Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
משרד החוץ . שגרירות ישראל בבריטניה (ב) מלבד בני זוג של שליחים, מגייסים עמ"י גם מקרב ישראלים השוהים בלונדון (כגון סטודנטים), וכן בשיטה של "חבר מביא חבר". נמצא כי בשנים האחרונות הועסקו בשגרירות כמה מהם שלגביהם קיים חשש שהתקבלו לעבודה לא מפאת כישוריהם, אלא בזכות קרבתם וקשריהם לאישים בארץ, או שלא על פי נוהלי קבלה תקינים. בדוח של המפקח הכללי על שירות החוץ (להלן - המפכ"ל) מביקורו בשגרירות במאי 2005 צוין, כי "שמענו תלונות על נוהלי קבלה לעבודה פגומים של עמ"י אחדים". להלן דוגמאות שהועלו בידי משרד מבקר המדינה: לדעת משרד מבקר המדינה לא היה מקום לחתום עמו על החוזה, עקב ההוראות הקובעות שאסור להעסיק אדם כעמ"י אם שהה בחו"ל חמש שנים או יותר.	הביקורת העלתה שתכנית העבודה לשנת 2006 בתחום המדיני הייתה כללית ביותר, והסתכמה בתכנון ביקורים של שרים וחברי פרלמנט. על אף החשיבות שייחס האגף להרחבת הפעילות במישור הכלכלי -מסחרי ובמישור הביטחוני, לא ניתן להן ביטוי בתכנית העבודה, וצוין רק שהתכניות הכלכליות מועברות על ידי הנספח הכלכלי והנספח המסחרי ישירות למשרד האוצר ולמשרד התמ"ת לצורך תקצובן. הנספח הכלכלי העביר מדי שנה גם לשגרירות את עיקרי הפעילויות המתוכננות. בתגובה לתכנית העבודה העיר מנהל מחלקת אירופה 4 שלמעטתחום ההסברה, לא צוינו בתכנית סדרי עדיפויות, צפי תקציבי ולוח זמנים מוצע. לדעת משרד מבקר המדינה, מפאת חשיבותם הרבה של המימד הכלכלי-מסחרי והמימד המדיני-ביטחוני במכלול היחסים עם בריטניה, יש חשיבות להכנת תכנית עבודה משולבת בשיתופם של הנספחים בלונדון.	1,094
רכבת ישראל בע_מ . תהליכי רכש והצטיידות - חברת רכבת ישראל בע_מ למועצה ולוועדת המכרזים הוגשה אפוא הצעה אחת לרכישת קרונועים מתוצרת .Adtranz , שתואר בה חיסכון בהדרכה, במוסכים ובחלקי חילוף. ואולם למועצה ולוועדת המכרזים לא נמסר כי היו לרכבת הצעות אחרות אשר לא הושוו מבחינה כלכלית להצעת Adtranz ולא דורגו על פי כדאיותן בהתחשב בשוני הטכני בין קרונות מתוצרת החברות השונות. הביקורת העלתה כי מחירי 22 הקטרים הנוספים היו גבוהים ממחיריהם שבחוזה הראשון. כך למשל ברכישה האחרונה שחוזה בגינה נחתם באוגוסט 2004 , רכשה הרכבת שישה קטרים במחיר של 1,244,937 דולר ועוד 1,390,000 .אירו ליחידה מחירי המרכיב הדולרי בעסקה זו גבוהים בכ - 48.2% לעומת המרכיב הדולרי ( 840,000 דולר) בחוזה המקורי, ומחירי מרכיב האירו גבוהים בכ- 38.5% לעומת מרכיב האירו ( 1,003,294 .אירו) בחוזה המקורי בסך הכול רכשה אפוא הרכבת 42 קטרים לרכבות נוסעים על סמך חוזה לרכישת 10 קטרים ואופציה ל-10 נוספים. רכישת ההמשך לא הייתה בתנאים זהים לתנאי הרכישה הראשונים או בתנאים שמיטיבים עם הרכבת אלא במחירים גבוהים יותר, בניגוד לתקנות חובת המכרזים. רכישת המשך כזו אינה סבירה גם לאור הזמ ן שחלף והשינוי בתנאים.	הביקורת העלתה שחלק מהתנאים שקבעה מועצת רנ"ר לאישור הרכישה (זמן אספקה ואישור משרד האוצר למימון) לא קוימו. רכישת ההמשך התבססה על סעיף 3(4 ) לתקנות המאפשר רכישה בפטור ממכרז למרות שעברו למעלה משלוש שנים מהרכישה הראשונה, ובסכום מצטבר של העסקות הגדול מסכום הרכישה הראשונה, כל זאת - בתנאי שמנכ"ל רנ"ר יאשר את הפטור ממכרז. יצוין כי הרכישה לא הובאה לאישור מנכ"ל רנ"ר, כנדרש על פי התקנות, עם פירוט הנסיבות המ יוחדות והטעמים למתן פטור. יתר על כן, סיווג התקשרות זו כהתקשרות המשך אינו תואם את הגדרת המונח "התקשרות המשך" לפי התקנות.	1,095
משטרת ישראל . ההיערכות ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס_א-2001 - משטרת ישראל הועלה, שרק ב - 3.4.05 , לאחר המועד הקובע להחלת החוק, הוגש לאישור ועדת חוקה נוסח תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון), התשס"ה - 2005 , ובו התיקונים הנדרשים. ביולי 2005 אישרה ועדת חוקה את תיקון התקנות, והן פורסמו ברשומות בסוף ספטמבר 2005 . כך שחצי שנה לאחר שהיו אמורים ליישם את החוק במלואו, עדיין לא היו תקנות עדכניות שיסדירו את הליך הטיפול בנפגעי העבירה על פי הוראות החוק. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר חלוף יותר מחמש שנים מתחילת החוק, היה על המשטרה לבחון מחדש את יישום הסעיף המעלה את הצורך במתן הגנה ייחודית, ברמה השונה מהקיים, לנפגע ה עבירה. על המשטרה לקבוע קריטריונים לצורך מיוחד בהגנה, ולפעול בצורה שונה מהנהוג במקרים אלו.	הועלה, שרק בסוף אוקטובר 2005 , שבעה חודשים לאחר המועד הקובע להחלת כל סעיפי החוק, הועבר ליחידות המשטרה החוזר ובו ההנחיה ליישום סעיף 7 .לחוק	1,096
מינהל הכנסת . כנסת ישראל - סוגיות במינהל הכנסת עד יוני 2006 , המועד שהתחילה בדיקת המעקב, לא קבעה הוועדה נהלים המסדירים את עבודתה. לאחר שמונה מנכ"ל לכנסת, הוא החליט שככלל הוראות התקשי"ר מחייבות את עובדי הכנסת. לפיכך ביטל מנכ"ל הכנסת את הוועדה למשאבי אנוש והורה לממונה על משאבי אנוש לפעול על פי התקשי"ר. 2. בביקורת הקודמת נמצא שבנושאי כוח אדם סטה מינהל הכנסת מהכללים החלים בשירות המדינה, בלי להסתמך על נורמות כלשהן. בישיבת הוועדה למשאבי אנוש, שהתקיימה ביולי 2004 , אמר מזכיר הכנסת: "מתחנו קו מתאריך הגשת הדוח של המבקר ואילך והכול נעשה וייעשה לפי הספר ולפי הנחיות המבקר". בבדיקת המעקב ביחידה למשאבי אנוש נמצא שמינהל הכנסת פעל לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת. ואלה הממצאים: משרד מבקר המדינה סבור שמינהל הכנסת לא היה צריך לסמוך רק על ההמלצות שצירפו המציעים לפנייה, שהרי מטבע הדברים ההמלצות האלה היו חיוביות. מינהל הכנסת היה צריך לפנות לגופים שהמציעים עבדו בהם, כדי שבעת קבלת ההחלטה יהיה לו מידע מלא על המציעים האלה. זאת ועוד, החברה הזוכה לא צירפה לפנייה המלצות, אלא ציינה בה את הגופים שעבדה בהם וכתבה ש"ניתן לפנות לגורמים שצוינו לקבלת המלצות בע"פ". מכאן שבעת הדיון בוועדת המכרזים לא הייתה לוועדה כל המלצה על חברת הייעוץ, ובכל זאת היא שזכתה בסופו של דבר.	לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי לתת נימוקים ענייניים לבחירת מחלקה זו או אחרת, שכן הבדיקות הנעשות במחלקות האלה כרוכות בעלויות כספיות. היה אפשר לצפות שהוועדה תנ מק לפחות את סדרי העדיפויות בבחירת המחלקות, על פי התקציב שקבעה הכנסת. מנימוקים כאלה היה אפשר ללמוד כיצד מינהל הכנסת מנצל את התקציב שברשותו וכיצד הוא מוודא שהבדיקה הנעשית במחלקות היא מיטבית.	1,097
משרד הבריאות . סל שירותי הבריאות - ממצאי מעקב המעקב העלה כי התכנית לבחינת היקפי השימוש בטכנולוגיות החדשות ודפוסי השינויים בהם לא בוצעה. 3. ,אף שמשרד הבריאות בתשובתו טען כי לא מצא שיטה טובה מזו שהוא נוקט בסוף 2005 , שנתיים לאחר סיום הביקורת הקודמת, הוא החל, לנוכח החלטות הממשלה בעניין זה, בפעולות שמטרתן לשפר את שיטת חישוב העלות של הטכנולוגיות החדשות.	עם זאת הועלה כי אף שחלפו שמונה שנים ממועד התקנת התקנות, מסד הנתונים על צריכת תרופות בארץ טרם הוקם.	1,098
משרד הבריאות . חשש לניצול לרעה של מערכת הבריאות על ידי אנשים המתחזים לעולים לצורך קבלת טיפול רפואי יקר חוק השבות הוא אחד החשובים בחוקי מדינת ישראל. הוא מעגן את הרעיון שעומד בבסיס קיומה של המדינה, ומממש את זכותם של זכאי עלייה לעלות לארץ ולקבל בה את מלוא הזכויות, אולם יש לפעול בזהירות וברגישות הראויה כדי שהחוק לא ישמש פרצה לניצול של הזכויות לרעה, ובייחוד למתן טיפולים רפואיים יקרים על חשבון המדינה למי שלא זכאי להם. בכלל זה על משרד הפנים, על "נתיב", על המשרד לקליטת העלייה ועל משרד הבריאות לשתף פעולה ולפתח כלי בקרה אשר יסייעו לאתר מקרים של ניצול מערכת הבריאות לרעה, להפיק ממקרים אלה לקחים ולמנוע הישנותם. לדעת משרד מבקר המדינה, עד שיסתיים פרויקט "טיוב מערכת מבוטח" ראוי שהביטוח הלאומי יעדכן באופן ידני ומיידי את קופות החולים על העולים שאינם זכאים לקבל טיפול רפואי.	מהבדיקה עלה כי 60 עולים חדשים שאשרתם בוטלה הוסיפו בכל זאת לקבל טיפול רפואי על חשבון הכללית. לבקשת משרד מבקר המדינה בדקה הכללית במהלך ספטמבר 2006 את רשימת60 מבוטלי האשרה23 , שהיו מנועים מלקבל טיפול. בדיקתה העלתה כי רק על שישה מהם קיבלה הכללית הודעה מהמוסד לביטוח לאומי; אולם ההודעה התקבלה שנה וחצי עד שש שנים לאחר מועד ביטול המעמד. באשר ל -54 העולים האחרים לא התקבלה הודעה עד מועד סיום הביקורת.	1,099
משרד הבריאות . בנקי זרע לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשקול להנחות את בנקי הזרע לבדוק גם את ההיסטוריה הרפואית של התורמים, ולא רק של משפחותיהם. כמו כן עליו לשקול להנחות את הבנקים להביא לידיעת הנשים המקבלות תרומת זרע, את כל המידע הרפואי הנדרש, כדי שידעו אילו בדיקות, לרבות בדיקות משלימות שאינן בסל התרופות, עליהן לעשות לפני ההיריון ובמהלכו כדי למנוע לידת יילוד בעל מומים35., וזאת בכפוף לשמירת החיסיון על זהותו של התורם לדעת משרד מבקר המדינה, בדיקה מקיפה של ההיסטוריה הרפואית של משפחת התורם עשויה להביא לאיתור מחלות גנטיות ואף לסייע בבירור קיומה של קרבה משפחתית בי ן התורם למקבלת התרומה. על המשרד לבחון את הנושא ולקבוע בנוהל מהן הבדיקות הנדרשות.	לדעת משרד מבקר המדינה, לאיתור מחלות גנטיות אצל תורמי זרע ואצל מקבלות תרומת זרע עוד לפני ביצוע ההזרעה המלאכותית יש חשיבות רבה למניעה של הולדת ילדים החולים במחלות קשות. לפיכך ונוכח ההתפתחויות שחלו בתחום הגנטיקה משנת 1992 , מועד הוצאת הנוהל, ראוי שהמשרד יבחן את האפשרות להוסיף בו דרישה לביצוע בדיקות גנטיות נוספות על הבדיקה היחידה לתורמי זרע הקיימת בנוהל, וכן יקבע מה יהיו הבדיקות האלה, ומי יממן אותן. נוסף על כך על המשרד לעדכן את הנוהל ולהנחות את בתי החולים לידע את מקבלות תרומת הזרע בדבר בדיקות הסקר הגנטיות שאיגוד הגנטיקאים הרפואיים ממליץ עליהן37 , ולהחתים אותן על אישור שקיבלו את כל המידע הרלוונטי הקיים	1,101
משרד הבריאות . זכויות היתר של העובדים במערכת הבריאות בקבלת שירותים לדעת משרד מבקר המדינה, ההנחה שהלאומית נותנת לעובדים על תשלום השב"ן פוגעת במבוטחים האחרים בעלי השב"ן, שכן יוצא כי בעקיפין הם מממנים את ההטבות שהעובדים מקבלים. 2. אשר ללאומית, בהסכם הקיבוצי שכאמור נחתם עם העובדים ב - 2004 התחייבה הקופה לשאת באופן מלא בגילום המס בגין ההנחה על התרופות לעובדים ולגמלאים הזכאים להנחה, ובכך יש עוד הטבה לעובדים. בביקורת הועלה כי הקופה לא גילמה את הסכומים בגין הטבות המס על ההנחה בתרופות, לא חישבה את סכום המס שעליה לשלם לרשות המסים בגין ההטבות שנתנה בשנים 2004 -2005 , ולא שילמה את המס בגין אותן שנים. עוד הועלה כי הסדר לניכוי מס הכנסה מהעובדים	.)(ג בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עניין ההטבות לעובדים בכללית טרם הוסדר.	1,102
משרד הבריאות . שיקום נכי נפש בקהילה .אשר לתיקון הסעיף בחוק - משרד מבקר המדינה העיר למנכ"ל משרד הבריאות שהסמכויות לאכוף את החלטות הנציבה חלות רק על החלטותיה מ- 1.1.06 ,ואילך המועד שהתיקון לחוק נכנס לתוקף. זאת ועוד, קשה להניח שנפגעי נפש רבים יוכלו ליזום את ההליך הדרוש למיצוי זכויותיהם, שכן מדובר בהליך מורכב: על המבוטחים עצמם לפנות לנציבה ולקבל את אישורה שתלונותיהם מוצדקות. אחר כך עליהם לפנות למנהל (מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך) ולבקש לאכוף את החלטות הנציבה, ואחר כך עליהם לרכוש את השירותים בעצמם. זאת ועוד, הפתרון שהוצע הוא פרטני, ולכן אינו יכול לפתור כראוי בעיה מערכתית. יש לציין גם שהצעד שנקטה לאומית יצר הפליה בין הקופות בכך שאפשר לה לחסוך משאבים, שכן היא לא נתנה למבוטחיה שירותים שהקופות האחרות הוסיפו לתת. למעט התייחסות לנושא במועצת הבריאות בפברואר 2005 של הוועדה לזכויות החולה כאמור לעיל, וכן מספר דיונים של הנהלת המשרד, לא נמצאו כל מסמכים מדיונים שנערכו בנושא זה עם השר לשעבר מר דני נוה. עם השר לשעבר מר יעקב אדרי לא נערכו כלל דיונים בנושא, אף שדיונים כאלה היו חיוניים. 1. בחודשים ינואר 2005 - יוני 2006 דרשו יזמים תשלום בגין שני סוגי מגורים שסיפקו כביכול לאותם 18 משתקמים באותו זמן. התשלומים העודפים הסתכמו בכ- 61,000 ש"ח; באותו זמן דרשו יזמים אחרים תשלום עבור מקומות דיור שונים שסיפקו כביכול לאותם שמונה משתקמים. הסכום העודף היה כ - 40,000 .ש"ח	.משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות שנוכח התמשכותו של הליך העברת האחריות לקופות שנים כה רבות ובשל אי -הוודאות לגבי השלמת ההליך במועד קרוב, עליו לוודא שבתקופת המעבר ו עד השלמת היערכות הקופות לא ייפגע הטיפול בנפגעי הנפש.	1,103
משרד הבריאות . סדרי הקצאת תרופות למבוטחים - קופת חולים לאומית יש להעיר שגם במחשבי הקופה ובהנהלת הקופה לא נמצאו אסמכתאות המצדיקות את מתן התרופה לחולים האמורים. זאת ועוד, ההחלטה לתת תרופה לחולה במחיר הסל ייתכן שהיא החלטה מינהלית, אולם היא מבוססת על מסמכים רפואיים חלקם מקוריים. אשר על כן בהוראות בנושא תיעוד הליכים מינהליים יש לעסוק גם בשמירת גיליון סיכום מחלה, מכתבים רפואיים שונים, תוצאות בדיקות רפואיות וכו' שבהסתמך עליהם נתנה הקופה אישור למתן תרופה במחיר הסל. יצוין שהבדיקה שעשתה הקופה בדבר הסיבות לניפוק התרופה בחריגה מהוראות הסל לא כללה את בחינת תהליכי ההקצאה של כלל התרופות - מנגנון אישורי התרופות על שלביו ובכלל זה הגורמים המאשרים. לדעת משרד מבקר המדינה על לאומית לבחון את תהליכי ניפוק כלל התרופות על שלביהם והגורמים המעורבים בהם, כדי להימנע מניפוק תרופה במחיר הסל למי שאינו זכאי לקבלה ומאי-מתן התרופה לחולים הזכאים לקבלה במחיר זה.	. נוכח הממצאים שעלו בבדיקת משרד מבקר המדינה והממצאים שהעלתה הקופה עצמה לגבי התרופה פלויקס, מן הראוי שהקופה תשקול לכלול בתכנית הביקורת הפנימית שלה גם את מנגנון אישורי התרופות. בין היתר ניתן לבדוק אם האישור או הדחייה של בקשתו של מבוטח לקבלת תרופה נעשו על פי אמות המידה שקבעה הקופה, והאם נשמר עקרון השוויון וכל הבקשות נשקלות לפי אותם שיקולים.	1,104
רשות המיסים בישראל . ההתמודדות עם תופעת החשבוניות הפיקטיביות משרד מבקר המדינה העלה כי באוגוסט 2006 , טרם נכלל במערכת מידע שמקורו בכמחצית מהקריטריונים. המערכת אף לא יועדה לשימוש עובדי הביקורת במע"מ, אלא לעובדים המופקדים על בדיקת החזרים או פתיחת תיקי עוסקים חדשים. טענה זו אינה תואמת את ממצאי הביקורת. בבדיקת 37 ידיעות על חשבוניות פיקטיביות שהתקבלו ב- 2004 -2005 ולא טופלו במשרד מע"מ ירושלים (מתוך45 ידיעות שהתקבלו), נמצאו 34 .ידיעות הכוללות פירוט ברמה המאפשרת בדיקה בנוסף לכך, יחידת המודיעין הארצית לא עקבה אחר הטיפול במידע שנשלח על ידה.	.ובעיקר לא הועשר מאגר הנתונים שבידי האגף ולא ננקטו צעדים לקידוד החשבוניות. גם משאותרו עבריינים לא נעשה די לענישתם. לנוכח חומרת המצב נדרש פתרון מערכתי שיתבסס על שלושה אדנים: 1 . שימוש בפתרונות טכנולוגיים; 2 . הגברת שיתוף הפעולה והתיאום בין כל הגורמים הרלבנטיים ובעיקר: רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי, הרשות לאיסור הלבנת הון, המשטרה, רשם החברות, וגורמים נוספים לפי הצורך; 3 . שיפור אמצעי האכיפה והגבייה המופעלים כנגד העבריינים.	1,105
רשות המיסים בישראל . הטלת קנסות מינהליים על עבירות מס הכנסה קנסות מינהליים הם אחד הכלים שיש לרשויות המס כדי להילחם בתופעה של עבירות על פקודת מס הכנסה שחומרתן משנית. מהמתואר לעיל עולה כי לא נעשה שימוש מספיק בכלי זה: לא הוטלו קנסות; קנסות הוטלו זמן רב לאחר ביצוע העבירות; משרדי שומה לא ניצלו את האפשרות לבקש פקודת מאסר לחייבים במקרים מסוימים; קנסות רבים שהוטלו בוטלו בשל התיישנות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להגביר באגף מס הכנסה ובמשרדי השומה את המודעות לחשיבות של הטלת קנסות מינהליים ככלי אכיפה התורם להרתעת עוברי עבירות פוטנציאליים מאי -ציות לדיני המס. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הרשות לבחון את הליך הטיפול של המשרדים בהטלת קנסות, לרענן את ההוראות בנדון ולעקוב אחר יישומן. י ש להגביר אצל פקידי השומה ובעלי התפקידים שעוסקים בכך את המודעות לחשיבות של הטלת קנסות מינהליים על עבריינים ככלי לאכיפה, להרתעה ולקיצור הליכים.	הביקורת העלתה שבתקופה ינואר 2004 - יולי 2006 לא הגישו רוב משרדי השומה ( 16 מ-25 ) כלל או הגישו רק מספר מועט של בקשות למאסר (רובם פחו ת מעשר לשנה); ההימנעות מהגשת הבקשות לא נומקה בכתב. בשני משרדי שומה (פתח תקווה ובאר שבע) מהשלושה שנכללו בביקורת, הוגשו בשנת 2005 רק ארבע בקשות למאסר בכל משרד. עם זאת, לפי נתוני הרשות, הגישו בשנת 2005 כל המשרדים 478 בקשות למאסר - שיעור שהוא 34% מבקשות המאסר הפוטנציאליות.	1,106
רשות המיסים בישראל . רכישות רשות המסים בישראל לקראת המעבר לקריית הממשלה בתל אביב מממצאי הביקורת עולה כי תהליך הרכישה של ציוד ושירותים שביצעה הרשות עבור משרדיה בבניין קריית הממשלה בתל אביב היה לקוי, באשר הרשות לא הקפידה שהרכישות ייעשו לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992 ולפי התקנות שנקבעו על פיו . ברבים מהמכרזים ומהליכי הרכישה שנבדקו נמצאו ליקויים, למשל הליכים מיותרים והליכי רכישה כפולים. בשל הליקויים נגרם בזבוז משאבים, ועקב כך נגרם הפסד כספי ניכר לרשות. אחד מהליקויים אף מעורר חשש לפגיעה בטוהר המידות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לעשות לאלתר ב דק בית מעמיק של תהליכי הרכישה הנקוטים אצלה, לאתר את הליקויים ולתקנם, ולהקפיד שכל תהליכי הרכש שהיא מבצעת יעשו לפי הכללים. .יש לציין כי, משרד השומה תל אביב 3 במקומו הנוכחי אינו נגיש לבעלי מוגבלויות, אף כי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח- 1998 , .גופים הנותנים שירות ציבורי נדרשים להיות נגישים לבעלי מוגבלויות	בשל העיכוב נאלצה הרשות לשלם דמי שכירות כפולים, שבחודשים ינואר 2005 - אפריל 2006 הסתכמו בכ-2.5 מיליון ש"ח עבור שכירת משרדי מיסוי מקרקעין תל אביב ומרכז במבנה שה ייתה אמורה לפנות עד מאי 2005; וכ -1.5 מיליון ש"ח עבור שכירת משרדי פקיד השומה תל אביב 3 במקומו הנוכחי. במועד סיום הביקורת היא עדיין נאלצת לשלם שכירות כפולה כאמור, המסתכמת בכ- 210,000 .ש"ח בכל רבעון	1,107
רשות החברות הממשלתיות . היעדר הסדר מקיף בדבר סדרי ניהולם של תאגידים סטטוטוריים - רשות החברות הממשלתיות מבקר המדינה ציין כבר בשנת 1995 , לפני יותר מ-11 שנים, שיש צורך בהסדר מקיף שיקבע את המסגרת לפעולות תאגידים סטטוטוריים ואת סדרי הפיקוח והבקרה עליהם. הסדר כזה, שמותאם לסוגים ולמאפיינים של קבוצות תאגידים ולהבדלים ביניהם, עשוי לסייע להגביר את השקיפות והבקרה על פעילותם של התאגידים הסטטוטוריים, וגם בהטמעת נורמות ראויות וסדרי מינהל תקין. הממשלה על ראשיה, היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים, משרד האוצר הכירו בחשיבות המלצות מבקר המדינה ובצורך בהסדר, ואולם עד כה, חרף הזמן הרב שעבר, טרם נעשה הסדר. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הממונה על השכר להבהיר לרשות, בעניין זה כמו גם בעניין המענק, כי אישורו יפה בנוגע לחוק יסודות התקציב ואין בו כדי לשמש אסמכתה למילוי של דרישות חוק אחרות. על מועצת הרשות, על הנהלת הרשות ועל הייעוץ המשפטי של הרשות היה להקפיד לאשר שינוי בשיעור הגמול רק אם היו בידיהם אסמכתאות מלאות המעידות על כך שדרישות כל החוקים הרלוונטים מולאו, אולם דבר זה לא נעשה.	המעקב העלה, כי גם בעניין זה לא היו בידי הרשות ובידי הממונה על השכר אישור של שר התחבורה לשינוי שיעור הגמול.	1,108
מטלות רוחב . התמודדות עם תאונות הדרכים – הנפקת רישיונות נהיגה - ממצאי מעקב .מבדיקת המעקב שנעשתה באגף הרישוי עולה אף שנעשה מאמץ לתיקון חלק מן הליקויים שצוינו בדוח הקודם, לרבות ב דרך של שינוי תקנות התעבורה, נמצא כי ליקויים מרכזיים, שמאפשרים לנהגים בלתי מוסמכים לקבל רישיונות נהיגה, טרם תוקנו. מערכת הבקרה על הנפקת רישיונות נהיגה עדיין פרוצה ומאפשרת שדרוג דרגת הרישיון של בעל רישיון נהיגה בלא סמכות. המערכת הממוחשבת אינה חוסמת הסרת הגבלות ברישיון הנהיגה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שלא כל הליקויים שעליהם הצביע תוקנו, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בהתמודדות עם תאונות הדרכים ועם נהגים עבריינים. על משרד התחבורה לפעול ללא דיחוי לתיקון הליקויים כדי לסייע במלחמה בתאונות הדרכים ולמנוע, ממי שאין להעניק להם רישיון נהיגה לסכן את הציבור. . האפשר להסכם עם קופות החולים להעברת דיווחים ממוחשבים על תוצאות הבדיקות הרפואיות של מבקשי הרישיונות. כך יימנעו או יצומצמו מאוד הזיופים. .משרד מבקר המדינה שב והמליץ למשרד התחבורה שעליו לקבוע דרך יעילה לבדיקת אמיתות תואריהם של הרופאים והאופטומטראים החתומים על הבדיקות, ואחת היא אם הבדיקה תיעשה בידיו או בידי גורם אחר.	בנובמבר 2007 הגיש אחד הבוחנים באגף הרישוי תלונה למבקר המדינה, ולפיה סגן מנהל אגף הרישוי במשרד התחבורה, אישר הנפקת רישיון נהיגה לנהג שעבר בהצלחה מבחן מעשי בספטמבר 2007 למרות שבתלונה צוין כי יש חשש לזיוף החותמות הרפואיות והצהרות הרופא והאופטומטראית החתומים על האישורים מאחר שהם הצהירו בפני הבוחן שהתלונן, כי אינם מכירים את הנבחן וכי החתימות והחותמות על גבי טופס הבחינה אינן שלהם.	0
מטלות רוחב . אכיפת דיני מקרקעין על המשרד לפעול להכשיר כראוי את המפקחים על מנת שיוכלו למצות את הליכי החקירה. כאמור, לא נמצא כי הנהלת המשרד קיבלה החלטות בדבר שינוי מתח הדרגות והדרישות המקצועיות של בעלי התפקידים, ואלה לא שונו. הבדיקה העלתה כי רק באוקטובר 2007 , קרוב לשלוש שנים מאז הקמת היחידה, הכינה מתפ"א תכנית לביצוע סיורים משותפים לאיתור עברות ופעולות אכיפה בנגב (להלן - "רוח קדים"), ומאוחר יותר תכנית לסיורים משותפים של שוטרי מתפ"א ומפקחים במחוז הצפוני של המשטרה (להלן - "רוח צפונית").	הועלה כי עד סוף אפריל 2008 , מועד תום 12 השבועות שתוכננו לפעילות, בוצעו שבעה סיורים בלבד, ועד סוף ספטמבר 2008 , מועד סיום הביקורת, בוצעו עוד שבעה סיורים בלבד (סה"כ 14 סיורים בתשעה חודשים).	1
מטלות רוחב . התמודדות עם תאונות הדרכים – הטיפול בעברייני תנועה מועדים - ממצאי מעקב .יוצא אפוא שלא זו בלבד ששיטת הניקוד מופעלת באופן חלקי, אלא דווקא האמצעי המכוון למנוע נהיגה מנהגים שצברו מספר רב של נקודות, פסילת רישיון הנהיגה לתשעה חודשים, אינו ננקט. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את הכשלים בהתמודדות עם עבריינים מועדים שצברו מספר רב של נקודות ואת העובדה שלמרות הוראת שר התחבורה מיוני 2006 לקבוע שיטה חדשה בשל הבעיות ואי - היעילות של השיטה שבתוקף, עד מועד סיום הביקורת טרם הוחל בהליך חקיקה שמתווה שיטה חדשה. אף לא נשקל מחדש, לנוכח התמשכות הליך גיבוש השיטה החדשה, הצורך הדחוף לתקן נקודתית את השיטה הקיימת כך שבתנאים מסוימים יהיה אפשר לפסול רישיון של נהג לתשעה חודשים. הועלהשמשרד התחבורה לא שלח הודעה על התליית הרישיון לכל 126,022 הנהגים שעד אפריל 2008 לא השתתפו בקורס שחויבו להשתתף בו, אף שעברה שנה ממועד שליחת ההודעה על כך, ומטעם זה לא נפסלו נהגים אלו מלנהוג. משרד התחבורה הסביר שנמנע מלשלוח לנהגים את אותן ההודעות בשל חשש מטעויות משום שקובצי ההרשעות שהגיעו מהמשטרה, שכאמור עליהם הוא מסתמך בחיוב הנהגים בנקודות על פי שיטת הניקוד, כללו מספר גדול של רשומות שגויות39. (ב) עוד הועלה כי אמנם בינואר 2006 החל משרד התחבורה להפעיל מחדש את שיטת הניקוד, אך בשל אי -תיקון נוסח התקנה האמורה היא מופעלת באופן חלקי בלבד: אין פוסלים רישיון לתשעה חודשים. לכן לא נפסל רישיונם של 4,313 נהגים שעד אפריל 2008 צברו72 .נקודות ויותר סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה הודיעה ביוני 2008 למחלקת הבג"צים במשרד המשפטים35 כי בשל אי-הטלת פסילה לתשעה חודשים אמצעי התיקון המרבי הוא פסילה לשלושה חודשים. היא הוסיפה שמשרד התחבורה מתקשה למסור את הודעות הפסילה לנהגים (ראו להלן), ולפיכך גם הפסילות לשלושה חודשים אינן מקבלות תוקף. לדבריה, לכן נכזבה תקוות משרד התחבורה ששיטת הניקוד אכן תפתור את בעיית ההתמודדות עם העבריינים המועדים.	יוטעם שעוד באוגוסט 2007 אותרו הבעיות בנתוני קובץ הרשעות והמשטרה גיבשה דרכים לתיקונן, אך חרף זאת הבעיות לא באו על פתרונן. אשר על כן, על המשטרה, המופקדת על ריכוז נתוני קובץ ההרשעות של נהגים ועל העברתם למשרד התחבורה, לתקן ללא דיחוי את הטעון תיקון ולדאוג שיועבר למשרד התחבורה קובץ הרשעות מלא, עדכני ואמין אשר ייצור תשתית עובדתית איתנה להפעלת שיטת הניקוד.	2
מטלות רוחב . המאבק בארגוני הפשיעה ואולם למרות עבודת המטה המקיפה שביצעו ועדות הסיעור על מנת להקים מערך מודיעין רב -תחומ י אחוד ברשות המסים, ולגבש תורת מודיעין אינטגרטיבית חדשה, לא שונתה מתכונתו של המערך הקיים ולא גובשה תורת מודיעין אינטגרטיבית. על שני הגופים להשלים בהקדם את גיבוש נוהלי העבודה העדכניים ולהטמיעם בפעילות יחידות השטח על מנת לקיים שיתוף פעולה אפקטיבי הביקורת מצאה שמשנת 2004 התקיימו השתלמויות מעטות בלבד בתחום הלבנת ההון: בשנת 2004 התקיים קורס מסמיך למערך הלבנת ההון, ואחריו התקיים קורס רק בספטמבר 2008 . אחת הסיבות למיעוט השתלמויות בתחום הלבנת ההון היא אי -איוש תקן קצין ההדרכה של חוליית הלבנת ההון משנת 2004. אי-קיום קורסי הסמכה למערך הלבנת הון גורם לכך שהשוטרים המאיישים תפקיד זה בפועל חסרים את הכישורים, הידע והמיומנות או ההסמכה המקצועית ההכרחיים לביצוע תפקיד זה. למשל, בימ"ר ירושלים לא השתתף איש בקורס הסמכה, וגם לאנשי ימ"ר נגב, האחראית לתחום הלבנת הון וחילוט, חסרה הסמכה מקצועית בנושא.	מהאמור לעיל עולה כי למרות יתרונותיו של חוק מאבק בארגוני פשיעה עומדים בפני פרקליטות המדינה קשיים שמקורם, בין השאר, באי-התאמת סדרי הדין הפלילי למאפיינים הייחודיים של העברות המנויות בחוק המאבק בארגוני פשיעה, המעמידים בספק את היכולת של גופי האכיפה להשתמש בו ככלי מרתיע ואפקטיבי במסגרת המאבק בארגוני הפשיעה. יתרה מכך, משרד המשפטים טרם השלים את בחינת האפשרות לתיקון החוק ומן הסתם לא גיבש הצעת חוק בנושא.	3
משרד האנרגייה . היערכות להתמודדות עם מחסור בחשמל .מהמסמכים שבידי משרד מבקר המדינה ומהבירורים שעשה עולה כי הפעולות להגדלת היצע החשמל כדי להתגבר על המחסור הצפוי נעשות באיחור רב, והיחידות מתוכננות להיות מוקמות בדוחק זמן32 , מה שעלול להגדיל את העלויות וספק אם יפתור את הבעיה במועד. עדכון העלויות של חשמל לא מסופק חייב להתבסס על נתונים עדכניים. המשך ביסוס ההערכות של משרד התשתיות הלאומיות על נתונים משנת 1993 מטה את העלויות באופן ניכר כלפי מטה. תכניות פיתוח הבזבוז של כספי הציבור מפאת אי -התקנת הסולקן חמור, מאחר שתוספת העלות בגין רכישת פחם דל גופרית מחושבת בתעריף החשמל לצרכנים שרשות החשמל מא שרת. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים המופקדים על פתרון הסוגיה לפעול ביתר שאת כדי שהתקנת הסולקן תתבצע מהר ככל שניתן.	משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח חומרת הנתונים שהוצגו לעיל, על מקבלי ההחלטות להזדרז ולהחליט בעניין הקמת יחידות ייצור נוספות על מנת להבטיח את אמינות הספקת החשמל. כמו כן יש להחליט אלו גורמים יקימו את היחידות האלה.	4
משרד האנרגייה . שימור אנרגיה וניצול אנרגיות מתחדשות במשק החשמל לדעת משרד מבקר המדינה, סיום הטיפול בהקדם בכפוף לבדיקות כדאיות, עשוי לתרום להגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, ולקדם את מימוש מדיניות הממשלה בעניין זה. הביקורת העלתה, כי היעדר הסכמה בין המשרד, את"ק וממ"י מעכבת קביעת מדיניות ממשלתית בנוגע להקצאת קרקע להקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. עיכוב זה עדיין מקשה על יצרנים פרטיים לקבל רישיון הפעלה, ומונע את השגת היעד שקבעה הממ שלה בשנת 2002 שהחל בשנת 2007 יופק חשמל בשיעור של לפחות2% מהחשמל המסופק לצרכנים על ידי מתקני אנרגיה מתחדשת. מהמתואר לעיל עולה, כי עד לנובמבר 2008 ניצל המשרד רק חלק מהתקציב להתקנת דודי שמש בדיור הציבורי. משרד מבקר המדינה מעיר שעל משרד הבי נוי והשיכון לבחון את הגדלת קצב ההתקנות של דודי השמש בדיור הציבורי בתקציב השנתי המוקצה על פי חוק הדיור הציבורי. לדעת משרד מבקר המדינה למספר דודי השמש שיתווספו למבנים ברחבי הארץ תהיה, נוסף על החיסכון בתשלום הוצאות החשמל של דיירי הדיור הציבורי, תרומה נוספת להגדלת שימור האנרגיה במדינה.	משרד מבקר המדינה העלה, כי בשנים 2004 -2007 הכין המשרד תכנית פעולה כללית להתייעלות אנרגטית כנדרש מהחלטת הממשלה ממאי 2003 , אך הוא לא הכין תכנית פעולה מפורטת ומסודרת הכוללת יעדי ביניים וציוני דרך, וכן לוח זמנים ומכסת עבודה לכל אחד מהם, להשגת יעד התייעלות אנרגטית במשק למועד מסוים.	5
משרד האנרגייה . מכוני המחקר שבאחריות משרד התשתיות הלאומיות לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמג"י מופקדת על סקרים ומחקרים בתחום הגאופיזי ובתחום הסייסמולוגי, ובין השאר מופקדת גם על הגדרת הסכנות שברעידות האדמה בישראל 27 , היעדר פעילות של הוועדה המקצועית הפנימית שלה פוגעת ביישום מטרותיה של מג"י. .ולמכון כי בשל אי-ההתאמה בין הנתונים - אפילו מדובר בהפרשים נמוכים - מוטלת בספק המהימנות של הנתונים שעליהם מבוססים הדוחות הכספיים של המכון ושל המשרד. בסוף יוני 2008 הודיע סגן מנהל המכון למשרד מבקר המדינה כי בעקבות הביקורת נשמרות האסמכתאות מדיוני המנהל עם החוקרים, ובכלל זה החלטות המנהל. הוצאות שכר במכון הגיאולוגי: בביקורת נמצאו אי -התאמות בין נתוני המרכב"ה (בסעיפים של השתלמויות החוקרים ויציאותיהם לשבתון, שעות נוספות וכוננויות) שהתקבלו מסגן מנהל המכון לבין נתוני יחידת השכר במשרד, בנוגע לשנים 2005 -2007 . שיעור ההפרשים בין הנתונים מגיע עד לכ -15% . למכון ולחשבות המשרד אין מסמכים המבהירים את אי-ההתאמות האלה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד	משרד מבקר המדינה העיר לאת"ק ולמשר ד כי הם השתהו כתשעה חודשים עד שחתמו על ההסכמות בסוף אוקטובר 2008 . בשל ההשתהות הזו הגדילה הממשלה את השקעותיה בחברות, לשם מתן עזרה פיננסית דחופה ולא לשם השגת מטרות מקצועיות מוגדרות על פי צורכי המדינה, כבעבר.	6
חברת נמל אילת בע_מ . אירוח מופעי תרבות בשטח נמל אילת הביקורת העלתה כי כל נושא קבלת הכרטיסים ואופן חלוקתם לא דווח לדירקטוריון וממילא לא אושר על ידו. לדעת משרד מבקר המדינה, חלוקת כרטיסים שמחירם הכולל לציבור הרחב עומד על למעלה ממאה אלף שקלים, חינם אין כסף, מחייבת הסדרה ופיקוח שכן ההתנהלות הלקויה בעניין חלוקת הכרטיסים עלולה לפתוח פתח לפגיעה בטוהר המידות. משרד מבקר המדינה מציין כי אין בידי החברה רישום של מספר הכרטיסים שהעניקו העובדים הבכירים לגורמים מסחריים שונים, ושל מספר הכרטיסים שהשתמשו בהם בעצמם. .הביקורת העלתה ליקויים רבים בהתנהלות של חברת נמל אילת בע"מ בנוגע לאירוח של פסטיבל הג'ז בשטחה, הן בכל הקשור להסדרת ההתחשבנות בגין הוצאותיה, והן בנוגע לחלוקת אלפי כרטיסי כניסה חינם לעובדים ולאורחים. מן הראוי שהחברה תקפיד על קלה כבחמורה בתחום זה. על החב רה להפיק לקחים ולתקן ללא דיחוי את הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בדוח זה.	. .נמצא כי אין לחברה קריטריונים למתן כרטיסי חינם לעובדיה ולאורחיה וזאת - בניגוד לסדרי מינהל תקינים. אין בחברה מסמכים הנוגעים לחלוקת כרטיסי חינם בשנת 2007 , לאלה שהוגדרו בשנים הקודמות כאורחי החברה, ולמספר הכרטיסים שניתן לכל אחד מהם. בנסיבות אלה אי אפשר לדעת למי העניקה החברה בשנת 2007 כרטיסי חינם, ומהי הכמות שניתנה להם. זאת בניגוד לסדרי מינהל תקינים המחייבים תיעוד מפורט על כך. החברה הודיעה למשרד מבקר המדינה כי בכוונתה להביא לדיון בדירקטוריון החברה את הנושאים של התמורה הכספית בעבור הוצאות הפסטיבל ואופן חלוקת הכרטיסים, לצורך קביעת נהלים לקיום הפסטיבל וקריטריונים שוויוניים לחלוקת כרטיסים בשנה הבאה.	7
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הפיקוח על מזון לבעלי חיים מן הראוי שמשרד החקלאות יסדיר את הפיקוח גם על יצרני המספוא לייצור עצמי, לתקופת הביניים, עד שיחוקק החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים ויוסדר בו הפיקוח גם על הנושא הזה. לדעת משרד מבקר המדינה, חילוקי הדעות בין המשרדים האמורים באשר להפעלת הפיקוח על מזון רפואי מחייבים ששני המשרדים יסדירו את הפיקוח על מזון רפואי לבעלי חיים ובכלל זה את השינויים שיידרשו בחקיקה להסדרת הסוגיה. משרד מבקר המדינה מעיר שמן הראוי שהמעבדה לטיב המספוא תקבל הכרה רשמית בכשירותה המקצועית. לכן עליה לפעול לקבל הסמכה מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות לרוב שיטות הבדיקה שהיא מבצעת. בביקורת עלה, כי מ-76 שיטות לבדיקת פרמטרים שונים במזון לבעלי חיים קיבלה המעבדה לטיב המספוא הסמכה רק לשתי שיטות בדיקה (כימות חלבון; כימות נחושת בתערובות מספוא). ההסמכה התקבלה לראשונה באפריל 2004 . ממועד זה ועד לשנת 2008 לא פנו השירותים להגנת הצומח בבקשה לקבל הסמכה לעוד שיטות בדיקה. יצוין כי כדי להבטיח שהמזון לבעלי חיים יה יה בטוח למאכל, חשוב לקבל	לדעת משרד מבקר המדינה, חומרת הדברים מטילה חובה לטפל בהליך מזורז בחקיקת החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים, וראוי כי יהיה בו גם פרק שיסדיר את הפיקוח על הכנת מזון רפואי במכו ני תערובת ובמרכזי מזון.	8
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . השירות לנוסע באוטובוס לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שראש אגף בקרה ופיקוח נכלל בצוות המשנה לניקוד ההצעות של המתמודדים השונים במכרז; ונוכח העובדה שהוא נכלל ברשימת הממליצים על החברה לבקרה ושמכתב המלצה של הממונה עליו נכלל במסמכי המכרז, רצוי היה שיימנע מהשתתפות בצוות המשנה ועל המשרד היה למנות עובד מקצועי אחר תחתיו. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרים של הפרטה או מיקור חוץ של סמכויות שלטוניות או סמכויות בעלות אופי דומה המבוצעות מטעם משרדי ממשלה, לרבות מנגנוני ניהול בקרה ופיקוח, יש מקום במקרים הראויים לעגן בחוזה עם החברות הפרטיות גם אפשרות להחיל עליהן את הביקורת של משרד מבקר המדינה5 . מדוחות חברת הבקרה וממסמכים נוספים של משרד התחבורה עולים הליקויים הבאים:	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה לפעול להשוואת נספחי הפיצויים שכן נספחי פיצויים שאינם אחידים, גוררים גביית קנסות רק מחלק מהמפעילים בגין אותה חריגה, יוצרים אי שוויון ביניהם, ומקשים על אכיפת הדרישות.	9
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הרפורמה בנמלי הים נמצא כי עד לאחר מועד סיום הביקורת, ינואר 2009 , טרם יושמה החלטת הממשלה בדבר חיזוק מודל הלנדלורד. 2. בדוח שלה ציינה הוועדה הציבורית בראשות עו"ד יהודה טוניק12 , בין היתר, כי מודל הלנדלורד, שעליו התבססה הרפורמה שנועד ה ליצור הפרדה בין הבעלות לתפעול השוטף , לא יושם דיו , דבר אשר גורם לתופעות בלתי ראויות, המחייבות השלמה מהירה של הליך הרפורמה. 3. גם הבנק העולמי13 .ביקר את הרפורמה שנעשתה בנמלים בישראל בין היתר קבע הבנק כי בשל המבנה הניהולי החדש שיצרה הרפורמה נעשה כל אחד מהנמלים מונופול אזורי, וכאשר יתחילו לפעול בהם משרד מבקר המדינה העלה כי בששת החודשים שחלפו ממועד חקיקתו של החוק עד מועד כניסתו לתוקף מנהלי רשות הנמלים לא פעלו להכנת דוחות כספיים מבוקרים למועד הפסקת פעילותה של רשות הנמלים - 16.2.05 . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשיבות הרבה שיש להכנת דוחות כספיים מבוקרים במועד, משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות החברות היו צריכים לקבוע את יתרות הפתיחה מהר ככל האפשר ואף לשקול להורות למנהלי חברת הפיתוח והנכסים, ששימשו גם מנהלי רשות הנמלים, להגיש להם דוחות כספיים של רשות הנמלים מבוקרים וחתומים על ידם. הביקורת העלתה כי לרספ"ן אין מידע השוואתי על מדדי השירות המקובלים בנמלי העולם, ובכלל זה בנמלי אגן הים התיכון, אף על פי שמידע כזה נוגע לתחרות של נמלי ישראל בנמלים אחרים בכל הקשור לטיפול במטענים שבשטעון20 . ממילא רספ"ן אינה מפרסמת דוחות כאלה לציבור בכלל וללקוחות הנמלים בפרט. משרד מבקר המדינה העלה כי תמורת ההטבות וההתחייבות שנתנו לעובדים בהסכמים שנחתמו אתם ברפורמה, ובכלל זה בהסכמי רשת הביטחון, הם לא התחייבו לעמוד ביעדים כלשהם, כגון התייעלות הנמלים, שיפור השירות בהם, הגברת התפוקה וכיו"ב. על כן מוטלת בספק התועלת שב -1.2 מיליארד ש"ח, שעל פי אומדן של חברת הפיתוח והנכסים, נתנו לעובדים, תמורת מימוש הרפורמה וההתחייבות לשמור על האיתנות הפיננסית של חברות הנמל.	נמצא כי עד מועד סיום הביקורת בס פטמבר 2008 , טרם הקימו ודאגו לאישורן של קופות גמל מרכזיות לקצבה בכל אחת מן החברות האמורות, ואת הכספים המיועדים לתשלומי הפנסיה כל אחת מהן מנהלת בחשבון נאמנות.	10
משרד הפנים . הגנת הפרטיות – אבטחת מידע ואיכותו במאגרי מידע ממשלתיים מבירור שערך משרד מבקר המדינה עם הקב"ט בינואר 2009 עולה כי ההסדר שתואר בתשובת הביטוח הלאומי עדין לא יושם. יודגש שבבדיקה חוזרת של הנתונים שעשה משרד מבקר המדינה, נמצא כי יותר מ - 14,000 שיבושים (כ -1% ) אירע ו בתקופת המערכת הנוכחית. יש לציין כי רישום נתונים שגויים לגבי פרטים אישיים כגון שם, כתובת ומעמד עלול לגרום לעיכובים בטיפול בתושבים, לקביעת זכאות לא נכונה לסיוע ולאי -גביית חובות על ידי מגוון גופים ממשלתיים 15 . מן הראוי שרשות האוכלוסין תיערך לבדיקת אמינות הנתונים ולתיאום טיוב הנתונים השוטפים וההיסטוריים עם המשתמשים החיצוניים במאגר מרשם האוכלוסין; כן ראוי שתקבע אחראי להכנת נוהל שעניינו בקרת איכות לנתוני המרשם וביקורת שוטפת עליהם. .הועלו כ- 200,000 רשומות של אזרחים פעילים שנולדו בארץ בשנות ה- 50 , שחסרים בהן מספרי הזהות של האב והאם. הדבר מקשה על בדיקות ייחוס הנדרשות לקביעת זכאויות (כגון יורשים), התחייבויות או מגבלות התלויות בבני משפחה. עוד הועלו כמיליון רשומות של תושבים פעילים שבהן רשום תאריך עלייה ולא נרשם מאיזו ארץ עלו, וכ- 65,000 רשומות של תושבים פעילים שבהן רשומה ארץ העלייה ולא נרשם תאריך העלייה. בכ-550 .רשומות של עולים נמצא שתאריך העלייה קדם לתאריך הלידה	משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שבעבר נג נב מידע ונמכר לגורמי חוץ ואף היו ניסיונות של מתחזים להוצאת מידע ממאגרי הביטוח הלאומי, שיפור השירות ללקוחות אינו יכול לבוא על חשבון אבטחת המידע.	11
רשות מקרקעי ישראל . גביית כספים ממתיישבים ב_הרחבות_ ביישובים חקלאיים כאמור, מהבדיקה עלה כי כל המגרשים בהרחבת קיבוץ א ' שווקו ונבנו בבנייה מרוכזת באמצעות יזם א' בסתירה לתצהירים שהגישו המומלצים והקיבוץ, בהם הצהירו כי הם בונים בבנייה עצמית. מסתבר אפוא כי בכספי הסבסוד של משרד הבינוי והשיכון ביצעה המועצה האזורית חלק מעבודות הפיתוח בהרחבה, דבר שהוזיל את עליות הפיתוח ליזם, אולם הוא גבה את מלוא עלויות הפיתו ח שאישר המינהל. בסופו של חשבון נשארו אפוא לכאורה כספי הסבסוד של משרד הבינוי והשיכון בידי היזמים. לדעת משרד מבקר המדינה, תנאי הכרחי לאישור הוצאות הפיתוח הוא תיאום בין המינהל לבין משרד הבינוי והשיכון, בין השאר, לצורך העברת מידע מראש על סכום הסובסידיה. אם הסובסידיה לא הועברה למומלצים, ראוי שהמינהל יפעל להעברתה אליהם. המסקנה היא אפוא שהמינהל לא פיקח כיאות על שיווק הקרקעות ביישובי הצפון, גם כאשר היו בידיו הוכחות כי היזמים והאגודות חברו יחדיו לשם השגת רווחים כלכליים וזאת בניגוד לנהליו. עקב כך תכנית הרחבה שתכליתה דמוגרפית הפכה בפועל לפרויקט עסקי גרידא, שבו הרווח הכלכלי מתחלק בין היזם לבין האגודה. לא זו בלבד שהדבר אסור, אלא הוא פוגע במטרת ההרחבה ובעידוד ההתיישבות ביישובי עדיפות לאומית ובקו העימות.	לדעת משרד מבקר המדינה, בהחתמת המומלצים על תצהירים אין די; על המינהל היה לנקוט פעולות של ממש לבירור חשדות בעניין תצהירים אלו.	12
רשות מקרקעי ישראל . פיתוח היישוב כפר ורדים משרד מבקר המדינה מעיר כי דברים אלה כוחם יפה לפעמים הראשונות שבהן הוארך תוקפו של הסכם ההרשאה, אולם, כפי שהובא לעיל, בשנות האלפיים חלה ירידה בתפקודה של החברה לפ יתוח, ובמקביל הביעה הרשות המקומית את רצונה לקבל עליה את עול הפיתוח, כפי שנעשה ברשויות מקומיות אחרות. על המינהל היה להביא בחשבון תמורות אלה ולפעול להעברתה של ההרשאה מידי החברה לפיתוח. בפועל, המינהל החליט על כך אך לא מימש את החלטותיו, האט מאד את פיתוח היישוב, והביא לכך שמשנת 2008 .אין מי שיישא באחריות לנושא לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת המועצה המקומית ב - 1993 חוללה תמורה ניכרת בהמשך הפיתוח של כפר ורדים, וחייבה שינויים בתנאי ההרשאה שנתן המינהל לחברה לפיתוח. על המינהל היה לקבוע דרכי פעולה שיאפשרו למועצה המקומית לפקח על הפעולות וסדרי העדיפויות של החברה לפיתוח . משנה חשיבות היה למיסוד הפיקוח של המועצה המקומית על פעולות החברה לפיתוח, משום שהמינהל לא עשה זאת במשך כל שנות הקמתו של היישוב. נוסף על כך, בכל הארכת תוקף של הסכם ההרשאה, היה על המינהל להתנות את ההארכה בסיום עבודות פיתוח ובנייה של מבני ציבור במבננים גדולים ובהעברתם לחזקת המועצה בלוח זמנים מחייב. בדרך זו הייתה מוטת האחריות של המועצה ביישוב הולכת וגדלה, ואילו פעילות החברה הייתה מצטמצמת בהדרגה עד סיום כל התחייבויותיה. .4. הסכם ההרשאה התיר לחברה לפיתוח לשווק בכפר ורדים מגרש אחד בלבד לכל משפחה. אף על פי כן אפשר המינהל לחברה לפיתוח לשווק יותר ממגרש אחד ליותר מעשרים משפחות, והחכיר את כל מקבצי המגרשים במחיר מסובסד. לדעת משרד מבקר המדינה, אם החליט המינהל כי נוכח מיעוט הביקושים בכפר ורדים יש מקום לשנות את תנאי הסכם ההרשאה ולאפשר לשווק יותר ממגרש אחד למשפחה, היה עליו לפרסם את השינוי ברבים ולפעול באופן שוויוני כלפי הציבור כולו. כמו כן היה עליו לבחון א ם יש מקום לשווק למשפחה אחת יותר ממגרש אחד במחיר מסובסד וללא מכרז, או לגבות את מלוא מחיר הקרקע מהמגרשים שהתווספו למגרש הראשון, דבר שלא עשה. לדעת משרד מבקר המדינה, אף שהיוזמה להקמתו של כפר ורדים הייתה יוזמה מבורכת שכאמור, הביאה להקמתו של יישוב משגשג, ראוי היה כי המינהל ילמד מן הניסיון שנצבר במשך השנים - הן מהצלחת הפרויקט והן מן הליקויים שנתגלו בו - ויסיק מסקנות שייושמו במקרים עתידיים, ככל שיהיו.	.1. כפר ורדים נבנה על פי חזונו של יזם פרטי כמימוש מטרה ציונית של יישוב הגליל. היישוב נבנה בידי חברה לפיתוח שבשליטתו, בהיקף ובסטנדרד גבוהים. הקמת היישוב בידי חברה פרטית החולשת על שיווק קרקעות ו במימון המשתכנים עצמם הייתה יכולה להיחשב לתכנית חלוץ (פיילוט) בהיסטורי ה ההתיישבותית של מדינת ישראל. לפיכך ראוי היה להפיק ממנה לקחים חשובים כדי לעצב מודל כלכלי ויעיל להקמה בעתיד של יישובים חדשים בסיוע הסקטור הפרטי. אף על פי כן לא נמצא שהמינהל, היוזם את הקמתם של יישובים חדשים רבים, דן והפיק לקחים כלשהם מהקמת יישוב זה עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 . 2. במהלך28 השנים שבהן אישר המינהל לחברה לפיתוח הרשאה לתכנן ולפתח את כפר ורדים, חלו תמורות בעלות השפעה על פיתוח היישוב, כגון הקמת מועצה מקומית במאי 1993 , חקיקת חוק חובת המכרזים והתקנת תקנותיו ב- 1993 , וכן הפרטת התכנון והפיתוח במינהל והפקדתם בידי חברות מתכננות ומפתחות (הנקראות חברות מנהלות) מ- 1995 ואילך. עם כל זה, המינהל התעלם מתמורות אלה, ובייחוד מהשפעותיהן על תפקוד המועצה המקומית, ולא ניצל את מועדי החידוש של ההסכ ם להכנסת שינויים בתנאי ההרשאה (מלבד שינוי שטח ההרשאה ושלבי הביצוע). לאור תמורות אלה, ולאחר שנוכח כי בשנות האלפיים החברה לפיתוח אינה מצליחה לשווק את המגרשים ביישוב כמצופה, היה על המינהל לשקול את נטילת משימה זאת על עצמו, ולשקול להפריד בין עבודות הפיתוח ובין בניית מבני ציבור שבאחריות השלטון המרכזי והמקומי. כפר ורדים הוא יישוב קהילתי גדול ומפותח, אולם מממצאי הביקורת עולה שלא היה עוד מקום להמשיך ולפתחו על פי המודל שנקבע לפני כשלושים שנה. 3. אף שחלפו כשלושה עשורים מראשית הקמת היישוב, נדרשות עדיין השלמות פיתוח ובנ יית מבני ציבור מכוח הסכם ההרשאה עם החברה לפיתוח כפר ורדים. סוגיה זו הפכה לסלע מחלוקת בין המועצה המקומית, החברה לפיתוח והמשתכנים. כבר במהלך העבודות היה על המינהל לבדוק את המצאי ביישוב, להעביר לחברה לפיתוח רשימה מפורטת של עבודות פיתוח ומבני ציבור שעליה להשלים על פי לוחות זמנים מחייבים, ולהתנות את המשך ההרשאה בעמידה בהתחייבויות אלה, דבר שלא עשה. כמו כן היה על המינהל לאכוף על החברה לפיתוח להעביר למועצה המקומית, לאחר שהוקמה, מבננים שהושלמו לחלוטין, אגב צמצום גדל והולך בתפקידיה ובתחום אחריותה ביישוב ועד לסיום התח ייבויותיה. במקום זאת בחר המינהל לעצום עין מהנעשה ביישוב ולא ביצע פיקוח ובקרה על העבודות ועל עלויותיהן. בתום ההרשאה, בסוף שנת 2007 , הביא המינהל למצב שבו אין מי שיישא באחריות לפיתוח היישוב, שכן הוא הגביל את יכולתה של המועצה המקומית לתפקד, הורה לחברה להפסיק את פעילותה ביישוב, והותיר את התושבים, אשר שילמו מראש ממיטב כספם, ללא מלוא התמורה.	13
המשרד לשירותי דת . שירותי קבורה ליהודים ומצוקת הקבורה בגוש דן הביקורת העלתה כי השאלון לא התייחס לנושאים מרכזיים שבתנאי הרישיון ובפעילות נדרשת של ח"ק כגון נתונים על גביית כספים מהציבור ומכירת קברים לאנשים בעודם בחיים, חשבון ייעודי נפרד לפיתוח בתי עלמין, מספר הנקברים על ידי הח"ק ושכר בכירים. הח"ק אף לא נדרשו להגיש הצהרה על עמידתן בתנאי הרישיון. העברת מסמכים למשרד הייתה התנאי היחיד לחידוש הרישיון. לח"ק שהמציאו את המסמכים הוענק רישיון קבורה לתקופה של שישה חודשים ללא בדיקה עניינית וחשבונאית. הרישיון חודש בתום ששה חודשים לתקופה נוספת בהליך זהה. הנפקת הרישיונות נעשתה על ידי המחלקה לקבורה וללא מעורבות של יחידות מקצועיות נוספות במשרד. בהתאם להנחיית מנכ"ל הרשות הארצית לא הונפקו לחברות קבורה ביישובים כפריים (מושבים וקיבוצים) רישיונות ולא חודשו רישיונות שניתנו להן בעבר, ב גלל קביעתו ש"יש להנפיק רישיון קבורה אחד עבור כל מתחמי הקבורה" בתחום השיפוט של מועצות דתיות אזוריות ומועצות אזוריות. לא נוהלה באותה עת רשימה מסודרת של חברות לענייני קבורה בעלות רישיון תקף. מהשתלשלות העניינים המתוארת ומהתשובות לעיל מתברר שיש מחלוקת לגבי ייעוד הכספים שאמורה ח"ק ת"א לקבל מהמדינה עבור החזרת הקרקע ברמא"ג. עמדת ח"ק ת"א ופורום ח"ק היא שמצוקת הקבורה ויישום הקבורה הרוויה אינן נחלת ח"ק ת"א לבדה, ולכן יש לנתק את הסדרת העניינים הכספיים הכרוכים בקרקעות רמא"ג מן הדיון. לעומת זאת, עמדת ממ"י היא שהסכומי ם שהוצעו לח"ק עבור השטח מעניקים לה פתרון מימוני להתחלת בניית מבנים לקבורה רוויה בבית העלמין ירקון. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הנוגעים בדבר לפתור בהקדם את המחלוקת. המשרד לא הכין תכנית רב -שנתית להשתתפותו בתקציבי הפיתוח של בתי העלמין היהודיים, אלא תכניות שנתיות:	.רק בינואר 2006 העביר המשרד לח"ק התחייבויות למימון עבודות פיתוח בבתי העלמין, דבר שגרם לניצול הנמוך של התקציב; בפועל אף אישר המשרד לח"ק לממש את ההתחייבויות התקציביות עד 31.12.07.	14
המשרד לשירותי דת . הפיקוח על כשרות המזון משרד מבקר המדינה העיר לרב שלוש כי עליו לדרוש מבתי העסק מקבלי תעודת ההכשר להפסיק את מתן התרומות לעמותה שהוא עומד בראשה בכדי לא להיקלע לניגוד עניינים. מובן שאין מניעה שבתי עסק אלה ימשיכו לתרום למוסדות תורה אחרים שאין לרב שלוש זיקה כלפיהם. לחילופין, על הרב שלוש לוותר על תפקידו כיו"ר העמותה. בעקבות הערות הביקורת הודיע הרב שלוש כי הוא התפטר מתפקידו כיו"ר וחבר בעמותה. משרד מבקר המדינה בדק את הבקרה של מחלקת הנהלת החשבונות על פנקסי הקבלות שנמסרו למזכירי המחלקות והתברר כי היא לא קיימה כמעט בקרה על כך אף שהם האסמכתה לתשלום האגרות. לדעת משרד מבקר המדינה, שיטת הרישום של פנקסי הקבלות ארכאית, והמצב שבו מזכירי המחלקות מקבלים לידיהם את התשלום, מפקידים את הכסף ומקיימים בעצמם את הבקרה אינו תקין. .(א) משרד מבקר המדינה העלה, כי בשתי מחלקות הכשרות בירושלים חסרים מסמכים רבים מהשנים 2003 -2007 . לעומת זאת, ברה"ר ובפרקליטות מחוז ירושלים אותרו העתקי מסמכים הנוגעים לענייני הכשרות במועצה הדתית בירושלים, ואלו היו אמורים להימצא בתיקים ובמחשבים של המועצה הדתית, אך הם לא היו שם.	העדרם של מסמכים רבים במחלקות הכשרות בחיפה ובירושלים מעורר חשש כי המסמכים הוצאו שלא כדין מהתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, חובתן של המועצות הדתיות לשמור על חומר ארכיוני, כפי שנקבע בחוק, ולפעול להשבתם של מסמכים שנלקחו.	15
המשרד לשירותי דת . סוגיות הנוגעות לשנת השמיטה התשס_ח לדעת משרד מבקר המדינה, דרך קבלת ההחלטות בנושא התקציב ושיעור ניצולו מעידים שקביעת התקציב לא התבססה על הצרכים הממשיים, והדבר עלול לגרום להוצאות מופרזות מכאן ולמחסור מכאן. מהאמור עולה כי התוצרת שגודלה בפיקוח אוצר בית דין של הרה"ר ובמימון תקציב השמיטה נמכרה בשוק החופשי ולא רק למי שצורך תוצרת למהדרין (ראו להלן בפרק "תמיכה בחקלאים שתוצרתם משווקת באמצעות אוצר בית דין"). לדעת משרד מבקר המדינה היה על הרה"ר להיוועץ מבעוד מועד במחלקת הייעוץ והחקיקה האזרחית במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה בנוגע לבחירת יו"ר ועדת שמיטה שיהיה בעל סמכות לאשר ביצוע עסקה במקרקעין.	אף על פי שהגורמים הרשמיים ברה"ר הם שקבעו את ההנחיה בדבר הקמת אוצר בית דין, הקמתו והפעלתו לא נדונו, לא אושרו ולא תוקצבו בידי הממשלה או במסגרת רשמית אחרת.	16
משרד התיירות . ירידת מפלס ים המלח ותופעת הבולענים בשל היעדר דוח סופי של הצוות הכולל המלצות בדבר כלים הנדסיים ישימים, מתקשים מאוד מוסדות התכנון השונים, לדבריהם, להחליט על מתן אישורי בנייה באזור ים המלח; פעמים רבות אין אישורי בנייה ניתנים כל עיקר; ולעתים הם ניתנים רק בשל חשיבות המבנה לאזור, אף שלא ידוע כיצד יפתור היזם את הבעיות ההנדסיות. כך, למשל, מתקשים מוסדות התכנון להחליט מדי שנה על מתן אישורים להקמת בימות אירועים ולהקצאת מתחמי חנייה במסגרת אירועים דוגמת "פסטיבל אהבה"47 . עוד מתקשים מוסדות התכנון להחליט אם ואימתי יש לסגור אזור כזה או אחר בשל בולען שנפער בו, ואם וכיצד יש למגן מבנה קיים באזור בולענים. ללא יצירת כלים הנדסיים ישימים קיים חשש של ממש לנזקים לגוף ולרכוש, ולפיכך - לקיפאון בענפי התיירות, התעשייה וההתיישבות באזור ים המלח. על משרד התיירות, כמרכז הטיפול בנושא ים המלח בכללותו, החל ממרס 2007 , לפעול ללא דיחוי למציאת פתרון לנושא. יצוין כי תופעת הבולענים היא תופעה מוכרת ברחבי העולם כגון בניו -ג'רסי בארה"ב, בריפון באנגליה ובקלאטיוד בספרד. במקומות אלו עשו הרשויות מחקרים ל הערכת הסיכונים, התוו הנחיות לפתרונות הנדסיים שיאפשרו מתן אישורי בנייה ופרסמו חומר הסברה לציבור48, 49 . אף שתופעת הבולענים החלה כבר בשנות ה -70 ' של המאה הקודמת , החלה מע"ץ להתייחס לתופעה בשלבי התכנון והאחזקה של כבישים וגשרים שבאחריותה רק משנת 1999 . עד מועד סיום הביקורת התבססה מע"ץ על מידע לא עדכני מספיק, שהיה קיים עד שנת 2006 , לצורך הגדרת אזורים חשודים. לדעת משרד מבקר המדינה, על מע"ץ לנקוט פעולות ארוכות טווח להתמודדות עם תופעת הבולענים, ובכלל זה ניטור ומעקב שוטפים ומקיפים באזור כולו על מנת להגן על הנוסעים בכביש מס' 90 מפני בולענים הן באזורים חשודים מוכרים והן באזורים חשודים חדשים, אם יהיו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בטיוטת דוח הצוות ההנדסי כבר גובשו מספר כללים ועקרונות להתנהלות הנדסית -רישויית, וכי כלים הנדסיים	.להתמודדות עם התופעה קיימים במקומות שונים ברחבי העולם. ההמלצה להתרחק מאזורי סיכון להיווצרות בולענים אינה מעשית, היות שהתופעה דינאמית וקיימת באזורים נרחבים ומשום ששטחי הקרקע באזור ים המלח שאותם ניתן לפתח מצומצמים. בהתחשב בהיקף התופעה, בסיכוניה, בעלויות הפיתוח של הכלים ההנדסיים להתמודדות עמה ובחשיבות אזור ים המלח למדינה, מן הראוי לבחון ביסודיות אם נכון ואפשרי להטיל את האחריות לפיתוח כלים הנדסיים על המועצות האזוריות בלבד.	17
רשות השידור הישראלי (בפירוק) . נוכחות עובדים ותשלומים עבור שעות נוספות וכוננויות - רשות השידור - ממצאי מעקב משרדמבקר המדינה העלה כי בחודשים אוגוסט -נובמבר 2008 , שבהם יצאו העובדים לחופשה מרוכזת, פחת מספר השעות הנוספות שעליהן דיווחו העובדים בכ-15% לעומת החודשים ינואר-יולי 2008. 1. לפי הנתונים המעודכנים לסוף נובמבר 2008 ,207 מעובדי הרשות ניצלו יותר ימים מהמגיע להם, וחמישה מהם חרגו ביותר ממאה ימים. היקף החריגה הכולל של עובדי הרשות שחרגו נאמד ב - 3,300 ימי חופשה, אולם מתברר כי הרשות לא ניכתה משכרם את התשלום בעד אותם ימי חופשה. בביקורת המעקב בנובמבר 2008 נמצא כי כל עובדי הרשות הזכאים לשעות נוספות הגישו טופס שעות נוספות באמצעות התכנה. אולם משרד מבקר המדינה העלה כי הרשות עדיין לא פיתחה ממשק מקשר בין התכנה למערכת השכר ובין התכנה לתכנת כוח האדם המטפלת, בין השאר, בניהול ימי החופשה של עובדי הרשות. העובדים אמנם ממלאים את הטפסים ושולחים אותם למחלקת השכר ולמחלקת כוח האדם, אך בהיעדר ממשק המקשר בין תכנת הדיווח למערכת השכר, עובדי מחלקת השכר נאלצו להעתיק את הנתונים הממוחשבים בכתב יד לטפסים ידניים הנשלחים לחברה שמפיקה את תלושי השכר, ועובדי החברה הזינו נתונים אלה שוב במחשב. בשל הצורך להזין את הנתונים בנפרד בכל אחת משתי התכנות האמורות נגרמה עבודה מיותרת וההזנה הידנית פתחה פתח לטעויות בקליטת הנתונים.	בעקבות הביקורת הקודמת בחנה הנהלת הרשות בשנת 2007 את הדרכים לחסוך בעלויות המושקעות בהפקת תשדירים אלה, ובהן הצבת מצלמות קבועות והעברת סיב אופטי מבניין מפעל הפיס לאולפני הרשות בתל אביב, הנמצאים במרחק כמה מאות מטרים מבניין מפעל הפיס. אולם צעד זה עורר את התנגדותם של נציגי העובדים שחששו מפגיעה בעובדים, ובעקבות כך ביטלה הרשות מיולי 2008 את ההתקשרות עם מפעל הפיס לשידור הגרלת הלוטו.	18
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . התקשרות להקמת המקטע הצפוני - חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח השוני הרב בין עלות העבודות בשלב ג' ובין עלותן בשלבים הקודמים היה על חברי ועדת המכרזים, שהם כאמור חברי ההנהלה הבכירה של החברה, לדרוש כי לקראת דיוני הוועדה באוגוסט ובאוקטובר 2007 יקבלו לידיהם מסמך שיכלול הצעות חלופיות לביצוע העבודות וכן ניתוח מפורט של השינויים בתנאי השוק ובמרכיבי העלות, ניתוח מפורט של העלות הכספית הכרוכה בניהול מכרז חדש לעומת העלות של מימוש האופציה וכן מידע בנוגע להשלכות שיהיו לבחירה בקיום מכרז חדש על לוחות הזמנים לביצוע העבודה לעומת הבחירה במימוש האופציה. מסמך כזה אמור היה לשמש לוועדת המכרזים ולדירקטוריון בסיס להחלטתם בדבר הגורם שיבצע את עבודת ההקמה בשלב ג'15 . .קודמים, וכ-11.7 מיליון ש"ח שנבעו מהשינוי בשיטת ההצמדה בהשוואה לשלב ב'. אולם מנכ"ל החברה דאז וסמנכ"ל ההקמה דאז לא הציגו לפני מקבלי ההחלטות - לא בישיבת ועדת המכרזים באוקטובר 2007 , לא בישיבת הדירקטוריון בנובמבר אותה שנה ואף לא במסמך ההסבר מינואר 2008 - את ההיקף הכספי בסך18.7 מיליון ש"ח של התוספות והשינויים שנדרשו בשלב ג' ולא נדרשו בשלבים הקודמים. בדרך הצגת הנתונים האמורה לא היה בידי ועדת המכרזים והדירקטוריון מידע באשר למלוא ההיקף הכספי של העבודות שנוספו לשלב ג', כנדרש על פי סדרי מינהל תקין. ,לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח פרק הזמן שעבר ממועד פרסום המכרז פברואר 2005 , עד למועד ההחלטה של ועדת המכרזים על ניהול משא ומתן עם השותפות למימוש האופציה, אוגוסט 2007 , היה על החברה לבחון את האפשרות של ביצוע הליך עדכני של קבלת הצעות.	משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמסרו מסמכים התומכים בטענתו של המנכ"ל דאז, או המצביע ים על כך שגורמי המקצוע בחברה השוו בין האפשרויות השונות ובחנו את השלכותיהן.	19
משרד האוצר . אגף החשב הכללי – היבטים בניהול פרויקט _ממשל זמין_ . מהנתונים עולה שאומדן העלות של פרויקט ממשל זמין שהובא להחלטת הממשלה היה נמוך מסך התקציבים השנתיים שאושרו לממשל זמין לשנים 2006- 2004 . התקציב שאושר לשנים אלה הסתכם בכ -92 מיליון ש"ח22, ואילו ההוצאות (ביצוע התקציב) הסתכמ ו בכ-84 מיליון ש"ח. עוד עולה מהנתונים בטבלה2 שבכל אחת מן השנים שלאחר מכן גדלו תקציבי ממשל זמין ותהיל"ה. ההוצאות מתקציב ממשל זמין בשנת 2007 ובמחצית הראשונה של שנת 2008 הסתכמו בכ -66 מיליון ש"ח נוספים, כך שההוצאות היו פי שניים ויותר מן האומדן שהובא להחלטת הממשלה. לפי נתונים שמסר אגף התקציבים בתשובתו מינואר 2009 , סכום התקציבים שנוצלו "במערך ממשל זמין ותהיל"ה בשנים 2002 -2008 הוא כ -201 מיליון ש"ח". מאחר שהפרויקט החל עוד בתחילת שנות ה- 2000 ., ההוצאות היו למעשה גדולות עוד יותר בהחלטת הממשלה נקבע שיש לבסס את פרויקט ממשל זמין על פרויקט תהיל"ה, ולפיכך פרויקט תהיל"ה הוא חלק מן המכלול של פרויקט ממשל זמין. מבירורים שעשה משרד מבקר המדינה באגף התקציבים עולה כי אף שפרויקט תהיל"ה הוא התשתי ת לפרויקט ממשל זמין, הרי שבאגף התקציבים היו תקנות התקציב המיועדות למימון תהיל"ה ולמימון ממשל זמין בטיפולם של שני רפרנטים נפרדים. משמעות הדבר היא שתכנון התקציב, והמעקב אחר ביצועו מפוצלים בין שני עובדים, שכל אחד מהם רואה לפניו רק חלק מן התמונה. לדעת משרד מבק ר המדינה אין לכך הצדקה, הפיצול עלול להוביל לכפל תקציבים והוא מחליש את הבקרה על התכנון והביצוע של תקציבי הפרויקטים. . עד לתקציב שנת 2006 , שבע שנים מאז החל אגף החשכ"ל בביצוע הפרויקט, לא פורטה תכנית התקציב של ממשל זמין לפי תתי-הפרויקט שלו, והם לא תוקצבו בתקנות נפרדות. בתקציבי המדינה לשנים 2002 - 2005 מופיעה רק תקנה תקציבית אחת: ממשל זמין (בתקציב לשנת 2003 מופיעה גם תקנה תקציבית "מרכב"ה וממשל זמין"), זאת על אף שלהחלטת הממשלה מ - 2004 צורף פירוט תתי -פרויקט ואומדן עלויות נפרד לכל אחד מהם. רק בתקציב לשנת 2006 פורטו בתקנות התקציבים לתתי-הפרויקט בתכנית התקציב "ממשל זמין" הרשומה בסעיף תקציבי "הוצאות פיתוח אחרות" של המשרד.	.יוצא אפוא שנתונים על ההוצאות לפי תתי -פרויקט יש רק משנת 2006 ולגבי תהיל"ה- משנת 2005 . מהנתונים החלקיים האלה עולה שההוצאות מ- 2006 עד מחצית 2008 על אחדים מתתי-הפרויקט היו גדולות מאומדן העלויות שהובא לאישור הממשלה, לדוגמה: תהיל"ה כ-22 ;מיליוני ש"ח פורטל הממשלה כ -11 מיליוני ש"ח; תת -פרויקט שירות הטפסים כ -15 מיליוני ש"ח26 . כאמור, רק משנת 2005 נקבעה תקנה תקציבית לפרויקט תהיל"ה. משרד מבקר המדינה ביקש לקבל את פירוט העלויות של פרויקט תהיל"ה ואת פירוט תקנות התקציב מהן הוא מומן מאז הוחל בביצועו ועד שנת 2004 , אך הנתונים על העלויות לא נמסרו. אגף התקציבים הסביר בתשובתו מנובמבר 2008 ש"מערך תהיל"ה תוקצב לפני שנת 2005 יחד עם פרויקטי מחשוב נוספים, ביניהם מרכב"ה וממשל זמין...". החשכ"ל הסביר בתשובתו ש"קשה לנו היום לפצל את ההוצאות הכספיות לגוף זה . אין לנו ספק שניתן היה לעקוב ]תהיל"ה[ אחר סעיפי ההוצאות ולנהל אותן בצורה טובה יותר". יוצא אפוא שעד שנת 2005 לא היה במשרד דיווח על ההוצאות בפרויקט תהיל"ה ולא התקיים מעקב אחר עלויותיו. לאחר שנים רבות של פיתוח, צפוי היה שעלויות הפיתוח של תתי - הפרויקט יצטמצמו ויגיעו לשלב התפעול השוטף - התחזוקה, אך תקציבי ממשל זמין ותתי -הפרויקט שלו, המתוקצבים בתקציב הפיתוח של המשרד, צמחו משנה לשנה. הביקורת העלתה שההתנהלות שלו לא הייתה על פי כללי מינהל תקין: לא נעשה אומדן רב-שנתי של עלויות; לא נקבעו תכניות מתוחמות בלוח זמנים מחייב; לא הוקצה סכום הוצאות שנתי מאושר מתקציב רב -שנתי, כראוי לפרויקטים במימון כספי ציבור.	20
משרד האוצר . טיפול ועדת הפשרות בהסכמי פשרה בהליכים משפטיים נגד משרד האוצר מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי אף לא א חד מהסכמי הפשרה שסוכמו בהליכים המשפטיים שנבדקו הובא לאישור היועמ"ש ופרקליט המדינה. זאת, אף שבין הסכמי הפשרה שאושרו היו הסכמים בסכומים העולים על 10 מיליון ש"ח. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להבהיר בהנחיית היועמ"ש מהו גובה סכום הפשרה המחייב את הבאת אישור ההסכם להחלטת היועמ"ש ופרקליט המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שהסכמי פשרה בסכומים העולים על 10 מיליון ש"ח לא הובאו לאישור היועמ"ש ופרקליט המדינה, מעידה על קיומה של פרשנות סובייקטיבית של הביטוי "סכום גבוה". קביעת רף לסכום הפשרה שיש לאשרה על ידי היועמ"ש ופ רקליט המדינה, אינה שוללת את הבאתם של הסכמי פשרה בעלי חשיבות ציבורית או עקרונית, אף בסכומים נמוכים יותר, לאישור דרגים אלה. משרד מבקר המדינה מציין, כי בהסכמי הפשרה שנבדקו לא נמצא כל תיעוד לחלק מהמהלכים שתוארו בהסברי המשנה, ובכלל זה, מעורבותם של חשב המשרד הרלוונטי ופרקליט המחוז, וכן לא נמצא תיעוד לקיומו של הליך פנימי לגיבוש עמדה באגף החשכ"ל או לקיומם של דיונים.	לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם ועדת הפשרות איננה "ועדה" כאמור בהוראות התקשי"ר, קיימת חשיבות בהעברה יעילה של מידע בין כל חבריה, על מנת שכל אחד מהם יוכל לקבל את כל המידע הנדרש לקבלת החלטה על ידיו. הדרך שבה פועלת הוועדה, איננה מביאה את המידע הרלוונטי לידיעת כל חבריה.	21
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31_12_07 – חבות הפנסיה התקציבית בדוח האקטוארי לא צוין מה הן אותן התאמות ומה היקפן ואף לא צוין אם הן הובאו בחשבון במסגרת חישוב החבות האקטוארית. הבדיקה העלתה כי גם בביאור לדוחות הכספיים לא ניתן על כך גילוי. מהאמור לעיל עולה כי יתרת החבות האקטוארית שהוצגה בדוחות הכספיים של הממשלה ל- 31.12.07 .אינה מדויקת ואינה שלמה . המקצועית המיוחדת והמחויבות כלפי הממשלה שנדרשים לנושא. כמו כן חשוב שאקטואר בוחן יבדוק באופן בלתי תלוי את החישוב שנעשה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי אגף החשכ"ל לא ניהל שיטת תיעוד המאפשרת לקשר בין המסמכ ים ובין הנתונים שעל פיהם מתבצעים החישובים והבקרות. עקב כך לא ניתן לבצע בדיקה בלתי תלויה של הנתונים שעליהם מבוססים החישובים.	22
המשרד להגנת הסביבה . רישוי מתקנים היוצרים קרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו והפיקוח עליהם - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר כי מדידת המפקחת הראתה עצמת קרינה מקסימלית של 322 מיקרו וואט לסמ"ר במשך כמה שעות, ויש בה חריגה ניכרת מהסף הסביבתי. מעיון בסקרים המוקדמים עולה כי מלכתחילה ידוע היה כי במקום יהיו חריגות קרינה. בסקר בטיחות מקדים שנערך באוגוסט 2006 במקום נמצא כי בקומה העליונה, בדירה מאוכלסת בקביעו ת, חושבה עצמת קרינה של מעל 141 מיקרו וואט לסמ"ר, שהם סטיה של כ-15% מהסף הבריאותי, דבר הנוגד את הוראות המשרד המאשר במקרים אלה עצמת קרינה של עד 10% .בלבד משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שאין צורך באישור מוסדות התכנון למתקני גישה המשמשים אנטנות סלולריות, אין האזרחים והרשויות יכולים להתנגד להקמתן ולהפעלתן של אנטנות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד הפנים ומשרד התקשורת ייזמו חקיקה מתאימה כדי לתת לאזרחים את האפשרות להתנגד במקרה שעל גג ביתם, או על הגג הסמוך לביתם, מתקינים מתקן גישה. יש לדאוג לשקיפות בהחלטות וליידוע הציבור, כנהוג בכל שינוי של תכנית בנין ערים. .כאמור בדיקות אלה נעשו בידי מומחים שהסמיך הממונה, אולם הן מומנו בידי החברות המפעילות. בנסיבות אלה עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מחויבותם של המומחים לממונה ובין מחויבותם לחברות המפעילות. לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי שהיחידות הסביבתיות יקיימו בקרה מדגמית על דוחות מודדי הקרינה של חברות הרט"ן באופן שיטתי וסדור.	משרד מבקר המדינה משבח את פועלה של המפקחת באיגוד הערים לאיכות הסביבה בחיפה, דר' מונה (נופי) נעמה. מן הראוי ליישם את מודל עבודתה ביחידות סביבתיות ובאיגודי ערים נוספים.	23
משרד הכלכלה והתעשייה . האגף לאיגוד שיתופי - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה .בקיבוץ. אשר על כן מחובתו של הרשם המופקד על התנהלותן התקינה של האגודות ועל הגנת האינטרסים של חבריהן, לעשות לאכיפתן של תקנות הסיווג ותקנות הערבות ההדדית ולפקח על יישומן, כדי למנוע מצב של התנהלות שאינה תקינה לאורך שנים, כפי שהיה במהלך התקופה עד להתקנתן. חוות הדעת המצרפת דוח הכולל נתונים מלאים על מצבו של הקיבוץ חשובה מאוד, משום שהיא כוללת את הכנסות החברים, ובכך מאפשרת לאגף לבדוק אם הקיבוץ מקיים בפועל את דרישות תקנות הערבות ההדדית, שהיא תנאי לסיווגו כקיבוץ מתחדש על פי תקנות הסיווג. .לא סיכם את בדיקת התלונה וממצאיה, ולא הודיע בכתב למתלוננים על תוצאות הטיפול בתלונה. למעשה לא השיב האגף באופן קונקרטי על טענות המתלונן, והותיר חלקים מהותיים מטענותיו ללא מענה.	ואולם, התברר כי חלק מהחקירות שניהל האגף לא הגיעו לכלל סיום על אף שחלף זמן רב מאז תחילתן, או שהסתיימו רק לאחר זמן ניכר: במהלך השנים 2005 -2007 הסתכם מספר החקירות שהאגף קיים או החל בהן (ביזמתו או על פי בקשה) ב -328 . הבדיקה העלתה כי נכון למועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , לא הוגשו דוחות חקירה סופיים ל-28 חקירות (כ-9%.) יצוין כי 11 מתוכן החלו עוד בשנים 2005 -2006 , כלומר לפני שנתיים ומעלה. באשר ל-300 החקירות שהסתיימו- התברר כי 49 מהן	24
משרד הכלכלה והתעשייה . היבטים בפעילות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה_ט) .מהטבלה עולה כי בעוד הביקוש במקצועות ההנדסאות והטכנאות במשק היה בעיקר בתחום לימודי המחשב (כ-74% ) והביקוש למקצועות תעשייה וניהול היה אפסי (כשני פרומיל), בפועל רק 15% מהלומדים למדו במגמת מחשב, ואילו כ-31% .מהם למדו במגמת תעשייה וניהול לדעת משרד מבקר המדינה, ייעודו של מה"ט לספק בראש ובראשונה כוח אדם טכנולוגי לשוק העבודה. לאור העובדה שהאינטרס של המכללות, כאמור בתשובת מנהלת מה"ט, אינו עולה בהכרח בקנה אחד עם האינטרסים של המדינה, ולאור המשאבים המצומצמים שבידי מה"ט, על מה"ט לבחון את האפשרות לצמצם יותר את הסבסוד למגמות הלא מועדפות. אולם הבדיקה העלתה כי נתון זה לא נבחן על ידי מה"ט, והנהלת משרד התמ"ת אף לא דרשה זאת ממנו. יתר על כן, בידי מה"ט לא היו כלל נתונים זמינים לחישוב המדד הזה, ונדרשו לו כארבעה חודשים כדי לרכזם לצורך הבדיקה של משרד מבקר המדינה.	מנתונים אלה עולה כי שיעור מקבלי הדיפלומות בקרב לומדי ההנדסאות היה נמוך ולא עלה על כשליש.	25
חברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע_מ . החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע_מ - היבטים בפעילות החברה משרד מבקר המדינה העלה כי בשנים 2004 -2006 לא מסרה ועדת הביקורת לדירקטוריון החברה כל דיווח על החלטותיה ואף לא מסרה לו את המלצותיה. גם הדירקטוריון לא דרש מהוועדה לקבל דיווח כאמור ולא קיים דיון כלשהו בעניין ביקורת הפנים בחברה. משרד מבקר המדינה מעיר לממ"י כי בהיותו מופקד על קרקעות הלאום יש מקום שיבחן אם יש צורך לדרוש מחוכרים שקיבלו שטחים גדולים, או מחוכרים שקיבלו שטחים למטרות ציבוריות ללא תמורה או בעד דמי שכירות נמוכים, כי ידווחו לו מפעם לפעם במהלך תקופת החכירה על השימושים הנעשים בשטחים המוחכרים. הביקורת העלתה כי כבר במאי 1998 התחילו להתעורר בחברה ספקות בדבר הכדאיות הכלכלית של עסקת השכרת מתחם בית יערי לשוכר א', והועלתה דרישה לבחינת חלופות לשם ניצול מיטבי של המתחם. בישיבת הדירקטוריון במרס 2001 אף העיר יו"ר הדירקטוריון כי המתחם מושכר יש לבדוק ]וכי[ ."במחיר מגוחך מה לעשות בנכס זה כדי להפיק ממנו יותר". משנת 1999 בחנה החברה כמה רעיונות לפיתוח המתחם ולשימוש בו, או לם רק בשנת 2003 היא פנתה ישירות לכמה גופים והציעה להם לשכור את המתחם. ניסיונות אלה לא צלחו, ורק בשנת 2004 החלה החברה לפעול לקבלת הצעות לשכירת המתחם על ידי יזמים באמצעות פרסום הזמנה בנושא באמצעי התקשורת (להלן - הליך ההזמנה).	לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה די בדיון האמור כדי למצות את הנושא כראוי. היה על מוסדות החברה לדרוש ולקבל ניתוח יסודי ומעמיק של החלופות השונות בנוגע להמשך החזקתה במניות הבנק, ועל סמך ניתוח כזה לשקול אם כדאי שהיא תמשיך להחזיק במניות הבנק (ובנכסים מניבים בכלל) ושמא התמורה שתוכל החברה לקבל ממכירת חלקה בבנק תאפשר לה לפעול בדרך עדיפה במשך שנים רבות להשגת יעדיה לרווחת עובדי המדינה וגמלאיה. במסגרת הדיונים בנושא ראוי היה גם כי החברה תעסוק, בין היתר, באפשרות שעובדי המדינה יוכלו ממילא לקבל שירותים מוזלים מבנק י הב גם בלא שהחברה תהיה שותפה בבעלות עליו ובאפשרות שהבנק יחליט כאמור להפסיק לתת שירותים אלה לעובדי מדינה או להרע את תנאי שירותים אלה גם אם החברה תמשיך להיות שותפה בבעלות עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהדירקטוריון יקיים בהקדם דיון כאמור.	26
משרד התרבות והספורט . ענייני מינהל ומתן תמיכות - משרד המדע, התרבות והספורט . ;"יוצא אפוא שהשר התערב בקביעת סכום התמיכה בעמותת "אלסנא המנכ"ל פעל על פי שינויי השר בלי שנימק את פעולותיו; ועדת תמיכות החליטה לתמוך בעמותה ולהחזיר לה בעקיפין סכום שקוזז ממנה בשל ממצאי ביקורת מעמיקה שנעשו בה; הוועדה אישרה את המלצת יו"ר המדור להוספת תמיכה על אף ממצאי הביקורת, וכך יצא חוטא נשכר. משרד מבקר המדינה מעיר לחברי ועדת תמיכות, כי החלטותיה האמורות פוגעות ביכולת של המשרד לנקו ט צעדים כלפי גופים שחורגים מתנאי התמיכה ואף מעודדות אותם לחרוג מהם שוב. ממצאי הביקורת מלמדים שהשר ומנכ "ל המשרד התערבו התערבות פסולה בחלוקת כספי תמיכות בתחום התרבות הערבית: הם שינו חלק מסכומי התמיכה ולא הביאו לידיעת חברי ועדת תמיכות המלצות של הגוף המקצועי המייעץ; הם פעלו להיטיב עם מוסדות ציבור מסוימים; והם הפֵירו שני עקרונות בחלוקת תמיכות - סבירות ושוויון בין המוסדות הנתמכים. לא נמצאו במשרד מסמכים שמעידים על עבודת מטה שנעשתה לאפיון הפסטיבל ולקביעת תנאי הסף.	בינואר 2005 הסתיימה תקופת כהונתה של מועצת המוזיאונים, ורק בינואר 2009 מונתה מועצה חדשה; עיכוב המינוי גרם נזק למוזיאונים התלויים בהחלטותיה.	27
הרשות הממשלתית למים ולביוב . השבת קולחים - הרשות הממשלתית למים ולביוב אף שלפי חוק המים31 מנהל רשות המים רשאי להורות למקורות להשמיש בהקדם את קו המים ירקון מזרחי כמובל קולחים ליישובים בדרום כדי לאפשר את זירוז ביצועו של קו ההולכה ולספק קולחים לאזורי ביקוש, לא פעלו מנהלי רשות המים כדי לעשות כן תוך שיתוף פעולה בין מקורות ובין יזמים פרטיים. החלטת הממשלה ממאי 2005 (ראו לעיל) בנושא שיפור איכות הקולחים לרמת טיהור שלישונית באמצעות שדרוג מט"שים לא השיגה את יעדה. ממסמכי משרד הבריאות עולה כי משנת 2005 עד שנת 2007 גדלה כמות המים המושבים שאיכותם גבוהה מאוד בכ-1% .בלבד לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום ששלושת הגופים - רשות המים, משרד הבריאות ומה"ס - ישתפו פעולה ויתאמו את פעילויותיהם בנושא הפיקוח על ההשקיה בקולחים ועל איכות הקולחים כדי למנוע כפילויות ובזבוז משאבים.	יצוין שהוועדה ההנדסית אינה בודקת את התכנית המפורטת של מאגר הקולחים. הפיקוח על הקמת המאגר, על התפעול ועל התחזוקה שלו מבוצע בידי מפקח מטעם היזם ונתון לאחריותו, ולפיכך לא מתקיים פיקוח בלתי תלוי מטעם רשות המים על הקמת המאגר.	28
משרד הרווחה והביטחון החברתי . מעונות לאנשים עם פיגור שכלי - הליכי הפרטה וסדרי בקרה - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה, אמנם תפקיד המפקח כרוך במידת מה בייעוץ למנהל המעון, אולם יש משנה חשיבות להבחנה בין התפקידים השונים, שאם לא כן יידרש המפקח לפקח על פעולות שנעשו בעצתו וכך תיפגע איכות הפיקוח. (ד) בתום הביקור במעון על המפקח לכתוב דוח המסכם את הממצאים שעלו בביקורת ולהגישו למנהל המעון ולמנהל השירות. משרד מבקר המדינה העלה כי המפקחים כותבים דוחות רק לגבי חלק מהביקורים, וכי הדוחות אינם מוגשים באופן סדיר וקבוע. לפיכך אי-אפשר להעריך את השינוי באופן הטיפול ולעקוב כראוי אחר התנהלות המעון. יש לציין כי מיולי 2007 לא אויש תפקיד מנהל השירות, ולכן במשך יותר משנה לא נבדקו הדוחות שנשלחו אליו. 2 . משרד מבקר המדינה מציין כי מסקנה זו הייתה צריכה לחייב את משרד הרווחה לבדוק באופן יסודי ומעמיק את העלויות לאחזקת חוסה במעונות הממשלתיים לעומת אלה במעונות הפרטיים והציבוריים והכל על יסוד בסיס חישובים אחיד ולא מוטה, אך הדבר לא נעשה. הביקורת העלתה כי ההשוואה בין סוגי המעונות נעשתה בלא בחינה מעמיקה של איכות הטיפול הניתן בהם, ולכן הייתה לא שלמה ולא מקיפה: מן האמור לעיל עולה כי עמדת משרד הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם זו שהובאה בדברי ההסבר להצעת ההחלטה.	ואולם בתקופה שבין מאי 2006 ועד מרס 2007 , מועד מינויו של השר יצחק הרצוג לתפקיד, לא כיהן שר או סגן שר במשרד הרווחה. אף על פי כן בתקופה זו ועוד בטרם קבלת החלטת הממשלה לא הפנה משרד הרווחה דיירים למעונות ממשלתיים.	29
משרד הרווחה והביטחון החברתי . רשות חסות הנוער . לדעת משרד מבקר המדינה, מועצה מייעצת עשויה לתרום תרומה חשובה לגיבוש פתרונות מיטביים לבעיות המהותיות שעמן מתמודדת הרשות, מהן בעיות הנמשכות זה שנים רבות כדוגמת מצוקת ההשמה במעונות והצורך בגיבוש תפיסות ההפעלה של המעונות, בעיקר המעונות הנעולים. לפיכך, וכמתחייב מן התקנות, יש להקים מועצה מייעצת. הועלה שהמפקח עסק בעיקר במתן אישורים לרכישת חומרים שבהם משתמשים החניכים במסגרת קורסי ההכשרה המקצועית במעונות. עוד הועלה כי המפקח לא קיים פיקוח שוטף במעונות בהתאם לתכנית עבודה שנתית ולא עשה בדיקה בעניין צורכי החוסים, ועקב כך לא היה באפשרותו לרכז את צורכי המעונות ואת הצרכים המערכתיים של הרשות בתחום ההכשרה המקצועית; וכי למפקח לא היה מידע על הישגי החוסים בקורסי ההכשרה המקצועית ועל שיעור מקבלי התעודות המקצועיות בהם. עקב כך לא היה בידיו מידע חיוני לתכנון ולפיתוח מערך ההכשרה המקצועית במעונות. . משרד מבקר המדינה מציין כי משרד הרווחה נושא באחריות כוללת למתן השירותים לחוסים במעונות, ובכללם קיום קורסי ההכשרה המקצועית. אף שהנהלת המשרד הייתה ערה למצב במעון "אל בוסתן", היא לא הצליחה למצוא פתרון לבעיות שבגינן נבצר מהמעון לספק לחוסות בו הכשרה מקצועית במשך שנתיים.	הביקורת העלתה כי מנכ"ל המשרד דאז והמשנה למנכ"ל, ששימש גם כמנהל אגף תקון, לא הפעילו את סמכויותיהם המקצועיות והניהוליות ולא קיבלו החלטות שיאפשרו להכריע בנושאים השנויים במחלוקת ויחייבו את הנהלת הרשות, ובכך לסייע להסדרת יחסי העבודה ברשות.	30
משרד החינוך . בינוי כיתות לימוד במזרח ירושלים .עוד בשנת 1999 ידעה העירייה שהוואקף לא נתן את הסכמתו לבנייה בבניין בי"ס עא "ח. גורמים שונים בעירייה, ובעיקר האגף למ"צ, עבדו שנים רבות כדי לקדם את הבנייה בבית הספר. בשנים אלה הועלתה סוגיית הסכמת הבעלים לפני הממונה על הנכסים, אולם הוא ה שיב תשובות בלתי מחייבות והעדיף שלא לעסוק בפתרון הבעיה. אף שהפרוגרמה אושרה כבר לפני עשור, מחלקת נכסים לא עסקה כלל בסוגיית חתימת הבעלים בזמן הזה, ומשהשלים האגף למ"צ את הליכי התכנון הארוכים, לרבות השינוי הנדרש בתכנית, התברר שאי -אפשר לבנות את תוספת הבנייה. משנת 2004 ואילך לא התערבה מנח"י בעבודתן של היחידות השונות בעירייה כדי לקדם את הטיפול בתוספת הבנייה בבי"ס עא"ח, לא ביקשה לברר מדוע הבנייה מתעכבת ולא ניסתה לפתור את הבעיה. הפנייה היחידה של מנח"י לבירור הנושא נעשתה על פי בקשת ועד ההורים של בית הספר. למעשה נהגה מ נח"י כאילו נושא תוספת הבנייה אינו מעניינה. נמצא שהעירייה לא ניצלה את זכותה להיכנס אל הקרקע. עוד נמצא כי בשנת 1988 פרסמה הוועדה המקומית הודעה דומה, בין השאר בנוגע לאותה קרקע. מכאן שהעירייה הוציאה לפועל פעמיים את השלבים הראשונים בהפקעתה של חלקת הקרקע בשכונת ואדי ג'וז, אך לא השלימה את הליכי ההפקעה. נמצא כי מחלקת נכסים השלימה רק חלק משלבי ההפקעה של חלקת הקרקע בשכונת ואדי ג'וז, ולאחר מכן נשכח העניין ולא טופל עוד. בשנים שהייתה העירייה צריכה לפתור את בעיית המחסור במבני חינוך היה אפשר להשתמש בקרקע הזאת, אך מנח"י לא השתמשה בה יותר מ-20 .שנה	ממסמכי מנח"י עולה כי המשנה למנהל מנח"י לא קיבל תשובה מהממונה על הנכסים.	31
משרד החינוך . טיולים במערכת החינוך נמצא שגם בחלוף ארבע שנים מאז הביקורת הקודמת לא הביא המשרד את הנושא לדיון בממשלה, ולכן היא לא קיבלה החלטות בעניין. מאז שנת 1995 המליצו כמה ועדות על הקמת מאגר מידע כזה, ובחלוף יותר מ-13 שנים המצב נשאר כשהיה, ועד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , המשרד לא הקים מאגר מידע שכזה, ולחלופין לא פעל להשגת תָכנה אחרת שתתמודד עם הסיכונ ים במסלולים אשר בתי הספר מבקשים מן האמור לעיל עולה כי הדיווחים שהגיש מנהל יחידת הפיקוח למשרד על פעילות היחידה במשך כל התקופה שנבדקה (דהיינו מספטמבר 2006 ) אינם תואמים את הנדרש בטבלת הפעילות שבחוזה, ומכאן שהפיקוח אינו מתבצע כנדרש בחוזה. המשרד מצדו לא דרש ממנו לפעול בהתאם לחוזה או לחלופין לשנות את החוזה ולהתאימו לנעשה בשטח. משרד מבקר המדינה מעיר שכדי שיהיה אפשר לבדוק את הדיווחים על פעילות היחידה ולנצל טוב יותר את המשאבים שהוקצו לבקרה על הטיולים, על המשרד לבחון ולארגן את עבודת הפקחים על פי נהלים מוסדרים ותכנון מוקדם, לתכנן מראש את הבקרות ולוודא שהתכניות יבוצעו. כן על המשרד להעביר לרשות הטבע והגנים את מערכת המידע הדרושה לעבודתה ולעמוד על כך שיוגשו לו דוחות שיוכל לעשות בהם עיבודים וחיתוכים, כדי שיהיה אפשר להפיק את התועלת המרבית מהמידע שהפקחים אוספים. במצב הנוכחי אין ודאות שכוח האדם המצומצם המיועד לבקרה מנוצל באופן מיטבי, פיזית וכספית. כן על המשרד להתאים מחדש את טבלת הפעילות שבחוזה לצרכים הקיימים במשרד או לחלופין להחליט שאינו מכיר בפעילויות פיקוח שאינן מובאות בה, ולהפסיק לשלם עבורן.	ב- 3.7.07 הודיעה מנהלת אגף מוכש"ר לסמנכ"ל למינהל לשעבר שהיא החליטה כי ממונה ביטחון, בטיחות ושעת חירום באגף מוכש"ר (להלן - ממונה הבטיחות באגף) ירכז את נושא הטיולים, אך הוסיפה כי יש להכשיר אותו לנושא. נמצא שעד מועד סיום הביקורת בספטמבר 2008 לא הוכשר ממונה הבטיחות באגף, ובשל כך אין באגף איש מקצוע שירכז את נושא הטיולים.	32
משרד החינוך . הפיקוח על הוראת תחומי דעת יוצא אפוא כי ב - 33%-22% מהמקצועות לא התקיימו ישיבות של ועדת המקצוע אפילו אחת לשנה, ועקב כך לא התקיימו דיונים על ההתפתחויות . דיווחו על קשרי עבודה שנסבו על הטמעת תכניות לימודים, ארגון ימי הדרכה והשתלמויות והקצאת מורים לבתי ספר. 29% מהמפמ"רים דיווחו שלא היו כלל בקשר עם מפקח כולל. מרבית המפמ"רים שהיו בקשרי עבודה עם מפקח כולל ( 96% ) ציינו שהקשר היה לצורך אכיפת ההנחיות הפדגוגיות להוראת המקצוע שהם מפקחים עליו, וכאמור לעיל, קשרי עבודה אלה כמעט ולא הניבו תוצאות. שיעור קטן יותר	(ב) המקצוע אינו נלמד ברצף השנים הנדרש : המפמ"רים דיווחו על 11 מקצועות שאינם נלמדים בחלק מבתי הספר ברצף השנים הנדרש, ואלה הם: מקרא; תורה שבעל פה והיסטוריה לתלמידי הזרם הממלכתי; ספרות והיסטוריה לתלמידי הזרם הממלכתי -דתי; עברית, גאוגרפיה, ספרות, צרפתית, מוסיקה, פיזיקה.	33
משרד החינוך . שירותי חינוך ורווחה הנתונים על הנשירה הגבוהה מתכנית מיכאל חרגו מהסיכום משנת 2002 . בישיבת הנהלה של אגף שחר שהתקיימה באוקטובר 2006 , עלו טענות על שיעור הנשירה הגבוה מהתכנית ומנהל האגף סיכם והשיב ש"ניתן לבדוק ביולי 2003, בדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בעניין תכנית מיכאל, מסרה מנהלת גף הערכה ומדידה, שהערכת התכנית שהחלה בשנת 2001 לא הסתיימה. מתברר שאף לא גורם אחד במשרד דרש להשלים את הערכת התכנית . רק עם חידוש הפעלת תכנית מיכאל במשרד בשנת 2006 , העלתה ועדת הרכישות שהמחקר האמור משנת 2001 הופסק. הוועדה דרשה שהמחקר יושלם כדי לקבל ממצאים מובהקים המעידים על התרומה החיובית של הפרויקט לתלמידים; אולם היא חזרה בה מדרישתה נוכח הסברו של מנהל אגף שחר שאין טעם .להמשיך במחקר משנת 2001 . יוצא אפוא שהמשרד המשיך את מימון התכנית ללא שעשה מחקר הערכה מטעמו.	על אף שמדובר בניסוי שערכה המפקחת בקבוצה של 61 ,תלמידים בלבד שכאמור אינו מדגם מייצג ושלא ניתן להסיק ממנו מסקנות על הישגי התכנית, מנהל האגף הסתייע בו וטען שתוצאות הניסוי מלמדות על תרומת התכנית לחיסכון ויעילות בתקציב המשרד. ביוני 2008 הוא כתב למנכ"לית המשרד, כי מהניסוי "עולה בבירור כי תלמיד המשתתף בתכנית מיכא"ל חוסך השקעה משמעותית בתקציב משרד החינוך בשל העדר נחיצות השתתפותו בתכניות טיפוח מתמשכות". אמירות אלה לא לוו בנתונים מספריים וכמותיים. הניסוי הוצג גם בפני ועדת הרכישות אך היא לא יזמה בדיקה לאימות מסקנותיו.	34
משרד החינוך . ענייני מנהל ושכר ברשתות גני ילדים במגזר החרדי מהמתואר לעיל עולה כי משנת 2001 מינה המשרד ארבע פעמים רואה חשבון לבדיקה ברשת, וניכר דמיון רב בין הממצאים שהעלו הבודקים השונים. באותן שנים היו משרדי החינוך והאוצר ערים לגירעונות הכבדים של הרשת ולסיבות העיקריות להיווצרותם. למרות זאת בחר המשרד למנות שוב ושוב רואי חשבון חיצוניים שיבדקו את הסיבות לגירעון ויציעו צעדים להתייעלות הרשת, במקום לנסות ולהתמודד עם הבעיה, וכל אותה העת הלך ותפח הגירעון המצטבר של הרשת. משרד החינוך השקיע משאבים ניכרים בבדיקת רואי חשבון למטרות בקרה והמלצה על צעדים להתייעלות, אולם לא פעל מתוך מחויבות לאימוץ המסקנות ולהוצאתן אל הפועל. נמצא כי את המחיר על שנים רבות של ניהול לא תקין של הרשת ועל פיקוח ובקרה לא מספקים של המשרד ישלמו עובדים (בעיקר עובדות) .בלתי מיוצגים, אשר מצדם מילאו במהלך השנים את התפקידים שהוטלו עליהם. משר ד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך ולמשרד האוצר כי ראוי שיימצא פתרון שימזער את הפגיעה בזכויות השונות של העובדים. במשך השנים שבהן בדק משרד החינוך את מצבה הכספי של הרשת, היא המשיכה לצבור גירעונות כבדים. המשרד מקצה לרשת חלק נכבד מתקציבה, ויש בידו כלים לפעול לאלתר לשיפור המצב, אולם במשך שנים הוא לא השתמש בכלי העיקרי שברשותו - התשלומים לרשת, כדי לאלץ אותה לנקוט פע ולות ממשיות לצמצום הגירעון. הרשת המשיכה לפעול כרצונה, בעיקר באמצעות פגיעה בתנאי השכר של עובדיה ולא באמצעות יישום פעולות שעליהן המליצו המשרד ורואי החשבון, והמשרד - שהוא המממן העיקרי של פעילותה - לא פעל נחרצות בעניין. משרד האוצר מכיר היטב את הבעיה, אך נתן את ידו למינוי בודק נוסף לרשת ביוני 2008. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמשרדי החינוך והאוצר יודעים היטב את הסיבות לגירעונות של הרשת, מינוי בודקים הוא בבחינת סחבת ובזבוז כספי ציבור. היה על משרדי החינוך והאוצר לקבוע לוח זמנים ליישום ההמלצות של הבודקים, לעקוב אחר ביצוען ולהתנות העברה של תקציבים ממשלתיים ביישום פעולות אשר יש בהן כדי להביא להבראת הרשת. הדוחות הכספיים של הרשת המעידים על מצבה הכספי הועברו באופן שוטף לרשם העמותות, ובשל עמדת המשרד קיבלה הרשת אישורים על ניהול תקין. אלה אפשרו למשרד להמשיך ולהעביר לרשת כספים באופן סדיר. באמצעות כספים אלה המשיכה הרשת לפעול, והמשיכה גם לצבור חובות נוספים.	אלה תוצאות הבדיקה: גננת אחת השתכרה 75% מן השכר הנדרש; תשע מהגננות שנתוניהן נבדקו השתכרו 82%-85% ;מן השכר הנדרש 17 השתכרו 86%-90% ;מן השכר הנדרש17 השתכרו 91%-95% מן השכר הנדרש; וגננת אחת השתכרה 98% .מן השכר הנדרש	35
המוסד לביטוח לאומי . סדרי הטיפול בחשדות לעברות מרמה כלפי המוסד לביטוח לאומי משרד מבקר המדינה ממליץ למשטרה ולמוסד לבחון את התשתית החוקית של העברת חומרי חקירה מהמוסד ליחידת התביעות ביאל"כ ובמידת הצורך ליזום חקיקה או התקנת תקנות להסדרתו בהתאם לדין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסד לבחון את טיב הדרכתם של החוקרים ואת היקפה וכן את היקף הבקרה עליהם. מלבד זה, עליו לקבוע מודל של שכר עידוד שתהיה לו השפעה מיטבית על עבודת החוקרים. הביקורת העלתה כי אף שקיבל מנכ"ל המוסד דאז, ד"ר יגאל בן שלום, את הדוח וציין כי יבחן את המלצותיו, את דרכי יישומן ואת עלויותיהן, הוא לא הביא את המלצותיו לדיון במינהלת המוסד, והן לא יושמו.	עד מועד סיום הביקורת, בספטמבר 2008 , לא יושמו בכלל הצעות התכנית האסטרטגית שאימצה מינהלת המוסד.	36
המוסד לביטוח לאומי . הבקרה על תשלומים לזכאות שנעשים בסיוע מערכות ממוחשבות - ממצאי מעקב ביקורת המעקב העלתה שלמרות השיפורים שנעשו במוסד, ואף על פי שיש לו מידע על תשלומים שיש לה פסיק, פקידי התביעות עדיין אינם .זליגה של כספים ממקורות ממשלתיים, ובעיקר מהמוסד, בשל תשלומים הנעשים ש לא כדין היא חמורה. יש משנה חשיבות לגבייתם של חובות אלה ולהשבתם לקופת המוסד אשר נועד בעיקרו לסייע לאוכלוסיות נזקקות. בשנים האחרונות פעל המוסד כדי לשפר את יכולתו לבקר תשלומים שהוא עושה, וכך למנוע תשלומים הניתנים שלא כדין. בתהליך זה שיפר המוסד את התיאום בין מערכות המידע שלו ואת ניצול הנתונים הנצברים במערכות הממוחשבות שלו, וכך שיפר את יכולתו להסתמך עליהם בתהליכי קבלת החלטות על תשלום גמלאות. כמו כן הצליח לקזז חלק מהחובות שנוצרו עקב תשלומים שנעשו שלא כדין. עם זאת, תהליך השיפור עדיין לא הסתיים: טרם נעשו פעולות ממש יות כדי לגבות את החובות הרבים שנוצרו בעבר. למוסד יש עדיין מדי שנה בשנה חובות של מאות מיליוני שקלים לזכותו. בשנת 2008 הסתכמו החובות האלה ב-800 מיליון ש"ח ויותר. המוסד מוסיף לשלם תשלומים שלא כדין, ויתרת החובות של חייבים למוסד גדלה. הטיפול של המוסד בשנים האחרונות בגביית החובות האמורים עדיין לא הביא לידי שינוי של ממש במאזן החובות. על המוסד לפעול בנחישות כדי לגבות את החובות שנוצרו בשל תשלומים שלא כדין ולנקוט את כל האמצעים שלרשותו כדי למנוע תשלומים כאלה. מן האמור לעיל עולה כי מאז הביקורת הקודמת הנהלת המוסד מנסה להתמודד עם הליקויים שנמצאו ולפתח מערכת בקרה כספית יעילה יותר. עם זאת, המערכת החדשה נתונה בראשית דרכה, ועדיין לא יושמה במלואה. על המוסד לעשות עוד כברת דרך כדי ליישם את העקרונות המתוכננים ולמנוע תשלומים ממי שאינו זכאי להם.	. המעקב העלתה כי המוסד לא השתמש בסמכות שניתנה לו בפקודת המסים (גבייה) ולא הטיל סנקצ יות על חייבים שקיבלו תשלומים שלא כדין. גם בדוח מבקרת הפנים צוין שהמוסד לא טיפל כראוי בחובות ונאמר, כי בעניין כ -90% מסכומי החובות, שלא קוזזו ולא נגבו, המוסד הסתפק בהודעות ששלח לחייבים בעניין החובות שלהם. המוסד לא שלח להם תזכורות ואף לא הפעיל אמצעי אכיפה כדי לגבות מהם את החובות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהמוסד ינקוט פעולות נחושות יותר כדי להסדיר את גביית החובות. בעיקר עליו לפעול כאשר הוא מוצא שחייבים קיבלו תשלומים שלא כדין מאחר שלא נהגו בתום לב. ראוי שהנהלת המוסד תבחן את מגוון האמצעים העומדים לרשותה כדי להוציא אל הפועל את סמכויות הגבייה שהקנה לה החוק. 8. הבירורים עם חשב המוסד, מנהל אגף גמלאות מחליפות שכר 23 , מנהלת אגף משפחות ואנשי מקצוע נוספים במוסד העלו כי מאז הביקורת הקודמת עשה המוסד פעולות רבות לשיפור בקרותיו הכספיות. כדי לצמצם את התשלומים שנעשו שלא כד ין ולמנוע אותם נאסף מידע על חובות, המערכות הממוחשבות שבעזרתן נעשים התשלומים שודרגו, וחשבות המוסד הכינה תכנית פעולה לשיפור הבקרה הכספית הנעשית בתהליך התשלום של הגמלאות. המערכות אמנם סייעו לקזז חובות של עשרות מיליוני ש"ח, אולם מדובר רק באחוזים מעטים מהסכום הכללי של חובות הציבור למוסד. לא נעשתה פעולה שיטתית ומערכתית כדי לגבות חובות שנוצרו בעבר עקב תשלומים שנעשו שלא כדין, והחובות לא נותחו. כמו כן, לא הוכנה תכנית עבודה המציבה יעדים כמותיים לטיפול בחובות ולפיתוח אמצעים לגבייתם ומבקשת לאתר פרצות בבקרת התשלומים, העלולות לאפשר למוסד לשלם למבוטחים כספים שלא כדין, וכך ליצור חובות נוספים. זאת ועוד, מאות מיליוני ש"ח מהחובות הוגדרו חובות מסופקים שקשה לגבותם.	37
צבא ההגנה לישראל . היבטים בניהול קופות מזומנים ביחידות צה_ל .טיפול בכסף מזומן - שהוא עניין רגיש - מחייב קביעת כללים ברורים לניהולו, הקפדת העוסקים בדבר על קיום כללים אלה ומערכת בקרה על תקינות הפעילות הכספית. קל וחומר הדברים תקפים כאשר הכסף מנוהל על ידי גוף ממלכתי כמו צה"ל, שאינו עוסק לרוב בניהול כסף מזומן, וכאשר כסף זה מיועד לשימושם ולרווחתם של החיילים. הביקורת של משרד מבקר המדינה העלתה ליקויים רבים המחייבים תיקון בניהול הקופות ובבקרה של צה"ל על כך. מן הראוי, שאכ"א יבחן ביסודיות את הסיבות לגירעונות בקופות ולליקויים המנהלתיים ביחת"שים, בדגש על מאפייניה ועל תפקודה של מערכת בקרה שאמורה לבקר ולהבטיח תקינות הפעולות הכספיות; כן ראוי שיגבש דרך פעולה מעשית לטיפול בהם, ברציפות וביעילות. לצורך כך, יש בראש ובראשונה להטמיע בניהול כספים ברמת היחידה את האחריות של המפקדים לעניין זה. מעבר לכך, יש לתת דגש מיוחד על קבלת תמונה כוללת של היקף הבעיה ועל בחינתה של סוגיית הכשרת כוח אדם מקצועי בתחום ניהול כספי היחת"שים. אשר לטיפול בגירעונות, מן הראוי שאכ"א יבחן את הצורך בקביעת סמכותה של מחלקת מופ"ת לנקוט ולאכוף פעולות ל מניעת גירעונות ולזיכוים של אלה שהתגלו, בלוח הזמנים שנקבע בפקודות צה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המתואר לעיל, מן הראוי שמחלקת מופ"ת תבחן ותקבע את סוגי ההכשרות הנדרשות, שהעמידה בהן תהווה תנאי למינוי בעלי תפקידים ביחת"שים; תערוך מיפוי הכשרתם המקצועית של בעלי התפקידים השונים בכלל היחת"שים; ותפעל לסגירת הפערים בתחום ההכשרות, במסגרת תכנית מפורטת ובלוח זמנים נתון. מעבר לאמור לעיל, מן הראוי, כי להוציא מקרים חריגים שייקבעו בנהלים, צה"ל יחייב בעלי תפקידים ביחת"שים להתייצב להדרכות ולהכשרות שמארגנת מחלקת מופ"ת. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הכנסים שמארגנת מחלקת מופ"ת חיוניים להכשרת בעלי התפקידים ביחת"שים. על כן, על צה"ל לנקוט את הצעדים הדרושים כדי להבטיח ככלל את התייצבותם של כל אלה שהוזמנו.	משרד מבקר המדינה העלה, כי מחלקת מופ"ת אמנם מעבירה לכלל היחת"שים פירוט ליקויים שעלו בביקורות שביצע מדור ביקורת, לרבות ליקויים "חוצי-ארגון", אך היא אינה מקיימת מעקב אחר הצעדים שנוקטים היחת"שים כדי למנוע בעתיד ליקויים מהסוגים שהתגלו ביחידות אחרות.	38
משרד החוץ . מינויים וקידום עובדים - משרד החוץ במעקב נמצא כי אמות מידה אלה לבחינת המועמדים למשרות לא עוגנו בנוהל ובתקנון, וכי הן היו בשימוש ומ"ן לראשי נציגויות בראשות שרת החוץ ופחות בשימושן של הוועדה ל סמנכ"לים וומ"ן שנייה. עוד נמצא, שהוועדות לא פעלו בעקביות בכל הנוגע לאמות מידה אובייקטיביות כמו ניסיון, דרג ותפקידים קודמים: אמות המידה השתנו מדיון לדיון, ובדיונים שונים ניתן להן משקל שונה, גם אם הוועדות עסקו במינוי לאותו תפקיד במועדים שונים. סיכום הנימוקים להחלטות של הוועדה לסמנכ"לים וומ"ן שנייה נוסח לא אחת באופן כללי וסתמי, כמו "יכולות וכישורים של העובד". (א) במעקב נמצא כי מיולי 2006 ועד מאי 2008 מינתה ועדת המינויים השנייה למשרות של קצין מינהלה וקונסול קונסולרי, הנמנות עם שירות החוץ המינהלי, כ -40 עובדים שהיו משובצים בשירות המינהלי, מרביתם חסרי השכלה אקדמית. על מקצת העובדים שמונו הוטל גם תפקיד מדיני. עוד נמצא במעקב, כמו בביקורת הקודמת, שלרבים מהעובדים ששימשו בתפקיד או מונו לו בפרק הזמן שנבדק לא היה ניסיון בתחומים העיקריים שבהם עוסק קצין מ ינהלה וקונסול קונסולרי, ורבים לא ידעו שפה זרה ברמה נאותה. יצוין כי בכמה נציגויות, בעיקר בנציגויות קטנות במדינות המוגדרות קשות שירות, אף מילאו את תפקיד קצין המינהלה קצין הביטחון של הנציגות או עובד מקומי שאינם עובדי המשרד ואין להם הניסיון הדרוש למילוי התפקיד ; מינויים אלה לא נעשו בידי ועדות המינויים. מהפרוטוקולים של דיוני ומ"ן השנייה עולה שהמועמדים לתפקידים האמורים בדרך כלל לא נבחנו על פי דרישות התפקיד שקבע המשרד. במקצת הדיונים נעשה המינוי אף שהיו חברים בוועדה שסברו כי אין מועמד מתאים לתפקיד בקרב המועמדים, ובמעקב נמצא שאחדים מקציני המינהלה שמונו באותם דיונים הוחזרו לארץ זמן קצר לאחר שהחלו למלא את תפקידם. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת המינויים לא להירת ע מלשקול דחיית דיון במשרה אם לדעת חברים בוועדה אין בקרב המועמדים עובד בעל הכישורים הדרושים. זאת בעיקר כדי שלא לפגוע בייצוג ישראל בחו"ל, וכדי שלא ייווצר מצב שבו העובד שייבחר ייכשל בתפקידו והמשרד ייאלץ להחזירו לארץ. החזרת שליח לארץ מותירה נציגות ללא קצין מינהלה וקונסול קונסולרי ויוצרת בעיות הנוגעות לשליח ולבני משפחתו מבחינת מקום המגורים, מוסדות לחינוך הילדים וכד'. לפי נוהל המעבר, ההקלות האמורות בתנאים להגשת מועמדות לקורס הסמכה נועדו לעובדים ותיקים שהיו במשרד במועד כניסתו לתוקף. ואולם מאחר שההקלות לא הוגבלו בזמן, הן יאפשרו גם בעתיד לעובדים שבאותו מועד הועסקו במשרד אך לא היו להם שנות הוותק הנדרשות, להגיש מועמדות לקורס לאח ר שיצברו את שנות הוותק הנדרשות, אף שהם בעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד וניסיון שאינו רלוונטי לתפקידי קצין מינהלה וקונסול קונסולרי. הדבר עלול לחזק את המגמה של מינוי עובדים בעלי כישורים נמוכים במקום לחתור למינוי עובדים בעלי כישורים גבוהים. ראוי לציין שקציני ה מינהלה והקונסולים הקונסולריים הם דיפלומטים המייצגים את ישראל במגעים עם בעלי תפקידים במקום השירות. לכן חשוב שהמשרד יפעל להעלאת רמתם, ובשיקולי ומ"ן השנייה למינוי עובדים למשרות אלה יובאו בחשבון, ככלל תנאי הסף הגבוהים ודרישות התפקיד הגבוהות שקבע המשרד, ובהקלות שנקבעו ישתמשו הוועדות במקרים חריגים בלבד.	המעקב העלה כי בהודעת אגף משאבי אנוש לעובדים על מינוים לתפקיד חדש בחו"ל מצוין מועד תחילת כהונתם ומועד סיומה - כעבור שלוש שנים.	39
נתיבי אילון בע_מ . תקצוב פרויקטים וביצועם - חברת נתיבי איילון בע_מ (ב) בהמשך הנוהל נקבע כי בחירת המועמדים שבטופס מתוך מאגרי המומחים תיעשה בסבב מחזורי ככל הניתן. לא נמצא כי החברה ערכה סבב מחזורי בין המומחים. . ,המדינה, כי קיבל הנחיה ישירה ממנכ"ל החברה דאז, מר אריה בר להתחיל לבצע פינויים עד צומת רחוב נס לגויים, כולל בצומת עצמו. חברת נתיבי איילון פעלה בניגוד להנחיות הדירקטוריון שלא לחרוג מההרשאות התקציביות שאושרו לחברה בפרויקט.	.באשר לעתיד, על החברה להקפיד שבעת הגשת תכניות לוועדה מקומית לתכנון ולבנייה ייקבע מראש הסדר תשלומים לשיפוי הוועדה לפי חוק התכנון והבנייה, כדי שהחברה ת דע מראש מהן התחייבויותה בגין תכניות.	40
משרד הבינוי והשיכון . האגודה לתרבות הדיור - ממצאי מעקב 2. מנכ"ל האגודה מר ראובן צדוק משמש בתפקידו זה12 שנים ברציפות מאפריל 19976 . לדעת משרד מבקר המדינה על מוסדות האגודה והשר לבחון האם תקופת כהונה כה ארוכה משרתת את אינטרס הציבור והאגודה, והאם לא ראוי להגבילה, במיוחד כשלוועד המנהל שאמור לפקח על המנכ"ל אין למעשה השפעה על הבחירה. גם בביקורת הנוכחית, בכמה מקרים לא נמצאו מלוא האסמכתות לאופן בחירתם של היועצים: לא נמצאו נתונים על יועצים שהציעו את מועמדותם, ולא תועדה השוואה שנעשתה לצרכי הבחירה של יועץ, לרבות אמות המידה שעל פיהן נבחר. . ביקורת המעקב העלתה כי בספטמבר 2002 התמנה מר לאוניד טוקרסקי כיו"ר הוועד המנהל של האגודה, ובמרס 2005 הוא סיים את כהונתו. מאז ועד סיום הביקורת התמנה לכל ישיבה יו"ר מקרב חברי הוועד שנכחו בה. אי מינויו של יו"ר קבוע לוועד המנהל אינו תקין ועלול לפגוע ביכולת לקבוע לאגודה יעדים ארוכי טווח ולהוציאם אל הפועל.	הביקורת העלתה כי האגודה דורשת מוועדי הבתים לדווח לה על טיב השירות שהם מקבלים, אך אין היא יוזמת פעולות לפיקוח מצידה. לדעת משרד מבקר המדינה, מכיוון שהשירות ניתן בתיווך האגודה, ראוי שהאגודה תפקח ולו באופן מדגמי, ללא תלות בדיווחים מוועדי הבתים על הרמה המקצועית של היועצים, ושהיא תאסוף בעצמה מידע בנוגע לטיב עבודתם.	41
משרד הבינוי והשיכון . הטיפול בפינוי כפר שלם משרד מבקר המדינה מציין כי על פי הדיווח בפרוטוקול המחיר שהוצע משקף ערך של 65,000 דולר לדירה; אלא שתחשיב שערך משרד מבקר המדינה מראה כי מדובר ב-35,000 דולר בלבד לדירה (לפי77 דירות). יתרה מכך, מחיר זה כולל כאמור תשלום בעד פיתוח, ואילו השומה אינה כוללת תשלום זה, ולפיכך בניכוי מרכיב זה יהיה הסכום כ-20,520 דולר בלבד לדירה, ובסך הכול כ - 1.58 מיליון דולר, שהם כ-68% .מהשומה עד סוף שנת 2008 לא סיכמו חלמיש, ממ"י והעירייה את גיבוש הקריטריונים החדשים, ולכן לא הוגשה למועצת מקרקעי ישראל הצעה לשינוי הקריטריונים. 1. הביקורת העלתה כי ההחלטות על ניהול פרויקט פינוי כפר שלם כמשק סגור התקבלו בלי שעשה ממ"י עבודת מטה שבחנה את כל ההשלכות של החלטה זו. כך למשל לא נבחנה הכדאיות הכלכלית של מתכונת זו, לא הוערכו ההכנסות, ההוצאות הצפויות ותזרים המזומנים	משרד מבקר המדינה מדגיש שהאלימות המתלווה לפלישות, היא תופעה בלתי נסבלת; היא עלולה לערער את הביטחון של הציבור בגורמי השלטון ומחזקת את התחושה ש"כל דאלים גבר". על כן ראוי שהגורמים המוסמכים - חלמיש, העירייה וממ"י - עם גורמי אכיפת החוק - משטרת ישראל ופרקליטות המדינה - יכינו תכנית פעולה לטיפול לאלתר בפינוי של פולשים.	42
משרד הבינוי והשיכון . הקצאת דיור ציבורי לזכאים .4. ,משרד מבקר המדינה בדק בשלושה סניפים של חברת עמידר (איילון פתח תקווה ונתניה) 33 מ-123 ( 26.8% ) תיקים של דירות שפלשו אליהן בעשר השנים האחרונות. נמצאו ליקויים בטיפול ב-15 מהם (כ-45%.) בהתאם לנתוני חברת חלמיש, במאי 2008 היו46 דירות בניהולה שהוחזקו שלא כדין. משרד מבקר המדינה בדק עשר מהן ( 22% .) הפלישות לדירות אלה אירעו משנת 1988 עד אמצע 2007 . הבדיקה העלתה ליקויים בטיפול בשמונה תיקים שנבדקו. בחמישה נמצא יותר מליקוי אחד. שיעור גבוה של ליקויים מלמד על טיפול פגום. 1. מ-43 בקשות ששלחה עמידר למשרד רק 15 ( מהן35% ) אישר המשרד בפרק הזמן שקבוע בנוהל עמידר - שלושה שבועות; בנוגע ל-19 בקשות (כ -44% ) נמשך שלב זה בין שלושה שבועות לחודשיים, ובנוגע לתשע (21% )- .אף יותר מזה, עד יותר מארבעה חודשים 2. בחלמיש אישר המשרד שמונה בקשות בלבד מ-17 שנבדקו עד מועד הביקורת, סוף מאי 2008 : שלוש בלבד (כ-40% )- בתוך שלושה שבועות; עוד שלוש - כעבור חודש עד שלושה חודשים ממועד הגשתן, ושתיים (כ- 20% )- כעבור11 ו-19 חודשים. לעתים נגרם העיכוב בשל הקטנת היקף העבודה לעומת האומדן המקורי. במקרים אלה לא תמיד ציין המשרד אילו עבודות הוא אינו מאשר. תהליך בירור הנושא נמשך לעתים זמן רב ולפעמים לא הסתיים עד מועד סיום הביקורת. תשע בקשות שהוגשו בשל חילוקי דעות בין המשרד ובין החברה הדירות עומדות כאבן שאין לה הופכין, מועדות לפורענות; הזכאים ממתינים, והחברה משלמת ל חברת השמירה עבור השגחה עליהן. מלבד זה במקרה של פלישה היא תיאלץ לשאת בתשלום עלות הפינוי והנזקים שייגרמו.	. מהמתואר לעיל עולה כי לחלק מהבקשות ששלחה חלמיש למשרד היא לא קיבלה אישורים והיא שיפצה את הדירות מתקציבה באופן שלא אפשר את תיקון כל הליקויים שהיה הכרח לתקנם. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד ועל החברה להגביר את שיתוף הפעולה ביניהם במטרה לשפר את השירות הניתן לדיירי הדיור הציבורי.	43
משרד העלייה והקליטה . הדיור לעולים – מקבצי דיור ומרכזי קליטה לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הקליטה לשקול לקצוב את תקופת חוזי השכירות עם בתי המלון. אם יחל יט המשרד להאריך את תקופת השכירות, סביר להניח שבמסגרת המשא ומתן הוא יצליח להפחית את עלויות השכירות. מתשובתו של משרד הקליטה עולה כי כאשר הוא האריך את תוקף החוזים עם בתי המלון בשנת 1995 לתקופה בלתי מסוימת הוא התכוון לסיים את תקופת החוזה במועד "מאוחר יותר". לדעת משרד מבקר המדינה העובדה ש -13 שנים לאחר הארכת תוקפם החוזים עדיין בתוקף אינה סבירה ואינה מתיישבת עם החובה ליתן הזדמנות שווה גם למציעים פוטנציאלים אחרים ופוגעת באפשרות לקבל הצעה מיטבית יותר שיכולה להתקבל בעקבות הליך תחרותי. ראוי היה ששלושת החוזים שנחתמו לפני כמעט 20 שנה יעברו הליך של בחינה מחדש, ו בכלל זה תיבחן נחיצותה של ההתקשרות עם אותם בתי מלון ותיבחן האפשרות לביצוע מכרז וכן יוערכו מחדש דמי השכירות הראויים באמצעות שמאים. יצוין כי התעריף שמשלם משרד הקליטה עבור המלון הוא גבוה במידה ניכרת מהתעריף של מקבצים אחרים שהוא שוכר בירושלים.	לדעת משרד מבקר המדינה, אף שמשרד הקליטה ומשרד האוצר היו ערים כבר בשנת 2002 לעלות הגבוהה של מלון זה ולאפשרות שיצטרכו לפנות אותו, הם לא פעלו בשנים 2002 -2008 למציאת תחליף למלון. על אף יתרונותיו של המלון ראוי היה לדעת משרד מבקר המדינה לחפש תחליף זול יותר למלון בהתחשב בעובדה ששכירתו ממומנת מכספי ציבור.	44
רכבת ישראל בע_מ . הקמתו של קו הרכבת המהיר לירושלים .בביצוע העבודות בקו הרכבת המהיר לירושלים ועליה חדה באומדן העלויות לביצוען, חתמו החשכ"ל, סגן בכיר לחשכ"ל ומנכ"ל משרד התחבורה עם חברת הרכבת על הסכם פיתוח חדש, בהיקף של 29.553 מיליארד ש"ח במחירי יולי 2008 , כולל השלמת הקו. כךהתנהלה החברה לפחות למעלה משנתיים ללא תכנית פיתוח מעודכנת. רק באוגוסט 2008 , כשנתיים לאחר החלטת הממשלה לעדכן את תכנית הפיתוח, ורק לקראת תום תקופת הסכם הפיתוח ולאחר דחיות רבות . החברה העריכה באוגוסט 2008 כי פרויקט הקמת הקו המהיר לירושלים יושלם בסוף 2014, כלומר שש שנים לאחר המועד המתוכנן המקורי ( 2008 .)	.הרכבת העריכה את עלות התשתית להקמת קטע הקו ממחלף ענבה לירושלים, שאורכו כ-31 ק"מ, באוגוסט 2008 ב- 6,795 מיליוני ש"ח בקירוב, במחירים נומינליים, שהם כ- 5,966 מיליוני ש"ח במחירי יולי 2003 , כלומר גידול של כ -88% לעומת האומדן המקורי. אין עלות זו כוללת את עלות רכישתו של הציוד הנדרש להפעלת הקו ואת עלותו של חשמול הקו.	45
רשות שדות התעופה . הכנסותיה של רשות שדות התעופה ממסחר לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לדאוג לכך שבחוזים יוגדרו באופן ברור סוג האישורים הנדרשים מרואה החשבון החיצוני ומתכונתם; כמו כן עליה להקפיד לקבל את האישורים על פי הנקבע בחוזה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מועצת הרשות ועל הנהלתה לבחון שוב במסגרת ניהול סיכוניה העסקיים, את השפעתה של תלות כה רבה בבעל הרשאה אחד גדול, על החלטותיה ולבחון דרכים להפחתת תלות זו . מאחר שרוב הכנסות הרשות ממסחר נובעות מחברה א', נוצרים סיכונים מהתלות הגבוהה יחסית של הרשות בחברה א'. מצב זה השפיע על	בנובמבר 2006 אישרה הרשות לחברה ב' להוסיף שטחי מסחר הצמודים לשלוש חנויות שהפעילה בטרמינל 3 ., בלי לפרסם מכרז פומבי להפעלתן	46
רשות שדות התעופה . העסקת פורשים כיועצים חיצוניים - רשות שדות התעופה .של הפורשים כיועצים נועדה להסוות הטבת פרישה חריגה שהרשות נהגה להעניק לחלק מבכיריה בהסדרי הפרישה שלהם. .סדרי האישור של תנאי העסקתם של הפורשים כיועצים, על פי הסדרי הפרישה שנעשו עמם, מצביעים על התנהגות ארגונית לא תקינה של רשות שדות התעופה. מנכ"ל הרשות דאז לא מסר לממונה על השכר במשרד האוצר מידע על התקשרויות שנעשו עם הפורשים בהסדרי הפרישה עמם לשם מתן שירותי ייעוץ ואף לא קיבל ממנו אישור לעשות זאת; מועצת הרשות אישרה את ההתקשרויות עם הפורשים לפני שוועדת המכרזים דנה והחליטה בעניין, וכך הכתיבה לדרג המקצועי של הרשות כיצד לפעול - להעסיק את הפורשים כיועצים חיצוניים. בשל פעולותיה, שנעשו במשך כמה שנים, פעלה הרשות שלא על פי חוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985 וחוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992 ותקנותיו, וכמו כן שילמה לפורשים מאות אלפי ש"ח בגין שירותי הייעוץ, נוסף על תנאי הפרישה החריגים שקיבלו. בינואר 2008 - במהלך הביקורת ובעקבות ממצאיה - החליטה מועצת הרשות שעובדי רשות בכירים שפרשו לא יועסקו עוד כיועצי הרשות, אלא אם כן תחליט מועצת הרשות שיש נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות זאת. לדעת משרד מבקר המדינה, יפה עשתה מועצת הרשות כשהחליטה זאת, ועליה להוסיף לפעול בעניין. משרד מבקר המדינה העיר לפורש א' כי לא המציא למשרד מסמכים המוכיחים שדיווח על העסקתו לרשות. כמו כן העיר לו המשרד כי אין הוא רשאי לתת "פרשנות אישית" לתוקף הסייגים והמגבלות שהטילה עליו הרשות, כאמור לעיל, כפי שעולה מתגובתו. על כן, היה עליו למסור לרשות את מלוא המידע בדבר העסקתו בחברת נמל חיפה, כדי שהרשות תחליט אם הוא רשאי לתת לה שירותי ייעוץ ובד בבד לעבוד בחברה האמורה. מאחר שלא עשה כן פעל שלא על פי סדרי המינהל התקין. בעקבות ממצאי הביקורת הודיע בפברואר 2009 הפורש למשרד מבקר המדינה, כי החליט ביוזמתו להשיב לרשות את כספי הייעוץ שקיבל מחברה ממשלתית אחרת, בתום לב. משרד מבקר המדינה רשם לפניו הודעתו זאת.	הביקורת העלתה כי בחודשים מאי 2005- פברואר 2006 'הועסק פורש א בחברת נמל חיפה בע"מ (להלן - החברה או חברת נמל חיפה), שהיא חברה ממשלתית, על סמך הסכם עבודה אישי. הוא קיבל שכר חודשי קבוע ושימש "יועץ לאולם נוסעים". על פי האמור לעיל היה פורש א' מנוע מלחתום על חוזה הייעוץ עם הרשות, אולם על פי מסמכי הרשות, בספטמבר 2005 הוא חתם עמה על הסכם ייעוץ (שתוקפו מספטמבר 2005 עד אוגוסט 2006 ), בלי לדווח לה כי הוא כבר מועסק בחברה ממשלתית אחרת. משרד מבקר המדינה העיר לפורש א' כי פעולותיו אינן מתיישבות עם התנאים שהציבה הרשות להעסקתו כיועץ ביולי 2004.	47
משרד הבריאות . עבודות מחוץ לתפקיד של מנהלי בתי חולים משרד מבקר המדינה מעיר, כי העירייה והנציבות לא המציאו לו מסמכים בנוגע להסברים שקיבלו מפרופ' ברבש לגבי מקומות העבודה הפרטיים, או בנוגע לבדיקות שעשו לצורך שלילת האפשרות של ניגוד עניינים בשל עבודותיו הפרטיות. מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה מסר למשרד מבקר המדינה כי הסבריו של פרופ' ברבש ניתנו בעל פה ולא תועדו. משרד מבקר המדינה מעיר כי סדרי מינהל תקין מחייבים לתעד דיונים, וכי בהיעדר אסמכתאות לא ניתן לדעת אם נבדקה כראוי שאלת ניגוד העניינים. (א) על פי המסמכים, פרופ' רוטשטיין לא הביא לידיעת משרד הבריאות והנציבות את פעילותו להקמת חברת גרטנר בע"מ, ואת כהונתו כדירקטור בה וכמחזיק מניותיה, וממילא לא ביקש אישור לכך. הוא גם לא דיווח למשרד הבריאות ולנציבות ע ל עבודתו כמנכ"ל החברה תה"ש מחקרים בע"מ. (ב) כמו כן יצוין כי שמות החברות האמורות דומים לשמות גופים ציבוריים שפעילותם ממומנת בחלקה על ידי משרד הבריאות. הקמת חברות פרטיות בשטחו של המרכז הרפואי שיבא ששמותיהן ומטרותיהן דומים או זהים לאלה של מוסדות ציבוריים שפע ילותם ממומנת על ידי משרד הבריאות - עלולה להטעות. (א) בבדיקת הבקשות שהגיש פרופ' ברבש לקבלת היתר לעבודה פרטית נמצא כי הוא לא הגיש לעירייה ולנציבות בקשה לעבודת הוראה באוניברסיטת תל -אביב ובקשה נוספת לעבודה במסגרת "פרקטיקה פרטית" כיועץ בחברה מסוימת (נוסף על כהונתו כחבר בדירקטוריון שלה, שלביצועה קיבל היתר לעבודה פרטית). (ב) עוד הועלה, כי בשנים 2004 -2006 בנוגע לשלוש עבודות פרטיות- כהונה כחבר בדירקטוריונים של חברות פרטיות שעוסקות בתחומים טכנולוגיים שונים - הגיש פרופ' ברבש את הבקשות לקבלת ההיתרים לעבודה פרטית שישה עד תשעה חודשים לאחר שהחל את עבודתו בחברות אלה.	(א) משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי היה שפרופ' ברבש יפנה לנציבות בכתב ויבקש חוות דעת בעניין האמור. כמו כן, על הנציבות היה לתת חוות דעת כתובה ומפורטת ולא להסתפק בהסבר בעל פה. (ב) משרד מבקר המדינה העיר לנציבות כי הבחנה זו המצוינת בתשובתה אינה עולה בבהירות מהוראות התקשי"ר. יתרה מכך, הבחנה זו לא הוחלה במקרים אחרים של עבודה פרטית בייעוץ רפואי. (ג) עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ראוי שהנציבות תגבש כללים מנחים לקביעת ההיקף והמהות של העבודות הנכללות במונח "פרקטיקה פרטית", ובכלל זה הקביעה שייעוץ רפואי בלי שמתקיימים יחסי עובד - מעביד הוא בגדר פרקטיקה פרטית, ותביא את הדבר לידיעת כלל הרופאים, דבר שעד כה לא נעשה.	48
משרד הבריאות . הקצאת מכשירי שיקום וניידות לנכים לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לנתח בדיוק ובשקיפות את עלות מרכיבי השירות שיינתן באמצעות קופות החולים, ולבדוק אם העלות הכוללת שונה במידה ניכרת מן העלות כיום. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, כשמונה חודשים לאחר קבלת ההחלטה, המשרד לא קידם את יישומה ולא קידם גם את בחינת האפשרות להעביר לקופות החולים את האחריות הכוללת לאספקת כל מכשירי השיקום והניידות. מן הנאמר לעיל עולה שקופות ה חולים אינן מתנגדות לטפל באספקת מכשירי השיקום והניידות לנכים. אף על פי כן עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , לא קידם המשרד את יישום ההחלטה להעביר לקופות החולים את האחריות לאספקת אביזרים מסוימים לנכים, לא קידם את העברת הטיפול הכולל בנושא לקופות החולים, ואף ל א השווה בין התקציבים שיידרשו לכך לתקציבים שיידרשו בעקבות יישום חלופות אחרות; במקום זאת הוא קידם חלופה אחרת (ראו להלן).	המשרד לא פעל להכנת אומדן עלויות לכל חלופה מוצעת ובהן עלויות ישירות של המכשירים על פי היקפי הצריכה והביקוש הצפויים, עלויות עקיפות של כל הגורמ ים המעורבים בתהליך האספקה, עלויות הנוגעות לזמינות השירות ולאיכותו, עלויות הפיקוח והבקרה, עלויות יצירת תשתיות חדשות ועלויות תשתיות קיימות, הכוללות גם עלויות הון. במאי 2008 החליט המשרד לאמץ את החלופה של אספקת מכשירי השיקום והניידות על ידי זכיין ללא השוואת חלופה זו לחלופות אחרות. המשרד גם קבע כי עד סוף יוני 2008 יגבש היועץ מודל כלכלי שישמש בסיס למכרז על אספקת מכשירי השיקום והניידות "על מנת להכריז על זכיין במכרז עד תום שנת 2008 ."	49
משרד הבריאות . הקמת מערכת מידע לניהול האשפוז הסיעודי משרד מבקר המדינה מעיר כי הצגת המכרז כמיועד בעיקרו לתחזוקה לא הייתה מלאה, שכן מהסכם התחזוקה והפיתוח עולה שהוא ישמש גם לרכש של שירותי פיתוח. מן הראוי היה לכלול את המודולים המיועדים לפיתוח ופירוט הדרישות מהם בין מסמכי המכרז, ולצרף אליו את נוסח ההסכם. משרד מבקר המדינה העלה כי הנהלת המשרד לא דנה ולא החליטה אם לנהל את הפרויקט על ידי המשרד ולהעסיק כוח אדם חיצוני לביצועו, או לקיימו בדרך של מכרז לרכישת המערכת הסופית ( Turn Key).( ניהול הפרויקט בדרך שנקט המשרד אינו מאפשר למצות את היתרונות שבמכרז, ובהם קביעת עלות לתכולה מוגדרת למערכת ופיתוח על ידי גוף מקצועי ובעל ניסיון. משני ההסכמים של המשרד עם חברה ב ' לשנים 2007 -2008 עולה כי אין בהם מנגנון לדיווח תקופתי על התכולה של השירותים שעובדי החברה מספקים לו, ושתמורתם התחייב לשלם לחברה. ההסכמים צמצמו גם את הבקרה של המשרד על התמורה שקיבל בגין התשלומים ששלם לחברה ב': בהסכם מ - 2004 נקבע כי "בתום כל חודש תגיש החברה חשבונית מס תמורת שעות העבודה שבוצעו בחודש שחלף בצירוף דוח נוכחות לגבי נותני השירותים. הדיווח יועבר לנציג המשרד האחראי על עבודתו של נותן השירותים ויאשרו בחתימה", ואילו בהסכמים לשנים 2007 ו- 2008 .לא נכללה דרישה לדוחות נוכחות	.תמונה ברורה של התכולות שסוכם לממש עד ל"עלייה לאוויר" ושל מצב פיתוחן והטמעתן. מהאמור לעיל עולה כי על אף שההחלטה להקים מערכת מידע חדשה לניהול האשפוז הסיעודי התקבלה ב- 1998 , החל פיתוח המערכת רק ב- 2004 , .שש שנים מאוחר יותר ב- 2001 החליט המשנה למנכ"ל דאז לפתח מערכת על פי הצעה שהגיש האגף לגריאטריה, אולם החלטה זו לא מומשה בשל מחלוקת בין האגף לגריאטריה לאגף המחשוב. בשנת 2004 החליט המשרד להקים מערכת על בסיס תכנת SAP . ההחלטה לא התבססה על ניתוח חלופות כנדרש לפי נוהל מפת"ח.	50
משרד הבריאות . ההתקשרויות עם האגודה למען שירותי בריאות הציבור לדעת משרד מבקר המדינה, אכן רצוי שהמשרד י יהנה מ מחירים מופחתים עקב הקלות במס שמלכ"ר נהנה מהן בגלל הגדרתו מלכ"ר ולא עוסק, אולם בתנאי שהנאה זאת מושגת בתנאי תחרות הוגנים, החוזרים ונבחנים מ פעם לפעם על ידי מכרז, שגופים שונים - מלכ"רים וגופים עסקיים - משתתפים בו בתנאי תחרות סבירים. אולם לא מן הנמנע שיש השפעה כלשהי, ולו עקיפה, לתפקידו כמזכיר האגודה על העסקתה בשני המקומות, והיה עליו להסדיר זאת מראש. משרד מבקר המדינה מעיר שאת עבודת המטה ראוי היה לעשות קודם להחלטה על מתן פטור ממכרז. מכל מקום, את עבודת המטה שמדובר עליה יש לסכם עוד לפני תום שלוש שנות ההתקשרות שסוכמו עם האגודה כדי שיהיה אפשר לקיים דיון ראוי בעניין המשך מתן שירותי הבריאות המסוימים באמצעות מכרז.	משרד מבקר המדינה מעיר שגם אם עתיד היה להיכנס לתוקף חוק שעשוי להסדיר העסקה של עובדים במסגרת זו או אחרת, היה על המשרד לערוך מכרזים מוגבלים בזמן, שאחריהם אפשר לבצע את הוראות החוק החדש, והוא לא עשה כך במשך שנים רבות.	51
משרד הבריאות . כוח אדם רפואי וסיעודי – תמונת מצב ממסמכי האיגוד הישראלי לרפואה פנימית עולה כי בשל המחסור בכוח אדם ובשל ריבוי החולים במחלקות הפנימיות, חולים רבים משוחררים לבתיהם בטרם הושלם הטיפול. עוד עולה מהמסמכים כי איכות הטיפול בחולים נפגעת וכי עייפות הצוות הרפואי עלולה לגרום לטעויות רפואיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות והר"י לבחון את נושא אצילת הסמכויות על כל היבטיו - ובתוך כך להשוותו למתרחש במדינות המפותחות - ובכלל זה לבחון את האפשרות להכשיר אנשים שאינם רופאים לסייע במקצועות מסוימים שייקבעו כמתאימים לכך. היעדר מערך מידע הכולל רישום ומעקב רצוף על כוח האדם במקצועות הבריאות המועסק במערכת הבריאות מקשה לתכנן את כוח האדם, והדבר עלול לפגוע בתפעול מערכת הבריאות וביכולת לנהל מדיניות שוויונית ברמה ארצית. בביקורת הנוכחית של משרד מבקר המדינה הועלה כי למשרד הבריאות יש אמנם קובץ בעלי רישיונו ת במקצועות הבריאות, אך עדיין אין לו מאגר נתונים מעודכן על הרופאים והאחיות בישראל מקרב בעלי הרישיון. הקובץ עדיין אינו כולל מידע על הרופאים והאחיות ובעלי מקצועות הבריאות השונים המועסקים בפועל בכלל ובתחום התמחותם בפרט; על מספר המועסקים באופ ן חלקי בלבד; על מספרם של אלה העומדים לצאת או יצאו לגמלאות; על מקום עבודתם; על מקום מגוריהם; ולא על הפיזור הגאוגרפי שלהם.	בביקורת הנוכחית הועלה גם כי נושא הרישום החוזר טרם הוסדר, ומשרד הבריאות טרם גיבש הצעת חוק בנושא "חוק מסגרת למקצועות בריאות", ובעיקר בנוגע לסעיף המחייב רישום חוזר של המקצועות המחויבים ברישיון או ברישום במשרד, שהוא הבסיס כאמור לתכנון יעיל ונכון של כוח אדם במערכת הבריאות.	52
משרד הבריאות . תאגידי בריאות ליד בתי החולים הכלליים הממשלתיים העסקת האחיות של תאגיד הבריאות ובית החולים באופן משולב בסבב משמרות אינה תואמת את הנאמר בטיוטת הנוהל של המשרד. ,במלוניות ליולדות מתקיים עירוב של רפואה ציבורית עם רפואה פרטית ולכן יש לפעול במשנה זהירות בקביעת הכללים. אף על פי שחלפו כמה שנים מאז הוקמו המלוניות ליולדות בשיבא ובליס שבסוראסקי, המשרד טרם גיבש נוהל מחייב. בתי החולים מעוניינים להפעיל מלוניות ליולדות בתחומם. על משרד הבריאות ומשרד האוצר לבחון שוב את הסוגיות העולות מתפעול מלוניות יולדות בסמוך למחלקת יולדות בבתי החולים, ולגבש נוהל שיותאם למעמדן המשפטי של המלוניות, הן הפרטיות והן המוחזקות על ידי תאגידי הבריאות, הן אלה שכבר מופעלות והן אלה שיופעלו בעתיד. מן הראוי כי במרכזים הרפואיים שתפוסת מחלקות היולדות בהם עולה על תקן המיטות הקיים יעודכנו התקנים, יורחבו המחלקות וישופרו תנאי האשפוז. זאת ייעשה כדי לאפשר ליולדות להתאשפז בתנאים ראויים וכדי להימנע מצפיפות יתר במחלקות, דבר שעלול לגרום ליולדות להעדיף שהות במלונית על פני שהות במחלקה. לדעת משרד מבקר המדינה הפעלת מחלקת היולדות בתנאי אשפוז וצפיפות סבירים, כפי שיקבע המשרד, צריכה להיות תנאי להפעלת מלוניות ליולדות. גם במועד סיום הביקורת הנוכחית, ספטמבר 2008 , לא היה מבקר פנימי אף לא באחד מבתי החולים. לעומת זאת, לתאגיד הבריאות יש כאמור גוף ביקורת (ועדת ביקורת או מבקר פנים או שניהם).	משרד מבקר המדינה מעיר כי שכר זה גבוה מהשכר ששולם לעובד עבור מילוי שני תפקידים, הן כמנהל תחום כלכלה בבית החולים והן כמנהל התאגיד. יש לציין כי מדובר בתאגיד שהיקפו הכספי השנתי הוא כ -20 מיליון ש"ח, והוא מהווה כ -%4 מהיקף הפעילות של בית החולים שלידו105 .	53
רשות המיסים בישראל . רשות המסים בישראל - פעילות יחידת שירות עיבודים ממוכנים (שע_ם) משרד מבקר המדינה מעיר כי על הרשות ועל שע"ם לתת את הדעת לנושא חשוב זה, לנוכח פוטנציאל הנזק הגלום בו, ולבחון דרכים לתקצבו. .במשך השנים נוצר כשל מהותי בעבודת שע"ם ובקשר שלו עם הרשות, שביטוייו המרכזיים הם ליקויים בתכנון, בהקצאת התשומות ובבקרה. לדעת משרד מבקר המדינה, הליקויים שנמצאו מחייבים שינוי מן היסוד בתיאום בין הרשות לשע "ם. יש לקבוע גוף מטה לנושא מחשוב שינתח את פעולות שע"ם בראייה מקיפה, ויערוך בחינה מערכתית ומעמיקה של צורכי המחשוב של הרשות מול היכולות הנוכחיות של שע"ם כדי לשפר ולייעל את תהליכי העבודה ברשות. בנוסף לכך, על שע"ם לפעול בהתאם לנוהל מפת"ח, המחייב את כלל הגופים הממשלתיים בתחום המחשוב; לשפר את איכות הנתונים, את שלמותם ואת אמינותם; להתאים את תשומות העבודה לצורכי מערכי המס ולהגביר את הבקרה על הפעילות. בבחינת תהליך יישום הקודיפיקציה אותרו ליקויים שונים: מרבית הדוחות שמהם ניתן היה לבנות בסיס נתונים ראוי כלל לא הוזנו למערכת10 ; לא פותחו שאילתות לכריית מידע על בסיס הקודיפיקציה; בהנחיה שהוציאה הנהלת הרשות למשרדי השומה האזוריים לשנת 2005 נקבע כי על המשרדים להזין למאגר שע "ם את הטפסים שהת קבלו ידנית, אולם הנחיה זו לא מולאה. במצב זה השקעת המשאבים בפרויקט לא מומשה.	לדעת משרד מבקר המדינה, יש להפעיל בהקדם תהליכי בקרה לאורך מחזור החיים של כל מערכת - משלב הייזום והאפיון עד תחזוקתה בשלב התפעול.	54
רשות המיסים בישראל . רשות המסים בישראל - פעולות למניעת הברחות של טובין .לאגף המכס תפקיד מרכזי בכל הנוגע לאכיפת החוקים בנושא יבוא טובין לישראל. תחומי פעילותו העיקריים בנושא זה הם הבטחת חוקיות היבוא והיצוא, מניעת הברחות של טובין האסורים ביבוא וטיפול בעברות של קניין רוחני. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצאו כשלים רבים בתהליך איתור ההברחות - האגף אינו בוחר באופן מיטבי את הטובין שהוא בודק, בעיקר משום שמערכת ממוחשבת ייעודית אינה מעודכנת; מרבית הטובין בבית המכס אשדוד נבדקים מסיבות ביטחוניות בלבד; ביחידות הפועלות למניעת הברחות יש מחסור במשאבים; בפועל אין המדורים בבתי המכס נתונים לפיקוחה של יחידת המטה באגף המכס בכל הנוגע למניעת הברחות סמים. יש לפעול לתיקון הליקויים האמורים, למניעת פגיעה באוכלוסייה ולמניעת הפרתם של חוקי המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, על האגף לבחון את הבעיות שלעיל ולגבש דרכים לפתרונן. בעיקר מוטל על האגף לעדכן את המערכת הממוחשבת באופן שיטתי, להרחיב את היקף הבדיקות של המטענים המיובאים לישראל המתבצעות בבית המכס אשדוד ולהתאים את הפעילות בבתי המכס לשעות העבודה של הנמלים. האגף השיב למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2008 כי "עם הקמת יחידת סיכונים ארצית בהנהלה, ייבדקו כל הדרכים לאבטחת זרימה יעילה של המידע בין כל זרועות המכס"; וכי הנהלת האגף ערה זה זמן רב לכך שחיוני להקים בדחיפות יחידה לניתוח סיכונים, והנושא "נמצא בראש סדר העדיפויות של מינהל המכס". לדעת משרד מבקר המדינה, יש לתת את הדעת בהקדם לירידה בתפיסות הסמים, כדי לפעול למניעת הברחות סמים על הנזק הרב הכרוך בכך.	לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת נמל אשדוד לדאוג ולהסדיר את פעילותם של הדייגים בספינות ובסירות הדיג.	55
חברת דואר ישראל בע_מ . התקשרויות של חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי התופעה של אישור התקשרויות ללא דיון והנמקה כיאות, אינה תקינה; וכי על החברה לנקוט את הצעדים המתחייבים כדי למנוע תופעה זו. נמצא כי חלק מאישורי המנכ"ל ניתנו בדיעבד. לגבי חלקן, נמצא כי הספק לא היה ספק יחיד. הועלה כי כמעשה שיגרה לא נערכה ח ברת הדואר מבעוד מועד להתקשרויות חדשות ולהארכת התקשרויות קיימות. לעיתים קרובות היא אישרה התקשרויות בחופזה וללא מכרז (ראו גם בהמשך).	2. עוד הועלה כי חלק מההתקשרויות שאושרו ללא מכרז אושרו בדיעבד, לאחר שההתקשרות כבר בוצעה. לכן גם אישרה הוועדה תשלומים בדיעבד לספקים.	56
חברת דואר ישראל בע_מ . שירות העברה מאובטחת של דרכונים .בביקורת התגלו ליקויים רבים ומהותיים בתהליך המשלוח של דברי דואר מאובטחים בכלל ושל דרכונים בפרט. במצב זה ניתן להסיק כי במסגרת שירות זה של חברת הדואר ניתן להעלים פריטים רגישים, לרבות דרכונים, אשר אבדנם עלול לגרום לפגיעה בביטחון המדינה. על כן, יש לבצע בהקדם שינויים יסודיים בסדרי העברת פריטי דואר מאובטחים, ובכלל זה דרכונים, שיעוגנו בנוהל מחייב, ובו יש גם לקבוע סדרי תחקור פנימי במקרים שפריטי דואר כאלה לא הגיעו ליעדם. זאת ועוד, יש לדווח במקרים כאלה לגורמי ביטחון מוסמכים, כג ון המשטרה ולמשרד הפנים. בהקשר זה יש לציין כי, לפי נתונים שנמסרו ממינהל האוכלוסין במשרד הפנים, מספר הדרכונים שנשלחו מלשכות מינהל האוכלוסין, באמצעות חברת הדואר כ"דואר רשום", ולא הגיעו ליעדם, בשנים 2006 -2007 , היה 194 ; חלקם במסגרת שירות משלוח הדרכונים מהשגרירות וחלקם במסגרת שירות הנפקת דרכון חדש או חידוש דרכון. אין בידי משרד הפנים נתונים שאפשר ללמוד מהם אילו מהדרכונים אבדו במסגרת כל אחד מהשירותים האמורים של חברת הדואר. .נמצא כי אין בנוהל הנחיות הנוגעות לכלל התהליך התפעולי של העברת הדרכונים. יתר על כן, ההנחיות בדבר דרכי הטיפול בחוסר של דברי דואר מאובטחים הן חלקיות בלבד, ונקבע בהן רק שיש לדווח מיד על החוסר למנהל האזורי וליחידת הביטחון. נוסף על כך אין הנוהל עוסק ביחידת המבצעים במוקד המיון הארצי בנתב"ג האמורה לעשות בקרה על תהליך העברת הדואר המאובטח ממוקד המיון הארצי למוקדים האזוריים.	לדעת משרד מבקר המדינה על החברה לשכלל את הנוהל כך שיכסה את כל התחומים והשלבים הכרוכים בהעברת דברי דואר מאובטחים.	57
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל . פעילות המשרד לפיתוח הנגב והגליל .המשרד אשר הוקם בינואר 2005 , נועד לפעול בתחום שבו לא פעל בעבר משרד ממשלתי אחר - לפתח את הנגב ואת הגליל. ההתייחסות אל המשרד הייתה כאל משרד בעל אופי זמני. כתוצאה מכך, פעל המשרד באופן שונה מהמקובל במשרדי ממשלה אחרים, שכן לא הוקמו בו מנגנוני ההקצאה והבקרה המצויים במשרדי ממשלה. כך, במידה רבה נוצרו הליקויים הנוגעים להתנהלותו של המשרד, שעיקרם בא לביטוי בהקצאה לפרוי קטים שלא בדרך המחייבת משרדי ממשלה, ובבקרה לא נאותה על ענייני התקציב. נוכח העובדה, שהמשרד פועל כבר כארבע שנים, עליו לפעול לפי נורמות וכללים החלים על כל משרדי הממשלה האחרים ובהתאם להוראות חוק יסודות התקציב וחוק חובת המכרזים: על המשרד לקבוע אמות מידה מפורטות לחלוקת משאבים ציבוריים, שיהיו גלויות לציבור תוך תיעוד תהליך קבלת ההחלטות ; לפעול על פי הוראות החוק בנוגע לתמיכות במוסדות ציבור ובגופים אחרים; על החשב הכללי ועל המשרד להידרש לכך כי המשרד צריך כלים שיאפשרו לו לקבל החלטות, לנהל, ולבקר את השימוש בתקציב בזמן אמת. ממצאי הביקורת של משרד מבקר המדינה מצביעים על כך שחלה תפנית מהותית בגישה בפועל של הממשלה לפיתוח הנגב. מתכנית רב-שנתית בסוף שנת 2005 , לתקופה של עשר שנים, שבה יעדים ממוקדים, בסכום של 17 מיליארד ש"ח; לתכנית חד -שנתית בהיקף של 400 מיליון ש"ח לשנת 2007 ; ובשנת 2008 בלי תכנית ממשלתית, וסכום של כ -139 .מיליון ש"ח ההקצאה המקורית לפיתוח הנגב התבססה על עבודה מעמיקה שהוכנה לגבי צורכי הנגב. ההפחתה המשמעותית בהקצאת המשאבים לפיתוח הנגב לא לוותה בהתווית דרכי פעולה אסטרטגיות ממשיות. מכאן שהעדיפות שניתנה לפיתוח הנגב פחתה משמעותית. לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לשקול להכין תכניות מפורטות, מקיפות ורב - שנתיות, על מנת לתת לנגב ולגליל את העדיפות שהיא החליטה עליה ולהביא למימוש המטרות שלשמן הוקם המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, על החשב הכללי, על חשב משרד ראש הממשלה ועל המשרד לנקוט את הפעולות הדרושות כך שהמשרד יתנהל בעזרת כלי חשבות ובקרה המתאימים לאופי פעילותו ולמאפייניו, כדי שיהיה בידיו מידע מעודכן בזמן אמת על התקציב, על ההתחייבויות שנתן ועל השימושים בתקציב; ולצורך קבלת החלטות, ניהול ובקרה על ביצוע התקציב. לדעת משרד מבקר המדינה, גם בתקופת הקמתו של המשרד, כאשר הוא פעל להגשמת ייעודו במקביל להתארגנותו, היה ראוי כי כל העברת כספים תהיה מלווה בתהליך קבלת החלטות מסודר ומתועד, ובכלל זה, העברת כספים למשרדים ממשלתיים אחרים לצורך תמיכה בפרויקטים בתחום פעילותו של אותו משרד. עתה משעברו כארבע שנים מאז הקמת המשרד, מן הראוי שיפעל על פי דפוסי עבודה של משרד ממשלתי, גם בעניין חלוקת כספים לתמיכות במוסדות ציבור לפי הוראות החוק.	לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לגבש תכניות פרטניות לפיתוח הנגב והגליל, כהחלטת ממשלה, תוך שיתוף משרדי ממשלה רלוונטים, ומתן פרסום לתכנית.	58
רשות החברות הממשלתיות . רשות החברות הממשלתיות - ממצאי מעקב – בנק החקלאות לישראל בע_מ הביקורת העלתה, כי ביולי 2008 , בהמשך לבקשת הרשות ואגף החשכ"ל, החליט דירקטוריון הבנק לכנס אספת נושים ואספה כללית מיוחדת של בעלי מניות הבנק לצורך קבלת החלטה בדבר פירוקו של הבנק מרצון ומינוי מפרק. הועלה, כי האספות האמורות התקיימו רק בסוף ספטמבר 2008 כחמישה חודשים לאחר החלטת ועדת השרים ממרס 2008 ., והתקבלו בהן ההחלטות האמורות משרד מבקר המדינה מעיר, כי כל עוד לא הושלמו הפעולות בעניין סיום פעילותו של הבנק, הייתה מוטלת על הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר החובה לנקוט את כל הצעדים הדרושים לאיוש דירקטוריון הבנק כמתחייב מהוראות ניהול בנקאי תקין ומהוראות חוק החברות הממשלתיות. .הביקורת העלתה, כי גם בדוחות על החברות הממשלתיות בשנים 2004 ו- 2005 , שפורסמו בנובמבר 2005 וביולי 2006 (לאחר פרסום דוח הביקורת הקוד ם), בהתאמה, לא הוזכרו כלל ההחלטות שגיבשו כאמור הרשות ואגף החשכ"ל בעניין הפסקת פעילות הבנק והצעדים שננקטו בעקבותיהן - החלטת ועדת השרים מספטמבר 2005 להפריט את הבנק והפעולות שביצעו בעקבותיה הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שהמידע בדוחות האמורים יהיה מדויק וישקף כנדרש את מכלול הנתונים בעניין הבנק, היה על הרשות לכלול בהם את ההחלטות שהתקבלו בעניין הפסקת פעילותו, את הפעולות שננקטו בעקבותיהן, כמפורט לעיל, ואת לוח הזמנים הצפוי למימוש ההחלטות.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי כבר בדוח הקודם הועלו ליקויים בקשר לתפקוד אגף החשכ"ל בעניין הבנק, וכי הפרטת הבנק אינה הפרטה מורכבת במיוחד. לדעת משרד מבקר המדינה, בלא להפחית מאחריות הרשות לממצאי הביקורת, משנתקל אגף החשכ"ל בקשיים בעבודתו מול הרשות והבנק, דבר שהשפיע לטענתו על קידום תהליך הפרטת הבנק, היה עליו לבחון אם יש מקום להחזיר לרשות את סמכויות הובלת התהליך.	59
נציבות שירות המדינה . ניגוד עניינים בשל קרבת משפחה במשרדי ממשלה שונים – נציבות שירות המדינה - ממצאי מעקב הועלה כי במועד סיום הביקורת טרם כללה נש"מ בתקשי"ר הנחיה מחייבת בסוגיה, ומשרד מבקר המדינה מעיר לה כי מן הראוי שתעשה כן בהקדם. משרד מבקר המדינה אינו מתעלם מן הקושי להכין רשימה מקיפה בדבר קרובי משפחה בכלל שירות המדינה, בה בעת ראוי להתחיל בנציבות וכן בגופי מטה ופיקוח נוספים, בהכנת רשימה של תפקידי מטה שברור שיש להם זיקה להנחיה ולפיקוח על משרדים אחרים וראוי שבשלב הראשון יהיה מידע לגבי קרבת המשפחה בין עו בדים בתפקידים אלה לעובדים ממשרדים אחרים. כאמור, במועד סיום הביקורת טרם הוציאה נש"מ הנחיות מתאימות. .על נציבות ש ירות המדינה לקבוע כללים להסדרת ניגוד עניינים בשל קרבת משפחה בין עובדים במשרד ממשלתי אחד לעובדים במשרד ממשלתי אחר תוך דגש על יחידות העוסקות בתפקידי פיקוח ובקרה, דוגמת נציבות שירות המדינה.	"בבדיקה חלקית שעשה משרד מבקר המדינה במשרדי ממשלה מסוימים, ובהם ]נציבות שירות המדינה [ אחדים נמצא שלעובדי עובדים בכירים שביכולתם להשפיע על תנאי השירות והקידום של עובדים, יש קרובי משפחה העובדים במשרדי ממשלה. עם זאת, כאמור, אין בתקשי"ר דרישה לדווח על קרובי משפחה העובדים במשרדים אחרים, ולא נקבעו הסדרים כלשהם הנוגעים לעובדים שקרובי משפחתם עובדים בשירות המדינה. על כן, אין מידע בדבר ההיקף המלא של התופעה והשפעותיה על תקינו ת ההליכים המינהליים בשירות המדינה. ... מן הראוי שמשרד המשפטים ישקלו קביעת משרות מסוימות, ובייחוד ]ונציבות שירות המדינה [ בגופי מטה פיקוח ובקרה על שירות המדינה, שהמועסקים בהן יצטרכו להצהיר אם יש להם קרובי משפחה בשירות המדינה; ובהתאם להצהרות לבחון את הצורך בק ביעת המגבלות הראויות בנסיבות העניין".	60
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים - מעקב מורחב .מומלץ כי רת"א והמשטרה יקבעו את חלוקת האחריות ביניהן בנושא האכיפה הפלילית .של דיני הטיס על מטיסי רחפנים. זאת כדי שעם אישור התקנות ניתן יהיה לאוכפן .כנדרש. על המל"ל להמשיך ולעקוב אחר התקדמות התהליך ולדווח בהתאם לקבינט .המדיני-ביטחוני. .עולה כי מינואר 2019 ועד מועד סיום הביקורת בחודש יוני 2020 היתה מחלוקת בין חיל .האוויר לבין רת"א בנושא טיוטת התקנות. רת"א היתה מעוניינת לאפשר את הרחבת .השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים, ובהם רחפנים, למטרות אזרחיות, על בסיס הכללים .המוגדרים בטיוטת התקנות. חיל האוויר, לעומת זאת, דרש תוספת של מנגנוני בטיחות, .אסדרתיים וטכנולוגיים, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בכלי טיס מנמיכי טוס. משמעות .דרישותיו של חיל האוויר בפועל היא איסור הטסת טיסנים ורחפנים במרבית השטחים .הפתוחים במדינת ישראל. .בשל המחלוקת שהייתה קיימת בין חיל האוויר לבין רת"א החלטה ב/254 לא מומשה. עד .למועד סיום הביקורת, יוני 2020 ,מצב האסדרה לגבי הפעלת הרחפנים נותר ללא שינוי : .מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים, ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל כל אישור .הטסה. כך נותרו בעינם הסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים. .בביקורת עלה כי חלק מדרישותיהם וצורכיהם של המשטרה, שב"כ ושב"ס לא נכללו .כרכיבים מחייבים בפרויקט כבר מתחילתו באפריל 2018 .	.משרד מבקר המדינה מציין כי בהתאם להחלטה ב/254 רת"א השלימה את כתיבתן של .תקנות עדכניות המסדירות את הפעלת הרחפנים והעבירה אותן להתייחסות הגורמים .הרלוונטיים, כנדרש לפי חוק הטיס. עם ז את, תהליך גיבוש התקנות לא הושלם בשל .חוסר ההסכמות בין רת"א וחיל האוויר (ראו פירוט בפרק "התייחסות משרד הביטחון .לטיוטת התקנות" בהמשך).	61
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . שטחי האימונים של צה"ל ביבשה שטחי האימונים, המשתרעים על פני כ-35% מקרקעות המדינה והחיוניים לצה"ל לצורך .שמירת כשירותו, נמצאים על קרקעות שנקבעו להן ייעודים שונים. מצב זה נובע מכך .שמתקיימות שתי מערכות דינים נפרדות החלות על אותם שטחים: חוק התכנון והבנייה - .המסמיך את מוסדות התכנון לקבוע ייעודים לקרקע, ואימונים אינם נכללים בייעודים .אלה; ותקנות ההגנה - המסמיכות את הרמטכ"ל לסגור שטחים, לדוגמה לצורך אימונים, .וזאת ללא קשר לייעוד הקרקע באותם שטחים. במצב זה מוסדות התכנון אומנם .מוסמכים לקבוע ייעודים שונים לשטחים, אך מימושם של הייעודים בשטחים אלה מוטל .בספק בשל סמכותו האמורה של הרמטכ"ל לסגור אותם בכל עת. .נוכח הבסיס החוקי הנותן בידי הרמטכ"ל את הסמכות הבלעדית לסגור שטחים וכן את .הסמכות למנוע הוצאת היתר מכוח תוכנית (דוגמת תמ"א 35 ), יש קושי לאזן בצורה .מיטבית בין הצרכים הביטחוניים לבין הצרכים האזרחיים. .מומלץ כי מוסדות התכנון הארציים וצה"ל ימסדו פורום משותף לצורך בחינה עיתית של .הצרכים התכנוניים מחד גיסא והצורך בשטחי האימונים מאידך גיסא. בתוך כך מומלץ כי .יבחנו הסדרת מנגנון שיסייע להכריע בשאלת השימוש בשטחים שסגורים לטובת .אימונים ואשר לגביהם מתעוררים אינטרסים מתנגשים - ביטחוניים לעומת אזרחיי ם .לאומיים 17 , ובהתאם לתוצאות הבחינה - להמליץ על כך לממשלה. ראוי כי בבחינת .הצרכים ומנגנון ההסדרה יישקלו גם צרכים ביטחוניים עתידיים, דוגמת אימונים באמצעי .לחימה עתידיים. .בעניין זה מסרה מפקדת מתא"ם פצ"ן לצוות מבקר המדינה במאי 2020 כי כל .התיאום נעשה טלפונית, וכי אזרחים אינם נדרשים לחתום על כתב אזהרה .והתחייבות.	.עד מועד סיום הביקורת טרם נגרעו השטחים עבור היישובים אודם ונתיב העשרה על אף .העלאת הצורך בכך על ידי צה"ל ואף שמדובר במצב שאינו תקין הנמשך עשרות שנים. .יודגש כי על פי תקנה 125 לתקנות ההגנה, משמעות צו הסגירה היא כי כל אדם הנכנס .לשטח הסגור ללא היתר בכתב יואשם בעבירה על תקנות ההגנה.	62
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב מעבר יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב הוא חלק ממהלך לאומי רחב היקף, בעל .השפעה ניכרת הן על תושבי הנגב והן על צה" ל גופא, ולכן חיוני שייושבו המחלוקות .ויוסרו החסמים. המחלוקות וחוסר ההסכמה בין מערכת הביטחון למשרד התחבורה .ולמשרד האוצר בנוגע למימוש ה מענה התחבורתי ולתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי .הקבע עלולים לפגוע בהצלח ה של העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב. נוכח .קביעת החברה הזוכה להקמת קריית המודיעין ביולי 2020 בהיקף של 6.7 ,מיליארד ש"ח .נדרש שהמל"ל יפעל עם מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד התחבורה כדי להגיע .בהקדם להסכמות הן בנוגע למימוש ה מענה התחבורתי והן בנוגע לתכולת ההטבות .והתמריצים לאנשי הקבע, ובמידת הצורך יעלה סוגיות אלה להכרעת ראש הממשלה. . . העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב (בשנים2026 עד2027 ו-2024 , בהתאמה) היא .מהלך מרכזי, מניע ומחולל שינוי לפיתוח הנגב28 . האתגר המרכזי בהעברת היחידות נוגע .לכוח אדם, הן בהיבט הלאומי של קליטת אוכלוסייה איכותית של אנשי קבע בנגב .לצורך חיזוקו ופיתוחו, והן בהיבט הצבאי של שימור כוח אדם איכותי לצורך השגת .התפוקות הנ דרשות מהיחידות. כדי לעמוד באתגר האמור ולהביא להצלחת המהלך .נדרשים חיבור תחבורתי יעיל בין מרכז הארץ לנגב ומתן הטבות ותמריצים לאנשי הקבע .שיעברו לשרת בנגב. .מדוח זה עולה כי הן ועדת החסמים שהוקמה בשנת 201129 שתכליתה הוא הסרת .חסמים והכרעה במחלוקות, והן המל"ל טרם הביאו להסרת החסמים ולהכרעה .במחלוקות בנוגע למימוש מענה תחבורתי ובנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי .הקבע. כל צד, משרד הביטחון מחד גיסא ומשרד האוצר ומשרד התחבורה מאידך גיסא, .מתבצר בעמדתו, ואין הכרעה במחלוקות בנוגע לנושאים האמורים. .המחלוקות וחוסר ההסכמה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר ולמשרד התחבורה .מעמידים בסכנה את ההצלחה של העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב. נוכח .העובדה שמעבר יחידות אלה לנגב הוא חלק ממהלך לאומי רחב היקף, המגלם בתוכו .מפגש אינטרסים מדיני, ב יטחוני וכלכלי, קיימת חשיבות עליונה במעלה כי הצדדים .ימשיכו במגעים לגיבוש הסכמות בסיוע המל"ל וכן בקבלת החלטות על מימושן. כך .תיסלל הדרך למעבר מוצלח של היחידות לנגב. .המערכת להשכלה גבוהה בנגב אמורה לשמש אבן שואבת למשרתי קריית התקשוב .וקריית המודיעין. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את ה פעולות הראשונות שנעשו .להיערכות המערכת להשכלה גבוהה . על כל הגורמים המעורבים להמשיך בפעולות .נדרשות כדי להתאים את התשתיות במערכת להשכלה גבוהה בנגב להיקפי הסטודנטים .הצפויים להיקלט בה עת יעברו יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב בשנים 2024 עד2027.	.על אף קיומם של דיונים רבים במשך כעשור ושל חילופי דברים אף ברמות הבכירות .ביותר במערכת הביטחון ובמשרד האוצר, טרם הושגה הסכמה הן בנוגע לתכולת .ההטבות ו התמריצים שיש לתת לאנשי הקבע של יחידות אמ"ן ואגף התקשוב במעבר .לנגב והן בנוגע לסכום התקציב הכולל. האתגר של שימור כוח אדם איכותי בצה"ל הוא .משמעותי. לצורך שימור כוח אדם איכותי בשירות קבע חשוב להציג מבעוד מועד .למשרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב תוכנית ברורה ו אמינה של הטבות .ותמריצים, ולא להשאיר אותם בחוסר ודאות. יודגש כי שימור כוח אדם איכותי באמ"ן .ובאגף התקשוב הוא מרכיב מהותי בהשגת האפקטיביות המבצעית של צה"ל. מכאן .שאם הסוגיה לא תוכרע, קיים סיכון לפגיעה ביכולתו המבצעית של צה"ל. .במרץ 2019 הנחה ראש הממשלה את המל"ל לבחון את הסוגיות שבמחלוקת. מאחר .שפעילות המל"ל לא הביאה להסרת החסמים ולהכרעה במחלוקות ונוכח שנים של .חוסר הסכמה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים .ולסכום התקציב הכולל שיאפשרו למערכת הביטחון לשמור על איכות כוח האדם באמ"ן .ובאגף התקשוב בעת המעבר לנגב, ממליץ משרד מבקר המדינה כי אם מערכת הביטחון .ומשרד האוצר לא יגיעו להסכמות יסייע המל"ל להגיע להכרעה בדבר מתכונת תוכנית .ההטבות והתמריצים.	63
התעשייה האוירית לישראל בע"מ . מינוי בכירים בתעשייה האווירית לישראל בע"מ . ההליך לאיתור מנהל זה לחטיבת התעופה, שהחל בסוף מרץ 2018 והסתיים בסוף .נובמבר 2018 , התנהל שלא באופן תקין בשני היבטים: (א) ניקוד מחדש של נתוני .המועמדים מהליך האיתור הקודם - הליך שאינו כלול בנוהל מינוי בכירים של החברה, .הגם שננקט באישור היועמ"ש; (ב) טעויות בטבלת הניקוד ובניקוד, שבהתאם להן זומן .מנהל ח' לריאיון. בהמשך, הוא נבחר לתפקיד. .נוכח הליקויים שהיו בהליך המינוי מציין משרד מבקר המדינה כי ישנה חשיבות רבה .בקיום בקרה ופיקוח מצד הדירקטוריון על תקינות הליכי המינוי של תפקי דים בכירים .בחברה, הנגזרים מחובת הדירקטוריון על פי תקנות הבכירים; בפרט בכל הנוגע .למתכונת הליך המינוי ולחלופות השונות להליך האיתור. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפנייה לקבלת חוות דעת מעורך דין חיצוני .נוכח ספקות שהועלו בישיבת הוועדה. עם זאת, משהתקבלה בתע"א חוות הדעת .בנוגע להליך האיתור, ראוי היה כי היא תוצג במלואה לפני חברי הוועדה לרבות .שתי הפרשנויות שנכללו בה. . בביקורת עלה כי מנהל ט', שנבחר בוועדת איתור חיצונית ומינויו אושר על ידי .הדירקטוריון במרץ 2018 , שימש יועץ לתע"א מסוף שנת2016 והיה חבר במטה השינוי .ממועד הקמתו - ינואר 2018 - ובמסגרת המטה עסק במשימות שונות, לרבות בתחום .ההסבות וההשבחות. עוד עלה כי המנהל השני, מנהל י"ב, שנבחר בדרך של ועדת .איתור חיצונית ביולי 2018 , החל בעבודתו כיועץ בתע"א במרץ2018 ובאותו המועד אף .צורף כחבר במטה השינוי, ובמסגרת המטה עסק בין היתר בהגדרת אסטרטגיה ויעדים .מרכזיים בתחום התחזוקה. יצוין כי באחד משני ההליכים החיצוניים התמודדו ארבעה .מועמדים ובאחר שלושה (ראו בלוח 4 .)	ממסמכי התע"א עולה כי בתקופה שבין ינואר 2017 לינואר2019 כיהנה לפחות אישה .אחת בכל אחת מוועדות האיתור לתפקידי ניהול בכירים שנבדקו על ידי הביק ורת.	64
צבא ההגנה לישראל . מערך בריאות הנפש בצה"ל - ביקורת מעקב .יצוין לחיוב כי ב-90% מהרשומות שנבדקו רשם הקב"ן את סטטוס ביצוע המלצותיו. בשל .החשיבות לבקרה ולמעקב אחר מימוש המלצות הקב"ן, בדגש בהמלצות הניתנות .למפקדים, ראוי שמחלקת ברה"ן תשקול לשפר את יכולת הבקרה והמעקב כך שיהיה .ביכולתה להפיק למשל דוח ייעודי ממוחשב בנוגע לאותם מקרים שבהם הקב"ן לא תיעד .את סטטוס הביצוע של המלצתו, וזאת במיוחד כיוון שחיילי צה"ל נמצאים במגע יום-יומי .שוטף עם מפקדיהם וכפופים למרותם. .יצוין כי העמקת הבדיקות, כפי שמחלקת ברה"ן החלה לבצע לאחרונה , ראויה הייתה .להתבצע כשגרת עבודה בתהליך המיון הרפואי בלשכות הגיוס, במיוחד נוכח הכפלת .שיעור הפטור הנפשי למלש"בים בגיל 17 וארבעה חודשים בקרב ילידי 2002 ( 2.7% ) . בהשוואה לילידי1997 ( 1.3% .) . נוכח עלייה משמעותית זו צוין במחקר כי "היקף העלייה המשמעותי בנתוני האמת של .גיל 17.4 , שינה באופן משמעותי את תחזית הגיוס ומעיד על שחיקה של כ - 2,000 מקורות . בעשור הקרוב". זאת ועוד, על פי מסמכי אכ"א, "בהתאם לעלייה הגבוהה ]חיילים[ . שחלה בשנתון2002 בפטור נפשי של]בתום חמש שנים[ , אנו צופים שהשנתון יסתיים .כ- 9.6% ", זאת לעומת כ-6% .כפי שהיה בשנתונים קודמים	.נמצא כי ההוראה על הבקרה המטכ"לית על עבודת הפסיכיאטרים אשר פורסמה לפני .כארבע שנים אינה ממומשת. ראוי שמחלקת ברה"ן תבחן את ההוראה, ו בהתאם .לתוצאות בחינה זו תחליט אם יש צורך בתיקון ההוראה או שיש להקפיד על ביצוע .הבקרה המטכ"לית על עבודת הפסיכיאטרים על פיה.	65
מטלות רוחב . מבצע משותף של רשות המסים ומשטרת ישראל למאבק בפשיעה_ מפיקה כתבי אישום בגין עברות מס ומעבירה למשרדי השומה דוחות חקירה שמהווים בסיס לטיפול אזרחי בעבריינים, כל זאת כדי לגבות את המס שהועלם. במסגרת מאבק זה יזמו בשנת 2010 הרשות והמשטרה את המבצע המשותף "מעות צדק". מטרת המבצע הייתה לבסס ולחזק את מעמד הרשות כגורם משמעותי במאבק בפשיעה, להגביר את ההרתעה נגד העבריינים ולהכניס אותם לרשת המס באמצעות חיובם בהגשת דוחות שנתיים והצהרות הון. רשימת הנישומים במבצע כוללת אנשים העוסקים לכאורה בפעילות עבריינית. אוכלוסייה זו נוהגת להסתיר את רכושה, את עיסוקיה ו את הכנסותיה, ולכן היה ראוי לתת עדיפות לטיפול בעבריינים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, התנהלות הרשות ומשרדי השומה במבצע "מעות צדק" הייתה רפה. היעדר הטיפול בעבריינים במשרדי השומה, הימשכות ההליכים לגביהם, והיסוס בקבלת ה החלטה לגבי אופן הטיפול האזרחי בהם, כל אלה הביאו לפגיעה של ממש בהרתעה, לסגירת תיקים רבים על ידי הרשות, ולקבלת הצהרות העבריינים כפי שנמסרו בשל התיישנות וללא כל אפשרות לגביית המס שבו הם חייבים. במצב שבו רק הצהרות הון ושומות עצמיות מעטות נבדקות, עבריינים יכולים להלבין כספים שמקורם בפעילות בלתי חוקית ולעשות שימוש גלוי בכספים אלה. בשל החשש של משרדי השומה האזרחיים לפעול נגד גורמי פשיעה ולגבות מהם מס, על הרשות לבחון אפשרות להקמת יחידה ייעודית בתוך יחי דת יהלום או מחוץ לה שתטפל, נוסף על ההליך הפלילי , בהליך השומה האזרחית ותגבה מן העבריינים את המס המתחייב. על הרשות והמשטרה לפעול להשלמת המבצע: לדרוש הצהרות הון חדשות מהעבריינים, לאתר בהן גידול בלתי מוסבר בהון ולהוציא להם שומות מס ככל נישום אחר. ממצאי הביקורת בדוח זה מצביעים על אי הצלחת המבצע המשותף של הרשות והמשטרה - זאת בשל תכנון לקוי, אי -שיתוף פעולה מודיעיני מצד המשטרה ופעילות לקויה של הרשות. כל אלה גרמו להחטאת מטרות המבצע ואף להחלשת ההרתעה נגד העבריינים. .החלטת הממשלה להגביר את המאבק בפשיעה המאורגנת מעניקה לרשות המס ים מעמד של שותפה טבעית למאבק בפשיעה. בעקבות ההחלטה הקימה הרשות את יהלום, יחידת חקירות למאבק בפשיעה המאורגנת, אשר חוקרת ארגוני פשיעה, לדעת משרד מבקר המדינה, העברת המידע מהמשטרה לרשות על הנישומים הייתה חיונית להמשך רישומם של העבריינים במערך המס, לאימות הנתונים בדוחות העבריינים, להוכחת עיסוקם ולגיבוש שומה לצורך גביית מס אמת. המשטרה הייתה אמורה להעביר לרשות מידע שאין לה מניעה חוקית להעבירו, לרבות תמצית של מידע מודיעיני אשר לא חושפת את מקור המידע. עם זאת, משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי כרשות מינהלית, היה עליה לגבש החלטה לגבי הנישומים בפרק זמן סביר, בהתאם למידע שהיה מצוי בידה, ולא להמתין שלוש שנים עד לתגובת המשטרה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי לשיתוף הפעולה המודיעיני בין המשטרה לרשות חשיבות גדולה, ולפיכך עליהן לעשות כמיטב יכולתן כדי לקדם אותו במסגרת המגבלות החוקיות. במקרה זה למידע על הנישומים הייתה חשיבות מכרעת לצורך המשך רישומם ברשויות המס והפעלת הליכים אזרחיים במשרדי השומה.	66
מטלות רוחב . מקורות חברת המים בע_מ ושח_מ מקורות ביצוע בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ולשחם, כי עליהן לפעול כנדרש בתקנות ובחוזר שהו ציא מנהל רשות החברות (בפועל) דאז, ולחייב את כל עובדיהן לחתום על הצהרה בנוגע לקרובי המשפחה שלהם במועד קליטתם, וכן לחייבם להצהיר על כך באופן שוטף כנדרש בתיקון לתקנות ממארס 2014 . כמו כן, על מקורות ושחם להוסיף למאגר שלהן את רשימת העובדים שבביקורת הנוכחית נמצא שלא הצהירו על קרבת משפחה כלל. הליכי הקבלה של העובדים, ולמניעת העסקה משיקולים שאינם עניינים, כגון קרבת משפחה, ופגיעה בעקרונות יסוד כמו שוויון הזדמנויות, פומביות וייצוג הולם. יצוין כי מלכתחילה ביקשה מקורות להעסיק את מועמד ג' כיועץ באמצעות פטור ממכרז, אך לא ביצעה את ההליך המתחייב על פי תקנות המכרזים כאמור לעיל בהתקשרות בפטור בשל הזדמנות עסקי ת. היא לא הביאה את הבקשה לפטור בפני ועדת המכרזים, ממילא ועדת המכרזים לא דנה בה, לא סיווגה אותה כמתאימה לפטור ולא דיווחה לוועדת הביקורת של מקורות כנדרש. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בסופו של דבר הועסק מועמד ג' כעובד החברה ולא כיועץ, ועל כן תקנות חובת המכרזים לא היו רלוונטיות כלל להעסקתו כעובד והיה על מקורות לקיים הליך תחרותי לאיוש המשרה.	יצוין כי לא נמצאו מסמכים המעידים על כך שמר בן חמו ציין עובדה זו לפני הדירקטוריון וועדת האיתור.	67
מטלות רוחב . פטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים - רשות המסים בישראל לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד העלייה והקליטה למסור את פרטי העולים והתושבים החוזרים הוותיקים לרשות המסים ולרשות לאיסור הלבנת הון, כדי שרשויות אלה יוכלו לוודא שהפטור שניתן לעולים ולתושבים חוזרים אלה אינו מנוצל לרעה. חשוב שייקבע בחוק כי כשעולה חשש לניצול לרעה של הפטור, תהיה רשות המסים מוסמכת לדרוש מהעולים ומהתושבים החוזרים הוותיקים דיווח מלא על כספיהם והכנסותיהם, כפי שהדבר נעשה בנוגע לכלל תושבי ישראל. .בפטור מדיווח ומתשלום מס הניתן לעולים ולתושבים החוזרים על פי תיקון 168 , ,יש כדי לתרום לעלייה ולשיבה לארץ. עם זאת, יש בעיה במתן פטור נרחב מדיווח עלול ליצור תמריץ ל הלבין הון או להשתמש בהון שהולבן בחו"ל, דברים שעלולים לעודד פשיעה ולפגוע בשלמות החברה והמשק בישראל. מדינת ישראל אינה פועלת בחלל הריק. עליה להשתלב במלחמה של מדינות העולם, ובעיקר של מדינות המערב, בהלבנת ההון ובמקלטי המס. על משרד האוצר, רשות המסים והרשות לאיסו ר הלבנת הון לפעול להגברת הבקרות, כדי למנוע החדרת כספים שמקורם בפשע. על רשות המסים לקדם חקיקה, שלפיה היא תוכל לדרוש מתושבים חוזרים ותיקים ומעולים דיווח על הון ונכסים שהם מביאים לארץ, על פי תקרה שתיקבע. עוד על הרשות ליזום את התאמתה של הפקודה לדרישות הבי ן-לאומיות של הפורום הגלובלי לשקיפות ולחילופי מידע של ה- OECD , כדי שלא לפגוע במוניטין של מדינת ישראל.	לדעת משרד מבקר המדינה, מי שמבקש אישור תושבות ישראלית כדי שיוכל להשתמש בו בחו"ל, מצהיר למעשה שיש לו הכנסות שמקורן בחו"ל החייבות במס בישראל. חשוב אפוא להזין את אישורי התושבות למערכות המחשב של רשות המסים, כדי לפקח על המקבלי ם אותם ולעקוב אחרי דיווחיהם.	69
מטלות רוחב . חברת נמל חיפה בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים מחלקה ובאותו סקטור, דבר העלול ליצור מצב של ניגוד עניינים, או מצב שבו אדם יהיה כפוף לקרוב משפחתו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי על חנ"ח לפעול למניעת מצבים שבהם עובדים מחליטים בנוגע לקידומם של קרוביהם. על רשות החברות לפעול גם היא לצמצום התופעה של העסקת קרובי משפחה באותן יחידות. משרד מבקר המדינה מעיר לחנ"ח, כי עליה להקפיד על החתמת כל עובדיה על הצהרות בנוגע לקרובי משפחה המועסקים בחברה. ללא הצהרות אלה אין באפשרותה להקים מאגר מידע שלם ומהימן, כנדרש בחוזר של רשות החברות מאוגוסט 2008 , וממילא אין באפשרותה לוודא שלא מתקיימים מצבים של ניגודי עניינים , ובכללם מצבי כפיפות של עובד לקרוב משפחתו המועסק באותה יחידה. יתר על כן, על החברה לקיים בירור בנוגע לעובדים שלא הצהירו על קרובים בחנ"ח או שהגישו הצהרות מטעות, ולנקוט את הצעדים המתחייבים כלפי עובדים אלה אם יהיה בכך צורך. .ממצאי דוח זה מצביעים על כך שמרבית הליקויים שהועלו בדוח הביקורת הקודם תוקנו. חלקם של העובדים שיש להם קרובי משפחה בחברה ירד. על החברה למצוא פתרון למניעת ניגודי עניינים כתוצאה מקשרי עבודה בין קרובי משפחה באותה יחידה. על ועדת הביקורת של חנ"ח לדון בכל המקרים שעובדים מועסקים ב כפיפות לקרוביהם, או שמתקיימים ביניהם קשרי עבודה כהגדרתם בתקנות. כמו כן עליה לקבוע הסדרים למניעת יחסי כפיפות, ניגוד עניינים או קשרי עבודה בין קרובי משפחה המועסקים באותה יחידה, ולדווח על כך לדירקטוריון.	משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הירידה בשיעור העובדים החדשים שיש להם קרובי משפחה בחנ"ח. עם זאת, עליה להמשיך לפעול לצמצום תופעה זו.	70
מטלות רוחב . _קו הצדק_ וגמול למודיעים - המאבק ב_הון השחור_ לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שכל העובדים ביחידות המודיעין של מס הכנסה יקבלו הכשרה מתאימה על מנת שניתן יהיה לאסוף את מלוא הפרטים ממוסרי הידיעות. נוסף על כך, על הרשות לבחון את הצורך לקבוע עבור העוסקים בעבודת המודיעין סיווג ביטחוני שיתאים לצורכי תפקידם. .הרשות החליטה להקים את מוקד "קו הצדק" - מוקד כללי המאפשר לציבור למסור מידע בנוגע לכל עברות המס. הרשות לא הכינה תכנית סדורה להקמת המוקד ולא נערכה להפעלתו, למרות החשיבות והרגישות שהיא עצמה מייחסת לפעילותו. הרשות לא שיתפה את יחידת המודיעין של מע"ם במידע שהתקבל במוקד, אף שהמטרה הייתה לשתף ולהפעיל את כלל יחידות הרשות כדי למצות את המידע ולהעשירו. הטיפול במידע שהתקבל במוקד לא היה אפקטיבי, ו נוצרו עיכובים בהזרמת המידע ליחידות השדה. הנוהל לתשלום גמול כספי של מטה המודיעין של מס הכנסה מעניק למודיע גמול כספי רק בשלב מאוחר מאוד - בסיום ההליך הפלילי או בסיום הליך הכופר. בשנים האחרונות חלו שיפורים מקצועיים ביחידות המודיעין של מס הכנסה, כולל שינוי במבנה הארגוני. עם זאת, הטיפול בידיעות שהתקבלו במוקד הוא לקוי, ויש חשש שיפגע ביכולת של הרשות להרתיע עברייני מס פוטנציאליים. יש להגביר את היקף הפעילות של יחידות המודיעין של מס הכנסה כדי לשפר את כושר ההרתעה של הרשות. בנושא הגמול הכספי למודיעים, על הרשות לבחון את תיקון הנוהל לתשלום גמול כספי כדי לפתור בעיות הנובעות ממנו ולערוך התאמות בין הנהלים של אגפי המודיעין. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לקבוע את עמדתה בנושא זה לאחר בחינה יסודית של המלצות הוועדה לאיסוף מידע שהוקמה על ידה.	לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום לבחון את האפשרות להציע למודיעים להצהיר על מוטבים בעת החתימה על ההסכ ם עם מס הכנסה; אלא אם ביקשו המודיעים לשמור על חסיונם המלא אף מול יורשיהם.	71
מטלות רוחב . יחידות החקירה - רשות המסים בישראל - המאבק ב_הון השחור_ בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי עד למועד סיום הביקורת, באוקטובר 2013 , מתוך335 העוסקים שנחקרו בשנת 2010 טיפלו משרדי המע "ם האזוריים הרלוונטיים רק ב -166 עוסקים (כ - 50% ). מתוך 307 העוסקים שנחקרו בשנת 2011 טיפלו משרדי המע"ם האזוריים הרלוונטיים רק ב -136 עוסקים (כ- 44% .) מבירור שערך משרד מבקר המדינה עולה כי חלק מהמשרדים אינו מקפיד לטפל בתיקים אלו בפן האזרחי, בשל החשש לפגוע בהליך הפלילי נגד העו סק, נוכח חשיפת חומר השומה המכיל חלק מחומר החקירה בעניינו של העוסק לפניו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול באופן מידי ליישום הנוהל בדבר הטיפול של המשרדים האזוריים האזרחיים בתוצאות החקירה שמעבירים להם משרדי החקירות; עליה לנהל מעקב שוטף ובקרה אחר יישומו של הנוהל; על המשרדים האזוריים לתת עדיפות לטיפול בשומות של נישומים שנחקרו ושנמצא כי עברו עברות מס, לעמוד על גביית חובות המס ובמידת הצורך להפעיל אמצעים לאכיפת גבייתם. נוסף על כך, על משרדי החקירות לקבל היזון-חוזר מהמשרדים האזרחיים בדבר הטיפול במידע שהועבר. יתר על כן, על הרשות לשקול לכלול תיקים שהועברו מיחידות החקירות למשרדי השומה האזוריים בבדיקת מדדי היעילות של הנהלת הרשות, כדי שהדבר ישקף את החשיבות שמייחסים להם וכדי שיהווה תמריץ למשרדי השומה האזרחיים לקדם בתוכנית העבודה שלהם תיקים המגיעים ממשרדי השומה לחקירות. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה התברר כי יחידות החקירות של מס הכנסה אינן מעבירות מידע על ממצאי החקירות שהסתיימו לידיעת משרדי המע "ם האזוריים, וכי גם יחידות החקירות של המכס והמע"ם אינן מעבירות את ממצאי החקירות שהסתיימו לידיעת משרדי השומה של מס הכנסה. במצב זה אין למשרדי השומה האזרחיים של מס הכנסה מידע על ממצאי יחידות החקירות של המכס ומע"ם שיש להם נגיעה למס הכנסה, וגם למשרדי המע"ם אין מידע בנוגע לממצאי יחידות החקירות (הפליליות) של מס הכנסה שיש להם נגיעה למע"ם. באופן זה, החתירה לתכלית העיקרית של רשות המסים - חיובם במס של העבריינים - אינה מגיעה לכלל מיצוי.	נמצא כי עד למועד סיום הביקורת, מתוך 169 הנחקרים של יחידות החקירה של מס הכנסה שנמצא כי עברו עברות מס, פעלו משרדי המע "ם האזוריים לקביעת שומה ולגביית החוב רק מ-29 ( נישומים 17.2% ). מתוך68 הנחקרים של יחידות החקירה של מע "ם שנמצא כי עברו עברות מס, פעלו משרדי השומה האזוריים לקביעת שומה ולגביית החוב רק מ-10 ( נישומים 14.7% ), וקבעו שומות על פי מיטב השפיטה משלושה נישומים נוספים ( 4.4% ), אך לא גבו את חוב המס ולא ביצעו פעולות לאכיפת הגבייה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת רשות המסים להוביל לשיתוף פעולה בין יחידות החקירות ובין כל המשרדים האזרחיים של רשות המסים, מס הכנסה ומע"ם, ועליה להנחות את יחידות החקירות להעביר בתום חקירה את סיכום ממצאיה אל כל המשרדים האזרחיים הרלוונטיים. כמו כן על הנהלת רשות המסים לוודא כי המשרדים האזרחיים אכן מקיימים את ההנחיה וכי במידע שהועבר נעשה שימוש לצורך קביעת שומות.	72
מטלות רוחב . טיפול המשטרה ומשרדי הממשלה בתופעת גנבות כלי רכב - רשות המסים בישראל כאמור, אחד מתפקידיה של אתג"ר הוא לפעול לזיהוי כלי רכב גנובים, בעיקר בעת הגעתם למעברים. למרות זאת פעולות המשטרה בעניין זה אינן אפקטיביות דיין, ואלפי כלי רכב גנובים עוברים מדי שנה בשנה דרך המעברים לשטחים שבאחריות הרש"פ. כאמור קבע השר לבט"פ בעניין זה כי "יש צורך בחשיבה מחודשת וצורת הפעלה שונה". לפיכך על המשרד לבט"פ והמשטרה לבחון דרכים נוספות, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה עם המינהל האזרחי ועם רמי"ם, למניעת השימוש במעברים להעברת כלי רכב גנובים. משרד מבקר המדינה מציין כי טענות איגוד חברות הביטוח בדבר מחירי החלפים דורשות בחינה מצד משרד התחבורה. ואולם אין בכך כדי להפחית את הצורך בהסדרת הליך השיקום של כלי רכב שמצבם הוגדר כאבדן להלכה, כפי שעלה בדוח זה. אתג"ר ומשטרת ישראל קבעו כי התופעה של שיקום כלי רכב במצב של אבדן להלכה היא מניע מרכזי לגניבות כלי הרכב. משרד מבקר המדינה העלה בבדיקה כי מנגנוני הבקרה, האסדרה והאכיפה, האמורים להתמודד עם מניע פשיעה זה, אינם יעילים דיים ואינם מביאים למיגור או להפחתה ניכרת של גניבות כלי הרכב. בדיקת תהליך השיקום של כלי רכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה והחזרתם לכבישים העלתה כשלים בבקרה עליו ובאכיפת הוראות החוק בנושא. בשל כשלים אלו עלולות להיווצר במקרים שונים גם בעיות בטיחות קשות, ועקב כך נשקפת סכנה לחיי אדם. התברר שהרווח הכלכלי משיקום כל י רכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה הוא רב, ולכן גורמים שונים המעורבים בשיקום מעדיפים לשמר את המצב הקיים. לדעת משרד מבקר המדינה, דרך ההפעלה הנהוגה של ההסדר המאפשר לסווג כלי רכב בסיווג של אבדן להלכה, ובעקבות כך לשקם אותם, פוגעת באינטרסים ציבוריים חשובים ועלול ה לסכן חיי אדם. על המשרד לביטחו ן פנים, המשטרה, אתג"ר ומשרד התחבורה לתת את דעתם על מכלול הליקויים שהוצגו בפרק זה ולגבש פתרון מערכתי לתיקונם, אם על ידי ביטולו של הסדר זה - כאמור באחת החלופות שצוינו בתשובת משרד התחבורה - ואם באמצעות פתרון מערכתי אחר. גיבוש פת רון יחייב בין היתר שילוב כוחות להגברת הפיקוח על חברות הביטוח, חברות ציי הרכב, מגרשי ההסדר, סוחרי כלי הרכב והמוסכים העוסקים בשיקום כלי רכב, וכן ייתכן שיחייב ביצוע תיקונים בחקיקה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי נוכח נחיצות בדיקה זו יש להחיל אותה לא רק על כלי רכב מבוטחים, אלא גם על כלי הרכב שאינם מבוטחים, כדוגמת כלי רכב שבבעלות חברות ציי הרכב.	בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה שבחקירות אתג"ר נמצאו לעתים מוסכים ומנהליהם שהפרו את חוק הרישום; את הנחיות משרד התחבורה; את צו הפיקוח ואת תקנות התעבורה. למרות זאת היא לא מסרה מידע על הפרות אלה למשרד התחבורה, הממונה על ביצוע חוק הרישום.	73
מטלות רוחב . הליך גילוי מרצון ברשות המסים - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה , לאור ממצאי ביקורת המעקב, על הרשות להשלים בדחיפות את הקמתה של המערכת הממוחשבת לאיתור מידע על הכנסות תושבי ישראל בחו"ל. ביקורת המעקב העלתה כי עדיין לא גובש נוהל חדש ולא ניתן כל פתרון לבעיות שהועלו בתחום הלבנת ההון. לשמש תח ליף לבסיס הנתונים הפיננסי של הראה"ה, הכולל את כל המידע על פעולות פיננסיות חריגות של תושבי ישראל. קיומו של מסלול המקל על מעלימי המס מחייב בצדו בדיקה מעמיקה ומקיפה שתבטיח כי הליך הגילוי מרצון לא ינוצל לרעה בידי מי שאינם עומדים בדרישות הנוהל בכלל ובידי מלביני הון בפרט. על רשות המסים להקפיד אפוא לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני אישור בקשה לגילוי מרצון . מן הראוי שהרשות תפרט בנוהל את טיב הבדיקה ואת הנדרש לקיומה של בדיקה מקיפה ומלאה .	גם בעניין זה לא חל כל שינוי. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, באוקטובר 2013 (להלן- מועד סיום הביקורת), העבירה רשות המסים רק שלוש בקשות לגילוי מרצון לבדיקתה של ראה"ה.	74
מטלות רוחב . חברת החשמל לישראל בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת הביקורת ולהנהלת חח"י, כי עליהם לעמוד על כך שוועדת החריגים של חח"י תדון לאלתר ב-28 המקרים שבהם27 חברי הוועד וקרוביהם מועסקים באותו מחוז או אגף, האסורים על פי התקנות, ותפריד ביניהם. או לחילופין במקרים החריגים, תקבע הסדר מתאים שימנע מצב של ניגוד עניינים שבו חבר ועד מעורב בקביעת תנאי העסקה או קידום של קרוביו באותו מחוז או אגף; על ועדת החריגים לוודא, כי חברי הוועד לא יוכלו להשפיע על תנאי ההעסקה של קרובי משפחתם כמו כן על הוועדה לנמק את החלטותיה במקרים בהם החליטה שלא להפריד בין קרובי משפחה אם תהיינה כאלה. יש לקבל החלטות לא רק בנוגע לעובדים המשמשים יו"רים של ועדי העובדים במרחבים כפי שנעשה על ידי ועדת חריגים באוגוסט 2011 וביולי 2012 , אלא גם בנוגע לכל חברי הוועד שיש להם קרובי משפחה בחברה. החברה השיבה: "החברה תוסי ף ותפעל לצמצום היקף העסקת קרובי משפחה באותה מחלקה (או אותו אזור), ותקבע הסדרים מתאימים למניעת מצב של ניגוד עניינים ו/או יחסי כפיפות לרבות חברי ועד ומועצת העובדים כמוגדר בתקנות, ובהתאם לעקרונות המנחים שיושמו לגבי יו"ר ועד מרחביים" (ההדגשה במקור). משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת הביקורת ולהנהלת חח"י כי מצב שבו חבר וועד וקרוב משפחתו מועסקים באותו מחוז/אגף הוא מצב בלתי תקין, וכי עליהן להקפיד על כך שהטיפול בענייניהם של חברי הוועד ייעשה במכ"אות נפרדות לחלוטין מהמכ"אות המטפלות בענייניהם של קרובי המשפחה שלהם. זאת - כדי למנוע חשש לניגוד עניינים, והפעלת לחצים מצד חבר הוועד על המכ"א שמטפלת בענייניו, כדי לקדם את האינטרסים של קרובי משפחתו שבאותה מכ"א. .ממצאי דוח זה מצביעים על התמשכות התופעה של העסקת קרובי משפחה בחברה, וכן של העסקת קרובי משפחה באותה מחלקה (או אותו אזור), במצבים העלולים ליצור ביניהם כפיפות או קשרי עבודה האסורים בתקנות , או ניגוד עניינים. קשרי משפחה אלה עלולים להביא לידי יצירת קבוצות השפעה באותה יחידה העלולות לפגוע ביעילות ובשיקולים הניהוליים והעסקיים של החברה וישפיעו על ההחלטות המתקבלות בה בנוגע לתנאי עבודה ומשמעת. על הדירקטוריון וההנהלה של חח "י לדון בכל המקרים שבהם נמצא כי עובדים מועסקים בתפקידים הכפופים לאלו שבהם עוסקים קרוביהם באותה יחידה, או שמתקיימים ביניהם קשרי עבודה כהגדרתם בתקנות - לקבוע הסדרים למניעתם ולדווח על כך לדירקטוריון.	ממצאי הבדיקה מעלים, כי עדיין קיים שיעור גבוה, יחסית, של עובדים חדשים המתקבלים לחברה שיש להם קרובי משפחה בתפקידים בכירים ובוועד העובדים. על הנהלת החברה להקפיד לפעול בהתאם לתקנות ולכללי רשות החברות שפורסמו במרץ 2014 . כדי לצמצם תופעה זו.	75
מטלות רוחב . גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים .גיוס והעסקה יתרה של קרובים ומקורבים בגופים הציבוריים עלולה לפגוע בחובת הנאמנות שלהם כלפי הציבור, וכן במתן שוויון הזדמנויות ובייצוג הולם לכל קבוצות האוכלוסייה. אין להשלים עם תופעה של היווצרות משפחות מורחבות של קרובים ומקורבים שעלולות לפגוע בניהול התקין של גופים אלה ולעשות ברכוש הציבורי כבתוך שלהן. על הנהלות התאגידים הציבוריים שנבדקו להמשיך לפעול למיגור התופעות הקשות שהועלו בביקורת ולהתמודד בנחישות עם גורמיהן כדי לעקרן מן השורש. על רשות החברות הממשלתיות בהתייעצות עם כל הגורמים הנוגעים בדבר להירתם למשימה של הפסקת התופעות האמורות ללא דיחוי, כדי לאפשר להנהלות התאגידים להתמודד עמן ביתר יעילות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות, כי עליה לשקול את הסדרת הליכי הקבלה של כלל העובדים בכל החברות הממשלתיות, ול א רק את אלו של העובדים הבכירים. הסדרה כזאת חיונית לקיומו של הליך תחרותי ושוויוני תקין וסדור לאיוש משרות, שיאפשר לבחור את המועמד הטוב ביותר למשרה. הביקורת העלתה , כי רשות החברות לא קבעה הנחיות וכללים ברורים שהחברות הממשלתיות יוכלו להיעזר בהן בנוגע למינוי עובדים למשרות אמון.	לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות החברות לבחון אם יש מקום להתיר העסקה במשרות אמון בחברות הממשלתיות , ולהסדיר נושא זה אם יהיה בכך צורך, בדומה להסדרה שנעשתה בנציבות שירות המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות על התמשכות ההליכים לקביעת הכללים למינוי פקידים בכירים במשך שנים. שיהוי זה עלול להביא לידי כך שהליכי הגיוס של עובדים בכירים לא יהיו שוויוניים, פומביים ו מותאמים לעקרונות חובת המכרזים. היעדר הסדרה של עניין זה אינו מאפשר לדעת מהם הקריטריונים שלפיהם מאשרת רשות החברות את הנהלים שקובעים הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות. כמו כן - מהסברי הרשות דלעיל עולה, כי מנהל הרשות החליט לצמצם את הדרישות מהחברות ואת הפיקוח עליהן, במקום לעמוד על כך שהליכי המינויים של עובדים בכירים ועובדים חדשים בחברה ממשלתית ייעשו בתהליך תקין שוויוני, תחרותי ושקוף; בכך עלול להיפתח פתח לפגיעה בטוהר המידות. משרד מבקר המדינה מעיר למנהל רשות החברות , כי לאחר החלטתו לבטל את הפיקוח על סדרי גיוס ומינוי עובדים בחברות ממשלתיות שנקבעה בחוזרים קודמים באמצעות יישומם, עליו לפעול לכך שהרשות תעשה ככל הניתן להחשת האסדרה ולהגברת הפיקוח הן על העסקתם של עובדים בכירים והן על כלל העובדים.	76
מטלות רוחב . חברת נמל אשדוד בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים משרד מבקר המדינה העיר לרשות החברות , כי מממצאי הביקורת הנוכחית בחברת הנמל עולה שהפיקוח של רשות החברות על הנעשה בה אינו מספק. הועלה כי אילו היה ממוצע הציונים של נציג הוועד שווה לזה של ממוצע הציונים של ההנהלה, היה המועמד שאחיו מועסק בחברה מדורג במקום ה שלישי, ו מי שדורג שלישי היה מדורג במקום השני , ומכאן שהיה נקלט בחברה אילולא נעשו שינויים בציוניו. למרות זאת אישרה ועדת הביקורת את הקליטה של המועמד שיש לו קרוב משפחה, והנהלת החברה דיווח ה על כך לדירקטוריון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי התנאים שציינה גב' קרמר אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התקנות . זאת - על פי הגדרות התפקיד ואופי העבודה בנמל שבו נמצאים עובדים רבים, וממילא לא יוכלו התנאים האמורים להתקיים בפועל. ככל שמדובר בתפקיד בעל סמכויות משמעתיות, לא ניתן להעסיק את המועמד בתפקיד זה בשל קרבת המשפחה שלו לעובדים בחברה.	לדעת משרד מבקר המדינה, בחלק מהמקרים הייתה פעילותו של הסמנכ"ל למינהל שלא בהתאם לכללים ולכללי מנהל תקין. על הנהלת החברה ורשות החברות הממשלתיות לבחון את דרכי פעולתם של האחראים בחברה בכלל, ושל מר עובדיה כהן בפרט, ולבחון אם הן מצריכות נקיטת צעדים כלשהם.	77
מטלות רוחב . רשות שדות התעופה - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים .ממצאי דוח זה מצביעים על כך שהיקף העסקת קרובי משפחה ברשות הצטמצם בהשוואה לנתונים שהועלו בדוח הקודם. עם זאת, מספר קרובי המשפחה המועסקים בקרב עובדי הרשות עדיין גבוה, והדבר מתבטא בעיקר במקצועות המיון והניטול. עוד העלו ממצאי הדוח, כי לעובדים ארעיים שיש להם קרובי משפחה בארגון יש סיכוי גבוה יותר לקבל קביעות. על הנהלת הרשות לעשות את כל הנדרש כדי לצמצם את מספר המועסקים שיש להם קרובי משפחה בארגון, ולמנוע מצבים של ניגוד עניינים ויחסי כפיפות בקרב קרובי המשפחה. כמו כן עליה לשפר את תהליכי קליטת העובדים ואת דרכי הפעולה של ועדות הקליטה, ובמיוחד אלה הדנות במועמדים שיש להם קרובים בארגון, כדי לשמור על שוויוניות, שקיפות, וטוהר מידות בתהליכים אלה. הביקורת הנוכחית העלתה כי בניגוד להוראות תקנון שירות המדינה, לא זו בלבד שמר פנחס עידן יו"ר ועד העובדים הכללי, עדיין משמש כמנהל אגף ברשות, אלא שגם מר בני מליצקי, חבר ועד האקדמאים, משמש בתפקיד ראש אגף שינוע, כל זאת בניגוד להוראות המפורשות של התקשי"ר. מסקירת תפקידיהם של חברי ועד נוספים, עולה כי חלק מעובדים אלה משמשים בתפקידים ניהוליים ברשות, ואף הם עלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים. הביקורת הנוכחית העלתה, כי עדיין נותרו בוועד עובדי הרשות שלושה מבני משפחת עידן: מ ר פנחס עידן, מר מרדכי עידן ומר יוסי בן שחר שהוא אחיינם. בביקורת הקודמת נמצא, כי ל-13 מתוך29 חברי הוועד במועד הכנת הדוח הקודם היו קרובי משפחה שעבדו ברשות, ולחלקם יש קרבה משפחתית ליו"ר ועד העובדים מר פנחס עידן. נוסף על כך הועסקו ברשות גם קרובי משפחתו שדרגת הקרבה שלהם נמוכה מזו הקבועה בכללים ובתקשי"ר. עוד העלתה הביקורת, על פי בדיקה שקיים משרד מבקר המדינה בכלים העומדים לרשותו, כי ברשות עדיין מועסקים כעובדים קבועים לפחות תשעה קרובי משפחה כהגדרתם בתקשי"ר, של מר פנחס עידן. עוד מועסקים בה כעובדים קבועים שישה מקורבים שדרגת הקרבה שלו אליהם נמוכה מזו הקבועה בתקשי"ר, ובכך מסתכם מספר קרובי משפחתו העובדים ברשות כעובדים קבועים ב -15 לפחות (לא כולל עובדים ארעיים).	נכון למרץ 2014 מועסקים ברשות15 עובדים במצב שלחשש ל ניגוד עניינים או כפיפות לקרוב משפחתם המוצב אף הוא באותה יחידה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות, כי עליה לפעול להסדרת העסקתם של קרובי משפחה אלה באופן שלא תהיה ביניהם כפיפות או חשש לניגוד עניינים.	78
מטלות רוחב . חברת רכבת ישראל בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים הביקורת הנוכחית העלתה כי חברת רכבת ישראל טיפלה במרבית המקרים הללו וסיימה את העסקתם של כמה עובדים בכירים שקרובי משפחתם הועסקו אף הם בחברה. כתוצאה מכך צומצם מספרם של קרובי המשפ חה בחברה ונפתרו בעיות רבות של קרבת משפחה אסורה שהועלו בביקורת הקודמת. .ממצאי דוח זה מצביעים, כי מרבית הליקויים שהועלו בדוח הביקורת הקודם תוקנו. חלקם של העובדים בעלי קרובי משפחה בחברה ירד בעקבות פרישה מוקדמת וצמצום הקליטה של קרובים. הביקורת הנוכחית העלתה כי נכון למאי 2013 , קיימים ברכבת315 קשרי משפחה מ- 2,734 המועסקים בה שהם כ - 11% מעובדי החברה; כך שבהשוואה לדוח הקודם ירד שיעור המועסקים שהם בעלי קרובי משפחה.	הביקורת הנוכחית העלתה, כי החברה מנהלת מאגר מידע ממחושב הכולל נתונים שונים בנוגע לעובדי החברה וביניהם קרבת משפחה שלהם לעובדים אחרים. כמו כן, על כל עובד להצהיר על קרבת משפחה לעובד אחר כאשר נוצר קשר משפחה במהלך עבודתו.	79
משרד האנרגייה . קידום החיסכון באנרגיה - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה לבחון אם יש לפעול להסדרת פעילותם של ספקי שירותי אנרגיה ובאיזה אופן יש לעשות זאת, לאור הניסיון הנצבר וההמלצות שעתידה חברת הייעוץ לתת. זאת ועוד, על המשרד לקדם את הפעילות של חברות אסקו בשוק גם ביצירת אמצעי מימון, כמו הקמת קרן אשראי. הביקורת העלתה כי בשל הפסקת פעילותה של ועדת המנכ"לים לאחר קבלת החלטה 4095 כאמור, לא בוצעו סקרי הצריכה כנדרש, ולפיכך אין בידי המשרד נתונים הנדרשים בתחום הצריכה של משקי הבית.	גם לאחר שנבחרה חב רה ב' היא לא קיבלה הנחיות מפורשות מהמשרד בנוגע להיקף הליך הבקרה ואופן הבקרה שעליה לקיים.	80
משרד האנרגייה . הבטחת אספקתם של חומרי חציבה וכרייה - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אחד התפקידים הבסיסיים ביותר של הדרג המקצועי בשירות המדינה הוא ליצור מבעוד מועד את מסד הנתונים והתשתית המקצועית הנדרשת לגיבוש עמדה על ידי הדרג הנבחר. תשתית כזאת נחוצה כדי שהדרג הנבחר יוכל לבסס את עמדתו על אדנים מוצקים של ידע מקצועי, עדכני ושלם, וכדי שיובטח שיונחו לפניו כל העובדות והשיקולים וכל החלופות הרלוונטיות, יתרונותיהן וחסרונותיהן. הדבר נכון שבעתיים כאשר ההחלטות שיתקבלו נוגעות לעניינים מהותיים כמו בריאות הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרד הבריאות לפעול לכך שהתשתית המקצועית שבידי המשרד, אשר משמשת לבחינת ההשפעות הבריאותיות של הכרייה והחציבה, תבוא לידי ביטוי באמצעות כלים ברורים, שקופים וישימים שישמשו את מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות במסגרת תכנון של תשתיות ופרויקטים לאומיים, ובכלל זה במסגרת בחינת אפשרות הכרייה בשדה בריר. על אף הזמן הממושך והמשאבים הרבים שהושקעו בקידום הכרייה בשדה בריר, לא הצליחו הגורמים המעורבים בכך לגבש החלטה ומדיניות ברורה ומאוזנת בנושא זה, לרבות החלטות ומדיניות בנושא קצב הכרייה ובנושא השפעותיה על הבריאות. אף שמשרד הבריאות מציין את מוגבלותן של שיטות המחקר בתחום, את דלות הידע המחקרי הקיים בעולם ואת הקושי לאמוד את ההשפעה של הכרייה על בריאות הציבור, עליו לשקול להביא לפני הממשלה הצעה ל קביעה לאומית של לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המחסור באתרי מחזור והטמנה של פסולת בניין, על משרדי הפנים והגנת הסביבה להשלים את פריסתם של אתרים אלה כדי לצמצם את התמריץ הכלכלי שבהשלכת פסולת בניין באתרים לא מוסדרים. על המשרדים והרשויות הרלוונטיות להגביר את הפיקוח על אתרי בנייה ופרויקטים תשתיתיים שבאחריותם כדי להבטיח שפסולת בניין תובל לאתרי טיפול מורשים ותטופל ביתר	נוכח מרכזיותה של מחצבת תמר במסגרת התכניות העתידיות לאספקת חומרי חציבה למרכז הארץ, ועל פי תשובות הגופים המבוקרים, על משרדי התחבורה והפנים בשיתוף משרד האנרגיה לקדם את התכניות הדרושות לשינוע חומרי הגלם מהמחצבה ולקבוע לוחות זמנים לשם כך.	81
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . ארגון מחדש של התחבורה הציבורית בירושלים במתן הבלעדיות לזכיין בחוזה שנחתם עוד ב - 2002 לא התחשבו במידה מספקת בשמירה על טובת משתמשי התח"צ, דבר שהגביל את תכנון קווי האוטובוסים בעיר. המשרד לא קבע כמטרת-על את שיפור השירות לנוסעים על ידי פיתוח חלופות של מגוון אמצעי תח"צ לנוחותם ולרווחתם של הנוסעים ולא בחן את התועלת הממשית לציבור לעומת הנזק העלול להיגרם לו בהיעדר חלופות נוספות. משרד מבקר המדינה מעיר כי עם הצטברות הנתונים על התפוסה ברק"ל, שהגיעה לקראת אמצע 2013 לקיבולת כמעט מלאה, לאנותרה למדינה ברירה אלא להרחיב את השירות באוטובוסים, שתפעולם גמיש יותר מתפעול הרק"ל. על הצוות ועל משרד התחבורה לנתח את המצב הקיים ולמצוא דרכים לשפר את השירות לנוסעים במגבלות הקיימות (ובהן חוזה הזיכיון והעומסים הגדולים במרכז העיר)10. מהביקורת עולה כי המשרד לא דאג לעגן בחוזה או בתוספות לחוזה שנחתמו עם הזכיין במשך השנים אפשרות לשינוי סעיפי אי-התחרות והפעלת הקווים המזינים והמקבילים כאשר הביקוש גבוה מהצפוי.	משרד מבקר המדינה מעיר כי המשרד ביטל את החיבור הישיר באוטובוסים מדרום-מערב העיר ליעדים מרכזיים בעיר. כמו כן נמצא כי עד לסיום הביקורת לא יושמה התכנית לקווים מזינים בצפון ירושלים.	82
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . תכנית נתיבי ישראל - פיתוח מערך הרכבות משרדי הפנים והתחבורה מסרו למשרד מבקר המדינה כי להערכתם תושלם התמ"א עד סוף שנת 2014 , כלומר פיגור של כשלוש שנים מהמועד שנקבע לסיומה על פי החלטת הממשלה וכשבע שנים לאחר החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. .אחד הצעדים להגברת הפעילות הכלכלית ביישובי הפריפריה, פיתוחם, הגדלת אפשרויות התעסוקה בהם, העלאת רמת החיים של תושביהם וצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז הארץ, הוא פיתוח התשתית התחבורתית בין הפריפריה למרכז. למטרה זו הוכנה "תכנית נתיבי ישראל" והוקצו לה 27.5 מיליארד ש"ח, לעשר שנים; חלק ניכר מכך הוקצה לפיתוח מערך הרכבות. בשנים האחרונות גדל במידה ניכרת מספר הנוסעים ברכבות, דבר שהצריך התארגנות בהתאם. הקמת מסילה רביעית במרכז הארץ, אמורה לאפשר הפעלת קווי רכב ת נוספים, למנוע היווצרות "צוואר בקבוק", ולהגביר את תדירות קווי הרכבת הפועלים כיום, אך הליכי הקמתה נמשכים שנים רבות. על משרד התחבורה לפעול בנחרצות לפתרון בעיה זו ללא דיחוי. בתכנית הגדירה הממשלה פרויקטים תחבורתיים שונים, חלקם לתכנון - כולל הכנת תכנית מתאר א רצית משולבת לתחבורה יבשתית, וחלקם לביצוע, והטילה את האחריות לקידומם על חברות ממשלתיות ועל משרדי הממשלה. אולם, למרות החשיבות האסטרטגית של התכנית כבר מסתמנת בחלק מהפרויקטים אי -עמידה בלוחות הזמנים. לכן על כל הגורמים העוסקים בכך, משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, לשנס מותניים ולהגביר את המאמצים לקידום התכנית, ולפעול להגדלת קיבולת הרכבות באיזור מרכז הארץ והשלמת הקמת והפעלת קווי רכבת חדשים מאיזורי הפריפריה למרכז הארץ.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה, כי עליו לדאוג לשמירת הידע וליצירת היכולות הטכניות בתוך המשרד כדי לחזק את הבקרה ולשמר אצלו את הידע שנצבר בעניין זה, באופן בלתי תלוי בחברת בקרה זו או אחרת. בייחוד בנוגע לפרויקטים תשתיתיים רחבי היקף ורב-שנתיים .	83
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הפיקוח על הפעלת הרכבת הקלה בירושלים_ לפי תרשומת השימוע, בהוראות שהוצאו בעקבות תיקון הפקודה לא הובהרו סוגי הדיווח ואופן הדיווח שהזכיין נדרש להגיש למנהל; חלוקת התפקידים בין המנהל למינהלה; ושיתוף הפעולה בעניין העברת המידע ביניהם. כל אחד מהעובדים שמּונה בתורו למנהל כיהן בעת כהונתו גם כיו"ר המינהלה. תפקידו של המנהל על פי הפקודה הוא לאכוף את הוראותיה על בעל היתר, ואילו המינהלה היא האחראית לפיקוח על ההוצאה לפועל של החוזה על ידי הזכיין. למעשה, המינהלה היא המפקחת פיקוח שוטף על פעילות הזכ יין באמצעות המהנדס, כמתואר לעיל. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה והמינהלה לא קבעו כללים המגדירים בבירור את חלוקת התפקידים בין המנהל לפי הפקודה ובין המינהלה לפי החוזה ואת דרכי שיתוף הפעולה ביניהם. לדעת משרד מבקר המדינה, נושא זה הוא בעל חשיבות רבה, ועל המדינה לשקול לכלול אותו בחוזים עם זכיינים על פרויקטים דומים בעתיד. כאמור, נציג בכיר של אגף החשכ"ל הוא חבר במינהלה שהוקמה על פי החוזה ואשר אמורה ל הוציא לפועל את החוזה עם הזכיין. מהמתואר לעיל עולה שמאז שלבי ההקמה ועד להפעלה של הרכבת הקלה היו שינויים בפרויקט, עיכובים בביצועו וסכסוכים רבים בין הצדדים. אגף החשכ"ל היה גורם מרכזי בקידום הפרויקט ו פעל ל פתרון הבעיות שהתגלעו במסגרת הקמתו והפעלתו . כבר בדוח 60 ב בנושא ייזומן ומימושן של תכניות פיתוח בתחום התשתיות העיר משרד מבקר המדינה כי אגף החשכ"ל אמור לשמש שומר הסף העיקרי של הוצאות הממשלה מאחר ששר האוצר הסמיך אותו לפקח על ביצוע התקציב. במצב הקיים - שבו אגף החשכ"ל הוא גורם מרכזי המקדם את הפרויקט - מתעורר חשש שהפרדת הסמכויות תיפגע, וכי לא תישמר מערכת האיזונים והבלמים במסגרת ה פיקוח והבקרה התקציבית על הפרויקט.	לדעת משרד מבקר המדינה, על ההנהלות של משרד התחבורה, של משרד האוצר ושל עיריית ירושלים לבחון את המצב הקיים, להגדיר בבירור את תחומי האחריות של כל אחד מהם ולהגדיר עבור כל אחד מהגופים הציבוריים המעורבים בפרויקט את סמכויותיו ואת חובותיו. כמו כן, על המדינה לבחון את המקרים שבהם נציגי אגף החשכ"ל משתתפים בגופים המקבלים החלטות במסגרת ביצוע פרויקטים מטעם המדינה, ולעמוד על הפרדת הסמכויות של החשכ"ל בפרויקטים לבין תפקידו כשומר סף בנוגע לביצוע תקציב המדינה וכאחראי לנכסי המדינה.	84
קרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל . טיפולה של הרשות לזכויות ניצולי השואה בניצולים - ממצאי מעקב .במרבית תיקי התביעה לא נמצאה עדות לכך שהרשות שלחה אישור לניצולים בעת קבלת תביעתם לגמלה או להטבה אחרת, וממילא היא לא פירטה את שלבי הטיפול הצפויים בתביעה ואת משכם. .ממועד פרסומם של ממצאי המעקב הקודם בשנת 2010 בנושא הסיוע לניצולי השואה ועד מועד סיום המעקב הנוכחי בשנת 2013 חל שיפור ניכר בסיוע לניצולי השואה באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה: הורחבה ההגדרה של "ניצול השואה", וכך אלפי ניצולים ממדינות "המעגל השני" זכאים גם הם לגמלה; נקבעו קריטריונים להכרה במחלות המופיעות במהלך חייו של הניצול כקשורות לתקופת מלחמת העולם השנייה; הופעל מרכז מידע, ובו ניתנות תשובות לשאלות הניצולים על זכויותיהם ועל מצב התביעות שהגישו לרשות; נקבע שהנחות ברכישת תרופות יינתנו אוטומטית בעת הרכישה, וכמה הטבות בסכומים קטנים הומרו בתשלום קבוע לניצולים הזכאים לכך; זמן הטיפול בתביעות לגמלה התקצר; ותוקנו עוד מהליקויים שהועלו בדוח המעקב משנת 2010 . עם זאת, ממצאי המעקב הנוכחי מלמדים כי הרשות עדיין צריכה לשפר את תהליכי עבודתה, לבחון את האפשרות להמיר הטבות בעין בגמלה קבועה ולצמצם את הביורוקרטיה הכרוכה בקבלת הטבות אחרות. כדי לשפר את השירות לניצול ולהגביר את הבקרה על תהליכי העבודה חייבת הרשות לעבוד עם מערכת ממוחשבת משופרת שתספק את צרכיה. בשנים האחרונות התרחבה אוכלוסיית הניצולים המקבלים גמלה מהרשות, וכן התרבו התביע ות להעלאת סכום הגמלה בעקבות השינויים בקריטריונים. גילם הממוצע של מקבלי הסיוע הוא כ-80 , גיל מתקדם ביותר. הרשות נדרשת לעשות את מרב המאמצים לשיפור השירות, כדי לפשט ככל האפשר את תהליך קבלת הגמלה וההטבות ולהעניק סיוע לניצולים בזמן הקצר ביותר. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול להציע באתר חוברת בפורמט דיגיטלי כך שיהיה אפשר לשנותה בזמן אמת. יתר על כן, ראוי שהרשות תאפשר לניצולים ולנציגיהם גם להגיש את הבקשות באינטרנט, וכך יתקצר משך הזמן שבין הכנת בקשה לקבלתה ברשות - כל זאת לשיפור השירות וכחלק מתכנית "ממשל זמין", הנהוגה במשרדי ממשלה רבים.	,משרד מבקר המדינה מעיר כי כדי ליצור קשר עם הניצולים ועם נציגיהם הרשות יכולה להיעזר גם באמצעי תקשורת מתקדמים, כגון בדואר אלקטרוני, במסרונים וברשתות חברתיות מקוונות.	85
משרד האוצר . תכנון ויישום של תכניות עבודה - משרד האוצר אחד המרכיבים המרכזיים ביישומ ם של תהליכי תכנון ופעילות על פי תכניות עבודה המגובשות ברמה המשרדית הוא קיומה של משילות ניהולית המאפשרת הגדרה אחידה ואכיפה של הפעילות המשרדית בידי גורם מוסמך אחד. לדעת משרד מבקר המדינה, מהממצאים עולה שהמשילות הניהולית במשרד האוצר אינה מספקת ואינה מאפשרת הטמעת תהליכי עבודה רוחביים באופן יעיל. מן הראוי שמשימות שמחייבות שיתופי פעולה בין -אגפיים יופיעו בתכניות העבודה של כל אחד מהאגפים הרלוונטיים. מהביקורת עולה כי אין במשרד האוצר - ובכלל זה בלשכת המנכ"ל - גוף מרכז ומתכלל שאחראי למעקב, לבקרה ולהפקת לקחים בנושא יישום תכניות העבודה של כל אחד מאגפי המשרד. היעדר מנגנון כזה פוגע בעבודת המטה של המשרד בכל הנוגע לבחינת יישומן של תכניות העבודה ולבחינת השפעותיהן על השגת המטרות והיעדים ועל ביצוע הרפורמות והתהליכים שהמשרד מקדם.	נמצא כי משרד האוצר - משרד מטה מרכזי העובד עם כל משרדי הממשלה באופן שוטף - טרם הטמיע מערכת לניהול תכניות העבודה באגפיו השונים. מערכת כזו, אם וכאשר תוטמע בכל אגפי המשרד, יכולה לייעל במידה ניכרת את התכנון, את הבקרה ואת שיתוף הפעולה במשרד.	86

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.