Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.12 - הגירעון החשבונאי הממשלתי חתימת שר האוצר על הדוחות הכספיים מבטאת מחויבות גבוהה יותר שלו לשאת באחריות לניהול כספי המדינה, וכן יש בכך כדי להגביר את מודעות שרי הממשלה למגמות המצוינות בדוחות אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהממשלה תבחן סוגיה זו. ואולם על אף המאמצים הרבים לשיפור הדוחות, הנתון שמוצג בדוחות הכספיים בדבר הגירעון החשבונאי המצטבר עדיין אינו משקף את הגירעון האמיתי. לדעת משרד מבקר המדינה, על החשכ"ל לפעול ביתר שאת לסיום הטמעת כללי החשבונאות על בסיס מצטבר בק רב כלל משרדי הממשלה וכן להשלמת טיוב הנתונים החסרים הנדרשים, על פי לוח זמנים מוגדר. לדעת משרד מבקר המדינה, הגידול הניכר בהיקף תשלומי הגמלאות של בטל"א ובהיקף תשלומי הפנסיה התקציבית מחייב את משרד האוצר לבצע עבודת מטה מקיפה שתנתח את ההשפעות של מגמה זו על היציבות הפיסקלית של המדינה בעתיד, ולהגיש את מסקנותיה בהקדם למקבלי ההחלטות בממשלה. עניין זה מקבל משנה תוקף נוכח התחזיות הנכללות במאזן האקטוארי שהכין בטל"א. לדעת משרד מבקר המדינה, תפקידו של החשכ"ל אינו מסתכם רק באיסוף טכני של הנתונים מכלל משרדי הממשלה ובעיבודם לדוחות כספיים של ממשלת ישראל. על החשכ"ל, שהוא מנהל הכספים של הממשלה, לאמוד סיכונים, להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לקיימות פיסקלית, להציג לממשלה מסמכי מדיניות ולהפנות את תשומת לבם של מקבלי ההחלטות לסכנות פיסקליות שייתכן שיצוצו בעתיד - כל זאת לפי תחזיות כלכליות שיתבססו על הנתונים המצוינים בדוחות הכספיים, מגמות העולות מדוחות אלה ומסקנותיה של עבודת המטה. הצגת הנתונים והמגמות העולות מהם על ידי החשכ"ל מנקודת הראות של הקיימות הפיסקלית היא עניין מהותי, ולא רק טכני. יתר על כן, על הממשלה לקבל החלטות על פי שיקולי קיימות פיסקלית, על מנת שהמדינה תוכל למלא את התחייבויותיה גם בעתיד. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לבחון במרץ דרכים להתמודדות עם הנטל שייווצר, כעולה מהדוח האמור, נוכח השפעתו של נטל זה על היציבות הפיסקלית בעתיד. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התופעה החוזרת ונשנית, ולפיה בזמן ביצוע הביקורת מוסרים נציגי אגף התקציבים כי הם מבצעים עבודות מטה ופועלים לקבלת החלטות, אבל כשהם נדרשים לבסס את דבריהם באמצעות מסמכים הם משיבים כי אלה אינם בידם. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר יצרף לדוחות הכספיים תחזיות בדבר שיעור הגירעון החשבונאי הממשלתי המצטבר כאחוז מכלל התמ"ג, כפי שנהוג במדינות המתקדמות בעולם. כך יתאפשר למקבלי ההחלטות להשתמש בדוחות הכספיים ככלי ניהולי, וכך יינתן לממשלה זמן מספיק להיערך לשינויים הצפויים בעתיד על פי תחזיות אלו ולשפר כבר כיום את איכות קבלת ההחלטות. חתימה של שר האוצר על הדוחות הכספיים וחתימתו של כל שר על הדוחות הכספיים של משרדו, עשויות להגביר את מחויבותם של השרים לשאת באחריות לפעילויות משרדיהם ולתוצאות הכספיות של פעילויות אלה, ולהגביר את המודעות של כל שר בנוגע לכך.	בדוחות הכספיים צוין בין היתר כי "בשלב זה, לא קיים מערך מידע אמין לניהול נתוני הטבות אחרות לזמן ארוך לעובדים, ובמרבית משרדי הממשלה לא קיימים נתונים זמינים, כנדרש על פי כללי חשבונאות מקובלים".	262
משרד האוצר . פיקוח ובקרה על השכר במגזר הציבורי הטיפול של אגף השכר במידע שנכלל בדיווחים על חריגות השכר לכאורה בגופים הציבוריים שקיבל מהגופים טעון שיפור. עליו להגדיל את היקף הבדיקות הפרטניות של חריגות השכר לכאורה, לוודא כי הדוחות המרכזים את החריגות הלכאוריות יכללו את מֵרב החריגות האפשריות, ולדרוש מידע מכ לל החברות העירוניות. כל זאת כדי להבטיח תשתית מיטבית לאכיפה. נמצא שאגף השכר לא הגיש בקשה מפורטת לנש"ם כנדרש בסיכום מתחילת שנת 2010 , ולמותר לציין שנש"ם לא בחנה באופן מקצועי את בקשת האגף כנדרש. במקרה שבו הועלתה חריגת שכר לכאורה ולא נעשית בדיקה פרטנית בעניינה, לא נאכפת למעשה הוראת החוק. על רשות החברות למסור לאגף השכר דיווח מלא על תוצאות בד יקותיה בפרק הזמן שייקבע בהסכמת שני הגופים, כדי לאפשר לאגף להשלים את פעולות האכיפה. 3. נמצא כי לאגף השכר אין מידע כולל על פעולות אכיפה שהוא הוציא אל הפועל, בנוגע לחריגות שכר לכאורה לשנת 2009 במועצות הדתיות ובמרבית הגופים הנתמכים 28 . נתוני האגף לשנת 2010 אינם מספקים תמונת מצב מלאה ומהימנה בדבר שיעור החריגות לכאורה שטופלו במוסדות להשכלה גבוהה, שהם מרבית הגופים הנתמכים, ובחברות הממשלתיות: במשך שנתיים וחצי - מינואר 2011 ועד מועד סיום הביקורת, יולי 2013 - ביקר המשרד לשירותי דת את נושא השכר ותנאי הע בודה ב -33 ( 25% ) מהמועצות הדתיות. המשרד העלה ממצאים בביקורות שעשה, ועל פי מסמכיו חלק מהממצאים תוקנו על ידי המועצות הדתיות. נמצא כי ב-25 מ-33 הבדיקות האלה נמצאו ממצאים שחייבו פעולות אכיפה, על פי הוראות חוק יסודות התקציב, אולם המשרד לא העביר את ממצאיו אלה לטי פול של אגף השכר כנדרש בהחלטת הממשלה מיוני 1997 . יוצא אפוא שלאגף השכר חסרים נתוני יסוד על חברות עירוניות, הוא אינו מקבל דיווחים על כמחצית החברות העירוניות, ועקב כך אין ברשותו נתונים על תנאי ההעסקה הנהוגים בהן ואם הן ממלאות את הוראות הדין. על משרד הפנים למסור לאגף השכר בהקדם את המידע הדרוש להבחנה שבין חברות עירוניות שמחויבות לדווח לו על השכר ובין חברות אחרות שאינן חייבות בדיווח. על אגף השכר לפנות אל כל החברות העירוניות החייבות בדיווח, להנחות אותן בדבר הדיווח הנדרש מהן על פי חוק ולפעול ל אכיפת הוראות חוק יסודות התקציב גם בעניינן. אגף השכר טיפל אפוא בחריגות השכר לכאורה בחברות הממשלתיות ובגופים הנתמכים בשנת 2010 באופן חלקי בלבד. עקב כך אי -אפשר לדעת אם נדרשת אכיפת חוק יסודות התקציב על הגוף הציבורי. טיפול חלקי כזה פוגע ביעילות האכיפה ואף עלול להכשיר חריגות שכר ולמנוע טיפול בהן בעתיד. בידי אגף השכר לא היו רשימות המתעדות את תוצאות הבדיקות הפרטניות ואת פעולות האכיפה שנקט לטיפול בחריגות השכר לכאורה. רק בעקבות כך שמשרד מבקר המדינה ביקש מאגף השכר רשימות כאמור לשנים 2009 ו- 2010 החל אגף השכר להכינן. על מנכ"ל המשרד לשירותי דת לגבש תכנית רב-שנתית לביקורת על השכר ועל תנאי העבודה במועצות הדתיות. עליו גם להעביר לאגף השכר את ממצאי הבדיקות שעדיין לא הועברו, אף על פי שמדובר בממצאים המחייבים פעולות אכיפה.	על מנהל רשות החברות לוודא שאכן יבוצעו מדי שנה ביקורות בחברות הממשלתיות בתיאום עם הממונה על השכר. עוד עליו לוודא שיועמדו לרשות הגורם הבודק המסמכים והמידע הנדרשים לשם בדיקה מקצועית, מקיפה ומהימנה.	263
משרד האוצר . אבטחה פיזית ושרידות של תשתיות אינטרנט ומחשוב עבור משרדי ממשלה משרד מבקר המדינה מעיר, כי האתר הראשי של ממשל זמין אינו עומד בחלק מהדרישות המרכזיות שנקבעו במכרז להקמת האתר החלופי. משרד מבקר המדינה העלה, כי בכניסה לחדר המחשב לא קיימת רשימת מורשים, וחדר המחשב בממשל זמין אינו מסומן כחדר ממודר. כמו כן, אורחים או גורמים זרים, הנדרשים בתוקף תפקידם לשהות בחדר מחשב, אינם מלווים על ידי גורם מורשה, כעולה מדוח רא "ם השני. עוד נמצא, כי אין תעלות ניקוז ורצפה צפה למיגון בפני הצפות, אין גששי בקרת טמפרטורה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת ממשל זמין, כי עליה לתקן את הליקויים שהועלו, ולהבטיח קיום הוראות הנוהל, על מנת למנוע מצב שבו ייגרם נזק לתשתית המידע הקריטית, ולעדכן את הנוהל במידת הצורך. בביקורת לא נמצא כי תועדו הצעדים שנעשו בעקבות הליקויים שהועלו בתרגילים מיולי 2011 ומאוקטובר 2012 . במצב זה לא ניתן לדעת אילו צעדים ננקטו לשם תיקון הליקויים, אם בכלל. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הליקויים שעלו בתרגילים מצביעים על חולשות ממשיות בתחום האבטחה. ואולם חמורה בעיקר העובדה, כי ליקויים משמעותיים שהועלו בתרגיל הראשון שבו ועלו בתרגיל השני. יש לתת גם את הדעת לכך, שלגבי חלק מהנושאים שעלו כליקויים בתרגילים הוע ר כבר בעבר בביקורות שערכה רא"ם בנושא. תגובת ממשל זמין מצביעה אמנם על נקיטת פעולות לתיקון הליקויים, אולם נדרשות פעולות נוספות בעיקר בכל הנוגע להתקנת אזעקה במתחם התקשורת בין אתרים והכנסת מערכת מבקרים ממוכנת. כמו כן, על הנהלת ממשל זמין ועל קב"ט משרד האוצר להד ריך ולהטמיע בקרב העובדים נושאים בתחום האבטחה הפיזית ומשמעותה, על מנת לבסס את ההיערכות בתחום זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על ממשל זמין לטפל בפערים אלה כך שיפחיתו את הסיכונים הנגזרים מהם בהיבטי מערכת הכיבוי האש והביטחוני. הביקורת העלתה, כי ממצאי סקר המערכות לא נדונו בוועדת הה יגוי לאבטחת מידע, כפי שנדרש בנוהל מדיניות אבטחת מידע. משרד מבקר המדינה ביקש מממשל זמין דיווח על הצעדים שננקטו לתיקון המצב בעקבות סקר המערכות, ובתשובה נענה, כי מאחר שהממצאים מתייחסים למיקום חדר השרתים וקיימת תלות בגורמים חיצוניים, ותיקון הליקויים וחולשות הח דר דורשים שינוי תפיסה לגבי תשתיות מן היסוד, ממשל זמין בשיתוף מטה התקשוב הממשלתי22 החל בבחינת חלופות למיקומו של חדר השרתים ולבניית חדר שרתים חדש. לדעת משרד מבקר המדינה, על ממשל זמין לפעול בהקדם לטיפול בליקויים שהועלו ככל שניתן בתקופת הביניים עד למציאת פתרון יסודי. משרד מבקר המדינה העלה, כי עד מועד סיום הביקורת, מאי 2013 , לא תוקנו כל הליקויים שהועלו בסקר המערכות מיולי 2012 בנושא מערכות האל-פסק. משרד מבקר המדינה העלה, כי בחדר השרתים של ממשל זמין קיימים פערים מול המלצות התקן הישראלי, בהם שני פערים יסודיים.	משרד מבקר המדינה העלה, כי חדר המחשב של ממשל זמין הוקם במבנה שאינו מבנה ייעודי עמיד אש. עוד העלה משרד מבקר המדינה, כי לא נמצא שנערכו דיונים כלשהם על הסיכונים הגלומים באכלוס ממשל זמין ומערכותיו בבניין האנרגיה הממשלתי.	264
משרד ראש הממשלה . היבטים בעבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על חשיבות קיום מפקד החקלאות אין חולק. מפקד החקלאות נועד לספק "נקודת עוגן" מהימנה לנתונים שוטפים בתחום זה, ועל בסיסו אפשר לאסוף נתונים כוללים על כל המגזרים בענף החקלאות, במטרה לקבל תמונה מקיפ ה על מבנה ענף החקלאות בישראל והיקפו. בחלוף כמעט 30 שנה מהמפקד האחרון שנעשה בישראל, ובעקבות מצב של מחסור במידע מהימן, עדכני ומלא על פעילותו של ענף החקלאות בארץ, הסכימו כל הנוגעים בדבר עוד ב - 2009 שיש להתחיל לאלתר בהתארגנות למפקד, אולם עד יולי 2013 הוא לא נערך. מהאמור לעיל עולה שבכל הנוגע לנתוני מוסדות המדינה בתחום החקלאות לא נשמרו העקרונות הסטטיסטיים המקצועיים: רלוונטיות - המידע לא הותאם לצורכי המשתמשים (בעיקר משרד החקלאות); דיוק - המידע לא שיקף את הערכים האמתיים באוכלוסייה; עקביות - המידע שהתקבל ממקורות שונ ים לא הותאם להגדרות האחידות של הלמ"ס. נושא מפקד החקלאות משקף קושי יסודי ומשמעותי של הלמ"ס ומוסדות המדינה הנוגעים בדבר להתחיל בביצועו של פרויקט סטטיסטי רחב ומקיף בתוך פרק זמן סביר מאז התקבלה החלטה בעניינו ולפתור מחלוקות בין השותפים לו. שני המקרים המובאים לעיל מלמדים על חוסר תיאום בין הלמ"ס למשרד הבריאות, על כפילות בביצוע סקרים, על הימנעות של משרד הבריאות מלהתייעץ עם הסטטיסטיקן הממשלתי, כנדרש בפקודת הסטטיסטיקה, ועל פרסום נתונים רשמיים שונים באותו עניין, אשר עלול לגרום לפגיעה באמינות הנתונ ים שמפרסמת הממשלה. על משרד הבריאות להקפיד להתייעץ עם הסטטיסטיקן הממשלתי בכל הנוגע לסקרים שנעשים בדרך של פנייה לציבור. על שני הגופים מוטל לשתף פעולה כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. משרד מבקר המדינה מעיר ללמ"ס כי עליה לרכז את המידע שברשותה בדבר המחקרים הסטטיסטיים ולפרסם אותם במקובץ. אפשר שהפרסום יהיה באתר האינטרנט שלה. על הנהלת הלמ"ס, בהתייעצות עם המועצה הציבורית, ללבן את הסוגיה העקרונית בדבר המחקרים הסטטיסטיים שעליה לפרסם, לגבש החלטה מנומקת ולפעול לפיה. במידת הצורך, עליה ליזום תיקון של הוראת פקודת הסטטיסטיקה בעניין זה. עד מועד סיום הביקורת, יולי 2013 , לא נפתרו המחלוקות שבין אגף התקציבים ללמ"ס. משרד החקלאות, הלמ"ס ואגף התקציבים לא חתמו על הסיכום התקציבי, ולמותר לציין כי הלמ"ס לא החלה בביצוע המפקד. בתיקון פקודת הסטטיסטיקה ב- 1978 הכיר המחוקק בכך שמוסדות המדינה השונים מפיקים מידע סטטיסטי, וקבע כי נדרשים תיאום ושיתוף פעולה בין הלמ"ס ובין אותם מוסדות. ממצאי הביקורת העלו ליקויים יסודיים בנוגע לשיתוף הפעולה בין הלמ"ס לשאר מוסדות המדינה, שבעטיים לא הובטחה א יכות המידע הסטטיסטי הרשמי של המדינה. על הלמ"ס לנקוט פעולות לשיפור שיתוף פעולה עם מוסדות המדינה, שתכליתו להבטיח שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרדים המקצועיים הנדרשים בתחום הסטטיסטיקה. על מוסדות המדינה, לרבות אלה שנזכרו לעיל, לשתף פעולה עם הלמ"ס ולאפשר לה למלא את תפקידיה, וכן להביא לפניה מידע ולהתייעץ עמה ככל הנדרש על פי פקודת הסטטיסטיקה. על הנהלת הלמ"ס והמ ועצה לקבוע דרך פעולה להחלת העקרונות הסטטיסטיים המקצועיים המקובלים על מוסדות המדינה. על מוסדות אלה, בסיוע הלמ"ס, לוודא שהמידע הסטטיסטי שהם מייצרים עומד באותם עקרונות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבר יאות כי עליו להקפיד לקיים את חובת ההתייעצות, כנדרש בפקודת הסטטיסטיקה. ככל שסבור משרד הבריאות שיש מקום לקבוע סדרי עבודה בנושא זה, עליו להעלות זאת לפני הלמ"ס. נמצא כי הפסקת הפנייה של הלמ"ס למוסדות המדינה נעשתה בלא שנבחנו כיאות ההשלכות של החלטה זו על יכולתה של הלמ"ס לרכז את מרב המידע על פעולות סטטיסטיות שמבוצעות על ידי מוסדות המדינה. גם הפסקת הדיווח על מחקרים בשלב תכנון, כנדרש בפקודת הסטטיסטיקה, נעשתה ללא קיום בחינה ממשית. פעולות אלה פגמו ביעילות איסוף הנתונים הסטטיסטיים ובאפשרות להשתמש במידע שנאסף.	ממצאיו של פרק זה מדגישים את החשיבות שבמילוי הוראות פקודת הסטטיסטיקה שלפיהן נדרשת הלמ"ס להכין - בהתייעצות עם המועצה הציבורית לסטטיסטיקה, שבה חברים נציגי מוסדות המדינה - תכניות כלליות רב -שנתיות לפעולות הסטטיסטיות של מוסדות המדינה. בתכניות אלה יפורטו גם פרויקטים סטטיסטיים מרכזיים שהם חיוניים לבניית תשתית נתונים מהימנה ומלאה של מוסדות המדינה ומקורות המימון הנדרשים לביצועם. על הסטטיסטיקן הממשלתי לוודא שבסקרים ובמחקרים שעושה הלמ"ס יישמרו העקרונות הסטטיסטיים המקצועיים שהיא אימצה. עוד עליו, כמי שמופקד מכוח פקודת הסטטיסטיקה על הנחי ית המערכת הסטטיסטית במדינה, להפיץ למוסדות המדינה את העקרונות האמורים לעיל. על המוסדות הללו לפעול להטמעתם של עקרונות אלו.	265
המשרד להגנת הסביבה . פליטת מזהמים מכלי רכב משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי תשובה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהמשרד להג"ס מצא לנכון לפנות אלי ה בשנת 2009 בדרישה להכין תכנית תחבורה לצמצום זיהום האוויר בתחומה, על פי המתווה שנקבע בפקודת התעבורה, ולא הסתפק בתכנית שקיבלה אישור עקרוני בשנת 2006 . משרד מבקר המדינה מעיר גם למשרד להג"ס כי לנוכח היותו של גוש דן מטרופולין תחבורתית אחת, ספק אם היה מקום לפנו ת רק לכמה מהרשויות המקומיות בו ולחייבן בהכנת תכנית תחבורה, ולפטור למעשה את הרשויות האחרות במטרופולין מהחובות ומהעלויות הכרוכות בכך. עבודת המטה המקצועית שסוכמה לצורך הכנת התכנית הלאומית ע סקה רבות בצורך להרחיב את מערך הניטור של המזהמים. נושא זה נכלל אף בהצעת ההחלטה שהוגשה לממשלה בסוף שנת 2011 . מצב שבו הדגימות המעטות שנעשו אינן יכולות לשמש בסיס לחישוב ממוצעים שנתיים לצורך קביעת הערכים ומעקב אחר העמידה בהם הוא בעייתי ומשקף פער יסודי אל מול הה מלצות המקצועיות שהגישו המומחים בנושא זה. אי-עמידת המשרד להג"ס ביעדים המופחתים שקבע בעצמו משקפת גם כן את הבעייתיות האמורה. נוכח חשיבות הנושא והשפעותיו על בריאות הציבור ורווחתו, על המשרד להג"ס לבחון את הדרכים לייעול תחנות הניטור התחבורתיות ולהרחבת פריסתן, ול נקוט את הצעדים הנדרשים לצורך כך ולצורך ביצוע דגימות בתדירות גבוהה יותר כדי שיהיו בידיו נתונים מהימנים לביצוע תפקידו על פי חוק. 1 . למזהם1,3 בוטדיאן, הנפלט במידה ניכרת מכלי רכב, ולמזהם כספית - המופיעים בתוספת הראשונה לחוק - טרם נקבעו ערכי סביבה 43 . כל עוד מצב זה יימשך, פליטה מוגברת של המזהמים הללו לא תיחשב הפרה של החוק ואי-אפשר להטיל בגינה עונש. 2. לשמונה מזהמים - בנזן, קדמיום, ארסן, כרום, ניקל, בנזו -א-פירן, טטראכלורואתילן ו-2,1 דיכלורואתאן- לא נקבעו בתקנות אוויר נקי ערכי סביבה קצרי טווח אלא רק ערכי סביבה ארוכי טווח. לפיכך ועקב עלותן הגבוהה של הדגימות הנדרשות לבחינת עמידה בערכים ארוכי טווח לא מתאפשרת בדיקת עמידתם של מזהמים אלה בערכי הסביבה. 3. לשמונה מזהמים אחרים- אוזון, טריכלורואתילן, סטירן, פורמלדהיד, פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן, מלחי גפרה וונדיום - נקבעו בתקנות אוויר נקי ערכי סביבה קצרי טווח בלבד, ולא נקבעו להם ערכי סביבה ארוכי טווח, המ שקפים במדויק יותר את השפעת שישה ממזהמים אלה46 על בריאות הציבור, בשל מיעוטן של המדידות הנעשות. יצוין כי גם מזהמים אלה נכללו בתכנית הלאומית הראשונה ברשימת המזהמים שיש למקד בהם את מרב המאמצים לצמצום הפליטות. מהאמור לעיל עולה כי למרות החשיבות הרבה של קביעת ערכי איכות אוויר לכל המזהמים המצוינים בחוק, עד אוקטובר 2013 , יותר מחמש שנים מאז נחקק החוק וכשלוש שנים מאז מועד תחילתו, לא קבע המשרד להג"ס ערכי סביבה למזהמים לא מעטים, בהם כאלה שריכוזים גבוהים שלהם באוויר נמצאו בבדיקות שונות שעשה המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל ההשפעות השליליות של הימצאות מזהמים אלה באוויר על בריאות הציבור, וכדי למלא את דרישות החוק, על המשרד להג"ס להמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בעולם כדי להביא בהקדם האפשרי, אפילו לפני מרץ 2016 , לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ערכי סביבה קצרי טווח וארוכי טווח למזהמים שייקבעו להם ערכים אלה במדינות המפותחות בעולם. הביקורת העלתה כי המשרד להג"ס אינו מבצע רישום מרוכז של ממצאי הבדיקות במכוני ה רישוי ואינו עוקב אחריהם. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להג"ס לבצע מעקב ממוחשב רציף אחר פעולותיהם של מכוני הרישוי כדי שיוכל לעמוד על אופן תפקודם, ולנקוט בהקדם את כל הצעדים המתחייבים לכשיימצאו חריגות בפעולותיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שהמשרד להג"ס אינו מבצע מעקב ממוחשב או ידני אחר מספר הביקורות במכוני הרישוי ואינו מנהל תיק נפרד לכל מכון שבו מתויקים דוחות הביקורת שנעשו בו, לא הייתה אפשרות לבחון את עמידתו של המשרד להג"ס במכסה שנקבעה בתכנית העבודה שלו לגבי כל מכון. יתרה מזאת, ביצוען של 103 ביקורות בלבד (כ - 10% מהמכסה השנתית) במשך ארבעה חודשים מלמד שבשנת 2013 יתקשה המשרד להג"ס לעמוד במכסה הכוללת של ביקורות שנקבעה בתכנית העבודה.	באחדים מהטפסים צוינו ליקויים שנמצאו במכוני הרישוי השונים, אולם לא נמצאו מסמכים המלמדים שהמשרד להג"ס נקט פעולות כלשהן בעניינם של מכונים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, אי-נקיטת צעדים בעניינם של מכוני רישוי שנמצאו בהם ליקויים פוגעת בהרתעה של המשרד להג"ס כלפי מי שהפרו את התקנות והוראות הנוהל לגבי בדיקת פליטת מזהמים מכלי רכב בעת ביצוע המבחן השנתי. על המשרד לבחון את הנושא ולנקוט את הצעדים המתאימים על פי הסמכויות שהוקנו לו לגבי מכוני רישוי שנמצאו ליקויים בהתנהלותם.	266
פארק אריאל שרון בע_מ . היבטים בפעילות חברת פארק אריאל שרון מהאמור לעיל עולה כי אף שלפי חוות הדעת שקיבלה ועדת המכרזים של החברה ניתן היה כאמור לפסול את הצעה א', ואף שלפי חוות דעתה המקצועית של מתכננת מחוז תל אביב -יפו הצעה א' אינה עומדת בתנאי התחרות, לא נבחן שוב נושא הבחירה בהצעה האמורה אלא הוחלט שניתן יהיה לכאורה לבנות בעתיד גשר על פי הצעה א' ללא כל הליך תחרותי. משרד מבקר המדינה העיר כי לא היה מקום לקבל את ההחלטה האמורה בלי שהתקבלה חוות דעת משפטית הקובעת שהדבר אכן אפשרי. כמו כן, לא היה מקום להתחייב כי אם ייבנה בעתיד גשר במקום שתוכנן מלכתחילה, הוא ייבנה על סמך הצעה א' ולא על בסיס הליך תחרותי שבו ייקבעו, בין היתר, התנאים הרלוונטיים הנוגעים להקמת גשר זה, ויתאפשר למתכננים נוספים להגיש את הצעותיהם על סמך תנאים אלה. משרד מבקר המדינה מכיר בתועלת שאפשר להפיק מהסמיכות בין פארק אריאל שרון ובין תחנת המעבר ופארק המחזור ובהיותה של סמיכות זו בגדר ערך מוסף, התורם לחוויית הבי קור בפארק. עם זאת, אין להתעלם מחסרונותיה של סמיכות זאת. לנוכח זאת, ראוי שהגורמים הממשלתיים המעורבים בהקמת הפארק - לרבות החברה, המשרד להג"ס, משרד הפנים ומשרד האוצר והגורמים הקשורים בהפעלת תחנת המעבר ופארק המחזור, ובראשם איגוד ערים דן לתברואה - ייתנו את דעתם לנושא וימשיכו לפעול באופן שוטף למזעור נזקים ומטרדים שמקורם בסמיכות בין האתרים האמורים, בין שמדובר בנזקים ומטרדים שכבר נוצרו ובין שמדובר בנזקים ומטרדים עתידיים, וזאת כדי לאפשר לציבור מיצוי מיטבי של מכלול אפשרויות הבילוי בפארק אריאל שרון. משרד מבקר המדינה מעיר כי יו"ר דירקטוריון של חברה אינו צריך להיות מעורב כלל בהליכי מינוי של עובדים בחברה, גם כאלה הכפ ופים לו, והעדפותיו אינן צריכות לבוא לידי ביטוי בהליך קבלת ההחלטות בנושא. על המנכ"ל היה להימנע אפוא ממתן משקל כלשהו לעמדת יו"ר הדירקטוריון בנושא ולהעדפותיה בבחירת המועמד. לדעת משרד מבקר המדינה, השתלשלות העניינים כמתואר לעיל, בלי שנמצאו מסמכים שניתן ללמוד מהם כיצד התרחשו הדברים בפועל, מלמדת לכאורה על בעיה ואולי אף על ניהול כושל של ההליך. אפשר שקיום קפדני של הכללים בנושא, לרבות תיעוד מדויק של הליך הגיוס, היה מונע את אי-הבהירות האמורה. על החברה להקפיד שאת גיוס העובדים יבצעו גורמים בהנהלת החב רה, ללא התערבות יו"ר הדירקטוריון. הועלה כי מיולי 2010 ועד אוקטובר 2013 לא כיהנו יחד בדירקטוריון יותר משמונה דירקטורים. רק נציג אחד ממש רד האוצר מונה לדירקטוריון; מונו רק שלושה נציגים של הרשויות המקומיות השוכנות בסמוך לפארק, ולא ארבעה כנדרש בהחלטת הממשלה; וממשרד ראש הממשלה וממשרד הפנים לא מונה שום נציג לדירקטוריון החברה. באוקטובר 2013 .כיהנו בדירקטוריון רק ארבעה חברים ממרץ 2013 אין לחברה גם יו"ר דירקטוריון קבוע. לדעת משרד מבקר המדינה, מספר החברים המועט בדירקטוריון ואי -מינוי יו"ר דירקטוריון קבוע גורמים לפגיעה בתפקוד התקין של הדירקטוריון וביכולתו לפקח כראוי על פעילות ההנהלה. כמו כן, בהיעדר נציגות בדירקטוריון של משרדי הממשלה ושל ראשי רשויות כנקבע בהחלטת הממשלה נפגעים מבנה הדירקטוריון והאיזונים השונים בו, אשר נקבעו בהחלטה האמורה. על השרים הנוגעים בדבר ועל רשות החברות לפעול ללא דיחוי למינוי כל מכסת הדירקטורים באופן שהרכב הדירקטוריון יהיה כנקבע בהחלטת הממשלה. יצוין כי הסכם ההרשאה שנחתם שיפר את מצב החברה בנוגע לאחריות שהוטלה עליה לעומת הטיוטות הראשונות של ההסכם, אולם ההסכם לא פטר לגמרי את החברה מאחריות לנזקים סביבת יים בגין הטמנת הפסולת בעבר, שכן גם נזקים שיתגלו לאחר קבלת החזקה אפשר שנוצרו קודם לכן. אולם על אף האמור לעיל, באוקטובר 2013 עדיין לא נחתם הסכם כאמור, ואין ודאות כי הסעיפים האמורים בנוסחם המוצע ייכללו בהסכם שייחתם. על כל פנים, במועד האמור מחד גיסא עדיין נושאת החברה באחריות לסיכונים שמקורם בגז, ומאידך גיסא אין לה את מלוא הסמכויות והזכויות לעניין הגז הנמצא בשטח שהיא מחזיקה. משרד מבקר המדינה מעיר כי בתיקי החברה לא נמצאו מסמכים המעידים כי ליו"ר דירקטוריון החברה נמסרו קורות החיים של המועמדים האחרים לתפקיד, וגם יו"ר הדירקטוריון לא המציאה מסמכים כאלה בתשובתה.	הביקורת העלתה כי אף שהמועמד השלישי קיבל את הציון הנמוך ביותר, הוא שנבחר לתפקיד, והוא החל לעבוד בחברה באפריל 2011 ; לא נמצא בתיקי החברה שום מסמך מאותה עת שאפשר ללמוד ממנו מ י החליט למנות דווקא עובד זה לתפקיד ומה היו הנימוקים להחלטה, ובכלל זה מה היו הנימוקים לבחירה במועמד שלא קיבל מחברת ההשמה את הציון הגבוה ביותר. עוד הועלה כי אף שמדובר בתפקיד בכיר כהגדרתו בחוק החברות הממשלתיות, לא התבקש הדירקטוריון לאשר כנדרש בחוק את המינוי לפני שהמועמד שנבחר נכנס לתפקידו. כמו כן, מעיון בתיק המכרז עולה כי בסוף נובמבר 2010 , כשבועיים בלבד לאחר שפורסמה מודעת הדרושים האמורה, ועוד לפני שמנכ"ל החברה ראיין את המועמדים הסופיים, העביר מנכ"ל חברת ההשמה ליו"ר דירקטוריון החברה דאז את קורות החיים של המועמד שנבחר לאחר מכן ואף "קובץ המלצות". לא ברור מדוע נשלחו רק קורות החיים וההמלצות של מועמד זה וביזמת מי נעשה הדבר.	267
רשות הטבע והגנים . היבטים בפעילות הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים מהאמור עולה כי עד אוקטובר 2013 לא מילאה רט"ג כראוי את אחד מתפקידיה על פי חוק גנים ושמורות, דהיינו להכין תיק אתר לכל גן לאומי ולכל שמורת טבע. לדעת משרד מבקר המדינה, עליה לנקוט בהקדם את הצעדים הנדרשים להשלמתם של תיקי אתר חסרים ולטיפול בליקויים שנמצאו בתיקי אתר קיימים. פעולות אלה הן חלק בלתי נפרד ממילוי תפקידיה על פי חוק, הכוללים ניטור ותיעוד של ערכי הטבע ושל המורשת בגנים ובשמורות. על מליאת הרשות לעקוב אחר התקדמות הנושא ולוודא את השלמתו בהקדם. הועלה כי המליאה לא פעלה על פי נוהל המליאה האמור משנת 2002 . עוד הועלה כי הנוהל לא הומצא לחברי המליאה בעת מינוים, וגם לא הובאו לידיעתם הוראות כלשהן הנוגעות לסדרי עבודתה של המליאה; למשל, נוכחות בישיבות, מניין חוקי לישיבות, העלאת נושאים לדיון המליאה, הגשת חומר רקע לדיון ומצבים של ניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתחשב בכך שהחוק מורה למליאה לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה אך אינו מפרט סדרים אלה, היה עליה לפעול לפי נוהל המליאה האמור או לקבוע לעצמה בהקדם סדרי עבודה אחרים ולהביאם לידיעת חברי המליאה בעת מינוים, כדי לייעל ולשפר את עבודתה. יצוין כי רט"ג מורכבת משש חטיבות שאף לא אחת מהן עוסקת באופן בלעדי בנושא המורשת. הועלה כי הטיפול בנושא זה נעשה בו-זמנית בידי שתי חטיבות שונות: בחטיבת תו"פ, באמצעות אגף ארכיאולוגיה ואגף שימור ופיתוח, ובחטיבת קהל וקהילה האחראית לנושאי שיווק, קליטת מבקרים, חינוך והסברה. לדעת משרד מבקר המדינה, טיפול מבוזר של רט"ג בנושא חשוב ומרכזי כזה בין אגפים וחטיבות עלול לפגוע ביעילות טיפולה ובמועילותו בנושא. הועלה כי מהדיון האמור ועד אוקטובר 2013 לא קיימה המליאה דיון, וגם לא התקבלה כל החלטה בעניין המלצתה של ועדת ה מורשת להקים חטיבה לטיפול בנושאי ארכיאולוגיה ושימור אתרי מורשת ברט"ג. לדעת משרד מבקר המדינה, קיומה של ועדת מורשת הוא צעד ראשון לקראת קידום הטיפול בנושאי המורשת בידי רט"ג, ומן הראוי שהוועדה תמשיך להתכנס ולקדם את הנושא. משרד מבקר המדינה מעי ר כי מאחר שגיבוש מסמך חזון הרשות נמשך זמן רב, התליית יישום המלצות ועדת המורשת בגיבוש מסמך זה מעכבת את יישום ההמלצות. מן הראוי שמנכ"ל הרשות יחיש את פעולותיו לגיבוש מסמך החזון ובד בבד תקיים מליאת הרשות דיון בהמלצתה של ועדת המורשת להקים חטיבה לטיפול בנושאי מורשת לנוכח החזון המתגבש. רט"ג לא קיבלה מענה לאף לא אחת מהפניות האמורות. עם זאת, משנת 2008 לא עשתה די למציאת פתרון כולל לנושא דרישת השיפוי ולא חזרה ופנתה לגורמים המוסמכים האמורים, והמצב נותר כשהיה. גם היועמ"ש לא פעל לפתרון הבעיה שהונחה לפתחו. הוא לא קיים דיון בנוכחות הצדדים הנוגעים בדב ר, ולא ניתנו הנחיות מפורשות למוסדות התכנון כיצד להתמודד עם נושא זה. כאמור, הביקורת הנוכחית העלתה כי מאז הדוח הקודם ועד אוקטובר 2013 לא חל כל שינוי בנושא השיפוי. מוסדות התכנון ממשיכים לדרוש מרט"ג לחתום על כתבי שיפוי או להוציא שטחים פרטיים משטחי שמורות טבע מתוכננות, ללא קריטריונים אחידים, ורט"ג ממשיכה לעמוד בסירובה להתחייב לשיפוי. בעטייה של התנהלות מוסדות התכנון ושל רט"ג מתעכב תהליך אישורן של כמה תכניות לגנים ולשמורות. לעתים אף נגרעים שטחים ניכרים משטחי הגנים והשמורות המתוכננים, תוך כדי פגיעה בערכי הטבע המצויים בהם, רק כדי לאפשר את אישור התכניות. למרות המלצתו של מבקר המדינה בדוח הקודם לא פעלו משרדי הפנים והמשפטים להסדרת הנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי הפנים והמשפטים לפעול בהקדם לפתרון הבעיה המתמשכת, בין היתר באמצעות קביעת קריטריונים לדר ישת השיפוי ולאופן יישומה. לצורך כך, מן הראוי שישקלו גם את הצורך להגן ולשמר שטחים טבעיים למען הציבור כולו, בשים לב למטרות רט"ג ותפקידיה, מול הצורך להגן על זכותם של בעלי מקרקעין פרטיים לפיצוי במקרה של ירידת ערך עקב הכרזה על שטחיהם כגנים לאומיים או כשמורות טבע.	הועלה כי ממרץ 2011 עד אוקטובר 2013 (כ-30 חודשים) לא מינו השרים להג"ס יו"ר למליאה. לישיבות שקיימה המליאה בתקופה האמורה, בסיומה של כל ישיבה בחרו חברי המליאה מקרבם ממלא מקום ליו"ר בישיבה הבאה. בינואר 2012 דיווח המבקר הפנימי למליאה כי המחצית השנייה של 2011 התאפיינהבכך שרט"ג פעלה ללא מנכ"ל וללא יו"ר מליאה, "דבר שהקשה על פעילות סדירה של הרשות. המצב הגיע עד כדי כך שהרשות ביקשה שהמבקר, כנציג המליאה, יאשר את הדוחות הכספיים של הרשות לשנת 2010 , כי לא היה כל גוף אחר שהיה יכול לאשר דוחות אלה".	268
מפעל הפיס . בקרת מפעל הפיס על השימוש במבני ציבור שאת הקמתם מימן מהאמור עולה כי שיפוצם של רוב המבנים האמורים הושלם רק במחצית השנייה של שנת 2013 , כארבע שנים לאחר השלמתו של סקר 2009 . יצוין כי מבדיקת רשימת ההתניות של הפיס בנוגע לשש הרשויות שטרם הושלם בהן השיפוץ עולה כי הפיס התנה, בסוף שנת 2012 ובמהלך שנת 2013 , רק לגבי ארבע מהן32 קבלת מענקים חדשים בהשלמת השיפוץ. להלן דוגמאות למבנים שטרם הושלם בהם השיפוץ: בשנת 2009 אישר הפיס מענק בסך 100,000 ש"ח לתיקון הליקויים, אך במועד הביקורת, יולי 2013 , טרם דיווחה הרשות על ביצוע התיקונים. במועד הביקורת, ביולי 2013 , טרם דיווחה הרשות על ביצוע התיקונים, אף על פי שחלפו כשלוש שנים מאז אישר לה הפיס את המענק. משרד מבקר המדינה מעיר כי מצב שבו כספים בהיקף של מיליוני ש"ח אינם ממומשים לטובת הציבור ונצברים משך שנים בחשבונות הפיס אינו סביר. על הפיס לנקוט גישה אקטיבית ולמצוא את הפתרונות הראויים כדי להבטיח ניצול מיטבי של הכספים שעליהם הוא מופקד. מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי במועד הביקורת, אפריל 2013 , טרם הושלמו הפרויקטים בדבוריה 46 ובג'וליס47, שהושקעו בהם עד אותו המועד כ -5.7 מיליון ש"ח. מענק שניתן למועצה המקומית דבוריה בשנת 2009 לשיפוץ המבנים לא מומש עד מועד הביקורת. לעניין מבנה הספרייה במועצה המקומית ג'וליס מינה הפיס בשנת 2013 - כחמש שנים לאחר הדיון בוועדה - כונס נכסים שיטפל בהשלמת הבנייה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אין חולק על שהאחריות לביצוע התיקונים במבנים שבהם נמצאו ליקויי בטיחות ותחזוקה מוטלת על הרשות המקומית. עם זאת, אין באחריות זו לגרוע ממחויבותו של הפיס לקיים בקרה יעילה ונמרצת על תחזוקתם של המבנים שאת הקמתם מימן. יותר מכך, הפיס קבע בכללים למימוש מענקים כי מפעם לפעם הוא יבחן את מצבם הפיזי של המבנים שהוקמו מכספי המענקים. עוד נקבע בכללים כי אם יימצא שהרשות המקומית לא הקצתה משאבים לתחזוקה שוטפת של המבנה ולהפעלתו באופן תקין, יהיה הפיס רשאי לחייב את הרשות המקומית לייעד לכך תקציבים מן היתרה לניצול העומדת לזכותה בחשבונה בפיס. כללים אלה מחייבים מעקב צמוד אחרי מצב המבנים. זאת ועוד, על הפיס מוטלת חובת אמון מוגברת לנהוג בכספי הציבור המופקדים בידיו במידת הזהירות הנדרשת ולפי אמות המידה המתחייבות מתכלית קיומו ופעילותו38 . השימוש שעושה הפיס בכספי הציבור, מחייבו, כתנאי מקדים, לעשות זאת ביעילות, על יסודם של כללים ברורים ובאורח תקין וניתן לבקרה, וזאת גם בעת מתן מענקים לשיפוץ המבנים. כאמור, הפיס אמנם נקט פעולות שנועדו לסייע לרשויות לתקן את הליקויים שנמצאו במבנים, כמו אישור יעד הסיוע "שיפוץ מבני פיס" בשנת 2009 ,. עם זאת לקראת הטיפול בממצאי סקר 2012 ,וכדי שתיקון הליקויים לא יימשך זמן רב במיוחד בכל הנוגע למבנים שהוגדרו כמסכנים חיי אדם, על הפיס להשתמש לאלתר באמצעי האכיפה העומדים לרשותו כדי להניע את הרשויות לתיקון מהיר של הליקויים. לא נמצאו אסמכתאות לכך שהפיס התריע במרוצת השנים לפני המועצה על אי- הגשת התכנית, והוא אף לא התנה קבלת מענקים עתידיים שאושרו למועצה בהשלמת מימוש מענק השיפוץ. עם זאת, לא נדונו ההמלצות האחרות שאינן כרוכות בתוספת משרות, ובהן ההמלצות הנוגעות לפעולות הנדרשות לקידום תפוקות אגף ההקצאות. משרד מבקר המדינה מעיר כי על הדירקטוריון לדון בהמלצות חברת הייעוץ ולפעול בהתאם להחלטות שיתקבלו.	אשר למבנים שלטענת הפיס משמשים לייעודם, משרד מבקר המדינה מעיר לפיס שעל פי הסקרים שהוכנו לפי הנחיותיו שלו עצמו, בפועל מבנים אלה אינם משמשים לייעודם, ואי-אפשר לקבל את טענתו שאין בכך משום חריגה מייעודם. לגבי דרכי המיון, משרד מבקר המדינה מעיר כי בסקר המבנים נכללו פרמטרים נוספים שנבדקו ומהם ניתן ללמוד אם יש חריגה בשימוש במבנה, כמו "השימוש בפועל" לעומת "ייעוד המבנה", וכן קיומן של "פעילויות נוספות" במבנה החורגות מיעדי הסיוע המאושרים של הפיס. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די בסינון שעשה הפיס כדי לקבל תמונה מלאה על חריגות בשימוש. זאת ועוד, יש מבנים שהרשויות טרם דיווחו לפיס על השלמת בנייתם, אך הם מאוכלסים ונעשית בהם פעילות. לפיכך, מן הראוי לתת את הדעת על אופן השימוש בהם, גם אם טרם דווח שהגיעו לשלב של גמר הבנייה. אשר לדרכי הטיפול של הפיס במבנים החורגים מייעודם, לדעת משרד מבקר המדינה, במקרים שבהם נמסר המבנה כולו לשימוש גופים פרטיים או ציבוריים, על הפיס לנקוט לאלתר כלפי הרשויות את אמצעי האכיפה העומדים לרשותו, לרבות התניית מימוש מענקים עתידיים שאושרו לרשות עד החזרת המבנה לשימוש על פי ייעודו, או עד הסבתו לשימוש בהתאם ליעדי הסיוע המאושרים של הפיס, או חילוט כספי המענק שניתן לצורך בניית המבנה. אשר למבנים שמתקיימות בהם פעילויות החורגות מיעדי הסיוע המאושרים של הפיס, כגון חדר למזכירות ועד מקומי או מוקד עירוני - על הפיס להגדיר בכללים את סוגי הפעילויות שמותר לקיים במבנ ים המוקמים במימונו ולהקפיד על אכיפתם.	269
המרכז הישראלי לאפוטרופסות . הקרן לטיפול בחסויים - משרד המשפטים - ממצאי מעקב ,עד מועד סיום ביקורת המעקב לא התקיימו דיונים בהשתתפות השרים הרלוונטיים ובפועל לא הוכרע נושא מקור המימון לטיפול בחסויים חסרי אמצעים. כמו כן לא הוקם צוות יישום כאמור בהמלצות צוות הבדיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, בשים לב להתמשכות הדיונים הבין-משרדיים שהחלו עוד בפברואר 2011 בעקבות דוח הביקורת הקודם, על משרד המשפטים, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי להשלים ללא עיכובים נוספי ם את בחינת הנושא וליישם בו פתרון מעשי. הדברים מקבלים משנה תוקף שכן מדובר בנושא שהטיפול בו נדרש ביזמתה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, במסגרת הפיקוח הפרלמנטרי על הרשות המבצעת. על פי מסמכי הקרן, במאי 2013 היא ניהלה909 חשבונות של חסויים ושל זכאים לגמלה שנפטרו: 429 מהם חסויים ו-480 זכאים לגמלה. סך הכספים של חסויים שנפטרו שהחזיקה הקרן ביולי 2013 היה כ -59 מיליון ש"ח. למעלה מ - 90% מהחשבונות היו שייכים לחסויים שנפטרו בשנים 2008 -2013 , והיתר היו שייכים לחסויים שנפטרו בשנים 1989 -2007 ,. אשר לחשבונות של זכאים לגמלה שנפטרו חשבונות שבהם כאמור לעיל מוגבלות סמכויותיה של הקרן לניהולם, כולם שייכים לזכאים לגמלה שנפטרו בשנים 1989 -2013 (בין5 ל-50 חשבונות בכל שנה). נוסף על הכספים, על פי הדוחות הכספיים של הקרן, בסוף שנת 2012 נמצאו בניהול הקרן כ-70 .תיקים של חסויים שנפטרו כשבחזקתם דירות על משרד המשפטים, משרד הרווחה ומשרד האוצר לפעול לאלתר ליישוב המחלוקת באופן שיבטיח את יישום ההסדר שעליו המליץ צוות הבדיקה. משרד מבקר המדינה הביא את הדברים לידיעת שרת המשפטים גב' ציפי לבני, שר הרווחה מר מאיר כהן ושר האוצר מר יאיר לפיד, כדי שיפעלו למציאת הסדר לאלתר. אם לא יימצא הסדר מוסכם, עליהם לפעול במהירות לפתרון המחלוקת בסיוע משרד ראש הממשלה. נמצא כי עד מועד סיום ביקורת המעקב לא נעשתה כל פעולה של משרד המשפטים או של משרד הרווחה, בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר, למימון של עלויות הטיפול הנדרשות לחסוי ים חסרי אמצעים כאמור בהמלצות צוות הבדיקה. אף שתוספת המימון הדרושה נדונה בדיונים השונים, לא פתרו המשרדים את המחלוקת ביניהם מזה כשנתיים. במועד סיום ביקורת המעקב נמצא שמשרד הרווחה לא נקט צעדים ליישום המלצות צוות השולחן העגול. התוצאה היא כי הלכה למעשה לא נעשה שינוי במעמדה של הקרן כמקבלת גמלה עבור זכאים לגמלה. משרד מבקר המדינה סבור כי הפער שהוצג לעיל בין עלות הטיפול בחסוי על פי צוות הבדיקה לבין עלותו על פי טיוטת התמחיר של הקרן אכן מחייב בירור. על הגורמים האחראים במשרד המשפטים לשקול ביצוע תמחיר מתואם ומבוקר של עלות הטיפול בחסוי בשיתוף עם הקרן. משרד מבקר המדינה מעיר לאפוטרופוס הכללי כי אמנם "סבסוד צולב" הוא הסדר מקובל במערכות גבייה שונות במדינת ישראל, ובבסיסו העיקרון של העלאת מחירו של שירות לפלח אוכלוסייה אחד לצורך הוזלת מחירו לפלח אוכלוסייה אחר, על מנת לסייע לו מטעמים שונים. אולם התוצאה של יישום הסדר זה בקביעת שכר הטרחה של החסויים היא פגיעה בחלק ניכר מן החסויים. מאחר שמדובר בתחום הנוגע לסוגיות ערכיות של מדיניות, ראוי שמודל זה שבבסיס הסדר שכר הטרחה יובא לתשומת לבו של בית המשפט, לכשיידרש לאשר הסדר זה, כפי המוצע על ידי האפוטרופוס הכללי. משרד מבקר המדינה סבור כי לאחר יישום המלצות צוות הבדיקה בנושא מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים על משרד המשפטים לשקול את צמצום השימוש במודל זה בדרכים שייקבע.	העובדות שפורטו בפרק זה מצביעות על כך שהגורמים הממשלתיים שהיו שותפים לצוות הבדיקה מסכימים ביניהם על עצם הצורך להעניק מימון ציבורי להוצאות הטיפול בחסויים חסרי אמצעים, ולו כמימון ביניים. ואולם מחלוקת בין המשרדים בנוגע לזהות הגורם שיישא במימון ההוצאה מונעת את יישום המלצות הצוות.	270
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל - ממצאי מעקב מקרה זה מדגים את החשיבות שבהחלת המדיניות החדשה של משרד הרווחה על כלל הקטינים חסרי המעמד בישראל. על פי הכללים המחייבים שקבעה הממשלה בנוהל הבין -משרדי, יש למנות אפוטרופוס לקטין בלתי מלווה, בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע הסדר אפוטרופסות לשם כך. אף על פי כן הועלה במעקב, כי משרד הרווחה לא פעל לתיקון ליקוי זה, ואף לא קיים דיון מחודש עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, בנוגע לצורך במינוי אפוטרופסים. המעקב העלה כי נכון לדצמבר 2013 , משרד הרווחה עדיין לא פעל לקיום מעקב אחר הקטינים ואחר המשמורנים. במשך כשמונה חודשים מאז פורסם דוח הקטינים, חלה התקדמות מעטה בלבד בטיפול של הנהלות משרד הכלכלה ומשרד הרווחה בנושא. משרד הכלכלה לא יזם פעולות לאיתור מסגרות מסכנות, אלא הסתפק בנקיטת פעולות בעקבות מידע שקיבל בנוגע למסגרות מסכנות חיים וזאת למרות דחיפות הנושא ולמרות המחיר הכבד שמשלמים פעוטות חסרי ישע בשל הותרת המצב על כנו. משרד מבקר המדינה רואה זאת בחומרה רבה. על שר הכלכלה ושר הרווחה לפעול לאלתר לתיקון הליקויים בכל הנוגע למסגרות לפעוטות, כפי שנקבע בדוח הקטינים. .1. )(א בתחילת דצמבר 2013 החליטה הנהלת משרד הרווחה, בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים על שינוי המדיניות בנוגע לקטינים חסרי מעמד, והרחבת האוכלוסייה המטופלת מקטינים במצבי סכנה בלבד גם לקטינים במצבי סיכון וליישמה בעיר תל אביב -יפו. החלטת המדי ניות של משרד הרווחה ראויה לציון כפעולה חשובה ומשמעותית לשם טיפול ראוי בקטינים חסרי מעמד בישראל. בדוח זה הודגמה החשיבות שבהחלת המדיניות החדשה של משרד הרווחה על כלל הקטינים חסרי המעמד בישראל ולא רק בעיר תל אביב-יפו. (ב) על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטיני ם שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18 , להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם. 2. בדוח הקטינים נקבע כי לפעוטות בבייביסיטרים לא ניתנו ההגנה והטיפול הנדרשים לטובתם ולא הובטחו "עד מירב המידה האפשרית" הישרדותם והתפתחותם, כנדרש על פי האמנה בדבר זכויות הילד. על רקע מציאות החיים הקשה של ילדים חסרי מעמד, החושפת אותם למצבי סיכון ולעתים אף לסכנה ממשית לחייהם, נקבע בדוח הקטינים כי על הנהלות משרד הכלכלה ומשרד הרווחה לפעול לאלתר בכלים העומדים לרשותן. טיפול מיטבי בנושא מורכב משני נדבכים מרכזיים: נקיטת יזמה לאיתור מסגרות מסכנות, וכן שימוש במגוון דרכי פעולה, לרבות הדרכת צוותים והשתתפות במימון השמת פעוטות במסגרות מוכרות. המעקב העלה כי משרדי הכלכלה והרווחה לא ביצעו עבודת מטה כאמור. כמו כן הועלה כי מאז הביקורת הקודמת לא חלה התקדמות בגיבוש הנוהל להשמת פעוטות במעון מוכר. מקרה זה ממחיש את התוצאות החמורות העלולות להיגרם כתוצאה מהעדר מעקב אחר מצבו של קטין שבאחריות משמורן. על משרד הרווחה לפעול לאיתור כל הקטינים שנמצאים באחריות משמורנים בקהילה, לנהל מעקב סדיר אחר מצבם עד הגיעם לגיל 18 ., להגדיר את המשאבים הדרושים לשם כך, ולפעול להשגתם .במעקב נמצא כי להערכ ת מסיל"ה שהו בבייביסיטרים בתל אביב -יפו באוקטובר 2013 כ- 1,700 פעוטות, כי התופעות הקשות המאפיינות את פעילותם של הבייביסיטרים נמשכות, ובכלל זה נטישת ילדים בגילים שונים בהם במשך שבועות ואף חודשים. באפריל 2013 דיווח מסיל"ה כי באחד הבייביסיטרים נפטר תינוק בן כחצי שנה, אשר הושאר בו מיד לאחר הלידה וכי בבייביסיטר אחר שוהה ילדה בת שמונה שהייתה קרבן לאונס. עוד דיווח מסיל"ה כי מתנדב (שאינו מטעמו) שפעל באחד הבייביסיטרים, ביצע מעשים מגונים בילדים ששוהים בו. 2. )(א אגף מעונות במשרד הכלכלה הוא כאמור הגוף הממשלתי האמון על האסדרה (רגולציה) הממשלתית בתחום מעונות היום. בדוח הקטינים נכתב כי לשם הבטחת טיפול נאות בפעוטות במסגרות חינוכיות וטיפוליות לגיל הרך החשודות כמסכנות, יכול המשרד לפעול בכמה דרכים: פיקוח, בדיקה וסגירת מסגרות מסכנות; הדרכת הצוות; השתתפות במימון השמת פעוטות ב מסגרות מוכרות . כן הוסבר בדוח כי הגורמים המקצועיים רואים בהדרכת צוותים בבייביסיטרים דרך פעולה יעילה להתמודד עם חלק מהבעיות במסגרות לקויות לקטינים זרים. מאחר שמשרד התמ"ת אינו נוקט דרך זו, עושה זאת ארגון מסיל"ה בעצמו, בחלק מן המסגרות, במימון תורמים. עוד נכתב בדוח, כי על משרד הכלכלה לפעול לאיתור מסגרות מסכנות ולטפל בהן, ככל שנדרש.	המעקב העלה כי משרד הכלכלה לא פעל כנדרש: לא קיים עבודת מטה לצורך גיבוש מדיניות כאמור.	271
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . נסיעות שרים וסגני שרים לחו_ל במימון שאינו ממשלתי לדעת משרד מבקר המדינה, רא וי להשוות את החובות המוטלים על השרים ועל סגני השרים בכל הקשור לעניינים של טובות הנאה ושל ניגוד עניינים, אף אם סמכויות סגן השר פחותות מאלה של השר. לדעת מבקר המדינה, הגדרה שלפיה כל נסיעה בעניין שבו עוסקת הממשלה בכללותה היא נסיעה במסגרת התפקיד, היא הגדרה רחבה יתר על המידה, שעלולה להכשיר כמעט כל נסיעה במימון שאינו ממשלתי ולאפשר את הגדרתה כ נסיעה במסגרת ה תפקיד. לפיכך יש לבחון בדקדקנות ובזהירות את תפקידי המשרד ותפקידים נוספים שהוטלו על השר כחבר בממשלה למול תכליתה של הנסיעה הצפויה. היעדר מדיניות ברורה, הקש ה על היועצים המשפטיים לסווג את הנסיעה כנדרש. משרד מבקר המדינה סבור כי על היועץ המשפטי לממשלה לקבוע מדיניות אחידה ואמות מידה שיסייעו בהבניית שיקול הדעת המקצועי של היועצים המשפטיים בבואם לבחון אם נסיעתו של שר נעשית במסגרת תפקידו. לדעת משרד מבקר המדינה בקשות ל אישור נסיעות של שרים לחו"ל צריכות להיבחן על פי מכלול שיקולים רלוונטיים, לרבות מטרת הנסיעה, תרומתה לפעילות הממשלה וכלל העלויות המושתות על תקציב המדינה הכרוכות הן בנסיעות במימון ממשלתי והן בנסיעות במימון שאינו ממשלתי. משרד מבקר המדינה מעיר שנסיעה לחו"ל למטרה שמהותה אינה ענייניו הפרטיים-אישיים של השר אינה יכולה להיחשב נסיעה פרטית. על מזכיר הממשלה להביא לפני הממשלה לא חר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הצעה לתיקון תקנון הממשלה שתבהיר מהי נסיעה פרטית, שכן בהיעדר הגדרה אחידה עלולים השרים למסור למזכירות הממשלה דיווחים מוטעים. על מזכירות הממשלה להבהיר לשרים כי כל נסיעה במימון שאינו ממשלתי , גם אם השרים מגדירים אותה "נסיעה ל צרכים פרטיים", מחייבת חוות דעת של היועצים המשפטיים במשרדים ושל הוועדה למתן היתרים או של ועדת המתנות, לפי הצורך. ככלל, שרים וסגני שרים אינם מוגדרים בחקיקה עובדי מדינה או עובדי ציבור. חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספית), התשי"ט - 1959 , .והתקשי"ר בכללותם חלים על עובדי מדינה אך אינם חלים על שרים וסגני שרים נמצא כי אף שהדינים החלים על עובדי מדינה הסדירו את האפשרות לגיוס כספים עבור קרן היסוד וקק"ל, לגבי שרים אין הסדר כזה. לדעת משרד מבקר המדינה נוכח השכיחות הגבוהה של נסיעות מסוג זה, יש מקום שהיועץ המשפטי לממשלה יקבע הנחיה כללית מיוחדת לעניין נסיעותיהם של שרים וסגני שרים לאירו עי גיוס כספים והתרמה שמקיימים הגופים האמורים בחו"ל ובמימונם. זאת כדי להבטיח שהבקשות לנסיעות אלה ייבדקו בידי היועצים המשפטיים במשרדים האמורים על בסיס אחיד , וכי ייבחנו מכלול הזיקות בין פעילותם של גופים אלו לבין תפקידו ותחומי אחריות של השר. למרות האמור , אם יוחלט במקרים מסוימים כי יש מקום שנסיעותיהם של שרי הרווחה לחו"ל יהיו במימון הג'וינט, קודם אישור הנסיעה יש לבחון את הזיקות שבין השר לבין הגו'ינט ואת החשש לניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה כל עוד הדרישה לקבלת אישור לנסיעת שר מהממשלה עומדת בעינה, ראוי שהחלטות הממשלה יתקבלו על בסיס בחינה מהותית של הנסיעות. משכך, על מזכירות הממשלה להביא לפני הממשלה את כל פרטי הנסיעה, ובכללם מטרתה המדויקת. מבדיקה במזכירות הממשלה ואצל חשבי משרדי הממשלה עולה כי הוצאות אלו אינן מרוכזות ואינן מוצגות לגורמים הרלוונטיים לרבות לשר עצמו קודם הנסיעה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הנתונים בדבר ההוצאות הנוספות המשולמות מתקציב המדינה חייבים להיות מפורטים ומוצגים בכל שלב של ת הליך הבחינה והאישור של הנסיעה במשרד הממשלתי, בממשלה ובוועדות שיידרשו לנושא. על החשכ"ל לבחון קביעת נהלים המנחים את החשבים במשרדי הממשלה לשקף את כלל ההוצאות הכרוכות בנסיעה במרוכז, כדי שאלה יוצגו לכל הנוגעים בדבר.	לדעת משרד מבקר המדינה, אף על פי שהחלטת הממשלה בדבר צמצום הוצאות המגזר הציבורי על נסיעות לחו"ל לא חלה על השרים, ראוי היה כי גם שרי הממשלה יפעלו ברוח זו. הגידול בהיקף נסיעות השרים אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות שעמדו בבסיס החלטה זו.	272
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . זרים שאינם בני הרחקה מישראל על שרת הבריאות ומנכ"ל משרדה , על משרד המשפטים, וגם על משרד האוצר אם יידרש, להבטיח שתגובש מדיניות בריאות לזרים שאינם בני הרחקה ולוודא שהיא תעמוד בדרישות הדין ואם נדרש להעמיד לצורך זה משאבים סבירים. על משרד הבריאות לגבש גם תכנית פעולה שנגזרת מהמדיניות. אם יימצ או חסמים בפני ביצוע פעולות אלה , על שרת הבריאות להציגם לפני הממשלה, ובמידת הצורך לשוב ולהעלות את הנושא עד שיגובש פתרון. בהיעדר טיפול רפואי מספק בקהילה, מגיעים לבתי החולים זריםשאינם בני הרחקה שסובלים מסיבוכי מקרים פשוטים שהידרדרו, או לחלופין מקרים שבהם באופן רגיל היה מטופל החולה בעל הביטוח הרפואי בקהילה. בהינתן הטיפול הרפואי החלקי שמקבלים הזרים בקהילה, נתקל ים בתי החולים במגוון קשיים: אין אסמכתאות למצב רפואי קודם של הפונים אליהם; היעדר מעקב לאחר השחרור מסבך ומחריף את המצב הרפואי (למשל בהריונות); הצורך בשירותי תרגום לשם קבלת הפונה, הטיפול בו והנחיות להמשך הטיפול בקהילה; קושי לגבות תשלום עבור האשפוז והטיפול הרפואי עד לכדי צבירת חובות אבודים. המקרים האמורים של זרים שאינם בני הרחקה שהם חולים כרוניים ושל זרים הלוקים בהפרעות נפש מצביעים על מציאות שדורשת תיקון לאלתר: כיוון שהטיפול הרפואי בזרים בקהילה חלקי, חסר ומוגבל בעיקר לאזור המרכז, מוזנחים הצרכים הרפואיים שלהם . בשל ההזנחה, מידרדר לעתים מצבם עד לכדי מצב חירום. ב אחד המקרים נאלץ בית המ שפט להישען על פעולתם של גופים פילנתרופיים כדי להבטיח שהחלטותיו ימומשו. החלטת הממשלה האמורה משקפת מדיניות של עידוד העסקת ישראלים על פני מי שאינם ישראלים. מבחינתם של זרים שאינם בני הרחקה, האפשרות להשיג עבודה ולהתפרנס, מצטמצמת. הבטחת תנאי מחיה בסיסיים של זריםשאינם בני הרחקה השוהים בארץ מותנית, על פי רוב, ביכולתם לעבוד ולהתפרנס משכר עבודתם. תלותם ביכולת לעבוד ולהתפרנס מתעצמת לנוכח זכאותם המצומצמת לשירותים סוציאליים (בנוגע לטיפול בזרים בתחומי הרווחה והבריאות ראו להלן). קיים חשש כי ביישום ההסדר האמור, על מגבלותיו, באופן מתמשך ולאורך שנים, יש כדי להוביל לפגיעה ביכולתם של חלק מהזרים ליהנות מביטחון סוציאלי ומרמת חיים נא ותה, לרבות מזון, לבוש ודיור נאותים, כדרישת האמנה הבין -לאומית בדבר זכויות חברתיות . במצב הקיים נפגעת, במקרים מסוימים , יכולתם של זרים להיות מוגנים מרעב ולהתקיים קיום בסיסי בכבוד. על היועץ המשפטי לממשלה לבחון לאור ממצאיו של פרק זה את המצב הקיים והמתהווה בתחום זה וזאת על מנת להבטיח קיום הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו והדין הבין-לאומי. על שר הפנים ועל שרת המשפטים לגבש יחד בהקדם האפשרי הצעת החלטה עקרונית שיישומה יבטיח קיום מינימלי בכבוד של כלל הזרים שאינם בני הרחקה ולוודא שהיא תעמוד בדרישות הדין . עוד עליהם , להביא את ההצעה לדיון בממשלה לשם גיבוש החלטה ונקיטת הפעולות הנדרשות לביצועה. לנוכח האמור לעיל, יש להשלים בהקדם האפשרי את המשימות האלה. מאז סוף 2008 ועד סוף 2013 חלו שינויים מפליגים בהיקף אוכלוסיית הזרים שאינם בני הרחקה בישראל. בשנים האלה מינה משרד הבריאות צוותים או ועדות שמטרתם לגבש מדיניות בעניין שירותי בריאות לזרים, ואף פעל לאספקה של חלק מהשירותים, אולם קביעת המדיניות לא הושלמה ואף לא ה ייתה בידיו תשתית הנתונים הנדרשת לשם גיבוש מדיניות כזו. קרבנות סחר הם החלשים והפגיעים בקבוצה החלשה והפגיעה של זרים שאינם בני הרחקה, והם הגיעו לישראל דרך גבול מצרים לאחר שעונו. אנשים אלה היו בסכנה קיומית ממשית, וחלקם נחטפו לישראל והגיעו שלא ברצונם. אנשים אלה זכאים לטיפול מסור ותומך ככל שיכולה מדינת ישראל להעניק, לרבות ליווי וטיפול בתחומי הרווחה והבריאות, ולכל הפחות ככל שצריך לקבל קרבן סחר שנכנס למקלט, על פי החלטת ממשלה. אמנם במשך כחצי שנה טופל במסירות עניינם של עשרות זרים שהוכרו כ נפגעי סחר, שהגיעו במהלך תקופה קצרה יחסית לישראל ולא נמצא להם מקום במקלט, אך משרד המשפטים וארגון א.ס.ף הם שטיפלו בה ם, ולא שירותי הרווחה של המדינה, שהם בעלי ההכשרה הנדרשת ובעלי הסמכות לעסוק בכך. בעקבות הצורך שעלה במקומות נוספים במקלט לקרבנות סחר, פתח משרד הרווחה מקלט נוסף. על הנהלת משרד הרווחה לוודא שטיפול וליווי בתחום רווחה שיש להעניק על פי הדין, יינתנו בידי גורמי הרווחה האחראים לכך מטעם המדינה. לנוכח מצבם המיוחד ומידת הפגיעות של קרבנות סחר, והמגבלות הקיימות על יכולתם לכלכל את עצמם מחוץ למקלט, מוטל על שר הפנים, שר הרווחה ומשרד המשפטים לגבש יחד דרך פעולה שתבטיח לזרים שהוכרו כקרבנות סחר קיום בסיסי בכבוד. במצב הקיים חלק מהזרים מחזיק ברישיון שהייה זמני, אך בידי אחרים, ששוחררו בהתאם לסעיף האמור בחוק, אין מסמך רשמי ומוכר שבאפשרותם להציג למעסיק פוטנציאלי.	עולה חשש ממשי כיהמענה הניתן לקבוצות חלשות ופגיעות אלו כתוצאה מיישום המדיניות האמורה אינו עומד בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינו מבטיח שמירה מפגיעה בגופו או בכבודו של הנמנה עם קבוצות אלו, ואינו שומר על זכותו לביטחון סוציאלי בסיסי. כמו כן קיים חשש כי המענה הניתן לקבוצות האלה אינו עומד גם בהוראות האמנה בדבר זכויות חברתיות, שנועדה להבטיח את שמירת זכותו של אדם לביטחון סוציאלי, לרמת חיים נאותה ולהנאה מרמת הבריאות הגופנית והנפשית הגבוהה ביותר שאפשר להשיגה, עד כדי מרב המקורות העומדים לרשות המדינה. מוצע לכן כי היועץ המשפטי לממשלה יבחן נושא זה לאור ממצאיו של פרק זה וינחה את משרד הרווחה בהתאם לתוצאות בחינתו.	273
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . פעולות הממשלה לשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה לדעת משרד מבקר המדינה תשובה זו של בט"ל מדגישה את הצורך בקביעתו של גורם מתכלל. בכל מקרה, על מנת למנוע בזבוז משאבים הנובע מכפילות הפעולות של מרכזי המעסיקים ושל הבט"ל, ועד להקמת גורם מתכלל - על גופים אלה לבחון דרכי שיתוף פעולה בעבודתם מול מעסיקים בשוק הפרטי. בהיעדרו של גורם מתכלל, שירותי השיקום לאנשים עם מוגבלות והפעילות הממשלתית לעידוד מעסיקים מאופיינים בחוסר תיאום עד כדי כפילות ואף עד כדי בזבוז משאבים, תוך פגיעה באפקטיביות שלהם. יש לפעול בהקדם לתיקון מצב זה. בביקורת עלה כי אגף השיקום בבט"ל אינו עורך מעקב אחר השמות כדבר שבשגרה. רק לאחרונה החליט אגף זה על ביצוע מעקב אחרי השמות למשוקמים המחפשים עבודה בכוחות עצמם בלבד, וזאת לתקופה של עד תשעה חודשים. מניתוח הקבצים עלה כי מבין כ- 12,000 איש שסיימו תכנית שיקום בבט"ל בהצלחה82 ,בחמש השנים האחרונות רבע לפחות אינם עובדים כיום. נתונים דומים עולים מהבדיקות הספורות שעשה אגף השיקום בבט"ל: בבדיקה המתייחסת לאחת הקבוצות שמקרב אוכלוסיית המשוקמים בשנים 2010 -1999 עלה כי 58% מבין אלה שהשתלבו בעבודה עם סיום השיקום התמידו בה מעל שנתיים; בבדיקת קבוצה אחרת נמצא כי רק 42% התמידו בעבודהמעל לשנתיים; ובבדיקה של קבוצה שלישית נמצא שרק 14% מקרב המשוקמים התמידו בעבודה שמצאו בעצמם יותר משנתיים. עוד עלה בביקורת כי גם המעקב שעושה משרד הרווחה אחר ההשמות מוגבל לפרק זמן של כשנתיים. לדעת משרד מבקר המדינה , על הבט"ל ומשרד הרווחה לבצע מעקב אחר המושמים ב עבודה ולבחון את הסיבות לתופע ת הנשירה מכוח העבודה של רבים מקרב אוכלוסייה זו, וזאת חרף התשומות הגבוהות שהושקעו בשיקומם התעסוקתי. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הרווחה לפעול להקמתו של המינהל לשירותי שיקום, שאחד מתפקידיו יהיה לדון באפשרות לחקיקת חוק שיקום אשר יקבע את הקריטריונים, את הנורמות ואת אמות המידה לטיפול בעניינם של אנשים עם מוגבלות, כפי שקבעה ועדת לרון. הבדיקה העלתה כי משרד הרווחה לא יישם את החלטת הממשלה, וממילא לא הכין תכנית מוסדרת שעניינה מעבר מתעסוקה מוגנת לנתמכת, כפי שנדרש. יודגש כי אפשר שיהיה צורך ביותר מטיפול אחד, אולם במצב שבו גוף אחד אינו יודע על שירותי שיקום שהעניק גוף אחר, ונוכח מיעוט האנשים שקיבלו שיקום תעסוקתי כלשהו, עולה חשש לחוסר תיאום בין הגופים. אילו היו הגופים השונים פועלים במתואם, אפשר היה לרוב לתכנן מלכתחילה באופן יעיל את הטיפול המתאים ביותר לאדם עם מוגבלות. הבדיקה העלתה כי למועד סיום הביקורת טרם גובשה שפת עבודה משותפת לכלל הגופים העוסקים בתחום. במועד סיום הביקורת - אוגוסט 2013 - טרם פנה משרד ממשלתי כלשהו לנש"ם בבקשה לייעד משרה בעבור אנשים עם מוגבלות, וממילא גם לא פורסם מכרז למשרה מעין זו.	לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה שמשרד הרווחה יְגַּבה תקציבית את היעדים הכמותיים שקבע לניוד מתעסוקה מוגנת לתעסוקה נתמכת. לו היה קם גורם מתכלל לפעילות הגופים בתחום שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, ייתכן כי היה ביכולתו להסדיר את תקצוב הנושא - שכן כאמור כבר כיום מושקעים תקציבים ניכרים בתחום בכללותו (כ-550 )מיליון ש"ח בשנה, ראו לעיל- על פי סדרי עדיפויות שיקבע.	274
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הבאת ילדים לישראל שלא על ידי הוריהם הביקורת העלתה כי אף שתכנית המגמות היא תכנית של משרד החינוך ומתקיימת במוסדות חינוך רשמיים, המשרד אינו מעורב בתכנית הלימודים שלה, והיא מבוססת על תכניות הלימוד של ברזיל וצרפת, ולא על זו הישראלית; הלימודים אינם מתקיימים בעברית, ותעודות הבגרות שמקבלים מסיימי תכנית המגמות הן תעודות בגרות של המדינות הזרות ובשפתן. הועלה כי תכניות המגמות עברו מעליית הנוער של הסוכנות למינהל ללא החלטת ממשלה וללא מעורבות שר החינוך. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך לבחון גם הוא את כל התכניות שהוא מתקצב שבמסגרתן מובאים לארץ בני נוער ללא הוריהם, לרבות את תוכני הלימוד והתאמתם לתכנים הנלמדים בישראל, את סדרי המיון והקבלה לתכניות ואת ליווין והפיקוח עליהן, ובכלל זה את מידת השגת המטרות שהוגדרו להן. משרד מבקר המדינה מעיר כי התנהלות משרד הרווחה הייתה מנוגדת להחלטת הממשלה מ-1992 , שקבעה כי ילדים שיגיעו לישראל ייקלטו במסגרת נעל"ה על ידי האגודה, שהייתה אז זרוע שהפעיל משרד החינוך לקליטת נוער בפנימיות. נמצא כי עמותות המנהלות מוסדות חינוך מביאות ילדים לישראל בלי שתיבדק זכאותם מבעוד מועד על ידי נתיב. משרד מבקר המדינה מעיר כי הבאת ילדים מחבר המדינות ללא קבלת אישור מנתיב על זכאותם על פי חוק השבות מבעוד מועד, ובטרם הגיעו לישראל, נוגדת את הכללים בעניין. נמצא כי תלמיד שהובא לפנימייה מפוקחת בישראל על ידי עמותה כאמור אינו רשום ברישומי התלמידים במינהל, ולכן המינהל אינו יודע את מספרם הכולל של התלמידים שלומדים בפנימיות שבפיקוחו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך, כמפקח על הפנימיות, כי עליו לדעת כמה תלמידים לומדים בפנימיות שבפיקוחו ומי הם. על המדינה לאתרם ולפקח על הטיפול בהם. הביקורת מצאה כי קיימות עמותות המביאות לפנימיות בישראל ילדים ללא הוריהם בלא לתאם עם משרד החינוך. יובהר כי משרד החינוך משלם שכר לימוד עבור התלמידים האמורים כפי שהוא משלם עבור כל ילד השוהה במדינת ישראל. משהתחייבה המדינה לפעול בהתאם להסכם לשיתוף פעולה עם ממשלות זרות בתחום החינוך, ומשידע משרד החינוך על הימצאותם של ילדים ללא הוריהם במסגרות חינוכיות בארץ מעצם העברת הכספים בגינם, היה על המשרד לדאוג לקיים את התחייבויות המדינה בנושא. משרד מבקר המדינה מעיר כי נכון היה שמשרד הרווחה יעקוב אחר התנהלותה הכספית של העמותה באמצעות דרישה להגשת דוחות כספיים, ובפרט נוכח אי- הסדרים בהתנהלותה כפי שעלה בבדיקת רשם העמותות, ונוכח הישנות המקרים של אי-עמידתה בכללי הניהול התקין. כפועל יוצא מכך היה על משרד הרווחה לבחון את התקשרותו עם העמותה. נמצא כי מועמדים שנפסלו במיוני נעל"ה משיקולים מקצועיים כגון בעיות נפשיות קשות, סכנה אפשרית לקבוצה וסיכויים קלושים להסתגלות, הובאו לישראל על ידי העמותות. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה הבאת ילדים שנפסלו במבחני המיון בניגוד להחלטת הממשלה הקובעת כי הבאת ילדים ללא הוריהם לישראל תיעשה באמצעות תכנית נעל"ה, ובניגוד לכללי המיון החלים על התכנית.	במשרד הרווחה לא נמצאו מסמכים המעידים שדרש מהעמותה לבטח את הילדים השוהים בה בביטוח רפואי, או המעידים שיש לילדים ביטוח רפואי כלשהו והם זוכים לטיפול הרפואי שהם זקוקים לו.	275
המשרד לביטחון הפנים . רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם משרד מבקר המדינה מעיר לאגף, כי ראוי שהוא ומשרד הבריאות יבחנו את הנהוג באנגליה בכל הנוגע ליידוע רופאי המשפחה על מטופל המחזיק ברשותו כלי ירייה. עליו לבדוק אם ניתן להביא לידיעת רופאי המשפחה מידע הנוגע להחזקת כלי ירייה ברשות מטופליהם. הדבר יסייע לרופא י המשפחה במתן הטיפול השוטף ובמילוי חובתם למסירת הודעות מטפל, לרבות מקרים של מתן תרופות פסיכיאטריות או הפניות לטיפול נפשי. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהאגף ירחיב את הסקירה ההשוואתית על הנעשה בגופים המקבילים לו בחוץ לארץ, כדי שיוכל לבחון דרכים ולאמץ שיטות פעולה שיסייעו בידו למלא את תפקידו. האגף לא פיקח על יישומם של תיקון החוק משנת 2008 וההוראות שבחוברת ההדרכה. בפועל שומרים ומאבטחים נהגו לקחת את כלי הירייה שברשותם לביתם, וחברות השמירה לא נערכו למצב שבו יופקדו כלי הירייה בתום כל משמרת. יוצא אפוא שמינואר עד אוגוסט 2013 נעשו מרבית מעשי הר צח וההתאבדויות בכלי ירייה ארגוניים. אף שהשנה עדיין לא הסתיימה, המגמה היא של עלייה חדה באירועים שבהם קיפחו אנשים את חייהם בכלי ירייה מורשים. הגידול במספר מקרי הרצח בכלי ירייה מורשים מצריך את בחינת הנושא כולו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על המשרד לבט"פ לבחון את השתתפותם של נציגי הלשכה המשפטית בהליך השימוע עצמו, כדי לסייע במקרים המתאימים למנהלי המחוז והמפקחים המחוזיים המשתתפים בו. חוק העברות המינהליות נועד להתמודד עם עברות שאין הכרח לטפל בהן בכלים פליליים רגילים ומסורבלים לעתים. לפיכך, מן הראוי שהנהלת המשרד לבט"פ ומשרד המשפטים יבחנו את האפשרות ליזום את הכללת החוק בתוספת הראשונה לחוק העברות המנהליות; השימוש במנגנון של קנס מינהלי יכול להקנות למפקחים אמצעי הרתעה, לסייע ולייעל את עבודתם ולהרתיע את בעלי הרישיונות מלהפר את תנאי הרישיון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי גם להליך זה לא נקבע נוהל. עם זאת, במערך ההדרכה שהכין האגף נמצא שיעור בנושא "ערר על החלטת הרשות המוסמכת לעניין כלי ירייה". כמו כן על הנהלת המשרד לשקול את אופן הליווי המ שפטי בהליך. משרד מבקר המדינה מודע לבעייתיות הקיימת בפיקוח על בעלי כלי ירייה פרטיים בשל מספרם הגדול והחשש מפגיעה בפרטיותם. עם זאת, בימים שבהם גואה האלימות בחברה לא ניתן להתעלם מן הצורך לקיים דיון בנוגע לפיקוח על בעלי הרישיונות הפרטיים, כפי שעולה מן הדוגמאות הבאות:	משרד מבקר המדינה מעיר, כי באגף אין נתונים שמהם ניתן ללמוד כיצד התקבלה ההחלטה על ביטול ביקורת העומק ועל סמך מה הוחלט שהיא אינה אפקטיבית. אין עדות לכך שבעת קבלת ההחלטה בהנהלת המשרד לבט"פ נשקלה ההשפעה של הפסקת הביקורות על מערך הפיקוח על בעלי הרישיונות המיוחדים.	276
משרד החינוך . הוראת המתמטיקה מהבדיקה עלה כי יותר ממחצית (כ- 55% ) מהמורים למתמטיקה שהם בעלי ותק של יותר משנתיים בכל שכבות החינוך לא השתתפו בשום השתלמות בנושאים הנוגעים למקצוע זה במשך שלוש שנים (התש"ע -התשע"ב); שיעורם של מורים אלה היה גדול במיוחד בקרב המורים למתמטיקה המלמדים בחטיבה העליונה (כ- 61% מהם). עוד עלה מהבדיקה שבמגזר הממ"ד שיעור המורים שלא השתתפו בשום השתלמות גדול מזה שבמגזר היהודי הממלכתי; ובמגזר החרדי בלט שיעורם הגבוה מאוד של המורים שלא השתתפו בהשתלמויות בשנים אלו - כ- 90% מהמורים. יצוין כי במגזר הדרוזי שיעור המורים שלא השתתפו בהשתלמויות היה קטן יחסית ליתר המגזרים. עוד העלתה הבדיקה כי שיעור ניכר מהמורים שלא עברו השתלמות במתמטיקה בשנים האחרונות הם גם חסרי הכשרה מתאימה ללימוד המקצוע. מבין המורים למתמטיקה שלימדו בחטיבת הביניים בשנה"ל התשע"ג ואשר לא השתלמו בשנות הלימודים התש"ע -התשע"ב, שיעורם של המורים שתחום הכשרתם לא התאים להוראת מקצוע המתמטיקה היה כ- 29% (441 מורים מכלל 1,539 המורים שלא השתתפו בהשתלמות בתקופה האמורה). במועד סיכום הביקורת, דצמבר 2013 , עדיין לא הפעילה המל"ג את המערכת להערכת איכות במכללות לחינוך, והיא טרם נערכה להפעלת הערכת איכות להוראת המתמטיקה ב-17 המכללות המקיימות מסלול על-יסודי. 1. השינוי במספר הנבחני ם: הניתוח לפי אשכולות חברתיים-כלכליים העלה כי מספר הנבחנים ברמה של 3 יח"ל גדל משנת 2010 לשנת 2012 בכ- 16% בכלל האשכולות החברתיים -כלכליים (להלן - האשכולות); מספר התלמידים שנבחנו ברמות של 4 ו-5 יח"ל פחת בכל האשכולות (למעט באשכול9 ). בקבוצת האשכולות הנמוכים שיעורי ההתמעטות במספרם של הנבחנים ברמות של 4 ו-5 יח"ל היו גדולים משיעור ההתמעטות בקבוצת האשכולות הגבוהים. הפער בולט בעיקר בבחינות ברמת 5 יח"ל- שיעור ההתמעטות במספר הנבחנים בקבוצת האשכולות הנמוכים היה כפול מאשר בקבוצת האשכולות הגבוהים (ירידה של כ- 22% לעומת ירידה של כ - 11%.) הניתוח לפי קבוצות של מדדי הטיפוח 89 מאשש ממצאים אלו: מהשוואה בין הקבוצות של מדדי הטיפוח הנמוכים (דהיינו קבוצות בתיה"ס החזקים) ובין הקבוצות של מדדי הטיפוח הגבוהים (דהיינו קבוצות בתיה"ס החלשים) עולה כי שיעור הנבחנים ברמה של 5 יח"ל ירד משנת 2010 לשנת 2012 ביותר מ- 25% בקבוצות של מדדי הטיפוח הגבוהים לעומת 10% בקבוצות של מדדי הטיפוח הנמוכים. נתון זה מלמד על התרחבות הפער האיכותי בלימודי המתמטיקה בחטיבה העליונה בין בתיה"ס בקבוצות האמורות לעיל. הפער בשיעורי הנבחנים ברמה מוגברת בין חמשת האשכולות הנמוכים לחמשת האשכולות הגבוהים לא הצטמצם בשנים 2012 -2010 : שיעור הנבחנים בבחינות ב- 4 יח"ל היה גדול בשנים אלו בחמשת האשכולות הגבוהים בכ - 4%-3% יותר מאשר בחמשת האשכולות הנמוכים; ושיעורם בבחינות ב -5 יח"ל היה גדול בחמשת אשכולות הגבוהים בכ-6% .יותר מאשר בחמשת אשכולות הנמוכים גם הניתוח לפי מדדי טיפוח העלה כי ככלל, ככל שמדד הטיפוח של קבוצת בתיה"ס נמוך יותר, הישגי תלמידיהם גבוהים יותר - הן מבחינת הציון הממוצע והן מבחינת שיעור המצטיינים בבחינות. עוד עולה כי פערי ההישגים האמורים לעיל בין קבוצות מדדי הטיפוח הנמוכים לקבוצות מדדי הטיפוח הגבוהים לא הצטמצמו, ככלל, במשך השנים שנבדקו. לסיכום, אלה עיקרי הממצאים העולים מהנתונים שנבדקו בחתך חברתי -כלכלי לפי האשכולות החברתיים-כלכליים ולפי מדדי הטיפוח: (א) ככל שדירוגו החברתי- כלכלי של האשכול גבוה יותר, שיעור הנבחנים ברמה מוגברת מקרב כלל הנבחנים בו גדול יותר ושיעור הירידה במספרי הנבחנים ברמה מוגברת בשנים 2012 -2010 קטן יותר. גם הניתוח לפי מדדי טיפוח העלה ממצאים דומים. מהממצאים הללו עולה שהפער האיכותי בלימודי המתמטיקה בחטיבה העליונה בין השכבות החברתיות-כלכליות התרחב בשנים אלה - דבר המעורר ספק בנוגע למידת האפקטיביות של הסיוע המוגבר בלימודי המתמטיקה הניתן לבתיה"ס בעלי מדדי טיפוח גבוהים. (ב) ככל שדירוגו החברתי-כלכלי של האשכול גבוה יותר, הישגי תלמידיו גבוהים יותר - הן מבחינת הציון הממוצע בבחינות (בכל הרמות) והן מבחינת שיעורי המצטיינים בבחינות. בהתאמה, ככל שמדד הטיפוח של קבוצת בתיה"ס נמוך יותר, הישגי תלמידיה גבוהים יותר. הפערים בהישגי הנבחנים בין קבוצת האשכולות הגבוהים לקבוצת האשכולות הנמוכים והפערים בהישגי הנבחנים בין בתיה"ס בקבוצת מדדי הטיפוח הנמוכים ובין בתיה "ס בקבוצת מדדי הטיפוח הגבוהים לא הצטמצמו בשנים שנבדקו. מנתוני השאלון עולה כי בשנה"ל התשע"ב שעה נוספת זו ניתנה ב-691 חטיבות עליונות בלבד; ובשנה"ל התשע"ג - ב-683 חטיבות עליונות בלבד. משמע- בכ- 15% מהחטיבות העליונות לא ניתנה השעה הנוספת במתמטיקה לתלמידי כיתות י' הניגשים לבגרות בהיקף של 3 יח"ל. המשרד הוסיף משאבים, אך התכנית שקבע לשנים האמורות לעיל לא בוצעה במלואה. 2. בכל שלוש השנים שנבדקו יש פערים ני כרים בין מגזרי החינוך מבחינת שיעור הנבחנים ברמה מוגברת מתוך סך הנבחנים. שיעור הנבחנים במגזר היהודי עצמאי (שרובו כולל בתי"ס חרדיים) ובמגזר הבדואי היה קטן במידה ניכרת לעומת הממוצע הארצי, בייחוד בבחינות ברמת 5 יח"ל; ושיעור הנבחנים בבחינות ב -5 יח"ל במגזר היהודי ממ"ד היה קטן בכ- 4%-3% בכל שנה משיעורם במגזר היהודי ממלכתי. כמו כן, הפער בין המגזר היהודי למגזר המיעוטים, בכל הנוגע לשיעור הנבחנים ברמה מוגברת, לא הצטמצם בין השנים 2010 ו- 2012 , ואף גדל במידה מסוימת: שיעור הנבחנים ברמה מוגברת במגזר היהודי פחת מ- 46% (מהנבחנים בכל הרמות) בשנת 2010 לכ- 40% בשנת 2012 , ואילו במגזר המיעוטים הוא פחת מכ- 45% ל- 37% .בתקופה זו 3. בדרך כלל ההישגים של ת למידי המגזרים היהודיים גבוהים מהישגי התלמידים במגזרי המיעוטים בבחינות הבגרות בכל הרמות - 3 ,4 ו-5 יח"ל- ובכל השנים שנבדקו - הן מבחינת שיעורי המצטיינים בבחינות והן מבחינת הציונים הממוצעים (הישגיו של המגזר הערבי בבחינות הבגרות ברמה של 5 יח"ל באותן שנים דומי ם להישגי המגזרים היהודיים, ולעתים אף גבוהים מהם). זאת ועוד, הפערים האמורים בין ההישגים של התלמידים מהמגזרים היהודיים והתלמידים ממגזרי המיעוטים בבחינות הבגרות בכל הרמות לא צומצמו בשנים 2012 -2010 , .ומכאן שלא הושג היעד של צמצום הפערים שהוגדר בתכנית האסטרטגית בתרשים שלהלן מוצג שיעור המצטיינים בבחינות הבגרות במתמטיקה בשנת 2012 .לפי מגזר	.:אלה עיקרי הממצאים העולים מהנתונים שנבדקו בחתך המגזרי (א) שיעור הנבחנים ברמה מוגברת (ובייחוד ב-5 יח"ל) במגזרים הבדואי והחרדי קטן במידה ניכרת משיעורם של שאר המגזרים בכל אחת מ השנים שנבדקו, ובמגזר הממ"ד הוא קטן יותר מאשר במגזר ממלכתי. (ב) בדרך כלל הישגיהם של התלמידים ממגזרי המיעוטים נמוכים מאלו של המגזרים היהודיים: ציוניהם הממוצעים של התלמידים ממגזרי המיעוטים בבחינות הבגרות היו נמוכים מציוני התלמידים במגזרים היהודיים ברוב המקרי ם, ושיעורי המצטיינים ממגזרי המיעוטים היו קטנים בדרך כלל משיעורי המצטיינים במגזרים היהודיים.	277
משרד החינוך . הייעוץ החינוכי בבתי הספר ובגני הילדים משרד מבקר המדינה מעיר כי היות שמשרד החינוך הכיר בחשיבות מתן שירותי הייעוץ במוסדות החינוך, לכל שכבות הגיל, ולנוכח הקשיים במצב הקיים, עליו לבחון תקצוב שירותים אלה באופן שיבטיח הענקה שוויונית של ש ירותי ייעוץ חינוכי ראויים לכל מוסדות החינוך שבאחריותו. מלבד זאת, אין כל הצדקה עניינית או מקצועית לקבוע תקן למתן שירותי ייעוץ לחטיבה העליונה בלבד, בייחוד לנוכח בנייתן של התשתיות הרגשיות-חברתיות לתפקודם של הילדים בגיל הרך דווקא. לדעת משרד מבקר המדינה, שיטת התקנון בחטיבה העליונה המתחשבת אך ורק במספר הכיתות עלולה ליצור אי-שוויון במתן שירותי הייעוץ לכלל מוסדות החינוך במדינה, שכן כאמור צורכי הכיתות אינם שווים ומושפע ים ממיקומן הגאוגרפי, ממעמדם הסוציו -אקונומי של התלמידים, ממספר התלמידים בכיתה ועוד. לפיכך על משרד החינוך לבחון מחדש את מפתח התקנון שקבע כדי לוודא שהקצאת שעות הייעוץ החינוכי ל בתיה"ס בחטיבות העליונות מאפשרת הענקה שוויונית של שירותי ייעוץ נאותים ומקצועיים לכל אוכלוסיית התלמידים והצוותים החינוכיים. מהאמור לעיל עולה כי אף על פי שכבר בתחילת שנת 2009 החל פיתוחו של מאגר נתונים ממוחשב המותאם לצרכיו של שפ"י, במועד הביקורת, כעבור ארבע שנים, לא היה כלי ממוחשב שבו נתונים אמינים ומרוכזים לגבי היועצים החינוכיים ושירותי הייעוץ בכל מחוז, מגזר ומוסד חינוכי, וגם לא נקבעו לוחות זמנים לסיום הטמעת המערכת במחוזות המשרד. לא זו אף זו, בביקורת נמצא כי התקשורת בין הזרועות השונות של המשר ד - שפ"י ומינהל התקשוב - לקויה. במצב זה עולה חשש כי השלמת פיתוחו של מסד הנתונים לשביעות רצונו של שפ"י תתעכב יותר מן הנדרש. תפקידי היועץ החינוכי, הנסמכים על מטרות משרד החינוך ושפ"י, מדיניותם של המחוזות השונים ומדיניותם של בתיה"ס, והציפיות ממנו התרחבו מאוד בעשורים האחרונים. כמפורט לעיל, אין התאמה בין המשימות שהגדיר משרד החינוך ליועצים החינוכיים ובין היקף משרתם. הפער בין דרישות התפקיד להיקף המשרה והבעייתיות הנובעת ממנו לנוכח רגישות תחומי עבודתם של היועצים, הנוגעת לא אחת בדיני נפשות, ידועים למשרד החינוך לפחות משנת 2007 , שבה פרסם המשרד את מחקר היועצים החינוכיים. למרות זאת משרד החינוך לא ביצע עבודת מטה או בחינה מסודרת של הצעדים הנדרשים ליצירת הלימה ואיזון ראוי בין הדברים. משרד מבקר המדינה סבור כי יש בעייתיות בהסתמכותם של שירותי הייעוץ במערכת החינוך על נכונותם של היועצים החינוכיים להשלים את משימותיהם בהתנדבות, עקב המחויבות המקצועית שהם חשים. הפער בין כמות המשימות המוטלות על היועצים החינוכיים להיקף משרתם ידוע למשרד החינוך זה מכבר, ולמרות זאת לא נמצא שהוא פעל באופן כלשהו למציאת פתרון הולם לבעיה זו. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הקשיים הנובעים מחיוב היועצים לעסוק בהוראה, שתוארו לעיל, על המשרד לדון בחלופות לשיטת ההעסקה הקיימת ולגבש מתווה העסקה מיטבי שיקדם את שירות הייעוץ הניתן במערכת החינוך. את המתווה יש לגבש בד בבד עם קידום התקנון, שכאמור מתעכב כבר שנים, ומן הראוי להאיץ אותו. הפתרון שמציע שפ"י, ולפיו היועץ החינוכי ילמד בכיתות את תכנית "כישורי חיי ם" (ולא את מקצוע ההוראה שהוא מוסמך ללמדו) מנוגד למטרת התכנית ולחוזר המנכ"ל בנושא, שלפיהם על מחנכי הכיתות ללמד את תכנית "כישורי חיים" כדי לקדם שיח רגשי בינם ובין התלמידים. יתרה מכך, הפרדת מקצוע הייעוץ ממקצוע ההוראה תשווה את מעמדם של היועצים החינוכיים למעמדם של פסיכולוגים חינוכיים, הפועלים באחריות שפ"י, משמשים בתפקידים טיפוליים בביה"ס ואינם עובדי הוראה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבות שירותי הייעוץ החינוכי לקידום אקלים חינוכי מיטבי במוסדות החינוך ולהתפתחותם הרגשית והחברתית של התלמידים, ונוכח השינויים החברתיים שחלו בשנים האחרונות, אשר הביאו לגידול ניכר בדרישות לקבלת שירותי ייעוץ חינוכי בבתיה"ס יש צורך דחוף בבחינה מחודשת של תנאי העסקתם של היועצים. על המשרד לגבש מתווה מתאים למציאות הקיימת, שיבטיח הענקה שוויונית של שירותי ייעוץ חינוכי ראויים לכלל התלמידים וצוותי בתיה"ס. מתווה שכזה צריך לכלול קביעת תקן מינימלי לשעות ייעוץ חינוכי בכלל מוסדות החינוך, על פי אמות מידה הנוגעות לביצוע המשימות. נוסף על כך, על המשרד לבחון מחדש את חיוב היועצים החינוכיים לעסוק בהוראה, לנוכח הקשיים שיוצר חיוב זה. מהאמור לעיל עולה שלשפ"י אין תמונת מצב מלאה לגבי פעילות הייעוץ החינוכי בכל מחוז, לרבות היקף הפעילות השנתית המתוכננת בתחום הייעוץ ומידת התאמתה למדיניות שפ"י, יעדי המחוזות ומידת העמידה בהם. כמו כן שפ"י אינו יכול להשוות בין שירותי הייעוץ החינוכי של המחוזות, מידע הנדרש, בין היתר, כדי ליזום ולתכנן פעילויות לצורך קידום מחוזות "חלשים" וטיפוחם וכדי לקבל החלטות בדבר חלוקת משאבים בין המחוזות. שפ"י גם לא פיתח ערוצים מובנים לכלל מערך הייעוץ לשיתוף ולניהול של ידע מקצועי שנצבר בכל אחד מהמחוזות. מהאמור לעיל עולה כי למרות החשיבות שרואה משרד החינוך במתן שירותי ייעוץ חינוכי למוסדות החינוך שבאחריותו, ולמרות הצורך בתקנון הייעוץ החינוכי, כפי שבא לידי ביטוי בהמלצות ועדת וילנאי, בפניות חוזרות ונשנות מטעם הגורם המקצועי במשרד - שפ"י - להנהלת המשרד ובפניות של מנהלי בתי"ס בנושא, משרד החינוך לא תקנן את הייעוץ החינוכי בגנים, בבתיה"ס היסודיים ובחטיבות הביניים. לא זו אף זו, בהיעדר תיעוד של הדיונים המעטים שהתקיימו בנושא בהשתתפות מנכ"ל המשרד במרוצת השנים, אי -אפשר להתחקות אחר תהליכי קבלת ההחלטות והשיקולים שהניעו את המש רד להימנע מלפתור את הקושי שבתנאי העסקתם של היועצים החינוכיים.	מהאמור לעיל עולה כי במועד הביקורת לא היו בידי שפ"י הכלי ם הדרושים להתוויית מדיניות ארצית בתחום הייעוץ, שכן מדיניות כזאת אמורה להתבסס על מיפוי הצרכים של כל מחוז, מגזר ומוסד חינוכי, אך שפ"י אינו אוסף באופן שוטף ושיטתי מידע מעודכן בנושאי כוח אדם ובנוגע לפעילות הייעוץ במחוזות. המידע האמור חיוני לא רק לבקרה ולשיפור תהליכים בתחום הייעוץ החינוכי, אלא גם לתכנון שירותים חדשים, להרחבת שירותים קיימים ולקביעת סדר עדיפויות לחלוקת משאבים ותקציבים. כמו כן שפ"י אינו מרכז ומנהל את הידע המקצועי שנצבר במחוזות ואינו פועל להעבירו לכלל מערך הייעוץ. אמנם נמצא בביקורת כי שפ"י עוסק רבות בבניית תכניות הכשרה והשתלמויות ליועצים החינוכיים ובפיתוח מקצועי שלהם, אולם לדעת משרד מבקר המדינה, פיתוח מקצועי אינו יכול להיעשות במנותק מפעילות הייעוץ בשטח, שלגביה כאמור אין לשפ"י מידע מספק. לנוכח כל האמור לעיל, משרד מבקר המדינה מעיר כי על שפ"י לפעול ללא דיחוי מול מינהל התקשוב להשלמת פיתוח מסד נתונים ממוחשב ליועצים שבו כל המידע הנוגע לפעילות הייעוץ. כמו כן על שפ"י לקבוע מבנה אחיד של תכניות עבודה, לרכז את תכניות העבודה של המחוזות בתחום הייעוץ החינוכי, המפרטות בין היתר מדדי ביצוע והצלחה, כדי לוודא שמדיניותו מבוצעת ולצורך שיפור תהליכים. נוסף על כך, על שפ"י לבנות מנגנונים לשימור הידע שנצבר במחוזות המשרד לשם קידום שירותי הייעוץ החינוכי ושיפורם.	278
משרד החינוך . טיולים במערכת החינוך - היבטים פדגוגים ואירגוניים 4. בהגדרת יום סיור בחוזר תשלומי ההורים כלולות פעילויות שיכולות להיעשות בנפרד ולא במסגרת תכנית הטיולים שגובשה על פי תכנית הליבה, כמו צעדה וימי שדה העוסקים בספורט ובמשחקי חברה. מנהל ביה"ס יכול לממן פעילויות אלו בנפרד באמצעות הכספים שגבה במסגרת תשלומ י ההורים לטיולים, אף שהן לא שולבו בפעילויות של תכנית הטיולים הבנויה על פי עקרונות הליבה, המחייבת אישור מקדים של ועדת הטיולים המחוזית. הועלה שלא נקבעו בחוזר תשלומי ההורים סדרי עדיפות לניצול הכספים שהותרו לגבייה. כלומר אין חובה להשתמש בכסף כדי לממן קודם כול טיולים במתכונת שחוזר מנכ"ל קבע על פי עקרונות תכנית הליבה שאושרו בוועדת הטיולים המחוזית. כמו כן, לא נקבע שמימון פעילויות אחרות שלא על פי תכנית הליבה מותנה ביתרה של כספי הגבייה, לאחר ניצול הכספים כאמור. 5. מן הביקורת עלה שאין גורם במחוז המבצע בקרה כדי לוודאכי עלות תכניות הטיולים השנתיות, שאושרו על ידי ועדות הטיולים המחוזיות והמפקחים הכוללים, לא תחרוג מהסכומים המרביים שהותרו לגבייה. תוצאת מגמה זו עולה, כאמור, בתקציר המנהלים המסכם את ממצאי בקרת תשלומי הורים של שנה"ל התש"ע. לפיו, בסעיף הגבייה בנושא טיולים אחוז החריגה מהדרישה הכספית המותרת הוא הגבוה ביותר, וכי במרוצת השנים מסתמנת מגמה של עלייה בסכום הדרישה לתשלום, ה נובעת מהתייקרויות בתחומי העלויות של ההסעות וליווי הטיולים. יוצא אפוא שאין גורם במחוז המצליב בבדיקתו בין הסכומים שביה"ס מבקש לגבות מהורים עבור טיולים ובין עלות תכנית הטיולים שהוגשה לאישור הוועדה המחוזית. יצוין שכאמור, בתיה"ס מתבקשים להגיש לאישור הוועדות המחוזיות תכניות טיולים שנתיות, אך הם לא מתבקשים לפרט בהן את רכיבי ההוצאה ואת דרכי מימונן. כמו כן, בתיה"ס מתבקשים לשלוח באמצעות מערכת "אפיק" את פירוט הסכומים שהם מבקשים לגבות מההורים עבור טיולים לאישור רפרנט התשלומים המחוזי. אולם בתיה"ס אינם מתבקשים לפרט במערכת "אפיק" את הפעילות שתמומן בסכומים שייגבו. עם זאת, יש נושאים שבתיה"ס נדרשים לפרט בהם את רכיבי ההוצאה באמצעות מערכת זו, והרפרנט אמור להתייחס לכך בתהליך אישור הגבייה, למשל גבייה בנושא "רכישת שירותים מרצון". מן הראוי שהמשרד יקבע את מכסת ימי הטיול שבתיה"ס אמורים לבצע על פי הסכומים המרביים המותרים לגבייה. כן ראוי שייקבע גורם במחוז שיהיה אחראי לבחון אם עלות תכנית הטיולים השנתית שביה"ס מגיש לאישור אינה חורגת מהסכומים המרביים שהותרו לגבייה; כמו כן, ראוי שתבוצע בקרה על ההוצאות בפועל עבור טיולים כדי להבטיח שבתיה"ס עומדים במגבלת הגבייה המותרת. 1. הוועדה לקידום הטיול, בדוח שהגישה בפברואר 2011 ,למנכ"ל דאז, העירה בין השאר, על התלות הרבה של בתיה"ס בגופים חיצוניים לצורך ביצוע הטיולים, וציינה כי בחלק לא מבוטל ממערכת החינוך נחשב הטיול למשימה שיש לבצעה באמצעות רכישת "סוכני חוץ" ולא באמצעות המערך החינוכי והביצועי של ביה"ס. תמונה דומה עולה, כאמור, גם בממצאי הערכה ראשונית של ראמ"ה מאוגוסט 2012, שם הוזכרה, בין היתר, המעורבות העמוקה של חברות מסחריות בכל שלבי התכנון והביצוע של הטיולים. המעריכים של ראמ"ה העירו שבמצב זה לא ברור עד כמה הטיולים קשורים למטרות הערכיות והפדגוגיות של ביה"ס, ועד כמה הידע וההתנסויות בטיול הופכים ל"ידע חי" בביה"ס. אף כי הנתונים עוסקים בבקרה שנעשתה בנוגע למדגם קטן מכלל הטיולים שיצאו לפועל, אפשר ללמוד מהם כי על הוועדות המחוזיות להוסיף ולהתמיד בפעולות יזומות מול בתיה"ס כדי לעודדם לטייל על פי תכנית הליבה. ראוי שהמשרד יקבע הליך מובנה ואחיד לבדיקת תכנית הטיולים השנתית ויפעל להגדלת שיעור התכניות המוגשות לאישור בכל המחוזות. כן, ראוי שהמשרד יקבע את חלוקת האחריות להליך אישור התכניות בין הוועדה המחוזית לבין המפקח הכולל, וגם יסדיר דרכי עבודה אחידות לוועדות המחוזיות. כמו כן ראוי שהמשרד יפעל לאפשר לוועדות גישה למערכות ממוחשבות זהות אשר, בין השאר, יספקו תקשורת בין המחוזות ובין מטה המשרד, ואף יקלו את הליך הפיקוח של המחוז ושל מטה אגף של"ח. זאת ועוד, ראוי שהמשרד יבחן יזמֹות מועילות שפותחו בכל אחת מהוועדות וישקול ליישם אותן בכלל הוועדות המחוזיות כדי לייעל ולשפר את עבודתן ולקדם את נושא הטיולים במערכת החינוך. (1) מרכז התכנית "נעלה לירושלים" הסביר למשרד מבקר המדינה ביוני 2013 .כי הפערים נובעים מכך ששיעור ההשתתפות מותנה בתקציב שהקצה לכך המשרד לפיכך, משרד מבקר המדינה ביקש מסגן מנהל מינהל ח"ן והאחראי לתחום הכספי במינהל ביולי 2013 נתונים על תקצוב התכנית בשנה"ל התשע"ב והתשע"ג. ואולם, עד מועד סיום הביקורת לא עלה בידי המשרד להמציא למשרד מבקר המדינה נתונים מלאים בנושא; והמשרד אף לא המציא נתונים כאמור בתשובתו בנובמבר 2013. בביקורת עלה כי בשנה"ל התשע"ג במחוז חיפה בכל בתיה"ס העי"ס בוצעה הוראה של של"ח, ולפיכך פעלו במחוז במתכונת האמורה בכל בתיה"ס העי"ס שבו. אולם במחוז ת"א נעשתה הוראה של של"ח בכ-80 ( 53% ) מ-151 בתיה"ס העי"ס ולגביהם נהג המחוז במתכונת זו. על פי הנחיית אגף של"ח ומנהלת המחוז, בשנה"ל התשע"ג הוטלה על כל בתיה"ס חובה להגיש תכנית טיולים על פי עקרונות תכנית הליבה. למרות זאת, הוועדה המחוזית בת"א לא אכפה את ההנחיה להגיש תכניות טיולים לאישורה על בתיה"ס העי"ס שבהם לא בוצעה הוראת של"ח, ובפועל רק 60% מבתיה"ס העי"ס במחוז הגישו תכניות שאושרו על ידי הוועדה. יו"ר הוועדה המחוזית ומרכז הוועדה הסבירו למשרד מבקר המדינה כי הוועדה סיכמה עם כל רשות מקומית על "תבנית טיול רשותית" המפרטת את אזור הטיול לכל שכבת גיל (להלן - מודל רשותי), ובבתיה"ס העי"ס שלא הופעלה בהם הוראת של"ח חויבו לטייל על פי מודל זה. אולם הביקורת העלתה שיישום המודל הרשותי בבתיה"ס העי"ס האמורים לא נבדק על ידי הוועדה המחוזית באופן שיטתי. יוצא אפוא שבבתיה"ס שבהם הופעלה הוראת של"ח, מנחה של"ח ליווה באופן הדוק יותר את הכנת הטיול ואת סיכומו. בבתי"ס אלה גם תהליך בדיקת תכנית הטיולים היה הדוק יותר וכלל רכיבים פדגוגיים נוספים על אלו שנבחנו בנוגע לטיולים בבתיה"ס האחרים - היסודיים והעי"ס. יוער שעל פי נתוני אגף של"ח, רק בכ- 13% (כ-560 ) בלבד מ- 4,179 .בתי"ס הרשומים באגף יש הוראת של"ח	1. בדוח שהגישה הוועדה לקידום הטיול למנכ"ל דאז בפברואר 2011 , היא ציינה, בין השאר, כי בבתי"ס שבהם מופעלת הוראת של"ח נסמכים על הידע המקצועי של מורי של"ח לשם עריכת טיולים, אולם בשונה מהם, במרבית בתיה"ס שלא מתקיימת בהם הוראת של"ח, הצוות החינוכי חסר ידע מקצועי לתכנון הטיולים, ארגונם וניהולם.	279
משרד החינוך . קידום תכניות למניעת אלימות כלפי תלמידים ושל תלמידים ממכלול הדברים עולה כי על אף חשיבות הנושא ו אף שלמערכת החינוך יש אחריות מלאה למתרחש אחרי שעות הלימודים, עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2013 , לא הגדיר מש רד החינוך כללים להתנהגות ראויה של תלמידים בהסעות. על המשרד להשלים הסדרת נוהל הסעות לתלמידים שייתן מענה, בין היתר, לצורך בנוכחות של מבוגר אחראי בהסעה לביה"ס ובחזרה ממנו ואת רשימת ההתנהגויות של תלמידים במהלך הסעה המחייבות דיווח. מכל האמור לעיל עולה שמטה על"א לא השלים את היישום הניסיוני של המודל, שנועד לגבש מתכ ונת ייחודית לתכנית ב רשויות קטנות של החברה הערבית, לא החל לבנות מודל שיתאים ליישום תכנית על"א ברשויות ערביות גדולות ולא הציג תכניות המותאמות לצורכי החברה הערבית בתחום החינוך. מטה על"א לא השלים את היישום הניסיוני בטמרה, ולכן לא היה אפשר להפיק ממנו לקחים ולהסיק מסקנות לגבי התאמת המודל לרשויות אחרות של החברה הערבית. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את מאמציו של מטה על"א לקדם את הטיפול באלימות של תלמידים ברשויות החברה הערבית ולהתאים מענים לצרכים הייחודיים לחברה זו בתחומי החינוך של התכנית, שאיתר עם משרד החינוך . אולם כדי שתכנית על"א תתרום לרשויות החברה הערבית, שהן כ- 39% מהרשויות המשתתפות בתכנית, על כל המשרדים השותפים לה, כל אחד בתחום אחריותו, להכין תכניות פעולה לצמצום אלימות של תלמידים ב רשויות החברה הערבית ולצמצום מצבי הסיכון שלהם, בין היתר באמצעות הסתייעות בתכניות הליבה של תכנית על"א ובמנגנונים לשיתוף פעולה שהיא מציעה. עם זאת משרד מבקר המדינה מעיר כי גם מתשובותהמדריכים לשאלה המתוקנת עלה שעדיין קיים שיעור ניכר של צוותי אקלים בבתיה"ס שאינם נעזרים במדריך המוגנות, שהוא הגורם המרכזי שמציעה תכנית על"א להגברת הנוכחות הבוגרת בביה"ס לשם צמצום האלימות ושיפור האקלים בו. לפיכך אין די בהכרתם של מדריכי המוגנות את תפקיד מדריכי האח"מ ולהפך, יש להגדיר - במתווה המשותף ובנהלים של כל גוף - את דרכי התיאום בין מדריכי המוגנות ומדריכי האח"מ ולהקפיד על יישומן. הסדרה זו תסייע, בין היתר, למדריך האח"מ להשתמש במשאבי תכנית על"א לאיתור בעיות בביה"ס ולגיבוש פתרונות מתאימים בשיתוף הצוות החינוכי. ואולם משרד החינוך לא הגדיר את אופן יישומן של תכניות אלה ולא קבע אילו תכניות ייתנו מענה לרשויות שונות ולגנים בעלי צרכים שונים. מלבד זאת, הוא לא קבע עם מטה על"א מנגנונים לפיקוח ולבקרה על יישום תכניות ההתערבות של על"א לגיל הרך ואת המדדים להערכתן. למרות האמור, המשרד לא הסדיר את חלוקת התכנים בין שתי התכניות, כישורי חיים ומפתח הל"ב, ולא תיאם ביניהן. בכך נמנעו מהתלמידים, מהצוותים החינוכיים ומבתיה"ס היתרונות של איגום משאבי הדרכה, בקרה ופיקוח. משרד מבקר המדינה מעיר כי לאחר יותר מארבע שנים שבהן מופעלת תכנית כישורי חיים לצד תכניות התפתחות אחר ות כמפתח הל"ב, ראוי ששפ"י והאגף לחינוך יסודי ישקלו לבצע מחקר הערכה נוסף שיבדוק, בין היתר, את מידת הטמעת התכניות ואת תרומתן לתלמידים ויעמוד על איכות ההוראה וההדרכה בנושא מורכב זה.	אף שהמנהלים מקפידים לדווח על אירועי אלימות חריגים, כפי שעולה מהשאלון האינטרנטי, מבדיקת משרד מבקר המדינה בשלושה מחוזות - מרכז, ירושלים וצפון - נמצא כי שניים מהם - מרכז וירושלים - לא ריכזו נתונים בדבר אירועי אלימות חריגים ולא עקבו אחר אופן הטיפול בהם, ולכן לא היה ביכולתם ללמוד מהם ולהסיק מסקנות. מכאן שמחוזות אלה אינם מבצעים בקרה על אופן הטיפול באירועי אלימות אלה ואינם לומדים פרטים חיוניים בעניינם, כגון סוגי האירועים, שכיחותם ואופן הטיפול בהם.	280
משרד החוץ . השירות הקונסולרי במשרד החוץ 1. משרד החוץ אינו מקיים בשגרה בקרה שו טפת על הפעולות הנוטריוניות שעושים הנציגים הקונסולריים והדיפלומטיים בחו"ל, כפי שעושה משרד המשפטים בדבר הפעילות הנוטריונית בישראל. האפשרות להיוועץ בנתיב כדי לבחון את מהימנות המסמכים שהגיש וכדי לבדוק אם המבקש מוכר לנתיב לא נידונה בתכתובת האמורה, אף שיש ברשות נתיב אמצעים וידע מקצועי לבחינת זכאותו של המבקש מכוח הוראות חוק השבות. הביקורת העלתה כי טרם הוקם ממשק מתוקשב בין מערכות המידע הממוחשבות של הרשות ושל המשרד ובין אלו של נתיב. במצב זה משרד החוץ אינו מקבל מידע מקוון ושוטף מנתיב, הדרוש לנציגיו לצורך הכרעה בבקשות לניפוק אשרות כניסה לישראל. לדעת משרד מבקר המדינה שיתוף פעולה סדיר בין נתיב ובין המשרד עשוי להועיל לעבודת המדורים הקונסולריים בנציגויות במדינות שבהן פועל נתיב ואף למנוע הכרעות שגויות של הקונסולים בבקשות לאשרות כניסה לישראל. ראוי אפוא שהמשרד ונתיב יגדירו מתכונת עבודה משותפת, ויפעלו ליצור קשר ישיר וסדור בין מערכות המידע של שני הגופים ובין שליחי הגופים המכהנים בנציגויות. עד הקמת הממשק המקוון על משרד החוץ ונתיב לסכם ביניהם כיצד להעביר למשרד בא ופן שוטף את רשימת ההחלטות שקיבל נתיב בבקשות לקבלת אשרת עולה, ואת המניעים להן. 2. )(א במהלך הביקורת שקיים משרד מבקר המדינה בנציגויות בקייב ובמוסקבה עלה כי נציגויות אלה אכן לא דרשו לקבל מהעובדים הזרים את המסמכים האמורים שאינם נכללים בתקנון, אף על פי שהם נדרשים בנוהל הרשות. בביקורת שהייתה בנציגות בטביליסי עלה כי היא דרשה אמנם לקבל חוזה עבודה המתורגם לשפה שאותה מבין העובד, אולם ללא אישור נוטריוני על התרגום. הביקורת העלתה כי המידע שמקבלות הנציגויות מהרשות אינו שלם ובהעדרו עלול הנציג לשגות בהחלטתו להעניק אשרת כניסה לישראל (ראו להלן). בשגרירויות בקייב ובמוסקבה אין שיתוף פעולה מלא ושוטף בין המדורים ובין נתיב. יש מקרים שבהם כבר הגישו בעבר המבקשים בנציגויות לקבל אשרת כניסה לישראל (שאינן כלולות בהסכם הפטור של ישראל עם מדינות אלה) גם בקשות לקבלת אשרת עולה בנתיב, אך לא תמיד מקבל הקונסול מידע רלוונטי מנתיב בנושא. על אף שנציגי נתיב מו סרים לקונסולים בקביעות פרטים על החלטות סירוב לבקשות האמורות מחמת עבר פלילי, הם אינם מוסרים לקונסולים פרטים על החלטות סירוב מנימוקים אחרים. משרד מבקר המדינה בדק מדגם אקראי של 53 תיקים מתוך175 התיקים, ומצא ליקויים.	בדיקת משרד מבקר המדינה שנעשתה בנציגויות בקייב, במוסקבה ובטביליסי העלתה כי העמ"י מאריכים תוקף של דרכונים ומשנים בהם פרטים, כגון מחיקת הגבלות על תוקף הדרכון, בלא שהק ונסול מעורב בכך. יש לציין שהסמכויות לנציגים בחו"ל מכוח חוק הדרכונים לא הואצלו לעמ"י. גם התקנון אינו מסדיר את סמכויותיהם של העמ"י בעניין הפעולות הללו, שאינן מצריכות אישור וחתימה של הקונסול.	281
משרד העלייה והקליטה . היבטים בפעולות הממשלה לעידוד העלייה בבדיקה לא נמצא שהמשרד עקב אחר יישום הדרישות בדבר הבקיאות בשפות ובדבר העסקת הפרויקטור בתפקיד נוסף, כפי שנקבע בהסכמי ההתקשרות האמורים בינו לבין הרשויות המקומיות. הבדיקה העלתה כי בשנת 2013 הועסקו בשלוש מהרשויות (אריאל, מועצה אזורית רמת הנגב, ראשון לציון), לשביעות רצונן, פרויקטורים שהעסקתם נמשכה משנים קודמות, אולם עקב שינוי בדרישת השפה שקבע המשרד בהסכמים עם אותן רשויות לשנת 2013 , לא ענו עוד על דרישה זו, שעליה ענו בעבר. יוצא אפוא כי הלכה למעשה עובדי מדינה נוסעים לחו"ל בקביעות על חשבון ארגון חוץ-ממשלתי פרטי (הנתמך, כאמור, על ידי המדינה), לשם מילוי תפקידם המובהק והפעלת סמכות שניתנה להם בדין. לדעת משרד מבקר המדינה, אם סבורה רשות האוכלוסין שיש להטיס את עובדיה לארצות המוצא של העולים לשם מילוי תפקידם כאמור כדי להקל על העולים, עליה להקצות תקציבים לכך ולממן זאת במישרין במשאביה שלה; אין זה ראוי שהדבר ייעשה במימון, ולו חלקי, של ארגון חוץ-ממשלתי פרט י. הביקורת ברשות האוכלוסין העלתה כי לגבי נסיעות אלה לא ניתנה - מאז שנת 2010 לפחות- חוות דעת מפורטת ומנומקת של היועץ המשפטי כנדרש. במסמכי האישור הופיעה רק חתימת היועץ המשפטי או חתימת נציגו. במקרה הנידון, למתן חוות הדעת כנדרש היה משנה חשיבות, שכן מדובר בגוף המקבל תמיכה מהמדינה ונתון בקשרי עבודה שוטפים עם רשות האוכלוסין. נמצא כי אחרי שהוטסו עובדי רשות האוכלוסין עם עולים באמצעות ארגון א', קרה שנוצרו יחסי עבודה קרובים בין נציגי הארגון לבין עובדים של רשות האוכלוסין שהשתתפו בטיסות, שבאו לידי ביטוי במענה אישי (בטלפון הנייד) לפניות מצד נציגי הארגון, שעניינן בירורים ו סיוע נקודתי לגבי העולים שבטיפול הארגון 61 . אמנם פניות אלה היו לתכלית ראויה, אך היות שעובדי הרשות אינם מטפלים באותו האופן בעולים ובארגונים אחרים, נוצרה הלכה למעשה העדפה שאין לה מקום. נמצאכי לגבי השנים 2010 , 2011 ו- 2013 פרסם המשרד את ההודעות בדבר האפשרות לקבלת תמיכה ר ק בחודש יולי של אותה שנה, אחרי שפנה לחשכ"ל בבקשה לקבל אישור לפרסום המאוחר, ואישור כאמור ניתן. לדעת משרד מבקר המדינה , על המשרד לבחון בתיאום עם הנציגים מטעם הממשלה בוועדת ההיגוי של פרויקט תגלית, את האפשרות לפנות לתגלית בבקשה לאפשר לו ליצור קשר עם בוגרי הפרויקט לצורך עידוד העלייה בדרכים שייקבעו.	נמצא כי הצוות האמור לא גיבש מתווה כאמור, וכי המשרד לא הכין תכנית אסטרטגית לעידוד העלייה. על המשרד להכין, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, תכנית אסטרטגית לעידוד העלייה שתוגש לאישור הממשלה. מן הראוי שתכנית כזו תתבסס, בין שאר רכיביה, על מיפוי של אוכלוסיית היעד במדינות השונות ושל האמצעים והמשאבים הקיימים וכי ישולבו בה מדדי ביצוע שיאפשרו לעקוב אחר האפקטיביות שלה; והכול במטרה לנצל טוב יותר את פוטנציאל העלייה למדינת ישראל.	282
שירות בתי הסוהר . היבטים בשיקום אסירים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים ולהנהלת בתי המשפט כי עליהם לפעול בצורה נמרצת ליישום התכנית לשיפור המע רכת המינהלית של ועדות השחרורים, זאת כדי להגיע למצב שבו הדיונים בעניין שחרורם על תנאי של אסירים יתקיימו במועד שהם זכאים לכך על פי הדין. משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי למרות חשיבותם של תהליכי החינוך בכל הנוגע לשיקום אסירים, לא שולבו פעולות ענף החינוך ביעדי התר"ש של הארגון, ומערך החינוך קבע יעדים ומטרות לפעולותיו באופן עצמאי. למרות העשייה בתחום החינוך, מספר האסירים המשתתפים בפעולות החינוך הפורמלי הוא נמוך, ושיעור לא מבוטל של אסירים אף נושר ממסגרות אלה. משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי עליו לפעול להגברת המודעות אצל אסירים להשתתפות במסגרות החינוך הפורמלי תוך יצירת תמריצים עבורם. תשומת לב מיוחדת יש להפנות לאסירים בני מיעוטים, יוצאי חבר העמים ויוצאי אתיופיה בהקניית השכלה בסיסית, תוך שימוש במורים הדוברים את אותן שפות. אף על פי ששב"ס קבע עוד ב - 2009 כי אחד מיעדיו לחמש השנים הבאות הוא מיצוי פוטנציאל הטיפול באסירים, הוא לא קבע אבני דרך להשגתו ולא הגדיר כיצד ניתן למדדו. מהממצאים שפורטו לעיל עולה כי בשנים 2013 -2009 אלפי אסירים פליליים לא שולבו במסגרות התקון; אסירים רבים לא שולבו בתכניות החינוך הפורמלי, הטיפול באסירים מכורים ובעברייני מין לא מוצה, ואגפי השיקום לא אוכלסו במלואם. עובדה זו קשורה, בין היתר, גם לתנאים הביטחוניים, המינהליים והטיפוליים ששב"ס קבע כתנאים מקדמיים לכניסה למסגרות טיפוליות. על שב"ס לבחון דרכים להרחבת מסגרות התקון בקרב האסירים שמנועים כיום מלהשתלב בהן. . מחקר המועדות העלה כי הסיכוי של אסיר ששוחרר בשחרור מוקדם לחזור לבית הסוהר נמוך פי 1.5 מזה של אסיר ששוחרר לאחר ריצוי מאסר מלא. לדעת מלומדים, עבריין שחוזר לחברה ללא תכנית שיקום מובנית הוא בעל מסוכנות רבה 59 . גם המחוקק אימץ עמדה זו לגבי אסירים המשתחררים בשחרור מוקדם, בקובעו שאחד הנתונים שוועדת שחרורים תביא בחשבון הוא חוות דעת של רש"א60 .הכוללת תכנית לשיקומו של האסיר כאמור, מדי שנה בשנה משתחררים מבתי הסוהר כ- 7,300 אסירים פליליים. בחמש השנים האחרונות השתחררו מבתי הסוהר 30%-25% .מהאסירים בשחרור מוקדם יוצא אפוא שרק עבור כרבע מהם, אלה שעמדו בפני ועדת שחרורים, נבנתה תכנית להמשך השיקום ושמירה על הרצף הטיפולי, ואילו כ- 5,500 מהאסירים השתחררו ללא תכנית המשך לשיקום בקהילה. עובדה זו עלולה להוריד לטמיון את המאמצים שנעשו לשיקומם בבית הסוהר. שב"ס קבע אמנם יעד לגיבוש גישת "רצף הטיפול", אך בפועל אין הוא אחראי לטיפול באסירים לאחר שחרורם, ומימוש יעד זה כרוך בשיתוף פעולה לאומי עם יתר הגורמים המעורבים: המשרד לביטחון הפנים, משרד הרווחה ורש"א, על מנת להעלות את מספר האסירים המשוחררים שתיבנה עבורם תכנית שיקום. משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי יש לתת את הדעת לצ ורך הציבורי לתת מענה שיקומי לאסירים באמצעות תעסוקה יצרנית גם אם יש תלות בין צורך זה לבין ההתנהלות העסקית הנובעת מהביקוש למוצרים. היות ונושא התעסוקה היצרנית מהווה מרכיב מהותי בשיקום, על שב"ס לפעול להרחבת המפעלים ככל הניתן על מנת להגיע ליעד של הרחבת היקף העסקת האסירים. מהנתונים עולה שמשנת 1990 לא חלו שינויים של ממש ביחס תקינת העו"סים בשב"ס, זאת על אף שהיקף העבודה הנדרש מעו"ס גדל בצורה משמעותית מאז.	משרד מבקר המדינה מעיר כי על שר הרווחה לפעול בשיתוף הגורמים המתאימים לכך כדי שלכלל האסירים אשר זכאים לפנות לוועדת שחרורים תהיה אפשרות שתיבחן הכנת תכנית שיקום מפוקחת עבורם, באמצעות גוף ציבורי. בד בבד עליו להסדיר את מכלול ההיבטים של הכנת תכניות שיקום על ידי מטפלים פרטיים, לרבות הפיקוח והבקרה על התכניות ועל המטפלים.	283
משטרת ישראל . היבטים בטיפול המשטרה בקטינים המעורבים לכאורה בפלילים לדעת משרד מבקר המדינה, שיעור החקירות של קטיני ם שנעשה בהן שימוש בחריגים הוא משמעותי. על המשטרה לבחון בצורה פרטנית את המקרים הללו, ובפרט את המקרים שבהם נעשה שימוש ביותר מחריג אחד. באמצעות בחינה כזאת היא תוכל לבדוק אם אין ידה קלה במתן אישורים לשימוש בחריגים הקבועים בחוק הנוער, ולוודא באמצעות נתונים כי החריג אינו הופך להיות הכלל. תיקון החוק מדגיש את התפיסה הגורסת שעל הטיפול בנוער החשוד שעבר על החוק להיות בעל אופי שיקומי, וכי נקיטת הליכים נגד קטין תיעשה תוך שמירה על כבודו ותוך מתן משקל לשיקומו ולשילובו בחברה. בתיקון נקבע שיש לתת לקטין הזדמנות להביע את עמדתו, את רצונו ואת רגשותיו בדרך המותאמת לגילו ולצרכיו. עם זאת, עדיין אין בחקיקה הישראלית הסדרה כוללת ושיטתית של השתתפות ילדים בהחלטות הנוגעות אליהם, כפי שמחייבת האמנה וכפי שהודיעה המדינה שתעשה כבר בדוח הראשון. מאז חתמה ישראל על האמנה ואשררה אותה חלפו יותר מ-20 שנה, אך טרם ננקטו כמה מן הצעדים המשמעותיים שהומלצו בה. אמנם אין חובה לאמץ את כל האמצעים והמנגנונים המפורטים בה, ככתבם וכלשונם, אולם רצוי שמכלול הנושאים שבהם היא עוסקת ייבדקו ויטופלו באופן מערכתי, ומתוך מחויבות להגשים הלכה למעשה את מחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל, בתחום ההגנה על זכויות האדם והחלתן. . מן התרשימים עולה שבשנים 2004 -1990 חלה עלייה של יותר מ- 100% במספר התיקים שנפתחו לקטינים, ובשנים 2012 -2004 החלה מגמת ירידה. ביחס שבין תיקי ט"מ לתיקי פ"א כמעט לא חל שינוי. חרף הרצון להימנע מתיוג הקטינים כעבריינים, בשנים 2012 -2008 שיעורם של תיקי פ"א, תיקים המופיעים במרשם הפלילי, עדיין עמד על כ - 70% מכלל התיקים שנפתחו לקטינים. מכאן שמרבית התיקים עדיין מופיעים במרשם הפלילי והפרטים האישיים של הקטינים מופיעים במאגר הממוחשב של המשטרה. מן התרשימים עולה כי קיימת שונות בין המחוזות במספר התיקים שנפתחו לנוער ובתמהיל בין תיקי ט' וט"מ ובין תיקי פ"א. במחוז ירושלים ובמחוז ש"י שיעור תיקי הפ"א גבוה ועומד על כ- 80% מכלל התיקים שנפתחו בהם לקטינים, בשאר המחוזות שיעורם כ- 75%-60% מכלל התיקים, ואילו במחוז הצפון שיעורם נמוך מ- 50% . משרד מבקר המדינה מעיר כי גם במחוזות האחרים, לא רק במחוזות ירושלים וש"י, שיעורם של תיקי הפ"א גבוה ונע בין 70%-60% ורק במחוז צפון שיעורם נמוך מ- 50% . לדעת משרד מבקר המדינה, על מחלקת הנוער במטה הארצי לבחון אם השונות בין המחוזות נובעת מסיבות אובייקטיביות, או שמא יש מחוזות הבוחרים במסלול מחמיר לעומת מחוזות אחרים הנוטים להעדיף את המסלול המקל. על מחלקת הנוער לפעול לכך שבכל המחוזות יוטמעו ההנחיות בדבר הליכי הטיפול הרצויים בקטינים, בהתאם לחוק הנוער, לנוהלי המשטרה ולעקרונות שהותוו בפסיקת בית המשפט בתחום הטיפול בקטינים. הדוח הראשון שהגישה ישראל לוועדה מלמד שהיא טרם טיפלה במגוון נושאים שהומלצו באמנה, ובהם חקיקת חוק מקיף לזכויות הילד שיכלול את העקרונות והזכויות שהוגדרו באמנה, הקמת מנגנון לשיתוף פעולה בין כל הגורמים המטפלים בילדים ולתיאום בין -משרדי ובין -מגזרי, אימוץ תכנית פע ולה לאומית שתעסוק במכלול הנושאים הרלוונטיים לילדים, איסוף מידע על מצב הילדים בארץ, גיבוש אסטרטגיה לאומית מקיפה למניעת התעללות בילדים והקצאת משאבים מתאימים לצורך חיסול העוני בקרב ילדים. 2. ביוני 2010 , כעבור כתשע שנים מהגשת הדוח הראשון, הגישה ישראל לוועדת האו"ם את הדוח התקופתי השני, ובו פירטה את הפעולות שעשתה לקידום זכויות הילד הנזכרות באמנה ממועד הגשת הדוח הראשון ועד שנת 2010 (להלן- הדוח השני). בדוח השני מובאת התייחסות ישראל להערות הוועדה על הדוח הראשון; התייחסות זו מלמדת שרק חלק מן האמצעים המומלצים בה מו פעלים הלכה למעשה. ההמלצות העיקריות שטרם יושמו כוללות את הנושאים האלה: אין בישראל גורם ממשלתי אחד המטפל בזכויות ילדים וטרם הוקם גוף סטטוטורי העוסק בזכויות הילדים ובבקרה על יישום האמנה; אין גורם מתכלל לפעולות של ארגונים ציבוריים רבים הפועלים ליישום האמנה; אי ן מידע מלא על המנגנונים לשיתוף פעולה בין גופים ממשלתיים בנושא ילדים, על התקציבים הממשלתיים המיועדים לילדים ועל איסוף וניתוח של נתונים מקיפים ומהימנים על ילדים. מהתרשים עולה כי בשנים 2012 -2008 , לאחר חקיקת תיקון14 ב- 2008 , לא חלה ירידה של ממש במספר מעצרי הקטינים. בשנים 2011 -2009 חלה בכל שנה ירידה קלה של כ-2% במספרי המעצרים, ובשנת 2012 חלה עלייה של כ-2%.	חרף השינוי המהותי שנעשה בתיקון 14 בסוגיית מעצרם של קטינים, הנתונים מצביעים על חשש שהתיקון לא הוטמע ולא הופנם במלואו.	284
משטרת ישראל . הקצאת שוטרים תמורת תשלום בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מס"ר אינה ממלאת את תפקידה בריכוז הטיפול בהיבטים השונים של הקצאת שוטרים בתשלום, כגון ניתוח המידע הקיים במשטרה, עיבודו, ותרגומו לדוחות ניהוליים שוטפים. במצב זה אין לראש אג"ם תמונה כוללת שמאפשרת לפקח באופן סדור ועקבי על מכלול ההיבטים של העסקת שוטרים בתשלום ועל הקצאתם בידי יחידות המשטרה בהתאם ל הוראות החוק והפסיקה בעניין זה. בהיעדר גורם מתכלל לנושא זה, למשטרה אין אפוא דוחות שוטפים של כל הנתונים על העסקת השוטרים בתשלום, על אופן הקצאתם, על אופי האירועים והפעולות שאליהם הוקצו ועל מהות הסיוע בהפעלת סמכויות אכיפה וגבייה. נדרש שבפני ראש אג"ם, הנושא לפי החוק באחריות המקצועית כגורם מטה להקצאת שוטרים בתשלום ולהפעלתם המבצעית, תהיה תמונת מצב עדכנית וסדורה על העסקת השוטרים בתשלום. עליו לקבל דוחות המרכזים את המידע והנתונים על כלל הגורמים והגופים המזמינים את שירותי המשטרה, ועל אירועים משולבים שבהם מופעלים שוטרים בתפקיד לצד שוטרים שהוקצו בתשלום. אחריותו לנושא זה אינה מאפשרת לו להסתפק בקביעת נהלים והנחיות ולהסתמך על אחריותם המבצעית-פיקודית של הגורמים הפיקודיים הטריטוריאליים ועל הימצאותם של נתונים במערכות הממוחשבות. המעקב של גורם מטה בכיר אחר הליכי הבחינה והאישור של יחידות המשטרה בנושא הקצאת שוטרים בתשלום והפיקוח עליהם נחוצים ג ם לאור פסיקת בג"ץ המצביעה על המורכבות העקרונית והמעשית הכרוכה בהחלטות המתקבלות בנושא זה. לדעת משרד מבקר המדינה, בפני מפקד טריטוריאלי הבא להחליט על אופן הסיוע המשטרתי קיימות כמה אפשרויות, והבחירה בהקצאת שוטרים בתשלום אינה מובנת מאליה ומצריכה מעורבות של גורמי מטה והנחיות מטעמם. לפיכך המשטרה מחויבת לקבוע לעצמה תבחינים שמטרתם העיקרית לוודא שההחלטה להיענות לבקשתו של גוף ציבורי להקצות לו שוטרים בתשלום מתבססת על בחינה של סמכות אותו גוף על פי הוראות הדין לקבל את השירות, ושהפעולה אינה פעולת ליבה כפי שהוגדרה בפקודת המשטרה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שראש אג"ם ינחה את הגורמים האחראיים באג"ם לטיפול בנושא לרכז את כל המידע הדרוש לו כך שהוא יוכל להנחות את יחידות המשטרה בנושא הקצאת שוטרים בתשלום, לעקוב אחריהם ולפקח עליהם, וליישם את אחריותו לפי החוק. עולה אפוא כי קיימים שני מתווים המאפשרים לספק לגופים ציבוריים שירותי משטרה בתשלום - הקצאת שוטרים והעסקת שת"מים. המורכבות העקרונית והמעשית של מתן שירותי משטרה בתשלום מאפיינת גם החלטות בדבר הקצאת שת"מ לסיוע למשרדי הממשלה ולמוסדות ציבור. הגם שמבחינה מהותית שני המתווים משמשים למטרות דומות, המשטרה לא קבעה הנחיות ברורות המבחינות בין המקרים שבהם ניתן להקצות שוטרים בתשלום לצורך הפעלת סמכויות אכיפה או גבייה, לבין המקרים שבהם יש להעסיק שת"מים בסיוע לשמירה על הסדר הציבורי ולגביית החובות. לדעת משרד מבקר המדינה במקרים שהחוק מאפשר הן העסקת שת"מ והן הפעלת שוטרים בתשלום, על המשטרה לקבוע תבחינים תוך מתן משקל לשיקולים של יעילות וחסכון שיגדירו ויסייעו לה להחליט מה הם המקרים שבהם יש להעסיק שת"מים בגופים ציבוריים ומה הם המקרים שיש להקצות שוטרים ב תשלום. קביעת התבחינים תבטיח שהמשטרה תפעל בכל מקרה ומקרה בהתאם למדיניותה. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי עליה לקבוע מנגנון לע דכון שוטף של התעריפים, כדי להבטיח שלא יישנה המצב שתעריפים אינם מתעדכנים במשך שנים על שנים. ממסמכי המשטרה עולה כי הקצאת שוטרים בתשלום לבית המשפט בחולון הייתה לשם שמירה על הסדר הציבורי ולמניעת אלימות, ובוצעה במשמרות קבועות של כשמונה שעות.	משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי העסקת שוטרים בתשלום לצורך שמירה על הסדר הציבורי בבית המשפט לעניינים מקומיים בחולון, באופן קבוע בימים שמתקיימים בהם דיונים, אינה בגדר סיוע לפעולות אכיפה וגבייה ואינה בגדר אירוע בעל צביון פרטי. אם המשטרה נדרשת לתת שירותים אלה עליה לבחון את הדרכים שבהן היא יכולה לספקם בהתאם לחוק.	285
חברת החשמל לישראל בע_מ . פרויקט להקמת מערכת מחשוב כוללת (.) - חברת החשמל לישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שהצוות מונה כשנתיים לאחר עליית המערכת לאוויר, וזמן רב עבר מאז שלב הפעלת המערכת ב- 2008 ועד ביצוע הפקת הלקחים לגביו, יש חשש שלא דווחו בעיות שהיו קיימות בעת העלאת המערכת לאוויר ונפתרו זמן מה לאחר מכן, כך שהלקחים משלב הפעלת המערכת לא שיקפו את מכלול הבעיות שהיו בה. משרד מבקר המדינה מעיר כי לאור מרכזיותו של תחום הדלקים בחברה והיקפו הכספי הגבוה, ונוכח הנחיית מנכ"ל חח"י מפברואר 2010 שלפיה מערכת ה- ERP היא הפלטפורמה המרכזית לתפעול המחשוב וחריגה מכך מחייבת הצדקה מפורטת ותיעשה רק בנסיבות חריגות, ומאחר שמפת הדרכים שהציג אמ"ת באותו המועד כללה את יישום תחום הדלקים ב - ERP עד אוקטובר 2012 - היה ראוי שאמ"ת יביא לבחינה ולאישור של המנכ"ל ושל ועדת ההיגוי העליונה את החלטת ועדת היגוי דישון שלא לכלול את תחום הדלקים במערכת ה- ERP . הביקורת העלתה כי אמ"ת דיווח לוועדת הביקורת של הדירקטוריון יותר משנה לאחר שהמנכ"ל דאז קיבל את ההחלטה שלא ליישם מרכזי רווח במערכת ה- ERP , בעת שיישום המודול הכספי של המערכת כבר היה בשלב מתקדם. במועד הדיווח לא ניתן היה לשנות את ההחלטה בנוגע לתפיסת היישום של המערכת ללא עלויות נוספות וללא דחייה בלוחות הזמנים של הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל חח"י דאז כי לא דיווח לדירקטוריון על החלטתו ליישם את המערכת ללא מרכזי רווח מבוקרים במועד קבלת ההחלטה, מאי 2003 ., וממילא לא ביקש את אישורו משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שכבר ב- 2009 הומלץ בסקר הסיכונים "לפעול ליצירת שלמות של המערכת" בכל הנוגע לתהליך התשלום לספקים, רק בפברואר 2013 ,, לאחר כארבע שניםהוחל בפעולות ממשיות ליישום הדבר במערכת ה - ERP באופן העומד בדרישות הבקרה על פי כללי ה- SOX. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי נוכח ההיקף הכספי הגדול של תשלומי חח"י לספקיה, עליה לפעול באופן שיבטיח את יישום הנושא על פי לוח הזמנים שנקבע ואת הבאתו לידי גמר. משרד מבקר המד ינה מעיר כי נוכח מורכבות תהליך בדיקת התאמתו של מודול הדלקים לצורכי חח"י ונוכח עלות המודול, היה ראוי לדחות את ההחלטה בעניין רכישתו עד תום הליך הבדיקה המלא, לרבות האפיון המפורט. הערה זו מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שמסיכומי ישיבות ועדת היגוי דישון מפברואר וממאי 2011 עולה כי במועד רכישת המודול, אפריל 2011 , לא הייתה ודאות לגבי התאמתו לצורכי חח"י. הביקורת העלתה כי אמ"ת לא הביא לאישורה ולבחינתה של ועדת ההיגוי העליונה את ההחלטה שלא ליישם את תחום הגזברות במערכת ה - ERP , לרבות ההמלצה לפתח מנשק בין מערכת הגזברות לבין מערכת ה- ERP להעברת הפעילות הגזברית ולביצוע תשלומים; זאת אף שתפקידי הוועדה כוללים בקרה שוטפת על ביצוע הפרויקט ואישור חריגות מהתכנון. יודגש כי ההחלטה שלא ליישם את תחום הגזברות במערכת ה- ERP היא החלטה יסודית ומשמעותית שעל ועדת ההיגוי לדון בה ולבחון אותה. זאת ועוד, רק ב- 2011 , לאחר כחמש שנים, הוחל באפיון המנשק (ראו להלן). מעיון בדוחות הכספיים השנתיים של חח"י לשנים 2003 -2011 עולה כי בכל אחד מהם מצוין שהחברה אינה מגישה דוחות כספיים מבוקרים לפי מרכזי רווח. משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שהגשת דוחות כספיים מבוקרים לפי מרכזי רווח הייתה אחת מהמטרות המרכזיות של הפרויקט, ואף שהדבר נדרש בתקנות משק החשמל וברישיונות החברה, הדבר לא מומש במערכת ה - ERP , בין היתר משום התנגדות ועד העובדים. הביקורת העלתה כי למרות הודעת מינהל החשמל לחח"י ממרץ 2004 כי יש לכלול את יישום מרכזי הרווח המבוקרים במערכת ה - ERP , המשיכה החברה בפיתוח המערכת על פי תפיסת היישום של חברה אחת - ללא מרכזי רווח.	הבדיקה העלתה כי בניגוד לנוהל הפקת הלקחים, ואף שהמודולים העיקריים של מערכת ה- ERP יושמו כבר ב- 2008 ומקצתם בתחילת 2010 , התקיים בחח"יסקר שביעות רצון מהמערכת רק באוגוסט 2012 - כארבע שנים לאחר העלאת החלק הראשון שלה לאוויר וכשנתיים וחצי לאחר העלאת החלק השני לאוויר. זאת ועוד, אחת מהמלצות מסמך הפקת הלקחים ממרץ 2011 הייתה שיש לבצע סקר שביעות רצון לקוחות, אך בסופו של דבר הוא בוצע רק שנה וחצי לאחר פרסום המסמך.	286
משרד הבריאות . סרטן העור - מניעה, איתור וטיפול נמצא כי אין באתר מידע לציבור על סכנות החשיפה לשמש במהלך עונת הרחצה. יתר על כן -גם אין קישור לאתרים כמו זה של האגודה למלחמה בסרטן, שבהם קיים מידע בנוגע לחשיפה זהירה לשמש בחופי הים, ולאתר השירות המטאורולוגי לגבי תחזית עצמת הקרינה. נמצא, כי למרות התועלת המרובה העשויה לצמוח מהצבת המכונות בחופי הים - אין נוהל המחייב זאת. משרד הפנים ומשרד הבריאות אף לא קיימו ביניהם דיון כיצד ניתן להגביר את הנגשת תכשירי ההגנה לציבור המבלים בחופי הים. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן את האפשרות לעודד את הרשויות המקומיות להציב מכונות מסוג זה בחופים מוכרזים נוספים, וכן מוצע כי תיבחן האפשרות לפקח על מחיר התכשירים שיימכרו בהן. כמו כן יש להקפיד כי המכונות יוצבו במקום מוצל שבו תשמר יעילות התכשירים. נמצא כי אין אחידות בהמלצות שמפרסם משרד הבריאות לגבי מקדם ההגנה המזערי הרצוי לשימוש. עוד נמצא כי בהמלצות שבאתר האינטרנט של המשרד לא מופיעות המלצות ייעודיות בנושא מקדם ההגנה הרצוי לאוכלוסייה שבסיכון. נמצא כי בניגוד להמלצת משרד הבריאות, בתי המרקחת של כל קופות החולים מוכרות תכשירי הגנה בעלי מקדם הגנה גבוה מ -50 . הקופות השיבו כי מכירת התכשירים בעלי מקדם הגנה גבוה מ-50 נועד לבעלי עור רגיש במיוחד, שהמשרד לא הזכיר בהמלצותיו. ראוי כי משרד הפניםומשרד הבריאות יבחנו את הדרך המשפטית המתאימה לחייב התקנת אמצעי הצללה בפארק י מים מעל אזורי ההמתנה והתורים למתקנים, כ פי שנקבע למשל לגבי הצללה מעל ארגזי החול בגני ילדים. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד הבריאות לשקול את הצורך להקים ועדה שתבחן את תוצאות המחקר שבוצע בגרמניה; מוצע שהיא תוקם בשיתוף קופות החולים, האיגוד המקצועי לרפואת עור ומין, אפידמולוגים 145 , כלכלני בריאות ומומחים לכוח אדם רפואי. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שמשרד הכלכלה יערוך תחילה מיפוי של מקומות העבודה שבהם חשופים העובדים לקרינת השמש (כגון עובדי בניין, עובדי חקלאות, גננים, עובדי כבישים, מצילים בחופי הים ובבריכות השחייה, עובדי פיקוח ושיטור); לאחר מכן ישקול את הדרך הראויה לוודא כי המעסיקים אכן מקיימים את חובותיהם להגנה על העובדים מפני השמש לפי החוק, למשל, משלוח תזכורות תקופתיות למפקחים שעליהם לבדוק את הנושא בביקורות שהם מקיימים. מוצע כי שירות הפיקוח על העבודה יבחן את האפשרות לשלב בתקנות החדשות לשיפור הבטיחות בעבודה גם דרישה ממקומות עבודה שבהם נחשפים העובדים לקרינת השמש, להכין תכנית ייעודית לניהול הבטיחות והבריאות ולמניעתם וצמצומם של הסיכונים מקרינת השמש.	לדעת משרד מבקר המדינהגם אם מלנומה נגרמת בעיקר כתוצאה מחשיפה לשמש בתקופת הילדות - הרי אדם שניזוק מהשמש בילדותו נמנה ע ם קבוצת סיכון לחלות במלנומה גם במהלך שנות עבודתו בבגרותו. חשיפה מתמשכת וקבועה נוספת לשמש עקב עבודה, מגבירה את הסיכון למלנומה בגיל העבודה ומגדילה את הצורך במעקב לאיתור מוקדם 82 . ,בנוסףגם לסוגי הסרטן הנוספים: BCC ו- SCC יש תוצאות רפואיות וכלכליות שמצדיקות לשקול מעקב אחר עובדים החשופים לשמש בעבודתם.	287
משרד הבריאות . המרכז הגריאטרי הממשלתי בראשון לציון יוצא שההחלטה להעביר את הפעילות של המרכז לידי חברה משותפת של קופת חולים מאוחדת ועיריית ראשון לציון התקבלה עשר שנים אחרי שהועלתה ההצעה להקים חברה ממשלתית-עירונית שתפעיל את המקום החל מינואר 2004. אשר לאחיות - יש לציין שבישראל יש מחסור כבד באחיות, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שבמרכז הגריאטרי יש עודף ניכר של אחיות שלא לצורך. מהאמור לעיל עולה ששיעור כוח האדם במרכז הגריאטרי גדול במאות אחוזים מהנדרש בהתאם לתקן, והדבר מלמד על חוסר יעילות במרכז ועל בזבוז כספי ציבור. מערכת זו, שהשימוש בה מקובל במרכזים גריאטריים ממשלתיים אחרים, לא הותקנה במרכז הגריאטרי בראשון לציון עקב היותו מועמד לסגירה. אי-מתן טיפולי ריפוי בעיסוק לקשישים הסיעודיים מנוגד להוראות משרד הבריאות. בהיעדר כוח אדם בתחום זה , מטרות הטיפול ותכניות הטיפול בתחום הריפוי בעיסוק אינן מתעדכנות , לא ניתנים לקשישים טיפולים פרטניים או קבוצתיים של ריפוי בעיסוק ואין מי שיעדכן את כלל הצוות בתחום זה. על משרד הבריאות לטפל בבעיה זו כדי שהקשישים במרכז יקבלו טיפולים של ריפוי בעיסוק. יוצא אפוא שההפחתה במספר המאושפזים במשך השנים לא לוותה כמצופה בהפחתת מספר העובדים בהיקף דומה. מימון שכרם של העובדים הרבים, שרובם אינם נדרשים, גורם להוצאות כספיות כבדות ולסבסוד מתמשך של משרד הבריאות בהפעלת המרכז (ראו בהמשך). הדבר מלמד על חוסר יעילות ו על בזבוז כספי ציבור. הסכמי הפשרה בגין השימוש בקרקע בסך כ-25 מיליון ש"ח גרמו לבזבוז כספים נוסף. מקורם בתביעות משפטיות שהגישה עיריית ראשון לציון נגד המדינה עקב הפעילות הבלתי מוסדרת שמבצעת המדינה משנת 2004 במקרקעין ששייכי ם לעירייה. יצוין כי לדברי ראש העירייה, אם המרכז הגריאטרי יהיה פעיל ובתפוסה מלאה תוותר העירייה "על חלק מדמי השימוש המגיעים לה". יוצא שעקב אי-קליטת קשישים נוספים במרכז משנת 2004 , פחתו ההכנסות של המרכז בכ- 70% , המשרד שילם בעד קודים לקשישים שאושפזו במוסדות סיעוד פרטיים עשרות מיליוני ש"ח ונוסף על כך נמנעו מהמרכז הכנסות ממשרד הרווחה בהיקף עשרות מיליוני ש"ח. מאידך המשרד נאלץ לסבסד את המרכז בסכומים ניכרים - בכ-450 .מיליון ש"ח במשך כעשר שנים מכאן עולה שאמדן הה פסד הכספי הכולל שנגרם למשרד בגין התמשכות תהליך סגירת המרכז והפסקת קליטת הקשישים במרכז משנת 2004 ועד סוף 2013 - הוא יותר מחצי מיליארד ש"ח21. התברר בביקורת כי דרישותיו של איגוד ערים לשירותי כבאות והצלה אזור ראשון לציון (להלן גם - שירותי הכבאות) מינואר 2010 מהמרכז הגריאטרי בעניין הפעולות שעליו לנקוט כדי לעמוד בתנאי הבטיחות הנדרשים לא מולאו, ומאותו מועד ועד יוני 2013 , פרק זמן של למעלה משלוש שנים, לא היה למרכז אישור הפעלה של שירותי הכבאות.	מכאן שההפחתה במספר המשרות ובמספר העובדים הייתה קטנה בהרבה מההפחתה במספר ימי האשפוז ובתפוסה של המאושפזים.	288
משרד הבריאות . היערכות שירותי הבריאות לעתות חירום - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות העליונה לאשפוז, על משרד הבריאות ועל הקופות למצוא פתרון כדי להבטיח במידת האפשר העברה של דגימות מהמרפאות האחודות למעבדות הקופות בשעת חירום. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות העליונה לאשפוז ועל משרד הבריאות לוודא כי בעתות חירום יוכל מד"א לספק את מנות הדם הדרושות. יש להכין לבנק הדם אתר ממוגן בפני נשק קונוונציונלי ואטום לחל"כ, שיהיה עמיד מפני רעידות אדמה וניתן יהיה לעבוד בו בתפוקה מלאה ולבצע את כל הבדיקות הנדרשות למנות הדם גם במצבי חירום. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבר יאות לוודא כי מד"א נערך לעתות חירום כראוי, בין אם מתקציבו או ממקורות תקציב אחרים. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש לזרז את עבודת המטה ולהתארגן לאיוש מהיר של צוותי סיוע למד"א בעתות חירום. בביקורת עלה כי הרשות העליונה לאשפוז לא החליטה אם להפעיל את בתי החולים במזרח ירושלים, למרות פוטנציאל האשפוז הטמון בהם והאפשרות להקטין בעתות חירום את העומס הצפוי על בתי החולים במערב העיר. מן הראוי לסיים בהקדם את הכנת תרחיש הייחוס ואת אישורו, לעדכן לפיו את משימות מד"א, לבחון את צורכי ההיערכות שלו לשעת חירום ולפעול להשלמת חסרים שיתגלו. בבדיקה לא נמצא כי משרד הבריאות נערך להקצאת כלי רכב ממוגנים למ ערכת הבריאות בקהילה עבור הצוותים שאמורים לאייש את המרפאות ועבור סגל ביקורי הבית והצוותים לטיפול באוכלוסייה השוהה במקלטים או בביתם. כמו כן לא נמצא כי נבחן נושא הסעת עובדי מערכת הבריאות לעבודה, למשל לאייש את המרפאות האחודות, בתי החולים, כמו גם הסעת ילדיהם למעונות. עד למועד סיום הביקורת, צה"ל ומערכת הבריאות לא בחנו את אופן הסיוע למחלקות האבטחה גם במקרה של תקיפה קונוונציונלית. נמצא עם זאת כי המטה לביטחון לאומי (המל"ל) במשרד ראש הממשלה החל בתקופת הביקורת בעבודת מטה לצורך היערכות לאבטחת מתקנים שונים בעתות חירום, ובכלל זה במערכת הבריאות.	לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד הבריאות יכין מידית את טופס הסירוב לפינוי, ויצרפו לנהליו.	289
משרד הבריאות . מערך החיסונים לילדים, מבוגרים וצוותים רפואיים לחיסוני המבוגרים לא קיימת תשתית מסודרת. מבוגר שרוצה לקבל את החיסונים שעליהם המליץ המשרד, צריך לפנות ביזמתו לקופה שבה הוא מבוטח או למרפאות החיסונים של לשכות הבריאות. יוצא שמגיל 2199 אין למעשה מערך חיסונים תומך במדינה, למעט עבור צוותים רפואיים במקומות עבודתם (ראו להלן). ילדים שאינם מחוסנים חשופים לסכנת הידבקות במחלות ועלולים להדביק בהן את חבריהם ואת בני משפחו תיהם, ואלה עלולים להדביק בהן אחרים - והדבר עלול לגרום לפריצתה של מגפה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות להמשיך לבחון את המחסומים הארגוניים המקשים את מתן החיסונים ולפעול להסרתם, על מנת להעלות את שיעור המחוסנים ככל שניתן. כדי להשיג מטרה זו על משרד הבריאות גם להגביר במידת האפשר את הגמישות בנוגע למתן החיסונים, ולהגביר את השקיפות על ידי מסירת מידע מלא ועדכני לציבור בעניין זה ולפעול בשיתוף פעולה עם ציבור המתחסנים, קופות החולים והאיגודים המקצועיים הרלוונטיים. נוסף על כך, יש מקום שמשרד הבריאות יבחן את האפשרות לשינוי תבנית הפעולה הקיימת באופן שיצמצם את ריכוזיות משרד הבריאות בכלל הפעולות הנעשות בתחום החיסונים ואף יבחן את שינוי הרכב הוועדה המייעצת, תוך מתן אפשרות לנציגים מקרב הציבור להיות שותפים, במידה זו אחרת, בהליכי קבלת ההחלטות, כדי שלא יהיה בה רוב לעובדי מערכת הבריאות הממשלתית; כל אלו יסייעו בהגברת אמון הציבור בנוגע לחיסונים ול העלאת שיעור ההיענות לחיסון הן ברגיעה והן בעתות חירום (כולל בהתפרצויות). בעקבות הערת משרד מבקר המדינה שינה המשרד את כוונתו, ובאוקטובר 2013 פרסם המשרדדף מידע להורים, שבו הובהר כי החיסון שמיועד להינתן לתלמידות של שני השנתונים בשנת הלימודים התשע"ד, אינו מגן מפני יבלות באיברי המין. עם זאת, משרד מבקר המדינה מעיר כי דף המידע לא פירט להורים מהן היבלות באיברי המין שמפניהן מגן החיסון גרדסיל, את השכיחות הגבוהה של המחלה, מה הסיכונים הכרוכים בה, אופן הקבלה של החיסון גרדסיל ועלות החיסון, ולפיכך לא היה להורים מידע מלא וזמין בעניין זה. משרד מבקר המדינה גם מציין כי תלמידת כיתה ח בשנת הלימודים התשע"ד המעוניינת לקבל את החיסון גרדסיל נאלצת לרכשו בבית מרקחת בתשלום מלא, ולא במחיר מוזל באמצעות תכניות השב"ן של קופות החולים93. משרד מבקר המדינה מעיר כי על פי חוק זכויות החולה, התשנ"ו- 1996 , היה על משרד הבריאות ליידע את הורי התלמידות בדבר תכונותיו של החיסון סרווריקס, בייחוד בהקשר לכך שאינו מספק הגנה מפני יבלות באיברי המין, וכן בדבר החלופה, כדי שההורים יחליטו אם לחסן את בנותיהם בחיסון שהמדינה מממנת או בחיסון שעליו המליצה ועדת הסל, המקנה גם הגנה מפני יבלות באיברי המין. מהאמור לעיל עולה שעקב פתיחת המשרד בהליכי הרכש של החיסון נגד נגיף הפפילומה עוד לפני שא ושר החיסון בוועדת הסל, ניתן לשני שנתונים של בנות חיסון שונה מהחיסון שעליו המליצה ועדת הסל, שאינו מגן מפני יבלות באיברי המין (מחלה שכיחה, מידבקת ולעיתים מסוכנת). על המשרד לקבוע מהו השילוב הנכון מבחינת לוחות זמנים ותהליכים בין פעילות ועדת הסל ובין פעילות הרכש של המשרד. עיריית תל אביב -יפו : עד ינואר 2014 חוסנו בעיריית תל אביב -יפו כשליש מעובדי הבריאות. להערכת העיריי ה, היא תסיים את חיסון כלל עובדי הבריאות בה במרץ 2014. עיריית ירושלים : בינואר 2014 טרם סיימה עיריית ירושלים את חיסוני העובדים. ועדת הסל מוסיפה לסל הבריאות טכנולוגיות חדשות, וחיסון חדש מוגדר טכנולוגיה כזאת. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על מנת למנוע הישנות מקרים בהם המשרד מבצע מכרז לרכש חיסון עוד לפני שהתקבלה החלטה של ועדת הסל בנוגע לאותו חיסון, עליו לקבוע מהו השילוב הנכון מבחינת לוחות זמנים ותהליכים, בין פעילות ועדת הסל ובין פעילות הרכש של המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הרלוונטיים במשרד הבריאות לבחון כיאות אם עובדים במערכת הבריאות שאינם מתחסנים נגד שפעת עלולים לסכן את מטופליהם ואת חבריהם לעבודה. אם יתברר שכך הוא - על המשרד למצוא את הדרכים להגביל את מתן הטיפול בידי עובדים אלה. בעת סיום הביקורת, ספטמבר 2013 , היו הנתונים שלהמשרד בדבר שיעור הילדים שחוסנו בתחנות טיפת החלב, מעודכנים לשנת 2010 ונגעו לילדים שנולדו בשנת 2008 . לפי נתונים אלה, נע שיעור הילדים שחוסנו בין %90 ל-%9746 . אף שמדובר בשיעור גבוה יחסית, נתונים אלה מלמדים שעשרות אלפים מהילדים בישראל לא חוסנו בחלק מהחיסונים או לא חוסנו כלל.	יצוין שבאוכלוסיות מסוימות שיעור הילדים שחוסנו הוא נמוך, ולכן חשופים ילדים אלה לסכנה גדולה יותר ללקות במחלות. לדוגמה, בכמה תחנות המשרתות את המגזר החרדי בירושלים שיעור הילדים שחוסנו נמוך ב - 15% לעומת השיעור הממוצע בכלל התחנות במערב העיר 47; גם בק רב האוכלוסייה הבדואית בנגב שיעור הילדים המחוסנים נמוך לעומת הממוצע הארצי. עוד יש לציין כי למשרד הבריאות אין מידע על שיעור הילדים שקיבלו את החיסון נגד פנוימוקוקוס, שנוסף לחיסוני השגרה בשנת 2009 , ואת החיסון נגד נגיף הרוטה, שנוסף לחיסוני השגרה בשנת 2010 .	290
משרד הבריאות . המערך של תחנות טיפת חלב משרד מבקר המדינה מעיר שעל המשרד להחזיק בידיו מידע על כל התחנות שהוא מפעיל וכן על התחנות העירוניות והתחנות שמפעילות הקופות, כדי שתהיה בידיו תמונת מצב בנוגע למצבן הפיזי של כלל התחנות בארץ. על כל מפעילי התחנות לוודא שהתחנות הזקוקות לשיפוץ ישופצו, כדי שהשירות יינתן בתנאים ראויים49 . האפשרות שניתנה לרשויות המקומיות להחליט בעצמן אילו מבני ציבור ייבנו בתחומי שיפוטן בכספים שמקצה להן מפעל הפיס, גרמה לעתים להימנעותן של רשויות מקומיות לבנות תחנות בשכונות חדשות שמתגוררים בהן ילדים רבים (כגון גני יער בלוד, וכן שכונות בטירת הכרמל ובחיפה). עקב כך תושביהן של שכונות אלה נאלצים לנסוע או ללכת ברגל לתחנות אחרות בעיר. לדברי ראש השירות, בניית תחנות חדשות תלויה ברצון של הרשות המקומית ולמשרד הבריאות "אין גמישות בהחלטה היכן לבנות". משרד מבקר המדינה מעיר שמן הראוי לתת את הדעת לעניין זה. על משרד הבריאות לפעול על מנת שיובהר לכל הקופות אילו פעולות נדרשות מהן לפני סגירת תחנת טיפת חלב. זאת, על מנת שהקופות יעמדו בהוראות החוק הרלוונטיות וימלאו ויקיימו את חובת השקיפות המוטלת עליהן כלפי הגוף המאסדר בתחום ובעיקר כלפי המבוטחים שלהן, שייאלצו להיערך לקראת סגירת התחנה. על המשרד לבחון את המשך הפעולות להקמת מאגר נתונים ארצי בנושא החיסונים, ועד להשלמתו לנקוט בצעדים הנדרשים להגביר את מידת העברת המידע בין הגופים ככל הניתן, גם בנוגע לבדיקות הסינון. כל זאת, תוך מתן הדעת להיבטים הנוגעים להגנת פרטיותם של אזרחי המדינה ותושביה. ואולם בביקורת עלה שבכמה יישובים ביהודה ושומרון שבהם הכללית היא הקופה היחידה שמפעילה תחנות טיפת חלב, היא אינה נותנת שירותים למבוטחי קופות אחרות באותו ישוב, על אף חובתה לעשות כן. לדוגמה, ביישוב עפרה, ש בשטח שיפוטה של המועצה האזורית מטה בנימין, קיימת תחנת טיפת חלב של הכללית בלבד. מבוטחי הקופות האחרות בישוב עפרה הזקוקים לשירותי טיפת חלב נאלצים אפוא לנסוע ליישובים אחרים כדי לקבלם, כגון לחלמיש, או לפסגת זאב בירושלים שנמצאים במרחק של כ-20 דקות נסיעה. גם ביישובים אלון מורה ופסגות קיימת תחנת טיפת חלב של הכללית בלבד, שאינה נותנת שירותים למבוטחי קופות אחרות62. משרד מבקרהמדינה מעיר שעיכוב או אי -ביצוע של פעולות מניעה שונות, כגון בדיקות סינון, עלול לגרום לילדים מסוימים נזק בלתי הפיך. עוד עלה כי ישנן פעילויות נוספות - כגון חיסוני נוסעים לחו"ל וחיסונים נגד כלבת - שלא מבוצעת בתחנות אלא בלשכות הבריאות. פעילויות אלה נעשות בידי אחיות שבמקור יועדו לעבוד בתחנות, אולם בפועל הן מבצעות פעילויות אלה בלשכות הבריאות. יוצא שיש פחות אחיות בתחנות בגלל פעילות שאינה קשורה לרפואה המונעת הנוגעת לילדים. העומס המוטל על האחיות בתחנות הממשלתיות ובתחנות העירוניות עלול לגרום, ולעתים אכן גורם להפרת נוהלי המשרד ולפגיעה בשירות שתחנות טיפת החלב נותנות לציבור. על המשרד לתת מענה לנושא זה26. הביקורת העלתה כי בתחנות שפועלות במגזר החרדי בירושלים, בני ברק, בית שמש ואלעד יש כ -20 משרות שאינן מאויש ות. בשל כך יש עומס עבודה על האחיות המועסקות בתחנות אלה, דבר הגורם בין היתר להמתנה ארוכה לקבלת חיסונים ולביצוע בדיקות סינון.	ואולם מתשובתו של המשנה לממונה על השכר למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2013 עלה שעדאותו חודש משרד הבריאות טרם מסר לו את הנתונים המשלימים הנדרשים להמשך הטיפול בנושא - ועקב כך הקושי לגייס אחיות לעבוד במגזר החרדי בעינו עומד. על משרד הבריאות ומשרד האוצר לקדם את היוזמה בה החלו, ולהביא למימושה של תכנית לעידודן של אחיות לעבוד במגזר החרדי בהקדם האפשרי.	291
משרד הבריאות . מחשוב מערך החיסונים בישראל ביצוע בדיקות עומסים למערכת, כפי שדורש נוהל מפת"ח, היה אמור לחשוף את הבעיות הקיימות במערכת בעת עבודה בעומס מלא. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי חיבור מחשבה בריאה לרשת מרכזית אחת, שימוש בכרטיס חכם, חיבור לשרתים מרוחקים והפעלת תכנה משוכתבת (מוסבת) - כל אלה מצריכים, לפי נוהל מפת "ח, ביצוע בדיקות ובהן בדיקות בעומס מלא. פעולות אלה כאמור לא בוצעו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבדוק בהקדם את תפקודה של המערכת בעומס ולנקוט צעדים מידיים לתפעולה המיטבי ולתיקון הבעיות שהעלו המשתמשים בה. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא ברור מדוע הכין המשרד אפיון למערכת חדשה (נחליאלי) אם הייתה בידיו מערכת קיימת ומוכנה להפעלה שאפשרה את יישום החוק. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות על הפיגור הניכר בהקמת מאגר המידע הארצי בנוגע לחיסונים, שפיתוחו החל כבר בספטמבר 2010 . אף שחוק הביטוח הלאומי, שתוקן עוד בשנת 2009 , קבע מועד מאוחר להחלת סעיפים 68)(ד-68 )(יא- עד מרץ 2013 , גם במועד זה לא הסתיימה הקמת מאגר המידע הארצי בנוגע לחיסונים. אי -הקמת מאגר המידע לא אִפשרה למשרד הבריאות ולמוסד לביטוח לאומי לקיים אחר הוראות החוק, שכאמור היו בתוקף עד יולי 2013 . יצוין כי על פי נוהל מפת"ח גם בפרויקטים שאינם בגדר פיתוח מערכת חדשה אלא שדרוג של מוצר קיים, יש להכין תכנית עבודה ולבצע שלבים שונים במחזור החיים של כל פרויקט מחשוב ובהם: ייזום; אפיון -על; אפיון מפורט; עיצוב ובנייה; ובדיקות מערכת. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח מורכבות הפרויקט והתקלות שתוארו לעיל, על המשרד לפעול מכאן ואילך לצורך פיתוח המערכת החדשה לפי נוהל מפת"ח. כמו כן, על המשרד לוודא כי המערכת החדשה שתפותח תענה על דרישות המשתמשים ועל דרישות ההנהלה שלו, וכי יתוקנו בה הליקויים שהועלו בשתי המערכות הקיימות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי קיומו של מסמך מאושר שבו מפורט תקציב הפעולות הכרוכות בביצועו של הפרויקט, וכן קיומו של מסמך ביצוע תקציבי מפורט ומעודכן, הם תנאים יסודיים לניהול סדור ותקין של כל פרויקט מחשוב. יש להקפיד על קיומם של מסמכים אלו גם כאשר הפרויקט מקודם במקטעים של שנות תקציב, וכן להניח, לגבי כל שנה, מסמך תכנון תקציבי מפורט ומסמך ביצוע תקציבי המתעדכן במהלך השנה למול מסמך התקציב שאושר. על אגף המחשוב לקבוע סדרי עבודה, אשר יבטיחו כי הניהול התקציבי של כל פרויקט ייעשה על פי מסמכי תקציב מפורטים שאישרה ועדת ההיגוי. כמו כן על ועדת ההיגוי ועל אגף המחשוב לעקוב אחר כלל ההוצאות הנוגעות לביצועו של הפרויקט בהתאם לתקציב שאושר לכל שנה ולפרויקט בכללותו. המשרד לא מסר תיעוד המצביע על כך שבמהלך השנים שבהן בוצעו הפרויקטים נערך פיקוח שוטף ושיטתי אחר העמידה בלוחות הזמנים, ככל שנקבעו בפרויקטים השונים (ראו להלן בעניין הקמת מאגר החיסונים נחליאלי). משרד מבקר המדינה מעיר כי בהיעדר מעקב מפורט, שוטף ושיטתי אחר לוחות הזמנים שומט המשרד כלי בקרה בסיסי וחיוני לניהול מיטבי של הפרויקטים. לדעת משרד מבקר המדינה היות שמערכת מחשבה בריאה פותחה במטרה לשרת את כל תחנות טיפת החלב שבהפעלתו, היה על המשרד להכין תכנית סדורה להמשך פריסת המערכת ולגבותה בהקצאה תקציבית הולמת, בתיאום עם משרד האוצר; זאת כדי למנוע בהמשך אילוצים תקציביים שלא יאפשרו את פריסת המערכת באופן מלא. יוצא אפוא שאין בידי משרד הבריאות מסמכי הייזום והאפיון של מערכות המחשוב שפיתח בתחום החיסונים, שלפי נוהל מפת "ח יש לנהלם ולשמרם בספריית הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, אין לקבל מצב שבו שמירתם ותיעודם של מסמכי יסוד בפרויקטי מחשוב תלו יים בנושא משרה מסוים בארגון. תיעוד זה משמש מסמך ארגוני יסודי וחשוב, ולכן יש להבטיח כי ניתן יהיה להשתמש בו בעת הצורך.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי עליו לבצע בדק בית בדבר סדרי הניהול של הפרויקטים בתחום המחשוב. על ועדת ההיגוי לקיים לגבי כל פרויקט הליכי בחינה, שבסופם יאושרו מסמכי תקציב מפורטים הנוגעים ל פרויקט; אבני הדרך; לוח הזמנים לביצועו; ותפוקותיו. כמו כן יש להבטיח בכל הפרויקטים ניהול תקין של מסמכי יסוד, כנדרש בנוהל מפת"ח. נוסף על כך יש לקיים מעקב ובקרה אחר ביצוע הפרויקטים, להפיק דוחות ביצוע מפורטים ולמסור אותם גם לוועדת ההיגוי.	292
איגוד הכדורסל בישראל . היבטים בסדרי העבודה של מוסדות איגוד הכדורסל בישראל לדעת משרד מבקר המדינה לא ניתן לראות בספר תכנית המשחקים או בתכנית המערכת הממוחשבת המיועדת לניהול הליגות, הקבוצות, השחקנים והשחקניות, תחליף לפנקס חברים כנדרש בחוק. פנקס החברים קובע, בין היתר, את זהות חברי האיגוד הרשאים להשתתף באספה הכללית של האיגוד והזכאים לבחור ולהיבחר למוסדותיו; בהיעדרו עלולה להיפגע תקינות פעילותו השוטפת של האיגוד. על האיגוד להשלים בדחיפות את הכנתו של פנקס חברים כחוק. בביקורת עלה כי האיגוד אינו מנהל פנקס חברים כמתחייב מהוראות החוק. האיגוד הציג לעובדי הביקורת את ספר תכנית משחקי הליגה והגביע (להלן - תכנית המשחקים) של האיגוד, המופקת לכל עונת משחקים, כפנקס החברים של האיגוד. משרד מבקר המדינה העיר להנהלת האיגוד כי אם המבקר הפנימי סבור שמידע או מסמכים מסוימים דרושים למילוי תפקידו, על הגוף להעביר לו אותם ללא עיכוב, גם אם הוא סבור שהם אינם נכללים במסגרת תכנית העבודה שנקבעה למבקר הפנימי. זאת מתוקף חובתו של האיגוד לאפשר למבקר הפנימי לבצע את עבודתו באופן עצמאי ובלתי תלוי. עיון בפרוטוקולים של אותן ישיבות מעלה כי ההתייחסות היחידה בהם לעניין אישור הדוחות הייתה ציון העובדה כי הדוחות הוצגו ואושרו פה אחד. אי-אפשר ללמוד מהפרוטוקולים אם האספה הכללית דנה במהות הדוחות וא ם מי מחברי האספה הכללית התייחס ספציפית ובאופן ענייני לנושא כלשהו שהוצג בהם. .משרד מבקר המדינה העיר לאיגוד ולמוסדותיו, לרבות לאספה הכללית, כי מטרת רישום הפרוטוקול היא לשקף את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון ולשמש כלי לפיקוח ול בקרה על הפעולות וההחלטות של הארגון. לעניין הפרוטוקולים של דיונים קבע בג"ץ כי "ללא דיווח וגילוי לא תהא שקיפות, וללא תיעוד עלולה חובת הגילוי להתרוקן מתוכן של ממש" 15 . על הפרוטוקול לשקף נאמנה את מה שהתרחש בדיון 16 - מי המשתתפים בו, מי הנעדרים ממנו, מהו סדר היום ו מהם עיקרי הדברים שנאמרו. גם אם לטענת האיגוד התקיימו דיונים מוקדמים בדוחות הכספיים, הן בישיבות ועדת הכספים והן בישיבות ההנהלה, אין בכך כדי לייתר את הצורך שהאספה הכללית, שהיא המוסד העליון באיגוד, תדון בנושא לפני שתאשר את הדוחות, ושהדבר יקבל ביטוי מתאים בפרוטוקול. נמצא כי שלא לפי דרישת החוק, חברי הווע דה לא היו חברים בעמותה וגם לא ייצגו שום תאגיד החבר בעמותה. המוסדות והגורמים המופקדים על הבקרה והפיקוח בעניין פעילות העמותה - האספה הכללית והיועץ המשפטי, אשר מוזמן בקביעות לדיונים ומשתתף בהם - לא עמדו על כך שחברי ועדת הביקורת נבחרו לתפקידם שלא בהתאם לחוק. בדיקת הפרוטוקול של דיוני האספה הכללית מיוני ויולי 2013 , לאחר מועד פרסום הנוהל החדש, העלתה כי עיקרי הדברים שעלו בדיונים הוצגו בפרוטוקולים במתכונתם הקודמת - דהיינו דיווח קצר שלא ניתן ללמוד ממנו על ההתייחסויות העיקריות של המשתתפים לנושאים שעלו ועל תהליך קבלת ההחלטות בדיונים. הביקורת העלתה כי יו"ר האספה לא חתם על הפרוטוקולים כנדרש בחוק, ועל כן לא ניתן אישור לנכונות תוכנם של הפרוטוקולים ולכשרות אופן כינוסה של האספה, ניהולה וקבלת החלטותיה. הממצאים שתוארו לעיל מלמדים על פגמים באופן שבו תיעדה האספה הכללית את דיוניה, ובכלל זה באופן שבו נרשמו ואושרו הפרוטוקולים. הדבר פוגע בעקרון השקיפות ובאפשרות לקיים בקרה ומעקב לגבי תהליך קבלת ההחלטות ויישומן. לנוכח העובדה שהאספה הכללית דנה בע ניינים שונים הנוגעים לפעילותו של האיגוד, ושהחלטותיה יכול ות להשפיע מהותית על היעילות והתקינות של פעולותיו, עליה לתעד כראוי בפרוטוקול את הדיון עצמו באופן שישקף נאמנה את עיקרי הדברים שנאמרו בו, את עמדות משתתפיו ואת תהליך קבלת ההחלטות. על יו"ר האספה הכללית לוודא כי הוא חתם על הפרוטוקולים ובכך נתן להם תוקף. ראוי גם שיו"ר ועדות אחרות של האיגוד יקפידו על כלל זה.	לדעת משרד מבקר המדינה נוכח החשיבות שייחס האיגוד לכך שחמשת ארגוני הספורט הגדולים ייוצגו בהנהלתו, ונוכח העובדה שארגונים אלו אינם חברי עמותה ועל כן לפי הוראות החוק אינם יכולים לשמש חברי הנהלה, ראוי שהאספה הכללית תשנה בהקדם את התקנון באופן שיעלה בקנה אחד עם הוראות החוק ותפעל לרישום השינוי המתבקש על ידי רשם העמותות.	293
משרד האנרגייה . היבטים סביבתיים בשיקום מחצבות .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד להג"ס להגביר את מעורבותו בתחום שיקום .המחצבות לנוכח ההשפעות הסביבתיות של הנושא ולקבוע הנחיות בנושא הטיפול .הנדרש של מחוזות המשרד להג"ס במחצבות נטושות, ובכלל זה בעניין ביצוע סדיר של .סיורים והקמה ותחזוקה של מאגרי מידע לגבי התנאים הסביבתיים של המחצבות. נתוני .מאגר זה ישמשו את נציגי המשרד בקרן לשיקום מחצבות כתשומה לדיונים המתקיימים .בקרן על סדרי עדיפויות בשיקום מחצבות, וניתן יהיה לשלבם במאגר מידע אחוד של כלל .הגורמים הרלוונטיים. משרד מבקר המדינה ממליץ לקרן לאמץ את עקרונות התכנון והדיווח של מדריך התכנון .הממשלתי, לבחור את המחצבות אותן היא רוצה לשקם ולגבש לשם כך תוכניות עבודה .שנתיות ורב-שנתיות הניתנות למדידה והערכה במדדי תפוקה אופרטיביים שיוצמדו .למטרותיה, יעדיה ומשימותיה, כך שניתן יהיה לעקוב אחר ביצוע הפרויקטים שנבחרו, .להעריך באיזו מידה הושגו מדדים אלה ולפעול בהתאם. ראוי גם שהקרן תפרסם מידע .חשוב זה באתר המרשתת שלה כדי להגדיל את שקיפותו כלפי הציבור. התייחסות לחובה פוזיטיבית לשיקום מחצבה שניצולה הסתיים או מחצבה שהחציבה בה .לא מוצתה אולם המשכה אינו כלכלי, תוך כדי קביעת אמות מידה ברורות בדבר אופן .ביצוע חובה זו ; יציקת תוכן ל מונחים "שיקום" ו"תוכנית שיקום" וקביעת איזו ן ראוי בין .ערכים שונים, כמו הצורך בשמירה על משאבי טבע ועל מערכות אקולוגיות, אל מול צורכי .פיתוח ושימושי קרקע חלופיים - בשים לב לנעשה בעניין זה בעולם, לאתגרים הייחודיים .לישראל ולמאפיינים כמו שטח גיאוגרפי קטן וצפיפות אוכ לוסין גבוהה; בחינת הצורך .בקביעת חובות שיקום לגבי סוגי מחצבות נוספים, ולא רק מחצבות להפקת חומרי בנייה; .ומתן מענה כּולי (הוליסטי) לטיפול בהיבטים סביבתיים של מחצבות, לרבות שיקומן, עוד .בשלב רישוי המחצבה ותכנון העבודות בה - כמקובל במדינות שנסקרו. .מוצע לבחון את המערך התפקודי של כל הגורמים הרלוונטיים לענף המחצבות: המפקח .על המכרות, רט"ג, הקרן, המשרד להג"ס (שהוא כיום הנושא העיקרי באחריות על נושאים .סביבתיים), משרד הבריאות (הנושא באחריות על בריאות הציבור), בעל המחצבה וגופי .התכנון; וכן גופים נוספים שיכולים להיות רלוונטיים לעניין, כגון בעלי הקרקע, קרן קימת .לישראל והרשויות המקומיות שבשטחן שוכנות המחצבות. בהתאם לבחינה האמורה, .מוצע להגדיר את סמכויותיהם ואת תחומי אחריותם. בתוך כך מוצע לקבוע מיהו הגורם .הממשלתי הנושא באחריות כוללת על מערך שיקום המחצבות בישראל, לרבות המחצבות .הנטושות אשר לא הוכרזו כטעונות שיקום, אשר ינהל מערך זה ויתפעלו. .מוצע גם לה גדיר הליך לאיתור ו למיפוי מחצבות נטושות או מחצבות שהחציבה בהן .הסתיימה; להגדיר הליך ואמות מידה לשיקומן של מחצבות אשר יביאו בחשבון, בין היתר, .את לוחות הזמנים הנהוגים בהליכי התכנון והבנייה בישראל ; לבחון קביעה של מנגנון .כספי שיבטיח את ביצוע השיקום ואת היכולת לממנו; וכן לתת את הדעת לגיבוש מנגנון .בקרה של הרשות המוסמכת על ביצוע כל אחד מהליכי השיקום. .אם יוחלט לערוך אסדרה מחודשת בתחום שיקום המחצבות ראוי שהדבר ייעשה בשים .לב: לנעשה בתחום זה במדינו ת אחרות בעולם; לשינויים שחלו בעשורים האחרונים .בתחום ההגנה על הסביבה, לרבות הקמתו של המשרד להג"ס; למאפייניה הפיזיים של .ישראל -שטחה הקטן וצפיפותה הניכרת; לצורכי הבנייה העתידיים של ישראל אל מול .שמירת השטחים הפתוחים וערכי טבע; ולעקרונות הקיימּות שלהם מחויבת מדינת ישראל .ואשר נתנה להם תוקף בהחלטת הממשלה משנת 2003 בעניין התוכנית האסטרטגית .לפיתוח בר קיימה 125 .ולעקרונות הקיימות של האו"ם שלהם שותפה ישראל במשרד להג"ס, ברמ"י וברט"ג, שנציגיהם חברים בקרן, מתקבל לעיתים במהלך עבודתם .השוטפת מידע חלקי או נקודתי על מחצבות נטושות הנוגע לתחומי עיסוקיהם ואחריותם. .ואולם עולה כי לא נקבעו הסדרי דיווח שיבטיחו שיתוף במידע לצורך העשרתו ועדכונו .של מאגר מידע כולל בנושא המחצבות. לדוגמה, מחוז דרום של המשרד להג"ס קיבל .תלונות על מחצבות לא פעילות בשטח שבאחריותו שהן מפגע סביבתי (מחצבת הר מרבץ, .מחצבת פיוניר ומחצבת הר שחר), מאחר שהפכו לאתרי הטמנת פסולת פירטיים. ואולם .המשרד להג"ס לא מסר מידע זה לקרן ולגופים השותפים לשיקום מחצבות החברים בה, .כדי שיבררו אם מדובר במחצבות נטושות שפוטנציאל ניצול חומר הגלם בהן הסתיים ויש .מקום לשקול קביעת תיעדוף של שיקומן בתוכניות השיקום של הקרן, או שמדובר .במחצבות שפוטנציאל ניצול חומר הגלם בהן טרם הסתיים ויש מקום לבחון את חידוש .פעילותן. .כדי לקיים בסיס מידע משותף כולל ומעודכן עבור הגופים השונים החברים בקרן, עליהם .לחלוק ביניהם ועם הקרן עצמה את כל המידע שברשותם הנוגע למחצבות נטושות, כולל .מידע על היבטיהן הסביבתיים, כדי שהוא יהווה בסיס נוסף לתהליך קבלת ההחלטות של .הקרן ושל כל אחד מהם בנפרד במסג רת סמכויותיו ותפקידיו. משרד מבקר המדינה .ממליץ לקרן ולגופים השותפים לשיקום מחצבות החברים בה על הקמת מאגר מידע אחוד .עם ממשקים מקוונים על מחצבות נטושות והיבטיהן הסביבתיים, שישמש את כלל הגופים .- הקרן, המשרד להג"ס, משרד האנרגייה, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד העבודה .והרווחה, רמ"י ורט"ג - ויעודכן בצורה עקבית וסדורה. מבירור שעשה משרד מבקר המדינה עם מחוזות צפון ודרום של המשרד להג"ס .עולה כי אף שבשטח שבאחריות של כל אחד מהם שוכנות, על פי מפת המחצבות .הנטושות שבאתר המרשתת של הקרן לשיקום מחצבות, מאות מחצבות נטושות, .הם אינם מנהלים מאגר מידע מסודר ומעודכן בנושא שיכלול, בין היתר, מידע על .מספר המחצבות ומיקומן. עוד עולה כי המחוזות האמורים א ינם עורכים סיורים .סדירים במחצבות נטושות, מפני שלדבריהם יש מחסור בכוח אדם המעורר צורך .לתעדף את משימותיהם. כמו כן עולה כי אופן טיפולם בנושא נעשה באופן שונה: .מחוז דרום טיפל בשלוש מחצבות נטושות רק אחרי שהתקבלו תלונות כי הן הפכו .למפגעים סביבתיים מאחר ששימשו אתר ים פירטיים לפסולת; ואילו מחוז צפון .מתמקד ביישום תוכנית האב האמורה משנת 2002 , ולפיה כאמור חמש מחצבות .נטושות במחוז שינו כבר את ייעודן לאתרי הטמנה מוסדרים לפסולת יבשה וארבע .נוספות נמצאות בשלבי תכנון לשינוי ייעוד כזה. . הביקורת העלתה שהקרן אינה מרכזת מידע בדבר הימשכות הליכי תכנון המחצבות .ושיקומן, וממילא אינה מנתחת את הסיבות לכך ואת החסמים הקיימים בעניין. ריכוז מידע .כזה על ידיה יאפשר לה להתמודד עם החסמים השונים בתהליך השיקום, ואולי אף לנקוט .צעדים שונים כדי למנוע אותם. במסגרת זו יש גם מקום שהקרן והגורמים הממשלתיים .השותפים בהנהלתה ישקלו לתת תמריצים שונים, כולל כספיים, על סמך קריטריונים .שייקבעו, לרשויות המקומיות ש ייטלו חלק בשיקום מ חצבות הנמצאות בשטח יהן; ניתן .לשקול אפשרות שתמריצים אלה יינתנו באופן דיפרנציאלי על בסיס האשכול החברתי- .כלכלי שאליו שייכת הרשות. כמו כן מוצע לבחון את תיקון תקנות הקרן, ולאפשר במקרים .חריגים, המאופיינים בשילוב של צורך נופי מיוחד ומצב כלכלי חלש במיוחד של הרשות .המקומית , השתתפות של הקרן גם במימון עלויות התחזוקה. .משרד מבקר המדינה ממליץ לקרן לעדכן באופן עיתי את הסקר האקטוארי על בסיס .הקמת בסיס מידע שיכלול נתונים על מספר המחצבות, שטחן ומצבן הסביבתי (לעניין זה .ראו גם להלן). בסיס מידע אמין ומתּו קף יאפשר הערכה מדויקת של התחייבויות הקרן .ומקורותיה הכספיים העתידיים. .כאמור, במשך השנים צברה הקרן יתרות כספיות ניכרות והשקיעה את רובן בניירות ערך. .מדוחות יה הכספיים של הקרן עולה כי תיק ההשקעות מנוהל מאוגוסט 2010 באופן רציף .על ידי חברה מסוימת152 ומוחזק בנאמנות מאוקטובר 2015 על ידי בנק מסחרי מסוים. עוד .עולה כי מדצמבר 2014 ועד דצמבר2019 הייתה התשואה על תיק זה כ-13% , דהיינו .תשואה נומינלית ממוצעת של כ- 2.6% לשנה. יצוין כי תשואות כלל קופות הגמל (לרבות .קרנות מרכזיות לפיצויים וקרנות ההשתלמות) עמדו בתקופה המקבילה (מדצמבר 2014 .עד דצמבר 2019 ) על20% - 22.5% .	.בביקורת עלה כי הפרקטיקה הנוהגת בפועל בעניין תהליכי ביצוע השיקום שונה במידה .ניכרת מהנקבע בהוראות הפקודה ובתקנות. להלן כמה דוגמאות הממחישות את הפער .בין הוראות הדין והסמכויות בנושא שיקום מחצבות לבין הפרקטיקה שנוקטים שלושה .מהגורמים הקשורים בעניין, כפי שיתואר להלן.	294
מוסדות להשכלה גבוהה . תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה .משרד מבקר המדינה ממליץ כי בטרם יוחלט על מסירת ביצוע הפרויקט למוסד כלשהו .תוודא הוות"ת מול המוסד שיש לו את כוח האדם המקצועי לניהול, לתפעול ולתחזוקה .של התשתית. בביקורת עלה כי המוסדות הזוכים מתקשים לעיתים לגייס את כוח האדם .האיכותי הדרוש להפעלת התשתית, דבר שפוגע באיכות תפקודה. מומלץ למוסדות .הזוכים, המקימים ומפעילים תשתיות מחקר, לקבוע תהליכים לאיתור וגיוס של כוח אדם .מתאים לניהול ותפעול של תשתיות מחקר וליצור את התנאים האופטימליים להנגשתה .לכלל ציבור החוקרים, כפי שהתחייבו במסגרת הקול קורא. .עלה שהחלטת הוות"ת להקים מרכז ארצי לעכברים מהונדסים גנטית התקבלה בלי שהיא .גיבשה מדיניות רב-שנתית להקמה ושדרוג של תשתיות מחקר מרכזיות, ובלי שהייתה לה .מפה של תשתיות מחקר מרכזיות קיימות ושל תשתיות שנדרש להקימן. כמו כן, אין .בנמצא מסמכים המנמקים את העדיפות הגבוהה שהיא נתנה לתשתית מחקר זו, המציינים .את התועלת שתצמח ממנה ואת הסיבות להעדפת פרויקט זה על פרויקטים אחרים כולל .סכום התקצוב שאושר - 12 מיליון ש"ח. .גם בהתחשב בהשלכות שיש בשנה האחרונה למשבר הקורונה על המוסדות הזוכים - .מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית - ועל כלל מרכזי המחקר, מומלץ שהמוסדות הזוכים, .בשיתוף הוות"ת, יפתחו תוכנית ויקדמו פרסומים בקרב כלל קהילת המחקר וגורמי .התעשייה הרלוונטיים להרחבת השימוש של חוקרים בתשתיות מחקר מרכזיות אלו, על .מנת להגדיל את התועלת שבהקמתן נוכח האתגרים בתחום המחקר המדעי שמציבה .המגפה. בביקורת עלה כי על אף המלצות הדוח לא גובש צוות מומחים לכל תשתית מוצעת ולא .נבחנה התועלת שצפויה לצמוח מכל תשתית. כמו כן, עלה כי הדוח גובש על בסיס .המלצות מומחים ללא שיתוף הציבור הרחב וכלל קהילת המחקר בישראל. עד מועד סיום הביקורת, טרם גובשה הצעה מקיפה וכוללת לקראת הצגתה לממשלה , .ומשכך גם לא נדונו שאר המלצות הוועדה הלאומית לתשתיות מו"פ והמולמו"פ, ובהן .הקמת קרן ייעודית בהיקף של 100 .מיליון ש"ח להקמת תשתיות מחקר לאומיות .יצוין שביוני 2018 התפטר יו"ר המולמו"פ הקודם מתפקידו, ובנובמבר2020 מונה יו"ר חדש .במקומו. יוצא מכך, שבמשך שנתיים פעלה המולמו"פ ללא יו"ר קבוע שמונה בהתאם .לחוק, דבר שיש לו השפעה על היכולת של המולמו"פ לגבש ולקדם המלצות לקידום .תשתיות מחקר לאומיות ולתפקד באופן יעיל לפי החוק. יצוין כי בשנים 2019 - 2020 היו .שלוש מערכות בחירות שבמהלכן לא מונו מינויי קבע. .מכל האמור לעיל עולה כי למרות המחקרים והדוחות שהוצגו למולמו"פ ולמשרד המדע .בנושא בעשור האחרון, הם לא תורגמו להכנת תוכנית אסטרטגית להקמה ושדרוג של .תשתיות מחקר לאומיות, ואף לא נקבע סדר עדיפויות להקמת תשתיות מחקר לפי הצרכים .לטווח הארוך של מדינת ישראל במתכונת של "מפת דרכים" המוסכמת על המולמו"פ, .הוות"ת, האוניברסיטאות, התעשייה ורשות החדשנות. בפועל, קידום תשתיות מחקר .גדולות נעשה בעיקר באמצעות פורום תל"ם - גוף וולונטרי הפועל ללא תכנון ארוך טווח, .ללא תקציב ייעודי וללא מעורבות אופרטיבית מחייבת של המדינה. הוות"ת, שלא הייתה .שותפה לגיבוש ההמלצות של המולמו"פ, פעלה בו-זמנית למיפוי צורכי המחקר האקדמי .בתשתיות גדולות ולמתן מענה עליהם במסגרת מכלול סדרי העדיפויות של האקדמיה .(כמפורט להלן). .משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד המדע - המולמו"פ, ישתף פעולה עם הוות"ת, נציגי .התעשייה, רשות החדשנות, יו"ר פורום תל"ם ומשרד האוצר, ויבחן דרכים לקידום המלצת .המולמו"פ להקמת מערך לתשתיות לאומיות כפי שהוצגו בוועדת השרים לענייני מדע .וטכנולוגיה בדצמבר 2019 ; ובכלל זה, יקבעו את הרכב הגוף שינהל את הנושא (לרבות .בחינת הסדרת מעמדו של פורום תל"ם) ויגבשו הצעה לממשלה על אופן ההקמה .והשדרוג של תשתיות מחקר לאומיות, לרבות אופן המימון והתקצוב. .שתי תשתיות במדעי החברה והרוח לא נבחנו ולא נערך כל דיון בעניינן בוות"ת בשנים .שלאחר מכן - מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית ומאגר הנתונים הישראלי במדעי .החברה. .שלוש תשתיות גדולות, שהופיעו גם במפת הדרכים לאקדמיה 2016 - מרכז לפנומיקה32 . של צמחים, מרכז דלקיםאלטרנטיביים מבוססי פחמן מימני ומתקן למחקר ניצול קרינת .השמש - לא נדונו בוות"ת, והיא גם לא דירגה אותן בסדר העדיפויות לצורך פעילות .עתידית לקידום הקמתן (ראו להלן). .בסה"כ הוות"ת החליטה לקדם 4 מתוך11 תשתיות המחקר המרכזיות המומלצות - 3 .תשתיות קטנות ותשתית אחת גדולה.	עלה כי משרד המדע והמולמו"פ לא דנו בדוח תשתיות מחקר 2013 ולא הגישו המלצה .לוועדת השרים למדע וטכנולוגיה ולממשלה בדבר יישום המלצות הדוח ובדבר גיבוש .מפת דרכים לתשתיות מחקר לאומיות.	295
מוסדות להשכלה גבוהה . ניהול השקעות במוסדות להשכלה גבוהה .מומלץ כי מכללת אשקלון ומכללת סמי שמעון יבחנו את האפשרות להסתייע ביועץ .מקצועי בתחום ההשקעות שילווה את פעילות אגף הכספים ואת ועדת ההשקעות. מומלץ כי מכללת אשקלון, מכללת תל אביב-יפו ומכללת סמי שמעון יתעדו בפרוטוקולים .את מהלך הדיון של הוועד המנהל ואת הבסיס להחלטות שהתקבלו בנושא תיק השקעות. . פרק זה בחןאת ניהול ההשקעות של ארבע מכללות המנהלות תיקים בהיקף של מעל .100 מיליון ש"ח כל אחת. הממצאים העולים מהביקורת מצביעים על ליקויים בהתנהלות .המכללות בת חום זה הן בפעילות המ נהלית השוטפת והן בבקרות הפנימיות. על .המכללות לפעול לתיקון ליקויים אלה. מומלץ כי הו ות"ת תבחן אילו מכלליה נדרשות .המכללות ליישם בעבודתן ותוודא שהן מיישמות אותם כנדרש. .מהשוואת היקף תיקי ההשקעות של אוניברסיטאות בישראל להיקף של תיקי ההשקעות .של המוסדות האקדמיים בארה"ב ובקנדה עולה, כי האוניברסיטאות הגדולות בישראל .הצליחו לבנות לאורך השנים תיקי השקעות בעלי ערך כספי משמעותי, המדרג אותן .במקום מכובד בהשוואה למוסדות אקדמיים בצפון אמריקה (גם ללא חישוב הכספים .בחו"ל שבידי אגודות הידידים). ההישג בולט במיוחד בשל גילן הצעיר יחסית של .האוניברסיטאות בישראל בהשוואה לגילם של המוסדות בארה"ב (למשל אוניברסיטת .בן-גוריון אשר חגגה ב -2019 יובל לייסודה). עם זאת, המבנה הפיננסי של האוניברסיטאות .והמכללות בישראל אינו זהה לזה של המוסדו ת בצפון אמריקה, וחלק מהמוסדות .להשכלה גבוהה בישראל (האוניברסיטאות הגדולות) חשופים להתחייבויות אקטואריות .משמעותיות 74 , המעצימות עוד יותר את הצורך בגיוון מקורות ההכנסה שלהן ובכללם תיק .השקעות גדול המניב תשואות. .מהביקורת עולה כי האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב משתמשות בקופת גמל .מרכזית להשתתפות בפנסיה תקציבית של אותה חברה; האוניברסיטה העברית משקיעה .במסלול מניות שהניב בשנים 2015 - 2019 תשואה מצטברת של21.26% , ואוניברסיטת .תל אביב במסלול ללא מניות שהניב באותה תקופה תשואה נמוכה יותר במידה רבה - .11.63% . . הן האוניברסיטה העברית והן אוניברסיטת תל אביב הצטרפו לקופות הגמל האמורות .בשנת 2009 - לפני למעלה מעשור. מומלץ כי אגפי הכספים באוניברסיטאות אלה יבחנו .מפעם לפעם את ביצועי הקופה שלהן בהשוואה לאחרות בשוק ואת דמי הניהול שהן .משלמות ויקבלו בהתאם החלטות מושכלות בנושא. תיקי ההשקעות של המוסדות להשכלה גבוהה מממנים פעילות אקדמית ומ נהלית של .מוסדות אלה והם נכס אסטרטגי לשמירה על יציבותם הפיננסית לטווח הארוך. ניהול .השקעות פיננסיות מלווה בעיסוק מתמיד בסכומי כסף גדולים מא וד ובהחלטות המלוות .בסיכונים שונים. מאפיי נים אלה מחייבים את ה מוסדות לפעול להטמע ת התנהלות .פיננסית ברמה מקצועית גבוהה ולשמר אותה תוך הקפדה על פעילות מ נהלית תקינה, .על עבודה על פי נהלים המסדירים את פעילות ההשקעות ואת הליכי העבודה, על מנגנוני .בקרה פנימיים וחיצוניים, על ניהול סיכונים ועל שיתוף פעולה ושקיפות בין הגורמים .השונים המעורבים בפעילות ההשקעות. על המוסדות להשכלה גבוהה לפעול לתיקו ן .הליקויים שעלו ביחס להתנהלותם. .מהביקורת עולה כי בשנים 2012 - 2013 רכשהועדת הקרנות באוניברסיטה העברית את .מעונות שטרן עבור תיק ההשקעות שלה כהשקעה של נדל"ן מניב בריבית שנתית. מאחר .שהוצאות התחזוקה לא נלקחו בחשבון - הסכימה ועדת ההשקעות להפחית משנת 2018 . את הריבית שהיא גובה מהאוניברסיטה בחצי אחוז וההחלטה אושרה על ידי הוועד .המנהל. נמצא כי השינוי שאושר גרם להקטנת התשואה של תיק ההשקעות של .האוניברסיטה. .דוגמה זו של הפחתת התשלום השנתי משקפת את הבעייתיות של נטילת הלוואות על ידי .האוניברסיטה מתיק ההשקעות, בפרט לנוכח חשיבותה של השמירה על עצמאותה של .ועדת ההשקעות בעת ניהול תיק ההשקעות של המוסד. .מומלץ כי הוועד המנהל, ועדת ההשקעות והנהלת האוניברסיטה העברית יפיקו לקחים .מהמקרה האמור בשים לב לחשיבות של השמירה על עצמאות הוועדה ועל כללי ממשל .תאגידי. .מומלץ כי רשות המיסים תשלים את הבחינה ותקבל החלטה, לנוכח ההשפעות הפיננסיות .שיש למגבלות ההשקעה על תיקי ההשקעות של המכללות והתשואה הפוטנציאלית שהם .עשויים להניב.	מהביקורת עולה כי בשנת 2018 נטלה האוניברסיטה העברית מתיק ההשקעות שלה .הלוואה על סך של 47 מיליון ש"ח לצורך רכישת זכויות בחברה הפועלת בפארק .התעסוקה בגבעת רם. הוועד המנהל אישר לרכוש את הזכויות בכפוף לאישור של ועדת .ההשקעות לממן את העסקה, וחברי ועדת ההשקעות דנו בתנאי ההלוואה ואישרו אותה.	296
רשות מקרקעי ישראל . היבטים בשירות לציבור ברשות מקרקעי ישראל . בהצהרת הנגישות שלה80 הצהירה רמ"י בעניין זה כי כל דפי התוכן באתר שלה עומדים .ברמה AA , אך מנגד יישומים מסוימים באתר עדיין אינם ברמת נגישות גבוהה, משום שהם .בנויים בטכנולוגיה ישנה, וכי היא עמלה על הנגשתם. מדובר ביישומים של כמה משירותי .הליבה שנותנת רמ"י לציבור באינטרנט - פרסום מכרזים, תוצאות מכרזים ואיתור ת וכניות .מתאר ותוכניות מפורטות (להלן - איתור תוכניות). .במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2020 , כשבע שנים לאחר כניסת תקנות השירות .לתוקפן 78, רמ"י קיימה הדרכה כללית והתנסות חווייתית בחמישה מרחבים - חיפה, תל .אביב, ירושלים, צפון, מרכז (מרחב שירות). עם זאת, רמ"י טרם קיימה הדרכה כללית .והתנסות חווייתית לעובדי השירות במרחב דרום ובמרחב העסקי של מרחב מרכז (מדובר .ב-57 עובדיםששיעורם כ-23% מעובדי השירות ברמ"י). כמו כן, רמ"י טרם הכשירה .עובדים בהדרכה פרטנית. .על רמ"י להשלים הדרכה כללית והתנסות חווייתית לכלל עובדי השירות ולהכשיר עובדים .בהדרכה פרטנית כנדרש בתקנות השירות. .על פי נתוני רשות התקשוב, ממוצע הציונים בבדיקה בנושא הנגישות שקיבלו כל הגופים .שנבדקו בשנת 2019 היה80 נקודות, ואילו הציון שרמ"י קיבלה בבדיקה היה 68 . מדובר .בציון נמוך בכ-18% מהציון הממוצע של כלל הגופים הממשלתיים שנבדקו. מדובר בפער .ניכר הדורש פעולה נמרצת של רמ"י לשיפור הנושא. .נמצא כי בפועל לשירות שניתן במוקדי השירות המהיר יש תלות גיאוגרפית: ניתן לקבל .שירות עבור נכס הנמצא באזור גיאוגרפי מסוים רק במוקד שירות מהיר של האזור או .באחד ממוקדי השירות המופעלים באמצעות אותה חברה, כלומר לא בכל מוקד ומוקד. .למשל, אדם שהוא בעל זכויות בנכס בירושלים אך מקום מגוריו בבאר שבע יצטרך להגיע .לקבלת שירות עבור הנכס למוקד השירות בירושלים או למוקד אחר שמופעל באמצעות .אותה חברה (נצרת או חיפה), והוא אינו יכול לקבל שירות במוקד הקרוב למקום מגוריו .המופעל במקרה זה באמצעות החברה האחרת. .מומלץ שבהתקשרות החדשה רמ"י תשקול לאפשר מתן שירות כלל-ארצי במוקד י השירות .המהיר, כלומר ללא תלות במקום הגיאוגרפי של הנכס. .בביקורת עלה כי רמ"י כלל לא דרשה מהחברות המפעילות לבצע את הסקרים האמורים. .מתרשים 12 עולה כי בארבעה מתוך חמשת מוקדיהשירות המהיר (למעט המוקד בדרום) .שיעור הפניות שנענו לא חר יותר מארבעה ימים מתוך כלל הפניות היה גדול - בין כ-30% .לכ-46% מהפניות. מכאן שבמקרים רבים מוקדי השירות המהיר לא עמדו במשך זמן .המענה שנקבע במכרז. משמעות הדבר היא עיכוב במתן מענה ללקוח ופגיעה ברמת .השירות לציבור. נוסף על כך, אף שבמכרז מוקדי השירות המהיר נקבע כי התמורה .לחברות המפעילות עבור פעולות שהושלמו תופחת במקרים של אי-עמידה ב -SLA , בפועל .הדבר לא נעשה. .מתרשים 9 עולה כי רמת שביעות הרצון מהשירות הטלפוני של רמ"י, לפי בדיקת .רשות התקשוב, נמצאה נמוכה יחסית לממוצע רמת שביעות הרצון מהמוקדים ביתר .הגופים הממשלתיים שנבדקו. יתרה מזו, שביעות הרצון מהשירות הטלפוני של רמ"י .נמצאה במגמת ירידה בשנים 2017 - 2019, ואילושביעות הרצון הממוצעת מהמוקדים .האחרים ביתר הגופים הממשלתיים דווקא עלתה. יצוין כי בהשוואת ציוני שביעות .הרצון מהמענה הטלפוני של היחידות השונות רמ"י דורגה בחלק התחתון של .הרשימה: בשנת 2018 דורגה 16 מ-22, ובשנת 2019 דורגה19 מ-23 . יצוין כי נימוקי .הלקוחות לאי-שביעות הרצון מהמענה הטלפוני היו קשורים בעיקר לאי פתרון הבעיה .שבגינה פנו למוקד.	.נמצא כי רמ"י לא הקימה מערכת למדידת SLA לשירות הניתן במוקדי השירות המהיר, .והיא לא מודדת את ה -SLA של הפעולות שבוצעו. כמו כן, רמ"י לא דרש ה מהחברות .המפעילות למדוד בעצמן במערכת ממוחשבת את ה-SLA ולדווחלה על תוצאות המדידה .באופן קבוע. בהיעדר כלים ממוחשבים למדידת SLA אין באפשרות רמ"י להבטיח עמידה .של מוקדי השירות המהיר ב-SLA, והיא לא יכולה לקנוס את החברות המפעילות במקרים .שבהם הן לא עמדו בו.	297
רשות מקרקעי ישראל . רישום זכויות במקרקעין שבניהול רשות מקרקעי ישראל - ביקורת מעקב .נוכח כלל האמור ממליץ משרד מבקר המדינה לרמ"י לבחון עם רשם הקבלנים כיצד ניתן .לחדש ולשפר את שיתוף הפעולה ביניהם, באופן שיביא לכך שהטיפול במקרים שבהם .חברות קבלניות הפרו לכאורה את התחייבותן לרישום זכויות המשתכנים יהיה מיטבי. עוד .מומלץ כי רמ"י תשקול להשתמש באמצעים נוספים העומדים לרשותה , כגון לקיחת .ערבויות לביצוע התחייבויות היזמים לרישום הזכויות. .מתרשים 10 עולה כי בשנים2017 - 2019 חלה עלייה בשיעור הפרצלציות שבתצ"רים .שלהן נכללו עד 10 יח"ד בלבד , ושיעורן הגיע בשנת 2019 לכ-41% . מנגד , בשיעור .הפרצלציות שבתצ"רים שלהן נכללו יותר מ-100 יח"ד כמעט לא חל שינוי, והוא עומד על .קרוב לשליש. משרד מבקר המדינה מציין את פעילותה של רמ"י לאיתור חסמי הרישום והסרתם. עם .זאת, מומלץ כי רמ"י תקיים הליכי הפקת לקחים , תמפה את כלל החסמים באמצעות ניתוח .בסיס הנתונים המלא, ותגבש תוכנית מפורטת להסרת החסמים שתכלול יעדים כמותיים, .אחריות לביצוע, לוחות זמנים וסדר עדיפויות. .בכל הנוגע להליכי גיבוש תוכנית העבודה לרישום הזכויות ואופן ביצועה הליקוי תוקן .במידה מ ועטה, שכן היעדר מידע על מלאי יח"ד בכל שלב של תהליך הרישום אינו .מאפשר גיבוש תוכנית עבודה מיטבית הכוללת טיפול בכלל יח"ד הלא רשומות על .מקרקעי ישראל. כמו כן, יש לציין כי תוכנית העבודה השנתית של רמ"י אינה מתייחסת .לכלל יח"ד הלא רשומות. .נוכח תמונת המצב שעלתה ולפיה לרמ"י אין תוכנית עבודה מיטבית לרישום הזכויות, .מומלץ שרמ"י תקיים הערכת מצב המבוססת על עובדות ומידע ותנתח את המשמעויות .העולות מהם. על בסיס מהלך זה ראוי שהיא תכין תוכנית עבודה מיטבית ומבוססת שבה .יוגדרו כל השלבים ליישומה. .בביקורת המעקב עלה כי ועדת הביקורת קיימה ישיבה א חת, באוקטובר 2015 , בנוגע .לעיקר ממצאי הדוח הקודם, ובה מסר לה המבקר הפנימי דיווח בעניין החלטות הצוות .לתיקון ליקויים של רמ"י 54 . ועדת הביקורת לא דנה בדרך המומלצת לתיקון הליקויים , .וממילא לא דיווחה על מסקנותיה והמלצותיה למועצה. יתרה מכך, הוועדה לא ביצעה .מעקב אחר ביצוע הצעדים שהציע הצוות לתיקון ליקויים עצמו. .מומלץ כי ועדת הביקורת תבצע מעקב סדור ושוטף אחר יישום החלטות הצוות לתיקון .ליקויים, ותפעל לשלב בתוכנית הביקורת של המבקר הפנימי מעקב סדור ועיתי אחר .תיקון ליקויים משנים קודמות. .משרד מבקר המדינה ממליץ כי הנהלת רמ״י תגבש תוכנית אסטרטגית מפורטת שתקבע .את מכלול הצעדים שיש לנקוט להשלמת רישום הזכויות על יח"ד על קרקעות שבניהולה, .וגם תבטיח רישום של הזכויות בעוד מועד על יח"ד שייבנו על מקרקעין שתשווק בעתיד. .כמו כן, מומלץ כי המועצה תקיים דיון ו תבחן את מדיניותה בהמשך לתוכנית ההנהלה .המוצעת, בדרך שתממש את החלטת הממשלה להעביר זכויות על קרקעות ממעמד .חכירה למעמד בעלות. .בביקורת המעקב עלה כי אכן, בנובמבר 2014 הגישה רמ"י לרשם הקבלנים ארבע תלונות .על ארבע חברות קבלניות שלא ביצעו רישום בנוגע לתשעה אתרים הכוללים כ-500 יח"ד, .א ולם מאז לא העבירה רמ"י מקרים לטיפולו של רשם הקבלנים, ובפועל משנת 2016 . שיתוף הפעולהבין רמ"י וב ין הרשם בנושא זה הופסק. מכאן שהליקוי שצוין בדוח הקודם .תוקן במידה מועטה. .בביקורת המעקב עלה כי על אף הנדרש בנהלים, בתוכניות שרמ"י מתכננת באמצעות .חברות מתכננות היא לא קבעה לוחות זמנים לביצוע שלבי התכנון32, לרבותהשלבים .להכנת התצ"ר ורישומה. כמו כן, בבדיקה של 103 התוכניות שתוכננו על ידי חברות .מתכננות ושאושרו בשנים 2016 - 2018 הועלה כי לגבי32 (כ-31% ) מהן, אגף התכנון לא .עקב אחרי אבני הדרך הנוגעות להכנת תצ"ר ורישומה, וממילא לא תיעד את ביצוען של .אבני הדרך במערכת ניהול התכנון. .עוד עלה כי למערכת מעקב פרצלציות מוזנים באופן ידני שלבים בתהליך הכנת התצ"ר .ורישומה שאינם זהים לאבני הדרך המוזנים למערכת ניהול התכנון , ולכן לא ניתן להפיק .מידע מרוכז או תמונת מצב לגבי שלבי רישום הפרצלציות. בין המערכות עדיין אין ממשק, .ולכן אין אפשרות לפתיחת תיק פרצלציה באופן אוטומטי במערכת הפרצלציות , ואין .עדכון אוטומטי בין המערכות בנוגע למצב התקדמות שלבי התכנון ה נוגעים לרישום .התצ"ר. .היעדר מעקב של אגף התכנון אחרי פעולות הרישום בנוגע לכ-31% מהתוכניות שאושרו .בשנים 2016 - 2018 מצביע על הצורך בחיזוק שיתוף הפעולה בין האגפים. עולה אפוא .שרמ"י עדיין לא השלימה פיתוח והטמעה של כלים ניהוליים ותפעוליים שיאפשרו לה .לבצע פיקוח ומעקב יעילים לגבי רישום פרצלציות בידי גורמי חוץ, לזהות חסמים ועיכובים .בתהליך ולזרזו . מכאן שהליקוי שצוין בדוח הקודם תוקן במידה מועטה.	( בביקורת המעקב עלה כי משרד הפניםמינהל התכנון ) עדיין לא הקים את ועדות המשנה . .מכאן שהליקוי שצוין בדוח הקודם לא תוקן. יצוין כי על פי נתוני משרד הבינוי, לגבי כ- .24,000 מ- 50,000 יח"ד שנבנו על פיתוכניות של המשרד, הפרצלציה טרם נרשמה, ולגבי .כ- 26,000 יח"ד נוספות , הפרצלציה נרשמה, אך טרם בוצע רישומן כבתים משותפים, .לרבות רישום זכויות המשתכנים בהן.	298
המשרד לשירותי דת . השירות לציבור בבתי הדין הרבניים .נמצא כי הנהלת בתי הדין הרבניים הכניסה את אמנת השירות לשימוש בשנת 2015 . .האמנה כוללת, מלבד התחייבות לעמידה ביעדי זמן לשבעה שירותים שמעניקים בתי הדין .לציבור , גם חלק הצהרתי של מחויבות הנהלת בתי הדין "למצוינות ושיפור מתמיד בשירות .ללקוחות - בדגש על שירות איכותי ומקצועי ללקוחות, תוך הקפדה על מצוינות ארגונית .ויעילות תהליכי העבודה". מלוח2 עולה כימשבעת המדדים שנקבעו באמנה, הנהלת בתי הדין חורגת בשלושה .מדדים, שניים אחרים אינה מודדת, ולמדד אחד נוסף לא הגדירה פרק זמן מרבי לביצוע. .בשלושת המדדים שבהם חרגה, היה זה בשיעור ממוצע של כ -40% עד כ-350% ;כך .לדוגמה, בקביעת מועד לדיון ראשון בתיק מזונות, החריגה בממוצע היא כפי ארבעה .מהיעד שנקבע באמנת השירות (94 במקום21 .)ימי עבודה .כדי לספק לציבור שירות טוב יותר ולהגביר את רמת אמונו של הציבור בבתי הדין, מומלץ .שהנהלת בתי הדין תבחן את החסמים שמונעים עמידה ביעדים ברמות השירות שנקבעו .באמנת השירות, תקבע יעדי ביניים עד להשגת היעדים שנקבעו, ותפעל לעמידה ביעדים .שנקבעו. עוד מומלץ להשלים הגדרת יעדים מדידים לכלל הנושאים, לבחון את המדדים .שנקבעו מדי פעם בפעם, ולבצע מדידה שוטפת של כלל מדדי השירות לכלל הנושאים .שנקבעו באמנה. .מומלץ כי הנהלת בתי הדין הרבניים תפעל להשלים גיבוש תוכנית אסטרטגית כלל- .ארגונית לטיוב השירות לציבור. .בביקורת עלה כי הנהלת בתי הדין הקימה מערך ממוחשב המאפשר לה להפיק דוחות .שבאמצעותם ניתן למדוד חלק מהיעדים שנקבעו באמנת השירות (ראו להלן בפרק בנושא ."איכות השירות - משכי זמן המתנה למועדי דיונים"); ואולם היא לא ביצעה סקרים .במזכירויות, לא קיימה מעקב אחר המדדים שנקבעו באמנת השירות, ולא ערכה דיונים .לבחינת העמידה ביעדים שנקבעו באמנה. .מומלץ כי הנהלת בתי הדין תבצע סקרים חצי שנתיים במזכירויות, תדון בהם, ותקיים .מעקב שוטף אחר המדדים שנקבעו באמנת השירות. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את מערך הדוחות שהקימה הנהלת בתי הדין. עם זאת, .בביקורת עלה כי משבעה מדדים שנקבעו באמנת השירות, רק למדד אחד קיימת התראה .מובנית במערכות המחשוב של בתי הדין; על שלשה מדדים מן השבעה אין בקרה. עוד .עלה כי אין להנהלת בתי הדין התראות ממוחשבות לחלק מהמועדים המרביים שנקבעו .בדין44. . מומלץ כי הנהלת בתי הדין תשלים את הקמתו של מערך מדידה ממוחשב התומך באמנת .השירות ובמועדים שנקבעו בדין, אשר יכלול התראות ממוחשבות על אי-עמידה ביעדים. .בביקורת עלה כי טרם נקבעו באמנה רמות שירות לנושאים מרכזיים שבתי הדין עוסקים .בהם: תביעות גירושין, הסדרי ראייה, חלוקת רכוש והחזקת ילדים. עוד נמצא כי חלק .מהמועדים המחויבים על פי דין לא נכללו באמנה, ואף אינם נבדקים במערכות בתי הדין, .כמו למשל, מועד המתנה מרבי לדיון בערעור מעת הגשתו 46. . מומלץ כי הנהלת בתי הדין תעדכן את האמנה ותקבע רמות שירות לכלל ההליכים .המרכזיים. כן מומלץ לתעדף את השירותים הניתנים לציבור ואת שכיחותם, כדי לטייב את .השירות לציבור הבא בשעריה ולפעול להטמיע באמנה ובהליכי הבקרה את כלל המועדים .המחויבים בדין. . נמצא כי הנהלת בתי הדין לא עדכנה את האמנה ואת רמות השירות הכלולות בה מאז .שאישרה אותן בשנת 2015 . .מומלץ כי הנהלת בתי הדין תפעל לבחינה ועדכון של האמנה ורמות השירות הכלולות .בה. .משרד מבקר המדינה ממליץ להנהלת בתי הדין לבחון אם המענה שניתן היום לשירותים .בשפה האמהרית מספיק, נוכח העובדה שמדובר בעובד אחד. מוצע לשקול שבגיוסי כוח .האדם הבאים תיכלל דרישה לידע בשפה האמהרית, או להתקשר עם גורמים חיצוניים .לקבלת שירותי תרגום. שירות ממשלתי מיטבי ואיכותי תורם להפחתת הנטל הבירוקרטי, לייעול העבודה .ולחיסכון במשאבי זמן וכסף. בביקורת עלתה שונּות גבוהה בין בתי הדין בכל אחד מסוגי .הדיונים שנבדקו, אם כי בתיקי גירושין נמצא בכל בתי הדין שיעור גבוה של תיקים .שההמתנה בהם לקביעת דיון ראשון אורכת לעיתים שלושה חודשים ואף למעלה מכך . .פערים משמעותיים בין בתי הדין נמצאו בקביעת דיון ראשון להסדרת החזקת ילדים, וכל .בתי הדין אינם עומדים בממוצע התחייבות המפורטת באמנה לקביעתו תוך 21 יום, ואף .לא ביעדי תוכנית העבודה לקביעת דיון בתוך 30 יום בממוצע. אף-על-פי שדיון בנושא .מזונות ילדים חשוב שיהיה מהיר ביותר, זמן ההמתנה לדיונים אלו ב-6 מ-12 בתי הדין .האזוריים ארוך מזמן ההמתנה לדיונים בנושא גירושין. .מומלץ שהנהלת בתי הדין תגבש תוכנית אסטרטגית כלל -מערכתית לשירות לציבור, .תעדכן, תְ ת קף ותפרסם את אמנת השירות בכל האמצעים העומדים לרשותה , וכן תשלים .את הקמתו של מערך מדידה ממוחשב, שיאפשר לה לעקוב אחר עמידה ביעדים שקבעה. .כל זאת על מנת לוודא שבתי הדין יספקו את השירות האיכותי והמיטבי לציבור. מומלץ .שהשלמת הקמתו של המערך תיעשה על בסיס ניתוח השלבים בתהליכים שמתקיימים .בבתי הדין, איתור חסמים בתהליכים וצמצומם, תוך קביעת יעדי זמן מרביים שיש להקצות .לכל שלב ושלב; עוד מומלץ שהנהלת בתי הדין תבחן את מספר ההרכבים ואת פיזורם .הגיאוגרפי בין בתי הדין בהתאם לגודל האוכלוסייה, למספר המתגרשים ולמאפייניהם, .למספר התיקים ולעומס בבתי הדין. ככל שנדרש לעדכן את מספר ההרכבים ואת פיזורם .הגיאוגרפי - יובא הדבר בפני נשיא בתי הדין הרבניים.	.מהתרשים עולה שעל פי תוצאות הסקר, רמת השימוש של הציבור באתר האינטרנט של .בתי הדין נמוכה, כשליש בלבד (32% ) בהשוואה לממוצע בכלל היחידות (56% .) יצוין .שבסקר עלה גם ש שיעור הפונים בלעדית לאתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים נמוך .בהשוואה לכלל היחידות ועומד על כ- 13% מהפונים בממוצע. עוד עולה מהסקר כי .שביעות הרצון מהאתר נמוכה מהממוצע בהשוואה לכלל היחידות, ועומדת על ציון של .67 לעומת ציון ממוצע של76 במשרדים וביחידות סמך אחרים בממוצע. השימוש הנמוך .יחסי באתר בכלל וכאפיק שירות בלעדי בפרט, עלול להעיד על חסמים לשימוש באתר .ועל כך שעדיין במרבית המקרים האתר אינו משמש כערוץ קשר שהוא חלופה מלאה .עבור הציבור. החסם המרכזי לשימוש באתר הוא שיכולותיו לתת שירות מוגבלות בעיקר .לשירותים של קבלת מידע; בסקר הומלץ להרחיב את מגוון הפעולות שניתן לבצע, .ולשפר את נגישותו ובהירותו של המידע שבאתר בתי הדין.	299
משרד התיירות . פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי .מהמקובץ עולה כי מאז כניסתה של תמ"א 13 לתוקף בשנת2005 , בחנו גורמים שונים .במערכת הביטחון - משרד הביטחון, אג"ת וחיל הים - כל אחד בנפרד את החלופות לפינוי .בסיס חיל הים באילת, וכל אחד מגורמים אלה נקט עמדה משלו בעניין. .בהחלטת הממשלה באוגוסט 2019 נקבע כי תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש .הממשלה ובהשתתפות מנכ"ל משהב"ט וגורמים ממשלתיים נוספים, שתפעל בתוך שישה .חודשים לבחינת תוכנית מפורטת בעניין134 . במסגרת ועדה זו הציג משהב"ט עמדה .מתכללת של המערכת בנושא135 . .הצורך בהקמת מרכז כנסים באילת, נוכח הפוטנציאל התיירותי הטמון בו, הועלה כבר .לפני כעשור על ידי עיריית אילת בפני משרד התיירות ומשרד האוצר. לאור עמדת .הממשלה בנושא הקמת מרכז כנסים, כעולה מהחלטתה באוגוסט 2019 , ולפיה מרכז כזה .יכול לשמש מנוף צמיחה לעיר ולפיתוח תיירות כנסים בה - על כל הגורמים הממשלתיים .והעירייה לפעול להשלמת תכנונו, תקצובו והקמתו של פרויקט זה בשלבים, ולשתף .פעולה על מנת לעשות כל שניתן כדי להוציא את היוזמה להקמתו ואת החלטותיהם .בנושא מן הכוח אל הפועל. .מהמקובץ עולה כי אף שפרויקט מרכז הכנסים באילת הוכר על ידי הגורמים .הממשלתיים הנוגעים בדבר כפרויקט בעל חשיבות לעיר שיש לקדמו, והוועדה .המחוזית אישרה את התוכנית שהוגשה להקמתו - יותר מעשור מאז החלו הדיונים .לגביו, פרויקט זה עודנו על קו הזינוק, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא .הוכרע במשך זמן רב. לאורך השנים תכולת הפרויקט הצטמצמה בהתאם לדרישת .משרד האוצר, ואומדן עלות הקמתו של מרכז הכנסים הופחת. נמצא כי טרם החל .ביצוע השלב הראשון של התוכנית המצומצמת שלו שהתגבשה כבר בשנת 2015 . . הביקורת העלתה כי לעיכוב הרב במימוש פרויקט זה תרמו החסמים העיקריים .הבאים: . על משרד התחבורה להקפיד לבצע רישום מדויק ומפורט של דיונים כגון הדיון האמור .בעניין שדרוג כביש 90 , ולהקפיד על הוצאת הנחיות לביצוע בהמשך להחלטות .שמתקבלות. .בביקורת הועלה כי לא נמצא במשרד התחבורה פרוטוקול של ישיבה זו ולא נמצא כי .ההחלטות שהתקבלו בה הופצו בכתובים למשתתפי הישיבה. .הועלה כי החלופות השונות לפינוי בסיס חיל הים נדונו ונבחנו לסירוגין במהלך כ-15 ,שנים .אולם לא הבשילו לכדי פעולה מעשית - בהתאם לתמ"א 13 . חסם משמעותי שתרם לאי- .מיצוי המהלך בעניין הוא החסם התקציבי ששב ועלה, זאת עקב העובדה שהמסקנה .שעלתה באופן עקבי מבדיקות ההיתכנות שבוצעו בשנים אלה הייתה כי עלויות בניית .בסיס חיל ים חדש, בין בחלופת ההעתקה ובין בחלופת ההתכנסות, לא יכוסו רק משיווק .הקרקעות שיפונו במסגרת חלופות אלו. .תוכנית זו לא יצאה לפועל (להוציא השלמת מיזם הקמתו של נמל התעופה רמון ושדרוג .קטעים מסוימים בכביש הערבה), וכמעט כל חלקיה כלל לא קודמו לשלבי ביצוע .ראשוניים. כמה מרכיבים בתוכנית (כמו הקמת מרכז קונגרסים והעתקת בסיס חיל הים 57 ) . שבו ועלו בתוכניותוביוזמות שונות גם בשנים שלאחר מכן. .נמצא כי באוקטובר 2013 הפסיקה המועצה הלאומית לכלכלה את מעורבותה בהכנת .ההצעה לתוכנית הכלכלית לאילת. הנימוק אשר מסרה המועצה היה כי הדבר נובע . ביצירת תוכניות אסטרטגיות ברמה ]שלה[ מ"ריבוי משימותיה" ולאור "חוסר היתרון היחסי .המוניציפאלית". המועצה העבירה את המשך הטיפול בנושא לאגף פנים, תכנון ופיתוח .במשרד ראש הממשלה. נמצא כי התוכנית הכלכלית לאילת לא קודמה במהלך השנים .שלאחר הדיון האמור.	.מומלץ כי ועדת השרים וועדת ההיגוי תקבענה סדרי עבודה, לרבות תדירות כינוסן, .וכי ועדת ההיגוי תקבע לו"ז ואבני דרך למימוש החלטת הממשלה ותדווח לוועדת .השרים באופן סדור ועיתי על קידומה. עוד מומלץ כי הממשלה תבחן עיתוי לדיון .בצעדים המשלימים אשר נקבע בהחלטתה כי יידונו עם כינונה של הממשלה .הנכנסת, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה באוגוסט 2019.	300
משרד האוצר . הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.2019 - התחייבויות ארוכות טווח של המדינה .נמצא כי על אף פרסום דוחות אקטואריים מלאים על מצב הביטוח הלאומי אחת לשלוש .שנים, הן הממשלה והן הקבינט החברתי-כלכלי לא דנו בגירעון האקטוארי של הביטוח .הלאומי כפי שנקבע בהחלטה, למעט הדיון שהתקיים בספטמבר 2018. לדעת מבקר המדינה, עריכת מבחני רגישויות לשינויים במדיניות שיש בהם כדי להשפיע .מהותית על תקציב המדינה הוא נדרש, ויש במבחנים כדי לסייע למקבלי ההחלטות בעת .קבלת החלטות מהותיות שיש להן השפעות על היציבות הפיננסית של הביטוח הלאומי. .כמו כן, נוכח השונות המהותית בין תחזית בנק ישראל (שנת 2056 ) לבין הדוח האקטוארי .המלא של בט"ל (שנת 2044 ), ראוי כי החשבונאי הראשי יקיים בחינה וניתוח באמצעות .אקטואר ממשלתי, ובהסתמך על ההנחות המקרו - כלכליות שבבסיס המודלים שהשפיעו .על תוצאותיהם. ניתוח כזה יכול לתרום לשיפור המודל ולסייע במוכנות הביטוח הלאומי .למילוי התחייבויותיו לציבור המבוטחים בעתיד. נמצא כי בניגוד לדוחות מלאים קודמים, לא ערך האקטואר של בט"ל בדוח האקטוארי .המלא שפורסם ב -2020 תחשיב של דרכי הפעולה החלופיות שבאמצעותן ניתן יהיה .לנסות לצמצם את הגירעון האקטוארי. לנוכח היקף הגירעון הצפוי והעודף הצפוי של .התחייבויות על נכסים שחישב משרד מבקר המדינה, בהיקף של 1,607.27 ,מיליארד ש"ח .על הביטוח הלאומי ומשרד ה אוצר לדון בחלופות האפשריות להתמודדות עם הגירעון, .ולגבש מדיניות על בסיס מידע מקיף ומלא שיספקו גורמי המקצוע ובהם אקטואר .הבט"ל110. .לשינויים המשמעותיים הצפויים בתקינה החשב ונאית הממשלתית החדשה, שעתידה .להיכנס לתוקף בינואר 2022 , השלכות מהותיות על אופן הצגת הדוחות הכספיים של .בט"ל ושל ממשלת ישראל. על החשבונאי הראשי, בשיתוף בט"ל, להיערך לכך מבעוד .מועד, ולבחון את ההשלכות של המהלך על הדוחות הכספיים של המדינה. מוצע כי החשב הכללי ישלים את בדיקתו ויפעל לעדכון לוחות עזיבת עובדים .שבמודל האקטוארי והתאמתם לזכאויות העובדים בחוק ולנעשה בפועל. .התחשיבים האקטואריים של אוכל וסיית מקפיאי הזכויות הזכאים לפנסייה .תקציבית מחייבים בחינה ועדכון מדי שנה, על מנת שיתאימו למציאות .המשתנה. משרד מבקר המדינה ממליץ לחטיבת השכר לבחון מדי שנה את .בסיס הנתונים ואת הנחות היסוד, שעל בסיסן מבוצע החישוב להתחייבות .המדינה לאוכלוסיית מקפיאי זכויות הזכא ים לפנסייה תקציבית. משרד מבקר המדינה ממליץ לחשב הכללי להשלים איסוף הנתונים הרלוונטיים, לצורך .בחינת החבות האקטוארית של אוכלוסיית מקפיאי הזכויות, דבר שיאפשר לבחון מהותיות .החבות וטיוב הצגת התחייבות המדינה בגין פנסייה תקציבית. מן הראוי כי בעת חישוב התחייבות המדינה לפנסייה התקציבית, יובאו בחשבון .כלל הרכיבים המשפיעים על גובה שכרם של העובדים.	.לנוכח הנטל המשמעותי המונח על תקציב המדינה בגין תשלום הפנסייה התקציבית .והפערים בגין הפרשות עובדים, אשר יכולים להצטבר לסכום של כ -7 מיליארד ש"ח (עבור .השנים 2020 - 2057 ) בהגדלת שיעור ההפרשה ל-7% , מול השיעור הנוהג כיום של2% , . מן הראוי כי אגף החשב הכללי יבחן את השפעת הניכוי משכר העובדים המבוטחים .בפנסייה תקציבית על ההתחייבות האקטוארית של המדינה לתשלום הפנסיות .התקציביות, לרבו ת חישוב החלופות האפשריות להפרשות הנהוגות נכון למועד סיום .הביקורת. כמו כן, משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לפעול לקידום החלטות .הממשלה מ -2005 ומ-2015 בנושא העלאת שיעור הניכוי משכר העובדים ונושאי משרה .בפנסייה התקציבית, לאחר בחינת החלופות השונות. עוד מומלץ כי החשבונאי הראשי .יבחן את דרך רישום הניכוי משכר העובדים בדוחות הכספיים ואת צבירת הכספים בקרן .ייעודית לתשלומי פנסייה תקציבית עתידיים.	301
המשרד להגנת הסביבה . הטיפול בפסולת בניין .מהאמור עולה כי המשרד להג"ס השלים הקמת מסד נתונים ומערכת דיווח ובקרה .לפסולת בניין (להלן - מערכת המידע), אך במועד סיום הביקורת, נובמבר 2020 , . רק כשליש מאתרי הטיפול בפסולת הבנייןשאמורים להתחב ר למערכת המידע .חוברו אליה, והצפי להשלמת ההתחברות של כלל האתרים למערכת הוא עוד שנה; .וכי גם מועד מאוחר זה אינו ודאי, מאחר שלפי עמדת המשרד האחריות לפיתוח .פתרון ההתחברות בידי מתקני הטיפול בפסולת , ולא בידיו. .על מנת שניתן יהיה להפיק את מלוא התועלת ממערכת המידע, שהנתונים בה .חיוניים לצורך המעקב אחר הטיפול בפסולת הבניין, מומלץ כי המשרד להג"ס יקבע .למתקני הטיפול בפסולת מועדים מחייבים להתחברות ם למערכת זאת; וכן ישלים .העברת נתונים ממנה לוועדות המקומיות ולרשויות המקומיות - לצורך מעקב שלהן .אחר הטיפול בפסולת הבניין והבטחת מהימנות האסמכתאות על אופן הטיפול בה. .נמצא כי ממכלול הנושאים שעלו, המשרד להג"ס התקין תקינה עבור חלק .מהחומרים הממוחזרים, וכי מספר מתקני המיחזור גדל מ-11 בשנת 2011 ל-37 .מתקנים ב-2020 . עם זאת, בעניין המלצות וצעדים נוספים לעידוד המיחזור טרם .התקבלו החלטות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המשרד להג"ס, עם יתר משרדי .הממשלה שקשורים לנושא, יבחנו את ההמלצות השונות ויגבשו החלטות בנושאים .שלהלן: הפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות מפעולות הכרייה והחציבה; גיבוש .הנחיות לגבי הריסת מבנים; הקמת מרכז מידע ומחקר לפיתוח שימושים בחומרי .בנייה ממוחזרים; מינוי גורם ממשלתי מתכלל לנושא; נקיטת צעדים לעידוד הפרדה .במקור של הפסולת ולשיפור איכות החומר הממוחזר. .במהלך השנים נתנו גורמים שונים המלצות מפורטות בעניין עידוד השימוש בחומרים .ממוחזרים ואופן יישומן, אולם הועלה כי לגבי רובן לא גובשה החלטה בדבר יישום או אי- .יישום; להלן דוגמאות: .פעולות המשרד להג"ס בכל הנוגע להוצאת צווים ואכיפתם נעשו ללא נוהל עבודה .פנימי. משרד מבקר המדינה מצין לחיוב את המשטרה הירוקה ומחוז דרום, אשר .גיבשו נהלים פנימיים, וממליץ למשרד להג"ס כי יתקין נוהל אחיד ומחייב לכל .יחידות המשרד הנוגעות בדבר, שיסדיר את כל ההיבטים הנוגעים להוצאת צווי ניקוי, .ושיקבע מדיניות ברמה המשרדית ל הפעלת אמצעי אכיפה זה. נוהל זה יוכל .להתבסס, בין היתר, על הנהלים הפנימיים בעניין של המשטרה הירוקה ושל מחוז .דרום. עוד מומלץ כי המשרד יקבע יעדי הוצאת צווים לכלל המחוזות בשים לב .לכמויות הפסולת בהם ויעקוב אחר מימושם. . מלוח9 עולה כי כ-29% מהצווים שניתנו ב-2018 וכ-30% מהצווים שניתנו ב-2019 . על ידי יחידות המשרד לא מולאו בפועל על ידי הגורמים שקיבלו אותם. יצוין כי .כאשר צו ניקוי אינו ממולא, מחוזות המשרד ממשיכים לבצע בעניין המפגע אכיפה .מינהלית או מפנים את הטיפול בו למשטרה הירוקה כדי שתפתח בחקירה פלילית .לגביו. .הועלה כי במערכת המעו"ף אין מידע על האופן שבו טופלו צווי הניקוי, וכדי להעביר .את המידע שביקש משרד מבקר המדינה בעניין זה, פנה אשכול אכיפה ליחידות .השונות במשרד וביקש אותו מהן. מומלץ כי המשרד להג"ס יפעל כדי שמערכת .המידע הממוחשבת שלו תכלול נתונים מלאים ומעודכנים בעניין סטטוס הצווים .שניתנו. .מאחר שבמועד סיום הביקורת הסדרת הטיפול בפסולת הבניין טרם הושלמה ועדיין .נותרו כאמור חילוקי דעות ובעיות הקשורות ליישומה, מומלץ כי המשרד להג"ס, .בתיאום עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, יבחנו את מצבת כוח האדם .במשרד להג"ס בתפקידי אכיפה, לרבות בתחום השלכת פסולת הבניין, למול כלל .המשימות המוטלות על המשרד, יזהו את הפער הקיים ויפעלו לצמצומו במידת .האפשר, בכפוף לשיקולי תקציב וסדרי עדיפויות. משרד מבקר המדינה מציין את הגידול בהחרמות כלי רכב בין 2018 ל-2019 .עם זאת, .לנוכח המספר המצומצם של כלל פעולות האכיפה שבוצעו בשנים 2017 - 2019 , מומלץ .כי המשרד להג"ס יבחן את יעילות פעולותיו בתחום האכיפה הפלילית בנושא פסולת .בניין, בדרך שתגביר את אפקטיביות האכיפה ובעקבות זאת את ההרתעה מול מעוולים .סביבתיים בתחום עבירות פסולת הבניין, תוך העברת מסר לציבור ולפיו הפוגע בסביבה .על ידי השלכת פסולת בניין, אם יאותר, יישא בתוצאות מעשיו - דבר העשוי להפחית את .הכדאיות בביצוע עבירה זו. .רשות החברות הממשלתית מסרה למשרד מבקר המדינה ביולי 2020 כי לא נמצא ."תיעוד להקמת הצוות שהוקם ברשות לשם קידום הנושא ".	.יצוין כי חוזר מנהל הרשות האמור הוא מסמך כללי העוסק "בשיפור הטיפול .בנושאים סביבתיים בחברות ממשלתיות", ובהם גם השימוש בחומרי בניין .ממוחזרים, אך אינו מחייב שיעור מסוים של שימוש בחומרים ממוחזרים בפרויקטים .של חברות ממשלתיות.	302
רשות השירות הלאומי - אזרחי . השירות הלאומי והשירות האזרחי נמצא כי במסד הנתונים של הרשות על המתנדבים אין מידע על תחומי הפעילות .של המתנדבים (כגון חינוך, רווחה ובריאות). א ומנם רישום הגוף המפעיל עשוי לתת .אינדיקציה על תחום ההתנדבות, כמו למשל משרד החינוך, ואולם כשליש .מהמתנדבים (כ- 5,400 ) מועסקים ישירותבידי הרשות (בעיקר מתנדבים מהחברה .הערבית, מתנדבים עם מוגבלות ונוער במצוקה), ולגביהם גם אינדיקציה כזו לא .קיימת. לבקשת משרד מבקר המדינה הרשות העבירה נתונים על תחומי הפעילות .של מתנדבים פעילים מקרב החברה הערבית, נתונים שאינם נכללים במסד הנתונים .האמור על המתנדבים אלא קובצו ידנית ממקורות שונים. .על הרשות לנהל קובצי מידע מלאים ומדויקים על כלל המתנדבים, לרבות מידע .הרלוונטי לפיקוח ובקרה, ובין היתר על מקומות השירות ותחומי ההתנדבות. .על פי מסמך האפיון של הרשות את המערכת הממוחשבת לניהול תלונות, היא כוללת .תלונות שקיבלה הרשות ואין בה מידע על תלונות שקיבלו גופים מוכרים. כמו כן, הרשות .אינה מסווגת את הפניות שקיבלה לנושאים. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יוזמת הרשות לקידום מסלול טכנולוגי למתנדבים .מקרב החברה החרדית וממליץ לרשות להשלים הסדרת מסלול זה . זאת על הרשות .לעשות לצד בחינה סדורה ותקופתית של מסלולי ההתנדבות הקיימים כיום למתנדבים .מהחברה החרדית לשם הגברת האפקטיביות של ההתנדבות בקרב ה חברה החרדית .בהתאם למטרות שהיו בסיס להחלטת הממשלה משנת 2013 . בבחינה זו מוצע להתייחס .גם לפיזורם של מתנדבים חרדים בין מאות מקומות שירות. מומלץ כי הרשות תבחן עריכת .מחקרים מלווים, בפרט לת ו כנית ההתנדבות של המתנדבים מהחברה החרדית, לשם .עמידה על החסמים במימושה והתרחבותה, לשם קביעת יעדים ריאליים וכבסיס לקבלת .החלטות עתידיות. נמצא כי מכיוון שנוהל הרשות חל רק על גופים מוכרים, וארגון "חברים" האחראי לליווי .המתנדבים החרדים בשירות אינו גוף מוכר, הרי שלמעשה הרשות לא הסדירה את .האחריות לטיפול במניעת הטרדות ופגיעות מיניות במתנדבים חרדים. עוד עלה כי אין .בידיה נתונים בדבר תלונות של מתנדבים חרדים על הטרדות מיניות או לחלופין נתונים .המלמדים שלא היו תלונות כאלה. .מומלץ כי הרשות תפעל להחיל את נוהל ה על מתנדבים מקרב החברה החרדית. .על כל המשרדים לפעול על פי הוראת התכ"ם האמורה - להגביל את "תקני החוץ" לעד .50% ממספר המתנדבים או לפנות, ככל שהדבר דרוש לדעתם, לוועדת התעריף לקבלת .אישורה. על הרשות לפקח על עמידת הגופים המפעילים בהוראת התכ"ם כאמור. .החלטות הממשלה קבעו יעדים שנועדו להעלות את מספר המתנדבים מהחברה .הערבית במשך השנים. על פי לוח 2 , חלו תנודות בהיקף השנתון ובמספר .המתנדבים בחברה הערבית ובשיעורם מהשנתון. מהלוח עולה כי בסך הכול בשנים .2013 עד 2020 גדל השנתון בחברה הערבית בכ-20%, ומספר המתנדבים גדל .בכ-44%. עוד עולה מהלוח ששיעור המתנדבים מהשנתון נותר דומה ברוב השנים .האלה ועמד על כ- 10% - 11%. בשנים 2015 - 2020 לא הושגו היעדים שהממשלה קבעה בהחלטותיה בנוגע .למספר המתנדבים שיגויסו מקרב החברה הערבית לשירות האזרחי. בסך הכול .מספר המתנדבים גדל בכ- 200 (כ-4% ). גידול זה הינובשיעור נמוך מזה שאליו .כיוונה הממשלה, שהתכוונה להכפיל את מספר המתנדבים מקרב החברה .הערבית.	.המשימות שהטילה הממשלה על ועדת ההיגוי נועדו לטיפול בנקודות התורפה .בנושא השירות ה אזרחי בקרב החברה הערבית, כפי שיפורט להלן בפרק זה . ואולם .נמצא כי ועדת ההיגוי לא פעלה באופן סדיר לקידום הפעולות לעידוד ההתנדבות .בקרב החברה הערבית.	303
נושאים מערכתיים . הנגשת מאגרי מידע ממשלתיים וציבוריים לציבור התקציבשמקצות הרשויות המקומיות ל מימון החינוך הוא דוגמה למידע הרלוונטי מאוד .לציבור. היעדר מידע זה אינו מאפשר לקיים שיח המבוסס על נתונים מלאים בדבר .הפערים התקציביים שבין רשות לרשות ובין בית ספר אחד למשנהו, ובדבר השפעות .פערים אלה. הנגשת מאגרי המידע המכילים נתונים אלה תאפשר הן לממשלה והן לציבור .להפיק מהמידע תובנות בעל ות ערך רב. .מומלץ כי משרדי החינוך , הפנים והאוצר, בשיתוף מרכז השלטון המקומי, יפעלו להסדרת .הממשקים הנדרשים להעברת המידע הנדרש בדבר תקציבי החינוך שמעבירות הרשויות .המקומיות למוסדות החינוך, לשם הצגת המידע במלואו בהתאם להחלטת הממשלה. .הביקורת העלתה שנכון לנובמבר 2020 , רשות התקשוב לאעשתה סקר בקרב .המשתמשים באתר לגבי חוויית המשתמש , וכן לא עשתה סקר לגבי מאגרים .המבוקשים על ידי המשתמשים. .ראוי שרשות התקשוב תבצע סקר משתמשים, כדי לזהות את השיפורים והשינויים .הנדרשים וכדי לזהות מאגרים שיש ערך בתיעדוף הנגשתם. .החלטת הממשלה בנושא האצת השירותים הדיגיטליים מיולי 2020 קובעת כאמור כי .שירותי רשות התקשוב יינתנו גם לגופים ציבוריים המעוניינים בכך, וכי יוקם צוות ייעודי .שבו יהיו שותפים בין היתר נציגי משרד הפנים ונציגי השלטון המקומי. הצוות יקבע אילו .התאמות נדרש לבצע כדי לאפשר את השימוש של השלטון המקומי בתשתיות הרוחביות .שמספקת רשות התקשוב (ובכלל זה בנוגע להנגשת מאגרי מידע ). ראוי כי בדיוני הצוות .הייעודי תיעשה בחינה בנוגע למאגרי השלטון המקומי שהנגשתם היא בעלת הערך הרב .ביותר, החסמים המרכזיים להנגשתם והפתרונות הרוחביים היכולים לסייע בעניין זה. זאת .ועוד, ראוי כי משרד הפנים יבחן באילו דרכים נוספות הוא יכול לפעול לעידוד הרשויות .המקומיות להנגיש את מאגרי המידע שברשותן. .קידום שותפויות ומיזמים הוא נדבך חשוב בעידוד השימוש במאגרי המידע הממשלתיים. .נוכח חשיבות הנושא, מוצע לבחון באילו כלים ניתן לקדם את הנושא במגבלות התקציב .ולתעדף את השימוש בכלים אלה, כדי להשיג פעולה אפקטיבית בנושא. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב א ת פעולתה של רשות התקשוב לביצוע מעקב פרטני .אחר יישום החלטת הממשלה . מדובר בתהליך מורכב המבוצע מול משרדי ממשלה .ויחידות סמך רבים ומצריך איגום מידע רב ותיקופו. .להלן התייחסות להיבטים שונים הנוגעים למדד זמינות המידע - קידום ההנגשה, היקפה .ויישומה. .קובץ המיפוי, הכולל שדה תאריכי יעד להנגשה, אמור לשמש הן קטלוג עדכני של כלל .מאגרי המידע הממשלתיים והן תוכנית עבודה רב-שנתית להנגשת ם עד לשנת 2022 . .משרדי הממשלה נדרשו בהחלטת הממשלה להשלים את מיפוי המאגרים עד לסוף שנת .2017 . מדוח היישום עולה כי נכוןלמאי 2019 , כשליש מהם ביצעו את המיפוי באופן חלקי .("בתהליך" או "מתקדם") או לא ביצעו אותו כלל.	מיפוי המאגרים אמור לשקף את נכסי המידע הממשלתי. על משרדי הממשלה שטרם .השלימו את המיפוי להשלים זאת, בשים לב שתאריך היעד לכך (ספטמבר 2017 ) עבר .לפני זמן רב. זאת ועוד, בדוח היישום הובהר כי לנוכח ההתקדמות הטכנולוגית המהירה .ולנוכח הקמת מערכות מידע חדשות ויצירת מאגרי מידע חדשים, משימת מיפוי המאגרים .היא משימה מורכבת וממושכת, שיש לבצעה בצורה שוטפת כדי לתחזק מיפוי עדכני ומלא .של מאגרי המידע הקיימים בממשלה. על משרדי הממשלה להקפיד לעדכן את המיפוי .באופן שוטף.	304
נושאים מערכתיים . הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון .משרד מבקר המדינה לא מצא תיעוד לעבודת הוועדות הפנימיות של רשות המיסים .המסביר מה הייתה מטרת הפחתת המכס על כל אחד מהמוצרים האלו או פתיחת המכסה .הפטורה ממכס לגביהם. עולה כי הפחתות מכסים ופתיחת מכסות פטורות ממכס לרוב אינן מתגלגלות ברובן329 . לצרכן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי האוצר והכלכלה ולרשות התחרות לבדוק .שהפעולות שעשו לצורך הורדת יוקר המחיה משיגות את מטרתן, ו לבחון דרכים .שבאמצעותן ההטבה ליבואן (כתוצאה מהפחתת מכסים ופתיחת מכסות) תתבטא .בהפחתת המחירים לצרכנים. מהביקורת עולה כי המחירים של שבעה מהמוצרים שנבדקו ירדו (בשיעור של 1% - 20%) , . חמישה מהם באופן מתון בלבד (1% - 4%), בהשוואה לתקופה שלפני הפחתת המכסים .או פתיחת המכסות; והמחירים של ארבעה מהמוצרים אף עלו (בשיעור של 0.5% - .44.1%) ,אחד מהם באופן ניכר ( 44.1%) . .הפירות המפורטים לעיל גדלים בארץ בכמות זניחה ומיובאים בכמות קטנה מחו"ל .ומחיריהם בשוק גבוהים יחסית. כאמור, מטרתו העיקרית של המכס היא הגנה על הייצור .המקומי. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לשקול, בשיתוף משרד החקלאות .ומועצת הצמחים, אם ראוי שפירות הגדלים בארץ בכמות זניחה, ובכוחם לספק שיעור קטן .מהצריכה המקומית, וכן פירות שאין לגביהם נתוני גידול מדויקים, יזכו להגנה מכסית .בהיקפים של 20% - 94% . .כל זאת בהתחשב בשיקולים נוספים, כגון הגנה על חקלאים .משרד מבקר המדינה מציין כי מהלוח עולה כי רק חלק קטן מהמכסות שנבדקו הן מכסות .לתעשייה. אחת המטרות של מכסות היבוא היא הורדת המחיר לצרכן. מהלוח עולה כי .לחלק מהיבואנים המשמעותיים יש כוח שוק ולא ניתן לוודא כי כוח השוק שלהם יוביל .לכך שהרווחים שהם מפיקים מהמכסות הפטורות מתגלגלים לצרכן. בבואה לחלק .מכסות, משרד מבקר המדינה ממליץ לוועדת המכסות של משרד הכלכלה לשקול גם .במכסות שאינן בהליכים תחרותיים שיקולים הנוגעים להורדת יוקר המחיה ולהגברת .התחרות במשק, ולעודד כניסת יבואנים חדשים והתרחבו ת של יבואנים בעלי נתח שוק .קטן. .בין היתר, תכליתן של המכסות היא הגברת התחרות במשק וכפועל יוצא הורדת המחירים .לצרכן. זכייתם של יצרנים מקומיים במכסות יבוא של אותם מוצרים שהם מגדלים וזכייתם .של יבואנים הן במכסות של משרד החקלאות והן במכסות של משרד הכלכלה, כמו גם .מיעוט יבואנים של מוצר מסוים - הם מצבים העלולים לגרום לפגיעה בתחרות באותם .מוצרים, והרווחים שהיבואנים מפיקים מהמכסות הפטורות ממכס לא יתגלגלו ברובם .לצרכן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החקלאות כי בבואו לחלק מכסות עליו .לשקול שיקולי תחרות וריכוזיות. כן מוצע כי משרדי החקלאות והכלכלה ישקלו לקבוע .בהוראותיהם אמת מידה המתייחסת גם לזהות הזוכים במכסות שפרסם המשרד .הממשלתי המקביל, וזאת במסגרת שקילת שיקולי תחרותיות. .הוראות חוק המזון בעניין הקצאת שטחי מדף לספקים גדולים מאוד נחקקו על מנת לחזק .את הספקים שאינם גדולים. הגם שרשות התחרות בחנה את הארכת הכללים לרבות .במסגרת השימוע הציבורי היא לא בחנה את יעילותו של האיסור על סידור מצרכים ואת .השפעתו על התחרות והמחירים. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות התחרות לבחון את סוגיית הקצאת שטחי מדף, .השפעתה על התחרות והמחירים ולעקוב אחר עמידת הספקים הגדולים בתנאים שנקבעו .בכללים כתנאי לפטור מן האיסור על סידור מצרכים לשם התמודדות עם בעיית הריכוזיות .במקטע הסיטונאי.	.נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, כשש שנים מיום כניסתו לתוקף של חוק המזון, לא בחנו .רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, כל אחת מהן בתחומה, את השפעתו הכוללת של .החוק על המחירים לצרכן ועל התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ; כמו כן, .הן לא בחנו דרכים נוספות לקידום מטרות החוק. ב-2020 , במהלך הביקורת של משרד .מבקר המדינה, פרסמה רשות התחרות שני דוחות 287 שבוחנים את השפעתו של חוק המזון .במספר מצומצם של נושאים מתוך כלל הנושאים שבהם דן החוק.	305
משרד התרבות והספורט . מניעת אלימות בספורט - ביקורת מעקב מורחבת .אשר להרשעות בגין עבירות גזענות - בליגת העל לא היו הרשעות בעונה 2013-14 , ובכל .אחת משאר העונות היו 3 הרשעות; ואילו בכלל הליגות בכדורגל עלה מספר ההרשעות .בגין עבירות גזענות מ-8 בעונה 2013-14 ל-33 בעונה 2018-19 . . משרד מבקר המדינה מציין את העלייה במספר ההרשעות בגין עבירות אלימות וגזענות .בספורט בליגות הכדורגל ואת הפעולות שנקטה ההתאחדות בנושא. .מומלץ כי ההתאחדות תמשיך לפעול למיגור האלימות ו הגזענות במגרשי ה כדורגל, תבחן .את יעילות פעו לותיה ותעלה את המודעות להן מתוך פרסום פסקי הדין ופעולות האכיפה .שהיא מבצעת. .מידת תיקון הליקוי בהתאחדות לכדורגל - תוקן באופן מלא .מהתרשים עולה כי השיעור הגבוה ביותר של הרחקות עם חובת התייצבות היה בעונה .2017-18 במחוז תל אביב- 75%, והנמוך ביותר היה באותה עונה במחוזהחוף - 27% . בלבד; עם זאת, יש לציין כי שיעור זה כמעט כפול מהשיעור הממוצע הארצי שנמצא .בביקורת הקודמת , ולכן ככלל יש לראות זאת בחיוב. ביחס לביקורת הקודמת עולה, .שבעוד שיעור ההרחקות עם חובת התייצבות עמד על 14% , בביקורת המעקב היה השיעור .בכל המחוזות שנבדקו גבוה לפחות פי שניים. .יצוין כי פרקליט המדינה קבע עוד בדצמבר 2017 , במסגרת הנחיות פרקליט המדינה .בנושא "מדיניות האכיפה בעבירות אלימות באירועי ספורט", כי ראוי שכל החלטה בדבר .הרחקה - הן של בית משפט והן של קצין משטרה - תכלול חובת התייצבות 19. אומנם חל שיפור ניכר בשיעור המורחקים החייבים בהתייצבות, אך בהתחשב בהנחיות .פרקליט המדינה, ראוי היה כי המשטרה תקבע יעדים בהתאם. משרד מבקר המדינה .ממליץ למשטרה לקבוע יעד לשיעור המורחקים החייבים בהתייצבות ולעקוב אחר מימושו. .מומלץ גם שהמשטרה תשקול לחייב בהתייצבות כל מי שהורחק בהחלטת בית משפט או .קצין ממשטרה, כפי שהמליץ פרקליט המדינה. .סגירת תיקי חקירה בעבירות של אלימות בספורט, שאינה במקרים חריגים, אינה עולה .בקנה אחד עם הנחיית ראש אח"ם והמפכ"ל ופוגעת בהרתעה נגד אלימות בספורט . .מהתרשים עולה פער של עד כ- 440% בין מספר המורחקים ממגרשי הספורט על פי נתוני .המערך למניעת אלימות בספורט לבין נתוני מחוזות המשטרה שנבדקו בביקורת . .נמצא כי ברישומי המערך מדווחים פחות מרבע מהמורחקים. היות שמערכת זיהוי פנים נחשבת לאמצעי טכנולוגי אפקטיבי ונגיש לזיהוי מורחקים כמו .גם פתרון לבעיות אחרות בתחום זה, מומלץ שהמשטרה תקדם את יישום הפתרון ותפעל .עם הגופים הרלוונטיים, ובכלל זה משרד התרבות והספורט, גופי הספורט ואף הרשויות .המקומיות שבשטחן נמצאים האצטדיונים, לשם איתור מקורות למימון רכש המערכות .ותחזוקתן. מומלץ לבחון גם יישום של קידום פתרונות טכנולוגיים וקביעת אופן מימונם .כחלף לעלויות הנדרשות בשל הצורך בשיטור ובסדרנים. .מידת תיקון הליקוי - לא תוקן. .בביקורת המעקב נמצא כי המשרד טרם גיבש ת וכנית כוללנית ליישום החוק לאיסור .אלימות בספורט שבה מוצגים יעדים, לוח זמנים להשגתם וכלי מעקב ומדידה. עוד עלה .בביקורת המעקב כי המשרד אינו מתפקד כגוף המתכלל את הגופים ואת הפעולות .למניעת אלימות בספורט מתוך שיתוף פעולה עם הגופים הקשורים לנושא הספורט, כדי .לגבש כלי אכיפה, מניעה וחינוך וכדי לבדוק אירועי אלימות בספורט. .על משרד התרבות והספורט לי ישם את תפקידו כגוף המתכלל של הגופים ושל הפעולות .בכל הנוגע למניעת אלימות בספורט. מומלץ שהוא יגבש תוכנית כוללת מתאימה לשם כך, .לרבות יעדים להפחתת אירועי האלימות , לוח ז מנים להשגת היעדי ם וכלי מעקב ומדידה . .בביקורת ה מעקב נמצא כי בשנת 2017 תוקנו תקנות בנושא "קביעת הכשרה נוספת .למנהל אירוע ספורט", אך במועד סיום הביקורת החוק עדיין לא תוקן.	.מומלץ שמשרד התרבות והספורט ישלים בחינה והסדרה של תנאי הסף למינוי ולהכשרה .של בעלי התפקידים השונים העוסקים במניעת אלימות בספורט (מנהלי אירועי ספורט, .מנהלי בטיחות בספורט ומנהלי ביטחון בספורט), וזאת בשיתוף הגופים הרלוונטיים.	306
רשויות מקומיות . פעילות התביעה העירונית בכמה מועצות מקומיות .מהתרשים עולה כי השיעור הממוצע של דוחות שחלף המועד האחרון לתשלומם וטרם .הועברו להליכי אכיפה הוא כ- 38% . בגדרה ובכוכב יאיר טרם החלו בהליכי אכיפה ב- .54% וב-47% מדוחות אלו, בהתאמה. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את גיבוש הנוהל בנושא בידי גזברית המועצה המקומית .כוכב יאיר. .נמצא כי שמונה הדוחות שחלף זמנם להגשת בקשה לביטול הועברו על פי הנחיית .התובע בפברואר 2019 לסטטוס הקפאה כבקשות לביטול , אף שבמערכת .הממוחשבת ובמסמכים שמסר התובע למשרד מבקר המדינה לא נמצאה בקשה .בכתב של גב' א' לביטול. עד נובמבר 2019 טרם קיבל התובע העירוני החלטה לגבי .דוחות אלו. .הביקורת העלתה כי עד נובמבר 2019 לא התקבלה החלטה של התובע העירונישל כוכב .יאיר בדוחות אלו. .באוקטובר 2018 נערכו בחירות לרשויות המקומיות16 .מתרשים 6 עולה שבמועצות שנבדקו .- למעט אזור (שבה כאמור היו 86% )מהדוחות למי שאינם תושבי אזור- קטן בשנת 2018 .מספר הדוחות במידה ניכרת בהשוואה לשנים שקדמו לה. בהשוואה לשנת 2017 : בית .דגן - ירידה של 86% ; גדרה- ירידה של 48% ; גני תקווה- ירידה של 61% ; כוכב יאיר- .ירידה של 22%. .משרד מבקר המדינה מציין כי הירידה הניכרת במספר הדוחות שניתנו בשנת בחירות .בארבע המועצות עלולה לנבוע מהקטנה יזומה של אכיפה בתקופה זו, הקטנה שיש בה .כדי לפגוע באיכות חייהם של תושבי המועצות בשנת הבחירות, שהרי הם אלו הנפגעים .מהעבירות ומהמפגעים הסביבתיים בעקבות הירידה בפעולות הפיקוח והאכיפה. היעדרות .המפקח בבית דגן בחלק ניכר משנת העבודה, יש בה כדי להסביר רק חלק מהירידה של .86% בכמותהדוחות. .על המועצות המקומיות להקפיד שגם בשנת בחירות יפעל מערך הפיקוח והאכיפה באופן .שוויוני וקבוע על פי דין לשמירה על הסדר הציבורי ועל איכות החיים של תושביהן. .עוד מומלץ כי התובעים העירוניים השותפים בגיבוש מדיניות האכיפה של הרשות ינחו את .מערך הפיקוח בדבר חשיבות המשך האכיפה בשנת בחירות. מומלץ כי המחלקה להנחיית .תובעים תנחה את התובעים העירוניים בנדון. .מומלץ לבית דגן, לגדרה ולכוכב יאיר לבדוק מדוע שיעור הדוחות ששולמו שם נמוך. .מהתרשים עולה כי גם בבחינת הנתונים לשנים 2016 - 2019 , שיעור הדוחות שבוטלו .בגדרה הוא גבוה - 17% . . על המועצות המקומיות גדרה, בית דגן וכוכב יאיר לבחון כיצד ניתן לשפר את שיעורי .הגבייה. מומלץ שהמועצות המקומיות גדרה ואזור יבחנו את מערך הפיקוח והאכיפה ו את .מדיניות הביטולים של התביעה העירונית. .עוד מומלץ כי המחלקה להנחיית תובעים תבחן פרסום ריכוז שנתי של נתונים הנוגעים .לפעילות התביעה העירונית, תעקוב אחר היקף הדוחות שביטל תובע בתחומי הרשות .המקומית ובמידת הצורך תערוך בירורים בנושא זה א ל מול התובע הרלוונטי.	.מהתרשים עולה כי בגני תקווה - שבה, כפי שהוצג בתרשים 10 ,היה שיעור תשלום הדוחות .כ-81% - שיעור הבקשות לביטול שנדחוהיה הגבוה מקרב ה מועצות שנבדקו - כ-65%. . ,בגדרהבבית דגן ו בכוכב יאיר - שבהן שיעור הדוחות ששולמו היה כ-65% בממוצע - .שיעור הבקשות לביטול שנדחו היה 33% בממוצע.	307
משרד החינוך . דרכי מינוי והכשרה של מנהלים חדשים לבתי ספר .מומלץ כי המשרד יקבע פרמטרים לבחינת היקף הצורך במנהלים במגזר הערבי על תת- .מגזריו, ישלים הכנת תחזיות מבוססות בעניינם ויתאים לכך את חלקם של הלומדים .בתוכנית ההכשרה שהם בני מגזר זה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לנתח מידע אודות עובדי הוראה המכהנים .כמנהלים אשר מוינו בשלב השני משנת התשע"ט ובהתאם לבחון את החלטתו לוותר על .שלב המיון במחוז בכל הנוגע למנהלים שכבר מכהנים. .מהתרשים עולה כי החל משנת התשע"ג שיעורם של המתקבלים לתוכנית אשר כבר .שימשו כמנהלים בעת המיון לתוכנית נמצא במגמת עלייה, ו בהתש"ף הגיע לכדי רבע .מהם. משמעות הדבר היא כי התוכנית הופכת להיות לא רק תוכנית המכשירה מועמדים .פוטנציאליים לניהול כדי לייצר עתודה ניהולית, אלא משמשת יותר ויותר להכשרת .מנהלים שכבר מכהנים בפועל. יצוין כי נתוני אבני ראשה שנמסרו לביקורת מצביעים על .כך שתופעה זו - הכשרת מנהלים שכבר מכהנים בפועל - שכיחה יותר במגזר הערבי .(37% ) מאשר במגזר היהודי (21% .) .מומלץ שהמשרד ואבני ראשה יביאו נתון זה בחשבון בעת שהם קובעים את מכסות .הלימודים, את דרכי המיון ואת תוכניות ההכשרה. .הנתונים מצביעים על כך שרק 41% מהמנהלים שמונו בתקופה שנבדקה הם בוגרי .התוכנית. נוכח זאת מוצע שמשרד החינוך יבחן את החלטתו לקבוע את תוכנית ההכשרה .כדרישת סף ויבחן אם יש מקום לאפשר, לצד התניה זו, אפשרות להשלמת ההכשרה .לאחר המי נוי בתוך פרק זמן שהוא סבור שיכול להתאים לכך . אם המשרד סבור .שהתוכנית אכן נחוצה כדרישת סף, עליו לפעול להמשך ה גברת ההשתלבות בניהול של .בוגריה ולשקול פתרונות לחוסר במועמדים לניהול שהם בוגרי התוכנית - באמצעות .הגדלת מכסת הלומדים או בכל דרך אחרת שימצא לנכון. בפועל , לפי נתוני המשרד מיוני 2020 , מתוך 2,320 בוגרי התוכנית שסיימו את לימודיהם .בשנים התשע"א -התשע"ט, רק 18 ( מוגדרים כשייכים לפיקוח חרדי 4 מהם סיימו את .לימודיהם בהתשע"ט), ומתוכם רק 5 כיהנו כמנהליבי"ס בשנת התש"ף. .מכסת ההכשרה שנקבעה עבור מועמדים חרדים רחוקה מלהלום את חלקו של המגזר .החרדי במערכת החינוך (תלמידי החינוך החרדי הם כ -30% מתלמידי מערכת החינוך .העברי בישראל 32.) .משרד מבקר המדינה ממליץ ל משרד להגדיל את שילוב ה מועמדים מהמגזר החרדי .בתוכניות ההכשרה - שהגדירה כתשתית הנדרשת לשם מילוי איכותי של תפקיד מנהל .בי"ס ובהתאם לבחון דרישות סף למוסדות החינוך החרדי. מומלץ שהמשרד יפעל לקדם .משימה זו בשיתוף הבעלויות החרדיות ותוך רתימתן לעניין וכי יקבעו האמצעים, ההתאמות .ולוחות הזמנים שיאפשרו את קידום המשימה במסגרת אבני ראשה או במסגרת ייעודית .אחרת שתיקבע. .מהנתונים עולה כי אף ששיפור חל בקרב חלקם של בני המגזר הערבי מכלל מסיימי .תוכנית ההכשרה לכ- 13.4% בשנת2019 ,עדיין חלקם אינו תואם את שיעורם מכלל .מערכת החינוך - כ-17%. .עלה שכ-12% מהבוגרים שלא כיהנו כמנהלים לפני סיום ההכשרה שימשו כמנהלים רק .שנה או שנתיים לאחר תום הלימודים ולכן מוגדרים "מנהלים עוזבים". .נמצא כי מכסות הלומדים שאבני ראשה והמשרד קבעו לא היו בהלימה עם תחזיות .המשרד ועם מספר המינויים בפועל. זאת ועוד, לפני קביעת המכסות לא בדק המשרד .בקרב שתי הקבוצות שעליהן התבסס - קבוצת בוגרי התוכנית וקבוצת בעלי התואר השני .הזכאים לגשת למכרזי ניהול - כמה מתוכם בחרו שלא לגשת למכרזי ניהול , כמה מתוכם .מעוניינים להתמנות כמנהלים ואם ההערכות שקיבלו על תפקודם עד כה מתאימות למינוי .כזה.	.כפי שיפורט להלן, בפועל לא הוגדר תפקידם של המנהלים באופן מלא, סמכויותיהם .הורחבו באופן חלקי41 ,ומערכת החינוך נותרה ריכוזית. כפי שצוין לעיל, קיים פער בגורמים .המקבלים את ההחלטות הנוגעות למערכת החינוך בישראל אל מול מדינות ה - OECD .והאיחוד האירופי: בעוד שבישראל משרדי הממשלה מקבלים כ -69% ,מההחלטות .ב- OECD ובאיחוד האירופי הממשלה המרכזית מקבלת כ-24% מההחלטות.	308
משרד החינוך . חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות - ביקורת מעקב . אף מתגובת משרד החינוך לדוח המעקב עולה כי מספרם של התלמידים, המנהלים .והמפקחים מהמגזר החרדי המשתתפים בפעילויות לקירוב בינם לבין המגזרים האחרים .אינו רב. .האתגר בחברה ובמדינה רב-תרבותית כיש ראל הוא לקיים את הייחודי לצד המאחד, בכל .הקבוצות בחברה, גם במערכת החינוך. מומלץ שמשרד החינוך, במסגרת פעילותו בנושא .הסרת חסמים בין-מגזריים, יפעל גם לצמצום הסטראוטיפים כלפי המגזר החרדי, ובכלל .זה יפעל להרחיב את קיום מפגשים בין תלמידי מגזר זה ובין תלמידי מגזרים אחרים, יתווה .את מתכונת המפגשים ויקצה לכך משאבים הולמים; בה בעת מומלץ שישכיל להטמיע .גם בקרב כלל תלמידי המגזר החרדי ערכים של סובלנות, הכלת האחר, כיבוד תרבויות .שונות - כמכנה משותף לכל המגזרים והקבוצות בחברה הישראלית, ובכלל זה יבצע .פעולות הדרכה והכשרה של צוותי החינוך בנושא בבתיה"ס החרדיים. .מתרשים 13 עולה כי בשנה"ל התשע"ט ובשנה"ל התש"ף קבע המשרד יעד הכשרה של .1,420 ו- 2,140 (בהתאמה) מורים בנושאים הקשורים לחינוך לחיים משותפים ולמניעת .גזענות. על פי נתוני המשרד הוא השיג את היעד. עוד עולה מהתרשים כי לשנה"ל .התשפ"ה נקבע יעד של 3,289 מורים שיוכשרו בנו שאים של חינוך לחיים משותפים .ולמניעת גזענות, עלייה של כ-53% .משנה"ל התש"ף .בשנה"ל התשע"ט עמד מספר המורים לכיתות א ' עד י"ב על 155,424. אם יעמוד משרד .החינוך ביעדים שקבע, אז בין שנות הלימוד התשפ"א - התשפ"ה יוכשרו 13,715 ,מורים .שהם 9% .מהמורים בישראל .עם זאת, יצוין כי לתפיסת מינהל עו"ה אי אפשר לחייב מורים להשתלם בנושא מניעת .גזענות וחינוך לסובלנות (בדומה לתחומי הוראה נוספים שאי אפשר לחייב מורים .להשתלם בהם) ; על כן, תוכנית הפעולה שגיבש המינהל לא התייחסה לכל המורים .בבתיה"ס, אלא רק על פי צורך ממוקד של בתי"ס ו/או אזורים שבהם נדרש להכשיר את .המורים. .מתרשים 11 עולה כימספר הקבוצות מבתיה"ס המשתתפים בפעילות של מפגשים בין - .מגזריים עולה כל שנה, ומשנת הלימודים התשע"ז לשנת הלימודים התשע"ט ישנה עלייה .של כ-27% .עם זאת, מרבית המפגשים נעשו בין תלמידים מבתי"ס ממלכתיים-יהודי ים .לבתי"ס ממלכתיים-ערביים ובת י"ס מחמ"ד. מספר המפגשים של מורים מבתי"ס מהחמ"ד .עם מורים מבתי"ס מהמגזר החרדי הוא הנמוך ביותר. יצוין כי מספר בתיה"ס המשתייכים .לחמ"ד והשתתפו במפגשים עמד בשנה"ל התשע"ט על 41 קבוצותבלבד. בביקורת עלה .שמפגשי ם של תלמידים חרדים עם תלמידים ממגזרים אחרים אינם מתקיימים כלל . .מנתוני תרשים 12 עולה כי בארבע השנים האמורות מספר בתיה"ס שלוקחים חלק .במטלת ביצוע משותפת הולך ופוחת מ -20 מטלות בשנה"ל התשע"ו לשלוש מטלות .בשנה"ל התשע"ט. עוד עולה כי מרבית ה מטלות המשותפות מבוצעות בין בתי"ס מהמגזר .היהודי, דהיינו בין בתי"ס מהמגזר הממלכתי -יהודי לבתי"ס מהמגזר החמ"ד . נוסף על כך, .לא נעשתה אף מטלת ביצוע משותפת בין בתי"ס של מגזר החמ"ד לבתי ספר מהמגזר .הממלכתי-ערבי. .משרד מבקר המדינה מציין את הוספת הפרקים בספר האזרחות החדש הנוגעים לערבים, .לדרוזים ולצ'רקסים ולסוגיות הנוגעות לחיים משותפים וכן שילוב שאלות בנושא בבחינות .הבגרות. עם זאת, טרם יושמו מרכיבים נוספים מדוח ועדת קרמניצר, ובהם: הרחבת לימודי .האזרחות לשלבי חינוך נוספים. כמו כן, נמצא כי נושא השסעים הוא נושא בחירה בלימודי .האזרחות ואינו מחייב את כלל התלמידים. המשרד טרם בחן את טיב ההטמעה של תוכני .תוכנית הלימודים החדשה, ובפרט של הפרקים בספר האזרחות החדש הנוגעים למיעוטים .ולסוגיות אחרות השנויות במחלוקת, והגזענות בראשן. .מספרם המועט של בתי ה"ס אשר לוקחים חלק במודל של מטלת ביצוע משותפת .ומעמיקה של סוגיות אזרחיות מעיד שטרם נ יתן מענה לקשיים ביישום המודל - עלות .ההסעות של תלמידים ואילוצים של מערכת שעות בבתיה"ס - שעלו בדוח צוות תיקון .ליקויים ובדוח הקודם. .מתרשים 9 עולה כי מספר בתי הספר, הכיתות והתלמידים הלומדים לימוד משותף עולה .עם השנים. עם זאת, לא נמצא כי המשרד קבע יעדים ומדדי הצלחה ללימוד משותף . .זאת ועוד, כהמשך ליישום תוכנית הדרך החדשה לשילוב יוצאי אתיופיה מ-2015 ולנוכח .הזיקה שעליה עמדה הממשלה בהחלטה 324 מיולי 2015 וכן בהחלטה 1958 למיגור .הגזענות מאוגוסט 2016 - בין קידום יוצאי אתיופיה במסגרת דרך חדשה ובין הצלחת מיגור .ביטויי הגזענות כלפי קהילה זו, בין השאר במערכת החינוך - מומלץ כי משרד החינוך ייתן .תשומת לב מיוחדת לצמצום ביטויי גזענות כלפי תלמידים ומורים יוצאי אתיופיה במסגרת .תוכנית למניעת גזענות לכשיגבש. עד כההשתתפו בכל שנה ב קורסים הייעודיים בנושא חינוך לחיים משותפים ולמניעת .גזענות כאחוז אחד מה מורים ו המנהלים במערכת החינוך הממלכתי בכל שנה, עליה .בשינוי שאינו מהותי למול הנתון שעלה בנושא זה בדוח הקודם. .אשר לשיח מוגן - נמצא כי לא חל שינוי בטיפול משרד החינוך בנושא מאז הדוח הקודם. .כמו כן, נמצא כי המשרד לא בחן את עמדות המורים בנושא בהמשך לממצאים ולקשיים .שעלו בסקר בנושא השיח הקונטרוברסל י ב-2016 . .נמצא כי אגף ההכשרה לא שילב בתוכנית העבודה שלו את הכשרת המורים לחינוך לחיים .משותפים ולמניעת גזענות בשל ההמתנה למתווה ההכשרה החדש של המורים אשר טרם .אושר על ידי המל"ג, וכפועל יוצא המשרד גם אינו מתקצב בתקצוב ייעודי מיזמים לחינוך .לחיים משותפים ולמניעת גזענות ב מכללות לחינוך . בהמשך לכך, המכללות האקדמיות .להוראה טרם יישמו את רכיבי הלימוד של חינוך למניעת גזענות ולחיים משותפים. .במצב שבו כשני שליש ים מהמכללות לחינוך מתוקצבות על ידי משרד החינוך, המתנת .המשרד לשינוי מתווה ההכשרה של מורים, בלי שאגף ההכשרה קבע בתוכנית העבודה .שלו מיזמים להכשרת מורים בנושא חיים משותפים ומניעת גזענות ובלי שתוקצבו מכללות .להכשרה, יש בו כדי ליצור פער של תכנים בעת שמתווה ההכשרה יאושר. שכן אז יהיה .על המשרד להתכנס ולקבוע תוכן ממשי להכשרה בנושא ולבחון אותו. .מומלץ שהמל"ג תשלים את הליכי אישור המתווה להכשרת מורים ותיתן את דעתה .במסגרת המתווה לחשיבות שיש למתן מענה לחשיפה ראשונית של כל המורים לעתיד .למורכבות ההוראה לסובלנות ולחיים משותפים בחברה הישראלית ולשילובה בשלב .הכשרתם במוסדות האקדמיים, בפרט בשים לב להחלטת הממשלה מאוגוסט 2016 .בעניין מיגור הגזענות וההכרה בצורך להכשיר מורים בעניין זה. .משרד מבקר המדינה מציין את ההליכים המתקדמים לאישור המתווה כאמור. עם זאת, .עולה כי, נכון למועד הביקורת, הליקוי תוקן במידה מועטה.	.משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הגידול במספר המפגשים המשותפים בשנות .הלימודים התשע"ח - התש"ף. עם זאת, ההשתתפות של בית הספר בפעילויות אלה נתונה .לבחירתו, הגם שמינהל חברה ונוער קבע יעדים למפגשי הידברות, יתר יחידות המשרד - .מינהל עו"ה בהיבט של קורסים לעובדי הוראה ממגזרים שונים, והמזה"פ בהיבט של לימוד .משותף - לא קבעו יעדים בנושא . כמו כן עלה כי תלמידי המגזר החרדי אינם משתתפים .בשום פעילות מפעילויות אלה. על פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים התש"ף .השתתפו בסך הכול 30,000 תלמידים בתוכניות השונות של המפגשים, שהם כ - 1.5% . מכלל התלמידים בבתי הספר בישראל; מהם 13,870 ,תלמידיםשהם 1.4% מתוך .970,000 ,תלמידים בשכבות גיל של חטיבות הביניים והחטיבות העליונות השתתפו .בלימוד משותף בשנה"ל התש"ף. נמצא כי תרומת המפגשים לא נבחנה במחקר מלווה או .בדרך אחרת של הערכה וכי לא מועברים משובים למשתתפי המפגשים. .אשר לשילוב בין-מגזרי של מורים בביקורת המעקב - משרד מבקר המדינה רואה בחיוב .את העלייה במספר המורים הערבים ששולבו בבתי "ס יהודיים, הגם שיעד תוכנית החומש .טרם הושג. בשנה"ל התש"ף עמד מספר המורים הערבים ששולבו על 293 מורים לעומת .היעד לשילוב 500 מורים עד שנת2020 . עוד נמצא כי בכל הנוגע להעסקת מורים יוצאי .אתיופיה, משרד החינוך עבר את היעד שקבע והעסיק 717 .מורים בשנה"ל התש"ף .מומלץ כי לצד התוכניות והמהלכים של משרד החינוך ליזום מפגשי למידה למיניהם של .מורים ותלמידים בין המגזרים יבחן המשרד מתן ביטוי למפגשים אלו במסגרת תוכנית .מערכתית בנושא מניעת גזענות וחיים משותפים, תוך כדי קביעת יעדים, מדדים, משימות .ומטרות ביניים. מומלץ כי המשרד יפעל להבטיח את השתתפותם של בתי"ס רבים ככל .האפשר מכלל המגזרים וכי יסתייע בבחירת בתיה"ס גם במדד גזענות (או בכלי ניטור .דומה אחר) שישקף את היקף התופעה בקרב תלמידי בתיה"ס כפרמטר מועדף .להשתתפות בתוכניות אלה. נוסף על כך, כדי לבחון את המהלך מומלץ ללוותו במהלך .מחקרי, לקיים משוב בקרב המשתתפים ולבחון את תרומתו. .בדומה, בנוגע לשילוב בין-מגזרי של מורים בבתי "ס מומלץ כי משרד החינוך ימשיך לפעול .להגברת השילוב לשם עמידה ביעדיו וכי המשרד ינתח ויפיק לקחים מהמ הלכים .ומהתנאים כדי לאפשר עמידה ביעדיו וישקול לקיים משוב בקרב המורים ששולבו ומנהלי .בתי הספר שבהם שולבו לשם בחינת הצלחת התוכנית . .מן האמור עולה כי בכל הנוגע למפגשים בין-מגזריים של תלמידים ומורים הליקוי תוקן .באופן חלקי; ובכל הנוגע לשילוב בין-מגזרי של מורים הליקוי תוקן במידה רבה.	309
דוחות נוספים . פינוי בסיס חיל האוויר והחלל "בח"א 27" ממבנים ומתשתיות וניקוי קרקע מזוהמת בשטחו - מעקב מורחב .משנת 2010 , מועד קבלת פסק הבורר, זכאית התע"א במשך כעשר שנים לקבל זכויות .במקרקעין בהיקף של כשליש משטחי הבח"א. בכל אותן שנים עמדה לה זכות זו ללא כל .התחייבות מצידה לחכור את הקרקע. עד למועד סיום ביקורת המעקב לא מימשה התע"א .את זכאותה לקבלת זכויות במקרקעין שיועדו לה בשל התמשכות תהליך הטיפול בקרקע. .לא נמצא כי דירקטוריון התע"א דן בשנים 2014 - 2020 במימוש העסקה לקבלת זכויות .במקרקעין וכי בתוכנית ההשקעות של החברה נכללה עלות ההשקעה הנדרשת על ידי .התע"א. .מומלץ כי בהמשך להסכם הפשרה שנחתם בספטמבר 2020 ובהתאם להתקדמות תהליך .ההקצאה יקיים דירקטוריון התע"א דיון בעסקה, והחברה תבחן את האפשרות לבצע .שריון תקציבי בתוכניות ההשקעה שלה לצורך העסקה ותכלול מידע מעודכן בנושא .בדוחותיה הכספיים. .נמצא כי במועד סיום ביקורת המעקב משהב"ט טרם השלים את מילוי כל התחייבויותיו .לפינוי ולשיקום של השטח שהועבר לרש"ת במסגרת הסדר הפינוי משנת 2008 , זאת על .אף התכתבויות רבות בין כלל הגורמים. לא נמצא כי רמ"י פעלה בנושא מול משהב"ט, .למעט מתן ייפוי כוח לרש"ת לפעול מטעם רמ"י מול משהב"ט, על אף פניות חוזרות ונשנות .אליה מצד רש"ת. .יודגש כי רמ"י לא קידמה את מימוש הסדר הפינוי עוד מעת החתימה עליו ועד למועד סיום .הביקורת הקודמת, ועל כך כבר העיר לה מבקר המדינה בדוח הביקורת הקודם כי לא .פעלה בשיטתיות ובנחרצות מול משהב"ט לקבלת הקרקע בהתאם לתנאי הסדר הפינוי .ולא יזמה פעולה כדי לחייב את משהב"ט למלא את חלקו בהסדר; והדבר איפשר במידה .רבה את עיכוב התהליך מצד משהב"ט. .משרד מבקר המדינה מציין כי בהתאם להסדר הפינוי היה על משהב"ט לפעול למילוי כל .התחייבויותיו לפינוי ושיקום השטח, לרבות השטח שהועבר לרש"ת, ומשכך עליו לפעול .לעמידה בהן. .כיוון שרש"ת החלה בטיפול בקרקע שהועברה לרשותה משטחי הבח"א, עליה לפעול .להשלמת עבודות הפינוי והשיקום בתיאום עם המשרד להגנ"ס, תוך הקצאת המשאבים .ממשהב"ט וממשרד האוצר בהתאם להסדר הפינוי; ועם סיומן - על רמ"י להשלים את .פרוטוקול מסירת הקרקע ממשהב"ט. . בביקורת המעקב עלה כי משנת2013 , המועד שבו גובש סיכום בין משהב"ט ובין התע"א .לגבי המבנים שייוותרו בשטח, נבצר מהתע"א להשתמש במבנים נוכח התמשכות הטיפול .בקרקע. במהלך השנים האמורות התיישנו המבנים שנותרו ומצבם הורע. במצבם הנוכחי .יש במבנים משום מפגע בטיחותי ואולי גם בריאותי נוכח גגות האסבסט שנותרו עליהם; .ויש לסלק מפגעים אלה. על משהב"ט - כמי שנושא באחריות לפינוי השטח - להגיע .להסכמות עם רמ"י והמשרד להגנ"ס ועם התע"א בעניין גיבוש תוכנית לסילוק המפגעים .שבשטחי הבח"א המיועדים לתע"א, לרבות בעניין מימונה של התוכנית. זאת, על מנת .שניתן יהיה להקצות שטחים אלה לשימושה של התע"א. .בביקורת המעקב עלה כי בהסכמים שנחתמו באוגוסט 2013 בין רמ"י לרש"ת עניין .המובלעות לא קיבל ביטוי, וכמו כן לא ניתן לכך ביטוי כאשר הוקצתה הקרקע לרש"ת .וצורפה לכלל השטחים שבהחזקתה. .נמצא כי משהב"ט לא שולב בהסכמים שחתמו רמ"י ורש"ת באוגוסט 2013 להעברת חלק .משטחי הבח"א לרשות רש"ת, וכי משהב"ט השתהה בהסדרת השימוש במובלעות מול .רמ"י ורש"ת משנת 2013 ועד לאמצע שנת2020 . .משרד מבקר המדינה מציין בהתייחס למתקן הסניקה שבשטחי רש"ת, כי כיוון .שלמשהב"ט אין צורך בו - עליו לפעול בתיאום עם רש"ת לפינויו. .מומלץ כי לפני פינוים של בסיסי צה"ל והשבתם לרמ"י, משהב"ט יוודא אם יש בהם .מתקנים שנדרש להשאיר בשטח המפונה, ואם נמצאים בהם מתקנים כאלה - יסדיר .מראש את המשך השימוש בהם מול הגורמים הנוגעים בדבר. עוד מומלץ כי בעת שרמ"י .תגבש הסכמים להקצאת שטחים מבסיסים מפונים של צה"ל, היא תוודא מול כל הגורמים .הרלוונטיים, ובכללם משהב"ט, אם עדיין יש מבחינתם צורך בחלק מהשטחים המפונים. .בביקורת המעקב עלה כי התע"א לא קידמה את עדכון סקר הסיכונים מול המשרד .להגנ"ס במשך מעל לשנתיים מהמועד שבו סוכם כי תעשה זאת; והדבר גרם לעיכוב ניכר .בקידום הטיפול בקרקע. .עוד עלה כי משהב"ט פעל להשית את התחייבויותיו הביצועיות והכספיות על התע"א, כמו .גם על רש"ת, תוך הפעלת מנופי לחץ, בניגוד לחובותיו לפי הסדר הפינוי ועל אף המחויבות .להן, כפי שמסר סמנכ"ל וראש אמו"ן בישיבת הוועדה לביקורת המדינה.	. משנת2016 פועל המשרד להגנ"ס מול רש"ת כדי לטפל במוקדי הזיהום שנותרו .בשטח שהוקצה לה, אך במועד סיום הביקורת (אוקטובר 2020 ) רש"ת טרם מילאה .את הדרישות שהציב לה המשרד להגנ"ס לעניין שיקום הקרקע, ונותרו בשטחה .זיהומי קרקע. זאת, בין היתר, כפועל יוצא מאי-הסדרת הסוגיה של הטיפול בקרקע .- ביצוע הטיפול ומימונו - עם העברתה של הקרקע מחזקת משהב"ט לידי רש"ת. .כמו כן, נותרו בשטחה מפגעים עיליים.	310
דוחות נוספים . התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים המעורבים - ביקורת מעקב .מסקירה של מחלקת המחקר באח"ם מאוקטובר 2019 עולה כי המצב במעברים לא .השתנה לעומת תקופת הביקורת הקודמת, וכי מתבצע במעברים רק בידוק מדגמי .ואקראי, ללא הכוונה מודיעינית. עקב זאת המקרים שבהם מאותר אמל"ח במעברי ם .מעטים, אף שה מעברים ממשיכים לשמש כר פורה להברחות אמל"ח בדרכים .שונות. בביקורת נמצא כי תפיסת ההפעלה לא יושמה בשל הצורך ב פיתוח טכנולוגי .שיאפשר שליחת אינדיקציה מתאימה למערכת של רשות המעברים היבשתיים .במשרד הביטחון (להלן: רמי"ם), אשר טרם בוצע. .בהקשר זה יצוין כי אין בידי המשטרה הערכות בדבר היקף האמל"ח המוברח מירדן .לשטח ישראל. .במעקב נמצא , כי באמצע שנת 2020 משרותהחוקרים טרם אוישו. מומלץ כי המשטרה .תפעל להשלמת האיוש בהתאם לעבודת המטה ותבצע בחינה עיתית של משרות .השוטרים ומצבת השוטרים בהתאם לעומסים בתחנות. על המשטרה ועל המשרד לבט"פ לבחון את התועלת במבצעים אלה ולבדוק כיצד אפשר .לשפר את תוצאותיהם, ובין היתר יש לבחון את ההצעות שהועלו בהפקות הלקחים. .מהאמור עולה כי על אף הגיוסים הרבים שנעשו בשנים האחרונות, שיעור העלייה במספר .השוטרים המוסלמים המשרתים בפועל במשטרה מדוד ביותר. על המשטרה לבחון את .הסיבות לכך ולשיעור הפיטורין הגבוה ולאתר את המענים המתאימים כדי לשפר את .שילובם של שוטרים מוסלמים במשטרה. .עוד מומלץ כי המשטרה תבחן את יעדיה בתחום ה גיוס של שוטרים מוסלמים, בשים לב .לחלקם באוכלוס יית אזרחי המדינה וליתרונות שעשוי ים לצמוח משילובם במענה המבצעי .למאבק בשיעורי הפשיעה הגבוהים בקרב האוכלוסייה הערבית. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את העמידה ביעדי גיוס שוטרים מוסלמים בשנים .2016 - 2020 .)(חלקי .הטיפול בפשיעה בחברה הערבית מוגדר על ידי המשרד לבט"פ יעד מרכזי מאז שנת .2016 . מוצעכי המשרד לבט"פ יוודא שהחלטות תקציבי ות המשפיעות באופן יסודי על .יישום ת וכניות רב -שנתיות בתחום זה , יביאו בחשבון את הגדרת הנושא כיעד מרכזי .לקידום.	.במעקב נמצא כי המשטרה לא אימצה תפיסה כוללת בנוגע למודל השיטור בחברה .הערבית ולהכשרות הנדרשות לפעילות בחברה הערבית. כמו כן, ההכשרות .שארגנה מינהלת החברה הערבית במשטרה בנוגע למודל השיטור נעשו בשלוש .מתוך תשע התחנות החדשות ולא נעשו כלל בתחנות הקיימות. גם ההכשרות בנוגע .לכשירות התרבותית נעשו בשש התחנות והיחידות שהוזכרו, וזאת מתוך 18 תחנות .ביישובי החברה הערבית ו-10 .תחנות נוספות ביישובים מעורבים	311
משרד החוץ . השירות הקונסולרי - טיפול משרד החוץ בישראלים במצוקה בחו"ל .מהנתונים עולה אפוא כי חל גידול ניכר במספר הישראלים שנעצרו באירופה בגין הברחת .עלי גת. . מנתוניםעולה כי בכל אחת מהשנים 2007 ועד לספטמבר2020 נכלאו בחו"ל כ-240 . .ישראלים בממוצע .ביקור כלואים ישראלים הוא חלק מהשירות שמדינת ישראל נותנת לאזרחיה הנתונים .במצוקה בחו"ל, ולא פעם הוא למעשה הקשר היחיד שיש לכלוא עם ישראל. הביקור נועד .לאפשר למדינה, באמצעות משרד החוץ ולוודא כי זכויותיהם של הכלואים נשמרות ותנאי .כליאתם הולמים ולסייע להם ככל האפשר בזמן היותם כלואים במדינה זרה. מהביקורת .עולה כי נציגים במדינות שונות לא ביקרו כלואים במועד או בתדירות כמתחייב. לעיתים .הביקור בוצע על ידי ארגונים קהילתיים יהודים, דבר שאינו בגדר תחליף לביקורים של .נציגי המדינה כמתחייב. נוכח העובדה שמדובר לא אחת באוכלוסייה חלשה, שפוטנציאל .הפגיעה בה רב, על משרד החוץ לרענן את הנחיותיו לנציגויות בעניין זה, לוודא כי יועמדו .לרשותן המשאבים וכוח האדם הנדרשים לביצוע הביקורים, ולעקוב אחר קיומם. כמו כן .מוצע שהמשרד יבחן לפרסם בקרב הכלואים שהשתחררו סקר על הביקורים ועל .תרומתם לכלואים כדי לקבל מהם משוב על התועלת שבפעילות הנציגויות בנושא. על .המשרד להקפיד להודיע לכלואים בעלי אזרחות כפולה שעליהם להגיש בקשה כדי .לאפשר ביקורים של נציגי המשרד ולתעד זאת. .מומלץ כי משרד החוץ בשיתוף אגף התקציבים יבחנו יחד הקצאת תקציב חירום ייעודי .למתן סיוע למקרי מצוקה חריגים רחבי היקף של ישראלים בחו"ל, באופן שיאפשר פעולת .סיוע מהירה של המדינה בקרות אירועי חירום, ובדרך שתצמצם הסטת תקציבים מתוכניות .מאושרות אחרות של המשרדים המעורבים 35 . .מהשוואת הקריטריונים עולה כי אלה מהם שאושרו על ידי צוות היישום, לאחר ביצוע .הטיסות בפועל, אינם מתיישבים במלואם עם ההסכמות שנקבעו בין נציגי משרדי .הממשלה ובין חברות התעופה בתוכנית החילוץ. שינוי בדיעבד של קריטריונים, הוא מצב .שאינו רצוי, שכן הוא עלול ליצור פערים למול הגופים שהסתמכו על הקריטריונים .המקוריים, והדבר מחייב את מקבלי ההחלטות לפעול בזהירות. .הודעת משרד החוץ בעניין הטסת הישראלים מפרו ניתנה בטרם נעשתה בחינה רחבה של .צרכי ההטסה של ישראלים השוהים בחו"ל ומעוניינים לשוב ארצה עקב התפשטות מגפת .הקורונה ולפני שגובשה דרך פעולה אחידה לטיפול בכל הפניות של ישראלים בנושא. .בהיבט המימוני נמצא כי המדינה שילמה בעד טיסה אחת 350,000 דולר (כ-1.3 מיליון .ש"ח) ששיעורה כ-21% ( מכלל התקציב המסתכם ב -6 מיליוןש"ח) 30 שהוקצה .להשתתפות בהטסתם ארצה של ישראלים ב-45 טיסות החילוץשאושרו . כפי שיפורט .להלן, עבור 45 טיסות החילוץ הנוספות נקבע מנגנון תשלום אחר, שיושם לגביהן באופן .אחיד. .גם במצב חרום רצוי כי רשות מנהלית תבחן את דרך טיפולה בו, מנקודת מבט רחבה, .תוך נתינת הדעת לאפשרות של התמשכות האירוע והתרחבותו. מומלץ כי משרד החוץ .יקבע הסדרי הטסה לכלל הישראלים בחו"ל בעתות חרום, בראיה שוויונית, לאחר בחינה .משפטית, על מנת להימנע ממצב בו חלק מהישראלים ששהו בפרו הוטסו לישראל במימון .הקופה הציבורית בעוד שלגבי ישראלים אחרים ששהו במדינות העולם באותה עת, לא .נקבע הסדר דומה ואלו נשאו בעצמם בעלות טיסתם ארצה. .בביקורת עלה כי על אף שחלפו למעלה משנתיים מהמועד שבו הפסיק משרד החוץ .לעדכן את היישומון הסלולרי (מאי 2018) , טרם נמצא פתרון לעדכונו או החלפתו במוצר .מתאים אחר. .בביקורת עלה שלגבי ארבע מחמש המדינות שבטבלה, ההתראות שמדינות אלה ייחסו .להן חומרה יתרה כלל לא פורסמו לידיעת אזרחי ישראל, למעט התראה כללית בנוגע .לעלייה בפשיעה המקומית. כך נוצר פער משמעותי בין המידע שמדינות מערביות אחרות .מנגישות לאזרחיהן ובין המידע שמשרד החוץ מפרסם לציבור, בפרט בכל הקשור לביטחון .האישי של היוצאים למדינות מסוימות. .מוצע כי המשרד יבצע פעולות להשלמת המידע שברשותו, בין היתר על ידי הנחיה .לנציגויות לבצע בחינה שוטפת של פרסומים של מדינות זרות בנושאים אלה, ותזכורת .עיתית לכך. בהתאם לכך, גורם מוסמך במטה המשרד יבחן את המידע, ויכריע אם .להרחיב את היקף המידע שיוצג בהתרעות של המשרד על סיכונים בחו"ל, ולעדכנו .בהתאם להתפתחויות השוטפות.	.מהתרשים עולה כי בקשתם של 22% מהאסירים להמשך ריצוי עונשם בישראל- אושרה, .52% מהבקשות שהוגשו- התייתרו, 11% מבקשות ההעברה לא אושרו ו-15% מהבקשות .עדיין נמצאות בטיפול ובבחינה של הרשות המוסמכת.	312
שירות בתי הסוהר . שיקום אסירים בישראל .ממסמכי רש"א עולה כי 52% מקרב האסירים הצעירים שהשתחררו מבתי הסוהר .בשנים 2017 עד2019, ו -65% מקרבאוכלוסיית הקטינים, לא טופל ו במסגרת .שיקומית מחוץ לכלא מסיבות שונות181 . מוצע לרש"א לבחון שנית את ההיתכנות של הפרויקט ואת האפשרות המעשית .לקידום פרויקט החל"ץ עבור אוכלוסיות אסירים שונות, לרבות כאלה שלא נכללו .בו מלכתחילה, ולעניין את הגורמים הרלוונטיים בהנעה מחדש של התהליך נשוא .הפרויקט העשוי לתרום לשיקום האסירים. .ההסכם לשיתוף פעולה בין הצדדים בנושא זה טרם מומש במלואו בעיקר עקב .תהליכים ותוכניות שעוכבו בשל מגפת הקורונה. מומלץ אפוא כי רש"א ושב"ס יפעלו .בדרכים חלופיות גם ליישום יתר ההחלטות שהתקבלו בדיון המשותף ממרץ 2020 . בעניין השיקום התעסוקתי כדי להנגיש את שירותיה של רש"א לכלל האסירים .ולאפשר מעקב סדור אחר התקדמותם בתהליך השיקום. .נוכח עומס המשימות המוטלות על העו"סים לצד עזיבה של כשליש מתקן העו"סים בשנים .האחרונות, על שב"ס לפעול לגיוס ולאיוש המשרות הפנויות על מנת שלא לפגוע בשיקום .האסירים. כמו כן, מוצע לשב"ס לתת דעתו לפערים שהציגה מנהלת מחלקת חטו"ש .לצוות הביקורת בחודש יולי 2020. .בתוכנית העבודה של מערך התעסוקה לא הייתה התייחסות לשלושה היבטים עיקריים .שהופיעו בתוכנית העבודה הכללית של שב"ס - ובהם התאמת ההכשרות המקצועיות .לצורכי העבודה בישראל . מומלץ כי מערך התעסוקה יגבש בסיוע משרד הרווחה רשימה .עדכנית של המקצועות הנדרשים בשוק העבודה ובהתאם לכך יגוון את ההכשרות .המוצעות לאסירים. מומלץ כי מערך התעסוקה יפעל בשיתוף פעולה עם מחלקת חטו"ש .להגדיל את מספר האסירים המשתתפים בהכשרות המקצועיות ולהתאימן לכישוריהם .ולתחומי העניין שלהם. .על המשרד לבט"פ בשיתוף שב"ס להשלים פעולותיהם להסדרת תעסוקת אסירים .בפקודה. .מהתחשיב עולה כי בממוצע התגמול עבור עבודת אסיר בעבודות שת"ם .ובעבודות נוספות הוא 2.2 ,ש"ח לשעהוערך השעה הוא בין 0.8 ש"ח לבין4 ..ש"ח .הכנת חוות דעת בנוגע לסיכויי השיקום של אסיר בלי לראיין אותו אינה מיטבית ועלולה .להביא להמלצה שתתבסס רק על חלק מהשיקולים הרלוונטיים.	.מוצע לרש"א להיפגש עם כל אסיר שהגיש לשב"ס בקשה לשחרור מוקדם ממאסר קצר .לפני גיבוש חוות דעת בעניינו.	313
הרשות הארצית לכבאות והצלה . הכשרות ואימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס .על הרשות, משרד האוצר ונש"ם להשלים את בחינת הפתרונות ללוחמי האש שלא .יעמדו בכשירויות ובמדדים בכלל, ובכשירות הרפואית בפרט, על מנת שמטה .הרשות יוכל ליישם בהקדם בדיקת כשירות רפואית לכלל הלוחמים. על הרשות למפות את צורכי המערך, הפערים והסיבות לכשירות הנמוכה שהוצגו בפרק .זה ולבחון באילו תחומים נדרש חיזוק וקידום בתחום ההכשרות והאימונים; לכתוב, לעדכן .ולהאחיד תפיסות הדרכה; לקדם הצטיידות באמצעים או לערוך פעולות משותפות .ותרגילים עם גורמים נוספים לשם היערכות משותפת בתחומים הדרושים. מן הראוי .שחטיבת תוה"ד, האמונה על מיפוי תמונת מצב הכשירות המקצועית ועל הנחיה, בקרה .ופיקוח בנוגע לשמירת הכשיר ות, תעסוק בטיפול בפערים העולים ובניתוח של הצרכים .במסגרת תוכנית העבודה שהיא מגבשת לשנים הבאות. נוסף על כך, רצוי שהרשות .תשקול פיתוח מערכי למידה מרחוק המאפשרים מענה חדשני להכשרות לוחמי האש .וגורמי-חוץ. במסגרת זו, מומלץ להכין סרטוני הדרכה וערכות המבוססות על מציאות .מדומה לאימונים בתחומים המתאימים. .הביקורת העלתה כי במהלך השנים, ההתמודדות עם המציאות הארגונית המורכבת .והשפעותיה על מערך הכבאות רק גדלו. גורמים בכירים ברשות ומחוצה לה .מעריכים כי הצעדים הארגוניים שננקטו מאז כינונה של הרשות בשנת 2013 גרמו .במצטבר פגיעה בתפקודו התקין של מערך הכבאות, בכשירותו המבצעית ובשירות .שהוא נותן לציבור. להלן הפרטים: חילוץ ממעליות יכול להתרחש במסגרת אירועים יומיומיים ושוטפים או במסגרת אירוע .חירום, ומכל מקום מצופה שרמת הכשירות של לוחמי האש בתחום זה תהיה גבוהה. נמצא .כי ברשות יש מענה תפיסתי לחילוץ ממעליות . מומלץ כי הרשות תבחן מתן עדיפות .להשלמת הפערים בתחום הכשירות של לוחמי האש בחילוץ מעליות - בפרט באירועי .חירום, הן על ידי הכשרות במכללה הן בבקרה על ההכשרה והאימונים הנעשים בשטח. עוד עלה בביקורת כי בשנת 2019, רק כ-20% מהאימונים במחוזות בתחום החילוץ .ממעליות היו אימונים מעשיים וכי הצורך בהכשרות ורי ענון בתחום מומחיות זה שב .ועולה בהזדמנויות שונות. הצורך יסודי במיוחד לנוכח העובדה ש בכל שנה נרשמים .מאות אירועים מבצעיים שבהם לוחמי האש נקראים לחלץ לכודים ממעליות . .מכוח אחריותו של מערך הכבאות להצלת נפש ורכוש, הוא נדרש לכיבוי שריפות, לחילוץ .לכודים ולסיוע לכוחות ההצלה במוקדי אירועים שונים, בהם אירועי שגרה וחירום אזרחי .או מלחמה, כחלק מאיומי הייחוס של הרשות. מכאן נובעת גם חובתו של המערך להכשיר .ולאמן את לוחמי האש להיות ערוכים להתמודדות עם אירועי חירום, בהם גם כאלו .המתרחשים במתארים מורכבים, כגון תווך תת-קרקעי ו רבי-קומות או בהקשר של מערכות .טכנולוגיות חדשות. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור הסיכון הגבוה לחיי אדם הגלום .באירועים מסוג כזה. .על הרשות לבחון את הממצאים והנתונים שהועלו בפרק זה ואת הבקרה על תהליכי .התכנון והביצוע של מערך האימונים וההכשרות ולתת מענה לכל הפערים שהצטברו .בשנים האחרונות בעקבות הביצוע החסר של אימונים והכשרות. .להלן יודגמו כמה תחומים מקצועיים אשר נמצאו בהם ליקויים ברמת הכשירות של לוחמי .האש, והם ממחישים את הצורך בביצוע שוטף וסדור של אימונים והכשרות. .הממצאים המפורטים בפרק זה מצביעים על פערים במוכנות של מערך הכבאות לטפל .באירועי חירום בתווך תת -קרקעי בכלל, ובטיפול באירועי תאונה או שריפה במנהרות .רכבת בפרט. גם העובדה שעד היום לא התקיים תרגיל לאומי בהשתתפות כלל גופי .ההצלה ואין תוכנית-אב לאומית לתרחישי אסון תעבורה או רכבות מחייבת מענה, זאת .במיוחד לאור האמור בתרחיש הייחוס הצופה בהסתברות גבוהה אירוע של תאונת רכבת. .על הרשות להשלים את גיבושה של תוכנית כוללת למענה בתחום התווך התת-קרקעי, .למפות את צורכי המערך ולנתח את הפערים והסיבות לכשירות הנמוכה של לוחמי האש. .בנושא זה דרושים עדכון וארגון של תפיסות מתוקפות בנושא תווך תת -קרקעי ברמה .הא רצית וברמת המחוזות; קידום של הכשרת מתקן אימונים ייעודי שישרת את כלל כוחות .ההצלה; הובלה של פעולות להיערכות עם יתר כוחות ההצלה בשיתוף המשרד לבט"פ .ברמה העיונית (בהכשרות) וברמה המעשית (בתרגילים משותפים).	. ממצאי המעקב אחרתיקון הליקויים שהצביעה עליהם הביקורת הקודמת מעלים תמונה .שלפיה ב משך שנים הרשות פועלת ללא תמונת מצב של הכשירות המבצעית של לוחמי .האש, ובכלל זה בלא תמונת מצב של רמת כשירותם המקצועית ושל מוכנותם לכל סוגי .האירועים; של רמת הכושר הגופני שלהם ושל ההתאמה של מצבם הרפואי לבצע את .תפקידם כראוי. במועד סיום ביקורת המעקב טרם נכנסו לתוקפם מדדים מחייבים .לכשירות לוחמי האש ומשכך טרם הוטמעו. במצב זה ייתכן שפעולת הרשות נשענת, בין .היתר, על כוח אדם שכשירותו המבצעית אינה מספקת ושהדבר משפיע על יכולתה למלא .את משימותיה כראוי. נוסף על כך, לרשות אין כלים שיאפשרו לה לתת מענה לעובדים .שהכשירות המבצעית שלהם אינה מספקת. .על הרשות לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת ולהשלים את יישום .המלצות ועדות ההיגוי. עליה לבחון ולפתח כלים שיבטיחו רמת כשירות מבצעית גבוהה .של לוחמי האש וניצול של מלוא פוטנציאל כוח האדם המבצעי שלה, ובד בבד יצמצמו, .ככל האפשר , את הפגיעה במי שאינם יכולים להמשיך לשרת בתפקידם המבצעי בשל .אי-עמידה ברמת הכשירות הנדרשת. יוער כי כדי לפתור את המציאות הזאת, שכבר .הביקורת הקודמת הצביעה עליה, דרושה הידברות אפקטיבית בין הצדדים. .נוסף על כך, על הרשות, המשרד לבט"פ, נש"ם ואגף הממונה על השכר להכריע בסוגיית .גיל הפרישה ללוחמי אש מתפקיד מבצעי ולהשלים את גיבוש המענה המשותף ללוחמי .אש שיימצאו בלתי כשירים למלא את תפקידם. בהקשר זה, על הרשות להיערך כבר עתה .להתמודד עם השלכות המענה שיגובש על מצבת כוח האדם המבצעי שלה, זאת במיוחד .לאור הפער שבין מצב האיוש בפועל של משרות לוחמי האש לבניין הכוח הדרוש לה על .פי תרחיש הייחוס. .בשל חשיבות הנושא והפערים המהותים שקיימים בו, מוצע כי השר לבט"פ ישקול .להסדיר את הנושא תוך מימוש סמכותו, שנקבעה בחוק, בעניין התקנת תקנות בנוגע .לכשירותם של לוחמי האש.	314
משרד הבריאות . מכבי שירותי בריאות והתאגידים הקשורים אליה - היבטים פיננסיים .באישור ה תוספת ל הסכם מול אסותא אישרו חברי ועדת הביקורת של קופ"ח מכבי .להעביר לא סותא 24 מיליון ש"ח מ הרווח שנוצר לקופה . העברת הכספים התאפשרה .כתוצאה ממבחני התמיכה של משרד הבריאות. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לבחון את סוגיית הגבייה הנוספת מחברי .קרן מכבי, המשמשת למימון פעולות ושירותים עבור מבוטחי הקופה החברים בקרן, .ולקבוע הנחיות בנושא. .משרד מבקר המדינה ממליץ לקופ"ח מכבי ולוועדת הביקורת שלה לוודא שבעת גיבוש .הסכמים בין הקופה לאסותא או בעת עדכונם של הסכמים אלה, הכספים המועברים .לקופה ממשרד הבריאות, במסגרת מבחני תמיכה, והעלויות הנחסכות לה כתוצאה .משינויי חקיקה, ינוצלו לטובת הקופה. עוד מומלץ כי משרד הבריאות יפעל לפקח על .יישום תנאי ההיתר שניתן בשנת 2019 , לרבות בכל הנוגע להסכמים שבין הקופה .לאסותא . . הבדיקה העלתהכי הקופה עמדה בהסכם הייצוב ומשכה 20 מיליון ש"ח מקרן .מכבי. לצד משיכה זו קיבלה הקופה הנחה נוספת בסך 22 מיליון ש"ח אשראיפשרה .לה להציג בדוחותיה הכספיים מצב כספי משופר וכן לקבל את כספי הייצוב .מהמדינה המותנים בעמידה ביעד הגירעון. נוכח הממצאים שעלו בנוגע למחירי אשפוז סיעודי מורכב, ונוכח חיוניותה של חברה .א' לקופה כפי שעולה מתשובתה, ראוי כי ועדת הביקורת והנהלת קופ"ח מכבי יבחנו .את כלל השיקולים, ובכלל זה את המחיר שהקופה משלמת לחברה א', לעומת .המחיר הממוצע שהיא משלמת לחברות אחרות שאינן בבעלות קרן מכבי, ולעומת .המחיר שגובה חברה א' מקופות חולים אחרות, זאת כדי למנוע מימון עודף של .קופ"ח מכבי לחברה א' על חשבון מבוטחי הקופה לטובת פעילות ספציפית. .משרד מבקר המדינה ממליץ לקופ"ח מכבי ליישם את הוראות חוזר סמנכ"ל משרד .הבריאות גם על החברות המאוחדות, אסותא מרכזים רפואיים וחברות הב נות שלה, כפי .שעושות שאר קופות החולים . עוד מומלץ שמשרד הבריאות יבחן הסדרת הוראות .מתאימות ברוח החוזר האמור גם על החברות המאוחדות וחברות הבנות של הקופות. .מהדוחות הכספיים של קופ"ח מכבי עו לה כי העודפים מפעילות שב"ן בשנים 2018 .ו-2019 הסתכמובכ-86 וכ-256 מיליוני ש"ח, בהתאמה. מהדוח המסכם של האגף .לפיקוח על הקופות עולה כי עודפים אלו נובעים בעיקר מהתו כנית להסטת פעילות .רפואית ממימון פרטי ל מימון ציבורי ו מהתוכנית ל קיצור תורים (ראו להלן בפרק ."יחסי הגומלין בין הקופה לאסותא מרכזים רפואיים"). . מניתוח היחסים הפיננסיים עולה כי יש תלות גדולה של קופ"ח מכבי בהסדרי תזרים .הכספים מול המדינה המבטיחים את המשך פעילותה , אולם כפי שעולה מלוח 9 , מצבה .הכספי של הקופה טוב בהשוואה לקופות החולים האחרות.	.נמצא כי לצד ההסכם שאושר מול קרן מכבי, אושרו הסכמים עבור הפעולות העיקריות .שמבצעות החברות הב נות של הקרן עבור הקופה, שנחתמו משנת 2017 ואילך, בישיבת .ועדת הביקורת של הקופה שהתקיימה בפברואר 2020 במהלך ביקורת זו. נוסף על כך .אושרו הסכמים עם חברה ג' וקרן מכבי בכל הנוגע לבתי רופאים ולהתקשרויות אחרות .בתחום הנדל"ן, גם הם במהלך ביקורת זו, בישיבת ועדת הביקורת של הקופה שהתקיימה .בפברוא ר 2020 .	315
משרד הבריאות . הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים כלליים - ביקורת מעקב .בבתיה"ח שנבדקו בביקורת הקודמת - נהרייה, בילינסון וולפסון - הושלם פער אחיות חדר .ההתאוששות. מהשאלון עלה כי בארבעה בתי"ח בלבד יש מחסור באחיות חדר .התאוששות. הציבוריים: אסותא אשדוד - שבו התקן עומד על 20 אחיות יש בפועל14 .אחיות - חוסר של 6 אחיות; הדסה - שבו התקן הוא 27 אחיות יש בפועל24 אחיות- חוסר .של 3 אחיות; ובממשלתיים: אסף הרופא - התקן הוא 40 אחיות ובפועל יש33 אחיות- .חוסר של 7 אחיות; בפוריה התקן הוא 14 אחיות ובפועל יש 12 אחיות- חוסר של 2 .אחיות .מומלץ שכלל בתיה"ח ישלימו את מצבת האחיות בחדרי ההתאוששות שלהם. .מידת תיקון הליקוי - בתיה"ח נהרייה, בילינסון וולפסון - תוקן. .בחלוף כ-25 שנה מאז נקבעה תקינת אחיות חדרי הניתוח, ונוכח הפער בין תקן זה לבין .התקנים במדינות ה- OECD , מומלץ כי משרד הבריאות יבחן אתהקצאת התקנים הנוספים .אל מול הצרכים המתעדכנים ומול איוש המשרות בפועל, וישלים אל מול משרד האוצר .והסתדרות האחיות את חתימת ההסכם והקצאת התקנים בפועל. במסגרת זו ראוי שיבחן .באיזו מידה ניתן להוסיף תקני אחיות חדרי ניתוח. .מידת תיקון הליקוי - תוקן במידה מועטה. .בביקורת המעקב עלה כי מאז ההסכם משנת 1996 ועד לאמצע שנת 2020 תקינת אחיות .חדר הניתוח בישראל לא עודכנה. כך למשל בי"ח פוריה מסר בשאלון לצוות הביקורת כי .היות שחסרות לביה"ח כ-16 אחיות חדר ניתוח התעכבה הפתיחה של שלושה חדרי ניתוח .חדשים. לפי נתוני הכללית, תקן אחיות חדרי ניתוח בשמונה מביה"ח שלה צריך להיות .538 אחיות; בפועל מאוישים 685 תקנים, פער של147 מעל התקן שנקבע; ואולם157 .תקנים מתוך ה-685 .הם של כוח עזר ומשנעים ולא של אחיות . מהמפה עולה ששיעור הרופאים המרדימים בישראל נמוך במידה ניכרת משיעורם .במדינות רבות אחרות בעולם הנחשבות למדינות מפותחות. . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הכללית על שילובהכלי, באופן שיש בו כדי לתת .מענה לחלק ממקרי הביטולים. מומלץ כי משרד הבריאות ובתיה"ח הממ שלתיים ישקלו .לאמץ את המודל ולייעל אותו כדי להביא לקיצור התורים לניתוחים ולשיפור הניצולת של .חדרי הניתוח. .עולה מתוך עמדות בתיה"ח הממשלתיים ואלו של הכללית כי בכפל התפקידים שבו מנהל .מערך ההרדמה מכהן גם כמנהל חדרי הניתוח יש גם משום יתרון. מומלץ, כי משרד .הבריאות יקדם הסדרת תפקיד ראש צוות סיעוד בכיר, ויגדיר אם תפקיד זה אמור להיות .במקום תפקיד מנהל חדרי הניתוח, כך שהוא יבוצע באופן האיכותי והיעיל האפשרי. .מידת תיקון הליקוי - בהמשך לעמדות בתיה"ח בנושא ולפעולת משרד הבריאות, תיקון .הליקוי אינו רלוונטי. .על משרד הבריאות לגבש תוכנית פיתוח לאומית ארוכת טווח, שתתבסס על מיפוי של .כל עמדות הניתוח ועמדות ההתאוששות בבתיה"ח שבהם יש פער בין הרצוי למצוי , ולהציג .תוכנית לסגירת הפערים. .מידת תיקון הליקוי - לא תוקן. .בביקורת המעקב נמצא כי משרד הבריאות לא פיתח פתרונות מחשוב לניהול תורים, וכי .בתיה"ח הממשלתיים ממשיכים לנהל את התורים באותו אופן שניהלו זאת בביקורת .הקודמת. .מידת תיקון הליקוי - לא תוקן. .ביקורת המעקב - הכללית .בביקורת המעקב עלה כי הכללית הקימה מוקדי זימון תורים בבתי"ח: העמק, שניידר, .כרמל, סורוקה, ובעת הביקורת גם ביוספטל, וכי היא ממשיכה לקדם הקמת מוקדים גם .בבתיה"ח האחרים שלה. מוקד זימון התורים מאפשר ניהול של התורים ברמת ביה"ח .הפרטני וברמת כלל בתיה"ח באופן אחיד, לרבות ניהול רשימות ההמתנה ושיפור תהליך .תכנון הניתוחים בכללותו. .מידת תיקון הליקוי - תוקן במידה רבה.	אשר לכללית - הקופה לא פיתחה מדד לבחינת פעילות ניתוחים אחר הצוהריים, ומסרה .למשרד מבקר המדינה כי הסיבה לכך היא שעיקר פעילות ם בשעות אחר הצוהריים, .הערב והלילה היא פעילות דחופה . להערכתה אין פוטנציאל להפעלת חדרי הניתוח אחר .הצוהריים לניתוחים המוזמנים מראש (ניתוחים אמבולטוריים).	316
דוח ביקורת מיוחד . היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום .עולה כי המענים המוצעים על פי חוזר המנכ"ל לטיפול בנפגעי חרדה בקריית שמונה אינם .מיטביים. משרד מבקר המדינה מציין את המהלכים שנקט פורום קו העימות להקמת שני מרכזי .חוסן במודל כוכב באזור הצפון ואת הסיוע התקציבי שהקצה משרד הביטחון להקמתם. .עם זאת ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד הביטחון ולמשרד הבריאות לשקול שהקמת .מרכזים אלו תשולב במסגרת התוכנית הלאומית לפריסת מרכזי חוסן בכל הארץ, .באחריות ועדת ההיגוי העליונה, ולוודא כי הם נותנים מענה מספק לטיפול בנפגעי חרדה .בשעת חירום לכלל היישובים באשכול. .עד מועד סיום הביקורת, מחוז הצפון במשרד הבריאות לא קיבל מענה להמלצתו זו. . מרכזי החוסן ברשויות המקומיות בדרום הם חלק מרכזי בהיערכות ובטיפול בנפגעי חרדה .בשעת חירום, ולפיכך יש להקפיד כי הם יופעלו במבנים ממוגנים. כפי שעלה בהליך .שיתוף הציבור, יש לוודא כי מרכזי החוסן יאוישו בכוח האדם המקצועי הנדרש למתן מענה .גם בתקופות שיא וכן יספקו מענה טיפולי לאורך זמן. ברשויות מקומיות בדרום שאין להן .מרכזי חוסן, אין מענה טיפולי מספק לפי חוזר המנכ"ל, ולכן הרשויות נדרשות למצוא .פתרונות עצמאיים ומקורות תקציביים לממנם. .עולה כי מרבית הטיפולים במרכז חוסן אשכול ניתנים כטיפול משפחתי וקבוצתי, כי במרכז .חוסן שדרות מרבית הטיפולים ניתנים לילדים ונוער ולמבוגרים, וכי בשנים 2018 - 2019 .טיפלו המרכזים בכ-5% - 8% .מכלל תושבי הרשויות .במסגרת הליך שיתוף הציבור התבקשו המשתתפים בקבוצות מיקוד של תושבי עוטף עזה .להביע את דעתם בנושא תפקוד מרכזי החוסן. לעמדתם, מרכזי החוסן הם גורמי הטיפול .המוכרים ביותר לציבור בעוטף עזה והם ברירת המחדל לקבלת טיפול נפשי זמין, ללא .מימון עצמי. ככלל, יש שביעות רצון גבוהה מהטיפול במרכזי החוסן, אולם בתקופות שיא .מורגש המחסור בכוח אדם הפוגע בזמינות התורים. כמו כן יש מספר מוגבל של מפגשים, .שלא מספקים מענה טיפולי לאורך זמן. .מומלץ כי מרכזי החוסן יקיימו ממשקים והליכי היזון חוזר מול ציבור התושבים, ובייחוד מול .המטופלים, לבחינת דרכי הטיפול, משכי הזמן להמתנה, היקף הטיפולים המוצע וגיוונם .כדי לטייב את הטיפול. עוד מומלץ כי מרכזי החוסן יבחנו דרכים למתן טיפולים ארוכי טווח .במקרים הרלוונטיים. .משרד מבקר המדינה מדגיש את חשיבות קבלת המשוב של התושבים על הפעילות של .מרכזי החוסן, בעיקר לאחר תקופות שבהן מתרחשים אירועים ביטחוניים, כדי להתאים .את המענים הטיפוליים לצורכי התושבים. .הועלה כי הרשויות המקומיות שנבדקו בעוטף עזה אינן מצליחות לאייש את תקני .הפסיכולוגים החינוכיים בשפ"ח. כך לדוגמה, מתוך 8.6 התקנים הקיימים של פסיכולוגיים .חינוכיים בשפ"ח שדרות, מאוישים 4.1 תקנים בלבד, עקב שחיקה מתמדת וקושי בגיוס .כוח אדם. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשפ"חים בשדרות, באשכול ובאשקלון לפעול להעלאת .המודעות בקרב התלמידים בדבר שירותי הקו הפתוח של השפ"חים ולבחון את מתכונת .הטיפול המתאימה לכל מקרה.	.הביקורת העלתה כי במרכזי החוסן בעוטף עזה יש מחסור במטפלים בכלל .ובפסי כיאטרים בפרט, דוברי שפות שונות, ובעיקר דוברי השפה הרוסית, שיוכלו לטפל .בעולים הגרים בעוטף, ומהווים 17% .מתושבי האזור, ולפעול לחיזוק חוסנם הנפשי .על ועדת ההיגוי העליונה לפעול לפתרון המחסור באנשי טיפול לעולים הדוברים שפות .שונות. כמו כן מומלץ כי הוועדה תקיים דיון בנושא מענה המותאם לעולים מבחינת השפה .והתרבות ותוודא כי מרכזי החוסן (הקיימים ואלו שיקומו) ייתנו לעולים מענה זה בכל תחומי .עיסוקם.	317
מטלות רוחב . ועדות בשירות המדינה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרדי הממשלה יקימו מאגר מידע שיהיה נגיש לכל המשרדים והמידע האצור בו יוכל להיות מאוחזר בקלות. עד סוף שנת 2010 הצוות לא סיים את עבודתו. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 העריך פרופ' שני כי הנושא יוסדר רק בשלהי שנת 2011 . משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות, כי היה עליו לפעול להסדרת שאלת המ ימון וההשתתפות של קופות החולים במימון בשלב מוקדם יותר, שכן מדובר בצורך צפוי וידוע. דוגמה זו ממחישה את הסחבת ארוכת השנים ביישום המלצות הוועדות ומשקפת את הנזק הנגרם לאוכלוסייה חסרת ישע בשל מניעת טיפול רפואי נאות. ראוי כי הטיפול במאות הילדים, המתבגרים והצעיר ים הסיעודיים יושלם בהקדם ללא עיכובים נוספים. למרות שעוד בראשית שנות האלפיים היו משרד הבריאות, משרד האוצר והמל"ג ערים לצורך הדחוף בהגדלת לומדי הרפואה והסיעוד, יישום ההמלצות של הוועדות שדנו בכך היה חלקי בלבד; אמנם ננקטו כמה פעולות להרחבת המסגרות של הכשרת לו מדי הרפואה והסיעוד, אך מספר הלומדים קטן בהרבה מן המספר שעליו המליצו הוועדות. המחסור בעובדי סיעוד והמחסור הצפוי ברופאים מחייב את משרד הבריאות, את משרד האוצר ואת המל"ג לפעול במשותף לקידום תכנית לאומית שתתאים לצורכי העתיד לכוח האדם הרפואי והסיעודי. על הגופים האלה לקבוע תכנית עבודה שתוביל לפעולות תכליתיות שיקדמו את סגירת הפערים הצפויים, שאם לא כן ייווצר מחסור חמור ברופאים ובאחים ואחיות כבר בעתיד הקרוב, והוא עתיד לפגוע בבריאות הציבור עד כדי סכנת חיים לאוכלוסייה. העישון הוא עניין הנוגע לבריאותו ולאיכות חייו של הציבור כולו, אולם למרות מינוי מספר ועדות בנושא הוא לא זכה ל טיפול יעיל, מקיף ומערכתי, אלא הוזנח במשך שנים רבות ללא סיבה מוצדקת. בביקורת שממצאיה מוצגים בדוח זה עלה כי חרף הערות משרד מבקר המדינה בנושא ולמרות המלצות הוועדות, עד דצמבר 2010 לא הקים משרד הבריאות מאגר כזה, ואין בידיו נתונים מעודכנים וזמינים על העוסקים במקצועות הרפואה; בכך נפגעת יכולתו לתכנן את השירותים הרפואיים לציבור. ממני הוועדות לא תמיד תיעדו בכתב את דיוניהם בהמלצות הוועדות ואת ההחלטות שקיבלו לגביהן. מן התשובות לשאלונים עולה כי מבין 13 המשרדים שאליהם פנה משרד מבקר המדינה שבעה תיעדו במלואן או כמעט במלואן את ההחלטות בדבר דחיית ההמלצות של הוועדות; משרד השיכון דיווח כי תיעד יותר מ מחצית אלה; שלושה משרדים - משרד הבריאות, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי - דיווחו כי תיעדו פחות ממחצית מההחלטות. שני משרדים - משרד הפנים ומשרד המשפטים - לא מסרו נתונים על כך. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הרווחה כי העובדה שהדיונים האלה אינם מתועדים, משמעותה אי-מתן ביטוי בכתב לשיקולים בנוגע לדחייה או לאימוץ של ההמלצות. המשרד בחר להביא להחלטת ממשלה רק נושא אחד המופיע בהמלצות, שעה שלכאורה לכולן יש חשיבות, אולם נימוקיו לכך לא היו ידועים. רק בדיון שהתקיים כשנה לאחר מכן, באוגוסט 2010 , הועלו בכתב נימוקי המשרד להחלטתו24 . .משרד מבקר המדינה העיר למשרד השיכון ולמשרד האוצר כי הואיל והם לא קיבלו לידיהם דוח סופי וחתום, היה עליהם לדרוש מהוועדה להשלים את עבודתה ולהגיש להם דוח כזה - בין שהדוח מוסכם על כל החברים ובין שאינו מוסכם על כולם. משלא עשו כן לא קיימו את החלטת הממשלה.	לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר המלצות הוועדה אינן מיושמות עקב מחלוקות בין -משרדיות, האחריות למציאת פתרון מוטלת על המשרדים ועל השרים, כל אחד בתחומו, ואם אין הם מצליחים בכך עליהם להביא את הנושא להחלטת ראש הממשלה.	318
משרד האנרגייה . התחרות ותשתית היבוא במשק הדלק לדעת משרד מבקר המדינה, תשובת מנכ"ל המשרד מעידה שיש קושי מהותי לגבש פתרון כולל המאזן בין הצורך לקדם את התחרות ואת . התשתית במשק הדלק לבין צורכי הפיתוח והתכנון של העיר חיפה ושל נמל חיפה וצורכי הבטיחות והסביבה במרחב זה28. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הצורך לקדם את תשתית משק הדלק ואת התחרות בו ולנוכח צורכי העיר והנמלים, האזרחי והצבאי, מן הראוי שהממשלה תקבע את סדרי העדיפויות בנוגע לכל צורכי הפיתוח והתכניות35 של מפרץ חיפה ושל הנמל, מתוך גיבושה של תכנית השקעה כוללת ומתוך תכנון יעדים ולוחות זמנים, שכן העיכובים הממושכים בעניין זה משבשים את התכנון ואת הפיתוח ש ל כל תשתית יבוא הדלקים במרחב חיפה ואת תכנית הפיתוח של העיר חיפה ושל מרחב המפרץ. משרד מבקר המדינה מעיר לתש"ן, שעליה להשלים את הדרישות הנוספות של סקר הפליטות ואת הטמעתם בתכנית כפי שקבע המשרד להג"ס, שכן כבר עברו כשנתיים מהמועד שבו אישרה הוועדה המחוזית את התכנית להפקדה בתנאים, והוארך פעמיים תאריך היעד לביצועם. משרד מבקר המדינה מעיר גם למשרד להג"ס, כי עיכוב האישור להפקדת התכנית בעקבות בקשתו להשלמות נוספות אינו מתיישב עם תשובת המנכ"ל לשעבר מדצמבר 2010 . השיהוי בהשלמת סקר הפליטות מעכב את הפקדת התכנית וגורם בכך לדחיית ההיערכות להעברה של חוות המכלים במרחב מפרץ חיפה ושל קווי הצנרת אליהם אל אתר קרקעות הצפון. השיהוי מעכב גם את קידומן של תכניות פיתוח אחרות של חיפה ונמלה המשיקות לתכנית קרקעות הצפון. משרד מבקר המדינה מעיר כי אי-שמיעת עמדותיהם של עיריית חיפה ושל המשרד להג"ס פגע בשילובם של היבטי התכנון, הסביבה והבטיח ות במסקנותיה ובהמלצותיה של הוועדה. לפיכך לא המליצה הוועדה לא על חלופות ולא על האיזון הנדרש בין צורכי משק הדלק ובין צורכי התכנון כפי שנקבעו בתכניות המתאר הנוגעות למרחב חיפה. בשל חילוקי הדעות נאלץ המשרד להשהות את הכנתה של הצעת החלטה לאישור ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה, והתעכב הטיפול הנדרש בשיפור התחרות ובהפחתת החסמים. לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש רח"ל להעלות את דרישתו המנומקת לפני הוועדה המחוזית, כדי שזו תשקול את עמדתו בבואה לאשר את תכנית קרקעות הצפון. משרד מבקר המדינה מעיר כי "התימוכין והעבודה הכלכלית" מצויים בבדיקתה של חברת ייעוץ על מצב התחרות והתשתיות ב משק הדלק בעקבות פיצול בזן והפרטתה, בדיקה שהזמין אגף התקציבים (עם המשרד) בפברואר 2008 . בדוח הסופי שהגישה חברת הייעוץ לאגף התקציבים באפריל 2009 הוצגו, בין היתר, ניתוח כלכלי והמלצות "להשקעות הנדרשות בתשתית הנמלים וההזרמה", לרבות במרחב חיפה41, המתבססים על הליכי התכנון של מיזם קרקעות הצפון. על יסוד הדוח של חברת הייעוץ מינו השרים את הוועדה הבין-משרדית המוזכרת לעיל, ובה השתתפו גם נציגי אגף התקציבים. משרד מבקר המדינה מעיר כי אגפי האוצר השתהו עד ינואר 2011 בבדיקת כדאיות המיזם ובבחינת מימונו, ובכך הם התעלמו: מסיכום העקרונות מאפריל 2004 , שבו השתתף גם שר התשתיות הלאומיות דאז במשרד האוצר; מפניית השר דאז לשר האוצר דאז בספטמבר 2005 , שהעתקה נשלח גם לממונה דאז על התקציבים; ומפניית תש"ן לחשכ"ל בנובמבר 2009 . לדעת משרדמבקר המדינה, השתהות זו פגעה במציאת מקורות תקציב למיזם זה, בקידום התחרות והתשתיות של משק הדלק ובקידום מיזמים לאומיים ועירוניים אחרים במרחב חיפה שביצועם תלוי במימוש המיזם. מיזמים אלו אמורים לתת פתרון, בין השאר, לסיכונים לבטיחות ולסביבה שבמרחב חיפה.	במרחב חיפה קיימות מחלוקות בין גופי ממשל הקשורים לתשתית הדלקים, לנמל ולצרכים העירוניים, ואין הסכמה על דרך פתרונן. מן הראוי שהממשלה תשקול את הקמתו של גוף מרכזי מתאם שיגבש מנגנון להכרעה במחלוקות מתוך בחינת האיזון הנדרש בין הצרכים הלאומיים הרבים בתחום התשתית שמרחב זה מספק למדינה, לרבות הטיפול במערך של תשתית יבוא הדלקים במפרץ חיפה, ובין צורכי העיר חיפה בתחום הפיתוח, בטיחות התושבים ואיכות חייהם. על משרד התשתיות הלאומיות ועל משרד האוצר לדאוג להחזרת הנכסים השייכים למדינה והמוחזקים בידי בזן.	319
משרד הפנים . מענק שר הפנים ומענקים מיוחדים לרשויות מקומיות משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי הזכות לקבלת מענקים ממשרדי ממשלה אחרים אינה צריכה להיות שיקול בהקצאת מענק האיזון. הקצאת מענק איזון והתוספות לו לרשויות חזקות שאינן זכאיות למענק זה מעוותת את חלוקת המשאבים לא רק מתקציב משרד הפנים אלא גם מתקציבי משרדים אחרים והיא פוגעת ברשויות החלשות הזקוקות באופן ממשי לתמיכת המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי בדיוניו עם משרד הפנים בנוגע להיקף התקציב ולאופן התקצוב עליו לוודא שלא ישולמו מענק איזון ותוספותיו לרשויות שאינן זכאיות לו. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משרד הפנים כי מן הראוי שיבדוק את האפשרות להוסיף אמות מידה ממצות יותר לחלוקת הסיוע, כך שניתן יהיה להשתמש בכספים אלה לא רק לסיוע אלא גם כתמריץ לשיפור השירותים לתושבי יישובים המנוהלים בידי ועדה ממונה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי מענק פרס השר ניתן מתקנה ייעודית נפרדת לפי נוהל ואמות מידה מוגדרות כמענק עידוד או פרס על ניהול תקין. אם מצא השר לנכון לבטל את התקנה הייעודית ולהקצות את כספי פרס השר מתקנת מענק השר היה עליו להקצות את הכספים על פי אמות המידה שהיו קבועות במשרד ושהמשרד פעל לפיהן עד אותה שעה או לקבוע אמות מידה חדשות. מכל מקום, העברת התקציב אינה תקינה, שכן תוצאתה היא שכספים שהוקצו למטרה מסוימת על פי אמות מידה מוקצים לאותה מטרה שלא לפי אמות מידה אלא על פי שיקול דעת השר והצוות המקצועי, ובכך היא מונעת קיום הליך חלוקה סדור ושוויוני המושתת על כללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי אף שהוועדה המוניציפאלית עוסקת במתן שירותים מוניציפאליים, היא אינה מוגדרת רשות מקומית. לפיכך, אם משרד האוצר יתקצב את התקנה הייעודית, על משרד הפנים להעביר סיוע תקציבי אך ורק מתוך תקנה ייעודית אחת ולהפסיק את העברת הכספים לוועדה מתקציבים שיועדו לרשויות המקומיות, בהם מענק השר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי יהא מעמדה של הוועדה המוניציפאלית אשר יהא, לא ניתן לאפשר העברת תקציבים ממשלתיים לכל גוף שהוא ללא פיקוח, ועל כן עליו לפקח על ניצול התקציב המועבר לוועדה. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי בהיותו גוף -על שבין תפקידיו הסדרה יעילה של תקציב המדינה, מחובתו להציג למשרד ממשלתי שאלות ולדרוש ממנו תשובות לגבי י יעוד הכספים שהוא מתקצב, ולגבי פעולות הנעשות לשם בדיקת ניצולם היעיל. נכונים הדברים בייחוד כשמדובר בגוף שמשרד האוצר מתקצב במשך שנים רבות כשאין לו מידע בסיסי על יעילות השימוש בכסף. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים ולמשרד האוצר, כי לאחר הבהרת ייעוד התקנה ולשם שקיפות הדיווח עליהם להתאים את שמה של התקנה למהותה. לדעת משרד מבקר המדינה חובתו של משרד הפנים לפרסם גם את הנתונים האלה: תקציב מענק האיזון המוקצה לכל רשות מקומית, ולא רק התשלום בפועל; התוספות למענק האיזון; ושיעורי מימוש מענק המודל לפני התוספות ולאחריהן. עליו להקפיד לפרסם נתונים ל פי פרמטרים אחידים, כדי שיהיו בני השוואה לאורך השנים. נוסף על כך, על המשרד לפרסם רשימה מלאה של הרשויות שאינן זכאיות למענק.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי אופן הקצאת כספי התוספות למענקי האיזון מנע במידה ניכרת את השגת היעד של האחדת שיעור המימוש של מענק המודל לכלל הרשויות המקומיות. זאת משום שמשרד הפנים נקט שתי פעולות מנוגדות - האחת, גר יעה של כספים מרשויות מקומיות במסגרת ההתאמות לצורך צמצום הפערים בשיעור	320
משרד התיירות . מצב קבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב_י) במירון וההיערכות לל_ג בעומר - ממצאי מעקב למרות המינוי האמור משכורתו של מנהל האתר שולמה על ידי ההקדש הספרדי ולא על ידי הוועדה. זאת ועוד, מנהל האתר מכהן גם כמנכ"ל מוסדות עמותה הקשורה להקדש הספרדי (עמותה זו מפעילה ישיבה במתחם ה קבר וכן כולל ותלמוד תורה בצפת). ריבוי תפקידים זה יוצר ניגוד עניינים מוסדי בפעילות מנהל האתר, בייחוד לנוכח מחלוקת שהתגלעה בין ועדת החמישה לעמותה בעניין הזכויות על הקרקע שעליה הוקמו הישיבה וחדר המיועד להדלקת נרות. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם ההקדש הספרדי משמש רק צינור להעברת המשכורת כדי לחסוך לוועדה פעילות של הנהלת חשבונות, יש בכך טעם לפגם משום שהדבר יוצר ניגוד עניינים מוסדי בפעילות מנהל האתר. מכל מקום פעילותה הכספית של ועדת החמישה באמצעות ההקדש הספרדי אינה תקינה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אחיזתו של מנהל האתר בשני התפקידים כשלעצמה יוצרת חשש לניגוד עניינים, יהא אשר יהא טיב החלטותיה של ועדת החמישה. בתוקף תפקידו אמור מנהל האתר להשתתף בישיבות הוועדה ואף להביע את דעתו בנושאים המועלים בהן, ואולם דעתו עלולה להיות מושפעת מהאינטרסים שלו כמנ הל עמותה הקשורה בהקדש הספרדי. אינטרסים אלו שונים מן האינטרסים שהוכרו בהחלטת בג"ץ אשר נתנה ייצוג להקדשות הדתיים בוועדת החמישה, ויש להבדיל ביניהם. משרד מבקר המדינה העלה כי החלטת הממשלה ממרץ 2009 לא יושמה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר איל גבאי, הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממאי 2011 כיבחודש פברואר 2010 הנחה את גורמי המקצוע במשרדו לפעול לגיבוש הצעת החלטה להסדרת האחריות על קבר רשב"י, ברוח המלצת מבקר המדינה. עבודת המטה בין כלל הגורמים המקצועיים נערכה חודשים, אך בסופו של דבר לא הושגו הסכמות בעיקר בסוגיית הרכב הדירקטוריון, המשקף את מרחב השליטה וההשפעה על אופן התנהלות התאגיד. לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש הממשלה להיכנס בעובי הקורה ולהחיש את הטיפול בהצעת ההחלטה. נכון ליולי 2011 - יותר מחמש שנים לאחר שהרשויות הנוגעות בדבר בחנו את הסוגיה - טרם מונה מפקח על הקדשות דתיים מטע ם בית הדין הרבני, ומשרד המשפטים טרם קבע מתווה לעניין הפיקוח על הקדשות דתיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שהליך בחירת המהנדס נעשה ואושר על ידי שלושה נציגי ועדת החמישה אינה גורעת מזיקתו לקרן "ספרא" שממנה הוא מקבל את שכרו עבור ביצוע הפרויקט. 2. באוקטובר 2010, בעת המעקב, הוגשה למשרד מבקר המדינה תלונה על שיהוי של תשלום לשירותי כבאות באירוע ל"ג בעומר, שהיה באחריות המרכז. החשבונית שולמה רק בסוף דצמבר 2010 , שבעה חודשים לאחר הספקת השירות. 3. הבדיקה העלתה כי אחד העובדים שהעסיק המרכז באתר קבר רשב"י משמש גם עוזר גבייה לישיבה הפועלת באתר וקשורה להקדש הספרדי. העסקתו בשני הארגונים יוצרת ניגוד עניינים מובנה בפעולותיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי עיסוקו של העובד בהוצאת קב לות לתורמים יוצר חשש לניגוד עניינים בפעולותיו, ועל כל פנים היה מקום לעגן נושא זה בהסדר למניעת ניגוד עניינים.	5. משרד מבקר המדינהביקש לקבל קובץ מחשב ובו פירוט התנועות הכספיות של המרכז לפני שנת 2010. על פי הסברי המרכז, המחשב שבו שמר מנהל החשבונות הקודם את החומר קרס, והנתונים לא גובו. המרכז הודיע בתשובתו מפברואר 2011 כי החומר קיים ומסירתו התעכבה בשל תקלה חמורה במחשב. רק ביולי 2011, המציא המרכזגיבוי של החומר המבוקש.	321
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים . תפקוד וסדרי מינהל - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי עליה להקפיד על קבלה ושמירה של חשבוניות שקיבלה מספקי השירות שלה עבור תשלומים ששילמה. הביקורת העלתה כי הרשות שילמה למשרד רו"ח א' 200,000 ש"ח בקירוב, אף שבחשבונות שכר הטרחה לא פירט המשרד את מספר שעות העבודה שביצע בפועל, מתי בוצעה העבודה ועל ידי מי נעשתה והרשות לא ביקשה זאת ממנו. יצוין שעל החשבונות נכתב כי דרישת התשלום היא לפי הסכם ההתקשרות, אף שכאמור לא נחתם הסכם כזה. מחילופי מכתבים בין חברי מועצה לבין יו"ר המועצה עולה שהיו חברי מועצה שלא הבינו כראוי מהו נושא המשאל הטלפוני וסברו בטעות כי מדובר בהסמכת מורשה חתימה בלבד. משרד מבקר המדינה מעיר כי החלטה חשובה ומהותית דוגמת מינוי מנכ"ל בפועל, ראוי כי תתקבל לאחר ד יון מעמיק בנושא בנוכחות חברי המועצה ולא בדרך של משאל טלפוני. משרד מבקר המדינה מעיר כי על פי חוק הרשות, תפקידיה העיקריים של המועצה הם להתוות את קווי הפעולה של הרשות ולפקח על פעילותה השוטפת, ולא לנהל בפועל את ענייניה השוטפים. לדעת משרד מבקר המדינה, מינוי ועדת ליווי המורכבת מחברי מועצה, אשר מטרתה היא ניהול ענייניה השוטפים של הרשות, אינו ראוי ועלול לטשטש את ההבחנה בין תפקידי המועצה ובין תפקידי הנהלת הרשות ולפגוע במנגנוני האיזונים והבלמים הנדרשים בכל ארגון ציבורי. משרד מבקר המדינה מעיר כי הגם שהמנכ"ל הקודם חדל לכהן בתפקידו בראשית קיום הביקורת, ראוי היה שדוח ביקורת פנימית המבקר את עבודתו, ובייחוד דוח העלול לפגוע בשמו הטוב, יוצג לפניו ותינתן לו אפשרות להגיב על תוכנו. כל זאת תוך מתן זמן סביר לבירור העובדות ואפשרות להציג את עמדתו לפני מבקר הפנים. מהפרוטוקולים של ועדת הביקורת של המועצה עולה כי הדוח לא הוצג לפניה ולא הובא לדיון בה, אף שהיא הגוף המוסמך לדון בממצאי דוח ביקורת ולהפיק ממנו לקחים. מטרת ביצוע ביקורת בנושא בדיקת תלונות אנונימיות על תפקוד מנכ"ל הרשות היא לספק למועצה ממצאים מבוססים ובדוקים בהתאם לכללים מקצועיים, אשר יוכלו לשמש בסיס נאות להסקת מסקנות, ולא היה מקום להסתפק בהליך בדיקה ראשוני ומזורז. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על רו"ח ב' לקבל את תגובת מנכ"ל הרשות קודם שהציג את ממצאי בדיקתו הראשונית לגבי התלונה האנונימית לפני המועצה, שכן היה חשש ממשי שהצגת ממצאי הבדיקה לפני המועצה תגרום נזק למנכ"ל ולשמו הטוב. במשרדי הרשות לא נמצא פרוטוקול המתעד את הישיבה שבה דנה ועדת הביקורת במינויו של רו"ח א' או כל מסמך אחר המעיד כי התקיימה ישיבה של ועדת הביקורת בנושא זה. לא נמצאה אפוא אסמכתה להצהרתו של מ"מ יו"ר המועצה כי ועדת הביקורת המליצה על המינוי. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר החלטות ישיבת ועדת הביקורת, וכדי שלא יהיה ספק בדבר תוקפן המחייב, יש לתעד בכתובים את ההזמנה לישיבה ואת סדר היום שלה, ולהכין פרוטוקול המתעד את מהלך הישיבה ואת ההחלטות שהתקבלו. הביקורת העלתה כ י החלטת המועצה, מ - 4.2.08 ', למנות את רו"ח א למבקר הפנימי לשנת ניסיון אחת בלבד, שלאחריה יובא הנושא שוב להחלטה, לא הובאה לידיעתו וכי לא נחתם עמו חוזה, ומכאן שגם לא הוגדרה תקופת ההתקשרות עמו. הגדרה ברורה של היקף ההתקשרות ומשכה הייתה חיונית, כדי שלא תיווצר אצל המבקר הפנימי ציפייה שהעסקתו היא לכל תקופת ההקמה, כפי שפורסם בפנייה למציעים, וכדי שהרשות תוכל לבחון את האפשרות להחליפו לאחר שנה כפי שקבעה המועצה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אישור ההתקשרות והפטור ממכרז ניתנו בדיעבד ועל כן היו בניגוד לכללי מינהל תקין.	לדעת משרד מבקר המדינה, כללי מינהל תקין מחייבים כי פעולה כה מהותית בקשר להמשך העסקתו של מבקר פנים תיעשה על פי החלטה מפורשת של ועדת הביקורת ושל מועצת הרשות, ובכלל זה אישור שבה גם יאושר תקציב הביקורת לפי כללי מינהל תקין. ביצוע ההחלטה חייב להיות מלווה בחוזה חתום ומאושר עם מבקר הפנים הקובע את סדרי העסקתו, דבר שלא נעשה.	322
המשרד להגנת הסביבה . טיפול המדינה בשיקום נחלים - המשרד להגנת הסביבה המצב בבאקה -ג'ת מדגים את הבעייתיות של המדיניות הזאת: העירייה השיבה בנובמבר 2010 למשרד מבקר המדינה בעניין תרומתה לזיהום נחל חדרה כי המדינה השקיעה בהקמת מט"ש אשר פועל מינואר 2010 רק בכ-20% מכושר הייצור שלו, מאחר שתשתיות הביוב הקיימות בעיר מחוברות רק לכ -30% מהבתים, ורוב הביוב הגולמי מוחדר דרך בורות סופגים לאקווה ולערוצי הנחלים ואינו עובר תהליך של טיהור והשבה לשימוש חקלאי. אמנם כבר בראשית שנת 2007 החליטה מועצת העירייה להצטרף לתאגיד אזורי למים וביוב , אך למרות פניות חוזרות ונשנות לתאגיד מים אזורי סמוך ועל אף פניות למשרדי הפנים, התשתיות, האוצר והגנת הסביבה - טרם נמצא תאגיד אזורי שאליו תוכל העירייה להצטרף. אי לכך בשנים האחרונות העירייה אינה מקבלת מרשות המים מענקים והלוואות להקמת תשתית ביוב. .לדעת משרד מבקר המדינה, סביר שאי -קיומה הרציף של מינהלת נחל חדרה והשינויים הרבים בהרכבה הם אחד הגורמים לאי -קידום שיקום הנחל. מן המתואר לעיל עולה כי מינהלת הנחלים הארצית, אשר נועדה להיות גורם מתאם ומנחה בשיקום הנחלים, לא עשתה זאת כראוי שכן היא התכנסה בשנים האחרונות בתדירות נמוכה וסיכומיה היו בגדר המלצות בלבד. לדעת משרד מבקר המדינה, ההצעה לשינוי חוק הניקוז היא הזדמנות להשגת יעדים נוספים ויש למנף אותה: על המשרדים הנוגעים בדבר לשקול שינויים בהצעה שיזמו משרדי החקלאות והאוצר שתוצאתם תהיה התאמה גדולה יותר בין חוק הניקוז, הפקודות לשימור קרקע וחוק הנחלים. לחילופין, יש לשקול יוזמה לאינטגרציה של חוקים ופקודות אלה ליצירת חוק חדש על פי התפיסה האגנית. לדעת משרד מבקר המדינה, החזון של השבת מי המקור לנחלים והפסקת השאיבה כליל יכול להתממש, אם בכלל, בעתיד הרחוק, לאחר שכמות המים המותפלים תאפשר מילוי ושיקום של האקוות, שפיעה מחודשת במעיינות והפסקת שאיבת חלק ממי המקור. אשר על כן יש לתכנן את יעדי השיקום ההידרולוגי לכל נחל בנפרד בד בבד עם בחינה כוללת של צורכי משק המים. בעניין זה יכול להיות למינהלת הנחלים הארצית או לרשות אגנית תפקיד חשוב. משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי אם לדעתו החלטת הממשלה לא הייתה בת-ביצוע - היה עליו ליזום את שינויה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי גם אם תגדל הגבייה מהרשויות המקומיות לטובת מפעלי ניקוז, אין בכך כדי להבטיח כי החלק שיופנ ה לשיקום נחלים, אשר הצעת השינוי של חוק הניקוז במתכונתה הנוכחית כאמור מתעלמת ממנו - יגדל גם הוא. התברר כי המשרד עדיין לא התקין תקנות בנוגע לאיכות מי ברכות הדגים המותרים להשבה לנחלים כדוגמת התקנות שהתקין בנוגע לתוצרי המט"שים המותרים בהזרמה לנחלים. יצוין כי כבר בשנת 2001 עסק המשרד בסוגיה זו, אך טרם חל שינוי בתקנות. המשרד גם לא הנחה את מגדלי הדגים, עד להתקנת תקנות בעניין, לנקוט אמצעים כגון אלה שהוצעו במחקר למגדלי הדגים באזור נחל חרוד50 : סחרור מים מרבי בין 2. על פי "תכנית לאומית לשיקו ם נחלים" שפרסם המשרד בנובמבר 2008 , נדרשת השקעה נוספת של כשני מיליארד ש"ח להשלמת שיקום ראוי של נחלי ישראל. בשנים 1998 -2010 השקיע המשרד בעניין זה כתשעה מלש"ח בממוצע מדי שנה. בהנחה שקצב ההשקעה בשיקום נחלים בידי המשרד ייוותר כשהיה ושיעור השתתפותם של גורמים אחרים (כגון קק"ל) לא יפחת - יידרשו עוד כמאה שנים על מנת לסיים את שיקום הנחלים בישראל.	יוצא אפוא, שגם לאחר הקמת רשות המים והביוב במתכונתה החדשה נותרה חל וקת הסמכויות בתחום המים בכלל ובתחום הנחלים בפרט מבוזרת בגופים רבים.	323
לשכת עורכי הדין בישראל . לשכת עורכי הדין .טרם הוסדרה החלתן המלאה בלשכה. המעקב אחר ביצוע התקציב נעשה בוועד המרכזי ובחלק מהמחוזות בתדירות גבוהה יותר מאשר במחוזות אחרים; מידת שקיפותם של תקציבי המחוזות כלפי חברי הלשכה נמוכה ביותר. הועלה כי עד מועד ס יום הביקורת, דצמבר 2010 , לא חלה התקדמות בנושא האחדת מערכות המידע בלשכה. חלק מהמחוזות הסתייגו, ואצל חלק לא התגבשה עמדה ברורה. משרד מבקר המדינה סבור כי על הוועד המרכזי ועל המחוזות לכונן פורום שידון בסוגיות העולות מהאחדת מערכות המידע, יטפל בבעיות ובהסתייגויות שיועלו בידי הצדדים השונים ויקדם ברציפות את הנושא עד השלמתו. משרד מבקר המדינה מוסיף כי אף שיש בלשכה מוסדות שונים - ארציים ומחוזיים, הרי שעיקר עיסוקם אמור להיות בתחום המקצועי, ואילו בתחום .המינהלי ראוי היה להחיל דפוסים אחידים של סדרי עבודה ותקינת משרות. אין זה ראוי שיהיו הבדלים כה גדולים בין מוסדות הלשכה בתחומי פעילותם המינהליים - הבדלים אשר עלולים לפגוע בפעולותיה של הלשכה כגוף המאגד את כל עורכי הדין. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעילות המכון לגידול בהיקף ההשתלמויות שהוא מקיים במחוזות; עם זאת עליו לוודא כי גם למחוזות הפריפריאליים ניתן מענה מספק. .התפלגו כך: 32 במחוז ת"א, תשע במחוז צפון, שבע במחוז חיפה, חמש במחוז ירושלים והשתלמות אחת במחוז דרום. לדעת משרד מבק ר המדינה, על המחוזות הממעטים לארגן השתלמויות להגדיל ככל יכולתם את פעילותם זו, ועל המכון לבדוק את צרכיו של כל אחד מהמחוזות ואת האמצעים העומדים לרשותו, ולסייע למחוזות המתקשים בכך לקיים השתלמויות לחבריהם. מצב זה מדגים את הצורך בסיוע של המכון בהוספת השתלמויות ארוכות וקצרות למחוזות הממעטים בארגון השתלמויות. בבחינת המצרף של ההשתלמויות שארגן המכון במחוזות ושל ההשתלמויות שהם ארגנו בעצמם עולה כי בשנת 2008/9 התפלגו ההשתלמויות הארוכות כך: 21 במחוז ת"א, חמש במחוז חיפה, שתיים במחוז צפון, השתלמות אחת במחוז דרום והשתלמות אחת במחוז ירושלים. ההשתלמויות הקצרות משרד מבקר המדינה מציין כי ההשתהות רבת השנים של הלשכה ומשרד המשפטים בכל הנוגע לפרסום שכ ר בעלי התפקידים הבכירים בלשכה פוגעת בשקיפות הנדרשת בהתנהלות הלשכה כלפי חבריה, ומדגיש את הצורך להתקין בהקדם את הכללים הנדרשים בנושא זה. הביקורת העלתה כי פעולות אלה לא קיבלו את השקיפות הראויה בדוחות הכספיים של המכון. בתשובתו למשרד מבקר המדינה ציין המכון שבכל אחת מהשנים 2006 -2009 חויבו סעיפי הוצאות השכ ר וההוצאות המשרדיות בגין החזרי הוצאות הקשורות לכנס השנתי. החיובים הללו בוצעו כהפחתה של הוצאות המכון לעומת גידול בהוצאות הלשכה. משרד מבקר המדינה מציין כי גורם חיצוני שקורא את הדוחות הכספיים של המכון, ולא נכנס לרישומי הנהלת החשבונות הפרטניים שלו - לא יכול ללמוד ממנו כלל על ההסדר הכספי הנוהג בין המכון ובין הלשכה. מן הראוי לתת להסדר זה את השקיפות הראויה בדוחות הכספיים עצמם.	הועלה שהוועד המרכזי והמחוזות אינם מבצעים תכנון ארוך טווח ותכנון שנתי, ולפיכך אינם מכינים תכניות עבודה רב-שנתיות ותכניות שנתיות. בהיעדר תכניות עבודה ויעדים שנתיים, לא ניתן ללמוד מדוח הפעילות השנתי של הלשכה מהי מידת האפקטיביות בפעילותה של הלשכה. משרד מבקר המדינה סבור שהיעדרם של תכנון ארוך טווח ותכנון שנתי יוצר אי -ודאות מתמשכת בנוגע למידת האפקטיביות במילוי תפקידי החובה והרשות של הוועד המרכזי והמחוזות.	324
משטרת ישראל . סגירת תיקי חקירה בשל היעדר עניין לציבור ,לנוכח ההסדר החדש בחוק המתוקן ולפיו הסמכות לסגור תיקים אלה בעילה של היעדר עניין לציבור תהיה בידי ראש יחידת תביעות, ראוי שהמשטרה תבחן עם היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, כגורמים האחראים למדיניות התביעה, וכן עם גורמי הרווחה את ההנחיה הקיימת על מנת לוודא את עדכניותה. חיוני שהנחיה בנושא רגי ש ומורכב זה תשקף גישה עדכנית המוסכמת על הן על גורמי האכיפה והן על הגורמים המטפלים. .בביקורת עלה שהיועץ המשפטי לממשלה לא פעל לייסוד מנגנון שיבחן באופן שיטתי, מקיף ומקצועי את הצרכים של החברה ושל גורמי אכיפת החוק ובהת אם יקבע מדיניות כללית ואחידה להעמדה לדין ולסגירת תיקים בעברות נפוצות ובעייתיות - לא במתכונת שהומלצה בדוח פרקליטות 2000 .ולא בכל דרך אחרת משרד מבקר המדינה שב ומטעים את החשיבות של קביעת מדיניות חקירה ותביעה בעברות בעייתיות או נפוצות וכן בעברות חמורות שלגביהן קיים לעתים טעם כבד משקל להימנע מההליך הפלילי. זאת לשם מימוש העיקרון של שוויון בפני החוק וסיוע לתובע בבואו לקבל החלטה. מדיניות כזו צריכה להיקבע באמצעות מנגנון שיבחן ב אופן שוטף, שיטתי, מקיף ומקצועי את הצרכים של החברה ושל גורמי אכיפת החוק. לנוכח חשיבות הנושא יש לתת לו קדימות במסגרת עבודת היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, ואין זה סביר שהנחיות לא ייקבעו או יעודכנו במשך שנים. על היועץ המשפטי לממשלה ועל הפרקליטות לגבש את ההנחיות בתיאום עם המשטרה. בד בבד עליהם לוודא כי הנחיותיהם, המחייבות את יחידות החקירה והתביעה במשטרה, יבוצעו כלשונן. לשם כך עליהם לפקח על עבודת התובעים בקביעות ובשיטתיות, וראוי שיקימו מנגנון קבוע למטרה זאת (ראו גם להלן). משרד מבקר המדינה סבור כי לנוכח אי -יכולתם של מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים לקדם את הנושא עליהם להביא את הנושא לדיון בפני השרים הנוגעים בדבר, ובמידת הצורך להעלותו לדיון בממשלה. זאת לנוכ ח העובדה שכל הגורמים המעורבים מודים בכך שיישום התכנית יסייע להפחית את הסיכון שמבצע העברה יחזור ויבצע עברות נוספות, יקל את העומס המוטל על בתי המשפט ועל גורמי התביעה, יחסוך עלויות למערכת אכיפת החוק וייעל את תהליכי העבודה. בבדיקת תיקי המדגם עלה כי ב -83% (342 מבין414 ) מתיקי המדגם שבהם היה סיכום חקירה כללו הקצינים הממונים על החקירה המלצה לגבי אופן סיום הטיפול בתיק: מהם ב-29% להעמיד את החשוד לדין, ב- 48% לסגור את התיק בשל היעדר עניין לציבור; ב-6% לסגור את התיק מעילה אחרת. מבדיקת תיקי המדגם עלה כי בכרבע מהתיקים (143 מבין557 ) לא נמצא סיכום חקירה. לדעת משרד מבקר המדינה השיעור הגבוה של תיקים שבהם החקירה לא סוכמה או שנכללה בהם המלצה, על אף קיומן של הוראות ברורות ועריכת תהליכי בקרה, מלמד על אי -הקפדה גורפת של הקצינים הממונים על החקירות; על אי -הטמעת ההנחיות המקצועיות; ועל אי -הסקת מסקנות מתהליכי הבקרה שמבצעות המחלקות המקצועיות. משרד מבקר המדינה סבור כי לנוכח החשיבות הטמונה בסיכום החקירה - הן להבטחת מיצוי החקירה והן לשם בקרה על טיבה ועל מסקנותיה - יש להקפיד על מילוי ההנחיה בנושא כלשונה. עוד סבור משרד מבקר המדינה כי יש לשוב ולרענן את ההנחיות בדבר אי -כלילת המלצות בסיכום החקירה, להטמיען בקרב הגורמים האחראים על החקירות ולפקח על יישומן. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את היוזמות של היועץ המשפטי לממשלה, של פרקליט המדינה ושל המשטרה להגדיל את "ארגז הכלים" שבידי גורמי התביעה לטיפול בפשיעה שיהיה בו כדי לתרום לשיפור אכיפת החוק. עם זאת עליהם להמשיך לפעול לקידומן ולהיערך ליישומן.	גורמי האכיפה זיהו אמנם זה מכבר את הצורך בגיבוש ובקידום הסדרים חלופיים להליך הפלילי במקרים מסוימים שההליך הפלילי ה"קלסי" איננו מתאים בהם, ואף החלו לפתח אמצעים חלופיים, אולם לא הצליחו להביא אף לא אחת מהיוזמות לפיתוח אמצעים אלה לידי גמר. משרד מבקר המדינה מעיר כי על גורמי האכיפה לפע ול להביא את האמצעים החלופיים שפותחו לידי גמר. כמו כן עליהם לקדם אמצעים חלופיים נוספים אשר יקטינו את העומס על מערך התביעה ובתי המשפט, זאת בלי לפגוע בגורם ההרתעה. עליהם גם לפתח ולהרחיב את הכלים השיקומיים של מערכת אכיפת החוק שמטפלים במבצעי עברות קלות או במבצעי עברות בנסיבות מקלות. כל זאת בדרך שתגביר את אמון הציבור במאמצי המדינה לשרש תופעות עברייניות, להגן על הפרט, ולהשקיע באמצעים שימנעו תופעות עברייניות בעתיד.	325
מכון התקנים הישראלי . מכון התקנים הישראלי 1. נמצא כי תעשיינים ויצרנים, שלמוצריהם ולמוצרים של מתחריהם יש תו תקן, מונו כחברים מן המניין בוועדות המקצועיות בשל מומחיותם. מהפרוטוקולים עולה כי חלקם השתתפו בדיוני הוועדות לגבי תווי תקן של החברות שעמן יש להם קשר אישי או עסקי, תוך כדי ניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהלת תו תקן ועל מכון התקנים לשקול לפרסם את שמות חברי הוועדות המקצועיות. מידע זה חשוב ליצרן החושש מחשיפת סודות מסחריים או מניגוד עניינים של אחד ממתחריו. מהביקורת עולה כי בניגוד לכתוב בהסכם שכר הטרחה, אין חוות דעת בכתב, שהוכנה על ידי סמכות מקצועית במכון, שלפיה היועמ"ש הוא היחיד שמסוגל לבצע את נושא ההתקשרות. מהמסמכים עולה שהשירותים המשפטיים שהעניק היועמ"ש למכון, מעבר לנושאים הקשורים לתקינה, הם מגוונים וכוללים תחומי משפט רבים: ניסוח הסכמים עם ספקים, מינהל, רכש ומכרזים, מחשוב וכדומה. תחומים אלה אינם דורשים התמחות בלעדית לעורך דין מסוים, שהוא בגדר ספק יחיד. לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם צבר היועמ"ש במהלך השנים ידע ייחודי בענייני תקינה, הרי שההתקשרות עמו על כל השירותים המשפטיים כספק יחיד בפטור מחובת מכרז אינה עולה בקנה אחד עם תקנות המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי ריכוז הבדיקות בסוף השנה, במטרה לעמוד בהסכם ה פיקוח, אינו מאפשר פיקוח מהימן על המוצרים המסומנים בתו תקן. .לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהוועד הפועל יידרש לסוגיה אם יש להעסיק יועץ משפטי כעובד שכיר או אם להמשיך לשכור שירותים משפטיים חיצוניים. אם יוחלט להמשיך בהסדר הקיים, על המכון לפעול בהתאם לתקנות המכרזים ולקבוע סדרי פיקוח ובקרה על עבודת היועץ המשפטי. .הסברי המכון, הבדיקות במקרים אלו אינן רלוונטיות עוד, כיוון שסביר להניח שהטובין כבר הופצו על ידי היבואן. לפי נוהל בדיקת טובין מיובאים, על יבואנים אלו להיכלל ברשימת מפרי האמון המועברת לממונה (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, על המכון לבדוק את התנהלות מעבדת חשמל ולבחון מהן הסיבות לסיווג בדיקות הזיהוי והנטילה בקטגוריית "לא בוצע". כמו כן עליו לדווח לממונה על התקינה בהקדם האפשרי על יבואנים שלא הזמינו את המכון לבדיקת זיהוי ונטילה. (א) נמצא כי במכון אין בקרה על פעילות הנוטלים, אין מעקב על אי - ההתאמות ואין דוח חריגים חודשי. (ב) הביקורת העלתה מקרים שבהם הנוטל מצא רק חלק מהטובין במחסני היבואן , אך בניגוד לנוהל רשם במערכת הממוחשבת כי הליך הזיהוי היה "מתאים". (ג) משרד מבקר המדינה בחן את טופסי הזיהוי והנטילה שממלאים הנוטלים בזמן הבדיקה, והעלה כי נוהל זיהוי ונטילה אינו מחייב את הנוטל לפרט את אי-ההתאמה שנמצאה (סוג הטובין והכמות החסרה), בפועל אף לא נ הוג לפרט ממצאים אלו. לכן אי-אפשר ללמוד על הסיבות לאי -ההתאמה ולכשלים בהליך הזיהוי והנטילה, ואי-אפשר לקיים פיקוח, בקרה והפקת לקחים.	הליך הזיהוי והנטילה הוא תנאי סף בבדיקות ההתאמה לתקן. מהממצאים עולים ליקויים רבים בהליך זה, אשר פוגעי ם ביכולת המכון להבטיח שטובין ששוחררו למחסני היבואן ייבדקו בדיקת התאמה לתקן. על המכון לפעול על פי משנה סדורה ואחידה לגבי הליך הזיהוי והנטילה כדי לאפשר פיקוח ובקרה נאותים עליו.	326
משרד הביטחון . תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע-קרקע (רק_ק) .משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראש מו"פ, תא"ל ד"ר דני גולד, פעל שלא בהתאם להמ"ב 20.02 כשהחליט באוגוסט 2005 על פית וח מערכת "כיפת ברזל", קבע , בחפיפה ]''כיפת ברזל[ לכך לוחות זמנים והנחה על "קידום טלסקופי של הפרויקט בין השלבים, להגעה ליכולת מבצעית מוקדמת". דהיינו בחפיפה בין שלב קדם - פיתוח שבסמכות מפא"ת לבין שלב פיתוח בהיקף מלא ושלב הצטיידות שאינם בסמכות מפא"ת, ובמקרה זה נמצא בסמכות הרמטכ"ל, שהב"ט וממשלת ישראל. כל זאת בטרם אישרו גורמים מוסמכים אלה את הפרויקט. ביצוע פרויקט ללא שצה"ל אישר אותו, עלול להביא לפיתוח מערכת שלא תענה על הצורך המבצעי הנדרש במלואו, וביצוע פרויקט "טלסקופי" עלול להביא לגידול בעלויות הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מפא"ת כתב את האופיין הטכני ותכולת העבודה ל"כיפת ברזל" על בסיס טיוטת תיק עיסקה שח"א לא אישר. מס מכים אלה, שאישר רע"ן ים ונ"מ במפא"ת, באפריל 2007 , המהווים חלק מהסכם "כיפת ברזל", לא התבססו על דמ"ץ של ח"א הנגזרת מאופיין מבצעי כנדרש בהק"ם 10/1 . יתר על כן, לפחות עד יולי 2008 "לא כתב ח"א אופיין מבצעי ל"כיפת ברזל ודמ"ץ המתבססת עליו. משרד מבקר המדינה העלה, כי היעדר צורך מבצעי או דרישה מבצעית, שבמסגרתם הוגדרו הפער המבצעי וההישג הנדרש ממערכת להגנה אקטיבית, היווה קושי עיקרי בעבודת הצוות. לפיכך הניח הצוות בתחילת עבודתו, שרקטת קסאם מהווה איום ייחוס, א ולם ככל שהתקדם בעבודתו הרחיב הצוות את איום הייחוס ל"תלול מסלול קצר טווח". רק בנובמבר 2006 , למעלה משנה לאחר שהצוות סיים את עבודתו, אישר ח"א את הצורך המבצעי כמתואר בהמשך. משרד מבקר המדינה מעיר, כי רק באמצע נובמבר 2006 אישר רל"א צורך מבצעי ליירוט רק"ק המשוגרות לטווח קצר, בינוני וארוך. האישור ניתן כשנתיים לאחר סיכום סגן הרמטכ"ל ורמ"ט ח"א שלפיו ח"א מוביל את הפעילות ליירוט קסאם ולאחר קביעת רמ"ט ח"א בדצמבר 2004, כי "הצורך במערכת ליירוט רק"ק ברור וקיים", ואף כשנתיים לאחר שח"א החל בכתיבת ]הבינוני והארוך[ לטווחים צורך מבצעי ליירוט קסאם. זאת, על אף שבמשך אותה תקופה היה ח"א מעורב בפעילות מפא"ת שתוארה לעיל. משרד מבקר המדינה העלה, כי לאחר אישור רל"א לא העביר ח"א את הצורך המבצעי לאישור הרמטכ"ל או סגנו כנדרש בהמ"ב 20.02 , שממילא לא אישרואת הצורך המבצעי ליירוט רק"ק. אולם, בפברואר 2007 הציג ראש המחלקה לשהב"ט, עמיר פרץ, כי המטה הכללי אישר את הצורך המבצעי. עוד העלה משרד מבקר המדינה, כי ח"א אישר את הצורך המבצעי בנובמבר 2006 "רק לאחר סיום בדיקת ההיתכנות ותכנית הורדת הסיכונים שערכה מינהלת "חומה .ל"שרביט קסמים" בהיקף כספי של עשרות מיליוני ש"ח, דבר שפגם בביצוע העמ"ט של צה"ל ומפא"ת כמתואר בהמשך. זאת ועוד, היעדר צורך מבצעי תקופה ארוכה תרם לעיכוב עבודת הפיתוח של מערכת "כיפת ברזל" ברפאל (ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי אישור הצורך המבצעי למערכת יירוט לפני תחילת בדיקת ההיתכנות ל"שרביט קסמים", היה מאפשר להתחיל הליך סדור של פיתוח אמל"ח לרבות הגדרת הדרישות המבצעיות על ידי הגוף האג"מי (ח"א). משרד מבקר המדינה העלה, כי עד ליולי 2008 אג"ת לא פעל להשלמת הניתוח המערכתי שאישר סגן הרמטכ"ל לבצע בדצמבר 2004 בנוגע לרק"ק לטווח בינוני וארוך. זאת על אף שעברו למעלה משנה וחצי לאחר שמפא"ת כבר החל בפיתוח של מערכת "שרביט קסמים", בינואר 2007 . אג"ת גם לא ניתח ולא פעל כך שיבוצע ניתוח בראייה כוללת של יעילות המענה ההתקפי בשילוב המענה ההגנתי הפסיבי והאקטיבי וניתוח מערכת מלא למערכות ליירוט רק"ק. יודגש, כי בפברואר 2006 אג"ת יידע את סגן הרמטכ"ל, כי נדרש להשלים את הניתוח החלקי שהוזכר לעיל לכדי ניתוח מערכתי מלא. יוצא מכך, כי בפני הדרג המדיני הוצג בסיס נתונים חסר במועד קבלת ההחלטות כמתו אר בהמשך. גם במועד קבלת ההחלטה על ידי הרמטכ"ל לתקצוב "שרביט קסמים" בספטמבר 2007 , צה"ל טרם סיים את הניתוח המערכתי למערכות יירוט רק"ק כמתואר בהמשך. מערכת "וולקן פאלנקס" על פי הגדרת ח"א מינואר 2006 היא הבשלה ביותר להגנת נקודה מבין כל המערכות שנמצאו בפיתוח באותו מועד. נוכח האיום בעין של רק"ק ופצמ"ר על נקודות חיוניות ואף אסטרטגיות ובהינתן המועד הצפוי לסיום הפיתוח וההצטיידות העתידי ב"כיפת ברזל" כנגד רק"ק, ובחלוף כשלוש שנים מתחילת בדיקת ההיתכנות בח"א, ראוי, כי כל הגורמים העוסקים בכך, יאיצו את תהליכי עבודת המטה וקבלת ההחלטות, כך שאם יתאפשר להצטייד במערכת ויוחלט לממש אפשרות זו, יקוצרו זמני היישום המבצעי באופן מרבי.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי עד יולי 2008 אג"ת טרם אישר טיוטת איום הייחוס וההישג המבצעי הנדרש למערך הגנה אקטיבית כנגד רק"ק לטווח בינוני וארוך שאותה החל לכתוב בסוף שנת 2005. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי, כי אג"ת יסיים בהקדם את העבודה, וזאת נוכח קביעתו, ש הגדרת איום הייחוס וההישג הנדרש למערכי ההגנה האקטיבית הוא צורך חיוני בראיי ת המטכ"ל, על מנת להוביל את מדיניות הפיתוח וההצטיידות במערכות כאלה.	327
משרד הביטחון . היבטים בפעולות היחידה להתיישבות ותשתית לאומית שבמשרד הביטחון משרד מבקר המדינה מעיר, כי יש לקבוע נוהל המסדיר את הסמכויות והכללים בנוגע לתקציב המיועד ליוזמות ולסיוע בנושאי ביטחון לתחומי תשתיות, הצטיידות והתיישבות, כאמור לעיל, כפי שבהוראת הרכש נקבע נוהל לגבי התקציב של מרכיבי ביטחון. משרד מבקר המדינה מעיר, כיאישור תכנית עבודה לאחר שחלפו כבר חודשיים מתחילת שנת העבודה עשוי לשנות את תכנית העבודה, שכבר החלו לפעול לפיה, לרבות לגבי הוצאות כספיות וסדרי עדיפויות. יש לציין, כי במסמכים הקיימים ביחידה לא נמצאו הסיבות לעיכוב באישור תכנית העבודה. מן הראוי, כי מנכ"ל משהב"ט יאשר את תכנית העבודה השנתית של היחידה לפני תחילת השנה כדי לאפשר פעילות תקינה ומסודרת של היחידה. במועד ביצוע המעקב נמצא, כי משהב"ט לא פרסם את פרק ב' של הוראת הרכש, האמור להתייחס לפעילות פקע"ר, כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר, כי תכנון מפורט של פעילויות מבטיח שמירה על סדרי עדיפויות שלפיהם מוקצה התקציב לכל פעילות. יש לציין, כי נכון למועד ס יום המעקב, מרס 2008 , ההתחייבויות הכספיות המשוריינות של היחידה עבור רשויות מקומיות לשנת 2007 הסתכמו בכ -6.3 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי שאישורים והתחייבויות להקצאות כספיות לא ייוותרו תקפים במשך זמן רב. יתרה מכך, הותרת התחייבויות תקפות, שאף "גולשות" משנה לשנה, אינה מאפשרת תכנון וניצול יעילים של תקציב היחידה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא זו בלבד שהקריטריון בדבר עידוד פעילות התנדבותית ומודעות הציבור נותר כללי ובמשמעות רחבה כשהיה, אלא שכיום הוא מאפשר ליחידה להעניק סיוע כספי חריג. .,לסיכום בביקורת הקודמת העיר משרד מבקר המדינה, כי על משהב"ט לפעול בדחיפות לתיקון ולשיפור פעולות היחידה בתחומים ש בהם היא פועלת, תוך שהיא נדרשת להקפדה על קיום נהלים, אמות מידה ברורות, בק רה ופיקוח נאותים כנדרש במינהל הציבורי בכלל ובמשרדי הממשלה בפרט. משרד מבקר המדינה מציין, כי מרבית הליקויים שעליהם הצביעה הביקורת הקודמת תוקנו. ברם, נמצאו מספר ליקויים שהועלו בביקורת הקודמת וטרם תוקנו, וכן עלו במעקב ליקויים בודדים נוספים. על משהב"ט לפעול אפו א לתיקון כל הליקויים בתחומי הפעילות של היחידה. על היחידה להקפיד במיוחד שאישורים והתחייבויות כספיות שהיא מוציאה לרשויות מקומיות לא יישארו תקפים במשך זמן רב. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשהב"ט יקבע בהוראת הרכש, כי תנאי לסיוע בדיעבד יהיה קביעה של הגורם המקצועי בדבר התאמת סוג מרכיב הביטחון שהוקם או נרכש לצורך הביטחוני וכן אישורו שאותו מרכיב ביטחון הוקם בהתאם לדרישות המקצועיות.	לדעת משרד מבקר המדינה, על היחידה לדרוש מהגופים שאליהם היא מעבירה כספים למימון פרויקטים משותפים, דיווח מפורט בנוגע לניצול כספים אלה, ולא להסתפק במעקב מיוזמתה.	328
משרד הביטחון . הטיפול במשק ערכות המגן כנגד חומרי לחימה כימיים כעולה מן הדוח, החל מתחילת שנות התשעים עוסקת מערכת הביטחון בניסיון לפתח ברדס פסיבי באמצעות מפתח אחד בלבד, ללא הצלחה עד כה. עניין זה עלה כבר בעבר בדוח מבקר המדינה שבו נקבע, כי "מדיניות זו אינה מאפשרת מתן הזדמנויות למפתחים שונים, וספק אם תוצאתה מיטבית"16. משרד מבקר המדינה מעיר בביקורת הנוכחית, כ פי שהעיר בביקורת שפורסמה בדוח שנתי 51 א, כי נוכח העובדה שבמשך שנים כה רבות שבהן עסקה בפיתוח ערכת המגן חברה אחת בלבד, ובהתחשב בכך שבמשך שנים אלה לא עלה בידיה להביא את ערכת המגן ללא מפוח למצב של כשירות, ראוי היה לבחון האם יש .2008. ב רבעון האחרון של 2007 הודיע משהב"ט לחברת האיסוף, כי בכוונתו להפסיק את האיסוף עקב היעדר תקציב להמשך האיסוף. יצוין, כי אי -איסוף כל ערכות המגן מהתושבים עלול להגדיל משמעותית את התקציב שיידרש להשלמת ההצטיידות בערכות מגן לאוכלוסייה, שכן לא ניתן יהיה לשקם ערכות מגן שלא תיאספנה, ויעלה הצורך לרכוש תחתן ערכות חדשות, שעלות רכישתן גבוהה יותר מעלות השיקום של ערכות המגן הקיימות. על פי חישובי משרד מבקר המדינה, אי-איסוף של כ -2 מיליון ערכות מגן עלול לייקר את ההצטיידות בערכות מגן לאוכלוסייה בכ-145 מיליון ש"ח לפחות11. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שהחלטת הקבינט המדיני -ביטחוני הייתה לאסוף את כל ערכות המגן מהאוכלוסייה, היה על משהב"ט ומשרד האוצר להקצות לנושא זה מלכתחילה את התקציב הדרוש. מכל מקום, מאחר שכבר בתחילת האיסוף היה ברור, כי התקציב שנקבע אינו מספיק, ראוי היה כבר אז לעדכנו כנדרש. זאת ועוד, מאחר שמשרד האוצר תקצב מלכתחילה את נושא האיסוף בתקציב שיאפשר איסוף של 65% בלבד מערכות המגן, הרי שהודעת משהב"ט לחברות המתחרות במסמך הבקשה להצעות מחיר ממרס 2006 , כי בכוונתו לאסוף את כל ערכות המגן מהאוכלוסייה ( 100% ), לא נתמכה בתקציב מראש לצורך ביצועה. בנוסף לכך, משרד מבקר המדינה מדגיש, כי המשמעות של אי-איסוף כל ערכות המגן מהתושבים היא הוצאה כספית גבוהה יותר עבור רכש ערכות מגן חדשות. כאמור, נקבע במכרז, כי איסוף ערכות המגן על ידי חברת האיסוף יתבצע בתוך פרק זמן של 18 חודשים. בהתאם לכך, אמור היה האיסוף להסתיים באמצע שנת משרד מבקר המדינה מציין, כי התפיסה שאין להישאר בחדר האטום מעבר לשעה וכי ייערך פינוי משטח המזוהם, אינה עונה על אחד התרחישים, שלפיו הלחימה בחזית תלווה בספיגת אש אינטנסיבית ברחבי המדינה על פי המודל של מלחמת לבנון השנייה, שכן במצב כזה עלול להיו וצר קושי לפנות תושבים מהאזור המזוהם, והם יידרשו לשהייה ממושכת בחדר האטום. לשם כך נועדה מערכת אוורור וסינון מרכזית. אשר על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שנושא פרק הזמן הנדרש לפינוי של תושבים באירוע של התקפת חל"ך יילקח בחשבון במסגרת עבודת המטה המתבצעת, כאמור, בנושא זה. באפריל 2008 הודיע משהב"ט למשרד מבקר המדינה, כי מבוצעת עבודת מטה לבחינת הרחבת היקף מוסדות הציבור שבהם יותקנו מערכות אוורור וסינון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הצטיידות במפוחים אינה עולה בקנה אחד עם ההחלטה על פיתוח ברדס ללא מפוח. אשר לדברי המהנדסת הראשית מעיר משרד מבקר המדינה, שערכת "אבן ספיר" נועדה להיות ערכה ללא מפוח, ואשר על כן, אי-ביצוע רכישה של מפוחים אין לראותו כחיסכון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במלחמת לבנון השנייה היה זמן ההתראה לעורף לפני מלחמה נמוך משמעותית ממה שנקבע בהנחות היסוד של הוועדה השנייה. למרות זאת, לא שונו במשך כשנתיים הנחות היסוד ב דבר זמן ההתראה שיהיה למערכת הביטחון לפני מלחמה, שעליהן התבססה תפיסת ההתגוננות מפני חל"ך של מערכת הביטחון. כיוון שמדובר בנושא שיש לו נגיעה לחיי התושבים, מן הראוי שמשהב"ט יבחן את הסיבות לפרק הזמן הארוך שנדרש לו לבצע את השינויים הנדרשים בתפיסה זו, ובמידת הצורך יפיק לקחים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הנאמר לעיל ונוכח אי -תיקון הליקויים שצוינו בדוחות הקודמים, עולה הצורך בתקצוב רב-שנתי (להלן - תר"ש) לחידוש ולרענון משק ערכות המגן. גודל התקציב אמור להיות, בין היתר, פועל יוצא של מדיניות המיגון, הרכב האוכלוסייה והחלטות הנוגעות לכשירות משק ערכות המגן.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שהחלטת הממשלה הייתה לקיים משק ערכות מגן בשיעור כשירות מסוים, היה על משהב"ט ומשרד האוצר לפעול למימוש ההחלטה באופן שיטתי לאורך השנים, ובכלל זה לפעול להקצאת המשאבים הנחוצים לרכש ולשיקום ערכות המגן, כדי להביא את משק ערכות המגן לרמה הדרושה. לחלופין, בהיעדר משאבים זמינים למימוש החלטת הממשלה, היה על משרד האוצר ומשהב"ט להביא לידיעת הממשלה, כי החלטתה לא תבוצע, ועל משהב"ט הייתה מוטלת החובה להביא לידיעת הממשלה את המשמעויות המבצעיות העלולות לנבוע מאי -ביצוע החלטה זו. כאמור, דברים אלה לא נעשו, ובינתיים חלה הידרדרו ת קשה במצב משק ערכות המגן, העלולה לסכן את חייהם של תושבי מדינת ישראל במקרה שהמדינה תותקף בחל"ך. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי, כי משהב"ט ומשרד האוצר יגבשו ויישמו הלכה למעשה תכנית רב-שנתית כדי להביא את משק ערכות המגן לכשירות הראויה, כפי שנקב ע בהחלטת הממשלה בשנת 2004.	329
משרד הביטחון . התחייבויות משרד הביטחון בנושאים הקשורים לשיקום נכים ולמשפחות שכולות מהמתואר לעיל עולה, שכשמונה שנים מאז הביקורת הראשונה שהתייחסה לצורך בהפרדה בין גוף דורש לגוף רוכש באגף השיקום, ובניגוד להודעתו של ראש אגף השיקום מאוקטובר 2004 בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, הפרדה זו עדיין חלקית בלבד. הנושא אף לא הוצג על ידי הגורמים הרלוונטיים למנכ"ל המשרד כדי שיסייע בהשלמת התהליך. משרד מבקר המדינה מעיר, שיש לראות בחומרה ליקוי מתמשך זה, וכי על הגורמים הרלוונטיים במשרד לפעול לפתרון סוגיה זו בהקדם. .משפחות והנצחה טרם סיים את הטיפול בכחמישית מההמלצות. בשני האגפים הטיפול בחלק מההמלצות נמצא עדיין בשלבים ראשונים בלבד וישנן אף המלצות שטרם התחיל יישומן. זאת, על אף הדיווח של נציגי המשרד בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת מאוקטובר 2004 , כי למעלה מ - 90% מההמלצות מיושמות ועל אף התחייבויותיהם לסיים את יישום ההמלצות עד תום אותה שנה. משרד מבקר המדינה מעיר, שלהמלצות שיישומן טרם הסתיים או שלא טופלו כלל חשיבות רבה בפעילותם של שני האגפים. על כן ראוי שהמשרד, ובמידת הצורך בשיתוף גורמים רלוונטיים כמו משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, יפעל ליישום מהיר של ההמלצות במטרה להביא לשיפור הטיפול בנכים ובמשפחות השכולות. כמו כן, ראוי להביא לאישור מנכ"ל המשרד את ההמלצות שנמצאו כלא ישימות. דוח שנתי 55 א הצביע על כך, שבניגוד להוראה האמורה ועל אף הביקורת שבדוח שנתי 51,א בדיקת החשבוניות על ידי אגף השיקום המשיכה להיות מדגמית. ביקורת המעקב העלתה, כי אין באגף שיקום נכים תהליך אחיד לבדיקת חשבוניות. מחד, בניגוד להוראת המשרד האמורה, בחלק מהנושאים החשבוניות המתייחסות להפניות שאינן מופקות באמצעות מערכת "שיקום 2000 " אינן נבדקות על ידי אגף שיקום נכים אלא על ידי אכ"ס בלבד. חשבוניות אלה מתייחסות לתחו מים .הבאים: שירותי חונכות; מלווים לנכים; אבחון, הדרכה והכשרה מקצועית; טיפול שיקומי; טיפולים קוגניטיביים; שירותי הקראה לנכים עיוורים; מפעל תעסוקתי; טיפול בנכים במסגרת פנימייה; וטיפולים פסיכולוגיים. תהליכי הבקרה בארגון, ובהם בקרה על תשלומים לספקים, הם חיוניים והכרחיים. אולם, במצב שבו, לטענת גורמים באגף שיקום נכים, קיים מחסור בכוח אדם לביצוע בקרה, יש לייעל את תהליך הבקרה על חשבוניות ולהפנות את משאבי כוח האדם לבקרת חשבוניות באותם נושאים שהמערכת הממוחשבת אינה מבקרת. .,לסיכום דוחות מבקר המדינה מהשנים 2000 ו- 2004 הצביעו על ליקויים מהותיים בפעילות אגף השיקום. גם דוח ורדי הצביע על הצורך בביצוע שינויים בפעילות האגף. בשל ערכיות הנושא ורגישותו אף הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת נדרשה לו מספר פעמים. דוח המעקב הנוכחי העלה, כי על אף התחייבויות גורמי המשרד במהלך השנים בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, עדיין נותרו ללא מענה מספק או כלל ללא מענה חלק מהליקויים. זאת עקב התמשכות תהליך תיקון הליקויים. יצוין, שמעבר להשלכות על איכות השירות שאגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה מעניקים לזכאים, יש לדבר השלכה הן על התקינות המינהלית של חלק מפעולות המשרד והן על עיגונן בנורמות על פי דין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על המשרד, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, לסיים ללא דיחוי את תיקון הליקויים במטרה להביא לשיפור הטיפול בנכים ובמשפחות השכולות ולהביא לאישור מנכ"ל המשרד את המלצות דוח ורדי שנמצאו כלא ישימות. מעבר לכך, עליהם להפיק את הלקחים הנדרשים, כדי למנוע הישנ ות מצבים בהם תיקון ליקויים נמשך על פני כשמונה שנים; וכן למנוע מצב שבו דיווחי אגף שיקום נכים בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת אינם משקפים נאמנה את המצב לאשורו. מהאמור לעיל עולה, שמרבית ההסדרים הוסדרו בחקיקה או בוטלו. עם זאת, נותרו מספר הסדרים, שהמשרד טרם נדרש להם. הסדרים אלה מעלים סוגיות ערכיות ואף עלולים ליצור אפליה והם בעלי משקל תקציבי לא מבוטל. משרד מבקר המדינה ציין, כי ראוי שהמשרד יגבש עמדתו ביחס להסדרים אלה. .בדוח שנתי 55 א צוין, כי משך שנים קבעו שרי הביטחון הטבות רחבות במסגרת הסדרים שונים (לפי אופי השירות הצבאי או לפי סוג הפגיעה) לסוגי אוכלוסיות שלא נכנסו בשערי הזכאות של חוקי השיקום (להלן - הסדרים). כך, הרחיבו למעשה שרי הביטחון את אוכלוסיית הזכאים וקבעו את זכאותם של סוגי אוכלוסיות אלה להטבות, אף שאינן זכאיות להן על פי חוקי השיקום. י צוין, כי בשונה מוועדת למ"ד, העוסקת במתן הטבות באופן פרטני, הסדרים אלה נועדו לקבוצות אוכלוסייה.	ביקורת המעקב העלתה, כי כעבור למעלה משנתיים וחצי מאז שהיועץ המשפטי לממשלה העביר את חוות דעתו בעניין, טרם הסתיימה עבודת המטה שעורך אגף היועמ"ש לצורך עיגון בחקיקה של ועדת למ"ד ושל הטבות הניתנות מכוח הוראות המשרד והאגפים. ביולי 2007 גובשה טיוטה ראשונה של עבודת המטה שהוצגה לגורמים רלוונטיים, ובהם היועץ המשפטי למערכת הביטחון, לקבלת הנחיות לקידומה. משיחה שערכו עמו נציגי משרד מבקר המדינה בדצמבר 2007 עלה, כי מדובר בגרסה ראשונית בלבד, שטרם סוכמה וגובשה סופית. משכך, היא טרם הוצגה למנכ"ל המשרד ולשר הביטחון. נוכח זאת, לא יכלו נציגי אגף היועמ"ש להעריך את המועד שבו יסתיים הליך הסדרת פעילותה של ועדת למ"ד.	330
צבא ההגנה לישראל . הספקת שירותי רפואה לחיילים על ידי צה_ל ומשרד הביטחון .ממכלול נתוני משר"פ ומקרפ"ר דלעיל יוצא אפוא, כי כ- 50% מהחיילים המופנים לרופאים מומחים אינם מגיעים לקבלת הטיפול: או שאינם קובעים תור, או שקובעים תור אך אינם מתייצבים לטיפול שנקבע. בביקורת עלה, כי אין בידי מקרפ"ר את הכלים הנחוצים כדי לנתח את הסיבות לאי- התייצבותם של החיילים לקבלת טיפול מרופאים מומחים. בהיעדר מידע נחוץ בנושא זה, הגורמים הרלוונטיים במקרפ"ר אינם יכולים למקד משאבים ומאמצים לטיפול בסוגיה. עוד עלה בביקורת, כי קרפ"ר לא פרסם כל הוראה בדבר אי -התייצבות חיילים לטיפול במרפאות מומחים, כפי שעשה כאמור בתחום רפואת השיניים, וממילא מקרפ"ר ומשר"פ אינם נוקטים כל אמצעים כלפי חיילים שלא התייצבו במרפאות המומחים במועדים שנקבעו להם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי סיכום רמ"ח ארגון דלעיל לא הביא לשינוי ביכולת מקרפ"ר לקבוע על פי דעתה המקצועית את התקנים של כוח האדם הרפואי בגופי צה"ל. כתוצאה מהשינויים הארגוניים האמורים נוצר מצב, שבו משנת 1999 אין באפשרות מקרפ"ר לקבוע את תקני כוח האדם הרפואי בכלל צה"ל על פי תפישתה המקצועית. עד מועד סיום הביקורת, דצמבר 2007 , נקבעה תקינת כוח האדם הרפואי על ידי גופי צה"ל, לעתים אף ללא תיאום עם מקרפ"ר, אלא מתוך שיקולים פנימיים שלהם. בביקורת עלה, שכתוצאה מהשינויים הארגוניים דלע יל אכן צומצמה יכולת מקרפ"ר להשפיע על תקינת כוח האדם הרפואי בכלל צה"ל. כך לדוגמה, בשנת אשר למערכות המידע הצבאיות מעיר משרד מבקר המדינה, כי בהיעדר מאגר מידע שיכיל את כלל הנתונים הנוגעים להפניית החיילים לקבלת טיפול מרופאים מומחים בצה"ל, אין באפשרות משר"פ להציג תמונה כוללת ומהימנה של הפניית החיילים למרפאות מומחים צה"ליות ושל הביקורים בהן. בהיעדר מאגר כזה, ונוכח חוסר היכולת לצמצם את הפער המהותי הקיים כתוצאה מהנתק בין מערכות המחשוב הצה"ליות לאלה האזרחיות, לא ניתן להסיק מסקנות בנוגע לצעדי התייעלות וחיסכון אפשריים בכל הקשור לארגון מערך השירותים של רפואת המומחים ולאיכותם. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שצה"ל יפעל לבניית מאגר מידע כאמור, ויבחן דרכים לשיפור יכולתו לקבל נתונים ממערכות המחשוב האזרחיות. בהקשר זה עלה בביקורת, כי מקרפ"ר אינה מקיימת מערכת מעקב ובקרה כלל - צה"לית אחר המלצות להענקת פטורים והקלות על ידי רופאים מומחים. במצב זה לא ניתן לדעת, בין היתר, את שיעור ההמלצות לפטורים ולהקלות ששונו על ידי קציני רפואה פעילה, לזהות ולנתח את הסיבות לכך. משרד מבקר המדינה בדק את אופן יישום הוראות קרפ"ר דלעיל במרפאת השיניים בבסיס מטכ"ל בקריה בתל אביב (להלן - מרפאת השיניים). בבדיקה עלה, כי אף ששיעור החיילים שאינם מתייצבים לטיפול מגיע לכ -%20 בממוצע37 , צוות המרפאה אינו מנהל רישום לגבי הרוב המוחלט של המקרים וכלל אינו עוסק בנושא. מעבר לכך עלה בביקורת, כי מקרפ"ר אינה אוגרת מידע אודות הסיבות שבגינן החיילים לא התייצבו לטיפול. בהיעדר מידע בנושא, אין באפשרותה לזהות באיזו מידה נובעת .2007 ביצע ח"א48 שינויי תקינה בכוח האדם הרפואי28 ללא תיאום מוקדם עם מקרפ"ר, זרוע היבשה ביצעה 22 שינויים ואט"ל 21 ,. יצוין, כי בחלק מהמקרים נוסף לחוסר התיאום עם מקרפ"ר טרם ביצוע השינויים, הם נעשו בסופו של דבר למרות התנגדותה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שבנושא הספקת שירותי רפואה לחיילי צה"ל יאמצו כלל הגורמים, ובהם משרד הבריאות, ראייה לאומית רחבה, ויגבשו "הסכם שילוב" הפועל לטובת כלל הגורמים הנוגעים - מערכת הביטחון, בתי החולים הממשלתיים וספקי שירותי בריאות אחרים במשק.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי לאי-קביעת תורים לרו פאים מומחים ולאי-התייצבות החיילים לתורים שנקבעו במרפאות המומחים (הצבאיות והאזרחיות כאחד) יש מספר השלכות, וביניהן: פגיעה אפשרית בבריאותם של החיילים וחוסר יעילות ושיבושים בעבודת המרפאות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח תופעות אלה, ראוי שמקרפ"ר ומשר"פ יפעלו לזהות , לבודד ולמקד את הסיבות לכך. כמו כן, ראוי, שמשר"פ יממש בהקדם את קביעת קרפ"ר האמורה, ונוכח בחינת הנתונים דלעיל, יפעל לצמצום התופעות של אי-קביעת תורים ושל אי -התייצבות לטיפול, במטרה למזער ככל האפשר את האפשרות של פגיעה בבריאות החיילים, לשפר את השירות הרפואי, לייעל את פעילותן של מרפאות המומחים ולחסוך בעלויות.	332
צבא ההגנה לישראל . היבטים בהעסקת קצינים פורשי צה_ל בתעשיות הביטחוניות ובמשרד הביטחון לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שצה"ל ומשהב"ט יבדקו האם הדבר עולה בקנה אחד עם ההגדרה של יועץ בעל משרד. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי משרד הביטחון יסיים בהקדם את עבודת המטה בנושא העסקת היועצים, כדי ליצור אחידות בטיפול בסוגיית גילוי הזיקות ומניעת ניגוד העניינים בערוצי ההתקשרות השונים. 1 ) 'צה"ל ומשהב"ט לא בדקו טרם ההתקשרויות עם היועץ בנושא מערכות א ו-ב' חשש לניגוד עניינים בין זיקותיו של היועץ לצה"ל לבין זיקותיו לאחרים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון, כי גם כאשר עלה החשש בשנת 2007 , כי רמ "ט הפרויקט עוסק בעיסוקים נוספים מחוץ לפרויקט ה"טנק הטורקי", היכולים להעמידו במצב של ניגוד עניינים, לא עשו נציגי אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון די כדי לקבל לידיהם את כל הפרטים הרלוונטיים לעיסוקיו של רמ "ט הפרויקט והחברה הפרטית, וכדי לערוך, בין בעצמם ובין על ידי גורמים מתאימים במשהב"ט, בירור בלתי תלוי של הנתונים והצלבתם. כמו כן, לא עמדו על קבלת תשובות בנושא מרמ"ט הפרויקט כדי שיהיה בידיהם מידע מלא ככל הניתן כדי לברר סוגיה זאת, כפי שמתחייב מהוראת .לבין האמור במכתבו של רמ"ט הפרויקט ש"אין ולא הייתה כל יוזמה או דרישה לפיתוח או ייצור של פרויקט כזה או דומה בצה"ל". היועץ הוא קצין בכיר במילואים, מוערך מאוד בצה"ל, ומשמש גם כספק וכיועץ בעל ידע רחב בתחומו. פעילות כזו, כשהיא נעשית על ידי אדם אחד המשמש בו- זמנית בכמה תפקידים, טומנת בחובה סכנה של טשטוש גבולות ופגיעה בכללי מינהל תקין. סכנה זאת מחייבת את צה"ל ומשהב"ט להסדרה קפדנית מבעוד מועד של כלל הזיקות של אותו אדם, כך שיימנעו פעולות בניגוד עניינים; לרבות הטלת חובת דיווח על כל שינוי בזיקות אלה; לביצוע בדיקות חוזרות ונשנות, בטרם יצירת זיקות נוספות; וכאשר מדובר בפעילות עסקית הנמשכת לאורך שנים רבות - גם לפיקוח ולבקרה עיתיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב שתואר לעיל עולה חשש של חתימה "בעיניים עצומות", דבר המעיד על ליקוי בפיקוח ובבקרה על דיווחיו של היועץ. כמו כן ביקש משרד מבקר המדינה מצה"ל לבדוק מקרים אלה, ולהודיעו את תוצאות הבדיקה. נמצא, כי בטרם ההתקשרויות האמורות לא בחנו צה"ל ומשהב"ט את שאלת החשש לניגוד עניינים בין היות היועץ קמ"ן הגיס הצפוני, לבין היו תו ספק של עזרי מודיעין ומפות שליטה לצה"ל וכותב תורת לחימה בנוגע לתפיסה חדשה להפעלת עזרים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה עלול היועץ להיות במצב של ניגוד עניינים, דבר האסור על פי פקודת מטכ"ל שעניינה איסור על ניגוד עניינים, שהוזכרה לעיל, הקובעת, כי חייל לא ישמש בתפקיד ולא ישתתף בפעילות שבמסגרתה הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, בטרם ביצוע ההתקשרויות עם היועץ היה על צה"ל לבחון את הממשקים בין פעילותו כקמ"ן גיס לבין פעילויותיו כספק וכיועץ לצה"ל, בכל הנוגע לחשש לניגוד עניינים ביניהן, דבר שלא נעשה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי משהב"ט וצה"ל לא היו ערים לסכנה של טשטוש גבולות בין מעמדו של היועץ כקצין בכיר במילואים בחמ"ן, המעורב באופן פעיל בעשייה, עם יכולת השפעה על תהליכי קבלת החלטות, לבין היותו ספק המספק לצה"ל מוצרים שונים במשך שנים רבו ת. לדעת משרד מבקר המדינה, העסקת קצינים בכירים במילואים כספקים או כיועצים לצה"ל מעוררת סוגיה עקרונית וראוי שצה"ל ומשהב"ט יבחנו סוגיה זו.	. לבין אלה המועסקים באותם גופים בצורות העסקה אחרות, המאפשרות להם להימנע מהפחתה זו, אך במתכונת העסקה הדומה לזו של עובדי החברות.	334
משטרת ישראל . המכשול והמעברים ב_עוטף ירושלים_ משרד מבקר המדינה מעיר כלהלן: סוגיית "מרקם החיים" מתייחסת למציאות החיים היומיומית של תושבים רבים ב"עוטף ירושלים". ממשלת ישראל החליטה, כאמור, כי במהלך התכנון של הקמת המכשול "ייעשה כל מאמץ לצמצם, ככל הניתן, הפרעות העלולות להיגרם לאורחות החיים של הפלסטינים". בהתבסס על ההנחה שהמדיניות אודות "מרקם החיים" אמורה להתייחס לכל אורחות החיים של תושבים רבים, הרי שמדובר בתחומים רבים שיש צורך לקבוע לגביהם תכניות מפורטות הכוללות נורמות שירות מחייבות: נורמות אלה יכול שתשתנינה בהתאם למציאות הייחודית בכל אתר ואזור בגזרת "עוטף ירושלים", אך במהותן תוכלנה להבטיח רמה בסיסית מחייבת בתחומים רבים: שירותי בריאות, שירותי הצלה - מד"א וכיבוי אש, שירותי משטרה, שירותי רווחה, שירותי תברואה, פיקוח עירוני, אחזקה ושיקום תשתיות, חינוך ותרבות, שירותי תקשורת ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד ראש הממשלה לבחון סוגיה זו באמצעות הגוף המתאים כדי להמליץ בפני הממשלה בנוגע להגדרה שלמה וברורה עד כמה משרד מבקר המדינה מעיר, כי העובדה שלמפקדת מג"ב "עוטף ירושלים" חסרים עשרות שוטרים, כאמור, משפיעה על טיב המענה המבצעי וזאת במיוחד כאשר הקמת המכשול טרם הושלמה. על המשטרה, שקיבלה את האחריות ל"עוטף ירושלים", לוודא שהטיפול במשימות המבצעיות ייעשה באמצעות כוח האדם הדרוש. להגנה על שלמות המכשול ולמניעת חדירות ונזקים למכשול קיימת חשיבות רבה. משרד מבקר המדינה מציין, כי נוכח העובדה שהנושא עלה לדיון פעמים רבות בצה"ל, במשטרה ובמשרד המשפטים, ראוי היה להסדיר את הנושא בדחיפות רבה יותר, חרף מורכבותו, ולא להותיר את הבעיה המבצעית לפתחם של הגורמים בשטח במשך קרוב לשנתיים. כעת, משאושרו ההוראות, על המשטרה להמשיך ולפעול משרד מבקר המדינה מעיר, כי כיוון שעד 1.4.08 לא קבע שר הפנים את המעברים ב"עוטף ירוש לים" כנקודות בדיקה, כאמור בחוק היישום, הרי שלכאורה לא הייתה לבודקים ולמאבטחים במעברים סמכות לבצע חיפוש, בהתאם לאישור כאמור בחוק הסמכויות, ולא היה בסמכותם למנוע מעבר של אלה המסרבים לביצוע חיפוש בגופם ובכליהם. .להטמעתן באופן מבוקר בקרב כל כוחותיה בשטח כדי להבטיח שהן מיושמות כלשונן וכרוחן. משרד מבקר המדינה מציין כלהלן: תכנית המל"ל מפברואר 2005 הציבה לוח זמנים לאזרוח המעברים. כאמור, המל"ל המליצה, כי כל המעברים החדשים יועברו לאחריות המשטרה בקיץ 2005 ויתר המעברים יועברו בקיץ 2006 . אף שהמלצת המל"ל לאזרח את המעברים אומצה, כאמור לעיל, הרי שבמועד סיכום הביקורת, אוגוסט 2008 , מתבצע הבידוק במעברים על ידי חיילי המשטרה הצבאית ולא על ידי אזרחים. מטרת האזרוח היא שצה"ל לא יה יה מעורב במשימה של בידוק אוכלוסייה במעברים ושהדבר יביא לאחידות הגופים הפועלים במעברים. אזרוח המעברים, שעליו הוחלט זה מכבר, כרוך בהחלטות עקרוניות של תקצוב ותכנון. מן הראוי, אפוא, שמשרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמשטרה יתנו דעתם להסדרת הנושא בדחיפות. לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש במונחים שונים לגבי אותו עניין עלול לגרום לפרשנויות מוטעות ביחס לכוונת המחוקק והממשלה. לפיכך, ראוי להבהיר עניין זה בהחלטת הממשלה באופן שתתאים למונחים הקבועים בחוק. מבדיקה שערך צוות משרד מבקר המדינה במעברים במועד ביצוע הביקורת עלה, כי אין גורם המנחה מקצועית בנוגע למתן היתרי מעבר, ובפועל המשטרה היא שמתירה את המעבר.	כאמור, נכון למועד סיכום הביקורת, אוגוסט 2008 , טרם הושלם בינוי שלושה מעברים בגזרת "עוטף ירושלים" (ראו בעניין זה גם בהמשך) ולא הסתיימה השלמת המכשול בגזרה לאורך של כ -50 ק"מ, המהווים כ - 30% מתוך התוואי כולו - כ- 164.5 ק"מ. בכלל זה יש להשלים את המכשול במספר מקומות לאורך התוואי ולהשלים את ציר הנסיעה בין בית עור לביתוניא, המוגדר כאחד מצירי הנסיעה שנועדו לשמור על "מרקם החיים" באזור. בקטעים שנותרו פתוחים מתבצעת "סגירה" מבצעית באמצעות גדרות זמניות והצבת כוחות שהם חלופה טובה פחות מהמכשול הקבוע. לגבי כ -4.5 ,ק"מ תלויים ועומדים הליכים משפטיים ולגבי היתר נוצרו עיכובים התלויים בהקצאת כספים שאושרו כבר בתקציב.	335
חברת החשמל לישראל בע_מ . התקשרות חברת החשמל לישראל בע_מ עם חברה לניהול בנייה .משרד מבקר המדינה מעיר כי בתוספת להסכם, שנחתמה כאמור באפריל 2007 , נדרש דיווח של עובדי חברת הניהול לחח"י על שעות עבודתם, וכן צוינה אפשרות שחח"י תדרוש החתמת "כרטיס קבלן" בשעוני נוכחות ואפשרות זו אף מומשה. משרד מבקר המדינה גם מעיר כי בהיעדר מידע על היקף העבודה בפועל של עובדי חברת הניהול בכל אחת מתקופות ההתקשרות לא היה לוועדת המכרזים מידע לגבי הסכום שעל חח"י לשלם לחברת הניהול בהתקשרויות הנוספות. ל מידע כזה חשיבות גדולה במיוחד בהתקשרות זו, שכן היא נעשתה ללא הליך של תחרות בין כמה הצעות. משרד מבקר המדינה מעיר כי אם לדעת חח"י הניסיון והידע שלה אפשרו לה להעריך את "העלות הריאלית" של העבודות, היה עליה להציג לפ ני ועדת המכרזים אומדן עצמי. נתון זה יכול היה לשמש בסיס להשוואה להצעות אחרות - אילו היו כאלה - וגם למחיר שסוכם עם חברת הניהול. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חח"י לפנות לכמה חברות מובילות וידועות בתחום, לקבל מהן הצעות בלוח זמנים קצר, ואחרי כן לבחון אותן בהליך מסודר ולהציג את המתאימות שבהן לפני הוועדה לשם בחירת ההצעה המיטבית לחברה. ועדת המכרזים הייתה צריכה לדרוש מהאגף שיקיים הליך מזורז של קבלת הצעות, מן האמור לעיל עולה, שהחברה הביאה לאישור הדירקטוריון את הבקשות לפטור את ההתקשרות ממכרז ולאשר את ההתקשרות עם חברת הניהול בדיעבד, יותר מארבעה חודשים לאחר תחילת עבודתה של חברת הניהול, והדירקטוריון לא העיר על כך לחברה. כמו כן, על אף דרישת ועדת הנכסים, לא הציגה החברה לדירקטוריון מסמך חלופות. .או לחלופין, לדרוש ממנו שיבהיר כמה זמן יידרש לקיומו וינמק מדוע לא נקט הליך כזה. כן היה עליה לדרוש מהאגף אומדן מקצועי ומבוסס של עלות העבודות הנדרשות. בהיעדר כל אלה לא בחרה הוועדה באופן מושכל ובהליך תחרותי חברת ניהול שהצעתה היא ההצעה המיטבית לחח"י. לדעת משרד מבקר המדינה, התנהלות זו אינה תקינה ועל חח"י למנוע את הישנותה. לדעת משרד מבקר המדינה, תשובת חח"י, שלפיה היא העסיקה את חברת הניהול .לביצוע עבודות דחופות ושלא היה בכך כדי לקבוע עובדות בשטח, מחזקת את העמדה שבד בבד עם העסקתה היה על חח"י לנקוט הליך של קבלת הצעות ולנהל משא ומתן עם יותר ממציע אחד. מן הראוי היה שהדירקטוריון וועדת הנכסים שלו יעמדו על כך שהמידע שביקשו דירקטורים במהלך הדיונים יסופק במלואו ובמועד הנדרש ויימסר לכל הדירקטורים הנוגעים לעניין. זאת כדי שיוכל לשמש לפיקוח, לבקרה ולביסוס החלטות בעניין המשך ההתקשרות. למעשה הדירקטוריון וועדת הנכסים שאמורים לשמש גורם מפקח על הנהלת החברה לא מילאו את תפקידם כנדרש. משרד מבקר המדינה מציין, כי בשנת 1998 החליט כאמור הדירקטוריון שוועדת הנכסים מוסמכת לדון ולקבל החלטות בנושא בניין המשרדים בחיפה. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם חח"י, כטענתה, לא הייתה מחויבת להביא את ההתקשרות לאישור ועדת הנכסים והדירקטוריון אלא רק לדווח על כך, מאחר שהביאה את ההתקשרות לאישור הוועדה וזו החליטה שיש להביאה לאישור מליאת הדירקטוריון היה על חח"י לעשות פעולות אלה מראש ולא בדיעבד.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי ממסמכי חח"י ומסעיפים אחרים בתשובתה למשרד מבקר המדינה עולה שבפועל היא לא פנתה לספקים אחרים בבקשה לקבל הצעות מחיר לניהול השלמת הפרויקט.	336
מערכת הביטחון . השירותים הרפואיים לנכי צה"ל בביקורת עלה כי משנת 2011 אגף שיקום נכים לא שב ופעל לכך שקופות החולים ימסרו לו מידע על הטיפול הרפואי שהן נותנות לנכי צה"ל. עוד העלתה הביקורת כי על אף ההנחיה האמורה מיולי 2011 , רק בשנת2017 הוחל בביצוע פיילוט שבמסגרתו נדרשו הרופאים לבקש מנכי צה "ל למסור להם את רשימת התרופות שהם מקבלים מקופות החולים. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי נוכח העובדה שהתהליכים מתמשכים קרוב לעשר שנים ואינם מבשילים לכדי התקשרות מכרזית עם חברות המלווים, ראוי שמשהב"ט יבחן אם ניתן להיעזר בעקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה האמורה גם במכרז המלווים החדש. חשוב להבטיח כי יינתן טיפול איכותי ומיטבי לנכי צה "ל שאושרו להם מלווים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי טיפול לא ראוי בנכה צה"ל שהוא גם סיעודי עלול להביא לפגיעה בו ולסכן את בריאותו הפיזית והנפשית. אגף שיקום נכים מבצע פיקוח ובקרה חלקיים על איכות השירות שנותנות חברות הסיעוד לנכי צה"ל, ויכולתו לבצע בקרה על עלות שירותי המלווים מוגבלת. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי האחריות לפיקוח ולבקרה על עבודת המלווים מוטלת עליו ועל חברות הסיעוד, ולא ניתן להעבירה במלואה לנכי צה"ל. על אגף שיקום נכים לבצע ביקורי בית גם אצל נכי צה "ל שאינם מתלוננים, וזאת לצורך מילוי אחריותו לקיום מערך של פיקוח ובקרה שוטפים. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה לאגף שיקום נכים כי אף שכאמור טיפול לא ראוי בנכה צה"ל עלול לסכן את בריאותו הפיזית והנפשית, המשיך האגף להתקשר במשך שנים עם חברות הסיעוד על בסיס הסכמים משנות התשעים של המאה העשרים באמצעות פטור ממכרז. רק לקראת שנת 2009 הוא החליט לפרסם מכרז לרכישת שירותי מלווים לנכי צה"ל, תהליך שבמועד סיום הביקורת עדיין לא הסתיים. יתר על כן, בעקבות הגשתן של עתירות חוזרות ונשנות נגד מכרזי המלווים וכן בעקבות ביטול המכרזים לנוכח הגשתן, במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2018 , נותרו בידי האגף הסכמים ללא אמצעי בקרה נאותים על איכות השירות, בקרה כספית מוגבלת ושביעות רצון נמוכה של כלל הנוגעים בדבר. לא זו אף זו, אף שההסכם עם החברה השלישית מחייב אותה לבצע הדרכות, השתלמויות ופיקוח על הטיפול הסיעודי בנכי צה"ל, לרבות ביקורי בית אחת לשלושה חודשים, במשך שנים משהב"ט לא וידא שהחברה השלישית עמדה בפועל במחויבויותיה על פי ההסכם ובהיקף הנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי בתקופה שקדמה לפרסום המכרז הראשון בשנת 2009 , ולאחר מכן בכל אחת מהתקופות שמכרזי מלווים לא היו בתוקף58 נוכח ביטולם כאמור, מצופה היה ממשהב"ט לנהל משא ומתן עם חברות הסיעוד כדי לשפר את תנאי ההסכמים עימן, אולם בפועל הדברים לא נעשו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי המידע הרפואי העומד לרשות האגף מסתכם לרוב במידע על נכותם המוכרת של נכי צה"ל , ולפיכך בידי הרופאים המחוזיים באגף, האחראים על פי החוק לטיפול הרפואי בנכי צה"ל, אין על פי רוב תמונת מצב מקיפה על כלל הטיפולים והתרופות שמקבלים נכי צה"ל הן בקופות החולים והן באגף שיק ום, זאת אף שהדבר עלול לסכן את בריאותם של נכי צה "ל: נכה צה"ל עלול ליטול תרופות שהתגובות ביניהן יזיקו לו76 ; נכה צה"ל עלול ליטול תרופות במינונים גבוהים מהנדרש עקב קבלת מרשמים לאותה תרופה הן מהרופא המחוזי והן מהרופא בקופות החולים; וכמו כן נכה צה"ל עלול לעבור בדיקות זהות בפרקי זמן חופפים או קרובים, שעלולות לחשוף אותו למשל לקרינה מיותרת. כל אלה אף עלולים לחשוף את הרופא המחוזי לתביעות בגין רשלנות רפואית. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לאגף שיקום נכים כי לצורך קבלת תמונת מצב מלאה על כלל הטיפולים הניתנים לנכי צה"ל, על האגף לפעול שוב בהקדם מול קופות החולים לקבלת מידע על הטיפול הרפואי והתרופות שנכי צה "ל מקבלים מהן לצורך הטיפול בהם, וזאת בלי להמתין לכך שתתקבל החלטה האם להעביר את הטיפול הרפואי בנכי צה"ל לקופות החולים. בד בבד, עד שהנושא יוסדר מול קופות החולים, על הרופא הראשי לעמוד על כך שכל הרופאים יימלאו אחר הנחייתו ויבקשו מנכי צה"ל את המידע בנוגע לתרופות שקיבלו מקופות החולים ולבדיקות שעשו במסגרת קופות החולים. בביקורת עלה כי בעקבות כך, נכי צה"ל המקבלים תרופה חדשה לביתם אינם בקשר עם רוקח שאמור לתת להם מידע על תופעות לוואי, על האופן המיטבי לנטילת התרופה ועוד. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי עליו לבחון את תהליך אישור המרשם לתרופה חדשה והנפקתה ולוודא שרוקח מטעם האגף ייצור קשר עם נכי צה"ל ו ימסור להם את כל המידע הנדרש לגבי התרופה החדשה. הביקורת העלתה כי במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2018 , אגף שיקום נכים טרם העביר נתונים אלה לביטוח הלאומי . נציגי הביטוח הלאומי מסרו כי על פי הבנתם אין במערכות המחשוב של אגף שיקום נכים מידע על נכי צה"ל שאושרה להם זכאות למלווים, ולכן אין באפשרותו להעבירו אליהם. לעומתם, נציגי אגף שיקום נכים מסרו כי יש בידיהם את הנתונים הנדרשים, אולם נציגי הביטוח הלאומי לא פ נו באופן רשמי לוועדה למסירת מידע לשם קבלתם. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים ולביטוח הלאומי כי בשל אי-ההבנות ביניהם ובהיעדר מידע ב ביטוח הלאומי בנוגע לנכי צה"ל שאושרו להם מלווים, נאלץ הביטוח הלאומי להסתפק בהצהרה של תובע, שפונה אליו לקבלת קצבת סיעוד, ב נוגע למלווה שהוא מקבל ממשהב"ט (מלווה מחברת סיעוד או ליווי בתגמול); זאת אף שהמידע עומד לרשות אגף שיקום נכים, ואילו הייתה מתבצעת הסדרה מתאימה ניתן היה להעביר אותו לביטוח הלאומי. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי הוא נושא באחריות הכוללת להבטחת איכות הטיפול בנכי צה"ל, לרבות בתחום המלווים לנכי צה"ל. המשך העסקת מלווים באמצעות הסכמים שלא התעדכנו59 במשך 27 ו-20 שנה ובלא לקיים תהליכי פיקוח ובקרה נאותים מנוגד לכללי מינהל תקין ופוגע הן ביכולתו של האגף לפקח כראוי על עלויות המלווים והן ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו כלפי נכי צה"ל. נוכח זאת, ונוכח חוסר שביעות הרצון הכללית מהמצב הקיים בנושא מלווים, על משהב"ט לקדם, ככל שהדבר תלוי בו, את הנושאים שבתחום אחריותו, הדרושים כדי להשלים בהקדם את הליכי מכרז המלווים החדש 60 , וזאת על מנת לספק לנכי צה"ל טיפול איכותי ואמין. בד בבד עם השלמת הליכי מכרז המלווים החדש, על אגף שיקום נכים להיערך לביצוע של כלל הבקרות הנדרשות על החברות שיזכו במכרז, על מנת להבטיח כי איכות הטיפול בנכי צה"ל תהיה ראויה.	. לצד החשיבות שבמניעת כפל תשלומים, כפי שהוגדר בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות שהותקנו מכוחו, ובמניעת בזבוז משאבי המדינה, חשוב לא פחות למנוע פגיעה בזכויות נכי צה"ל המגיעות להם על פי דין. נוכח זאת, על אגף שיקום נכים והביטוח הלאומי לבחון את כפל התשלומים בין קצבאות שר"ם וקצבאות סיעוד מהביטוח הלאומי לבין מלווה ועזרת זולת מטעמים רפואיים שאותם מממ ן אגף שיקום נכים. במסגרת זו עליהם לבחון את עניינם של נכי צה"ל שאגף שיקום נכים כבר מצא כי הם מקבלים כפל תשלומים (בגין קבלת קצבת סיעוד וליווי גם יחד), ולבחון אם נכי צה"ל נוספים מקבלים כפל תשלומים עקב שילובים אחרים של כל סוגי התשלומים האפשריים (כגון: קצבת שר" ם וליווי, קצבת שר"ם ועזרת זולת מטעמים רפואיים וקצבת סיעוד ועזרת זולת מטעמים רפואיים). על אגף שיקום נכים והביטוח הלאומי לפעול לתיאום מלא ביניהם בנושא כפל התשלומים בגין כל השילובים הרלוונטיים של עזרת זולת מטעמים רפואיים וליווי עם קצבת סיעוד וקצבת שר"ם. על מנת שלא לפגוע בנכי צה"ל, עליהם לפרסם בעניינן של סוגיות אלה הוראות המבהירות כיצד יש לנהוג במקרים שונים של כפל תשלומים אפשרי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, לתקנות ולעקרונות שעליהם מושתתים חוזרי הביטוח הלאומי הרלוונטיים.	337
מערכת הביטחון . פעילות בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה והשומרון משרד מבקר המדינה מעיר ליבמ"ש כי נוכח הקשיים התפעוליים במערכת המחשוב של ועדות העררים, בין היתר בשל סיווגה הביטחוני, עליה ליזום פעולות לשיפורה של המערכת בתיאום עם אגף התקשוב. בביקורת עלה כי בנובמבר 2017 הנחה מח"ט מנשה כי המאבטחים באולמות ביהמ"ש הצבאיים לא יישאו נשק, אלא יהיו מצוידים באלה ובשוקר חשמלי, מכיוון שעצם נשיאת נשק באולם ביהמ"ש "עלול לעודד לפיגוע". מאותו מועד ממלאים חיילי המשטרה הצבאית את ההנחיה הזו, אולם פקודת האבטחה לא תוקנה בהתאם. בביקורת עלה כי ברשות המאבטחים ב"בולם" רשימה של עורכי דין פלסטינים המוכרים לבית המשפט הצבאי בשל הופעתם בו בתדירות גבוהה. נמצא כי עורכי דין המופיעים ברשימה זו אינם עוברים בידוק מלא בהגיעם ל"בולם" אלא בדיקה של מגנומטר בלבד, זאת בניגוד לפקודת האבטחה. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי ראוי שחטמ"ר מנשה יעדכן את הפקודה בנושא זה. בביקורת עלה כי בניגוד לאמור ב פקודת האבטחה, בדיקת הנכנסים בשער הסנגורים נעשית על ידי חייל אבטחה שאינו נמנה עם חיילי המשטרה הצבאית, המוצב במגדל תצפית הסמוך לשער הסניגורים, וכי הוא אינו מבצע את הבדיקות הנדרשות על פי פקודת האבטחה. ביולי 2017 יתרת חשבון הפיקדונות שמנהל המנהא"ז הסתכמה ב כ-56 .מיליון ש"ח בביקורת עלה כי בשל היעדר ממשק בין שתי המערכות האמורות לעיל אירעו מקרים שבהם נפגעו זכויות של נחקרים ונאשמים לאחר שחשבות מנהא"ז לא קיימה את החלטות בתי המשפט בדבר השבת סכומי הפיקדון במועד שבו נקב בית המשפט. עוד עלה כי השבת הכספים בוצעה רק לאחר עיכוב ניכר שלווה לע יתים בהתראות נוספות שנתן בית המשפט לחשבות מנהא"ז36 . משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את ההחלטה על שדרוג מתחם הכניסה של פלסטינים למחנה סאלם. עם זאת, משהחליט רמ"א על שדרוג עמדת הבידוק הביטחוני בכניסה למחנה סאלם, ראוי להשלים את עבודת השדרוג בהקדם, כך שתיעשה גם ההפרדה הנדרשת בנקודת הבידוק. על מפקד פקמ"ז ומח"ט מנשה לוודא שהפעו לות המתוכננות לצורך שיפור התשתיות בכניסה למחנה סאלם יבוצעו בהקדם. בביקורת עלה כי בניגוד לאמור בפקודת האבטחה, מאפריל 2017 עד פברואר 2018 הקצתה המשטרה הצבאית למחנה סאלם רק שישה לוחמים, שלושה מהם לאולמות הדיונים (במקום ארבעה), וכתוצאה מכך חל עיכוב בפתיחת דיונים משפטיים בכל פעם שנדרש לפתוח אולם דיונים רביעי.	משרד מבקר המדינה מעיר לאגף התקשוב וליבמ"ש כי הגדרת תחזוקתה של מערכת מגן צדק כתחזוקת שבר במשך שבע שנים מנעה את ביצועם של חלק מהשינויים והשיפורים הנדרשים בה, ובכך נפגעה יעילותה. נוכח חשיבותה של מערכת מגן צדק לפעילותם של בתי המשפט ונוכח הנחת העבודה שהמערכת עתידה לשמש את לקוחותיה לפחות עד דצמבר 2019 , עלאגף התקשוב ויבמ"ש לנתח את הסיכונים הקיימים בהמשך הפעלתה במצב של תחזוקת שבר לאורך זמן כה רב, ובהתאם לכך להגדיר את תצורת התחזוקה ורמת השירות הנדרשות ולפעול ליישומן.	338
מערכת הביטחון . פעילות מערכת הביטחון בתחום הגנת הסביבה משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל ולמשרד להגנת הסביבה כי עליהם להגיע להסכמה בעניין השימוש בכלי הפלילי נגד בעלי תפקידים בצה"ל, כפי שקבע היועץ המשפטי לממשלה בספטמבר 2016 . ככל שיעלה הצורך, יש לפנות שוב ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיכריע בסוגיה. משרד מבקר המדינה מעיר לאמו"ן ולאג"ת על כך שבניגוד להנחיית מנכ"ל משהב"ט, הם לא הקימו צוות לגיבוש תוכנית עבודה משולבת חוצת תר"שים בתחום הגנת הסביבה, וממילא לא נדונה סוגיית מקורות תקציב למימושה. נוכח הפערים שעליהם הצביע מנכ"ל משהב"ט כאמור לעיל, על סמנכ"ל וראש אמו"ן ועל ראש אג"ת לוודא כי תושלם בהקדם תוכנית עבודה משולבת חוצת תר"ש בתחום זה. בביקורת עלה כי בשנים 2010 - 2015 אמנם מסר משהב"ט דיווחים עיתיים בנוגע לחיבור מחנות צה"ל לתשתיות ביוב, אולם הוא לא חיבר את המחנות בתיאום עם מילת"ב. העברת האחריות לניהול תחום הגנת הסביבה ממינהל הגנת הסביבה באט"ל לענף תכנון תו"פ באג"ת אינה רק שינוי ארגוני אלא שינוי רחב בהרבה, שעלולות להיות לו השפעות על יכולות הטיפול של צה"ל בתחום הגנת הסביבה, על הבקרה והפיקוח של המטכ"ל על תחום זה ועל ממשקיו של צה"ל עם גופים אחרים בתחום זה. זאת בין היתר משום שהעברת התחום לאג"ת הבי אה לביטולו בפועל של מינהל הגנת הסביבה, וכן מאחר שליבת עיסוקו וסדר העדיפויות של ענף תכנון תו"פ אינם בתחום הגנת הסביבה אלא בתחום תכנון התשתיות בצה"ל, תחום הדורש עיסוק רחב. להלן פירוט: .עבודת המטה שביצע צה"ל לבחינת חלופות למיקום מינהל הגנת הסביבה בחנה נושאים כגון תפקידי המינהל , "מפת הזיקות" שלו לגורמי פנים ולגורמי חוץ ותהליכי עבודה מרכזיים, אולם לא צוין בה כי השינוי הארגוני והצמצום בכוח האדם, נדרשו עקב ירידה במספר המׅפגעים שאיתם צה"ל מתמודד או עקב שינויים במדיניות שקבע בתחום הגנת הסביבה. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל שבפועל תהליך העברת האחריות לתחום הגנת הסביבה מאט"ל לאג"ת לווה בצמצום ניכר של כוח האדם המטפל בתחום זה במטכ"ל. נוכח זאת, נפגעה יכולתו של המטכ"ל לנהל את התחום ולספק לו מענה שלם כנדרש. בביקורת עלה שרק שתי סמכויות - זרוע האוויר והחלל וזרוע הים - פעלו להקמת מערך הכשרות עצמאי. שבע מתוך שמונה הסמכויות האחרות לא מימשו את הנחיית אג"ת, מכיוון שחסרו את הידע הנחוץ לכך. במצב דברים זה לא נעשות בסמכויות אלה ביקורות מטכ"ליות, ולא כל בעלי התפקידים בהן מוסמכים ומוכשרים לתפקידם (עוד בנושא זה ראו בהמשך). צה"ל הוא ג וף מרובה משימות, לרבות בתחום הגנת הסביבה. מאחר שתחום זה אינו מצוי בליבת העשייה של צה"ל נדרש פיקוח רציף ומתמיד על ניהולו, ובכלל זה על מימוש היעדים וביצוע המשימות הקשורים אליו. בהקמת המינהל קבע צה"ל גוף מטכ"לי שינהל את ביצוע הביקורות וההכשרות, וקבע את מהותן ואת תכולתן. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל שהמצב הנוכחי הוא חזרה של שנים לאחור, וכי עלול להיווצר חלל ריק בפיקוח ובבקרה של המטכ"ל על תחום הגנת הסביבה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הגם שתוספת כוח האדם יש בה כדי להועיל, הרי שסיכום זה מפצל את תחום הטיפול ולא מאפשר ראייה כוללת של המטכ"ל בתחום הגנת הסביבה, מכיוון שכעת הטיפול בהיבטים מסוימים הוא באחריות של אג"ת ובהיבטים אחרים - באחריות של אט"ל. על סגן הרמטכ"ל לבחון אם פיצול האחריות והטיפול בתחום הגנת הסביבה בין אג"ת לאט"ל לא יביא לפגיעה בראייה הכוללת של המטכ"ל, לפגיעה ביכולתו להכווין ולפקח על פעולות בתחום הגנת הסביבה ולפגיעה ביכולתו לפקח ביעילות על פעולות להפחתת מפגעים סביבתיים שלהם אחראיות יחידות צה"ל.	משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי על פי תר"ש "צה"ל שומר סביבה", בשנים 2010 - 2020 צה"ל היה אמור להשקיע כ-725 מיליון ש"ח בתחום הגנת הסביבה, יותר מכפול מהסכום שציין בתגובתו. בהיעדר תוכנית עבודה רב-שנתית בת מימוש נותרו בעינם רבים מהפערים שעליהם הצביע צה"ל כבר בשנת 2010 . צה"ל מטפל הלכה למעשה רק בחלק מהמפגעים הסביבתיים ובראייה שנתית בלבד, ונפגעת יכולתו לקדם צעדים למניעת מפגעי סביבה. נוכח חשיבותו של תחום הגנת הסביבה, לא רק לצה"ל ולחייליו אלא לכלל המדינה, על סגן הרמטכ"ל להידרש לתוכנית עבודה בת מימוש לצה"ל בתחום זה ולעקוב אחר יישומה.	339
מערכת הביטחון . היבטים בפעילות המשטרה הצבאית החוקרת משרד מבקר המדינה מעיר למפקדי בסיסי מצ"ח כי בהיעדר פיקוח ובקרה מספקים על פעילות המודיעין בבסיסיהם, הם אינם יכולים להבטיח כי תפוקות המודיעין בבסיסים עונות על הנדרש. על אף העיסוק השוטף, רמת הקשב הגבוהה והפעולות שעשתה מִפקדת מצ"ח לגשר על הפערים בתחום המודיעין, הנושא עדיין לא בא על פתרונו. אי לכך על מפקד מצ"ח לפעול לשיפור הפיקוח והבקרה בבסיסי מצ"ח על פעולת המודיעין. בד בבד עליו לבחון את אפקטיביות הפעולות שנעשו לצורך קידום מערך המודיעין ולהציג את מסקנותיו לקמצ"ר ולראש אכ"א. נוכח חשיבותו של מערך זה והצורך לשמר את רמתו המקצועית, על הקמצ"ר ועל ראש אכ"א לבחון את צורכי מערך המודיעין של מצ"ח ואת מסקנותיו של מפקד מצ"ח בנושא, ובהתאם לבחינה זו, לפעול על מנת לוודא כי מערך המודיעין במצ"ח מקצועי ויעיל. . ביצוע חקירות כלכליות אפקטיביות על ידי מצ"ח הכרחי לצה"ל לצורך שמירה על המשאבים החומריים החשובים והרבים שברשותו. בביקורת עלה כי מאז השינוי הארגוני שנעשה במצ"ח, שבו קוצצו תקני היאח"ה והיא הוכפפה ליחידת שח"ק, חלה ירידה מהותית במספר תיקי חקירות ההונאה שטופלו ביחידה וחקירות ההונאה היזומות צומצמו בתקופת הביקורת עד כדי אי-ביצוען. כמו כן, לא בוצעו במצ"ח הכשרות מקצועיות ייעודיות לחוקרים ולאנשי המודיעין בתחום חקירות ההונאה, והמענה המודיעיני בתחום ההונאה לוקה בחסר. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי במצב דברים זה היאח"ה מתקשה לעמוד במשימותיה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי מצב זה עלול לפגוע הן ביכולת האכיפה של עבירות הונאה בצה"ל והן בהרתעת עבריינים פוטנציאליים מביצוען. מאחר שרכזי המודיעין במצ"ח הם במקרים רבים חיילים בשירות חובה, נדרשים תהליכי חפיפה סדורים ופיקוח הדוק על פעילותם, על מנת לוודא כי היא מבוצעת במקצועיות ותוך עמידה בהנחיות. בביקורת עלו ליקויים בתהליכי החניכה של רכזי המודיעין ובפיקוח ובבקרה של המפקדים עליהם. להלן הפרטים: חניכה מקצועית וחפיפה הן תנאי הכרחי לכניסה מוצלחת לתפקיד רכז מודיעין, בעיקר נוכח העובדה כי רכזי המודיעין הם לרוב חיילים בשירות חובה, ללא ניסיון מקצ ועי רלוונטי קודם. משרד מבקר המדינה מעיר למפקדי בסיסי מצ"ח כי אי-יישומה של הנחיית מפקד מצ"ח בנושא חניכת רכזי מודיעין פוגע במקצועיותם ובתוצריהם. כמו כן משרד מבקר המדינה מעיר למפקד מצ"ח על כך שלא וידא שהנחיותיו מיושמות. בביקורת נמצא כי לא היה מתאם בין האינדיקציות הפתוחות במתח"ם לבין האינדיקציות הפתוחות במערכת עמי"ת. להלן הפרטים: על אף החשיבות שמייחסת מפקדת מצ"ח לנושא, בביקורת עלה כי איסוף המידע בנושא נשק ואמל"ח אינו עומד בהישג הנדרש על פי התבחינים שקבעה מצ"ח, וכי בסיסי מצ"ח לא עמדו ביעד של איסוף אפקטיבי ביחידות שבהן קיימים מצבורי נשק ואמל"ח. תקנות המרשם הפלילי פורסמו ב - 7.2.86 ונקבע בהן כי "תחילתן של תקנות אלה חמישה עשר ימים מיום פרסומן ותקפן לשנה מיום תחילתן". בביקורת נמצא כי תוקפן של תקנות אלו לא הוארך מאז. מכאן, שהדיווח על הרשעות בבתי דין צבאיים מתבצע על פי תקנות שאינן בתוקף.	בביקורת עלו מקרים שבהם לא הייתה הקפדה על הזנת פרטים מלאים ליומני החקירות במתח"ם כנדרש בהנחיית מפקד מצ"ח. להלן הפרטים:	340
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . פעולות הממשלה לעידוד התחרות בשוק הפירות והירקות ולצמצום פערי התיווך .עוד ב-2001 החליטה הממשלה לפעול להקמת שוק סיטוני חדש, מודרני ואיכותי לתוצרת חקלאית למטרופולין תל אביב במתחם מסובים, כדי לקדם את התחרות ואת היעילות בשיווק התוצרת החקלאית, לצמצם את פער התיווך ולהביא לעלייה באיכות התוצרת, לרווחת הצרכנים והחקלאים. הממשלה אף תיק פה החלטה זו בשלוש החלטות נוספות: ההחלטה מאוקטובר 2010 על הקמת חברת השוק, וההחלטות מאפריל 2014 וממרץ2017 .על הארכת פעילותה במועד סיום הביקורת, 17 שנים לאחר החלטת הממשלה מ-2001 לפעול להקמת שוק סיטוני חדש, טרם הוקם השוק. השוק הסיטוני פועל כיום במתחם זמני שה וקם בצריפין ב -2006 , בתנאים של מחסור בשטחי אחסנה, צפיפות וחוסר יעילות, הגורמים בין היתר לרמת פחתים גבוהה של תוצרת חקלאית טרייה. בסופו של יום לא הושגה אף לא מטרה אחת ממטרות השוק הסיטוני שהגדירה הממשלה: לא קודמה התחרות ולא הוגברה יעילות מערכות שיווק התוצרת הח קלאית בארץ; לא חל שינוי בפערי התיווך; לא הוגבר הפיקוח על המסחר בתוצרת חקלאית; לא הוקמה מערכת מסחר סיטוני הוגנת ויעילה במוצרים צמחיים לתועלת המגדלים, הסוחרים והצרכנים; לא הוכח שמקוימים התקנים לשיווק ולהחזקה של תוצרת חקלאית, למען עלייה באיכות התוצרת ושמירה על בריאות הציבור. בשל אי הקמת השוק החדש, לא עודד השימוש בו ולא עודדה הפיכתו לנגיש. העובדות שנפרשו בפרק זה בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב -17 השנים האחרונות משקפות שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות בפעולת הממשלה, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001 . הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות איטית שגבלה לעיתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון. לא נמצא כי משרדי החקלאות והאוצר תיקפו באותה העת את האומדנים של התועלות למשק ואת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. .משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המחירים כי עליה לקיים הערכת מצב ולקבוע אם בדיקת נתוני 2017 תוביל לתשתית נאותה של נתונים, שתאפשר קבלת החלטה בסוגיה רגישה זו בעתיד הקרוב. על ועדת המחירים לסיים בדחיפות את בדיקתה לגבי נתוני 2017 , כדי שתהיה לה התמונה הכוללת של נתוני שלוש השנים (2015 עד2017 ) ותוכל לקבל את ההחלטה המיטבית על דרך הפעולה הנדרשת להמשך הטיפול בפערי התיווך במחירי פירות וירקות טריים. ועדת קדמי המליצה עוד ביולי 2012 לקדם שוקי מזון מקומיים למכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים, ובכך להגדיל את מספר נקודות המכירה, דבר שעשוי לתרום רבות לתחרות. רק באוקטובר 2017 , כעבור כחמש שנים, החל משרד החקלאות בהפעלת נוהל למימון שוקי איכרים ברשויות המקומיות. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018 , שש שנים לאחר שהוגשה המלצת ועדת קדמי בנושא, הופעלו שוקי איכרים בארבע רשויות מקומיות בלבד49 - .עובדה המשקפת יישום איטי ומזערי של המדיניות הביקורת העלתה כי מבין 255 רשויות מקומיות בישראל 50 , במועד סיום הביקורת רק 29 רשויות הגישו בקשה להשתתפות במימון אירועי שוק איכרים במסגרת הנוהל שפרסם משרד החקלאות; כלומר שיעור ההיענות של הרשויות המקומיות היה כ-11% .בלבד עוד עלה כי 14 מבין 27 הרשויות המקומיות שהחליטו להפעיל שוק איכרים בתחומן (52% ) שייכות לאשכול חברתי-כלכלי 51 הגבוה מ-5 ;10 ( רשויות37% ) שייכות לאשכול חברתי-כלכלי 5; ו-3 ( רשויות בלבד11% ) שייכות לאשכול חברתי-כלכלי הנמוך מ -5 . שיעור ההיענות הנמוך של הרשויות לנוהל שפרסם משרד החק לאות, והפעלת שוקי איכרים בארבע רשויות מקומיות בלבד, נכון לספטמבר 2018 , בשעה שוועדת התמיכות קבעה כי 21 הרשויות שאושרה להן תמיכה ב-2017 יקיימו את אירוע השוק הראשון עד יולי2018 - כל אלה משקפים הסתייגות של הרשויות המקומיות מהפרויקט במתכונתו הנוכחית. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המחירים כי עליה לבחון את נתוני שנת 2017 בשים לב לנתונים שהועלו במסגרת בחינת הרווחיות לשנת 2016 (שהובאו בתרשים8 שלעיל), ובכלל זה הנתונים המצביעים על הרווחיות מפעילות שיווק פירות הגבוהה בהשוואה לרווחיות מכלל הפעילות הקמעונית. נתונים אלו ראוי שינותחו באופן מעמיק על ידי הגורמים הממשלתיים בראי מדיניות הממשלה לפעול להורדת יוקר המחיה. בהתאם למסקנות בדיקה זו יידרשו משרדי האוצר והחקלאות לקבל החלטות על אופן יישום הכלים העומדים לרשותם במטרה להביא לעידוד התחרות והיעילות לאורך שרשרת השיווק של הפירות והירקות ולצמצום פערי התיווך. בכלל זה על שני המשרדים לפעול לאסדרה של קשרי המסחר בין החקלאים למשווקים הסיטונאים והקמעונאים ולעידוד שוקי איכרים (מכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים) והשוק הסיטוני. . מהמתואר לעיל עולה כי פעולות משרד החקלאות לאסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים קודמו באיטיות וטרם מוצו. אף שהצורך באסדרה האמורה עלה במסגרת בחינה שביצע משרד החקלאות כבר ב-2015 , רק במרץ 2018 הבשיל הצורך לכדי החלטה לנסח הצעה לאמנה וולונטרית לכללי מסחר הוגנים בשיווק פירות וירקות טריים, לרבות הצורך בקיום חוזה בכתב בין הצדדים למסחר ובקביעת מנגנון בוררות. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018 , כשלוש שנים לאחר שהצורך באסדרה הועלה וכח צי שנה לאחר קבלת ההחלטה על גיבוש האמנה, טרם פרסם המשרד את טיוטת האמנה להערות הצדדים. כמו כן מ -2016 משרד החקלאות אינו מנפיק רישיונות סיטונאים בתחום הפירות והירקות הטריים, כנדרש בדין. יוצא אם כן כי בחינותיו של המשרד הן בקשר ליעילות השימוש בסמכותו להעניק רישיונות לסיטונאים ולקבוע תנאים להענקתם, והן בקשר לגיבוש אמנה למסחר הוגן, וכל זאת מתוך כוונה כי פעולה זו תתרום לצמצום פערי התיווך - אינן מגיעות לשלב הסיום, והשימוש בכלים אלו אינו ממוצה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד החקלאות להשלים בהקדם את פעולתו לפרסום הצעה לאמנה וולונטרית, כפי שנקבע בסיכום הפגישה ממרץ 2018 עם נציגי החקלאים, הסיטונאים והקמעונאים. ככל שיתעוררו קשיים בהשלמת הפעולה בעניין זה, מוצע לערב את שר החקלאות ומנכ"ל המשרד בנושא. כמו כן על המשרד לקבוע מנגנון ליישום האמנה ומדדים ברורים לבחינת יעילותה.	משרד מבקר המדינה מכיר בחשיבות היוזמה שנקט משרד החקלאות לעידוד מכירה ישירה של תוצרת חקלאית מהמגדלים אל הצרכנים, באופן מוסדר ומפוקח, באמצעות נוהל התמיכה במימון שוקי האיכרים. עם זאת סטטוס היישום הנוכחי מחייב פעולה מהירה של הפקת לקחים, לרבות בירור הסיבות לשיעור ההיענות הנמוך של הרשויות לנוהל ובירור החסמים העומדים לפני הרשויות שהמשרד אישר את השתתפותן בנוהל. על משרד החקלאות לבצע חשיבה אשר לצעדים ולתמריצים העשויים לעודד שימוש בכלי זה, בעיקר ברשויות שמשויכות לאשכול חברתי -כלכלי בינוני או נמוך. על המשרד לנתב את פעולתו בנושא זה ליישום אפקטיבי.	341
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . סוגיות הנוגעות למינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני .מן הנתונים שבתצוגה הגרפית עולה כי החל בשנת 2015 ועד לשנת2018 פחתו מאוד תקציבי מלח"י מן המדען הראשי של משרד החקלאות בהשוואה לשנים 2013 ו-2014 . דבר זה מעלה חשש כי היעדרה של ועדת היגוי לנושא המדגה היה בו כדי לפגוע ביכולת התחרות של ענף זה מול ענפי חקלאות אחרים אשר יוצגו באמצעות ועדות היגוי הייחודיות להן, בכל הנוגע למענקי הקרן המרכזית של המדען הראשי. .ועדת קנדל מצאה כי הולכת ומצטמצמת היכולת של מכון וולקני לשמר תשתיות מחקריות שישרתו את חוקריו לשם ביצוע מחקרים ברמה עולמית. החלטת משרד החקלאות בעקבות הקיצוץ הרוחבי שהושת עליו לקצץ סכום משמעותי מתקציב המכון לשנת 2019 ,הייתה ראויה לבחינה נוספת שכן היא אינה מתיישבת עם מ סקנות ועדת קנדל. מתשובת משרד החקלאות עולה כי המכון יכול להתחיל את פעילותו בשנת 2019 , ואם במהלך השנה יקלע לקשיים תקציביים - "הרי שישנן דרכים מקובלות לקבלת תוספת תקציבית". משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי תשובתו נכונה למקרה בו נקבע ליחידה תקציב אשר אמור לספק את צרכיה ובמהלך השנה היא נקלעת בכל זאת לקשיים. אולם במקרה זה, שבו מדובר בקיצוץ של 39 מיליון ש"ח מתקציב המכון, נאמר בהערכה מקצועית תקציבית שנעשתה במשרד עצמו בשנת 2018 , "המכון לא יצליח להתמודד עם הקיצוץ" הזה בתקציבו לשנת 2019 . כלומר, המשרד צופה מראש ש המכון יקלע לקשיים. לפיכך מטרת הבחינה הנוספת של ההחלטה בעניין זה היא לקיים את האמור: סוף מעשה במחשבה תחילה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד החקלאות במסגרת הביקורת שעשה, כי ניתוח ההשלכות הצפויות כתוצאה מקיצוץ התקציב בראי מסקנות ועדת קנדל מחייבות ביצוע בחינה נוספת והערכת מצב, על מנת להבטיח כי המכון ימשיך לתפקד כנדרש ולספק לחוקריו את התשתיות הראויות להבטחת ביצוע מחקרים ברמה גבוהה. עוד העיר משרד מבקר המדינה למשרד החקלאות ולמכון וולקני, כי כדי שיהיה ניתן להתמודד הן בשנת 2019 והן בשנים הבאות אחריה עם השלכות של קיצוצים רוחביים, על שני הגופים לסווג בכל שנה את הפעולות החיוניות לקיום פעילותו של מכון וולקני ולשייך להן מקור תקציבי. בחינת הצרכים החיוניים תאפשר להבטיח שבתקופות של קיצוצים תקציביים לא ייפגעו פעולות אלה, שכן שחיקה עד ביטול של מקורות למימון שימושים בסיסיים וחיוניים בפעילותו של מכון המחקר תביא לכך שהוא לא יהיה מסוגל למלא את ייעודו - לספק לחוקרים המועסקים בו את התנאים לביצוע המחקרים, להגן על הקניין הרוחני שעולה ממחקרים אלה ולקדם את שיתוף הפעולה בין המחקר לבין התעשייה. עלה, כי מאז שהתקבלה החלטת ממשלה מ-2009 על העברת מלח"י לאחריות מכון וולקני חלף כמעט עשור. עד למועד סיום הביקורת באוגוסט 2018 החלטה זו עדיין לא יושמה. מלח"י עדיין שייך לחיא"ל ולא עבר לאחריות מכון וולקני. במצב השריר כיום, חוקרי מלח"י אינם משולבים במסגרת הארגונית של מכון וולקני, דבר שעל פי המתוכנן היה אמור להעצים את פוטנציאל המו"פ בתחום החקלאות הימית. נוסף על כך, כעולה מהמלצות ועדת המשנה של ועדת טייכר, העברת מלח"י למסגרת מכון וולקני הייתה יכולה להעצים את יכו לותיו של מלח"י עצמו ולאפשר לו לשגשג. זאת ועוד, כל עוד מלח"י אינו חלק ממכון וולקני אין באפשרותו ליהנות משירותים שהיה יכול לקבל מן המכון בכל הנוגע לשימוש בציוד או לקליטת חוקרים. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י ולמשרד החקלאות כי מן הראוי שהיו בוחנים ומוודאים כי קיימת תשתית מבוססת לדברים שנכתבו במסמך א' שהוכן בהזמנתם ובעבורם, והוגש על ידי רמ"י לחברי הוועדה לבחינת העתקת מכון וולקני לצפון. דבר זה היה צריך להיעשות לפני הגשת המסמך לוועדה, וככל הניתן על ידי תיקופו באמצעות הנהלת מכון וולקני - הגוף המחקרי אשר על צרכיו העתידיים מדובר. עוד יצוין כי מסמך א' הוגש לחברי הוועדה, מבלי שנכתב לגביו לכל הפחות, כי הנהלת מכון וולקני לא נשאלה במהלך כתיבתו לגבי צרכיו העתידיים של המכון וגם לא אישרה את האמור בו בנושא זה. משרד מבקר המדינה מציין כי הדחיפות שבה התבקשו משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים להעיר על הנוסח - מערבו של יום חמישי לקראת הגשת הצעת המחליטים למזכירות הממשלה ביום ראשון בבוקר - היה בה כדי להקשות על גורמים אלה ללבן כראוי בעצמם ועם משרד החקלאות את האמור בהצעת המחליטים ולהבטיח שכל החלטה מחייבת שתקבל הממשלה בנושא תהיה מבוססת ומיטבית ככל הניתן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי מאחר ששר החקלאות בכובעו כשר הבינוי והשיכון בחן במסגרת פעולות משרדו את האפשרות להשתמש בשטח עליו שוכן מכון וולקני למטרות דיור, היה על משרד החקלאות לציין בהצעת המחליטים שהגיש למשרד המשפטים כי הרעיון להעתקת מכון וולקני ממקומו עלה בעבר כדי לשרת מטרה זו, ולא להסתפק בציון המטרה של חיזוק אזור הצפון. הצעת המחליטים הוגשה למשרד המשפטים כדי שתוגש בסופו של דבר לאישור ועדת השרים, ולפיכך האמור בה היה צריך לשקף את כל המטרות שביקשה הממשלה להשיג מהמהלך. .כפי שצוין, משרד החקלאות שלח את נוסח הצעת המחליטים שהכין אל משרד המשפטים וביקש ממנו להגיב בדחיפות כדי שיהיה ניתן להגישה למזכירות הממשלה לשם העלתה לדיון בוועדת השרים. עם זאת, משרד החקלאות שלח את נוסח הצעת המחליטים ליועצת המשפטית שלו כדי שתחווה דעתה עליה רק יומיים לפני כן. היועצת המשפטית של משרד החקלאות לא צרפה את חוות דעתה לנוסח ששלח משרד החקלאות. היא סברה כי נוסח הצעת המחליטים אינו בשל וביקשה לקבל מידע על ההצעה לרבות את הערותיהם של משרדי ממשלה אחרים. לאחר שהיה בידיה המידע היא הכינה את חוות הדעת על הצעת המחליטים ושלחה אותה למשרד המשפטים כדי שתצורף לנוסח הצעת המחליטים שמשרד החקלאות שלח עוד קודם לכן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות, כי מן הראוי שיקבל מלשכת הייעוץ המשפטי שלו חוות דעת בנוגע לנוסח הצעת מחליטים לפני הגשתה למשרד המשפטים. שליחת נוסח של הצעה לפני קבלת חוות דעת זו עלולה להוביל למצב שבו הערות משרד המשפטים יהפכו לא רלוונטיות אם ישונה הנוסח בעקבות חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של משרד החקלאות. עוד יש לתת ללשכת הייעוץ המשפטי של המשרד שהות מספקת כדי שתוכל לקבל מידע על הנושא ולהביא בחשבון את הערות משרדי הממשלה האחרים הרלוונטיים לעניין; זאת כדי שחוות הדעת שלה תהיה מקצועית ונוסחה מטּויב. אשר להעברת הצעת מחליטים למשרד המשפטים - יש להציג לו את כל המידע הנחוץ לו, ואין טעם להאיץ בו להגיש את הערותיו בדחיפות בטרם נמסרה לו חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של משרד החקלאות עצמו. 4. בבירורים שעשו נציגי משרד מבקר המדינה עם הנהלת מכון וולקני היא מסרה כי משרד החקלאות לא התייעץ עם מכון וולקני וחוקריו במהלך גיבוש נוסח הצעת המחליטים להעתקת מכון וולקני לצפון, אף שהדבר משליך על עתיד המכון ועל עתידם המקצועי של העובדים והחוקרים המועסקים בו. באופן זה המשרד גיבש את ההחלטה לקדם פעולות להעתקת מכון וולקני לפריפריה מבלי שבחן קודם לכן את משמעות המהלך והשלכותיו על המחקר החקלאי ועל עתיד המכון. מתשובותיהם של משרד החקלאות ומכון וולקני עולה כי יחסי האימון ושיתוף הפעולה בין הצדדים ראויים לשיפור.	משרד מבקר המדינה פנה להנהלת מכון וולקני כדי שת גיב לאמור במסמך א' לגבי צרכיו של המכון. בתשובת הנהלת המכון מיוני 2018 למשרד מבקר המדינהנאמר כי מרבית הניסויים שמבצעים חוקרי המכון נעשים בחלקות מסחריות באזורים שונים במדינה ובמרכזים אזוריים של מו"פ, ואין למכון צורך בשטחי ניסוי מעבר לשטחים העומדים לרשותו. הנהלת מכון וולקני דחתה אפוא את האמור במסמך א' בעניין זה. בתשובת המכון למשרד מבקר המדינה הסתייגה הנהלת המכון גם מהאמור במסמך א', שלפיו העתקת המכון לצפון הארץ תתרום לו בכך שתאפשר לו לשתף פעולה עם מכוני מחקר ואקדמיה באזור זה. על פי הנהלת מכון וולקני, גם במיקומו הנוכחי של המכון - במרכז הארץ - הוא משתף פעולה עם מכוני מחקר בצפון; יחד עם זאת מכונים אלה בלבד אינם יכולים להוות סביבה אקדמית-מדעית תומכת עבורו ואינם יכולים לשמש תחליף למוסדות הממוקמים במרכז הארץ, שהם רלוונטיים יותר למחקר החקלאי שמבצע מכון וולקני. ע ם המוסדות הרלוונטיים יותר לעבודתו של מכון וולקני נמנים , על פי הנהלת המכון, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר- אילן ואוניברסיטת תל-אביב. מכון וולקני מסר למשרד מבקר המדינה כי האמירות לגבי צורכי המחקר שלו נכתבו במסמך א' מבלי שהנהלת המכון או החוקרים בו נשאלו על כך.	342
משרד המשפטים . ניהול ומימוש של עיזבונות מחו"ל לטובת מדינת ישראל נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא נכתב הנוהל הנוסף שנועד להסדיר את הליך מימוש העיזבונות של הנציגות בצרפת וממילא לא אושר, וכי הפעילות למימוש עיזבונות בנציגות נעשית ללא נוהל תומך, אף שמדובר בהיקף משמעותי של עיזבונות. עולה אפוא כי אין הסדרה מלאה בנוהל מתאים של הפעולות שעל נציגי האפוטרופוס הכללי לנקוט בהליכי כינוס ומימוש של העיזבונות ואין הנחיות ברורות אשר לפעולות שעליהם לבצע לשם כך בכל מדינה. משרד מבקר המדינה מעיר לאפוטרופוס הכללי, כי עליו לבחון אם הדין המקומי במדינות שהעיזבון ניתן בהן מקנה כלים נוספים לנציגי האפוטרופוס בביצוע עבודתם ולשלב את השימוש בו בהנחיותיו, ולא להסתפק בכלים שהדין בישראל מעניק בהקשר של עיזבונות שהתקבלו במקומות אחרים בעולם. 3. מנובמבר 2010 עד אפריל 2018 נפתחו במחלקה 17 תיקי עיזבונות שהמוטב הסופי בהם הוא קרן היסוד, והם טופלו בהתאם למתווה האמור. משרד מבקר המדינה בחן את אופן מימוש ההסכם שבין האפוטרופוס לקרן היסוד ב-15 תיקים שנבחרו באופן אקראי מתוך 17 התיקים שנפתחו. הוא מצא שלושה ליקויים מרכזיים כדלקמן: נמצא כי פעולת האפוטרופוס הכללי נעשית בלא שגובשה מדיניות ברורה לעניין ייזום ושימור של קשרים עם תורמים ומצווים פוטנציאליים. יצוין כי בחוק האפוטרופוס הכללי ובהחלטות הממשלה אין התייחסות לנושא זה. בהיעדר החלטה סדורה בדבר הסוג והאופי של הפעילות הנדרשת לשמירה על קשר עם מי שכבר העביר תרומה או הצהיר על כוונתו להוריש רכוש למדינה , פעילות האפוטרופוס כלפי מצווים ותורמים פוטנציאליים אינה אחידה: השינוי שהונהג במחלקה לא הועלה על הכתב ולא הופץ לעובדי המחלקה או לנציגויות. על אף השינוי, הנציגות בצרפת ממשיכה לפנות למצווים פוטנציאליים. משרד מבקר המדינה מעיר לאפוטרופוס הכללי כי עליו לכתוב הוראות מפורטות כיצד לשמור על קשר עם מצווים ותורמים ולהגדיר בהן בבירור אילו פעולות מותר לבצע ואילו פעולות מעוררות חשש להשפעה בלתי הוגנת או למעורבות אסורה. מתווה הפעילות הרגיל של האפוטרופוס מאפשר למפקחים במחלקה לפקח על מימוש העיזבון מראש, ואילו בהסדר שהושג עם קרן היסוד בהולנד, האפוטרופוס מפקח על ביצוע מיזמים ועל השימוש שנעשה בכספי העיזבון רק בדיעבד. כך מתווה הפעילות שהאפוטרופוס אישר בשנת 2010 יצר דרך פעולה שונה ולא שוויונית בהליך למימוש עיזבונות לטובת קרן היסוד בהשוואה להליך מימוש עיזבונות לטובת מוטבים אחרים, ובהם מוסדות לאומיים אחרים.	.משרד מבקר המדינה מעיר לאפוטרופוס כי אין חולק על כך שהקרן היא מוסד לאומי , אך אין בכך כדי להצדיק חריגה מתהליך הפיקוח והבקרה שהאפוטרופוס נוקט כלפי גופים אחרים משבחר אדם להוריש את נכסיו למדינת ישראל עבור קרן היסוד ולא להורישם ישירות לקרן היסוד.	343
משרד המשפטים . מערך התביעה המשטרתית - שיוכו הארגוני ועצמאותו אולם בדיון נוסף בראשות המפכ"ל דאז שהתקיים בנובמבר 2016, בנושא מערך התביעות המשטרתי , נדונה כאמור הכפפת תובעי הרישוי לחטיבת התביעות אך לא נדונה כפיפות ה של תובעת הגנת הסביבה. הימנעות מפרסום נהלים ודרכי עבודה באופן נגיש ונוח לציבור אינה מתיישבת עם ה שקיפות המתבקשת מגורם תביעתי בעל סמכויות אכיפה והעמדה לדין. על מינהל התביעות לפרסם מידע על נהליו כדי להגביר את השקיפות השלטונית שהיא אבן יסוד בכל שיטת ממשל דמוקרטית, ובעיקר כאשר מדובר בגוף האמון על 90% מכתבי האישום המוגשים במדינת ישראל. יוער כי ההיבט הפיזי, ובעיקר העבודה של גורמי חקירה וגורמי התביעה באותו מתקן משטרתי, עשוי לפגוע ביכולת להבטיח הפרדה בין שני המערכים ולשמור על עצמאותה של עבודת התביעה. . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי ראוי שהפרקליטות תבחן מדי פעם בפעם אם מטרת ההנחיה שהופצה במחוזות אכן מושגת, ואם היקף תיקי תקיפת השוטר שהועברו לטיפולו של מינהל התביעות אכן מצטמצם. חרף העובדה שהמחוקק קבע שעל הפרקליטות לדווח לוועדת החוקה בהתאם לקבוע בחסד"פ לא הגישה הפרקליטות דיווח לוועדה לשנת 2017 . עדמועד סיום הביקורת, הדיווח האחרון שהגישה הפרקליטות לוועדה התייחס לנתוני שנת 2016 . שאלת הטיפול בתיקים של עבירות נגד שוטרים נוגעת לחשיבות האובייקטיביות של התביעה המשטרתית ו לאתגר העומד בפני התובעים המשטרתיים במילוי תפקידם כלובשי מדים במסגרת המשטרה. משכך , ההחלטות המתקבלות בדבר העברת תיקים מהפרקליטות לתביעה המשטרתית ראוי שישקפו גישה שלפיה ככלל , הפרקליטות תטפל בתיקי תקיפת שוטר ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; זו גם התפיסה שעמדה ביסוד תיקון 62. רצונה של הפרקליטות להוריד מכתפיה את עומס הטיפול בתיקי תקיפת שוטר, אינו יכול להיות כשלעצמו נימוק להעברת הנטל לתביעה המשטרתית. הנתונים שהובאו בפרק זה מלמדים שיותר מ-50% מהתיקים מטופלים בידי התביעה המשטרתית. לפיכך, נדרש שהפרקליטות תוודא שהעברת הטיפול בתיקים אלו לתביעה המשטרתית תיעשה בצמצום, במידתיות ועל פי כוונת המחוקק. .איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות עוגן בהחלטת ממשלה ובמסקנות של כמה ועדות ציבוריות וצוותי עבודה במשרדי הממשלה כתכנית פעולה ארוכת טווח. חרף החלטת הממשלה ובשים לב להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לאיחוד, נזנחה תוכנית זו עד שהיא כבר אינה עולה לסדר היום הציבורי, ואין בנמצא תוכנית עבודה עתידית בנוגע לאופן יישומה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי מהותו של הנושא, מסקנות הוועדות הציבוריות והגורמים המקצועיים שבחנו אותו לאורך השנים והחלטת הממשלה, שעדיין תקפה כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת , אינן מאפשרות הסרת הנושא מסדר היום הציבורי, והן מחייבות לכל הפחות כניסה לנתיב של בחינה בלתי תלויה שתוצאותיה יובאו להכרעת הממשלה. בפועל, התביעה המשטרתית והפרקליטות פנו לאפיק חלופי של הסדרת חלוקת העבודה ביניהן, באמצעות הנחיה מקצועית ובקרה של הפרקליטות, תוך זניחת רעיון האיחוד. במצב הקיים המשטרה נדרשת להשלים את השינויים פנים-ארגוניים בנוגע לכפיפותו של מערך התביעה המשטרתית, הפרקליטות נדרשת להגביר את הפיקוח על מערך התביעות במשטרה ועליהן יחד להסדיר את קשרי העבודה בנהלי עבודה ממוסדים שמקיימים גם מימד של פיקוח. בשנת 2016 הגיש מינהל התביעות כ - 32,000 כתבי אישום ומספר דומה של כתבי אישום הוגש בשנת 2017 .יותר מ-40% מכתבי האישום מוגשים כשלצידם בקשה למעצר עד תום ההליכים. היקפי עבודת מינהל התביעות מלמדים על היותו גורם מרכזי במערכת התביעה הכללית בישראל, ומכאן החשיבות הנודעת לשמירה על עצמאותו. תוכנית מפנ"ה מדדה את כל תחנות המשטרה ואת היחידות הארציות, ולא את עבודת התובעים המשטרתיים, אך עלה חשש שה תוכנית ויעדי המשטרה השפיעו כבר אז על עבודת התביעה בעיקר בכל הנוגע למספר המעצרים עד תום ההליכים והגשת כתבי האישום.	.מן האמור לעיל עולה שרוב הנהלים וה הנחיות שעל פיהם פועל מערך התביעות המשטרתי אינם מפורסמים לציבור . משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי אין הלימה בין אי-פרסומם של הנהלים וההנחיות לעומת פרסום עשרות נהלים במרשתת הנוגעים לסדרי עבודתה ומדיניות התביעה של פרקליטות המדינה. החלטת המשטרה שלא לפרסם את ההנחיות מסתמנת כ גורפת, ומשכך יש בה כדי לפגוע בזכות הציבור לחופש מידע. המשטרה נדרשת לשקול מחדש את עמדתה בהקשר זה ולבחון את הצורך לפרסם את המידע לציבור באופן נגיש ונוח. אם המשטרה מחליטה שלא לפרסם נהלים והנחיות שעל פיהם פועלת התביעה המשטרתית עליה לפרט ולהבהיר את הטעמים העומדים ביסוד החלטותיה בנוגע לאותם נהלים והנחיות63 .	344
משרד המשפטים . פיתוח והטמעה של מערכת מחשוב לתכנון, ניהול ובקרה בפרקליטות המדינה (תנופ"ה) משרד מבקר המדינה מצא שבמועד סיום הביקורת הפריסה הגיאוגרפית והטמעת המערכת במחוזות וביחידות הפרקליטות טרם הושלמו. הנה הפרטים: נמצא כי הפרקליטות והאגף למערכות מידע לא עמדו בחלק מכריע ממסגרת לוחות הזמנים המעודכנת שנקבעה לפרויקט בשנ ת 2009 . הם גם לא עמדו בקביעה של ועדת ההיגוי משנת 2011 ולפיה יש להשלים את הפרויקט בתוך שנתיים. בארבעה מחוזות היה עיכוב של כשנה, בשתי יחידות היה עיכוב של כשנתיים, ביחידה אחת היה עיכוב של כשלוש שנים, ובשתי יחידות נוספות היה עיכוב של כחמש שנים. במועד סיום הביקורת , פרויקט תנופ"ה עדיין רחוק מסיום - לפי מסמכי היסוד תכולתו עדיין לא הושלמה והפרויקט עדיין נמצא בעיצומו של שלב ב'. נמצא כי במחוז תל אביב (אזרחי), במחוז צפון (מדור אזרחי) וב -12 מתוך19 יחידות מטה 40 לא עלתה המערכת לאוויר כלל עד אוגוסט 2017 , אף שעל פי לוח הזמנים שעודכן בשנת 2009 , המערכת הייתה אמורה לעלות לאוויר ביחידות האלה במאי 2012. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף למערכות מידע ולפרקליטות כי גם כיום הפרויקט מתנהל ללא מסגרת לוחות זמנים מתכללת הקובעת אבני דרך למסירת יתרת תכולת הפרויקט, וכי הם לא קבעו מועד לסיומו, זאת בניגוד לנוהל מפת"ח, להנחיות רשות התקשוב ולנוהל ניהול פרויקטים של האגף. בהיעדר לוח זמנים פרויקטלי לא ניתן לקיים עליו בקרה ראויה. על האגף ועל הפרקליטות לקבוע לוח זמנים מקיף לפרויקט עד סיומו. ועדת ההיגוי והוועדה המשרדית למחשוב נדרשות להגביר את הבקרה על אופן ביצוע הפרויקט כדי שהפרויקט יעמוד בלוחות הזמנים ובאבני הדרך שנקבעו לו וכדי שהוא יגיע לסיומו41. הביקורת העלתה כי הפרויקט נוהל במשך השנים ללא תקציב ייעודי, כולל ומאושר המאפשר לעקוב אחר ההוצאות ואחר חריגות מהתקציב המאושר ולפקח עליהן . בפועל, בכל שנה הוקצו לפרויקט תקציבים, בעיקר מתקציב האגף למערכות מידע ומתקציב הפרקליטות, שלא על בסיס תכנון תקציבי רב-שנתי, וללא יכולת להעריך את ההוצאות בכל שנה למול מסמך תקציבי כולל לביצוע הפרויקט על כל מרכיביו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף למערכות מידע, למנכ"לית משרד המשפטים, לחשב המשרד וליחידת הניהול כי אין בידיהם אומדן של העלויות הצפויות להשלמת הפרויקט לפי התכולה שהוגדרה במסמכי היסוד שלו. מאחר שפרויקט תנופ"ה הוא פרויקט מורכב וגדול מאוד ונמשך שנים רבות, עליהם להכין לאלתר מסמך אומדן עלויות פרויקטלי מלא, ולפעול לכך שתוכן לפרויקט תוכנית תקציבית רב-שנדתית כוללת עד לסיומו 53 . כמו כן עליהם לוודא שהוועדה המשרדית למחשוב וועדת ההיגוי יקיימו בקרה על התקדמות הפרויקט וידווחו להם על כל בקשה להגדלת התקציב ועל כל חריגה ממנו וממסמך העלויות. נמצא כי הממשק הממחושב בין הפרקליטות לשב"ס לא הוקם בשום נושא מן הנושאים האמורים, למעט "ממשק הכספות", אשר נכון לאוקטובר 2018 טרם הפך למבצעי ומצוי בהליכי בדיקות. .נמצא כי מרבית הממשקים בין מערכת תנופ"ה ובין מערכות המידע של גופים אלה לא הוקמו וכי הפרקליטות לא דנה כלל עם רובם כדי לקדמם 79.	אבני הנגף שעלולות לפגוע ביישום תוכנית ענן אכיפה בכלל ובפיתוח ממשק בין מערכת תנופ"ה לנט - המשפט בפרט, מהותיות ומקצועיות. חילוקי הדעות המונעים את ביצוע הממ שק בין תנופ"ה לנט -המשפט עניינם מחלוקות משפטיות הנוגעות לתחומי האחריות של גורמי אכיפת החוק ולחלוקת התפקידים ביניהם.	345
משרד האוצר . היבטים בהתקשרויות משרדי הממשלה בתחום התקשוב מרבית המנמ"רים נוהגים לתת מש קל בקביעת ציון האיכות של המציע לניסיון העבר שלו עימם או עם משרדים אחרים. ואולם, המידע בנושא זה אינו מנוהל בממשלה במרוכז - בין במינהל הרכש ובין ברשות התקשוב. בהיעדר ניהול של המידע, בכל הצעה למכרז אמור המשרד לאמת את המידע שמסר מגיש ההצעה בדבר ניסיונו הקודם עם משרדים אחרים. זאת ועוד, ייתכן שלמשרד לא יהיה מידע על ניסיון קודם כושל שהיה למציע עם משרד אחר, מאחר שהמציע לא ציין בהצעתו את התקשרו תו עם אותו משרד בעבר. על רשות התקשוב והחשכ"ל לשקול להקים מאגר מידע ממשלתי שבו יירשמו חוות הדעת של המנמ"רים על טיב עבודת הספקים, בדומה למאגרים שהוקמו בארצות הברית. מאגר כזה יכול לתרום לשיפור רמת השירות של הספקים בהתקשרויות הקיימות ולסייע בבחירת הספקים הטובים ביותר בהתקשרויות עתידיות. ככל שיוקם מאגר מידע בנושא, מומלץ להרחיב אותו גם להתקשרויות שאינן בהכרח בתחום התקשוב. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב ולמינהל הרכש כי הערוצים לשיתוף ידע ממשלתי שבהם משתמשים המנמ"רים על מנת לברר אם משרדים אחרים פרסמו או עומדים לפרסם מכרז בנושאים שמשרדם מתעניין בהם לוקים בחסר. להלן פירוט: 1. בירור בפורומים מקצועיים, לרבות פורום מנמ"רים וק בוצות הווטסאפ, מותנה בתגובות המשתתפים סמוך למועד הפנייה. זאת ועוד, המידע בפורומים ובקבוצות אינו מתועד ואינו מנוהל באופן המאפשר את אחזורו וניתוחו במועד אחר על מנת לאתר צרכים משותפים לכלל המשרדים. 2. בירור באתר האינטרנט הממשלתי מניב רק את המידע שהמשרד פרסם לציבור, ואינו כולל מידע רב שהמשרד צבר בתהליך פרסום המכרז ובהתקשרות עצמה. ואולם, המידע שנצבר עשוי לקצר את תהליך המכרז של המשרד האחר , כגון סקר שוק, איסוף דרישות הלקוח ותובנות מהמכרז. מנתונים שהתקבלו מרשות התקשוב באוגוסט 2018 עולה, כי כמחצית ממנהלי הרכש המועסקים באגפי מערכות מידע במשרדים הם עובדים חיצוניים (נותני שירותים) ולא עובדי מדינה. זאת אף שעובדים אלה נושאים באחריות ישירה להעסקת עובדים ולניהולם, להקצאת כספים , לניהול התקציב ולהתקשרויות עם ספקים . מנהלי הרכש הללו עשויים להימצא במצב של ניגוד עניינים בין חובותיהם הכרוכות בתפקיד שהם ממלאים במסגרת שירות המדינה לבין חובותיהם עקב עבודתם בגופים החיצוניים המעסיקים אותם. מהאמור לעיל עולה כי משרדי ממשלה שהזמינו פיתוחים לא תמיד מיידעים את המשרדים האחרים בפיתוח המוזמן על מנת שהמשרדים האחרים יוכלו להשתמש בפיתוח החדש ללא עלות או לבקש מהספק את הפיתוח בעלות מופחתת. זאת אף שמערכות שפותחו עבור הממשלה הינן רכוש של המדינה ומותר להעבירן בין היחידות הממשלתיות. עקב כך משרדים נוספים מתקשרים עם אותם הספקים לצורך פיתוח דומה ומשלמים עבורו. ממכלול התשובות שהתקבלו עולה כי כמה משרדים ניסו לשתף את המערכות שהם פיתחו עם משרדים אחרים, או ביקשו לקבל מערכת ממשרד אחר, אך לא תמיד הניסיון צלח. כמו כן, משרדים אחרים טענו שלא היו יכולים לשתף את הפיתוחים שעשו כיוון שהפעילות של המשרדים שונה מאוד זו מזו. על רשות התקשוב למפות את הסיבות לחוסר השיתוף ולהתמודד עם החסמים המונעים את קיומו. .3. קטלוג המערכות מכיל נתונים כלליים החלים רק על המערכות העיקריות הקיימות בכל משרד, ואינו כולל מידע על כל ההתקשרויות שביצע כל אחד מהמשרדים ואת מסמכי ההתקשרות. נוכח השימוש המועט שעושים המנמ"רים באפשרות להקים ועדות מכרזים משותפות בתחום התקשוב, על מינהל הרכש לחזור ולהצביע בפניהם על האפשרות להעלות לפני החשכ"ל את הצורך בהקמת ועדות אלה. על מינהל הרכש ורשות התקשוב לנקוט פעולות לעידוד משרדי ממשלה להקים ועדות מכרזים בין-משרדיות בהתאם לתקנות במקרים שבהם למשרדים אחדים נדרש רכש דומה. הדברים אמורים בפרט כאשר מדובר במשרדים קטנים, מאחר שמהלך כזה יתרום למיצוי היתרון לגודל ויביא לחיסכון בעלויות. . משרד מבקר המדינה מעיר לנש"ם ולמשרד האוצר כי נוכח הגדרת התפקיד הרחבה והחשש לניגוד עניינים כאמור לעיל, עליהם לפעול לאייש את תפקיד אחראי רכש תקשוב בעובד מדינה בכל אגפי מערכות המידע.	משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל כי נוכח הבקשות החוזרות והנשנות של רשות התקשוב, עוד משנת 2016, לדון בצורך בתיקון התקנות בתחום התקשוב, ונוכח דברי המנמ"רים כי המצב הקיים מקשה עליהם לבצע רכש טכנולוגי ולקדם חדשנות באגפיהם, עליו לסיים את בחינת הנושא ולהכריע בו, בשיתוף המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וכן לתעד את הנימוקים שעל בסיסם קיבל את החלטתו.	346
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.17 - מזומנים ושווי מזומנים משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל כי עליו להסדיר מול בנק ישראל את קבלת מכלול השירותים הבנקאיים במטבע ישראלי מבנק הדואר, כמתחייב מסעיף 48 .(ב) לחוק בנק ישראל בביקורת נמצא כי עד מאי 2018 , אף שחלפו כארבע שנים מהמועד שנקבע בהסכם עם חברת הדואר, לא מעט משרדי ממשלה, יחידות סמך וגופים נוספים אינם מחוברים לאתר האינטרנט הייעודי של בנק הדואר, ובהם משרד הבריאות (ויחידות סמך שלו), משרד החינוך, משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד המשפטים21 . משכך, באותם משרדי ממשלה שבהם אין חיבור לאתר האמור נדרשות תשומות נוספות המתבטאות בזמן ובכוח אדם, הן של המשרד עצמו והן של בנק הדואר, לצורך הפקת האסמכתאות הנדרשות וביצוע הבירורים הנדרשים. כמו כן, מאחר שבמקרים אלו הרישום בהנהלת החשבונות של המשרד הממשלתי אינו מבוצע באופן שוטף, קיימת פגיעה בפיקוח ובבקרה על החשבונות בבנק הדואר. נמצא כי תהליך השינוי של בעלי זכויות החתימה בחשבונות הבנק מבוצע באופן ידני ובצורה מסורבלת וכי חשבי המשרדים שנבדקו אינם פועלים בהתאם להוראת התכ"ם. כתוצאה מכך רשימת מורשי החתימה בחלק ממשרדי הממשלה והישויות הממשלתיות אינה מעודכנת וכוללת מורשי חתימה שכבר סיימו את תפקידם. להלן דוגמאות: משרד מבקר המדינה מעיר לבנק הדואר ולגופים שטרם התחברו כי יש להשלים בהקדם את חיבור כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לאתר האינטרנט הייעודי, כדי לאפשר צפייה בחשבונות הממשלה כאמור בהסכם עם חברת הדואר. נמצא כי על אף הנחיית בנק ישראל לתאגידים הבנקאיים כי העברות בהיקף של מיליון ש"ח ומעלה יש לבצע באמצעות מערכת זה"ב, אגף החשכ"ל ממשיך לבצע תשלומים בסכומים של מיליון ש"ח ומעלה דרך בנק ישראל באמצעות מערכת מס"ב, דבר הגורם לפגיעה בניהול הנזילות27 של התאגידים הבנקאיים ולחוסר ודאות בניהול תזרים המזומנים שלהם28 . על אגף החשכ"ל לקדם מעבר לביצ וע תשלומי הממשלה בשקלים במערכת מרכב"ה באמצעות מערכת זה"ב. מעבר שכזה, המחייב את אגף החשכ"ל ליתר אחריות 29 בניהול הנזילות בחשבונות הממשלה, יחזק את היציבות הפיננסית30 של המשק ויאפשר לאגף החשכ"ל לנהל את הנזילות של הממשלה ברמה יומית תוך חיסכון בעלויות. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל ולחשבי המשרדים השונים כי אי-עדכון של מורשי החתימה בחשבונות הבנק במשך תקופה ארוכה מגדיל את הסיכון למעילות ופוגע ביכולת של אגף החשכ"ל ומשרדי הממשלה לקיים פיקוח ובקרה נאותים על חשבונות הבנק של הממשלה. על אגף החשכ"ל להנחות את חשבי משרדי הממשלה להקפיד ולפעול בהתאם להוראת התכ"ם ולבצע טיוב ובקרה על חשבונות הבנק ובכלל זה לעדכן את מורשי החתימה באופן שוטף. נמצא כי הפעילות הבנקאית של הממשלה במטבע ישראלי בבנק הדואר אינה מוסדרת במלואה במסמך ההסכמות בעניין הפעילות הבנקאית של הממשלה, כמפורט:	משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל כי נוכח הסיכונים42 הקיימים בתהליך הידני של ניהול מורשי החתימה, עליו לפעול בהקדם להקמת מערכת במרכב"ה לניהול מורשי חתימה בחשבונות הבנק של הממשלה. מערכת כזו תאפשר פיקוח ובקרה של אגף החשכ"ל על מורשי החתימה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך השונות, תקצר את משך התהליך ותייעל אותו.	347
משרד ראש הממשלה . פרויקט "מסע" בהובלת משרד ראש הממשלה .חברי ועדת ההיגוי התבקשו אפוא לאשר בתוך שעות ספורות, באמצעות דואר אלקטרוני, שורה של החלטות מהותיות ומשמעותיות - אישור פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים התשע"ח, אישור התקציב השנתי של הפרויקט ואישור מודלים חדשים למימון התוכניות והסיוע הכספי למשתתפים. חלק מחברי הוועדה אישרו כמבוקש, דהיינו בתוך כמה שעות, ואחרים בתוך פרק זמן של עד ארבעה ימים. תהליך זה נעשה בניגוד לעקרונות שנקבעו בהסכם ובאופן שאינו מתיישב עם כללי מינהל תקין. בלי לקבוע עמדה בדבר מסקנותיו של חשב משרד רה"ם לשעבר נמצא כי מסקנותיו אלה טרם נבחנו במלואן: בהמשך למכתבו האמור של החשב דנה ועדת ההיגוי בחלק מה מסקנות בדיון שקיימה באוגוסט 2016 , ובהן הסדרת תמריצי השיווק ששולמו לחברת הבת של חברת מסע והקטנת היקף פעילותה. המסקנות האחרות שהועלו במכתבו של החשב לא נדונו בדיון האמור ולא בדיונים עוקבים, למשל בחינה לעומק של אירועים שנתיים שחברת מסע מקיימת, צמצום תקציב הרוו חה לעובדי חברת מסע, הגבלת שכרם של העובדים הבכירים, הוצאותיה של חברת הבת בניו יורק ובדיקת סבירות ההוצאות לשיווק. נמצא כי בשנים 2016 עד2018 סברו גורמים הנוגעים להובלה של פרויקט מסע, לרבות ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, כי טרם ניתן מענה על כלל השאלות האסטרטגיות ו המהותיות בדבר מטרות פרויקט מסע ויעדיו ובדבר דרכי הפעולה להשיגם. להלן הפרטים: נמצא כי בדיון ועדת התיאום ולאחריו לא ניתנו תשובות על השאלות שהעלה ראש הממשלה. בפועל, שאלות יסוד שונות נותרו ללא מענה מפורט ומספק, ובכלל זה מהו היקף התמריצים שיינתנו; בהינתן מגבלה תקציבית מהי כמות המשתתפים שיש לשאוף אליה בנוגע לקבוצות שתועדפו, ועל כמה משתתפים אפשר לוותר בקבוצות שלא תועדפו; ומהם המדדים להערכת האפקטיביות של הפרויקט. התייחסות מקצועית ומפורטת לעניינים האמורים אף לא הוצגה במסמכיהם של משרד רה"ם. כמו כן, עניינים אלה גם לא עלו בדיוני ועדת ההיגוי ולא הובילו לדיון של הוועדה בנוגע ל אסטרטגיה של פרויקט מסע ומידת האפקטיביות שלו. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם התקבלו החלטות שנותנות מענה על שאלות שהעלה ראש הממשלה בדיון בוועדת התיאום , עדיין נותרו שאלות יסודיות שונות ללא מענה מפורט ומספק, לרבות משמעות הגידול בקבוצה אחת (פיתוח קריירה) והשפעתו על קבוצות אחרות, בהינתן מגבלה תקציבית. בפועל, הקשיים לכאורה בפרויקט מסע שהציג סגן מנהל אגף פנים גם למזכיר הממשלה במסגרת "העברת המקל" ביניהם, לא זכו לבחינה ממשית במזכירות הממשלה, לא הובאו לדיון בוועדת ההיגוי ולא הובילו לגיבוש מסקנות והחלטות ניהוליות. הביקורת העלתה כי בדיון האמור של ועדת ההיגוי בינואר 2018 , וגם בשני הדיונים העוקבים לו, לא ניתנו תשובות לשאלות שהועלו על ידי מנכ"ל משרד התפוצות. בדיון במרץ 2018 ציינהאומנם מנכ"לית חברת מסע כי השאיפה היא לערוך דיון אסטרטגי בישיבות ועדת ההיגוי הקרובות, אך הדבר לא נעשה גם בדיון של הוועדה ביוני 2018 . רק בדיון הוועדה שהתקיים בנובמבר2018 אישרה הוועדה מינוי צוות לבחינת האסטרטגיה של הפרויקט והטילה עליו להציג לפניה מתווה סופי לבחינת אסטרטגיית הפרויקט לא יאוחר ממרץ 2019 . נמצא כי ועדת ההיגוי לא אישרה באופן מפורש תוכנית אסטרטגית לפרויקט. משרד מב קר המדינה מעיר כי אם התקבלו בוועדה החלטות הנוגעות לאישור האסטרטגיה , הן היו צריכות לקבל ביטוי בפרוטוקולים של דיוני הוועדה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ועדת ההיגוי כוללת גם נציגים של משרדי ממשלה, והמשמעו ת של מינוים לוועדת ההיגוי היא שיש לבחון ולהביא בחשבון את דעותיהם בנושאים האסטרטגיים. ואולם נציגים אלה לא היו חלק מצוות המשנה האסטרטגי. יתרה מזאת , הליך האישור של תוכנית אסטרטגית לפרויקט רב-שנתי שתקציבו מסתכם בכ- 200 מיליון ש"ח בשנה חייב להיות מפורש ולכלול התייחסות ברורה לכל המרכיבים המהותיים של התוכנית; ואולם דבר זה לא נעשה.	על ועדת ההיגוי לדון בהקדם במטרות האסטרטגיות של הפרויקט, ולקבל החלטות המתמודדות עם השאלות והטענו ת שהעלו הגורמים השונים בשנים האחרונות ותוך התמודדות עם טענות הנוגעות למיקוד אסטרטגי לפרויקט.	348
המשרד להגנת הסביבה . אכיפה בתחומי הגנת הסביבה מצב זה יוצר חוסר אחידות באכיפה ופגיעה בשוויון, שכן עבירה אשר תיאכף לפי חוק עזר ברשות אחת תגרור קנס מופחת, בעוד שאם אותה עבירה תיאכף לפי חוק ראשי ברשות אחרת, יוטל בגינה קנס גבוה יותר. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2018 , לא צלחו הניסיונות לקדם הצעות חוק לתיקון חוק רשויות מקומיות, אשר יתמודד עם קשיים משפטיים ואחריםם לגבי מערך הפיקוח והאכיפה ולא הביאו לגיבוש הליכי חקיקה מתקדמים. הביקורת העלתה כי קיים קושי משפטי בעניין סמכותו של עובד ביחידה סבי בתית אזורית לאכוף בשטחן של כל הרשויות השותפות ליחידה את החוק , ולא רק בשטח המוניציפלי שבו הוסמך עובד היחידה הסביבתית ובמקום שבו ממוקמת היחידה. כך למשל, יחידת הפיקוח ביחידה הסביבתית האזורית השרון, המעניקה שירותים סביבתיים לשבע רשויות מקומיות סמוכות, פורקה בשל קושי זה. עובדה זו מאלצת כל רשות הנעזרת בשירותיה של יחידה סביבתית אזורית להסמיך ולהכשיר בנפרד, ועבורה בלבד, פקחים בתחום מקצועי ומורכב, וחלקן חוזרות לאכוף חוקי עזר. משרד מבקר המדינה מברך על כוונתו לקדם את האכיפה הסביבתית ויעקוב אחר נושאי תוכנית העבודה האמורה ואחר ביצועה. מהנתונים עולה כי במפעלי A שבהם בוצע פיקוח נמצא שיעור גבוה של הפרות כאלה: הממוצע הארצי עומד על כ -42% מהמפעלים שבוצע בהם פיקוח ונמצאו בהם הפרות משמעותיות ואף חמורות115 , ובמחוז דרום עומד שיעור זה על כ-71%. לגבי מפעלי B נמצא כיהפיקוח בוצע עליהם "על פי זמינות משאבים ובכפוף לשיקול הדעת המקצועי של המחוז", וכי בוצע פיקוח רק על 386 מפעלים, שיעור של כ- 7% מכלל מפעלי116B. . מספר .המפעלים .שעברו פיקוח מספר .המפעלים .שבהם נמצאו .הפרות שיעור .המפעלים .בעלי הפרות .(מהמפוקחים) . הנתוניםבלוח מראים כי בממוצע ארצי, פחות מחצי מה הפרות המשמעותיות שהתגלו במפעלים מסוג A (כ-45% ) ובמפעלים מסוג B (שיעור של כ-48% )עברו אכיפה, וזאת בלי להביא בחשבון הפרות משמעותיות שהיו מתגלות לו בוצע פיקוח על מפעלים רבים יותר. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם ניתוח הנתונים שהובאו לעיל לגבי כלל המפגעים המהותיים. עוד עולה כי במפעלי A שבהם בוצע פיקוח נמצא שיעור גבוה של הפרות משמעותיות: הממוצע הארצי עומד על כ-42% מהמפעלים שבוצע בהם פיקוח ונמצאו בהם הפרות משמעותיות ואף חמורות117 ,ובמחוז דרום עומד שיעור זה על כ-71%. משרד מבקר המדינהמעיר למשרד להג "ס כי המחוזות מתעדים באופן חסר את המפגעים הסביבתיים, ואין לדעת אם המפגעים שאינם מתועדים מטופלים על דרך ההסדרה ומסולקים או שאינם מטופלים כלל. לגבי כלל המפגעים המתועדים נמצא כי רובם (כ-59% .) אינם נאכפים יתרה מכך, מהנתונים גם עולה כי כחצי מהמפגעים המהותיים מטופלים על דרך ההסדרה, אף שהם ברמת חומרה רגילה או חמורה, ונוהלי המשרד קובעים כי נדרשת אכיפה בגין כל אחד מהם. בשנת 2016 נמצאו גם שיעורים גבוהים של הפרות משמעותיות במפעלי A ואף על פי כן 55% מהן לא נאכפו118 , ולא הגיעו אפילו לשלבי אכיפהמינהלית ראשונית, פרוצדורלית - כזו שאינה מענישה את הגורם המפגע או מטילה עליו סנקציה, כגון התראה או שימוע. .129 רשויות (כ-82% ) מאלו שענו על השאלון רואות צורך בהנחיה מקצועית מוגברת של המשרד להג"ס בתחום האכיפה הסביבתית לפי חוק רשויות מקומיות, ומהן 55 רשויות גדולות ו -74 קטנות. מתוך 129 ,הרשויות הללו93 .רשויות ציינו כי יש בכך צורך במידה רבה	מבין 48 ,העיריות שענו לשאלון7 עיריות (כ-14% ), ענו כי אין להן ועדה לאיכות סביבה כנדרש בחוק.	349
משרד התרבות והספורט . משחק הידידות שתוכנן בין נבחרות הכדורגל של ישראל וארגנטינה: הליכי התקשרות והקצאת כרטיסים בהסכמתה של חברת אריאל לשאת בחלק מעלויות ארגון האירוע היה כדי לתת הטבה כלכלית ניכרת ליזם שכן על פי ההסכם עם ההתאחדות היה היזם אמור לשאת בעלותן של הפעילויות, בין אם היה האירוע מתקיים בחיפה ובין אם היה מתקיים בירושלים. כל זאת בלי שהחברה בחנה את תוספת העלות הנדרשת מקיום המשחק בירושלים. גם ליקוי זה נובע מחוסר שיתוף פעולה בין הגופים המטפלים באותו נושא. . משרד מבקר המדינה ער לחשיבות הרבה שיש בקיום אירועים בעלי פוטנציאל לחשיפה בין -לאומית של ירושלים. אין בחשיבות זאת לייתר קיומם של תהליכי קבלות החלטות סדורות ושמירה על כללי מינהל תקין. על פי תקנות חובת המכרזים אדם הסבור כי קיים ספק אחר המסוגל לבצע את ההתקשרות צריך להודיע על כך למזמין בתוך 14 ימי עבודה ממועד פרסום ההודעה; לא רק שהרל"י לא איפשרה את פרק הזמן שנקבע להסתייגות מכוונת ההתקשרות, אלא שהמועד שבו היא נקבה בפרסום היה שישה ימים לאחר המועד המתוכנן לקיום המשחק. בכך עוקר מתוכֶן הליך הפטור מהמכרז והאישור להתקשרות עם ספק יחיד; עולה מכך חשש כי מדובר בפעולה שנעשתה למראית עין. . לא זו אף זו, על פני הדברים, ספק רב אם אכן ניתן לראות בהתקשרות האמורה 'שותפות אמת' המצדיקה התקשרות ללא מכרז וללא כל הליך שוויוני אחר. הרי, לכאורה היזם פעל במנותק מחברת אריאל לקיים את המשחק - ואף שקל לקיימו כאמור בחיפה, ולא מדובר ב'שותפות אמת' בין היזם לחברה אלא בהתקשרות צדדית שהתווספה בתזמון מאוחר -יחסית לפרויקט עסקי רב-צדדי שבו מעורבים היזם, ההתאחדות, משרד התרבות, משרד ירושלים, הרל"י ועוד. לעניין זה, יש לציין כי הרל"י עצמה - בניגוד לחברת אריאל - לא טענה שמדובר ב"שותפות אמת" או שחוק חובת המכרזים אינו חל על ההתקשרות; זאת אף על פי שהיא, ולא חברת אריאל, הייתה אמורה להעביר ליזם את חלק הארי של המימון הציבורי לפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי במקרה אחר שבו הועלתה טענה בדבר קיומה של "שותפות אמת" קבע בית המשפט שקבלת עמדה זו "תפתח נתיב עמוק ורחב לעקיפת חובת המכרז. גופים ציבוריים יהגו ויזמו מיזמים בשיתוף עם גופים פרטיים, ומשיבשילו התנאים, יתחברו אלה בהסכמים, ללא צורך... בפר סום מכרזים על פי חוק... אין בכוחה של 'שותפות' בדומה למתווה ארגוני אחר, משוכלל ככל שיהיה, לשחרר מחובת המכרז, תוך פגיעה באושיות חוק ובעקרונות מנהל תקין"19. ,אשר על כן, יש מקום שמשרד הפנים, בשיתוף היועץ המשפטי לממשלה יבחן את הנושא של "שותפות אמת", כפי שהוא מנו צל על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, ויקבע כללים ברורים בנוגע לשאלה מתי (אם בכלל) יש להתיר מיזמים כאלה ללא מכרז, מהם ההליכים הנדרשים לשם כך, ומהם התנאים וההשפעות של מיזמים כאלו. כל זאת, על מנת להבטיח שלא ייווצר ולא ישתרש אותו "נתיב עמוק ורחב לעקיפת חובת המכרז", כפי שחשש בית המשפט. משרד מבקר המדינה מעיר לחברת אריאל כי התקשרות עם ספקים בטרם חתימת הסכם עם היזם מנוגדת לסדרי מינהל תקינים. יש לראות בחומרה גם את ההחלטה של הוועדה לחלוקת הזמנות וכרטיסים לנלווים של בעלי התפקידים האמורים (הזמנות זוגיות). החלטה זו סותרת את נוהל משרד הפנים, שכן עובד המקבל הזמנה בשל תפקיד שהוא מבצע, אינו זכאי לק בל הזמנה עבור נלווה, ויש לראות בה קבלת טובת הנאה אסורה. משרד מבקר המדינה מעיר לחברת אריאל כי מסירת האצטדיון לשימוש היזם ליומיים (הן ליום המשחק והן לצורך קיום אימון) אינה נופלת בגדר שימוש של אגודות ספורט בתחומה של העיר ירושלים אלא היא השכרת האצטדיון ליזם פרטי לצורך פעילות עסקית גרידא. משכך, היה על החברה לתמחר את השימוש באצטדיון טדי על פי תעריף שנועד לפעילות מסחרית, ובוודאי בסכום שעולה על התעריפים הנהוגים לקבוצות ספורט עירוניות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התרבות כי אין לקבל את הגישה שלפיה עצם התשלום עבור הכרטיסים מבטל את האפשרות שמדובר בקבלת טובת הנאה. קבלת גישה כזו עלולה להוביל למסקנה שאילו הוקצו כל הכרטיסים לעובדי המשרד, לא היה בכך משום הטבה - ובלבד שהם שילמו עבורם מחיר מלא. קבלת הקדימות בידי מי שקרוב למעגל מקבלי ההחלטות בדבר תקצוב האירוע מהווה הטבה ופוגעת באמון הציבור ברשות המבצעת.	הבדיקה העלתה כי לא היו בידי ההתאחדות נתונים בדבר הפצת הכרטיסים בפועל והגעתם ליעדיהם. הפצת רוב הכרטיסים - 22,500 מ- 30,200 - לא הייתה בידיה, והיא לא הייתה מעורבת בהפצה ולא הבטיחה כי ההפצה תיעשה לפי הייעוד שנקבע בהסכם.	350
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . היבטים בהגנה על הפרטיות במאגרי מידע בביקורת נמצא כי על אף האמור בחוזר אבטחת מידע, מכלל כ - 1,500 מוסדות רפואיים117 הטעונים רישיון כ-150 בלבד קיבלו הסמכה לתקן118 (בעיקר בתי חולים וקופות חולים). שאר המוסדותהטעונים רישיון, ובהם בתי חולים גריאטריים, מרכזים למשתמשים בסמים ומרפאות שיניים, לא קיבלו הסמכה לתקן ומשרד הבריאות אינו אוכף עליהם חובה זאת. עוד העלתה הביקורת כי גם מרפאות רבות אחרות, שחוזר אבטחת מידע חל עליהן על אף שאינן טעונות רישיון ממשרד הבריאות, לא קיבלו הסמכה לתקן ומשרד הבריאות אינו אוכף עליהן חובה זאת. במועד סיום הביקורת המשרד אף אינו מחזיק ברשימת המוסדות המוסמכים לתקן - מוסדות טעוני רישיון ושאינם טעוני רישיון. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות , כי עליו למפות את המוסדות הטעונים רישיון שאינם מחזיקים ב הסמכה ל תקן ול הניעם להשגת ההסמכה הנדרשת. בהמשך עליו לבחון דרכים להניע גם מרפאות שאינן טעונות רישיון לעמוד בהוראות חוזר אבטחת מידע, לרבות עמידה בתקן. במסגרת זו עליו לבחון אם נכון לקבוע מדרג של דרישות אבטחת מידע למרפאות לפי גודלן ובהתאם ל אופי פעילותן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי כל עוד לא הושלם הליך החקיקה ולא הוכרעה בחקיקה סוגיית חסיון המידע שאוספת ראמ"ה, נשקפת סכנה לזכות הפרטיות של תלמידים ובני משפחותיהם באיסוף המידע, שמירתו והשימוש שנעשה בו. בפעולת ראמ"ה על פי עקרונותיה של הצעת חוק מלפני שמונה שנים אין כדי לייתר את הצורך בחקיקה בתחום רגיש זה. על משרד החינוך לפעול לאלתר להסדרת פעולתה של ראמ"ה ולהגיש הצעת חוק מעודכנת להתייחסות הגופים הרלוונטיים ולהערות הציבור, בהתאם להחלטת הממשלה. עד ההסדרה בחוק יקבע משרד החינוך בכללים או בחוזר מנכ"ל הנחיות בקשר לפעולתה של ראמ"ה. פרויקט הסדרת מערך המידע, המתכלל פרטים רגישים מזהים כה רבים והמקשר בין כלל סוגי הנתונים במערכות הקיימות מצוי ברמת סיכון גבוהה יותר מרמת הסיכון של מערכות מפוזרות נוכח כמות התלמידים ורגישות המידע הנאסף , ולכן נדרשת בו רמה גבוהה יותר של אבטחת מידע. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי אם יתברר שהפרויקט מהווה "מאגר מידע חדש" על פי הגדרותיו של חוק הגנת הפרטיות, יהיה צורך לבחון אם מאגר המידע מקיים גם את הגדרת "מאגר -על", הטעון רמת הגנה גבוהה יותר, וכן ניהול ורישום מיוחדים. על צוות ההיגוי המנהל את הפרויקט לשקול לערב את הרשות להגנת הפרטיות ואת מחלקת ייעוץ וחקיקה בקידומו, על מנת שיוטמעו בו דרישות יסודיות מתחום אבטחת המידע והגנת הפרטיות של התלמידים, משפחותיהם ועובדי ההוראה. עד מועד סיום הביקורת לא נעשתה הבחנה כאמור. מחלקת ייעוץ וחקיקה נדרשת לפעול ל חלוקת העבודה בינה ובין הרשות, לצורך קידומם של הנושאים שבאחריות ן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים , כי על מנת לשמור על מעמדה של מדינת ישראל כמדינה המבטיח ה הגנה על מידע אישי ברמה העומדת בדרישות הדין האירופי, יש חשיבות רבה לקידום תיקון החוק הנוגע לסמכויות האכיפה של הרשם , בהמשך לתקנות אבטחת מידע שנכנסו לתוקפן. יש לתת את הדעת לכך שהחלטת ההלימה משנת 2011 ניתנה גם על סמך הצפי ליישום המלצותיו של צוות ההסדרה, עניין שעדיין מתקדם בעצלתיים. בביקורת נמצא כי על אף החשיבות שהרשות מייחסת למעורבותה בסוגיות הגנת הפרטיות במאגרי מידע העולות במגזר הציבורי, פעילותה בנושא חלקית בלבד. להלן הפרטים: על משרד הבריאות לבחון את אפשרות חסיונו של ביקור מסוים לבקשת מטופל גם בקופות החולים, וזאת בהתאם לקביעת מינהלת הפר ויקט לשיתוף מידע.	בהתאם לסיכום התקציבי עם משרד האוצר ממרץ 2018 , משרד הבריאות נדרש להגיע להסכמות עם המשרדים החתומים על הסיכום, ובכלל זה משרד המשפטים, בדבר המנגנון הנורמטיבי המתאים ליישום התוכנית שבהחלטת הממשלה עד סוף יולי 2018 , ועד סוף יולי2019 עליו לממש את ההסדר הנורמטיבי המוסכם.	351
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . היבטים בטיפול המדינה בעבריינות מין כלפי קטינים מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עולה כי אף שמכסת ההוסטל השנתית היא 24 מטופליםבכל עת, נמצא שמתחילת פעולתו באוקטובר 2015 עד סוף שנת2017 - כשנתיים- טופלו בו 37 עברייני מין בלבד במקום 48 ,לפחות. במרכז היום, על שתי מסגרות הטיפול שלושמכסת המטופלים בכל אחת מהן 20 , בשנים2017 ו-2018 טופלו12 בלבד באחת ו-13 .באחרת המקרים שהובאו לעיל התרחשו הראשון בשנת 2011 והשני בשנת2018 , האחד סמוך לתיקון החוק והאחר כשבע שנים לאחר מכן. מהם וממקרים אחרים עולה כי גם שבע שנים אחרי כניסתו של החוק לתוקף עדיין קיימים במערכת הבריאות כשלים במתן התרופה. אף שהתרופה נמצאת בסל הבריאות ומשרד הבריאות פרסם חוזר מנכ"ל ופירט את תהליך מתן הטיפול התרופתי ואף קיים יום עיון בנושא, עדיין פסיכיאטרים נרתעים מטיפול בעברייני המין וכן קיים חוסר מודעות לתהליכים ולאישורים הנדרשים. הדבר מקשה על עברייני מין המעוניינים בטיפול תרופתי למצוא מענה במסגרת קופות החולים. אף שעברו כמעט 30 שנה למן הקמת הוועדות, עדיין לא נקבע נוהל מנחה ומחייב לעבודתן והיא לא הוסדרה לפי אמות מידה אחידות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה כי עליו לפעול לאלתר כדי לאשר ולפרסם בהקדם תע"ס המסדיר את עבודתם של מרכזי ההגנה. הביקורת מצאה כי בניגוד לנוהל המשטרה והנחיותיה, רוב חקירותיהם של קטינים בני 14 ומעלה שנפגעו בעבירות מין בוצעו בתחנות משטרה ולא במרכזי הגנה. .מהתרשים עולה כי במרכז הגנה ירושלים, הנותן שירות לאוכלוסיית מחוזות ירושלים וש"י של המשטרה, בוצעו 16% בלבד מכלל חקירות הנוער שבוצעו בשנת 2017 בתיקים בגין עבירות מין (להלן- תיקי עבירות מין). יתר החקירות בוצעו בתחנות המשטרה. במרכזי ההגנה תל השומר ונתניה, הנותנים שירות לאוכלוסיית מחוזות המשטרה תל אביב ומרכז, בוצעו בשנת 2017 9% בלבד מכלל חקירות הנוער שבוצעו במחוזות אלה והשאר בוצעו בתחנות המשטרה. משרד מבקר המדינה בדק את מספר התלונות על פגיעה בקטינים בני פחות מ-14 שהפנתההמשטרה למרכז ההגנה בצפת. במרכז זה נעדרה חוקרת הנוער הקבועה במשך תקופה וחוקר הנוער שבמחוז צפון של המשטרה העביר את כל תלונות הפגיעה בקטינים בני פחות מ-14 היישר לחוקרת הילדים המחוזית ולא למרכז ההגנה. בבדיקה נמצא כי בחודשים שלא היה בהם חוקר נוער במרכז53 , הגיעו למרכז ההגנה בהפניית המשטרה מקרים ספורים, בין 2.33 ל-4 מקרים בחודש בממוצע - לעומת 6.8 מקרים בחודש בממוצע כשנכחה במרכז חוקרת נוער קבועה 54 . עוד נמצא בביקורת כי מיום הקמת המרכז עד אוגוסט 2018 בוצעו במרכז ההגנה כ-80 חקירות בלבד מ -140 חקירות הילדים (מתחת לגיל 14 ) שבוצעו בעיר צפת בשעות פעילותו של מרכז ההגנה. שאר החקירות בוצעו באתרים אחרים בעיר ובסביבתה. עולה אפוא כי להיעדרה של חוקרת נוער במרכז הגנה יש השלכה ישירה על הפניות המקרים המתאימים מהתחנות למרכזי ההגנה. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי מ- 1.1.2017 עד 5.8.2018 נחקרו בארץ 425 ילדים מתחת לגיל 14 בידי חוקרי ילדים בתחנות משטרה בשעות פעילותם של המרכזים, כמחצית החקירות בערים שיש בהן או בקרבתן מרכז הגנה.	טוב יעשה משרד הרווחה אם יפעיל את מרכזי הטיפול באופן מלא בהקדם האפשרי, שכן חשיבותם רבה בשיקום הקטינים שנפגעו ובני משפחתם ובחזרתם ל"חיים נורמלים" לאחר הטראומה שעברו עקב הפגיעה המינית.	352
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . טיפול רשויות המדינה והרשויות המקומיות במבני מגורים שאינם בשימוש - הטלת ארנונה בשיעור מוגדל - חוות דעת משרד מבקר המדינה מעיר כי ככלל, חילופי שרים אינם אמורים להצדיק עיכובים בפעילות השוטפת של משרדי הממשלה. כשם שאירע לעיריית ירושלים, אף שעיריית חיפה הגישה את הבקשה במועד, ב- 15.12.14 משרדי הפנים והאוצר עדיין לא השלימו את הטיפול בבקשתה, שלא כקבוע בהוראות הדין. עקב כך בינואר 2015 מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים הודיע לעירייה כי לא מתאפשר המשך הטיפול בבקשה לשנת 2015. .בשנת 2014 פורסמה הוראת שעה שאיפשרה לרשויות מקומיות לגבות כפל ארנונה מדירות שאינן בשימוש (שאינן מאוכלסות) בשנים 2015 ו- 2016 . מטרת הוראה ז ו הייתה לעודד את אכלוסן של אותן דירות ובכך להרחיב את היצע הדיור. בדיקת משרד מבקר המדינה בנושא זה העלתה כי המחויבות של רשויות המדינה והרשויות המקומיות הנוגעות בדבר בכל הנוגע להחלת הוראת השעה הייתה מועטה. רק שלוש העיריות הגדולות - ירושלים, תל אביב וחיפה - החילו את הוראת השעה. היתר העדיפו שלא לעשות כן. משרדי הפנים והאוצר, שהופקדו על התקנתה, לא פעלו נמרצות לאישור החלתה בשנה הראשונה מהשנתיים האפשריות בערים ירושלים וחיפה, אף שעיריות אלה פנו למשרדי הפנים והאוצר במועדים הנקובים בחוק. משרדים אלה גם לא ביצעו כל בדיקה והפקת לקחים בדבר אופן היישום ומידת האפקטיביות של הוראת השעה, כפי שראוי היה שיעשו, ובכלל זה לא נתנו את דעתם על העובדה שרק עיריות מועטות החילו אותה. אילו היו מבצעים זאת ניתן היה ליישם את מסקנות הבדיקה ולקחיה במסגרת הוראת השעה החדשה. במועד סיום הבדיקה טרם הו תקנה הוראת שעה חדשה. אם וכאשר תותקן, על משרדי האוצר והפנים לבחון את מידת יעילותה ומועילותה, כפי שכבר הצהירו בעבר שיעשו, ולפעול להסרת חסמים המקשים על הרשויות המקומיות ליישם אותה. במועד סיום הבדיקה נמצא כי החלטת הממשלה טרם יושמה: משרד הפנים שלח לוועדת הכספים את הנוסח המוצע של התקנות החדשות רק בינואר 2018 , כלומר כמעט שנה וחצי לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה. קודם לשליחת הנוסח לוועדה העביר שר הפנים את הנוסח האמור לשר האוצר לצורך קבלת אישורו ביוני 2017 ושוב בנובמבר2017 , ושר האוצר אישר את הנוסח בדצמבר אותה שנה. יש להדגיש כי הדבר נמשך חודשים, אף שנוסח הוראת השעה המוצעת היה זהה לנוסח הוראת השעה משנת 2014 (למעט כמובן השנים שהיא חלה עליהן). כמו כן, לא נמצאו במשרדי האוצר והפנים מסמכים המתעדים עבודת מטה כלשהי בנוגע להוראת השעה (כגון דיונים, חילופי מכתבים, ניתוח נתונים, הפקת לקחים) ממועד קבלתה של החלטת הממשלה האמורה ועד מועד העברת הנוסח לוועדת הכספים, וזאת למעט טיוטת נוסח התקנות החדשות שפורסמה להערות הציבור בנובמבר 2017 . באפריל 2018 משרד הפנים שלח שוב לוועדת הכספים את הנוסח המוצע של התקנות החדשות, לאחר שהמשרד לא וידא את קבלתו בינואר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי עקב כלל האמור מתעכב עוד יותר הדיון של ועדת הכספים בנושא התקנת הוראת השעה החדשה. יתרה מכך פעילותן של הרשויות המקומיות שכבר החילו את הוראת השעה נקטעה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר ולמשרד הפנים כי כאמור, בתל אביב הוחלה ההוראה במשך שנתיים רצופות באופן שלפחות איפשר לבחון את השפעותיה על עיר זו, ולו לצורך הערכת ביניים, מה גם שמלכתחילה נקבע כי תוקפה של הוראת השעה יהיה שנתיים בלבד. בכל הנוגע לרשויות המקומיות שבחרו שלא להחיל את הוראת השעה, גם אם הונח שהתופעה רווחת במיוחד בערים מסוימות, לא הייתה מניעה מלבחון אם היו חסמים לכך בערים אחרות. על משרדי האוצר והפנים לקיים תהליך של הסקת מסקנות והפקת לקחים בכל הנוגע להחלת הוראת השעה, כפי שכבר הצהירו שיעשו, ובכלל זה לבדוק את הקשיים והחסמים בהפעלתה, ואת תוצאות החלתה. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים ולמשרד האוצר כי מאחר שבמועד הנדרש הם עדיין לא קיבלו החלטה בנושא, נבצר גם מעיריית חיפה לגבות כפל ארנונה בשנת 2015. מכל האמור עולה אפוא כדלקמן: רק שלוש רשויות מקומיות - ירושלים, תל אביב וחיפה - יישמו את הוראת השעה בתחום שיפוטן. תל אביב עשתה זאת בשנים 2015 ו-2016 , ירושלים וחיפה בשנת2016 בלבד, מאחר שמשרדי הפנים והאוצר לא השלימו במועד שנקבע בחוק את הטיפול בבקשותיהן להחיל את הוראת השעה בשנת 2015 ; בסופו של דבר מספר הדירות שהמחזיקים בהן חויבו בכפל ארנונה בשנת 2016 בעיריות אלה הסתכם ב- 2,366 דירות- 364 ,בתל אביב827 בירושלים ו- 1,175 .בחיפה ואולם בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד האוצר ומשרד הפנים לא ביצעו בדיקה בדבר אופן יישומה של הוראת השעה ומידת השפעתה. הם לא אספו נתונים על פעולות הרשויות, היקף החיובים, מספר החייבים בפועל והיקף הגבייה. כמו כן הם לא בדקו עם אילו קשיים וחסמים התמודדו העיריות במסגרת הגבייה, והאם השיטה שבה הן נקטו לאיתור הדירות הלא מאוכלסות - דהיינו בדיקת צריכת המים - אכן הוכחה כיעילה ומדויקת, ואם יש מקום, בהיוועצות עם העיריות, לבחון שיטות נוספות. נוסף על כך הם לא בדקו את השפעתה של החלת הוראת השעה על שוק הדיור בשלוש הערים שהופעלה בהן. יתר על כן, כאמור לעיל מרבית הרשויות המקומיות כלל לא ביקשו ליישם את הוראת השעה, ולמרות זאת משרדי האוצר והפנים לא בחנו מדוע מרבית הרשויות המקומיות בחרו שלא להחיל את הוראת השעה בתחום שיפוטן, מהן הסיבות לכך והאם היו חסמים שמנעו את החלתה, ובכלל זה לא פנו לעיריות גדולות, אשר על פי הערכות - כגון הערכות של הלמ"ס - יש בהן דירות רבות שאינן בשימוש, על מנת לברר עימן מדוע לא החילו את הוראת השעה, האם ניתן לסייע להן בעניין זה והאם התועלת הצפויה מהחלת הוראת השעה, לרבות ההכנסות מהפעלתה, לא תעלה על העלות הנדרשת להחלתה בשים לב למורכבותה.	הבדיקה העלתה כי בפועל היענות הרשויות המקומיות הייתה דלה ביותר - רק ארבע מהן (ירושלים, תל אביב, חיפה ויבנה) החליטו להחיל בצו הארנונה שלהן את הוראת השעה שאיפשרה להטיל כפל ארנונה על מבנה מגורים שאינו בשימוש, ומכלל הרשויות הללו רק ירושלים, תל אביב וחיפה החילו את גביית כפל הארנונה הלכה למעשה. להלן פירוט:	353
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים מסתבר אפוא שהכשרת המתנדבים בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות היא מזערית ואינה עומדת בתקנות. משרד מבקר המדינה מעיר להב"ה שעליה לקיים הכשרה בתחום המוגבלויות לכל עובדיה המעניקים שירות לציבור, לרבות מתנדבים ואנשי שירות לאומי. עליה גם לוודא כי נערכת להם הדרכה בדפוס או באמצעי דיגיטלי, אחת לשנה. .התרשים מלמד שהב"ה לא השלימה ביצועה של שום חובה שנקבעה בתקנות. חמור מזה, רוב עובדי הב"ה לא הוכשרו כלל. .התרשים מלמד כי למעט חובת יידוע ם של העובדים והכשרת העובדים המנהליים, משרד המשפטים לא השלים את החובות החלות עליו. . הפרקליט שמקבל את התיק לא יוכל לדעת שמדובר באדם עם מוגבלות אם המשטרה לא תסמן זאת על גבי תיק החקירה. שכן בניגוד למשטרה, הוא אינו מקיים מגע עם המעורבים בתיק בשלב קבלתו. משכך, פרקליט שאינו מזהה כי מעורב בתיק אדם עם מוגבלות יתקשה לפעול בהתאם ל הנחייתו של פרקליט המדינה ולהתאים למוגבלות את ההודעה על העברתם של חומרי החקירה . זאת ועוד, בהיעדר פירוט של התאמות הנגישות הנדרשות בעת העברת ההודעה, אין בידי הפרקליטים כלים למימוש ההנחיה. . משטרת ישראל לא קבעה מדדים להיקף הבקרות ולתדירותן, הן לגבי העמידה בחוק חקירה והעדה והן לגבי העמידה בתקנות השירות. נמצא כי ב-25 בתי משפט (כ-22% ,) המצויים ב-12 מתחמים, אין אפשרות לסיוע במילוי טפסים, משום שאין בהן עמדות מתנדבים או אנשי שירות לאומי. ב-35 בתי משפט (כ-31% ,) המצויים ב-13 מתחמים, יש אפשרות חלקית בלבד של סיוע במילוי טפסים: במתחמים אלה אין אנשי שירות לאומי ועמדות המתנדבים פועלות בחלק בלבד משעות קבלת הקהל של המזכירות. מסתבר אפוא כי בפחות ממחציתם של בתי המשפט יש זמינות מלאה לסיוע במילוי טפסים. פרק זה מעלה ליקויים בהתנהלות המשטרה בטיפולה באנשים עם מוגבלות המעורבים בהליכים פליליים. המשטרה לא השלימה את חובתה להתאים נהלים למתן שירות לאנשים עם מוגבלות ולא סיימה להכשיר את השוטרים והחוקרים הבאים עימם במגע. ליקויים נמצאו גם בזיהוי אנשים עם מוגבלות, בהפנייתם לחוקר מיוחד, באזהרתם, בחיפוש על גופם ובשימוש באמצעי עזר. על המשטרה לפעול לאלתר לתיקונם של ליקויים אלה, על מנת להבטיח את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. בשנים האחרונות משטרת ישראל לא קיימה את הוראותיו של נוהל חקירות, המחייב לתעד את העובדה שהנחקר הוא אדם עם מוגבלות במערכת הממוחשבת של המשטרה, בציון סוג המוגבלות של הנחקר. רק ביוני 2017 הונחו גורמי המחשוב במשטרה להפעיל חיווי על מוגבלותו של אדם במערכת הממוחשבת, כדי שאם יוזנו בה פרטיו בעתיד, יוצג החיווי.	מן הראוי שהמשטרה, בהתייעצות עם משרד המשפטים, תבחן כיצד ניתן להתגבר על מורכבות הנושא ולמצוא את הדרך לתעד חקירות שנעשו בהן התאמות לאנשים עם מוגבלות.	354
משרד הרווחה והביטחון החברתי . טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד כל אלה משליכים באופן ישיר על טיפול גורמי הרווחה במשפחות בהליכי גירושין, החל במניעת סכסוך הגירושין, דרך הסיוע ביישובו וכלה בפעולות תמיכה וטיפול במשפחות לאחר סיום ההליך המשפטי. התרומה הפחותה של מתן הסמכויות עלתה גם במסגרת שאלון משרד מבקר המדינה, ובו כ-40% מעו"ס ס"ד ציינו שמתן הסמכויות כאמור לא תרם לטיפול במשפחות. להלן בתרשים 13 מוצגים נתונים שהתקבלו במענה לשאלה באיזו מידה תרם מתן הסמכויות לעו"ס ס"ד לטיפול במשפחות: בשנת2015 הופנו ליח"ס 11,671 משפחות אך נערכו רק23 סדנאות שבהן השתתפו כ -280 גברים ו נשים; משמע, רק כאחוז אחד מכלל הזוגות שהופנו ליח"ס השתתפו בסדנאות. בשנת 2016 , בעקבות חוק מהו"ת, גדל מספרן של המשפחות שהופנו ליח"ס ( 21,060 משפחות) אך מספר הסדנאות שנערכו לא השתנה. מספר מצומצם זה של משתתפים בסדנאות מעלה כי אף שלכאורה קיימת קבוצת משפחות שיכולה להיעזר בכלי זה, לא נעשה בו שימוש ממצה. מהאמור עולה שלבד מיוזמה חלקית של כמה רשויות מקומיות ושל יח"ס, המשרד אינו פועל לקידומו של שירות זה ואינו מנגיש כלי זה, על יתרונותיו, לידיעת ציבור ההורים המצויים בהליכי גירושין. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את פעילותן החשובה של יח"ס בארגון קבוצות תמיכה להורים גרושים. עם זאת, נמצא כי אף ששירות זה לכאורה פתוח לכל דורש, בפועל רוב המשתתפים מופנים על ידי עו"ס יח"ס המכירה אותם מהתערבות קודמת; בודדים מגיעים ביוזמת ם. ניתן היה לצפות כי המשרד יפעל לעידוד השתתפותן של משפחות המצויות בהליכי גירושין, ובפרט משפחות המצויות בסכסוך גירושין בעצימות גבוהה המוכנות להשתתף בסדנאות אלה; אולם נמצא כי המשרד אינו פועל להנגשת המידע על שירות זה לציבור המתגרשים. על המשרד לבחון את האפשרויות השונות להגדלת מספר הסדנאות, בין היתר באמצעות מיקור חוץ. נמצא כי המשרד אינו מקדם מענה ממוקד בילדים להורים המצויים בסכסוך גירושין בעצימות גבוהה, גם לא במסגרת התחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. אישוש נרחב לכך ניתן מתשובות עו"ס ס"ד לשאלון משרד מבקר המדינה - כ-76% מהמשיבות סבורות כי במשרד הרווחה ניתנים מענים מעטים לטיפול רגשי בילדים להורים בסכסוך גירושין או שכלל אין מענים; לדבריהן, "הכי חסר מענים טיפוליים לילדים הנקלעים לסכסוך" ו"צריך להגביר את המענים לטיפול רגשי בילדים". רק כ-14% מהמשיבות ציינו כי הסמכויות שניתנו להן תרמו רבות לטיפולן במשפחות; הרוב ציינו כי התרומה הייתה בינונית ומטה. בתשובותיהן המילוליות ציינו חלקן כי מתן הסמכויות אף משמש לעיתים אמצעי להמשך הסכסוך בין בני הזוג ואבן נגף בפתרון הסכסוך ההורי, שכן הסמכויות "נותנות במה לקונפליקט" ו"משמרות את המאבק בין הורים". מהתשובות עולה צורך מובהק בהכשרות במיומנויות טיפול זוגי ומשפחתי, גישור והופעה בבית משפט. מדובר בהכשרות שהן בליבת העבודה של עו"ס ס"ד, לכן על המשרד לגבש תוכנית הכשרה שוטפת עבורן לצורך שיפור תפקודן המקצועי. בביקורת הועלה כי אף שבית המשפט קוצב זמן להגשת תסקיר, על פי רוב 45 ,ימיםבפועל במקרים רבים חולפים חודשים ארוכים, ואף יותר משנה, ממתן הצו השיפוטי להכנת תסקיר עד הגשתו לבית המשפט.	משרד מבקר המדינה מציין בחיוב פעילות זו של יח"ס לחיזוק הקשר בין ההורה הלא-משמורן לילדו. אולם אין די בפעילות נקודתית זו כדי לענות על הצורך, כפי שהמליץ והדגיש גם משרד הרווחה כאמור, כדי לספק מענים ייחודיים לילדים שהוריהם מצויים בסכסוך גירושין בעצימות גבוהה.	355
משרד הרווחה והביטחון החברתי . סדרי מינהל ב"גשר שירותי השיקום התעסוקתי של ישראל" (קרן מפעלי שיקום) משרד מבקר המדינה מציין כי תשובת הקרן רק מחזקת את טענתו כי המנכ"ל ידע מראש את היקף השיפוץ הכולל, אך בחר לעקוף באופן אסור את הכללים המחייבים לקיים מכרז פומבי, בכך שאישר להגדיל, פעם אחר פעם, את ההתקשרות המקורית שלא הייתה בדרך של מכרז. עלה כי בניגוד לחוזה העסקתו, לא הגיש המנכ"ל לממלא מקום יו"ר ועד הנאמנים דאז בקשה לאישור ההחזר. יצוין כי בדרישות של המנכ"ל לתשלום החזר ההוצאות מקופה קטנה לא ציין עם מי סעד ולאיזו מטרה, וכי לפי נוהל קופה קטנה של הקרן לא ניתן כלל לקבל החזר הוצאות בגין ארוחות במסעדות. משרד מבקר המדינה העיר לוועד הנאמנים כי לשם אישור הוצאה מעין זו נדרש פירוט של מהות ההוצאה, וכן יש לוודא כי ההוצאה היא בעקבות העבודה ובמסגרתה. עיון ברשימת הארוחות הממומנות אינו מספק הסבר שממנו ניתן ללמוד על מהות ההוצאה, כל שכן לא ניתן להסיק כי הן יועדו ל"אירוח עסקי" - הרשימה אינה מפרטת עם מי סעד המנכ"ל ולאיזו מטרה. לתשובת הקרן אף לא צורפו הסברים ואסמכתאות לכך שלדעתם מדובר ב"אירוח עסקי". על ועד הנאמנים היה לבח ון אם הוצאות האש"ל היו בהתאם למטרות ההקדש ותעריף החשכ"ל, ובהתאם לכך לבחון אם יש צורך שמנכ"ל הקרן ישיב את התשלומים שקיבל באופן לא תקין בגין הוצאות אש"ל. משרד מבקר המדינה מעיר לקרן כי ללא פירוט של גורמי המטה אשר השתתפו בארוחות לא ניתן לבצע בקרה כספית על התשלום בגין הארוחות במסעדות ולבדוק את רשימת המשתתפים . ובכל מקרה, היות והמנכ"ל כבר מקבל החזר הוצאות גלובלי, אין מקום לשלם לו גם עבור הוצאות בגין ארוחות שסעד במסגרת מילוי תפקידו עם כפיפיו במטה. משרד מבקר המדינה מעיר לקרן כי מצב שבו חשבת השכר כפופה ישירות למנכ"ל אינו תקין, שכן הוא פוגע בצורך לקיים הפרדה בין הדרג הניהולי לבין דרג הבקרה . אף שעל ועד הנאמנים מוטלת חובה לפקח על התנהלות הקרן- בייחוד על רקע החולשה המובנית של רשם ההקדשות בכל הנוגע לפיקוח על הקדש ציבורי, ומכיוון שהקרן אינה דומה במהותה להקדש רגיל אלא לחברה (ראו בהמשך בתת-הפרק "שינוי מעמדה המשפטי של הקרן") - מנגנוני הפיקוח של ועד הנאמנים היו רופפים כמפורט להלן. ואולם לקראת סוף שנת 2012 , בעת המשבר הכלכלי שבו הייתה נתונה הקרן, עזבו חברים רבים את ועד הנאמנים והוא נוהל בקוורום חסר: בספטמבר 2013 נותרו בוועד רק ארבעה חברים נציגי צי בור, ללא נציגי משרדי הממשלה השונים והמוסד לביטוח לאומי; ומנובמבר 2016 עד פברואר2018 .כלל הוועד רק שלושה חברים נציגי ציבור על מנכ"ל הקרן היה להציג לפני מנכ"ל משרד הרווחה את כל התשתית המשפטית הידועה לו באותה העת על אודות האיסור שקבע רשם ההקדשות על החזר הוצאות שלא לפי קבלות. ואולם הוא לא עשה זאת, ובכך הטעה את מנכ"ל משרד הרווחה.	.נמצא כי המנכ"ל הנחה את סמנכ"לית הקרן לבקש הצעות מחיר לשיפוץ, ובכלל זה מסר לה את הפרטים של קבלן מעכו (להלן – הקבלן). המנכ"ל הסביר למשרד מבקר המדינה כי הוא נוהג לשבת כל בוקר לשתות קפה בפיצוצייה בעכו (עיר מגוריו ), שם גם נוהגים לשבת קבלנים ולחפש עבודות. באחד הבקרים הקבלן פנה אליו, באמצעות עוזר המנכ"ל, וביקש להשתלב כקבלן שיפוצים ב קרן. המנכ"ל הוסיף כי מסר לקבלן שעליו לפנות לסמנכ"לית הקרן ולמסור לה את פרטיו , ואם יהיה צורך בשירותיו, תפנה אליו הקרן לקבלת הצעת מחיר.	356
משרד הרווחה והביטחון החברתי . ליקויים בתהליכי מינוי של בעלי תפקידים בכירים - משרד העבודה, הרווחה והשירותים והחברתיים והמוסד לביטוח לאומי .הגם שחוק הבט"ל מאפשר למנות לוועדות חברים שאינם חברי מועצה, העובדה שיותר ממ חצית חברי הוועדות אינם חברי מועצה מחייבת את המועצה לתת את דעתה לשאלה מה היחס הראוי בוועדות בין חברי מועצה למי שאינם חברים בה. הדבר הכרחי במיוחד מפני שלא נבדקת כלל כשירותם של יותר ממחצית חברי הוועדות. על המועצה לקבוע הליך בחירה לחברי ועדות שאינם חברים בה , להגדיר תנאי סף בסיסיים למינוי חברים בכל ועדה ולהגדיר בכל ועדה את שיעור החברים שאינם חברי מועצה. הביקורת העלתה כי בחוק הבט"ל, בתקנות המועצה, בתקנון המועצה ובתקנון הוועדות לא נקבעו דרישות סף של השכלה או של ניסיון מקצועי ממי שמתמנה לכהן כחבר ועדה; לא נקבע הליך סדור לבחירת חברי הוועדות, ובפועל לא נערכת כל בדיקה בדבר כשירותם של חברי ועדה שאינם חברי מועצה. על ועדת המינויים של המועצה, הממליצה על הרכב ועדות המועצה, לבחון אם השכלתו וניסיונו של כל מועמד רלוונטיים לוועדה שהוא מועמד אליה ואם יש בהם כדי לתרום ולסייע לעבודתה. כן על הוועדה לנמק בכתב את בחירותיה כדי שהליך המינויים יהיה שקוף. משרד מבקר המדינה מבקש להפנות את תשומת לב ועדת הרווחה של הכנסת לממצאי דוח זה ולהמלצותיו. בכללים לא הוגדרו תחומי האחריות של חברי המועצה - אם הם מחויבים לפעול להגשמת מטרותיו ויעדיו של הב ט"ל או לטובת הציבור שהם מייצגים ולטובת הארגון שמינה אותם למועצה. הביקורת העלתה כי תקנון המועצה ותקנון הוועדות נכתבו בשנת 1975 ולמרות התמורות שחלו מאז בהיבטים הנוגעים לפעילות הבט"ל, לא הוכנסו בהם שינויים44 . משרד מבקר המדינה ממליץ לשר הרווחה להקים ועדה בלתי תלויה, להעמיד בראשה שופט בדימוס ולמנות אליה נציגים מהבט"ל, ממשרד הרווחה, ממשרד האוצר וממשרד המשפטים. ועדה זו תצטרך לבחון מחדש את יעדי המועצה ותפקידיה; להגדיר את יחסי הגומלין שלה ושל הנהלת המוסד; לבחון אם, לאור השינוי שאושר בוועדת הכנסת בנוסח התקנות, הארגונים המיוצגים במועצה הם הארגונים הרלוונטיים ואם אין ארגונים נוספים שכדאי שיהיו מיוצגים בה; לתת את הדעת להיבטים הקשורים בעצמאות המועצה, ובכלל זה לצורך בייעוץ משפטי עצמאי למועצה; לעדכן את התקנון שלה ושל הוועדות הפועלות מכוחה, ובכלל זה לעדכן את הגדרת תפקידי הוועדות, הרכבי החברים בוועדות, תדירות כינוסן ודרך קבלת ההחלטות בהן. כל זאת יוכל לייעל את פעילות המועצה ולהבטיח שתפעל למען אינטרס הציבור ובהתאם לעקרונות הממשל התאגידי. הואיל ולא כל חברי הוועדות הם חברי מועצה, וכישוריהם של אלו שאינם חברי מועצה אינם נבדקים, יש קושי בתקנה המאפשרת לקבל החלטת ועדה כהחלטת מועצה בלי שתובא לדיון במועצה. מצב דברים זה עשוי להוביל לכך שסמכויות המועצה, שניתנו לה על פי חוק, יופעלו הלכה למעשה על ידי ה וועדות, וגורמים שלא עברו שום סינון ושאינם חברי מועצה יקבלו החלטות ביצועיות. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה ולהנהלת הבט"ל כי כאשר חבר בגוף המפקח משתתף בפעולות הביצוע השוטפות של המוסד, נפגעת ההפרדה בין סמכויות הפיקוח והבקרה ובין סמכויות הביצוע. לפיכך אין חבר מועצה יכול להשתתף בוועדות בוחנים של המוסד. בשל החשיבות הרבה שיש לפעילות המועצה, יש מקום שהשר יקבע בתקנות מהן דרישות הסף ואילו כישורים נדרשים מהמומחים השונים ולא להסתפק בקביעה כללית שלפיה יש למנות מומחים מתחומי מומחיות הרלוונטיים לבט"ל. הביקורת העלתה כי לכל אחד מששת המומחים שמינה השר כץ יש קשר אליו, עליו הצהיר המומחה : ארבעה מהמומחים כיהנו בתפקידים שונים בתע"א או בארגון עובדי התע"א 38" ; מומחית אחת פעילה בסיעת עוז" בהסתדרות, שהיא הסיעה שהקים השר כץ39 ; מומחה אחר, רופא, טיפל באביו המנוח של השר. להלן פירוט המומחים:	הגם שמספרם של המומחים שהשר ממנה כחברי מועצה הוא שישה מבין 56 חברי מועצה, לדעת משרד מבקר המדינה יש טעם לפגם בכך שלכל ששת המומחים שהשר כץ מינה למועצה יש קשר ארוך שנים אליו גם אם לכלל המועמדים שהציע השר למנות יש כישורים מיוחדים.	357
משרד הרווחה והביטחון החברתי . ‏היבטים בטיפול המדינה בהתמכרויות למיניהן .לא פעם עשויים שני הגורמים - עו"ס המשפחה ועו"ס ההתמכרויות, להיות מעורבים בו זמנית בטיפול במכורים, כל א חד בתחום אחריותו, ואולם בביקורת עלה כי אופן התיאום ביניהם לא הוסדר. בקשר לכך אמר מנהל השירות להתמכרויות במהלך הביקורת למשרד מבקר המדינה כי ישנן רשויות מקומיות שבהן שיתוף הפעולה בין עו"ס המשפחה לעו"ס התמכרויות הוא חלקי. ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה אמרה במהלך הביקורת למשרד מבקר המדינה כי בכמה מהרשויות המקומיות לא מועבר מידע בנוגע למכורים מעו"ס המשפחה לעו"ס ההתמכרויות. בביקורת עלה כי השירות להתמכרויות ומנהלת הרפורמה בשירותים החברתיים אכן קיימו ביניהם בשנים האחרונות כמה פגישות בנוגע לטיוטת נוהל לשיתוף פעולה בין עו"ס משפחה לעו"ס התמכרויות. ואולם הגרסה האחרונה של נוהל שיתוף הפעולה מדצמבר 2017 , לאקיבלה תוקף כמסמך מנחה לשיתוף ה פעולה הנדרש בין עו"ס המשפחה ועו"ס ההתמכרויות ומשרד הרווחה לא קבע תע"ס בעניין. מכל האמור עולה, כי אף שרבים מהמכורים גרים עם משפחתם וידוע שהמשפחה היא גורם חשוב בהנעת המכור לקבל טיפול - משרד הרווחה לא עשה די כדי לאתר את המכורים בקרב המשפחות המטופלות במש"ח ולמסד את שיתוף הפעולה בין עו"ס המשפחה לעו"ס ההתמכרויות. על משרד הרווחה לקבוע נוהל מחייב לתהליכי העבודה שבין המש"ח ליחידות לטיפול בהתמכרויות, כך שהמידע הקיים בשירותי הרווחה יתועל לטיפול מיטבי במכורים המוכרים לשירותי הרווחה. 1. הביקורת העלתה כי תפקיד העו"ס בחדר מיון מאויש רק במשמרות הבוקר של ימי חול ולא בשעות הערב והלילה או בסופי שבוע ובחגים22 . לכן, בזמנים אלה מכורים אינם יכולים לקבל מעו"ס את הטיפול הדרוש. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי נוכח הדמיון בדפוסי השימוש בחומרים ממכרים בחינוך הממלכתי, בחינוך הממלכתי דתי ובמגזר הערבי - עליו לפעול ביתר שאת כלפי מנהלי בתי הספר במגזרים אלו ולהמריצם למנות מב"סים במוסדותיהם . אשר למגזר החרדי - יש לבחון את היקף התופעה ולפעול בעניין מינוי מב"ס בהתאם לכך בקרב מנהלי בתי הספר במגזר זה. בביקורת עלה כי משרד הבריאות לא הנחה את ה אשפוזיות לעדכן את שירותי הרווחה בנוגע להפסקת הטיפול וחזרתו של המטופל לקהילה. על משרד הבריאות ומשרד הרווחה לבחון במשותף את הדרכים לשיתוף פעולה במקרים שמטופלים נושרים מטיפול הגמילה באשפוזיות. לפי נתוני המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות, בשנת 2017 השלימו כ- 1,400 מטופלים את תהליך הטיפול באשפוזיות. לעומת זאת, על פי נתוני קובץ מטופלים של משרד הרווחה רק כ -400 מטופלים באשפוזיות הופנו אליהם לטיפול במסגרות המשך. יוצא אפוא כי מרבית מסיימי הטיפול באשפוזיות אינם ממשיכים בתהליך הגמילה. הפסקת רצף הטיפול בגמילה עלול לגרום לכך שהמטופלים יחזרו להתמכרות. כמו כן - המשאבים שהושקעו בהם בשלב הגמילה הגופנית עלולים לרדת לטמיון.	.לפי נתוני משרד החינוך שהועברו למש רד מבקר המדינה - בפועל עמד שיעור הדיווח של המב"סים בשנת תשע"ח על כ -46% . על משרד החינוך לדרוש דיווחים שוטפים מכלל המב"סים.	358
משרד החינוך . ‏ניהול עצמי בבתי ספר יסודיים על משרד החינוך לפעול במשותף עם הרשויות ומרכז השלטון המקומי ולהגדיר באופן פורמלי את מרחב הפעולה ומידת המעורבות הרצויה של הרשות במסגרת הניהול העצמי, בהיותה רשות חינוך מקומית ואחרא ית למתן חינוך חובה; זאת בכפוף לשמירת מעמד המשרד כקובע את התכנים הפדגוגיים ואת יעדי החינוך במישור הארצי, ובכללם יעדי הניהול העצמי ומתן אוטונומיה לבתיה"ס שבתחום הרשות. ראוי שהמשרד ישקול את הצעת מרכז השלטון המקומי לכונן ועדת היגוי עליונה בשיתופו, שתדון ביחסי הגומלין ובתחומי האחריות כפי שעלו בדוח זה. בכלל זה על המשרד להסדיר את מארג הסמכויות - ובפרט בתחום הפדגוגי - של הרשות המקומית, מנהלי בתיה"ס והמפקחים הכוללים. מהאמור לעיל עולה כי בעקבות יישום המעבר לניהול עצמי בבתיה"ס היסודיים חל שינוי ברמת המעורבות של הרשויות המקומית בנעשה בבתיה"ס וביכולתן להתערב ולהשפיע גם על נושאים ניהוליים, תפעוליים ופדגוגיים; זאת במקביל לצמצום מעורבות המשרד בכל אחד מההיבטים האלה. אין להתעלם מיתרונותיה של מעורבות הרשות המקומית בתחום החינוך, ואולם מעורבות יתר אינה עולה בקנה אחד עם מטרות הניהול העצמי. אין היא משקפת את חלוקת התפקידים שבין המשרד (האחראי לפדגוגיה) לבין הרשות (האחראית למינהל) ואין היא מתיישבת עם כוונת המשרד, במסגרת הניהול העצמי, להעביר ממנו ומהרשות המקומית לבתיה"ס סמכויות, משאבים ואחריות, כדי ליצור את התנאים המיטביים לניהולם. מאחר שמרבית הרשויות המקומיות אינן מקצות באופן דיפרנציאלי את תקציבי סל התלמיד לבתיה"ס שבתחום שיפוטן, עולה ספק אם ההסדר הקיים, המשאיר נושא זה לשיקול הדעת של הרשות, נותן מענה מספק לצרכים הייחודיים של כל בית ספר. הימנעות משרד החינוך מאכיפת הנהלים וההסדרים בעניין הניהול העצמי החלים על הרשויות המקומיות מרחיבה את מעורבותן של הרשויות גם להיבטים חינוכיים -פדגוגיים המיושמים בבתיה"ס, היבטים שלפי תפיסת הניהול העצמי אמורים להיות נתונים בידי מנהלי בתיה"ס. .עיריית קריית אתא קבעה סל תלמיד אחיד לב תיה"ס היסודיים לשנה"ל התשע"ו (589 ( ש"ח) והתשע"ז584 ש"ח), למרות השונות הרבה בנתונים בין בתי"ס אלה - בין היתר בשטחם הבנוי (הנע בין כ - 1,800 לכ- 4,600 מ"ר), בגיל מבניהם (בין60 שנים ל-12 שנים) ובמספר תלמידיהם (בין180 בביה"ס הקטן ל-530 בגדול); עיריית נצרת קבעה בשנה"ל התשע"ו ל-13 בתיה"ס היסודיים שבאחריותה סל תלמיד דיפרנציאלי לפי מספר תלמידיהם83, אך לא על פי פרמטרים נוספים שקיים בהם שוני רב בין בתיה"ס, דוגמת שטחי מגרש ביה"ס (בין 2 דונם ל -12 דונם), השטח הבנוי (בין 1,800 ל- 7,000 מ"ר) וגיל המבנה (בין48 שנים ל-6 שנים); גם עיריית שפרעם (בשנות הלימוד התשע"ו והתשע"ז) והמועצה המקומית עספייא (בשנה"ל התשע"ז) קבעו סל תלמיד אחיד לכל בתיה"ס היסודיים בתחומן למרות השוני הרב ביניהם מבחינת השטח הבנוי84, מספר התלמידים85 וגיל ביה"ס ומצבו הפיזי86. משהמשרד תומך בקביעת סלים דיפרנציאליים ברשויות המקומיות שבניהול עצמי, ובשים לב לכך שהוא האחראי לקביעת גובה הסל המינימלי - מצופה ממנו ליזום, בשיתוף מרכז השלטון המקומי, מהלך לקביעת סל דיפרנציאלי שיתבסס על קריטריוני ם מתאימים. ,מצופה מהרשויות שבהן הבדלים ניכרים בין בתיה"ס במספר התלמידים וסל התלמיד שלהן אינו דיפרנציאלי, לבחון את השלכות מדיניות זו, ובהתאם לתוצאות הבחינה לעדכן את שיטת הקצאת סל התלמיד לבתיה"ס. על משרד החינוך לשקול לעדכן את הקריטריונים לקביעת סל התלמיד, כך שגודל ביה"ס יהיה שיקול נוסף בהחלטה על קביעת גובה מרכיבי הסל לכל בי"ס ברשות. .מהתרשים עולה כי בשנים שנבדקו, יותר ממחצית הרשויות המקומיות בניהול עצמי שבהן יותר מבי"ס אחד לא קבעו סל תלמיד דיפרנציאלי82 . נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, אף שחלפו שש שנים ממועד כניסת בתיה"ס לניהול עצמי, משרד החינוך לא פרסם הנחיות לבקרה ולאישור של הדוחות. בפועל חלק מבתיה"ס מגישים דוחות כספיים שלא במתכונת שנקבעה, והנתונים שהם מוסרים למאגר המידע של המשרד אינם מבוקרים.	על משרד החינוך לפרסם נוהל לרשויות וחוזר מנכ"ל מעודכן שיעגנו את הנחיותיו בנוגע לבקרה ולאישור של הדוחות הכספיים שמגישים לו בתיה"ס, פרסום כזה יסייע לקיים בקרה ופיקוח וינחה את הרשויות המקומיות ואת בתיה"ס. יתרה מזאת, על המשרד להבטיח שנושא זה יודגש בתוכניות ההכשרה הייעודיות למנהלים בתחום הנ יהול העצמי ובהשתלמויות למנהלים במכון אבני ראשה ובמרכזי הפסג"ה.	359
משרד החינוך . היעדרויות עובדי הוראה והעסקת ממלאי מקום בהוראה ככלל, מניתוח נתוני מחקרי הלמ"ס 2018 בחתכים לעיל בנקודת זמן נתונה, וכן מניתוח נתונים קודמים של הלמ"ס ומממצאי המחקרים שיזם משרד החינוך בנושא, מצ טיירת תמונת מצב מערכתית מקיפה ועדכנית בנושא היקף ההיעדרויות בחתך של שלבי החינוך, סוגי הפיקוח והמגזרים. בהתבסס על נתונים אלו, היה על המשרד לגבש תוכנית עבודה סדורה, שתכלול פיתוח כלים שיאפשרו לצמצם את תופעת ההיעדרויות המרובות של עובדי הוראה. בייחוד היה עליו לזהות את מוקדי ההיעדרויות החריגות ולנקוט פעולות מיוחדות לטיפול בהם. במסגרת המהלך היה עליו להקים מערך ממלאי מקום נגיש ואיכותי, שיטפל בנושא היקף ההיעדרויות ומאפייניהן על פי שלבי החינוך, סוגי הפיקוח ומגזרי החינוך השונים, כפתרון מרכזי להתמודדות עם ההיעדרויות. כן היה עליו לקבוע את המסגרת הארגונית לקידום מיטבי של הנושא - אם על ידי יחידה ייעודית לנושא (דוגמת היחידה להיעדרויות) ואם באמצעות חלוקת האחריות לנושא בין יחידות אגף כא"ב. ואולם בביקורת עלה כי המשרד, ובייחוד אגף כא"ב, לא תכנן מערך לאיוש משרות ההוראה של הגננות והמורים הנעדרים. משרד מבקר המדינה רואה בכך ליקוי חמור בדפוס הפעולה של המשרד. עלה שאומנם מנהלי בתי הספר מדווחים לצורך תשלום השכר במערכת המדב"ס או באופקית על ההיעדרויות של עובדי ההוראה בחינוך הרשמי, אולם אגף כא"ב כלל אינו בוחן את הדיווחים, ולפיכך אינו מנצל מסד נתונים זה כמנגנון מעקב שיש בו כדי לשפוך אור על מאפייני ההיעדרויות של עובדי ההוראה: לאתר בהן מגמות, סיבות וסוגיות חריגות. בעניין בתי הספר בחינוך המוכש"ר ושל הבעלויות, הביקורת העלתה כי מנהלי בתי הספר בסטטוס זה כלל אינם מדווחים על ההיעדרויות של עובדי ההוראה בבתי הספר שבאחריותם, והמשרד אינו אוכף עליהם חובת דיווח זו. .מכאן שהמשרד אינו מנצל את הכלים העומדים לרשותו כדי לרכז נתונים על היקף שעות ההיעדרות של עובדי ההוראה, הן בבתי הספר של החינוך הרשמי והן בבתי הספר של החינוך המוכש"ר והבעלויות, להפיק מהם תמונת מצב ממצה ועדכנית ולקבוע את השפעותיה הצפויות על מערכת החינוך. בדיקה זו נדרשת, וממצאיה אמורים לשמש בסיס להקמת מערך הולם של ממלאי מקום שיאפשר להתמודד עם התופעה האמורה. . מחקרי למידה והערכה מלמדים על קשר ברור בין הזמן המושקע בלמידה לבין ההישגים הלימודיים במישור המערכתי, ומכאן שחיוני לבחון את סוגיית ההיעדרויות של עובדי ההוראה ואת השפעותיה על הזמן המושקע בלימודים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי אף שזה שנים רבות סוגיית ההיעדרויות של עובדי הוראה במערכת החינוך, על כל היבטיה, ידועה היטב לכל הגורמים הנוגעים בדבר בתוך המשרד, במשך השנים לא ייחס המשרד לסוגיה זו את החשיבות הראויה לה. המחדל המתמשך בטיפולו של המשרד בתופעת ההיעדרויות של עובדי הוראה בשלבי החינוך השונים משפיע גם על אופן טיפולו הכושל של המשרד בקליטתם ובהעסקתם של ממלאי מקום במוסדות החינוך לפי זמינותם והצורך בהם, כמפורט להלן. לנוכח היקף ההיעדרויות ובשל השפעתן על תפקוד בית הספר או גן הילדים, על המשרד לגבש דרכים לצמצום היקף ההיעדרויות; ובייחוד עליו לפעול בדחיפות להסדרת סוגיית ההיעדרויות של עובדי הוראה בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ובבתי הספר שבמגזר הערבי - בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים - שבהם שיעורי ההיעדרויות גבוהים ביותר. בכלל אלה, על המשרד לבחון מהו היקפו הנדרש של מערך ממלאי המקום שיאפשר למלא את הצרכים שמקורם בתופעת ההיעדרויות. מעיבוד נתונים שביצע משרד מבקר המדינה על בסיס נתונים שהתקבלו מחשבות המשרד ביולי 2018 בנוגע לשעות מילוי מקום שביצעו בפועל ממלאי המקום הקבועים והשעתיים, עלה כי היקף שעות מילוי המקום שבוצעו בפועל בשנות הלימוד התשע"ז והתשע"ח הסתכם בכ-5.3 ו-4.2 מיליון שעות, בהתאמה. עלות השכר ששולם לממלאי המקום הקבועים והשעתיים בגין שעות מילוי מקום בשנים אלו הסתכמה ב-314 ו-209 מיליון ש"ח, בהתאמה. .בביקורת גם עלה כי אף שבמבנה אגף כא"ב הוגדרה יחידה ייעודית לטיפול בנושא זה - היחידה להיעדרויות - הלכה למעשה, יחידה זו אינה מרכזת את הטיפול בהיעדרויות ואין יחידת מטה אחרת כלשהי שעושה זאת. למעשה, הטיפול בנושא זה נזנח ונדחק לשולי העבודה השוטפת של אגף כא"ב, וכמעט שאינו בא לידי ביטוי בדיוניו ובמסמכיו. מצב זה מקשה לגבש ולקדם מדיניות מערכתית, לרבות קביעת נהלים העוסקים בכלל היבטיו של נושא ההיעדרויות ובדרכים האפשריות להסדרת הנושא. .התרשימים מעלים פער משמעותי בכל מחוזות המשרד בין מספר שעות ההיעדרות לתקופה קצרה של עובדי ההוראה לבין מספר שעות מילוי מקום שבוצעו לפי דיווחי המנהלים: היקף שעות ההיעדרות לתקופה קצרה עמד על כ -5.3 ,מיליון שעות היעדרות לעומת כ-3.2 שעות מילוי מקום בשנת הלימוד התשע"ז; וכ-5.7 מיליון שעות היעדרות לעומת כ-3.3 מיליון שעות מילוי מקום בשנת הלימוד התשע"ח. משמעות הדבר כי שיעור שעות ההיעדרות שלא היה בהם מילוי מקום הסתכם בכ -40% וכ-42% בשנות הלימוד התשע"ז והתשע"ח, בהתאמה. בחלק מהמחוזות הפער היה כמעט פי שניים32 . יש להדגיש את הפער הגדול, בשיעור של49% (כ- 670,000 שעות וכ- 740,000 שעות בשנים התשע"ז והתשע"ח), שנמצא בין מספר שעות ההיעדרות למספר שעות מילוי המקום בגין היעדרות לתקופה קצרה במחוז דרום. .מניתוח נוסף של אותו מסד נתונים, הבוחן את הפערים ביחס לשלבי החינוך, עולה כי בחינוך הקדם -יסודי הפער בין מספר שעות ההיעדרות לתקופה קצרה של עובדי ההוראה לבין מספר שעות מילוי המקום שבוצעו היה בשנת הלימוד התשע"ז 5% , ואילו בשנת הלימו ד התשע"ח היה בשיעור של 9% ; ובבתי הספר היסודיים הפער ביניהם היה בשיעור של 46% בשנת הלימוד התשע"ז ו-47% בשנת הלימוד התשע"ח. עולה מכך שעל פי הדיווחים למשרד התבצע מילוי מקום עבור רוב שעות ההיעדרות בחינוך הקדם -יסודי. לעומת זאת, בבתי הספר היסודיים כמחצית משעות ה היעדרות אוישו על ידי ממלאי מקום, ולגבי המחצית השנייה - אין דיווח.	הפערים בנתונים לעיל מצביע ים על כך שהמשרד לכאורה לא סיפק פתרון במישור הלימודי להיעדרויות הממושכות, וזאת אף שההיעדרויות של עובדי ההוראה לתקופה ממושכת צפויות בחלקן הגדול מראש. עולה כי במקרה הטוב, ורק בחלק קטן מאוד מתקופת ההיעדרות, מילאו את מקומם של עובדי ההוראה הקבועים עובדי הוראה אחרי ם במערכת החינוך, על חשבון קידומם של נושאים חשובים אחרים, ובמקרה השכיח לא ניתן להם תחליף חינוכי הולם כלל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי אין לו נתונים מדויקים המסבירים את הפער לגבי מילוי מקום בגין היעדרות ממושכת המשולמת באמצעות שעות תקן. אין לו גם הסברים באשר להיקף ההיעדרויות לטווח קצר - קיים פער של כ -2.1 ו-2.4 מיליון שעות ב שנות הלימוד התשע"ז והתשע"ח, בהתאמה, שאין דיווח בגינם על מילוי מקום, והמשרד לא הציע הסבר לאותן שעות.	360
משרד החינוך . כוח אדם בהוראה - תכנון, הכשרה והשמה עלה ששני המחוזות אינם מעורבים באופן שיטתי בתהליך האיתור וההשמה של בוגרים ומורים חדשים בבתיה"ס שבתחומם. בפועל, התהליך מבוצע ע"י מנהלי בתיה"ס, בלי ניהול של התהליך וללא ראייה כוללת של צורכי בתיה"ס במחוז. אין בשני המחוזות שנבדקו מאגר מידע שיטתי, סדור, מלא ומנוהל של משרות פנויות בבתיה"ס או של משרות שצפויות להתפנות בטווח הקצר או הארוך, שכן המחוזות אינם עוסקים בתכנון צורכי כוח האדם141 ,. כאמור המחוזות אינם מנגישים את קובץ הבוגרים למנהלי בתיה"ס, כך שלמשל, ניתן לאתר מתוך הקובץ בוגרים במקצועות מסוימים, לשלב חינוך מסוים ואף באזור גיאוגרפי מסוים או בבי"ס מסוים, אך המחוזות אינם משתמשים באפשרויות הגלומות בקובץ, ובכך אינם מסייעים למנהלי בתיה"ס באיתור בוגר לאיוש משרות הוראה פנויות. זאת ועוד, נציגי המחוזות נפגשים עם הסטודנטים להוראה העומדים לסיים את לימודיהם ומוסרים להם מידע והסברים על השלבים הא רגוניים- הפרוצדורליים בתהליך הכניסה להוראה, למשל על אופן פתיחת תיק מקוון של עובד הוראה חדש והנחיות לכך בפורטל עובדי הוראה. ואולם, המפגש אינו מציג משרות פנויות, אינו מפרט את תחומי ההוראה הנדרשים בבתיה"ס בתחום המחוז ואינו מספק כל מידע אחר שמשמעתו הכוונת הסטודנטים לשיבוץ במשרות הוראה העשויות להתאים להם. להלן פרטים נוספים שעלו בבדיקה בשני המחוזות: .תרשים 16 מראה שרבים מהמתמחים והמורים החדשים סוברים שמשרד החינוך אינו מהווה צומת מקצועי, כל שכן צומת רגולטורי, בכל הנוגע למשרות חדשות להוראה. אלה הם שיעורי הנשאלים המאשרים את ההיגדים האלה: אין גורם מרכזי במשרד שלו מידע על משרות הוראה פנויות - כ-78% (1,540 מתוך1,977); המשרד אינו מספק מידע על משרות פנויות - כ-67% (1,474 מתוך2,196); המשרד אינו מספק כלים שיוכלו לסייע באיתור בתי"ס שבהם מצויות משרות פנויות - כ-76% (1,616 מתוך 2,129.) מבקר המדינה מעיר למשרד כי אף שהשימוש במגוון דרכים לאיתור ולהשמה של בוגרים ומורים חדשים הוא סביר בפני עצמו, רמת האקראיות הגבוהה של השימוש בהן והבעייתיות של חלקן (למשל, היכרות אישית) עומדות בסתירה לעקרונות של שוויון הזדמנויות, הוגנות ושקיפות, שצריכים להיות בבסיס תהליך האיתור וההשמה. על משרד החינוך לספק למנהלי בתיה"ס באופן שיטתי מידע מקדים ומקיף על המועמדים מקרב הבוגרים והמורים החדשים כמו גם כלים מקצועיים לאיתור וגיוס, כדי להבטיח שהם ישבצו במשרות הפנויות את המועמדים המתאימים ביותר למשרות הוראה אלה. .תרשים 17 מראה שכמחצית מהמתמחים והמורים החדשים חוו התנסויות שליליות מהליך האיתור וההשמה במידה בינונית או גבוהה: 53% חשו חוויות שליליות מההליך; כ-44% חשו תחושת ניכור מצד מערכת החינוך; וכ-45% ציינו כי התהליך עורר בהם תחושות של חוסר ודאות ותסכול לגבי עתידם המקצועי. מתשובות המתמחים והמורים החדשים עולה תמונה ברורה של קושי איתו מתמודדים המתמחים והמורים החדשים שמקורו, ככל הנראה, היעדר הנחיות של משרד החינוך להליך האיתור וההשמה. .1. "מנהל בית הספר משמש כמנהל משאבי אנוש ללא הכשרה מתאימה וללא כל תמיכה"; 2. ;""היעדר גוף אחד מסודר שמרכז את המועמדים הפנויים להוראה 3. ;""היעדר פניות המנהל לגיוס מורים 4. .""הקושי הוא בזיהוי ההתאמה תפקיד המאמן אינו תפקידהכרוך אך ורק בליווי הסטודנט , שכן מוטלת עליו משימה נכבדה המשמעותית מאוד להצלחתו של המורה החדש. כדי להצליח ב משימה, יש צורך לספק למאמן כלים ייעודיים הן בתחומים הדיסציפלינריים והפדגוגיים והן בתחומים הבין -אישיים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך, למוסדות המכשירים ולבתיה"ס המאמנים על שמורים כה רבים המשמשים מורים מאמנים בפועל לא עברו הכשרה מתאימה לכך. הדבר מחייב אותם לתת דעתם לאופן הטיפול בנושא ולפעול להכשרת כל מורה המועמד לשמש מורה מאמן. החל בשנת 2014 חלה עלייה במספר הקולות הקוראים שפרסם המשרד ובהיקפם הכספי: בתקופה שמ-2014 ועד2018 פרסם המשרד54 " קולות קוראים" בעלות כוללת של כ-236 .מיליון ש"ח בהיעדר כל הסדרה של הקולות הקוראים, גם לא נקבעו כללים שימנעו ממסלול זה להכשרת א קדמאים להוראה להפוך למסלול העוקף את המסלול ה"רגיל" לקבלת תעודת הוראה. עולה מכך כי הקולות הקוראים משמשים, הלכה למעשה, כלי בלתי מתוכנן למתן מענה מהיר לצורכי כ"א בהוראה, כאשר קיים חשש שהשימוש הנפוץ והלא מתוכנן בהם עלול למנוע גיבוש מענה מקיף וארוך טווח למחסור של מורים במערכת החינוך.	היותשהשימוש בכלי של הקול הקורא הפך להיות שכיח במשרד בכל הנוגע להפעלת תוכניות לימוד מואצות או מיוחדות, והוא משפיע על היקף הכשרת עובדי ההוראה, על המשרד להסדיר את השימוש בו באופן שיעלה בקנה אחד עם מדיניותו ויעדיו בנושא ויעגן את הכללים לפרסומו בנוהל מחייב. בין היתר, על הנוהל להגדיר את הגורם האחראי להפעלתו, באופן שגורם זה יהיה מי שיתכלל מסלול זה, הן מבחינה פדגוגית והן מהבחינה הניהולית-תקציבית.	361
משרד החינוך . פעילות כפרי הנוער .משרד מבקר המדינה מעיר למינהל כי תנאי הכשירות שהוא קבע נועדו להבטיח כי כפר אשר קולט חניכים יעמוד בתנאים הכרחיים להענקת סביבה מוגנת ועוטפת לחניכים. העובדה שהמינהל אינו מוודא שהכפרים עומדים בדרישות באופן שוטף וקבוע מאיינת אותן, והדבר עלול לפגוע בחניכים שזהו מקום מבטחם וחינוכם. על המינהל לקבוע מנגנון פיקוח ובקרה אחר עמידת כפרי הנוער בתנאי הכשירות ולקבוע למפקחים תוכנית עבודה מסודרת לאופן ביצועו. עליו לכלול במנגנון זה גם דרכי אכיפה מתאימות, בלי לפגוע בחניכים. בביקורת עלה כי על אף הליק ויים שמצאו בעניין זה המפקחים ועל אף המלצות המחקר שערך המינהל עצמו ב -2012 , אגף חינוך והדרכה במינהל עדיין לא גיבש תוכנית מובנית לחניכה וליווי של מדריכים חדשים. הוא לא קבע מי איש הצוות שילווה את המדריך החדש, באיזו תדירות יפגוש אותו, באילו נושאים ילווה אותו וי חפוף אותו, מי גורמי המקצוע (בכפר ובמטה) שילוו אותו בשנותיו הראשונות וכיו"ב. העובדה ש-30% ומעלהמכפרי הנוער לא מ גישים בקשות למימון קורסי הכשרה שוטפים מחייבת את המינהל לעמוד על הסיבות לכך ולנתח את היקף ההכשרה המוענק למדריכים בפועל, אולם הוא לא עשה כן. בשל החשיבות של הנושא, המינהל צריך להיות יוזם ולא רק מגיב, ועליו לשקול לחייב את הכפרים לקיים קורסי הכשרה שוטפים. על המפקחים, המאשרים את הבקשות לפני הגשתן למטה המינהל, ועל אגף חינוך והדרכה למפות את הצרכים המקצועיים שהצוותים החינוכיים נדרשים להשתלם בהם ולוודא כי סוג מסלולי ההכשרה שבוחרים הכפרים מתאים לוותק אוכלוסיית המדריכים בכפרם. המינהל לא קבע תוכנית הכשרה מחייבת לתקופת עבודת המדריך לאחר הקורס הבסיסי. הוא לא קבע אילו קורסי חובה יעברו המדריכים ומה יהיה תוכנם, והבחירה נותרה בידי הכפרים בלבד ובהתאם לשיקול דעתם. כתוצאה מכך, אי אפשר להבטיח כי קורסי ההכשרה השוטפים מכשירים את המדריכים להתמודד עם כל הסוגיות והקשיים האופייניים לחניכי כפרי הנוער. מדריכי כפרי הנוער עובדים עם אוכלוסייה צעירה ופגיעה ונדרשים להתמודד עם המורכבות הרגשית והחברתית שלהם. לכן קבע המשרד כי על המדריכים לעמוד בכמה תנאי סף הכרחיים. ואולם העובדות מצביעות על כך שלמעלה ממחצית המדריכים אינם עומדים בדרישות שנקבעו או שהמפקחים לא בדקו את עמידתם בדרישות אלו. המינהל אחראי על החינוך החוץ ביתי במשרד החינוך ולטיפול בבני הנוער המתחנכים בכפרי הנוער אך אינו מספק את המעטפת הטיפולית הנדרשת להם. על המינהל לפעול לכך שלכל חניכי כפרי הנוער תהיה תוכנית טיפול אישית אפקטיבית שתספק את הטיפול המתאים לכל חניך. . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי הוא לא התייחס בתשובתו לתוצאה השלילית הנגרמת מהשמה לא מתאימה, מהיעדר תוכניות טיפול אישיות ומהיעדר מענה טיפולי לחניכי כפרי הנוער והשפעתם על נשירת חניכים מכפרי הנוער. על משרד החינוך להגביר את מעורבותו בהליך הקליטה וההשמה של חניכים בכפרי הנוער. עליו לוודא כי הקליטה מתבצעת מתוך שיקולים של טובת החניכים בלבד, ומתוך התאמת הכפר לחניך ולצרכיו. על המשרד להסדיר את אופן העבודה בין היחידות השונות האחראיות והמטפלות בנוער זה באמצעות נהלים ארגוניים ושגרת עבודה, אשר תיצור מחויבות של כלל היחידות להשגת המטרה של פעולותיהן המשותפת ועליו לפעול לצמצום הנשירה הנובעת מקליטה לא מתאימה או היעדר טיפול מתאים לצורכי חניכי כפרי הנוער. על המינהל ואגף הקליטה להגדיר יעדים לשיעור הנשירה הסביר ולקבוע את הצעדים והכלים שיש לנקוט כדי לעמוד ביעד זה. משרד מבקר המדינה מעיר למינהל כי המעקב אחר תופעת הנשירה אינו שיטתי ואינו ס דור. בביקורת עלה כי אין תיעוד לפעילות המעקב אחר הנשירה בכפרי הנוער שבהם קיים סיכון מוגבר לנשירה, במינהל אין דוחות ונתונים שיטתיים וסדורים באשר לכך.	משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הקמת הוועדה. פיתוח כלי אחיד עשוי לענות על הכשלים המתוארים במעקב אחר נשירת חניכים מכפרי הנוער. עם זאת, אין להותיר את הכלי ככלי עצמאי המופעל על ידי הקב"סים בכפרי הנוער, ועל המינהל לפקח על הכלי והפעלתו ולעקוב אחר נתוני הנשירה, גם באמצעות גורם מתכלל אחד במטה המינהל.	362
דוחות נוספים . פעולות הלמ"ס לתכנון, לתקצוב וליישום של משימות ופרויקטים על הלמ"ס לגבש תוכניות עבודה שנתיות על פי הכללים שנקבעו במדריך התכנון, ולכלול בהן גם משימות ולוח זמנים לביצוען, וכן מדדים לעמידה בהן שיוגדרו על פי עקרונות מדריך התכנון הממשלתי. התקציב על .שינוייו (ללא .עודפים .מחויבים) הפער בין .בסיס .התקציב .לתקציב על התקציב על .שינוייו (כולל .עודפים .מחויבים) הפער בין .בסיס .התקציב .לתקציב על .הביקורת העלתה כי במהלך תשעה חודשים לא נעשו פעולות לקידום הפרויקט : במשך ארבעה חודשים מינואר עד אפריל 2015 בשל מחלוקת בנושאי אבטחת מידע ובמשך חמישה חודשים נוספים, מינואר עד מאי 2016, בשלמחלוקת בין הלמ"ס לחברה א' בדבר מועדי התשלומים לחברה, בין השאר על רקע פעולותיה של החברה בתחום אבטחת המידע. מתיעוד ענף של הלמ"ס עלו שני קשיים שעמדו לפני הלמ"ס בבואה לתכנן ולבצע פרויקט שיעמוד בדרישות אבטחת המידע שהציבה: קושי לוודא שהספק יכול לעמוד באותן דרישות, ואי -הסכמות בין הלמ"ס לספק באשר ליישום ההסכם. בסיכומו של דבר, הקשיים בתחום אבטחת המידע היו גורם חשוב בעיכוב הקמת האתר החדש. הועלה כי הלמ" ס לא תרגמה את כל המשימות והמחויבויות, שהלכו והצטברו במהלך השנים, לכדי תוכנית יישום רב -שנתית מחייבת, הכוללת את לוח הזמנים לביצוע המשימות, את ה תקציב הנדרש ל הוצאתן אל הפועל ואת הגדרת ה תפוקות בכל אחד מהפרויקטים. בתוכנית כזו היה על הלמ"ס לכלול את כל הפעולות הסטטיסטיות שהיא מבצעת, לרבות אלה שבבסיס תקציבה וכן פעילויות סטטיסטיות נוספות שהיא מחויבת או התבקשה לבצע. תוכנית כזו ממילא אף לא הועברה ל משרד ה אוצר לצורך בחינ ה של היבטיה התקציביים ואישורה, ואף ל א לאישור הממשלה. בהיעדר פעול ות סדורות אלה העמיק הפער בין מחויבויות הלמ"ס ובין בי צוען, וכיום הלמ"ס אינה מבצעת חלק ממחויבויות אלה . תחת זאת פנתה הלמ"ס לגורמים במשרד האוצר ובמשרד רה"ם והצביעה על מחסור במשאבים העומדים לרשותה המונע ממנה למלא את תפקידה. להלן הפרטים: על פי המכתבים האמורים, באוגוסט 2017 נדרשה תוספת של 89 משרות, שהן 13% מתקן כוח האדם של הלמ"ס. במהלך כחצי שנה, בין אוגוסט 2017 לינואר2018 , גדלה דרישתהלמ"ס לתוספת כוח אדם ב -11 משרות נוספות; בין ינואר לפברואר 2018 היא גדלה ב-40 משרות נוספות. בסך הכול עמדה דרישתה האחרונה של הלמ"ס על תוספת של 140 משרות, שהן 20% מתקן כוח האדם שלה. משרד מבקר המדינה מעיר ללמ"ס כי הגידול במספר המשרות הנדרשות על פי פניות הסטטיסטיקן הלאומי אינו מוסבר. היעדרו של הסבר מפורט לעניין הגידול בדרישות כוח האדם עלול לעורר ספק באשר לבחינות שנעשו לעניין ההתאמה בין הצרכים למילוי המשימות ובין הדרישות שמציגה הלמ"ס. משרד מבקר המדינה מעיר ללמ"ס כי התוכנית שצורפה לתשובתה אינה תוכנית המפרטת באופן מלא את כל המחויבויות המוטלות על הלמ"ס, אלא רק פעולות חדשות שהלמ"ס נדרשת לבצע בשנים 2018 - 2019 תוך קביעת סדר עדיפויות לביצוע פעולות בשנים אלה, ואין בה אזכור למקור המחויבות לגבי כל הפעולות הסטטיסטיות שצוינו בה. נוסף על כך, בנוגע לשנים 2020 ואילך, צוינו בה מעט מאוד פעולות סטטיסטיות. ממילא תוכנית כזו אינה יכולה לשמש כלי מספק לשם קבלת החלטות בדבר הפעולות שהלמ"ס תידרש לבצע והמשאבים שהיא נדרשת להם. הועלה כי מנמ"ר הלמ"ס לא הכין תוכנית מפורטת לכוח האדם הנדרש לצורך ביצוע פרויקט האתר החדש.	הלמ"ס חתמה אפוא על הסכם עם חברה א' להקמת אתר חדש בדצמבר 2013 ומאז, במשך כארבע שנים, לא הצליחה לגבש צוות כוח אדם שנדרש לביצוע הפרויקט .	363

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.