Text
stringlengths 1
402
|
---|
וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה |
וכד שמע הלינ מלכא אתחמת סגי ויתיראית ומריראית על אחוהי אלצה ואשתנד בה |
ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה |
למנצח מזמור לדוד |
אלהא דנסכתא לא תעבד לכ |
ולא תאזלונ בתר אלהא אחרנא למפלח אנונ ולמסגד להונ ולא תרגזונני בעבד אידיכונ דלא אבאש לכונ |
ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל |
מנ תוכא ומנ עולא פרק נפשתהונ יקיר הו דמהונ בעינוהי |
יולפנא דפומי שמעו בניא ודמזדהר לא נתחסד |
ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך |
ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש לכל בית ישראל יהיה |
והוו כרובא פריסינ גפיהונ מנ לעל ומטלינ בגפיהונ על חוסיא ואפיהונ חד לוקבל חד על חוסיא הוי אפיהונ דכרובא |
ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה |
ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו |
חננ דינ מקרביננ על אפי נפשתנ ונמוסנ |
וברתה דאשתחרת בית חורנ תחתיתא ועליתא וכלהינ הלינ דאשתחר |
וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו |
מטל דבמלוהי דדויד אחריתא שלמ מנינא דבני לוי מנ בר עסרינ שנינ ולעל |
מטל דמנ קדמ חצדא גמר פרעא והבבא חסל ונהוא עופיא ונפסוק זלילא במגלא ושבוקא נעבר ונפצ |
מנ קליל סרקתא יקדא נורא הכנא ברנשא עולא אשד דמא איכ מיא |
ואמר מנוח למלאכה דמריא מנו שמכ דמא דהוא פתגמכ נקריכ |
ואמר לי צותיני עזרא ואשמעכ וחור בי ואסימ קדמיכ מלא |
והשא חי הו מריא דאתקנני ואותבני על כורסיה דדויד אבי ועבד לי ביתא איכ דאמר אלא יומנא נתקטל אדוניא |
ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה |
אידה ארימ על ימא וארגז מלכותא מריא פקד על כנענ דנובד עשיניה |
ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות |
ואפ ערביא אגירינ להונ לעודרנא ושרינ על סטרה דנהרא ומעתדינ דנאתונ עליכ לקרבא ואזל יהודא לאורעהונ |
ואמר לבוגא מהימנא דקאמ הוא על כל דאית לה זל נא אפיס לאנתתא הי עבריתא דעמכ תאתא לותנ ותלעס ותשתא עמנ |
הו דינ בקלא רמא אמר לא ידעיתונ דהו אבא דלהלינ דמיתו זרע הו אפ לי זרע והי כד הי אמא אפ לי ילדת ובה כד בה ביולפנא אתרבית |
שמעו הכיל מכסנותי וצותו דינא דספותי |
פריקוהי דמריא ונתפנונ ונעלונ לצהיונ בשובחא ולעלמינ תהוא חדותא על רשיהונ בוסמא וחדותא נדרכונ ונערקונ דוונא ותאנחתא |
נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו |
ואמר אמוציא לנביה דמריא מנא עבדת סכלותא דהלינ מאא ככרינ יהבת לגברא דאיסריל ואמר לה נביה דאלהא אית למרכ אלהכ למתל לכ סגי מנ הנא אעפא על מדמ דיהבת |
בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים |
והא נפלו אבהתנ בחרבא ונשינ ובנינ ובנתנ בשביתא ואפ השא דטעינ מנ בתר מריא אלהנ ושבקנ דיתקא דיהב לאבהתנ אפ הו שבקנ |
ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה |
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל |
ויבן שלמה את גזר ואת בית חרן תחתון |
ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום |
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה |
אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו איבי לי |
מטל הנא הכנא אמר מרא מרותא הא אנא על בסדותכינ דצידנ אנתינ בהונ נפשתא ואצרא אנונ מנ דרעיכינ ואשרא נפשתא אילינ דצידנ אנתינ ואפרח אנינ |
ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני |
ובכו עלוהי כולהונ דבית איסראיל וארקדו עלוהי מרקודתא רבתא ואתאבלו עלוהי יומתא סגיאא ואמרו |
הלינ טמאינ בכלה רחשא כל דקרב להונ כד מיתינ נהוא טמא עדמא לרמשא |
ואמר מריא ליעקוב קומ סק לבית איל ותב תמנ ועבד תמנ מדבחא לאיל דאתגלי עליכ כד ערק אנת מנ קדמ עסו אחוכ |
הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו |
וזבנינ הוו רכשא לשלימונ מנ מצרינ ומנ כולהינ מדינתא |
מטל דאיכ דלעמרא ואיכ דללבושא נאכול אנונ ססא וזדיקותי לעלמ תהוא ופורקני לדרדרינ |
וידבר יהוה אל משה לאמר |
ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה |
וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה |
והשא לא הוא איכ אנתתא מתחזיא לכ אלא אתחזית לכ איכ מדינתא דמתבניא |
ואמרת שאלת ברא מנ מרי לא אמרת לכ דלא תשאל לי |
מטל דלא מתטשא גיר מנ תרעיתכ כל מנ דעבד עולא |
ומהימנא דלא עבד אידוהי עבר נמוסא ולא אתחשב על מריא בישתא תתיהב לה מטל טיבותה והימנותה טיבותא גביתא ויורתנא דרגתא בביתה דמריא |
בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן |
החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה |
כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים |
הידינ אזל הוא שלימונ לעיצינוגבר קריתא דאית הוא לוקבל אלות על ספתא דימא בארעא דאדומ |
אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה |
ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים |
ממת מיתיננ ואיכ מיא חננ דמתאשדינ בארעא ולא מתכנשינ ולא שקל אלהא נפשא ומתחשב מחשבתא דלא נטעא מנה אנש |
והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל זהב |
ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו |
ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי |
ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים |
ומלכא דריוש עבד קובלא רבא לכלהונ דתחותוהי ולכלהונ ילידי ביתא דילה ולכלהונ רורבנא דמדי ודפרס |
דמסרהב הוא עשינא למחבלו לא נמותונ לחבלא ולא נחסר לחמה |
איכ שושנת שרוינא שושנת עומקא |
הוא בנה את שער בית יהוה העליון ובחומת העפל בנה לרב |
ולא נטושונ בני איסריל קודשא דמפרשינ למריא |
ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת |
וכד דינ עבדו הכנא ועבר עדנא קליל דנח לוקדמ שמשא כד עמוט בעננא והידינ דלקט נורא רבתא איכ דנתמהונ כלהונ |
ומנינהונ במנינא דכל דכרא מנ בר ירחא ולעל שתא אלפינ ומאתינ |
אנ אנש דינ נטשא מנ יודיא מנ סבא ועדמא לטליא וילודא דינקינ חלבא באולצנא ובשנדא סגיאא נמות עמ כלה ביתה |
ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך |
איכא הו חזקיא דאעבר עלותא ומדבחא ואמר לדבית יהודא ולעמוריה דאורשלמ דקדמ מדבחא חד תסגדונ ועלוהי תסקונ בסמא |
ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי |
מומתה דמריא תהוא בית תריהונ אלא אושב אידה בעבידתא דחברה ונקבל מרהונ מומתא ולא נשלמ |
ומא דנפק מושא למשכנא קימינ כלה עמא ומתטיבינ אנש בתרע משכנה וחירינ בתרה דמושא עדמא דעאל למשכנא |
כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם |
מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים |
וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם |
וצלי אלישע קדמ מריא ואמר מריא פתח עינוהי דטליא ונחזא ופתח מריא עינוהי דטליא וחזא והא טורא מלא רכשא ורכבא דנורא חדרוהי דאלישע |
והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע |
ודבר לאחוהי עמה ורדפ בתרה מרדא שבעא יומינ ואדרכה בטורא דגלעד |
קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה |
לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו |
ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר |
ואותב יוספ לאבוהי ולאחוהי ויהב להונ ירתותא בארעא דמצרינ בשופרה דארעא בארעא דרעמסיס איכ דפקד פרעונ |
וסמת קדמ בני בית רכבימ אגנא דמלינ חמרא וכסא ואמרת להונ אשתו חמרא |
ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה |
הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים |
מריא קשי לבה דפרעונ דלא נדעיוהי דנתחזונ עבדוהי תחית שמיא |
אנא אנא דעטא אנא עולכ מטלתי וחטהיכ תוב לא אתדכר |
וישלח המלך רחבעם את הדרם אשר על המס וירגמו בו בני ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם |
והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצניף מלוכה בכף אלהיך |
ותרתינ גדילתא תתל על תרתינ מוחדתא ותתל על כתפתה דפדתא לוקבל אפיה |
ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור |
Subsets and Splits