Text
stringlengths
1
402
וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה
וכד שמע הלינ מלכא אתחמת סגי ויתיראית ומריראית על אחוהי אלצה ואשתנד בה
ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה
למנצח מזמור לדוד
אלהא דנסכתא לא תעבד לכ
ולא תאזלונ בתר אלהא אחרנא למפלח אנונ ולמסגד להונ ולא תרגזונני בעבד אידיכונ דלא אבאש לכונ
ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל
מנ תוכא ומנ עולא פרק נפשתהונ יקיר הו דמהונ בעינוהי
יולפנא דפומי שמעו בניא ודמזדהר לא נתחסד
ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך
ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש לכל בית ישראל יהיה
והוו כרובא פריסינ גפיהונ מנ לעל ומטלינ בגפיהונ על חוסיא ואפיהונ חד לוקבל חד על חוסיא הוי אפיהונ דכרובא
ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה
ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו
חננ דינ מקרביננ על אפי נפשתנ ונמוסנ
וברתה דאשתחרת בית חורנ תחתיתא ועליתא וכלהינ הלינ דאשתחר
וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו
מטל דבמלוהי דדויד אחריתא שלמ מנינא דבני לוי מנ בר עסרינ שנינ ולעל
מטל דמנ קדמ חצדא גמר פרעא והבבא חסל ונהוא עופיא ונפסוק זלילא במגלא ושבוקא נעבר ונפצ
מנ קליל סרקתא יקדא נורא הכנא ברנשא עולא אשד דמא איכ מיא
ואמר מנוח למלאכה דמריא מנו שמכ דמא דהוא פתגמכ נקריכ
ואמר לי צותיני עזרא ואשמעכ וחור בי ואסימ קדמיכ מלא
והשא חי הו מריא דאתקנני ואותבני על כורסיה דדויד אבי ועבד לי ביתא איכ דאמר אלא יומנא נתקטל אדוניא
ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה
אידה ארימ על ימא וארגז מלכותא מריא פקד על כנענ דנובד עשיניה
ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות
ואפ ערביא אגירינ להונ לעודרנא ושרינ על סטרה דנהרא ומעתדינ דנאתונ עליכ לקרבא ואזל יהודא לאורעהונ
ואמר לבוגא מהימנא דקאמ הוא על כל דאית לה זל נא אפיס לאנתתא הי עבריתא דעמכ תאתא לותנ ותלעס ותשתא עמנ
הו דינ בקלא רמא אמר לא ידעיתונ דהו אבא דלהלינ דמיתו זרע הו אפ לי זרע והי כד הי אמא אפ לי ילדת ובה כד בה ביולפנא אתרבית
שמעו הכיל מכסנותי וצותו דינא דספותי
פריקוהי דמריא ונתפנונ ונעלונ לצהיונ בשובחא ולעלמינ תהוא חדותא על רשיהונ בוסמא וחדותא נדרכונ ונערקונ דוונא ותאנחתא
נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו
ואמר אמוציא לנביה דמריא מנא עבדת סכלותא דהלינ מאא ככרינ יהבת לגברא דאיסריל ואמר לה נביה דאלהא אית למרכ אלהכ למתל לכ סגי מנ הנא אעפא על מדמ דיהבת
בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים
והא נפלו אבהתנ בחרבא ונשינ ובנינ ובנתנ בשביתא ואפ השא דטעינ מנ בתר מריא אלהנ ושבקנ דיתקא דיהב לאבהתנ אפ הו שבקנ
ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה
יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל
ויבן שלמה את גזר ואת בית חרן תחתון
ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום
קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו איבי לי
מטל הנא הכנא אמר מרא מרותא הא אנא על בסדותכינ דצידנ אנתינ בהונ נפשתא ואצרא אנונ מנ דרעיכינ ואשרא נפשתא אילינ דצידנ אנתינ ואפרח אנינ
ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני
ובכו עלוהי כולהונ דבית איסראיל וארקדו עלוהי מרקודתא רבתא ואתאבלו עלוהי יומתא סגיאא ואמרו
הלינ טמאינ בכלה רחשא כל דקרב להונ כד מיתינ נהוא טמא עדמא לרמשא
ואמר מריא ליעקוב קומ סק לבית איל ותב תמנ ועבד תמנ מדבחא לאיל דאתגלי עליכ כד ערק אנת מנ קדמ עסו אחוכ
הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו
וזבנינ הוו רכשא לשלימונ מנ מצרינ ומנ כולהינ מדינתא
מטל דאיכ דלעמרא ואיכ דללבושא נאכול אנונ ססא וזדיקותי לעלמ תהוא ופורקני לדרדרינ
וידבר יהוה אל משה לאמר
ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה
וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה
והשא לא הוא איכ אנתתא מתחזיא לכ אלא אתחזית לכ איכ מדינתא דמתבניא
ואמרת שאלת ברא מנ מרי לא אמרת לכ דלא תשאל לי
מטל דלא מתטשא גיר מנ תרעיתכ כל מנ דעבד עולא
ומהימנא דלא עבד אידוהי עבר נמוסא ולא אתחשב על מריא בישתא תתיהב לה מטל טיבותה והימנותה טיבותא גביתא ויורתנא דרגתא בביתה דמריא
בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן
החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה
כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים
הידינ אזל הוא שלימונ לעיצינוגבר קריתא דאית הוא לוקבל אלות על ספתא דימא בארעא דאדומ
אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה
ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים
ממת מיתיננ ואיכ מיא חננ דמתאשדינ בארעא ולא מתכנשינ ולא שקל אלהא נפשא ומתחשב מחשבתא דלא נטעא מנה אנש
והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל זהב
ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו
ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי
ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים
ומלכא דריוש עבד קובלא רבא לכלהונ דתחותוהי ולכלהונ ילידי ביתא דילה ולכלהונ רורבנא דמדי ודפרס
דמסרהב הוא עשינא למחבלו לא נמותונ לחבלא ולא נחסר לחמה
איכ שושנת שרוינא שושנת עומקא
הוא בנה את שער בית יהוה העליון ובחומת העפל בנה לרב
ולא נטושונ בני איסריל קודשא דמפרשינ למריא
ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת
וכד דינ עבדו הכנא ועבר עדנא קליל דנח לוקדמ שמשא כד עמוט בעננא והידינ דלקט נורא רבתא איכ דנתמהונ כלהונ
ומנינהונ במנינא דכל דכרא מנ בר ירחא ולעל שתא אלפינ ומאתינ
אנ אנש דינ נטשא מנ יודיא מנ סבא ועדמא לטליא וילודא דינקינ חלבא באולצנא ובשנדא סגיאא נמות עמ כלה ביתה
ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך
איכא הו חזקיא דאעבר עלותא ומדבחא ואמר לדבית יהודא ולעמוריה דאורשלמ דקדמ מדבחא חד תסגדונ ועלוהי תסקונ בסמא
ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי
מומתה דמריא תהוא בית תריהונ אלא אושב אידה בעבידתא דחברה ונקבל מרהונ מומתא ולא נשלמ
ומא דנפק מושא למשכנא קימינ כלה עמא ומתטיבינ אנש בתרע משכנה וחירינ בתרה דמושא עדמא דעאל למשכנא
כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם
מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים
וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם
וצלי אלישע קדמ מריא ואמר מריא פתח עינוהי דטליא ונחזא ופתח מריא עינוהי דטליא וחזא והא טורא מלא רכשא ורכבא דנורא חדרוהי דאלישע
והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע
ודבר לאחוהי עמה ורדפ בתרה מרדא שבעא יומינ ואדרכה בטורא דגלעד
קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה
לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו
ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר
ואותב יוספ לאבוהי ולאחוהי ויהב להונ ירתותא בארעא דמצרינ בשופרה דארעא בארעא דרעמסיס איכ דפקד פרעונ
וסמת קדמ בני בית רכבימ אגנא דמלינ חמרא וכסא ואמרת להונ אשתו חמרא
ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה
הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים
מריא קשי לבה דפרעונ דלא נדעיוהי דנתחזונ עבדוהי תחית שמיא
אנא אנא דעטא אנא עולכ מטלתי וחטהיכ תוב לא אתדכר
וישלח המלך רחבעם את הדרם אשר על המס וירגמו בו בני ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם
והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצניף מלוכה בכף אלהיך
ותרתינ גדילתא תתל על תרתינ מוחדתא ותתל על כתפתה דפדתא לוקבל אפיה
ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור