Datasets:

sivan22
/

shulchan-aruch

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 11.4k rows

bookname stringclasses 3 values	topic stringlengths 9 45	siman stringlengths 16 159	seif stringlengths 1 5	text stringlengths 1 4.82k
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעו - השיתוף כיצד מתקיים וכיצד נוהגין וכיצד נפרדין ואם מת אחד מהם. ובו נ"א סעיפים:	מז.	ראובן ושמעון ששר אחד חייב להם ממון ושמעון קבל הערבות בלא ראובן ושמעון הלך תחת אותו שר ואינו רשאי לתבוע חובו וראובן מזהירו לגבות החוב אין שמעון חייב להקניט השר שלו כדי לגבות חובו של ראובן אך אם הוא פטור ממס בעבור אותו חוב אומדים כמה מס היה לו ליתן לשנה ויתן לראובן כפי חלק שיש לו באותו חוב:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעו - השיתוף כיצד מתקיים וכיצד נוהגין וכיצד נפרדין ואם מת אחד מהם. ובו נ"א סעיפים:	מח.	שני שותפים שקנו משי וכשבאו למכרה חסרה מהמשקל גם זה בכלל הפסד ויחלקוהו ביניהם SOוישבע שמעון שלא שלח בו יד ושלא פשע בשמירתוSC אחד מהשותפים שהוליך סחורת השותפות למקום אחר למכור ונשבה ופדאו חבירו מהאמצע ומשכה השותפות ולא היו מקפידים זה על זה ומת יורשי המת נוטלים בתחלה מהאמצע כשיעור פדיון אותו שנשבה: {הגה: כי אין שותף חייב לפדות חבירו אע''פ שנתפס מכח השותפות (שם והגהות מרדכי דב"ב) ואם יש מנהג בזה הולכין אחריו (תשובת רמב"ן סימן ב' ומהרי"ק שורש כ"ד וקכ"ה) מיהו אם קבל עסק תפשו השר עם שאר היהודים והוצרך לתת מן העסקא בפדיון נפשו אם דרך העיר לתת מן העסקא הוי כשאר מס לתת מן העסקא (מרדכי פרק הגוזל בתרא) וכל זה בשותפים אבל מי ששולח חבירו בעסקיו ונתפס י"א דאם הלך בשבילו בחנם חייב לפדותו דהוי ליה עליו כשואל שחייב באונסין (מרדכי פ' האומנים והגהות שניות) ויש חולקין (תשובת רמב"ן סי' ב' ומהרי"ק שורש קל"א) וכן מי ששלח אחר חבירו וקיבל עליו לפדותו מכל הפסד ונתפס בדרך אפי' הכי פטור לפדותו דאונסא דלא שכיח הוא (שם וב"י סי' ר"ז בשם אגודה):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעו - השיתוף כיצד מתקיים וכיצד נוהגין וכיצד נפרדין ואם מת אחד מהם. ובו נ"א סעיפים:	מט.	סוס שהיה ממושכן לראובן ושמעון והפקידוהו לעכו"ם אחד לשמרו ואמר שמעון לעכו"ם שישאלוהו ללוי והוליכוהו ללוי ונגזל ממנו אם רצה ראובן גובה משמעון ואם רוצה גובה מלוי:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעו - השיתוף כיצד מתקיים וכיצד נוהגין וכיצד נפרדין ואם מת אחד מהם. ובו נ"א סעיפים:	נ.	ראובן שאמר לשמעון כל מה שתעשה בשלך עשה בשלי והלך שמעון ופטר החוב של שניהם חייב לשלם לו חלקו (וע' עוד דינין הרבה בדיני שותפות סי' צ"ג):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעו - השיתוף כיצד מתקיים וכיצד נוהגין וכיצד נפרדין ואם מת אחד מהם. ובו נ"א סעיפים:	נא.	אסור להשתתף עם עכו"ם ואם נשתתף ונתחייב לו שבועה מותר לקבלה: (וע' באורח חיים סי' קנ"ו ובי"ד סי' קמ"ז):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעז - שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה. ובו ה' סעיפים:	א.	א' מהאחים שמינהו המלך גבאי או סופר שמכניס ומוציא בממון המלך וכן כל כיוצא בזה מעבודת המלך אם מחמת אביהם מינהו כגון שהיה אביהם ידוע בדבר זה ואמר נעמיד בנו תחתיו כדי לעשות חסד עם היתומים הפרס שיטול וכל השכר שישתכר בעבודה לכל האחים ואפי' הי' חכם ביותר וראוי למנותו ואם מחמת עצמו מינוהו הרי זה לעצמו והוא הדין להפסד שאם נטל ממנו המלך מחמת ממון האחים ועשרם ההפסד לכולם ואם מחמת עצמו שכבר היה עשיר ההפסד לעצמו: {הגה: וכל זה באחין השותפין עדיין בנכסי אביהן אבל חלקו לא (טור בשם ר' יונה) וי"א דהוא הדין בשותפים אחרים אם נטל אחד מהן בשביל כולן הריוח וההפסד לאמצע (טור) וי"א דוקא לאומנות המלך אבל לאומנות אחרת הכל לעצמו (שם בשם הר"י הלוי וב"י בשם הרמב"ן) וי"א דאפי' באומנות המלך הוא נוטל תחילה טורח מלאכתו כפועל בכל יום (שם בשם ה"ר יונה):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעז - שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה. ובו ה' סעיפים:	ב.	חלה אחד מהם אם בפשיעה כגון שהלך בשלג בחורף או בחום בימות החמה וכיוצא בזה אם יש קצבה לרפואתו מתרפא בשלו ואם אין לה קצבה מתרפא מן האמצע אבל אם חלה באונס אפי' יש לה קצבה מתרפא מן האמצע וקודם שנתרפא יכולים לומר לו חלוק עמנו: {הגה: וי"א בהיפך דפשיעה בכל ענין אינו מתרפא מן האמצע ובחלה באונס דוקא רפואה שאין לה קצבה מתרפא מן האמצע (טור):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעז - שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה. ובו ה' סעיפים:	ג.	בד"א שנתרפא מן האמצע כשהוא לבדו מתעסק באומנות והשאר בטלים ונוטלים חלק בריוח אבל שני שותפים שמתעסקים באומנות או בסחורה וחלה אחד מהם אפי' באונס מתרפא משל עצמו: {הגה: ודוקא שאינן ניזונין מן השותפות אבל ניזונין מן השותפות וחלה באונס כל רפואה שאין לה קצבה כמזונות דמיא (ב"י לדעת הרא"ש) ואם שותף חייב לפדות חבירו ע' לעיל סי' קע"ו סמ"ח:}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעז - שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה. ובו ה' סעיפים:	ד.	אחד מאחים השותפים שרצה לילך ללמוד תורה או אומנות ישומו כמה יגיעו לחלקו בהוצאתן כשהם ביחד וכן יתנו לו אף על פי שצריך יותר כשהוא לבדו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעז - שותפים שאחד מהם ירד לאומנות המלך או חלה. ובו ה' סעיפים:	ה.	שותף שאמר לשותפו גנוב וכל נזק שיגיע לך אשלם פטור ואע"פ שנהנה מאותה גניבה: (וע' לעיל סי' קע"ו סעיף י"ב):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעח - שותף שבקש מהמוכס שימחול לו. ובו ג' סעיפים:	א.	שותפים שבקש אחד מהם מהמוכס שימחול לו ומחל לו הוא לאמצע כאלו הוא שלוחם לבקש בשביל כלם ואם מעצמו בלא פיוס אמר אני מוחל בשביל פלוני הוא שלו לבדו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעח - שותף שבקש מהמוכס שימחול לו. ובו ג' סעיפים:	ב.	מי שפטרו המלך מכל מסים וארנוניות אע"פ כן חייבי' לפרוע במה שהוציאו הצבור בצרכי הצבור ובשמירתן (וע' לעיל סי' קס"ג):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעח - שותף שבקש מהמוכס שימחול לו. ובו ג' סעיפים:	ג.	שותף שירד לתוך שדה המשותף ועבדה חשוב כיורד ברשות ונוטל כדין אריסי העיר אפי' בקמה העומדת לקצור ואפילו בשדה שאינה עשויה ליטע והוא הדין אם מתעסק בלא רשות בדבר המטלטל המשותף: {הגה: ואין השותף נוטל הוצאה רק כפי השבח שמשביח ואם לא השביח כלום אינו נוטל כלום (נ"י פ' חזקת הבתים ומרדכי פרק הגוזל בתרא) ואם מיחה השותף השני שלא לעשות כגון שבנה בנין והוא מוחה בו אם הוא דבר שא"א מלבנות צריך חבירו ליתן לו חלקו ואם אינו צריך לבנות יכול חבירו לומר לו טול עציך ואבניך (הגה מיי' הל' גזילה):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קעט - שותפין אין להם חזקה זה על זה. ובו סעיף א':	א.	דבר הידוע שהוא משל השותפות אין לא' חזקה בו על חבירו ואפי' נשתהה בידו זמן רב אינו יכול לומר שלקחו ממנו או שנתנו לו במתנה אלא בראייה ולא מיבעיא במילת' דידיע לתרוייהו שוה בשוה אלא אפי' חזי דהאי אייתי זוזי והאי אייתי זוזי וזבני בהו עיסקא ולא ידיע כמה אייתי כל חד ובתר הכי נפיק האי עיסקא מידא דחד ואמר תרי תילתא דידי ותילתא דחבראי לא מהימן אלא פלגי ליה בשוה והוא דלא מצי למטען להד"ם או החזרתיו לך כגון דחזו ליה סהדי תחות ידיה וידעו דהא עיסקא דזבנו תרוייהו: {הגה: ודוקא קודם שחלקו אבל לאחר שחלקו יש להן חזקה זה על זה (ב"י בשם הרי"ף וכן משמע מדברי הרמב"ם פ"ה משותפים וע' לעיל סי' קמ"ט):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קפ - שותפים בחצר שנדרו הנאה זה מזה:	א.	נתבאר דינו בטור יורה דעה סי' רכ"ו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קפא - שיירא שעמד עליהם גייס והציל א' מהם. ובו ג"ס:	א.	שיירא שהיתה הולכת במדבר ועמד עליה גייס וטרפה אם אינם יכולים להציל מידם ועמד א' מהם והציל הציל לעצמו ואם יכולים הם להציל וקדם אחד מהם והציל אע"פ שאמר לעצמי אני מציל הציל לאמצע ויטול כל א' מהם שלו היו יכולים להציל ע"י הדחק כל המציל מציל לאמצע אלא א"כ אמר לעצמי אני מציל שאם אמר כן הרי זה מציל לעצמו שכיון ששמעו שהוא אומר לעצמי אני מציל היה להם לדחוק עצמם ולהציל וכיון שישבו ולא הצילו הרי נתייאשו מן הכל:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קפא - שיירא שעמד עליהם גייס והציל א' מהם. ובו ג"ס:	ב.	היו שני שותפים והציל אחד מהם הציל לאמצע ואם אמר לעצמי אני מציל הרי זה חלק מחבירו והציל לעצמו: {הגה: כל מה שהגיע לחלקו אבל אם הציל יותר הוא שלהם ודוקא שהם יכולים להציל אבל אם אינן יכולין להציל הכל שלו (טור) וע"ל סימן קע"ו סכ"ח ואם אמר שאמר שהציל לעצמו ואין לו עדים נשבע על כך ומחזיק לעצמו (מרדכי פרק הגוזל בתרא בשם ראבי"ה):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שותפים	סימן קפא - שיירא שעמד עליהם גייס והציל א' מהם. ובו ג"ס:	ג.	וכן השוכר את הפועל להציל כל שיציל הרי הוא למשכיר ואם אמר לעצמי אני מציל ה"ז חוזר בו מהשכירות וכל שיציל אחר שאמר לי הרי הוא שלו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	ג.	{הגה: בכל דבר שלוחו של אדם כמותו חוץ מלדבר עבירה דקיימא לן אין שליח לדבר עבירה (טור) ודוקא שהשליח בר חיובא אבל אם אינו בר חיובא הוי שליח אפילו לדבר עבירה (הגהות מיימוני פרק ה' דשלוחין):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	א.	האומר לשלוחו צא ומכור לי קרקע או מטלטלין או קנה לי הרי זה מוכר ולוקח ועושה לו שליחותו וכל מעשיו קיימין ואין העושה שליח צריך קנין ולא עדים אלא באמירה בעלמא בינו לבין חבירו ואין צריך עדים אלא לגלות הדבר אם כפר אחד מהם: {הגה: ולכן האומר לחבירו קח סחורה זו ואשתתף עמך והלך וקנאה לא יכול לחזור בו דהוי כשלוחו (תשובת הרשב"א סי' אלף ו'):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	ב.	עבר השליח על דעת משלחו לא עשה כלום ודוקא שהודיע שהוא שליח של פלוני לפיכך אע"פ שמשך או המשיך אם נמצא שעבר על דעת משלחו בטל המקח ומחזיר אבל אם לא הודיעו שהוא שלוחו של פלוני נקנה המקח ויהיה הדין בינו ובין זה ששלחו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	ג.	טעה וקנה ביוקר אפילו בכל שהוא המקח בטל בין בקרקע בין במטלטלין שיאמר לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי לפיכך אם התנה עמו שעשהו שליח בין לתיקון בין לעוות אפילו מכר לו שוה מנה בדינר או לקח לו שוה דינר במנה אינו יכול לחזור בו וחייב המשלח ליתן כפי התנאי: {הגה: מי שצוה לאחד שיתעסק לו באיזו דבר והוא הוציא עליו הוצאות אם הוציא עליו יותר מן הרגילות להוציא על עסק כזה א"צ להחזיר דלא אסיק אדעתיה שיוציא כל כך אבל אם לא הוציא יותר מן הרגילות חייב לשלם לו (מהרי"ק שורש י') ואם יש טענה ביניהם עי' לעיל סי' צ"א סעיף ג' וסי' צ"ג סעיף ד':}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	ד.	יש מי שאומר שכל זמן שלא יברר המשלח שעשאו שליח לקנות לו סתם יכול המוכר לומר שהתנה עמו בין לתקן בין לעוות והמוציא מחבירו עליו הראיה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	ה.	אם הטעה השליח את הלוקח דינו כשאר כל אדם שהמכר קיים עד שתות וזכה המשלח ביתרון:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	ו.	נתן מעות לשלוחו לקנות לו קרקע וקנה לו שלא באחריות ה"ז עוות והשליח לוקח אותה לעצמו שלא באחריות כמו שעשה וחוזר ומוכר למשלח באחריות הואיל וקנה אותה במעותיו והאחריות על השליח: {הגה: ודוקא שהמשלח מספיק עצמו באחריות השליח ורוצה בקיום המקח אבל אם אינו מספיק עצמו לזה ורוצה לבטלו הרשות בידו (ר"ן ריש פרק ב' דקידושין) י"א דוקא שאין לו לשליח להחזיר מעותיו למשלח אבל אם רוצה להחזיר לו מעותיו הרשות בידו (טור בשם הרא"ש):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	ז.	הנותן מעות לשלוחו לקנות לו פירות ויפסוק עם המוכר ליתנם לו ביום פלוני וטעה השליח ולא התנה שיתנם לו כשעת הזול והוזלו הרי זה עיוות והמשלח יכול לחזור בו וא"צ לקבל מי שפרע לא השליח ולא המשלח: (ואפי' לא הודיעו שהוא שליח רק קנה סתם) (ב"י בשם תלמידי רשב"א והר"ן):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	ח.	האומר לשלוחו מכור משדי בית סאה והלך ומכר בית סאתים הרי זה מוסיף על דבריו וקנה הלוקח בית סאה בלבד ומיהו הלוקח יכול לחזור ולומר איני רוצה לקנות אלא סאתים ביחד:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	ט.	א"ל מכור בית סאתים ומכר לו בית סאה הרי זה מעביר על דבריו ולא קנה הלוקח:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	י.	א"ל מכור שדה לאדם אחד והלך השליח ומכרה לשנים ממכרו בטל שהרי עבר על דבריו (וי"א דדוקא שמכר להן בשני שטרות) ( טור):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	יא.	א"ל מכור שדה ולא פירש אפילו מכר למאה ממכרו קיים בד"א כשמכרה בשטר אחד או כשמכרם בב' שטרות והחתימם השליח אבל אם מכר לשנים בשני שטרות ולא החתימם השליח מכרו בטל:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפב - כיצד נעשה שליח אי טעה וקנה ביוקר ואם עבר על דעת משלחו. ובו י"ב סעיפים:	יב.	עשה שליח לקנות לו שדה ואמר המוכר לשליח על תנאי שיחזירוהו לי כשיהיו לי מעות והשיב השליח אתה והמשלח חברים בטוב תתפשרו אינו מכור אלא על זה התנאי וצריך להחזיר לו כשירצה המוכר ודין הפירות שאכל נתבאר בטור יורה דעה סימן קע"ד:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:	א.	הנותן מעות לשלוחו לקנות לו סחורה ידועה ולא לקחה אין לו עליו אלא תרעומת ואם ידוע שלקח (במעות המשלח) מוציא ממנו בעל כרחו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:	ב.	הנותן מעות לחבירו לקנות לו קרקע או מטלטלים והניח מעות חבירו אצלו והלך וקנה לעצמו במעותיו מה שעשה עשוי והרי הוא מכלל הרמאים ואם היה יודע שזה המוכר אוהב אותו ומכבדו ומוכר לו ואינו מוכר למשלחו ה"ז מותר לקנות לעצמו והוא שיודיענו ואם מפחד שמא יבא אחר ויקדמנו לקנות הרי זה קונה לעצמו ואח"כ מודיעו: {הגה: קנאה סתם במעותיו יכול לומר אח"כ לעצמי קניתי (ב"י בשם ר"ן פ"ב דקידושין) ודוקא בקרקע סתם אבל בקרקע מיוחד הואיל והוא מנהג רמאות ודאי מעיקרא קנאה משלח ולא יכול לחזור בו (ר"ן ספ"ב דקידושין) קנאה באחד מדרכי הקנאה בלא מעות זכה המשלח ואפילו מכרה השליח אינו כלום (ב"י בשם תשובת הרשב"א):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:	ג.	שליח שקנה לעצמו במעות המשלח אע"פ שזקפן עליו במלוה המקח של משלח: {הגה: מיהו אם אמר השליח לפני עדים שחוזר בשליחותו י"א דקנה לעצמו (המגיד פ"ז דמכירה ומרדכי פ' הגוזל קמא) וי"א דבכל ענין הוא של המשלח (ר' ירוחם נכ"ו ח"א וב"י סי' קע"ו שתי הדעות):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:	ד.	ראובן שאמר לשמעון זבין לי האי מידי וזבין ליה סתמא קנייה ראובן משעת משיכת שמעון ואע"פ שחזר שמעון אחר משיכה ואמר לעצמי כוונתי לקנות אינו נאמן אע"ג דיהיב שמעון דמים שלו קנייה ראובן ויהיב לשמעון זוזי אבל אם חזר בו שמעון קודם משיכה ואמר שקונה לעצמו אפילו חזר בין מתן מעות למשיכה קנה לעצמו אי יהיב שמעון למוכר זוזי מדיליה אבל אי יהיב ראובן זוזי לשמעון ואזל ויהיב זוזי למוכר בשמא דראובן ומקמי משיכה הדר ביה שמעון ואמר לעצמי אני קונה לא קנה שמעון עד דמודע למוכר ומכוין מוכר לאקנויי ליה בד"א בדאמר זבין לי אבל אי אמר אייתי לי דאזבין ואזל וזבין לנפשיה זכה: {הגה: ראובן שהיה יודע סחורה בזול ואמר לשמעון לקנותה להם ביחד ושמעון שתק וקנאה ושוב אומר לעצמי קניתי אם קנאה במעות שלו זכה שמעון במה שקנה ואפילו אם נתרצה בתחלה בפירוש יכול לחזור בו ואינו אלא רמאי אבל אם קנאה במעות ראובן צריך לחלוק עמו (ב"י בשם עיטור והגה"מ פ"ד דב"מ) ואין המשלח יכול לחזור בו ואפילו קנה שמעון במעות עצמו (ב"י בשם רשב"א):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:	ה.	נתן מעות לשלוחו לקנות לו חטים בין לסחורה בין לאכילה והלך וקנה לו שעורים או בהפך אם היה בהם הפסד הוא לשליח ואם היה בהם ריוח הוא למשלח: {הגה: וה"ה אם נתן לו מעות במחצית שכר נמי דינא הכי (טור) וכן אם שלחו עם סחורה להוליכה למקום פלוני והשליח הוליכה למקום אחר אם הפסיד ההפסד לעצמו ואם הרויח הריוח לשניהם (טור סי' קע"ו ורבי' ירוחם נ"ל ח"א):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:	ו.	היה השער קצוב וידוע והוסיפו לשליח במנין או במשקל או במדה כל שהוסיפו לו המוכרים הרי הוא של שניהם וחולק התוספת השליח עם בעל המעות ואם היה דבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות ((מיהו אם אמר המוכר בפירוש שנותן לשליח הכל של שליח)) (ר"ן פ' אלמנה ניזונית ותשובת רמב"ן סי' ס'):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:	ז.	(עי' בד"מ דכ"כ לדעת רש"י) שלח שלוחו לקבל מעות מהעכו"ם וטעה העכו"ם ונתן לו יותר הכל לשליח: {הגה: ודוקא שידע השליח בטעות קודם שבאו ליד המשלח אבל אם לא ידע בטעות ההוא ונתנו ליד המשלח הכל של המשלח (מרדכי פ' אלמנה ניזונית) ומי שהיה עושה סחורה עם העובדי כוכבים ובא חבירו וסייעו והטעה העכו"ם במדה או במשקל או במנין חולקין הריוח בין שעשה עמו בשכר או בחנם (מרדכי פ' הנ"ל ותשוב' מיי' דקנין סי' כ"ב וד"ע אף להרא"ש):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:	ח.	ראובן שלח את שמעון שיקח לו בגד בהקפה וכשהגיע זמן הפרעון נתן לו המעות לפרוע ונמצא שהמוכר שכחם צריך להחזירם לראובן ואינו יכול לומר אני רוצה לעכבם שמא אחר זמן יזכרם העובד כוכבים וגם אינו יכול לומר אני רוצה לקדש השם ולהחזירם לעובד כוכבים (דומה לזה בטור ובדברי המחבר בסי' ע"ב סכ"א):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפג - עשה שליח לקנות לו חטין וקנה לו שעורים. ובו ט"ס:	ט.	והוא הדין אם ראובן חייב מעות לעכו"ם ונתנם לחבירו לפרעו ושכחם העכו"ם יחזיר לראובן: {הגה: וכן מי שנתן ביד חבירו חמשים זהובים לפשר עם בעלי חובות שלו ופשר בכ"ה המותר למשלח (ב"י בשם הגהות מרדכי דכתובות) וכן אם נתן לו מאתים לשלם לעכו"ם והשליח הטעה העכו"ם ונתן לו רק מאה והעכו"ם סבור שנתן לו מאתים דהכל למשלח דהו"ל כאלו מחל העכו"ם חצי החוב דהוי של משלח (הגהות מרדכי פ' אלמנה ניזונית):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפד - הקונה שדה על שם אחר ואחר כך אומר שהוא לעצמו SOודין שליח שקנה לג' ביחדSC. ובו ב' סעיפים:	א.	ג' שנתנו מעות לאחד לקנות להם מקח אם היו המעות מעורבים וקנה במקצת הדמים אע"פ שהיתה כוונת השליח שזה שקנה לאחד מהם הרי המקח של כולם וחולקים אותו לפי מעותיהם: {הגה: מיהו אם פירש בהדיא שקנה לאחד מהן הרי חזר משליחות האחרים וזכה זה שקנה לו (טור בשם ר' ישעיה) } היו מעות של כל אחד מהם צרורים וחתומים אע"פ שהיה בלב השליח הזה שיקנה המקח לכלם לא קנה אלא זה שקנה המקח במעותיו בלבד:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפד - הקונה שדה על שם אחר ואחר כך אומר שהוא לעצמו SOודין שליח שקנה לג' ביחדSC. ובו ב' סעיפים:	ב.	ראובן שקנה שדה משמעון ואמר ליה ללוי קניתי אותה וכתב שטר מכר בשם לוי וחזר ראובן ואמר לשמעון לעצמי קניתיה חזור וכתוב שטר מכר בשמי אין כופין את המוכר לכתוב לו שטר אחר בשם ראובן ואם התנה עמו מתחלה ואמר ליה לעצמי אני קונה וזה שאכתוב שטר בשם לוי כדי שלא ידעו בי שאני הוא הקונה הרי זה כופהו לכתוב שטר אחר בשמו ולא עוד אלא אפילו לא אמר כן למוכר אלא שאמר לעדים תחלה בפני המוכר יש לכם לכתוב לי שטר אחר על שמי כופין אותו לכתוב שטר אחר על שמו: {הגה: ואם קנה קרקע תחלה על שם לוי אע"פ שלוי לא עשהו שליח אם קנה במעות לוי לא יוכל לחזור בו (הגהות מרדכי פ"ד דמציעא):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	א.	הסרסור שליח הוא אלא שנוטל שכר שליחותו לפיכך אם שינה דעת הבעלים משלם מה שהפסיד כיצד ראובן שנתן חפץ לשמעון הסרסור וא"ל מכור לי זה ואל תמכור בפחות ממאה והלך ומכרו בחמשים משלם החמשים מביתו מכר במאתים הכל לראובן: {הגה: מי ששלח שליח להוליך לו דבר למקום אחר ובתוך כך שלח לו דורון הוי שומר שכר (הגהות מרדכי דב"מ):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	ב.	אין שליח יכול לקנות לעצמו אפילו באותם דמים שהרשוהו בעלים למכרו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	ג.	נתן חפץ לסרסור למכרו בארבעה ואמר הסרסור כשבא החפץ לידו הילך ארבעה בשבילו ונתפייס המוכר אינו יכול לחזור בו אע"ג דמעיקרא לאו אדעתא דהכי נתנו לו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	ד.	אמר בעל הבית לסרסור המותר שימכר על כך יהיה שלך אף על פי ששתק הסרסור זכה במותר:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	ה.	ראובן אומר במאה אמרתי לך למכרו והסרסור אומר בחמשים אמרת לי וכן מכרתי נשבע הסרסור שבועת התורה שהרי הודה במקצת ואם כבר נתן לו החמשים או שאמר ליה הילך נשבע היסת שעשה שליחותו וזכה הלוקח ואם ידע הלוקח שחפץ זה של ראובן הוא וזה המוכר לו סרסור הוא יחזיר החפץ לבעלים ויחרים על מי שנתן לו רשות למכור בחמשים או שרצה בחמשים וחזר בו אחר שקניתי: {הגה: וי"א דאין הקונה צריך להחזיר אפילו מודה סרסור לדברי המוכר (טור בשם הראב"ד):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	ו.	כל סרסור שהודיע ללוקח שחפץ זה או קרקע זה של ראובן ואחר שקנה הלוקח אמר המוכר איני רוצה למכור בדמים אלו מחזיר הלוקח שהרי לא פסק לו דמים ואמר לו מכור בכך וכך: {הגה: וי"א דוקא שלא אמר לו כלום בשעת שהפקידו אבל (אם) אמר לו מכור במה שתמצא לא יוכל המוכר לחזור בו ומה שעשה הסרסור עשה (טור בשם הראב"ד) ראובן היה לו בית למכור ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו ואח"כ מכרו ללוי ע"י אחר חייב ליתן לשמעון סרסרותו (ב"י בשם הרא"ש כלל ק"ה סי' א'):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	ז.	כל סרסור שאבד החפץ מידו או נגנב אפילו בשעת הליכה חייב לשלם מפני שהוא נושא שכר:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	ח.	ראובן נתן טבעת לסרסור למכור והפסיד האבן מהטבעת ישבע הסרסור שאינה ברשותו וישבע כמה היה שוה האבן ויפרע שוייה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	ט.	הנותן כליו לסרסור למשכנם לו ואמר איני יודע היכן משכנתים פשיעותא היא וחייב לשלם ואם א"ל משכנם ביד פלוני וכן עשה ואח"כ כפר בו אותו פלוני פטור הסרסור:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפה - סרסור שמכר בפחות או ביותר ממה שאמר לו בעל הבית ושאר טענות שבינו לבין בעל הבית. ובו י"ס:	י.	סרסור שנתן כלי לבקרו ולא רצה המבקר להחזירו חייב הסרסור וכ"ש שאין לסרסור למכור חפץ באשראי אלא א"כ נוטל רשות מבעל הכלי: {הגה: השדכן הוי כמו סרסור ואם השדכן רוצה שישלמו לו מיד שכר שדכנותו והבעלים אינם רוצים לשלם עד הנשואין תלוי במנהג המדינה ובמקום שאין מנהג הדין עם הבעלים ובמקום שאין צריך לשלם לו עד הנישואין אם חזרו בהן ונתבטל השדכנות פטורים הבעלים מלשלם לו שכרו אלא אם כן התנו בהדיא על מנת שיתפייס ואז צריך לשלם לו מיד אפי' יחזרו בהן (פסקים וכתבים מהרא"י סי' פ"ה):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפו - הלוקח כלים מן האומן למכור. ובו ב' סעיפים:	א.	הלוקח כלים מבית האומן לשגרן לבית חמיו ואמר לו אם מקבלים אותן ממני אתן לך דמיהם ואם לאו אתן לך שכר מועט ונאנסו בהליכה חייב ואם נאנסו בחזרה פטור אבל אם נגנבו או אבדו חייב:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפו - הלוקח כלים מן האומן למכור. ובו ב' סעיפים:	ב.	נטלם ע"מ למכרם וא"ל אם ימכרו במקום פלוני או עד זמן פלוני אתן לך דמים כך וכך ואם לא ימכרו אחזירם לך ונאנסו בין בהליכה בין בחזרה חייב לשלם וי"א דהני מילי בדבר שיש לו קונים הרבה ויכול למכרו מיד בדמים שקצב אלא שמחזיר למכרו ביותר כדי שישתכר בו דאל"כ פטור מאונסים ואינו חייב אלא בגניבה ואבידה כדין סרסור: {הגה: ואם קצב לו דמים ואמר לו כל הריוח מזה נחלוק בינינו אין לו אלא דין סרסור ואינו חייב באונסים (ב"י):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפז - דין שליח שטוען שאירע לו אונסין. ובו ד' סעיפים:	א.	כל שליח שטען שאירעו אונס פלוני והפסיד כך וכך הרי זה נשבע שבועת השומרים על טענתו ויפטר ואם היה האונס במקום שאפשר להביא עליו עדים או דבר שהוא גלוי וידוע שהרי ימצא עדים הרי זה צריך להביא ראיה על טענתו ואם לא הביא עדים אינו נאמן ומשלם:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפז - דין שליח שטוען שאירע לו אונסין. ובו ד' סעיפים:	ב.	מעשה באחד שאמר לשלוחו קנה לי ארבע מאות גרבי יין ממעות שהיו לו בידו וקנה לו ונמצא חומץ אמרו חכמים מנין גדול כזה שהחמיץ קול יש לו הואיל ואפשר להביא ראיה יביא ראיה שלא היה היין חומץ בשעה שלקח ויפטר ואם לא יביא ראיה ישלם וכן כיוצא בזה מדברים שהראיה מצוייה בהן אבל דבר הנעלם שאין ראייתו מצויה ישבע עליו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפז - דין שליח שטוען שאירע לו אונסין. ובו ד' סעיפים:	ג.	וכן הדין בכל טענת שיטעון השותף כיוצא בו וכן הדין בטענת השומרים אם הראייה יכולה להיות או יביא ראיה על טענתו או ישלם: {הגה: ודוקא בטענת שומרין אבל בטענת פרעון והשבה וכיוצא בה דעבידי אינשי דפרעי בצנעה אפילו יש ראיה מפטר בשבועה (טור בשם הרמ"ה):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפז - דין שליח שטוען שאירע לו אונסין. ובו ד' סעיפים:	ד.	נתן מעות לחבירו לקנות לו חטים וכן עשה ושם החיטים בבית אחד ונרקבו מחמת גשמים שירדו עליהם חייב לשלם:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפח - אין שליחות לעכו"ם ויש שליחות לעבד ואשה. ובו ו' סעיפים:	א.	אין העכו"ם נעשה שליח לדבר מהדברים שבעולם וכן אין ישראל נעשה שליח לעכו"ם לדבר מהדברים:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפח - אין שליחות לעכו"ם ויש שליחות לעבד ואשה. ובו ו' סעיפים:	ב.	עושה אדם שליח איש או אשה ואפילו אשת איש ואפילו עבד ושפחה הואיל והם בני דעת וישנם במקצת מצות נעשים שלוחים למשא ומתן אבל מי שאינם בני דעת והם חרש שוטה וקטן אינם נעשים שלוחים ולא עושים שליח אחד הקטן ואחד הקטנה לפיכך השולח בנו קטן אצל החנוני (ונתן בידו פונדיון שהוא שני איסרין ונתנו לחנוני) ומדד לו באיסר שמן ונתן לו את האיסר ואבד את השמן ואת האיסר החנוני חייב לשלם שלא שלחו אלא להודיעו ולא היה לו לשלח אלא עם בן דעת וכן כל כיוצא בזה: {הגה: ועל הצלוחית שנתן המשלח ליד הקטן ומדד החנוני לתוכו אם שברו הקטן החנוני פטור אא"כ לקחו מידו ומדד לאחרים והחזירו לידו (טור) } ואם פירש ואמר שלח לי עם הקטן ה"ז פטור:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפח - אין שליחות לעכו"ם ויש שליחות לעבד ואשה. ובו ו' סעיפים:	ג.	האומר לחבירו מנה שיש לי בידך בין מלוה בין פקדון שלחהו לי ביד פלוני אפילו היה קטן אם רצה לשלחו בידו נפטר ואינו חייב באחריותו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפח - אין שליחות לעכו"ם ויש שליחות לעבד ואשה. ובו ו' סעיפים:	ד.	השולח לחבירו לשלוח לו ע"י שליח מעות שהיו לו בידו מלוה או פקדון נתבאר בסי' קכ"א:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפח - אין שליחות לעכו"ם ויש שליחות לעבד ואשה. ובו ו' סעיפים:	ה.	כל היכא שהשליח משנה מדעת המשלח בטל השליחות מכל וכל:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות שלוחין	סימן קפח - אין שליחות לעכו"ם ויש שליחות לעבד ואשה. ובו ו' סעיפים:	ו.	מי שהגיע לו היזק בממונו מחמת שליחות שולחו או שהעלילו עליו מחמת השליחות והפסידוהו ממון אין המשלח חייב לשלם לו נזקו ( ועיין לעיל סי' קע"ו סעיף מ"ח):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קפט - דין אין המקח נגמר בדברים. ובו סעיף אחד:	א.	אין המקח נגמר בדברים שהאומר לחבירו היאך אתה נותן לי חפץ זה ואמר ליה בכך וכך ונתרצו שניהם ופסקו הדמים יכולים לחזור שניהם אפילו היה הדבר בפני עדים ואמרו להם הוו עלינו עדים שמכר זה ושלקח זה הרי זה אינו כלום עד שיגמר המקח כל דבר ודבר כראוי לו קרקע לפי קניינו ובעלי חיים לפי קניינם ומטלטלים לפי קניינם ולאחר שנגמר המקח כל אחד לפי קניינו אין שום אחד מהם יכול לחזור בו אפילו לא היו עדים בדבר: {הגה: ואפילו מחלו זה לזה אח"כ לא מהני אלא צריכין לחזור ולהקנות זה לזה (תה"ד סי' שי"א וריב"ש סי' תק"י):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	א.	קרקע נקנה באחד מארבע דברים בכסף בשטר בחזקה ובקנין סודר: {הגה: וכדין המקח כך דין שכירות קרקע כל ימי השכירות ועי' לקמן סוף סי' קצ"ה:}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	ב.	בכסף כיצד מכר לו בית או שדה ונתן לו כסף שוה פרוטה קנה ואין אחד מהם יכול לחזור בו ואפילו נתן לו הכסף ע"מ שיחזירהו לו קנה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	ג.	האומר לחבירו תן מנה לפלוני וקנה לך קרקע שלי כיון שנתן קנה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	ד.	י"א שהוא הדין לאומר לחבירו הילך מנה ויהיה שדך מכור לפלוני כיון שקבל זה ממנו נקנה השדה לאותו פלוני: {הגה: והוא שאותו פלוני חפץ בזה כגון שעשאו שליח או שאמר למוכר שדך קנוי לי במה שנתן לך פלוני (טור):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	ה.	וכן י"א שה"ה לאומר לחבירו תן מנה לפלוני ויהיה שדי מכור לו לאותו פלוני עצמו כיון שקבל פלוני המנה מזה נקנה לו לאותו פלוני עצמו השדה (והוא שהלוקח חפץ בזה וכדרך שנתבאר בסמוך):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	ו.	וכן י"א שה"ה לאומר לחבירו הילך מנה ויהיה שדי מכור לך עצמך בו כיון שזכה במנה נקנה לו השדה והוא שיהיה אדם חשוב שהמוכר נהנה במה שהוא מקבל ממנו מתנה: {הגה: ראובן שהיה חייב לשמעון מנה והגיע זמן הפרעון ואמר שמעון לראובן אמכור לך קרקע במנה ונתרצה ראובן ונתן לו מנה לא יוכל שמעון לומר מנה זו אני גובה בחובי רק הקרקע קנויה לראובן ואח"כ יגבה שמעון חובו (מרדכי סוף כתובות):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	ז.	בד"א שקנה בכסף לבדו במקום שאין דרך לכתוב שטר אבל במקום שדרכן לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב את השטר:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	ח.	התנה הלוקח ואמר אם ארצה אקנה בכסף ואם ארצה אקנה בשטר ונתן הכסף על תנאי זה ה"ז קיים ואין המוכר יכול לחזור בו מפני התנאי והלוקח יכול לחזור בו עד שיכתוב לו השטר וכן אם התנה המוכר בזה אז הדבר תלוי בו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	ט.	הקונה מחבירו קרקע ופסקו הדמים והניח משכון עליהם לא קנה וכל הרוצה לחזור משניהם חוזר: {הגה: אבל אם אמר לו קנה בגוף המשכון כפי מעותיך קנה (תוס' ומרדכי פ"ק דקדושין) ועי' לקמן סי' ר"ד סעיף ה' וסי' ר"ז סעיף י"ז:}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	י.	המוכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מקצת הדמים והיה יוצא ונכנס ותובע שאר הדמים אפילו לא נשאר לו אלא זוז אחד לא קנה הלוקח את כלו אע"פ שכתב השטר או החזיק חזר בו הלוקח יד המוכר על העליונה רצה אומר לו הילך מעותיך או קנה מהקרקע כנגד המעות שנתת ונותן לו מהזיבורית שבה (ונותן כפי השער של עכשיו) (ר"ן פ"ק דקדושין המגיד פ"ה דמכירה ב"י בשם הרא"ש) ואם חזר המוכר יד הלוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי מעותי או תן לי קרקע כנגד מעותי ונוטל מהיפה שבה (כשער שפסקו) (פוסקים הנ"ל) ואם לא היה יוצא ונכנס ותובע קנה הלוקח את כולה ואין אחד מהם יכול לחזור בו ושאר הדמים עליו כשאר החובות {הגה: וכן אם זקף עליו הנשאר במלוה אע"פ שיצא ונכנס אחר הדמים קנה וכל זה שנתן לו מקצת הדמים בתורת פרעון אבל לא נתן לו אלא בערבון בעלמא אפילו לא נפיק ועייל אזוזי לא קנה רק כנגד מעותיו (הכל בטור) אא"כ פירש שיקנה נגד הכל ושניהם יכולין לחזור בהן ולא קנה רק מן הגרוע שבשדה נגד מעותיו (ב"י בשם תוס' והמרדכי והגהות אשירי פרק הזהב):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	יא.	מכר שדהו מפני רעתה אע"פ שהוא יוצא ונכנס ותובע שאר הדמים קנה הכל ואין הלוקח יכול לחזור בו שזה שתובע ורודף לא מפני שעדיין לא גמר והקנה אלא כדי שלא יחזור בו הלוקח וכן הדין במוכר מטלטלים אע"ג שמשך הלוקח הפירות והוציאן לרשותו והמוכר נכנס ויוצא על שאר הדמים לא קנה ויד החוזר בו על התחתונה כמו שנתבאר אלא א"כ מכר מפני רעת ממכרו שאז קנה הכל:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	יב.	מי שמכר נכסיו מפני שרוצה לילך לדור בעיר אחרת כמוכר שדהו מפני רעתה דמי:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	יג.	לקח שדה שוה מנה במאתים ונתן לו מקצת דמים והמוכר נכנס ויוצא לתבוע השאר ה"ז ספק אם הוא כמוכר שדהו מפני רעתה אם לאו ולפיכך הרוצה לחזור משניהם אינו יכול לחזור ואם תפס המוכר ממקח שמכר כנגד המעות שנשארו לו אין מוציאין מידו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	יד.	בקש למכור שדה במאה ולא מצא קונה לשדה שוה מאה והוצרך למכור במאתים וקבל קצת מהדמים ועייל ונפיק אשארא לא קנה ושניהם יכולים לחזור בהם אבל אם הוא בענין שאם היה רוצה לטרוח היה מוצא למכור שדה במנה ולא טרח ומכר במאתים ה"ז ספק לפיכך הרוצה לחזור משניהם אינו יכול לחזור ואם תפס המוכר ממקח שמכר כנגד המעות שנשארו לו אין מוציאין מידו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	טו.	הא דאמרינן דכי עייל ונפק אזוזי לא קנה היינו בדידעינן דלא מזבין אלא משום דצריך לדמי ואפילו אם קבע זמן לפרעון וכשהגיע הזמן דחקו לפרוע לו מעותיו וזה דחהו והדיין רואה שהוא דחוק למעות ועייל ונפיק אזוזי לא קנה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	טז.	יש מי שאומר דעייל ונפיק אזוזי היינו שהלך אליו לבקש מעותיו שני פעמים לא שנא מצאו ובקש ממנו לא שנא לא מצאו רק שגילה דעתו שהלך לבקשו ודוקא דעייל ונפיק ביומא דאוקמוה לזבוני או ביום שקרוב לו אבל לא עייל ונפק ביומיה אפילו עייל ונפיק למחר לא מצי הדר ביה וכי עייל ונפיק ביומיה אפילו ששתק אז ולאחר כמה ימים חוזר הרשות בידו ואי עייל ונפיק ביומיה תרי זימני ולא יהיב ליה ומקמי דשלים יומיה אייתי ליה זוזי קנה ולא מצי הדר ביה דכל דפרע ביומיה כפורע מיד דמי: {הגה: וכן הא דאמרינן דקנה עד נגד מעותיו י"א דהיינו דוקא במקום שכסף קונה בלא שטר אבל במקום שצריך שטר אין השטר קונה לחצאין וכל שלא קנה כולו אפילו נגד מקצתו נמי לא קנה (ר"ן פ"ק דקידושין ונ"י פרק האומנין) מיהו אם התנה הכל כפי תנאו (המגיד פרק א' דמכירה):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	יז.	דין מטלטלין כדין הקרקעות לדבר זה שאפילו משכן והכניסם לרשותו והמוכר עייל ונפיק אזוזי לא קנה אלא שבזה יש חילוק במטלטלים אם הוא דבר שאינו ראוי ליחלק כגון שמכר לו בעל חי ונתן לו קצת מהדמים ועייל ונפיק אזוזי המקח בטל לגמרי לפי שאינו ראוי ליחלק והמוכר אינו רוצה להיות שותף עמו (מיהו אם אמר בפירוש ערבוני יקון קנה עד מעותיו) (ר"ן ונ"י פ' האומנין) אבל במידי דבר חלוקה הוא אין המקח בטל אלא כנגד מה שחייב לו:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצ - דין קניית קרקע בכסף. ובו יח סעיפים:	יח.	הקונה דבר מחבירו ונתן לו הדמים וטעה במנין המעות ולאחר זמן תבעו המוכר ואמר לו מאה שנתת לי אינם אלא צ' נקנה המקח ומחזיר לו העשרה אפילו אחר כמה שנים בין בקרקע בין במטלטלין: {הגה: מי שהעלילו עליו וכדי להבריח מכר קרקעותיו וקבל המעות כשנתבטלה העלילה בטל המקח אפילו אם נתרצו אח"כ במקח דמאחר ששטר שעשו בראשונה לא היה כלום דלא היה רק כדי להבריח הו"ל אח"כ שטר מוקדם ופסול (ב"י בשם הרשב"א):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצא - דין קניית קרקע בשטר . ובו ד' סעיפים:	א.	בשטר כיצד כתב לו על הנייר או על החרס או על העלה שדי נתונה לך שדי מכורה לך כיון שהגיע השטר לידו קנה אע"פ שאין שם עדים כלל:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצא - דין קניית קרקע בשטר . ובו ד' סעיפים:	ב.	בד"א במוכר שדהו מפני רעתה אבל בשאר קרקעות אע"פ שהגיע שטר המכר בעדים לידו לא קנה עד שיתן דמים:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצא - דין קניית קרקע בשטר . ובו ד' סעיפים:	ג.	שטרי דידן שטרי קנין הם: {הגה: והקרקע נקנה על ידו ואם כתב לו בפירוש שלא מכר לו בשטר ואינו אלא לראייה בעלמא אין הקרקע נקנית על ידו (הר"ן פ"ק דקדושין והמגיד פ"א דקדושין ופ"א דמכירה):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצא - דין קניית קרקע בשטר . ובו ד' סעיפים:	ד.	קנה קרקע בדמים ידועים והמוכר אומר לא קבלתי המעות והלוקח אומר כבר נתתי אם הוא מקום שנותנים מעות ואח"כ כותבים וכתב בשטר שהודה שקבל הלוקח נאמן: {הגה: מכר לו קרקע בשטר או במעות (וא"ל קני) לאחר שלשים יום ונקרע השטר תוך הזמן או נאבדו המעות אם אמר לו קני לך מעכשיו ולאחר ל' יום קנה לא אמר מעכשיו לא קנה וה"ה לקנין חזקה (ב"י בשם תוס' פרק האשה רבה ונ"י פ"ק דמציעא):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	א.	בחזקה כיצד מכר או נתן לו בית או שדה כיון שנעל או גדר או פרץ כל שהוא והועיל במעשיו הרי זה קנה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	ב.	בד"א כשהחזיק בפני המוכר או הנותן אבל שלא בפניו לא קנה אלא א"כ אמר לו לך חזק וקני ואם מסר לו המפתח הוי כאומר לו לך חזק וקני וכן המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דליו הוי כאומר לו לך חזק וקני:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	ג.	נעל כיצד מכר או נתן לו בית או חצר והיה הפתח פתוח ונעל הלוקח את הפתח וחזר ופתחו קנה ויש מי שאומר שצריך לנעול במפתח ((וה"ה אם עשה מנעול לדלת או שהעמיד דלתות י"א דקנה)) (הכל בטור):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	ד.	גדר כל שהוא כיצד היה שם גדר והיו עולים בו בנחת והוסיף עליו כל שהוא והשלימו לעשרה (וי"א דאפילו פחות מעשרה) (ועיין בטור ובב"י) ונמצא שאין עולים אלא בדוחק ה"ז הועיל וקנה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	ה.	פרץ כל שהוא כיצד היתה שם פרצה והיו נכנסים בה בדוחק והרחיבה כל שהוא עד שנמצא נכנסין בריוח ה"ז הועיל וקנה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	ו.	נתן צרור והועיל כגון SOשחברSC בו המים לשדה או נטל צרור והועיל כגון שפתח בנטילתו המים לשדה קנה וכן כל כיוצא בזה אבל אם ראה אמת המים בא להזיק הקרקע ונתן צרור ומנעה ( או שנטל צרור ופתח (שיצאו) המים) (טור) לא קנה שסילוק ההיזק אינו קונה אלא הבאת התועלת:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	ז.	המוכר או הנותן לחבירו שדה בצד שדהו כיון שדש המצר שבין שתי השדות ונעשו שתיהן כשדה אחת קנה אבל אם הלך בה לארכה ולרחבה אין הילוך זה מועיל כלום ואם שביל של כרמים מכר לו הואיל ונעשה להילוך קנה בהילוך וכמה שיעור רוחב הדרך שיקנה בהלוכו אם היה מסוים במחיצות קנה כדי שיגביה רגל ויניח רגל בצדה ואם אין שם מחיצות קנה ברוחב כדי שתהיה על ראשו חבילה של שריגים ויסוב בה (וי"א איפכא דבאין מחיצות סגי ברוחב שיגביה רגל ויניח רגל וביש מחיצות כדי שיהא על ראשו חבילה של שריגים ויסוב בה) (טור והמגיד פ"א דמכירה):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	ח.	היתה הקרקע צחיח סלע שאין בה לא גדר ולא פרצה ואינה בת זריעה החזקה שקונה אותה שטיחת פירות או העמדת בהמה שם וכיוצא בזה משאר התשמישים:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	ט.	הציע מצעות בבית או בשדה ושכב עליהם או ערך שלחן ואכל ולא עוד אלא אפילו נתן כליו לתוכו או צבר בו פירות הראוים לצבור קנה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	י.	המוכר שדה לחבירו ונכנס בה הלוקח וזרעה או נרה או שאסף פירות האילן או זמרו וכן כל כיוצא בדברים אלו קנה:
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	יא.	וכן אם אסף המוכר סל של פירות ונתן ללוקח קנה לוקח: {הגה: ויש חולקין וסבירא להו דאין קונין בחזקות אלו לא באכילת פירות ולא בהעמדת בהמה וכיוצא בזה שאינו מועיל לקרקע והכי מסתברא (טור בשם הראב"ד ור"ן פ"ק דקידושין והמגיד) היה גבשושית בשדה ונטלה או גומא וסתמה הוי חזקה ונ"ל דוקא אם מהני לקרקע אבל חפר מעט לא קנה אלא בשדה העומד לחרישה (מרדכי פח"ה):}
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	יב.	המוכר לחבירו י' שדות בי' מדינות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כולם ואפילו היתה אחת מהם הר גבוה והשנית מצולה שהרי אין תשמיש של זו כתשמיש של זו בד"א שנתן דמי כולם אבל אם לא נתן דמי כולם לא קנה אלא כנגד מעותיו לפיכך אם היו הכל במתנה קנה כולם (ויש חולקין במתנה) (טור בשם הרא"ש) ((והוא הדין בעשרה בתים או בית ושדה דינן כעשרה שדות)) (נ"י פ' המוכר בית):
שלחן ערוך - חשן משפט	הלכות מקח וממכר	סימן קצב - דין קניית קרקע בחזקה. ובו טז סעיפים:	יג.	וכן בשכירות כיון שהחזיק באחד מהם קנה כולם כל זמן השכירות: {הגה: ובשכירות לא בעינן שנתן דמי כולן דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף (ב"י):}

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.