bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רטז - המוכר שדה ואמר חוץ מדקל פלוני או חוץ מהאילנות או קרקע לזה ואילנות לזה SOוכיצד יכתוב בשטר מכירה כדי להסתלק מן העירעוריםSC. ובו י"ד סעיפים: | יב. | וכן אם שייר שני אילנות בלבד יש לו קרקע הראוי להם שאילו לא שייר הקרקע היה הלוקח אומר עקור אילניך ולך: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רטז - המוכר שדה ואמר חוץ מדקל פלוני או חוץ מהאילנות או קרקע לזה ואילנות לזה SOוכיצד יכתוב בשטר מכירה כדי להסתלק מן העירעוריםSC. ובו י"ד סעיפים: | יג. | מכר הקרקע לאחד והאילנות לאחר והחזיק זה באילנות וזה החזיק בקרקע זה קנה האילנות עם חצי הקרקע וזה שהחזיק בקרקע קנה חצי הקרקע בלבד: ((ויש חולקין וס"ל דאין לבעל אילנות בקרקע כלום רק אם יבשו יוכל ליטע אחרים תחתיהם)) (טור בשם ר"י והרא"ש): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רטז - המוכר שדה ואמר חוץ מדקל פלוני או חוץ מהאילנות או קרקע לזה ואילנות לזה SOוכיצד יכתוב בשטר מכירה כדי להסתלק מן העירעוריםSC. ובו י"ד סעיפים: | יד. | הלוקח זתים מחבירו לקוץ מניח מהאילן סמוך לארץ ב' גרופיות וקוצץ לקח בתולת שקמה מגביה ג' טפחים וקוצץ סדן של שקמה ב' טפחים ובשאר אילנות טפח וקוצץ בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזעם מחליף: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה. ובו ז' סעיפים: | א. | המוכר לחבירו בתוך שדהו מקום אמת המים להשקות בה בית השלחין נותן לו בתוך שדהו אמה שרחבה שתי אמות ואמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה (פי' גדותיה ופי' קילון כמו סילון ואינו גדול כל כך ועשוי להשקות בהמה ורחיצת כלים) ואם מכר לו אמת המים להשקות בה בקילון נותן לו אמה שרחבה אמה וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן לאגפיה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה. ובו ז' סעיפים: | ב. | אלו האגפים בעל השדה נוטען אבל אינו זורען שהזרעים מלחלחים את הקרקע ומקלקלים את אמת המים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה. ובו ז' סעיפים: | ג. | אמת המים שכלו אגפיה בעל האמה מתקן בעפר אותה (השדה) שע"מ כן קבל עליו המוכר להיות אמת המים בתוך שדהו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה. ובו ז' סעיפים: | ד. | המוכר לחבירו דרך בתוך שדהו אם דרך היחיד מכר לו נותן לו שתי אמות ומחצה רחבה כדי שיעמוד חמור במשאו על אורך הדרך (והוא דלא סיימי מחיצות אבל סיימי מחיצות צריך לתת טפי) (המגיד פכ"א בשם ר"י מג"ש) מכר לו הדרך בין עיר לעיר נותן לו ח' אמות ברוחב הדרך מכר לו דרך הרבים נותן לו רוחב ט"ז אמה מכר לו למעמד נותן לו בית ארבע קבין: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה. ובו ז' סעיפים: | ה. | האומר לחבירו בור וכותליה אני מוכר לך נותן לו רוחב הכותל ג' טפחים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה. ובו ז' סעיפים: | ו. | המוכר מקום לחבירו לעשות לו קבורה או המקבל מחבירו לעשות בו קבורה עושה מערה ופותח לתוכה שמנה קברים שלשה מכאן ושלשה מכאן ושנים מכנגד הנכנס למערה מדת המערה ד' אמות על שש וכל קבר וקבר ד' אמות אורך ורוחב ששה טפחים ורום ז' נמצא בין כל קבר וקבר שמן הצדדים אמה ומחצה ובין שנים האמצעים ב' אמות: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריז - המוכר בתוך שדהו אמת השלחים או דרך יחיד או דרך רבים או מקום לעשות קבורה. ובו ז' סעיפים: | ז. | המוכר קברו ודרך קברו מקום מעמדו והספדו באים בני משפחתו וקוברים אותו בעל כרחו של לוקח ונותנים לו דמי הקבר שקברו אותו בה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | א. | האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך (והוא הדין אם אמר בית כור לבד) (טור ב"י ר"י והרא"ש) והיה בתוך השדות גאיות קטנים עמוקים עשרה טפחים אע"פ שאין בה מים או סלעים גבוהין עשרה טפחים (ורחבן ד') (טור בשם רשב"ם) (ואין בהם רובע הקב) (טור) אין נכללים בתוך הבית כור שאין אדם רוצה ליתן מעותיו במקום אחד ונראים כשנים או שלשה מקומות ולוקח אלו הגאיות והסלעים בכלל הבית כור בלא דמים: {הגה: ויש אומרים דנשארו למוכר ומ"מ הלוקח צריך ליקח שאר השדה בלבד שיוכל לעבור המחרישה ביניהם (טור בשם רשב"ם והרא"ש ונ"י ר"פ בית כור):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | ב. | היו פחות מכאן (ואפילו מלאים מים) (טור) נמדדים עמה בד"א כשלא היה בהם אלא בית ד' קבין והיו הארבע קבין מובלעים בתוך חמשת קבין בתוך רובה של שדה אבל היו יותר על ד' קבין (והם גבוהין ג') (טור בשם הרא"ש) או שהיו מפוזרים הרבה או אינם מובלעים אע"פ שאין בהם י' אינם נמדדים עמה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | ג. | היו נבלעים רובן במיעוטן מיעוטן ברובן או שהיו מחולקים כמו חוט שוה או כמו עגול או כמו משולש או שהיו בהצדדין או שהיו דרך עקלתון כל אלו ספק והמוציא מחבירו עליו הראיה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | ד. | וכן אם היה עפר למעלה וסלע מלמטה או סלע מלמעלה ועפר מלמטה ה"ז ספק: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | ה. | היה בו סלע יחידי אפילו בית רובע לכור אין נמדד עמה ואם היה סמוך למצר אפילו כל שהוא אין זה נמדד עמה הפסק עפר בין סלע למצר ה"ז ספק: ((כל אלה דברי הרמב"ם אבל יש דעות אחרות בדינין אלו והביאן הטור:)) |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | ו. | אמר לו כבית כור עפר אני מוכר לך אפילו היו בה גאיות עמוקים י' טפחים או יותר או סלעים גבוהים י' טפחים או יותר הרי אלו נמדדים עמה: {הגה: וי"א דוקא שאין בהן (יותר על) ד' קבין (טור בשם הרשב"ם וב"י בשם הרא"ש ובשם הרי"ף הר"ן והרא"ה) וכל זה מיירי שאין לוקח עומד בתוך השדה אבל אם עומד בתוך השדה הוי כאלו אמר בית כור עפר אני מוכר לך הן חסר הן יתר ואפילו חסר בו ז' קבים ומחצה הגיעו (טור בשם הרא"ש):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | ז. | האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל אם פיחת כל שהוא מנכה לו מן הדמים ואם הותיר כל שהוא יחזיר לו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | ח. | א"ל בית כור עפר (זה) אני מוכר לך ה"ז כמו שפירש ואמר בית כור עפר בין חסר בין יתר ואם פיחת מהמדה א' מכ"ד שהוא רובע לכל סאה או הותיר רובע לכל סאה הגיעו יתר על כן יחשוב עמו SOעלSC כל הרבעים שחסרו או הותירו וכל שפיחת מבית כור ינכה לו מהדמים: {הגה: י"א דוקא שפחות שעדיין נקרא בית כור אבל יתר מכן לא דהא בית כור קאמר ליה ודוקא שאין לו קרקע יותר אבל מכר לו בית כור בשדותיו נותן לו בית כור מכוון (ב"י בשם הר"ן) } וכל שהותיר על בית כור יחזיר לו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | ט. | ומה הוא מחזיר לו אם היה התוספות פחות מט' קבין מחזיר לו דמים כשעת המכירה ליפות כח המוכר ואם היתה התוספות סמוכה לשדה אחרת של מוכר מחזיר לו אותה תוספת קרקע שהרי סומך אותה לשאר שדותיו ואינו מפסיד כלום |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | י. | היתה התוספת יתירה על ט' קבין נותנים רובע לכל סאה וסאה והנשאר יתר על הרבעים אם יש בו ט' קבין נותן כל הרבעים כולם עם היתר מהקרקע ונותנו לו כשעה שלקחה ממנו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | יא. | בד"א כשהיתה בזול בשעת ממכר והוקירה בשעת החזרת היתר אבל אם היתה ביוקר והוזלה אומרים ללוקח אם רצית ליתן לו דמי התוספת כולה תן לו דמים כפי הממכר ואם רצית ליתן לו קרקע תן לו כמו ששוה עכשיו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | יב. | דין חצי קב בגינה כדין ט' קבין בשדה שאם הותיר בגינה פחות מחצי קב על הרבעים אינו מחזיר לו אלא דמים הותיר חצי קב מחזיר לו כל הרבעים עם היתר בדמים או קרקע כשעת הזול של עת החזרה (וכל מ"ש מתחלת סעיף ט' ע"כ הוא ל' הרמב"ם פכ"ח מה' מכירה והמ"מ הניחו שם בצ"ע והעיקר כדעת י"א כי כל שהוא פחות מט' קבין הרשות ביד המוכר ליקח קרקע או מעות ואם נותן לו מעות נותן כשעת הזול בין היתה בזול והוקרה או היתה ביוקר והוזלה אבל היתה לו שדה אחרת סמוכה לתוספת זה נותן לו קרקע וכן אם היתה התוספת ט' קבין ומחשבין כל המותר בין הרבעים בין הנשאר) (טור): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | יג. | מכר שדה ונעשה גינה ביד לוקח או גינה ונעשה שדה ה"ז ספק אם מחשב לו כדין שהיתה בעת המכר או כדין שהוא עתה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | יד. | האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל בין חסר בין יתיר או שא"ל בית כור עפר אני מוכר לך בין חסר בין יתיר מדה בחבל הלך אחר הפחות שבלשונות ואין לו אלא כדין אם חסר אם יתיר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | טו. | מכר לו בית כור וא"ל בסימנים ובמצרים פיחת שתות או הותיר שתות הגיעו פיחת יתר על שתות ינכה לו מהדמים הוסיף לו יתר על שתות יתן לו דמים או קרקע הכל לפי השיור אם הנשאר בשדה פחות מט' קבין ובגינה פחות מחצי קב ולא היה סמוך לשדה המוכר מחזיר לו דמים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | טז. | המוכר לחבירו שדה שהלוקח יודע אותה ואת מצריה וכבר הורגל בה אפילו אמר ליה יש במדתה ק"ק ולא נמצא אלא ק"נ הגיעתו שהרי ידעה וקיבל עליו ומה שאמר ליה חשבון ק"ק כלומר שהיא שוה כמו אחרת שיש במדתה מאתים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | יז. | האומר לחבירו בית כור פלוני אני מוכר לך אע"פ שאין במדתו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא מקום הנקרא בית כור לפיכך צריך המוכר להביא ראיה שהוא נקרא בית כור: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | יח. | וכן האומר לחבירו כרם שלי במקום פלוני אני מוכר אע"פ שאין בו גפנים הגיעו והוא שיהיו קורים אותו כרם וכן האומר לחבירו פרדס זה אני מוכר לך אפילו אין בו רמונים הגיעו והוא שיקרא פרדס וכן כל כיוצא בזה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | יט. | כל אלו הדברים במקום שאין שם מנהג אבל במקום שיש מנהג הלך אחר המנהג ואחר לשון רוב אנשי המקום: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | כ. | האומר לחבירו חצי שדה אני מוכר לך שמין כמה שוה כל השדה ונותן לו מהכחוש שבה מה ששוה חצי הדמים של כל השדה וכן אם אמר לו חציה בדרום אני מוכר לך שמין לו דמי כולה ונותן לו בדרומה כחצי כל הדמים ומקבל עליו הלוקח לעשות בחלקו מקום הגדר (וי"א דהמוכר נותן מחלקו המקום לעשות בו גדר וכו') (טור סי"ח) ומאחורי הגדר סמוך לגדר חריץ קטן רחב ג' טפחים וחוצה לו חריץ אחר גדול רחב ששה טפחים ובין שני החריצין רחב טפח כל זה שלא תקפוץ הנמיה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | כא. | היה לו חצי השדה ואמר לחבירו חצי שיש לי בשדה מכרתי לך קנה החצי כולו אמר ליה חצי השדה שיש לי לא קנה אלא רביע (ועיין לעיל סי' רי"ד סעיף ז'): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | כב. | היה לו בקעה גדולה ובתוכה שדות הרבה וכל אחת חלוקה במצר שלה ומכר לו בה שדה ומצר לו מצרי הבקעה לא קנה אלא שדה אחת אף על פי שיש מעט שקורים לבקעה שדה (ועיין לעיל סי' רי"ד סעיף ז') ((אבל אם אין מצר מפסיק קנה הכל דכל המוקף במצר אחד נקרא שדה אחד)) (הרא"ש ס"כ וטור) (ועיין ריש סי' רי"ט): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | כג. | האומר לחבירו שדה דבי חייא אני מוכר לך והיו לו שתי שדות הנקראים בשם זה לא קנה אלא הפחות שבהם: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | כד. | האומר לחבירו שדות אני מוכר לך מיעוט שדות ב' א"ל כל שדות אפילו ג' וד' חוץ מגנות ופרדסים ((ודוקא שאמר שדות אבל אם אמר קרקעות הכל בכלל אפילו במים) (טור סכ"ב בשם רבינו יונה) אמר ליה נכסים אפילו גנות ופרדסים אבל לא בתים ועבדים ואם א"ל כל נכסים אפילו בתים ועבדים וכל המטלטלים הידועים לו ואפילו תפילין שבראשו בכלל המכר (ודוקא שאמר כל נכסי אבל אמר נכסי דבי פלניא לא מכר לו המטלטלין שקנה מאותו פלוני דאין מטלטלין נקראים על שם המוכר) (טור בשם הר"י): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריח - המוכר בית כור עפר ויש בו סלעים ובקעים . ובו כ"ה סעיפים: | כה. | האומר לחבירו שדה ראובן אני מוכר לך וכיון שבא הלוקח להשתמש בה אמר ליה המוכר אינו זו השדה שהיתה של ראובן אלא כך היא קרויה ולעולם לא היתה לו אלא זו שהיתה של ראובן ולקחתיה ממנו והיא שמכרתי לך על המוכר להביא ראיה ואם לא הביא ראיה זוכה הלוקח בזו שכל העם קורין אותה של ראובן: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריט - כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם. ובו ו"ס: | א. | האומר לחבירו שדה פלוני אני מוכר לך קנה כולה אפילו היא גדולה הרבה אע"פ שלא סיים המצרים כ"ז שאין מצר מפסיק: {הגה: מצר לו מצר מזרחי ומערבי ולא הזכיר צפוני ודרומי קנה כל השדה ולא אמרינן שלא יקנה רק תלם אחד במזרח ותלם אחד במערב (טור):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריט - כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם. ובו ו"ס: | ב. | מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ולא מצר מצר רביעי קנה השדה כולה אבל מצר הרביעי לא קנה (כיצד) אם היה מובלע בין המצרים ואין עליו רכב של דקלים ואין בו ט' קבין קנה אף המצר הרביעי ואם לא היה מובלע ויש עליו רכב של דקלים או שיש בו ט' קבין לא קנהו היה מובלע ויש עליו רכב דקלים או שיש בו ט' קבין או שלא היה מובלע ואין עליו רכב של דקלים ואין בו ט' קבין הרי הדבר מסור לב"ד כפי מה שיראה לאיזה דרך שדעתן נוטה יעשו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריט - כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם. ובו ו"ס: | ג. | מצר לו מצר אחר ארוך ומצר אחד קצר אם היה הארוך של איש אחר לא קנה מן הארוך אלא כנגד הקצר ואם היה של שנים קנה כנגד ראש תור (וי"א דאפילו באיש אחד קנה באלכסון כראש תור) (טור בשם הרא"ש ובשם ה"ר יונה): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריט - כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם. ובו ו"ס: | ד. | סיים לו את הזויות בלבד ולא מצר לו את המצר של כל רוח או שסיים לו ב' מצרים כמין גאם (זה כנגד זה) או שסיים לו חלק מכל רוח ורוח ה"ז לא קנה את כולה אלא יקנה ממנה כפי מה שמצר לו וכפי מה שיראו הדיינים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריט - כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם. ובו ו"ס: | ה. | היה מצר ראובן מזרח ומערב ומצר שמעון צפון ודרום צריך שיכתוב לו מצר ראובן משתי רוחות ומצר שמעון משתי רוחות: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן ריט - כיצד מסיימין המצרים ואם לא סיים אותם. ובו ו"ס: | ו. | היה לו שדה ומכר מקצתו לשמעון לצד מערב ומצד מזרח עכב לעצמו ומצר לו מצר מערב ולא מצר לו מצר מזרח אלא כתב מצר מזרח דמינה פליגא או דמינה פסיקא אם כתב לו ואילין מצרנהי קנה חצי השדה ואם לא כתב לו כן לא קנה אלא ט' קבין: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | א. | המוכר את הספינה מכר את התורן (פי' עץ גבוה שתולין עליו הנס והנס וילון התלוי בתורן נגד הרוח) ואת הנס ואת העוגנין (פירוש ברזל כעין מזלג המעגן ומעכב הספינה) ואת כל המשוטין המנהיגים אותה (ובכלל זה החבלים שמושכין בהן הספינות לנמל) (המגיד פכ"ז דמכירה) ואת הכבש (פי' גשר) והאסכלא שעולים בה לספינה ויורדים עליה ואת בית המים שבתוכה אבל לא מכר את הספינה הקטנה בין שהיא עשויה לילך בה ליבשה בין שהיא עשויה לצוד בה דגים ולא את העבדים המשמשין בה ולא את המרצופים ולא את הסחורה שבתוכה ובזמן שא"ל היא וכל מה שבתוכה אני מוכר הרי כולם מכורים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | ב. | המוכר את הקרון לא מכר את הפרדות בזמן שאינם קשורות עמו מכר את הפרדות לא מכר את הקרון: {הגה: היו קשורין זה בזה מכר הקרון מכר הפרדות מכר הפרדות לא מכר הקרון (טור):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | ג. | י"א דה"מ במוכר אבל במשכיר את הקרון השכיר גם הפרדות אע"פ שאינם קשורות עמו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | ד. | מכר את הצמר לא מכר את הבקר מכר את הבקר לא מכר את הצמד אפילו במקום שקורין [מקצתן] לצמד בקר: {הגה: ודוקא שאינן קשורין ביחד אבל אם קשורין ביחד מכורים (טור בשם הר"י הלוי והמגיד פרק כ"ז דמכירה ונ"י פרק הספינה):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | ה. | המוכר את העול מכר את הפרה מכר את הפרה לא מכר את העול (ויש חולקין וסבירא להו דמכר העול לא מכר פרה (טור בשם הראב"ד) וכן נראה לי עיקר): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | ו. | מכר את העגלה מכר את הבקר מכר את הבקר לא מכר את העגלה (ויש חולקין כמו שנתבאר): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | ז. | המוכר את החמור מכר את המרדעת (פי' כעין אוכף שמניחין על החמור כל היום כולו כדי שיתחמם) ואת האוכף (פי' כלי עץ נתון על המרדעת לרכיבה או כדי למנוע חכוך המשאוי) אע"פ שאינם עליו אבל לא מכר את השק ולא מרכבת הנשים ואפילו היו עליו בשעת המכר (אא"כ א"ל הוא וכל מה שעליו מכור לך) (טור בשם הרי"ף ור"י והרא"ש): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | ח. | בכל אלו הדברים אין הדמים ראיה שאם טעה בכדי שהדעת טועה יש לו אונאה או ביטול מקח כדין כל מוכר ולוקח ואם טעה בכדי שאין הדעת טועה לא בטל המקח שזה מתנה נתן לו: {הגה: ודווקא במקום שקורין לבקר בקר ולצמד צמד אבל אם רוב בני אדם קורין לצמד בקר אז אמרינן הדמים מודיעים (טור בשם הרמ"ה) ואם כל בני אדם קורין לצמד בקר ולצמד לבד מפרשים צמד לבד אפילו בלא הודעת דמים הכל מכור (שם) וי"א הא דאמרינן מכר בקר לא מכר הצמד היינו בסתם דאימור לשחיטה זבניה אבל אם פי' לרדיא מכר הצמד עם הבקר (שם בשם הרמ"ה הכל בטור):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | ט. | המוכר את השפחה מכר כלים שעליה אפילו הם מאה אבל לא מכר השיריים ולא הנזמים ולא הטבעות ולא את הקטליאות (פי' חוטין שעורכין בהן גרגירי זהב וקושרין אותן על הצוואר בדוחק) שבצוארה ואם א"ל שפחה וכל מה שעליה הרי כולם מכורים אפילו יש עליה כלים של מאה מנה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | י. | האומר לחבירו שפחה מעוברת אני מוכר לך פרה מעוברת אני מוכר לך מכר לו את הולד (וי"א דאפילו מכר לו שפחה ופרה סתם אם הם מעוברות הולד מכור) (טור בשם הרא"ש): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | יא. | שפחה מניקה אני מוכר לך פרה מניקה אני מוכר לך לא מכר לו את הולד חמורה מניקה אני מוכר לך מכר לו את הסייח (פי' חמור קטן) שאין אדם קונה חמור לחלבה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | יב. | האומר לחבירו ראש עבד זה או ראש חמור זה אני מוכר לך ה"ז מכר חציו וכן הדין בכל אבר שהנשמה תלויה בו א"ל יד עבד זה או יד חמור זה אני מוכר לך משמנים ביניהם (פי' לשון שומא כלומר שישומו אותו אבר שמכר לאיזה מלאכה הוא ראוי ולפי שוויו יטול) וכן הדין בכל אבר שאין הנשמה תלויה בו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | יג. | אמר ליה ראש פרה אני מוכר לך לא מכר אלא הראש בלבד שהרי ראשה נמכרה תמיד בבית המטבחיים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | יד. | המוכר את הראש בבהמה גסה לא מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר את הראש מכר את הריאה לא מכר את הכבד מכר את הכבד לא מכר את הריאה אבל בבהמה דקה מכר את הראש מכר את הרגלים מכר את הרגלים לא מכר את הראש מכר את הריאה מכר את הכבד מכר את הכבד לא מכר את הריאה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | טו. | אין דברים אלו אמורים אלא במקום שאין מנהג ידוע אבל במקום שיש מנהג ידוע הכל הולך אחר המנהג: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | טז. | המוכר את הבור לא מכר מימיו מכר אשפה מכר זבלה (וי"א מכר בור מכר מימיו (טור בשם רשב"ם והרא"ש) מכר מים וזבל לא מכר הבור והאשפה) (שם בשם רמב"ם): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | יז. | מכר שובך מכר יונים מכר כוורת מכר דבורים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכ - המוכר את הספינה וקרון וצמד בקר ופרה וחמור ושפחה. ובו יח סעיפים: | יח. | י"א דה"ה איפכא מכר יונים מכר שובך מכר דבורים מכר כוורת בד"א שפירש שמכר כל פירות השובך והכוורת בלי שיור אבל אם מכר סתם פירות הכוורת לא מבעיא שלא מכר הכוורת אלא אף הדבורים לא מכר כולם אלא יקח הלוקח ג' נחילים (פי' ג' חבורות הנולדות ראשונה שכן דרך הכוורת שבתחלת ימות הקיץ יוצא מן הכוורת נחיל של דבורים ילדות ומביא כוורת חדש ומכניסן לתוכו וכן לסוף ט' או י' ימים וכו' רשב"ם) הראשונים ומכאן ואילך נוטל נחיל ומניח נחיל כדי שתתיישב הכוורת ואם מכר סתם פירות השובך אינו יכול ליטול כל הגוזלות שילדו בו מעתה מפני שהאמהות בורחות נמצא שהחריב כל השובך אלא מניח מהם כדי ליישב השובך וכמה מניח אם היו אמהות ובנות בעת מכירת הפירות מניח בריכה (פי' דרך היונים לעשות שני ולדות בכל חדש זכר ונקבה וכל שני ולדות נקראו בריכה) ראשונה שיולידו האמהות כדי שיצטוותו האמהות עם הבריכה הראשונה ועם הבנות שעמהם ומניח ממה שיולידו הבנות ב' בריכות כדי שיצטוותו הבנות עם שתי בריכות שיולידו וכל הנולד מאחר ב' בריכות של בנות והבריכה הראשונה של אמהות הרי אלו שלו: {הגה: בכל דברים אלו אין חלוק בין מכר למתנה אע"ג דלענין דברים המחוברים יש חלוק כמו שנתבאר לעיל סרט"ו סעיף ו' לענין מטלטלין אין חילוק (טור בשם רשב"ם):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכא - מוכר שאמר במאתים ולוקח אומר במנה. ובו סעיף אחד: | א. | המבקש לקנות מחבירו מקח מוכר אומר במאתים אני מוכר לך והלוקח אומר איני לוקח אלא במנה והלך זה לביתו וזה לביתו ואח"כ נתקבצו ומשך זה החפץ סתם אם המוכר הוא שתבע הלוקח ונתן לו החפץ אינו נותן אלא מנה ואם הלוקח הוא שבא ומשך החפץ סתם חייב ליתן ק"ק: {הגה: היה בתחילה קציצה ביניהן וחזר אחד וחזרו ומשכו סתם אמרינן ודאי על קציצה הראשונה קנו (נ"י פרק האומנין):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכב - שנים חלוקים על המקח ושאר טענות שבין המוכר והלוקח. ובו ד' סעיפים: | א. | נאמן בעל המקח לומר לזה מכרתי ולזה לא מכרתי אימתי בזמן שהמקח יוצא מתחת ידו אבל אם אין המקח יוצא מתחת ידו הרי הוא עד א' בלבד ודינו בעדות זו כדין כל אדם שהרי אינו נוגע בעדותו (לא שנא נקט זוזי מחד לא שנא נקט זוזי משנים ואמר שאחד מהם נתן לו בעל כרחו) (טור) ולפיכך אם נטל הדמים משנים ונטל מאחד מדעתו ומאחד בעל כרחו ולא ידע ממי נטל מדעתו וממי נטל בעל כרחו בין שהיה המקח בידו בין שהיו שניהם תופסים בו אין כאן עדות כלל וכל אחד מהם נשבע כתקנת חכמים בנקיטת חפץ ונוטל חצי המקח וחצי הדמים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכב - שנים חלוקים על המקח ושאר טענות שבין המוכר והלוקח. ובו ד' סעיפים: | ב. | הלוקח מאחד מחמשה בני אדם וכל אחד מהם תובע אותו ואומר אני הוא בעל המקח והוא אינו יודע ממי מהם לקח מניח דמי המקח ביניהם ומסתלק ויהיו הדמים מונחים בבית דין עד שיודו או עד שיבא אליהו ואם הוא חסיד נותן דמים לכל אחד ואחד כדי לצאת ידי שמים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכב - שנים חלוקים על המקח ושאר טענות שבין המוכר והלוקח. ובו ד' סעיפים: | ג. | לקח מקח מאחד מחמשה בני אדם וכפר בו ונשבע על שקר ועשה תשובה והרי הוא רוצה לשלם וכל אחד ואחד תובע אותו ואומר אני הוא שכפרת בי ונשבעת על שקר והוא אומר איני יודע חייב לשלם לכל אחד ואחד מפני שעבר עבירה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכב - שנים חלוקים על המקח ושאר טענות שבין המוכר והלוקח. ובו ד' סעיפים: | ד. | הרי שטען על חבירו ואמר מכרת לי והוא אומר לא מכרתי או מכרתי ולא נתת לי הדמים או שטען הלוקח ואמר שנתן הדמים ועדיין לא משך או משכתי ולא ראיתי חפץ זה והמוכר אומר לו הודעתיו לך או שאמר אחד מהם תנאי היה בינינו והאחד אומר לא היה תנאי כלל בכל אלו הטענות וכיוצא בהם המוציא מחבירו עליו הראיה לא היתה שם ראיה נשבע הכופר שמבקשים להוציא מידו שבועת היסת ואם הודה במקצת הטענה ישבע או שיש עליו עד אחד נשבע שבועת התורה כשאר הטענות כולן: {הגה: יש מי שכתב האומר שדה מכרתי ואיני יודע למי ובא אחד ואמר אני הלוקח נאמן (הגהות מיימוני פ' ט' מאישות):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכג - המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב' עבדים או ב' שדות. ובו ה' סעיפים: | א. | המחליף פרה בחמור ומשך בעל הפרה את החמור ועדיין הפרה בביתו וילדה וטען בעל הפרה שילדה קודם שמשך החמור ובעל החמור אומר אחר משיכת החמור ילדה וכן המוכר שפחתו וקבל המעות וילדה המוכר אומר שילדה קודם שקבל המעות והלוקח אומר אח"כ ילדה אפילו אם הלוקח טוען ברי והמוכר טוען שמא על הלוקח להביא ראיה אפילו אין הפרה והשפחה ברשות מוכר אלא עומדת באגם ואם לא הביא ראיה ישבע המוכר על ולד הפרה בנקיטת חפץ ועל ולד השפחה ישבע היסת ואם הלוקח מוחזק על המוכר להביא ראיה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכג - המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב' עבדים או ב' שדות. ובו ה' סעיפים: | ב. | זה אומר איני יודע וזה אומר איני יודע ואינו ברשות אחד מהם על הלוקח להביא ראיה (וי"א דאפילו התובע טוען ברי והנתבע שמא) (טור) ויש מי שאומר שיחלוקו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכג - המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב' עבדים או ב' שדות. ובו ה' סעיפים: | ג. | זה אומר ברשותי ילדה והאחר שותק זכה הטוען בולד: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכג - המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב' עבדים או ב' שדות. ובו ה' סעיפים: | ד. | מי שהיו לו שני עבדים גדול וקטן או שתי שדות אחת גדולה ואחת קטנה הלוקח אומר גדולה לקחתי והמוכר אומר קטנה היא שלקחת על הלוקח להביא ראיה או ישבע המוכר היסת שלא מכר אלא קטן ואם היתה שם הודאת מקצת ישבע שבועת התורה על המטלטלים ויגלגל עליהם הקרקעות: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכג - המחליף פרה בחמור וילדה או מי שיש לו ב' עבדים או ב' שדות. ובו ה' סעיפים: | ה. | אמר הלוקח גדול לקחתי והמוכר שותק זכה הלוקח בגדול ואם אמר המוכר איני יודע על הלוקח להביא ראיה או ישבע המוכר היסת שאינו יודע ואין לזה אלא קטן: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכד - המחליף פרה בחמור או שקנה ונמצא נקב בבית הכוסות. ובו ב' סעיפים: | א. | כל מי שנולד ספק ברשותו עליו להביא ראיה כיצד המחליף פרה בחמור ומשך בעל החמור את הפרה ולא הספיק בעל הפרה למשוך החמור עד שמת החמור על בעל החמור להביא ראיה שהיה חמורו קיים בשעת משיכת הפרה וכן כל כיוצא בזה: {הגה: וי"א דעל בעל הפרה להביא ראיה דמאחר שקנה החמור בכל מקום שהוא הרי היה ברשות בעל הפרה ועליו להביא ראיה כמו שיתבאר בסמוך לענין טבח (טור בשם הרא"ש) ואם אינו מביא ראיה ישבע המוכר שלא ידע המומין אלו ופטור (מרדכי פרק המדיר) ראובן החליף עם שמעון סוס ביין וכאשר משך שמעון הסוס בא עכו"ם ולקחו ממנו ואמר שהסוס נגנב ממנו ורוצה שמעון להחזיק ביין שבידו אם ראובן מודה שנגנב הסוס הוי מקח טעות ויוכל שמעון להחזיק מה שבידו אבל אם ראובן אינו מודה אמרינן העכו"ם משקר וצריך לתת היין לראובן (מרדכי פרק הזהב ותשובת מיימוני דקנין סימן ו'):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכד - המחליף פרה בחמור או שקנה ונמצא נקב בבית הכוסות. ובו ב' סעיפים: | ב. | מחט שנמצא בעובי בית הכוסות ונקבה אותו נקב מפולש אם נמצא עליה קורט דם בידוע שזו נטרפה קודם שחיטה לפיכך אם הגליד (פי' עור דק שעלה על המכה ערוך ורש"י פירש קרושט"א) פי המכה בידוע שזו נטרפה שלשה ימים קודם שחיטה לא הגליד פי המכה הרי זה ספק ועל הטבח להביא ראיה שקודם לקיחתו נטרפה שהרי ברשותו נולד הספק ואם לא הביא ראיה ישלם הדמים למוכר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכה - אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות. ובו ו' סעיפים: | א. | כל המוכר קרקע או עבד או מטלטלין הרי זה חייב באחריותן כיצד אם בא אחד והוציא המקח מיד הלוקח מחמת המוכר חוזר הלוקח ונוטל כל הדמים שנתן מן המוכר שהרי נלקח המקח מחמתו כך הדין בכל ממכר אע"פ שלא פירש הלוקח דבר זה אלא קנה סתם אפילו מכר הקרקע בשטר ולא הזכיר בו אחריות ה"ז חייב באחריות שאחריות שלא נזכר טעות סופר הוא: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכה - אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות. ובו ו' סעיפים: | ב. | בד"א כשהוציא המקח מיד הלוקח בב"ד של ישראל כגון שהיה המקח מטלטלין והיו גנובים או גזולין או שהיתה הקרקע גזולה או שבא בעל חוב של מוכר וטרפה מיד הלוקח והכל בב"ד של ישראל אבל אם עכו"ם הוא שהוציא המקח מהלוקח בין בדין המלך בין בערכאות שלהם אין המוכר חייב באחריותו ואע"פ שהעכו"ם טוען שהמוכר גנב חפץ זה או גזלו ממנו והביא עידי עכו"ם על כך אין המוכר חייב כלום שזה אונס הוא ואין המוכר חייב באחריות אונס: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכה - אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות. ובו ו' סעיפים: | ג. | בד"א בשלא התנה עמו אבל אם התנה עמו שכל אונס שיולד בקרקע זה יהיה חייב לשלם אפילו בא עכו"ם וגזלה מחמת המוכר חייב לשלם אבל אם נפסק הנהר שהיה משקה אותה או שחזר הנהר לעבור בתוכה ונעשית בריכה או שבאה זועה והשחית אותה ה"ז פטור שאלו וכיוצא בהן אונס שאינו מצוי הוא ולא עלה על לב המוכר דבר זה הפלא בעת שהתנה וה"ה לכל תנאי ממון שאומדים דעת המתנה ואין כוללין באותו תנאי אלא דברים הידועים שבגללן היה התנאי והם שהיו בדעת המתנה בעת שהתנה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכה - אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות. ובו ו' סעיפים: | ד. | מעשה באחד ששכר מלחים להביא שומשמים למקום פלוני והתנה עמהם שהם חייבים בכל אונס שיארע להם עד שיגיעו השומשמים למקום פלוני ונפסק הנהר שהיו מוליכים בו ואמרו חכמים זה אונס שאינו מצוי ואין חייבין להוליך השומשמים על גבי בהמה עד אותו מקום וכן כל כיוצא בזה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכה - אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות. ובו ו' סעיפים: | ה. | אם התנה המוכר בפירוש שלא יהיה עליו אחריות אפילו אם נודע בודאי שהיתה גזולה והוציאה הנגזל מיד הלוקח אין המוכר חייב ואצ"ל שאם בא ב"ח וטרפה שאינו מחזיר לו כלום שכל תנאי שבממון קיים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכה - אם קבל עליו כל אונס שאירע או התנה בפירוש שלא יהיה עליו אחריות. ובו ו' סעיפים: | ו. | המוכר לחבירו מרתף של יין והתנו ביניהם שלא יהיה אחריות על המוכר רק אם תשבר חבית או תשפך בלבד ולא יהיה אחריות על הלוקח אלא לענין הטעם בלבד כגון אם יחמיץ אם אח"כ לא אירע כי אם אונס ניסוך הוא על המוכר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכו - המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור. ובו ו' סעיפים: | א. | ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ובא לוי והוציאה מיד שמעון אם רצה ראובן לעשות דין עם לוי עושה ואין לוי יכול לומר מה לי ולך והרי אין עליך אחריות שהרי ראובן אומר לו אין רצוני שיהיה לשמעון תרעומת עלי שהפסיד בגללי (אבל אם נתן לו במתנה לא יוכל לטעון בעדו דהא ליכא כאן תרעומת) (ב"י בשם הרשב"א): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכו - המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור. ובו ו' סעיפים: | ב. | ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות וחזר ולקחה משמעון באחריות ובא ב"ח של ראובן לטרוף אותה ממנו אינו יכול לחזור על שמעון שאע"פ שלא קיבל עליו אחריות לשמעון אחריות עצמו קבל שלא יהיה הוא המוכר והוא המוציא לעצמו אבל אם בא ב"ח של יעקב אביו וטרפה מיד ראובן חוזר וגובה כל הדמים משמעון: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכו - המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור. ובו ו' סעיפים: | ג. | המוכר שדה לחבירו שלא באחריות חייב באחריות דנפשיה ודוקא בזכות שיש לו בשעת מכירה אבל אם בא לו זכות לאחר מכאן חוזר עליו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכו - המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור. ובו ו' סעיפים: | ד. | אפוטרופסים שמכרו בנכסי יתומים לא אמרינן דאחריות דנפשייהו קבילו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכו - המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור. ובו ו' סעיפים: | ה. | המוכר קרקע לחבירו ואחר שקנה הלוקח באחד מהדרכים שקונים בהם קודם שישתמש בה יצאו עליו מערערין ה"ז יכול לחזור בו שאין לך מום גדול מזה שעדיין לא נהנה בו ובאו התובעים לפיכך יבטל המקח ויחזיר המוכר את הדמים ויעשה דין עם המערערים ואם נשתמש בה הלוקח כל שהוא ואפילו דש אמצר שלה ועירבו עם הארץ אינו יכול לחזור בו אלא עושה דין עם המערער ואם הוציאה מידו בדין יחזור על המוכר כדין כל הנטרפין: {הגה: כל זה מיירי בערעור שלא נתברר עדיין לגמרי אבל ב"ד רואין שיש אמתלא בדברי המערער אבל אם לא יצא רק קול בעלמא אפילו לא נתקיים המקח לגמרי לא יכול לבטל המקח בשביל דברים בעלמא (טור) ואם חזר הלוקח מחמת ערעור אע"פ שנתבטל הערעור אח"כ נתבטל המקח ושניהן יכולין לחזור בו אם בא ערעור על השדה מחמת שהמוכר היה חייב לאחרים והמוכר אומר שיש לו שוברים על החובות מקרי ערעור ויכול הלוקח לחזור בו וא"צ לקנות דבר ולשמור שוברו לעולם (שם בשם הרא"ש):} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות מקח וממכר | סימן רכו - המוכר שדה שלא באחריות או יצא עליו קול ערעור. ובו ו' סעיפים: | ו. | אסור למכור לחבירו קרקע או מטלטלין שיש עליו עסק ודין עד שיודיעו שאע"פ שהאחריות עליו אין אדם רוצה שיתן מעותיו וירד לדין ויהיה נתבע מאחרים: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | א. | אסור להונות את חבירו בין במקחו בין בממכרו ואיזה מהם שאינה בין לוקח בין מוכר עובר בלאו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | ב. | כמה תהיה אונאה ויהיה חייב להשיב שתות בשוה כיצד הרי שמכר שוה שש בחמש או שוה שבע בשש או שוה חמש בשש או שוה שש בשבע ה"ז אונאה ונקנה המקח וחייב המאנה לשלם האונאה ולהחזירה כולה למתאנה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | ג. | היתה האונאה פחות מזה בכל שהוא כגון שמכר שוה שבעים בששים ופרוטה אינו חייב להחזיר כלום שכל פחות משתות דרך הכל למחול בו: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | ד. | היתה האונאה יתירה על השתות כל שהוא כגון שמכר שוה ששים בחמשים פחות פרוטה בטל המקח והמתאנה יכול להחזיר החפץ ולא יקנה כלל אבל המאנה אינו יכול לחזור אם רצה זה וקבל (וי"א דאף המאנה יכול לחזור בו אא"כ נתרצה המתאנה פעם אחת או ששתק יותר מן השיעור שיתבאר בסמוך סעיף ז' (טור בשם הר"י והרא"ש) מכר לו שוה ס' בנ"א או להיפוך דליכא כאן אונאה שתות ולגבי א' הוי ביטול מקח ולגבי שני מחילה אזלינן בתר המקח הן לענין בטול מקח הן לענין מחילה דטעו אינשי במקח ולא במעות) (מרדכי פ' הזהב): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | ה. | אין המאנה חייב להחזיר עד שתהיה האונאה יתר על פרוטה היתה פרוטה בשוה אינו מחזיר (וי"א דחייב להחזיר פרוטה) (טור בשם הרמ"ה והרא"ש): |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | ו. | יש להסתפק אם מותר להונות את חבירו בפחות משתות אם יש באונאה שוה פרוטה אבל מטבע כל זמן שלא הגיע לכדי אונאה מותר לכתחילה להוציאה ביפה: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | ז. | עד מתי יכול לחזור ולתבוע אונאתו בשתות ולבטל המקח ביותר משתות עד כדי שיראה לתגר או לקרובו ואם שהה יותר אינו יכול לחזור ולא לתבוע אונאתו ואם יברר שהיה לו אונס ועל כן לא חקר בתוך זמן זה לידע אם נתאנה יכול לחזור בו עדיין ((היה יודע הלוקח בשעה שלקחו שנתאנה ושתק ומיד אחר הלקיחה קודם (זמן) שיראה לתגר או לקרובו תובע אונאתו לא אמרי' דמחל הואיל וידע (מרדכי ס"פ הזהב):)) |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | ח. | בד"א בלוקח שהרי המקח בידו ומראהו אבל המוכר חוזר באונאה לעולם ואין צריך לומר בביטול מקח שאינו יודע דמי זה שמכר עד שיראה כמותו שנמכר בשוק לפיכך אם היה המקח דבר שאין במינו שינוי והוא כולו שוה כגון פלפלין וכיוצא בהם אינו חוזר אלא עד כדי שישאל על שער שבשוק בלבד וכן אם נודע שבא לידו בממכרו וידע שטעה ולא תבע אינו יכול לחזור ולתבוע שהרי מחל: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | ט. | בד"א כשלא נשתנה השער אבל אם נשתנה השער ומפני כך רוצה לחזור בו אינו רשאי: {הגה: אמר המאנה שנשתנה השער ומתאנה אומר שלא נשתנה על המתאנה להביא ראיה דדרך השערים להשתנות תמיד (מרדכי ס"פ המדיר):} וכן אם מכר מפני דוחקו וזלזל הלוקח במכירתו יותר מכדי שהדעת טוע' שניכר שמפני דוחקו הוצרך לזלזל אינו יכול לחזור דידע ומחיל: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | י. | המוכר לחבירו שוה ארבע בחמש שהרי המקח בטל ולא הספיק להראותו לתגר או לקרובו והוקר ועמד בשבע לוקח יכול לחזור בו ולא המוכר שהרי הלוקח אומר למוכר אלו לא הוניתני לא היית יכול לחזור ועתה שהוניתני תחזור היאך יהא חוטא נשכר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | יא. | וכן מוכר שמכר שוה חמש בארבע וזל ועמד בשלש מוכר יכול לחזור ולא לוקח שהרי אומר לו המוכר ללוקח לא מפני שהוניתני תחזור בי: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | יב. | המוכר שוה חמש בשש ולא הספיק להראותו עד שהוקר ועמד בשמנה הרי המוכר חייב להחזיר האחת של אונאה שהרי נקנה המקח וחייב להחזיר וכשהוקר ברשות לוקח הוקר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | יג. | וכן אם מכר שש בחמש והוזלו ועמדו על שלש הרי הלוקח חייב להחזיר סלע אחת של אונאה שהרי נקנה המקח וברשות לוקח הוזל: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | יד. | כשם שיש אונאה להדיוט כך יש אונאה לתגר אע"פ שהוא בקי: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | טו. | בכל מטלטלים שייך אונאה אפילו בספרים ואפי' באבנים טובות ומרגליות ויש ללוקח לחזור בהם עד שיראה אותם לתגרים הבקיאים בהם בכל מקום שהם שאין הכל בקיאין בדברים אלו לפיכך אם לא היה מכיר באותה מדינה והוליך המקח למקום אחר או שבא הבקי לאחר זמן מרובה והודיעו שטעה ה"ז חוזר: |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | טז. | יש אונאה במטבעות עד שתות כיצד הרי שהיה דינר זהב בכ"ד דינר כסף וצרפה בעשרים דינר או בכ"ח ה"ז מחזיר האונאה היה יתר על זה בטל הצירוף פחות מכאן מחיל' וכן אם היה הסלע חסר שתות והיו מוציאי' הסלעים במנין ולא במשקל מחזיר האונאה שאם היו מוציאים במשקל אפי' בכל שהוא חוזר: {הגה: וי"א דשיעור אונאה במטבע אחד מי"ב ופחות מזה הוי מחילה יתר על זה בטל מקח (טור בשם הרא"ש והמגיד פ' י"ב בשם הראב"ן) וכל זמן דהוי מחילה מותר להוציאו לכתחלה ביפה כמו שנתבאר סעיף ו':} |
שלחן ערוך - חשן משפט | הלכות אונאה ומקח טעות | סימן רכז - עד כמה הוה מחילה או חזרת האונאה ושליח שטעה ואחים שחלקו וטעו. ובו ל"ט סעיפים: | יז. | עד מתי חייב להחזיר הדינר או הסלע בכרכים עד כדי שיראה לשולחני ובכפרים שאין השולחני מצוי שם יש לו להחזיר עד ערבי שבתו' שבא להוציאה שאין מכיר הסלע וחסרונה ודמיה אלא השולחני ואחר זמן זה אין המאנה חייב להחליפה ומיהו מדת חסידות להחליפה אפי' לאחר זמן זה אם הוא מכירה ובלבד שתצא ע"י הדחק: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.