bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן - דיני טריפות הלב. ובו ו' סעיפים: | ג. | נמצא מחט בלב אע"פ שאינו ניכר בחוץ טריפה והוא הדין אם נמצא בטרפשא דליבא: {הגה: מיהו אם לא נמצא רק בסימפון הגדול שבלב וקופה לבר דהיינו לצד חלל הלב אם ראש המחט כגרעין של המרה כשרה (ד"ע בפירוש בה"ג) דתלינן דנכנס דרך הגרגרת לסמפון שבלב ומאחר שראשו למטה אין סופו לנקוב והבהמה תפלוט אותו ע"י כיחה וניעה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן - דיני טריפות הלב. ובו ו' סעיפים: | ד. | קנה הלב שהוא קנה שומן שיורד בין שתי ערוגות הריאה וכן המזרק (פי' כעין קנה) הגדול שיוצא ממנו לריאה שניקב לחללו במשהו טריפה (וע"ל סוף סימן ל"ד): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן - דיני טריפות הלב. ובו ו' סעיפים: | ה. | ניטל הלב בין ביד בין מחמת חולי טריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן - דיני טריפות הלב. ובו ו' סעיפים: | ו. | יש מי שאומר שאם שומן הלב דבוק בלב ואדוק מאד מפרידין אותו בסכין ואם נמצא שם או בעובי הלב קורט דם אסור ואין צריך לומר אם נמצא בחללו: {הגה: נצרר הדם בעובי הבשר הרי הוא כקורט דם וטריפה (א"ו הארוך) ע"ל סוף סימן ל"ז בדין שנסרך למקום אחר:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | א. | ניטל הכבד טריפה אלא אם כן נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו שהוא תלוי בו ויהיו כשני זיתים הללו כל אחד שלם במקומו אבל אם היה מתלקט או כרצועה או מרודד טריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | ב. | שיעור זה דכשני זיתים אפילו בשור הגדול ובעוף הכל לפי גדלו וקטנו (ע"ל סי' כ' ס"ב וסי' ל"ד ס"ד): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | ג. | יבש הכבד עד שנפרך בצפורן טריפה והוא שיבש כולו ולא נשתייר כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו: {הגה: ואם יבשו אלו הב' זיתים לבד נמי טריפה נימוק הכבד דהיינו שדם יוצא מבשר הכבד שנימוק והיה לדם טריפה (רוקח) אע"פ שנשתיירו ב' הזיתים דסופו לרקב הכל (ד"ע) יש אומרים כבד שקשה כאבן טריפה (רוקח ועב"י וד"מ) והוא שלא נשתיירו בה ב' זיתים הנזכרים שלא נתקשו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | ד. | התליע הכבד אפילו במקום מרה ובמקום חיותו כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | ה. | נעקר הכבד במקומות הרבה ומעורה בטרפשיהון כאן מעט וכאן מעט כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | ו. | מחט שנמצא בכבד בין שבא לפנינו שלם בין שבא חתוך אם צד העב שלו לצד חלל הבהמה אפי' כולו טמון בבשר הכבד טריפה ואם צד הדק שלו כלפי חוץ כשרה שאנו תולים לומר דרך סמפון בא שם. (ודוקא שצד העב פונה לצד הסמפון אבל אם פונה לצדדין בכל ענין טריפה) (בית יוסף) במה דברים אמורים במחט גסה אבל בדקה אין חלוק וטריפה ושיעור גסה כשיעור גרעין של תמרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | ז. | מחט שנמצא בסמפון גדול שבכבד והוא סמפון הקנה שנכנס בתוכו וכן אם נמצא בסמפון גדול של ריאה כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | ח. | ניקב טרפש הכבד נקב מפולש מצד הכבד טריפה אבל אם נסרכה בסירכא בצלע כשרה: {הגה: ואם נסרך טרפש הכבד לבית הכוסות יש לבדוק בכרס שבודאי יש שם קוץ או מחט שניקבה וע"י זה באה סירכא זו (כן מצאתי בבדיקות ישנים) וראיתי מעשה והכי נהוג:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | ט. | נמצא מחט בטרפש ספק טריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מא - דיני טרפות הכבד. ובו י' סעיפים: | י. | נמצאו שני כבדים בבהמה או בעוף טריפה דכל יתר כנטול דמי והוה ליה ניטל הכבד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מב - דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: | א. | מרה שניקבה טריפה ואם נקבה כנגד הכבד והכבד סותמו כשרה: [[נסרכה המרה למקום אחר כשרה (מרדכי פא"ט וא"ו הארוך) (וע"ל סי' מ"ו):]] |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מב - דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: | ב. | נטולה ביד או חסרה טריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מב - דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: | ג. | אם חסרה המרה קורע הכבד שתי וערב וטועמו בלשונו אם יטעום טעם מר כשר' ואם לא טעם טעם מר יצלנו בגחלי' ויטעום אם יש בו טעם מר כשרה ואם לאו טריפה (ואף עכשיו נוכל לסמוך על טעימת הכבד) (פסקי מהרא"י סי' ל'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מב - דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: | ד. | נמצאו שתי מרות טריפה דכנטולה דמו ואם היא אחת ונראית כשתים נוקבין אותה ואם שופכות זו לזו אחת היא וכשרה ואם לאו שתים הם וטריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מב - דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: | ה. | אם נקבוה ולא היו שופכות זו לזו ואח"כ נפחו זו ועלתה גם חברתה בנפיחה זו או שהטילו מים באחת מהן וע"י כך נתמלאת גם חברתה מים כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מב - דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: | ו. | אף על פי שהן שתי מרות גמורות רק שבמקום דיבוקן בכבד כמו רוחב אצבע היו כאחת כשרה אפי' אי לא שפכי אהדדי והוא הדין אם מתחלתן הן שתים ובסוף הן מתערבות ונעשות אחת כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מב - דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: | ז. | היו שתי מרות בכבד אחת הנה ואחת הנה וסמפון אחד שופך מרה לשתיהן וכשאדם זוקף האחת חוזרת ליחה למקום שהסמפון מחלק מרה ושופך לשתיהן אבל כשהן שוכבות כדרך שהן עומדות בחיי הבהמה אין שופכות זו לזו יש להכשיר בבהמת ישראל: {הגה: מרה הניכרת מעבר לעבר של כבד אי שפכי להדדי חדא היא וכשרה (כך פי' דברי המרדכי שהביא איסור והיתר הארוך כלל נ"ב ד"ט) ואי לא שפכי להדדי טריפה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מב - דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: | ח. | יש מיני עופות שאין להם מרה כמו תורים ובני יונה ואין לאוסרן כיון שכל המין כך והצבי אין לו מרה בכבד אבל יש לו למטה סמוך לזנבו: {הגה: מי שבא לפניו עוף שאינו מכיר מינו ולא נמצא לו מרה אין אומרים ודאי כל מינו אין להם מרה אלא אמרינן מסתמא יש לו מרה עד שיודע שמין זה אין לו מרה (תשובת רשב"א סימן ק"ח):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מב - דיני טריפות המרה. ובו ט' סעיפים: | ט. | גרעין שנמצא במרה אם היה כמו גרעינה של תמרה שאין ראשה חד מותרת ואם ראשה חד כגרעינה של זית אסורה שהרי ניקבה אותה כשנכנסה וזה שלא יראה הנקב מפני שהוגלד פי המכה: {הגה: וכל שכן אם נמצא מחט או קוץ במרה דטריפה (או"ה ור"ן ורמב"ם עד"מ וב"ח ומהרש"ל פא"ט סי' מ"ט וסוף ש"ד):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מג - דיני טריפות בטחול. ובו ו' סעיפים: | א. | ניטל הטחול כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מג - דיני טריפות בטחול. ובו ו' סעיפים: | ב. | הטחול ראשו האחד והשני דק כבריית הלשון אם ניקב בראש העב נקב מפולש טריפה ואם ניקב נקב שאינו מפולש אם נשאר תחתיו כעובי דינר זהב מותר פחות מכאן הרי הוא כמפולש וטריפה אבל אם ניקב הדק כשרה: {הגה: ואפילו נחתך במקום הדק כשרה (טור) נקרעה הטחול או נימוקה או לקתה בשינוי בשר דינה כניקבה (שערי' והג"א) וכן כל מקום שהבשר רע ונרקב דינו כניקב ואם מים בטחול אפילו עכורין וסרוחין אם הבשר סביביו שלם כשר (נ"י בשם מרדכי והג"א וע"ל ס"ס נ'):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מג - דיני טריפות בטחול. ובו ו' סעיפים: | ג. | יש מי שכתב שכל מה שדבוק לכרס קרוי עב ולא יותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מג - דיני טריפות בטחול. ובו ו' סעיפים: | ד. | עובי דינר זהב זה לא ידענו שיעורו ומכל מקום נראה שהוא פחות מחצי עביו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מג - דיני טריפות בטחול. ובו ו' סעיפים: | ה. | נמצאו שני מחולים כשרהי ואפילו דבוקים זה לזה בצד העב: {הגה: ויש מחמירים אם נמצא כמין טחול בצד העב (הגהות ש"ד סימן פ"ט ומ"כ בשם מהרי"ל ומהר"י מולין) וטוב להחמיר אם לא במקום הפסד מרובה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מג - דיני טריפות בטחול. ובו ו' סעיפים: | ו. | טחול העוף עגול כענבה ואינו דומה לשל בהמה לפיכך אין הנקב פוסל בו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | א. | ניטלו הכליות כשרה לפיכך אם נבראת בכוליא אחת או בג' כליות כשרה וכן אם ניקבה הכוליא או נחתכה אפילו עד מקום חריץ כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | ב. | לקתה הכוליא והוא שיעשה בשרה כבשר המת שהבאיש אחר ימים שאם תאחוז במקצתו יתמסמס ויפול והגיע חולי זה עד הלובן שבתוך הכוליא הרי זה טריפה. (מכח חרב דינו כלקתה הכוליא) (הגהות אשיר"י ומרדכי ועיין ס"ק ו') וכן אם נמצאת בכוליא ליחה אף על פי שאינה סרוחה או שנמצא בה מים עכורים או סרוחים הרי זה טריפה והוא שיגיעו עד הלובן אבל אם נמצאו בה מים זכים כשרה אפילו הגיעו ללובן שבה (ואפילו נמצאו המים זכים בשלפוחית קטנה בכוליא כשר) (מרדכי פא״ט והג״א וכל בו ואו״ה כלל צ״ג) ואם נמצא בה דם דינה כמים ואם נמצאת מליאה מים שמראיהם רע אבל לא היו עבים ועכורים אלא מראיהם כרכומי כמראה הדבש כשרה ויש מי שאוסר (והכי נהוג): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | ג. | אם לא היה הלקות אלא בלובן אף ע״פ שכל שאר הכוליא בריאה טריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | ד. | נמצאו בכוליא אבנים כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | ה. | כוליא שהקטינה טריפה וכמה תקטן ותטרף בבהמה דקה עד כפול ופול בכלל טריפה ובגסה עד כענבה בינונית וענבה בכלל טריפה ודוקא שהקטינה מחמת חולי אבל אם היתה קטנה בתולדתה כשרה והיכי ידעינן אי הוי מחמת חולי או לא אי חזינן שהקרום שלה כווץ בידוע שמחמת חולי היא ואם אינו כווץ אלא שעשוי כמדת כוליא מוכחא מילתא שמתחלת ברייתה היתה כך וכשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | ו. | יש מי שכתב שכשאמרו ניטלו הכליות כשרה היינו כשניטלו ביד או כשנבראת כך אבל אם ניטלה על ידי חולי כיון שהקטינה לפחות מכשיעור כבר נאסרה ואיך תחזור להכשירה כשגמרו לכלות ולהמק ולפי זה צריך לבדוק אם הכיס שלהם מלא חלב ניכר שזה תחלת ברייתה וכשרה ואם נמצא שם חלל ומקום ריק ניכר שהיו לה כליות אלא שנימוחו וטריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | ז. | אם היו ג' כוליות או יותר והקטינו היתרות ונשארו שתים כהלכתן שלא הקטינו כשירה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | ח. | יש מי שכתב דלובן בכוליא לקותא היא וכל שינוי מראה פוסל בה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | ט. | כוליא שהאדימה כולה או מקצתה כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מד - דיני טריפות בכליות. ובו י' סעיפים: | י. | אין טריפות בכוליא של עוף: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מה - דין אם ניטל השליא. ובו ב' סעיפים: | א. | בהמה או עוף שניטל האם שהולד מונח בה כשרה: {הגה: וכל שכן ניקב דכשר (ד״ע) ויש מחמירין לאסור בניקב או נימוק (שם ורוקח ועס״ק ג' והגה ש״ד סימן פ״ח בשם א״ז ואו״ה כלל נ״ה) ויש להחמיר אם לא במקום הפסד מרובה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מה - דין אם ניטל השליא. ובו ב' סעיפים: | ב. | ניטלה שלחופית שמי רגלים נקוים לתוכה כשרה ויש אוסרין: (והכי נהוג להטריף אפי' בניקב) (טור בשם ר״ח והגהמי״י פ״ח מה״ש בשם התוס' ריש דף מ״ח ואגודה וכ״ה בהג״ה ש״ד סימן פ״ח בשם א״ז וד״מ בשם מהרא"י ומהרש״ל בא״ו שלו סימן צ״ו בשם ראבי״ה ור״י): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מו - דיני טריפות בבני מעים. ובו ו' סעיפים: | א. | ניקבו הדקין טריפה ואפילו ליחה שבהן סותמתן אינה סתימה ואפילו היא דבוקה בהן הרבה עד שאין יכול להוציאה אלא ע״י הדחק ואם חלב טהור סותם כשרה שכל חלב טהור סותם טמא אינו סותם חוץ מקרום שעל הלב וחלב שעל גבי הכרכשתא (פי' מעי הדבוק בפי הטבעת) שאע״פ שהם טהורים אינם סותמים וחלב חיה שכנגדו אסור בבהמה אינו סותם והעוף כל שומן שלו סותם: {הגה: ואינו סותם אלא באותו אבר שהשומן דבוק בו בתולדתו אבל אם סותם נקב של אבר אחר לא מקרי סתימה וטריפה (ב״י בשם תוספות והרא״ש והרשב״א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מו - דיני טריפות בבני מעים. ובו ו' סעיפים: | ב. | יצאו הדקין לחוץ והוחזרו מאליהן כשרה ואם החזירן אם נתהפכו אע״פ שלא ניקבו טריפה שאי אפשר שיחזירוהו כמות שהיו אחר שנהפכו ואינה חיה וה״ה אם לא יצאו ונמצאו מהופכין טריפה (ל' רמב״ם פ''ו מה״ש דט"ו): {הגה: וכן אם נמצאו המעים בין עור לבשר ונמצא תפור שם יש לחוש שיצאו ונתהפכו אבל אם לא נמצא שם תפירה ולא ניכר שם שנקרע ולא היה ניכר בה שום ריעותא כשרה (א״ו הארוך כלל נ״ה והגהת ש״ד סי' פ״ח בשם ראבי״ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מו - דיני טריפות בבני מעים. ובו ו' סעיפים: | ג. | הדרא דכנתא (פי' המעים דקין שסובבין סביב לשומן שלהם הנקרא אינטר״יליא) שניקב אחד לחבירו כשרה שחבירו מגין עליו וא״צ לומר אם ניקב לכנתא שהכנתא חלב טהור הוא וסותם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מו - דיני טריפות בבני מעים. ובו ו' סעיפים: | ד. | מחט שנמצאת בדקים טריפה דחיישינן שמא ניקב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מו - דיני טריפות בבני מעים. ובו ו' סעיפים: | ה. | חלחולית והוא מעי האחרון שהוא שוה בלא עיקום והרעי יוצא ממנו אם ניקב במשהו טריפה כמו שאר מעים במה דברים אמורי' שניקב לחלל הבטן אבל אם ניקב במקום שהוא דבוק בין הירכים כשר ואפילו ניטל כל מקום הדבוק בין הירכים כשר והוא שישאר ממנו כמלא ארבע אצבעות בשור הגדול ובדקה לפי שיעור זה הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו ואם באותם ארבע אצבעות ניקב יש אוסרים במשהו ויש מכשירים עד שינטל רוב רחבו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מו - דיני טריפות בבני מעים. ובו ו' סעיפים: | ו. | אם סירכא יוצאת מהדקין או מאחד משאר איברים שנקובתן במשהו ונסרכה לדופן או למקום אחר כשר דלא אשכחן בועה וסירכא אלא בריאה: {הגה: ומ״מ יש לדקדק שלפעמים ימצאו בועות הרבה ועל ידן נסתמו המעיים ואז הוא טריפה ויש לבדוק ע״י קש או נוצה אם נסתמו (גם זה שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מז - דין אם נמצאו בני מעיים יתרים. ובו ה' סעיפים: | א. | בהמה שנמצאו בה שתי מעים טריפה כגון שיש לה מעי יתר מתחלתו ועד סופו עד שנמצאו שני מעיים זה בצד זה מתחלה ועד סוף כמעי העוף או שהיה המעי יוצא כענף מן הבד והרי הוא מובדל בין בעוף בין בבהמה אבל אם חזר ונתערב עם המעי ונעשה אחד משני ראשיו והרי שניהם מובדלים באמצע הרי זה מותרת ואין כאן יתר וי"א שכשיוצא מהדקין מעי קטן כענף היוצא מן הבד אם בראש הקיבה מקום שהדקין יוצאין משם יש שלם כרוחב אצבע קודם שיתחיל זה המעי ליפרד וגם למטה לאחר שנתחבר עם שאר הדקין יש כרוחב אצבע שלם כשירה ואם לאו שאין כאצבע שלם למעלה ולמטה טריפ' (וכן עיקר) (ב״י בשם הרשב"א ור"ן): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מז - דין אם נמצאו בני מעיים יתרים. ובו ה' סעיפים: | ב. | במה דברים אמורים בבהמה אבל בעוף כיוצא בזה כשר (ואפילו כמה ענפים יוצאים ממנו כשר) (רבינו ירוחם): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מז - דין אם נמצאו בני מעיים יתרים. ובו ה' סעיפים: | ג. | מעי היוצא מבית הכוסות (פירוש סוף הכרס עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמסס מחובר בו והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס והיא האצטומכא. ולפי שמעכל המאכל נקרא המסס מענין כמסוס נוסס) להמסס [כשירה והיוצא מבית הכוסות לכרס] טריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מז - דין אם נמצאו בני מעיים יתרים. ובו ה' סעיפים: | ד. | אי אית לה תרי סגיא דיבי טריפה ואי שפכי להדדי כשירה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מז - דין אם נמצאו בני מעיים יתרים. ובו ה' סעיפים: | ה. | הדרא דכנתא שיוצא מאמצעיתו יתרת שתלוי בדקין כמו מעי קטן כאורך אצבע כשרה: {הגה: וכל זה דהיתרת סתום בראשו ואין הרעי יוצא ממנו אבל אם הוא פתוח בראשו טריפה דהרעי נופל לגוף (כך משמע ממרדכי ס״פ אלו טריפות וכ"ה בראב״ן סימן כ״א ובהג״ה שבסוף או״ה כלל נ״ה דין ו' והוא פשוט) ועוד דהוא נקיבת הדקין:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | א. | קיבה (קיבה הוא כיס שבמעי הבהמה שהמאכל נכנס לכרס ובסוף הכרס שקורין פאנץ עשוי ככובע וקרוי בית הכוסות והמאכל נכנס מבית הכוסות להמסס ומהמסס לקיבה ומהקיבה לדקין) שניקבה טריפה ואם החלב שעל היתר סותם הנקב כשרה אבל שעל הקשת אינו סותם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | ב. | כרס שניקב טריפה ואין לו דבר שיסתום אותו שהרי החלב שעליו אסור: {הגה: תולעים שנמצאו בכרס כשר דמן הפרש הן גדלים או הבהמה אכלה אותן. (ש״ד סימן מ״ז):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | ג. | בשר החופה את רוב הכרס והוא המקום מן הבטן שאם יקרע יצא הכרס אם נקרע בשר זה טריפה אע״פ שלא הגיע קרע זה לכרס עד שנראית אלא כיון שנקרע רוב עובי הבשר הזה או ניטל טריפה וכמה שיעור הקרע הזה בארכו אורך טפח ואם היתה בהמה קטנה ונקרע רוב אורך הבשר החופה את הכרס אע״פ שאין באורך הקרע טפח טריפה הואיל ונקרע רובה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | ד. | אם נקדר הבשר הזה בעיגול או באורך אם היה יתר מכסלע והוא כדי שיכנס בו ג' גרעיני תמרה זו בצד זו בדוחק אם יש בה אוכל הנשאר סביבותיה כשאוכלים אותה או בריוח כשאין בהם שום אוכל כלל הרי זה טריפה שאם ימתח קרע זה יעמוד על טפח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | ה. | אם נתמסמס בשר זה עד שהרופא גוררו חשוב כניטל: {הגה: ואין אנו בקיאין בבשר שהרופא גוררו ולכן כל מקום שנשתנה מראית הבשר דינו כניטל (מרדכי וב״י בשם הגהות מיימוני):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | ו. | מחט שנמצא בחלל הקיבה או הכרס דינו כמחט שנמצא בבית הכוסות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | ז. | המסס ובית הכוסות דבוקין זה בזה ואם נקבו במקום חבורן אפילו הנקב מפולש מזה לזה כשרה ואם הנקב בשאר צדדים שאינם דבוקים יחד אם הנקב מפולש מעבר אל עבר טריפה ואם לאו כשירה בין בהמסס בין בבית הכוסות: {הגה: ויש אוסרין בהמסס אפילו בלא נקב מפולש (טור בשם רש״י וא״ו הארוך ות״ה סימן קס״ה) והכי נהוג אם לא במקום הפסד מרובה שאז יש לסמוך אמכשירין:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | ח. | אם נמצא באחד מהם תחובה מחט או קוץ ולא ניקב מעבר אל עבר הופכין אותו ובודקין אותו מבחוץ אם נמצא עליו קורט דם בידוע שניקב כולו וטריפה ואם לאו כשרה (תוס' והג״מיי פ״ו בשם סמ״ג וכל הפוסקים) (אפילו לא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב) (עיין ס״ק כ"א) והוא שלא מלחו ולא הדיחו ואפילו ראש העב שלו לצד חוץ: {הגה: ויש מקילין להתיר אם לא ניקב מעבר לעבר והודח ונמלח או שנאבד ולא בדק מבחוץ אם היה עליו קורט דם (כך משמע בהגהות סמ״ק ורמב״ם ורא״ש דלקמן וע״פ) ויש לסמוך עלייהו במקום הפסד מרובה:} ואם עבר המחט מעבר אל עבר ועודנו תחוב בו בודקים אותו אם נמצא קורט דם סביב המחט (וכל שכן עליו) (מרדכי ופוסקים והוא ש״ס ערוך פא״ט דף נ״א וכתובות דף ע״ו) בידוע שקודם שחיטה ניקב כולו וטריפה ואם לאו אחר שחיטה דחק ועבר וכשרה אם לא מלחו ולא הדיחו דכיון שהמחט עודנו שם אילו עבר מחיים היה הדם סביבו אבל כשאין המחט לפנינו אסו' כשניקב כולו אפי' אין בו קורט דם: {הגה: כל מקום שצריך בדיקה אם לא בדקוהו כגון שנאבד או לקחו המחט משם טריפה דהוי כאילו הדיחו ומלחו (רשב״א סימן תש״ס) יש אומרים דבזמן הזה דאין אנו בקיאין בבדיקות יש להטריף אם נקבה המחט משני צדדין אפילו לא נמצא קורט דם ולא חלודה דאין אנו סומכין בזה על בדיקתנו מאחר דניקב משני צדדין (א״ז ואו״ה) והכי נהוג. מחט או קוץ הנמצאים בהמסס ובית הכוסות בחללו ולא נתחב בהן כלל כשר בכל ענין ואין צריך שום בדיקה (הגהות מיימוני) ויש מקילין דאפי' בניקב המחט מצד אחד אין צריך לבדוק מבחוץ אם יש עליו קורט דם (רמב''ם והרא״ש) ויש לסמוך עלייהו אם הוא הפסד מרובה וא״א לבדוק כגון שנמלח או הודח או נאבד:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | ט. | אם נמצא עלי' חלודה דינה כנמצא עלי' קורט דם: {הגה: וכן אם נמצא חלודה מבחוץ נגד המחט אם ניקב מצד אחד טריפה כאילו נמצא שם קורט דם (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | י. | זה שאמרנו מצד אחד כשרה היינו מבפנים כלפי הרעי דאי צד שבחוץ כלפי חלל הגוף אפי' לא ניקב כלל אלא שנמצא מחט בחלל הגוף לו טריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | יא. | מחט שנמצאת בקורקבן וכולה נבלעת בעובי בשרו ונשאר כחצי אצבע מצד הכיס גם מצד החוץ שלא היתה המחט אוכלת ולא היה ניכר שום נקב לא לצד פנים ולא לצד חוץ תולין להקל: {הגה: דהמחט בא מבפנים והוי כניקב מצד אחד ואם אין עליו קורט דם מבחוץ כשר (רשב״א) ויש מחמירין ואוסרין אפילו בכי האי גוונא (הגהות ש״ד בשם מהר"ם וא״ו הארוך) ויש לחוש לדבריהם אם לא בהפסד מרובה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מח - דיני טריפות בקיבה ובכרס. ובו י״ב סעיפים: | יב. | קטן שמצא מחט תחוב בכרס יש להחמיר ולאסור על פיו אם הוא חריף לידע ולכוין בדברים אלו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מט - דיני טרפות בקורקבן. ובו ה' סעיפים: | א. | הקורקבן יש לו ב' עורות ניקב זה בלא זה כשרה עד שינקבו שניהם זה כנגד זה אבל אם נקבו זה שלא כנגד זה כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מט - דיני טרפות בקורקבן. ובו ה' סעיפים: | ב. | ניקב ושומן שעליו סותמו כשר: {הגה: וכ"ש אם לא ניקבו כל שני העורו' אע"פ שלא נשאר רק מעט מעור החיצון שלא ניקב שכשר (ת״ה סוף סי' קס״ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מט - דיני טרפות בקורקבן. ובו ה' סעיפים: | ג. | אם נמצא מחט תחוב בו מבפנים דינו כדין מחט שנמצא בהמסס ובית הכוסות: {הגה: אם המחט נמצא בעובי הבשר ולא ניכר מבפנים ולא מבחוץ עיין לעיל סימן מ״ח:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מט - דיני טרפות בקורקבן. ובו ה' סעיפים: | ד. | זה שהכשרנו בניקב עור חיצון לבדו דוקא בניקב מעצמו מחמת חולי דאי מחמת קוץ או מחט טריפה דחיישינן שמא ניקב אחד מהאברים הפנימיים שנקובתן במשהו ואם לא היה מכיר אם הנקב מחמת קוץ או אם הוא מחמת חולי תולין להקל (ד״ע ואהל מועד): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן מט - דיני טרפות בקורקבן. ובו ה' סעיפים: | ה. | אם תולעים יוצאים מהקורקבן כשרה דלאחר שחיטה פריש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נ - דינים כלליים בנקיבת האברים. ובו ג' סעיפים: | א. | כל אלו הנקבים אם יש במה לתלות כמו בטבח או בזאב שנטלן תולין בהם ואם אין דבר לתלות בו וספק אם ניקב מחיים אם לאו נוקבין נקב אצלו ומדמין זה לזה ואפילו אין דומים אם משמשו בידים בנקב הספק ימשמשו גם בנקב שעושין לדמותו בו אם דומים לאחר משמוש כשרה ואין מדמין אלא בכרס ובדקין אבל לא בלב וטחול וקורקבן: {הגה: ועיין לעיל סימן ל״ו כיצד נוהגין כל מקום שאין יכולין לתלות שנעשה לאחר שחיטה אע״פ שהוא טריפות שיש לו בדיקה אם לא בדקוהו או שאין יכולין לבדוק הרי הוא כספק טריפה ואוסרין אותה ולא אמרינן נשחטה הותרה אלא בדבר שנוכל לומר שנעשה הריעותא לאחר שחיטה דלא יצאה מחזקתה מחיים:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נ - דינים כלליים בנקיבת האברים. ובו ג' סעיפים: | ב. | כל אבר שאמרנו שאם ניקב במשהו טריפה כך אם ניטל כולו טריפה בין שניטל בחולי או ביד בין שנברא חסר וכן אם נברא בשני אברים מאותו אבר טריפה שכל היתר כנטול חשוב (חוץ מטחול שניטל כשר וניקב בסומכיה טריפה) (טור) וכל שאמרנו בו אם נברא חסר טריפה כ"ש אם ניטל ביד וכל שאמרנו בו אם ניטל טריפה הוא הדין לנברא חסר ויש מכשירין בזה (ובהפסד מרובה יש לסמוך אמכשירין) (ד"ע): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נ - דינים כלליים בנקיבת האברים. ובו ג' סעיפים: | ג. | כל אבר שנקיבתו או חסרונו או נטילתו פוסל אם נתמסמס פסול: {הגה: ואנן שאין אנו בקיאין כל שנשתנה מראית הבשר לריעותא הוי כניקב שם (הגהות מיימוני ומרדכי):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נא - דין מחט או קוץ שנמצא בבהמה. ובו ד' סעיפים: | א. | קוץ או מחט שניקב לחלל הבהמה או העוף חיישינן שמא ניקב אחר מהמקומות שנקובתן במשהו וטריפה ולפיכך כל האברים ששנינו בהם שאם ניקב מצד אחד כשר כלב ועובי בית הכוסית וקורקבן אם הנקב מצד חוץ דוקא כשניקב מחמת חולי אבל אם הוא מחמת מחט או קוץ טריפה: {הגה: ואם הוא ספק אם נעשה ע"י חולי או קוץ ומחט כשר (ב"י בשם אהל מועד) ועיין לעיל סי' מ"ט וכ"ש שיש להכשיר כהאי גוונא בניקב העור והבשר עד החלל:} ומיהו אם ניקב בקוץ לפנינו ונשחטה הבהמה ונמצא הקוץ תחוב לפנינו מדופן הבהמה לאחד האברים נראים הדברים שלא ניקב במקום אחר לפיכך אם פגע בלב וכיוצא בו ולא ניקב לבי' חללו כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נא - דין מחט או קוץ שנמצא בבהמה. ובו ד' סעיפים: | ב. | הא דמטרפינן [דוקא] בקוץ או מחט שהם דקים (וא"א לבדוק אחר נקב משהו) אבל בקנה וביוצא בו כשר ע"י בדיקת האברים שנקובתן במשהו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נא - דין מחט או קוץ שנמצא בבהמה. ובו ד' סעיפים: | ג. | אם הקוץ או המחט לא ניקבו לחלל אפילו כולו טמון בבשר כגון בירך שהיא עבה כשרה אפילו צד העבה של מחט כלפי פנים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נא - דין מחט או קוץ שנמצא בבהמה. ובו ד' סעיפים: | ד. | הלעיטה דבר שנוקב בני מעיה כגון קורט של חלתית (פי' הערוך אס"ה פיטיד"א בלע"ז ובלשון ישמעאל חלתית) וכיוצא בו טריפה ואם הוא דבר שספק אם נוקב טריפה מספק: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נב - דין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים. ובו ז' סעיפים: | א. | עוף שנפל לאור ונחמרו בני מעיו ונשתנו הלב וקורקבן וכבד שדרכם להיות אדומים והוריקו ככרתי או המעיים שדרכן להיות ירוקים האדימו טריפה אפי' במשהו מהם שנשתנו ואפי' לא הגיע לחלל כיון שנשתנו מחמת מכות אש סופן לינקב והכבד אין השינוי אוסר בו אלא א"כ נשתנה כנגד המעיים דהיינו בראש הדק שלו וכלפי פנים או אם הוריק כנגד המרה או נגד כל מקום חיותה אבל הריאה אין חוששין לה מפני שצלעותיה מגינות עליה: {הגה: וטחול שהוריקה בסומכיה אפילו רק משהו טרפה שסופו לינקב (ב"י לדעת הרשב"א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נב - דין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים. ובו ז' סעיפים: | ב. | הא דשינוי פוסל באברים אלו דוקא כשעמדו בשינוים אחר ששלקן אבל אם שלקן וחזרו למראיהן כשר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נב - דין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים. ובו ז' סעיפים: | ג. | אם לא נשתנו אברים אלו ואירע ששלקן ונשתנו טריפה כיון שנפלה לאור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נב - דין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים. ובו ז' סעיפים: | ד. | אין ירקות פוסל בכבד של עוף בייתי שיש במינו מדבריי שכל המדבריים כבדן ירוק ככרתי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נב - דין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים. ובו ז' סעיפים: | ה. | נפלה לאור ואין ידוע אם נחמרו בני מעיה צריכה בדיקה ואי ליתא קמן למבדקה אסורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נב - דין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים. ובו ז' סעיפים: | ו. | נמצא שינוי באחד מאברים אלו אע"פ שאין ידוע לנו שנפלה לאור טריפה: {הגה: ויש מכשירין כל זמן דלא ידעינן שנפלה לאור אלא תלינן השינוי בדבר אחר (ר"ן ומרדכי בשם ראבי"ה ורש"י ומהרא"י בשער ל"ב ורא"ש וע"פ) ויש לסמוך עלייהו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נב - דין עוף שנפל לאור ושינוי מראה באיברים. ובו ז' סעיפים: | ז. | אין טרפות שינוי אברים אלו פוסל אלא בעוף אבל בבהמה אין שינוי אברים אלו פוסל אפילו ידענו שנפלה לאור: {הגה: ויש אוסרין גם בבהמה בידוע שנפלה לאור ונשתנו מעיה והכי נהוג (מרדכי והג"א בשם כמה גדולים ורשב"א וראב"ד ואו"ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נג - דין שבר או מכה בבהמה ובעוף. ובו ה' סעיפים: | א. | נשמטו ידי הבהמה מעיקרם או שנשתברו או נחתכו לגמרי או שיש לה ג' ידים כשרה אבל העצם (הנשבר) עצמו (עם מעט למעלה מן השבירה) אסור כשנשבר אם אין עור ובשר חופין את רובו: {הגה: ויש מטריפין גם הבהמה אם נשמט (ש"ד והג"מ וע"פ) או נשבר סמוך לגוף (הג"א פ' המקשה) ורואין שנצרר הדם מעבר לצלעות שרואין שעברה המכה תוך הגוף (כן משמע מאיסור והיתר הארוך כלל נ' דין ו') והכי נהוג אבל אין לחוש לזה כל זמן שאין רואין שנצרר הדם ואין צריך בדיקה (נלמד מעוף דסעיף ב'):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נג - דין שבר או מכה בבהמה ובעוף. ובו ה' סעיפים: | ב. | וכן בעוף אם נחתכו או נשברו אגפיו כשרה אפילו נשברו סמוך לחיבורו לגוף והוא ששבר העצם החיצון לא יהא בו עוקץ שאם היה בו עוקץ תבדק הריאה: {הגה: ויש אוסרין אם נשבר סמוך לגוף ואומרים דדינו כשמוט (הגהות מיי') והמנהג הפשוט שנהגו לשער כרוחב אגודל אפי' בצמצום כשר (אגור ואגודה וכ"כ בש"ג שכן נוהגין) אם לא שרואה שנצרר הדם מעבר לצלעות אבל אין חוששין לזה ומכשירין מסתמא (מהרי"ק שורש ל"ח וח"ה סימן ק"צ) ואין חלוק אם עוקץ בשבירה או לא מאחר שרחוק מן הגוף אבל אם אין רוחב אגודל בין מקום השבירה לגוף אז היא טריפה בכל ענין ולא מהני בדיקת הריאה דאין אנו בקיאין בבדיקה (ש"ד וארוך כלל נ' ד"ז ומהרי"'ל ואגור) בכל מקום דאיכא ריעותא והכי נהוג:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נג - דין שבר או מכה בבהמה ובעוף. ובו ה' סעיפים: | ג. | נשמטו אגפיו אפילו אחד מהם מעיקרו חוששין שמא ניקבה הריאה וצריך לנפחה לבדקה אם היא שלימה כשרה ואם לאו טריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נג - דין שבר או מכה בבהמה ובעוף. ובו ה' סעיפים: | ד. | נמצא הגף שבור ואינו יודע אם קודם שחיטה נשבר או אחר כך טרפה: {הגה: ויש מכשירין מכח ס"ס ספק שמא נשבר אחר שחיטה ואת"ל קודם שחיטה שמא לא ניקבה הריאה (איסור והיתר הארוך) ויש לסמוך ע"ז להכשיר בנשבר דהא יש מכשירין בלא"ה (ד"ע) אבל כשנמצא שמוט ולא ידעינן אי קודם שחיטה או לאחר שחיטה יש להחמיר ולאסור ועיין לקמן סוף סימן ק"י:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נג - דין שבר או מכה בבהמה ובעוף. ובו ה' סעיפים: | ה. | עוף שהיה לו מכה עמוקה תחת הכנף כנגד הריאה ושמו נוצה על המכה ונפחו דרך הגרגרת בקש דק ולא יצא הרוח ימלא מקום המכה מים וינפח בקש דרך הגרגרת אם יבצבצו המים טרפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נד - דיני טריפות בצלעותיה. ובו ה' סעיפים: | א. | הבהמה יש לה כ"ב צלעות גדולות שיש בהן מוח י"א מכאן וי"א מכאן וכל אחת תקועה בחוליא שלה ולמטה מהן יש עוד צלעות קטנות שאין בהם מוח ולאחר שכלו כל הצלעות יש חוליות שאין צלעות תקועות בהן נשברו רובן של כ"ב הגדולות מחציין ולמעלה כלפי השדרה בין ששה מצד זה וששה מצד זה או י"א מצד זה ואחד מצד השני טריפה ואם נעקרו מהחוליא והחוליא קיימת הוי כאלו נשתברו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נד - דיני טריפות בצלעותיה. ובו ה' סעיפים: | ב. | נשתברו צלעות הקטנות שאין בהם מוח כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נד - דיני טריפות בצלעותיה. ובו ה' סעיפים: | ג. | נעקר מהצלעות גדולות צלע וחצי חוליא עמה טריפה: {הגה: ודוקא נעקרה אבל אם אירע כך חסירה כשר וה"ה אם יתירה חוליא אחת אפילו עם ב' צלעות כגון שנמצאו י"ב צלעות גדולות שיש בהן מוח כשר (ת"ה סימן קע"ז) וכן אם נמצאו בצד אחד ט"ו צלעות ובצד אחד כתקונו (רשב"א שצ"ו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נד - דיני טריפות בצלעותיה. ובו ה' סעיפים: | ד. | נעקרה חוליא אחת כולה אפילו מאותן שאין בהם צלעות טריפה: {הגה: ואפי' הוא למטה במקו' שאין פסיקת חוט השדרה פוסל שם (טור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נד - דיני טריפות בצלעותיה. ובו ה' סעיפים: | ה. | אם נשברה השדרה ולא נפסק חוט השדרה כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | א. | שלשה פרקים יש ברגל. התחתון והוא מה שחותכין עם הפרסות כשמפשיטין הבהמה ונקראת ארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שני והוא הנקרא שוק וצומת הגידים בתחתיתו סמוך לארכובה הנמכרת עם הראש. ולמעלה ממנו פרק שלישי והוא מחובר לגוף ונקרא קולית. בפרק התחתון בכל מקום שיחתך בה כשרה. עצם המחובר לגוף הנקרא קולית בכל מקום שיחתך טריפה. בעצם האמצעי אם נחתך שלא במקום צומת הגידים כשרה ואם נחתך במקום צומת הגידים טריפה ולא נאסרה מפני שהיא חתוכת הרגל במקום זה אלא מפני שנחתכו הגידים לפיכך אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו ובדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים כשרה. ויש אוסרים בנחתך עצם האמצעי בכל מקום אפי' שלא במקום צומת הגידים ולדעתם אם נשבר העצם במקום צומת הגידים ויצא לחוץ ואין עור ובשר חופין את רובו אע"פ שבדק בצומת הגידים ונמצאו קיימים טריפה. וכן אם נחתך בתוך הפרק שבין ארכובה הנמכרת עם הראש לשוק בסוף הערקום בין הערקום ובין חשוק טריפה לדעת זה (ב"י בשם מהר"י ן' חביב) ואם נחתך בתוך הפרק במקום שמחובר עצם הקולית עם השוק טריפה: {הגה: ונהגו בכל אשכנז וצרפת כסברא האחרונה (הרא"ש וטור ורבנו ירוחם) ואין לשנות לכן בכל מקום שנחתך מן הערקום ולמעלה טריפה אע"פ שצומת הגידין קיימין:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | ב. | עצם הקולית שניתק ממקומו במקום חיבורו בגוף והיינו בוקא דאטמא דשף מדוכתיה טריפה בין בבהמה בין בעוף והוא דאיעכול (פי' שנרקבו) ניביה והם היתרות שבעצם הכף שיוצאות על העצם הזכר ואוחזות אותו אבל נפסקו שלא מחמת עיכול כשרה: {הגה: וכן אם לא נתעכלו רק מעוטן ורובן קיים כשר מדינא (רשב"א בתשובות ובחידושיו) אך י"א דאין אנו בקיאין באיעכול ניביה לכן יש לאסור כל שמוטת ירך שמא איעכול ניביה וכן אם נשבר סמוך לגוף אע"פ שחזר ונקשר היטב טריפה שמא איעכול ניביה ומשערין ד' אצבעות בגסה וב' בדקה ובעוף הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו (הכל באו"ה כלל נ' והגהות סמ"ק דף צ"ב ע"ב והגהה ש"ד סי' פ"ו) וטוב להחמיר במקום שאין הפסד מרובה. אם לא נשמט הירך ואיעכול ניביה כשר (מרדכי):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | ג. | ראש עצם הקולית המחובר לשוק שניתק ממקומו כשרה אפילו אם איעכול ניביה (וי"א דוקא כשעור ובשר חופין את רובו) (תשובת הרא"ש כלל כ' סימן י'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | ד. | אם יש לה ג' רגלים טריפה דכל יתר כנטול דמי וכאלו חסר רגל א' הוא והוא שיהי' זה היתר מראש עצם התחתון ולמעלה: {הגה: ודוקא שזה היתרת יש לה תואר רגל ועומדת במקום הרגלים אבל בלאו הכי אינו מקרי יתרת ולא הוי רק דלדול בשר (ב"י בשם מרדכי בשם ראב"ן ובשערים סימן פ"ט ואו"ה שם) ואם נבראת חסר רגל א' טריפה (גמרא פא"ט דף נ"ח ובבכורות דף מ' ורמב"ם פ"ח מה"ש ולא כב"י והכל תפסו עליו בזה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | ה. | כל מקום שאם יחתך שם הרגל היא טריפה אפילו לא נחתך אלא נשבר ויצא לחוץ אם אין עור ובשר חופין רוב עביו ורוב היקיפו טריפ' ואם עור ובשר חופין רוב עביו ורוב היקיפו כשרה ואם נפל קצת מהעצם אם יש בעור ובשר לחפות השבר אף אם לא נפל העצם כשרה אבל אם אין בו כדי לחפותו אלו לא נפל אע"פ שיש בו כדי לחפותו עתה טריפה ואם נשבר עצם במקום שאינו נטרף אם נחתך אם אין עור ובשר חופין את רובו הבהמה מותרת והאבר אסור מדרבנן וצריך לחתוך גם מעט מהמותר כשחותך האבר האסור: {הגה: וצריך לחתכו קודם שימלחנו עם הבהמה או העוף (מרדכי וסמ"ק) ויש מחמירין ואוסרין אף אם עור ובשר חופין את רובו אם השבירה יצאה פעם אחת מחיים דרך נקב קטן (לפי פי' רש"י וסה"ת וסמ"ג וסמ"ק) ומזה נתפשט המנהג באלו המדינות להטריף כל שבירה בעצם במקום שאם נחתך טריפה ואף אם עור ובשר מקיפין אותו מכל צדדיו ואין שם נקב כלל מ"מ המנהג להטריף כי חלוקים רבים הם בדין חיפוי בשר ואין רבים בקיאין ואין לשנות אם לא במקום הפסד מרובה לפי ראות עיני המורה שיש להקל להורות כהלכה (ד"ע) ודוקא אם לא חזר ונקשר אבל אם חזר ונקשר נוהגין להכשיר וכמו שיתבאר:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | ו. | נשבר עצם הקולית וניטל ממנו קורט מראשו העליון המחובר בשדרה ונתעכלו מיעוט ניביו אם עור ובשר חופין את רובו כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות טריפות | סימן נה - דיני טריפות ברגל ובפרקיו. ובו י"ג סעיפים: | ז. | הא דמכשרינן בעור ובשר חופין את רובו דוקא כשרוב החיפוי מן הבשר ואז המעוט של עור מצטרף עמו אבל אם החצי מן העור וחצי מן הבשר לא והני מילי בבהמה אבל בעוף כיון שעורו רך מצטרף עם הבשר ובמחצה בשר ומחצה עור כשר: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.