Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
משרד הבריאות . מניעת השמנה - משרד הבריאות בביקורת הועלה כי במשרד החינוך לא נעשו פעולות לאיתור הצרכים בכל הנוגע לחינוך התלמידים לשמור על אורח חיים בריא; ולא רוכזו נתונים על התכניות הקיימות בנושא זה, על מספר התלמידים שהשתתפו בכל אחת מהן ועל הפעילות בנושא. כמו כן לא עשה המשרד מעקב אחר ביצוע התכניות הקיימות והצלחתן בבתי הספר ובגנים, ועקב כך לא ניתן לאמוד את השפעתן ולהפיק לקחים שיביאו לשיפורן. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי למנוע את הטעיית הציבור בנוגע לתרומתם של מוצרי מזון לבריאות, ואף למנוע סיכון בצריכתם, יש לקבוע בתקנות את התנאים לרישום מסרים בריאותיים על אריזות של מוצרי מזון. על כן ראוי שהמשרד יפעל לתיקון תקנות בריאות הציבור, ייחוס סגולות ריפוי. כמו כן ראוי לפעול להרחבת התקן הישראלי 1145 .ולכלול בו גם תנאים לרישום מסרים בריאותיים .2. (א) בכמה מדינות בעולם יש הגבלות על פרסומות טלוויזיה המיועדות לילדים. באוסטרליה מוטלות בחקיקה מגבלות על פרסום מזון בזמנים שבהם משודרות תכניות טלוויזיה לילדים, ואיגוד המפרסמים קבע מגבלות נוספות בקוד משלו41; כמו כן נקבע בחוק42 אילו סוגי פרסומת מותרים. בפינלנד נושא הפרסום מעוגן בחוק הגנת הצרכן, הקובע הגבלות על פרסום מוצרים. בארה"ב אין חוק המגביל פרסום מזון או אוסר פרסום של מזון מסוים, אך חברות המזון הטילו על עצמן הגבלות על פרסום מזון לילדים, והיחידה שלהן לפיקוח על פרסום לילדים הוציאה הנחיות בנושא 43 . בשוודיה, בנורווגיה, באיטליה ובבלגיה החוק אוסר לחלוטין לשדר בטלוויזיה פרסומת המכוונת לילדים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהמדינה תקצה אמצעים לפיקוח על ביצוע ההנחיות. לדעת משרד מבקר המדינה, איתור הצרכים ומעקב שיטתי אחר תרומתן של התכניות לשיפור אורח החיים של התלמידים חשוב לצורך תכנון והערכה של הפעולות שיש לנקוט בנושא וקביעת היקפן. עד מועד סיכום הביקורת לא נקבעו בתקנות בריאות הציבור, ייחוס סגולות ריפוי תנאים לרישום מסרים בריאותיים. הועלה כי לא הוקמה בצה"ל מערכת מרכזית לפיקוח ובקרה על המזון המסופק לחיילים, וכי בארוחות הניתנות בצה"ל עדיין יש שכיחות גבוהה של מוצרי מזון המוגדרים "לא בריאים", ומודעות האחראים לתזונה בבסיסים לחשיבותה של תזונה נבונה נמוכה ביותר. בביקורת הועלה כי אף שמשרד הבריאות משתתף במימון הפעילויות לקידום הבריאות שמקיימים המתנ"סים, הוא אינו עוקב אחר תוצאותיהן כדי לאמוד את תרומתן למאבק בהשמנה. הפיקוח על שירותי ההסעדה חל על משרד החינוך. הועלה כי בעת סיום הביקורת, יולי 2007 , כמעט שלא היה פיקוח על ספקי המזון, ולא היה כל פיקוח על הארוחות המוגשות במסגרת מפעל ההזנה - לא פיקוח תברואי ולא פיקוח על ההרכב התזונתי. כדי למדוד את מידת יעילותן של הפעולות הנעשות למניעת השמנה ולצמצומה ולתכנן פעולות נוספות בנושא, יש לרכז מידע על היקף ההשתתפות בפעולות האמורות ולעקוב אחר תוצאותיהן. בביקורת הועלה כי לקופות החולים כמעט אין נתונים על היקף ההשתתפות של ילדים ומבוגרים בפעולות למניעת השמנה שהתקיימו בהן במשך השנים; וכי בכללית, במאוחדת ובלאומית לא נעשה מעקב אחר תוצאות הפעולות האלה. הפעולות שמקיימות קופות החולים לעידוד השמירה על אורח חיים בריא ולטיפול בתופעת ההשמנה בקרב מבוגרים וילדים הן תוצאה של יוזמות נקודתיות ולא של הכוונה מגוף מרכזי, ואינן אלא כטיפה בים לעומת הצרכים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שתגובש מדיניות כוללת בעניין ההתמודדות עם בעיית ההשמנה, ויינתנו כלים מקצועיים ומשפטיים לביצועה; מדידה של תוצאות הפעולות שיינקטו בנושא תביא לניצול מרבי של המשאבים המקצועיים והכספיים שיושקעו בו.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות ומשרד התמ"ת, בשיתוף חברות המזון, לבחון את הנושא ולהגיע לידי הסכמה בדבר הדרכים להגבלת הפרסום לילדים.	455
משרד הבריאות . סוגיות בנושא השתתפות עצמית של מבוטחים בתשלומים עבור שירותי בריאות בנוגע להשתתפות המבוטחים קבעה הוועדה שלפי הדוח ההשוואתי על פעילות הקופות, השתתפות המבוטחים נעה בממוצע בין 30% ל- 40% מעלּות התרופות לקופה. כ- 80% מהתרופות, כולל תרופות שאינן תרופות מרשם, נרכשות במחירים נמוכים, כך שהשתתפות המבוטחים הייתה ונשארה השתתפות מזערית. המבוטחים לא נהנו מהפחתת המחירים, והקופות הן הנהנות העיקריות מהפ חתת המחירים. המודל ההולנדי לא הביא לשיפור משמעותי במחירי הרכש של המבוטחים (השתתפות עצמית). משרד מבקר המדינה מעי ר כי הדעות השונות של הוועדה ושל הקופות והודעת משרד הבריאות על הטעות של הוועדה מדגישים את חשיבות הימצאותו של מידע במשרד הבריאות על השפעת מחירי תרופות על הליכי הרכש של הקופות (ראו להלן); וכן מדגישים את חשיבותה של עבודת מטה לבחינת ההשתתפות העצמית של המבוטחים, רגישותה של ההשתתפות העצמית לשינויים במחירים המרביים לצרכן והאופן הרצוי לקביעתה. אכן, ההמלצה לצרוך תרופות באמצעות השב"ן נובעת משיקולי בריאות, שכן תרופות אלה יעילות יותר, ואולם יש להביא בחשבון שאף כי ניתן להסביר את ההפניה לרכוש תרופות באמצעות השב"ן בשיקולים רפואיים, היא בעייתית מהסיבות האלה: 1. כ- 30% מהאוכלוסייהאינם חברים בתכניות השב"ן, ועל כן הם עלולים לוותר על רכישת תרופות חיוניות מסיבות כלכליות. הדבר עלול לפגוע בעקרון השוויון. 2 . הפניית המבוטח לצרוך תרופות באמצעות השב"ן יוצרת חיסכון לקופות, שכן האמצעים שהמדינה העניקה להן למתן שירותים אינם מנוצלים לפי תכנונם המקורי במסגרת הסל. יתר על כן, יתרון כלכלי זה אף עשוי להוות תמריץ לקופות, אפילו אם רק סמוי, להפנות מבוטחים לצרוך תרופות באמצעות השב"ן. בכך אף תגדל הפגיעה בעקרון השוויון. מבחינת מימון שירותי הבריאות, המשמעות היא הגדלת שיעור המימון הפרטי של תרופות על חשבון המימון הציבורי. ,האמור מדגיש את חשיבות הפיקוח של משרד הבריאות על התנהלות הקופות ובייחוד על לאומית. פרסום הדוח ההשוואתי השנתי על פעילות קופות החולים הוא אמצעי פיקוח הולם שיש לו חשיבות ציבורית ראשונה במעלה. הדוח ההשוואתי האחרון שהכין האגף לפיקוח על הקופות עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2007 , הוא לשנת 2004 , וגם הוא פורסם רק בנובמבר 2006 , כלומר שנתיים לאחר סיום שנת הכספים; הדוח לשנת 2003 פורסם בספטמבר 2005 - כמעט שנתיים לאחר סיום שנת הכספים; רק בסוף אוקטובר 2007 פרסם משרד הבריאות את הדוח ההשוואתי לש נת 2005 , ובמחצית ינואר 2008 - את הדוח לשנת 2006 ,. קצב פרסום הדוח הואץ לאחרונה אך הפיגור בפרסומו מעלה חשש לפגיעה ברלוונטיות של הדוח וביעילותו. מהנתונים דלעיל ניתן לראות שבמהלך עשור הוכפל כמעט שיעור ההכנסות של הקופות מהשתתפות עצמית מהוצאות הקופות, וכי ההשתתפות משמשת מקור הכנסה משמעותי לקופות. משרד מבקר המדינה מציין כי על פי הנתונים משני הסוגים שיעור ההשתתפות של המבוטחים הולך וגדל לאורך השנים. כמו כן בפועל שני סוגי הנתונים הם הוצאות של החולים על שירותי בריאות. (ב) השתתפות עצמית ברכישת תרופות וציוד רפואי : לעומת ההשתתפות העצמית של החולים מסך הוצאות הקופות, ההשתתפות העצמית של החולים ברכישת תרופות וציוד (כולל תרופות שמחוץ לסל41 ) מימנה בשנת 2005 46% מסך ההוצאות של הקופות על תרופות וציוד, כולל העמסת הוצאות עקיפות42, ו-%52 ללא העמסת הוצאות; ולגבי תרופות בסל- %36 . בשנים 2004 ו- 2005 גבו הקופות מ מבוטחיהן השתתפות עצמית מסוגים שונים בגין שירותים ותרופות בסל בשיעור 8.4% ו- 8.1% מעלות הסל בהתאמה; הן גבו מהמבוטחים כ- 11% מסך הוצאותיהן. הסיכום בין שרי הבריאות והאוצר (שלפיו השלמת תקציב המדינה תהיה נמוכה יותר מבעבר) מספק תמריץ לקופות לגבות מהחולים אף יותר ממה שהן גובות כיום, ואולי אף להסיט צריכה של שירותים אל מחוץ לסל, שכן שם אין מגבלת גבייה. על משרד הבריאות לוודא שהקיטון בחלקה של המדינה במימון עלות הסל לא יגרום לפגיעה בשירותים הניתנים למבוטחי הקופות, ולפגיעה בנכונות הצ יבור לצרוך שירותים רפואיים חיוניים. .יוצא שסך ההוצאה הפרטית לבריאות נמצאת בישראל במגמת עלייה משמעותית בשנים האחרונות, והיא מממנת כשליש מההוצאה הלאומית לבריאות - שיעור גבוה מהמקובל במדינות המפותחות. יש לכך גם השלכות משמעותיות, כפי שיפורט בהמשך.	הוועדה הביעה דאגה מהעלייה התלולה בהשתתפות העצמית של ציבור המבוטחים בהוצאה הלאומית לבריאות מ - 26% בשנת 1995 ל- 32% בשנת 2005 , כתמונת ראי של ירידת השתתפות הממשלה בהוצאה הלאומית לבריאות. הוועדה קבעה כי המחויבות לדאוג לבריאות הציבור היא חלק בלתי נפרד מתפקיד הממשלה, וכי יש	456
משרד הבריאות . סוגיות בנושא אשפוז סיעודי עוד בביקורות הקודמות 114 הצביע מבקר המדינה על כך ש אמצעי האכיפה שהמשרד נוקט כלפי בעלי המוסדות כדי שיקוימו הוראותיו, לרבות ההוראות שפורסמו בקובץ הנהלים של האגף, אינם יעילים דיים, ועל כך שללשכות הבריאות המחוזיות אין כלים משפטיים, כוח אדם ונהלים לשיפור יכולת האכיפה. משרד מבקר המדינה התריע בפני משרד הבריאות כי מוסד בלא רישיון ובלא פיקוח טומן בחובו סיכונים למאושפז וכי עליו לבחון דרכים נוספות כדי לסייע ללשכות לפקח לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד לבחון את הוראות הקופות האחרות ואת עמידתן בדרישות שהציב המשרד בהוראותיו. מן הראוי להפיץ נוהל זה גם באמצעות דף מידע שיחולק לקשישים ולבני משפחותיהם בלשכות הבריאות ובמוסדות, כדי שיהיה נגיש לכלל הקשישים. משרד מבקר המדינה מעיר כי כל העת מתעוררות סוגיות שיש לקבל החלטות לגביהן, לדוגמה: נושא ההזנה מלאכותית של קשישים בזונדה ובפג, נושא צריכת שירותי הבריאות בידי קשישים ה מאושפזים במוסדות וכן העברת האחריות על בריאות הנפש הצפויה ב- 2008 . מלבד זה, קיים חשש שבהיעדר עבודת הכנה לצורך איסוף נתונים, גם אם תיבחן הנוסחה אחת לארבע שנים, לא יהיו בפני הוועדה שתבחן אותה נתונים הדרושים לצורך קבלת ההחלטות המתאימות. לפיכך ממליץ משרד מבקר המדינה לשקול אם אין צורך למנות את הוועדה בהקדם או להמשיך באיסוף הנתונים הנדרשים כדי שב- 2009 .תוכל הוועדה לקבל החלטות יצוין שלאי-הכללת הוצאות שונות משמעותיות בנוסחה (בייחוד בנוגע לקשישים), כגון תרופות וטיפולי בית וכן אי -הכללת מדדים שונים, כגון מצב רפואי, עלו לה להיות בסופו של דבר השפעה לרעה על הטיפול בקשישים, שכן לקופה ייגרמו קשיים כלכליים. 3. בביקורת עלה כי לקופות אין נתונים בדבר עלות שירותי הבריאות אותם צורכים מבוטחיהן השוהים במוסדות סיעודיים, בהשוואה לצריכה של כלל האוכלוסייה המבוטחת באותה קבוצת גיל ובכמה. אולם לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שכבר היו מקרים של אשפוז סיעודי מורכב במקומות מרוחקים שזמן הנסיעה של בני המשפחה כדי לבקר את יקירם המאושפז נמשך יותר מחצי שעת נסיעה רצופה (בהם מקרה חריג במיוחד, וזה יפורט בהמשך), על המשרד לוודא שהקופות ממלאות את ההוראה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות ולמשרד האוצר לבחון את הטענות הסותרות של הקופות ובהתאם לבדיקה לעדכן את נוסחת הקפיטציה. . משרד הבריאות הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי בגלל התנגדות משרד האוצר הן ההצעה המקורית והן ההצעה המעודכנת לא הועברו לאישור הממשלה. אולם, מן הראוי היה במועד ביצוע עבודת המטה במאי 2007 להתבסס על נתונים מהימנים ולא על דוחות זמינים באינטרנט, שאינם מעודכנים אלא לשנת 2003 .כאמור יוצא שקיים הבדל מהותי של כ -400 מיליון ש"ח בין הנתונים שהתבסס עליהם המשרד בעבודת המטה שהכין ובין הנתונים של משרד האוצר באותה נקודת זמן שהם מעודכנים יותר 89 . מדובר בפערי נתונים גדולים שאינם מאפשרים למקבלי ההחלטות לבחון את ההשלכות של העלאת דמי ביטו ח הבריאות למימון העברת האחריות לקופות החולים בסך 0.3% על ההוצאה הכוללת של הציבור, בהנחה כאמור (של משרד הבריאות) כי עם הזמן יגדל אמון הציבור באשפוז הסיעודי .הניתן באמצעות הקופות והציבור יפחית את רכישת הביטוחים הסיעודיים (הפרטיים והקבוצתיים) שנמכרו בשנת 2006 בסך של כ-1.1 .מיליארד ש"ח לפיכך נדרשת עבודת מטה של משרד הבריאות ומשרד האוצר, הן כדי לאסוף נתונים מהימנים והן בהקשר של סוגיית העברת האחריות לקופות. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שנדרשים דיונים משותפים לשקילת האפשרויות השונות, בסיס הנתונים חייב להיות אחיד, מאותה השנה וללא פערים. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לאסוף מידע גם בתחום זה, להתחשב בנתונים ולהכין אומדן למגמות בתחום זה, ואולם דבר זה לא נעשה.	מאחר ומדובר במחלוקת מקצועית בין שני המשרדים מן הראוי שגורמי המקצוע במשרד האוצר ובמשרד הבריאות יפעלו במשותף לשם בחינה כוללת של הנושא.	457
משרד הבריאות . סדרי הקצאת אביזרים רפואיים למבוטחים בקופות החולים יוצא, שכדי להבטיח התאמת מכשיר שמיעה שייתן תועלת רבה למבוטח יש צורך בגורם מקצועי שהתמחה בכך, אולם רופאי הקופות מפ נים את החולה ישירות לרכוש מכשיר שמיעה, ומכבי, מאוחדת ולאומית93 אינן בודקות את מידת שביעות הרצון של החולים מתהליך ההתאמה והרכישה, כך שאין כל בקרה על המכונים ועל שביעות הרצון מהשירות שהם נותנים. לדעת משרד מבקר המדינה, בגלל היעדר פיקוח ובקרה של מכבי, מאוחדת ולאומית על מכוני השמיעה ואי -הפרדה בין הייעוץ לרכישה, עלולים החולים לרכוש מכשירי שמיעה שאינם מתאימים להם וייגרם להם נזק בריאותי או כלכלי. על כן על הקופות לשקול להעסיק או לקנות שירותים של גורם ביניים - קלינאי תקשורת או גורם מקצועי מוסמך אחר, בלתי תלוי, שיקבע א ם המבוטח זקוק למכשיר שמיעה ויבדוק את התועלת שמפיק החולה מהמכשיר שהותאם לו. .יוצא שלמכונים פרטיים המוכרים מכשירי שמיעה יש ע ניין למכור מכשירים יקרים כדי להגדיל את רווחיהם, אף על פי שלעתים דווקא מכשיר זול ופשוט יתאים יותר ללקוי השמיעה. .לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד, מועצת הבריאות 102 והקופות לפרסם לציבור המבוטחים מידע הדרוש כדי לאפשר להם לקבל החלטות מושכלות. על המידע לכלול הסברים על הנסיבות הרפואיות שבהן מומלץ להשתמש במדרסים; סוגי המדרסים הקיימים; אורך חיים צפוי למדרס; סוגי חומרים להכנת מדרסים; שיטות לקיחת מידות הרגל לצורך התאמת המדרס; והשיקולים לבחירת סוג המדרסים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הקופות לשקול לכלול בחוזים עם המכונים האורתופדיים אמצעי פיקוח ובקרה שימנעו שדרוגים מיותרים של מדרסים ויאפשרו להם ללמוד על צרכים רפואיים שונים שנוצרים מפעם לפעם, על אופן התנהלות המכונ ים האורתופדיים, אמינותם ורמתם המקצועית. לחלופין, אפשר לשקול הפרדה בין הגוף הנותן שירותי ייעוץ ובין הגוף המוכר את המוצר. .לדעת משרד מבקר המדינה, הדבר נכון גם לגבי אביזרים ובהם מדרסים לדעת משרד מבקר המדינה, ציבור המבוטחים רואה במכונים האורתופדיים גוף מקצועי יותר מאשר גוף עסקי ומעין זרוע ארוכה של הקופות ולכן יש להם אמון במכונים המציעים להם לרכוש מוצרים יקרים יותר שלא בהכרח מתאימים לצרכיהם הרפואיים. לכן, על הקופות להדריך את המבוטחים לרכוש מדרסים שיפיקו מהם תועלת רפואית ואל לקופות להיות גורם "מתווך" שחושף אביזרים שונים למבוטחים ובהם מדרסים יקרים שיעילותם ותרומתם למבוטח מוטלת בספק; גם על המשרד לתת את דעתו על העניין. הספקת מכשירי שמיעה מפוצלת בין המשרד ובין הקופות, דבר שמכביד על החולים. בעניין התאמה ומכירה של מכשירים כאמור ללקויי שמיעה עד הגיעם לגיל 18 המשרד הוא שקובע את המדיניות והוא גם ספק שירותים ומן הראוי להסדיר רצף במתן השירות על ידי גורם אחד. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי למנוע עליית מחירים לא מבוקרת, מן הראוי ש"כללית מושלם " תשקול88 קביעת מחירון של מכשירי השמיעה וכן דרכים ומועדים לעדכונו. (בעניין התוצאות של היעדר בקרה על המחירים ראו להלן בתת הפרק על חברת "רותם".) כמו מן הראוי שהמחירונים יובאו לידיעת ציבור החולים, כדי לאפשר להם לעשות השוואות וברורים לפני הרכישה וכדי להגביר את התחרות בין הספקים. .חוזה שבו נקבע המחיר שתשלם הקופה למכון בעד מכשיר מיום חתימת החוזה ועד שיפוג תוקפו, מהווה גורם מרתיע להעלאת מחירים בלתי מבוקרת של המכשירים ובקרה טובה יותר של הקופה על מחירי המכשירים. לעומת היתרון שבקביעת רשימה סופית של מכשירים, כאשר אין אפשרות לרכוש את כל מגוון המכשירים הקיימים תיתכן פגיעה במבוטחים והליך רכישת מכשירי השמיעה בלאומית מצמצם את האפשרות להציע למבוטח מכשיר שמיעה אחר, שכן רק בלאומית קיימת רשימה סופית של דגמים מאושרים. אשר על כן על הקופות האחרות לשקול את היתרונות והחסרונות של הסדר דומה לזה של לאומית עם ספקי מכשירי השמיעה שלהן. לדעת משרד מבקר המדינה הצגת השתתפות הקופה באופן כזה אינה תקינה. על מכבי לציין במפורש כי 736 ש"ח הם החזר במסגרת הסל וכי חברי מכבי "מגן כסף" זכאים להחזר נוסף של 692 ש"ח וחברי מכבי "מגן זהב" זכאים להחזר נוסף בסך 2,862 ש"ח. על לאומית לציין במפורש שסכום ההשתתפות העצמית הנדרש מהמבוטח הוא לאחר השתתפות הסל בסך 736 .ש"ח יוצא שקופות מסוימות (הכללית ולאומית) קבעו לעצמן קריטריונים מקצועיים ואילו קופות אחרות (מכבי ומאוחדת) לא קבעו כלל קריטריונים מקצועיים ומבוטחיהן רשאים לרכוש מכשיר שמיעה במקום שיבחרו ואין להם כלים לדעת אם בעלי המקצוע במקום הם בעלי ידע וניסיון מספיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול על מנת לקדם את הליכי החקיקה בנושא מעמדם של העוסקים בהתאמת מכשירי שמיעה כדי למנוע אפשרות פגיעה בציבור האנשים הזקוקים להתאמת מכשירי שמיעה.	מהאמור לעיל עולה שהמשרד טרם החליט מהו סכום ההחזר שעל הקופות לתת במסגרת הסל.	458
רשות המיסים בישראל . פיצוי גופים ציבוריים על נזק ישיר שנגרם להם - רשות המסים לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום לקבוע קריטריונים ברורים לפיצוי הגופים הציבוריים. במסגרת קריטריונים אלה יש מקום לשקול, בין היתר, את אופן תקצוב הגוף, את מידת עצמאותו ואת הנסיבות שיזכו אותו בפיצויים. משרד מבקר המדינה מעיר כי לאחר שהתברר לרשות שאין נהלים ברורים לפיצוי, היה מקום שהיא תפעל לאלתר לקביעת נהלים ברורים ואחידים באשר לשאלה אם לפצות גופים ציבוריים ובאשר לאופן שבו יש לפצותם. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי תמוהה טענת מנהלת נזק ישיר מ - 29.8.06 שלפיה טרם ניתן אישור לשלם לגופים, אף על פי שלחלק מהם, כדוגמת תש"ן, כבר ניתן אישור כאמור לעיל. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרשות, אג"ת ומשרד המשפטים היו צריכים להסדיר את נושא הפיצויים הישירים לגופ ים ציבוריים זה מכבר ולקבוע עמדה נורמטיבית עקרונית ומפורטת בסוגיה, במיוחד נוכח העובדה שבנושא זה כבר התגלעו קשיים בעבר. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדרן של הנחיות ברורות וחד-משמעיות הביא לכך שלא ניתן מענה הולם לפניות של גופים רבים לרשות לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. . מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שאף על פי שהמלחמה הסתיימה לפני יותר משנה, לא קיימו מקבלי ההחלטות דיון ממצה בסוגיה חשובה זו, ועדיין לא התקבלו החלטות ולא גובשו נהלים ברורים בדבר הזכאות לפיצויים בגין נזק ישיר שנגרם לגופים ציבוריים. בביקורת נמצא כי העברת כספי הפיצויים לשיקום הנזקים לא הוסדרה: כל רשות מקומית שנפגעה וקיבלה פיצויים עשתה בהם שימוש לפי סדרי העדיפויות שלה ולפי הצרכים שלה, ולא בהכרח השיבה את המצב לקדמותו. רשות המסים גם לא קבעה מנגנון לבקרה ולפיקוח על העברת כספי הפיצויים לייעודם, שהוא השבת המצב לקדמותו. .העברת הפיצויים, לאופן העברת הפיצויים ולפיקוח על השבת המצב לקדמותו באזורים שנפגעו. במהלך המלחמה ואחריה פעלו אנשי רשות המסים ללא לאות ובאומץ רב כדי לפצות את הניזוקים מהר ככל הניתן. כל הגורמים שעמם נפגשו נציגי משרד מבקר המדינה ציינו את עבודתם הברוכה של אנשי הרשות. עם זאת, נמצאו ליקויים באופן הטיפול בגופים הציבוריים שנגרם להם נזק ישיר. השבת המצב לקדמותו והחזרת החיים למסלולם לאחר מלחמה מצריכות שיקום יעיל ומהיר של הגופים הציבוריים שניזוקו, וזאת כדי להבטיח את המשך הספקת השירותים החשובים והחיוניים לאוכלוסייה. על שר האוצר והרשות לגבש הנחיות ברורות בנוגע לסוגיה אם לפצות את הגופים הציבוריים שניזוקו ובנוגע לנסיבות עד מועד סיום הביקורת, נובמבר 2007 , לא היו לרשות נתונים מרוכזים על כל הפיצויים ששילמה לגופים ציבוריים בגין הנזקים הישירים שנגרמו להם. עוד מתברר כי אג"ת לא דרש מידע זה מהרשות, וממילא נתונים אלה לא נמצאים בידיו. לדעת משרד מבקר המדינה, מכיוון שנתונים מרוכזים אלה אינם מצויים בידי מקבלי ההחלטות, הם אינם יכולים לעמוד על מלוא המשמעות הכלכלית והארגונית של החלטתם לפצות גופים ציבוריים. לפיכך גם אין ביכולתם להסיק מסקנות ולהפיק לקחים לגבי פיצויים מסוג זה בעתיד. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר והרשות, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, לקבוע נוהל שיבטיח שהפיצויים ישמשו לשיקום הנזקים ולא "ייבלעו" בפעילות אחרת של הרשויות המקומיות.	נמצא כי אף על פי שרשויות מקומיות קיבלו פיצויים, מקצת בתי הספר וגני הילדים שניזוקו לא קיבלו מהרשות המקומית ציוד במקום התכולה שניזוקה או פיצוי שווה ערך לתכולה שניזוקה. מכאן שבפועל לא הושב המצב לקדמותו.	460
רשות המיסים בישראל . הטיפול בתלונות על עובדי רשות המסים לדעת משרד מבקר המדינה, משהועברו ענייני משמעת לטיפולה של נש"מ, על הרשות לשקול בכובד ראש את המלצות נש"מ בדבר הטיפול שיש לנקוט בעניין המשמעת. אמנם לא חלה על הרשות חובה לאמץ את המלצות נש"מ, אבל החלטות שאינן מאמצות המלצות אלו יש לתעד בצירוף נימוקים מפורטים, מבוססים היטב ומלווים באסמכתות בדבר הסיבות לדחיית ההמלצות ולקבלת החלטות אחרות. עד מועד סיום הביקורת, יולי 2007 , לא מונה ביחידה לביקורת פנים עובד בעל כישורים מתאימים לביצוע בדיקות מקצועיות בשע"מ. משום כך התלונות על עובדי שע"מ הקשורות לענייני מחשוב אינן מטופלות. .לממונה על אבטחת המידע יש גם משימות אחרות. במצב זה, כפי שעולה מתשובת הממונה על אבטחת מידע היא "לא יכולה לבדוק את כל פוטנציאל המקרים לגביהם קיים חשש לעברות אבטחת מידע". כזה הוא גם המצב באגף המכס ומע"מ, שבו כ - 1,800 .עובדים בעלי הרשאה להשתמש במאגר המידע רשות המסים מקבלת תלונות על עברות לכאורה שעברו עובדיה, ועל הרשות לפעול לבירור התלונות. נוסף לענישת העבריינים, חשוב לשמור על צביונה של הרשות כגוף נאמן הגובה מסים גבייה שוויונית והמגן על המידע הרב והרגיש בקשר לנישומים המצוי אצלו. על הרשות לקבוע נוהלי עבודה בר ורים, ובייחוד בנושא אבטחת מידע, זאת כדי שכל תלונה תטופל כהלכה עד למיצוי הדין עם עוברי העברות, אם אכן עברו עברות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הרשות להנחות את מנהלי משרדי השומה להשתמש באופן תכוף בשאילתת הניהול שניתנה להם ולסייע בכך לפקח על אופן השימוש של עובדיהם במידע. על היחידה לאבטחת מידע, כיחידת מטה, לוודא שהם אכן עושים זאת. נמצא כי רוב מנהלי משרדי השומה השתמשו בשאילתה זו מעט מאוד, וכך לא נוצל אמצעי בקרה חשוב המתריע על שימוש אסור במידע. התברר כי באגף מס הכנסה הייתה אי-בהירות באשר לזהות המטפלים בעברות של ניצול מידע לרעה. לעתים בדקו עובדי היחידה לביקורת פנים מקרים שיש בהם גם היבטים של עברות אבטחת מידע. כך נוצר מתח בין שני הגופים ונפגע הטיפול. משרד מבקר המדינה, מעיר לרשות כי עליה לקבוע מדיניות ברורה בכל הקשור לטיפול באבטחת המידע, לקבוע גורם אחד לטפל בנושא זה ולעגנה בנוהל. למותר לציין שיש לנסח את הנהלים על פי הוראות נוהל המסגרת לאבטחת מידע שפרסם משרד ראש הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום להבליג במ קרים כה חמורים של ניצול לרעה, ויש למצות את הדין עם העבריינים מיד עם תפיסתם. האפשרות שניתנה לעובד לפגוע פעם אחר פעם בסודיות המערכת ובפרטיות הנישומים יש בה ללמד על התנהלות לא תקינה וחמורה. בביקורת נמצא כי אין הקב"ט מנהל רישום בנוגע לתלונות שטיפל בהן, אלא רק רישום זמני בנוגע לתלונות המצויות בעיצומה של בדיקה. הקב"ט אף אינו מיידע את מבקר הפנים בדבר התלונות שהוא מטפל בהן. משמעות הדבר היא שאין בקרה על פעילות הקב"ט (ראו גם בהמשך באשר לאי -דיווח לנש"מ), וכך אי -אפשר לדעת אם ואיך טופלו התלונות.	נמצא בביקורת כי בדרך כלל לא דיווחה הרשות לנש"מ לא על תלונות שקיבלה ואף לא על חקירות בקשר אליהן, אלא רק לאחר שהחקירה הסתיימה והמקרה עלה לדיון בוועדה המייעצת. מינואר 2006 ועד15 בנובמבר 2006 נבדקו ברשות388 תלונות, מהן233 בנושאי משמעת, טוהר המידות ואבטחת מידע. הרשות דיווחה לנש"מ בשנת 2006 רק על85 .מקרים של בירורי תלונות77 מהם הועברו בסיום הבדיקה לטיפול אגף המשמעת של נש"מ, ובשמונה טיפלה הרשות טיפול עצמאי.	461
רשות המיסים בישראל . מיסוי עסקאות מקרקעין . מכלול המאפיינים של עסקאות המקרקעין המבוצעות בשטח השיפוט של מסמ"ק נצרת מעלה תמונת מצב יוצאת דופן: דיווח על עסקאות שאינו מתבסס על רישום בטאבו, אי -דיווח על עסקאות, דיווח על עסקאות באיחור רב, ביטולים רבים של עסקאות ודיווחים על שווי מוטים כלפי מטה. מול זאת, מסמ"ק נצרת עשה שימוש מועט בכלים של הטלת קנסות על פי החוק ובקנסות מינהליים. הפועל היוצא של כל אלו הוא הפסד מס רב לאוצר המדינה ובזבוז משאבים. לא פחות חמורה מזה היא הפגיעה בהרתעה מביצוע עבירות. שיטת העבודה של מסמ"ק נצרת, העולה בקנה אחד עם הנהוג במשרדי מסמ"ק האחרים ברחבי הארץ, אינה אפקטיבית, שכן אינה מותאמת למאפייני עסקאות המקרקעין הנעשות בשטח השיפוט של מסמ"ק נצרת. על כן, מן הראוי לגבש במסמ"ק זה שיטת עב ודה למאבק בתופעות הפסולות שתוארו לעיל. שיטה זו מחייבת שימוש משולב באמצעים שונים לאורך זמן; בהם ניתן למנות: הסתמכות על ראיות אובייקטיביות למחירי השוק, אכיפה קפדנית של החוק, התאמת תוכנית העבודה לבדיקת עסקאות למאפייני המסמ"ק ופעולות הסברה בקרב אוכלוסיית היעד. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהרשות תפעל להאיץ את התקנת התקנות. כמו כן ראוי לשקול כי במסגרת התקנות יאסר ניכוי ממס של כל ההוצאות על בניית מבנה בלתי חוקי ולא רק בבניה על קרקע חקלאית. הואיל ואיסור ניכוי ממס על השקעות בנכס אינו רלוונטי למי שאינו דורש ניכוי הוצאות בעת המכירה (כמו בעת מכירת דירה שנבנתה בבנייה עצמית), על הרשות לבחון הטלת הגבלות נוספות שיהיו רלוונטיות גם למי שאינם דורשים ניכוי הוצאות. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לאפשר בקרה על עסקאות המקרקעין, צריכה הרשות לקבל מידע ממוחשב וזמין גם מהמקורות שפורטו לעיל. אפשר ליצור מאגר מידע משולב, שישמש את הרשויות השונות שעניינן במקרקעין, בהתחשב בהגבלות החוקיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לתת את דעתה על תופעה זו, ולפעול להתמודדות עמה. זאת ועוד, עובדי מס הכנסה ומע"מ אינם בודקים את סבירות שווין של דירות שנמכרו, המדווח על ידי קבלן בונה למסמ"ק, אלא מסתמכים על המחיר שנקבע במסמ"ק. במצב זה יכול להיגרם הפסד מס משולש - מע"מ, מס הכנסה ומס רכישה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לעשות להתאמה בין יעדי תכנית העבודה לביצוע בפועל, ולצמצם ככל הניתן את מספר העסקאות שאינן נבדקות, בהן גם עסקאות למכירת דירות מגורים. עסקאות אלו אינן מדווחות למסמ"ק, בסמוך לעריכתן, ומאחר שהן אינן נרשמות בטאבו אין למסמ"ק יכולת לאתרן. הנוהג האמור פוגע במערך הרישום של הנכסים שבידי תושבי המדינה וממילא מקשה מאוד את האפשרות למיסוי המקרקעין. חלקן של העסקאות מדווח באיחור (ראו לכך בהמשך) וכך רושמים במסמ"ק נצרת עסקאות רבות שבהן אין התאמה בין נתוני העסקה ובי ן נתוני הרשות בדבר הבעלות על הנכס. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לכלול בתכנית העבודה קריטריון לפיו ייבדקו עסקאות המ דווחות באיחור. כמו כן, הגברת השימוש בכלי האכיפה (האזרחיים והפליליים), שהחוק העמיד לרשות, תיצור תמריץ שלילי להגשת הצהרות באיחור (בנוגע לכלי האכיפה - ראה בפרק להלן). הועלה כי למשרדי מסמ"ק אין נוהל הקובע כיצד יש לברר שאכן מדובר ב-"דירת מגורים מזכה". בטופס הדיווח לא נדרש המוכר להצהיר אם הדירה הושכרה או לא ולאיזו מטרה שימשה. האגף גם אינו יכול להסתמך על נתוני אגף מס הכנסה, משום שרוב משכירי הדירות אינם רשומים במס הכנסה (מקצתם אינם חייבים לפי החוק לדווח על הכנסותיהם משכירות, ומקצתם חייבים לדווח אך אינם עושים זאת). לדעת משרד מבקר המדינה, נדרש כי משרדי מסמ"ק יקבעו נהלים לביצוע בדיקות בדבר השימוש בדירות לגביהן נדרש פטור ממס. . לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להשתמש בכלי האכיפה שהעמיד לרשותה המחוקק; ובין היתר יש להטיל קנסות על הגשת דיווחים באיחור.	נראה על כן, שעל הרשות ליצור מנגנון של קשר שוטף בין אגף מסמ"ק לשמאי הממשלתי כדי להגיע לאומדנים מדויקים יותר באשר למחיר י השוק של נכסי מקרקעין. בקשר לכך, השיב השמאי ב - 25.10.07 : "אנו מביעים נכונות לשיתוף פעולה, אם תהיה פנייה כזו אלינו".	462
נציבות שירות המדינה . מינוי מנכ_לים למשרדי הממשלה ונושאי משרות אחרות - ממצאי מעקב יתר על כן, נציב שירות המדינה הוסיף: "הניסיון המצטבר מעלה שאף כי מנהלים כלליים רבים, שמונו במשך השנים, היו בעלי כישורים מקצועיים נאותים, הרי שהיו לא מעט מקרים בהם מונו מנכ"לים ללא השכלה מתאימה וללא ניסיון ניהולי מספיק". הוא הדגיש, כי בהיעדר תנאי סף פורמליים מתקשה הוועדה לחוות דעתה בעניין כשירות המועמד לתפקיד המנכ"ל. מבקר המדינה חזר וקבע כי משרת מנכ"ל היא אמנם משרה פטורה ממכרז, אך ראוי שגם בנסיבות של פטור ממכרז יעמוד המועמד לתפקיד כה מרכזי במינהל הציבורי, בתנאי סף סבירים ויהיה בעל כישורים ראויים. . משרד מבקר המדינה חוזר ומדגיש: שומה לדרוש ממי שמיועד להיות מנכ"ל של משרד ממשלתי כישורים נאותים כדי להבטיח ניהול מיטבי של משרדי הממשלה ולתרום לחיזוק אמון הציבור בממשלה. משרד מבקר המדינה מברך על עמדתם של היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה כפי שהובעה בתשובתיהם מ - 14.8.07 ומ- 25.9.07 .לביקורת המעקב יישום עמדתם זו הלכה למעשה יביא לשיפור רמתו של המינהל הציבורי. .לעניין עריכת הפרוטוקולים מישיבת ועדת המינויים, השיב המשנה לי ועץ המשפטי ב- 25.9.07 , כי מקובל עליהם שיש צורך בפורמט מקובל של פרוטוקול מישיבת הוועדה שישקף את עיקרי הדברים הנאמרים בדיונים; כמו כן מקובל עליהם כי יש מקום שהפרוטוקול, או ההחלטה הסופית של הוועדה, לא יכללו פסקה אחת קצרה בלבד, אלא ישקפו באופן מלא יותר את שיקו לי הוועדה בהחלטתה לגבי מועמד פלוני. לדבריו, נש"מ מסרה להם כי להבא תפעל הוועדה ברוח זו. 2. כמו כן הצביע משרד מבקר המדינה לפני נש"מ ולפני היועץ המשפטי לממשלה על העובדה, כי לפני חברי ועדת המינויים לא הוצג מידע על המשרד שהמועמד אמור לנהלו, כגון פעולותיו של המ שרד, מבנהו הארגוני ותקציבו. ממידע זה ניתן ללמוד מהם הכישורים המקצועיים הנדרשים כדי למלא את התפקיד. בעניין זה הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשרד מבקר המדינה, כי מקובל עליו וגם על נש"מ, שבעת הדיון במועמד פלוני למשרה, יוצג מידע על המבנה הארגוני של המשרד הנוגע בדבר, היקף כוח האדם שבו ותקציבו לפני חברי הוועדה, כדי שניתן יהיה לשקול את התאמת המועמד למשרה בצורה טובה יותר. לדעת משרד מבקר המדינה על הפרוטוקול לשקף את אשר התרחש בדיון, ועליו לכלול את עיקרי הדברים. עוד העיר מבקר המדינה בביקורת הקודמת, כי מן הראוי שייקבעו בהקדם אמות מידה כאמור, בין בידי הוועדה ובין בידי הממשלה. ואולם בדיקת המעקב הנוכחית, שנערכה כאמור בשנת 2007 , העלתה כי לא חל שינוי במצב, וכי הממשלה או ועדת המינויים טרם קבעו אמות מידה שקופות וברורות לבחינת מועמדים לתפקיד מנכ"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שגוף המבצע פעולה מינהלית יקבע לעצמו קריטריונים שינחו אותו. 2. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה השיב למשרד מבקר המדינה ב- 25.9.07 כי לאחר ליבון הדברים עם נציבות שירות המדינה (להלן - נש"מ) הם הסכימו ביניהם כי ועדת המינויים, בראשות הנציב, היא גוף מינהלי שמן ההכרח שיהיו לו אמות מידה סבירות לצורך הפעלת שיקול דעת בהחלטותיו. "אשר על כן, הננו בדעה כי על הוועדה לקבוע אמות מידה למתן המלצה לענין בקשה למינוי מנכ"ל, אשר יהיו מעין תנאי סף למועמדים לתפקיד מנכ"ל של משרד ממשלתי. מובן שתנאים אלו יכללו גם מידה מסויימת של שיקול דעת ביישומם במקרה קונקרטי". עוד הודיע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי בשלב זה הוחלפו טיוטות ביניהם ובין נש"מ בדבר אמות מידה כאמור, ובכוונתם להציג את הדברים גם לפני ראש הביקורת העלתה כי מפרוטוקולים שנבדקו לא ניתן ללמוד דבר על מהלך הדיונים לפני שהתקבלה ההחלטה, משום שאין רישום של הדיונים ולא ניתן בהם ביטוי לדעותיהם של חבריה. הדבר חשוב במיוחד כאשר מדובר במועמדים שהוועדה לא המליצה עליהם, או שהיו לגביהם חילוקי דעות בין החברים, או במקרים שהמועמדות אושרה אף שלכאורה נראה שכישורי המועמד דלים מהדרוש למילוי התפקיד. כמו כן נמצא כי לפעמים נרשמו פרוטוקולים מפורטים ולפעמים פרוטוקולים מצומצמים שבהם פורטה בעיקר ההחלטה. בהיעדר פרוטוקול מלא לא ניתן לדעת אם אכן דנו חברי הוועדה בהתאמתם של המועמדים למשרה. .חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט- 1959 (להלן- חוק המינויים), קובע, כי הממשלה תמנה מנכ"ל לכל משרד, על -פי הצעת השר הממונה על אותו משרד, לאחר שוועדת מינויים 4 בראשות נציב שירות המדינה אישרה את המועמד. על מינוי מנכ"ל לא חלה חובת מכרז 5 החלה על עובדי המדינה, ואין מזמנים ועדת איתור לצורך בחירתו, למעט מקרים חריגים. בדוח שנתי 53 'ב (עמ 60)6 בדק משרד מבקר המדינה את סדרי מינוים של מנכ"לים. ובדוח זה ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב בנושא; בדיקת המעקב עוסקת בתקופה שבין 2004 ל- 2006 :ולהלן הממצאים	1. חוק המינויים אינו כולל הוראות בנוגע לבדיקת כשירותו של המועמד למשרת מנהל כללי. זאת בשונה מ חוק החברות הממשלתיות התשל "ה- 1975 , הקובע דרישות סף למינוי מנכ"לים ודירקטורים בחברות ממשלתיות, ביניהן השכלה אקדמית במקצועות מוגדרים וניסיון ניהולי בכיר בתחום העסקי או הציבורי. יתר על כן, חוק החברות הממשלתיות החיל תנאים אלו גם על מינויים למשרות מנכ"לים בתאגידים סטטוטוריים. יוצא אפוא כי, אף שבשירות המדינה נדרשים כישורים ותנאי סף אפילו למשרות זוטרות, וגם בחברות ממשלתיות ובתאגידים סטטוטוריים נדרשים כישורים למנכ"לים (ובמקרה ש ל זיקה אישית בין השר לבין מי שעתיד להתמנות אף נדרשים כישורי יתר) - לתפקיד מנכ"ל משרד ממשלתי, השולט לעתים בתקציבים גדולים מאוד, והוא ממונה על כוח האדם במשרד ומיישם מדיניות ממשלתית מורכבת ומגוונת - אין כל דרישה לכישורים.	464
חב' המשקם לתעסוקת קשישים ובעלי כושר עבודה מוגבל בע_מ . ניהול כוח אדם וכספים - חברת המשקם - משרד הרווחה בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי חברת המשקם כללה בדיווחיה למשרד הרווחה את שעות העבודה של כ -50 עובדים זמניים שאינם זכאים לתמיכת המדינה. . לדעת משרד מבקר המדינה, התייחסות המבקר הפנימי למשרד הראשי כאל כל יחידה בחברת המשקם אינה סבירה שכן לא ניתן להשוות את סכום ההוצאות ואת מספר ההחלטות לגבי הוצאות החברה ומדיניותה במשרד הראשי להיקף העבודה ביחידות האחרות של החברה. לדעת משרד מבקר המדינה, כפל התפקידים של עובדים מעמיד אותם במצב של ניגוד עניינים. על המשקם לפעול לפי הדינים, כפי שהם באים לידי ביטוי, בין השאר, בתקנון ועדי העובדים ובתקשי"ר, ולבחון דרכים שונות להתמודדות עם הבעיה, לרבות חיוב בעלי התפקידים הכפולים לפרוש מאחד מהם. מכלל האמור יוצא שמנגנוני הפיקוח והבקרה הפנימיים של המשקם לא פעלו אפוא כנדרש וכראוי. בשנים 2002 ו- 2003 בחר אם כן המנכ"ל מראש בחברה ב', וישי בת ועדת הרכישות נועדה רק לאשרר את החלטתו. ועד העובדים שיתף אם כן פעולה עם המנכ"ל בהפעלת מסלול שעקף את ההסכם הקיבוצי כדי לקלוט עובדים מקורבים לחברה. להלן דוגמה לק ליטת מקורב פוליטי: עובד ג' נקלט לעבודה במשקם בהוראת המנכ"ל במרס 2001 כעובד זמני לתפקיד שיווק באזור ירושלים בלא שקדם לכך הליך של בחירה. מבדיקת התיק האישי של העובד עולה כי הוא נקלט לעבודה כמנהל שיווק למרות שלא היו לו ניסיון או השכלה כלשהי בתחום השיווק ואף לא ניסיון בתחום הניהול. עובד זה הוא גיסו של אדם שהיה שר מטעם ש"ס במועד קליטתו למשקם, והוא שימש בעבר גם כעוזרו הפרלמנטרי של ח"כ לשעבר מטעם ש"ס. בחברת המשקם היו אפוא בפועל שתי נורמות: האחת - לחלק מהעובדים (עובדים מקורבים בעיקר), שנוהל י החברה לא נאכפו עליהם, והאחרת - לעובדי החברה האחרים. לפי המבנה הארגוני של החברה, לא היו למר אבן צור כפיפים. גם בעבודתו השוטפת לא היו לו שירותי מזכירות או עובדים שהיו אתו בקשרי עבודה יומיומיים. הוא לא השתתף בקבלת ההחלטות בחברה ולא מילא כל תפקיד בניהולה השוטף. בפגישה שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה עם הסמנכ"ל בספטמבר 2006 הוא הסביר כי ניהול החברה בידי המנכ"ל ריכוזי, והמנכ"ל לא אצל לו סמכויות. .אשר היה ברשותו. הס ברי המנכ"ל לא היה בהם כדי להפריך את הממצאים שהועלו. התברר אם כן כי המנכ"ל לבדו החליט להעסיק את ספק א' ואף העביר לו מקדמה מבלי שהתקיים הליך תקין לבחירת הספק שנקבע למעשה מראש, וכל ההליכים בעניין היו למראית עין בלבד. נראה שהמנכ"ל פעל באופן פ סול לבחירתו של מכרו - הספק, ופעולתו מעוררת חשש לפגיעה חמורה בסדרי מינהל תקינים עד כדי פגיעה בטוהר המידות. בהתנהלותו פגע המנכ"ל בחברת המשקם ובאינטרסים הכלכליים והציבוריים שלה. לדעת משרד מבקר המדינה, הסכמתו של החשב לשלם מקדמות לספק שלא נבחר כדין לפני שנחתם ע מו הסכם, שהוא הבסיס לתשלום המקדמה, מנוגדת לכללי המינהל התקין שעל שמירתם הוא מופקד.	המנכ"ל הוא אפוא זה שבחר בספקים שפנו אליהם, ובסופו של ההליך הוא שבחר את הספק שעמו התקשרה החברה. ועדת הרכישות שימשה אם כן כחותמת גומי.	465
מטלות רוחב . תכנון משק המים וניהולו לשם שמירה על מקורות המים הטבעיים כבני קַיָימה מן ההכרח שבמאזן הרב-שנתי כמות המים הנשאבת מהמאגרים תתאזן עם כמות המים הנוספת אליהם, וזאת כדי שמפלסי המאגרים לא ירדו מתחת לקוויהם האדומים ולא יושחתו81. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את פעולותיה של רשות המים שאיפשרה לנצל את מאגרי המים הטבעיים שלא בהתאם לעמדת השירות ההידרולוגי, הגורם המקצועי בנושא. הדבר הביא להתדלדלות כמות המים בהם ולירידת מפלסיהם אל הקווים האדומים ואף מתחת להם, ועלול לגרום נזק בלתי הפיך למאגרים אלה. רשות המים לא הביאה לשיקום מאגרי המים הטבעיים ולשימורם כמקור מים בר קַיָימה, ובכך לא מימשה את ייעודה כאחראית לניהול מושכל של משק המים. על רשות המים לפעול לשיקו ם מאגרי המים הטבעיים ולתפעולם בגבולות קוויהם הירוקים, ולאפשר הפקה בת קַיָימה מהם. על מועצת רשות המים לוודא שרשות המים תיישם את מדיניות הממשלה בניהול משק המים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה באוקטובר 2010 . על משרד האנרגייה ועל השר העומד בראשו, מתוקף אחריותו המיניס טריאלית למשק המים, לפעול לתיקון הכשלים העולים מדוח זה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים על כי לא קידמה את התוכניות מאז יולי 2016 , ובכך עיכבה את קידום המיזם להבטחת שימור כלי ההפקה, שהוא בעל השלכות רוחב לעניין העמדת כו שר הפקת מים מתאים לצרכים השנתיים והיומיים, ובמיוחד למצבי קיצון של משק המים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי טענתה בדבר פרשנותה להחלטת הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם לשון ההחלטה. הצעד שנקטה, שינוי היעד ללא קבלת אישור הממשלה ומבלי שהובהרה הסיבה לשינוי הכמויות, נעשה בניגוד להחלטת הממשלה ולסדרי הממשל התקינים. שינוי היעד אף לא הובא לאישור מועצת רשות המים. דבר זה הביא לאי-פיתוחם של מתקני התפלה במועד ובהתאם לצורכי משק המים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים על שאישרה הפקת מים מאקוויפר החוף, כך שמפלסי המים בתאים המרכזיים והדרומיים באקוויפר ירדו מתחת לקוויהם האדומים תוך סיכון לגרימת נזק הידרולוגי בלתי הפיך להם, וזאת בניגוד לקבוע במסמך המדיניות. .כמויות המים שלא יוצרו במתקן באשדוד, המסתכמות לכדי 215 מלמ"ק בארבע השנים 2014 עד2017 , היו יכולות לתרום לשיפור מצב מקורות המים הטבעיים ולמנוע ניצול יתר שלהם, כפי שתואר לעיל. יצוין כי במהלך התקופה שלא פעל מתקן ההתפלה באשדוד בתפוקה המתוכננת, רשות המים לא פעלה למציאת חלופות לאספקת המים כנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי נוכח העיכוב של כשנתיים בהקמת המתקן באשדוד ולנוכח תפקודו הלקוי, שהביאו למניעת כמויות מים ניכרות ממשק המים, היה עליה לפעול לקידום חלופות לאספקת כמויות מים אלה, בין אם על ידי קידום הקמתו של מתקן התפלה חלופי, ובין אם בכל דרך אחרת. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה כי רשות המים לא תיקנה את הליקויים שהעיר עליהם משרד מבקר המדינה בדוחות קודמים44 בעניין אי-השלמת תוכנית האב למשק המים, ואת אי-הבאתה של תוכנית כזו לאישור הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עד מאי 2018 היא לא סיימה את העבודות המרכזיות ואת הכנת התוכניות החיוניות למשק המים ולא הביאה אותן לאישור מועצת רשות המים, אף שכבר בשנת 2014 .הצהירה על הובלתן ועל כך שהן מהוות את תוכנית היישום אי-אישורן ואי -הוצאתן לפועל ש ל עבודות ותוכניות אלה משמעם אי-השלמת רכיב התכנון בתוכנית היישום כחלק מתוכנית האב של משק המים, בין השאר בהיבט של תכנון בר קַיָימה, שעליו מופקדת רשות המים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עד למועד סיום הביקורת בינואר 2018 היא לא השלימה את תוכנית האב ואת התוכניות המפורטות, אשר לפי תשובתה אמורות היו להכיל תוכנית היערכות לשנים שחונות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי היא לא פעלה על פי החלטת הממשלה ולא הגדירה סדר עדיפויות למשק המים, ובכך היא לא קבעה יעדים לטווח הארוך לביצוע מיזמים שיאפשרו את תכנון משק המים ואת פיתוחו באופן מיטבי. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות ולרשות המים כי מאז הכנת מסמך המדיניות בשנת 2012 ועד לאפריל 2018 הם טרם סיימו להכין תוכנית אב של מים לחקלאות, שבין היתר בהתאם לתוצריה היו אמורים לתכנן את תוכנית האב למשק המים. על רשות המים ועל משרד החקלאות לסיים להכין את תוכנית האב של מים לחקלאות ללא דיחוי. על רשות המים ועל שר האנרגייה להגיש לאישור הממשלה בהקדם תוכנית אב ארוכת טווח שתתווה את המדיניות במשק המים לשנים הבאות.	. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי אישור תוכנית האב בידי הממשלה היה מעניק לה מעמד ותוקף מחייבים והיה עשוי למנוע שינוים תכופים ביעדי המדיניות של הממשלה ובאופן יישומם. יתרה מכך, רשות המים לא פעלה כאמור לאשר עדכונים לתוכנית בהתאם לשינויים שחלו במשק המים במהלך השנים. בהיעדר תוכנית אב מעודכנת ומאושרת ניהול משק המים מּונע משיקולים קצרי טווח, כגון הקטנת היקף שיקום האוגר, הקטנת היקף ההתפלה וצמצום ההפקה ממתקני ההתפלה הקיימים (ראו להלן), וזאת במקום לתכנן תוכנית לטווח הארוך שתאפשר לנקוט פעולות שקולות בעת הצורך.	466
מטלות רוחב . תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לעתיד תחום לווייני התקשורת במדינת ישראל משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שעד מועד סיום הביקורת לא מונה משקיף בדירקטוריון חברת חלל, על אף חשיבות המינוי כמתואר לעיל. כן רואה משרד מבקר המדינה בחומרה את העובדה שלא נקבע מנגנון חלופי לשם השגת המטרות שהיו אמורות להיות מושגות באמצעות מינוי המשקיף. מצב של היעדר פיקוח ובקרה על פעילות החברה באמצעות משקיף או באמצעות מנגנון אחר עלול להביא לפגיעה באינטרסים של מדינת ישראל ויש לתקנו לאלתר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התקשורת כי תשובתו ולפיה עדכון רישיון חברת חלל מבוצע במסגרת דוחות שנתיים אינה עולה בקנה אחד עם מסמכי משרד התקשורת עצמו, ולפיהם שינויים מסוימים מחייבים את תיקון הרישיון שנתן לחברת חלל. תשובתו אינה עולה בקנה אחד בין היתר עם מכתב משרד התקשורת לחברת חלל מיוני 2000 , שבו נדרשה חברת חלל להגיש בקשה חדשה לחידוש הרישיון, ועם פרוטוקול ועדת הרישוי המשרדית ממרץ 2012. עוד מציין משרד מבקר המדינה כי ממסמכי משרד התקשורת שצורפו לתגובתו מדצמבר 2017 עולה כי הוא לא קיבלמחברת חלל דוח שנתי בכל שנה. יתר על כן, במשרד התקשורת לא נמצאו מסמכים ולפיהם הוא אישר את הדוחות השנתיים של חברת חלל. . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המדע כי אף שהיה מודע למשמעות הקטנת התקציב שהוקצה לתוכנית החלל לעומת המלצת צוות הנשיא, עדיין היה עליו לנתח את המשמ עויות וההשלכות שיש לכך על עתיד תוכנית החלל הישראלית; דבר שלא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המדע כי הוא לא כלל בטיוטת הצעת מחליטים בנושא "תכנית ממשלתית להעצמה וחיזוק של החלל האזרחי בישראל", מפברואר 2016 , התייחסות לתחום לווייני התקשורת, וזאת על אף המלצת הוועדה למדיניות מו"פ בתחום החלל בנוגע לצורך בשימור הנכס האסטרטגי של התקשורת באמצעות הקצאת כספים "קבועים" לתחום לווייני התקשורת. משרד מבקר המדינה מעיר למל"ל כי מהמסמכים האמורים עולה שפעילותו לסיכום הצעת מחליטים לקראת הצגתה לממשלה ולקידום פרויקט עמוס 8 לא הביאה עד יולי 2018 לכדי הצגת נושא לווייני התקשורת לממשלה לצורך קבלת החלטות. המתווה שגיבשו המל"ל, משרד המדע וגורמים נוספים הנוגעים בדבר כלל מימוש של פרויקט הלוויין עמוס 8 ועקרונות בלבד לתוכנית רב-שנתית בתחום לווייני התקשורת, ללא קביעה של מספר הלוויינים שיפותחו, ייוצרו וישוגרו, ללא קביעת לוחות זמנים מפורטים במישור הרב -שנתי וללא הקצאת התקציבים הנדרשים למימוש תוכנית זו. משרד מבקר המדינה מעיר לגופים האמורים כי אם יהיה מתווה זה בסיס להצעת מחליטים, הוא יצמצם באופן חלקי בלבד, אם בכלל יצמצם, את אי -הוודאות בטווח הארוך בתחום לווייני התקשורת, וספק אם ייתן מענה ראוי לצורך בשמירה על הרציפות והיציבות בתחום ולשיפור היעילות בו, יעדים אשר היו חלק מהמלצות ועדת החלל. כמו כן, המתווה שגובש הוא פתרון לטווח הקצר בלבד, וספק אם יש בו כדי להביא לפתרון מספק למשבר שאליו נקלעה מדינת ישראל בתחום לווייני התקשורת. משרד מבקר המדינה העלה כי עד מ ועד סיום הביקורת, ואף שעברו כשנה וחצי מגיבוש טיוטת הצעת המחליטים, לא הביא אותה משרד המדע, לרבות המולמו"פ וסל"ה, לאישור הממשלה; יצוין כי סל"ה הוגדרה בהמלצות צוות הנשיא האחראית להביא את מדיניות החלל ויעדי-העל הלאומיים בתחום זה לאישור הממשלה. עקב כך לא דנה ממשלת ישראל בתוכנית המשך בנושא החלל, לא קבעה מדיניות בנוגע לקידום תוכנית זו ולא קיבלה החלטה בנוגע להקצאת תקציבים לחיזוק תחום החלל בישראל על נגזרותיו. יצוין בהקשר זה כי במולמו"פ ובסל"ה לא נמצאו מסמכים המפרטים את הסיבות לאי -הבאת הצעת המחליטים לאישור הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המדע כי מאחר שקידום תחום החלל חיוני להבטחת האינטרסים הלאומיים של המדינה, נוכח המשמעויות של היעדר יישום ההמלצות של הוועדות שצוינו לעיל וכן נוכח האחריות המוטלת על משרד המדע בכל הנוגע לפעילות מדינת ישראל בתחום החלל האזרחי, היה עליו להעלות את הנושא, לרבות את המחלוקות עם משרד האוצר - שהיה מקום להציגן עוד בהצעת המחליטים - לדיון בממשלה, שהיא הגורם המופקד על התוויית המדיניות בנושאים בעלי חשיבות לאומית. דברים אלה נדרשו כדי שהממשלה תקבע את עמדתה בנושא בראייה מערכתית ותביא בחשבון את כלל השיקולים - הלאומיים, הטכנולוגיים והתקציביים. זאת מאחר שבאי -העמדת התקציב הדרוש לקידום תחום החלל במדינת ישראל - בהתאם להמלצות צוות הנשיא, הוועדה למדיניות מו"פ בתחום החלל ומשרד המדע - היה כדי לקבוע הלכה למעשה את סדר העדיפות הלאומי באחד מתחומי הפעילות האסטרטגיים של מדינת ישראל. על אף הסיכום האמור, עד יולי2018 , יותר משנה וחצי לאחר שהוגשו המלצות ועדת החלל לשר המדע, טרם גובשה הצעת מחליטים בעניין, וממילא היא טרם הוצגה לממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר כי ההחלטה להביא לאישור הממשלה מתווה הכולל עקרונות בלבד של תוכנית רב-שנתית בתחום לווייני התקשורת, ללא גיבוי תקציבי, נתנה מענה חלקי בלבד בכל הנוגע לצמצום אי-הוודאות בטווח הארוך בתחום זה. יתר על כן, בהבאה לממשלה של המתווה האמור אין כדי להציג לה את המשמעויות, כולל התקציביות, של תוכנית מלאה בתחום לווייני התקשורת, התואמת את המלצות ועדת החלל, בדגש על הסיכונים שנוטלת על עצמה המדינה במקרה של אי-מימושה - הטכנולוגיים, המשקיים, המבצעיים והלאומיים. בביקורת לא נמצא כי משרד המדע, לרבות סל"ה, ניתח את ההשלכות והמשמעויות הצפויות של מימוש חלקי ומצומצם בלבד של המלצות צוות הנשיא על עתיד תוכנית החלל הישראלית, לרבות בתחום לווייני התקשורת. ניתוח כזה נדרש לצורך הסקת מסקנות בנוגע לפגיעה הצפויה בתחום החלל במדינת ישראל לעומת היעדים שקבע הצוות, והצגתה של פגיעה זו לשר האוצר ולשר המדע בטרם יסכמו את תקציב סל"ה לשנים 2012 - 2014.	יצוין בהקשר זה כי הזמנת לוויין על ידי חברת חלל מחברה זרה ב' כאמור, ולא מהתע"א, עלו לה להביא לפגיעה של ממש ביכולותיה של מדינת ישראל בתחום לווייני התקשורת, דבר שעלול להוריד לטמיון את הישגיה של מדינת ישראל בתחום זה, הישגים אשר מקנים למדינה יכולות אסטרטגיות ומאפשרים מתן מענה לצרכים חיוניים. מאחר שלחברת חלל הייתה אפשרות לבטל את ההסכם שנזכר לעיל עד 25.5.18 ,מצא מבקר המדינה לנכון לפנות ב-16.4.18 לראש הממשלה41 במכתב, ובו התריע כי מימוש ההסכם האמור, שבבסיסו מניעים עסקיים של חברת חלל, עלול להביא לפגיעה בפעילות התע"א בתחום לווייני התקשורת נוכח היעדר הזמנות וכן באינטרסים של מדינת ישראל בתחום זה.	467
משרד הביטחון . ניהול תוכניות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון על אף זאת עלה בביקורת כי שום גורם במפא"ת, בדגש על מחלקת תוכ"ן - האחראית לנושא ההוראות, אינו מרכז את נושא הנהלים בגוף; כי אין במפא"ת מערכת מרוכזת, סדורה ומקיפה של נהלים; וכי יש תחומים בפעילותו שלא הוסדרו בנהליו הפנימיים. בביקורת נמצא כי חלק ניכר מההוראות הנוגעות למפא"ת ולתחומי המחקר והפיתוח במעהב"ט היו לאורך שנים לא מעודכנות, וכי עדיין יש הוראות לא מעודכנות בנושאים מהותיים. זאת, על אף השינויים שחלו במשך השנים בתחומים אלה במפא"ת, בצה"ל ובתעשיות הביטחוניות. נוסף על כך, בפעילות מפא"ת, לרבות ממשקי עבודתו עם גופי צה"ל ונושאים נוספים שהובאו בדוח ביקורת זה, יש תחומים שעדיין לא הוסדרו בהוראות משהב"ט (על כך ראו גם בפרק "קשרי הגומלין בתחום המו"פ בין מפא"ת לצה"ל"). יצוין כי במהלך הביקורת פעלו מפא"ת וגית"ם לסיים את עדכונן של הוראות מסוימות, אשר היו מיושנות מאוד. משרד מבקר המדינה מעיר למפא"ת כי תחומי פעילותו, ובייחוד תחום המו"פ, הם מורכבים ודינמיים, וכי דבר זה מחייב בחינה עיתית סדורה של דפוסי הפעילות, התאמתם לצרכים וע דכון ההוראות בהתאם. המצב הקיים במשך שנים - שבו מפא"ת פועל ופעל שלא על פי תשתית נורמטיבית מלאה ועדכנית - הוא לקוי, מנוגד לכללי מינהל תקין, ויש בו כדי לפגוע בתקינות תהליכי עבודתו ובבקרה עליהם. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את העובדה שמפא"ת מכיר בצורך בשיפור הניהול, התיעוד ושימור המידע והידע בתחום המו"פ. על ראש מפא"ת לוודא כי יושלמו כל התהליכים הנדרשים למימוש יעדים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר לסגן הרמטכ"ל ולאג"ת כי במצב שתואר לעיל, שבו צה"ל אינו מכווין הלכה למעשה את פעילות מפא"ת בתחום המו"פ לטווחי הזמן הבינוני והארוך, אין ודאות כי נעשה שימוש מיטבי במשאבי התקציב וכוח האדם המופנה לתחום זה, ויש במצב הדברים הנוכחי כדי לפגוע בהישגי המו"פ, ומתוך כך - גם במיצוי פוטנציאל ההתעצמות של צה"ל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי מימוש עקרון השילוביות ועקרון הרב-זרועיות בבניין הכוח מחייב יתר מעורבות והשפעה של המטכ"ל על תהליכי בניין הכוח בצה"ל, לרבות בתחום המו"פ. משרד מבקר המדינה מעיר לסגן הרמטכ"ל כי במקביל לעבודות ולתהליכים האמורים שמקדם צה"ל, ראוי שסגן הרמטכ"ל יורה על קיום עבודת מטה שתובא לאישורו, שמטרתה - לאפיין ולקבוע מנגנונים סדירים, הנדרשים בגופי צה"ל ובמטכ"ל, אשר יאפשרו את הכוונת מפא"ת בכל הנוגע לצורכי בניין הכוח של צה"ל גם בטווחים הבינוני והארוך. בהקשר זה, ובהתחשב בקשרים הבלתי-אמצעיים שמקיים מפא"ת עם גופי צה"ל, עליו לקבוע מיהו הגורם במטכ"ל שיישא באחריות לראייה הכוללת ולחיבור כלל -מערכתי בין הצרכים המבצעיים של צה"ל ובין תוכניות המו"פ שמקדם מפא"ת. כמו כן, על צה"ל למסד את תהליכי העבודה עם מפא"ת בנושאים אלה, לרבות אופן העברת המיד ע, קבלת היזון חוזר וליבון נושאים שבמחלוקת, אם יהיו. על אף האמור לעיל, בביקורת עלה כי מפא"ת ואג"ת אינם מרכזים נתונים ואינם מקיימים כל מעקב אחר קידום תוצרי המו"פ המרכזי לפיתוח אמל"ח בצה"ל, כמפורט להלן: משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט, כי מאחר וייעוד המו"פ ותכליתו הם לאפשר פיתוח אמל"ח מתקדם לצה"ל - על תוכניות המו"פ המרכזי להיבחן בעיקר אל מול ייעוד זה, בייחוד בכל הנוגע לתוכניות שהגיעו לכדי קדם-פיתוח. נוכח הדינמיקה המאפיינת את תוכניות המו"פ ומשכי הזמן של מימושן, סביר כי תוצאות המדידה של האפקטיביות יתעדכנו לאורך השנים. אשר למרחב החלופות ש על המו"פ המרכזי להציע ל גורמים העוסקים בבניין הכוח בצה"ל, החלטה בעניין זה צריכה להיקבע בתיאום בין מפא"ת לצה"ל, על משמעויותיה מבחינת משאבי תקציב וזמן . כך גם תוכניות מו"פ המיועדות לתת מענה לאיומים הצפויים צריכות להיעשות בתיאום עם צה"ל ובהתייחס להערכותיו ולעדכוניו אודות איומים אלה והצורך המבצעי לתת להם מענה; תחומים הנמצאים בתחום אחריותו. אולם נמצא כי הצגת תוכניות המו"פ לאג"ת במסגרת אישור תוכנית העבודה השנתית היא חלקית, כללית וחסר בה מידע חיוני. בין היתר מפא"ת אינו מציג נתונים על היקפי תקציב בכל אחד מהתחומים ואינו מציג פילוחים לפי פרמטרים שונים, דוגמת פתרונות טכנולוגיים שייועדו לזרוע מסוימת לעומת אלה הרב-זרועיים. עוד נמצא כי אג"ת אינו בוחן את התאמתן של תוכניות המו"פ לצורכי צה"ל, אינו דורש בצורה יזומה ממפא"ת נתונים, פילוחים וניתוחים הנוגעים לתוכניות המו"פ, וניזון למעשה רק מהמידע שמפא"ת מציג לו. משרד מבקר המדינה מעיר למפא"ת ולאג"ת כי נוכח התרומה האפשרית של מעורבות גופי צה"ל בתקצוב תוכניות מו"פ כמתואר לעיל, עליהם לבחון את היתרונות הטמונים בנושא ולקבוע כללים ליישומו מתוך שאיפה לרתום את הגופים ליתר מעורבות בתוכניות של מפא"ת וליצור אצלם מחויבות רבה יותר לקידומן של תוכניות אלה לפרויקטי פיתוח מלא. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי גם קיומו של נתח מתקציב המו"פ המרכזי הנתון להחלטת גופי צה"ל יכול לשמש אמצעי להגברת שיתוף הפעולה בין מפא"ת ובין צה"ל בתחום המו"פ, אשר עשוי לתרום להכוונת ההשקעה ולשיפור הישגי המו"פ, ועל כן ראוי שייבחן על ידם. יצוין בהקשר זה כי בהתייחסותה של ועדת ברודט לתקציב המו"פ, היא המליצה על הגדרת "סל תקציב ייעודי לשימושו של הרמטכ"ל, שישמש לחיזוק נושאים בין-זרועיים אסטרטגיים" . בביקורת עלה כי נוכח חולשה של צה"ל בכל הנוגע להערכת הצרכים המבצעיים וכיווני בניין הכוח בטווח הארוך, כעולה ממסמכיו, הוא אינו פועל באופן מספק למיקוד של מפא"ת בטווח זמן זה. בין היתר נמצא כי צה"ל אינו מעביר למפא"ת בצורה שיטתית וממוסדת את דגשיו בנוגע לצרכיו העתידיים, וממילא אין הוא פועל מולו לקבלת היזון חוזר לגבי פעולות המו"פ שלהערכת מפא"ת ניתן לבצע כדי לתת מענה אפשרי על אותם הצרכים. בהיעדר אלה, הפעילות שמבצע מפא"ת בתחום המו"פ נעשית בעיקר על דעתו; מצב שיש בו כדי לפגום באפקטיביות של פעילותו בשל האפשרות שיפותחו טכנולוגיות שאינן דרושות לצה"ל או שלא יפותחו טכנולוגיות בתחומים שדרושים לו, כמפורט להלן:	למרות זאת עלה בביקורת כי אין בידי מפא"ת מערכות מידע מתקדמות לניהול כלל פעילותו - תוכניות מו"פ ופרויקטי פיתוח מלא. משרד מבקר המדינה מעיר למפא"ת כי ממצאי הביקורת מדגישים את הצורך לאפיין ולפתח מערכת, אשר תתמוך בכל פעילויות המו"פ והפיתוח המלא אותן הוא מנהל, תוך בחינת היכולת לשיתוף כלל גורמי המו"פ במעהב"ט במידע שירוכז במערכת זו, במגבלות המתחייבות, לשם יצירת אינטגרציה בנושאים ובתחומים השונים של המחקר והפיתוח הביטחוני.	468
משרד הביטחון . טנק המרכבה ורכבי קרב משוריינים - קבלת החלטות בסוגיית הפיתוח והייצור על ידי מערכת הביטחון משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') אודי אדם, כי תהליך קבלת ההחלטה שקיים בנוגע להעתקת המש"א לאזור התעשייה "ציפורית", מהלך שהוא פרויקט לאומי חשוב הכולל נדבכים מבצעיים, חברתיים וכלכליים, היה לא תקין. .נוכח האמור לעיל, ראוי ששר הביטחון ינחה את מנכ"ל משהב"ט לבחון מחדש את המקום שאליו יועתק המש"א, להציג לפניו חלופות ולציין נימוקים להמלצה על החלופה המועדפת, ובמידת הצורך יפעל לעדכון החלטת הממשלה מנובמבר 2017 שעניינה העתקת המש"א אל אזור התעשייה "ציפורית". משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משהב"ט כי קבלת ההחלטה על אי- הפרטת מפעל הרק"ם במש"א התבססה על בדיקה בלתי יסודית בנוגע ליכולותיהן של התעשיות הביטחוניות שאותה הציג צוות מש"א בצפון למנכ"ל ולבעלי התפקידים הרלוונטיים. מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם תהליך מסודר של קבלת החלטות, המושתת על איסוף מידע ונתונים כבסיס להסקת מסקנות ולקבלת החלטה על החלופה הטובה ביותר. נוסף על כך, אין לראות בקשיים בתהליך האזרוח עילה לאי -ביצוע בחינה יסודית של הנושא. עוד יוער כי היכרות מעמיקה של צוות מש"א בצפון עם התעשיות הביטחוניות הייתה עשויה לסייע לצוות בתהליך עבודתו, אך אין לראות בה תחליף לבדיקה יסודית ועניינית של יכולות התעשיות לעמוד בקריטריונים שקבעה מערכת הביטחון לבחינת חלופת אזרוח, כגון אלה שהעלו ראשי התעשיות הביטחוניות. בביקורת עלה כי צוות מש"א בצפון, שפעל מטעמו של מנכ"ל משהב"ט, קבע כי תחומי העיסוק של מפעל הרק"ם אינם מתאימים לאזרוח, וכי אין כדא יות כלכלית לפיתוח יכולת כזו בתעשייה הישראלית, וזאת ללא איסוף מידע ונתונים רלוונטיים בנוגע ליכולותיהן הפוטנציאליות של התעשיות בישראל לייצר ולהרכיב כלי רק"ם. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את כתיבת הנהלים האמורים. עם זאת נוכח מורכבות משימותיה של מנת"ק וחשיבות קיומו של מערך נהלים אשר ישמש בסיס ניהולי ותפעולי לפעילות מנת"ק ותקן לבקרה ניהולית פנימית, על ראש מנת"ק לפעול בהקדם להשלמת הכנתם של נהלים יחידתיים נוספים למכלול מרכיבי הפעילויות של מנת"ק. בביקורת עלה כי על אף היקף פעילותה הנרחב של מנת"ק, מורכבות משימותיה והיותה קבלן ראשי הנושא באחריות כוללת לתוכניות הפיתוח והייצור של הרק"ם במערכת הביטחון, אין למנת"ק נהלים יחידתיים כתובים, ובכלל זה נהלים לניהול, לאישור ולביצוע של שינויים, להפקת לקחים ולניהול סיכונים43. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי בתהליך קבלת ההחלטה בנוגע למקום שאליו יועתק המש"א לא נעשתה עבודת מטה אינטגרטיבית המפרטת את "שיקוליו השונים" של מנכ"ל משהב"ט. כמו כן, כאמור, לא נמצאו סימוכין לכך שמנכ"ל משהב"ט הציג נימוקים להעדפה שלו את חלופת "ציפורית", שדורגה בעבודת המטה בעדיפות הנמוכה ביותר. עוד יוער כי בתגובת משהב"ט על ממצאי הביקורת, ולפיה "שיקוליו השונים ]של המנכ"ל[- עימו", יש טעם לפגם והיא אינה מתיישבת עם כללי מינהל תקין. היה על מנכ"ל משהב"ט, כעובד ציבור, לנמק את החלטתו, בין היתר כדי לשקף שכל השיקולים הענייניים הובאו בחשבון וכדי שהגורמים המעורבים שליוו את התהליך ידעו, בסופו של תהליך, מה הוביל את מנכ"ל משהב"ט להחלטה שקיבל. יוצא אפוא שמנכ"ל משהב"ט קידם החלטת ממשלה להעתקת המש"א ל"ציפורית" על בסיס תהליך קבלת החלטות לא סדור ולא תקין. יוצא אפוא שעל אף שההצדקה לבחינת רפ"ט נוכח מיזוג אט"ל עם זרוע היבשה לא השתנתה, החליט אג"ת לבטל את הבחינה שנקבעה בפקודת העבודה של תר"ש "גדעון" ואת הבחינה שראש אג"ת סיכם שתבוצע באוגוסט 2016, זאת עקב החלטת מנכ "ל משהב"ט מאוקטובר 2016 , החלטה שכאמור קיבל בתהליך לקוי. בביקורת עלה כי על אף הנחייתו האמורה של שר הביטחון דאז, לא נמצאה בדוח הצוות התייחסות מפורשת לחלופה של רכישת טנקים מחו"ל, למעט ציון יתרונות וחסרונות לחלופת אזרוח מנת"ק, שעשויים להיות רלוונטיים גם לחלופת רכישת טנקים מחו"ל. בחינה של רכישת טנקים מחו"ל יכולה הייתה לאפשר למשהב"ט ראייה רחבה של החלופות העומדות לפניו לצורך קבלת החלטות. עוד עלה בביקורת כי הצוות לבחינת מנת"ק לא נפגש עם גורמים במשהב"ט ובצה"ל מתחום הכלכלה והתקציבים, ובהם נציגי יחידת הכלכלן הראשי למערכת הביטחון ונציגי אגף התקציבים, שחשוב היה לשמוע את עמדתם, וכאמור, לא הביא לידי ביטוי במסקנותיו ובהמלצותיו את כלל השיקולים הכלכליים והתקציביים.	משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי עדכון בעל פה של שר הביטחון דאז ושל ראש מטה שר הביטחון דאז במחירו של טנק בחו"ל, ותגובה על ממצאי הביקורת ולפיה קיים פער בעלויות אינם תחליף לבחינה סדורה וייעודית של חלופת רכישת טנקים מחו"ל במסגרת דוח הצוות לבחינת מנת"ק. על בחינה כזו לכלול, בין היתר, פירוט עלויות ושיקולים לוגיסטיים, מבצעיים וטכנולוגיים.	469
משרד האוצר . נציגויות משרד האוצר ובנק ישראל בחו"ל לא נמצא בבנק ישראל תיעוד לדיון ההנהלה ברמת נגיד בנק ישראל דאז בדוח המלצות הצוות לבחינת הפעילות של הנציגות בניו יורק משנת 2012 .ואת ההמלצות שהתקבלו בביקורת שערכו נציגי משרד מבקר המדינה במשרדי המשלחת ל- OECD נמצא כי המשלחת אינה מתפקדת כיחידה אורגנית אחת, וכי שיתוף הפעולה והתיאום בין נציגויות המשרדים השונים במשלחת לקוי. להלן דוגמאות: נמצא כי לא קיימת תוכנית עבודה משותפת עבור כלל המשלחת, המתכללת בין היתר את יעדי משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד החוץ. כמו כן נמצא כי בעוד שלנציגות משרד האוצר ולנציגות משרד הכלכלה קיימות תכניות עבודה שנתיות, לנציגות משרד החוץ לא קיימת כלל תוכנית עבודה. על אף החשיבות שבהצטרפות מדינת ישראל ל - OECD נמצא כי לא קיימת עבודת מטה הנוגעת ל מבנה המשלחת , הרכבה וחלוקת הסמכויות בין המשרדים השונים בה ובכלל זה הצבת יעדים ומטרות ברורים ומדידים. נמצא כי לא קיימת הסכמה בין בנק ישראל לממשלה בנוגע לתשלומים שתשלם הממשלה עבור השירות ים הבנקאיים שמעניק בנק ישראל כמתחייב מסעיף 48 לחוק בנק ישראל . כמו כן, מתשובת בנק ישראל עולה כי אף שטיוטת הסכם שירותי ניהול חשבון קיימת כבר יותר משלוש שנים, היא טרם הבשילה לכדי הסכם סופי. על בנק ישראל ומשרד האוצר להסדיר בהקדם את הסכם שירותי ניהול החשבון של הממשלה בבנק ישראל, כמתחייב מהוראות החוק. לא נמצא תיעוד לכך שנציגות בנק ישראל בניו יורק עדכנה את נציגות משרד האוצר בדבר הקפאת השימוש במערכת והפסקת השימוש בה. נמצא כי חלפה מעל שנה מאז הקפאת השימוש במערכת להעברות כספים מהנציגות בשעת חירום וכחמישה חודשים מאז ההחלטה על הפסקת השימוש באותה מערכת, עד שהוגדל היקף ההעברות לשעת חירום על אף שללא הגדלה זו סכום ההעברה עלול שלא להספיק לו היה מתעורר הצורך בעת חירום. נמצא כי על אף החלטת בנק ישראל לעדכן את היקף ההעברות לשעת חירום, בשל החשש כי הוא עלול שלא להספיק בשעת חירום, הוא לא פנה לאגף החשכ"ל כדי לקבל אומדן של הסכום84 שיידרש להעביר לממשלה בשעת חירום, ולפיכך לא ברור אם הסכום והרכב ההעברות החדשות יענו על צרכי הממשלה בשעת חירום. משרד מבקר המדינה מעיר לבנק ישראל כי במצב הקיים עדיין על ול להיווצר מצב בו הבנק, בשעת חירום, לא יוכל להיענות לבקשת הממשלה לקבלת מקדמה ארעית על אף שאינה חורגת מסכום של 10 מיליארדי ש"ח הקבוע בחוק. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל כי העבודה אינה כוללת התייחסות לכספים שיידרשו לצורך רכישות ציוד בעת מלחמה וכי אף שכרית הנזילות המוחזקת ב -61FED נועדה להתמודד בין היתר עם סיכון של מלחמה כוללת, היא אינה מפרטת מענה לחשיפה זו. עוד עולה כי החשיפה בגין הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה גם אינה כוללת תרחיש של מלחמה, וכי אין כל התייחסות בעבודה לגבי שימוש בכספים הנמצאים בכרית הנזילות במקרה של נתק בקשר עם הארץ שעשוי לקרות בשעת חירום. על אגף החשכ"ל בחישובו את היתרה הנזילה העומדת לרשות הממשלה, הכוללת את כרית הנזילות ב -FED וקווי אשראי מבנק ישראל, להביא בהקדם בחשבון את כלל החשיפות הפיננסיות של הממשלה, ובכלל זה את החשיפה הפיננסית בשעת מלחמה. בנוסף עליו להביא בחשבון את היתרה הנדרשת במקרה של ניתוק קשר עם ישראל. כמו כן, עליו לקבוע מנגנון תיאום אפקטיבי יחד עם בנק ישראל לצורך ניהול יעיל של כרית הנזילות של הממשלה.	על אף קיומה של עלות להחזקת נכסים בעלי נזילות גבוהה, לא נמצא כי עבודת המטה בבנק ישראל שבחנה את יתרת המט"ח הנדרשת ברמת נזילות יומית, הוכנה בתיאום עם אגף החשכ"ל, בכל הקשור ליתרה הנדרשת על ידי הממשלה בשעת חירום.	470
משרד האוצר . מינהל הרכש הממשלתי משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רכש עצמאי על ידי משרד שעה שקיים מכרז מרכזי בתוקף, דבר המהווה הפרה ברגל גסה של חובות הקבועות בתקנות חובת המכרזים. גם כאשר משרד סבור כי המוצר הדרוש לו אינו נכלל ברשימת המוצרים שניתן לרכוש במסגרת המכרז המרכזי הרלוונטי, אין כל מקום לבצע התקשרות עצמאית לרכישתו. על המשרד להעלות את הסוגיה לפני מינהל הרכש ולבקש להכניס את המוצר למכרז. לחלופין, עליו לפנות לוועדת הפטור ולבקש פטור מרכישת המוצר באמצעות המכרז המרכזי. לא נמצא כי מינהל הרכש פועל כנגד משרדים ויחידות סמך ה"עוקפים" את ההתקשרויות שנעשו באמצעות המכרזים המרכזיים ללא קבלת פטור כנדרש על פי התקנות. המינהל מסתפק בשליחת מכתבים בלבד לאותם משרדים המפירים את תקנות חובת המכרזים והוראות התכ"ם. משרד מבקר המדינה מעיר למינהל הרכש כי עליו לבחון את דרכי ההתמודדות עם הגופים המפירים על מנת להבטיח את קיום הוראות הדין ולוודא שימוש אפקטיבי במכרזים המרכזיים וכדי למנוע הפרות שיש בהן כדי לפגוע ביעילות הרכש ואף פותחות פתח לגלישה במדרון חלקלק, העלול להביא למעשי שחיתות. משרד מבקר המדינה מעיר כי גיבוש תבניות מסמכים אחידות להכנת מכרז וחוזה התקשרות יקצרו את הזמן הדרוש להכנת מסמכים אלו על ידי המשרדים, ובכך יביא ו לייעול ולקיצור תהליכי הכנתם ופרסומם של מכרזים במשרדי הממשלה. על מינהל הרכש בשיתוף הלשכה המשפטית לפעול בהקדם להשלמת כתיבת התבניות. נמצא כי דוחות סיכום ההתקשרות שהכין מינהל הרכש אינם כוללים סקירה וניתוח של נתונים על אודות היקפי הרכש של המשרדים. נוסף על כך, הדוחות גובשו מספר חודשים מצומצם לפני סיום תקופת ההתקשרות המקורית ולא שנה לפני תום המכרז, כפי שקובע הנוהל, דבר שמצמצם את זמן ההחלטה בנוגע להמשך ההתקשרות. מעבר למענה שנותן מינהל הרכש לפניות ולתלונות של המשרדים במהלך תקופת ההתקשרות, מן הראוי כי יגבש תוכנית בקרה מסודרת. תוכנית זו תכלול למשל ביצוע ביקורות עומק וסקרי שביעות רצון על מכרזים מרכזיים אחת לתקופה , קיום פורומים קבועים עם מנהלי הרכש ועם ספקים כדי לשמוע את דעתם בנוגע למכרזים קיימים ועתידיים, וכדומה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מינהל הרכש להקפיד שפרק הזמן שבין פרסום הכוונה להוצאת המכרז לבין מועד פרסומו יהיה קצר, שאם לא כן, נמנעת מהמשרדים השונים האפשרות לרכוש את השירותים או המוצרים הנחוצים להם במשך תקופה ארוכה. כמו כן, עליו להתאים את כותרות המכרזים לתכולתם, אחרת כותרת המכרז בפני עצמה תמנע ממשרד ממשלתי לערוך התקשרות ולרכוש מוצרים או שירותים על פי צרכיו, אף שאין כוונה לעורכי המכרז ליצור מצב מסוג זה. מתשובות מנהלי הרכש במשרדים עולה כי מינהל הרכש אינו עומד בלוחות הזמנים שהוא קובע לפרסום מכרזים מרכזיים, ואינו מודיע למשרדים די זמן מראש על יציאה למכרז עתידי או על כוונתו שלא לחדש מכרזים מרכזיים קיימים. בבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי אין במינהל הרכש נוהל המסדיר את הפעולות שיש לבצע בתהליכי ניהול ההתקשרות, הפיקוח, הבקרה והפקת הלקחים מביצוע מכרזים מרכזיים. עוד עולה כי אין הור את תכ"ם שקובעת כי על המשרדים להעביר למינהל הרכש אחת לתקופה חוות דעת על הספקים הזוכים במכרז מרכזי ומידע על אודות עמידת הספקים בתנאי ההתקשרות מבחינת איכות המוצרים, לוחות הזמנים, איכות השירות ועוד . גם כשיש החלטה של המינהל שלא לממש אופצייה במכרז קיים שעומד להסתיים, עליו להכין דוח סיכום התקשרות המפרט את הסיבות להפסקת המכרז או לאי-חידושו, אשר יתרום לתהליכי הפקת הלקחים. כמו כן, על מינהל הרכש להודיע למשרדי הממשלה די זמן מראש על אי-מימוש אופצייה במכרז קיים כדי לאפשר להם להתארגן בהתאם לכך (למשל, פרסום מכרז בעצמם). ב. בסוף חודש מאי 2017 סיימה את תפקידה מנהלת מינהל הרכש ועד למועד סיום הביקורת - פברואר 2018 - טרם מונה לה מחליף קבוע. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את השארתו של מינהל הרכש ללא מנהל במשך זמן כה רב. . עוד עולה כי לרוב מתמנ ה לתפקיד מנהל מינהל הרכש חשב כחלק מסבב חשבים 17 ,למספר מצומצם של שנים, ובדרך כלל ללא ידע נחוץ וללא התמחות בתחומי הרכש והלוגיסטיקה. נוסף על כך, קצב תחלופת מנהלי מינהל הרכש בעשור האחרון הינו גבוה, ו משנת 2005 עמדה תקופת האיוש הארוכה ביותר של תפקיד זה על ארבע שנים. שאר המנהלים התמנו לתקופות של שלושה חודשים, עשרה חודשים, שנה וחצי, שנתיים וארבעה חודשים, ושלוש שנים ושלושה חודשים. התחלופה הגבוה ה של מנהלי מינהל הרכש והעובדה שבדרך כלל אין הם מגיעים מתחום הרכש מקש ות על תפקוד רציף ויעיל, על למידת התפקיד ועל השלמת רפורמות במינהל הרכש ובמשרדי הממשלה, ופוגעות ביכולת לגבש חזון ולהתוות מדיניות בתחום הרכש הממשלתי. על אגף החשכ"ל לבחון האם ראוי להשאיר את תפקיד מנהל מינהל הרכש במסגרת סבב החשבים, או שמא יש להעדיף למנות מנהל המתמחה בתחום הרכש.	.מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בטרם הועברו חלק מעובדי מינהל הרכש לחברת ענבל לא שקל אגף החשכ"ל פתרונות נוספים למבנה מינהל הרכש, כגון הפיכת ו ליחידת סמך או לחברה ממשלתית שמתמחה ברכש , כפי שנעשה במדינות מובילות בעולם וכפי שהמליצה ועדת המשילות . השינוי הארגוני במינהל הרכש למעשה פתח יחידה שלמה של המינהל בחברת ענבל, שעובדיה מנותקים פיזית ומקצועית ממינהל הרכש. הדבר מתבטא, בין היתר, בשייכות ארגונית שונה ובמתכונת העסקה שונה.	471
משרד הכלכלה והתעשייה . התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון משרד מבקר המדינה מציין כי לנוכח השינויים שכבר מתרחשים, יש מקום לעבודת מטה שתבחן את השפעתם האפשרית על שיקולים תכנוניים ואת הצורך בהתאמת מדיניות התכנון לצרכים המשתנים. משרד מבקר המדינה מציין כי לרוב היישובים לא אושרה תוכנית מתאר כוללנית, וליישובים רבים אף אין תוכנית מתאר מקומית . כמו כן, לעיתים יש מקום לבחון את התכנון של שטחי מסחר בראייה אזורית ולא רק בראייה יישובית. על משרד המשפטים לקדם תיקון לחוק הגנת הפרטיות, שייתן מענה לסוגיות חשובות ורלוונטיות בעידן המסחר המקוון. מענה כאמור לא ניתן בתיקון הנוכחי שהועבר לקריאה שנייה בכנסת או בתקנות הגנת הפרטיות. המסחר המקוון צובר תאוצה בעידן הזה ותפקידה של הרשות להגנת הפרטיות הופך משמעותי יותר. בהמשך לפעולותיה של הרשות, עליה לשקול להפנות משאבים גם לטיפול בהשלכות של המסחר המקוון על הגנת הפרטיות של הצרכנים. משרד מבקר המדינה מעיר לחברת הדואר ולמינהל המכס כי עד כניסתה לפעולה של המערכת החדשה למחשוב כל החבילות החייבות במס עליהם לפעול למציאת מנגנון שבו יוזנו למערכת הקיימת גם סיבת העיכוב של החבילות המעוכבות, מועד תחילת העיכוב ומועד סיום הטיפול בחבילה. נתונים אלו יועברו באופן מיידי לרשות המוסמכת הרלוונטית והיא תוכל לטפל בזמן אמת בחבילות המעוכבות, ובכך לקצר את מועדי העיכוב. המסחר המקוון הוא תופעה ההולכת ומתחזקת בשנים האחרונות ומוצאת את ביטויה גם בשוק העבודה. מן הראוי שהמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, ובראשם משרד העבודה, יידרשו לסוגיית ההכשרה המקצועית בנושא המסחר המקוון לאוכלוסייה הכללית ולא רק לאוכלוסיות יעד מסוימות. על המשרדים הרלוונטיים לגבש תפיסה כוללת בנוגע למקצועות החדשים והמתפתחים בשוק המשתנה. על המשרד לשוויון חברתי ועל המועצה לצרכנות לשלב ידיים ולאגם משאבים כדי למפות את הצרכים והחסמים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ולגבש עבורה תוכנית ייעודית גם לנושא הצרכנות במרשתת. על המועצה לצרכנות לתת דגש על נושא המסחר המקוון בסדנאות שהיא מעבירה ולתת סיוע בנושא, בייחוד משום שהמסחר המקוון מהווה תשתית נגישה ונוחה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים לרכישת מגוון רחב של מוצרים מהארץ ומחו"ל במחירים תחרותיים. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פתיחתם של מגוון קורסים בנושא המסחר המקוון. כדי לבדוק את יעילות התוכנית למסחר מקוון, על הסוכנות לבצע סקרים מקיפים יותר על טיב התוכנית ולדאוג לכך שתשיב עליהם קבוצה גדולה יותר של משתתפים. החקיקה הקיימת כוללת הגדרות לא עדכניות של מושגי מפתח, והיא אינה נותנת מענה לסוגיות משמעותיות במסחר המקוון; למשל - מהי טיבה של ההסכמה שנדרש אתר לקבל לצורך איסוף פרטים אישיים ונתונים על צרכן, כגון שמירה של היסטוריית החיפוש ושל היסטוריית הרכישות, והאם הצרכן זכאי לשנות את פרטיו האישיים באתר, למחוק את הפרטים או להפסיק את עיבוד הפרטים על ידי האתר. החקיקה אף אינה מתייחסת למצבים שכיחים בעידן המסחר המקוון, כגון קבלת נתוני רכישות של נפטר מאתר מסחר מקוון או מחיקת פרטיו האישיים. . משרד מבקר המדינה מעיר לחברת הדואר כי פעולות ידניות הן פתח לטעויות ולעיכובים אפשריים. על החברה לקדם את האוטומטיזציה של בית המיון כדי לייעל את הטיפול בחבילות. על מינהל התכנון ועל הרשויות המקומיות לתת את דעתם על השינוי בתמהיל הצריכה ועל השפעתו על מרכזי המסחר הקיימים והעתי דיים במרחב הפיזי. כפועל יוצא מכך, וככל שיעלה הצורך, על גופים אלו לבחון את הצורך בגיבוש קווים מנחים לתכנון אזורי מסחר בתוכניות המתאר לסוגיהן, מיקומם ופריסתם המרחבית. כמו כן, עליהם לשקול לקבוע מנגנונים שיבטיחו ניצול יעיל של הקרקע בהקשר של תכנון שטחי מסחר גדולים, כגון קניונים, למשל במסגרת הוראות תמ"א 35 או באמצעות קביעת עקרונות לתמהיל שימושים.	משרד מבקר המדינה מעיר לסוכנות ולמכון היצוא כי בדומה לשיתוף הפעולה בין משרד העבודה לסוכנות, עליהם לבחון יחד אם יש מקום לשיתוף פעולה ביניהם או לכל הפחות לשיתוף ידע בקורסים אלו ובקורסים דומים בעתיד, בכפוף לשמירה על זכויות יוצרים. על גופים אלו לבחון במהלך הזמן לא רק את שביעות הרצון של המשתתפים בקורסים אלא גם אם הקורסים שהם מעבירים הם אכן הדרך היעילה והנכו נה ביותר לסייע למשתתפים להשתלב בעידן המסחר המקוון.	472
משרד הכלכלה והתעשייה . המעבדה הלאומית לפיזיקה נמצא כי במהלך השנים הפסיקה המל "פ להשתתף בב דיקות משוות, למעט בתחום זמן ותדר, תחום שהיא עדיין עוסקת בו. ולכן אין מידע על המל"פ במפתח השוואה בין -לאומי. יתר על כן בעקבות צמצום כוח האדם המקצועי וסגירת מחלקות המל"פ נציגיה חברים רק באחת מעשר הוועדות המייעצות הבין-לאומיות לקביעת תקנים מטרולוגיים של ה-BIPM, ובכך ישראל מחמיצה הזדמנות להשפיע על קביעת תקנים אלו. משרד הכלכלה טרם החליט אם להפעיל את המל"פ כמעבדה פעילה וכפועל יוצא מכך לתקצב תוכנית הכשרה, והדבר עלול לפגוע בשיקום המעבדה בשנים הקרובות. העיכוב בקבלת ההחלטה על הכשרת עובדים חדשים והעובדה שבדיקות משוות מתקיימות רק פעם בכמה שנים בכל אחד מהתחומים - עלולים להביא לכך שגם אם יחליט משרד הכלכלה להרחיב את פעילות המל"פ יימשך תהליך הסמכתה מחדש שנים רבות. על משרד הכלכלה לתת דעתו גם לעניין זה. 2. בשנת 2019 אמורה לפרוש לגמלאות העובדת היחידה שמועסקת במחלקת זמן ותדר. הזמן הנדרש לגייס ולהכשיר עובד חדש למחלקה זו מוערך על ידי עובדי המל"פ בשנתיים. בעת הביקורת הנוכחית טרם החל משרד הכלכלה בתהליך גיוס עובד חדש. יצוין כי בדוח בדיקה של ה-BIPM מ-200922 הוער שיש צורך להעסיק במחלקת זמן ותדר שני עובדים לפחות לאור מהות התפקיד, ובאותה עת הועסקה עובדת אחת בלבד. משתמע מכך שבמועד פרישת העובדת עלולה המעבדה להיסגר, וההשקעה בשעונים אטומיים חדשים ובציוד נלווה תרד לטמיון, ולא יהיה גורם מוסמך לבצע מדידה מדויקת של הזמן האטומי בישראל - תפקיד שמוטל על המל"פ מתוקף הסכם ה-MRA וכקבוע בחוק קביעת הזמן. .יש לראות בחומרה את התנהלות משרד הכלכלה שהביאה להפסקת רוב פעילות המל"פ בלי למצוא חלופה. בעשור האחרון לא עשה משרד הכלכלה די כדי לקדם את המל"פ, ופעילותה הופסקה בהדרגה. במועד סיום הביקורת המל "פ אינה מתפקדת בהתאם למשימות שהוגדרו לה ולהסכמים הבין-לאומיים בתחומי פעילותה. פעילות ה אינה תואמת את הסטנדרטים הנדרשים מן התעשייה בארץ, וממילא היא אינה עומדת בסטנדרטים בין -לאומיים. אי -העמידה בסטנדרטים פוגעת במחקר ובפיתוח התעשייה המקומית, ועלולה לפגוע גם ביצ וא הישראלי ובפעילותה הבין-לאומית של ישראל. היעדר התייחסות מספקת, חזון והנהגה מצד משרד הכלכלה בנוגע לעתיד המל"פ הביא אותה למצב שבו נסגרו יחידותיה, הוסרה הסמכתה הבין-לאומית, רוב לקוחותיה נטשו אותה , ועל אף המשאבים הכספיים שהושקעו בה תרומתה למשק היא מזערית. מדוחות הביקורות הקודמים שפרסם משרד מבקר המדינה בתחום המטרולוגיה ומן הביקורת הנוכחית עולה הרושם שמשרד הכלכלה אינו מייחס חשיבות ראויה לנושא המטרולוגיה, ולכן אינו פועל באופן סדור ומובנה לקביעת מטרות, יעדים ותוכניות עבודה לגופים העוסקים בתחום זה. צורם במיוחד הפער בין מעמדה הטכנולוגי המתקדם של ישראל בעולם לבין המצב החמור של מעבדתה הלאומית לפיזיקה. הזדקקותן של חברות ישראליות לשירותי מעבדות בחו״ל היא תעודת עניות לתעשייה הישראלית. משרד הכלכלה לא ניהל תהליכים מובנים לקביעת המשך דרכה של המל"פ. מצד אחד הוא רכש ציוד חדיש ומימן בניית מעבדה חדשנית ומצד אחר הוא לא השקיע בגיוס כוח אדם מקצועי ובטיפוחו, וכתוצאה מכך הביא לב זבוז של כספי ציבור . כדי לסייע למשק הישראלי להיפתח ולהמשיך לספק שירות ומוצרים ברמת דיוק גבוהה, יש חשיבות רבה למתן שירותים מטרולוגיים מרכזיים לציבור. משרד מבקר המדינה מעיר לשר הכלכלה ולמנכ"ל משרדו, האחראים מתוקף תפקידם על המל"פ, שעליהם להכריע אם להפעיל את המ עבדה כמעבדה לאומית ראויה לשמה ו לאפשר לה למלא את התפקידים הממלכתיים שהוטלו עליה מכוח הנחיית השר משנת 1985 ומתוקף ההסכם הבין -לאומי שנחתם עם .BIPM ב-2003 - או שמא לסגור את המל"פ ולמצוא דרךחלופית ראויה לספק את השירותים הנדרשים למשק הישראלי. משרד מבקר המדינה מעיר כי על שר הכלכלה ועל מנכ"ל משרדו להחליט בהקדם אם יש להפעיל את המעבדה הלאומית לפיזיקה כמעבדה ממלכתית ראויה לשמה או לסגור אותה ולהעביר את תחומי פעילותה, בכלל זה זמן ותדר, לידי גוף אחר. אם יחליט המשרד לשקם את המל"פ, עליו לקבוע חזון ודרך לפיתוח המטרולוגיה בישראל. לשם כך על משרד הכלכלה לקבוע את מספר המשרות הנדרש לפעילויות, לגייס כוח אדם חדש בעל אופק שירות ארוך טווח, לבנות ת וכנית הכשרה לעובדים, להכין תוכנית הבראה הכוללת הרחבת תחומי הפעילות של המל"פ ולשריין די תקציב כדי לוודא שהיא תפעל כיאה למעבדה לאומית. מהאמור בדוח זה עולה כי משרד הכלכלה הביא להפסקת רוב פעילות המל"פ מפני שלא גויסו עובדים חדשים קודם קבלת החלטה שלטונית לסגור את המל"פ. מצד שני הזרים המשרד כספים לבניית מבנה חדש ורק לאחר מכן ביצע עבודת מטה לשם קבלת החלטה על עתיד המעבדה. דרכי פעולה אלו הביאו לבזבוז כספי הציבור. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת משרד הכלכלה כי בכל חלופה שיבחר לנקוט כדי להפעיל את המל"פ, יהיה עליו לבחון גם את ה אסדרה המשפטית הנדרשת לשם כך, ובין היתר, בעניין מעמד ה החוקי של המעבדה כגוף המייצג את מדינת ישראל לפני גורמים בין-לאומיים בתחום המטרולוגי. ב-2012 שיפץמשרד הכלכלה חלקית את בניין המל"פ בעלות של כ -1 מיליון ש"ח. למרות השיפוץ, עקב הירידה בפעילות המל"פ וסגירת רוב מחלקותיה לא ביקש משרד הכלכלה מה-BIPM ,לבצע בדיקה חוזרתולכן תעודות הכיול שהמל"פ מנפיקה אינן מוכָּרות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי ה החלטה להשקיע מיליוני ש"ח במבנה חדש אמורה להתבסס על עבודת מטה מסודרת ומדוקדקת, הכוללת תחזית תחומי פעילות המל"פ וכוח האדם שיועסק בה בעתיד. אולם הביקורת העלתה שלא נעשתה עבודה כזו, וכי תוכנית הבנייה אושרה ללא קשר לעובדה שהמשרד הפסיק לגייס עובדים חדשים במקום אלו שפרשו ולכך שמחלקות רבות נסגרו . השקעת המשרד במעבדה, בסכום של כ-13 ,מיליון ש"חלצורך התאמת המבנה לצרכיה המיוחדים של המל"פ, עלולה לרדת לטמיון בשנים הקרובות, אם תתקבל החלטה שלא "להחיות" את המל"פ. .הבדיקה העלתה כי המועצה המייעצת התכנסה פעמים ספורות לאחר הקמתה, והיא אינה פעילה זה יותר מ-30 שנים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי יש מקום לבחון את הצורך להפעיל שוב את המועצה המייעצת, על ידי בחירת נציגים מתחום המטרולוגיה, כדי לייעץ לשר בתחום זה ולהגדיר מחדש את תפקידי המל"פ . כינוס המועצה עשוי לסייע בקבלת החלטה על עתיד המל"פ ובקביעת מדיניות ארוכת טווח בנושא הכיול כפי שהוגדרה בהנחיית השר בשנת 1985 ; כמו כן היא תסייע בהכנת תוכנית העבודה השנתית ות וכנית העבודה הרב -שנתית, וכן תקדם הכשרת כוח אדם מקצועי ובניית שיתוף פעולה עם האקדמיה . הידע המקצועי בתחום המטרולוגיה שבו תחזיק המועצה עשוי לסייע למנהלי משרד הכלכלה, שאינם בקיאים בתחום זה, לקבל החלטות מושכלות לגבי המל"פ. .מהתרשים ומהנתונים על צמצום בכוח אדם במל"פ עולה כי הייתה ירידה מתמשכת בפעילות המל"פ בשני העשורים האחרוני ם. הירידה בכוח אדם הביאה לסגירת מחלקות ולהפסקת שירותי המל" פ לתעשייה בכל התחומים למעט זמן ותדר.	ביטול ההכרה הבין-לאומית במל"פ: בשנת 2009 הפסיקה ה-BIPM את הכרתה בתעודות כיול שמל "פ הנפיקה מפאת ליקויים רבים שנמצאו בתפקודה, ובשנת 2010 ביטלה הרשות להסמכת מעבדות את הכרתה בתעודות כיול שהנפיקה המל"פ. כתנאי לקבל הסמכת הרשות, מעבדות נדרשות לכייל את מכשיריהן באמצעות מכשירים ברמת דיוק גבוהה יותר, כגון אלו שברשות המל"פ. הפסקה במתן השירות של המל"פ בארץ הציבה לפני כ -130 לקוחות המל"פ את הקשיים האלה: הוצאות עבור הובלת מכשירים לחו"ל לביצוע בדיקות כיול; תשלום מחיר גבוה יותר מהתעריף של המל"פ עבור השירות; הארכת הזמן הנדרש ל קבלת השירות מחו"ל לעומת קבלתו בארץ; צורך בהחזקת ציוד חלופי שישמש בעת שליחת הציוד לכיול בחו"ל ; קשיים לתעשייה הבי טחונית בכיול מכשירים רגישים. לעיתים נאלצו מפעלים, מטעמי אבטחת מידע, לרכוש ציוד יקר לצורכי כיול עצמי. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש להצר על כך שבמשך עשור לא דנה הנהלת משרד הכלכלה בגיוס עובדים חדשים למל"פ ולא פעלה לביצוע הפעולות הנחוצות כדי להחזיר את ההכרה של ה -BIPM במל"פ. כתוצאה מכך נסגרו בה מחלקות ופעילות המעבדה פחתה באופן משמעותי. רק בשנת 2015 ,, לאחר שרוב מחלקות המעבדה נסגרו ורוב העובדים פרשו הזמין המשרד מגוף חיצוני (חברה א') דוח על פעילות המל"פ (ראו להלן בפרק הדן בנושא עתיד המל"פ והדיון בנחיצותה).	473
הרשות הממשלתית למים ולביוב . היבטים בהתנהלות איגודי ערים לביוב, בפיקוח עליהם ובאסדרתם .יוצא אפוא כי רשות המים לא אישרה את התקציב של איגוד איילון לשנת 2015 במשך כל שנת הכספים. הרשות אישרה את התקציב לשנת 2016 רק לאחר מחציתה הראשונה, וגם במשך רוב שנת 2017 פעלהאיגוד בלי תקציב מאושר בידי רשות המים. יוצא אפוא כי בשנים 2015 ,2016 ו-2017 לא היהלאיגוד הערים דרום השרון המזרחי במשך כחצי שנה תקציב מאושר בידי רשות המים, אף שהגיש את התקציב לאישור בדצמבר של השנה הקודמת לשנת התקציב. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים שכדי שיוכל התקציב לשמש כלי אפקטיבי לניהול כספי, יש לדרוש להכינו ולהגישו לרשות המים לפני תחילת שנת הכספים, באופן שבתחילת השנה יוכל האיגוד לפעול על פי תקציב שהיא כבר אישרה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להיערך בהקדם ומבעוד מועד לאפשרות שמט"ש כפר סבא - הוד השרון לא יוכל לטפל בשפכים האמורים אם יתרחשו מקרי חירום במט"ש דרום השרון המזרחי, וכי עליה לקבוע מראש את האמצעים שיש לנקוט כדי למנוע הגלשה נוספת של שפכים או קולחים באיכות ירודה בעתיד. .משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי היערכות מוקדמת מצדה הייתה יכולה למנוע את הגלשת השפכים הגולמיים בעקבות הוויסות או לצמצמו באופן משמעותי. בין היתר היה עליה לפעול לזירוז יצירת המעטפת התקציבית למיזם הרחבת המט"ש, בייחוד נוכח הצורך שראתה לחבר רשויות נוספות שיזרימו את שפכיהן למט"ש בשעה שהוא כבר פעל מעבר לכושר הספיקה שלו. כמו כן, היה על רשות המים ועל איגוד דרום השרון המזרחי לקבוע מבעוד מועד מהן העבודות שעל המט"ש לבצע כדי למנוע הגלשת שפכים, ולא רק ביוני 2017 . בכךאפשר היה למנוע את הגלשת השפכים הגולמיים בעקבות הוויסות או למצער לצמצמה . יוצא אפוא כי במועד סיום הביקורת עלות עבודות ההנדסה האזרחית במיזם ההרחבה והשדרוג של המט"ש גבוהה בכ-11.2 מיליון ש"ח כולל מע"ם (דהיינו ב כ-28%) מהעלות על פי הצעת קבלן ב ' שעוגנה בהסכם ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגוד ערים שער הנגב כי תוספת גדולה כל כך בעלות מצביעה על תכנון לקוי ועל ניהול לקוי של המיזם. הצורך להידרש לסוגיית התשלומים לקבלנים, עולה נוכח העובדה שהם ממומנים מכספי צרכני המים והביוב ומכספי משלמי המיסים. במסגרת הפקת לקחים, ראוי שרשות המים אף תשקול להנחות את איגודי הערים לביוב, ואף גורמים אחרים המזמינים עבודות ביוב, כי בהסכמים עם קבלנים להקמת מט"שים שהמדינה משתתפת במימונם, באמצעות המילת"ב, ייכתב במפורש שמכל חשבון יופחת 5% מהסכום לצורך פיקדון בידי רשות המים. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגוד איילון כי באמצעות תכנון מראש, תוך בחינת הסיכונים של המיזם, ניתן היה להיערך מבעוד מועד לביצועו ולקבוע מראש בהסכם את לוח הזמנים לביצוע כלל העבודות הנדרשות כדי לקדם את מיזם השדרוג, לרבות אלה הכרוכות במיזם ההרחבה. משרד מבקר המדינה מציין כי ההודעה בדבר מימוש אופציית ההרחבה ניתנה לקבלן בינואר 2015 , ולעומת זאת"הקדמת התשלומים" על חשבון השדרוג בוצעה בנובמבר 2015 ובספטמבר2016 , דהיינו חודשים ארוכים לאחר שעבודות ההרחבה אושרו לביצוע. כמו כן, משרד מבקר המדינה מציין כי טענות האיגוד נמצאו תמוהות נוכח העובדה שהאיגוד עצמו פנה לקבלן והתריע לפניו על עיכובים משמעותיים בלוח הזמנים של ביצוע העבודות, ונוכח העובדה שהאיגוד המשיך ושילם גם את התשלום השני שיוחס למיזם השדרוג, וזאת אף שהקבלן המשיך להתעכב ולחרוג מלוח הזמנים של מיזם זה גם אחרי "הקדמת" התשלום הראשון. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להפיק לקחים ממיזם השידרוג של איגוד ערים איילון ולשקול לקבוע הוראות בעניין התשלומים שמשלמים איגודי ערים לקבלנים ולהגביר את הפיקוח על תשלומים אלה. .משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר האיגוד, מר דוד יפרח, כי מועצת האיגוד אינה חותמת גומי להכשרת החלטות בלתי תקינות שהתקבלו. היה עליו לכנס דיון של מועצת האיגוד ובה היה עליו להציג לפניה מידע מלא , ובין היתר להסביר לחברי המועצה כי על פי תנאי הצעת הסכם המקדמות, אין קבלן א' משלם הפרשי הצמדה או ריבית על הסכומים שהלווה לו האיגוד , ולעומת זאת האיגוד משלם לקבלן א' הפרשי הצמדה למדד הבנ ייה ולדולר ארה"ב על הסכומים שהוא דורש. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודן ולמי דן כי עליהם לפעול לקבלת רישיון עסק קבוע.	משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודי הערים דרום השרון המזרחי, שער הנגב ואיילון על שבמשך שנים טיפול ם בשפכים אינו עומד בדרישות תקנות ענבר . עליהם להשלים בהקדם את שדרוג המט"שים על מנת לעמוד ברמת הטיפול הנדרשת.	474
חברת בנק הדואר בע"מ . היבטים בניהולה של חברת בנק הדואר .יצוין כי מערכ ות המחשב שאגף הכספים משתמש בהן בביקורותיו, מערכת "מאור" ומערכת מב"ט48 ,, הן מערכות תפעוליות ישנות יחסית שאינן מאפשרות הנפקת דוחות על פי אפיונים וחתכים הנדרשים לבקרים הכספיים. מצב זה מסרבל את עבודתם של הבקרים ומונע מהם אפשרויות רבות ומערכתיות יותר לחקר הפעולו ת שנעשו ביחידות, ואשר ייצרו את אי -ההתאמה (הגירעון או עודף) ופוגע ביעילות ובחסכון משאבים. לנוכח היקף הגירעונות, המעילות ואי -הפרדת התפקידים בסגירת הקופות היומית, מוטל על הנהלת בנק הדואר לבחון את הדרכים שבהן ניתן להגביר את תדירותן של הבקרות הכספיות בסניפים ולעדכן את הנוהל בהתאם, וכן לבחון התקנת אמצעי בקרה נוספים במקומות שהדבר נדרש בהם ולקדם את שיפורן של מערכות המחשב שיאפשרו בקרה מערכתית ויעילה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על בנק הדואר לקדם ולהוציא מן הכוח אל הפועל את הנוהל האמור בקרב מנהלי הסניפים וסגניהם , ועליו להחיל אותו גם על האשנבאים שעל הקופות עצמן, גם אם במרווחי זמן ארוכים יותר, נוכח פוטנציאל מעורבותם באי -סדרים כספיים שהנוהל מיועד לצמצם. .משרד מבקר המדינה מעיר כי התקנון אינו מתייחס לתקופה שלאחר ההפרדה בלבד ויש לפעול למינויו של מבקר פנימי עצמאי לבנק הדואר בהקדם. מבדיקתו של משרד מבקר המדינה עולה כי כל אשנבאי יודע את היתרה הרשומה במחשב, כלומר את הסכום שיש להשוות אליו את הכסף שנשאר בקופה בפועל. מצב זה מאפשר לאשנבאי לבצע התאמה בין יתרת המזומן שנשארה ברשותו במקרה של עודף בקופה לבין היתרה המופיעה במחשב. משרד מבקר המדינה מעיר לבנק הדואר כי נוכח מקרי המעילות שנתגלו בשנים האחרונות והצורך לצמצמם, ולצורך יישום עקרון הפרדת התפקידים, על החברה להסתיר מן האשנבאי את יתרת הסגירה שבקופה במשך כל היום, כך שהגזבר לבדו או גורם מוסמך אחר מטעם בנק הדואר יידע את הנתון הרשום במערכת. בביקורת ומתלונות לבדיקת משך הזמן עד למענה הטלפוני עולה כי רמת השירות במוקד הטלפוני של בנק הדואר אינה משביעת רצון. משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח הסכום הגבוה יחסית הפטור כיום מחובות הזיהוי ולנוכח תפוצתם של כרטיסים אלה והאפשרות לרכוש כמה כרטיסים כאלה במקביל, על הרשות להלבנת הון לשקול הקטנת הסכום המחייב זיהוי לקוח כדי לצמצם את אפשרות ניצולו לרעה של מצב זה. הגם שהנחיה זאת של בנק ישראל אינה חלה על בנק הדואר, מן הראוי שגם המפקח על בנק הדואר יבחן אם יש מקום לאמץ נורמה זאת, שכן היא חשובה במיוחד בבנק הדואר, א שר חלק גדול מלקוחותיו משתייכים לאוכלוסיות מוחלשות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד מועד סיום הביקורת, דצמבר 2017 , טרם קוימה הוראה זאת ולא הועמד ההון העצמי הנדרש לצורך קידום המהלך.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר, למשרד התקשורת ולחברת הדואר על העיכוב הממושך במימושו של תיקון 11 . נוכח ההסכמה האמורה על הצורך ביישום הוראותיו של תיקון 11 , עליהם לפעול לאלתר לגיבוש הדרך לעמידה בהוראות התיקון.	475
חברת החשמל לישראל בע"מ . פיתוח רשת החשמל ותחזוקתה על משרד האנרגייה , על רשות החשמל ועל חח"י לנתח את הצרכים העתידיים של משק החשמל נוכח מועדי ההשבתה הצפויים של יחידות הייצור באורות רבין ובאתר רידינג. עליהם לפעול יחדיו לגיבוש תוכנית אשר תיתן מענה לצרכים הנגזרים מהשבתת התחנות, לפעול בהתאם לביצוע ההשקעות הנדרשות ברשת החשמל, ולוודא שהרשת תוכל לעמוד באתגרים הצפויים לה בשנים הבאות. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י, למשרד האנרגייה ולרשות החשמל כי רמת ההשקעות במקטע החלוקה משקפת אף היא תהליך של תת-פיתוח משמעותי המסתכ ם בכ-900 מיליון ש"ח בשנה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי חח"י תקצבה גם את פיתוח מקטע החלוקה בהיקף של כמחצית מרמת ההשקעות שנדרשה בתוכנית הפיתוח הפנימית שלה כבר מ-2013. לנוכח תת-ההשקעות של חח"י ברשת החשמל, ולאור האתגרים העומדים לפני משק החשמל בעשור הבא, נראה שתידרש השקעה כספית ניכרת כדי להמשיך את פיתוח התחרות במשק החשמל וכדי לשפר את רשת החשמל כנדרש. .גיל הרשת מתח גבוה מתח נמוך .שיעור מסך .אורך הרשת רשת מיועדת .להחלפה, .כשיעור מהרשת .בטווח הגיל שיעור מסך .אורך הרשת רשת מיועדת .להחלפה, .כשיעור מהרשת .בטווח הגיל משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגייה כי אין להשלים עם הפערים הגדולים בין היעדים בתוכנית הפיתוח לבין רמת ביצועם. פערים אלו מעידים כי הפיקוח הרגולטורי בהקשר של תכנון משק החשמל ויישומו לקה בחסר. יש לוודא שתוכניות הפיתוח מציבות יעד שיקדם את משק החשמל ובד בבד שיעד זה אינו מנותק מן היכולת לממש את התוכניות. נוסף על כך, על משרד האנרגייה לוודא כי תוכניות הפיתוח ישקפו בבירור אילו מהפרויקטים יבוצעו בסבירות גבוהה ואילו לא. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את העולה מתגובות משרד האנרגייה ורשות החשמל, ולפיהן ננקטו צעדים לגיבוש כלי בקרה יעילים. עליהם לוודא כי כלים אלה אכן משיגים את מטרתם. השינוי המבני בחברת החשמל נחוץ, בין היתר, גם כדי להפחית את המונופול על הידע בתחום תכנון תשתיות החשמל וסדר העמסת יחידות הייצור, אשר משמש את מקבלי ההחלטות והמאסדרים לצורך קביעת מדיניות, ונתון כיום בידי חח"י, שהיא גוף מפוקח ושחקן עיקרי במשק החשמל. קיימים פערים מהותיים וממושכים בין העלויות המוכרות בתעריף לבין העלויות של חח"י בפועל במקטעי הרשת השונים. פערים אלה, שמקורם הוצג לעיל, שימשו בסיס לתת-השקעות ברשת החשמל. מגמת ההשקעות במשך השנים הייתה יציבה ולא תאמה את צורכי הפיתוח של משק החשמל בישראל. יצוין כי, היקף הפערים שעליו מצביעה חח"י, בסך כ -8 מיליארדש"ח, נמוך בהרבה מיתרת ההשקעות הנדרש ות במקטע י החלוקה וההולכה - יתרה העומדת על כ-23 מיליארדש"ח59. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י, למשרד האנרגייה ולרשות החשמל כי מקטע החלוקה נתון בתהליך של תת-השקעות ניכר. על פי נתוני חח"י היקף ההשקעות הנדרש לפיתוחו עמד בדצמבר 2012 על כ-12.6 מיליארד ש"ח וההשקעות הנדרש ות לחידושו עמדו ב-2013 על9.4 מיליארד ש"ח. עד 2017 השקיעהחח"י במצטבר כ-4.6 מיליארד ש"ח בלבד בפיתוח רשת החלוקה. התוכנית לחידוש הרשת לא בוצעה, למעט ביצוע חלקי של רכיב תוכנית הבטיחות. פערים אלה בין ההשקעות המבוצעות להשקעות הנדרשות מהווים נטל כבד על משק החשמל וצרכניו , לנוכח הפגיעה באמינות האספקה. משרד האנרגייה, שהוא הגורם האמון על תכנון משק החשמל, היה מודע לכך שסיכויי ההתממשות של תוכנית הפיתוח אינם גבוהים. עם זאת, המשרד לא גיבש מענה לחוסר המתאם הניכר בין התוכנית לבין יכולות מימושה, עובדה שרוקנה מתוכ ן את משמעות התוכנית. לצד קידום יעדים חשובים כגון שילוב יצרנים באנרגיות מתחדשות, מתחייב היה כי משרד האנרגייה ייתן את הדעת גם לפער בין יעדי תוכנית הפיתוח לבין היכולת לממשם. מן הראוי שמשרד האנרגייה יגביר את הפיקוח על ביצוע תוכניות הפיתוח שהוא מאשר ויגבש כלים שיאפשרו לו לאכוף את יישומן ביעילות. .משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כי את המקדמות הייעודיות שקיבלה היה עליה לנתב להגדלת השקעותיה ברשת החשמל ולא לצמצום ההפסדים או הגדלת רווחים או להוצאות שאינן השקעות במקטעי הרשת השונים. המשמעות הנובעת מאי-ניתוב הכספים להגדלת ההשקעות ברשת היא פגיעה במשק החשמל, בפיתוח הרשת ובתועלת של צרכני החשמל. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י בהתייחס לתשובת ה, כי היא ספק שירות חיוני ומונופול במקטעי הרשת, והיא האחראית לתכנון ולהוצאה אל הפועל של תוכניות הפיתוח. כמו כן, חח"י היא גוף דו-מהותי, ומתוקף כך חלה עליה החובה לפעול לטובת הציבור, בצד שקילת שיקולים עסקיים ומציאת ה איזון בין שניהם. לאור זאת היה עליה לפעול להגדלת ההשקעות ברשת ולהביאה, לכל הפחות, לרמה המינימלית שהיא עצמה קבעה. ממצאי הדוח מלמדים כי לא כך היה. לעמדת משרד מבקר המדינה, נוסף על האפשרות לצמצם את הפערים בין עלויות החברה לתעריף החברה היא קיבלה סיוע מצד הרגולטורים ומקדמות לטובת הגדלת השקעות ברשת. אלו העניקו לחח"י גמישות מסוימת בהקצאת משאבים לטובת ההשקעה ברשת.	משרד מבקר המדינה מציין כי היקפי ההשקעות שלא בוצעו משקפים את הפערים בין צ ורכי משק החשמל לבין היקפי הביצוע בפועל. סוגי ית מקורות המימון שהעלתה חח"י אינה מורידה או מעלה מהעובדה שצ ורכי המשק לא קיבלו מענה הולם בשנים אלה, ובכלל זה הפערים הניכרים בתחום חידוש הרשת.	476
צבא ההגנה לישראל . היבטים בפעילות יחידה 9900 באגף המודיעין . למרות הנחייתו של מפקדה דאז של 9900 והנחייתו של מפקד יחידת פיענוח מרכזית דאז, מדור גיאולוגיה לא החל בכתיבת תורה כלשהי בתחום הגיאולוגיה הצבאית. הגם שמתשובת צה"ל עולה שהגיאולוגים עוברים השתלמויות בהתאם לצורך, ראוי כי מפקד 9900 ומפקד יחידת פיענוח מרכזית יבנו תוכנית סדורה ומובנית לפיתוח מקצועי לגיאולוגים במדור. .בביקורת עלה, כי רק כ-38% מהתקנים בצוותי השטח מאוישים באנשי צוות הכשירים לביצוע תפקידם. עוד עולה כי בכמה אוגדות רק איש צוות אחד כשיר; וכי בחטיבות של אוגדה מסוימת אין אנשי צוות כלל. מצב שבו קיימות מסגרות שונות העוסקות באותו התחום - הגיאולוגיה הצבאית - בלי שיש ביניהן שיתוף פעולה, עלול להביא לניצול לא יעיל של משאבים ולפערי מידע. על מפקד 9900 לוודא שהנחייתו לענייןביצוע עבודת מטה בתחום הגיאולוגיה הצבאית בראייה כלל-צה"לית ת מומש ללא דיחוי בשיתוף חה"א וגורמים רלוונטיי ם נוספים . במסגרת זו ניתן יהיה להתייחס לשאלות כגון מידת שיתוף הידע והמידע, הכשרות משותפות וממשקי עבודה משותפים בין הגופים. על קמנ"ר, לכשתוצג לו העבודה, לקדם הסדרת הנושא מול הגורמים המוסמכים ובראשם אג"ת, כדי להדגיש את חשיבותו של תחום מתפתח זה וכדי לאפשר את ניצולו באופן מיטבי. על אג"ת לקיים עבודת מטה בשיתוף אמ"ן וגורמים נוספים הנדרשים לכך בצה"ל, שתביא בחשבון את עבודת המטה של 9900 , כדי לקבוע את הסמכות הצה"לית בתחום זה. בביקורת עלו הממצאים שלהלן: 1. עד מועד סיום הביקורת המלצת מבקר צה"ל לא נבחנה ולא נדונה וממילא לא יושמה - יחידת המיפוי באמ"ן לא הוגדרה כגוף האחראי לבסנ"תים גיאוגרפיים למאמנים בכלל צה"ל, ולא הותאמו למשימה זו יכולות היחידה מבחינת תקינה, ארגון ומשאבים. 2. אי-הסדרת פעילות המדור בתחום הבסנ"תים הגיאוגרפיים ואי-הקצאת המשאבים לשם כך הביאו לעיכוב בפרויקטים של המדור בצה"ל , להיעדר תמיכה שוטפת בתוצרים הקיימים בגופי צה"ל, ולהעברת פרויקטים לביצוע לחברות אזרחיות. על מפקד 9900 ומחלקת מוד"ש להשלים את הסדרת ממשקי העבודה בין קציני השטח לצוותי השטח ולעגן בהקדם את חובתם של קציני השטח לעבור את ההכשרות המתאימות. .על יחידת המיפוי, בשיתוף גורמים טכנולוגיים ותקציביים באמ"ן, להפיץ לכלל יחידות השדה את המידע על יכולת השימוש במפות המשולבות המורכבות ולפעול להנגשת השימוש בהן ברזולוציה טובה הן בפיקודים המרחביים והן במפקדות יחידות השדה עצמן. עד מועד סיום הביקורת לא פורסמה פק"א ליחידת המיפוי וממילא לא עודכנו בה השינויים שחלו במבנה הארגוני של היחידה. ארגון הוא אחד מחמש אבני בניין הכוח9 בצה"ל, ופק"א היא נדבך מרכזי באבן בניין זאת. בביקורת עלה כי פק"אות של יחידה 9900 , של חלק מיחידות המשנה שלה ושל יחידות המודיעין של פיקוד הצפון ושל פיקוד הדרום - אינן מעודכנות. משרד מבק ר המדינה מעיר למקמנ"ר ולאג"ת כי בהיעדר פק"אות מעודכנות ליחידות אלה, הן פועלות ללא מסגרת נורמטיבית המגדירה את ייעודן, את תפקידיהן ואת פעילותן כפי שהם באים לידי ביטוי בפועל. כמו כן, היעדרן של פק"אות מעודכנות כנדרש עלול לפגוע בפיקוח ובבקרה על פעילותן של היחידות הנדרשים כדי לוודא שהן ממלאות את ייעודן ומבצעות את התפקידים שנקבעו להן.	במסגרת עדכון הפק"אות, על יחידה 9900 ,, ובכללה יחידות משנה שלה וכן על יחידות המודיעין ובפיקוד הצפון ובפיקוד הדרום להתחשב בממצאים שעלו בפרק זה. על קצין המודיעין הראשי (להלן - קמנ"ר) - מתוקף אחריותו לארגון יחידות חיל המודיעין - לוודא ביצועה של תוכנית העבודה וסיום עדכון הפק"אות כמתוכנן.	477
ארגון נכי צה"ל . היבטים בפעילות ארגון נכי צה"ל בביקורת עלה כי לפני הקמתו של בית הלוחם באשדוד הארגון הכין אומדן של עלות מחזור חיים לבית. אומדן זה נערך על בסיס ממוצע של עלויות תחזוקה של בתי לוחם אחרים שנבנו באזורים גיאוגרפיים אחרים ובזמנים אחרים, ולא על בסיס תחשיב עדכני ופרטני המותאם לבית לוחם הממוקם ליד הים. נוסף על כך האומדן שערך הארגון לעלות מחזור החיים נעשה רק לעשר השנים הראשונות להפעלתו של בית הלוחם באשדוד. משרד מבקר המדינה מעיר לארגון כי עליו להפיק לקחים מהנתונים העומדים לרשותו ולפעול להגדלת מספר חברי הארגון שיירשמו לבית הלוחם מתוך כלל חברי הארגון במחוז בטרם יחל להפעיל את בית הלוחם באשדוד. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט ולוועדת התמיכות כי היה עליהם לפעול לעדכונה של הוראת התמיכות מייד לאחר חתימת שר הביטחון על מבחני התמיכה החדשים, אולם פעולה זו לא נ עשתה, והדבר הוא בניגוד לכללי מינהל תקין. על משהב"ט לתקן את הוראת התמיכות ולהתאימה למבחני התמיכה החדשים שאישר שר הביטחון. בביקורת עלה כי המבחנים לחלוקת כספי תמיכות למוסדות ציבור המפורטים בהוראת משהב"ט אינם זהים למבחני התמיכה החדשים שלפיהם פועל משהב"ט המהווה פגיעה בכללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר לארגון כי השימוש שעושה הארגון בבית קיי שלא על פי הסכם החכירה בינו לבין רמ"י מהווה הפרה יסודית של ההסכם. על הארגון לחדול משימוש של בית ק יי המנוגד להסכם או לפעול לתיקון ההסכם. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי עליו לבחון את הממצאים ואת השפעותיהם על התקשרותו עם הארגון. משרד מבקר המדינה מציין כי ראוי שבנוסף לבקרה שמקיימת הנהלת הארגון על כל אחת מיחידותיו באמצעות תקציביהן, שבהם מוצגים גם הסכומים המועברים אל היחידות מקרן נכי צה"ל, תכין הנהלת הארגון גם תקציב מאוחד לכלל יחידותיו, מכיוון שהתקציב המאוחד יאפשר קבלת תמונה מלאה יותר ובקרה נוספת על פעילות כלל הארגון. משרד מבקר המדינה מעיר לארגון כי לפי מטרות קרן האחזקות נדרש מקור מימון עצמאי המיועד למימון פעילותם של בתי הלוחם בכל עת. נוכח הגידול הניכר בהיקף התמיכה של קרן נכי צה"ל בתקציבי בתי הלוחם מחד גיסא והקיטון בהיקף נכסיה של קרן האחזקות מאידך גיסא, ראוי היה כי הנהלת הארגון תבחן את היקפה הכספי של קרן האחזקות ותעדכנו בהתאם לתוצאות הבחינה. משרד מבקר המדינה מעיר לארגון כי נוכח העובדה שהארגון מממן את הפעילות השוטפת שלו ומבצע את מרבית הפרויקטים שלו בהתבסס על גיוס תרומות ותמיכות כספיות שהשגתן כרוכה בחוסר ודאות, ומאחר ש אי- קבלתן של חלק מהתרומות ומהתמיכות האלו עלולה לערער את הבסיס התקציבי של הארגון לאורך זמן , על הארגון לבחון את עדכונה של התר"ש מדי שנה בשנה. בביקורת הנוכחית עלה כי בדצמבר 2015 לא עדכן הארגון את התר"ש לשנים 2016 - 2020 . עוד עלה בביקורת הנוכחית כי בפברואר 2017 עדכן הארגון את התר"ש לשנים 2017 - 2021, וכי באותו החודש דיווח מנכ"ל הארגון לחברי הוועד הארצי כי התר"ש עודכנה, ואולם עד מועד סיום הביקורת לא אושרה התר"ש בוועדת הכספים ובוועד הארצי.	משרד מבקר המדינה מעיר לארגון כי תר"ש נועדה לשמש כלי ניהול מרכזי המסייע לארגון לתכנן את פעילויותיו על פי המטרות והיעדים לטווח הקצר ולטווח הארוך, וכן נועדה לשמש בסיס לתוכנית העבודה השנתית שלו. נוכח כל האמור לעיל, היה על הארגון לעדכן מדי שנה בשנה את התר"ש בהתאם להחלטת ועדת הכספים. משלא עשה כך בשנת 2015 בנוגעלתר"ש לשנים 2016 - 2020 , ראוי היה כי הוא יקבל את אישורם של ועדת הכספים ושל הוועד הארצי לאי-עדכון התר"ש לשנים 2016 - 2020 זאת ועוד, משהכין הארגון תר"ש מעודכנת לשנים2017 - 2021 היה עליו לאשרה בוועדת הכספים ובוועד הארצי.	478
רשות המיסים בישראל . הטמעת המלצות הוועדה להפקת לקחים בעקבות פרשת רשות המיסים משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי עליה לבנות תוכנית להטמעת מדרג הסמכויות בכל המשרדים האזוריים. נוסף על כך , מן הראוי לעגן את מדרג הסמכויות במערכת המחשוב באופן ששומה לא תוכל להיות משודרת במחשב ללא אישור ו של הגורם המאשר. הועלה כי עדיין לא הוגדר קוד מחשב שבו תסומן מעורבות פקיד השומה בעריכת השומה של נישום מסוים. על הרשות לפעול להסדיר בנוהל מפורט את דרכי הסימון של מעורבות פקיד השומה, או גורם בכיר ממנו, במאגר הממוחשב שלה . משרד מבקר המדינה מעיר כי במציאות שבה כל מפקח מס מנהל מדי חודש עשרות שעות של דיוני שומה, מן הראוי לבחון את המלצות בית המשפט כפי שצוטטו לעיל בדבר דרך עריכת התרשומות וביצוע הקלטות, לפחות בדיוני שומה חשובים ועקרוניים, ובדבר תהליכי בקרה ופיקוח על מילוי הנחיות אלה בידי עובדי משרדי השומה, בכל הדרגים. .בביקורת עלה כי הטיפול בפניות אנונימיות בנושאים שונים ברשות המיסים הוא תופעה נפוצה שהשתרשה וממשיכה להתקיים ברשות זה שנים רבות. הבעייתיות בתופעה זו נובעת מכך שבעצם הפנייה האנונימית נעשה סוג של "מכרז" בין משרדי השומה כדי להשיג לנישום את תוצאת המס המינימלית. מצב עניינים זה אינו ראוי, ועל הרשות לפעול למיגור תופעה פסולה זו. . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי עליה להשלים בהקדםאת פיתוחה של מערכת זו וכן לבנות ת וכנית להטמעת השימוש בה הן במשרדים האזוריים הן ביחידות המטה. נמצא כי עדיין לא הוגדר במערכת שע"ם ש הגורם המאשר שומות יאשר במערכת המידע כי בדק ומצא שנערכו תרשומות מפורטות בתיק. הועלה כי ועדה כזו כזאת לא הוקמה בסופו של דבר, וממילא לא הוקמה מערכת "תיק ממוחשב". כך, בדומה להמלצת הביקורת האמורה לעיל הנוגעת ליחידה למיסוי בין- לאומי, מן הראוי שלכל היחידות המקצועיות בחטיבה המקצועית יוענק אותו כלי משלים לתיעוד תהליכי עבודת ן. כמו כן, יש להעניק כלי משלים כזה לתיעוד עבודת הרפרנטים של הלשכה המשפטית. מן הראוי שהרשות תשקול לקדם בניית מערכת לעריכת תרשומות ממוחשבות בהקדם האפשרי כדי לתעד את תהליך השומה. מערכת כזאת תאפשר מעקב אחר הנימוקים להחלטות השומה ואחר שלביה, וזאת בכל הדרגים: במשרדי השומה - החל מרמת המפקח ו כלה ברמת פקיד השומה , ובמטה הרשות בכל דרגי הניהול. מערכת כזאת גם תשפר את השירות לציבור ותייעל את התהליך. הביקורת העלתה כי טרם מונתה ועדה כזאת, וממילא לא נקבע מנגנון לבקרת איכות על השומות.	משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המיסים לבחון, בהתאם להמלצות הוועדה, עריכת בקרת איכות על השומות במקרים המתאימים ולתעד את החלטותיה.	479
רשות המיסים בישראל . ועדות מקצועיות ברשות המיסים משרד מבקר המדינה מעיר כי ליקוי זה אופייני גם לדוחות אחרים של ועדות מקצועיות שעסקו ב תחומים תפעוליים (לדוגמה, הוועדה לבדיקת מערך ניהול הספרים). על הרשות לקבוע בנוהל כי בכל רפורמה תפעולית יוגדרו מראש פרמטרים שלפיהם ניתן יהיה לבחון לאחר יישום הרפורמה , באמצעות מנגנון מעקב שיוגדר מראש, את יעילותה על ציר הזמן. בהקשר זה, בטיפולה ביישום הרפורמה לשיוך תיקים במשרדי השומה בכלל ולביטול משרדי פשמ"ג י רושלים 1 וחיפה בפרט, על הרשות לפעול להגדרת יעדים כאלו. הועלה כי חלק מהוועדות לא הוקמו, וגם אלו שהוקמו והמלצותיהן אושרו - טרם בוצע נדבך מרכזי מהמלצותיהן. להלן הפרטים: 1. לא הוקמה ועדה לשיתופי פעולה בין מערכי מע"ם ומס הכנסה. 2. אשר לו ועדה למודל אסטרטגי, ניהול סיכונים ו- 18BI- הועלה כי מערכת BI בניכויים ובמע"ם עובדת. במערך מס הכנסה עדיין אין מערכת כזאת, ובמערך מיסוי מקרקעין הרשות צופה כי לאחר דצמבר 2017 עת יוגש דוח מקוון במיסוי מקרקעין, תיבנה מערכת כזאת גם באגף זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי בשל חשיבות הנושאים שהוועדות ברשות דנות בהם, ומאחר שמסקנותיהן עשויות להשפיע על ציבור רחב, מן הראוי שבנושאים המתאימים, לאחר שהוגשו המלצות של ועדה מקצועית והוחלט לאמצן, גם אם היא ועדה פנימית, הרשות תשקול לפרסם את ההמלצות לידיעת הציבור. כך תפעל הרשות להגברת השקיפות , וגם יגבר אמון הציבור ברשות, שהוא אחד מאבני היסוד לפעילותה. הועלה כי לעיתים אין מבוצע מהלך של התקנת תקנות וממילא לא ניתן להפעיל את הסעיף שחוקק בחקיקה הראשית, ועבודת הוועדה שמונתה לבחינת נושא המיסוי הרלוונטי יורדת לטמיון. הועלה כי רק בפברואר 2018 פרסמה רשות המיסים חוזר מקצועי15 בנושא "מיסוי פעילות במטבעות וירטואליים (דוגמת ביטקוין)". יצוין כי חוזר כזה אינו מחייב את הנישומים כל עוד הוא אינו מעוגן בחקיקה. משרד מבקר המדינה מעיר כי במקרים המתאימים, על הרשות לפעול, לקידום חקיקה של היבטי המיסוי שנדונו במסגרת ועדה בין- משרדית, ולגבש בנוהל את דרכי הטיפול בנושאים שטופלו במסגרת עבודתן של ועדות בין-משרדיות שהרשות נטלה בהן חלק. הועלה כי הרשות לא קבעה לוחות זמנים מומלצים לביצוע הטיוב, כיצד הוא ייעשה ובידי איזה גורם . .הועלה כי הרשות לא הפיקה לקחים מהכישלון של רפורמת פיזור תיקי המלכ"רים19, שטופלו בעבר במשרד אחד - פ"ש ירושלים 3 . תיקים אלו פוזרו בשנת 2008 בארבעה משרדי שומה נוספים ולמעשה כמעט שאינם מטופלים. משרד מבקר המדינה מעיר כי בשל הזמן הרב שחלף משנת 2013, שבה זוהו הבעיות המערכתיות והומלץ לבחון אותן באופן מעמיק כאמור, על הרשות לקבוע לוחות זמנים לבחינה זו במסגרת תוכנית עבודה רב -שנתית. מהלוח עולה כי בארבעה מקרים אין אסמכתאות של ממש ל תוצרי עבודתן של הוועדות. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם כללי מ ינהל תקין. מן הראוי כי כל ועדה או צוות שמונו ישבו על המדוכה, ינתחו את המצב הקיים ויציעו חלופות למצב הרצוי. עבודת מטה זו תתבצע בהליך מוסדר שבו תתועד אותה עבודת מטה, יתקיימו דיונים בהמלצות ויתועדו וכיו"ב. מצב שבו חלק ניכר מדוחות הוועדות אינו נדון ובסופו של דבר נגנז מהווה בזבוז משאבים והוא עלול לפגוע באמון הציבור ברשות. כך, עולה חשש כי מחד גיסא הרשות מזהה ליקויים במערכת המס, ומאידך גיסא היא אינה פועלת לתיקונם בלוח זמנים סביר. מן הראוי כי כל בחינה של נושא מקצועי שהרשות סברה כי הוא ראוי לבחינה תיעשה בעבודת מטה מסודרת. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על הרשות לשקול להגדיר בנוהל את עבודתן של הוועדות הפנימיות ואת השתתפותה של הרשות בוועדות בין- משרדיות ובכלל זה: לקבוע גורם מרכז ברמת המטה לצורך מעקב של לשכת המנהל בין היתר אחר עבודת הוועדות ולקבוע את החובה להגיש דוח מסכם.	נמצא כי לעיתים נערך דיון ראשוני בהמלצות ואין מתקיימים דיוני המשך, ולעיתים המנהל בוחר שלא לאמץ את המלצות הוועדה, כולן או חלקן. אולם הועלה כי אין לכך אסמכתאות המלוות בהנמקות מפורטות: מה הן המלצות הוועדה, אילו מהן התקבלו וא ילו לא, ומה הם הנימוקים לדחייה או לקבלה של כל אחת מההמלצות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי אם אין מתקיים דיון בהמלצות הוועדות השונות, המשאבים שהושקעו בפעולתן יורדים לטמיון ולא מושגת התוצאה המקצועית הראויה. כדי למנוע מצב שבו עצם הדיון בהמלצות ועדה מקצועית יהיה תלוי אך ורק במנהל הרשות, מן הראוי לקבוע בנוהל כי כל ועדה תגיש את המלצותיה למנהל הרשות ובנושאים מסוימים גם לאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר; כמו כן, על מנכ"ל משרד האוצר לקבוע בנוהל באילו ועדות מקצועיות בתחום ה מיסים תהיה נציגות גם של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. זאת ועוד, מן הראוי שבנוהל ייקבעו החובה לדון בהמלצות של ועדה מקצועית ; הפורום שבו ייערך דיון בהמלצות של ה וועדה וכן החובה לערוך פרוטוקול הכולל הנמקות מפורטות.	480
מטלות רוחב . היבטים בהגנת הסביבה בתעשיות הביטחוניות מהמתואר לעיל עולה, כי במשך כשלוש שנים, בתקופה מסוף 2005 ועד סוף 2008 , תעש לא עשתה כל פעילות ממשית לאיתור מקורות זיהום המים, להערכת היקפו ולקביעת גבולותיו, ואילו רשות המים ניסתה בתקופה זו לאכוף על תעש פעילות שכזו, ללא הצלחה. בתקופה האמורה התפשט הזיהום מערבה מגבעון לכיוון העיר רחובות, תוך סיכון בריאותם של תושבי העיר. נוכח אי -פעילותה של תעש לזיהוי זיהומי הקרקע ומי התהום שמקורם מגבעון ולתיחומו, ונוכח האחריות המוטלת על רשות המים לטפל בזיהומי המים הקצתה רשות המים בסוף שנת 2008 ובינואר 2012 תקציבים לביצוע פעילות זו. אולם, מסוף שנת 2008 ועד מועד סיום הביקורת, יולי 2012 , הרשות לא סיימה את הפעילות הדרושה לזיהוי מקורות הזי הום וסוגיו, לרבות השלמת הסקר ההיסטורי, ותיחום גבולות הזיהום של הקרקע, מי התהום והאקוויפר; פעילות שאמורה הייתה להימשך לפחות כשנתיים נוספות (מינואר 2012 ). כתוצאה מכך, רשות המים טרם עשתה הערכת סיכונים למקורות המים כתוצאה מהתפשטות הזיהום, ולא הכינה תכנית למניעת המשך התפשטותו. יודגש, כי בדצמבר 2005 דרשה רשות המים מתעש לבצע את הפעולות המתוארות לעיל בתוך כתשעה חודשים. עוד יודגש, כי במהלך כשבע שנים מאז גילוי הזיהום בקיץ 2005 , תעש, שגרמה לזיהום, לא מנעה את המשך התפשטותו מגבעון לכיוון העיר רחובות, ואף רשות המים טרם החלה בפעולות מניעה שכאלו. כל זאת, על אף הסכנות לבריאות הציבור הנובעות מהזיהום. זיהום מקורות מים המשמשים לשתייה או להשקיה של גידולים חקלאים טומן בחובו סכנה בריאותית לשלום הציבור, וככזה מחייב טיפול מהיר וממוקד - ובראש ובראשונה זיהוי חומרת הזיהום, ובמקרה הצורך - הוצאת הנחיה האוסרת על שימוש במים, לרבות סגירת קידוחי מים מזוהמים וטיפול בט יהורם. לגבי ריכוז פרכלורט במים לשתייה, קבע משרד הבריאות "ריכוז מנחה" לכמות המרבית של פרכלורט במים על פי הריכוז שנקבע בארה"ב. עוד קבע, "כי השקיית גידולי מאכל צריכה להיות במים העומדים בתקני מי שתייה". עם זאת, בנוגע למים המיועדים לשתייה ולהשקיה לא נקבעו תקנים. לפי חוות דעת של משרד הבריאות משנת 2005 , פרכלורט גורם למחלה בבלוטת התריס, ולא מומלץ להשתמש במים המזוהמים בו להשקיית יבולים לצריכת בני אדם או בעלי חיים. בסוף שנת 2005 היה ידוע לרשות המים, למשרד הבריאות ולמשרד החקלאות, כי מי הקידוחים לווין ולבונטין מזוהמים בפרכלורט ומשמשים, בהתאמה, להשקיית אתרוגים ותפוזים44. נוכח זאת, הודיעה רשות המים ביוני 2006 לשני החקלאים, שהשתמשו במי הקידוחים האמורים, כי בגלל זיהום הפרכלורט יש להימנע משימוש במים אלו. משרד הבריאות, מצדו, הודיע ב - 2009 ,לבעל קידוח לווין בעקבות פנייתו, כי אין להשתמש במי הקידוח להשקיית אתרוגים. במקביל אישרה רש ות המים לבעל קידוח לבונטין להמשיך ולהפיק מים להשקיה בהיקף של עשרות אלפי קו"ב בשנה, וממילא נמשך השימוש במים מקידוח זה להשקיית תפוזים, דבר שיש בו כדי לפגוע לכאורה בבריאות הציבור. . בעניין זיהומי המים, אין חולק על כך, כי כטענת רשות המים, לפני הכנת תכנית מתוקצבת לשיקום מי התהום יש לאתר את מוקדי הזיהום. אולם, אין בכך כדי ל הסביר את התמשכות הטיפול בזיהומים שמקורם מגבעון במשך שנים; התמשכות, המצביעה על כך שכל הגורמים הנוגעים, ובראשם תעש, כל אחד בתחום אחריותו, לא פעלו בלוח זמנים סביר לטיפול בזיהומים. יודגש, כי מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-יישום המלצותיו בדוחות הקודמים, שעסקו בזיהומי הקרקע ומי התהום הנוגעים למקרקעי תעש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אף שהמשרד להגנת הסביבה, האחראי כאמור על איתור וטיפול בזיהומי קרקע, קיבל כבר בדצמבר 2005 מידע על זיהום מי התהום שמקורו מגבעון, ועל אף האפשרות הסבירה במקרה כזה, כי הקרקע בגבעון מזוהמת אף היא, הוא לא פעל במשך כחמש שנים (עד ינואר 2011 .) לאיתור, לתיחום ולטיפול בזיהום הקרקע ההתייחסויות הסותרו ת של רשות המים ושל המשרד להגנת הסביבה דלעיל לממצאי הביקורת בעניין הסקר ההיסטורי מצביעות על מצב לא תקין, שבו שני גופים ממשלתיים פועלים בנפרד בעניין משותף. נוכח מצב דברים זה מעיר משרד מבקר המדינה, כי מן הראוי ש גופים אלו ישפרו את שיתוף הפעולה ביניהם, בין היתר , כדי למנוע חוסר יעילות ובזבוז משאבים. המשך תיחום גבולות זיהום הקרקע ומי התהום שיזמה רשות המים אמור להתבצע במשך כשנתיים לפחות (מינואר 2011 ). לכאורה, רק לאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בטיפול ממשי לניקוי הזיהום ולשיקום מי התהום והאקוויפר. זאת לאחר בדיקת העלויות וקביעת מקורות תקציב לכך. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כל הגורמים המעורבים, ובהם תעש, המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, כשלו בטיפול בזיהום הקרקע ומי התהום מגבעון, כל אחד בתחום אחריותו. מדובר אפוא בליקוי חמור, המתמשך תקופה ארוכה. כל זאת על אף התפשטות הזיהום עד לקידוחים הנמצאים בסמוך לקידוחי מים לשתייה בעיר רחובות, המסכנת את בריאות הציבור. נוסף על כך, עלות השיקום של מקורות המים הולכת וגדלה בגלל המשך מצב זה. . נוכח המתואר לעיל מעיר משרד מבקר המדינה, כי מן הראוי שהגורמים הנוגעים - רשות המ ים, משרד הבריאות ומשרד החקלאות - יפעלו לקביעת הגורם שיישא באחריות להנחיית חקלאים בנוגע לשימוש במי תהום מזוהמים, לרבות הסמכות לאסור שימוש במים כאלה להשקיה חקלאית. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בהשתלשלות המאורעות שתוארה לעיל בנושא שימוש במים מזוהמים בפרכלורט להשקיית הדרים יש לכאורה כדי לפגוע בבריאות הציבור. על כן, חיוני - כצעד מיידי ובלי להמתין להסדרת הגורם האחראי להנחיית חקלאים - כי כלל הגורמים האמורים יורו לאלתר על עצירת השימוש במים המזוהמים בפרכלורט, המופקים מקידוח לבונטין, להשקיה חקלאית. הדיון שאמור היה להתקיים במשרד האוצר, לא התקיים. יצוין, כי בדצמבר 2007 כתב סגן מנהל רשות המים ליועצת המשפטית של הרשות, כי למרות פנייתו מנובמבר 2007 ,לאגף התקציבים במשרד האוצר בעניין זה אגף התקציבים לא התייחס לנאמר בפנייה ולא זימן פגישה. ממילא באותו מועד לא נקבע הגורם שיתקצב את ביצוע סקר הזיהומים. . בביקורת עלה, כי רק במועד סיומה, יולי 2012 , מעל לשנתיים אחרי שהותקנו הדוגמים, בחרה התע"א חברה חיצונית להפעלתם, אך תהליך הוצאת הזמנת הרכש לחברה טרם הסתיים. כאמור, רשות הרישוי קבעה במאי 2009 , כי מתחם נתב"ג של התע"א עומד במפרט התנאים שנקבע ברישיון העסק, בין היתר, בכפוף להפעלת מערך הדוגמים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי למרות קביעה זו, ולמרות מספר מקרים נוספים של זיהומים בשפכים ממקור לא ידוע54 , אשר אירעו לאחריה ועלולים היו לפגוע במט"ש (ראו בהמשך), עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012 , התע"א טרם הפעילה את הדוגמים; זאת, אף כי הם הותקנו, כאמור, ביחידות הרלוונטיות כבר במאי 2010 . בביקורת עלה, כי אף שהתע"א לא עמדה מעל לשלוש שנים בתנאי האמור, יחידת הרישוי לא עמדה על כך שהתע"א תפעיל את הדוגמים, ולא פעלה בנחרצות כדי לקדם את הנושא. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במקרים שבהם נמצא זיהום בשפכים ממקור לא ידוע, היה באי-הפעלת הדוגמים כדי לפגוע ביכולתן של התע"א ושל יחידת הרישוי לזהות את היחידות של התע"א במתחם נתב"ג שהיו אחראיות לכך, וממילא היה בכך כדי לפגוע ביכולתן לפעול מולן לתיקון המצב.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי ממסמכי התע"א עולה, כי בתקופה משנת 2010 ועד אמצע 2012 אירעו שני מקרים שבהם נמצאו זיהומים ביציאת קו הביוב של מתחם נתב"ג, אשר נוכח הודעת המשרד להגנת הסביבה דלעיל, לכאורה, לא היו ידועים לו: ביוני 2010 נמצאה חריגה בשמן כללי ובשמן מינראלי בדיגום שפכים ביציאה הראשית של מתחם נתב"ג, ובדצמבר 2011 , כאמור, הגישה רש"ת תלונה לתע"א ולפיה הוזרמה למט"ש ביום מסוים באותו חודש "כמות משמעותית" של דלק ושמן שרוף. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהמשרד להגנת הסביבה ידרוש מהתע"א דיווח על אירועים של חריגות בשפכים, זאת גם כפי שמאפשר לו מפרט התנאים ברישיון העסק; כדי שיפקח ביעילות על איכות השפכים של התע"א.	481
משרד הביטחון . בקרה על שינויים בתקציב הביטחון - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר לאת"ק, כי אף שלעתים הצגת ה קישור בין השינויים בתכניות היא משימה מורכבת, על את"ק לשקול לכלול קישור זה כדי לשפר את היכולת לקיים מעקב מסודר אחר זרימת מקורות בתקציב. יוער, כי גם משרד האוצר לא העיר לאת"ק על אי -ההלימה של נתונים בפניות הרבעוניות, דבר המצביע על ליקויים בבקרה שהוא מקיים על הפניות הרבעוניות. משרד מבקר המדינה מעיר לאת"ק, כי מעבר לכך שהסברים לשינויים תקציבים גדולים בפנייה הרבעונית מחויבים על פי הוראתו, הם תורמים לקיום בקרה נאותה אחר שינויים תקציביים. יוער, כי לא נמצא שמשרד האוצר העיר לאת"ק על השמטת פירוט זה מהפניות הרבעוניות, ועל הירידה באיכות הדיווח כתוצאה מכך. בנוסף על כך, משרד האוצר כלל לא העביר בכתב שאלות הבהרה לאת"ק לקבלת הסברים על שינויים תקציביים שצוינו בפניות הרבעוניות הראשונה, השנייה והרביעית לשנת 2010. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר, כי בקרה בעל פה על שינויים בתקציב הביטחון אינה מספקת, וחשוב שהבקרה שהוא מקיים תהיה שיטתית ומתועדת. .תקציב הביטחון, שמאשרת הוועדה המשותפת, מגלם בתוכו את סדרי העדיפויות לתכניות העבודה של מערכת הביטחון. תקצ יב המדינה, שמאשרת הכנסת, קובע סדרי עדיפויות לאומיים. שעה שרוב רובו של תקציב המדינה שקוף בפני כלל הציבור, נמצא בבחינה ציבורית מתמדת, וקיימת עליו בקרה הדוקה של משרד האוצר, תקציב הביטחון ברובו חסוי, והבקרה עליו נעשית על פי כללים אחרים. משכך, ונוכח משקלו הכבד של תקציב הביטחון מכלל תקציב המדינה (כ -15% בשנים 2010 ו- 2011 ,) .קיימת משנה חשיבות להקפדה על כללי הבקרה שנקבעו כפי שעולה מדוח ביקורת זה, נמצאו ליקויים בסדרי הבקרה על שינויים בתקציב הביטחון בשנים 2010 ו- 2011 ,, הבאים לידי ביטוי, בין היתר באי-עמידה בכללים שנקבע ו בהחלטת הממשלה ובבקרה רופפת של משרד האוצר אחר שינויים תקציביים שעושה את"ק. נוסף על אלה, נמצאו ליקויים הנוגעים לאיכות הדיווח של את"ק על שינויים תקציביים שנעשו, המקשים על היכולת להבין את מהות השינויים התקציביים, את הסיבות שהביאו לביצועם ואת השלכותיהם. בקרה על שינויים בתקציב הביטחון נועדה להבטיח, כי התקציבים, שאישרה הוועדה המשותפת לתכניות העבודה של צה"ל ושל משהב"ט, מוצאים למטרות שאליהן הם נועדו. הליקויים שנמצאו פגעו בבקרה על שינויים בתקציב הביטחון. במהלך שנת 2012 ננקטו צעדים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון, לרבות התקנת מסוף במשרד האוצר של מערכת תקציב משהב"ט. עם זאת, חשוב שראש את"ק וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר יגבשו בהקדם, בהתייעצות עם הוועדה המשותפת, מתכונת דיווח מיטבית ומקובלת על הצדדים בנוגע לשינויים בתקציב הביטחון, וימצאו את הדרכים לייעל ולטיי ב את תהליכי העבודה ביניהם תוך הגברת שיתוף הפעולה ביניהם, כדי להבטיח בקרה מיטבית על השינויים בתקציב הביטחון. כאמור, גם הוראת משהב"ט בנושא "טיפול בשינויים בתקציב הביטחון" לא עודכנה בהתאם לכללים שנקבעו בהחלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שהוראות משהב"ט ואת"ק מהוות בסיס ניהולי ותפעולי לפעילות משהב"ט ואת"ק בנוגע לשינויי ם בתקציב הביטחון, הכרחי להקפיד על עדכונם השוטף. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר, כי לא היה ער לכך שמשהב"ט ערך שינויים ללא הודעה מראש לוועדה המשותפת, כנדרש בהחלטת הממשלה, ולא קיים בקרה על משהב"ט בנושא העברות והגדלות המשנות תכניות מיוחדות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי אמנם הבקרה באמצעות מסוף חשובה, אך היא אינה "חזות הכל", וכדי לקיים בקרה נאותה על תקציב הביטחון, חיוני שמשרד האוצר יקיים בקרה גם במסגרת דו-שיח שוטף עם את"ק. יוער, כי למרות ההערות דלעיל, לא נמצא בביקורת המעקב סימוכין לכך שמשרד האוצר הכין עבודת מטה בנוגע למתכונת דיווח רצויה או שפנה בנושא למשהב"ט. .משרד מבקר המדינה מעיר, כי מתכונת הדיווח על שינויים שנעשו בתקציב הביטחון שבשימוש משהב"ט מקשה על קיום בקרה נאותה של משרד האוצר ושל הוועדה המשותפת אחריהם. לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש את"ק ועל סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר לגבש בהקדם, בהתייעצות עם הוועדה המשותפת, מתכונת דיווח מיטבית ומקובלת על הצדדים, תוך התחשבות גם בליקויים שפורטו בדוח זה.	. על פי החוק, דיווחים של משהב"ט למשרד האוצר ולוועדה המשותפת והבקרה של משרד האוצר ושל הוועדה המשותפת על תק ציב הביטחון נעשים ברמה של תכניות. לכן, על אף הבקרה שאת"ק מקיים ברמת הכתובת התקציבית, אפיון כ-41% תכניות על ידי את"ק כ"מעורב" אינו תקין, משום שהוא פוגע ביכולת לקיים בקרה על שינויים תקציביים שאת"ק עושה בנושא זה. ראוי אפוא, כי את"ק יאפיין את התכניות בתקציב הב יטחון כ"התעצמות" או כ"שוטף", זאת כדי לאפשר בקרה חיצונית נאותה.	483
משרד הביטחון . היבטים בהיערכות העורף לחירום כבר בדוח על מלחמת לבנון השנייה העיר משרד מבקר המדינה, כי על הממשלה ליזום הסדר חקיקתי מקיף, מאוחד ומתואם, שירכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, יבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה ומהגופים המטפלים בעורף בחירום, וכן יגדיר את קשרי הגומלין ביניהם. עוד נקבע שם, כי בהתאם להסדר החקיקתי האמור, על הממשלה לפעול כדי לממשו באמצעות כל הגופים הרלוונטיים האחראים לטיפול בעורף בחירום. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במו עד סיום הביקורת, יולי 2012 , התשתית הנורמטיבית הקיימת בעניין הטיפול בעורף בחירום עדיין אינה מגדירה את חלוקת תחומי האחריות בין המשטרה, שעליה ממונה השר לביטחון הפנים, ובין שר הביטחון, לעניין הטיפול במצבי חירום שונים. אשר על כן, על השר לביטחון הפנים ועל שר הביטחון להסדיר עניין זה, ועל פי הצורך להעלות את הנושא לדיון ולהחלטה בממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר כלהלן: כאמור, החלטת הממשלה (מס' 3740 ), שמכוחה השר להגנת העורף הוא ראש ועדת מל"ח העליונה במקום שר הביטחון, אינה מתיישבת עם הוראות חוק יסוד: הצבא, והדבר אף בא לידי ביטוי בדברים שמסר היועץ המשפטי למערכת הביטחון למשרד מבקר המדינה באפריל 2012 . מצב בלתי תקין זה מאפשר, לכאורה, ששר הביטחון והשר להגנת העורף יטילו על צה"ל לבצע מטלות שלא נעשה ביניהן תיאום ואף סותרות בתחום הטיפול בעורף בעת חירום. מצב זה עלול גם לפגוע בתפקוד הגופים המרכזיים המופקדים על עניין זה. על שר הביטחון והשר להגנת העורף להסדיר ביניהם את אופן ביצוע החלטת הממשלה (מס' 3740 :) כך שתעלה בקנה אחד עם חוק יסוד הצבא. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאז הקמת המשרד להגנת העורף בינואר 2011 חלפו למעלה משנה וחצי, ומאז הגישה ועדת ליבנה את המלצותיה חלפה כשנה, ואולם נכון למועד סיום הביקורת, יולי 2012 , וכפי שעולה גם מההתייחסויות לממצאי הביקורת, טרם באה על פתרונה סוגיית הסדרת תחומי אחריותו וסמכויותיו של המשרד להגנת העורף. מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בדצמבר 2012 , סמוך למועד סגירת דוח זה, נמצא כי לא חל שינוי במצב. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי אפוא, שכל הגורמים הנוגעים בדבר, ובעיקר שר הביטחון והשר להגנת העורף, יסכמו את חלוקת תחומי האחריות והסמכויות בין משרדיהם, ו יעלו את הנושא לדיון ולהחלטה בממשלה בהקדם. דבר זה יסייע לקיום פעילות מיטבית משולבת ומתואמת של משרד הביטחון והמשרד להגנ ת העורף בתחום הטיפול בעורף באירועי חירום. . משרד מבקר המדינה מעיר, כי במועד סיום הביקורת, יולי 2012 , למעלה משש שנים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה, אין עדיין הסדר חקיקתי מקיף המרכז את כל העניינים הנוגעים לט יפול בעורף בעתות חירום, והמבהיר את מדרג הסמכויות ואת תחומי האחריות של כל אחד מהגופים המטפלים בעורף בחירום, ואת קשרי הגומלין ביניהם. בעת התרחשות אירוע חירום, מצב זה עלול לגרום לאי -בהירות בעניין חלוקת תחומי האחריות בין שר הביטחון, השר לביטחון הפנים והשר להגנת העורף, וכן בין כל הגופים המטפלים בעורף בחירום הכפופים להם, ובכך יימנע מיצוי מיטבי של היכולות של כל הגופים המופקדים על הטיפול בעורף, שחלקם כפופים לשרים אלו. מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בדצמבר 2012 , סמוך למועד סגירת דוח זה, נמצא כי לא חל שינוי במצב. יש לר אות בהמשך המצב הקיים של היעדר הסדר חקיקתי מקיף, כאמור, משום ליקוי חמור. כבר בדוח על מלחמת לבנון השנייה העיר משרד מבקר המדינה, כי הכפיפות הכפולה של מפקד פקע"ר לשר הביטחון ולרמטכ"ל עלולה להציבו בפני הנחיות סותרות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העמדות השונות שהעלו בנושא זה היועץ המשפטי למערכת הביטחון וצה"ל, כאמור לעיל, ראוי שמשרד הביטחון וצה"ל, בשיתוף המשרד להגנת העורף, יבחנו סוגיה זו בהקדם ויסדירוה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב דברים זה, כאשר הסמכות לתאם בחירום את הגופים המטפלים בעורף לא ניתנה לשום גוף, הרי שבמועד סיום הביקורת, יולי 2012 , אין עדיין בישראל גוף מרכזי לאומי המאחד אחריות וסמכות בנוגע לטיפול בעורף, ואשר יכול לרכז את הטיפול בעורף בעתות שגרה וגם בעתות חירום. מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה בדצמבר 2012 ., סמוך למועד סגירת דוח זה, נמצא כי לא חל שינוי במצב משרד מבקר המדינה חוזר על המלצתו מהדוח על מלחמת לבנון השנייה, כי על הממשלה לבחון את האפשרות שגוף לאומי מרכזי, בין אם יהיה זה גוף ייעודי או משרד ממשלתי, יאחד אחריות וסמכות בנושא זה וירכז את כל הטיפול בעורף בעתות שגרה ובעתות חירום. גוף זה יוכל להנחות את כל הגופי ם המטפלים בעורף בעת אירוע חירום בהתאם למדיניותו של השר שיהיה אחראי לטיפול באותו אירוע. בחלוף למעלה משש שנים מאז מלחמת לבנון השנייה, ראוי כי ראש הממשלה ידון בעניין זה ויכריע בו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי החלטת הממשלה "להעביר את שטח הפעולה של רח"ל ממשרד הביטחון למשרד להגנת העורף" לא התבססה על עבודת מטה שניתחה את המשמעויות, היתרונות והחסרונות של החלטה זו. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התפקידים החשובים המוטלים על רח"ל, ומשום שרא ש רח"ל מכהן גם כממלא מקום קבוע ליו"ר ועדת המל"ח העליונה 32 , שעליו, בין היתר, להנחות ולתאם את משרדי הממשלה, הרשויות הייעודיות וגופים אחרים, על השר להגנת העורף, שלמשרדו עברו תחומי הפעילות של רח"ל, לסיים את שילובה במשרד להגנת העורף וזאת על פי תפקידיה, כפי שנקבע ו בהחלטת הממשלה ב/43. למרות הקביעה דלעיל של ראש הממשלה, לא נמצא שהתקיים דיון של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי בנושא זה במשך למעלה משנה וחצי, עד 10.4.11. . כיוון שהמערך להפצת התרעה באמצעות מכשירי הטלפון הסלולאריים נועד להציל חיים, יש להשלים הטיפול בנושא זה ללא דיחוי נוסף. מבקר המדינה מציין בחיוב את הצעדים שנקטו ראש הממשלה, משרדי הממשלה וצה"ל מאז מלחמת לבנון השנייה בהתייחס להגנה על אוכלוסיית העורף האזרחי במדינת ישראל, וביניהם הקמת המשרד להגנת העורף ופעולות מיגון שונות של האוכלוסייה. עם זאת, עקב החשש לפגיעה בעורף בעימות נוסף או בעת אירועי אסון רחבי היקף בשגרה, על הממשלה ועל כל הגופים העוסקים בכך להשלים בדחיפות את הטיפול בפערים העולים מדוח זה, כדי לשפר את יכולת העמידה של העורף.	.כבר בדוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2007 בנושא "היערכות העורף ותפקודו במלחמת לבנון השנייה" 38 , העיר משרד מבקר המדינה, כי על הממשלה ליזום הסדר חקיקתי מקיף, מאוחד ומתואם, שירכז את כל העניינים הנוגעים לטיפול בעורף בעתות חירום, יבהיר את מדרג הסמכויות ותחומי האחריות של כל אחד ממשרדי הממשלה ומהגופים המטפלים בעורף בחירום, וכן יגדיר את קשרי הגומלין ביניהם. בהתאם להסדר החקיקתי האמור, על הממשלה לפעול כדי לממשו באמצעות כל הגופים הרלוונטיים האחראים לטיפול בעורף בחירום. בביקורת זו, שבחנה היבטים אחדים בתחום מוכנות העורף לחירום ושמהווה גם ביקורת מעקב על דוחות קודמים של משרד מבקר המדינה בעניין זה, הועלו פערים משמעותיים במוכנות העורף לחירום, שחובה על הגופים הנוגעים בדבר לטפל בהם בהקדם. הקמת המשרד להגנת העורף נועדה לשפר את מוכנות העורף לעתות חירום, אך במצב הקיים היא הוסיפה לאי -הבהירות בחלוקת האחריות בין הגופים המטפלים בעורף בחירום. משכך, ראוי שכל הגורמים הנוגעים בדבר, ובעיקר שר הביטחון והשר להגנת העורף, יחליטו ויקבעו את חלוקת תחומי האחריות והסמכויות בין משרדיהם לעניין היערכות העורף לחירום, ויעלו את הנושא לדיון ולהחלטה בממשלה בהקדם. זאת, כדי שתחומי אחריותו וסמכויותיו של המשרד להגנת העורף יהיו ברורים. דבר זה יסייע לקיום פעילות מיטבית משולבת ומתואמת של משרד הביטחון והמשרד להגנת העורף בתחום הטיפול בעורף באירועי חירום. משרד מבקר המדינה חוזר על המלצתו מהדוח על מלחמת לבנון השנייה, כי על הממשלה לבחון את האפשרות שגוף לאומי מרכזי יאחד אחריות וסמכות בנושא הטיפול בעורף בעתות שגרה ובעתות חירום. גוף זה, בין אם יהיה גוף ייעודי או משרד ממשלתי, יוכל להיות אחראי לתיאום בין כל הגופים המטפלים בעורף בחירום, ולהנחותם בקרות אירוע חירום בהתאם למדיניותו של השר שיהיה אחראי לטיפול באירוע. בחלוף למעלה משש שנים מאז מלחמת לבנון השנייה, ראוי כי ראש הממשלה ידון בעניין זה ויכריע בו. בהיות מתקני התשתיות הלאומיות חיוניים לצורך הפעיל ות הרציפה של המשק האזרחי והתמיכה בפעילות צה"ל, יש להאיץ את הטיפול בהסדרת כל הדרוש לצורך המשך תפקודם בעת חירום ומיגונם. משכך, על המשרד להגנת העורף לגבש, בשיתוף המשרדים הממשלתיים והגופים הרלוונטייים, תכנית כוללת, למיגון כלל מתקני התשתיות הלאומיות החיוניות, ולהביאה לאישור הממשלה בהקדם האפשרי. נוכח המשמעויות של מחסור בערכות מגן לחלק ניכר מהאוכלוסייה ובהתחשב בהתגברות איום חל"ך על העורף ובצורך בתכנית רב-שנתית ברורה, ראוי, כי הדיון בנושא ערכות המגן, אותו הנחה במרץ 2012 ראש הממשלה לקיים עד סוף שנת 2012 , יתקיים מוק דם ככל הניתן, כדי שתתקבל החלטה בנושא.	484
משרד הביטחון . הפיקוח על הייצוא הביטחוני - משרד הביטחון בביקורת עלה, שעד למועד סיכום הביקורת, ינואר 2013 , לא ח לה התקדמות בסוגיה זו, טרם נקבעה מתכונת לסיווג אחיד של מוצרים, ואפ"י טרם גיבש החלטה האם לדרוש הוספת "פרט מכס" בטופסי הרישיונות. כדי לאפשר פיקוח יעיל על משלוחי ייצוא ביטחוני, על אפ"י ומינהל המכס להסדיר נושא זה לאלתר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מצב זה לקוי ביסודו - מצד אחד נמנעת האפשרות לאמת את יעד המש לוח מטעמי סודיות, ומצד שני יעד זה נחשף והסודיות מופרת. על כן, על אפ"י ועל מלמ"ב להסדיר עניין זה באופן שיבטיח הן פיקוח הולם והן שמירת סודיות כראוי. . כאמור, הפיקוח על הייצוא הביטחוני נעשה משיקולים נרחבים של ביטחון לאומי, מדיניות חוץ, כיבוד החלטות בין-לאומיות ועוד. הקמת אפ"י וחקיקת החוק בשנת 2007 ., נועדו להדק את הפיקוח על הייצוא הביטחוני החוק העניק לרשות המוסמכת סמכויות פיקוח, שנועדו לאפשר לה לוודא שהוראות החוק נשמרות, ובכלל זה שפעולות השיווק והייצוא נעשות על פיו ועל פי הרישיונות הפרטניים שניתנו. מ מצאי דוח זה העלו ליקויים, חלקם מהותיים, בשלושת הרבדים שמהם מורכבת האכיפה, כשלמעשה אפ"י אינו מממש את כל הסמכויות שניתנו לו לשם ביצוע האכיפה: הוא כמעט שאינו מקיים פעולות אכיפה יזומות, והוא אינו עושה שימוש בסמכות שניתנה לו לדרוש דיווחים מהיצואנים. במקביל לכך, גם האכיפה באמצעות מינהל המכס לוקה בחסר. . משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שאפ"י רואה במינהל המכס מעין זרוע אכיפה קדמית שלו, הרי שהכרחי ששידור הנתונים מאפ"י יכלול את כל הפרטים הדרושים ויגיע למ ינהל המכס במהירות, תוך כדי אבטחת מידע מסווג. רק כך יוכל מינהל המכס למלא את תפקידו בתהליך באופן מיטבי. סוגיה זו לא הגיעה לפתרונה עד למועד סיכום הביקורת - ינואר 2013 . על גורמי מל"ן ומלמ"ב בשיתוף גורמי מינהל המכס לסכם, ללא דיחוי נוסף, את הטיפול בנושא זה. מהלוח עולה, כי ביחס לשנת 2008 ,חל שיפור משמעותי בזמני הטיפול בעיקר בבקשות לרישיונות שיווק בלתי מסווגים ומסווגים. עם זאת, בבקשות המתייחסות למדינות מיוחדות ולתח ום הלוט"ר עדיין קיימת חריגה מפרקי הזמן שנקבעו בתקנות. עוד עולה, כי יעדי אפ"י לקיצור זמני הטיפול ב-50% ., טרם הושגו במלואם ממסמכים ופגישות שערכו נציגי משרד מבקר המדינה עם בעלי תפקידים באפ"י ובמשרד החוץ עלה, כי מחלוקת בעניינים עקרוניים בין משהב"ט ובין משרד החוץ והתנגדות משרד החוץ למתן רישיונות שיווק למדינה מסוימת בהתאם לסמכותו על פי חוק, גרמו להתארכות הטיפול בבקשות לרישיונות שיווק. משרד מבקר המדינה מעיר, כי קיימת חשיבות רבה להנפקת רישיונות שיווק בפ רק הזמן הקצר ביותר האפשרי תוך התייחסות לכל השיקולים הרלוונטים, ובעיקר שיקולים ביטחוניים ומדיניים. עיכוב במתן רישיון שיווק יש בו כדי לפגוע ביצואנים. אם אין הסכמה בין משהב"ט ובין משרד החוץ, יש לפעול על פי המנגנונים הקבועים בחוק להכרעה במקרה של מחלוקת או אי-הסכמה. נוסף על כך, ראוי שמנכ"ל משהב"ט ומנכ"ל משרד החוץ יקבעו לוחות זמנים מוסכמים להתייחסות משרד החוץ לבקשות לרישיונות השיווק, הן למוצרים בלתי מסווגים והן למוצרים מסווגים. .חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני מסדיר את הפיקוח והאכיפה על הייצוא הביטחוני, בהתאמה לנורמות בין-לאומיות. ממצאי הביקורת מצביעים על ליקויים, חלקם מהותיים, בתחום האכיפה והפיקוח. למעשה, אפ"י אינו מיישם את כל הסמכויות שניתנו לו על פי החוק לשם ביצוע האכיפה, וגם האכיפה שמקיים מינהל המכס, לוקה בחסר. מתפקידו של משהב"ט לבצע את פעילויות רישוי הייצוא הביטחוני בזמן הקצר ביותר האפשרי, ביעילות ובמקצועיות. זאת, כדי שלא לפגוע בפעולות השוטפות של השיווק והייצוא, תוך מתן אפשרות ליצואנים הישראלים להתחרות בשוק הייצוא הביטחוני העולמי. פעולות שנעשו בשנים האחרונות הביאו אמנם לקיצור לוחות הזמנים לטיפול ברישיונות השיווק. עם זאת, הליך מתן רישיונות לשיווק במתכונתו הנוכחית עדיין טעון שיפור בהשוואה לתקנים שקבע אפ"י. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בחלוף חמש שני ם לכניסתו של החוק לתוקף ונוכח הציפיות הקיימות מצד גורמים בין-לאומיים שמדינת ישראל תפעיל פיקוח על פי נורמות בין-לאומיות, והאינטר ס המובהק של מדינת ישראל לערוך פיקוח כנדרש, על מנכ"ל משהב"ט ועל ראש אפ"י לפעול בהקדם לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה, הן בנוגע לרישוי הייצוא והן בנוגע לפיקוח עליו. דגש מיוחד יש לתת על שיפור המערכות הממוחשבות של אפ"י, המהוות כלי עבודה מרכזי בהליך מתן הרישיונות. נוסף על כך, על משהב"ט להשלים את כל הנדרש לצורך יישום מלא של הוראות החוק בנוגע לקבלת דיווחים בכתב מהיצואנים על עסקאות שבוצעו, בנו גע לפיקוח על פעולות תיווך בין גורמי חוץ ובנוגע לציוד ביטחוני במעבר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בחלוף חמש שנים לכניסתו של החוק לתוקף, ונוכח הציפיות הקיימות מצד גורמים בין-לאומיים שמדינת ישראל תפעיל את הפיקוח על פעולות תיווך ועל ציוד במעבר, והאינטרס המובהק של מדינת ישראל לבצע פיקוח כזה, כמו גם להצטרף לגוש המדינות המפעילות מערך פיקוח, אין להשלים עם המשך המצב הקיים. דרוש שהגורמים הרלוונטים במשהב"ט, ובראשם המנכ"ל, ישלימו ללא דיחוי את הנדרש לצורך יישום הפיקוח. השיטה והתהליכים לאישור רישיון שיווק נקבעו לפני שנים רבות ועוגנו בחוק. בשלוש השנים האחרונות נערכו מספר בדיקות והועלו מספר הצעות לשיפור תהליכי העבודה העשויות להביא להתייעלות, חלקן אף באו לידי ביטוי בתכניות העבודה של אפ"י שהוצ גו למנכ"ל משהב"ט. למרות זאת, כפי שעלה בביקורת, מרבית ההצעות לא יושמו. הגם שניכר שיפור בזמן הטיפול ברישיונות שיווק, עדיין לא הושגו היעדים שראש אפ"י ומנכ"ל משהב"ט קבעו. נוכח הנטל שהמשך המצב הנוכחי מטיל הן על היצואנים והן על עבודת אפ"י, משרד מבקר המדינה מעיר, כי על ראש אפ"י להציג למנכ"ל משהב"ט את החסמים המעכבים את הליך שיפור השירות, לרבות המלצותיו המעשיות כיצד להתגבר עליהם, כדי שזה יקבע תכנית פעולה לקידום ההליך כולו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי נוכח ניסיון העבר, על מנכ"ל משהב"ט לעקוב ולוודא כי הנחיותיו אכן מיושמות.	. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ביכולתן של המערכות הממוחשבות לקצר את לוחות הזמנים בהנפקת רישיונות שיווק. המצב הקיים אינו מאפשר לאפ"י לבדוק באופן ממוחשב ויעיל את קיומה של הלימה בין נתוני רישיון השיווק לנתוני רישיון הייצוא.	485
משרד הביטחון . מינהלת תכנית _חומה_ – ארגון וניהול כוח האדם - משרד הביטחון לדעת משרד מבקר המדינה, בנוסף לעמ"ט האמורה, ראוי כי ייעשה ניתוח ארגוני להגדרת תמהיל כוח האדם הרצוי למינהלת "חומה", לרבות המפתחים, ובחינת אופן ההעסקה המיטבי שלהם (על כך ראו גם בהמשך). . משרד מבקר המדינה מעיר, כי טשטוש הגבולות בין עובדי "חומה" ובין המפתחים גם עלול ליצור מראית עין של השתייכות המפתחים ל"חומה", כך שגורמים חיצוניים, ובהם התעשיות הביטחוניות, יקבלו רושם מוטעה, כי הם עובדיה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על מינהלת "חומה" לרכז ללא דיחוי את המידע הנדרש על חברות המפתחי ם ועובדיהן, כמתחייב מהנחיות היועמ"ש לממשלה, מהתקשי"ר ומהמ"ב, על מנת לאתר זיקות שעלולות לפגוע בפעילותם עבורה, לקבוע הסדרים למניעת חשש לניגוד עניינים במידת הצורך, ולהקפיד על קיום הנחיות אלו מעתה ואילך. כמו כן, עליה לנקוט צעדים שתכליתם למנוע העברת מידע עסקי ב ין התעשיות הביטחוניות באמצעות חברות המפתחים ועובדיהן. בביקורת עלה, כי סמנכ"ל וראש אמ"ש לא העביר לנש "ם מיפוי התקשרויות ואופני ההעסקה במשהב"ט כנדרש בחוזר, לרבות לא את אלו עם המפתחים העובדים במינהלת "חומה" זה שנים בהיקף שעות קבוע, אף שיש בהם סממנים שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוזר. עוד עלה, כי נש "ם, מצדה, לא פעלה לאכיפת הוראות החוזר, ולא קידמה הצעדים להקמת הוועדה לבחינת צורות ההעסקה ולהסדרתן 57 ,. בפועל אף שחלפו ארבע שנים מהחלטת הממשלה בנושא, לא ביצעה נש"ם את שהטילה עליה הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אמ"ש לרכז בידיו מידע מלא ועדכני של כל תקני כוח האדם הצבאי ב"חומה", כדי לאפשר, בין היתר, את תכנון כוח האדם בה בהתחשב גם במשאב אנושי זה. .בביקורת עלה, כי סוגיית החשש להיווצרות יחסי עובד ומעביד בין מינהלת "חומה" ובין המפתחים לא נבחנה על ידיה, כגוף דורש, וממילא היא לא טיפלה בה. עוד עלה, כי בהתקשרויות שהיא עושה עם חברות המפתחים אין היא כוללת סעיפים המבהירים, כי הזמנת השירות אינה יוצרת יחסי עובד ומעביד בינה ובין עובדיהן, כנדרש בהמ"ב. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מכל האמור לעיל עולה, שבכל הנוגע להעסקת מפתחים במינהלת "חומה", אף לא גורם אחד במשהב"ט בחן בשנים האחרונות, אם בכלל, את סוגיית יחסי עובד ומעביד (על כך ראו גם בהמשך). הנושא מקבל משנה חשיבות נוכח מאפייני עבודתם של חלק ניכר מהמפתחים, כמפורט לעיל. בביקורת עלה, כי מינהלת "חומה" לא עשתה בשנים האחרונות, אם בכלל, עבודה לניתוח המשמעויות התפקודיות והכלכליות של העסקת מפתחים לעומת העסקת אנשי קבע או עובדי משהב"ט. גם גורמי מטה במפא"ת לא נדרשו לנושא, וממ ילא הוא לא הוצג לגורמים הנוגעים במשהב"ט ובנש"ם. בביקורת נמצא, כי גם בכל הקשור לתפקידי "חומה" ולחלוקת הסמכות והאחריות בינה לבין צה"ל, אין התאמה בין הפק"א להוראת הארגון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי חוסר התיאום בין הוראת הארגון לפק"א, בעניין מרכזי ומהותי כמו תהליך אישור תקציב "חומה", מדגיש את הצורך בהגדרה מתואמת של חלוקת הסמכויות והאחריות בין משהב"ט לצה"ל בנושא זה, ובעדכון ההוראה והפק"א בהתאם. הוראת הארגון והפק"א הן שתי הוראות יסוד, שנועדו להגדיר את ייעוד מינהלת "חומה", את המבנה הארגוני שלה ואת חלוקת התפקידים והסמכויות בה, מתוך מטרה לאפשר את פעילותה המיטבית. ככאלו, עליהן להיות מעודכנות, תואמות זו לזו ומותאמות לנסיבות המשתנות. משרד מבקר המדינה מעיר לאמ"ש ולאג"ת, כי אי -עדכון ההוראה והפקודה, על אף השינויים המהותיים שחלו בפעילות "חומה", והיעדר התיאום ביניהן הביאו להתעלמות מהן, וגרמו לעמימות בשאלת הסמכויות, התפקידים וקשרי הגומלין של "חומה" עם גורמים אחרים במעהב"ט.	משרד מבקר המדינה מעיר על כך, כי דוח תקן אינו תחליף להוראת ארגון המגדירה את ייעוד מינהלת "חומה", על יחידות המשנה שלה, וקובעת את תחומי הסמכות והאחריות של בעלי התפקידים בה ואת קשרי הגומלין שלה עם גופים אחרים בצה"ל ובמשהב"ט.	486
משרד האוצר . ניהול אבטחת מידע ושרידות של תשתיות אינטרנט ומחשוב עבור משרדי ממשלה משרד מבקר המדינה העלה, כי הנהלת ממשל זמין לא הגדירה את הסיכונים ו את רמתם לגבי חלק מ הפרויקטים ותתי -הפרויקטים בממשל זמין. מומלץ שהנהלת ממשל זמין תשלים את עדכונו של הנוהל האמור, ותקבע את הסיכונים ו את רמתם לכל אחד מן הפרויקטים ותת י- הפרויקטים בממשל זמין. הביקורת העלתה כי רק בדצמבר 2010 , כחמש שנים לאחר פרסום נוהל מדיניות אבטחת המידע, מונתה ועדת היגוי לאבטחת מידע בממשל זמין, והרכבה לא תאם את ההרכב שנקבע בנוהל. נמצא כי ועדת ההיגוי לא התכנסה מאז מינויה בשנת 2010 . כמו כן חלק מחבריה התחלפו ולא מונו תחתיהם חברי ועדה אחרים. מאחר שהוועדה לא התכנסה כלל, היא ממילא לא מילאה את תפקידה כנדרש בנוהל. הביקורת העלתה, כי במועד חסימת גישת כתובת האינטרנט של חברה ג' לשרתי ממשל זמין לא היה נוהל לטיפול במתקפות מן הסוג של מניעת שירות. במאי 2012 פרסמה מחלקת אבטחת מידע טיוטת נוהל תפעולי שכותרתו "פעולות לביצוע בעת מתקפת מניעת שירות" . התברר שעד למועד סיום הביקורת לא אישרו לא מנהל אבטחת מידע ולא ועדת ההיגוי לאבטחת מידע את טיוטת הנוהל. עולה אפוא, כי למרות ההוראות המחייבות שנקבעו בנושא תכנית שיקום מאסון, ואף שכבר משנת 2008 קיים אתר חלופי ותכנית מפורטת להפעלת מערך השיקום מאסון ( DRP) ונקבעה תדירות התרגול הנדרשת, לאנערכו התרגילים כנדרש. הביקורת העלתה, כי הנהלת ממשל זמין לא תיקנה את הליקויים האמורים שהועלו בדוח של רא"ם. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת ממשל זמין, כי יש לתקן את הליקויים ולערוך בקרת שינויים וגרסאות באתר החלופי. הביקורת העלתה , כי עד מועד סיום הביקורת לא פורסם מכרז מרכזי לפרויקט DRP .ממשלתיכמו כן מכך לא יושם לוח הזמנים שנקבע ליישום תכנית DRP ,שעל-פיו היה הפרויקט א מור להיות מושלם עד אפריל 2012 , .וגם לא נקבע מועד חדש להשלמתו הביקורת העלתה, כי אין בממשל זמין נוהל לטיפול בהתקפות מסוג זה, ואף לא מוגדרת מהי הכמות הסבירה למשלוח דואר אלקטרוני מכתובת אינטרנט בפרק זמן נתון. עוד עלה , כי בשני המקרים שנחסמו כתובות אינטרנט לא ניתן ייעוץ משפטי לפני ביצוע החסימה, ולא התקבלה כל התייחסות בכתב מהייעוץ המשפטי לפנייתה של מנהלת צוות החירום. כמו כן, אירועים אלה לא הובאו אל שולחנה של ועדת ההיגוי, ולא נכתב עליהם דוח מסכם כנדרש בנוהל מדיניות אבטחת מידע. .לדעת משרד מבקר המדינה, על מנהל אבטחת מידע ועל ועדת ההיגוי לכתוב ולתקף נוהלי אבטחת מידע תפעוליים לטיפול במצבי חירום היכולים להתרחש בממשל זמין, וכפי שכבר החלו לעשות. בנהלים יש להגדיר, בין ה שאר, את הסיכונים מהתקפות שונות ואת דרכי ההתמודדות עמם, ולקבוע הוראות ביצוע לצוותים המטפלים. כמו כן יש לבחון את ההחלטות לחסום כתובת דואר אלקטרוני גם מההיבט המשפטי לפני ביצוען ולא בדיעבד. נמצא כי רק במועד סיום הביקורת פורסם ללקוחות ממשל זמין מסמך אמנת שירות, הכולל מענה לתקלות, מענה לפניות שוטפות והתחייבות על רמת זמינות, כפי שדרשה ועדת ההיגוי של ממשל זמין. משרד מבקר המדינה מעיר לממשל זמין, כי לפי האיומים והתקיפות שחווה ממשל זמין, ולנוכח המסקנות שעלו בדיונים השונים שקוימו בנושא, מן הראוי שיוקם DRP ממשלתי, שייתן מענה אמיתי ומלא בעת חירום.	התברר כי סקר זה על ממצאיו לא נדון בוועדת ההיגוי של ממשל זמין, ולא נעשתה כל בדיקה חוזרת לתיקון הליקויים.	487
התעשייה האוירית לישראל בע_מ . היבטים בניהול הרכוש הקבוע בתעשייה האווירית לישראל בע_מ אשר לפריטים אלו מעיר משרד מבקר המדינה, כי התע"א לא הצליחה לאתרם נוכח אי -סימונם במספרים אינוונטריים, דבר המדגיש את החשיבות היתרה של סימון הנכסים לצורך מעקב ובקרה עליהם, אל מול הרישומים בספרי החברה. יתר על כן, אי-סימון הנכסים האמורים במקרה זה מקבל משנה חשיבות, מאחר שמדובר במיקרוסקופים, דהיינו, מדובר בנכסים אשר מוגדרים על פי נוהלי התע"א כרכוש אטרקטיבי אשר יש לפקוד מדי שנה בשנה (ראו ב המשך). מיקרוסקופים אלו נרכשו בשנים 2005 -2007 בעלות של מ-600 דולר עד ל- 4,900 .דולר ליחידה על אף זאת, בביקורת עלה, כי כלי הייצור, הצב"ד והצת"ת בפרויקט ב' בתע"א לא נרשמו במערכות הממוחשבות שלה כרכוש קבוע של משהב"ט אלא כרכוש קבוע של התע"א; כתוצאה מכך, שייכה התע"א לעצמה רכוש זה. להלן הפרטים: .משרד מבקר המדינה מעיר, כי בקשה זו של מנהל המפעל דאז נגדה את תנאי הסכם ב', ולא תואמה עם משהב"ט. בביקורת לא נמצאו סימוכין לכך, שלקראת דיון הדירקטוריון שבו אושר תקציב ההשקעות, הסבו גורמים בהנהלת התע"א, ובכלל זה מנהל חטיבת כלי טיס צבאיים דאז, את תשומת לבם של חברי הדירקטוריון לכך, שהסוגיה האמורה - רישום רכוש קבוע של משהב"ט בפרויקט ב' כרכוש קבוע של התע"א - מנוגדת להסכם ב'. אי-סימון הנכסים במדבקות המורות על כך שהם נפקדו, מקשה על סריקת אזורי המפקד ועל איתורם של הנכסים אשר טרם נפקדו; במצב זה, לא ניתן לוודא שאכן ננקטו כל הצעדים כדי לאתר נכסים הרשומים בספרי החברה ואשר לא נמצאו במרכזים התמח יריים שבהם הם רשומים, ולהיפך. הדבר אף מקשה על ביצוע מפקד "מהשטח לספרים", מאחר שקיים קושי בזיהוי בשטח של הנכסים שטרם נפקדו. יתר על כן, אי-סימון חלק מהנכסים במספרים אינוונטריים והיעדר מדבקות לציון מפקדים שבוצעו מעמידים בספק את מהימנות חלק מהרישומים שנערכו בס פרי התע"א, המתבססים על כך שהנכסים נפקדו בפועל. נוכח האמור לעיל, ובהתבסס על הממצאים העולים מהבדיקה האקראית שערך, מעיר משרד מבקר המדינה, כי חלק מהרישומים בספר הרכוש הקבוע בחטיבת מטח אינם משקפים בצורה נאותה את מצאי הנכסים הקיימים בחטיבה. בניגוד לנוהלי התע"א, בשנת 2011 לא נפקדו782 נכסים אטרקטיביים (כ-11% ) בעלות רכישה כוללת של כ-1.5 מיליון דולר. הנכסים שלא נפקדו כללו, בין היתר, מחשבים ניידים, מקרנים, מערכות הצפנה ומצלמות, לרבות 371 נכסים של מטה החברה. כך לדוגמה, באחת היחידות במטה החברה לא נפקדו 15 מחשבים ניידים, בערך רכישה כולל של כ- 34,000 דולר. יודגש, כי מנתוני המפקד עולה, כי חלק מהנכסים לא נפקדו מספר שנים. נוסף לאמור לעיל, הנכסים האטרקטיביים שלא נפקדו בשנת 2011 במטה החברה כללו 193 כלי נשק. יצוין, כי כלי הנשק האמורים נפקדו על ידי התע"א בשנת 2012. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שלא בהתאם להודעתה, התע"א רשמה במערכות הממוחשבות את כל הנכסים שנוצרו או שנרכשו בפרויקט ב', כרכוש בבעלותה, ולא רשמה ולו נכס אחד כרכוש משהב"ט. משמעות הדבר, כי התע"א שייכה לעצמה את כלל הנכסים שנוצרו בפרויקט ב'. הרישום כפי שערכה התע"א בפרויקטים א' וב' כאמור, הביא לכך, שרכוש בשווי של מיליוני דולרים לא הוצג בצורה נכונה בספרי החברה. אשר למשהב"ט יצוין, כי ראש היחידה להתקשרויות, תקציבים ובקרה במינהלת לא העבירה למנה"ר נתונים על הנכסים שנוצרו בפרויקטים א' ו- ב', כדי שיוכל למלא את תפקידיו בהתאם להוראת משהב"ט; ולא וידאה כי התע"א רושמת נכסים אלה כנדרש על פי ההסכמים, כמפורט לעיל. בכך אפשרה המינהלת, הלכה למעשה, לתע"א, לשייך לעצמה את הנכסים האמורים ולנהוג בהם כ"מנהג בעלים", תוך כדי רישומם בספרי החברה כנכסי התע"א, בניגוד להסכמים. זאת ועוד, עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012, לא היו בידי ראש היחידה להתקשרויות, תקציבים ובקרה במינהלת מלוא הנתונים על ההיקף הכספי של הרכוש הקבוע של משהב"ט שנוצר או שנרכש במסגרת הסכמים עם התע"א לביצוע פרויקטים א' ו-ב'. משרד מבקר המדינה מעיר, כי יש לראות בחומרה את התנהלותה של המינהלת בכל הקשור לפיקוח ולב קרה על הרכוש הקבוע של משהב"ט שנוצר במסגרת הפרויקטים שבאחריותה, לאורך שנים, מבחינת ניהולו מול התע"א ומול גורמים אחרים במשהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הרכוש הקבוע נוצר במסגרת פרויקט ב', ושימש אותו, וכי העברתו לבעלותה של ה תע"א נגדה את הסכם ב'. למרות זאת, לא פנתה התע"א למשהב"ט כדי להציג את נימוקיה להעברת רכוש זה לבעלותה, ולבקש את אישורו לכך. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כשני שלישים מהנכסים, שלגביהם הודיעה התע"א כי מצאה אותם בעקבות הביקורת, נמצאו ללא מספרים אינוונטריים; בהיעדר מספרים כאלה, לא ניתן לזהות בוודאות שאכן מדובר באותם הנכסים שרשומים בספרים ואת נכונות רישומם בספר הרכוש הקבוע של התע"א. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי היעדר מספרים אינוונטריים פוגע ביכולת הבקרה של התע"א על הרכוש הקבוע המוצב במרכזים התמחיריים השונים; במיוחד קיים קושי לאתר נכסים אשר נמצאים במרכזים תמחירי ים שונים מאלה שבהם הם רשומים. גם נוכח קושי זה חשוב לבצע מפקדים הן מ"הספרים לשטח" והן מ"השטח לספרים". התברר, כי עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012 , כשלוש שנים וחצי לאחר שמונה הצוות, ועל אף ההחלטה שאכ"ס ייצא למכרז לבחירת ספק אשר ימפה את הרכוש הקבוע שבבעלות משהב"ט, מנה"ר ואכ"ס טרם מיפו את הרכוש הקבוע שבבעלות משהב"ט הנמצא בתעשיות, וטרם הקימו מערכת לפיקוח ולבקרה על תהליך רישום רכוש זה בתעשיות ובמשהב"ט.	בביקורת עלה, כי בניגוד להוראת משהב"ט, ראש תחום תשתיות במנה"ר לא ערך ביקורים בתע"א בשנים 2007 -2011 . משרד מבקר המדינה מעיר, כי היעדר ביקורים בתע"א, לרבות במפעל, פגע בבקרה ובפיקוח שמנה"ר אמור היה לבצע על ניהול הרכוש הקבוע של משהב"ט בתע"א, לרבות ביכולת לוודא שהתע"א משמשת כ"נאמן", כפי שנקבע בהוראת משהב"ט האמורה.	488
צבא ההגנה לישראל . היבטים בפעילות יחידת הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה והשומרון משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההחלטה שקיבל ראש המנהא"ז, שלפיה רת"ח תשתית יהיה הגורם שינפיק אישורים למשרד החקלאות לצורך הקצאת מכסות מים לחקלאים העוסקים בחקלאות בבקעת הירדן באיו"ש, משמעותה למעשה העברת תפקיד שהממונה אמור לבצעו לידי רת"ח תשתית. שעה שהממונה אמור לנהל את אדמות המדינה באיו"ש בהתבסס על בדיקות ופעולות פיקוח מקצועיות, ה רי שהחלטת ראש המנהא"ז מעניקה את התפקיד לקצין צה"ל, הפועל ללא ההנחיה המקצועית של ממ"י וללא הידע המקצועי הנדרש לצורך הנפקת האישור. במצב הקיים, שבו רת"ח תשתית מעניק אישורים, שחלקם, כפי שהתברר, מבוססים על נתונים שגויים, לא מתקיים הפיקוח הנדרש על השימוש במקרקעין ועל הקצאות המים. כתוצאה מכך ניתנו, לדוגמה, אישורים לצורך הקצאת מים לאדמות שכלל אינן מעובדות. מדובר במצב לא תקין ויש לחדול ממנו לאלתר. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי על רקע טענת המנהא"ז בדבר מחסור בכוח אדם, על המנהא"ז לבחון בהקדם האפשרי, במשולב ובמתואם עם כל הגורמים הנוגעים בדבר ובראשם ממ"י, כיצד להנפיק אישורים למשרד החקלאות כנדרש, וכיצד לפקח על השימוש בקרקעות האמורות בשטחי בקעת הירדן, ולפעול על פי תוצאות בדיקה זו. נכון למועד סיום הביקורת, יולי 2012 , חילוקי הדעות בין משרד הביטחון לבין הממונה, בנוגע לסמכותו של הממונה לגבות ממשרד הבי טחון תשלום דמי חכירה עבור השימוש באדמות מדינה, לא יושבו על ידי מפקד פקמ"ז או על ידי גורם אחר בצה"ל או במשרד הביטחון. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח אי -קבלת החלטה בנושא זה זמן כה רב, מן הראוי, כי הדרגים הבכירים האמורים להחליט בו - שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון ושר האוצר - יבחנו את הנושא במשותף ובשילוב עם היועמ"ש לממשלה, כדי לגבש פתרון מוסכם שיעלה בקנה אחד עם הוראות הדין הבין-לאומי, הנחיות מפקדת מתפ"ש ונוהלי ממ"י. .אי-החתמת חוזי חכירה ואי -גביית דמי חכירה חמורים במיוחד בהתחשב בכך שהסיבה העיקרית לליקוי לא טופלה משך שנים רבות, למרות ידיעת כל הגורמים הרלוונטיי ם. כאמור, ראש המנהא"ז, תא"ל מוטי אלמוז, המופקד על ניהול תקין ויעיל של העניינים האזרחיים באיו"ש, ומנכ"ל ממ"י, בנצי ליברמן, האחראי לפעילות המקצועית של הממונה, טוענים שאי-גביית דמי חכירה נעוצה בעיקר בחוסר כוח אדם ביחידת הממונה. למרות שבתגובת מפקדת מתפ"ש לדוח מבקר המדינה מ - 2005 נקבע מועד הסיום המשוער לעניין זה לינואר 2006, ו אף שהנושא נדון במשך כארבע שנים, והועבר ב- 2009 לידיעת שר האוצר דאז (רוני בר-און) וב - 2010 ,לידיעת שר הביטחון (אהוד ברק), טרם נמצא הפתרון. אשר על כן משרד מבקר המדינה מעיר, כי מדובר בכשל מהותי שנמשך לאורך שנים רבות של כל הגורמים הנוגעים בנושא זה - הממונה, ראשי המנהא"ז, ראשי ממ"י ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי על ראש המנהא"ז, מנכ"ל ממ"י וראש אגף התקציבים במשרד האוצר להחליט על פתרון מוסכם בנושא זה ללא דיחוי נוסף, כמתחייב מחומרת העניין ומהנזק הכלכלי הגדול הנגרם מכך. זאת, בין היתר, בהתחשב בכך שעלות תוספת כוח האדם הנדרשת על ידי הממונה, כפי שהוערכה על ידיו, היא קטנה משמעותית לעומת ההכנסות הצפויות לקופת האזור. במקרה של מחלוקות או אם העניין לא ייפתר בתוך זמן קצר, עליהם להביא את הדברים לדיון ולהחלטה של הדרגים הבכירים - הרמטכ"ל, שר הביטחון, שר האוצר ושר הבינוי והשיכון, שהוא יו"ר מועצת ממ"י - ועל פי הצורך גם לראש הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר לממונה, כי העובדה ש אינו אוכף את תנאי החוזה על ה יזמים שחכרו ממנו אדמות מדינה לצ ורכי תעשייה , גורמת לכך שאין לו פיקוח על זהות המשתמש בקרקע. כמו כן, הממונה לא וידא שהשימוש בקרקע נעשה רק למטרה לה יועד. למרות הצעדים שעליהם דיווח המנהא"ז וכן הפעולות המתוכננות על ידיו להסדרת נושא א" ת מסילה, כאמור לעיל, מעיר משרד מבקר המדינה לממונה, כי עליו לקיים פיקוח בנושא החכרת קרקעות על ידי היזמים, ולנהל את הקרקעות שתחת אחריותו כנדרש. זאת, כדי למנוע הישנות מקרים של השכרת קרקעות על ידי יזמים בניגוד לתנאי החוזה, וכדי להבטיח את שמירת שלטון החוק וניהול הקרקעות כמתחייב בדין. .משרד מבקר המדינה מעיר לממונה, כי לא חתם עם בעליהן של תחנות הדלק על חוזי הרשאה לשימוש בקרקעות שעליהן הן נמצאות, כנדרש בצו בדבר רכוש ממשלתי. בנוסף לכך, הממונה לא אכף במשך שנים רבות את חובת התשלום של תחנות הדלק עבור השימוש באדמות המדינה, ובכך נגרמו הפסדים כספיים משמעותיים לקופת האזור. כל זא ת אף על פי שכבר בשנת 2005 , בעקבות דוח הביקורת של מבקר המדינה, הודיעה מפקדת המתפ"ש למשרד ראש הממשלה, שבעלי תחנות הדלק חויבו להסדיר את הפעלת תחנות הדלק מול המנהא"ז עד סוף אותה שנה ( 2005 ). כפי שעולה מממצאי הביקורת - ולא כפי שדיווחה מפקדת מתפ"ש - הליקוי לא תוק ן. על כן, על המנהא"ז לפעול ללא שיהוי נוסף ולסיים את הטיפול בעניין תחנות הדלק וגביית חובותיהן בגין דמי חכירה עבור השימוש בקרקע, בד בבד עם הפעלת צעדי אכיפה נגד הסרבנים, כפי שמסר בתשובתו דלעיל. .בביקורת עלו ממצאים, חלקם חמורים, של ניהול כושל של אדמות מדינה ואדמות נטושות באיו"ש שעליהן מופקד הממונה, שבאו לידי ביטוי בולט באי-חתימה על חוזי חכירה עם חלק מהמתיי שבים, חלק מבעלי העסקים הישראליים והמחזיקים בנכסים נטושים פלסטיניים באיו"ש, ובאי -גבייה של דמי חכירה ודמי שכירות מהם ומהמחזיקים בנכסים נטושים פלסטיניים באיו"ש, בגין השימוש בקרקע ובנכסים. המצב הקיים נוגד את הוראות הדין, גורם להפסד של מאות מיליוני ש"ח לקופת הא זור, ויוצר אפליה בין מתיישבים ובעלי עסקים אלו לבין תושבי איו"ש האחרים ובינם לבין תושבי ישראל. כמו כן, נגרמה פגיעה בחובת הנאמנות כלפי הנפקדים והשמירה על שלמות רכושם. בנוסף לכך, עלו ליקויים בנושא הניהול, הפיקוח והבקרה על אדמות המיועדות לחקלאות בבקעת הירדן, ובתחום שיקום מחצבות נטושות באיו"ש. ממצאים אלו יש בהם כדי להצביע על דפוסי עבודה לקויים ביחידת הממונה. משרד מבקר המדינה סבור, כי לשם תיקון הליקויים בתחומי הפעילות האמורים של הממונה, מתחייבת בדיקה כללית ויסודית של תפקוד יחידת הממונה, בין היתר בהתייחס לתקן כוח האדם הדרוש לביצוע כל משימותיה. המציאות המתמשכת של הליקויים האמורים הייתה ידועה משך שנים ארוכות למינהל האזרחי (מנהא"ז) ולמינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) ולגורמים בכירים במשרדי הממשלה הרלוונטיים - ובהם משרד הביטחון, משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר ומשרד החקלאות - ולעומדים בראשם. זאת, נוכח פניות שונות שהועברו אליהם ושהצריכו התערבות וטיפול. למרות זאת, רוב הפניות לא זכו להתייחסות ראויה, והבעיות לא באו לכדי פתרון. משמעות הדברים היא הזנחה מתמשכת, היעדר אכיפה והפסדים כספיים בהיקף של מאות מיליוני ש"ח לקופת האזור. על כל הגורמים האחראים בממ"י, ובראשם מנכ"ל ממ"י, מר בנצי ליברמן, ובצה"ל, בעיקר מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), אלוף איתן דנגוט, ראש המנהא"ז, תא"ל מוטי אלמוז, ועל פי הצורך גם הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ - לפעול לתיקון הליקויים שעלו בדוח זה. בנוסף לכך, בהתחשב בחומרתם של חלק מהליקויים ובהיעדר פעילות לפתרונם מצד האחראים לכך במשך שנים, יש מקום שגם השרים הנוגעים בדבר - שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון, שהוא יו"ר מועצת ממ"י, שר האוצר, ועל פי הצורך גם ראש הממשלה - יידרשו לפתרון הסוגיות שעלו בדוח זה. ממצאי דוח זה בדבר היעדר א כיפה מתמשכת בתחומים של ניהול מקרקעין, כמו גביית דמי חכירה והחכרת קרקעות באזורי תעשייה, ושל טיפול בנכסים נטושים ושיקום מחצבות באיו"ש - משמעותם פגיעה בשלטון החוק, והם אף מעלים חשש לפגיעה בדין הבין-לאומי. משכך, על היועמ"ש לממשלה להידרש לדוח זה לפרטיו ולפעול בנחרצות בצוותא עם הגורמים הרלוונטיים, כדי לתקן כל אחד מהליקויים שהועלו בדוח. .הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש מופקד, בין היתר, על ניהול אדמות מדינה ואדמות נטושות ("אדמות נפקדים"). הבסיס לפעילותו של הממונה נקבע בצו בדבר רכוש ממשלתי ובצו בדבר רכוש נטוש. משרד מבקר המדינה מעיר לממונה ולמנהא"ז, כי למרות תשובת המדינה לבג"ץ ממאי 2010 , שלפיה ראש המנהא"ז המליץ, "ליתן דגש על שיקומן של מחצבות נטושות", הרי שעד למועד סיום הביקורת, יולי 2012 , לא חל שינוי כלשהו בנושא זה. משרד מבקר המדינה מציין, כי התופעה הקיימת באיו"ש של מחצבות נטושות בלתי משוקמות, המהוות מפגע אקולוגי וסביבתי חמור, ידועה זה שנים רבות, וכאמור, נושא זה עלה לדיון כבר בשנת 2002 . למרות זאת, הממונה לא הפעיל את סמכויותיו בהתאם להסכם ההרשאה לכרייה או לחציבה כדי למנוע מצב זה. יתר על כן, הגורמים הרלוונטיים במנהא"ז, לרבות ראש המנהא"ז, לא קידמו לכדי מימוש את הטיפול בנושא הקמת קרן לשיקום מחצבות באיו"ש, בדומה להסדר שיש בישראל. מן הראוי שהמנהא"ז יפעל לסיום מהיר ככל האפשר של הטיפול בנושא שיקום המחצבות הנטושות. . בביקורת עלה, כי החל מאוקטובר 2000 , עם פריצת האינתיפאדה השנייה28 באיו"ש, חדלו כ-%95 משוכרי הנכסים הנטושים לשלם לממונה את דמי השכירות תמורת הנכסים ששכרו. למרות זאת, הממונה לא פעל מאז ובמשך כ-12 שנים, עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012 , כדי לגבות מהם את דמי השכירות וכדי לחדש את החוזים בינו לבין השוכרים.	משרד מבקר המדינה מעיר לממונה, כי העובדה שלא חידש במשך כ-12 שנים את חוזי השכירות של שוכרי הנכסים הנטושים ולא גבה מהם דמי שכירות כנדרש בצו בדבר נכסים נטוש ים, פוגעת בזכויות הנפקדים בנכסיהם ובהכנסות הנפקדים בעלי הנכסים. על פי חוות הדעת המשפטית של יועמ"ש איו"ש, הדבר עלול "לפגוע אף בחובת השמירה על שלמות הנכס עבור הנפקד". לפיכך, על הממונה לפעול ללא כל דיחוי נוסף לחידוש חוזי השכירות ולגביית דמי השכירות מהשוכרים.	489
צבא ההגנה לישראל . הדין המשמעתי בצה_ל מפקד בצבא אחראי למשמעת ביחידתו, ובין היתר עליו להפעיל שפיטה בדין משמעתי במקרים מסוימים שבהם נעברו עברות משמעת. תוצאתו של ההליך המשמעתי, כאשר הנידון נמצא אשם, היא הענישה המשמעתית. לדעת משרד מבקר המדינה, הממצאים שעלו בפרק זה - חיילים שאינם נושאים את עונשי המחבוש ועונשי הריתוק - מעלים ספק בדבר יעילותו של ההליך המשמעתי הנערך ביחידות כאמצעי לשמירה על המשמעת. בהיעדר ענישה יעילה לצד ההליך המשמעתי נפגע כוחו המרתיע של ההליך, ונפגע ת סמכותם של מפקדים בעיני פקודיהם. מן הראוי, שהפרקליטות הצבאית תבחן את האמצעים העומדים לרשות המפקדים בבואם לממש את העונשים שהטילו בהליכים משמעתיים שקיימו; ותנקוט צעדים לשיפור אמצעים אלו, במידה שיעלה צורך בכך. בביקורת נמצא, כי בצה"ל קיימת מצוקה קשה של מקומות כליאה, וכתוצאה מכך, חיילים שנשפטו לעונשי מחבוש במסגרת הליכים משמעתיים לעתים אינם נושאים בעונשם. יודגש, כי במצב המשפטי הקיים גם לא ניתן להמיר את עונש המחבוש, לאחר גזירתו, בעונש אחר, דוגמת ריתוק, וכך חיילים שאינם נושאים בעונש המחבוש בשל חוסר מקום בכלא אינם נושאים גם בעונש חלופי, ולמעשה הם פטורים מעונש16. 3 . עד מועד סיום הב יקורת לא היה מנגנון העוקב אחר ריבוי ליקויים בהליכי דין משמעתי אצל קציני שיפוט מסוימים, וממילא לא היה קיים מנגנון המטפל בשיפור מקצועיותם של אותם קציני השיפוט. מן האמור עולה, כי למרות האמצעים שנוקט צה"ל לפרסום מדור הדין המשמעתי, קיים ספק, האם המודעות למדור הדין המשמעתי כגוף מייעץ בקרב קציני שיפוט בצה"ל היא ברמה מספקת. מן הראוי, שאכ"א והפרקליטות הצבאית יבדקו בקרב קציני השיפוט את רמת המודעות למדור הדין המשמעתי כגורם מייעץ; יבחנו את יעילות הפרסומים הקיימים בנוגע למדור ואת בהירותם; ויעדכנו במידת הצורך את אמצעי הפרסום, שיטות הפרסום ונפח הפרסומים. בביקורת שנערכה בשני בסיסים של צה"ל נמצאו מקרים רבים שבהם קציני שיפוט תיעדו באופן לקוי את הליכי הדין המשמעתי שהם קיימו. בעיקר הדברים נכונים בנוגע לרישום הנימוקים לגזר הדין; בנוגע לסימון על גבי הטופס כי הודע לנאשם על זכותו לערור או לבקש המתקה של העונש; ולעתים הדברים נכונים גם בנוגע לתיאור מעשה העברה עצמו. להלן פירוט: מהתפלגות הפניות האמורה עולה, שמודעות חיילים לסמכות הפיקוח של מדור הדין המשמעתי היא נמוכה יחסית למודעותם של גורמים אחרים הפונים למדור לבחינת הליכים. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את היזמות של מדור הדין המשמעתי ושל ענף משטר ומשמעת באכ"א. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהפרקליטות הצבאית תבחן את האפשרות לחייב קציני שיפוט להודיע לנידון בדין משמעתי, בתום הדיון, ובדומה להודעות על אפשרויות הגשת ערר והמתקת העונש, גם על אפשרותו לפנות אל מדור הדין המשמעתי לבחינת חוקיות ההליך שהתקיים בעניינו. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולות הפרקליטות הצבאית לתיקון חלק מהליקויים תוך כדי הביקורת, ומעיר על הצורך להמשיך ולבדוק את רמת המודעות למדור הדין המשמעתי על תפקידי ו השונים בקרב אוכלוסיות שונות בצה"ל, ולנקוט בהקדם פעולות להגברת המודעות, במידת הצורך; ועל הצורך לקבוע מנגנון לשיפור מקצועיותם של קציני שיפוט שמרבים לשגות בניהול דיונים משמעתיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הליקויים אשר נמצאו בתיעוד ההליכים המשמעתיים וההנמקות בשתי היחידות האמורות הובאו לשם הדגמה והמחשת הבעיה, ולא משום שרק ביחידות אלו שוגים קציני השיפוט . לתיעוד מלא של הליך הדין המשמעתי, ובמיוחד של הנימוקים שעמדו בבסיס קביעת העונש המסוים, חשיבות גדולה בהיותו תורם לקיום של תהליך קבלת החלטות מושכל, וכן תורם לאחידות בענישה, עד כמה שניתן כאשר הנסיבות דומות; ובהיותו תורם לשקיפות ההליך השיפוטי, לתקינותו, ולמראי תם של פני הדברים. עוד תורמים במיוחד רישום ההנמקות לעונש ותיאור העברה ונסיבותיה במפורט, ליכולת להכריע בערר - לכשהוא מוגש - באופן מושכל ועל בסיס מידע מלא ורלוונטי. .יש חשיבות גבוהה לנ יהול נכון של רישום הייעוצים שנותן מדור הדין המשמעתי, וזאת כדי שניתן יהיה ללמוד על אופי הסוגיות המעסיקות את האוכלוסיות השונות הפונות למדור לשם ייעוץ והכוונה בהליך הדין המשמעתי. משרד מבקר המדינה העיר, כי רשימת ההגדרות הקיימת אינה מספקת. כך למשל, נושא ניהול ה הליך לבדו חובק בתוכו סוגיות אפשריות רבות, כגון: הודאה בעובדות וכפירה באשמה, זימון עדים וניהול עדויות, או הסתמכות על ראיה בכתב. מן הראוי שמדור הדין המשמעתי ישקול לבחון מחדש את הגדרות נושאי הייעוץ במטרה שהגדרות אלו יתנו תמונה רחבה ומפורטת ככל הניתן בנוגע לאופי השאלות המעסיקות את הפונים למדור לשם ייעוץ; וזאת במטרה להפיק תמונת מצב אשר תשרת את המדור בתכנון הכשרות והשתלמויות עתידיות בדין משמעתי, או בעמידה על הצורך להוציא עדכונים ורענונים מקצועיים לקציני שיפוט.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן האמור עולה, כי חלק מקציני השיפוט מתקשים בניהול הליכי דין משמעתי שבהם נדרש לשמוע עדויות ולבחון ראיות שונות, וחלקם אינו בקיא בהוראות החלות על ניהול הדיון במקרה כזה. כתוצאה מכך חיילים מורשעים לעתים במסגרת הליכים שהם לקויים בתכלית. משמעות הדבר היא שהם נושאים לעתים בעונשים שאינם חוקיים, המבוססים על הליכים לקויים, ד בר חמור לכשעצמו ומהווה גם פגיעה בכבוד האדם. גם במקרים שבהם גורמים שונים (כגון גורמים בבתי הכלא, בחדרי המשמר ובמדור הדין המשמעתי) מאתרים את הליקוי בהליך (בעיקר כאשר מדובר בהליך שבמסגרתו הוטל עונש מחבוש) - משמעות הדבר היא על פי רוב ביטולו של ההליך ופגיעה בסמ כותו של קצין השיפוט הן כלפי החייל שנידון בפניו והן כלפי פקודיו האחרים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שקצין השיפוט יעשה את כל הנדרש ממנו להוכחת האשמה, ויעשה זאת באופן העולה בקנה אחד עם הוראות החוק ופקודת הדין המשמעתי, כך שהכרעתו תעמוד על יסודות איתנים ולא תבוטל.	490
צבא ההגנה לישראל . רפואת שיניים בצה_ל משרד מבקר המדינה מעיר, כי קבלת רופאים למערכת הצבאית בניגוד לעמדת צוות הבוחנים שהמליץ שלא לקבלם מבחינה מקצועית, מדגישה את הנזק הנובע מהמחסור המשמעותי ברופאי שיניים עתודאים בצה"ל. יש בצעד כזה כדי לגרום לירידה באיכות טיפולי השיניים שמקבלים החיילים. ככל שצה"ל סבור, כי קיימים שיקולים נוספים לקבלת רופאים אף על פי שצוות הבוחנים המליץ שלא לקבלם, עליו להסדיר אמות מידה לכך בהתאם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לסקרים הנעשים בנוגע לטיפולי השיניים שמעניק צה"ל לחיילים, קיימת חשיבות רבה. לכן, על עוזר קרפ"ר לרפואת שיניים לנקוט צעדים כדי להביא לכך, ש הוא יוכל לקבל תמונת מצב אמינה ומלאה של איכות השירות, שתשקף את רמת שביעות הרצון של כלל החיילים מהמערך שבראשו הוא עומד, ובהתאם לתמונה שתתקבל, עליו לפעול לשיפורו. . משרד מבקר המדינה מעיר, כי הפרויקט שנמשך כעשור נתקל בקשיים רבים, בעיקר בתחילתו. אולם גם בהמשך, התגלו פערים גדולים. במצב הקיים, יעילותה של המערכת מוגבלת, אין מידע על מידת ניצולו של מערך רפואת השיניים בצה"ל, והמערכת אינה מהווה כלי מרכזי לניה ול בידי המפקדים במערך רפואת השיניים. נוסף על כך, היעדר מערכת דימות דיגיטלית פוגע ברצף ובשלמות של המידע הרפואי בעת מעבר חיילים בין גזרות ובין יחידות. מן הראוי אפוא, כי קרפ"ר, רע"ן מידע ועוזר קרפ"ר לרפואת שיניים יפיקו לקחים מהליקויים בהתקדמותו של הפרויקט ויפעלו להשלמתו בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כל עוד מקרפ"ר אינה פועלת לשינוי הוראתה, אין להשלים עם קיום מצב שבו ההוראה בנוגע לצורך בנקיטת אמצעים בגין אי-התייצבות, אינה מיושמת. .צה"ל מספק שירותי רפואת שיניים לחיילים, ובעיקר לאלה המשרתים בשירות סדיר (חובה וקבע). נוכח זאת, ונוכח ייעוד מערך רפואת השיניים - לתת שירותי רפואת שיניים מיטביים על מנת לקדם את בריאות הפה והשיניים של כלל חיילי צה"ל - ראוי כי השירות יהיה איכותי וזמין. כפי שעולה מדוח ביקורת זה, קיימים ליקויים במערך רפואת השיניים בצה"ל, הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בהיעדר מיפוי עדכני של צורכי הצבא בתחום רפואת השיניים, ובהיעדר מערכת מחשוב יעילה, שתשרת את המפקדים במערך רפואת השיניים ושתהווה כלי ניהול יעיל עבורם. זאת בנוסף למחסור בעתודאים לרפואת שיניים, שמחריף מדי שנה בשנה ומשליך על עצם היכולת להעניק טיפול מיטבי לחיילים, במיוחד במרפאות הפריפריה. על קרפ"ר, שהוא הסמכות המקצועית העליונה בצה"ל בכל הנוגע לתחום הרפואה, ועל עוזר קרפ"ר לרפואת שיניים, שמתפקידו לקבוע את המדיניות בתחום רפואת השיניים בצה"ל, לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה, וביניהם, קידום מחשוב מערך רפואת השיניים, פתרון בעיית המחסור בשינניות בצה"ל והתאמת התקינה של מ ערך רפואת השיניים לצורכי צה"ל העכשוויים. נוכח הליקויים שהועלו בדוח זה, יש מקום שצה"ל יבחן את מכלול התפיסה של הספקת שירותי רפואת שיניים לחיילים. לדעת מבקר המדינה, גם נוכח הליקויים שהועלו בדוח זה, יש מקום שצה"ל יבחן את התפיסה של הספקת שירותי רפואת השיניים לחיילים, וישקול חלופות בתחום זה. זאת, בין היתר, גם על מנת שיהיה רצף טיפולי לחיילים בחובה ובקבע, תוך לקיחה בחשבון טיפולים מתמשכים הכרוכים בעלות ניכרת. משרד מבקר המדינה מעיר, כי העלות הממוצעת של כלל טיפולי רפואת השיניים בצה"ל אינה מדד לעלות הטיפול במשפחות חיילי הקבע. זאת, בין היתר, משום השוני באופי הטיפול שלו זכאיות האוכלוסיות השונות בצה"ל, וברופאים המטפלים. כך למשל, בשנת 2011 כ-64% מהמפגשים במערך רפואת השיניים היו של חיילי ם בשירות חובה, שאינם זכאים לטיפול אורתודונטי ושמקבלים טיפול משמר, טיפול חניכיים ראשוני וטיפול משקם (פרותטי) במרפאות שיניים בפריסה כלל -ארצית. שעה שבאותה שנה כ-67% מבני משפחות משרתי הקבע טופלו על ידי רופאים מומחים במחלקת אורתודנטיה שבמכון בבי"ח תה"ש33. ראוי א פוא, שיהיה בידי מקרפ"ר נתון בסיסי של עלות טיפולי השיניים, שמערך רפואת השיניים מעניק לבני המשפחה של משרתי הקבע, ושנתון זה יילקח בחשבון בעת קביעת מחירון טיפולי שיניים המוענקים לבני המשפחה של משרתי הקבע. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הואיל ופירוט בני המשפחה הזכאים לטיפולי שיניים בתשלום הוסדר בפ"מ, הרי שאם צה"ל מבקש להרחיב את מעגל הזכאים לטיפולי שיניים, ראוי שהרחבה זו תמצא אף היא את ביטויה בפ"מ, כמתבקש, ולא רק בדרך של הוראת קרפ"ר. על קרפ"ר, המשמש יועץ מקצועי לרמטכ"ל ולמטכ"ל, לתת את הדעת בנושא זה. בביקורת עלה, כי מעבר לזמן המתנה של עד שלושה שבועות לתור, כפי שפורט בעבודת המטה שנערכה בשנים 2009 ו- 2010 כאמור, מחלקת רפואת שיניים לא קבעה מדדים לזמני המתנה לתורים לפי סוגי הטיפולים השונים. בהיעדר קביעה כזו, לא ניתן לדעת אם בפועל זמני ההמתנה הקיימים הם ארוכים מדי, או סבירים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נושא זמן ההמתנה הוא מרכיב חשוב שצריך להיכלל במסגרת יעדים של איכות השירות שמערך רפ ואת השיניים מעניק לחיילים. על כן, ראוי שעוזר קרפ"ר לרפואת שיניים יקבע מדדים לזמני המתנה לתורים לפי סוגי הטיפולים השונים, ויפקח על העמידה בהם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי משנקבעו תפוקות העבודה, על עוזר קרפ"ר לרפואת שיניים לוודא שהרופאים במערך רפואת השיניים יעמדו בהן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדומה לרופאי שיניים, חשוב שעוזר קרפ"ר ל רפואת שיניים יוודא, שהשינניות במערך תקפדנה לעמוד בתפוקות העבודה שנקבעו.	מהאמור לעיל עולה, כי צה"ל לא ערך ניתוח צרכים עדכני ויסודי במערך רפואת השיניים טרם בואו לספק את שירותי רפואת השיניים לחיילים. ניתוח כזה היה אמור להתחשב, בין היתר, בנושאים כגון: קביעת מדדים לאיכות רפואת שיניים שצה"ל מעוניין להעניק לחיילים, קביעת הזמינות ומשך ההמתנה לתורים שצה"ל רואה לנכון להחיל בתחומי המומחיות השונים ופריסה מיטבית של מרפאות. בהיעדר ניתוח כזה, לא ניתן לקבוע אם מפתחות התקינה שנקבעו לפני כ-25 שנה מהווים עדיין מענה אמיתי לצרכים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח דבריו של עוזר קרפ"ר לרפואת שיניים בנוגע להיעדר אמות מידה לשירות טוב בתחום רפואת השיניים ואי-העמידה במפתחות התקינה הקיימים, ונוכח התייחסותו של צה"ל לנושא הנדון, שלפיה לא נקבעו מדדים לאיכות בתחום הזמינות ובתחומי המומחיות השונים, על קרפ"ר, תא"ל ד"ר י' קרייס, בשיתוף עוזר קרפ"ר לרפואת שיניים, לקיים בהקדם ניתוח צרכים יסודי ועדכני במערך רפואת השיניים, וממנו לגזור, בין היתר, את מפתחות התקינה המתבקשים.	491
צבא ההגנה לישראל . סוגיות בתיאום בין גופי אכיפת החוק באזור יהודה והשומרון משרד מבקר המדינה מעיר, כי בנובמבר 2012 , לא היה גורם כלשהו שמנהל חקירות פליליות בנושא הבנייה הבלתי חוקית באיו"ש. היעדר אכיפה פלילית בתחום עברות התכנון והבנייה באיו"ש תורם להנצחת המצב הקיים באיו"ש של "איש הישר בעיניו יעשה". חשוב שהשרים הנוגעים בדבר - שר הביטחון, השר לביטחון הפנים ושר המשפטים יורו על נקיטת צעדים להסדירו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח המחלוקות העקרוניות בשאלה על מי מוטל הטיפול בעברות בתחום של הגנת הסביבה באיו"ש, ע ל ראש המנהא"ז לדון עם מפכ"ל המשטרה בנושא זה ולהגיע איתו להסכמות בעניין. במקרה שלא תושג הסכמה, יש להביא נושא זה, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, להכרעת שר הביטחון והשר לביטחון הפנים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בהמלצות ועדת שמגר בנוגע לאכיפת החוק באיו"ש נק בע, כאמור, כי מתחייבת הגדרה מדויקת של תפקידי המשטרה. למרות שחלפו יותר מ-18 שנה מפרסום המלצות אלה, במועד סיום הביקורת, יולי 2012 , עדיין קיימים חילוקי דעות בין המשטרה לבין גורמי אכיפת החוק האחרים בנוגע לאחריותה של המשטרה לטפל בסוגיית האכיפה בתחום התכנון והבנייה ובתחום הגנת הסביבה באיו"ש. מנגד, עובדי יחידת הפיקוח אינם עושים שימוש בסמכות שהוענקה להם לבצע חקירות בהתאם לצו שהסמיך אותם לכך. מציאות זו יש בה בכדי לפגוע בשלטון החוק. אשר על כן, חשוב ששר הביטחון, השר לביטחון הפנים ושר המשפטים ידונו בדחיפות בנושאים אלו, ויקבעו במשותף את חלוקת התפקידים בין גורמי האכיפה בתחומים אלו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כעולה ממסמכי המנאה"ז, מרבית חומרי הגלם להפעלת המפחמות המשמשים את המפחמות בשטחי איו"ש לייצור פחם מגיעים אליהן מישראל, עקב הנזק הנגרם לאיכות הסביבה, על צה"ל, המנהא"ז, רמי"ם והמשטרה לבחון במשותף דרכים לטיפול בנושא, ובכלל זה שיפור הפיקוח על מעבר טובין מישראל לאיו"ש, לרבות בנוגע לפסולת גזרי עץ, ויפעלו בתיאום ליישום תוצאות הבחינה, כמתחייב מההיתר הכללי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על המתפ"ש והמנהא"ז, האמונים על אכיפת החוק באיו"ש, לבחון בהקדם את הצורך והתועלת בחידוש הסמכתם של אנשי יחידת הפיקוח לביצוע ח קירות, ובהתאם לממצאי הבחינה, אם אמנם יתברר כי צריך לחדש את ההסמכה, לפעול לתיקון הליקוי ולהכשיר את אנשי יחידת הפיקוח בתחום החקירות הפליליות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משרד הבריאות להקפיד על ביצוע הוראת החוק בעניין הפיקוח על תוצרת חקלאית, שנועד לשמור על בריאות הציבור, גם ביישובים הישראליים באיו"ש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהסתמך על הערכת המנהא"ז בנוגע להיקף התוצרת החקלאית ש"הולבנה" והוברחה מאיו"ש לישראל בשנת 2011 , התוצרת החקלאית שנתפסה במעברים בשנת 2011 כאסורה במעבר לישראל והושמדה מהווה כ-3% עד4% בלבד ממנה. שיעור נמוך זה של התוצרת החקלאית המוברחת שנתפסה במעברים מדגיש את הצורך לשפר את אכיפת החוק בתחום זה, בין היתר על ידי גיבוש תכנית משולבת ומתואמת בין כל גורמי האכיפה, וביניהם פקמ"ז, המנהא"ז, משרד החקלאות ורמי"ם, ובחינת הצורך בשינוי בחקיקה הקיימת באיו"ש על ידי יועמ"ש איו"ש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח חוות הדעת של יועמ"ש איו"ש, ולפיה כל סמכויות המים על פי דיני המים באיו"ש "רוכזו כולם בידי קמ"ט מים", על ראש המנהא"ז לבחון את הצעדים הנדרשים כדי שקמ"ט מים יוכל לרכז את הפעילות הכוללת בתחום זה באיו"ש, ולהנחות את כל הגופים העוסקים בנושא המים בהתאם לדין החל באזור. על קמ"ט מים לגבש תכנית עבודה ונוהלי עבודה, שיבטיחו תיאום מיטבי ושיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים המעורבים. .על המתפ"ש לפעול להסדרת הצעדים הנדרשים כדי שקמ"ט מים יוכל לרכז ולהנחות את כל הגופים העוסקים בנושא זה. כדי שאכיפת החוק בעניין דיני המים תהיה יעילה ומועילה, קיימת חשיב ות רבה בשיתוף פעולה מיטבי בין כל הגורמים המקצועיים העוסקים בנושא המים באיו"ש. שיתוף הפעולה חייב שיבוא לידי ביטוי, בין היתר, בהעברת מידע והנחיות מקצועיות בצורה קבועה וסדורה, יצירת בסיס נתונים אחיד ורחב, ופעילות המושתתת על כללים מקצועיים. בתחומי מדינת ישראל פועלים גופים רבים לביצוע אכיפה מינהלית בנושאים שונים, כמו בנייה בלתי חוקית, הגנת הסביבה ופיקוח על תוצרת חקלאית. משימת האכיפה המינהלית בתחומים אלו באיו"ש הוטלה על יחידת הפיקוח במנהא"ז אשר מתקשה לעמוד במטלותיה השוטפות בתחום המינהלי. על ראש המנהא"ז לבחון דרכים כיצד לשפר בהקדם את פעילות יחידת הפיקוח בתחומי אכיפת החוק באיו"ש בנושאים האמורים, ולטפל במתואם ובמשותף עם פקמ"ז ומשטרת ישראל בכל הליקויים שהועלו בדוח זה, כדי לגבש חזית פעולה משותפת ומוסכמת על כל הנוגעים בדבר בכל תחומי האכיפה באזור. על גופים אלו לקבוע נהלי ם מתואמים ביניהם שיבטיחו שיתוף פעולה הדוק, ויפעלו לפיהם. כמו כן, עליהם לבחון אפשרות למסד פורומים משותפים קבועים, בהשתתפות כל גורמי האכיפה באיו"ש, כדי לדון בבעיות הקשורות בכך וכדי להחליט על הדרכים הנדרשות לפתרונן. נוסף על כך, חשוב שהשרים הנוגעים בדבר, ובראשם שר הביטחון, השר לביטחון הפנים ושר המשפטים יחליטו על הצעדים הנדרשים כדי להבטיח שהגופים העיקריים המופקדים על אכיפת החוק באזור - צה"ל, המנהא"ז והמשטרה - יפיקו את הלקחים הנדרשים, ויפעלו במתואם ובמשותף כדי להבטיח שיפור הכרחי בתחום השמירה על החוק והסדר באיו"ש , לרווחתה של כלל האוכלוסייה באזור. .אכיפת החוק באיו"ש מקיפה נושאים רבים בעלי השפעה גדולה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה הישראלית והפלסטינית באיו"ש ובכלל זה בתחומים הביטחוני, המדיני, הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. גורמי אכיפת החוק העיקריים באיו"ש הם: צה"ל, המנהא"ז ומשטרת ישראל, ופעילותם בתחום אכיפת החוק מחייבת, בין היתר, תיאום מיטבי ושיתוף פעולה הדוק ביניהם. בביקורת נמצאו ליקויים משמעותיים, חלקם חמורים, בתיאום ובשיתוף הפעולה בין צה"ל, המשטרה והמנהא"ז ובין גופים אלה לגופים אחרים, כגון משרד החקלאות ורשות המים, בתחום אכיפת החוק בנו שאים שנבדקו: עברות של תכנון ובנייה, גנבות מים וקידוחי מים בלתי חוקיים, פגיעה בהגנת הסביבה, שהיית פלסטינים שלא כדין בתחומי היישובים הישראליים באיו"ש ובאכיפת דיני התעבורה. הליקויים נובעים, בין היתר, מהיעדר הגדרה ברורה של תחומי האחריות שבתחום סמכותם של הגורמים האחראים באיו"ש ומהיעדר פקודות ונהלים, אשר יבטיחו שיתוף פעולה הדוק, ויתרמו למיצוי יעיל של הכוחות הפועלים בתחום אכיפת החוק באזור ולהסדרת הסמכויות ביניהם. משמעות הממצאים שעלו בדוח זה היא מציאות קשה ומתמשכת באיו"ש בתחום אכיפת החוק ושל "איש הישר בעיניו יעשה" , בעיקר בתחומי התכנון והבנייה, המים והתעבורה. מדובר בכשל רב -מערכתי, שעל השרים הנוגעים בדבר לתת עליו את הדעת בהקדם. כדי שאכיפת דיני המים תהיה יעילה ומועילה, קיימת חשיבות רבה שגורם אחד ירכז, יתאם וינחה את פעולתם של הגורמים העוסקים באכיפת דינים אלה. על המתפ"ש לקבוע את הצעדים הנדרשים כדי שקמ"ט מים יוכל לבצע משימה זו בהתאם לקביעת היועץ המשפטי לאיו"ש.	משרד מבקר המדינה מעיר למנהא"ז על הליקוי המתמשך בהעברת המידע החיוני לאכיפת החוק בתחום דיני התעבורה באיו"ש. פערי המידע הקיימים עלולים לסכן את כלל המשתמשים בדרכים. על כן, על המנהא"ז והמשטרה להחיש את פעילותם לשיפור פני הדברים בתחום זה ולהסדיר את העברת המידע בהתאם לדין.	492
משרד החוץ . היערכות למצב חירום - משרד החוץ הדלקה בקומת מחסני מבנה המטה ביולי 2011 חשפה אפוא כמה וכמה ליקויי בטיחות שהיה בהם לסכן חיי אדם. לדעת משרד מבקר המדינה נוכח חיוניות הטיפול בליקויים בטיחותיים כגון אלו שנחשפו בעת הדלקה במשרד, ראוי כי מערך הבטיחות שהוקם בשלהי שנת 2012 יפעל על בסיס תכנית עבודה שיטתית שתבטיח הן את תפקודו הסד יר והן את תיקון ליקויי הבטיחות במבנה המטה בדחיפות המתבקשת בנסיבות העניין. במועד סיום הביקורת טרם נכתבו נהלים משותפים לנספחים הצבאיים ולנציגי המשרד בשגרירויות בחו"ל. גם הנחייתו של המשרד בעניין זה מינואר 2011 לא יושמה. אשר על כן, על המשרד ועל אג"ת להשלים בהקדם את הכנתו של נוהל משותף בר תוקף למצבי חירום לפעולה משותפת של נספחי צה"ל וצוות השגרירות. על המשרד לקבוע תקן לעובדים במחלקה, לאיישו בהתאם לניתוח צורכי העבודה הייעודיים וכן לקבוע למחלקה מסגרת פעילות ותכנית עבודה מפורטת. אולם מפניית החטיבה לתכנון מדיני מיוני 2012 לראשי האגפים המרחביים ולגורמים אחרים במשרד עולה, כי עד אותה עת גיבשו רק כמחצית מהנציגויות את נוהליהן, ורוב הנהלים שגובשו לא תאמו את נוהל האב או לא התאימו לצורכי העבודה של הנציגויות בעתות חירום. משרד מבקר המדינה העיר למשרד החוץ, כי עליו להשלים בהקדם את היערכותן של כלל נציגויותיו בהתאם להוראות נוהל האב. עד מועד סיום הביקורת לא הכין המשרד את תכניות ההיערכות הכוללות המתמקדות בהתמודדות עם מצבי החירום שנמנו בהנחיות רח"ל - הן תכנית אסטרטגית לטווח הרב-שנתי והן תכנית אופרטיבית לטווח השנתי. לדעת משרד מבקר המדינה, לאור הצורך שקבעה ועדת וינוגרד לשתף את משרד החוץ בתהליכי קבלת ההחלטות במשברים ביטחוניים-מדיניים, נודעת חשיבות רבה לסוגיית שילוב נציגי המשרד בעבודת המפקדה. כמו כן, נוכח הצורך שזיהה אמ"ץ לקבל תשומו ת בתחום שיקוף דעת הקהל העולמית, "שעון החול המדיני" וסיכונים והזדמנויות בהקשרים בין - לאומיים - תחומים שעליהם אמון המשרד ובהם הוא בגדר מוקד הידע הממשלתי - ראוי כי צה"ל והמשרד יקבעו את הדגם הרצוי לשילוב נציגי המשרד במפקדה ואת הנסיבות שיחייבו הצבה כאמור. חשוב ש צה"ל יאפשר למשרד להביע את עמדתו בנוגע למצבים המחייבים את שיתוף נציגיו בעבודת המפקדה קודם לקבלת החלטות נוספות בעניין זה. על המשרד לוודא שנציגיו במפקדה יחזיקו ביכולת, בכשירות ובידע הנדרשים למילוי תפקידם זה. לאור זאת סבור משרד מבקר המדינה, כי על משרד החוץ להסדיר את התיאום בין נציגו במנ"ל ובין צוותי העבודה הנוגעים בדבר וכן את ממשק הפעילות בין נציג המשרד ובין לשכת המנכ"ל. נוכח האמור לעיל בנוגע לסוגיית האחריות לחלק ערכות מגן לאנשי הסגל הדיפלומטי הזר ובני משפחותיהם, על משרד החוץ לקבוע את נוהלי היערכותו בנושא זה בתיאום עם פיקוד העורף. כמו כן, על מנת למנוע מחסור בערכות מגן לקהילה הדיפלומטית הזרה בשעת חירום, על שני הגופים לגבש בהקדם תכנית מפורטת לאספקת הערכות לאוכלוסייה זו. עד מועד סיום הביקורת לא המציאה רח"ל למשרד רשימה מרוכזת של צורכי העורף ושל גורמי האספקה המתאימים בחו "ל לצורך קבלת סיוע בין-לאומי בארץ במצבי חירום שיצריכו זאת.	. לדעת משרד מבקר המדינהחיוני כ י אג"ת והחטיבה לתכנון מדיני ישלימו בהקדם האפשרי את גיבושה של מתכונת פעולה משותפת שתאפשר למשרד לתרום תרומה ממשית לפעילות התכנון האסטרטגי הצבאי במצבי חירום, לרבות באמצעים שיאפשרו לצוותי העבודה במרכז תכנון באג"ת לקיים בעת הצורך דיונים ישירים ומידיים עם צוות חשיבה ותכנון במשרד.	493
שירות בתי הסוהר . הקמת מערכת מידע בשירות בתי הסוהר - פרויקט קידמה לדעת משרד מבקר המדינה, התוצאות מלמדות ביתר שאת כמה חשוב היה לקיים בדיקות קבלה מלאות ופיילוט רחב קודם ההחלטה על העלייה לאוויר של תת-מערכת מש"א. הביקורת העלתה כי כל הסיכונים שחברה ו ' התריעה עליהם התממשו. אופן ניהול הפרויקט הביא לפגיעה קשה ב תכולתו, בלוח הזמנים שלו ובתקציב ו. תקציב הפרויקט הלך וגדל, ולוח הזמנים הלא ריאלי פגע באיכות המערכת. בדיקות הקבלה החלקיות וההחלטה להפסיק את השימוש במערכת משאבי אנוש הישנה ולהחליפה בתת-המערכת החדשה ללא כל יכולת חזרה אילצו את שב "ס לעבור לעבודה ידנית בתחומים שהמערכת החדשה לא נתנה להם מענה. משרד מבקר המדינה העיר לשב"ס כי אי -כינוסה של ועדת ההיגוי בראשותו של רמ"ט שב"ס מאז מאי 2010 יש בו כדי לפגוע ביכולת של שב"ס לבצע פעולות יסודיות הקשורות בפרויקט קידמה, ובהן פיקוח ההנהלה על התקדמות הפרויקט ועל עבודת הצוות המקצועי, בדיקה אם המערכת שפותחה מתאימה לצורכי המשתמשים בה ודיון בבעיות עקרוניות הקשורות בפרויקט. בשל אי -כינוסה של ועדת ההיגוי הוטל למעשה ניהול הפרויקט על ראש מנ "ט, בלא שהתקיים בעניין פיקוח מספיק של הדרגים שמעליו. הביקורת העלתה כי שב "ס לא אמד את עלות התכולות שוויתר עליהן בנספח ח' ולא דרש לקזז את העלויות שנחסכו לספק בשל אי-פיתוחן. משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי היה עליו לבצע אומדן כזה ולק זז על פיו את עלויות התכולות שוויתר עליהן מעלויות השו"שים שהזמין. יוצא אפוא שבשנים 2004 -2012 גדל תקציב הפרויקט מכ-43 מיליון ש"ח ל-144 מיליון ש"ח, יותר מפי שלושה מהתקציב המקורי. על פי נתוני מנ"ט עד יוני 2012 הושקעו בפרויקט כ-102 מיליוןש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרחבת משימות שב"ס נוכח הפיכתו לארגון כליאה לאומי יש בה הסבר לחלק מתוספת העלות של הפרויקט, כמו הגדלת מספר הסוהרים שנדרשו לקבל הדרכה במערכת מש"א או תוספת של תהליכים במערכת. אולם עיקר העלויות שנוספו הן עלויות המשך הפיתוח של תת-מערכות מש"א ומודיעין על ידי שב"ס ופרויקטים נלווים לפרויקט קידמה, כמו הקמת חדר מחשב, פעולות שבחלקן לא נצפו בשלב התכנון כאמור בתשובת שב"ס. הביקורת העלתה כי אף שבאותו מועד הסתמן כי חברה א' אינה צפויה לעמוד בהתחייבויותיה על פי לוח הזמנים שנקבע, שב"ס לא התריע על כך לפניה ולא הפעיל את מנגנון הקיזוזים או הקנסות לאחר שהחברה, לטענת שב"ס, חרגה מלוח הזמנים. לא נמצאו מסמכים המלמדים שנעשתה בחינה מעמיקה של כדאיות המשך ההתקשרות עם הספק ושל כדאיות המשך הפרויקט קודם החתימה על נספחים ו' ו-ח'. משרד מבקר המדינה מעי ר כי נוכח העובדה שהספק שקל לבטל את הפרויקט לאור ההפסדים הצפויים לו, כאמור בתשובת שב"ס, ונוכח היקף התכולות הניכר והקנסות שעליהם ויתר שב"ס, לטענתו, בנספחים ו' ו -ח', מן הראוי היה ששב"ס יקיים בחינה מעמיקה של כדאיות המשך ההתקשרות ושל כדאיות המשך הפרויקט קודם חתימתו על הנספחים האמורים. נמצא כי בחוזה ובנספחים שצורפו אליו התחייב שב "ס לשלם כ -56.2 מיליון ש"ח בעבור פיתוח המערכת, ואולם בנספח ח' צוין כי הסכום הכולל שהתחייב שב"ס לשלם הוא כ-57.9 מיליון ש"ח, כלומר כ -1.7 מיליון ש"ח יותר מהסכום שהתחייב לשלם בתחילה. התברר כי הנחה של כ -15% שנקבעה בנספח ו', לא הובאה בחשבון בחישוב שצורף לנספח ח', ומשום כך התחייב שב"ס לשלם כ-1.7 .מיליון ש"ח שלא היה עליו לשלם הפרויקט היה אמור להסתיים בתוך כשנתיים ממועד חתימת החוזה. עד מועד סיום הביקורת, כשלוש שנים לאחר הזמן שבו היה אמור הפרויקט להסתיים, עלתה לאוויר רק תת -מערכת מש"א בתצורה חלקית. שלוש תת -המערכות האחרות - אסירים, ניהול בתי הסוהר ומודיעין - טרם סופקו בשל המחלוקת בין שב"ס ובין חברה ב' על מידת מוכנותן. .משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שבאותה עת היו עיכובים בפיתוח הפרויקט, הזמין שב"ס מהחברה פיתוח תת -מערכת נוספת ובכך הגדיל את תכולת הפרויקט.	מנספח ח' עולה כי שב"ס ויתר על פיתוח כשליש מהתכולה שהתחייבה חברה א' בחוזה לפתח, ולא קיזז את העלויות שנחסכו ממנה עקב כך. זאת ועוד, על אף צמצום התכולה, ועל אף העלויות הנוספות שיישא בהן שב"ס בשל התארכות הפרויקט, עלויות שהסתכמו על פי אומדנו בכ-2.4 מיליון ש"ח, הוא התחייב לשלם לחברה עוד2.23 מיליון ש"ח עבור פיתוח שו"שים. לדעת משרד מבקר המדינה, על שב"ס היה לנהל משא ומתן עם החברה בנושא קיזוז התשלום עבור שו"שים כנגד העלות שנחסכה לחברה בגין צמצום התכולה.	494
משרד הביטחון . ניהול תוכניות המחקר והפיתוח במערכת הביטחון - ביקורת מעקב .בביקורת המעקב עלה כי מפא"ת ריכז נתונים חלקיים לגבי תוכניות המו"פ שהסתיימו בהצלחה טכנולוגית, בהן כאלו שלא קודמו לפרויקטי פיתוח מלא בצה"ל, ללא ניתוח שיטתי של הסיבות שהביאו לאי-הקידום של תוצרי המו"פ שהגיעו לבשלות טכנולוגית. יצוין כי מפא"ת מבצע לעיתים תחקירים פרטניים לגבי תוכניות מו"פ גדולות אשר הבשילו ולא קודמו על ידי צה"ל לפרויקטי פיתוח מלא. עם זאת, לא הוגדרו קריטריונים לפיהם יוחלט באילו מקרים יש לבצע תחקירים. כמו כן, עלה כי מחלקות מסוימות מציגות במסגרת סיכום שנת העבודה דוגמאות לתוכניות מו"פ מוצלחות (פריצת דרך טכנולוגית; מעבר לפרויקט פיתוח מלא משמעותי) וכן דוגמאות ללמידה מכישלונות (קושי ב"העברת מקל" לצה"ל). בביקורת המעקב עלה כי מפא"ת פעל לשדרוג ושיפור מערכות המידע שבשימושו. עם זאת עלה כי במועד סיום ביקורת המעקב, נותרו פערים בתחום זה, ובהם: מערכות המידע אינן מנהלות נתונים מהותיים, כגון סכומי ההשתתפות של התעשיות ושל גופי צה"ל בתוכניות המו"פ של מפא"ת; מערכות המידע במפא"ת אינן תומכות בפעילות הנעשית במינהלותיו; ואין במפא"ת מערכת מידע לשימור ידע טכנולוגי. מומלץ כי מפא"ת ימשיך בפיתוח מערכות מידע ממוכנות לניהול פעילויותיו, הן תוכניות המו"פ והן פרויקטי הפיתוח המלא, לרבות הפעילויות הנעשות במסגרת המינהלות שבאחריותו. הדבר יתרום לניהול אפקטיבי של תחום המחקר והפיתוח במעהב"ט ולקבלת תמונה רחבה ומלאה לגביו, וכן לשימור הידע הניהולי והטכנולוגי שנצבר במהלך פעילותו של מפא"ת. כמו כן, מומלץ כי מפא"ת יבחן את אפשרות שיתופם של הגופים העוסקים במו"פ ובפיתוח מלא במעהב"ט במידע שיצטבר במערכות המידע, במגבלות המתחייבות. יש לציין לחיוב את השיפור בממשק ובשיתוף הפעולה בין מפא"ת לצה"ל, כפועל יוצא מהתהליכים המתקיימים בצה"ל לחיזוק יכולתו של המטכ"ל להכווין את בניין הכוח, לרבות המו"פ, ומהתהליך האסטרטגי ביחידת המו"פ במפא"ת, שיזם ראש היחידה, בין היתר לצורך שיפור יחסי הגומלין והשותפות עם צה"ל. עם זאת, לא גובשו כללים שמבטיחים כי יקוימו קשרי עבודה מיטביים בתחום המו"פ ואופי הממשק בין מפא"ת לגופי צה"ל נקבע בעיקר על פי שיקול דעתם של הגורמים השונים בגופים אלה. בביקורת המעקב עלה כי השינויים שהוביל המטכ"ל בתהליכי בניין הכוח מתבטאים גם בהעמקת מעורבותו בפעילות מפא"ת - בעיקר בפרויקטי פיתוח מלא והצטיידות, בדגש על הפרויקטים הרב-זרועיים, ובפרויקטי GTG - וכן בהכוונת המו"פ לתחומים והיכולות הנדרשים. עם זאת, הכוונת המו"פ כוללת מגוון רחב של נושאי מו"פ, ללא הגדרה של סדרי עדיפות, היקפי תקציב ולוחות הזמנים הנדרשים לקבלת המענה הטכנולוגי. כמו כן, הצגת תוכנית העבודה של המו"פ המרכזי לאג"ת אינה כוללת נתונים על התקציב שהושקע בכל אחד מהתחומים וטווחי הזמן המוערכים לקבלת פתרו נות טכנולוגיים בשלים להצטיידות. יצוין כי עד שנת 2018 אושרה תוכנית העבודה של מפא"ת על ידי סגן הרמטכ"ל, אולם בביקורת המעקב לא נמצא כי מתכונת אישור זו נמשכה בשנת 2019 .ואילך בביקורת המעקב עלה כי טרם נכתבו בצה"ל פקודות מטכ"ל העוסקות בתחום המו"פ או בקשרי הגומלין בין גופי צה"ל למפא"ת, לרבות פקודת מטכ"ל בנושא הפרויקטים בצה"ל. זאת אף שחלק מהוראות משהב"ט כוללות נושאים משותפים למשהב"ט ולצה"ל שבהם מוטלות חבויות על צה"ל. עוד עלה כי עד למועד סיום ביקורת המעקב (יולי 2021 ) טרם פורסמה פק"א מעודכנת למפא"ת, אף שבמרץ 2020 פרסם משהב"ט הוראת ארג ון מעודכנת למפא"ת, הנוגעת בין היתר לייעוד, לארגון ולהגדרת התפקידים של מפא"ת, נושאים שאמורים לבוא לידי ביטוי גם בפק"א. מומלץ כי מפא"ת ישלים את הסדרת המסגרת הנורמטיבית לפעילותו, לרבות פעילותו בתחום המו"פ, ובכלל זה ממשקי העבודה הנדרשים מול גופי צה"ל בתחום זה. עוד מומלץ כי בעקבות צמצום הגדרת האחריות של מפא"ת בנוגע לתכלול פעילות המחקר והפיתוח במעהב"ט ובנוגע לבקרה והמעקב עליה, מנכ"ל משהב"ט והרמטכ"ל יבחנו מינוי גורם אחראי לבקרה ומעקב על כלל הפעילות בתחום זה. מידת תיקון הליקוי - תוקן במידה חלקית. נוכח המשאבים הניכרים המושקעים בפעילות המו"פ המרכזי ונוכח חשיבותה של פעילות זו לתהליכי בניין הכוח של צה"ל, משרד מבקר המדינה ממליץ למפא"ת ואג"ת לגבש במשותף מדדים להערכת אפקטיביות תוכניות המו"פ, בייחוד התוכניות ש הבשילו לקראת מעבר לפיתוח מלא; ולקיים מעקב שיטתי אחר הביצועים הנוגעים למו"פ לפי המדדים שיסוכמו, לצורך תחקור והפקת לקחים. נוכח הדינמיקה המאפיינת את תוכניות המו"פ ומשכי הזמן של מימושן, מומלץ לבצע את המעקב ברמה רב-שנתית . כמו כן, מומלץ כי מנכ"ל משהב"ט יבחן הקמת פורום חיצ וני למפא"ת לבחינת פעילותו בתחום המו"פ, לרבות המתכונת לכינוסו. מידת תיקון הליקוי - תוקן במידה מועטה. בביקורת המעקב עלה כי בדומה לממצאים שצוינו בדוח הקודם, מפא"ת הציג את דרישותיו לגבי תקציב המו"פ המרכזי בהתייחס לפרמטרים שונים דוגמת גודלו של תקציב המו"פ המרכזי לעומת כלל תקציב הביטחון (לרבות רכיבים שאינם קשורים לבניין הכוח בצה"ל כגון הוצאות קיום שוטף, הוצאות בינוי והוצאות שיקום), ובלי שהציג נתונים ופרמטרים חיוניים לתמונת התקציב הכוללת כגון סך ההשתתפויות של התעשיות הביטחוניות בתוכניות המו"פ, היקף התמורות המתקבלות מהסכמי GTG ונדבכי המו"פ שנעשים במסגרתם, ופוטנציאל ההצטיידות של צה"ל מתוכניות המו"פ בהתחשב בתקציבו הפנוי למטרה זו. מומלץ כי משהב"ט וצה"ל יבחנו את גודל תקציב המו"פ המרכזי המיטבי על פי מטרותיו וייעודו ובהתחשב בצורכי צה"ל; בסדרי העדיפויות שלו בבניין הכוח; במגבלת המשאבים שיש ביכולתו להקצות לקידום פרויקטי פיתוח והצטיידות; בהיקף הכספי של כלל נדבכי המו"פ הביטחוני ומאפייניהם, לרבות שיתופי הפעולה של מפא"ת בתוכניות המו"פ שהוא מקדם בארץ ובחו"ל; ובפעילות של התעשיות הביטחוניות במסגרת המו"פ העצמי שלהן. נתונים אלה יתרמו להליכי קבלת ההחלטות ברמת המטכ"ל ומשהב"ט, וכן לדרג המדיני בבואו לקבל החלטות מהותיות על גודל תקציב הביטחון השנתי והרב-שנתי. מידת תיקון הליקוי - תוקן במידה מועטה. בביקורת המעקב עלה כי משהב"ט אינו מהוון את הוצאות הפיתוח וההצטיידות לנכס בלתי מוחשי, אלא רושם אותן בסעיף "הוצאות הצטיידות ופרויקטים"68 . רישום זה אינו תואם את התקן החשבונאי, ומשכך לא ניתן בדוחות הכספיים המידע המלא על היקף הפיתוח וההצטיידות הראשונית, ולו במסגרת הביאורים.	בביקורת המעקב עלה כי עדיין אין בידי מפא"ת נתונים מרוכזים בנוגע לסכומי ההשתתפות של התעשיות הביטחוניות ושל גופי צה"ל בתוכניות המו"פ. לדברי מחלקת תוכ"ן, הדבר נובע ממגבלות של מערכות המידע שבשימוש מפא"ת (על כך ראו בפרק "ניהול ושימור של המידע במפא"ת").	496
משרד הביטחון . היבטים מינהליים בעבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויותיהם של נכי צה_ל והשירותים הרפואיים שניתנים להם - ביקורת מעקב .נכון לאוקטובר 2021 , הליקוי תוקן במידה מועטה ואוישו 17 (77% )מ-22 .משרות תקניות עלה כי למרות המתווה החדש שסוכם עם משרד האוצר במרץ 2020 לתשלום מענקי קליטה ואיוש לרופאים החדשים באגף השיקום, לא הצליח האגף לאייש את כל משרות הרופאים המחוזיים שבתקן, ועליו לפעול לגיוס חמישה רופאים נוספים. משרד מבקר המדינה מציין כי נכון למועד סיום ביקורת המעקב הליקויים לא תוקנו: הליכי המכרז למלווים לא הסתיימו. משכך, אגף השיקום נאלץ להמשיך להתקשר עם חברות הסיעוד הקיימות על בסיס הסכמים משנות התשעים של המאה העשרים. כמו כן נמשך המצב של פיקוח ובקרה חלקיים של האגף על איכות השירות שנותנות חברות הסיעוד לנכי צה"ל, ויכולתו של האגף לבצע בקרה על שירותי המלווים ועל עלותם נותרה מוגבלת. יצוין כי אומנם על פי הסקר שבוצע עבור משרד מבקר המדינה שביעות הרצון של נכי צה"ל מהמלווים היא גבוהה, אולם הדבר אינו מפחית מהחשיבות של הצורך בחתימה על התקשרויות מעודכנות עם חברות סיעוד ועם חברות לביצוע בקרה שיאפשרו פיקוח ובקרה נאותים על חברות הסיעוד. מומלץ כי משהב"ט יפעל לבחינת דרכים לביצוע בקרה מיטבית על חברות הסיעוד. . על פי התרשים, התפלגות משך הטיפול הכולל בתיקים בווע"ר עליונות בביקורת המעקב נותרה דומה להתפלגות בביקורת הקודמת והליקוי לא תוקן: בכ-67% עד74% מהתיקים הסתיים הטיפול הכולל בווע"ר עליונות בתוך שבעה חודשים קלנדריים, ובכ -83% עד90% מהתיקים הסתיים הטיפול בתוך שנה. בשאר התיקים נמשך הטיפול הכולל יותר משנה ואפילו יותר משנתיים. .על פי תרשים 7 , בשנים2018 ו-2019 עמד אגף השיקום במדד הזמן למשך הטיפול הכולל בווע"ר עליונות (294 ימים, שהם כ-9.8 חודשים קלנדריים) ב- 77.9% וב- 82.9% ,מהתיקים בהתאמה. זאת אף שבתגובת משהב"ט ממרץ 2018 לדוח הקודם נקבע כי המדדים ישקפו עמידה של לפחות 85% מתיקי הזכאים בוועדות השונות במדדי הזמן שנקבעו. כמו כן, על פי תרשים 6 בשנים2013 - 2019 לא חלו כמעט שינויים בשיעור התיקים שטיפולם הכולל בווע"ר עליונות הסתיים בתוך 12 חודשים קלנדריים. כלומר, גם לגבי וע"ר עליונות, בדומה לווע"ר מחוזיות, מדד הזמן בנוגע למשך הטיפול הכולל שקבע אגף השיקום ביוני 2018 משקף למעשה את משך הטיפול הכולל בתיקים בפועל, כפי שהיה בשנים שקדמו לקביעתו. עלה כי קביעת מדד הזמן למשך הטיפול הכולל בווע"ר עליונה כמתואר לעיל אינה מעודדת אף היא, כמו קביעת המדד הרלוונטי לווע"ר מחוזי ות, מגמות של התייעלות וקיצור של לוחות הזמנים. מומלץ כי אגף השיקום יבחן קביעת מדדי זמן מרביים המשקללים את היקפי פעילות הוועדות הרפואיות ובכך יעודדו התייעלות וטיוב השירות. ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי תוקן במידה מועטה. אגף השיקום מבצע בקרה מדי חודש ברמת המחוז על מידת העמידה במדדי הזמן שגובשו לשלבים השונים בתהליך הטיפול בקביעת דרגת הנכות בווע"ר המחוזיות והעליונות. כמו כן, האגף מפיק דוחות חריגים בנוגע לתיקים שלא עמדו במדדי הזמן. עם זאת, הביקורת העלתה כי הדוחות משמשים בעיקר למציאת פתרונות נקודתיים לקידום תיקים שמתעכבים, וכי באגף לא מתבצעים תהליכים מובנים לניתוח הדוחות לצורך איתור בעיות וצווארי בקבוק במישור המערכתי. מומלץ כי אגף השיקום יבצע את השינויים הנדרשים במערכות המידע הרלוונטיות שלו ויגבש תהליכים מובנים לניתוח הסיבות לחריגות במשכי הטיפול בקביעת דרגת הנכות, תוך הסתייעות ביכולות אלה של מערכת המידע. זאת כדי לאתר בעיות שורשיות הגורמות לעיכובים בקבלת דרגת נכות בוועדות הרפואיות ולהציע פתרונות רלוונטיים על מנת שהאגף יעמוד במדדי הזמן שקבע. .על פי תרשים 5 , בשנים2018 ו-2019 עמד אגף השיקום ב- 81.2% ו- 82.0% ,מהתיקים בהתאמה, במדד הזמן למשך הטיפול הכולל בווע"ר מחוזיות. זאת אף שבתגובת משהב"ט ממרץ 2018 לדוח הקודם צוין כי המדדים ישקפו עמידה של לפחות85% מתיקי הזכאים בוועדות השונות בממדי הזמן שנקבעו. על פי תרשימים 4 ו-5 , משנת2013 כמעט לא חלשינוי במשך הטיפול הכולל בווע"ר המחוזיות, באופן שלמעשה מדד הזמן, בנוגע למשך הטיפול הכולל שקבע אגף השיקום ביוני 2018 , משקף את משך הטיפול הכולל בתיקים בפועל, כפי שהיה בשנים שקדמו לקביעתו. יצוין כי נוכח ההפחתה העקבית במספר הווע"ר שהתכנסו החל משנת 2013 כפי שמוצג בתרשים 1 שלעיל, ומאחר שלא חל שינוי בתקן העובדים ביחידת הווע"ר ובמספר הרופאים בוועדות הרפואיות, מצופה היה שמשך הטיפול הכולל יתקצר. מכאן, שקביעת מדד הזמן כאמור על ידי אגף השיקום אינה בהכרח מעודדת מגמות של התייעלות ושל קיצור לוחות הזמנים. .על פי הלוח, מחוזות חיפה ובאר שבע עמדו ביעד שנקבע בתגובת משהב"ט ממרץ 2018 לדוח הקודם שלפיו לפחות 85% מתיקי הזכאים בוועדות השונות יעמדו במשך הזמן שנקבע. מטה האגף ומחוז ירושלים (בנוגע לווע"ר מחוזיות) לא עמדו ביעד זה, במחוז ירושלים החריגה מהיעד הייתה גדולה במיוחד - 30% .מהתיקים חרגו ממשך הזמן שנקבע מומלץ כי אגף השיקום יבחן את הסיבות לחריגה הניכרת במחוז ירושלים ממדד משך הטיפול הכולל בתיקים בווע"ר מחוזיות, נוכח העובדה כי השיבוץ לווע"ר מחוזיות במחוז זה עומד כאמור באופן המיטבי במדד הזמן (הטיפול ביותר מ-90% מהתיקים עומד במשך הזמן שנקבע). נוכח האפשרות ששוקל האגף להעביר את דיוני הווע"ר המחוזיות מבאר שבע לירושלים, מומלץ כי הוא יבחן את ההשלכות של המעבר על השירות שיינתן לנכים המתגוררים בבאר שבע ודרומה לה ואילו תחומים יש לחזק במחוז ירושלים כדי שהמחוז יוכל לטפל גם בווע"ר המחוזיות מבאר ש בע באופן שלא יאריך את משך הטיפול הכולל במחוז שבו כ-30% .מהתיקים חורגים ממדד הזמן	מומלץ שהאגף יבחן את הסיבות לחריגות ממדדי הזמן לשלבים השונים, ובייחוד לחריגות ממדד הזמן המחושב לשלב ג', (ממועד השיבוץ הראשון לווע"ר ועד סיום הטיפול) ולאחר מכן יבחן אילו דרכי פעולה יש לנקוט כדי להקטין את היקף החריגות בשלבים השונים.	497
משרד הביטחון . עמידה ביעדי התוכנית הרב-שנתית גדעון - תקציב, ניהול ובקרה מומלץ כי צה"ל ומשרד הביטחון ימשיכו במאמץ ההתייעלות בשנים 2021 עד2025 , תוך קיום תהליכים של אימות חסכונות ובקרה שוטפים במטרה להשיג את היעד המסכם שנקבע לסוף התקופה - 10 .מיליארד ש"ח מהמצגות ומסיכומי דיוני הבקרה מסוף שנות העבודה עלה כי דיוני הבקרה בסוף שנת העבודה אכן השתלבו עם הצגת תוכנית העבודה לשנה העוקבת אך במוקד הדיונים עמדה הצגה של תוכניות העבודה לשנים העוקבות ולא הצגת בקרת סוף שנה במונחים של ביצוע לעומת תכנון. יוצא איפוא שעם סיומה של תר"ש גדעון, התקיים בנובמבר 2020 דיון בקבינט שבו הוצגה תר"ש תנופה. הגם שבדיון זה הוצגה התייחסות כללית לתר"ש גדעון, לא הוצג בו פירוט על העמידה ביעדיה של תר"ש גדעון למעט בנוגע למלאי החלפים בתחום מסוים. ובעניין זה, הוצגה העמידה ביעד אחוז מלאי החלפים אך ללא פירוט המשמעות של נתון זה. מומלץ כי עם סיומה של תר"ש וטרם הצגת תר"ש חדשה שר הביטחון וצה"ל יציגו לקבינט את תמונת המצב בנוגע למימוש התר"ש שהסתיימה ובנוגע לעמידה ביעדים ובהישגים שנדרשו במסגרתה, וזאת בין היתר כדי לספק לקבינט תשתית מידע מלאה בטרם יקבל החלטה על אישורה של תר"ש חדשה. עוד מומלץ כי במסגרת החלטה על אישור תר"ש חדשה יקבע הקבינט את אופן הדיווח הנדרש. בביקורת עלה כי בדיונים שקיים המל"ל עם נציגי מערכת הביטחון בשנת 2020 בנושא מימוש תר"ש גדעון, הוא ביקש כי הם יציגו בצורה ברורה את סטטוס הביצוע של התר"ש בכל אחד מתחומי ה העיקריים מול התכנון, אולם המענה שקיבל המל"ל היה חלקי, כמתואר להלן: נמצא כי בשנים 2016 עד 2017 לא התקיימו דיוני סדרהתנועה במתודולוגיה שתוארה לעיל; בשנת 2018 בוצעו דיונים אלה בחציון א' ובחציון ב'; בשנת 2019 בוצעוהדיונים מדי רבעון; ובשנת 2020 לא התקיימו כלל. שיקוף תמונת מצב ברורה במונחים של סטטוס ביצוע מול תכנון בסוף שנת עבודה, ובכלל זה הצגה וניתוח של חריגות מהתכנון, חשוב להבנת סטטוס מימוש תוכניות העבודה והתר"ש ולהפחתת הסיכון לאי-מימוש הדירקטיבה המטכ"לית. נוכח זאת ממליץ משרד מבקר המדינה לאג"ת לבחון אם יש מקום להציג בסוף שנת העבודה את הבקרה במונחים של ביצוע לעומת תכנון, זאת בנפרד מהצגת תוכנית העבודה לשנה העוקבת. בביקורת עלה כי בדיון הקבינט מנובמבר2020 ,שר הביטחון וצה"ל לא הציגו סטטוס ברור מלא ומדויק של מימוש תר"ש גדעון, כפי שיפורט להלן. בביקורת עלה כי מאפריל 2018 ועד מועד סיום הביקורת (יוני2021 ) אג"ת וגופי צה"ל לא השתמשו במערכת תנופה בדיוני הבקרה, זאת על אף ההוראות שמחייבות שימוש במערכת. בכך נפגעה אפקטיביות הבקרה המטכ"לית על מימוש תוכניות העבודה. משרד מבקר המדינה מציין את פעולות הבקרה על מימוש תר"ש גדעון שביצע הרמטכ"ל. הדבר מעביר מסר פיקודי על חשיבות הבקרה בצה"ל ולכן חשוב להמשיך בפעילות כזו. מומלץ כי הרמטכ"ל יבצע בקרה שנתית על מימוש תוכניות העבודה וכי במסגרת זו יוצג הביצוע לעומת התכנון בראייה מערכתית וינותחו הסיבות לפערים, אם קיימים כאלה, וזאת כדי לקדם פעילות לסגירת פערים. בביקורת עלה כי עד מועד סיום הביקורת (יוני2021 ) טרם פורסמה הוראת הקבע של אג"ת בנושא ממשקי העבודה בין אג"ת ואת"ק למימוש תוכנית העבודה, וזאת שלא בהתאם להנחיית סגן הרמטכ"ל מיולי 2019.	.על פי התרשים, עיקר ההתייעלות (כ -%58 ,) הייתה בתחומי התקשוב, הרכב והרק"ם הקיום השוטף27 .והאמל"ח	498
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . התחרותיות בענף הרכב - הסדרת ענף הרכב והתחרותיות בענף יבוא כלי הרכב משרד מבקר המדינה מציין לפני רשות התחרות כי בעשור האחרון הרשות לא השלימה ביצוע בדיקה מקיפה של רמת התחרות בענף הרכב, וכי ממצאי הבדיקות שביצעה הרשות בשנת 2012 .לא גובשו לכלל למסמך סופי ולא פורסמו לציבור משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות התחרות ולמשרד התחבורה לתאם את פעילותם לאחר ניתוח והבנה של הצרכים של כל אחד מהם ולפעול לקבלת דיווחים מיבואני כלי הרכב לצורך ביצוע ניתוח של רמת התחרותיות בענף מפעם לפעם ולבחון את פרסום עיקרי הניתוחים לציבור בדוחות תקופתיים, תוך הקפדה על שמירת הסודיות המסחרית של יבואני כלי הרכב. מומלץ כי משרד התחבורה, משרד הכלכלה ורשות המיסים יפעלו לבחינת דרכים שיאפשרו גם ליבואנים המקבילים שאינם מחזיקים תעודת מקור לקבל את הפטור מתשלום המכס אם הרכב המיובא יוצר במדינות שיש לממשלה הסכמי סחר עימן ובכך לתרום להגברת התחרות בענף יבוא כלי רכב. עוד מומלץ לבחון דרכים לקבלת המידע באופן מקוון. בביקורת עלה כי רכבים חדשים שיובאו ביבוא אישי נרשמים ברישיון הרכב כרכבים משומשים, וכי קביעת ירידת הערך לכלי רכב ביבוא אישי באמצעות מחירון הרכב של לוי יצחק מעקרת חלק מעודף הצרכן הגלום ברכישת כלי רכב ביבוא אישי בגין המחיר המופחת שיתקבל בעת מכירתו בשוק המכוניות המשומשות או בגין התשלום שיתקבל מחברת הביטוח בקרות אירוע ביטוח (גניבה או אובדן גמור ] Total lost)]38. תופעות אלו הן חסם נוסף לרכישת כלי רכב ביבוא אישי ופוגעות במנגנון ערוץ היבוא האישי ככלי לקידום התחרות בענף יבוא הרכב. מומלץ כי משרד התחבורה יבחן את נחיצות הרישום של רכבים חדשים המיובאים ביבוא אישי כרכבים משומשים וישלים את הפיקוח על תחום מחירוני הרכב ואת הסדרתו כדי לקדם הסרת חסמים בענף בכלל וביבוא האישי בפרט. אף שתקנות התעבורה תוקנו בספטמבר 2012 באופן ששווי הרכב ייקבע לפי קוד הדגם המופיע ברישיון הרכב, ואף שמשרד התחבורה קבע בפברואר 2013 נוהל לקביעת קוד דגם לרכבים מסוג M1 ו-N1 , נמצא כי בפועל צרכנים המייבאים רכב ביבוא אישי נדרשים לבצע הערכת שווי לרכב לצורכי ביטוח בעלות נוספת (שהיקפה על פי הדוגמאות שלעיל הוא כ-820 ש"ח כולל מע"ם), ועקב כך עשוי להיפגע חלק מהיבוא האישי של כלי רכב, באופן שאינו תואם את המטרה של קידום התחרות בענף. במועד עריכת הביקורת לא סיים משרד התחבורה לגבש נוסח מוסכם של תקנות מכוח סעיף 53 לחוק שעניינו הגבלה על בעלות של יבואן מסחרי במוסך שירות, שיש בו כדי לצמצם את כשל השוק בענף המוסכים. מומלץ כי משרד התחבורה יקדם את הבחינה בעניין נוסח סעיף 53 לחוקשעניינו הגבלה על בעלות של יבואן מסחרי במוסך שירות, בשיתוף עם רשות התחרות, כדי לקדם את התחרות בענף המוסכים. סעיף 80 לחוק רישוי שירותי רכב נועד להסדיר את ההוראות בעניין העברת המידע המקצועי מיבואני הרכב למוסכים. במועד עריכת הביקורת נמצא כי בחלוף כארבע שנים מחקיקת החוק, משרד התחבורה פעל למול שישה יבואנים בעניין העברת מידע מקצועי על ידם למוסכים, וכי מהמידע שהתקבל עלה כי בשנים 2019 ו-2020 בוצעו54 פניות- 27 ,פניות לקבלת מידע טכני16 פניות לקבלת הדרכה ו-11 פניות לקבלת תוכנה. עוד עולה כי שני יבואנים מתוך שישה דווחו כי לא התקבלו אצלם פניות לקבלת מידע מקצועי. משרד מבקר המדינה מציין לפני משרד התחבורה כי כמות הפניות השנתית הממוצעת בשנים 2019 ו-2020 לקבלת מידעמקצועי ( 27 )פניותהיא נמוכה. עוד נמצא כי פעילות המשרד לא לוותה בדרישת דיווח מראש ליבואנים ולפיכך אין להוציא מכלל אפשרות שנערכו פניות שלא תועדו ולכן ייתכן שהמידע שאסף משרד התחבורה במסגרת הפעולות שלו לפיקוח על העברת מידע מקצועי הוא חלקי. כמו כן, בגין חלק מהמידע לא נגבה תשלום כלל, ובגין בחלק מהשירותים נגבה תשלום שהגיע לאלפי ש"ח ועד לסכום שנתי של 13,300 .אירו מומלץ כי משרד התחבורה יפעל לבחון את הסיבות למיעוט הפניות של מוסכים מיבואני רכב ראשיים לקבלת מידע מקצועי, יבחן לפעול להסדרת הפיקוח על העברת המידע המקצועי מיבואני כלי הרכב למוסכים ולהסדרת סכום התשלום בעד השירות. עוד מומלץ למסד מתכונת דיווח תקופתית שנתית של יבואני הרכב אליו בעניין העברת המידע המקצועי למוסכים ושילוב סקרים מול בעלי המוסכים בעניין קשיים שהם חווים לקבלת המידע הנדרש מהיבואנים אם יעלו. .מהלוח עולה כי בכל אחת מהשנים 2013 עד 2017 נסגרו בין 220 ל-389 מוסכים בלתי מורשים, וכי מספר המוסכים הבלתי מורשים שנסגרים הולך וקטן משנה לשנה. זאת למול האומדן של בין 1,000 ל-2,000 מוסכים בלתי מורשים בשנת2012 ולמול אומדן שליותר מ-1,000 מוסכים בלתי מורשים בשנת 2017161. .ניתן לראות מלוח 16 שבקטגוריות מכוניות יוקרה ובקטגוריות מכוניותמסחריות מתוך 18 יבואני כלי רכב הגדולים ארבעה יבואני רכב נכללו בקבוצת ארבעת היבואנים הגדולים בשנים 2014 - 2019 ויבואנים אלהנכללו בקבוצת ארבעת היבואנים הגדולים בכל השנים 2014 - 2019 . בקטגוריית מכוניות משפחתיות ובקטגוריית מכוניות קטנות היו שישה יבואנים בקבוצה זו מתוך 18 אפשריים ומספר היבואנים שהיו הגדולים ביותר בכל ארבע השנים היה שלושה ושניים בהתאמה. בניתוח מספרם הכולל של כלי הרכב נמצא כי חמישה מ-18 יבואנים נכללו בקבוצת ארבעת היבואנים הגדולים בשנים 2014 - 2019 ושלושה מתוכם היו בקבוצה זו בכל השנים 2014 - 2019. ניתן לראות מלוח 16 שבקטגוריית שבעה מושבים, בקטגוריית מכוניות מסחריות ובניתוח מספרם הכולל של כלי הרכב, רק אחד מששת יבואני כלי הרכב האפשריים בשש השנים 2014 - 2019 , היה הגדול ביותר בתקופה זו , והוא היה הגדול ביותר בכל השנים. בקטגוריית מכוניות משפחתיות ובקטגוריית מכוניות קטנות שני יבואנים היו הגדולים ביותר , ומספר השנים שבהן היבואן הגדול ביותר נכלל בקבוצה זו היה ארבע וחמש שנים בהתאמה. לוח 9 מראה כי בשנים2015 - 2019 היה השינוי בשערי החליפין המשתנה בעל ההשפעה הרבה ביותר על השינוי באומדן הרווח הגולמי של יבואני הרכב הפרטי. שינוי שערי החליפין הוסיף כ-660 מיליון ש"ח מתוך הגידול באומדן הרווח של כ -704 ,מיליון ש"ח תרומה של כ-94% לפי עקרונותפש.	.לוח 9 מראה כי המשתנה בעל ההשפעה השנייה הגבוהה ביותר על השינוי באומדן הרווח הגולמי של יבואני הרכב הפרטי בשנים 2015 - 2019 היה השינוי בשיעור מס הקנייה. משתנה זה תרם לירידה של כ-320 מיליון ש"ח באומדן ה רווח הגולמי של היבואנים (תרומה שלילית של כ-45.5%.)	499
המשרד לשוויון חברתי . השבת זכויות ורכוש של נספים ושל ניצולי שואה שהוחרם במדינות אירופה בתקופת השלטון הנאצי ושותפיו משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות הנציגויות בחו"ל בהנחיית השליח המיוחד בניסיון לשכנע מדינות במזרח אירופה לאמץ את הדגם הסרבי בחקיקה המסדירה היבטים שונים של השבת הרכוש היהודי. מומלץ כי משרד החוץ ימשיך במאמציו לשכנע את כלל המדינות הרלוונטיות לאמץ חוקים דומים. מן הממצאים עולה כי ת וכניות העבודה הבין -משרדיות לא עמדו במבחן התוצאה שהוגדרה להן. נוכח הקשיים המדיניים בהשגת היעדים, מומלץ כי המשרד לשוויון חברתי יקבע בהתייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר במשרדי הממשלה יעדים מדידים ובני השגה בתוכניות העבודה השנתיות, לרבות בנוגע למדינות המיקוד, ויפנה את משאביו למימושם. מומלץ כי המשרד לשוויון חברתי ישלים את הדיונים הבין -ממשלתיים להקמת פלטפורמה דיגיטלית ויפעל לקבלת כל המידע הרלוונטי ממכון ESLI. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילותם של משרד החוץ בשיתוף המשרד לשוויון חברתי כמפורט בתגובותיהם. בהמשך למשאים ומתנים האמורים, ראוי שרעיון הקמתן של קרנות הנצחה וחינוך מכספי הרכוש היהודי ללא יורשים יורחב למדינות ולקרנות נוספות. מומלץ כי המשרד לשוויון חברתי יפעל בשיתוף משרד החוץ לשימור פעילותו עם מחלקת המדינה של ארה"ב ולתיאומה בעניין המשך יישומו של חוק JUST ופרסום דוחות עתידיים מכוחו. מומלץ כי המשרד לשוויון חברתי יפעל לחידוש ההידברות לשם גיבוש האמנה בין המדינה ובין ועידת התביעות. עד שנת 2017 לא הקים המשרד לשוויון חברתי מערך לניהול משא ומתן עם מדינות אירופה המגובה בעבודת מטה מסודרת כנדרש בתוכנית האסטרטגית משנת 2008 . מומלץ כי המשרד לשוויון חברתי ימנף את הניסיון שרכש בטיפול באוסף גורליט שנועד לקדם את איתור יורשיהם של פריטי אומנות גזולה מגרמניה , ויפעל לעודד מדינות נוספות לאתר פריטי אומנות שנבזזו מיהודים בתקופת השואה , לצד השקעת מאמץ באיתור יורשיהם. במסגרת פעילות זו ראוי לכלול גם את איתורם ואת השבתם מאירופה של חפצי יודאיקה - ספרי תורה, תשמישי קדושה ואוצרות תרבות יהודית. בכינוסי הפורום הגלובלי שהיו בירושלים בשנים 2015 ו-2018 , וגם באירוע לציון75 שנה לשחרור מחנה ההשמדהאושוויץ -בירקנאו שהתקיים בינואר 2020, לא העלה משרד החוץ לדיון סוגיות הנוגעות לביטויים אנטישמיים אשר פורסמו בתגובה לטיפול בהשבת הרכוש היהודי במסגרת הצהרת טרזין. מומלץ כי משרד החוץ ינחה את הנציגויות במדינות הרלוונטיות באירופה לעקוב אחר ביצוע ההבנות בינן ובין הגורמים המינהליים המקומיים בנוגע להסרת המכשולים הביורוקרטיים המקשים על תהליכי התביעה של ניצולים ויורשיהם , ויעדכן את הציבור עם הסדרתם.	נמצא כי המשרד לשוויון חברתי טרם גיבש אמנה להסדרת מערכת היחסים בין מדינת ישראל לבין ועידת התביעות.	500
משרד ראש הממשלה . רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה נמצא כי מעורבותה של חטיבה טכנולוגית בשב"כ החלה לאחר השלב המכרזי - בתחילת 2017 . מאחר שתחום זה הוא תחום חדש, מתפתח ומורכב, היה על משרד רה"ם, המל"ל והשב"כ לערב כבר מהשלבים המוקדמים בפרויקט את החטיבה, שכן כך ניתן היה למפות מוקדם יותר את הפערים שנוגעים לאיומי הסייבר, דבר שהיה מאפשר לגבש להם מענה מיטבי בשלבים מוקדמים. משרד מבקר המדינה ממליץ כי חטיבה טכנולוגית בשב"כ תשולב בפרויקטים ביטחוניים- לאומיים דוגמת המטוס הייעודי להטסת ראשי המדינה משלביהם הראשונים. זאת לצורך גיבוש הגנה מיטבית והצגת תמונת מצב עדכנית ונכונה בתחום ההגנה מפני איומי סייבר למקבלי ההחלטות, וכדי שניתן יהיה להיערך מבעוד מועד לטיפול בפערים בתחום זה. משרד מבקר המדינה מציין כי הוספת השינויים האמורים במסגרת הבלוק השני לאחר שסוכם בלוק השינויים הראשון אף שאת חלקם ניתן היה לשלב כבר במהלך גיבוש הבלוק הראשון, הביאה לחוסר יעילות, שהיה כרוך בין היתר בתכנון מחדש ובתהליכי משא ומתן, ולעיכוב נוסף בלוח הזמנים. קביעת הגוף שעליו תוטל האחריות הביטחונית לתהליך הביטחוני המסוים ואפיונו באופן שלם ויסודי הם שלבים מקדמיים נדרשים לצורך מימושו המלא. בביקורת עלה כי קביעתו של מלמ"ב כאחראי על כך למרות חוסר מומחיותו בנושא הביא ו לכך שהגופים הביטחוניים בפרויקט - השב"כ, אגף הביטחון במשרד רה"ם ומלמ"ב - לא פעלו לקביעת תהליך העבודה הנדרש להיבט הביטחוני האמור ולא אפיינו אותו לפני פרסום המכרז ואף לא במהלך השלב המכרזי. יצוין כי העברת האחריות לאגף הביטחון במשרד רה"ם בוצעה לאחר סיום השלב המכרזי. משרד מבקר המדינה מציין כי האפיון החסר של התהליך למימוש ההיבט הביטחוני המסוים בשלב המכרזי והגדרתו רק במהלך הפרויקט עלול היה לפגוע בעידוד תחרות בין החברות שהשתתפו בו בנוגע להיבטים ביטחוניים משמעותיים הנדרשים למטוס. נכון לינואר 2021 ,), בהתחשב בהערכות ובאומדנים המוזכרים לעיל (לפני משא ומתן מסתמן כי עלות הפרויקט תהיה גבוהה בכ-7.7 מיליון ש"ח מהתקציב שאישרה הממשלה (כ- 1.3% מגובה התקציב המאושר) וכן קיים פוטנציאל לעלות נוספת עקב תביעתה האמורה של תע"א. משרד מבקר המדינה מציין כי בפרויקטים לאומיים שעלותם מאות מיליוני ש"ח, ובייחוד בפרויקטים ראשוניים ומורכבים, על משרד רה"ם להקפיד על קיום עבודת מטה בשיתוף הגורמים המקצועיים הרלוונטיים לצורך קיומם של תהליכי קבלת החלטות סדורים ואפיון של דרישות הנותנות מענה לצרכים קיימים, תוך בחינת החלופות האפשריות. בפרויקטים שמובאים לאישור צוות שרים ובהם המל"ל אחראי לריכוז עבודת המטה, עליו לוודא כי מתבצעת עבודת מטה סדורה של תהליך קבלת החלטות כאמור לעיל. לקביעת הבעלות על המטוס והגורם שיטיס אותו יש משמעויות רבות בהיבטים ארגוניים, משפטיים ותקציביים. בביקורת עלה כי לפני המלצת המזכיר הצבאי לרה"ם במאי 2012 בנוגע להטסת המטוס על ידי חה"א ולפני הקביעה ב-RFI משנת2012 כיהמטוס יהיה בבעלות המדינה, יישא רישוי אזרחי ויוטס על ידי טייסי חה"א, משרד רה"ם לא ביצע בחינה של החלופות האפשריות, לרבות יתרונותיהן וחסרונותיהן, השפעותיהן ועלותן. יתר על כן, גם לאחר שרת"א והפרקליטות הצבאית העלו את המשמעויות הנובעות משילוב של בעלות מדינתית-אזרחית והפעלה צבאית כאמור, משרד רה"ם והמל"ל תיקפו את הקביעה שלפיה המטוס יהיה בבעלות המדינה והפעלתו תהיה צבאית, וזאת בלי שנמצא שבוצעה בחינה כאמור. משרד מבקר המדינה מציין כי לא נמצא שבמסגרת הדיונים והעבודות שבוצעו לאחר קביעת הבעלות וההפעלה של המטוס בוצעה בחינה של החלופות האפשריות להטסת המטוס ולבעלות עליו. .כמתואר בתרשים 4 , צוות משהב"ט לא הציג לוועדת גולדברג את הערכת העלויות כולל מע"ם50 ואת עלות ההשקעה הראשונית הנדרשת אם המטוס יופעל על ידי חה"א (6.5 מיליון דולר) ולא הדגיש בפניה עובדות אלה. משכך, מבין הרכיבים המוצגים בתרשים לעיל, לא נכללו בדוח הוועדה השוני לעניין המע"ם והעובדה שהעלות על פי צוות משהב"ט ועל פי צוות משרד האוצר לא כללו את העלויות הנובעות מקליטת המטוס בחה"א; יצוין כי השוני בעניין עלויות של מערכת הגנה נכלל בדוח הוועדה. כמו כן, המל"ל, אשר השווה בין שתי העבודות - של צוות משרד האוצר ושל צוות משהב"ט - והציג לוועדה את ממצאי ההשוואה בין שתי העבודות, לא הדגיש בפני הוועדה כי הערכת העלויות על פי שני הצוותים לא הייתה על בסיס השוואתי בהיבט של המע"ם, ולא הבהיר לה אם מחיר היעד שקבע (50 מיליון דולר) כולל מע"ם או שאינו כולל מע"ם, ואם כולל את עלות ההשקעה הראשונית הנדרשת אם המטוס יופעל על ידי חה"א. יצוין כי אם מביאים בחשבון את הנתונים האמורים וכן עלויות של מערכת הגנה, העלות על פי צוות משרד האוצר אמורה הייתה להסתכם בכ-5951 מיליון דולר, והעלות על פי צוות משהב"ט אמורה הייתה להסתכם בכ-9852 .מיליון דולר נמצא כי מספר הנוסעים שהמל"ל ציין בהתייחסותו האמורה - 150 עד 200 נוסעים, היה גבוה מהדרישה שהציב משרד רה"ם בשנת 2010 (100 - 120 נוסעים) וכןגבוה בכ- 146% עד 228% ממספר הנוסעים המרבי שהצטרפו בפועל לטיסות רה"ם בשנים2010 עד2013 (61 .)נוסעים זאת בלי להבהיר לוועדה את הסיבות לפערים האמורים.	משרד מבקר המדינה מציין כי הדרישות המרכזיות (טווח הטיסה הישירה, מספר הנוסעים במטוס ותצורת הפנים שלו) שקבע משרד רה"ם בשנת 2010 לא נבחנו במסגרת תהליך קבלת ההחלטות שבוצע בשנים שלאחר מכן.	501
תחום הגנת הסייבר . הגנת הסייבר בחברת החשמל לישראל בע_מ .נמצא כי חלק מנוהלי החברה שנדרשים במסמכי מס"ל בנושא הגנת סייבר נכתבו בתקופת הביקורת בשנת 2020 . יצוין כי גם מסמך מדיניות הגנת הסייבר של החברה נכתב והושלם בשנת 2020 . מומלץ כי החברהתבדוק בשיתוף מס"ל אילו נהלים נוספים נדרשים לה ותכין תוכנית עבודה להכנתם. עלה כי בשנים 2019-2015 בוצעומספר תרגילים, חלקם היו תרגילים מתודיים, חלקם היו מעשיים, וחלקם שילבו גם אירועים מעשיים. מומלץ שחח"י תגבש תוכנית רב שנתית המפרטת נושאים לתרגילי סייבר בהנחיית מס"ל ובשיתוף עימו וכי בתרגילים ישולבו היבטים מעשיים אשר ילוו בתהליכי סיכום והפקת לקחים מתועדים. משרד מבקר המדינה מציין כי היה ראוי שהמסמך, בפרט בעסקה בהיקף כספי משמעותי, ייחתם בהתאם לנהלי החברה ע"י מורשי החתימה, ככל שאר מסמכי ההסכם, לאחר ביצוע הבקרות הנדרשות. מומלץ שהחברה תבחן עם מס"ל כיצד ניתן למנוע את הישנותם של הליקויים שנמצאו בהליך חתימת המסמך, וכי תוודא מול מס"ל שהבקרות בתהליך יהיו מקובלות עליו ויאושרו על ידו. במועדסיום הביקורת, דצמבר 2020 ,חח"י טרם הגיש ה תוכנית רב-שנתית . כמו כן, על פי הפרוטוקולים של ועדת ההיגוי העליונה, במועד סיום הביקורת תוכנית עבודה רב-שנתית כאמור טרם הוצגה לוועדה. עוד נמצא כי במועד סיום הביקורת, תוכניות העבודה השנתיות שחח"י הציגה לשנים 2021- 2019 אינן כוללותאת מלוא הפירוט לגבי אופן יישומן. משרד מבקר המדינה ממליץ שהחברה תכין ת וכנית עבודה רב -שנתית מפורטת יותר בתחום הסייבר בהתאם להוראת העבודה בנושא, הכוללת את מלוא הפירוט הנדרש. כמו כן, מומלץ שהחברה תכין תוכניות שנתיות מפורטות כאמור. עוד המליץ משרד מבקר המדינה כי תוכניות העבודה השנתית והרב-שנתית כאמור תוצגנה לגורמים הרלבנטיים ותעודכנה כפי שנדרש. משרד מבקר המדינה ממליץ למס"ל לקבוע בכתב הנחיות מפורשות ומפורטות לגבי ההכשרות הנדרשות לגורמים רלוונטיים ולהנחות את חח"י לגבי דיווחים בכתב על ביצוען. על חח"י לפעול בהתאם להנחיות שיינתנו על ידי המס"ל. עלו פערים בתוכנית העבודה להכנה ויישום של סקרי סיכונים ומבדקי חדירה. מומלץ כי חברת חשמל תשלים הכנת תוכניות עבודה לביצוע סקרי סיכונים ומבדקי חדירה בכלל מערכותיה ותפעל ליישומה ולמעקב אחר תיקון הליקויים שיעלו. עלה כי עבור חלק ממנגנוני הבקרה ותהליכי העבודה שנבדקו בביקורת, החברה אינה עומדת באופן מלא בכלל ההנחיות הרגולטוריות והוראות החברה. יצוין כי החברה מסרה למשרד מבקר המדינה כי התהליכים השונים שנועדו ליישום ההנחיות וההוראות הרלוונטיות הושלמו או שנמצאים בפעילות לצורך השלמתם. נמצא כי באחת העסקאות חברת חשמל לא ביצעה את כל הפעולות שהיה עליה לבצע לפי הכללים הוועדה קבעה בין היתר כי עד למועד מסוים תושג עמידה ביעד מסוים אולם הוועדה לא דנה בצורך לקבוע תוכנית עבודה רב-שנתית לגבי יעדים נוספים.	.על פי הנחיות מס"ל והוראות אבטחת מידע יש לסווג מסמכים מסווגים. בביקורת נמצא כי חח"י אינה מקפידה לציין על המסמכים שהיא ציינה בפני משרד מבקר המדינה שהם מסווגים את סיווגם. הדבר עלול לגרום לכך שגורם שאינו ער לסיווג המסמך, בין שהוא חיצוני לחברה ובין שהוא פנימי, ינהג בו כאילו לא היה מסווג. על חח"י לציין את רמת הסיווג של מסמכים מסווגים. מומלץ כי החברה תגבש נוהל המחייב את עובדיה לסווג כל מסמך לפי סיווגו הביטחוני, לפרסמו, לפעול להטמעתו ולעקוב אחר יישומו של נוהל סיווג והגנה על מידע הקיים בחברה.	502
תחום הגנת הסייבר . מערכות המידע והגנת הסייבר בבחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23 - ניתוח נתונים ככלי מסייע לבקרה על טוהר הבחירות מוצע שוועדת הבחירות תשלים את הבדיקה של כל המקרים שבהם בוחרים הצביעו לכאורה בשם נפטרים בשלוש מערכות הבחירות שנבדקו, ולגבי אלו שתמצא כי אכן הצביעו, תפעל בהתאם לסמכותה בדין. כמו כן מוצע שהוועדה תיישם מייד לאחר כל מערכת בחירות בדיקה כוללת שתשווה בין הנתונים המופיעים בטופסי 1,000 לנתונים שיתקבלו מרשות האוכלוסין וההגירה בנוגע לנפטרים. עוד מוצע שוועדת הבחירות תבדוק את הסיבות לכך שלמרות הפעולות שנקטה, יש עדיין אזרחים שמצביעים בזהות של נפטרים. מחשוב שלב הזדהות הבוחר ובדיקת זהותו מול מרשם האוכלוסין עשוי לסייע במניע ת הצבעה בשם נפטרים (ראו את ה פרק בנושא "תהליך ההצבעה באמצעות מעטפות הכפולות"). בבדיקה נמצאו 79 בוחריםשהצביעו בשם אנשים ששהו בחו"ל (כ-18% מהמצביעים במדגם) ולגבי 64 אחרים (כ-14% ) לא מצאה ועדת הבחירות את האלפונים של הקלפיות בהן הצביעו. מתוצאות הבדיקה אפשר להסיק כי כ- 1,600 בוחרים הצביעו בשם שוהים בחו"ל (כ- 0.035 % .)מהבוחרים בפועל מוצע שוועדת הבחירות תבחן דרכים למניעת הצבעה בשם נפטרים או בשם מי ששוהים מחוץ לגבולות המדינה ביום הבחירות. עוד מוצע שרשות האוכלוסין וההגירה תעביר לוועדת הבחירות מידע בנושא זה כדי שהוועדה תאתר את ההצבעות שנעשו שלא כדין ותפעל למגר את התופעה. במסגרת זו אף מוצע שרשות האוכלוסין וההגירה בשיתוף ועדת הבחירות יבחנו כיצד לשפר את הזדהות הבוחר, כגון זיהויו באמצעות תעודת הזהות החכמה כפי שיפורט להלן: משרד מבקר המדינה מציע לוועדת הבחירות לבחון את הצורך במיעוט שינויים במספרי הזיהוי של הקלפיות ורשימת הבוחרים בכל קלפי בין מערכות הבחירות השונות, בשיתוף כל גורמי המקצוע המעורבים בתהליך ובהם משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ועדת הבחירות לא ניהלה מסד נתונים אחוד וממוחשב שבו מתועדים כל האירועים שקרו בקלפיות לאורך מערכות הבחירות. מסד נתונים אחוד ושימוש בטכנולוגיה של בינה מלאכותית לניתוח נתונים אלו עשויים לסייע לוועדה בתהליך קבלת ההחלטות, למשל: באמצעות זיהוי מהיר של קלפיות שהיו בהן אירועים חריגים לאורך כמה מערכות בחירות וחיזוי של הפעולות שעל הוועדה לנקוט כדי למנוע הישנות מקרים אלו, כגון הצבת מזכיר נוסף וביקור של מפקחים בקלפי ביום הבחירות. מוצע כי ועדת הבחירות תיצור מסד נתונים אחוד וממוחשב בהתאם להוראות הדין שבו יישמרו נתונים על אירועים שהיו בקלפיות לאורך כמה מערכות בחירות. באופן זה יהיה אפשר ל נתח את הנתונים הקיימים במסד הנתונים ולהפיק מהם מידע היסטורי לגבי אינדיקציות חריגות שהיו בכל קלפי בכל מערכת בחירות וכן מידע היסטורי לגבי הפעולות שנקטה הוועדה ולהפיק תובנות על מידת ההשפעה של פעולות אלו. כמו כן מסד נתונים אחוד ושימוש בטכנולוגיה של בינה מלאכותית לניתוח נתונים אלו עשויים לסייע לוועדה בתהליך קבלת ההחלטות בעת היערכותה לבחירות הבאות וכן בתהליכי הפקת הלקחים. לסיכום, תמונת המצב העולה מהפרק מ למדת כי ועדת הבחירות הכירה באמצע שנת 2017 באיום של תקיפת סייבר על תהליך הבחירות, זאת לאחר שהיה חשש לשיבוש הבחירות בארה"ב בסוף שנת 2016 . כתוצאה מכך החלה ועדת הבחירות בגיבוש תפיסת ההגנה שלה לתקופת הבחירות ובביצוע פעולות להעלאת רמת ההגנה של מערכותיה ולהגנה על דיוק תוצאות הבחירות. נוסף על כך החלה הוועדה בשלוש תקופות הבחירות שנבדקו לשתף פעולה עם מערך הסייבר, שביצע פעולות ובהן גיבוש מעטפת הגנה לכל מערכת בחירות, וביצוע כעשר ביקורות ובדיקות חדירות למערכות. מוצע כי שיתוף פעולה זה יתקיים גם בתקופת שגרה. עם זאת נמצא כי עלו פערים בעניין גיבוש מדיניות הגנת הסייבר. כמו כן נמצא כי במסגרת הביקורות שנערכו בשלוש מערכות הבחירות עלו פערים שלעיתים לא היה אפשר לטפל בהם מפאת החשש לפגיעה תפקודית במערכות בתקופת בחירות ובגלל אילוצי הזמן. בנסיבות הללו ועדת הבחירות גידרה חלק מהפערים שנמצאו בביקורות באמצעים חליפיים. לפיכך מוצע שוועדת הבחירות תכנס את ועדת ההיגוי להגנת הסייבר ותגבש מדיניות לתקופת בחירות ולתקופת שגרה, השונות זו מזו באופן ניכר. כמו כן מוצע שוועדת הבחירות תנהל באופן שוטף את סיכוני הסייבר ברמת הארגון וברמת המערכות. עוד מוצע שוועדת הבחירות תנהל את כל המשימות לתיקון הפערים במסגרת תוכנית עבודה שנתית ורב-שנתית ותבצע מעקב אחר הטיפול בפערים באמצעות ביקורות חוזרות. מוצע שוועדת הבחירות תבקש מכל החברות החיצוניות שמקימות ומתחזקות את מערכות המידע שלה להכין ולנהל באופן שוטף תוכנית עבודה לפיתוח המערכות ולתחזוקה שלהן. כמו כן מוצע שהוועדה תבקש מהחברות להביא לאישורה את תוכניות העבודה כדי תוכל לבחון אם אבני הדרך העיקריות והמשימות שהיא הגדירה כחיוניות ומופיעות בחוזה ההתקשרות נכללו בהן. כמו כן מוצע שהוועדה תבצע בקרה על מידת העמידה ביעדי התוכניות. לסיכום, תמונת המצב העולה מהפרק מלמדת כי בידי מקבלי ההחלטות בוועדת הבחירות אין תמונה מלאה ועדכנית של מערכות המידע והתשתיות המשמשות אותן (רשימת מצאי מעודכנת) ויחסי הגומלין בין המערכות (מסמך ארכיטקטורה). כמו כן הועלה כי הוועדה לא הגדירה לכל נכס מידע את בעל הנ כס, סיווגו ורמת הדחיפות שלו במקרה של התאוששות מאסון. נתונים אלו חיוניים בעת ביצוע סקרי סיכונים וכן כדי לאתר רכיבים פחות מוגנים - שאינם נתמכים על ידי היצרן או שיש להם חולשות מוכרות ועשויים להיות החוליה החלשה שבאמצעותה תוקפים ינסו לפגוע באמון הציבור. כמו כן ועדת הבחירות פועלת ללא מסמך לניהול המשכיות תפקודית המגדיר את המערכות והתהליכים החיוניים להמשך פעילותה בתקופת הבחירות ואת הזמן הנדרש להתאוששותם. על פי הגדרת יה"ב לספק מהותי עולה כי כל ספקי מערכות המידע של ועדת הבחירות הם ספקים מהותיים, היות שהם מספקים לוועדה שירותי פיתוח, תמיכה ותחזוקה של מערכות המידע שלה. אף שוועדת הבחירות אינה כפופה להנחיות יה"ב, נוכח רגישות המידע במערכות, יש מקום שוועדת הבחירות תחיל על עצמה את הנחיית יה"ב בנושא או תגבש הנחיה מקבילה, תוודא כי ספקיה המהותיים מיישמים את תהליך ההתעדה וכן תבצע בחינת עמידות לספקים. מומלץ שוועדת הבחירות תקפיד בכל התקשרות חדשה או חידוש התקשרות על כך שהספק יהיה בעל תעודה בתוקף של "ספק מאושר" בהיבט של אבטחת מידע. מומלץ שוועדת הבחירות תאמץ מתודולוגיה מקובלת בתחום התקשוב ותכסה את כל הנדבכים הרלוונטיים בעת כתיבת מכרז להקמת מערכת מידע ובפרט כל נושאי האבטחה.	מוצע שאגף המחשוב יכין תוכניות עבודה שנתית ורב-שנתית לפעולותיו העיקריות ויבצע בקרה חצי-שנתית על מידת עמידתו ביעדי התוכנית. כמו כן אף שוועדת הבחירות היא גוף סטטוטורי שאינו כפוף לרשות התקשוב הממשלתי, מוצע כי הוועדה ואגף המחשוב יבחנו את התועלת בקבלת ייעוץ מרשות התקשוב במהלך הכנת תוכנית העבודה ובבקרה על ביצועה, בדומה לייעוץ שמקבלים המנמ"רים בכל משרדי הממשלה, ואף ישקלו לאמץ את הנחיות רשות התקשוב לגבי נתונים שכדאי שייכללו בתוכנית העבודה.	503
צבא ההגנה לישראל . היבטים בפעילות המשטרה הצבאית החוקרת - ביקורת מעקב בביקורת המעקב עלה כי מרחב דרום במצ"ח תיקן את הליקוי ופעל לחניכת הרכזים החדשים, אך במרחב צפון במצ"ח הליקוי לא תוקן: מרחב דרום נערך מבעוד מועד וקבע לכל אחד מארבעת רכזי המודיעין החדשים במרחב רכז מודיעין מנוסה בשירות קבע כחונך אישי לכל תקופת החניכה. לעומתו, מרחב צפון לא נערך כנדרש בהנחיית מפקד מצ"ח ולא הכין תוכנית חניכה מסודרת הכוללת פירוט שמי של החונכים המיועדים לכל אחד מן הרכזים החדשים במרחב לכל אורך תקופת החניכה (חודשיים). עוד נמצא כי כשבוע לאחר תחילת תקופת החניכה לא הייתה תוכנית כזאת למרחב הצפוני. היערכות חסרה לחניכת רכזי מודיעין חדשים עלולה לפגוע במקצועיותם של אותם הרכזים. מומלץ כי מפקד מצ"ח יוודא שכל רכז מודיעין חדש יקבל חניכה בהתאם להנחיה בנושא זה, ובכלל זה במרחב צפון. בביקורת המעקב עלה כי מתוך 55 המלצות של צוות בדיקת גיוס מקורות- צה"ל קיבל ויישם 41 .המלצותלהלן הפרטים: עוד נמצא כי מצ"ח החליטה לשדרג טכנולוגית את המערכת ולהסב אותה למערכת WEB אלא שמימוש המהלך מותנה במשאבי אכ"א לשנת2021 , ואלו לא התקבלו עד מועד סיום הביקורת. משרד מבקר המדינה מציין כי המהלכים שנעשו במצ"ח לשיפור מקצועיות מפקדי הבסיסים, ובכלל זה - הוספת מגוון מופעים מקצועיים למפקדי בסיסי מצ"ח וסגניהם וחניכה אישית של מפקד מצ"ח למפקדי הבסיסים תורמים לתיקון הליקוי. מומלץ כי מפקד מצ"ח יוסיף ויבחן באופן עיתי מהלכים לשיפור מקצועיותם של מפקדי בסיסי מצ"ח בתחום הרגיש של המודיעין וגיוס המקורות, לרבות הארכת משך ההכשרה הניתנת למפקדים לפרק זמן הארוך משלושה ימים. בהתחשב ברגישות הנושא ובמורכבותו, מומלץ כי ראש אכ"א ישקול להנחות על גיוס מקורות בהתאם להמלצת צוות בדיקת גיוס המקורות, שלפיה גיוסו של כל מקור יתבצע לאחר שתי פגישות לפחות. לחילופין, מומלץ כי ינחה את מצ"ח לצמצם את הסיבות המאפשרות גיוס מקור לאחר פגישה אחת. בכך יעודד חיילים שמעדו וחזרו למוטב והתגייסו לשירות משמעותי, להמשיך בדרך שבה בחרו להתפתח ויאפשר להם להשאיר את עברם מאחוריהם. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את קבלת ההמלצה של צוות בדיקת גיוס המקורות להשתית את מערך הרכזים על אנשי קבע וממליץ למצ"ח לעקוב ולבחון לאורך זמן את השפעת המהלך על יכולתם של הרכזים להתמודד עם מצבים רגשיים מורכבים. הועלה כי מצ"ח תיקנה את הליקויים שנמצאו בביקורת הקודמת: מצ"ח פעלה לשיפור מקצועיות חוקרי היאח"ה על ידי יצירת הסמכה לחוקריה, על ידי הגדלת תקנים ועל ידי יצירת שיתופי פעולה עם גורמי חקירה נוספים המסייעים בשיפור הרמה המקצועית ביחידה; וכל אלו הביאו לגידול במספר תיקי ההונאה המטופלים ביחידה. מומלץ להוסיף במערכת המתח"ם שדות המציינים את זירת העבירה לצורך מעקב אחר נושא זה. מומלץ כי ראש אכ"א יפעל כדי להעמיד לרשות מצ"ח מערכת מידע ייעודית מתקדמת העונה על צורכי ניהול מערך החקירות והמודיעין. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה - פרט לשיפורים ביציבות המערכת ופיתוח כלי BI11 .שבוצעו בה, המתח"ם נותרה מיושנת ואינה עונה על הצרכים בביקורת עלה כי שלא בהתאם להמלצת צוות גיוס המקורות לפיה גיוס מקור יתבצע לאחר שתי פגישות לפחות, ההנחיה החדשה של מצ"ח מאפשרת לגייס חייל כמקור במסגרת פגישה אחת בלבד אם הוא נחקר בעבר כחשוד (במצ"ח או במשטרת ישראל), וזאת ללא קשר עם תוצאות החקירה או עם חומרת העבירה שנחשד בה. גם חייל שאי פעם נחשד מכוח ידיעה מודיעינית - בין אם חשד זה אומת ובין אם לא - מותר לגייסו כמקור למצ"ח במסגרת פגישה אחת. עוד ראוי לציין בהקשר זה, כי על פי ההנחיה החדשה מותר לגייס כמקור בדרך המקוצרת גם חייל שבעברו הרחוק מעד, השתקם והתגייס לשירות קרבי.	בביקורת המעקב עלה כי הליקויים בנושא הטיפול בזירות עבירה תוקנוחלקית: ביקורות פנימיות של מצ"ח מעידות על שיפור הטיפול בזירות עבירה אם כי עדיין קיימים ליקויים המחייבים המשך טיפול במקצועיות החוקרים. עוד עלה כי ההסמכה המקצועית בנושא זירות עבירה לא מקוימת כסדרה בהתאם להוראת מפקד מצ"ח.	504
צבא ההגנה לישראל . מיקורי חוץ בצה_ל בביקורת עלה כי אין התאמה בין האמור בשתי הוראות היסוד העוסקות בתיאום הוראות משהב"ט ופקודות צה"ל - המ"ב בנושא תיאום הדדי בין משהב"ט לצה"ל בכתיבת הוראות ופרסומן והוראת קבע אג"ת (הק"א) בנושא תיאום פקודות בין צה"ל למשהב"ט: בהק"א נקבע כי על צה"ל ומשהב"ט לתאם את הוראות הפיקוד העליון (הפ"עות), פקודות המטכ"ל (פ"מ) והוראות הקבע של אגפי המטכ"ל בלבד עם המ"ב הרלוונטיות, ואילו בהמ"ב נקבע כי יש לתאם את כל סוגי הפקודות בצה"ל שנקבעו בהפ"ע בנושא פקודות הצבא, לרבות אלה של הזרועות, עם המ"ב הרלוונטיות. על משהב"ט וצה"ל לתאם ביניהם את שתי הוראות היסוד האמורות בעניין זה. בביקורת עלה כי צוות האזרוח המטכ"לי לא השלים את הבחינה של ביצוע מיקורי חוץ לטיפולי אחזקה של כלי שיט קטנים וגדולים בכלל דרגי האחזקה בחיל, לרבות צביעת כלי השיט, שהיא פעילות רחבת היקף יחסית לכלל תכולות עבודת האחזקה בחה"י. זאת שלא על פי סיכומו של ראש אג"ת לשעבר מנובמבר 2015 כי יש לבחון לעומק את כל התחומים שהציג לפניו הצוות, ושלא על פי הנחייתו לצוות להרחיב ככל שניתן את העמ"ט שהוא מבצע. נמצא כי הפק"ע של ז"י והנוהל של חה"א העוסקים בנושא אינם דנים בתהליך הבחינה באת"ק ובאישור מנכ"ל משהב"ט לבצע מיקור חוץ. זאת ועוד, בחה"י לא נקבעו פקודה או נוהל בנושא, וגם במסמך של חה"י מדצמבר 2015 לא נכללו תהליכי הבחינה והאישור האמורים. גם דוגמא זו של צביעת כלי השיט מחדדת את הצורך בהבהרת המ"ב. מומלץ כי משהב"ט וצה"ל יבהירו במסגרת המ"ב ופ"מ, בהתאמה, את הסוגיות שלעיל. עוד מומלץ כי מנכ"ל משהב"ט, ראשת את"ק והיועכ"ל וצוות האזרוח המטכ"לי יגבשו מודל מדורג לפי סכומי התקשרות ומהות השינויים בתפיסת הניהול או בתכולות העבודה במיקורי חוץ קיימים. לגבי סכומים נמוכים או פחות מהותיים מומלץ כי תיבחן האפשרות להסמיך את הזרועות להמשיך בביצוע מיקור החוץ ולבחון מנגנון חלופי של דיווח לצוות על מיקורי חוץ אלו. זאת לשם הקניית גמישות ניהולית ועידוד הזרועות להשתמש בכלי של התייעלות באמצעות מיקור חוץ. בביקורת עלה כי המספנה לא השלימה את התחקיר שביצעה בנושא כלי שיט קטן ב' ולא השלימה הצגת תחקיר מלא למפקד המספנה לגבי כלל הנושאים, ובהם נושאי האיכות והבטיחות, ולגבי סך עלויות מיקור החוץ, כגון עלויות ניהול במספנה ובבצ"ת שלא כומתו בהיבט הכספי ועלויות הדרכה וחלפים. בביקורת עלה כי מנה"ר ביצע את מיקורי החוץ ובכלל זה מימש תקציב לכך ללא בחינת צוות האזרוח המטכ"לי ואישור מנכ"ל משהב"ט כנדרש. מומלץ כי משהב"ט יבחן את דרכי הבקרה המיטביות, לרבות אלו הנדרשות במערכת הרכש הממוחשבת, לזיהוי כל סוגי הפעילויות שהן מיקורי חוץ לפי הנחיותיה של ראשת את"ק והיועכ"ל, שמורות להביאן לבחינת צוות האזרוח המטכ"לי ולקבל את אישורו של מנכ"ל משהב"ט לביצוען. זאת כדי שלא יישנו מקרים כמתואר לעיל שבהם מנה"ר מקיים פעילויות טרום-הרכשתיות והרכשתיות ללא הבקרות והאישורים הנד רשים. בביקורת עלה כי אף שראשת את"ק והיועכ"ל סיכמה בדיון בינואר 2019 שיש להציג "תובנות ומסקנות " מביצוע מיקור החוץ של הטיפול באחזקת כלי שיט קט ן ב', הרי שבמועד סיום הביקורת, נובמבר 2020 , חה"י ומנה"ר עדיין לא הציגו אותן לפני צוות האזרוח המטכ"לי. זאת למעט בנושאי התחקיר שלעיל שביצעו את"ק, מחלקת תו"כ בחה"י ומנה"ר בעקבות ממצאי הביקורת לגבי ביצוע מיקורי חוץ לשני כלי שיט קטנים א' ו-ב' ללא אישורו של הצוות33. .יש לציין את הנחיותיה של ראשת את"ק והיועכ"ל לזרועות להציג לצוות האזרוח המטכ"לי תחקירים על ביצוע מיקורי החוץ. מומלץ כי הצוות יפעל לכך שהזרועות יציגו לפניו באופן עיתי תחקירים לגבי מיקורי החוץ שבוצעו, וזאת לצורך טיוב הפקת הלקחים ויישומם במסגרת מיקורי חוץ בעתיד, ובכך הגברת ההתייעלות הכלכלית ומתן המענה המבצעי באמצעותם. עוד מומלץ כי התחקירים יופצו לצורך למידה הדדית בין כל הזרועות. מהלוח עולה כי ההיקף הכספי השנתי לביצוע בצה"ל של תשע פעילויות של ז"י הוערך בכ- 102.6 מיליון ש"ח מתוך התקציב של הזרוע לשנת2019 שהסתכם בכ-7.4 מיליארדי ש"ח ומתוך התקציב לתחומי "שוטף ואחזקה תפעול ומינהל" שהסתכם בכ-3.1 מיליארדי ש"ח, וכי החיסכון השנתי המשוער מביצוען באמצעות מיקורי חוץ16 הוערך בכ-8.8 מיליון ש"ח, ששיעורם כ - 0.12% מתקציבה של הז רוע, כ - 0.28% מהתקציב לתחומי "שוטף ואחזקה תפעול ומינהל", וכ- 8.5% .מהעלות המוערכת לביצוע בצה"ל של פעילויות אלה מהלוח עולה לגבי שמונת מיקורי החוץ שהתקיימו בשנת 2019 לאורך כל השנה כי ארבעה17 מהםבוצעו בהיקף כספי של %130 - %27318 לעומת העלות המתוכננת (לרבות בגין התייקרות והוספת תכולות), וארבעה 19 בוצעו בהיקף כספי של כ-%7 - %94 מהעלות המתוכננת (לרבות בגין צריכה בפועל נמוכה מהתחזית). מומלץ כי את"ק יקבע כללים שלפיהם הזרועות ידווחו לצוות האזרוח המטכ"לי באופן סדור ועיתי על עלויות הביצוע של מיקורי החוץ, ובכלל זה יקבע מדרג סכומים לגבי הם יש לדווח על פערים ניכרים בין העלויות המתוכננות ובין העלויות בפועל.	.מהלוח עולה כי ההיקף הכספי השנתי לביצוע בצה"ל של תשע פעילויות של חה"א הוערך בכ-33.6 מיליון ש"ח מתוך התקציב של החיל לשנת 2019 שהסתכם ב-11.6 מיליארדי ש"ח ומתוך התקציב לתחומי "שוטף ואחזקה תפעול ומינהל" שהסתכם בכ-3.4 מיליארדי ש"ח, וכי החיסכון השנתי המשוער מביצוען באמצעות מיקורי חוץ הוערך בכ-2.3 מיליון ש"ח, ששיעורם כ - 0.02% מתקציבה של הזרוע, כ - 0.07% מהתקציב לתחומי "שוטף ואחזקה תפעול ומינהל", וכ- 6.8% .מהעלות המוערכת לביצוע בצה"ל של פעילויות אלה	505
צבא ההגנה לישראל . ההיערכות לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים באירועי לחימה הועלה כי במועד סיום הביקורת טרם השלימה רח"ל את עדכונם של איום ותרחיש הייחוס המצרפי לזירה האזרחית, בין היתר מכיוון שטרם אושר איום ייחוס צה"לי עדכני לעורף , שעליו רח"ל נשענת בעדכון של איום הייחוס המצרפי בהיבטים ביטחוניים ושל תרחיש הייחוס המצרפי לזירה האזרחית. על צה"ל להשלים את כתיבת איום הייחוס הצה"לי לעורף, ולאחר מכן על רח"ל לעדכן את איום הייחוס המצרפי ואת תרחיש הייחוס המצרפי ולהביאם לאישור הקבינט מדיני- ביטחוני, ובכך תתאפשר היערכותם של הגופים השונים. במועד סיום הביקורת טרם סיים המשרד להג"ס את השלב השני של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה, שכאמור עוסק בין היתר בתרחיש מלחמתי. בשל חשיבות סקר הסיכונים המצרפי לפעילות הגופים בשעת חירום מומלץ כי המשרד להג"ס ישלים סקר זה בכל הנוגע לתרחיש מלחמתי, בשים לב למשך הזמן הצפוי עד למימוש החלטת הממשלה. על מנת לבחון השפעת תגובת שרשרת בתרחיש מלחמה מומלץ כי יישום הנחיות המיגון של פקע"ר ייבחנו במסגרת הכנת סקר הסיכונים המצרפי לתרחיש מלחמה במפרץ חיפה, שעליו אמון המשרד להג"ס. על צה"ל לקדם את גיבושם של איום ייחוס עדכני לעורף ותרחיש ייחוס עדכני לעורף המגדירים סדר י עדיפויות, יעדים ואילוצים ברמה המטכ"לית . זאת כדי לאפשר לצה"ל ולפקע"ר לקבוע את סדרי העדיפות בבניין הכוח, לשם היערכות לאיומים על העורף. נוכח האיום המתעצם בתחום הרחפנים, ההתפתחות המהירה בתחום זה והאפשרות שהאויב יחזיק ברחפנים בעלי יכולות מתקדמות הכוללות אפשרות פגיעה גם במתקנים רגישים המכילים חומ"ס, מומלץ לפקע"ר לבחון מפעם לפעם את המידע על איום הרחפנים ואת המשמעות הנגזרת מאיום זה לגבי מפעלי חומ"ס באזורי הארץ השונים ובפרט של אלו המוגדרים על ידי פקע"ר כמחזיקי חומ״ס מסכני אוכלוסייה ואלו המוגדרים כבעלי פוטנציאל סיכון לאוכלוסייה. זאת כדי לקבוע את המיגון המתאים להם, ובכך לצמצם את הסיכון של אירוע חומ"ס עקב פגיעה ישירה של חימוש שהוטל מרחפן. משרד מבקר המדינה מציין כי נוכח ריבוי תקיפות הסייבר המתרחשות בזירה העולמית, ונוכח התגברות תקיפות הסייבר נגד תשתיות ומתקנים אסטרטגיים בישראל, ובכלל זה ניסיונות תקיפה של מתקנים המחזיקים חומ"ס, על אג"ת להשלים את פעילותו בנושא הגדרת איום הייחוס בנושא הסייבר ואת הנגזר ממנו בנוגע לאירועי חומ"ס, כדי לשפר את היערכותם של מפעלי החומ"ס נגד איום זה. בביקורת עלה, כי למעט תרחיש ייחוס שמערך הסייבר הלאומי מכין לגופי תשתיות מדינה קריטיות אחת לשנה (כפי שמסר למשרד מבקר המדינה), מערך הסייבר הלאומי והמשרד להג"ס לא הכינו תרחיש ייחוס לאיום הסייבר לגבי מפעלים המחזיקים חומ"ס ושאינם גופי תשתיות מדינה קריטיות. נוכח הסיכונים והאיומים הנשקפים מאירוע חומ"ס, על המשרד להג"ס לפעול להשלמת הקמתה של מחו"ל תוך קביעת אבני דרך ולוח זמנים להשלמת ההקמה, ולבחון את שילובה של כב"ה במערכת זו.	הבדיקה העלתה כי יש הבדלים זניחים בין הנתונים הקיימים במאגרי המידע של המשרד להג"ס לאלו הקיימים במאגרי המידע של פקע"ר לגבי 39 מחזיקי חומ"ס63 , וכי הבדלים אלו אינם משפיעים על הצורך במיגון של המתקנים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את תוצאות השוואת בדיקת המאגרים.	506
צבא ההגנה לישראל . מאמן מפקדות רב-זרועי (ממר_ז) היעדרה של יכולת תחקור מתקדמת בממר"ז אינ ו עולה בקנה אחד עם מידת החשיבות שמקנים הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל לשילוב סימולציה באימונים לשם שיפור יכולות התחקור. כמו כן, היעדרה של יכולת תחקור כאמור גורם לכך שלא ניתן לעמוד באופן מיטבי על תפקודו של המתורגל, ועקב כך עלולה להיפגע יעילות התרגיל והפקת הלקחים ממנו שמטרתה להביא לשיפור הכשירות. מומלץ שאמ"ץ כדורש המבצעי, בשיתוף אגף התקשוב, יוודא כי תושלם בממר"ז יכולת התחקור שאליה כיוון בתחילת הדרך, קרי, יכולת תחקור השוואתי בין ממר"ז לבין המערכות הזרועיות. על פי מסמך משימת פרויקט אב משנת 2013 , הממשק ממר"ז-חיל האוויר תוכנן להיות מפותח עד שנת 2015 ואולם בפועל, על אף שחיל האוויר הקצה תקציב ייעודי לנושא, הממשק לא פותח במועד שתוכנן ועד למועד סיום הביקורת לא הופעל בתרגילים רב-זרועיים. להלן הפרטים: עד מועד סיום הביקורת, יוני 2021 , טרם גיבשו אג"ת, אגף התקשוב ואמ"ץ, בשיתוף הזרועות, תוכנית ייעודית לממר"ז, הכוללת תכולות, משאבים ומקורות תקציביים. במצב זה ממשיכים להצטבר פערים בפיתוח המערכת ובעדכוני דוקטרינות אויב (על כך ראו בהרחבה בפרק "מימוש תכולות בתוכנית ממר"ז"). עד למועד סיום הביקורת לא פותחה בממר"ז יכולת תחקור המאפשרת השוואה ממוכנת בין תמונת המצב בסימולציה לבין תמונת המצב במערכות הזרועיות. להלן פירוט: במועד סיום הביקורת, יוני 2021 , טרם פותח ממשק ממר"ז-מערכת ייעודית מסוימת. אגף התקשוב לא הוציא מסמך משימת פרויקט ייעודי שיגדיר את הגורמים האחראים לפיתוח זה, ובשל מחלוקת בנושא זה בין אגף התקשוב לחיל האוויר, לא הוחל בפיתוח הממשק. אגף התקשוב הציג לאמ"ץ תמונת מצב, ולפיה פיתוח ממשק ממר"ז-פקע"ר מתקדם, אולם פקע"ר לא הכיר את ממר"ז עד לתחילת 2019 . סבבי הלחימה האחרונים, ממלחמת לבנון השנייה ואילך, המחישו אתהפיכתו של העורף לחזית לחימה, בשל היותו מצוי תחת ירי תלול מסלול נרחב ובלתי פוסק. אי -מימוש הממשק בין ממר"ז לפקע"ר אינו עולה בקנה אחד עם עיקר הצורך המבצעי כפי שהוגדר על ידי ראש חטיבת תוה"ד ביציאה לדרך של תוכנית ממר"ז - שילוב פקע"ר באופן ממוכן באימון המפקדות - ואינו תואם את צורכי התרגול בעת הנוכחית. בביקורת עלה כי לאחר שהסתיימה תוכנית ממר"ז בשנת 2017 לא היה באגף התקשוב בעל תפקיד צבאי שאחראי לטיפול בממר"ז ובעל ידע במערכת זו. משום כך לא ביצע אגף התקשוב בקרה ומעקב אפקטיביים בעניין פעילות החברה הפרטית שגיבשה את תוצרי ממר"ז. מאחר שממר"ז קשור לליבת העיסוק המבצעי של צה"ל, מומלץ כי אג"ת, במסגרת גיבוש תוכנית רב-שנתית חדשה לממר"ז יקבע מנגנון ניהולי באגף התקשוב שירכז וישמור את הידע המקצועי הנצבר במסגרת התוכנית, כדי שלא תהיה תלות בעניין זה בגורם אזרחי. עוד מומלץ כי אג"ת בשיתוף משרד הביטחון יבחן את הצורך בשילובו של מפא"ת כמלווה את התהליך, כפי שהוגדר מלכתחילה במסמך משימת פרויקט אב. בניית תוכנית רב- שנתית ותקצובה יאפשר ו המשך הפעלת הממר"ז לרבות עדכון תכולות במידה ועולה הצורך. מאז סיום תוכנית ממר"ז, סוף שנת 2017 , ועד מועד סיום הביקורת לא נקבעה תוכנית רב- שנתית ייעודית לממר"ז, ובכלל זה לא נקבעו לממר"ז לא תקציב ולא גורמים אחראים. זאת אף שהממר"ז מוסיף לשמש מערכת מרכזית לאימון סימולטיבי, ונדרשים בו בין היתר השלמת תכולות, עדכונים בשל השתנות שדה הקרב והאויב והתאמות טכנולוגיות למערכות הזרועיות. להלן פרטים: בביקורת עלה כי מאז נפסק תקצוב תוכנית ממר"ז והיא הפסיקה להתנהל לפי נוהל 10/1 ,ועד מועד סיום הביקורת, לא חלו שיפורים משמעותיים בתחום דימוי האויב בממר"ז למרות השינויים שחלו בתחום זה במציאות. זאת ועוד, כאמור, בהמלצתו על אישור תוכנית ממר"ז צפה אג"ת חיסכון בעלויות בעקבות פיתוח רכיבי המודל האוטומטי. בביקורת עלה כי לא נעשתה בחינה של החיסכון בעלויות בעקבות הפיתוח של תכולה זאת, ולא ניתן לקבוע אם הושג חיסכון, שכן האוטומציה שתוכננה טרם הושלמה במלואה.	עלה כי עד למועד סיום הביקורת, יוני 2021 , הממשק ממר"ז-חיל הים לא פעל כנדרש, הגם שאגף התקשוב ציין בפני אמ"ץ בספטמבר 2018 .כי הממשק עובד עד סיום הביקורת, בשל אי-מימוש הקישוריות בין ממר"ז למערכות חיל הים, תרגילים רב- זרועיים מבוצעים ללא סימולציה ממוחשבת של הזירה הימית, אלא הדמיה באופן ידני על ידי מינהלת התרגילים של חיל הים.	507
הנהלת בתי המשפט . ניהול תהליכים באמצעות מערכת נט המשפט נמצא כי שלא בהתאם לנטען, הב"ה מחזיקה צווים המחוללים אוטומטית במערכת163. משכך, בידיה האפשרות לחולל צווים באופן אוטומטי ולשלוח א ת הצווים ואת הנתונים שמופיעים בהם באמצעות ממשק ממוחשב. צווי בית המשפט כוללים נתונים קריטיים לביצוע סמכויות גופי הממשל, אכיפה ומימוש זכויות עצורים. במועד סיום הביקורת, מתוך 25 צווים שמחוללים באופן אוטומטי יש ארבעה סוגי צווים שהמזכירות מעבירה בשלמותם בממשק ממוחשב - עיכוב יציאה מהארץ והתליית רישיון נהיגה וצווי הביטול שלהם. ישנם לכל הפחות כ-1.4 מיליון צווים, פקודות והודעות שחוללו באופן אוטומטי בשנים2017 - 2019165 . מתוכם, כ-300 ( אלף הועברו בממשק בשלמותם21% .) מממצאי השאלון שביצע משרד מבקר המדינה עולה, כי מתוך 57 ממשקים שמנהלים גופי הממשל עם הב"ה, רק ב -7 ממשקים שיטת הממשק ממוחשבת במלואה. לעומת זאת, עמדת הב"ה היא כי ישנם 14 ממשקיםכאלה 122 ,. דהיינו פעולות שלעמדת הב"ה יכולות להתבצע באמצעות ממשק ממוחשב, מבוצעות בפועל על ידי גופי הממשל באופן ידני. מומלץ שהב"ה תסיים את הטיפול בממצאים שהועלו בסקר הסיכונים ובבדיקת החדירה, ובפרט אלו שדרגת חומרתם גבוהה, על מנת להבטיח את ההגנה על המידע הרגיש האגור במערכת, שלמותו וזמינותו. כאמור, הב"ה לא הגדירה תבחין עבור "הרחבה משמעותית" של עבודת תחזוקה (שו"ש) כפרויקט או "פרויקט משמעותי" וממילא אינה מבצעת ניהול סיכונים פרויקטלי לשו"שים שהיו אמורים לעמוד בתבחין האמור. כמו כן, הב"ה לא מבצעת ניהול סיכונים לפני העלאת כל גרסה חדשה, שלא בהתאם לנוהל שלה. משרד מבקר המדינה ממליץ כי כדי למנוע כפילות מערכות , הב"ה תבחן מחדש את הפתרונות המוצעים במסגרת מרכב"ה. ככל שתמצא הב"ה שמערכת מרכב"ה אינה עונה לצרכיה, מומלץ כי תטמיע במערכת שרו"ת דוחות ביצוע אשר יאפשרו הצגה של אומדן התקציב המקורי של כל פעילות מול הביצוע בפועל, זאת כדי להבטיח זיהוי של חריגות תקציביות וטיפול בהן מבעוד מועד. לדעת משרד מבקר המדינה, בהיעדר ניהול סיכונים ברמת השו"שים וברמת הגרסאות, לא ניתן לזהות את הסיכונים בהם ולא ניתן לצמצם את הסיכוי להתרחשותם ואת מידת השפעתם אם יתממשו. משרד מבקר המדינה, ממליץ כי הב"ה תבצע תהליך ניהול סיכונים סדור עבור תהליכי פיתוח שו"שים בהתאם לנוהליה, שכן הרחבה משמעותית של המערכת אמורה להתנהל כפרויקט חדש (שבו נדרש בין היתר לבצע נ יהול סיכונים). הסתפקות בביצוע ניהול סיכונים רק בגרסאות מרכזיות ובשינויים תשתיתיים מרכזיים, ללא תבחין ברור להיותם כאלה, עלולה להביא לחריגות ניכרות מלוחות הזמנים, מהעלויות ומהתכולה, שנקבעו לביצוע השו"שים. איכות הבקרה התקציבית שמקיימת הב"ה אינה מיטבית שכן מערכת הבקרה שמשרתת אותה - מערכת שרו"ת אינה מתממשקת עם מערכת מרכב"ה, דבר המונע מהב"ה להציג את הביצוע התקציבי שלה מול התכנון. מוצע כי הב"ה תְמַפה את צווי בית המשפט ותבחן את היתכנות הפיכת סוגי צווים נוספים שמחוללים באופן ידני לאוטומטיים, ככל האפשר. על הב"ה להעביר לגופי הממשל צווים אוטומטיים בממשק ממוחשב, וככל שיידרש, גם את הנתונים שעל בסיסם מחוללים הצווים. הגברת השימוש בצווים האוטומטיים תקל על המזכירות את הכנת הצו, וכן תקל על גופי הממשל את הזנת הנתונים מהצו. מוצע כי הב"ה תגבש תוכנית ארצית להעלאת שיעור פתיחת התיקים באמצעות האתר ותבחן , בשיתוף משרד האוצר , שימוש בתמריצים לפתיחה מקוונת, כגון תשלום אגרה מופחתת, כפי שנעשה באוסטריה, ליטא, פולין וסלובניה135.	מנתוני הב"ה עולה כי גופי הממשל פתחו 30% מהתיקים באמצעות ממשק ממוחשב. יתרה מכך, מן התרשימים עולה כי במהלך התקופה הנבחנת , רק תביעות תעבורה במשטרת ישראל והאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים פתחו תיקים באמצעות ממשק ממוחשב. עוד עלה כי למעט משרד הרווחה, השימוש באתר נט המשפט על ידי גופי ממשל הוא מזערי.	508
התעשיות הביטחוניות הממשלתיות . הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית לישראל בע_מ – מצב החברה וסיכוניה .מהתרשים עולה כי בחטיבת מט"ח קיימת התלות הגבוהה ביותר בשלושת הלקוחות המהותיים של התע"א; כי בשנים 2015 - 2019 חל גידול בשיעור ההכנסות של החטיבה מלקוחות אלה; וכי בשנת 2019 כמעט80% מהכנסות החטיבה התקבלו מהם. יצוין כי הכנסות חטיבת מט"ח הן כ-30% .מהכנסות התע"א משרד מבקר המדינה מציין כי רמ"י מופקדת על ניהול מקרקעי ישראל ושמירה על זכויותיה של המדינה בקרקעות שלה. מימוש אחריות זו משמעו בין היתר חידוש הסכמי חכירה, גביית דמי החכירה בגינם, ובחינת מצב הקרקעות במועד חידוש הסכמי החכירה. מומלץ כי רמ"י תפעל לחידוש הסכמי חכירה שבהם החוכר לא פנה אליה מיוזמתו, ולפעול להקמת מערכת ממוחשבת שתתמוך בפעילות זו. זאת באותו אופן ולפי אותם כללים לגבי גורמים ממשלתיים ולגבי גורמים פרטיים. בביקורת עלה כי רמ"י לא השיבה על פניות של התע"א מהשנים 2015 ו-2016 בנוגע לחידוש תקופות החכירה בשלושה הסכמי חכירה הנוגעים לקרקעות שבשימוש החברה ביהוד. היעדר תגובת רמ"י על פניות התע"א אינה עולה בקנה אחד עם חובתה של רשות להשיב לפונים אליה בכתב בתוך פרק זמן סביר. נוסף על כך, הדבר אף עלול לגרום נזקים כספיים לתע"א מכיוון שרק לאחר חידוש הסכמי חכירה באפשרותה להוון את דמי החכירה, וכן נוכח העלייה האפשרית בשווי הקרקע בין מועד סיום הסכם החכירה לבין מועד החידוש בפועל, אשר עלולה להביא להתייקרות דמי החכירה. בביקורת עלה כי רמ"י לא טיפלה ביוזמתה בחידוש הסכמי חכירה של התע"א כאשר החברה לא פנתה אליה בעניינם. מומלץ כי רמ"י תפעל להקמת מערכת ממוחשבת שתתרה מבעוד מועד על הסכמי החכירה שתוקפם צפוי לפוג ותפעל מול הגופים החוכרים לחידושם. נוכח חובת הנאמנות החלה עליה כרשות מינהלית, על רמ"י להקפיד לבחון את בקשותיה של התע"א לחידוש הסכמי החכירה ולהשיב לה ככל שניתן במועדים שנקבעו, ובכל מקרה בתוך פרק זמן סביר. בביקורת לא נמצא כי רמ"י אימצה את המלצת הוועדה מיולי 1966 בנוגע להחכרת הקרקע בבאר יעקב לתע"א, וטרם נחתם הסכם חכירה בין הצדדים. משרד מבקר המדינה מציין כי פעילותו של מפעל מל"מ במשך עשרות שנים על קרקע של מאות דונם שבבעלות המדינה בלי שרמ"י הקצתה אותה לתע"א ובלי שהסדירה את נושא תשלום דמי החכירה בעדה, אינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. על רמ"י לפעול להסדיר נושאים אלה מול התע"א, כנד רש. כמו כן על התע"א לכלול בספריה הפרשה לדמי חכירה בעד קרקע זו. משרד מבקר המדינה מציין כי הרווח הגלום בצבר ההזמנות מייצג את שיעור הרווח הצפוי של החברה לטווח הבינוני והארוך, והוא בבחינת נתון משלים ובעל חשיבות למידע שמוצג לדירקטוריון בנוגע לפרויקטים שחלה ירידה ברווחיותם, ולפיכך מומלץ כי יוצג גם הוא לדירקטוריון. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי צבר ההזמנות של התע"א גדול יחסית לצבר ההזמנות של רפאל ושל אלביט. מתרשים 18 עולה כי הדבר נובע בעיקר מצבר ההזמנות שעתיד לבוא לידי ביטוי בהכנסותיה משנת 2022 ואילך. הדבר מעיד על פרויקטיםארוכי טווח של תע"א אשר מספקים לה ביטחון בהכנסות לטווח ארוך. .מנתוני התע"א עולה כי בשנים 2015 - 2019 חל גידול בהכנסות חטיבת מט"ח ממשהב"ט ומלקוח א' בשיעור של 71% ו- 134% בהתאמה, וכי בשנים 2018 ו-2019 יותר מ-85% .מהכנסות החטיבה היו מארבעה לקוחות מהותיים לקוחות מהותיים של התע"א מקנים לה יציבות ומשמשים לה מקור לצמיחה עתידית. עם זאת נשקף סיכון עסקי מתלותה של החברה בכלל ושל חטיבת מט"ח במיוחד במספר מצומצם של לקוחות: במצב זה ללקוחות אלה יש כוח עסקי משמעותי כלפי התע"א, והדבר עלול בין היתר להשפיע על התנאים העסקיים של ההתקשרויות איתה; יתר על כן, הפסקת התקשרות עם מי מהם עלולה לפגוע במידה ניכרת בהכנסות החברה. בביקורת עלה כי התע"א ערה לסיכונים שבהסתמכות על מספר מצומצם של לקוחות, וצמצום התלות בלקוחות נכלל בין יעדיה המפורטים בתוכנית האסטרטגית משנת 2018 .ובין היעדים שקבעה לה רשות החברות	משרד מבקר המדינה מציין כי אף שהגורם לחלק מההפחתה בשיעור הרווח התפעולי של חטיבות מט"ח ואלתא בשנת 2018 היה "אירועים מיוחדים", בשנת2019 לא חזרו שיעורי הרווח לשיעורם בשנת 2017.	509
התעשיות הביטחוניות הממשלתיות . תהליכי אישור הקמת חברות ורכישת מניות בחברות קיימות על ידי חברות ממשלתיות ביטחוניות מומלץ כי דירקטוריון התע"א יקיים דיון ייעודי לגבי החברות שהתע"א הקימה או רכשה מניות בהן משנת 2017 ,, ובין היתר ידון בערך המוסף שהחברות אמורות להשיא לתע"א ביעדים לגבי שווי החברות ובסיבות להפסדים של החברות שהפסידו. זאת בין היתר לצורך המשך המעקב אחר חברות אלו מול היעדים שייקבעו. .מהמתואר לעיל עולה כי מספר החברות שהקימו רפאל והחברות הבנות שלה או רכשו מניות בהן בשנים 2017 - 2020 היה תשע. החברות הוקמו או נרכשו בהתאם לאסטרטגיית הפיתוח העסקי של רפאל. עלה כי בשנים 2017 - 2020 אישר הדירקטוריון של רפאל השקעה בחברות בסכום מצטבר של כ-1.3 מיליארד ש"ח. עוד עלה כי בשנים 2017 - 2020 (ארבע שנים משש שנות התוכנית) הגדילה רפאל את סכום מכירותיה בארה"ב מ-136 מיליון דולר בשנת 2016 לכ-369 מיליון דולר בשנת 2020 , וזאת לעומת יעד מכירות שנתי בסכום של 400 מיליון דולר. .מהתרשים עולה כי חלקה של רפאל בשווי של אירונאוטיקס קטן בכ-161 מיליון ש"ח במשך כשנה וארבעה חודשים - מ-520 מיליון ש"ח ל-359 מיליון ש"ח. כמו כן, לירידה בשווי ההשקעה של רפאל באירונאוטיקס יש להוסיף סכום של 21.5 מיליון ש"ח כמתואר לעיל בגין גידול בהתחייבות העתידית שלה לרכישת מניות אירונאוטיקס במחיר הנוכחי לעומת ירידת הערך של אירונאוטיקס. .מהלוחות עולה כי בשנים 2017 - 2020 ,התע"אאלתא והחברות הבנות שלהן הקימו חברות או רכשו מניות בעשר43 חברות קיימות בארץ ובחו"ל; וכי הדירקטוריון של התע"א אישר להשקיע בחברות האמורות בסכום של עד כ-266 מיליון ש"ח (כ-75 .)מיליון דולר הזמן הממוצע שעבר ממועד מתן אישורי הדירקטוריון להקים חברות או להשקיע בחברות קיימות ועד לקבלת אישורי רשות החברות היה כ -4.5 חודשים ועד לקבלת אישור הממשלה - כ-16 חודשים, וכ-7 חודשים בנטרול שלוש החלטות אשר לא הועברו לאישור ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה. כמו כן עולה כי רפאל והחברות הבנות שלה הקימו חברות או רכשו מניות בתשע חברות בארץ ובחו"ל; והדירקטוריון של רפאל אישר להשקיע בחברות האמורות בסכום של עד כ-1.3 מיליארד ש"ח. הזמן הממוצע שעבר ממועד מתן אישורי הדירקטוריון להקים חברות או להשקיע בחברות קיימות ועד לקבלת אישורי רשות החברות היה כ-6.5 חודשים ועד לקבלת אישור הממשלה- כ-10 .חודשיםמשכי הזמן של קבלת אישורי הממשלה - 10 חודשים ו-16 חודשים בממוצע- מחדדים את הצורך בטיוב ובשיפור הליכי האישור של הקמת החברות ורכש המניות בחברות קיימות, הקמה ורכישה שמבצעות החברות הממשלתיות הביטחוניות. על ועדת ההיגוי לחדש את פעילותה כנדרש בהחלטת הממשלה. עוד מומלץ כי הוועדה תפעל להסרת החסמים העומדים לפני החברות הממשלתיות, ובכלל זה החברות הביטחוניות, לאמץ טכנולוגיות חדשות, לרבות באמצעות רכישה של מניות בחברות. עלה כי דיונים ופגישות עבודה שקיימו במועדים שונים נציגי רשות החברות עם גורמים ברפאל ובמשהב"ט בנושא הקלות באסדרה הנוגעת להקמה של חברות ולרכישת מניות בחברות קיימות לא תועדו. .בשנים 2017 - 2020 רכשו התע"א ואלתא מניות בשלוש חברות עיקריות. בתקופה זו הכירה התע"א בהפסד בגין שתי חברות הנמצאות בשלבים ראשוניים של פיתוח עסקי בסך כמה עשרות מיליוני ש"ח וברווחים בגין רכישת חברה אחת בסך כמה מיליוני ש"ח. כמו כן, התע"א הפחיתה בספריה עודפי עלות בגין הרכישות בסך כ-0.75 מיליון ש"ח. בהתאם לאמור בדוחות הכספיים של התע"א, התע"א לא קיבלה דיבידנדים מחברות אלה מיום הרכישה עד 31.12 .20 . מומלץ כי דירקטוריון רפאל ימשיך לדון מדי פעם בפעם בדרכים למימוש היעדים שקבע בתוכנית האסטרטגית בעניין מכירות החברה בארה"ב, לרבות בחסמים לכך, וכן ידון בחסמים בארה"ב בתחום הקמת חברות ורכישת מניות בחברות ובתרומת חברות אלו לעמידה ביעדי המכירות בארה"ב. בביקורת נמצא כי נוסף על היעדר קריטריונים ברורים למתן אישור משהב"ט, אין מגבלה על מספר הפניות של משהב"ט ורשות החברות לקבל השלמות או הבהרות מהחברות, ולכן משך הזמן הכולל לסיום תהליך האישור לחברות הממשלתיות לרכוש מניות בחברות באמצעות המסלול הירוק אינו מוגבל. תהליך זה גורם לנחיתות של החברה הממשלתית לעומת חברה שאינה ממשלתית בכל הנוגע לרכישות האמורות. משכך, המסלול הירוק אמנם שיפר את תהליך האישור הנדרש לרכישת מניות בחברות על ידי התע"א, אלתא ורפאל, אולם לא נתן מענה שלם לצורכיהן לעומת ההוראות שנקבעו בחוק החברות הממשלתיות. בביקורת נמצא כי דירקטוריון התע"א דן בחוזר החדשנות ביוני 2019 כשנה וחצי לאחר המועד שבו נדרשה התע"א לעשות כן וכי בדיון בנובמבר 2017 נכלל דיווח בלבד של ההנהלה בנושא. נוסף על כך, רפאל לא מיפתה את החסמים לביצוע תוכנית החדשנות ואת המגבלות העלולות לחול עליה, בין היתר נוכח הנקבע בחוק החברות הממשלתיות בעניין הקמת חברות ורכישת מניות בחברות קיימות, ולא שלחה לרשות החברות פירוט של החסמים והמגבלות כאמור. משכך רפאל לא מיצתה את ההזדמנות להשפיע על תוכן החלטת הממשלה ממאי 2018 .בנושא תוכנית החדשנות על התע"א לקיים ב מועד הנדרש דיונים בדירקטוריון בהתאם ל נדרש ב חוזרי רש ות החברות, במקרים שבהם הרשות מורה לחברות הממשלתיות לעשות כן ולשלוח לה תגובה על המתווה שהיא מתכננת. כמו כן מומלץ כי במקרים שבהם רפאל מקבלת להתייחסותה חוזרים של רשות החברות היא תעביר את תגובתה לרשות במועד.	עלה כי התע"א שינתה את תוכניותיה העסקיות לגבי מדינות מסוימות אלו שנקבעו בתוכנית הפיתוח העסקי שלה לשנים 2019 - 2023 והיא פועלת להקים במדינות אלו חברות באמצעות חברות זרות (בעלות עקיפה) אף שמלכתחילה תכננה להקים בהן חברות בנות ממשלתיות (בעלות ישירה). מומלץ כי רשות החברות, בשיתוף משהב"ט, תעלה הצעות להחלטות ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה מוקדם ככל הניתן, ובפרט לגבי הקמת שלוש החברות הבנות של התע"א במדינות מסוימות אלו. זאת כדי לבחון את האפשרות שהחברות הממשלתיות הביטחוניות יקימו את החברות הבנות הנדרשות להן בהתאם לתוכניות העסקיות שלהן, ויפעלו ביעילות כדי למנוע "עיוותים עסקיים" שמשמעם פעילות עסקית שלא טבעי לבצעה33.	510
המכון למחקר ביולוגי . ניהול כוח אדם במכון למחקר ביולוגי בישראל בביקורת נמצא כי קידומו של מר א' לא הובא לדיון לפני הוו עדה המייעצת והוועדה המוסדית והוא בוצע שלא בהתאם להוראות הנוהל של המכון. בביקורת עלו ליקוייםבנוגע להליכי קידום מסוימים שקיים המכון. מומלץ כי נש"ם ועוזר השר יבחנו מינויים אלו ובייחוד דרכי בקרה על עבודת ועדת הד ירוג המוסדית, ובכלל זה השתתפות נציגים מטעמם בדיוני הוועדה. בביקורת נמצא כי עוזר השר לא הגביל את מספר הדרגות הניתנות מדי שנה בתקן הפתוח במכון ולא פיקח על תהליך הקידום. כמו לא התקיים במטה עוזר השר דיון בהמלצות ראש מדור תכנון תקציבים בנוגע למערבות מטה עוזר השר בנושא תהליך הקידום בתקן הפתוח במכון. מומלץ כי עוזר השר יפקח על תהליכי הקידום במכון, יבצע בקרה בנושא ויבקרם ; וכיבחן אם יש מקום שנציג מטעמו יהיה חבר בוועדה המוסדית. לתוספת דרגה יש השפעה ארוכת טווח על התקציב וממילא השפעה על תקציבו השנתי של המכון. למרות משמעויות אלה ונוכח ההיקף הנרחב של מתן דרגות, בביקורת נמצא כי למכון אין נתונים על המשתמע מהקידומים בדרגה מהבחינה התקציבית. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המכון יבחן וינתח באופן שוטף את המשתמע, מהבחינה התקציבית, מקידום העובדים בתקן הפתוח. לפי מכסות נש"ם, המכון יכול היה למנות 25 עובדים שלא בדירוג המחקר לתפקיד רמ"ד ו-13 עובדים לתפקיד מוביל טכני או טכנאי בכיר. עלה כי המכון מינה 26 עובדים לתפקיד רמ"ד ו-17 עובדים לתפקיד מוביל טכני או טכנאי בכיר. כלומר, המכון חרג בחמ ישה מינויים מהמכסה המאושרת. מבדיקת דוחות התקן עולה כי למעט עשרה תפקידים - תפקיד מנהל המכון, שני תפקידי סמנכ"ל, ראש שטח אחד, ושישה תפקידי ראשי תחום - הם לא מציגים במסגרת תיאור המשרה את התפקיד הארגוני. לדוגמה, חוקרים בתפקידי ראשי תחום, ראשי מחלקה או ראשי שטח מוגדרים כ"עובד מחקר אקדמי" ללא ציון התפקיד לאשורו. כמו כן, בדוח התקן של שנת 2020 נמצאה אי-התאמה בין הפרטים שצוינו בדוח לגבי שתי משרות לבין השיבוץ בפועל. להלן הפירוט: על המכון לפרט בדוח התקן שהוא מגיש לנש"ם את רשימת המשרות שבמכון ולוודא כי פרטי בעלי התפקידים המצוינים בדוח תואמים לשיבוצם בפועל. .בביקורת נמצא כי המכון לא יישם את המ"ב שינוי ארגוני במסגרת השינויים שבוצעו. למשל, המכון לא הגדיר את הצורך בתפקידים שנוצרו ובכלל זה את מהות השינויים, את תכליתם הארגונית ואת הבעיות שיש לפתור, לא מיפה את הפערים ולא העריך את המשאבים הנדרשים לביצוע השינויים וזאת ביחס למצב הארגוני הקיים. שינויים אלה לא לוו בפירוט טבלאי של כל משאבי כוח האדם במכון ולא בתרשים מבנה ארגוני הכולל את מדרג התפקידים ואת תמהיל העובדים. כמו כן, השינויים לא הובאו לידיעתו ולאישורו של עוזר השר טרם ביצועם. עוד נמצא בביקורת כי השינויים הובאו לאישורה של נש"ם בהדרגה החל משנת 2015 ובמשך השנים באמצעות שינויים בתקנים פרטניים כאשר נדרש אישורה להוספה או לשדרוג של תקן מסוים. עקב כך לא עמדה לרשות נש"ם מבעוד מועד תמונת מצב מקיפה בנושא כלל השינויים ומטרתם. על המכון להביא לאישור עוזר השר שינויים ארגוניים קודם לביצועם כנדרש בהמ"ב המכון. מומלץ כי נש"ם תוודא כי השינויים הארגוניים המבוקשים מובאים לידיעתו של עוזר השר ותקבל את עמדתו לפני שתקבל החלטה בנושא. מומלץ כי שינויים ארגוניים יבוצעו כמכלול ולא לשיעורין, ולאחר שיהיה למכון מבנה ארגוני מאושר, זאת על מנת שיהיה בידי עוזר השר ונש"ם לראות את תמונת הארגון בשלמותה ובכך לאפשר לבחון את נחיצותו של השינוי וא ת המשתמע ממנו במישור הארגוני והתקציבי. על המכון, לאחר תיאום עם עוזר השר וקבלת אישורו לכך, לפעול לגיבוש מבנה ארגוני סדור ולהביאו לאישור נש"ם. בדרך זו יטויבו הבקרה והפיקוח על נושא כוח האדם במכון ועל השינויים המתרחשים בו.	בביקורת נמצא כי תהליך האיתור, המיון והגיוס של עובדים, שמבצע המכון בהתאם לנוהל שלו משנת 1997, הינו חלקי בכל הקשור להסדרת הליכי האיתור. מומלץ כי המכון יפעל לעדכון הנוהל, כפי שנדרש על ידי נש"ם בשנים 2017 ו-2019 ; וכי נש"ם תוודא כי המכון מסדיר את הנוהל עלפי המאפיינים שהיא הגדירה, תוך התייחסות לשלבי האיתור , המיון, הגיוס והקליטה השונים.	511
מטלות רוחב . ייזום ומימוש של תכניות פיתוח בתחום התשתית התממשותם החוזרת ונשנית של סיכונים רבים שבאחריות הממשלה כגון טיפול לקוי בהשגת אישורים סטטוטוריי ם, עיכובים בהפקעות קרקע, שינויים ועיכובים בביצוע קטעים של הפרויקט שהוגדרו לביצוע באופן ישיר על ידי הממשלה מעלים חשש כי גופי הממשל השונים לא טיפלו כנדרש .במניעת הסיכונים שבאחריותם ובצמצום נזקיהם. לפיכך נאלצה לעתים המדינה לשאת בנטל הכספי הכרוך בהם. מתברר כי ועדות המכרזים ממלאות תפקיד מרכזי בבחינתם ובאישורם של הפרטים והשינויים השונים הנוגעים לתכולת הפרויקטים ומאפייניהם. אגף החשכ"ל אמור לשמש שומר הסף העיקרי של הוצאות הממשלה. בה בעת, מתוקף אחריותו הישירה להוצאתן לפועל של חלק מהחלטות הממשלה, הוא גם הגוף המוביל את ועדות המכרזים הבין-משרדיות, בכך שהוא ממנה את אנשיו ליו"ר ועדות המכרזים הבין -משרדיות. מינוי ז ה מאפשר לנציגי האגף להתערב בשלבי התכנון והניהול השוטף של הפרויקטים ולקבל החלטות המשפיעות על עלויות הפרויקט והיקף ההוצאה התקציבית. לדעת משרד מבקר המדינה - נוכח האמור לעיל, על הממשלה להורות לשרים האחראיים לתחומים הרלוונטיים להטיל על גורמים מקצועיים לנהל את כל התהליכים הקשורים לקידומן של תכניות הפיתוח על כל מרכיביהן (להלן - גופים מנהלים). תפקידם יתחיל בשלב ייזום התכנית ויימשך כל "חיי" הפרויקטים הכלולים בהן. על השרים להגדיר את התפקידים והכישורים הנדרשים מהגופים המנהלים לפי המאפיינים של התכניות והפרויקטים, את הסמכות שתינתן להם ואת האחריות שתוטל עליהם וכן את היעדים והמדדים להצלחתם. הגופים המנהלים יתאמו בין הגורמים המעורבים; יקדמו את ההליכים הסטטוטוריים והמכרזיים וידאגו ככל הניתן להסרת חסמים מסוגים שונים ולזמינות המשאבים; יעקבו ויפקחו אחר ביצוע הפרויקטים בידי הגורמים המבצעים; יקבלו, יבדקו ויאשרו תכנ יות, מסמכים והסכמים לאורך כל שלבי התכנון, ההקמה והתפעול של הפרויקטים המוקמים, במסגרת תכניות הפיתוח שאותן ינהלו. הקמתם של רשויות וגופים סטטוטוריים נועדה, בין היתר, ליצור מנגנוני איזון ובלמים חיוניים. כשמתגלעות מחלוקות בין הגופים השונים המעכבות את יישומן של תכניות הפיתוח במשך זמן בלתי סביר - יש להביאן להכרעה עניינית במסגרת ממוסדת ורשמית, ולא להשאירן פתוחות למשא ומתן ולמאמצי שכנוע הדדיים. על הממשלה לפעול ליצירת מנגנון מוסדר ומעשי להכרעה בין הגופים בזמן קצר, לרבות הכנת הצעות חקיקה במידת הצורך, תוך שמירה על מערכת האיזונים החיונית למשטר דמוקרטי. מהאמור לעיל עולה כי נושאים רבים עלולים לשמש בסיס לחילוקי דעות בין רשויות המדינה השונות. לדעת משרד מבקר המדינה - על הממשלה לדעת משרד מבקר המדינה על אג"ת בשיתוף המשרדים הייעודיים והמקצועיים לגבש מתכונת מתאימה לבחינה כלכלית של פרויקטים בתחומי התשתית השונים על פי המאפיינים של כל תחום. .ותחזיות אומדנים, שייעשו על סמך נתונים מעודכנים ומפורטים של היזמים, לפני שלא יהיה ניתן לעצרו, או שהמשאבים שהושקעו בו ירדו לטמיון. משרד מבקר המדינה סבור כי במקרים מיוחדים ניתן לקדם את ביצועם של פרויקטים במקביל להליכי התכנון. ואולם לא ניתן, באצטלה של קיצור תהליכים, להתעלם מהפגיעה במשק ובסביבה, ומהסבל שעלול להיגרם לאזרחים ולעסקים מהעבודות המתבצעות במשך זמן ממושך בקרבתם. בעת מתן האישור להתחלת העבודה לפני שהסתיימו תהליכי התכנון המפורט והאישורים הסטטו טוריים חשוב להתחשב בהשלכות הכרוכות בכך. . לפעול להסדרת פתרונות ובכלל זאת גם הסדרים משפטיים להסרת חסמים שונים שאינם מטופלים במסגרות הקיימות, המעכבים הקמתם של פרויקטים בתחום התשתית. 4. מלבד החסמים הקיימים בביצוע הפרויקטים עצמם, קיימים חסמים רבים הנוגעים להיבטי הסמכויות והאחריות בין הגופים המעורבים בקידומן של תכניות הפיתוח. הסמכויות שניתנו לחלק מגופים אלו בחקיקה ובתקנות נועדו לפעילותם המקצועית הייעודית. לעתים מתגלעים בין הגופים חיכוכים וחילוקי דעות מקצועיים, ובכך נוצרת מערכת אילוצים נוספת המקשה על קידום התכנית. על אף שהממשלה הכירה בקיומם של חסמים שונים וקיבלה כמה החלטות 43 שנועדו לטפל בהסרתם, אין הן מקיפות את כולם ויישומן אינו מלא.	נמצא כי מחוץ לדיונים במוסדות התכנון, לא מתקיים כל תהליך של תיאום מובנה ומסודר בין הגוף היוזם את הקמת הפרויקטים התשתיתיים ובין משרדי הממשלה וגופים רלוונטיים אחרים. לדעת משרד מבקר המדינה - מן הראוי שבסדרי התיאום הבין-משרדיים ייכללו הגדרת הגוף המתאם, והכלים שיש לתת לו לשם כך. יש לבצע את התיאום כבר בשלב הראשוני של בחינת הצר כים והחלופות לסיפוקם, ומאוחר יותר גם בשלבים המכריעים של תכנון הפרויקטים, אישורם והוצאתם לפועל.	512
מטלות רוחב . הטיפול באלימות כלפי עובדי ציבור בשנת 2006 ערך תחום ארגון ומינהל מיפוי של מצב הבטיחות במחלקות לש"ח (להלן - "מיפוי מצב הבטיחות " או המיפוי). מנהלי המחלקות לש"ח התבקשו למלא שאלון הנוגע, בין היתר, להיקף תופעת האלימות במחלקותיהם . לפי תוצאות ה מיפוי, בשנת 2006 אירעו786 אירועי אלימות - פי ארבעה מהערכת משרד הרווחה ופי שישה מנתוני המשרד הרשמיים. עוד עולה מה מיפוי כי 249 מ-786 אירועי האלימות (כ -32% )מכלל האירועים דווחו למשרד הרווחה בשנת 2006 , אךעל פי נתוני המשרד דווח לו על 123 .אירועי אלימות בלבד בשנה זו מבדיקת 197 תיקי המדגם עלה ש המשטרה לא הוד יעה למתלוננים על סגירתם של 96 ( מהם49% ,)והדבר עלול לפגוע במימוש זכותם לערור על ההחלטה. עוד עלה שהמשטרה לא הודיעה לחשודים על סגירתם של 75 ( תיקים38%). הועלה כי רק בשנת 2008 החל משרד הבריאות להפעיל מערכת מידע ממוחשבת ייעודית לאירועי אלימות (להלן - מערכת קב"ט), המקשרת בין בתי החולים הממשלתיים ובין אגף הביטחון שבמשרד . מבדיקת הנתונים במערכת קב"ט עלה כי היא טרם הוטמעה בקרב בתי החולים ו לכן לא הוזנו אליה כל אירועי האלימות. נוסף על כך, הזנת האירועים אינה אחידה, ופרטים רבים של האירועים אינם מוזנים כלל או מוזנים באופן שגוי40. במצב זה אי-אפשר לקבל מנתוני המאגר הממוחשב תמונה מלאה ואמינה של היקף אירועי האלימות, הגורמים להם ומאפייניהם. זאת ועוד, משרד הבריאות לא השתמש בנתוני המאגר לפילוח תופעת האלימות ולזיהוי הבעיות המחייבות טיפול. יתר על כן, מערכת המידע הממוחשבת אינה מקושרת למוסדות הרפואיים שאינם ממשלתיים, וקופות החולים, חוץ מן הכללית, אינן מדווחות למשרד הבריאות על אירועי אלימות שהתרחשו בהן. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד הבריאות ימסד את הקשר עם מוסדות רפואיים שאינם ממשלתיים ויבטיח שיהיו לו נתונים מרוכזים ומהימנים על היקף תופעת האלימות בכל מערכת הבריאות. הביקורת העלתה כי במחוזות המשרד קיימו חברי ועדות אל -אלימות פגישות מעטות עם הגורמים הנוגעים בדבר במחוזות המשטרה וכי מטה משרד הרווחה כלל לא קיים פגישות ת יאום עם המשטרה ומשרד המשפטים. על משרד הרווחה ליזום פגישות עבודה קבועות עם הגורמים הנוגעים בדבר במשטרה ולרכז לקראתם את כל הבעיות שמעלים עובדי המחלקות לש"ח. . במהותה מהאלימות בבתי החוליםומן הראוי לייחד הנחיות מתאימות גם למוסדות אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההנחיות עוסקות בדרכי ההתמודדות עם תופעת האלימות בבתי החולים בלבד ולא במוסדות רפואיים בקהילה על מאפייניהם הייחודיים. אמנם סביר להניח שמרבית אירועי האלימות מתרחשים בבתי החולים, אך האלימות במוסדות הרפואיים בקהילה שונה ליישומן של המלצות אלו עשויה להיות תרומה ניכרת להפגת המתח ותחושת האי -ודאות בקרב הפונים לחדרי המיון ומלוויהם , ויש בכך כדי למנוע את התפרצותם של אירועי אלימות מסוימים. לפיכך על משרד הבריאות לוודא כי בכל בית חולים המפעיל חדר מיון יימצא חומר הסברה זמין כמומלץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח היקף פעילות זה מן הראוי שמשרד הבריאות יבוא בדברים עם המשרד לביטחון הפנים ועם המשטרה לשם בחינת הקמתה של נקודת משטרה43 בבתי חולים שבהם היקף הפעילות מצדיק זאת. אולם ב "מיפוי מצב הבטיחות ", שנעשה בשנת 2006 , הועלה שבמרבית המחלקות לש"ח לא מונה נאמן ביטחון כאמור. זאת ועוד, נאמני הביטחון שכבר משמשים בתפקידם במחלקות לש"ח לא השתתפו בהשתלמות מקצועית כנדרש. מהאמור לעיל עולה כי אף ש נושא הכשרת העובדים להתמודדות עם אירועי אלימות נדון בהרכבים שונים וגובשו המלצות בעניין זה, לא גיבש משרד הרווחה תכנית מעשית לכך.	מבדיקת מועדי כינוס הוועדות בשלושת המחוזות עלה כי הוועדות לא התכנסו בתדירות הרצויה - אחת לחודש - לדיון בדיווחים על אירועי אלימות במחלקות לש"ח, אף שהצטברו דיווחים כאלה 35 ,. נוסף על כך ועדת אל -אלימות במחוז הצפון לא התכנסה כלל לדיון באירועי אלימות פרטניים שהופנו אליה. אמנם למקצת הדיווחים שנבדקו צורף מכתב תגובה שכתבה מרכזת הוועדה למחלקה לש"ח בשם הוועדה, אולם לא נמצא שהוועדה קיימה דיון בנדון.	513
משרד האנרגייה . שינוי מבני במשק החשמל על פי הדוחות הכספיים של חח"י ל- 31.12.08 הסתכם שווי נכסיה בכ-74 מיליארדש"ח. כאמור, במועד סיום הביקורת עדיין לא חולקו הנכסים בין החברות שאמורות לקום ולא נקבעו כללים לאופן חלוקתם של נכסים שישמשו יותר מחברה אחת. .בהיבט הני הולי ויבצע בקרה בנושא. גוף זה אמור להיות אחראי, בין היתר, להכנת תכניות עבודה מפורטות לצוותים המקצועיים, לקביעת אבני דרך ליישומן, לתיאום בין הגופים השונים המשתתפים בביצוע השינוי המבני ולפיקוח על ביצועו. הקמת תחנות כוח לייצור חשמל כרוכה בהשקעות בהיקף כספי של מיליארדי ש"ח ובנטילת סיכונים פיננסיים מצד היזם והגורמים המממנים. לדעת משרד מבקר המדינה, משנוכח משרד התשתיות שמכסת ייצור החשמל של יצרני החשמל הפרטיים זניחה (כ- 3.5% בשנת 2009 ) לעומת היעד של 20% שקבעה הממשלה בשנת 2002 , היה עליו להקדים ולפעול ליצירת תנאים לשילוב יצרנים פרטיים בתחום זה כדי לשפר מראש את הסיכויים לעמוד ביעד הנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הממשלתיים ורשות החשמל לבדוק כיצד ישפיע השינוי המבני במשק החשמל על תעריפי החשמל ומהי התקופה המיטבית לפריסת עלות התוספות לעובדים בתעריף החשמל באופן שהתייקרותו תהיה מזערית ובתום תקופה זו הוא יוזל. במועד סיום הביקורת עדיין לא קבעו הגורמים הממשלתיים, משרד התשתיות, משרד האוצר ורשות החברות הסדר לטיפול בהתחייבויות חח"י לאחר ביצוע השינוי המבני. לדעת משרד מבקר המדינה אי -השגת ההסדר יעכב את ביצוע השינוי המבני במשק החשמל, שכן פיצול פעילות הייצור והחלוקה לכמה חברות יחייב העברת נכסים לחברות אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הממשלתיים למנות גוף, כגון המינהלה שכבר הומלץ להקימה במסמך המדיניות מ - 2007 , ולהגדיר את יחסי הכפיפות - ובכלל זה הכפיפות בענייני הדיווח והבקרה - בין כל הגופים המשתתפים בביצוע השינוי המבני במשק החשמל. מדובר בשינוי גדול ומורכב שמחייב טיפול שיטתי, לרבות שיתוף פעולה ותיאום בין גורמים רבים, כדי להוציא את הרפורמה מן הכוח אל הפועל. לשם ביצוע השינוי האמור נדרשים אינטגרציה של ידע טכני, תכנון לוחות זמנים, שימוש במשאבים וטיפול בנושאי מימון. במועד סיום הביקורת טרם הוקמה מינהלה כאמור. לגופים רבים, ובהם משרדי האוצר והתשתיות, רשות החברות, רשות החשמל וחח"י, יש עניין בביצוע השינוי המבני במשק החשמל. אמנם הגורמים הממשלתיים מינו צוותים לטיפול בנושאים שונים הכרוכים בשינוי, כגון פיצול פעילות הייצור בחח"י בין כמה חברות ייצור, אך לא נקבע איזה גוף יטפל בביצוע השינוי המבני מלבד ההערכה של היועץ החיצוני אין בידי הגורמים הממשלתיים אומדן של עלויות ביצוע השינוי המבני. בהתחשב בכך שבחח"י עבדו בשנת 2009 כ- 10,000 עובדים קבועים, היקף התשלומים לעובדים במסגרת ביצוע שינוי מבני הוא ניכר. לדעת משרד מבקר המדינה על הגורמים הממשלתיים להכין אומדן מעודכן של עלות ביצוע השינוי המבני, שיכלול את כל רכיבי העלות הכרוכים בו, תחשיב בנושא התייעלותו של המשק בעקבות השינוי המבני ותחשיב בנושא הנזק שנגרם למשק בשל אי -ביצוע השינוי המבני. כמו כן על הגורמים השונים לקבוע אילו יעדים מבקשת הממשלה להשיג, מהי התמורה עבור התשלומים שישולמו לצורך ביצוע השינוי המבני וכיצד היא תבדוק אם הושגו יעדים אלה לפני שתבצע את השינוי המבני. ההחלטות בדבר מספר חברות הייצור, בדבר מספר יחידות הייצור שתכלול כל חברת ייצור ובדבר מספר חברות החלוקה ואופן פריסתן הן אבני דרך חשובות בביצוע השינוי המבני במשק החשמל. מן הראוי שהגורמים הממשלתיים: משרד התשתיות, משרד האוצר ורשות החברות יבצעו עבודת מטה משותפת בנושא, ובמסגרתה בין היתר הם ינמקו מדוע החלופה שהם ממליצים לבחור היא החלופה המיטבית מבחינת המשק.	לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי תהליך קבלת ההחלטות בנושא מספר החברות והרכבן יביא בחשבון את התועלת שהמשק צפו י להפיק מבחירת אותה חלופה, וכי ההחלטה בנושא לא תתקבל באמצעות משא ומתן.	514
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . היבטים בתפקוד מועצת הזיתים יוצא אפוא כי חלק מנסיעות הסמנכ"ל לחו"ל שמומנו על ידי המועצה לא אושרו על ידיה. הסמנכ"ל ואחראי האחזקה שלה הונו באופן שיטתי את קנט, תוך קבלת כספים שלא כדין והעברתם בין היתר, לחשבון הסמנכ"ל; הסמנכ"ל מימן נסיעות לחו"ל מכספי המועצה עבור נספחים שנסיעתם לא אושרה ואף צירף לחלק מהדיווחים הכספיים על הנסיעות קבלות עבור קניית מוצרים אישיים שעליהם שילמה המועצה. זאת ועוד, קיים חשש כי הסמנכ"ל הורה לזייף חשבוניות כך שהמועצה תקבל ממשרד החקלאות ומארגון הזית העולמי כספים בגין הוצאות שלא ביצעה. הוא גם קיבל תשלומים נוספים על עבודה שהיא חלק מתפקידו. לדעת משרד מבק ר המדינה, על מועצת הזיתים לבצע בדיקה מקיפה בנוגע לקבלת כספים שלא כדין על ידי בעלי תפקידים בה ולבחון את האפשרות לדרוש מהם להשיב לקופת המועצה את הכספים שקיבלו שלא כדין. לדעת משרד מבקר המדינה בפעולותיו של הסמנכ"ל יש חשש לפגיעה בטוהר המידות ובכלל זה שימוש פרטי בכספי ציבור וחשש לקבלת דבר במרמה. נוכח חומרת הממצאים, יש לשקול את המשך העסקתו של הסמנכ"ל במועצת הזיתים ובתפקידים הציבוריים האחרים. יוצא אפוא כי המועצה העסיקה משווק פרטי של שמן זית בדגימת בקבוקי שמן ובביצוע בקרת איכות על בקבוקי השמן של משווקים אחרים, שהם למעשה מתחריו. מצב זה יצר למעשה חשש לניגוד עניינים. תהליך הנפקת חותמתהאיכות ל"שמן זית" לא נעשה באופן ראוי כמצופה מגוף סטטוטורי. מנכ"ל המועצה והסמנכ"ל שלה נתנו לחברה אחת יתרון משמעותי על פני מתחרותיה. זאת ועוד, אף שמליאת המועצה החליטה להפסיק את השימוש בחותמת האיכות, נמצא שהמנכ"ל והסמנכ"ל אישרו הפצה של החותמת, בעיקר למשווק ב. כלומר, המועצה יצרה עדיפות ברורה למשווק ב תוך פגיעה בשוויוניות. המועצה לא פרסמה את ההבדלים בין חותמת לתווית ובין "שמן זית" לשמן זית איכותי. הנפקה מכוונת של חותמת הדומה לתווית האיכות בלי לפרסם את ההבדלים ביניהן יש בה כדי להטעות את ציבור הצרכנים והיא פוגעת במיתוג הייחודי של שמן הזית האיכותי. יוצא אפוא כי מנהל החשבונות לא מילא את תפקידו כראוי. הוא העביר תשלומים שלא על פי הנהלים ולא בדק את החשבוניות שהועברו אליו. לדעת משרד מבקר המדינה, משהובא לידיעתו של היועץ המשפטי של משרד החקלאות חשש בדבר פעולה שבוצעה בניגוד לחוק, היה עליו למלא את תפקידו כשומר הסף ולבחון את הנושא. לכל הפחות היה עליו לוודא שהנושא יטופל ולעקוב אחר טיפולו של הממונה על השכר במשרד האוצר על פעולותיו בנדון, אולם אף דבר זה לא נעשה. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי בניגוד להצהרת הסמנכ"ל, שטחים אלו לא הוחכרו לאנשי הקש בשנים 2005 -2006 , ועל כן תמוהה הצהרתו כי ראה את הסכמי החכירה של אותם שטחים. זאת ועוד, בבירור שעשה משר ד מבקר המדינה עם ארבעת אנשי הקש עלה כי הם אינם מגדלי זיתים ולפיכך לא ביטחו מטעי זיתים בקנט, וכי הם לא ידעו שמועצת הזיתים ביטחה מטעים על שמם. יוצא אפוא כי בעקבות הטעיה מכוונת של הסמנכ"ל העבירה חברת קנט תשלומים לאנשי קש באמצעות המועצה, דבר המעלה חשש לפגיעה בטוהר המידות של הסמנכ"ל. בבדיקת כרטיסי החו"ז של אנשי הקש עלה כי קנט העבירה לזכותם פיצויים. נמצא כי מנהל החשבונות העביר כ - 24,000 ש"ח מהפיצויים לשנים 2005 -2006 מכרטיסי חו"ז של אנשי הקש לח שבונו של אחראי האחזקה, ו - 50,000 ש"ח לחשבונו של סמנכ"ל המועצה. עוד נמצא כי ליתר כספי הפיצויים עבור אנשי הקש הכין מנהל החשבונות המחאות לפקודתם, אולם ההמחאות נכתבו בכתב יד והיו סחירות. נמצא כי עובדי המועצה לא מסרו המחאות אלה לידי אנשי הקש. זאת ועוד, נמצא כי כל ההמחאות נפדו; חלקן על ידי גורמים לא ידועים, וחלקן, שסכומן הכולל כ- 48,500 .ש"ח, נפדו במזומן על ידי אחראי האחזקה מדבריו של מנהל החשבונות עולה כי הוא נתן ידו לפעילות חריגה הגובלת בפגיעה בטוהר המידות. .לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי שגוף ציבורי יקבל הלוואה מאחד מעובדיו. נוסף על כך לא ניתן לקשור את נושא ההלוואה להעברות הכספים לחשבונו של אחראי האחזקה.	לדעת משרד מבקר המדינה, פעולותיו של אחראי האחזקה, בעיקר משיכת המחאות אנשי הקש במזומן וקבלת הכספים לחשבונו, מעלות חשש לפגיעה בטוהר המידות.	515
משרד הפנים . ההיערכות לבחירות לכנסת השמונה עשרה וניהולן נתונים אלה מלמדים כי בבחירות לכנסת השמונה עשרה נמשכה תופעת מיעוט המצביעים בחלק מן הקלפיות הנגישות . לנוכח העלויות הניכרות שבהן כרוכה הפעלתן של קלפיות אלה נראה כי יש צורך לארגן את מצבת הקלפיות הנגישות באופן חסכוני יותר אך שלא יפגע בציבור המוגבלים בניידותם. שיעור העובדים במטות המינהליים שלהם קרוב משפחה אחד לפחות שהועסק ביום הבחירות באותה ועדה אזורית היה עדיין גבוה ( 35.9% :) ל- 301 עובדים מבין839 עובדים במטות המינהליים היו619 קרובי משפחה שהועסקו ביום הבחירות באותה ועדה. לאחדים מהם היו קרובי משפחה רבים שהועסקו ביום הבחירות באותה ועדה, למשל: לסגן מנהל ועדה אזורית עכו היו 13 קרובי משפחה; למרכזת היסעים בוועדה אזורית יהודה - 13 קרובי משפחה; למרכזת מינהל ומשאבי אנוש בוועדה האזורית אשקלון - 9 קרובי משפחה; לרכזת גוש בוועדה האזורית באר שבע- 8 קרובי משפחה ולרכזת לוגיסטיקה בוועדה האזורית אשקלון - 8 קרובי משפחה. בוועדות אזוריות אחדות היה עדיין שיעור ניכר של עובדים במטות המינהליים שקרובי משפחתם הועסקו באותה ועדה ביום הבחירות. לדוגמה: בוועדה האזורית עכו ( 63.8% ), בוועדה האזורית אשקלון ( 62.5% ( ), בוועדה האזורית דן דרום 60% ), בוועדה האזורית חיפה ( 53.6% ( ) ובוועדה האזורית יהודה 52.5% .) משרד מבקר המדינה מציין כי במצב שנוצר גם בבחירות לכנסת השמונה עשרה לא ניתן מענה הולם לגיוס עובדים המתבסס על עקרונות שוויון ההזדמנויות, ההגינות וההתאמה הנדרשת, מפני שללא הגדרת דרישות המשרה בתקן אי-אפשר להבטיח בחירה בעובד המתאים ביותר לתפקיד. עוד מציין משרד מבקר המדינה כי כאמור אין די במאגר עובדי המדינה ובמאגר עובדי הרשויות המקומיות כשלעצמם כדי לשמש מאגר יעיל לגיוס עובדים למטות המינהליים. על המטה המינהלי להגדיר בתקן את דרישות המשרה וליידע את הציבור - הן מקרב עובדי המדינה והן מקרב הציבור הרחב - בדבר האפשרות להגיש מועמדות לתפקידים במטות המינהליים. כך אפשר יהיה לאתר בעוד מועד את המועמדים המתאימים לתפקיד. הבקרה על קבלת הציוד מהספק מוטלת על עובדי הוועדות. למרות זאת צוין במסמך הפקת הלקחים של המטה המ ינהלי כי בוועדות אזוריות אחדות מי שקיבלו את הציוד היו מתאמי המיכון, שכאמור הם עובדי הספק ולא עובדים של הוועדות. . תפקידי המתאם הן בעניין זה והן בכל העניינים האחרים שבהם הספק נותן שירותים לוועדה המרכזית ולוועדות האזוריות. ב-108 מ-274 מקומות הקלפי שנבדקו (כ -39% ) לא הציבה הרשות המקומית תמרור כנדרש. דוגמאות: עיריי ת בני ברק לא הציבה אף לא תמרור אחד ב -6 מקומות הקלפי שנבדקו; עיריית רחובות לא הציבה תמרור ב -5 מ-6 מקומות הקלפי שנבדקו; עיריית באר שבע לא הציבה ת מרור ב -4 מ-7 מקומות הקלפי שנבדקו. צוות ההיגוי לא תיעד את עבודתו בעניין זה. לכן אין אפשרות לבחון את שיקוליו ואת המדדים שעליהם התבסס. הועלה שהמטה המינהלי לא קבע בצד רשימת המשרות את דרישות המשרה של העובדים במטות המינהליים ולא ברור כיצד נבחנה התאמת כישוריהם של העובדים לתפקיד ועל סמך מה הם נבחרו. לדעת משרד מבקר המדינה גמישות ניהולית היא ערך חשוב, אך היא אינה יכולה לגבור על הצורך להתאים את התפקיד לצורת ההעסקה או על הערך של אי-הפליה בין עובדים. יש חשיבות ל אחידות בצורת ההעסקה של העובדים באותו תפקיד הן כדי למנוע הפליה בין עובדים המועסקים באותם תפקידים והן כדי למנוע עלויות העסקה מיותרות. לכן ראוי לקבוע באילו תפקידים יועסקו עובדים בתקן ובאילו עובדים לפי שעות אגב יצירת איזון ראוי בין צורכי הארגון לבין עלות ההעסקה של עובדים. לדעת משרד מבקר המדינה הה חלטה לגייס עובדים למטות המינהליים מקרב עובדי המדינה ומקרב עובדי הרשויות המקומיות אינה מייתרת את הצורך לקבוע בתקן את דרישות המשרה. מאגר עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות מונה עשרות אלפי עובדים במגוון תפקידים שלהם נדרשים כישורים מכישורים שונים. הצבת עובד לתפקיד צריכה להיעשות לאחר שנבחנה התאמתו לדרישות התפקיד הספציפי. בחינת כישורי העובד לתפקידו במשרדו הקבוע אינה מבטיחה את התאמתו לתפקיד בבחירות לכנסת.	הוועדה המרכזית לא הגדירה באילו משרות יועסקו עובדים בתקן ובאילו משרות יועסקו עובדים לפי שעות כדי לשבץ את העובדים בהתאם. נמצא כי עובדים בתפקידים דומים הועסקו בתנאי העסקה שונים - חלקם כעובדים בתקן וחלקם כעובדים לפי שעות - הן באותה ועדה אזורית והן בוועדות אזוריות שונות. מנהלי הוועדות האזוריות הם שהחליטו על אופן העסקת העובדים.	517
משרד הפנים . היתרים להעסקת עובדים זרים בענפי החקלאות והבנייה משרד מבקר המדינה העלה כי בניגוד להחלטת הממשלה, משרד החקלאות לא בחן את מדיניות ההקצאה של עו"ז לענפי החקלאות השונים, וממילא לא הוצגו מסקנות לממשלה כמתחייב. עוד נמצא כי בספטמבר 2007 גיבש משרד החקלאות עבור ועד ת המיכון תכנית רב - שנתית לעידוד המחקר והמיכון, הכרוכה בתמיכה כספית של המדינה. אולם ועדת המיכון לא אישרה את התכנית, וממילא לא הביאה אותה לאישור הממשלה. אמנם באותו המועד פעלה ועדה לעיצוב מדיניות בנושא העו"ז בישראל, והיא בחנה את האפשרות לצמצם את מספר העו"ז באמצעות המיכון בתחום החקלאות (ראו להלן - תכנית אסטרטגית לצמצום מספר העו"ז בשנים 2009 -2015 ), אולםעל פי כללי מינהל תקין משרד מבקר המדינה מעיר כי קודם ל קבלת ה החלטה האמורה הייתה צריכה להיעשות עבודת מטה לבחינת הסיבות לאי -עמידה בתנאי ההתניה, אולם הדבר לא נעשה . עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי משרד החקלאות לא וידא את המשך העסקתם של העובדים הישראלים שנקלטו בעבודה על פי התנאי שנק בע. כמו כן יחידת הסמך , האחראית לפיקוח ולבקרה בכל הנוגע ליישום ההתניה, לא נערכה לכך עד סוף דצמבר 2008 .כמתחייב לדעת משרד מבקר המדינה, בשל חשיבות הטיפול בתלונות יש לראות בחומרה את קשרי העבודה המשובשים בין הממונה על הזכויות ובין המחוזות. אשר על כן יש לבחון מחדש את נוהלי העבודה שלהם ולהסדירם ללא דיחוי כדי ששיתוף הפעולה ביניהם יהיה מיטבי. ואולם התברר כי על אף הנוהל האמור סדרי הטיפול בתלונות לוקים בחסר: בדוח סיכום פעילות שהגישה הממונה על הזכויות לממונה על יחידת הסמך בדצמבר 2008 נכתב כי הטיפול ב -40 מ-132 תלונות שהועברו למחוזות (כ -30% ) לא הסתיים, אף שחלפו יותר משלושה חודשים ממועד העברתן ויותר משישה חודשים ממועד ההעברה של 22 מהן. אשר ל -92 תלונות שהטיפול בהן הסתיים באותה השנה ציינה הממונה על הזכויות כי הטיפול ב -39 מהן הסתיים רק לאחר יותר משלושה חודשים, וכי 21 .מהן טופלו לאחר שישה חודשים כדי להבטיח אחידות נתונים ומידע עדכני ומקוון בכל יחידותיה של רשות ההגירה שומה על רשות ההגירה להפעיל מערכת מרכזית אחת לשימושן של כל יחידותיה, ואם יוחלט להקים מערכת חדשה ראוי כי עד הקמתה יהיה חיבור מקוון בין המערכות הקיימות. . מכנה משותף והגדרות אחידות של אוכלוסיית העו"זבעלי האשרה וחסרי האשרה (לפי סוג אשרת הכניסה, מדינות המוצא, ענף ההעסקה וכיו"ב). לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים לפעול לבחינת אמינות הנתונים ולתאם בין רשות ההגירה והלמ"ס כדי שנתוניה ן יתבססו על .עולה כי משנת 2005 הצטמצמה מאוד כמות המורחקים: בשנים 2003 - 2004 הרחיקה מנה"ג מן המדינה כ- 41,000 עו"ז, וב - 2005 -2008 הורחקו כ - 17,800 עו"ז בלבד. עוד עולה כי בשנים 2003 -2004 עמדה מנה"ג ביותר מ-90% מן היעד, ואילו בשנים 2005 -2008 היא עמדה ב- 51%-70% מן היעד אף שמשנה לשנה הופחתו היעדים. כאמור, כבר בספטמבר 2007 הכין משרד החקלאות תכנית רב -שנתית לעידוד המחקר והמיכון לשם צמצום מספר העו"ז, אולם הוא לא הביא אותה לאישור הממשלה כמתחייב מהחלטת הממשלה. תכנית זו כללה מענק לחקלאים המשקיעים במיכון וסיוע למחקר ופיתוח בתחום זה בסך . כולל של208 .מיליון ש"חהתכנית הייתה אמורה להביא לידי הפחתה של כ- 6,200 .עו"ז לעומת זאת, במסמך העקרונות נקבע כי יינתן סיוע בסך 325 ,מיליון ש"ח וכעבור שש שנים יצטמצם מספר העו"ז בכ- 8,600 . מן הראוי היה שיצורף למסמך עקרונות כזה, שיישומו כרוך בתמיכה ממשלתית של מאות מיליוני ש"ח, חישוב כלכלי המנתח את העלויות (הגבוהות מן העלויות של התכנית מ - 2007) ו את התועלות של המתווה שנקבע , אולם הדבר לא נעשה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח חוסר העקביות של הממשלה ב כל הנוגע ל החלטותיה בעניין מכסות ההיתרים להעסקת עו"ז והשינויים התכופים שבוצעו בהן, על ועדת הפיקוח והמעקב להבטיח שהסיוע יינתן רק אם מספר העו"ז יצומצם על פי המתווה שנקבע. לשם כך עליה לקבוע אמות מידה וכללים לפיקוח ולבקרה, ובכלל זה אבני דרך בתקופת ההפעלה של התכנית. (ה) ועדת אקשטיין המליצה גם להקים גוף כלכלי מקצועי שיעסוק בניתוח ההשפעות של העסקת עובדים לא ישראלים על המשק ועל החברה, ויגבש המלצות לגבי מספר העובדים הלא ישראלים הרצוי ותנאי העסקתם. עד מועד סיום הביקורת לא הוקם גוף זה.	518
רשות מקרקעי ישראל . קבורה אזרחית ביישובים חקלאיים בביקורת נמצא כי המשרד אינו ממלא את חובתו על פי חוק שירותי הדת היהודיים ואינו מפקח על קיום הוראות החוק בידי חברות הקבורה ועל הצגת הפרטים הרלוונטיים אצלן. . .החקלאיים מדי שנה דיווחים בדבר הכנסות בתי העלמין אשר בשטחיהם הוא דרש דיווחים אלו רק בעת מתן רישיון לחברת הקבורה, אולם מאחר שלא הקפיד על חידוש רישיונות חברות הקבורה במועד - כל שנתיים - גם לא הקפיד לקבל את הדוחות האמורים. מחדלו הנמשך של המשרד בטיפול בחידוש רישיונות תאגידי הקבורה אילץ את המוסד לביטוח לאומי להעביר את תשלומי דמי הקבורה גם לחברות קבורה שאינן מורשות כדין. לא למותר לציין כי עיסוק בקבורה ללא רישיון הוא עברה פלילית שדינה מאסר שלושה חודשים. (ב) בהקשר זה יש לציין כי באוגוסט 2009 סוכם בדיון בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) כי בתוך שלושה חודשים ייקבעו נוהלי העברת מידע בין ה מוסד לביטוח לאומי ובין המשרד, בין היתר, בעניין רישוי חברות הקבורה. נקבע כי בתום תקופת מעבר שתסוכם לא יועברו עוד דמי קבורה לחברה שאינה מחזיקה ברישיון תקף. נקבע גם כי במקביל יכין המשרד מתווה לתיקוני חקיקה שמטרתם לשפר את סמכויות הפיקוח על חברות הקבורה. לפי חוק שירותי הדת ותקנותיו, חברת קבורה תגיש לשר מדי שנה דוח אשר יכלול בין השאר פירוט של הכנסותיה והוצאותיה בכל הנוגע לבית העלמין. המשרד לא מימש את סמכותו על פי החוק ולא דרש מהיישובים לדעת משרד מבקר המדינה, על ממ"י לבקש נתונים מהביטוח הלאומי בדבר מספר הנקברים בבתי העלמין ביישובים החקלאיים כדי שיהיו בידיה נתונים מהימנים על מספר הנקברים בבתי העלמין ביישובים החקלאיים ועל מנת שמחלקת הפיקוח שלה תוכל לבצע את עבודתה. בתשובה למבקר המדינה מאוקטובר 2009 ציין מנהל ממ"י כי לאחר קבלת טיוטת דוח זה ממבקר המ דינה הועבר הטיפול בחריגות של ארבעה יישובים חקלאיים לטיפול משפטי, ונגד ארבעה אחרים מנהל ממ"י הליכים משפטיים. .בין היישוב החקלאי לחברה הפרטית נחתם לכאורה הסכם למטרות רווח. המשרד לא בדק את משמעותו ואם הוא מהווה תמריץ לגביית תעריפים החורגים מאלו המאושרים בחוק. יתר על כן, על ממ"י לתת את דעתו להסכם זה שכן לכאורה מופר חוזה המשבצת במתן זכות לאחר ללא אישור המינהל ובניצול הקרקע למטרות מסחריות. מתלונות שהתקבלו בביטוח הלאומי בשנים 2004 -2008 עולה כי חברות הקבורה ביישובים חקלאיים גבו ממשפחות הנפטרים עבור הקבורה סכומים הנעים בין 7,500 ל- 24,000 ש"ח; עבור רכישה בחיים של קבר הן גבו סכומים שנעו בין 16,000 ל- 23,000 .ש"ח נראה כי ההיצע המצומצם של קרקעות שסיפקה המדינה לקבורה אזרחית עודד את הכניסה של יישובים חקלאיים לתחום זה - ביישובים חקלאיים מסוימים הפכה הקבורה לחלק מפעילות כלכלית -עסקית - אולם הדבר נעשה בלא שהוסדר כדין. לדעת משרד מבקר המדינה, יישום חוק הקבורה האזרחית יאפשר לספק את הביקוש לקבורה על פי השקפת עולמו של אדם. בדרך זו תתאפשר קבורה אזרחית בהיקף גדול יותר ובמרחק סביר בין בית עלמין אחד למשנהו ובעלות נמוכה, בהתאם להוראות החוק. מממצאי הביקורת עולה כי הביטוח הלאומי אינו מנצל את סמכויותיו בחוקים ובתקנות לצורך אכיפתם. עד אפריל 2009 הוא הסתפק בקבלת הצהרות מיישובים חקלאיים שעליהם התקבלו תלונות ובהתראות שיעשה בהם בדיקות ויבטל את ההסכם עמם ואת הרישיונות שלהם. הביטוח הלאומי, אף שהגיעו אליו תלונות בנדון ואף שמספר הנקברים מעורר שאלות לגבי השימוש המסחרי שנעשה בבתי העלמין, לא דרש לקבל את הדוחות הכספיים שלהם, לא הפסיק את העברת דמי הקבורה ליישובים החקלאיים שהוזכרו בתלונות ולא מימש את אזהרותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הביטוח הלאומי לשקול העברת דמי קבורה רק לאחר קבלת דוחות שנתיים מחברת הקבורה. פעילותו של הביטוח הלאומי להחזרת התשלומים שגבו חברות הקבורה אמנם סייעה למשפחות שהתלוננו, אולם התופעה טרם נפסקה. יצוין כי חברות הקבורה השיבו את הכסף למשפחות שהתלוננו ללא הצמדה גם כאשר נגבה מספר שנים קודם לכן. לדעת משרד מבקר המדינה, בבואו לדרוש החזר תשלומים מהחברות על הביטוח הלאומי לשקול אם באפשרותו לפעול לפי כלל שדומה להסדר בחוק שירותי הדת היהודיים, שלפיו רשאי הרוכש בחייו חלקת קבר לחזור בו מן העסקה ולקבל את כספו בחזרה מחברת הקבורה בצירוף הפרשי הצמדה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לשקול את שינוי החוק כך שהתשלומים העודפים יוחזרו בצירוף הפרשי הצמדה.	התברר שהצהרות שמסרו יישובים חקלאיים לא מנעו מהם להמשיך ולגבות תעריף גבוה מהמותר ולעשות שימוש מסחרי בבתי העלמין שלהם, כפי שניתן ללמוד ממספר הנקברים הרשומים בדוח הביטוח הלאומי.	520
משרד המשפטים . הליכים ופעולות למחשוב בתי המשפט משרד מבקר המדינה מעיר, מאחר שלא נבדקת תקינות קְלָטים, אין מנגנון לטיפול בשגיאות, ואין בוחנים ח יוּויִים והתראות בזמן אמת, ספק אם הב"ה הייתה מגלה את האירוע אילו היה החייב מסלק את חובו בסכומים קטנים ולאורך זמן. הוצאת פיתוח המודול של המר כז לגביית קנסות מתכולת העבודה של המערכת גרם לפיתוחו ברמת אבטחה מידע לא מספקת, דבר שהביא להונאה של המרכז לגבית קנסות בכשבעה מיליון ש"ח. על הב"ה לנקוט בכל הצעדים הדרושים לתיקון המצב. לדעת משרד מבקר המדינה, הטיפול בחדירת הווירוסים ללא אמצעי ניטור (שאינם קיימים בהב"ה) אינו מספק. חיבור מדיות נתיקות דרך עמדות "הלבנה" היה עשוי למנוע אירועים כאלה. בעניין זה יוטעם כי הפעלת המערכת בבית המשפט בהרצליה אינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקצועיים של ביצוע בדיקות קבלה, שכאמור בתשובת הב"ה - לא נעשו. מהאמור לעיל עולה כי על אף שהיועצים התריעו עוד לפני חתימת החוזה שיש לקשור את התשלומים תמורת הפיתוח בעמידה באבני דרך, התרעות שחזרו ונשנו בהמלצות ועדות שמונו לאחר מכן, בפועל שילמה הב"ה את הכספים לחברות בלי שעמדו באבני הדרך שנקבע ו בלוח הזמנים שבהסכם הראשון. מהאמור לעיל עולה שלא הוקמה מינהלת בקרה לפרויקט, בהב"ה הוקמה רק ועדת היגוי אחת, ושתי הוועדות האחרות לא הוקמו. עוד התברר בביקורת שבחלק ניכר מהזמן לא היה מנהל-על לפרויקט. כמו כן, מנהלי הפרויקט מטעם הספק הראשי ועובדים בכירים אחרים הוחלפו תדירו ֹת, וניהול הפרויקט נפגע מכך. לאחר שסמנכ"ל בכיר לאו"ש ומחשוב דאז עבר לתפקיד אחר, לא מונה במקומו סמנכ"ל אחר לאו"ש ומחשוב, ולנעלי מנהל-העל של הפרויקט נכנס השופט אוקון, שכיה ן כמנהל הב"ה. אין ספק שהשופט בעז אוקון, כמנהל בתי המשפט התמצא באופן משמעותי ויסודי בסוגיות המחשוב ותרם תרומתו למערכת בנושאים אלו. מפרישתו בשנת 2007 עד מינוי מר רביד שמואלי בשנת 2009 למנמ"ר הב"ה, לא היה מנהל-על לפרויקט. אף שהב"ה ידעה מלכתחילה שהטמעת המערכת היא שלב מכריע בקליטתה, היא נטלה על עצמה את התפקיד להטמיעּה ובכך חלקה עם הספק את האחריות למידת ההצלחה של המערכת. בעת סיום הביקורת הייתה הב"ה בשלב ראשוני של תיקון הליקויים שצוינו במסמך הפיתוח וההטמעה. הזמן שיידרש לתיקון כל הליקויים והעלויות הנגזרות מכך, ימשיכו לגרום לחריגות מהתכנון בתחומים של ניהול, תקצוב ויישום הפרויקט, ועל הב"ה להיערך בהתאם. כמו כן, מן הראוי שהב"ה תיזום סקרי שביעות רצון בקרב משתמשי המערכת לסוגיהם, כדי להפיק את הלקחים הנדרשים לשיפור המערכת ותפוקותיה. מהאמור לעיל עולה שהב"ה אמנם הבהירה שתפסיק את העברת התשלומים, אך לא עשתה זאת בפועל, והמשיכה להעביר תשלומים לחברה מבלי לבחון אם השירות שסיפקה חברה א' הולם את אמנת השירות ואת ההסכמים. .הביקורת העלתה שעיקר החמרה, שעלותה נאמדה בכ -25 ,מיליון ש"ח נרכשה בשנים 2005 -2004 , בטרם פותחה המערכת. מאחר שהמערכת החלה לפעול בבתי המשפט בהדרגה בשנת 2007 , וברבים מהם היא טרם נפרׂשה עד סיום הביקורת, הציוד שנרכש בעלות של מיליוני ש"ח המתין לפחות שנתיים עד שנעשה בו שימוש, ויש ציוד שעדיין לא הוכנס לשימוש יותר מארבע שנים לאחר שנרכש. חלק מהציוד הזה כבר נחשב מיושן מהבחינה הטכנולוגית, אינו מתאים לצרכים ודורש החלפה. כמו כן, בשנים שחלפו מאז נרכש הציוד ירדו מחירי הרכיבים במידה ניכרת, ואילו נרכש הציוד בסמוך למועד תחילת הפ עלת המערכת, הייתה עלות ההצטיידות נמוכה בהרבה. לדוגמה, בשנת 2005 נרכשו 3,063 " צגי17 .LCD במחיר של 1,163 ש"ח ליחידה. מחירו של צג כזה במועד סיום הביקורת בספטמבר 2009 הוא כ -500 ש"ח ליחידה (כ -57% .)פחות התנהלות זו של הב"ה אינה מתיישבת עם עקרון החיסכון והיעילות. עוד העלתה הביקורת שבזמן הצגת הבקשה להתקשרות בפטור ממכרז לחשכ"ל לא הוצגה לוועדה העלות הכוללת של הפרויקט עם עלויות החמרה של יחידות הקצה הדרושות למחשוב בתי המשפט ולהטמעת המערכת, כגון שרתים, צגים, סורקים, מחשבים ועוד. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי אין להב"ה או מדן כספי מלא ומעודכן להשלמת הפרויקט, להטמעתו, לתפעולו ואחזקתו. משרד מבקר המדינה מעיר כי השימוש בכרטיסים חכמים כפולים בצירוף חתימה אלקטרונית, עלול לאפשר פתיחת שתי עמדות עבודה בהרשאת שופט אחד. מצב זה מגדיל את הסיכון שיינתנו החלטות, פסקי דין וכדומה שלא על ידי שופט. על כן, על הב"ה לפעול ביתר שאת לביטולם של כרטיסים חכמים כפולים.	הביקורת העלתה שלא הוקמה מועצת מנהלים לפרויקט, ולא הועברו לוועדה דיווחים עתיים כנדרש.	522
המשרד לשירותי דת . רבני שכונות המועסקים במועצות הדתיות מעקב אחר היעדרויות בשל יציאה לחו"ל אינו יכול להתבצע לגבי היעדרויות מטעמי מחלה או חופשה בארץ, כיוון שבנושא זה אין מאגר מידע הדומה למאגר של ביקורת הגבולות. אולם מאחר שהתאפשרה התופעה של היעדר דיווח ובקרה על יציאות לחו"ל (ובכללן חופשות שארכו יותר משבוע), סביר להניח שלא התבצעו דיווח ובקרה גם בעניינן של היעדרויות שאינן כרוכות בנסיעה לחו"ל. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת להבטיח שהנוהל ייכנס לתוקף בהקדם ולקיים מנגנוני פיקוח ובקרה כדי לאכוף את הוראות המשרד ונהליו. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדרות בתקופת החגים, שבה נוכחותו של רב שכונה היא חיונית ביותר, עלולה לפגוע בתושבים הזקוקים לשירותי דת שהרב אמור לספק, כמו מענה לסוגיות הלכתיות, תפילות ושיעורים. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת לגבש מדיניות אחידה וברורה בנוגע לדיווחי הרבנים ולקבוע נוהלי דיווח ובקרה על אופי פעילותם של הרבנים בשכונתם ועל היקפה, ובכלל זה אמצעי אכיפה של הנהלים, כמתחייב על פי כללי מינהל תקין. מנתוני המשרד מיולי 2009 על רבני השכונות עולה כי ל-25 מ-207 (כ- 12% ) הרבנים המכהנים מלאו 67 שנים ולמרות זאת הם לא פרשו לגמלאות וממשיכים לעבוד. חמשת המבוגרים שבהם בני 79-83 . עוד עולה מנתוני המשרד כי בשנים 2004 -2008 פרשו לגמלאות 107 רבני שכונות. התברר כי במועד פרישתם היו 52 מהם בני70 ( לפחות13 מהם היו בני 85-91 .), והיתר פרשו לפני הגיעם לגיל הפרישה מסיבות אחרות על המועצות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת ולדרוש מכל הרבנים לדווח על עבודותיהם הנוספות. מהעובדה שהביקורת העלתה כי רבני שכונות רבים עובדים בעבודה נוספת אפשר ללמוד שמדובר בתופעה רווחת ולא במקרים מעטים. יתרה מזו, לנוכח .הדרישה הלגיטימית שעיקר ז מנו של הרב ייוחד למילוי תפקידו כרב שכונה, עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות פרטיות מותיר לרבני השכונה די זמן למלא כהלכה את תפקידם. לחלופין, אפשר להסיק מתופעה זו שעם הזמן הצטמצם תפקידו של רב השכונה והוא אינו דורש היקף של משרה מלאה, ואם כך יש להגדיר את התפקיד מחדש ולשקול להקצות לו משרה חלקית בלבד. כאמור, גם המשרד היה ער לבעיית עיסוקיהם הנוספים של רבני השכונות ופרסם הנחיות חדשות ולפיהן רבני שכונות יורשו לעבוד בעבודה נוספת רק בכפוף לדיווח על כך למועצות ולקבלת אישורן לכך. מהאמור לעיל עולה כי רוב רבני השכונות אינם מדווחים על ימי היעדרותם מהעבודה בשל חופשה או מחלה, וכי הם מקבלים שכר מלא עבור אותם ימים והמועצה אינה מנכה ימים אלה ממכסות ימי החופשה והמחלה שלהם, וכי ימים אלה נצברים לזכותם אף שלכאורה הם אינם זכאים להם. זאת ועוד, אם אין רבני השכונה מדווחים למועצה על היעדרות ממושכת מעבודתם, נבצר מהמועצה להודיע על כך לתושבי השכונה ולוודא שרב ממלא מקום ייתן להם את שירותי הדת הנחוצים. .במצב הקיים נמנע מהמשרד לבצע מעקב תקציבי ובקרה ראויה על העובדים המועסקים במועצות הדתיות, ובכלל זה פיקוח על מספרם, על תפקידיהם ועל התקנים שהם מאי ישים. היעדר נתונים מעודכנים עלול להביא לקבלת החלטות שגויות ולגרום לשיבושים ולחוסר ודאות, למשל בעניין התקנים הנדרשים והצורך באיושם. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לדאוג לעדכון שוטף של השינויים במצבת כוח האדם במועצות הדתיות. על המשרד לקבוע את התקן של מספר רבני השכונות שיכהנו בכל עיר תוך בחינת הצרכים בפועל ובדיקת נתונים נוספים כמו מספר הרבנים המכהנים באזור. לדעת משרד מבקר המדינה, עד שתגובש מדיניות אחידה בדבר התקן הנדרש לתפקיד רב שכונה וייקבע נוהל בנושא, על המשרד לבחון א ת האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של רבני השכונות. דיווח על נוכחות בעבודה על ידי רב השכונה מתחייב מכללי מינהל תקין; חובתו של הרב לספק לתושבים שירותי דת, וזכותו של המעביד המשלם את שכרו לדעת מהו התוצר או התמורה שעבורם משולם השכר. כאמור, אף שחוזר מנכ"ל מפברואר 2003 פטר את הרבנים מחובת החתמת כרטיס נוכחות, הוא לא פטר אותם מדיווח ידני, ולמרות זאת לא דרשו מהם המועצות הדתיות לדווח על נוכחותם. אמנם חלק מהמועצות הכירו	מהאמור לעיל עולה כי אף שחלו חליפות ותמ ורות במשך השנים בתפקידם המסורתי של רבני השכונות, במועד סיום הביקורת המשרד והמועצות הדתיות טרם הגדירו את צורכי הדת של תושבי השכונות ואת תפקידיהם של רבני השכונות והותירו לכל אחד מהרבנים לפעול בנושא ביזמתו ועל פי השקפתו ושיקול דעתו.	523
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה . יישום השירות האזרחי לפי חוק טל והבקרה עליו - היבטים אחדים - משרד המדע והטכנולוגיה . מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הגוף המתפעל אינו עומד בתנאים שהתחייב, ושמונה מ-20 רכזיו מרכזים77-55 משרתים, ולא45 . .משרת זה, אך במועד סיום הביקורת הוא עדיין שירת במסגרת השירות האזרחי. לדעת משרד מבקר המדינה, דוחות הנוכחות הם האמצעי העיקרי העומד לרשות מינהלת השירות כדי לפקח על שעות עבודת המשרתים. על מינהלת השירות לקבוע נהלים ברורים בעניין הנוכחות והדוחות ולהנחות את המשרתים להקפיד על כך שדיווחי השעות שלהם ישקפו את שעות השירות בפועל. נמצא כי אחד המשרתים חתם על דיווח הנוכחות של עצמו בשם מנהל הגוף המפעיל; הוא דיווח על שעות רבות בגין אירוח חניך בביתו בשבת ועל שעות שלא שירת בהן. נמצא שאמנם נציג הגוף המתפעל נפגש עם בביקורות שעשה הגוף המתפעל אצל המשרתים בגופים המפעילים התבררו קשרי משפחה בין המשרתים ובין בעלי תפקידים בגופים המפעילים: בגוף מפעיל אחד שירתו שני אחים בעמותה שמנהל אביהם; בגוף המפעיל תכניות בבתי ספר היה המשרת בנו של מנהל בית הספר, ואביו היה האחראי לעבודתו מטעם הגוף המפעיל; במוסד רפואי המשרת בלשכת רב המוסד היה בנו של הרב. לדעת משרד מבקר המדינה, משנחקק החוק, יש ליישמו תוך כדי נאמנות לתכלית החקיקה ולכוונת המחוקקים. משהוציא המחוקק את תחום החינוך מבין תחומי השירות, יש לוודא שהמשרתים אינם פועלים בתחום זה דווקא. . לדעת משרד מבקר המדינה, העיסוק בחינוך משיק לעיסוק בקליטת עלייה, כאשר מדובר בתלמידים שהם עולים חדשים; הוא משיק לעיסוק ברווחה, כאשר מדובר בתלמידים שבאים ממשפחות במצוקה וכיו"ב. אך מלשון החוק ומתהליך החקיקה ברור שתכלית החקיקה היא לא לאפשר שירות בתחום החינוך. על מינהלת השירות לקבוע אם כן כללים ברורים להבחנה בין תחומי השירות השונים לבל ידורו כל מטרות השירות המוגדרות בחוק בכפיפה אחת במוסדות חינוך ישיבתיים וכדי שהתחומים שבהם ניתן לשרת שירות אזרחי יהיו התחומים שהחוק קבע. העובדה שבמצב העניינים הנוכחי חלק כה גדול מהמ שרתים עוסקים למעשה בחינוך, עלולה לסכל את הכוונה המפורשת של המחוקק, כפי שגובשה בהצבעת הרוב בכנסת. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי שמשרתים ידווחו על פעילות משותפת עם החניכים הכוללת לינה כעל שעות שירות ברצף וכך ישלימו את חובת השירות האזרחי לאותו שבוע או לאותו חודש. לדעת משרד מבקר המדינה, מילוי חובת שירות אזרחי בעיקר על ידי שעות שהייה רבות הכוללות לינה, אף הוא עושה את השירות האזרחי פלסתר ואינו מתאים למטרות שאותן הגדיר החוק. על מינהלת השירות להגדיר את סוגי הפעילות אשר יוכרו למשרת כשירות אזרחי ואת אלה שלא יוכרו בהתאם לדרישות החוק ואת היחס ביניהם. לדעת משרד מבקר המדינה, פעילויות של שירות אזרחי במוסדות חינוך הן פעילויות חינוכיות מובהקות. אישור המוסדות הללו כגופי ם מפעילים והשירות בהם אינם עולים בקנה אחד עם לשון החוק. משרד מבקר המדינה הצביע על כך שמילוי חובת שירות אזרחי בעיקר על ידי אירוח חניך בבית החונך בסופי שבוע עושה את השירות האזרחי פלסתר ואינו עונה על המטרות אותן הגדיר החוק. 4. מדוחות נוכחות של משרתים במוסדות חינוך פנימייתיים עולה כי ביולי 2009 התקיימה במוסד מסוים פעילות משותפת לחניכים ולמשרתים שכללה לינה. שלושה משרתים דיווחו על שני ימים אלו כימי שירות של 24 שעות (כל יום). ביולי ובאוגוסט 2009 התקיימו במוסד שלוש שבתות אירוח שבהן השתתפו המשרתים. שלושה משרתים דיווחו בגין שהות במוסד בשבת אחת על 80 שעות שירות ברצף (מיום שישי בבוקר ועד שני בערב); בגין שבת שנייה הם דיווחו על 41 שעות שירות, ובגין השבת השלישית - על 48 .שעות	מבדיקה של משרד מבקר המדינה במינהלת השירות האזרחי עולה כי היא או מישהו מטעמה לא הכשירו את המשרתים לתפקידיהם טרם התחלת שירותם. גם במכרז שפרסמה מינהלת השירות לגוף המתפעל היא לא קבעה דרישות באשר להכשרת המשרתים בידי הגוף המתפעל. כל שנקבע הוא שמינהלת השירות רשאי ת, על פי שיקול דעתה, לארגן במימונה פעולות הכשרה למשרתים, והגוף המתפעל יהיה אחראי לביצוען בהתאם למשאבים שהיא תקצה לו לשם כך.	524
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה . השירות הלאומי - משרד המדע והטכנולוגיה לדברי מינהלת השירות, בעת הביקורת לא היה בה גורם שעקב אחר ההסכמים האמורים והם לא נבדקו כלל בגלל המחסור בכוח אדם. נמצא כי מתוך כ - 1,500 המתנדבים המועס קים בעבודות מזכירּו ת מועסקים רבים בתפקידים שעיקרם שירותי מזכירּו ת, בלא שנמצאו נסיבות מיוחדות לאשר זאת ומבלי שהדבר אושר בידי האחראי. להלן דוגמאות: יודגש כי אם סבורים מקבלי ההחלטות במינהלת השירות שיש לאפשר לחלק מהמתנדבים לשרת שירות לאו מי שעיקרו מתן שירותי מזכירּות, עליהם לפעול לתיקון התקנות. כל עוד לא נעשה הדבר, יש לדאוג שהמתנדבים יועסקו בהתאם למגבלות המנויות בתקנות, היינו העסקה בתפקידי מזכירּות תתאפשר במקרים מיוחדים בלבד ובאישור האחראי. הסעיף האמור בתקנות אמור לפת ור בעיות נקודתיות של מתנדבים בודדים ואינו מהווה תחליף להתאמת מסגרת תעסוקתית לשירות של שנה. על משרד החינוך, על מינהלת השירות ועל הגופים המוכרים למצוא פתרון הולם להתאמת מסגרת ההעסקה של כל המתנדבים במערכת החינוך לשנה מלאה - ולא לעשרה חודשים בלבד. למרות האמור לעיל אין בנמצא נהלים המחייבים את הגופים המוכרים לקיים הכשרה רלוונטית טרם השמת המתנדב, וכאמור, גם תעריף העסקת המתנדבים אינו נותן ביטוי להוצאות בגין הכשרתם לשירות. על משרד החינוך לפעול יחד עם משרד המשפטים כדי ליישם את ההסכמות שאליהן הגיע משרד החינוך בעקבות העתירה ולהתייחס למימון של מתנדבי השירות הלאומי במוסדות חוץ -ממשלתיים כאל הטבה שוות כסף. על מינהלת השירות ועל משרד המשפטים לפעול כדי להחיל הוראות דומות גם על יתר משרדי הממשלה המממנים מתנדבי שירות לאומי במוסדות חוץ-ממשלתיים. למרות האמור לעיל, לא התקיים דיון בשאלת המשך מעמדה של עיריית ירושלים כגוף מוכר. על מינהלת השירות ליזום דיון בשאלה אם בנסיבות אלה יש מקום להמשיך להכיר בעיריית ירושלים כגוף מוכר ולפעול בהתאם למסקנותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, התקנות אמנם מאשרות לגוף מוכר להפעיל מספר מוגבל של מתנדבים. עם זאת, על מינהלת השירות לשקול אם ראוי שהגופים המוכרים ישתמשו בשירותיהם של מתנדבים למילוי תפקידי מזכירּות ולמשימות שאינן מקדמות את מטרות השירות הלאומי באופן מובהק, ובהתאם לכך להציע לשר הממונה לקדם תיקון מתאים של התקנות. ,לדעת משרד מבקר המדינההואיל ומדובר בשירות לאומי, תנאיו צריכים להיות שווים ואחידים לכל המתנדבים. על מינהלת השירות לפעול להכנת נהלים אחידים שינחו את הגופים המוכרים בתחומים שטרם הוסדרו עד כה ובהם גביית דמי ההרשמה, קביעת דרישות סף אחידות ממועמדים לשרת כרכזים, השוואת תנאי שירות. לדעת משרד מבקר המדינה, העסקת קרובי משפחה בגופים המוכרים עלולה להוביל לניגוד עניינים. לגופים המוכרים מעמד ציבורי מובהק: עיקר פעילות ם הוא למען הציבור שלא למטרות רווח ; השמת מתנדבי שירות לאומי ופיקוח על התנדבותם הוא תפקיד ציבורי מובהק: הם הוסמכו להעניק מעמד שעל בסיסו מתקבלות הטבות מהמדינה, ומרבית תקציבם מקורו בכספי ציבור . לכן על גופים אלו להיות כפופים ל כללים מסוימים של המינהל הציבורי בהתאמה לאופיים המיוחד, ובהם הגבלה על העסקת קרובים18 . אמנם, לפי כללי ניהול תקין של רשם העמותות, מספר קרובי המשפחה המועסקים בעמותה לא יעלה על 10% , והמקרים שצוינו אינם חורגים מהוראות אלה. עם זאת, לדעת משרד מבקר המדינה, כוחם של כללי ניהול תקין של רשם העמותות יפה למטרות שלשמן נקבעו, אולם הדרישות הנורמטיביות החלות על הגופים המוכרים אינן מתמצות רק בכללים אלה וכאמור, הם כפופים לנורמות רחבות י ותר. לפיכך על מינהלת השירות לשקול לאסור או להגביל את הגופים המוכרים בהעסקת בני משפחה, לרבות קבלת שירותים מהם.	ממסמכים שבהם עיינו נציגי משרד מבקר המדינה עולה שקניית תקנים יש בה כדי לגרום לאפליה של מוסדות שאינם בעלי משאבים כספיים. להלן דוגמאות:	525
משרד התפוצות . לשכת הפרסום הממשלתית - היבטים בפעולתה לדעת משרד מבקר המדינה לא היה בתוכן הספר שפרסם משרד התחבורה מידע שעל הציבור לדעת, ונוכח האמור בהוראות התכ"ם, לא היה מקום להביא במבוא לספר את דברי השר מופז ואת דברי מנכ"ל משרד התחבורה דאז, לצד חתימתם, ואת דבריהם של מנהל אגף הסברה ודובר משרד התחבורה. .הביקורת העלתה כי במקרים שונים לא מילאה לפ "ם את תפקידה למניעת פרסומים שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות התכ"ם, ההנחיות והנוהל הפנימי שלה. להלן דוגמאות של שלושה פרסומים שהכילו מידע שאינו לתועלת הציבור וכן שמות של בעלי תפקידים שפרסמו משרדי ממשלה באמצעות לפ"ם: לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח קביעתו של היועץ המשפטי של משרד רה"ם דאז כי קיים ניגוד עניינים בין תפקידו של מנהל לפ "ם ובין חברותו בהנהלת עמותת מרכז שז"ר, היה על היועץ המשפטי לבחון אם קיים מצב של ניגוד עניינים גם בנוגע לכהונתו של מנהל לפ"ם באספה הכללית של העמותה. לנוכח האמור במכתבו של היועץ המשפטי, על מנהל לפ "ם הייתה מוטלת החובה ליזום בדיקה אם הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים או חשש למצב כזה גם בכהונתו באספה הכללית. הביקורת העלתה כי בלפ "ם ובמשרד רה "ם לא היו נתונים מלאים ועדכניים על מצבת כוח האדם של כל עובדי לפ"ם והמועסקים על ידה, כמו היקף משרה, מועד תחילת ההעסקה, דירוג העובדים, דרגתם, סוג העסקה וכיוצא באלה. מהאמור עולה, כי בלפ "ם ובמשרד רה "ם לא היה מידע מלא ועדכני על מצבת כוח האדם המועסק על ידי לפ "ם ועל הנתונים הקשורים בכך, לכן לא ניתן לדעת כיצד נוהל כל נושא כוח האדם. לדעת משרד מבקר המדינה על לפ"ם ומשרד ההסברה והתפוצות, כאחראי לה במועד סיום הביקורת, לפעול ללא דיחוי ליצירת בסיס נתונים מקיף, מפורט ועדכני אצלם בכל הקשור למצבת כוח האדם של לפ"ם כנדרש מכל יחידה של משרד ממשלתי וממפעל עסקי. מן הראוי שייקבע אילו נתונים יש לשמור ולעדכן בלפ "ם ואילו נתונים יהיו גם תחת ידם של משרד ההסברה והתפוצות, משרד האוצר ונש"ם. ראוי שייקבע גורם האחראי לעדכונם השוטף של הנתונים ולשמירתם. מהאמור עולה כי בלפ "ם הועסקו במשך שנים עובדים בלתי צמיתים במשרות מסגרת שהן חלק בלתי נפרד מפעילותה המרכזית של לפ "ם, אף על פי שבמשרות אלה יש להעסיק עובדים על פי תקן עם כתב מינוי או עובדים במשרות בלתי צמיתות שמשרתם תוקצבה בחוק יסודות התקציב. משרד מבקר המדינה העיר ללפ"ם כי לנוכח תקנה 42 הנזכרת והוראת התכ"ם האמורה, היה על לפ "ם להיערך מבעוד מועד ולפרסם מכרז פומבי שבו תינתן האפשרות להגיש הצעות בתוך 14 יום ל פחות לפני האירוע, ולא לנקוט כלל הליך של מכרז סגור. מאחר שמדובר באירוע שהתקיים בשנים קודמות והצורך בארגונו ידוע מראש, לא הייתה כל סיבה נראית לעין שלא להיערך לו מבעוד מועד. יתרה מזאת, לפי פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים ידעה לפ"ם שמדובר "בעונה הבוערת" וגם הייתה מודעת לעובדה שגם בשנים הקודמות התעוררו קשיים דומים, אף שאז היה מדובר במספר קטן יותר של אוטובוסים. בשל האמור, היה על לפ"ם לפרסם את המכרז מוקדם ככל האפשר, ואופן התנהלותה בעניין לא היה תקין. על לפ "ם לעשות את כל המאמצים כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה ולהשתמש בפט ור רק בנסיבות הראויות לכך. התיקון לתקנות מאפשר בנסיבות מסוימות לערוך "מכרז ממוכן מהיר", כמפורט בתקנות במקרים של התקשרות דחופה. במקרים שהיקף העבודה הנדרש גדול ניתן לשקול פיצול העבודה לכמה ספקים. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על לפ"ם לפנות לכמה מציעים לקבלת הצעות מחיר כדי שתוכל לבחון אם הצעת המו"ל היא הטובה והמתאימה ביותר. אם סברה לפ "ם שהמו"ל הוא היחיד המסוגל לבצע את ההתקשרות, מן הראוי היה שתקבל פטור להתקשרות מכוח תקנה 3(29 ,) המחייבתאישור בדבר מעמד זה. הביקורת העלתה כי מכרז ההסעות הנזכר לעיל פורסם ב - 21.5.08 והאירוע שבגללו נדרשו ההסעות נקבע ל - 4.6.08 . את ההצעות נדרשו המציעים להגיש עד ל - 29.5.08 , כלומר בתוך שמונה ימים מפרסום המכרז. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי ואין זה תקין שלפ "ם ומשרד ממשלתי יפרסמו מידע לציבו ר ללא ציון העובדה שהפרסום נעשה מטעמם.	לדעת משרד מבקר המדינה, אם ידעה לפ"ם שבחוברת יפורסמו מודעות מסחריות בחסות משרד ממשלתי, היה עליה לפנות כנדרש לוועדה הבין- משרדית58 .ולבקש את אישורה לפרסומן	526
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31.12.08 - השקעות המדינה בחברות ובישויות מוחזקות .%20 ( מהן18 )חברות27 . לפיכך המידע שבדוחות הכספיים של הממשלה אינו מלא ואינו משקף כיאות את השקעות המדינה בחברות אלו לסוף שנת 2008. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל, כי מן הראוי לשקף בדוחות הכספיים את מהות העסקאות ההדדיות האמורות ולהבהיר את השפעותיהם של אי-ביטול הרווחים שטרם מומשו ושל היתרות האחרות הנובעות מהפעולות ההדדיות האמורות על איכות המידע בדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל כי מיד ע זה חשוב למשתמשי הדוחות הכספיים, ומן הראוי לפרטו לשם השקיפות ולשם המעקב והפיקוח על גופים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שרשות החברות תדווח על מידת השגת המטרות של כל חברה ממשלתית לפי היעדים שנקבעו לאחר שתבדוק את דיווחי החברות בדבר השגת היעדים והמטרות. לשם כך דרוש דיווח במתכונת מרוכזת, תקופתית - שמועדיה יתאימו למועדי הדוחות הכספיים של הממשלה - ולפי היעדים האמורים. לכשיהיה הדיווח של רשות החברות עשוי במתכונת כזאת, יהיה טעם להפנות אליו מהדוחות הכספיים של הממשלה. דיווח כזה יאפשר להגביר ולייעל את הפיקוח על השגת יעדי החברות ומטרותיהן וישמש את הממשלה בהחלטותיה בנוגע לחברות הממשלתיות. דיווח במתכונת דומה ישמש גם בנוגע ליתר הגופים שבהחזקת המדינה, ובהם התאגידים הציבוריים. משרד מבקר ה מדינה העיר כי בדין וחשבון השנתי של רשות החברות לשנת 2007 , שפורסם בסוף דצמבר 2008 , לא נמצא דיווח שיטתי ומרוכז על השגת המטרות של החברות הממשלתיות לפי המדדים המוזכרים בחוזר הרשות. גם בדוחות הכספיים של הממשלה אין דיווח כזה. מנתוני טבלה 2 עולה: (א) מסוף 2007 ועד סוף 2008 לא השתפרה זמינותם של הדוחות הכספיים של החברות הממשלתיות והמעורבות במועד פרסומם של הדוחות הכספיים של הממשלה, אף שהם נדרשים כדי להציג את השקעת המדינה בהם בדוחותיה הכספיים; (ב) כ-67% מהחברות הממשלתיות והמעורבות ( 61 חברות) הגישו רק טיוטות של דוחות כספיים לשנת 2008 , וטרם התקבלו דוחות כספיים מכ- התברר כי המסמך שהחשכ"ל הגדירו "נוהל" בביאור 2 אינו אלא טיוטה לדיון - טיוטת "נוהל השקעות המדינה" מדצמבר 2008, וכי עד מועד סיום הביקורת טרם גובש הנוהל. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל כי עליו לסיים לגבש את הנוהל כדי שינחה את כל הגופים המעורבים בכל ההיבטים הדרושים. משרד מבקר המדינה העיר כי כדי שהקצאת המשאבים המיועדים לפעולות הפיקוח והבקרה תהיה יעילה ומועילה, על משרד האוצר לגבש נוהל עבודה כתוב. הנוהל יאפשר לתאם את הפיקוח והבקרה על פעולות הגופים המוחזקים בין כל הגופים המעורבים בעניין זה, ובכללם משרדי הממשלה. על פי הוראות התכ"ם האמורות, הגופים המעורבים במינוי רואי החשבון המבקרים ובהפסקת העסקתם הם הנהלת המשרד והחשכ"ל, אבל רואי חשבון אלה נדרשים לבקר את הדוחות הכספיים של המשרד לפי הנחיות החשכ"ל וכן את הפעולות הכספיות של אגף החשכ"ל עצמו. משרד מבקר המדינה מעיר כי אם ניתנה לגופים המבוקרים הסמכות למינוי ולהפסקת ההעסקה של מי שאמור לבקרם, עלול לעלות חשש לפגיעה בעבודת משרד מבקר המדינה מעיר כי הוראת התכ"ם מנובמבר 2009 מסדירה בעיקר את הפעולות הנוגעות לרישום החשבונאי, אבל חסרות בה הנחיות בדבר תחומי האחריות וסדרי התיאום בין כל הגופים המעורבים, הדרושות לשם פיקוח ובקרה על פעילות הגופים המוחזקים.	משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל כי עד שיהיו דוחות כספיים מבוקרים לכל היחידות והמשרדים הממשלתיים יש לקדם את הדיווח באמצעות	527
משרד האוצר . הסדרת מנגנוני הגנה למחזיקי תעודות התחייבות אף שהרשות עוסקת באופן שוטף בסוגיית הנאמנים ומטפלת במתן תשובות לשאלות ספציפיות ובהבהרות לעניינים אד-הוק, אין הדבר גורע מהצורך להשלים את הסדרת החקיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב ריבוי מספרן של החברות הנקלעות לקשיים בפירעון התחייבויותיהן למחזיקי התעודות, מן הראוי שהרשות תפעל להסדרת החקיקה בהקדם האפשרי לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד עומדות בעינן הוראות סעיפים 35 ד(א) ו-35 ()יד(א2 ) לחוק ניירות ערך, על הרשות לקיימן, ולשם כך עליה להציע לשר האוצר להתקין תקנות בדבר גובה ההון העצמי של הנאמן. קביעת ה הון העצמי המזערי הנדרש מהנאמן היא חלק מהגדרה ברורה .ומפורשת יותר של חובותיו, ואי -עמידה בה גם משמשת עילה לפקיעת כהונתו של נאמן. אם לדעת הרשות ההוראה בעניין זה אינה מתאימה לנסיבות החדשות, עליה ליזום תיקון חקיקה בהקדם האפשרי, שכן אין זה סביר שתהליך החקיקה שהרשות יוזמת נמשך כבר למעלה מארבע שנים. .המשבר בשוק ההון בכלל ובשוק איגרות החוב הקונצרניות בפרט המחישו ביתר שאת את חשיבותה של ההסדרה והחקיקה בנושא הנאמנים לתעודות התחייבות. אי -הבהירות המשפטית השוררת כיום בתחום הגדרת תפקידם, אחריותם וסמכויותיהם של הנאמנים מחלישה את מוסד הנאמן, והיא עשויה לפגוע בהגנה הניתנת למחזיקי תעודות ההתחייבות. להגדרת התפקיד, הסמכות והאחריות של הנאמנים וחובותיהם נודעת חשיבות רבה כדי לאפשר לנאמנים למלא את תפקידם כיאות, לסייע למשתמשים בשירותיהם ולתרום להגברת יכולת הפיקוח על פעולתם. הממצאים שהועלו בדוח זה מלמדים כי אף שהטיפול בהסדרת תחום רגיש וחשוב זה החל לפני כמה שנים, עדיין לא הושלמה ההסדרה, לרבות בדרך של ייזום חקיקה לפי הצורך. מן הראוי להגביר את התיאום ואת שיתוף הפעולה שבין הרשות לאגף שוק ההון ולגורמים אחרים לפי הצורך, כדי לזרז את פעולות ההסדרה בשוק ה אג"ח הקונצרניות. זאת במטרה לשפר את תפקודו של שוק ההון ואת סדרי הבקרה והפיקוח עליו. הביקורת העלתה כי בניגוד למוצהר במזכר ההבנות, לא היה שיתוף של הרשות בדיוני הוועדה בזמן אמיתי, ונציג מטעמה לא מונה כחבר בוועדה. לדעת משרד מבקר המדינה היה חשוב שעמדתה של הרשות תושמע גם במהלך דיוני הוועדה ולא רק לאחר מכן ובדיעבד. סביר להניח שיש לה ידע רב וניסיון מצטבר בתחום זה12 . לדעת משרד מבקר המדינה- כשעולה הצורך לבחון שינוי משמעותי בשוק ההון יש מקום לפעול בשיתוף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות שאף להן יש ידע מקצועי בתחום, כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר המבוססות על הידע הקיים כולו. לדעת משרד מבקר המדינה התשובות דלעיל אינ ן מניחות את הדעת. מאחר שמדובר בוועדה ציבורית מייעצת בנושא שתוצאותיו הכלכליות מרחיקות לכת, הממונית על ידי אדם שתנאי עבודתו ומעמדו דומים לאלה של מנכ"ל10 - אין זה משנה אם הממנה הוא מנכ"ל או גורם בכיר אחר- והיה מקום לפעול ברוח הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ההנחי ות משקפות נורמה ציבורית חשובה ביותר שמטרתה - מניעת ניגוד עניינים במינהל הציבורי. עקרון זה, כפי שנקבע בפסיקה 11 , הוא עיקרון מהותי החל גם בהיעדר הוראה חקוקה. לעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים יש משנה חשיבות עקב העובדה שהוועדה דנה בנושא כלכלי רגיש, ולהמלצותיה עש ויות להיות השפעות כספיות כבדות משקל על דרך פעולתם של הגופים המרכזיים בשוק ההון. הבאת מינוי הוועדה מראש לידיעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, וגם זאת באופן בלתי פורמאלי, אין בה כשלעצמה כדי לרפא את הפגם שבאי-עריכת הסדרי ניגוד עניינים לחבריה. .לדעת משרד מבקר המדינה - סוגיה עקרונית ורגישה זו וההשפעה שיש לה על הגנת האינטרסים של הציבור, מחייבת את הרשות לשקול את הסדרת ניגוד העניינים של הנאמנים גם בתקנות. . נמצא כי חלפו כשנתיים וחצי מהצהרת יו"ר הרשות בפברואר 2006 כי הרשות תקיים ביקורת אצל חברות הנאמנים, עד פניית הרשות לנאמנים כאמור. מתברר כי הממונה על שוק ההון, שמינה את חברי הוועדה, וכן הייעוץ המשפטי של משרד האוצר, לא פעלו ברוח האמור בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולא דאגו לקביעת הסדר למנ יעת ניגוד עניינים, שבמסגרתו, בין היתר, יחשוף כל חבר בוועדה כל עניין אישי או אחר הנוגע לסוגיות הנדונות בוועדה. מתברר כי למרות המלצת משרד מבקר המדינה בדוח הקודם שפורסם במאי 2006 , עד מועד סיום הביקורת - ספטמבר 2009 לא הושלמה הסדרת הנושא בחקיקה מתאימה. לדעת משרד מבקר המדינה עקב החשיבות של הקניית הגנה מספקת ונאותה לציבור מחזיקי אגרות החוב מן הראוי לקדם את החקיקה בנושא ולהשלימה בהקדם האפשרי.8	מתברר כי למרות הזמן הרב שחלף לא הגיעה הצעה זו לשלב של פרסום תזכיר חוק. טיפולה של הרשות בסוגיה זו נמשך כבר קרוב לארבע שנים, ואולם עד מועד סיום הביקורת -ספטמבר 2009 , הסדרת החקיקה הנדרשת עדיין לא הושלמה.	528
משרד האוצר . הסדרי תגמול בגופים המוסדיים לדעת משר ד מבקר המדינה על אגף שוק ההון ליזום כינוס של הוועדה המייעצת גם לפני הוצאת טיוטת חוזר ראשונה, כדי שזו תוכל לחוות דעתה על עצם הצורך בהוצאת חוזר, לבחון אם בוצעה עבודת המטה הנדרשת לפרסום הטיוטה ולחוות את דעתה על נוסח הטיוטה המוצע עוד לפני שיפורסם. נמצא כי אגף שוק ההון לא אס ף באופן שיטתי מידע מבוסס על הסדרי התגמול הנהוגים בגופים המוסדיים בארץ, אף שהדבר נדרש לגיבוש תשתית עובדתית שעל פיה יוסקו מסקנות בנוגע לצורך ברגולציה בעניין מדיניות התגמול. סגן בכיר לממונה על אגף שוק ההון, מר אריק פרץ, מסר למשרד מבקר המדינה ביולי ובספטמבר 2009 כי המידע שנמצא בידי האגף מקורו בשיחות ובדיונים שהתקיימו עם מנהלים בגופים המוסדיים. הוא ציין כי לדיונים ולשיחות אלו אין כל תיעוד, וגם הדיונים עם מנהלי הגופים המוסדיים שהתקיימו כדי לקבל את תגובתם לטיוטה הראשונה של החוזר לא תועדו. כמו כן אין בידי האגף דוגמאות ספציפיות של חוזי עבודה שנחתמו עם מנהלי השקעות ונושאי משרה בגופים המוסדיים, אף שהממונה על אגף שוק ההון מוסמך לדרוש זאת מהגופים המוסדיים2. .קיים צורך חיוני להגן על האינטרסים לטווח ארוך של כל ציבור החוסכים מפני דרכי פעולה מסוכנות של הגופים המוסדיים. ממצאי הביקורת מלמדים כי באגף שוק ההון לא נעשתה עבודת מטה יסודית בעניין זה, ואין כל ביטחון שההוראות בעניין הסדרי התגמול בגופים המוסדיים אכן יועילו. ראוי שאגף שוק ההון יאסוף נתונים באופן שיטתי ויבדוק את הקשר שבין הסדרי התגמול של עובדים בגופים מוסדיים ובין הסיכונים שהם נוטלים על חשבון ציבור החוסכים. איתור הצרכים של ההסדרה צריך להיעשות במהירות רבה ככל האפשר, כדי למנוע השפעות מזיקות של הסדרי התגמול על פעולותיהם של הג ופים המוסדיים באופן שיגרום לפגיעה בכספי החיסכון של הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת תהליך קביעת ההנחיות שמבצעת כל רשות מינהלית העוסקת ברגולציה, עליה לוודא שביכולתה לפקח ביעילות על קיום ההנחיות. על כן היה ראוי כי בד בבד עם הכנת החוזר היה אגף שוק ההון נותן את דעתו על האופן שבו יוכל לפקח על קיום הוראותיו, כדי שאלו יהיו אפקטיביות. לדעת משרד מבקר המדינה - ההגנה על האינטרסים של החוסכים היא מוצדקת, אולם יעילותן של הוראות טיוטת החוזר להשגת מטרה זו מוטלת בספק. ספק זה מחייב רמה גבוהה של פיקוח מצד אגף שוק ההון, הן על יישום ההוראות והן על ההשפעות העקיפות על פעולתם של הגופים המוסדיים ועל דמי הניהול שהם גובים מהציבור. משרד מבקר המדינה פנה לאגף שוק ההון וביקש לקבל את כל החומר שבו הוא נעזר לשם ניסוח טיוטת החוזר, אולם האגף הציג מידע חלקי בלבד בנושא ע בודת המטה שפורטה בתשובתו. לדעת משרד מבקר המדינה, המידע החלקי שהוצג על ידי אגף שוק ההון, מצביע כי האגף לא ביצע עבודת מטה יסודית לפני פרסום הטיוטה הראשונה. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי ההתייעצויות שמקיימים עובדי אגף שוק ההון לשם קבלת המידע הדרוש לגיבוש חוזרים חייבות בתיעוד, גם אם הן מוגדרות "רגישות". חובת תיעודן של שיחות נקבעה גם בהוראות תקנון שירות המדינה (תקשי"ר). לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת בחינת ההבדלים בין גופים פיננסיים בחו"ל לגופים מוסדיים בישראל היה על אגף שוק ההון לבחון, בין היתר, את מבנה השכר הנהוג בהם: היחס בין החלק הקבוע בשכר לחלקו של השכר המותנה בביצועים; מהו גובהו המוחלט של השכר, ואת מידת ההשפעה של שיעור השכר המותנה בביצועים על נטילת סיכונים מופרזים. מבחינת הבדלים אפשריים אלו ניתן ללמוד אם יש צורך לקבוע הנחיות בנוגע לתגמול בגופים המוסדיים בישראל ובאיזו מידה. לדעת משרד מבקר המדינה, השינויים הניכרים במבנה שוק החיסכון הפנסיוני ובהעדפות החוסכים, הנזכרים בתשובת אגף שוק ההון, מדגישים את הצורך במחקר ובעבודת מטה יסודית מזו שנעשתה עד כה, כדי שהממונה על שוק ההון יוכל לקבל החלטה מושכלת ומבוססת בדבר הצורך להתערב בהסדרי התגמול בגופים המוסדיים וכן בדבר אופן ההתערבות הראוי. ועדת בכר פרסמה את המלצותיה בספטמבר 2004. היא המליצה כי בד בבד עם יישומם של השינויים המבניים שעליהם המליצה, יימשך התהליך של איתור בעיות נוספות בשוק ההון וחיפוש דרכים לפתרונן. ואולם אגף שוק ההון לא עשה כל פעולה לבחינת הקשר שבין הגברת התחרות בשוק ההון, בין מבנה הסדרי התגמול בגופים המוסדיים ובין מידת הסיכון שבהשקעותיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי החשש לנטילת סיכונים מוגברים על ידי מנהלי השקעות שיש להם עניין אישי ברווחים הנוצרים בשל נטילת אותם סיכונים הוא דוגמה ל"בעיית הנציג" 1 המתעוררת בשנים האחרונות מפעם לפעם. אף שנושא התגמול הניתן למנהלי גופים פיננסיים בחו"ל עלה לכותרות רק בעקבות המשבר העולמי אין בכך כדי להצדיק את העובדה שאגף שוק ההון לא בחן את הנושא מבעוד מועד.	לדעת משרד מבקר המדינה, בלי לקבוע עמדה בנוגע לטענות שהעלו הגופים המוסדיים, תמוה הדבר שאגף שוק ההון למד על הנעשה בעולם בתחום זה ואינו בודק ביסודיות את הנעשה בתחום זה בשוק ההון הישראלי, ובכלל זה את הסדרי התגמול הנוהגים בו, את שיטת העבודה שלו ואת מידת השפעתם ש ל הסדרי התגמול על נטילת הסיכונים בהשקעות. כמו כן ראוי לבחון אם די בהחלת הגבלות התגמול רק על נושאי המשרה הבכירים בגופים המוסדיים.	529
משרד האוצר . הסיוע לניצולי השואה - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה, בד בבד עם שינוי תהליכי העבודה ברשות והטמעת מערכת ממוחשבת חדשה שתסייע לרשות במעקב ובבקרה הנדרשים במסגרת הטיפול בפניות המוגשות לה, היה על הרשות לפעול במסגרת המערכת הישנה לשיפור הבקרה על הפניות הממתינות לטיפול. מאחר שהרשות לא עשתה כן, ל א קודמו תביעותיהם של אלפי ניצולי שואה שהגישו את תביעתם שנים רבות לפני כן, וחלקם אף הלכו לעולמם לפני שהסתיים הטיפול בפנייתם. יתרה מזו, מתהליך בדיקת היקף התיקים הפתוחים ברשות שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי הרשות אינה מרכזת נתונים על התיקים הפתוחים ולא הייתה ערה כלל למספרם העצום. לפיכך על הרשות לפעול מיד לטיפול בתיקים הפתוחים, הן החדשים והן הישנים, וכן ליצור ביזמתה קשר עם הפונים כדי לסייע להם להשלים מסמכים חסרים ולהביא לסיום הטיפול בתביעתם. לדעת משרד מבקר המדינה, מינויה של ועדת שני לבחינת הקשר הסיבתי בין מאורעות השואה למחלות שונות בשיתוף אנשי מקצוע רלוונטיים, כגון סטטיסטיקאים, עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת דורנר. עם זאת, ראוי כי ייקבע בנוהל של הרשות שלפני קבלת החלטה בדבר קיומו של קשר סיבתי על בסיס טבלאות סטנדרדיות, ייבדק כל מקרה לגופו על מנת לוודא שהשימוש בטבלאות אלו לא יביא לקיפוחם של ניצולים במקרים מסוימים. כמו כן, על הרשות לפעול לפי המלצת ועדת דורנר, באופן שרופא הרשות, על אף ניסיונו הרב, לא יקבע לבדו אם יש קשר סיבתי בין מאורעות השואה ובין מחלות שונות - הן מחלות שוועדת שני הוסמכה לדון בעניינן והן מחלות אחרות. לדעת משרד מבקר המדינה אף כי תדרוך הרופאים החדשים המצטרפים לוועדות הרפואיות היא פעולה חשובה והכרחית, אין בה די. על הרשות להקפיד לקיים הדרכות והשתלמויות מיוחדות באופן שוטף לכלל רופאי הוועדות, ותיקים וחדשים כאחד. . בתנאי זכאותם, ובין היתר אם אושרה בקשתם לגמלה מקרן סעיף2 , כדי למנוע כפל תשלומים. אשר לניצולי שואה שקיבלו את התשלומים האמורים, ראוי כי אגף חשבות תגמולים במשרד האוצר יבח ן כל מקרה לגופו, שכן אם ייגבו מניצולים אלה הכספים האמורים, הם עלולים להישאר ללא כסף למימון צורכיהם השוטפים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו הרבה של מרכז המידע לניצולי השואה ובהתחשב בגילם ובמצבם הבריאותי של הניצולים, פרק הזמן שארכה הקמת המרכז מאז החליטה הממשלה על הקמתו - שנה ושלושה חודשים - ארוך במידה בלתי סבירה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מרכז המידע, הרשות והקרן לרווחה לזרז את הטיפול בפניותיהם של הפונים למרכז המידע ובכך לסייע במיצוי זכויותיהם, בייחוד בהתחשב בגילה המופלג של אוכלוסייה זו. לדעת משרד מבקר המדינה בשל הכפילות שבין עבודתו של מרכז המידע הארצי לעבודתו של מרכז המידע של הרשות לזכויות ניצולי השואה ראוי לבחון אם נוסף על שיתוף הפעולה בין הרשות למרכז המידע הארצי יש מקום לאחד את שני מרכזי המידע כדי למנוע בלבול בקרב ניצולי השואה וכדי שהשירות לניצולי השואה יתבצע במתכונת של מרכז שירות אחד לשם הגברת יעילותו וכדי לאפשר לניצולים לקבל במרוכז את כל המידע הדרוש להם. . בטיפול בתיקים הפתוחים וליצור ביזמתה קשר עם הפונים כדי לסייעלהם להשלים מסמכים חסרים ולהביא לסיום הטיפול בתביעתם. על משרד האוצר למצוא דרך להעביר במסגרת הנהלים הקיימים את כספי התמיכה המיועדים לארגוני הסיוע לניצולי השואה במהלך שנת הכספים ולא בסופה, כדי לאפשר את פעילותם השוטפת ולקדם את עבודת המטה הנדרשת לממשלת ישראל לצורך הטיפול בענייני ניצולי השואה בחו"ל. אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל מתמעטת מדי שנה בשנה. לממשלת ישראל יש חוב מוסרי כלפי ניצולי השואה הנמצאים בשנות חייהם האחרונות. בפרק הזמן שעבר מאז אוגוסט 2007 , מועד פרסום הדוח הקודם, נקטה הממשלה צעדים חשובים ומבורכים לט יפול בנושא, אך במועד סיום הביקורת טרם הושלמה המלאכה. על הממשלה לפעול במשנה מרץ לשיפור, לזירוז ולייעול הטיפול והשירות הניתנים לניצולים, כדי שהם יוכלו למצות את הזכויות שמקנה להם החוק ולאפשר להם שיבה טובה יותר. .מאוגוסט 2007 , מועד פרסומו של הדוח הקודם בנושא הסיוע לניצולי השואה, חל שיפור ניכר בסיוע הניתן לניצולי השואה בישראל. החלטות הממשלה שהתקבלו לאחר פרסום דוח מבקר המדינה ודוח דורנר והשינויים בחקיק ה הביאו להרחבת שיעור הזכאים לגמלה מכוח החוק הישראלי, להגדלה ניכרת של שיעור הגמלה ושל סל השירותים הניתנים לניצולים, להקמת מרכז מידע, לביצוע פעולות שיחּור, למיצוי זכויות ולהקמת ועדות במסגרת משרדי הממשלה השונים שמטרתן לסייע לאוכלוסיית ניצולי השואה. עם זאת, במועד סיום הביקורת נמצא כי טרם תוקנו חלק מהליקויים בטיפול בניצולי השואה ובסיוע הניתן להם, וכי חלק מהפעולות הננקטות לטובת ניצולי השואה עדיין מתבצעות בעצלתיים. על הרשות לזכויות ניצולי השואה לפעול ללא לאות להשלמת התהליך שהחלה לבצע - שינוי תהליכי העבודה והטמעת מערכת ממוחשבת חדשה שתסייע לה במעקב ובבקרה בנושא הטיפול בפניות המוגשות לה. בד בבד צריכה הרשות לפעול במסגרת המערכת הישנה, לשפר את הבקרה על הפניות הממתינות למענה ולפעול בלא דיחוי להדבקת הפיגור הגדול .עמד משרד מבקר המדינה על כך שמרכז הארגונים מבצע עבודת מטה שנדרשת למדינת ישראל כדי לטפל בעניינים הנוגעים לניצולי השואה בארץ ובחו"ל. בהיעדר אפשרות לבצע את עבודת המטה האמורה חלה פגיעה לא רק בתפקוד של מרכז הארגונים אלא גם ביכולת של ממשלת ישראל לטפל בענייני ניצולי השואה. לכן ראוי למצוא את הדרך לאפשר את מתן התמיכה למרכז הארגונים באופן שוטף כדי לאפשר טיפול ראוי בענייני ניצולי השואה.	על הרשות להקפיד לתת מידע עדכני וכולל לניצולי השואה הפונים אליה, בין היתר באמצעות עדכון תדיר של אתר האינטרנט שלה והפקת עלוני מידע עדכניים.	530
משרד האוצר . הפיקוח על נותני שירותי מטבע לדעת משרד מבקר המדינה יש חשיבות רבה ביוזמת רשות ניירות ערך להסדרת המסחר בזירות החלופיות במהירות. על הרגולאטורים השונים לפעול במשותף להסדרת זירות המסחר בהן נסחרים מוצרים שאינם נכנסים לגדר ניירות ערך. במסגרת ההסדרה יש, בין היתר, לבחון גם את הפיקוח שיוטל למניעת הלבנת הון ומימון טרור באמצעות זירות אלה. בעניין הגופים המשמשים כזירות מסחר וכנותני שירותי מטבע כאחד יש צורך לקבוע כיצד ועל ידי מי ייעשה הפיקוח בתחומים אלה. אף על פי שמדוח הביקורת הפנימי עולה שנבצר מהיחידה לבצע את תפקידה כראוי, מתברר כי לא נעשה דבר בעניין זה. .לדעת משרד מבקר המדינה על המשטרה לפעול לאכיפת החוק ולמניעת פעילות של נותני שירותי מטבע לא רשומים. נוסף על כך כדי לייעל את האכיפה כנגד נותני שירותי מטבע לא רשומים ולנוכח העובדה שהרישום הוא טכני בעיקרו, יש לשקול לאפשר ליחידת נותני שירותי מטבע להטיל קנסות מינהליים על נותן שירותים שאיננו רשום. לדעת משרד מבקר המדינה על היחידה לפעול לרישומם של כל נותני שירותי המטבע על מנת להגשים את יעדיה. הנתונים מלמדים כי היחידה עשתה זאת בהצלחה בעבר. ראוי כי תעשה זאת גם בהווה באמצעות הכלים העומדים לרשותה, תוך שיתוף פעולה עם רשויות הפיקוח והאכיפה האחרות. נמצא כי למרות הערת הביקורת הפנימית לא הגבירה היחידה את פעולות האכיפה בקרב מגזרים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה מאחר שנותני שירותי המטבע הלא רשומים מוגדרים כמחוללי פשיעה, מן הראוי כי במסגרת המלחמה הנמשכת בפשיעה המאורגנת יגבירו הרשויות את שיתוף הפעולה ביניהן ובכלל זאת את התיאום ואת החלפת המידע ביניהן (ראו להלן). ,לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי שמשרד האוצר ישקול דרכים כנהוג במדינות אחרות, שיבססו את הנורמה של האכיפה הפנימית והפיקוח המתמשך של נותני השירותים על הלקוחות. לדעת משרד מבקר המדינה מספר הביקורות שעושה היחידה בקרב נותני שירותי המטבע זניח בהשוואה להיקף פעילותם, בי יחוד לנוכח היעדר הבקרה על נותני שירותים לא רשומים. העובדה כי בכל הביקורות שעשתה היחידה נמצא כי נותני שירותי מטבע הפרו את החוק מלמדת על החשיבות הרבה שיש בקיום הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להרחיב את פעולות היחידה במגזר הערבי והחרדי, לנוכח ההיקף של פעילות נותני שירותי מטבע במגזרים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לבחון את האפשרות להקנות לרשם סמכות שתאפשר לו לשלול את תעודת הרישום מנותני שירותי המטבע שאינם משלמים את האגרה כדין, שאם לא כן לא יהיו בידיו אמצעים לכפות את גביית האגרה.	לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח העובדה כי אחת הטיפולוגיות למימון טרור שמציינת הרשות בסקירתה היא השימוש בנותן שירותי מטבע, יש מקום להגביר את פעילות האכיפה בקרב נותני שירותי מטבע.	531
משרד האוצר . הסדרת שוק החיסכון הפנסיוני והפיקוח עליו לדעת משרד מ בקר המדינה, כחלק מאחריותו של אגף שוק ההון לפעילותו של שוק ההון בישראל ולהגנה על החוסכים, מצופה מהאגף שינקוט יזמה פעילה לטיפול בנושאים שבהם הוא מזהה כשלים או סכנות אפשריות לחסכונות הציבור. מה גם שמסקירות בין-לאומיות שהכין האגף עולה כי במדינות רבות (כגון ארה"ב, שבדיה, בריטניה, אירלנד, אסטוניה, טורקיה, פרו, לטביה, סלובקיה, צ'ילה ומקסיקו) אכן קיימת רגולציה שמטרתה להתאים את מסלול ההשקעה למאפייני החוסך, אם כי במידה מחייבת זו או אחרת. משרד מבקר המדינה מעיר כי משנקבע בחקיקה על הקמת הקרן, היה על משרד האוצר לנקוט צעדים להפעלתה. משרד מבקר המדינה מייחס חשיבות לקידום נושא החינוך הפיננסי, במיוחד על רקע המשבר בשוק ההון. מנתוני התפלגות כספי החוסכים בין מסלולי החיסכון השונים עולה כי לציבור חסרים כלים וידע שיסייעו לו לנצל בצורה מושכלת את אפשרויות הבחירה שניתנו לו בתחום החיסכון הפנסיוני, כדי לקבל החלטות שלא יסכנו את הכנסותיו בעתיד. . ושיפור ההסדרה בכל הנוגע להשקעות הגופים המוסדיים. על אגף שוק ההון לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי לוודא שהגופים המוסדיים אינם נוקטים פעולות שא ינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של ציבור החוסכים. .להסדרה ולפיקוח על שוק ההון נודעת חשיבות רבה. מטבען של מערכות פיננסיות שהן רגישות לזעזועים, ותפקודן התקין הוא חיוני לשמירה על היציבות הכלכלית של המשק. מהביקורת עולה כי יישומם של רפורמות ושינויים רבים בשוק ההון בפרק זמן קצר יחסית הותיר את צרכני השירותים הפיננסיים ללא הגנה מספקת, וללא כלים המאפשרים להם לנצל בצורה מושכלת את חופש הבחירה שניתן להם ביחס לחיסכון הפנסיוני. רמת ההסדרה, הפיקוח והבקרה של אגף שוק ההון על פעילות הגופים המוסדיים אינה מספקת בחלק מהתחומים. נמצא כי חלק מהבעיות טופלו על ידי אגף שוק ההון רק לאחר שהופקו לקחים בעקבות פרוץ המשבר. אגף שוק ההון נדרש לפקח על ניהולן התקין של הקופות והקרנות ועל הבטחת יציבותן, ולוודא שהן פועלות לטובת העמיתים. על האגף להבטיח שכספי החוסכים ינוהלו בצורה אחראית, בהתאם לרמת הסיכון שמתאימה למאפייני העמית. עליו לקיים תהליך מסודר ומבוסס של איסוף נתונים, פיקוח וב קרה על השימוש שעושים הגופים המוסדיים בכספי החוסכים ולעמוד על הסיכונים שהם לוקחים. תהליך כזה יכול לאפשר זיהוי הבעיות לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף שוק ההון להקפיד לכלול בביקורות שהוא מקיים בגופים המוסדיים גם בדיקות איכותיות כדי לוודא שהוראותיו מיושמות כנדרש. לשם כך ראוי להסתייע מפעם לפעם גם בבדיקה מדגמית של השקעות שנעשו בגופים, בייחוד באפיקי השקעה שהם חדשים יחסית. נמצא כי אגף שוק ההון בודק רק באופן חלקי את עמידת הגופים המוסדיים במגבלות ההשקעה הקבועות בחוקים ובתקנות ואת עמידתן של קופות וקרנות שהגדירו מראש מסלולי השקעה, במדיניות ההשקעה שעליה הצהירו. זאת ועוד, במצב הקיים מדווחים הנתונים מדי חודש או רבעון והם מעודכנים ליום הדיווח, ואולם חשוב שהאגף יבחן דרכים לקיים את הבקרה בתדירות העולה על אחת לחודש. לדעת משרד מבקר המדינה, בניית מנגנוני בקרה פנימיים ושקיפות כלפי העמיתים הם אמצעים הכרחיים אך לא מספיקים, ואין הם פוטרים את אגף שוק ההון מלפעול באפיקים נוספים כדי להגביר את הפיקוח והבקרה על הגופים המוסדיים. מעקב אחר חריגות ממגבלות ההשקעה בתדירות גבוהה ככל שהמגבלות הטכנולוגיות מאפשרות, ולא כזה המתבצע רק בעת ביקורת בגוף המוסדי , נדרש כדי להרתיע את הגופים המוסדיים, וכדי לאתר סיכונים לחסכונות הציבור ככל האפשר בזמן אמת. גם אם מדובר במקרים נדירים, הרי שמבחינתם של חוסכים בקופת גמל או קרן פנסיה אחת, ייתכנו מקרים שבהם חריגה ממגבלות ההשקעה תפגע קשות בחסכונותיהם. לדעת משרד מבקר המדינה, ב נוסף למעקב אחר הרכב הנכסים ברמת הקופה או הקרן, צריך שיהיו בידי האגף כלים כדי לנהל גם פיקוח ובקרה אחר הרכב התיקים והתפלגות הנכסים ברמה המצרפית של כל קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקופות הביטוח. מעקב של האגף אחר נתונים בחתכים שונים עשוי לסייע בידו לעמוד על אופי ה השקעות של הגופים המוסדיים, לזהות מגמות ולנטר סיכונים ופעילות בעייתית של הגופים המוסדיים מבעוד מועד. מהאמור לעיל עולה כי לפני פרוץ המשבר הנחיותיו של אגף שוק ההון בנושאי מתן אשראי חוץ-בנקאי, טיפול בחובות בעייתיים וגבי ית חובות על ידי גופים מוסדיים לא היה מקיף ומפורט דיו. לכן האגף היה צריך לפרסם בעיצומו של המשבר חוזר אשר יגרום לגופים המוסדיים להיערך ארגונית ולהתמודד עם הבעיות בשוק איגרות החוב. נמצא כי שני צוותים אלה לא הוקמו. רפורמת בכר, שיישומה בפועל היה מהיר מהצפוי, גרמה שינוי מהותי במבנה שוק החיסכון הפנסיוני. בין היתר הביאה הרפורמה לידי פיזור הניהול של כספי הציבור וחסכונותי ו הפנסיוניים בין גופים מוסדיים רבים שהפיקוח עליהם מורכב יותר מבעבר. להגדרת מדיניות השקעה ומסלולי השקעה בתחום של חיסכון פנסיוני יש חשיבות רבה. לאגף שוק ההון היו נתו נים זמינים בנושא גם טרם פרוץ המשבר, אך הוא לא טיפל במידה מספקת עד לפרוץ המשבר בריכוז הגבוה של כספי חיסכון במסלולים ה"כלליים", ובבעייתיות הקיימת בהגדרת המסלולים ומדיניות ההשקעה, וטיפולו היה רק בשלבים התחלתיים. בעקבות המשבר החל האגף לנקוט פעולות של ממש להסדרת העניין ולתיקון הכשלים, בהמשך לעבודת מטה שבה החל טרם המשבר. על אגף שוק ההון להבטיח, שכספי החוסכים ינוהלו בצורה אחראית לפי רמת הסיכון המתאימה למאפייני העמית, תוך התחשבות	לדעת משרד מבקר המדינה היה על אגף שוק ההון לבדוק בשלב מוקדם יותר אם תנאי הנפקות שנעדרים מהם תניות חוזיות, אמות מידה פיננסיות ובטוחות ובנוסף לכך קיומן של רמות מינוף גבוהות בקרב החברות המנפיקות עלולים לחשוף את הגופים המוסדיים ואת החוסכים בהם לסיכונים חריגים בעת ההשקעה באיגרות חוב קונצרניות. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת בספטמבר 2009 טרם הושלמה הוצאת הנחיות בעניין זה.	532
משרד ראש הממשלה . שיקום בית העלמין היהודי בהר הזיתים, פיתוחו ואבטחתו משרד מבקר המדינה העלה כי ההנחיות בנוהל מסדירות רק את הפעולות לאבטחה של מתיישבים ומתחמי מגורים יהודיים במזרח ירושלים ולשמירה עליהם, שכאמור מתבצעות משנת 1997 , וכן את ליווי המבקרים בבית העלמין; אולם הן אינן מסדירות את הפעולות שיחידת האבטחה אמורה לעשות בבית העלמין ובהר הזיתים בהתאם לתכנית הביטחון. למרות מעשי הוונדליזם והפעילות הפלילית בבית העלמין לא התרכזה הרל"י לפני הכול בהסדרת השמירה השוטפת בבית העלמין, אלא פעלה לקידום התכנון והיישום של תכנית הביטחון הכוללת לאזור רכס הר הזיתים ובכלל ז ה לבית העלמין. עקב העיכוב ביישום תכנית זו, במועד סיום הביקורת טרם הוסדרו השמירה על בית העלמין ואבטחתו. . מהטבלה עולה כי משום שביצוע תכניות השיקום, הפיתוח והתחזוקה בבית העלמין בהר הזיתים התעכב, שיעור ניצול התקציב לשנים 2006 - 2008 היה נמוך - 1.3% , 21.1% ו- 18.5% בהתאמה. כמו כן עולה כי מהתקציב הכולל המצטבר, שעד מרס 2009 הסתכם בכ -49.5 מיליון ש"ח, בוצעו 10.7% בלבד. יש לציין כי יישומן של התכניות בבית העלמין בהר הזיתים התעכב אף שוועדת המנכ"לים והרל"י הגדירו אותן כ"עבודות דחופות" שאושרו לביצוע כבר ביוני 2006 . משרד מבקר המדינה העלה כי במועד סיום הביקורת עד יין לא הוכנה תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת למרכז המידע ולא נקבעו לוחות זמנים ואבני דרך להקמת המבנה, לגיבוש התכנים ולהצגתם לציבור. כמו כן הרל"י טרם הסדירה את קבלת המידע הנוגע לנפטרים הטמונים בבית העלמין אשר נמצא בידי חברות קדישא. לדעת משרד מבקר המדינה, התכנית שהציגה הרל"י אינה תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת: לא פורטו בה לוחות הזמנים להשלמת שיקום הקברים, והרל"י לא קבעה אילו גורמים אמורים לעשות את עבודות השיקום. כמו כן התכנית אינה עוסקת בסוגיית שיקום הקברים שחוללו בפעולות ונדליזם בחלקות שהוגדרו כבלתי-מיועדות לשיקום. מהמסמכים לא עולה שוועדת המנכ"לים אישרה את התכנית שהכינה הרל"י. לדעת משרד מבקר המדינה, למרות האילוצים שהציג משרד רה "מ ומורכבות המשימה, בחלוף כארבע שנים מהחלטת הממשלה סביר להניח כי ועדת המנכ"לים תדאג להכנתן של תכניות מפורטות לשיקום ולפיתוח של בית העלמין. נמצא כי ועדת המכרזים לא ציינה בפרוטוקולים על מה התבססו החלטותיה ומה היו הנימוקים לקבלתן. לדעת משרד מבקר המדינה, מטעם זה לא ניתן לדעת אם ההתקשרויות הללו מקיימות את תנאי התקנות המסדירות מתן פטור ממכרז להתקשרות בין תאגיד ממשלתי לחברה ממשלתית וסדרי מינהל תקין. עוד התברר כי הרל"י לא חתמה עם פמ"י על הסכם המחייב את הצדדים. בנסיבות אלה העבודות נמסרו לפמ"י בלי שפורטו עניינים מהותיים כגון עבודות התכנון הנדרשות ותנאי התשלום. נוסף על כך, הרל"י לא התנתה את התקשרויותיה של פמ"י עם צדדים אחרים בציות לתקנות חובת המכרזים. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על מנכ"ל פמ"י להבהיר לחברי הדירקטוריון כי במועד הדיון לא הייתה בידו חוות דעת משפטית כתובה. חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו על פיו וסדרי מינהל תקין מחייבים לתעד את הליך בחירת היועצים באופן שישקף את ההחלטות שהתקבלו. ועדת המכרזים של פמ"י לא ניהלה פרוטוקולים שיכולים להעיד על תהליך קבלת ההחלטות בנוגע להתקשרויות עם היועץ לניהול ולפיקוח. לכן אי - אפשר לדעת אם ההתקשרויות ללא מכרז אושרו בהתאם לתקנות חובת המכרזים בעניין בעל מקצוע מומחה שפורטו לעיל, ואם לפני ההתקשרויות עם היועצים בכל אחד מהתחומים בדקה פמ"י כמה הצעות כדי להבטיח שהשיגה את ההצעה הטובה ביותר. בהיעדר מסמכים כאמור גם לא ניתן לדעת אם פמ"י פעלה לפי הנהלים למסירת עבודות ולהפעלת יועצים שקבע הדירקטוריון שלה. על פמ"י להקפיד על שקיפו ת בתהליכי קבלת ההחלטות שלה ולהקפיד לרשום פרוטוקולים מפורטים בישיבותיה, כנדרש לפי סדרי מינהל תקין.	פמ"י קיבלה שירותים מיועץ הביטחון משנת 2006 בלי שהדבר נדון ואושר בוועדת המכרזים שלה ומבלי שחתמה עמו באותה עת הסכם המסדיר את תנאי ההתקשרות ואת אופן מתן השירותים האמורים. החוזה בין פמ"י ליועץ הביטחון נחתם רק באוקטובר 2008, כשלוש שנים לאחר שהחל היועץ במתן שירותים במסגרת תכנית הביטחון בהר הזיתים ובבית העלמין.	534
רשות התחרות . פעילות וסדרי מינהל - רשות ההגבלים העסקיים לדעת משרד מבקר המדינה, מספר הבקשות הקטן שהוגשו כדי להיכלל בתכנית החסינות מעיד על הצלחה מועטה של התכנית עד כה. הגורם החשוב ביותר להצלחת תכנית חסינות הוא אכיפה יעילה הכוללת חקירות, הגשת כתבי אישום והטלת סנקציות בפרק זמן קצר. מן הראוי אפוא כי הרשות והגורמים הנוגעים בדבר יידרשו לסוגיה זו ויבחנו כיצד ניתן לשפר את המצב ולעודד פונים פוטנציאליים לפנות לרשות ולמסור מידע על אודות קרטלים, בהתחשב בהיקפו הקטן של השוק בישראל ובריכוזיותו. יוצא אפוא כי הטיפול בתיק הגבלים עסקיים- מפתיחת חקירה ועד אכיפה באמצעות סמכויות אזרחיות-מינהליות או פליליות - נמשך זמן רב. לדעת משרד מבקר המדינה, התמשכות ההליכים עלולה לפגוע ביכולת ההרתעה של הרשות, והדבר עלול לפגום ביעילות האכיפה ובתועלת לצרכנים. כדי להגביר את כושר ההרתעה ולייעל את האכיפה, על הרשות לבחון אפוא דרכים לקיצור ההליכים נוסף על הדרכים שהיא כבר נוקטת, ולהמשיך ולקדם את יזמתה ליצירת סמכות אכיפה מהירה ויעילה יותר: הסמכות להטיל עיצום מינהלי - קנס כספי - על מפר הוראות החוק, ללא צורך בפנייה לבית המשפט20 . אמנם סמכות הממונה לקבוע צו מוסכם היא סמכות המוגבלת, מטבע הדברים, בשל ההכרח להגיע להסכמה עם הצדדים המפרים באמצעות משא ומתן. ואולם לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר אמות מידה לקביעת סכום התשלום לפי צו מוסכם - כאשר הממונה מבקש להטיל גם חיוב בתשלום - עלול ליצור אי -שוויון בין החברות המפרות ואי -סבירות בתוצאה המתקבלת. לפיכך על הרשות לפעול לגיבוש אמות מידה ברורות בתחום זה, שאף יבטיחו שקיפות בפעולתה. בד בבד עם גיבוש אמות מידה על הרשות להמשיך ולקדם את יזמתה להקנות לה סמכות להטיל עיצום מינהלי, סמכות שאינה תלויה בהסכמת הצדדים המפרים או בבית המשפט. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי הרשות תאיץ את גיבוש תכנית האכיפה, כדי שניתן יהיה להפעילה בהקדם. נוסף על כך, בד בבד עם ביצוע בדיקות בעקבות תלונות על הפרות נקודתיות, ראוי שבדיקות יזומות ייעשו באופן שיטתי, על פי סדר קדימויות שתקבע הרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוסף על מדדי הביצוע שקבעה הרשות, עליה לגבש מדדים לבדיקה עצמית של תפקודה בנושא האכיפה. מדדים אלה יגבירו את השקיפות בפעילותה וייעלו את תפקודה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שחלק מנוהלי אגף החקירות והמודיעין במשטרה אינם מתאימים לעבודת הרשות, יש להתאים נהלים אלה לפעילותה, על ידי ביצוע השינויים המחויבים, או לגבש נוהלי חקירה מיוחדים לרשות. זאת כדי להקל ולייעל את עבודת החוקרים ברשות וכדי להסיר כל חשש לפגיעה אפשרית בזכויות יסוד של נחקרים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהליך הבחירה של חברי הוועדה - אשר לה תפקיד ציבורי חשוב למשק - יתועד, ובדרך זו גם ניתן יהיה לבדוק את תקינותו. לדעת משרד מבקר המדינה, על האחראי במשרד להקפיד על הליך בחירה שוויוני, הוגן ושקוף ככל שניתן לאיתור המועמד המתאים למילוי מקום, ובכלל זה לתת הזדמנות שווה למועמדים אשר לא התמחו קודם לכן ברשות. על הרשות להקפיד כי משך תקופת העסקתם של העובדים לא יעלה על זה הנקוב בתקשי"ר, ובמידת הצורך - לבקש אישור להארכת התקופה מנש"ם. זאת ועוד, העסקת עובד ארעי לפני מכרז עלולה לגרום לאי-שוויון בין המועמדים במכרז המתפרסם לאחר מכן, בשל ההזדמנות שניתנה לעובד הארעי ללמוד את תפקידו ולהוכיח את יכולתו לפני .המכרז. על הרשות לעשות כמיטב יכולתה להקטין את החשש לאי-השוויון האמור ולהקפיד כי הליך המכרז י תקיים בהגינות, בתום לב ומשיקולים ענייניים. .הרשות אחראית לשמירת התחרות העסקית במשק על פי סמכויותיה בחוק. מהדוח עולה כי יש צורך לשפר את יכולת האכיפה של הרשות ולהעצים את כוח ההרתעה שלה. לשם כך על הרשות לבחון דרכים נוספות לקצר את הליכי החקירה והאכיפה; להמשיך לפעול לקידום יזמתה להקנות לה סמכות אכיפה מהירה יותר - הטלת עיצום מינהלי; לגבש אמות מידה לקביעת סכום התשלום המוטל לפי צו מוסכם; להשלים את גיבושה של תכנית לאכיפת ביצוען של החלטות הממונה; להידרש לסוגיית החסינות ולבחון כיצד ניתן לעודד את הפנייה לרשות לצורך מסירת מידע על אודות קרטלים. על הרשות להקפיד לפעול על פי כללי התקשי"ר. נוסף על כך מן הראוי שנש"ם והרשות יבחנו אם יש הצדקה להעסיק את כל העובדים המקצועיים לפי חוזים מיוחדים. כמו כן על נש"ם לפעול להעסקת העובדים המקצועיים על פי דירוגי השכר המתאימים להשכלתם, לניסיונם ולאופי עבודתם, באופן שיאפשר לרשות למלא את תפקידה.	לדעת משרד מבקר המדינה, כדי למנוע שימוש בתשלום עבור כוננות כהטבת שכר בלתי ראויה, מן הראוי לבחון חלופות אחרות (עבודה בשעות נוספות, תשלום עבור קריאת פתע) ולצמצם את השימוש בכוננות אך ורק למקרים הכרחיים. על הרשות לקב וע נהלים מפורטים וייחודיי ם בעניין כוננויות, התואמים את משימותיה ואת סביבתה הארגונית. בכלל זה עליה להכין טבלת כוננויות מסודרת, וכן לבחון אירועים שבהם הופעלה הכוננות ולהפיק לקחים מהפעלה זו32.	535
שנקר הנדסה. עיצוב. אמנות. (חל_צ) . מעקב אחר תיקון ליקויים בשנקר - דוח מעקב משרד מבקר המדינה מעיר, כי פרשנותם של ות"ת ושנקר אינה עולה בקנה אחד עם הכללים של מל"ג; כללי מל"ג לעניין סגל של מוסד מתייחסים במפורש ל"סגל אקדמי קבוע, ובו לפחות רבע במשרה מלאה" ולא ל"שעות הוראה". כלל זה הוא גם תנאי של מל"ג להכרה במוסד או בתכניות לימודים חדשות; נראה כי מאחורי התנאי עומד הצורך שיותר מורים קבועים ובמשרה מלאה יקחו חלק בפעילות חוגי הלימוד כדי לשפ ר את הרמה האקדמית של המוסד והשירות לסטודנטים, צורך שקשה יותר לקיימו כאשר במוסד יש שיעור גבוה של מורים מן החוץ. 2. המעקב העלה כי ועדת מומחים להערכת האיכות האקדמית של לימודי העיצוב התעשייתי, שהקימה מל"ג, בדקה את תחום העיצוב התעשייתי בשנקר ובעוד כמה מוסדות להשכלה גבוהה. הדוח שפרסמה הוועדה ב - 2008 היה ברובו חיובי בנוגע למחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. עם זאת נאמר בו, בין היתר, כי אף שהמורים מן החוץ הם מרכיב מפתח במחלקה זו, שכרם נמוך משכר מרצה במסלול ההוראה הרגיל, וסיכוייהם להתקדם למעמד של חברי הסגל הקבוע נמוכים מאוד, ואלה עלולים ליצור מורל נמוך ולפגוע במקצועיותם. 1 . על פי נתונים שהמציאה ות"ת למשרד מבקר המדינה חלה ירידה של כ - 50% בשיעור סגל ההוראה הקבוע במשרה מלאה של שנקר ורק כ- 13% מאנשי הסגל האקדמי שהעסיק שנקר בסמסטר ב' של שנת הלימודים התשס"ט היו קבועים במשרה מלאה. מהנתונים עולה גם כי 61% ממורי החוץ שהעסיק שנקר הם אנשי סגל זוטרים (בעלי תואר מוסמך או בוגר או מורים חסרי תואר ועוזרי הוראה). בדיקה שביצע משרד מבקר המדינה לגבי הרכב הסגל האקדמי בכמה מחלקות של שנקר בסמסטר ב' של שנת הלימודים התשס"ט העלתה כי בכל המחלקות, למעט מחלקת הנדסת כימיה, מרבית הסגל הם עדיין מורים מן החוץ, ויש מחלקות שבהן מלבד ראש המחלקה ומרצה אחד אין חברי סגל אקדמי במשרה מלאה וקבועה. בדוח הביקורת הקודם צוין כי "התואר פרופסור מעיד על רמה אקדמית -מחקרית של התמחות מדעית במקצוע, והוא מוכר ומכובד בקהילה המדעית ומחוצה לה בארץ ובעולם. שימוש בתואר זה בידי אדם שהתואר לא הוענק לו בידי הגורמים המוסמכים לכך מטעה". משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שלמרות מ מצאי הדוח הקודם בנושא המשיך שנקר במתן תנאי העסקה של פרופסור למי שאינם זכאים לכך, תוך הפרת חוק מל"ג, כלליה והנחיותיה והוראות סעיף 29 בחוק יסודות התקציב. לדעת משרד מבקר המדינה, על ות"ת ועל הממונה על השכר לבחון את הצעדים שיש ביכולתם לנקוט, לרבות האפשרות לדרוש מד"ר ק' ומד"ר ג' להשיב לשנקר את הכספים ששולמו להם שלא כדין. על מל"ג וות"ת לשקול גם נקיטת צעדים כלפי שנקר, שהפר את הוראותיהן, הן בנוגע לתנאי העסקת סגל אקדמי והן בנוגע לשימוש שלא כדין בתארים אקדמיים. יש לשקול גם נקיטת צעדים אישיים כלפי נשיא שנקר שהסכים לתנאי השכר החריגים וידע על השימוש שלא כדין בתארים האקדמיים ולא מנע זאת. 3 . 'ממסמכי שנקר עולה כי עובדת השימוש בתואר "פרופסור" על ידי ד"ר ק הייתה ידועה היטב לנשיא שנקר, מאחר שד"ר ק' הקפיד להביא לידיעתו כל כתבה שפורסמה בתקשורת על אודותיו, והנשיא הורה לתייקה בתיקו האישי. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שהנשיא ידע שד" ר ק' משתמש בתואר "פרופסור" שלא כדין, ולא דרש ממנו להפסיק לאלתר את הדבר, בהתחשב גם בכך שבחלק מהפרסומים צוין כי הוא חבר הסגל האקדמי של שנקר. 2. בעניין זה עלה במעקב, כי בינואר 2003 כתב הסמנכ"ל לשכר ומינהל של ות"ת לנשיא שנקר כי "בהמשך לשיחתנו בעניין העסקתו של (ד"ר ק') אני מאשר: שכרו של (ד"ר ק') יהיה עפ"י דרגתו האקדמית ועל פי ויתקו" (מרצה בכיר בתואר שלישי) (ההדגשה במקור). עוד עלה, כי גם לאחר החלטה זו המשיך שנקר לשלם לד"ר ק' שכר על פי דרגת פרופסור חבר ולא על פי דרגתו האקדמית. עוד עלה, כי תשלום זה נמשך גם לאחר שהוועדה העליונה למינוי פרופסורים בוות"ת, בישיבתה בנובמבר 2004 , החליטה שלא לאשר את בקשת שנקר להעלות את ד"ר ק' לדרגת פרופסור חבר. זאת מאחר שאין לו "פעילות מחקרית ופרסומית המקובלת באקדמיה והנדרשת ממועמדים להעלאה לדרגות פרופסור". רק בפברואר 2005 , עם צאתו של ד"ר ק' לשנת שבתון והחלפתו בראש חוג אחר, הפסיק שנקר לשלם לו שכר של פרופסור. עוד עלה כי כל אותה העת וגם לאחר סיום כהונתו כראש החוג, ממשיך ד"ר ק' להשתמש בתואר פרופסור במכתביו, בפרסומיו ובאירועים אקדמיים שונים שהוא משתתף בהם. המעקב העלה כי הליקוי האמור לא תוקן. אמנם אין חברי סגל אקדמי נוספים המקבלים שכר על פי דרגת פרופסור חבר או פרופסור מן המניין ללא אישור ועדת המינויים של מל"ג, ואולם עניין זה לא הוסדר לגבי שניים מחברי הסגל שהוזכרו בדוח הקודם (ד"ר ק' וד"ר ג'). לדעת משרד מבקר המדינה, הרישום הלקוי של היעדרויות המורים, היעדר הפיקוח על הדיווח עליהם לגורמים המוסמכים והיעדר המעקב אחר השלמת השיעורים החסרים, מעידים על תפקוד בלתי תקין של שנקר בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על שנקר לקבוע בנוהל את הפעולות שיש לבצע במקרה של איחורים והיעדרויות של מורים וחובת התיעוד של המידע וההתכתבויות בנושא בתיקו האישי של המורה. על שנקר להביא בהקדם את הנוהל לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסד ולאכוף את ביצועו המלא. המעקב העלה כי שנקר לא שינה את אופן פעולתו כלפי ספקי עבודות התחזוקה וספקי החומרים, והוא עדיין מתקשר עם אותם ספקים שהתקשר אתם לפני שנים רבות. מנהל התחזוקה מסר למשרד מבקר המדינה, כי אין בידו מחירונים של הספקים שהוא עובד אתם, והוא אינו משווה את המחירים שלהם למחירי ספקים אחרים. המעקב העלה כי מחלקת התחזוקה ממשיכה להזמין חומרים ועבודות תחזוקה בטלפון והם אינן מתועדות בכתב.	המעקב העלה כי הוראות אלו אינן מקוימות: המנכ"ל לא ניהל רשימת ספקים שמהם יירכשו חומרים מתכלים, ורענון הספקים ששנקר קונה מהם חומרים אלה אינו נעשה בתדירות שנקבעה. עוד עלה כי אופן העדכון של רשימת הספקים וסדרי הפנייה אליהם אינם מפורטים בנוהל. יצוין כי הדרישה לנהל רשימת ספקים נקבעה בנוהל רק לגבי רכישת חומרים מתכלים, ולא לגבי ציוד ומכשור שאינו מתכל ה. לדעת משרד מבקר המדינה, על שנקר להחיל את הנוהל גם על רכישת ציוד בלתי מתכלה ולהפעיל בקרה ופיקוח כדי להבטיח שהנוהל יקוים.	536
שנקר הנדסה. עיצוב. אמנות. (חל_צ) . היבטים בפעילות שנקר לא נמצא כל מסמך המעיד שבהחלטתו לאפשר ליועץ המשפטי לפעול לצורך גיוס התרומה מהקרן והסכמתו לתשלום עמלה בגין הצלחה, שיתף הנשיא בעלי תפקידים אחרים בשנקר, או למצער יידע אותם. נוכח ניסוח מכתב ההתחייבות שנעדר מכותבים נוספים והמותיר עמימות באשר לגורם העתיד ליהנות מדמי העמלה (הנשיא כתב: "הגורמים המטפלים בבקשתנו") ונוכח תגובות הנשיא 30 והיועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה שמהן עלה כי הנשיא ידע שמדובר ביועץ המשפטי (הדבר הוכחש על ידי הנשיא בשלב מאוחר יותר - בפברואר 2010 ,) המסקנה המתבקשת היא שהעסקה, בשלב זה לפחות, התגבשה בין הנשיא ליועץ המשפטי בלבד. ממסמכי שנקר עולה כי באפריל 2002 , לאחר קבלת התרומה, חתמו יו"ר הוועד המנהל דאז והנשיא על המחאה עבור עמלה בסך כ- 650,000 ש"ח שניתנה ליועץ המשפטי. בספח ההמחאה צוין: "דמי טיפול ועמלה בקשר עם תרומת 'הקרן'". לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמדובר היה בתשלום עמלה בסכום ניכר ליועץ המשפטי של המוסד, היה על יו"ר הוועד דאז שלא להסתפק בבדיקות ובבירורים שערך, אלא ליזום דיון בנושא בוועד המנהל לפני ביצוע התשלום. משרד מבקר המדינה מעיר כי כאמור הסבריהם של הנשיא ושל שנקר אינם נתמכים בכתב. יתרה מזו, יו"ר הוועד המנהל דאז, שלטענתם תשלום העמלה נקבע בשיתוף עמו, הודיע כאמור למשרד מבקר המדינה כי נודע לו לראשונה על ההתחייבות לשלם את העמלה ליועץ המשפטי רק כאשר נדרש לחתום על ההמחאה. הביקורת העלתה כי נשיא שנקר לא עדכן בכתובים את הוועד המנהל ואת חבר הנאמנים של שנקר בדבר פניות מל"ג לנשיאי המכללות ובכללם אליו בכל הנוגע למשך כהונתם ובדבר התארגנותם נגד הוראת מל"ג. כמו כן לא דיווח הנשיא על הפניות האמורות למבקר הפנים, שבדק באותה תקופה את נושא משך כהונתו ואת קיום הנחיות מל"ג בנושא. . משרד מבקר המדינה מעיר כי אי-העברת מידע מהותי שלנשיא יש בו עניין אישי - משך תקופת כהונתו - למוסדות המנהלים של שנקר ולמבקר הפנים, אינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין וגם לא עם חובות הנשיא כלפי המוסדות המנהלים של בית הספר. למידע זה הייתה משמעות מיוחדת נוכח העובדה שבתקופה שבה התקבלו פניות מל"ג דנו כאמור מוסדות שנקר בהארכת כהונת הנשיא. משרד מבקר המדינה מעיר לנשיא כי היה עליו, כעומד בראש המוסד, לנהוג בשקיפות כלפי מוסדות שנקר ולהביא לפניהם במועד את המידע שהיה בידיו. גם אם לדעתו המידע אינו מוחלט או אינו סופי או זמני וגם אם הוא עומד בניגוד להשקפותיו, אין הדבר יכול להיות שיקול לעצם הצורך להציג את המידע. על אחת כמה וכמה, יש לנהוג בשקיפות כאשר מדובר במידע שיש בו משום נגיעה אישית בנשיא עצמו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ראוי היה שהוועד המנהל של שנקר יעמוד על משמעות אי -העברת המידע על ידי הנשיא הן בהיבט הענייני - הודעות מל"ג והצורך ליישמן, והן בהיבט של תקינות סדרי המינהל - חובתו של הנשיא לנהוג בשקיפות. על הוועד המנהל של שנקר להסיק את המסקנות ולקיים בקרה ופיקוח הדוקים יותר על ניהול בית הספר ועל הנהלתו וכן על הטיפול בהנחיות מל"ג. לא נמצאו אסמכתאות המעידות כי חבר הוועד המנהל קיבל ממל"ג מענה על תלונתו, וכי מל"ג נקטה פעולות כלשהן בעקבותיה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי פניות עקרוניות ומהותיות שמל"ג מעבירה לנשיאי מכללות יועברו גם לוועד המנהל שלהן. בכך יובטח שמידע מהותי יהיה בידי המוסדות המנהלים של המכללות במועד הנכון. . עודף המידע שיש בה. לכן קיומה אינו מייתר את הצורך ברישום נאות של הפרוטוקול. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר ששנקר ממלא תפקיד ציבורי וחלק ניכר מתקציבו מקורו בתקציב המדינה, ראוי שיפעל לפי אמות מידה הנדרשות מגופים ציבוריים וינהג לפי כללי מינהל תקין גם לעניין ניהול פרוטוקולים. הצורך בשמירת סודיות אינו פוטר את שנקר מחובה זו; עליו להפעיל מנגנונים שימנעו פגיעה בסודיות של הפרוטוקולים, וזאת בלי לוותר על תיעוד ראוי של הדיונים. על מוסדות שנקר לנקוט בהקדם את כל הצעדים הדרושים על מנת להבטיח רישום נאות של פרוטוקולים של ישיבות חבר הנאמנים והוועד המנהל ושל ישיבות מהותיות אחרות המתקיימות בשנקר. כמו כן עליו לקבוע נוהל מתאים לשמירת הקלטות של דיוניו. הביקורת העלתה כי בשנקר אין נהלים בנושאי העסקת קרובי משפחה, התקשרויות עסקיות בין בעלי תפקידים, עובדים, ספקים ונותני שירותים ודיווח על זיקות אלה. בתקנון האקדמי צוין רק כי "במקרה שקיים קשר משפחתי בין דיקן לבין ראש מחלקה באותה פקולטה, יהא ראש מחלקה כפוף לנשיא". עוד העלתה הביקורת כי למל"ג ולוות "ת אין הנחיות המחייבות את המוסדות להשכלה גבוהה לדרוש מעובדיהם ומבעלי התפקידים בהם להצהיר על קשרי משפחה או קשרים אחרים, לרבות קשרים עסקיים בינם לבין עצמם ובינם לבין ספקים ונותני שירותים. לדעת משרד מבקר המדינה, הליך בחירת מנכ"ל לשנקר הוא הליך רגיש ומשמעותי; על כך עמד גם בית הספר בעצמו. דווקא משום כך, היה על שנקר לתעד כראוי את ההליך, לרבות רישום של החלטות מהותיות של הוועדה, עיקרי דברים, עמדות החברים שקיבלו את ההחלטות והמידע הנוגע למועמדים. תיעוד שכזה יש בידו להבטיח את שקיפות ההליך והגינותו והוא גם יכול לאפשר ניתוח של ההחלטות שהתקבלו, אם הדבר יידרש. רגישות ההליך אינה עילה להימנעות מתיעודו, ובידי שנקר מצויים אמצעים ודרכים להגן על סודיותו.	מהאסמכתאות בשנקר עולה כי בעת שביצע הקבלן את עבודתו בשנקר, התקשר הנשיא ישירות עם קבלן משנה שהיה אחראי מטעמו של הקבלן לביצוע העבודות בשנקר (להלן - קבלן המשנה), לצורך ביצוע עבודות שיפוץ פרטיות.	537
משרד החינוך . ניצול משאבי ההדרכה במערכת החינוך מהאמור עולה כי נש"ם הייתה ערה לחשש שימי ההדרכה יכולים לשמש "דלת מסתובבת" להגדלת כוח האדם במשרד, אבל לא עמדה איתן מול המשרד כדי לקבל את כל הנתונים שיכולים היו לחשוף את היקף הבעייה. בכך נש"ם לא מילאה את תפקידה. .לדעת משרד מבקר המדינה על נש"ם להקפיד לקבל ממשרד החינוך את כל הנתונים על העסקתם של עובדי הוראה כמדריכים ועל התפקיד ים שהם ממלאים בפועל. עליה גם לוודא שמסגרת שיא כוח האדם של המשרד תשקף באופן מלא גם את הנתונים של המדריכים הפועלים בשירות המשרד. .לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר משרד החינוך בוחן בקשה לאשר העסקת מדריכים באופן חריג, לרבות העסקה במשך שבע שנים רצופות או יותר, צריך שיובאו בפני ועדת החריגים הארצית נתונים מלאים על כל אחד מהם, לרבות הכשרתו ועמידתו בתנאי הסף, וכן נימוקים רלוונטיים לבקשה כדי לבחון את מידת נחיצותו ואם יש הצדקה לאשר העסקה באופן חריג. הכול ייעשה מבעוד מועד כדי לאפשר לגורמים המחליטים לבדוק כל מקרה לגופו ולקבל החלטות מושכלות. 1. הביקורת העלתה כ י המשרד לא הגדיר בתכנית עבודה יעדים אופרטיביים, כמותיים ומדידים לצורך השגת מטרות ההדרכה בתחומים השונים. באין הגדרת יעדים כאלה, חסר המשרד כלי ניהולי חיוני שיסייע בידו להחליט אם קיימת הצדקה להמשיך ולהשקיע בתשומות הכרוכות בתחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש בתשומות ההדרכה, כבכל תשומות ציבוריות אחרות, דורש הגדרת מטרתן, יעדיהן ודרכים למדוד את מידת העמידה בהם. הכול כדי שיהיה אפשר לדעת אם השימוש שנעשה באותן תשומות יעיל או שמא יש לאתר שימושים חלופיים. בדיקת מסמכי לשכת ההדרכה הארצית בנוגע ל-84 המדריכים העלתה כי רק מדריך אחד הגיש דוח עבודה חצי שנתי ושני מדריכים הגישו דוחות עבודה שנתיים. כאשר המשרד אינו מרכז דוחות עבודה שנתיים של מדריכים הכוללים נתונים על תוצרי ההדרכה ועל הקשיים שנתקל בהם, כנדרש בחוזר .)(א נמצא שבלשכת ההדרכה הארצית היו דוחות חודשיים לשני המועדים רק ל -69 מ-84 ( המדריכים שנבדקו82% .) . ויפרסמם במשרד כדי לאפשר בקרה פרטנית על כל החלטת הקצאה שהתקבלה. כמו כן מן הראוי כי תבחינים אלה ייבחנו מדי פעם בפעם כנדרש בחוזר המנכ"ל. משרד מבקר המדינה ניתח את מצבת המדריכים של המשרד לשנת הלימודים התשס"ט ואת המקור התקציבי לרכישתו של כל יום הדרכה. נמצא כי באותה שנה הקצה המשרד 318 ימי הדרכה מבסיס התקציב ל- 31 יחידות מטה. נוסף על כך הוא אישר להן לרכוש 1,685 ,ימי הדרכה 90% .מהם נרכשו בחריגה28 מתוך31 יחידות המטה רכשו מספר ימי הדרכה גבוה מהמותר לפי הכלל המופיע בחוזר המנכ"ל. ל-16 מהן כלל לא הקצה המשרד ימי הדרכה מבסיס התקציב, אבל אפשר להן לרכוש ימי הדרכה. ל -4 יחידות- אגף שח"ר, שפ"י, אגף א אר גון לימודים ומינהל חברה ונוער - הוא אפשר לרכוש 846 ימי הדרכה, מספר הגדול פי 13 .ממספר ימי ההדרכה שהוקצו להם מבסיס התקציב כאמור, הבדיקה העלתה שיחידות המטה לא נדרשו להגיש תכניות עבודה שנתיות בכתב והאישור לרכישת ימי הדרכה לא יכול היה להינתן על פי נתונים כתובים וברורים הנוגעים לצורכיהן. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתנהלות כזאת של אישור לרכישת ימי הדרכה עולה חשש שהם יינתנו ללא הקפדה על שוויוניות וחלוקה צודקת. אם המשרד סבור שלא ניתן לאשר רכישת ימי הדרכה על פי הכלל הקיים בחוזר המנכ"ל, עליו לקבוע כלל אחר, ידוע וברור, ולשנות את הכתוב בעניין זה בחוזר המנכ"ל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי תשובתו מדגישה ביתר שאת את הצורך להגדיר אמות מידה להקצאת ימי הדרכה ולקבוע תבחינים ברורים להקצאתם ליחידות השונות. על המשנה למנכ"ל היה להימנע מהקצאת ימי ההדרכה באופן שתואר. על הסמנכ"לית היה לדרוש מהנהלת המשרד להקצות את ימי ההדרכה לפי תכניות עבודה שנתיות שמגישות יחידות המטה ובהן הן מגדירות את צורכיהן. על הנהלת המשרד להגדיר אמות מידה להקצאת ימי הדרכה ולקבוע אילו גורמים רשאים להקצותם. עוד עליה לקבוע תבחינים ברורים להקצאתם של ימי ההדרכה ליחידות המטה ולמחוזות ולרכישתם. על הנהלת המשרד להפיץ את אמות המידה ואת התבחינים המאושרים למחוזות וליחידות המטה, כדי שאלה יוכלו לבחון ולעקוב אחר הקצאות ימי ההדרכה שאושרו להם.	1. המשרד לא הקים ועדת היגוי, כאמור, ואת אישור המטה להוצאת כתבי מינוי נותן המשנה למנכ"ל.	538
משרד החינוך . הוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך 2. משרד מבקר המדינה העלה כי המשר ד נוהג להפנות תלמידים ומורים לפעילויות חינוכיות במכונים בלי בקרה על הפעילויות שעליהן הוא ממליץ. המשרד העביר למעשה חלק ניכר מהעיסוק בנושא מבתי הספר למכונים והפך אותם ל"סוכנויות משנה" שלו להוראת השואה מבלי שבדק אם הם מוכשרים וראויים לכך. אין חולק שיש להם תפקיד חשוב בהקניית ערכים לבאים בשעריהם ובהעשרתם, אך אין הם אמורים להיות תחליף ללימודים בכיתה אלא תוספת להם. בנסיבות אלה יגלגלו מורים שלא הוכשרו ללמד את נושא השואה את האחריות להוראתה לפתחי המכונים. במגזר הערבי בחלק מהשנים אפילו לא נכלל הנושא בבחינות. העובדה שתחום לימוד מסוים אינו מופיע בבחינת הבגרות משפיע על מידת ההשקעה של המורים ושל התלמידים כאחד באותו תחום לימוד. לכן אפשר להסיק שהנהלת המשרד מייחסת להוראת השואה במגזר הערבי חשיבות פחותה מהחשיבות שהיא מייחסת להוראת הנושא במגזר הממלכתי ובמגזר הממ"ד. על המשרד מוטלת החובה להביא לכך שנושא השואה ישתקף באופן קבוע בבחינות הבגרות. התעלמות מהוראת השואה במגזר הערבי מונעת למידה של הנושא, הכרת האחר ושיח ערכי בדיאלוג שבין האוכלוסייה הערבית החיה בישראל לבין האוכלוסייה היהודית. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל חברה ונוער לבחון אם ניתן להרחיב את פעילותו לכל המגזרים. משרד מבקר המדינה העלה שהמשרד לא בדק את תכניות הלימוד של "יד ושם " ושל המכונים השונים. בין המשרד והמכונים לא מתקיימים שיח ומשוב בנוגע לחומרי הלימוד שמפיקים המכונים. אמנם, כפי שתואר לעיל, המשרד מנסה "לשווק" את חומרי הלמידה של המכונים, אולם ללא בקרה, תיאום והכוונה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבדוק את חומרי הלמידה שמפיקים המכונים ולסווגם, לבחון אילו מתאימים למורים ולתלמידים ולהפנותם לחומרים אלה. .בשנת 2006 הכין המפקח נתונים על פעילות המכונים - סמינרים, השתלמויות וימי עיון לתלמידים, למורים ולמדריכים - בשנה"ל התשס"ו ( 2005 -2006 ). תוצאות סיווג הפעילויות באותה שנה על פי סיכומי הדוחות שהגישו המכונים למינהל חברה ונוע ר, לעומת שעות התקן שקיבלו מן המשרד, מלמדות שלא תמיד נשמרים איזון והתאמה בין מספר שעות התקן שהקצה להם המשרד לבין מספר השעות שהם מקדישים לפעילות. לדוגמה, ב"בית לוחמי הגטאות" התקיימו בשנה"ל התשס"ו רק 11% משעות הפעילות של כל המכונים, אך המשרד הקציב לו 23% ממספר השעות שהקצה למכונים. ארבעה מכונים ("מורשת", "בית טרזין", "שם עולם" ו"אייבשיץ") אינם מקבלים כלל תמיכה אך שעות הפעילות שלהם היו כ-18% .משעות הפעילות של כל המכונים במצב הקיים חוזרי המנכ"ל אינם אפוא כלי מכוון ומסייע בהוראת השואה ובהנחלתה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול לקירוב מורים ותלמידים מהמגזר הערבי לערכות לימוד במכונים הנוגעים בדבר ולהגדיל את לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להחיל על מורים להיסטוריה בכל המגזרים חובת השתלמות בנושא. . .למרות זאת המשרד לא בדק אם ההנחיות שבחוזרי המנכ"ל מתבצעות לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להקפיד על ביצוע הנחייתו בעניין ביקור כל תלמיד ב"יד ושם ".	הבדיקה העלתה שהמשרד לא בדק אם בתי הספר מיישמים את ההנחיות הללו ולא וידא שציון המועדים ילווה בתכנית שתטמיע את חשיבותם ואת הקשרם ההיסטורי. על המשרד לפרסם הוראות קבע לגבי התנהלות מערכת החינוך ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בציון אירועים מיוחדים מתקופת השואה.	539
משרד החינוך . מינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך .העובדים החיצוניים, על הנהלת המשרד ונציבות שירות המדינה לבחון דרך יעילה לניהול פרויקטים של מחשוב במינהל, ובכלל זה את מתכונת ההעסקה של העובדים החיצוניים. יצוין כי טענתה של מנהלת המינהל אינה עומדת במבחן המציאות, בין היתר נוכח עלויות ההעסקה הגבוהות של העובדים החיצוניים, משך הזמן שבו הם מועסקים במינהל, והעובדה שהחובות המשפטיות הקשורות לתפקיד וחלות על עובדי מדינה אינן חלות עליהם. כמו כן הידע המקצועי האמור להיות מרוכז בידי המינהל מצוי בידי העובדים החיצוניים, דבר שלכאורה עשוי להפוך את המינהל ל"לקוח שבוי", ומחייב הסדרה דחופה של סוגיית חלוקת התפקידים בין עובדי מדינה ועובדים חיצוניים ותקנון ליבה ניהולית של עובדים ביחידות המחשוב במשרדי הממשלה. מן הראוי שמשרד האוצר ונציבות שירות המדינה יסיימו את עבודת המטה בנושא, וכי ייקבעו ויאוישו התקנים הנדרשים להסדרת הנושא. .לדעת משרד מבקר המדינה, הרשאות גישה חריגות אלה נוגדות את אחד העקרונות הבסיסיים של בקרה פנימית נאותה, שהוא הפרדת סמכויות. היעדר הפרדה כזאת פותח פתח לגישה לא מבוקרת לנתונים ואפשרות לבצע בהם שינויים שלא בדרך המקובלת לגבי יתר המשתמשים, ולכן אין לתת לאנשי פיתוח הרשאות גישה לסביבת הייצור. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מתן הרשאות למנהלי מערכות מידע לעבוד בסביבת הייצור חמור יותר, כי בהיעדר יומני פעילות לכל המערכות הקריטיות, שכאמור לעיל טרם מופו, לא ניתן לעקוב אחר הפעולות שמבצעים מנהלי המערכות. יצוין כי אף שההתקשרות עם הספקים והתשלום להם בוצעו על ידי חברה א', שעליה לא חל חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 , חוק זה חל על המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לנקוט משנה זהירות במקום שבו הסכם עלול לפתוח פתח לכך שרכישות בסכומים משמעותיים כל כך המתבצעות עבורו ייעשו שלא לפי חוק חובת המכרזים. לדעת משרד מבקר המדינה, המינהל אינו עושה די לצמצום מספר העובדים ברמות השכר האמורות לעיל, ומצב זה עדיין נמשך. מן הראוי הביקורת העלתה שיומני פעילות מופקים רק ממערכת הבגרויות, ולא מיתר היישומים, לרבות המנב"ס. משמעות הדבר שהמינהל לא עוקב באופן שוטף אחר פעולות חריגות ועל שימוש לרעה במערכת המחשוב. עוד העלתה הביקורת שאין נהלים בנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לקבוע נהלים לגבי משך שמירת היומנים, תדירות הבדיקות והדיווח על תוצאותיהן, והאחראים לנושא. על המשרד לאמץ נוהל בנושא זה, הכולל דיווח עדכני, ולהקפיד על בדיקת יומני הפעילות באורח קבוע ועל העברת דיווח על תוצאות הבדיקה לדרג מוסמך. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כ י נוכח הנתונים הרגישים שבמערכת המחשוב יש לבדוק בשיטתיות ובאופן מושכל את הגישה אליה, את שליפות המידע מתוכה, ואת השינויים הנעשים בנתונים. בקרה פנימית נאותה צריכה לכלול פיקוח על הפעולות וכן דיווח עדכני על אירועים חריגים. אימוץ כללי בקרה הוא התשתית הארגונית שא מורה לעסוק בגילוי מוקדם של כשלי אבטחה ולטפל בבעיות שהיא חושפת. הביקורת העלתה שטרם הושלם פיתוח התכנה שמודדת את תפוקות הספק לפי אמות המידה שנקבעו בהסכם, ולכן כבר יותר משנתיים וחצי משלם המשרד לספק בכל רבעון, באישור חשב המשרד, 90% מהחשבונית שהספק מגיש בהתאם להיקף החוזה השנתי. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה מצב זה, שבו מתקיים מכרז ונחתם עם ספק הסכם, שבו המינהל מתחייב לשלם לספק לפי תפוקות, כשאין בידו אפשרות למדוד אותן, וכתוצאה מכך התשלום נעשה לפי הערכה, אשר אין הסבר על מה היא מבוססת מכיוון שהמשא ומתן עם הספק לא תועד. לפי החלטת המנכ"לית דאז, הכינה ביוני 2005 מנהלת המינהל רשימה של פעולות המועמדות למיקור חוץ, ובהן "פיתוח המנב"ס החדש - יישום .Web שניתן להפעיל מרחוק". אולם עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2009 ., לא פותח יישום זה 2. :מערכת מנבסון מערכת מנבסון היא כלי פדגוגי לשימוש המורה המותקנת בחדר המור ים או במחשב האישי של המורה, ומיועדת לסייע למורה בניהול הערכותיו לתלמידים. המורה מקבל ממזכירות בית הספר "קובצי מורה" (המכילים את נתוני התלמידים), ובאמצעותם הוא יכול לנהל במחשב שבביתו את אירועי ההערכה והמשמעת שלהם. במערכת יש גם פונקציות של חישוב ציון ביניים וחישוב ציון סופי לשימוש המורה. ביוני 2009 השתמשו במערכת מנבסון רק כ-37% מבתי הספר, וכל היתר השתמשו בתכנות חלופיות שנחשבו בעיניהם ידידותיות יותר. הביקורת העלתה שהמינהל לא בחן את הגורמים להיקף הנמוך של השימוש במנבסון, וכי הוא לא ביצע סקר שביעות רצון של המשתמשים במערכת. . שהמינהל ינקוט צעדים ממשיים לתיקון המצב, שטומן בחובו הוצאות ניכרות לאוצר המדינה.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח עלויות השכר הגבוהות מאוד של כמחצית מהעובדים החיצוניים, ונוכח אי-ניצול יתרון הזמניות שבהעסקת	540
משרד החינוך . התקשרות עם קבלן ובאמצעותו עם אחד עשר קבלני משנה לדעת משרד מבקר המדינה, ההתקשרות אפשרה למשרד לא לקיים את חובת המכרז ואת הכללים המחייבים משרד ממשלתי בנושא בחירת נותני שירותים בכל הקשור בבחירת מבצעי המודולים. על משרד החינוך להקפיד שבחירת קבלנים תיעשה על פי הדין והכללים שנקבעו לכך. מהאמור לעיל עולה כי במרבית המקרים היו דוחות הביצוע של קבלני המשנה תמציתיים ביותר. הימצאותו של טופס ריק חתום בידי המשנה למנכ"ל במסמכי הקבלן משקפת ליקוי חמור בעבודת המשנה למנכ"ל, מה גם שאת הטופס הגיש הקבלן למשרד מבקר המדינה בצירוף חשבונות שהגיש לו קבלן המשנה, כאסמכתאות לביצוע תשלום. מן האמור לעיל עולה כי המשרד השתמש בקבלן כצינור להעברת כספי המשרד לקבלני המשנה, ותמורת שירות זה שילם לו המשרד בכמה .מקרים תשלום גבוה בעשרות אחוזים מהתשלומים שהיה על הקבלן להעביר לקבלני המשנה, על פי הוראות המשרד. "אופק חדש" היא רפורמה שנועדה לחולל שינויים מהותיים במערכת החינוך בישראל. כדי להטמיע את עקרונות הרפורמה במוסדות החינוך שכר המשרד שירותים מגוונים וחשובים מהקבלן . הביקורת העלתה ליקויים בבקרה של המשרד על פעילותו של הקבלן, והתעלמות של המשרד מהדרישות שהוא עצמו דרש מראש לשם הוכחת עבודתו של הקבלן ותוצאותיה. המשרד השתמש בקבלן כצינור להעברת כספים מהמשרד ל-11 קבלני משנה ולא מילא את החובה לקיים הליך תחרותי לבחירת נותני השי רותים וכך פגע בזכותם של מציעים בכוח להזדמנות שווה. בכמה מקרים שילם המשרד לקבלן תמורת שירות זה תשלומים גבוהים בעשרות אחוזים מהתשלומים שהיה על הקבלן להעביר לקבלני המשנה. המשנה למנכ"ל המשרד אחראי להתקשרות של המשרד עם הקבלן, לבקרה על השירותים שהמשרד קיבל מהקבל ן ולאישור הנדרש לשם תשלום לקבלן תמורת עבודתו. לשכת המשנה למנכ"ל קבעה גם את תנאי ההתקשרות של הקבלן עם קבלני המשנה. משרד מבקר המדינה רואה את הממצאים האמורים בחומרה, ועל משרד החינוך להסיק את המסקנות הנדרשות מהם לגבי ההתקשרות נשוא ביקורת זו ובנוגע להתקשרויות בעתיד. המשרד חתם על חוזה עם הקבלן כדי לקבל ממנו מגוון שירותים חשובים להטמעת עקרונות הרפורמה בבתי הספר, ובהם שירותים פדגוגיים, ליווי של בתי הספר - גם בנוגע להסכם השכר הכרוך ברפורמה - וסיוע למנהלי בתי הספר. כדי להבטיח שהפעולות האלה אכן יבוצעו וכדי להוכיח זאת דרש המשרד מהקבלן בחוזה לדווח לו דיווחים שונים, חלקם בכל שבוע וחלקם בכל חודש, גם באמצעות אתר אינטרנט. המשנה למנכ"ל אישר בחתימתו את החשבוניות שהעביר אליו הקבלן, אף על פי שהמשרד לא קיבל דיווחים מלאים ולא עמד על כך שהקבלן ימלא אחר כל התחייבויותיו על פי החוזה. מאחר שחתימת המשנה למנכ"ל הייתה בבחינת אישור שהפעולות אכן בוצעו, שילם המשרד לקבלן כשמונה מיליון ש"ח (כולל מע"ם) במשך כ-16 חודשים ממועד החתימה על החוזה, לעתים על סמך רשימות מרשימות שונות של בתי ספר שאי- אפשר לקשרן לרכיבי החשבוניות שהגיש הקבלן ולעתים בהיעדר אסמכתאות מלאות. ראוי היה שהמשרד לא ישלם לקבלן בעד עבודתו עד שיתקבלו הדיווחים הנדרשים. על פי החוזה של המשרד עם הקבלן, נדרש הקבלן לדווח למשרד דיווחים רבים, אך משנחתם החוזה ויתר המשרד על זכותו לקבל חלק מן הדיווחים. לדעת משרד מבקר המדינה, אישור החשבוניות בידי המשנה למנכ"ל ותשלום כספים בלי הדיווחים הנדרשים אינם עולים בקנה אחד עם הצורך לשמור על כספי ציבור. אף על פי שהחשבוניות האמורות לא לוו בכל האסמכתאות המעידות על עבודתו של הקבלן, אישר אותן המשנה למנכ"ל. אישור זה שימש לחשב המשרד אסמכתה שהקבלן סיפק את השירותים שהתחייב לספק על פי המכרז והחוזה. עד אוגוסט 2009 שילם המשרד לקבלן כשמונה מיליון ש"ח בלי שהיו בידיו כל הדיווחים הנדרשים. 2. משרד מבקר המדינה בדק את הדיווחים שקיבל המשרד מהקבלן מתחילת ההתקשרות במאי 2008 עד אוגוסט 2009 . התברר שהמשרד לא עמד על כך שהקבלן יקים אתר אינטרנט ובו מערכת דיווח, כנדרש במכרז. המשרד גם לא עמד על כך שהקבלן יגיש דוח ריכוז פעילות חודשי ודוחות מפורטים - כמותיים וכספיים - על גבי מדיה מגנטית, כפי שנקבע בחוזה. .3. עוד התברר שבשנת הלימודים התשס"ח ריכזה לשכת המשנה למנכ"ל את הדיווחים מהקבלן על עבודתו עם בתי ספר לקראת שנת הלימודים התשס"ט; דיווחים אלה לא היו אלא רשימות של בתי ספר, וליד שמו של כל אחד צוין אם שולב ברפורמה. הדיווחים לא כללו פרטים על מהות העבודה שבוצעה בהם. למשרד מבקר המדינה לא הוברר הקשר בין רשימות 560 בתי הספר ובין השירותים שצוינו בחשבוני ת, שכן החשבונית כללה סכום לתשלום בגין 450 בתי ספר ששולבו ברפורמה ו-88 בתי ספר שקיבלו ליווי, ובסך הכול538 .בתי ספר	נמצא שהמשרד הוא שקבע מי יהיו קבלני המשנה שהקבלן יעסיק, כמה שעות יעבדו, ולפי אילו תעריפים ישלם להם הקבלן. הקבלן הוא זה שהתקשר עם קבלני המשנה, קיבל מהמשרד תשלום עבור עבודתם ושילם להם תמורתה.	541
משרד החינוך . פרס ישראל - משרד החינוך משרד מבקר המדינה מעיר שפעילות ועדת היועצים בשתי ישיבותיה שפורטו לעיל אינה מתיישבת עם האמור בתקנות חובת המכרזים שהורו על פרסום אמות מידה ומשקלן ובחירת המציע לפיהן. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר סגירת רשימות המועמדים לכל תחום פרס ואחרי בחירת השופטים לוועדות, על המשרד לוודא שלשופטים אין זיקה למועמדים לפרס, כדי שלא יימצאו במצב של חשש לניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא נמצא שנעשה מאמץ להרחיב את מעגל היועצים שאליהם פנה המשרד, כאמור בתקנות חובת המכרזים, והיה מקום לנסות לשתף אחרים במקום לפנות מידי שנה ליועץ מסוים. משרד מבקר המדינה מעיר, שפרופ' גולדברגר עבד אפוא בחודשים נובמבר 2008- ינואר 2009 בלי שהעסקתו אושרה והוסדרה בוועדת היועצים וללא חוזה העסקה. משרד מבקר המדינה מעיר שהעסקת עו"ד לנגנטל בלי שהמשרד חתם עמו על הסכם הכולל התחייבות לשמירת סודיות נעשתה בניגוד לאמור בחוזר החשב הכללי מ- 1988 , המחייב חתימה על הסכם העסקה הכולל סעיף מפורש בדבר חובת שמירת הסודיות. הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בנושא רגיש כמו קביעת הזוכים בפרס ישראל; על המשרד גם להקפיד לשלם ליועץ שסיפק לו שירותים את שכרו; על המשרד לגבש נוהל חפיפה מסודר ולהקפיד על ביצועו במקרה של חילופי יועצים. הדבר נחוץ במיוחד אם היועץ הפורש היה מוקד ידע משרדי. מן האמור לעיל עולה שהמשרד העסיק את פרופ' גולדברגר במשך שנים רבות ואפשר לו שליטה כמעט בלעדית בבחירת חברי ועדות השופטים בלי שהמשרד קבע אמות מידה כלשהן לבחירה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להרכיב את הוועדות על סמך שיקולים מקצועיים באופן מובנה ואחיד. יש לקבוע בתקנון כללים ברורים עם אמות המידה לבחירת השופטים, יש לתעד את הליך הבחירה ולדרוש מהשופטים גילוי זיקה למועמדים, אם יש להם, בתחום שבו הם ישפטו. משרד מבקר המדינה מעיר כי ועדת הרכישות אישרה את ההתקשרות בהסתמכה על בקשת המנכ"לית בלבד ולא נהגה כפי שהיה עליה לנהוג לפי תקנות חובת המכרזים: היא לא פנתה לקבלת הצעות נוספות, לא צוינו אמות המידה שלפיהן נבחר פרופ' גולדברגר, ולחילופין לא סווגה ההתקשרות כהתקשרות עם ספק יחיד. משרד מבקר המדינה מעיר כי הליך כזה של הוספת מועמד על ידי אחד השופטים, ללא ידיעת השופטים האחרים, יכול לכאורה להביא לידי חשש לפגיעה באובייקטיביות של השופטים. על המשרד לדאוג להפרדה מוחלטת בין הגשת המועמדויות לפרס לבין הליך השפיטה. .לדעת משרד מבקר המדינה, סדרי המנהל התקין מחייבים שגם בנושא רגיש כמו בדיון על מועמדים לפרס, ראוי שינוהל פרוטוקול תמציתי המשקף את עיקרי העמדות שהוצגו בדיון. כמו כן, ראוי שהפרוטוקול יסווג "סודי" ולא יהיה חשוף לכל גורם שאינו נוגע לבחירה עצמה. הדבר יאפשר קיום בקרה על התהליך אם יתעורר צורך בכך. כדאי ששר החינוך ייתן את דעתו על כך במועד שלא ירחק מדי. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב ייחודיותו של הפרס על מפעל חיים וכדי לצמצם את אפשרות ההשגה על הבחירה ראוי לבחון את דרך בחירתם של הזוכים בפרס זה ולקבוע אמות מידה ליצירת בסיס שווה בין המועמדים ככל הניתן.	. חיים, ככל שהדבר אפשרי, כדי שבחירת הזוכים תהיה הוגנת, שוויונית וחפה מכל עניין אישי ותעורר כבוד כלפי הזוכים. ראוי שהמשרד ימנה ועדה מקצועית אשר תהיה אחראית לקביעת התקנון והשינויים בו ותבחן מעת לעת את התאמתו לשינוים המתחוללים בחברה הישראלית אשר דורשים את עדכונו. לפרס יש מעמד ממלכתי, ובשל כך יש לרענן מדי פעם את התחומים שבהם הוא מוענק כך שמעגל מקבלי הפרס יגדל, ותתאפשר הענקתו גם לבאים מקבוצות אוכלוסייה נוספות מבלי לפגוע במצוינות הנדרשת ממקבליו. לדעת משרד מבקר המדינה, הגם שתרומתו של פרופ' גולדברגר לניהול הליכי הפרס ה יא רבה, כדי להבטיח שהליך בחירת הזוכים בפרס יהיה מיטבי ומאוזן ראוי שהאחריות להקמת ועדות השופטים לא תהיה בידי אדם אחד - מהימן ככל שיהיה. יש לשקול הקמה של ועדה מייעצת בראשות אישיות ציבורית דוגמת שופט בדימוס של בית המשפט העליון או אישיות ממלכתית רמת מעלה אחרת, אשר תהיה אחראית להליך בחירת השופטים. פרס ישראל הוא פרס ממלכתי, ויש מקום שהממשלה תבחן אפשרות להעברת האחריות להענקתו לגורם ממלכתי דוגמת נשיא המדינה שישמור על הצביון הממלכתי -יוקרתי שלו ואף יעצימו. אנו כותבים זאת בשולי דוח זה ומשאירים את העניין, כאמור, ב"צריך עיון".	542
משרד החינוך . ניצול שעות לימוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בקרת התקן היא כלי ניהולי חיוני ביותר, יחיד מסוגו, שעומד לרשות הנהלת המשרד בבואה לבחון את השימוש שנעשה בחלק נכבד מתקציבו של המשרד. מממצאי הביקורת של משרד מבקר המדינה עולה כי לעתים הסתפקה הנהלת המשרד בביצוע הבקרה ובמימונה, ולא השתמשה בחלק ניכר מממצאיה. אף שנ מצאו חריגות רבות, לא קיבלה הנהלת המשרד החלטות בחלק מהנושאים שבדק האגף במסגרת הבקרה שקיים. בכך יש פגם מהותי בניהול שעות הלימוד, שהן מהתשומות העיקריות של המשרד ומצויות בליבת העשייה שלו. לדעת משרד מבקר המדינה, נדרש טיפול מקיף ומעמיק בחריגות שנמצאו בבקרת התקן, לרבות איתור נקודות תורפה במשרד והבהרת מדיניותו והנחיותיו, במקום שהבהרה זו נדרשת. לדעת משרד מבקר המדינה, על הסמנכ"לית לעשות שימוש ראוי ומושכל בממצאי בקרת התקן, ובין השאר לאתר את המקרים שבהם יש לחדד את הוראות המשרד ובמידת הצורך להביאם לפני מנכ"ל המשרד. מהאמור לעיל עולה כי המשרד קבע שבתי ספר מחויבים לתת שעות תגבור לתלמידים שזקוקים להן, אולם לא גיבה את קביעתו בהנחיות מפורטות. כן הועלה כי בהיעדר הנחיות מפורטות בתי ספר, לעתים באישור המחוזות, ראו עצמם חופשיים להחליט על שימוש בשעות התגבור למטרות אחרות כמו פתיחת כיתות לא תקניות והוראת מקצועות שונים. כלומר, הם לא קיימו כללים הנוגעים לנדבך מרכזי במדיניות המשרד - צמצום פערים ותגבור תלמידים חלשים. במקרים שהובאו לעיל ניתנו חלק מן השעות שהוקצו לתגבור לכלל התלמידים, ולאו דווקא לזקוקים לתגבור. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך להנחות את מוסדות החינוך כיצד לנצל את שעות התגבור ולוודא כי שעות התגבור שהוקצו ינוצלו למטרה שנקבעה להן בחוזר התקן. הדבר חיוני במיוחד לגבי בתי ספר שאינם נכללים ב"אופק חדש". מנגד, על פי ממצאי בקרת התקן, ב -36% מחטיבות הביניים שנבדקו בשנת הלימודים התשס"ח וניתן בהן סל טיפוח, לא נמצאה תכנית טיפוח מאושרת; במחוז תל אביב - 50% ובמחוז מרכז - 44% . זאת מכמה סיבות אפשריות, למשל שהתכנית שהייתה בהן לא אושרה בידי הגורמים המוסמכים לכך. כפי שצוין בסיכום בקרת התקן לאותה שנה, מנהל בית .הספר יכול אפוא להפעיל סל טיפוח לשם השגת יעדים שונים שלא אושרו בידי המשרד, ובה בעת, התלמידים שזכאים ליהנות ממשאבי הסל לא יזכו לקבלם. מדברים שמסרו בספטמבר 2009 למשרד מבקר המדינה מנהל האגף לשירותי חינוך ורווחה במינהל הפדגוגי (אגף שח"ר) והאחראי לחטיבות הביניים באותו אגף, עולה שהם לא קיבלו מידע על ממצאי בקרת התקן לשנות הלימודים התשס"ז -התשס"ט, ולכן לא עמדו לפניהם הנתונים על תכניות הטיפוח שלא אושרו בידי אגפם. מהאמור לעיל עולה כי המשרד קבע כללים להקצאת שעות תפקיד בבתי הספר, אולם ממצאי הבקרה העידו במשך חמש שנים על חריגות רבות מהם. כשליש מבתי הספר היסודיים ויותר ממחצית חטיבות הביניים שנבדקו בשנת הלימודים התשס"ח חרגו מהכללים והמירו שעות הוראה בשעות תפקיד. ממצאים אלה מעידים כי המשרד לא הצליח לאכוף את הכללים שקבע, אשר נועדו להפריד בין שעות ההוראה לתלמידים לבין השעות שבהם מילאו מורים תפקידים אחרים בבתי הספר, ושעות הוראה שימשו גם שלא על פי ייעודן. המרת שעות הוראה בשעות תפקיד משמעה פחות שעות הוראה לתלמידים, דבר אשר עלול אף לפגוע בהישגים הלימודיים. יוצא אפוא שעובדים בכירים במשרד, לרבות המנכ"ל לשעבר, היו ערים לצורך לחסום באמצעי טכנולוגי את האפשרות לשבץ מורה בשע ות שחורגות מתקן השעות, אולם הדבר לא נעשה. מערכת המחשב של המשרד חוסמת כמה אפשרויות, למשל תשלום שכר למורה ששיבוצו לא אושר כנדרש, אולם היא אינה חוסמת את האפשרות לשבץ מורים בשעות שחורגות מתקן השעות של בית הספר. חסימה טכנולוגית כאמור עשויה הייתה למנוע שיבוץ מורים בהיעדר מקור תקציבי למימון שכרם. . מהאמור לעיל עולה שלמשרד אין מדיניות ברורה באשר לפתיחת כיתות לא תקניות, וכשליש מבתי הספר היסודיים שנבדקו בבקרה בשנת הלימודים התשס"ח פתחו כיתות לא תקניות. לדעת משרד מבקר המדינה, על ה נהלת המשרד לגבש מדיניות בדבר פתיחת כיתות לא תקניות, להביאה לידיעת המחוזות ולפקח על יישומה. 1. נמצא כי קיימת אי-בהירות באשר למהותן של שעות התגבור ולדרכים לניצולן. להלן הפרטים: לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת המשרד בראשות המנכ"ל להכין רשימה של בעלי תפקידים שממצאי בקרת התקן יופצו להם בכל שנה ולהקפיד על הפצתם מוקדם ככל הניתן. על הנהלות המחוזות להפיץ את ממצאי הבקרה בין המפקחים ומנהלי היחידות שבהם, לקיים דיונים בעניינם ולקבל החלטות בהתאם.	. מהאמור לעיל עולה כי חסרה קביעה ברורה וחדה של המשרד לגבי התופעה הרווחת של פתיחת כיתות לא תקניות. במצב זה מאמצים גורמים מקצועיים במשרד עמדות שונות ומנוגדות בעניין. כך למשל, העוסקים בבקרת התקן סבורים כי הדבר אסור; מנהלת מחוז תל אביב לשעבר, המשנה למנכ"ל ומפקח במחוז ירושלים, כל אחד וטעמיו עמו, סבורים שהמנהל רשאי לעשות זאת בתנאים מסוימים. כאשר מדיניות המשרד עמומה, יש סבירות רבה יותר שייפתחו כיתות לא תקניות ללא תגובה של המשרד.	543
המוסד לביטוח לאומי . היבטים בעבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויות נכים .עוד קבע בג"ץ, בהערת אגב, כי ההסדר הנוהג לפי הדין הקיים צופן בחובו קשיים, וכי בנסיבות מסוימות הוא אף מעורר חשש לעיוותים אפשריים. שורש הקשיים והחששות טמון בעירובן הבלתי רצוי של רשויות מינהליות בקביעת הרכביהן וסדרי עבודתן של ועדות רפואיות. עוד נקבע כי הפעלתן התקינה של הוועדות הרפואיות "מותנית בתחולתם של עקרונות יסודיים - כקיום אי-תלותם של חבריה, דרכ י מינוים, קביעת סדרי פעולתם וכן מניעתם ממצבים של ניגוד עניינים..."57 .בג"ץ קבע כי אף על פי שהצורך בעיצובו של הסדר חקיקתי חדש ומתוקן דרוש ואף חיוני, אין הוא מוצא אחיזה מספקת לקביעה שמתכונת הפעולה הקיימת של הוועדות הרפואיות מעמידה את כלל חבריהן בחזקת פסולים מחמת ניגוד עניינים58. מהאמור לעיל עולה כי המוסד פעל בעצמו להפסקת כהונתם של הרופאים הפוסקים; בכך נפגעת השמי רה על אי-תלות הוועדות שבהן חברים רופאים פוסקים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ששר הרווחה או מי מטעמו יקבעו כללים ומנגנונים למינוי הרופאים הפוסקים ולהפסקת עבודתם, להכשרתם והדרכתם, ולבקרה על עבודתם, על מנת להבטיח את תקינות עבודתם ואי-תלות ם של הרופאים הפוסק ים ולשמור על ההפרדה בין עבודתם בוועדות למוסד. נמצא כי ע ד מועד סיום הביקורת , ספטמבר 2009 , לא המליץ מנכ"ל המוסד לשר הרווחה על נהלים להפסקת עבודתם של רופאים פוסקים שהגיעו לגיל 80 , ולא נערכה עבודת מטה לבדיקת תפקוד הרופאים שטרם הגיעו לגיל 80. .1. מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי משרד הרווחה לא קבע כללים המסדירים את התנאים או את אמות המידה להפסקת כהונתם של הרופאים הפוסקים. גם עלה כי הפסקת כהונתם של רופאים פוסקים נעשית לעתים קרובות ביוזמת המוסד ועל פי שיקוליו . כך, במהלך שנת 2007 ,הפסיק המוסד ביוזמתו ועל דעת עצמו, את עבודתם של רופאים פוסקים שעברו את גיל ה-80 ; בשנים 2007 -2009 צמצם המוסד את מספר הרופאיםהפוסקים בני 80 ומעלה מ-37 ל-3 . נוכח האמור לעיל, מן הראוי שהמוסד יקיים תכניות הדרכה סדורות לרופאים המוסמכים, ובמסגרתן יעדכן אותם בנושאים הנוגעים לעבודתם כחברי ועדה רפואית. נמצא כי בכ-47% מכללתיקי מדגם א', הוועדה הרפואית לא מילאה סעיף זה. אי-מילוי סעיף ניגוד העניינים עלול למנוע גילוי מצבים ש ל היכרות מוקדמת בין הרופאים המטפלים בתביעה ובין התובע, ולגרום למראית עין של יחס מוטה כלפי התובע. בבדיקה נמצא כי ב כ-56% מכלל41 תיקי התביעה שבמדגם ב' שינו הוועדות הרפואיות לעררים את ההחלטות שהתקבלו בערכאה הראשונה. בכ-96% מהם השינוי היה לטובת התובע: ב כ-32% מהם השינוי היה משמעותי; ב כ-27% מהםהשינוי הביא להעלאת דרגת אי -הכושר להשתכר ולהגדלת קצבת הנכות לתובע . ובכ -41% הנותרים השינוי לא השפיע על דרגת אי-הכושר להשתכר . .על אף שלא ניתן לייחס לתוצאות מדגם ב' משמעות סטטיסטית, משרד מבקר המדינה מציין כי ניתוח התיקים שהועמד ו לרשותו מצביע על כך שהוועדות הרפואיות לעררים משנות שיעור ניכר של החלטות הערכאה הראשונה. הדבר עולה גם מהבקרה שעשתה הלשכה הרפואית של המוסד. נוכח ממצאים אלה, על המוסד לבחון מהן הסיבות לקבלת העררים על החלטות הועדות הרפואיות בערכאה ראשונה. (ב) משרד מבקר המדינה בדק במדגם ב' את הנסיבות ששונו בהן החלטות ה ערכאה הראשונה . נמצא שכ -83% (19 עררים) מהערערים התקבלו רק על סמך נתונים שכבר עמדו לרשות הערכאה הראשונה, מתוכם 5 עררים התקבלו תוך שימוש שונה מזה שעשתה הערכאה הראשונה בליקויים מותאמים או חריגים ; כ -17% (4 עררים) מהעררים התקבלו בשל טענות חדשות שהעלה התובע. כפי שעולה מהניתוח דלעיל, שיעור העררים על החלטות הערכאה הראשונה שהיה בהם שינוי משמעותי הוא ניכר; עוד עולה שמרביתם מתקבלים רק על סמך נתונים שכבר עמדו לרשות הערכאה הראשונה, ורק מיעוטם בשל טענות חדשות שהעלה התובע . על המוסד לבחון מהן הסיבות לשינויים בהחלטות שמתקבלות בערכאה ראשונה של הוועדות הרפואיות. המינהל ה של המוסד 53 עסקה בחלק מהנושאים שבדוח, אולם לא נערך דיון מקיף וממצה בדוח עצמו, בממצאיו ובמסקנותיו, ולא התקבלו במינהלה החלטות לגביהם. בבדיקה עלה כי בוועדות הרפואיות המתקיימות במוסד נוכח מזכיר ישיבה במהלך האבחון הרפואי, וזאת שלא בהתאם לפסיקה האמורה. מבדיקת תיקי מדגם א' עלה כי בכל תיקי התביעה שבהם נכח מזכיר ישיבה לא נרשמו בפרוטוקולים הנימוקים לנוכחותו.	.מתיקי תביעה נוספים לא ניתן היה להבין את נימוקיו של הרופא המסכם בשל שימוש בלשון הרפואה שאינה ברורה לכול.	544
משרד החוץ . התקשרות עם חברה לניהול ביטוח הבריאות של העובדים בנציגויות בארצות הברית בשלמו את סכומי ההוצאות החריגות על שירותים רפואיים שאינם כלולים בהסדר עם החברה הגדיל המשרד את הוצאותיו ולא נהנה מההנחות שהיו ניתנות לו אילו השירותים סופקו בידי הספקים שבהסדר. נוסף על כך, עובדיו עלולים לפרש את תשלום ההוצאו ת החריגות כעידוד לפנות לקבל שירותים מחוץ להסדר. לדעת משרד מבקר המדינה, המשרד אמנם בחן את שאלת ניגוד העניינים של יועץ הביטוח, אולם היה עליו לבדוק שאלה זו לפני מינויו ולא תשעה חודשים אחריו. . להעסקת יועצים נוספים, בניגוד להוראות תכ"ם, מנעה הליך תחרותי וגם אפשרות לבחור את היועץ המתאים ביותר. מבדיקת ריכוז הדוחות שהעבירה החברה הישראלית למטה המשרד ולקונסוליה בשנים 2007 ו- 2008 עולה כי שיעור ההנחות הממוצע שעליו דיווחה היה גבוה מ - 50% . כלומר על המש רד יהיה לשלם לה מענק הצטיינות בגין שנים אלה. עוד נמצא כי עד מועד סיום הביקורת שום גורם בקונסוליה או במשרד לא בדק ולא אימת את שיעור ההנחות שעליו דיווחה החברה כדי לקבוע אם יש לדרוש ממנה החזר מדמי הניהול או אם יהיה על המשרד לשלם לה מענק הצטיינות ולכן לתקצב אותו. .להחזר דמי הניהול ולתשלומם, כמפורט: חישוב מענק ההצטיינות יהיה בתום כל שנה בלי שנקבע מועד התשלום, ואילו חישוב דמי הניהול לקונסוליה והתשלום יהיו בתום "התקופה המלאה" של החוזים. החזר דמי הניהול הוגבל עד למחצית הסכום ששולם "בגין התקופה הראשונה" המוגדרת בשני החוזי ם כשנים עשר חודשים רצופים ממועד תחילת החוזה. הבדיקה העלתה שהקונסוליה ומטה המשרד לא בדקו ולא אימתו באופן שיטתי את המידע שבדוחות שהעבירה אליהם החברה הישראלית על דרישות השליחים, העמ"י והעמ"ז לקבל שירותים רפואיים ועל התשלומים עבור שירותים אלה. המשרד גם לא בדק ברשומות החברה את העברת התשלומים לספקים. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר בקרה ופיקוח על ההוצאות בגין השירותים והתביעות הרפואיות שעליהם דיווחה החברה הפך שניים מהיתרונות העיקריים שלה - מתן שירותי ניהול בעברית והי כולת לקיים עליה בקרה ביתר קלות משום שהיא פועלת בארץ - לחסרי משמעות. .לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שההתקשרות נועדה לספק שירותים רפואיים לעובדי המשרד בעשר הנציגויות שברחבי ארה"ב ולא רק לעובדי הקונסוליה, תקנה זו אינה מתאימה למתן הפטור האמור. לדעת משרד מבקר המדינה, נוסח תקנה14 מלמד כי היא נועדה לשימוש עצמי בנציגות או בסניף ולהתקשרות בעלת אופי מקומי. לגבי החוזים לניהול הסדרי הביטוח - מהות העניין, מורכבותו, היקף ההתקשרות ותחולתו מבחינת מספר הנציגויות ומספר המב וטחים הופכים את השימוש בתקנה זו לבלתי סביר. מן הראוי שהשימוש בתקנה זו יוגבל רק למקרים שבהם אין הצדקה להליך תחרותי של ממש ואין בו תועלת. מהמתואר לעיל עולה שהמשרד החל בהליך של מכרז סגור, אולם ועדת המכרזים לא בדקה את הצעותיהן של החברות למתן השירותים הרפואיים לעמ"י ולעמ"ז ולא אישרה את בחירת החברה הישראלית, כפי שנעשה בהסכם השליחים וכמתבקש מחוק חובת המכרזים והתקנות על פיו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להקפיד שכל התקשרות עם גוף חיצוני תידון בוועדת המכרזים, ובהתאם לנסיבות יינתן פטור ממכרז על פי כל דין. יתר על כן, התנהלות המשרד בהליכי ההתקשרות עם החברה הישראלית בחוזה השליחים ובחוזה עמ"י ועמ"ז מעלה חשש להעדפה מגמתית של החברה, בניגוד לדינים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החוץ היה לעגן בכתובים את ההליך שהתקיים בינו לבין שלוש החברות כדי להבטיח שקיפות והקפדה על סדרי מינהל תקין בהליך הגשת ההצעות. אם היה בכוונתו לבצע התמחרות, היה עליו להודיע על כך מראש לחברות.	אף שסוגיית חוקיות הסדר ניהול הביטוח של אזרחים אמריקנים המועסקים בנציגויות של ישראל בידי חברה ישראלית היא סוגיה עקרונית, המשרד לא התייעץ בעניין זה עם המחלקה המשפטית או לחלופין עם עורך הדין המקומי, שכבר מספק שירותים משפטיים לקונסוליה. לדעת משרד מבקר המדינה, משרד החוץ לא היה צריך להסתמך בעניין קביעת החוקיות על עורך דין מטעם החברה הישראלית שהוא בעל עניין ויש לו מחויבות וחובת נאמנות לחברה הישראלית שהיא צד לחוזה והיא	545
משרד החוץ . הקונסוליה ונציגות הקבע ליד האו_ם בניו יורק לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההוצאות הגבוהות על שכר לימוד בבתי הספר הפרטיים, ראוי שהמשרד יבחן את האפשרות לקבוע שכר לימוד מרבי על פי מקום השירות, וכן ראוי שיקבע אמות מידה ברורות וחד-משמעיות לחריגה מהסכום המרבי שנקבע. שליח שיבחר לשלוח את ילדיו לבית ספר ששכר הלימוד בו גבוה מהסכום המרבי שייקבע יידרש לשלם בעצמו את ההפרש. נמצא שכמעט כל העובדים דיווחו בשנת 2008 על הוצאות גבוהות באופן ניכר מהקצובה שהם זכאים לה בשנה, בסכומים שבין כ -600 דולר ל - 8,000 דולר, ואילו המשרד שילם להם את סכום הקצובה בלבד. עוד נמצא כי הדיווח של השליחים על הוצאות ייצוג לא כלל מספיק פרטים. כך למשל לא צוינו בדיווחים שמות האורחים ותפקידם, ולכן אי -אפשר לבדוק אם ההוצאות הוצאו במסגרת התפקיד ועל פי הוראות התקנון. עוד נמצא שקצין המינהלה לא בדק את הקבלות המצורפות לדיווח, משום שלא היו מפורטות ועל פיהן אי -אפשר לדעת עבור מה היו ההוצאות. משרד מבקר המדינה העמיד את משרד החוץ על החובה לאשר תשלומים רק על סמך קבלות ובהן מידע מלא ומפורט שיאפשר הבחנה בין אירוח שבוצע במסגרת התפקיד לאירוח פרטי. אישור תשלום על סמך קבלות לא מפורטות ודיווח חסר, עושה פל סתר את המטרה שבבסיס תשלום דמי הייצוג. אשר לתשלום דמי ייצוג בגין הוצאות אירוח בבית, על הוועדה הבין-משרדית לגבש הסדרים מידתיים להחזר הוצאות אלה הניתנים לפיקוח ולבקרה. משרד מבקר המדינה מברך על השינויים שנעשו בהוראות התקנון בדבר המותר והאסור בגיוס כספים למימון אירועי יום העצמאות. על המשרד להקפיד שכל הנציגויות יפעלו על פי הוראות אלה בחגיגות יום העצמאות הבאות. . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החוץ לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה שימנעו אפשרות לרכישות בניגוד להוראות. .לקונסוליה ולנציגות באו"ם הוקצו בתקן שש משרות להעסקת עובדי משק בית בבתיהם של ראשי הנציגויות. נמצא שלסגן השגרירה לאו"ם הוקצו 1.75 .משרות לעבודות ניקיון, יותר מפי שלושה מכפי שנקבע בתקנון .קיום קשר שוטף בין הנציגות ל משרד ושיח ביניהם, לשם עדכונים על המתרחש בארץ השירות ועל עמדותיהם של אישים עמם מנהלת הנציגות את השיח הדיפלומטי ולהעברת הנחיות מהמשרד על פי דיווחים אלה. על המשרד אפוא, להקפיד ולדרוש משליחיו דיווח שוטף ומפורט, כדי שמהות הדיווחים ותדירותם לא יהיו נתונות לשיקול דעתו הבלעדי של ראש נציגות. על המשרד גם להבהיר לעובדים במטה כי עליהם לתת לנציגויות משוב על הערכות המצב והדיווחים שהם מקבלים מהן. נמצא שבישיבות הסגל של הקונסוליה נרשם פרוטוקול, אולם לא הייתה אחידות ברישום, הפרוטוקולים לא נתנו תמונה מלאה ואמינה של מה שהתרחש בדיון והם לא נשלחו למשתתפים. עוד נמצא כי בישיבות הסגל של הנציגות באו"ם לא נ רשמו פרוטוקולים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד החוץ כי ע ד להכנסת השיפורים במערכת המחשוב עליו לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי שיהיה בידיו מידע מעודכן על איוש משרות העמ"י על מנת שיוכל לפקח על איושן. עליו לקדם במהירות את שיפור מערכות המידע שבהן מנוהל מערך כוח האדם כך שהנתונים הנוגעים לעובדים בחו"ל יהיו אמינים, מלא ים ותואמים. הבדיקה העלתה שאחדים מהשליחים לא עברו מסלול הכשרה והדרכה או שעברו מסלול הכשרה חלקי, לכמה מהם לא היה ניסיון קודם מתאים לתפקיד שלו מונו, ומרביתם יזמו פגישות עם עובדי המשרד המנוסים בתחומי התפקיד החדש ועם בעלי תפקידים מחוץ למשרד כדי להשלים מידע שלא קיבלו בהדרכה. בהיעדר הכשרה מתאימה על השליח להקדיש פרק זמן ארוך, לעתים שנה, כדי להכיר את תחומי אחריותו, ורק כעבור אותו פרק זמן הוא יכול לתכנן את תפקידו ולהפיק יותר מעבודתו. עוד נמצא שמקצת השליחים עסקו בחלק ניכר משבוע ההתארגנות המוקדמת בהתארגנות אישית, ולא נותר להם די זמן לחפיפ ה המקצועית. חלק מהשליחים סברו שזמן ההתארגנות קצר מדי ואינו מספיק לחפיפה ראויה בעניינים המקצועיים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החוץ להקפיד שכל עובד שמונה לתפקיד בחו"ל ישתתף בתכנית השתלמות מובנית ומותאמת לתפקיד ולמקום השירות שתקנה לו הבנה של התפקיד וכלים להתמודד עם סוגיות שעולות בעת השירות בחו"ל. כמו כן, מן הראוי שהמשרד יקבע פרק זמן שיאפשר חפיפה מספקת בעניינים המקצועיים במובחן מפרק הזמן הדרוש להתארגנות אישית מוקדמת.	1. נמצא כי שלושה מ-12 השליחים ששירתו בקונסוליה ובנציגות באו"ם וסיימו את תפקידם בשנים 2005 -2007 לא הכינו דוח סיום תפקיד, למרות הוראות התקנון, ועקב כך חסַר לעובדים שהחליפו אותם כלי שהיה יכול לסייע להם להכיר ולהבין את עבודת הנציגות ומאפייניה הייחודיים ואת תפקידיהם ולקבל מידע על האישים הרלוונטיים לעבודתם בפרק זמן קצר יחסית. המחלקות הרלבנטיות במשרד לא עמדו על כך שעובדים אלה יכינו דוח סיום תפקיד גם לאחר ששבו משליחותם בחו"ל. 2. עוד העלתה הבדיקה שמנהלי המחלקות לא תמיד תחקרו את העובדים שסיימו את שירותם בחו"ל, וגם כאשר נעשה תחקיר, הוא לא סוכם ולכן לא הועבר לגורמים במשרד שנקבעו בתקנון. בכך נמנעה מהאגפים הרלוונטיים האפשרות לקבל סיכום על השירות ולחקור נושאים שבתחום אחריותם, לשם עדכון והשלמת מידע ולשם הפקת לקחים. לדעת משרד מבקר המדינה, אי-ההקפדה על הכנת דוח סיום תפקיד ועל תחקור העובד המסיים את שירותו פוגעת בשימור הקשרים עם אישים מקומיים ותורמת לאבדן הזיכרון הארגוני בנציגות ובמשרד. מן הראוי שהמשרד יקפיד שכל שליח המסיים את תפקידו יכין דוח ובו כל הפרטים הנדרשים לפני סיום תפקידו במקום השירות. כמו כן על מנהלי המחלקות הרלוונטיות להקפיד על ביצוע התחקיר, סיכומו ומשלוח הסיכום לגורמים הנוגעים בדבר.	546
משרד הבינוי והשיכון . ליקויים משמעותיים בתחזוקת הדיור הציבורי 2. במשך שנים הוציא המשרד כספים בלא שנעשתה עבודת מטה סדורה בנושא הליקויים ובלא שהוכנה תכנית עבודה בנושא. בפועל, הסכומים שהוצאו לא השיגו את מטרתם, והליקויים החמורים בדירות שבפרויקט טרם תוקנו. הועלה כי במסגרת הבדיקה שעשה משרד הבינוי והשיכון ביולי 2004 במתחם ב' נבדקו רק80% מהדירות במתחם, ועל כן בדיקה זו לקתה בחסר. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שמשרד ממשלתי לא ימכור דירות שמצבן לקוי לאוכלוסיות חלשות, שסביר להניח שיתקשו להתמודד עם הליקויים בדירות. לדעת משרד מבקר המדינה השתתפותו של נציג החברה חשובה כי הוא יכול להציג לוועדה באופן פרטני את נסיבות המקרה המובא לדיון ואת עמדת החברה עצמה בעניינו; לא זו בלבד שדבר זה יקל על הוועדה לקבל הבדיקה העלתה כי רוב הבקשות המופנות לוועדת החריגים במשרד הבינוי והשיכון נוגעות לתיקון או להחלפה של פריטים בסיסיים (כמו ארון מטבח, כיור, שיש או תריסים) שבלעדיהם קשה לנהל חיים סדירים. נמצא כי לאחר שהצליח הדייר להמציא את כל המסמכים הדרושים המבססים את בקשתו (תהליך שמתמשך כמה שבועות ואף חודשים), עליו להמתין עוד כמה חודשים עד שהוועדה תקבל החלטה בעניין; הועלה גם כי דיוניה מתקיימים בדרך כלל שלא במניין החוקי, וכי המשרד לא הכין דוח כנדרש לגבי החלטות שנדחו על הסף והסתפק בכך ששלח לחברות המאכלסות מזכרים בנושא, כדי לצאת ידי חובה. .על המשרד להוציא לאלתר נוהל בנושא כמצוין לעיל; להקפיד לכנס דיונים תכופים בנוכחות חברי הוועדה - לרבות נציגי החברות המאכלסות; וכן עליו לנהל את הפרוטוקולים באופן מסודר ותקין. על הוועדה לנמק את החלטותיה בבירור כדי שהדיירים הפונים יוכלו להבינן ואף להיערך להגשת ערעור בעניינן, אם ירצו לעשות כן. הפעולות הללו נדרשות על מנת שדיירי הדיור הציבורי יוכלו לקיים רמת חיים סבירה בדירות שהוקצו להם. לדבר נודעת חשיבות יתרה לנוכח מצבם הקשה של הדיירים מהבחינה החברתית-כלכלית ולנוכח בריאותם הלקויה של חלקם. הועלה כי כמה חברות לא טיפלו כלל בחלק מהליקויים שהובאו לידיעתן ובחלק מהם הן טיפלו בתוך פרק זמן ארוך מהנקוב בחוק. עוד נמצא כי חלק מהחברות לא תיעדו כנדרש בתיקיהן את מועדי ההתחלה או הסיום של העבודות. להלן פרטים: בכל אחת מהשנים 2008 ו- 2009 תוקצב להתקנת דודי שמש סך של5 מיליון ש"ח. אולם מהבדיקה עולה כי בשנתיים האמורות ניצל המשרד למטרה זו סך כולל של כ-7.35 מיליון ש"ח, דהיינו ניצול בשיעור של כ- 73% .בלבד בכל הדירות, למעט אחת, נמצאו ליקויי תחזוקה; בתשע דירות נמצאו ליקויי בנייה, ובבניין אחד נמצאו ליקויים ברכוש המשותף: צנרת מים דולפת, צנרת חשמל חשופה ואיטום פגום. נמצא כי שלוש דירות אינן ראויות למגורים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הבינוי והשיכון לשקוד על הכנת עלוני מידע שיעודכנו מדי פעם בפעם ולפקח על הפצתם, כדי להבטיח שהם יומצאו לדיירים באופן מסודר ונגיש, הן באמצעות אתרי האינטרנט של החברות, באמצעות הדואר או בחלוקה לדיירים בעת ביקורי בית. בהיעדר פרסום ראוי של אמות המידה שעל פיהן אמורה הוועדה לפעול, אין הדיירים ערים למלוא זכויותיהם הבסיסיות, ועקב כך מבוצעים הליכי סרק ונגרם עוול לדיירים. .2. בעת שהועבר הפרויקט לניהול עמידר היו פגמים רבים ומהותיים במבנים, בדירות ובעבודות הפיתוח הסביבתי בשטחים לשימוש משותף. ברכוש המשותף בבניינים נמצאו גגות פגומים, דודי חימום בחדר המדרגות, צנרת מים דולפת, תקרות נמוכות בחדר המדרגות, היעדר פתחים לחסימת אוויר להתפשטות אש, שקיעות של שטח מרוצף, מדרגות שנשקפת סכנת החלקה עליהן, איטום פגום, מדרגות מסוכנות, אריחי ריצוף פגומים, שקיעות בעבודות פיתוח, סדקים במעטפת החיצונית של הבניין, חיבורי חשמל חשופים.	משרד מבקר המדינה מעיר כי לא היה ראוי לעכב את הטיפול בתיקון הליקויים במשך חמש שנים.	547
רכבת ישראל בע_מ . השירות לנוסע - חברת רכבת ישראל בע_מ מדוח של הממונה על הטיפול בתלונות שבמשרד התחבורה עולה כי רוב התשובות של הרכבת על התלונות שהועברו באמצעות משרד התחבורה היו תשובות כלליות ללא קביעת עמדה לגבי התלונה. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא קיים מעקב אחר אופן טיפולה של הרכבת בתלונות ולא בדק אם תשובות הרכבת למתלוננים ניתנו לאח ר בדיקה מעמיקה שהיא עשתה. הביקורת העלתה כי הצוותים המשותפים למשרד התחבורה ולרכבת לא כונסו ולא פעלו במשך שלוש שנים - מההחלטה על הקמתם עד 2008 , ולכן לא קודם נושא שילוב הרכבת והתח"צ באוטובוסים בתקופה האמורה. רק בשנת 2009 ., במהלך הביקורת, החלו הצוותים לפעול מהאמור לעיל עולה כי השירות ברכבת מדימונה לבאר שבע אינו נוח ואינו כדאי כלכלית לנוסעים לעומת הנסיעה לשם באוטובוס. משרד האוצר הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר 2010 כי "בעניין שינוי הסכם הסובסידיה - המלצת המבקר יושמה במלואה על ידי משרדי האוצר והתחבורה, וההסכם החדש נחתם לפני מספר ימים. הסכם זה בנוי באופן שונה לחלוטין מקודמו, והוא יוצר תמריצים משמעותיים לרכבת למשוך אליה נוסעים נוספים ע"י העלאת רמת השירות לנוסע. בנוסף כולל ההסכם החדש מנגנון התחשבנות בגין עמידה או אי עמידה במדדים שונים של רמת שירות, כגון דיוק, ביטולי נסיעות, איחורים חריגים, סקר שביעות רצון וכד'". הביקורת העלתה כי רוב הביטולים נבעו מתקלות בציוד הנייד, וחלקם נבעו מתקלות באיתות. לדעת משרד מבקר המדינה, על חברת הרכבת לעשות את כל הנדרש כדי למנוע ביטול של נסיעות רכבת עקב תקלות שבשליטתה ולדאוג לעדכון לוח הזמנים לפי הצורך. .הביקורת העלתה כי ברכבת ישראל לא היה נוהל לטיפול בתלונות ולא ברור לפי מה נקבעו זמן הטיפול בכל תלונה, דרך הטיפול, סמכויות המטפלים בתלונות ודרכי הדיווח על התלונות. עד מועד סיום הביקורת לא הסתיימה בחינת הדרכים לעדכון המידע ולא הוחל בהפצת מידע מעודכן לציבור על שינויים ברכבת. הרכבת לא דרשה כי בסקר ייבחנו התאמת לוח הזמנים של קווי האוטובוס ללוח הזמנים של הרכבות המגיעות לתחנה והביקוש לשירותי האוטובוסים. עד מועד סיום הביקורת לא קידם משרד התחבורה את ביצועה של החלטת הממשלה בדבר קביעת כללים וסמכויות פיקוח על הרכבת באמצעות שינוי חקיקה. עד מועד סיום הביקורת הועסק באגף הרגולציה רק עובד אחד, והתברר שהאגף אינו מבצע בקרה בנושא השירות לנוסע. 4. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא קבע אמות מידה לרמת השירות ולטיב השירות לנוסעי הרכבת. בין השאר נמצא כי הרכבת הכינה את לוח הזמנים שלה והחליטה על שינויים בו על פי שיקוליה, וכי משרד התחבורה לא התערב באישור שינויים אלה. משרד התחבורה גם לא קבע לרכבת רמת שירות מסוימת, לרבות תדירות הרכבות בשעות השיא ובשעות השפל. לדוגמה:	הנתונים מורים כי ניסוי הסטת הנוסעים משעות השיא לשעות השפל הצליח ואף השיא תועלת למשק, שכן החיסכון למשק עלה על עלות הפעלתו. מן הראוי אפוא שהרכבת ומשרד התחבורה יקדמו מהלכים שיאפשרו את הרחבת הסטת הנוסעים משעות השיא גם לקווים נוספים.	548
רכבת ישראל בע_מ . קו הרכבת המהיר לירושלים - הקמת קטע באזור הרי ירושלים במסמך המסכם צוין כי נ וכח העובדה שאין תכנון מפורט למנהרה הארוכה, לא הייתה אפשרות להשוות במדויק את העלויות ולוחות הזמנים של שתי החלופות. בדיון שהתקיים באוגוסט 2006 העריך הגוף המאשר כי לוחות הזמנים שציינה חברת הרכבת לא היו ריאליים, מפני שלא הביאו בחשבון את הזמן הדרוש להשלמת התכנון ולהשלמת התהליכים הסטטוטוריים. כמו כן הוא העיר לרכבת כי היא לא השלימה את התכנון בחלק מן הנושאים ולא פירטה במכרז עבודות נדרשות שעלולות לעכב את הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הרכבת להקפיד על חתימת ההסכם רק לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים. .בספטמבר 2000 אישרה המועצה הארצית במסגרת תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל תוואי להקמת קו רכבת מהיר חדש שיחבר בין תל אביב לירושלים (תוואי A1 ), הכולל מנהרות ארוכות במיוחד. היא עשתה זאת בתיאום עם הגופים העוסקים בהגנה על הסביבה. הממשלה אישרה החלטה זו במרס 2001 . באוגוסט 2001 ,הוחלט להתחיל בהקמת הקו ובשנת 2003 הטילה הממשלה את ביצוע הפרויקט על חברת רכבת ישראל. הפרויקט תוכנן להסתיים בשנת 2008. ,בדוח הביקורת הקודם הצביע מבקר המדינה על ליקויים בתכנון הקו באומדני העלויות שלו ובלוח הזמנים להקמתו. הביקורת הנוכחית העלתה כי מינהל התכנון והגוף המאשר דרשו מהרכבת הכנת תכניות מפורטות, הכוללות, בין היתר, תסקיר השפעה על הסביבה. במהלך השנים לא עמדה הרכבת בדרישות מינהל התכנון במועדן. נוסף על כך בחינת החלופות להקמת הקו נעשתה בצורה לקויה. כל אלה גרמו לדחיית המועד המשוער של השלמת הפרויקט בשמונה שנים - לשנת 2016 . גם כיום טרם התקבלו כל האישורים הנדרשים להשלמת הפרויקט. דרך פעולה זו אינה תקינה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הכשלים שהועלו, על משרד התחבורה, משרד האוצר ורכבת ישראל לפעול כדי למנוע מקרים דומים בהקמת קווי רכבת בעתיד. כמו כן יש להקפיד כי פרויקטים יאושרו רק לאחר שהושלמו הליכי התכנון , נבחנו ההשפעות על הסביבה והתקבל אומדן תקציבי מבוסס על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרויקט כה גדול ומורכב כגון זה. כאמור, ממסמכי החברה עולה כי צו התחלת עבודה צריך להינתן בתוך שנה ממועד ההסכם עם הקבוצה הקבלנית. ביוני 2009 , לאחר שולנת"ע החליטה לדחות את חלופת רט"ג ולפני שהמועצה הארצית דנה בהמלצה זו, הודיע סמנכ"ל תשתיות בחברת הרכבת לנציג המורשה של הקבוצה הקבלנית כי בכוונת החברה להוציא צו התחלת העבודה לביצוע הפרויקט ב- 1.11.09 . משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי היה עליה להקפיד להודיע לקבוצה המב צעת על תחילת עבודות רק לאחר שהמועצה הארצית אישרה את התכניות. .על פי התכנון, יפונו מהמנהרות בקטע המערבי חומרי חפירה בהיקף גדול של כ -2.4 מיליון מ"ק, כאשר רק כמחציתם ניתנים למיחזור בפרויקט ומחוצה לו. לנושא זה השפעה על הסביבה באופן הפינוי וההטמנה ובאופן הובלת עודפי העפר, ולכן נדרשת לכך היערכות מתאימה. במהלך השנים בדקה חברת הרכבת, לבקשת הגוף המאשר, כמה חלופות לפינוי עודפי עפר ואף תכננה את אחת החלופות. גם הקבוצה הקבלנית שנבחרה הציעה חלופות בעניינן. עד מועד סיום הביקורת טרם אושר פתרון להטמנת עודפי העפר. .1. חברת הרכבת לא מילאה את דרישות הגוף המאשר במועדן: במאי 2007 הגישה לו החברה תכנית עבודה שלא כללה את כל הנושאים . שנדרשה להם ובהם הגשת תסקיר השפעה על הסביבה, סקירת דרכי התיאום הדרושות עם גופים אחרים ואיתור תהליכים קריטיים אשר עלולים לעכב את הכנת התמ"א. ביולי 2007 התריע יו"ר הגוף המאשר כי לא ניתן להעביר את התכניות להערות הוועדות המחוזיות והשגות הציבור. הרכבת לא כללה בלוחות הזמנים שהציעה באוקטובר 2007 את פרקי הזמן שנדרשו להתאמת מסמכי התמ"א להחלטות המועצה הארצית. יו"ר הגוף המאשר דאז העריך כי פרק הזמן שהוקצה בלוח הזמנים להערות של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור לא היה ריאלי. .רק ב - 23.8.09 סיכמו חברת הרכבת ורט"ג כי צוות משותף שלהן יפעל למציאת חלופה מיטבית להקמת הגשר מעל נחל יתלה וכי החלופה תקבל תוקף סטטוטור י. כן סוכם כי הצדדים יפעלו בשיתוף פעולה בכל הנוגע להקמת הקו המהיר בקטע נחל יתלה ויפעלו למזעור הנזקים לסביבה בתיאום עם כל הגורמים ובסיוע מינהל התכנון והגוף המאשר. משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי כבר ביוני 2008 המליצו יועץ א ומנהל הפרויקט מטעם חברה א לנסות ליצור שיתוף פעולה בין הארגונים הירוקים, חברת הרכבת והקבוצה הקבלנית שנבחרה, אולם הרכבת דחתה את ההמלצה. .כאמור, בספטמבר 2000 אישרה המועצה הארצית את תוואי הקו המהיר. באפריל 2004 , מועד חתימת מסמך העקרונות, עדיין לא החלה הרכבת בתכנון מפורט של הקו, המחייב מגוון רחב של עבודות הנדסה שטרם נעשו כמותן בארץ. למרות זאת נקבע במסמך כי הקו יושלם תוך ארבע שנים בלבד - עד שנת 2008 . בפועל, רק בספטמבר 2009 אישרה המועצה הארצית את רוב התכניות המשלימות המפורטות, והצפי הוא שהקו יושלם רק בשנת 2016 .	לדעת משרד מבקר המדינה, על חברת הרכבת, משרד התחבורה ומשרד האוצר לוודא קיום, בכל השלבים, של תקצוב ריאלי ושל מועדי הביצוע לפי התקדמות התכנון והביצוע. על משרד האוצר ומשרד התחבורה להקפיד על כך שאישורים לפרויקטים מסוג זה יינתנו לאחר שהושלמו הליכי התכנון, נבחנו ה השפעות הסביבתיות והאחרות והתקבל אומדן תקציבי מבוסס.	549
משטרת ישראל . טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים הערכת מצב היא כלי בסיסי שיש בו כדי להבטיח ניהול סדור ומקצועי של החקירה. ביצועה נחוץ לניתוח הפעולות, העובדות והממצאים המצטברים לאורך זמן לצורך קבלת ההחלטות הנכונות להמשך פעולות החקירה. לכן נודעת חשיבות רבה לקיום הערכות מצב בחקירת נעדרים ואלמונים כאחד. עם זאת מן הראוי שהמשטרה תרענן את הפקודה והנהלים תוך כדי שימת דגש על החובה לקיים הערכות מצב תקופתיות ועל התדירות שבה יש לקיימן. ראוי אף לעגן עקרונות אלה בנהלים מפורטים גם בנוגע לאלמונים. מבדיקת המסמכים ב -34 התיקים שנבדקו עלה כי ב -30 (88% ) היו השהיות משמעותיות בחקירת התיק: ב-13 (81% ) מ-16 ,תיקי הנעדרים וב-17 (94% ) מ-18 .תיקי האלמונים לדעת משרד מבקר המדינה, רישום מרוכז ושיטתי של תיקי נעדרים ואלמונים שעלה בהם חשד לעברה פלילית וכן רשימה מרוכזת של תיקים שנפתח בהם בפועל תיק פ"א הם כלי חשוב וחיוני המאפשר מעקב ובקרה מרוכזים על פתיחת תיקי פ"א ופיקוח על טיב הטיפול בהם. 2. ממסמכי חוליית נעדרים עלה כי בעת טיפול החוליה בתיקים ישנים שהועברו אליה היו מקרים של חשד ממשי לרצח, אבל הם לא סווגו כתיקי פ"א אלא נשארו בסיווג של תיקי נעדרים ותיקי אלמונים, וככאלה הם הועברו מתחנות המשטרה אליה לגניזה. ב-8 (23% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלו ליקויים בטיפול מול גורמי המודיעין. ב -6 לא נמצאו מסמכים המעידים שהתחנה פנתה לגורמי המודיעין כדי לבדוק אם יש בידיהם מידע שעשוי לסייע בחקירה, וב -2 נמצא כי התחנה פנתה אמנם לגורמי המודיעין, אבל לא נמצאו מסמכים המעידים שהתקבלה תשובה מהם אף על פי שעברה שנה ויותר ממועד הפנייה. לדוגמה: ב-9 (26% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלו ליקויים בטיפול בפר סומו של נעדר או אלמוני, ויש אפשרות שהם פגמו בסיכוי לאתרם או לזהותם. לדוגמה: משרד מבקר המדינה מעיר כי בנסיבות המקרה ספק אם פרסום מודעה לאחר שלושה שבועות של היעדרות יש בו איזו שהיא תועלת. ככלל, לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהמשטרה תבחן מחדש כיצד ניתן לפרסם את תמונת הנעדר ופרטיו באופן יעיל ובסמוך ככל האפשר להודעה על ההיעדרות, בייחוד כשקיים חשש לחייו, ובזה יועיל ולו במעט הפרסום. ממסמכי החוליה הועלה כי עשרות תיקים של נעדרים שלא אוכנו ושל אלמונים שלא זוהו לא הועברו מתחנות המשטרה לחוליה לגניזה לאחר חמש שנים מיום פתיחת התיק כנדרש, משום שהם לא אותרו בתחנות המשטרה או משום שבוערו בתחנות שלא לפי הוראות הפקודה. בכמה מקרים מונו בתחנ ות המשטרה קצינים בודקים לבירור נסיבות הביעור. בטרם נגנזים תיקי נעדרים ואלמונים במטא"ר נעשית הבקרה האחרונה עליהם בידי חוליית נעדרים. ככל שתיקים אלה אינם מועברים במועד לחוליה, כעבור חמש שנים, או מבוערים בידי תחנות המשטרה, הבקרה אינה נעשית כלל או נעשית מאוחר מדי. בהתנהלות כזו עלולה להיפגע היכולת למיצוי החקירה, ואף יכולה להימנע האפשרות לביצוע ההשלמות הנחוצות לאיתור נעדר ולזיהוי עתידי של אלמוני, כמו איסוף מסמכים רפואיים או לקיחת דגימות DNA . על דרגי הפיקוד בתחנות המשטרה ועל חוליית נעדרים לדאוג כי תהליך גניזת התיקים וביעורם יבוצע כנדרש ובמועד הראוי כדי להבטיח שהטיפול בתיקים אלה ימוצה עד תום. .10. כשלים בביצוע פעולות חקירה אחרות ובמעקב אחר ביצוען : אי-ביצוע פעולות חקירה או ביצוען באופן חלקי פוגע ביכולת להביא את החקירה לידי מיצויה. בנוסף לליקויים לעיל הנוגעים לשימוש באמצעי חקירה מסוימים, ב-18 (53% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלה שלא בוצעו פעולות חקירה אחרות או שרק החלו בפעולות חקירה, אך לא פעלו להשלימן או לא הקפידו לעקוב אחריהן כדי לקבל את המידע הדרוש, וזאת אף על פי שב- 11 מהם ניתנה הנחיה על ידי קצין בתחנה או במרחב אובמחוז או על ידי ראש חוליית נעדרים לבצע את פעולת החקירה. לדוגמה: ב-11 (32% ) מ -34 התיקים שנבדקו לא נמצא כי בדיקה כזו נעשתה כנדרש. לדוגמה:	1. הועלה שחוליית נעדרים אינה מנהלת רישום מרוכז ושיטתי של כל תיקי הנעדרים והאלמונים שעלה בהם חשד לעברה פלילית ונפתח בעניינם תיק פ"א בתחנות המשטרה.	550
משטרת ישראל . מינוי וקידום של קצינים בכירים במשטרה (א) קידום לדרגת תנ"ץ אגב חריגה מהפז"מ : על פי נתוני המשטרה, מתחילת שנת 2007 עד יוני 2008 קודמו20 קצינים לתפקידים בדרגת תנ"ץ. שלושה מהם קודמו אף ששימשו בתפקיד אחד בדרגת נצ"ם או שטרם עבר פרק הזמן המזערי לשהייתם בדרגתם. שניים משמונה קצינים שהוחלט כי יקודמו לדרג ת תנ"ץ במהלך 2009 אינם עומדים בתנאי הסף דלעיל. המפכ"ל המליץ על קידומם של כל הקצינים האמורים והשר לבט"פ אישר את ההמלצות אף שקידומם חרג מהכללים המחייבים שנקבעו. להלן פרטים על שלושה מקרים: בניגוד לנוהל החליט המפכ"ל לקדם בדרגה שני קצינים כמועמדים יחידים לתפקידיהם. קצינים אלה מילאו תפקידים במשרות שדרגות התקן שלהן גבוהות מדרגותיהם, והוחלט שהם יקודמו למשרות בדרגות התקן האמורות - האחד לדרגת סנ "ץ והשני לדרגת נצ"ם. להלן אחד משני המקרים: במחצית השנייה של שנת 2006 החליט המפכ"ל דאז למנות קצין לתפקיד נשיא בית הדין המשמעתי לערעורים (להלן - ביה"ד לערעורים) בדרגת תנ"ץ; הקצין, שגילו היה אז 5119 , ביקש לקבל אישור להתמחות במקביל בעריכת דין במשטרה. בנובמבר א ותה שנה אישר המפכ"ל דאז לקצין התמחות בעריכת דין בלשכת היועץ המשפטי של המשטרה, בשכר תנ"ץ ובמקביל להיותו נשיא בית הדין לערעורים. האישור ניתן בניגוד למדיניות המשטרה. יצוין כי ראש אמ"ש דאז, ניצב גבי גל, התנגד לאישור שנתן המפכ"ל לקצין, היות שסבר שהדבר ייצור תקד ים מסוכן, והוא חשש מתביעות של קצינים אחרים שיטענו לאפליה, בעיקר נוכח העובדה שמדובר בקצין בדרגה בכירה ביותר. יוער כי עוד קודם לכן - בינואר 2006 - קבע המשרד לבט"פ שאין צורך במשרה מלאה למילוי תפקיד נשיא ביה"ד לערעורים בגלל המספר המועט של תיקי הערעור, ולפיכך ה ודיע את"ב שהחל מאוקטובר 2006 יבוטלו התקן הזמני ודרגת התקן שהוקצו לתפקיד20 . למרות זאת, כחודש בלבד לאחר ביטול התקן, בנובמבר 2006 , החליטו השר לבט"פ והמפכ"ל לאשר שוב תקן זמני לתפקיד נשיא ביה"ד לערעורים כדי לאפשר למנות לתפקיד זה את הקצין, וזאת על מנת לפתור בעיה בין-אישית בין הקצין ומפקדו ביחידתו הקודמת. במהלך 2007 מונה הקצין לתפקיד זה. עם סיום התמחותו של הקצין, במרס 2008 , בוטל התקן שוב. יצוין כי עלות שכרו החודשי של הקצין כשהיה נשיא ביה"ד לערעורים הייתה כ- 40,500 ש"ח; מכאן שבמשך השנה שבה אויש תפקיד שלמעשה בוטל, נשא ה לכאורה הקופה הציבורית בעלות נוספת שהייתה נחסכת אם התקן היה מבוטל. מהמתואר לעיל עולה שבמקרה האמור חרגה המשטרה מכלליה, הן לגבי אישור זמני לתקן שבוטל והן לגבי חריגה מהמדיניות בעניין ההתמחות. זאת תוך מתן עדיפות לשיקולים, שנועדו להתגבר על בעיות בין-אישיות של בעלי תפקידים בכירים על פני שיקולים כלל ארגוניים ארוכי טווח. לדעת משרד מבקר המדינה, אף אם חריגה מכל אחד מן הכללים - אישור זמני לתקן שבוטל וחריגה מהמדיניות בעניין ההתמחות - היא בסמכות המפכ"ל, חריגה מנהלים שנקבעו לארגון המונה אלפי ממלאי תפקידים, לצורך מתן מענה לנסיבות הנוגעות לממ לא תפקיד מסוים, אינה ראויה וצריך היה להימנע ממנה. באשר לטענה כי ראוי שנשיא ביה"ד לערעורים יהיה עו"ד בהכשרתו, יצוין כי בעת שמונה הקצין לתפקיד נשיא ביה"ד לערעורים הוא היה מתמחה בלבד. לאור הערת בית המשפט מספטמבר 2007 בנוגע לבעייתיות ההסדר עם הקצין, ונוכח שיקו ל הדעת הנרחב והפיתוי לעשות בו שימוש למטרות שלא לשמן נועד, על המשטרה היה להפיק לקחים ממקרה זה: עליה להימנע מהסדרים מלאכותיים כאמצעי לפתרון בעיות בין-אישיות. .הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2009 , לא הוסדרו מרכיבים מרכזיים במתכונת המינוי והקידום החדשה. למרות שכבר בשנת 1999 הקימה המשטרה צוות עבודה לפיתוח ספר תפקידים והתקיימו באמ"ש דיונים בעניין, הכנתו לא הושלמה, אלא גובשה טיוטה של הגדרות לתפקידים בדרגת נצ"ם בלבד. בנוסף, טרם נקבעה חובה לגבי קצינים במגזר המינהלי להיבחן במרכז הערכה כתנאי לקידום לדרגת סנ "ץ. עוד התברר כי למעט הבחנה בין המגזר המינהלי לייעודי לא הובחן בהליך המינוי והקידום החדש בין תפקידים בעלי מאפיינים שונים, כמו בין תפקידי ליבה 26 , שהם תפקידים מבוקשים שביצועם מגביר את הסיכוי לקידום בדרגה ובין תפקידים שקיים קושי אובייקטיבי למצוא להם מועמדים מתאימים, למשל עקב ריחוקם ממרכז הארץ. ממילא לא נקבעו לתפקידים המבוקשים תנאי סף גבוהים יותר או דרישה לניסיון והכשרה מיוחדים לאיושם (כגון ציון סף גבוה במיוחד במרכז ההערכה או בפו"מ). המתכונת החדשה של מינוי וקידום קצינים אכן הביאה לשיפור בהליכים אלה בכל הנוגע לגיבוש כלי מיון אובייקטיבים ולמתן הזדמנות לקצינים .להתמודד על תפק ידים. עם זאת, נוכח חשיבותו ומרכזיותו של ספר התפקידים בכל הנוגע להליכי הקידום של קצינים בכירים, ובשים לב לעובדה שעל הכנתו שוקדים במשטרה לסירוגין שנים רבות, על המשטרה לסיים בהקדם את הכנתו. .התייחסות למעורבותו של המפכ"ל בכל אחד מהשלבים האחרים הנוגעים להליך, הוא הסדר חסר שלא די בו כדי להסיר החשש מניגוד עניינים. אשר לטענה שההסדר שלפיו כאשר יש חשש שראש הארגון יימצא במצב של ניגוד עניינים בנושא מסוים, הטיפול באותו נושא מועבר לסגנו הכפוף לו, הוא נורמה מקובלת במערכות אחרות17 - משרד מבקר המדינה מעיר כי אחריותו של השר, שקבע את ההסדר, היא למנוע פגיעה במינהל תקין על ידי כך שיבטיח שסוגיות רגישו ת מעין אלו יטופלו לפי ההנחיות המקצועיות שקבעו הגורמים המקצועיים - ולענייננו היועץ המשפטי לממשלה. הקפדה על יישום הנחיות אלו עשויה במהלך הזמן גם לשרש נורמות פסולות, אם הן קיימות. אשר לטענה כי הסמפכ"ל הוא שהחליט על מינוי אחיו של המפכ"ל והמפכ"ל רק קבע את התפק יד המתאים עבורו - מעיר משרד מבקר המדינה כי בעצם ההכרעה על התפקיד המתאים לאחיו יש משום חריגה מסיכום השר. אשר לטענה שאי -אפשר להפריד את הדיון לגבי אחי המפכ"ל משאר ההחלטות על מינוי תנ"צים, מעיר משרד מבקר המדינה כי בהצמדות להנחיית היועץ המשפטי לממשלה היה כדי לס ייע בהתמודדות עם מורכבות זו. זאת הן על ידי התמודדות מראש של היועץ המשפטי, שנושא באחריות לקביעת ההסדר, עם הסוגיה האמורה, והן על ידי הצבת שומר סף שילווה את ההליך על כל שלביו. אשר לטענה כי חתימתו של המפכ"ל על טופס ההמלצה היא טכנית גרדא - מעיר משרד מבקר המדינה כי היה עליו להימנע מלחתום על טופס זה, שכן חתימתו משקפת מעורבות, גם אם אופייה פרוצדורלי, בהכרעה הסופית הנוגעת לאחיו. יוטעם כי אין בכל האמור לעיל כדי לפקפק בכישוריו של אחי המפכ"ל או להעלות ספק בכך שהיה מתאים לתפקידים אשר להם מונה. התברר שהמשטרה לא עשתה עבודת מטה לגיבוש המדיניות להכשרת עתודה לספ"כ: היא לא דנה בהתאמת המדיניות לפסיקת בג"ץ ולהסדר הפרישה שגובש בעקבותיו, ולא ניתחה מראש את השפעותיה על הליכי המינוי והקידום של כל הקצינים בדרגת תנ"ץ; לא בחנה דרכים חלופיות להשגת מטרותיה; לא ניתחה את כל הנתונים הרלוונטיי ם; לא קיבלה התייחסות של היחידה המקצועית של המשרד בנושא (להיבט התקציבי למשל); לא נסמכה על חוות דעת מקצועיות, לרבות חוות דעת משפטית, הבוחנות את השימוש בסימן 15 לדבר המלך למטרת יישום מדיניות זו בהתאם לעקרונות השוויון ואיסור האפליה מחמת גיל; ולא בחנה את ההשלכות התקציביות ארוכות הטווח שיש להוצאה של קצינים בכירים לגמלאות לפני גיל פרישה. היא גם לא פרסמה את המדיניות שגיבשה ערב דיוני התנועות ואף לא הציעה פתרון ל"דור המעבר", קצינים בכירים שאמורים היו להתקדם ולהיכלל בספ"כ, ערב גיבושה. 4. נוסף על כך, העלתה בדיקת הליכי הקידום והמינוי של קצינים בדרגת תנ"ץ על פי המתכונת החדשה, שהמדיניות שגובשה לא יושמה בעקביות ובשוויוניות: כמה שבועות לאחר מכן קיים המפכ"ל ראיונות לכל הקצינים בדרגת תנ"ץ, ובהם הודיע להם על החלטתו בדבר שיבוצם בשנת 2009 . לשלושה מתשעת הקצינים שבדיון התנועות נקבע שהם מיועדים לקידום לדרגת ניצב או יישארו בתפקידיהם, הודיע המפכ"ל שיהיה עליהם לפרוש פרישה מוקדמת, הואיל ואין להם אופק שירות של ארבע עד שש שנים ולכן הם אינם יכולים להשלים שתי קדנציות בדרגת ניצב. שניים אחרים ביקשו לפרוש בשל ההחלטה לא לקדמם בסבב המינוי והקידום לשנת 2009 .	.לגבי שני קצינים נוספים בדרגת תנ"ץ סוכם כבר בדיון התנועות שיסיימו את תפקידם לפני הגיעם לגיל פרישה, אם משום ייחודיו ת תפקידם או הקושי למצוא להם תפקיד אחר. לגבי הקצינים שאולצו לפרוש בטרם עת, יודגש כי על פי פקודת הארכת השירות, ניתן היה להאריך את שירותם ולהעניק להם אופק שירות שיתאים למדיניות המפכ"ל. להלן דוגמה:	551
מינהל הכנסת . בירור תלונה בענייני מינהל הכנסת משרד מבקר המדינה מעיר, שבמינהל הכנסת אין תיעוד מלא ממנו נית ן ללמוד כיצד נתקבלו ההחלטות באשר לרכישת קרמיקה ולביצוע עבודות הריצוף. משרד מבקר המדינה העלה שרכישות השטיחים לא התבססו על תכנית עבודה שנתית, אלא נעשו לשיעורין, לפי צרכים שעל פי רוב הוגדרו "דחופים". מינהל הכנסת קיים רק פעם אחת הליך של בירור מחירים עבור כל הרכישות; בבירור המחירים ביקש המינהל הצעות לרכישה של שישה שטיחים מסוג מסוים, אולם בתוך פחות משנה רכשה הכנסת 24 שטיחים. בחלק מהרכישות הוציאה מחלקת בנא"ם הזמנת קנייה רק לאחר שהשטיחים כבר סופקו לכנסת. משרד מבקר המדינה סבור כי על המתלונן , שכמנהל בנא"ם היה גם אחראי לרכישות בכנסת, הייתה מוטלת החובה להתריע ב"זמן אמת" על הליקויים ברכישת השטיחים ולהציג את הליקויים למנכ"ל, לחשב וליועץ המשפטי למינהל הכנסת. ממצאי פרק זה מצביעים על כך שהכנסת פעלה בנושא זה בניגוד לכללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה העלה שעל אף האמור במכתב המנכ"ל האמור לעיל, המשיכה הכנסת לרכוש שטיחים שלא על פי הנהלים. להלן הפרטים: נמצא, כי סיור זה לא תועד כלל, לא נרשמו החלטות שנתקבלו במהלכו, וכתוצאה מכך לא ניתן לשחזר את ההחלטות שנתקבלו בו ואת הנימוקים להן ביחס להוצאות שיפוצים שאושרו. זאת ועוד, גם בסיום הסיור לא הוכן דוח המפרט את הצרכים, עבודות השיפוצים ורכישות הציוד, הנדרשים, ואת הנימוקים לביצועם. לדעת משרד מבקר המדינה, הואיל ומדובר בסיור מקצועי שבו נתקבלו החלטות לגבי הוצאת כספים מקופת מינהל הכנסת, היה מקום לתעד אותו, לרבות פירוט של כל הליקויים בדירה והעבודות הדרושות לתיקונם. 3. בסיור קבלנים שהתקיים בכנסת ב- 1.8.06 והיה תנאי חובה להשתתפות במכרז המאוחד השתתפו חמישה קבלנים. המועד האחרון להגשת הצעות המחיר נקבע ל - 8.8.06 . אולם כבר למחרת הסיור, ב- 2.8.06 , פנה מהנדס הכנסת לחברה א' בעניין החלפת שטיחים בקומת הוועדות והדבקת שטיחים בקומת הסיעות17 . העתקים של הפנייה נשלחו, בין היתר, למנכ"ל, לחשב ולמנהל בנא"ם . ההחלטה לפנות לחברה א' לשם ביצוע העבודה התקבלה תוך עקיפת ועדת המכרזים, בחוסר שקיפות ולא לפי כללי מינהל תקין. יצוין שעלות רכישת השטיחים והדבקתם הסתכמה בכ - 450,000 .ש"ח משרד מבקר המדינה מעיר שממאי 2006 , המועד שבו הוצאו המתנות מן המחסנים, ועד אמצע 2009 ., אף גורם בכנסת לא חתם על הוצאתן מן המחסן משרד מבקר המדינה לא מצא אסמכתאות בכתב לבירורי המחירים שנעשו במחלקת בנא"ם לשטיחים אלה כדרישת התכ"ם. זאת ועוד, מנהל בנא"ם כתב על המזכר כי "יש לבקש צפי לכמות שטיחים לשנת 2007 כדי להיערך למכרז". נמצא שמנהל בנא"ם לא עמד על כך שדרישתו תבוצע ולא דרש מעובדיו להכין צפי לרכישת השטיחים. מן האמור לעיל עולה שבמשך כחצי שנה רכש מינהל הכנסת שטיחים שלא לפי כללי מינהל תקין: לא פורסם מכרז לרכישתם, וחלקם הובאו לכנסת לפני הוצאת הזמנה. ספק א', שממנו רכש מינהל הכנסת את השטיחים, לא היה בעל ההצעה הזולה ביותר בבירור המחירים; הצעתו הייתה שלישית מארבע הצעות שהתקבלו. זאת ועוד, ברכישות הנוספות התבססה מחלקת בנא"ם על בירור מחירים שעשתה חודשים אחדים קודם לכן. מחלקת בנא"ם לא בדקה אם המגבלות שמנעו מהמציעים הזולים לממש את הצעתם באוקטובר 2006 היו תקפות גם ברכישות שלאחר מכן, ואם לא חל שינוי במחירי השטיחים מאותו מועד. משרד מבקר המדינה מעיר כי לפני ביצוע העבודות בדירתה הפרטית של יו"ר הכנסת ה -17, ראוי היה לבחון את סוגי ההוצאות המותרות מכוח החלטות ועדת הכנסת והנוהל הישן, ולשתף בנושא זה גם את לשכת הייעוץ המשפטי של הכנסת. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את החלטתה של יו"ר הכנ סת ה -17 להשיב ביזמתה סך של 25,380 ש"ח עוד קודם שהסתיימה הבדיקה של משרד מבקר המדינה בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה על מינהל הכנסת מוטלת החובה לתת את הדעת ולבחון ולדון אם תהליכי הבקרה והפיקוח בכל הקשור לתהליך קבלת ההחלטות בנוגע למימון ההוצאות עבור יו"ר הכנסת מספקים, או שיש לשקול שילובו של גורם בלתי תלוי שיוכל לסייע בנושא.	מן האמור לעיל עולה שהדיון בוועדת המכרזים נועד לאשר בדיעבד שינויים בתנאי המכרז, ואכן בתום הדיון אישרה הוועדה את מה שכבר נעשה. בסופו של יום אישור הוועדה היה "חותמת גומי" להחלטות שהתקבלו והוצאו אל הפועל. יש לראות בתמיהה את העובדה שהמנכ"ל דאז קיבל את ההחלטה על השינוי בתנאי המכרז עוד בטרם קיבל על כך את אישור ועדת המכרזים.	552
רשות שדות התעופה . סדרי פרישת עובדים ברשות שדות התעופה . מבקר המדינה, מאחר שאין כל חיסכון בהקדמת פרישתם של עובדים המתקרבים לגיל הפרישה, אין טעם לתת להם הטבות לעידוד פרישתם בטרם עת. במקרה זה מתן הה טבות חמור במיוחד משום שהוא נעשה בניגוד לתנאים שקבע סגן הממונה על השכר. (א) לפי התכנית שאישר סגן הממונה על השכר, מתן דרגת פרישה הותנה בגובה שכר העובד יחסית לשכר הממוצע במשק ובאי-קבלת דרגה בשנה שקדמה לפרישה. הביקורת העלתה שלשמונה מ -13 העובדים שפרשו במסגרת תכנית הפרישה העניקה הרשות תוספת של דרגה אחת או שתיים, אף שלא עמדו בתנאים לק בלתן. כאמור, מתן דרגה נוספת מתבטא בתוספת ניכרת לשכר בכל תקופת הפנסיה. (ב) הביקורת העלתה שהרשות נתנה לפורשים הטבות שלא נכללו בהטבות שאישר הממונה על השכר - כרטיס טיסה או נופש, ביטוח טיפולי שיניים, ביטוח בריאות ו"מענק הכשרה" (ראו להלן). נמצא שגם בעבר נהגה הרשות לתת הטבות אלו לעובדים שפרשו. לדברי הנהלת הרשות, ההטבות ניתנו על סמך החלטתה, אך לא נמצאו מסמכים המתעדים החלטה זו: .שהצטברו בקופות הגמל בעקבות הפרשות הרשות וסכ ומים אחרים (תשלום פיצוי בשיעור משכורת של חודש עבור כל שנת עבודה, תשלום בגין פרק הזמן שבין המועד המחייב למתן הודעה מוקדמת על הפסקת להלן [ עבודה ובין מועד הפסקת העבודה - ]תקופת ההודעה המוקדמת ופדיון ימי חופשה החורגים מן המכסה שנקבעה), נוסף על המתחייב מן ההסכמים האישיים. .ההטבות המתוארות לעיל לא נכללו בתכנית הפרישה שאישר סגן הממונה על השכר, ובהענקתן חרגה הרשות מתנאי התכנית ופעלה בניגוד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. יצוין כי הטבות אלה אינן נהוגות אצל כלל עובדי המדינה. 6. הביקורת העלתה שאין בידי הרשות נתונים בעניין מספר תקני המשרות שבוטלו בעקבות ביצוע תכנית הפרישה. מלבד זאת לאחר יישום התכנית לא דיווחה הרשות לממונה על השכר על המשרות שבוטלו למרות דרישתו שתעשה כן. .על פי נתוני הרשות, היא שילמה לכל אחד משבעת העובדים הללו בין כ- 84,000 ש"ח ל-1.44 מיליון ש"ח, שהם שווי ערך לתשלומי פרישה בשיעור 82%-248% עבור כל אחת משנות עבודתו של העובד. סכומים אלה כוללים כספים הביקורת העלתה שאין ברשות נהלים בעניין הטיפול בפרישת עובד המועסק על פי הסכם עבודה אישי. 4. כאמור, תנאי תכנית הפרישה נועדו לפורשים בני 50-63 . לפי נתוני הרשות, שבעה מ-31 העובדים שפרשו בתכנית הפרישה היו בני 64 ומעלה, ולמרות זאת נתנה להם הרשות את ההטבות. לכל אחד משבעת עובדים אלה שולמו מענקי פרישה בסך 7,500 -185,000 ש"ח, שהסתכמו בכמיליון ש"ח. זאת ועוד, שישה מהם קיבלו גם תוספת דרגת פרישה (בין חצי דרגה לשתי דרגות), שמשמעותה תוספת ניכרת לשכר הפנסיונ י. לפי נתוני הרשות, תוספת של דרגה אחת בדירוג התעופתי מעלה את שכר היסוד בכ-8%- 10% , ותוספת של דרגה אחת בדירוג הטכנאים, המהנדסים והאקדמאים מעלה את שכר היסוד בכ - 13%-15% . לפי חישובים של הרשות משנת 2006 , ערכה של תוספת חצי דרגת פרישה בדירוגים אלו (לפי שיעור ריבית להיוון של 5% ) הוא כ- 26,000 -68,000 ש"ח לעובד. לפיכך עלות פרישת העובדים שקיבלו הטבות חריגות גדולה עוד יותר. לדעת משרד 5. כאמור לעיל, המועצה קבעה פרמטרים לתשלום פיצוי ים לעובדים הבכירים, נוסף על אלה הקבועים בהסכמי העבודה עמם. לא נמצאו מסמכים המתעדים נימוקים של הנהלת הרשות להמלצות על מתן תשלומים לעובדים בכירים שפורשים. בהיעדר נימוקים כאלה אי -אפשר לדעת אם אכן הובאו בחשבון הפרמטרים שקבעה המועצה לקבלת ההטבות הנוספות. הביקורת העלתה כי אין ברשות אמות מידה לפדיון של יותר מ -55 ימי חופשה צבורים.	משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמצאו נימוקים לפדיון ימי חופשה צבורים של יותר מ-55 יום. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהרשות תקפיד לקבוע אמות מידה לזכאותו של עובד לפדיון של ימי חופשה רבים מהמקובל.	553
מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט . מכון וינגייט - היבטים בפעילותו הועלה כי בחודשים פברואר 2008 - אוקטובר 2008 כיהן מנכ"ל הוועד האולימפי, על פי החלטת הוועד המנהל של המכון מפברואר 2008 , .כממלא מקום יו"ר הוועד המנהל לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התרבות והספורט, משרד המשפטים והמכון לבחון ביסודיות ובדחיפות את סוגיית ניגוד העניינים האפשרי שאליו עלולים להיקלע חברי מוסדות המכון, נוכח תפקידיהם במשרדי הממשלה ובגופ ים אחרים, לקבוע כללים ברורים בעניין עצם חברותם ובדבר השתתפותם בדיונים שיש בהם חשש לניגוד עניינים ולנקוט בהקדם את הצעדים הדרושים ליישומם. על המכון לקבוע כללים להשתתפותם בדיונים של חברים בוועד המנהל שמייצגים גופים מתחרים למכון או גופים הקשורים לפעילות המכון בעת שנדונים נושאים הקשורים לגופים אלה. מהאמור לעיל עולה כי ערב השינויים בתקנון ספטמבר 2008 של המכון סברו גורמים משפטיים ממשלתיים שונים כי השינויים עלולים לפגוע ביכולת השליטה וההשפעה של המדינה על הנעשה במכון. אף על פי כן הם לא ליבנו את הדברים לפני שבוצע שינוי התקנון. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התרבות והספורט לסיים בהקדם את הטיפול יחד עם כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים ובמידת הצורך להביא את מעמד המכון להחלטת ממשלת ישראל. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה ששר המת"ס וחבר הנאמנים של המכון ימלאו את בקשתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממרס 2008 , לעכב את שינויי התקנון בנושא לצורך בחינתם היסודית של ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים של הנושא. הממשלה הפקיעה במהלך השנים שטח גדול של מקרקעין שערכם רב מאוד, בשל שטחם ומקומם, ומסרה אותן לשימושו של המכון בהיותו זרוע לקידום פעילותה בתחום הספורט. במשך שנים רבות לא הסדירו ממ"י, המכון והגורמים הממשלתיים הקשורים בפעילותו את זכויות המכון במקרקעין, ועקב כך, בין היתר, לא שילם המכ ון לממ"י דמי חכירה תמורתם. בסוף שנת 2009 טרם הוסדר נושא שימושו של המכון במקרקעין. לדעת משרד מבקר המדינה יש לראות בחומרה את תפקודו הכושל של ממ"י בעניין זה. על ממ"י לסיים בהקדם את טיפולו בגביית דמי החכירה מהמכון ולהסדיר גם את התשלום בגין השימוש המסחרי שהוא עושה במקרקעין. כמו כן יש טעם לפגם בכך שהמכון נהנה מהמצב במשך שנים רבות ולא פעל עד שנת 2004 .להסדיר את הנדרש לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הממשלתיים הקשורים בפעילות המכון להסדיר בהקדם את נושא שימושו של המכון במקרקעין באמצעות הסכם שייחתם בינו ובין ממ"י ויבטיח כי יושגו המטרות הציבוריות והלאומיות שלשמן הועברה הקרקע למכון. .אין מסמ כים שאפשר ללמוד מהם כי בעקבות פנייה זו פנתה היועצת המשפטית של משרד החינוך לממ"י להסדרת הנושא. הועלה כי הוועד המנהל של המכון לא קבע כללים בעניין השתתפותו של יו"ר הוועד או ממלא מקומו בדיונים שבמסגרתם הוא עלול להיקלע לניגוד עניינים בהיותו ממלא תפקיד בוועד האולימפי. לא ניתן לקבוע על פי פרוטוקול הישיבה את זהותם של 25 החברים שהצביעו כאמור בעד ההחלטה, ולכן ייתכן שנכללו ביניהם גם חברים עודפים. בינואר 2008 , כחמישה חודשים לפני מועד הישיבה האמורה, פג .תוקף מינוים של שני חברים שהשתתפו בישיבה והמכון אפשר להם להשתתף בה. מתשובות חברים אלה למשרד מבקר המדינה עולה כי הם לא קיבלו הודעות מוקדמות לגבי פקיעת תוקף חברותם בחבר הנאמנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרכבו של חבר הנאמנים לא היה תקין - מספר החברים עלה על המספר המותר על פי התקנון התקף באותה עת, וחברים שתוקף מינוים פג השתתפו בישיבות ובהצבעות שקיים חבר הנאמנים, לרבות בעניין הגדלת מספר חבריו. קודם להצבעה בנושא הגדלת מספר החברים בחבר הנאמנים היה על חבר הנאמנים לוודא מיהם החברים שמינוים בתוקף והם רשאים להצביע. על חבר הנאמנים לבדוק את ההחלטה האמורה ולבחון גם את שאר ההחלטות שקיבל בעבר בהרכב בלתי תקין זה. על חבר הנאמנים לקבוע, לפני ביצוע שינוים בתקנון, מיהם החברים שמינוים בתוקף והם רשאים להצביע. בחודשים ספטמבר-נובמבר 2001 התכנס הוועד המנהל של המכון שלוש פעמים כדי לדון בהמלצות ועדת פוגל. הועלה כי הוועד לא קיבל החלטות בעניין המלצות הדוח, וכי משרדי החינוך, המת"ס והמשפטים לא מיצו את הדיון בהמלצות ולא יישמו אותן.	כפועל יוצא מהוספת הסעיף, ארגון ספורט הממנה חברים בתוקף תפקידם לחבר הנאמנים יוכל להגדיל את השפעתו. הדבר נעשה באמצעות מינוי נציגים חדשים שימונו תחילה על בסיס אישי ואחר כך ימונו בתוקף תפקידם ויישארו כחברים בו על בסיס אישי לאחר שיסיימו את תקופת מינוים בתוקף תפקידם. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שייקבע מספרם המרבי של חברי חבר הנאמנים, כדי למנוע ניסיונות של ארגונים שונים המיוצגים בו להגדיל בדרך זו את יכולת השפעתם על ההחלטות שמקבל חבר הנאמנים.	554
חברת החשמל לישראל בע_מ . רכישת שירותי ייעוץ - חברת החשמל לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה דיווח בכתב על פעילות היועץ ועל תרומתו בהתאם ליעדים דרוש לצורכי בקרה וכדי לבחון את סוגיית המשך ההתקשרות עמו. משרד מבקר המדינה מעיר כי אישור התקשרויות לרבות אישור הארכת תקופתן, צריכים להיות מובאים לדיון בפני המוסדות המוסמכים של החברה מראש ולא בדיעבד. אישור בדיעבד עלול להחטיא את המטרה שלשמה נדרש האישור מלכתחילה. התמשכותה של תופעה זו מלמדת כי הנהלת החברה לא יישמה את החלטותיה בדבר אישור התקשרויות בדיעבד שצוינו במסגרת תגובתה על ביקורת קודמת14. נמצא כי בחברה אין אסמכתאות לדיווחים שנמסרו למנכ"ל או לגורם אחר המעידים על עבודת היועץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשלום ליועץ ללא תיעוד ראוי של עבודתו אינו תקין. בנוסף משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי ראוי להגדיר תוצרים ויעדים הניתנים למדידה ולהערכה לצורך בחינת הערך המוסף של שירותי הייעוץ. תוצרים מוכחים נדרשים גם לשם השקיפות ולביצוע בקרה נאותה על תהליכי העסקתו של היועץ; ובכלל זה כדי לבדוק אם התשלומים ליועץ זה מוצדקים ומבוססי ם כנדרש. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את שיטת ההתקשרות שבמסגרתה נמצא כי ההחלטה על ההתקשרות לא אושרה על ידי ועדת מכרזים. הפרוטוקול של דיון ואישור ההתקשרות מאוגוסט 2008 נחתם על ידי המנכ"ל, היועץ המשפטי וממלא מקומו של המבקר הפנימי, שלא בנוכחות נציג מחלקת כספים כנקבע בנוהל התקשרויות, הקובע כי החלטה בדבר התקשרות תקב ל את אישורה של ועדת מכרזים שבה משתתפים, בין היתר, מנהל מחלקת כספים וכלכלה של האגף או המחוז המבצע את ההתקשרות. לא נמצא בידי החברה פירוט של שעות העבודה של היועץ, סיכומי דיונים וכו', ונמצא כי היא גם לא דרשה מהיועץ דיווח על שעות עבודה או תוצרי עבודה שאפשר ללמו ד מהם על הפעילות שעבורה שילמה החברה ליועץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא ראוי שהחברה תהיה קשורה בהסכמים עם יועץ במשך תקופה כה ארוכה (כ-14 שנים) על בסיס שימושבסעיפי הפטור ממכרז שבתקנות ובנוהלי החברה, בייחוד נוכח העובדה שבמשך כל תקופת ההתקשרות האמורה לא נבחנה תרומתה של חברת הייעוץ כדי לוודא שהתשלומים ששילמה לה חח"י באותן שנים היו מוצדקים. בנוסף מעיר משרד מבקר המדינה כי לא נעשתה בקרה על היקפם ואיכותם של השירותים שהיא נתנה לחח"י. .2009 עד סוף אוקטובר 2009 ) נדונו ואושרו בדיעבד בוועדת המכרזים (בסוף מאי 2009 .) לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהחברה תבחן מחדש את סוגיית ההתקשרויות עם יועצי משנה ותוודא כי לא ייפתח פתח למסלול עוקף לביצוע התקשרויות בניגוד לחוק חובת המכרזים, וכי היא תפעל תוך הקפדה על תקינות ההליך ועל שמירת נורמות ציבוריות ראויות. מתגובת החברה מדצמבר 2009 (על נספחיה) עולה שבבקשה שהגיש היועמ"ש למנהל אגף אספקה ואחסנה לפטור ממכרז את ההתקשרות עם הבודק החיצוני ולאשרה לא ציין היועמ"ש את דבר קיום ההתקשרות של יו"ר הדירקטוריון עם הבודק החיצוני כנאמן. משרד מבקר המדינה מעיר ליועץ המשפטי של חח"י כי ראוי היה שיפנה לקבלת כמה הצעות לתפקיד הבודק ויבצע הליך לבחירת ההצעה המיטבית מביניהן. משרד מבקר המדינה מעיר ליועמ"ש וליו"ר הדירקטוריון החברה כי היה עליהם לדווח לדירקטוריון על כך שהבודק שימש נאמן של יו"ר הדירקטוריון. .חברת חשמל, כחברה הממשלתית הגדולה במשק, אמורה לשמש דוגמה לתפקוד יעיל וחסכוני ולהקפדה על שקיפות ועל סדרי מינהל תקין, אולם ממצאי דוח זה מלמדים שהיא אינה פועלת ברוח זה. הנהלת החברה והדירקטוריון שלה לא פיקחו כראוי על ההתקשרויות עם יועצים ליחידות המינהל הכללי שנבדקו בדוח זה. היא לא קבעה מדדים לעבודתם של יועצים אלה ולא את סדרי הדיווח על פעילותם ואת תוצרי העבודה שעליהם להגיש, ולפיכך נבצר ממנה לוודא שקיבלה תמורה מלאה בעד השקעתה.	. לדעת משרד מבקר המדינה, מהסברי הרשות בנושא נסיבות פרישתו של המבקר הפנימי דאז עולה כי הליך העסקתו כיועץ לא היה תקין: התשלומים עבור שירותי הייעוץ שולמו במהותם במסגרת הסדר שנקבע בהסכם פרישה, והרשות לא הייתה צרי כה לתת את ידה להסדר זה ולהעסקתו "כיועץ עצמאי".	555
משרד הבריאות . ניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שחלק נכבד מהנושאים שהיה צורך בהסדרתם נגעו לקניין הרוחני במערכת הבריאות, ראוי היה לשקול לכלול בין חבריה, ולא רק בוועדת המשנה, נציג של מערכת הבריאות הממשלתית. בהיעדר נציג כאמור הוועדה לא נתנה ביטוי הולם לעמדתה של מערכת הבריאות הממשלתית, ונפגעה יכולתה להביא להסדרת הנושא. חרף הזמן הרב שחלף מאז הביעה הר"י את התנגדותה להמלצות הוועדה - שנת 2006 - עד מועד סיום הביקורת (נובמבר 2009 ) לא הושג שיתוף פעולה בין משרד האוצר ובין הר"י בנושא. .המרכזים הרפואיים הממשלתיים הם מקור של תוצרי ידע בעלי פוטנציאל כלכלי וטכנולוגי רב. להסדרת זכויות המדינה על תוצרים אלה ולמסחורם חשיבות רבה, שכן הם משמשים בסיס לקידום ופיתוח של המצוינות בתחומי המחקר והפיתוח בארץ, לצמיחה, להגברת התעסוקה, למשיכת השקעות זרות למדינה ולהגדלת הכנסותיה. עוד לפני תחילת שנות ה - 2000 החלה המדינה בניסיונות להסדרה של זכויותיה וליישום המסחרי של תוצרי הידע. ועדות וצוותי עבודה דנו בהסדרת ההגנה על תוצרי הידע של בתי החולים הממשלתיים ושל תאגידי הבריאות, והתקבלו הח לטות בדרגים שונים, לרבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2005 , אולם פעילות זו לא נשאה פרי והנושא לא הוסדר. הגורם העיקרי לאי-הסדרת נושא הקניין הרוחני הוא מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הבריאות שנמשכת כבר כעשור, בין היתר לגבי מודל חלוקת התמלוגים והליך המסחור. עקב זאת נגרמ ים למדינה נזקים כספיים ניכרים שקשה לאמוד אותם. היעדר הסדרה גם עלול לגרום ל"בריחת מוחות" ולזליגת ידע מהמערכת הממשלתית, שפירושן נזק מתמשך נוסף למדינה, שאינו בר תיקון, הן מהבחינה הכספית והן מבחינת ההון האנושי. אין זה סביר ואין זה ראוי - ניהולית וכלכלית - שנושא הקניין הרוחני לא הוסדר במשך שנים רבות. בעולם ואף בארץ כבר קיימות שיטות לתגמול עובדי מחקר בגין תוצרי הידע שפיתחו, הנהוגות בגופים כגון המוסדות להשכלה גבוהה ומרכזים רפואיים אחדים, וראוי לבחון את האפשרות ליישמן במערכת הבריאות הממשלתית. אשר על כן, על הממשלה בכלל ועל משרדי האוצר והבריאות בפרט לפעול להסדרת הנושא בהקדם. סכום התביעה שהגישה המדינה במקרה האחד והסכום שקיבלה במקרה האחר מלמדים על הפוטנציאל הכספי הגבוה הטמון בקניין הרוחני, שהעיכוב בהסדרתו יש בו לגרום למדינה הפסד כספי ניכר שקשה לאמוד את שיעורו. משרד מבקר המדינה מעיר כי הנהלת המרכז הרפואי פעלה ללא קבלת אישורים ממשרדי האוצר והבריאות בנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד הבריאות לוודא שהמרכז הרפואי שיבא פועל על פי הוראותיו. .יו"ר הוועדה סיכם כי מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה תפעל להכנת הצעה להחלטה שת ובא לוועדת השרים, בדבר הקמת צוות שיגבש המלצות בנושא האמור. אולם בסופו של דבר לא הוכנה הצעת החלטה; לדברי המנכ"לית דאז ההצעה לא הוכנה משום שסמוך לאותו מועד מינה החשכ"ל את ועדת ההיגוי והטיל עליה לעסוק בהסדרת תחום הקניין הרוחני. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, יותר מארבע שנים מאז התקבלה ההחלטה בעניין הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתי ת, היא לא יושמה - שרי האוצר ושרי הבריאות לא התקינו תקנות כנדרש, ונציב שירות המדינה לא התאים את הוראות התקשי"ר לאמור בהחלטה. לא נמצאו אסמכתאות להקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד הבריאות לאיסוף מידע כאמור. גם מזכירות הממשלה לא עקבה אחר ביצוע ההחלטה - למעט פניה חד- פעמית לשר הבריאות ולשר האוצר שנתיים לאחר קבלת ההחלטה. כאמור, במרכזי המחקר האוניברסיטאיים ובאחדים ממרכזי המחקר הממשלתיים-ציבוריים בארץ נקבעו הסדרים להגנה על הקניין הרוחני ולמסחור תוצרי הידע, ואו לם הביקורת העלתה כי בכל הנוגע למערכת הבריאות הממשלתית, במועד סיום הביקורת (נובמבר 2009) לא הביאה הממשלה להסדרת הנושא; זאת, על אף פעילותם של ועדות שרים, ועדות וצוותים משרדיים ובין -משרדיים והחלטה שקיבלה הממשלה בנושא, כמפורט להלן. החשכ"ל ל א מינה לוועדה נציגים של משרד הבריאות או של מערכת הבריאות הממשלתית.	על אף ריבוי הוועדות שדנו בנושא הקניין הרוחני בשירות המדינה במשך כעשר שנים, לא הגיעו משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לכלל הסכמה, ועד מועד סיום הביקורת (נובמבר 2009 .) לא הוסדר הנושא הואיל והצדדים לא הצליחו ליישב את המחלוקות ביניהם, ראוי שיביאו את הנושא להכרעתם של שר האוצר ושר הבריאות, ואם אלה לא יכריעו - יש להעלותו אף לפני הממשלה, שנדרשה לנושא עוד בשנת 2005 והחלטתה לא יושמה. כל עוד לא יוסדר הנושא, קיים חשש לאי -ניצול יעיל של המשאבים ושל ההון האנושי במערכת הבריאות הממשלתית, וכפועל יוצא מכך - לנזקים כלכליים למשק המדינה הנובעים מאי-פיתוחם ויישומם של תוצרי הידע שנוצרו בשירות המדינה ול"בריחת מוחות" ממנו.	556
משרד הבריאות . סוגיות בתחום בריאות הנפש .קיבלו טיפול במתקן ציבורי אחר (דוגמת משרד הביטחון או לשכות הרווחה). זמן המתנה ממושך גורם לחלק מהסובלים ממצוקה נפשית הנזקקים לטיפול לפנות לשוק הפרטי. לפיכך חסרי אמצעים כלכליים אינם מטופלים בזמן או שאינם מטופלים כלל. מצב זה מדגיש כמובן את הפערים בין בעלי אמצעים לבין חסרי אמצעים, ומגדיל את עלויות הטיפול ואת האינטנסיביות שלו בשל בעיות שלא טופלו בזמן. לצורך טיפול מיטבי ראוי שהמשרד ימפה את הצרכים לטיפול בקהילה אגב קביעת תקן כוח אדם. ראוי שהתקן יתבסס על בדיקה מקצועית שבמסגרתה ייבדקו לאורך זמן היקף האוכלוסייה הזקוק לטיפולים נפשיים ומספר הטיפולים בשנה הדרושים לה. בדיקה זאת אמורה להיעשות בהשוואה לסטנדרטים מקובלים. 1. הבדיקה העלתה שבעשרות יישובים אין כלל שירות מרפאות לבריאות הנפש אף שבחלקם מתגוררים עשרות אלפי תושבים. היעדר השירות בולט ביישובים במגזרים הערבי ובמגזר החרדי. . בשנים האחרונות פנו כמה גורמים להנהלת המשרד בדבר הצורך לשפר את השירות הניתן הן למבוגרים הן לקטינים: מבוגרים - מנהל בית החולים ברזילי מסר בנובמבר 2009 למשרד מבקר המדינה כי "הטיפול במבוגרים בעיר אשדוד אינו סביר ולמרות שהצענו הקמת שלוחה שלנו בעיר אשדוד לא נענינו"; קטינים - הנהלת בית החולים לגליל המערבי נהרייה פנתה לראש השירות בבקשה להפעיל שירות מרפאתי לקטינים כהשלמה לשירותי אשפוז אך נענתה בשלילה. ארבע הרשויות המקומיות בשומרון, שאין בהן שירות לקטינים, פנו למנהל המרפאה לבריאות הנפש בפתח תקווה ולראש שירותי בריאות הנפש במשרד בבקשה להוסיף שירותי מרפאה. מנהל המרפאה לבריאות הנפש בפתח תקווה פנה בנושא לח"כ הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. אולם הבקשות להוספת שירותי מרפאה לא נענו. יוצא שהשירות הניתן במרפאות בריאות הנפש אינו עונה על הצרכים הקיימים. לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי למצוא פתרון בהקדם ללוקים בתחלואה כפולה במוסדות הפסיכיאטריים. כמו כן יש לשמור על הפרדה ברורה בין חולי נפש שאינם מכורים לסמים לבין כאלה הזקוקים לגמילה. נמצא כי רק ב -11 בתי חולים כלליים 99 מתוך26 אפשר לאשפז חולים פסיכיאטרים וגם בהם בהיקפים קטנים מאוד. כמו כן העלתה הביקורת כי למרות צמצום אלפי מיטות אשפוז פסיכיאטריות במסגרת הרפורמה המבנית, אף לא בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי אחד נסגר, והצמצום נעשה רק במספר המיטות בשטחים הקיימים. יצוין שכבר בשנת 2002 , בדיון שערכה הוועדה לקידום מעמד הילד של הכנסת בנושא הקטנת הסטיגמה של בתי החולים הפסיכיאטריים אמר ראש השירות כי "המשרד נוטה להעביר את מיטות האשפוז לילדים ונוער .מהמרכזים לבריאות הנפש לבתי חולים כלליים על מנת לצמצם את השפעת הסטיגמה באשפוז במרכזים לבריאות הנפש" (ראו גם להלן). הביקורת העלתה שבכל עת עשרות פגועי נפש שוהים במסגרות אשפוז שאינן מתאימות למצבם. להלן הפירוט בחלוקה למבוגרים ולקטינים: הביקורת הקודמת העלתה שמספר מתאמי הטיפול היה מצומצם מאוד ולא הספיק לשיבוץ המשתקמים במסגרות השיקום. בביקורת הנוכחית התברר כי במהלך שנת 2009 נוספו על22 מתאמי הטיפול שהם עובדי המשרד 30 מתאמי טיפול שאינם עובדי המשרד69, כך שמספרם גדל ל- 52 . אולם לדעתם של אחראי השיקום ושל יו"ר המועצה לשיקום חסרים בכל זאת מתאמי טיפול. עוד עלה שעובדי המשרד המתאמים מועסקים במטלות נוספות פרט לתיאום הטיפול. כך למשל הם מעיינים בתכנית השיקום ועורכים פורומים מקצועיים למנהלים ולעובדים במסגרות שיקום. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי לקבוע תקן שיגדיר בכמה משתקמים ובכמה מסגרות שיקום יעסוק כל מתאם טיפול. נוהלי המשרד בעת הביקורת לא פרטו את דרישותיו לתנאים הפיזיים המינימליים המחייבים מרפאה לבריאות הנפש. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד לכלול נושא זה בנוהליו ולוודא שהם אכן מתקיימים כדי שהטיפול במרפאות יינתן בתנאים הולמים. הבדיקה שערך משרד מבקר המדינה העלתה כי בעת סיום הביקורת לא היה בידי המשרד מידע מלא על בעיות נגישות במרפאות למעט מידע על כמה מרפאות שהתקבל בעקבות תלונות בעניינן.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי מן הראוי שיהיו בידיו נתונים לגבי נגישותן של כלל המרפאות ובכלל זה של המרפאות לבריאות הנפש שבהן ניתנים שירותים מטעם המשרד, וכי עליו לפעול להנגשת המרפאות על פי הקבוע בדין.	557
משרד הבריאות . הסדרים כלכליים בין קופות חולים לבתי חולים הכלליים והשפעתם על המבוטחים ,לדעת משרד מבקר המדינהמערכת ההנחות אי נה סבירה: היא מצביעה על העיוות במערכת המחירים של המשרד (קביעת מחירים ריאליים הייתה מצמצמת את ההנחות); משקפת את חוסר השכלול במערכת הבריאות, ואת הכוח שבצד הביקוש; גלומה בה תמיכה סמויה של המשרד בקופות החולים; ההנחות שניתנות בגין ההסכמים הגלובליים גבוהות מההנחות שהיו מתקבלות בשיטת תקרות הצריכה, כך שהדבר משול למעשה לביטול תקרות הצריכה; מגמת העלייה בהיקף ההנחות גוררת בעקבותיה גם עלייה בהיקף הסבסוד של המדינה לבתי החולים הממשלתיים; נוצרים מצבים בלתי סבירים כלכלית, כאשר בתי חולים שאינם מאוזנים תקציבית ואף גירעוניים, מעניקים הנחות בשיעורים גבוהים רק כדי לשמור על היקף פעילות גבוה של בית החולים, ובכך מגדילים את גירעונם. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לבחון את מערכת ההנחות כחלק מבחינת שיטת תקרות הצריכה ובחינת מערכת ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים. ראוי שבחינה זו תתייחס בין היתר גם לנושא שיעורי ההנחות שיתנו המרכזים הרפואיים ועל היקפן. בביקורת הקודמת בשנת 2003 העלה משרדמבקר המדינה כי תקרות הצריכה וההסכמים הגלובליים, והיעדר הסכמים בין הצדדים, גרמו לכללית להסיט מבוטחים מבית חולים אחד למשנהו, ובכך פגעו במבוטחים הנזקקים לבתי חולים באזור מגוריהם. דבר זה גם עלול לפגוע בבתי החולים שהקופה לא מפנה אליהם חולים במידה מספקת, בעיקר בפריפריה, שכן רופאים המעוניינים בהתמחות מקצועית עלולים לעזוב בית חולים כזה ולעבור למרכז הארץ. הסטת חולים אף מקטינה את הכנסות בית החולים שממנו מוסטת הפעילות. במקרה כזה הנזק למשק נוכח מכלול החסרונות שתוארו לעיל, ובעיקר נוכח טענת המשרד שהשיטה הנוכחית משפיעה לרעה על איכות הטיפול הרפואי במאושפזים בבתי החולים, ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר יבחנו מחדש את הנושא על כל היבטיו. הפיילוט בוצע בשנת 2004 .בשיבא, שהעביר את תוצאותיו למשרד המשרד קיים דיון בתוצאות הפיילוט, אולם לא קיבל החלטות אופרטיביות . משרד מבקר ה מדינה מעיר כי בשש השנים שחלפו ממועד הביקורת הקודמת אמנם נוספו כמאה פעולות נבחרות, אולם יחד עם זאת רוב הכנסות בתי החולים מחולים מאושפזים נובעות עדיין מימי אשפוז ולא מפעולות דיפרנציאליות. רבים במערכת הבריאות סבורים שהשיטה הראויה לתגמול בתי החולים היא הפעילות הדיפרנציאלית, ולכן ראוי לשקול להגביר את קצב הרחבת רשימת הפעולות האלה ואת תדירות עדכון מחיריהן. יש לציין כי במדינות מערביות יש אלפי פעולות שמתומחרות בשיטה זו. 1. מערך נתונים: למשרד אין מערך נתונים מלא על עלויות בתי החולים (ראו לעיל). אף שנתונים אלה מצויים בכמה בתי חולים, ובהם ממשלתיים, למשרד אין גישה ישירה אליהם, והוא תלוי בבתי החולים שמעבירים לו אותם. עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2009 , לא הוקמה ועדת היגוי, לאהוכנה רשימה של שירותים רפואיים המהווים שירותי ליבה ולא נשכרה חברה חיצונית. המשרד גם לא עמד ביעדי החלטת הממשלה. עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט2009 , לא הסתיימה הבדיקה וגם לא הוחלט על הורדה של מחירי שירותים אמבולטוריים נוספים. אף שהורדו מחירי שבעה שירותים, הקופות נדרשו להשיב לבתי החולים את הסכומים שנגרעו מהכנסותיהם. יוצא שמחירים לשירותים אמבולטוריים במחירון המשרד עדיין אינם מעודכנים, שקיימים פערים גדולים בינם ובין עלויותיהם, ושלקופות יש עדיין תמריץ להוציא פעולות מבתי החולים לקהילה, גם אם שיקולי רפואה נכונה (ובין השאר רצף טיפולי) ויעילות כלכלית מחייבים השארתן בבתי החולים. .במצב שאין בו רשות לתמחור ושמרבית המלצות הוועדה לתמחור אינן מיושמות (ראו להלן), ראוי שהסוגיה בכללותה תיבדק מחדש. בכירים במערכת הבריאות סבורים ששיטת ההסכמים הגלובליים אינה מתאימה למשק הישראלי שכן אין זו מערכת של קונים מרצון מול מוכרים מרצון (ראו גם להלן בפרק על מבנה מערכת הבריאות). לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר יבחנו את כלל הסדרי ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים, בדגש על יצירת יחסי אמון בין השחקנים בשוק הבריאות, ובעיקר בין הקופות לבתי החולים, על חתימת הסכמים לטווח ארוך ככל האפשר, ועל צמצום אי -הוודאות. יש לשקול עיצוב "כללי משחק" חדשים. מתחייבת עבודת מטה שתתחשב בהמלצות הוועדות שפעלו בעבר בנדון ותבחן את החלופות. גם תידרש פעולה נחרצת של המשרד ושל משרד האוצר ליישום מסקנות והמלצות עבודת המטה שכבר נעשתה. יש לבחון נושאים אלה לא במסגרת חוק ההסדרים, שמטבע הדברים לא עומדת אחריו עבודת מטה ראויה.	יצוין כי בבית חולים כללי שאין בו מחלקות לפסיכיאטריה וגריאטריה הותאמו מחירי יום אשפוז לשתי מחלקות בלבד - מחלקה פנימית ומחלקת טיפול נמרץ. במחלקות האחרות נותר המחיר האחיד, אף שהעלויות בהן שונות מהתגמול שהן מקבלות.	558
משרד הבריאות . חדרי מיון (מלר_דים) של בתי החולים הכלליים - היעדר תקינה סדורה לדעת משרד מבקר המדינה, על בתי החולים לפעול כך שמכתבי שחרור יונפקו מודפסים בלבד, אם על ידי מציאת כוח אדם נוסף לשם כך, ואם על ידי מערכת מחשב שתאפשר הוצאת מכתבים כאלה על ידי הרופא המשחרר בזמן מזערי. בבתי החולים תל השומר והעמק הועלה כי מכתבי השחרור שנמסרים לפונים כתובים בכתב יד. בהעמק נסרק מכתב השחרור למחשב בית החולים לצור כי אחסון במחשב, אך אין זה תחליף למסמך מודפס. בסורוקה הועלה שמלבד מכתבי שחרור מהמיון הפסיכיאטרי, שאר מכתבי השחרור כתובים ביד. לרשות רופאי המלר"ד אמנם יש עמדות מחשב שמאפשרות להדפיס מכתבי שחרור, אך לא נעשה בהן שימוש. בידי סורוקה נשאר רק עותק של מכתב השחרור, שהוא אף ברור פחות ממכתב השחרור המקורי, והוא לא נסרק למחשב כפי שנעשה בבית החולים העמק, שגם הוא בית חולים של הכללית. יצוין שגם הבדיקה התפעולית שבוצעה בידי החברה החיצונית במלר"ד סורוקה, המלי צה שכדי לפנות את הרופאים ממשימות משרדיות יש להכין מראש מכתבי שחרור לבעיות שכיחות ו/או ליישם טופס אוטומטי לשחרור פונים, אולם ההמלצה לא יושמה. )(ב אחיות אחראיות במלר"ד מפוצל: עוד הועלה כי בחלק מבתי החולים המלר"ד פוצל לתת -מחלקות באולמות נפרדים . כך למשל בבית החולים העמק, שם יש אולמות נפרדים למיון פנימי, למיון כירורגי ולמיון ילדים. המשרד לא נתן דעתו לצורך שבכל תת -מחלקה במלר"ד תהיה אחראית משמרת עם הכשרה כאמור. בבתי החולים העמק וסורוקה למשל, אחראית המשמ רת (שכאמור, בבית החולים סורוקה היא אינה תמיד בעלת הכשרה על-בסיסית ברפואה דחופה) מופקדת על כל חלקי המלר"ד. מכאן החשיבות שהמשרד יסדיר גם תחום זה. הועלה שהמשרד אכן יזם והפעיל בשנת 1997 עבודת מטה לקביעת נהלים בסיסיים להפעלת מלר"ד, אולם היא לא הסתיימה, לא הופק קובץ נהלים בסיסי , וממילא המלר"דים אינם עובדים לפי קובץ נהלים בסיסי שכזה, ואין גם פורום עדכון לנהלים שקשורים לעבודת המלר"ד ונקבעו במשך השנים. להלן הפרטים: לא נמצא במסמכים כי הנהלת המשרד דנה בטיוטת קובץ הנהלים. בפועל, הטיפול בקובץ הנהלים נפסק, ועד היום (12 )שנים לאחר כתיבתו הוא לא הופץ כלל למלר"דים. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי על אף חשיבותם, הנושאים שהיו אמורים להיות מוסדרים בקובץ הנהלים גם לא הוסדרו בדרך אחרת, ואינם מוסדרים עד היום. משרד מבקר המדינה העלה שבהיעדר קובץ הנהלים האמור, אין אחידות בדרך שפועלים בה מלר"דים בתחומים רבים. להלן כמה דוגמאות: .לא מולאה מעולם. הטבלה תוכננה להכיל מידע על תאריכי תפוגת התוקף של הרישיונות של בתי החולים, ובהתאם - לקבוע תאריך לבקרה הקרובה. אם המשרד רוצה ליצור קשר ברור בין הבקרות לחידוש הרישיון, עליו להסדיר זאת בנהלים, לעדכן את בתי החולים ולבצע את הבקרות במועד. כאמור, אין בידי האגף מידע מרוכז וזמין על בקרות שנעשו עד שנת 2008 . גם הועלה שאין בידיו תכנית רב שנתית לבקרות עתידיות. המשרד אמנם מודע לחשיבות הנושא , ואף הכין טבלה לתכנון הבקרות, אך היא 1. תהליך הבקרה כולל בין היתר הכנת רשימות תיוג ובהן פירוט הנושאים שייבדקו בכל תחום , אולם הועלה כי בין רשימות התיוג אין רשימה הנוגעת למלר"ד, ובצוות הבקרה אין מומחה בתחום הרפואה הדחופה. למעשה, למעט מספר נושאים מצומצם, המשרד לא מבצע בקרה יעודית לתחום המלר"דים.	. ,נבחר המלר"ד במדגם לבדיקה באף אחד מן התחומים הנבדקים במדגם אלא רק בתחומים שנבדקים בקביעות , כגון רשומה רפואית ות קינת העובדות הסוציאליות במלר"ד , וממילא לא נכללו בדוחות ממצאים והמלצות שאינם בתחומים אלה בנוגע למלר"ד. מאחר שמדובר בבקרה המתקיימת אחת לשלוש שנים, המשמעות היא שהמלר"ד עלול לפעול למעשה כשש שנים בלא בקרה על נושאים רבים. זאת ועוד, כפי שיפורט בהמשך, גם כאשר עושה אגף רפואה בקרה במלר"ד, רק חלק קטן מהיבטי עבודת המלר"ד נבדקים, ומכאן שהיקף הביקורת במלר"דים נמוך עוד יותר.	559
משרד הבריאות . פרויקט נמ_ר - הקמת מערכת ממוחשבת עבור בתי החולים אישור לפעילות נוספת שחורגת ממסגרת ההתקשרות עם הספק צריך להינתן לפי תקנות חובת המכרזים, בהליך קבלת החלטות שיטתי, גלוי ומסודר. יש ליצור את המסגרות התקציביות המיועדות למימון פעולות אלה וליצור מסגרות מקצועיות לביצוע ולבקרה - לפי נוהל מפת"ח וכללי ההתקשרות, כמתחייב מחוק חובת המכרזים ומהוראות התכ"ם. יו"ר ועדת ההיגוי הסביר למשרד מבקר המדינה, כי הצוות המנהל החליט משיקולי עלות תועלת לרכוש בשלב זה שירותי אתר מרכזי מהספק. משרד מבקר המדינה מעיר שהמשרד לא פעל על פי ההליכים המתחייבים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 (להלן- חוק חובת המכרזים) ותקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 (להלן- תקנות חובת המכרזים) לקבלת אישור להתקשרות כדין מוועדת הרכישות המשרדית ולא חתם עם הספק הסכם לרכישת שירותים אלה. הביקורת העלתה שאין בידי המשרד עותקים של הנספח הנזכר לעיל והוא לא דרש את קבלתם. אף על פי כן שילם לספק כבר משנת 2003 תמורת תחזוקת תכנה. התמורה עבור שירותי התחזוקה לאחר תום האחריות הייתה, לפי ההסכם מ - 1998 והתוספת מ - 2001 , כ-11 מיליון ש"ח לשנה במחירי אוגוסט 2009 (כולל מע"מ). מן הנתונים שמסר המשרד בתשובתו מדצמבר עולה, שהתשלומים בעבור תחזוקת תכנה הסתכמו בכ-50 ,מיליון ש"חכ-40 מיליוןש"ח מהם שולמו בשנים .2006 -2009 . . נמ"ר ומפעיל ומתחזק אותן, האריך למעשה את תלותו בספק בחמש שנים נוספות. הדבר כרוך גם בהתחייבויות כספיות שחורגות מאלו שאושרו. מן המסמכים שהמשרד המציא למשרד מבקר המדינה עולה שלא הייתה למשרד התקשרות ראשונה כדין עם הספק לתחזוקת החמרה המרכזית, ולפיכך לא היה אפשר להמליץ על התקשרות המשך אותה אישר החשכ"ל. .מממצאי הביקורת עולה אם כן שהמשרד קיים הליך לא תקין לאישור ההתקשרות לרכישת שירותי תחזוקת החמרה המרכזית לפרויקט נמ"ר מהספק. בעניין זה פעלו ועדות המכרזים במשרד ובחשכ"ל שהיו מעורבות במתן האיש ורים בניגוד למתחייב מחוק חובת המכרזים ותקנותיו ומהוראות התכ"ם בדבר התקשרות לרכישת שירותים . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הליקויים והאפשרות שיהיה צורך בהמשך שירותי תחזוקה לחמרה המרכזית של נמ"ר, דרוש שהמשרד יסדיר את רכישת השירותים האלה על פי הכללים וההוראות בחוק ובנהלים שנקבעו לפיו. משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי חובתו, כמי שאמון על שמירת האינטרסים של המדינה, הייתה להקפיד על מילוי תנאי ההסכם בידי הספק ועל אישור תשלומים רק על בסיס תיעו ד מלא. לפיכך היה על המשרד לרכז את התיעוד הדרוש לביסוס דרישות התשלום בגין שירותי תחזוקת תכנ ה, לצורך קביעת מועד תחילת תקופת התחזוקה, שבגינה חויב בתשלום. חשיבות התיעוד מתעצמת בייחוד נוכח העובדה שהתכנות הותקנו במשך שנים ב-10 .בתי חולים וחל שינוי בחישוב התמורה בעבורן ברשות אגף המחשוב וחשבות המשרד, שהיו אמורים לפקח על תקינות התשלומים, היו צריכות להיות האסמכתאות המתאימות שהמציא הספק, אך הן לא היו בידיהם. אף שמדובר בשינויים במודל השיווק של תכנות והרישיונות לשימוש בהן, שהתרחשו לאחר שנחתם ההסכם בין המשרד לספק, המשרד נדרש לשנות את תנאי ההסכם ולשלם תוספת בגין השינויים האמורים. כתוצאה מכך שונה ההסכם מ- 1998 והדבר קיבל ביטוי בתוספות מ- 2001 ו- 2006 . בכך גדלו באופן מהותי העלויות מעבר לתמורה שנקבעה בהסכם מ - 1998 , וגם ההתחייבויות לתוספת תשלומים בעתיד עבור תחזוקת הרישיונות הנוספים. תתי-המערכות שפותחו במסגרת הפרויקט תומכות בפעילות בבתי החולים ומטבע הדברים אמורות להמשיך ולפעול, להידרש לתיקון תקלות, לתמיכה מקצועית, לעדכונים ועוד. מה ממצאים עולה שבשנת 2008 התעוררו קשיים ואי-שביעות רצון מרמת השירותים שהמשרד מקבל. עם סיומו של שלב הפיתוח וההטמעה של הפרויקט הוא אמור להתחיל את שלב התפעול השוטף, ומתקיימים לגביו שלבים ידועים במחזור החיים של מערכות מידע. לשלב זה דרושים פתרון שיטתי ויסודי והיערכות מתאימה והאחריות לכך היא של המשרד ובתי החולים. הנהלת משרד הבריאות לא נערכה כנדרש להמשך תפעולו השוטף של הפרויקט לאחר השלמת הפיתוח של נמ"ר. הידע המקצועי על פרויקט נמ"ר ומערכותיו נצבר בידי גורמים חיצוניים ששירותיהם נרכשו לתקופה קצובה. לפיכך על הנהלת המשרד להיערך כראוי לתפעולה ולתחזוקתה של המערכת ולהחליט על כך לאחר עבודת מטה שתבחן חלופות לתפעול השוטף ואת אומדן עלויותיהן. בד בבד על המשרד לפעול לגיבוש צוות מקצועי של עובדי המשרד שירכז ידע על הפרויקט, ויסייע בהמשך תפעול המערכת ובקבלת החלטות בנושא. מן האמור לעיל עולה כי המשרד ובתי החולים משקיעים אמצעים ומאמצים לצורך אפיון תכנות קליניות של יצרן התכנה, אף על פי שאין להם הסכם אתו, הסכם, אשר יתייחס, בין השאר, גם לזכויות הנובעות מהשתתפותם בפיתוח המוצר. זאת ועוד, המשרד, אשר תלוי בספק שפיתח את תכנות	ואולם יצוין שנספח התחזוקה עוסק בפיתוח תכנה ובתחזוקתה בלבד, ואין בו אזכור של חמרה מרכזית. בנספח התחזוקה נאמר במפורש ש"הספק מתחייב... ליתן... שירותי תמיכה, גיבוי ואחזקה של הת וכנות". הסעיף שאליו מפנה חשבות המשרד בתשובתה אינו נוגע לתחזוקת חמרה.	560
רשות המיסים בישראל . הפיקוח על החזר מס ערך מוסף לתיירים ועל אזור סחר חופשי אילת לדעת משרד מבקר המדינה כל עוד מתקיים ההסדר במתכונתו הנוכחית, על הרשות לבצע ביקורות תכופות בכל מתקני הזכיין. כן עליה לפעול לתיקון הליקויים שנמצאו. ראוי כי הרשות תבחן את האפשרות לקבוע כי . הפיקוח על תהליך בדיקת הטובין והמסמכים בידי הזכיין יהיה באחריותם של גובי המכס הנמצאים בשדות התעופה ובכל מע ברי הגבול, שכן ביקורת של רו"ח חיצוני אינה אמורה לעסוק בבדיקה של הטובין עצמם, אלא בעיקר בהתחשבנות הכספית בין הרשות לבין הזכיין. כמו כן, עליה לבדוק רכישות חריגות הנעשות על ידי תיירים ולקבוע סנקציות שיינקטו כלפי כל בית עסק שינצל לרעה את הסדר החזר המע"ם לתיירי ם. לדעת משרד מבקר המדינה הרש ות לא נערכה כראוי להכנת המכרז שפורסם בינואר 2009 , לשם בחירת זכיין למתן שירותי החזר המע "ם לתיירים. על הרשות להיערך בדחיפות לפרסום מכרז חדש תוך הפקת לקחים מכישלון המכרז המתוקן. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התיירות ועל הרשות לקבוע נוהל שלפיו יאושרו בתי העסק הנכללים בהסדר או ייגרעו ממנו. על משרד התיירות לקיים פיקוח יעיל על פעילותם של בתי העסק ולפקח על עמידתם בתנאי ההסדר. על המשרד גם לוודא כי הת ייר ידע מה סכום ההחזר שהוא זכאי לו ולוודא שקיבל סכום זה. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לקבוע אמות מידה לטיפול ברכישות טובין בידי תיירים; כמו כן ראוי כי הרשות תשמור את נתוני התיירים הרוכשים טובין לצורכי פיקוח ובקרה. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות להגדיל את היקף הזנת פרטי חשבוניות המס לבסיס המידע, וכן לבחון את האפשרות למצוא שיטה שתקל את ביצוע הדבר, כגון שימוש בברקוד. הזנת הנתונים תאפשר איתור ליקויים רבים יותר, תגביר את הפיקוח על דיווחי העוסקים על עסקאות שחייבות במע"ם בשיעור אפס ותמנע ניצול לרעה של ההטבות שמקנה חוק אס"ח אילת. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לבצע מפעם לפעם בדיקות פתע לעוסקים ולמובילים גם בשבתות ובחגים, כדי לוודא שההקלה אינה מנוצלת לרעה. .לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרד האוצר ועל הרשות ליזום זה כבר תיקון של התוספת השנייה לחוק, בנוגע למכלול העניינים לעיל, כדי למנוע ניצול לרעה של ההטבות שמעניק חוק אס"ח אילת, וכדי למנוע פגיעה ביוצאים מאילת צפונה. .החזר המע"ם לתיירים נועד לעודד תיירות נכנסת לישראל ולהגדיל את כמות המוצרים שהם קונים בארץ. כדי להשיג מטרה זו, על הרשות לפעול למניעת ניגוד העניינים המובנה בשיטת החזר המע "ם לתיירים ולקבוע נוהלי בקרה ופיקוח נאותים כדי למנוע ניצול לרעה של ההסדר. על הרשות ומשרד התיירות לקיים שיתוף פעולה הדוק למניעת פגיעה בתיירים הזכאים ליהנות מההסדר. חוק אס"ח אילת מעניק הטבות מס לתושבי האזור ולמתארחים בו, והטבות אלה תרמו להתפתחותו. על משרד האוצר והרשות להגביר את הפיקוח והבקרה ולהיערך כראוי למניעת האפשרויות לניצול לרעה של החוק. עליהם גם לבחון את הצורך בשינוי שיטת המע "ם בחוק אס"ח אילת ובייזום הצעות שיביאו לפישוט ביצוע חוק אס"ח אילת והתקנות שהותקנו לפיו. מן הראוי גם שהרשות תבחן אם לרשות משרד השומה אילת עומדים המשאבים והכלים הדרושים לביצוע תפקידיו. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד האוצר ועל הרשות לבצע הערכה מחודשת של הבקרה והפיקוח על אס"ח אילת. רבים ממקרי הניצול לרעה של חוק אס"ח אילת היו יכולים להימנע על ידי ביצוע ביקורות יזומות בבתי העסק ועל ידי הידוק הפיקוח של הרשות. עיקרו של פיקוח זה מוטל על משרד פקיד השומה אילת, שכן הוא מטפל גם בעוסקים שמרבית עסקאותיהם פטורות ממע "ם ושמשום כך רשויות המע "ם אינן מייחדות משאבים לפיקוח עליהם. באילת, שבה החוק מעניק הטבות ופטורים ממס, יש לפעול להגברת הפיקוח והבקרה על העוסקים, כדי להגדיל את סכומי מס ההכנסה הנגבים.	. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לגבש מדיניותאחידה ושוויונית כלפי כל העוסקים שנותנים שירות באס"ח אילת אך לא הקימו בה יחידת עסק ממשית. אם הרשות מעוניינת להיטיב עם חברות כרטיסי האשראי, עליה לעשות זאת באמצעות תיקון תקנה 20 א לתקנות אס"ח אילת והוספת השירות שהן נותנות לרשימת השירותים שחל עליהם מע "ם בשיעור אפס.	561
רשות המיסים בישראל . מיסוי הכנסות בלתי חוקיות הועלה כי בתכניות העבודה שלה לשנים 2007 -2009 לא כללה הרשות עריכת ביקורי שטח כדי לאתר עסקים בלתי חוקיים לצורך הכללתם ברשת הנישומים וכדי לחלט חלק מתקבוליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ליצור מנגנון קבוע של היזון מפרקליטות המדינה לרשות לק בלת כתבי אישום הרלוונטיים לגביית מס. כך ניתן יהיה לשום את מי שהורשעו בביצוע עברות פליליות שלוו בהפקת הכנסות בלתי חוקיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להגדיר בתכניות העבודה שלה אמות מידה שיביאו להכללה של עסקים שיש לגביהם חשד להלבנת הון. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת שהרשות תנצל את הכלים העומדים לרשותה כדי להכליל עבריינים ברשת המס ולחייבם במס , מן הראוי שהיא תגבש נוהל חדש לשיתוף פעולה בין חטיבת החקירות והמודיעין לחטיבת השומה והביקורת שברשות. ראוי לבחון את האפשרות ליישם את הנחיית הפרקליטות כאמור לעיל כך שההליך השומתי לא יעוכב ויבוצע במקביל להליך הפלילי. נוסף על כך, ראוי לשפר את התיאום בין יחידות השומה של מס הכנסה ו של מע"מ, ובין יחידות השומה ליחידות החקירות, כך שלא תיווצרנה אי-התאמות בין שומת מס הכנסה לשומת מע"מ. על הרשות לתת את הדעת לקביעת נהלים, כך שבמקרים שצפויה בהם הוצאת שומה בהליך מזורז , ישולבו עובדי השומה בחקירה בזמן אמת. נוסף על כך, משרד מבקר המדינה מעיר כי חזקת האשמה עשויה להוות כלי רב עוצמה במאבק נגד ארגוני פשע, ולכן מן הראוי שהרשות תקפיד להכין את התשתית הנדרשת לשימוש בה בכך שת דרוש מעבריינים להגיש הצהרות הון ודוחות שנתיים על הכנסותיהם , שמהם ניתן יהיה ללמוד על השמטת הכנסות וקיום גידול הון בלתי מוסבר. לדעת משרד מבקר המדינה, מכלול הליקויים שתוארו לעיל מקשה על הרשות לתרום את חלקה במשימה הלאומית של מאבק בפשיעה החמורה. על הרשות לתת את הדעת לליקויים אלה ולגבש תכנית לטיפול בהם: פיתוח כלים לכריית מידע; פתרון בעיית הסיווג הענפי; בחירת תיקים לביצוע מיידי בתכנית העבודה ותיאום בביקורות שטח בין אגפי המס למשטרה ובינם ובין עצמם. על הרשות לדאוג לכך שיהיה מספר מתאים של עובדי חקירות - במס הכנסה ובמע"מ - בעלי סיווג מודיעיני גבוה. בהתאם למגמה הבין-לאומית (המלצות ארגון ה- FATF )ואמנת פלרמו, מן הראוי לשקול ליזום חקיקה לפיה יתוספו עברות המס החמורות לרשימת עברות המקור, ובכך יוקנה כלי מהותי לטובת המאבק בפשיעה. כן יש לבדוק עם המשטרה ושירות הביטחון הכללי דרכים למיצוי פוטנציאל העברת המידע על פי ההליכים שנקבעו בתקנות איסור הלבנת הון. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי ל שכלל את הנוהל לשיתוף פעולה והעברת מידע הדדי בין הרשות ובין רשויות אכיפה שלטוניות אחרות. ראוי גם לגבש נהלים לחילופי מידע , לתיאום ולשיתוף פעולה בין הרשות .לבין רגולטורים נוספים - בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשם נותני שירותי מטבע, רשם העמותות, ועוד. זאת בכפוף למגב לות ה חוקיות. בנוסף לכך, על הרשות ליזום הפקת עיבודים איכותיים לצורך איתור פעולות כלכליות חריגות האופייניות למי שעוסקים בפעילות עבריינית או בפעילות של הלבנת הון, להפיצם לגורמים הרלוונטיים , ולעקוב אחר השימוש בהם כדי לאתר הכנסות או הון שלא הוצהר עליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, על מחלקת המודיעין לכלול בתכניות העבודה השנתיות שלה יעד של איסוף מידע יזום על עסקים בלתי חוקיים ולהפיצו למשרדי השומה ולמשרדי מע"מ האזוריים. על מטה הרשות לוודא כי נעשה שימוש במישור האזרחי בתוצרי המודיעין ובמידע הנצבר במאגרי הרשות. .הדוח מעלה כי מכלל פוטנציאל המיסוי של אלפי אנשים שהכנסתם נובעת מפעילות בלתי חוקית, הוצאו על ידי הרשות שומות רק לכמה עשרות אנשים בשנה בתחומים של סחר בנשים, הימורים בלתי חוקיים, קבלת דמי חסות, סחר בסמים ועוד. ברוב המקרים נרשמה גבייה מועטה או שכלל לא נגבו מהם מסים. הפעילות נגד הפשיעה הכלכלית החמורה צריכה להיות רב -ממדית, ולכלול לא רק את מי שהורשעו בביצוע העברות הפליליות, אלא גם מעגלים שלמים של סייענים לדבר עברה. דוגמה לכך היא ענף נותני שירותי מטבע, העלול לשמש כאמצעי להלבנת כספים שמקורם בעברה, ולגביו נמצאו פרצות רבות ב כל הקשור לפיקוח ולמעקב על פעילותו. דוגמה נוספת היא ההכנסות הנצמחות למשכירי נכסים לעסקים בלתי חוקיים, שאותן יש למסות. שינוי מהותי בתחום של מיסוי הכנסות בלתי חוקיות מחייב עבודת מטה לצורך היערכות מקיפה ב היבטים הבאים : תכניות העבודה; איסוף מידע מתוך פסקי דין חלוטים; שיתוף פעולה וחילופי מידע עם רשויות אכיפה אחרות; איסוף ועיבוד מידע על מורשעים בעברות פליליות; מיפוי העסקים הרלוונטיים; מיצוי הכלים המשפטיים העומדים לרשות הרשות; וקידום יוזמות חקיקה רלוונטיות בשיתוף עם המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון. על הרשות לתקן את הליקויים הניהוליים המקשים על פעילות יעילה ובזמן אמת נגד עבריינים. מן הראוי שהרשות גם תקצה תשומות ביקורת ממוקדות, ובסדר עדיפויות גבוה, לטיפול בחברות ובנישומים שקיים מידע על זיקתם לפעילות עבריינית, תדרוש מנישומים אלה הגשת הצהרות הון, והסברים על רמת מחיה שאינה עולה בקנה אחד עם רמת הכנסותיהם המוצהרות. דוח זה מצביע על ליקויים רבים במיסוי הכנסות בלתי חוקיות, שמחייבים טיפול נחוש ומתוכנן, כדי שרשות המסים תתרום בצורה יותר מועילה למלחמה בפשיעה הכלכלית. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להפיק את הלקחים המתבקשים משיעורי הגבייה הנמוכים מהכנסות מסחר בנשים כפי שהוצגו לעיל, ועליה לפעול לשיפור מעורבות אנשי השומה ובממשקי העבודה שלהם עם גורמי החקירה במס הכנסה ובמע"מ ושל גורמי חקירה אלה עם המשטרה, בכל תהליך הפעילות למיסוי מכוני הליווי: קבלת מודיעין איכותי טרם הפשיטה על המכונים; שיתוף פעולה עם המשטרה ביום הפשיטה ולאחריו; עריכת שומות על פי אומדנים מבוססים; ודרישה עקבית מהעבריינים להגשת הצהרות הון ודוחות שנתיים על הכנסותיהם.	. מס במקור בשיעור של 35% .מההכנסההועלה כי הרשות לא פעלה למיסוי בעלי דירות אלה . יתירה מזאת, הרשות גם לא פעלה ל הקמת מאגר נתונים על דירות אלה , אף לא על אלה שכתובותיהן מפורסמות בריש גלי.	562

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.