Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
משרד האנרגייה . תכנון משק החשמל ומימושו משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, כי שינוי הגישה לא לווה בעבודת מטה מסודרת שבה נשקלו כל הסיכונים הכרוכים בשינוי ותוצאותיו השונות, וכי המשרד לא עשה סקר סיכונים מקיף ומקצועי לבחינת תמהיל הדלקים המיטבי למדינה, אף שסקר זה חיוני מהבחינה האסטרטגית. בכלל זה לא נבחנה באופן מפורט הא פשרות שתתרחש תקלה במערכת ייצור החשמל שעלולה להוביל לעלטה כללית כתוצאה משימוש בגז בהיקף העולה על 50% מייצור החשמל במשק. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד האנרגיה כי הקמת יחידות הייצור המוסקות בגז שלהן נתן השר רישיונות בשנים 2010 ו- 2011 , היא שתיקבע למעשה את תמהיל הדלקים העתידי במשק החשמל ואפשר שגם תמהיל זה יהיה שלא בהתאם למדיניות המשרד החדשה המתוארת לעיל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד האנרגיה לפעול לקידום תכנית סטטוטורית כוללת למשק האנרגיה, במ סגרת תמ"א 41 או במסגרת אחרת, שבה תיקבע, בין היתר, פריסתם של אתרי תחנות הכוח. לדעת משרד מבקר המדינה יש לבצע תכנון מתואם של תמ"א 41 ,ותכנית האב על מנת להבטיח שתכנון מערך החשמל והגז ייעשה בראייה כוללת ורב- תחומית. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, כי תכנון מערך הייצור לטווח הארוך אמור לשמש הבסיס לתכנון לטווח הקצר, וכי הצורך בתכנון ארוך טווח של מערך הייצור אף נקבע במסמכי המכרז להכנת תכנית האב של משרד האנרגיה עצמו. זאת ועוד, מאחר שלמשרד האנרגיה ולרשות סמכות נרחבת למתן רישיונות ליח"פים ולשינוי תנאיהם, הם יכולים להבטיח כי שילוב היח"פים במשק החשמל ייעשה בהתאם לצרכיו, וליצור מחויבות אמתית של היח"פ להקמת יחידת הייצור במועד ובתצורה הנדרשים. לדעת משרד מבקר המדינה,משמעות החלטת הרשות ממרץ 2011 לפרוס את חוב חח"י עד סוף שנת 2025 (11 שנים לאחר תום תקופת התעריף בשנת 2014) וה תשואה שיקבל הציבור בגין מימון זה 81 , היא למעשה הטלת מעין "מלווה חובה" שלא בידי הממשלה. "מלווה" כזה שנקבע ללא החלטת ממשלה הוא בניגוד להוראות חוק מלווה המדינה, התשל"ט - 1979 :, והטלתו שלא באמצעות חקיקה, היא בניגוד להוראות חוק יסוד משק המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהרשות תשקול גם היבטים אלה בבחנה בקשות למתן רישיונות להקמת תחנות כוח פרטיות , לנוכח השפעה אפשרית של תוספת שלהן על חח"י, על התחרות במשק החשמל ועל מזעור העלויות למשק, בהיבט של טובת הצרכנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי הסתירה בין נתוני הרשות, שלפיהם נחוצות יחידות LMS ,, ובין נתוני משרד האנרגיה, שלפיהם נחוצים מחז"מים מצביעה על הצורך שבחינת עמידתו של היח"פ בתנאי הסף לקבלת התחייבות לרכישת כושר הייצור שלו, תיעשה באופן נטול פניות, משיקולים של טובת המשק. נוכח ניגוד העניינים המובנה של חח"י, כל עוד לא הוצא מנהל המערכת מחח"י, יש צורך שסקרי הגז יבוצעו על ידי גורם בלתי תלוי. משרד מבקר המדינה העלה כי למרות האמור בחוק ובתקנות ולמרות החלטות הרשות , טרם קבעה הרשות תעריף לש ירותי גיבוי ו לשירותים נלווים שיח"פים אמורים ל קבל מחח"י , ולכן אין ביכולתם של היח"פים לאמוד כראוי את הוצאותיהם הצפויות על שירותי תשתית וגיבוי57. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, שהכין את הצעת ההחלטה לממשלה, כי היה עליו לגבש בהצעתו לוח זמנים מציאותי המתחשב בפעולות הנדרשות להקמת מיזמים של אנרגיות מתחדשות על קרקעות לא מתוכננות, לפני הגשת הצעת החלטה לממשלה עם לוח זמנים שקבעה להקמת מיזמים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה בשיתוף מינהל התכנון שבמשרד הפנים וחח"י לבחון דרכים לזירוז מימושן של תכניות הפיתוח של מערכת ההולכה שיאפשר את הזרמת החשמל מהיח" פים לרשת החשמל, כדי למנוע פגיעה אפשרית בהקמת היח"פים ובאמינות אספקת החשמל ללקוחות, ולמנוע נזקים למשק. משרד מבקר המדינה העלה כי רשות החשמל לא עמדה על מימוש סמכותה לקבל דוחות כאמור ולא אכפה את הגשתם. משמעות הדברים היא כי הרשות אינה משתמשת בכלי שיכול לשמש אותה לבחינת העלויות בפועל, ובכללן עלויות הביטוח. ובכך לאמת את קביעותיה בדבר מרכיב הביטוח ומרכיבי התעריף של היח"פים.	משרד מבקר המדינה מעיר כיהסברי הרשות בדבר ההשפעה של תקופת ההקמה ו רמת הזמינות הנדרשת מהמתקן, על תעריפי הביטוח, אינם תואמים את דרישות הביטוח בתקופת ההפע לה על פי תקנות תנאים ונהלים ועל פי אמות המידה שקבעה הרשות, המושפעות מ שווי הרכוש, ממצבת כוח האדם ו מרמת המתח שבו משתמש היצרן. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי הרשות קבעה את הוצאות הביטוח בהתחשב ברמת הזמינות בלא שבחנה את ההשפעה של רמת הזמינות הנדרשת על עלויות הביטוח בפועל.	563
משרד הביטחון . בניין הכוח לכיבוי שרפות מהאוויר - מערכת הביטחון עם זאת, למרות לוח הזמנים הקצר שקצבה הממשלה למערכת הביטחון לקיום עבודת המטה להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר, הרי שנוכח היעדר נתוני יסוד חיוניים, שהיו דרושים לחיל האוויר, ונוכח חוסר ההיכרות של חיל האוויר עם כל ההיבטים של התחום המקצועי של כיבוי מוטס, המלצת צה"ל לרכש מיידי של מטוסי "בומברדיר" מדגם .CL-415 , שהיה כרוך בהשקעה של כ- 1.110 מיליארד ש"ח, מעלה ספקות האם חיל האוויר יכול היה למצות עבודת מטה מיטבית בזמן הנתון בנושא זה חרף המאמץ שהשקיע. זאת גם נוכח העובדה, שבעקבות בדיקה נוספת ולא ממושכת שנערכה בנושא הנדון - לאחר שצה"ל המליץ לרכוש מטוסי "בומברדיר" - המליץ צה"ל לבסוף על הפעלת מטוסים קלים (מסוג "אייר-טרקטור"), כפי שהמליצו גם ועדות שונות בעבר. מבקר המדינה מעיר כלהלן: כאמור, יכולת מערך הכיבוי האווירי בישראל נחלשה עם השנים, אף על פי שהאיום על העורף בחירום החריף. במהלך השרפה בכרמל שאירעה בדצמבר 2010 יזם ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, את הקמת מערך הכיבוי המוטס הייעודי בדחיפות, ובהתאם לכך קצבה הממשלה לשר הביטחון 14 ימים להציג לראש הממשלה "חלופות להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר בחיל האוויר". מבקר המדינה ער לדחיפות ולחיוניות של הקמת מערך כיבוי מוטס ייעודי שיסייע לכיבוי שרפות בעת שגרה ובעת חירום, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בהחלטת ראש הממשלה והממשלה. עוד מעיר מבקר המדינה, כי טענות כב"ה בנוגע למעורבות כב"ה בעמ"ט להקמת יחידת הכיבוי, וחילוקי הדעות בין חיל האוויר, שהוא חסר את המומחיות והידע הנדרשים בתחום הכיבוי האווירי, לבין כב"ה, שהוא הגורם המקצועי האחראי לכיבוי שרפות בישר אל ולהגדרת מתארי השרפות שאליהן נדרש מענה, מלמדות על בעיה מהותית. לדעת מבקר המדינה, חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי, ובפרט כב"ה, שהוא הגורם המקצועי בנושא כיבוי שרפות. מבקר המדינה מציין, כי על אף שראש מטה חיל האוויר, כאמור לעיל, מסר, כי חיל האוויר רואה עצמו אחראי לנושא הכיבוי האווירי בישראל, הרי שבפועל חיל האוויר לא פעל כמתאם כללי ומרכזי לנושא הכיבוי האווירי בכללותו. יש לציין, כי גם המשרד לביטחון הפנים וכב"ה, שהוא הגורם המקצועי לעניין כיבוי שרפות, לא פעלו כמתאם כללי ומרכזי המביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. גם יחידת הכיבוי האווירי שהוקמה בחיל האוויר, המפעילה מטוסים אזרחיים החל ממאי 2011, לא נבחנה על ידי חיל האוויר בראייה מערכתית, שלמה וכוללת של מאפייני המענה הדרוש. מבקר המדינה מעיר, כי להקמת מערך כיבוי אווירי בישראל כמענה קבוע לשעת רגיעה ולשעת חירום נדרשת בחינה מקצועית של המשמעויות הנובעות מנושאים רבים וביניהם: תמהיל כלי הטיס הדרושים, פעילות בשעות היום והלילה, כיבוי באמצעות דליית מי -ים ואגמים ("סקופינג"), כיבוי בשטח עירוני, שיתוף פעולה בסיוע מחו"ל, הפעלת חוזי אווירי ויכולות הנדר שות לסיוע, לחילוץ ולהצלה. עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. רק ב - 1.1.1 2 , כנאמר בתגובת משרד ראש הממשלה דלעיל, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים. עוד מעיר מבקר המדינה, כי למרות החלטת הממשלה, כאמור, שרח"ל אחראית לקביעת איום הייחוס הלאומי לעורף, כבסיס לבניין הכוח ולהיערכות משרדי הממשלה, רח"ל לא הייתה מעורבת בנושא הכ יבוי האווירי. אי -שיתופה של רח"ל בנושא הקמת מערך הכיבוי האווירי, כפי שציין גם ראש רח"ל לשעבר, אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה. לדעת מבקר המדינה, חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי כמענה קבוע. במקרים של חילוקי דעות בעניינים מהותיים שאינם באים לכדי פתרון בין הגופים הקשורים בהקמת מערך הכיבוי המוטס, כמו בעניין הפעלת מסוקי כיבוי, ראוי שהם יועלו להכרעת הדרג המדיני העוסק בכך: שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, ועל פי הצורך יועלו על ידי השרים גם להכרעת ראש הממשל ה. הדבר יאפשר לקבוע מהו המענה המיטבי הדרוש למדינת ישראל בתחום הכיבוי האווירי ומהם האמצעים הנדרשים. חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי כמענה קבוע. במקרים של חילוקי דעות בעניינים מהותיים שאינם באים לכדי פתרון בין הגופים הקשורים בהקמת מערך הכיבוי המוטס, כמו בעניין הפעלת מסוקי כיבוי, ראוי שיועלו להכרעת הדרג המדיני העוסק בכך - שר הביטחון והשר לביטחון הפנים - ועל פי הצורך יועלו על ידי השרים גם להכרעת ראש הממשלה. הדבר יאפשר לקבוע מהו המענה המיטבי הדרוש למדינת ישראל בתחום הכיבוי האווירי ומהם האמצעים הנדרשים. מאחר שהקמת טייסת כיבוי בחיל האוויר, שתוכל לתת מענה מסייע לצרכים המבצעיים של כב"ה לפי תרחישי השרפות החזויים בעתות חירום ושגרה, היא פרויקט הכרוך בהשקעה כספית של מאות מיליוני ש"ח, עולה ספק אם בהיעדר תרחיש ייחוס ענפי באותה עת, ושאותו היה על כב"ה לפרסם, ניתן היה לקבוע במבוסס ובאופן מיטבי את הדרישה המבצעית לבניין הכוח, כפי שהציגה כב"ה. עתה, משכב"ה הודיע למשרד מבקר המדינה (באפריל 2012 ) כי "נבנה ותוקף תרחיש הייחוס של כב"ה בשגרה ובחירום", כולל איום הייחוס של הכיבוי האווירי, ראוי אפוא, שכב"ה והמשרד לביטחון הפנים, שהאחריות לכב"ה הועברה אליו, יגבשו, בסיוע חיל האוויר, כגורם המקצועי בתחום התעופה, דרישה מבצעית אשר תשקף נכונה את הצרכים מבחינת המבנה של מערך הכיבוי האווירי שיש להקים, הסד"כ והתמהיל של כלי הטיס הדרושים. .להקמת מערך כיבוי אווירי בישראל כמענה קבוע לשעת רגיעה ולשעת חירום נדרשת בחינה מקצועית של המשמעויות הנובעות מנושאים רבים, וביניהם: תמהיל כלי הטיס הדרושים, פעילות בשעות היום והלילה, כיבוי באמצעות דליית מי-ים ואגמים ("סקופינג"), כיבוי בשטח עירוני, שיתוף פעולה בסיוע מחו"ל, הפעלת חוזי אווירי ויכולות הנדרשות לסיוע, לחילוץ ולהצלה. עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. רק ב - 1.1.12 , כפי שצוין בתגובת משרד ראש המ משלה לדוח הביקורת, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים. כאמור, במכתבו של מזכ"ץ ראה"ם מ - 27.1.11 למזכ"ץ שר הביטחון נכתב, כי "ראש הממשלה קובע כי יכולת שאיבת מים מהים היא חלק מהמענה". הגורמים המקצועיים והפיקודיים בצה"ל ובכב"ה הגיעו למסקנה, בהתבסס על נימוקים מקצועיים וכספיים כבדי משקל, כי יעילות הפתרון של התקנת ערכות "סקופינג" (כיבוי באמצעות דליית מי -ים ואגמים) במטוסי "אייר -טרקטור" העולה מיליונים רבים, מוטלת בספק. למרות זאת, המשיך משרד הביטחון ברכש שתי ערכות "סקופינג" למערך הכיבוי המוטס. מבקר המדינה מעיר, כי בביקורת לא נמצא שהמלצתם של צה"ל וכב"ה, ואחר כך גם של היחידה לניהול הרכש של משרד הביטחון, שלא להסב מטוסי כיבוי קיימים למטוסים בעלי יכולת "סקופינג", הוצגה בפני שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, ולא נמצא שהנושא עלה לראש הממשלה כדי שישקול מחדש את החלטתו בעניין זה, וזאת טרם הסבת המטוסים לבעלי יכולת "סקופינג". דבר זה היה מונע את ההשקעה הכספית המיותרת, נוכח העובדה שלבסוף הוחלט לפרק את ערכת ה"סקופינג" מהמטוסים. מבקר המדינה מעיר, כי למרות איום הייחוס הלאומי לעורף, ולפיו צפויות בעת מלחמה שרפות רבות באזורים שונים בארץ, ואף שבמשך שנים הפעיל כב"ה בסיוע הקרן לכיבוי אווירי כוח אווירי לכיבוי אש מהאוויר, לא הכינה נציבות הכבאות במשך שנים תרחיש ייחוס ענפי, וממילא לא ערכה את ניתוח המענה הדרוש להקמת מערך כיבוי אווירי כהיערכות לאיומים הצפויים. מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שהקמת טייסת כיבוי בחיל האוויר שתוכל לתת מענה מסייע ל צרכים המבצעיים של כב"ה לפי תרחישי השרפות החזויים בעתות חירום ושגרה, היא פרויקט הכרוך בהשקעה כספית של מאות מיליוני ש"ח, עולה ספק אם בהיעדר תרחיש ייחוס ענפי באותה עת, ושאותו היה על כב"ה לפרסם, ניתן היה לקבוע במבוסס ובאופן מיטבי את הדרישה המבצעית לבניין הכוח, כפי שהציגה כב"ה, כאמור לעיל. עתה, משכב"ה הודיע למשרד מבקר המדינה (באפריל 2012 , כאמור) כי "נבנה ותוקף תרחיש הייחוס של כב"ה בשגרה ובחירום", כולל איום הייחוס של הכיבוי האווירי, ראוי אפוא, שכב"ה והמשרד לביטחון הפנים, שהאחריות לכב"ה הועברה אליו, יגבשו, בסיוע חיל האוויר, כגורם המקצועי בתחום התעופה, דרישה מבצעית אשר תשקף נכונה את הצרכים מבחינת המבנה של מערך הכיבוי האווירי שיש להקים, הסד"כ והתמהיל של כלי הטיס הדרושים.	יש לציין, כי בביקורת לא נמצא שצה"ל ומשרד הביטחון קיימו דיון משותף בנושא ההצטיידות בערכות הסבה ל"סקופינג" טרם רכישתן והרכבתן על המטוסים, בראשות שר הביטחון או בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שבו העלה צה"ל את הסתייגויותיו המקצועיות והכספיות של חיל האוויר, כאמור, כדי ששר הביטחון או משרד הביטחון ישמיעו את עמדתם בנושא.	564
המועצה להשכלה גבוהה . היבטים בניהול הקניין הרוחני באוניברסיטאות . דוח גוטפרוינד פורסם כאמור בשנת 2005 ,. הועלה כי גם לאחר מכן משנת 2006 ועד דצמבר 2011 , לא גיבשו המוסדות המ נהלים של האוניברסיטאות מדיניות ברורה בשאלות עקרוניות בנושא שהוא בעל חשיבות ציבורית. חלק מהאוניברסיטאות נמצאות בתהליך של שיפור התקנון ובדיקת הדרכים למסחור הידע שלהן, וחלקן לא ביצע בדיקה כזו במשך שנים רבות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שכל האוניברסיטאות, בין אם החלו בתהליך ובין אם לאו, ייזמו בהקדם בדיקה מעמיקה בנושא מדיניות הקניין הרוחני שלהן, ובה ייתנו גם מענה על השאלות העקרוניות שהועלו לעיל. לדעת משרד מבקר המדינה, לקביעה כי השיקול הכלכלי הוא שיקול מרכזי בכל הנוגע להכנסות ממסחור פטנטים והמצאות, יש השפעה על קבלת ההחלטות בשאלות שהתקנון או הנהלים אינם נותנים עליהן מענה חד-משמעי, גם כאשר מדובר בשאלות שראוי שהנהלות האוניברסיטאות ייתנו עליהן מענה. למשל, בשאלות: האם לרשום פטנט; האם להיענות לבקשת ממציא לקבל בעלות על המצאתו בטענה שאינה המצאת שירות; האם לשחרר פטנטים שלא מוסחרו ומתי; האם להעדיף תעשייה ישראלית; והאם לאשר לממציא להקים חברה. ,משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב הקיים בחלק מהאוניברסיטאות ולפיו חברות היישום שלהן מחזיקות מאות המצאות ופטנטים בלתי מטופלים בעיקר בשל מחסור בכוח אדם, מחייב בחינה של הנהלות האוניברסיטאות. בחינה זו נועדה למנוע מצב שבו המצאות ישימות ירדו לטמיון. משרד מבקר המדי נה מעיר כי ראוי היה שדוחות של גופים ציבוריים חשובים - כמו ות"ת, האקדמיה למדעים והמולמו"פ - ואשר יש להם נגיעה גם לאוניברסיטאות, ייבחנו ויידונו על ידי המוסדות המנהלים של האוניברסיטאות ויהוו נדבך בתהליך קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות בנושא הקניין הרוחני. על ות" ת, האקדמיה למדעים והמולמו"פ לוודא שדוחות שהן מעבירות מגיעים ליעדם. 3. עוד עולה מתשובות האוניברסיטאות על השאלון, כי למעט מכון ויצמן לא גיבשו האוניברסיטאות וחברות היישום שלהן נוה ל כתוב לטיפול בהמצאות הנמצאות בחברות היישום ולא מוסחרו בתוך פרק זמן מוגדר, כמפורט להלן: לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטאות לעגן בכתב הליכים ברורים ומסודרים של הטיפול בהמצאות על שלביו השונים, לרבות טיפול תקופתי בהמצאות שכבר נרשמו כפטנטים וממתינות למסחורן וקבלת דיווחים תקופתיים על הטיפול של חברות היישום בפטנטים. כמו כן, בשל המגבלות בכוח אדם ובמשאבים של חברות היישום, וכדי למנוע את הפיכתן של המצאות בעלות פוטנציאל יישומי לאבן שאין לה הופכין, כדאי שהאוניברסיטאות יבחנו את עמדתן בנושא רישום פטנטים ושחרורם. 1. הועלה כי אף שחלק מהאוניברסיטאות השיבו למשרד מבקר המדינה כי במסחור המצאותיהן הן נוהגות לתת עדיפות לתעשיות הישראליות או לחברות המתכוונות לפתח או לייצר את המוצר נשוא ההמצאה בישראל, אף אחת מהן לא עגנה בכתב מדיניות זו ואת הפעולות המת חייבות ממנה. משרד מבקר המדינה העלה כי ות"ת ומל"ג לא דנו בהיבטי דוח ועדת זיו שעסקו בקניין הרוחני באוניברסיטאות ולא בהמלצות הוועדה הנוגעות לניהול הקניין הרוחני. .מהאמור לעי ל עולה כי למרות ניסיונה של אוניברסיטת תל -אביב ליצור כללים מאוזנים בנושא קניין רוחני הנוצר במהלך עבודות חוץ, בפועל חברי הסגל כמעט אינם מדווחים בנושא זה ואף לא מדווחים על חשש להימצאות בניגוד עניינים. ייתכן שהסיבה לכך היא חשש מתגובה אשר תקשה את ביצוע עבודת החוץ. מלבד זאת, חברי סגל טוענים כי בשל אי - הוודאות לגבי דרישות עתידיות מצד האוניברסיטה בעניין הקניין הרוחני הנוצר בעבודות חוץ, הם נתקלים בקשיים בבואם לעבוד עבור גורמים מהתעשייה. יצוין כי מהמידע שמסרה האוניברסיטה העברית למשרד מבקר המדינה עולה כי בשנות הלימודים התשס"ח, התשס"ט והתש"ע הוגשו 20 ,21 ו- 19 (בהתאמה) בקשות של חברי סגל לעבודה נוספת בחברות מסחריות או במכוני מחקר (פחות מחצי מאלו שבתל-אביב), ולא היו שום פניות של חברי סגל לאוניברסיטה בנושאים הללו: בקשה להחלטה מקדמית לגבי קניין רוחני שיפותח מחוץ לאוניברסיטה; ניגוד עניינים אפשרי בין פעילות מחקרית לפעילות מחוץ לאוניברסיטה; הודעות על קניין רוחני שפותח במהלך ייעוץ או שבתון.	מהמידע שהעבירה האוניברסיטה עולה כי היא אינה מנהלת רישום של פניות חברי סגל לאישור עבודה נוספת, ניגוד עניינים אפשרי בין פעילות מחקרית באוניברסיטה לפעילות מחוץ לאוניברסיטה וקניין רוחני שפותח בעבודות חוץ.	565
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . התקשרויות החברה - נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה ניתן למנוע הגשת הצעות "בידי גופים שאינם ראויים ואינם מתאימים לכך" באמצעות קביעת דרישות מוקדמות ענייניות (תנאי סף) במכרז פומבי. מתן פטור ממכרז פומבי להתקשרויות אלה פוגע בעיקרון של שוויון הזדמנויות, שכן הדבר מצמצם את מספר המועמדים הפוטנציאלים ולא בהכרח מביא לבחירת המועמד הטוב ביותר לחברה. אשר לבדיקת התאמתם של המועמדים לתפקיד, ניתן לעשותה במסגרת מכרז פומבי שיקבע בתנאיו את הליך הבדיקה, את אמות המידה לאיכות ההצעה ואף דרישות איכות מזעריות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמסרו לוועדה מסמכים שמתעדים פעולות שביצעו - על פי תשובת החברה - הגורמים המקצ ועיים הרלוונטיים לבחינת הכדאיות של מימוש האופציה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח שהבדיקה תהיה יסודית ותתרום לקבלת החלטה מושכלת של הוועדה, ראוי שהוועדה תעמוד על כך שיוגש לה פירוט בכתב של פעולות לבדיקת הצעות חלופיות ושינויים בתנאי השוק ומשמעותם, שביצעו הג ורמים המקצועיים הרלוונטיים בחברה לבחינת הכדאיות של מימוש האופציה20 . כך תוכל ועדת המכרזים לבחור באפשרות המיטבית לחברה. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה להקפידשהזמנות רכש יתבצעו בשעה שהצעות המחיר בתוקף. לפני שביצעה החברה את ההתקשרויות האמורות היא לא העלתה את הנושא לפני ועדת המכרזים כדי שזו תחליט אם לסווגן כפטורות ממכרז, אף שהיה עליה לעשות כן לפי תקנות חובת המכרזים ונוהל ועדת המכרזים23. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה שתשובתה מעידה על כך שוועדת המכרזים שימשה למעשה בהתקשרויות אלה "חותמת גומי". לדעת משרד מבקר המדינה, בשל ההפרש המשמעותי בין דמי השכירות של המבנה ששכרה החברה באשדוד ובין דמי השכירות של המבנה החלופי שנבחן, לפני שאישרה ועדת המכרזים את ההתקשרות האמורה היה עליה לדרוש מהחברה מסמך המנמק לשם מה נדרש לה שטח כה גדול וכיצד היא מתכוונת להקצות אותו. מסמך כזה אמור היה לשמש בסיס להחלטתה. . יוצא אפוא שהחברה רכשה כמות גדולה יותר משנדרשה לה באותו מועד ושילמה יותר מפי שניים ממה שתכננה, ובסך הכול כ - 900,000 דולר נוספים. לדעת משרד מבקר המדינה, הישענותה של נתג"ז על סעיף 5()(א2 ) לתקנות חובת המכרזים במקרים אלה כדי לפטור את ההתקשרות ממכרז פומבי - אינה ראויה. זאת משום שבמקרים אלה יחסי האמון עם נותן השירות יירקמו רק לאחר שייבחר מבין המועמדים הפוטנציאליים, תוך כדי העבודה. לפני בחירת הזוכה נמצאים כל המועמדים הפוטנציאליים באותו מעמד מבחינת יחסי אמון, והטענה שנדרשים לתפקידים אלה יחסי אמון מיוחדים שמצדיקים מתן פטור ממכרז פומבי להתקשרות אין בה ממש. יוצא שהחברה רכשה שירותים מהספק במשך כחמש שנים בלי שהיו בידיה מסמכים המגדירים את תנאי ההתקשרות ובלי לבצע מכרז או לבקש פטור ממכרז. בכך מנעה מעצמה אפשרות להיטיב את תנאי ההתקשרות. . לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לקבוע בנוהל מתי עליה להודיע לוועדת המכרזים על תום תקופת ההתקשרות 31 , כמה זמן לפני תום ההתקשרות עליה לפרסם מכרז, וכמה זמן ל פני תום ההתקשרות ניתן לפנות לוועדה כדי שתאשר התקשרות המשך.	משרד מבקר המדינה מעיר לחברה שעליה להקפיד לבצע את רכישותיה בהליכים תחרותיים בהתאם להוראותיהם של חוק חובת המכרזים והתקנות שנקבעו לפיו ושל נוהל החברה. תכליתם של אלה להבטיח שהחברה תתקשר בעסקה מיטבית מהבחינה הכלכלית ותעניק הזדמנות שווה לכל גוף שמעוניין לספק לה טובין או שירותים ולהבטיח שתוכל לפעול לפי כללי מינהל תקין.	566
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . היבטים בטיחותיים בתפעול המערכת להולכת הגז הטבעי משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז ולנתג"ז כי עליה ן להקפיד על עמידה בלוח הזמנים שקבעה רשות הגז על מנת לאפשר קבלת אישורי הפעלה והזרמה תקפים. משרד מבקר המדינה העלה בבדיקתו כי במועד סיום הביקורת, נובמבר 2011 , עדייןלא נתנה רשות הגז אישורי השלמה לשום מתקן או מקטע של החברה, כנדרש ברישיון. מאחר שכבר פקע תוקפם של אישורי ההפעלה שנתג"ז קיבלה מרשות הגז , היא מזרימה גז טבעי ללא אישורים תקפים. .משרד מבקר המדינה העלה ליקויים באופן תפקודה של נתג"ז בנושא השמירה על הבטיחות בקווי ההולכה ובמתקני הגז הטבעי. החברה לא הפיקה לקחים מאירועי בטיחות שבדק משרד מבקר המדינה. קצתם גם גרמו להוצאות כספיות מאחר שהיה צורך לפצות לקוחות שניזוקו ובשל הנזק הכלכלי שנגרם למשק, המוערך בכ -100 מיליון ש"ח. על החברה לפעול למניעת תקלות במתקני הגז הטבעי. כמו כן, על נתג"ז וחח"י לבצע את הנדרש כדי לקבל היתר מתוקן ורישיון עסק. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה ולוועדת הבטיחות כי על הוועדה להתכנס בתדירות שנקבעה בתקנות לשם מילוי חובותיה ו הפעלת סמכויותיה, וכי עליה לתעד את ישיבותיה מטעמי שקיפות ולהפעיל פיקוח על פעילותה, כאמור בחוק. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי לנושאי הסיכונים והבטיחות בחברה יש זיקה ישירה לכל פעילויותיה , וכי לנוכח העובדה שהמנכ"ל מופקד מתוקף תפקידו על פעילויות אלה, ובכללן הפיקוח על מנהל הסיכונים, הרי שיש במינויו למנהל הסיכונים משום ניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז כי בהתחשב בעלויות הגבוהות שהמשק נאלץ לשאת בהן בעקבות תקלות במערכת להולכת גז, היה עליה להגביר את הפיקוח והבקרה בנושא התקלות ובנושא יישום המלצותיה והערותיה, כנדרש ברישיון, ולפעול לאכיפת נוהלי תחזוקה ותפעול מחמירים ביותר שימנעו את הישנותם של אירועים מעין אלה. .בדוח האירוע הוגדר סיכון הבטיחות כגבוה. אי-בירור התקלה ואי -נקיטת צעדי חירום מיד לאחר קבלת הדיווח מחח"י גרמו לפריקה ממושכת של גז טבעי לאוויר (למשך כארבע שעות) הכרוכה בסכנה בטיחותית חמורה שהייתה עלולה לגרום ל שרפה. יצוין כי דוח האירוע נחתם רק כחודש לאחר התרחשותו, שלא בהתאם למתחייב על פי הרישיון ונוהלי החברה. משרד מבקר המדינה מעיר לנתג"ז כי בגין אופן תפקודה במקרה זה התרחש אירוע בטיחותי מסוכן של פריקת גז טבעי לאוויר באתר ט', כמו באירוע באתר ב' (ראו לעיל). עוד מעיר משרד מבקר המדינה לחברה שעל אף החלטת ועדת הבטיחות ממרץ 2011 (ראו לעיל, בנוגע לאירוע באתר ח'), ועל אף הודעת המנכ"ל ועדכון הנוהל בנושא, לא עודכן הממונה על הבטיחות של החברה "בזמן אמת " על דבר האירוע. על הנהלת נתג"ז והדירקטוריון לוודא שיופקו הלקחים הראויים ולפקח על יישומם כדי למנוע אירועים כגון אלה בעתיד. משרד מבקר המדינה העיר לרשות הגז כי לתחקירים ולהפקת לקחים יש תועלת רק כאשר הם נעשים ב מסגרת לוח זמנים קצר ו רק אם מובהר לנוגעים בדבר שיש לאכוף את יישומם. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי חקירה ולמידה של אירועים ושל סיבותיהם בלוח זמנים קצר דרושות הן לשם הפקת לקחים אופרטיביים והן למניעתם של אירועים חוזרים. על רשות הגז לוודא שהמלצותיה והערותיה ייושמו ולפקח על כך.	משרד מבקר המדינה העלה בבדיקתו כי ב - 14.2.11 ביקשה החברה בדואר אלקטרוני מהספק להעלות את לחצי ההזרמה במערכת ההולכה, ללא התייחסות לכך שהאביזרים פורקי הלחץ בתחנת PRMS 'שבאתר ט היו מכוילים ללחצי הזרמה נמוכים יותר מבתחנות אחרות.	567
משרד האוצר . היערכות הממשלה לביטוח רכוש ותשתיות מפני אסונות .מבירורים שעשה משרד מבקר המדינה עולה, כי פירוט המקורות והשימושים שעליהם הצביע החשכ"ל בתשובתו, והכוללים בין השאר התייחסות לאירועי לחימ ה מוגבלים בהיקפם כדוגמת: מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, אינו מספק. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות החשב הכללי צריכה להיות מבוססת בין השאר גם על התאמת יתרת הנזילות הנדרשת לתרחישי אסון הכוללים פגיעה משמעותית בעורף המדינה ומתקניה כתוצאה ממלחמה כוללת, ול היכלל בחישובים של המקורות והשימושים שהוא עושה בעת ביצוע ניהול סיכונים. בדרך זו ניתן יהיה לצמצם את הצורך של הממשלה להגיב בדיעבד ולהשתמש בכלים כלכליים קיצוניים. זה למעלה מעשור לא עדכנה חברת מקורות את סקר הסיכונים שלה להיקף הנזק לרכוש החברה והמפא"ר באירוע רעידת אדמה לצורך ביטוח. החברה רכשה פוליסת ביטוח ללא ביצוע סקר של ערך כלל הרכוש לצורך כינון. זאת ועוד, החברה לא ביצעה הערכה שמאית עדכנית לרכוש המפא"ר ולרכוש תחנות שאיבה זה כשני עשורים. משכך, לדעת משרד מבקר המדינה, עולה חשש כי החברה חשופה לביטוח חסר. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר קבלת ההחלטה על מתן אפשרות לביטוח רטרואקטיבי, היה על רשות המס ים לבחון את ההשפעות השליליות של החלטתה עקב הקטנת התמריץ של האזרחים לרכוש ביטוח מראש - ולפעול לצמצומן. עוד עולה כי החלטת רשות המסים על מתן אפשרות לרכוש ביטוח רשות רטרואקטיבי נעשתה באופן שאינו מתיישב עם הוראות החוק, והיה עליה לקבל לכך את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. מתברר כי אף שמתקציב משרד התחבורה ממומן פיתוח כבישים עירוניים וגשרים עבור הרשויות המקומיות בהיקף של מיליארדי ש" ח בשנה, המשרד אינו מתנה את העברת התקציבים לרשויות המקומיות בהתחייבותן להכליל את הפרויקטים המבוצעים ברשימת הנכסים המבוטחים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי אף שתחום הביטוח אינו בתחום הליבה המקצועית של המשרד, אין הדבר פוטר אותו מאחריות לוודא כי קיים כיסוי ביטוחי הולם בגין הפרויקטים הממומנים מתקציבו. עוד מתברר כי הסכם התפעול והמימון של החברה הלאומית לדרכים עם הממשלה אינו כולל התייחסות לתחום הביטוח ואינו מגדיר את אח ריות החברה הלאומית לדרכים בתחום זה. משרד מבקר המדינה מציין כי בלי להוריד מאחריות רשות החברות להגביר את הפיקוח והבקרה על מדיניות הביטוח של החברות הממשלתיות, גם על משרד התחבורה, האחראי לפרויקטים התחבורתיים ולהעברת כספים בגינם מתקציבו, ושותף בכיר בחתימה על הסכם התפעול והמימון, מוטלת האחריות לוודא כי בהסכמים מסוג זה יובא לידי ביטוי ההיבט הביטוחי. נמצא כי למרות האמור בתקנות, משנת 2006 ועד מועד סיום הביקורת- ינואר 2012 , לא פורסמו ברשומות הסכומים המעודכנים שנקבעו לחפצים הביתיים. כמו כן, פרמיית הביטוח לחפצים ביתיים לא עודכנה ממועד התקנת התקנות בשנת 1973 . על משרד האוצר לבחון את הצורך לעדכן את התקנות הנובעות מהחוק, ובכללן את שיעורי הפרמיות בגין הביטוחים השונים שמציעה הקרן לציבור, ולהתאימן לתקופה זו. מתברר כי לא זו בלבד שקיים ספק אם היקף היתרות הצבורות בקרן הפיצויים במתכונתה הנוכחית יוכל לשמש מקור מספיק לפיצוי האזרחים כאמור, ספק זה אף מתגבר נוכח השאלה אם יתרה זו תוכל לשמש גם לפיצוי גופים וחברות תשתית ממשלתיות חיוניות למשק שהיקף הנזקים הצפוי בהם בהתממשות מלחמה כוללת הוא בהיקפים ניכרים לאין שיעור. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי ההחלטה על שינוי בשיעור ההפרשה של מס רכישה לקרן הפיצויים בשנת 2008 נעשתה באופן שאינו מתיישב עם הוראות החוק. על הרשות היה לקבל את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת בהתאם להוראת סעיף 2 א לחוק. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר ייזום תיקון של התקנות כך שכל שינוי בשיעורי ההפרשה יבוצע בהתאם לחוק ולתקנות. לדעת משרד מבקר המדינה, ניהול כספי קרן הפיצויים ללא ייחוסם לנכסים מזוהים אינו מותיר בידי המדינה מקור מימון מזוהה שיכול לשמש למימון פיצויים בגין נזקים הצפויים במלחמה כוללת על פי החוק. על משרד האוצר לפעול למציאת כלים מתאימים על מנת להבטיח מקורות מימון מזוהים לתשלום פיצויים כמתחייב מהחוק. כאמור לעיל, נמצא כי למרות תשובת החשכ"ל על דוח 58ב48 טרם נקבע שיעור היתרות הנזילות שעל החשכ"ל להחזיק בגין קרן הפיצויים. כפי שנאמר גם לגבי הקרן הפנימית, ניהול מדיניות הנזילות של החשכ"ל צריך להיות מבוסס בין השאר גם על יתרת הנזילות הנדרשת לתרחישי אסון גדולים ועליה להיות חלק בלתי נפרד מחישוביו בעת ביצוע ניהול סיכונים.	אף שעברו כ-15 שנה מפרסום דוח47 , הליקוי שעליו הצביע משרד מבקר המדינה בדוח עדיין לא תוקן. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי על יה לבחון דרכים להגברת מודעות הציבור והנגישות שלו לרכישת ביטוח רְשות לחפצים ביתיים, לרבות שינויי חקיקה ושימוש בתמריצים כלכליים על מנת לממש את הכלי שנתן המחוקק בחוק ככלי ביטוח אפקטיבי מפני נזק לחפצים ביתיים באירועי מלחמה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי ב יטוח הרשות ינוהל על פי עקרונות המקובלים בעולם הביטוח.	568
משרד הכלכלה והתעשייה . סיוע ממשלתי למחקר ופיתוח תעשייתי הביקורת העלתה כי ועדת המחקר וועדת הערר לא מנהלות פרוטוקול המתעד את הנימוקים והשיקולים ש להן בבואן לאשר תכניות מו"פ או לדחותן, בניגוד למתחייב מסדרי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר כי, על המדען הראשי להקפיד על תיעוד עיקרי הדברים העולים מהדיון בוועדת המחקר. כמו כן יש מקום לשקול את שמירת המס מכים המתעדים את דיוני החלטות הוועדה במערכת הממוחשבת. .לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת להציב יעדים ברורים ומדידים למסלולי הסיוע, לקבוע לוחות זמנים לבדיקת יעילותם ולעגן את לוחות הזמנים כחלק מהוראות מנכ"ל אשר מלוות כל תכנית. על המדען הראשי, באמצעות היחידה לניהול ידע, להגדיר קריטריונים לאיסוף נתונים שיסייעו בעתיד לנתח את תרומתם של מסלולי הסיוע. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המדען הראשי למצוא את הדרך להביא לפני חברי ועדת המחקר תמונה רחבה ככל האפשר על כלל תכניות מו"פ שהתקבלו באותה שנה לקבלת סיוע, ואשר טרם נדונו ואושרו. זאת, כדי שהוועדה תוכל להבטיח סיוע לתכניות המתאימות ביותר ולא רק לאלה שהוגשו לדיון באותה ישיבה. על המדען הראשי לשקול קביעת ציון סף לקבלת סיוע. משרד מבקר המדינה מעיר כי אכן קיים קושי לבדוק מספר רב של תכניות מו"פ בו זמנית. עם זאת בחינת תכניות מו"פ על פי מנות קטנות בצירוף חוסר ודאות לגבי היקף התקציב הסופי מגדילים את האפשרות לאישור תכניות מו"פ בעלות ציון נמוך בסוף שנה על חשבון תכניות עם ציון גבוה יותר שנדחות במהלך השנה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי התשובה של המדען הראשי לגבי המשקל הנמוך יחסית שמייחסת ועדת המחקר לציון שנותנים הבודקים המקצועיים, ממחישה ביתר שאת את הצורך בניהול פרוטו קולים ותיעוד עיקרי הדברים העולים מהדיונים בוועדת המחקר. המדען הראשי לא קבע קריטריונים ברורים להצלחת מסלולי סיוע, או מדדים ליעילות ולאפקטיביות שלהם. הוא אף לא קבע יעדים שעל כל מסלול סיוע להשיג. למסלולי הסיוע שמנהל המדען הראשי אין גוף מלווה שאוסף עליהם נתונים, בודק ומנתח בצור ה שיטתית את התקדמותם ותרומתם לענפי התעשייה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לעודד ניצול האפשרויות הגלומות בהסכמים אלה על המדען הראשי לבחון את הסיבות לאי-הגשת בקשות סיוע במסגרת חלק מההסכמים הבילטראליים ולהציע פתרונות, בעיקר עבור מדינות שיחסיהן עם ישראל אינם מושפעים משינויים פוליטיים. נמצא כי החברות בקו העימות קיבלו את הסיוע המוגדל גם עבור ההוצאות על השירותים שסיפקו קבלני משנה אשר אינם נמצאים באזורי קו העימות. בדיקה אקראית של 26 חברות מתוך 166 חברות שקיבלו תוספת סיוע של 25% בשנים 2004 עד 2011 העלתה כי פחות מ-10% מקבלני המשנה שהועסקו בתכניות מו"פ של אותן חברות היו ממוקמים בקו העימות. לדעת משרד מבקר המדינה, על המדען הראשי לפתח תהליך אמין להזנת הנתונים והדיווחים הנדרשים לצורך פיקוח יעיל על מסלולי הסיוע. בהיעדר נתונים אמינים, קיים קושי לנתח את ההשפעה של תכנית מו"פ על התעסוקה ועל מחזור המכירות בחברות ולקבוע אם חוק המו"פ מצליח להשיג את מטרותיו באמצעות מסלולי הסיוע. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות רבה לבצע ביקורות ביניים יסודיות במגוון של חברות המקבלות סיוע מהמדען הראשי על מנת להגביר את הפיקוח ו הניהול של תכניות המו"פ על פי הכללים שקבע המדען הראשי. ביקורות אלו עשויות לשפר את כושר ההרתעה של המדען הראשי ולתרום להגברת הציות לכלליו. נוכח שיעור ביקורות הביניים הקטן בשנים האחרונות, על המדען הראשי לקבוע את מאפייני החברות שיש לבצע בהן ביקורות ביניים, מספר הביקורות שיש לבצע בכל שנה ולוחות זמנים לביצוען.	לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת שניתן יהיה להפיק תועלת מרבית מהשתתפות ישראל כחברה מן המניין בארגון, על משרד התמ"ת בשיתוף עם השותפים המתקצבים את השתתפות ישראל בארגון לבנות תשתית ארגונית ומאגר מידע מקיף ומעודכן שיסייעו לנציגות הישראלית, בדומה לפעילות משרד התמ"ת במסגרות אחרות, כדוגמת ISERD54 .ומתימו"פ	569
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע_מ . ניהול פרויקטים - מע_צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע_מ . משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין הלימה בין סוג השלטים העומדים במוקד חוות הדעת לבין השלטים שהוצבו בצדי הדרכים. . הביקורת העלתה כי לפני שהוחלט לכלול את היועץ המשפטי לשעבר במאגר היועצים המשפטיים לא פנתה החברה באופן פומבי למשרדי עורכי דין נוספים כדי לתת להם הזדמנות שווה להיכלל במאגר. נוסף על כך לא הוצגו לוועדה משרדי עורכי דין נוספים לבחירה, שלא בהתאם לתקנה 5 (ג) לתקנות, שנועדה להבטיח את בחירת המועמדים הטובים ביותר. הוועדה החליטה לאשר כי משרד עורכי הדין של היועץ המשפטי לשעבר יהיה המועמד היחיד שייכלל במאגר הספקים של החברה. לחברה ד' ניתנה המלצה עבור מטלתה הראשונה כתשעה ימים אחרי שהחברה אישרה וכללה אותה במאגר הספקים שלה. עוד נמצא כי הגורם בחברה שהמליץ על כניסתה למאגר הספקים היה מר א יתן שפרון סמנכ"ל תכנון וביצוע, אשר היה הממונה הישיר של מנהל חברה ד' בתקופת עבודתו בחברה. לפיכך שיקוליו בהמלצה זו מעלים חשש לניגוד עניינים. בנימוקים להכנסת הסַפָּק למאגר הספקים בתחום ניהול פרויקטים נרשם כי היתרון הוא ניסיונו של מנהל חברה ד'. הבחירה כיועץ לתכנון כלל לא נומקה אלא נרשם "ממליץ לאשר". מעיון במסמכי הבקשות השונות שהוגשו לוועדת המכרזים נמצא כי בחמישה מקרים לפחות היה מגיש הבקשה להתקשרות עם היועץ, ממלא מקומו של מנהל אגף הנדסה וסביבה לשעבר לאחר פרישתו וסגנו באגף במשך כהונתו. מצב זה מעלה חשש לניגוד עניינים. הביקורת אף איתרה מקרה נוסף, ובו מגיש הבקשה, שהיה ראש אגף חוזים והתקשרויות, אף ישב בוועדת מכרזים. מצב זה נוגד את כללי המינהל התקין, שלפיהם יש להפריד בין הגורם הממליץ לבין הגורם המאשר. נמצא כי החברה הציבה בדרכים בין -עירוניות שלטי חוצות גדולים לפני ביצוע פרוי קטים ועבודות אחרות, ובמהלכם, באתרי עבודה שונים, ללא קבלת היתר כנדרש בחוק. הבחירה החוזרת באותו סַפָּק בלי לאפשר לספקים אחרים להשתתף בעבודות שהחברה מזמינה פוגעת בע קרון השוויון, ואינה מתיישבת עם תקנות החברה ונוהליה. החברה נתנה עדיפות לספק מסוים במסגרת התקשרויותיה לביצוע עבודות בהיקפים גדולים. בשנים 2007 -2012 נאמד היקף ההתקשרות עם סַפָּק זה בבקרה ובבדיקת כמויות ובתחומים נוספים ב-65 .מיליון ש"ח לדעת משרד מבקר המדינה על החברה לפעול ללא דיחוי לחלוקה שוויונית של העבודה בתחום זה בין כל הספקים במאגר ולאיתור ספקים נוספים שיצטרפו אליו בעתיד. הביקורת העלתה כי מנובמבר 2008 ועד מועד סיום הביקורת, ינואר 2012 , אין בחברה פרוטוקולים של ישיבות פורום אמנות, פרוטוקולים של ישיבות עם גורמי חוץ או חוות דעת של היועצים עבור החברה בנושאים שלשמם נשכרו. אף לא נמצא תיעוד המעיד על תרומת היועצים לקידום הנושא שלשמו הועסקו בחברה, למעט חתימת אמנה אחת - עם חח"י. . זאת ועוד, עיון בפרוטוקולים של הבקשות לוועדה מעלה כי אחת הסיבות לבחירה בסַפָּק הייתה "עומס 0"11 . זאת אף שלדיוני הוועדה לא צורפו דוחות עומסים לא של הסַפָּק הנבחר ולא של אחרים. כמו כן איתרה הביקורת שש בקשות, שהוגשו עבור היועץ, שבהן היה יועץ זה המועמד היחיד. מצב כזה נוגד את התקנות ואת נוהלי החברה, שלפיהם יש להציג לוועדה כמה מועמדים מתאימים. הביקורת העלתה כי העבודה נמסרה לסַפָּק, תוך חמישה ימים בלבד מיום הכנסתו למאגר הספקים של החברה. כמו כן, החברה לא פעלה להרחיב את המאגר וממילא, לא נכללו בבקשה ובפרוטוקול ועדת המכרזים שני מועמדים נוספים כנדרש בנהלים. כמו כן, לא נמצא טופס עומסים של ספקים אחרים. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, בינואר 2012 , טרם הוסרו השלטים בהתאם להנחיות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ולהנחיות מנכ"ל משרד התחבורה בנושא. נמצא כי תכנית העבודה של החברה בנושא אחזקת גשר ים לשנת העבודה 2012 לא סיפקה מענה לתיקון הליקויים בגשרים הנמצאים בסיכון גבוה באירוע סיסמי, כפי שעולה מסקר המוכנות שהכינה החברה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד, בהיותו המאשר את תכנית העבודה השנתית, בשיתוף החברה לנקוט את הצעדים הנדרשים כדי לצמצם את הנזק ש עלול להיגרם לתחבורה במדינה ולתשתית הגשרים בדרכים הבין -עירוניות בעת אירוע של רעידת אדמה, אם וכאשר חלילה תתרחש.	יצוין כי יועץ ב' הועסק בחברה בתפקיד מנהל תחום חשמל תאורה ורמזורים ופרש מהחברה כמה חודשים קודם שהועסק כיועץ. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אם סברה החברה שכישוריו המקצועיים של יועץ ב' עשויים היו לסייע לה בקידום הסרת חסמים מול חח"י, לא ברור מדוע שכרה דווקא את שירותיו של יועץ א' בתקופה שבה עבד בחברה יועץ ב', שהיה יכול לבצע את עבודת יועץ א', אך מיהרה לשכור את שירותיו של יועץ ב' כאשר פרש מעבודתו בחברה. 2. הביקורת העלתה שני מקרים שבהם החברה לא ביצעה פעולות תיאום מוקדמות כפי שקובע נוהל החברה. חוסר התיאום המוקדם גרם בחלק מן המקרים לתלות של החברה ברצונן הטוב של חברות התשתית. היעדר תיאום גורם לגידול בעלויות הפרויקט ומעכב את ביצועו.	570
חברת נמל אשדוד בע_מ . רכישת ציוד, טובין ושירותים - חברת נמל אשדוד בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש של הוועדה בתקנה האמורה כדי לפטור ממכרז את הרחבת ההתקשרות אינו תקין ואינו ראוי, שכן במקרה זה - בעיקר בכל הנוגע לסוג העבודות שלשם ביצוען נעשתה ההתקשרות: תחזוקה ושיפוצים - לא התקיימו "נסיבות מיוחדות" ולא "טעמים מיוחדים" כנדרש בתקנות לצורך מתן הפטור. על כן לא היה מקום להרחיב את ההתקשרות בסכומים ניכרים ללא מכרז. בהרחבת ההתקשרות בנסיבות אלה יש פגיעה בעקרון השוויון ובעקרון השקיפות כלפי קבלנים פוטנציאלי ים מאחר שבמסמכי המכרז הפומבי לא נכללה האפשרות להעלות את סכום ההתקשרות בעת מימוש זכות הבררה להארכת משך ההתקשרות. לו נכללה האפשרות במכרז, היה בה כדי להשפיע על החלטתם אם להשתתף בו. משרד מבקר המדינה מעיר כי הדבר מנוגד לנוהל, שכן לפיו יש להחליט על רכישה לאחר פנייה לקבלת הצעות משניים עד שלושה ספקים, לפי סכום העסקה. נמצא כי לעתים הוזמן פריט על סמך אותה ההצעה גם לאחר חלוף שלושה חודשים ממועד נתינתה. לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה מקום להשתמש בסעיף 34 (1 ) לחוק חובת המכרזים, הואיל וההערכה של המזמין שההתקשרות הנוכחית זולה ממחיר השוק הנוכחי אינה עילה לפטור מחובת המכרז. במכרז החדש ממילא יוכל המציע הנוכחי להגיש הצעה, ואם יהיה הוא הזול ביותר, ייבחר לזוכה. אין מדובר בהזדמנות עסקית מיוחדת שהוצעה לחברה, אלא בהתקשרות שגרתית ומוכרת , ו בהיערכות מתאימה היה אפשר לעשותה בעקבות מכרז. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הזמן הרב שחלף, על החברה לפרסם ללא דיחוי מכרז פומבי חדש. יוצא אפוא כי בעקבות האיחור בהיערכות למכרז העלתה החברה את סכומי החוזים של שתי החברות ליותר משלושה מיליון ש"ח. הנסיבות המיוחדות לפטור מן המכרז נוצרו משום שהחברה לא נערכה במועד, דבר שהביא לידי מסירת עבודות ללא מכרז בהיקפים גדולים. משרד מבקר המדינה מעיר כי המטלות שנכללו בחוזה עם חברה ז' לא נועדו לפרויקטים המסתכמים במאות אלפי שקלים, ולכן ראוי היה לפרסם מכרז נפרד עבור כל אחד משלושת הפרויקטים. לדעת משרד מבקר המדינה, על פי סדרי ה בקרה הפנימית, מן הראוי שהפנייה לקבלת הצעות תיעשה באותו היום ובאותה השעה, ושהרכישה תיעשה בסמוך למועד קבלת הצעות המחיר. נמצא כי לחברה לא הייתה רשימת ספקים מאושרת לרכישות מעין אלה. תחת זאת היא הסתמכה בפנייתה לקבלת הצעות על היכרותו של הקניין עם ספקים מעסקאות קודמות. בה יעדר רשימת ספק ים אין אפשרות יעילה לפעול על פי הנוהל, ויש פגיעה בבקרה הפנימית , שכן כך מתאפשר לפנות לקבוצה מצומצמת של ספקים ולהעדיפם על פני אחרים, אם מטעמי נוחות ואם מטעמים לא ראויים אחרים . לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לנהל רשימת ספקים פנימית. משרד מבקר המדינה בדק את רכישות המזגנים שנרכשו ממוע ד סיום ההסכם במרץ 2010 ועד אמצע 2011 , ומצא שסכומן הכולל עלה על 180,000 ש"ח. לכן על פי נוהל הרכש היה על החברה לפרסם מכרז פומבי, אך הדבר לא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אין זה ראוי שבגלל בנייתו הממושכת של מערך הניהול החדש של החברה היא תימָנע מלמלא את חובתה לפרסם מכרז פומבי.	משרד מבקר המדינהמעיר, כי אין באמור בתקנה 8 א לתקנות המכרזים כדי להקנות לוועדת המכרזים סמכות לעשות את שעשתה. משנבחר זוכה ונחתם עמו הסכם והחל בעבודתו, ואם לא נקבעו בתנאי המכרז האפשרות להתקשר עם המציע שדורג במקום השני וגדריה, תמו ונשלמו הליכי המכרז , ואין אפשרות להתקשר עם מציע כלשהו שלא נבחר. משהסתמנה אי -שביעות רצון משירותי הזוכה במכרז היה על החברה לערוך מכרז חדש, כדי לקיים את עקרון חובת המכרז ואת עקרון ההזדמנות השווה להשתתפות במכרז.	571
הרשות הממשלתית למים ולביוב . תעריפי המים .משרד מבקר המדינה מעיר כי ביטול המס על הדיבידנד עלול להגביר את התמריץ להוצאת כספים ממשק המים למטרות אחרות של הרשויות המקומיות, וכי הגברת תמריץ כזה עומדת בניגוד למטרת רפורמת התיאגוד, שחלק ניכר ממימונה מועמס על התעריף לצרכן. לפיכך, התנהלות משרד האוצר בביטול המס על הדיבידנד שמעבירים התאגידים לרשויות המקומיות, בעקבות דרישתן, אינה ראויה. משרד מבקר המדינה מעיר לאת"ק, כי מאחר שהמחוקק קבע כי תבוצע רפורמת תיאגוד, בין היתר כדי שיישמר עקרון משק הכספים הסגור, מן הראוי שאת"ק יפעל למניעת מתן תמריצים באמצעות קביעת פטור ממס, שיביאו להוצאת כספי צרכני משק המים והביוב למטרות שמחוצה לו. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שאת"ק יביא לידיעת חברי הכנסת, לפני ההצבעה על תקציב המדינה, הסבר מפורט לעניין סדרי העדיפויות בהכנת הצעת תקציב משק המים והשלכות סדרי עדיפויות אלה על התעריף לצרכנים השונים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים ולאת"ק כי טענות אלה אינן עולות בקנה אחד עם העובדה שהטלת מרכיב התשואה על ההון הזר לא נעשתה כתלות בגובה ההתחייבויות של הרשויות המקומיות, ומרכיב זה הוטל גם לצורך תשלום ההלוואה לרשויות מקומיות שלא היו להן התחייבויות בגין נכסי משק המים והביוב בעת התיאגוד, ואף לרשויות מקומיות שלא הקימו ולא מימנו את הקמת נכסי משק המים והביוב בתחומן26 . כמו כן, גובה ההתחייבויות של כל רשות מקומית לא שימש אמת מידה או שיקול בידי הממונה לקביעת שיעור הנכסים שייחשב כהלוואה שעל כל אחד מהתאגידים לשלם לה, כשאישר את הסכמי ההלוואה בינם ובין הרשויות המקומיות 27 . רשויות מקומיות אלה יכלו להשתמש בכספי החזר ההלוואה האמורה למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים והביוב. יוצא, אפוא, כי תעריף המים והביוב כולל מרכיב שנועד בחלקו למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים והביוב, וזאת בניגוד לעקרון העלות הריאלית ולעקרון משק הכספים הסגור, ויש חשש שבחלק מהמקרים חייבו את הצרכנים פעמיים בתשלום עבור אותם מרכיבים שהם כבר שילמו בגינם, במסגרת התשלום בגין היטלי פיתוח לרשות המקומית. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר ומועצת הרשות ישקלו לפעול להוצאת מרכיב זה מהתעריף לצרכן, ככל שהוא משמש למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים. יוצא אפוא כי בשל סבסודים אלה היה התעריף לצרכן הביתי בשנים אלה גבוה בכ-10% .מהתעריף המשקף עלות ריאלית יוצא אפוא כי העלאת התעריף לחקלאים ולתעשיינים נעשית באופן מדורג ומתפרסת על פני כמה שנים, ואילו הצרכנים הביתיים ספגו עלייה חדה בתעריף בתקופה קצרה ואף נאלצו לממן מכיסם את הפריסה למגזרים האחרים. משרד מבקר המדינה העיר לרשות המים כי מן הראוי שנתונים כמותיים על כל הסבסוד המגזרי יפורסמו לציבור לפני קבלת ההחלטות במועצה, כך שהציבור יוכל למסור את תגובתו לשימוע בין היתר בהתייחס למידע על אופן מימונו של סבסוד זה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להחיש את הטיפול בהכנת תכנית אב למשק המים. במצב שבו רשות המים מחייבת את הצרכנים לשלם בתעריף על השקעות בתשתיות מצד אחד, ואין תכנית אב עדכנית מאושרת שלפיה צריכים תאגידי המים והביוב ויתר ספקי המים להוציא כספים המיועדים להשקעות מצד אחר, נפגעת יכולת התכנון, הפיקוח והבקרה על מנת שכספי הצרכנים יושקעו על פי סדרי העדיפויות הרצויים בראייה לאומית כלל-משקית ארוכת טווח. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המים להנחות את תאגידי המים והביוב לבחון את האפשרות לחייב בהיטלי מים וביוב גם רשויות מקומיות, כל עוד מועצת הרשות לא קבעה כי הן פטורות מחובה זו. לדעת משרד מב קר המדינה, מן הראוי שמועצת רשות המים תדון בהפעלת הסמכות שהוענקה לה על פי החוק בסוגיית העברת הנכסים ותבחן את הצורך לשנות את הסדרי ההלוואה בהסכמי העברת נכסים בתאגידי מים שיוקמו וברשויות מקומיות המצטרפות לתאגידי מים קיימים. כמו כן, ראוי שמועצת הרשות תבחן את סוגיית תשלומי ההלוואות והאפשרות לפעול להקטנתן או ביטולן, וכפועל יוצא מכך, להקטנת התעריף לצרכן.	משרד מבקר המדינה מעיר למועצת הרשות כי מרכיבי התשואה על ההון העצמי והתשואה על ההון הזר בתעריף לצרכן מחייבים את הצרכנים בתשלום העולה על העלות הריאלית, ולעתים אף עשויים ליצור למעשה כפל תשלום. בהפחתה שקבעה המועצה מתוך מרכיב התשואה על ההון העצמי, אין כדי לאיין את התשלום העולה על העלות הריאלית והאפשרות של יצירת חיוב יתר העולה על העלות הריאלית והמגיע לחיוב כפול בחלק מהמרכיבים, מהטעמים האלה: (א) ה"החזר" לצרכן שקבעה הרשות מתייחס רק ל- 60%-70% משווי הנכסים ולא לכל שווי הנכסים שהצרכנים השתתפו בחלק ניכר ממימונו; (ב) ה"הלוואה" המוחזרת לצרכן על פני 15 שנים, היא ללא ריבית, אך הוא עצמו נדרש לממן תשלומי ריבית על ההלוואה בגובה 30%-40% משווי הנכסים שהעבירו הרשויות המקומיות לתאגידים; (ג) אין הצדקה כלכלית להחזר השונה שניתן בתעריף לצרכנים של תאגידים מקומיים (חד-רשותיים) לעומת צרכנים ש ל תאגידים אזוריים. אלה גם אלה שילמו את היטלי המים והביוב שהושתו עליהם.	572
בנק ישראל . ניהול יתרות מטבע חוץ - בנק ישראל .משרד מבקר המדינה מעיר ששמירה והצגה של הצעות המחיר שעמדו לפני מנהל ההשקעות קושר העסקה יכולות להביא לשיפור הבקרה וצמצום הסיכון התפעולי. לא נמצא תיעוד לפגישות עבודה ותיאום שהתקיימו בין הנגיד לשר האוצר בנושאים הקשורים לפעילות הבנק בתחום המט"ח. בביקורת נמצא שהבנק אינו מחייב מועמדים לעבודה בבנק, למלא שאלון לאיתור ניגוד עניינים אלא מסתפק בהחתמת העובדים על הצהרה שמפורטים בה עיקרי האיסורים המצוינים בחוזר. לא נמצא שנערך בירור כלשהו בדבר ענייניו האישיים של מועמד לעבודה בבנק בכלל ובחטיבת השווקים העוסקת ביתרות המט"ח בפרט, לצורך איתור ניגוד עניינים אפשרי. עוד נמצא שלבנק אין מידע מרוכז ומאורגן בדבר אישורי חריגה מכללי החוזר שניתנו בעבר לעובדים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שהבנק יפעל ביתר נמרצות לאיתור ניגוד עניינים אפשרי של עובדיו, בין היתר באמצעות מילוי שאלון על ידי העובדים. כמו כן, מן הראוי שאישור חריגה מכללי החוזר לא יהיה בסמכותו של הממונה הישיר על העובד. בביקורת נמצא שוועדת מט"ח, שכאמור מייעצת לנגיד בקביעת מדיניות ההשקעה ומקבלת דיווחים מחטיבת השווקים, פועלת בלא נהלים כתובים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שיהיו לוועדה נהלים כתובים המפרטים את הסמכויות המוקנות לה, את דרכי עבודתה, את ההוראות הנוגעות למועדי התכנסותה ולתוכן ישיבותיה, את המועדים שבהם עליה לבחון את הסיכונים שיתרות המט"ח חשופות להם, את סוג הנתונים שאמורים לבוא לפני הוועדה, את הגורמים שעליהם להשתתף בישיבות ואת אופן רישום הפרוטוקולים, אישורם והפצתם. הטמעתה של מערכת הקלטת השיחות החלה רק במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה ביוני 2011 , יותר משנתיים לאחר פ רסום סקר הסיכונים. בביקורת נמצא שהחטיבה אינה מבצעת בקרה מלאה על הליך קבלת הצעות המחיר על ידי עובדי חדר העסקאות, כך שבעצם אין פיקוח ובקרה על הסיכון התפעולי שעובד לא יקבל כמה הצעות או שלא יבחר בהצעה הטובה מכולן. לדעת משרד מבקר המדינה יש להסדיר א ת הליך ההיוועצות וקבלת האישור בין הבנק למשרד האוצר במקרה של התווית הקווים המנחים למדיניות ההשקעה או אם חל שינוי בעקרונות שעל פיהם מחליט הנגיד על הרמה הרצויה של היתרות. זאת מפני שמדובר בהחלטות שאפשר ושיהיו הרות גורל לכלכלת ישראל. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שבבנק אין נוהל סיווגים של מסמכים רגישים המסדיר את דרכי התיעוד, השמירה, ההפצה, הגדרת מורשי הצפייה, דרכי העדכון ודרכי המעקב אחר העתקים קיימים של מסמכים. כדי להקטין את הסיכון לזליגת מידע לגורמים שאינם מורשים לכך, יש להתקין נוהל בקרה פנימית שיעסוק בסיווג מסמכים ובמתן סיווג והרשאות לעובדים לפי רמות הצרכים, וכן להקים מערכת לשמירת מסמכים ולמעקב אחריהם. ואולם עד מועד סיום הביקורת טרם אושר הנוהל, וממילא טרם מונה קצין ציות שידאג לייש ומו. משרד מבקר המדינה מעיר שלנוכח חשיבותו של הנושא, מן הראוי לאשר את הנוהל ולהפיצו בהקדם ולמנות קצין ציות. הקווים המנחים למדיניות ההשקעות של יתרות המט"ח, השיטות לניהול הסיכונים הפיננסיים והלא פיננסיים שלהן, עקרונות מדידת התשואה שלהן ודרגות החופש לביצוע ההשקעות על ידי החטיבה נמצאים במסמכים ובמערכות מתקופות שונות, ואינם מאוגדים במסמך מתכלל אחד.	מתברר שעל אף השינויים שחלו בדרכי קביעת הרכב הנומרר, הנוהל של חטיבת השווקים העוסק בחישוב הנומרר18 עודכן לאחרונה רק באוקטובר 2006 ., ולמעשה הוא כבר אינו רלוונטי	573
צבא ההגנה לישראל . היבטים בניהול פעולות הדרכה להטמעת מערכת - מערכת הביטחון יוצא אפוא, כי פעולות ההדרכה וההטמעה ש ביצע הספק להסבת יחידות נוספות מאמצע שנת 2009 ועד אפריל 2011 ,, במשך קרוב לשנתיים ושעלותן מסתכמת בעשרות מיליוני ש"ח, נעשו בלא שנחתם עמו הסכם מבעוד מועד, ובלא שניתן מבעוד מועד פטור ממכרז כנדרש בחוק חובת המכרזים ובתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג - 1993. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הוראות חוק חובת המכרזים מחייבות ביצוע מכרז להתקשרות שנעשתה עם הספק בשנת 2011 . אם צה"ל ומשהב"ט סברו כי יש להתקשר עם הספק באמצעות קבלת פטור ממכרז, הרי שהיה עליהם לקבל אישור לכך לפני ביצוע העבודות על ידי הספק. על פי הנתונים שהציגה מפקדת הזרוע כשביקשה לאשר הקמת גוף צבאי להדרכה ולהטמעה של המערכת, עלות הגוף המורכב מאנשי צבא ומאנשי הספק נמוכה בכמחצית מעלות גוף הדרכה המבוסס כולו על הספק. עלות השירותים שנתן הספק לזרוע בשני ם 2009 -2011 , שבמהלכן הוסבו היחידות הנוספות, הסתכמה בעשרות מיליוני ש"ח (פירוט ראו להלן). מכל האמור לעיל עולה, כי צה"ל לא נערך לקבלת האחריות על ביצוע ההדרכה, ולא הכין את הנדרש, ובכלל זה גם השלמת התשתית המתודולוגית והפיזית לביצוע ההדרכה, כדי לוודא שמהתהליך יושגו התוצאות המיטביות. בסיכום מפקד הזרוע לתחקיר, מינואר 2012 , נאמר בין היתר כי יש תחושה קבועה שההטמעה היא נקודת חולשה בזרוע, וכי יש בזרוע חוסר בהירות בשליטה על תהליך ההטמעה. מפקד הזרוע הדגיש כי יש לשים דגש על תהליך ההטמעה ולתכנן אותו החל משלב הייזום של הפרויקט. עוד הוסיף כי המצב הקיים של מיקור חוץ של הדרכה באמצעות חברות אזרחיות בעייתי מאוד ופוגע במקצועיות המשתמשים, וכי תכולת ההדרכה בפרויקטים חדשים ככלל תהיה באחריות מחלקת ההדרכה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהתייחסות שניתנה בדיון היה כדי לשקף הערכה של הצעת ספק מסוים. כמו כן, התייחסות זו הייתה עשויה אף להשתמע כקבלה של הצעת הספק. בדצמבר 2009 הנחה מפקד הזר וע להוליך תהליך בכיוון של יכולת עצמאית להכשרה עד סוף רבעון א' של שנ ת 2010 , ולקבוע מועד להעברה המלאה של האחריות לביצוע ההדרכה לצה"ל תוך מתן התראה לחברה על כך. ביולי 2010 הורה מפקד הזרוע על "ניתוק מוחלט של התלות" בספק בתחום ההדרכה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי פגישות עם ספקים, שבהן מובעות עמדות כאמור על ידי נציגי צה"ל , יתקיימו לאחר יישומה של ההוראה בדבר קבלת אישור מראש ובכתב מגוף מוסמך במשהב"ט. לעניין זה אין לראות בזימון נציג משהב"ט והשתתפותו בפועל כמייתרים את הצורך במתן אישור מראש ובכתב לעצם קיום המפגש. .מהאמור לעיל עו לה כי משהב"ט וצה"ל המשיכו להעסיק את הספק בשנות התקציב 2009 -2011 במתן שירותי הדרכה והטמעה של המערכת בשווי עשרות מיליוני ש"ח, אף שלא היה ברשותם תקציב מאושר למטרה זו. בכך הפרו מש הב"ט וצה"ל את הוראת משרד הביטחון ואת פקודת המטכ"ל המתבססות על חוק יסודות התקציב, ולפיהן הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים מסוימת רק את הסכומים הנקובים כהוצאה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה. מן הראוי היה, שמיד כשהתברר שיש פער תקציבי למימון הדרכת המערכת, יתריע ראש מטה התכנית במשהב" ט לפני הדרגים הבכירים במשהב"ט ובצה"ל על הבעיה ועל הצורך בתוספת תקציב להמשך ביצוע ההדרכות על ידי הספק. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי על אף האמור בהסכם, אין במסמך האפיון הטכני התייחסות לתיעוד ההשתתפות של היחידות. הזרוע גם לא סיכמה עם הספק מתכונת אחרת לדיווח על ההדרכות. יוצא אפוא, כי בהיעדר מתכונת מוסכמת, הדיווח, במקרים רבים, לא היה שלם ומקיף וחסרו בו פרטים מהותיים, כמפורט להלן: לסיכומי ההדרכות של חלק מהיחידות שהשתתפו בהדרכה לא צורפה רשימת המשתתפים. בחלק מהמקרים שבהם צורפה רשימה שמית של משתתפים לא פורטו ציוניהם. עוד נמצא כי חלק מהרשימות לא כללו את המספר האישי של החייל שהשתתף בהדרכה. יצוין כי לתיעוד המשתתפים נודעת חשיבות בכל הקשור למעקב הפרטני אחר שמירת כשירותם. בסוף שנת 2010 קיבל גוף ההדרכה הצבאי את האחריות לביצוע ההדרכה. מבדיקת 21 רשימות המשתתפים בהדרכה שמסר גוף ההדרכה למשרד מבקר המדינה עלו הליקויים האלה: במקרים רבים לא צוינו המספרים האישיים של המשתתפים בהסבה; בשלושה מקרים לא צורפו לרשימות ציוני ם, בשלושה מקרים קיבלו רק חלק מבעלי התפקידים ציונים; במקרה אחד לא נרשמו גם שמות בעלי התפקיד שהשתתפו בהסבה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי היה כי הזרוע תקפיד לנהל רישום מסודר של המשתתפים בקורס ושל הישגיהם. .מהדוח עולות שתי בעיו ת יסוד: (1) אף שאפיון תכולת ההדרכה גובש כבר בשנת 2002 והוחל בקליטת המערכת בשלהי שנת 2008 , צה"ל לא נערך מבעוד מועד להכשרת סגלי הדרכה שלו ל שם קבלת אחריות על ביצוע הטמעת המערכת, לאחר סיום ביצוע ההסבה של היחידה הראשונה על ידי הספק, כמתוכנן מלכתחילה. נוכח זא ת, בגמר הסבת היחידה הראשונה נמסרה הסבתן של יחידות נוספות לספק. בכך יצר צה"ל תלות בגורם חיצוני, למשך תקופה של כשנתיים מעל למתוכנן. אי-ההיערכו ת הביאה לכך שצה"ל ומשהב"ט המשיכו להעסיק את הספק בביצוע ההסבה ללא תקציב מאושר ובלי שמשהב"ט בחן חלופות להמשך ביצוע ההסבות, ובהן יציאה למכרז. (2) ה יחידות שהוסבו למערכת טרם הגיעו, במועד סיום הביקורת, לרמת הידע הנדרשת למיצוי יכולותיה, בין היתר בגלל ליקויים ב ביצוע ההדרכות, ובהם נוכחות חלקית של ממלאי תפקידים מרכזיים ואי-מיסוד של מתכונת להמשך שיפור רמת הידע של המשתמשים. בהתחשב בעובדה ששלב ההדרכה הוא השלב הראשוני והבסיסי בהטמעת המערכת, ושאין בו די כדי להגיע למיצוי יכולותיה, שיושג רק כאשר המשתמשים יגיעו לרמת בקיאו ת ושליטה במערכת, מן הראוי שצה"ל יסיים את היערכותו בנושא, ובכלל זה יק בע מתכונת להמשך שיפור רמת הידע, לרבות תנאי סף ומדדים להצלחה, ויוציא אותה מהכוח אל הפועל. השלמת ההיערכות בתחום זה תאפשר למצות את מלוא הפוטנציאל של המערכת. כמו כן, על צה"ל ומשהב"ט לבדוק מהם הנסיבות והגורמים שמנעו את ההיערכות לביצוע ההמשך הטמעת המערכת על ידי סגלי הדרכה צה"ליים, ולהפיק מכך את הלקחים הנדרשים לעתיד לגבי פרויקטים אחרים.	משרד מבקר המדינה מעיר כי נושא מוקדי הידע הופעל ביחידות באופן חלקי ביותר.	574
חברת החשמל לישראל בע_מ . החלפת השותף האחראי במשרד רואי החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של החברה - חברת החשמל לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, למרות מסקנת מנהל רשות החברות, מר דורון כהן, כי פעולתו של השותף האחראי בחברה במקרה האמור היא כשל ניהולי חמור המחייב את החלפתו, התנהלותו המתוארת בדוח זה בנושא החלפת השותף האחראי מצביעה על ליקויים חמורים בתהליכי העבודה ובקבלת ההחלטות. נוכח ממצאי הביקורת, על שר האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לבדוק את התנהלותם של מר דורון כהן ושל הרשות ולהפיק את הלקחים הנדרשים כדי להבטיח את תיקון הליקויים החמורים שהעלתה הביקורת בדוח זה. לדעת משרד מבקר המדינה, אופן פעולת רשות החברות בעניין מתן השיפוי לדירקטורים ולנושאי משרה בחברה היה לקוי. מתן שיפוי מסוג זה הוא תקדימי ובעל השפעה אפשרית משמעותית על החברה ועל חברות ממשלתיות אחרות. לפיכך ראוי שייעשה רק אחרי שהרשות תבחן באופן עצמאי ומעמיק את העניין אגב התייחסות ראויה למכלול השיקולים הרלוונטיים. נוסף על כך היה על הרשות למנוע מצב שבו בלי שנעשתה עבודת מטה בעניין, הוענק שיפוי לנושא משרה נוסף, אף שהוא לא נדרש לחתום על דוחותיה הכספיים של החברה. הוראות חוק החברות קובעות כי התקופה המרבית לכינוס האספה האמורה היא 15 חודשים. למרות זאת, הועלה כי מאז כינוס האספה הכללית השנתית הקודמת של החברה חלפו 17 .חודשים רשות ני"ע לא ביקשה מרשות החברות מידע מלא על נסיבות ההחלפה, ואף לא ערכה בדיקה יסודית משלה כדי לוודא שאין מדובר בהתנהלות לקויה של מבוקר כלפי רואה החשבון, העלולה להשפיע על עבודת הביקורת. . הביקורת העלתה כי הרשות לא בדקה באופן מעמיק את כישוריו ואת ניסיונו המקצועי של רו"ח השותף האחראי ב', בייחוד בהתחשב בגודל החברה ובמורכבותה. פעולות אלה נדרשו בייחוד על רקע העובדות האלה: התנהל דין ודברים בעניינים מקצועיים בין השותף האחראי לבין החברה בסוגיית ההצגה מחדש של הדוחות הכספיים לאחר גילוי טעות בסכום של כ-8.8 מיליארדי ש"ח (ראו להלן); מעמדו המקצועי של רו"ח השותף האחראי א ', המשמש גם בתפקיד סגן נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר המועצה המקצועית שלה; העובדה שרשות החברות מצאה לנכון למנותו כרואה חשבון מבקר גם בחברות ממשלתיות אחרות; הניסיונות הלא ראויים מצד דירקטוריון החברה ומצד מנכ"ל החברה לה חליפו באמצעות פנייה לשותפים המנהלים של משרד רואי החשבון; טיעוני החברה בדבר מחלוקות לא מקצועיות בינה לבין רו"ח השותף האחראי א '; קביעת מנהל רשות החברות שקדם למר דורון כהן, מר אודי ניסן, שעל פיה לא היה לרשות החברות ספק שיש בעיית התנהלות הדדית בין החברה ובין רו"ח השותף האחראי א'; חוות דעתה של סגנית היועצת המשפטית ברשות החברות שממנה עולה האפשרות שטענת דירקטוריון בדבר "אובדן אמון אישי" ו"מערכת יחסים עכורה" עשויים במקרים מסוימים "להצביע דווקא על הצלחת הביקורת וגילוי קשיים שונים בהתנהלות ההנהלה והדירקטוריון". כל אל ה יחד חייבו עבודת מטה מעמיקה שתכלול, בין היתר, בדיקה והכרעה בשאלה אם מדובר בוויכוח מקצועי או בין-אישי או ניהולי, או שמא מדובר בניסיון של מבוקר להפעיל לחץ שיביא להחלפת מבקר שלא נוח לו עמו. עוד היה על מנהל רשות החברות להעניק לרו"ח השותף האחראי א' את הזכות וא ת ההזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו בטרם יקבל החלטה בדבר החלפתו, בהתאם לדין ולכללי הצדק הטבעי. .חברת החשמל לישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית מהגדולות במשק הישראלי. לאמינות דוחותיה הכספיים השפעה רבה על קבלת החלטות ופעולות של גופים שונים, הקש ורים לחברה עצמה ולמשק החשמל בכללותו ולציבור. הביקורת העלתה ליקויים חמורים בהתנהלותם של הנהלת החברה והדירקטוריון שלה ושל רשות החברות הממשלתיות, בנוגע לפעולות שנעשו להחלפת השותף האחראי לביקורת בחברה. דירקטוריון החברה והנהלתה פעלו באופן לא ראוי, ולעתים בניגוד להנחיה שקיבלו מהרשות ביולי 2008 כי הנושא הוא בסמכות האספה הכללית של בעלי המניות והרשות. וזאת תוך כדי יצירת אווירת לחץ לא ראוי העלולה ליצור חשש מפגיעה בעבודת הביקורת הבלתי תלויה של רואה החשבון וביכולתו לעמוד בחובותיו המקצועיות כלפי שולחיו - בעלי המניות של החברה. הרשות לא פעלה בנחישות ובהחלטיות להפסקת פעולותיה של החברה מיד עם תחילתן, וליצירת סביבת עבודה נאותה לעבודת הביקורת. חמורה במיוחד התנהלותה של הרשות כמפקחת וכשומרת סף שאמורה לגבות את זרועות הפיקוח והבקרה שלה בשטח; הרשות לא פעלה כראוי כדי לייצג את האינטרסים של המדינה הן כגוף מאסדר והן כנציגת בעלי המניות. מנהל הרשות לשעבר, ד"ר אודי ניסן, ומנהלה הנוכחי, מר דורון כהן, לא בדקו אם קיימים בסיס והצדקה לטענות החברה העומדות ביסוד בקשתה להחלפת השותף האחראי, או שמא מדובר בהתנכלות למבקר כיוון שאינו נוח לה. מנהל הרשות במועד סיום הביקורת, מר דורון כהן, החליט על החלפת השותף האחראי בשל אירוע אחד. מנהל הרשות לא הציג נתונים לכך שבירר את המקרה עד תום, לא ביסס ולא תיעד את החלטותיו כנדרש ולא התייחס בכובד הראש הראוי להשלכות שיש להחלפה על עבודת רואי חשבון אחרים ועל גופים נוספים במקרים דומים. כמו כן לא שמע את עמדתו של השותף האחראי בעניין. מינוי השותף האחראי המחליף נעשה בתהליך לא תקין, מפני שהרשות לא בדקה כנדרש את כישוריו ואת ניסיונו בביקורת על חברות בגודל ובמורכבות דומים, קודם שהתקבלה ההחלטה לגביו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שהדיונים וההחלטות שהתקבלו בסוגיית דרישת השיפוי של דירקטורים ושל נושאי משרה בחברה, שנוסף על ביטוח הדירקטורים הקיים, היו מתקיימים מראש ולא תחת לחץ מסיבי של אירוע מהותי לחברה. מלכתחילה ראוי היה לדון בכך באופן המאפשר לבחון את מלוא הנתונים, השיקולים וההשלכות. לדעת משרד מבקר המדינה, אופן פעולת הרשות עלול היה לפגוע בביקורת הבלתי תלויה של משרד רו"ח א', מפני שלנוכח המחלוקות שהיו בין החברה לבין משרד רו "ח א', עלולה הייתה הסכמת הרשות לדחיית הדיון בחידוש מינויו של משרד רו"ח א', להפעיל לחץ על משרד רו "ח א' להיעתר לד רישה להחלפת השותף האחראי לביקורת בחברה. ואכן, המינוי האמור, הובא הלכה למעשה לאישור האספה הכללית, רק אחרי שמשרד רו"ח א' הסכים להחלפת השותף האחראי. .לדעת משרד מבקר המדינה, הואיל ומתפקידו של רואה החשבון לסייע לבעלי המניות לפקח על עבודת הדירקטוריון, ומתפקידו של הדירקטוריון לפקח על עבודת ההנהלה, היה על הדירקטוריון וההנהלה, שהם גופים מבוקרים, להימנע מלפעול להחלפת השותף האחראי המבקר את פעולותיהם. יש לראות בחומרה רבה מצב שבו הנהלה ודירקטוריון של חברה ממשלתית לא ציי תו להוראות של רשות החברות להפסיק את פעולותיהם בקשר להחלפת השותף האחראי לעריכת הביקורת בחברה, ופעלו בעקיבות להחליפו בלי שבדקו באופן ממשי את הטענות כנגדו. זאת על אף ההשלכות המהותיות שעלולות לנבוע מכך על ביקורת הדוחות הכספיים של החברה.	מן הראוי כי הנהלה ודי רקטוריון של חברה ממשלתית, הסוברים כי יש להחליף את השותף האחראי, יפעלו לכינוס דיון באספה הכללית ויפנו לרשות, ולא למשרד רואי החשבון. כמו כן מן הראוי היה שההחלטה אם בנסיבות העניין יש בניסיונות להחליף את רואה החשבון משום הפעלת לחץ לא ראוי ופגיעה בביקורת הבלתי תלויה שלו, תהיה מסורה לרשות החברות ולאספה הכללית של החברה, שהם הגופים המפקחים על החברה, ושהמבקר מסייע להם בפיקוח, ולא לדירקטוריון, שהוא גוף מבוקר. נוכח המחלוקת בין החברה לבין הרשות לגבי מעמדו של השותף האחראי על הרשות לבחון את הנושא, ובכלל זה לשקול לקבוע הנ חיות שלפיהן בהליך מינוי משרד רואי חשבון אחראי יינתן משקל ראוי לזהּות השותף האחראי על הביקורת; בין היתר ייבדקו כישוריו, הידע המקצועי וניסיונו בעבר. כמו כן ראוי כי תינתן הנחיה מתאימה של משרד המשפטים, ולפיה תיבדק בהליך זה גם השאלה אם תלויים ועומדים נגדו הליכי ם משמעתיים, הליכים פליליים או חקירות, ויינתן לכך משקל בהתאם לרלוונטיות שלהם לעבודת הביקורת של רואה החשבון המבצע ביקורת על חברה ממשלתית. ראוי שרשות החברות תביא בחשבון שיקולים אלה גם בבחירת משרד רואה החשבון שיבצע עבורה בדיקות העוסקות, בין היתר, בעבודת הביקורת של רואה החשבון המבקר של חברה ממשלתית. כמו כן, מן הראוי שמשרד האוצר ומשרד המשפטים יבחנו את הצורך לפעול לתיקון הכללים הנוגעים להפסקת מינויו של רואה חשבון, ובכלל זה להחלפת שותף אחראי, כך שיובהר כי החלטות בעניין זה יתקבלו ברשות החברות רק לאחר התייעצות עם הוועדה שהוקמה על פי הכללים למינוי רואי חשבון ושכרם ועם האחראים לתחום החשבונאות ברשות.	575
חברת החשמל לישראל בע_מ . הסדרי פנסיה של עובדי החברה - חברת החשמל לישראל בע_מ .הביקורת על הסדרי הפנסיה של עובדי חח"י העלתה ליקויים וחריגות משמעותיים בתנאי השכר והפנסיה שלהם לשנים 1996 -2008 . חריגות אלה מסתכמות בכ -3.4 מיליארד ש"ח. על החברה להמשיך לפעול להחזרת כ-2 מיליארד ש"ח שהפקידה בחשבון הנאמנות לכיסוי מחויבות אקטוארית עבור הוצאות שכר נלוות שאינן רכיבים קצבתיים, שלא קיבלו אישור מגופי הפיקוח. נדרש שהממונה על השכר בתיאום עם גופי הפיקוח האחרים (רשות החברות הממשלתיות, רשות החשמל ואגף שוק ההון) יבצע בדיקה יסודית, מקיפה ומפורטת של מערכת השכר והפנסיה בחברה. הדבר נועד לאפשר את איתורן ואת ביטולן של תוספות ששולמו שלא כדין, כדי שסכומים אלה יוחזרו לקופת החברה ולא יתווספו לתעריף החשמל המוטל על ציבור הצרכנים. כמו כן, יש להקפיד שעובדים חדשים המצטרפים לחברה לא יקבלו תנאי שכר והסדרי פנסיה חריגים שלא אושרו כדין. הצעדים האמורים עשויים לשפר את איתנותה הכספית של החברה ואת כושר התחרות שלה. הנהלות החברה אישרו, שלא לפי הסכם עם הממשלה (בשנים 1975 - 1981 ) ושלא כדין (משנת 1982 ואילך) הפרשות עודפות וחריגות מקופת החברה לפנסיה של העובדים ולחשבון הנאמנות שלהם, המסתכמות במיליארדי ש"ח. דירקטוריון החברה לא הבטיח כי יתקיים פיקוח הולם על החברה ולא פעל כנדרש למניעת העברות כספים שלא כדין על ידי הנהלת החברה ולא דרש את השבתם. יצוין כי שומרי הסף בחברה לא פעלו למניעת העברות הכספים והם אף נהנים - או עשויים ליהנות - מפירות מחדליהם לעניין הכספים הללו. תאגידים ממלכתיים גדולים מבקשים מגופי הפיקוח במשרד האוצר להקים קופה מרכזית לקצבה עבור עובדיהם. לנוכח ממצאי דוח הביקורת, המלמדים על כמה וכמה ליקויים מהותיים בהקמה ובניהול של הקופה המרכזית לקצבה עבור עובדי חברת החשמל (כפ"י), הרי שעל גופי הפיקוח לבחון את הבקשות החדשות תוך מציאת האיזון הנכון בין הצורך להבטחת זכויות עובדים אלה, לש מירה על האיתנות הפיננסית של הגופים הממלכתיים ולשמירת האינטרסים של כלל הציבור. מלבד זאת על גופי הפיקוח לבדוק את תקינות ההפרשות על פי תקנוני אותן קופות מרכזיות לקצבה של התאגידים האמורים שיוגשו לאישור אגף שוק ההון בשים לב לממצאי דוח זה. ממצאי הדוח מלמדים על כשל בפיקוח על תשלום הטבות חריגות לעובדי החברה ועל ההפרשות בגינן לפנסיה. כשל זה עלול ללמד את בעלי העניין בחברה ובגופים אחרים כי גופי הפיקוח והאכיפה משלימים בסופו של דבר עם החריגות, וכי שיטת "מצליח"71 .פועלת במועד סיום הביקורת טרם גיבשו רשות החשמל וחברת החשמל תחשיב סופי להכרה בהוצאות הפנסיה בתעריף החשמל. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות החשמל לשקול, לקבוע ולפרסם בהקדם מהם מרכיבי הפנסיה שיובאו בחשבון בתעריפי החשמל, מרכיבי הפנסיה של אלו קבוצות עובדים (דור א, ב ו-ג) יובאו בחשבון ומה יהיה שיעור ההשתתפות של הצרכנים בהוצאות הפנסיה של חח"י, כדי שחברת החשמל תוכל להיערך לכך בהקדם. משרד מבקר המדינה העיר לממונה על השכר על שמכלול החריגות שקדמו להסכם 2011 טרם הוכרעו וטרם הוסדרו. הדבר נחוץ כדי להביא לידי גמר את הדיון בתנאי השכר והפנסיה של עובדי חברת החשמל. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי הפקדת כספים בסכומים ניכרים עבור עובדיה על בסיס איזון אקטוארי בגין הוצאה שהחברה אינה חייבת לשלם בעת שהיא מפסיקה לפעול וללא אישור הגופים המפקחים על החברה היא בבחינת פעילות בלתי תקינה. העובדה שבמשך שנים רבות החברה הפקידה סכומים שלא כדין אין בה כדי להביא להכשרת ההפקדות. לדעת משרד מבקר המדינה, מס ההכנסה ומע"מ הם חובות של עובד לרשויות המס, ואין שום הצדקה שהחברה תצבור כספים בגין גילום מס בקרן נפרדת המיועדת לעובדים. על דירקטוריון החברה ועל הגופים המפקחים על החברה לבחון שוב את מדיניות ההפרשות לצורך כיסוי הגילום בגין החשמל בחינם והשי לחגים, משום שמדובר בחוב עתידי לרשויות המס ולא בהחזר כספים לעובד עבור הוצאה שהוא שילם, ולכן יש מקום לגלמה. יצוין כי בשנת 2004 כללה החברה בתק נון כפ"י חריגות בתנאי השכר והפנסיה של עובדיה לצורכי חישוב האקטואריה, אשר בעניינן התעוררו חילוקי דעות בינה ובין הממונה על השכר, ואף על פי כן הממונה על שוק ההון לא פנה לממונה על השכר לבירור העניין לפני אישור התקנון. כפ"י כללה חריגות לכאוריות אלה בחישובי המחו יבות האקטוארית 47 (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, אין החברה חייבת לממן גירעון אקטוארי בחשבון חיצוני עבור עובדיה בכלל, ועבור עובדי דור ג בפרט, בגין רכיבים לא קצבתיים. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה שהחברה יצרה באמצעות חשבון הנאמנות מודל שבמהותו הוא בעל מאפיינים של פנסיה תקציבית, אף שבהסדר 1996 התחייבה החברה להעביר את עובדי דור ג לפנסיה צוברת. בכך פעלה החברה תוך עקיפת התחייבותה זו. יצוין שמשנת 1995 משרדי הממשלה ועובדי המדינה מפרישים כ-5% כל אחד לקופת גמל (הדומה לפנסיה צוברת) עבור רכיבי שכר שאינם קצבתיים. לעומת זאת, בחברת החשמל נהוג הסדר שונה ולפיו החברה היא הגורם היחיד המפריש כספים עבור רכיבים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה להפסיק להפקיד בחשבון הנאמנות כספים עבור מגוון רחב של הוצאות שכר נלוות שאינן מוגדרות כרכיבים קצבתיים. מדובר בהוצאת כספים מקופת החברה שלא לצורך. על החברה ועל צוות הרגולטורים להמשיך לפעול בעניין זה כדי לאפשר את החזרת הכספים לקופת החברה. הפקדת כספים בחשבון נאמנות זה שלא לצורך פגעה בתזרים המזומנים של החברה והגבירה את הצורך של החברה לגייס הון, לעתים בריביות גבוהות יחסית. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי היא הגדילה את מספר ימי ההבראה של עובדיה בשנת 1977 בלא שקיבלה אישור לכך מוועדת השרים לענייני כלכלה כמתחייב על פי הסכם 1975 . כמו כן, היא הגדילה את מספר ימי ההבראה על פי הסכם משנת 1984 , אף שלא קיבלה אישור לכך ממשרד האוצר כמתחייב על פי חוק התקציב לאותה שנה. גם "עדכוני" דמי הבראה (הגדלתם בהתאם לתעריף הממוצע של כמה בתי הארחה) בשנים שקדמו לשנת 1996 .לא קיבלו את האישורים הנדרשים לפיכך שילמה החברה לעובדיה וגמלאיה דמי הבראה שלא כדין. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לחברה כי העובדה שבמשך שנים היא שילמה כספים כדמי הבראה לעובדיה, אין בה כדי להכשיר את התשלומים.	לדעת משרד מבקר המדינה, למען הסר כל ספק, ראוי היה כי מנכ"ל החברה דאז יביא לפני הדירקטוריון באופן ספציפי ונפרד את ההחלטות לאשר הפקדות בסך מאות מיליוני שקלים לחשבון הנאמנות, כדי שהדירקטוריון ידון בהחלטות ויחליט אם לאשרן. בהיעדר אישור כזה, ראוי היה שהנהלת החברה תימנע מלהעביר כספים לחשבון הנאמנות. ראוי שרשות החברות תבחן את הצורך להוציא לחברות הממשלתיות הוראות מתאימות כדי שמקרה כזה לא יישנה. עוד מתברר, כי החלטת החברה להמשיך להפקיד בחשבון הנאמנות סכומים עבור רכיבים לא קצבתיים לא הובאה לאישורם של רשות החברות והממונה על השכר.	576
חברת החשמל לישראל בע_מ . גיוסי הון - חברת החשמל לישראל בע_מ . משרד מבקר המדינה סבור כי מן הראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן את הצורך לקבוע הנחיות לחברי הדירקטוריון ולבעלי תפקידים בגופים האמורים ובחברות ממשלתיות אחרות שינהגו משנה זהירות בעתיד, שאם לא כן עלולים להטיל עליהם אחריות אישית. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות נכונה של החברה לקראת גיוסי הון בהיקפים כה רחבים חייבה את הנהלתה להציג בפני מליאת הדירקטוריון נתונים עדכניים הנוגעים לתזרים המזומנים הצפוי ולשמירת רשת הביטחון בישיבות שדנות בהנפקה בזמן שבו הדירקטורים יוכלו להחליט על דחיית מועד ההנפקה לאחר שבחנו את הנתונים הרלוונטיים. עוד יש להעיר כי הירידה שחלה ביתרת המזומנים הצפויה לדצמבר 2009 בין תזרים המזומנים מ- 1.1.09 לתזרים מ- 18.1.09 ,וצוינה בתשובת החברה נובעת מהכללתו של תשלום צפוי לקופת הפנסיה של העובדים (להלן - כפ"י) בסך של 2.1 מיליארד ש"ח בתזרים המזומנים המאוחר יותר. זאת למרות הערכותיה של החברה בעת הכנת תזרימי המזומנים וגם בהמשך השנה, כי לא תעביר בפועל תשלומים לכפ"י במהלך השנה. במהלך ישיבת ועדת הכספים ביום 1.1.09 אמר סמנכ"ל הכספים מר הראל בלינדה: "אנחנו כרגע לא לוקחים בחשבון שהכסף הזה ישולם במהלך 2009 לכ.פ.י". בישיבת הדירקטוריון באפריל 2009 הבהיר מר בלינדה לדירקטורים: "אנו מעריכים שגם בדצמבר לא נידרש להעביר". יצוין כי בשנת 2009 .אכן לא העבירה החברה כספים לכפ"י משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שהנהלת החברה לא בדקה את סכומי העמלות הגבוהים שניכה המפיץ מתמורת ההנפקה, אף על פי שעמלות אלו כלולות במחיר ההנפקה. בעמלות אלה יש כדי להביא לידי ייקור העלות של גיוס ההון, והן אף עלולות להשפיע על סכום עמלות ההפצה שתשלם החברה בעבור גיוסי ההון בעתיד. גם מקרה זה מלמד על התנהלות בלתי תקינה של דירקטוריון החברה והנהלתה ושל רשות החברות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי החברה ניהלה מגעים עם הבנקים בישראל בעניין קבלת מסגרות אשראי בלי שתיעדה את פעולותיה בנדון; התנהגות כזאת אינה תקינה, ויכולות להיות לה השלכות כספיות. הביקורת העלתה ליקויים בתפקוד הדירקטוריון בהליך קבלת ההחלטות בעניין גיוסי ההון של חח"י ובאופן השימוש בכספים שגויסו. בגיוסי ההון שנבדקו נמצא כי מספר חבר י דירקטוריון לא היו בקיאים דים בחלק מפרטי ההנפקות, ואישרו את בקשות הנהלת החברה בעניין זה, בלי שבחנו באופן מעמיק את אסטרטגיית הגיוס ואת צורכי החברה, בלי שדרשו מהנהלת החברה להציג להם את מכלול הנתונים הרלוונטיים וכן חלופות אחרות. בדרך זו נמנע הדירקטוריון מלבח ון חלופות שיאפשרו להקטין את עלות גיוס ההון של החברה. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, בדיונים שהתקיימו לקראת גיוסי ההון בשנת 2009 היה על הדירקטוריון לדון מלכתחילה ובהרחבה גם במטרות השימוש הצפוי להיעשות בכספי הגיוס לצורכי פיתוח או לשם מימון הוצאות שוטפות, וגם בדרכים למניעת הצורך לקבל החלטות חשובות מעין אלו באופן חפוז - שאינו אלא אישור אוטומטי להחלטות של הנהלת החברה. מתשובת החברה אף עולה כי היא לא פעלה מלכתחילה לפי הנוהל שאישרה ועדת הכספים של הדירקטוריון, משום שהביאה את ההחלטה לדיון בדירקטוריון רק ימים ספורים לפני יום פירעון האג"ח, 1.3.2009 , ולא "לקראת שנת 2009 " כפי שנקבעמפורשות בנוהל. משרד מבקר המדינה סבור, כי היה על החברה להגביר את התדירות ואת היקף הנתונים שהביאה בפני חברי הדירקטוריון שלה כדי שיקבלו החלטה מושכלת. מכל מקום - יוצא שהדירקטוריון קיבל החלטות על גיוסי הון בשנת 2009 בלי שבחן ואישר את האסטרטגיה העסקית הכללית של החברה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה שלפני גיוס הון של חברה ממשלתית בהיקפים כספיים ניכרים, ובייחוד בתחילת 2009 כאשר גופים עסקיים אחרים שנחשפו לאותם נתונים מאקרו כלכליים נמנעו מגיוס הון במחירים יקרים יחסית, יתבסס הדירקטוריון מלכתחילה גם על חוות דעת אובייקטיביות ובדוקות היטב. לדעת משרד מבקר המדי נה, הקשר של החברה עם שוק ההון בישראל טעון שיפור, והוא אחד הגורמים העלולים להביא לידי ירידה של ממש בהיקף גיוס הון בישראל והסתמכות הולכת וגוברת על גיוסי הון בחו"ל. בשל גיוסי ההון הניכרים שחח"י עשויה לבצע בשנים הבאות והיקף ההחזקות של חלק מהגופים המוסדיים באג"ח של החברה שעדיין רחוק מהמגבלות הרגולטוריות, מן הראוי שהיא תפעל באמצעות הנהלתה ובעלי תפקידים בכירים בה כדי לשמור על קשר מקצועי רציף שיגביר את אמון שוק ההון המקומי בחברה ויגדיל את מספר גיוסי ההון הנעשים בישראל. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה שההנהלה תביא לידיעת חברי הדירקטוריון פרט מרכזי כל כך - סכום ההנפקה - זמן מספיק מראש, ולא במועד שיכולתם להשפיע על ההנפקה הייתה מוגבלת ביותר. מן הראוי היה שהנהלת החברה הייתה מכנסת את הדירקטוריון בעוד מועד כדי שידון בתנאי ההנפקה ובהח לטת ועדת הכספים, ולא תסתפק במשלוח נוסח החלטת הוועדה לחברי הדירקטוריון, ללא פרוטוקול הדיון והנימוקים להחלטה. משלוח ההחלטה אינו מייתר דיון והבאת תנאי ההנפקה והיקפה לאישור בדירקטוריון החברה. יתרה מזאת, לפי נוסח ההחלטה לא נראה כי ועדת הכספים אישרה את גיוס ההון האמור (ראו להלן).	נמצא כי למרות טענתה האמורה של הנהלת החברה, לא נמצאה החלטה של הדירקטוריון בעניין גובהה של רשת הביטחון, והדירקטוריון, סמך את ידיו בעניין זה על טענה בלתי מבוססת שהוא לא בדק.	577
רשות המיסים בישראל . הטלת כופר - רשות המסים בישראל נמצא כי רובן המכריע של תחנות המע"ם שנבדקו לא החתימו את העוסקים על טופסי התחייבות כאמור בעת החתימה על הסכם הכופר. יצוין כי רק בתחנת מע"ם תל -אביב 3 הקפידו להחתים אותם על התחייבות שכללה ערובה בסכום של פי שלושה מסכום הכופר או בסכום הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל העבֵרה שכופרה, הנמוך ביניהם. במקרים שעוסקים חתמו על ערובות והורשעו בעבֵרה שהתחייבו להימנע ממנה נגבתה הערובה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין להסתפק בהטלת כופר על יבואנים או יצואנים ולהתעלם מהתנהגות בלתי תקינה לכאורה של סוכני מכס. על הרשות לבדוק את מידת מעורבותם של סוכני המכס בעבֵרות על פקודת המכס, ואם נמצא כי הם מעורבים בכך באופן אקטיבי - יש לנקוט הליכים פליליים כלפיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי כ-30 כתבי אישום שהוגשו במהלך 2008 - 2010 מתוך עשרות אלפי התיקים, אין בהם די כדי להרתיע יבואנים ויצואנים מלבצע עברות מס. לדעת משרד מבקר המדינה, הטלת כופר שגרתית במקרים של העלמת מס בסכומי ם שעד 10,000 ש"ח ללא בדיקת הנסיבות וללא תיעוד ההחלטה - אינה ראויה. יש לאתר עבריינים סדרתיים ולפעול כלפיהם בהתאם, ובכל מקרה יש לנמק ולתעד את ההחלטות המתקבלות. .נמצא כי במקרים של ע בֵרות מס של יבואנים שהייתה בהם מעורבות ישירה של סוכני מכס, הרשות לא שקלה לנקוט צעדים נגד סוכני המכס. לדעת משרד מבקר המדינה, מדובר במצב חמור שבו החלטות הרשות אינן עומדות, לכאורה, בקריטריונים שהיא עצמה הציבה, לבחינת התאמת המקרה להליך החריג של הטלת כופר. העלמת מס בסכום גבוה והעמידה ברוב הקריטריונים להחמרה בעונש, הוא מקרה שיש בו עניין לציבור המצדיק את מיצויו של ההליך המשפטי. הקריטריונים משמשים מסגרת שתבטיח מדיניות של שוויוניות ושקיפות כלפי ציבור הנישומים. יש לעשות בהם שימוש בכל מקרה של הטלת כופר, וחריגה מהם מחייבת הנמקה בכתב. לדעת משרד מבקר המדינה, משכי זמן הטיפול בעברות המס אינם סבירים, והדבר עלול להשפיע על עצם הענישה ועל מידת חומרתה. על הרשות לבדוק את המקור לעיכובים הללו ולפעול למיגורם. מן הראוי כי הרשות תשקול לקצוב בנוהל פנימי את זמן הטיפול המרבי בתיקי הדג"ע, ותקיים בקרה על תחנות מע"ם ועל הלשכה המשפטית, כדי למנוע סחבת מיותרת בטיפול בתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להנחות את ועדות הכופר לתעד את מהלך דיוניהן, ובכלל זה לשקף את חילוקי הדעות שהוצגו אם היו כאלה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי על הרשות לעקוב אחר ביצוע הנחיותיה, כדי שוועדות הכופר יתחשבו בכל הקריטריונים שקבעה לצורך הדיון בבקשות לתשלום כופר, ויקלו רק אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה. על הרשות להקפיד בקיום הנחיותיה בעת קבלת החלטות בוועדות בידי הגורמים המוסמכים לכך, ולשקול נקיטת צעדים נגד אלה שפעלו בהיעדר סמכות.	.הביקורת העלתה ליקויים מהותיים ובהם: ועדות הכופר אישרו בקשות לתשלום כופר שלא התאי מו לקריטריונים להקלה ולהנחיות שקבעה הרשות, ולא דרשו מהעוסקים התחייבות להימנע מעבֵרה חוזרת. לעתים קיבלו הוועדות החלטות בלי שהוסמכו לכך. היו מקרים שהוועדות הסכימו להפחית את סכומי הכופר שהוטל בלי שנימקו את החלטתם. כתבי אישום לא הוגשו נגד נישומים ועוסקים שלא שילמו את הכופר שאושר להם. אף על פי שהגיעו לידיעת בתי המכס מקרים שהייתה בהם מעורבות ישירה של סוכני מכס בעבֵרות המס של יבואנים, הם לא נקטו צעדים נגדם. הרשות לא פעלה כנדרש לתיקון חלק מהליקויים שהצביע עליהם מבקר המדינה בדוח המיוחד מפברואר 2006 . אופן הפעולה של ה רשות עלול להביא לפגיעה בהרתעה כלפי עברייני מס ולכרסום במעמד הרשות בקרב כלל הנישומים. כדי להבטיח שהחלטותיה של הרשות יהיו הוגנות ושוויוניות עליה להקפיד בקיום הקריטריונים שקבעה והמדיניות שהתוותה בעת קבלת החלטות לאישור הליך הכופר. עליה לשוב ולהנחות את הוועדות להימנע מלקבל החלטות בניגוד למדיניותה ולהנחיותיה ובלא שהוסמכו לכך. עליה לקצוב בנוהל פנימי את זמן הטיפול המרבי בתיקי דוחות גילוי עבֵרות ולקיים על כך פיקוח ובקרה, כדי למנוע סחבת בטיפול בתיקים. כמו כן עליה להתנות את אישור בקשות הכופר לגבי עבירת מע"ם בהחתמת העוסקים על כתבי התחייבות. על הרשות להגביר את שיתוף הפעולה עם הפרקליטות ולתאם עמה מראש את דרכי הטיפול בתיקים שבהם יש להגיש כתב אישום נגד עברייני המס. עליה להקפיד בהגשת כתבי אישום במקרים שוועדות הכופר אישרו בקשות כופר של הנישומים, אך הם לא שילמו אותו.	578
רשות החברות הממשלתיות . סדרי הפיקוח והבקרה של הרשות - רשות החברות הממשלתיות ביקורת המעקב לא מצאה תיעוד שצעדים אלו הוצאו מהכוח אל הפועל וכי הרשות העירה לחברות המעורבות. הפיקוח על החברות המעורבות נותר אם כך רופף. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול באופן נמרץ לשיפור סדרי הפיקוח והבקרה שלה על החברות המעורבות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי יש לפעול להחלת קוד אתי ברשות החברות הממשלתיות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי ראוי היה שהחולשות המהותיות לא היו חוזרות בדוחות הכספיים בשנת 2010 לאחר שנחשפו בדוחות הכספיים בשנת 2009 . אמנם חל שי פור בדוחות הכספיים בשנת 2011 .אך הוא טרם הושלם משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי האחריות לנאותות הבקרות בתאגיד והדיווחים הכספיים אמנם חלה על דירקטוריון החברה והנהלתה; אך גם על הרשות לפעול לכך שהחברות יישמו את התקנות על פי חוק החברות הממשלתיות ואת הנחיותיה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי רצוי שתכנית הביקורת של רואי החשבון תאושר על ידי הרשות טרם קבלת דרישת התשלום על ידם ולא בדיעבד לאחר ביצוע הביקורת. הבדיקה העלתה כי במהלך ביקורת המעקב, באוקטובר 2010, בכ -20 מהחברות כיהנו משרדי רואי חשבון במשך תקופה העולה על 6 ,שנים בניגוד לכללים. נמצא כי רוב עבודות הביקורת בחברות הממשלתיות מבוצעות על ידי שישה משרדי רואי חשבון גדולים, והרשות לא פעלה לחלוקת עבודת הביקורת בין משרדים רבים יותר. עוד נמצא, כי חלק ממשרדים אלה מעניקים שירותים נוספים על שירותי ביקורת לחברות ממשלתיות, באופן המגביר את הריכוזיות בהעסקתם על ידי החברות הממשלתיות. לדעת משרד מבקר המדינה הבקרה על יישום סוקס 302 איננה בידי גורמי הבקרה של התאגיד (הפנימיים והחיצוניים) בלבד. על הרשות לפעול כדי להגביר את הנשיאה באחריות של מנהלים בחברות ממשלתיות שאינם מקיימים את הוראות התקנות בדבר סדרי הבקרה והדיווח כנדרש. לשם כך, בידי הרשות מספר אפשרויות, במקרים הראויים, ובהן פעולה לפי סעיף 33 ד(ב) לחוק בדבר העברה מכהונה של מנהלים בחברות הממשלתיות; וכן, היא יכולה ליזום, העברה מכהונה כאמור באמצעות נציגי הממשלה באסיפת בעלי המניות בחברה. .לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והוועדה למינוי רואי החשבון לבחון את הצורך להחליף את רואי החשבון בחברות הגדולות בכפוף להוראות הכללים ולהתייחס למכלול השירותים וההתקשרויות של רואי חשבון אלה עם כלל החברות הממשלתיות. בכלל זה, עליהם להקפיד על חלוקת העבודה בין משרדי רואי החשבון המבקרים בצורה מיטבית, כך שתמנע ריכוזיות ותאפשר שוויון הזדמנויות תוך שמירה על טיב הביקורת. עוד, על הרשות לעמוד על קבלת הדוחות שנקבעו בכללים מהחברות ומרואי החשבון. משרד מבקר המדינה מעיר כי על הרשות להיוועץ בוועדה, ולדון בהמלצותיה, ולקבל החלטה אם לאמץ אותן במלואן או בחלקן או אם לדחותן. נוסף על כך הרשות נדרשת להקפיד על תיעוד הדיון שהתקיים, ההחלטות שהתקבלו וההנמקות להן.	נמצא כי רק חברות ממשלתיות ספורות הגישו דו ח זה לשנת 2010 , והרשות לא פעלה לקבלת הדוחות. מיתר החברות. בעניין זה ראו גם בפרק "אי-תלותו של רואה החשבון המבקר".	579
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הניהול והפיקוח של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתחום יבוא מקנה, מספוא ומניעת מחלות טופסי ביקורת שמולאו לגבי אוניות 48 משרד מבקר המדינה בחן 180- (מתוך כ 2019 עד אמצע שנת 2018 שהגיעו ארצה מתחילת שנת טפסים לגבי כלל האוניות שהגיעו לארץ בתקופה זו), שבהם פורטו ליקויים שנמצאו באוניות שבהן הובל מקנה. מטפסים אלה עולה כי לעיתים היבואנים לא מיישמים כנדרש את ההנחיות והנהלים של משרד מהטפסים עולה כי תחזוקת האוניות כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים, וכי תנאי המחיה של בעלי החיים החקלאות. עוד עולה מטפסים אלה כי תחזוקת האוניות ירודה, עד 44%-באוניות ירודים. לדוגמה, מכ מהטפסים צוין 42% -לקויה, וכי בעלי החיים מלוכלכים בהפרשות; בכ מהטפסים תוארו ריח אמוניה כי הרפד באוניות רטוב ולא הוחלף בתדירות הנדרשת, וכי האבוסים 33%-והשקתות ריקים מאוכל ושתייה; בכ מהטפסים צוין כי החום והלחות באוניות גבוהים בשל חריף בשל ההפרשות של בעלי החיים הגורם לצריבה בעיניים וצפיפות 29%-בתאים; בכ מהטפסים נרשם כי הופעל כוח כלפי 4%-בעיות במערכות האוורור; ובכ הבהמות ולעיתים נעשה שימוש בשוקרים חשמליים. לא כל העובדים תיעדו את 2019 עם זאת, הועלה כי עד סוף דצמבר תוצאות ערכי האמוניה שמדדו המכשירים. לכן מנהל יחידת יבוא-יצוא מאחר שלאגף הפיקוח אין נציגים בנמל אשר יכולים לבדוק את המספוא, לדגום אותו ולבצע בדיקה לאימות ההתאמה בין הניירת לבין משלוח בפועל, נשלחו בקשות השחרור לעובדי האגף במטה משרד החקלאות. עובדים אלה חתמו על אישור השחרור בלי שיכלו לבדוק את תכולת המשלוחים. לא היה בכך כדי לאפשר את הפיקוח על בטיחות המזון כנדרש, ופעילותם הלא אפקטיבית של עובדי אגף הפיקוח אף גרמה לבזבוז משאבי כוח אדם. מהנתונים המפורטים בלוח עולה כי כאשר מגיעים לנמל מוצרי מזון לבעלי חיים שמקורם מן החי, נציגי השו"ט בנמלים בודקים את המוצרים עצמם, והם נדגמים כדי לוודא שהם אינם נגועים בסלמונלה . אך כאשר מגיע מספוא, נציגי השו"ט בנמל חיפה 87או בחיידקים אחרים בודקים רק את הטפסים הנלווים למשלוח. המוצרים עצמם לא נדגמים, הלימה בדרישות הפיקוח על מזון המיוצר בישראל ועל מזון המיובא מחו"ל ראוי שהפיקוח יבוצע על ידי גורם אחד. , זמן רב לאחר שפורסמו החוק 2019 לפי הנתונים המעודכנים לאוגוסט וטיוטות התקנות לשם קבלת הערות הציבור, תהליך כתיבת התקנות טרם הושלם ורוב התקנות טרם אושרו. משרד מבקר המדינה עסק במשך השנים, במסגרת דוחות שפרסם, בנושא אי-התקנת תקנות במשרדי . התקנות נדרשות לשם יישום הוראות החוק, כפי שגם נקבע 75הממשלה בחוק עצמו, אולם הוראות המחוקק בדבר התקנת תקנות לא יושמו, ואף נמתחה על כך ביקורת בדוחות משרד מבקר המדינה. לנוכח זאת, על משרד החקלאות לזרז את השלמת הליך הכנת התקנות ואישורן. בניגוד למכלול הפעולות שמבצעים הווטרינרים של יחידת יבוא-יצוא בנמלים לבדיקת מזון לבעלי חיים שמקורו מן החי, עלה כי כאשר מגיע לנמל מספוא הוא לא נבדק בבדיקה ויזואלית ולא ניטלות דגימות ממנו לצורך בדיקת מעבדה. אף שבחוק הפיקוח ובצו הפיקוח נקבע כי הסמכויות שהיו בידי יחידת הגנ"ץ יועברו לשו"ט, ובכללן הסמכות לבדיקות המספוא קודם לשחרורו בנמלים, לא נטלו השו"ט לידם את ביצוע הדיגום בנמלים למספוא ולא היו מעורבים בשחרור המספוא. יתרה מזו, אף שלפי התיקון לצו היבוא שחרור המספוא מהנמל מחייב קבלת אישור הן מהשו"ט 2016 משנת רק הגנ"ץ נתנה אישורים 2018 - 2013 והן מהגנ"ץ, הרי שבפועל בשנים לשחרור המספוא, וזאת בלי שהמספוא נבדק בהיבט הווטרינרי ובלי שנלקחו דגימות אשר השו"ט אחראים ליטול. שיתוף נציגי חברות פרטיות - שיש להן ידע מקצועי רלוונטי - בדיונים מקצועיים של המשרד נועד להעשיר את המידע שבידי המשרד ולהציג לו נתונים שלא היו בידיו קודם לכן. אם יחליט מנהל השו"ט לשתף בדיוני המשרד נציגי חברות פרטיות בעלות אינטרסים כלכליים, ראוי כי הוא ינהג בזהירות יתרה בכל הנוגע למתן משקל לעמדת החברות הפרטיות במסגרת תהליך קבלת ההחלטות, ובייחוד בנושאים שעשויה להיות להם השפעה כלכלית על החברות הפרטיות. זאת כדי למנוע חשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין, בקבלת ההחלטות. שהנחיית מנהל השו"ט למגדלים ולווטרינרים של הבקר כי עליהם לא היתה ישימה כבר בעת 2019 לחסן את כל העגלות עד סוף אוגוסט שפורסמה. על השו"ט להיערך למצבים עתידיים דומים מבעוד מועד, ולבחון מהן הדרכים המיטביות שיאפשרו בעת הצורך לעצור מיד מחלות מתפרצות, וכן עליהם לבחון אם יש צורך בהחזקת מאגר תרכיבים. משרד מבקר המדינה ממליץ כי נוכח העובדה שהחלטות הממשלה בנושא התקבלו לפני זמן רב, ונוכח הצורך הדחוף לייעול העבודה בנמלים ומחשוב תהליך שחרור הסחורות, השו"ט יפעלו בהקדם לעיגון משימה בתוכנית העבודה המשרדית, למחשוב כלל האישורים ורישיונות היבוא והטמעתם במערכת אחודה, שתכלול לוח זמנים לביצועה.	עלה כי מאחר שאין מערכת ממוחשבת אחודה המשמשת הן את בעלי הבקר והן את הלשכות הווטרינריות, ומאחר שלרוב אין לבעלים אינטרס לעדכן את הלשכות הווטרינריות בנוגע למידע על הבקר שברשותם, מערכת הבקר אינה מעודכנת כלל. לדוגמה, למועד הביקורת היו מוזנים במערכת נתונים על כמיליון ושלוש מאות אלף ראשי בקר בארץ השייכים לבעלים שונים, אך בפועל (לפי הערכה של נציג יחידת	580
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . יחידת שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מהביקורת עולה כי אף ששה"ם מעסיק יותר ממאה עובדים לייצור ידע חקלאי ולהפצתו, ולמרות היקף הייעוץ וההדרכה שהוא מספק, אין בשה"ם נהלים תקפים המפרטים את העקרונות ושיטות הפעולה המסדירים את פעולותיהם בתחומים השונים, ובכלל זה מאפייני שירותי הייעוץ וההדרכה לחקלאים, היקף השירותים הללו ואופן סיפוקם, מאפייני השירות שניתנים ליחידות המשרד ותהליכי קבלת ההחלטות בשה"ם, כמפורט להלן: ההוראות הארגוניות והנהלים דרושים כדי להסדיר את עבודת שה"ם ולהנחיל למדריכים וליתר בעלי התפקידים בשה"ם ובמשרד החקלאות הנחיות לגבי פיתוח הידע החקלאי היישומי, אופן הקנייתו לחקלאים ויחסי הגומלין המיטביים בין שה"ם ליתר יחידות המשרד וגורמים נוספים. בנוסף, גיבוש הוראות ברורות יתרום לשקיפות ולהסדרה של הקצאת תשומות שה"ם בין החקלאים. לכן מוצע כי משרד החקלאות ושה"ם יקבעו נוהלי עבודה והנחיות מקצועיות ויקפידו על העמידה בהם כדי שהם יסייעו בביצוע המשימות של שה"ם ובהשגת יעדיו. ככלל שה"ם אינו אוסף נתונים על משתתפי הקורסים, הכנסים וימי העיון שמהם ניתן לדעת כמה הם חקלאים וכמה הם בעלי עניין אחרים, כגון עובדי חברות פרטיות בתחומי החקלאות. כמו כן, אין בידי שה"ם נתונים על מספר החקלאים שקיבלו הדרכה פרטנית (ראו להלן בפרק העוסק בפיקוח ובקרה על עבודת המדריכים). מהביקורת עולה כי אף ששה"ם מופקד על הדרכת החקלאים הפרוסים במרחקים גיאוגרפיים גדולים, ולמרות הזמינות של האמצעים הטכנולוגיים, לא יושמו שיטות לימוד דיגיטליות בהדרכת חקלאים. משרד מבקר המדינה ממליץ לשה"ם כי לאור יתרונות הלמידה הדיגיטלית בכלל, ויתרונות ההנגשה המקוונת של שירותי הייעוץ וההדרכה לחקלאים בפרט, ייבחן שילוב של הדרכה דיגיטלית בין שירותי ההדרכה השונים שהוא מציע. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הפלטפורמה הדיגיטלית הממשלתית שהועמדה לאחרונה לרשות משרד החקלאות וזמינה עבורו ליישום שיטה זו. הביקורת העלתה כי במשך שנים ידע רב שנצבר מניסיון המדריכים לאורך שנות עבודתם בשה"ם לא תועד באופן מלא וסדור, ולא היה זמין לשימושם של מדריכים אחרים ושל חקלאים. , והגם שהקרן 2015 נמצא כי מאז ניתנה הנחיית שר החקלאות בפברואר הודיעה כי היא מחויבת לגיוס הכספים, משרד החקלאות לא חתם על הסכם עם הקרן ותהליך השיפוץ לא קודם. יצוין כי מאגר המידע הינו נכס לא-מוחשי בעל ערך כלכלי ומקצועי. בעלות של משרד החקלאות עליו תייתר את הצורך בהקמתו מחדש וניתן יהיה להסתפק בעדכונו בלבד, דבר שיוזיל את עלויות ההתקשרות העתידית שיעשה המשרד בתחום זה, ואף יאפשר למשרד לספק בעצמו מידע כאמור בתקופה שבין התקשרויות עם ספקים. למרות זאת, עד מועד סיום הביקורת טרם גיבש המשרד עמדה משפטית בעניין זכויותיו . 2019 על מאגר המידע שנבנה במימונו עד שנת ראוי כי משרד החקלאות יגבש בהקדם עמדה משפטית באשר לזכויותיו על המאגר ויפעל בהתאם להחלטה. עוד עליו לוודא שההסכם שייחתם עם ספק עתידי יסדיר באופן מפורש סוגיה זו. שינוי המבנה הארגוני וביטול תפקידי מנהלי התחומים והממ"רים מחייב את שה"ם לגבש תפיסת הפעלה עדכנית שתיתן מענה לצרכיו המקצועיים בעת יישום המבנה הארגוני החדש.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות שככל שימשיך להחזיק בשטחי המבנה וסביבתו, עליו לבצע תחזוקה ולנקוט פעולות שימנעו את הידרדרות מצבו.	581
תאגיד השידור הישראלי . הליכי הגיוס של מועמדים יוצאי רשות השידור לתאגיד השידור הישראלי מן האמור לעיל עולה כי לצורך גיוס העובדים לחטיבת המדיה בערבית הכין מנהל החטיבה מסמך, ובו הציע לשבץ חלק מעובדי הרשות לתפקידים בחטיבתו, וזאת טרם אישור המבנה הארגוני הסופי של החטיבה, טרם פרסום כלל המשרות בקרב עובדי הרשות, טרם בחירת חברי צוות הבחירה וטרם כינוסם של הצוותים ובחינת כלל המועמדים. עובדים אלה תועדו במערכות התאגיד כ"מומלצים". לאחר מכן שימש מנהל החטיבה חבר בצוותי הבחירה, ובפועל אכן חלק ניכר מהמועמדים ששמותיהם הועברו כמומלצים התקבלו לעבודה בתאגיד, בהשוואה לשאר יוצאי רשות השידור שלא הוגדרו מומלצים. חברים ובהם יושב 12 . במועצה 2016 מועצת התאגיד החלה לפעול במאי ראש, שכולם נציגי ציבור שנבחרו על ידי ועדה בראשות שופט בדימוס, והם בעלי הניסיון וההבנה בתחומים הקשורים לפעילות התאגיד. משרד מבקר המדינה העלה כי במהלך הקמת התאגיד העבירו כמה מהם פניות למנכ"ל ולחטיבת משאבי אנוש, בבקשה לברר מה עלה בגורלם של מועמדים שונים. לעיתים ביקשו לדעת מדוע לא קיבלו המועמדים תשובות, ולעיתים העבירו קורות חיים של מועמדים. הועלה כי אף אם חברי המועצה הפונים לא כיוונו לכך, בעקבות פניותיהם נוצרו רשימות ייעודיות למעקב אחר התקדמות ההליכים של המועמדים האמורים שבעניינם פנו גורמים שונים במועצת התאגיד. מן האמור לעיל עולה כי בתאגיד נוצרו מסמכים שנכללו בהם הערות מקצועיות לכאורה, אך במקצת המקרים גם פרטים פוגעניים ולא ראויים, שפגעו בשמם הטוב ובכבודם של חלק מהמועמדים יוצאי רשות השידור. יהיה מדויק ואמין, ויכלול נימוקים שמהם ניתן יהיה ללמוד מדוע מועמדים שנמצאו כשירים לתפקיד על ידי צוותי הבחירה התקבלו או לא התקבלו בסופו של יום לתאגיד. מן האמור לעיל עולה כי בתאגיד אין מידע המתעד את מלוא הליכי קבלת ההחלטות בתחום קבלת עובדי רשות השידור, בניגוד לכללי הגיוס ולכללי המינהל התקין. מצב זה פגע בעקרון השקיפות ובאפשרות לפיקוח ובקרה על תהליכי הגיוס שבוצעו. לא מן הנמנע שחלק לא מבוטל מהפגמים שהתגלו בהליכי הגיוס (כפי שיפורטו גם להלן) נובעים גם מהיעדר תיעוד מלא ומחוסר בהנמקות ברבות מההחלטות שהתקבלו בתחום גיוס העובדים. תיעוד נדרש בייחוד במציאות שבה הליכי הבחינה וההחלטה נעשו פעמים רבות בדרך של ראיונות או התייעצויות בפורומים שונים בלא שניתן להתחקות אחר התהליך, על השותפים לו ועל הנימוקים שעמדו ביסודו. בביקורת עלה כי תיעוד הליכי הגיוס בתאגיד שופר, ומשרד מבקר המדינה מציין זאת לחיוב. על התאגיד להמשיך ולהקפיד בעתיד על תיעוד נאות ומלא של כל שלבי הגיוס והליכי קבלת ההחלטות לגבי גיוס עובדים לתאגיד. , התאגיד לא עמד 2016 הביקורת העלתה כי במאות מקרים במהלך שנת בהוראות הדין הנוגעות למועד מסירת ההודעות למועמדים לעבודה. התאגיד הותיר משך תקופות ממושכות מועמדים בלא שיידע אותם על סטטוס התקדמות התהליך ובלא שעדכן אותם כמתחייב אחת לחודשיים לפחות. התאגיד נהג למסור הודעות סופיות זמן רב מאוד לאחר תחילת התהליך, ובמקרים אחרים כלל לא הודיע למועמדים על דחייתם. להלן דוגמה: הגם שהתאגיד הוקם בתנאים מיוחדים, היה עליו להקפיד להודיע במועד לכלל המועמדים על התקדמות התהליך ועל ההחלטה הסופית בעניינם. בטרם תחילת גיוס העובדים הרבים לתאגיד השידור, החל מחודש , פנה המנכ"ל הזמני לגורמים שונים וביקש לקבל חוות 2015 דצמבר דעת לגבי העובדים ברשות השידור. משרד מבקר המדינה העלה כי בשלב הראשון ניתנו למנכ"ל חוות דעת על ידי שלושה גורמים - אחד מהם עובד רשות השידור ושניים אחרים בעלי היכרות עם הרשות ועם תחום התקשורת. בפועל חוות דעת אלו היוו חומרי גלם שמהם גובשו רשימות ועיבודים שונים (להלן גם - הרשימות, או הרשימות הלא רשמיות) ששימשו את התאגיד בתהליך קבלת ההחלטות בעניין קבלת עובדים לשורותיו, כפי שיפורט להלן: מן האמור לעיל עולה כי עצם פנייתם של חברי המועצה במקרים ספציפיים, ובוודאי פנייה בעניינו של מועמד מסוים, הביאו לכך שבמקרים רבים המועמדים שלגביהם פנו, קיבלו תשומת לב מיוחדת וטיפול מועדף, ולא מן הנמנע שהדבר סייע לגיוסם לתאגיד אגב פגיעה במועמדים אחרים והפרת עקרון השוויון. משרד מבקר המדינה מציין כי לשם שמירה על עקרון התחרות ההוגנת, אין זה מן הראוי להביא לידי ביטוי ברשימות שמנהל התאגיד את עובדת היות המועמד מופנה על ידי חבר מועצה, גם אם מצוין כי חבר המועצה אינו מכיר אותו. מומלץ כי היועץ המשפטי של התאגיד יחדד את ההנחיות לחברי המועצה בדבר הימנעות מטיפול בפנייה פרטנית של מועמד כלשהו.	משרד מבקר המדינה מדגיש כי במסגרת הפיקוח על התנהלות התאגיד אין מניעה שהמועצה תדון בשאלות העקרוניות העוסקות בגיוס כוח אדם ובאי-מתן מענה למועמדים או בטענות אחרות שהובאו לפתחם של חברי המועצה. אולם ראוי כי חברי המועצה ירחיקו את עצמם ממעורבות בנושאים פרטניים, העלולים לפגוע בעצמאות שיקול דעתם של גורמי המקצוע (כגון התערבות במהלך הליכי הגיוס של עובד מסוים לתאגיד), כדי להבטיח את יכולת המועצה לפקח ביעילות על התנהלות התאגיד, גם בנושאי כוח אדם. לנוכח האמור, מן הראוי כי המועצה תדון בנושא, תפיק לקחים מהפעולות שנעשו בעבר ותקבע כללים אשר יבטיחו שחברי המועצה לא יהיו מעורבים בהיבטים פרטניים של קבלת מועמדים לעבודה בתאגיד ויעסקו בנושא זה בהיבטי פיקוח בלבד.	582
משרד התקשורת . עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים אי-העברת שמות כל המועמדים כמקשה אחת לבחינת ועדת המינויים עלולה לפגוע באפשרות הוועדה לוודא שהרכב המועצה אכן משקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור, כדרישת החוק. ציין שר התקשורת 2014 בהקשר זה יצוין כי בעת מינוי המועצה בשנת דאז לפני ועדת המינויים כי "על פי החוק המועצה מתמנה כיחידה אחת, ויש חשיבות לראייתה כמכלול אחד בעת המינוי, בשים לב להרכב כלל חבריה", ועל כן ביקש כי הדיון בכלל המועמדים יבוצע בעת ובעונה אחת. אומנם דובר אז במועצה שמונתה ולא בממלאי מקום לחברים שחדלו לכהן. עם זאת, הדברים רלוונטיים גם לענייננו, שכן מדובר בשיעור גבוה של חברי מועצה שנדרש למנות. מוצע כי בעתיד שמות מועמדים יועברו לוועדה, ככל הניתן, כמקשה אחת. מהאמור לעיל עולה כי להבדיל ממינוי חברי מועצת הרשות השנייה, מינויָם של נציגי הציבור במועצה אינו טעון הליך היוועצות כלשהו. כאמור, על פי הוראות החוק, השר ממנה כנציגי ציבור למועצת הכבלים והלוויין את מי שלדעתו מייצגים את הצרכנים ואת האומנים והיוצרים. עוד יצוין כי בהתאם לחוק החברות הממשלתיות ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מינוי נציגים של גופים או ארגונים המנויים בחוק, שבהם אין לשר או לממשלה מעורבות במינוי, ובכלל זה מינוי נציגי מרכז השלטון המקומי, אינו טעון אישור ועדת המינויים. במקרים אלו לפי ההנחיה ניתן להסתפק בבדיקה מקדמית המוגבלת לשיקולים של טוהר המידות ולשיקולים ודרישות המנויים במפורש בהוראות החקיקה שהקימו את הגוף. על כן, גם מועמד בעל זיקה פוליטית אינו נדרש להיות בעל כישורים מיוחדים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התקשורת ולמשרד המשפטים כי תכלית הקמת המועצות הייתה בין היתר להבטיח את עצמאות הרגולציה בתחום השידורים. מוצע לבחון אם המבנה הארגוני שבמסגרתו פועלת מועצת הכבלים והלוויין בהיבט התקציב והתפעול, ואם מודל מינוי נציגי הציבור למועצה, אשר מתמנים ללא הליך היוועצות כלשהו, אכן מאפשרים את מידת העצמאות הנדרשת מרגולטור ייעודי-עצמאי. מהאמור עולה כי מבין ששת המועמדים שהועברו לבחינת ועדת המינויים, ארבעה הם מועמדים מטעם השר, ולכולם זיקה או זיקת עבר ): לשלושה 67%( לשר התקשורת דאז, למפלגתו או לשר אחר בממשלה זיקת עבר לשר הממנה או למפלגתו ולמועמד אחד זיקה לשר אחר משרי הממשלה. שני מועמדים נוספים הוצעו על ידי הגופים המייעצים, ומהשאלונים שמילאו ומקורות החיים שהגישו אין עולה זיקה כאמור. בסופו של דבר הוועדה אישרה שלושה מועמדים, מהם שני מועמדים מטעם השר ומועמד נוסף שהציעו הגופים המייעצים. להלן תרשים הממחיש את הזיקות האמורות: פעולתה של מועצת הרשות השנייה הושבתה בעיתוי רגיש במיוחד, משום שמספר חבריה היה נמוך מהקוורום הנדרש על פי החוק לקבלת החלטות. עובדה זו אף אילצה בהמשך את ועדת המינויים לקבל החלטות בתוך סד זמנים קצר ביותר. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התקשורת לבחון את האפשרות לגבש מבעוד מועד רשימת מועמדים אפשריים (בהתבסס על התהליך שנקבע בדין), באופן שיאפשר מינוי מהיר יותר של חברי מועצה מתוך רשימת המועמדים האמורה, במקרה שאחד מחברי המועצה יסיים את כהונתו לפני המועד שנקבע לכך, ושרשימה זו תבחן מדי פעם בפעם. מהאמור לעיל עולה כי מועצת הכבלים והלוויין תלויה בהיבטים רבים ומשמעותיים לפעולתה במשרד התקשורת, ובין היתר בהיבטי תקציב וכוח אדם. מוצע לבחון את דרך הסדרת תקציב המועצה, באופן שיבטיח את עצמאותה התפקודית לרבות בגיבוש תוכנית עבודתה, וביכולתה לקבל החלטות ולהוציאן אל הפועל כנדרש בשוק משתנה זה. המשפטית חיוותה את דעתה כי הוא אינו עומד בדרישות המועמדים הכישורים והניסיון הקבועות בחוק. החלפת מועמד באחיו בלא הנמקה כלשהי זמן קצר ביותר לפני שליחת הרשימה מעוררת חשש לקיום הליך שאינו נשען על שיקולים ענייניים בלבד. של הליך מינוי חברים למועצת הרשות השנייה העלו כי הגם שפעולות השר במסגרת הליך המינוי עמדו בתנאים שנקבעו בהנחיית היועמ"ש לעניין זיקות עבר של מועמדים, תוצאות ההליך הניבו מצב שבו שיעור גדול של מועמדים בעלי זיקת עבר כלולים ברשימת המועמדים. לאור החשיבות הנודעת למועצת הרשות השנייה ולמהות תפקידיה, נוכח חשיבות ההקפדה היתרה על דרך קיום ההיוועצות בדבר מינוי חברי המועצה ונוכח הממצאים שפורטו בדוח זה העיר משרד מבקר כי מן הראוי שמשרד התקשורת יבחן דרכים לטייב 2018 המדינה ביולי את הליך המינוי, באופן שיבטיח את השגת תכלית החוק. כמו כן העיר משרד מבקר המדינה לשר התקשורת דאז כי נוכח העובדה , 2018 שמועצת הרשות השנייה צפויה לסיים את תפקידה באוקטובר ראוי כי הליקויים וההערות הנוגעים להליך ההיוועצות, לחובת ההנמקה, לצורך בתיעוד ולאיסור בדבר שקילת שיקולים פוליטיים, יעמדו לנגד עיניו כבר בעת ההליכים למינוי המועצה שתבוא תחתיה. משרד מבקר המדינה בחן את המסמכים הקיימים במשרד התקשורת הנוגעים להליך מינוי המועמדים למועצת הרשות השנייה. בביקורת לא נמצאו מסמכים כלשהם המלמדים על הליך בחינה של המועמדים שהציעו הגופים המייעצים ועל השיקולים שעמדו בבסיס הכללת מיעוטם או אי-הכללת מרביתם ברשימת המועמדים שגיבש השר. משרד מבקר המדינה ממליץ לבחון מהו המשקל הראוי שיש לתת להמלצות הגופים המייעצים בעת גיבוש רשימת המועמדים על ידי השר בדרך שתביא לידי ביטוי הולם את דרישות החוק והנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר יישומו, כך שחברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, ניסיון וידע בתחומי התמחותם וניסיון והבנה למצב החברתי בישראל והרכב המועצה ישקף, במידת האפשר, את מגוון הדעות הרווחות בציבור. העביר כאמור השר שישה מועמדים לבחינת ועדת 2018 עד אפריל המינויים. ארבעה מהם מועמדים מטעמו ושתיים בלבד הן מועמדות שהמליצו עליהן הגופים המייעצים. בכך יש להעצים את הקושי האמור.	מועצת הכבלים והלוויין הוקמה מתוך תפיסה ששר התקשורת אינו אמור לעסוק במישרין בהסדרת התכנים, ועיקר ההסדרה והפיקוח על הגופים המשדרים מתבצעים באמצעות מועצות ציבוריות, שאמורות להיות עצמאיות ולפעול ללא השפעות פוליטיות. במועד ביצוע הביקורת ההסדרה והפיקוח על הערוצים הייעודיים היו בעיקרם באחריות מועצת הכבלים והלוויין. החוק והתקנות מגדירים באילו מקרים רשאי השר לשנות את החלטת המועצה, ובאילו מקרים הוא רשאי לפזרה או להשעות את חבריה. אף בלי לבחון את הסוגיה אם המקרה הנידון הוא בגדר המקרים שנמנו בחוק ובתקנות, יש להקפיד כי היחסים בין השר למועצה ישקפו מערכת יחסים תקינה וראויה בין שר לבין מועצה ציבורית עצמאית שצריכה לפעול בהתאם לשיקולים מקצועיים ועניינים, ולא לפי שיקולים פוליטיים צרים. הגם שבסופו של דבר המועצה לא פוזרה, הליך בחינה והחלטה של שר בעניין פיזור מועצה אם נדרש, נכון שיתקיים בשיח ישיר ומקצועי תוך כדי הבהרת הטענות שבגינן נערכת הבחינה, הנובעות מהוראות החוק.	583
רשות מקרקעי ישראל . עבודות תכנון ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד הבינוי והשיכון נוכח העובדה כי החלטות הממשלה והמועצה בעניין העברת התכנון מרמ"י לא יושמו, ונוכח הזמן הרב שחלף מאז התקבלו כמה מהן, ראוי כי הממשלה, באמצעות שר האוצר, והמועצה ישקלו לבחון שוב את נושא מדיניות תכנון הקרקע למגורים ויישומה, כדי להשיג את מרב התועלת לציבור ובשים לב לכלל פעולות רמ"י. בד בבד, כל עוד לא נקבע אחרת, מצופה מרמ"י ומהוות"פ לפעול ליישום אותן החלטות. במסגרת זו, על הוות"פ להסדיר את חלוקת העבודה בין רמ"י ובין משרד הבינוי, לרבות קביעת רשימת היישובים שבהם אחד הגופים יהיה אחראי לתכנון קרקע למגורים, ובהתאם לסדר העדיפות שנקבע בהחלטות הממשלה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבינוי ולמינהל התכנון להמשיך ולעקוב אחר מידת העמידה ביעדי התכנון בשנים הקרובות ולבחון את הצורך בעדכונם בהתאם לצרכים המשתנים של המגזרים השונים. יוצא אפוא כי בהליך של בחירת חברה מתכננת לעבודת תכנון, ועדות המכרזים - הן ברמ"י הן במשרד הבינוי - אינן פונות לקבלת הצעות מכל ספקי מכרז המסגרת כנדרש בתקנות. בפועל זהות החברה הנבחרת נקבעת על ידי משרד הבינוי בהתאם לסבב מחזורי, ועל ידי רמ"י בהתאם לעומס העבודה שהוטל על החברות, ובמקרים מסוימים בהתאם לשיקולים מקצועיים ומומחיות הנדרשת מהחברה בביצוע העבודה. נוכח היעדר אחידות דעים בין הגופים בכל הנוגע לסיווג המכרזים כמכרזי מסגרת, על משרד הבינוי, רמ"י והחשב הכללי לבחון את יישום ההליכים הקיימים אל מול התקנות. בבדיקת מסמכי המכרז של רמ"י נמצא כי התשתית העובדתית שהיא ריכזה מן המרחבים לצורך הערכת שביעות רצונה מהתקשרויות קודמות עם צוותי הליבה שהתמודדו במכרז הייתה דלה ביותר, ונעדרו ממנה אמות מידה שביכולתן לכוון את המעריכים לתחומים שחשוב להתמקד בהם. באופן זה הערכת שביעות הרצון אינה שיטתית, ולכן אינה יעילה. לדוגמה, בתיק המכרז נמצאו הערכות של שלושה מרחבים בלבד מתוך חמשת המרחבים של רמ"י, כלומר בשני מרחבים לא ניתנה הערכה כלל. אשר לשלוש ההערכות שניתנו - בשתיים מהן צוין מלל ובאחת - מספרים, ולכן לא היה אפשר להשוות ביניהן; ההערכות המילוליות כשלעצמן היו דלות ולא בנות השוואה. כמו כן, לא היה אפשר לדעת אם ההערכה התייחסה לכל בעלי התפקידים בצוות או רק לחלקם, ולמי מהם. בביקורת עלה כי אף שבהחלטה נקבע שהוות"פ תהיה הגורם האחראי למתן הרשאות התכנון לגורמים המתכננים, רמ"י נשארה הגורם האחראי לכך. לעניין אחריותה של הוות"פ לקביעת מדיניות לחלוקת הרשאות התכנון לצורכי מגורים בין הגורמים המתכננים, עלה כי רק באוקטובר , יותר משלוש שנים מקבלת ההחלטה בממשלה, גיבשה הוות"פ 2018 טיוטת מסמך "הסכם עקרונות לחלוקת האחריות לתכנון, שיווק ופיתוח קרקעות מדינה" (להלן - טיוטת ההסכם). מסמך זה היה אמור להסדיר בכתב את חלוקת העבודה בין רמ"י ובין משרד הבינוי, ונקבעה בו רשימת היישובים שבהם אחד הגופים יהיה אחראי לתכנון קרקע למגורים. ואולם חברי הוות"פ טרם אישרו את ההסכם, ובפועל רמ"י ומשרד הבינוי אינם פועלים על פיו באופן מלא. לדוגמה, ביישובים קדימה-צורן, קריית שמונה וכוכב יאיר, שעל פי טיוטת ההסכם קידום פעולות התכנון בהם באחריות משרד הבינוי, רמ"י היא שיזמה תכנון תוכניות מפורטות. בביקורת עלה כי למרות הצורך החיוני בלמידה ארגונית, ואף שהערכת עבודות קודמות היא נדבך חיוני בהחלטה על בחירת החברה המתכננת, מבצעים רמ"י ומשרד הבינוי הערכה כזו לקראת המכרזים ולא באופן שיטתי רצוף. על רמ"י ומשרד הבינוי לבחון הסדרת תהליך עבודה להערכה שיטתית ומובנית של כל עבודה עם סיומה או באופן תקופתי רצוף. ראוי גם שבמסגרת זו ישקלו להכין טופס מובנה ובו אמות המידה להערכה ומדדי ההערכה והציונים לכל מדד. מידע זה יובא במלואו לכל מכרז שבו משתתפת החברה המתכננת ויתרום להחלטת ועדת המכרזים בבחירה בהצעה מיטבית הן מבחינת האיכות הן מבחינת המחיר. הנהגת מתכונת זו תייצר בסיס משותף להערכת ספקים במכרזים עתידיים בתחום התכנון, ובד בבד תבטיח שההערכות ייעשו בזמן אמת, קרי סמוך לסיום העבודה, ולא יתבססו על זיכרון המעריך, דבר שפוגע באובייקטיביות ההערכה ובאמינותה. משרד מבקר המדינה ממליץ כי מאחר שתחום התכנון ייחודי ודורש מומחיות כמפורט לעיל, והואיל ולשביעות הרצון מעבודות העבר יש משקל בבחירת הספקים, ראוי שהגופים העוסקים בקידום פעולות התכנון, ובהם רמ"י, משרד הבינוי, מינהל התכנון והחשב הכללי, ישקלו הקמת מאגר מידע ממשלתי גם בתחום זה; זאת בלי לפגוע באפשרות הכללת ספקים חדשים במאגר (ראו גם להלן בפרק "שיתוף מידע בין הגופים הממשלתיים העוסקים בתכנון"). ,החלטות מושכלות בדבר העלאת רמת ההתמחות של המתכנן, הורדתה שימורה או הוצאתו מהמאגר. על משרד הבינוי להקפיד על ביצוע ההערכות בהתאם למלוא אמות המידה שנקבעו בנהליו ולקיים בקרה על כך.	מאותן תוכניות מצויות בשלבי "התנעה" 76%-מהתרשים עולה כי כ או "טרום הכנה" - כלומר בשלבים הראשונים של תהליך התכנון.	584
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - התנהלות מייצגי המדינה בערכאות בתיקי מעצרים משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את התיקון בהנחיית פרקליט המדינה, המטיל את היוזמה להגשת בקשות לשחרור בתנאים מגבילים על גורמי התביעה. תיקון זה תומך במסקנות צוות התביעה שנועדו ליצור את השינוי התפיסתי לגבי תפקידו של התובע במערך השיקום ומניעת החמרת הפשיעה. מוצע לבחון תיקון דומה גם בהנחיית פרקליט המדינה מעצר באמצעות פיקוח אלקטרוני פוגע פחות בחירותו של העצור לעומת כליאה בבית מעצר, והומלץ בידי צוות התביעה על מנת לתת מענה למסקנות הוועדה הציבורית. נתוני יחידת מעוז מלמדים כי הטיפול באירועי ההפרה הוביל לצמצום הפרות חוזרות, וכי לא נרשם שיעור הפרות שונה מצד מפוקחים הנאשמים בעבירות חריגות לעומת מפוקחים אחרים. נוסף על אלה, עלות החזקת עצור בפיקוח אלקטרוני מעלות כליאת עצור מאחורי סורג ובריח. 50%-קטנה בכ נוכח האמור לעיל, מוצע כי גורמי התביעה ינתחו את הגורמים לניצול החלקי של חלופה זו, וינקטו פעולות שיהיה בהן כדי לממש חלופה זו בהרחבה, על פי הנסיבות בתיקים השונים.  הדיונים בבקשות למעצר ימים ולמעצר עד תום ההליכים מכריעים בתחום הרגיש של פגיעה בחירותו של אדם שהוא בחזקת חף מפשע. על משרד הרווחה לדאוג בתקופת הביניים, עד שיושלמו ההליכים המשפטיים, להארכה מסודרת ועקבית של ההסכם הזמני, בכפוף לדיני נמצא שהמערכת הממוחשבת של שירות המבחן אינה מאפשרת איסוף נתונים ופילוח סטטיסטי של המפוקחים במסגרות הטיפול המגוונות שהשירות מפקח עליהן. נמצא כי עד לסיום עבודת הביקורת לא הושלם גיבוש נוהל המסדיר את סדרי העבודה בין היחידות החוקרות בתחנות ובין יחידת מעוז. במצב דברים זה הצדדים מתנהלים לפי טיוטה שטרם אושרה. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עבודת יחידת מעוז, העוקבת אחר אירועי ההפרה ומפקחת עליהם. עם זאת, על כלל הגורמים שבמערך הפיקוח האלקטרוני לפעול להסדרת הממשק עם משרד הרישום כדי לצמצם את חיוויי ההפרה הנובעים מפער בעדכון משרד הרישום. מוצע לבחון הקמת מערכת ממוחשבת, או למצוא פתרון מסוג אחר שיקל על העברת הדיווחים. מסגרת ממשלתית לשחרור בתנאים מגבילים השופט הדן בבקשה לשחרור בתנאים מגבילים הוא בעל הסמכות לבחון את חלופת המעצר ואת המפקחים המוצעים. לעיתים השופט מבקש משירות המבחן לבחון חלופות מעצר מתאימות לנאשם. בית המשפט הגדיר את התנאים הנדרשים לפיקוח במסגרת שחרור בתנאים מגבילים: "תפקיד הפיקוח איננו 'טכני', המפקחים אינם נדרשים אך לשהות במחיצתו של הנאשם אלא עליהם להציב גבולות אפקטיביים לנאשם. הצבת גבולות זו מצריכה מהמפקחים הבנה של הבעייתיות בהתנהגות הנאשם ושל ההשלכות הנובעות נמצא כי יש תת-איוש במשרות של קציני המעצרים, וכתוצאה מכך שירות המבחן מתקשה להגיש את תסקירי המעצר בטווח הזמנים שקובע בית המשפט. איחור בהגשת תסקיר המעצר על ידי שירות המבחן משמעו הארכת משך החזקת העצור במתקן כליאה במעמד של עצור עד החלטה אחרת. יש למצוא פתרונות לבעיית גיוס כוח האדם, לרבות בחינת האפשרות להשוואת תנאי ההעסקה של קציני שירות המבחן בתחום המעצרים. מוצע כי אגף השכר במשרד האוצר ושירות המבחן יפעלו יחד כדי למצוא פתרונות מוסכמים. דוח הוועדה הציבורית המליץ על חלופות שיקומיות כבר בשלב המעצר, אך נמצא כי בשלב זה גורמי התביעה אינם יוזמים בקשות לשחרור בתנאים מגבילים, גם לא למסגרות שיקומיות. כמו כן, הסיכום התקציבי שעליו חתמה פרקליטות המדינה עם משרד האוצר לא קבע יעדים ליישומן של המלצות הוועדה בנוגע למעצרים עד תום ההליכים. מוצע אפוא כי יגובש מענה מעשי גם לעניין זה. הנחיה מקצועית של טועני המעצרים וקביעת נהלים ברורים לעבודתם נדרשות כחלק ממילוי תפקידם כקצין בית המשפט. לנוכח העלייה בשיעור הגשת הבקשות למעצר עד תום ההליכים ובעקבות מיקומה הגבוה של ישראל במספר העצורים ביחס למדינות , על גורמי התביעה להפנות את תשומת ליבם למדיניות OECD -ה המעצרים ולבחון אותה לאור המלצות הוועדה הציבורית. יש להגביר את השימוש בחלופות מעצר, הפוגעות פחות בחירויות העצור ומאפשרות שיקום ומניעת חזרה לפשע. על משרד הרווחה לפעול להסרת החסמים המונעים את איוש משרות התקן של קציני המבחן בתחום המעצרים, ועל שירות המבחן לטייב את ממשק העבודה מול שירות בתי הסוהר, כדי למנוע עיכובים בהגשת תסקירי המעצרים. כמו כן, על שירות המבחן להמשיך ולקדם את המסגרת הממשלתית לשחרור בתנאים מגבילים, שתיתן מענה לעצורים הנותרים כיום במעצר מחמת היעדר חלופה מתאימה.	נמצא כי גורמים שונים אינם מקפידים לעדכן את משרד הרישום על החלטות להוציא מפוקחים לצרכים שונים. למשל, מפקדת יחידת מעוז העירה למשטרת ישראל על הוצאת מפוקחים לחקירות ללא עדכון משל"ט היחידה, וכן הצביעה על היעדר הסדרה של הרשאות מתאימות למערכת נט המשפט, תופעות היוצרות פערים בין החלטות שיפוטיות ובין המידע המגיע למערכת המשל"ט. הסדרת פתיחת חלונות יציאה נדרשת גם משירות המבחן לצורך השתתפות המפוקחים בקבוצות טיפוליות.	585
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט מהאמור לעיל מתבקש שימונה גורם מטעם בית המשפט לניהול אולמות המעצרים, ושתיקבע באופן ברור חלוקת העבודה בין הגורמים האחראיים מטעם בית המשפט ובין יחידת נחשון. שוטר וקצין ממונה. זאת בייחוד נוכח הביקורת העולה מבתי המשפט בנוגע לאופן שבו מנוצלת תקופת המעצר לביצוע פעולות חקירה. מוצע עוד כי מדור אח"ם יבחן עריכת ביקורת תיקים חריגים לצד נעשית על בסיס הסיכון שהמעצר שנערך בהם היה לא-מוצדק, כגון ביקורת תיקי מעצר ימים. ביקורת חריגים תכלול תיקים שדגימתם תיקים שנפתחו בגין עבירות שעילת המעצר בגינן היא גבולית או מציבה אתגרים מורכבים וכדומה. בשונה מביקורת תיקי המעצר, המתמקדת בתמונת המצב הרחבה, ביקורת החריגים תתמקד באיתור מקרים גבוליים ובמתן כלים להתמודדות עימם, ותיטיב את הטיפול גם במצבים השכיחים. בביקורת ובדיונים שוטפים בין המשטרה ובתי המשפט במחוזות נציג שב"ס, ולא על ידי גורם מהנהלת בתי המשפט. על פי רוב, מפקד עלה, כי ככלל סדר הבאת העצורים לאולמות הדיונים נעשה על ידי המתחם האחראי לתאי המעצר בבית המשפט או מי מטעמו מנהל את שעות המעצר, בקשות השופטים והצדדים (סנגורים, חוקרים, תובעים סדר הבאת העצורים לאולם, וזאת בהתאם לאילוצים הנוגעים לליוויים: ועוד) ואילוצי אבטחה שונים של שב"ס. בהינתן שהנהלת בתי המשפט והמשטרה תומכים בקידום הגשת בקשות העולות מההסדר הניסיוני ויפעלו להטמיע דרך הגשה זו בהליכי מרחוק ובאופן מקוון בהליכי מעצרים, מוצע שיבחנו את התובנות המעצרים בהקדם האפשרי. המקור: צילום בתחנת משטרה באדיבות משטרת ישראל. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הירידה במספר העצורים שהולנו ואינם מיועדים להלנה משום שאין בהם תנאים סבירים נעשתה בניגוד בתחנות המשטרה. יחד עם זאת, הלנת עצורים בתאים שאינם תאי מעצר לחוק ולתקנות. על המשטרה להקפיד על הלנת עצורים בתאי מעצר המיועדים להלנה רק כשאין מנוס במקרים המתאימים ובהתאם לחוק. יוצא אפוא כי תיעוד חלקי של מועד יצירת הקשר עם עורך הדין סנגור ביקש להגיע לתחנת המשטרה בזמן סביר, ולבחון אם גורמי בדוח הקצין הממונה מונע מהמשטרה לאתר את המקרים שבהם החקירה המתינו להגעתו. יוער כי היעדר תיעוד מסודר ומקיף לכל הפעולות שחבה בהן המשטרה על מנת לשמור על זכויות העצורים שולל ממנה, מבית המשפט בדיעבד אם הוענקו לעצור זכויותיו. קושי זה אף מתגבר בדיונים שבהם שיפוטי בעוד העצור מוחזק במעצר, ובעת שהמשטרה נדרשת לבחון ומהסנגור כלי יעיל של פיקוח. תיעוד חלקי אף עלול להביא לבזבוז זמן הסנגור אינו רשאי לעיין בחומרי החקירה או אם החקירה לא תועדה באופן חזותי. על המשטרה לוודא כי החוקרים והקצינים הממונים מקיימים את כל מעצרים בשנה בצורה סדורה. כיום, תיעוד הפעולות מהווה כלי פיקוח השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות בקשר לעשרות אלפי ובקרה יחידי ברמה הארצית המאפשר גם בדיקה של טענות בתיק הדוח באופן מקוון באמצעות המערכות הממוחשבות. אם הם הכינו דוח מתעדים כנדרש את כל השלבים המקדימים. ככלל, עליהם להכין את ספציפי. מן הטעמים הללו, נודעת חשיבות לוודא כי החוקרים והקצינים ידני, עליהם להזינו במערכת הממוחשבת באופן המאפשר איתור וניתוח מן הראוי שהמשטרה תבחן כיצד לתעד את הפעולות שבהן היא חבה של הנתונים המצויים בו. בשל העומס המוטל על החוקרים והשוטרים, בדין באופן המדויק והיעיל ביותר. , חקירת חשוד, קרי 2002-על פי חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב מן הלוח עולה כי בכמחצית מהחלטות השחרור של בית המשפט בפחות מאחוז אחד מדובר בהחלטה שיפוטית שתנאיה לא היו הייתה ההחלטה מצויה בסמכות מקבילה לסמכות הקצין הממונה. מאפשרים שחרור בתחנה. יתר החלטות השחרור כללו תנאי שחרור רשאי להורות עליה. בהחלטות מסוג זה ייתכן שניתן היה לשחרר את בסמכות קצין ממונה, אבל תקופת התנאי ארוכה מהתקופה שקצין אחד לפחות שמצוי בסמכות מקבילה-חלקית: סוג התנאי מצוי העצור בתחנת המשטרה על פי המתווה הנוסף שהציעה הסנגוריה הציבורית - שחרור בתנאי שמצוי בסמכות הקצין והארכת התנאי לתקופה שמעבר לסמכות הקצין בבית המשפט ובשלב מאוחר יותר. ניתן היה לעשות זאת, שיעור השחרורים ממעצר על ידי בית המשפט בין תנאים מחמירים המתבקשים על ידי המשטרה לבין החלטת בית בדיקה משמעותית. רק כך תוכל המשטרה לדעת אם יש פער משמעותי בתנאים המצויים בסמכות מקבילה לזו של הקצין הממונה מחייב המשפט ומהו המענה שעליה לתת - יישום רוח הפסיקה והטמעתה בהחלטות הקצין הממונה בשטח או הגשת ערעורים שיביאו לשינוי רוח הפסיקה, כמקובל. תנאיה, מצויה בסמכות מקבילה לזו של הקצין הממונה. כך, היא תוכל על המשטרה לבדוק את המעצרים שבהם החלטת השחרור, על כלל לבחון את מהות הפער שבין בקשותיה ובין החלטות בית המשפט, לרבות, כשהן התקבלו חרף התנגדותה.	אי הזנת נתונים על תנאי השחרור של העצור אינה מאפשרת למשטרה לבחון אם העצור עומד בתנאי השחרור שהוצבו לו ולאוכפם. אי- הפרדה בין תנאי השחרור לפי סוגם אף מקשה על המשטרה לבחון את טיב החלטות השחרור והאם תנאיהם היו מצויים בסמכות קצין.	586
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוטים הביקורת העלתה שהיקפי התפיסות והעמידה ביעדים מעידים על מגמה הולכת וגוברת במשטרה להעמיק את פעילויות החקירה והאכיפה בהיבטים הכלכליים של התיקים. השינוי אומנם הוטמע היטב בטיפול בפרשיות גדולות ומובהקות של פשיעה כלכלית הנחקרות ביחידות החוקרות הארציות והמרכזיות, אך עדיין יש מקום לשיפור ולהטמעת תחום האכיפה הכלכלית במחוזות ובתחנות בפריפריה. מוצע כי בעת גיבוש מדיניות ארוכת טווח תקיים המשטרה בחינה והערכה של הפרקטיקה שלפיה מוגדרים יעדי תפיסה שנתיים. נמצא כי המערכת המחשובית של יחידת החילוט אינה מאפשרת שליפת נתונים בדרך של פילוח התקבולים בהתאם לתיקים שהסתיימו בשנים מסוימות. בכדי לספק נתונים אלו כבקשת המבקר, נדרשת בחינה פרטנית לגבי שיוך הכספים בכל שנה לפי תיקים. מעבר לכך, בידי יחידת חילוט נתונים רק אודות תיקים שהיו בטיפולה או שהם בתחום אחריותה, ואילו נתוני מימוש של תיקים אחרים כדוגמת אלו שהתפיסה בהם נעשתה מכוח הפסד"פ, אינם קיימים ברשותה. אין גורם אשר באחריותו לקבל, לאסוף ולנתח את מלוא המידע הקיים אצל הגופים המשתתפים בשרשרת האכיפה הכלכלית, באופן שיאפשר לקבל תמונה שלמה ומהימנה, למן שלבי התפיסה קודם הגשת כתב האישום ועד סיום ההליך המשפטי, מימוש התפוסים והעברת התמורה לקרן החילוט או לאוצר המדינה. כך למשל, לעמדת הפרקליטות לצורך הערכת מידת היעילות של הליכי אכיפה כלכלית יש להתחשב גם בקנסות ובשומות מס שנפסקו וזאת . מנגד יכולה לעלות FATF-בהתאם לכללים הבינלאומיים של ארגון ה עמדה המבחינה בין סוגי שלילות הרכוש מתוך מטרה שלא לעשות שימוש בכלי החילוט כאמצעי אכיפה של קנסות וחיובי מס כאשר לצורך .73גביית חיובים אלו נקבעו בחוק הסדרים אחרים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים ולאפ"כ כי בחלוף חמש שנים מהקמת יחידת החילוט, ובשים לב להיותה "הרגל המסיימת" בשרשרת האכיפה הכלכלית, נדרש כי תינתן עדיפות גבוהה לשדרוג מערכות הניהול הממוחשבות ביחידה וכן עדיפות לקידום המכרזים לבחירת ספקים במיקור חוץ; זאת כדי שיחידת החילוט תוכל לתת שירות מקצועי, מהיר ויעיל לגופי האכיפה, ולהבטיח את ניהול הרכוש התפוס ומימושו באופן מיטבי. נמצא כי לא הייתה בידי משרד המשפטים, האחראי הן על הפרקליטות והן על האפ"כ, תשובה אחת הכוללת את כל הנתונים המבוקשים ומשכך לא ניתן להפיק את מלוא המידע הרלוונטי להליך שלילת הרכוש. מצב זה אינו מאפשר לגופים האמונים על האכיפה הכלכלית לגזור מדד אפקטיביות למערכת כולה. יוער כי מסד הנתונים שנמסר לידי צוות הביקורת מהמחלקה לסיוע למדינות זרות בהנהלת בתי המשפט אינו מאפשר לקבל תמונה שלמה ומהימנה של היקף הפעילות ולוחות הזמנים של המחלקה. עבודת המחלקה איננה ממוחשבת, וכל החומר המגיע אליה מטופל בשיטה ידנית. מהאמור עולה כי אין הלימה בין המאמצים שמשקיעים גופי המודיעין, החקירה והאכיפה בזיהוי, איתור ותפיסה של נכסים בחו"ל, לבין התוצאה והתמורה המתקבלת בסופם של הליכי החילוט. לנוכח הגברת פעילותם הבין-לאומית של גורמי הפשיעה הבכירים בישראל, על גופי האכיפה לפעול לקיצור משכי הזמן ולהגברת האפקטיביות של תפיסת הנכסים מכוח חוק עזרה משפטית, הן ביחס לתפיסות וחילוט בישראל במסגרת סיוע למדינות זרות, והן ביחס לתפיסות וחילוטים של נכסים מחוץ לישראל. חוסר ההלימה בין המערך החוקר למערך התובע מחריף לנוכח הפערים במשך הטיפול: לאחר שהמשטרה סיימה את הטיפול בחקירה אחת ועברה לתיק הבא, הפרקליט המלווה צפוי להמשיך ללוות את אותו התיק בערכאות השונות בבתי המשפט במשך שלוש שנים בממוצע, באופן שאינו מאפשר לו להתפנות לטיפול בתיקים אחרים. על משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר לקיים דיון משותף בפערים בין המערך החוקר למערך התובע ולבחון דרכי התמודדות, תוך בחינת עתודת כוח האדם והמשאבים המוקצים ליחידות החקירה לעומת מערך התביעה בפרקליטות וברשות המיסים.	ועד מועד סיום הביקורת לא הוסדר נוהל לניתוב תיקי 2015-נמצא כי מ להב מהמשטרה וחלוקתם לטיפול בין יחידות הפרקליטות. הפרקליטות פועלת כיום בהתאם למתווה כללי, והתיקים הגדולים מנותבים על פי החלטתו של המשנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים). מן הראוי כי הפרקליטות תסדיר קריטריונים ברורים לניתוב תיקים בהסתמך על שיקולי מקצועיות ויעילות, וכדי למנוע קבלת החלטות בנושא שלא בהתאם לעומסים ובלי שנבחנו היבטים של התמחויות.	587
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - תנאי המעצר בשירות בתי הסוהר מקומות הכליאה שיהיו בפועל לבין מספר מקומות הכליאה שיידרשו מקומות כליאה. 18,000 - מ"ר לכלוא - כ 4.5 לפי התקן של עולה אפוא כי כל עוד לא יהיה שינוי במצב הדברים הקיים, החל בחודש , עלולה המדינה להיות חשופה לתביעות כלואים בגין אי- 2020 מאי יישום פסק הדין. עד מועד סיום הביקורת לא נמצא שנעשה ניתוח של משמעויות תוספת המשימות ליחידת נחשון בעקבות ריווח התאים. על פי נתוני מדור הזמנות, מחלקת האסיר, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מנתוני המדור עולה שעובדיו מטפלים בשיעור לא-מבוטל של זימונים שגויים, המחייבים טיפול פרטני. מוצע לשב"ס ולהנהלת בתי המשפט לבחון את השימוש בדואר האלקטרוני לצורך משלוח זימונים דחופים, במקום באמצעות פקס. מבקר המדינה עמד על כך כי ההיבטים הרבים שבהם 1402015 כבר בשנת עסקו האמנות המחוזיות חייבו הכנת הסכם שיסדיר את הנושאים שבמחלוקת, והעיר למשרד לבט"פ שעליו לפעול לחתימת הסכם מתכלל ומערכתי, שיסדיר את מכלול ההיבטים של קשרי העבודה בין המשטרה שהנושא מטופל, 2014 לשב"ס. המשרד לבט"פ מסר בתשובתו מדצמבר .2015 וכי הטיפול בו יסתיים עד סוף נושא ליווי עצורים ללשכות ההוצאה לפועל לא נחתם במסמך ההבנות החדש, והוא יידון בין הצדדים במסגרת עבודת מטה עתידית עד מאי . נוכח הפער העקרוני בין הגופים בנושא זה, על מנכ"ל המשרד 2021 לבט"פ להכריע בסוגיה הזאת בשים לב לשיקולים המבצעיים. מוצע שהגורמים הרלוונטיים יבחנו, בין היתר, את האפשרות שדיון בעניינם של עצורים בלשכות ההוצאה לפועל ייערך באמצעות היוועדות בחוק ההוצאה 2018 , בהתאם לעיגון השימוש בכלי זה בשנת142חזותית .1967 -לפועל, התשכ"ז נושא הזקיפות על עצורים שהם במעמד של מעצר עד החלטה אחרת לא סוכם בין הצדדים במסגרת מסמך ההבנות החדש. היעדר הכרעה בסוגיית הזקיפות פוגע הן בפעילות שב"ס והן בפעילות המשטרה. חוסר הוודאות מקשה על הארגונים לתכנן את צעדיהם על פי כוח האדם שברשותם, שכן חלקו מוקצה למשימות שלא תוכננו מראש. במועד סיום הביקורת טרם החלה הבדיקה המקדמית לגבי אמצעי משמורת לעצורים בבתי חולים פסיכיאטריים, שנועדה לייתר את הצורך בזקיפות. על המשרד לבט"פ לפעול מול משרד הבריאות על מנת לקדם את הבדיקה המקדמית. מוצע להנהלת בתי המשפט לפעול על מנת שכלל המזכירויות בכל בתי המשפט ישתמשו גם בדואר אלקטרוני לצורך משלוח זימונים דחופים על מנת לייעל את העברת המידע בין הצדדים. נשלח הנוהל של שב"ס לאישור מנהל בתי 2018 באוקטובר המשפט. הנהלת בתי המשפט לא הגיבה לבקשת שב"ס לאשר את הנוהל, ושב"ס ממשיך לעבוד לפיו. על פי נתוני שב"ס, מספר הליוויים שמבצעת יחידת נחשון הולך וגדל, והדבר מצריך כוח אדם מוגבר ולפיכך, עולה מספר המשרתים בה. על אף הניסיונות של שב"ס לצמצם את משכי השהייה בליוויים ובמעברים, עד כה לא ערכה היחידה ניתוח ממוחשב של מסלולי הליווי במטרה להגיע לאופטימיזציה של המסלולים. על שב"ס לבחון בהקדם את כלל מסלולי הליווי של נחשון, את היקף כוח האדם הנדרש לביצוע המשימות, ובכללן המשימות החדשות שהוגדרו, ולבחון אם שינוי מערכתי שלהם יוכל להקטין את מספר הלוחמים המלווים את הכלואים ואת שעות הנסיעה הארוכות של העצורים בדרכם לבתי המשפט או למקומות אחרים. זה למעלה מעשור שנים נעשים ניסיונות ברמה המערכתית להסדיר את ממשקי העבודה בין שב"ס לבין המשטרה בכל הנוגע לליווי עצורים. על המשרד לביטחון פנים לפעול כדי לגשר על הנקודות שנותרו במחלוקת בין המשטרה לבין שב"ס, ולוודא שהצדדים יסיימו את עבודת המטה , כפי שנקבע במסמך ההבנות החדש. 2021 ויגיעו להסכמות עד מאי	במועד סיום הביקורת טרם הוטמעה מערכת נט המשפט במזכירות בית המשפט העליון, ועל כן מבצע זימון לדיונים רק באמצעים לא-מקוונים. עד להטמעת מערכת נט המשפט, מוצע להנהלת בתי המשפט לבחון משלוח זימונים מבית המשפט העליון באמצעות הדואר האלקטרוני.	588
משרד המשפטים . מאגר המידע של רשם החברות - הפצת המידע ואיכותו נוסף, כגון, רשימת בעלי תפקידים, כתובת דואר אלקטרוני, מידע על מקום העסקים, פרטים באנגלית אודות החברה וכדומה. פעולות אלו נדרשות כדי לקדם את תכלית הקמת מאגר המידע של רשם החברות ופתיחתו לעיון הציבור, לרבות בדרך מקוונת - להיות כלי בידי המגזר העסקי לניהול סיכונים בהתקשרויות. במתווה זה תוכן נסח החברה יהיה פרי תכנון ויוזמה של הנהלת משרד המשפטים, בכוונה לתמוך בפעילות המשק על ידי הנגשת מידע המצוי בידי רשם החברות. - מהלוח עולה כי שירות החיפוש ההפוך שרשם החברות מספק לציבור שנים לאחר שהועלה הצורך על ידי הועדה המקצועית של משרד 13-כ המשפטים - הוא חלקי וחסר ואינו עונה על מלוא התכליות שבשלן הוא הותר לביצוע. כמו כן, כדי לעמוד בדרישות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון - לבחון את עץ האחזקות של אדם ולנתחו - נדרשים כמה וכמה חיפושים הפוכים. ציינה במפורש תכליות 2014 לאור העובדה כי חוות הדעת משנת הנוגעות להערכת הסיכון שבהתקשרות עם חברה, ראוי כי רשם החברות יפעל בהקדם לעריכת הבירור המשפטי הנדרש לטעמו בטרם יוחלט אם להרחיב את השירותים הניתנים לציבור. כמו כן, מוצע כי לצורך שיפור השירות לאזרח ישקול רשם החברות לספק את שירות החיפוש ההפוך לציבור במישרין ולא רק באמצעות החברות הזכייניות. מוצע כי רשם החברות יבחן את הגבלת אפשרות הדיווח באמצעות .29)Compensating Control ( טפסים ידניים או באמצעות בקרה מפצה המגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים מסתמכים באופן יומיומי על המידע שבמאגר המידע של רשם החברות לצורך ניהול סיכונים בהתקשרויות ובמתן אשראי. במצב הנוכחי, שבו מתקבלים דיווחים בממוצע בשנה על שימוש לרעה במאגר 50-לכל הפחות כ המידע של רשם החברות על ידי דיווחי כזב על העברת מניות ומינוי דירקטורים, תיתכן פגיעה ביכולת המשק להסתמך על מאגר המידע של רשם החברות לצורך ניהול הסיכונים בעסקיו; דבר המחייב את רשם החברות לבחון דרכים למזעור סיכון זה. מוצע כי רשם החברות יבחן בקפידה את התחומים שבהם יש חולשה בהגנה על המידע שבמאגר המידע של רשם החברות מפני מעשי מרמה, ויבצע את השינויים הנדרשים (במערכת הממוחשבת, בנהלים או בבקרות מפצות) כדי למזער ככל הניתן דיווחי כזב. נסח החברה משמש, הלכה למעשה, אפיק עיקרי מבחינת המגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים, לקבלת מידע עדכני על חברות ממאגר המידע של רשם החברות, ועל רשם החברות חלה חובה להעמידו לעיון כל החפץ בכך, תמורת תשלום אגרה. לפיכך ראוי שמשרד המשפטים יבחן אילו פריטי מידע החיוניים למשק זמינים במאגר המידע של רשם החברות וניתן לשקפם בהתאם להוראות הדין בנסח החברה, ויעגן בהנחיות מינהליות את פריטי המידע שעל רשם החברות לכלול בנסח. כמו כן, ראוי כי משרד המשפטים ישקול הקמת צוות משרדי אשר יבחן מעת לעת אם יש לעדכן את תוכן הנסח, תוך הידברות וקבלת משוב מהמגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים, וכן יבחן אם יש די במידע שהחברות הרשומות במאגר המידע של רשם החברות מחויבות להעביר או שרצוי שיעבירו מידע , שבה הוחלט לאמץ מדיניות של 2016 נוכח החלטת הממשלה מאוגוסט , ונוכח הממצא שהובא בדוח זה 38קבלת מידע מהציבור פעם אחת בלבד מוצע כי רשם החברות יוסיף לרשימת הפעולות האוטומטיות המבוצעות עם ביצוע רישום, גם פעולה ליידוע בעל העניין - בעל מניות, דירקטור או נושא משרה - שלגביו בוצע השינוי. מוצע כי יידוע זה יבוצע באמצעות דואר אלקטרוני. מוצע כי רשם החברות ימפה את כלל השירותים שהוא מציע לחברות ואשר נצרכים על ידן, כדי לבחון אם יש מקום לגביית אגרה שנתית דיפרנציאלית התלויה בצריכת שירותי רשם החברות על ידי החברות. כן מוצע לבחון דרכים לייעול שירות רישום שעבוד בהתאם להיקפי צריכת שירותי רשם החברות. ראוי לבחון את אפקטיביות האכיפה על חברות שאינן עומדות בחובת תשלום האגרה השנתית ולטייב את המידע בדבר היקף החובות, זאת מיליארד ש"ח. 1.161 -בייחוד לאור גובה החוב בסך של כ	במצב דברים זה, שבו הכנסות המדינה ממכירת נסח חברה לציבור - הן באמצעות החברות הזכייניות והן ישירות באתר רשם החברות - עומדות מיליון ש"ח בשנה בממוצע, שהם אחוזים בודדים מסך הגבייה של 10-על כ רשם החברות מדי שנה, וכן לאור העובדה שבמדינות אחרות נהוג להפיץ לציבור נתונים על אודות חברות ללא עלות - מוצע כי משרד המשפטים יבחן את מבנה הכנסותיו מהשירותים שהוא מעניק לציבור, ובכלל זה את הצורך בגבייה בגין נסח חברה. מובן כי ראוי שהשיקולים האמורים לעיל יישקלו במסגרת מכלול השיקולים של משרד המשפטים בנושא.	589
המשרד לשירותי דת . היבטים בפעילות אגף הזהות היהודית במשרד לשירותי דת המתעניינים הפוטנציאלי, מומלץ לכלול באתר האגף מידע על הפעילויות שהוא מממן, על ייעודן ועל מיקומן ברחבי הארץ ועל דרכי ההתקשרות עם הגופים המפעילים את התוכניות, והכול לטובת הציבור. נוכח שיעור הניצול הנמוך של תקציב האגף, והגם שניכרת מגמת עליה בניצול התקציב, מומלץ שהמשרד והאגף יבחנו את התכנון התקציבי של פעילויות האגף וכן את החסמים העומדים בפני מימוש מלוא התקציב. נמצא כי האגף לא קבע קריטריונים לבחינת התאמת הפעילויות שהוא ממנן לתכלית החלטת הממשלה, דבר שגם יאפשר לשקף את אופן ביצוע פעילותו ולפעול מתוך ראיה מערכתית כוללת. באתר המרשתת של המשרד יש דף המפרט את הפעילויות שבמימון האגף. אולם, אין בפרסום זה הפניות לעמותות המפעילות אותן, מועדיהן, המיקום שלהן, עלויות למשתתף וכדומה. מבקר המדינה רואה בחיוב את הפרסום של כלל הפעילויות באתר המשרד. עם זאת, לצורך הפצה רחבה של דבר פעילויות האגף לציבור עוד נמצא כי האגף אינו מרכז נתונים מפורטים על הפעילויות שמקיימת כל עמותה, ולכן לא ניתן לנתח אותן ולעמוד על מהותן: במה הן מתמקדות; כמה אנשים משתתפים בכל פעילות; האם קיימות כפילויות של הפעילויות לאותה אוכלוסייה - בין שבין עמותות ובין שבפעילויות של אותה עמותה; האם יש תחומים שאינם מקבלים ביטוי ומנגד תחומים שמבוצעים ביתר. מוצע כי בנוסף לפעולות ליווי הפרויקטים ופיקוח עליהם שמקיים המשרד יקבעו מדדים שיאפשרו ניתוח של הפעילויות שיזם האגף ותיבחן עמידתו במטרות שקבעה הממשלה בהחלטתה. עוד מוצע כי האגף יקבע קריטריונים לבחירת פעילויותיו, ויכלול אותם בתוכנית העבודה שלו שיאשר המשרד. האגף אומנם דורש מהארגונים המפעילים את הפרויקטים לבצע פעולות של הערכה ומדידה כמותיים אך בהיעדר קביעת יעדי תוצאה ספציפיים שיבחנו את איכות הפעילות של כל פרויקט, הערכת מידת השגת מטרות הפעילות אינה מיטבית. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עריכת המחקר החלוץ של מדידה והערכה של פרויקט בתחום הזהות היהודית. ראוי כי מהלך זה יניב מסקנות שיביאו לשיפור איכות הפעילויות שמפעיל האגף. יש מקום שהאגף יבחן את ההמלצות בעקבות הפיילוט ויקבע מתכונת לביצוע מדידה והערכה לכלל הפרויקטים שהוא מפעיל. בכלל זה מומלץ כי האגף יקבע גם יעדים איכותניים למידת המועילות של הפעילויות ולתרומתן לחיזוק הזהות היהודית, ויבחן את העמידה שלהן ביעדים. נוסף על כך, ראוי לשקול שילוב של משובים מטעם הציבור שיאפשרו לאגף להעריך את מידת שביעות הרצון של המשתתפים בפעילויותיו. ראוי שהאגף יקפיד לאשר מראש שילוב של קבלני המשנה בהתקשרויותיו עם העמותות, כפי שנקבע בהסכמי ההתקשרות עמן. מומלץ שיהיה בידי האגף מסד נתונים על קבלני המשנה שיכלול פירוט של הפעילויות שהם מבצעים ופרטי האוכלוסיות הנהנות מפרויקטים אלה. 11-כפל תשלום של האגף עבור פעילויות במימונו: בביקורת נמצא כי ב ש"ח לשתי עמותות שונות 28,000 מקרים שילם האגף סכום כולל של באותו 2018 עבור אותה פעילות שהתקיימה בחודשים יולי עד אוגוסט מקום ובאותה השעה. יש לראות בחיוב את הפעולות הנקודתיות שנקט האגף בהקשר למקרה האמור. מומלץ שהאגף יסדיר תהליך בדיקה שיטתי שימנע תשלום לשתי עמותות שונות עבור אותה פעילות.	אמנם האגף ביצע פעולות לתיאום מול משרד החינוך לצורך מניעת מימון מקביל ואולם התיאום לא כלל בדיקה בכל הנוגע לביצוע באמצעות קבלני משנה. מומלץ כי האגף יגבש מנגנון לתיאום מול משרדים אחרים שיסדיר את הפיקוח והבקרה על אופן הבדיקה מול משרדים אחרים. ראוי שמנגנון זה יכלול התייחסות לאפשרות שהפעולות מבוצעות באמצעות קבלני	590
המשרד לשוויון חברתי . המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" אותה הוביל המטה". עוד נאמר בתשובת משרד החינוך כי איש הקשר שמינה לתיאום בינו לבין המטה "הכיר לעומק את עשיית מטה ישראל דיגיטלית ופעל לתכלל את התפיסה של המטה במקביל לתפיסת משרד החינוך על כלל יחידותיו השונות". חלו חילופי גברי בתפקיד מנכ"ל משרד החינוך. הנהלת 2017 בשנת המשרד הנוכחית לא קיבלה את התוכנית האסטרטגית שגובשה בתקופת 2018 כהונתה של המנכ"לית דאז, ובעקבות כך לא התקיימה בשנת עבודה משותפת של משרד החינוך ומטה ישראל דיגיטלית. כפועל יוצא מהפסקת הפעילות המשותפת של משרד החינוך ומטה בנוגע 1046 לא יושמה החלטת הממשלה 2018 ישראל דיגיטלית, בשנת לתחום החינוך, שהוגדר תחום ליבה של המיזם הלאומי. מאז החל משרד הבריאות לשתף פעולה עם מטה ישראל דיגיטלית הוא הקצה עובדים שלו להובלת העשייה הדיגיטלית ולקישור בינו לבין המטה, ולא פעל אצלו מוביל תוכנית דיגיטלית מטעם המטה. בתחילת העבודה מינה משרד הבריאות עובדת (במיקור חוץ) להיות אשת הקשר בין המשרד לבין המטה, וכיום משמשת בתפקיד אשת הקשר עובדת אחרת שהיא עובדת בכירה במשרד ומובילה את התוכנית האסטרטגית של המשרד. המשרד הגדיר והסדיר את קשרי העבודה ותחומי הפעולה של יחידת מערכות מידע למול תחומי הפעולה של מובילת התוכנית הדיגיטלית אצלו. 13- אזרחים ותיקים ב 1,200 -מן הלוח עולה כי הקורסים ניתנו לכ רשויות מקומיות. לדעת מה היו עמדות המשרדים באותם דיונים ומה היו השיקולים שלהם בקבלת החלטותיהם. מוצע לכלול בסיכומי הדיון את פירוט העמדות המפורטות ואת עיקרי הדיון. הדבר יסייע לשקף את הליכי הבחינה וההחלטה המתקיימים בקשר לפרויקטים נרחבים ולהבטיח כי התוכניות המאושרות אכן נותנות מענה נכון ומועיל. במשרד החינוך פועל סמנכ"ל שהוא מנהל מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע (להלן - הסמנכ"ל או סמנכ"ל התקשוב במשרד החינוך). מטה ישראל דיגיטלית יעמיד לרשות 151 על פי החלטת הממשלה משרדי היישום מוביל תוכנית דיגיטלית. משרד החינוך לא הסכים לכך שעובד מטעם המטה ישמש מוביל תוכנית דיגיטלית במשרד ולפיכך הטיל המשרד על עובד שלו, הכפוף לסמנכ"ל, לשמש איש הקשר בין המשרד לבין מטה ישראל דיגיטלית. ציין 2019 בתשובת משרד החינוך למשרד מבקר המדינה מנובמבר המשרד כי שיתוף הפעולה בינו לבין מטה ישראל דיגיטלית תרם לעבודת המשרד. להלן מן התשובה: "בחשיבה משותפת עם מטה ישראל דיגיטלית ויחדיו נוצרו פרויקטים דיגיטליים חדשים דוגמת שיעורים פרטיים בחינם ברשת וחדשנות טכנולוגית מהשטח אשר לא היו נולדים ויוצאים אל הפועל ללא העשייה המשותפת. כמו כן נבחרו פרויקטים משמעותיים והועמקה בהם הפעילות על פי האסטרטגיה הדיגיטלית המקרה לעיל מדגיש את החשיבות של הסדרת קשרי הגומלין בין יחידת מערכות המידע של המשרד לבין מוביל התוכנית הדיגיטלית שפועל במשרד.  מן הבדיקה של עבודת המטה מול משרדי היישום השונים עולה כי משרדי היישום מצאו שהעבודה עם מטה ישראל דיגיטלית תרמה לקידום הטרנספורמציה הדיגיטלית בעבודתם ובשירות שהם נותנים לציבור. מבדיקת קשרי הגומלין בין מטה ישראל דיגיטלית לבין כל אחד ממשרדי יישום עלה כי קשרים אלה אפשרו עבודה רציפה וללא קונפליקטים. זאת למעט במשרד החינוך ובמשרד המשפטים: במשרד החינוך התגלעו חילוקי דעות בין המטה לבין הנהלת המשרד באשר לתוכנית האסטרטגית שגרמו להפסקת שיתוף הפעולה ביניהם לפרק זמן מסוים; במשרד המשפטים לא הוסדרו עם כניסתו של מוביל תוכנית דיגיטלית (מנהל יחידת הדיגיטל) קשרי העבודה שלו מול יחידת מערכות מידע של המשרד ואולם לאחרונה הנושא הוסדר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המטה ומשרדי היישום יסדירו את ממשקי העבודה בין מובילי התוכנית מצד המטה לבין גורמי המקצוע והניהול במשרד היישום בכלל ויחידת מערכות המידע בפרט; עליהם על המטה והמשרד לפעול בהתאם להחלטות הממשלה הקיימות ואלה אשר מתקבלות מעת לעת ונוגעות למיזם הלאומי, ובכלל זה בעניין כינוס ועדת ההיגוי ומתן דיווחים. ככל שלדעת המשרד יש צורך בתיקון החלטת הממשלה בעניין זה על המשרד לפעול לתיקון החלטת הממשלה. לעסוק 2017-מן האמור לעיל עלה כי הצוות שמינה משרד המשפטים ב בנושא התאמת התשתית החקיקתית למיזם הלאומי ולעידן הדיגיטלי , קודם שהושלמה העשייה המבוקשת, וזאת על 2018-חדל לפעול ב רקע פרישת ראש הצוות מעבודתו במשרד. עוד עלה כי בעקבות פניית , 2019 משרד מבקר המדינה ללשכת היועץ המשפטי לממשלה ביולי הטיל משרד המשפטים את הטיפול בנושא על אחד המשנים הנוכחיים ליועץ המשפטי לממשלה. ואולם, כפי שעולה מתשובתה של לשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נוכח עומס העבודה המוטל על אותו משנה, אין הוא יכול להתפנות בעת הזו לקידום פעילות הצוות, 2020 ורק עם גיבוש תוכנית העבודה של מחלקת ייעוץ וחקיקה לשנת ייבחן שוב קידום הנושא.	עולה כי סך התקציב המאושר המיועד להתחייבויות של המטה 3 מלוח מיליארד ש"ח, וסך הביצוע שלו 1.114 - הסתכם בכ 2018 - 2016 בשנים מיליארד ש"ח. 1.069 -היה כ	591
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.18 - השקעות בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי משרד מבקר המדינה מציין כי לנוכח מקרי העבר בחינה כאמור אינה מספקת, על כן ראוי לחדד לוועדות המכרזים את ההנחיה לבצע בחינה של רצינות ההצעות ויכולתם של המציעים לעמוד בתקציב ובלוחות הזמנים כפי שהתחייבו. בפרט, במקרים שבהם נמצא פער של ממש בין האומדנים להצעות השונות. כמו כן מוצע לבחון מנגנונים לקביעת מחיר מינימום לפני קיום הליך המכרז בפרויקטים מתאימים. חשוב להבטיח שמהלך העסקים התקין של הגופים האמורים לא ייפגע ולהגביר את הוודאות בתחום האסדרה לשם חיזוק נכונותם של הבנקים ממדינות חוץ להיכנס להשקעות בישראל, לרבות בתחום התשתיות. בתוך כך מומלץ כי רשות שוק ההון תמשיך ותבחן את נושא הפטור לבנקים זרים מחובת הרישוי למתן אשראי ואת השלכותיו, לרבות הצורך באסדרה קבועה של הנושא. חלופות ביצוע שונות יוצרות הוצאות שונות, ולכן התעלמות ממקצתן עלולה להטות את תוצאות המודל הפיננסי. על חטיבת תשתיות ופרויקטים לבחון בעת ביצוע בדיקות ההתאמה את עלויות הפרויקט הרלוונטיות אשר נקבעות על פי שיטת הביצוע הנבחנת ולתת להן ביטוי הולם בבדיקה. נמצא כי בכלל משרדי הממשלה אין מתודולוגיה אחידה לקביעת שיעור ההיוון הן לפרויקטים בחלופה התקציבית והן לפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי. בעקבות זאת, גופים האמונים על ביצוע בדיקות ההתאמה ליישום המתווה משתמשים בהנחות שונות במהותן בעת חישוב שיעורו של ההיוון הנדרש, ולכן התוצאה המתקבלת תלויה בזהותו של עורך החישוב. היעדר מתודולוגיית הערכה אחידה לשיעור ההיוון פוגע באמינותו של המודל הפיננסי של הפרויקטים השונים ומעלה חשש להטיה של תוצאותיו. על החשב הכללי כמרכז התהליך המתודי לפעול לכינון מתודולוגיה אחידה לקביעת שיעור ההיוון עבור פרויקטים תקציביים ופרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי עבור כלל משרדי הממשלה. לדעתו של משרד מבקר המדינה, ראוי כי כל ניתוחי הרגישות המשמעותיים יופיעו בבדיקות ההתאמה טרם קבלת ההחלטה אם . אם יידרשו ניתוחים נוספים PPP לבצע את הפרויקט במתווה של לאחר מכן, עליהם להיות תולדה של השינויים שנעשו בשלבים המתקדמים או של בחינת פרמטרים בעלי משקל נחות. לאמוד את טיבה של הקמת הפרויקט בשיתוף המגזר הפרטי ולבסס את הבחירה בחלופה זו. בדיקתו של משרד מבקר המדינה העלתה כי המודל הפיננסי שבדיקת ההתאמה של חטיבת תשתיות ופרויקטים מסתמכת עליו, אינו מקיף את כל העלויות הייחודיות הנובעות מהקמת הפרויקט בשיתוף המגזר הפרטי. בפרט אין במודל ביטוי לעלויות אינהרנטיות הנוספות על ההוצאות הנובעות ממימון הפרויקט בשיטה זו, לרבות עלויות הביטוח, התקורה של חברת הפרויקט והעסקת יועצים חיצוניים. אף ששיעורן הוא אחוזים ספורים מתקציב הפרויקטים, היעדר שיקופן עלול להטות את תוצאת בדיקת ההתאמה במקרים שבהם אין פער מהותי ביחס לשיטה התקציבית. לדעתו של משרד מבקר המדינה, ההנחה כי עלויות המכרז עבור המגזר הציבורי הן אותן העלויות על אף העסקת יועצים חיצוניים מקצועיים ולתקופה ארוכה, אינה תואמת את מאפייני המתווה המובהקים. לפיכך על חטיבת תשתיות ופרויקטים לשקף במודל הפיננסי את עלות העסקתם של היועצים החיצוניים של שני הצדדים, אם בהגדלת התשואה להון הנדרשת מצד הזכיינים ואם בהכללתה בתקציב הפרויקט. מומלץ כי חטיבת תשתיות ופרויקטים, מנהלת הבינוי ומשרד הביטחון יקפידו לתעד את בסיס הנתונים, את ההנחות ואת אופן ניתוחם. זאת כדי שיתמכו בהעברת הידע הנצבר, בבחינת נכונותו והאפשרות ליישמו בפרויקטים הבאים.	הביקורת העלתה כי מקדם ההתייעלות שהמנהלת השתמשה בו בכל בדיקות ההתאמה שביצעה נקבע בלא בדיקה פרטנית מקדימה, וכי הוא . מאחר שהפרויקטים 113OECD אינו עולה בקנה אחד עם המלצות ארגון בתחום הבינוי הם פשוטים ורכיב התפעול והתחזוקה בהם קטן ביחס לתחומים אחרים שבהם מיושם המתווה, חשוב מאוד לדרוש ממנהלת הבינוי להוכיח את ההתייעלות ואת שיעורה ולבסס אותה היטב בטרם ייעשה שימוש בהנחות אלה בבדיקות התאמה לפרויקטים. לדעתו של משרד מבקר המדינה, על מנהלת הבינוי לבחון לעומקן את ההנחות שבבסיס השימוש במקדם ההתייעלות ואת אופן השימוש בו.	592
משרד האוצר . הסדרי הפנסייה במדינה - ביקורת מעקב מבקר המדינה כבר העיר לחשבת הכללית בדו"ח הקודם כי "אין זה ראוי למנוע מנציגי צה"ל מידע בנוגע לדרך חישוב החבות האקטוארית של משרתי הקבע וגמלאי צה"ל" וכי "על החשבת הכללית להעביר מידע זה"; אולם עד מועד סיום ביקורת המעקב המידע לא הועבר. עם זאת, ומאחר שהנתונים המלאים בעניין תשלומי הגמלאות מצויים בידי צה"ל, מן הראוי שצה"ל יאמוד את החבות האקטוארית של משרתי הקבע וגמלאיו, ויבחן אילו צעדים עליו לנקוט על מנת לעמוד במגבלת תקציב הביטחון. מונה צוות משותף 2016 משרד מבקר המדינה מציין כי בספטמבר לבחינת השקיפות והעברת מידע ונתונים בין צה"ל למשרד האוצר. מבקר המדינה מציין לחיוב את הקמת הצוות וממליץ שהצדדים יפעלו להעברה הדדית של מידע, לרבות נתונים מלאים בכל הקשור לגמלאות של פורשי צה"ל. משנת 849 המחלוקת המשפטית בדבר הפרשנות של החלטת ממשלה , וסמכותו של הרמטכ"ל במתן ההגדלות בגינה, הובאה לשולחנו 1961 אך טרם הוכרעה. נוכח התמשכות 2017 של משרד המשפטים עוד בשנת הטיפול בסוגיה עד כה, מצופה כי ככל שתידרש הכרעה או החלטה עתידית בעניין זה על ידי פרקליט המדינה, זו תתקבל ללא שיהוי. נוכח השיהוי בהסדרת הנושא, ונוכח הסכום המשמעותי של הגדלות , שהשפעתן 2017 בגין מתן ההגדלות בשנת8 מיליון ש"ח 24-הרמטכ"ל (כ המצטברת העתידית על תקציב המדינה הינה משמעותית וסכום סך ההגדלות לכלל פורשי צה"ל המשולמות כל שנה מסתכם בלמעלה ממיליארד ש"ח), על צה"ל ומשרדי הביטחון והאוצר לפעול להסדיר את הנושא בהקדם, ובמידת הצורך להביא את העניין לפני ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון כפי שהמליץ פרקליט המדינה. משרד מבקר המדינה שב ומדגיש בפני צה"ל ומשרד הביטחון, כי "התחשיב שהוצג על ידי ] 58 שם, ע"מ [ כפי שנכתב בדוח הקודם צה"ל ומשרד הביטחון מתייחס רק לעלות השנתית שמתווספת בגין הפורשים באותה שנה. תקציב הגמלאות בתקציב המדינה כולל את תשלומי הגמלאות לרבות החלק של הגדלות הרמטכ"ל בגין פורשים משנים קודמות, ולא רק בגין פורשים בשנת התקציב, לכן עלויות אלה מסתכמות במאות מיליוני ש"ח בשנה". ההסדרים בדבר פנסיית גישור לכוחות הביטחון, ובכללם צה"ל, המוסד, שירות הביטחון הכללי (להלן - שב"כ), המשטרה ושירות בתי הסוהר, היו צריכים להיקבע בתקנות. עד מועד סיום ביקורת המעקב, לא התקין ז לחוק שירות המדינה (גמלאות). 801 משרד האוצר תקנות לפי סעיף ו 76 כמו כן, משרד הביטחון ומשרד האוצר לא התקינו תקנות לפי סעיף לחוק גמלאות צבא הקבע, חרף ההוראה החוקית המחייבת התקנתן עד כאמור. 1.6.17 בביקורת המעקב נמצא כי בפועל, ובהתאם לסיכום הייעוץ המשפטי לממשלה, צה"ל ממשיך לשלם לפורשים מקדמות על חשבון פנסיית הגישור. עם זאת, בשל מחלוקות על גובה הקצבה, הסכומים משולמים ללא תיאום עם משרד האוצר וטרם הותקנו התקנות, כפי שיפורט. במצב הקיים, הפורשים אכן אינם יודעים איזה חלק מגמלתם שנוי במחלוקת וייתכן שיאלצו להחזיר אותו. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לבחון מתן מידע לפורשים אודות החלק מהמקדמה שהינו בגדר סכום הנתון במחלוקת בעת חתימה על הצהרתם וכן בעת תקבול הגמלה החודשית. המצב שבו הפורשים נתונים בחוסר ודאות לגבי הגמלה שתשולם להם בעתיד, ויתרה מכך גם אינם יודעים אם ואיזה סכום מתוך המקדמה יתכן ויאלצו להחזיר, הוא מצב שאין להשלים עימו. התקנת התקנות תתרום לוודאות הכלכלית של הפורשים ותאפשר גם למשרתים להיערך מהבחינה הכלכלית לפרישתם. משכך, על משרד האוצר, על משרד הביטחון, ועל צה"ל להשלים את התהליכים הנדרשים לשם התקנת התקנות בנוגע לפנסיית הגישור. החיסכון הפנסיוני נועד לשמש מקור הכנסה עיקרי לאחר הפרישה מעבודה. אין עוררין על כך שהפורשים מצה"ל, שבמשך שנים פעלו למען ביטחון המדינה, זכאים לפנסייה הוגנת וראויה. ראוי כי המחלוקות רבות השנים בין צה"ל למשרד האוצר בסוגיות אלו, וכך גם הסדרת שקיפות הנתונים, יבואו על פתרונן בהקדם. העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחייבת בחינה של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים תוך השוואה למקובל בעולם. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לבחון את קידום הנושא עם כינונה הצפוי של הממשלה, לשם השלמת גיבוש המדיניות. זאת בשל המשמעויות הנרחבות הנוגעות לסוגיה, לרבות בכל הנוגע לפעולות הנדרשות בהתייחס לגירעון הקרנות הוותיקות שבהסדר. דחיית ההחלטות בעניין גיל הפרישה לנשים עלולה לפגוע ביכולת להעלות את גיל הפרישה באופן הדרגתי על פני זמן, שיכול שתביא לידי פגיעה כלכלית במדינה. לסוגיית גיל הפרישה לנשים יש גם השלכות חברתיות וסוציאליות שנדרש לשקול אותן. דחיית ההכרעה בעניין עלולה להעצים את הנזק העתידי במישורים השונים.	מאמור עולה כי התמשכות ההליכים ודחיית ההכרעה בנוגע לפנסיית הגישור אינה מאפשרת הכרעה בסוגיה והתקנת התקנות שהיו אמורות . מסתמן כי הנושא לא יוכל 2017 להיות מותקנות על פי החוק עד יוני , שצפוי שיתקיימו 2020 לבוא על פתרונו עד דיוני תקציב המדינה לשנת . המשך תשלום מקדמות פנסיית 2020 רק במחצית השנייה של שנת הגישור (שסכומן כאמור נקבע על ידי צה"ל, ויוצרות חוסר ודאות אצל משנתיים מהמועד שנקבע בחוק להתקנת יותרהפורשים) לאחר שחלפו התקנות, מקבע מצב זמני ויוצר חוסר ודאות, ועל משרדי האוצר והביטחון ועל צה"ל להסדירו.	593
משרד ראש הממשלה . ענייני מינהל במשרד ראש הממשלה עד מאי 2018 מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בחודשים אוגוסט , דהיינו במשך תשעה חודשים, קיבלה ועדת הפטור המשרדית 2019 מיליון ש"ח הנוגעות 13- החלטות בסכום כולל של כ 24 במשרד רה"ם להחלטות שקיבלו ועדות המכרזים או ועדות היועצים המשרדיות בלבד. כל ההחלטות התקבלו בלא שהוועדה התכנסה אלא באמצעות סבב חתימות, וכולן התקבלו פה אחד. בתגובה על תשובת משרד רה"ם משרד מבקר המדינה מציין כי ההחלטה , ובשנת 2016 להקים יחידת רכש מרכזית התקבלה לראשונה באוקטובר משרד רה"ם אף עדכן את תפיסתו בדבר הקמתה. עקב כך התניית 2019 ביטול ריכוז הסמכויות בתחום הרכש בהקמת היחידה, שמועד הקמתה אינו ידוע, עלולה להותיר על כנם את הקשיים האמורים, לרבות את ניגוד העניינים המוסדי, לפרק זמן נוסף שמשכו לא ידוע. על משרד רה"ם לאייש את משרת הסמנכ"ל למינהל ואת משרת מנהל אגף הרכש, כפי שציין שיעשה. עד לאיוש יש לבחון דרכים חלופיות לביצוע בקרה ולהפרדת התפקידים, בהתאם להחלטת נציב שירות המדינה בעניין האחריות לתחום הרכש. כמו כן יש לפעול ליישום מלא של נוהל בקרת המעונות. מומלץ לבחון מדרג סכומים בעניין נוהל בקרת המעונות. נמצא כי בפועל נוהל הבקרה במעונות לא יושם במלואו: מנהלת אגף תקציבים שימשה הן כגורם מתפעל, ישירות מול אב הבית, והן כגורם מאשר, בהיותה אחראית לתחום הרכש (כפי שהוטל עליה לעשות), זאת שלא בהתאם לאמור בנוהל. כמו כן לא הוסדרה בקרה חליפית. לעניין איוש משרת הסמנכ"ל למינהל, נדרשה מעורבות והחלטה של מנכ"ל המשרד. בפועל על אף הפניות החוזרות ונשנות של נש"ם בדבר איוש המשרה וכן מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עד ינואר 2016 (משפט ציבורי-מינהלי) בנושא - בחודשים אוקטובר לא ננקטו הפעולות הדרושות לאיוש המשרה. 2020 איוש משרת סמנכ"ל למנהל במשרד רה"ם חיוני לתפקוד מלא ויעיל של המשרד (כפי שיפורט להלן). משרה זו אינה מאוישת זה יותר משלוש שנים, ואף לא מונה ממלא מקום לאיושה. על משרד רה"ם, לפעול לאיוש המשרה בהתאם להנחיות נש"ם. ואולם משרד רה"ם לא החל בהליך מכרזי לאיוש המשרה בהתאם 2019 ובמשך כל חודש מאז ועד יוני 2018 להוראות נש"ם: בסוף דצמבר פנה המשרד שוב ושוב לנש"ם בבקשה להאריך את המינוי הזמני, ובכל נמצא כי נש"ם לא אצלה למשרד רה"ם סמכויות בתחום הפרט, ונוסף על כך היא לא אצלה לו סמכויות בתחום התקן. נש"ם הודיעה לממלא מקום המנכ"ל לשעבר כי לא אצלה סמכויות למשרד משום שלא מכהן בו סמנכ"ל למינהל. אי-איוש התפקיד במשך פרק זמן ממושך מונע אפוא ממשרד רה"מ לממש נדבך מרכזי ברפורמה שמובילה הממשלה בתחום ההון האנושי ולקבל לידיה סמכויות ביצוע וניהול בתחום זה בדומה למרבית משרדי הממשלה. לאחר שתאויש משרת הסמנכ"ל למינהל במשרד רה"ם, על נש"ם לבחון את האפשרות לאצול למשרד סמכויות בהתאם למתווה הרפורמה בכל הנוגע לניהול ההון האנושי בשירות המדינה. על משרד רה"ם להקפיד לפעול על פי תיאור התפקיד המאושר, כנדרש בתקשי"ר, ואם הדבר נדרש - עליו לפעול לעדכונו. במשך כשנתיים חלק מתפקידי סמנכ"ל נכסים, לא הוטלו אפוא באופן רשמי על שום גורם במשרד רה"ם. 30-אחת מהפעמים נש"ם נעתרה לבקשות ואישרה את הארכת המינוי ב יום נוספים בכפוף לפרסום מכרז. המשרד נימק את בקשותיו החוזרות ונשנות בצורך לבחון את תיאור המשרה ואת המבנה הארגוני של יחידות המינהל במשרד.	הבדיקה העלתה כי שניים מהגופים שבהם משרת הסמנכ"ל למינהל אינה מאוישת במשך יותר משנה נמצאים בהליך מכרזי לאיוש המשרה. בגוף נוסף מונה סמנכ"ל למינהל במינוי זמני, ומכרז שתוכנן לתחילת הגופים 75-. ב22- וה21- מתעכב בשל הבחירות לכנסות ה 2019 שנת הנוספים משרת הסמנכ"ל למינהל הייתה מאוישת. יוצא אפוא כי רק במשרד רה"ם משרת הסמנכ"ל למינהל לא הייתה מאוישת במשך יותר משנה, אף לא במינוי זמני, והמשרד אף לא החל בהליכים מוקדמים לפרסום מכרז.	594
לשכת עורכי הדין בישראל . פעילות לשכת עורכי הדין בישראל היעדר דיון של הדירקטוריון בכל דוחות הביקורת הפנימית מנע קבלת החלטות על דרכי הפעולה המתאימות לתיקון הליקויים שנתגלו. במצב זה ממילא לא נעשה הליך שיטתי וסדור למעקב אחר פעולות שנעשו לתיקון הליקויים שהעלו הדוחות. על רקע אתגרי הניהול הפיננסי של החברה המתוארים בדוח זה הייתה חשיבות מיוחדת לדיון בדוחות שעסקו ברובם המכריע בליקויים בהיבטים פיננסיים. מקרים של חברי ועדה שהורשעו בבית דין 59 בביקורת נמצאו משמעתי (בשיעור של אחוז אחד מחברי הוועדות הרשומים בלשכה), כמחציתם הושעו על תנאי או בפועל, והם מכהנים נכון עם זאת בביקורת נמצא כי אין ללשכה תוכנית רב-שנתית בנושא. משניתנה ללשכה הסמכות לאשר או לפסול התמחות, הרי שמחובתה לנהל הלשכה אינה 2013 מעקב אחר פעולות הפיקוח שביצעה. מאז ספטמבר מרכזת ומנתחת את המידע בדבר היקף וטיב הפיקוח כך שאין באפשרותה לבחון אם הוא משיג את מטרתו לשמירת הרמה של הבאים בשערי המקצוע, אף שמדובר בכלי ניהולי בסיסי לשימוש בסמכויות הארגון. ראוי שהלשכה תגדיר את היקף הפיקוח וסוג הפיקוח שיבוצע בכל שנה, תבנה תוכניות עבודה כמותיות שיקבעו את פעולות הפיקוח שיבוצעו, תתעד את הפעולות ותפיק דוחות שנתיים שיציגו את תוצאות הביצוע של התוכניות שאושרו. דוחות אלה יכולים לשמש בסיס לבחינת אפקטיביות הפיקוח ולקחים שניתן להפיק מקיומו. תהליכי האפיון והעבודה על השאלונים המקוונים החלו באמצע , אך במועד סיום הביקורת המערכת מצויה עדיין בשלב 2015 שנת , במהלכן עברו התמחות 2019 ועד אוגוסט 2016 הפיילוט. מספטמבר . 2,903 שאלונים ומתוכם נענו 3,827 מתמחים, נשלחו 10,500 -כ התשובות לשאלונים שמולאו לא נותחו וממילא לא נערך כל פיקוח מוגבר בעקבותיהן. נמצא כי בשנתיים וחצי האחרונות ביצעה הלשכה פיקוח בעשרות מעטות של מקרים. זאת לעומת אלפי פעולות פיקוח שנעשו בשנים קודמות, כמעט לכלל המתמחים מדי שנה. הפיקוח על ההתמחות הוא מתפקידי החובה של הלשכה וחשיבותו נובעת מהצורך לשמור על מעמד המקצוע ועל איכות הכשרתם של הבאים בשעריו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולת הלשכה לפיתוח שאלונים מקוונים. ואולם מצב הדברים בו תוצרי הפיילוט שהחל לפני שלוש שנים אינם מנותחים ולא נערך פיקוח בעקבותיהם בה בעת שלא התקיימו פעולות פיקוח חלופיות בתקופה האמורה מחייב שני מענים: האחד, העלאת הפיילוט על נתיב יישום ממשי וטיפול בשאלונים הרלוונטיים המונחים על שולחן הלשכה, וכל זאת על מנת להגיע לסיכום התובנות מהפיילוט; והשני, לפעול לביצוע בקרות חלופיות במקביל להליכי המחשוב. בהזדמנויות שונות נשמעו בוועד המרכזי ביקורות על היעדר כללים בדבר מינוי הבוררים וחלוקת התיקים ביניהם. עיון בפרוטוקולים של הוועד המרכזי מלמד כי פעמים רבות הדיון במינוי הבוררים לקוני ואינו כולל נימוקים להחלטה. מעת לעת העלתה בחירת הבורר גם שאלות מתחום ניגוד העניינים. ראוי כי במסגרת הנוהל החדש, תיתן הלשכה את הדעת גם על הצורך בהסדרת סוגיית ניגוד העניינים של הגורמים בלשכה העוסקים בהמלצה ואישור מינוי של הבוררים. הקשרים המשפחתיים ולא ניתן להסדיר ניגודי עניינים שעלולים להתעורר. יצויין כי נוסף על הפתרון הנקודתי שאומץ, על הלשכה לתת דעתה לנושא הקרבה המשפחתית בין בעלי תפקידים בלשכה ולקבוע כללים בקשר לכך, ובכלל זה חובת דיווח על קשרי משפחה. ראוי כי ועדות האתיקה יגבשו הסדר אחיד בנושא קיום דיונים בעילום שם הנילון ויישמו אותו. משרד מבקר המדינה ממליץ כי לצד קביעת תהליך עבודה סדור להטמעת הסדרי ניגוד עניינים הלשכה תגבש הנחיות בנוגע לכללי ניגודי עניינים כאמור בחוות הדעת. אשר להסדרי ניגודי עניינים, אלה נחתמו רק בחמש התקשרויות של הלשכה עם נותני שירותים ולא עם עובדי ונבחרי הלשכה. על לשכת עורכי הדין לקיים דיון בנושא ולבחון אותו על כלל היבטיו.  מטרת האיסור להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים היא למנוע את . מהאמור לעיל עולה כי החשש לניגוד עניינים עלול 78הרע בטרם יארע לעלות במצבים רבים ומגוונים במסגרת פעילות גורמי הלשכה. לאור זאת על הלשכה לדון בנושא, לבחון את מיפוי המקרים הפוטנציאליים, לבחון קביעת כללים לפעילות הלשכה והנבחרים בכלל מוסדותיה ובסוגיות פרטניות להיוועץ עם היועץ המשפטי של הלשכה, כמפורט בתרשים שלהלן:	האמור נדרש על מנת לסייע בקבלת החלטות ענייניות ומקצועיות שיגבירו את אמון הציבור בלשכה ומוסדותיה.	595
נושאים מערכתיים . הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.18 משרד מבקר המדינה מציין כי החשב הכללי והחשבונאי הראשי פירטו כי השליטה בחברות 2018 לדוחות הכספיים לשנת 1 'בביאור מס . ככל שהבחינה נעשית 6 'הממשלתיות נבחנה לאור תקן חשבונאות מס , יש לעדכן את האמור 35 על ידי החשבונאי הראשי בהתאם לתקן לדו“חות הכספיים בהתאם. 1 'בביאור מס למעשה, הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל נערכים על בסיס הליך יישום מבחני השליטה על ישויות נשלטות בהתאם לתקן (שכאמור בוטל בתקינה הבינלאומית 6 'חשבונאות בינלאומי מס , זה 35 'הממשלתית), ולא בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מס שאומץ לפני כארבע שנים. גם הוראות התכ“ם בנושא עריכת דוחות מנחות את חשבי המשרדים הממשלתיים לטפל 89כספיים מאוחדים בישויות נשלטות ובדבר עריכת דוחות כספיים מאוחדים בהתאם לתקן , שכאמור בוטל. 6 'מס כללי חשבונאות מקובלים נוצרים ומתפתחים כמענה לצורך. בעידן המודרני מתרחשים שינויים מהירים ביותר במציאות הכלכלית ובשווקי הכספים וההון, ולפיכך חשוב לעדכן את התקינה במהירות וביעילות. מפני שהוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא פעלה בשנים האחרונות ומפני שחל פיגור ביישום התקינה החשבונאית הממשלתית בישראל, פעולות שבאחריות החשב הכללי, קשה להפוך את הדיווח הכספי של המדינה לכלי ניהולי יעיל, כפי שהוגדר בחזון אגף החשכ“ל. מומלץ כי החשב הכללי ישלים בהקדם את מלאכת הבחינה והאימוץ של התקינה כדי להקיף את כל התקינה הבינלאומית ולהחילה בישראל, כולל הבהרות והדרכות לכוח האדם האמור להוציאן לפועל. כן מומלץ כי החשב הכללי והחשבונאי הראשי, החותמים על הדוחות הכספיים המאוחדים של המדינה, יפעלו להציג דוחות כספיים מאוחדים של מדינת ישראל, מבוקרים וערוכים על פי תקינה חשבונאית בינלאומית עדכנית. מדובר בצעד לאומי שצריכים להיות שותפים בו כל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים. אשר על כן, מוצע כי החשב הכללי יבחן כיצד יש לאמץ את התקינה החשבונאית הממשלתית הבין-לאומית ואם יש מקום לאמצה כלשונה לחברות ציבוריות. עוד מוצע כי IFRS ), בדומה לאימוץ תקני As Is( הממשלה תשקול כי החלטה בדבר דחיית תקן מסוים, או עיכוב זמן כניסתו לתוקף תתקבל באמצעות המוסד לתקינה בחשבונאות כאשר לוועדה המקצועית יתווסף נציג החשב הכללי. נכון למועד סיום הביקורת, למדינת ישראל אין נציגות בוועדה הבינלאומית לתקינה חשבונאית למגזר הציבורי כבר זה כמה שנים. נציגות זו יכולה לאפשר קבלת מידע זמין ומהיר בדבר התקינה החשבונאית הממשלתית. כמו כן, היא מזמנת יצירה של קשרי עבודה עם עמיתים ממדינות אחרות כדי להגביר את המקצועיות בתחום ולקדם את התקינה בישראל. נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת, מפני שהוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא התכנסה זה כמה שנים, לא ניתן מענה לסוגיות בתקינה החשבונאית הממשלתית, וכל משרד ממשלתי או יחידת סמך עלולים לגבש מדיניות חשבונאית בהתאם לחוות דעתם של רואי החשבון המבקרים את דוחותיהם. הוועדה לתקינה החשבונאית הממשלתית בישראל לא פרסמה למשרדי הממשלה ניירות עמדה או הנחיות רוחביות כלשהן בדבר יישום תקני חשבונאות. הקווים המנחים האמורים יכולים לאפשר למשתמשי הדוחות לקבל מידע נוסף, מלבד מידע חשבונאי (כמותי ומילולי), כגון - תחשיב על קיימות פיסקאלית ארוכת טווח (מידע המאפשר למקבלי ההחלטות להעריך את היקף הסיכונים הפיננסיים שהמדינה תעמוד לפניהם בעתיד), שיפור השירות לציבור לאורך השנים, עמידה במדדי הביצוע וקביעת דרך פעולתם של הגופים הציבוריים להשגת יעדים, וכיוצא באלו. 16.5- בכ 2018 יצוין כי העתודות בגין אירועי הביטוח גדלו בשנת .2017 מיליארד ש“ח משנת לנתונים הכספיים, כפי שפורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי וכפי שהם מופיעים בדוחות הכספיים, השלכה שלילית ניכרת, ומהווים סיכון ליכולתה של המדינה לספק ביטחון סוציאלי לאוכלוסיית הקשישים והנזקקים במדינה בעתיד. משרד מבקר המדינה מציין כי אף שהחבות האקטוארית בגין הפנסייה התקציבית מוצגת בדוחות הכספיים בהתאם לתקני החשבונאות, הרי שבפועל היא מוטה כלפי מטה בהיקפים גדולים מאוד, ואיננה כוללת סכומים משמעותיים ומהותיים ביותר הנאמדים בעשרות מיליארד ש“ח. להלן פירוט:	בפגישות בין צוות הביקורת למשרדי רואי חשבון נמצא כי מספר רב של בעלי תפקידים במשרדי הממשלה מסרבים לחתום על מכתב התקשרות לצורך עריכת ביקורת. מהמידע שהתקבל מהחשבונאים הראשיים מהישויות הממשלתיות לא חתמו על 25%-בתשובה לשאלון עולה כי כ מכתב התקשרות. כאמור, רואה החשבון המבקר אינו רשאי להתחיל את הליך הביקורת עד החתימה.	596
נושאים מערכתיים . ההיערכות הממשלתית ליישום טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות - מיזם ערים חכמות תמונת המצב המשתקפת מכל האמור לעיל מלמדת כי כמעט כל הגורמים שנוגעים לנושא מצביעים על קושי בתיאום וסבורים כי יש מקום להעמיד גורם אשר יתכלל את פעילות משרדי הממשלה והגופים הציבוריים השונים להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות. כפי שיפורט להלן, בעוד שבמגזר הממשלתי ישנו גורם מרכזי שאחראי על הנחלת סטנדרטים אחידים ליחידות התקשוב בממשלה, לקידום פלטפורמות רוחביות ולליווי ובקרה של פרויקטים דיגיטליים מרכזיים, אין לכך מקבילה בשלטון המקומי. לצד זאת, קיימים פערים ברמות הדיגיטציה של הרשויות המקומיות. זאת גם בשל השונות הקיימת באמצעים ובמשאבים של כל רשות ורשות, ונוכח העובדה שכל אחת מהן פועלת בתחום התקשוב באופן עצמאי. להלן פרטים: של משרדי הממשלה ובהבטחת סטנדרט גבוה ואחיד בתחומים שונים (כגון תשתיות, אבטחת מידע, שרידות והגנת הפרטיות). גם מרבית הגורמים שעימם נפגש משרד המבקר עמדו על הצורך להעמיד גורם מתכלל שירכז את כלל פעילות הממשלה בנושא. מהאמור לעיל עולה כי אף שמדובר במכרזים דומים במהותם, הרשויות . 56המקומיות יצאו במכרזים שונים, על כל המשאבים הכרוכים בכך דבר זה עלול להוביל לבזבוז משאבי ציבור, כגון כפילות בהשקעת משאבי זמן וכסף להכנת מכרזים, תשלום כפול לאותו ספק בגין אותה טכנולוגיה ועוד. עולה אפוא כי בעוד שבמגזר הממשלתי ישנו גורם מרכזי שאחראי על הנחלת סטנדרטים אחידים ליחידות התקשוב בממשלה, לקידום פלטפורמות רוחביות, לליווי ובקרה של פרויקטים מרכזיים, אין לכך מקבילה בשלטון המקומי. בהיעדר גוף מרכזי הפועל בתחום התקשוב מול הרשויות המקומיות נפגעת היכולת לנצל את היתרון היחסי של הכמות הגדולה של הרשויות המקומיות במשא ומתן עם הספקים השונים, נפגעת היכולת לערוך מכרזים אשר יספקו פתרונות טכנולוגיים לכלל הרשויות, נפגעת היכולת להבטיח כי הטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש יעמדו בסטנדרט הנדרש ונפגעת היכולת ללמוד מניסיונן של רשויות מקומיות שונות ולהתאים את הפתרונות כך שישרתו את כלל התושבים. יתרה מזאת, ההתקדמות העצמאית של כל רשות מקומית במרוץ ל"עיר חכמה", למרות היתרונות שבה, עלולה להגדיל את הפערים הקיימים גם כך בין רשויות מקומיות שונות, בין המרכז לפריפריה, בין רשויות החולקות ביניהן גבול, ולעיתים אף בין תושבי אותה הרשות בשל פערים בנגישות לתשתיות ובמיומנויות דיגיטליות של קבוצות אוכלוסייה שונות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן אם יש מקום להקמת גוף מרכזי שיעסוק בתחומי הדיגיטציה והתקשוב ברשויות מקומיות, בדומה לרשות התקשוב הממשלתי או במסגרתה. גוף מעין זה יוכל לראות בצורה מתכללת את התקדמות הטכנולוגיה ברשויות המקומיות; ליצור פלטפורמות ארציות לשימוש הרשויות המקומיות; להעמיד פתרונות גם לרשויות מקומיות אשר אין בידן המשאבים הנדרשים; להעניק סיוע ותמיכה באופן שוטף ולפעול להכנסת טכנולוגיות חדשות תוך יצירת סטנדרטיזציה וניצול יתרון הגודל. גוף זה אף יוכל לרכז רשימה של כלל הפרויקטים שבוצעו ברשויות המקומיות, כך שרשות תוכל ללמוד מניסיונה של רשות אחרת. מוצע כי במסגרת הבחינה תיערך היוועצות עם מרכז השלטון המקומי, עם רשות התקשוב הממשלתי ועם מטה ישראל דיגיטלית, כדי ללמוד מניסיונם ומהידע הקיים ברשותם. דבר זה אף יוכל לסייע בבחינת אפשרויות לפיתוח ממשקים בין מערכות המחשוב הממשלתיות למערכות המחשוב ברשויות המקומיות כדי להקל על האזרחים (כגון בתחומי הרווחה, החינוך, התשתיות ועוד). כמו כן, מוצע כי במקביל לבחינה האמורה, מטה ישראל דיגיטלית בשיתוף משרד הפנים ובהיוועצות עם רשות התקשוב הממשלתי יבחנו אם במקרים מסוימים, ובעיקר כאשר מדובר בפלטפורמות תשתיתיות אשר כל רשות מקומית נדרשת להן, יש מקום להעמיד מענה כולל ושלם (מעין מוצר מדף הפתוח להתאמות) או פלטפורמות משותפות, אשר ביכולתן לתת מענה לחלק ניכר מהרשויות המקומיות. במסגרת הבחינה, יש להביא בחשבון גם את החסרונות הטמונים בדרך הפעולה הזאת, כגון חשש לתרומה לריכוזיות השוק וחשש לפגיעה בעסקים בינוניים וקטנים. וכיצד ניתן לסייע121העומדים לפניהן ומקשים על מימוש ההתחייבויות להן כדי שיושגו התכליות המרכזיות העומדות בבסיס קידום הנושא - הן ייעול תהליכי עבודה ושיפור השירותים הניתנים לתושבים והן צמצום הפערים וחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. כמו כן ראוי כי התובנות אשר יעלו מהבחינה האמורה ישמשו את מטה ישראל דיגיטלית בכל פעולותיו למול השלטון המקומי, ובכלל זה ראוי כי תינתן הדעת אם המודל הנכון לקידום הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות הוא באמצעות פרסום קולות קוראים וחלוקת תקציבים לכלל הרשויות או שישנן חלופות אחרות (כגון מוצר מדף הפתוח להתאמות, יצירת מכרז מסגרת) שבאפשרותן לסייע בקידום הנושא בצורה טובה יותר. , עמדו OECD -ממשלות שונות בעולם, כמו גם האיחוד האירופי וה על הצורך במעורבות מצד השלטון המרכזי לשם קידום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בערים. זאת, בין היתר באמצעות קביעת מדיניות לאומית כוללת ל"ערים חכמות". רמת המעורבות של השלטון המרכזי משתנה ממדינה למדינה. להלן כמה דוגמאות מהעולם שמהן ניתן לעמוד על מעורבות השלטון המרכזי בנושא "ערים חכמות": מהאמור עולה כי מדינות רבות מקדמות את נושא הערים החכמות, הן באמצעות תוכנית אסטרטגית לאומית כוללת והן באמצעות הובלה ומעורבות ממשלתית בנושא. זאת מתוך הבנה כי מעורבותן בהכוונת השלטון המקומי היא הכרחית לשם יצירת מוכנות גבוהה יותר לאתגרים שיעמדו לפני הערים בעתיד.	מהאמור עולה כי גם ממשלת ישראל עמדה על הצורך לקדם את השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ברשויות המקומיות במטרה לצמצם את הפערים החברתיים ולשפר את השירות לתושבים. עם זאת, החלטות הממשלה שהתקבלו כוללות משימות ופרויקטים אשר אין בהם כדי להוות תוכנית כוללת ברמה הלאומית שבה יש מיפוי של המצב הקיים, הגדרה של תמונת המצב הרצויה בתחום זה, וזיהוי אתגרים והזדמנויות לטווח הקרוב והרחוק כפי שנעשה במדינות אחרות. ההתמודדות עם נושא זה, המתפתח באופן תמידי והטומן בחובו סיכונים משמעותיים בתחומי הגנת הפרטיות, אבטחת המידע והגנת הסייבר, מחייבת בחינה רב-שנתית וביצוע הערכת מצב באופן שוטף. הצורך בהתוויית חזון, יעדים וכיווני פעולה מרכזיים שיקבעו לאן מועדות פניהן של המדינה והרשויות המקומיות בתחום זה מתחדד נוכח שטחה הקטן של מדינת ישראל וההערכה כי אוכלוסייתה צפויה להכפיל ואף לשלש את עצמה בעשורים הבאים, נוכח הפערים בין הרשויות המקומיות ונוכח חשיבות מיצוי התועלות הקיימות בתחום זה להנעת תהליכים מחוללי שינוי, התפתחות וצמיחה לאורך זמן.	597
נושאים מערכתיים . יישום החוק למניעת הטרדה מינית נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא הושלם חוזר המנכ"ל. אף שחלפו שנה מחקיקת החוק, טרם הושלם אפוא נוסח התקנון המותאם, 20 .2010 שנמצא בהליכי כתיבה שונים החל משנת על משרד החינוך לבחון קביעת אמות מידה לבחירת מקרים של הטרדות מיניות שבהם ייעשה שימוש בהליך פיטורים מחמת אי-התאמה. משרד מבקר המדינה שב וממליץ למשרד החינוך להשלים את הכנת חוזר המנכ"ל בעניין העברת המידע בין מוסדות חינוך. לצורך כך יש להשלים עבודת מטה שתקבע כללים ברורים בדבר חסיון המידע על ילדים המעורבים באירועים של הטרדות מיניות ובדבר התנאים להעברתו בין מוסדות החינוך תוך שמירה על סודיות לצורך ההגנה על פרטיותם, בלי לבטל את האפשרות לטפל בהם ולמנוע התנהגות פוגענית בעתיד. על משרד המשפטים לבחון את נושא העברת המידע לצורך הגנה על תלמידים. התמודדות בתי הספר עם מניעת הטרדות מיניות תלויה בעיקר בתפקודה של יועצת בית הספר, ולכן תפיסותיה וידיעותיה הן קריטיות לזיהוי נכון של ההתנהגות ולהגדרתה כהטרדה מינית או כהתנהגות שמשקפת התפתחות מינית תקינה וסקרנות טבעית. לפיכך מומלץ למשרד החינוך לבחון אם ניתן להרחיב את הכשרתן של יועצות בתי הספר בנושא ההטרדה המינית, כדי לוודא כי הנושא המורכב נלמד כהלכתו. הכשרה רחבה יותר תקנה ליועצות כלים לזיהוי אירועים כאירועי הטרדה מינית ותסייע להן להגדיר במדויק את ההתנהגויות האסורות על פי החוק, וכך למנוע הגדרה מצמצמת שרואה במעשי הטרדה מינית "מעשי קונדס", "הצקות", "בדיקת גבולות" וכד'. יוצא אפוא שנציבות השוויון מוסמכת לטפל באפליה אסורה על בסיס הטרדה מינית. נוסף על כך, החוק למניעת הטרדה מינית הוא אחד החוקים שבגין הפרת הוראותיו מוסמכת נציבות השוויון להגיש תביעות אזרחיות לבית הדין לעבודה או לערכאה אחרת המוסמכת לדון בהן. ואולם נציבות השוויון אינה יוזמת בקרות במקומות העבודה ואינה תובעת בגין עילה זו, אלא רק מטפלת בתלונות שהוגשו לה. התקן הוא מפרט טכני המוסיף על הוראות החוק והתקנות כללי "עשה" וקובע מהי מערכת הניהול הנכונה ומה הן הפעולות שיש לעשות כדי למנוע הטרדה מינית בעבודה, בדומה לתקן למניעת שוחד, המסדיר כללי התנהגות למעסיקים הנוספים על איסור השוחד הקבוע בחוק העונשין. התקן קובע מה הם האמצעים הסבירים שעל מעסיק לנקוט כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות ומקנה למעסיקים כלים מעשיים למניעתן. לאור החשיבות שבקידומו של תקן למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה מומלץ כי משרד המשפטים, משרד הכלכלה ומכון התקנים יבחנו את קידום יוזמת התקן, שנועדה לחזק את האכיפה ולהבטיח ודאות בקרב מעסיקים לגבי חובותיהם ואחריותם. החוק למניעת הטרדה מינית חולל שינויים תהליכיים ותודעתיים רבים, אולם מגזר העבודה הפרטי נותר ללא פיקוח וללא אכיפה, ובפועל לא מוגשות מספר רב של תלונות על הטרדה מינית במגזר זה. האמור לעיל מלמד שמשרד העבודה, האמון על אכיפת דיני עבודה ועל הפיקוח על מקומות עבודה, אינו ממצה את סמכויותיו לאכיפת החוק. יוזמות פרטיות לטיפול בנושא, אף שיש לברך עליהן, הן עדיין מעטות מאוד ולא הביאו לשינוי המיוחל. בפועל מעסיקים ואחראיות למניעת הטרדה מינית במגזר הפרטי נאלצים להתמודד לבד עם תופעת ההטרדה המינית, בהיעדר גוף רשמי המנחה, מייעץ ומרכז את הטיפול במניעתה. קיימים אמצעים שונים לטיפול בהטרדות ולאכיפת הוראות החוק במגזר העבודה הפרטי, ובהם קידום תיקון חקיקה שיטיל חובות פיקוח ואכיפה מפורטות על משרדי ממשלה שונים, בחינת הקמת נציבות ייעודית לטיפול בתלונות על הטרדה מינית במקום העבודה ועידוד יוזמות אחרות לאסדרה וולונטרית, דוגמת הקוד הוולונטרי ותו התקן למניעת הטרדה מינית. מומלץ כי משרד המשפטים, האמון על ביצוע החוק למניעת הטרדה , יבחן עם הגורמים הנוגעים בדבר במשרד העבודה ועם הרשות 69מינית לקידום מעמד האישה את האתגרים הייחודיים בטיפול בהטרדה מינית במגזר העבודה הפרטי ובמניעתה. בעת שקילת האפשרויות הכרוכות בעלויות כספיות, ראוי שתיבחן האפשרות לבצע תהליך - ורק לאחריו לקבל החלטה לגבי RIA - Regulator Impact Assessment70 .האפשרות הרצויה עובדים, אגף 25-נמצא כי אף שבכל משרדי הממשלה יש יותר מ המשמעת לא דרש מהמשרדים להכין תקנון המותאם למאפייניהם. התקנון האחיד של נש"ם נעדר התייחסות לעובדי קבלן ולמתנדבות השירות הלאומי, שהם חלק בלתי נפרד מעובדי המשרדים הממשלתיים. הוא אינו מותאם למשרדים גדולים שמעניקים שירות לאוכלוסייה אזרחית גדולה, שפעילותם מבוזרת ברחבי הארץ, שיש להם הרבה יחידות סמך ויחידות עצמאיות שהם מנחים מקצועית, ושיש בהם קשרי עבודה ומתן שירות ייחודיים המרחיבים את אירועי ההטרדה המינית האפשריים אל מעבר למישור יחסי העבודה שבין . 72עובדי המדינה עצמם משרד הבריאות לא כלל בנהליו הוראות הנוגעות להטרדות מיניות במהלך טיפול רפואי. להלן הפרטים. לעומת זאת, משרד הבריאות לא פרסם הוראות המסדירות את הטיפול של מערכת הבריאות ועובדיה בנושא ההטרדה והפגיעה המינית במהלך טיפול רפואי. יוער כי מנעד האפשרויות של פגיעה במטופלים ומטופלות בידי צוות רפואי הוא רחב ומגוון, ונדרשת התייחסות להיבטים הייחודיים של הטיפול רפואי ושל מערכת היחסים בין המטופל למטפל, ובהם: יחסי הכוח הקיימים ביחסי המטפל והמטופל; ההכרה שפגיעה מינית או אלימות שחווה המטופל בעברו עלולה להשפיע על תחושתו במהלך הטיפול הרפואי; הכרת הצרכים התרבותיים של מטופלים שונים; מתן הסברים ובכללם התייחסות למגע הצפוי במהלך הבדיקה, ובמיוחד בבדיקות הכוללות מגע חודרני או באזור אינטימי; נוכחותם של אנשים נוספים כדוגמת סטודנטים ואנשי הצוות הרפואי; הימנעות מהתבטאויות בעלות אופי מיני או התבטאויות לא מכבדות.	משרד מבקר המדינה מציין כי סקר בנושא של הטרדה מינית של מטופלים אינו שונה מסקרים אחרים שעורך משרד הבריאות, כדוגמת סקר שביעות רצון החולים מטיפולים ומהשהייה בבתי החולים לבריאות הנפש, שגם המענה אליו תלוי בנכונות של המטופלים לשתף פעולה ולמסור מידע. אשר על כן מומלץ לבחון עריכת סקרים גם בנושאים אלו באופן תקופתי.	598
נושאים מערכתיים . היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים התרחבו כאמור תחומי 2017 - 2012 נוכח העובדה שבמהלך השנים האחריות של היחידה, ונוכח העובדה שהאתגרים בתחום היישומים הביומטריים גברו גם הם בעקבות הגידול במספר המאגרים הביומטריים ועם התרחבות השימוש ביישומים ביומטריים, הפער הקיים בין מצבת כוח האדם לכוח האדם הקיים בפועל הוא משמעותי. מצבת כוח אדם חסרה ביחידה עלולה לפגום ביכולתה למלא את תפקידה ולקדם באופן מיטבי את הפעילות הנוגעת לתחום היישומים הביומטריים. מוצע כי נש"ם, בשיתוף הממונה על השכר במשרד האוצר, יבחנו את דרכי הגיוס ומבנה השכר לעובדים מתחום הטכנולוגיה בכלל ובפרט מתחום ההגנה בסייבר ומתחום היישומים הביומטריים, ובכלל זה אילו צעדים יש לנקוט ובאילו כלים יש להשתמש כדי להתאים את תהליכי הגיוס לעובדים מתחום זה. המליץ המשנה ליועץ המשפטי 2005 מהאמור עולה כי אף שכבר בשנת לממשלה (דאז) להסדיר בחקיקה ראשית את השימוש הנעשה במאגר זה בתמונות באיכות ביומטרית, נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט טרם אוסדר הנושא. 2019 הועלה כי מצבת כוח האדם המקצועי שהוגדרה ליחידה עומדת על 30%- מהן מאוישות, דהיינו כ 8 רק 2019 משרות, ונכון לאוגוסט 11 . עוד הועלה כי חלק מהמשרות אינן מאוישות38מהמשרות אינן מאוישות מזה למעלה משנה, כי היו תקופות שבהן מצבת כוח האדם הייתה חסרה אפילו יותר מכך, וכי היחידה נעזרת בסטודנטים ויועצים לשם ביצוע .39תפקידיה תמונות רישיונות הנהיגה במשרד התחבורה הן כאמור תמונות באיכות ביומטרית. נוכח זאת, בקיומו של מאגר זה טמון סיכון לזכות החוקתית של אזרחי המדינה לפרטיות. אי-אסדרה כאמור של מאגר תמונות מיליון תמונות), ובמשך 4.5-באיכות ביומטרית שהיקפו עצום (כ שנים), ראויה לבחינה. הקושי באי-אסדרה 14( תקופה כה ארוכה כאמור מתחדד בעיקר בהשוואה לאסדרה הנרחבת שנעשתה בנוגע .55למאגר הביומטרי הלאומי מוצע כי משרד התחבורה יבחן מול משרד המשפטים את הצורך באסדרת המאגר ואם נדרש תיקון חקיקה שיסדיר הסמכה מפורשת בחוק שתמנע פגיעה בפרטיות האזרחים שתמונותיהם מצויות במאגר זה. משרד התחבורה מסר כאמור כי הוא מעוניין בביטול מאגר תמונות רישיונות הנהיגה וכי מתקיימת עבודת מטה בנושא. במצב דברים זה, מוצע כי במסגרת עבודת המטה, רשות האוכלוסין ומשרד התחבורה יבחנו את איחודם של רישיון הנהיגה ותעודת הזהות החכמה. , לאחר אישור המדיניות הלאומית 2019 - 2017 במהלך השנים ליישומים ביומטריים, בחן הממונה את מאגר תמונות רישיונות הנהיגה ואת עמידתו בעקרונות המדיניות ובקווים המנחים ליישומה. הבחינה שעשה העלתה כי התמונות במאגר זה הן תמונות באיכות ביומטרית, ועל פי המדיניות, הקווים המנחים והתבחינים המאגר מוגדר ברמת סיכון גבוהה. כמו כן, נרשמו פערים רבים לעומת המצב הרצוי ו"קיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי בהיבטי אבטחת מידע ופרטיות". להלן הפרטים: מהאמור עולה כי השימוש המתאפשר לאזרחים בתעודת הזהות החכמה המונפקת כבר מזה כשש שנים הינו מוגבל ביותר מסיבות טכנולוגיות ומשפטיות ומשכך התעודה אינה מגשימה את תכליתה בכל הנוגע לחיזוק תהליך האימות וההזדהות. להיעדר שימוש כאמור יש כמה השלכות, ובהן המשך קיומם של מאגרים ביומטריים אחרים במגזר הממשלתי והפרטי והיעדר יכולת לבטלם, דבר שאף מעצים את הסיכונים בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות; חוסר יכולת להבטיח אפשרות להזדהות חזקה ביומטריים כדי להביא את המערכת לכדי עמידה במדיניות והקווים המנחים ואת עצם השימוש במערכת האמורה החוסכת זמן רב לדורש העבודה בהגיעו ללשכת התעסוקה. חשוב להמשיך ולנקוט פעולות נוספות על מנת לוודא שהמערכת תעמוד גם בעתיד בהוראות המדיניות ובקווים המנחים. עמד המשנה ליועץ 2003 מהאמור לעיל עולה כי אף שכבר בשנת המשפטי לממשלה (ייעוץ) כי נכון יהיה להסדיר בחקיקה את נושא נטילת טביעות אצבעות מעובדים זרים, ועל אף הודעת המדינה לבג"ץ כי בכוונתה לקדם תיקון כאמור, דבר שהביא למחיקת 2012 בשנת , טרם 2019 העתירה שהוגשה בנושא, עד מועד סיום הביקורת, באוגוסט אוסדר הנושא בחקיקה בשל מחלוקות שונות. יוצא אפוא כי במהלך אמצעי זיהוי ביומטריים מעובדים זרים 550,000 - שנים ניטלו כ 15-כ ונאגרו במערכת מעו"ז (בהתאם לתנאים שנקבעו ע"י היועמ"ש), וזאת בלי שכלל ההיבטים הנוגעים להפעלת המערכת, לרבות היבטים הנוגעים להגנת הפרטיות, אוסדרו בחקיקה. נוכח הצורך בזיהוי אמין של זרים מחד גיסא והסיכונים בהפעלתו של מאגר ביומטרי בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות מאידך גיסא, לקדם 2004 ונוכח פרק הזמן הממושך שעבר זה מכבר מאז החלו בשנת את החקיקה בנושא, על רשות האוכלוסין, משטרת ישראל, משרד המשפטים והיחידה להזדהות וליישומים ביומטריים לפעול לפתרון הסוגיות המעכבות את קידומו ולקדם הנחתה של הצעת חוק בנושא	ואמינה; פגיעה ביכולתה של הממשלה להנגיש שירותים דיגיטליים הדורשים רמת אבטחת אימות גבוהה מאוד ובזבוז משאבים. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב ייזום של פעולות מצד הגופים האמורים למתן פתרונות לחסמים השונים ולהטמעת יישומים מתקדמים נוספים על גבי תעודת הזהות החכמה (דור ב'). לעניין זה מציין משרד מבקר המדינה את החשיבות שבבחינת נושא ה"זהות ניידת" ונושא איחוד רישיון הנהיגה עם תעודת הזהות החכמה, וכן את ההתפתחות שחלה בעשור האחרון ביכולות הטכנולוגיה לזיהוי פנים. נוכח חשיבות הנושא וההשלכות שפורטו לעיל, מוצע כי רשות האוכלוסין ומשרד התחבורה, בשיתוף עם הממונה על היישומים הביומטריים, יבחנו את האפשרות לאיחוד התעודות - תעודת הזהות החכמה עם רישיון הנהיגה. בד בבד מוצע כי היחידה להזדהות וליישומים ביומטריים, בשיתוף עם רשות האוכלוסין ועם יחידת ממשל זמין, תוודא כי תוכנית העבודה למימוש המדיניות הלאומית להזדהות בטוחה והפעולות שפורטו בה יבוצעו על פי לוחות הזמנים שהוגדרו. במסגרת זו, ראוי שיינתן דגש על ההתפתחות שחלה בעשור האחרון ביכולות הטכנולוגיה לזיהוי פנים ולמגמה העולמית להמרת תעודות למכשירי הטלפון הסלולרי, כך שתעודת הזהות החכמה תיתן מענה לצורכי ההווה והעתיד.	599
נושאים מערכתיים . היבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות - פעולות משרדי הממשלה ולא הציעה פתרונות לבעיות חוזרות במצב זה. יתרה מכך, צירוף רשויות מקומיות לתוכנית הלאומית הוא פלטפורמה מובנית לשיתופי פעולה בין המשרדים השותפים בתוכנית על שלל השירותים שהם מספקים ברשויות - ההיקף המצומצם של צירוף רשויות מקומיות משפיע אף הוא על היכולת להבטיח רצף טיפולי לאוכלוסיות השונות. בנסיבות אלה, קיים סיכוי רב שאדם שאותר על ידי גורם אחד כבעל סיכון לאובדנות לא יקבל את הטיפול שלו הוא זקוק, בשל חוסר ברצף טיפולי בין הגורמים. להלן דוגמה שעלתה בביקורת למצב סיכון הנובע מחוסר ברצף טיפולי: ראוי שמשרד החינוך ומשרד הבריאות יציגו בפני הפורומים הבין- משרדיים - הצוות הבין-משרדי והמועצה הלאומית, את העמדות של מנהלי השפ"ח, שהם הגורם המקצועי המנהל את תהליך האבחון, האיתור והטיפול בבני נוער המצויים בסיכון אובדני. עמדות אלו מבטאות קושי ממשי של השפ"ח לתת מענה ממשי לאוכלוסייה הרגישה של התלמידים בסיכון. הגדלת מעורבות השפ"ח במניעת התאבדויות היא בין ההישגים הבולטים של התוכנית הלאומית במתן מענה לאוכלוסיית התלמידים שבסיכון אובדני. על המשרדים השותפים לתוכנית, לצד משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, לאפשר את יישום נוהל השפ"ח בתוכנית למניעת אובדנות לשם הבטחת הרצף הטיפולי בתלמידים שבסיכון אובדני. כמו כן עליהם לנתח את החסמים המונעים את הסדרת השלבים לקיום רצף טיפולי שנוטלים בו חלק גם גורמי בריאות הנפש וגם העובדים הסוציאליים. פתרון אפשרי הוא בדומה לזה שנקט מחוז חיפה - הקמה של פורומים מקצועיים אשר יאחדו את כלל הגורמים ,עלה שיישום המלצותיהן של ועדות הבדיקה היה חלקי; כך, בין היתר לא הוסדר נוהל בין משרד הרווחה למשרד החינוך ולא הוסדר נוהל פנים-משרדי שמחבר בין שפ"י לבין מינהל חברה ונוער. מומלץ כי משרד הבריאות יקיים הליך הפקת לקחים עם המשרדים השותפים שבמסגרתו יבחן את מתכונת יישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות וככל שנדרש יפנה לממשלה בנושא. עד אז, על משרד הבריאות, כמי שאחראי מטעם הממשלה על הובלה וניהול של תוכנית זו ושל מגוון תוכניות לאומיות מערכתיות נוספות, להקפיד על שימוש במנגנוני שיתוף הפעולה, על הסדרת עבודת המטה ועל ניהולה עם כלל המשרדים השותפים ועל פי סדרי העדיפויות הבאים לידי ביטוי בתוכנית הלאומית. מומלץ שמשרד הבריאות והמשרדים האחרים ינתחו את הנתונים על ההתאבדויות בקרב אוכלוסיות שונות, ובהן בני מיעוטים, חרדים ואוכלוסיות ייחודיות אחרות שלגביהן נדרש להגביר את המודעות לתופעה ולנקוט פעולות למניעתה. עלה שמרבית ההמלצות של הוועדה לטיוב מידע וסטטיסטיקה לא נדונו בפורומים האופרטיביים וממילא לא יושמו, ובכלל זה ההמלצה לדיווח מקוון על הודעות פטירה; על כן לא היה בהן כדי להביא לטיוב ודיוק תהליך איסוף המידע והדיווח עליו. האחריות לכך מוטלת גם על גופים נוספים - חלקם במערכת הבריאות ואחרים מחוצה לה, למשל המשטרה, שלא נרתמו זה מכבר למהלך שיזמו אגף המידע של משרד הבריאות והמועצה הלאומית. יש לציין לחיוב את מאמצי המועצה הלאומית והמלב"ם לקדם את תהליך טיוב המידע ושיפור מהימנות הנתונים עם גורמים בתוך משרד הבריאות ומחוצה לו. אולם גם בנושא זה היוזמות לא הביאו למידת השיפור הנדרש בתהליך טיוב המידע בדבר אירועי האובדנות על כל היבטיו: אמינותו ומידת עדכניותו. תיאור הדברים שלעיל מצביע על הצורך שכלל הגורמים ישתפו פעולה כדי להביא לטיוב המידע ולעדכון נתוני האובדנות; ראוי שלשם כך הם יסתייעו ביוזמות המלב"ם ובהמלצות הוועדה ויפתחו ממשקים מקוונים בין הגורמים השונים. המצויות עדין בשלבים שונים של היערכות והפעלת התוכנית - על משרד הבריאות לערוך בקרה על יישומה בכל רשות ולוודא שמגמה זאת היא תולדה חיובית של הפעלתה ומהם התנאים ההופכים את מרכיביה לאפקטיביים בכל אחת מהרשויות כהפקת לקחים להמשך תהליך ההטמעה. בה בעת ממחישים הנתונים את דחיפות הטמעת התוכנית בכלל הרשויות ובאלה ששיעור מקרי ההתאבדויות ו/או ניסיונות להתאבדויות גבוהה, במיוחד. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יוזמת משרד הבריאות לקבוע תוכנית עבודה להפעלת התוכנית ברשויות שבהן שיעור ההתאבדות הוא הגבוה ביותר. עם זאת, הביקורת העלתה כי המשרד קבע את זהות הרשויות המקומיות שייכללו בתוכנית ללא היוועצות, וממילא ללא אישור של המשרדים השותפים, ובלי שקיבל את הסכמת הצוות הבין- משרדי. עוד עלה כי הספק פועל לפי הנחיות משרד הבריאות והוא מדווח לוועדה שהוא הקים, שחבריה הם נציגיו בלבד.	רשויות מקומיות 71-בפועל, עד מועד סיום הביקורת התוכנית פועלת ב ממספר הרשויות בארץ) ונותנת מענה לכ- 28%- רשויות (כ 255 מתוך מוצגים מספר המתאבדים ומספר 4 . בלוח55 מאוכלוסיית המדינה 44% :ניסיונות ההתאבדות על פי רשויות מקומיות	600
משרד הרווחה והביטחון החברתי . הטיפול בנוער בסיכון גבוה מזון בריא ומספק, ציוד וביגוד הם צרכים בסיסיים הנדרשים בהתאם לתקנות הפיקוח על מעונות, לפיהן יש לספק לבני הנוער החוסים את כל צורכיהם הגופניים וכן תנאים שיבטיחו להם התפתחות תקינה ובריאה. עלה כי מלבד טיפול סוציאלי באמצעות עובדות סוציאליות, המעונות הממשלתיים אינם מספקים לבני הנוער טיפול פסיכולוגי, למעט אבחון ראשוני ומתן מרשם תרופתי מפסיכיאטר לפי הצורך, וכן ייעוץ פסיכולוגי לגורמי הטיפול במקרים מורכבים. בעקבות זאת, במקרים מסוימים נמנעים מבני הנוער השוהים במעונות טיפולים נפשיים החיוניים לשיקומם. מוצע כי משרד הרווחה יגבש הנחיות בדבר הנסיבות שבהן יש לספק טיפול או ייעוץ כאמור לבני הנוער ולגורמי הטיפול. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את השיפוץ שהחל במעון "מסילה", על המשאבים שהושקעו בכך, וממליץ כי יושלם השיפוץ גם בחלקיו האחרים, על מנת שיעמוד בסטנדרטים ראויים ומכבדים, תוך כדי שימת דגש גם על תחזוקתו השוטפת. בנוסף על המאמצים לייצוב צוות המעון, ראוי גם שהמשרד ימשיך לפעול לשיפור תנאי המחייה הבסיסיים בו, לרבות שמירה על סטנדרט מזון בריא ומספק, וכן לפעול להרחבת המענים הטיפוליים והרגשיים הנדרשים לנערות, שהרי אלה עומדים בלב מאמצי השיקום שלהן. ראוי כי במסגרת הפעולות שמבצע משרד החינוך לאיתור נושרים סמויים תיכלל גם עבודת מטה לקביעת הדרך האפקטיבית לאיתור הנושרים הסמויים, כך שיתאפשר איתורם מוקדם ככל האפשר ועצירת הידרדרותם הלימודית, החברתית והתפקודית. במסגרת זו יוגדר גם האופן שבו ירכזו הקב"סים את הנתונים וידווחו עליהם למטה המשרד. מתכונת סדורה לאיתור נושרים סמויים ודיווח עליהם יכולה לסייע בהשבתם למסגרת בית-ספרית או במציאת מענה מתאים עבורם מחוץ לבית הספר. הבדיקה העלתה כי המערך שמפעיל משרד הרווחה לאיתור בני נוער בסיכון גבוה המשוטטים ברחובות או במרשתת הוא מצומצם. להלן הפירוט: משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות ניידות הרחוב בשל חשיבות איתורם של בני נוער בסיכון גבוה באמצעותן. ואולם, כמתואר , ניידות אלו פועלות רק בחלק מהרשויות המקומיות - מרביתן 1 במפה במרכז הארץ, בירושלים ובחיפה; ואילו ברשויות רבות אחרות, בפרט בפריפריה, הניידות אינן פועלות כלל. הואיל וזו פעילות מרכזית , עולה חשש כי שירותי 38לאיתור בשטח של בני נוער בסיכון גבוה הרווחה אינם מאתרים רבים מהם, וכך אין הם זוכים לקבל מענה טיפולי שיכול למנוע את הידרדרותם, ובפועל האיתור של בני נוער משוטטים - ואחר כך הטיפול בהם - תלויים בפעולות שבוחרת הרשות המקומית לנקוט. ראוי כי משרד הרווחה יפעל למיפוי ולאיתור של הרשויות המקומיות שבהן קיימת תופעת שוטטות של בני נוער, ובהתאם לכך יקבע את היקף עבודת הרחוב המתאים לכל אחת מהן. עולה כי משרד הרווחה הכיר בצורך באיתור יזום של בני נוער בסיכון במרשתת - זירת השוטטות העכשווית של בני הנוער - דבר שיש לראותו בחיוב; עם זאת, הבדיקה העלתה כי פעולותיו בתחום זה וכן המענה הקיים כיום הם עדיין מצומצמים ביותר. לנוכח היקף הפעילות של בני נוער במרשתת, על המשרד לבחון דרכים להרחבת פעילותו בזירה זו. נמצא כי אף שמשרד הרווחה סבור שלמפתן יתרונות בולטים והוא היה 2016 נחוץ, ואף שמספרם של בני הנוער בסיכון במחוז דרום בשנת , אין במחוז זה ולו מפתן אחד. 15,800 -כ עלה כי בידי משרד החינוך מידע חלקי על היקף תופעת הנושרים הסמויים, למעט נתונים על התלמידים בסכנת נשירה המשובצים כבר 120,000 -במסגרות שהוא מפעיל, כמו כיתות מב"ר, אתגר ומח"טים (כ תלמידים). כמו כן הוא לא קבע את המתכונת שעל פיה ידווחו עליהם הקב"סים למטה המשרד. בשל כך אין בידי המשרד די נתונים על מספר הנושרים הסמויים וכך נפגעת יכולתו למצוא עבורם מענה מתאים. ראוי שמשרד הרווחה יבצע בחינה מעמיקה של הצורך במפתנים ובמית"רים בכלל אזורי המדינה על סמך הערכה של צורכי אוכלוסיית היעד - קרי בני נוער בסיכון גבוה - ויגבש תוכנית לפריסה ארצית של מסגרות אלו בתיאום עם משרד החינוך והרשויות המקומיות. על תוכנית זו לכלול גם מענים המותאמים לאוכלוסיות בעלות מאפיינים מיוחדים, כמו בני נוער חרדים, ערבים ובדואים.	יש לראות בחיוב את פעולת משרד הרווחה לייזום של התוכנית לטיפול קבוצתי בבני נוער בסיכון גבוה במרחב הווירטואלי, שכן המרשתת היא פלטפורמה טיפולית זמינה, מיידית ורחבת היקף. עם זאת, מענה זה היה מצומצם למדי, התמקד באוכלוסייה המוכרת למשרד הרווחה ואף הופסק כעבור זמן קצר. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי משרד הרווחה ישקול את חידוש תוכנית החלוץ בהקדם ויפעל להרחבתה. כן עליו לשקול פיתוח מענים מקוונים נוספים לבני נוער בסיכון גבוה ולפעול ליישומם.	601
משרד החינוך . החינוך החרדי והפיקוח עליו משרד מבקר המדינה מציין כי, על בסיס שיטה זו עלולה להתקבל תמונת מצב לא מדויקת של היקף לימודי היסוד בבתי ספר היסודיים החרדיים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד החינוך יחדד בהנחיות ברורות ומחייבות כיצד על המחוז לבדוק את עמידת בתי הספר בתוכנית היסוד. במסגרת זו ראוי שגם תיקבע המתכונת לבדיקה התקציבית, שכן המתכונת הנהוגה אינה מתמרצת את בתי הספר לעמוד במחויבות כי תלמידי החינוך החרדי יזכו לקבל את מכסת השעות המינימלית בכל מקצוע ומקצוע שהמשרד מצא לנכון לקבוע שראוי שילמדו.  מהאמור לעיל עולה כי הדרישות הלימודיות של משרד החינוך מתלמיד , 2011 חרדי בבי"ס יסודי, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל משנת נמוכות יותר מהדרישות הלימודיות מתלמידים בשאר המגזרים. שיטת הבדיקה של המפקחים הכוללים - שיטת האשכולות - אף מאפשרת לבתי הספר החרדיים היסודיים ללמד פחות ממה שנקבע בתוכנית היסוד. בנסיבות אלו, בוגרי מערכת החינוך היסודית החרדית רכשו ידע נרחב בתחומים מסוימים - לימודי קודש, אך יש להם חסר עמוק בתחומי ידע מהותיים אחרים. פער זה הוא מהסיבות להישגים הנמוכים של תלמידי החינוך החרדי במבחני המיצ"ב. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון את תוכנית היסוד מול המציאות המשתנה ולגבש עם 2011 למגזר החרדי שנקבעה בשנת המחוז כללים והנחיות ברורים ומדויקים הנוגעים לאופן הבדיקה של עמידת בתי הספר היסודיים החרדים בתוכנית היסוד. נוסף על כך, על משרד החינוך לשקול להנחות את המחוז לגבש נוהל ייעודי לעבודת המפקח הכולל, כדי להסדיר את תחום הפיקוח ואת הכללים המחייבים הנוגעים לחינוך החרדי, את המתכונת של עבודת הפיקוח ואת דרכי הדיווח למחוז. כמו כן, עליו לאסוף את נתוני הפיקוח, כדי לקבל תמונת מצב מהימנה של החינוך החרדי ולבנות תוכניות עבודה לשיפור. בפועל, אגף הבקרה ביצע ביקורת רק בכמחצית מבתי ספר השייכים ). בבתי הספר השייכים לבעלויות האחרות 27-לרשתות או לממ"ח (ב הוא לא ביצע בקרות כלל; הבקרות בבתי הספר של הרשתות היו מצומצמות בהיקפן לעומת הבקרות המבוצעות בבתי הספר של המגזרים מוסדות, לא נערכו 27-שאינם חרדיים. בעת הבקרות, שכאמור, בוצעו ב שיחות עם מורים ועם כוח עזר פדגוגי ומנהלי. שיחות אלה הן כלי מהותי לביצוע בקרה איכותית ומהימנה. נוסף על כך, נמצא כי בתי הספר החרדיים שנבדקו היו בתי ספר יסודיים לבנות (מלבד שלושה בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות תחת אותו סמל מוסד) וכי אגף הבקרה לא בדק בתי ספר לבנים. ממסמכי אגף הבקרה עולה כי מנהלים בבתי ספר חרדיים השייכים לבעלויות השונות סירבו לשתף פעולה עם אגף הבקרה, ולכן לא בוצעה , שלח אגף 2019 בקרה בבתי ספר אלו. במהלך החודשים יוני ויולי הבקרה מכתבי התראה לבתי ספר אלו וציין בהם שאי שיתוף פעולה עם הליך הבקרה עלול לגרור נקיטת צעדים חמורים בידי משרד החינוך ובכללם שלילת רישיון ושלילת תקציבים. מאחר שיש ללמד אך ורק על פי חומרי לימוד שמשרד החינוך אישר, משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד החינוך יבחן את חומרי הלימוד שהרשתות יצרו. עולה כי היקפה של תוכנית היסוד בבתי הספר החרדיים המחויבים מתוכנית היסוד במקצועות שאינם לימודי קודש קטן 100% ללמד מההיקף המחויב בשאר הזרמים. מכאן, היקף שעות היסוד בבתי הספר מהתוכנית קטן אף 55% מהתוכנית או 75% החרדיים המחויבים ללמד רק יותר. פערים אלו מתקיימים לאורך כל שנות הלימוד (בדגש על הכיתות הגבוהות יותר), וכך נוצר פער מצטבר בין המגזרים בידע בתחומים שהמשרד קבע כי הם הכרחיים ומחויבים. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד החינוך יבחן מחדש את , מול 2011 תוכנית היסוד למגזר החרדי, שנקבעה בחוזר מנכ"ל בשנת המציאות המשתנה ופערי הידע בין המגזרים השונים. זאת, כדי שהיקף שעות הלימוד בתוכנית המחייבת במקצועות היסוד במגזר החרדי יהיה קרוב ככל האפשר להיקפן ביתר המגזרים. הפיקוח של המינהל על הבעלויות: בביקורת עלה כי הפיקוח של המינהל על אופן השימוש של הבעלויות בחינוך החרדי בכספים ובתקציבים הניתנים להן מצומצם, כמפורט להלן: עולה מתשובת משרד החינוך כי דמי השאילה בפועל עשויים להיות נמוכים יותר בתלות במדד הטיפוח הבית ספרי. מכאן, כדי שתוכנית השאלת הספרים תהיה אטרקטיבית לכל המגזרים ותבטיח שימוש בספרים מעודכנים ומאושרים, מומלץ כי משרד החינוך יבחן את עלות סלי הספרים במגזרים השונים אל מול הכדאיות הכלכלית המוטלת על המשפחות בחלופת שאילתם.  קיומם של ספרי לימוד עדכניים ומאושרים בתחומי הליבה ושימוש בהם חיוניים להוראה. המצב שבו עו"ה והתלמידים והתלמידות החרדיים משתמשים בספרי לימוד לא עדכניים ולא מאושרים אינו ראוי ופוגע באיכות הלמידה, על אחת כמה וכמה בחברה שבה ההנגשה ללמידה מקוונת כמעט ואינה קיימת, והערך של ספרי הלימוד רב יותר. על משרד החינוך לפעול להתאמת חומרי לימוד לחרדים ולהגברת השימוש בחומרי לימוד עדכניים, ובכלל זאת לבחון חלופות ממוחשבות להפצתם ולבחון דרכים לעידוד השתתפות בתוכניות להשאלת ספרים במגזר החרדי. עקב ליקויים שיימצאו. עליו לנתח את הסיבות להתמשכות תהליכים אלו ולפעול לטיובם ולייעולם. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהמחוז יקבע יעדים למבחני המיצ"ב בנוגע לתלמידים הנבחנים בהם. הדבר יאפשר לא רק מדידה של הלמידה, אלא גם בכוחו להניע לשיפור ההישגים.	לעיל עולה מגמת שיפור בציוני 11- ו 10 מהנתונים שבתרשימים התלמידים במוסדות החרדיים שנבחנו במיצ"ב (למעט ירידה בהישגי המבחן בעברית בקרב תלמידי המעיין בשנת התשע"ח), ויש לראות זאת בחיוב. אולם הישגיהם של התלמידים במוסדות החרדיים נופלים מההישגים הארציים. פער גדול נמצא בין ההישגים במתמטיקה בקרב התלמידים במוסדות החרדיים לבין ההישגים הארציים - דרושה התייחסות ממוקדת בתחום זה למען שיפור ההישגים. כמו כן, עולה גם כי ההישגים של תלמידי המוכש"ר נמוכים מההישגים של יתר התלמידים שנתוניהם מוצגים בתרשימים. היות שתלמידים אלו אינם מחויבים בלימודי ליבה מלאים (הממ"ח והמעיין מחויבים בהם), אפשר להניח כי יש לדבר השלכה על הישגיהם.	602
המוסד לביטוח לאומי . השירות לאזרח בוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי משרד מבקר המדינה שב וממליץ כי בחלוף יותר מעשור מדוח הביקורת הקודם ראוי כי הרפורמה האמורה תיושם וכן יוקמו מרכזי מומחים במטרה לשפר מן היסוד את השירות בוועדות הרפואיות של בט"ל לטובת ציבור התובעים. בביקורת עלה כי בעוד שבט"ל מעביר לרשויות אחרות באופן יזום מידע על מקבלי קצבאות כגון קצבת נכות כדי שיקבלו אוטומטית הנחות שהם זכאים להן - הרי שאין הוא מעביר את המידע לגבי מי שנמצאו ). לפי בט"ל, הסיבה לכך היא שבט"ל רק 5(9 זכאים לפטור לפי סעיף מפעיל בפועל את הוועדות, אך המידע שייך לרשות המיסים, ולכן עליה להעביר את המידע לרשויות הרלוונטיות. בביקורת עלה כי למעט הדיון לעיל - לא קידמו בט"ל או מס הכנסה את שיפור מיצוי הזכויות לפטור ממס הכנסה בקרב קשישים במצב סיעודי. עוד עולה כי לא רק שבט"ל אינו מוסיף למכתב על זכאות לגמלת סיעוד הנשלח לקשישים במצב סיעודי מידע על הזכות לפטור ממס לפי סעיף , הרי שגם אין אזכור לכך באתר ]נוסח חדש[ ) לפקודת מס הכנסה 5(9 .המרשתת של בט"ל שעוסק גם במיצוי זכויות משרד מבקר המדינה מעיר כי גם רשות ההגירה אינה מיידעת את הקשישים במצב סיעודי המעסיקים עובד זר, במכתבים שהיא שולחת ) 5(9 אליהם או באתר המרשתת שלה, על הזכות לפטור לפי סעיף .]נוסח חדש[ לפקודת מס הכנסה עולה חשש כי קשישים רבים במצב סיעודי אינם מודעים כלל לזכאותם להיבדק בוועדה לפטור ממס הכנסה. על בט"ל, על רשות ההגירה ועל רשות המיסים לבחון את היקף מיצוי הזכות לפטור ממס הכנסה בקרב קשישים במצב סיעודי ולקבוע דרכים להנגיש מידע על זכות זו. - אף שלפי חוזרים בנוגע ל"משלוח העתק מהאבחון הרפואי , במקרים מסוימים ניתן לשלוח העתק 38"הפרוטוקול הרפואי מאבחון רפואי או פרוטוקול רפואי לפי דרישת התובע או בא כוחו - בט"ל אינו מציע לתובעים מידע על זכות זו באופן אקטיבי, למשל באמצעות מכתב לתובע. בין שנדרש ניהול יעיל יותר ובין שנדרש גיוס רופאים נוספים, הרי שתמונת המצב הנוכחית מצביעה על פגיעה בתפקוד של הוועדות ובשירות הניתן לתובעים, עקב המחסור הניכר ברופאים. יוצא אפוא שעל אף המאמצים שהשקיע בט"ל בשיפור השירות, בשנת איכות השירות בוועדות הרפואיות עדיין אינה מספקת, ואף בט"ל 2019 מכיר בכך. הדבר מתבטא, בין היתר, במשך זמן ההמתנה הממושך ימים בממוצע בוועדת נכות מעבודה), 113( לקבלת החלטה בוועדה בשונוּת בין זמני ההמתנה בסניפים, בשיעור גבוה של עצירת דיונים ) ובזמינות חלקית של השירות בוועדות. 32% (עד לנוכח איכות השירות בוועדות הרפואיות עלו בבט"ל בשנים האחרונות שני פתרונות עיקריים הקשורים זה בזה, שטרם יושמו: קביעת גורם אחראי לניהול כולל של מערך הוועדות הרפואיות והקמת מרכזי ועדות רפואיות ברחבי הארץ במקום המודל הסניפי הקיים היום (ראו להלן). , שבעצה אחת עם 2019 מנכ"ל בט"ל ציין בתשובתו של בט"ל מדצמבר הלשכה הרפואית והגמלאות, הוא מאמץ את צבר ההמלצות שהתקבלו בנושא במהלך העשור האחרון ובמסגרת הצעדים העומדים על הפרק ישונה המבנה הארגוני, כך שייבחר נושא משרה שירכז, יתכלל, ינהל וינווט את כל הגורמים הרלוונטיים להתנהלות הוועדות הרפואיות, ובהם הגמלאות, הלשכה הרפואית והסניפים. מהדברים עולה כי המבנה הארגוני של מערך הוועדות המאופיין בריבוי מנהלים איננו יעיל. במצב דברים זה קיים קושי משמעותי בניהול של הוועדות הרפואיות, והדבר עלול להוביל לכפילות במתן הנחיות ולפגיעה בתיאום בין הגורמים הניהוליים. יוצא אפוא כי למרות הניסיונות לאורך השנים להסדיר את תהליכי העבודה באמצעות נהלים, הגורמים המעורבים בעבודת הוועדות - ובהם מנהלי הסניפים, הלשכה הרפואית ומינהל הגמלאות ובו אגף ועדות רפואיות - מתקשים לעבוד בשיתוף פעולה, ויש עדיין קונפליקטים רבים הפוגעים בהתנהלות הוועדות. היעדר חלוקה ברורה של סמכות ואחריות ניהולית הוא גורם מרכזי המונע את תהליך שיפור איכות השירות בוועדות הרפואיות. לעיתים המצב מחמיר ונוצרת פגיעה בפעילות הוועדות בעקבות מחלוקות פנים-ארגוניות. כך למשל עולות בעיות: דוגמת זימון תובעים לוועדה, אף שאין צורך בקיום ועדה בנוכחותם; ניצול לא יעיל של משאב הרופאים במערכת עקב היעדר גורם אחראי המווסת את העומסים בין הסניפים; ובנוסף הרפורמה לשינוי מערך הוועדות הרפואיות לא מקודמת (ראו להלן). בכדי לטייב ולשפר את איכות השירות בוועדות הרפואיות על בט"ל לשקול למנות גורם אחראי אחד הכפוף ישירות למנכ"ל, שירכז וינהל את כל מערך הוועדות הרפואיות. עליו גם לשקול אם להכפיף אל גורם זה את הלשכה הרפואית ואת אגף ועדות רפואיות, פעולה שעשויה להגדיל את יעילות הפעלת המערך. ראוי גם לבחון את הכפפת המרכזים לוועדות הרפואיות, אם יוקמו כאלה (כמפורט להלן).	בביקורת הנוכחית עלה כי הפיילוט לא יושם. , כאמור, בט"ל פעל אומנם לשפר את השירות בוועדות 2017 עד הרפואיות, והשינויים שערך אכן הביאו לשיפור חלקי בתפקוד הוועדות ובקיצור משך זמן הטיפול בתביעות. אולם קידום הפעלת מרכזי ועדות רפואיות שיאפשרו שיפור יסודי של איכות השירות לא בוצע.	603
צבא ההגנה לישראל . בריאות תעסוקתית בצה"ל , בעת אישור עקרוני 10/1 בביקורת עלה כי בניגוד לאמור בהק"א לפרויקט במיקוד מטכ"לי, אג"ת אינו דורש מהגופים הצה"ליים הרלוונטיים להציג לו היבטים של גהות הנוגעים לשימוש באמל"ח או . 45הערכת סיכונים בריאותיים משרד מבקר המדינה מעיר לאג"ת כי בחינה להערכת סיכונים בריאותיים שלא על ידי "הגורמים המקצועיים" עלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של המשרתים בצה"ל ושל האע"צים. זאת משום שלאחר שפרויקט כבר מאושר וצה"ל מצטייד באמל"ח, כבר מאוחר מכדי לבצע תיקונים הכרחיים לשם שמירה על בריאות המשרתים והאע"צים אשר משתמשים באמל"ח, מתחזקים אותם או נמצאים בקרבתם. הם עלולים להיחשף לרמות כאלה או אחרות של סיכונים כגון חומרים מזהמים, רעלים ורעשים. לכן על ראש אג"ת בביקורת נמצא כי על אף החשיבות הרבה של חוש השמיעה לחייל הלוחם, ואף שבאחריות המפקדים להגן על חיילים מרעש מזיק, ממסמכי מקרפ"ר עלה כי אין ממלאים בקפידה את הוראת קרפ"ר בנוגע לשימור השמע של חיילים ועיקר הבעיה היא באימונים של חילות זרוע היבשה, כמפורט להלן: נוכח הפער שמקרפ"ר זיהתה, במסגרת העמ"ט שקיימה בנושא הקמת מערך בריאות תעסוקתית בצה"ל, דהיינו "היעדר תמונת מצב לתחלואה תעסוקתית בצה"ל", חשוב שאט"ל ומקרפ"ר יקדמו את הסדרתו של נושא זה במסגרת המערכות הממוחשבות. למשל, ראוי לבחון אם מב"ת תתאפשר CPR-יכולה לתת מענה לכך, או אם במסגרת שדרוג מערכת ה שליפת מידע בנוגע לתחלואה תעסוקתית, או כל פתרון אחר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי אט"ל ומקרפ"ר יבחנו את כלל החלופות ויחליטו מהי הדרך המיטבית להסדרת הנושא. חשוב שההנחיות בדוחות הניטור יהיו מנוסחות באופן שהמפקדים בשטח יוכלו להבינן וליישמן. הדבר חיוני כדי לאפשר למפקדים לעמוד בחובותיהם לשמור על בריאות פקודיהם ולעמוד בתוכנית העבודה של יחידותיהם. על מקרפ"ר לוודא שההמלצות בדוחות הניטור הן אכן ברורות וניתנות לביצוע, שאם לא כן ראוי לתרגם אותן לשפה ולמונחים המוכרים למפקדי היחידות. משרד מבקר המדינה ממליץ לצה"ל כי נוכח חשיבותו הרבה של חוש השמיעה למקצוע הלוחם, וכדי למנוע תחלואה של חיילים, על קרפ"ר לשקול אם לקבוע שלוחמים ייחשבו לעובדים ברעש מזיק, או יעברו בדיקות שנתיות של סינון שמיעה, ולקבל אישור לכך מסגן . בדיקות כאלה יאפשרו לשמור על כשירותם 29הרמטכ"ל ומהרמטכ"ל המקצועית של הלוחמים ולתקף את הפרופיל הרפואי שלהם. בביקורת עלה כי בניגוד להוראת אט"ל, הסמכויות המקצועיות אינן מוסרות לענף בריאות תעסוקתית מידע בנוגע לחומ"ס לפני קליטתו 38בצה"ל, ולמותר לציין כי הענף אינו מאשר או פוסל שימוש בחומ"ס ועקב כך אינו יכול לגבש ולפרסם המלצות, כמפורט להלן: בביקורת עלה כי אין לצה"ל מנגנון לשיתוף מידע וידע בתחום הבריאות התעסוקתית שיכול היה לאפשר למידה רוחבית, כמפורט להלן: בהיעדר מערכת מידע לניהול של כלל תהליכי העבודה בתחום הבריאות התעסוקתית נפגמת יכולתם של גורמי המקצוע במקרפ"ר, בזרוע האוויר, בזרוע הים ובאט"ל - וכן יכולתם של מפקדי היחידות - לנהל את תחום הבריאות התעסוקתית ולקיים פיקוח ובקרה בעניינו. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי במועד סיום הביקורת, יותר מעשור לאחר שהחל פיתוח מב"ת, המערכת פותחה באופן חלקי בלבד, ועקב כך חלק גדול מהבעיות שבגינן החל צה"ל בפיתוחה עדיין עומדות בעינן, לרבות שמירתו וניהולו של מידע על חומרים מסוכנים ועל ניטורים. זאת ועוד, בהיעדר מערכת שמאפשרת תחקור ועיבוד מידע על פי חתכים שונים, בין היתר לצורך לימוד והסקת מסקנות, חסר לעוסקים בתחום הבריאות התעסוקתית בצה"ל כלי תומך בקבלת החלטות. על זרוע היבשה להידרש לנושא, להסיר חסמים קיימים ולהביא לפיתוח ולהטמעה של מערכת לתחום הבריאות התעסוקתית בכלל צה"ל. הנוגעות להיבטי בריאות 10/1 לוודא שמקיימים את הנחיות הק"א תעסוקתית בפרויקטים שבמיקוד מטכ"לי.	משרד מבקר המדינה מעיר למנה"ר ולמקרפ"ר כי עליהם לעמוד על כך שספקי הניטורים יגישו דוחות ניטור מדויקים ואמינים שיוכלו לשמש את היחידות שבהן בוצעו הניטורים לשם טיפול בחריגות שהתגלו. נוסף על כך, על מקרפ"ר להנחות את הספקים כי דוחות ניטור, בעיקר כאלה שהועלו בהם חריגות, יישלחו בהקדם ליחידה, כדי שניתן יהיה לטפל בחריגות בהקדם ולצמצם את הסיכונים שאליהם נחשפים המשרתים והאע"צים.	604
משרד החוץ . מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ הביקורת העלתה כי דרך הפעולה הנהוגה, שלפיה מבוצעת התחשבנות עבר בגין שינויים בשערי החליפין במסגרת תקציב השנה הבאה ולא במסגרת שנת התקציב הרלוונטית להתחשבנות, חושפת את המשרד לסיכון תקציבי נרחב שעלול במקרים מסוימים להשפיע במידה רבה על תקציב השנה הבאה ועל יכולת המשרד לבצע את משימותיו, סיכון . נמצא כי למשרד האוצר ולמשרד החוץ 2019 שהתממש בפועל בשנת אין מנגנון מוסכם המבטיח מעקב שוטף אחר השינויים בשערי החליפין והשפעותיהם על תקציב משרד החוץ ועדכון עיתי של התקציב לשנה הרלוונטית ובמהלכה, באופן שמאפשר למשרד החוץ לנהל באופן מושכל את תקציבו. בשל תמהיל ההוצאות של משרד החוץ ותלותו הרבה בתנודות שערי החליפין, וכדי להבטיח איזון בין האינטרסים הציבוריים השונים, משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד האוצר ומשרד החוץ יעקבו במשותף אחר התנודות בשערי החליפין במהלך השנה ויבצעו התאמות נדרשות כבר במרוצת שנת התקציב השוטפת באופן מידתי. פעולה זו הכרחית בייחוד כאשר התנודות בשערי החליפין הן חדות, וכתוצאה מכך נדרשות התאמות בסכומים ניכרים. הייתה ההוצאה הכספית 2018 מנתוני משרד החוץ והאוצר עולה שבשנת מיליוני ש"ח, סכום שהוא 203 של הממשלה בגין פעולות משרד החוץ מהתקציב המנוצל של משרד החוץ לשנה זו, והוא כלל את פעילויות 12%-כ 103 :הנציגויות בחו"ל ואת פעילות האגפים והחטיבות במטה המשרד לרבות נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם; אגפים מרחביים במטה המשרד; האגף לשיתוף פעולה בין-לאומי (מש"ב); האגף לדיפלומטיה ציבורית; האגף לארגונים בין-לאומיים; האגף לעניינים אסטרטגיים; אגף הכלכלה; פעילות קונסולרית באמצעות האגף לעניינים קונסולריים ובאמצעות ) נוצל לתשלומי שכר, 88%( הנציגויות השונות בעולם. רוב תקציב המשרד תפעול, אבטחה, תחזוקה ותשלומי חובה לאו"ם. יוצא אפוא כי הסיכום על מספר הנציגויות שייסגרו - וכפועל יוצא גם החלטת הממשלה בעניין - היה פרי מיקוח בין משרד האוצר למשרד החוץ בסד זמנים צפוף בעת תהליך אישור תקציב המדינה, שהוא תהליך מורכב ממילא הכולל עשרות החלטות בתחומים שונים. בנסיבות אלו לא היה אפשר לקבל החלטה, כפי שנדרש מכללי המינהל התקין, תוך בחינה שיטתית של מלוא הנתונים והשיקולים השונים הרלוונטיים לקבלת החלטה כבדת משקל זו שהיא בעלת השלכות מדיניות פוטנציאליות משמעותיות. קידום החלטה קונקרטית לשינוי אופן הפעילות של משרד ממשלתי ללא קיום הליך בחינה וניתוח מפורטים וללא התייעצות מקצועית ממשית על אודות פרטי ההחלטה, השפעותיה ומשמעויותיה עלול להביא לפגיעה יסודית ביכולת של המשרד הממשלתי למלא את תפקידיו ולהגשים את ייעודו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי עליו להקפיד להשתמש באופן מושכל, זהיר ואחראי בכלים העומדים לרשותו בעת גיבוש הצעתו לתקציב המדינה והצעות החלטה נלוות שהוא מגיש, בייחוד כשמדובר בהתערבות בפרטי המדיניות של משרד ממשלתי אחר. ראוי כי כל הצעה כזו, המובאת על ידי משרד האוצר לאישור הממשלה, תתבסס על בחינה מקדימה מעמיקה ומקצועית בשיתוף המשרד הרלוונטי, תוך הקצאת פרק זמן הולם לקיום הליך בחינה ראוי כאמור. הליכי קבלת ההחלטות על סגירת נציגויות משרד החוץ בחו"ל במסגרת לקו במספר היבטים: ראשית, משרד 2019 גיבוש תקציב המשרד לשנת האוצר הוביל מהלך שתכליתו להביא לסגירת כחמישית מנציגויות משרד החוץ בחו"ל בלי שהצעתו נשענה על בחינה יסודית של השפעות הפעולה על יחסי החוץ של מדינת ישראל ובלי שניתנה למשרד החוץ שהות מספקת לבחון לעומק את ההצעה ואת משמעויותיה; שנית, הסיכום על סגירת מספר נציגויות נמוך יותר מזה שננקב מלכתחילה, שעיקריו הוטמעו בהחלטת ממשלה, היה פרי מיקוח בין משרד האוצר למשרד החוץ בסד זמנים צפוף, טרם אישור תקציב המדינה; שלישית, ) 2019 ההחלטה להימנע מסגירת שבע הנציגויות (מתוכן שלוש בשנת לא לוותה בהסכמות חלופיות לסיכום התקציבי. כתוצאה מתהליך קבלת החלטות לקוי זה לא העביר משרד האוצר תוספת תקציב חד-פעמית מיליון ש"ח למשרד החוץ, כפי שסוכם בין הצדדים. 140 בסך , לרבות סיכום 2019 אף על פי שהצורך בגיבוש סיכום תקציבי חלופי לשנת בדבר צעדי התייעלות נדרשים במשרד החוץ, עלה כבר במחצית שנת - שלהי שנת התקציב - לא 2019 , עד מועד סיום הביקורת בנובמבר 2018 , שיועד לפעילות 2019 עולה שהתקציב הכולל לשנת 21 מתרשים הנציגויות הדיפלומטיות בחו"ל - 103-המערך המדיני - שבע אגפיו ו מיליון ש"ח. תקציב זה נועד לכל פעילות המערך המדיני, לרבות 12-כ אירוח משלחות, ארגון כנסים ותערוכות, קיום פעולות הסברה, ארגון אירועי תרבות, נסיעות, פעילות קונסולרית בנציגויות ועוד. לכלל פעילות המערך 2019 עוד עולה כי התקציב שהוקצה בתחילת שנת בהשוואה לתקציב 78%-המדיני בשנה זו שיקף קיצוץ בשיעור של כ . 2018 שנוצל בפועל לפעילות המערך המדיני בשנת 10%- עולה כי תקציבן של כ 2019 מנתוני תקציב הנציגויות לשנת דולר בלבד 10,000 היה עד 2019 מהנציגויות למימון כל פעילותן בשנת 50%- ש"ח), ותקציבן הכולל של יותר מ 35,000 -לנציגות (שווה ערך לכ דולר לנציגות. 20,000 - ל10,001 מהנציגויות היה בין ) בסך של96(שכר ונלוות, תפעול ואבטחה וכן בגין תשלומי חובה לאו"ם מיליון ש"ח. 280-כ כפי שעולה ממכלול הנתונים לעיל, בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של הפחתת חלקו היחסי של תקציב משרד החוץ מתקציב המדינה. כמו קטן במידה רבה תקציב משרד החוץ בהשוואה לתקציבו 2019 כן, בשנת ) והיה אף 2018 מהתקציב המקורי שהוקצב בשנת 14.7% - (ב2018 בשנת . נוכח נתונים אלה 2018 נמוך מסך ההוצאות הקשיחות שהוצאו בשנת בחן משרד מבקר המדינה את תהליך גיבוש תקציב משרד החוץ לשנת וכן את השינויים התקציביים שהתרחשו ואת משמעויותיהם, 2019 .כמפורט להלן עולה כי תקציב מערך הדיפלומטיה הציבורית הופחת 22 מנתוני תרשים 2018 בהשוואה לתקציב שנוצל בפועל בשנת 2019 בשנת 68%-בכ מיליון ש"ח בלבד. הפחתת 8.5- מיליון ש"ח) והועמד על כ 26.8-(כ היה 2019 התקציב נעשתה אף על פי שאחד מיעדי משרד החוץ לשנת פיתוח כלים להגדלת היכולות של ישראל והשפעתה במרחב הדיגיטלי, שהוגשה לאישור 2019 כפי שפורט בהצעת תקציב משרד החוץ לשנת במליאת הכנסת. הפחתת תקציב מערך הדיפלומטיה הציבורית צמצמה במידה קיצונית את יכולת משרד החוץ לפעול בתחום. על פי אנשי מקצוע במשרד החוץ, "המשמעות היא פגיעה חמורה ביכולת להשיג השפעה כמעט בכל תחומי החשיבות למדינת ישראל". מערך פעילות החוץ המבוזר מחייב אפוא תכנון, יישום והובלה מתואמים תוך הסדרת גזרות הפעילות של כל גוף והגדרת תפקידיו וסמכויותיו. אשר למשרד החוץ, נדרש לבחון את תפקידיו ואת סמכויותיו במסגרת מערך החוץ, בראי הערך המוסף הפוטנציאלי שלו, כפי שיפורט להלן. יודגש כי המשך ביצוע משימות על ידי עשרות גורמים, ללא קיום בחינה ועבודת מטה בנוגע למודל העבודה הראוי ובלי לתת מענה לצורך בהגדרת גורם מוביל ומתכלל, עלול להיות חסם בעבודות הגופים השונים בתחומי הפעילות המשותפים שלהם, וביכולת ליצירת הסדרי תיאום וקשרי גומלין יעילים. חוסר התיאום אף עלול לגרום להקצאת משאבים מיותרים ולמנוע פעולות ליעילות וחיסכון. טיוב פעולת הממשלה בתחומים אלה, ובכללה גיבוש נוהל מחייב ליצירת ממשקים ושיתופי פעולה עם משרד החוץ ועם המשרדים הנוספים הפועלים בחו"ל, יצירת מסד נתונים שירכז את כלל ההוצאות הכספיות ויוצג כנספח לתקציב המדינה, וכן את תקני כוח האדם בחו"ל ובחינת איחוד התשתית האדמיניסטרטיבית שתשרת את כלל הגופים - יתרמו לשיפור יכולת הממשלה להגשים את יעדיה בזירה הבין-לאומית . 35ולהגברת תפוקותיה ואפקטיביות פעולתה מהאמור עולה כי למשרד החוץ פוטנציאל השפעה משמעותי לטיוב פעולות מערך החוץ, בשל פעילותו המתמשכת בזירה הבין-לאומית, צבירת ידע ייחודי וראייה גלובלית רחבה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי למעט בתחום הפיתוח הבין- , החלטות הממשלה המפורטות מעלה בעניין תיאום העבודה בין 44לאומי משרדי הממשלה וגורמי הממשלה השונים טרם יושמו. כמו כן, נראה שכיום אין פעולה שיטתית ושוטפת לתיאום מכלול הפעולות והמשימות של מערך החוץ בחו"ל, כפי שהומלץ על ידי הגורמים השונים כמפורט לעיל. אף שקיימים הישגים רבים לעשייה הממשלתית בחו"ל, אי-יישום ההחלטות האמורות והיעדר מנגנוני תיאום עלולים לפגוע במישרין באפקטיביות של הפעילות הממשלתית בזירה הבין-לאומית.	הבדיקה העלתה מקרים שבהם קיימות אי-הסכמות ומחלוקות בין משרד החוץ ובין גופי הממשלה השונים לגבי העובדות הנוגעות לפעילויות, מהלך הדברים, התועלת שבביצוע הפעולות ומידת שיתוף הפעולה בפעולות אלו. לצד זאת, נמסר על ידי גופי מערך החוץ ומשרד החוץ למשרד מבקר המדינה כי בחודשים האחרונים חל שיפור מסוים במקצת קשרי הגומלין המתקיימים בין משרד החוץ לגופים מסוימים במערך החוץ. מבלי להכריע במחלוקות בין הגופים השונים באשר לדרך ההתנהלות והפעולות שנעשו, ובשאלה מיהו הגורם האחראי לחוסר שיתוף הפעולה בין הגופים - יודגש כי בעצם קיומן של מחלוקות מעין אלו אשר לעובדות הבסיסיות הנוגעות לנושא, יש כדי ללמד על חוסר תיאום, העדר שפה משותפת וחוסר אמון בין הגופים השונים שעלולים להביא לאיבוד תשומות מקצועיות חשובות של כל הצדדים. להלן איגום של עיקרי הטענות שהוצגו:	605
משרד הבינוי והשיכון . רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי אכן קיימת מורכבות במעבר של חלק מדיירי הדיור הציבורי מהדירה שבה הם מתגוררים לדירה אחרת. עם זאת, ראוי שהמשרד יבחן לעומק את האפשרות לעודד מעבר של דיירים לדירה קטנה יותר בהתאם לגודל משק הבית העדכני. לשם כך על המשרד לבחון את היתכנות המהלך והתועלת שתצמח ממנו למיצוי המשאבים הקיימים, ובכלל זה לבחון דרכים לתמרץ את הדיירים, לרבות תמריצים כלכליים, כפי שתמרץ המשרד קשישים לעבור להתגורר בבתי דיור ציבורי לקשישים. כך, במקרה שבו דייר המתגורר בדירה גדולה יעבור להתגורר בדירה קטנה, יוכל המשרד להחליט אם להציע את הדירה שהתפנתה לזכאי שנדרשת לו דירה גדולה, ולחלופין, למכור את הדירה ולהשתמש בתמורה שתתקבל לרכישת דירות קטנות באותו יישוב או ביישוב אחר. משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי ששיקול זה ייבחן מפעם לפעם, תוך הקפדה על האיזון הראוי בין צורכי הזכאים, פיזור נדרש של הדירות הציבוריות והעלויות של הדירות הנרכשות. יש לראות בחיוב את הפעולות שנקט המשרד לרכישת הדירות הציבוריות. עם זאת, עלה כי כעניין שבמדיניות, המשרד רוכש דירות ציבוריות רק ביישובים שבהם כבר קיימות דירות כאלה - רשימה סגורה יישובים, שרובם ככולם, בשל נסיבות היסטוריות, יישובים 110 של יהודיים עירוניים ותיקים. במקור נועדו הדירות הציבוריות ברבים מהיישובים האלה לשכן את העולים החדשים שהגיעו לישראל בעשורים שלאחר קום המדינה. ואולם, הנסיבות ההיסטוריות אינן רלוונטיות לפריסה הגיאוגרפית הנוכחית של הזכאים לדיור ציבורי. כפועל יוצא, המשרד אינו רוכש דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, ובכלל זה ושבהן מתגוררים 27 ערים שעשר מהן באשכול חברתי-כלכלי נמוך 12-ב . בכך 28) שלהלן 2 בסך הכול יותר מחצי מיליון תושבים (ראו פירוט בלוח נמנעת מהתושבים ביישובים האלה האפשרות לממש את זכאותם לדיור ציבורי בעיר מגוריהם, בדומה לתושבים ביישובים שבהם קיימות דירות ציבוריות. זכאים אלה נאלצים לקבל סיוע כספי לשכירת דירה בשוק החופשי או להתנתק מקהילתם ומהשירותים החברתיים המוכרים להם ולעבור להתגורר ביישוב אחר, שבו קיים דיור ציבורי. . דירות 200-מהלוח עולה כי התוספת הצפויה בשנים הבאות היא של כ ממספר הדירות הציבוריות הקיימות, והתוספת 0.4%-הדירות האלה הן כ מהזכאים הממתינים לדירה ציבורית, ואף 4.5%-צפויה לתת מענה רק ל זאת באופן הדרגתי במשך כמה שנים, על פי מידת התקדמות הליכי התכנון והבנייה של הפרויקטים. נוכח השיעור הנמוך של הדירות הציבוריות שנכללו בפרויקטים של מכלל הפרויקטים לעומת החלטות מועצת 0.3%( ""מחיר למשתכן מדירות "מחיר למשתכן" 7% ואף 5% מקרקעי ישראל על היקף של עד במתחם מסוים) על משרד הבינוי, רמ"י ומשרד האוצר להגיע לכלל הסכמה בנוגע לאופן הפעולה הרצוי, כדי שיהיה ניתן למצות את הפוטנציאל הטמון בבניית הדירות בתוכנית "מחיר למשתכן" וכך להגדיל את מאגר הדירות הציבוריות ולקדם ככל שניתן את בניית הדירות. כל זאת למען שיפור המענה הניתן לזכאי הדיור הציבורי. נוסף על כך, מומלץ לבחון צעדים שיאפשרו הקצאה מרבית של דירות ציבוריות במכרזים הבאים לשם צמצום הפערים מצד אחד ושמירת הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים מצד אחר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הבינוי יבחן את האפשרות לתת לכל זכאי המתגורר ביישובים שבהם אין דירה ציבורית, ובפרט ביישובים המדורגים באשכול חברתי-כלכלי נמוך בהם מתגוררות אוכלוסיות בני מיעוטים וחרדים, את אותן הזכויות הניתנות לאלה המתגוררים ביישובים שבהם יש דיור ציבורי, כלומר הזכות להמשיך להתגורר ביישוב מגוריו, שבו נמצאות רשתות התמיכה והסיוע שלו, בהתאם לתפיסה שעומדת בבסיס נוהל המשרד כמפורט לעיל. לשם כך יהיה על המשרד לרכוש דירות ציבוריות גם ביישובים שבהם מתגוררים זכאים שכיום אין ביישובם דיור ציבורי. בד בבד מוצע כי המשרד יבחן מתן פתרונות מיידיים לאותם זכאים באופן שיצמצם את הפגיעה בהם, וזאת עד מתן פתרון מלא, למשל בדרך של סיוע מוגדל בשכר הדירה עד שתוצע להם דירה מתאימה ביישוב מגוריהם. מתשובת המשרד עולה כי כיום אין לוח זמנים מוגדר לרכישת דירות ציבוריות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, כך שיינתן מענה לזכאים הפוטנציאליים באותם יישובים. זאת ועוד, טרם אושרו פרויקטים של "מחיר למשתכן" ביישובים שבהם אין דיור ציבורי, כך שאף אם יאושרו פרויקטים כאלו, בנייתן של הדירות במסגרת הפרויקטים לא תסתיים בשנים הקרובות. על כן מודגש הצורך לבחון גם מתן פתרונות מיידיים לאותם זכאים באופן שיצמצם את הפגיעה בהם, כמפורט לעיל. הביקורת העלתה כי על אף פעולות שונות שננקטו להגדלת מאגר הדירות הציבוריות, תוספת הדירות הצפויה בגינן בשנים הקרובות זעומה ביחס למלאי הדירות הקיים ולמספר הממתינים לדיור ציבורי. הפרטים יובאו להלן. היוזמה לקדם פרויקטים להתחדשות עירונית בנכסים שבהם דירות ציבוריות הינה חיובית. עם זאת, עלה כי נכון למועד סיום הביקורת כל הפרויקטים שאושרו עדיין נמצאים בשלבים ראשוניים - בשום פרויקט לא התקבל היתר בנייה, כך שהתמורה ממכירת הדירות אינה צפויה להתקבל בשנים הקרובות. מומלץ כי משרד הבינוי ישקול להרחיב את ייזום הפרויקטים להתחדשות עירונית גם לנכסים שבניהול חברות מאכלסות אחרות, בין היתר בהתאם לשיקולי היתכנות ויעילות כלכלית. עמדות גורמי המקצוע בעניין הצמצום במלאי הדירות עקב המכירה לדיירים, כפי שתואר לעיל. עבודת מטה זו חיונית לצורך גיבוש המלצות לתוכנית פעולה לאומית בנדון, כפי שהחליטה הממשלה. עבודת המטה מקבלת משנה חשיבות נוכח הגידול המתמשך במספר הזכאים לדיור ציבורי, ומצד אחר הצמצום במספר הדירות הציבוריות לאורך השנים. , החשכ"ל טרם גיבש המלצות בנושא 2019 בביקורת נמצא כי נכון לנובמבר וכאמור לא הגיש אותן לשר האוצר, אף שחלפה למעלה משנה מהמועד שבו נדרש לעשות כן.	על החשכ"ל לסיים את גיבוש המלצותיו על פי החלטת הממשלה ולהגישן לשר האוצר, וזאת בהתחשב בהיתכנות שבהשבת הדירות האמורות לשוק הדיור הציבורי ובכדאיות הכלכלית שבכך.  מן האמור לעיל עולה כי המדינה ניסתה בדרכים שונות להוסיף דירות ציבוריות למאגר הדירות ולגוון את המקורות התקציביים לשם כך, ויש לראות זאת בחיוב. ואולם נראה כי הלכה למעשה לא צפויה בשנים הקרובות תוספת ניכרת של דירות ציבוריות בעקבות פעולות אלו. נוכח האמור, מוצע כי במסגרת עבודת מטה רחבה בנושא הדיור הציבורי, שעל הצורך בחידושה הומלץ בדוח זה, ייבחנו דרכים אחרות להגדלת מאגר הדירות הציבוריות, כדי לתת מענה הולם לזכאים לדיור ציבורי.	606
משרד הבריאות . מעמדו המעורב של משרד הבריאות כמאסדר וכבעלים של בתי חולים ממשלתיים לא פנה משרד הבריאות לוועדת המחירים 2013 הביקורת העלתה שמאז על מנת לעדכן את מחירי הצנתורים. עם זאת, לנוכח הפער הקיים בין 2013 המחירון לבין המחיר בפועל, החליטה ועדת המחירים בשנים להפחית את מחיר הצנתורים עבור השנים הללו. את ההפחתה 2014-ו בתי החולים וקופות החולים, ישלימו גיבוש של הצעה משותפת למנגנון התמחור של טיפולי הרדיותרפיה. רצוי גם שהם יסכמו מראש על לוח זמנים לסיום המהלך וישקלו לקבוע גורמים חיצוניים מוסכמים בעניין זה, שיסייעו בתהליך, אם לא יצלח הדבר בידם. במקביל, מומלץ כי חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים תיזום ותקדם תוכנית לבחינה סדורה של כלל תעריפי השירותים הרפואיים של בתי החולים הממשלתיים ושוועדת המחירים תשוב ותתכנס באופן שוטף, ובמנותק מהמחלוקת בסוגיית תמחור הרדיותרפיה. הכלליים. ואולם, מומלץ שמשרד הבריאות יקבע מתכונת אחידה לדיווח מקוון, נלווה לדוח הכספי של בתי החולים, על מנת לאפשר ניתוחי יעילות והשוואות קבועים בין בתי החולים הכלליים. ראוי שמשרד הבריאות יבחן מתכונת דרישות אחידה, לפי סיווג בתי החולים לאשכולות ובהתאם למאפיינים של כל אשכול (גודל בית החולים, מיקומו וכו'), לרבות בכל הנוגע לצורך בהתייעלות. בהתאם, עליו להנחות את חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים לפעול מול בתי החולים הממשלתיים. ראוי גם שמשרד הבריאות ישקול קביעה של תנאים להקצאת תקציבי הסיוע הן לבתי החולים הממשלתיים והן לעצמאיים - ציבוריים. באופן שיתמרץ אותם להתייעלות. יש לציין לחיוב את הניתוח שביצע האגף לפיקוח על מערך האשפוז במשרד הבריאות לשם השוואת מדדים פיננסיים של כלל בתי החולים מן המצב המתואר לעיל עולה שמשרד הבריאות אינו מקדם הליכים לעדכון מחירים בגין פעולות ושירותים רפואיים שונים ואינו מביא את כפי שהמשרד ציין באתר שלו, אחד מתפקידי החטיבה הוא הפרדה בין תפקידיו הרגולטוריים של המשרד לבין התפקידים הנוגעים לניהול ולפיקוח על המרכזים הרפואיים; משכך, ראוי שהמשרד יחדד את המשמעות של יעד זה וינחה את החטיבה לנקוט פעולות לשם הגשמת היעדים שנקבעו לה בכל הנוגע לדואליות הקיימת בתפקידי המשרד ובהתחשב בהמלצות של הוועדות הציבוריות השונות. כמו כן, מומלץ כי משרד הבריאות יקיים בחינה סדורה, מידי תקופה, בדבר עמידת החטיבה ביעד זה. משרד מבקר המדינה מציין כי בהינתן שהמחלוקת בין משרדי הבריאות והאוצר בעינה עומדת ראוי שבהתאם לפסיקת בג"ץ הם יפעלו לגיבוש מנגנון הכרעה ביניהם, זאת, בין אם בהבאת הסוגיה לפתחה של הממשלה, ובין אם בכל דרך אחרת. נעשו כמעט בכל שנה כמה עשרות 2015 - 2000 מן הנתונים עולה כי בשנים ; ואולם 46עדכונים של קודים בתעריף, ולעיתים אף למעלה ממאה עדכונים עדכונים בלבד בשנה. 10 נעשו בממוצע 2018 - 2016 בשנים מכאן שהורדת מחיר יום האשפוז כפי שהמליצה ועדת המחירים הייתה פוגעת בתזרים המזומנים של בתי החולים הממשלתיים. לעומת זאת קופות החולים צפויות היו ליהנות מהורדת המחיר. סוגיית עדכון מחיר יום האשפוז והשלכותיה על תזרים המזומנים 2015 של בתי החולים הממשלתיים ושל הקופות, ובפרט ביחס לשנים , מדגישה את המחלוקת בין עמדת משרד האוצר לבין עמדת 2016 - משרד הבריאות. מחלוקת זו נדונה גם בבג"ץ, שקבע כי על משרדי הבריאות והאוצר להפעיל את שיקול הדעת המסור לרשותם, לשם קביעת מנגנון לעדכון מדד יוקר הבריאות. חרף תיקון חלקי של מנגנון עדכון המחירים בעקבות פסיקת בג"ץ, נותרה השחיקה בעינה והיא משליכה באופן שלילי על המצב הפיננסי של קופות החולים. ההחלטות שהתקבלו הינן בסמכות שר הבריאות ונומקו על ידיו, אך עם זאת נוכח ההשפעה האפשרית שיש למתח המובנה שבו נמצא משרד הבריאות, כמי שנושא בכפל כובעים, על קבלת ההחלטות שלו ממליץ משרד מבקר המדינה, שלפני קבלת החלטות בעניין מדד מחירי יום האשפוז, כמו גם החלטות אחרות שיש להן השלכות פיננסיות על בתי החולים וקופות החולים, משרד הבריאות יבחן ביסודיות את מכלול השיקולים, ובפרט הפיננסיים.	.אין זה סוד שמערכת הבריאות בישראל נמצאת במצוקה תקציבית קשה קופות החולים מתנהלות בשנים האחרונות בנסיבות קבועות של מצוקה תקציבית המחייבת פעם אחר פעם פעולות לצמצום הגירעון - בין המזרימים להן תקציבים ובין שבאמצעות 43שבאמצעות הסכמי ייצוב כיסוי גירעונותיהן ממקורות עצמיים. הפער הקיים בין מדד מחיר יום אשפוז למדד יוקר הבריאות הוא אחד מן התורמים לגירעונות אלה. הנסיבות המתוארות לעיל מחייבות אפוא את משרדי הבריאות והאוצר לאתר דרכים לגיבוש מנגנון לקבלת החלטות מיטביות. כמו כן, על משרד הבריאות לבחון דרכים לשיפור מדיניותו באופן כללי, בהתחשב במתח המובנה שלו כמאסדר וכבעלים בעת ובעונה אחת, וכן לבחון את השלכותיה האפשריות של סוגיה זו על מערכת הבריאות בכלל.	607
משרד הבריאות . פעולות משרד הבריאות למניעת פגיעה בבריאות מחשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון שירות המזון הארצי אומנם ביצע פיקוח שגרתי שבמסגרתו דגמו , אולם הוא לא ערך 2019 - 2017 השלוחות המחוזיות מוצרי מזון בשנים סקר סיכונים בנושא הליסטריה לצורך תיעדוף מרכזי ולא קבע יעדים ארציים לצורך ביצוע הדיגום ולכן אין מדובר בפיקוח מיטבי. משרד הבריאות אישר את המלצות ועדת הליסטריוזיס, שהדגישה את הצורך בראייה מערכתית כוללת ובסטנדרטיזציה של הדיגום במחוזות, וזאת לצורך יצירת תשתית מידע שעל בסיסה ניתן יהיה לגבש מדיניות של בקרה ופיקוח, אך מטה שירות המזון לא יישם את ההמלצות שאושרו. ראוי שמשרד הבריאות יבחן את הסיבות לגידול הניכר במקרי התחלואה בליסטריוזיס בישראל. מכיוון שרוב המידע בנוגע למזהמים ביולוגיים במוצרי המזון כמו הליסטריה מתקבל באמצעות הפיקוח השגרתי, ראוי גם ששירות המזון הארצי יפעל, בהתאם להמלצות ועדת הליסטריוזיס, שהמשרד אימץ ושבגיבושן הוא השתתף, ובכלל זה שיפעל לקביעת יעדים ארציים ולתיעדוף של פעולות הפיקוח שמבצעות השלוחות המחוזיות. על מנת לייעל את התהליך ראוי כי הדבר יעשה על בסיס ניהול סיכונים ארצי המוכוון לזיהום בליסטריה. ככל ושירות המזון בדעה שיש לעדכן את המלצות הוועדה עליו לעשות זאת בדרך המקובלת. ביצע שירות המזון הארצי 2015 - 2013 בביקורת עלה כי בשנים סקר ארצי אחד לבדיקת זיהומים מליסטריה במוצרי מזון באמצעות לא ביצע שירות המזון הארצי 2015 השלוחות במחוזות, ואילו מאז שנת סקרים ארציים נוספים ואין לו תוכנית לסקר שגרתי ארצי. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעולות שנקט שירות המזון הארצי לניטור דיאוקסינים במוצרי מזון שונים, אך ראוי גם להביא את תוצאות הבדיקות לידיעת הציבור. היעדר היכולת של מעבדות בישראל לבדוק דיאוקסינים במוצרי מזון, כפי שציין משרד הבריאות, מגביר את הצורך ששירות המזון הארצי יקפיד על ניטור שגרתי של רמות הדיאוקסינים במוצרי מזון, לצורך מניעת תחלואה ושמירה על בריאות הציבור. על מנת לייעל את תהליך הניטור חשוב שהתהליך יבוצע בהתאם לתוכנית רב-שנתית המבוססת על ניהול סיכונים. עלה כי מטה שירות המזון הארצי לא הנחה את השלוחות המחוזיות לדווח לו באופן שוטף על ביצוע בפועל של הדיגום להדברה על פי התוכנית, וכי הן אכן לא דיווחו לו על כך. אומנם מטה שירות המזון הארצי קיבל דיווחים על חריגות בשאריות של חומרי הדברה שמצאו המעבדות בבדיקות שהן ערכו בתוצרת שהועברה לבדיקתם (להלן - חריגות בהדברה) אולם כיוון שהוא לא קיבל מהשלוחות המחוזיות דיווח שוטף על ביצוע בפועל של הדיגום להדברה, הוא לא היה יכול לדעת אם בחודשים שהוא לא קיבל דיווחים על חריגות בהדברה לא נמצאו חריגות בתוצרת או שהבדיקות לא בוצעו. בביקורת נמצא כי משרד הבריאות עדיין לא גיבש - במשך יותר משלוש שנים - נוהל מפורט המסדיר את מדיניות האכיפה שלו ואת ההקמה וההפעלה של מערך העיצומים הכספיים, לפי חוק המזון שנכנס לתוקף . בפועל שירות המזון הארצי מפעיל רק את מסלול הקנס 2016-ב המינהלי מכוח תקנות הקנס המינהלי, שכאמור מסתכם בסכום קטן ש"ח בלבד להפרה. 1,000 - יחסית לסכום העיצום הכספי מבין חמש השלוחות המחוזיות 2019 - 2016 עוד נמצא כי בשנים שנבדקו בביקורת בעניין זה, ארבע השלוחות במחוזות מרכז, צפון, מוצע לשירות המזון הארצי לשקול לקבוע מתכונת קבועה ושוטפת , FDA-למעקב אחר התרעות של גופים מחו"ל הנוגעים בדבר, כגון ה על חשד לזיהום במוצרי מזון המיוצרים בישראל וכן המיובאים אליה, ועל הפעולות שיש לנקוט בעקבות ההתרעות; בכלל זה ראוי שמשרד הבריאות יקבע את הגופים אשר אחר ההתרעות שלהם יבוצע המעקב. בביקורת עלה כי מפקחי שירות המזון הארצי בודקים מוצרי מזון רגיל מיובא אך הם אינם בודקים מוצרי מזון רגיל המובאים מהרש"פ ולכן מוצרים אלו משווקים בארץ ללא בדיקה. בכך למעשה שירות המזון הארצי אינו מקיים את הפיקוח כנדרש בחוק המזון בכל הנוגע להבאת מזון מהרש"פ. על משרד הבריאות לתת מענה לסוגיית תקני המפקחים בין אם ממקורותיו ובין אם ממקורות אחרים; בנוסף על שירות המזון הארצי לגבש בהקדם תוכנית עבודה לבדיקות מדגמיות של מוצרי המזון מהרש"פ המשווקים בישראל.	תל אביב וירושלים הפעילו את מסלול הקנס המינהלי והטילו קנסות מינהליים על עוסקים במזון שהפרו הוראות של חקיקת מזון; השלוחה המחוזית באשקלון (להלן - השלוחה באשקלון) לא עשתה כן וזאת עקב חוסר בהירות בשלוחה זו בדבר סמכותה להטיל קנסות. חוסר הבהירות היא 81נובע מהגדרת מעמדה של השלוחה באשקלון - לפי חוק המזון מוגדרת כ"לשכת בריאות מחוזית" ואילו משרד הבריאות הגדירה כלשכה נפתית. מוצע שמשרד הבריאות יגדיר את מעמד השלוחה באשקלון וכי יינתן מענה לצורך למיצוי כלי האכיפה גם באזור הגיאוגרפי הנתון תחת סמכותה.	608
משרד הבריאות . היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש גם בהתחשב בעמדתם המקצועית והעניינית של קופות החולים ושל משרד האוצר, ראוי להביא בחשבון את צורכי הציבור הנזקק לשירותי בריאות הנפש ואת החשיבות בזמן המתנה סביר לקבלת השירות, ולאזן ביניהם לבין שאר תחומי הבריאות. אף שיש תחומים חשובים ואף חורצי גורלות, שלא נקבעו עבורם זמני המתנה, ועל כן לכאורה, עלולים להיפגע בשל הצורך בעמידה בסטנדרטים שייקבעו עבור בריאות הנפש, אין לפסול את כוונת המשרד לקבוע סטנדרטים כאלו. הגדרת סטנדרטים למערך בריאות הנפש יכולה לשמש מצפן שאליו על מערכת הבריאות לכוון. זמני ההמתנה הארוכים מלמדים כי קשה להסתמך על מנגנוני הוויסות הפנימיים של הקופות להקצאת המשאבים לתחום בריאות הנפש. על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים להגדיר את זמני ההמתנה שעל מערך שירותי בריאות הנפש לעמוד בהם ואת הדרכים לעמוד ביעדים הללו. לצורך כך ראוי שייקבעו יעדים הדרגתיים רב-שנתיים. כמו כן, על המשרד לבחון פרסום נתונים השוואתיים על אודות זמני ההמתנה בין הקופות כאמצעי לשיפור השירות. מדובר בפעולה שמערכת הבריאות כבר מורגלת בה ולמדה את יתרונותיה, דוגמת הסטנדרטים . הדבר חיוני בעיקר בתחום 33 ברפואת שיניים 2010 שקבע המשרד בשנת בריאות הנפש מאחר שישנם מטופלים המתקשים לעיתים לעמוד על זכויותיהם החוקיות בשל מצבם הנפשי. אף שפרסום המידע באינטרנט הוא צעד חיובי שעשוי להביא לשקיפות כלפי הציבור ולשפר את השירות לאזרח, יש מרפאות שאינן מפרסמות את המידע על אודות זמן ההמתנה המוערך. יתרה מכך, הרשימה באתר . 2018 משרד הבריאות לא עודכנה מאז פרסומה, והיא נכונה לתחילת שנת משרד מבקר המדינה מעיר לקופות החולים ולמשרד הבריאות כי במתכונת המופעלת כיום, הציבור אינו יכול לקבל מידע מרוכז, ממוקד ומלא בדבר זמינות התורים לטיפול המתאים ביותר, בכלל המסגרות לרבות אצל ספקי השירות. לפיכך נדרשים המטופלים לפנות בעת ובעונה אחת לכמה נותני שירותים כדי לאתר את המענה ההולם ביותר לצרכיהם. קושי זה מתחדד לנוכח העובדה שמדובר בתחום רגיש ובמטופלים הנתונים לא פעם במצוקה. על קופות החולים לשקול להסדיר מנגנון שיאפשר להציג לציבור מידע מעודכן בדבר זמני ההמתנה בתחום בריאות הנפש במכלול מסגרות השירות, תוך כדי הסדרת ממשק ביניהן לבין ספקי השירות ולפרסמם באתריהן. ראוי גם שישקלו פעולה משותפת עם משרד הבריאות כדי שהמידע יפורסם באופן כלל-ארצי, כפי שכבר נעשה לגבי פרסום זמני ההמתנה באמצעות המערכת למדידת תורי המתנה לרופאים יועצים .34בכמה תחומים בביקורת עלה שבפריסת שירותי בריאות הנפש של קופות החולים, עדיין ניכר מחסור בחלק מהשירותים ביישובים מסוימים. כך למשל נמצא כי בירוחם, בנתיבות ובמצפה רמון הנמצאות כולן בפריפריה ומשויכות לאשכול , אין כלל שירותי פסיכותרפיה, והמטופלים נאלצים לנסוע, 3 חברתי-כלכלי בדרך כלל פעם בשבוע, לעיתים בליווי בני משפחה, עשרות קילומטרים לקבלת הטיפול. לעומת זאת, יש יישובים שבהם פועלות נקודות שירות רבות לכלל סוגי הטיפולים המאפשרות לקבל טיפול בקרבת מקום המגורים, דוגמת רוב היישובים בגוש דן. אף שתהליך העברת שירותי בריאות הנפש האמבולטוריים ממרפאות ממשלתיות למרפאות בקופות החולים תואם את מטרות הרפורמה לחיזוק השירותים בקהילה, הלכה למעשה נוצר מחסור בשירותים באזורים מסוימים. על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים להעריך מחדש את פריסת המרפאות הקיימת ולבחון אילו שירותים נדרשות הקופות לספק והיכן, בהתאם לגודל האוכלוסייה ואופייה בכל אזור, כך שיעמדו בדרישות חוק ביטוח בריאות ממלכתי לאספקת שירותים במרחק סביר, ובפרט באזורי הפריפריה. ראוי להביא בחשבון את היתרונות הקיימים בהימצאות המרפאות הממשלתיות סמוך לבתי החולים, ובכך שיש בהם התמחויות ייחודיות אשר יכולות לתת מענה למטופלים הסובלים מתחלואה נפשית קשה. נוכח המצוקות הייחודיות הנגרמות עקב המצב הביטחוני האזורי, ראוי שקופות החולים ימפו את המקומות שבהם זמני ההמתנה ארוכים, ובכלל זה ביישובי עוטף עזה, ויבחנו דרכים לקיצורם. עולה כי מרבית היישובים שבהם ניתן הטיפול לשיעור 4- ו3 מלוחות הקטן ביותר של חברי קופות החולים הם יישובים ערביים. נוכח הפערים הקיימים בשיעור המטופלים בבריאות הנפש ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית ואוכלוסייה חרדית, עולה חשש כי נגישותם וזמינותם של שירותים המותאמים למטופלים מבחינת התרבות ומבחינת השפה אינן מספקות. על קופות החולים, בשיתוף משרד הבריאות, למפות את היישובים שבהם קיים מחסור ולתכנן מענה שיספק מענה הולם לצורכי כל אוכלוסייה ואוכלוסייה, על פי מאפייניה. עולה כי בשל פרשנויות מנוגדות של הסכם הרפורמה בדבר האחריות לסובלים ממחלות נפש בשילוב התמכרויות, אלו נתקלים בקושי לקבל את שירותי בריאות הנפש, ובחלק מהמקרים הטיפול ניתן על ידי רופאים שאינם מתמחים בתחום. מומלץ כי משרד הבריאות וקופות החולים יפעלו לשם הסדרת הנושא ויאפשרו לאוכלוסייה זו לקבל טיפול ראוי ומתאים. ראוי שמשרד הבריאות וקופות החולים בשיתוף הר"י והאיגודים המקצועיים יכינו תוכנית הצופה את הפערים במספר הפסיכיאטרים בשנים הקרובות לרבות במגזר הערבי, וכי הם יסכמו על פעולות שיש לנקוט כדי לגשר על פני הפער הצפוי. כדי להתגבר על המחסור הקיים בפסיכיאטרים במגזר הערבי, ועד שיוכשר כוח האדם המתאים, ראוי כי יינתנו פתרונות ביניים לדוגמת שילוב של גורם מתווך (למשל אחות, עובד סוציאלי או איש מינהלה) מהמגזר שיסייע לפסיכיאטר להנגיש את הטיפול בהתאם לשפה ולתרבות.	מבין שלוש האפשרויות להעסקת מטפל, החלופה הכדאית מן הבחינה הכלכלית לקופות החולים למתן הטיפול הפסיכותרפי, היא באמצעות ש"ח בלבד לקופה ואף ללא נשיאה 100 מטפלים עצמאיים בעלות של בעלות התקורות העקיפות. ואולם, במקרה זה המטופל הוא זה הנושא בנטל ההשתתפות העצמית ונדרש לשלם עבור טיפול, שהוא חלק מסל הבריאות שלו הוא זכאי ללא תשלום.	609
החברה הממשלתית לתיירות . יחסי הגומלין בין משרד התיירות לחברה הממשלתית לתיירות והיבטים בהתנהלות החברה כבר חמש שנים ואף שלחפח"א תחומי פעילות מצומצמים ומוגבלים ביותר, התהליך טרם הושלם. על חמ"ת, רשות החברות הממשלתיות ומשרד התיירות לפעול לסיום תהליך הפרטת חפח"א ולהציב לכך לוחות זמנים, אבני דרך ותאריכי יעד. דוח רשות החברות הממשלתיות מדגיש את חולשתה של חפח"א בהתנהלותה הנוכחית: מצד אחד, החברה נמצאת בתהליך הפרטה יותר מתשע שנים, ולכן אין לה תוכנית עבודה, תוכנית ניהול סיכונים, ביקורת פנים וכיו"ב - הנדרשים לצורך פעילות מבוקרת ויעילה של חברה ממשלתית "רגילה"; מן הצד האחר, זוהי חברה פעילה, שלה פעילות פיננסית, נכסים והוצאות שוטפות. על הנהלת חמ"ת ודירקטוריון חמ"ת לבחון את נוהל שימוש ברכב חברה צמוד, ולקבוע בו קריטריונים לזכאות לרכב חברה צמוד וכן את בעלי התפקידים להם רשאית החברה להצמיד רכב באופן קבוע. בנוסף עליה לקבוע כללים הנוגעים להוצאות נוספות הנגזרות משימוש ברכב חברה צמוד. משרד מבקר המדינה מעיר ללשכה המשפטית של העירייה כי יש מקום לכלול בהסדרי ניגוד עניינים שהיא מעבירה לוועדה למניעת ניגוד עניינים את מכלול הזיקות הרלוונטיות שבעל התפקיד שבעניינו נערך ההסדר הצביע עליהן, וכי בפגישה דנו בהחלפת החברה הממשלתית הפועלת באילת, צעד אשר עשוי להשפיע על עתיד חפח"א, וכפועל יוצא על עתידו התעסוקתי של אביו של סגן ראש העיר ואשר על כן היה מקום להידרש לנושא. על הלשכה המשפטית של עיריית אילת לבחון מחדש את הסדר ניגוד העניינים שנקבע בעניינו של סגן ראש העיר אילת ומחזיק תיק התיירות. אולם ההסדר לא כלל התייחסות להיותו בנו של מ"מ מנכ"ל חפח"א ולכללי התנהלות אשר צריכים לחול עליו בשל קשר זה. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת ולרשות החברות הממשלתיות כי , לפני 2010 אף שוועדת השרים לענייני הפרטה החליטה כבר בדצמבר כמעט עשר שנים, להפריט את חפח"א, אף שחמ"ת מנהלת את חפח"א נמצא כי זה יותר מארבע שנים, קיים משבר אמון בין משרד התיירות וחמ"ת המשליך על הצדדים ועל פעילותם כפי שיובהר להלן. הוארך הסכם המסגרת שבין משרד 2017 מהביקורת עלה כי בסוף שנת התיירות לחמ"ת בשנה; ולאחר מכן הוא הוארך שוב פעמיים, בסוף שנת , כל פעם בחצי שנה. 2019 ובאמצע שנת 2018 מוצע כי משרד התיירות ורשות החברות הממשלתיות יבחנו את מנגנון התשלום לחמ"ת על בסיס רב-חודשי (רבעוני או חצי שנתי) בדרך שתאפשר בקרה אך גם התנהלות שוטפת ותשלום משכורות בחמ"ת בזמן, ובהתאם יעודכן ההסכם בין הצדדים. הארכת התקשרות לחצי שנה בלבד באופן חוזר ונשנה התבססה על החלטת ועדת המכרזים ושיקולים שנגעו לתפקוד החברה והיעדר מנכ"ל, ועל הקשיים התפקודיים של החברה כלפי משרד התיירות. להארכה זו השלכות על ניהולה הפנימי של חמ"ת ובכלל זה קליטת כוח אדם, שימור עובדים, ניהול תקציב שנתי, התחייבויות עם צדדים שלישיים, גיבוש תוכנית עבודה שנתית וביצוע פרויקטים ארוכי טווח. ההשלכות האמורות מדגישות את החשיבות שכל הגורמים המאסדרים, ובכללם רשות החברות הממשלתיות, יהיו מעורבים בגיבוש מתכונת פעילות תקינה לחברה ובקידום פתרון להסדרת ההתקשרות בינה ובין משרד התיירות.	עד מועד סיום הביקורת העביר משרד 2018 מהביקורת עלה כי מיולי התיירות לחמ"ת את הכספים המשמשים לתשלום משכורות לעובדים בחודש, וזאת שלא בהתאם להסכם בין משרד התיירות 20 לאחר לחמ"ת, שחייב את משרד התיירות להעביר משכורות לחמ"ת לא יאוחר בכל חודש. יתרה מזו, ההעברה בוצעה רק לאחר פניות דירקטוריון 20-מ חמ"ת או סמנכ"ל הכספים שלה אל מול גורמים במשרד התיירות כדי שהחברה תוכל לעמוד במועד תשלום השכר לעובדיה בראשון לחודש,	610
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל . היבטים בפעילות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשויות לפיתוח הנגב והגליל מדי פעם בפעם את מילוי ייעוד תפקידם של היועצים ואת הצורך בהמשך העסקתם. על הרשות גם לקבוע ליועצים תוכנית עבודה מסודרת או יעדים מדידים לביצוע, ולעקוב מקרוב אחר עבודתם, לרבות פגישות שוטפות של היועצים עם דרגי הניהול ברשות. על היועצים השונים מוטלת החובה להגיש, לצד דרישות התשלום, דיווחים מפורטים על תוצרי עבודתם, על פרויקטים שהם מבצעים ועל שעות עבודה לפי ביצוע בפועל. . משרד מבקר המדינה בדק את הדיווחים של היועצת להעצמה נשית 1 . נמצא כי היועצת דיווחה בתקופה זו על 2017 בחודשים ינואר-מרץ שעות עבודה בכל פעם, שאינם 16 עד14 ימי עבודה, בהיקף של 12 קשורים לנושא הגליל. בדיווחים על ימים אלו לא ציינה היועצת מה הייתה פעילותה. ביום אחר היא דיווחה על פגישות ברשות לפיתוח הגליל, בעוד שביומן העבודה של הרשות לא נמצא כל רישום בדבר פגישות אלו. מדיווחיה של היועצת להעצמה נשית עלה כי בחלק מהימים שעליהם דיווחה היא השתתפה בכנס שלא היה קשור לעבודתה עבור הרשות שעות עבודה בכל יום. 16 לפיתוח הגליל, וביקשה על כך תשלום של משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד לפיתוח ולרשויות לפיתוח לבצע עבודת מטה מקיפה לאיתור חסמים העומדים בפני הרשויות המקומיות ולמציאת פתרונות שיאפשרו להגדיל את שיעור מיצוי המשאבים המוקצים לנגב ולגליל. ככול ששיעור המיצוי יהיה גדול יותר, כך תינתן לתושבי הנגב והגליל אפשרות לשפר את איכות חייהם באופן המיטבי ביותר. הביקורת העלתה כי אתרי המרשתת של המשרד לפיתוח ושל הרשויות לפיתוח הם בשפה העברית בלבד. משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הרשויות לפיתוח ואת המשרד לפיתוח על שקיבלו עליהן לפרסם את אתרי המרשתת שלהם גם בשפה הערבית. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שגם קולות קוראים יפורסמו בשפה הערבית, ומציין לטובה את הרשות לפיתוח הגליל על שהחלה בפרסום קולות קוראים גם בשפה הערבית. הרשות לפיתוח הנגב אינה פועלת דיה ליידוע הרשויות המקומיות בנגב ולעדכונן בדבר פרסום קולות קוראים. נמצא כי רשויות מקומיות רבות בנגב כלל אינן מודעות לפרסום הקולות הקוראים ולזכאותן להגיש בקשות תמיכה כמפורט בהם. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות לפיתוח הנגב כי עליה ליצור רשימות תפוצה שאליהן ישלחו הקולות הקוראים. מדובר בתהליך פשוט לביצוע שיקל באופן ניכר על הרשויות לדעת אילו קולות קוראים פורסמו, וזאת במקום להיכנס באופן אקטיבי לאתרי המרשתת של המשרד לפיתוח ושל הרשות לפיתוח הנגב. כמו כן, הדבר יכול למנוע בזבוז כספי ציבור של הרשויות המקומיות, בייחוד של רשויות מקומיות חלשות, בגין תשלומים מיותרים לחברות פרטיות לצורך איתור קולות קוראים כאמור, שממילא חלה החובה על המשרד לפיתוח והרשויות לפיתוח להביא לידיעתן את דבר פרסומם. בביקורת עלה כי פעמים רבות זמן המענה לקול קורא קצר מאוד ויכולתה של הרשות המקומית לעמוד בזמני ההגשה והמצאת המסמכים הנדרשת מוגבלת, ועל כן לעיתים הן מוותרות מראש על הגשת בקשה לתמיכה. . הביקורת העלתה כי הרשות לפיתוח הגליל לא פיקחה על פעילותה 5 של היועצת להעצמה נשית ולא עקבה אחר ביצועה. כמו כן, לא נמצאו פעילויות שביצעה היועצת להעצמה נשים עבור הרשות . למרות זאת, 2016 לפיתוח הגליל מאז תחילת עבודתה ועד סוף היא דיווחה לרשות וקיבלה תשלום מצטבר בגין תקופה זו בסך ש"ח. 280,000 -כ משרד מבקר המדינה מעיר לרשות לפיתוח הגליל כי עליה להקפיד ולפקח על עבודת היועצים שהיא מעסיקה ועל מספר שעות העבודה היומיות ועיתוי ביצוען במשך יום העבודה. כמו כן, על הרשות לבחון מדי פעם בפעם את הצורך בהמשך העסקתם. על הרשות גם לקבוע ליועצים תוכנית עבודה מסודרת או יעדים מדידים לביצוע ולעקוב מקרוב אחר עבודתם, לרבות פגישות שוטפות עם דרגי הניהול ברשות. על היועצים השונים מוטלת החובה להגיש, לצד דרישות התשלום, דיווחים מפורטים על תוצרי עבודתם, על פרויקטים שהם מבצעים ועל שעות פעילותם לפי ביצוע בפועל. בעקבות הביקורת הופסקה עבודתה של היועצת להעצמה נשית .2018 בספטמבר	הדיווחים על עבודה שעשתה עבור המשרד לפיתוח בשיתוף הרשות לפיתוח הנגב או על עבודה הנוגעת לנושאים שאינם קשורים לרשות לפיתוח הגליל, מעלים את החשש לכאורה כי עיסוקה בפועל של היועצת להעצמה נשית לא היה רק עבור הרשות לפיתוח הגליל, ישירות. מהדיווחים עולה כי היועצת לפיתוחאלא גם עבור המשרד להעצמה נשית דיווחה לרשות לפיתוח הגליל על עבודה שנעשתה עבור משרד הפיתוח וקיבלה תשלומים ביתר.	611
נציבות שירות המדינה . הובלת ניהול ההון האנושי בשירות המדינה לא שיקף את משימות 2019 - 2015 בסיס התקציב של נש"ם לשנים הרפורמה, ובפועל בכל שנה ניתנו תוספות תקציב לביצוע משימות אלו במסגרת סיכומים תקציביים שנחתמו בין נש"ם לבין אג"ת, על פי רוב לאחר תחילתה של השנה. התבססות על תוספות תקציב במשך כמה שנים מקשה את התכנון והניצול של משאבים, ובכך עלולה לפגוע ביכולתה הניהולית של נש"ם וביכולתה להוביל את הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה. לאור הקשיים שעליהם הצביעה נש"ם בתשובתה ובהמשך לסיכום של אג"ת עם נש"ם, ראוי להסדיר את תקציב נש"ם בדרך שתשקף את צרכיה ואת יעדיה במועד גיבוש התקציב המקורי ואישורו.  הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה יושמה עד כה בהיקף חלקי, והדבר פוגע בניהול ההון האנושי בשירות המדינה, כפי שיפורט להלן. על נציב שירות המדינה לפעול לקביעת לוח זמנים מפורט ליישום מרכיבי הרפורמה ולביצוע מכלול המשימות שנקבעו בפרקי הזמן שייקבעו להן. כמו כן, על אג"ת לגבש את הצעת התקציב המוקצה לנש"ם בתיאום עם הנציב בדרך שתתאים לפעילות של נש"ם ותתיישב עם עקרונות היסוד של הרפורמה, וזאת בכפוף לסדר העדיפויות הממשלתי ולמקורות התקציביים שיוקצו לנושא. כן על אג"ת, להביא את הצעת התקציב של נש"ם לאישור הממשלה במועד אישור התקציב של כלל הגופים הממשלתיים - ולפני תחילת כל שנת עבודה. אם יש קשיים ביישום הרפורמה שמקורם בגופים שמחוץ לנש"ם, יש ליישבם, במידת הצורך גם באמצעות ייזום הצגת הקשיים לממשלה לצורך מציאת פתרון הולם להמשך יישום הרפורמה, עד להשלמת כל המשימות שנקבעו. נש"ם יישמה עד כה את הרפורמה בהיקף חלקי בלא מעקב סדור אחר ביצוע המשימות ובלי לוודא שהן הושלמו בהתאם ללוח זמנים לביצוען. משרדי הממשלה, ששיעורם כמחצית 12-מתשובות הגורמים שנשאלו ב מכלל משרדי הממשלה, עולה כי משרדי הממשלה שנש"ם אצלה להם סמכויות בתחום הפרט והתקן שבעי רצון מעצם האצילה. משרדי ממשלה שלא הואצלו להם סמכויות מעוניינים באצילה, שכן משמעה הרחבת סמכויותיהם. בתשובות משרדי הממשלה צוינו יתרונות האצילה, כגון שיפור השירות הניתן לעובדי המשרד בתחום משאבי אנוש וקיצור הטיפול של נש"ם בבקשות המשרדים. מרבית משרדי הממשלה שהואצלו להם סמכויות נש"ם סבורים כי היקף הסמכויות שהואצלו בתחום התקן מצומצם ויש להרחיב את היקפן. עוד עולה כי שביעות הרצון של משרדי הממשלה עולה ככל שהיקף אצילת הסמכויות שניתנה להם רחב יותר. לנוכח הממצאים האמורים, משרד מבקר המדינה ממליץ לנש"ם לבחון את האפשרות לבצע סקר שביעות רצון מקיף בקרב הגורמים המופקדים על ניהול ההון האנושי בכל הגופים הממשלתיים, הן בקרב גופים שהואצלו להם סמכויות והן בקרב גופים שלא הואצלו להם סמכויות. סקר זה עשוי לשמש עבור נש"ם כלי חשוב לקבלת החלטותיה בדבר המשך אצילת הסמכויות לגופים הממשלתיים ולגבי היקף הסמכויות שיואצלו. (כ- 58-, נש"ם אצלה סמכויות ל 2019 במועד סיום הביקורת, יולי עובדים, 70,000 - הגופים הממשלתיים, שבהם מועסקים כ 78-) מ74% מכלל העובדים בשירות המדינה. נש"ם טרם אצלה 85%-ששיעורם כ סמכויות בתחום הפרט לקליטת עובדים ולהארכת השירות מעבר הגופים הממשלתיים, שבהם 78-) מ26%- (כ20-לגיל פרישת חובה ל מכלל העובדים בשירות 15%- עובדים, ששיעורם כ 13,000 -מועסקים כ המדינה. כרבע מעובדי המדינה מועסקים בחוזים מיוחדים (לא כולל עובדי מערכת הבריאות). נש"ם נדרשת לטפל באופן פרטני בעניינם של עובדים אלה (אחרי האישור העקרוני והקליטה בגופים הממשלתיים) והגופים הממשלתיים חסרים את הגמישות הניהולית שהרפורמה נועדה להשיג בנוגע לאותם עובדים. לגבי כמחצית מהגופים הממשלתיים (לא ) מהעובדים 40%-כולל מערכת הבריאות) שבהם חלק ניכר (יותר מ מועסקים באמצעות חוזים מיוחדים, ונש"ם אצלה להם סמכות לקלוט עובדים, האצילה למעשה מרוקנת בחלקה מתוכן, שכן עובדים המועסקים באמצעות חוזים מיוחדים טרם נכללו באצילה זו. זאת ועוד, במועד סיום הביקורת, כשש שנים לאחר שהחליטה הממשלה ליישם את המלצות דוח הרפורמה, וכארבע שנים לאחר שבוצע תיקון מינוי הצוות עשוי להיות פעולה ראשונה לחיזוק יחידות משאבי אנוש בשירות המדינה. על נציב שירות המדינה לפעול להשלמת ההסדרה של יחידות משאבי אנוש בגופים ממשלתיים (בין מכלול הפעולות אפשר למנות את עדכון התקינה ליחידות האלה וכן הקמת פורום של מנהלי משאבי אנוש). הצורך בהשלמת המשימה גובר לנוכח העובדה כי יחידות אלה עוסקות בהטמעת הרפורמה בגופים עצמם. , נש"ם טרם השלימה את הטיפול 2019 במועד סיום הביקורת, יולי ) מהנושאים שנכללו בפרויקט "עץ הדעת", שישה 29%( בשמונה ושניים קודם לכן, ועדיין לא גובשה 2018- ו2017 מהם הוקמו בשנים מדיניות נש"ם בעניינם, לרבות נושאים בעלי מקום מרכזי במדיניות - גיבוש מסלולי קריירה, גיוס עובדים למערכת הבריאות ומיונם, ושירות המדינה כמעסיק תחרותי. אי-גיבוש מדיניות בנושאים אלו פוגע ביכולתה של נש"ם לתכנן ולנהל את ההון האנושי. ," חלה האטה ניכרת בביצוע פרויקט "עץ הדעת 2018 מתחילת שנת ומאז הוא מקודם בהיקף מצומצם. במועד סיום הביקורת טרם סיימה נש"ם לגבש מסמכי מדיניות בתחומי ליבה של ניהול ההון האנושי בשירות המדינה כתשתית חיונית ליישום הרפורמה. מגמה תפקודית זו אינה מתיישבת עם התפיסה היסודית של תוכנית הרפורמה המקדמת שני מהלכים ראשיים בעת ובעונה אחת - אצילה לגופים הממשלתיים מחד גיסא והתרכזות בקביעת המדיניות ובביצוע הבקרה מאידך גיסא. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולותיה הראשונות של נש"ם לגיבוש כללים כבסיס לתורת התקן. עם זאת, במועד סיום הביקורת, , יותר משש שנים לאחר שהחליטה הממשלה ליישם את דוח 2019 יולי הרפורמה, נש"ם טרם גיבשה תורת תקן מלאה, ובכללים שגיבשה טרם הושלמו מרכיבים מרכזיים כמו כללים הנוגעים לעיסוקים ולתנאי סף למשרות. בהיעדרה של תורת תקן לא מתאפשרת אצילה מהותית בתחום התקן, וזהו הגורם העיקרי לקשיים האמורים בתחום התקינה אשר עלו . הדבר אף עלול לפגוע בביסוס נש"ם 2018 בסקר של נש"ם מסוף שנת כגוף קובע מדיניות וכגוף המגבש והמנחיל תורת מינהל, ניהול ופיתוח של ההון האנושי. HR נמצא כי נש"ם לא השלימה את גיבוש התוכנית לפיתוח במודול וממילא לא אושר סדר העדיפויות של 2019 מול יחידת מרכב"ה לשנת פיתוח הפרויקטים במרכב"ה. היו שני גורמים עיקריים לאי-אישורה של התוכנית; האחד - מחלוקות בין מנהלת אגף מערכות מידע לבין יחידת מרכב"ה, שבעטיין לא הושלם גיבוש התוכנית עם יחידת מרכב"ה. בבסיס המחלוקות עומדת דרישה של נש"ם, שהוצבה בראש סדר . HR העדיפויות שלה, לקבל העתק של ממשק הנתונים השלם של מודול לפי עמדת נש"ם ממשק זה יאפשר לה לפתח באופן עצמאי פרויקטים חיוניים לקידום הרפורמה, שיחידת מרכב"ה לא תוכל לפתחם בתוך	פרק זמן סביר (לדוגמה לצורך ניתוח עיסוקים). השני - הוועדה לא (המועד שבו פורק מטה יישום 2017 פעלה במשך כשנה וחצי, מנובמבר הרפורמה ויו"ר הוועדה שעמד בראשו סיים את תפקידו בנש"ם) ועד (המועד שבו חודשה פעילות המטה לאחר שמונה יו"ר חדש). 2019 מאי	612
עיריית ביתר עילית . הקצאת מקרקעין לעמותות בביתר עילית נמצא כי במועד סיום הביקורת עמותות ממשיכות להחזיק שלא כדין . העירייה 2012 בשלושה מתוך חמישה מבנים שהוקצו לתקופה קצרה בשנת להחזיר לחזקתה את המבנים האמורים, או 2018-2013 לא פעלה בשנים להקצותם מחדש. לא השלימו את 5 הביקורת העלתה כי אף שהעמותות המפורטות בלוח פיתוח הקרקע גם בחלוף שש עד שבע שנים ממועד אישור ההסכם במועצת העירייה, העירייה לא פעלה לביטול ההסכמים ולהחזרת הקרקע לחזקתה, כנדרש בנוהל יו"ש. בתיקי העמותות שמנהל אגף הנכסים בעירייה אין אסמכתה לארכה כלשהי שהעירייה נתנה להן להשלמת הפיתוח. משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה להסדיר את הנושא בהתאם לנוהל. הביקורת העלתה כי מנהל אגף הנכסים שכיהן בתפקיד זה עד ינואר (להלן - מנהל אגף הנכסים דאז), לא פיקח על השימוש במקרקעין 2019 שהקצתה העירייה, כנדרש בנוהל יו"ש. לעירייה אין טופס פיקוח, ולא כל מסמכים המתעדים ביקורים במקרקעין. משרד מבקר המדינה מעיר כי על העירייה להקפיד לפעול בהתאם לנוהל יו"ש ולוודא כי גורמים המוסמכים מטעמה מפקחים על השימוש שנעשה במקרקעין שהקצתה. בביקורת עלה כי מנהל אגף החינוך לא הצהיר בשאלון שהגיש ביוני על היותו חבר ועד ומורשה חתימה בעמותה ז', ולא על היותו 2016 אחד ממייסדי עמותה ט"ו - בניגוד להנחיית היועמ"ש לממשלה ובניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים. נמצא כי במועד סיום הביקורת, אישר הממונה דאז על היישובים ביו"ש ). על פי 30%( שהגישה העירייה לאישורו 43 הסכמים בלבד מבין 13 הנתונים שהעבירה הממונָה על היישובים ביו"ש למשרד מבקר המדינה , האישורים ניתנו כעבור שנה וחצי עד שלוש וחצי שנים 2019 בינואר ממועד ההגשה למשרד הממונה, והטיפול באישור ההקצאה נמשך יותר משנתיים וחצי בממוצע לבקשה. יתר הבקשות עודן נמצאות בבדיקת הממונָה. ההסכמים הנותרים שטרם קיבלו את אישור הממונָה על 30 יצוין כי היישובים ביו"ש הוגשו למשרד הממונה על היישובים ביו"ש בשנים . 2018 עד2012 מהאמור לעיל עולה כי כל ההסכמים להקצאת המקרקעין בעיר, לרבות האמורים, שקיבלו את אישור הממונה על היישובים ביו"ש, עוכבו 13-ה אצל הממונה במשך שנים. כפועל יוצא מהתנהלות העירייה בכל הקשור לאי-הגשת הבקשות לממונה ומעיכוב הממונה באישור ההסכמים שהועברו לטיפולו, הסכמי ההקצאה שטרם אושרו על ידו, הינם הלכה למעשה, על פי הפסיקה, חסרי תוקף. על משרד הפנים לקבוע בנוהל יו"ש מסגרת זמנים לטיפול בבקשות על ידי הממונה על היישובים ביו"ש, באופן שהאישור יינתן בזמן סביר ומבלי לפגוע בשירותים חיוניים להם נזקקים התושבים, תוך עמידה בעקרונות המינהל התקין, הסבירות והיעילות. בנוסף, על מנת ליעל את הבדיקות המבוצעות אצל הממונה ובמשרד הפנים, על המשרד לשקול להבהיר לרשויות המקומיות אילו מסמכים יש לצרף לבקשות לאישור הסכמי הקצאות קרקע. כן, מוצע כי משרד הפנים ישקול לגבש נוסח אחיד של הסכם הקצאה (כדוגמת תקנון אחיד לעמותות) ולבחון מסלול מקוצר לאישור הסכמי הקצאות בנוסח האחיד או דרכי ייעול אחרים לתהליך האישור. לדעת מבקר המדינה, מומלץ שמשרד הפנים יבחן, בשיתוף הגורמים המוסמכים בהחלטת הממשלה האמורה, אפשרויות להקלת הנטל הבירוקרטי בהליך הגשת הבקשה, ויפעל לעודד שיתוף מידע בין עיריות לבין גופים ממשלתיים המנפיקים את האישורים הנדרשים. כמו כן יש מקום שהמשרד יפעל למיסוד טופסי בקשה מקוונים לרשות המקומית ולממונה, שיהיו מקושרים לגורמים המנפיקים את האישורים הנדרשים בהליך ההקצאה. שמשרד הפנים יבחן את דרישות הנוהל והנחיותיו ויתקפן, כדי לשפר את השירות לציבור בהקצאות מקרקעין, ובפרט לאור התמשכות תהליכי האישור. זאת בצד בחינת מתכונת הבקרה של המאסדר (הרגולטור) על תקינות הליך ההקצאה והפיקוח ברשויות המקומיות. כמו כן, מוצע כי משרד הפנים יבחן את דרישות הנוהל, בפרט להמצאת אישור על ניהול תקין של רשם העמותות, בכל הנוגע לעמותות חדשות, תוך תאום עם הרשם ככל שיידרש. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת ההקצאות ולמועצת העירייה כי מכיוון שמקרקעין הם משאב מוגבל, ושצורכי הציבור גדלים עם הזמן, בתי אב, יש להקצות 30 ומכיוון שהעירייה קבעה ופרסמה תנאי סף של את המקרקעין רק לעמותות העומדות בתנאי הסף שנקבע. על דירוג העדיפות להיעשות רק לגבי העמותות שעמדו בכל תנאי הסף. ), העירייה 2007( מהביקורת עולה כי ממועד כניסת נוהל יו"ש לתוקף הקצאות 43 העבירה לאישור הממונה על היישובים ביו"ש הסכמים של . 2007 בלבד מכלל ההקצאות שנעשו לאחר	עד למועד סיום הביקורת נמצא כי העירייה הגישה למשרד הממונה על ההסכמים המחייבים 18 היישובים ביו"ש ארבעה הסכמים בלבד מתוך ). ממועד אישור המועצה את הסכמי ההקצאה ועד 22%( את אישורו 2019 להעברת ההסכם לאישור הממונה או עד לסיום ביקורת זו, במרץ לפי המוקדם מביניהם, חלפו בממוצע שנתיים וחצי. כל זאת, לאחר שהחזקה על המקרקעין נמסרה לעמותות וחלקן כבר פועלות בהם. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העברת החזקה על המקרקעין ללא אישור הגורם המוסמך, קרי הממונה על היישובים ביו"ש. משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה כי עליה להעביר לבחינת הממונה את כל ההסכמים המחייבים את אישורו לאלתר, וכי עליה להקפיד על העברת החזקה במקרקעין רק לאחר קבלת האישור מהגורם המוסמך.	613
עיריית ירושלים . אירועי תרבות למגזר החרדי בחנוכה 2016 בירושלים מן המקובץ עולה הצורך שעיריית ירושלים תבחן את הליכי האישור והתשלום במסגרת פעילות מאירים את ירושלים והפעילות המשותפת עם תחנת הרדיו האזורית. ,גם בבדיקת העירייה עובר לתגובת העירייה לטיוטת דוח ביקורת זה נמצא כי בגין אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית שילמה העירייה מעלות הפעולה המשותפת - שני 50%- ש"ח ויותר מ 500,000 -יותר מ השיעורים מנוגדים לנוהל פעולות משותפות. זאת ועוד, הגדלת תקציב האירוע בפועל נעשתה בלי אישור העירייה. על המשרד לפריפריה להקפיד שהודעות תמיכה לרשויות המקומיות יישאו את מועד המשלוח לרשות המקומית, לאחר השלמת הליכי אישור התמיכה כולם ולאחר חתימת כל הגורמים הרלוונטיים במשרד. לעיריית ירושלים על היקף 10.11.16 -הצעת תחנת הרדיו האזורית מ ההשתתפות של העירייה באירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית - ש"ח - תאמה את סכום התמיכה שאישר המשרד לפריפריה 243,000 143,000 -, לאירועי "סוכות עד חנוכה" (כ 13.10.16 -כחודש קודם לכן, ב ש"ח), בתוספת הסכום שהתחייבה העירייה להשקיע באותם אירועים להלן: 1 ש"ח), הכול כמוצג בלוח 100,000 ( נמצא כי אף שבבקשת התמיכה שלה לפי נוהל תמיכה בחרדים, מיעוטים ועולים ציינה עיריית ירושלים כי התמיכה מיועדת לרצף של שלושה ימים בבתי כנסת 25 סוגי אירועים למגזר החרדי, אשר יתקיימו במשך בעיר: אירועי 'שמחת בית השואבה' בחול המועד סוכות; אירועי 'עונת הבקשות' עם פייטנים בשבתות בתחילת החורף; ואירוע 'לך נאה לשבח' - אירוע שירה מרכזי לחמם את אווירת החורף, בפועל הועידה העירייה את מלוא סכום התמיכה לא לאירועים שתוארו בבקשת התמיכה אלא לאירוע יחיד, אחר - אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית ירושלים על שינוי ייעודה של התמיכה, לאירוע שאינו תואם את האירועים שתוארו בבקשת התמיכה וללא קבלת אישור המשרד. על העירייה להקפיד לאשר התקשרויות לביצוע אירועים בהתאם למפורט בבקשות התמיכה שהיא מגישה או לחלופין לפעול לאישור שינויים אצל המשרד המממן, כנדרש ובהתאם לכללי המשרד. בפרוטוקול של ועדת פעולות משותפות של העירייה, שהתכנסה , נכתב כי הוועדה אישרה את הבקשה באותו יום באמצעות 29.12.16 -ב סבב דוא"ל בין כלל חברי הוועדה, שלא על פי הנוהל הרגיל. מתברר אפוא כי המשרד לפריפריה שלח את הודעת התמיכה החתומה , כשבועיים בלבד לפני המועד שנקבע לקיומם של האירועים, 8.12.16 -ב , אף שהתמיכה אושרה כבר בספטמבר. 29.12.16 עד25.12.16 מבקר המדינה ממליץ למשרד לפריפריה לבחון את לוחות הזמנים להפקת אישורי תמיכה, על מנת לאפשר לרשויות להיערך מבעוד מועד לאירועים, ולהקפיד על משלוח אישורים חתומים בלבד. , יומיים לפני שאושרה הפעולה המשותפת על 27.12.16 -נמצא כי כבר ב ידי עיריית ירושלים, גורמים בעירייה העבירו לתחנת הרדיו האזורית, לחתימה, הסכם הפעולה המשותפת ונספח א' להסכם, ותחנת הרדיו חתמה עליהם. אישור התקשרויות ביום האירוע וחתימה על הסכם הההתקשרות חודש ויותר לאחר קיום האירוע אינם עולים בקנה אחד עם סדר דברים תקין. על עיריית ירושלים להסדיר אצל המשרד לפריפריה, ובמידת הצורך אצל משרדי ממשלה אחרים, את מועדי קבלתם של אישורי השתתפות המשרד או המשרדים השונים, באופן שיאפשר לעירייה לפעול מבעוד מועד ובלוחות זמנים המתחייבים מכללי מינהל תקין. משלוח אישורים בלתי חתומים מן המשרד לפריפריה אינו מאפשר השלמת הליכי אישור על ידי העירייה כנדרש. על המשרד לפריפריה לפעול למשלוח האישורים חתומים כדין ובעוד מועד.	יוער כי גם אילו שלח המשרד לפריפריה את אישורו חתום כדין בעוד מועד, לא היה בידי העירייה להשתמש בתמיכה לפעולה משותפת (לעניין זה ראו בהמשך).	614
משרד האנרגייה . חוות דעת על היבטים בפעילות משק החשמל משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י שזקיפת עלויות תכנון למיגון כל אחד מ-129,247 העמודים, במצב שבו קיימים הלכה למעשה חמישה סוגי עמודים בלבד, יש בה כדי להצביע על חוסר יעילות בעבודת התכנון ועל חוסר היעילות המובנה 178 בתכניות העבודה השנתיות שלה, שאותן אישר הדירקטוריון ב שנים 2010 -2006 שבמהלכן בוצע המיזם. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כיהיא לא הכינה תכולת עבודה למיזם מיגון העמודים , וכי בכללים הכתובים שהציגה אין משום תחליף לתכולת העבודה, משום שהם חסרים רכיבים מהותיים – כך שלא היה בסיס לזקיפת עלויות מתוכננות בגין המיזם. כן מעיר משרד מבקר המדינה, כי מאחר שמדובר רק בהתקנת מיגון ושילוט על עמודים קיימים, ולא בהצבת העמודים עצמם, לא הייתה מלכתחילה הצדקה לזקיפת עלויות מתוכננות של סימון ומדידות בשטח, סריקות ומיפוי עמודים, אישורים סטטוטוריים והיתרי בנייה180. ,יתר על כן לחח"י אין תיעוד לגבי אישורים סטטוטוריים שקיבלה מהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לגבי מיגון ושילוט כל אחד מהעמודים, כך שלהסבריה דלעיל אין תימוכין. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י, כי גם אם היה זה מיזם ראשון מסוגו ראוי היה שחח"י כגוף כלכלי ועסקי תתחשב בשיעור למידה בתכנון כל פעולותיה החוזרות ונשנות, על בסיס הניסיון שלה בביצוע מיזמים קודמים באותו מקטע. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לחח"י , כי השונות במאפייני השטח של כל אחד מהעמודים התגמדה בהתחשב בכמותם הגדולה. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כי תקצוב תשלום שכר עידוד לכלל עובדי החברה ללא קשר לתפוקותיהם, גורם לנטל כספי על חח"י בלי שהיא מפיקה מכך תועלת ממשית, וגורם לחוסר יעילות מובנה מלכתחילה כבר בעת התכנון ואישור התקציבים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח הנסיבות הללו על רשות החשמל לפנות לשר האנרגיה לצורך מציאת פתרון של קבע לסוגיה זו , כפי שהמליץ משרד המשפטים, ובינתיים לנסות למצוא דרך להקנות לה כלי אכיפה על בסיס הדין הקיים שתוכל לנקוט במקרה של אי-מסירת נתונים וחוסר שיתוף פעולה עם הרשות. משרד מב קר המדינה מעיר לדירקטוריון חח"י כי מאחר שלא הוצגו לו התפוקות המתוכננות אל מול התשומות הנדרשות , לא היה ביכולתו לבדוק אם יש הצדקה להיקפים של תקציבי התשומות. משרד מבקר המדינה מעיר גם לרשות החברות הממשלתיות, כי בהיעדר הצגת נתוני התפוקות המתוכננות לצד התשומות, כאמור, נפגמה יכולתה לעקוב אחר פעילותה השוטפת של חח"י ומהלך עסקיה, כנדרש בחוק החברות הממשלתיות. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת חח"י כי היא אמנם הציגה לדירקטוריון לוחות זמנים ויעדי פעילות ותפוקות של חטיבותיה השונות במסגרת תכניות העבודה השנתיות וכן את התקציבים והתשומות הנדרשות, אולם היא לא הציגה לו מסמך אחוד וכולל המציג את הקשר בין היקפי התשומות המתוכננות לבין התפוקות המתוכננות למימוש באותה שנה בכל אחת מחטיבותיה - כדי שתקני כוח אדם י שקפו יעילות מיטבית. משרד מבקר המדינה גם מעיר לדירקטוריון על שאישר את התקציבים בלי לדרוש מי דע זה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שהשרים דאז ישקלו לשתף בצוות ההיגוי גורמים המשקפים דעות ואינטרסים של מגזרים שונים, כגון נציגים של צרכני החשמל, ולא רק את נציגי הממשלה הפועלים מצד אחד כמאסדרים בתחומים שונים ומצד אחר כבעלים של חח"י. משרדמבקר המדינה מעיר לשר האוצר ולשר האנרגיה כי ראוי שבעת בחינת מעמדה העצמאי של רשות החשמל ינהגו זהירות על מנת שלא לפגוע בעיקרון שנקבע בחוק, ולפיו תעריפי החשמל ייקבעו על ידי גורם מקצועי בלתי תלוי. גורם זה יאזן בין האינטרס של צרכני החשמל לבין האינטרס של יצרניו, ויסייע ליצור תנאי תחרות במשק החשמל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולוועדת המכרזים שלו, כי חוות הדעת שנתן מינהל החשמל לוועדה אמנם קבעה שמדובר ביועץ ייחודי בשל הידע הרב שצבר לגבי משק החשמל ובזכות ניסיונו העשיר בניהול מו"מ. ואולם, היה על ועדת המכרזים לשקול לבצע הליך לאיתורם של יועצ ים נוספים, בעלי מגוון דעות הנוגעות למשק החשמל שאינן תלויות בגורם זה או אחר, כדי שאפשר יהיה לבחור מועמד מבין כמה הצעות חלופיות. משרד מבקר המדינה מוסיף ומעיר, כי הכרת משק החשמל וניסיון בניהול משא ומתן לא היו ייחודיים רק ליועץ זה, וניתן היה לאתר ולבחון הצעות נוספות.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות כי הם טרם אמדו את מלוא עלות השינוי המבני במשק החשמל, וגם לא את מלוא התועלות העשויות לצמוח משינוי מבני שיגביר את תנאי התחרות בו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ניתן היה לאמוד את התועלות הללו בהתבסס על עלויות המשק כתוצאה מאי-ההתייעלות בחח"י . כך למשל העלות העודפת בגין העסקת עובדים עודפים (ללא ניכוי תשלומי הפרישה לעובדים) הסתכמה בשנים 2008–2013 בכ-80.4 - 6 מיליארד ש"ח64 (ראו להלן בפרק על תכניות ההתייעלות בחח"י). אומדני העלות והתועלת יכולים היו לשמש כתשומות למקבלי ההחלטות במשק וכקו מנחה לניהול מו"מ עם חח"י ועם ארגון עובדיה.	615
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . התקשרויות עם יועצים ונותני שירותים - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ארבע הוועדות שנבדקו אינן עוקבות אחר מועדי הסיום של ההתקשרויות עם היועצים , אלא מסתמכות על ערנות האגפים המקצועיים (ראו להלן בפרק "פטור ממכרז - התקשרויות המשך"). לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדות המכרזים למלא את חובתן על פי התקנות והוראות תכ"ם ולעקוב אחר מועדי הסיום של ההתקשרויות כאמור, על מנת שיוכלו להתריע על כך לפני האגפים המקצועיים ולאפשר להם להיערך למכרז חדש או להחליט על המשך ההתקשרות בפטור ממכרז , על פי האפשרות שנקבעה לכך בחוזה. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, ינואר 2015, לא הועברה אחריות פעילות ועדת המכרזים לתנועה לוועדת המכרזים המשרדית, למרות החלטת המנכ"ל. כמו כן, לא נע שה שינוי במערך ועדות המכרזים, בניגוד להחלט ת המנכ"ל ובניגוד להודעתו לנציבות ש ירות המדינה עוד באוקטובר 2012. בביקורת התברר כי מסמכי המכרזים אינם מרוכזים, אלא פזורים במזכירויות של הוועדות או ביחידות עצמן , וכי כדי לאתרם נדרש ת מעובדי המשרד עבודה הגוזלת זמן רב. נמצא כי ועדת תשתיות ותח"ץ לא ניהל ה תיקי מכרזים, וממילא לא שמרה .בהם באופן מרוכז את המסמכי ם הקשורים למכרזים, כגון המסמכים שבהם .מפורטים המכרזים שפורסמו; הפרוטוקולים של ישיבות ועדות המכרזים .שבהן נדונו המכרזים השונים; מסמכי אפיון ההתקשרות; המסמכים שבהם .מצוינות ההחלטות שהתקבלו לגבי המכרזים; המסמכים שבהם מפורטים .השינויים שבוצעו במכרזים; והמסמכים לגבי ההצעות שהתקבלו. עוד הועלה כי משרד התחבורה לא הקים מערכת לניהול ההתקשרויות ולריכוז .המידע הנוגע למכרזים, ובכלל זה מידע לגבי ההיקף הכספי המשוער של .המכרזים, ההצעות שהתקבלו, שמות הזוכים, סכומי ההתקשרות עמם .ועמידתם בתנאי ההתקשרות בהיבטים שונים . מערכת כזאת הייתה יכולה לתת .למקבלי ההחלטות תמונת מצב מהימנה לגבי רמת הביצוע של הפרויקט ים, .ובכך לסייע להם בפיקוח על יישום תנאי ההתקשרות שנקבעו במכרזים . הביקורת העלתה כי מזכירת ועדת היועצים, ועדת ענ"א וועדת המכרזים המרכזית לא הכינה בסוף כל שנת עבודה דוחות סיכום כאמור , כנדרש בנוהל. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההיקפים הכספיים המשמעותיים של התקשרויות המשרד וחשיבות הפיקוח הנאות עליהן, על משרד התחבורה לפעול להקמת מערכת כזאת. נמצא כי המשרד לא הקים מאגר ספקים כנדרש בתקנות ובהוראות תכ"ם, וממילא לא מינה מנהל מאגר, אף שהוא מתקשר עם יועצים, חברות ייעוץ וספקים רבים בסכומים ניכרים. כמו כן, למשרד לא היתה רשימה מרוכזת של היועצים ושל חברות הייעוץ שהוא העסיק, של התשלומים ששולמו לכל יועץ ושל שמות העובדים שהעסיקה כל חברת ייעוץ. נוסף על כך, המשרד לא בצע מעקב מסודר כדי לוודא שחברת ייעוץ שהוא התקשר עמה או עובדים מטעמה לא נמצאו בניגוד עניינים עקב ההתקשרות. הביקורת העלתה כמה התקשרויות ש לגביהן נאל ץ המשרד לבקש הארכת התקשרות בפטור ממכרז על פי תקנה 3(4)()(ב2 ,) מכיוון שלא נערך בעוד מועד לסיום תקופת ההתקשרות , אף שהיה לו די זמן להיערך לכך. בבדיקה אקראית שעשה משרד מבקר המדינה בנושא התקשרויות בפטור ממכרז עקב אילוצי זמן, הועלו 20 מקרים שבהם הוארכה ההתקשרות בחודשיים עד 24 חודשים; ב -12 מהארכות התקשרות אלה הוגדלו סכומי ההתקשרות שנקבעו בחוזים ב-1.4 מיליון ש"ח עד 38 מיליוןש"ח. בר וב המקרים הוגשה הבקשה להארכת ההתקשרות לוועדת המכרזים סמוך למועד סיום ההתקשרות הקודמת. הקשר המיוחד של מנהלת אגף התכנון עם אחד היועצים בהתאגדות היחידים בשל עבודתם המשותפת בעבר במשרד עלול להציב אותה במצב של ניגוד עניינים כאשר תידרש לבחון את הצעתו. יצוין כי ל עמדתה של מנהלת אגף התכנון יש משקל רב בהחלטה שיקבל צוות המשנה , כיון שמנהלת האגף עומדת בראש צוות המשנה וכן האגף שלה הוא שהכין את המכרז שבו נקבע כי למרכיב האיכות ינתן משקל של 80%.	משרד מבקר המדינה מעיר כי על פי החלטת ועדת המכרזים מיוני 2012, היהעל משרד התחבורה להביא את המלצת ועדת המכרזים לאישור ועדת הפטור של החשכ"ל. ואולם נציגי המשרד פנו לוועד ת המחשוב העליונה שבמשרד האוצר, אף שהנושא לא הוגדר כנושא מחשובי, דבר שוועדת המחשוב העליונה אף ציינה בדיון שקיימה . משרד מבקר המדינה מעיר כי נציגי משרד התחבורה ביקשו מוועדת המחשוב העליונה לאשר את הארכת ההתקשרות עם בנק הדואר לתקופה של ארבע שנים ובסכום של 30.1 מיליוןש"ח, אף שחודש קודם לכן אישרה ועדת המכרזים לתנועה את הארכת ההתקשרות לתקופה של שנתיים ובסכום של 18.6 מיליוןש"ח. נציגי המשרד ביקשו אפוא לאשר הגדלה של סכום ההתקשרות המקורית בכ- 300%, אף שבתקנה 3(4())(ב2 ) לתקנותנקבע בין היתר כי התקשרות המשך לא תעלה בהיקפה על ההתקשרות המקורית. כאמור , בהתקשרות המקורית צוין כי העלות הסופית המאושרת עבור כל הפרויקט היא 10 מיליון ש"ח לשלוש שנים, כולל ביצוע ניסוי. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את דרך פעולתו הלא מקצועית והרשלנית של משרד התחבורה בכל הנוגע ל תהליך ההתקשרות.	616
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הסדרת הפעילות בענף המוניות והפיקוח עליה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לשפר במידה ניכרת את מערך הבקרה על מפעילי המוניות המיוחדות, על מ נת לשפר את איכות השירות לציבור. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על משרד התחבורה ליזום חקיקה ראשית אשר תסדיר את סמכויות החקירה שלו. כמו כן, מן הראוי שמשרד התחבורה ייזום שינוי חקיקה שיאפשר אכיפה מינהלית על מפעילי המוניות המיוחדות. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובה זו של משרד התחבורה מלמדת ביתר שאת על הצורך להסדיר בהקדם את הפעילות בענף המוניות, כדי להבטיח שהיא מתבצעת על פי החוק. משרד מבקר המדינה מעיר כי משרד התחבורה אינו אוכף כראוי את העמידה בתנאי הרישיון להפעלת קו שירות, וכי המפקח אינו משתמש בסמכותו לשלול רישיון זה - ובשל כל אלה תאגידי מוניות אשר אינם עומדים בתנאי הרישיון ממשיכים להפעיל מוניות בקווי שירות. אי-אכיפת העמידה בתנאי הרישיון לנסיעת שירות מאפשרת קיום תחבורה ציבורית "פירטית", אשר גורמ ת למשק בזבוז רב, משום שהיא מתחרה בתחבורה הציבורית המסובסדת . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה לשקול לנקוט צעדים נגד מפרי החוק, עד כדי ביטול הרישיון שלהם לנסיעת שירות, על פי חומרת ההפרה של הרישיון. לדעת משרד מבקר המדינה, לא תקין שמשרד התחבורה ישלים עם הפרות חוזרות ונשנות של תנאי הרישיון. משרד מבקר המדינה מוסיף כי תשובתו של משרד התחבורה מלמדת ביתר שאת על הצורך בקידום רפורמה בענף המוניות ובהסדרה מחדש של הפעילות בו בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי הערבות נועדה להבטיח כי הנהג ותאגיד מוניות השירות יקיימו את תנאי הרישיון להפעלת קו שירות. חילוט הערבות בלי לדרוש ערבות חדשה עלול ליצור מצב שבו בעלי רישיון להפעלת קו שירות ולהפעלת מונית שירות ממשיכים לפעול עד למועד חידוש הרישיון, בלי שיש בידי משרד התחבורה בטוחה לקיום התחייבויותיהם. על משרד התחבורה לקבוע הסדר שלם יותר לגבי הפקדת ערבות חדשה במקום הערבות שחולטה, כתנאי להמשך ההחזקה ברישיון. משרד מבקר המדינה העלה כי מיולי 2012 ועדמאי 2013 לא טיפל משרד התחבורה כלל בתלונות שעניינן המוניות המיוחדות, אלא הפנה אותן למשטרת ישראל. משרד מבקר המדינה העלה שעד למועד סיום הביקורת, דצמבר 2014 , לא הכין משרד התחבורה תכנית כוללת לבחינת הסדרי התחבורה הציבורית ולבחינת נושא הרי שיונות להפעלת קווי השירות, לפי מכלול הצרכים התחבורתיים. זאת, על אף השינויים שחלו בהסדרי התנועה, אף שתוקפם של הרישיונות האמורים צפוי לפוג בסוף שנת 2015 , ואף שכאמור, לדעת סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, יש קושי לבצע בחוק תיקון נוסף. משרד מבקר המדינה מצא כי בשנים האחרונות תאגידי מוניות רבים חורגים באופן קבוע מהמסלולים של קווי השירות שנקבעו להן ברישיון ההפעלה (ראו פירוט ל הלן). עקב כך עלה נפח הפעילות של מוניות השירות באזורים מסוימים, והן הפכו להיות תחרותי ות לתחבורה הציבורית במקום להיות משלימות לה. כפועל יוצא, הדבר עשוי להשפיע על גובה הסובסידיות שהמדינה משלמת למפעילי התחבורה הציבורית האחרים. משרד מבקר המדינהמעיר למשרד התחבורה על שלא מימש את האפשרות לדרוש מחברת הבקרה להעסיק אחראי עיבוד נתונים. אחראי כזה היה מבצע ניתוחים סטטיסטיים של ממצאי הבקרה, ובכך מקל את ניתוח המידע על המשרד. נוסף על כך, לא עמד משרד התחבורה על מילוי דרישתו מחברת הבקרה להעסיק צוות בקרה מלא, ואף הורה לה להפחית את מספר העובדים בצוות. עמידת המשרד על קיום מלא של ההסכם הייתה מאפשרת לו לנתח את מלוא המידע הזורם אליו ולהפיק את הלקחים הנדרשים לשיפור שירותי התחבורה הציבורית. לדעת משרד מבקר המדינה , מן הראוי כי משרד התחבורה יקיים הליך תחרותי בנוגע לזכות להפעלת מוניות בקווי השירות במתכונת החדשה, כדי שיישמר עקרון השוויון, וכדי שיתאפשר לכל המעוניין בכך לקבל רישיון הפעלה.	משרד מבקר המדינה העלה כי עד מאי 2013 , עת הוחל בביצוע בקרה על מוניות השירות באמצעות חברת בקרה חיצונית (ראו להלן), לא ביצע משרד התחבורה עד תאריך זה בדיקות בדבר עמידתם של מפעילי מוניות השירות בתנאי הרישיון, לא רשם להם דוחות ולא גבה מהם קנסות. עקב כך נפגעו בין היתר השירות לאזרח ויעילות הפעלתו של מערך התחבורה הציבורית.	617
משרד האוצר . קרנות ההשתלמות הממשלתיות מתברר כי אגף שוק ההון אינו משתמש במערכת מידע ייעודית לניהול הביקורות שהוא מבצע ובכללן הביקורות בקרנות הממשלתיות. ניהול הביקורות בלי להסתייע במערכת מידע כאמור מקשה על האגף לראות תמונה כוללת ואמינה של הנעשה בקרנות, ואף יוצר מצב שבו עובדי האגף הנוכחיים מתקשים לדעת במדויק ובפרק זמן סביר אילו ביקורות נעשו בעבר ובאילו קרנות , והיכן מתויקות כלל התכתובות הקשורות לביקורות אלו. לדעת משרד מבקר המדינה נוכח החשיבות הרבה שיש למערכת מידע ייעודית לייעול עבודת הביקורת וליישום מהיר ומיטבי של המלצותיה, על אגף שוק ההון לבחון רכישה או פיתוח והטמעה של מערכת כאמור בהקדם. מוצע כי הרשות תבחן את האפשרויות לייעל את תפקוד הקרנות, בין היתר על ידי איחודן של כמה קרנות קטנות, או לחלופין - מיזוגן לאחת או יותר מהקרנות הגדולות. מהלך זה יכול לחסוך בעלויות כפולות הנובעות מפיצול של מנגנוני המטה, היועצים והדירקטוריונים כפי שקיים כיום, ואף לתרום להורדה של העלויות המשולמות לנותני שירותים חיצוניים, בזכות היתרון לגודל. איחוד קרנות עשוי גם להביא לחיזוק הקרן מבחינת סכומי הכסף המנוהלים בה והמשמעויות הנגזרות מכך לעניין יכולתה לעמוד בעלויות האסדרה. לדעת משרד מבקר המדינה, התפיסה ולפיה ההשפעה הנמוכה על דמי הניהול הופכת, כביכול, את הנושא לזניח אינה ראויה כשמדובר בכספי ציבור החוסכים. כשהנתונים מצביעים על חשש להסטת שכר שממנה נהנה נושא משרה, על המאסדר לבחון את הסוגיה ולא להתעלם ממנה. נו כח עיתויה של ההפרשה שבוצעה - בסמוך למינויה של מנכ"לית קרן המח"ר ולאחר שנים רבות בתפקידה כמנכ"לית קופת הגמל של המח"ר - ראוי היה שהנושא ייבדק על ידי אגף שוק ההון. לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף שוק ההון לפעול בהקדם לתיקון התקנות האמורות באופן שיבהיר מה הם המקרים של כהונות מקבילות העולים לכדי ניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, ריכוזם של תחומי פעילות חשובים בידי נותני שירותים חיצוניים לקרנות הוא פוטנציאל לסיכון. מצב זה חושף את הקרנות לסיכון ריכוזיות (תלות בספק) ולסיכון של אבדן ידע. על אגף שוק ההון לתת את דעתו על כך, בין השאר נוכח העובדה כי בביקורות שעשה נמצא כי לא מתקיים פיקוח נאות על ספקים חיצוניים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת לייצב את קרן המח"ר ולשמור על יחסי עבודה תקינים וראויים, על הנהלת הקרן לקיים את תנאי ההסדר עם המבקר הפנימי כלשונם. משרד מבקר המדינה מעיר כי חובה על הנהלת הקרן והדירקטוריון שלה להגיב במועד הנדרש לכל הדוחות של המבקר הפנימי. משרד מבקר המדינה מעיר לקרן הרוקחים וכן לרשות החברות כי אי-הקמתה של החברה המנהלת, מעבר להיותה הפרה של הוראות החוק, עלולה ליצור ערבוב לא ראוי בין נכסי העמיתים ובין נכסי הניהול והוצאות הניהול של הקרן עצמה. על הנהלת הקרן לפעול לאלתר על מנת לעמוד בדרישות החוק ולהקים חברה מנהלת בהקדם. מתברר כי למרות הוראות החוק היו מקרים שבהם האספות הכלליות לא התכנסו במועד. כך לדוגמה, האספה הכללית האחרונה של קרן השופטים התכנס ה לפני שלוש שנים, בדצמבר 2011; במהלך 2013 לא התכנסה האספה הכללית של קרן קל"ע; בקרן המשפטנים ובקרן הרוקחים לא נמצאה כל אסמכתה לקיומן של אספות כלליות לפני האספות שהתקיימו בנובמבר 2013 ומרץ 2014 בהתאמה.	רשימת הצדדים הקשורים שמופיעה באתר האינטרנט של כל קופת גמל מהווה כלי זמין, פומבי ומהיר בידי העמיתים והמבקרים של אותה קרן או קופה לצורך איתור הצדדים הקשורים אליה ולמניעת פוטנציאל לניגודי עניינים מסוגים שונים בדרך האמינה והיעילה ביותר. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הפוטנציאל לביצוע עסקאות בין קרנות ההשתלמות הממשלתיות ובין ההסתדרות או גופים שבבעלותה כגון קופות גמל קשורות, על אגף שוק ההון לבחון פעם נוספת אם יש מקום לחייב את הקרנות בפרסומו של מידע זה באתר האינטרנט שלהן.	618
משרד האוצר . הפיקוח והבקרה על הפעילות הכספית במרכזים הרפואיים המשלתיים-הכלליים משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי שמנהל הכספים של בית החולים יהיה שותף לקבלת כל החלטה העשויה להשפיע על היקף ההכנסות וההוצאות של בית החולים וישתתף בקביעות בפורום מקבלי ההחלטות במרכז הרפואי. מעצם היותו של מנהל הכספים מטעם המדינה חבר בפורום זה, גם אם דעותיו אינן מתקבלות על דעת מנהל בית החולים, הרי הוא משמש מפקח על פעולותיו של המנהל ויכול ל בקר את ההחלטות שהוא מקבל . לפיכך , ראוי שמשרד הבריאות, החשכ"ל ונש"ם יקבעו ויאכפו הוראה משותפת לעניין חברות מנהל הכספים בפורום ההנהלה. הביקורת העלתה, כי על אף ההיקף הכספי הניכר שנקבע בהסכם - למעלה מ- 20 מיליון ש"ח בשנה למשך שלוש שנים- חתמו על ההסכם גורמים שאינם מורשים לעשות זאת על פי החוק. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם במקרים שבהם חלים עיכובים בי ורוקרטיים או נבצר ממורשי החתימה שהוסמכו לכך על פי החוק לחתום על הסכמים, אין הדבר מאפשר למי שאינו מוסמך על פי החוק להתחייב בשם המדינה ולחתום על הסכמים כאמור. לדעת משרד מבקר המדינה , קיים קושי בכך שעובד שאינו עובד המדינה ואינו כפוף לפיקוח החשכ"ל יהיה בעל סמכות לנהל את תקציבי בתי החולים הממשלתיים המתוקצבים על ידי המדינה. מהאמור לעיל עולה כי מבנה הניהול הנוכחי, שבו קיימת הפרדה בין בתי החולים לתאגידים, מעורר קשיים. לפיכך, על משרד האוצר ומשרד הבריאות לבחון את האפשרות לביטול ההפרדה הקיימת היום בתקנות התאגידים בין הגורם המפקח על הפעילות הכספית בתאגידי הבריאות ובין הגורם המפקח על פעילות זו בבתי החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, על נש "ם, משרד האוצר ומשרד הבריאות לבחון את הצורך למנות מנהל כספים אחד שיהיה אחראי לפעילות העסקית והפיננסית של המרכז הרפואי כולו, בבית החולים ובתאג יד הבריאות, וישמש סמכות עליונה בארגון בנושא כלכלה וכספים על כל ההקשרים שלהם, תוך שמירה על האינטרסים והנכסים של המדינה21 . מנהל כספים כאמור יוכל לשלב כראוי בין הצורך לעמוד במטלות ובשירות הנדרש במערך המרכז הרפואי תוך גיוס מקורות חוץ-תקציביים מחד גיסא ובין הצור ך לעמוד במגבלות התקציב והכללים החלים עליו על פי חוק, מאידך גיסא. משרד מבקר המדינה מעיר כי מעבר לחריגה מסמכות, העברת מידע בדיעבד למי שאמון על הפיקוח והבקרה של המדינה על ביצוע התקציב אינה מאפשרת לשומרי הסף לבצע את תפקידם כראוי ולהתריע בזמן על פעילות כספית שאינה ראויה ואינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, סמכותם ואחריותם של מנהלי בתי החולים לפע ילותם של בתי החולים צריכה להיעשות בגבולות שקבע המחוקק תוך שיתוף שומרי הסף במידע, ובמועד. בעת מינוי מנהלי כספים שתפקידם לנהל את התקציב שאושר בח וק תקציב המדינה קיימת חשיבות יתרה לכך שחשב המשרד או מי מטעמו יהיה יו"ר ועדת המכרזים לבחירת מנהלי הכספים של בתי החולים. כמו כן על משרד האוצר, על הנהלות בתי החולים ועל נש"ם לקבוע הליך משותף ומסודר גם להחלטה בדבר סיום העסקתו של מנהל הכספים של בית החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, עצמאותו ואי -תלותו של מנהל הכספים, המשמש מורשה חתימה, מחייבת הגדרה ברורה בכל המרכזים הרפואיים של כפיפותו המקצועית והמינהלית. הניהול, הבעלות ומבנה הפעילות של בתי החולים הממשלתיים וכן פעילות המדינה לכיסוי ג ירעונות מצטברים של בתי החולים בסוף כל שנת כספים מדגישים את הצורך במנגנון שבאמצעותו יוכלו משרד האוצר ומשרד הבריאות לבקר את הפעילות הכספית של המרכזים הרפואיים ולפקח עליה , תוך מתן מרחב פעולה ניהולי להנהלות מרכזים אלו . הסוגיות המועלות בד וח מייצגות את הבעייתיות בפיקוח ובבקרה של המדינה על ביצוע התקציב וניהול מערך הכספים במרכזים הרפואיים, לרבות בבתי החולים . על הממשלה להחליט אחת ולתמיד האם בתי החולים צריכים להתנהל באופן אוטונומי כתאגידים נפרדים ואז לשנות את צורת ההתאגדות שלהם, או כמפעלים עסקי ים על כל המשתמע ממצב זה בכל הנוגע לסדרי הניהול והפיקוח הכספי עליהם. זה שנים ארוכות קיימת מחלוקת בין משרד הבריאות ומשרד האוצר ובין בתי החולים הממשלתיים על דרכי הניהול, הפיקוח והבקרה שלהם, ללא הכרעה. מצב זה פוגע בניהול התקין של בתי החולים ובהתייעלות הנדרשת מהם. מצב זה נובע בין היתר, מחוסר מימוש של החלטות ממשלה והמלצות של ועדות שטיפלו במשך השנים בתפקודה וביעילותה של מערכת הבריאות, והשינויים המבניים הנדרשים בה, ובין היתר בדבר תאגוד בתי החולים הממשלתיים. לדעת משרד מבקר המדינה, הגיעה העת להכריע בסוגיה זו: אם המדינה תרצה לתת יותר עצמאות וגמישות ניהולית לבתי החולים, עליה לשנות את צורת ההתאגדות שלהם ולשנות בהתאם לזאת את ההוראות החלות עליהם; ואם המדינה מעוניינת לנהל פיקוח ובקרה צמודים על מערכי הכספים של המרכזים הרפואיים, עליה להבהיר זאת חד- משמעית ולאכוף את סמכויותיה, תוך מינוי של מנהל כספים אחד בכל מרכז רפואי, שישמור על האינטרסים והנכסים של המדינה בראייה כוללת. .מהממצאים עולה כי יש אי-הלימה בין הגדרת תפקידו, כפיפותו והיקף סמכויותיו של מנהל הכספים של בית החולים, שאמור לשמש גם שומר סף מטעם המדינה, ובין המציאות שבה הוא פועל. מנהל הכספים, האמון על הפיקוח, הבקרה וביצוע התקציב בבתי החולים, נדרש להפעיל בעבודתו שיקול דעת זהיר וקפדני תוך התחשבות בבתי החולים , שלצורך תפקודם התקין מחויבים לתת מענה, לעתים מידי, לצ ורכיהם הכספיים. במקרים אלה מתחדדת החשיבות של ראייה וניהול כוללים של כל המערך הכספי של המרכז הרפואי, לרבות הגופים הפועלים בו, ובפרט תאגידי הבריאות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשיבות הרבה של מערך כספים מקצועי והביקורת החשבותית הנדרשת על ניהול התקציב ותהליכי הרכש במרכזים הרפואיים, על משרד הבריאות, אגף החשכ"ל ונש" ם לבחון את מערך הכספים במרכזים הרפואיים, להגדיר את הצרכים ועל פיהם גם את המעמד והסמכויות לניהול מערך זה. כל זאת בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלי בתי החולים, הנדרשים לקבלת אחריות על החלטותיהם הניהוליות. שימת לב יתרה תינתן לבחירת ו של בעל הידע ו הניסיון המתאימים לניהול כספי של יחידה החולשת על כספים בהיקפים גדולים. על הגופים האמורים לעיל להעמיד לרשות מנהל הכספים שימונה את מרב הכלים על מנת שי עמוד במשימתו, תוך התחשבות בצ ורכי הנהלת בית החולים שעמה הוא פועל בצורה הדוקה. משרד מבקר המדינה מעיר לנש"ם ול משרד הבריאות כי סוגיית יחסי הגומלין בין הממשלה לבתי החולים הממשלתיים עומד על שולחן הממשלה והנהלת משרד הבריאות שנים רבות, ובמהלכן נדונה הסוגיה בכמה ועדות ואף התקבלו לא מעט החלטות ממשלה בעניין. על כן ראוי היה כי במועד הנוכחי לנש"ם ול הנהלת משרד הבריאות כבר תהיה עמדה מוצקה וברורה בסוגיות אלה וכי הן יפעלו במרץ לתיקון הליקויים בתחום זה.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההסכמות העולות מעמדות מנהלי בתי החולים והחשכ"ל, ראוי שנש"ם תפעל בהקדם להגדרת הכפיפות כאמור. נוכח החשיבות הקיימת לאי-התלות של מורשי החתימה, ראוי שסדרי העסקתם של מנהלי הכספים מטעם המדינה ייעשו בשיתוף גורם חיצוני לבית החולים, וזאת כדי שלא תיווצר תלות מוחלטת ובלעדית של מנהל הכספים של בית החולים במנהל בית החולים.	619
משרד האוצר . אישור הסכמי פשרה בדרישות ובהליכים משפטיים - משרד האוצר על אף תשובות חלק מהמשרדים כי הם מקיימים את ההוראות בעניין אישור הסכמי הפשרה, הרי שבדיקת האישורים מעלה כי ברבים מהמקרים לא קוימו הוראת התכ"ם והנחיית היועמ"ש. לדעת משרד מבקר המדינה, מפאת גובה הסכומים והחשיבות בשמירה על הקופה הציבורית, על משרדי הממשלה להקפיד על יישום הוראת התכ"ם והנחיות היועמ"ש בעניין פשרות ודרישות. עליהם להקפיד על קבלת כל האישורים הנדרשים, לרבות אישור בכתב של נציג הפרקליטות, כהגדרתו בהוראת התכ"ם, ועל שמירת האסמכתאות לכל האישורים באופן מרוכז. נמצא כי הן בהנחיות היועמ"ש והן בהוראת התכ"ם אין כל הכוונה, ולו כללית, של מי מהגורמים המ עורבים באישור הסכמי הפשרה, בדבר השיקולים שיש להביא בחשבון באישור ההסכמים. בכל משרדי הממשלה שנבחנו נמצא כי היועצים המשפטיים והחשבים לא עשו כל שימוש בהערכת הסיכון למדינה ובאומדנים למחויבותה, כפי שהועברו בסוף כל שנה על ידי הפרקליטים המטפלים בהליכים המשפטיים, לשם בחינת סב ירות הפשרה המומלצת בתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה על היועמ"ש ועל החשבת הכללית לקבוע בהנחיותיהם במפורש את החובה לקבל את אישור נש"ם להסכמי הפשרה שבתחום אחריותה, ולתעד אישורים אלו. המצבים המיוחדים שעשויים להתעורר במקרים אלו, כגון במקרה שרק באחד המשרדים קיימת התנגדות לאישור הסכם הפשרה או במקרה שאופן חלוקת תשלום סכום הפשרה בין המשרדים טרם נקבע, ולכן הסמכות הנדרשת לאישור בכל משרד אינה ברורה. לדעת משרד מבקר המדינה, מתשובתה של המשנה לעניינים אזרחיים עולה דווקא כי על אף השונות הרבה הקיימת בין העניינים המוסדרים בהסכמי פשרה, ניתן להצביע על השיקולים שראויים להישקל. כדי להגביר א ת מידת המעורבות של כלל הגורמים המוסמכים לאשר הסכמי פשרה, יש מקום להתוות, ולו באופן כללי, את השיקולים שעל כל אחד מהגורמים המוסמכים לשקול, כגון הסיכונים המשפטיים וההיבטים התקציביים, מאזן הסיכון והסיכוי, החשש מיצירת תקדים, היבטים בין-משרדיים ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על היועמ"ש ועל החשבת הכללית לבחון את הטעמים לדרישה לאישור "נציג הפרקליטות" לפשרה, ולשקול באילו מקרים יש לקבל את אישורו ובאילו מקרים ניתן להסתפק באישור הפרקליט המטפל בתיק. כל עוד עומדות הוראות אלו בתוקפן, על חשבי משרדי הממשלה ועל היועצים המשפטיים במשרדים להקפיד כי אישורם יינתן על בסיס אישור בכתב של הגורם המוגדר כ"נציג הפרקליטות", וכן עליהם לדאוג לשמירת האסמכתאות לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, בחינת האומדנים לקביעת ההפרשות וההת חייבויות התלויות עקב תביעות משפטיות, בהשוואה לנימוקי ההמלצה לפשרה, ובשים לב לנתונים שעשויים להשתנות בחלוף הזמן, עשויה לסייע ליועצים המשפטיים ולחשבי המשרדים בקבלת ההחלטה בדבר אישור הפשרה. נמצא כי אף שהליך אישו ר הפשרה במשרד הממשלתי מהווה הזדמנות לאיתור הכשלים בעבודתו שהביאו לכך שהמדינה נאלצה להתפשר ולוותר על כספי ציבור, רק במספר קטן של מקרים שלא הגיעו לאישור הוועדה העליונה נעשה ניתוח של הכשלים ושל הפקת הלקחים הנדרשים כדי להביא לתיקונם. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי כחלק מהדיווח של חשבי המשרדים לחשבת הכללית, יידרשו החשבים לדווח גם על הצעדים שנקט המשרד, או שבכוונתו לנקוט, כדי למנוע את הישנות האירועים שאילצו את המדינה לשלם לתובע או לוותר על כספים. נמצא כי הוראת התכ"ם והנחיית היועמ"ש בעניין פשרות אינן מתייחסות כלל לתביעות שמעורב בהן יותר ממשרד אחד, ואינן קובעות כיצד יש להתמודד עם	לדעת משרד מבקר המדינה, הדרישה לקבלת אישור החשב הכללי נובעת מהוראות חוק נכסי המדינה, ומהחלטות ממשלה שקבעו כי אישור החשב הכללי או מי שמונה על ידו נדרש להרשאות מכוח חוק זה8. בסמכות החשב הכללי להתנות את אישור הכפופים לו להסכם פשרה בקיומם של תנאים, וממילא עלול להיווצר מצב שתנאים אלו אינם תואמים את האמור בהנחיות היועמ"ש. היועמ"ש קבע בהנחיה בעניין אחר שפרסם בדבר "הסמכות להתחייב בחוזה בשם המדינה"9 כי "משרדי הממשלה המבקשים להביא להחלטת הממשלה הרשאות, לפי סעיף 6 לחוק נכסי המדינה, יתאמו הצעותיהם מראש עם החשב הכללי. בהצעת ההחלטה, למתן ההרשאה, המוגשת לממשלה או לועדת השרים, יצוין כי תואמה עם החשב	620
משרד האוצר . הפיקוח על מתן אשראי למשקי בית ועל נותני שירותי מטבע מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הדוח שפרסם האגף הפיננסי בבנק ישראל אמנם מציג ניתוח של חובות משקי הבית לפי עשירוני הכנסה - לרבות חישוב יחס שיעור ההחזר מההכנסה הפנויה של משקי הבית בעשירונים השונים וניתוח סיכון הלווים בתרחישים שונים - אולם הניתוח מתבסס אך ורק על החוב לדיור של משקי הבית (כ- 70% מן החוב), ולא על כל חובותיהם. כלומר, הדוח מציג ניתוח חלקי ואינו מציג ניתוח של כלל הסיכון של משקי הבית. מהאמור לעיל עולה כי הסקירה והניתוח של מגזר משקי הבית שפרסם בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית חלקיים בלבד, ואינם משקפים את התמונה הכוללת של חובות משקי הבית בישראל, את התפתחותם בשנים האחרונות ואת רמת הסיכון של מגזר זה. מתברר כי לבד מנתונים על היקף האשראי למשקי בית מהמערכת הבנקאית, בחלוקה לפי תאגיד בנקאי ולפי ייעוד (דיור או שלא לדיור), אין בבנק ישראל מידע מפורט דיו על האשראי במשק. למשל, אין בידיו נתונים על מטרת האשראי (כגון הלוואות לרכישת כלי רכב או כיסוי משיכת יתר) ונתונים על הריבית הממוצעת. מידע חיוני זה נמצא בידי הבנקים ולבנק ישראל הסמכות לדרוש אותו מהם, אולם אין הוא עושה זאת. לדעת משרד מבקר המדינה, לצורך קבלת תמונה ברורה ומקיפה של חובות מגזר משקי הבית בישראל והסיכונים העלולים להתפתח בגינם ולהשפיע על יציבות המשק, מן הראוי כי בנק ישראל יבצע מיפוי של חובות משקי הבית לפי פילוחים ומאפיינים שונים, ניתוחי רגישויות ומעקב מדויק יותר אחר מגמות, ויבחן את היקף משקי בית הנמצאים במצב של מינוף מסוכן18 . לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל, הלמ"ס ומשרד האוצר לשפר ולהרחיב את בסיס הנתונים שלהם בנוגע לחובות משקי הבית כדי לאפשר מעקב אחר נתונים אלו וניתוחם. מהתרשים עולה כי בשנים 2014 -2011 קטנה יתרת ההפרשות להפסדי אשראי בגין הלוואות שלא לדיור של כלל המערכת הבנקאית; זאת אף שבשנים אלו חל גידול ניכר בהיקף ההלוואות הניתנות למשקי בית. לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל להמשיך ולעקוב אחר נתוני ההפרשות בגין אשראי לאנשים פרטיים שלא לדיור, כדי שההפרשה תהלום את הסיכון הגלום באשראי זה. נמצא כי משנת 2008 לא קידמו משרד האוצר והלמ"ס את נושא איסוף הנתונים בדבר החיסכון והחובות של משקי הבית, למרות החשיבות שבאיסופם. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאז בוצע המבחן המוקדם עברו יותר מעשר שנים, שבהן חלו שינויים בסביבה הטכנולוגית ואולי אף באוריינות הפיננסית של הנסקרים. לכן מן הראוי שהלמ"ס תקדם הכנת תשתית לבניית סקר ייעודי לאיסוף נתונים על חיסכון ועושר (וחובות) של משקי הבית. משרד מבקר המדינה מעיר כי על היחידה לפעול בהקדם לתיקון הליקויים שהועלו בדוחות הביקורת בעניין נותני שירותי מטבע. נמצא כי אין הנחיה דומה המחייבת תאגידים בנקאיים ליידע את הלקוח, בעת מתן הלוואה, בדבר שיעור ריבית הפיגורים שהוא צפוי לשלם במקרה של אי- עמידה בהחזר ההלוואה.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוסף על קידום הטיפול בעניין ריבית הפיגורים, על בנק ישראל לשקול לחייב את התאגידים הבנקאיים להציג בפני לקוחותיהם - לא רק בהלוואות לדיור - תחזיות של הרמה שאליה עלול להגיע ההחזר החודשי בהלוואו ת בריבית משתנה, במקרה של עלייה בריבית. כך יוכלו הלקוחות לנהל את סיכוניהם בצורה טובה יותר, ואולי אף להימנע מלקיחת הלוואות שלא יעמדו בהחזריהן לאורך זמן ובסביבה כלכלית משתנה.	621
משרד האוצר . ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה למוסד לביטוח לאומי נמצא כי דברי ההסבר להצעת התקציב הדו -שנתי לשנים 2014 -2013 ולהצעת התקציב לשנת 2015 כוללים אומדן מוטה כלפי מעלה ברוב הנחות החישוב של היקף הסובסידיה השנתית, שמועברת בשנים אלה לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח. אומדן מוטה של הסובסידיה המוצג בדברי ההסבר לתקציב פוגע בשקיפות ובקבלת החלטות של הממשלה וחברי הכנסת ובשקיפות כלפי הציבור. משרד מבקר המדינה שב ומעיר זו הפעם התשיעית מ- 1990 על ליקויים שונים בדברי ההסבר לתקציב המדינה בעניין שיקוף הסובסידיה הגלומה באג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח. יודגש כי גם אם תחליט הממשלה על מתן סובסידיה, השיפורים שנעשו בדברי ההסבר אינם חלופה להרשאה תקציבית מפורשת בתקציב המדינה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי גם בשיטת החישוב של היחידה לניהול החוב, המבוססת על השוואת מח"מים של אג"ח, חישוב המח"מ של היחידה הטה את חיש וב הסובסידיה כלפי מעלה. זאת בשל שימוש במח"מ נמוך מדי שחושב באמצעות שימוש בתשואה גבוהה מדי להיוון זרמי התשלומים מאיגרת החוב המיועדת. נמצא כי מח"מ של 12 שנה התקבל על ידי היוון אג"ח מסוג ערד לפי תשואה לפדיון בשיעור שבין 0% ל-2% . לעומת זאת, מח"מ של כ-10.5 שנים התקבל מהיוון אג"ח ערד לפי תשואה לפדיון של 6.5% . תשואה כה גבוהה אינה מייצגת את התשואות על איגרת חוב ממשלתית ריאלית בשני העשורים האחרונים. בדיקת משרד מבקר המדינה לשנים 2014 -2002 הראתה כי בכל שנה המח"מ של איגרת חוב מסוג ערד היה גבוה מהמח"מ של איגרת חוב ממשל תית סחירה ריאלית ל -10 שנים61 . לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי גם בשיטת החישוב של אגף החשכ"ל, המחשבת פערי ריביות לפי שוויון במח"מ, תבוצע באמצעות שיעורי התשואה להיוון וחישוב מח"מ הנגזר מהם באופן עקבי. על משרד האוצר לשפר את חישוב אומדן הסובסידיה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי שר הרווחה ישקול להתקין תקנות, בהסכמת שר האוצר, הקובעות את ההשקעות המותרות למוסד לפי סמכות שני השרים בהתאם לסעיף 34 לחוק. מן הראוי שהמועצה תעדכן את תקנון המועצה משנת 1975 , עדכון שיחייב דיון במועצה או בוועדת הכספים שלה או בשתיהן, ותגיש המלצות לשר במקרים שבהם שונו מאוד תנאי השקעות המוסד130 . נמצא כי משרד האוצר והמוסד לא עדכנו את מנגנון קביעת ריבית השוק על מחצית מהשקעות המוסד בממשלה מאז יישומו לפני יותר משני עשורים. אג"ח מסוג כפיר אינן מונפקות עוד, והשוק המשני לאג"ח ממשלתיות התפתח מאז. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד האוצר והמוסד ישקלו לשנות בהסכמה את מנגנון קביעת ריבית השוק. משרד מבקר המדינה מציין כי פעילות החשכ"לית מהש נים האחרונות להקטנת סיכוני המִחזור בין היתר על ידי הארכת החוב היא חשובה. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתאם להמלצות קרן המטבע והבנק העולמי ראוי כי גם בעתיד מנהלי החוב ישקלו להימנע ככלל ממצבים שבהם הטווח הממוצע לפדיון קטן באופן עקבי במשך כמה שנים כפי שאירע משנת 2003 עד 2011 - דבר שהביא לגידול בסיכון המִחזור באותן שנים. ראוי שמנהלי החוב יפעלו - באמצעות כלי הגיוס שבידם - לשמור על טווח ממוצע לפדיון הולם לסיכונים בחוב הממשלתי. ,משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי ראוי שדרך חישוב הסובסידיה לרבות המתודולוגיה, הנחות החישוב ומגבלות הנתונים, תהיה שקופה יותר עבור מקבלי ההחלטות ו הציבור. לעניין המחסור בנתונים למח"מ האיגרת המדויק, על משרד האוצר לשקול בין היתר להשתמש בנתוני עקום התשואות לפדיון הריאלי של אג"ח ממשלתיות הנאמד על ידי בנק ישראל באמצעות מתודולוגיות שונות שעודכנו מפעם לפעם ופורסמו לציבור בכמה עבודות מקצועיות או לשפר את אמידת התשואה באופן עצמאי. לא נמצאה עדות להמלצות של מועצת המוסד או של ועדת הכספים של המועצה לשר הרווחה בעת ששונו תנאי השקעות המוסד בשנת 1990 וכן בשנים האחרונות, שבהן ירדה ריבית השוק על מחצית מהשקעות המוסד בממשלה. עוד נמצא כי לא הותקנו תקנות הקובעות את ההשקעות המותרות למוסד, כפי שהיה אפשר לקבוע בהתאם לסעיף 34 .לחוק הביטוח הלאומי המחוקק הטיל על המועצה אחריות מפורשת בחוק בעניין השקעות המוסד. תנאי ההסכם של המו סד עם הממשלה מ - 1980 שונו בשנים 1992 -1990 , ושונו שוב בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2008 , אך היא טרם יושמה. כמו כן התשואה על מחצית מהשקעות המוסד פחתה מאוד בשנים האחרונות בעקבות החלטת סגן החשכ"ל ובעקבות הירידה בשיעורי התשואה על אג"ח ממשלתיות סחירות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הדברים האלה היה על המועצה או על ועדת הכספים שלה לגבש המלצות בעניין תנאי ההשקעות החדשים ולהגישן לאישור שר הרווחה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי המודלים המפותחים ביחידה לניהול החוב לאמידת סיכוני השוק והמודלים המשמשים לחישוב אומדן החזרי חובות בתקציב המדינה ישולבו, בשינויים המתבקשים90 , בהליך קבלת ההחלטות על הרכב הגיוס השנתי ועל תמהיל החוב האסטרטגי. ראוי כי היחידה תציג כמה תמהילי גיוס חוב (אסטרטגיות גיוס) ותחשב עבור כל אחד מהם את עלות שירותי החוב הצפויה (בהתאם למודלים בעלי יכולת החיזוי הטובה ביותר) ואת השינויים בעלות כתוצאה משינויים בגורמי שוק ובמשתנים כלכליים אחרים שהם מעבר לשינויים הצפויים, וככל שניתן תחשב את ההסתברויות להתממשות הסיכון. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עד מועד סיום הביקורת לא יושמו החלטת הממשלה מאוגוסט 2008 והמלצות הוועדה לאיתנות פיננסית מ- 2012 , ולפיהן יש להשקיע את כספי הביטוח הלאומי באג"ח של ממשלת ישראל בריבית שוק ולהפסיק את הסבסוד למוסד דרך תקציב הריבית. עוד נמצא כי לא יושמו המלצות הוועדה להקים ועדה בין -משרדית שתקבע את מאפייני האג"ח בהתאם לצרכים האקטואריים של הביטוח הלאומי. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי נמשכת הנפקת אג"ח מיועדות לביטוח הלאומי הנושאות תשואה מועדפת הכרוכה בסובסידיה בניגוד להחלטת הממשלה מ - 2008 , ללא כל הרשאה תקציבית מפורשת, ואף ללא דיווח לכנסת ולציבור על הסובסידיה ועל היקפה, כל זאת בניגוד לכללי מינהל תקין. אין זה ראוי שתמיכת הממשלה במערכת הביטחון הסוציאלי, שהיא מרכיב משמעותי בסדרי העדיפויות של הממשלה, תיעשה באמצעות מתן תמיכה המובלעת בתקציב הריבית. עוד נמצא כי על אף ההיקף הגבוה של הפעילות הכספית מול המוסד וההשפעות המהותיות על תקציב המדינה, במועד ביצוע הביקורת לא היה בידי היחידה לניהול החוב, האחראית להנפקת אג"ח מיועדות לביטוח הלאומי, החוזה עם המוסד מ - 1980 המסדיר את תנאי השקעותיו בממשלה, לרבות הנפקת אג"ח מסוג עיבל ופירעונן. לעצם קיומו של החוזה יש משמעות לעניין הסדרת הפעילות בין המוסד ובין הממשלה בתחום השקעות המוסד בממשלה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי שימוש בתשואה לפדיון שחושבה על ידי היחידה באופן תיאורטי באמצעות חישוב ממוצע משוקלל לינארי בין שתי תצפיות של תשואות קיימות שההפרש בטווח לפדיון שלהם הוא 17 שנה הוא למעשה שימוש בגישה שאינה מקובלת בספרות המקצועית, בבנקים מרכזיים בעולם ובבנק ישראל. קיימת חשיבות לחישוב מדויק ככל שניתן של אומדן הסובסידיה במסגרת פתרון לעניין הסדרת הנפקת אג"ח מיועדות וככל שהממשלה תחליט לתמוך בקרנות הפנסיה ובחברות הביטוח באמצעות סובסידיה הנגזרת מפערי ריבית. לכן ראוי כי היחידה תשתמש במודלים המקובלים בספרות המקצועית לאמידת שיעורי תשואה לפדיון ותלמד מניסיונם של בנקים מרכזיים בעולם ומבנק ישראל. מודלים אלה כוללים שיטות שונות לצמצום ההפרש בין העקום הנאמד באמצעות המודל ובין התשואות של אג"ח הנסחרות בשוק. על היחידה לבחור במודל, לנמק את בחירתה, לרבות ציון היתרונות והחסרונות שבו ומידת התאמתו לצרכים של היחידה, להציג את המודל הנבחר באופן פומבי ולשדרגו מפעם לפעם.	622
משרד הכלכלה והתעשייה . ליקויים בפעולות הסיוע ליצואנים - משרד הכלכלה בפברואר 2013 הצביע הצוות הייעודי לקידום היצוא50 בראשות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה על כך שלרשות היצואן עומדים גופים רבים המציעים מגוון כלי סיוע עבורו , אך לא תמיד יש תיאום ביניהם ולעתים אף יש חפיפה בפעילותם . הצוות המליץ ליצור מנגנוני תיאום בין הגופים והכלים הקיימים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד מועד סיום הביקורת עדיין לא הוקמו מנגנוני תיאום מספקים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכ לכלה כי עליו לקבוע יעדים לפעילויות המכון ולגזור מהם מדדים ברורים ככל הניתן לבחינת הפעילויות בפועל. על משרדי הכלכלה והאוצר לבחון את האפשרות לפצל את השירותים שמספק המכון, כך שכמה גופים יוכלו להתמודד על מתן השירותים - בין בכלל ובין בחלוקה לפי מדינות או אזורים או לפי תחומי עיסוק - וכן לתמחר את השירותים ולנסות להוזילם, כל זאת בדרך של הליך תחרותי ושוויוני ובלי לפגוע באיכות השירותים הנדרשים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי בחלוף שמונה שנים מהליך ה-RFI ,שבוצע עליו ל קיים בדיקה נוספת בעניין זה. באשר לטענת משרד הכלכלה כי הפיצול עלול לגרום לפגיעה ביצואנים קטנים, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הליקויים המועלים בדוח זה בפרק על היצואנים הקטנים (ראו להלן). לידי משרד מבקר המדינה לא הובאה אסמכתה ולפיה ההסכמים בין משרד הכלכלה למכון במשך השנים נחתמו רק לאחר בדיקת נספח תכנית העבודה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהמדינה מממנת כ - 75% מתקציבו של המכון ותפקי דו של המכון הוא לייצג את כלל היצואנים ומאחר שההכנסה מדמי החבר היא שולית יחסית לתקציבו הכולל של המכון, מן הראוי שהמכון ומשרד הכלכלה יבחנו את נחיצותם של דמי החבר ואת השאלה האם יצואנים אינם חברים במכון בשל קיומם של דמי החבר. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הכלכלה להסדיר עם המכון את הסוגיה של קבלת שירותים ללא חוזה וללא תמורה כספית; גם יתר משרדי הממשלה המקבלים שירותים מהמכון צריכים להסדיר את קבלת השירותים ממנו, בלי לפגוע בציבור היצואנים. זאת מטעמי יעילות, חיסכון ושקיפות. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי היה עליו לפעול לפי הנוהל ולקיים הליך מכרזי, או, לכל הפחות, לפנות לקבלת הצעות משלושה ספקים. משרד מבקר המדינה מוסיף ומעיר כי המכון לא המציא אסמכתה לכך ששירותיו של היועץ הם ייחודיים או שהוא ספק בלעדי לשירותים אלו, כפי שטען. מכל מקום, לפי הנוהל אין בהכרה בספק כ"ספק חריג" כדי לייתר פנייה לקבלת הצעות נוספות. זאת ועוד, על המכון לקבוע אמות מידה ברורות למקרים שבהם יפעל על פי הוראות החשכ"ל. משפעל המכון על פי הוראות החשכ"ל, היה עליו לשלם ליועץ על פי התעריף הרלוונטי ולא על פי תעריף "יועץ 2." משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי מן הראוי שיקבע אינדיקציות נוספות לבדיקת הצלחת פעילויותיו, נוסף על המשוב במתכונתו הנוכחית ופגישת הסיכום. כמו כן, על המכון לרכז רשימה של היצואנים שהשתתפו בכל פעילות (תוך ציון חברותם או אי-חברותם במכון) ולשקול לפרסמה מטעמי שקיפות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה לבחון בשיתוף עם המכון את הרכב מועצת המנהלים של המכון, ל רבות את מספר נציגי הממשלה ואת הצורך בנציגות של משרד החוץ גם במועצת המנהלים. מן הראוי כי למדינה תהיה נציגות גדולה יותר בגוף שהיא מממנת את רוב תקציבו. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח העובדה שהביקורת מצד הרשם נמשכת כבר זמן מה, מן הראוי שרשם החברות יפרסם את הדוח בהקדם האפשרי, וזאת לאחר שייבדקו טענות המכון ותמוצה זכות הטיעון שלו. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכחות קבועה של נושאי המשרה בדיוני ועדת הביקורת ובעת קבלת החלטותיה אינה ראויה ולאחרונה אף אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק העמותות, והיא עלולה להשפיע על החלטות ועדת הביקורת ולפגוע בביקורת עצמה.	משרד מבקר המדינה מעיר למכון ולמשרד הכלכלה כי עליהם לקבוע במשותף כללי אתיקה וכללי צינון מתאימים לעובדי המכון.	623
משרד הכלכלה והתעשייה . הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים לדעת משרד מבקר המדינה, על הסוכנות, בשיתוף משרד הכלכלה, לבחון האם שיעורי הערבויות הנדרשים במכרזים הם אכן חסם לעסקים קטנים ובינוניים ולפעול לצמצום חסם זה ככל שניתן. לדעת משרד מבקר המדינה , על הסוכנות לרכז מידע בדבר עיכובים בתשלומים מגופים ממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים, בין היתר באמצעות עידוד העסקים שאינם מקבלים תשלום מגוף ציבורי בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם לפנות אליה. המידע יסייע לסוכנות לזהות גופים שבאופן שיטתי אינם משלמים לעסקים קטנים ובינוניים בזמן ולפנות למאסדר שלהם כדי לנסות למצוא פתרון. לדעת משרד מבקר המדינה , על משרד הכלכלה, בשיתוף משרד האוצר וכל הגורמים הנוגעים בדבר, להמשיך ולפעול כדי להביא לגיבוש הצעת חוק שתאפשר לקדם את מגזר ה עסקים הקטנים והבינוניים ולסייע להם כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מ- 2011. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התמשכות הטיפול בנושאים הנוגעים לתגמול בעלי עסקים קטנים המשרתים במילואים, והיות וקיימת הסכמה כללית מצד הגורמים הרלוונטיים שההסדר הקיים טעון תיקון, מן הראוי שמשרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר והסוכנות יפעלו ב משותף כדי למצוא פתרון ולאתר מקורות מימון כדי לסייע למגזר זה. ממצאי דוח זה והדוחות הקודמים של משרד מבקר המדינה בעניין הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים מצביעים על כך שהממשלה אינה מייחדת לתחום זה את תשומת הלב הראויה ואינה עושה די לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל הוא אחד הקטרים לצמיחה ונודעת לו חשיבות גדולה במיוחד לפיתוח יישובי הפריפריה ולקידום אוכלוסיותיהם, ועל כן יש לתת לנושא קידום העסקים הקטנים והבינוניים את העדיפות הראויה לו. .לעסקים קטנים ובינוניים יש חשיבות רבה בהתפתחותן הכלכלית של מדינות. בשנת 2013 היו העסקים הקטנים והבינוניים כ - 99% מכלל העסקים בישראל. מאז הקמתה בשנת 2009 פיתחה הסוכנות כלי סיוע חדשים, שיפרה את אמצעי התמיכה הקיימים, ויזמה פעילויות שנועדו לסייע לעסקים קטנים ובינוניים. עם זאת, מהדוח עולה כי עדיין קיימים תחומים שבהם יש צורך לייעל ולשפר את הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים: להסיר חסמים המקשים עליהם את ההשתתפות במכרזי רכש של גופים ציבוריים; לקדם את תהליך החקיקה של החוק המקנה סמכויות לסוכנות; להסדיר את התגמול לבעלי עסקים המשרתים במילואים; לשפר, בשיתוף החשכ"ל, את אופן הפעלת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, ולסייע לעסקים קטנים ובינוניים להיערך כראוי למצבי חירום, לאסונות ולמשברים. לדעת משרד מבקר המדינה יש מקום שהסוכנות ומשרד הכלכלה יפעלו בתיאום עם רח"ל ורשויות נוספות האחראיות לחירום, בין היתר לבחון גיבוש מדיניות כוללת לטיפול בעסקים קטנים ובינוניים בשעת חירום והנחי ות היערכות למצבי חירום עבור עסקים קטנים ובינוניים וכן לבחון פיתוח כלי סיוע לשיקום עסקים אלה עם סיומו של מצב החירום. כמו כן על הסוכנות לרכז את המידע המקצועי הרלוונטי באתר האינטרנט שלה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבכ-7% מ- 20,000 ,ההלוואות שנתנה הקרן בשווי של יותר מ -200 מיליון ש"ח, חולטו ערבויות המדינה או נפתחו הליכי חילוט, על החשכ"ל והסוכנות להדק את הפיקוח על הלווים. עליהם לפעול להתאמת המערכת הממוחשבת הקיימת, לרכז את המידע העסקי על עסקים המקבלים הלוואות מהקרן, וכן לשקול את האפשרות של התחברות לשירות של חברת מידע לאחר בחינת העלות מול התועלת. משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל שעליו לשקול לדרוש מגופי התיאום להמשיך את ההתקשרות עם חברת המידע גם לאחר מתן ההלוואה כדי לעקוב אחר פעולותיהם של הלווים מהקרן. לדעת משרד מבקר המדינה , מהספרות המקצועית בנושא הכנה לאסון והתאוששות 52 עולה שנושא זה מורכב מא וד ודורש מומחיות מיוחדת. ניתן לשלב את הידע הקיים אצל יועצי המעוף עם ידע ממומחים בתחום זה כדי להעשיר את הייעוץ הניתן לעסקים בתחום זה.	בדוח הקודם של מבקר המדינה נאמר שהחשבים של משרדי הממשלה לא העבירו את הדיווחים על ביצוע ההוראה הזמנית למינהל הרכש כפי שנדרש בהוראות החשכ"ל. הביקורת הנוכחית העלתה כי מינהל הרכש אינו עושה בקרה על ועדות המכרזים המשרדי ות כדי לבחון האם הן פועלות בהתאם להוראות החשכ"ל , וממילא אינו מפרסם באתר האינטרנט את עיקרי הממצאים. יצוין כי בתחילת שנת 2014 פרסםמינהל הרכש נוסח פרוטוקול אחיד לוועדות מכרזים שנועד להגביר את ישימות ההוראה הזמנית, והוא מצוי בתהליך הטמעה.	624
משרד התרבות והספורט . מניעת אלימות בספורט ואולם המשרד לא דן בהמלצות המרכז לאתיקה להטמעת הקוד, ולא קבע מתווה חלופי לנושא כדי להבטיח את יישומו בכלל גופי הספורט באופן שיטתי ולאורך זמן. מהנתונים עולה שבעונה 2014 -2013 חלה עלייה תלולה בשיעור העברות של בעלי עניין בהשוואה לשתי העונות הקודמות עד כדי כך ששיעור זה הוכפל והגיע לכ- 73% . זוהי עליה ניכרת ביותר המחייבת נקיטת פעולות הסברה יזומות להטמעה של התנהגות נאותה בקרב בעלי עניין וכן פעולות הרתעה מפני התנהגות אלימה. אחת הדרכים לכך היא גיבוש, הסדרה והטמעה של כללי אתיקה לבעלי עניין. ואולם משרד התרבות והספורט, המועצה, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לא המליצו על קביעת סטנדרטים בסיסיים מוסכמים לתנאים במגרשי ספורט בליגות החובבים. ואולם, למעט הדרישה מגוף המבקש תמיכה לשלב את הקוד האתי בתקנון היסוד שלו ופעולות למניעת חשש להימצאות בניגוד עניינים של חברי ההנהלה בגופי הספורט- המשרד לא עמד על כך שגופי הספורט ידווחו לו על פעולות התאמה והטמעה בהתאם לפנייתו מיולי 2013 , ולא יזם פעולות מעקב נוספות בנושא, ואף אין ברשותו נתונים על טיב ההתאמה של הקודים האתיים, לרבות הוראות הטמעה, אופן הטמעתם והפרות של כלליהם. ואולם המשרד, המועצה, ה התאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לא גיבשו תכנית פעולה מקיפה לטיפוח האוהדים. יזמות אחדות שנקטו גורמים שונים באופן פרטני, לעתים בסיוע של המשרד, דוגמת המודל למניעת אלימות במגרשי כדורגל של המשרד לבט"פ, הופסקו. בנסיבות אלה לא ניתן מענה לצורך בקירוב האוהדים. להלן פירוט: שיפור הקשר עם אוהדים ומיסודו בדרכים שונות תורמים לשמירה על הסדר במגרש ולהפחתת האלימות, ובה בעת מעצימים את הקבוצה ואת הפן התרבותי והמהנה של האירוע כולו. אף כי הגופים הנוגעים בדבר, ובראשם ההתאחדות לכדורגל איגוד הכדורסל וכן המשרד, כגוף המתכלל, למדו את הנושא והכירו זה מכבר בחשיבותו, הם לא גיבשו שום כלי או מודל שיחייב את כל הקבוצות המקצועניות שיש להן קהל אוהדים גדול, והם אינם משתפים פעולה לקדם מהלכים בנושא. ראוי שגופים אלה יבחרו בהקדם את דפוס הפעולה המחייב ויפעלו להטמעתו בקרב האיגודים והקבוצות בתיאום עם ארגוני האוהדים. ואולם, המשרד לא הוביל ולא תיכלל עם המשטרה, הפרקליטות ומשרד המשפטים, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל, עבודת מטה לקידום המתווה שהציע היועמ"ש לממשלה להתמודדות עם גילוי הגזענות לרבות הוספת אמצעים משמעתיים על ביטויי גזענות במצבי קיצון במהלך משחק בהתאם לסיכום של היועמ"ש לממשלה (ראו להלן). הביקורת העלתה שלרשות משרד התרבות והספורט או לרשות גוף שלטוני אחר אין מאגר נתונים של כלל אירועי האלימות וביטויי הגזענות בספורט. לפיכך אין הם יכולים לקבל תמונת מצב מלאה ומעודכנת על סוגי האירועים והעברות, דרגת חומרתם, מקומם על פי הליגות וענפי הספורט, ובכך נפגעת יכולתם לקבל החלטות מושכלות ולהפיק לקחים אופרטיביים. המועצה למניעת אלימות קיבלה נתונים של דוח ההגינות של הקרן ודנה בהם, וביוני 2014 אף יזמה, לראשונה, איסוף נתונים על א ירועים מהגופים שיש להם מידע חלקי בנושא - המשטרה, התאחדות הכדורגל ואיגוד הכדורסל והקרן. ואולם התהליך היה חד -פעמי, ומאז לא המשיכה באיסוף הנתונים באותה מתכונת או במתכונת אחרת. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה, כי סמכות ההרחקה על ידי קצין משטרה היא אחד הכלים שהוקנו לה כדי להתמודד עם מפרי סדר במגרשי הספורט, ויעילותה הוכחה בשימוש בה בעולם. גם אם אין חובה חוקית לחייב את המורחק להתייצב בתחנה עקב הפגיעה בחירותו - הנחיית המשטרה מקנה לשוטר את הסמכות להשתמש בכלי זה כאמצעי אפקטיבי יותר למניעת כניסתם של מורחקים מפרי סדר למגרשים בעת המשחק, ואולם קציני המשטרה כמעט שאינם משתמשים בו. על האח"ם לעקוב אחר האופן שבו מיישמים קציני החקירות את ההוראה לחייב את המורחקים להתייצב בתחנה המשטרה ולעדכנה או לגבש לה חלופה אם יהיה בכך צורך. לנוכח עמדת הגורמים המקצועיים במטא"ר ולפיה מערך טכנולוגי הוא אמצעי יעיל ונגיש לזיהוי המורחקים ולפתרון מכלול הבעיות בתחום זה, על המשטרה, כמתוכנן, להשתמש בפועל במערכת זיהוי הפנים עם הפעלתה בסוף 2015. משרד מבקר המ דינה מעיר, כי המחלוקת בין ההתאחדות למשרד החינוך בנוגע לקיום הצעה של תכנית אסטרטגית משותפת להתאחדות ולמשרד החינוך מצביעה, כשלעצמה, על היעדר שיתוף פעולה בין הגופים - באופן ישיר או במועצה למניעת אלימות בספורט. על משרד התרבות והספורט והמועצה להוביל את המערך המשותף למניעת אלימות בספורט. לשם כך עליהם, בין היתר, לעמוד על הפערים הקיימים בין המצב המצוי והמצב הרצוי ולגבש תכנית כוללנית לחינוך ספורטאים בליגות הילדים והנוער שתאגד את כל הפעילויות המתבצעות בנושא לפי סדרי עדיפויות ויעדים משותפים, ולהפעיל מעקב אחר יישומה.	ואולם התכנית האסטרטגית לא יצאה לפועל ולא מתקיים כל שיתוף פעולה בין ההתאחדות ואיגודי הספורט ובין משרד החינוך. הועלה שההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל פנו למשרד החינוך בבקשה לשתף פעולה בביצוע הפעולות החינוכיות בענפי הספורט, ובכללן קי ום פעילויות בנושא בתוך בתי הספר, אך משרד החינוך לא דן בפניותיהם ולמעשה דחה אותן על הסף.	625
התעשייה האוירית לישראל בע_מ מהאמור לעיל עולה, כי הסכם שירותי הייעוץ, שהעניק לחברה ה', בין היתר, "דמי הצלחה" בסך 750,000 דולר, נחתם בתע"א כחמישה חודשים וחצי לפחות לאחר תחילת העסקתה של חברה ה' כיועצת בתע"א19 , וכחודש לאחר שהתקיים התנאי, שבגינה קיבלה את "דמי ההצלחה" האמורים. יצוין בהקשר זה, כי גם הגורמים הרלוונטיים בהנהלת התע"א אישרו את ההתקשרות עם חברה ה' בפברואר 2013 , כחמישה חודשים לאחר שחברה ה' החלה את פעילותה בתע"א, וכשבועיים לאחר שהתקיים התנאי שזיכה את חברה ה' ב"דמי ההצלחה". משרד מבקר המדינה מעיר, כי העסקת חברת ייעוץ ואסטרטגיה ללא אישור הגורמים הרלוונטיים בהנהלת התע"א וללא הסכם ייעוץ תקף איתה, נעשתה שלא על פי כללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי העסקת חברה ה' במשך כחמישה חודשים ללא חתימה על הסכם התקשרות איתה, אינה תקינה, וחשפה את התע"א לסיכונים שההסכם נועד למנוע. אשר לגורמים הרלוונטיים, הם אישרו את ההתקשרות עם החברה, וזאת אכן בדיעבד. בביקורת עלה, כי בארבעה הסכמי ייעוץ שחתמה התע"א עם שני יועצים בכירים ביותר בשנים 2012 -2008 בהיקף כספי של כ-1.9 מיליון ש"ח, הם לא נדרשו לדווח על פעילותם. במסמכי התע"א לא נמצאו אמות מידה הקובעות באילו נסיבות נדרשת התע"א לציין בהסכמי ההעסקה את חובת יועצי השיווק לדווח על פעילותם, ובאילו לא. תיעוד מפורט של פעילות היועצים הכרחי לצורך בחינת תוצרי עבודתם על ידי הגורמים האחראים עליהם בתע"א ולצורך הערכת תרומתם לחברה, לרבות לקראת ההחלטה בנוגע להמשך הע סקתם בחברה; ללא תיעוד נפגמת יכולת המעקב והבקרה של התע"א על פעילותם. הדבר נדרש נוכח חשיבות המידע לתע"א ונוכח הצורך בשמירה על הזיכרון הארגוני שבהקשר זה, וכדי לאפשר שקיפות ובקרה בנוגע לפעילות היועצים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח זאת, ובהתחשב בכך שמדובר ביועצי ם ייחודיים, המקבלים שכר ייעוץ של מאות אלפי ש"ח בשנה, על התע"א לפעול להכללת חובת דיווח מפורט על פעילות היועצים בכל הסכמי ההתקשרות אתם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי חתימה על הסכמי ההעסקה רק לאחר תחילת עבודת היועצים כמתואר לעיל, חושפת את התע"א לסיכונים הנוגעים לקיום יחסי עבודה בינה לבין היועצים, וכן לסיכונים נוספים, כגון אפשרות של זליגת מידע מהתע"א על ידי היועצים לגורמים חיצוניים. מדובר בהתנהלות שאינה תואמת את כללי המינהל התקין. נוכח הליקויים שלעיל, הנוגעים למועדי החתימה על הסכמי ההעסקה, מעיר משרד מבקר המדינה, כי על התע"א להקפיד הקפדה יתרה על חתימה על הסכמי ההתקשרות עם יועצים לפני תחילת העסקתם. בהסכם מיוני 2009 עם חברה ב' סיכמה התע"א על תשלום "דמי הצלחה" לחברה כסכום קבוע. כתוצאה מכך נוצר מצב, שסכום "דמי ההצלחה" שישולם לחברה ב' אינו תלוי בהישג שיושג עבור התע"א. בפועל, שילמה התע"א לחברה ב' "דמי הצלחה" בשיעור העולה משמעותית, פי שניים ויותר, על השיעור אותו הציגה לגורמים הרלוונטיים בהנהלה ולמשרד הביטחון; זאת בלי שהוצגו למשרד הביטחון נתונים מעודכנים ובלי שהם אושרו על ידי הגורמים הרלוונטיים בתע"א. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את תשלום התע"א של "דמי הצלחה" לחברה ב' בשיעור החורג משמעותית מהשיעור שהוצג למשרד הביטחון וללא אישור של הגורמים הרלוונטיים בתע"א. בהקשר זה יצוין, כי בביקורת לא נמצאו סימוכין לכך שגורמים בתע"א הממונים על היועצים, וכן גורמים האחראים לאישור החשבונית, יזמו ופנו ליועצים בדרישה לקבל את דוחות הפעילות, שהיועצים היו אמורים להגיש כמתחייב על פי הסכמי הייעוץ. הגשת דוחות פעילות תקופתיים אמורה לאפשר לתע"א לקיים פיקוח ובקרה אחר פעילותם של יועצי השיווק והאסטרטגיה, ולוודא את תפוקתם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ללא הדיווחים אין באפשרות התע"א לעשות זאת כהלכה. יתר על כן, הדבר אף נדרש לצורכי שקיפות, וכדי לבחון אם פעילות היועצים תואמת את המצופה מהם, ואת השכר המשולם להם. נוכח זאת, לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת התע"א לוודא שהיועצים מגישים דוחות פעילות מפורטים מדי חודש בחודשו, ולהתנות את התשלומים בהגשת הדוחות, כפי שנקבע בהסכמי ההתקשרות עמם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב שבו התע"א לא קבעה אמות מידה לעניין קביעת גובה שכר ייעוץ המשולם ליועצים, נקבע שכרם בהתאם לשיקול דעתם של גורמים בתע"א, במסגרת משא ומתן שהם מנהלים עם היועצים. ראוי אפוא, שהתע"א תבחן את סוגיית קביעת גובה שכר הייעוץ, ותקבע קווים מנחים ואמות מידה בעניין. כן ראוי, כי רשות החברות תיתן גם היא את דעתה בעניין. בביקורת עלה, כי בתקופה האמורה, ב -23 התקשרויות שנבדקו , להארכת תקופת הייעוץ עם 12 יועצי שיווק ואסטרטגיה, המשיכה התע"א להעסיק את היועצים לפני שחתמה איתם על הסכמי ההארכה. ההסכמים בהתקשרויות אלו נחתמו בדיעבד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדומה לאי-חתימה במועד על הסכמי התקשרות עם היועצים כמפורט לעיל, גם אי-חתימה במועד על הסכמי הארכת תוקפם של ההסכמים הקיימים חושפת את התע"א למגוון של סיכונים, לרבות אלה הנוגעים לקיום יחסי עבודה בין החברה לבין היועצים. בביקורת עלה, כי לפחות ב-10 התקשרויות שנבדקו מהשנים 2013 -2008 עם חמישה מיועצי שיווק ואסטרטגיה, לא צוינו על גבי הסכמי הייעוץ התאריכים שבהם נחתמו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה לא ניתן לדעת אם הסכמים אלה נחתמו כנדרש, לפני תחילת העסקת היועצים בתע"א, או בדיעבד. מדובר בהתנהלות שאינה תואמת את כללי המינהל התקין. התעשייה האווירית לישראל בע"מ(התע"א) היא חברה ממשלתית המחויבת .להקפיד על נורמות של מינהל תקין, תחרותיות ושוויוניות. הדברים נכונים, .בין היתר, לניהול כוח האדם, ובמיוחד בכל הקשור להליכי בחירה והתקשרות .תקינים עם יועצים, שהם כוח אדם ייעודי חיצוני ויקר, המועסק על פי צורכי .החברה. על אף זאת הועלו בדוח ביקורת זה ליקויים, חלקם חמורים, בתהליכי .הבחירה וההתקשרות של התע"א עם יועצי שיווק ואסטרטגיה, לרבות .ההתקשרויות שלא בהתאם למתחייב על פי חוק חובת המכרזים , התשנ"ב - .1992, ,ועל פי תקנות חובת המכרזים. בניגוד לחוק חובת המכרזים ולתקנות .התע"א לא קיימה מכרזים לבחירת היועצים, או לחלופין, לא קיבלה פטור .ממכרזים כנדרש, ולא הקפידה על ניהול התקשרויות תחרותי ושוויוני. גם .העסקת היועצים בחברה הייתה במקרים רבים לקויה, ללא הקפדה נדרשת על .בחינת פעילות היועצים ועל תרומתם לחברה. מדובר בהתנהלות בלתי תקינה, .שאין לקבלה.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי חתימתם של הסמנכ"ל לכספים והסמנכ"ל לשיווק על ההסכם עם חברה ב', על דעת הגורמים הרלוונטיים, אינן מהוות תחליף לכינוס הוועדה הרלוונטית, לצורך דיון מ מצה בהיבטים ובמשמעויות של אישור תשלום בסכום משמעותי של מיליוני ש"ח, על פי אמות המידה לעניין זה, לרבות תיעוד ההחלטה שהתקבלה והנימוקים לה. זאת, בין היתר, לצורך שקיפות, נראות ואפשרות של קיום בקרה על התהליך שהתקיים. מעבר לאמור לעיל מעיר משרד מבקר המדינה, כי בתע"א אין מסמכים המתייחסים לפעולות שנקט יועץ ב', ובאיזה אופן תרמו פעולות אלו לתע"א. היעדר תיעוד בעניין זה אינו הולם את עיקרון השקיפות, ופוגע בבקרה על פעילות התע"א בנושא.	626
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . התמודדות הממשלה עם הריכוזיות במשק לדעת משרד מבקר המדינה, לאור החשיבות הרבה שרואה ועדת המחירים בשיתוף פעולה עם מאסדרים נוספים, בין היתר בשל הצורך בתיאום ועקביות, ראוי כי תשקול לפעול לפתרון הקשיים המשפטיים בנושא זה. בתוך כך עליה לעגן בנהלים שיתוף פעולה בין יחידות הפיקוח וועדת המחירים לבין המאסדרים השונים, כדי לקבל שיתוף פעולה מקצועי ומחייב. קיומם של נהלים כאמור עשוי לתרום להשגת מידע ולקבלת החלטות על בסיס מידע רחב יותר ומתוך נקודת מבט רחבה יותר. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרדים האחראים להגדיר עבור עובדי יחידות הפיקוח מהם תחומי הידע הנדרשים לביצוע עבודתם, ולהפנות משאבים לביצוע הכשרות בנושאים אלו. ועדת המחירים בהרכביה השונים אחראית למוצרים מגוונים, שונים במאפייניהם, ונדרש שיקול דעת מקצועי ופרטני בהתייחסות לכל מוצר ומוצר. עם זאת, לוועדה בענפים השונים אותן סמכויות ויש להן יו"ר משותף. בכל ענף של הוועדה ננקטות שיטות עבודה שונות, עולות דילמות ונצבר ידע, ואלה משמשים כולם מקור מידע חשוב לעבודת הפיקוח. מידע כאמור היה מאפשר ליו"ר המשותף של הוועדה בענפיה השונים לתכלל את עבודת הפיקוח על המחירים תוך ראייה כוללת של מגוון המוצרים המפוקחים, ובכלל זה ליצור מתודולוגיה משותפת ואחידה, ככל האפשר, לכל הרכבי הוועדה ויחידות הפיקוח, לשתף ידיעות, תובנות ופרקטיקות לדעת משרד מבקר המדינה, מוגבלות הפיקוח וחוסר יכולתו להשפיע על המחיר היו צריכים להוביל לבדיקה עצמאית ומקצועית של משמעות הוצאת המלט מפיקוח מחירים לפי החוק, ובכלל זה שלל הסוגיות שעלו בוועדת המלט ובבדיקת רשות ההגבלים העסקיים. זאת ועוד, אמנם טרם גובשו המלצות סופיות בדבר עדכון נוסחת סוארי, אך גיבושן היה בשלב מתקדם מאוד (שכן כעולה מתשובת משרד האוצר ממאי 2015 , נכון לאותו מועד התנהל פיילוט לעדכון הנוסחה). על כן ראוי היה שתיבחן משמעות הוויתור על עדכון נוסחת סוארי למשק. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על יחידת הפיקוח, כגורם המפקח על מחירי המלט, להנחות את רואי החשבון המבקרים לבצע בדיקות לאימות נכסיה הפעילים של נשר כאמור. ולהשוות ביניהן. לדעת משרד מבקר המדינה, התחלופה הגבוהה של נציגי משרד האוצר בוועדה על ענפיה השונים מחייבת יצירת גרעין ידע, כדי לפתח זיכרון ארגוני ולשמור על רציפות בקבלת ההחלטות. ועדת המלט הוקמה כדי לגבש תכנית מפורטת לעידוד התחרות בשוק המלט. תכנית כאמור ראוי כי תסתמך על מידע מדויק, מלא ו עדכני הן מהמאסדרים והן מהשחקנים בענף. לכן בעת מינוי ועדת המלט היה על משרדי הממשלה הרלוונטיים לוודא כי יהיו לה מלוא הסמכויות הנדרשות לקבלת המידע הנחוץ. זאת ועוד, בהיווכחה כי הנתונים שבידיה אינם מלאים ומדויקים, מן הראוי היה שהוועדה תפעל לקבלת מלוא המידע האפשרי ותפנה לכלל הגופים המקצועיים הרלוונטיים לקבלת עמדתם, תוך שמירה על החיסיון החל על מידע ודוחות מסחריים שנמסרו לאותם גופים. אילו היה בידיה המידע החסר, יכלה הוועדה להפיק מידע מדויק יותר על הענף. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרים שבהם נדרש מידע מסוים לשם קבלת החלטה, היה על הוועדה לפנות לשרים האחראים כדי שאלה יפעילו את סמכותם לקבלו. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי למרות הסתייגות רואי החשבון בסוגיית המידע על עסקים עם צדדים קשורים, ולמרות המידע בדוח המצביע על היקף ניכר של עסקאות כאלה, לא נבדק הנושא לעומקו ולא נדרש פירוט של כלל העסקאות עם בעלי עניין. רואי החשבון המבקרים בדקו את הנושא רק בחלק מהשנים, ועשו זאת באופן חלקי. יחידת הפיקוח לא דרשה בדיקה מעמיקה ולא דנה בנושא. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי סוגיית מתן ההנחות מעבר למדרג ההנחות הקבועות בהודעות המפקח היא רבת שנים. לא זו אף זו, כאמור בתשובה, בדיקה זו לא נעשתה וממילא נושא זה לא נדון.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי כדי שיחידת הפיקוח תוכל לבצע את תפקידה, כפי שעולה גם מתשובת המשרד, חיוני שיהיו בפניה התשתית העובדתית והמסמכים הנדרשים ליצירת מסד נתונים לקבלת החלטות נקודתיות ובעלות השפעה רוחבית; מסמכים כגון דוחות כספיים, הערכות שווי וחוות דעת מקצועיות. עוד יוער כי נוצר חוסר מהותי בשימור ידע הפוגע ביכולת היחידה לערוך השוואות, ביכולת הפיקוח שלה וביכולתה ליצור מומחיות ומקצועיות בבדיקת עדכון הבסיס של חברת נשר. זאת ועוד, השימוש ביועצים חיצוניים אינו מסיר מיחידת הפיקוח את האחריות להיות ערה לדילמות וסוגיות רלוונטיות. מאחריותה של היחידה לפקח על היועצים שבהם היא מסתייעת לביצוע עבודתה.	627
הרשות הממשלתית למים ולביוב . פעולות הרשויות המקומיות וספקי המים להבטחת איכות מי השתייה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי עליו ליידע את המועצות האזוריות בדבר ספקי המים הפועלים ביישובים שבתחומן שאינם ממלאים את חובתם לאכוף על עסקים ועל משקים את התקנת המז"חים. מידע כאמור יאפשר להן לפעול בהתאם לסמכותן כדי להבטיח שספקי המים שבתחומן יחייבו את העסקים ואת המשקים בהתקנת המז"חים ללא די חוי, בהתאם לתקנות משרד הבריאות ולהנחיותיו. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי אונו על שלא תיקן במשך שנים את הליקוי עליו הצביע משרד הבריאות. מתוקף הזכויות שהועברו מהעירייה לתאגיד על מערכות המים והביוב, לרבות על מגדל המים, ומתוקף אחריותו של התאגיד לשמור על איכות המים, על מי אונו לפעול בדחיפות בשיתוף עם העירייה להסרת מתקני השידור והאנטנות בשטח המאגר ומגדל המים, בהתאם לדרישת משרד הבריאות. כמו כן, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אם התאגיד והעירייה לא יפעלו להסרת המפגע בהקדם, על יו לשקול לפסול את מי השתייה המסופקים מהבארות וממגדל המים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי ביצוע הדיגום ביישובי תאגיד מי שיקמה בכלל, ובבית דגן בפרט, אשר עלול להביא לאי -גילויו של זיהום במי השתייה לתושבים, ובכך לסכן את בריאותם. לדעת משרד מבקר המדינה, כד י להבטיח שספקי המים ידווחו כנדרש על החריגות שנמצאו, יש להבחין בין החריגות השונות בכל הנוגע לפרסומן בדוחות הרבעוניים והשנתיים. במקרה בו נמצאו חריגות אשר טופלו ותוקנו, יש לפרסמן. תוצאות חריגות שנבעו מטעות בדגימה או מטעות מעבדה, יש לשקול אם נדרש להורות לפרסמן בדוחות. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד המים מי אביבים על שלא תיקן במשך שנים את הליקויים במתקני המים שהצביע עליהם משרד הבריאות. על תאגיד מי אביבים להשלים לאלתר את תיקון הליקויים. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית עמק המעיינות על כך שלא פעלה באופן מידי לתת ולו פתרון זמני לבעיית זיהומי המים בתחום מושבה ד', ובכך ייתכן שהייתה מונעת את שני מקרי זיהום המים הנוספים אשר חייבו הרתחה של מי השתייה במשך ימים רבים. משרד מבקר המדינה העיר למועצה המקומית הר אדר, כי אי ביצוע הדיגום עלול למנוע גילוי במועד של זיהום במי השתייה לתושבים ובכך לסכן את בריאותם ועל כן עליה לבצע את הדיגום בהתאם לנדרש. משרד מבקר המדינה העיר לתאגידי המים מי אונו, מי בת ים, מי רקת ומי ברק כי עליהם להקפיד ולבצע את הדיגומים מיד עם סיום העבודות, וכי חידוש אספקת המים לאחר חיטוי ברכת מי השתייה בלא דיגום המים הוא בניגוד להנחיות משרד הבריאות ועלול לגרור אספקת מים שאינם ראויים לשתייה. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי רקת טבריה כי מן הראוי היה שהתאגיד לא ישתהה זמן כה רב בהכנת רשימת העסקים החייבים בהתקנת מז"ח, וכי עליו לפקח על כל העסקים בתחומו. מידע זה חיוני לתאגיד כדי שיוכל לעקוב באופן שוטף אחר התקנת מז"חים בעסקים ואחר בדיקת תקינותם. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לחדד את הנחיותיו בנוגע למידע שאמור להתפרסם באינטרנט במקרה של חריגות מהתקנים לאיכות מי השתייה, ולוודא שהנחיות משרד הפנים תואמות אותן. אם משרד הבריאות סבור כי הנחיות משרד הפנים והוראות התקנות יוצרות כפילות, כי אז יש לבחון את הדרכים לביטול הכפילות.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי היה עליו לדווח למועצה האזורית מטה אשר על התכתבותו עם ספקי המים הפועלים בתחומה אשר אינם ממלאים את חובותיהם למניעת זיהום מי השתייה. כמו כן, כאשר בידי המועצה האזורית מידע על תחזוקת מתקני מים בניגוד לתקנות, עליה לנקוט את הצעדים הנדרשים שבסמכותה כדי להבטיח שספק המים הפועל בתחומה יתחזק את ברכת מי השתייה ויתפעלה בהתאם לתקנות משרד הבריאות ולהנחיותיו.	628
הרשות הממשלתית למים ולביוב . היבטים במניעת זיהום של מקורות המים - הרשות הממשלתית למים ולביוב לדעת משרד מבקר המדינה, הקביעה לגבי כמות המים המותפלים הנרכשת אינה אמורה להיות רק מענה תוצאתי לתרחיש תפעולי הידרולוגי מומלץ, וראוי שתיעשה לאחר בחינה של החלופות בין רכישת מים מותפלים לבין הפקה של מים מהמאגרים הטבעיים ובהתחשב בצורך לשקמם ולקחת בחשבון את מלוא העלויות והתועלות הכרוכות ברכישת מים מותפלים או בצמצום הכמות הנרכשת. .משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה לקבוע בהקדם את סדרי העדיפות ולוחות הזמנים לביצוע הפעולות הנדרשות לדעתה לשיקום האוגר הטבעי בראייה בת-קיימה. ללא קביעת סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לביצוע, אין כל וודאות כי המלצות הדוח אכן ייושמו. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת הנוכחית, ינואר 2015 , טרם הוקם מאגר מידע על קולחים ושפכים שישמש בסיס נתונים מרכזי עבור כל המאסדרים הרלוונטיים: משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שרשות המים תעשה בדיקה יסודית של כדאיות המשך שאיבת היתר ממאגרי המים הטבעיים לעומת המשך רכישת המים המותפלים ושילובם במערכת המים הארצית; בהתחשב בין היתר, בתועלות הכלכליות הנובעות מכך לצורכי שיקום האוגרים על פי עקרונות של פיתוח בר - קיימה, כמתחייב מהחלטות הממשלה. נראה כי יש צורך לבחון את האיזון הנכון בין היקף ההפקה של מים מהמאגרים הטבעיים לבין היקף הרכישה של מים מותפלים, זאת במטרה להבטיח קיום מאגרי מים לאוכלוסייה בטווח ארוך ממגוון מקורות. מסקר הקולחים עולה כי איכות הקולחים שמשתמשים בהם להשקיה חקלאית ללא מגבלות אינה עומדת לעתים בדרישות התוספת הראשונה בתקנות איכות קולחים בכל הנוגע לריכוזים ולערכים של כלוריד 68, חנקן כללי 69, נתרן 70 , צריכת חמצן ביולוגי71 ומוצקים מרחפים72. ריכוזים גבוהים שלחומרים אלה פוגעים בגידולים וגורמים לתחלואת צמחים ובחילחולם למי התהום הם אף עלולים לפגוע בבריאות הציבור. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי תפעול האקוויפרים, שבחלקים מהם מפלסי המים נמצאים מעט מעל הקווים האדומים ואף מתחת להם, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות לפיתוח בר -קיימה כאמור בהחלטת הממשלה מ - 2003 , עם המלצות ועדת ביין שעיקריהן אומצו בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010 , ועם העקרונות לניהול מים שקבעה הממשלה באותה החלטה. כמו כן, תפעול האקוויפרים ב אזור הקווים האדומים אינו עולה בקנה אחד עם המלצות השירות ההידרולוגי, שקבע כבר באוקטובר 2007 כי התפעול המיטבי והרצוי של האקוויפרים הוא סביב הקווים הירוקים. משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת לא קבעה רשות המים סדרי עדיפויות ולוחות זמנים ליישום המלצות הדוח לשיקום האוגר. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים לפעול בשיתוף פעולה ולזרז את תהליך הקמתה של המערכת לקבלת מידע על נתוני איכות קולחים ממט"שים, כדי שלכל המאסדרים תהיה גישה למידע הנדרש לצורך קבלת החלטות. הקמת מערכת כזאת אף תהיה נדבך חשוב לפיקוח ואכיפה של שלושת המאסדרים על עמידה של המט"שים באיכות קולחים, כמתחייב לפי תקנות איכות קולחים ולקידום שיתוף הפעולה ביניהם. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להקפיד לדרוש מיצרנים וממפעילים דיווחים חודשיים ושנתיים כמפורט בתקנות איכות קולחים, ולרכז אצלה את הנתונים לצורך אכיפה וקבלת החלטות. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המים להשלים את תכנית אב למשק הקולחים, אשר הטיפול בה התחיל כבר בשנת 2006 . זאת, במיוחד נוכח העובדה ששימוש במי קולחים להשקיה חקלאית נמצא במגמת עלייה עם השנים, ולפי נתוני רשות המים, כמויות הקולחים המושבות יגיעו בשנת 2020 לכ-570 .מלמ"ק	משרד מבקר המדינ ה מעיר לרשות המים ולמשרד להגנ"ס כי למרות שבשנים האחרונות השתפר שיתוף פעולה ביניהם, עליהם לפעול בהקדם על מנת לעגן ולהסדיר את חלוקת הסמכויות ביניהם כנדרש, אם בדרך של חקיקה או בדרך של החלטת ממשלה.	629
משרד הרווחה והביטחון החברתי . היבטים במערך השירותים לאנשים עיוורים משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד החינוך להשלים ללא דיחוי את רכישת הערכות ואת חלוקתן לכל התלמידים העומדים בקריטריונים שקבע. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד החינוך יבחן, בהתייעצות עם משרד הרווחה, אם יש צורך בעדכון סף הגיל שקבע לחלוקת ערכות טכנולוגיות. מדובר באמצעי שהגורמים המקצועיים במשרד הרווחה מצאו אותו חיוני ביותר לקידום האישי של תלמידים אלו, ולכן לחלוקתו כבר בגיל הגן עשויה להיות השלכה על איכות חייהם גם בבגרותם. ,הביקורת העלתה כי אף שחלפו כעשר שנים ממועד תיקון החוק האמור שרי החינוך שכיהנו בתפקיד מאז מועד התיקון 14 לא התקינו תקנות לעניין הנגישות הפרטנית15 . בפועל, בהיעדר תקנות כאמור מתעורר חשש לפגיעה בזכויותיהם של תלמידים עם מוגבלות, לרבות תלמידים עם מגבלות ראייה, לקבלת ההתאמות הנדרשות לצורך הבטחת נגישותם למוסד החינוך ולשירותי החינוך שהוא נותן. כך, למשל, מטיוטה של התקנות שהכין משרד החינוך16 עולה כי הן אמורות לעגן בין היתר את הזכאות לקבל ערכות טכנולוגיות, שכאמור לעיל, למעלה ממחצית מן התלמידים טרם קיבלו אותן. משרד מבקר המדינה מעיר כי על שר החינוך להשלים את הפעולות הנדרשות להתקנת התקנות ללא כל דיחוי נוסף - בין בהסכמת שר האוצר ובין בהעברת העניין להכרעת הממשלה - כדי למנוע פגיעה בזכויותיהם של תלמידים עם מוגבלות, ובהם תלמידים עיוורים ותלמידים לקויי ראייה. יוצא אפוא כי במועד סיום הביקורת 283 תלמידים עיוורים ולקויי ראייה עדיין לא קיבלו ערכות טכנולוגיות, אף שעמדו בקריטריונים שקבע מ שרד החינוך. נוסף על כך, המשרד לא קבע מועד לסיום חלוקת הערכות. הביקורת העלתה כי בקרב אנשים שקיבלו תעודת עיוור בשנים 2013 -2011 - כלומר האנשים שראייתם הייתה המוגבלת ביותר - שיעור מקבלי ההדרכה השיקומית עד סוף שנת 2014 היה כ-%16 בלבד23 . לדעת משרד מבקר המדינה מדובר בשיעור מיצוי נמוך של הזכות ל שירות, שאינו עולה בקנה אחד עם חשיבותו ועם זמינותו, שכן השירות מתאפיין בהיותו שירות 'עד הבית', הניתן בביתו ובסביבת פעילותו של האדם העיוור. לפיכך אפשר היה לצפות שהשירות לעיוור, שאחראי למתן שירותי ההדרכה השיקומית, יעקוב אחר שיעור המיצוי של הזכ ות לשירות שבאחריותו ויגבש תכנית להגדלת שיעור זה, אולם הביקורת העלתה כי הדבר לא נעשה. להלן יובא פירוט. יתר על כן, השירות לעיוור אינו מנהל מעקב אחר ההשתתפות בימי העיון, ולא ידוע לו מי הן מחלקות הרווחה שבהן טרם השתלמו צוותים; משמעות הדבר היא כי ייתכן שהעובדים בחלק ממחלקות הרווחה לא קיבלו מידע בעניין ההדרכה השיקומית. משרד מבקר המדינה מעיר לשירות לעיוור כי בשל שיעורו הנמוך של מיצוי הזכות להדרכה שיקומית, ראוי שהשירות יגבש תכנית לימי עיון שבהם יתקיים תהליך לרענון הצוותים המקצועיים בכל הנוגע לחשיבות הדרכה זו. עוד ראוי שהשירות לעיוור ימפה את המחלקות שעובדיהן טרם השתלמו ויחדד בפני מנהליהן את החשיבות שבהשתתפות העובדים בימי העיון. אולם מהביקורת עולה כי אף שחלפו יותר משלוש שנים ממועד כתיבת מסמך הטיוטה לעדכון התע"ס לא עודכנו הוראות התע"ס בהתאם, אף שיש בכוחו של עדכון זה להגדיל את היקף ההפניה לשירות. בביקורת נמצא כי המפקחים במחוז תל -אביב והמרכז אינם דורשים לקבל דוחות אלה וממילא אינם עוקבים אחריהם ומבקרים אותם. במחוז ירושלים נמצא שמפקחת המחוז מקבלת העתקים מן הדוחות ופונה מפעם לפעם למחלקות הרווחה בבירורים לצורכי בקרה, אך הדבר לא נעשה באופן שיטתי ומלבד זאת לא נעשה בדיווחים שימוש כלשהו, למשל לצורכי הפקת לקחים.	לדעת משרד מבקר המדינה על השירות לעיוור, הביטוח הלאומי והמטה לשילוב לשתף פעולה במיפוי מצב התעסוקה של אנשים עיוורים, כדי שיוכלו להקצות את המשאבים שהם מפנים לשיפורו באופן יעיל ואפקטיבי יותר.	630
נתיבי אילון בע_מ . ניהול פרויקטים והעסקת יועצים - חברת נתיבי איילון בע_מ משרד מבקר המדינה רואה בחומרה מקרים אלה ו מעיר לחברה כי על יה להקפיד על מינהל תקין ולדאוג לעגן במועד את ההתקשרויות שלה עם ספקים חיצוניים בהסכמים. חשוב בעיקר שאחריות מנהלי הפרויקטים כלפי החברה תהיה מעוגנת בהסכם משפטי מרגע תחילת העבודה של החברה עמם. הביקורת העלתה כי חלק מההסכמים שנת"א מאשרת את הארכתם מדי שנה בשנה נחתמו לפני שנים רבות - לעתים אף לפני יותר מעשר שנים. לגבי חלק מהם, השווי המצטבר של התקשרויות ההמשך שאושרו ברבות השנים מגיע למיליוני ש"ח, ובמקרים רבים עולה בהרבה על שווי ההתקשרות הראשונה, לעתים אף יותר מפי עשרה. אף שעל פי נוהל מסירת עבודות תכנון מאגר הספקים של החברה אמור לכלול גם רשימה של מנהלי פרויקטים, המאגר עדיין אינו כולל רשימה כזאת. החברה בוחרת מנהלי פרויקטים מרשימה אחרת שיש ברשותה, שלא נקבעו תנאי סף להכללת מנהלי הפרויקטים בה. כמו כן אין מתקיים הליך מוסדר לריענון הרשימה. מדובר בהליך בלתי תקין, שפוגע בשוויון הזדמנויות של מנהלי פרויקטים לקבל עבודות מהחברה. מהביקורת עלה כי חברות הבקרה שפועלות מטעם משרד התחבורה ואגף החשכ"ל לצורך בקרת תכנון בחברה אינן מלוות את תהליך התכנון כולו, אלא בודקות את תוצרי התכנון רק לאחר השלמת התכנון הסופי ולפני שלב פרסום המכרז. גם בשלב שבו נעשית בקרת התכנון, היא אינה כוללת בדיקה של כל המרכיבים שהוזכרו לעיל. על משרד התחבורה לבחון אם נדרש שחברות הבקרה יהיו מעורבות בפרויקטים בשלב מוקדם יותר על מנת לשפר את תכנונם ואת ההיערכות לביצועם. לדעת משרד מבקר המדינה, איסוף מידע על תנועת כלי רכב פרטיים וציבורי ים והולכי רגל בשטח הפרויקט עוד בשלב תכנונו היה מאפשר היערכות מותאמת יותר לסביבת הפרויקט, דבר שהיה עשוי לחסוך בעלויותיו. הדוגמאות שלעיל מצביעות על היערכות בלתי מספקת לביצוע פרויקטים. תכנון יסודי ומקיף יותר של הפרויקטים היה יכול למנוע עיכובים בביצועם, לסייע לקבלנים להיערך טוב יותר לשלב הביצוע, להקטין את השינויים בפרויקטים ובכך גם לחסוך תשלומים נוספים לקבלנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על נת"א לבחון דרכים לקצר את התהליך לאישור הוראות השינויים, וכמו כן עליה להקפיד על תקינות ההסכמים המשפטיים שלה עם הקבלנים. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי ועדת המכרזים אישרה בפועל את שינוי ההסכם לפאושלי לאחר שהאצת העבודות הייתה בבחינת עובדה מוגמרת. הסבה של הסכם לפאושלי לקראת סוף ביצוע הפרויקט, כאשר אי-הוודאות בנוגע לפרויקט כבר נמוכה, מפחיתה מהיתרונות שיש למזמין מהסכם כזה. בפועל, אף שנת"א עברה לעבוד עם הקבלן על בסיס פאושלי, הוסב ההסכם באופן רשמי לפאושלי רק בעקבות הרחבת הפרויקט לאזורים נוספים בינואר 2014. ,משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי מדובר בהתנהלות בלתי תקינה והמעבר לחוזה פאושלי נעשה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים. בביקורת נמצא כי בפרוטוקולים של ועדת החריגים לא מפורטים הסברים ונימוקים בנוגע לשינויים, למעט במקרים שיש לגביהם מחלוקת ובהם מציינים את ההסתייגות מהבקשה. כמו כן, תהליך הדיון לא מתועד בהם, אלא מובאת רק המלצת הוועדה. רואי החשבון המבקר ים העירו גם ה ם על ליקוי זה בפרויקטים שבדקו. לדעת משרד מבקר המדינה, על נת"א להוסיף בפרוטוקולים את הנימוקים להחלטות הוועדה על השינויים בפרויקטים, לפחות בנוגע לסעיפים הראשיים. מפרוטוקולים של דיוני הדירקטוריון של נת"א שהתקיימו משנת 2012 ועד מועד סיום הביקורת עולה כי נושא העסקת עובדים בחברה, ובכלל זה התקשרויות עם יועצים ומומחים, לא נדון כלל. עוד נמצא כי לא נקבעו בנ והלי החברה מנגנוני הפיקוח והבקרה הנדרשים על העסקה והתקשרות עם יועצים, מומחים ונותני שירותים שאינם עובדי החברה.	משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי העברת הפרוטוקולים באופן שוטף לדירקטוריון אינה מספקת מידע ניהולי ואינה מהווה תחליף להצגה מרוכזת של התקשרויות שנעשו בפטור ממכרז לפני ועדת הביקורת של הדירקטוריון אחת לרבעון ולקביעה של נוהלי בקרה על ההתקשרויות. ממילא גם לא נמצא, כאמור, כי הדירקטוריון וועדת הביקורת דנו בנושא בשנים האחרונות. על הדירקטוריון וועדת הביקורת של החברה לייחד יותר תשומת לב לעניין זה.	631
רכבת ישראל בע_מ . תחזוקה ברכבת משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי תשובות ברוח זו התקבלו במשך השנים. למשל, באוקטובר 2004 הודיע מנכ"ל משרד התחבורה דאז למשרד מבקר המדינה כי ההיערכות המתאימה בעניין הרישוי, התקינה, הבקרה, הפיקוח ושינויי החקיקה תסתיים עד סוף שנת 2005 ,. כמו כןבנובמבר 200911 הודיע משרד התחבורהכי הכין בשנת 2008 טיוטה לחוק התעבורה המסילתית. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שמשרד התחבורה טרם השלים את יישומה של החלטת הממשלה, אף שעברו כ -13 שנים מאז התקבלה ההחלטה, ואף שמבקר המדינה חזר והעיר על היעדר אסדרה מלאה לגבי פעילות החברה ועל הצורך לתקן ליקוי מהותי זה. ל דעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה להשלים בדחיפות את חקיקת החוק ואת התקנת התקנות שיסדירו את פעילותה של חברת הרכבת. הביקורת העלתה שמשרד התחבורה טרם השלים את האסדרה הכוללת של פעילות חברת הרכבת, לרבות בנושאי בטיחות, הפעלה וניהול, אף שהממשלה חייבה אותו בכך בהחלטתה משנת 2002 , ואף שמבקר המדינה הצביע על הצורך באסדרה כזאת בדוחות קודמים. הביקורת העלתה כי חברת הרכבת שוב סירבה לשתף פעולה ולא מסרה את פירוט התהליכים שדרש משרד התחבורה. לדעת משרד מבקר המדינה, מחלוקות אלה מחזקות את הצורך הדחוף שמשרד התחבורה ישלים את החקיקה והאסדרה הכוללת על פעילות הרכבת. אסדרה כזאת, צריכה ליצור ודאות ביחסי הרכבת והמאסדר, וממילא תשלול מהחברה את היכולת להעלות טענות מטענות שונות. עד להשלמת החקיקה, על חברת הרכבת למלא אחר הנחיות אגף רכבות ולהשקיע את מאמציה ומשאביה בפעילותה, תוך שיתוף פעולה עם ומול המאסדר. הביקורת העלתה כי עד סוף ינואר 2015 לאיושמו מסקנות הוועדה וחברת הרכבת לא התקינה מערכת גלאים כז את ולא קידמה פ רויקטים חלופיים להבטחת הבטיחות. לדעת משרד מבקר המדינה, לקראת הארכת החוזה עם חברה א' על משרדי התחבורה והאוצר לבחון, בשיתוף חברת הרכבת, את כדאיות המשך ההפעלה של קו הרכבת הנוכחי לירושלים, שכאמור מחייב שימוש בקרונועים, וכן לבחון את השפעותיה של ההחלטה שתתקבל על המשך השימוש בקרונועים ועל תחזוקתם. משרד מבקר המדינה העלה כי במרץ 2014 , לאחר שהתברר שקיימות בעיות בתחזוקת הקרונועים, ציין מנכ"ל חברת הרכבת בדיון שהתקיים בדירקטוריון החברה כי קיימת בעיה של חוסר ידע וחוסר התמחות של עובדי חברה א'. ממסמכי חברת הרכבת עולה כי היא אפשרה לבצע תחזוקה באמצעות עובדים ללא ניסיון וללא הכשרה מעשית. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חברת הרכבת להקפיד כי העובדים שתעסיק חברה א' יהיו בעלי ניסיון והכשרה מעשית מתאימה בתחזוקת הציוד, כפי שנדרש בהסכם שחתמה חברת הרכבת עם חברה א'. .מהלוח עולה כי בחודשים מרץ -אפריל 2014 חל גידול במספר התקלות, ביטולי הנסיעות ודקות האיחור, לעומת החודשיים שקדמו להם.	ממסמכים שמסרה חברת הרכבת למשרד מבקר המדינה עולה כי ההוצאות המשתנות בגין הפעלת הקו הגיעו בשנת 2012 לכ-102 מיליון ש"ח, ואילו ההכנסות מהפעלת הקו הסתכמו באותה שנה בכ - 300,000 .ש"ח בלבד	632
רכבת ישראל בע_מ . הובלת מטענים ברכבת לדעת משרד מבקר המדינה, לפני הפעלת חברת הבת, על משרד התחבורה, הרכבת ומשרד האוצר לבחון את החלופות השונות להפעלת חברת הבת תוך בחינת השלכותיה של כל חלופה על התחרות בענף ובהתייעצות עם רשות ההגבלים העסקיים. ההחלטה צריכה ליצור איזון בין האינטרסים של הרכבת, חברת הבת והאינטרסים של כלל המשק. התלות של הנמל היבשתי במסילה המזרחית והתועלות שניתן ל הפיק ממנו מחייבות בדיקת היתכנות ותכנון מקביל של שני הפרויקטים. לדעת משרד מבקר המדינה, אם אכן קיימת כדאיות כלכלית לפרויקט, על משרד התחבורה לפעול לקבלת החלטה בנושא, ולבחון דרכים לטיפול במכשולים הקיימים. משרד מבקר המדינה מעיר כי יישום תכנית המתאר הארצית היה אטי: עברו כמעט ארבע שנים מאז אישרה אותה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ועד תחילת הטיפול בה באופן אינטנסיבי יותר בידי משרד הפנים ומשרד התחבורה. הביקורת העלתה כי רשות החברות הממשלתיות לא דיווחה לממשלה, כפי שהיה ראוי לעשות, על אי-מימוש החלטת הממשלה ועל הסיבות לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת שלוחות למפעילים ואתרים חיונית למשק ועשויה לעודד הובלת מטענים ברכבת ולתרום לירידת הנסועה של משאיות בכבישים. על הרכבת, משרד התחבורה ומשרד האוצר לגבש מדיניות ואמות מידה ברורות ולבנות תכנית מפורטת להקמת מסועים ושלוחות של הרכבת למפעלים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרכבת לבחון דרכים כדי לוודא שההנחה שהיא נותנת לחברות השירות תגיע ללקוחות הסופיים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הדחיפות בהובלת חומרי החציבה מהדרום למרכז הארץ וההתמשכות הכרוכה בהוצאה לפועל של התכנית, על כל הגורמים המעורבים, בעיקר משרד התחבורה ומשרד הפנים, לקדם ביתר שאת את הנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, על המעורבים בפרויקט המסילה המזרחית, בעיקר משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד הפנים, לבדוק את החלופות הקיימות ואת הכדאיות הכלכלית והישימות של כל אחת מהן לטווח קצר ולטווח ארוך. כאשר תיבחר החלופה המועדפת, על כל הגורמים שלעיל לפעול ביתר שאת כדי לקדם את ביצועה. הפרטת חברת הבת והשימוש הבלעדי להובלת המטענים במסילות הרכבת, בציוד הנלווה ובשירותים שהיא תקבל מהרכבת, עלולים להקנות לחברת הבת כוח בלתי סביר מול מתחריה. לכן לפני מכירת מניות חברת הבת, על משרד האוצר ומשרד התחבורה לבחון ביסודיות עם רשות ההגבלים העסקיים את השלכות ההפרטה, החיוביות והשליליות, על התחרות בענף ועל התועלת המשקית המקרו-כלכלית. הביקורת העלתה כי בדברי ההסבר להצעת המחליטים שה וגשה מטעם מ שרד האוצר ו משרד התחבורה במרץ 2012 לממשלהלא הובא מידע על המשמעויות הכלכליות והביצועיות של ההחלטה , ההשלכות האפשריות על תחומים אחרים, החלופות להצעה, הזיקה בין ההצעה ובין יעדי הממשלה והיבטים ביצועיים.	לרכבת אין מידע לגבי המחירים שגובות חברות השירות מהלקוחות ואם ההנחות שהיא העניקה לחברות השירות הועברו במלואן או לפחות בשיעורים משמעותיים ללקוח הסופי.	633
רשות שדות התעופה . פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים הביקורת העלתה כי בשנים 2014 -2012 לא הגישה רת"א לאישורו של השר תכנית עבודה רב-שנתית ותכניות שנתיות, וממילא לא קיבלה את אישורו או את חוות דעתו עליהן. כמו כן, משנת 2012 עד מועד סיום הביקורת לא הגישה רת"א לשר דיווח כלשהו בנוגע לביצוע התכניות השנתיות. משרד מבקר המדינה מעיר כי הממשלה החליטה על פינוי שדה דב מבלי שהושלם תהליך מציאת חלופות לשימושי השדה. כמו כן, החלטת ועדת ההיגוי קבעה מתווה לפינוי שדה דב, אך לא נתנה מענה שלם למטרה שלשמה הוקמה, דהיינו מציאת חלופות לשירותים הניתנים בשדה דב . עד מועד סיום הביקורת טרם הוצגה החלופה שהתבקש משרד התחבורה להכין לבקשתה של ועדת הכלכלה של הכנסת. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה עניין לפרשנות חד -צדדית של משרד הביטחון. מאח ר שהמחלוקת בין משרד הביטחון למשרד התחבורה אינה מאפשרת את קידום הנושא, יש להביאה בהקדם לפני שני השרים ובמידת הצורך לפני הממשלה כדי להכריע בעניין. לדעת משרד מבקר המדינה, מהלכי משרד התחבורה בנושא מציאת החלופה אינם מספקים והם אף לא קידמו את הנושא באופן מעשי. עד מועד סיום הביקורת לא נקט משרד התחבורה צעדים ממשיים לקידום חלופת עין שמר, או כל חלופה אחרת, ולהוציאה אל הפועל. יצוין כי למרות החסמים שצוינו לעיל, משרד התחבורה עדיין דבק בעמדתו כי הפתרון לפינוי שדה התעופה הרצלייה הוא הקמת שדה חלופי בעין שמר. ממידע שמסרה רת"א למשרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2014 -2012 עסקה רת"א בפיתוחם של שני מנחתים בלבד מתוך כ-40 מנחתים קיימים. במשרדי רת"א לא נמצאו מסמכים שיתמכו במדיניות השקעה זו או יסבירו אותה, דהיינו השקעה שאין בה די כדי ליישם את העקרונות שנקבעו באגף התשתיות ברת"א. עוד העלתה הביקורת כי עד מועד סיום הביקורת לא השלימה רת"א את אישורם של נהליה הפנימיים העוסקים בנושא המנחתים - נוהל פיקוח במנחת ונוהל הקצאת תקציבי פיתוח. משרד מבקר המדינה מעיר לרת"א כי עליה להשלים בהקדם האפשרי את אישורם של נהלים אלה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לרת"א כי עליה לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות בנושא ההשקעות במנחתים, כדי שהחלטות אלה ישקפו את העקרונות שקבעה היא עצמה ויסייעו בעתיד לפיתוח מנחתים נוספים בעלי חשיבות ברחבי המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר כי נכון למועד סיום הביקורת, יותר משמונה שנים לאחר חתימת ההסכם בין המדינה למנהלי הגוש הגדול, משרד התחבורה טרם מצא פתרון הולם לפעילות התעופה הכללית בשדה דב. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה ועל רש"ת לעשות את כל המאמצים האפשריים למציאת חלופה ראויה וזמינה לשירותים הניתנים בשדה דב, בטרם פינויו. משרד מבקר המדינה מעיר כי עד מועד סיום הביקורת לא נמצאה חלופה לקווי התעופה לפריפריה, ובהם הקווים תל אביב-ראש פינה ותל אביב-עין יהב. המצב נכון גם בנוגע ל פעילות התעופה הכללית , משום שמאז ההחלטה לא הייתה כל התקדמות בפיתוח חלופת עין שמר, ועדיין לא הוסרו כל המחלוקות עם מערכת הביטחון. כמו כן, לא נמצא מענה לפעילויות נוספות המתקיימות בשדה דב, כגון יצירת עתודת כ"א והדרכה לחברות התעופה, שחלקן יכולות להתקיים רק בשדה דב. משרד מבקר המדינה מעיר לרש"ת כי אף שנושא ניצול תקציב הפיתוח כבר הועלה בדוח מבקר המדינה האמור, ואף שמנכ"ל רש"ת התחייב בדיון ועדת הביקורת של הכנסת בתחילת 2014 כי אחוזיהביצוע יהיו גבוהים יותר, אחוזי הביצוע של תקציבי הפיתוח נותרו נמוכים. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנכ"ל רש"ת לבדוק ביסודיות את הסיבות לאחוזי הביצוע הנמוכים ולפעול מול גורמי הביצוע כדי לקדם את ביצועם של הפרויקטים כמתוכנן. בביקורת נמצא כי בתקציב הפיתוח של רש"ת אין מופיעים סעיפים ייעודיים לכל שדה תעופה פנים-ארצי בנפרד, ובתקופה שנבדקה היקף ההשקעה בשדות הקיימים הייתה נמוכה.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה לבחון את הצורך בביצוע בקרה גם בנושא השירות לנוסע, ולקבוע את הגורם האחראי לכך.	634
מקורות פיתוח וייזום בע_מ_ . היבטים בהתנהלות החברה - מקורות פיתוח וייזום בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ייזום, כי הבקרות המפצות המתוארות לעיל אינן מפצות באופן מלא על הפגיעה בבקרות הפנימיות, משום שהמנכ"ל וסמנכ"ל הכספים משמשים גורמי בקרה זה על זה. משום כך, אי-מילוי הנחיות רשות החברות בדבר המשך כהונתו של מ"מ המנכ"ל יש בו כדי לפגוע בתפקוד ובבקרות הפנימיות של החברה, בשל אי-הפרדת התפקידים בין סמנכ"ל הכספים של החברה לבין מ"מ המנכ"ל. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ולמקורות ייזום כי כבר בתחילת 2012 , עת גדלו היקפי שירותי הייזום והפיתוח העסקי שקיבלה מקורות ייזום ממקורות, היה עליהן לעגן את שירותי הפיתוח העסקי בהסכם הפרדה מעודכן ולקבל את אישור הדירקטוריונים של שתי החברות להסכם. בהיעדר הסכם כזה, אין הגדרה עדכנית של שירותי הייזום והפיתוח העסקי שנתנה מקורות למקורות ייזום, של היקפם ושל תנאי התשלום בגינם. מן הראוי כי לאחר החתימה על הסכם כאמור, יביאו אותו החברות לידיעת רשות החברות כדי שתבחן את מידת התאמתה להחלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ייזום, כי רשמה בספריה הוצאות בגין שירותי פיתוח עסקי שקיבלה מחברת מקורות בסכום העולה על 1.8 מיליון ש"ח 19 , אף על פי שאין בין החברות הסכם בעניין זה. מקורות ייזום אף הגדילה בשיעור ניכר את רישום הוצאותיה בגין התשלום החודשי למקורות עבור קבלת שירותים שוטפים, בלי שהדבר עוגן בהסכם שאישר דירקטוריון החברה. משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון מקורות ייזום כי הוא לא עמד על מימוש החלטותיו בדבר הסדרת מעברו של מ"מ המנכ"ל ממקורות למקורות ייזום ולחלופין לסיים את השאלתו. משרד מבקר המדינה מעיר למ"מ מנכ"ל מקורות ייזום כי תגובתו אינה מתיישבת עם מסמכי מקורות ייזום האמורים לעיל, וכי יוזמותיה העסקיות של מקורות נעשו לעתים ל לא תיאום עם מקורות ייזום וללא התאמה ליכולותיה ולתכניותיה העסקיות והביצועיות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי גורמי הנהלת מקורות ייזום חתמו על הסכמים לפעילות העסקית שגיבשה יחידת הפיתוח העסקי של מקורות, בניגוד לקבוע בנוהל הפיתוח העסקי של מקורות ייזום עצמה ובניגוד להחלטת הממשלה בדבר הפרדת הפעילות בין החברות . משרד מבקר המדינה מעיר ל דירקטוריון מקורות ייזום, כי הוא לא קבע את אופן הבקרה על התקשרויות עם סוכנים ואת הפירוט הנדרש בדיווחי הנהלת החברה בנושא זה, כנקבע בחוזר רשות החברות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, שוועדת הביקורת של הדירקטוריון לא קיבלה בשנים 2014 -2009 דיווחים רבעוניים מוועדת המכרזים, כנקבע בחוזר הרשות. אי-מילוי הנחיות חוזר הרשות במלואן פגם בפיקוח של הדירקטוריון על פעולות מ"מ המ נכ"ל והנהלת החברה בעניין ההתקשרויות עם סוכנים. משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון מקורות ייזום כי החלטותיה של ועדת המכרזים לאשר הסכמים עם סוכנים, לעתים בדיעבד, בחריגה ממדיניותה, וכן הערתו של מבקר הפנים, מחזקים את הצורך בקביעת מנגנוני פיקוח ובקרה על העסקת סוכנים ובקבלת דיווחים מהנהלת החברה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי מן הראוי שהנהלת מקורות ייזום תסיים את קביעת הנהלים בנושא העסקת סוכנים, ושהדירקטוריון יאשר את מנגנוני הפיקוח והבקרה על העסקתם ויעמוד על קבלת דיווחים בנושא זה מהנהלת החברה, כנדרש בנוהלי רשות החברות. .מקורות ומקורות ייזום לא הקפידו על יישום עקרון הפרדת הפעילות בניהן, כפי שהחליטה הממשלה; הייזום העסקי של החברה מועט ונשען ברובו על י וזמֹות של חברת האם. על מקורות ועל מקורות ייזום להפריד את פעילותן באופן מלא, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, זאת בין היתר באמצעות הקפדה על תיחום פעילויות הפיתוח העסקי ואיוש קבוע של משרת המנכ"ל. הממצאים מלמדים כי משנת 2012 .רוב פעילות הייזום נעשית בחברת מקורות לדעת משרד מבקר המדינה, מקורות ייזום צריכה לבצע בחינה והערכה של פעילות הפיתוח העסקי בחברה ולקבוע אב ני דרך בנות בקרה שיאפשרו להעריך את ביצועיה, לאתר את נקודות החולשה ולפעול לחיזוק של יכולותיה בתחום הייזום של פעילות חדשה. כמו כן, מן הראוי שמשרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומקורות יבחנו את הסיבות להיקפים הנמוכים של פרויקטים חדשים שיוזמת מקורות ייזום ואת יכולתה ליזום פרויקטים בעצמה, נוכח מגבלות האסדרה (רגולציה) החלות עליה. לדעת משרד מבקר המדינה הכנת תכניות חומש אסטרטגיות ורב-שנתיות המעודכנות בתדירות המצוינת, וכן מעקב שוטף אחר תכניות העבודה של החברה אינם מייתרים בחינה של אסטרטגי ית החברה, בייחוד כאשר חל שינוי בסביבת הפעילות של החברה, דוגמת מיצוי מגבלת ההשקעות של החברה בחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון מקורות ייזום כי הוא לא הקפיד לכנס בשנים 2008 עד 2012 דיוניםעל מימוש יעדי מדיניותו, כפי שבאו לביטוי בתכנית האסטרטגית שאישר בשנת 2008 , ובשנים אלה גם לא דרש שהנהלת החברה תבחן ובמידת הצורך תעדכן את התכנית האסטרטגית, זאת חרף שינוי סביבת הפעילות של החברה עם מיצוי מגבלת ההשקעות בחו"ל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לדירקטוריון מקורות ייזום, כי מלבד יעדים פיננסיים שקבע, הוא לא קבע אבני דרך עם לוח זמנים ותכולות לבקרת המימוש של התכנית האסטרטגית.	מכלול הממצאים שהועלו לעיל מצביעים על כך שמקו רות ומקורות ייזום לא הקפידו משנת 2012 ועד מועד סיום הביקורת על הפרדה מלאה של פעילותן, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.	635
רשות המיסים בישראל . יישום תכנית מענק עבודה ברשות המסים לדעת משרד מבקר המדינה, נתונים אלו מעידים על הצורך של משרד הכלכלה "ליישג"62 את המענק אל אוכלוסיות היעד, באמצעות פעילות יזומה ובשיתוף עם ארגוני הרווחה והסיוע, הפועלים בקרב אוכלוסיות אלו. כמו כן, על הרשות ומשרד הכלכלה לפעול במישור ההסברתי כדי להטמיע בקרב אוכלוסיית בעלי המוגבלויות את המידע על אודות זכאותם למענק מוגדל. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון אפשרות לשלב במסגרת בדיקות הבקרה, שאותן היא מבצעת באמצעות מאגר המידע שלה, גם בדיקות של השינוי בשכר מקבלי המענק ביחס לשכרם בשנים שקדמו לשנות זכאותם. זאת כדי לאתר חריגות לכאורה, המעלות חשש להטיה בדיווח השכר לרשות וניצול לרעה של המענק. מן הראוי כי הרשות תבדוק מדגם מבקשות אלו, ובמידת הצורך אף תערוך ביקורת שטח אצל המעסיקים הרלוונטיים. בדיקות כאלו ניתן לשלב בתכניות ביקורות הניכויים השנתיות של הרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון את הצורך בשינוי דרכיהאכיפה הקיימות ובכללן סכומי הקנסות בגין אי הגשת דוחות שכר או הגשת דוחות אלו באיחור, התניית קבלת אישורי ניכוי במקור בדיווחי שכר במועד וכיוצא באלה. בעקבות כשלי המערכת יזמה הרשות רכישה של מערכת ניהול פניות חדשה מסוג .CRM42 . בפברואר 2013 הוכן מסמך אפיון למערכת זו על ידי חטיבת שירות הלקוחות. על פי מסמך זה, המערכת החדשה תכלול פורטל מקוון, הכולל טופס מילוי פנייה ואפשרות העברת קבצים באתר רשות המסים וכן חיווי על מצב הפנייה לדעת משרד מבקר המדינה, בתהליך בחינת האפשרות לצמצום השחיקה במענק העבודה, כמצוין לעיל בתשובת רשות המיסים, על הרשות להתחשב בשחיקת בסיס המענק ביחס לגידול בעלויות המחיה של אוכלוסיות היעד. במועד- סוגיה שעל הרשות לבחון לצורך גיבוש אכיפה יעילה של חובת הדיווח המוטלת על המעסיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל היותו של צה"ל מעסיק גדול, על הרשות לערוך למפרע בדיקות ממוחשבות לצורך התאמת הנתונים על תשלומי המענק ששולמו על סמך הצהרות התובעים על אודות הכנסותיהם והכנסות בני/ות זוגם/ן, לנתונים הקיימים בקובצי השכר של צה"ל. שנפתחה ללקוח באמצעות משלוח SMS ודוא"ל. כמו כן אמורה המערכת החדשה לאפשר מדידה של זמן הטיפול בכל פנייה מתחילתה ועד סופה. במועד עריכת הדוח בוצעה התקשרות עם ספק לפיתוח המערכת, אולם טרם נקבע תאריך לתחילת פעילותה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול להנגשת כל הליך המענק באתר האינטרנט שלה ובאתר הממשל הזמין , וזאת בשפות הרלוונטיות (עברית, רוסית, ערבית ואמהרית). באתר הממשל הזמין מוצע ל כלול, בין היתר, מדריך מס הכולל כמה דוגמאות, ובהן דוגמאות להפחתת המענק בשל הכנסת בן הזוג; שירות של סימולטור לבדיקת הזכאות; אפשרות להגשת הבקשה באמצעות האינטרנט החל מהשנה השנייה לתביעת המענק; בדיקת מצב התביעה; יתרת המענק לתשלום וכדומה. הביקורת העלתה כי ברשות טרם הוקמה מערכת לגביית חובות ממי שקיבלו מענק ביתר. כמו כן העלתה הביקורת כי בש ל אי -הקמה של המערכת הממוחשבת, תשלומי החוב אינם נושאים הפרשי הצמדה, כמחויב על פי סעיף 13 .לחוק המענק	הנה כי כן, המענק משולם בתשלומים תקופתיים בשנים שלאחר שנת הזכאות. תשלומים אלו מוצמדים למדד רק באופן חלקי, הואיל והמדד הקובע לצורך הצמדת המענק הוא המדד הידוע ביום 1.6 של השנה העוקבת לשנת הזכאות, דהיינו מדד חודש אפריל של השנה העוקבת. כתוצאה מכך קיימת שחיקה במענקים המשולמים לזכאים.	636
רשות המיסים בישראל . מיצוי הטבות מס והשירות לנישום משרד מבקר המדינה מעיר, כי כל עוד חלות על הרשות הוראות חוק עדכון כתובת, עליה לשלוח את הדואר לכתובת הנישום במרשם האוכלוסין בהתאם לחוק, וכי אם נשלח מסמך בדואר לכתובת קודמת, יראו את המסמך כאילו לא הגיע ליעדו, אלא אם כן הוכח אחרת53. לדעת משרד מבקר המדינה יש מקום שהרשות והבט"ל יפעלו במשותף למציאת פתרון מתאים , ובמידת הצורך באמצעות פנייה למעסיקים ועדכונם בדבר כללי המיסוי במקרים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די ביידוע טלפוני, ועל הרשות לפעול בשקיפות וליידע את הנישום בכל שינוי שנעשה בדוחות להחזר מס שהגיש, בין היתר, באמצעות החלופות האלה : (א) צירוף מסמך לשומה המפרט והמנמק את המחלוקות של משרד השומה על הצהרת הנישום; (ב) טופס שומה שיכלול את הצהרת הנישום לפי השדות בדוח שהגיש הנישום במקור , ולעומתם הנתונים שהקלידה הרשות בהודעת השומה. כמו כן על הרשות לשפר את התקשורת עם הנישומים שהגישו את בקשות להחזרי מס, ובין היתר באמצעות מתן עדכונים במדיה האלקטרונית על מצב הטיפול בדוחות שהגישו. לדעת משרד מבקר המדינה, על שר האוצר לשקול ליזום תיקון לתקנות באופן שייצור אחידות ושוויוניות בין כלל ציבור הנכים הפונים להכרה בנכותם באמצעות הוועדות הרפואיות השונות. כמו כן, על הרשות והבט"ל להסדיר ביניהם את תשלום האגרה באופן מקוון וזא ת לצורך הקלה על הנכה בעת הגשת התביעה. נמצא כי נישום המעוניין לעבור ועדה רפואית על ידי הבט"ל , לשם קבלת פטור ממס הכנסה בגין נכותו, נדרש לשלם אגרה בסך 556 ש"ח עבור ועדה רפואית וסכום של 868 ש"ח בעבור ועדת ערר92 . וזאת בשונה ממבוטח של הביטוח הלאומי המעוניין לעבור ועדה רפואית בתחומי נכות כללית או תאונת עבודה, שאינו נדרש לשלם כלל אגרה. עוד נמצא, כי את האגרה לבט"ל שהנכה נדרש לשלם בגין הוועדה הרפואית כאמור, אפשר לשלם אך ורק בבנק הדואר. בביקורת נמצא, כי על אף הצהרת מנהל הרשות דאז לפני שש שנים, הרשות לא פעלה באופן מספק מול הבט"ל להסדיר העברת מידע רלוונטי הנוגע למיצוי זכויות של נכים במערכת המס, ולא קיבלה עד למועד סיום הביקורת את הקבצים מהבט"ל; עולה חשש כי אי -העברת מידע בין הגופים עלולה לגרום לפגיעה כספית בציבור נכים זה. כמו כן, הבדיקה העלתה כי קשרי העבודה לעניין מיצוי זכויות בין רשות המסים לבין הבט"ל אינם מוסדרים בנוהל. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי ראוי שת צטרף להליך הבט"ל למיכון הוועדות הרפואיות, כדי להקל על ציבור הנכים המבקשים לעבור ועדה רפואית, לקצר את משך ההליך, ולהסיר חסמים בירוקרטיים העומדים בפני הנכים המבקשים למצות את זכותם. משרד מבקר המדינה סבור כי מן הראוי ש יהיה תיעוד ממ וחשב של עבודת הוועדה הרפואית ושל החלטותיה, וכי המידע על אודות הליקויים המצוי ברישומי הוועדה יוזן לשדות רלוונטיים. כמו כן מוצע כי הבט"ל יעביר את מסמכי הוועדה באופן מקוון לרשות ולידיעת ו של הנישום, דבר שעשוי לחסוך לו טרחה. מן הראוי כי הרשות תשקול להצטרף למהלך שיזם הבט"ל לצורך מחשוב הוועדות הרפואיות, במטרה להקל על נישומים המבקשים לעבור ועדה רפואית בהתאם להוראות הפקודה. לדעת משרד מבקר המדינה, ניסוחה הלקוני של הודעת הערעור מטעם הרשות, ללא נימוק ראוי של הסיבות להגשת ערעור זה על החלטת ועדות הבט"ל, מפר את האיזון הראוי בין זכות הטיעון של המערער (הרשות) לבין האינטרס של הנישום לתחימה ברורה של גדר המחלוקת בהליך ולשוויון בין בעלי הדין, וכן פוגע הדבר שלא לצורך, ביעילות הדיון בערעור בוועדת ערר101 . אף הבט"ל העיר לרשות כי מבוטחים רבים מלינים על היעדר פירוט בהודעת הערעור מטעם הרשות. לפיכך, על הרשות להמציא נימוקי ערעור מפורטים לנישום. מאחר שקבלת הקהל במשרדי השומה נעשית במרביתה בשעות הבוקר ובאופן מצומצם בשעות אחר הצהריים , נאלצים נישומים רבים להיעדר מהעבודה לצורך קבלת שירותים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון את האפשרות להרחיב את זמני קבלת הקהל גם לשעות אחר הצהריים באופן שיקל על הנישומים לקבל מענה ושירותים לאחר סיום יום עבודתם.	משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי השינוי שהיא מציעה, מחד, הוא מצמצם את מספר ימי קבלת הקהל לכלל הציבור בשעות הבוקר , ומאידך, הוא אינו מרחיב את שעות קבלת הקהל לציבור השכירים (חסרי התיקים) בשעות אחר הצהרים.	637
רשות המיסים בישראל . הסדר הסולר - רשות המסים בישראל בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי כבר בדיון של ועדת הדלק שברשות המסים שהתקיים בינואר 2010 , העלתה יחידת הסולר את בעיית הפיקוח על עוסקים המדווחים על תדלוק סולר באמצעות צוברים. בדיוני ועדת הדלק שהתקיימו בספטמבר 2010 וביוני 2011 העלתה שוב יחידת הסולר את הבעיה. ואולם עד למועד סיום הביקורת, נובמבר 2014 , לא פעלה רשות המסים למציאת דרכים לביצוע בקרות על תדלוק סולר באמצעות צוברים. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים להתנות את ההישבון בגין צריכת סולר המתודלק מצוברים בקיומו של מנגנון מדידה של כמות הסולר שתודלקה עבור כל כלי רכב המזכה בהישבון. מדידה כאמור יכולה להיעשות באמצעות מונה דלק או התקן שיותקנו על הצובר ויאפשרו מדידה מדויקת של כמות הסולר הנצרכת בכל תדלוק ובזיהוי של כלי הרכב המתדלק, כלים אחרים או ספינות הדיג של העוסק. לגבי ספינות הדיג, יש להקפיד לדרוש מהעוסקים גם הוצאה של חשבונית ממוחשבת על כל תדלוק, כפי שנקבע בהוראות הנוהל של רשות המסים בנוגע לדרישת ההישבון בגין הסדר הסולר. עוד הועלה שמערכת האכיפה הממוחשבת של רשות המסים אינה מתעדכנת בשינויים במערכת הסולר הנוגעים למצב החשבון של העוסקים, וממילא לא ניתנת במערכת זו הרשאה לעיקול נכסיהם, ולא ניתן לנקוט נגדם את אמצעי האכיפה המצוינים בפקודת המסים (גביה). עקב כך גם לא ניתן להכין רשימות של עוסקים שיש להם חובות לרשות המסים שמקורם בהסדר הסולר, כפי שנהוג לגבי חייבים בתחומים אחרים שמטפלת בהם רשות המסים, ולאכוף על החייבים לשלם חובות אלה, במסגרת האכיפה השוטפת עליהם לשלם את כלל חובותיהם. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה הועלו מקרים שבהם המשיכו עוסקים וחברות לקבל את מלוא היש בון הסולר, אף שכבר נפתחו בעניינם חקירות והוגשו נגדם כתבי אישום בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות. רשות המסים לא פעלה כדי לעכב את ההישבון לעוסקים ולחברות האמורים, כדי לבחון את המסמכים ששימשו אותם להוכחת זכאותם להישבון. להלן שתי דוגמאות בולטות: לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים לעכב באופן מיידי הישבון למי שנחקר בחשד להגשת חשבוניות פיקטיביות או למי שמשרד מע"ם אזורי בודק לגביו אם השתמש בחשבוניות פיקטיביות. במרבית המקרים אם העוסק יקבל את הכסף ויסגור את עסקו, תתקשה רשות המסים לגבות בחזרה את הכסף ששילמה. על רשות המסים ליצור מנגנון שיאפשר העברת מידע ממשרדי מע"ם האזוריים או ממשרדי החקירות ליחידת הסולר, כדי לאתר מקרים שבהם עוסקים מגישים חשבוניות פיקטיביות כדי לקבל באמצעותן הישבון במסגרת הסדר הסולר. כמו כן, על רשות המסים לבחון דרך לאיתור חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק באמצעות מערכת הדיווח המקוון. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי אף שכל העוסקים ששולם להם הישבון ביתר קיבלו שוברים לתשלום, לא נמצא במערכת הסולר עדכון שהתשלומים אכן נפרעו. למעשה, לאחר התראות ודרישות להחזר שלא נענו, גבתה רשות המסים את הסכומים המגיעים לה באמצעות קיזוז מההישבון שהגיע לעוסקים בתקופות מאוחרות יותר. חלק מהחיובים היו בסכומים גבוהים, והקיזוז בגינם נמשך לעתים אף יותר משנה. לגבי חלק מהמקרים שנבדקו, לא סיימה רשות המסים לגבות את החיובים, והיא עדיין מקזזת אותם מההישבון. על פי נתוני רשות המסים, עד סוף שנת 2013 קוזזו מההישבון כ-1.6 מיליארד ש"ח. לדעתמשרד מבקר המדינה, מערכת בקרה ורישום ידנית אינה יכולה להיות תחליף לתשלום באמצעות שובר ממוחשב, מכיוון שאינה יכולה להבטיח בדיקה כוללת ומדויקת בנוגע לתשלום. נוסף על כך, רישום ידני מגביר את הסיכון לאי-זיכוי חשבונו של העוסק בתשלום ששילם. לפיכך על רשות המסים לפעול באופן מידי לשיפור ולעדכון של המערכת הממוחשבת, כך שתוכל לקלוט חיובים וזיכויים שמקורם בהסדר הסולר, הן כדי שיהיה אפשר לנקוט נגד החייבים אמצעי אכיפה כאשר הדבר נדרש, והן על מנת שלא יווצר מצב של גביית יתר ופגיעה בזכות הנישום, אשר כבר שילם את השובר הידני. על רשות המסים לוודא שתכנית העבודה תיושם כנדרש. נוסף על כך, על רשות המסים להביא בחשבון את נתוני משרד התחבורה בעת קביעת תכנית העבודה בנוגע לבדיקת תיקי עוסקים. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים לפעול כדי שבמערכת הממוחשבת ייכלל מידע לגבי תוקף רישיונות הרכב בתקופה שלגביה נדרש ההישבון. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי המערכת הממוחשבת אינה מגבילה את מספר הדרישות להישבון שיכול להגיש עוסק מסוים בנוגע לכלי רכב מסוים בדיווח התקופתי שהוא מוסר, כל עוד לא חרג מתקרת הצריכה שנקבעה. עוסק שהגיש אפוא כמה פעמים בקשה להישבון ולא חרג מתקרת הצריכה המאושרת, יקבל הישבון כפול ואף יותר מכך. להלן שתי דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים להפעיל אמצעי בקרה כדי למנוע, ככל הניתן, את האפשרות לדיווחים כפולים בגין אותו כלי רכב.	.הסדר הסולר נועד לצמצם את הפגיעה בעוסקים בכמה ענפים כלכליים שבהם הסולר וכלי הרכב הם האמצעים העיקריים לייצור ההכנסה. ואולם הממצאים שהועלו בבדיקת משרד מבקר המדינה מלמדים כי רשות המסים אינה מטפלת בנושא הסדר הסולר באופן מיטבי , וכי ה בקרה שהיא מבצעת על מימוש הסדר הסולר היא לקויה, דבר שעלול להביא לדיווחים כוזבים בבקשות להחזרים. ההסדר, באופן שבו הוא מתבצע, אינו מגשים את מטרותיו באופן מיטבי. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים להתנות את ההישבון בגין צריכת סולר המתודלק מצוברים בקיומו של מנגנון בכלי הרכב שיאפשר מדידה ורישום של כמות הסולר ששימש לתדלוקו; לשפר את המערכת הממוחשבת, כדי שתוכל להציג תנועות חובה וזכות של עוסקים ולקלוט ישירות לחשבון העוסק ים את התשלומים שהם מבצעים, וכדי שיהיה אפשר להסתייע בה באופן מיטבי באכיפת תשלום חובות; להנחות את הנישומים והמייצגים כיצד לציין בדוח השנתי את ההישבון שקיבלו בגין הסדר הסולר ; וכן להנחות את משרדי השומה לבדוק דיווחים על ההישבון בעת ביצוע שומות או לפני מתן אישור להחזר מס. נוכח הליקויים שצוינו בדוח, על רשות המסים לבחון את המשך הפעלתו של הסדר הסולר במתכונת הנוכחית, להביא בחשבון בעניין זה בין היתר היבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים ולפעול לפי הממצאי ם לשיפור ההסדר, לשינויו או לביטולו.	638
חברת דואר ישראל בע_מ . היבטים בניהול משאבי אנוש - חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מצא שמספר העובדים שיש להם קשרי משפחה שאינם נכללים בהגדרת קרוב משפחה בתקנות גדול מאוד לעומת מספר העובדים שיש להם קרובי משפחה כהגדרתם בתקנות החדשות של רשות החברות. לדעת משרד מבקר המדינה, גם לקרבת משפחה לבני הזוג של עובדים עלולה להיות השפעה על העובד, בדומה לקרבה אליו עצמו המוגדרת בתקנות. יש מקום שרשות החברות תשקול עניין זה ותחליט אם יש מקום לתקן את התקנות. מהלוח עולה כי ליותר ממחצית המכרזים הפנימיים ניגש מועמד אחד בלבד, וב- 75% מהמכרזים הפנימיים לא התמודדו יותר משני מועמדים. כלומר, נוכח הוראות נוהל המכרזים הפנימיים של חברה, במכרזים פנימיים רבים מונה מועמד בלא שנבחר על ידי ועדת בוחנים. לדעת משרד מבקר המדינה , על הנהלת חברת הדואר לבחון את אופן ניהול המכרזים הפנימיים ואת הגורמים לכך שרק מועמדים מעטים ניגשו להם. הבדיקה של ה עסקת קרובי משפחה בחברה, כהגדרתם בתקנות העסקת קרובי משפחה, העלתה כי נכון לפברואר 2014 ל-907 (%12.9) מ - 7,050 העובדים בחברה28 יש קרובי משפחה שמועסקים בה; ל -%85.8 ( מהם778 עובדים) היה קרוב אחד המועסק בחברה; ל- 11.9% מהם(108 עובדים) שני קרובים; ל- 2.2% ( מהם20 .עובדים) שלושה קרובים, ולעובד אחד ארבעה קרובים גם ל-24 ( 5.8% ) מ-415 עובדי הקבלן29 .נמצאו קרובי משפחה המועסקים בחברה כלומר בפברואר 2014 הועסקו בסך הכול931 .קרובי משפחה כמו כן, לשניים מ-32 הפקידים הבכירים שעבדו ב חברה היו קרובי משפחה. בבדיקה של 177 חברי ועד העובדים שכיהנו בפברואר 2014 עלה של-47 ( 26.6% .) מהם היו קרובי משפחה כמו כן נבדקו קשרי משפחה נוספים31 שאינם אסורים על פי התקנות, אך ריבוים בחברה עלול לפגוע גם בחובת הייצוג ההולם של כל קבוצות האוכלוסייה 32 . הבדיקה של העסקת עובדים שיש להם קשרי משפחה עם עובדים אחרים בחברה העלתה כי נכון לפברואר 2014 ל- 1,258 (%17.8 ) עובדיםמקרב 7,050 העובדים33 יש קשרי משפחה; ל -%81.9 ( מהם 1,030 עובדים) היה קרוב אחד המועסק בחברה; ל - 13.7% ( מהם172 עובדים) שני קרובים; ל -4% ( מהם50 עובדים) שלושה קרובים; לחמישה יש ארבעה קרובים ולעובד אחד יש חמישה קרובים. כמו כן, ל-48 ( 11.6% ) מ-415 עובדי הקבלן נמצאו קשרי משפחה לעובדים בחברה. עוד נמצא כי לארבעה ( 12.5% ) מ-32 הפקידים הבכירים שעבדו בחברה היו קשרי משפחה עם עובדים בחברה, ול-56 ( 31.6% ) מ-177 חבריהוועד שכיהנו בפברואר 2014 היוקשרי משפחה בחברה. .מהלוח עולים ממצאים חמורים: תשעה זוגות עובדים שקרבת משפחתם לא דווחה כלל לוועדה; שישה זוגות עובדים שנושא העסקתם נדון בוועדת קרובי משפחה והוחלט בה שאחד מקרובי המשפחה צריך לעבור לתפקיד אחר, אך ההחלטות לא יושמו; שלושה זוגות קרובי משפחה שלפי תיאור תפקידם יש ביניהם יחסי כפיפות (כגון מנהל תחום תחבורה שגיסו נהג ומנהל מדור דוורים שאחיו דוור). יש להוסיף שגם בין זוגות העובדים שיש להם קשרי משפחה נמצאו שלושה מקרים של יחסי כפיפות (כגון מנהל בית דואר ששני אחיינים של בת זוגו עובדים אצלו, האחד כאשנבאי והשני כדוור). משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי היעדר אסמכתאות מלאות של הליכי המכרזים אינו מאפשר לעמוד על תקינות ההליכים ולוודא שלא נשקלו שיקולים זרים בבחינת המועמדים ובבחירת הזוכה. היעדר אסמ כתאות גם עלול לפגוע בשקיפות המתחייבת מהליכים אלה. על החברה לשנות לאלתר מצב זה. למרות זאת עדיין יש חשש כי חלק מהדוורים מחלקים כמות קטנה יותר של דברי דואר, וכי החלוקה נעשית בזמן קצר יותר ממספר שעות העבודה שלפיו מחושבת משכורתם. כמו כן, הדוורים מקבלים גם תשלום עבור שעות נוספות לפי מכסה שנקבעה גם אם לא עבדו בהן. לפי הערכות של בכירים בחברה, התאמת הכמויות המעודכנות לנוסחה הייתה יכולה לחסוך כ -100 משרות דוורים שעלות ן כ-13 מיליוןש"ח לשנה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה מתקבל על הדעת שחברה ציבורית תישא בעלויות יתר של העסקת עובדיה כתוצאה מאי -עדכון הנתונים שלפיהם מחושב התשלום במשך שנים . הדבר מקבל משנה תוקף עקב מצבה הכספי החמור של החברה. על החברה לעדכן את חישוב הזמ"קים ואת מסלולי החלוק ה בהקדם, כך שהתשלום בעבור שעות העבודה של הדוורים יותאם למציאות. משרד מבקר המדינה מעיר כי מחודש אוקטובר 2010 עד תחילת אפריל 2011 קיבלה החברה שירותים מעורכת הדין עוד לפני שאושרה בחברה ההתקשרות עמה. עוד נמצא כי שירות זה נשכר תחילה ללא מכרז מתוך הנחה כי עד שהיקף העסקתה יגיע לתקרת הסכום המחייב מכרז יושלם ההליך הנדרש לקבלת השירותים הללו. כשסכום ההתקשרות הכולל הגיע לסכום המחייב מכרז, החליטה החברה להגדיר שירות זה כעבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים ולפיכך כהתקשרות הפטורה ממכרז. לדעת משרד מבק ר המדינה ספק אם מדובר בשירותים הדורשים יחסי אמון מיוחדים, ואילו חייבו השירותים המבוקשים, לדעת החברה, יחסי אמון - היה מקום לציין זאת מפורשות מבעוד מועד. מכל מקום, גם לשיטת החברה, שלפיה המשרה פטורה ממכרז, היה עליה לבצע הליך תקין כמקובל ולקבל כמה הצעות מחיר מיועצים הכלולים ברשימת מציעים. בפועל. נוסף על כך עלה כי לא נשמרים בחברה כללים המעוגנים בנהליה בנוגע לדיווח על אירוח במסעדות בידי מורשי האירוח. חברת הדואר היא חברה ממשלתית ולכן עליה לנהוג על פי אמות מידה ציבוריות ולתקן ב הקדם את הליקויים שהועלו בדוח זה. על רשות החברות הממשלתיות לסייע להנהלת החברה לתקן את הליקויים האמורים וליישם את המלצות משרד מבקר המדינה.	.איוש משרות בשירות הציבורי, ובכלל זה בחברות הממשלתיות, נועד לתת הזדמנות שווה למתמודדים על תפקידים ולהבטיח בחירה במועמד המתאים ביותר. לעיקרון זה חשיבות יתרה בהליך איוש של תפקידים בכירים. המכרזים צריכים להתנהל באופן שוויוני ושקוף המאפשר לבקר את התהליך. בביקורת הועלו ליקויים המעידים כי החברה לא עשתה די כדי לשמור על התקינות ועל השקיפות של המכרזים. ליקויים אלה מעוררים חשש לפגיעה בעקרון השוויון ובסיכויים למנות עובדים ומנהלים ראויים, והם עלולים לפגוע בתפקוד החברה ובניהולה, בקופה הציבורית ובאמון הציבור בשירות הציבורי. במהלך הביקורת חברת הדואר היתה במשבר כספי מתמשך שעלול היה להידרדר עד כדי סכנת קיום ממשית. למרות זאת החברה שילמה פיצויי פרישה מוגדל ים לעובדים בכירים שפרשו ושילמה לדוורים עבור שעות עבודה שאינם עובדים	639
מטלות רוחב . שיתופי פעולה של ממשלת ישראל עם הסוכנות היהודית .מהתרשים האמור עולה כי רוב המימון הממשלתי הניתן לפרויקטים משותפים עם הסוכנות מיועד לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות ולדיור ציבורי . אם תוגש בעתיד בקשה לפטור לתכנית מסע הנסמכת על תקנה 3(19 ,) יהיה על משרד רה"ם ואגף חשכ"ל לבחון בקשה זו ולקבל החלטה בעניינה לנוכח חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד רה"ם. במסגרת בחינה זו יהיה צורך לשקול אם יש מקום לפטור את ההתקשרות ממכרז לביצוע פעולות המכוונות בעיקר ליהדות התפוצות, תוך שימוש בפטור הסוכנות או בפטור ממכרז לפי תקנה אחרת בתח"ם - אם בנסיבות העניין ממלאת הסוכנות את התנאים שנקבעו בתקנות, ולחלופין יש לבצע את ההתקשרות באמצעות הליך תחרותי. מהאמור לעיל עולה כי המשנה ליועמ"ש קבעה כי יש לפרש את המונח "מטרות ציבוריות" בתקנת פטור הסוכנות בפרשנות מצמצמת. קביעה זו מחייבת אפוא את משרדי הממשלה לבחון בקשות לפטור התקשרויות עם הסוכנות מחובת מכרז ולקבל החלטות בעניינן על פי הפרשנות המצמצמת הזאת. אשר לפרשנות לעניין תפקידי הסוכנות על פי האמנה ניתנה חוות דעתה של היועצת המשפטית של משרד רה"ם, ולפיה בעניין זה יש לאמץ פרוש דווקני. היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו טרם נקטו עמדה בסוגיה זו. יצוין כי במהלך הביקורת וגם לאחר סיומה עסק בסוגיה זו צוות בין-משרדי בראשות סגן החשבת הכללית במשרד האוצר (ראו להלן). בדוח זה יפורטו כמה מההתקשרויות של משרדי הממשלה עם הסוכנות שלגביהן ניתן פטור מחובת מכרז על סמך תקנת הפטור לסוכנות באופן שמעניק פרשנות מרחיבה של תפקידי הסוכנות שבאמנה. לנוכח חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד רה"ם וההנמקות המפורטות בה - על היועץ המשפטי לממשלה להכריע בהקדם איזו פרשנות יש לתת לתפקידי הסוכנות על פי חוק המעמד והאמנה, כדי להנחות את משרדי הממשלה כיצד לנהוג כשהם נדרשים לבחון בקשות לפטור כאמור. יודגש כי אין הכוונה לבחון את מידת נחיצותן של תכניות כאלה או אחרות, אלא רק לשקול אם לצורך ביצוען יש להתקשר עם הסוכנות בהתאם לפטור הסוכנות . תכנית חפציב"ה ותכנית חי"ל מיועדות אפוא לבתי ספר יהודיים בתפוצות, ותכנית "מורשה" מיועדת לסטודנטים יהודיים בתפוצות. אחד מתפקידי הסוכנות על פי האמנה הוא ארגון פעולות עלייה לישראל בתפוצות. הרחבה של התפקיד הזה גם לפעולות לקירוב יהודים מהתפוצות למדינת ישראל ולעם היהודי, ובכלל זה החזקה של מוסדות חינוך בחו"ל ותמיכה בהם, היא הרחבה ניכרת של תפקידי הסוכנות לפי האמנה. לפיכך, וכן לנוכח חוות הדעת האמורה של היועצת המשפטית למשרד רה"ם, לפיה יש לפרש את לשון האמנה בדבר תפקידי הסוכנות באופן דווקני, ספק אם התכניות האלה תואמות את תפקידי הסוכנות על פי האמנה. אם משרד החינוך יחליט להתקשר בעתיד עם הסוכנות לצורך המשך הפעלת תכניות חפציב"ה, חי"ל ומורשה בהתאם לפטור הסוכנות, עליו לתת את הדעת קודם לקבלת ההחלטה לספק האמור בדבר היות שלוש התכניות תואמות את תפקידי הסוכנות על פי האמנה. במידת הצורך, עליו להתייעץ בנושא זה עם היועץ המשפטי לממשלה לצורך הכרעה אם יש מקום לפטור את ההתקשרויות האלה מחובת מכרז לפי פטור הסוכנות. העמקת הזהות היהודית בקרב חיילים משוחררים אינה נמנית עם תפקידי הסוכנות על פי האמנה, והיא משקפת הרחבה ניכרת יתר על המידה של תפקידי הסוכנות, ו בעקבות כך את הרחבת תחולת תקנת הפטור האמורה מחובת מכרז. על המשרד לשירותי דת להקפיד להימנע מלאשר התקשרויות עם הסוכנות בפטור הסוכנות, לצורך ביצוע תכניות שאינן תואמות את תפקידי הסוכנות על פי האמנה. ספק אם מתן שירותי שיפוץ ותחזוקה של מבנים לצורך שיכון גרעיני התיישבות ביישובים עירוניים מתאים להגדרה של תפקיד הסוכנות באמנה "לבסס או להרחיב ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים" או לאמור בחוק המעמד בדבר "פיתוח הארץ ויישובה". על המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להקפיד על מתן פטור להתקשרויות כאלה לפי תקנ ת הפטור לסוכנות. אם הדבר נדרש, עליו לפנות בנושא זה ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הכרעה אם יש מקום לפטור התקשרויות אלה מחובת מכרז לפי פטור הסוכנות. ואולם, נמצא כי אגף החשכ"ל לא הפיץ הוראת תכ"ם או כל הנחייה אחרת למשרדי הממשלה להסדרת הנושא, ולו רק בהיבט הכספי שלו. במקום זה מינתה החשבת הכללית במאי 2015 , כמעט שלוש שנים לאחר שהאגף סיכם את ממצאי בדיקתו על ההתקשרויות, צוות נוסף לבחינת הנושא, כמפורט להלן. .נמצא כי משרד הקליטה לא פרסם את הפטור ממכרז שהעניק בשנת 2015 לשש התקשרויות שלו עם הסוכנות כנדרש, והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לא פרסם את הפטור שניתן להתקשרות אחת כאמור29. ,משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הקליטה ולמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל כי עליהם לפרסם כל החלטה על התקשרות עם הסוכנות בפטור ממכרז כנדרש. .שם .התכנית שם המשרד .שהתקשר עם .הסוכנות או עם .חברת בת שלה מספר השנים .שבהן מופעלת .התכנית סך ההוצאה .שאושרה למשרד .הממשלתי בגין .התכנית .בשנים 2015 -2011 .)(במיליוני ש"ח האם נקבעו .יעדים .מדידים .לתכנית המועדים .שבהם נבדקה .האפקטיביות .של התכנית .לאחרונה אגף הגיור הגדיר את מטרות התכנית והציב יעדים מדידים להשגתן, אולם לא כלל בין היעדים האלה יעד מרכזי הנוגע למספר המתגיירים.	מהאמור לעיל עולה כי אגף החשכ"ל שב ובחן את סוגיית ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם הסוכנות ואף הגיע למסקנות מסכמות המחייבות לכאורה נקיטת פעולות של הסדרה והנחיה. ואולם, על אף שחלפו מאז כבר כארבע שנים עדיין לא עשה אגף החשכ"ל בתחום זה שום פעולות אופרטיביות לקביעת דפוסי פעולה ולהפצת הנחיות ברורות למשרדי הממשלה ל פעולה ולבקרה הנדרשת בתחום זה. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל כי עליו להפיץ בדחיפות כללים בנוגע להתקשרויות של משרדי הממשלה עם המוסדות הלאומיים, ובכללם הסוכנות, ולוודא שמשרדי הממשלה פועלים לפיהם.	640
מטלות רוחב . הפיקוח על כשרות המזון .גופים פרטיים משגיחים בנתב"ג: מהביקורת עולה כי במהלך השנים קיבלה לאחריותה הרבנות לכשרות ארצית את ההשגחה בנמל התעופה בן גוריון (להלן - נתב"ג), ומסרה את הפיקוח על הכשרות במקומות אלה לארבעה גופי השגחה פרטיים שונים. נמצא כי ברבנות לכשרות ארצית וברבנות אין מצויים מסמכים המסדירים את העברת האחריות להשגחה בנתב"ג לגופי השגחה פרטיים, וכלל לא ברור מהו הבסיס החוקי לפעולתם במקום, כל שכן בחירתם. עוד נמצא כי במהלך הביקורת, ביוני 2016 , לא היו בידי אגף הכשרות ברבנות נתונים מעודכנים על הגופים הנותנים תעודות כשרות בנתב"ג ועל מקור סמכותם לעשות זאת. זאת ועוד, על תעודות הכשרות בנתב"ג מופיעה הכותרת "הרבנות לכשרות ארצית, באישור הרבנות הראשית לישראל", אף שהרבנות לכשרות ארצית אינה ממונה בפועל על מתן תעודות כשרות בנתב"ג, אינה מקבלת דיווחים על הנעשה במתחם ואינה גובה אגרת השגחה מבתי העסק הפועלים בו. יחידת הכשרות הארצית והרבנות אינן יודעות מיהו הגורם הגובה את האגרות והיכן תשלומיהן מופקדים . מדובר ב בתי עסק מושגחים גדולים שהסכום המשוער של האגרות האמורות להיות משולמות גבוה מאוד. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למועצת הרבנות וליחידת הכשרות הארצית כי הן אפשרו לגופי הש גחה פרטיים להפעיל את סמכות ההשגחה בנתב"ג בלי שמועצת הרבנות הסמיכה אותם לכך; ההשגחה במתחם נעשית בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות ותוך התנערותו של גוף ההשגחה המוסדי, דהיינו הרבנות, מאחריותו ומסמכותו. על הרבנות להפעיל את סמכותה ולקבוע בהקדם מיהו הגורם המוסמך לתת הכשר לבתי האוכל ולבתי העסק הרבים הפועלים בנתב"ג ולהסדיר את סוגיית תשלומי האגרות. בביקורת עלה שאגף הכשרות בירושלים אינו מחזיק במאגר מסודר הכולל את הדיווחים על הליקויים והפרות הכשרות שהתגלו בבתי העסק, והוא אינו עוקב באופן מסודר אחר תיקונם; לדוגמה, המפקחים מדווחים לאגף על תקלות כשרות בפנקס קבלות ובכתב יד שנאסף ללא ריכוז ורישום מסודר. במצב דברים זה, המועצה הדתית אינה יכולה למלא כראוי אחר אחריותה להבטיח את תקינות מערך הכשרות. המועצה הדתית תל אביב-יפו: מבדיקת דיווחי המשגיחים על נוכחותם בבתי העסק עולה כי קובץ הנתונים של המועצה אינו מעודכן ואינו תואם את הנעשה בשטח. בנוגע לרובם של 12 המשגיחים שנבדקו נמצאו פערים בין הדיווחים שלהם ובין הרישום בקובץ - לחלקם בתי עסק נוספים שהם מועסקים בהם וחלקם אינם משגיחים בבתי עסק הרשומים כמעסיקיהם. באופן הזה נפגעת יכולת פיקוחה של המועצה הדתית על עבודת המשגיחים. המועצה הדתית תל אביב-יפו פעלה אמנם לשיפור מערך הדיווח והבקרה על עבודת המשגיחים, אך עם זאת עליה לעדכן באופן שוטף את בסיס הנתונים על בתי העסק המושגחים, על המשגיחים ועל המפקחים הן לצורכי פיקוח הן לצורכי ניהול מיטבי של מערך הכשרות. המועצה הדתית רחובות: בביקורת הועלה כי בתיקי משגיחים ובתיקי בתי עסק מושגחים חסרים מסמכים הנדרשים על פי נוהל הכשרות - תעודות הסמכה של משגיחים לתפקיד משגיח כשרות או המלצת רב מקומי, פירוט של בתי העסק המושגחים ושעות ההשגחה והעתק חוזי העבודה בין המשגיח ובין חברת כוח האדם. המועצה הדתית באר יעקב: המועצה אינה מחזיקה בתיקי משגיחים ובתיקי בתי עסק מושגחים, והיא אף לא חתמה על הסכמים עם בתי העסק להעסקת המשגיחים. הטופס היחיד המצוי הוא "טופס בקשה לקבלת תעודת הכשר" הנוגע רק ל-3 מתוך כ-20 .בתי עסק ביישוב הרבנות לכשרות ארצית: הרבנות לכשרות ארצית מתעדת את הנדרש לפי נוהל הכשרות באמצעות רישום ידני על נייר בלבד. אולם תיקי משגיחים ותיקי בתי עסק מושגחים אינם מנוהלים כנדרש בנוהל. מנהל הרבנות לכשרות ארצית מסר לנציגי משרד מבקר המדינה כי בזמן העברת התפקיד לידיו לא הועברו אליו תיקי משגיחים ותיקי בתי עסק מושגחים. הוא הוסיף כי מאז מינויו בנובמבר 2015 הוא הכין תיקי בתי עסק לעסקים החדשים שבהשגחת היחידה. העסקת עובדי המטה במועצה הדתית ירושלים כמשגיחים: שמונה עובדי מטה במועצה הדתית ירושלים שאינם נמנים עם עובדי אגף הכשרות, מועסקים בעבודה נוספת כמשגיחים. חמישה מ הם מועסקים בסה"כ בהיקף של 19-12 שעות ביממה- היקף שעות חריג ובלתי סביר המעורר ספק בנוגע ליכולתם לבצע כראוי את עבודתם הן במשרתם במטה הן כמשגיחים. אי-קביעת גבולות אחריות ברורים והיעדר תיאום בין הרבנות למשרד בא לידי ביטוי גם בחוסר הסכמה בעניין הפעלת הסמכות של כל אחד מהם. להלן דוגמאות: בעקבות עמדה זו של הרבנות קבע בג"ץ כי א ין עוד מניעה לנשים מלשמש משגיחות כשרות. כשרות הוא תחום הנוגע לחלק ניכר מהציבור, נשים וגברים כאחד. מצב שבו שיעור הנשים מכלל משגיחי הכשרות הוא פחות מאחוז, משמעותו הדרה של נשים מעיסוק זה, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הדרישה למתן שוויון הזדמנויות בתעסוקה. על הרבנות ועל המשרד ליזום פעולות פרו -אקטיביות לעידוד שילוב נשים במקצוע השגחת כשרות, ובכלל זה לפרסם את השינוי לציבור, ובכך להרחיב את מעגל העיסוקים של נשים בכל תחומי החיים ובהם מערך ההשגחה הממלכתי על הכשרות. מכאן, רק 1,162 מתוך 3,305 המשגיחים (כ-35% ) מחזיקים בתעודת הסמכה של הרבנות למשגיח כשרות או לרבנות (להלן - משגיחים מוסמכים); הסמכה זו יש בה כדי להבטיח כי המשגיח הוא בעל הידע המקצועי הנדרש, כפי שהרבנות הגדירה ובדקה. לפיכך, קרוב לשני שלישים מהמשגיחים במועצות הדתיות הם משגיחים שאינם בעלי הסמכה מטעם הרבנות הראשית, ובכלל זה משגיחים ותיקים, בעלי המלצת הרב המקומי להמשך העסקתם בהיעדר תעודת הסמכה מטעם הרבנות. גם הביקורת הנוכחית העלתה כי אף שחלפו יותר מ -20 שנים מאז פרסום מסקנות ועדת צדוק, טרם עוגנו בחקיקת משנה נוהלי הפעולה של לשכות הרבנות המקומית ושל המועצות הדתיות. מצב זה מנציח את היעדר התיאום בין הרבנים המקומיים לעובדי המועצות הדתיות הכפופים מהבחינה המינהלית למשרד לשירותי דת. במצב זה אין לעתים בכוחה של הרבנות לכפות את הנחיותיה על הרבנים המקומיים, ואלה קובעים הנחיות כשרותיות על פי השקפתם. כמו כן, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בדוח ביקורת זה, ראשי המועצות הדתיות אינם רואים עצמם לעתים כפופים להנחיות המשרד לשירותי דת.	הקיפאון השורר בעניין קידום התיאום בין הרבנויות המקומיות למועצות הדתיות הוא בלתי נסבל. משרד מבקר המדינה כבר העיר על כך בעבר וגם הממשלה ביקשה לתת לכך מענה; הכול ללא כל הצלחה. היעדר התיאום בין הרב המקומי למועצה הדתית גורם לנזק, לבלבול ו לחוסר יעילות של השירות לציבור וכן גם עלולים להיווצר פערים בעלויות הכשרות בין מועצות דתיות שונות. האחריות לפתרון סוגיה זו מונחת לפתחם של הגורמים שבכוחם לתת לכך מענה - הממשלה והמשרד לשירותי דת והעומד בראשו . ראוי שגורמים אלה, בשיתוף הרבנים הראשיים, יעבירו לפתחה של הממשלה את האחריות לקידום יישומן של המלצות ועדת צדוק, לרבות עיגון נהלים בחקיקת משנה, התקנת תקנות להסדרת הסמכויות של הרבנות המקומית ושל המועצה הדתית ונקיטת האמצעים להבטחת יישומם.	641
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי נוכח מספרם המזערי של הקנסות המינהליים שהטיל על חקלאים שנמצאו דגימות חריגות של תוצרתם אפשר להסיק שאין באכיפה בנושא זה כדי להרתיע ולהביא לצמצום החריגות בשימוש בחומרי הדברה. זאת ועוד, החקלאים יודעים שהפיקוח של משרד החקלאות עליהם מתמצה רק בסקר השנתי שהוא עורך, וכי הסבירות שתוצרתו של חקלאי אחד מבין אלפים תיכלל בסקר קטנה מאוד. .מן הלוח עולה כי בשנים 2013-2010 היה שיעור הביצוע של הסקר מתוך התכנון נמוך מ-50% - כלומר ביצוע קטן מאד. בשנת2014 גדל שיעור הביצוע ונבדקו כ-60% ממספר הדגימות המתוכנן, ובשנת2015 הביצוע תאם לתכנון ואף עלה עליו במקצת. כיוון שהסקר נועד לצורכי פיקוח על התכשירים הרי שביצוע חלקי של הסקר היה בו כדי לפגוע בפיקוח של המשרד בנושא. מכאן עולה כי בשנים 2016-2012 הפחית משרד החקלאות ב-65% את הסכום הכולל שהקצה לתמיכות במיזמים של הדברה משולבת - מ-2 מיליון ש"ח ל- 700,000 .ש"ח יוצא אפוא כי תקנות גיהות ובריאות עובדים בחומרי הדברה, הקובעות כי חובה על עובד לעבור בדיקה רפואית ראשונית לפני שיחל בעבוד תו ובדיקות מעקב רפואיות לאחר מכן, אינן חלות על העובדים העוסקים בהדברה מן הקרקע. מדובר בעשרות אלפי עובדים בחקלאות שעשויים להיחשף לסכנות בריאותיות בעקבות מגע עם חומרים רעילים אלה. במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר שנחקק חוק זה, טרם הותקנו מכוחו תקנות שיאפשרו ליישם את החוק ולהשיג את מטרתו. עקב כך עדיין אין נוהל בסיסי המפרט את תנאי ה ייצור והשיווק הנדרשים כדי שהתוצרת הצמחית תעמוד באמות מידה של איכות ובטיחות (יש לציין שאמות מידה אלה טרם הוגדרו). במצב הנורמטיבי הקיים היום החקלאים אף אינם נדרשים לציין את פרטיהם המזהים על גבי חלק מהמוצרים, ועקב כך הצרכן אינו יכול לדעת לעתים מי ייצר את הפירות והירקות שהוא רוכש בשווקים. הסחורה חשופה לזיהומים שעשויים לחדור אליה לפני הגעתה לידי הצרכן, לנוכח העובדה שלא הוטלו דרישות קונקרטיות על הגורמים המגדלים את הסחורה והמובילים אותה ועל אלה המאחסנים אותה כדי לחייבם לנקוט אמצעים מתאימים כדי להגן עליה מפני זיהומים7 ,. כמו כן, מאחר שהיצרנים הגורמים המאחסנים את הסחורה והגורמים המובילים אותה לשוק אינם מחויבים להוסיף לכל תוצרת סימון מזהה, הרי שאם מתגלים בתוצרת זיהומים או שאריות חריגות של חומרי הדברה מתקשים משרדי החקלאות והבריאות לאתר גורמים אלה בהקדם ולפקח עליהם; עקב כך נפגעת גם יכולתם של משרדי החקלאות והבריאות לאכוף את החוקים והתקנות על מי שמייצר את הסחורה ומטפל בה עד הגיעה לצרכן. דרישות אלו, הנוגעות לשמירה על התוצרת מפני זיהומים ורעלים, שנרשמו בטיוטת התקנות, אינן מוטלות כיום על מי שמטפל בתוצרת החקלאית. מכאן שהתוצרת החקלאית מן הצומח המיוצרת בארץ ומשווקת בה חשופה לזיהומים ולרעלים היכולים לחדור אליה טרם הגיעה לידי הצרכן בישראל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי עליו להמשיך לפעול במרץ לכך שיותקנו בהקדם התקנות הנדרשות מכוח החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו. משרד מבקר המדינה העלה כי משרד החקלאות אינו מפעיל מפקחים שיבקרו במשקים החקלאיים ויבדקו אם ההדברה מתבצעת על פי הוראות השימוש הרשומות על התכשירים. בהיעדר פיקוח בשטח משרד החקלאות מסתפק בסקר שנתי המנטר שאריות של חומרי הדברה בתוצרת הצמחית. הואיל ובסקר נכללות רק כמה מאות דגימות של מוצרים (במשקל כולל המוערך בכמה מאות קילוגרמים ועד לטון אחד בקירוב12,) מתוך תוצרת במשקל כולל של כשני מיליון טון בממוצע לשנה - סך הצריכה המקומית בישראל של ירקות ופירות - הרי שהסקר אינו יכול לשמש תחליף ראוי לפיקוח בשטח. נוסף על כך, ב היעדר פיקוח בשטח נבצר ממשרד החקלאות לברר פרטים רבים שאפשר לגלות רק באמצעות פיקוח ולא באמצעות כלי הסקר שהוא מפעיל. למשל, אין באפשרותו לדעת אם ההדברה בוצעה כאשר נשבה רוח חזקה שהשיאה את החומרים הרעילים אל סביבת מגורים סמוכה או אם ההדברה בוצעה באופן שפגע בחיות הבר ובסביבה האקולוגית. על משרד החקלאות להמשיך ללבן את הסוגיה עם משרד האוצר כדי למצוא נוסחה שתאפשר הפעלת מפקחים בשטח שיבטיחו את יישום מטרות החוק וההגנה על בריאות הציבור, החי והסביבה. מתגובותיהם של משרדי החקלאות והבריאות על הממצאים שהוצגו בפרק זה עולה כי הם מכירים בצורך לצמצם את זמן התגובה בישראל לידע המחקרי שמצטבר בעולם בנוגע להשפעות של חומרי הדברה על האדם והסביבה. הם גם זיהו דרכי פעולה - במישור המשרדי והבין -משרדי כאחד - שניתן לנקוט בהם לצורך כך. לפיכך על שני המשרדים לפעול בשיתוף ובמרץ כדי ליישם את הפעולות הנחוצות לצמצום פער הזמנים בין מועד קבלת ה החלטות הרגולטוריות באירופה ובארצות הברית לגבי ביטול או צמצום שימוש בחומר הדברה כלשהו לבין המועד שבו נבחנות ומיושמות החלטות כאלה בישראל. כל זאת לטובת בריאות הציבור , ובעיקר לטובת בריאותם של ילדי ישראל.	דרישות הקניינים בחו"ל מכוונות את היצואנים הישראלים לנהוג בהקפדה יתרה בנוגע להדברה של התוצרת ובנוגע לבקרה על תנאי גידולה, אחסונה והובלתה. אם לא ינהגו כך, הם עלולים להפסיד את השווקים בחו"ל. לעומת זאת, יצרנים המשווקים לשוק המקומי יכולים למצוא קניינים שלא יטילו עליהם דרישות מיוחדות בנוגע לשאריות חומרי ההדברה במוצריהם. זאת ועוד, כיוון שהבקרה של משרד החקלאות על שאריות חומרי הדברה בתוצרת המקומית מסתכמת בסקר שנתי קטן היקף - שנכללים בו רק כמה מאות דגימות בשנה, אין די חסמים שיאפשרו למנוע, או לפחות להקטין במידה ניכרת, את הסכנה שיגיעו אל נקודות המכירה בישראל ירקות ופירות שרמות שאריות חומרי ההדברה בהם גבוהות מהמותר.	642
משרד הביטחון . פעילות המעברים בין ישראל לבין אזור יהודה והשומרון - ממצאי מעקב - נושאים חוצי ארגונים משרד מבקר המדינה מדגיש, כי בנסיבות אלה קיים חשש כי התופעה של מעבר תוצרת חקלאית פלסטינית או של סחורה ש יוצרה באיו"ש על ידי פלסטינים תוך שימוש בתוויות של סחורה ישראלית ממפעלים ישראלים לישראל ללא בידוק ביטחוני נמשכת. קיומו של מצב זה מהווה סיכון לתושבי ישראל, עקב החשש של הברחת אמצעי לחימה מאיו"ש לישראל. מפאת חשיבותו הביטחונית של הנושא, ומאחר שהוא גם בעל היבטים של מינהל תקין וטוהר מידות, על מפקד פקמ"ז ו על ראש המנהא"ז לפעול בדחיפות למניעת תופעה זו בין היתר, באמצעות אכיפת הצו למינוי נאמן ביטחון. כמו כן יש לקבוע את הגורם המוסמך ל קיים פיקוח ובקרה על עמידתם של המפעלים בהוראת הצו למינוי נאמן ביטחון. ראוי כי המנהא"ז גם ינקוט פעולות הסברה והתראה בקרב מפעלים ישראל יים, על מנת להדגיש בפניהם את הסכנה הביטחונית הקיימת במתן תעודות משלוח ותוויות של סחורה ישראלית לפלסטינים המבקשים להעביר את סחורתם שיוצרה בתחומי איו"ש לישראל תחת אצטלה של סחורה ישראלית. משרד מבקר המדינה מציין כי הפתרון שאליו הגיעה משטרת ישראל עשוי לתת מענה לבעיית המחסור במאבטחים. על המשרד לבט"פ ללוות מהלך זה כדי להבטיח את הצלחתו. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את המאמצים שהמשטרה עושה לשיפור האמצעים לטיפול ולגילוי חומרים דו-שימושים. על משטרת ישראל, בהיותה הגוף המנחה מכ וח החלטה ב/ 43, ל המשיך ול פעול למציאת פתרונות מתאימים לזיהוי ובידוק כל סוגי החומרים הדו -שימושיים, בדגש על חומרים מסוימים, ולהחילם בכלל המעברים. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את הפעולות שנוקט המנהא"ז, שיש בהן כדי לצמצם משמעותית את העברת הפסולת מישראל לאיו"ש. משרד מבקר המדינה חוזר ומדגיש, כי נוהל "סגירת מעגל" במעברים הוא בעל חשיבות רבה, ויש בו כדי לסייע רבות בקיום בקרה על שוהים בלתי חוקיים בישראל ובהרתעתם , וכי לעיכוב בישום נוהל זה עלולות להיות משמעויות ביטחוניות כבדות משקל. העמדת התקציב לסגירת חלק מהפרצות בגדר "קו התפר" הינו צעד חשוב שיאפשר תיעול של כל מבקשי המעבר לישראל לעבר המעברים הקיימים. ברם , המשך קיומן של פרצות בגדר "קו התפר " מונע אפשרות ל"סגירת מעגל" שלמה, ומשכך רק אחרי סגירת כל הפרצות תושג יכולת פיקוח על הנכנסים מאיו"ש לישראל, ות ימנע כניסתם לשטח ישראל של אלה שאין להם אישור לכך. במצב דברים זה שבו לא קיימת "סגירת מעגל", ונוכח המשך קיומן של פרצות בגדר אשר מאפשרות חדירה לשטחי ישראל ללא בקרה, הימצאותם של שוהים בלתי חוקיים בישראל היא בלתי נמנעת. מצב זה מהווה סיכון מתמשך לביטחון תושבי ישראל. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי אי מימוש הנחיית שר הביטחון, כאמור, להשלמת הערכות למימוש נוהל סגירת מעגל עד למועד 1.5.16 מעיד על משמעת אירגונית לקויה. נוכח זאת על משהב"ט לפעול בשיתוף הגופים הנוגעים בדבר - רמי"ם, המשטרה וצה"ל - להשלמת ההיערכות למימוש נוהל "סגירת מעגל". בד בבד, נוכח חשיבותה של גדר "קו התפר" לביטחון תושבי ישראל, ראוי כי הממשלה תמשיך במאמציה להשלמת גדר "קו התפר" ולתיקון הפרצות בהקדם האפשרי על מנת שהיא תמלא את ייעודה בהקטנת יכולת החדירה של מְפַגעים ובמניעת חדירת מסתננים מאיו"ש לישראל, ותאפשר להפעיל ביעילות את נוהל "סגירת מעגל". .משרד מבקר המדינה מעיר כי משמונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהחלטה ב/2 להחליטעל גובה התוספת התקציבית הנדרשת לפיתוח מערכת "רעות", ולקבוע את המקורות לאותם תקציבים , ומתוקף כך אף הנחה את אגף התקציבים לוודא כי חלקם של המשרדים השונים במימון שלבים ג' ו-ד יועבר, היה עליו לוודא כי הדבר יעשה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אף יכול היה להפעיל את סמכותו ולהורות למשרד האוצר לנכות תקציבים אלה מתקציבי המשרדים בדומה להחלטתו, כאמור, לניכוי חלקם של המשרדים עבור שלבים א' ו -ב'. לא זו אף זו, משהתברר כי יש צורך להעלות את המשך פיתוח הפרויקט לדיון בממשלה, היה על מטה לוט"ר לפעול ביתר נמרצות לצורך זה. מהתייחסות משרד ראש הממשלה לממצאי הביקורת עולה אוזלת יד מ צד הגורמים האחראיים למימוש החלטת ממשלה, שבוצעה באופן חלקי. .משרד מבקר המדינה מציין כי בכתיבת נוהל העבודה האחוד על ידי השב"כ והמשטרה יש משום התקדמות, ברם, נוהל זה אינו משנה את תחומי האחריות להנחיה על פי החלטה ב/43 בין השב"כ ובין המשטרה, ו המשטרה עודנה מסרבת לקבל את הנחיות השב"כ בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע במעברים שבאחריותה כנדרש בהחלטה ב/43. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרהלמשרד לבט"פ כי מצב דברים זה, שבו המשטרה בגיבוי המשרד לבט"פ מסרבת במשך שנים לקבל את ה נחיות השב"כ על פי החלטה ב/43 בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע, אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין , ועלולה להיות לו משמעות ביטחונית מהותית. נוכח העובדה שחלפו כ שמונה שנים מאז פרסום דוח הביקורת משנת 2008 ושהליקוי טרם תוקן, על השר לבט"פ להידרש בדחיפות לעניין זה ולפעול לתיקונו. משרד מבקר המדינה העיר למשטרה כי העובדה שהיא עדיין אינה מנחה ביחס לאמצעים דו-שימושיים אחרים ובכך אינה מקיימת את החלטה ב/43 במלואה- מהווה ליקוי, ועלולות להיות לכך השפעות משמעותיות מבחינה ביטחונית. חמורה העובדה כי גם בחלוף למעלה מ-10 שנים מאז התקבלה החלטה ב/ 43 ושש שנים מאז פרסום הביקורת הקודמת, רק לאחרונה החלה המשטרה בעבודת מטה למיפוי הפערים למימוש אחריותה בתחום זה לפי החלטה ב/43. משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה לפיה חלפו למעלה מעשר שנים מאז הונחה סוגיית גביית דמי התפעול במעברי הסחורות לפתחו של משרד המשפטים, והיא טרם הוכרעה, אינה תקינה. נוכח חשיבות הסוגיה ורגישותה, ראוי שמשרד המשפטים יגבש חוות דעתו בנושא בהקדם האפשרי, ויעבירה לשר הביטחון על מנת שיעלה את הנושא לדיון בממשלה. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולות רשות האוכלוסין וההגירה לקידום הכנתה של חוקת המעברים. ברם, בביקורת עלה כי נראה שמטה לוט"ר איננו מודע להתקדמות שהושגה, ומשכך אין הוא מקדם את פרסומה של חוקת המעברים החיונית, כאמור, גם להמשך פיתוחה של מערכת "רעות". על מטה לוט"ר להיכנס לעובי הקורה, ולפעול לאלתר לקבלת אישור משהב"ט לטיוטת חוקת המעברים שהועברה לו מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, ולפעול לפרסומה של חוקת מעברים בהקדם האפשרי.	משרד מבקר המדינה מציין כי מימוש החלטת הממשלה ב/ 2 בנוגע לפיתוח מערכת "רעות" נתקל בחוסר שיתוף פעולה מצד השותפים לפרויקט כבר בתחילת הדרך, עת נאלץ, כאמור, מנכ"ל משרד ראה "ם להורות את משרד האוצר ל נכות מתקציבם של חלק מה גופים את סכומי השתתפות ם שלא שולמו, אשר הסתכמו ב -9 מיליון ש"ח . חוסר שית וף פעולה זה נמשך עד למועד סיום הביקורת, יולי 2016. אי-קיום החלטת הממשלה בנוגע להמשך פיתוח מערכת "רעות" על ידי הגורמים השותפים , ובמיוחד לאחר שהושקעו בהקמת המערכת סכומים נכבדים, הוא חמור בהיבטים של מינהל תקין ובזבוז כספי ציבור .	643
משרד הביטחון . פעילות הרשות לפינוי מוקשים יצוין, כי להעמדתה של חבר ת הפינוי האמורה בפני הוועדה להשעיית ספקים מספר סיבות , ובראשן עזיבת אתר הפרויקט באופן שמהווה הפרה מוחלטת של הסכם ההתקשרות בינה לבין משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא היה בנטישת חברת הפינוי האמורה את האתר כדי לפטור את גורמי רלפ"ם ומנה"ר מלקיים בירור ובקרה ולוודא, טרם הנטישה, שהיא אכן יישמה את הנחיות ההסכם בהקשר זה. בביקורת עלה שבכל הפרויקטים לפינוי מוקשים בשטחי המדינה שניהלה הרלפ"ם, עובדי החברות האזרחיות נכנסו לשטחים צבאיים סגורים ובאו במגע יומיומי עם מוקשים, בלי שמשהב"ט ערך להם את בדיקות הביטחון הנדרשות במנגנון הקבוע בהסכם 11 . .הישענותו של משרד האוצר על מתווה "הכל כלול" כמניע לאי-העברת חלקו בתקציב הרלפ"ם החל משנת 2013 , אינה תואמת, לכאורה, ללשון החוק, וגם מבטלת הלכה למעשה את קביעת ראש הממשלה בנושא, באופן שאינו מביא לידי ביטוי את החשיבות שהמחוקק וראש הממשלה ייחסו למשימת פינוי המוקשים ולמשאבים שראוי לדעתם להקצות למימושה. יודגש, שלו משרד האוצר היה קובע מלכתחילה את תקציב הרלפ"ם בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי, כנדרש בחוק, ייתכן שכלל לא הייתה עומדת בפניו האפשרות לכלול את חלקו במימון תקציב הרלפ"ם במסגרת מתווה "הכל כלול", כפי שעשה. המשך המחלוקת התקציבית בין המשרדים עלול להוביל להיעדר תקציבים לרלפ"ם, תוצאה שתרוקן מתוכן את פעילותה ותקעקע את יישום החוק ואת מילוי המשימה הלאומית לפינוי המוקשים במהירות וביעילות. משכך, גם ביחס לסוגיה זו מעיר משרד מבקר המדינה ליועצים המשפטיים למערכת הביטחון ולמשרד האוצר, שהיה עליהם לפנות כבר בשנת 2013 , עת נתגלעה המחלוקת בין שני המשרדים, ליועץ המשפטי לממשלה לצורך פרשנותו את הדין והכרעתו בסוגיה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לנוכח לשון החוק והנחייתו של ראש הממשלה, יש לבחון אם קביעת מקור המימון לתקציב הרלפ"ם כלל נתונה לסמכות הכרעתו של משרד האוצר במסגרת סיכומים תקציביים שנתיים. בנוסף לכך, ולצורך בחינת סוגיית מקור המימון, ככל שזו עדיין רלוונטית, ראוי שמשהב"ט ומשרד האוצר יפנו ליועץ המשפטי לממשלה, כפי שקבוע בהנחייתו, כדי שיכריע בפרשנות לשון החוק גם בעניינה. במצב הדברים הנתון, מאז מאי 2013 לא מתקיימת כל פעילות חדשה לפינוי שדות מוקשים מסוג נ"ט, המיועדים לשימוש אזרחי. . משרד מבקר המדינה מעיר, שעל מנכ"ל משהב"ט לעדכן את מנכ"ל משרד ראש הממשלה בדבר החלטתו מיוני 2016 הבוחנת את אפשרויות הגדלת תקציב הרלפ"ם, כדי שהאחרון יוכל לחדש את פעילותו לגיבוש הסכמה בין משהב"ט למשרד האוצר, כפי שהורתה לו ועדת השרים. פינוי מוקשים משטחים .שחיוניים לביטחון המדינה פינוי מוקשים משטחים .שאינם חיוניים לביטחון המדינה הצורך בפינוי נפלים נובע מהשלכות שיש להם על ביטחון הציבור, כמו גם השלכות בתחום הכלכלי, שעה שקיימים שטחים שיכולים לשמש לצרכים אזרחיים אך טמונים בהם נפלים, והם עומדים כאבן שאין לה הופכין. מנגנון פינוי הנפלים במתכונתו הנוכחית אינו נותן מענה מספק לפינוי בטיחותי ויסודי של נפלים משטחים המיועדים לשימושים אזרחיים. שעה שקיימות שתי הצעות להסדרת תחום פינוי הנפלים במדינה, על משהב"ט להאיץ פעילותו להסמכת גוף אחראי ומאסדר לתחום, בין אם בקידום הדיון בהצעת החוק, ובין אם במימושה של אחת מן החלופות האחרות בעבודת המטה. משרד מבקר המדינה מעיר, שלאי-קיום החלטת הממשלה על ידי צה"ל, יש השלכות כלכליות והשלכות במימוש החלטות ממשל ושמירה על מינהל ציבורי תקין, כמו גם השלכות אפשריות בהקשר של שמירה על ביטחון הציבור. עמדת צה"ל, ולפיה הוא יפנה לרלפ"ם משימות לפינוי מוקשים שהצרכים בפינוים הם אזרחיים או כלכליים, אינה עולה בקנה אחד עם המצב החוקי הקיים, בהקשר של פינוי מוקשים מסוג נ"ט. משכך, קיים צורך ממשי באסדרת חלוקת הסמכויות בין צה"ל לרלפ"ם בתחום פינוי מוקשי נ"ט משטחים שמיועדים לצרכים אזרחיים. משרד מבקר המדינה מעיר, שראוי היה שהיועצים המשפטיים למערכת הביטחון ולמשרד האוצר היו מביאים את המחלוקת בדבר הפרשנות לחוק בשאלה זו, עת שנתגלעה, בפני היועץ המשפטי לממשלה. זאת במסגרת תפקידו כראש מערכת הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, מתוקף מעמדו כפרשן הדין ולנוכח הנחייתו בדבר "היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה", שלפיה, יש או ניתן להפנות להכרעת היועץ המשפטי לממשלה (או משניו4 או מחלקת ייעוץ וחקיקה) עניין "בו קיימת מחלוקת בין גורמים הכפופים להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, כגון שני משרדי ממשלה"5 . עוד מעיר משרד מבקר המדינה, שככל שסוגיה זו עומדת בעינה, מן הראוי שמשהב"ט ומשרד האוצר יפנו ליועץ המשפטי לממשלה כאמור. כך יתאפשר לשני המשר דים לפעול באופן סדור ושתואם ללשון החוק ולתכליתו, עוד טרם קביעת תקציב המדינה לשנת 2019 . לכך חשיבות רבה בקביעת תכניות העבודה השנתיות של הרלפ"ם לשנים 2017 ו-2018 ., ובעמידתה ביעדיה באופן המיטבי בשנים אלה	. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הירתמותם המשותפת של צה"ל ושל הרלפ"ם לפינויו של שדה המוקשים האמור כבר בשנת העבודה 2017 , כפי שבאה לידי ביטוי בהתייחסויותיהם לממצאי הביקורת. עם זאת, על מנת שההבנות המשותפות האמורות אכן יתממשו במהלך שנה זו, על צה" ל ועל הרלפ"ם לשלב במסגרת תכניתם לפינוי שדה המוקשים, גם היערכות מקדימה שתיתן מענה לקשיים שבהפרות מצד התושבים באזור, כאמור לעיל.	644
משרד הביטחון . העסקת יועצים וכוח אדם חיצוני במשרד הביטחון נציגי משרד מבקר המדינה בדקו את משכי ההעסקה של יועצים במשהב"ט בהתבסס על דוחות שהתקבלו מיחידת היועצים. מהבדיקה עלה, כי בשנת 2015 הועסקובמשהב "ט 136 ,יועצים שהוותק שלהם במשהב"ט היה 10 שנים ומעלה. להלן פירוט יועצים אלה בחלוקה על פי האגפים והיחידות השונים: מדוחות שהתקבלו מיחידת היועצים במשהב"ט עלה, כי בשנת 2015 הועסקו במשהב"ט 140 יועצים בהיקף משרה של150 שעות ומעלה. להלן מספרם של יועצים אלה בחלוקה לפי האגפים השונים: משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט, כי עד כה לא בכל האגפים נערכה הפרדה פיזית מלאה. יתרה מכך, קיומה של הפרדה פיזית של כוח אדם חיצוני משאר עובדי משהב"ט והפרדה בדוחות הנוכחות אינם המבחן היחיד או העיקרי בבואו של בית המשפט לבחון האם מתקיימים יחסי עובד-מעסיק. ישנם היבטים משמעותיים יותר כמפורט לעיל, שלה ם משהב"ט לא נתן מענה בדרך העסקת היועצים. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשנה למנכ"ל משהב"ט, מר רוני מורנו, כי מכל האמור לעיל עולה, שמשהב"ט אינו ממלא חלק לא מבוטל מההוראות ומהנהלים בנוגע להעסקת יועצים וכוח אדם חיצוני. למעשה העסקתם של יועצים רבים במשהב"ט חורגת הן מהתחומים שבהם ניתן להעסיקם והן בהיקף העסקתם, ומספר לא מבוטל של יועצים במשהב"ט משמש כתחליפי תקינה. על אף שמשרדי ממשלה אחרים הסדירו לא מכבר את נושא ההעסקה של יועצי "כתף אל כתף", משהב"ט עדיין ממשיך להעסיק יועצים באופן זה, וניכרים בו אופני העסקה שלא אמורים היו להתקיים עוד. כמו כן, משהב"ט העסיק יועצים שהשירות שסיפקו לא היה, לכאורה, בעל מאפיינים של עבודת ייעוץ הדורשת מומחיות או ידע מיוחדים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משהב"ט, על נש"ם ועל חשכ"ל לפעול לאלתר להסדרת העסקת יועצים ועובדי חוץ בהתאם להוראות ולנהלים. זאת, בין היתר, גם בשל החשש שמשהב"ט יידרש לקלוט עובדים אלה, שלא בהתאם לצרכיו העדכניים ולסדרי העדיפות שלו; מצב שעלול להיווצר כתוצאה מכך שהיועצים שאותם מעסיק משהב"ט, בניגוד להוראות החוק ולפסיקה, עלולים להגיש בעתיד תביעה נגדו להכרה ביחסי עובד-מעסיק. זאת ועוד, על משהב"ט לערו ך רה -ארגון מקיף באגפים השונים, ובמסגרתו לקבוע תחומי פעילות שראוי ומותר שיתקיימו במיקור חוץ בלבד, ותחומים שבהם יועסקו עובדי משהב"ט בלבד, כך שבסופו לא יועסקו יותר בתחומים אלה תחליפי תקינה. מכאן, שאף שמבקר מערכת הביטחון התריע כבר בשנת 2007 על היעדר בחינה של חליפיות כוח אדם, הביקורת העלתה שמשהב"ט ממשיך שלא לבחון את האפשרות לחליפיו ת כוח אדם בתוך המשרד לפני אישור העסקת היועץ. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השלב הראשון בתהליך אישור יועץ אמור להיות בדיקת הצורך ביועץ. לשם כך, על יחידת התקינה בגית"ם לבחון את מבנה הארגון על משרותיו, על מנת לזהות אם יש בארגון גורם שהוא בעל כישורים לעשות את המטלה שבגינה דורש האגף יועץ. בידי נציגי יחידת התק ינה מידע מלא על כלל התפקידים במשהב"ט, הגדרתם ומיקומם במבנה הארגוני. למידע זה חשיבות רבה במסגרת ההחלטה האם להעסיק יועץ בתחום מסוים, שכן ייתכן שקיים מענה לצורך במסגרת בעלי התפקידים במשהב"ט, ובכך, ניתן יהיה להביא גם להתייעלות על ידי צמצום מספר היועצים וההוצאות על העסקתם. .סדרי ההעסקה והתקינה בשירות המדינה הם נושאים בעלי חשיבות, שבהם עוסקים גופי המטה של משרד האוצר, ובהם אגף התקציבים והחשכ"ל וכן נש"ם. כוח האדם במשרדי הממשלה הוא נדבך חשוב ביותר במערך הממשלתי, ובלעדיו אין הממשלה יכולה לספק שירותים לאזרחיה. במשך השנים התפתחו במשהב"ט צורות העסקה שונות המבוססות על קניית שירותי כוח אדם מחברות כוח אדם, מחברות של קבלני שירותים או מיועצים עצמאיים. קיימת חשיבות רבה שהעסקה זו תיעשה על פי הנורמות המקובלות, כדי להבטיח בחירת יועצים מקצועיים המתאימים לביצוע המשימה, ומניעה של העסקות העלולות ליצור יחסי עובד-מעסיק. נש"ם קבעה כללים להעסקת כוח אדם חיצוני, אשר מטרתם מחד, להסדיר את ההעסקה בהיבט הארגוני, ומאידך, בהיבט של העובד - מעמדו וזכויותיו. הקפדה על כללים אלה יש בה כדי לתרום למשהב"ט במימוש משימותיו בלי ליצור, שלא לצורך, מערכת יחסי עבודה בינו לבין כוח האדם החיצוני. אי - הקפדה על כללים אלה אילצה את משהב"ט לקלוט בדיעבד קבוצות עובדים, בלי שהללו עמדו במסננות המקובלות להצטרפות לשירות הציבורי. על אף שהנהלת משהב"ט מודעת לבעייתיות הרבה שבהעסקת יועצים "כתף אל כתף", לפחות משנת 2007 , ועל אף שהיא דנה בסוגיה, היא לא מיצתה את המאמצים לפתרון הסוגיה, וממילא הפעולות המעטות שנקטה לא הביאו לכך. הביקורת העלתה ליקויים רבים, חלקם חמורים, בשלבים השונים של העסקת יועצים, החל מהיעדר פיקוח ובקרה על הצורך בהעסקתם, דרך שימוש ניכר בפטור ממכרז, ועד העסקת יועצים בניגוד לכללים. על נש"ם, חשכ"ל ומשהב"ט לשלב כוחות על מנת שהעסקת כוח אדם חיצוני תיעשה במידה ובאופן הראויים, ויושג האיזון הנדרש בין תקינה ובין העסקת יועצים. על מנכ"ל משהב"ט לטפל מידית בליקויים החמורים העולים בדוח והמצביעים על חריגה בוטה מכללי ההעסקה של יועצים, לרבות הגדלה בפועל של מצבת כוח האדם במשהב"ט, ללא פיקוח ובקרה. כמו כן, על משהב"ט להקפיד ולקיים בחינה של חליפיות כוח אדם, הבוחנת אם כוח האדם שכבר קיים במשהב"ט יכול לתת מענה לצורך ביועצים, ולייעל בכך את כוח האדם שכבר מועסק במשהב"ט במקום לקלוט כוח אדם נוסף. לדבר משנה חשיבות גם נוכח היקף ההתקשרויות השנתי להעסקת יועצים המחייב נקיטת צעדים להתייעלות ולחיסכון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוסח בקשת סיב"ט שנשלחה לוועדת היועצים מעיד על כך, שהוא נועד להציג בפני ועדת הי ועצים תהליך שנעשה על פי הנהלים, למראית עין בלבד. בביקורת עלה, כי במסגרת הבקשה להעסקת יועץ אכן מצרפים האגפים המעוניינים להעסיק יועצים שמות של יועצים שלכאורה נבדקו, אך יחידת היועצים אינה משמשת כגוף פיקוח ובקרה, ואינה בוחנת או מוודאת, באופן מוסדר, האם אכן פנו האגפים ליועצים הנוספים שציינו בבקשה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מדובר בהתנהלות שאינה תקינה מצד בעלי תפקידים במשהב"ט מאחר שאין זה ראוי שבעלי תפקידים במשהב"ט יתערבו בתהליכי קבלת החלטות, ויפעילו לחץ להתקשרות עם חברה או יועץ מסוים. תפקידה של ועדת היועצים הוא להקפיד על הליך תקין של בחירת היועצים. פיקוח ומעקב על קבלת מכתב מהגוף הדורש, המפרט את שמותיהם של לפחות שלושה יועצים שנבדקו ואת ההסבר לבחירת המועמד המומלץ, משרת אינטרס ציבורי שנועד להבטיח מתן הזדמנות שווה לכל המועמדים הפוטנציאליים, היעדר משוא פנים כלפיהם ושמירה על טוהר מידות. לכן, בהתקשרויות עתידיות מן הראוי שמשהב"ט ישקול מנגנון שיבחן את פניות האגפים השונים ליועצים שציינו בבקשה. כמו כן, על יחידת היועצים לוודא כי המכתב שמצרפים האגפים לבקשתם להעסקת יועץ, מנומק כראוי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שימוש בפטור גורף אינו עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית המשפט העליון. נוכח האמור, על משהב"ט לבדוק אם אכן יש הצדקה לשיעור כה גבוה של פטור ממכרז בהעסקת יועצים. .למעשה, במצב הנוכחי ראשי האגפים במשהב"ט קובעים את הצורך בהעסקת יועצים, ויחידת התקינה אינה עורכת בדיקה של חליפיות כוח אדם. מדובר במצב בעייתי, שכן לראשי האגפים אין תמונה מלאה של המבנה הארגוני ושל תקני כוח האדם באגפי משהב"ט השונים. על פי המסמכים האמורים, לא התקבל אישור בכתב לתוספת שיאים למינהל מעבר צה"ל דרומה, ואף לא התקבל מענה ממשרד האוצר לדרישה לתוספת 53 תקנים או חלקם.	מהנתונים עולה, כי משהב"ט מתקשר עם יועצים בפטור גורף ממכרז, לרוב על פי סעיף 3(35 ), המאגד מגוון רחב של תחומים. יצוין, שגורמים ביחידת היועצים וביועמ"ש למערכת הביטחון ציינו בפני נציגי משרד מבקר המדינה, כי לתחומים רבים המנויים בסעיף ניתן לערוך מכרז. יש לציין, כי מטרת המכרז היא להשיג את התוצאה הטובה ביותר במחיר תחרותי תוך מתן שוויון הזדמנויות לנותני השירותים השונים.	645
משרד הפנים . הפיקוח על אגודות עות'מאניות - משרד הפנים על שר י הפנים והמשפטים בשיתוף משרד האוצר לגבש תכנית להעברת האחריות לנושא האגודות ממשרד הפנים למשרד המשפטים כדי שרשות התאגידים המפקחת על רוב התאגידים הקיימים בישראל תפקח גם על האגודות העות'מאניות. יש לכלול בתכנית הסדרת סמכויות, לוח זמנים מחייב ולקבוע במסגרתה את התקציב שיידרש למימון ביצועה . כמו כן יש לקבוע מפורשות בתכנית את הגורם האחראי לביצוע כל אחד ממרכיב יה. לנוכח העובדה שמשנת 2012 מנסה משרד המשפטים להסדיר חוק עמותות חדש וככל שיסתמן כי הליך החקיקה צפוי להימשך עוד פרק זמן נכבד, על משרד המשפטים לשקול אם לקדם את נושא האגודות העות 'מאניות שלא במסגרת קידום חוק העמותות החדש אלא במסגרת הסדר נפרד. .בתאגיד ש בו חברים רבים, שלכל אחד מהם חלק קטן בבעלות על התאגיד, אין בכוחו של כל אחד מהחברים לשלוט באופן אפקטיבי על ניהולו, ומנהלי התאגיד שולטים בו כראות עיניהם , ו גובר החשש כי מנהלי התאגיד יעדיפו לפעול לקידום מטרותיהם האישיות ולא לקידום מטרות התאגיד (להלן - בעיית הנציג). באגודות מרובות חברים "בעיית הנציג" מחריפה. .בחוק העות'מאני וכן בחוק העמותות לא נקבע הסדר לעניין פירוק אגודות עות'מאניות וחלוקת נכסי האגודה בעת פירוקה, ועל כן לרשם העמותות אין סמכות להגיש בקשה לפירוק אגודה עות'מאנית, וסמכותו מוגבלת למחיקת אגודה בהתאם לחוק העמותות. האמור לעיל מלמד שבמשך השנים לא מעט גורמים עמדו על הצורך בהסדרה של סוגיית האגודות העות'מאניות, ואף על פי כן לא חלה כל התקדמות בהסדרת הסוגיה ובנושא הפיקוח על האגודות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי המשפטים והפנים כי לא סביר שאגודות עות'מאניות ימשיכו לפעול ללא כל חובת דיווח ופיקוח אפקטיבי, בפרט שכמה מן האגודות העות'מאניות הפעילות כיום הן ארגונים מרכזיים במשק הישראלי. מה גם שבכל עת יש חשש שייגרמו נזקים בגין מצב זה, והראיה לכך היא שבמשך השנים נחשפו פרשיות המלמדות על כשלים בפיקוח על פעילותן של אגודות שונות. יתרה מזו, אף שהמשרדים מסכימים כי אי -הסדרת הפיקוח על האגודות משקפת כשל רגולטורי מתמשך, טיפולם בנושא מתמהמה יתר על המידה . ממסמכי רשות המסים עולה ששר האוצר החליט לאמץ את עיקר ההמלצות, ובהתאם לכך היא פרסמה בספטמבר 2015 אתחוזר מס הכנסה ואולם בחוזר זה אין התייחסות להמלצת הוועדה האמורה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים שעליה לפעול לתיקון פקודת מס הכנסה באופן שהיא תשקף את המלצת דוח הוועדה הציבורית בדבר הגופים שיוגדרו כמוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודה, ובכך יתומרצו האגודות להתאגד בהתאם להגדרות התאגידיות המקובלות. נמצא כי רק בספטמבר 2016 כתשע שנים לאחר שניתן פסק הדין ניתן צו של שרת המשפטים לצורך פירוק האגודה. .החסר בפיקוח אפקטיבי על אגודות עות 'מאניות משמעותי אף יותר לגבי אגודות שהן ארגוני מעבידים או עובדים מאחר והן עדיין פטורות מהוראות חוק העמותות ומוסדרות רק בחוק העות'מאני משנת 1909 . ראוי שמשרד המשפטים ומשרד הפנים יבחנו את קידום הסדרת הנושא בחקיקה. נמצא כי משרד הפנים אינו בעל סמכות רגולטורית מכוח חוק איסור הלבנת הון, ולכן אינו נכלל בקבוצות העבודה של הפרויקט להערכת הסיכונים.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים על שבמועד סיום הביקורת, כשש שנים לאחר שהתקיימה הפגישה האמורה, עדיין לא חלה כל התקדמות בטיפולו של משרד הפנים באיסוף, באיתור ובמיפוי של המידע הנדרש על האגודות.	646
משרד הפנים . ההיערכות לטיפול בחללים אזרחיים באירועי חירום - נושאים חוצי ארגונים עד לאחר מועד סיום הביקורת, ינואר 2017 , לאהגישו משרדי הפנים והבריאו ת תכנית זו. על רשות פס"ח לוודא כי גורמי משרד הבריאות פועלים להשלמת הפער ברופאים למשימת הזיהוי, ובמידת הצורך להתריע עליהם בפני שר הבריאות ושר הפנים. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים, כי אף שהאחריות לקבורת חללים בחירום הוטלה על רשות פס"ח, היא לא מיפתה את כלל הצרכים והמשאבים הנדרשים בתרחישים השונים, והותירה רבים מהפערים ללא טיפול. ההיערכות הלקויה, כפי שעולה מממצאי הביקורת, עלולה לפגוע במאמצי קבורת החללים בחירום, דבר שעלול להוביל לפגיעה בכבוד המתים וברגשות המשפחות שיקיריהן נספו. על כן, על משרד הפנים, במסגרת פעילותו לגיבוש הצעת מחליטים להסדרת הטיפול בחללים בחירום, לוודא כי קיים מענה מלא לקבורת חללים בחירום, יהודים ושאינם יהוד ים, ולהצביע על הגורמים הרלוונטיים למימוש המענה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד לשירותי דת, כי מינהל התכנון אשר ייעד אתרים לקבורת ארעי, לא קבע כי הם ישמשו לקבורת יהודים בלבד. על משרד הפנים, בשיתוף המשרד לשירותי דת, לוודא כי קיים מענה מלא לקבורת ארעי של חללים לא יהודים. על הצעת המחליטים לשקף זאת באמצעות הצבעה על הגורם האחראי לעניין זה, ובמידת הצורך, להקצות משאבים בהתאם. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות פס"ח, כי עד מועד סיום הביקורת היא לא בחנה את השלכות התרחישים השונים על נושא הקבורה מבחינת משאבים והנחיות ייחודיות לקבורה35 . ממילא, ככל שרשות פס"ח גיבשה תפיסת הפעלה בנושא קבורת חללים בחירום, תפיסה זו לקתה בחסר. נוכח העיכוב באישור הצעת המחליטים , נפגעת היערכות הגורמים השונים לטיפול בחללים בחירום. על משרד הפנים , בשיתוף רח"ל וכלל הגופים המעורבים בטיפול בחללים, להשלים בהקדם נוסח סופי ומוסכם של הצעת מחליטים אשר ייתן מענה לכלל הפערים המפורטים בדוח זה. על המל"ל לוודא כי הצעה זו תעלה לדיון בממשלה מיד לאחר השלמתה, כדי שיתקבלו החלטות בעניינה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למל"ל ולרח"ל , כי נושא הטיפול בחללים מצטרף לרשימה ארוכה של נושאים, שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בעבר, ושבהם בא לידי ביטוי חוסר התיאום והיעדר שיתוף הפעולה המכוון בי ן המל"ל לבין מערכת הביטחון19. על כן ראוי, כי ראש הממשלה המופקד על יישום חוק המל"ל , ושר הביטחון , יסדירו את חלוקת העבודה בין המל"ל ומשהב"ט ואת יחסי הגומלין בנוגע לעריכת עבודות מטה בתחום הטיפול בעורף, וזאת בהתאם לכללים שנקבעו בחוק המל"ל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים ול רשות פס"ח, כי בהתאם להחלטה מספר 515 , הגוף האחראי לתכלול הגורמים המ עורבים בטיפול בחללים הוא רשות פס"ח, והם אף מיוצגים בה לצורך כך. לרשות פס"ח גופי שליטה ברמה המחוזית והארצית, באמצעות נציגיה. על אף שחלפו 56 שנים מקבלת החלטה 515 , עדיין קיים חוסר תיאום בין חלק מהגורמים העוסקים בטיפול בחללים, קיימים תחומים אשר אין גורם שהוסמך לטפל בהם, ובתחומים נוספים יש פערים בכשירות ובמשאבים, כפי שיפורט בהמשך. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי רשות פס"ח אמנם מקיימת פעילות ענפה לשיפור ההיערכות לטיפול בחללים באירועי חירום , עם זאת, ניכר כי אין בתקינה ובאמצעים העומדים לרשותה לטובת נושא זה מענה המאפשר להתגבר על כל הפערים המצויים לכל אורך תהליך הטיפול בחללים. על משרד הפנים לוודא, כי בהצעת המחליטים להסדרת הטיפול בחללים יוקצו לרשות פס"ח המשאבים הנדרשים לה למילוי תפקידה. .משרד מבקר המדינה מעיר לפקע"ר, כי הפערים באיוש מחלקות האנו"ח ובאופן שבו הן מתורגלות, כמו גם ליקויים בתיאום בין מחלקות האנו"ח לבין גדודי החילוץ שבמסגרתם הן פועלות, והיעדר שיטה ואמצעים להעברת נתונים חיוניים לזיהוי חללים למ"י, פוגעים בכשירות מערך האנו"ח, ו עלולים לפגוע באיסוף ובזיהוי חללים באירועי חירום. על פקע"ר לבחון פערים אלו ו את השלכותיהם, ולהציג אותם בפני הגורמים המוסמכים בצה"ל ובמשהב"ט, כדי להביא להשלמת פערים אלו ולתיקון הליקויים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הביטחון ולמשרד הפנים, כי נוכח ההשלכות האפשריות של ביטול תקני האחראים המחוזיים על ההיערכות לטיפול בחללים בחירום , על שר הביטחון ו על שר הפנים לדון בעניין ולקבל החלטה מתואמת. על התקציב שיינתן לרשות פס"ח ועל הצעת המחליטים לשקף החלטה זו. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל, כי נוכח הפגיעה האפשרית בגיוס מפקדי מחלקות האנו"ח ובתפקודם כתוצאה מביטול דרגות הייצוג, ראוי שאכ"א, בשיתוף עם פקע"ר, יבחנו את המשמעות של מהלך זה על תפקוד מערך האנו"ח, ויקבעו את מספר דרגות הייצוג במערך זה בהתאם.	.משרד מבקר המדינה מעיר, כי היעדר המידע במערכת הכש"ם לגבי קרוב למחצית ממחלקות האנו"ח, מעוות את שיקוף נתוני הכשירות והמוכנות של מערך האנו"ח, ופוגע ביכולת המפקדים להסתמך עליהם לצורך קבלת החלטות.	647
רשות מקרקעי ישראל . פגמים בסדרי החכרת קרקע למוסדות ציבור למטרות ציבוריות - רשות מקרקעי ישראל משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי במסגרת בחינת הסוגיה של גביית דמי השכירות בנכסים שהוקצו למטרות ציבוריות, יש לבחון את היבטיה הכלכליים והחברתיים, ובכלל זה לבחון אם נכון שגופים שקיבלו קרקע למטרה ציבורית ישתמשו בה לצורך השכרתה, ומה יהיו תנאי השימוש בקרקע זו, גם אם מדובר בהשכרה לאותה מטרה (ראויה שלעצמה), ואם אין בכך פגיעה בקופה הציבורית. עלה כי אף שלא הומצאה לרמ"י המלצת שר כנדרש, ועדת עסקאות במרחב דרום אישרה את הקצאת הקרקע תמורת דמי חכירה סמליים, ונחתם חוזה חכירה. מאחר שהחברה הרוכשת היא חברה פרטית, שמטרותיה עסקיות בלבד, עובדת מחלקת עסקאות עירוניות דאז הי יתה צריכה להיות ערה לאפשרות שהחברה הרוכשת תשאף למקסם את פירות הנכס ולכן תשתמש ב ו שלא לפי הייעוד שנקבע לו בחוזה החכירה - "מרכז נוער ותרבות". לשם כך היה באפשרותה, למשל, להנחות את מפקחי רמ"י לסייר בנכס לפני מתן האישור להעברת הזכויות ולאחר מכן, כדי שי וודאו כי הנכס משמש על פי מטרת החוזה, אך בפועל לא ננקטו פעולות של ממש כדי להבטיח את השימוש התקין בקרקע. בביקורת עלה כי אף שבחוזה החכירה לא שונה ייעוד הקרקע, בפברואר 2011 ראשת צוות קידום עסקאות דאז במחוז ירושלים ברמ"י (להלן - ראשת צוות קידום עסקאות) ועובדת מחלקת עסקאות עירוניות דאז, שהייתה כפופה לה, החליטו כי אין מניעה לאשר את בקשת החברה להיתר הבנייה. בסופו של דבר אכן נבנו בתי מגורים על הקרקע שעל פי חוזה החכירה נועדה למטרה ציבורית. מהאמור לעיל עולה כי ראשת צוות קידום עסקאות ועובדת מחלקת עסקאות עירוניות דאז לא פעלו כנדרש מהן: הן הסכימו למתן היתר בנייה למגורים בלא ששונה ייעוד הקרקע בחוזה ה חכירה, וממילא בלא שהנהלת המחוז אישרה את שינוי בייעוד. עקב כך גם לא נגבו דמי היתר. .המצב לפיו רמ"י מחכירה למוסדות קרקעות למטרה ציבורית בדמי חכירה מופחתים, ואלה משכירים את הקרקעות לגוף ממשלתי או רשות מקומית במחיר שנקבע ביניהם, אינו עולה בקנה אחד עם תכלית הקצאת קרקע למוסדות ציבור שמעניקים את שירותיהם בחינם או בתשלום המשמש לכיסוי הוצאותיהם בלבד25. הדבר עלול להביא למעשה לייקור עלות השירות הציבורי הניתן לאזרח. אף שבעלי תפקידים בכירים במרחבים ובמטה רמ "י היו ערים לבעייתיות שבסוגיית השכרת קרקע לצד שלישי, הם לא העלו את הסוגיה לדיון בהנהלת רמ"י או במועצה . גם ההנהלה והמועצה לא יזמו דיון בסוגיה זו. 5. במועד סיום הביקורת נמצא כי מנהל אגף עסקאות בחטי בה העסקית ברמ"י עדיין לא העלה לפני הנהלת רמ"י או המועצה את הסוגי ה של השכרת נכסים שהוקצו למטרות ציבוריות לצד שלישי, אף שהצורך להסדיר סוגיה זו הועלה כאמור כבר בשנת 2010. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי להמלצת השר יש חשיבות מהותית במסגרת הקצאות אלה, ועל כן עליה לעמוד מלכתחילה על כך שתקבל המלצה זו, כדי לוודא שפעילות המוסדות שמקבלים את הקרקע תואמת את מטרת ההקצאה. הדבר נדרש על מנת להבטיח כי המטרה שלשמה מוקצית הקרקע אכן הכרחית מבחינת הצרכים הציבוריים. על פי נתוני רמ"י, בשנים 2015-2007 היא הקצתה 38 קרקעותלמוסדות ציבור . עשר מהן נבחרו באקראי לבדיקה, ונמצא כי ארבע הוקצו ב לא שניתנה המלצת השר בעניינן, כנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי אין די בדרישה להמציא תצהיר על היעדר חריגות בנייה ; דרישה שכזאת אינה מאפשרת למלא את התנאי שנקבע בהחלטת המועצה לפיו ניתן להעביר את הזכויות בנכס לצד שלישי בתנאי שהרוכש יתחייב להמשיך לממש את המטרה הציבורית שלשמה הוקצה הנכס לחכירה. כדי לאפשר לרמ"י לבחון את אופן העברת הזכויות בקרקע שהוקצתה למטרה ציבורית - בייחוד לחברה עסקית - ראוי שרמ"י תקבל לידיה את כל חלקי חוזה העברת הזכויות מהמוסד הציבורי לחב רה, לרבות פירוט של התמורה שמציעה החברה עבור הזכויות בקרקע. לאחר שתקבל את מלוא החוזה על רמ"י לבחון אם התמורה המוצעת עומדת במבחן הסבירות לקרקע שתמשיך לשמש לייעוד הציבורי הקבוע, ואם יימצא שהתמורה אינה עומדת במבחן זה, תוכל רמ"י להסיק שהעברת הזכויות המוצעת אינה עומדת לכאורה בתנאי שהיא קבעה לאישור: דהיינו, שהקרקע הזאת אכן תמשיך לשמש לייעודה הציבורי לאורך זמן. אשר על כן, על רמ"י לשקול להתנות את אישורה להעברת הזכויות בקרקע שייעודה ציבורי בכך שהיא תקבל את המסמכים הנוגעים לתמורה המוצע ת - למצער כאשר מדובר בחברה עסקית המבקשת לקבל לידיה קרקע שהוקצתה למטרה ציבורית (ואף בפטור ממכרז). זאת ועוד, העובדה שנוהל העברת זכויות אינו מחייב הכנת דוח פיקוח, אינו מייתר את הצורך שרמ"י תיתן את הדעת על הסיכונים הכרוכים בהחלטות שהיא מקבלת ותמנע את היווצרותם , למשל באמצעות פיקוח נאות ושוטף. על רמ"י לפתח מנגנון שיטתי ועקבי שבכוחו להבטיח שהעברת הזכויות בקרקע שהוקצתה למטרה ציבורית תאושר אך ורק לאחר שרמ"י תוודא כי הקרקע משמשת למטרה זו, למשל באמצעות סיורי פיקוח בשטח, וכן תבטיח כי הקרקע תמשיך לשמש לאותה תכלית בעתיד. החלטות המועצה מבטאות את מדיניותה ועל רמ"י לפעול בהתאם להן. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי עליה לבחון את תהליך האישור של שינוי בייעוד שבוצע במקרה הנדון שלא בהתאם להחלטות המועצה, לרבות את האחריות של עובדי מחוז צפון לביצוע התהליך האמור, ולפעול לתיקון המצב, בכפוף להחלטות המועצה. כמו כן עליה להבטיח שמנגנוני בקרה יפותחו ויופעלו בקביעות, כדי למנוע הישנות של ליקויים כאלה.	עלה כי נושא הפיקוח והאכיפה בכל הנוגע ל קרקעות שהוקצו למטרות ציבוריות אינם נכללים בסדר יומה של החטיבה. אמנם החטיבה אוספת נתונים על כלל העבירות המבוצעות במקרקעי ישראל, אולם אין היא מסווגת אותן על פי מטרות השימוש בקרקע, שנקבעו בחוזה החכירה, ואינה מבצעת ניתוח שיטתי כדי לבחון את היקף התופעה, את חומרתה ואת נזקיה. רמ"י אינה עוקבת אפוא אחר השימוש שנעשה בפועל בקרקעות שהוקצו למטרות ציבוריות כדי לוודא שהוא תואם את חוזה החכירה.	648
משרד המשפטים . מניעת הפליה באספקת שירותים, מוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים - משרד המשפטים .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה אפוא כי מעת חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות ב -2006 ועד מועד סיום הביקורת הוגש מספר קטן של תובענות ייצוגיות בגין חוק איסור הפליה. יתר על כן, נציבויות השוויון מעולם לא הגישו בקשות לתובענות ייצוגיות בתחומי המטרות הציבוריות שהן מופקדות עליהן. לפיכך, ראוי שמשרד המשפטים ישקול פעולות שיביאו לידי צמצום החסמים בהגשת תובענות ייצוגיות, בידי נפגעי ההפליה עצמם או ב אמצעות "רשות ציבורית". במסגרת זו עליו לשקול תיקון להגדרת המונח "רשות ציבורית" בחוק תובענות ייצוגיות או כל תיקון אחר שיאפשר הגשתן במקרים של הפליה לפי חוק איסור הפליה. .תמונה דומה משקפים גם הדוח למיגור הגזענות והעמדות שהציג משרד המשפטים: הרשויות נמנעות מהפעלת סמכויותיהן. על מנת לקיים את התחייבויותיה הבין -לאומיות של ישראל בתחום מניעת ההפליה, על כל אחת מרשויות המדינה להפעיל את סמכויותיה הביצועיות, בעיקר את סמכויות האכיפה הפליליות והמינהליות. על משרד הבריאות לפעול בלא דיחוי לביצוע ההחלטות האמורות אשר עד ינואר 2017 טרם בוצעו ברובן. במיוחד עליו לפעול ללא דיחוי להטמעה מהירה של נושא ההפליה והגזענות בבקרות השוטפות שלו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי לא נמצא שיזם אכיפה פלילית בנושא, אמצעי הנתון לסמכותו. כמו כן, כמעט שלא נמצאו מקרים שמשרדי הממשלה הפעילו בהם את הסנקציות המינהליות או הפליליות שבסמכותם. עוד יוער שעל משרד המשפטים להחיש את התיקון לחוק איסור הפליה עליו החליט היועמ"ש. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי הליך בירור מקביל להליך במחוז החרדי לא הוחל על מוסדות חינוך שאינם חרדיים ולא על מקרי הפליה שלא במסגרת קבלה ושיבוץ למוסד החינוכי (מקרי הפליה במהלך שנת הלימודים). התלונות שמתקבלות שלא במחוז החרדי מתבררות ככל תלונה אחרת, לא באמצעות הכלים והסמכויות הנתונים למפקחים במחוז החרדי. פסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ עמנואל בדבר חובות הפיקוח ואכיפתו של עקרון השוויון, מחייבת את משרד החינוך לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותו לצורך מיגור ההפליה, על כל מופעיה ובכל מוסדות החינוך שבפיקוחו. לפיכך, על משרד החינוך להחיל הליך בירור שיקיף את כל מוסדות החינוך ואת כל סוגי ההפליה. מן הנתונים לעיל עולה כי שיעורן השנתי הממוצע של הבקשות לוועדת ערר היה קטן מעשירית האחוז מ מספר התלמידים במוסדות החינוך החרדיים51. עוד עלה כי מספר הבקשות הנדונות בסופו של דבר בוועדת הערר קטן יחסית למספר התלונות המוגשות, ואילו מספר העררים המתקבלים גבוה יחסית למספר הבקשות שנידונו. במצב זה קיים חשש שהבירור הראשוני הממושך מנפה את רוב הבקשות, ובפועל מצמצם את המקרים שוועדת הערר מכריעה בהם למקרים מובהקים בלבד . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי הליך הבירור במחוז החרדי לא סייע מספיק להסרת החסמים המונעים מאנשים לפנות אליה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי לנוכח הטענות על התארכות הבירור הראשוני והעדויות הנשנות מדי שנה על תלמידים שהבירור בעניינם התארך והם לא החלו את לימודיהם בפתיחת שנת הלימודים, עליו למצוא דרכים לאזן בין מיצויו של הבירור הראשוני ובין הכרעה בבקשה בפרק זמן סביר. מעבר לצורך שכל תלמיד יתחיל את שנת הלימודים במועדה, הימשכותם של ההליכים וחוסר הוודאות שהתלמיד שרוי בו עשויים לא אחת לעורר במתלונן תחושה שיותר משהמשרד מבקש לסייע לו בהקדם האפשרי, הוא מעדיף להימנע מעימות עם המוסד החינוכי. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי על פי הנתונים המובאים לעיל, הוא ממעט מאוד בהפעלת סנקציות מינהליות, לאחר דיון בוועדת הערר שהסתיים בהכרעה נגד המוסד החינוכי ורק לאחר הליכים מתמשכים נוספים52 . .ג. נציבויות השוויון בישראל משויכות ארגונית למשרדי הממשלה והן אינן עצמאיות מבחינה תקציבית. לעובדה זאת השפעה על גובה תקציבן. למשל, בשנים 2016-2013 קטן תקציבה של נציבות שוויון בעבודה ב-14% בקירוב, בעוד שתקציב משרד הכלכלה והתעשייה באותן שנים גדל ב -20% בקירוב. שיעור תקציבה של הנציבות בתקציב משרד הכלכלה והתעשייה פחת מ - 0.031 % ל- 0.018 % (ירידה של42% .)בקירוב ד. בחוק שווי ון אנשים עם מוגבלות נקבע כי תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד. בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נקבע כי תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בתכנית נפרדת בסעיף תקציב. בחוק רשות מעמד האישה נקבע כי התקציב הרגיל והתקציב לפעולות הרשות ייקבעו בחוק התקציב השנתי של המדינה בתחום פעולה נפרד. ואולם בספר התקציב מופיעה ההקצאה לשלושת הגופים הללו כ"תכנית" בלבד, אף על פי שלכל אחד מהם נקבעה דרגת עצמאות תקציבית שונה. יצוין כי ב -2016 הוגשה הצעת חוק פרטית לתיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ההצעה מבקשת להוציא את הנציבות מתוך משרד הכלכלה והתעשייה ולהקימה מחדש כגוף ציבורי עצמאי, בעל סמכות לפעול בכל הכלים למיגור ההפליה השוררת בשוק העבודה, לרבות במגזר הציבורי. מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי כפיפותה של הנציבות למשרד ממשלתי ולתקציב ו מונעת ממנה למלא את תפקידה במלואו.	. עוד בשנת 2014 העיר משרד מבקר המדינה, בעניינה של נציבות שוויון בעבודה, שהנחיית היועמ"ש "עיקרה מכוחה את הוראת החוק שהעניקה לנציבות סמכויות אכיפה בכל הקשור ברשויות המדינה, תאגידים ציבוריים וחברות ממשלתיות, והפכה אותה לאות מתה; כתוצאה מההנחיה לא ננקטות פעולות אכיפה למיגור האפליה בעבודה וליישום עקרון השוויון אצל המעסיק הגדול במשק - מאיינת את הוראת החוק בכל הנוגע לרשויות ]ההנחיה[ ...המדינה המדינה... פוגעת בעצמאותה של הנציבות ומבקשת למנוע ממנה לייצג את מי שמתלונן על פגיעה בו... ניוון העצמאות של הנציבות... מעקר את כוחה כמנגנון אכיפה, הטמעה והתרעה ממשי להגנה על כלל העובדים בשירות הציבורי"78 . משרד מבקר המדינה שב ומעיר כי הנחיית היועמ"ש גורעת נדבך משמעותי מסמכויות האכיפה של נציבויות השוויון כלפי השירותים הציבוריים, ומן הכלים האפקטי ביים ליישומן, ופוגעת בעצמאותן - ומכאן שהיא פוגעת במאבק נגד תופעות פסולות של הפליה. העמדה העקיבה של משרד היועמ"ש בעניין מעמדן של נציבויות השוויון, והיעדרן של פעולות לאכיפה פלילית של חוק איסור הפליה, אינן מתיישבות עם מטרות החוק - קידום שוויון ומניעת הפליה - ועם המלצות הצוות למיגור גזענות.	649
משרד המשפטים . היבטים בפעילות רשם העמותות - משרד המשפטים .מהתרשים עולה כי חלה ירידה במספר ביקורות העומק שהחלו בהן מדי שנה, להוציא את שנת 2013 . בשנת 2016 שיעור הקיטון ביחס ל -2011 הגיע לכ-60%. דברי הרשם אינם עולים בקנה אחד עם העלייה במספר ביקורות העומק בשנת 2013 בשיעור של כ-17% לעומת2012 ושל כ-5% לעומת2011 , וכן את המשך מגמת הירידה בשנים 2014 (כ-28% לעומת2011 ,)2015 (כ-55% לעומת 2011) ו-2016 (כ-60% לעומת2011 .) משרד מבקר המדינה מעיר לרשם כי ביקורות העומק הן הכלי העיקרי שברשותו לבחינת התנהלותן של עמותות ולקיום פיקוח משמעותי עליהן. הירידה במספר הביקורות במשך השנים פוגעת במישרין ביכולתו למלא את תפקידיו באופן מיטבי. פגיעה זו רגישה במיוחד שכן עניינה דווקא באותן עמותות אשר התעורר חשש לליקויים בתפקודן. לפיכך ראוי שהרשם יקיים יותר ביקורות עומק, בין היתר באמצעות איתור והכשרה של בודקים חדשים. מעיון בכלל בקשות הפירוק שהגיש הרשם בשנת 2014 עולה כי פרק הזמן הממוצע שחלף ממועד הוצאת מכתב ההתראה ועד הגשת הבקשה לצו פירוק עמד על כחצי שנה60 בממוצע. בהקשר זה יש לזכור כי פעמים רבות מדובר בעמותה המתנהלת באופן לקוי ויש עניין רב להפסיק את פעילותה בהקדם במטרה למנוע נזק לציבור. עוד נמצאו מקרים של הליכי מחיקת עמותה שהופסקו וכעבור שנים נשלחה לעמותה התראה לפני פירוק ללא התכתבות מוקדמת , ומקרים שבהם פרק הזמן שחלף בין ההתכתבות האחרונה של הרשם עם העמותה לבין מכתב ההתראה לפני פירוק היה שלוש שנים ויותר. נמצא כי אין לרשם מאגר של בעלי תפקיד מומלצי ם עם הכישורים הנדרשים לפעול בתיקי פירוק עמותות, שממנו הוא יכול לבחור בשקיפות ולהסביר את המלצותיו. לפיכך על רשות התאגידים והכונס הרשמי להכין מאגר כאמור, כדי לקיים הליך שקוף ושוויוני. .מממצאיו של פרק זה עולה שהחל משנת 2013 ועד יוני 2016 , מתוך 643 ביקורות עומק שהחלו הופסקו57 (כ-9% ) על ידי הרשם ממגוון סיבות. חלקן בשל אורך הזמן, חלקן בשל ניגודי עניינים וחלקן בשל חוסר תיאום עם החשכ"ל או עם גורמים נוספים. הרשם נדרש לפעול לצמצום הטעויות והעיכובים ולשיפור הפיקוח והבקרה על תהליך עריכת ביקורות העומק. ממחלקת אכיפה ובקרה נמסר כי קיימות כ-500 עמותות שפורקו אך לא הוגשה בקשה לבית המשפט לחיסולן הסופי כנדרש. בנוסף במתן התמיכות נסמך החשכ"ל על אישור ניהול תקין שמנפיק הרשם, ונמצאו מקרים שבהם אישר החשכ"ל תמיכה מתקציב המדינה בלא שהיה בידי העמותה אישור על ניהול תקין, בניגוד לנוהל התמיכות. משרד מבקר המדינה מצא שבשנים 2015-2011 יותר מ-200 עמותות קיבלו אישור לפי סעיף 46 לשלוש שנים אף שלא היה בידיהן אישור על ניהול תקין לכל שלוש השנים. כאמור, אישור על ניהול תקין אינו מעוגן בחוק או בתקנות, אלא בהחלטת ממשלה. רשות התאגידים ומשרד המשפטים אמנם רואים צורך בתיקון המצב והסדרת הנושא במסגרת תזכיר חוק העמותות, אולם תזכיר זה מצוי חמש שנים בתהליכי עבודה פנימיים וטרם הופץ. משרד מבקר המדינה העיר למשרד המשפטים שככל שיסתמן כי הליך החקיקה צפוי להימשך עוד פרק זמן נכבד, עליו לשקול ליזום תיקון חקיקה בסוגיה נקודתית זו.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי חלפו כבר יותר מחמש שנים מעת שהחל תהליך הסדרה חקיקתית מקיפה ועדכני ת של התנהלות אלכ"רים, אך במועד סיום הביקורת הליכי החקיקה הפורמליים טרם החלו ועדיין מצויים בשלב הראשוני של תזכיר הצעת חוק. לפיכך משרד המשפטים נדרש לפעול לאלתר לקידום הליכי החקיקה של חוק העמותות החדש.	650
המשרד לשירותי דת . הבטחת זכות אזרחי המדינה לקבורה אזרחית משרד מבקר המדינה מעיר למשרד לשירותי דת כי סקרים ומחקרים אינם תומכים בהנחה שמספר הנפטרים שהובאו בפועל לקבורה אזרחית משקף בהכרח את כל היקף הביקוש לקבורה אזרחית; להפך - הנחה זו אי נה מתיישבת עם מסמך הצוות הבין-משרדי שבהכנתו השתתף המשרד לשירותי דת עצמו. אין להתעלם מההשפעות של החסמים הפוגעים באפשרות להיקבר בקבורה אזרחית על הביקוש לקבורה זו - הנגישות המועטה של בתי העלמין האזרחיים לעומת אלה המופעלים מכוח חוק שירותי הדת, עלויות הקבורה הגבוהות שמקורן בנגישות המועטה כמתואר לעיל, מידע חסר בנוגע לאפשרויות קבורה אזרחית וחסמים אחרים (ראו בהמשך) - כל אלו מצמצמים את הניצול בפועל של אפשרויות הקבורה האזרחית ומפחיתים את הביקוש לה. אשר ליוזמת המשרד לשירותי דת בדבר האפשר ות לקבור יהודים בטקס חילוני בחלקות נפרדות בשטחים שבהם מחזיקים גופי קבורה קיימים , על המשרד להנגיש מידע זה לציבור אם בפרסומיו השונים, לרבות באתר האינטרנט של המשרד, ואם באמצעות הנחיית גופי הקבורה הקיימים להנגיש את המידע. מתרשים 1 עולה כי בהנחה ששיעור המעוניינים בקבורה אזרחית הוא 10% ,מהנפטרים יש מחסור כלל -ארצי ב - 3,120 ;מקומות קבורה ובהנחה ששיעור המעוניינים בכך הוא 17% - יש מחסור ב- 17,120 מקומות קבורה. זאת ועוד, מניתוח בהתאם לאזורים עולה כי ההיצע הזמין של מקומות לקבורה הוא בעיקר באזור באר שבע והדרום, אזור שבו יהיה עודף היצע של כ- 7,000 מקומותלקבורה אזרחית לכל היותר (לפי תרחיש של 10% ); אולם בגוש דן המחסור יסתכם ב- 4,700 מקומות (תרחיש של%1021 ). בייחוד יש להדגיש את חוסר ההיצע בירושלים - אף שהעיר מונה כ- 870,000 תושבים, איןלהם כלל היצע זמין של מקומות לקבורה אזרחית. יצוין כי ייתכן שהפער בין ההיצע לביקוש במקומות קבורה אזרחית עלול אף להיות גדול יותר , על פי שלושת התרחישים שצוינו לעיל, מאחר שבמסגרת חישוב הנתונים לא הובא בחשבון הביקוש לקבורה אזרחית בקרב האוכלוסייה הערבית, שהיקפה כ-20% מכלל אוכלוסיית המדינה. כדי לקבל החלטות מיטביות הנוגעות למילוי צורכי האוכלוסייה מבחינת מקומות קבורה, ובכלל זה - הקבורה האזרחית, יש להסתמך על תשתית עובדתית בעניין מצאי מקומות הקבורה. על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובראשם - המשרד לשירותי דת האחראי ליישום החוק, לתת את דעתם על כך שהיעדר נתונים מהימנים על הפערים בין ההיצע של מקומות הקבורה האזרחית לבין הביקוש להם, הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק, הוא פגם מהותי בעבודת המטה של משרדים אלה, אשר עלול לגרום לפגיעה חמורה בזכויות הפרט; על המשרד לשירותי דת ויתר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לפעול למיפ וי הצרכים בכל אזורי הארץ כדי שיוכלו למלא את החובה שנקבעה בחוק - לספק את הזכות לקבורה אזרחית זמינה למי שמעוניין בכך. בדצמבר 2016 בדק צוות הביקורת את המחשבון, ומצא כי שמו של גוף הקבורה שרישיונו פג אכן הוסר, וכי הוסרו גם שמות 15 גופי הקבורה השייכים ליישובים חקלאיים. עם זאת, המידע על 20 תאגידי הקבורה האזרחית אשר מתפרסם באתר הביטוח הלאומי אינו מעודכן ואינו מלא. על הביטוח הלאומי והמשרד לשירותי דת לפעול באופן מתואם יותר בנדון כדי שהנתונים המוצגים לציבור יהיו אמינים ועדכניים. ממצאי הביקורת מלמדים שבמשך השנים כשלו הפעולות שנקטו הגופים הממשלתיים, ובראשם המשרד לשירותי דת, ליישום חוק הקבורה האזרחית, ונושא הקבורה האזרחית לא זכה לקידום של ממש. מכל האמור לעיל עולה כי על הממשלה לבחון מחדש אם המשרד לשירותי דת הוא אכן הגורם המתאים לשאת באחריות ליישומו של חוק זה. 2. הביטוח הלאומי נוהג לבצע באמצעות רואי חשבון חיצוניים בקרות על חברות הקבורה בישראל. מסיכום ממצאי בדיקות של רואי החשבון שהעביר הביטוח הלאומי למשרד מבקר המדינה ביולי 2016 בנוגע לקבורה ביישובים חקלאיים בשנים 2016-2011 עלה כי 16 מ-22 חברות שנבדקו גבו באותן שנים תשלומים עבור מקומות קבורה לאחר פטירה או לרכישת קבר בחיים מעבר לתעריף המותר, וכי תשע מהחברות החזירו את התשלום העודף למשפחות הנקברים בעקבות בדיקות רואי החשבון. אשר לשבע החברות שלא החזירו את התשלום העודף, הביטוח הלאומי עיכב את דמי קבורה שנדרש לשלם לחברות אלה. הדבר מעורר אפוא חשש לכך שבתי העלמין שברשות יישובים חקלאיים עדיין מוכרים חלקות לקבורה אזרחית במחירים מופקעים או שלא כדין, לנוכח המחסור במקומות לקבורה אזרחית. בהתאם לכך על רמ"י לחדש את מעקבה בנושא. . אם יחמיר המחסור במקומות הקבורה האזרחית בשלושה (מבין ארבעה) אזורי הקבורה שהוגדרו במפת התקנה, תחמיר גם הפגיעה בנגישות ובזמינות של בתי העלמין ה אזרחיים. בגין פגיעה זו ייתכן שהנזקקים לשירותי הקבורה האזרחית ייאלצו לבחור בבתי עלמין אזרחיים מרוחקים, ובכך לשאת בעלויות הובלה גבוהות, והדבר עלול להקשות על קרובי הנפטר להגיע הן לטקס הקבורה והן לאזכרות. לחלופין, בני המשפחה נאלצים לפנות לגופים המספקים שירותי קבורה דתיים שלא בהתאם לרצון הנפטר, או לפנות לגורמים המספקים שירותי קבורה אזרחית באופן ובתנאים המנוגדים לחוק23. מבדיקת הרשימה עלה כי נכלל בה גוף קבורה שתוקף רישיונו פג במרץ 2015 . אשר ל-32 גופי הקבורה הנותרים, שרישיונם תקף, נמצא כי15 מהם שייכים ליישובים חקלאיים - ומכאן שעל פי חוק מותר לקבור בבתי העלמין שברשותם את נפטרי היישוב בלבד - וכי 14 גופים אחרים עוסקים בקבורה אזרחית של תושבי רשות מקומית אחת בלבד או של היישובים הסמוכים לה. יוצא אפוא שרק שלושה מגופי הקבורה שהציע המחשבון היו רלוונטיים לבקשות החיפוש. הליקויים שנמצאו במסד הנתונים של המחשבון הם חמורים, היות שתוצאות החיפוש באמצעותו מציגות נתונים שגויי ם ומטעים לציבור המבקש לממש את זכותו של נפטר לקבורה אזרחית, מאחר שהוא מציג למחפשים חלופות לקבורה האזרחית שבפועל אינן זמינות עבורם. על הביטוח הלאומי לפעול ללא דיחוי לתיקון הליקויים, באופן שיוצג המידע הרלוונטי בנושא המשקף אל נכון את האפשרויות שעומדות לפני משפחות הנפטרים. המדינה מימנה בשנת 1998 את הקמת בית העלמין האזרחי הראשון של תאגיד קבורה ב באר שבע , בסכום של 2.3 מיליוןש"ח, אולם החלטת השר להקים שלושה בתי עלמין נוספים לא יושמה. מכאן שבמועד סיום הביקורת, כשני עשורים לאחר שמימנה הממשלה את הקמת בית העלמין האמור, עדיין לא הוקם ולו בית עלמין אזרחי אחד נוסף במימון ממשלתי, כמפורט בהמשך. במועד סיום הביקורת, דהיינו 13 שנים (!) לאחר שאושרה התכנית להקמת בית עלמין ב רקת, עדיין לא החלו העבודות להקמתו ואף טרם הושגו ההיתרים לכך, וכפועל יוצא לא נראה באופק הפתרון שיאפשר לספק מקומות קבורה לכל גוש דן ל משך 30 שנה, לרבות במסגרת קבורה אזרחית.	ראוי שהמשרד לשירותי דת יבחן את ההיתכנות לאימוץ החלופה שבה משתמש צה"ל - להקצות לקבורה האזרחית, בבתי העלמין הקיימים, מקטע תחום ובמרחק ד' אמות בלבד מאזור הקבורה היהודית, אגב הקפדה על המרחקים שנקבעו בהלכה היהודית ובאמצעות שימוש באמצעי תכנון פיזיים- סביבתיים כדי לאזן בין התפיסות והרגשות של אזרחים בני העדות השונות.	651
משרד התיירות . הקמת בתי מלון בישראל - חסמים ותמריצים משרד מבקר המדינה מעיר למשטרת ישראל ולמשרד התיירות כי עליהם להשלים בהקדם האפשרי את הפעולות לבחינת נושא הקמת "מתחמי מלונאות" ולפעול ליישום המסקנות וההמלצות שתעלה בחינה זו. על משרד התיירות ו על משרד הפנים לסכם בהקדם את אופן יישום החלטת הממשלה בנושא הסמכת שני עובדי משרד התיירות לביצוע חקירות לפי חוק התכנון והבנייה, ל עריכת סקר שימושים בקרקעות שייעודן מלונאות ולאכיפת שימוש ן אם קיימים מקרים הדורשים זאת. מהממצאים בפרק זה עולה כי אף שחלפו כארבע שנים מאז פרסום דוח הוועדה להוזלת מחירי הנופש ומהחלטת הממשלה שהתקבלה בהמשך לכך, בחלק מהנושאים העיקריים שבהם עסקה הו ועדה - שלחלקם יש היבטים כספיים ניכרים המשפיעים על הרווחיות - חלה התקדמות חלקית בלבד. משרד מבקר המדינה מעיר על התנהלותם של משרד התיירות ושל הגורמים הממשלתיים הנוספים שצוינו בהחלטת הממשלה מנובמבר 2012 , שהונחו כאמור בהחלטת הממשלה מנובמבר 2012 לבצע פעולות שונות שמטרתן להוזיל את מחירי הנופש ולא סיימו את ביצוען כנדרש. סוגיית רווחיותם של בתי המלון עלתה כחסם מרכזי המעכב בניית בתי מלון חדשים וגורם למחירי הנופש הגבוהים. הדבר גורם לאי-כניסת משקיעים ויזמים לתחום המלונאות, בגלל חשש מהיעדר רווחיות ומהחזר השקעה נמוך. הוועדה להוזלת מחירי הנופש קבעה כי הגדלת הרווחיות והגדלת התשואה על ההשקעה הן רכיבים מרכזיים המושפעים ישירות מהפחתת הרגולציה וככל שהפחתה זו תבוצע הלכה למעשה היא תביא בטווח הקצר להגדלת ההיצע ובטווח הארוך לירידת מחירים בענף. כאמור הממשלה אימצה את עיקרי המלצות הוועדה וקבעה את אופן ביצוען. על משרד התיירות ועל יתר הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר לפעול ללא דיחוי נוסף לקידום הנושאים שבאחריותם בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2012 ולהשלמת יישומם. פעולות אלה נחוצות כדי לסייע לצמצם ככל האפשר את הרגולציה העודפת ובכך להביא להפחתת עלויות ההקמה וההפעלה של בתי המלון, לעידוד יזמים להשקיע בתחום המלונאות, להגדלת היצע חדרי בתי המלון ויגרום להורדת המחירים בענף. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי היה עליו לפעול ליישום הסעיפים בהחלטת הממשלה בעניין הפחתת הרגולציה בענף המלונאות מיד לאחר קבלתה בנובמבר 2012 , וכי מממצאי הביקורת עולה כי גם לאחר מינוי של גורם מקצועי לנושא במשרד במאי 2013 , לא הסתיים ביצוע החלטה זו כנדרש. משרד מבקר המדינה העלה כי הגורמים הממשלתיים האמורים לא הקימו את הצוות המשותף, וממילא עד אוקטובר 2016 לא הוגשו לממשלה המסקנות וההצעות שהתבקשו בעניין עלות הארנונה. משרד מבקר המדינה מציין כי הצורך לבחון לעומק את עניין מתן רשת ביטחון או חלופה אחרת עלה גם מדוח מבקר המדינה הקודם ומהחלטתה של הממשלה בנושא בשנת 2012 . הענקת ערבויות מדינה לקבלת אשראי היא דרך אפשרית וחשובה שעשויה לתמרץ יזמים המעוניינים בהקמת בתי מלון ולעזור להם. על משרד התיירות ועל משרד האוצר לבחון אם מתן ערבות מדינה או רשת ביטחון נותנים מענה לבעיית האשראי כחסם. בעיית האשראי ליזמים היא כאמור חסם מרכזי ומהותי העומד בפני בניית בתי מלון. המלונאות היא תחום לא יציב, ולכן ההון העצמי שעל היזם להציג בפני מוסד פיננסי לשם קבלת אשראי הוא גבוה, ויש קשיים בקבלת אשראי. במהלך השנים הוצעו דרכים ואמצעים נוספים שיוכלו להקל בעניין מהותי זה על יזמים בתחום המלונאות, אולם הביקורת העלתה כי הפעולות בנושא חשוב זה טרם מוצו על ידי משרד התיירות. הועלה כי רמ"י לא ניתחה את תוצאות כל המכרזים למטרת מלונאות שבוצעו בשנים 2015-2000 ונכשלו ולא שווקו בגינם מגרשים, ולא עמדה על הסיבות לכישלונות, אף שהדבר התבקש כדי להפיק לקחים וכדי למנוע הישנות כישלונות כאלה. על רמ"י להקפיד לנתח, לאחר כל מכרז שיווק קרקע למלונאות שנכשל, את הסיבות לכישלונו ולהפיק את הלקחים המתאימים לגבי פעולות שיווק עתידיות שלו בתחום זה. הצורך לנקוט פעולה כזו עולה אף מהחלטת הממשלה משנת 2012 , שביקשה, בין היתר, לפעול להסרת חסמי נגישות להקמת בתי מלון חדשים. לנוכח חשיבותו של ענף התיירות ותרומתו הרבה לכלכלת המדינה, על מועצת רמ"י לדון בדחיפות בנושא שיווק הקרקעות להקמת בתי מלון ולתת לו ביטוי מתאים בתכניות העבודה ובמכרזים שתפרסם בעתיד. הביקורת העלתה כי רמ"י לא הכינה עד אוקטובר 2016 תכניות עבודה שנתית ורב-שנתית בנושא שיווק קרקעות לבניית בתי מלון. לא נמצאו מסמכים המעידים על כך שמשרד התיירות פנה לרמ"י בבקשה להכנת תכנית עבודה בהתאם לנתונים הנמצאים בידיו בדבר מקומות שלדעתו חשוב לשווק בהם קרקעות להקמת בתי מלון. קיימת חשיבות רבה ל הכנת תכניות עבודה שנתית ורב -שנתית בעניין שיווק קרקעות לבניית בתי מלון, מפני שלשיווק זה יש השפעה רבה על ענף כלכלי מרכזי במדינה. על רמ"י, בשיתוף משרד התיירות, לגבש בהתחשב בכל המשתנים הרלוונטיים תכניות עבודה שנתית ורב -שנתית מסודרות בנושא ולעדכנן באופן שוטף.	מהנתונים בלוח עולה כי בשנים 2015-2011 (חמש שנים) פורסמו14 מכרזים לשיווק 17 מגרשים שייעודם בניית בתי מלון; מתוכם נקבעו זוכים במכרז רק לחמישה מגרשים ( 29.4% .). במרבית המכרזים לא הוגשו כלל הצעות מהנתונים האמורים עולה כי בממוצע ניסתה רמ"י לשווק 3.4 ,מגרשים לשנה ובפועל שיווקה מגרש אחד בלבד בממוצע לשנה.	652
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.15.2015 - השקעות בישויות ותאגידים המוחזקים ע_י המדינה - אגף החשב הכללי .מאחר שכ -51% מהדוחות הכספיים של הישויות המוחזקות שנכללו במאזן המדינה לשנת 5201 אינם מבוקרים24 , ומאחר שנתוניהן הכספיים של חלק מן הישויות לא נכללו כלל בדוחות - המידע שבדוחות הכספיים של הממשלה לקוי וחסר ואינו משקף כיאות את השקעות המדינה בישויות מוחזקות. היקף הנכסים שאינם מבוקרים (שהם 24% מסך הנכסים המוצגים בדוחות הכספיים המאוחדים של הממשלה כפי שעולה מתשובת אגף החשכ"ל) העומד על כ-128 מיליארד ש"ח הם סכום משמעותי ומהותי לקוראי הדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל כי אם החליט שלא ליישם מדיניות חשבונאית אחידה לפי תקן 6 בגין הטבות לעובדים עליו לתת גילוי בדבר הבדלים במדיניות החשבונאית לגבי מחויבות בגין הטבות לעובדים בדוחות הכספיים המאוחדים של הממשלה ולפרט הבדלים אלה, כדי לתת לקוראי הדוחות הכספיים מידע כספי מלא ומהימן. כמו כן לאור התיקון שייושם החל ביום 1.1.18 , על אגף החשכ"ל להיערך על מנת שהדוחות של הישויות המאוחדים עם הדוח הכספי של הממשלה יהיו ערוכים לפי מדיניות חשבונאית אחידה, ובכלל זה בין היתר עליו לפעול מול רשות החברות כדי שתנחה את החברות הממשלתיות להיערך לתיקון כנדרש. .הדוחות הכספיים של הממשלה אמורים לספק תמונה רחבה על פעילותה, על נכסיה ועל התחייבויותיה, והם הכלי המרכזי המאפשר שקיפות וגילוי נאות בכל הנוגע לפעילות הכספית של משרדי הממשלה והישויות שהיא מחזיקה בהן. מטרת הדוחות הכספיים של הממשלה היא לספק את המידע השימושי הנדרש לקבלת החלטות בנוגע להקצאת המשאבים, ולהראות כיצד נושאת הממשלה במחויבות הציבורית ( accountability ) בנוגע למשאבים שהופקדו בידיה. כדי להשיג מטרות אלו על הדוחות הכספיים של הממשלה להיות מלאים, מהימנים ומבוקרים. ממצאי דוח זה מעלים כי כ -51% מהדוחות הכספיים של היש ויות המוחזקות שנכללו במאזן המדינה לשנת 2015 אינם מבוקרים, וכי הנתונים הכספיים של חלק ניכר מן התאגידים הציבוריים לא נכללו כלל בדוחות. כיוון שהמידע על הישויות המוחזקות הוא מהותי לדוח, המידע שבדוחות הכספיים של הממשלה בדבר השקעות בישויות מוחזקות לקוי וחסר ואינו משקף כיאות את השקעות המדינה בישויות מוחזקות לשנת 2015 . עוד נמצא כי עדיין יש אי -אחידות בהצגת הדוחות הכספיים המאוחדים של משרדי הממשלה. כדי להשיג את מטרות הדיווח הכספי על אגף החשכ"ל להמשיך לפעול לשיפור איכות הנתונים הכספיים שעליהם מתבססים הדוחות הכספיים המאוחדים, ובכלל זה לפעול לאיחוד נתוני יתר התאגידים הציבוריים החסרים, אם יתברר כי קיימת בהם שליטה. כן עליו לפעול לכך שכלל הדוחות הכספיים של הישויות המוחזקות הכלולות בדוחות הכספיים של הממשלה יהיו מבוקרים לתאריך המאזן. כמו כן, על הנהלת משרד המשפטים והנהלת משרד האוצר לסיים בהקדם את תהליך ההסדרה הכולל של פעילות התאגידים הציבוריים ושל הפיקוח והבקרה עליהם. .נמצא כי אף שחלפו יותר מ -13 שנים מאז הוגש דוח המועצה לתאגידים ציבוריים ועל אף הערות של מבקר המדינה בדוחות קודמים, הנהלת משרד המשפטים והנהלת משרד האוצר טרם פעלו לקדם הסדרה כוללת של פעילות התאגידים הציבוריים ושל הפיקוח והבקרה עליהם. על הנהלת משרד המשפטים והנהלת משרד האוצר לסיים בהקדם את תהליך ההסדרה ולקבוע מנגנון הסדרה ראוי שיכלול כלי פיקוח ובקרה על פעילותם של כ לל התאגידים הציבוריים שמחזיקה המדינה והגברת השקיפות והדיווחיות במסגרת ניהולם. על אגף החשכ"ל לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותו כדי לקבל דוחות כספיים מבוקרים לשנת הדוח מתאגידים ציבוריים שיש לממשלה שליטה בהם על פי מבחני השליטה שיישם החשבונאי הראשי. על אגף החשכ"ל ורשות החברות להמשיך לפעול ביתר נחישות ולנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותם כדי שהדוחות הכספיים של החברות המעורבות הנכללים בדוחות הכספיים של הממשלה יהיו מבוקרים, ובכלל זה עליהם לשקול ליזום שינויי חקיקה שיאפשרו לדרוש מן החברות המעורבות ולאכוף עליהן להגיש את דוחותיהן הכספיים המבוקרים במועד. מסקירת הדוחות הכספיים של כמה ממשרדי הממשלה עולה, כי בניגוד להוראות תקן 6 והתכ"ם, למעט משרד הבריאות38 , כל יתר המשרדים שלהם ישויות נשלטות - ובהם משרד החינוך; משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן - משרד התשתיות); המשר ד לביטחון פנים (להלן - המשרד לבט"פ) ומשרד התיירות עדיין אינם מציגים דוחות כספיים מאוחדים של משרדיהם39 ואינם מציגים כלל את נתוני ההשקעות בישויות נשלטות על בסיס שיטת השווי המאזני. עוד נמצא כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מציג רק דוחות כספיים מאוחדים של המשרד. כיוון שהצגת הנתונים הכספיים על פי מגזרים42 עדיין אינה מיושמת במלואה כפי שנדרש בתקינה החשבונאית הממשלתית, אי -איחודם של הדוחות הכספיים של הישויות הנשלטות על ידי משרדי הממשלה משליך על מאפייני ההצגה הקיימים בדוחות הכספיים המאוחדים ועל יכולתו של הציבור לקבל מידע על הפעילות הכספית המלאה המתבצעת בכל תחום. לדעת משרד מבקר המדינה, חוסר האחידות ביישום תקני החשבונאות הממשלתית העוסקים בשליטה בישויות ובהשקעה בהן - בכל הנוגע לבניית הדוחות הכספיים המאוחדים ולהצגת הנתונים על ידי משרדי הממשלה השונים - אינו תקין. על החשבונאי הראשי לסיים בהקדם את בחינת הצורך באיחוד כזה ולקבוע קריטריונים ברורים בעניין האופן הראוי ליישום התקינה הראויה בכל משרד. אין להסכים עם אי-הגשת דוחות מבוקרים במוע ד שנקבע, ובוודאי בכל הנוגע לדוחותיהם של חברות בעלות היקף פעילות משמעותי. על רשות החברות להמשיך לנקוט את כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה כדי להביא לכך שהחברות הממשלתיות, ובפרט המשמעותיות שבהן, יגישו את הדוחות הכספיים המבוקרים לפני מועד פרסומם של הדוחות הכספיים של הממשלה. אף שחלפו כשש שנים מאז הערת משרד מבקר המדינה בעניין, דוחותיהם של 22 ,בלבד מהתאגידים הציבוריים אוחדו עם הדוחות הכספיים של הממשלה רובם בשנת 2015 , ואגף החשכ"ל עדיין לא סיים את תהליך יישום מבחני השליטה של המדינה בכ-66% מהתאגידים הציבוריים, והדוחות של מספר רב של תאגידים ציבוריים אינם נכללים אפוא בדוחות הכספיים של הממשלה.	על אגף החשכ"ל להשלים בהקדם את מבחני השליטה לגבי 43 התאגידים הציבוריים שדוחותיהם הכספיים לא אוחדו, ואם יתברר כי מתקיימת לגביהם שליטה של המדינה, יש לאחד את דוחותיהם עם הדוחות הכספיים של הממשלה.	653
משרד ראש הממשלה . התקשוב הממשלתי - משרד ראש הממשלה הביקורת העלתה כי רשות התקשוב לא הכינה מסמכי ייזום לשלושה מארבעת הפרויקטים שהיא מובילה - אתר אחוד, מחשוב ענן ותכנית ההאצה - היא לא קבעה לכל פרויקט א ת מדדי ההצלחה שלו, לא הכינה תכניות עבודה רב - שנתיות בעבורם, ואף לא ניהלה סיכונים37 .בעבורם משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב כי עליה לפעול בהתאם לנוהל הייזום שכתבה ולהגדיר לכל פרויקט שהיא מובילה - מטרות, מדדי הצלחה רב-שנתיים, הערכת לוחות זמנים כוללת, הערכת עלויות כוללת וניהול סיכונים - שישקפו את העמידה ביעדיו. הדבר יאפשר לה לבחון מדי שנה את עמידתה בביצוע הפרויקט לעומת התכנון, לזהות פערים בעוד מועד ולפעול לצמצומם. הביקורת העלתה כי בניגוד להחלטת הממשלה שקבעה כי על התקשוב הממשלתי לגבש עד סוף יוני 2015 תכניות מפורטות לביצוע הפרויקטים הקמת אתר אחוד, הקמת הענן הממשלתי והקמת רשת פנים-ממשלתית , שהם כולם פרויקטים רב-שנתיים - עד מועד סיום הביקורת בספטמבר 2016, לא הכינה רשות התקשוב תכניות עבודה מפורטות ורב-שנתיות ייעודיות לכל פרויקט, ואף לא תכניות עבודה שנתיות ייעודיות ל ביצוע כל פרויקט. הדבר מונע ממנה לנהל את לוחות הזמנים של כל פרויקט בהתאם לפעילויות הנעשות במסגרתו, לקבוע את סדר הפעילויות ו את התלות בי ניהן ולהעריך את משך הזמן של ביצוע כל פעילות ואת המשאבים הנדרשים לביצוע. לדוגמה, בתכנית העבודה של הרשות לשנת 2016 נכללו שלוש משימות בלבד הנוגעות לפרויקט הקמת אתר אחוד: השקת האתר, הסבת 30 יישומים וצירוף 11 משרדים. לא נכלל פירוט נוסף לגבי משימות אלה, אף שכל משימה כזאת כוללת עשרות תתי- משימות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב כי תכניות העבודה של פרויקטים רב-שנתיים, מורכבים ו עתירי תקציבים, כחלק מזערי מתכנית העבודה השנתית של הרשות, לא משקפות את לוח הזמנים הכולל הדרוש להקמת כל פרויקט ולהפעלתו, וכן את המשאבים הנדרשים להקמתו. היעדרה של תכנית עבודה מפורטת לכל פרויקט שבה יוגדרו פעילויות ו יחסי התלות שביניהן, עלול להביא ל ידי הצגת לוחו ת זמנים שאינם ישימים, להיווצרות "צווארי בקבוק" בפיתוח המערכות ואף לחריגה מלוחות הזמנים שנקבעו לביצוע הפעילויות האמורות. לפיכך על רשות התקשוב לגבש תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת בעבור כל פרויקט ולבצע בקרה על מידת התקדמותו של הפרויקט לעומת התכנון. הביקורת העלתה כי לגבי פרויקט אתר אחוד ופרויקט תכנית ההאצה ביצעה רשות התקשוב אומדן עלויות חלקי בלבד: 1. לגביעלויות הביצוע של פרויקט אתר אחוד בוצע אומדן לשנים 2016-2015 ,בלבדעל אף שבמועד סיום הביקורת, ספטמבר 2016 ,עדיין היה הפרויקט בשלבי הקמה. כמו כן העלתה הביקורת כי אומדן העלויות האמור כלל רק את סך העלויות הנוגעות לתחום כוח האדם ולתחום התשתיות, שעל פי האומדן מסתכמות בעשרות מיליוני ש"ח. באומדן לא פורטו ההקצאות הנדרשות לכל אחד מהרכיבים הקשורים לתחומים אלה ואף לא העלויות בגין השלמת הפרויקט והתחזוקה העתידית. 2. אומדן העלויות של פרויקט תכנית ההאצה כלל רק את סך העלויות הנוגעות לתחום כוח האדם ולתחום הרכש , שעל פי האומדן מסתכמות בעשרות מיליוני ש"ח. באומדן לא פורטו ההקצאות הנדרשות לכל אחד מהרכיבים הקשורים לתחומים אלה. עוד העלתה הביקורת שרשות התקשוב לא ביצעה בקרה על העלויות בפועל לעומת עלויות התכנון בפרויקטים הבאים: הענן הממשלתי ותכנית ההאצה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב, כי עליה לכלול בהערכת העלויות של כל פרויקט שהיא מנהלת את כל מרכיבי העלויות בשלב הפיתוח ובשלב התחזוקה במשך חמש שנים. כמו כן עליה לרכז נתונים מפורטים על העלויות בפועל. זאת, כדי שתוכל לנהל את תקציבי הפרויקטים הרב-שנתיים ביעילות ובשקיפות, לקיים בקרה על התקדמות העלויות בפועל לעומת התכנון ולאתר חריגות בהקדם האפשרי, כדי לחסוך בעלויות של פעולות מתקנות. על הרשות לנהל תהליך מובנה לבחירת פרויקטים מרכזיים, וכן עליה לקבוע מדדים בעבור כל קריטריון, כמו ההיקף הכספי המינימלי של כל פרויקט שי יבדק, מידת הסיכונים הכרוכים בביצועו, והסטטוס שלו (כדי שניתן יהיה ליישם את ההמלצות). כמו כן על הרשות לתעד את תהליך קבלת ההחלטות ובכלל זה לתעד את שיקוליו של ראש הרשות, כדי להבטיח שהמשאבים של הרשות יושקעו בפרויקטים הראויים ביותר לליווי. רשות התקשוב לא דרשה מארבעת המשרדים שלא שלחו לה את תכניות העבודה שלהם, להעבירן אליה. כמו כן, לא דרשה מ -25 בתי החולים הממשלתיים שבתחום הנחייתה את תכניות העבודה שלהם. .משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב כי גם יחידות שבהן לא מונה מנמ"ר אמורות להכין תכניות עבודה שנתיות בנושא תקשוב. על הרשות לדרוש שהתכניות י ועברו אליה כדי שתקבל תמונה מלאה בנושא תכניות העבודה של כלל המשרדים. כמו כן, על רשות התקשוב לברר אם משרד הבריאות קיבל את תכניות העבודה של בתי החולים ומה היו מסקנותיו. הביקורת העל תה כי גם בהצגת הדוחות בכנסת צוינו רק המשרדים המובילים ואלו שמצבם השתפר לעומת המצב שתואר בדוח הקודם, אך לא הוצגה תמונת מצב מלאה על היקף השירותים הממשלתיים המקוונים הניתנים לציבור ואיכותם. . בהתחשב בעובדה שמשרדי הממשלה מנהלים פרויקטים ומערכות מידע בהיקפים כספיים ניכרים שעשויים להסתכם בעשרות ואף במאות מיליוני שקלים בשנה - מן הראוי שהרשות תבחן את הצורך ליזום שינוי בהחלטת הממשלה שיחייב את המשרדים להקים ועדות היגוי משרדיות בתחום התקשוב, ולא תשאיר למשרדים את ההחלטה אם להקים ועדה כזאת. כמו כן, ראוי שרשות התקשוב תיישם את הנחייתה בנושא "ועדות היגוי משרדיות לתקשוב" על פיה יהיה נציג של הרשות כמשקיף בכל ועדה, ולפחות תמנה משקיף מטעמה לוועדות שעוסקות בפרויקטים מורכבים בהיקפים כספיים גדולים. זאת - כדי לקבל תמונה רוחבית ועדכנית של מצב התקשוב במשרדים, לשפר את הפיקוח והמעורבות שלה בפעילותם ולממש את ייעודה כמרכז ידע ויועץ בתחום התקשוב הממשלתי. בהיעדר תכנית עבודה ייעודית לתכנית ההאצה, ריכז משרד מבקר המדינה את סטטוס המשימות בתכנית ההאצה מתוך הדיונים השנתיים שקיימה הרשות בנושא מעקב ביצוע לעומת תכנון בתכניות העבודה השנתיות שלה בשנים 2016-2015 . להלן בלוח 1 סטטוס תכנית ההאצה במועד סיום הביקורת בספטמבר 2016 : .משרד מבקר המדינה מעיר למזכירות הממשלה כי הטענה שלפיה פג תוקף ההחלטה להקים ועדת השרים עם תום כהונת הממשלה ה-33 - אינה עולה בקנה אחד עם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא "רציפות הממשלה". לפי הנחייתו ועדת השרים לתקשוב שרירה וקיימת כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת על ידי הממשלה ה-34 . מכל מקום, בוודאי שאין בפיזור הכנסת בסוף 2014 כדי לבטל את הצורך המהותי שעמד ביסוד החלטת הממשלה למנות את ועדת השרים ולקדם קבלת החלטות בנושאים שונים ומילוי המשימות שנקבעו בתחום חשוב זה. משרד מבקר המ דינה מייחס חשיבות לעבודת שרים ייעודית בתחום זה, בין היתר, בשל הביזור של הטיפול במשימות הממשלתיות בתחום התקשוב בין שני משרדי ממשלה: משרד רה"ם והמשרד לשוויון חברתי.	הביקורת העלתה כי למרות קביעת החשכ"ל משנת 2009 והחלטת הממשלה משנת 2011 בנוגע לצורך ל גבש מדיניות לאסטרטגיית התקשוב בממשלה - עד מועד סיום הביקורת בספטמבר 2016 טרם אישרה הממשלה מדיניות ממשלתית בתחום התקשוב.	654
הרשות הממשלתית למים ולביוב . זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה - המשרד להגנת הסביבה - מטלה בין משרדית . הביקורת העלתה כי מאז הפרסומים בתקשורת שבעקבותיהם התוודע משרד התשתיות לנושא, פעל משרד התשתיות, ובראשו השר יובל שטייניץ, לטובת אישור העברת חשמל למט"ש בעזה. ואולם, פעולות אלה נעשו באיחור של שלוש שנים, שבמהלכן ניתן היה לקדם חיבור של המתקן לחשמל ולזרז את הפעלתו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התשתיות כי עליו להפיק לקחים ממקרה זה כדי לוודא שבעתיד יקבל המשרד את כל המידע הרלוונטי בנושאים הנוגעים לתשתיות אנרגיה או מים בישראל. .משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, למנהא"ז, למשרד להג"ס ולמשרד החקלאות כי עליהם לפעול לפתרון בעיית העקר משני צדי הקו הירוק, ולא להסתפק בטיפול בצד הישראלי בלבד. טיפול בצד אחד בלבד אינו נותן מענה לזיהום מי תהום ולנזקים סביבתיים ביו"ש, ומעלה במ ידה רבה את עלויות הטיפול בישראל. במסגרת טיפול כולל בבעיית העקר, שבו יהיו שותפים כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, מומלץ לבחון פתרונות בשיתוף הצד הפלסטיני, הבנק הגרמני וגורמים בינלאומיים נוספים, ואף לשקול הסתייעות בארגוני חברה אזרחית, עידוד יזמּות פרטית ומעורבות גורמים מקומיים. עד שיימצא פתרון כולל, על המנהא"ז לפעול לצמצום הבעיה באמצעות אימוץ פתרונות זמניים על בסיס ניסיון העבר ואגב היוועצות בגורמי המקצוע, מרשות המים ומרט"ג. כמו כן עליו לקדם פעולות הסברה לתושבים. מוצע כי מתפ"ש ורשות המים יעלו נושא זה לדיון בו ועדת המים המשותפת לכשתתכנס או בוועדת משנה שלה לצורך תיאום הטיפול בנושא115 . .חיבור קולחי המט"ש לצינור שיעביר את המים להשקיה חקלאית הוא פתרון מיטבי, המאפשר הן את הפסקת זרימת הקולחים בנחל והן שימוש חוזר במים לגידולים החקלאיים. מכאן עולה כי אף על פי שבמשרד החוץ יש בעלי תפקידים המתמחים בעבודה מול גורמים בינלאומיים, גורמים מקצועיים אלה הורחקו מעיסוק בזירה הפלסטינית, ומשכך הם אינם שותפים פעילים בקידום פרויקטים ברש"פ מול גורמים בינלאומיים. הביקורת העלתה כי אף שנושא המים והאנרגיה ברש"פ נמצא על סדר יומם של כנסי התורמות, הנציגות הישראלית לכנסים אלה בראשות משרד החוץ לא ניצלה מפגשים אלה המתקיימים פעמיים בשנה לקידום פרויקטים בתחום מניעת זיהומי מים משטחי יו"ש ורצועת עזה. .הביקורת העלתה כי אף על פי שפועל במשרד להג"ס אגף יחסים בינלאומיים, ככלל המשרד אינו עוסק בנושאים של מפגעי סביבה מיו"ש ומרצועת עזה מול גורמים בינלאומיים. . בישראל נוקטים מעת לעת הגורמים הממשלתיים האחראים- רשות המים, המשרד להג"ס ומשרד החקלאות - פעולות מסוימות שנועדו להתמודד עם בעיית העקר, כמו תמיכה כספית לתאגידי מים וביוב ולמועצות אזוריות לפינוי שפכים מבתי בד109 ופרסום הנחיות לחקלאים לפיזור העקר110 .לעומת זאת, גורמים אלה והמנהא"ז אינם מטפלים כלל בבעיית העקר ביו"ש, אף שהזיהומים במקומות הללו גורמים נזקים למי תהום, לנחלים ולמט"שים גם בשטחי מדינת ישראל. בעקבות היעדר טיפול ביו"ש נדרשו השקעות כספיות כבדות בצד הישראלי בפתרונות חלקיים שלא האריכו ימים. .לאור העובדה שבמקרה זה ישראל קיבלה על עצמה לטפל בשפכי הרש"פ ואף עומדת לבנות לשם כך תשתיות ארוכות טווח, בקזזה מכספי המסים של הרש"פ את עלויות הקמת התשתית והתפעול, נראה שתכנון משותף ומתואם של התשתיות, בישראל וביו"ש, היה משיג תוצאה טובה יותר לשני הצדדים. על רשות המים ועל המנהא"ז לפעול במטרה שהטיפול בשפכים הפלסטיניים ייעשה בתחומי יו"ש. כן עליהם לשפר את מנגנוני שיתוף הפעולה והתיאום שלהם ב תחומי התשתיות להגנת הסביבה עם הגורמים הבינלאומיים והפלסטיניים, החל בשלבים המוקדמים ביותר של תכנון התשתיות, ולפעול לפתרונות מתואמים, שישרתו את האינטרסים הכלכליים, הסביבתיים והבריאותיים של שני הצדדים. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את פעולות רשות המים לקידום פתרונות מיטביים לטיפול בשפכים חוצי גבולות במסגרת צוותים בין -משרדיים. על צוותים אלה לבחון היטב את מידת הצורך לקבע פתרונות ארוכי טווח לשפכים הפלסטיניים בשטחי מדינת ישראל וכן לבחון דרכים לקדם שימוש של פלסטינים במי קולחים. .על משרד ראש הממשלה לוודא כי החלטת הדרג המדיני מדצמבר 2015 בנושא הגדלת כמויות האנרגיה לרצועת עזה תיושם בהקדם, ובכלל זה יושלמו כל הליכי התכנון של הקווים הנוספים שאושרו וכל הפעולות שביצוען תלוי במדינת ישראל. הועלה כי בדצמבר 2015 החליט הדרג המדיני לקבל את המלצת מתפ "ש ולהגדיל את אספקת האנרגיה לרצועת עזה, לרבות בטווח המידי - תוספת של 26 מגה ואט בקו זמני נוסף, ובטווח הבינוני- תכנון חיבור קו 161 , שיוסיף לרצועת עזה 100 מגה ואט ויאפשר חיבור תשתיות קיימות ועתידיות לשם טיפול בשפכים והתפלת מים. ואולם עד אוקטובר 2016 לא קידם משרד הביטחון את יישום ההחלטה.	.על המנהא"ז, על מתפ "ש ועל רשות המים לבחון במשותף מול כלל הגורמים האמורים, דרכי פעולה אפשריות לקידום מהיר של פרויקט ניצול מי הקולחים של מט"ש אל-בירה, לרבות באמצעות ועדת המים המשותפת או ועדת משנה שלה.	657
משרד הרווחה והביטחון החברתי . ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה משרד מבקר המדינה מכיר בחשיבותן של התכניות השונות שביצע השירות לאורך השנים לקידום חניכי הפנימיות, אך אלו כאמור נעשו באופן בלתי מתוכנן וללא ראייה כוללת. על משרד הרווחה לקבוע תכנית ייעודית אופרטיבית למערך הפנימיות, בדגש על תיקון הליקויים שהוא מודע להם זה שנים רבות, ועליו ללוות תכנית זו בתקציב מתאים שיוקצה על פי סדר עדיפויות ולקבוע לוח זמנים ליישומה. .אף על פי כן, בביקורת עלה כי מלבד נתוני הרף, השירות אינו אוסף נתונים רלוונטיים על הילדים, כגון על טיב הקשר בין העו"ס במחלקה לילד בפנימייה; מצבם של הילדים שנשרו מן הפנימייה והסיבות לכך; נתוני גיוס חניכי הפנימיות לצה"ל; שיעור הזכאים לתעודת בגרות לפי חלוקה לפנימיות; פרטים על החניכים שיש להם פער לימודי ניכר והמשאבים שמושקעים לטיפול בפער זה; ונתונים על השתלבותם של בוגרי הפנימיות בקהילה. כתוצאה מכך לשירות אין יכולת לקבל תמונה שלמה ורציפה של כל ההיבטים שעשויים להשפיע על חניכי הפנימיות, על הטיפול הפרטני בהם ועל הפעולות הנדרשות לצורך קידומם. משרד מבקר המדינה מעיר לשירות כי ללא מסד נתונים שלם לא ניתן לגבש מדיניות מושכלת ולטפל באופן מיטבי בחניכי הפנימיות. יתרה מזו, ללא הנתונים הרלוונטיים גם לא ניתן לאתר חסמים בדרך להשגת המטרות של תכניות הטיפול שכבר נקבעו. מן האמור לעיל עולה כי במשך כשלושה עשורים שב משרד הרווחה ובוחן את מערך הפנימיות באמצעות ועדות שונות שיושבות על המדוכה ומגבשות המלצות, אך אלו אינן מתורגמות לתכניות עבודה ייעודיות ואופרטיביות כנדרש. נמצא כי לאורך השנים לא ניתח משרד הרווחה את הנתונים של תכניות הטיפול בחניך הפנימייה ובמשפחתו, וממילא לא בחן את האפקטיביות של תכניותיו אלו. כתוצאה מכך הוא חסר ידע בדבר האפקטיביות של המשאבים שהשקיע בתכניות הטיפול שקבע. אי -עשייה זו של משרד הרווחה חמורה במיוחד לנוכח הנתונים העגומים שעולים מהמחקרים שהוצגו לעיל. הביקורת העלתה כי פעילות משרד הרווחה בתחום זה היא חלקית בלבד. למשל, המשרד לא ערך מחקרי עומק בנושאים עיקריים על שתי קבוצות של חניכי פנימיות שהוועדה לתכנון אסטרטגי כבר ציינה שיש להעמיק את הבדיקה ולבצע מחקרים בנוגע למצבן - בוגרי פנימיות וחניכים שחזרו באופן בלתי מתוכנן לקהילה, דהיינו נשרו מהפנימייה. אין חולק על חשיבותם של המעקב אחר בוגרי הפנימיות של משרד הרווחה ושל בחינת תרומתן של הפנימיות להשתלבות בוגריהן בחברה הישראלית. על משרדי הרווחה והחינוך לבדוק כיצד ניתן לשתף פעולה ולבחון במחקרו של משרד החינוך גם את מצבם של בוגרי פנימיות משרד הרווחה. אם שיתוף פעולה זה אינו אפשרי, סבור משרד מבקר המדינה שעל משרד הרווחה ליזום ולארגן מחקר דומה שיעסוק בבוגרי פנימיות שירות ילד ונוער וימפה את כל המידע שנחוץ לו על מנת לשפר את פעולותיו. בביקורת עלה כי המפקחים אינם מבצעים בקרה אפקטיבית על היקף כוח האדם המועסק הלכה למעשה בפנימייה, ולכן אינם יודעים אם הוא תואם לזה שנקבע בהסכם להפעלתה ושאמור לתת את המענה ההולם לצורכי הילדים. בשל חשיבות הבקרה על מספר העובדים המועסקים בפנימייה, והחובה של המדינה שנקבעה באמנה לזכויות הילד לפקח על מספר העובדים האחראים לטיפול בחניכי הפנימיות ולהגנה עליהם, מן הראוי שלא להסתמך רק על הדיווח של הפנימייה, אלא על המפקחים לאמת את הנתונים במדויק. נמצא כי מלבד תכנית זו, שבה משתתפים רק חלק מילדי הפנימיות תלמידי בית הספר היסודי ואשר עוסקת ברכישת חלק מהתכנים הנדרשים, למשרד הרווחה אין תכנית לתגבור תחומי לימוד חיוניים כגון אנגלית, מחשבים, העשרת השפה ואסטרטגיות למידה40. על משרד הרווחה לבחון אם תקציב שיעורי העזר שהוא מעביר לפנימיות נותן מענה מיטבי לצורך צמצום הפערים הלימודיים של חניכי הפנימיות. עליו גם לבחון אם יש תכנים נוספים מלבד לימודי חשבון, קריאה וכתיבה שיש לעסוק בהם בשיעורי העזר. עם זאת, הנוהל למעקב אחר הלימודים חסר מרכיב הכרחי - קביעת תכנית פרטנית לכל ילד, שתסייע לשקמו ולשפר את הישגיו הלימודיים. משרד מבקר המדינה בחן כ-80 דוחות פיקוח שנבחרו באקראימכ-1,100 דוחותשנכתבו מינואר 2013 עד אוגוסט 2016 והועברו אליו על ידי המפקחים המחוזיים שמפקחים ישירות על הפנימיות41 . מהדוחות שנבדקו עולה כי בביקורי הפיקוח השוטפים לא בדקו המפקחים המחוזיים אם חניך הפנימייה מקבל את המענה הלימודי שהוא זקוק לו. על שירות ילד ונוער להנחות את הפנימיות להכין תכנית פרטנית לכל ילד שבה יוגדרו הפערים הלימודיים שלו וייקבע המענה שהוא זקוק לו, ועליו לשלב הנחיה זו גם בנוהל מעקב אחר לימודים. משרד מבקר המדינה מדגיש כי אמנם תכנית כזו ומעקב אחר יישומה יאפשרו בקרה אפקטיבית יותר, אולם גם בהיעדרה אין לקבל את אי -הפיקוח של המפקחים על המענה החינוכי שניתן בפנימיות.	נמצא כי טופס הדיווח השנתי של הפנימיות על הוצאות והכנסות שהכין השירות הוא טופס כללי שאינו כולל פירוט נתוני ההוצאה מול נתוני ההכנסה בסעיפים השונים, בדרך שתאפשר להשוות את ניצול התקציב לתכנון בסעיפי ההוצאה השונים, כגון עבור חוגים ושיעורי עזר. כפועל יוצא מכך הוא אינו תומך בבקרה על ניצול הסכומים שהועברו לפנימיות בסעיפי ההוצאה השונים. נוסף על כך, הדיווח השנתי על הניצול התקציבי אינו מאפשר בקרה שוטפת מדי חודש בחודשו במהלך ביקורי הפיקוח השוטפים. כדי להבטיח שהתקציב שהשירות מעביר לפנימיות מנוצל למטרות שקבע משרד הרווחה, על המשרד לדרוש מן הפנימיות דיווח תקופתי מפורט על ניצול התקציב, שיאפשר לבצע בקרה ופיקוח תקציביים באמצעות השוואת ההכנסות להוצאות לפי הסעיפים השונים.	658
משרד הרווחה והביטחון החברתי . מעגלים - הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים - אפקטיביות וסדרי ניהול - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בביקורת נמצא כי המשרד אמנם מקבל מהקרן נתונים וקבלות בדבר הוצאותיה, אולם הוא בודק אותם רק באקראי , ללא שיטה או תכנית. משרד מבקר המדינה מעיר כי הפיקוח והבקרה של משרד הכלכלה על פעילות הקרן לקויים. .על פי תנאי ההסכם , הקרן זכאית לקבל תשלום גם עבור הוצ אותיה לתפעול קורסים, ואלה נגזרות מעלות הקורסים בפועל. בשנת 2015 אושר לקרן סכום של עד כ -5 מיליון ש"ח עבור תפעול קורסים . הסכום נגזר מעלות הקורסים שתכננה הקרן לקיים באותה השנה - כ-70 .מיליון ש"ח בפועל הזמינה הקרן ממוסדות הכשרה קורסים בעלות של כ -31 מיליון ש"ח בלבד, אך בהיעדר דוח ביצוע חצי שנתי לא היה למשרד הכלכלה מידע בעוד מועד על צמצום ניכר זה בהיקף הקורסים באותה השנה. אילו היה למשרד הכלכלה מידע שכזה, היה הדבר אמור להביא להפחתת יותר ממחצית הסכום שהוא משלם לקרן. יצוין כי המשרד שילם לקרן במהלך שנת 2015 כ-4.7 מיליון ש"ח. מסיכום דיון אשר התקיים במהלך שנת 2016 ,ובו השתתפו נציגי אגף החשכ"ל, נציגי האגף להכשרה מקצועית נציגי משרד הכלכלה ונשיא התאחדות התעשיינים, עלה כי הקרן לא מסרה למשרד הכלכלה דוחות ביצוע שוטפים ולא עדכנה אותו לגבי ההפחתה של מחזור הקרן ב-50%; עקב כך קיבלה הקרן תשלום עודף בגין הוצאות תפעול הקורסים. נציגי הממשלה ביקשו מהקרן להשיב את הכספים אשר שולמו ביתר, ובתגובה טענה הקרן כי הסכום שקיבלה אינו חורג מהנקבע בהסכם. בסופו של דבר לא חויבה הקרן להשיב כספים אלה. בביקורת נמצא כי לא נחתם בין הצדדים הסכם שהסדיר את קבלת השירותים האמורים. גם בדוחות הכספיים של הקרן לא ניתן ביטוי להתחייבות כלשהי כלפי ההתאחדות בגין השירותים האלה. עוד עלה בביקורת כי הקרן אף לא ביקשה אישור מוועדת ההתקשרויות בטרם שילמה להתאחדות בגין שירותים אלו. זאת ועוד, בהודעת דואר אלקטרוני בנושא זה ששלחה היועצת המשפטית של הקרן לעוזרת יו"ר הקרן באפריל 2016 היא ציינה: "אינני יכולה לראות איך אפשר לאשר דרישת תשלום שנים אחורה כאשר את לא מצרפת הזמנת עבודה/ הסכם/אישור... מצד הקרן או ועדת הרכש שלה או הועד המנהל שלה... במיוחד לא עם צד קשור... צריך להביא זאת בפני ועדת הביקורת. על פי החוק חברה אמורה להביא לאישורה של האסיפה הכללית וועדת הביקורת כל עסקה עם צד קשור". משרד מבקר המדינה מעיר לקרן כי בהתאם לעקרונות הכלליים של המינהל התקין, המתחייבים מאופייה הציבורי, עליה להבטיח כי תפעל באופן מסודר ובשקיפות מירבית - זאת באמצעות הסכמים בכתב המבהירים ומסדירים את קבלת השירותים ואת התמורה בגינם ואת תנאי ההתקשרות, בייחוד כשמדובר בהתקשרות עם תאגיד קשור. התנהלות הקרן בדרך זו גם תאפשר פיקוח ובקרה וגם תמנע אי-בהירות ומחלוקות שעלולים להיגרם בהיעדר הסכם. הביקורת העלתה כי למרות תוצאותיו הנוקבות של המדגם שיזמה הקרן עצמה, לא דנו בהן המוסדות והגופים המלווים את הקרן והמפקחים על פעילותה השוטפת - האסיפה הכללית, הוועד המנהל וועדת ההיגוי - ובכלל זה הם לא ניתחו את תוצאות הסקר, לא הפיקו לקחים ולא בחנו אם תוצאותיו מצריכות שינוי באופן התנהלותה כדי להגביר את האפקטיביות של פעולותה. נמצא כי הקרן אינה בוחנת את התאמתו של כל עובד ועובד לקורס שבו ביקש להשתתף (למעט תנאי סף כלליים) ואת ההיתכנות לכך שהקורס יאפשר את שדרוגו המקצועי. ובפועל עלה מבדיקת נתוני הקרן שבמקרים מסוימים יצאו יחדיו כמה מעובדי ו של מעסיק לאותם הקורסים בדיוק . היות שהקרן לא בדקה את ההתאמה של כל קורס למשתתף בו, עולה החשש שהעובדים בחרו באותם הקורסים וה הכשרות לצורך העשרה ופעילות פנאי. נמצא כי ועדת המעקב העליונה לא התכנסה בשנתיים וחצי האחרונות, מאז ראשית 2014 ., ולא דנה בסיבות לכישלון מימושו של מסלול הפנסיה המגשרת בחלוף כ חמש שנים מאז החתימה על ההסכם , על ועדת המעקב העליונה לבדוק באופן יסודי, באמצעות גוף מקצועי, את הסיבות לאי -הוצאתו לפועל של מסלול הפנסיה המגשרת, ובין היתר לנתח את הביקושים למסלול, ולבחון את הטענות שהועלו בדבר החסמים המעכבים את מימושו. על ועדת המעקב העליונה להסיק מסקנות מבדיקה זו ולקבל החלטות בהתאם. למרות ההחלטה האמורה של הוועד המנהל , גם נתונים מן השנים 2015 ו-2016 מעלים חשש שחלק מהקורסים נועדו לצורכי העשרה ו פעילות פנאי. לדוגמה: חמישה עובדי חברה העוסקת בייצור השתתפו יחדיו בקורס סוכני נסיעות, וחמש עובדות בית חולים השתתפו בקורס קוסמטיקה. משרד מבקר המדינה שולל את תשובת הקרן מכל וכל. הקרן נשענת על כספי הציבור בהיקף של מאות מיליוני ש"ח. המדינה מקצה כספים אלו לקרן במטרה שתבצע תכניות לצורך הכשרה מקצועית, הסבה מקצועית ושדרוג מקצועי כמתחייב מההסכם. על מוסדות הקרן לבחון אם קורסי ההכשרה המ קצועית שהיא מקיימת מגשימים את מטרותיה כפי שנקבעו בהסכם ובתקנון. בכלל זה עליהם למדוד ולהעריך אם הקורסים עולים בקנה אחד עם סדר העדיפות כפי שנקבע בהסכם - קידום תכניות הסבה או הכשרה מקצועית שיש בהן כדי להאריך את תקופת ההעסקה של בעלי מקצועות שוחקים במקום עבודתם עד הגיעם לגיל פרישה. במועד סיום הביקורת טרם עלה בידי הקרן להוציא לפועל את מסלול הפנסיה המגשרת, למעט בעניינם של חמישה עובדים בלבד, אף שעברו כחמש שנים ממועד הקמת הקרן . עד ליוני 2016 נוצלחלק מזערי מהתקציב שהוקצה למסלול זה: כ-5.2 מיליוןש"ח בלבד מתקציב של כ-102 מיליון ש"ח. כחמישה מיליון ש"ח מסכום זה שימשו להוצאות התקורה ו להוצאות השיווק של הקרן; היתרה, כ - 200,000 ,ש"ח בלבד שימשה לתשלום פנסיה מגשרת לעובדים שפרשו. בכך למעשה לא יושמה אחת משתי מטרות ההסכם שנקבעה כחלופה למסלול הקורסים. לנוכח החסמים שגרמו לאי מימוש מסלול הפנסיה המגשרת, ולניצול הזעום של התקציב המיועד אליו בחמש השנים שבהן אמור היה לפעול , על ועדת המעקב העליונה לבחון ולנתח לאלתר את ישימותו של המסלול ולבחון חלופות שיאפשרו את מימושו בהקדם האפשרי.	הועלה כי משרד הכלכלה לא דרש מהקרן במהלך שנות פעילותה נתונים על השתלבות המשתתפים בקורסים אלו בעבודה לאחר סיום לימודיהם. גם הקרן לא אספה נתונים בנדון כדי לנתח את האפקטיביות של פעילותה, למעט במסגרת מדגם אחד מיולי 2015 שעשתה כחלק מסקר שביעות הרצון בקרב בוגרי הקורסים.	659
המשרד לביטחון הפנים . ניהול צי הרכב במשטרת ישראל והשימוש בו תקנות שווי השימוש ברכב והנחיית רשות המסים אינן פוטרות את המעסיק מחובת זקיפת שווי השימוש בכלי רכב, אלא כאשר כלי הרכב נותר בידי העובד ללילה וחונה בביתו באופן חד-פעמי אקראי ולא שיטתי ואינו חונה בביתו בסופי שבוע. להחלטת ראש מחלקת שכר וגמלאות במשטרה להימנע מזקיפת מס בגין שווי השימוש בכלי רכב כאשר מדובר בשימוש של לא יותר מחמישה ימים בחודש, אין תימוכין בדין, והיא התקבלה ללא סמכות. הסמפכ"ל התיר הצמדת כלי רכב מינהליים לקציני תחנה בלבד. ואולם מהביקורת עולה כי גורמי הפיקוד במשטרה הקצו כלי רכב שיועדו בתקן לשימוש מינהלי כרכבים צמודים לשוטרים. על המשטרה להקפיד להצמיד כלי רכב לשוטרים רק לאחר שהדבר הוסדר בתקן המשטרה וכן להקפיד בעניין זה על הנקבע בהוראה ובפקודת המטא"ר, ובכלל זה להקפיד על קבלת אישור השר לבט"פ להצמדת כלי הרכב. .שם היחידה הייעוד המבצעי .המקורי של כלי .הרכב בתקן תחומי העיסוק של .השוטרים שהוצמדו .להם כלי רכב מחוץ .לתקן (בדרגת רב- .פקד ומטה) מספר השוטרים .שהוצמדו להם כלי הביקורת העלתה כי במכרזים שבהם הכריז מינהל הרכב על כמה זוכים, רכשה המשטרה מאות כלי רכב מזוכה אחד מבין הזוכים שהוכרזו. אף שלהחלטה על רכישת מאות כלי רכב מזוכה אחד יש משמעויות כספיות ניכרות, ואף שהחלטה כזאת מיטיבה במידה ניכרת עם הספק שממנו נרכש דגם זה - לא פעלה המשטרה בעניין זה בשקיפות הראויה ולא קיימה הליך סדור לבחירת ה דגם שירכש. במקרים שבהם מכריז מינהל הרכב על כמה זוכים, ראוי כי המשטרה תבחר את הספק שממנו תרכוש את כלי הרכב באמצעות צוות מקצועי, וכי הליך הבחירה יהיה סדור, שקוף ותקין. .נמצא כי משנת 2012 עד מרץ2016 רכשה המשטרה610 כלי רכב בעלות של כ-73 מיליון ש"ח מהדגם שזכה בציון הנמוך ביותר שדורג במקום הרביעי (להלן - דגם 4 ); אולם לא נמצא שההחלטה על רכישת כלי הרכב מדגם4 התקבלה לאחר בחינה סדורה ועל יסוד טעמים אשר מפרטים את הסיבות לבחירה בדגם שדורג במקום הנמוך ביותר. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי רכישה של מאות כלי רכב בעלות כוללת של עשרות מיליוני ש"ח מזוכה אחד מבין כמה זוכים במכרז, בלי שההחלטה על כך התבססה על ניתוח השוואתי ובלי תיעוד של הנימוקים לבחירה, אינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. על המשטרה לסיים את הבדיקות הנחוצות ולגבש עמדה בשאלה אם כלי רכב שמיוצרים מלכתחילה לשימוש משטרתי מתאימים לצרכיה המבצעיים. על המשטרה להביא בחשבון את כלל המשמעויות של שינוי כזה, ולפרט את מסקנותיה והמלצותיה לצוות ההיגוי, כדי שיחליט בעניין. .הועלה כי בשנים 2016-2012 רכשה המשטרה את כלי הרכב הפרטיים המשמשים אותה לצרכים מבצעיים בלי להכין לפני המכרזים לרכישתם 15 מסמכי דמ"ץ, שיבטיחו את התאמתם לייעודם המבצעי. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי לפני החלטה על רכש של כלי רכב פרטיים מבין זוכי מכרז הסינקו, עליה להקפיד לבצע עבודת מטה שתכלול בחינה של המלצת מחלקת הסיור באג"ם להשתמש בכלי רכב אחרים. על פי תוצאות הבחינה, על המשטרה לגבש מסמך דמ "ץ מעודכן לגבי כלי הרכב שישמשו את מערך הסיור, בהתאם לייעודם המבצעי ולמאפייני הנסועה בהם, כניידות תגובה וליתר משימות הסיור. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי גם במקרה זה, היה עליה לקבוע במסמך דמ "ץ את הדרישות המבצעיות מכלי הרכב המיועדים לשימוש אגף התנועה מיד עם התעורר הצורך בכך, לפני פרסום המכרזים של מינהל הרכב ורכישת כלי הרכב הפרטיים לאגף זה. יוצא אפוא שהמשטרה רכשה עבור אגף התנועה ניידות שאינן עונות על כל הדרישות המבצעיות. על אגף התנועה ומת"ח לקיים הליך סדור שבו יוחלט מהם סוגי כלי הרכב הדרושים למערך התנועה - ג'יפונים, כלי רכב פרטיים או שני סוגי כלי הרכב - לפני ביצוע הרכש באמצעות מכרזי מינהל הרכב; לאזן בעניין זה בין שיקולי תקציב לבין הצרכים המבצעיים; ולתעד את הנימוקים להחלטתם לגבי סוג כלי הרכב שנבחר.	.מהתרשים ומנתוני המשטרה עולה כי מרבית כלי הרכב שהוצמדו מחוץ לתקן (88% ) הוצמדו לשוטרים שלא היו זכאים להם הן על פי פקודת המטא"ר והן על פי הנחיית הסמפכ"ל. כ-70% מכלי רכב אלה היו כלי רכב שייעודם לפי תקן המשטרה הוא מבצעי.	660
משרד החינוך . הפיקוח הכולל על בתי הספר מהאמור לעיל עולה כי קיים טשטוש בנ וגע לחלוקת האחריות והסמכות בין המפקחים הכוללים, הרשויות המקומיות ורשתות החינוך, אשר עלול לפגוע ביכולת המפקח הכולל למלא את תפקידו בבית הספר. יתרה מכך, במצב זה נאלץ מנהל בית הספר לפעול מול גורמים רבים ולתמרן ביניהם, בלי שתהיה לו כתובת אחת שיכולה לתת לו מענה מבוסס. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי על מנת להבטיח שהמפקח ימלא את תפקידו כגורם האחראי לפי החוק לפיקוח בבתי הספר, על משרד החינוך להסדיר, עם משרד הפנים ובשיתוף הרשויות המקומיות ומנהלי רשתות החינוך, את ממשקי העבודה בין מכלול הגורמים ואת האחריות והסמכות של כל אחד מהם. על משרד החינוך גם לספק למפקח הכולל את הכלים המתאימים, כדי שיתאפשר לו לפתור בעיות שמעלה לפניו מנהל בית הספר ולסייע בפתרון בעיות פדגוגיות ומינהליות שוטפות. השונות בין בתי הספר, וכן עומס המשימות המוטל על המפקחים המצריך לקבוע סדרי עדיפויות לפיקוח, מדגיש ים את הצורך בקביעת בסיס אחיד לעבודת הפיקוח בבתי הספר ולתיעודה, זאת לצד העצמאות ושיקול הדעת שלהם נדרשים המפקחים. על מנת שמשרד החינוך, ובכלל זה המינהל הפדגוגי , יוכל למצות ביעילות את המשאבים שהוקצו לו להשגת היעדים החינוכיים, עליו לקבוע במתכונת הפיקוח שיגבש את שיטות העבודה של המפקחים הכוללים, ובין היתר לפרט את הנושאים שחובה לבדוק, את תדירות הבדיקות ואת אופן הדיווח על התוצאות. תשובתו של משרד החינוך אינה סותרת את העובדה שלבד מהמחוז, מנחים את המפקח כמה גורמי מטה, כאמור לעיל. לפיכך מן הראוי כי משרד החינוך ימנה גורם אחד שיהיה אחראי לריכוז הדרישות של דרגי המטה מהמפקחים ולתיעדוף של משימות, על מנת לוודא כי זמן הפיקוח מנוצל ביעילות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי גם אם כל המשימות המפורטות הן חלק מתפקידי המפקח, מתבקש שיימצא האיזון הראוי בין היקף המשימות לבין מספר בתי הספר שלהם אחראי המפקח. בד בבד עם השגת איזון כאמור, ראוי שמשרד החינוך ימקד את תפקידי המפקח בתחומים שיש לו בהם מומחיות מקצועית ופדגוגית ויבחן אם ב משימותיו כלולות משימות טכניות שיכולות להיעשות למשל באמצעות כוח עזר מנהלי או כלים טכנולוגיים ייעודיים. גישת המשרד ולפיה המפקח הוא הכתובת לביצוע משימות בכל נושא ובכל תחום הנוגע לתפעול בית הספר עלולה להביא למצב של "תפסת מרובה לא תפסת". על משרד החינוך, ובכלל זה המינהל הפדגוגי, לאפיין את מרכיבי התפקיד בהתאמה למשרתם של המפקחים. על בסיס אפיון כאמור יוכל משרד החינוך לקבוע את כמות בתי הספר שמפקח אחד יוכל להיות אחראי להם. תהליך זה כולל קביעת מפתח תקינה מושכל לגבי מערך הפיקוח הכולל של מערכת החינוך (ראו להלן בעניין קביעת מפתח תקינה להקצאת משרות פיקוח). משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי מפתח תקינה אמור לשקף את מלוא המשימות המעודכנות, לרבות משימות שנוספו למפקח או הועברו לאחריות גורמים אחרים. מאז קבע משרד החינוך את מפתח התקינה חלפו כשמונה שנים, שבהן חלו תמורות במשימות שבאחריות המפקח. לפיכך על משרד החינוך לבחון אם יש בכוחו של המפתח הקיים להבטיח כי משימות המפקח הכולל יבוצעו במלואן ובאופן מיטבי. על בסיס תוצאות הבחינה יוכל משרד החינוך לגבש תכנית רב-שנתית ל השלמת הפערים בתקני הפיקוח, אם יהיה צורך בכך. יצוין כי העדכון שהמשרד מבצע בכל שנה אינו של מפתח התקינה עצמו, אלא של תקני הפיקוח הכולל, זאת כדי להתאימם לשינויים שהיו במשך השנה במספר המפקחים או במספר בתי הספר במחוז. לכן אין בעדכון זה כדי לפתור על הבעיות הנובעות מהמפתח עצמו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי פיקוח דיפרנציאלי, כלומר פיקוח על פי סדרי עדיפויות, הוא כורח המציאות שנקבע על פי שיקול דעת מקצועי. אכן מצופה מהמפקח כי במסגרת המשאבים העומדים לרשותו - שעות עבודה - הוא יפעיל סדר עדיפות בטיפול במשימותיו הרבות. ואולם מאחר שהקשר של המפקח עם בתי הספר הוא לב ליבה של עבודת הפיקוח, אין המדובר במצב שיש לשאוף אליו שכן, בנסיבות אלו המפקח אינו עומד בתקנות הפיקוח החלות עליו והוא אינו יכול למלא את תפקידו כראוי. אשר לחוסר יכולתו של משרד החינוך לעקוב אחר שעות עבודת המפקחים, מדגיש משרד מבקר המדינה כי משרד החינוך הוא שאמור לקבוע את סדרי דיווח הנוכחות של עובדיו, ולכן יש לצפות ממנו כי יקיים מנגנון דיווח הולם. תשובת משרד החינוך מבטאת פער בין עמדת המטה ולפיה המצב הקיים מאפשר למפקח הסביר לבצע את מכלול המרכיבים של עבודתו, לבין עמדת המפקחים ולפיה המצב הקיים אינו מאפשר להם לבצע פיקוח ראוי ומ יטבי. בנסיבות אלה ראוי שמטה המשרד יהיה קשוב לקולות העולים מן השטח ויבחן עם המפקחים כיצד ניתן להסיר את החסמים המקשים עליהם בעבודתם. ,זאת ועודמרבית המפקחים הכוללים ציינו כי על מנת שיוכלו לבצע את מכלול תפקידיהם באופן מיטבי ומלא יש להפחית את מספר בתי הספר שבאחריות המפקח; לדעת 120 (כ-76%) מהמפקחים שהשיבו על השאלון, מפתח התקינה הרצוי הוא מפקח אחד לכל 20-10 .בתי ספר קביעת מפתח תקינה למפקחים בחינוך הרגיל בהתחשב רק במספר בתי הספר ובלי להביא בחשבון מאפיינים אחרים של סביבת הפיקוח - עלולה לפגוע באיכות הפיקוח של המפקחים. הדבר עלול לגרום לא רק לאי -שוויון בין מוסדות החינוך בכל הנוגע למתן שירותי הפיקוח, אלא גם להקצאה שאינה מושכלת של שירותים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי נוכח העלייה שחלה בשנים האחרונות במספר התלמידים המאובחנים כבעלי צרכים מיוחדים ונוכח מורכבות הטיפול בתלמידי החנ"ם, עליו לבצע ללא דיחוי, עבודת מטה בכדי לקבוע מהו מפתח התקינה הנדרש למפקחים בחינוך המיוחד. על בסיס עבודת מטה זו עליו לגבש תכנית רב-שנתית ל השלמת הפערים בתקני הפיקוח. בביצוע עבודת המטה עליו להביא בחשבון את היעדים, המשימות והמאפיינים הייחודיים של מערך הפיקוח בחנ "ם (פיקוח על רצף הגיל ועל רצף של לקויות, מעורבות בשיבוץ פרטני של תלמידים ועוד), כדי להבטיח שהפיקוח יבוצע באופן מיטבי.	משתי הדוגמאות שהובאו לעיל עולה מצד אחד מעורבות מועטה מדי של המפקחים הכוללים בתהליכי עומק המתקיימים בבתי הספר ומאידך, החסם לכך - עומס המשימות המוטל על המפקח הכולל. סוגיית עומס המשימות המוטלות על המפקחים הכוללים ידועה כאמור למשרד החינוך זה שנים רבות; גם משרד מבקר המדינה העיר למשרד החינוך בעבר כי אין ביכולתו של המפקח לעמוד בכל המטלות שעליו לבצע. בנסיבות אלה נוצר מצב שבו המפקח נדרש לבצע הכול מכול, בין משימות מתוכננות ובין משימות בלתי מתוכננות, בין משימות הקשורות לפיקוח על בתי הספר ובין משימות שאינן קשורות לכך, ובהן אף משימות מנהליות שאין להן נגיעה פדגוגית. מנהלת מחוז במשרד החינוך הגדירה זאת כך: "המפקח הכולל עושה את כל מה שהמערכת צריכה. זה מתבקש מעצם היותו מפקח".	661
המוסד לביטוח לאומי . טיפול המוסד לביטוח לאומי תביעות נגד צד שלישי (שיבוב) מהביקורת עולה כי היועץ המשפטי לא פעל על פי הנחיית המנכ"ל כאמור וכלל בהסכם עם חברה א גם את הוויתור על הזכויות בכל תיקי תאונות הדרכים שבט"ל לא ידע על קיומם. בכך נסתם הגולל על האפשרות שבט"ל ימצה את הזכות לשיבוב כלפי חברה א בגין תיקי תאונות דרכים43 .שלא נכללו בהערכת השווי 3. בביקורת עלה כאמור שהיועץ המשפטי ידע שהערכת השווי אינה כוללת זכויות רבות העומדות לבט"ל כלפי חברה א בגין שיבוב, כמו התיקים הנוגעים לתביעות בגין גמלאות שאינן של נפגעי עבודה שנפצעו והתיקים משנת 2013 . כמו כן, היועץהמשפטי ידע שישנם עוד תיקים רבים שיש בהם פוטנציאל לשיבוב מחברה א שבט"ל כלל לא איתר אותם, והם מונחים כ"אבן שאין לה הופכין" בארכיב המוסד. עוד ידע שישנה סבירות גבוהה מאוד שיוגשו תביעות עתידיות שלבט"ל תהיה לגביהם זכות שיבוב מחברה א. אף על פי כן, עו"ד רוזנצויג סיכם עם חברה א כי בט"ל יוותר על כלל זכויות השיבוב המגיעות לו, לרבות אלה שלא נכללו בהערכת השווי, תמורת סכום שנקבע לפי שווי התיקים הידועים שנכללו בה. עו"ד רוזנצויג לא פעל לבחינת שוויים של אותם תיקים ומנגד לא החריג אותם מההסכם עם חברה א. נוסף על כך, הוא לא התי יעץ עם הגורמים המקצועיים בסניף יפו המחזיקים במומחיות, בידע ובניסיון בתחום השיבוב בגין תאונות דרכים, כדי לנהל עבודת מטה מקצועית, בשיתוף כל אנשי המקצוע הרלוונטיים, לקראת בחינת האפשרות להתקשר בהסכם עם חברה א. יצוין כי בעקבות הגשת טיוטת דוח זה לבט"ל הוא בדק באופן פרטני את התיקים האלה במשך חודש אחד בלבד במהלך החודשים דצ מבר 2015 - ינואר201637 .)(ראו להלן בפעולותיו של עו"ד רוזנצויג בולטות הפרות חוזרות ונשנ ות של כללי מינהל תקין המהוות כשל מקצועי ומחדל ניהולי. 1. מנכ"ל בט"ל סבר שהחשב צריך להיות מעורב בעניין ההסכם עם חברה א, ולכן הנחה את היועץ המשפטי עו"ד רוזנצויג לצרף את החשב לכל המגעים עם חברה א. אולם בביקורת עלה כי היועץ המשפטי פעל שלא לפי הוראת המנכ"ל. הוא לא שיתף את החשב בדיון הראשון מבין שלושה שקיים עם בעל השליטה בחברה א, שבו דנו על אופן חישובו וגובהו של הסכום שתשלם חברה א לבט"ל, הוא לא מיען אותו בהתכתבויות עם בעל השליטה בחברה א ועם נציג חברה א ולא שיתף אותו בשיחות טלפוניות אתם. חשיבות שיתופו של החשב בפעולות אלה ברורה מאליה משום שמדובר בפעולות הנוגעות להיבטים כלכליים וכספיים שהם תחום התמחותו המקצועית של החשב. במסגרת ההסדר למניעת ניגוד עניינים נקבע אמנם כי עו"ד רוזנצויג יוכל לעסוק בעניינים הקשורים לחבר ה א לאחר אוקטובר 2011 , אבל זאת מתוך המידע שמסר ולפיו חברה א הייתה לקוחה שלו, ולא על בסיס מידע הנוגע להיכרות שלו עם בעל השליטה בחברה א ובנו, שעליה לא דיווח בעת עריכת ההסדר עמו. כאמור, היועץ המשפטי חייב להימנע מהיקלעות למצב העלול להעמידו ב ניגוד עניינים והאחריות לדווח על מצבים שבהם מתעורר ספק מוטלת עליו . לנוכח האמור, היה על עו"ד רוזנצויג לפנות ליועצת המשפטית של משרד הרווחה, לחשוף בפניה את ההיכרות שלו עם בעל השליטה בחברה א ובנו כדי שתבחן אם מתעורר חשש לניגוד עניינים במעורבותו בהסכם עם חברה א, להיוועץ בה ולפעול לפי הנחיותיה לצורך הסדרת אופן פעולתו במצב של חשש לניגוד העניינים; אולם הוא לא עשה כן. היה על יו לנקוט משנה זהירות, בייחוד בשל תפקידו כיועץ המשפטי האמון על הסדרת סוגיות של ניגודי עניינים בבט"ל והאמור לשמש דוגמה אישית לבעלי תפקידים אחרים בבט"ל, ובשל היותו "שומר הסף" בבט"ל. מהאמור עולה החשש שהיועץ המשפטי הוביל את בט"ל לחתימה על ההסכם עם חברה א כאשר הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים בשל היכרותו האישית עם בעל השליטה בחברה ובנו. עומק ההיכרות ומשמעותה אמורים היו להתברר אצל היועצת המשפטית של משרד הרווחה, שהייתה צריכה לקבוע כיצד על עו"ד רוזנצויג לנהוג לעניין מעורבותו בהסכם עם חברה א. אולם הוא לא מצא לנכון לחשוף סוגיה זו בפניה ולקבל את הנחיותיה בעניין. .משרד מבקר המדינה אינו מקבל את האומדן המעודכן של בט"ל, שלפיו הנזק הכספי מוערך ב - 600,000 ש"ח וזאת מסיבות אלו: ראשית, בחישוב האומדן שעשה בעקבות הביקורת הפחית בט"ל מסכום ה נזק הכספי כ-11 מיליון ש"ח בגין גמלאות שלטענתו כבר גבה את שוויין מחברה א, אף שמ הבחינה המתודולוגית אין הסבר המניח את הדעת להפחתה40. שנית, בט"ל לא בחן את כל התיקים של חבר ה א שנוספו ממועד הערכת השווי במאי 2014, דהיינו תיקים עתידיים. שלישית, יש להבחין בין הבדיקה הפרטנית והייעודית של התיקים ש בט"ל עשה בדיעבד כחלק ממענה לטיוטת דוח זה ובין הבדיקה שנעשתה בעתּה כחלק מעבודת המטה ומתהליך קבלת ההחלטות לקראת ההתקשרות עם חברה א ושמטרתה הייתה להעריך את השווי המלא של התיקים. זאת ועוד, יש לדחות את גישתו של בט"ל המתבססת על בחינת התוצאה בדיעבד, ו אין ב ה כדי להמעיט מחומרת הליקויים שנמצאו בעבודת המטה ובתהליך קבלת ההחלטות לעניין ההסכם עם חברה א. אשר לטענת בט"ל כי יש להעמיד מול האובדן הכספי את החיסכון שבמניעת התדיינות פרטנית בכל תיק ותיק, משרד מבקר המדינה מדגיש שעיקר הוויתור של בט"ל תמורת החיסכון האמור כבר בא לידי ביטוי בהנחה של %35 שנתן לחברה א מתוקף החלתו של ההסכם החדש עם חברות הביטוח, ושמטרתו להסדיר את הטיפול בתיקי תאונות דרכים באופן שייתר את הצורך בהתדיינויות משפטיות פרטניות. ראוי שבט"ל, אגף החשב הכללי ומשרד המשפטים יבחנו את האפשרויות העומדות להם הנוגעות להסכם עם חברה א, ובכלל זה את האפשרות שבט"ל יקבל כספים שוויתר עליהם מראש וללא כל תמורה בהסכם עם חברה א. לנוכח האומדנים השונים שהציג בט"ל בנוגע להפסד הכספי עקב ההסכם עם חברה א, ראוי שהבחינה של גובה הסכום שחברה א שילמה בחסר לבט"ל תתבסס על חישוב שיעשו הגורמים האמורים אשר לא יסתמכו על החישובים שעשה בט"ל לצורך תגובתו לביקורת. יוצא אפוא כי על אף האמור אישר החשב דאז את ההתקשרות בהסכם עם חברה א בלי שבחן כנדרש את הנתונים הרלוונטיים ואת התוצאות האפשריות של החלטתו והחלופות הקיימות ובלי שבדק את השפעותיה העתידיות של החלטה זו ; הוא לא ביקש לקבל את חוות דעתם המקצועית של כל בעלי התפקידים האחרים, לרבות חוות דעתם של עובדת אגף הביקורת הפנימית ושל האקטואר שהיו חלק מהצוות וכן של מנהל סניף יפו דאז. הוא אף לא ביקש שיוצגו בפניו חלופות אפשריות להסכם שגובש כדי שיוכל לוודא שזו אכן החלופה המיטבית או להציע חלופה אחרת או לשפר את זו המוצעת. זאת ועוד, גם כאשר מנכ"ל בט"ל פנה אליו כדי לקבל את אישורו להתקשרות האמורה לא התריע בפניו כי הוא אינו בקי בתחום השיבוב, לרבות בעניין ההסכם המתגבש53 . משרד מבקר המדינה מעיר לחשב כי לפני שאישר את ההתקשרות בהסכם עם חברה א ולנוכח העובדה שמדובר בהסכם ראשון מסוגו בבט"ל, מחובתו היה לבחון ביסודיות את הנחות היסוד שעליהן התבססה הערכת השווי ואת הנתונים הכספיים המופיעים בה, ובכלל זה את האופן שבו הם עשויים להשפיע מהבחינה הכספית על ההסכם. הסבריו של החשב דאז כי לא היה ער לאמור בהערכת השווי מעידים על פגם ועל חולשה מהותית באופן תפקודו בעניין זה. כפי שהחשב דאז מסר בהגינותו למשרד מבקר המדינה, הוא ידע כי באותה עת לא היה בקי בנושא ההסכם עם חברה א והנושא בכללותו אינו נהיר לו לחלוטין. לכן, היה עליו לנקוט אמצעים חלופיים שישלימו את פערי הידע שהיו לו או לפחות להביא לידיעת מנכ"ל בט"ל כי הוא אינו בקי בתחום. מכל האמור יוצא כי החשב דאז, ששימש שומר סף שאחריות מקצועית כבדה הייתה מוטלת על כתפיו, לא מימש את אחריותו כמתחייב בחוק הביטוח הלאומי. אשר להתקשרות בהסכם עם חברה א, הוא כשל בהפעלתה. נמצא שבט"ל החל ב משא ומתן עם האיגוד ללא עבודת המטה הנדרשת , והמינהלה אישרה את החתימה על ההסכם החדש בלי שבחנה את הכדאיות הכלכלית של מהלך זה, לעומת החלופה שעמדה לפניה והיא מימוש זכותו של בט"ל לשיבוב על פי הדין22 . נמצא כי עבודת המטה של בט"ל שנעשתה טרם החלטתה של המינהלה בדבר חתימה על ההסכם החדש הייתה חלקית וחסרה. בט"ל לא בחן את כדאיותו הכלכלית של ההסכם, דבר שהיה עליו לעשות בייחוד לנוכח חלופות אחרות שעמדו בפניו , לרבות מימוש הזכות לשיבוב לפי חוק; הוא לא בחן מחדש מהם שיעורי ההנחה שראוי לקבוע בהסכם החדש והסתפק באותם שיעורי ההנחה שנקבעו בהסכם הישן, וזאת בלי שבחן את הנימוקים שעל בסיסם החליט לבטל את ההסכם בשנת 2008 , ואף שמאז המועדשבו נקבעו שיעורי הנחה אלה חלפו יותר משלושים שנה; והוא גם לא בדק מה יהיו ההשלכות הכלכליות והתפעוליות של הוויתור על עילות תביעה שהוא זכאי להם לפי דין. זאת ועוד, הוא לא קבע מהן המטרות שעל השגתן אין לוותר, דהיינו מהם הקווים האדומים שאין לעבור אותם. עקב כך, לא היו לבט"ל לא התשתית הראויה ולא מסד הנתונים הדרוש שיאפשרו לו להשיג את המיטב במסגרת המשא ומתן עם חברות הביטוח.	. משרד מבקר המדינה מעיר לבט"ל כי אין כל בסיס אמפירי לטענתו בדבר כדאיותו הכלכלית המידית של ההסכם החדש, שהרי הוא לא בחן זאת, והתועלת שבמניעת התדי ינויות משפטיות צריכה להיבחן מול עלותה; למשל, גובה ההנחות שבט"ל מעניק לחברות הביטוח בהסכם כחלק מהבחינה הכוללת של כדאיות ההסכם. משרד מבקר המדינה דוחה את טענתו של בט"ל כי "קשה עד בלתי אפשרי לבצע הערכה כלכלית מדויקת מראש ", ואין בטענה זו כדי להצדיק את הימנעותו מלבדוק את הכדאיות הכלכלית של החלופות השונות כאמור, לפני שהחל במשא ומתן עם האיגוד, ולמצער במהלך שלוש השנים שחלפו מתחילת המשא ומתן עד החלטת המינהלה לחתום על ההסכם החדש.	662
צבא ההגנה לישראל . מערך בריאות הנפש בצה_ל משרד מבקר המדינה מעיר, כי אף על פי שכבר בשנת 2012 קבעה ראשת אכ"א דאז, כי מלש"בים מהאוכלוסייה החרדית "מערימים קשיים כנגד המערכת הצבאית במטרה לקבל פטור משירות צבאי", ועל אף הצעה לשיפור שהעלה רמ"ח ברה"ן דאז - לא נקט צה"ל צעדים משמעותיים כדי להתמודד עם תופעה זאת. כך נותר בעינו הסיכון כי חלק מהמלש"בים מהאוכלוסייה החרדית מצליחים להשיג פטור מהחובות החלות עליהם מכוח חוק שירות ביטחון באמצעות ניצול אפיק הברה"ן, בלי שניתן לוודא כי קיימת הצדקה רפואית ממשית לכך. .מנתוני אכ"א עולה, כי שיעור המלש"בים מהאוכלוסייה החרדית שקיבלו פטור משירות צבאי בשל סיבות נפשיות גבוה פי שנים וחצי עד פי שלושה משיעור המלש"בים שקיבלו פטור משירות צבאי מסיבות אלה מתוך כלל אוכלוסיית המלש"בים. להלן הפרטים: משרד מבקר המדינה מדגיש, כי על מקרפ"ר לקבוע הגדרה אחידה ל"מידע רפואי", התואמת את צורכי הצבא, ומתיישבת עם ההגדרה בחוק זכויות החולה, ולהשלים את הטיפול בנושא שמירת מידע זה ומניעת חשיפתו בפני מי שאינם רשאים לכך. על מקרפ"ר להשלים את תהליך קביעת תקופת ההמתנה המרבית לפגישה לטיפול נפשי המבוקש על ידי החייל בהוראה מחייבת, תוך הבחנה בין סוגי הטיפול השונים הניתנים בידי מרכז ברה"ן, על מנת להקטין את פוטנציאל הסיכון הנובע מאי-אבחון של מצבו הנפשי. קיומה של הנחיה כזו יאפשר גם לקיים בקרה אפקטיבית יותר על טיב השירות הניתן למטופלי מרכז ברה"ן. .משרד מבקר המדינה מעיר, כי הואיל וגורמי מקרפ"ר הזינו באופן לא נכון הפניות לבדיקה פסיכיאטרית, ובמערכת CPR נמצאו נתונים שגויים, קיים קושי לוודא, כי כלל המטופלים שהופנו לבדיקת פסיכיאטר אכן טופלו כנדרש. קיומם של נתונים שגויים אלו במערכת CPR מעיד על כך שמקרפ"ר לא קיימה פיקוח ובקרה מספקים על מימוש הפניות של רופאים צבאיים לבדיקת פסיכיאטרים. על מקרפ"ר לוודא כי בעתיד יוזנו למערכת CPR ,נתונים נכונים וכי יינקטו פעולות בקרה נאותות לבחינת מימושן של הפניות כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה עלול להיפגע הטיפול הנפשי בחיילים אלה. על מרכז ברה"ן לבדוק את הסיבות לאי-קיום בדיקה זו, ולנקוט צעדים להקטנת שיעורי אי-קיומה. משרד מבקר המדינה בדק את הבקרה שמקיימים גורמי ברה"ן על "סט אטוס ביצוען" של הנחיותיהם בידי המפקדים ביחידות השדה שנבדקו. בביקורת נמצא, כי גורמי ברה"ן בז"י ובגד וד של חיל האיסוף הקרבי אינם מכירים את ההוראה בדבר מעקב אחר "סטאטוס ביצוען" של הנחיותיהם בידי המפקדים; ומשכך גם אינם מתעדים מעקב זה כנדרש. תיעוד סטאטוס הביצוע של הנחיות גורמי ברה"ן נועד לאפשר לגורמי הברה"ן ביחידות ולמרכז ברה"ן פיקוח ובקרה על יישום הנחיות אלו, ובכך לשפר את שירותי ברה"ן הניתנים לחיילי צה"ל. אי -תיעוד של המעקב אחר יישום ההנחיות על ידי גורמי ברה"ן פוגע ביכולת לקיים פיקוח ובקרה נאותים. על מרכז ברה"ן לבחון את הוראת ברה"ן "ניהול רשומת ברה"ן", ולהגדיר באופן ברור ובמפורט כיצד יש לקיים את המעקב אחר "סטאטוס ביצוען" של הנחיות גורמי ברה"ן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השימוש בהנחיה של "ליווי תומך לחייל", שאינה מוגדרת בהוראת קרפ"ר "מתן הקלה זמנית", בהיקף רב וללא כל הנחיה והכשרה מעשית למפקד, עלול לרוקן הנחיה זו מתוכן, ולהפוך אותה ל"אות מתה". זאת ועוד, בהיעדר הנחיות ברורות וליווי מקצועי למפקדים לגבי מהות המושג "ליווי תומך לחייל", לא ניתן לבקר את פעולותיהם של המפקדים, ולוודא האם אכן ניתן ליווי כזה ומה טיבו. על מרכז ברה"ן להסדיר בהוראה את הפעולות הנדרשות ממפקדי צה"ל בבואם לטפל בחייל שנזקק ל"ליווי תומך". אי-קביעת תדירות מזערית לעריכת בב"י עלולה לגרום למצבים שבהם חיילים הזקוקים לבב"י לא יטופלו. קביעת תדירות מזערית תאפשר למרכז ברה"ן לקיים בקרה, ולמנוע מצב שבו חיילים הזקוקים לטיפול לא יזכו לו, דבר העלול לפגוע במתן תמיכה וטיפול במועד. על מרכז ברה"ן לשקול לקבוע תדירות מזערית לצורך עריכת בב"י. מכל האמור לעיל עולה, כי במקרים רבים שבהם רשמו פסיכיאטרים בצה"ל תרופות לחיילים מטופלים, תרופות אלו לא נופקו בצה"ל, ומשכך גובר הסיכון כי הן לא נצרכו על ידי המטופלים, דבר העלול לפגוע בבריאותם. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל האחריות שבה נושא צה"ל לבריאות חייליו, על מקרפ"ר לבחון את הגורמים לפערים בין מספר המרשמים שניתנו לחיילים לבין מספרם של אלו שמכוחם נופקו בפועל תרופות לחיילים. כמו כן, על מקרפ"ר לפעול לשיפור ההיענות של חיילי צה"ל לטיפול תרופתי; לקבוע מדדים להיענות; להגדיר יעדים לצמצום התופעה ; ולהסדיר כללי בקרה ומעקב על ניפוק תרופות שנרשמו למטופלים, על מנת להקטין את הסיכון לכך שחיילי צה"ל אינם צורכים את התרופות שנרשמו להם.	יוצא אפוא, שיותר מ-16% מהחיילים שפנו לבדיקת גורם ברה"ן נאלצו להמתין מעל ארבעה שבועות לטיפול ברה"ן. לדעת משרד מבקר המדינה, בהמתנה ארוכה לפגישה ראשונה עם גורם ברה"ן קיים פוטנציאל סיכון, הואיל והחייל הפונה לא נבדק בידי גורם מקצועי, וממילא מצבו הנפשי לא מאובחן; תקופת המתנה ארוכה אינה עולה בקנה אחד עם איגרת מרכז ברה"ן, שבה נאמר ש"על לגורם [ ההפניהברה ]"ןלהתבצע במועד מוקדם ככל הניתן".	663
צבא ההגנה לישראל . השירות הרפואי לחיילים בשירות חובה לקיומם של מהלכים של מיקור חוץ ושל ביטולו יש משמעויות בהיבטים שונים. כך למשל, לקראת מהלכים אלה, מפקדים בכל הדרגות נדרשים, בין היתר, להשקיע זמן באיסוף מידע ובניתוחו, בהערכות מצב ובבחינת חלופות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח הליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות ובתהליכי הבקרה המטכ"ליים על מיקור החוץ של שירותי הרפואה ועל ביטולו, ובכלל זה אי-מתן תשומת הלב הנדרשת על ידי אט"ל ואג" ת לסוגיות מהותיות, ומעורבות חלקית של אכ"א בתהליכים אלה, על סגן הרמטכ"ל לקיים תהליך להפקת לקחים, כדי לשפר את תהליכי עבודת המטה בהחלטות על מיקור חוץ, ועל מנת שליקויים בתחום זה לא יישנו. יודגש, כי כעבור כשלוש שנים בלבד ביטל צה"ל את מיקור החוץ של שירותי הרפואה, בלי שהוא פתר במלואן את אותן בעיות היסוד, שהביאו אותו מלכתחילה לקיים את המהלך. עקב בעיות יסוד אלה, אין ביכולתו של צה"ל להעניק שירות רפואי ברמה שסופקה לחיילים במיקור החוץ. כפי שיתואר בהמשך דוח ביקורת זה, קיימים פערים רבים במענה הרפואי בצה"ל, בדגש על זמינות שירותי הרפואה לחיילים בשירות חובה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי גם בעת היציאה למיקור החוץ הקודם קבע צה"ל, כי יוסטו משאבים (לטיפול בחיילי יחידות השדה), אולם מטרה זו לא הושגה, כיוון שמקרפ"ר לא הכינה תכנית מפורטת המגדירה אילו רופאים יידרשו לעבור מיחידות במרכז הארץ ליחידות השדה, וגורמי הבקרה המטכ"ליים, אג"ת ואט"ל, לא דרשו זאת ממנה, כפי שצוין לעיל. נוכח זאת, עולה ספק בקשר לכך, שבמסגרת התכנית למיקור חוץ של שירותי הרפואה לאנשי הקבע אכן יועברו המשאבים הנדרשים לשיפור הטיפול בחיילי החובה. על כן, כדי שמיקור החוץ של שירותי הרפואה לאנשי הקבע אכן יביא להסטת משאבים לטיפול בחיילי החובה, יש צורך להכין תכנית המגדירה אילו משאבים יוסטו לטיפול בהם, ולקיים בקרה על מימושה. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל ולמשהב"ט, כי משך הזמן הארוך עד סיום הטיפול בהעלאת השכר לרופאים האע"צים, היה בו כדי לפגוע במשך שנים באיכות המענה הרפואי. על אט"ל לוודא שהתקציב לנושא מוקצה כנדרש, ולבחון אם מגמת העזיבה של רופאים אלה נבלמת כתוצאה מכך. משרד מבקר המדינה מעיר למקרפ"ר, כי לא הגדירה את זמן ההמתנה המרבי למפגש עם רופא ראשוני, כי פעלה במשך שנים ללא נורמה מחייבת בנושא זה, וכי עליה לקבוע מהו זמן ההמתנה המרבי למפגש של חייל עם רופא ראשוני ולעגן זאת בפקודות. יוצא אפוא, כי למקרפ"ר אין מידע מרוכז בנוגע למשך הזמן שעובר מהרגע שחייל קובע תור לרופא ראשוני, ועד שהוא נפגש אתו. על כן, אין באפשרותה לעשות בקרה על זמני ההמתנה לרופא ראשוני, להשוות זמני המתנה בין מרפאות ולהסיק מסקנות מכך. זאת ועוד, מאז שנת 2010 לא ערך צה"ל סקרים הבוחנים את שביעות הרצון של כלל החיילים מהשירות הרפואי שהם מקבלים, ובכלל זה מזמינות שירותי הרפואה הראשוניים (למעט במרפאות הקריה ותה"ש כאמור לעיל). .משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח היעדר בקרה של מקרפ"ר על זמינות התורים לרופא ראשוני, וכדי שהיא תוכל לממש את תפקידה לפקח על שירותי רפואה ראשוניים לכלל חיילי צה"ל, על אט"ל, מתוקף אחריותו על מקרפ"ר, לפעול שיהיו לה מערכות מידע המאפשרות ריכוז של נתונים ממוחשבים מכלל מרפאות צה"ל על זמן ההמתנה של חייל מהרגע שהוא קובע ת ור לרופא ראשוני ועד שהוא נפגש אתו בפועל. מידע זה יאפשר למקרפ"ר לקיים בקרה שוטפת ומלאה על זמני ההמתנה, ולוודא עמידה ביעד שנקבע בנושא זה. בממצאי הסקר יש כדי לתת מידע בנוגע לשביעות הרצון מהשירות הרפואי שניתן לחיילים לוחמים. כאמור, החיילים הלוחמים מהווים פלח אוכלוסייה בעל מאפיינים ייחודיים בצה"ל, הן נוכח שירותם ביחידות שדה קדמיות והן בשל אופי פעילותם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי תמונת המצב שעולה מן הסקר, ולפיה למעלה ממחצית מהחיילים אינם שבעי רצון באופן כללי מהשירות הרפואי בצה"ל, כשהנושא הבולט הוא זמינות השירות, מחייבת את מקרפ"ר להפיק מכך לקחים, ולגבש בהקדם פתרונות לשיפור איכות השירות הרפואי לחיילים אלה. עוד מעיר מ שרד מבקר המדינה, כי על צה"ל לבחון באמצעות סקרים עתיים את עמדות החיילים בנוגע לשירות הרפואי שהם מקבלים, בדגש על חיילי החובה. למיקור החוץ ולביטולו השלכות לוגיסטיות מערכתיות. לכן ראוי היה, שאט"ל, כדרג ממונה על מקרפ"ר יפעיל בקרה מעמיקה בסוגיות שבתחומי אחריותו, העומדות על הפרק. אולם בפועל, התכנון והבקרה בנושא מיקור החוץ של שירותי רפואה נעשו בעיקר על ידי גורמים במקרפ"ר. בקרה ומעורבות עמוקות יותר של אט"ל כדרג ממונה, ייתכן שהיה בהן כדי להשפיע על ההחלטה אם לצאת למיקור חוץ ולבטלו תוך תקופה קצרה יחסית, על כל המשתמע ממהלך זה. משרד מבקר המדינה מעיר למקרפ"ר, כי בנתוני המוקד לגבי זמני ההמתנה למענה טלפוני , יש כדי להציג מצג של עמידה לכאורה ביעדים שנקבעו, כשבפועל אין למקרפ"ר תמונה של המצב לאשורו. המצב שבו עומס במוקד מביא לכך שחיילים ממתינים זמן רב כדי לקבל שירות, ואף עשרות אלפים מהם נוטשים את השיחות, הוא לקוי. נוסף על כך, נטישת השיחה עלולה להביא לכך, שהחייל נותר ללא קבלת הטיפול הרפואי הנדרש לו. חשוב אפוא, שקרפ"ר ישלים את התהליכים שבהם החל לבחינת ש יפור זמינות המענה הטלפוני במוקד ויקיים בקרה שאכן תהליכים אלו מביאים לשיפור. .פקודת מטכ"ל האמורה שומרת על עיקרון השוויון בטיפול הרפואי, ואינה מבחינה בין חייל לוחם לבין חייל שאינו לוחם. אף חוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996 , אוסר על הפליה בין מטופל למטופל18 . משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההבחנה שבהנחיית מקרפ"ר בין אוכלוסיות חיילים בנוגע לזמן המתנה למפגש עם רופא מומחה, המבוססת על תפקידו של החייל, אינה עולה בקנה אחד עם פקודת מטכ"ל ועם החו ק האמור. על כן, על הגורמים הרלוונטיים, וביניהם מקרפ"ר ומִפקדת הפרקליטות הצבאית הראשית, לשקול לבטל את הנחיית מקרפ"ר.	מהתרשימים עולה, כי הן חיילים לוחמים והן אלה שאינם לוחמים המתינו למפגש עם רופאים מומחים, בכל סוגי ההתמחויות, ימים רבים מעבר לקביעה שבפקודת מטכ"ל. בחלק מההתמחויות, חיילים לוחמים שאינם לוחמים המתינו למפגש עם רופא גם מעבר להנחיה הפנימית האמורה של מקרפ"ר.	664

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.