Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31.12.10 – חייבים ויתרות חובה לדעת משרד מבקר המדינה, המבנה של מינהל הגב ייה במתכונתו הנוכחית אינו בגדר מענה מקצועי הולם בתחומי הבקרה והפיקוח על תהליך גביית החובות על ידי משרדי הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה לא זו בלבד ש -6 מיליארד ש"ח הם סכום מהותי המהווה כ-10% מכלל יתרות החוב המוכרות במאזן המדינה, אלא לרשות החברות יש חובה לפקח ולבקר באופן שוטף את אופן הטיפול של החברות בחובו ת כלפיהן. משרד מבקר המדינה מעיר כי מבלי להפחית מאחריותן ומחובתן של החברות עצמן ומוסדותיהן לגבות בנמרצות וביעילות את כל החובות עבורן, על הרשות להגביר את הפיקוח על החברות הממשלתיות ואת המעקב אחר טיפולן בגביית החובות. זאת ועוד על הרשות ליישם את האמור לעיל בתשובתו של מנהל הרשות בכל הנוגע לתפקיד הרשות כגוף שעורך מעקב ופיקוח על החברות הממשלתיות. מצבת החובות ואופן גבייתם הם בגדרי "מצבה הכספי" של חברה ממשלתית, כאמור בחוק, ועל כן באחריות רשות החברות להנחות לעקוב ולפקח גם על תחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, סוגיית ניהול חובות המדינה ומימוש גבייתם ביעילות ובמהירות היא סוגיה מערכתית הנוגעת למשרדי ממשלה רבים, שבהם חישוב החובות וגבייתם נעשים על פי משתנים רבים ושונים. הגבייה המבוזרת שהתבצעה עד כה בכל משרד ומשרד לא היתה יעילה, הצטברו חובות בסכומים ניכרים עבור המדינה ונפגעה יכולת ההרתעה שלה. על משרדי הא וצר והמשפטים לפעול בנחרצות כדי לבסס רשות מרכזית אחת; רשות זו תפעל לרכז את כלל המידע והטיפול בגביית החובות לממשלה ובתוך כך תיתן מענה לסוגיות השונות שבמאפייני החוב וגבייתו. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל הגבייה לפעול ביתר שאת כדי ליישם את התכנית לשיפור מערכת הגבייה ולהוציאה מן הכוח אל הפועל בהוראות מחייבות ולפעול להטמעתה בכלים השונים המצויים בידו, לרבות מערכת מרכב"ה. משרד מבקר המדינה מצא כי למרות הזמן הרב שחלף, טרם פורסם מכרז עורכי הדין לשירותי הגבייה.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לפעול ללא דיחוי לשינוי שיטת הדיווח החשבונאי בבתי החולים האמורים לשיטת דיווח על פי בסיס מצטבר. מהלך זה יתרום להצגה חשבונאית נאותה יות ר של נכסיהם של בתי חולים אלו, לרבות יתרות החייבים שלהם, ויאפשר שילוב נתוניהם הכספיים בדוחות המאוחדים, כאשר בסיס הדיווח זהה.	705
משרד האוצר . תהליך הכנתו ועדכונו של תקציב המדינה משרד מבקר המדינה סבור כי לא נכון להסתפק בתוצרי העבודה הסופיים, ויש לתעד את תהליך העבודה בכלל ובצומתי קבלת ההחלטות בפרט, כפי שנקבע בהוראות התקשי"ר. התיעוד והפרוטוקולים של הישיבות השונות הם כלי מרכזי לפיקוח על ביצוע ההחלטות ולמעקב אחריו ונחוצים לפיקוח ולבקרה על סדרי הניהול, התכנון והביצוע של תקציב המדינה. נוסף על כך, הם מיועדים לשמש עבור צוותי עבודה שונים בסיס נתונים שבו יישמר רצף ההחלטות והפעולות. לשמירת הרצף נודעת משנה חשיבות בגופים המקבלים החלטות תכופות בנוגע לתקצוב נושאים חשובים שהטיפול בהם נמשך זמן רב והשפעתם ממושכת, כגון בדבר רפורמות רוחביות ושינויים בכוח האדם. בדיקה שעשה מש רד מבקר המדינה העלתה כי בלשכות שר האוצר ומנכ"ל משרדו ובאגף התקציבים לא נמצאו מסמכי מטה, ניירות עמדה, סיכומי דיון ופרוטוקולים של ישיבות העוסקים בקבלת החלטות במסגרת הכנת תקציב המדינה לשנים 2009 -2012 , ואף לא נמצאו מסמכים שאפשר ללמוד מהם על ישיבות שבהן נדונו ו התקבלו החלטות בעניין שינויים מבניים ורפורמות מהותיות במשק. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר הנחיות כתובות ומחייבות בדבר אופן הבאתו של תקציב המדינה לאישור הממשלה גורם לחילוקי דעות בין הגורמים המעורבים בכך ואף יוצר חוסר בהירות בדבר עמדת היועץ המשפטי לממשלה. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, על היועץ המשפטי לממשלה לפעול בהקדם האפשרי לעיגונן של הנחיות משפטיות מחייבות בעניין. אין להותיר בעינו את המצב הקיים, שבו אין הוראות המחייבות את משרד האוצר ואין למשרדים המקצועיים ולשרים שהות מספקת כדי ללמוד את הבעיות וההצעות ולהיערך כראוי לדיוני הממשלה בנושא תקציב המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר תוקף מחייב של מדריך התכנון הממשלתי והבדלים ניכרים בין המשרדים מבחינת אופן יישומו לא הצדיקו את אי -שיתוף הפעולה מצד אגף התקציבים, שאמור להיות ציר מרכזי במהלך ממשלתי מקיף זה. האגף לא סיפק הסבר מספק לאי -העלאת טענותיו בעניין השילוב בין תהליך התכנון לתהליך התקצוב לפני הגורמים האחראים לכתיבת מדריך התכנון ולעדכונו. אפשר היה לצפות כי דווקא אגף התקציבים, האחראי להקצאת כספי הציבור ולשימוש יעיל בהם, יהיה ער למשאבים הניכרים המושקעים בניסיון להטמיע את הוראות מדריך התכנון בעבודת משרדי הממשלה. משנתקבלה החלטת הממשלה מדצמבר 2011 בדבר חובת משרדי הממשלה לפעול על פי מדריך התכנון השנתי, על אגף התקציבים להסדיר עם משרד ראש הממשלה את שיתוף הפעולה ביניהם, ולדאוג להתאמת לוח הזמנים להכנת תכנית העבודה של המשרדים באופן שישתלב עם לוח הזמנים להכנת תקציב המדינה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנים 2008 -2010 שבהן התקבלו כמה החלטות ממשלה בדבר ביצוען של הפחתות רוחביות בתקציבי המשרדים, משרד ראש הממשלה ואגף התקציבים לא ביקשו ולא קי בלו מהמשרדים תכניות עבודה מעודכנות, אף שהפחתות אלה בתקציבי משרדי הממשלה עלולות לפגוע ביכולת המשרדים לבצע את משימותיהם ולהשיג את היעדים שקבעו לעצמם.	אולם בביקורת לא נמצא קשר ישיר בין הפירוט המובא בספר תכניות העבודה לשנת 2011 לספר התק ציב השנתי. היעדרו של קשר זה הוא כשל יסודי, הפוגע ביכולתה של הממשלה ליישם את מדיניותה ולאפשר שקיפות ציבורית בכל הנוגע ליעדיה ולהישגיה.	706
משרד האוצר . פרויקט להקטנת הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית (להב_ה) משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שבפועל רוב שירותי הפרויקט ניתנים לאוכלוסיית הילדים בזמן שהותם בגני הילדים ובבתי הספר, במסגרת תכנית הלימודים, לא התקיים שיתוף פעולה בין משרד האוצר למשרד החינוך בכל שנות הפעלת הפרויקט. שאלת מעורבותו ושילובו של משרד החינוך בפרויקט היא חשובה ביותר, בעיקר משום שפרויקט להב"ה עוסק ביסודו בהקניית ידע ומיומנויות יסוד לילדים ומבוגרים - תחומים שאינם נמצאים בתחום אחריותו של משרד האוצר. על כן ראוי שמשרד האוצר יבחן שנית את סוגיית מעורבותו של משרד החינוך בפרויקט. מתכונת הפעלה שלא משולב בה משרד החינוך עלולה לפגוע בבניית מערך פעולה יעיל שיאפשר את השגת יעדי הפרויקט. נמצא כי משרד החינוך אינו מפקח מהבחינה הפדגוגית על התכנים וההדרכה במרכזי להב"ה, אף שילדי הגנים ותלמידי בתי הספר הם האוכלוסייה העיקרית המשתתפת בפעילות מרכזי להב"ה ומגיעה אליהם באופן שוטף על פי תכנית הלימודים. עוד נמצא כי את תוכני הלימוד ומערכי השיעורים כתבו מדריכים בלהב"ה על סמך ניסיונם האישי. משרד מבקר המדינה מעיר כי העסקה של יועצת פדגוגית חיצונית אינה יכולה לשמש תחליף להכוונה ולפיקוח הפדגוגיים של משרד החינוך. על כן מן הראוי כי משרד האוצר יבחן בשיתוף משרד החינוך את כל הליכי הבדיקה והאישור של תוכני הלימוד בפרויקט להב"ה לשם מיסוד הליכי בדיקה ואישור של התכנים שכבר נכללים בפרויקט ושל אלו שישולבו בו בעתיד. משרד האוצר העמיד ב ראש פרויקט להב"ה עובד חברת כוח אדם המשמש מזה שנים מנהל הפרויקט 18 . בדיקת פעולותיו של מנהל הפרויקט מלמדת על כך שהוא משמש כגורם מרכזי בהתוויית מדיניות ובקבלת החלטות בכל הנוגע לפרויקט לרבות ייצוג המשרד כלפי חוץ; הוא כתב מסמכי מדיניות לפיתוח הפרויקט, היה אחראי ל גיוס כוח אדם ולפיטוריו, קיבל החלטות בענייני רכש, קבע נהלים לעבודת המרכזים, אישר תכניות עבודה, אישר שיתופי פעולה עם גורמי חוץ ועוד. מכל האמור לעיל עולה כי מכלול פעילותו נעשתה שלא בהתאם לנוהל נציבות שירות המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי בעניין גיוס המדריך החמישי נדרשו הליכי בחינה והחלטה יסודיים יותר, לרבות תיעוד ההחלטה. הצורך בכך מקבל משנה תוקף לנוכח כמה היבטים עיקריים הנוגעים לנושא: האחד, יכולת ההפעלה של חמישה מדריכים מוגבלת בחלק מהמרכזים, הכוללים שתי כיתות לימוד בלבד; השני, נוהלי העבודה שנקבעו ולפיהם המדרי כים עוסקים בהדרכה רק בכמחצית משעות העבודה שלהם; והשלישי, המחסור במדריכים במרכזים הוותיקים (מחסור של כ-38% .)מתקן כוח האדם . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר יבחן אם כל הקורסים הנוספים שאינם בגדר הכשרות יסוד מקדמים את עקרונות ומטרות הפרויקט כפי שהוגדרו. ככלל רצוי להתמקד בקורסים שמהווים את ליבת מיומנויות התקשוב הנדרשות במאה העשרים ואחת.	משרד מבקר המדינה מעיר כי היה על משרד האוצר להיערך לשינוי התכנות ולדאוג מבעוד מועד להכנת מערכי שיעורים ותרגילים.	707
המשרד להגנת הסביבה . הגנת הסביבה במרחב החקלאי לדעת משרד מבקר המדינה, בראש ובראשונה יש למזער את הפגיעה בתושבים המתגוררים סמוך לשטחים מרוססים. לפיכך יש לשקול את האפשרות לקבל החלטות מסדירות בנושא, בין היתר, על פי שני עיקרים: (א) שמירת בריאות הציבור; (ב) עקרון הזהירות המונעת, קרי - אם מדיניות או פעולות עלולות להזיק באופן חמור או בלתי הפיך, ובהיעדר מידע מדעי הקובע כי לא יתרחש נזק יש להימנע ככל האפשר מן הפעולות הללו. על משרדי החקלאות והג נת הסביבה לבחון בהקדם את ההצעות המגוונות שעלו ולשקול יישום מהיר של ההצעות שיימצאו ראויות כדי להבטיח את בריאות הציבור ולמתן את הקונפליקט. עם זאת בהתקנת תקנות לא סגי ללא אכיפה בצדן. כמו בתחום ההדברה, לא נמצא כי משרד החקלאות קבע מדדים ואבני דרך להפחתת השימוש בדשנים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מ- 2003 על אימוץ מדיניות של פיתוח בר-קיימא. אולם שלא כמו בתחום ההדברה, מדי שנה בשנה מפרסמת הלמ"ס את כמות הדשנים ששווקו. הועלה כי מ- 1988 עד 2008 חלה ירידה בכמות הדשנים החנקניים (כ -12% ) והאשלגניים (כ-16% ) ששווקו וכי בין העשור הקודם לעשור הנוכחי חלה ירידה ניכרת (כ -55% ) בשיווק הדשנים הזרחניים. אפשר לתלות את מגמת הירידה הכללית בצמצום המתמשך בשטח המעובד בישראל, בהפנמת מח קרים בידי החקלאים, בשימוש בטכנולוגיות חדשות ובהכשרות שיוזם משרד החקלאות. מנגד, השיפור באיכות מי הקולחים המשמשים להשקיה בחקלאות גרע מכמות המינרלים שהיו בהם בעבר וחייב להגדיל את השימוש בדישון. על כן, שיווק הדשנים מאופיין בתנודתיות, ובשנים 2009 -2010 חלה ירידה גדולה נוספת בכמות הדשנים המשווקים משלוש הקטגוריות, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בתוצאה של עליית מחירים שהייתה בשנים אלה או שהסיבות לכך אחרות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי הגבלת השימוש בתכשיר מסוים יכולה להביא לידי הדברת נגע בתכשיר חלופי, ולכן אין בה כדי לצמצם בהכרח את כמויות תכשירי ההדברה שבשימוש. זאת ועוד, למשרד החקלאות אין כל מידע על מגמות השימוש בתכשירי הדברה ואין בסיס לקביעתו, כפי שיפורט להלן. 5. במסמך של ה - OECD27 שבחן את החקלאות בישראל טרם צירופה לארגון נקבע כי מקבלי ההחלטות בישראל אמורים לגבש מדיניות על סמך נתונים מבוססים ולא מוטים וכי יש לייחד מאמצים לצמצום פערי הידע בתחום האגרואקולוגיה. הביקורת העלתה כי מאחר שלא נאספו נתונים אין לפני מקבלי ההחלטות והציבור מידע , ואי -אפשר לקבוע אם הושגו היעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה מ- 2003 . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי החקלאות והגנת הסביבה לפעול להכנתם של סקרים שנתיים בנושא ההדברה בידי הלמ"ס, ואל להם להסתפק בסקרים חד-פעמיים. כמו כן על משרד החקלאות, המאש ר את רישוים של 85% מתכשירי ההדברה שבשימוש, לקבוע יעדים כמותיים ואבני דרך לשם עמידה בהחלטת הממשלה על הפחתת השימוש בהם.	הועלה כי בגין מחסור בכוח אדם ובתקציבים, כפי שיפורט בהמשך, האגף לאגרואקולוגיה במשרד אינו מקיים ניטור סביבתי בעניין השפעת הרעלים על הקרקע והאוויר במרחב החקלאי, ואין בישראל מערכות ניטור סביבתיות שיטתיות. פעמים מועטות בלבד יזם המשרד ניטור כזה. כך, למשל, ב - 1999 הזמין המשרד ניטור באגן היקוות הכינרת. מתוצאות הניטור עלה שי ש שאריות של חומרי הדברה בדרכי המים במקום, אף שהחקלאים השתמשו רק בכ -40% מן הכמויות שהמליצו מדריכי שירות הדרכה ומקצוע ממשרד החקלאות.	708
משרד הכלכלה והתעשייה . פעילות הממשלה לעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה האגף להכשרה מקצועית אינו מכיר ברוב ההסמכות וההכשרות הצה"ליות של החיילים במסגרת מסלולי שח"ר, כך שהם אינם מקבלים תעודה ממשלתית רלוונטית. מן הראוי שמשרד התמ"ת יפעל בשיתוף עם צה"ל למציאת הדרך שתאפשר לו להסמיך את בוגרי שח"ר גם למקצועות אזרחיים, כדי להקל את קליטתם בשוק העבודה האזרחי לאחר שחרורם. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התמ"ת להקפיד לכנס את ועדת ההיגוי בתכיפות רבה יותר ולתעד כראוי את הישיבות שהתקיימו. (ד) ועדת ההיגוי היא ועדה מקצועית שבין יתר תפקידיה מוטלים עליה קביעת מדיניות התכנית ואישור מסלולי הלימוד. משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שעניינים אלה נוגעים לתח ום האקדמיה, הגורם המקצועי המייצג את המדינה בוועדה ועומד בראשה הוא כאמור משרד התמ"ת - שאינו אמון על תחום זה. . ,זאת ועוד, בשל הקושי הקיים אצל גברים חרדים לצאת לשוק העבודה ראוי לשקול כי בהמשך לאיסוף הנתונים יפנה משרד התמ"ת את אלה שכבר החליטו לרכוש השכלה גבוהה או החלו בכך אך נדחו, נשרו או פרשו מהלימודים, לאפיקי לימוד והכשרה אחרים שבאמצעותם יוכלו להשתלב בשוק העבודה - כדוגמת קורסים להכשרה מקצועית. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי ות"ת, כגורם האמון על התכנית להגדלת מספר החרדים הרוכשים השכלה הגבוהה במסגרת התכנית הרב-שנתית, תפעל לקבלת נתונים אלה ממוסדות הלימוד הרלוונטיים ולריכוזם לצורך ניתוח, הפקת לקחים והסקת מסקנות שיהא בהם כדי לסייע למציאת דרכים להקטין את שיעורי הנשירה ואי -הקבלה, וכך לעמוד ביעדי התכנית. משרד מבקר המדינה מעיר כי האמור אך מחזק את הצורך בהחשת טיפולן של ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה בקידום התכנית ויישומה.	. התברר כי רק בינואר 2012 , דהיינו בעיצומה של שנת הלימודים התשע"ב ( 2011-2012 .), הגישה ות"ת את התכנית המפורטת לאגף התקציבים משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את העובדה שלראשונה יש התייחסות בתכנית הרב -שנתית לנושא נגישות החרדים להשכלה הגבוהה, דבר המצביע על ההכרה בחשיבותו. עם זאת, על ות"ת לפעול לקידום וליישום התכנית המפורטת בהקדם, שכן התכנית הרב-שנתית מצויה כבר בשנה השנייה לתחולתה. כמו כן, לאור החשיבות הלאומית של נושא שילוב החרדים בשוק העבודה, ראוי לבחון את מצבם של החרדים שכבר סיימו את לימודיהם, לשם הפקת לקחים שיסייעו לקבוע למשל אילו תחומי לימוד ראוי לעודד.	709
משרד הכלכלה והתעשייה . עידוד הרכישה של מוצרים ישראליים משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי אחד מתפקידיה הוא לטפל בעניינים המשותפים לכלל ה חברות הממשלתיות או לסוגים שונים של חברות ולעקוב אחרי פעילותן. במסגרת זו מן הראוי שהרשות תנקוט פעולות להגברת המודעות בקרב החברות הממשלתיות גם בנוגע להעדפת תוצרת הארץ, ולהביא לידיעת השרים הרלוונטיים מקרים שבהם חברות ממשלתיות אינן מקיימות את המוטל עליהן בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, הישענות בלעדית על ניסוח החוזה ועל דיני החוזים הכלליים כסנקציה להפרות אינה יעילה, עשויה לחייב ניהול של הליכים משפטיים ומטילה נטל לא מבוטל על הגופים המזמינים. הוספת סנקציות ספציפיות בנושא עשויה ליצור מנגנון יעיל של הרתעה מוגברת כנגד מציעים המנסים לנצל את ההעדפה הקבועה בתקנות באמצעות הצהרות שווא ולהגדיל את הסיכוי לכך שרק ספקים שאכן מספקים תוצרת ישראלית ייהנו מההעדפה המיועדת להם. . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר ומשרד התמ"ת ישקלו אם יש מקום להחיל את התקנות על קופות החולים, על רכישת עבודה ושירותים (ועל מכרזי BOT ) וכן על רכישה הפטורה ממכרז, תוך התחשבות בתוצאות בדיקת היועץ הכלכלי בנוגע לתרומתן למשק ובעמדותיהם של הגורמים הרלוונטיים בנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, בד בבד עם עבודת הוועדה המיוחדת לבחינת העדפת תוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים ועם בחינת היישום של מנגנון השוואת המחירים במכרזי החברה למשכ"ל, על נציגי משרד הפנים ומשרד התמ"ת לבחון את החקיקה בנושא זה ברשויות המקומיות. לאחר גיבוש מסקנות הוועדה המיוחדת, קבלת תוצאות ה"פיילוט" במכרזי החברה למשכ"ל והמסקנות לגבי החקיקה ברשויות המקומיות, על נצי גי משרד הפנים ומשרד התמ"ת לנקוט את הצעדים המתבקשים לפי המסקנות שיתקבלו ולבחון את הדרך המיטבית להחיל את המסקנות הללו גם על כל גוף המבצע רכישות עבור הרשויות המקומיות או תושביהן. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לפעול להסדרה ברורה ועקבית של הנורמות המחייבות בתחום זה 33 . על החשכ"ל לפעול להגברת האכיפה על משרדי הממשלה ויחידות הסמך בנושא יישום ההוראות בנושא העדפת תוצרת הארץ, על רשות החברות להגביר את האכיפה על החברות הממשלתיות בנושא זה, ועל משרד הפנים להגביר את האכיפה כאמור על הרשויות המקומיות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום לבחון גם את האפשרות שמטה "כחול לבן", שהוקם כדי לעודד את רכישת תוצרת הארץ, יסייע בתיאום בין הגורמים השונים הרלוונטיים לנושא וידאג לכך שיהיה גוף שיאכוף את החקיקה בת חום זה גם בתאגידים סטטוטוריים.	לדעת משרד מבקר המדינה, על כל גוף הכפוף לתקנות ליצור מנגנון שיבדוק, לכל הפחות באופן מדגמי, אם הטובין המסופקים בפועל הם טובין מתוצרת הארץ. זאת ועוד, בכפוף לבדיקת היועץ הכלכלי שתמנה הוועדה המיוחדת, על משרד האוצר ומשרד התמ"ת לשקול קביעת סנקציות נגד ספקים שיצהירו הצהרות שווא בנושא.	710
שירות התעסוקה . סדרי רישום ודיווח - שירות התעסוקה התוצאה היא שמאגר המשרות גדל באופן מלאכותי, ועובדי השירות זכו לקבל שכר עידוד בגין ההוספה הרטרואקטיבית של ההצעות הללו למאגר הדרושים, אם כי בהתאם לקריטריונים שבמודל לחישוב שכר עידוד המרכיב של "דרושים" מוגדר כ"מספר עובדים נדרשים ע"י מעסיקים שפנו ללשכה מסוימת בחודש מסוים". .לדעת משרד מבקר המדינה, תשובת שירות התעסוקה יכולה אול י להסביר מקרים בודדים, אולם לא סביר שאפשר להצדיק באמצעותה מקרים כה רבים - 1,050 מקרים בשנתיים - המלמדים לכאורה על שיטתיות. דהיינו, על פי נתוני הביטוח הלאומי, דורשי עבודה אשר נרשמו להם השמות בשירות התעסוקה כלל לא עבדו במועד ההש מה אצל המעסיק הרשום בשירות. יתרה מזו, נמצא כי אותם דורשי עבודה לא עבדו כלל במהלך כל שנת 2008 . משמע ששירות התעסוקה רשם השמות לדורשי עבודה שלא עבדו, או שיש פגם ברישומי המוסד לביטוח לאומי. בין כך ובין כך ראוי היה לברר זאת ולפעול לאימות הנתונים. . משרד מבקר המדינה מעיר כי הגם שעל עובדי השירות לרשום סירובים במגוון מקרים, הרי שרק חלק מהסירובים אמורים לשמש בסיס לתשלום שכר עידוד לפי הקריטריונים במודל לחישוב שכר עידוד, שבו נקבע כי הנתון שידּווח כמספר הסירובים הוא "מספר דו"ע לגביהם הופעלה סנקציה של שלילת דמי אבטלה עקב כך שסרבו לקבל עבודה מתאימה שהוצעה להם". על שירות התעסוקה לפעול בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי לעדכון הנתונים ולדיווח על נתונים עדכניים לצורכ י שכר עידוד, בהתאם לנהלים ולמודל החישוב, ובכלל זה לבחון את ההשפעה שיש לכל רישום של סירוב. . קיומה של אפשרות לרשום השמות כפולות, חלקן בשל רישום נתונים שגוי, לפי תשובת השירות, מעיד על פגמים במערך הבקרה של השירות. יתרה מזו, נתונים אלה משפיעים כאמור גם על חישוב שכר עידוד.	כפועל יוצא מכך, כמעט 50% מההשמותשל תובעי הבטחת הכנסה שעליהן דיווח שירות התעסוקה בשנת 2008 היו של דורשי עבודה אשר לא היו זכאים לקצבת הבטחת הכנסה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהנתונים בנושא הבטחת הכנסה זו ישקפו נכונה את ההשמות של אותה אוכלוסייה הזכאית לקצבה. על כן, על שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי לבחון את אופן העברת המידע ולהציג את הנתונים בהתאם לכך.	711
רשות ניירות ערך . התקשרויות עם יועצים - רשות ניירות ערך ובנק ישראל לדעת משרד מבקר המדינה, התנהלות זו של הרשות, שלא נערכה מראש לפרסם מכרז חדש במועד, פגעה בזכותם של מועמדים וספקים נוספים שלא ניתנה להם הזדמנות שווה להתמודד על התפקיד. התנהלותה זו גם מנעה תחלופה בתחום רגיש זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על אף החשיבות שיש בקביעת תקן כוח האדם של הרשות, ובתוך כך בטיפול בסוגיה המורכבת של העסקת עובדים במיקור חוץ, לא נמצא תיעוד בדבר קיומם של דיונים מקצועיים, ענייניים וממצים בין הרשות ומשרד האוצר בעניינים אלו. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי דרך המלך להתקשרות של גוף ציבורי היא באמצעות מכרז פומבי, ומתן פטור מחובת מכרז הוא החריג בעניין זה ועליו להיעשות בצמצום. הצורך במכרז לא נועד אך ורק להשיג את התוצאה הזולה ביותר אלא את התוצאה הטובה ביותר במחיר תחרותי. נמצא שוועדת המכרזים של הרשות השתמשה בתקנות הפטור יותר מן הראוי, ולא חייבה את היחידות המזמינ ות לייחד מאמצים כדי לנהל הליך תחרותי בין מציעים מתאימים. לדעת משרד מבקר המדינה, הרשות, כגוף ציבורי, מחויבת לנהוג ברכישת שירותים על פי דיני המכרזים, בשוויון ובהגינות. הואיל ומדובר בשוק תחרותי שפועל בו יותר ממשרד אחד המתמחה בדיני עבודה, התקשרות לזמן כה ממושך עם יועץ אחד, תוך הפרה של כללי מינהל תקין, פוגעת בשוויון ההזדמנויות. נוסף על כך, אין זה ראוי כי יועץ ייתן את שירותיו לרשות ללא הסכם חתום המפרט את תנאי ההתקשרות, תקופת ההתקשרות, הגדרת התוצר המבוקש, שכר הטרחה והאחריות המוטלת על כל צד. נמצא כי על אף הסוגיה המורכבת של שימוש בעובדים במיקור חוץ, לא נמצא תיעוד לדיון מקצועי, ענייני, מקיף וממצה בין הרשות ומשרד האוצר בעניין זה.	משרד מבקר המדינה מצא כי בשנים האחרונות חל שיפור בנושאי ההתקשרויות והרכש של הבנק. ככלל, ההתקשרויות שנבדקו נעשו בצורה תקינה. עם זאת, נמצאו ליקויים בכמה היבטים, המצביעים בעיקר על שימוש יתר בהעסקת יועצים בהליך של פטור ממכרז.	712
מרכז השלטון המקומי בישראל . אבטחת מידע והגנת הפרטיות ברשויות מקומיות משרד מבקר המדינה העלה כי מאז הוקמה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע היא לא קבעה נהלים והנחיות לרשויות המקומיות המחזיקות במאגרי מידע; לא קיימה פעולות פיקוח ואכיפה על רישום מאגרי מידע ברשויות המקומיות; ולא הטילה קנסות על רשויות מקומיות שלא קיימו את חובתן (בעניין זה ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע תגבש תכנית למימוש אחריותה בתחום אבטחת המידע והגנת הפרטיות בשלטון המקומי. לפעילותן של כ -250 רשויות מקומיות בתחום אבטחת מידע והגנת הפרטיות חסרה אסדרה ברמה הממשלתית שתאפשר להניח את התשתית הנוהלית והמקצועית לטיפול בנושא. משרד הפנים ומשרד המשפטים לא נקטו פעולות של ממש לקידום פעולתן של הרשויות המקומיות בתחום זה. המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים והרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים נדרשים לקדם פעילות משותפת לצורך קביעת נהלים והנחיות לפעולתן של הרשויות המקומיות. במסגרת זו יש לקבוע את סדרי הטיפול, את הגופים הממוני ם, את פעולות הפיקוח ועוד. בבדיקת משרד מבקר מדינה התברר כי רק אחת משבע הרשויות שנבדקו - עיריית אשקלון - מינתה ממונה על אבטחת מידע, במאי 201113 , ועובד זה חסר הכשרה בנושא אבטחת מידע. בעקבות הביקורת, בספטמבר 2011 , מונה בעיריית בני ברק ממונה על אבטחתמידע. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשויות המקומיות שנבדקו למנות לאלתר ממונים על אבטחת מידע כמתחייב מחוק הגנת הפרטיות. כמו כן על משרד הפנים ועל הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע לקדם בדיקה בנושא בכלל הרשויות המקומיות ופעולות אשר יבטיחו את מילוי הוראות הדין המחייבות. על משרד הפנים לבחון אם יש מקום להנהיג את ההסדר האמור שנקבע לגבי גופים ציבוריים בחוק להסדרת הביטחון , שלפיו קציני הביטחון מופקדים על פעולות לאבטחת מידע ומערכות מידע, גם ברשויות המקומיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשויות המקומיות לקיים פעולות בקרה בתחום אבטחת המידע והגנת הפרטיות ולנטרן, כדי לזהות מקרים שבהם גורמים בלתי מורשים מבצעים פעולות חריגות או מנסים לבצען.	. .בחמש משבע הרשויות המקומיות שנבדקו לא נקבעו נוהלי אבטחת מידע בעיריית אשקלון, אחת מן השתיים שנקבעו בהן נוהלי אבטחת מידע, הנהלים מיושמים באופן חלקי בלבד. לדוגמה, בנוהל נקבע כי הממונה על אבטחת מידע יקבע את המדיניות, אך במועד סיום הביקורת עדיין לא הוכן מסמך מדיניות. באוקטובר 2001 הכין יועץ חיצוני עבור עיריית בני ברק טיוטה ובה 40 נהלים בתחום אבטחת מחשבים ומערכות מידע, אך הנהלת העירייה מעולם לא אישרה טיוטה זו, ונהליה אינם מיושמים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים להוציא קובץ הנחיות מחייב לרשויות המקומיות בנושא אבטחת מידע והגנת הפרטיות ולוודא את הטמעתו ואת יישומו. עד שיפורסמו הנחיות אלו על עיריות אשקלון ובני ברק ליישם את נוהלי אבטחת המידע שהכינו במלואם.	713
מגן דוד אדום . היבטים בפעילות מגן דוד אדום והמוסדות המנהלים שלו משרד מבקר המדינה מעיר כי אין זה סביר שהליך אישור כשירות חברי הוועד הפועל יימשך חצי שנה. במשך שנים ועד מועד סיום הביקורת לא הסדיר משרד הבריאות את סוגיית הקשר בין מד"א ובין הארגונים הנוספים. על המשרד להגדיר בצורה ברורה את מערכת היחסים בינו ובין מד"א ואת תפקידי נציגיו בארגון. משרד מבקר המדינה מעיר כי מדובר בנושא מהותי, יו"ר הוועד הפועל עצמו העיר שהדיון הוא ראשוני והוועד הפועל יצטרך להחליט בהמשך. נמצא כי יו"ר הוועד הפועל לא העלה הנושא לדיון מחודש בוועד הפועל. הביקורת העלתה כי נשיא מד"א משתתף בכל ישיבות הוועד הפועל. עם זאת בניגוד לדרישת התקנון, הוועד הפועל אינו קובע בדיוניו אילו נושאים יובאו לדיון במועצה ואינו מדווח למועצה על כל פעולותיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שהוועד הפועל יכין דוחות למועצה כנדרש בתקנון מד"א וכן יקבע אלו נושאים יועלו בפניה, כמתחייב מהתקנון. על המועצה להקפיד על כך. לש ם המחשה להלן נושאים מהותיים שלא נידונו במועצה, והיה ראוי כי יובאו בפניה:	הביקורת העלתה כי במהלך הביקורת נערכו שינויים במבנה מד"א, אולם הנושא לא הוצג בישיבות המועצה. כך למשל בדצמבר 2006 אישר הוועד הפועל את הקמת אגף הד"ס (הדרכה, דוברות, הסברה); עוד אישר הוועד הפועל באוגוסט 2008 המלצות של אחת מוועדותיו למבנה ארגוני חדש של מחוזות במד"א. שינויים אלו לא הוצגו בישיבות המועצה.	714
הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל . הסתדרות העובדים הלאומית – ניהול ופיקוח . בהתחשב בכך שהמועצה הארצית היא המוסד שייעודו לשמור על ענייניהם המשותפים של חברי הע"ל ולקדם עניינים אלה, לדעת משרד מבקר ה מדינה על המועצה להקפיד לקבל מידע על הנעשה בהע"ל ובמוסדות העזר שלה ולהחליט באופן עקרוני כיצד ראוי לפעול לקידום המטרות שלשמן נוסדה הע"ל, לאחר דיונים שבהם יישאלו שאלות ויוצגו דעות שונות. מממצאי הביקורת עולה כי בשנים 2000 -2010 , כלומר הן בתקופת כהונתן של ההנהלו ת הקודמות והן בתקופת כהונתה של ההנהלה החדשה, לא פעלה המועצה הארצית למימוש מיטבי של הייעוד שלה. כדי שפעילותה של המועצה הארצית תהיה בעלת משמעות, על חברי הוועד המנהל והמועצה להפעיל את הסמכויות שניתנו להם בחוקה בעניינה של המועצה ולוודא כי בישיבות המועצה יוצג כל המידע המהותי על פעילות הע"ל ומוסדות העזר בתדירות ראויה, ולפחות פעם בחצי שנה. על חברי המועצה להכיר באחריות המוטלת עליהם ולמלא את תפקידם באופן אקטיבי לטובת הע"ל וכלל חבריה. חוקת הע"ל מקנה ליו"ר הע"ל בלעדיות לעניין הצעת מועמדים לוועד המנהל, וללא המלצת יו"ר הע"ל לא ניתן למנות חבר לוועד המנהל. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהע"ל תשקול להוסיף בחוקה דרכים אחרות לה צעת מועמדים לחברות בוועד המנהל ולמינוי חברים לוועד שיצמצמו את תלותם באדם אחד, בייחוד ביו"ר הע"ל - בעל התפקיד הבכיר והמשפיע ביותר בהע"ל המשמש גם יו"ר הוועד המנהל, אשר פעילותו בניהולה השוטף של הע"ל אמורה להיות נתונה לפיקוחם של שאר חברי הוועד. כמו כן יש לקבוע הליכי בקרה כדי לוודא מפעם לפעם שהוועד המנהל מאויש כנדרש. על חברי המועצה הארצית להיות מעורבים בנושא ובין היתר להקפיד ולאשר מינוי לוועד המנהל או שינוי בהרכבו רק לאחר שווידאו כי קיבלו את מלוא המידע הנוגע להחלטה. . יודגש כי את ההחלטה בעניין זה קיבל המנכ"ל החדש בתקופה שבה פעלה הע"ל על פי תכנית הבראה שהוא הנהיג בעקבות מצבה הכלכלי הקשה של הע"ל, ושכללה, בין היתר, פיטורי עובדים, ביטול גילום שווי שימוש ברכב ובטלפון נייד, קיצוצים כבדים בהוצאות השוטפות, הפחתות שכר פרוגרסיביות לכל העובדים והקפאת הפרשות הע"ל לתכנית חיסכון של עובדיה. באותה העת עמדה הע"ל גם לפני תכנית הבראה נוספת של קיצוצים ופיטורים. תכנית זו, שיושמה החל במרץ 2010 , כללה פיטורים של עשרה עובדים. מקרה זה מעיד על כך שגם בעת כהונתה של ההנהלה החדשה עדיין לא היו בהע"ל מערכות פיקוח ובקרה נאותות בקשר לנטילת כספים מקופתה בידי בכירים בה. בספטמבר 2010 המליץ משרד מבקר המדינה למנכ"ל החדש וליו"ר החדש להחזיר להע"ל לאלתר את כל תוספות השכר שקיבלו כאמור שלא כדין. יצוין כי סך כל הכספים שקיבלו השניים עד אוגוסט 2010 (כולל) בעקבות הוראתו של המנכ"ל החדש בעניין זה הסתכם בכ- 143,000 .ש"ח הביקורת העלתה כי היו"ר החדש והמנכ"ל החדש אימצו את המלצת המבקר הפנימי והנפיקו לעצמם את כרטיסי האשראי ללא אישור הוועד המנהל כפי שראוי היה, ואף ללא ידיעתו. עוד הועלה כי אף שכרטיסי האשראי נועדו כאמור לשמש תחליף לקופה קטנה, נוסף על השימוש בהם המשיכו היו"ר החדש והמנכ"ל החדש לבקש ולקבל החזרי הוצאות מקופה קטנה.	. מהאמור לעיל עולה כי היו"ר החדש והמנכ"ל החדש השתמשו בכרטיסי האשראי ובקופה קטנה גם לתשלום עבור ארוחות שהם אכלו לבדם - קרי, לכיסוי הוצאות אישיות - או עם עובדים אחרים של הע"ל - קרי, לכיסוי הוצאות אישיות של עוב דים אחרים. משרד מבקר המדינה העיר ליו"ר ולמנכ"ל כי הוצאות אלו כאמור אינן נמנות עם סוגי ההוצאות שמותר להוציא באמצעות כרטיסי האשראי או קופה קטנה לפי הנהלים וההנחיות של הע"ל אלא הן הטבות שכר, ולצורך קבלתן היה על היו"ר והמנכ"ל לבקש את אישור הוועד המנהל בעוד מועד ולשלם מס בגינן 52 , אך הדבר לא נעשה.	715
הרשות הממשלתית למים ולביוב . הקמה וחיבור של מתקנים להתפלת מי ים מקורות משלמת לחפ"ק עבור חכירת שטח המאגר ממנה פי 7.7 (במונחים דולריים) מהשמאות שהוכנה עבורה. מקורות לא הביאה בחשבון את עלויות פינוי הפסולת משטח המאגר קודם שביצעה את ההתקשרות ולצורך השוואה בין חלופות של אתרים למיקום המאגר. משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח פער כה גדול בין שתי הערכות השמאים מן הראוי לקבל את חוות הדעת של השמאי הממשלתי. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי השטח הדרוש למאגר היה כ-70 דונם, אך מקורות חכרה שטח של 103 דונם, ולכן תשלם 1.9 מיליון דולר יותר במצטבר ב-25 .שנים עבור השטח הנוסף שהוגדר לטיפול נופי משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שאומדן העלויות של הפרויקט הוצמד לפי הסכם העלויות משנת 2007 למדד הפיתוח, הפרשי ההצמדה בין עליית מדד הפיתוח שעלה בכ-30% לבין עליית המחירים של כמחצית מהתשומות לפי המדד לצרכן שעלה בכ -8% .הותירו למקורות עודפים לפיכך מן הראוי שרשות המים תבחן מחדש את שיטת חישוב העלויות כך שישקפו באופן מדויק יותר את הוצאותיה של מקורות. אופן קביעת מחיר המים המותפלים במתקן באשדוד בידי ועדת המכרזים בסוף שנת 2009 , אחרי שמקורות ייזום כבר סיימה את הליך המכרז לבחירת קבלן להקמת המתקן, הביא למחלוקת ממושכת בין ועדת המכרזים לבין מקורות ייזום על מחיר המים. אי-ההסכמה על מחיר המים עיכבה במשך שנה ושמונה חודשים נוספים את יישום החלטת הממשלה להקים את המתקן. רשות המים ומשרד התשתיות, שהם הגופים המקצועיים בתחום משק המים, קבעו כי שורר מצב חירום במשק המים וכי הדרך המהירה ביותר לקבל כמות מים מותפלים נוספים היא באמצעות הקמת מתקן התפלה באשדוד על ידי מקורות ייזום. רק בפברואר 2011 לאחר שמקורות ייזום הורידה כמה פעמים את מחיר המים שיופקו מהמתקן באשדוד, החל להסתמן פתרון המגשר על הפער בין ועדת המכרזים לבין מקורות ייזום. רק באוגוסט 2011 אישרה ועדת המכרזים את ההסכם להקמת המתקן בין הממשלה לבין מקורות ייזום. משרד מבקר המדינה סבור כי משרד האוצר, משרד התשתיות ורשות המים לא עשו די כדי להוציא מן הכוח אל הפועל את החלטות הממשלה וכדי להבטיח שתותפל כמות המים שנקבעה להתמודדות עם המחסור במים בהקדם האפשרי. בהקדם האפשרי. אי-הקמת המתקן באשדוד במשך כעשר שנים מלמדים על עומק בעיית משילות של הממשלה הפוגעת באינטרס הציבורי.	משרד מבקר המדינה מעיר כי ועדת המכרזים ויתרה לכל היזמים על השתתפות המדינה בחסכון בעתיד של היזמים בעקבות שינוי רכיב האנרגיה במחירי המים המותפלים בהליך ההרחבות וכן אפשרה ליזמים הגנה מפני הריבית המשתנה למשך חמש שנים. ויתור זה נכלל גם במתקן ההתפלה בחדרה אף שהוועדה כאמור לא השיגה עבור כמות המים הנוספת מחיר במתקן זה נמוך יותר ממחיר המים המקורי.	716
משרד הרווחה והביטחון החברתי . התכנית הלאומית לילדים ובני נוער בסיכון – תמונת מצב משרד מבקר המדינה מעיר כי על אף שההיערכות לביצוע התכנית הייתה מורכבת, כשם שעולה מתשובת משרד הרווחה, הרי שפער הזמן בין המועד המתוכנן להפעלת התכנית (סוף שנת 2007 ) ובין הפעלתה בפועל (תחילת שנת 2010 ) אינו סביר. אמנם לוח הזמנים המקורי שנקבע בשלב התכנון האסטרטגי ניתן לעדכון עם התווספות מידע רלוונטי, אולם לנוכח פער כה גדול בין שלב זה ובין הביצוע בפועל ספק אם התכנון האסטרטגי הוא אכן אפקטיבי. אמנם ועדת ההיגוי הארצית החליטה שלא להציב יעדים כמותיים בשנה הראשונה ליישום התכנית, אול ם גם במועד סיום הביקורת - קרוב לשנתיים מאז תחילת יישום התכנית ברשויות המקומיות - לא הוגדרו לתכנית יעדים כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה כי מאחר שהתכנית הלאומית מיועדת לילדים המוגדרים כילדים בסיכון, ומשנערך מיפוי של אוכלוסייה זו, היה על מינ הלת התכנית לרכז מידע על מספר הילדים בסיכון המשתתפים בכל אחד מהמענים - גם במענים שבהם ניתן שירות לאוכלוסייה רחבה יותר. מידע זה חיוני למדידת האפקטיביות של התכנית לגבי אוכלוסיית הילדים בסיכון. נמצא כי במועד הביקורת רוב פעילות התכנית הלאומית באגדים נעשתה ביישובים עצמם וכי במועד סיום הביקורת לא הקימו היישובים שבאגדים מענים משותפים. משרד מבקר המדינה סבור כי יש בכך משום החמצה של המטרה שלשמה הוקמו האגדים. בפועל נמצא כי רק בספטמבר 2010 אישרה ועדת ההיגוי הארצית הצעה לתכנית עבודה באגדים, שבכללה פרסום קול קורא ליישובים להשתתף בתכנית האגדים, על פי מתווה שאישרה הוועדה, והקצאת סכום של 100,000 ש"ח לכל אגד שיפעיל מענהמשותף לכיסוי הוצאה חד -פעמית של המענה.	במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2011 , לא יושמה תכנית העבודה באגדים הלכה למעשה, והאגדים שנבחרו לא החלו להפעיל מענים משותפים.	717
משרד הרווחה והביטחון החברתי . הטיפול בלוקים באוטיזם גם אם פתיחתו של הקורס המתוכנן היא יזמה מבורכת, עדיין נשאלת השאלה אם קורס זה יוכל לתת פתרון מקיף, יעיל ומספק למחסור הקיים בכוח אדם פארה-רפואי בתחום. על המשרד להיערך לקיום בקרה על הרמה המקצועית של המטפלים והכשרתם ועל רמת הטיפולים שהם יתנו, ולהנחות את קופו"ח אילו מבחנים עליהם לעשות לאותם מטפלים. רק ארבעה חודשים חוצצים בין מועד סיום הביקורת למועד שבו יצטרכו קופו"ח לתת את הסל בעצמן ולא באמצעות החזר כספי למטופלים. על קופו"ח להיערך מוקדם ככל האפשר ליישומו של התיקון לחוק כלשונו; על משרד הבריאות להמשיך לעקוב אחריהן, ולדאוג שהן ייערכו לכך כראוי; כמו כן עליו לדאוג לקיומה של בקרה מקצועית על המטפלים המעניקים את סל קופו"ח; על קופו"ח ומשרד הבריאות למצוא דרך להרחבת מעגל המטפלים הפארה-רפואיים ולפתור את מצוקת כוח האדם בתחום. לדעת משרד מבקר המדינה אין זה ראוי שבמתן סל הבריאות המקדם יסתמך משרד הבריאות רק על מספר הפניות לתשלום שהפנו אליו נותני השירות. עליו לייזום את האיסוף והריכוז של נתונים מלאים שישקפו את פוטנציאל הזכאים לסל בריאות מקדם, כדי שיוכל להיערך ולהבטיח את מתן הסל לכל הזכאים לו. כמו כן אין זה ראוי שהזכאות לקבלת הסל תותנה בתנאים מגבילים מעבר לאלו שנקבעו בחוק ובהסדרים שנלוו אליו. משרד הבריאות הוא זה שמאשר את פעולתן של מסגרות חוץ -גניות לאותם ילדים זכאים שלא קבלו את הסל במעונות יום שיקומיים או בגנים טיפוליים. לפיכך - מן הראוי שהוא ירכז נתונים, ימפה את הצרכים ויזום הקמת מסגרות חוץ-גניות בכמות ובפריסה ארצית בהתאם לכך. . על פי נתוני הצוות, במהלך החודשים אוקטובר 2010 - יולי 2011 הוא קיים בקרה ב-56 מסגרות שונות. ואולם עד מועד הביקורת ביולי 2011 , למעט מקרה אחד - בכל 55 הבקרות האחרות הוא לא דאג להמציא לנותני השירות דוחות של סיכומי בקרה מפורטים. אחראית הבקרה הארצית הסבירה כי נוהל אמות מידה חדש שבו קבע המשרד אמות מידה עדכניות ומוסכמות פורסם לאחרונה באפריל 2011 . כדי שממצאי הדוחות יותאמו לאמות המידה שנקבעו בו, הם נמנעו מלהוציא לנותני השירות דוחות מסכמים ומפורטים של הבקרות. יצוין שעד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2011 דאג צוות ברה"ן להוציא דוחות סיכום בקרה מפורטים ל- 35 (63% ) מסגרות מתוך ה-56 שבהן בוצעה בקרה בתקופה האמורה.	.)(ב הגופים המפעילים שדווחו כי גבו 700 ( :ש"ח לחודש או יותר1 ) במסמכים שצרף גוף אחד שמפעיל תשעה מעונות הוסבר שהגבייה נועדה לממן שירותים נוספים.	718
משרד החינוך . תקשוב מערכת החינוך ממצאי המחקר הזה מעלים גם הם שמשרד החינוך לא עמד ביעדים שקבע לעצמו בשנות התשעים של המאה העשרים בנוגע לתקשוב בתי הספר; יש הבדלים ניכרים בין בתי הספר מבחינת מספר תלמידים לעמדת מחשב; וחלק מהציוד בבתי הספר מיושן ואין בו די לצורכי הוראה ולהקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים. .נוכח הממצאים שהועלו לעיל , על משרד החינוך לפעול לקביעת מקור כספי ממלכתי שיתקצב את רכישת המחשבים לבתי הספר במקום להסכין עם המצב שאין גורם ממלכתי שמופקד על כך. קביעת מקור תקציבי ממלכתי לרכישת מחשבים לבתי הספר יסייע לצמצם באופן מתוכנן ושיטתי את הפערים בין מגזרים ובין רשויות מקומיות בכל הנוגע לאמצעי המחשוב בבתי הספר. משרד מבקר המדינה מעיר כי אכן, התכנית כללה מרכיבים נוספים מעבר למחשבים ניידים ובהם הדרכה שסיפק משרד החינוך למורים בבתי הספר שהשתתפו בתכנית. עם זאת, כאמור, מהסכמי ההתקשרות בין הרשויות המקומיות שנבדקו לבין העמותה עלה כי הסכומים שהן העבירו לה נקבעו על פי מספר המחשבים שהעמותה התחייבה לספק לכל אחת מהן והמחיר הנקוב שנקבע למחשב יחיד. זאת ועוד, גם אם תכנית כוללת כמה רכיבים, אין בכך מניעה מלקיים לגבי חלק מהרכיבים הליך תחרותי ובכך להבטיח שוויון הזדמנויות ומקסום תועלות. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרשויות המקומיות אכן קיבלו במסגרת התכנית חבילת מוצרים רחבה יותר ממרכיב המחשבים שעליו שילמו. ייתכן גם שהן רכשו באמצעות העמותה מחשבים שעל פי הדגם שהעמותה סיפקה להן מחירם היה נמוך ממחיר השוק. עם זאת, 'חבילת' המוצרים שסופקה לרשויות המקומיות מעבר למחשבים עצמם, כללה מרכיבים שמשרד החינוך סיפק ונשא בעלויותיהם - הדרכה למורים וליווי פדגוגי. הסכמי ההתקשרות בין הרשויות המקומיות שנבדקו ובין העמותה התייחסו למרכיב ש ל המחשבים והיה מקום לקיים הליך תחרותי לגבי מרכיב זה. קיום הליך תחרותי לרכישת מחשבים ניידים למורים היה מאפשר לרשויות המקומיות לשמור על עקרון השוויון וכן לבחור מחשבים בעצמן תחת שיהיו כבולות לרכישת מחשבים מדגמים שהעמותה הציעה להן. תשובת עיריית רעננה למשרד מבק ר המדינה ממחישה אחד החסרונות שמקורו ברכישת מחשבים ללא קיום הליך תחרותי - על פי העירייה היא פנתה לבדוק דגמים של מחשבים, אולם הובהר לה כי במסגרת השתתפותה בתכנית "מחשב נייד לכל מורה" היא מחויבת לרכוש מחשב באמצעות עמותת "קרן אתנה"; אף שלדעת אנשי המקצוע של העירייה דגם המחשב שהציעה להם העמותה היה גדול וכבד מדי. משרד מבקר המדינה מע יר כי פעולות של גופים מהמגזר השלישי 25 ומהמגזר העסקי - חשובות מאחר שהן תורמות לנגישות התלמידים והמורים לציוד מתוקשב ולשימוש בו, אולם נוכח העובדה שפעולות אלה אינן כוללניות ואינן בעלות היקף פריסה כלל -ארצי, לא היה מקום שהמשרד יסתמך רק עליהן באותן שנים והיה עליו לפעול להוביל את מערכת החינוך במסגרת תכנית מטעמו שתהיה מערכתית וכלל-ארצית.	במהלך הביקורת משרד החינוך המציא למשרד מבקר המדינה נתונים לשנת 2011 על סוגי המעבדים הנמצאים בכ- 1,850 בתי ספר- כ-40% מבתי הספר בארץ. על פי הנתונים, באותם בתי ספר יש כ - 81,000 מעבדים בסך הכול, כ- 26,000 (32% ) מהם מעבדים מהסוגים- Pentium 1 , Pentium 2 , Pentium 3 ו- Celeron .	719
משרד החינוך . מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך המשרד לא יישם את המלצות הוועדה. עם זאת, הוא אימץ הצעה של יו"ר הוועדה לשתף פעולה עם המכללה האקדמית בית ברל, לשם השלמת תהליך המיפוי והרישוי של גורמים חיצוניים במערכת החינוך, ובספטמבר 2007 חתם המשרד על הסכם עם המכון ליזמות בחינוך במכללה לצורך זה (ראו להלן). נמצא כי מכלל היחידות והמחוזות במשרד, רק שני אגפים במינהל הפדגוגי ומחוז הצפון העבירו למשרד רשימות כנדרש. המנכ"ל דאז לא שב ודרש לקבל את הנתונים מכל המנהלים ולא עמד על כך שהוראתו תבוצע במלואה. במועד תחילת הביקורת, אפריל 2011 , עדיין לא דרש המשרד מהמכון ליזמות בחינוך להעביר לו את מיפוי הגורמים החיצוניים שפעלו בבתי הספר שנסקרו. רק דוח ממצאי הסקר הועבר למשרד, ואילו מיפוי הגורמים החיצוניים הועבר אליו רק לאחר שמשרד מב קר המדינה פנה אליו בנושא. כלי מחקר מרכזי בסקר בית ברל היה משלוח שאלונים למנהלי בתי ספר. הגם שמדובר בסקר שהמשרד יזם ומימן, שיעור ההיענות לו היה קטן: רק 180 (כ-40% ) מ-440 מנהלי בתי הספר שאליהם נשלחו שאלונים השיבו עליהם. החוקרים אף ציינו בדוח כי עשו מאמצים ג דולים לעודד את המנהלים להשיב על השאלונים, ואלו נשלחו אליהם שוב ושוב. .ממסמכי המשרד עולה כי גם לאחר שניתנה הוראה זו לא הוגש למנכ"לית המידע המבוקש בדבר הגורמים החיצוניים. על פי מסמכי המשרד, המנכ"לית לא שבה ודרשה לקבל את המידע ולא עמדה על כך שהוראתה תבוצע. מכאן שמשרד החינוך יזם ומימן סקר ארצי רחב היקף, שבו נשלחו שאלונים למאות בתי ספר, אולם לא עשה שימוש בממצאי הסקר; לפני שהוגשו לו ממצאי הסקר, הוא כבר הניע מהלך אחר ומינה ועדת היגוי כדי שתעסוק באותה הסוגיה ממש32 .	.יוצא אפוא כי שוב נעשה ניסיון למיפוי פעילותם של הגורמים החיצוניים נמצא כי במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2011 , עדיין לא הושלם מיפוי הגורמים החיצוניים. מינהל ההכשרה קיבל פרטים על פעילותם של גורמים חיצוניים ב -714 (כ-23% ) מבין כ - 3,100 בתי ספר בפיקוח ממלכתי או ממלכתי דתי בשנת הלימודים התשע"א.	720
משרד החינוך . מקצועות הלימוד בבתי הספר על משרד החינוך לגבש רשימת מקצועות לימוד מלאה, מעודכנת ומאושרת לגבי כל אחת מחטיבות הגיל בבתי הספר. יש להקפיד ולעדכן רשימה זו באורח שוטף. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי רשימת אגף הבחינות, הכוללת את 157 מקצועות הלימוד לבגרות, שהעביר המ שרד איננה מעודכנת. למשל, נמצא שרשימה זו כוללת 14 שפות שכבר בשנת 2004 ביטל המשרד את בחינות הבגרות בהן; גם המקצוע "הוראה והדרכה" שהמשרד ביטל בעבר מופיע ברשימה; המקצועות "תכנון הנדסי של מבנים" ו"אדריכלות" שהמשרד איחד למקצוע אחד מופיעים כשני מקצועות; המקצוע "ס ינית" שהחל משנת הלימודים התשע"א ניתן להיבחן בו לבגרות אינו נכלל ברשימה. נמצא כי אין בידי המשרד הוראות וכללים לקיום הליך הבדיקה, האישור והטיפול להוספת מקצוע לימוד למערכת החינוך ולגריעת מקצוע. לדעת משרד מבקר המדינה לאיושם ולהפעלתם של הגופים המייעצים האמורים עשויה להיות תרומה ממשית לחיזוק הפעילות המקצועית שמקיים המשרד בתחום הפדגוגי בכלל, ולהליכים המתקיימים בקשר להוספה ולגריעה של מקצועות לימוד בפרט. משרד מבקר המדינה לא מצא כי המזה"פ הייתה שותפה בתהליך קבלת ההחלטה להוספת השפה הסינית כמקצוע בחירה לבגרות. יצוין כי באותה עת תפקיד יו"ר המזה"פ לא היה מאויש. הצורך בקיום הליך בחינה תוך היוועצות עם כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים מקבל משנה תוקף נוכח מדיניות המשרד לצמצום מספר מקצועות הבחירה בחטיבה העליונה.	.נושא מערך מקצועות הלימוד במערכת החינוך נמצא בליבת העבודה של משרד החינוך, והטיפול בו מחייב התמודדות מורכבת הן במישור הפדגוגי והן במישור הארגוני-מינהלי. על משרד החינוך לשפר את הליכי הטיפול, הבחינה והאישור שהוא מקיים בנושא זה בהתאם לממצאיו של דוח זה. על המשרד לגבש את רשימת המקצועות המלאה והעדכנית של כלל מקצועות הלימוד במע רכת החינוך לפי קבוצות גיל, ולהקפיד לנהל את המידע בנושא זה באופן שוטף. כמו כן עליו לקבוע נוהל אשר יפרט את הליכי הבחינה, האישור והיישום בנוגע להוספת מקצוע למערכת החינוך. ראוי כי המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך תפעל באמצעות גופים מייעצים אשר ניתן להקימם על פי הוראות התקנות. כמו כן עליה להיות שותפה מרכזית בהליכים המתקיימים בנושא הוספה וגריעה של מקצועות לימוד. על המשרד לגבש תכנית מפורטת אשר תביא להשגת היעד שקבע בעניין צמצום מספר מקצועות הלימוד.	721
משרד החינוך . תכנית קרב – ההובלה, הפיקוח והבקרה של משרד החינוך על משרד החינוך להסדיר את יחסיו עם עמותת קרב. במסגרת זו ראוי שהוא יבחן חלופות אפש ריות לביצוע השירותים שמספקת עמותת קרב בידי גורמים אחרים, וכן עליו לבחון את הצורך והאפשרות לנקוט הליך תחרותי לבחירת הגורם אשר ינהל את תכניות ההעשרה במערכת החינוך. מהנתונים המובאים בטבלה עולה כי 31 מבין101 הרשויות המקומיות שהשתתפו בתכנית קרב במימון רגיל היו רשויות מבוססות ( 31% מהרשויות באותן קטגוריות), דהיינו מדורגות מתחת ל-5 במדד הטיפוח הרשותי. 2. בחינתההשתתפות הכספית של המשרד במסגרת המימון הרגיל של תכנית קרב על פי הטבלה, מלמדת כי ההוצאה בפועל של המשרד עבור השתתפות במימון התכנית ב -31 הרשויות המבוססות הסתכמה בשנת הלימודים התש"ע בכ-9 מיליון ש"ח, שהם18% מההוצאה בפועל על קיום התכנית בבתי הספר. מטרתה המרכזית של תכנית קרב היא לצמצם פערים חברתיים, בעיקר בפריפריה, אולם בפועל רשויות מקומיות בלתי מבוססות לא יכלו להצטרף לתכנית קרב במימון רגיל, בשל מגבלה תקציבית ואילו כשליש מהרשויות שהשתתפו בתכנית קרב היו מבוססות. הדבר מחייב בחינה והערכה של הנהלת המשרד בנושא הרכב הרשויות המקומיות המשתתפות בתכנית ואופן חלוקת המשאבים בין הרשויות המבוססות ובין הרשויות הבלתי מבוססות, אולם המשרד לא ביצע בחינה כאמור בעשור האחרון. .על הנהלת משרד החינוך לבחון את הרכבן של הרשויו ת המקומיות בתכנית, תוך התמקדות בחתך החברתי -כלכלי, ולבחון אם הוא עולה בקנה אחד עם מטרות התכנית ויעדיה. ראוי כי במסגרת בדיקה זו ייבחנו גם שימושים אלטרנטיביים בתקציב המשמש למימון רשויות מקומיות מבוססות. בחינה זו עשויה לסייע לתכנון התקציבי ולבחירה בהקצאה אשר תסייע להשיג את יעדי התכנית. במסגרת תכנית קרב פעלו כאמור תכניות משנה שאינן חלק מליבת העשייה שלה - תכניות העשרה בלבד - במימון חלקי של משרד החינוך, בלי שלמשרד היה מידע מלא על אודותן וללא אישור ועדת הכספים, לכל הפחות בנוגע לשנת הלימודים התש"ע.	. משרד החינוך מפעיל את תכנית קרב בפריסה ארצית רחבה, בהיקף של כ-200 ,מיליון ש"ח. את ניהולה של התכנית הוא הפקיד, הלכה למעשה בידי עמותת קרב, אשר מעניקה לו באופן בלעדי שירותים אלה ללא תמורה כספית. במהלך שני העשורים שבהם פעלה תכנית קרב לא הסדיר המשרד את שיתוף הפעולה בינו לבין עמותת קרב במסמך משפטי. הוא הסתפק בציון עצם קיומה של השותפות ובפירוט תפקידי העמותה במסמכי המכרז. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם נוהל היועמ"ש.	722
משרד החינוך . תשלומי הורים במערכת החינוך ממסמכים שונים עולה כי המשנה למנכ"ל קיבל מן המפקחים הסברים על ממצאי הבדיקות שעשו בשני בתי ספר שחרגו בלבד. לא נמצא כי ננקטו פעולות כלפי מנהלי בתי ספר שחרגו לנוכח ממצאי הבקרה על תשלומי הורים. מן האמור לעיל עולה כי יש בתי ספר אשר מזינים את דרישות התשלום למערכת אפיק באופן סלקטיבי, ומכאן שגם בנוגע לחלק מבתי הספר המזינים את נתוניהם למערכת אין למשרד מידע מלא על דרישות התשלום שלהם מההורים. עקב שימוש חלקי של בתי ספר במערכת אפיק, לעתים עד כדי התעלמות ממנה - פעמים רבות בידיעת גורמי הפיקוח במחוזות - נשמט הבסיס מיעילותו ומאמינותו של כלי הבקרה המרכזי של המשרד ונפגעת יכולתו להסיק ממנו מסקנות. עצם קיומה של מערכת אפיק יוצר מצג של פיקוח ובקרה ממוחשבים על כל בתי הספר בארץ, אך בפועל היא אינה משקפת את תמונת המצב האמיתית. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשקול להורות לבתי הספר לצרף לבקשה לאישור התשלומים המבוקשים גם את החוזרים שבכוונתם לשלוח להורים וכן להורות למחוזות לבדוק אותם קודם לאישורם. הבעיות העקרוניות שהועלו לפני הנהלת המשרד בנוגע לפעילותן של עמותות ההורים מחייבות איסוף וריכוז של נתונים על העמותות הפעילות ועל מעורבותן בגביית תשלומי הורים, אך כל אלה לא נעשו. על הנהלת המשרד לגבש דרכים לריכוז מידע על עמותות ההורים ולוודא שהמידע ירוכז בפועל. הממצאים שהובאו לעיל מלמדים שבבית ספר רשמי נעשו פעולות בניגוד לחוק לימוד חובה ובניגוד להוראות המשרד. הפעולות האמורות נעשו בידיעת הממונה על מנח"י, המשמש גם משנה למנכ"ל המשרד. גם הממצאים הללו מלמדים על פעולות שנעשו שלא על פי הוראות חוק לימוד חובה והוראות המשרד. הממונה על מנח"י קיבל תלונה בנושא זה עוד בשנת 2006 , והיה עליו לנקוט במקרה זה פעולות נחרצות לתיקון המצב, למשל להפסיק את גביית התשלומים מההורים בידי העמותה ולוודא שבית הספר לא יחרוג עוד מהסכומים שהתיר המשרד לגבות. אולם פעולות כאלה לא נעשו.	. המידע שהיה בידי הנהלת מנח"י עוד בשנת 2005 על פעילות עמ ותות ההורים לצד בתי הספר בירושלים, והבעייתיות הכרוכה בה, ועל גבייה חריגה של תשלומי הורים, ומידע נוסף שהועבר אליה אחרי כן בדבר פעולות של עמותות הפועלות לצד שלושת בתי הספר האמורים, חייבו את הממונה על מנח"י לנקוט פעולות לתיקונם של הליקויים הידועים בנושא זה לאלתר. הפעולות נדרשו הן בנוגע לשלושת בתי הספר האמורים והן בנוגע לכלל בתי הספר בירושלים, זאת מעבר לפעולות שנקט הממונה על מנח"י על פי תשובתו. ממצאי הביקורת מבטאים אזלת יד של מנח"י בכל הנוגע לאכיפת ההוראות בנושא, שכן בפועל לא נעשו פעולות אפקטיביות בתחום זה.	723
משרד החינוך . סוגיות במינהל החינוך הדתי משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי פעילותם של ה"מלמדים" בבתי הספר נוגעת באופן מהותי בתחום ההוראה, ולכן יש מקום כי קליטתם במוסדות החינוך תיעשה רק לאחר קיום הליכי בחינה ואישור. המינהל לא בדק כיאות את נושא ההישגים בשפה האנגלית בבתי הספר הממ"ד ואת הצורך בבחינת דרכים להעלאת ההישגים בבחינות המיצ"ב בחינוך הממ"ד, צורך שעלה בעבר בדוח מבקר המדינה. על המינהל לקיים את הבחינות האמורות ועל פי מסקנותיהן לנקוט פעולות שיובילו לשיפור התוצאות. מהטבלה עולה כי על אף מגמת השיפור בציונים של תלמידי כיתות ח' בחינוך הממ"ד בין השנים התשס"ח והתשע"א, בכל אחת מהשנים היה ממוצע הציונים שלהם נמוך מאלה של התלמידים בחינוך הממלכתי. נמצא כי בגיבוש טיוטת ההסכם עם בית הספר ב' לא השתתף נציג היועצת המשפטית למשרד. כמו כן הועלה כי חשב המשרד או סגנו לא חתמו על ההסכם, כנדרש בהחלטת הממשלה. ההסכם גורר התחייבויות כספיות של המשרד כלפי בית הספר ב' וכולל תנאים מפורטים לגבי ההתקשרות וביצועה. ממכתבו של נציג היועצת המשפטית עולה כי על פי הרשאות שניתנו לנושאי משרה שונים במשרד, מנהל המינהל לבדו ללא צירוף חתימת חשב או סגנו, לא היה מוסמך לחייב את המשרד בהסכם זה. על הנהלת המשרד בשיתוף היועצת המשפטית שלו לבחון את הדרכים לתיקון פגם זה. על משרד החינוך לבחון את הסיבות למגמה הנמשכת כבר שנים ולפיה, תוצאות הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב במוסדות החינוך הממ"ד נמוכות מתוצאות תלמידי החינוך הממלכתי, במטרה להעלות את ההישגים באנגלית בחינוך הממ"ד.	התברר שהוועדה קיימה שתי פגישות בלבד; היא לא הוציאה דוח מסכם של ממצאים ומסקנות, אלא הסתפקה בהצגת מצגת למנהל המינהל.	724
משרד החינוך . פעולות למניעת תאונות במערכת החינוך . ממצא זה מלמד על ליקוי במעקב שמקיים משרד החינוך אחר תיקון ליקויי הבטיחות במוסדות חינוך. אין המשרד יכול להתיר מצב שבו ממוני הבטיחות במחוזות אינם יודעים אילו מפגעים לא תוקנו. על משרד החינוך לקיים בקרה על הטיפול במפגעים שנמצאו במבדקים, כדי לוודא שהם תוקנו ושהם לא ימשיכו לסכן את שלום הילדים. עולה אפוא כי למעלה מתשע שנים לאחר פרסום חוזר המנכ"ל אין למשרד תכניות לימודים ייחודיות בנושא בטיחות. לנוכח נתוני משרד החינוך המלמדים שהתנהגות מסוכנת של תלמידים היא הגורם העיקרי לתאונות ניתן משנה תוקף לטענה כי תכנית לימודים כזאת נחוצות. על משרד החינוך לשוב ולבחון אם די בתכניות האמורות, אשר כאמור אינן עוסקות במישרין בהיבטים של מניעת תאונות במסגרת מערכת החינוך, זאת כדי להביא לשינוי ממשי בהתנהגות מסוכנת של תלמידים ולצמצום במספר התאונות שהגורם להן הוא התנהגות התלמידים. הביקורת העלתה שבתקופה האמורה (משנת 2008 ועד אמצע שנת 2011 ) אירעו שלוש תאונות שעל פי האמור בחוזר המנכ"ל היה צורך בהקמת ועדה לבדיקתן, אך בפועל הוועדה לא הוקמה או לא סיימה את עבודתה. להלן פירוט. משרד מבקר המדינה מעיר כי משהקים המשרד ועדת בדיקה היה עליו לוודא שהיא תפעל ותגיש דוח כנדרש ממנה. מתברר שהמבדקים שבהם משתמשים יועצי הבטיחות בבואם לבדוק את מצב הבטיחות בבתי הספר כוללים מבדקים בהיבטים הפיזיים של בטיחות בית הספר, אך לא בהיבטים הניהוליים והחינוכיים של נושא הבטיחות.	. תכנון וניהול הבטיחות בבתי הספר עשויים לסייע לשמירת שלומם של התלמידים. על המשרד לבדוק שבתי הספר אכן מכינים תכניות בטיחות ומפעילים ועדות ניהול בטיחות כנדרש בחוזר.	725
חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע_מ . פיתוח נמלי הים נמצא כי במועד סיום הביקורת עדיין לא הכינו הנהלת החברה והדירקטוריון שלה מסמכים סופיים המפרטים את מדיניות ייעוד הרווחים של החברה, והדירקטוריון לא הגיש לרשות החברות את הצעתו לייעוד רווחי החברה. רשות החברות אישרה את דוחותיה הכספיים השנתיים של חנ"י אף שלא אישרה את מדיניותה בנושא ייעוד הרווחים ואף שלא ניתן לחברה פטור רשמי מתשלום דיבידנד. משרד מבקר המדינה מעיר כי חנ"י בנתה את השער כתשתית משותפת, והעברתו באופן המתואר לעיל לידי חברת נמל אשדוד מנוגדת לעקרונות הרפורמה בנמלים ולהחלטת הממשלה בדבר חיזוק מודל ה- Land Lord , שלפיו תשתיות משותפות ב נמלים אינן ניתנות למפעיל מסוים, אלא אמורות לעמוד לרשות כלל המפעילים. משרד מבקר המדינה העיר ב - 9.10.11 ,לחנ"י, לחברת נמל אשדוד למשרד התחבורה ולמשרד האוצר על הליקוי שבהפעלת הש ער ללא פרסום כתב הוראות מטעם השרים המורה על ההעברה. משרד מבקר המדינה העיר לרשות החברות באוגוסט 2011 כי לא נמצאו מסמכים המבססים את התיקון בדוחותיהן הכספיים של חברת נמל אשדוד וחברת נמל חיפה לשנים 2005 -2009 שבוצע ללא שום תיאום עם חנ"י, וזאת אף שאחד העקרונות שביקשה לקיים היה שמירה על אחידות הצגת הנכסים בדוחות הכספיים של חברות הנמל ושל חנ"י (עיקרון שנשמר עד אז). יתר על כן, אין בידי חנ"י ובידי רשות החברות מסמכים המסבירים את שינוי עמדתה של רשות החברות מיולי 2011 , ולפיו חנ"י תציג בדוחותיה הכספיים לשנים 2009 ו- 2010 את הענקת הזכויות בנכסים המחוברים כחכירה מימונית, ואילו חברות הנמל יציגו את אותם הנכסים בתור חכירה תפעולית; זאת אף שיש בכך הפרת האחידות של האופן שבו הוצגו הנתונים בשנים 2005 -2008 . בעקבות הביקורת הוציאה חנ"י את הדוחות הכספיים לשנת 2009 באוגוסט 2011 . בסוף נובמבר 2011 החברה עדיין לא סיימה לערוך את דוחותיה הכספיים לשנת 2010 .. על חנ"י להגיש דוחות אלה ללא דיחוי	. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה, לרשות החברות ולחנ"י על הליקוי שבאישור העברת הנכס ללא תמורה וללא מכרז כנדרש על פי חוק. דיני המכרזים נועדו, בין היתר, ליצור שוויון הזדמנויות בין גופים במשק לרכישת זכויות בנכסי המדינה והגופ ים הפועלים מטעמה ולהפיק מעסקאות כאלו תועלת רבה ככל האפשר לקופה הציבורית. הענקת פטור רטרואקטיבי ממכרז להעברת זכויות בנכסים יקרי ערך, חלקם לפחות "ללא תמורה", אינה מתיישבת עם העקרונות העומדים בבסיס דיני המכרזים כאמור.	726
צבא ההגנה לישראל . שמירת קווי ייצור חיוניים בתעש – ממצאי מעקב .משך שנים בנתה מערכת הביטחון יכולת עצמאית במדינת ישראל לפתח, לייצר ולספק תחמושת כבדה לצה"ל בעת רגיעה ובעת חירום, ויש לה עניין לשמר יכולות חיוניות אלו. עם זאת, משהב"ט לא הזמין מתעש למעלה מעשור תחמושת בהיקף שיאפשר לשמר את תשתיות הייצור, ותעש לא השקיעה ולא תחזקה תשתיות ואף סגרה חלק מקווי הייצור. בכך פעלו משהב"ט וצה"ל באופן לא יעיל. המשמעות היא - איבוד יכולות ייצור של תחמושת כבדה לצה"ל ללא החלטה מסודרת של מערכת הביטחון, דבר הפוגע במוכנות לעת חירום. לדעת משרד מבקר המדינה, הגדרת קווי ייצור בתחום התחמושת הכבדה בתעש כחיוניים למדינה, ללא קבלת החלטה מגובה בתקציב לשימורם, היא ליקוי מהותי. נוכח ממצאי הדוח הקודם, ממצאי ביקורת המעקב הנוכחית ותגובתו של שר הביטחון לממצאים, כי כשיימצא פתרון כולל למצבה של תעש הוא יכלול גם את סוגיית הקווים החיוניים, ראוי שהשר יפעל בהקדם לקבלת החלטה מגובה בתקציב מתאים בנוגע לקווי ייצור של תחמושת כבדה בתעש שיש לשמר - ללא התניה כל שהיא, לרבות מציאת פתרון כולל למצבה של תעש. זאת נוכח החשיבות הרבה של הקווים החיוניים למוכנות צה"ל לעת חירום, העיכוב ה ניכר במימוש החלטת הממשלה משנת 2005 להפריט את תעש, והמצב שבו תהליך ליישום פתרון כולל למצבה של תעש עשוי להימשך זמן רב ותוצאותיו אינן מובטחות. נמצא, כי בשנים 2007 -2011 המשיכה מערכת הביטחון בעבודת מטה בעניין מיפוי קווי ייצור חיוניים בתעש, אך עד למועד סיום הביקורת משהב"ט לא קיבל החלטות מגובות בתקציבים ע ל שימור קווי הייצור החיוניים בתעש, זאת למרות: 1 ) ;ממצאי משרד מבקר המדינה בדוח הקודם 2 ) סיכומי סגן הרמטכ"ל בשנים 2008 -2010 , כי צה"ל לא יוכל להגדיל ]בעניין הקווים החיוניים [ את הרכש מתעש "והמשמעויות של תעש ברורות"; 3 ) עבודות המטה החוזרות ונשנות של צה"ל בשנים 2008 -2010 לתיקוף עמדתו בנושא שימור הקווים האסטרטגיים בתעש; 4 ) דיווחי היועכ"ל לגורמים בכירים במשהב"ט ובצה"ל, שתעש נמנעת מהשקעות ותחזוקת תשתיות ואף סוגרת קווי ייצור ויכולות (ראו בהמשך). עוד נמצא, כי בשנים 2008 -2010 נגרמו נזקים כבדים לקווי הייצור החיוניים כתוצאה מאי-השקעה מספקת בתחזוקתם, כגון קריסת תשתיות ייצור. חלק מהקווים אף נסגרו. בשנים האמורות התריע מנכ"ל תעש, מר אבי פלדר, מספר פעמים בפני מנכ"ל משהב"ט, ובשנת 2010 בפני שר הביטחון, על קושי כלכלי בשמירה על הקווים האסטרטגיים ואף על סגירתם. להלן דוגמאות: סוגיית שימור קווי הייצור החיוניים בתעש נוגעת לנושא מערכתי של קיום יכולת עצמית במדינת ישראל לפתח, לייצר ולספק תחמושת כבדה לצה"ל בעת רגיעה ובע ת חירום. במשך שנים בנתה מערכת הביטחון יכולת זו בתעש כיכולת אסטרטגית הדרושה לצה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, התייחסויות שר הביטחון ומנכ"ל משהב"ט לממצאי הביקורת, אשר כורכות את פתרון סוגיית השמירה על הקווים החיוניים בתעש בפתרון למצבה הכולל של תעש, שמועדו אינו ידוע, אינן נותנות כיום מענה הולם לסוגיה העקרונית האמורה. התייחסות מנכ"ל משהב"ט אף אינה עולה בקנה אחד עם האמור בהערות ראש הממשלה לדוח הקודם של מבקר המדינה, ולפיו משהב"ט יתמודד עם קווי ייצור שלא ניתן להם מענה בתכניות צה"ל, ועם סיכומו על שמירת קווי הייצור החיונ יים ב"תקופת הביניים" שעד להפרטת תעש. נמצא, כי עד למועד סיום הביקורת, יוני 2011 , משהב"ט לא נתן את המענה הנדרש לשמירה על יכולות הייצור בקווי הייצור בתשלובת התחמושת הכבדה בתעש, שלא קיבלו מענה הרכשתי בתכנית צה"ל (ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט, כי יש לראות בחומרה את א י-מילוי האמור בסיכום של מנכ"ל משהב"ט בעניין זה, כפי שצוין בהערות ראש הממשלה לדוח הקודם.	משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט, כי עד למועד סיום הביקורת הוא לא סיכם עם תעש על הסכום המזערי השנתי לרכש הנדרש ולא התחייב להיקף רכש שנתי מזערי, שיאפשר לשמר את הקווים האסטרטגיים עד להפרטת תעש.	727
צבא ההגנה לישראל . תהליכי קבלת החלטות לבחירת מערכת הגנה אקטיבית לרכב-קרב משוריין בביקורת עלה, כי משהב"ט לא מיצה עם תעש בדיקה של יכולותיה לתת מענה לטיפול בפערים שנותרו במענה שלה לבל"ם ובהצעתה מיולי 2010 .לפתור אותם אשר לדיון שקיים ראש מפא"ת באוגוסט 2010 , מהניתוח שהוצג במצגת של מפא"ת, מנת"ק וז"י עולה, כי המענה של תעש, כפי שהתקבל, אינו עומד בדרישות הבל"ם נוכח הפער במכלול, אשר פועל בתצורה שאינה מאושרת; שעה שבשאר התחומים הצעת תעש מאפשרת מעבר סף טכני וכניסה לשלב F.S.D . יודגש, כי במצגת שהציגו מנת"ק ומפא"ת למנכ"ל משהב"ט באוקטובר 2010 נכתב, כי ההצעה הטכנ ית של התעש, גם אם מספקת מענה למרבית דרישות הבל"ם, מבוססת על מכלול אשר אינו מאפשר כניסה ל- .D.S.F )(עדכון ההצעה עשוי להביא למעבר סף טכני23 . בהקשר זה מעיר משרד מבקר המדינה, כי בחינת הפער במכלול לא מוצתה מול תעש ואף לא נדונה אתה, כדי לבחון את יכולתה לסגור את הפע ר ולעדכן את הצעתה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח האמור לעיל ראוי היה, כי מפא"ת יפעל למיצוי פתרונות בנושא המכלול מול תעש בטרם המליץ למנכ"ל משהב"ט שלא להמשיך את תהליך ההתקשרות עמה עקב חוסר בשלות ל- F.S.D . המלצת ראש מפא"ת שלעיל בנושא אי-התאמת תעש להגדרת ספק יחיד אמנם עולה בקנה אחד עם ממצאי הביקורת, כי היו שני ספקים פוטנציאליים. אולם משרד מבקר המדינה מעיר, כי הבדיקה שערך ראש מפא"ת בנושא חשוב זה, שהשינוי בו - אי-קידום ההתקשרות עם תעש - היה מהותי, לא תועדה, לרבות פירוט הכרחי של הנימוקים והשיקולים שבבסיסה; ועל כן בדיקה זו חסרה את השקיפות הנדרשת לפיקוח ולבקרה על תהליך עבודת מטה לעניין זה. הדבר מצופה ונדרש בדיונים בנושאי פרויקטים, ו במיוחד פרויקטים בהיקף כספי של מאות מיליוני ש"ח, כמו מערכת הגנה אקטיבית לנמ"ר, ולנוכח השינוי המהותי שלעיל. משרד מבקר המדינה מעיר, כי עמדת ז"י ומפא"ת שהציג רמ"ט ז"י לסגן הרמטכ"ל בתחילת אוקטובר 2010 , כי אין בשלות לקדם את תהליך ההתקשרות עם תע ש ל"חץ דורבן", לא נתמכה בעבודת מטה שלמה, שאמורה הייתה לנתח את בשלות מערכת "חץ דורבן". יתר על כן, צה"ל, מנת"ק ומפא"ת לא פרסמו עד מועד סיום הביקורת מסמך מסכם בעניין אי-עמידה של תעש בדרישות הבל"ם. בביקורת עלה, כי לאחר סיכום זה נעצרה למעשה פעילות משהב"ט מול תעש בעניין "חץ דורבן". משרד מבקר המדינה מעיר, כי סגן הרמטכ"ל, אג"ת וז"י המליצו לרמטכ"ל בנובמבר 2010 "על יצירת אינטגרציה של "המערכות הקיימות בלי שצה"ל ומשהב"ט בדקו27 את היתכנותה של המערכת המשולבת ואת המשמעויות המבצעיות, הטכנולוגיות, התקציביות והלוגיסטיות של מימושה ברק"ם.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי בחירת ספקים לפיתוח ולייצו ר מערכת, לרבות חלוקת העבודה ביניהם, נמצאת באחריותו של משהב"ט, ואמורה להתבצע על ידיו בהתאם לחוק חובת המכרזים ולהוראות משהב"ט.	728
צבא ההגנה לישראל . שירות חרדים בצה_ל סוגיית המזון בכשרות המתאימה לחיילים החרדים היא סוגיה חשו בה ביותר בהצלחת התכנית ובהשתלבותם של חיילים אלה בצה"ל. צה"ל פועל לאפשר לחיילים החרדים לקבל מזון בכשרות המותאמת עבורם, אולם על אכ"א בשיתוף הרבנות הצבאית למפות את תמונת המצב המלאה בנושא, ולהביא ליישומם המלא של הכללים. מאז שנת 2009 האיץ צה"ל את הפעילות הנוגעת למימושה ולהרחבתה של תכנית ש ח"ר, אשר נועדה לאפשר את השתלבותם של חרדים בשירות הצבאי ולסייע להם לרכוש מקצוע שיאפשר להם להשתלב במעגל התעסוקה. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב, כי התכנית מופעלת כבר במספר חילות וגופים בצה"ל. בשנת 2011 הצטרפו אליה כ-610 חיילים ומאז הפעלתה בשנת 2007 לקחו בה חלק כ- 1,700 חיילים חרדים. בגדוד הנח"ל החרדי שולבו בשנת 2011 כ-380 חיילים חרדים, ומאז שנת 2007 שירתו בגדוד כ - 1,600 חיילים חרדים. בתחילת שנת 2011 אישרה הממשלה תכנית "לקידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר החרדי", אשר במסגרתה היא החליטה להגדיל את מספר החרדים המתגייסי ם לצה"ל עד ל - 2,400 בשנת 2015 וכן להגדיל להיקף דומה את מספר החרדים שיצטרפו לשירות האזרחי. הממשלה גם קבעה יעדי ביניים למימוש התכנית, ובכלל זה יעד של 1,200 מתגייסים חרדים בשנת 2011 , וגידול של 300 מתגייסים חרדים לשנה בכל אחת מהשנים שלאחר מכן. בשנים 2010 ו- 2011 התגייסו לצה"ל כ - 1,000 וכ- 1,280 חיילים חרדים (בהתאמה), ולפיכך צה"ל עמד - ואף מעבר לכך - ביעד הגיוס שקבעה לו הממשלה. עם זאת, משרד מבקר המדינה מצביע על כך שבהתייחס להיקפם הכולל של החרדים המצויים בדחיית שירות, נוכח שיעורם של דחויי השירות על רקע "תורתם אומנותם " מקרב הבלתי מתגייסים ונוכח היקפם של החרדים הנוספים המצהירים מדי שנה בשנה כי "תורתם אומנותם" - שיעור המתגייסים הוא עדיין נמוך ומספרם של דחויי השירות ש"תורתם אומנותם" הולך וגדל. חרף הפעילות המבורכת הנעשית בצה"ל לגייס את החרדים ולהעניק להם, ככל שהדבר ניתן, סביבה שבה יקל עליהם להשתלב בשירות הצבאי, נמצאו בביקורת מספר ליקויים בגיבוש המדיניות לתכנית שח"ר ולמימושה: בגיבוש המדיניות לא שולבו הרבצ"ר, כגורם מרכזי בתהליך, ויוהל"ן, אף על פי שבמדיניות עצמה ובעצם מימושה ישנם נושאים מרכזיים הנוגעים לשירותי דת ולימודי קודש של החיילים בתכנית, ואף על פי שמימוש התכנית חייב בפועל הדרה מסוימת של חיילות מסביבתן ומביצוע תפקידן. כמו כן, אף על פי שתכנית שח"ר כבר מופעלת מאז שנת 2007 , וכבר כ- 1,700 חיילים לקחו בה חלק, נמצאו ליקויים הנוגעים להתאמת ההכשרות לחיילי שח"ר לטובת קבלת "קרדיטצ יה". נמצאו גם עיכובים בהתאמת מדיניות הת"ש למאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה החרדית. תכנית שח"ר הפכה להיות לתכנית המרכזית והמובילה לשילובם של חרדים בצה"ל על בסיס חוק טל. לשילובם של חרדים בצה"ל בהתאם לתכנית זאת יש השלכות משמעותיות על סביבת השירות שלהם, על הממשק שבין חיילים אלה לבין צה"ל ועל קליטתם בצה"ל. להצלחת התכנית יש גם חשיבות ברמה הלאומית ככל שהדברים נוגעים ליצירת תשתית לשילוב מוצלח יותר של האוכלוסייה החרדית בחברה הישראלית בכלל ובתחום התעסוקה בפרט. מעבר לכך, החלטת הממשלה מינואר 2011 בנוגע "לקידום השירות הצבאי והאזרחי במגזר החרדי", צפויה להגדיל בהדרגה עוד יותר את מספרם של החרדים המשרתים בצה"ל, ובכלל זה במסגרת תכנית שח"ר. .הסדר דחיית שירות הביטחון של תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם " נמצא במרכזו של דיון ציבורי מת משך. חוק טל אשר התקבל בכנסת בשנת 2002 ואשר תוקפו הוארך בחמש שנים נוספות בשנת 2007 , מעגן בחקיקה ראשית את ההסדר לדחיית השירות של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם", וכן היבטים הנוגעים לגיוסם ולשירותם בצה"ל של תלמידים אלה. צה"ל מפעיל שני מסלולים מיוחדים המיועדים לאוכלוסייה החרדית: תכנית שח"ר, שהיא התכנית המרכזית שמפעיל צה"ל בשנים האחרונות לגיוס תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם"; וכן מסלול של שירות בגדוד הנח"ל החרדי "נצח יהודה", הקיים משנת 1999 , המיועד לצעירים בני המגזר החרדי גילאי 18-21 שאינם לומדים בישיבות, ולפיכך אינם במעמד "תורתו אומנותו". נוסף על החיילים החרדים המתגייסים לשני המסלולים המרכזיים האמורים, מגייס צה"ל מדי שנה בשנה לשירות בכלל יחידות צה"ל חיילים חרדים נוספים שיצאו ממעגל "תורתו אומנותו". מממצאי הביקורת עולה כי אכ"א פעל אמנם לתת מענה לצרכים המיוחדים של האוכלוסייה החרדית, אולם עד מועד סיום הביקורת הנושא טרם הוסדר במלואו. בביקורת נמצא, כי בגיבוש המדיניות, בוועדת ההיגוי ובהפעלתה בפועל של תכנית שח"ר שולבו אמנם הרבנים הצבאיים של חה"א, אט"ל וחמ"ן, אולם אלה לא פעלו בהקשר זה מטעם רבצ"ר, וכי רבצ"ר או גורם כלשהו ממפקדת הרבנות הצבאית לא שולב בגיבוש המדיניות לתכנית שח"ר ולא ביישומה של התכנית. זאת, למרות תפקידי הרבנות הצבאית, חרף הזיקה ההדוקה שיש לתכנית שח"ר עם סוגיות עקרוניות וקונקרטיות הנוגעו ת לנושאים המצויים בתחום אחריותה של הרבנות הצבאית, ולמרות הנחיית סגן הרמטכ"ל האמורה בנושא.	בהתייחס לתשובת צה"ל לטיוטת ממצאי הביקורת מציין משרד מבקר המדינה, כי מהדיונים האמורים שנערכו בראשות סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף בני גנץ (מרץ 2010 ), ובראשות סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר נווה (אוגוסט 2011 ), וכן מהדיון שנערך בראשות הרבצ"ר, תא"ל הרב רפי פרץ (אפריל 2011 ), עולה, כי נדרש הי ה חיזוק המעורבות של הרבנות הצבאית בתכנית שח"ר. לדעת משרד מבקר המדינה, חיזוק מעורבות זאת נדרש במיוחד שעה שתכנית שח"ר הולכת והופכת, הלכה למעשה, לתכנית מרכזית בכל הנוגע לשילובם של חרדים בצה"ל על בסיס חוק טל. לדעת משרד מבקר המדינה, מימוש החלטת סגן הרמטכ"ל מאוג וסט 2011 להגברת מעורבות הרבנות הצבאית בתכנית בתחום הדתי-הלכתי יש בה כדי לסייע בגיבוש המדיניות על בסיס ראייה כוללת של התכנית עצמה ושל צורכי צה"ל והמדינה.	729
צבא ההגנה לישראל . היבטים בנושא החינוך בצה_ל .לפעילות החינוכית הנעשית בצה"ל חשיבות רבה נוכח תפקידיו של צה"ל בהגנת העם והמדינה, נוכח מיקומו וחשיבותו של צה"ל בחברה הישראלית, ונוכח היותו של צה"ל ארגון הירארכי שמשרתים בו מפקדים וחיילים צעירים המצויים בשלב שבו מתגבשת ומתעצבת השקפת עולמם כבני אדם וכאזרחים. האתגר הניצב בפני צה"ל מורכב במיוחד בכל הקשור בטיפול בסוגיות חינוכיות הנוגעות לתחום הזהות הלאומית, וזאת נוכח מאפייניה המגוונים של החברה הישראלית והעמדות השונות הרווחות בה, וכן נוכח הצורך לקיים את הפעילות החינוכית בצד הצורך לבצע את המטרה המרכזית המוטלת על צה"ל - להגן על עצמאותה של המדינה ועל ביטחון תושביה ואזרחיה. בפועל המשיכו להישמע גם לאחר פרסום מסמך ההסדרה טענות של חיל החינוך על חריגות מסמכות של הרבנות הצבאית ועל אופי הפעילות החינוכית שהיא מקיימת בתחום התודעה היהודית, ולפיהן לא תמיד תואמת פעילות זו את העקרונות הנמנים ב"רוח צה"ל וב"ייעוד וייחוד" ואת האתיקה של ההסברה בצבא. הממצאים העולים בפרק זה מצביעים על פער בין המוטל על מפקדים בצה"ל בתחום הפיקודי-חינוכי, ובמיוחד בנושאים המצריכים קיום של שיח פתוח בינם לבין פקודיהם, לבין כשירות המפקדים למלא תפקידיהם אלה. אמנם, חיל החינוך מקיים הכשרות לא מעטות בתחומי התוכן החינוכיים, ובכלל זה במסגרת מחצבי"ם, במסגרת המכללות הצבא יות ובהכשרות השונות לתפקידי פיקוד שונים, עם זאת, מסקנות המחקרים שערך חיל החינוך, והממצאים הנוספים שפורטו, מצביעים על פערים בכשירותם של מפקדים למלא את תפקידיהם בתחום החינוכי, ועל כך שאין די בכלים שמציע חיל החינוך בתחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבו ת הנושא, מן הראוי כי תמונת המצב, שתגובש בשיתוף עם הפיקוד הבכיר בצה"ל (מפקדי הפיקודים המרחביים, הזרועות והחילות) תנותח במלואה על ידי חיל החינוך, תוצג ותידון בפני ראש אכ"א ובפני הרמטכ"ל, ובעקבות כך תגובש תכנית מטכ"לית, אשר תגדיר את רמת הכשירות הנדרשת ממפקדים בתחום החינוך ותקבע את הדרך והכלים למימושה. .בביקורת נמצא, כי ההתקשרויות עם המכונים בתחום הזהות הישראלית- יהודית נעשו ללא שהיו ביד י מקח"ר אמות -מידה כתובות לבחירת מכון לצורך העברת תכנים בצה"ל. כך למשל, בסיכום לביקור שנערך בינואר 2010 כתבו נציגי המדור את התרשמותם, כי שבת החינוך לוקה בחסר בהצגת הרבדים המגוונים והנרחבים שיש לשבת להציע; ובסיכום הביקור שהתקיים בשבת חינוך של מכון עיר דוד בנובמבר 2010 כתבו נציגי המדור, כי המטר ה של חיזוק זיקת המפקד למושג השבת תוך בירור אישי לגבי משמעות השבת לא הושגה; וכי "שבת החינוך של 'עיר דוד' לא עוסקת בשאלת השבת שלי או הזהות האישית/היחידתית ולא נותנת למפקד כלים על מנת לעסוק בנושא זה ולהתמודד עם יצירתה של שבת איכותית ונעימה אצלו ביחידה"; וכי "לא ברור עד כמה שבת החינוך היא חבילה קשיחה שלא ניתנת לשינוי ומתי בכל זאת ניתן להכניס בה שיפורים ושינויים בהתאם ליחידה". בנוסף לכך, המדור לא קיים ביקורים בשבתות החינוך במכון במהלך שנת 2011 . אשר למכון בינה33 - במהלך כל תקופת פעילותו לא רוכזו במדור זהות ישראלית -יהודית דיווחים חודשיים של המכון. יצוין, כי מכון בינה הודיע למשרד מבקר המדינה, כי יקפיד על שליחת הדוחות הנדרשים במועדם. כמו כן נמצאו ליקויים באופן שבו תיעדו סגלי חינוך במדור זהות ישראלית- יהודית במקח"ר דיווחים מסגלי חינוך מהשטח: לעתים נעדרו מן הדיווחים פרטים מזהים חשובים, דבר שאינו מאפשר בקרה ראויה והפקת לקחים, משום שבסיס הנתונים אינו מלא ומדויק, ועלול לגרום לטעויות: לעתים המשובים לא נשאו את שמות המכונים ואת תאריכי הפעילויות שנעשו בהם, ואשר אליהם התייחס המשוב, או שנשאו תאריכים אחרים.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא ניתן להסתפק בתהליך הנוכחי המתקיים במקח"ר לשם שילוב מכון בפעילות החינוכית בצה"ל, אלא על מקח"ר להגדיר בכתב את אמות המידה לבחירת מכון לצורך העברת תכנים בצה"ל. קביעת אמות מידה כתובות ת תרום רבות לשקיפות הנדרשת הן מהותית והן לצורך נראות הדברים.	730
משרד החוץ . המרכז לשיתוף פעולה וסיוע בין-לאומי (מש_ב) – ממצאי מעקב הביקורת העלתה כי מש"ב לא הכין תכנית עבודה כוללת לשנת 2011 .פרט לרשימת קורסי ההדרכה בארץ ובחו"ל לאותה שנה משרד מבקר המדינה מעיר כי בעת הכנת תכנית העבודה הכוללת של האגף ראוי לכלול בה הנחיות בנושא פעולות תכנון, מעקב ובקרה שיסייעו לבחון את היעילות והאפקטיביות של הפעילות על פי מאפייניה. . משרד מבקר המדינה מעיר כי פעילות מש"ב המתבצעת שלא במסגרת תכנית עבודה כוללת שגובשה על בסיס הליכי תכנון תקציביים עלולה לפגוע בתכנון וביישום המיטבי של הפעילויות ומימונן, ובכלל זה היא עלולה לגרום לצורך לבצע התאמות תקציביות במהלך שנת העבודה עצמה. ככלל אין מקום לנהל בדרך זו פעילויות אשר ניתנות לתכנון מראש. מהביקורת עולה כי הגם שיחידות מש"ב מתייעצות עם יחידת ההערכה באופן שוטף לגבי נושאים שונים כגון שינוי תוכני קורסים ובחירת נושאים חדשים, הרי שמשנת 2006 יחידת ההערכה לא שותפה בישיבות התכנון שקיימה יחידת ההדרכה בכל תחילת שנת עבודה לגיבוש של תכנית ההדרכה השנתית. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש להקפיד על שיתוף של יחידת ההערכה בתהליך התכנון וההבניה של תכנית ההדרכה השנתית בהתאם להוראות התקנון ולשם ייעול ההדרכה. . הביקורת העלתה כי בסוףשנת 2010 ,קיים מנכ"ל המשרד מר רפאל ברק בשיתוף גורמים שונים במשרד, דיונים בנושא המודל של סוכנות הסיוע, אולם במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2011 טרם התקבלה החלטה בנושא זה. כמו כן הועלה כי אף שטרם סוכמו ההמלצות לשדרוג מש"ב, מציג מש"ב את עצמו, בין היתר בדוח השנתי שלו ובאתר האינטרנט שלו, כ"סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל". בביקורת נמצא כי המשרד מקדם, באופן בלתי תלוי בשינוי המבני המוצע במש"ב, הליך חתימה על הסכם התקשרות ארוך מועד עם חברת האיגוד (ראו להלן) בלא שנדונו ההשפעות של התקשרות זו על השינוי המבני המוצע במש"ב ובלי שנבחן אם היא תואמת את יעדיו ומאפייניו של השינוי העתידי. לדעת משרד מבקר המדינה הדבר אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שבמסגרת הדיונים לשדרוג מש"ב לסוכנות סיוע החוץ עתידות להתקבל החלטות בנוגע למבנה הארגוני של הסוכנות, לרבות המבנה המשפטי הרצוי שלה והבנייתו מחדש של מש"ב בתוך המבנה המשרדי ההיררכי, בכלל זה כיחידה הנסמכת למשרד. הדעת נותנת כי לנושאים אלה ואחרים עשויה להיות השפעה על מערכת יחסי הגומלין בין מש"ב לחברת האיגוד. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבות הנושא, נוכח השינויים המתחוללים לאחרונה בתחום סיוע החוץ ונוכח הסכם ההתקשרות ארוך הטווח המתגבש עם חברת האיגוד, על הנהלת המשרד לחדש בהקדם את תהליך בחינת המודל המבני הראוי של פעילות מש"ב ואת השפעותיו על ההתקשרות עם חברת האיגוד. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי שהמשרד יבחן את התוצאות המעשיות הנגזרות ממגמת הירידה בפעילות מש"ב והשלכותיהן על יישום מדיניותו בתחום סיוע החוץ.	הביקורת העלתה כי התקשרותו של מש"ב עם מרכזי ההדרכה שבבעלות פרטית התבצעה במשך השנים בלא שננקטו הפעולות המתחייבות מחוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 , ומתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג - 1993 ., לביצוע מכרז או לקבלת פטור ממנו	731
משרד החוץ . התכנון המדיני במשרד החוץ בשלוש השנים האחרונות חוזרת החטיבה ומדגישה את חשיבות הטמעת תשומותיה בתכניות האופרטיביות של צה"ל. אולם קבוצת העבודה הבין- ארגונית שפעלה בשנים אלה לא הפיקה תוצר משולב של החטיבה לתכמ"ד והחטיבה האסטרטגית באג"ת. לדעת משרד מבקר המדינה, אי-הפעלתם של ממשקי עבודה סדירים בין הגופים האמורים פוגמת בהתקדמות תהליך יישומן של המלצות ועדת ליפקין-שחק בנושא זה. מן הראוי אפוא ששני הגופים יקבלו במשותף החלטות תשתיתיות שיש בהן כדי להשפיע על ליבת העשייה הבין - ארגונית. לטענת אג"ת הוא אינו מגביר את שיתוף הפעולה הקיים בינו ובין החטיבה לתכמ"ד כדי למנוע את "תופעת ההדלפות" במשרד החוץ, העלולה לפגוע באבטחת המידע המועבר בין הגופים. לדעת משרד מבקר המדינה, גם לנוכח העובדה כי בפועל מתקיימים יחסי עבודה סדירים בין יחידות במשרד החוץ ובין גופים במערכת הביטחון, על המשרד ללבן עם אג"ת את סוגיית הטיפול בהדלפות ולמצוא לה פתרונות, כדי להסיר חסם זה בפני זרימת המידע ושיתוף הפעולה התקין והסדיר בין הגופים. מכל מקום, אין להשלים עם המצב שבו הבעיה האמורה תמנע לאורך זמן את קיומם של יחסי עבודה תקינים ומלאים כנדרש. הממצאים שיפורטו להלן מלמדים כי תשומות התכנון האסטרטגי של משרד החוץ עדיין אינן מוטמעות כהלכה בתהליכי העבודה הפנימיים של מערכת הביטחון קודם להצגתן לפני הדרג המדיני. . במועד סיום הביקורת באוגוסט 2011 עדיין לא החליט המנכ"ל להורות על כתיבת תכניות העבודה ותקצובן בהתאם להערכת המצב המדינית. בהיעדר החלטה כאמור יש קושי ממשי לגבש את תכניות העבודה השנתיות של יחידות המשרד השונות בראייה אסטרטגית. התכנון המדיני שנעשה באג"ת על פי הוראות הפק"א ברמת ה"אסטרטגיה רבתי" מצריך קבלת תשומות ממשרד החוץ, שהוא מוקד ידע ומומחיות בתחום זה במרחב הבין-משרדי. אולם הבדיקה העלתה כי שני הגופים עדיין לא הצליחו ליצור את המנגנון שיבטיח חילופי מידע וידע שיטתיים בין גופי התכנון המדיני בצה"ל ובמשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנכ"ל המשרד וראש אג"ת להתוות במשותף את הדרכים להעברה סבירה ושוטפת של תשומות מקצועיות בין הגופים האמורים.	בביקורת לא נמצא כי מתקיים שיתוף פעולה בין החטיבה לתכנון המדיני במשרד ובין האגף הביטחוני -מדיני במשרד הביטחון. חילופי המידע בין החטיבה ובין אבט"ם אינם סדירים, אין הפצה שוטפת של תוצרים בין שני הגופים ונציגי המשרד אינם משתתפים כלל בהערכת המצב השבועית של שר הביטחון, אפילו לא בנושאים מדיניים מובהקים.	732
רכבת ישראל בע_מ . סדרי פרישת עובדים - חברת רכבת ישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, על פי סדרי מינהל תקינים, בדיונים כאלה יש להציג מסמכים ובהם הנמקות להמלצות הפרישה. בהיעדר תיעוד ההנמקות אין לדעת מדוע נכלל העובד ברשימת המועמדים לפרישה, ואם הדבר תואם את הקריטריונים שנקבעו בהסכם. (א) הנמקות לפרישה: בבדיקת תיקיהם של 21 "העובדים ה"רגילים הועלה כי לגבי 16 מהם לא היו מסמכים המציינים את הנימ וקים לפרישתם. על כן לא ברור אם לא מדובר בפרישה של עובדים מועילים. . מבדיקת תיקיהם של הפורשים האלה עולה, כי ההחלטות על פרישתם התקבלו בהליך הרגיל, שהוחל על יתר הפורשים במסגרת ההסכם ועיקרו המלצת הסמנכ"ל בחטיבתו של העובד על פרישתו לפני סמנכ"ל משאבי אנוש וקבלת אישורו. הביקורת העלתה כי המטפלים בפרישה המוקדמת לא המשיכו לברר את החשדות שהועלו ולא התייעצו עם היועץ המשפטי של החברה אם יש למצות את החקירות בתחום המשמעתי, להעביר את הנושא להמשך טיפול במישור הפלילי, או האם להביא לידי פרישה מוקדמת של החשודים על כל הטבותיה. בתיקי החברה לא נמצאו מסמכים המעידים כי היא בחנה תמיד את הנסיבות בחינה יסודית ונימקה את החלטותיה. הנהלת החברה גם לא יידעה את הדירקטוריון בעניינם של עובדים אלה. .הביקורת על סדרי פרישתם של עובדי חברת הרכבת במסגרת הסכם הפרישה משנת 2007 העלתה ליקויים בסדרי קבלת החלטות, ביישום ההסכם ובבחינה של השגת מטרותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, בגוף ציבורי כחברת הרכבת חיוני לתעד את תהליך הטיפול בפרישת עובדים במסגרת הסכמי פרישה וכן לציין הנמקות לבחירת העובדים שיפרשו. חשוב גם לבחון את תוצאות ביצוע ההסכם ואת השגת מטרותיו לצורך הפקת לקחים להסכמי פרישה שיוצעו בעתיד. משרד מבקר המדינה העלה ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בנושא הענקת פיצויי פרישה מיוחדים לעובדים בכירים. מדובר בפיצויים נוספים על הפיצויים הרגילים, שאינם מתחייבים מהסכמי העבודה האישיים וכרוכים בשיקול דעת. לכן חשוב לציין את הנימוקים להענקתם בהמלצות המנכ"ל ובפרו טוקולים של החלטות הדירקטוריון בעניינם ולוודא כי ההחלטות מתקבלות על בסיס שוויוני תוך שמירה על מינהל תקין. הביקורת העלתה כי הדירקטוריון לא פירט את הנדרש בדוחותיו התקופתיים וכי רשות החברות לא דרשה שיעשה זאת. בהיעדר הפירוט האמור אין בידי רשות החברות מידע על היקפי פיצויי הפרישה שקיבלו העובדים, על שיעוריהם ועל הנימוקים לכך.	הביקורת העלתה כי לא היו לחברה נהלים מאושרים בעניין הליכי הטיפול בפרישתם של עובדים המועסקים על פי הסכמי עבודה אישיים.	733
רכבת ישראל בע_מ . הטיפול בתאונות ובבטיחות - חברת רכבת ישראל בע_מ - ממצאי מעקב הפרת תקנות בתחום התפעולי כרוכה בסיכון לנפש ולרכוש. לכן, נדרשת החברה להקפיד ביתר שאת, שהנהגים והעובדים התפעוליים ימלאו כלשונן את התקנות. ביקורת המעקב בדקה אילו עונשים הושתו על עובדים שהפרו תקנות תפעוליות ואת נוהלי הרכבת, והיו עלולי ם לגרום בכך לאירועים בטיחותיים, כגון מעבר על פני סימנור אדום, נסיעה במהירות גבוהה מהמותר ואי -עצירה לפני מחסום מקולקל. ביקורת המעקב העלתה שהעונשים לא היו עקביים ולעתים קלים מדי ושלא ניתן משקל להצטברות עברות. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, אם מתעכבת השלמת החקירה ממילא מתעכבים גם הפקת הלקחים ויישום האמצעים לשיפור הבטיחות וההרתעה, העשויים לתרום למניעת הישנות אירועים דומים או לצמצום חומרת תוצאותיהם. על כן ראוי להקפיד להשלים את החקירות בתוך זמן קצר לאחר קרות האירועים. דוח הביקורת הנפרד העלה שכבר באוגוסט 2005 אישרה ועדת המחשוב העליונה של הרכבת להטמיע מערכת שתיתן, בין השאר, מידע מדויק בזמן אמת על מהירות הרכבת. ביקורת המעקב העלתה שעד אוגוסט 2011 טרם התקינה החברה בתאי הניהוג מכשור לקביעת מהירות הנסיעה של נהג הקטר ולתיעוד מלא ומפורט של אירועים. ביקורת המעקב העלתה כי עד אוגוסט 2011 עדיין לא יזם משרד התחבורה שינוי של החקיקה בנושא זה. לנוכח הסיכונים הכרוכים בהפרת התקנות התפעוליות של הרכבת, שעלולה לגרום לתאונות קשות, חוזר משרד מבקר המדינה על המלצתו ליזום שינוי של ההסדר החוקי ולהגדיר מהי התנהגות אסורה, בהפעלת רכבת והתנהגות במסילה, ובכלל ז ה לתת למשטרה את הסמכות לפסול מינהלית את רישיון הנהיגה בקטר, של נהג קטר החשוד בגרימת תאונה. כאמור, סוגיות אלה הוסדרו לאחרונה, בתיקון לפקודת מסילות הברזל לעניין תפעולה של רכבת קלה, אך לא לעניין רכבת ישראל. . לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לפעול בנחישות ובזריזות ליישום סולם העונשין החדש, בייחוד נוכח העובדה שס ולם העונשין הקיים אינו רלוונטי, אף להערכת החברה. על החברה גם לרכז מידע על עברות תפעוליות קודמות שעברו עובדיה על מנת שסולם העונשין ייושם כראוי.	במועד סיום ביקורת המעקב, שבע שנים לאחר שועדת הארגון של הדירקטוריון המליצה לסווג את העברות התפעוליות לפי רמת חומרתן טרם יושמה המלצה זו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרכבת להשלים בהקדם הכנת סולם עונשין, להביא לידיעת העובדים את ההסדר החדש של דירוג העבירות וסמכויות הענישה ולפעול באופן נמרץ כדי שיהיה תקף וייאכף.	734
משטרת ישראל . מערכת מחשוב ניידות - משטרת ישראל הביקורתהעלתה כי מנ"ט אישר את קבלת המערכת בסוף יוני 2003 , למרות שעד אז הותקנו בניידות רק 289 מ- 1,000 ערכות המחשב שהוזמנו. אף על פי כן, בנתונים שסיפק מנ"ט למשרד מבקר המדינה צוין כי המשטרה שילמה עבור "תחזוקה" של מערכת מחשוב הניידות כבר משנת 2000 סכום של6 מיליון ש"ח בשנה, אף שהתקנת ערכות המחשב החלה רק בשנת 2003 כאמור, והתקנת מרביתן הסתיימה רק בנובמבר 2005. במועד סיום הביקורת, יולי 2011 , נמצא כי המשטרה לא הצטיידה בכ - 400 הערכות הנוספותשתוכננו במודל הפריסה הארצי. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח השנים הרבות שעברו מאז קבע אג"ת את מפתחות ההקצאה של המערכת למחשוב ניידות, הגידול שחל במספר הניידות של המשטרה, והמלצות צוות החשיבה, ראוי שהמשטרה תקבל החלטות בכל הנוגע למספר ערכות המחשב והיחידות שלהן יו קצו הערכות. משרד מ בקר המדינה מעיר למשטרה כי אי -שמירת הנתונים כאמור פוגעת ביכולת לקיים הליכי ביקורת, בקרה והערכה בנושא הפרויקט ואינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין. ניהול עלויות של פרויקט שביצועו נמשך שנים וכרוך בהוצאה כספית של עשרות מיליוני ש"ח חייב להיות מושתת על בסיס מלא של נתונים כספיים המתעדכן באופן שוטף ואחיד כבר מתחילת הפרויקט. נתונים כאלה נדרשים כדי לאפשר מעקב ובקרה נאותים בנושא מימוש הפרויקט וכדי לאפשר קבלת החלטות מיטבית במהלך ביצועו. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח השונות באופי ובהיקף של השימוש במערכת מחשוב ניידות ביחידות המשטרה ראוי שאג"ת יקצה את ערכות המחשב לניידות של יחידות המרבות להשתמש בהן. כמו כן ראוי שאג"ת יבחן את הסיבות לשימוש הניכר בשאילתות בערכות המותקנות בניידות אק"מ, נוכח הע ובדה שרוב המתנדבים באק "מ אינם מורשים להשתמש במערכת מחשוב ניידות. . הביקורת העלתה כי73 (כ-7% ) מכלל ערכות המחשב לא הופעלו אפילו פעם אחת בפרק הזמן האמור.	לדעת משרד מבקר המדינה, הנתונים בדבר אי-שימוש בערכות המחשב המותקנות בניידות מחייבים בחינה. כמו כן, על המשטרה להקפיד על נכונות הנתונים שמוזנים לערכות המחשב כדי שהפיקוח על המערכת יתבצע כראוי.	735
משטרת ישראל . סוגיות בתחום הפשיעה והביטחון השוטף במגזר הכפרי משרד מבקר המדינה מעיר, כי על פי השיטה הקיימת במג"ב, כל עוד היישובים מנצלים את ההקצאה שניתנה להם, לא תשונה השמירה הנהוגה בהם - ללא קשר לאיומים הקיימים בכלל הגזרות. בשיטה הקיימת אין ודאות, כי התקציב שנועד למטרה זו יוקצה בצורה מיטבית. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי מג"ב מקצה שומרים שכירים ליישובים בלי שגיבש נוהל מחייב לעניין אמות המידה להקצאת השמירה השכירה, והוא אינו מקפיד על קיום אמות המידה שנקבעו במסמכיו להקצאת שומרים אלה. מציאות זו עלולה לפגוע בהקצאה המיטבית של התקציב המיועד למטרה זו. ראוי, כי המשטרה ומפקדת מג"ב יקבעו נוהל מחייב תוך בחינת הצרכים הביטחוניים של היישובים, כדי שהתקציב שנועד למטרה זו יוקצה בצורה מיטבית. . משרדמבקר המדינה מעיר, כי כיתות הכוננות הן מרכיב חשוב במערך האבטחה של היישובים במגזר הכפרי. למרות זאת, מרבית כיתות הכוננות ביישובים שבאחריות מג"ב אינן נמצאות בכשירות הנדרשת, ובחלק מהיישובים לא קיימת כיתת כוננות כלל. מציאות זו אינה עולה בקנה אחד עם תפיסת הביטחון של המשטרה המתייחסת ליישוב כאל "אוטונומיה ביטחונית", ויש בה כדי לפגוע בהגנה על תושבי יישובים אלה. על מג"ב לערוך בדיקה מעמיקה של כל מערך כיתות הכוננות היישוביות, ובהתאם לתוצאות בחינה זו להביאן לכשירות הנדרשת, או לחלופין, לשנות מרכיבים בתפיסה הביטחונית, ולפי הצורך לפרקן ולהחזיר את האמצעים לצה"ל. נוסף על כך, על מג"ב לשפר את רמת המעקב והבקרה בריכוז דיווח מפורט על המתאמנים וההערכה על רמת כשירותם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח העובדה שהמשטרה ופקע"ר קבעו בעצמם, כל גוף בנפרד, את הייעוד והמפרט הנדרש מהרכב המשרת את הרב"ש למילוי תפקידו, ראוי, כי תיערך בחינה משותפת של שני הגופים לסוג הרכב וייעודו כדי ליצור אחידות בסוגי כלי הרכב, דבר שעשוי להביא לחיסכון אפשרי במשאבים המוקצים לרכישתם ולאחזקתם, ובנוסף על כך יקבעו את המנגנון למימון רכישת רכבי ביטחון אלו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהיות המשטרה הגורם המבצעי האחראי ליישובים "הרגישים", ראוי שהיא תחבר מסמך תורתי מחייב, בהתחשב באמור ב"ספר ההגמ"ר הקדמי" בנוגע להגנת יישובים אלו, הכולל אמות מידה לקביעת המאפיינים של מרכיבי הביטחון. . משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח היותה של השמירה השכירה אחד משלושת המרכיבים העיקריים, שעליהם, כאמור, מושתת מערך האבטחה של היישובים, ובהתחשב בהוצאה הכספית הגבוהה הכרוכה בשכי רת השומרים, ראוי שמג"ב יעגן את העקרונות האמורים בנוהל מוסדר ומחייב.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי האחריות לקביעת הסיווג הביטחוני ומרכיבי הביטחון של כל יישוב מוטלת על פקע"ר. היעדרם של רב"שים, ובמיוחד ביישובים בסיווג "קדמי" או "תפר", הוא פגיעה קשה במערך ההגנה של היישובים עד כדי סיכון חיי אדם. נוכח הפערים בין דרישת פקע"ר להצבת רב"שים במשרה מלאה ביישובים המסווגים ובין הגדרת המענה של המשטרה לעניין הקצאת "רב"שים גושיים" ורב"שים ליישובים "רגישים" ו"סמוכי תפר", כפי שהובהר לעיל, על המשטרה ופקע"ר לגבש תפיסה אחידה בנוגע להיקף ההעסקה הנדרש ולאופן הפעלת הרב"ש ביישובים המסווגים, ובהתאם לצורך לעדכן את הנהלים הקיימים. לאחר מכן, על המשטרה לפרסם תכנית לאיוש משרות הרב"ש, בהתאם לתפיסה שתגובש.	736
משרד הבריאות . עבודות מחוץ לתפקיד של מנהלי בתי חולים – ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר כי היה על פרופ ' ברבש לדווח על השינוי בתפקידו. לשינוי זה נודעת חשיבות, שכן כהונה בתפקיד של יו"ר דירקטוריון אינה דומה לכהונת חבר דירקטוריון; ליו"ר דירקטוריון סמכויות נרחבות מאלה של חבר דירקטוריון. בין היתר, היו"ר מעורב בקביעת תכנית הפעולה של החברה ובהחלטות לגבי פעולות ועס קאות הטעונות אישור של הדירקטוריון לפי התקנון. כלומר, היה על נציב שירות המדינה להקים עד 15.11.10 צוות בראשותו שידון בהיבטים השונים של סוגיית העבודות הפרטיות של רופאים ושל מנהלי בתי חולים, לסיים את עבודת הצוות ולהגיש את המלצותיו לממשלה. אולם במועד סיום הביקורת (אוקטובר 2011 ) עדיין לא הוקם צוות בין-משרדי בראשות הנציב. 2. ליקויים בפיקוח ובבקרה של הנהלת הנציבות על ביצוע החלטת הממשלה: יצוין כי עד 31.10.10 כיהן כנציב מר שמואל הולנדר (להלן - הנציב דאז); מחליפו בתפקיד, מר משה דיין, החל לכהן בתפקיד הנציב במאי 2011 (להלן- הנציב החדש). (א) במהלך ביקורת המעקב התברר כי רק בספטמבר 2011 - כארבעה חודשים לאחר כניסתו של הנציב החדש לתפקיד - נודע לו על דבר קיומה של החלטת הממשלה האמורה, וזאת לאחר פגישת עבודה עם נציגי משרד מבקר המדינה שהתקיימה באותו מועד, במסגרת ביקורת המעקב. (ב) משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שה נהלת הנציבות לא הביאה לידיעת הנציב החדש את החלטת הממשלה בנושא מלמדת על ליקוי בסדרי הפיקוח והבקרה של הנהלת הנציבות. סוף דבר- במועד סיום ביקורת המעקב (אוקטובר 2011 ) טרם הושלמה עבודת המטה וטרם נקבעו כללים עדכניים בנושא, אף שממצאי הביקורת בעניין עבודות מחוץ לתפקיד של מנה לי בתי החולים פורסמו יותר משנתיים וחצי לפני כן ואף שהחלטת הממשלה בדבר הקמת צוות בין - משרדי בראשותו של הנציב התקבלה כשנה וחצי לפני כן. נוכח ממצאי ביקורת המעקב נדרשים הנציבות והנציב, וכן משרד הבריאות, לפעול בהקדם להסדרת הנושא. במהלך ביקורת המעקב דיווח משרד הבריאות כי הוא שלח את המיפוי כאמור, ואילו הנציבות טענה כמה פעמים לפני משרד מבקר המדינה, ובכלל זה במאי 2011 ובספטמבר 2011 , כי "אין בידיה מ יפוי" שעשה מנכ"ל משרד הבריאות. אולם שלא לפי טענותיה הקודמות, בתגובתה מדצמבר 2011 על ממצאי ביקורת המעקב הודתה הנציבות כי "בפברואר 2009 שלח פרופ' ישראלי את דוח המיפוי לצורך השלמת עבודת המטה כמוסכם לנציב שירות המדינה לשעבר, עו"ד שמואל הולנדר, למר יעקב ברגר, המשנה לנציב ולמר יוסי קינר, סגן נציב שירות המדינה והממונה על מערכת הבריאות בנש"מ. מסיבות של טעויות אנוש, אף שדוח המיפוי נשלח לנש"ם, הוא לא נדון". גם אירוע זה, נוסף על האמור לעיל, מלמד על ליקוי בסדרי הפיקוח והבקרה של הנהלת הנציבות. מהמיפוי עולה כי אין מגבלות לגבי עבודות פרטיות של מנהלים בבתי חולים של קופות החולים ובבתי חולים ציבוריים שאינם ממשלתיים (ובלבד שהדבר עולה בקנה אחד עם העיקרון של היעדר ניגוד עניינים), אולם בשירותי בריאות כללית יש מגבלה על מספר השעות בדומה למגבלה שנקבעה בתקשי"ר בעניין זה 20. הנציב דאז צ יין בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2011 כי "בעקבות קבלת ממצאי המיפוי מפרופ' ישראלי (בפברואר 2009 ) התחזקה דעתי שאין אפשרות משפטית לקבוע הוראות מחמירות בעניין זה, ובאופן חד צדדי, לגבי מנהלי בתי החולים הממשלתיים".	בהערות ראש הממשלה לדוח הקודם צוין כי לפי דיווח משרד הבריאות "אמור להיכנס לשימוש טופס אחוד המופק על ידי נציבות שירות המדינה, בו יהיו מצוינים כל בקשה לעבודה פרטית וגם שאר העבודות הפרטיות ". אולם בדיקת משרד מבקר ]משרד הבריאות [ שאושרו על ידי המשרד המדינה העלתה כי במועד סיום ביקורת המעקב - יותר משנתיים לאחר הדיווח דלעיל - עדיין לא הכינו משרד הבריאות והנציבות טופס אחוד של בקשה להיתר עבודה מחוץ לתפקיד ובו פירוט מלא של העבודה שעבורה מתבקש ההיתר, לצד פירוט מלא של שאר העבודות מחוץ לתפקיד שבהן עסק המבקש במועד הגשת הבקשה להיתר.	737
משרד הבריאות . חלוקת המקורות הכספיים בין קופות החולים – מעקב מורחב רשימת המחלות הקשות היא בתוקף ממועד החלת חוק ביטוח בריאות ב- 1995 (ארבע מחלות) ומ - 1998 (מחלה נוספת), והיא לא השתנתה עד ינואר 2012 . כיוון שחלפו שנים רבות מאז הותקנה רשימת המחלות הקשות, ונוכח העמדות הרבות שהוצגו לוועדת הקפיטציה השלישית ולמשרד מבקר המדינה, יש מקום שמשרדי הבריאות והאוצר יקיימו דיון ממצה ומעמיק בעניין הרשימה האמורה אשר יכלול בחינת שלל אפשרויות, כגון הוספת כל המחלות שעלות הטיפול בהן יקרה (מסכום שייקבע), הוספת מחלות יקרות מאוד שמספר החולים בהן מזערי; ביטול חלק מהמחלות והוספת אחרות במקומן; ביטול כל חמש המחלות הקשות; הכנסת סכומי התגמול של המחלות הקשות לנוסחת הקפיטציה תוך מתן משקולות מיוחדים למצבי בריאות. הצוות התבקש להגיש את עבודתו עד 15.2.09 , אך הגיש את סיכומיו באיחור של 16 חודשים- ביוני 2010 . ואולם בתיקי הוועדה נמצא מסמך שהציג לצוות איש אקדמיה אחד בלבד - פרופ' עמיר שמואלי. .אולם נמצאו שני פרוטוקולים בלבד של דיוני הוועדה משנת 2008 - מיולי ( 2.7.08 ( ) ומאוקטובר 7.10.08 ), וכן פרוטוקול של שימוע שנעשה בסוף נובמבר 2008 לנציגי הקופות, האגודה לזכויות האזרח, האגודה לזכויות החולה והאיגוד ל- Cystic -Fibrosis . משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הבריאות היה להיערך כדי שיהיו בפניו נתונים מעודכנים. יצוין שבביקורת הקודמת שהתפרסמה בשנת 2008 מסרה הכללית (בינואר 2008) למשרד מבקר המדינה, בין היתר, כי לדעתה הבעיה אז הייתה שמשרדי הממשלה כלל לא אוספים את הנתונים, ולכן, לקראת העדכון העתידי שתוכנן להיעשות ב - 2009 , לא יהיה בסיס לשינויים חדשים - משום שלא יהיו נתונים 45 . מאוחדת ציינה בתשובתה מנובמבר 2011 כי העירה על טעויות מתודולו גיות בתחשיב שעליו התבססה שיטת ההקצאה החדשה וכי איסוף הנתונים היה סלקטיבי והביא לתוצאות שגויות בחישוב ההקצאה החדשה.	עד דצמבר 2011 טרם סיים הצוות את עבודתו ומחודש מרץ 2009 הוא לא נפגש. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרה למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2011 .כי לא ניתן לכך תקצוב מתאים יוצא שבידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אין נתונים מעודכנים על הוצאות הקופות. ועדת הקפיטציה השלישית הסתמכה על נתוני הקופות רק באחד מתוך חמשת "ראשי ההוצאה" כאמור לעיל - תרופות46.	738
משרד הבריאות . תביעות רשלנות רפואית, ביטוח, ניהול סיכונים והדין המשמעתי במערכת הבריאות נמצא כי כל מוסד רפואי מבצע את ניהול הסיכונים על פי כללים שהוא קבע ובהיקף שונה של תמהיל הסיכונים המשפטיים והמקצועיים, וזאת ללא הנחיה וללא התוויית מדיניות מצד המשרד. עוד נמצא כי אין תקן ברמה הלאומית הקובע כללים באשר להקמת יחידות ניהול סיכונים במוסדות, להיקפי כוח האדם הנדרשים בהתאם לגודל המוסד ולהיקף פעילותו ופעילות היחידות. לפיכך כל מוסד מצא פתרון משל עצמו לתקני כוח האדם בנושא. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המשרד בשיתוף ענבל יפעלו להגדרת סטנדרדים ליחידות ניהול סיכונים בבתי החולים הממשלתיים, לרבות תקצובן הן בתקנים והן כספית. כך יוכלו להתמודד עם נושא ניהול הסיכונים בדרך המיטבית. מוצע כי תיקבע מדיניות בנושא ויופצו נהלים מחייבים המסדירים את פעילות היחידות במוסדות הרפואיים, תוך כדי שיפור איכות ניהול הסיכונים הרפואיים מעבר לניהול הסיכונים המשפטיים. שיפור כזה עשוי להביא בטווח הרחוק לחיסכון בגין תביעות רשלנות רפואית, לחיסכון בעלויות הביטוח ולהפניית משאבים לטובת הרפואה. על הקופות ליישם את האמור בחוזר שהוציא המשרד בנושא יחידות לניהול סיכונים בקופות, ועל המשרד לפקח על היישום. על המשרד לקבוע כללים מנחים למחלקות ניהול הסיכונים בבתי החולים ובקופות החולים בנושא הדרכת הרופאים לבטיחות ברפואה; הכנת הנחיות בנושא העברת רשומה רפואית בין מטפלים ליצירת רצף טיפולי; הפצת הנחיות באשר לאופן שבו יש לדווח על אירועים חריגים; שיפור מערכות הדיווח לניהול הסיכונים בקופה על אירועים חריגים שהתרחשו או על קשיים העלולים לגרום לאירועים חריגים. החשש מחשיפת הממצאים לפני החולה והעובדה כי מסקנות הוועדה עלולות לחייב את המוסד הרפואי בתשלום גבוה לחולה עלולים להקשות על ועדת הבדיקה הפנימית, המורכבת בדרך כלל מעובדי בית החולים, לחשוף את העובדות הקשורות לאירוע ולהסיק מסקנות העלולות להשליך על הצוות ועל חיוב המוסד בנזיקין. קושי זה יוצר ניגוד עניינים מובנה בפעולתן של ועדות הבדיקה המוקמות על פי סעיף זה. בביקורת עלה כי משרד הבריאות לא קבע בהתאם להמלצות ועדת שפניץ באילו מקרים חובה על מנכ"ל המשרד, על המוסד הרפואי או על קופת החולים להקים ועדות בדיקה.	ואולם, בביקורת נמצא כי אין נהלים המ חייבים את המוסדות הרפואיים לבצע תחקירים סמוך לאירוע חריג. כמו כן לא נקבע מי מוסמך לבצע תחקיר, בתוך כמה זמן ממועד התרחשות יש לבצעו ובאיזו דרך. לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי שיגובש סטנדרד אחיד לדיווח ולתחקור אירועים חריגים. כן ראוי כי המוסדות הרפואיים ישקלו מתן הדרכה לאנשי מחלקות ניהול הסיכונים באשר לאופן תחקור אירועים חריגים.	739
משרד הבריאות . דיאליזה והשתלות במערכת הבריאות בפגישות עם אנשי מקצוע העוסקים בהשתלות- בהם נציגי קופות החולים - עלה שפוטנציאל ההשתלות בחו"ל טרם מוצה. כמה מקופות החולים טענו שמן הראוי שהמרכז להשתלות ישתף אותן בקשר שלו עם מרכזי השתלה בעולם כדי לקדם את מאגר הפתרונות עבור הנזקקים להשתלות איברים62 . עניין זה ראוי שמשרד הבריאות ייתן דעתו עליו במסגרת החוק והכללים הקיימים. מאחר שיש מחסור ניכר באיברים להשתלה ועשרות אנשים נפטרים במהלך ההמתנה להשתלת איברים (כמאה בשנה), יש צורך לעודד את הציבור להסכים לתרומת איברים - בין א ם זה באמצעות חתימה על כרטיס אדי ובין אם הדבר נעשה בדרכים אחרות. למשרד הבריאות, כמאסדר בתחום הבריאות, אין מידע כולל על השתלות שנעשו בחו"ל - לא במימון הקופות 63 ולא במימון חברות הביטוח (במסגרת הביטוחים הפרטיים כאמור). משרד מבקר המדינה מעיר שעל משרד הבריאות, ה מרכז להשתלות ומשרד האוצר לפעול כדי שיהיה בידיהם כלל המידע על ההשתלות שנעשו - על מנת שהם יוכלו לעשות בו שימוש לקביעת מדיניות ולצורך קידום תכניות בתחום ההשתלות ובכלל זה השתלות מצילות חיים בחו"ל, בייחוד עקב מיעוט האיברים להשתלה. אולם בחלוף השנים מספר חולי הכליות בארץ גדל מאוד - בשנת 2000 היו כ - 3,400 חולים ובשנת 2011 - כ- 5,500 חולים, גידול שאינו פרופורציונלי ביחס לגידול באוכלוסייה באותן שנים וכאמור מספר הרופאים הנפרולוגים לא גדל בהתאם. מנתוני האיגוד הנפרולוגי הנכונים לנובמ בר 2011 עולה כי מבין 171 רופאים נפרולוגים החברים באיגוד 30 ,הם גמלאים 44 רופאים בגילי שישים ויותר ורק 18 הם בני פחות מארבעים. חלק מהרופאים אינם עובדים כרופאים נפרולוגים - מהם מומחים צעירים "מהמבטיחים ביותר לפי חוות הדעת של מנהלי המחלקות". יש לציין כי על פי נתוני משרד הבריאות 35 , בשנת 2010 היו רשומים אצלו 202 רופאים בעלי מומחיות בנפרולוגיה. הגיל של158 ( מהם78% ) היה עד 65 שנה- בהם 73 (36% מכלל הרופאים הנפרולוגים) בגילי 55-64 . על אף המחסור במספר הרופאים הנפרולוגים, מקצוע הנפרולוגיה לא הוגדר כמקצוע רפואי במצוק ה36 . עוד יש לציין כי בעיית התקנים של רופאים נפרולוגים נסקרה בהרחבה כבר בביקורת הקודמת שנעשתה בשנת 1996 .. משמע שמדובר בבעיה מתמשכת שטרם באה על פתרונה מהאמור לעיל עולה תמונת מצב קשה ביותר בתחום הרופאים הנפרולוגים בישראל, ומנגד - גידול ניכר במספר החולים ובמורכבות מצבם הרפואי. על משרד הבריאות לבחון כיצד ניתן לפעול לשיפור המצב וכן לבחון את עניין תקני הרופאים 37 בתחום זה, בין היתר של צוות הייעוץ והטיפול באשפוז. יש לציין שכבר בביקורת שנעשתה בשנת 1996 הודיע משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה כי במסגרת התקנות שנמצאות בשלבים סופיים של הכנה בלשכה המשפטית של המשרד יוסדר נושא הרישום של מרפאות ומכוני דיאליזה והפיקוח עליהם. ואולם בביקורת הנוכחית התברר שהכללים לגבי מרפאות דיאליזה שנוספו לתקנות לא נתנו מענה לכל הדרישות הנחוצות להפעלה ראויה שלהן או שיש בכללים סעיפים שאינם רלוונטיים לדיאליזה, כך למשל:	(א) היעדר אישור מהמנכ"ל : בעת הביקורת כמה רופאים נפרולוגים (בעיקר מנהלי יחידות נפרולוגיות בבתי חולים כלליים) שימשו רופאים אחראים ביותר ממרפאה אחת ואף בשלוש מרפאות (לעתים מרוחקות זו מזו) נוסף על עבודת הניהול שלהם ביחידה הנפרולוגית בבית החולים בלי שהיה להם האישור המיוחד.	740
משרד הבריאות . שיקום רפואי לקשישים . מכך עולה שעמותה ממלאת תפקיד שהוא בליבת הפעילות של מערכת הבריאות ושעל פי החוק זהו תפקידן של קופות החולים. על משרדי הבריאות והאוצר לבחון סוגיה זו ולמצוא דרכים לוודא שהחולים מגיעים למימוש הפוטנציאל השיקומי במסגרות השיקום באשפוז ובקהילה. על המשרד וקופות החולים לבחון נקיטת צעדים, לרבות כל שינוי חוקי שיידרש, לצורך הסדרת החזרי ההוצאות עבור נסיעות לכלל החולים הזקוקים לתשלומים אלה כדי שיוכלו לממש את זכאותם לשיקום בקהילה. . נמצא שעקב מצוקת המיטות לגריאטריה שיקומית ולשיקום, קשישים מושהים במחלקות האשפוז החריפות, לרבות במחלקות פנימיות, שממילא הן עמוסות ביותר68 . כך למשל, בבדיקה שקיימה הכללית ביום 30.1.11 המתינו במחלקות החריפות בבית החולים וולפסון13 חולים מבוטחי הכללית שכבר עברו את ועדת הוויסות של הכללית שמחליטה על המשך הטיפול והוחלט שהם צריכים שיקום באשפוז; שניים מהם המתינו יותר מ-30 יום וחמישה המתינו יותר משבועיים. באותו יום שנבדק המתינו בבית החולים איכילוב 26 חולים להעברה למחלקות שיקום; מהם ארבעה חולים המתינו יותר מעשרה ימים. המצוקה הגדולה במיטות לגריאטריה שיקומית במחוז הצפון באה לידי ביטוי גם במועד הביקורת: במחלקות האשפוז השונות בפוריה שהו באותה העת קשישים שכבר הוחלט לגביהם שהם צריכים לקבל שיקום בפוריה. אך הם לא התקבלו לשיקום במחלקה לגריאטריה ש יקומית בפוריה מפאת חוסר מקום. (א) קבלת שיקום מרוחק לתושבי הצפון: למרות הקביעה בחוק, בביקורת עלה כי מ-499 מבוטחי הכללית (קשישים ואחרים) במחוז הצפון שהופנו לשיקום ב-2009 , רק81 (כ-16% ) הופנו למוסדות שיקום במחוז מגוריהם, ו-418 חולים (כ-84%) הופנו לשיקום במוסדות שמחוץ למחוז מגוריהם. כך למשל, בביקורת נמצא כי 37 ,ממבוטחי הכללית תושבי קריית שמונה שאושפזו במחלקות לשיקום או במחלקות לגריאטריה שיקומית בשנים 2009 -2010 , אושפזו במרחק של כ -115 ק"מ (בפלימן ובבית החולים אלישע שבחיפה) ועד כ-175 ק"מ (בבית רבקה שבפתח תקווה) ממקום מגוריהם. אמנם ייתכן שבחלק מן המקרים בחירת מקום האשפוז נעשתה מרצון החולה ומשפחתו, אך ממילא מחלקת השיקום הקרובה ביותר לקריית שמונה היא במרחק של יותר מחצי שעת נסיעה - מחלקת השיקום שבנהרייה, שבה 11 מיטות בלבד, ובשנת 2009 הייתה התפוסה הממוצעת בה מעל 195% ; בביקורת נמצא כי אף לא אחד מתושבי קריית שמונה שהיה זקוק לשיקום הגיע למחלקה בנהרייה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרדי הבריאות והאוצר למצוא פתרונות לעידוד העסקת בעלי מקצועות פרה-רפואיים בפריפריה, דוגמת הסכם השכר עם הרופאים שנחתם באוגוסט 2011 שכולל תגמול רב להעסקת רופאים בפריפריה.	741
ערים, חברה לפיתוח עירוני בע_מ . תהליך הפרטת החברה - ערים – חברה לפיתוח עירוני בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת משרד השיכון כי המידע בנוגע לפרויקטים שמבצעת עבורו חברת ערים הוא מידע מהותי לצורך יישום ההחלטה על הפרטת החברה; אם אין בידי המשרד מידע כזה נפגעת גם יכולתו לעקוב אחר התקדמות הפרויקטים שהוא מסר לחברה ולפקח על מידת עמידתה במחויבויותיה. יודגש כי מדובר בפרויקטים עתירי משאבים, ולכן יש חשיבות יתרה לקיומה של בקרה שוטפת ומלאה עליהם. כמו כן, היעדר מידע כזה מקשה את הערכת שוויים של הפרויקטים ועלול לגרום לפגיעה בזכויות המדינה לקבל תמורה הוגנת עבור מניותיה בחברה. בפועל, משרד השיכון לא מסר לחברה פרויקטים חדשים בפטור ממכרז בתוך פרק הזמן שהתבקש - חצי שנה, על פי עמדת הרשות כאמור; ולמרות זאת לא קידמה הרשות את ההפרטה באופן מהותי וגם משרד השיכון לא פנה לוועדת השרים לביטול או לשינוי החלטתה. משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח ההתנגדות של שר בינוי ושיכון זה או אחר, שאינה מאפשרת את ביצוע ההפרטה, היה על הרשות לפנות לוועדת השרים ולקבל ממנה הנחיות נוספות, כאמור לעיל. .בשל תנאי אי-הוודאות שבהם פועלת החברה ובהיעדר תכנית אסטרטגית לפעילותה, נגרמים לחברה הפסדים תפעוליים; והיא מממנת אותם מהכנסות מימון על יתרותיה. נוכח התנגדות משרד השיכון בנוגע לצורך להפריט את החברה ואי -מימוש החלטת ועדת השרים בעניין זה, נוכח היעדר הנחישות של רשות החברות לקדם את תהליך ההפרטה והתעלמותה מהחלטות של משרד השיכון שמשמען החייאת החברה, ונוכח הנזק הכלכלי שנגרם לחברה בגין הפחתת ערכה, ראוי היה שש ר האוצר ושר הבינוי והשיכון יביאו את הסוגיה לדיון מחודש בישיבות של ועדת השרים. משלא עשו כן הותירו כאות מתה את ההחלטה מספטמבר 1998 שנועדה להביא להתייעלות ולחיסכון בכספי המדינה, והביאו את החברה למבוי סתום, תוך פגיעה בשווייה הכלכלי בשוק. לנוכח פרק הזמן הארוך ש עבר מאז קבלתן של החלטות ועדת השרים שלא יושמו, ולנוכח השינוי בנסיבות שבהן התקבלה ההחלטה והתמורות שחלו במישור הכלכלי ובמישור החברתי, יש צורך חיוני שוועדת השרים תבחן מחדש את ההחלטה בדבר הפרטת החברה. אם יוחלט כי יש לדבוק בהחלטה זו, יש לקבוע לוח זמנים קצוב לביצ ועה ולהטיל על רשות החברות לעקוב אחר תהליך יישום ההחלטה ולפקח עליו, באופן שניתן יהיה למכור את החברה במחיר המיטבי. אם יוחלט לבטל את ההחלטה, יהיה על משרד הבינוי והשיכון ועל החברה לגבש במשותף תכנית להתאוששות החברה מהנזקים שנגרמו לה בשל אי-הוודאות שבה פעלה בשנ ים האחרונות. .דוח ביקורת זה מביא לידי ביטוי כשל של רשויות השלטון - רשות החברות הממשלתיות שבמשרד האוצר וועדת השרים להפרטה. במועד סיום הביקורת, 13 שנים לאחר שהחליטו שתי רשויות אלה כי יש להפריט את החברה, נמצא כי בשנים האמורות פעלו רשויות אלה בחוסר נחישות ובחוסר תכליתיות למימוש החלטתן להפריט את החברה, ועדת השרים להפרטה לא קבעה לוח זמנים ליישום ההחלטה, ואילו רשות החברות הממשלתיות פעלה מתוך הנחה שמשרד השיכון אינו חפץ בהפרטת החברה; ובשל כך החברה לא הופרטה. משרד השיכון הציג מסר כפול - מחד הוא התנגד להפריט את החברה ומאידך הוא לא פעל לשינוי ההחלטה בדבר ההפרטה. בהיעדר מסר ברור בנוגע לעתיד החברה, אופן פעילותה בתקופה האמורה התאפיין ב"אחיזת המקל בשני קצותיו": מצד אחד נאסר עליה להתקשר לשם ביצוע פרויקטים חדשים, אלא אם הרשות תאשר זאת; ומצד אחר, ככל עסק חי, ביקשה החברה לשרוד ולכן הפרה את האיסור שחל עליה והתקשרה עם גופים מסוימים בלא אישור כנדרש.	. משרד מבקר המדינה מדגיש כי כפועל יוצא מאופן תפקודה של החברה מהבחינה הכספית, בכלל זה לעניין יתרותיה הכספיות, נגרמו לה הפסדים תפעוליים רבים בתחום שהוא ליבת העשייה שלה ותכלית קיומה - תכנון ופיתוח מקרקעין. יתרות המזומנים של החברה מקורן בפעילות שאינה נמנית עם יעדיה אולם היא מגנה על שרידותה. על משרד השיכון, משרד האוצר ורשות החברות הממשלתיות להביא עובדות אלו בחשבון בעת בחינתה של סוגיית המשך קיומה של החברה כחברה ממשלתית.	742
רשות המיסים בישראל . חקירות מס הכנסה משרד מבקר המדינה מעיר כי על הרשות לנקוט את הצעדים הנדרשים על מנת שמשרדי השומה האזרחיים יפעלו בהתאם להוראות ולנהלים ויעשו שימוש במידע המועבר אליהם. נוסף על כך, ראוי לקבוע הליך סדור של משוב ממשרדי השומה האזרחיים כדי שמשרדי השומה לחקירות יוכלו להשביח את פעולותיהם. נמצא כי במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2011 , עדיין לא מומשו ההמלצות האמורות של הוועדה הבין-משרדית. . משרד מבקר המדינה מעיר כי על הנהלות משרד המשפטים ומשרד האוצר להגיע להסכמה במהירות ולגבש את התיקון לחוק איסור הלבנת הון בהתאם להמלצות הוועדה הבין -משרדית ועמדת ה - FATF שהוזכרו לעיל, כמקובל במדינות הנלחמות בתופעות של הלבנת הון ומימון הטרור. 1. ,בבדיקה של משרד מבקר המדינה נמצא כי במועד סיום הביקורת ספטמבר 2011 , היו בפרקליטויות תיקים שלא הסתיים בהם הטיפול, של 140 נישומים שהועברו ממשרדי שומה לחקירות, שלגביהם טרם הוגשו כתבי אישום, אף שהטיפול בעניינם התארך משלוש שנים ויותר עד לאותו מועד. המצב בשנת 2010 לא היה שונה. מכאן שמרבית התיקים שוהים בפרקליטויות תקופה ארוכה מזו שנקבעה בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לסיום הטיפול בתיק. .לטיפול הפלילי בנישומים החשודים בהעלמת הכנסות נודעת חשיבות רבה לא רק מבחינת הענשת הנישומים העבריינים, אלא גם מבחינת ההרתעה של כלל ציבור הנישומים מביצוע העלמות מס. גורם ההרתעה הוא יסוד חשוב בפעילותה של מערכת מס יעילה וצודקת. יסוד זה מאבד מעצמתו ככל שעובר זמן רב יותר בין תחילת החקירה כנגד נישום ובין הגשת כתב אישום ומתן פסק הדין המרשיע. בבדיקת משרד מבקר המדינה אותרו בעיות בטיפול החל בשלב קבלת מידע על נישומים החשודים בהעלמת הכנסות ועד הטיפול בפרקליטות בשלב הכנת כתב האישום. ואלה הליקויים: התהליך, מתחילת החקירה ועד מתן פסק הדין או קבלת ההחלטה על הטלת כופר, נמשך לרוב שנים מספר; משרדי השומה האזרחיים מיעטו להעביר למשרדי השומה לחקירות מידע ב דבר נישומים שבדיקת הדוחות שהגישו העלתה חשד להעלמת הכנסות; מידע שהועבר ממשרדי השומה לחקירות למשרדי השומה האזרחיים לא תמיד טופל; טרם הוסדרה בחקיקה הדרך לחיזוק שיתוף הפעולה בין הרשות לאיסור הלבנת הון ובין רשות המסים באופן שירחיב את היקף המידע המגיע לרשות המסי ם בנוגע לחשדות לביצוע עברות מס; בפרקליטויות השונות הטיפול בתיקים של נישומים החשודים בהעלמת הכנסות נמשך כמה שנים, וכתוצאה מכך לעתים נסגרו תיקים ללא ענישה כנגד העבריינים; נמצאו מקרים שבהם לא ננקטו צעדי ענישה כלשהם כנגד נישום שנענתה בקשתו להמיר אישום פלילי בתשלום כופר, אך לא עמד בהסדר הכופר ולא שילם את סכום הכופר. מכל האמור לעיל עולה כי המצב הקיים תורם לפגיעה מתמשכת בהרתעה של שלטונות המס מהעלמת הכנסות. דבר זה עלול לעודד נישומים להקל ראש במילוי חובותיהם כלפי שלטונות המס מצד אחד, ולהגביר את התחושה בקרב הציבור ש אין אכיפה אפקטיבית ונשיאה הוגנת של נטל המסים במדינה מצד שני. על הנהלת רשות המסים לתקן את הליקויים שפורטו לעיל בהקדם ולפעול לשינוי פני הדברים. נוסף על כך על רשות המסים לבחון את האפשרות להרחיב גם למקרים מהותיים את נוהג הגשת כתבי אישום על ידי משרדי השומה עצמם, בלי להזדקק לפרקליטות.	.משרד מבקר המדינה מעיר כי על הנהלת הרשות, כיחידת מטה, להקפיד שמשרדי השומה ירשמו במערכת הממוחשבת את כל השתלשלות הטיפול בתיק חקירה.	743
רשות המיסים בישראל . מיסוי על עסקת מקרקעין של עובד רשות המסים . לדעת מבקר המדינה, היות ומדובר ברוכשי מגרשים ולא ברוכשי דירות מגורים, על הרשות היה לפעול בהתאם לנהליה ולא לתת אישור לרוכשים לרשום את המגרשים על שמם, עד שהחברה תשלם את כל חובותיה לרשות בגין המגרשים. .בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה מקרה שבו עובדי רשות המסים נתנו הנחות חריגות במס לעובד בכיר של הרשות ולקרובו שרכשו מגרשים לבנייה מחברה פרטית בתחום הבנייה שנקלעה לקשיים כספיים, זאת ללא הסבר נאות. הנושא הועבר על ידי משרד מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה, והוא הודיע כי לא נמצאה תשתית מתאימה לפתיחה בחקירה פלילית. עם זאת, מבקר המדינה מעיר כי מדובר בדרך פעולה שאינה תקינה עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות. על רשות המסים לבדוק את אופן הטיפול בעובד הרשות ובקרובו, לגבות מהם את המס כנדרש, להסיק את המסקנות הפרטניות וכן לקבוע כללים ברורים ודרכי בקרה לטיפול באירועי מס של עובדי הרשות, כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות על השיהוי הממושך במתן המענה של הייעוץ המשפטי בעני ין. על הרשות לבדוק את החישובים שנעשו בדבר שווי הנכס ולפעול ללא דיחוי כדי לגבות את המס המגיע לה מעובד הרשות ומקרובו. יש לציין כי בעקבות הביקורת של משרד מבקר המדינה פנה בדצמבר 2011 המבקר הפנימי של הרשות אל הסמנכ"ל לאכיפת הגבייה וביקש ממנו לפעול לגביית החוב מעובד הרשות ומקרובו. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי בחישוב שווי המכירה לא גילמו במסמ"ק רחובות את הסכומים ששני הרוכשים התחייבו לשלם במקום החברה החייבת. על כן על הרשות לחשב מחדש את שווי המכירה ולהוסיף את גילום המס של החברה שנוצר ולחייבם בהתאם. בבדיקת משרד מבקר המדינה התברר כי הגובה במשרד מסמ"ק רחובות גילה את הטעות בחישוב בסמוך למועד שבו היא נעשתה. למרות זאת, לא תיקן מנהל מסמ"ק רחובות את החישוב, ועובד הרשות וקרובו לא התבקשו לשלם את ההפרש. לדעת מבקר המדינה, על רשות המסים לבדוק את החישוב לגבי החוב, לתקן את הטעות שנעשתה בחישוב החלק היחסי ולגבות את ההפרש מעובד הרשות וקרובו.	מבקר המדינה מעיר כי יש לתקן את אי-השוויון בין הרוכשים ולא להפלות לטובה את עובד הרשות וקרובו לעומת הרוכשים האחרים.	744
קרן קסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד . סדרי מימוש מטרות הקרן - קרן קיסריה אדמונד בנימין דה רוטשילד הביקורת הנוכחית העלתה כי גם לאחר הביקורת האמורה, המשיכה הקרן בשנים 2007 ו- 2008 להשקיע באפיקי השקעה שאינם סולידיים. בשל המשבר הפיננסי בשוק המניות בשנת 2008 נגרם לקרן הפסד ניכר של כ-87 .מיליון ש"ח רק בשנת 2009 שינתה הקרן את מדיניות ההשקעה שלה והחליטה להתמקד בנכסים פיננסיים סולידיים. . דוח מבקר המדינה משנת 2000 עסק גם בפטור ממסים, וצוין בו כי "לא ניתן לפטור את הקרן ממס הכנסה וממס שבח בלי שהפטור יהיה מעוגן בחוק". בדוח אף צוין כי לא קודמו הליכי חקיקה לפטור את הקרן ממס הכנסה וממס שבח על זכויות במקרקעין שהקרן מכרה, ואולם עד מועד סיום הביקורת לא יזם משרד האוצר חקיקה בנושא והעניין עדיין מצוי במחלוקת בין הקרן ובין רשויות המס. .לדעת משרד מבקר המדינה , אין לכלול תשלומים אלה במסגרת התשלומים שהקרן מחויבת לתרום להשכלה גבוהה, הן מפני שהם מנוגדים להסכמה בדבר דרך חישוב היקף התרומות והן בשל כך שההתחייבות והתשלומים האלה קבועים ואינם תלויים בהכנסות הקרן או בהכנסות שמניב פארק התעשייה. עוד בדוח משנת 2000 ציין מבקר המדינה כי מאז הקמתה עסקה החברה בהכנת תכנית מתאר לכלל אדמות קיסריה וכי עד סיום הביקורת דאז לא אושרה התכנית. הנתונים דלעיל מראים שבידי הקרן נותרה קרקע מעטה הזמינה לבנייה למגורים - 286 דונם בלבד. גם בביקורת זו נמצא כי בידי הקרן אין תכנית מתאר לכלל אדמות קיסריה ובכלל זה לקרקע שייעודה כעת הוא לחקלאות - 11,180 דונם. אם תבקש הקרן לשנות את ייעוד הקרקע יהיה עליה לפעול אצל הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, ואחר כך להכין תכנית מפורטת ולהביאה לאישור הוועדה. מדובר בתהליך ארוך ומורכב אשר עלול להיתקל בהתנגדויות ולהימשך שנים, דבר שיעכב את המשך הפיתוח של היישוב. . לאורך השנים לא דרשה מדינת ישראל מהקרן, שבה היא שותפה, לקדם את תכנון הקרקעות. על הנציגים שבמועצת הקרן, בפרט אלה שהמדינה מינתה, היה לראות בפעולה זו יעד של המדינה ושל הקרן עצמה ולפעול בהתאם, דבר שהם לא עשו. מכיוון שהליכי תכנון במדינת ישראל ידועים כנמשכים זמן רב, ראוי שהשרים הנוגעים בדבר והקרן יקבעו תכנית תחומה בלוחות זמנים לקידום תכנית מתאר לקיסריה ולאישורה.	הביקורת הנוכחית העלתה כי המחלוקת האמורה לעיל לא יושבה ואף לא ננקטו צעדים ליישובה, ולמעשה משנת 1973 לא שילמה הקרן למינהל דמי חכירה בגין הקרקעות שבידיה.	745
החברה הממשלתית לתיירות . העסקת יועצים - החברה הממשלתית לתיירות בע_מ מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי התעריף המתאים ליועץ ההנדסי הוא תעריף יועץ 2 ולא יועץ111 כפי שאישרה לו החברה. כמו כן היה על החברה להפחית מהתעריף 20% בגין התקשרות מתמשכת ו -10% נוספים בגין התקשרות מתמשכת נוספת. נוסף על כך התשלום החודשי הקבוע ששולם ליועץ נוסף על שעות העבודה היה אף הוא בניגוד להוראת החשב הכללי. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי לא היה מקום לשלם עבור שירותיו של היועץ ההנדסי בשנת 2007 על פי חוזה שסוכם לכאורה בשנת 1983 וללא שהתקיים במשך שנים הליך בחירה כנדרש. אילו היה חוזה עדכני תקף היה על החברה לשלם ליועץ על פי תעריפי החשב הכללי העדכניים הכוללים הפחתה בגין התקשרות מתמשכת. אין בדברים האמורים להביע עמדה כזו או אחרת באשר לתרומתו של היועץ לחברה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי היה על החברה להפחית מהתעריף 20% בגין התקשרות מתמשכת ולבצע הפחתה של 10% .נוספים בגין התקשרות מתמשכת נוספת משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי בהתאם להוראת החשב הכללי מהשנים 2006 ו- 2008 התקשרות מתמשכת היא כל התקשרות עם נותן שירותים בהיקף של 200 שעות או יותר. כמו כן, ההסכםהוא למתן שירותי ייעוץ הנדסי ואין מהות שירותים אלה שונה ממהות השירותים שניתנו על ידי היועץ בשנים שלפני כן. לפיכך אין לראות בהסכם זה התקשרות חדשה או נפרדת12 מההתקשרות שהייתה לפני שנת 2008 , ויש לבצע הפחתה נוספת מהתעריף בגין התקשרות מתמשכת נוספת. מאומדן שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2007 -2010 שולם ליועץ ההנדסי תשלום עודף על תעריפי החשב הכללי המרביים הרלוונטיים בסך 243,000 ,ש"ח שהם כ-36% .מהתמורה ששולמה ליועץ בגין שנים אלו .דוח זה מצביע על ליקויים בתהליך בחירת יועצים חיצוניים לחברה, ובמיוחד יועצים שהם עובדים לשעבר של החברה. נמצא כי העסקת חלקם נעשית תוך הפרת חוק חובת המכרזים והתקנות על פיו. כמו כן נמצא כי שכר הטרחה המשולם לחלקם הוא בניגוד להוראות החשב הכללי. מדובר בהתנהלות בלתי תקינה, בלתי יעילה ובלתי חסכונית של החברה, הפוגעת בקופת החברה ובקופה הציבורית ובחובת הנאמנות של החברה כגוף ציבורי. על החברה לקיים הליך בחירה תקין לכל היועצים ולהימנע מהעדפת העסקת עובדים לשעבר. על החברה לבחון את נחיצותם של היועץ ההנדסי ויועצת החוזים ולבדוק אם באפשרותה להתייעל ולנצל את משאביה הפנימיים לביצוע פעילותה. על רשות החברות לפרסם את מדיניותה בנושא העסקת עובדים שפרשו פרישה מוקדמת בנוהל או בחוזר ולהפיצו לכלל החברות הממשלתיות.	מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי ההתקשרות עם שבעת העובדים לשעבר בוצעה בניגוד להוראות חוק חובת המכרזים והתקנות על פיו.	746
המכללה האקדמית עמק יזרעאל בע_מ . היבטים מנהליים - המכללה האקדמית עמק יזרעאל לדעת משרד מבקר המדינה על המכללה להתאים את התקנון שלה להוראות החוקיות החלות עליה בנושא הליך מינוי מבקר הפנים, ולמנוע מעורבות בהליך זה מצד ממלאי תפקידים במכללה העומדים לביקורת של מבקר הפנים, כגון מנכ"ל המכללה. משרד מבקר המדינה העיר למכללה כי עליה להתאים בהקדם את הוראות התקנון שלה 45 ,בנושא מינוי ועדת הביקורת להוראות המחייבות על פי דין לנהוג על פי הוראות המל"ג בנושא הביקורת הפנימית במוסדות להשכלה גבוהה, ולקיים הליך אשר ימנע מעורבות של בעלי תפקידים הכפופים לביקורת של מבקר הפנים, בעניין מינוי הוועדה. לדעת משרד מבקר המדינה על המכללה להקפיד לשמור את כל מסמכי המכרז יחד ולרכז את כל התיעוד בעניין: נוסח המכרז שהתפרסם, נוסח הפנייה לספקים, ההצעות שהתקבלו, פרוטוקול הדיון וההחלטה בוועדת המכרזים לבחירת הספק הזוכה וכל מסמך רלוונטי אחר, זאת כדי לאפשר בקרה, פיקוח ומעקב יעילים על מהלך המכרז ותקינותו והפקת מרב היתרונות למכללה. :הביקורת העלתה כמה ליקויים בתהליך ההתקשרות עם קבלן הגינון 1. ועדת המכרזים האריכה את ההתקשרות עם הקבלן עד סוף אוגוסט 2011 - חמש שנים מעבר למותר על פי החוזה שנכרת עמו, ובלא שציינה בפרוטוקולים שלה, בכל המקרים, את הנימוקים להחלטתה להארכת ההתקשרות אתו. .2. במשך תקופת ההתקשרות האמורה עם הקבלן הועלו פעמיים התשלומים החודשיים שש ולמו לו, בלא שהמכללה קיימה הליך תחרותי חדש. 3. ועדת המכרזים האריכה את תוקף החוזה בשנה נוספת מאוגוסט 2010 ועד אוגוסט 2011 , בניגוד לתקנות חובת המכרזים, המחייבות מתאריך זה פנייה תחרותית לכמה מציעים לקבלת הצעות מחיר.	לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר הס כם התקשרות תקף, זה כחמש שנים, עם גורם עסקי הפועל בתחום המכללה, אינו עולה בקנה אחד עם סדרי המינהל התקין ועם עקרונות דיני המכרזים.	747
משרד האנרגייה . פיקוח על הבטחת איכות הדלק למטוסים בינואר 2011 הגיעו רש"ת וחברה א' להסכם שבו נתנה חברה א' אופציה לרש"ת לרכוש את חברה א', בכלל זה את חוות המכלים. הביקורת העלתה שרש"ת לא התנתה את הסכמתה ממאי 2012 לבניית המכל הנוסף בהגדרת מעמדו של מכל זה במסגרת תוספת להסכם מינואר 2011 ., באופן ברור ומחייב הביקורת העלתה כי אף שהליקויים בתחום הסינון בשרשרת אספקת הדס"ל הועלו כבר בשנת 2000 - ,ליקויים שחזרו ונשנו משך שנים הגורמים האחראים לנושא, בראשם מינהל הדלק, עדיין לא תכננו תכנית כוללנית ומתואמת למערך סינון הדס"ל ברשת הארצית. המערך אמור לכלול, בין השאר, הוראות לגבי הסוגים והכמויות של המסננים שיש להתקין בכל השלבים, את אופן הרישום של הפרשי הלחץ בכל מסנן ופרטים אחרים ודיווח ובקרה ממוחשבים של הנתונים לצורך מעקב שוטף ועדכני והתראה על תוצאות חריגות. הדבר נועד לקבוע כללים לסינון בכל שרשרת הייצור והאספקה של הדס"ל ולאפשר אבחון מוקדם ככל האפשר של תהליכי זיהום בדס"ל המסופק למשתמשים ולעמוד על הגורמים האפשריים לקיומו. בשנת 2008 עשה מינהל הדלק מעקב נוסף ומצא כי חברה א' לא יישמה את כל ההמלצות. על מינהל הדלק ותש"ן להידרש לפתרון סוגיית מכל המעבר של דס"ל במטרה ליישם לאלתר את המלצות הוועדות שהקים משרד האנרגיה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על אף שעברו יותר מעשר שנים מאז שהועלתה הדחיפות לשיפור מערך אחסון הדס"ל בנתב"ג, לא נבנה מכל נוסף בחוות המכלים הקיימת. זאת ועוד, הנהלת רש"ת לא הכריעה בין החלופות ולא הכינה תכנית אב של מערך הדס"ל בנתב"ג, ואף לא בחנה את התוצאות וההשפעות הנוגעות לכך, בכלל זה את ההיבטים הכלכליים, המסחריים, התפעוליים, המשפטיים, האסטרטגיים והבטיחותיים, מתוך ראייה ארוכת טווח.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה ומכון התקנים לפעול בנחרצות ובלוח זמנים קצר לקידום ההליכים הנדרשים לגיבוש תקן מחייב לתחזוקת ת שתיות הדס"ל ולתפעולן , למען הבטחת איכות הדלק וכדי שאירועי זיהום דס"ל לא יישנו.	748
משרד התקשורת . היבטים בניהול התדרים האלקטרומגנטיים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התקשורת כי האיחור במינוי נציגים ובכינוס ועדת התדרים הביא לכך שבמשך תקופה ארוכה לא היה המענה הרגולטורי הנדרש להסדרת השימוש בתדרים לפי הוראות הדין. על המשרד היה לכנס את ועדת התדרים בהרכבה החדש סמוך למועד הסמכתה גם אם במקביל ביקש לבחון אם להגיש לממשלה הצעת החלטה חדשה המשקפת את עמדותיו. על המשרד לפעול כדי שהמנגנון הרגולטורי הממונה על נושא הועדת התדרים והקצאתם יפעל באופן שוטף ובצורה מיטבית וייתן את המענה הדרוש בכל עת. אף על פי שחלפו יותר מארבע שנים מאז החלטת הממשלה, ויותר משנתיים וחצי מאז החליטה ועדת התדרים שיוכן נוהל להסדרת פעילותה, לא הכין יו"ר ועדת התדרים טיוטת נוהל. ועדת התדרים לא קבעה הליך להסדרת העניינים הקשורים בניהול ישיבותיה ובקבלת החלטותיה, ובכלל זה לא נקבע מהו מניין החברים המזערי הדרוש לקיום הדיונים והקוורום לקבלת החלטות. החלטת הממש לה משנת 2008 הדגישה את ההשלכות הכלכליות והאזרחיות של הקצאת התדרים על שוק התקשורת המודרני. תשובת משרד התקשורת ולפיה הוועדה פועלת בהתאם לתקנון משנת 1979 , ששימש את המועצה שהייתה קיימת באותה עת, מלמדת על כשל בהתאמת פעולותיה למציאות החדשה בתחום. . מהביקורת עולה כי מתחילת עבודת ועדת התדרים לא התקיימה אף ישיבה בהרכב מלא בהשתתפות כל חבריה והמשקיף. עוד עולה כי אחד החברים מאגף התקשוב בצה"ל לא נכח באף ישיבה וכי המשקיף ממשרד האוצר נכח בישיבה אחת בלבד. עוד נמצא כי אף על פי שהוועדה מונה שבעה חברים, הרי בארבע ישיבות היו חסרים שלושה חברים, בחמש ישיבות היו חסרים שני חברים ובשתי ישיבות היה חסר חבר אחד. מהביקורת עולה כי הוועדה התכנסה לראשונה והחלה את פעולתה ביוני 2010 , כשנה וחצי ממועד הסמכתה. רק בתחילת יוני 2010 פנה יו"ר ועדת התדרים לשרי הביטחון, התחבורה וביטחון הפנים כדי שימנו את נציגיהם לוועדה. שר הביטחון מינה את נציגי אגף התקשוב ביולי 2010 , ושר התקשורת ויתר השרים שאליהם פנה היו"ר מינו את נציגיהם ביוני 2010 , זמן קצר לפני מועד הישיבה הראשונה של הוועדה. אי-כינוס ועדת התדרים פגע בתהליך הועדת התדרים והקצאתם כמפורט להלן:	ההיעדרות של המשקיף ממשרד האוצר מישיבות הוועדה אינה עולה בקנה אחד עם מכתבו של מנכ"ל משרד האוצר בעניין המעורבות הנדרשת של משרדו בקבלת ההחלטות על השימוש בתדרים. לדעת משרד מבקר המדינה מאחר שכל הישיבות של ועדת התדרים התקיימו בלא נוכחות של כל חבריה ובהיעדר המשקיף, אפשר שלא ניתנה הדעת לכל ההיבטים הקשורים למשרדי הממשלה ולגופים הנוגעים בדבר.	749
משרד הפנים . היבטים בתפקוד משרד הפנים כמאסדר של השלטון המקומי נמצא כי במחוזות שנבדקו כמעט שאין משתמשים באופן שוטף ושיטתי בדוח המדדים, כדי להעריך את מצבן הכספי של הרשויות. בדרך כלל מתמקדת הבדיקה במחוזות בפער שבין התכנון לביצוע כפי שהוא משתקף בדוחות הכספיים. גם במטה המשרד אין גורם המופקד על ניתוח מצבן הכספי של הרשויות בהתאם למדדים האמורים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים, כי העיכובים בהשלמת הביקורת על הדוחות הכספיים אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התקנות בעניין זה, ועם ההנחיות שהוא עצמו פרסם. על משרד הפנים לפעול לקיצור לוחות הזמנים להשלמת הד וחות המבוקרים, כדי להשיג את המטרות של הפיקוח והבקרה - שהליכי קבלת ההחלטות יתבססו על מידע אמין ועדכני. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה לבקש מחברת הייעוץ להכין דוח כתוב המסכם את הליך הבחינה, את הממצאים ואת ההמלצות, משום שהמידע במצגת הוא מידע חלקי, ואינו כולל הסברים משלימים שניתנו בעל פה למספר מצומצם של אנשים שנכחו במהלך הצגתה. כתוצאה מכך נפגע שימור הידע בארגון. מאז הגישו ועדת ברנע וועדת אמרני את המלצותיהן, לפני למעלה מעשור, ההמלצות לא יושמו. הרשויות המקומיות ממשיכות לדווח במתכונת הקודמת שנמצאו בה ליקויים. שיטה זו עלולה לגרום לקבלת החלטות מוטעות, מאחר שהיא אינה מאפשרת לתת לגורמים המוסמכים דין וחשבון מלא, בהיר ומהימן על מצבן הכספי של הרשויות. לפיכך עלול הדבר לפגוע בעקרון הנשיאה באחריות של הגורמים המופקדים על ניהול הכספים והנכסים ובעקרון השקיפות לציבור - החיוניים למינהל ציבורי תקין. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הפנים על תפקודו הלקוי שהתאפיין בסחבת ממושכת ובמחדל ביישום השינוי שנמצא חיוני לתהליכי קבלת החלטות תקינים ולשקיפות בענייני הכספים והנכסים של הרשויות המקומיות. משרד מב קר המדינה מציין, כי ביזור חלקי של הסמכויות למחוז עשוי לייעל רק את העסקאות שיטופלו במחוז, אך בהליך אישורן של שאר העסקאות עדיין יישארו הליקויים שמצאה החברה בהליך הקיים - ריבוי גורמים המטפלים בתיק, כפילות בהליך הבדיקה ומשוב שניתן לרשות המקומית מכמה גורמים.	,על משרד הפנים להדק את הפיקוח בנוגע לאישור עסקאות המקרקעין כדי שימולאו הוראות החוק בעניין זה. יש מקום לשקול את שילובה של בדיקת הנושא בתכנית העבודה של אגף הביקורת, ולרענן את ההנחיות לרשויות המקומיות.	750
משרד הפנים . תהליך מתן היתר לקבלן להעסיק עובדים זרים משרד מבקר המדינה מעיר לממונה על יחידת ההיתרים כי כשמדובר בעובדים זרים הנחוצים לביצוע פרויקט תשתית שהזמינו המדינה, תאגיד ממשלתי או גוף אחר הכפוף לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 , על הממונה לברר תחילה עם הגוף המזמין אם לצורך ביצוע אותו פרויקט זקוק הקבלן לעובדים זרים ובכלל זה סוגם ומספרם. על מנהל רשות ההגירה להנחות גופים אלה לתאם עמו מראש את התנאים להעסקת עובדים ז רים, כל אימת שנדרשת העסקה כזאת, כדי שהתנאים ייכללו במכרז ויהיו ידועים לכלל המציעים. .אף שגם לפי בקשות הקבלן היו דרושים לו פחות מ-300 עובדים זרים לעבודות המנהור באמצעות ה - TBM , בפנייתו של הממונה על יחידת ההיתרים אל שר האוצר בנובמבר 2009 הוא ביקש להתיר לקבלן להעסיק עד 630 עובדים זרים ברבעון, על פי תרשים מפורט שהכין הקבלן בנוגע להתקדמות ביצוע העבודה בכל רבעון. . משרד מבקר המדינה מעיר כי דבר זה מעיד על כך שההיתר להעסקת עובדים זרים לעבודה בטכנולוגיה ובמיכון ייחודיים שאינם בנמצא בישראל בשיעור החורג מהמכסות שנקבעו לענפים השונים - שניתן מתוקף החלטת הממשלה מדצמב ר 2005 - שימש בפועל להעסקת עובדים בעבודות שלביצוען לא נדרשים טכנולוגיה או מיכון ייחודיים. משרד מבקר המדינה מעיר לממונה כי אם הוא סבר שנדרשים שינויים בתנאי ההיתר, היה עליו לקבל לכך את הסכמת שר האוצר ושר התמ"ת כנדרש. ממסמכי רשות ההגירה עולה כי בפברואר 2011 דיווח הקבלן שהוא מעסיק בפרויקט 57 עובדים זרים ו-109 עובדים ישראלים, דהיינו פחות משני עובדים ישראלים כנגד כל עובד זר. יצוין כי בבדיקה נוספת של משרד מבקר המדינה ברשות ההגירה במאי 2012 נמצא שהקבלן דיווח כי העסיק באפריל 2012 105 עובדים זרים ו- 246 עובדים ישראלים, כלומר2.3 .עובדים ישראלים כנגד כל עובד זר משרד מבקר המדינה מעיר לרשות ההגירה כי עליה להקפיד לעקוב ולאכוף מילוי התחייבותו של הקבלן בעניין העסקת עובדים ישראלים.	מהאמור לעיל עולה כי לדעת יועץ משפטי במשרד הא וצר, ראוי היה כי בהיתר ייקבעו תנאים הנגזרים מהתנאים החלים בענף הבניין, אולם אג"ת לא העביר חוות דעת זו לשר ולרמ"ט. ראוי היה כי משהוגשה לשר חוות הדעת של היועצת המשפטית ברשות ההגירה תובא לפניו גם התייחסות היועץ המשפטי של משרדו לחוות הדעת. ואולם התייחסות היועץ המשפטי כאמור, לא הובאה לפני השר, וגם בכך ניתן לראות פגם מהותי בתהליכי קבלת ההחלטות.	751
רשות מקרקעי ישראל . הגנה על הסביבה החופית בישראל משרד מבקר המדינה מעיר כי על מועצת מקרקעי ישראל והנהלתו לקיים דיון עקר וני לקביעת מדיניות עדכנית וקווים מנחים לאופן שבו מחוזותיו של ממ"י ועובדיו נדרשים לפעול בכל מה שנוגע לתכניות ישנות שהמועד לביצוען עבר - בייחוד נוכח השינויים התכנוניים-חברתיים שהתחוללו מאז נקבעו התכניות האמורות. יצוין כי העקרונות שאמורים להנחות את מדיניותו ש ל ממ"י אינם נוגעים רק לשיקולים כלכליים ולרווחים שיופקו משיווק תכניות ישנות, אלא גם - ואולי קודם כול - לשיקולים הנוגעים לרווחת הציבור, לאיכות הסביבה, לנדירות הקרקע ולצורכי החברה בישראל. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל התכנון לבחון שוב את תמ"א13 בהתאם למדיניות התכנון החדשה 17 . במיוחד נוכח העובדה שהקמת מוקדי תיירות בשטחים פתוחים ייקבעו על פיה. שאלות אלו היו במוקד דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה בעניין חוף פלמחים ובו צוין בין השאר כי: "חוף הים הוא משאב ציבורי מוגבל שיש לנצלו לטובת הציבור, ולפיכך יש לבחון אם ההשפעות ארוכות הטווח של התכניות החלות על שטח זה עולות בקנה אחד עם האינטרסים של כלל האוכלוסייה לרבות צורכי הדורות הבאים. לדעת משרד מבקר המדינה, על מוסדות התכנו ן לבחון מחדש תכניות ישנות המייעדות שטחים ניכרים בסביבה החופית לבנייה ולפיתוח... על מנת להבטיח כי חוף הים ישרת את כלל הציבור בהתאם להוראות ולמגמות של חוק הסביבה החופית ובהתאם להוראות תמ"א 13 ותכנית מתאר ארצית לבנייה לפיתוח ולשימור מס' 35 . זאת ועוד, ראוי שמגמת החקיקה - ההגנה על קרקעות ייחודיות ונדירות כמו קרקעות חוף הים - תשמש למינהל עיקרון מנחה, ומכאן שראוי כי במסגרת המכרזים לשיווק קרקע מעין זו יקבע המינהל אמות מידה ודרישות שיבטיחו שמירה על הקרקעות ופיתוח האזור לטובת כלל הציבור". בתשובת ממ"י למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2012 , צוין כי הוא יקיים דיון במועצה, בהתאם להמלצת משרד המבקר, בנושא קביעת המדיניות הקרקעית בכל הקשור להגנה על הסביבה החופית וכי בעקבותיו תתקבלנה החלטות שתקבענה את המדיניות לפיה יפעל בסוגיה חשובה זו. משרד מבקר המדינה מעיר כי בתכניות שבהן עוסק הדוח הנוכחי אין סעיף מפורש הכולל מנגנונים לפקיעת תוקף. ראוי שהסוגיה תבחן על ידי היועץ המשפטי לממשלה ושהוא יקבע אמות מידה ברורות יותר לגבי משך תקפותה של תכנית מאושרת. עד אז, יש לפעול על פי ההלכ ה שנקבעה בפסק הדין בבג"צ 1636/92 (העמותה לשמירת איכות החיים והסביבה ברמת אביב נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל אביב)16 , ולפיה אם תכנית שוב אינה עונה על הצרכים יש ליזום מהלך לתיקונה או להמירה בתכנית חדשה. כאשר מוסדות התכנון נדרשים לקבוע אם לאשר בקשת היתר לבנייה הנסמכת על תכנית שהמועד לביצועה עבר, עליהם לבחון בקפידה את הצורך בתיקון התכנית. מכאן שרצועת החוף שבין עתלית לקיסריה, המשתרעת על פני 16.5 ק"מ מיועדת לפיתוח מסיבי של אכסון תיירותי ומי זמים מושכי קהל ומחוללי תנועה המצריכות בחינה מרחבית של כל איזור חוף הכרמל. משרד מבקר המדינה בדק את התכניות בקטע שבין קיבוץ נווה ים למושב דור. להלן ליקויים שנמצאו בהן:	.לדעת משרד מבקר המדינה יש לשקול לעדכן את התכניות בדבר הקמת כפרי נופש נוספים בחוף הכרמל, בהתחשב בסקר מעודכן שיבחן את ההיצע האמיתי של יחידות הנופש בחוף הכרמל, ובהתחשב במדיניות התכנון החדשה שבאה לידי ביטוי בתכנית מתאר ארצית לתיירות תמ"א 12, שינוי מס' 1 - ,מלונאות, המובילה מדיניות חדשה לתיירות בישראל בדבר פיתוח תיירותי עירוני.	752
משרד המשפטים . מתן סיוע משפטי בתחום האזרחי - ממצאי מעקב בניגוד לנוהל, נמצא כי בתקופה הנבדקת שלחה לשכת חיפה לכ -54% ממגישי הבקשות שנדחו בפרק זמן זה הודעה על דחייתן לאחר יותר מ - 45 ימים מהיום שבו התקבל טופס הבקשה בלשכה40. בביקורת הנוכחית הועלה שעדיין אין בידי האגף נתונים המאפשרים לו להבחין בין מקרים שבהם הסיבות להתמשכות ההמתנה למינוי עורך דין קשורות לפונה, ובין מקרים שבהם נגרם העיכוב בשל סיבות הקשורות לאגף. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד המשפטים ועל האגף להמשיך לבחון את האפשרות ליישם את הרעיונות שנכללו בדוח הוועדה. משרד מבקר המדינה בדק בביקורת המעקב את הפעולות שעשו משרד המשפטים ואגף הסיוע ל קידומן של יזמות לתיקוני חקיקה להרחבת הזכות של קבוצות מוגדרות לקבל סיוע משפטי. נמצא שקידומן של יזמות אלה התקדם בעצלתיים. להלן פירוט: משרד מבקר המדינה סבור כי מן הראוי לכלול בחוק הסיוע המשפטי, שאגף הסיוע פועל מכוחו, אוכלוסיות ש משרד המשפטים החליט כי הן זכאיות לקבל ממנו שירותים משפטיים. עוד סבור משרד מבקר המדינה כי על מנת ליישב את המחלוקת בין משרד המשפטים ובין משרד האוצר, יש לפנות למנגנונים המקובלים ליישוב מחלוקות בין -משרדיות, כגון משרד ראש הממשלה או ועדת שרים ייעודית לטיפול בנושא המחלוקת.	בביקורת המעקב עלה כי רק ביוני 2012 גיבשה מחלקת ייעוץ וחקיקה טיוטה לתיקון חקיקתי. במועד סיום ביקורת המעקב, אוגוסט 2012 , טרם הסתיימו הדיונים בסוגיה במשרד המשפטים.	753
משרד המשפטים . היבטים בעבודת רשות האכיפה והגבייה מול ציבור הזוכים והחייבים ההחלטה לבטל את קבלת הקהל התקבלה אפוא משיקולים הקשורים בשכירת הנכס, ולא משיקולים הקשורים בטובת החייבים. הבדיקה העלתה כי ברשות אין מסמכים המלמדים שהיא בחנה את השפעת הביטול של קבלת הקהל על עבודת המרכז ועל החייבים. כמו כן אין מסמכים המלמדים שהרשות בחנה מעבר למבנים אחרים שיאפשרו לה לקיים קבלת קהל. משרד מבקר המדינה מעיר כי בנסיבות אלו פגע ביטולן של עמדות קבלת הקהל בציבור גדול של חייבים. . אמנם הרשות מתכוונת לחדש את קבלת הקהל, אך כעת בכוונתה להפעיל רק עמדה אחת במקום שלוש העמדות שפעלו בעבר, וזאת לא במרכז, כבעבר, אלא בלשכת ההוצל"פ בירושלים. לשכ ה זו מנותקת מהמדורים ומהמנהלים שבמרכז, וקיים חשש שהם לא יהיו זמינים כאשר החייבים ירצו לדבר אתם או במקרים הדורשים את התערבותם. .משרד מבקר המדינה מעיר כי העברת נתונים שחלקם שגויים ממזכירויות בתי המשפט אל המרכז גורמת לעיכובים בגביית האגרות מאחר שהמרכז נדרש לזהירות יתר, ולכן הוא מעיין בין השאר: בנתונים, בכתבי אישום, בפסקי דין, בפרטים על מתלוננים, בפרוטוקולים ובהחלטות שיפוטיות. טעויות שלא אותרו גורמות לחיובים שגויי ם, להליכי גבייה מיותרים ולפגיעה לא מוצדקת בחייבים. בנסיבות אלה על הרשות ועל הנהלת בתי המשפט להביא לפתרון הבעיה בהקדם, אם בדרך של טיוב הנתונים המועברים למרכז ואם בדרך אחרת, כדי למנוע נזק אישי לחייבים ונזק ציבורי למדינה בגין הגשת תביעות. האמור לעיל מלמד כי אף שוועדת החוקה לא אישרה את טיוטת הצו ואת סגירת הלשכות הקטנות החליטה הרשות למזער את היקף הפעילות בכמה לשכות; בפועל היא העבירה את הפעילות בחלק מן הלשכות הקטנות ללשכות אחרות, ובכמה לשכות כמעט אין כיום פעילות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול את העלאת הנושא מחדש בפני ועדת החוקה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לשקול ייזום חקיקה שתביא לכך שהליך הגשת ערעור על החלטות המתקבלות במרכז בנושא פריסת חובות לא ייעשה לפני עובדי המרכז, אלא יהיה זהה להליך הערעור על החלטות הרשמים וייעשה לאחר קבלת רשות מבית משפט שלום. דרך זו תאפשר קבלת החלטות אחידות בעניינים דומים על ידי גוף חיצוני למרכז.	נמצא כי המרכז לא החתים את הנהלת בתי המשפט על כתב שיפוי כפי שנחתם עם משרדי ממשלה אחרים שהעבירו תיקים לטיפול המרכז.	754
המועצה להשכלה גבוהה . טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בהטרדות מיניות משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה כי אי -תיעוד של פעולות שנקטה בעקבות מידע שקיבלה המעלה חשש להטרדה מינית אינו מתיישב עם סדרי מינהל תקין. על האוניברסיטה להנחות את כל בעלי התפקידים בה המטפלים בהטרדות מיניות להקפיד לתעד בזמן אמת את כל פעולותיהם בנושא, וכן לוודא שהמסמכים המתעדים את פעו לותיהם יופצו לכל הגורמים שיש להם עניין בהן. בשל הטענות בדבר התבטאויותיו של חבר סגל ב' ובשל השמועות שהגיעו כאמור לרקטור "מגורמים אחדים", ראוי היה כי יקוים בירור, ולו ראשוני, בנושא נוסף על הפגישה עם חבר סגל ב', גם אם לא הוגשה תלונה ולא נמסרה עדות בעניינו. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובותיהם של האוניברסיטה ושל חבר סגל ב' אינן עולות בקנה אחד עם מכתבה של הנציבה ועם תשובתה למשרד מבקר המדינה, שלפיהם הודה לכאורה חבר סגל ב' כי נהג בעבר להשתמש בסגנון דיבור לא הולם אך הפסיק לעשות זאת. סתירה זו, אשר עולה אגב קיום הביקורת, ממחישה ביתר שאת מדוע היה חשוב שהנציבה תמלא את חובתה לתעד כראוי את השיחה עם חבר הסגל ולפעול למיצוי הבירור. לשם כך ניתן היה לזמן את "הגורמים האחדים" שציינה הרקטור, וכן לבחון את האפשרות לזמן חברי סגל וסטודנטים לצורך בירור הטענות במישור העובדתי והערכת מידת הפגיעה בסטודנטים או בחברי סגל. אי-קיום פעולות אלו גרם לכך שכיום, שנים מספר לאחר שהועל ה החשש, אין תמונה ברורה בדבר ההתרחשויות ובדבר שיחת הבירור עם חבר סגל ב', ונותר ספק אם היה בקיום שיחה זו כדי למצות את הבירור הנדרש. הבדיקה העלתה שמקצת המוסדות לא הפיצו ולא פרסמו בכל שנה חומרי הסברה לכל העובדים והסטודנטים שלהם כנדרש, ואחרים פרסמו חומרי הסברה באמצעים שלא היה בהם כדי להבטיח שכלל העובדים והסטודנטים במוסדות ייחשפו למידע. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לעמוד בדרישות החוק והתקנות ולמנוע ככל האפשר הטרדות מיניות בתחומם של המוסדות להשכלה גבוהה, עליהם לעמוד על כך שכל הגורמים הנוגעים בדבר - הסגל האקדמי, הסגל המינהלי והסטודנטים - יקבלו בכל שנה, נוסף על השתתפותם בפעולות הדרכה והסברה (ראו להלן), את כל חומרי ההסברה הק יימים בנושא. לשם כך על המוסדות להשתמש בכמה מהאמצעים שלהלן להפצה ולפרסום של חומרי הסברה: לוחות המודעות, אתר האינטרנט, דואר אלקטרוני, ידיעונים, שנתונים וחוזרים.	.)(א ב-12 ,מוסדות להשכלה גבוהה (מכון ויצמן, הפתוחה, צפת, אחוה הדסה, האקדמיה למוסיקה ומחול, הנדסה ירושלים, כנרת, שנקר, עמ ק יזרעאל, ת"א -יפו, אפקה) לא התקיימו בשנתיים וחצי שקדמו לביקורת כנסים לשום אוכלוסייה מאוכלוסיות היעד.	755
המועצה להשכלה גבוהה . הטיפול בליקויי למידה במוסדות להשכלה גבוהה הועלה שגם לאחר הדיון האמור של הוועדה ולאחר פנייתו בכתב של יו"ר הוועדה השתהה הליך התקנת התקנות, ובהיעדרן לא היה אפשר לממש את מטרת החוק. ועדת מרידור גיבשה את המלצותיה לגבי מגוון נושאים שחוק הזכויות קובע כי יותקנו בעניינם תקנות, כגון סוגי ההתאמות הנדרשות לסטודנטים לקוי י למידה ושירותי התמיכה שעל המוסדות להעמיד לרשותם. משרד מבקר המדינה מעיר כי התקנת תקנות בנוגע לחלק מהנושאים האמורים אינה בהכרח מותנית בתיקון חוק הזכויות וניתן היה לבחון אפשרות לקדם הטיפול בהן במקביל לתהליך תיקון החוק, או לחלופין לקבוע הוראות נוהל זמניות עד להתקנת התקנות. לדעת משרד מבקר המדינה, אמנם נכון היה לבחון קודם את הסוגיות היסודיות (נושא המאבחן המוכר והאבחון המוכר), או לם ככל שהדברים התמשכו היה על משרד החינוך לבדוק כיצד לקדם את התקנת התקנות לגבי הנושאים האחרים, שאינם נוגעים באופן ישיר לנושא הגדרת המאבחן והאבחון המוכרים, בשלב מוקדם וללא קשר לסוגיה האמורה שהייתה שנויה במחלוקת. למצער, אם סבר משרד החינוך כי לא ניתן להתקין תק נות כל עוד לא תוקן החוק, ניתן היה להכין הוראות מינהל ונהלים בנושאים אלה. הדבר היה עשוי לתרום רבות לקידום הטיפול באוכלוסיית המועמדים ללימודים והסטודנטים בעלי לקויות למידה ולעלות בקנה אחד עם לוח הזמנים המחייב שנקבע בחוק הזכויות להתקנת התקנות. הועלה כי בספטמבר 2012 עדיין לא נקבעו ההוראות האמורות לפי חוק השוויון. עקב כך במועד סיום הביקורת עדיין לא נקבעו הסדרים ונורמות המחייבים מוסדות על-תיכוניים לעניין התאמות הנגישות הנדרשות ובכלל זאת התאמת הנגישות של שירותי ההשכלה לבעלי מוגבלויות ו בכללם לקויי למידה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר כהגדרתם בחוק39 . הוראות חוק השוויון בדבר הנגשת שירותים במוסדות על-תיכוניים עשויות לשמש נדבך נורמטיבי נוסף להסדרת אספקתו של שירות לאוכלוסיית הסטודנטים בעלי לקויות למידה. חוק הזכויות הטיל על שר החינוךלקבוע בתקנות הוראות לשילוב אנשים עם לקויות למידה בלימודים במוסדות על -תיכוניים. אף שהחוק פורסם עוד באפריל 2008 וקבע שתקנות על פיו יובאו לאישור ועדת החינוך של הכנסת עד ינואר 2009 , במועד סיום הביקורת, אוקטובר 2012 , עדיין לא הותקנו התקנות על פי החוק.	. ,מהאמור בטיוטת החוק עולה כי אם לוח הזמנים שצוין בו יבוצע כמתוכנן הרי שחוק הזכויות, שיישומו המלא היה אמור להתבצע בפברואר 2012 , ייושם במלואו בפיגור שעשוי להגיע לשש שנים ואף למעלה מכך.	756
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.11 - הלוואות לזמן ארוך בדוחות הכספיים של המדינה ל- 31.12.11 לא ניתן גילוי לחילוקי הדעות בנוגע לסכום הריבית. כאמור, מדובר בסכום שהצטבר לכ -624 מיליון ש"ח, ושיש לו השפעה מהותית הן על חברת מקורות והן על הכנסות המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על החשכ"ל להציג מידע זה כחלק מהגילוי הנאות הנדרש בדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי החלטת משרד האוצר ומשב"ש להשוות את תנאי הריבית של בעלי הניקוד הנמוך לבעלי הניקוד הגבוה , השוותה למעשה בין שונים שאינם שווים, ובכך הקשתה על הזכאים בעלי הניקוד הנמוך. מוצע כי משרד האוצר ישוב וישקול את נימוקי החלטתו נוכח התוצאה האמורה. המשמעות של הוראה זו, הייתה העלאת הריבית של המשכנתה לזכאים כאמור, מעל לריבית המשכנתאות בשוק החופשי, ופגיעה בהם. מהאמור לעיל עולה, כי בשנים האחרונות נשחק במידה ניכרת (כ-40% ) שיעור התמיכה לזכאי משב"ש ביחס למחירי הדירות. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהשפעתו של הטיפול בצד היצע הדיור על השוק לא הניב תוצאות עד שנת 2011 , מוצע כי מקבלי ההחלטות ישקלו לבחון גם פתרונות בטווח הקצר כגון מתן הקלות לזכאים. .משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל כי עליו לפרסם מדי שנה בשנה את דוחות הסולו של משרדי הממשלה שעליהם מתבססים הדוחות הכספיים של הממשלה, קרוב ככל הניתן לתקופת הדיווח.	לדעת משרד מבקר המדינה, בהלוואות המנוהלות באמצעות סוכן - על החשבונאי הראשי 26 לשקול לבצע עבודת מטה שתמיין את החשבונות ותקטלגם מראש בספרים ראשיים נפרדים לפי הנושאים הדרושים להצגתם. בדרך זאת ניתן יהיה לנצל באופן מיטבי את היכולות של מערכת מרכב"ה לצרכי מידע ניהולי. הפקת המידע בצורה יעילה, מהימנה ומהירה תאפשר לשפר את השליטה בפעולות הממשלתיות: להציג את הדוחות בצורה אמינה תוך מיעוט בטעויות, לייעל את בניית הדוחות ולחסוך בשעות עבודה, להציג את הדוחות הכספיים בתוך פרק זמן קצר, ולקבל החלטות מושכלות.	757
משרד ראש הממשלה . העסקת עובדים בשירות הציבורי באמצעות חוזים מיוחדים יתרה מכך, הבדיקה העלתה כי מתוך 456 העובדים המועסקים בדירוג האקדמאים בחוזה מיוחד במשרדים שנבדקו, 108 מהם מועסקים בדירוג האקדמאים בחוזה מיוחד אף שהמשרה היא בדירוג המינהלי 30 . נמצא אפוא כי נש "ם לא עמדה אף בתבחינים שהציבה לעצמה, והתקשרה בחוזה מיוחד גם עם עובדים, אשר לא היו זכאים לכך על פי תנאיה שלה. משרד מבקר המדינה העיר כי קיים טעם לפגם בכך שחוזה מיוחד מּוחל על מי שאינו עומד בקריטריונים שתוארו. אם תנאי העבודה ביחידות מסוימות מצריכים מתן תנאי העסקה מיוחדים, מן הראוי כי נש"ם תגדיר את המשרה כחיונית ותביא את הדבר לידי ביטוי בדירוג נפרד; אם יש צורך בשינוי דירוג המשרה לעובד מקצועי, על נש"ם לבחון זאת, ולהמיר את דירוג המשרה לדירוג הראוי. הגדרותיהם המנוגדות של שני הגופים האלה, העוסקים בענייני עובדים בשירות המדינה - האחד בתחום של משאבי אנוש וכו ח האדם, והאחר בקביעת רמות השכר לעובדים אלה - מלמדות על פער בתפיסה אילו בעלי תפקידים ומקצועות זכאים לחוזה מיוחד. בעוד שלפי נש "ם ההגדרה כוללנית ואינה מחייבת בעל תפקיד ומקצוע נדרש, הממונה על השכר אכן דורש זאת. חוסר הבהירות מעיד על הצורך לקבוע באופן ברור ומשותף את התבחינים להתקשרות בחוזה מיוחד בדירוג האקדמאים. בביקורת נמצא כי ב -8 מקרים מתוך 318 העובדיםהמועסקים בחוזה מיוחד בדירוג משפטנים במשרדים שנבדקו, המשרות שבהן משובצים העובדים אינן בדירוג המשפטנים. להלן דוגמה: משרד מבקר המדינה מעיר כי מהמקרים שנבדקו עולה כי שיעור ההעסקה לפני מכרז הוא 30%-40% ., כך שהתופעה נפוצה עדיין משרד מבקר המדינה כבר העיר בעבר 54 על העובדה שכאשר עובדים מועסקים במשרות העומדות למכרז, הם בדרך כלל זוכים בהן, וכי הדבר מרוקן את המכרז מתוכן ממשי, שכן תוצאות המכרז מכשירות את ההליך שקדם לו. באופן דומה, עצם העסקת העובדים במשרד מעניקה להם יתרון בלתי הוגן מול מתמודדים אחרים במכרזים, ובכך מסכלת את מטרת ההוראות ליתן הזדמנות שווה לכלל המועמדים. על נש "ם לפעול ביתר שאת כדי שהע סקת עובדים טרם מכרז תצומצם ותיוחד רק למקרים יוצאים מן הכלל, אשר להם נועדה; עליה להקפיד על כך שעובדים יגויסו לשירות המדינה על פי ההוראות, וכי ההליך יתועד כמתחייב במינהל תקין.	על נש "ם להסדיר בהנחיות את היתכנות האפשרות לעבור להעסקה באמצעות חוזים מיוחדים וכן את התנאים הנדרשים לכך, ולוודא כי הדבר מופץ לידיעת כלל העובדים הזכאים לעשות כן.	758
משרד ראש הממשלה . פעולות להנצחת נשיאים וראשי ממשלה משרד מבקר המדינה מעיר שאף שבחוק ההנצחה אין מגבלה על משך כהונתם של חברי המועצה, ראוי לבחון הוספת אנשי ציבור חדשים להרכב המועצה כדי לרענן מפעם לפעם את דפוסי פעולתה. . בביקורת נמצא כי המועצה להנצחה לא מילאה את התפקידים המרכזיים שנקבעו לה בחוק: היא לא הציגה לממשלה תכנית הנצחה למי מראשי המדינה, וממילא לא פיקחה על ביצוע תכניות ולא דיווחה לממשלה על ממצאיה. משרד מבקר המדינה מעיר שמאז מונתה המועצה החדשה ביולי 2012 ועד ינואר 2013 לא הושלם מינוים של חברי המועצה, המועצה החדשה לא התכנסה, ולפיכך גם לא מינתה יו"ר לוועדת ההיגוי. לדעת משרד מבקר המדינה, על המועצה החדשה להכין ולהציע לממשלה תכנית הנצחה לכל אחד מראשי המדינה. כמו כן יש לחזק את הבסיס לעבודת המועצה: עליה לקבוע נוהל לדיוניה שיגדיר בין היתר את תדירות התכנסויותיה, ולכנס לעתים קרובות יותר את ועדת ההיגוי. בד בבד, יש לבחון את האפשרות להתקין תקנות לביצוע חוק ההנצחה שנחקק לפני יותר מ-25 .שנה משרד מבקר המדינה מעיר כי אי-הקמת מבנה חדש לגנזך המדינה 11 מנע את יישום החלטת הממשלה בדבר הקמת תצוגה להנצחת נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי המועצה להנצחה תמצא חלופה הולמת למיקום התצוגה. .משרד מבקר המדינה מעיר שגם בתקופה שקדמה ל- 2003 לא הכין מרכז ההסברה תכניות אור -קוליות כנדרש בהחלטת הממשלה. עוד יצוין כי הסרטונים הקצרים שהכין מרכז ההסברה מוצגים בטקסים הממלכתיים המיועדים לקהל מצומצם ולא לציבור הרחב.	בית ראש הממשלה לשעברהוחכר ליד אשכול כדי שתהפוך אותו למוזיאון ולמרכז פעיל לזכרו של ראש הממשלה לוי אשכול. במשך 35 שנה לא צלחו ניסיונו תיהם של יד אשכול ושל משרד רה"ם להשלים את שיפוץ המבנה, ולא נמצא גוף שיתכנן, יבצע ויסיים את המלאכה. כאמור, בחוזה החכירה נקבע בין היתר שההסכם יבוטל אם העמותה לא תשתמש בבית למטרותיה או לא תשתמש בו כלל, אך לא נמצא שממ"י העלה בפני יד אשכול דרישה למימוש חוזה החכירה או לביטולו.	759
משרד ראש הממשלה . הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המיעוטים מכיוון שהממשלה החליטה כי הטיפול בתחום הכלכלי במגזר המיעוטים ירוכז בידי גורם אחד, המשך הפיצול של הטיפול בתחום זה בין כמה גורמים עלול להביא לכפילות בפעילות או למצב של "נפילה בין הכיסאות". על לשכת מנכ"ל משרד רה"ם להקפיד להגיש לרשות לקבלת חוות דעתה את כל הצעות ההחלטה בתחומי הכלכלה והחברה אשר יכולה להיות להן השפעה על מגזר המיעוטים. נמצא כי רק ביולי 2010 ,החל הצוות לפעול וכי עד מועד סיום הביקורת יותר משנתיים מהמועד שנקבע לכך, לא הגיש את המלצותיו. נמצא כי, במשך שנת 2010 קיים הצוות כמה דיונים, אולם עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2012 ., טרם הגיש את מסקנותיו כאמור, היעד שנקבע בתכנית החומש הוא לסבסד פיתוח קרקע בבעלות המדינה לבנייה של עד 4,240 יחידות דיור. עד מועד סיום הביקורת חלף כמחצית פרק הזמן שנקבע לביצוע התכנית, אולם רק כ-700 יחידות דיור ( 16.5% ) שנבנו בקרקע בבעלות המדינה הגיעו לשלב שמאפשר לקבל את הסבסוד. לכן ספק אם עד תום פרק הזמן שנקבע לתכנית, שנת 2014 , יהיה ניתן לסבסד פיתוח קרקע לבנייה של עוד כ- 3,540 יחידות דיור ולעמוד ביעדים שנקבעו בתכנית החומש בתחום המגורים והנדל"ן.	נמצא כי בשנים 2009 -2012 אמנם הגישה הרשות לראש הממשלה שלושה דוחות שנתיים, אולם בדוחות לא נס קרו כלל פעולות הממשלה לצמצום הפערים ואף לא פעולות אגפים אחרים במשרד רה"ם בתחום זה, אלא רק פעולות הרשות. כמו כן, לא עסקו הדוחות בנתונים הנוגעים לפערים הכלכליים-חברתיים בין מגזר המיעוטים ובין המגזר היהודי ולא ניתן ללמוד מהם אם מצבו של מגזר המיעוטים שופר או ה ורע לעומת שנים קודמות.	760
משרד הכלכלה והתעשייה . הכשרה מקצועית לנוער - קשרי הגומלין בין משרד החינוך ובין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה - ממצאי מעקב .מערך החינוך המקצועי-טכנולוגי מפוצל בין שני משרדי ממשלה - משרד החינוך ומשרד התמ"ת. כל עוד נמשך פיצול זה, הוא מחייב חיזוק של התיאום ושל קשרי הגומלין בין שני המשרדים. תיאום זה נדרש לצורך הסדרת שורה של סוגיות מהותיות, ובהן: סיוע של משרד החינוך בפעילות הפדגוגית שמתקיימת במוסדות החינוך של משרד התמ"ת, הסדרת נושא ציוני המגן של התלמידים במוסדות אלה והתקנת התקנות שיקבעו את התנאים להכללת החניכות במסגרת חוק לימוד חובה. חיזוק קשרי הגומלין בין המשרדים במציאות שבה מתקיים הפיצול בין שתי מערכות החינוך הוא תנאי לחיזוק מערך החינוך המקצועי, ובייחוד מערכת החניכּות המקצועית שמקיים משרד התמ"ת. הדבר יסייע להגשים את המטרות של פיתוח ההון האנושי הדרוש לפעילות הכלכלית ולצמיחה במשק, ובכלל זה הכשרה מקצועית בתעשייה, וכן להציע חלופה הולמת לבני הנוער ובכלל זה לבני נוער המתקשים להיקלט במסגרות אחרות. לנוכח העובדה שמשרד החינוך ומשרד התמ"ת לא הצליחו במשך שנים להגיע להסכמה בכמה סוגיות מהותיות - זאת, למרות הדוח הקודם של משרד מבקר המדינה והערותיו של בית המשפט העליון - על שני השרים הנוגעים בדבר להידרש לנושא בהקדם במטרה להבטיח כי תלמידי מוסדות ההכשרה המקצועית לא יקופחו. המעקב העלה כי לא חלה התקדמות בטיפול בעניין ציוני המגן של התלמידים הלומדים בבתי הספר שבאחריות משרד התמ"ת. לדעת משרד מבקר המדינה נדרשת פעולה נמרצת ומידית של שני המשרדים, ואם הדבר יידרש יש אף לערב בנושא את השרים הנוגעים בדבר, על מנת להביא לפתרון הסוגיות שנותרו במחלוקת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי החובה להתקין את התקנות נקבעה בחוק, וכי בית המשפט העליון ופרקליטות המדינה הצביעו על הצורך בהסדרת הנושא כבר לפני כ -15 שנים. על משרד החינוך לפעול בשיתוף משרד התמ"ת ליישוב קשיי ההגדרה שעליהם הצביע בתשובתו כדי לאפשר את יישום הוראת הדין בנושא זה ואת התקנת התקנות לאלתר. במעקב נמצא כי בפועל לא חל כל שינוי במערך הפעילות האמור. לא התקבלה החלטת ממשלה אחרת מחד גיסא, ומאידך גיסא לא נקבעו דפוסים מחייבים לשיתוף פעולה בין שני המשר דים בקשר למערכת החינוך שמקיים משרד התמ"ת (בעניין זה ראו להלן)4 .	המעקב העלה כי המתווה לאמ נה בין -משרדית לא נחתם על ידי שני המשרדים. מכל מקום, חתימה על אמנה כשלעצמה אין בה כדי לספק מענה לנושא. על משרד החינוך ומשרד התמ"ת לקבוע דפוסי עבודה ותיאום פרטניים ולפעול לפתרון הסוגיות שטרם נפתרו, בין אם יחתמו על האמנה ובין אם לאו.	761
מרכז השלטון המקומי בישראל . הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז הדרום משרד מבקר המדינה העיר לוועדה המחוזית כי היה עליה לדרוש מלשכת התכנון להשלים את ביצוע הבדיקה התכנונית המוקדמת לפני ה דיון בהפקדת תכנית אחוזת רוטנר, וכי היה על הוועדה המחוזית לעמוד על כך שמגיש התכנית יתקן את התכנית על פי ההערות כדי למנוע הפקדת תכניות שיש ספק במידת בשלותן להפקדה. משרד מבקר המדינה העיר למועצה הארצית כי החלטת היו"ר לשעבר להסיר את התכנית מסדר היום לאחר שכבר נדונה, היא בעצם הצעה שהיה צורך לקיים הצבעה כדי להחליט אם לקבלה. לפיכך היה ראוי להביא את ההחלטה להסיר את העניין מסדר היום להצבעת חברי המועצה הארצית. . משרד מבקר המדינה העיר למינהל התכנון וללשכת התכנוןהמחוזית כי בתכנית מעוגנים עקרונות שנקבעו בהחלטת ממשלה , וכי היה על יהם לפעול ביתר נחישות להשלמתה של התכנית שהושקעו בה משאבים רבים והכנתה התמשכה יותר מעשור, ולהימנע מעיכובים נוספים לאלו שנמשכו כשנתיים. נמצא כי לשש רשויות מקומיות בתחום המחוז אין תכנית מתאר כוללת כלל, ורק לשתיים מהן יש תכנית מתאר בהכנה. ל-23 רשויות אחרות יש תכניות מתאר שאושרו לפני 20 שנה ויותר 31 , ורק לתשע מהן תכנית מתאר בהכנה . לתשע רשויות מקומיות יש תכניות מתאר שאושר ו לפני פחות מ-20 שנה. משרד מבקר המדינה העיר ללשכת התכנון כי היה עליה ל מסור את הערות הבדיקה התכנונית המוקדמת במועדים שנקבעו בחוק, לשם תיקון תכניות המתאר המוגשות לה.	משרד מבקר המדינה העיר ל וועדה המחוזית כי החלטתה על הפקדתן בתנאים של תכניות המתאר של שדרות, נתיבות וערד בלא שהושלמה הבדיקה התכנונית המוקדמת אינו ראוי ; דרך פעולתה זו של הוועדה המחוזית גרמה לכך שהיא החליטה על הפקדת תכניות חשובות אלה בלא שמולאו דרישות הבדיקה התכנונית המוקדמת שהן דרישות מהותיות.	762
מרכז השלטון המקומי בישראל . טובות הנאה והטבות בשכר, בתנאים הנלווים ובתנאי הפרישה של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות הועלה כי המועצה לא פנתה למנהל התחום לקבלת אישורו קודם שהורתה לשלם לשני הסגנים את פדיון ימי החופשה, אף שהדבר נדרש בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. נוסף על כך, היא לא ביקשה מהסגנים פירוט של ימי החופשה שניצלו בשנות כהונתם. משרד מבקר המדינה העיר למועצה האזורית הגלבוע כי פדיון 114-140 ימי חופשה ייתכן רק אם ראש המועצה האזורית וסגניו לא יצאו בכל שנות כהונתם לחופשה של יותר מ -12 יום בשנ ה בממוצע. דיווח בדיעבד על ניצול זעום של ימי חופשה - ובייחוד כשהוא נעשה כעבור כמה שנים מעלה ספקות לגבי סבירותו. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמצא שמר עסאלה דיווח למליאת המועצה על שלוש הנסיעות האמורות, לא לפניה ן, לקבלת אישורה, ולא לאחריהן, לפיכך לא ניתן לדעת אם נעשו מטעם המועצה ובאישורה, או שנעשו למטרה פרטית, ואזי היה צורך לגרוע את ימי הנסיעה ממאזן ימי החופשה. משרד מבק ר המדינה מעיר כי יש לראות בחומרה את העובדה שכספי העירייה שיועדו לרווחת בני העדה הקווקזית שימשו למימון שירותים חשבונאיים שניתנו לעמותה פרטית, שלא לפי הוראות הנוהל. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שעיריית עכו לא תמכה בשנים האחרונות בעמותות שאינן אגודות ספו רט, עולה החשש כי העברת הכספים לשתי העמותות באמצעות המתנ"ס כפי שתוארה לעיל נעשתה רק משום שחברי מועצת העירייה מילאו בהן תפקידי מפתח.	משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את דרך פעולתם של ראש עיריית גבעת שמואל ושל ראש המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה וסגנו בכל הנוגע לקיצוץ במשכורתם. התנהגותם יש בה משום מתן דוגמה אישית ברוכה.	763
מרכז השלטון המקומי בישראל . פיתוח אזורי תעשייה ברשויות מקומיות במגזרי המיעוטים .מבקר המדינה שם דגש מיוחד על שמירת זכויותיהם של אוכלוסיות חלשות במדינת ישראל, ובכלל זה אוכלוסיות המיעוטים. חשוב מאוד כי מדינת ישראל תפעל לקידומם של המגזרים הלא יהודיים בכל תחומי החיים, זאת כדי לקיים שוויון הזדמנויות מלא ולשלב את כלל הקבוצות בחברה הישראלית כאזרחים שווי זכויות. דבר זה עולה בקנה אחד עם ערכי מדינת ישראל ועם הנאמר במגילת העצמאות כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". קיימת חשיבות רבה להקמה והפעלה של אזורי תעשייה בתחומי השיפוט של הרשויות המקומיות במגזרי המיעוטים, משום שבכוחם לתרום לרווחת התושבים ברשויות אלה, לקידום כלכלי וחברתי של מגזרי המיעוטים ולצמיחת המשק הישראלי כולו. תרומתם של אזורי התעשייה יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בעידוד התעסוקה ובצמצום ממדי האבטלה, בהגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות במגזרי המיעוטים ובהוצאת עסקים שיוצרים מטרד מאזורי המגורים לאזורי תעשייה מוסדרים ביישובים או מחוצה להם. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על המועצות המקומיות כיסרא -סמיע ופקיעין לפעול להקמת מינהלה לאזור התעשייה המשותף, כפי שנקבע בתקנון התכנית. עיכוב בהקמת המינהלה עלול לעכב את הליך שיווק המגרשים באזור התעשייה, שכן המינהלה היא אחד הגופים האמור ים לאשר את הקצאת המגרשים. עיכוב נוסף בשיווק הקרקעות באזור התעשייה עלול לעכב את העברתם של בתי מלאכה שיש בהם מטרד אל אזור התעשייה וכן להביא לאבדן הכנסות מארנונה. הקמת מינהלה לאזור התעשייה נועדה בין היתר להבטיח כי העבודות לפיתוחו והפעילות העסקית שתתקיים בו לאחר מכן ייעשו בהתאם להוראות התכניות המאושרות. משרד מבקר המדינה העיר לעיריית נצרת על שטרם מינתה מינהלה כאמור, דבר העלול לפגוע בהקמת אזור התעשייה ובהפעלתו. משרד מבקר המדינה העיר למהנדס העירייה על הליקוי שבמתן אישור אשר ממנו השתמע כי אישר ביצוע עבודות באזור התעשייה הטעונות היתר כדין. מתן אישור כאמור ראוי שינוסח בבהירות מרבית על מנת למנוע טעויות מן הסוג שתואר. ביצוע עבודות עפר ללא קבלת היתר בנייה עלול לגרום לכך שהעבודות שבוצעו לא יהיו תואמות את העבודות שאמורות להתבצע על פי בקשה להיתר בנייה בהליך המקובל, דבר העלול לגרום נזק לקידום הפרויקט ולהגדלת עלותו. . לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שעיריית כפר קאסם ראתה צורך בפיתוחו של אזור התעשייה המערבי אשר יאפשר להגדיל את ההיצע של שטחים לתעשייה, היה עליה לקדם באופן נמרץ את התכניות עבורו בהתאם להנחיות הגורמים המקצועיים.	יש לציין כי ממשלות ישראל העלו על סדר יומן במשך השנים את נושא הפיתוח של מגזרי המיעוטים והעצמתו בתחומים שונים, ובכללם הפיתוח הכלכלי והתעסוקתי. בהתאם לכך התקבלו בשנים 2010 -2012 כמה החלטות ממשלה בהיקף של יותר משני מיליארד ש''ח שעניינן בין היתר השקעה בפיתוח אזורי תעשייה קיימים וחדשים ושילוב רשויות מקומיות במינהלות של אזורי תעשייה קיימים. אף על פי כן ממצאי הביקורת ברשויות המקומיות שנבדקו מלמדים כי פיתוח אזורי התעשייה נעשה בקצב אטי, בשל התמשכות הפעולות של השלטון המרכזי והשלטון המקומי לפיתוח אזורי תעשייה. על מנת להבטיח את השגת המטרות שנקבעו בהחלטות הממשלה בנושא פיתוח אזורי תעשייה במגזרי המיעוטים, על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובהם משרד ראש הממשלה ומשרד התמ"ת, להחיש את פעולותיהם ולקיים מעקב אחר הליכי יישום ההחלטות. כמו כן, על הרשויות המקומיות במגזרי המיעוטים לפעול אף הן למען קידום הקמתם של אזורי תעשייה בתחומי שיפוטן. משרד התמ"ת : יש להגדיר בהסכמים את חלוקת תחומי האחריות בין משרד התמ"ת ובין הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן פועל המשרד לפיתוח אזורי תעשייה. על משרד התמ"ת להחיש את טיפולו בחתימת הסכמי הפיתוח עם רשויות מקומיות אלה, בין היתר על מנת להבטיח את קיום ההתחייבויו ת שקיבלו עליהם הצדדים להסכם ולמנוע עיכובים אפשריים בפיתוח אזורי התעשייה הנובעים מאי -הסדרת האחריות לפיתוחם. זאת ועוד, יש חשיבות רבה שבעתיד יַתנה משרד התמ"ת את עבודות הפיתוח באזורי תעשייה חדשים בחתימת הרשויות המקומיות על הסכמי פיתוח. על משרד התמ"ת לפעול להכנת תכניות עבודה רב -שנתיות לפיתוח אזורי תעשייה. בתכניות העבודה יש לפרט את לוחות זמנים לפיתוח התשתיות ושיווק קרקעות, את המקורות התקציביים להשלמת פיתוח אזורי התעשייה ואת שלבי הביצוע עד מסירת אזור התעשייה לאחריות הרשות המקומית - כל זאת כדי להשיג את היעדים שלשמם הוחלט על הקמת אזורי התעשייה. כמו כן, על משרד התמ"ת לקיים פיקוח נאות על החברות המנהלות בעבורו את פיתוח אזורי התעשייה כדי להבטיח שהן פועלות בהתאם להוראות כל דין בביצוע עבודות הפיתוח. הרשות לפיתוח כלכלי : על הרשות לפיתוח כלכלי להשלים בהקדם את טיפולה בגיבוש מ ודל להקמת חברות כלכליות אזוריות או מינהלות לאזורי תעשייה ברשויות המקומיות שנכללו בתכנית החומש, על מנת למנוע עיכובים אפשריים במימוש יעדי תכנית החומש, הקצובה בזמן. כמו כן, על הרשות לפעול בהקדם להשלמת קביעת מדדי תוצאה הנוגעים לביצוע התכנית לפיתוח אזורי התעשיי ה שנכללה בתכנית החומש, כדי שבאמצעותם יהיה בידה לקבל החלטות מושכלות בנוגע למתווה הנכון לביצוע התכנית ולהשגת יעדיה.	764
מרכז השלטון המקומי בישראל . מינויים - המועצה המקומית גדרה משרד מבקר המדינה העיר למועצה על שלא נמצא ברשותה שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים שהיועץ החיצוני לתכנון אסטרטגי היה אמור למלא, דבר שהוא בעל משנה חשיבות מאחר שהיועץ אינו עובד הרשות אלא משמש נותן שירותים חיצוני. התובע העירוני של המועצה היה יועץ משפטי של תאגיד אשר לראש המועצה היו בו מניות לפני היבחרו לתפקיד ראש המועצה. במהלך ישיבת המליאה שבה אושר המינוי, קודם להכרעה בנושא, אף דיבר ראש המועצה בשבחו של המועמד וציין כי לאור היכרותם המוקדמת הוא יודע "שהוא יכול לתת מענה". כאמור, לא הוצגו לפני חברי המועצה נתונים כלשהם על המועמד, ניסיונו, הכשרתו וכישוריו, דבר שהוא פגום. מאחר שלראש המועצה הייתה היכרות מוקדמת וזיקה למועמד לתפקיד התובע, היה עליו להצהיר לפני היועץ המשפטי למועצה על היכרותו עם המועמד לתפקיד ועל הזיקה ביניהם, ולקבל הנחיות כיצד לנהוג בעניין, אולם הוא לא עשה זאת. ההיכרות המוקדמת עם ראש המועצה עלולה לפגוע בעצמאותו ובאי-תלותו של התובע. זאת ועוד, משרד מבקר המדינה העיר לראש המועצה כי אי -מסירה של פרטים מהותיים בנוגע למועמד לתפקיד במועצה - ובכלל זה ניסיונו, הכשרתו ואף שמו של המועמד - עלולה לפגוע בשיקול דעתם של מקבלי ההחלטה, חומ רה מיוחדת יש בעובדה שמדובר בתפקיד חשוב כתובע עירוני. משרד מבקר המדינה העיר למועצה על שלא נמצא ברשותה שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים שהיועץ המשפטי אמור היה למלא, דבר שהוא בעל משנה חשיבות מאחר שהיועץ אינו עובד הרשות אלא נותן שירותים חיצוני. משרד מבקר המדינה העיר לראש המועצה כי משהביא את ההחלטה לדיון לפני מליאת המועצה, היה עליו להביא לפני חבריה את כל המידע הנחוץ לשם קבלת החלטה מושכלת. בכך שלא מסר לחברי המועצה פרטים מהותיים לגבי היועץ המשפטי ובכלל זה את קורות חייו ומידע על ניסיונו המקצועי, נפגע תהליך קבלת ההחלטות, משום שלחברי המועצה לא היה בסיס להחליט אם המועמד מתאים לתפקיד ואם יש לו הכישורים הדרושים. להחלטה מעין זו מ שנה חשיבות מאחר שהיועץ המשפטי החיצוני של המועצה הוא היועץ המשפטי שלה ואין לה יועץ משפטי שהוא עובד המועצה. משרד מבקר המדי נה העיר לראש המועצה כי בתכתובת הדואר האלקטרוני ששלחה פעילה במטה הבחירות של ראש המועצה אל מועמד א' בבקשה להעיר הערותיו למכתב תעמולה מטעם ראש המועצה לקראת הבחירות לראשות המועצה, ובתשובה שנתקבלה ממנו, יש בה משום זיקה. זיקה זו מעלה חשש שראש המועצה היה בניגוד ע ניינים במילוי תפקידו בוועדת הבחינה בה התמודד לאחר מכן מועמד זה לתפקיד גזבר המועצה. לכן, כאמור לעיל, ראוי היה כי יצהיר על זיקה זו למועמד, לפני היועץ המשפטי למועצה ולפעול בהתאם להנחיותיו.	משרד מבקר המדינה העיר למועצה כי בחירתה של מועמדת א' לתפקיד הרכז נעשתה שלא כדין, כיוון שהיא לא עמדה באחד מתנאי הסף לתפקיד, וכי היה על המועצה לפסול את המכרז ולפרסם מכרז פומבי חדש, בהתאם לצווים ולנהלים.	765
מרכז השלטון המקומי בישראל . הקצאת קרקע להקמת מוסד חינוכי - עיריית חיפה משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי בפרסום החוזר היה עליה לציין במפורש שמדובר בב קשה לשימוש חורג, דהיינו הצבת מבנים יבילים לכיתות לימוד במקום הקמת מרפאה. משרד מבקר המדינה העיר לעירייה כי היה עליה להמתין לאישור משרד החינוך לפני שהחלה בהליכי הקצאת הקרקע להצבת מבנים יבילים למוסד החינוכי. . לדעת משרד מבקר המדינה, על אף החובה החלה על העירייה למצוא פתרון ראו י לתלמידי המוסד החינוכי, היה עליה לאתר פתרון חלופי עד מתן פתרון קבע ולא להמשיך בהליך הקצאת הקרקע, ובהמשך הכשרת הקרקע - הקצאה שנעשתה ללא אישורו של משרד החינוך, ובדיעבד גם חרף התנגדותו. התנהלות העירייה בסוגיית הקצאת הקרקע לעמותת "עמודי עולם" מעוררת את החשש שנעשה כאן ניסיון לקבוע עובדות בשטח הן במסגרת הצורך בהליך "שימוש חורג", הן בכתובת השגויה של הקרקע שהקצתה בפועל ועדת ההקצאות והן בתהליך של הקמת מבנים יבילים למרות התנגדותו של משרד החינוך. .ממצאי הביקורת מלמדים שבהתנהלותה של העירייה נרשמו כשלים שפגעו באינטרסים הציבוריים וכן ליקויים שמנעו מן הציבור לממש את זכותו להתנגד לפעולותיה ולהציע חלופות אחרות להקצאה המתוכננת. כמו כן, התהליך למתן היתר לכריתת עצים הביא לידי נזקים בלתי הפיכים בקרקע ולעצים הגדלים בה. על העירייה לטפל בבעיית המחסור בכיתות לימוד לתלמידי המוסד החינוכי ולפעול בשיתוף משרד החינוך למציאת פתרון קבע הולם, וזאת בלי לפגוע באינטרסים ציבוריים חשובים אחרים, תוך כדי הקפדה על כל דין ועל סדרי מינהל תקין. על העירייה לבדוק כיצד התאפשרו החריגות והליקויים במקרה זה, להפיק את הלקחים הנדרשים למניעת כדי למנוע הישנות ליקויים מעין אלה בעתיד.	משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה כי היה עליה לפעול מבעוד מועד כדי למנוע את כריתת העצים והפגיעה הסביבתית בעטיה. על העירייה לנקוט את כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה כדי להשיב ככל שניתן את מצב הקרקע לקדמותו.	766
משרד התרבות והספורט . היבטים בפעולות לקידום ספורט נשים בישראל לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבות ההתקשרויות של המועצה עם ערוץ הספורט וערוץ הילדים להשגת יעדי הפרויקט ונוכח עלותן הגבוהה של התקשרויות אלה, היה מקום כי ההחלטה לגביהן תתקבל רק לאחר דיון ממצה של מליאת המועצה או של ועדת השיווק שלה ורק לאחר שיתועדו כנדרש מהלך הדיון וההחלטות שהתקבלו בו. הועלה כי מאחר שבמועד האמור לא התכנסה מליאת המועצה וועדת השיווק עדיין לא הוקמה, סוכמו התכנים האמורים בין נציגי ערוץ הספורט ליועץ השיווק בלבד. יצוין כי באותו מועד גם עדיין לא הוקם צוות עבודה משותף כשם שנקבע בהסכם. .על מכון וינגייט להקפיד שהסכמי התקשרות שהוא מבצע ייחתמו לפני תחילת תקופת ההתקשרות כמתחייב מכללי מינהל תקין. הביקורת העלתה כי יועץ השיווק הגיש למכון, במשך כל תקופת העסקתו, שתי חשבוניות בלבד: בחשבונית לשנת 2009 בסך 23,678 ש"ח (כולל מע"ם) לא פירט היועץ לאילו חודשים היא מתייחסת וכמה שעות עבד בכל חודש; בשנת 2010 הגיש יועץ השיווק חשבונית נוספת בסך 37,722 ש"ח (כולל מע"ם) ובה צוין כי היא ניתנה בעד ייעוץ עבור החודשים ינואר - אוגוסט 2010 . על אף היעדר הפרטים המהותיים האמורים, יו"ר המועצה והמכון אישרו את החשבוניות לתשלום ותמורתן שולמה. משרד מבקר המדינה העלה כי תקופת ההתקשרות עם יועץ השיווק הוארכה כאמור בשנת 2010 , על פי ההסכם שנחתם עמו, רק עד סוף אפריל ולא עד אוגוסט אותה שנה כפי שציין בחשבונית שהגיש; גם היועצת המלווה של הפרויקט ציינה במכתבה מיוני 2011 ללשכה המשפטית של משרד הספורט, שבו ביקשה להמשיך את העסקת יועץ השיווק גם בשנת 2011 , כי הוא הועסק ארבעה חודשים בלבד בשנת 2010 . מהאמור לעיל לא היה ברור מדוע אישרו יו"ר המועצה והמכון את תשלום החשבונית המתייחסת לארבעת החודשים הנוספים - מאי עד אוגוסט 2010. משרד מבקר המדינה מציין כי מאחר שיועץ השיווק לא הגיש כאמור דיווחים חודשיים על שעות עבודתו וחשבוניות בגינן, נבצר מהמכון לבצע בקרה נאותה על שעות עבודתו החודשיות במועצה ועל התשלומים המגיעים לו עבורן. בביקורת לא נמצאו אסמכתאות לכך שהמידע על התמורה המרבית שתשולם עבור השירות נמסר למועמדים אחרים שמועמדותם נבחנה לפי טענת המועצה. לדעת משרד מבקר המדינה, מסירת מידע מהותי רק לאחד המתחרים על התפקיד פוגעת בשוויוניות.	.הפרטים השונים לגבי תקופת עבודתו של יועץ השיווק והסכמי העסקתו מלמדים על ליקויים בפיקוח מצד הגורמים השונים בנושא. ראוי שמשרד הספורט יבדוק את הנושא, ובכלל זאת את משך ההתקשרות עם יועץ השיווק, את היקפה ואת דבר קיומו של ההסכם הנוסף ויבחן אם המכון והמועצה אישרו כנדרש הסכם זה ואם שולמו ליועץ השיווק סכומים עודפים.	767
חברת נמל אשדוד בע_מ . נסיעות לחו_ל של יו_ר הדירקטוריון - חברת נמל אשדוד בע_מ .על דירקטוריון החברה והנהלתה להקפיד למלא את נוהלי החברה ואת ההנחיות של רשות החברות הממשלתיות ולאשר את נסיעותיו של יו"ר הדירקטוריון בשכר לחו" ל רק אם יש לכך סיבה מיוחדת. כמו כן על הדירקטוריון וההנהלה להקפיד על שקיפות מרבית בכל הנוגע למטרת הנסיעה, לוח הזמנים שלה, היקף ימי הפעילות ביחס למשך זמן הנסיעה, רמת האירוח וההוצאות המותרות ליו"ר דירקטוריון בשכר. משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי על דירקטוריון החברה והנהלתה לקבוע כללים בדבר פעילות היו"ר, היקף נסיעותיו לחו"ל, חובת הדיווח לדירקטוריון, וכן בדבר דמי הלינה המרביים שהחברה תשלם על לינת עובד השוהה בחו"ל מטעמה. בעקבות הביקורת הודיעה החברה בסוף יוני 2012 כי היא מקבלת את הערות הביקורת, וכי היא כבר פעלה באישור הדירקטוריון, לתיקון הנוהל. על רשות החברות הממשלתיות לקבוע כללים בדבר סדרי הבקרה על נסיעות יו"ר דירקטוריון בשכר, ובכלל זה כללים בדבר המחלקה שבה יטוס יו"ר דירקטוריון בשכר, העובדים הבכירים והעובדים האחרים בחברות הממשלתיות. הביקורת העלתה כי דירקטוריון החברה לא ביקש לקבל את לוח הזמנים המפורט של נסיעות היו"ר לחו"ל, אלא רק מידע על מטרת הנסיעה ועלותה. לדעת משרד מבקר המדינה, מספרם המועט של הימים שבהם עסק יו"ר הדירקטוריון בפעילות לקידום עסקי החברה בעת ששהה בחו"ל מטעמה, מחזק את הצורך שהדירקטוריון יבחן, קודם לאישור נסיעה, את מטרותיה ואת לוח הזמנים המפורט שלה. הביקורת העלתה כי רשות החברות הממשלתיות לא קבעה כללים בדבר המחלקה שבה יטוסו הדירקטורים, העובדים הבכירים והעובדים האחרים בחברה. הביקורת העלתה כי דירקטוריון החברה לא בחן קודם אישור נסיעותיו של יו"ר הדירקטוריון לחו"ל אם יש סיבות מיוחדות לנסיעתו, כנדרש בחוזר רשות החברות הממשלתיות ובנוהל, וממילא לא צוינו הנימוקים להחלטתו לאשר את הנסיעות. הביקורת העלתה כי יו"ר הדירקטוריון לא הגיש דוח מפורט בכתב על נסיעותיו, כפי שנדרש בנוהל הנסיעות.	. הביקורת העלתה כי בניגוד למתחייב מסדרי מינהל תקין, אין בחברה נוהל הקובע את דמי הלינה המרביים (בהתאם לרמת האירוח) שהיא תשלם על לינת עובד השוהה בחו"ל מטעמה.	768
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . ממשקי העבודה בין משרד החוץ ובין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בתחום קידום סחר החוץ הממצאים מלמדים כי השגריר לא ביצע מראש בשילוב גורמי המטה בשני המשרדים הערכה מקצועית המביאה בחשבון את כל הנושאים הרלוונטיים, כדי לבחון אם יש הצדקה לקידום הסכם מו"פ. השגריר יזם פעולה, ורק לאחר מכן החל בתיאומים לבחינת העניין, שגם בהם היו ליקויים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד החוץ כי נוכח התנגדותו של מטה מינהל סחר חוץ למינוי היועץ הכלכלי הנייד שנמסרה בכתב למשרד החוץ, לא היה מקום להשלים את הליך המינוי ללא יישוב המחלוקת בין מטות שני המשרדים. משרד מבקר המדינה בדק את נסיעות העבודה של היועץ הכלכלי הנייד מקיץ 2009 ועד קיץ 2011 והעלה כי הוא נסע פעם בחודשיים לשבוע עבודה ב יוון ובפורטוגל. לעומת זאת, עולה כי ביקוריו במרסיי לא נעשו בתדירות ובמתכונת שנקבעו, למרות הנחיצות הרבה שעליה הצביע משרד החוץ בתשובתו. מהאמור עולה כי פעולותיו של משרד החוץ בנוגע לאיוש משרות חדשות בתחום הכלכלי בשנים 2009 ו- 2010 לא נעשו בהתייעצות ובתיאום עם משרד התמ"ת כפי שמתחייב על פי כללי המינהל התקין. משרד החוץ הודיע למשרד התמ"ת על המשרות החדשות רק בדיעבד, לאחר שכבר נבחרו השליחים הכלכליים שיאיישו אותן. משרד מבקר המדינה מעיר כי מתכונת פעולה סדורה שמטרתה למנוע בזבוז כספי ציבור מחייבת לבצע תיאום בין מטות שני ה משרדים לפני קבלת החלטה להוסיף משרות חדשות לתקן הנציגויות, והדברים אמורים בעיקר בשינויי תקן במדינות שבהן כבר הוצבו נספחי תמ"ת. נמצא כי אף שבסיכום הפגישה בין שני המנכ"לים נקבע שיש לבחון את המינויים של השליחים הכלכליים, במועד סיום הביקורת עדיין לא ערכו שני המשרדים בחינה סדורה ומשותפת של תפקידי השליחים הכלכליים בנציגויות שבהן הם פועלים במקביל לנספחי התמ"ת, אף שהדבר נדרש כדי לקבוע אם הצבתם של השליחים הכלכליים בנציגויות אלה היא אפקטיבית, כפי שמצופה ממי שמופקדים על שימוש בכספי ציבור. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת כי מתכונת פעולה מתואמת בינו ובין משרד החוץ מחייבת כי החלטות הנוגעות להוספת משרות חדשות של נספחי תמ"ת יתקבלו לאחר תיאום מוקדם בין מטות המשרדים. לצורך קבלת החלטה על הוספת משרה על שני המשרדים לקיים התייעצות משותפת לבחינת הנושא. .לפי דבריו של משרד התמ"ת, התיאום שנעשה הוא בתחום המינהלי, טרם יציאתו של נספח התמ"ת לחו"ל, ולא בשלב קבלת ההחלטה על הוספת המשרה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת כי עיקר חשוב בהתייעצות משותפת לבחינת הצעה להוספת משרות חדשות הוא התמודדות עניינית עם הסתייגויות מנומקות להצעה, וכ י על ההחלטה הסופית להתחשב במכלול הנימוקים בעד ההצעה ונגדה.	מנתוני נש "ם עולה כי מיוני 2009 ,, מועד פרסום הנוהל ועד ספטמבר 2011 , התקיימו 17 מכרזים לבחירת מועמדים למשרות של נספחים בחו"ל, עשרה מהם של נספחי התמ"ת. הביקורת העלתה כי בשום מכרז מעשרת המכרזים האמורים לא השתתף נציג של משרד החוץ כחבר בוועדת הבוחנים, שקיבלה את אישור נש "ם, אף שהנספחים הוצבו בנציגויות ישראל.	769
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . רישום נישואין במועצות הדתיות התברר כי למרות החשיבות הרבה הטמונה בעדכון הרשימה, מחלקת נישואין במשרד לא מבצעת מעקב אחר המועצות הדתיות במקרים שבהם הודיעה להן כי המועמד שנרשם אצלן לנישואין מופיע ברשימה. נמצא גם כי למרות הנחיות היועמ"ש, שלפיהן רושם הנישואין חייב לדווח על הוצאת שמו של אדם מן הרשימה, לא תמיד הקפידו המועצות הדתיות לעדכן את מחלקת נישואין במשרד על החלטת בית הדין שקבעה כי בני הזוג כשרים להתחתן. מכאן שמ חלקת נישואין במשרד אינה מעודכנת בטיפול של המועצות הדתיות במעוכבים. כמו כן, היא אינה משמשת כבקרה נוספת לעדכון הרשימה, שנותרים בה גם שמות אנשים שאינם עוד בגדר מעוכבי נישואין. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מחלקת נישואין במשרד לנקוט פעולות מעקב שיבטיחו כי המידע על מועמדים שאינם עוד מעוכבי נישואין יועבר אליה מהמועצות הדתיות או מהנהלת בתי הדין הרבניים, כך תוכל לוודא שהמועצות הדתיות לא חיתנו את מי שבית הדין לא ביטל את עיכוב הנישואין שלו. 3. במהלך הביקורת נודע למשרד מבקר המדינה כי המשרד לא היה ער לכך שהרשימה כוללת גם בעלי דרכון זר. לפיכך, במשך כל השנים ל א בדק המשרד אם שמות של אזרחים זרים שביקשו להינשא בישראל כדמו"י מופיעים בה. משרד מבקר המדינה העיר על כך למשרד, ורק לאחר מכן הוא החל להצליב שמות של אזרחים זרים מול הרשימה. משרד מבקר המדינה מעיר כי לאור חשיבותה של הרשימה בהליך הרישום לנישואין, על המשרד ועל הנהלת בתי הדין הרבניים להסדיר ביניהם את עדכון המידע המצוי בה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כ י עליו לרענן את הוראות הנוהל בנוגע להחזר האגרות במקרה של ביטול תיק הנישואין, ולאכוף את ביצוען. 1. משרד מבקר המדינה שב ובדק את יישומן הלכה למעשה של הנחיות היועמ"ש בעניין הוספת שמות בני משפחה שלא היו צד בהליך המשפטי, לרשימת מעוכבי הנישואין. נמצאו עשרות מקרים שבהם הורו בתי הדין הרבניים למנהל בתי הדין הרבניים לכלול ברשימה גם בני משפחה של בעל דין שאינם צד בהליך ושלא נרשמו לנישואין כלל. המנהל אכן הוסיף את השמות לרשימה, בניגוד להנחיות היועמ"ש, בלי שהורה על פתיחת הליך נפרד לבירור מעמדם של בני המשפחה האמורים. 2. נמצא גם כי מנהל בתי הדין הרבניים חרג לפעמים מסמכותו לנהל את רשימת מעוכבי הנישואין ומחובתו לעמוד בכללי הצדק הטבעי ומ תן זכות טיעון: הוא הוסיף לה מיזמתו, ללא הוראה מבית הדין, שמות של אנשים שלא היו צד בהליך, בלי ליידעם על כך ובלי לאפשר להם להציג את טענותיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש להקפיד לעדכן את הרשימה, כדי למנוע פגיעה מיותרת באנשים שעילת עיכוב הנישואין לגביהם כבר אינה קיימת.	משרד מבקר המדינה מצא כי מזכירי בתי הדין הרבניים לא הקפידו להמציא למנהל בתי הדין הרבניים את ההחלטות לביטול הסיבה לעיכוב הנישואין, והדבר מנע או עיכב את מחיקת השם מרשימת מעוכבי הנישואין.	770
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . מערך הגיור הממלכתי בישראל על אגף הגיור להאיץ את הקמת מערכת המחשוב החדשה ולהתארגן לקראת הנחיית המחוזות לגבי אופן איסוף הנתונים והזנתם, כיוון שהם משמשים מקור מידע של האגף. מערכת מחשוב טובה צריכה לספק לאגף הגיור ולכל הגורמים השותפים להליך הגיור את המידע הנחוץ להם; כלי זה ישפר את השירות הניתן לפונים להתגייר ולמתגיירים עצמם. קיים חשש כי בשל תנאי הסף שנקבעו נדחים גם נתינים זרים שאין להם מניעים זרים, וכל כוונתם היא להצטרף לעם היהודי או להינשא לבני זוגם היהודים אך ורק על פי ההלכה היהודית. כנות כוונתם של אלה להתגייר וההיבט האזרחי של בקשתם אינם נבחנים במסגרת תת-ועדת החריגים או במסגרת הוועדה עצמה, כיוון שבקשתם נדחית על הסף. להלן הפרטים: תנאי הסף נקבעו כאמור על ידי ועדת החריגים וסוכמו בנוהל- על דעת שר הפנים, שר המשפטים והרב הראשי - בהתאם למדיניות ההגירה של מדינת ישראל. נוכח זאת בחר מבקר המדינה שלא לחוות דעתו על הקביעות המהותיות בנוהל. עם זאת, הוא מוצא לנכון להביא לידיעת הגורמים האמורים את הטענות שלפיהן התנאי הקובע כי לא תידון בקשה לגיור של נתין זר הנמצא במעמד ארעי (א/5 ) פחות משנה, פוגע בעיקר בבני זוג של אזרחי ישראל, ובפרט באלה שמבקשים להינשא אך ורק על פי ההלכה היהודית. זאת כדי שיוכלו לשוב ולשקול אם יש מקום לערוך שינויים במגבלה האמורה. עם זאת, הביקורת מצאה כמה בקשות שהגיעו לדיון בוועדת החריגים אחרי שחלפו למעלה משלושה חודשים מיום שהוגשו, ולעתים אף למעלה משנה. הביקורת העלתה כי העיכוב חל בשלב שבין קיום הריאיון עם רכז המחוז (אחרי שנמצא שהבקשה עומדת בתנאי הסף) ועד העברת התיק לדיון בוועדת החריגים. הביקורת גם העלתה כי ביוני 2012 פנתה עורכת דין בשם תשעת מרשיה לוועדת החריגים, וקבלה על כך שטרם התקבלו תשובות הוועדה לתשע הבקשות שהגישה כשנתיים קודם לכן. עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2012 ., לא שלחה ועדת החריגים תשובה עניינית לעורכת הדין נמצא כי אף על פי שאגף הגיור מצהיר בתכנית העבודה שלו כי הוא האחראי לשיבוץ המתגיירים, בפועל הוא כמעט אינו מעורב בנושא ופעילות זו נעשית בעיקר על ידי המכונים עצמם, כמפורט:	לדעת משרד מבקר המדינה, במצב הדברים שתואר הייתה לאגף הגיור ולמשרד הקליטה אחריות משותפת לנושא התמיכות במכונים המכינים מועמדים לגיור. לפיכך, היה עליהם לפעול במשותף למניעת העיכוב בהעברת התמיכות.	771
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - פגמים מהותיים בניהול תכנית לאומית הנתונים הקשים דלעיל, שלא השתנו בשנים האחרונות, עמדו בבסיס יזמה של ראש אכ"א ממאי 2011 להכין עבודת מטה (ל הלן - עבודת המטה), שתכליתה להשוות את נתוני השירות של חיילים יוצאי אתיופיה בכל התחומים לאלה של כלל חיילי צה"ל. התכנית אושרה בידי ראש אכ"א בראשית 2012 .והיא עשויה לשאת פרי בשנים הקרובות היקף עבודת המטה מלמד כי הצבא פועל נמרצות לקדם חיילים יוצאי אתיופיה לשירו ת משמעותי ולפיקוד ומנסה למצות כל הזדמנות לסייע בידיהם. הסקירה שלהלן היא בגדר תמונת מצב של יישום עבודת המטה עד אוגוסט 2012 ., על פי נתוני צה"ל עד אוגוסט 2012 היה המדור החדש עדיין בהקמה (נבחרו מפקדת וקצינים). לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת גוף מטה חדש באחריותו של קצין בכיר, אשר יתכלל את כל פעולות הצבא בעניין יוצאי אתיופיה, עשויה לשמש מודל למחויבות הנדרשת גם ממשרדי הממשלה. מכלל האמור יוצא שמשרד הקליטה לא מילא כיאות את תפקידו כמתכלל תכנית החומש, ובמקום שהתכנית תשמש מנוף לתכלל את התקציבים הממשלתיים ואת תקציבי המגזר השלישי, כך שיוקצו ביעילות, היא הפכה הלכה למעשה למקבץ תכניות נוסף. לדעת משרד מבקר המדינה לקחים אלה של מש רד רה "ם ראוי כי יהיו חלק מתורה כתובה לניהול תכניות רב-שנתיות. . נמצא כי למרות הפערים הניכרים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובפרט לתעודת בגרות איכותית, רק כ-40% מהתלמידים יוצאי אתיופיה בכיתות ז-יב השתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודים התשע"ב ( 2012- 2011)54. תלמידים אלה למדו בכ -200 מוסדות חינוך ב -38 .יישובים	השכלה גבוהה משפרת את הסיכויים לתעסוקה, מצמצמת פערים ותורמת להשתלבות חברתית. בהקשר של יוצאי אתיופיה יש משנה חשיבות לכך, שכן בעלי תארים אקדמיים ישמשו מודל לחיקוי לצעירים. אשר על כן סטודנטים יוצאי אתיופיה זוכים לטיפול, להעדפות ולתמיכה רבה יותר מכל סטודנט עולה אחר או יליד הארץ בכל המסגרות העל -תיכוניות. התחייבות של סטודנט יוצא אתיופיה למשרד הקליטה בתמורה למימון לימודיו האקדמיים היא 120 שעות התנדבות במסגרת שירות חברתי - קהילתי. לנוכח הכספים הציבוריים הרבים המוקצים לסטודנטים אלה, על מינהל הסטודנטים לשקול דרכים להרחיב את מחויבות הסטודנט הן לדרישות בתחום ההישגים האקדמיים ו הן להשלמת הלימודים כדי להגביר את הסיכויים להצלחת הסטודנטים הן בתקופת הלימודים עצמה והן בעתידם האישי והתעסוקתי. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרדים התומכים בלימודים אקדמיים של סטודנטים, לרבות יוצאי אתיופיה, לשקול להרחיב את איגום המשאבים (הקיים במכינות) באמצעו ת גוף מתכלל גם לגבי הלימודים האקדמיים, מאותם השיקולים שכוחם יפה למכינות הקדם -אקדמיות: מניעת כספי תמיכה כפולים; קביעת אומדנים לסיוע על פי מגוון הזכאויות (למשל: עולים, חיילים משוחררים וחתך סוציו -אקונומי); אסדרת הסיוע שמקורו בכספי ציבור בצוותא עם הדיקן בכל מוסד. כך יוכל הגוף המתכלל לקבוע את התשלומים הדיפרנציאליים באופן שיביא לאחידות בכספי התמיכה וימנע אפשרות לכפל תשלומים או לחוסר איזון בהקצאתם.	772
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הביקורת הפנימית במגזר הציבורי 3. עוד נמצא כי ברבע מהתאגידים שנבדקו שימשו בתפקיד הממונה על המבקר הפנימי: מועצת התאגיד, ועדת הביקורת או יו"ר ועדת הביקורת - גופים ובעלי תפקידים שאינם מוסמכים לכך על פי חוק הביקורת הפנימית. 3. נמצא גם כי בכ-21% מהתאגידים שנבדקו אישר המנכ"ל את תכנית העבודה של המבקר הפנימי, בלי שהמועצה או ועדת הביקורת יבחנו אותה. הדבר עלול ליצור תלות יתר של המבקר הפנימי במנכ"ל ולפגוע ביכולת המועצה וועדת הביקורת לפקח על עבודת הביקורת הפנימית. כך למשל הקצתה חברת הכפר ה ירוק ע"ש לוי אשכול בע"מ (להלן - חברת הכפר הירוק) למבקר הפנימי בשנים 2009 -2010 80 שעות עבודה בשנה - כלומר כ-4% משרה, אבל לא ציינה דבר זה בדוחות הדירקטוריון שלה כנדרש. נמצא כי רשות החברות לא בדקה אם השעות שהוקצו למבקר הפנימי מאפשרות לו לבצע את תפקידו כנדרש ואם עבודתו היא אפקטיבית67 . יוצא אפוא כי רשות החברות לא הפיקה תועלת מהמידע שקיבלה מהחברות הממשלתיות על הביקורת הפנימית בהן. משרד מבקר המדינה מדגיש כי על רשות החברות להשתמש בדיווחי החברות כדי לשפר את תפקודן. נמצא כי נציגי רשות החברות לא נכחו בכ -%75 מדיוני ועדות הביקורת האלה71 . יצוין כי תכניות העבודה של המבקר הפנימי בחברת אתרים בחוף תל -אביב - חברה לפיתוח אתרי תיירות בת"א -יפו בע"מ (להלן - חברת אתרים) ובחברת המכון הגיאופיסי לישראל (להלן - חברת המכון הגיאופיסי) שבדיונים על אישורן לא נכחו נציגי הרשות, היו תכניות שעסקו רק במקצת הסיכונים המשמעותיים הניצבים לפני החברה72 . מן האמור עולה כי רשות החברות לא הקפידה על נוכחות נציגיה בדיוני ועדות הביקורת בחברות הממשלתיות, כפי שקבעה בנוהל שפורסם בנובמבר 2010 , ובכך שמטה מידיה את אחד האמצעים רבי הערך שיש בידיה לפיקוח על הביקורת הפנימית בהן. נמצא כי רשות החברות לא וידאה שאמנם קיבלה את כל הנתונים שביקשה מהחברות ולא השתמשה בנתונים שקיבלה לבחינת מערכי הביקורת הפנימית של החברות, כדי למלא את תפקידה לפקח על פעילותן ולאתר בהן ליקויים מערכתיים הדורשים את התערבותה.	.מהדוגמאות לעיל עולה כי בחברות ממשלתיות הדומות זו לזו בתחומי פעילותן ובסיווגן קיים הבדל במשאבים המוקצים לביקורת הפנימית בהן ביחס להיקף פעילותן. הבדל זה מעלה את השאלה אם המשאבים המוקצים לביקורת הפנימית בחברה אמנם מתאימים לצרכיה.	773
משרד הרווחה והביטחון החברתי . סדרי הטיפול במשפחות חד-הוריות .הבדיקה העלתה כי המשרדים המובילים את הטיפול במשפחות חד - הוריות - משרד הרווחה ומשרד התמ"ת - לא נעזרים בניסיון שצבר ארגון ויצ"ו לצורך הפקת לקחים ובחינת ניצולם האפשרי של המרכזים הקיימים כדי לפתח פעולות המיועדות לאוכלוסייה זו. הביקורת העלתה שמשרד הרווחה לא קיים את המפגש הפנימי, וממילא לא גובשה הצעה מטעמו להסדרת שיתוף פעולה בין -משרדי בנושא משפחות חד-הוריות. משרד מבקר המדינה מעי ר כי לנוכח הנושאים המשותפים הנוגעים למשפחות חד -הוריות שמשרד התמ"ת והמוסד לביטוח לאומי עוסקים בהם, מן הראוי ששני הגופים יבחנו במשותף את סוגיית העברת המידע ביניהם ויגבשו הסדרים שימנעו סרבול בעבודתם, מתוך התחשבות בצורך לאזן בין השגת יעדי שיפור השירות לאזרח למ זעור הפגיעה האפשרית בפרטיותו. ההנחה במסי הארנונה לתושבים "חד -הוריים" היא זכות שבדין, שאינה תלויה בהכנסתו של הזכאי אלא במעמדו האישי בלבד. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשויות המקומיות לפעול למיצוי זכות זו. יצוין שחלק מהרשויות המקומיות מפרסמות באתר האינטרנט מידע על זכאות של קבוצות אוכלוסייה שונות להנחות במסי הארנונה. עם זאת, מן הראוי להרחיב את אמצעי הפרסום; למשל, באמצעות פירוט הזכאות להנחות השונות על גבי הודעות התשלום הנשלחות לתושבים. לדעת משרד מבקר המדינה, משיקולים של ראייה מתכללת בטיפול במשפחות החד-הוריות, ראוי היה שגורמים אלה ישתפו פעולה ביניהם, לדוגמה בפורום שולחן עגול. פורום מעין זה היה מאפשר שיתוף מידע ביניהם וכן מסייע להם להתייעל באמצעות מניעת כפילויות בטיפול וניצול משאבים קיימים. בדוח הביקורת פורטו דוגמאות של יוזמות משרדיות לשילובם של הורים יחידים בשוק העבודה, שלא התקיים בהן שיתוף פע ולה מספק בין הגורמים המעורבים:	לאחר כ-20 חודשים ממועד הפעלת התכנית לא בחן משרד הרווחה, אף לאור הערכה זו, את אופן יישומה ואת יעילותה בשנת הפעלתה הראשונה כדי להחליט אם להאריכה לתקופה נוספת.	774
משרד הרווחה והביטחון החברתי . סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה בנושא ילדים בסיכון לפיכך משרד מבקר המדינה סבור כי עיגון מעמד הוועדות לתכנון טיפול בחקיקה, בדומה לוועדות ההשמה, יסדיר את נושא השתתפותם של אנשי המקצוע שמחוץ למשרד הרווחה בדיונים (אנשי בריאות הנפש, פסיכולוגים, נציגי מערכת החינוך וכדומה) כדי שיוכלו לתרום מידיעותיהם, מניסיונם ומנקודת מבטם להשגת תכניות הטיפול המיטביות לילדים שבסיכון ולמשפחותיהם. יתרה מכך, כאמור לעיל, אי -הסדרת מעמדן בחקיקה עלולה להביא לידי התנגשויות בחקיקה, למשל במקרה של כפיפות עו"ס לחוק הנוער לתכנית הטיפול שנקבעה בוועדה. אשר להיעדר תקצוב ותקנון - אם לדעת המשרד עניין זה מונע את השתתפותם של נציגי משרדים אחרים בוועדות, ובשים לב לחשיבות הרבה שראה המשרד ביצירת צוות רב-מקצועי לד יון בדרכי הטיפול בילדים בסיכון, ראוי היה זה מכבר שהמשרד ייתן את דעתו לסוגיה, אך הוא לא עשה זאת. הביקורת מצאה כי למרות השינויים המהותיים בהנחיות בנושא סדרי עבודתן של הוועדות, לא עודכנה הוראת התע"ס בעקבות הרפורמה, וכך משנת 2008 קיים פער בין ההוראה לבין סדרי עבודתן של הוועדות בפועל. כך למשל אין הוראת התע"ס כוללת את הנושאים האלה: חובת הוועדה לשתף את ההורים בדיוניה; חובתה למסור להורים את תיעוד הדיון ואת המלצותיה; זכות ההורים להביא לדיון נציג מטעמם; זכותם להציע תכנית חלופית; הסדרת השתתפותם של ילדים בדיונים; מנגנוני ערר. משרד מבקר המדינה מעיר בעניין זה למשרד הרווחה כי עו"ס ראשית לחוק הנוער היא אמנם המנחה המקצועית את העובדים הסוציאליים לחוק הנוער, אך שיקול דעתו של העו"ס לחוק הנוער המעורב במקרה ספציפי, נותר עצמאי ומעוגן בדין, בפרט משום שבמסירת חוות דעתו לבית המשפט באמצעות תסקיר, הוא נושא באחריות כבדה בעניינים של דיני נפשות. בביקורת נמצא כי משרד הרווחה לא הכין תכנית רב -שנתית לביצוע הרפורמה, ולוחות הזמנים שנקבעו ליישומה נדחו בכל שנה. יתרה מכך, המחקר המלווה, שאמור היה ללוות את הרפורמה, לא החל ב - 2008 כמתוכנן, ותחילתו נדחתה בכשלוש שנים. נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט 2012 - כעשר שנים לאחר שהמשרד החל בניסוי חלוץ ליישום הרפורמה במסגרת "קהילה 2000 " וכחמש שנים לאחר שהוחלט על יישומה ברמה הארצית - היא עדיין בעיצומה, וצפוי שרכיבים מרכזיים בה ייושמו לא לפני סוף שנת 2015 :. כמפורט להלן לדעת משרד מבקר המדינה, קיימת סבירות נמוכה בלבד שאכן ייעשה שימוש מלא בערכת הכלים הידנית בכל המחלקות לשירותים חברתיים לנוכח הקשיים שהועלו בשימוש בה. אמנם, כפי שיפורט להלן, בשנה האחרונה החל במספר קטן של יישובים ניסוי להפעלת ערכת כלים ממוחשבת שנועדה, בין היתר, להחליף את ערכת הכלים הידנית, ואולם זמן רב צפוי לעבור עד שמערכת זו תושלם ותוטמע בכלל הרשויות המקומיות. היות שמשרד הרווחה סבור כי ערכת הכלים הידנית חשובה ורלוונטית לעבודת הוועדות, לדעת משרד מבקר המדינה אין מנוס מלעשות בה שינויים שיפשטו אותה ויהפכו אותה לידידותית יותר ובכך לסייע לאנשי המקצוע למלאה. שימוש יעיל של הוועדות לתכנון טיפול בערכת הכלים יאפשר למשרד הרווחה לוודא כי כל ה חלטותיהן, ובהן הרגישות ביותר, התקבלו כראוי.	משרד מבקר המדינה מציין כי ערכת הכלים הידנית, שלא הוטמעה כדבעי במחלקות לשירותים חברתיים בשל הקשיים הרבים בשימוש בה, שימשה בסיס לפיתוח ערכת הכלים הממוחשבת במערכת מתו"ה עוד בטרם פעל המשרד לפתור קשיים אלה. בעקבות זאת ערכת הכלים הממוחשבת לוקה בקשיים דומים, ובייחוד בסרבול ובמספר רב של נתונים בדוח. לו נמצא פתרון ראוי לבעיות כבר בשלב הטמעתה של ערכת הכלים הידנית, הייתה נמנעת החזרה על אותן טענות בנוגע למערכת מתו"ה. מהאמור לעיל עולה כ י אף שדוח ועדת היישום עמד על הצורך להקים מערכת ממוחשבת כבר ב- 2004 , החל משרד הרווחה לאפיין את המערכת רק בשנת 2009 . נכון למועד הביקורת: השימוש במערכת עדיין נמצא רק בשלב הניסוי; טרם הושלמו פיתוחן והטמעתן של כלל הקטגוריות; כמחצית המחלקות המשתתפות בניסוי משתמשו ת במערכת מתו"ה שימוש חלקי, בין היתר בשל קשיים בשימוש של משתמשי הקצה במחלקות. היות שככלל גם ערכת הכלים הידנית, שאותה באה מערכת מתו"ה להחליף, אינה בשימוש במחלקות, למעשה אין הוועדות פועלות בדרך אחידה, מובנית וסדורה, דבר העלול לפגוע באיכות תהליכי קבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול בילדים שבסיכון. במצב הדברים האמור אין למשרד הרווחה כל המידע הנדרש לבקרה על סדרי עבודתן של הוועדות.	775
משרד הרווחה והביטחון החברתי . אסדרת שירותי שיקום שהמדינה רוכשת מגורמי חוץ מן הממצאים עולה כי משרד הבריאות אינו מ פקח על עשרות מסגרות הדיור שבאחריותו בצורה שיטתית ומובנית דיה - אין ודאות שכל המסגרות נבדקות מפעם לפעם, אין אחידות באופן ביצוע הפיקוח, וממילא גם אין שימוש בתוצרי הפיקוח, ככלי להשוואת השירות בין המסגרות השונות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לכאורה המצב החוזי הקיים אינו מונע מגורם שמשרד הבריאות סבור שהוא בלתי -ראוי או בלתי -כשיר, לרכוש מניות של תאגיד שמפעיל מסגרת קיימת ולהפעילה הלכה למעשה, זאת בלא שהמשרד יוכל להתנגד לכך. לעומת זאת הסכמי ההתקשרות של משרד הרווחה עם הארגונים החיצוניים נותנים את הדעת על סוגיה זו, וקובעים כי העברה של 25% מן הבעלות לתאגיד כלשהו תיחשב כהסבת זכויות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לשקול לשלב סעיף כזה בהסכ מי ההתקשרות שלו. ככלל, העברת מידע בין שני המשרדים היא פעולה חשובה להגברת המועילות ועליהם לקדם עיקרון זה (ראו להלן בנושא "למידה בין-משרדית"). הביקורת העלתה כי אין בידי משרדי הבריאות והרווחה נתונים מרוכזים בדבר תחלופת העובדים במסגרות הדיור, ומכאן שאין הם יכולים לגבש תמונת מצב בעניין זה ואין להם כלי בקרה חיוני. במהלך שנה עד שנתיים מתחלף חלק ניכר מכוח האדם הסובב את המטופל המתגורר במסגרות הדיור, מה שעלול להשפיע על ההליך הטיפולי ולפגוע בהסתגלות ההדדית של המטופל והמטפל ובידע המקצועי שנצבר על אודות המטופל. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי הבריאות והרווחה, לאור תשובותיהם השונות, לבחון לעומק את תופעת התחלופה של העובדים במסגרות הדיור. שומה עליהם לדרוש את המידע בנושא זה, לרכז אותו ולנתחו, לגבש יעד בין-משרדי בדבר שיעור תחלופה ראוי ולבחון דרכים להשגתו (כמו תמריצים כספיים), כדי לייצר יציבות טיפולית -מקצועית. הביקורת העלתה שחוזי ההעסקה של עובדים סוציאליים בשתי מסגרות דיור, מבין 16 שחוזיהן נבדקו, כללו סעיפים הקובעים כי הוראות ההסכמים האמורים לא יחולו על העובדים, או שיחולו רק בכפוף לתנאים מסוימים. להלן דוגמה.	. משרד מבקר המדינה מעיר כי ממצאים אלה מחדדים את הצורך שמשרד הבריאות יבדוק - ולו מדגמית - את חוזי ההעסקה במסגרות הדיור. דבר זה לא נעשה עד כה.	776
משרד החינוך . קרנות השתלמות לעובדי הוראה השינוי המבני נועד להסדיר נושאים שונים במערך הפעילות של הקרנות ובתקנוניהן. בחלוף כשנתיים מאז נכנס השינוי המבני לתוקפו ר אוי שהקרנות ומשרד האוצר יקיימו בחינה מקצועית של השפעת השינוים שנעשו על זכויות העמיתים ובהתאם לתוצאות בחינה זו יפיקו לקחים. משרד החינוך מחשב את התקציב לבעלויות לגבי כלל עו"ה לפי הפרשה של 8.4% משכר עו"ה לקרנות ההשתלמות. במצב זה, בעלויות שמפרישות עבור עובדיהן רק 7.5% מהשכר נהנות ממימון עודף של 0.9% .מסך שכרם של עו"ה אלה מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה 23 שממועד הנחיית החשכ"ל בפברואר 2011 ועד יוני 2012 נקלטו במשרד החינוך 2,739 עו"ה. במועד זה24, ל - 1,317 מהם לא הייתה קרן השתלמות. עולה אפוא כי על אף הנחיית החשכ"ל שלא יחל עובד בעבודתו בטרם הצטרף לקרן השתלמות, כמחצית מעובדי ההוראה ( 48% ) שנקלטו בתקופה האמורה לא צורפו לקרנות ההשתלמות. מהאמור לעיל עולה שכ-10% מעובדי ההוראה המועסקים במשרד החינוך וכמחצית ממי שהחלו את עבודתם מפברואר 2011 ועד יוני 2012 , לא מימשו זכות המעוגנת בהסכמים הקיבוציים להצטרפות לקרן השתלמות. על משרד החינוך מוטלת האחריות לנקוט לאלתר את הפעולות הדרושות לתיקון הליקויים. עליו לשנות את תהליך קליטת עו"ה בסעיפים הנוגעים להצטרפותם לקרן ההשתלמות ולוודא שהוא עומד בדרישות החוק ובהנחיית החשכ"ל. כמו כן עליו לוודא כי הזכות בדבר ההצטרפות לקרן ההשתלמות ידועה, ברורה וממומשת לגבי כל עובדי ההוראה. .משרד מבקר המדינה מעיר לתשובת הבעלויות כי אי -הצטרפות עו"ה לקרן אינה גורעת מחובת הבעלות לפעול בנמרצות כדי שכל עו"ה שטרם הצטרף לקרן השתלמות יעשה זאת. על הבעלויות לוודא כי הזכות בדבר ההצטרפות לקרן ההשתלמות ידועה, ברורה וממומשת לגבי כל עובדי ההוראה המועסקים על ידן.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך והב עלויות להעביר לכל עובדי ההוראה המתקבלים לעבודה בהם ולעו"ה המועסקים בהם ואשר טרם צורפו לקרנות ההשתלמות מידע מפורט ובהיר על הסכומים הממוצעים שנצברים בכל שנה בקרנות של עו"ה בעלי נתוני העסקה שונים (ללא מרכיב התשואות). מידע זה עשוי להבהיר לעובדים במפורט אילו הטבות כלכליות מגלמת בתוכה זכות זו. משרד מבקר המדינה העיר לממונה על השכר כי עליו לבחון את טענת הבעלויות שלפיה ההצטרפות לקרן היא זכות וולנטרית שאפשר לוותר עליה ואת האסמכתאות שהציגו, להכריע בעניין ולהודיע לכל הנוגעים בדבר מהם הכללים המחייבים בעניין זה. בתשובה מינואר 2013 מסר הממונה על השכר כי טרם ביצע את הבדיקה האמורה, וכי אין זה מן הנמנע שניסוח הסכם קיבוצי יעלה אפשרות של ויתור על הזכות, ולפיכך יש לבדוק כל הסכם באופן פרטני. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובה זו מדגישה את הצורך בבחינה כוללת ופרטנית כאחת. מכל מקום, לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד לא הוחלט אחרת, על משרד החינוך והבעלויות לטפל בנושא לפי החיקוקים וההנחיות האמורים, מהן עולה כי המדובר בזכות מוקנית לעובד שאינה ניתנת לוויתור, ולפעול לצירוף כלל עובדי ההוראה לקרנות.	777
משרד החינוך . מערכת לתקצוב המכינות הקדם-אקדמיות ולבקרה עליהן משרד החינוך בחר להפעיל את המערכת עוד בטרם פותחו הממשקים בין המערכת הקודמת למערכת החדשה ובינה לבין מערכות מחשוב אחרות. במצב זה לא יכלו המכינות להעביר את הנתונים והדיווחים הנדרשים מהן לצורך קביעת זכאות תלמידיהן למלגות לימודים ומלגות קיום בלי להידרש להקלדה כפולה. מהמתואר לעיל עולה כי נמצאו כשלים בפיתוח הממשקים בין המערכת הישנה למערכת החדשה כפי שנקבעו במכרז. המערכת החדשה הופעלה עוד לפני שפותחו ממשקים שהוגדרו במכרז כממשקי חובה ב מערכת הבסיסית, ולכן המכינות נדרשו לממן בעצמן ובעלות ניכרת את המשך הפעלת המערכת הקודמת לפרק זמן של ארבעה חודשים. גם לאחר פרק הזמן האמור, לאחר שהתברר כי פיתוח הממשקים טרם הושלם, החליט משרד החינוך להתחיל בהפעלת המערכת החדשה, ולכן נאלצו המכינות להקצות זמן, כוח אדם ותקציב לצורך הקלדה כפולה של נתונים והכנת קובצי אקסל לצורך דיווח למשרד החינוך ולקרן. במועד סיום הביקורת, יותר משנה לאחר הפעלת המערכת החדשה, ואף שהועברו הודעות ועדכונים על כך שפיתוח הממשקים עומד להסתיים, טרם הושלם פיתוחם של כמה מהממשקים, ולא נקבע מועד להשלמתם, אף שהייתה זו אחת הדרישות בתכולת המכרז. .עולה אפוא כי אף שבמכרז נקבע שיעמדו בפני המכינות שתי חלופות - להשתמש ישירות במערכת החדשה או להשתמש במערכות אחרות ולהפעיל ממשקים בינן לבין המערכת החדשה - הרי שמ"מ מנהל האגף החליטה שלא לפתח ממשקים עם מערכות אחרות ושכל המכינות יחויבו להשתמש ישירות במערכת החדשה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי ביצוע שו"שים בעלות כספית ניכרת בהיקף של כ -37% מסך התשלומים ששולמו לספק בעד פיתוח המערכת ובהיקף שעות גדול פי שלושה מהיקף השעות שהוקצו במכרז לביצוע שו"שים, יש בו כדי להעי ד שהאפיון של המערכת לקה בחסר. עניין זה הוא תוצאה, בין היתר, של אי -שיתופם של כלל מומחי היישום באפיון המערכת. יוצא אפוא כי משרד החינוך וות"ת אינם מתבססים על נתוני המערכת החדשה לצורך תשלום שכר הלימוד למכינות אלא על דוח תשלומים שמפיקה מינהלת הפרויקט ידנית, שאינו כולל פירוט של רשימת התלמידים שבגינם נדרש התשלום. זאת ועוד, המצב שב ו מינהלת הפרויקט מפיקה את חשבוניות שכר הלימוד של המכינות ובד בבד גם עורכת בקרה על הנתונים אינו תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שקובצי דרישות התשלום למשרד החינוך ולוות"ת אינם מופקים באופן ממוחשב על בסיס נתוני התלמידים במערכת אלא באופן ידני מלמדת שיש בה ליקוי של ממש, שכן היא נועדה לשמש נדבך מרכזי בתחום התקצוב והבקרה. יתר על כן, דרך עבודה זו פותחת פתח לטעויות בחישוב. במצב זה משרד החינוך וות"ת אינם עושים שימוש מועיל במערכת החדשה במטרה לממש בקרה מיטבית על פעולות המכינות.	עולה אפוא כי המכינות נדרשות להעביר דיווחים חודשיים בדבר נוכחות ונשירה של תלמידים לגורמים המממנים - הקרן, משרד החינוך וות"ת (באמצעות מינהלת הפרויקט) - בפקס או בדוא"ל, ולא באמצעות המערכת החדשה, אף שנתונים ודוחות אלה הם בגדר מידע יסודי לצורך בקרה, ומצופה היה כי העברתו תיעשה באמצעות המערכת.	778
משרד החינוך . פעולות משרד החינוך לשמירה על טוהר בחינות הבגרות - ממצאי מעקב בחוזר טוהר הבחינות לא נקבעו מפורשות דרכי פעולה לטיפול בעובדי הוראה ובאנשי צוות אחרים בבתי הספר אשר הפרו את כללי טוהר הבחינות, למעט האפשרות להשעות מורים מהשגחה על הבחינות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך לקבוע דרכי פעולה לטיפול בעובדי הוראה ובאנשי צוות אחרים בבית הספר שאינם עובדי מדינה אשר הפרו את כללי טוהר הבחינות, ויבוססו היטב בדין. אם נדרש ליזום חקיקה או חקיקת משנה, על המשרד לעשות זאת בהקדם. נמצא שוועדת הבירור פועלת בלי שמשרד החינוך קבע את הרכבה ואת סמכויותיה, את דרכי פעולתה, את אמות המידה לקבלת החלטותיה ואת החובה לנמקן ואת האופן שבו יש לתעדן. פעולת אכיפה כוללת וממשית של כללי טוהר בחינות הבגרות מחייבת את משרד החינוך לתת בידי עובדיו באגף הבחינות וביחידות אחרות כלים מתאימים לטיפול במקרים שבהם הועלה חשד שעובד הוראה עבר על הכללים, גם אם אינו עובד המדינה. על המשרד להבטיח כי יהיה לפעולותיו בסיס הולם בדין; עליו לעגן בכתב את ההליכים שיש לנקוט במקרים כאלה ולקבוע מיהם הגורמים המוסמכים לנקוט אותם. את כל .כאמור, כבסיס לדיונים במינהל הפדגוגי ולקבלת החלטות בנוגע לטיפול במוקדים אלה. .אלה יש להביא גם לידיעתם של עובדי הוראה במוסדות החינוך. ככל שהדבר דורש ייזום של חקיקה או חקיקת משנה על המשרד לפעול בהקדם לשם כך.	בספטמבר 2008 ובנובמבר 2009 פרסם משרד החינוך שינויים בחוזר טוהר הבחינות, אולם אלה לא עסקו בנקיטת אמצעי משמעת כלפי בית הספר.	779
משרד החינוך . לימוד המקצועות ההומניים בבתי הספר שבפיקוח הממלכתי מהאמור לעיל עולה כי מרבית ההחלטות שהתקבלו בישיבה באפריל 2011 לא הבשילו לכלל פעולה של ממש. על משרד החינוך לשוב לגבש דרכי פעולה להשגת היעד שקבע - להגדיל את מספר התלמידים הלומדים תנ"ך ברמה מוגברת - ולפעול ליישומן. על משרד החינוך לבדוק כבר במהלך שנת הלימודים הת שע"ג אם הפעולות שנקט השיגו את יעדן להגדיל את מספר התלמידים הלומדים ספרות ברמה מוגברת. . על משרד החינוך לבדוק כבר במהלך שנת הלימודים התשע"ג אם הפעולות שנקט כאמור משיגות את מטרתן להגדיל את מספר התלמידים הלומדים היסטוריה ברמה מוגברת. אם יתברר כי הפעולות לא השיגו את מטרתן, מוטל עליו לגבש דרכי פעולה אחרות לשם השגת היעד. יוצא אפוא כי ההחלטה לתגבר את הלימודים בכל אחד מהמקצועות האמורים ב-50 בתי ספר יושמה במידה חלקית. .2. בפגישות שקיים צוות הבדיקה של משרד מבקר המדינה עם המפמ"רים של המקצועות ת נ"ך, ספרות והיסטוריה בחינוך הממלכתי עלה כי ימי לימוד אינם מתקיימים כנדרש בחוזרים.	דברי המפמ"ר לספרות בסוגיית ניצול שעות הלימוד במקצוע וההערכות שהעלה בדבר שיעור שעות הלימוד הנלמדות בפועל מעלים את החשש שקיימת בעיה יסודית, שמקשה במידה מסוימת את לימוד מקצוע הספרות לפי תכנית הלימודים שנקבעה למקצוע.	780
משרד החינוך . שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגיל מגבלות התקציב ליישום המלצות ועדת דורנר כפי שהובאו בכתב המינוי של הוועדה וכן הממצאים המסתמנים מהניסוי בדבר האפשרות שיתעורר צורך בתוספת תקציב לשם היישום - מעוררים ספק בדבר היכולת ליישם ללא תוספת משאבים את המלצות הוועדה בכל הנוגע לשילוב תלמידים במוסדות החינוך הרגיל. גם משרד החינוך עצמו מטיל ספק ביכולת ליישם את המלצות ועדת דורנר במסגרת התקציב הקיים. סוגיית התקציב עלתה כמה פעמים בדיונים במשרד אולם עדיין לא לובנה. על המשרד לבצע את השלב הבא בני סוי, בתנאים שיבטיחו את האפשרות להסיק מסקנות בדבר היכולת לפעול במסגרת התקציב הקיים. נמצא כי רק באמצע אוגוסט 2012 אישר המשרד את תקצוב הסלים האישיים לתלמידים, והודעה על כך נמסרה לעיריית חולון. בעקבות זאת קיבלו הורים לתלמידים שהשתתפו בניסוי א ת המידע המלא על סך התקציב האישי שאושר לילדיהם ימים ספורים בלבד לפני תחילת שנת הלימודים התשע"ג, ובמקרים מסוימים אף לאחר פתיחת שנת הלימודים. רק במועד זה היה בידי ההורים כל המידע הנדרש כדי לקבל החלטה בדבר מסגרת החינוך שבה ילמד ילדם - בית ספר לחינוך מיוחד, כיתה מיוחדת בבית ספר של החינוך הרגיל או שילוב בכיתה רגילה בחינוך הרגיל. במצב זה החלטות ההורים התקבלו במועד שאינו מאפשר הכנה של הילד למעבר ממסגרת למסגרת, ככל שנדרש. גם מנהלי בתי הספר והמורים המלמדים בהם לא היו יכולים לדעת באותה עת מי מהתלמידים עתיד ללמוד אצלם כדי להיערך לכך. על פי הערכה של המשרד משנת 2006, כ-8% מכלל התלמידים שלומדים במוסדות החינוך הרגיל נזקקים לשירותי החינוך המיוחד בדרך של שילוב על פי הקצאה סטטיסטית; ואולם המשרד קבע כי משאבים לשילוב בדרך של הקצאה סטטיסטית יינתנו למוסדות החינוך הרגיל בהיקף שיאפשר לתמוך באמצעותם בכ -6% מן התלמידים בלבד. החל באותה תקופה - בשנת הלימודים התשס"ו, צמצם המשרד את מכסת התלמידים הזכאים לשילוב בדרך של הקצאה סטטיסטית, כך שמוסד זכאי לקבל משאבים רק עבור 5.4% מתלמידיו ולא מעבר לכך, על פי 1.85 שעות שבועיות בממוצע לתלמיד. יוצא אפוא כי בכל הנוגע לשילוב ילדים בעליצרכים מיוחדים בעלי לקויות הנחשבות שכיחות באוכלוסייה (שילוב בדרך של הקצאה סטטיסטית), מתקצב המשרד את השילוב בבתי הספר בחסר וכתוצאה מכך אין באפשרות בתי הספר לספק את המענה הדרוש לכל התלמידים האלה. המשרד הטיל על מוסדות בחינוך הרגיל לשלב אלפי תלמידים בעלי הפרעות התנהגותיות ורגשיות, והוא מתקצב את הטיפול בהם בדרך של הקצאה סטטיסטית, שהיא כאמור הקצאה חסרה. מהמחקר של ראמ"ה ומדבריה של מנהלת אגף פסיכולוגיה מצטיירת תמונת מצב, לפיה המענה הניתן לתלמידים אלה מכוון בעיקרו לפן הלימודי ואינו מותאם לקשיי התלמיד בפן הרגשי.	.מהטבלה עולה כי בכל הנוגע לתלמידים בעלי הלקויות השכיחות באוכלוסייה, למעט לקות למידה, הרי שרובם לומדים במסגרות לחינוך מיוחד ואינם משולבים בחינוך הרגיל. מהטבלה עולה כי 99% מהתלמידים שהם בעלי פיגור קל נמצאים במסגרות לחינוך מיוחד, ורק אחוז אחד מהם משולב במסגרות החינוך הרגיל.	781
משרד החינוך . התאמות לתלמידים לקויי למידה בבחינות הבגרות .הביקורת הקודמת העלתה שבמחוזות תל אבי ב והמרכז וכן במינהל לחינוך התיישבותי היה ייצוג יתר לתלמידים שאושרה להם התאמה אחת או יותר; ואילו במחוז הצפון ובבתי הספר בפיקוח המוכר שאינו רשמי היה להם תת-ייצוג. על פי תרשים 2 ., בביקורת הנוכחית עלו ממצאים דומים השוואת הנתונים מעלה אפוא ששיעור בתי הספר שלתלמידיהם אושרו התאמות רבות גדל במידה ניכרת בתוך שש שנים. יש מקום שמשרד החינוך יבחן את הגורמים לכך, יסיק מסקנות וייזום פעולות ככל שיידרש לפי תוצאות הבחינה הזו. בחינה זו נדרשת לנוכח הנתונים על בתי ספר שבהם היה שיעור גדול במיוחד של תלמידים ש אושרו להם התאמות, ולנוכח הפערים הניכרים בין שיעורי ההתאמות הניתנות במגזרים, במחוזות ובבתי ספר שונים. .על פי נתוני משרד החינוך לשנת הלימודים התשע"א על כל החטיבות העליונות בחינוך הרגיל, אישר משרד החינוך לכ-34% מהנבחנים התאמה אחת לפחות ( 86,072 מ- 255,108.) השוואת הנתונים ה אלה לממצאי הביקורת הקודמת מעלה שבין השנים 2006 ל- 2011 חל גידול של עשרות אחוזים בשיעור התלמידים שהמשרד אישר להם התאמה אחת לפחות. (ב) נמצא שלא התקיימו דיונים נוספים בממצאי הביקורת הקודמת. כמו כן לא נמצאו מסמכים המלמדים על קיום עבודת מטה לצורך בחינת המגמות בתחום זה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי מציאות שבה מאושרות התאמות רבות שלא על פי אמות מידה ונהלים טעונה בחינה ותיקון, לאור תוצאות הבחינה.	ממצאי הביקורת הקודמת חייבו את משרד החינוך לקיים פעולות ממשיות במטרה לבחון ולנתח את הגורמים למגמות המסתמנות בתחום זה. אולם המשרד לא עשה זאת, ומרבית ממצאי הביקורת אף לא נדונו על ידי הצוות לתיקון ליקויים. נוכח ממצאי הביקורת הנוכחית, המצביעים על המשך המגמות האמורות, על המשרד לבחון ולנתח את הגורמים למצב המתואר לעיל ולפעול בהתאם לתוצאות שיקבל, הן בראייה כללית והן בראייה פרטנית בנוגע לבתי ספר שבהם הועלו ממצאים חריגים.	782
משרד החינוך . היבטים בניהול כוח האדם בהוראה במערכת החינוך משרד מבקר המדינה מעיר כי ההליכים שמתקיימים הלכה למעשה - איתור המועמדים להוראה, בחינתם, מיונם ושיבוצם אינם מובְנים דיים ואינם נעשים על פי הנחיות מפורטות המבטיחות תהליך סדור ויעיל. על סמנכ"ל כא"ב לקבוע הליכים לבחינת המועמדים ולמיונם. עולה אפוא כי על פי הנתונים שמצויים בידי מנהל האגף לחינוך ערבי, לא ניתן לדעת במשך תקופת השיבוץ אם ישנם עו"ה ששובצו במוסדות החינוך הערבי הרשמי באמצעות "משכית שיבוץ" בלבד - דהיינו בלי לקיים את ההליך שנקבע לשיבוץ עו"ה בנוהל מועמדים. משמעות הדבר היא שאין בידי מנהל האגף נתונים שבאמצעותם אפשר לבקר את השיבוצים שנעשים במחוזות. על הנהלת משרד החינוך להבטיח כי בידי מטה המשרד יהיו כלים ניהוליים מספקים לשם בקרה על הליכי השיבוץ של עו"ה במוסדות החינוך הערבי הרשמי במחוזות השונים. מהתרשים עולה כי68% מעו"ה שלימדו מתמטיקה בחינוך הממלכתי-דתי העל-יסודי אף שמקצוע הכשרתם לא תאם לכך, הוכשרו ללמד את מקצועות היהדות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי עליו לוודא שלא יבוצע שיבוץ ידני של עו"ה, מאחר שהדבר פו רץ למעשה את שיטת השיבוץ שקבע משרד החינוך. שיטת השיבוץ במוסדות החינוך הערבי הרשמי שקבע משרד החינוך נועדה להבטיח כי שיבוץ עו"ה בהם יהיה הוגן ושוויוני. חשיבות ההקפדה על עקרונות אלו מתעצמת מכיוון שהביקוש למשרות הוראה בחינוך הערבי גדול במידה ניכרת מההיצע. נמצא כי המחוזות שבהם יישם המשרד את נוהל מועמדים לקראת שנת הלימודים התשע"ב הקפידו על מילוי הוראות משרד החינוך רק בשיבוצם של חלק מהמועמדים - ובכך נפגע עקרון השוויון בשיבוץ עו"ה במוסדות החינוך הערבי הרשמי. על מנהלי המחוזות לוודא כי המפקחים, מנהלי בתי הספר ויחידות כא"ב במחוז ימלאו אחר הוראות משרד החינוך בנוגע לשיבוץ עו"ה בחינוך הערבי. כמו כן, על משרד החינוך, ובעיקר על אגף כא"ב והאגף לחינוך ערבי, לבקר את תהליך השיבוץ - מהגשת המועמדות ועד לסיום השיבוץ של המועמדים. . נמצא כי משרד החינוך לא יישם את ההחלטות האלה. משרד החינוך מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי הוא בחן את הפעולות שעליהן הוחלט ומצא כי לא ניתן לממשן. בביקורת לא נמצאו מסמכים בנוגע לבחינה זו ולתוצאותיה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך, כי עליו להחליט על הפעולות שיש לנקוט לשם שיפור תשתית הנתונים הנוגעים לעו"ה ולמקצועות ההכשרה שלהם, וליישם פעולות אלה.	.משרד החינוך מעסיק יותר מ - 100,000 עו"ה בחינוך הרשמי, וכמו כן מפקח על החטיבות העליונות שבהן מועסקים עשרות אלפי עו"ה אחרים ומתקצב אותן. מדובר במערכת כוח אדם מורכבת וסבוכה, שהיא עמוד התווך של מערכת החינוך בישראל. נ יהולה של מערכת כזאת מחייב, מטבע הדברים, לקיים הליכי תכנון נרחבים, שיטתיים ויסודיים. ואולם משרד החינוך מבצע את פעולות התכנון הנוגעות לעו"ה מבלי שהונחה התשתית הארגונית והמקצועית הנחוצה לכך כנדרש. לקיומה של תשתית כזאת דרושים בסיס מידע עדכני ומלא המנוהל באופן קבוע, כוח אדם ייחודי העוסק בקביעות בפעולות התכנון, והגדרה של תהליכים ניהוליים וארגוניים אשר יבטיחו תכנון שיטתי ויעיל - כל זאת במעורבותה הפעילה של הנהלת המשרד.	783
משטרת ישראל . מקומה ותפקודה של התחנה במשטרה נמצא כי התחנות החלו לבצע את תכניות הליבה שבתחום האכיפה, אבל רמת היישום שלהן נמוכה - חלקן לא מיושם כלל ואחרות מיושמות באופן חלקי. במגזר המיעוטים רמת היישום נמוכה במיוחד. להלן הפרטים: מהנתונים עולה כי התחנות במחוזות צפון וחוף לא קיימו פורום אכיפה בכ-20% מהרשויות המצויות בתחום אחריותן; התחנות שבמחוזות מרכז ודרום לא קיימו פורום אכיפה בכ -10% מהרשויות המצויות בתחום אחריותן. אשר למגזר המיעוטים, בולטות בעיקר התחנות במחוז חוף שלא קיימו פורום אכיפה ב-60% מהרשויות. זאת ועוד, בביקורת נמצא כי ברוב המקרים שהתחנות קיימו פורום אכיפה ברשויות המשתתפות בתכנית, הן עשו זאת בתדירות נמוכה מהנדרש - פעם אחת או פעמיים לכל היותר. במחוז דרום - ברוב הרשויות (88% ); במחוזות חוף ומרכז- ביותר ממחצית מהרשויות ( 57% ו-59% , בהתאמה); במחוז צפון - ב-45% ; ובמחוז תל אביב - ב-40% מהן. מסיכום הנתונים שעשה משרד מבקר המדינה עלה שבפחות משליש (28% ) מהרשויות המשתתפות בתכנית בחמשת המחוזות שנבדקו קיימו התחנות את פורום האכיפה שלוש פעמים או יותר. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה שקיום פורום אכיפה בידי התחנות, במתכונת ובתדירות שנקבעו, הוא מרכיב מרכזי בתחום האכיפה, המשמש פלטפורמה של ממש להצפת בעיות, להסרת חסמים ולמעקב אחר יישום תכניות הליבה. לכן, על התחנות להקפיד על קיומו של פורום האכיפה כנדרש ובאופן רצוף בכל הרשויות שבתחום אחריותן. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה גם לגבי מרכיב זה שלצד השיפור בפעולות התחנות בחודשים האחרונים של 2012 , ככל שקיומם של מבצעי האכיפה נמנע בשל קשיים בעבודה מול הרשות, על התחנות, בסיוע המחוזות, לפעול להתגבר על קשיים אלה, ליזום את ביצועם ולעודד את הרשות לשיתוף פעולה. ככל שיידרש, על התחנות והמחוזות להסתייע בגורמי המטה, לרבות המדור והמשרד לבט"פ, לפתרון בעיות חוזרות ונשנות ובכלל זה חסמים בשיתוף הפעולה עם הרשויות המקומיות. (2) מהתשובות לשאלון עלה כי יישום המתכונת החדשה של בניין הכוח של המתנדבים בתחנה חלקי בלבד. ב-20 מתוך53 תחנות (כ-38% ) לא חל כל שינוי באופן גיוס המתנדבים, ב-32 מתוך52 (כ-62% ) לא חלכל שינוי באופן הכשרתם. עוד עלה שינוי חלקי גם בהיקף הפעלת המתנדבים בתחנה; ב-20 מתוך54 (כ-37% .) לא חל כל שינוי באופן הפעלתם	משרד מבקר המדינה מעיר כי שינויים תכופים במתכונת הפעלה מביאים לאובדן משאבי תכנון והטמעה ופוגעים בטיב השירות המשטרתי הניתן לתושב ולקהילה. יתרה מ זאת, דפוס התנהלות זה החוזר ונשנה בנוגע לחיזוק מערכי השיטור בתחנה מגלה פער ניכר בין פעולות אגפי המטה - גיבוש אסטרטגיות ותכניות פעולה עם התוויית תהליך הטמעה - ובין יישום התכניות בתחנה בכלל ויישומן לאורך זמן בפרט. בנסיבות אלו לא רק שאין התחנה נשכרת מתכניות המטה אלא היא תמיד תימצא בחוסר ודאות הנוגע להיערכות הנדרשת ממנה ולשיטות העבודה שלפיהן עליה לפעול, שייצור אי -בהירות בנוגע להיקף הנושאים שבטיפול כל אחד מהגורמים בתחנה. בהתנהלות כזו יש כדי לפגוע בשירות הניתן לאזרח ובתחושת הביטחון של הציבור.	784
משטרת ישראל . טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה שאכן, כפי שציינה, אין מקום להקיש היקש מלא בין ההוראות החלות על המאגר הפלילי ובין ההוראות שראוי שיחולו על מאגר נעדרים ואלמונים. ואולם אף כי בחוק נקבעו הוראות שמירה על נתוני מאגר נעדרים ואלמונים, עדיין חסרה הסדרה של נושאים שונים הנוגעים לו, אשר בתקנות המאגר הפלילי דאגה המשטרה להסדירם, ובהם מבנה המאגר ומה ייכל ל בו וכללים מפורטים לניהולו ולתחזוקתו. לפיכך ראוי שהמשטרה תסדיר נושאים אלו בתקנות או בנהלים, ותתחשב בעניין זה בהבדל ים בין המאגר הפלילי ובין מאגר נעדרים ואלמונים. (ג) בהיעדר תקנות או נהלים מפורטים יש מקום לכך שהכללים שנקבעו בתקנות המאגר הפלילי ינחו, בשינויים המתחייבים, גם את ניהול מאגר נעדרים ואלמונים. .)(ב לגבי 58 ( תיקים אחרים3 תיקי נעדרים ו-55 )תיקי אלמונים- עוד במאי 2010 , יותר משנתיים לפני מועד סיום המעקב, ביקשה החוליה מתחנות המשטרה להעביר לה 54 מהם, ואף חזרה וביקשה במרץ 2011 , כשנה וחצי לפני מועד סיום המעקב, להעביר לה50 מהם. באותה פנייה (במרץ 2011 ) ביקשה החוליה להעביר לה שני תיקים נוספים שלא נכללו בבקשתה ממאי 2010 , ובמועדים אחרים ביקשה להעביר לה שני תיקים אחרים שלא נכללו בבקשתה זו. ואולם במועד סיום המעקב, יותר משנתיים לאחר שביקשה החוליה לראשונה את רוב התיקים, היא לא קיבלה אותם וממילא טרם סיימה לברר מה עלה בגורלם וגם לא ציינה אם ימונה קצין בודק לבירור העניין. מהפירוט המצוין בקובץ עולה ש -13 מ-157 תיקים אלה נוגעים לתיירים הנעדרים עוד משנת 1988 ואף לפני כן (מועד ההיעדרות של אחד מהם הוא שנת 1951 ); שני תיקים נוגעים לעובדים זרים שנעדרים מהשנים 2011 ו- 2012 והחוליה אמורה לפנות בעניינם לאינטרפול; ותיק אחד נוגע לנעדר ישראלי בחו"ל. אשר ל -141 (63% ) התיקים האחרים - למעט שניים מהם שנפתחו בשנים 2011 ו- 2012 , נפתחו כל התיקים בשנים 2001 -2009 , ואף עברו לא מעט שנים ממועד ההיעדרות, עוד משנות החמישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים, וככל שנוקף הזמן והמשטרה אינה פונה למשפחה לצורך איסוף אמצעי זיהוי, הסיכוי לאתר קרובי משפחה מדרגה ראשונה לצורך דגימת DNA .הולך וקטן משרד מבקר המדינה ניתח את הנתונים המצוינים בקובץ האלמו נים שמסרה חוליית נעדרים. מהניתוח עולה ש-158 (55% ) מ-287 האלמונים שלא הופק להם פרופיל גנטי נמצאו לפני שנת 1999 . כלומר לפחות ל- 33% מ-482 האלמונים הרשומים בקובץ החוליה אין דגימה ביולוגית זמינה להפקת פרופיל גנטי, וככל שנוקף הזמן אפשר שלא יימצאו שרידים שמהם יהי ה אפשר לקחת דגימה כזאת. במועד סיום המעקב עדיין לא קבעה המשטרה מדיניות בנוגע לאיסוף אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו. נוכח האמור לעיל, ומכיוון שהפקת פרופיל גנטי היא אחד האמצעים לזיהוי ודאי של אלמוני ולאיכון נעדר, על המשטרה לפנות בהקדם למשפחות הנעדרים לצורך איסוף דגימות DNA , ואף להקדים ולקבוע מדיניות בנוגע לאיסוף אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי אף שאין להמעיט בפעולות שביצעה עליה להזדרז ולגבש מדיניות בנוגע לאיסוף אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו. המשטרה נמנעה מלעשות זאת עד כה, אף שהיא מודעת זה כבר לחוסר בדגימות ביולוגיות זמינות של אלמונים שנקברו ולסיכוי הפוחת להשגתן ככל שעובר הזמן. בשל הצורך שהעלתה המשטרה לשתף משרדי ממשלה אחרים בגיבוש המדיניות, יש להתחיל בדחיפות בגיבושה, מכיוון שהמהלך עלול להתארך נוכח מעורבותם של גורמים נוספים בו.	(ג) לגבי 69 ( התיקים הנותרים20 תיקי נעדרים ו -49 ,)תיקי אלמונים החוליה טרם פעלה לאסוף אותם מתחנות המשטרה, אף ש-53 ( מהם13 תיקי נעדרים ו-40 תיקי אלמונים) נפתחו לפני שנת 200744 (חלקם נפתחו אף בתחילת שנות האלפיים), ועוד 9 מהם אמנם נפתחו בשנים 2008 - 2011 , אולם מועד תחילת ההיעדרות או מציאת האלמוני היו שנים קודם לכן. הממצאים מלמדים כי ב -35% מתיקי הנעדרים והאלמונים הפתוחים הרשומים בחוליית נעדרים היו כשלים בקידום הליך גניזתם בידי החוליה. עוד עלה ש -28% מהתיקים הפתוחים שבעניינם היו הכשלים היו תיקי אלמונים, ואילו 7% מהם בלבד היו תיקי נעדרים- מכאן שהכשל בטיפול בתיקי אלמונים חמור יותר מזה שבתיקי נעדרים.	785
הרשות הארצית לכבאות והצלה . מניעת דלקות בבניינים רבי קומות, בבתי עסק ובמוסדות תחקירי השרפות שהוצגו לעיל מצביעים על סיכונים ממשיים הקיימים בבניינים ישנים שאין בהם סידורים לבטי חות אש. בחלק גדול מהערים בארץ פזורים אלפי בניינים ישנים שנבנו עוד בשנות ה -60 וה-70 של המאה הקודמת. בחלקם מתגוררות אוכלוסיות נזקקות שאין להן יכולת כלכלית לממן את שדרוגן של המערכות לבטיחות אש שבבנייני מגוריהן. לדעת משרד מבקר המדינה, סיכוני האש הקיימים בבניינים ישנים, שאין בהם מערכות לגילוי ולכיבוי אש54 , מחייבים את המשרד לבט"פ, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משרד הפנים וגורמים רלוונטיים נוספים לבחון דרכים לצמצום סיכוני האש. ניתן לעשות זאת באמצעות הסברה מקיפה (ראה להלן), השתלבות בפרויקטים של שיקום שכונות, עידוד רכש והתקנה של גלאי עשן וכיו"ב. .מהנתונים שלעיל עולה, כי לרובם המוחלט של הבניינים רבי הקומות לא נוהלו כלל תיקי מניעה במדור מנ"ד. מכאן שלשירותי הכבאות שצוינו לעיל אין מידע על אודות מצבם ותקינותם של סידורי הכבאות הקיימים בבניינים כאלו שבתחומם. עוד עולה, כי אף רשות כבאות שמצוינת בטבלה לעיל לא ק יימה ביקורת בשטח הרכוש המשותף בבניינים אלו (למעט תל אביב שערכה ביקורות אחדות בשנת 2011 ), אף על פי שהסמכות לכך נתונה בידיה. חלק ממדורי מניעת דלקות הסבירו, כי הסיבות לכך הן היעדר יכולת אכיפה של סידורי כבאות נאותים בבניינים כאלו ומחסור בכוח אדם. . מהאמור לעיל עולה כי קיימת מחלוקת עקרונית בין משרד הפנים לנציבות. על אף החיוניות של הסדרת עניין התחזוקה של מערכות מצילות חיים כדוגמת המערכות לגילוי ולכיבוי אש, לא יושבה המחלוקת בת כארבע השנים שבין משרד הפנים ובין הנציבות. על הרשות הארצית לכבאות והצלה ומשרד הפנים ללבן מחלוקת זו לאלתר, ואם הדבר לא יעלה בידם, עליהם לשתף בכך את משרד ראש הממשלה ואת היועץ המשפטי לממשלה. .נזקים כתוצאה מאש יכולים להיות הרסניים ביותר ולגרום לפגיעות קשות בנפש וברכוש. ואולם, לא פחות חשוב מכיבוי אש לאחר פריצתה ואף קודם לו, הוא הצורך במניעת דלקות ובצמצומם של סיכוני האש. בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים בפעולת מדורי מניעת דלקות הפזורים ברחבי הארץ, ביניהם: לא נערך מיפוי של עסקים, מוסדות ובניינים רבי קומות וסיווגם לפי רמות סיכון; לא נקבעו נהלים אחידים לעבודת מדור מניעת דלקות ברמה הארצית, וכל מדור סיגל לעצמו את שיטת העבודה, על פי שיקול דעתו; חלק ניכר משירותי הכבאות לא אכפו את דיני הכבאות על מפרי החוק. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות הארצית לכבאות והצלה להנחות את מדורי מניעת דלקות בפעולות הבאות: להכין תכנית עבודה רב - שנתית שבמסגרתה ימופו העסקים, המוסדות והבני ינים רבי הקומות שבתחום אחריותם; לקבוע את הכללים לסיווג רמות הסיכון שלהם ואת תדירות הביקורת והיקפה בהתאם לרמות הסיכון ומאפייניו השונים של המבנה. על תכנית זו לשמש בסיס לקביעת המשאבים הנדרשים לכל מערך מניעת הדלקות, כחלק מהרפורמה שמערך הכבאות עתיד לעבור במהלך השנים הבאות. לבניינים רבי קומות יש מאפיינים ייחודיים המחייבים שימוש באמצעי בטיחות אש מיוחדים והתקנת תקנות מחמירות יותר. מפקדים בכירים במערך הכבאות הביעו את חששם בפני אנשי הביקורת, כי האסון הבא יתרחש במגדלים וברבי הקומות. על רקע דברים אלו יש לראות בחומרה את אי-קיומן של ביקורות למניעת דלקות בשטח המשותף של בנייני מגורים רבי קומות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות הארצית לכבאות והצלה לערוך עבודת מטה מסודרת במטרה להתמודד עם הקשיים הייחודיים ועם התוצאות הצפויות מקיום ביקורות למניעת דלקות בבנייני מגורים רבי קומות ובבנייני משרדים. עוד נמצא בביקורת, כי חרף הצורך החיוני בתחזוקתן של מערכות מצילות חיים כדוגמת המערכות לגילוי ולכיבוי אש - טרם הוסדר נושא זה, והוא מצוי במחלוקת כבר כארבע שנים בין משרד הפנים ובין הנציבות. על הרשות הארצית לכבאות והצלה ועל משרד הפנים ללבן מחלוקת זו לאלתר, ואם הדבר לא יעלה בידם, עליהן לשתף בכך את משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה. תחקירים של שרפות שאירעו העלו, כי קיימים סיכוני אש ממשיים בבניינים ישנים שאין בהם סידורים לבטיחות אש. בחלק מהמקרים מדובר באוכלוסיות נזקקות שאין ביכולתן לממן שדרוג של מערכות לבטיחות אש. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבט"פ, הרשות הארצית לכבאות והצלה, משרד הפנים ושאר הגורמים הרלוונטיים, לבחון דרכים לצמצום סיכוני האש בבניינים ישנים, בין היתר, באמצעות הסברה מקיפה, השתלבות בפרויקטים לשיקום שכונות ועידוד וסבסוד רכש והתקנה ש ל גלאי עשן. .המפקחים למניעת דלקות מופקדים על תחום מתפתח ודינמי הנתון לשינויים וחידושים טכנולוגיים ורגולטוריים מתמידים. לפיכך יש חשיבות רבה לריענון ולשיפור של הידע המקצועי שלהם בנושאים הקשורים במישרין לעבודתם, באמצעות קיום הכשרות וימי עיון. ואולם, הביקורת העלתה, כי על אף החשיבות והצורך בקיומם של הכשרות וימי עיון למפקחים למניעת דלקות, ובניגוד להמלצות הוועדה למניעת דלקות - לא התקיימו הדרכות והשתלמויות בשנים 2009 -2011 .	האמור לעיל חל על העיר תל אביב -יפו, אבל סוגיות דומות, בוודאי בנוגע לבניינים רבי קומות שהוקמו לפני שנים, עומדות לפתחן של ערים נוספות שיש בהן בנייני משרדים רבי קומות. לדעת משרד מבקר המדינה, הליקויים שהעלו שירותי כבאות תל אביב בנוגע לסידורים לבטיחות אש בבנייני משרדים רבי קומות, מצביעים על הצורך לבחון נושא זה לכל בנייני המשרדים מסוג זה בארץ.	786
משרד הבריאות . היבטים במערכת הרפואה הפרטית-מדיניות, אסדרה וכלי פיקוח מהאמור לעיל עולה, כי נוצרת ריכוזיות יתר של מערכת הבריאות. לכל קופות החולים יש עניין להפנות מבוטחים לצריכת שירו תים במסגרת תכניות השב"ן שלהן, כאמור, ולשלוש קופות - כללית, מכבי ומאוחדת - יש עניין מיוחד בכך בגלל בעלותן על בתי חולים פרטיים. במועד סיום הביקורת נמצא כי משרד הבריאות עדיין לא ביצע שום בדיקה ובקרה שיטתית בנושא שעות הנו כחות של הרופאים בבתי החולים הממשלתיים והממשלתיים-עירוניים. ואולם למרות הפרסומים על עזיבת רופאים את בתי החולים הממשלתיים, ממשלתיים-עירוניים ושל הכללית בשעות העבודה המקובלות, ועל אף האמור במכתבו של מנ הל המרכז הרפואי הממשלתי אסף הרופא, לא פעל משרד הבריאות לבירור היקף התופעה האמורה. .המשרד וחלק ממנהלי בתי החולים התעלמו מתופעה זו ולא פעלו לחייב את הרופאים להימצא בבית החולים בכל שעות העבודה המקובלות, ובכך הביעו הסכמה שבשתיקה לתופעה. משרד מבקר המדינה מעיר כי מדידה והשוואה זו היא בעייתית: לא כל קבלה של חולה למחלקה כירורגית של בית חולים כללי ממשלתי, או של הכללית או ציבורי מעידה כי בפועל בוצע ניתוח; לעתים נעשה טיפול רפואי שמרני. לעומת זאת, קבלת חולים למחלקה כירורגית בבית חולים פרטי מעידה על שהתבצע ניתוח אלקטיבי (מתוכנן). לפי חישובים שעשה משרד מבקר המדינה, על יסוד נתונים מחטיב ת בתי החולים בכללית (שלה שמונה בתי חולים ציבוריים כלליים), רק כ -50% מהמתקבלים למחלקות הכירורגיות בבתי החולים הציבוריים עוברים ניתוח, נוסף על אלה המנותחים במתכונת של אשפוז יום. לפיכך עולה מאומדן זה כי סך פעילות הניתוחים בבתי החולים הפרטיים בישראל עשוי להסתכ ם בכ-%26 מכלל הפעילות הכירורגית בישראל61 .	אולם, משרד מבקר המדינה מעיר כי בחינת הפעילות בבתי החולים הפרטיים בלבד העלתה כי חל בה גידול מתמשך, מכ - 108,700 קבלת חולים בשנת 2005 לכ- 132,650 קבלת חולים בשנת 2010 , כלומר גידול של כ-22% בתוך חמש שנים. לעומת זאת, באותן שנים גדל שיעור קבלת החולים ושיעור הניתוחים באשפוז יום בבתי החולים הכלליים הממשלתיים, ממשלתיים-עירוני ים או של הכללית או הציבוריים האחרים בכ-%1463.	787
משרד הבריאות . שירותי הבריאות בפריפריה - בתי החולים והקהילה משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הבריאות לוודא שדרישות החוזר מיושמות במלואן, כדי להבטיח את שיפור השירות הרפואי הניתן לתושבי המדינה. משרות ממשלתיות במחוזות דרום וצפון : התברר כי עד ספטמבר 2012 טרם אוישו בלשכת הבריאות מחוז דרום תקנים רבים בתחנות טיפות החלב ובשירותי בריאות התלמיד במגזר היהודי שבמחוז. משרות של הכללית במחוזות דרום וצפו ן: הכללית מסרה כי היא מתקשה לאייש תקנים במרפאותיה במחוזות דרום וצפון (תקנים של עשר משרות בכל מחוז). . .זאת ועוד, בנוסף לקשיים של בית החולים, גם האוכלוסייה סובלת שירותים רפואיים רבים אינם ניתנים ביוספטל, ותושבי אילת וסביבתה נאלצים להגיע לבאר שבע או למרכז כדי לקבלם. בית החולים יוספטל סובל מגירעון כספי מתמשך הנובע מקוטנו וגם מכפל תשתיות שנוצר באילת - פתיחתו של מוקד חירום רפואי פרטי באילת המספק שירותי חירום ללאומית, למכבי ולחיילי צה"ל במרחב אילת. הביקורת העלתה כי ב"מדד הפריפריאליות 2004 ", שעל בסיסו קיבלו שלוש קופות החולים את התוספות הכספיות, לא נכללו יישובים רבים מהפריפריה. במחוז דר ום רק כ -55% ( מהרשויות המקומיות 21 מ-38 ) מוגדרות יישובי פריפריה. נכון לסוף 2010 ( מספר המבוטחים 274,000 ) ביישובים אלה, המוגדרים תושבי פריפריה, הוא כרבע מכלל התושבים במחוז דרום90 . כך נוצר עיוות בתחשיב. עוד עלה כי יישובים שאוכלוסייתם משתייכת למעמד סוציו -אקונומי נמוך - כמו באר שבע, רהט והיישובים הלא-מוכרים בפזורה הבדואית - לא נכללו במדד הפריפריאליות, ואילו יישובים מבוססים כעומר, מיתר ולהבים כן נכללו בו.	בדוח שנתי 62 (להלן- הביקורת הקודמת) ציין משרד מבקר המדינה כי לדעת חלק מהקופות ספק אם תוספת המשאבים שהוקצתה תהיה אכן אפקטיבית. בנוסף, לא ניתנה כל הבטחה כי מלוא הכספים יגיעו לפריפריה. עוד נאמר בדוח שלא הופעל כל מנגנון שתפקידו לבדוק אם אכן חל שיפור במדדי הבריאות השונים של האוכלוסייה בפריפריה לאחר השינוי בהקצאת המקורות.	788
משרד הבריאות . ריבוי זיהומים במוסדות האשפוז ובקהילה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לבחון את האפשרות להגביר את השימוש באביזרים וציוד רפואי מתקדם, המצמצמים את האפשרות להעברת זיהומים. כמו כן ראוי שכלל בתי החולים ידווחו למרכז הארצי על שיפורים במניעת זיהומים אצלם ועל הסיבות לכך. לאחר שיבחן את השפעות השינוי בשיטות העבודה ואת הספרות הרפואית הרלוונטית, יביא המרכז הארצי לידיעת שאר בתי החולים את המידע האמור. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שהמרכז הארצי יפעל להגדרת מטרות בערכים כמותיים ויגדיר אמות מידה לרמות הזיהום האפשריות, כאמור לעיל, הדבר יאפשר למוסדות הרפואיים לבחון את הערכים הקיימים אצלם בהשוואה ליעדי המרכז הארצי ואת הדרכים לשיפור תהליכי העבודה והבקרה להשגתם. ראוי כי היחידה הארצית והמרכז הארצי ימשיכו בתהליך לקביעת יעדים בתחומים רבים ככל האפשר כדי לשפר את תהליכי העבודה בבתי החולים ולצמצם ככל הניתן את התפשטות הזיהומים. .כאמור, בשנת 2008 הקים המשרדאת היחידה הארצית למניעת זיהומים. לדעת משרד מבקר המדינה בחלוף כארבע שנים לפעילות המרכז הארצי והיחידה הארצית, על המשרד לבחון את מידת עמידתם ביעדים שנקבעו בעת הקמתם. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל הסתירה בין ממצאי הבקרה של היחידה הארצית ותשובת אסותא, מן הראוי שהמשרד ייכנס לעובי הקורה ויבחן שוב את מדיניות אסותא; יש לברר אם מדיניות בית החולים עולה בקנה אחד עם מ דיניות המשרד בנושא סיקור חולים בסיכון לחיידקים עמידים לפני אשפוזם. ברִירת חולים וקבלה לטיפול רק של אלה שאינם נשאים של חיידקים עמידים ממחישה תופעה הרווחת בבתי חולים פרטיים ומכונה "גריפת השמנת". בתי חולים אלה אינם מחויבים לאשפז כל חולה ולטפל בו מהיותם מונעים מהשאיפה להשיא רווחים. לכן, אספקת שירותי הבריאות בבתי החולים הפרטיים נוטה לסלקטיביות בבחירת סוגי המטופלים (הרפואה הפרטית מעדיפה חולים "קלים", בחשש מזערי לסיבוך ובהשקעה מינימלית). תופעת "גריפת השמנת" פוגעת במגזר הציבורי, שכן אין בוררים בו חולים או מצבי טיפול ומטפלים בכל חולה בכל מצב. על המשרד לתת את דעתו לתופעה הערכית-משפטית -כלכלית זו ולבחון את השפעותיה.	לדעת משרד מבקר המדינה, הרכב תת -הוועדה אינו מתיישב עם מערך קופות החולים, שכן אין להן מחלקות קליניות.	789
משרד הבריאות . הטיפול בהפרעות אכילה מבקר המדינה מעיר כי על משרד הבריאות בשני כובעיו, הן כמאסדר תחום הבריאות והן כאחראי על פי החוק להספקת השירותים, להש לים את הדוח, שאמור לשמש בסיס מדעי לפעילותו. על סמך מסקנות הדוח, על המשרד לגבש תכנית לפריסה ראויה של המסגרות לטיפול בהפרעות אכילה - אשפוז, טיפול יום, אשפוז יום, טיפול מרפאתי ושיקום - תוך כדי יצירת נגישות וזמינות לכלל האוכלוסייה. על משרד החינוך לשקול מהי הדרך הראויה והיעילה להדריך הורים לתלמידים במוסדות החינוך בנושאים האלה: הדרכה לתזונה בריאה מתוך הימנעות מהעברת מסרים העלולים לפתח הפרעות אכילה, פיתוח דימוי הגוף, צפייה ביקו רתית באמצעי התקשורת, זיהוי סימנים להתפתחות ההפרעה בשלביה הראשונים ועוד. מהביקורת עולה כי משרד החינוך לא קבע מיהם בעלי התפקידים המוסמכים לשוחח עם התלמידים בבתי הספר בנושאי תזונה, המשקל הרצוי ודימוי הגוף; לא גיבש נוהל בעניין אישור תכנים של הצגות והרצאות; ולא בדק מהן הדרכים היעילות להדרכת הורים לתלמידים במוסדות החינוך: לזיהוי הפרעות אכילה, להעברת מסרים לתזונה בריאה, לפיתוח דימוי הגוף ולצפייה ביקורתית באמצעי התקשורת. היעדר החלטות והנחיות בנושאים אלה מלמד על היערכות לקויה של משרד החינוך לטיפול בהפרעות האכילה, אף שסוגיה זו מונחת לפתחו זה זמן רב. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד החינוך לגבש מדיניות בדבר העלאת הצגות בנושא הפרעות אכילה לאחר התייעצות עם פסיכיאטרים או עם פסיכולוגים המתמחים בנושא, ומתוך שיתוף השירות הפסיכולוגי, המופקד על תחום הפרעות האכילה במוסדות החינוך. .משרד החינוך לא פרסם כללים המחייבים ביצוע בדיקות גופניות תקופתיות למניעת נזקים לבריאותן של תלמידות במגמות המחול, למעט חוזר משרד החינוך, שהוא בגדר המלצה בלבד; וכך תלמידות מגמות המחול לומדות שנים ארוכות ואינן נדרשות להיבדק בדיקות גופניות במהלכן.	מהביקורת עולה כי משרד החינוך טרם קבע כללים מחייבים, לא בדבר בעלי התפקידים המוסמכים לתת ייעוץ תזונתי במוסד ות החינוך, ולא בדבר איסור להעביר מסרים המעודדים רזון, איסור שיש להדגישו בייחוד בקשר לתלמידות במגמות המחול. הנחיות אלו יכולות להנחות גם גופים המקיימים פעילות מחול במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, כגון בתי ספר למחול בהפעלת רשויות מקומיות, בתי ספר פרטיים או להקות מחול.	790
משרד הבריאות . הפריות חוץ-גופיות על היחידות למלא א חר הכללים שקבע משרד הבריאות בנוגע לציוד במעבדות להפריה חוץ -גופית ובנוגע לתחזוקתו. על משרד הבריאות לוודא שהיחידות ממלאות את הנחיותיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי על היחידות להפריה חוץ-גופית למלא אחר המלצות משרד הבריאות בנוגע למספר האמבריולוגים הדרוש במעבדות, כדי שלא תהיה פגיעה בטיפולי ההפריה החוץ -גופית. על משרד הבריאות לוודא שהיחידות ממלאות את הנחיותיו הנוגעות למספר האמבריולוגים הדרוש במעבדות. על הכלל ית לבחון את השונות האמורה ביחידות, כדי שתפקודן התקין ואיכות הטיפול שהן נותנות לא ייפגעו. המשך שמירת הביציות המופרות יותר מחמש שנים כאשר הזוג המטופל אינו מאשר זאת בכתב הוא בניגוד לתקנות בריאות העם. שמירת הביציות המופרות כרוכה גם בעלויות שונות ועלולה לגרום לעומס ולהי מנעות מהקפאת ביציות מופרות נוספות. על משרד הבריאות להנחות את היחידות כיצד לנהוג עם הביציות המופרות המוקפאות הנמצאות ברשותן זמן רב. על משרד הבריאות לבקר את היחידות ולוודא שתהליכי העבודה בהן יהיו מיטביים, כדי ששיעורי ההצלחה של טיפולי ההפריה החוץ -גופית יהיו גבוהים ככל האפשר, תוך צמצום הסיכונים הבריאותיים למטופלות.	מכאן שהשירות הנית ן למטופלים במסגרת "כללית מושלם" מקל יותר מהשירות שניתן במסגרת כללית.	791
משרד הבריאות . בינוי ותשתיות במערכת הבריאות נמצא כי צורכי מערכת הבריאות לא נבחנו ברמה המערכתית -לאומית, ולנוכח המגמה של העברת הליכים רפואיים לרפואה הקהילתית, מתפתח חשש לכפל תשתיות. מצב כזה עלול לגרום נזקים לבתי החולים הממשלתיים, למשל בהסטת חולים מהמערכת הציבורית, באי-ניצול ציוד יקר ותשתיות ובעיקר בעזיבה של כוח אדם רפואי וסיעודי איכותי, שיש מחסור בו במערכת הבריאות. נמצא כי לשכות הבריאות המחוזיות אינן עוסקות כלל בבחינת נחיצותם של פרויקטים המוגשים לאישור הוועדות השונות לתכנון ובני יה בתחום המוניציפלי של פעילותן, ובכך המאסדר אינו מנצל אפשרות למניעת כפל תשתיות ואינו בוחן ברמה האזורית את הצרכים של מערכת הבריאות בנושאי בינוי ותשתיות. נציגי משרד הבריאות, עובדי לשכות הבריאות המחוזיות, בוחנים רק נושאים הקשורים לבריאות הסביבה (מים, ביוב ותברואה) בפרויקטי הבינוי המוגשים לוועדות לתכנון ובנייה. נמצא כי גם בהקשר זה, בניגוד לתפקידה על פי כתבי המינוי של חבריה, פעלה ועדת הפרויקטים בגישה המצמצמת ולא דנה כלל בפרויקטי בינוי של קופות החולים בקהילה, המוגשים מדי שנה במסגרת תקציבי הפיתוח של הקופות. יוצא שההמלצות שמגישה הוועדה לאישורו של מנכ"ל המשרד אינן כוללות פרויקטים אמבולטוריים 151 של קופות החולים בקהילה, כגון מרפאות ומרפאות מומחים. עוד נמצא כי גם האגף לפיקוח על קופות החולים שבמשרד הבריאות, שאליו מוגשים תקציבי הפיתוח של הקופות, אינו בוחן את נחיצות הפרויקטים שלהן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לשקול בחיוב את הצעת אגף החשב הכללי במשרד האוצר לכלול בוועדת הפרויקטים גם את חשב משרד הבריאות. משרד מבקר המדינה מעיר כי בידי הנהלת משרד הבריאות אין כאמור את כל המידע על אודות כלל הפרויקטים בתחום הבינוי והתשתיות במערכת הבריאות, ולכן אין למשרד רא יה לאומית רחבה בנושא זה, כפי שראוי שתהיה לו לאור תפקידו כמאסדר (רגולטור). משרד מבקר המדינה מעיר כי גם תגובת משרד הבריאות בנוגע לתפקידי ועדת הפרויקטים לוקה בגישה מצמצמת, ונוגדת את כתבי המינוי של חברי הוועדה. על המשרד לבחון את תפקידי הוועדה ולתקן את כתבי המינוי אם יש צורך בכך.	. נמצא כי על אף הגדרת כתבי המינוי הרחבה של חברי הוועדה, פעלה הוועדה בגי שה מצמצמת ולא עשתה את עבודתה כראוי, ולא דנה בפרויקטי בינוי של בתי החולים הממשלתיים. כל הפרויקטים בבתי החולים הממשלתיים מתוכננים ומתבצעים ללא דיון ובלי שאף התקבלה חוות דעתה של ועדת הפרויקטים על הצורך בהם.	792
חוות דעת . הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי יוצא אפוא כי הנערות אינן זוכות למידת החופש לנוע במתקן ולקיים פעילות גופנית, שלה זוכים הנערים במתקן מת"ן שהותאם לקטינים; גם מספר השעות שבמהלכן הן מועסקות בלימודים או בפעילות אחרת מצומצם במידה ניכרת. למצב זה עלולות להיות השפעות שליליות קשות על הנערות. על שב"ס לוודא שהפעילות לקטינים בכל מתקני המשמורת, לרבות החינוכית והגופנית, תינתן על פי דרישות הנוהל הבין-משרדי, הן לנערים והן לנערות. כמו כן יש לוודא שמידת החופש שלו זוכים הקטינים במתקנים תותאם לצרכיהם. תופעת הבייביסיטרים טעונה טיפול בדחיפות: על ההנהלות של משרד התמ"ת ושל משרד הרווחה מוטל לפעול לאלתר כדי שלא יושמו עוד ילדי זרים במסגרות מסכנות, בכלים העומדים לרשותן, לרבות איתור מסגרות מסכנות. על מנכ"ל משרד התמ"ת ועל מנכ"ל משרד הרווחה להורות לקיים ללא שיהוי עבודת מטה משותפת למציאת דרכי הפעולה, אם באמצעות שיפור המסגרות הקיימות ופיקוח עליהן, תוך כדי הקפדה על ביקורים תכופים של הגורמים המוסמכים ותיקון הליקויים, כדי לוודא שלא יהיו מסוכנות לילדים, ואם באמצעות סגירת המסגרות האלה ומציאת מסגרות חלופיות. ככל שימצאו המנכ"לים שאין בידיהם כלי פעולה מספקים, עליהם להביא את הסוגיה, ללא שיהוי, לפני השרים הנוגעים בדבר. כמו כן, על משרדי הממשלה הרלוונטיים להקפיד שדרכי הפעולה שיינקטו יעלו בקנה אחד עם מחויבויותיה של מדינת ישראל על פי האמנה בדבר זכויות הילד. (ב) למרות דרישתו זו של המשרד נמנעה עיריית אילת משנת הלימודים התשס"ח ( 2007 -2008 ) ועד שנת הלימודים התשע"ב מלרשום ילדי משפחות השוהות בישראל באופן בלתי חוקי, ואשר הגיעו מארצות אפריקה, דרך הגבול הדרומי, בבתי הספר הקיימים. ילדים ונערים הופנו לבית ספר א', ובו למדו רק ילדי חסרי המעמד ולא שובצו בו ילדים ישראלים. התברר שמשרד החינוך השלים הלכה למע שה עם עמדתה של עיריית אילת, ואף העמיד תקציבים מיוחדים לפעילותן של מסגרות חינוכיות ייעודיות נפרדות לילדים חסרי מעמד המתגוררים בעיר - גן א' ובית ספר א'. משרד החינוך העסיק את עובדי ההוראה בהם ומימן באופן מלא את הסעת התלמידים מאילת לבית הספר. בירור שעשה משרד מבקר המדינה בלשכת שר הרווחה ובעיריית איל ת מלמד ששר הרווחה לא השיב בכתב לראש העירייה.	פרטי המקרה הזה מלמדים ע ל מצוקה חמורה ביותר של נערה, ועל עמדתם של אנשי מקצוע בדבר המסגרת המתאימה לה. אנשי המקצוע מצאו שהיא זקוקה לטיפול מקצועי מעמיק וארוך טווח, אולם טיפול כזה לא ניתן לה: הטיפול שניתן היה מצומצם יותר, והופסק משחלפה לדעתם של גורמי הרווחה - משרד הרווחה ועיריית אילת - הסכנה המידית.	793
מטלות רוחב . קציני מטה במינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון יוצא אפוא שמספר ההחלטות הסופיות המתקבלות בעניינם של התיקים קטן מאוד יחסית למספר התיקים שבהם דנה הוועדה, שרובם נשארים פתוחים בביקורת לא נמצאו אסמכתאות המתעדות ממצאי "ביקורות פתע", וכן לא נמצאו רישומים של ממצאי ביקורות שוטפות שביצע קמ"ט מקרקעין בלשכות רישום המקרקעין בנושא טיב רישום הזכויות במקרקעין. משרד מבקר המדינה מציין כי על המנהא"ז להתמודד עם החסמים שאינם מאפשרים למפקחים ממשרד העבודה לבצע אכיפה בעניין העסקת עובדים פלסטינים ביישובים ישראליים באיו"ש. נוכח החסמים הללו, מומלץ לרמ"א להיכנס לעובי הקורה ולבחון דרכים שיאפשרו את הפעלת המפקחים כאמור. בביקורת עלה כי לא הותקנו תקנות המחייבות מעסיקים ישראלים לדווח על העסקת עובדים פלסטינים כדי לשפר את יכולת הפיקוח על המעסיקים. לפיכך בפועל מעסיקים אינם מדווחים לקמ"ט תעסוקה על העסקת עובדים. על קמ"ט תעסוקה לשקול להתקין תקנות שיחייבו דיווח שוטף של מעסיקים על אופן מימוש ההיתרים שקיבלו, וזאת בהתאם לצו המאפשר זאת, שכן אלה עשויות לשפר את הבקרה על אופן העסקת פלסטינים באיו"ש. ממכלול הדברים עולה כי לגורמים השונים האמונים על האכיפה של העסקת פלסטינים באיו"ש אין כלי אכיפה מתאימים לבצע אכיפה. לפיכך על המנהא"ז בשיתוף משרד העבודה לפעול למימוש אחריותם בנושא זה ולבחון את הדרכים המיטביות להגברת האכיפה, בין היתר על ידי קיום דיון ייעודי שיעסוק בדרכים להגברת האכיפה.	לשם פיקוח יעיל המאפשר להשיג את מטרתו נדרשים תוכנית עבודה מסודרת ושימוש אפקטיבי בממצאי הביקורת כדי לאכוף את החוק. על קמ"ט תעסוקה לבחון את האפשרות לקבוע תוכנית ביקורת מסודרת ומקיפה ככל האפשר בהתאם לתקני כוח האדם הקיימים ביחידתו בנושא העסקת פלסטינים ביישובים ישראליים באיו"ש. כמו כן עליו לסכם, לנתח ולהפיץ לגורמים הרלוונטיים במנהא"ז את ממצאי הביקורות אשר מבוצעות בקרב מעסיקים באיו"ש, כדי שהגורמים הללו - כל אחד בתחום אחריותו - יוכל לבצע פעולות אכיפה כלפי מעסיקים, וכל זאת על מנת לוודא כי המעסיקים הישראלים ממלאים את החובות החוקיות המוטלות עליהם.	794
מטלות רוחב . מעורבות חברות זרות בהקמה ובהפעלה של מיזמי תשתית לאומית חיונית ומסמכי המכרז תוקנו בהתאם לכך משרד מבקר המדינה מציין כי גם אם נדונו היבטי הביטחון הלאומי במסגרת עבודת המטה, הדיונים בעניין התקיימו כאמור בלא שיתופו הפעיל של משרד הביטחון, אשר ראוי היה לבחון שיתופו. שיתוף זה היה נחוץ, בפרט לאור העובדה כי סופו של דבר הוחלט לכלול סייג יחיד להשתתפות במכרז - היותו של המשתתף ממדינה שלה יש יחסים דיפלומטיים ויחסי מסחר מלאים עם מדינת ישראל, שהוא סייג שאינו נוגע להיבטי ביטחון לאומי. מן האמור עולה חשיבות הקמת מנגנון לבחינת מעורבויות זרות בישראל, על מנת להבטיח את השמירה על האינטרסים הנוגעים לביטחון הלאומי. , קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני (להלן 2019 לאחר סיום הביקורת, באוקטובר גם - הקבינט) החלטה על קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי . משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות המל"ל, 5בהשקעות זרות משרד האוצר ומשהב"ט לקידום קבלת ההחלטה. בביקורת נמצא כי אף שתהליך בחינת הקמת המנגנון לסינון השקעות זרות החל פעלו המל"ל ומשרד האוצר לקידום הצעת 2018 , רק באוגוסט 2016 בפברואר . במועד סיום הביקורת 2019 החלטה בנושא, וזו הובאה לאישור הקבינט בשנת , יותר משלוש שנים לאחר שהחל ההליך, טרם אושרה הצעה 2019 - יוני זו, וממשלת ישראל טרם קבעה מנגנון המסדיר את בחינתן של התקשרויות והשקעות של חברות שהשליטה בהן היא בידי גופים שאינם ישראליים. סיכום במדינות מערביות שונות פועלים גופים מאסדרים מיוחדים הבוחנים גם סיכונים ביטחוניים ומדיניים שעלולים לנבוע מרכישת חברות מקומיות על ידי גורמים זרים ומשליטה של גורמים אלה על נכסים אסטרטגיים. שליטה כזו עלולה לפגוע במגוון רחב של אינטרסים לאומיים, ובהם אינטרסים הקשורים לביטחון הלאומי, לנכסים האסטרטגיים, לתחרות הפנימית ולכושר התחרות בזירה הבין-לאומית. המעורבות הכלכלית הזרה בתחומי תשתיות לאומיות ובתחומים בעלי השפעה משקית או לאומית רחבה צריכה להיבחן בעתיד גם לאור שיקולים עסקיים ולאור שיקולי ביטחון לאומי במובנו הרחב. משימה זו מונחת לפתחה של ממשלת ישראל, בין באמצעות המל"ל ובין באמצעות גורם אחר שייקבע. על משרד הביטחון, משרד האוצר והמל"ל להשלים בהקדם את יישום החלטת הקבינט הנוגעת למנגנון לבחינת התקשרויות עם גורמים זרים. זאת על מנת להבטיח שבעת התקשרויות הנוגעות לנכסים חיוניים לכלכלתה וביטחונה של מדינת ישראל יישקלו היבטי הביטחון הלאומי והאינטרס הלאומי של ישראל, ותיעשה בחינה מקיפה וכוללת של שיקולי התועלת הכלכלית לעומת בעניין קביעת המנגנון 2019 הסיכון האפשרי. החלטת הממשלה מאוקטובר היא צעד חיובי. עם זאת, נדרש לעקוב אחר יישומו ודרכי פעולתו כפי שהוצבע בדוח זה. משרד מבקר המדינה ממליץ לגופים ממשלתיים העוסקים בהתקשרויות עם חברות זרות, דוגמת משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד התחבורה וחברות ממשלתיות כי במסגרת פרויקטי תשתית עתידיים ייבחנו בקפידה הסיכונים שבמסירת הפרויקט לחברה זרה הן בבעלות פרטית והן בבעלות ממשלתית זרה, כולל בחינת מבנה הבעלות שלהן (פירמידת אחזקות), לרבות היבטי ביטחון לאומי ובהתאם יגובשו תנאי המיון המוקדם להליכים אלו. מכאן שהמעורבות הכלכלית הזרה בתחומי תשתיות לאומיות ובתחומים בעלי השפעה משקית צריכה להיבחן גם בכלים כלכליים-עסקיים וגם בראייה רחבה המביאה בחשבון את מכלול מרכיבי הביטחון הלאומי במובנו הרחב, ובכלל זה האפשרות לפגיעה ביחסי החוץ.	בביקורת נמצא כי בתנאי המיון המוקדם למכרז תשתית לאומית חיונית אומנם הוגבלה השתתפותן של חברות ממשלתיות ישראליות, אך לא הוגבלה השתתפותם במכרז של גורמים בבעלות ממשלתית זרה. חברה בבעלות ממשלתית זרה עשויה ליהנות מתמיכה ממשלתית, לפעול משיקולים שאינם כלכליים בלבד ולהשתמש במשאבים ממשלתיים לצורך השגת יתרונות תפעוליים וכלכליים אל מול מתחרותיה מהשוק הפרטי.	795
מטלות רוחב . היבטי בטיחות ואחריות בנוגע לתחזוקת כבישים באזור יהודה ושומרון משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט ולמשרד התחבורה כי במשך יותר מעשור מצבו ההנדסי הרעוע של הגשר מעל נחל אוג נדון חדשות לבקרים, עד כדי סגירתו לא פעם, בלי שבאה על פתרונה סוגיית האחריות לתחזוקתו. נוכח הסיכון לחיי אדם ולבטיחות משתמשי הדרך בכביש זה, ובהתחשב בכך שנקבע אופן הטיפול הנחוץ בגשר, מוצע כי משרד התחבורה ומשהב"ט יסכמו נקודתית את נושא תחזוקת הגשר ויפעלו בהתאם לכך - אף לפני שסוגיית תחזוקת כלל הכבישים באיו"ש תגיע לכלל סיכום - לביצוע הטיפול הנדרש בגשר זה. משרד מבקר המדינה מציין כי היעדר הכרעה בנוגע לגורם האחראי לתחזוקת חלק מהכבישים באיו"ש, ובכלל זה כבישים המחברים למחנות צה"ל, עלול לסכן את משתמשי הדרך. העובדה שהחלטת ממשלה מיושמת באופן חלקי בלבד במשך שנים תוך הנצחת המחלוקת בין משרד הביטחון למשרד התחבורה מעידה על ליקוי חמור המחייב טיפול דחוף. נוכח מצב זה ועל אף העובדה שהמשנה ליועמ"ש לממשלה החל בבירור המחלוקת, על המשנה ליועמ"ש לממשלה, משהב"ט ומשרד התחבורה להשלים בהקדם את קביעת הגורם האחראי לתחזוקת דרכי הגישה למחנות צה"ל באיו"ש. משרד מבקר המדינה מציין עוד כי ראוי שמשהב"ט ומשרד התחבורה יבצעו בנוגע לכלל הכבישים באיו"ש, בדגש על כבישים 31סקר בטיחות עדכני שבבסיס המחלוקת ביניהם, וימפו את כלל הליקויים המחייבים טיפול. זאת ועוד, משייקבע הגורם שיישא באחריות לתחזוקת כבישים אלה, ראוי שסדר העדיפות לתחזוקתם יושפע גם מנתונים שיתקבלו ממשטרת ישראל ומהרשות הפלסטינית בנוגע לתאונות דרכים שאירעו בכבישים אלו, כדי לצמצם את הסיכון הצפוי בגינם למשתמשי הדרך. בביקורת עלה כי רשימת הכבישים הנכללים בטבלת מעהב"ט שמנכ"ל משהב"ט אישר ככבישים שמשהב"ט מוכן לתחזקם התבססה על נתונים חסרים שאינם כוללים את נתוני כל מחנות צה"ל באיו"ש, ומשכך אף אינה כוללת את הכבישים המובילים אליהם. עוד עלה כי לא הייתה התאמה בין בסיסי המידע ששימשו את השותפים לעמ"ט. יתרה מזו, נוכח היעדר מיפוי שלם ואחיד של כבישים אלה, לא ניתן יהיה לזהות את מכלול הסיכונים הנוגעים לאותם כבישים, להעריך את הסיכונים ולטפל בנושא באופן המיטבי, גם לאחר שיוחלט מיהו הגורם שיתחזק אותם. במועד סיום הביקורת, כשנתיים וחצי לאחר שהוגשה תלונתו האמורה של האזרח וכעשרה חודשים לאחר שנקבעה הנחייתו האמורה של היועמ"ש, טרם באה על פתרונה סוגיית הגורם האחראי לתחזוקת הכבישים שמובילים למחנות צה"ל, ובכלל זה הגשר שמעל נחל אוג. עוד עלה כי כל הסיכונים הכרוכים באי-תחזוקת הכבישים ובמצב הבטיחות שבהם עדיין עומדים בעינם.	משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי חוסר ההלימה בין נתוני מערכות המידע הגיאוגרפיות המשמשות את מערכת הביטחון לעניין המקרקעין הצבאי הנוגע למחנות צה"ל עלול למנוע במקרים מסוימים קבלת החלטות בנוגע לטיפול במתקנים צבאיים בכלל ולתחזוקת כבישים המובילים אליהם בפרט. נוכח זאת, על משהב"ט בשיתוף צה"ל לפעול בהקדם למציאת המשאבים הנדרשים לגיבוש מסד נתונים אחוד ומהימן בנוגע למידע גיאוגרפי ולגבש נוהל משותף לניהול פיקוח ובקרה בנוגע למידע זה, תוך יישום המלצות . 2011 מבקר המדינה בעניין זה שצוינו כבר בדוח הביקורת הקודם משנת נוסף על האמור לעיל, על אהו"ב לבצע בדיקה נוספת של הנתונים שגובשו לפי הנחיית המשנה ליועמ"ש לממשלה, כדי שסוגיית האחריות לתחזוקת הכבישים המובילים למחנות צה"ל באיו"ש תוסדר בהתבסס על מידע שלם ואמין.	796
מטלות רוחב . תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הביטחון בנושא ההצטיידות בתותח חדש על פי נתוני עבודת מנת"ם ממאי בעבודת המטה קבעה ז"י את הדרישות הטכניות-מבצעיות בנוגע למערך התותחים ברמה של התותח הבודד, אולם לא קבעה מהו ההישג המערכתי הנדרש. תמונת המצב מצביעה על כך שבעבודת המטה שבוצעה בשלב ייזום הפרויקט להצטיידות במערך של תותחים חדשים, כפי שבאה לידי ביטוי במסמך הדמ"ץ ובתפיסות לוחמת היבשה והאש היבשתית (שהם הבסיס לבניית תוכניות ההצטיידות של ז"י), לא בחנה ז"י נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות בנוגע ליציאה לפרויקט. זאת אף שלמערך יש משמעויות מבצעיות ארוכות טווח, ואף שלהקמת המערך נדרשת השקעה של סכומים כספיים גבוהים. על צה"ל להקפיד על כך שהחלטות הנוגעות לקידום פרויקטים או מערכים חדשים שיש להם משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ושמושקעים בהם סכומים כספיים גבוהים יתקבלו לאחר בחינת כלל הנושאים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה, לרבות תפיסת ההפעלה. מהמתואר לעיל עולה כי במסגרת תהליך ההמלצה לאישור עקרוני של פרויקט התותח החדש התריע אג"ת פעם אחר פעם לפני ז"י כי עליה לבחון את מקומה של הארטילריה בתמרון הצבאי כיום ולהציג לו את הצורך המבצעי בה. עוד התריע אג"ת לפני ז"י כי עליה לבחון את האפקטיביות של מערך התותחים ואת מספר התותחים הנדרש ביחס לתוכניות האופרטיביות. לבחינת נושאים אלה יש חשיבות רבה בין היתר מהסיבות האלה: הצורך לוודא כי מערך ארטילרי המבוסס על תותחים חדשים ייתן את המענה האפקטיבי והמיטבי ויאפשר לצה"ל לעמוד בהישגים הנדרשים בשדה הקרב המודרני, והצורך לוודא כי השקעה של מיליארדי ש"ח בתותחים חדשים אכן נדרשת. למרות האמור לעיל, בביקורת נמצא כי ז"י לא בחנה נושאים אלה ולא הציגה אותם לאג"ת במועד ההמלצה לאישור עקרוני של אג"ת. משרד מבקר המדינה מציין כי המלצת אג"ת לאשר עקרונית את הפרויקט, אף שז"י לא הציגה לפניו את הנושאים האמורים, אשר הוא עצמו דרש שיוצגו לפניו, אינה עולה בקנה אחד עם הנדרש בתהליך קבלת החלטות סדור, ובכלל זה הצגת מידע מלא לפני מקבלי ההחלטות. עוד מציין משרד מבקר המדינה כי בפרויקטים עתידיים על אג"ת להקפיד שהמלצתו לרמטכ"ל בנוגע לפרויקטים תתבסס על תשתית עובדתית מקיפה ומלאה, וכי כלל השיקולים הרלוונטיים יובאו בחשבון. משרד מבקר המדינה מציין כי במצגת ששימשה את צה"ל בהצגתו לקבינט המדיני-ביטחוני צוין במפורש כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה היא ההיבט המבצעי המסוים, ועם זאת ציין אג"ת בדיון זה טענה 28לפרויקט שיצרה חוסר בהירות בנוגע להיבט האמור.	פנתה החברה הגרמנית 2014 כאמור, בתגובה על ביטול ההדגמה במרץ למפא"ת וביקשה לדעת אם יש סיבות נוספות לביטול ההדגמה וזאת כדי להעריך את המשך מעורבותה בתהליך. על פי חוות הדעת המשפטית , לצורך טיפול בהיבט מסוים 2016 שהעבירה תע"א למשהב"ט בדצמבר נדרשת הוכחה ל"רצינות הכוונות" של משהב"ט לרכש התותח דוגמת מסמך . כלומר, בשל ביטול ההדגמה ואי-קבלת מסמך כאמור לאחר מכן, RFP אוRFI נפגעה יכולתה של התע"א לקדם את הטיפול בהיבט האמור, ולכאורה מצב זה הותיר את הסיכון המרכזי בחלופה זו ללא מענה וללא בירור מספק. ראוי שמשהב"ט יקבע בהוראותיו, במקרים שבהם הדבר נדרש, כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהוות חלופות, לרבות בנוגע למועד הביצוע של ההדגמות, מקום הביצוע והגורם שיישא במימון הביצוע. בנוגע להחלטות על ביטול הדגמה, ראוי שהן יתקבלו בתהליך סדור של קבלת החלטות, לאחר שיתקיים דיון שבו יישקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה.	797
מטלות רוחב . מידע מסווג - אבטחתו בארכיונים ומניעת פרסומו נמצא כי הגם שמתקיים התהליך הנדרש בכתיבת ספרים כדין, כלומר הגשתם לצנזורה ולוועדת השרים לפרסומים לפני פרסומם, במהלך הפקת הספר נחשפים למידע מסווג גורמים השותפים להפקה שאינם מורשים מבחינה ביטחונית להיחשף למידע כזה. משרד מבקר המדינה מציין כי על הגנז להקפיד על קבלת דוחות שנתיים כנדרש שכן בארכיונים אלו קיימים חומרים מסווגים שעלולה להיות לחשיפתם השפעה על ביטחון המדינה. נוסף לכך, במסגרת גיבוש הצעת חוק הארכיונים החדש, מוצע לבחון את מתכונת הדיווח הנדרשת מארכיונים ציבוריים ואת דרכי קבלת המידע מארכיונים פרטיים - ובפרט בכל הנוגע לחומרים מסווגים. מהאמור עולה כי נוכח הקושי לכנס את ועדת השרים כנדרש בחוק, ארכיון המדינה מטיל חיסיון על חלקי תיקים שתקופת ההגבלה שלהם תמה, בלי לבקש את אישורה. בעת חיקוקו של חוק הארכיונים עמדה לנגד עיניו של המחוקק זכות הציבור לעיין בחומרים הארכיוניים. אולם, בביקורת נמצא כי חומרים ארכיוניים רבים שתמה תקופת הגבלתם אינם נחשפים לעיון הציבור, בין היתר בשל הקושי בכינוס ועדת השרים. הן ארכיון המדינה והן שלוחותיו - ובייחוד ארכיון צה"ל - מחזיקים בחומרים מסווגים. אף על פי כן לא קיימת אחידות דעים לגבי סמכות הצנזורה לבדוק חומרים ארכיוניים מסווגים שעברו תהליך חשיפה לפני העלאתם למרשתת. משום כך הארכיונים פועלים בעניין בדרכים שונות - ארכיון המדינה מעביר לבדיקת הצנזורה מסמכים שנחשפו לפני העלאתם למרשתת, ואילו ארכיון צה"ל, ארכיון שב"כ וארכיון בן-גוריון אינם נוהגים כך. זאת ועוד, במציאות הטכנולוגית של ימינו, שבה מסמך ארכיוני שנחשף עולה בפועל לאתר המרשתת של הארכיון, מיטשטשים הגבולות בין "עיון" בחומר ארכיוני שנחשף לבין "פרסום". הדבר מעלה את שאלת הצורך בבדיקתו של אותו החומר על ידי שני גורמים נפרדים. על הגנז, בשיתוף הצנזורית הצבאית הראשית ומנהלת ארכיון צה"ל, להעלות ליועץ המשפטי לממשלה את סוגיית המחלוקת לגבי סמכות הצנזורה לבדוק חומרים ארכיוניים מסווגים, כדי שיכריע בה. על היועץ המשפטי להביא בחשבון בשיקוליו שני אינטרסים ציבוריים חשובים: הימנעות מלחשוף לציבור מידע שעלול לפגוע בביטחון המדינה ושאיפה ליעילות ולהימנעות מבזבוז משאבי ציבור. חוק הארכיונים ותקנותיו אינם מסייגים החזקת חומרים ארכיוניים מסווגים בארכיונים ציבוריים ופרטיים, ובפועל, חומרים מסווגים נמצאים באותם ארכיונים. מכיוון שהחוק להסדרת הביטחון אינו חל על ארכיונים אלה, הם פועלים בעניין אבטחתם - אבטחה פיזית, אבטחת מידע ומתן הרשאות הגישה לחומר - ללא הנחיה של גורם ממלכתי מוסמך. עקב כך החומרים המסווגים שבהם נגישים לגורמים בלתי מוסמכים ועלולים אף להיות נגישים לגורמים עוינים. משמעות הדבר היא שמידע מסווג, שהושקעו מאמצים בהסתרתו, עלול להגיע לידי האויב ובכך לסכן את ביטחון המדינה. יודגש כי גודל הסיכון הנובע ממצב זה אינו ידוע, משום שכאמור, לפני הגנז אין תמונת מצב מלאה לגבי כלל החומרים הארכיוניים, לרבות חומרים מסווגים, המצויים בארכיונים אלה. מן האמור עולה כי המצב הנוכחי טומן בחובו סיכון ממשי לחשיפת מידע מסווג. על שב"כ - האחראי לשמירת הסוד במדינה - להוביל עבודת מטה בסוגיית הימצאות חומרים ארכיוניים מסווגים, לרבות של מוסדות המדינה, בארכיונים ציבוריים ופרטיים, ולקבוע דרך פעולה לטיפול בבעיה זו. על עבודת המטה להיעשות בשיתוף המשרד לביטחון הפנים, האחראי על החוק להסדרת הביטחון, וכן בשיתוף הגנז, המלמ"ב, היועץ המשפטי לממשלה והגורמים המשפטיים הרלוונטיים.	משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעילות של המלמ"ב למניעת דליפתם של חומרים מסווגים המצויים בארכיונים השונים, ובייחוד בארכיונים הציבוריים ובארכיונים הפרטיים, נוכח מציאות שבה אין גורם מקצועי המוסמך על פי חוק לעשות כן. עם זאת, משרד מבקר המדינה מעיר כי הסמכות לבצע פעילות זו אינה מוסדרת בחוק, והפעולות שהמלמ"ב מבצע להקטנת הסיכון לדליפת מידע מסווג תלויות בהסמכת הגנז ובהסכמתם של מנהלי הארכיונים. על המל"ל, בשיתוף גורמים רלוונטיים אחרים, להוסיף ולפעול לקידום הסדרת האחריות לטיפול בכלל החומרים המסווגים שבארכיונים הציבוריים והפרטיים, בכל רמות הסיווג.	798
מטלות רוחב . ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) - ביקורת מעקב בביקורת הנוכחית עלה כי מאז הביקורת הקודמת שיפר צה"ל את יכולות הגילוי, אולם עדיין קיימים פערים מבצעיים בנושא יכולות הגילוי שטרם ניתן להם מענה, כמפורט להלן: בביקורת הנוכחית עלה כי עבודת המטה שעשתה רח"ל לעניין היערכות הרשויות המקומיות לא הושלמה, וכי נושא זה נמצא בבחינה יחד עם כל מרכיבי תוכנית "מלון אורחים". על רח"ל להשלים את עבודת המטה לבדיקת היערכות הרשויות המקומיות כדי להבטיח הספקת תנאי מחיה בסיסיים לאוכלוסייה המפונה בעיתות חירום. משרד מבקר המדינה ממליץ לרח"ל כי נוכח חילוקי הדעות בינה ובין משרד הבריאות בנושא זה עליה לבחון - בשיתוף משרד הבריאות ומשרד הרווחה - את העלויות הכרוכות בפינוי אוכלוסייה, ובהתאם לכך עליה לבחון אם יש צורך בשיפוי המוסדות שיקלטו את המטופלים. אם יימצא כי יש צורך בשיפוי, על רח"ל, בשיתוף משרד האוצר, להסדיר את העניין ולעדכן בהתאם לכך את תוכנית "מלון אורחים". בביקורת הנוכחית עלה כי במסגרת תוכנית "מגן הצפון" גיבש פקע"ר תוכנית למתן פתרון נוסף לצרכים המבצעיים בתחום הגילוי וההתרעה בהיקף של , 2018 . תוכנית "מגן הצפון" הוצגה כאמור לממשלה ביולי36 מיליון ש"ח322 ) טרם גיבש הצוות הבין-משרדי את 2019 ועד מועד סיום הביקורת (יוני התוכנית, ובשל כך לא הוקצו תקציבים לתחום הגילוי וההתרעה.	בביקורת הנוכחית עלה שמשרד הפנים טרם הנחה את הרשויות המקומיות להכין תוכניות להשבת התושבים לבתיהם.	799
מטלות רוחב . ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים גוף מסוים נערך חלקית בנושא ההגנה על מתקניו החיוניים, ומיגונם הפיזי , 2008 אינו מלא. גוף אחר נערך בהתאם לאיומים שבתסקירים שהכין בשנים , אף כי ספק אם היה בהם כדי לשקף כיאות את היקף האיומים. 2014- ו2013 .פערים שונים שהתגלו בתסקירים ובבדיקות לא טופלו נוכח חשיבות נושא הסדרת התשתית החוקית שלעיל, לרבות בעניין ההגנה על מתקנים חיוניים בגופים מסוימים, על משהב"ט ויתר משרדי הממשלה הנוגעים לפעול להסדרת הנושא. ההבדלים בין רשימת המתקנים שאישרה ועדת השרים להכנת העורף בביקורת עלה כי רשימת לשעת חירום לבין רשימת המתקנים שבידי רח"ל: המתקנים הנכללים ברשימת המתקנים שבידי רח"ל שונה מרשימת המתקנים . זאת, 2011 שאישרה ועדת השרים להכנת העורף לחירום בהחלטתה ממאי כאמור, בלא שרח"ל הביאה לפני ועדת השרים והקבינט המדיני-ביטחוני הצעת החלטה בעניין רשימת המתקנים החיוניים. עוד עלה בביקורת כי אף הוועדה הבין-משרדית שבראשות ראש רח"ל או הפורום המצומצם שלה או רח"ל לא אישרו את הרשימה שבידי רח"ל. זאת למעט מספר מצומצם של המתקנים הראשונים המתועדפים למיגון פיזי. ההבדלים בין הרשימות של המתקנים המיועדים למיגון פיזי שהוכנו במל"ל, בביקורת עלה כי הרשימה של המתקנים המיועדים למיגון ברח"ל ובפקע"ר: בנושא מיגון מתקנים שונה 2017 שנכללו במצגת של המל"ל מנובמבר מהרשימה של המתקנים שבידי רח"ל. ,בביקורת עלה כי ברשימת המתקנים שבידי רח"ל נגרעו מתקנים חיוניים שונה סדר העדיפויות של מתקנים וכן הוספו מתקנים חיוניים לעומת 2011 הרשימה שאישרה ועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום במאי בהחלטתה. עם זאת, הוועדה הבין-משרדית או רח"ל לא הגישו את הרשימה שבידי רח"ל לוועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום בתקופת כהונתה או לקבינט המדיני-ביטחוני ולממשלה לקבלת אישורם. למותר לציין כי ועדות השרים והממשלה לא אישרו רשימת מתקנים רגישים עדכנית שיש להסדיר את ההגנה עליהם, לרבות את מיגונם הפיזי, הקובעת את סדרי העדיפויות למיגונם. זאת בין היתר על אף הסיכונים לפגיעה בתפקודה ובחוסנה הלאומי של המדינה. על רח"ל, בשיתוף חברי הוועדה הבין-משרדית, להכין רשימה של מתקנים חיוניים אשר נדרש להסדיר את ההגנה עליהם, לרבות את תעדופם, את לוחות הזמנים להסדרת מיגונם הפיזי ואת אופן התקצוב הנדרש לכך, ולהביא רשימה זו לאישור של הקבינט המדיני-ביטחוני או של הממשלה, הנושאת באחריות להיערכות לשעת חירום. כמו כן, עליה לעדכן את הרשימה מעת לעת נוכח שינויים באיומים ובמתקנים החשופים להם. אם רח"ל לא תעשה כן, על המל"ל לבחון את האפשרות להעלות לפני הדרג המדיני את הרשימה האמורה ואת הרשימה המצומצמת של המתקנים הראשונים המתועדפים למיגון פיזי, כפי שגם מסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה .2019 בדצמבר	האמור במצגת של המל"ל בדבר אי-היכולת לבצע מיגון פיזי של כמה מתקנים שנכללו ברשימה שבידי רח"ל מעלה ספקות רבים לגבי הצורך בהכללתם ברשימה זו.	800
מטלות רוחב . היערכות משרד הביטחון וצה"ל למימוש מזכר ההבנות עם ארצות הברית לשנים 2019 - 2028 בנושא הסיוע הביטחוני מומלץ כי משהב"ט, בשיתוף צה"ל, ישלים בהקדם את עבודת המטה נוכח מימוש מזכר ההבנות, ובכלל זה יבחן את כלל ההשלכות של צמצום הרכש, אם יהיה צמצום כזה, מהתעשיות הביטחוניות בארץ לפי חלופות אפשריות בהיבטים שפורטו לעיל, ויציג תוכנית להתמודדות עם הצמצום האפשרי במקורות השקליים ואת השלכותיה לפני מקבלי ההחלטות במשהב"ט ובמשרדי הממשלה הרלוונטיים במידת הצורך. במסגרת הבחינה על מנכ"ל משהב"ט, בשיתוף עם מנהל רשות החברות הממשלתיות, לבחון עם שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות את היערכותן בעקבות מזכר ההבנות. לכך יש משנה חשיבות נוכח השיעור הניכר של מכירותיהן למשהב"ט ונוכח היחס לשנה 38%-המשמעותי של כספי ההמרות למכירות אלו שהיה בממוצע כ . נוסף על כך, בשל השוני בין העמדות של משהב"ט לבין 2018 - 2013 בשנים אלו של משרד הכלכלה והתעשייה ושל משרד האוצר בכל הנוגע להשלכות של מימוש מזכר ההבנות על התעשיות ככלל והביטחוניות בפרט, על הצוות בראשות משרד הכלכלה והתעשייה שבו שותפים גם משהב"ט ומשרד האוצר לסכם נושאים אלו, כדי שניתן יהיה לפעול למזעור את הפגיעה האפשרית בתעשייה בכללותה. למנכ"ל משהב"ט תוכנית כוללת ליישום המלצות צוות משהב"ט, כנדרש , הגם שהתקיימו ישיבות בנושא אצל המנכ"ל. 2017 בהנחיית המנכ"ל ממרץ נוסף על כך לא וודא במשהב"ט כי הנחיות המנכ"ל מיושמות במסגרת עבודת הצוות. אי-הבחינה מקבלת משנה תוקף במצב שבו מנכ"ל משהב"ט היה מודע להשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות, כפי שעולה ממכתבו ממרץ אל ראש הממשלה, שר הביטחון דאז ושר האוצר וממכתבו של מנכ"ל 2018 משהב"ט הקודם לשר הביטחון דאז כשמונה חודשים לפני החתימה על מזכר ההבנות. זאת ועוד, הליקויים שלעיל במשהב"ט אירעו על אף האמור בעבודת המטה שביצע צוות משהב"ט בנוגע לניסיון העבר בנושאים האמורים; על אף האמור בכתב המינוי שהוציא מנכ"ל משהב"ט לצוות משהב"ט ולפיו על הצוות לבחון את ההשפעות של מזכר ההבנות ולנתח את המשמעויות העולות ממנו; להציג את המשמעויות של אובדן 2017 ועל אף הנחיית המנכ"ל לצוות במרץ עצמאות ייצורית וטכנולוגית "כחול לבן" ובהיבטי ההיערכות למצבי חירום. משרד מבקר המדינה מציין כי ראוי שבחינת ההשלכות שלעיל תהיה המתקיים בימים אלה. 2023 - 2020 משולבת בתהליך גיבוש התר"ש לשנים דחיית הטיפול בבחינת ההשלכות כאמור בתשובת משהב"ט, פוגעת ביכולת לגבש את התר"ש ולהציג למקבלי ההחלטות ולמשרד האוצר מהו תקציב הביטחון הדרוש ליישום התר"ש נוכח מימוש מזכר ההבנות ומהן ההשלכות הביטחוניות האפשריות הנובעות מישומו של המזכר. נוסף על כך עלה בביקורת כי משהב"ט, בשיתוף צה"ל, לא סיכם מהן החלופות לצמצום הרכש מהתעשיות הביטחוניות, כגון התייעלות בתחומי הפעילות של צה"ל ומשהב"ט, כדי לפנות מקורות שקליים להתמודדות עם ההשלכות של מימוש מזכר ההבנות. בהיעדר חלופות כאמור, משהב"ט, בשיתוף צה"ל, אינו יכול להעריך כהלכה למשל את היקף הפגיעה האפשרית בתעשיות הביטחוניות, אם תהיה בתוצר ובתעסוקה על פי כל חלופה. נוסף על כך, משהב"ט, בשיתוף צה"ל, לא בחן את ההשלכות של כל חלופה על פעילותו של צה"ל ועל ביטחון המדינה ולא קבע תיעדוף לגבי החלופות. מהמתואר לעיל עולה כי הצוות המשותף הציג למנכ"ל משהב"ט את הפעילות שמבצעת מעהב"ט נוכח מימוש מזכר ההבנות ואת הסיכונים העולים מכך. אולם בביקורת עלה כי הצוות המשותף כלל לא הציג לפני מנכ"ל משהב"ט את מידת התועלת של הפעילויות האמורות שמבצעת מעהב"ט כדי להתמודד עם הסיכונים וההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות ולהקטין את הפגיעה הצפויה במעהב"ט, ככל שתהיה פגיעה כזו, וכן לא ציין את המקורות השקליים האפשריים שיתווספו למעהב"ט נוכח פעילויות אלה בהשוואה להיקף הקיטון הצפוי בשקלים. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי במועד סיום הביקורת, ספטמבר , אף שעברו יותר משלוש שנים מהחתימה על מזכר ההבנות, אף 2019 שעברה כשנה ממועד תחולתו של המזכר, ועל אף הנחייתו של המנכ"ל לגבש חלופות לפתרונות והנחייתו 2017 לצוות משהב"ט בכתב המינוי מינואר לצוות המשותף להציג פתרונות למחסור הצפוי 2018 הנוספת מפברואר בשקלים - אין למשהב"ט פתרון כולל ומקיף לסוגיה זו (בנוגע למדיניות משהב"ט בנושא הרכש מכספי הסיוע - ראו בהמשך). מיפוי יכולות המו"פ והייצור שנדרש לשומרן "כחול לבן" נועד בין היתר לאפשר התמודדות עם פגיעה אפשרית בתשתית הטכנולוגית הביטחונית ובפיתוח ובייצור אמל"ח הדרושים לצה"ל בשגרה ובמצבי חירום. יש לראות בחיוב את פעולותיו של משהב"ט לשמירת העצמאות הייצורית כאמור בתשובתו. עם זאת, בביקורת עלה כי המיפוי נעשה בלי שצה"ל העביר את עמדתו בעניין למשהב"ט; וכי טרם התקבלו במשהב"ט החלטות על שמירת משהב"ט, 2019 הקווים ולא נקבע התקציב הדרוש לכך. נוסף לכך, עד דצמבר בשיתוף צה"ל, טרם השלים את עבודת המטה שהוא מבצע למיפוי יכולות המו"פ החיוניות בתעשיות הביטחוניות שנדרש לשמר את עצמאותן ואת הרציפות התפקודית שלהן בעת מלחמה ולאחריה כדי לתמוך בפעילותו של לבצע 2017 צה"ל. זאת למרות הנחיותיו החוזרות של מנכ"ל משהב"ט במרץ להציג תוך חודש את אופן המימוש של המלצות 2017 מיפוי כזה, ובדצמבר עבודת המטה, לרבות המיפוי האמור. שנים, ממועד סיכום דוח ועדת "כחול לבן" בשנת 12-זאת ועוד, במשך כ , לא תיקף משהב"ט, בשיתוף צה"ל, באופן שיטתי 2019 , עד דצמבר 2007 לתקצב ולשמר את קווי הייצור החיוניים כדי28ועיתי את המלצות הוועדה לשמור על עצמאות המדינה, ולא קבע את כמויות הייצור המזעריות הנדרשות כדי לשמור את קווי הייצור פעילים. לדבר יש משנה חשיבות נוכח ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות על הרכש של משהב"ט מהתעשיות בישראל, כפי שתואר לעיל. , צה"ל לא מיפה ולא תיעדף אמל"ח 2019 נוסף על האמור לעיל, עד דצמבר ולא מסר את עמדתו בעניין למשהב"ט 29שיש לשמר את ייצורם בישראל לצורך השלמת מיפוי מוקדי המו"פ וקווי הייצור החיוניים שיש לשומרם "כחול לבן". בכך לא פעל צה"ל בהתאם לקביעתו של סגן הרמטכ"ל דאז כי יש להגדיר אילו קווי ייצור חיוניים ואסטרטגיים מחויבים 2017 ממרץ בשימור נוכח המשמעויות של מימוש מזכר ההבנות, ובהתאם לעולה ממסמך 2019 כי על צה"ל לקבוע בתר"ש שהוא מגבש בשנת 2017 אג"ת מאפריל את קווי הייצור שיש לשומרם בישראל. משרד 2023 - 2020 עבור השנים מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי נוכח אי-השלמת המיפוי כאמור אין בידיו ובידי משהב"ט מידע ברור בנוגע לתקציב הדרוש לרכש אמל"ח מקווי הייצור האמורים. הליקויים המתוארים בדוח זה, הנוגעים לאי-קביעת המתקנים, קווי הייצור והיכולות החיוניות שיש לשמר "כחול לבן" בתעשיות הביטחוניות בישראל . הצורך 312014- ו302007 כבר צוינו בדוחות קודמים של מבקר המדינה בשנים בתיקון הליקויים מקבל משנה חשיבות נוכח חיוניותם של קווי הייצור בין היתר לאורך הנשימה של צה"ל, למתן פתרונות ייחודיים לצרכיו, להיערכות למצבי חירום ולתפקוד לאחריהם. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט ולצה"ל כי בהיעדר קביעה במשהב"ט מהם קווי הייצור החיוניים ויכולות המו"פ החיוניות שיש לשמר "כחול לבן" נפגעת יכולתו לנתח כראוי את ההשלכות התקציביות האפשריות של הפחתת כספי ההמרות, לתכנן את הרכש לטווח ארוך במט"ח הסיוע ובשקלים, וכן לקיים שיח עם משרד האוצר לגבי ההשלכות האפשריות של מימוש מזכר ההבנות, בעיקר לגבי חוסנן של התעשיות הביטחוניות ולגבי עוצמתו וחופש פעולתו של צה"ל.	עבודה זו, על משהב"ט וצה"ל לגבש תוכנית להיערכות מעהב"ט שתאפשר מענה מיטבי לצורכי צה"ל, בדגש על הצורך המבצעי, ולהביאה לאישור של הדרג המדיני ככל שיידרש. כמו כן, מן הראוי שבתכנון הרכש הביטחוני של מעהב"ט במט"ח הסיוע ייבחנו ההשלכות (הישירות והעקיפות) של מימוש מזכר ההבנות על כלל התעשיות הביטחוניות בישראל, בדגש על התעשיות הבינוניות והקטנות. בהקשר לכך יודגש כי בשל השוני בין העמדות של משהב"ט לבין אלו של משרד הכלכלה והתעשייה ושל משרד האוצר בכל הנוגע להשלכות של מזכר ההבנות על התעשיות ככלל והביטחוניות בפרט, על הצוות בראשות משרד הכלכלה והתעשייה שבו שותפים גם משהב"ט ומשרד האוצר לסכם נושאים אלו, כדי למזער פגיעה אפשרית בתעשייה בכללותה.	801
מטלות רוחב . תוכנית אב לבינוי במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים מעלה קיומם של 2015 השוואה בין שני הדיונים לעיל שנערכו באפריל הבדלים בהצגת תחזית הגידול בכוח האדם - בדיון של תחילת חודש אפריל עמדה תחזית הגידול בכוח אדם על עשרות רבות, ובדיון של סוף 2015 החודש בכשליש יותר מכך, והדבר מטיל ספק בתוקפן ובביסוסן של התחזיות לגידול. לא 2016 לבין2011 יודגש שוב, כי כעולה מחומר הביקורת, בתקופה שבין בוצעה עבודה לתיקוף נתוני כוח האדם של המוסד, אף על פי שראש המוסד .2012 הקודם דרש זאת במרץ סיכום משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את המוסד על הכנת תוכנית אב רב-שנתית לבינוי במוסד. תוכנית זאת כוללת פרויקט רחב היקף ועתיר משאבים שנועד לתת מענה לצרכים המבצעיים של המוסד כנגזר מייעודו; ומשית על קופת המוסד והמדינה התחייבויות כספיות בהיקפים גדולים. כמתואר לעיל, נמצאו ליקויים בהתוויית צורכי כוח האדם של המוסד כבסיס לתוכנית האב, בהליך קבלת ההחלטות על תוכנית האב, בסיכום הנושא המימוני לביצוע שלב א' של התוכנית - בכלל זה מימון חלקי של שלב א'. בולט בהקשר זה חוסר עקביות בתחזיות גידול כוח האדם במוסד במשך השנים כאשר ברור שהתחזיות הן מפתח בעל משמעות רבה בקביעת הצרכים ובביסוס הצורך באשר למשאבים הנדרשים. כמו כן נמצא, כי אם יממש המוסד את כל התכולות; שהציג כמיועדות 72%- מיליארד ש"ח (כ1.081-לתוכנית, אזי יתווספו לעלויות תוכנית האב כ מיליארד 1.5 לעומת הסכום שעליו סיכמו המוסד, משרד האוצר ורמ"י בסך מיליארד ש"ח. המוסד לא עדכן 2.6-ש"ח), ועלויותיה צפויות להסתכם בכ עד מועד סיום הביקורת את משרד האוצר בעלות הדרישות, ולא פנה כדי לקבל אישור לכך. החשיבות המבצעית של תוכנית אב לבינוי במוסד ובה בעת עלותה הכספית של התוכנית גבוהות. בעת אישור הפרויקט התקיים בסיס נורמטיבי מוצק, אשר אמור היה לשמש מצפן עבור המל"ל באשר להתנהלות סדורה ומחייבת בתהליך אישור הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר למל"ל, כי היה עליו לשמש עין בוחנת של הפרויקט ברמה הלאומית, ומשום כך, היה עליו להיות ציר מרכזי בהליך קבלת ההחלטות בעניינו. משרד מבקר המדינה ממליץ, כי המוסד יביא פרויקטי בינוי מרכזיים תומכי לחימה בעלויות המחויבות לאישור השר הממונה - ראש הממשלה, ובאמצעות המל"ל לאישור ועדת שרים רלוונטית. כמו כן ממליץ משרד מבקר המדינה לאשר את מלוא עלויות הפרויקט טרם היציאה לדרך. בסיכום, משרד מבקר המדינה מעיר למוסד, כי במהלך התכנון ובתחילת הבנייה היה ידוע למוסד על פערים תקציביים ניכרים בין מימון שלב א' של תוכנית האב לבין ההקצאה של משרד האוצר ורמ"י. פערים אלה היו ידועים במוסד ואף נדונו בו, אך לא הוצגו כנדרש בפני הדרג המדיני הבכיר, ובכלל זה לא הוצגו לשר הממונה - ראש הממשלה, לשם עדכונו ולשם קבלת אישורו להם. משרד מבקר המדינה מעיר למוסד, כי נתוני האומדן המעודכן שלעיל לא הוצגו לראש הממשלה, כשר הממונה עליו, וגם לא לוועדת שרים לעניין אישור תוכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין - לצורך אישור הקצאת הסכומים הללו לביצוע תוכנית האב במוסד על נדבכיה המתוכננים והאופציונליים. נוכח העובדה שמדובר בפרויקט עתיר משאבים, היה על המוסד לפעול כנדרש, בלי לדלג על פני המשוכות שנקבעו בהחלטות הממשלה. על המל"ל היה לוודא שהפרויקט יובא לאישור ועדת שרים, כאמור בהחלטות הממשלה, עוד בטרם זה יצא לדרך.	לנושא זה בביקורת לא נמצא, כי נעשתה עבודה לבחינת הגידול ביחידות התומכות ביחס לגידול ביחידות המבצעיות, אף שראש אגף הלוגיסטיקה דאז התייחס, כאמור, לגידול בכוח האדם ביחידות התומכות ובמטה המוסד. כמו כן, לא נמצא שנבחנה מועילות הגידול המשמעותי שחל בהיקף כוח האדם במוסד , כמרכיב במענה 2015-2011 למילוי המשימות שהוטלו על המוסד בשנים לצורך שאותו תוכנית האב אמורה לשרת.	802
משרד ראש הממשלה . פרויקט הקמת מבנה חדש למשרד ראש הממשלה ומעונו משרד מבקר המדינה מציין כי תשובות כלל הגורמים מעלות תפיסות וטענות שונות בדבר האחריות לבדיקת השינויים התכנוניים בסביבת הפרויקט. הדבר מחדד את הצורך להפיק לקחים מהפרויקט ולוודא כי ניהול הפרויקט יבוצע באופן מתואם ושיטתי, תוך הגדרה ברורה של תפקידי הגורמים השונים בפרויקט, עדכון שוטף של כלל הגורמים המעורבים, וקביעת פלטפורמה אחידה לדיווח על עדכונים ושינויים בפרויקט וסביבתו. כמו כן, ראוי כי כל גורם מקצועי שמעורב בפרויקט יהיה אחראי בתחומו, בהתאם לסמכויותיו על פי דין ולתפקידים שהוטלו עליו בקשר לפרויקט, להתעדכן בכל המידע שנחוץ לו למילוי תפקידו, לרבות מתן תשומת לב לאינדיקציות בנוגע לשינויים המשפיעים על תחום אחריותו. עולה אפוא כי השיהוי של כשלוש שנים בבדיקת הבינוי העתידי בסביבת הפרויקט גרם לבזבוז זמן יקר, שבמהלכו אפשר היה לקדם את תכנונו והקמתו של הפרויקט במקום המקורי או במקום חלופי. בפרויקטים מורכבים, ובייחוד בפרויקטים שביצועם ממושך, כפרויקט אלמוג, מנהלי הפרויקט נדרשים לוודא כי מתבצע תהליך יעיל של זיהוי סיכונים ומעקב אחר התפתחויות הקשורות בהם. יש לוודא כי התהליך מתבצע באופן עיתי, וכי הסיכונים מנוהלים באופן עקבי ויזום במשך כל תקופת ניהול הפרויקט. זאת משום שייתכן כי סיכונים חדשים ייווצרו ויתממשו עם חלוף הזמן. כמו כן, דרוש ניהול תקשורת יעיל בין חברי צוות הפרויקט, ויש לוודא כי מידע רלוונטי בנושא התפתחות סיכונים מועבר לכל הגורמים המעורבים בנושא באופן שיטתי, מוסדר ומובן, תוך התחשבות בסוגי המומחיות השונים של כל אחד מהם. מוצע כי השב"כ יפיק לקחים מהאמור: מוצע להקים מנגנון שיבטיח כי תתבצע בדיקה סדורה ועיתית של כל ההיבטים התכנוניים הנדרשים הנוגעים לאבטחת ראש הממשלה במתקני הקבע הקיימים שלו ובמתקנים עתידיים. זאת באמצעות בקשה משר הביטחון להגדירם כ"מתקן בטחוני" המוחזק בידי "שלוחה אחרת של מערכת הביטחון", באמצעות פנייה יזומה ועיתית למינהלת הפרויקט או לחטיבת הנכסים או בדרך אחרת שתיקבע. המלצה זו, ראוי שתיבחן גם בנוגע למתקנים הנוספים שבאחריות השב"כ. כמו כן, יש לוודא כי חוות הדעת המקצועיות שמגיש השב"כ מבוססות על נתונים בדוקים ועדכניים, ובמידת הצורך ממשיכות להתעדכן גם במהלך הפרויקט שבמסגרתו הוגשו. משרד מבקר המדינה מציין כי מעקב אחר שינויים תכנוניים בכלל המתקנים שבאחריות השב"כ יכול לסייע במניעת תקלות אפשריות, בדומה לתקלה שאירעה בפרויקט אלמוג. מוצע כי השב"כ ייבחן הסדרים שיבטיחו כי הוא יהיה מעודכן במידע הרלוונטי למתקנים שבאחריותו, לרבות בדרך של קבלת המידע מגורם חיצוני. בהתייחס לתשובת אגף החשכ"ל, לפיה חטיבת הנכסים באגף מקיימת תהליך סדור של העברת מידע בפרויקטים שבניהולה, מוצע כי חטיבת הנכסים תפיק מפרויקט זה לקחים הרלוונטיים לפרויקטים מורכבים וייחודיים, אשר בדומה לפרויקט זה משלבים שותפים רבים ותחומים מקצועיים שונים. בין היתר, יש לוודא כי בפרויקטים שתהליך הקמתם מתמשך, מתקיים מנגנון לעדכון ולבדיקה חוזרת של הנתונים שעליהם מתבססת עבודת המטה של הפרויקט ולהתאמת תמונת המצב המקצועית לשינויי הנסיבות בשטח. היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, רא"ם בשב"כ ואגף הביטחון במשרד רה"ם היו שותפים בצוות הפרויקט, היו מחויבים למפות את האיומים האפשריים על הפרויקט והופקדו על הכנת פרוגרמת הביטחון שלו. גורמים אלה גיבשו את עמדתם בנושא בלא שהתבצעה בדיקה עדכנית של איומים אפשריים עקב הגישו פרוגרמת ביטחון שלא 2018 בינוי עתידי בסביבת הפרויקט, ובינואר הביאה בחשבון את תוכנית הכניסה לעיר ואת תוואי הרכבת הקלה באזור הפרויקט. ראוי היה לבצע בדיקה כזאת, בשל הצורך הברור בגיבוש עמדה ביטחונית-מקצועית על בסיס מידע תכנוני עדכני; לנוכח העובדה שהבדיקה ; ולנוכח העובדה כי בעת גיבוש 2007 המקיפה האחרונה בנושא בוצעה בשנת העמדה בנושא היו בידי השב"כ ואגף הביטחון במשרד רה"ם אינדיקציות, ולו חלקיות, לכך שחלו שינויים תכנוניים מהותיים בסביבת הפרויקט. סגן ראש המל"ל דאז ומנהל חטיבת הנכסים באגף החשכ"ל הממונה על המינהלת - האמורים לתאם את עבודת הגורמים השונים המעורבים בפרויקט - לא וידאו כי המידע התכנוני הרלוונטי בדבר שינויי תוכניות הבינוי, אשר היה בידי המתכננים ובידי המינהלת, יובא באופן סדור, מלא ועקבי לידיעתם של השב"כ ואגף הביטחון במשרד רה"ם. ובמשך 2015 עקב כך, החל ממועד קבלת החלטתו של הקבינט בסוף שנת כשלוש שנים, התבססה עבודת המטה של צוות הפרויקט על עמדה . תמונת המצב 2007 מקצועית-ביטחונית הרלוונטית למצב התכנוני בשנת העדכנית והמלאה של שינויי תוכניות הבינוי התבררה לבסוף רק באוגוסט , והדבר הוביל להקפאת הפרויקט, כפי שיפורט להלן.2018 נמצא, כי אף שהשב"כ הכין את מסמך הדרישות יותר מחמש שנים לאחר גיבוש גרסתה הקודמת של פרוגרמת הפרויקט, הוא לא בחן בשלב זה את התאמת הפרוגרמה לאיום העדכני, וסגן ראש המל"ל דאז, כמנהל הפרויקט, אף לא הנחה את השב"כ לבצע בחינה כאמור. עקב כך התמקד מסמך הדרישות שהכין השב"כ בהיקף השטחים שמבקש השב"כ כי יוקצו לפעילותו בתוך מבנה הפרויקט.	, כשנה לאחר גיבוש פרוגרמת הפרויקט, החל השב"כ לבחון 2017 בינואר , כשנה וחצי לאחר גיבוש 2017 את תפיסת המיגון של הפרויקט. ביולי פרוגרמת הפרויקט, התבקש השב"כ על ידי סגן ראש המל"ל להשלים , בעקבות 2017 הכנת מסמך בנושא תפיסת מיגון עדכנית. באוגוסט בקשה זו, הגיש השב"כ לצוות הפרויקט מסמך הכולל עדכון דרישות.	803
רשות המיסים בישראל . פיקוח רשות המיסים על המעברים היבשתיים בביקורת התברר שמדובר בתופעה שיטתית של מבריחים המנסים להעביר את הטבק ומוצריו בכל דרך שהיא לתחומי ישראל ומנצלים את אוזלת ידה של מערכת האכיפה הרופפת לביצוע הברחות חוזרות ונשנות, כאשר המקרה הגרוע ביותר מבחינתם הוא תשלום קנס, שלאחריו הם חוזרים לפעול. בעניין זה יש לציין כי עקב המיסוי הגבוה על טבק ומוצריו רווחי המבריחים גבוהים במיוחד. כך, על פי הערכת רשות המיסים, אובדן מס , רק באזור ברטעה וריחן, 2017 קנייה ומע"ם בשל הברחות הטבק בשנת מיליון ש"ח. על סכום זה יש להוסיף את אובדן מס ההכנסה.790-נאמד ב משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים ולצה"ל להסדיר נוהל עבודה ביניהם שיקבע באופן ברור מתי ואיך לקיים את בדיקות הרכב והטובין המועברים במעברים הצפוניים. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לבחון את היקף כתבי האישום, כדי לוודא שמתנהלת אכיפה אקטיבית לנוכח היקף התופעה. בבדיקת משרד מבקר המדינה התברר כי המינהל האזרחי הוסיף על המעברים הרשמיים שנקבעו בצו האלוף להעברת סחורות, מעברים נוספים שדרכם ניתן להעביר טובין מתחומי ישראל לרשות הפלסטינית, כמו: מעבר המנהרות, מעבר ביתר ומעבר בחורים (חיזמה). יש לראות בחיוב את הגדלת המעברים לטובת הגדלת הסחר וטיוב השירות. עם זאת תוספת המעברים חייבה שגם בהם תהיה נוכחות של בודקי מכס לצורך בדיקת הטובין. הועלה כי רשות המיסים לא הגדילה בהתאם את מצבת כוח האדם במנר"מים, שגם כך הייתה במצוקת כוח אדם, וכך נותרו פחות בודקים פנויים לביצוע התצפיות או לעריכת בדיקות שוטפות. בהיעדר נוכחות של בודקי רשות המיסים בשטח יכולים גורמים עברייניים לנצל את המצב ולבצע הברחות של טובין בהיקף נרחב. כמו כן יש למצב זה השלכות ביטחוניות שכן הגורמים העברייניים עלולים גם להעביר טובין האסורים להעברה לתחומי הרשות הפלסטינית מסיבות ביטחוניות. משרד מבקר המדינה העלה כי לשלושה נישומים היה תיק סגור במס הכנסה אף על פי שהם נתפסו בפעילות עסקית, וכי המידע על כך לא הועבר מיחידת המעברים אל אגף מס הכנסה, אף שמדובר בהעברה פנימית בתוך רשות המיסים. עוד נמצא בבדיקת משרד מבקר המדינה בהעברת 2018- ו2017 כי לאחד הנישומים שנתפס חמש פעמים בשנים טובין ללא תיעוד, בסכום של מאות אלפי ש"ח, קיימת יתרה להחזר במס .2018 ש"ח, נכון לנובמבר40,477 הכנסה של משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המיסים לאכוף גביית מס אמת, ובמיוחד ממי שכבר נתפס כמה פעמים בהעברת טובין באופן שיטתי ללא תיעוד כחוק. על כן על רשות המיסים ליצור תיאום בין המנר"מים לבין תחנות המע"ם ומשרדי מס ההכנסה, ולהביא לכך שכל מידע שיש בו כדי ללמד על הכנסתו של העוסק או הנישום יטופל ותוטל בגינו השומה המתאימה, כגון: פסילת ספרים וקביעת שומה חדשה.	משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לנוכח המתואר לעיל לבחון מינוי מרכז תפיסות כחלק מהתקינה, שיעבור הכשרה מתאימה ויוכל לרכז את כל התפיסות של ניסיונות ההברחה או של עבירות המכס האחרות ואת המשך הטיפול בעבריינים והרתעתם.	804

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.