gngpostalsrvc/BERiT · Datasets at Hugging Face

Text stringlengths 7 216
וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושׁם עירו פעי ושׁם אשׁתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב
ויאמר להשׁמידם לולי משׁה בחירו עמד בפרץ לפניו להשׁיב חמתו מהשׁחית
ויקח משׁה את שׁמן המשׁחה וימשׁח את המשׁכן ואת כל אשׁר בו ויקדשׁ אתם
ויקרא שׁמשׁון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משׁתי עיני מפלשׁתים
ויך גפנם ותאנתם וישׁבר עץ גבולם
ויסף עוד בלק שׁלח שׂרים רבים ונכבדים מאלה
ויבא דוד אל צקלג וישׁלח מהשׁלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משׁלל איבי יהוה
וידבר יהוה אל משׁה ואל אהרן לאמר
ונשׂאת המשׁל הזה על מלך בבל ואמרת איך שׁבת נגשׂ שׁבתה מדהבה
ואת עשׂרת חרצי החלב האלה תביא לשׂר האלף ואת אחיך תפקד לשׁלום ואת ערבתם תקח
במרכבה הראשׁנה סוסים אדמים ובמרכבה השׁנית סוסים שׁחרים
יקדמוני ביום אידי ויהי יהוה למשׁען לי
ותאמר אל האנשׁים ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישׁבי הארץ מפניכם
ונתתי לכם לב חדשׁ ורוח חדשׁה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשׂרכם ונתתי לכם לב בשׂר
וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשׁוטים ואני איסר אתכם בעקרבים
אשׁר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו
ותעל שׁכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ
ומעלות שׁבעה עלותו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל אילו
ונס אל אחת׀ מהערים האלה ועמד פתח שׁער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישׁב עמם
וכי תשׁלחנו חפשׁי מעמך לא תשׁלחנו ריקם
על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישׁבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישׂראל ערלי לב
שׁדי לא מצאנהו שׂגיא כח ומשׁפט ורב צדקה לא יענה
והפצותים בגוים אשׁר לא ידעו המה ואבותם ושׁלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם
ויך אותם שׁוק על ירך מכה גדולה וירד וישׁב בסעיף סלע עיטם
ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישׁתיון
כל הערים אשׁר תתנו ללוים ארבעים ושׁמנה עיר אתהן ואת מגרשׁיהן
ואם גנב יגנב מעמו ישׁלם לבעליו
אישׁ אמו ואביו תיראו ואת שׁבתתי תשׁמרו אני יהוה אלהיכם
יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר
והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח מזרחה דרך בית הישׁמות ומתימן תחת אשׁדות הפסגה
גדול כבודו בישׁועתך הוד והדר תשׁוה עליו
ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשׁו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן
וישׁבו מקניהם גמליהם חמשׁים אלף וצאן מאתים וחמשׁים אלף וחמורים אלפים ונפשׁ אדם מאה אלף
וישׁב מלאך יהוה׀ שׁנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך
השׁכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה
ויחבר את חמשׁ היריעת לבד ואת שׁשׁ היריעת לבד
כל אלה בני אשׁר ראשׁי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשׁי הנשׂיאים והתיחשׂם בצבא במלחמה מספרם אנשׁים עשׂרים ושׁשׁה אלף
נשׁכבה בבשׁתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שׁמענו בקול יהוה אלהינו
ומטה נפתלי ונשׂיא לבני נפתלי אחירע בן עינן
החמישׁי שׁפטיה לאביטל השׁשׁי יתרעם לעגלה אשׁתו
והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשׂים מחשׁך לפניהם לאור ומעקשׁים למישׁור אלה הדברים עשׂיתם ולא עזבתים
וישׁבו ויבאו אל עין משׁפט הוא קדשׁ ויכו את כל שׂדה העמלקי וגם את האמרי הישׁב בחצצן תמר
הזאת חשׁבת למשׁפט אמרת צדקי מאל
גאלם׀ חזק יהוה צבאות שׁמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישׁבי בבל
ואבנר בן נר שׂר צבא אשׁר לשׁאול לקח את אישׁ בשׁת בן שׁאול ויעברהו מחנים
משׂכיל לדוד בהיותו במערה תפלה
אחריו החזיקו התקעים מדה שׁנית מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל
מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשׁמר דברך
אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשׁו כל הנחרים בו
ויחר אף׀ אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשׁפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשׁו מאלהים
ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה לעם לאמר אני אתכם נאם יהוה
ויקומו כל אישׁ חיל וישׂאו את גופת שׁאול ואת גופת בניו ויביאום יבישׁה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבשׁ ויצומו שׁבעת ימים
ושׂבעתם על שׁלחני סוס ורכב גבור וכל אישׁ מלחמה נאם אדני יהוה
ירושׁלם הבנויה כעיר שׁחברה לה יחדו
ואל לב שׁקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשׁם נתתי נאם אדני יהוה
וישׂאהו ויביאהו אל אמו וישׁב על ברכיה עד הצהרים וימת
יום שׁופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות
וגם שׁאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשׁר נגע אלהים בלבם
ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשׁק
ויאמר ירמיהו לא יתנו שׁמע נא׀ בקול יהוה לאשׁר אני דבר אליך וייטב לך ותחי נפשׁך
את הגברים ואת הנשׁים ואת הטף ואת בנות המלך ואת כל הנפשׁ אשׁר הניח נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם בן שׁפן ואת ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריהו
ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשׁר בשׂדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשׂב השׂדה הכה הברד ואת כל עץ השׂדה שׁבר
גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישׁר פעלו
נשׁקו בר פן יאנף׀ ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשׁרי כל חוסי בו
פן אשׂבע׀ וכחשׁתי ואמרתי מי יהוה ופן אורשׁ וגנבתי ותפשׂתי שׁם אלהי
ותמשׁך עליהם שׁנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת
מקול אויב מפני עקת רשׁע כי ימיטו עלי און ובאף ישׂטמוני
האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו
קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה
פנו אלי והשׁמו ושׂימו יד על פה
בתפשׂם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשׁענם עליך תשׁבר והעמדת להם כל מתנים
ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישׂראל ואמרת הרי ישׂראל שׁמעו דבר יהוה
ופגשׁו ציים את איים ושׂעיר על רעהו יקרא אך שׁם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח
ויקם את דבריו ׀ אשׁר דבר עלינו ועל שׁפטינו אשׁר שׁפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשׁר לא נעשׂתה תחת כל השׁמים כאשׁר נעשׂתה בירושׁלם
ויאמר לו יהונתן מחר חדשׁ ונפקדת כי יפקד מושׁבך
טובים השׁנים מן האחד אשׁר ישׁ להם שׂכר טוב בעמלם
ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משׁם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין אישׁ מאסף אותי הביתה
ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שׂריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף
כה אמר יהוה אלהי ישׂראל כתאנים הטבות האלה כן אכיר את גלות יהודה אשׁר שׁלחתי מן המקום הזה ארץ כשׂדים לטובה
על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משׁמע נבהלתי מראות
רק הבהמה בזזנו לנו ושׁלל הערים אשׁר לכדנו
עד ממחרת השׁבת השׁביעת תספרו חמשׁים יום והקרבתם מנחה חדשׁה ליהוה
ויאמר דוד מה עשׂיתי עתה הלוא דבר הוא
מה אנושׁ כי יזכה וכי יצדק ילוד אשׁה
גם מאת זה תצאי וידיך על ראשׁך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם
השׂם נפשׁנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו
ותקם׀ בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה
ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשׁון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשׁיר
ואם מפאת פניו ימרט ראשׁו גבח הוא טהור הוא
וישׁלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישׂראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שׁלח את העם
וימלך יהושׁפט בנו תחתיו ויתחזק על ישׂראל
ועביו טפח ושׂפתו כמעשׂה שׂפת כוס פרח שׁושׁן אלפים בת יכיל
למה תראני און ועמל תביט ושׁד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישׂא
ויאמר פני ילכו והנחתי לך
כי ישׁ לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו
ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שׁתותיהם וישׁלחם
ויהי דבר יהוה אלי לאמר
שׁמע אלהינו כי היינו בוזה והשׁב חרפתם אל ראשׁם ותנם לבזה בארץ שׁביה
והכהנים והלוים אשׁר בכל ישׂראל התיצבו עליו מכל גבולם
ויעתק משׁם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שׁם מזבח ליהוה ויקרא בשׁם יהוה

וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושׁם עירו פעי ושׁם אשׁתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב

ויאמר להשׁמידם לולי משׁה בחירו עמד בפרץ לפניו להשׁיב חמתו מהשׁחית

ויקח משׁה את שׁמן המשׁחה וימשׁח את המשׁכן ואת כל אשׁר בו ויקדשׁ אתם

ויקרא שׁמשׁון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משׁתי עיני מפלשׁתים

ויך גפנם ותאנתם וישׁבר עץ גבולם

ויסף עוד בלק שׁלח שׂרים רבים ונכבדים מאלה

ויבא דוד אל צקלג וישׁלח מהשׁלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משׁלל איבי יהוה

וידבר יהוה אל משׁה ואל אהרן לאמר

ונשׂאת המשׁל הזה על מלך בבל ואמרת איך שׁבת נגשׂ שׁבתה מדהבה

ואת עשׂרת חרצי החלב האלה תביא לשׂר האלף ואת אחיך תפקד לשׁלום ואת ערבתם תקח

במרכבה הראשׁנה סוסים אדמים ובמרכבה השׁנית סוסים שׁחרים

יקדמוני ביום אידי ויהי יהוה למשׁען לי

ותאמר אל האנשׁים ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישׁבי הארץ מפניכם

ונתתי לכם לב חדשׁ ורוח חדשׁה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשׂרכם ונתתי לכם לב בשׂר

וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשׁוטים ואני איסר אתכם בעקרבים

אשׁר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו

ותעל שׁכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ

ומעלות שׁבעה עלותו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל אילו

ונס אל אחת׀ מהערים האלה ועמד פתח שׁער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישׁב עמם

וכי תשׁלחנו חפשׁי מעמך לא תשׁלחנו ריקם

על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישׁבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישׂראל ערלי לב

שׁדי לא מצאנהו שׂגיא כח ומשׁפט ורב צדקה לא יענה

והפצותים בגוים אשׁר לא ידעו המה ואבותם ושׁלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם

ויך אותם שׁוק על ירך מכה גדולה וירד וישׁב בסעיף סלע עיטם

ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישׁתיון

כל הערים אשׁר תתנו ללוים ארבעים ושׁמנה עיר אתהן ואת מגרשׁיהן

ואם גנב יגנב מעמו ישׁלם לבעליו

אישׁ אמו ואביו תיראו ואת שׁבתתי תשׁמרו אני יהוה אלהיכם

יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר

והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח מזרחה דרך בית הישׁמות ומתימן תחת אשׁדות הפסגה

גדול כבודו בישׁועתך הוד והדר תשׁוה עליו

ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשׁו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן

וישׁבו מקניהם גמליהם חמשׁים אלף וצאן מאתים וחמשׁים אלף וחמורים אלפים ונפשׁ אדם מאה אלף

וישׁב מלאך יהוה׀ שׁנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך

השׁכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה

ויחבר את חמשׁ היריעת לבד ואת שׁשׁ היריעת לבד

כל אלה בני אשׁר ראשׁי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשׁי הנשׂיאים והתיחשׂם בצבא במלחמה מספרם אנשׁים עשׂרים ושׁשׁה אלף

נשׁכבה בבשׁתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שׁמענו בקול יהוה אלהינו

ומטה נפתלי ונשׂיא לבני נפתלי אחירע בן עינן

החמישׁי שׁפטיה לאביטל השׁשׁי יתרעם לעגלה אשׁתו

והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשׂים מחשׁך לפניהם לאור ומעקשׁים למישׁור אלה הדברים עשׂיתם ולא עזבתים

וישׁבו ויבאו אל עין משׁפט הוא קדשׁ ויכו את כל שׂדה העמלקי וגם את האמרי הישׁב בחצצן תמר

הזאת חשׁבת למשׁפט אמרת צדקי מאל

גאלם׀ חזק יהוה צבאות שׁמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישׁבי בבל

ואבנר בן נר שׂר צבא אשׁר לשׁאול לקח את אישׁ בשׁת בן שׁאול ויעברהו מחנים

משׂכיל לדוד בהיותו במערה תפלה

אחריו החזיקו התקעים מדה שׁנית מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל

מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשׁמר דברך

אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשׁו כל הנחרים בו

ויחר אף׀ אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשׁפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשׁו מאלהים

ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה לעם לאמר אני אתכם נאם יהוה

ויקומו כל אישׁ חיל וישׂאו את גופת שׁאול ואת גופת בניו ויביאום יבישׁה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבשׁ ויצומו שׁבעת ימים

ושׂבעתם על שׁלחני סוס ורכב גבור וכל אישׁ מלחמה נאם אדני יהוה

ירושׁלם הבנויה כעיר שׁחברה לה יחדו

ואל לב שׁקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשׁם נתתי נאם אדני יהוה

וישׂאהו ויביאהו אל אמו וישׁב על ברכיה עד הצהרים וימת

יום שׁופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות

וגם שׁאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשׁר נגע אלהים בלבם

ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשׁק

ויאמר ירמיהו לא יתנו שׁמע נא׀ בקול יהוה לאשׁר אני דבר אליך וייטב לך ותחי נפשׁך

את הגברים ואת הנשׁים ואת הטף ואת בנות המלך ואת כל הנפשׁ אשׁר הניח נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם בן שׁפן ואת ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריהו

ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשׁר בשׂדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשׂב השׂדה הכה הברד ואת כל עץ השׂדה שׁבר

גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישׁר פעלו

נשׁקו בר פן יאנף׀ ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשׁרי כל חוסי בו

פן אשׂבע׀ וכחשׁתי ואמרתי מי יהוה ופן אורשׁ וגנבתי ותפשׂתי שׁם אלהי

ותמשׁך עליהם שׁנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת

מקול אויב מפני עקת רשׁע כי ימיטו עלי און ובאף ישׂטמוני

האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו

קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה

פנו אלי והשׁמו ושׂימו יד על פה

בתפשׂם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשׁענם עליך תשׁבר והעמדת להם כל מתנים

ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישׂראל ואמרת הרי ישׂראל שׁמעו דבר יהוה

ופגשׁו ציים את איים ושׂעיר על רעהו יקרא אך שׁם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח

ויקם את דבריו ׀ אשׁר דבר עלינו ועל שׁפטינו אשׁר שׁפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשׁר לא נעשׂתה תחת כל השׁמים כאשׁר נעשׂתה בירושׁלם

ויאמר לו יהונתן מחר חדשׁ ונפקדת כי יפקד מושׁבך

טובים השׁנים מן האחד אשׁר ישׁ להם שׂכר טוב בעמלם

ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משׁם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין אישׁ מאסף אותי הביתה

ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שׂריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף

כה אמר יהוה אלהי ישׂראל כתאנים הטבות האלה כן אכיר את גלות יהודה אשׁר שׁלחתי מן המקום הזה ארץ כשׂדים לטובה

על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משׁמע נבהלתי מראות

רק הבהמה בזזנו לנו ושׁלל הערים אשׁר לכדנו

עד ממחרת השׁבת השׁביעת תספרו חמשׁים יום והקרבתם מנחה חדשׁה ליהוה

ויאמר דוד מה עשׂיתי עתה הלוא דבר הוא

מה אנושׁ כי יזכה וכי יצדק ילוד אשׁה

גם מאת זה תצאי וידיך על ראשׁך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם

השׂם נפשׁנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו

ותקם׀ בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה

ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשׁון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשׁיר

ואם מפאת פניו ימרט ראשׁו גבח הוא טהור הוא

וישׁלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישׂראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שׁלח את העם

וימלך יהושׁפט בנו תחתיו ויתחזק על ישׂראל

ועביו טפח ושׂפתו כמעשׂה שׂפת כוס פרח שׁושׁן אלפים בת יכיל

למה תראני און ועמל תביט ושׁד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישׂא

ויאמר פני ילכו והנחתי לך

כי ישׁ לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו

ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שׁתותיהם וישׁלחם

ויהי דבר יהוה אלי לאמר

שׁמע אלהינו כי היינו בוזה והשׁב חרפתם אל ראשׁם ותנם לבזה בארץ שׁביה

והכהנים והלוים אשׁר בכל ישׂראל התיצבו עליו מכל גבולם

ויעתק משׁם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שׁם מזבח ליהוה ויקרא בשׁם יהוה