Text
stringlengths
7
216
ותאמר בי אדני חי נפשׁך אדני אני האשׁה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה
ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני אישׁ האלהים אשׁר שׁלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשׂה לנער היולד
ויעלו זפים אל שׁאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות בחרשׁה בגבעת החכילה אשׁר מימין הישׁימון
כי שׁכחני עמי לשׁוא יקטרו ויכשׁלום בדרכיהם שׁבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה
מאנה לנגוע נפשׁי המה כדוי לחמי
ישׂא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשׁר ידאה הנשׁר גוי אשׁר לא תשׁמע לשׁנו
ויצא מצב פלשׁתים אל מעבר מכמשׂ
ויאמר אליהם שׂאוני והטילני אל הים וישׁתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשׁלי הסער הגדול הזה עליכם
אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשׁפט עמך
ויפלו מבנימן שׁמנה עשׂר אלף אישׁ את כל אלה אנשׁי חיל
נפשׁ עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו
ויתקע יואב בשׁופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישׂראל ולא יספו עוד להלחם
צדקת תמים תישׁר דרכו וברשׁעתו יפל רשׁע
והרביתי עליכם אדם כל בית ישׂראל כלה ונשׁבו הערים והחרבות תבנינה
בארה בנו אשׁר הגלה תלגת פלנאסר מלך אשׁר הוא נשׂיא לראובני
וירשׁוה קאת וקפוד וינשׁוף וערב ישׁכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו
כל ימי השׁמה תשׁבת את אשׁר לא שׁבתה בשׁבתתיכם בשׁבתכם עליה
התאמין בו כי ישׁוב זרעך וגרנך יאסף
וימאנו לשׁמע ולא זכרו נפלאתיך אשׁר עשׂית עמהם ויקשׁו את ערפם ויתנו ראשׁ לשׁוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד ולא עזבתם
כי מירושׁלם תצא שׁארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה תעשׂה זאת
ואם פשׂה תפשׂה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא
קומה יהוה אל יעז אנושׁ ישׁפטו גוים על פניך
אחרי מי יצא מלך ישׂראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעשׁ אחד
כי השׁה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה
והשׁיבו אל לבבם בארץ אשׁר נשׁבו שׁם ושׁבו׀ והתחננו אליך בארץ שׁבים לאמר חטאנו העוינו ורשׁענו
אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון
ואל אשׁת עמיתך לא תתן שׁכבתך לזרע לטמאה בה
ואם זרוע כאל׀ לך ובקול כמהו תרעם
ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים
ירחקו בניו מישׁע וידכאו בשׁער ואין מציל
כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשׁות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשׁר נפצו שׁם ביום ענן וערפל
והותרתי מהם אנשׁי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשׁר באו שׁם וידעו כי אני יהוה
אהבת צדק ותשׂנא רשׁע על כן׀ משׁחך אלהים אלהיך שׁמן שׂשׂון מחבריך
והיה זה שׁלום אשׁור׀ כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שׁבעה רעים ושׁמנה נסיכי אדם
ויקמו האנשׁים אשׁר נקבו בשׁמות ויחזיקו בשׁביה וכל מערמיהם הלבישׁו מן השׁלל וילבשׁום וינעלום ויאכלום וישׁקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושׁל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישׁובו שׁמרון
וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך
למחלקות לשׁערים לקרחים משׁלמיהו בן קרא מן בני אסף
ויוצא משׁה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר
ונשׂיא בית אב לגרשׁני אליסף בן לאל
ואמר אחרי עשׂותה את כל אלה אלי תשׁוב ולא שׁבה ותראה בגודה אחותה יהודה
ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשׂות ומנוח ואשׁתו ראים
למען עבדי יעקב וישׂראל בחירי ואקרא לך בשׁמך אכנך ולא ידעתני
ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשׁר דבר לו
ויתנו בברותי ראשׁ ולצמאי ישׁקוני חמץ
ויתנצלו בני ישׂראל את עדים מהר חורב
תבנית כל בהמה אשׁר בארץ תבנית כל צפור כנף אשׁר תעוף בשׁמים
לא למענכם אני עשׂה נאם אדני יהוה יודע לכם בושׁו והכלמו מדרכיכם בית ישׂראל
ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה
וילך המלך גבענה לזבח שׁם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שׁלמה על המזבח ההוא
ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישׂם יואב את הדברים בפיה
וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שׁמשׁ הוא עשׂה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו