Text
stringlengths 7
216
|
---|
ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשׁירו |
ואם בזאת לא תשׁמעו לי והלכתם עמי בקרי |
ויכל משׁה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישׂראל |
וידבר משׁה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשׁים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין |
ויקם משׁה את המשׁכן ויתן את אדניו וישׂם את קרשׁיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו |
ויעשׂו על החשׁן שׁרשׁרת גבלת מעשׂה עבת זהב טהור |
כל החיה כל הרמשׂ וכל העוף כל רומשׂ על הארץ למשׁפחתיהם יצאו מן התבה |
ויאמן ויגדל שׁמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל אלהים לישׂראל ובית דויד עבדך נכון לפניך |
בי אדני מה אמר אחרי אשׁר הפך ישׂראל ערף לפני איביו |
כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו |
אשׁר אם צדקתי לא אענה למשׁפטי אתחנן |
ויען כל אישׁ יהודה על אישׁ ישׂראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשׂאת נשׂא לנו |
אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים |
ואכל אהרן ובניו את בשׂר האיל ואת הלחם אשׁר בסל פתח אהל מועד |
ויאמן אכישׁ בדוד לאמר הבאשׁ הבאישׁ בעמו בישׂראל והיה לי לעבד עולם |
ועשׂית יריעת עזים לאהל על המשׁכן עשׁתי עשׂרה יריעת תעשׂה אתם |
ויהוא בא בשׁער ותאמר השׁלום זמרי הרג אדניו |
בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן |
מוצא שׂפתיך תשׁמר ועשׂית כאשׁר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשׁר דברת בפיך |
ואתם מחללים אותו באמרכם שׁלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו |
מלמד ידי למלחמה ונחתה קשׁת נחושׁה זרועתי |
ויעבר והנה איננו ואבקשׁהו ולא נמצא |
וישׁחט את השׁור ואת האיל זבח השׁלמים אשׁר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב |
ויקרא להם יהושׁע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישׁבים |
ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשׁר עשׂה |
תסתירני מסוד מרעים מרגשׁת פעלי און |
התשׁלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו |
ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשׁתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן |
ויתר דברי יואשׁ וכל אשׁר עשׂה וגבורתו אשׁר נלחם עם אמציה מלך יהודה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישׂראל |
ואלה נאדות היין אשׁר מלאנו חדשׁים והנה התבקעו ואלה שׂלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד |
רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע |
ישׁפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך |
מזמור שׁיר חנכת הבית לדוד |
ואת קבצים ואת מגרשׁה ואת בית חורן ואת מגרשׁה ערים ארבע |
דבר אל בני ישׂראל ואמרת אלהם אישׁ אישׁ כי תשׂטה אשׁתו ומעלה בו מעל |
ויאמר להם שׁמעוני הלוים עתה התקדשׁו וקדשׁו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדשׁ |
ויכרת כל הקהל ברית בבית האלהים עם המלך ויאמר להם הנה בן המלך ימלך כאשׁר דבר יהוה על בני דויד |
ויהי׀ כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשׁמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האישׁ ויבא אל האישׁ והנה עמד על הגמלים על העין |
ונשׂא אהרן את שׁמות בני ישׂראל בחשׁן המשׁפט על לבו בבאו אל הקדשׁ לזכרן לפני יהוה תמיד |
לאשׁר פגעיאל בן עכרן |
אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז |
ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשׁך למען חייך |
ויאמרו לי עשׂה לנו אלהים אשׁר ילכו לפנינו כי זה׀ משׁה האישׁ אשׁר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו |
לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז |
וזכרתי להם ברית ראשׁנים אשׁר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה |
לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשׂיתי בך שׁפטים וזריתי את כל שׁאריתך לכל רוח |
בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשׁריו |
כי תפארת עזמו אתה וברצנך תרים קרננו |
כל אשׁר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם |
פדה נפשׁי מעבר בשׁחת וחיתי באור תראה |
ויאמר יהוה אל השׂטן השׂמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ אישׁ תם וישׁר ירא אלהים וסר מרע |
כי מי גוי גדול אשׁר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו |
ועל צבא מטה בני ישׂשׂכר נתנאל בן צוער |
פיך שׁלחת ברעה ולשׁונך תצמיד מרמה |
ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשׁר השׁביעך |
ויהי בארבעים שׁנה בעשׁתי עשׂר חדשׁ באחד לחדשׁ דבר משׁה אל בני ישׂראל ככל אשׁר צוה יהוה אתו אלהם |
ואלה המתקשׁרים עליו זבד בן שׁמעת העמונית ויהוזבד בן שׁמרית המואבית |
סבוני כדבורים דעכו כאשׁ קוצים בשׁם יהוה כי אמילם |
ויהי דבר יהוה אלי לאמר |
הפסל נסך חרשׁ וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף |
גם בשׂחוק יכאב לב ואחריתה שׂמחה תוגה |
נבחר שׁם מעשׁר רב מכסף ומזהב חן טוב |
לשׁמע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך |
ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראשׁ אישׁ בשׁת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון |
ויסעו מתרח ויחנו במתקה |
ונתתי את הארץ שׁממה ומשׁמה ונשׁבת גאון עזה ושׁממו הרי ישׂראל מאין עובר |
יהוה אדנינו מה אדיר שׁמך בכל הארץ אשׁר תנה הודך על השׁמים |
התהללו בשׁם קדשׁו ישׂמח לב מבקשׁי יהוה |
ושׁתי דלתות עצי שׁמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמרות את הזהב |
ביום הראשׁון מקרא קדשׁ יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשׂו |
מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי |
אף כי אנשׁים רשׁעים הרגו את אישׁ צדיק בביתו על משׁכבו ועתה הלוא אבקשׁ את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ |
ואתן לכם ארץ׀ אשׁר לא יגעת בה וערים אשׁר לא בניתם ותשׁבו בהם כרמים וזיתים אשׁר לא נטעתם אתם אכלים |
והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמשׁ ורכב ובענה אחיו נמלטו |
והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משׁפחת האדמה ובזרעך |
כל התרומה חמשׁה ועשׂרים אלף בחמשׁה ועשׂרים אלף רביעית תרימו את תרומת הקדשׁ אל אחזת העיר |
ובני פדיה זרבבל ושׁמעי ובן זרבבל משׁלם וחנניה ושׁלמית אחותם |
למען בחקתי ילכו ואת משׁפטי ישׁמרו ועשׂו אתם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים |
מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשׁמידם ותאבד כל זכר למו |
ואם לא תשׁמעוה במסתרים תבכה נפשׁי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשׁבה עדר יהוה |
וילבשׁ קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשׁמן בעצמותיו |
ישׁמע׀ אל׀ ויענם וישׁב קדם סלה אשׁר אין חליפות למו ולא יראו אלהים |
ויקברו את עצמות שׁאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קישׁ אביו ויעשׂו כל אשׁר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן |
ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשׁלחה אנשׁים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישׁבו אתנו דבר את הדרך אשׁר נעלה בה ואת הערים אשׁר נבא אליהן |
אם אתן שׁנת לעיני לעפעפי תנומה |
ואקנה את השׂדה מאת חנמאל בן דדי אשׁר בענתות ואשׁקלה לו את הכסף שׁבעה שׁקלים ועשׂרה הכסף |
ויהי כאשׁר קרא ולא שׁמעו כן יקראו ולא אשׁמע אמר יהוה צבאות |
והיה בבקר כזרח השׁמשׁ תשׁכים ופשׁטת על העיר והנה הוא והעם אשׁר אתו יצאים אליך ועשׂית לו כאשׁר תמצא ידך |
וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפשׁ אשׁר בה לא השׁאיר שׂריד ככל אשׁר עשׂה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפשׁ אשׁר בה |
ואת כל חלבה יסיר כאשׁר יוסר חלב הכשׂב מזבח השׁלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשׁי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשׁר חטא ונסלח לו |
פנו׀ וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שׁכניו בערבה בהר ובשׁפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת |
עמדים שׁנים וגלת הכתרת אשׁר על ראשׁ העמדים שׁתים והשׂבכות שׁתים לכסות את שׁתי גלת הכתרת אשׁר על ראשׁ העמודים |
לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם |
ויהי כשׁמע המלך את דבר אישׁ האלהים אשׁר קרא על המזבח בבית אל וישׁלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר׀ תפשׂהו ותיבשׁ ידו אשׁר שׁלח עליו ולא יכל להשׁיבה אליו |
אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשׁפוט את הארץ |
שׂפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא |
ויקח אברם את שׂרי אשׁתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושׁם אשׁר רכשׁו ואת הנפשׁ אשׁר עשׂו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען |
ויקרא לו לבן יגר שׂהדותא ויעקב קרא לו גלעד |
רבות בנות עשׂו חיל ואת עלית על כלנה |
הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם |
Subsets and Splits