image
imagewidth (px) 51
2.98k
| text
stringlengths 2
61
|
---|---|
הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא ואם בעיניו |
|
עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו |
|
הכהן |
|
ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות בהרות לבנות וראה |
|
ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא אתו הכהן נגע |
|
הכהן והנה בעור בשרם בהרות כהות לבנות בחק הוא פרח בעור |
|
טהור הוא ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם מפאת |
|
פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא וכי יהיה בקרחתו או |
|
בגבחתו נגע לבן אדמדם צרעת פרחת היא בקרחתו או |
|
בגבחתו וראה אתה הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת |
|
בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר איש צרוע הוא |
|
טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו והצרוע אשר בו |
|
הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יחטא |
|
וטמא טמא יקרא כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא |
|
הוא בדד ישב מיחץ למחנה מושבו |
|
צרעת היא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והיא |
|
והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או |
|
בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלכת עור |
|
והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב |
|
או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן וראה הכהן |
|
את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים וראה את הנגע ביום |
|
השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר |
|
(למלכה) |
|
יעשה העור ↑ צרעת ממראת הנגע טמא הוא ושרף את הבגד |
|
(את) |
|
או ↑ השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי |
|
כהה שאת המכוה היא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה היא |
|
העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממראת היא באש תשרף |
|
ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או |
|
בכל כלי עור וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו |
|
שבעת ימים שנית וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה |
|
לא הפך הנגע את עיניו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו |
|
פ(ח)תת היא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הכהן |
|
והנה כהה הנגע אחרי הכבסו אתו וקרעו אתו מן הבגד או |
|
מן העור או מן השתי או מן הערב |
|
ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן וראה הכהן |
|
את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק |
|
וטמא הכהן אתו נתק הוא צרעת הראש או הזקן |
|
היא או כי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור |
|
ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים וראה הכהן |
|
זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה |
|
ארץ כנען לגבולתיה והיה לכם |
|
והיה תוצאיתו הים וגבול ימה |
|
יהיה לכם הים הגדול יגבל זה |
|
יהיה לכם גבול ימה וזה יהיה לכם |
|
גבול צפונה מן הים הגדול תתאו |
|
לכם הר ההר ומהר ההר תתאו לבוא |
|
חמתה והיה תוצאיתו הגבול |
|
צרדה ויצא הגבול |
|
זפרנה והיה תוצאיתו חצר עינן |
|
זה יהיה לכם גבול צפונה |
|
והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר |
|
פאת נגבה ממדבר צן על ידי |
|
עינן שפמה וירד הגבול משפמה |
|
הארבלה מקדם לעין וירד הגבול |
|
ומחה אל כתף ים כנרת קדמה וירד |
|
הגבול הירדנה והיה תוצאיתו ים |
|
המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבולתיה |
|
סביב |
|
אדום והיה לכם גבול נגבה |
|
מקצה ים המלח קדמה |
|
ונסב לכם הגבול מנגב |
|
למעלה עקרבים ועבר צנה |
|
והיה תוצאיתו מנגב לקדש ברנע |
|
ויצא חצר אדר ועבר עצמונה |
|
ונסב הגבול מעצמונה נחל מצרים |
|
אלה אשר צוה יהוה לנחל |
|
את בני ישראל בארץ כנען |
|
ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים |
|
מקיר העיר החוצה אלף אמה סביב |
|
ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה |
|
אלפים באמה ואת פאת נגבה |
|
אלפים באמה ואת פאת ימה |
|
אלפים באמה ואת פאת צפונה |
|
אלפים באמה והעיר בתוך |
|
זה יהיה לכם מגרשי |
|
הערים ואת הערים אשר תתנו |
|
ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו |
|
וידבר יהוה אל משה בערבת מואב |
|
לנוס שמה הרצח ועליהן תתנו |
|
ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר |
|
תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר |
|
אתהן ואת מגרשיהן |
|
על ירדן יריחו לאמר צוי את |
|
בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת |
|
אחזתם ערים לשבת |
|
ומגרש לערים סביבתיהם |
|
תתנו ללוים והיו הערים |
|
להם לשבת ומגרשיהן יהיו |
|
לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם |
|
כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן |
|
הגדול ואחרי מות הכהן |
|
מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות |
|
הכהן הגדול ולא תחניפו את |
|
הארץ אשר אתם ישבים בה כי הדם |
|
הוא יחניף את הארץ ולארץ |
|
לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם |
|
בדם שפכו ולא תטמאו את הארץ |
|
אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן |
|
בתוכה כי אני יהוה שכן |
Subsets and Splits