image
imagewidth (px)
51
2.98k
text
stringlengths
2
61
הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא ואם בעיניו
עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו
הכהן
ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות בהרות לבנות וראה
ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא אתו הכהן נגע
הכהן והנה בעור בשרם בהרות כהות לבנות בחק הוא פרח בעור
טהור הוא ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא ואם מפאת
פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא וכי יהיה בקרחתו או
בגבחתו נגע לבן אדמדם צרעת פרחת היא בקרחתו או
בגבחתו וראה אתה הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת
בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר איש צרוע הוא
טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו והצרוע אשר בו
הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יחטא
וטמא טמא יקרא כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא
הוא בדד ישב מיחץ למחנה מושבו
צרעת היא ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והיא
והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים או
בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלכת עור
והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב
או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן וראה הכהן
את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים וראה את הנגע ביום
השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר
(למלכה)
יעשה העור ↑ צרעת ממראת הנגע טמא הוא ושרף את הבגד
(את)
או ↑ השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי
כהה שאת המכוה היא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה היא
העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממראת היא באש תשרף
ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או
בכל כלי עור וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו
שבעת ימים שנית וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה
לא הפך הנגע את עיניו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו
פ(ח)תת היא בקרחתו או בגבחתו ואם ראה הכהן
והנה כהה הנגע אחרי הכבסו אתו וקרעו אתו מן הבגד או
מן העור או מן השתי או מן הערב
ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן וראה הכהן
את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק
וטמא הכהן אתו נתק הוא צרעת הראש או הזקן
היא או כי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור
ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים וראה הכהן
זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה
ארץ כנען לגבולתיה והיה לכם
והיה תוצאיתו הים וגבול ימה
יהיה לכם הים הגדול יגבל זה
יהיה לכם גבול ימה וזה יהיה לכם
גבול צפונה מן הים הגדול תתאו
לכם הר ההר ומהר ההר תתאו לבוא
חמתה והיה תוצאיתו הגבול
צרדה ויצא הגבול
זפרנה והיה תוצאיתו חצר עינן
זה יהיה לכם גבול צפונה
והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר
פאת נגבה ממדבר צן על ידי
עינן שפמה וירד הגבול משפמה
הארבלה מקדם לעין וירד הגבול
ומחה אל כתף ים כנרת קדמה וירד
הגבול הירדנה והיה תוצאיתו ים
המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבולתיה
סביב
אדום והיה לכם גבול נגבה
מקצה ים המלח קדמה
ונסב לכם הגבול מנגב
למעלה עקרבים ועבר צנה
והיה תוצאיתו מנגב לקדש ברנע
ויצא חצר אדר ועבר עצמונה
ונסב הגבול מעצמונה נחל מצרים
אלה אשר צוה יהוה לנחל
את בני ישראל בארץ כנען
ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים
מקיר העיר החוצה אלף אמה סביב
ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה
אלפים באמה ואת פאת נגבה
אלפים באמה ואת פאת ימה
אלפים באמה ואת פאת צפונה
אלפים באמה והעיר בתוך
זה יהיה לכם מגרשי
הערים ואת הערים אשר תתנו
ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו
וידבר יהוה אל משה בערבת מואב
לנוס שמה הרצח ועליהן תתנו
ארבעים ושתים עיר כל הערים אשר
תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר
אתהן ואת מגרשיהן
על ירדן יריחו לאמר צוי את
בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת
אחזתם ערים לשבת
ומגרש לערים סביבתיהם
תתנו ללוים והיו הערים
להם לשבת ומגרשיהן יהיו
לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם
כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן
הגדול ואחרי מות הכהן
מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות
הכהן הגדול ולא תחניפו את
הארץ אשר אתם ישבים בה כי הדם
הוא יחניף את הארץ ולארץ
לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם
בדם שפכו ולא תטמאו את הארץ
אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן
בתוכה כי אני יהוה שכן