image
imagewidth (px) 51
2.98k
| text
stringlengths 2
61
|
|---|---|
בתוך בני ישראל |
|
ויקרבו ראשי האבות למשפחות |
|
הגדול ישוב הרצח אל ארץ אחזתו |
|
בני גלעד בן מכיר בן מנשה |
|
ממשפחות בני יוסף וידברו |
|
לפני משה ולפני הנשיאים ראשי |
|
האבות לבני ישראל |
|
והיו אלה לכם לחקת משפט |
|
לדורתיכם בכל מושבתיכם כל |
|
מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח |
|
ועד אחד לא יענה בנפש למות |
|
ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר |
|
הוא רשע למות כי מות יומת |
|
ולא תקחו כפר לנוס אל עיר |
|
וכי תמכר ממכר לעמיתך או קנה |
|
מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו |
|
אתם וישבתם על הארץ לבטח |
|
ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע |
|
וישבתם לבטח עליה |
|
וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית |
|
הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתינו |
|
וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית |
|
ועשתה את תבואתה לשלש השנים |
|
וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם |
|
מן התבואתה ישן עד השנה התשעית |
|
עד בא תבואתה תאכלו ישן והארץ |
|
במספר שנים אחר היובל תקנה מאת |
|
לא תמכר לצמיתת כי לי הארץ |
|
כי גרים ותושבים אתם עמדי ובכל |
|
ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ |
|
וכי ימך אחיך ומכר מאחזתו ובא |
|
גאלו הקרוב אליו וגאל את ממכר |
|
אחיו ואיש כי לא יהיה לו גאל |
|
והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו |
|
וחשב את שני ממכרו והשיב את |
|
העדף לאיש אשר מכר לו ושב |
|
לאחזתו ואם לא מצא ידו די |
|
עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך |
|
השיב לו והיה ממכרו ביד הקני |
|
אתו עד שנת היובל ויצא ביובל ושב |
|
לאחזתו |
|
ואיש כי ימכר בית מושב |
|
עיר חומה והיתה גאלתו עד תם |
|
שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו ואם |
|
לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה |
|
וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה |
|
לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא |
|
ביובל ובתי החצרים אשר אין להם |
|
לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי |
|
מעט השנים תמעיט מקנתו כי |
|
מספר תבואת הוא מכר לך ולא תונו |
|
איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי |
|
אני יהו[ה] אלהיכם ועשיתם את |
|
חקותי ואת משפטי תשמרו ועשיתם |
|
ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם |
|
הזה ועד אנה לא יאמנו בי בכל האתות |
|
והמת את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים |
|
אשר שמעו את שמעך לאמר מבלתי יכלת יהוה |
|
להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם |
|
וישחטם במדבר ועתה יגדל נא כח אדני |
|
כאשר דברת לאמר יהוה ארך אפים ורב חסד |
|
ואמת נשא עון ופשע וחטאה ונקה לו ינקה |
|
פקד עון אבות על בנים ועל שלישים ועל |
|
רבעים סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך |
|
וכאשר נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה |
|
ויאמר יהוה סלחתי כדבריך ואולם |
|
אשר עשיתי בקרבו אכנו בדבר ואורישנו |
|
חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ |
|
כי כל האנשים הראים את כבודי |
|
ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר |
|
וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו |
|
בקולי אם יראו את הארץ אשר |
|
נשבעתי לאבתם לתת להם וכל מנאצי |
|
לא יראוה ועבדי כלב עקב היתה |
|
רוח אחרת עמו וימלא אחרי והבאתיו |
|
אל הארץ אשר ב[א] שמה וזרעו יירשנה |
|
והעמלקי והכנעני ישב בעמק מחר פנו |
|
ואעשה אתך ואת בית אביך לגוי גדול |
|
וסעו לכם המדברה דרך ים סוף |
|
ועצום ממנו ויאמר משה אל יהוה ושמעו |
|
מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו |
|
ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה |
|
יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה |
|
יהוה ועננך עמד עליהם ובעמוד ענן אתה |
|
הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה |
|
ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי |
|
לקחתיך והנה ברכת ברוך ויען ויאמר |
|
ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר ויבא אליו |
|
והנה נצב על עלתיו ושרי מואב אתו |
|
ויאמר אליו בלק מה דבר יהוה |
|
וישא משלו ויאמר קומה בלק ושמעה האזינה |
|
עדי בנו צפור לא איש אל ויכזב ובן אדם |
|
ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה דבר ולא |
|
יקימנה הן לברך לקחתי אברך ולא אשיבנה |
|
לא אביט עון ביעקב ולא ראה עמל בישראל |
|
יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו אל מוציאם |
|
ממצרים כתעפת ראם לו כי לא נחש ביעקב ולא |
|
הלוא את אשר ישים יהוה בפיי אתו אשמר |
|
קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה |
|
פעל אל הן עם כלביה יקום וכאריה יתנשא |
Subsets and Splits