Datasets:
johnlockejrr
/
sofer_mahir

Dataset card Data Studio Files Community
2
image
imagewidth (px)
42
3.21k
text
stringlengths
2
105
אתה מחבב דברי יהודה בפניי הגם לכבוש את המלכה עמי בבית א' לו אם כן
לא נפסיק שמא תקבעו הלכה בישר' אמרו לא זזו משם עד שקבעו הלכה כר' יוסי
למזיגת הכוס כיזצד בתוך המזון מתחילין מן הגדול ואחר המזון מתחילין מן [המ']
המברך רצה לחלוק כבוד לרבו או למי שגדול הימנו הרשות בידו שנים ממתינין
זה לזה בקערה ושלשה אין ממתינין המברך פושט ראשון רצה לחלוק כבוד
לרבו או למי שגדול הימנו הרשות בידו ˙ לא יישך אדם מן הפרוסה ויחזירנו
לקערה מפני סכנת נפשות לא ישתה אדם מן הכוס ויתננו לחבירו לפי שאין [ד']
דעת הביריות שוות אחד משמש את השנים הרי זה אוכל עמהם שלש אינו
אוכל עמהם עד שיתנו לו רשות באתה להם מתיקה בתוך המזון מברך על
המזון ופוטר את המתיקה ר' מונא או' משום ר' יהודה פת הבאה בכיסנין אחר המזון
טעונה ברכה לפניה ולאחריה ˙ מים ראשונים רשות אחרונים חובה מים
הראשונים אם רצה להפסיק מפסיק והאחרונים אם רצה להפסיק אינו מפסיק ˙
אורחין שהיו מסובין אצל בעל הבית וקדש עליהם היום עוקרין עם
הכל חייבין בברכת המזון כהנים לוים וישראל גרים ועבדים משוחררים
חללין נתינין וממזרים סריס אדם וסריס חמה פצוע דכא וכרות שפכה כולן חייבין
ואין מוציאין את הרבים ידי חובתן טומטום ואנדרגינוס חייבין ואין מוציאין את
הרבים ידי חובתן אנדרגינוס מוציא את מינו ושאינו מינו טומטום אינו מוציא
לא את מינו ולא את שאינו מינו מי שחציו עבד וחציו בן חורין אינו מוציא לא
את מינו ולא את שאינו מינו ˙ נשים ועבדים וקטנים אין מוציאין את הרבים ידי
[ע'] חובתן ˙ באמת אמרו אשה מברכת לבעלה בן לאביו ועבד לרבו ˙
קטן שיכול לאכול כזית מזמנין עליו ושאינו יכול לאכול כזית אין מזמנין עליו
אין מדקדקין בקטן בין שאמ' נברך ובין שאמ' ברוך הוא אין תופשין אתו על כך
והנוקדנין תופשין אתו על כך ˙ בעשרים נחלקין ובלבד שלא יהא בהן
חשיכה לבית המדרש חזרו ומזגו להם את הכוס אומרין עליו קדושת היום דברי
אחד שהפטיר את עצמו מן הזימון רבן שמעון בן גמליאל אומ' עלו הסיבו
וטובל עמהם אף על פי שלא אכל עמהם כזית דגן הרי אילו מזמנין עליו ˙
גוי המברך את השם עונין אחריו אמן ˙ כותי המברך בשם אין עונין
אחריו אמן עד שישמע כל הברכה ˙ היה מקריב זבחים בירושלם או' ברוך
שהגיענו לזמן הזה ˙ כשהן אוכלין אומ' ב' אשר קידשנו במצ' וציו' לאכול
הזבח הזה ˙ היה מקריב מנחות בירושלם או ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה כשהם
אוכלין או' ברוך המוציא לחם מן הארץ ˙ עשרה שהיו מהלכין בדרך
ברכות
ר' יהודה ר' יוסי אומ' אוכל והולך עד שעה שתחשך ˙ מזגו לו כוס ראשון מברך
ברכת המזון ומזכיר של שבת בברכת המזון והשיני אומ' עליו קדושת היום ˙
כי זה צד סדר היסב בזמן שהן שתי מיטות גדול מיסב בראשן של ראשונה והשיני לו
למטה הימנו ובזמן שהן שלש מיטות גדול מיסב בראשו של אמצעית שיני לו [ל']
למעלה הימנו ושלישי למטה הימנו כך היו מסדירין והולכין סדר לנטילת ידיים
כיזה צד עד חמשה מתחילין מן הגדול מחמשה ואילך מתחילין מן הקטן סדר [למ']
אף על פי שכולן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו לאכל אף
על פי שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם ˙ פועלים שהיו [א']
הילל ˙ בית שמאי אומ' נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס שמא נטמאו
משקין שאחורי הכוס מחמת ידים ויחזרו ויטמאו את הכוס[ו] ובית הילל אומ' אחורי
הכוס לעולם טמאין דבר אחר אין נטילת ידים אלא סמוך לסעודה ˙ מוזגין את
הכוס ואחר כך נוטלין לידים בית שמאי אומ' מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן
שמא נטמאו משקין שבמפה מחמת הכסת ויחזרו ויטמאו את ידיו בית הילל אומ'
ספק משקין לידים טהור ר' אומ' אין נטילת ידים לחולין אלא מקנח ידיו במפה
ומניחה על הכסת שמא נטמאו משקין שבמפה מחמת השולחן ויחזרו ויטמאו
את האוכלין ˙ בית שמאי אומ' מכבדין את הבית מפני איבוד אוכלין ואחר כך
נוטלין לידים ובית הילל אומ' אם היה שמש תלמיד חכם מלקט פירורין שיש
בהן כזית נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית בית שמאי אומ' כוס יין [מימ']
עושין אצל בעל הבית הרי אילו מברכין שתים מברך ברכה ראשונה כולל של [יר']
מימינו ושמן ערב משמאלו מברך על היין ואחר כך מברך על השמן ובית הילל
אומ' שמן ערב בימינו וכוס יין בשמאלו מברך על השמן וטחה בראשו של שמש
אם היה שמש תלמיד חכם טחה בכותל לפי שאין שבח תלמיד חכם שיצא [מ']
מבוסם ˙ א' ר' יהודה לא נחלקו בית שמאי ובית הילל על ברכת המזון [שב']
שבתחילה ועל הבדלה שבסוף על מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית
שמאי אומ' מאור ואחר כך בשמים ובית הילל אומ' בשמים ואחר כך מאור
הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואומר
הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו אחר המזון ומשלשלו כולן אחריו [^]
ואומ' הבדלה במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב ובמוצאי יום הכיפ' ובמוצאי
שבת ליום טוב ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד הרגיל אומ' הבדלות הרבה
ירושלם בשל ארץ וחותם בשל ארץ אם היו עושין עמו בסעודתן או שהיה בעל
ושאינו רגיל אומ' אחת או שתים בית המדרש בית שמאי אומ' אחד מברך
לכולם ובית הילל אומ' כל אחד ואחד מברך לעצמו ˙ היה לו נר טמון בחיקו
או בתוך הפאנס רואה את השלהבת ואין משתמש לאורה מברך עליה משתמש
לאורה ואין רואה את השלהבת אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת
ומשתמש לאורה ˙ עששית אף על פי שלא כבת מברכין עליה נר של
גוים אין מברכין עליה ישר' שהדליק מן הגוי וגוי שהדליק מן ישר' מברכין
עליה מאימתי מברך משתחשך מברך כל הלילה לא בירך כל הלילה לא יברך
הבית מברך להם הרי אילו מברכין ארבע [/]
סליק פירקא [/]
דברים שבין בית שמאי לבית הילל בסעודה בית שמאי אומ' מברך על היום ואחר
כך מברך על היין שהיום גורם ליין שיבוא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא ˙
בית הילל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקדושת היום
שתיאמר דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה והלכה כדברי בית
מעתה האש והכלאים אינן מששת ימי בראשית אבל חשובים מששת ימי בראשית
ר' יוסי אומ' אש גיהנם שנבראת ביום שיני אינה כבת לעולם שנ' ויצאו וראו בפגרי
הגבעות ת'ל' לומ' על הארץ מנין אף על התורה אף על המצוה תלמ' לומ' אשר נתן
לך ולהלן הוא אומ' ואתנה לך את לוחות האבן וגו' ר' מאיר אומ' מנין שכשם שאתה
מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה תלמ' לומ' אשר נתן לך ייי ﭏהיך ﭏהיך
דיינך בכל דין שדנך בין במידת הטוב ובין במידת הפורענות ˙ הרואה עבודה
זרה אומ' ברוך ארך אפים מקום שעקר ממנו עבו' זרה ברוך שעקר עבוד' זרה
מארצינו יהי רצון מלפניך ייי ﭏהינו שתיעקר עבו' זרה מארצינו ומכל מקומות
ישר' ותשים לב עובדיה לעובדך הרואה אכלוסין אומ' ברוך חכם הרזים שאין [^]
פרצופותיהן דומות זה לזה ואין דעתן דומות זו לזו ˙ בן זומא ראה אכלוסין
בהר הבית אמ' ברוך שברא את כל אלה לשמשיני כמה יגע אדם הראשון ולא
טעם לוגמא אחת עד שזרע וחרש וקצר ועימר ודש וזרה וברך וטחן והרקיד
האנשים הפושעים בי וגו' ˙ האש והבשמים של מרחץ אינו מברך עליהם
ולש ואפה ואחר כך אכל ואני עומד שחרית מוצא אני את כל אלה לפני כמה יגע
אדם הראשון ולא לבש חלוק אחד עד שגזז וליבן וניפס וצבע וטווה וארג ותפר
ואחר כך לבש ואני עומד שחרית ומוצא את כל אלה לפניי כמה אומניות שוקדות
ומשכימות ואני עומד שחרית ומוצא אני את כל אלה לפני ˙ וכן היה בן זומא
אומ' זכור בעל הבית לטוב כמה מיני יינות הביא לפנינו כמה מיני חתיכות הביא [לפנ']
לפנינו כמה מיני קלוסקאות הביא לפנינו כל מה שעשה לא עשה אלא בשבילו ˙
אבל אורח רע מה הוא אומ' וכי מה אכלתי לו פת אחת אכלתי לו כוס אחד שתיתי
לו כל מה שעשה לא עשה אלא בשביל אשתו ובניו וכן הוא אומ' זכור כי תשגיא
פעלו אשר שוררו אנשים ˙ הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן
ואת הכיפח ואת הננוס או' ברוך משנה הבריות ˙ את הקיטע ואת החיגר
היה עומד בחנות של בשם כל היום אינו מברך אלא אחת היה נכנס ויוצא נכנס
ואת הסומא ואת מוכה שחין אומ' ברוך דיין האמת ˙ ראה בני אדם נאים