sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
2,600	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפג	יא	באימה: ירא שמים יהא נזהר בשעת בה''מ להתעטף במלבוש העליון וגם להניח הכובע בראשו ולא יברך במצנפת הקטנה ואף כשמברך ביחיד ינהוג כך כדי שיהא מורא שמים עליו ויעורר הכוונה האר''י ב''ח ושל''ה. אין עיטוף נוהג אלא בא''י משום כבוד השכינה עטרת זקנים בשם ספר יש שכר ע''ש:	ט	הלכות ברכת המזון
2,601	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפג	יב	במלאכתו: אפי' תשמיש קל אסור:	יב	הלכות ברכת המזון
2,602	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	א	שיעקור: עסי' קע''ח דמפינה לפינה לא חשיב שנוי מקום. וה''ה כשרואה מקומו. ואם אכל בחדר זה ודעתו לברך במקום אחר בבית זה יש לסמוך ע''ז כשאותו מקום אינו נקי. מ''א ע''ש:	א	הלכות ברכת המזון
2,603	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	ב	יחזור: נ''ל דאם הוא רחוק שעד שיחזור למקומו יתעכל המזון יברך כאן. מ''א:	א	הלכות ברכת המזון
2,604	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	ג	ולהר''י והרא''ש: עיין ט''ז שהאריך והעלה דלענין הלכה יש לפסוק בזה ספק ברכות להקל ובדיעבד בכל גווני א''צ לחזור אם בירך כבר במקום השני אבל אם לא בירך עדיין יחזור למקומו אפי' בשוגג והיינו אם אפשר לו ואין עליו עיכוב מחמת החברותא שעמו ע''ש:	א	הלכות ברכת המזון
2,605	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	ד	מעט: אפי' לא אכל כאן כזית ל''ח. ובהלק''ט ח''א סי' (קמ''ו) [קמ''ז] כ' דוקא כזית ע''ש:	ב	הלכות ברכת המזון
2,606	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	ה	רעב: דאם הוא רעב א''צ לאכול עוד דהא לא מהני לאכילה ראשונה. ובספר אליהו רבה מגיה בש''ע שלא יהיה רעב ושבע מאכילה ראשונה וכן הגירסא בלבוש ובראב''ן:	ב	הלכות ברכת המזון
2,607	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	ו	מספק: ספק אכל ספק לא אכל אינו מברך הלק''ט ח''ב סימן רע''ח ובספק אכל פת כתב בתשובת קול בן לוי סי' ג' דמברך ע''ש:	ד	הלכות ברכת המזון
2,608	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	ז	התורה: משמע מלשון המחבר דברכת הטוב והמטיב דאינו אלא מדרבנן דביבנה תקנוהו אין צריך לחזור ולברך והוא הדין אם לא אכל כדי שביעה שאינו חייב לברך מן התורה. אמנם בתשובת הר''ש חיון כתב אפי' ברכת הטוב והמטיב צריך לחזור ולברך כי היכא דלא ליתי לזלזלי ביה וכ''כ בתשובת הר''י הלוי סי' מ''ד כנה''ג. ואשה שהיא מסופקת אם בירכה בה''מ אם מחוייבת לחזור ולברך עיין תשובת שער אפרים סי' י''א י''ב:	ד	הלכות ברכת המזון
2,609	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	ח	עד שיתעכל: ושיעור עיכול באכילה מועטת הוא כדי הילוך ד' מילין והוא שעה וחומש וכתב המ''א נ''ל דהאי עיכול תחלת עיכול הוא דסוף עיכול הוי עכ''פ ו' שעות. ובסעודות גדולות לפעמים יושבים ד' או ה' שעות קודם שמברכין ואינו נכון ונ''ל כיון שעוסקין בשתיה ופרפראות כלא נתעכל דמי. צ''ע מי שאכל מעט ולא שבע ממנו האיך ישער דהא מתחלה ג''כ היה רעב ונ''ל דמשער אם הוא רעב כ''כ כמו שהיה קודם שאוכל והואיל ואין אנו בקיאין לשער זה לכן יאכל מעט קודם ברכת המזון ואם הסיח דעתו יברך המוציא תחלה. מי שרוצה לפטור שני אכילות או שתיות בברכה אחת ושהה כדי שיתעכל צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה מ''א ע''ש. ובס' אבן העוזר חולק עליו ע''ש והיד אהרן הביא בשם הרופאים ששיעור עיכול בינוני הוא שש שעות וכן הכריח בהלק''ט ח''א סי' קמ''ה וכ''כ מהר''ם לונזאנו עיין בס' מצות שמורים:	ה	הלכות ברכת המזון
2,610	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	ט	פירות: אע''פ שיש לו תאוה לשאר פירות ט''ז ומ''א בשם ב''ח כתב שאינו תאב לשום פרי:	ה	הלכות ברכת המזון
2,611	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפד	י	בכזית: היינו מדרבנן אבל מדאורייתא בעי דוקא שאכל ושבע ממש:	ו	הלכות ברכת המזון
2,612	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפה	א	בשפתיו: אבל אם הרהר בלבו לא יצא נ''ל דאם מחמת חולי או אונס אחר קרא בלבו יצא כמו בעל קרי מ''א. מצאתי למה אין ף בבה''מ לפי שכל מי שבירך בה''מ בכוונה אין שולט בו לא אף ולא קצף וכו' ומזונותיו מצוין לו בריוח ובכבוד כל ימיו ספר החינוך עטרת זקנים והמדקדק יזהר לברך דוקא תוך הספר ולא בע''פ ב''ח. (כתב בס' חסידים מעשה באחד שמת ונתגלה בחלום לאחד מקרוביו וא''ל בכל יום דנין אותי על שלא הייתי מדקדק לברך כל הברכות בכוונת הלב כו' ע''ש ובספר אליהו רבה):	ב	הלכות ברכת המזון
2,613	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפה	ב	בה''מ: עיין סי' צ''ט ס''א. ולכתחלה יברך קודם שיבא לידי כך עיין מ''א:	ד	הלכות ברכת המזון
2,614	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפה	ג	שכור: עיין ט''ז וביד אהרן:	ה	הלכות ברכת המזון
2,615	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפו	א	וספק: עיין יד אהרן שהאריך:	א	הלכות ברכת המזון
2,616	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפו	ב	שביעה: ואפילו גם הבן לא אכל כדי שביעה דהוי תרי דרבנן אפ''ה מוציא לאביו כ''מ סוף פסחים והתוס' סוף פ''ב דמגילה חולקין וכ''כ האגודה ומשמע שם דוקא במגילה דינא הכי ופשוט דקטן אינו מוציא את האשה. מ''א:	ב	הלכות ברכת המזון
2,617	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפז	א	יצא: בדיעבד ולא לכתחלה כלל כ''א לקטנים פחות משמונה שנה. ב''ח. דברים הראוים לנהוג בבה''מ. שאתה זן קמץ תחת השי''ן. אנחנו מודים לך ולא אנו דאנו הוא לשון אנינות. בפי כל חי ולא בפה. רעינו בשוא תחת הרי''ש ולא בחולם. זונינו במלאפו''ם. וא''ל אל בכל יום רק בכל יוס ט''ז סי' קפ''ט. הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו והוא ייטיב לנו. ורש''ל כתב דיאמר הוא הטיב מטיב ייטיב לנו עיין מ''א סי' קפ''ט. וכל טוב ומכל טוב במלאפו''ם. ויאמר מאת ה' וידקדק במלת מאת. יאמר ומצא חן ולא ונמצא חן. ובשבת ור''ח אומר מגדול ובחול מגדיל דחולם מלך גדול וחירק בלי יו''ד מלך קטן וסי' חודש ושבת קרא מקרא ר''ל כמו שכתוב בנביאים עיין עטרת זקנים סי' קפ''ט. לא חיסר לנו בשירק תחת החית. אל יחסר לנו בשו''א תחת היו''ד ופתח תחת החי''ת וצירי תחת הסמך. ושל''ה כתב לומר חסר לנו ואל יחסר שהנקודות עולין כמנין לחם. בברכת בעה''ב אם הוא לבדו יאמר ונאמר אמן ואם יש אחרים יאמר ואמרו אמן. ויאמר בכל מכל כל הכ''ף דגושה. אם יש ב' שלחנות ממש ועל כל אחד יושבים ב''ב בפני עצמן יאמר על שלחנות אלו אבל אם מסדרין הדפין על שלחנות הרבה כמו בסעודות גדולות הוי כמו שלחן א'. אבי מורי ולא אבא. יש לענות אמן אחר הרחמן עיין אחרונים: (ועיין בספר אליהו רבה שתיקן כל הנוסחאות בבה''מ):	א	הלכות ברכת המזון
2,618	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפז	ב	ותורה: אם לא אמר הודאה תחלה וסוף מחזירין אותו:	ג	הלכות ברכת המזון
2,619	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפז	ג	ונשים: ועכשיו אומרים הנשים עיין מ''א:	ג	הלכות ברכת המזון
2,620	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפח	א	נוהגין כן: ואין למחות ביד הנוהגין כן. מ''א:	ג	הלכות ברכת המזון
2,621	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפח	ב	למנוחה: ומי שאינו יודע נוסח ברכה זו שמזכיר כאן שנתן שבתות למנוחה כו' צריך לחזור לראש כיון שאינו יודע לתקן החסרון אלא דאם יודע התחלה והסיום סגי אף שאינו יודע שאר הנוסחא כראוי. ט''ז:	ו	הלכות ברכת המזון
2,622	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפח	ג	נתן: ובר''ה א''א בזה ודברך מלכינו אמת מהרי''ל. וא''א לששון ולשמחה בר''ה. הרב בעל כנסת הגדולה פסק דבר''ה וי''כ דהיינו חולה שאכל בי''כ אם טעה ולא אמר יעלה ויבא שיאמר ברוך אשר נתן י''ט לישראל וחותם ברוך מקדש ישראל ויוה''כ והרב בני חייא חולק ופסק דאינו חותם בר''ה וי''כ. וכן פסק המ''א דאינו חותם דהוי כר''ח ע''ש:	ו	הלכות ברכת המזון
2,623	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפח	ד	שבת: ואם שכח של שבת לחוד אינו מזכיר ר''ח בברכה מיהו כשפתח הטוב והמטיב דחוזר לראש לכ''ע מזכיר של ר''ח. ובשבת חנוכה אם הזכיר של חנוכה ולא של שבת חוזר לראש ואינו מזכיר של חנוכה דהא אינו חובה להזכיר של חנוכה. מ''א:	ז	הלכות ברכת המזון
2,624	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפח	ה	בשבת: דבי''ט דוקא בסעודה א' של לילה וא' של יום. תשב''ץ:	ח	הלכות ברכת המזון
2,625	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפח	ו	כר''ח: אף על גב דלכתחלה חייב לאכול מ''מ כיון שיש דיעות בזה ספק ברכות להקל. ואם אכל סעודה רביעית בשבת לא הדר לרישא תוס' וכתב המ''א משמע מלשונם דאם לא פתח הטוב והמטיב אומר ברוך וכו' כמו בר''ח:	ח	הלכות ברכת המזון
2,626	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפח	ז	הסעודה: ואם התפלל ערבית שוב אינו מזכיר של שבת אפי' התפלל מבע''י. מ''א:	י	הלכות ברכת המזון
2,627	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפח	ח	וה''ה לר''ח: ואם חל ר''ח ביום א' צ''ע אם יזכיר שניהם של שבת ור''ח דמחזי כסתרי אהדדי אם אזלינן בתר השתא י''ל ר''ח ואם אזלינן בתר התחלת סעודתו י''ל שבת. ופסק הט''ז די''ל תרווייהו של שבת ור''ח מידי דהוי איקנה''ז שאומר תחלה קידוש השייך לי''ט ואח''כ הבדלה השייכה אחר השבת ה''נ בבה''מ מזכיר של שבת שעבר ושל ר''ח או י''ט הבא. אבל הב''ח פסק דאם חל ר''ח או יו''ט במו''ש ומשכה סעודתו. אינו אומר אלא רצה דבתר התחלת סעודתו אזלינן. ומ''א פסק דאם אכל פת בלילה צריך להזכיר ר''ח ולא של שבת ואם לא אכל פת בלילה יזכיר של שבת ולא של ראש חודש. אבל במוצאי שבת לחנוכה אפי' אכל פת בלילה אינו מזכיר של חנוכה דאינו אלא רשות להזכיר. וכל זה אם חל ר''ח או י''ט או חנוכה ביום א' אבל שבת חנוכה או שבת ר''ח או י''ט שחל בשבת ונמשך סעודתו במ''ש לכ''ע מזכיר שתיהן של שבת ור''ח או שבת ועל הנסים ופשוט הוא ודוקא אם לא התפלל ערבית. אבל בתשו' רמ''א סי' קל''ב משמע דוקא בפורים ושבת אזלינן בתר תחלת הסעודה משא''כ בר''ח וחנוכה דלא חשבי סעודתייהו כ''כ להיות נקראים קבועים לילך אחר תחילת סעודה והטעם מפני שבשבת חייב לאכול סעודה ג' ביום וכן בפורים סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא י''ח ע''כ נכון לילך בתר תחילת סעודה משא''כ ר''ח וחנוכה לפ''ז אם אכל ומשכה סעודתו עד הלילה והיה שבת ור''ח או חנוכה מזכיר של שבת לחוד ולא של ר''ח או חנוכה ומהר''ם מלובלין פסק אם חל ר''ח בשבת ומשכה סעודתו יזכיר של שבת ור''ח אבל ר''ח באמצע שבוע ונמשכה סעודתו עד הלילה לא יזכיר ר''ח כיון שאין בתוספתו מצוה משא''כ אם חל ר''ח בשבת עיין עטרת זקנים ומ''א בסי' תי''ט ועיין בשכנה''ג. עיין בהלק''ט ח''ב סי' מ''ו שכתב דעד כדי שיתעכל המזון שאכל בשבת יוכל להזכיר של שבת שאינו בדין שאם ישב לאכול כל הלילה שיזכיר של שבת ופשוט הוא ע''ל סי' קפ''ד ס''ק א': (ועיין בספר אליהו רבה בזה הענין ובמה שהשיב על הב''ח ומישב דברי רמ''א ע''ש):	י	הלכות ברכת המזון
2,628	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קפט	א	האבל: ואם מברך לעצמו אומר בעצמו תורת אדם מ''א. כשיש עכו''ם בבית נוהגים לומר כולנו יחד בני ברית. וט''ז בי''ד כתב שאינו נכון דכיון שאומר כולנו יחד הכל בכלל אלא יאמר אותנו בני ברית כולנו יחד. כשיש מומר לעכו''ם במקום סעודה צ''ל בני ברית דמומר אינו בכלל ברית. מ''א ע''ש. ובתשובת יד אליהו סי' פ''ג הרבה להקשות עליו וכתב שאין לאומרו ע''ש:	א	הלכות ברכת המזון
2,629	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצ	א	בפה''ג: ואומרים סברי מרנן אע''פ שבית הבליעה פנוי שלא לחלק בברכת היין עטרת זקנים ע''ש:	א	הלכות ברכת המזון
2,630	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצ	ב	ויטעום המברך: מצוה לגמוע גמיעות גסות משום חבוב מצוה:	א	הלכות ברכת המזון
2,631	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצ	ג	שלש: ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא בסוף ואם טעה ובירך אחריו א''צ לברך בתחלה כיון שהיה בדעתו לשתות עוד ודוקא כשדעתו לשתות מיד דאל''כ יש לחוש שמא יתעכל. מ''א:	ב	הלכות ברכת המזון
2,632	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצ	ד	יין: וה''ה שאר משקין. והספק הוא דיש לדמותו לאכילה והוי בכזית. או נאמר ושבעת שהוא שתיה בעי שישתה כדי שביעה דהוי רביעית. ויש רוצים לומר דעל יין שרף מברך בפחות מכזית דבפורתא מייתבא דעתיה ול''נ דבעי כשיעור דלא חלקו חז''ל בשיעורים. מ''א:	ג	הלכות ברכת המזון
2,633	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצ	ה	או ברביעית: ובספר גן המלך הביא ראיה דשיעורו ברביעית ע''ש והיד אהרן חולק עליו:	ג	הלכות ברכת המזון
2,634	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצ	ו	שלם: וט''ז העלה דאם שתה מלא לוגמיו מכוס גדול או בפחות מזה אם שתה רוב הכוס צריך לברך לכ''ע ע''ש. ובספר אליהו רבה דחה דברי ט''ז בשתי ידים והעלה דלעולם צריך רביעית שלם:	ג	הלכות ברכת המזון
2,635	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצ	ז	מהמסופקים: ואם בשעה שבירך המברך נתכוין על כל א' מהמסובין והמסובין נמי נתכוונו אם יגיע להם הכוס שיצאו בברכתו יוצאין בזה. מ''א: (ובספר א''ר העלה דטוב לכוין שלא יצאו בזה וכן מוכח מט''ז ס''ס קע''ב):	ה	הלכות ברכת המזון
2,636	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצא	א	בבה''מ: גם א''צ להמתין על אחרים עד שיזמנו. סמ''ע סי' של''ז ומ''א לא כ''כ ע''ש ועיין בשכנה''ג:	א	הלכות ברכת המזון
2,637	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצא	ב	מלאכה: אפי' תשמיש קל אסור. וה''ה בכל המצות לא יעשה אותם האדם ויעסוק בדבר אחר כי זה מורה על עשייתו של המצוה בלא כוונה אלא דרך עראי ומקרה כמאמר רז''ל ואם תלכו עמי בקרי שפירושו אף שתלכו עמי דהיינו עשיית המצוה מ''מ היא בדרך מקרה ועראי. ונ''ל שבכלל איסור זה שלא לעסוק בתורה באותה שעה. ט''ז:	ג	הלכות ברכת המזון
2,638	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצב	א	נברך: כתב בזוהר שיאמר הב לן ונברך כי כל מיני דקדושה בעי הזמנה ומזה נוהגין לומר בל''א רבותי מיר וועלין בענטשין והן עונין יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. נוסח בה''מ הקצר להרב מוהר''ר נפתלי בהסכמת הרבה גדולים ברכה ראשונה כולה כתקונה. ואחר כך יאמר נודה לך ה' אלהינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ונתת לנו ברית ותורה ולחם לשבוע בא''י על הארץ ועל המזון. רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים ועל מלכות בית דוד משיחך ותגדיל מהרה כבוד הבית ותנחמנו בכפליים בא''י בונה ברחמיו ירושלים אמן. בא''י אמ''ה האל א''מ המלך הטוב והמטיב לכולנו הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו לעד בחסד ובחן וברחמים ויזכנו לימות המשיח עושה שלום וכו' עכ''ל ומכ''ש שיוכל לומר עד אל יחסרנו. ב''ח:	א	הלכות ברכת המזון
2,639	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצב	ב	חיינו: והמסובין יענו אמן כאן של''ה עיין מ''א:	א	הלכות ברכת המזון
2,640	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצב	ג	בא''י: ומשמע מדברי המחבר שאין לומר ברוך הוא וברוך שמו וכ''כ מט''מ בשם רש''ל וכ''כ הב''ח דדוקא ביו''ד שמזכיר השם אומר ב''ה וב''ש ולא בשלשה או ביחיד. אבל הטור ואבודרהם כתבו לאומרו וכ''כ מהר''ל מפראג וכ''כ הלבוש וכן המנהג אבל ביחיד פשיטא שלא יאמר רק מתחיל ברוך אתה וכו'. מ''א:	א	הלכות ברכת המזון
2,641	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצב	ד	נברך: עיין הלק''ט ח''א סי' פ''ז ועיין מ''א ס''ק ב':	א	הלכות ברכת המזון
2,642	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצב	ה	בעשרה: טעה המזמן ולא הזכיר אלהינו והעונים הזכירו עונה הוא אחריהם ומזכיר אלהינו ודי בזה שכבר הזכירו כולם:	ב	הלכות ברכת המזון
2,643	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצג	א	מבין: ולכן טוב שהנשים יברכו לעצמן מיהו המנהג בזמן הזה כרש''י דיוצאים אע''פ שאינם מבינים ולא ראיתי מעולם מי שמוחה בדבר וכ''כ הב''ח דאפי' בקידוש שהוא דאורייתא יוצאות הנשים וע''ה בשמיעה ומ''מ טוב שיאמרו מלה במלה עם המקדש והמברך מ''א עיין בשכה''ג סי' ס''ב:	א	הלכות ברכת המזון
2,644	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצג	ב	בזימון: כלומר אע''פ שאם ילך א' ישארו עוד ג' ויזמנו מ''מ הוא לא יצא י''ח שגם הוא נתחייב בזימון. כתב הב''ח י''א שאף על ז' מינין מזמנין ולכן טוב שלא יקבעו ג' על ז' מינים:	א	הלכות ברכת המזון
2,645	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצג	ג	הזימון: ולכתחלה יתנו לברך למי שקולו חזק שישמעו כל המסובים דברוב עם הדרת מלך. מ''א:	א	הלכות ברכת המזון
2,646	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצג	ד	ג' ג': וכ''ש אם צריכים ללכת לדבר מצוה שרשאין לחלק ג' ג'. מ''א:	א	הלכות ברכת המזון
2,647	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצג	ה	עכו''ם: כל האחרונים חלקו על הרב בזה ומהרש''ל כשהיה מזמן בבית עכו''ם היה אומר הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה במקום הליכתנו וישיבתינו. ופעם א' היה סעודת פדיון הבן בבית עכו''ם והיו שם כמה גברי רברבי והסכימו לברך ולומר יברך את בעה''ב דקאי על בעל הסעודה עיין ע''ת ואפשר דאם אוכלין במלון ביום דרך עראי דלא הוי קביעות בבית עכו''ם ואין מזמנין. מ''א:	ג	הלכות ברכת המזון
2,648	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצג	ו	ליחלק: אפילו רוצה לגמור סעודתו קודם שיגמרו האחרים ודוקא שהתחילו ביחד אבל אם הקדים א' ובאו הב' אח''כ ואכלו ג''כ רשאי הא' לגמור סעודתו קודם ולברך בפני עצמו ט''ז ע''ש:	ד	הלכות ברכת המזון
2,649	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצג	ז	משנתחברו: ר''ל אלא כל אחד אכל בפ''ע משנתחברו עיין ט''ז ומ''א:	ה	הלכות ברכת המזון
2,650	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצד	א	עמהם: אלא שעומד לפני הפתח. ויוצא גם הוא י''ח. רמב''ם ב''י ב''ח:	ב	הלכות ברכת המזון
2,651	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצד	ב	לשתים: ואם אין מי שיודע אלא ברכה א' לא יברך כלום דמעכבות זו את זו עיין מ''א. סדר ג' ברכות אלו מעכבות ואם אמרם למפרע לא יצא. דבר שמואל סי' קמ''ז:	ג	הלכות ברכת המזון
2,652	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצה	א	יחד: והא דבסי' קצ''ג ס''ב דא''צ הכנסה אלא סגי באכלו אח''כ ביחד היינו שאכלו במקום א' אף ע''ג שאכלו כל אחד מככרו מ''מ סמוכים הם זה לזה כדרך שאוכלים בחבורה א' אבל כאן מיירי שכל חבורה יושבים במקום אחר כגון מפינה לפינה ובזה אמרינן לעיל שאין חיוב זימון בזה אלא משום הדרת מלך וכאן מיירי מחיוב לזמן ביחד כגון אם אין ג' במקום אחד או לצירוף י' בזה בעינן תנאים הכתובים כאן. ט''ז ע''ש:	א	הלכות ברכת המזון
2,653	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצה	ב	רה''ר: ל''ד רה''ר שהוא רחב י''ו אמות אלא אפילו שביל היחיד ט''ז. ועיין בהלק''ט ח''ב סי' קמ''ח מה שהקשה מההוא דמכות. ואין משם ראיה יד אהרן. ובני החופה מצטרפין בכל ענין. ט''ז:	א	הלכות ברכת המזון
2,654	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצה	ג	זימון: אבל בפוסקים משמע דצריכים לשמוע כל הבה''מ עי' סי' קצ''ג ס''א:	ג	הלכות ברכת המזון
2,655	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצה	ד	בביאור: ואם אינו שומע עונה אמן כמ''ש סי' קל''ט:	ג	הלכות ברכת המזון
2,656	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצו	א	בסוף: כ''כ הרמב''ם פ''א דברכות. והראב''ד השיג עליו וז''ל טעה בזה שלא אמרו אלא אין מזמנין עליהם לומר שאין להם חשיבות קביעות הואיל ואוכלין דבר איסור אבל ברכה תחלה וסוף למה לא יברכו הואיל ונהנה עכ''ל וכתב ט''ז והראב''ד אינו חולק אלא על האוכל בשוגג אבל אם אכל במזיד אינו חולק ופטור מברכה ע''ש. כתב בתשובת באר עשק סי' ק''ט אבל מי שאינו נזהר מסתם יינם אפי' הרמב''ם מודה שיברך ע''ש. כתב הב''י דה''ה בגזל חיטים וטחנן ואפאן אע''פ שקנאן בשינוי אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף ע''ש והמ''א חולק עליו ופסק דמברכין עליו בה''מ דקנאה בשינוי וכן יש להורות דהא בה''מ דאורייתא היא ולחומרא אזלינן ואפשר דאפילו גזל לחם מברך בה''מ דכשאכלה כבר קנאה בשינוי עיין מ''א. והבאר היטב לפני כתב בשם המ''א דבגנב חיטים ועשה לחם מברך אף בתחלה ולא דק:	א	הלכות ברכת המזון
2,657	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצו	ב	סכנה: וה''ה האוכל איסור בשוגג דמקום סכנה ושוגג דין אחד להם ט''ז עיין סי' ר''ד ס''ט. ועיין הלק''ט סי' קנ''ב:	ב	הלכות ברכת המזון
2,658	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצו	ג	מצטרפין: כתב האגודה פרק ג' שאכלו אחד אוכל גבינה ושנים בשר מצטרפין דהאוכל גבינה מצי אכיל עם האחרים. ובשבת שחל ט''ב (בתוכו) אין מזמנים יחד האוכלין בשר והנזהרין מלאכלו ואוכלין גבינה. כיון דאין שום אחד מהן יכול לאכול עם חבירו ע''כ והגהות מנהגים הקשה ע''ז דהא יכולין לאכול יחד לחם וכ''כ רש''ל דיכולין לזמן יחד. וכן דעת הט''ז ועיין שם. ומ''א כתב די''ל דס''ל דבעי שיכולים לאכול יחד אותו לחם שאוכל חבירו והכא אין יכולין לאכול בשר וגבינה מלחם אחד דהרי מלוכלך בבשר כמ''ש בי''ד סי' פ''ט וכ''מ ברוקח ס''ה שאין מצטרפין אא''כ כשאוכל הגבינה יכול לאכול בשר וכ''כ בהגמ''נ בשם מהר''ש ב' אוכלין בשר ואחד חלב האוכל חלב מברך ומוציא השני לפי שיכול לאכול עם חבירו ולא להיפוך משמע דוקא חלב אבל אם אוכל גבינה קשה אין מצטרפין דהמנהג עכשיו שלא לאכול בשר אחר גבינה ובשבת שחל ט''ב (בתוכה) אפילו בחלב אין מצטרפין ונ''מ בסעודות מצוה וכן נוהגין עיין מ''א. ובאר היטב אשר לפני כתב עליו זה הדבר אין לו שחר ע''ש. ולא ידעתי למה ועיין יד אהרן. (ועיין בספר אליהו רבה שהאריך בזה ע''ש):	ג	הלכות ברכת המזון
2,659	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצז	א	עמהם: וב''ח כתב דמצוה שיטלו ידיהם ויברכו המוציא ויאכלו מעט משום זימון. ועי' שכנה''ג וע''ת:	א	הלכות ברכת המזון
2,660	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצז	ב	מצטרפין: ואם כבר בירך ברכה אחרונה שוב לא יוכל לזמן עמהם דכבר נסתלק מהם ול''ד לסי' קצ''ד ס''א דהתם עכ''פ אכל לחם. מ''א:	ב	הלכות ברכת המזון
2,661	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצז	ג	בציר: ומ''מ בעי שיעורא:	ב	הלכות ברכת המזון
2,662	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצז	ד	המים: ומ''א חולק ופסק אפי' במים מצטרפין:	ב	הלכות ברכת המזון
2,663	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצז	ה	של אלו: דבה''מ אינו פוטרת ברכה של בורא נפשות רבות. וביין משמע בב''י דמיפטר בבה''מ דיין נמי מיזן זיין ועי' סי' ר''ח סי''ז דה''ה בתמרים ועיין ט''ז סי' קע''ד ס''ק ח' שכתב שכר שלנו ודאי זיין. ומ''מ לכתחילה יכוין שלא לצאת בבהמ''ז. מ''א:	ג	הלכות ברכת המזון
2,664	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצז	ו	מהני: ודוקא כזית. מ''א:	ג	הלכות ברכת המזון
2,665	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצז	ז	לשתות: וב''ח כתב שרבותיו נהגו ליתן לו לשתות אם לא רצה לאכול ומצטרף וכן נהגו עכשיו:	ג	הלכות ברכת המזון
2,666	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצז	ח	שביעה: כתב הב''י דאם כל אחד מברך לעצמו בלחש רק שמזמנין יכול לברך מי שאכל כזית ואפי' אם כולם יודעים לברך. עיין הלק''ט ח''ב סי' רע''ז ועיין יד אהרן. האוכל אכילה גסה דהיינו שלא היה צריך לאותה אכילה מוציא אחרים בבה''מ והוא שנהנה גרונו. ש''ג ועיין כנה''ג:	ד	הלכות ברכת המזון
2,667	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצז	ט	ששתה: ואם מקצתן אכלו לשובע ולא שתו ומקצתן לא אכלו לשובע ושתו מוטב שיברכו אותן שאכלו לשובע. מ''א ע''ש:	ד	הלכות ברכת המזון
2,668	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצח	א	אכל: ואם שתה אומר ברוך שאכלנו משלו דשתיה בכלל אכילה. מ''ע מ''א:	א	הלכות ברכת המזון
2,669	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצח	ב	אמן: אם בא כשהמברך חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו וכו' פסק הט''ז דא''צ לענות אז אמן ע''ש הטעם ושל''ה ולבוש פסקו דצריך לענות אמן עיין סי' קצ''ב ס''ק ב' מש''ש:	א	הלכות ברכת המזון
2,670	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצח	ג	אלהינו: ונראה דבברכת נשואין עונה ג''כ ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד שהשמחה במעונו. עטרת זקנים משם גדול אחד:	א	הלכות ברכת המזון
2,671	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצט	א	ולא טבל: וכל זמן שלא טבל כראוי מיקרי לא טבל. ופשוט דמי שהוא רשע בפרהסיא ועובר עבירות וכ''ש מומר דאין מזמנין עליו דלא גרע מע''ה בזמן התלמוד מ''א. ומומר דשב אפי' לא טבל יכול לצרף עי' י''ד ס''ס רס''ח:	ד	הלכות ברכת המזון
2,672	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצט	ב	אונן: פי' כל זמן שמתו מוטל לפניו עי' סי' ע''א:	ה	הלכות ברכת המזון
2,673	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצט	ג	לעצמן: עיין בספר יד אליהו דף ק''ט ע''ג:	ו	הלכות ברכת המזון
2,674	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצט	ד	הפעוטות: כבן שש או כבן שבעה והמ''א כתב כבן ט' או כבן י' ע''ש אפשר דט''ס הוא:	י	הלכות ברכת המזון
2,675	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצט	ה	ב' שערות: פי' א''צ לבדוק אחר ב' שערות אבל אי ידיעינן שלא הביא ב' שערות אין מזמנין עליו. ולהוציא אחרים בעינן שידעינן בודאי שהביא ב' שערות מיהו אם כל אחד מברך לעצמו בלחש לית לן בה עיין סי' קנ''ו ס''ק ח' מ''א:	י	הלכות ברכת המזון
2,676	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	קצט	ו	וחרש: דוקא חרש המדבר ואינו שומע ושוטה שאינו שוטה גמור ל''ח. מ''א:	י	הלכות ברכת המזון
2,677	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ר	א	על כרחו: ואם לא הפסיק הוא אינו יוצא ידי זימון. מ''א:	א	הלכות ברכת המזון
2,678	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ר	ב	זימון: כתב הטור מי שהפסיק פעם אחת יכול להפסיק פעם שנית וכתב הב''ח דמיירי שמתחלה אכלו ג' והפסיק א' לב' ואח''כ באו ב' אחרים ואכלו עם הא' ולא שייך לומר פרח זימון מנייהו דכיון דנצטרפו עמו ב' אחרים שלא זימנו יכולים לזמן עליו ול''ד פעם שנית דה''ה פעם ג' או יותר יוכל לזמן עכ''ל. וכתב המ''א אם היו ה' בחבורה אחת והפסיק א' לב' שוב לא יוכל לזמן עם הב' הנשארים דפרח זימון מכולהו. אבל אם היו ז' או ח' והפסיק לב' יוכל להפסיק אח''כ פעם ב'. כתב הטור ואם הם י' מפסיקין ג' לז' וא''צ להפסיק אלא עד שאמרו ברוך אלהינו ואם חזרו הג' ואכלו יכולים לזמן יחד. וכתב המ''א ונ''ל דיכולין להצטרף לז' אחרים לומר אלקינו דלא שייך לומר פרח זימון דאמירת אלקינו דכל בי עשרה שכינתא שריא. ואפי' יש ה' שהפסיקו מצטרפין עם ה' אחרים לברכת אלקינו. מ''א:	א	הלכות ברכת המזון
2,679	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ר	ג	לשוק: ע''ל סי' קצ''ג ס''ק ו' מש''ש בשם הט''ז:	א	הלכות ברכת המזון
2,680	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ר	ד	פת: ואם לא היה דעתו לאכול פת רק פרפרת א''צ לחזור אלא למקום שפסק ד''מ ב''ח. ואם אכל פרפרת צריך לברך עליהם ברכה אחרונה כיון דלא אמר הזן. ומ''מ יזהר לכתחלה שלא ישיח בנתיים שבה''ל. מ''א:	ב	הלכות ברכת המזון
2,681	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רא	א	מברך: ואם הגדול מוציא ליחה שקורין הושטי''ן יברך אחד כי אין זה נכון שיפסיק הרבה פעמים ויהיה רוקק והאחרים ימתינו מהר''ם מ''א. וכן לכתחלה לא יתן לברך לקטוע אצבע או למוכה שחין. תשובת חות יאיר סי' קע''ו:	א	הלכות ברכת המזון
2,682	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רא	ב	מברך: אורח שהוא נזיר עיין בתשובת חכם צבי סי' קס''ח ובספר פרי הארץ חא''ח סי' ה':	א	הלכות ברכת המזון
2,683	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רא	ג	לבעה''ב: וברכת את ה' לרבות בע''ה. מהר''ש:	א	הלכות ברכת המזון
2,684	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רא	ד	שירצה: קשה ממ''נ אם נותן לברך לא' מב''ב פשיטא דגם הם אורחים לענין זה שמברכין לבעה''ב. ונ''ל דאם א' סמוך על שלחנו ומשלם לו דמי מזונו ואותו א''צ לברך לבעה''ב רשאי ליתן לו לברך ועוד נ''ל דאם ב' אוכלים בבית אחד ואחד יש לו אורח על שלחנו דמן הדין יש לאורח לברך ואם אותו בעה''ב רוצה לוותר יכול ליתן לברך למי שירצה. מ''א ע''ש:	א	הלכות ברכת המזון
2,685	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רא	ה	לכהן ע''ה: ואמרינן בגמרא דחייב מיתה שמבזה התורה:	ב	הלכות ברכת המזון
2,686	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רא	ו	ראשון: בקריאת התורה רש''י ור''ן והרא''ש כתב להיות (ראש) מדברים בכל קבוץ עם לדבר ולדרוש תחלה. וה''ה בישיבה ידבר בראש. כתב המ''א וצ''ע למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי מאחר שמדאורייתא הם. ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי כהונה. ומיהו אם הכהן רוצה לחלוק כבוד לאחר רשאי. סמ''ג וע''ל ס''ס קכ''ח ס''ק פ''ב מש''ש. ואם צריך להקדים לוי לישראל מחלוקת בין הפוסקים י''א שצריך להקדים וכן יסד בחרוז נודה לשמך ברשות הכהנים והלוים. וי''א שא''צ וגורסין הכהנים הלוים דכהנים איקרי לוים עמ''א. (ובספר אליהו רבה פסק דכשאין כהן יש ללוי הקדימה לפני ישראל בהמוציא ובבהמ''ז וכן משמעות ב''ח ופרישה):	ב	הלכות ברכת המזון
2,687	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רא	ז	ימיו: דכתיב ואברכה מברכיך והמברך בהמ''ז מברך לבעה''ב רש''י. וא''כ דוקא באורח הדברים אמורים ובכוס בה''מ. מ''א:	ג	הלכות ברכת המזון
2,688	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	א	בפה''ע: ואם הוא פרי שראוי לחוש שהתליע לא יברך עד שיפתח הפרי ויראה אם ראוי לאכילה ספר חסידים. ושל''ה כתב דוקא באגוז משא''כ בשאר פירות שאף אם התליע בתוכו לא יברך לבטלה בשביל קליפתו החיצונה ע''כ טוב יותר לברך כשהוא שלם (ועיין בספר אליהו רבה שמביא כמה ענינים בדרך חסידות ומוסר בעניני ברכות):	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,689	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	ב	מבושל: אע''ג דלענין יין נסך לא מתנסך לענין ברכה אין חילוק:	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,690	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	ג	בשכר: דוקא שכר תאנים. אבל שאר משקין מיד שנתערב בהן כל כך עד שנפסד טעם היין מברכין שהכל עיין מ''א:	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,691	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	ד	הבוסר: עיין סי' רכ''ה ס''ז לענין שהחיינו:	ב	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,692	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	ה	מר: ואם מתקן ע''י האור מברך שהכל. ל''ח מ''א:	ב	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,693	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	ו	בפה''ע: מהר''א הלוי בספר גן המלך סי' למ''ד כתב שמברך בפה''א וכ''פ בתשובת פנים מאירות סי' ס''ה דמברך בפה''א או שהכל ע''ש ועיין יד אהרן:	ג	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,694	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	ז	שהכל: א''ל לדברי המחבר שפסק דאם הם מתוקים מברך עליהם בפה''ע ש''מ דהוי פרי א''כ כשמתקן ע''י האור נמי ליברך בפה''ע כמו גבי שקדים בסעיף ה' וי''ל דכשהן מרים לאו פרי נינהו משא''כ בשקדים. מ''א וכ''כ בלבוש:	ג	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,695	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	ח	עיקר: ואם מתכוון לרפואה ואוכל רק מעט פת שלא יזיקנו בגרונו מברך על השמן וה''ה אם שותהו עם שאר משקין לרפואה כגון עם שכר או יין שרף מברך על השמן בפה''ע. מ''א:	ד	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,696	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	ט	עיקר: אפי' השמן הוא מועט. ב''ח מ''א:	ד	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,697	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	י	עיקר: אפילו הוא המיעוט. מ''א:	ד	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,698	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	יא	שהכל: צ''ע דהא בגמרא דף ל''ט איתא בהדיא דמברך על מי סלקא בפה''א. מ''א:	ד	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,699	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רב	יב	הקפריסין: הוא קליפות הפרי כמו קליפת אגוזים:	ו	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,600

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפג

יא

באימה: ירא שמים יהא נזהר בשעת בה''מ להתעטף במלבוש העליון וגם להניח הכובע בראשו ולא יברך במצנפת הקטנה ואף כשמברך ביחיד ינהוג כך כדי שיהא מורא שמים עליו ויעורר הכוונה האר''י ב''ח ושל''ה. אין עיטוף נוהג אלא בא''י משום כבוד השכינה עטרת זקנים בשם ספר יש שכר ע''ש:

ט

הלכות ברכת המזון

2,601

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפג

יב

במלאכתו: אפי' תשמיש קל אסור:

יב

הלכות ברכת המזון

2,602

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

א

שיעקור: עסי' קע''ח דמפינה לפינה לא חשיב שנוי מקום. וה''ה כשרואה מקומו. ואם אכל בחדר זה ודעתו לברך במקום אחר בבית זה יש לסמוך ע''ז כשאותו מקום אינו נקי. מ''א ע''ש:

א

הלכות ברכת המזון

2,603

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

ב

יחזור: נ''ל דאם הוא רחוק שעד שיחזור למקומו יתעכל המזון יברך כאן. מ''א:

א

הלכות ברכת המזון

2,604

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

ג

ולהר''י והרא''ש: עיין ט''ז שהאריך והעלה דלענין הלכה יש לפסוק בזה ספק ברכות להקל ובדיעבד בכל גווני א''צ לחזור אם בירך כבר במקום השני אבל אם לא בירך עדיין יחזור למקומו אפי' בשוגג והיינו אם אפשר לו ואין עליו עיכוב מחמת החברותא שעמו ע''ש:

א

הלכות ברכת המזון

2,605

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

ד

מעט: אפי' לא אכל כאן כזית ל''ח. ובהלק''ט ח''א סי' (קמ''ו) [קמ''ז] כ' דוקא כזית ע''ש:

ב

הלכות ברכת המזון

2,606

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

ה

רעב: דאם הוא רעב א''צ לאכול עוד דהא לא מהני לאכילה ראשונה. ובספר אליהו רבה מגיה בש''ע שלא יהיה רעב ושבע מאכילה ראשונה וכן הגירסא בלבוש ובראב''ן:

ב

הלכות ברכת המזון

2,607

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

ו

מספק: ספק אכל ספק לא אכל אינו מברך הלק''ט ח''ב סימן רע''ח ובספק אכל פת כתב בתשובת קול בן לוי סי' ג' דמברך ע''ש:

ד

הלכות ברכת המזון

2,608

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

ז

התורה: משמע מלשון המחבר דברכת הטוב והמטיב דאינו אלא מדרבנן דביבנה תקנוהו אין צריך לחזור ולברך והוא הדין אם לא אכל כדי שביעה שאינו חייב לברך מן התורה. אמנם בתשובת הר''ש חיון כתב אפי' ברכת הטוב והמטיב צריך לחזור ולברך כי היכא דלא ליתי לזלזלי ביה וכ''כ בתשובת הר''י הלוי סי' מ''ד כנה''ג. ואשה שהיא מסופקת אם בירכה בה''מ אם מחוייבת לחזור ולברך עיין תשובת שער אפרים סי' י''א י''ב:

ד

הלכות ברכת המזון

2,609

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

ח

עד שיתעכל: ושיעור עיכול באכילה מועטת הוא כדי הילוך ד' מילין והוא שעה וחומש וכתב המ''א נ''ל דהאי עיכול תחלת עיכול הוא דסוף עיכול הוי עכ''פ ו' שעות. ובסעודות גדולות לפעמים יושבים ד' או ה' שעות קודם שמברכין ואינו נכון ונ''ל כיון שעוסקין בשתיה ופרפראות כלא נתעכל דמי. צ''ע מי שאכל מעט ולא שבע ממנו האיך ישער דהא מתחלה ג''כ היה רעב ונ''ל דמשער אם הוא רעב כ''כ כמו שהיה קודם שאוכל והואיל ואין אנו בקיאין לשער זה לכן יאכל מעט קודם ברכת המזון ואם הסיח דעתו יברך המוציא תחלה. מי שרוצה לפטור שני אכילות או שתיות בברכה אחת ושהה כדי שיתעכל צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה מ''א ע''ש. ובס' אבן העוזר חולק עליו ע''ש והיד אהרן הביא בשם הרופאים ששיעור עיכול בינוני הוא שש שעות וכן הכריח בהלק''ט ח''א סי' קמ''ה וכ''כ מהר''ם לונזאנו עיין בס' מצות שמורים:

ה

הלכות ברכת המזון

2,610

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

ט

פירות: אע''פ שיש לו תאוה לשאר פירות ט''ז ומ''א בשם ב''ח כתב שאינו תאב לשום פרי:

ה

הלכות ברכת המזון

2,611

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפד

י

בכזית: היינו מדרבנן אבל מדאורייתא בעי דוקא שאכל ושבע ממש:

ו

הלכות ברכת המזון

2,612

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפה

א

בשפתיו: אבל אם הרהר בלבו לא יצא נ''ל דאם מחמת חולי או אונס אחר קרא בלבו יצא כמו בעל קרי מ''א. מצאתי למה אין ף בבה''מ לפי שכל מי שבירך בה''מ בכוונה אין שולט בו לא אף ולא קצף וכו' ומזונותיו מצוין לו בריוח ובכבוד כל ימיו ספר החינוך עטרת זקנים והמדקדק יזהר לברך דוקא תוך הספר ולא בע''פ ב''ח. (כתב בס' חסידים מעשה באחד שמת ונתגלה בחלום לאחד מקרוביו וא''ל בכל יום דנין אותי על שלא הייתי מדקדק לברך כל הברכות בכוונת הלב כו' ע''ש ובספר אליהו רבה):

ב

הלכות ברכת המזון

2,613

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפה

ב

בה''מ: עיין סי' צ''ט ס''א. ולכתחלה יברך קודם שיבא לידי כך עיין מ''א:

ד

הלכות ברכת המזון

2,614

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפה

ג

שכור: עיין ט''ז וביד אהרן:

ה

הלכות ברכת המזון

2,615

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפו

א

וספק: עיין יד אהרן שהאריך:

א

הלכות ברכת המזון

2,616

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפו

ב

שביעה: ואפילו גם הבן לא אכל כדי שביעה דהוי תרי דרבנן אפ''ה מוציא לאביו כ''מ סוף פסחים והתוס' סוף פ''ב דמגילה חולקין וכ''כ האגודה ומשמע שם דוקא במגילה דינא הכי ופשוט דקטן אינו מוציא את האשה. מ''א:

ב

הלכות ברכת המזון

2,617

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפז

א

יצא: בדיעבד ולא לכתחלה כלל כ''א לקטנים פחות משמונה שנה. ב''ח. דברים הראוים לנהוג בבה''מ. שאתה זן קמץ תחת השי''ן. אנחנו מודים לך ולא אנו דאנו הוא לשון אנינות. בפי כל חי ולא בפה. רעינו בשוא תחת הרי''ש ולא בחולם. זונינו במלאפו''ם. וא''ל אל בכל יום רק בכל יוס ט''ז סי' קפ''ט. הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו והוא ייטיב לנו. ורש''ל כתב דיאמר הוא הטיב מטיב ייטיב לנו עיין מ''א סי' קפ''ט. וכל טוב ומכל טוב במלאפו''ם. ויאמר מאת ה' וידקדק במלת מאת. יאמר ומצא חן ולא ונמצא חן. ובשבת ור''ח אומר מגדול ובחול מגדיל דחולם מלך גדול וחירק בלי יו''ד מלך קטן וסי' חודש ושבת קרא מקרא ר''ל כמו שכתוב בנביאים עיין עטרת זקנים סי' קפ''ט. לא חיסר לנו בשירק תחת החית. אל יחסר לנו בשו''א תחת היו''ד ופתח תחת החי''ת וצירי תחת הסמך. ושל''ה כתב לומר חסר לנו ואל יחסר שהנקודות עולין כמנין לחם. בברכת בעה''ב אם הוא לבדו יאמר ונאמר אמן ואם יש אחרים יאמר ואמרו אמן. ויאמר בכל מכל כל הכ''ף דגושה. אם יש ב' שלחנות ממש ועל כל אחד יושבים ב''ב בפני עצמן יאמר על שלחנות אלו אבל אם מסדרין הדפין על שלחנות הרבה כמו בסעודות גדולות הוי כמו שלחן א'. אבי מורי ולא אבא. יש לענות אמן אחר הרחמן עיין אחרונים: (ועיין בספר אליהו רבה שתיקן כל הנוסחאות בבה''מ):

א

הלכות ברכת המזון

2,618

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפז

ב

ותורה: אם לא אמר הודאה תחלה וסוף מחזירין אותו:

ג

הלכות ברכת המזון

2,619

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפז

ג

ונשים: ועכשיו אומרים הנשים עיין מ''א:

ג

הלכות ברכת המזון

2,620

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפח

א

נוהגין כן: ואין למחות ביד הנוהגין כן. מ''א:

ג

הלכות ברכת המזון

2,621

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפח

ב

למנוחה: ומי שאינו יודע נוסח ברכה זו שמזכיר כאן שנתן שבתות למנוחה כו' צריך לחזור לראש כיון שאינו יודע לתקן החסרון אלא דאם יודע התחלה והסיום סגי אף שאינו יודע שאר הנוסחא כראוי. ט''ז:

ו

הלכות ברכת המזון

2,622

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפח

ג

נתן: ובר''ה א''א בזה ודברך מלכינו אמת מהרי''ל. וא''א לששון ולשמחה בר''ה. הרב בעל כנסת הגדולה פסק דבר''ה וי''כ דהיינו חולה שאכל בי''כ אם טעה ולא אמר יעלה ויבא שיאמר ברוך אשר נתן י''ט לישראל וחותם ברוך מקדש ישראל ויוה''כ והרב בני חייא חולק ופסק דאינו חותם בר''ה וי''כ. וכן פסק המ''א דאינו חותם דהוי כר''ח ע''ש:

ו

הלכות ברכת המזון

2,623

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפח

ד

שבת: ואם שכח של שבת לחוד אינו מזכיר ר''ח בברכה מיהו כשפתח הטוב והמטיב דחוזר לראש לכ''ע מזכיר של ר''ח. ובשבת חנוכה אם הזכיר של חנוכה ולא של שבת חוזר לראש ואינו מזכיר של חנוכה דהא אינו חובה להזכיר של חנוכה. מ''א:

ז

הלכות ברכת המזון

2,624

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפח

ה

בשבת: דבי''ט דוקא בסעודה א' של לילה וא' של יום. תשב''ץ:

ח

הלכות ברכת המזון

2,625

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפח

ו

כר''ח: אף על גב דלכתחלה חייב לאכול מ''מ כיון שיש דיעות בזה ספק ברכות להקל. ואם אכל סעודה רביעית בשבת לא הדר לרישא תוס' וכתב המ''א משמע מלשונם דאם לא פתח הטוב והמטיב אומר ברוך וכו' כמו בר''ח:

ח

הלכות ברכת המזון

2,626

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפח

ז

הסעודה: ואם התפלל ערבית שוב אינו מזכיר של שבת אפי' התפלל מבע''י. מ''א:

י

הלכות ברכת המזון

2,627

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפח

ח

וה''ה לר''ח: ואם חל ר''ח ביום א' צ''ע אם יזכיר שניהם של שבת ור''ח דמחזי כסתרי אהדדי אם אזלינן בתר השתא י''ל ר''ח ואם אזלינן בתר התחלת סעודתו י''ל שבת. ופסק הט''ז די''ל תרווייהו של שבת ור''ח מידי דהוי איקנה''ז שאומר תחלה קידוש השייך לי''ט ואח''כ הבדלה השייכה אחר השבת ה''נ בבה''מ מזכיר של שבת שעבר ושל ר''ח או י''ט הבא. אבל הב''ח פסק דאם חל ר''ח או יו''ט במו''ש ומשכה סעודתו. אינו אומר אלא רצה דבתר התחלת סעודתו אזלינן. ומ''א פסק דאם אכל פת בלילה צריך להזכיר ר''ח ולא של שבת ואם לא אכל פת בלילה יזכיר של שבת ולא של ראש חודש. אבל במוצאי שבת לחנוכה אפי' אכל פת בלילה אינו מזכיר של חנוכה דאינו אלא רשות להזכיר. וכל זה אם חל ר''ח או י''ט או חנוכה ביום א' אבל שבת חנוכה או שבת ר''ח או י''ט שחל בשבת ונמשך סעודתו במ''ש לכ''ע מזכיר שתיהן של שבת ור''ח או שבת ועל הנסים ופשוט הוא ודוקא אם לא התפלל ערבית. אבל בתשו' רמ''א סי' קל''ב משמע דוקא בפורים ושבת אזלינן בתר תחלת הסעודה משא''כ בר''ח וחנוכה דלא חשבי סעודתייהו כ''כ להיות נקראים קבועים לילך אחר תחילת סעודה והטעם מפני שבשבת חייב לאכול סעודה ג' ביום וכן בפורים סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא י''ח ע''כ נכון לילך בתר תחילת סעודה משא''כ ר''ח וחנוכה לפ''ז אם אכל ומשכה סעודתו עד הלילה והיה שבת ור''ח או חנוכה מזכיר של שבת לחוד ולא של ר''ח או חנוכה ומהר''ם מלובלין פסק אם חל ר''ח בשבת ומשכה סעודתו יזכיר של שבת ור''ח אבל ר''ח באמצע שבוע ונמשכה סעודתו עד הלילה לא יזכיר ר''ח כיון שאין בתוספתו מצוה משא''כ אם חל ר''ח בשבת עיין עטרת זקנים ומ''א בסי' תי''ט ועיין בשכנה''ג. עיין בהלק''ט ח''ב סי' מ''ו שכתב דעד כדי שיתעכל המזון שאכל בשבת יוכל להזכיר של שבת שאינו בדין שאם ישב לאכול כל הלילה שיזכיר של שבת ופשוט הוא ע''ל סי' קפ''ד ס''ק א': (ועיין בספר אליהו רבה בזה הענין ובמה שהשיב על הב''ח ומישב דברי רמ''א ע''ש):

י

הלכות ברכת המזון

2,628

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קפט

א

האבל: ואם מברך לעצמו אומר בעצמו תורת אדם מ''א. כשיש עכו''ם בבית נוהגים לומר כולנו יחד בני ברית. וט''ז בי''ד כתב שאינו נכון דכיון שאומר כולנו יחד הכל בכלל אלא יאמר אותנו בני ברית כולנו יחד. כשיש מומר לעכו''ם במקום סעודה צ''ל בני ברית דמומר אינו בכלל ברית. מ''א ע''ש. ובתשובת יד אליהו סי' פ''ג הרבה להקשות עליו וכתב שאין לאומרו ע''ש:

א

הלכות ברכת המזון

2,629

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצ

א

בפה''ג: ואומרים סברי מרנן אע''פ שבית הבליעה פנוי שלא לחלק בברכת היין עטרת זקנים ע''ש:

א

הלכות ברכת המזון

2,630

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצ

ב

ויטעום המברך: מצוה לגמוע גמיעות גסות משום חבוב מצוה:

א

הלכות ברכת המזון

2,631

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצ

ג

שלש: ואם דעתו לשתות עוד לא יברך אחריו אלא בסוף ואם טעה ובירך אחריו א''צ לברך בתחלה כיון שהיה בדעתו לשתות עוד ודוקא כשדעתו לשתות מיד דאל''כ יש לחוש שמא יתעכל. מ''א:

ב

הלכות ברכת המזון

2,632

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצ

ד

יין: וה''ה שאר משקין. והספק הוא דיש לדמותו לאכילה והוי בכזית. או נאמר ושבעת שהוא שתיה בעי שישתה כדי שביעה דהוי רביעית. ויש רוצים לומר דעל יין שרף מברך בפחות מכזית דבפורתא מייתבא דעתיה ול''נ דבעי כשיעור דלא חלקו חז''ל בשיעורים. מ''א:

ג

הלכות ברכת המזון

2,633

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצ

ה

או ברביעית: ובספר גן המלך הביא ראיה דשיעורו ברביעית ע''ש והיד אהרן חולק עליו:

ג

הלכות ברכת המזון

2,634

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצ

ו

שלם: וט''ז העלה דאם שתה מלא לוגמיו מכוס גדול או בפחות מזה אם שתה רוב הכוס צריך לברך לכ''ע ע''ש. ובספר אליהו רבה דחה דברי ט''ז בשתי ידים והעלה דלעולם צריך רביעית שלם:

ג

הלכות ברכת המזון

2,635

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצ

ז

מהמסופקים: ואם בשעה שבירך המברך נתכוין על כל א' מהמסובין והמסובין נמי נתכוונו אם יגיע להם הכוס שיצאו בברכתו יוצאין בזה. מ''א: (ובספר א''ר העלה דטוב לכוין שלא יצאו בזה וכן מוכח מט''ז ס''ס קע''ב):

ה

הלכות ברכת המזון

2,636

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצא

א

בבה''מ: גם א''צ להמתין על אחרים עד שיזמנו. סמ''ע סי' של''ז ומ''א לא כ''כ ע''ש ועיין בשכנה''ג:

א

הלכות ברכת המזון

2,637

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצא

ב

מלאכה: אפי' תשמיש קל אסור. וה''ה בכל המצות לא יעשה אותם האדם ויעסוק בדבר אחר כי זה מורה על עשייתו של המצוה בלא כוונה אלא דרך עראי ומקרה כמאמר רז''ל ואם תלכו עמי בקרי שפירושו אף שתלכו עמי דהיינו עשיית המצוה מ''מ היא בדרך מקרה ועראי. ונ''ל שבכלל איסור זה שלא לעסוק בתורה באותה שעה. ט''ז:

ג

הלכות ברכת המזון

2,638

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצב

א

נברך: כתב בזוהר שיאמר הב לן ונברך כי כל מיני דקדושה בעי הזמנה ומזה נוהגין לומר בל''א רבותי מיר וועלין בענטשין והן עונין יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. נוסח בה''מ הקצר להרב מוהר''ר נפתלי בהסכמת הרבה גדולים ברכה ראשונה כולה כתקונה. ואחר כך יאמר נודה לך ה' אלהינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ונתת לנו ברית ותורה ולחם לשבוע בא''י על הארץ ועל המזון. רחם ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים ועל מלכות בית דוד משיחך ותגדיל מהרה כבוד הבית ותנחמנו בכפליים בא''י בונה ברחמיו ירושלים אמן. בא''י אמ''ה האל א''מ המלך הטוב והמטיב לכולנו הוא הטיב הוא מטיב הוא ייטיב לנו הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו לעד בחסד ובחן וברחמים ויזכנו לימות המשיח עושה שלום וכו' עכ''ל ומכ''ש שיוכל לומר עד אל יחסרנו. ב''ח:

א

הלכות ברכת המזון

2,639

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצב

ב

חיינו: והמסובין יענו אמן כאן של''ה עיין מ''א:

א

הלכות ברכת המזון

2,640

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצב

ג

בא''י: ומשמע מדברי המחבר שאין לומר ברוך הוא וברוך שמו וכ''כ מט''מ בשם רש''ל וכ''כ הב''ח דדוקא ביו''ד שמזכיר השם אומר ב''ה וב''ש ולא בשלשה או ביחיד. אבל הטור ואבודרהם כתבו לאומרו וכ''כ מהר''ל מפראג וכ''כ הלבוש וכן המנהג אבל ביחיד פשיטא שלא יאמר רק מתחיל ברוך אתה וכו'. מ''א:

א

הלכות ברכת המזון

2,641

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצב

ד

נברך: עיין הלק''ט ח''א סי' פ''ז ועיין מ''א ס''ק ב':

א

הלכות ברכת המזון

2,642

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצב

ה

בעשרה: טעה המזמן ולא הזכיר אלהינו והעונים הזכירו עונה הוא אחריהם ומזכיר אלהינו ודי בזה שכבר הזכירו כולם:

ב

הלכות ברכת המזון

2,643

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצג

א

מבין: ולכן טוב שהנשים יברכו לעצמן מיהו המנהג בזמן הזה כרש''י דיוצאים אע''פ שאינם מבינים ולא ראיתי מעולם מי שמוחה בדבר וכ''כ הב''ח דאפי' בקידוש שהוא דאורייתא יוצאות הנשים וע''ה בשמיעה ומ''מ טוב שיאמרו מלה במלה עם המקדש והמברך מ''א עיין בשכה''ג סי' ס''ב:

א

הלכות ברכת המזון

2,644

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצג

ב

בזימון: כלומר אע''פ שאם ילך א' ישארו עוד ג' ויזמנו מ''מ הוא לא יצא י''ח שגם הוא נתחייב בזימון. כתב הב''ח י''א שאף על ז' מינין מזמנין ולכן טוב שלא יקבעו ג' על ז' מינים:

א

הלכות ברכת המזון

2,645

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצג

ג

הזימון: ולכתחלה יתנו לברך למי שקולו חזק שישמעו כל המסובים דברוב עם הדרת מלך. מ''א:

א

הלכות ברכת המזון

2,646

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצג

ד

ג' ג': וכ''ש אם צריכים ללכת לדבר מצוה שרשאין לחלק ג' ג'. מ''א:

א

הלכות ברכת המזון

2,647

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצג

ה

עכו''ם: כל האחרונים חלקו על הרב בזה ומהרש''ל כשהיה מזמן בבית עכו''ם היה אומר הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה במקום הליכתנו וישיבתינו. ופעם א' היה סעודת פדיון הבן בבית עכו''ם והיו שם כמה גברי רברבי והסכימו לברך ולומר יברך את בעה''ב דקאי על בעל הסעודה עיין ע''ת ואפשר דאם אוכלין במלון ביום דרך עראי דלא הוי קביעות בבית עכו''ם ואין מזמנין. מ''א:

ג

הלכות ברכת המזון

2,648

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצג

ו

ליחלק: אפילו רוצה לגמור סעודתו קודם שיגמרו האחרים ודוקא שהתחילו ביחד אבל אם הקדים א' ובאו הב' אח''כ ואכלו ג''כ רשאי הא' לגמור סעודתו קודם ולברך בפני עצמו ט''ז ע''ש:

ד

הלכות ברכת המזון

2,649

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצג

ז

משנתחברו: ר''ל אלא כל אחד אכל בפ''ע משנתחברו עיין ט''ז ומ''א:

ה

הלכות ברכת המזון

2,650

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצד

א

עמהם: אלא שעומד לפני הפתח. ויוצא גם הוא י''ח. רמב''ם ב''י ב''ח:

ב

הלכות ברכת המזון

2,651

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצד

ב

לשתים: ואם אין מי שיודע אלא ברכה א' לא יברך כלום דמעכבות זו את זו עיין מ''א. סדר ג' ברכות אלו מעכבות ואם אמרם למפרע לא יצא. דבר שמואל סי' קמ''ז:

ג

הלכות ברכת המזון

2,652

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצה

א

יחד: והא דבסי' קצ''ג ס''ב דא''צ הכנסה אלא סגי באכלו אח''כ ביחד היינו שאכלו במקום א' אף ע''ג שאכלו כל אחד מככרו מ''מ סמוכים הם זה לזה כדרך שאוכלים בחבורה א' אבל כאן מיירי שכל חבורה יושבים במקום אחר כגון מפינה לפינה ובזה אמרינן לעיל שאין חיוב זימון בזה אלא משום הדרת מלך וכאן מיירי מחיוב לזמן ביחד כגון אם אין ג' במקום אחד או לצירוף י' בזה בעינן תנאים הכתובים כאן. ט''ז ע''ש:

א

הלכות ברכת המזון

2,653

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצה

ב

רה''ר: ל''ד רה''ר שהוא רחב י''ו אמות אלא אפילו שביל היחיד ט''ז. ועיין בהלק''ט ח''ב סי' קמ''ח מה שהקשה מההוא דמכות. ואין משם ראיה יד אהרן. ובני החופה מצטרפין בכל ענין. ט''ז:

א

הלכות ברכת המזון

2,654

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצה

ג

זימון: אבל בפוסקים משמע דצריכים לשמוע כל הבה''מ עי' סי' קצ''ג ס''א:

ג

הלכות ברכת המזון

2,655

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצה

ד

בביאור: ואם אינו שומע עונה אמן כמ''ש סי' קל''ט:

ג

הלכות ברכת המזון

2,656

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצו

א

בסוף: כ''כ הרמב''ם פ''א דברכות. והראב''ד השיג עליו וז''ל טעה בזה שלא אמרו אלא אין מזמנין עליהם לומר שאין להם חשיבות קביעות הואיל ואוכלין דבר איסור אבל ברכה תחלה וסוף למה לא יברכו הואיל ונהנה עכ''ל וכתב ט''ז והראב''ד אינו חולק אלא על האוכל בשוגג אבל אם אכל במזיד אינו חולק ופטור מברכה ע''ש. כתב בתשובת באר עשק סי' ק''ט אבל מי שאינו נזהר מסתם יינם אפי' הרמב''ם מודה שיברך ע''ש. כתב הב''י דה''ה בגזל חיטים וטחנן ואפאן אע''פ שקנאן בשינוי אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף ע''ש והמ''א חולק עליו ופסק דמברכין עליו בה''מ דקנאה בשינוי וכן יש להורות דהא בה''מ דאורייתא היא ולחומרא אזלינן ואפשר דאפילו גזל לחם מברך בה''מ דכשאכלה כבר קנאה בשינוי עיין מ''א. והבאר היטב לפני כתב בשם המ''א דבגנב חיטים ועשה לחם מברך אף בתחלה ולא דק:

א

הלכות ברכת המזון

2,657

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצו

ב

סכנה: וה''ה האוכל איסור בשוגג דמקום סכנה ושוגג דין אחד להם ט''ז עיין סי' ר''ד ס''ט. ועיין הלק''ט סי' קנ''ב:

ב

הלכות ברכת המזון

2,658

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצו

ג

מצטרפין: כתב האגודה פרק ג' שאכלו אחד אוכל גבינה ושנים בשר מצטרפין דהאוכל גבינה מצי אכיל עם האחרים. ובשבת שחל ט''ב (בתוכו) אין מזמנים יחד האוכלין בשר והנזהרין מלאכלו ואוכלין גבינה. כיון דאין שום אחד מהן יכול לאכול עם חבירו ע''כ והגהות מנהגים הקשה ע''ז דהא יכולין לאכול יחד לחם וכ''כ רש''ל דיכולין לזמן יחד. וכן דעת הט''ז ועיין שם. ומ''א כתב די''ל דס''ל דבעי שיכולים לאכול יחד אותו לחם שאוכל חבירו והכא אין יכולין לאכול בשר וגבינה מלחם אחד דהרי מלוכלך בבשר כמ''ש בי''ד סי' פ''ט וכ''מ ברוקח ס''ה שאין מצטרפין אא''כ כשאוכל הגבינה יכול לאכול בשר וכ''כ בהגמ''נ בשם מהר''ש ב' אוכלין בשר ואחד חלב האוכל חלב מברך ומוציא השני לפי שיכול לאכול עם חבירו ולא להיפוך משמע דוקא חלב אבל אם אוכל גבינה קשה אין מצטרפין דהמנהג עכשיו שלא לאכול בשר אחר גבינה ובשבת שחל ט''ב (בתוכה) אפילו בחלב אין מצטרפין ונ''מ בסעודות מצוה וכן נוהגין עיין מ''א. ובאר היטב אשר לפני כתב עליו זה הדבר אין לו שחר ע''ש. ולא ידעתי למה ועיין יד אהרן. (ועיין בספר אליהו רבה שהאריך בזה ע''ש):

ג

הלכות ברכת המזון

2,659

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצז

א

עמהם: וב''ח כתב דמצוה שיטלו ידיהם ויברכו המוציא ויאכלו מעט משום זימון. ועי' שכנה''ג וע''ת:

א

הלכות ברכת המזון

2,660

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצז

ב

מצטרפין: ואם כבר בירך ברכה אחרונה שוב לא יוכל לזמן עמהם דכבר נסתלק מהם ול''ד לסי' קצ''ד ס''א דהתם עכ''פ אכל לחם. מ''א:

ב

הלכות ברכת המזון

2,661

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצז

ג

בציר: ומ''מ בעי שיעורא:

ב

הלכות ברכת המזון

2,662

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצז

ד

המים: ומ''א חולק ופסק אפי' במים מצטרפין:

ב

הלכות ברכת המזון

2,663

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצז

ה

של אלו: דבה''מ אינו פוטרת ברכה של בורא נפשות רבות. וביין משמע בב''י דמיפטר בבה''מ דיין נמי מיזן זיין ועי' סי' ר''ח סי''ז דה''ה בתמרים ועיין ט''ז סי' קע''ד ס''ק ח' שכתב שכר שלנו ודאי זיין. ומ''מ לכתחילה יכוין שלא לצאת בבהמ''ז. מ''א:

ג

הלכות ברכת המזון

2,664

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצז

ו

מהני: ודוקא כזית. מ''א:

ג

הלכות ברכת המזון

2,665

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצז

ז

לשתות: וב''ח כתב שרבותיו נהגו ליתן לו לשתות אם לא רצה לאכול ומצטרף וכן נהגו עכשיו:

ג

הלכות ברכת המזון

2,666

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצז

ח

שביעה: כתב הב''י דאם כל אחד מברך לעצמו בלחש רק שמזמנין יכול לברך מי שאכל כזית ואפי' אם כולם יודעים לברך. עיין הלק''ט ח''ב סי' רע''ז ועיין יד אהרן. האוכל אכילה גסה דהיינו שלא היה צריך לאותה אכילה מוציא אחרים בבה''מ והוא שנהנה גרונו. ש''ג ועיין כנה''ג:

ד

הלכות ברכת המזון

2,667

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצז

ט

ששתה: ואם מקצתן אכלו לשובע ולא שתו ומקצתן לא אכלו לשובע ושתו מוטב שיברכו אותן שאכלו לשובע. מ''א ע''ש:

ד

הלכות ברכת המזון

2,668

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצח

א

אכל: ואם שתה אומר ברוך שאכלנו משלו דשתיה בכלל אכילה. מ''ע מ''א:

א

הלכות ברכת המזון

2,669

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצח

ב

אמן: אם בא כשהמברך חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו וכו' פסק הט''ז דא''צ לענות אז אמן ע''ש הטעם ושל''ה ולבוש פסקו דצריך לענות אמן עיין סי' קצ''ב ס''ק ב' מש''ש:

א

הלכות ברכת המזון

2,670

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצח

ג

אלהינו: ונראה דבברכת נשואין עונה ג''כ ברוך אלהינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד שהשמחה במעונו. עטרת זקנים משם גדול אחד:

א

הלכות ברכת המזון

2,671

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצט

א

ולא טבל: וכל זמן שלא טבל כראוי מיקרי לא טבל. ופשוט דמי שהוא רשע בפרהסיא ועובר עבירות וכ''ש מומר דאין מזמנין עליו דלא גרע מע''ה בזמן התלמוד מ''א. ומומר דשב אפי' לא טבל יכול לצרף עי' י''ד ס''ס רס''ח:

ד

הלכות ברכת המזון

2,672

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצט

ב

אונן: פי' כל זמן שמתו מוטל לפניו עי' סי' ע''א:

ה

הלכות ברכת המזון

2,673

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצט

ג

לעצמן: עיין בספר יד אליהו דף ק''ט ע''ג:

ו

הלכות ברכת המזון

2,674

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצט

ד

הפעוטות: כבן שש או כבן שבעה והמ''א כתב כבן ט' או כבן י' ע''ש אפשר דט''ס הוא:

י

הלכות ברכת המזון

2,675

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצט

ה

ב' שערות: פי' א''צ לבדוק אחר ב' שערות אבל אי ידיעינן שלא הביא ב' שערות אין מזמנין עליו. ולהוציא אחרים בעינן שידעינן בודאי שהביא ב' שערות מיהו אם כל אחד מברך לעצמו בלחש לית לן בה עיין סי' קנ''ו ס''ק ח' מ''א:

י

הלכות ברכת המזון

2,676

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

קצט

ו

וחרש: דוקא חרש המדבר ואינו שומע ושוטה שאינו שוטה גמור ל''ח. מ''א:

י

הלכות ברכת המזון

2,677

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ר

א

על כרחו: ואם לא הפסיק הוא אינו יוצא ידי זימון. מ''א:

א

הלכות ברכת המזון

2,678

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ר

ב

זימון: כתב הטור מי שהפסיק פעם אחת יכול להפסיק פעם שנית וכתב הב''ח דמיירי שמתחלה אכלו ג' והפסיק א' לב' ואח''כ באו ב' אחרים ואכלו עם הא' ולא שייך לומר פרח זימון מנייהו דכיון דנצטרפו עמו ב' אחרים שלא זימנו יכולים לזמן עליו ול''ד פעם שנית דה''ה פעם ג' או יותר יוכל לזמן עכ''ל. וכתב המ''א אם היו ה' בחבורה אחת והפסיק א' לב' שוב לא יוכל לזמן עם הב' הנשארים דפרח זימון מכולהו. אבל אם היו ז' או ח' והפסיק לב' יוכל להפסיק אח''כ פעם ב'. כתב הטור ואם הם י' מפסיקין ג' לז' וא''צ להפסיק אלא עד שאמרו ברוך אלהינו ואם חזרו הג' ואכלו יכולים לזמן יחד. וכתב המ''א ונ''ל דיכולין להצטרף לז' אחרים לומר אלקינו דלא שייך לומר פרח זימון דאמירת אלקינו דכל בי עשרה שכינתא שריא. ואפי' יש ה' שהפסיקו מצטרפין עם ה' אחרים לברכת אלקינו. מ''א:

א

הלכות ברכת המזון

2,679

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ר

ג

לשוק: ע''ל סי' קצ''ג ס''ק ו' מש''ש בשם הט''ז:

א

הלכות ברכת המזון

2,680

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ר

ד

פת: ואם לא היה דעתו לאכול פת רק פרפרת א''צ לחזור אלא למקום שפסק ד''מ ב''ח. ואם אכל פרפרת צריך לברך עליהם ברכה אחרונה כיון דלא אמר הזן. ומ''מ יזהר לכתחלה שלא ישיח בנתיים שבה''ל. מ''א:

ב

הלכות ברכת המזון

2,681

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רא

א

מברך: ואם הגדול מוציא ליחה שקורין הושטי''ן יברך אחד כי אין זה נכון שיפסיק הרבה פעמים ויהיה רוקק והאחרים ימתינו מהר''ם מ''א. וכן לכתחלה לא יתן לברך לקטוע אצבע או למוכה שחין. תשובת חות יאיר סי' קע''ו:

א

הלכות ברכת המזון

2,682

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רא

ב

מברך: אורח שהוא נזיר עיין בתשובת חכם צבי סי' קס''ח ובספר פרי הארץ חא''ח סי' ה':

א

הלכות ברכת המזון

2,683

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רא

ג

לבעה''ב: וברכת את ה' לרבות בע''ה. מהר''ש:

א

הלכות ברכת המזון

2,684

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רא

ד

שירצה: קשה ממ''נ אם נותן לברך לא' מב''ב פשיטא דגם הם אורחים לענין זה שמברכין לבעה''ב. ונ''ל דאם א' סמוך על שלחנו ומשלם לו דמי מזונו ואותו א''צ לברך לבעה''ב רשאי ליתן לו לברך ועוד נ''ל דאם ב' אוכלים בבית אחד ואחד יש לו אורח על שלחנו דמן הדין יש לאורח לברך ואם אותו בעה''ב רוצה לוותר יכול ליתן לברך למי שירצה. מ''א ע''ש:

א

הלכות ברכת המזון

2,685

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רא

ה

לכהן ע''ה: ואמרינן בגמרא דחייב מיתה שמבזה התורה:

ב

הלכות ברכת המזון

2,686

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רא

ו

ראשון: בקריאת התורה רש''י ור''ן והרא''ש כתב להיות (ראש) מדברים בכל קבוץ עם לדבר ולדרוש תחלה. וה''ה בישיבה ידבר בראש. כתב המ''א וצ''ע למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי מאחר שמדאורייתא הם. ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי כהונה. ומיהו אם הכהן רוצה לחלוק כבוד לאחר רשאי. סמ''ג וע''ל ס''ס קכ''ח ס''ק פ''ב מש''ש. ואם צריך להקדים לוי לישראל מחלוקת בין הפוסקים י''א שצריך להקדים וכן יסד בחרוז נודה לשמך ברשות הכהנים והלוים. וי''א שא''צ וגורסין הכהנים הלוים דכהנים איקרי לוים עמ''א. (ובספר אליהו רבה פסק דכשאין כהן יש ללוי הקדימה לפני ישראל בהמוציא ובבהמ''ז וכן משמעות ב''ח ופרישה):

ב

הלכות ברכת המזון

2,687

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רא

ז

ימיו: דכתיב ואברכה מברכיך והמברך בהמ''ז מברך לבעה''ב רש''י. וא''כ דוקא באורח הדברים אמורים ובכוס בה''מ. מ''א:

ג

הלכות ברכת המזון

2,688

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

א

בפה''ע: ואם הוא פרי שראוי לחוש שהתליע לא יברך עד שיפתח הפרי ויראה אם ראוי לאכילה ספר חסידים. ושל''ה כתב דוקא באגוז משא''כ בשאר פירות שאף אם התליע בתוכו לא יברך לבטלה בשביל קליפתו החיצונה ע''כ טוב יותר לברך כשהוא שלם (ועיין בספר אליהו רבה שמביא כמה ענינים בדרך חסידות ומוסר בעניני ברכות):

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,689

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

ב

מבושל: אע''ג דלענין יין נסך לא מתנסך לענין ברכה אין חילוק:

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,690

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

ג

בשכר: דוקא שכר תאנים. אבל שאר משקין מיד שנתערב בהן כל כך עד שנפסד טעם היין מברכין שהכל עיין מ''א:

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,691

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

ד

הבוסר: עיין סי' רכ''ה ס''ז לענין שהחיינו:

ב

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,692

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

ה

מר: ואם מתקן ע''י האור מברך שהכל. ל''ח מ''א:

ב

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,693

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

ו

בפה''ע: מהר''א הלוי בספר גן המלך סי' למ''ד כתב שמברך בפה''א וכ''פ בתשובת פנים מאירות סי' ס''ה דמברך בפה''א או שהכל ע''ש ועיין יד אהרן:

ג

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,694

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

ז

שהכל: א''ל לדברי המחבר שפסק דאם הם מתוקים מברך עליהם בפה''ע ש''מ דהוי פרי א''כ כשמתקן ע''י האור נמי ליברך בפה''ע כמו גבי שקדים בסעיף ה' וי''ל דכשהן מרים לאו פרי נינהו משא''כ בשקדים. מ''א וכ''כ בלבוש:

ג

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,695

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

ח

עיקר: ואם מתכוון לרפואה ואוכל רק מעט פת שלא יזיקנו בגרונו מברך על השמן וה''ה אם שותהו עם שאר משקין לרפואה כגון עם שכר או יין שרף מברך על השמן בפה''ע. מ''א:

ד

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,696

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

ט

עיקר: אפי' השמן הוא מועט. ב''ח מ''א:

ד

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,697

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

י

עיקר: אפילו הוא המיעוט. מ''א:

ד

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,698

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

יא

שהכל: צ''ע דהא בגמרא דף ל''ט איתא בהדיא דמברך על מי סלקא בפה''א. מ''א:

ד

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,699

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רב

יב

הקפריסין: הוא קליפות הפרי כמו קליפת אגוזים:

ו

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות