sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
2,800	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריא	ז	בתרא: וזית קודם לשעורה אף במעשה קדרה דשעורה עיין מ''א ט''ז:	ד	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,801	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריא	ח	במ''מ: אפי' הלחם משעורים ומיני מזונות מחטים ע''ת:	ה	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,802	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריא	ט	משניהם: ואפי' רוצה לאכול משניהם אך שלא הביאו החביב א''צ להמתין עליו ב''י מ''א. וכשמביאים לפניו מרקחת שהוא פה''א או פה''ע ויין שרף מברך תחלה על המרקחת אפי' אם היי''ש חביב עליו ואם גם לעקו''ך שם יברך עליו תחלה במ''מ ופשוט הוא ע''ש עט''ז. סדר המעלות. המוציא. במ''מ על חטים. בפה''ג. זית. במ''מ על שעורים. גפן תאנה ורמון. בפה''א ובפה''ע קודמין לשהכל. בפה''א ובפה''ע אזלינן בתר חביב אפילו השני מין ז'. היו שניהם חביבים אזלינן בתר מין ז' והמוקדם בפסוק קודם. שניהם אינם מין ז' יש להקדים פה''ע. ולענין חביב אנן בני אשכנז נמשכין אחר הרא''ש שהמין הרגיל להיות חביב וכמ''ש ס''א. ואם שניהם חביבים אזלינן אחר איזו שחפץ עתה כמ''ש הרמב''ם מ''א ועיין ט''ז ס''ק א'. וברכת אכילה ושתיה קודמת לריח. היה לפניו יין ותבשיל שעורים וזית צ''ע מה יעשה דהא יין קודם לזית ושעורים קודמין ליין. וזית קודם לשעורים כמ''ש בס''ק ז' ע''ש מ''א. (ובספר אליהו רבה פסק דיברך אתבשיל של שעורים תחלה ואח''כ איין וזית והביא ראייה לדבריו ע''ש):	ה	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,803	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריא	י	בברכתו: ואפי' היו שניהם לפניו בעי שיתכוין בפירוש לפוטרו דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררא אבל בירך על החשוב פטור את שאינו חשוב אפילו לא נתכוין בפירוש לפוטרו. ב''י עיין מ''א:	ה	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,804	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריא	יא	ממין ז': אע''ג דהם בכלל חטה ושעורה מ''מ אין נזכרין בהדיא בקרא ע''ל סי' קס''ח ס''ד:	ו	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,805	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריב	א	שהוא עיקר: וכל שהוא הרוב הוא העיקר וכל שיש בו מה' מינין אזלינן בתרייהו ובלבד שיהא בהם ממש אבל אם עירבו במים עד שהוא רך מברך שהכל עיין סי' ר''ח ס''ו ועי' סוף סי' ר''ד. מ''א:	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,806	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריב	ב	שלא יזיקנו: אבל האוכל הערינג עם פת הפת עיקר והערינג בא ללפת הפת ט''ז ע''ש. מי שאוכל פת למתק השתיה מברך על המשקה ופוטר את הפת אם היה דעתו עליו בבירור או שדרכו בכך ברוב הפעמים לאכול פת באמצע השתיה והוי כאלו דעתו עליו ובלא''ה צריך לברך מ''א של''ה וכ''כ הט''ז סק''א. ויש למנוע מלאכול פת בשעת השתיה כי מי יוכל להבחין אם אוכלו משום מילוי כרסו דאז צריך לברך המוציא או שאוכלו למיתוק השתיה. וכשאוכלו למיתוק השתיה יטול ידיו בלא ברכה של''ה והמ''א כתב בשם תשובת רמ''א ובשם מט''מ משם רש''ל שא''צ נטילה:	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,807	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריב	ג	טפל לד''א: נ''ל דוקא בזה שהוא טפל לשתית שאר משקין והיה ראוי לברך על המשקה שהכל ולפטור זה אך מפני שאוכל הטפל תחלה מברך עליו לכן מברך עליו כברכת העיקר אבל כשברכת העיקר הוא דבר אחר אין מברך עליו שהכל. ובת''ה הבין אפי' רוצה לשתות יין מברך על הגרעין שהכל הואיל והן טפלים הפסידו ברכתן העצמית ומברך שהכל ואח''כ מברך על היין בפה''ג וצ''ע מנ''ל הא לכן נ''ל דאין לסמוך על הוראה זו מ''א. ועיין ט''ז:	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,808	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריב	ד	רקיקין: לעיל סי' קס''ח ס''ח כתבתי דדוקא אם אוכל הרקיקים עם המרקחת אבל אם אכל המרקחת מלמעלה והשאיר הרקיקין ואוכלן בפני עצמו צריכין ברכה הראויה להם דאז עשה מהם ג''כ עיקר:	ב	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,809	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריב	ה	לחם: רק שבאים לדבק המרקחת עליהם שלא יטנפו הידים בדבש. וכתב המ''א אבל במדינות אלו שמניחין המרקחת על הדובשנין שטובים למאכל א''כ כוונתו ג''כ לאכילת הדובשנין ומברך עליהם:	ב	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,810	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריג	א	בעי: בשלחן אחד עיין סי' קס''ז סי''א. כשרוצה לשתות לחבירו [לחיים] יברך בתחלה דקודם ברכה הוא של הקב''ה ואח''כ שלו:	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,811	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריג	ב	לפירות: ואם בירך אחד ושמעו האחרים יצאו. ב''י הרשב''א. וכתב הט''ז ונ''ל דהאידנא שמזלזלין בברכה אחרונה יש לסמוך על דיעה זו ויברך בקול רם הברכה אחרונה ויהיו האחרים יוצאים על ידו:	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,812	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריג	ג	בפירות: וה''ה בשאר דברים חוץ מפת ויין ולכאורה משמע דשכר שלנו דין יין יש לו לענין זה דהא ג''כ רגילין לקבוע עליו לשתות בלא סעודה וכן מי דבש שקורין מע''ד וכ''מ בד''מ ולכן דייק וכתב כאן נהגו עכשיו בפירות וכו' וכן פסק הט''ז בפשיטות דעכשיו הוי שכר ומי דבש בכלל פת ויין שאחד מברך לכולם ע''ש. אבל הב''ח כתב דאף ביין טוב שיברך כל אחד לעצמו. ואין לזוז מהמנהג. מ''א ע''ש:	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,813	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריג	ד	בשמיעתן: ואם אינו אוכל ושותה עמהם אפי' בדיעבד לא יצאו בשמיעתו דהא ה''ל ברכתו לבטלה ול''ד למ''ש סי' ר''ט ס''ב דהתם ה''ל שוגג. מ''א:	ב	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,814	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריד	א	שם ומלכות: והא דבתפלת י''ח לא תקנו מלכות תירץ ב''י בשם הרא''ש דברכה ראשונה כיון דאית בה האל הגדול חשוב כמו מלכות וכולהו בתרא דראשונה גרירא. כתב הרמב''ם פי''א מברכות העושה מצוה ולא בירך אם היא מצוה שעדיין עשייתה קיימת כגון ציצית תפילין וסוכה מברך אחר שנתעטף אבל אם שחט או כסה או מל בלא ברכה אינו חוזר ומברך אחר עשייה וכן כל כיוצא בזה עיין מ''א. (ועיין בספר אבן העוזר שתמה על פסק ש''ע באם דילג מלת העולם דצריך לחזור ולברך ע''ש):	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,815	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטו	א	ירושלים: שהיא סוף ברכות שהם מדאורייתא שהטוב והמטיב דרבנן:	א	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,816	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטו	ב	אמן: במדרש איתא כששומע אחד מתפלל דבר או מברך לישראל אפי' בלא הזכרת השם חייב לענות אמן ולכן עונין אמן אחר הרחמן בבה''מ. מ''א:	ב	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,817	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטו	ג	אחר עכו''ם: אבל חיובא ליכא ט''ז ע''ש ועיין מ''א ואף שהעכו''ם כוונתן לע''א מ''מ חושב וכו' כמ''ש ס''ס קנ''ו:	ב	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,818	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטו	ד	בשעה שלומד: אבל גדול בשעה שלומד אומר בלא שם. מ''א:	ג	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,819	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטו	ה	עונים אחריהם: ומ''מ אינו יכול להוציא הגדול:	ג	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,820	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטו	ו	לשוא: ואסור לגרום ברכה אחרת כשיכול לפטור בברכה אחת. ומה''ט אסור לשוח בין שחיטה לשחיטה. ובשבת אם הביאו לו פירות תוך הסעודה יוכל להניחם עד אחר הסעודה כדי לברך עליהם ברכה אחרונה דבשבת מותר לגרום ברכה להשלים ק' ברכות של''ה. ומהר''ם גלאנט''י סי' ל''ח כתב דבשבת יוכל לצוות לבני ביתו שלא להניח לפניו כל הפירות בבת אחת. וכנה''ג בשם ספר הזכרונות אוסר להרבות בברכות אפי' אם מצוה שלא יביאם לפניו ע''ש ועיין מ''א:	ד	הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות
2,821	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	א	מריח טוב: עיין הלק''ט ח''א סי' קצ''ז. דבר שאסור באכילה ולא בהנאה מותר להריח בו אפי' לכתחלה תשובת אמונת שמואל סי' מ''ה. ועיין הלק''ט סי' ל''ה:	א	הלכות ברכת הבשמים
2,822	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	ב	א''צ לברך: דהנאה מועטת היא פי' שנפסק מיד ודומה לאוכל שנתעכל במעיו. ומה''ט אין מברכין עליו שהחיינו ל''ח עיין מ''א. אין מברכין על קול ערב הואיל ואין בו ממש. והא דאין מברכין על רחיצה וסיכה נ''ל כיון דאין נכנסין לגוף:	א	הלכות ברכת הבשמים
2,823	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	ג	המוס''ק: הוא פיז''ום בל''א. וכתב בטור שהיא זיעת חיה ידוע ויש לה חטוטרת בצווארה ומתקבץ שם בתחלה כמין דם ואח''כ מתייבש ונעשה ממנו המוס''ק והרמ''ה היה חושש לאוכלו משום דם. והר''י כתב דפירשא בעלמא הוא אע''ג דמתחלה היה דם ועיין ט''ז ומ''א וכנה''ג:	ב	הלכות ברכת הבשמים
2,824	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	ד	ראוי לאכילה: אפילו אינו ראוי לאוכלו בפ''ע רק ע''י תערובות. מ''א:	ב	הלכות ברכת הבשמים
2,825	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	ה	אינו מברך: על הריח:	ב	הלכות ברכת הבשמים
2,826	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	ו	במ''ב יצא: אפילו המריח על פירות דבמ''ב היא כוללת כמו שהכל באכילה. ומטעם זה אין אנו מברכין בהבדלה רק על מיני בשמים:	ב	הלכות ברכת הבשמים
2,827	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	ז	מוסקאט''ה: מושקא''ט נוס הוא עיקר הפרי. קניל''ה הוא צימרנ''ד. וקלאו''י הוא נעגלי''ך אף שהוא אינו עיקר הפרי מכל מקום עיקרו עומד לאכילה ע''כ שם פרי עליו לריחו. על הנענ''ה שקורין אותו מינט''ה נסתפק בתשובת גינת ורדים כלל א' סי' מ''א אם יש לברך עליה או לא ודעתו נוטה שלא לברך ובתשובת פרח שושן כלל א' סי' י''ג כתב שיש לברך עליה הנותן ריח טוב בפירות וכן המריח בקאו''י כתושה והיא חמה שריחה נודף ואדם נהנה מאותו ריח צריך לברך ועיין הלק''ט ח''ב סי' קט''ו. ועיין בס' בני חייא אם על חצי פרי מברך. ובגינת ורדים כלל א' סי' מ''ב:	ב	הלכות ברכת הבשמים
2,828	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	ח	הורד: שקורין רוזא''ש אע''פ שראוי לאכילה ע''י מרקחת מ''מ אין עיקרן עומד לאכילה אלא להריח:	ג	הלכות ברכת הבשמים
2,829	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	ט	והמצטיכי: שרף שעושין ממנו זפת:	ג	הלכות ברכת הבשמים
2,830	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	י	עצי בשמים: וכן בכל דבר שהקלח שלו קשה. ש''ג מ''א:	ג	הלכות ברכת הבשמים
2,831	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	יא	אפרסמון: מפני שגדל בא''י קבעו לו ברכה בפ''ע. תר''י:	ד	הלכות ברכת הבשמים
2,832	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	יב	שכתשו: דוקא שמן זית מפני שגדל על העץ:	ה	הלכות ברכת הבשמים
2,833	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	יג	עיקר: ומה''ט אין מברכין על הטואבק ששואפין בחוטם. הלק''ט ת''א סי' ק''א וע''ל סימן ר''י ס''ק ט':	ו	הלכות ברכת הבשמים
2,834	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	יד	אישפי''ק: היינו שפיגנרדי''א בלשון פולין שעושין מזה שהיא לריח ובעלי בתים רגילים לשפוך זה למים שהכהנים נוטלים ידיהם לדוכן וצריכים העומדים שם לברך בע''ב כמו במי ורד בס''ג ובהלכות י''ט כתבתי שאין לנהוג כן ט''ז ע''ל סי' קכ''ח ס''ק ח':	ז	הלכות ברכת הבשמים
2,835	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	טו	בגינה: שמשקין אותו וגדל ומתקיים אבל דדברא מתייבש כעשב והולך לו. ב''י:	ט	הלכות ברכת הבשמים
2,836	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	טז	יצא: כתב הב''ח דאם בידך על של עץ עשבי בשמים לא יצא דעשבי אינו כולל של עץ וכ''כ הלבוש ועיין בס' גן המלך סי' צ''ט:	י	הלכות ברכת הבשמים
2,837	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	יז	להריח בהם: דאלו להעביר הזוהמא אין מברכין עליו כמו שכ' סי' רי''ז סוף ס''ב:	יא	הלכות ברכת הבשמים
2,838	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	יח	ההדס: בורא עצי בשמים:	יא	הלכות ברכת הבשמים
2,839	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	יט	עשבי בשמים: שמעתי מהמדקדקים שא''ל עשבי בניקוד שו''א ופתח כיון שהוא דבוק לתיבה שאחריה אלא י''ל בחיר''ק ומצינו כן הנקודה בכתוב במשלי כ''ז עשבות הרים. ט''ז:	יג	הלכות ברכת הבשמים
2,840	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	כ	וי''א שאין מברך: דלאו לריח עבידא אלא למצוה מ''כ בשם רש''ל דוקא בשעת נטילה לשם מצוה אבל קודם לכן ואח''כ מברך מ''א וכ''כ בסי' תרנ''ג ע''ש ועיין ט''ז:	יד	הלכות ברכת הבשמים
2,841	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רטז	כא	להריח בו: ואם מריח בו כתב הב''ח דמברך עליו ומ''א חולק עליו שלא לברך וכן בפת חם:	יד	הלכות ברכת הבשמים
2,842	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריז	א	במ''ב: דוקא אם נתכוין להריח אבל אם לא נתכוין להריח פטור ומש''ה ניחא דלא אמר המוכר בשמים חייב לברך בכל פעם שעוסק בהם אלא ודאי דפטור כיון שלא מתכוין להריח והריח אתי ממילא ט''ז. אם מונחים בחדר ואינו בחנות אינו מברך אפי' כוונתו להריח כיון שהבשמים לא נעשה שם להריח. מ''א:	א	הלכות ברכת הבשמים
2,843	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריז	ב	לחזור: נ''ל דוקא שהיה דעתו לחזור לאלתר. מ''א:	א	הלכות ברכת הבשמים
2,844	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריז	ג	לא יברך: ואם כשחוזר מריח בבשמים אחרים צריך לחזור ולברך. מ''א:	א	הלכות ברכת הבשמים
2,845	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריז	ד	המריח בכלים: וקצת ב''ב שאין להם בשמים להבדלה רק הכלים שדוכים בו הבשמים ויש לו ריח ומברכין עליהם הם עושים ברכה לבטלה. ט''ז ע''ש:	ג	הלכות ברכת הבשמים
2,846	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריז	ה	ערוה: דוקא של ערוה אבל של פנויה מברכין ע''ש:	ד	הלכות ברכת הבשמים
2,847	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריז	ו	בצוארה: ה''ה אם הסירה משם ומונח אסור ט''ז ע''ש. ובשכנה''ג כתב דאפי' הבשמים הם על האשה כל שלא הגיע עצמו אל האשה והבשמים נתנו ריח מברך על הריח ע''ש:	ד	הלכות ברכת הבשמים
2,848	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריז	ז	מברך: היינו על מה שיריח עוד דעל מה שהריח כבר אין לברך ואם לא נתכוין להריח אין צריך לברך כמ''ש בס''ק א':	ז	הלכות ברכת הבשמים
2,849	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	א	הים: דוקא הנך שניכר הנס מתוך המקום אבל בלא''ה כגון סביב ירושלים שנפלה מחנה סנחריב אין מברכין מיהו על נס שלו אפי' אינו ניכר מתוך המקום מברך. מ''א:	א	הלכות ברכת הניסים
2,850	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	ב	שבטים: עיין מ''א והיד אהרן הקשה עליו:	ב	הלכות ברכת הניסים
2,851	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	ג	לשלשים: וצריך שיהיו ל' יום חוץ מיום שראה בו ויום שעומד בו כגון אם ראה ביום א' צריך שיראה ביום ד' מ''א ע''ש ועיין יד אהרן:	ג	הלכות ברכת הניסים
2,852	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	ד	לי נס: משמע בשבת דף ל''ג כשנעשה לאדם נס יתקן איזה צרכי רבים בעיר:	ד	הלכות ברכת הניסים
2,853	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	ה	יריכו: אפי' אותן שנולדו קודם לכן מ''א ע''ש. והיד אהרן חולק עליו ופסק דוקא בנולדים אחר הנס חייבים לברך ע''ש ואם רבים הם יוצאי חלציו ורואים כ''א המקום ההוא יאמרו שעשה נס לאבותינו:	ד	הלכות ברכת הניסים
2,854	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	ו	המקומות: אבל יוצאי יריכו א''צ להזכיר שאר המקומות. מ''א:	ה	הלכות ברכת הניסים
2,855	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	ז	האדם: וה''ה אם רואה הרבים. מ''א:	ו	הלכות ברכת הניסים
2,856	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	ח	כיואב: ואין עתה כיוצא בו:	ז	הלכות ברכת הניסים
2,857	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	ט	העולם: כגון שנפל עליו אריה או גמלא פריצא:	ט	הלכות ברכת הניסים
2,858	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריח	י	לברך: פי' על הנס אבל הגומל חייב לברך ט''ז עי' סוף סי' רי''ט:	ט	הלכות ברכת הניסים
2,859	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	א	להודות: מי שנתחייב ארבעתן אינו מברך כ''א ברכה אחת לכולן פרי הארץ סי' ז'. ועיין בתשובת קול בן לוי סי' א'. קטן פחות מבן י''ג שנים א''צ להודות דלא שייך לומר לחייבים טובות דהא לאו בר עונשין הוא רמ''מ (ס''ד) [סי''ד] מ''א. מה שאין האשה מברכת ברכת ההודאה מפני שצריך לאודויי בפני עשרה ולאו אורח ארעא דכל כבודה בת מלך פנימה הלק''ט ח''ב סי' קס''א. וכנה''ג הסכים שיברכו בבה''כ שלהם ושישמעו האנשים מב''ה או לפחות בפני נשים ואיש א' ע''ש:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,860	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	ב	חבוש: על עסקי נפשות:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,861	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	ג	שגמלך: ואם לא אמרו אינו מעכב. טוב לברך מעומד רמב''ם עיין ע''ת. כתב כנה''ג בשם הרשב''ץ דיכול לברך אפי' ביום דליכא ס''ת אם מתאחר יותר מג' ימים דהיינו אם יצא ביום ב' יברך בפני י' בלא ס''ת ולא ימתין עד יום ה' עיין ס''ו:	ב	הלכות ברכות ההודאות
2,862	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	ד	בפני עשרה: עם בעל הנס הלק''ט ח''א סי' רע''א. וכ''כ בס' מקראי קדש דף נ''ג. אבל הראנ''ח כתב דבעינן עשרה חוץ מן בעל הנס. יד אהרן:	ג	הלכות ברכות ההודאות
2,863	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	ה	רבנן: צ''ל דתנו הלכתא. מ''א:	ג	הלכות ברכות ההודאות
2,864	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	ו	אחר: והאחר רשאי לברך אפי' בפחות מיו''ד ואם החולה יצא בברכתו בפחות מיו''ד יש פלוגתא כמ''ש סעיף ג':	ד	הלכות ברכות ההודאות
2,865	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	ז	מלכא: בר''י כתב בריך רחמנא אלהנא מלכא כו':	ד	הלכות ברכות ההודאות
2,866	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	ח	ששמח בה: משמע דוקא ששמח בלבו על שזה נתרפא אבל אם אינו שמח בלבו כ''כ אלא שאומר כן מפני השלום אין לומר כן בשם ומלכות וב''י כתב שיש נוהגים אם נשיהם יולדות עומדות שבעליהם מברכין הגומל אלא דהרשב''א כתב דדוקא על רבו שייך זה ולא על אחר אוהבו ומסיק דאין לברך. ועל אביו ועל רבו מותר לכ''ע לברך על רפואתו דבזה גם הרשב''א מודה. ונ''ל לכאורה שאז לא יאמר הגומל לחייבים דבזה פוגם כבוד אביו או רבו דאע''פ שהמודה בעצמו אומר כן מ''מ אחר לא יאמר כן עליו עיין ט''ז:	ד	הלכות ברכות ההודאות
2,867	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	ט	ג' ימים: ובדיעבד עד ה' ימים מברך עיין עטרת זקנים:	ו	הלכות ברכות ההודאות
2,868	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	י	כלל: וה''ה בחולה שמוטל במטה יותר מג' ימים דהא צריך לבקש רחמים מאחרים כדאמר רבא טרוקי גלי ט''ז. ואין לברך עד שיצא מהצרה לגמרי וכן בחולה עד שיחזור לבוריו לגמרי. עטרת זקנים:	ח	הלכות ברכות ההודאות
2,869	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	יא	הגומל: וכשיגיע למקום שנעשה בו הנס מברך שעשה לי נס במקום הזה כמ''ש סי' רי''ח:	ט	הלכות ברכות ההודאות
2,870	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	ריט	יב	ומלכות: ועכשיו נהגו לברך כל מי שנעשה לו נס וכ''ש אם באו עליו לסטים וניצול. ט''ז ומ''א:	ט	הלכות ברכות ההודאות
2,871	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכ	א	ייטיבנו: בשחרית של''ה. ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה מהר''ם. ומי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה. ס''ח:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,872	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכ	ב	וטבא להוי כו': י''א דכך הוא הלחש וא''צ לאומרו רק ג''פ כדרך כל הלחשים וי''א דצ''ל טבא הוא וטבא להוי ז''פ לכן אומרים וטבא הוא וטבא ליהוי ד' פעמים ואח''כ אומרים אותו עם שבע זימנין ג''פ ובזה יוצא ידי שני הדיעות רש''ל מט''מ וכן נוהגין מ''א. וב''ח כתב לומר הכל ז''פ ואומרים לו לך בשמחה אכול לחמך אבל לא יאמר אכול בשמחה לחמך דהוי ר''ת אבל. ב''י:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,873	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכ	ג	יפה תענית: ותשובה עמו ס''ח. ומ''מ אין מחויב להתענות אלא רשות הרשב''א. ובשבת אין להתענות אלא חלום שחלם על עצמו ולא שחלם לחבירו עליו עיין שכנה''ג בסי' רפ''ח:	ב	הלכות ברכות ההודאות
2,874	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכא	א	כל כך: וכתב ב''י דהא פשיטא שאפי' באותן ארצות שרגילין במטר אם נעצרו הגשמים והיה עולם בצער ואח''כ ירדו גשמים שצריך לברך. אם רואה נילוס כשהוא קטן ורואהו בזמן שהוא גדול ושמח בראותו מברך שהחיינו אפי' אין לו קרקע אבל הרואה בכל יום לא יברך עיין כנה''ג:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,875	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכא	ב	בשותפות: אפי' בשותפות אשתו ובניו. הלק''ט ח''א סי' קצ''ו וכ''כ הש''ך והמ''א חולק עליו ע''ש. אם עכו''ם שותף בשדהו אינו מברך הטוב והמטיב כ''א שהחיינו דטובת עכו''ם אינה טובה. מ''א:	ב	הלכות ברכות ההודאות
2,876	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכא	ג	י''א דהשומע: פי' היכא דשמע ולא חזא ואית ליה שדה בשותפות מברך הטוב והמטיב ואם יש לו שדה לבדו מברך שהחיינו דבזה אין חילוק בין רואה לשומע וברכת מודים לא נתקנה אלא ברואה עיין מ''א:	ב	הלכות ברכות ההודאות
2,877	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכב	א	שמועות: נקט שמועות לשון רבים לאשמועינן שאם באו לו הרבה בבת אחת די בברכה אחת. הלק''ט ח''א סי' קצ''ט. אם שמע שמועה שצריך לברך עליו הטוב והמטיב או שהחיינו או דיין האמת ואין המגיד נאמן או שלא ראה הדבר לא יברך וכן אם שמע שנתפס הגזלן לא יברך עד שישיב לו הגזילה ס''ח מט''מ. מי שהוכרח מחמת עניותו לקחת אשה עשירה שלא בחפצו מברך הטוב והמטיב ודיין האמת. ס''ח מ''א:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,878	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	א	אשתו: ובאלו אין חילוק בין רואה לשומע. מ''א:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,879	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	ב	הטוב והמטיב: וישתחוה כנגד מזרח ויברך מ''כ. אף שהיה לו כבר בנים. ט''ז:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,880	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	ג	הרשב''א: וט''ז כתב דכרבינו המחבר עיקר דאפי' מתה אשתו מברך הטוב והמטיב ומ''ש הרשב''א שהחיינו היינו חוץ מהטוב והמטיב ע''ש וכ''כ בשכנה''ג ובתשו' חו''י סי' רל''ז ע''ש ועיין יד אהרן:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,881	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	ד	בברכה זו: פי' בברכת שהחיינו דאיתא בגמרא שהיא רשות. אבל רבים מקילין בכל הברכות כיוצא בו ואינו נכון דמאי דאתמר אתמר. מ''א:	א	הלכות ברכות ההודאות
2,882	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	ה	מת אביו: וה''ה שאר אדם כשר ומכ''ש ת''ח דהוו בכלל שמועות רעות. מ''א:	ב	הלכות ברכות ההודאות
2,883	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	ו	דיין האמת: וצריך לברך בשם ומלכות בא''י אמ''ה דיין האמת ודוקא אביו או שאר אדם כשר שהוא מצטער עליו אבל שאר אדם א''צ לברך וע''כ נוהגין העולם לומר ברוך דיין האמת בלא שם ומלכות ועכ''פ באביו או קרוביו או אדם חשוב מכ''ש במיתת ת''ח חייב לברך דוקא בשם ומלכות. ב''ח וט''ז:	ב	הלכות ברכות ההודאות
2,884	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	ז	שירשו: מכאן רצה להוכיח בהלק''ט ח''ב סי' קס''ב דאם היה יודע מתחלה שהיו לו נכסים אין מברך הטוב והמטיב ע''ש ואינו מוכרח:	ב	הלכות ברכות ההודאות
2,885	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	ח	הטוב והמטיב: ועל מה שנתבשר ראשון מברך ראשון אם א''ל מת אביו והניח מעות יאמר דיין האמת ואח''כ הטוב והמטיב וכן להיפוך ואם משני בני אדם כאחד יקדים הטוב דאקדומי פורעניות לא מקדמינן הלק''ט ח''א סי' ר''ה:	ב	הלכות ברכות ההודאות
2,886	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	ט	בית חדש: קהל שבנו או קנו בה''כ או נסתר וחזרו ובנאוהו יעמוד ש''צ ויברך בקול רם הטוב והמטיב הלק''ט ח''ב סי' קע''ט:	ג	הלכות ברכות ההודאות
2,887	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	י	כלים חדשים: ואין להקל בברכה זו. ודוקא כלי תשמיש אבל על ספרים חדשים אינו מברך מ''א. אבל בברכת רמ''מ כתב לברך על הספרים והיד אהרן פסק דאין לברך על הספרים ע''ש ועיין בסוף תשובת מהר''י בי רב שהקונה ס''ת שיברך שהחיינו והסכימו עמו כמה גדולים ע''ש. ובספר נאמן שמואל סי' ז' כתב שלצאת ידי ספק יברך על (ס''ת) [פרי חדש] בפעם ראשונה שקורא בס''ת ע''ש וע''ל סי' כ''ב מש''ש:	ג	הלכות ברכות ההודאות
2,888	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	יא	לישנים: מחליף כלים שניהם יברכו. הלק''ט ח''א סי' ר''ז:	ג	הלכות ברכות ההודאות
2,889	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	יב	הקנין: דהיינו משעה שקנה הבגד אע''פ שצריך ליתן אותו לחייט לעשותו ממנו מלבוש ט''ז. ומ''א כתב דוקא כשקנה כלי כמו שהיא אבל אם קנה ונתן לאומן לעשות כלי אינו מברך אלא כשישתמש בו ע''ש:	ד	הלכות ברכות ההודאות
2,890	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	יג	מלביש ערומים: והקונה כובע יברך עוטר ישראל ובאבנט אוזר ישראל הלק''ט ח''א סי' ה' והמני''ח כתב שם בלא שם ומלכות:	ד	הלכות ברכות ההודאות
2,891	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	יד	ובני ביתו: אבל אם קנה כלים לו וכלים לבני ביתו מברך על שלו שהחיינו ועל של ב''ב מברך הטוב והמטיב ב''ח ונ''ל דר''ל לבניו אבל לעבדו ולשפתתו ה''ל כאלו מכרן להם דשכיר הוא בא בשכרו. מ''א:	ה	הלכות ברכות ההודאות
2,892	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	טו	ולנותן: בתשו' פרח שושן כלל א' סי' י''ב כ' דהתוס' והרי''ף והרמב''ם לא ס''ל כהירושלמי הזה ובודאי אלו היה רואה הב''י כל הני רבוותא לא היה פוסק כהירושלמי ומש''ה העלה שם במקומות שנוהגים שעושים הלבשה לנערים יתומים שמברכין היתומים מלביש ערומים ושהחיינו ולא הטוב והמטיב ע''ש וכ''כ בשכנה''ג ומהר''ש אלגזי פסק דהיתומים יברכו מלביש ערומים ושהחיינו והטוב והמטיב ע''ש בתשו' שנדפסו בסוף ספר שמע שלמה ולכ''ע לא יברך הטוב רק המקבל ולא הנותן. שם בפרח שושן ועיין מ''א וט''ז ובס' בני חייא וביד אהרן:	ה	הלכות ברכות ההודאות
2,893	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	טז	יברך: ועשיר גדול שקנה כלים חשובים שאין שמח בהם ואין נחשבים לו לא יברך. כנה''ג בשם הרדב''ז מ''א:	ו	הלכות ברכות ההודאות
2,894	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכג	יז	בהמה: אפי' טמאה כגון פי''א בל''א אפי' הוא ממין אחר רק שתפור תחתיו מעורות בהמה. כנה''ג שם ומ''א:	ו	הלכות ברכות ההודאות
2,895	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכד	א	מרקוליס: פי' חילוף קילוס דאסור להזכיר ע''א בשמה:	א	הלכות ברכות
2,896	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכד	ב	תמיד: אפי' הולך לעיר אחרת כיון שראה כיוצא בזה בעירו וה''ה קטן שהגדיל ל''צ לברך כיון שראה בקטנותו מ''א וכתב הב''ח בשם ספר האשכול השמר לך לראות קניגנאות של עכו''ם וה''ה מחולתם או שום דבר שמחתם ואם תשמע קול עכו''ם שמחים האנח ותצער על חרבן ירושלים ותתפלל להקדוש ב''ה עליה ובפ''ק דע''ז דף י''ח דאפי' ההולך לקניגאות של ישראל הרי זה מושב לצים:	א	הלכות ברכות
2,897	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכד	ג	ליראיו: לפי שישראל דבקים בו יש יחוס לחלק אחר מי שנחלק ממנו משא''כ בא''ה אומר שנתן שאין דביקות בנותן מתנה למקבל. ט''ז:	ו	הלכות ברכות
2,898	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכד	ד	העולם: ואם אינם חכמים אלא בדתם אין מברך עליהם. מ''א:	ז	הלכות ברכות
2,899	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רכד	ה	מלכי ישראל: אפי' סומא אומר. ברכות דף (נ''א) [נ''ח]:	ח	הלכות ברכות

2,800

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריא

ז

בתרא: וזית קודם לשעורה אף במעשה קדרה דשעורה עיין מ''א ט''ז:

ד

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,801

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריא

ח

במ''מ: אפי' הלחם משעורים ומיני מזונות מחטים ע''ת:

ה

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,802

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריא

ט

משניהם: ואפי' רוצה לאכול משניהם אך שלא הביאו החביב א''צ להמתין עליו ב''י מ''א. וכשמביאים לפניו מרקחת שהוא פה''א או פה''ע ויין שרף מברך תחלה על המרקחת אפי' אם היי''ש חביב עליו ואם גם לעקו''ך שם יברך עליו תחלה במ''מ ופשוט הוא ע''ש עט''ז. סדר המעלות. המוציא. במ''מ על חטים. בפה''ג. זית. במ''מ על שעורים. גפן תאנה ורמון. בפה''א ובפה''ע קודמין לשהכל. בפה''א ובפה''ע אזלינן בתר חביב אפילו השני מין ז'. היו שניהם חביבים אזלינן בתר מין ז' והמוקדם בפסוק קודם. שניהם אינם מין ז' יש להקדים פה''ע. ולענין חביב אנן בני אשכנז נמשכין אחר הרא''ש שהמין הרגיל להיות חביב וכמ''ש ס''א. ואם שניהם חביבים אזלינן אחר איזו שחפץ עתה כמ''ש הרמב''ם מ''א ועיין ט''ז ס''ק א'. וברכת אכילה ושתיה קודמת לריח. היה לפניו יין ותבשיל שעורים וזית צ''ע מה יעשה דהא יין קודם לזית ושעורים קודמין ליין. וזית קודם לשעורים כמ''ש בס''ק ז' ע''ש מ''א. (ובספר אליהו רבה פסק דיברך אתבשיל של שעורים תחלה ואח''כ איין וזית והביא ראייה לדבריו ע''ש):

ה

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,803

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריא

י

בברכתו: ואפי' היו שניהם לפניו בעי שיתכוין בפירוש לפוטרו דאינו בדין שיפטור מי שאינו חשוב את החשוב דרך גררא אבל בירך על החשוב פטור את שאינו חשוב אפילו לא נתכוין בפירוש לפוטרו. ב''י עיין מ''א:

ה

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,804

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריא

יא

ממין ז': אע''ג דהם בכלל חטה ושעורה מ''מ אין נזכרין בהדיא בקרא ע''ל סי' קס''ח ס''ד:

ו

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,805

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריב

א

שהוא עיקר: וכל שהוא הרוב הוא העיקר וכל שיש בו מה' מינין אזלינן בתרייהו ובלבד שיהא בהם ממש אבל אם עירבו במים עד שהוא רך מברך שהכל עיין סי' ר''ח ס''ו ועי' סוף סי' ר''ד. מ''א:

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,806

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריב

ב

שלא יזיקנו: אבל האוכל הערינג עם פת הפת עיקר והערינג בא ללפת הפת ט''ז ע''ש. מי שאוכל פת למתק השתיה מברך על המשקה ופוטר את הפת אם היה דעתו עליו בבירור או שדרכו בכך ברוב הפעמים לאכול פת באמצע השתיה והוי כאלו דעתו עליו ובלא''ה צריך לברך מ''א של''ה וכ''כ הט''ז סק''א. ויש למנוע מלאכול פת בשעת השתיה כי מי יוכל להבחין אם אוכלו משום מילוי כרסו דאז צריך לברך המוציא או שאוכלו למיתוק השתיה. וכשאוכלו למיתוק השתיה יטול ידיו בלא ברכה של''ה והמ''א כתב בשם תשובת רמ''א ובשם מט''מ משם רש''ל שא''צ נטילה:

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,807

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריב

ג

טפל לד''א: נ''ל דוקא בזה שהוא טפל לשתית שאר משקין והיה ראוי לברך על המשקה שהכל ולפטור זה אך מפני שאוכל הטפל תחלה מברך עליו לכן מברך עליו כברכת העיקר אבל כשברכת העיקר הוא דבר אחר אין מברך עליו שהכל. ובת''ה הבין אפי' רוצה לשתות יין מברך על הגרעין שהכל הואיל והן טפלים הפסידו ברכתן העצמית ומברך שהכל ואח''כ מברך על היין בפה''ג וצ''ע מנ''ל הא לכן נ''ל דאין לסמוך על הוראה זו מ''א. ועיין ט''ז:

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,808

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריב

ד

רקיקין: לעיל סי' קס''ח ס''ח כתבתי דדוקא אם אוכל הרקיקים עם המרקחת אבל אם אכל המרקחת מלמעלה והשאיר הרקיקין ואוכלן בפני עצמו צריכין ברכה הראויה להם דאז עשה מהם ג''כ עיקר:

ב

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,809

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריב

ה

לחם: רק שבאים לדבק המרקחת עליהם שלא יטנפו הידים בדבש. וכתב המ''א אבל במדינות אלו שמניחין המרקחת על הדובשנין שטובים למאכל א''כ כוונתו ג''כ לאכילת הדובשנין ומברך עליהם:

ב

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,810

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריג

א

בעי: בשלחן אחד עיין סי' קס''ז סי''א. כשרוצה לשתות לחבירו [לחיים] יברך בתחלה דקודם ברכה הוא של הקב''ה ואח''כ שלו:

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,811

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריג

ב

לפירות: ואם בירך אחד ושמעו האחרים יצאו. ב''י הרשב''א. וכתב הט''ז ונ''ל דהאידנא שמזלזלין בברכה אחרונה יש לסמוך על דיעה זו ויברך בקול רם הברכה אחרונה ויהיו האחרים יוצאים על ידו:

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,812

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריג

ג

בפירות: וה''ה בשאר דברים חוץ מפת ויין ולכאורה משמע דשכר שלנו דין יין יש לו לענין זה דהא ג''כ רגילין לקבוע עליו לשתות בלא סעודה וכן מי דבש שקורין מע''ד וכ''מ בד''מ ולכן דייק וכתב כאן נהגו עכשיו בפירות וכו' וכן פסק הט''ז בפשיטות דעכשיו הוי שכר ומי דבש בכלל פת ויין שאחד מברך לכולם ע''ש. אבל הב''ח כתב דאף ביין טוב שיברך כל אחד לעצמו. ואין לזוז מהמנהג. מ''א ע''ש:

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,813

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריג

ד

בשמיעתן: ואם אינו אוכל ושותה עמהם אפי' בדיעבד לא יצאו בשמיעתו דהא ה''ל ברכתו לבטלה ול''ד למ''ש סי' ר''ט ס''ב דהתם ה''ל שוגג. מ''א:

ב

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,814

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריד

א

שם ומלכות: והא דבתפלת י''ח לא תקנו מלכות תירץ ב''י בשם הרא''ש דברכה ראשונה כיון דאית בה האל הגדול חשוב כמו מלכות וכולהו בתרא דראשונה גרירא. כתב הרמב''ם פי''א מברכות העושה מצוה ולא בירך אם היא מצוה שעדיין עשייתה קיימת כגון ציצית תפילין וסוכה מברך אחר שנתעטף אבל אם שחט או כסה או מל בלא ברכה אינו חוזר ומברך אחר עשייה וכן כל כיוצא בזה עיין מ''א. (ועיין בספר אבן העוזר שתמה על פסק ש''ע באם דילג מלת העולם דצריך לחזור ולברך ע''ש):

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,815

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטו

א

ירושלים: שהיא סוף ברכות שהם מדאורייתא שהטוב והמטיב דרבנן:

א

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,816

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטו

ב

אמן: במדרש איתא כששומע אחד מתפלל דבר או מברך לישראל אפי' בלא הזכרת השם חייב לענות אמן ולכן עונין אמן אחר הרחמן בבה''מ. מ''א:

ב

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,817

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטו

ג

אחר עכו''ם: אבל חיובא ליכא ט''ז ע''ש ועיין מ''א ואף שהעכו''ם כוונתן לע''א מ''מ חושב וכו' כמ''ש ס''ס קנ''ו:

ב

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,818

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטו

ד

בשעה שלומד: אבל גדול בשעה שלומד אומר בלא שם. מ''א:

ג

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,819

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטו

ה

עונים אחריהם: ומ''מ אינו יכול להוציא הגדול:

ג

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,820

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטו

ו

לשוא: ואסור לגרום ברכה אחרת כשיכול לפטור בברכה אחת. ומה''ט אסור לשוח בין שחיטה לשחיטה. ובשבת אם הביאו לו פירות תוך הסעודה יוכל להניחם עד אחר הסעודה כדי לברך עליהם ברכה אחרונה דבשבת מותר לגרום ברכה להשלים ק' ברכות של''ה. ומהר''ם גלאנט''י סי' ל''ח כתב דבשבת יוכל לצוות לבני ביתו שלא להניח לפניו כל הפירות בבת אחת. וכנה''ג בשם ספר הזכרונות אוסר להרבות בברכות אפי' אם מצוה שלא יביאם לפניו ע''ש ועיין מ''א:

ד

הלכות ברכת הפירות ושאר ברכות

2,821

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

א

מריח טוב: עיין הלק''ט ח''א סי' קצ''ז. דבר שאסור באכילה ולא בהנאה מותר להריח בו אפי' לכתחלה תשובת אמונת שמואל סי' מ''ה. ועיין הלק''ט סי' ל''ה:

א

הלכות ברכת הבשמים

2,822

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

ב

א''צ לברך: דהנאה מועטת היא פי' שנפסק מיד ודומה לאוכל שנתעכל במעיו. ומה''ט אין מברכין עליו שהחיינו ל''ח עיין מ''א. אין מברכין על קול ערב הואיל ואין בו ממש. והא דאין מברכין על רחיצה וסיכה נ''ל כיון דאין נכנסין לגוף:

א

הלכות ברכת הבשמים

2,823

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

ג

המוס''ק: הוא פיז''ום בל''א. וכתב בטור שהיא זיעת חיה ידוע ויש לה חטוטרת בצווארה ומתקבץ שם בתחלה כמין דם ואח''כ מתייבש ונעשה ממנו המוס''ק והרמ''ה היה חושש לאוכלו משום דם. והר''י כתב דפירשא בעלמא הוא אע''ג דמתחלה היה דם ועיין ט''ז ומ''א וכנה''ג:

ב

הלכות ברכת הבשמים

2,824

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

ד

ראוי לאכילה: אפילו אינו ראוי לאוכלו בפ''ע רק ע''י תערובות. מ''א:

ב

הלכות ברכת הבשמים

2,825

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

ה

אינו מברך: על הריח:

ב

הלכות ברכת הבשמים

2,826

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

ו

במ''ב יצא: אפילו המריח על פירות דבמ''ב היא כוללת כמו שהכל באכילה. ומטעם זה אין אנו מברכין בהבדלה רק על מיני בשמים:

ב

הלכות ברכת הבשמים

2,827

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

ז

מוסקאט''ה: מושקא''ט נוס הוא עיקר הפרי. קניל''ה הוא צימרנ''ד. וקלאו''י הוא נעגלי''ך אף שהוא אינו עיקר הפרי מכל מקום עיקרו עומד לאכילה ע''כ שם פרי עליו לריחו. על הנענ''ה שקורין אותו מינט''ה נסתפק בתשובת גינת ורדים כלל א' סי' מ''א אם יש לברך עליה או לא ודעתו נוטה שלא לברך ובתשובת פרח שושן כלל א' סי' י''ג כתב שיש לברך עליה הנותן ריח טוב בפירות וכן המריח בקאו''י כתושה והיא חמה שריחה נודף ואדם נהנה מאותו ריח צריך לברך ועיין הלק''ט ח''ב סי' קט''ו. ועיין בס' בני חייא אם על חצי פרי מברך. ובגינת ורדים כלל א' סי' מ''ב:

ב

הלכות ברכת הבשמים

2,828

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

ח

הורד: שקורין רוזא''ש אע''פ שראוי לאכילה ע''י מרקחת מ''מ אין עיקרן עומד לאכילה אלא להריח:

ג

הלכות ברכת הבשמים

2,829

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

ט

והמצטיכי: שרף שעושין ממנו זפת:

ג

הלכות ברכת הבשמים

2,830

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

י

עצי בשמים: וכן בכל דבר שהקלח שלו קשה. ש''ג מ''א:

ג

הלכות ברכת הבשמים

2,831

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

יא

אפרסמון: מפני שגדל בא''י קבעו לו ברכה בפ''ע. תר''י:

ד

הלכות ברכת הבשמים

2,832

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

יב

שכתשו: דוקא שמן זית מפני שגדל על העץ:

ה

הלכות ברכת הבשמים

2,833

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

יג

עיקר: ומה''ט אין מברכין על הטואבק ששואפין בחוטם. הלק''ט ת''א סי' ק''א וע''ל סימן ר''י ס''ק ט':

ו

הלכות ברכת הבשמים

2,834

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

יד

אישפי''ק: היינו שפיגנרדי''א בלשון פולין שעושין מזה שהיא לריח ובעלי בתים רגילים לשפוך זה למים שהכהנים נוטלים ידיהם לדוכן וצריכים העומדים שם לברך בע''ב כמו במי ורד בס''ג ובהלכות י''ט כתבתי שאין לנהוג כן ט''ז ע''ל סי' קכ''ח ס''ק ח':

ז

הלכות ברכת הבשמים

2,835

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

טו

בגינה: שמשקין אותו וגדל ומתקיים אבל דדברא מתייבש כעשב והולך לו. ב''י:

ט

הלכות ברכת הבשמים

2,836

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

טז

יצא: כתב הב''ח דאם בידך על של עץ עשבי בשמים לא יצא דעשבי אינו כולל של עץ וכ''כ הלבוש ועיין בס' גן המלך סי' צ''ט:

י

הלכות ברכת הבשמים

2,837

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

יז

להריח בהם: דאלו להעביר הזוהמא אין מברכין עליו כמו שכ' סי' רי''ז סוף ס''ב:

יא

הלכות ברכת הבשמים

2,838

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

יח

ההדס: בורא עצי בשמים:

יא

הלכות ברכת הבשמים

2,839

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

יט

עשבי בשמים: שמעתי מהמדקדקים שא''ל עשבי בניקוד שו''א ופתח כיון שהוא דבוק לתיבה שאחריה אלא י''ל בחיר''ק ומצינו כן הנקודה בכתוב במשלי כ''ז עשבות הרים. ט''ז:

יג

הלכות ברכת הבשמים

2,840

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

כ

וי''א שאין מברך: דלאו לריח עבידא אלא למצוה מ''כ בשם רש''ל דוקא בשעת נטילה לשם מצוה אבל קודם לכן ואח''כ מברך מ''א וכ''כ בסי' תרנ''ג ע''ש ועיין ט''ז:

יד

הלכות ברכת הבשמים

2,841

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רטז

כא

להריח בו: ואם מריח בו כתב הב''ח דמברך עליו ומ''א חולק עליו שלא לברך וכן בפת חם:

יד

הלכות ברכת הבשמים

2,842

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריז

א

במ''ב: דוקא אם נתכוין להריח אבל אם לא נתכוין להריח פטור ומש''ה ניחא דלא אמר המוכר בשמים חייב לברך בכל פעם שעוסק בהם אלא ודאי דפטור כיון שלא מתכוין להריח והריח אתי ממילא ט''ז. אם מונחים בחדר ואינו בחנות אינו מברך אפי' כוונתו להריח כיון שהבשמים לא נעשה שם להריח. מ''א:

א

הלכות ברכת הבשמים

2,843

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריז

ב

לחזור: נ''ל דוקא שהיה דעתו לחזור לאלתר. מ''א:

א

הלכות ברכת הבשמים

2,844

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריז

ג

לא יברך: ואם כשחוזר מריח בבשמים אחרים צריך לחזור ולברך. מ''א:

א

הלכות ברכת הבשמים

2,845

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריז

ד

המריח בכלים: וקצת ב''ב שאין להם בשמים להבדלה רק הכלים שדוכים בו הבשמים ויש לו ריח ומברכין עליהם הם עושים ברכה לבטלה. ט''ז ע''ש:

ג

הלכות ברכת הבשמים

2,846

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריז

ה

ערוה: דוקא של ערוה אבל של פנויה מברכין ע''ש:

ד

הלכות ברכת הבשמים

2,847

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריז

ו

בצוארה: ה''ה אם הסירה משם ומונח אסור ט''ז ע''ש. ובשכנה''ג כתב דאפי' הבשמים הם על האשה כל שלא הגיע עצמו אל האשה והבשמים נתנו ריח מברך על הריח ע''ש:

ד

הלכות ברכת הבשמים

2,848

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריז

ז

מברך: היינו על מה שיריח עוד דעל מה שהריח כבר אין לברך ואם לא נתכוין להריח אין צריך לברך כמ''ש בס''ק א':

ז

הלכות ברכת הבשמים

2,849

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

א

הים: דוקא הנך שניכר הנס מתוך המקום אבל בלא''ה כגון סביב ירושלים שנפלה מחנה סנחריב אין מברכין מיהו על נס שלו אפי' אינו ניכר מתוך המקום מברך. מ''א:

א

הלכות ברכת הניסים

2,850

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

ב

שבטים: עיין מ''א והיד אהרן הקשה עליו:

ב

הלכות ברכת הניסים

2,851

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

ג

לשלשים: וצריך שיהיו ל' יום חוץ מיום שראה בו ויום שעומד בו כגון אם ראה ביום א' צריך שיראה ביום ד' מ''א ע''ש ועיין יד אהרן:

ג

הלכות ברכת הניסים

2,852

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

ד

לי נס: משמע בשבת דף ל''ג כשנעשה לאדם נס יתקן איזה צרכי רבים בעיר:

ד

הלכות ברכת הניסים

2,853

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

ה

יריכו: אפי' אותן שנולדו קודם לכן מ''א ע''ש. והיד אהרן חולק עליו ופסק דוקא בנולדים אחר הנס חייבים לברך ע''ש ואם רבים הם יוצאי חלציו ורואים כ''א המקום ההוא יאמרו שעשה נס לאבותינו:

ד

הלכות ברכת הניסים

2,854

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

ו

המקומות: אבל יוצאי יריכו א''צ להזכיר שאר המקומות. מ''א:

ה

הלכות ברכת הניסים

2,855

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

ז

האדם: וה''ה אם רואה הרבים. מ''א:

ו

הלכות ברכת הניסים

2,856

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

ח

כיואב: ואין עתה כיוצא בו:

ז

הלכות ברכת הניסים

2,857

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

ט

העולם: כגון שנפל עליו אריה או גמלא פריצא:

ט

הלכות ברכת הניסים

2,858

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריח

י

לברך: פי' על הנס אבל הגומל חייב לברך ט''ז עי' סוף סי' רי''ט:

ט

הלכות ברכת הניסים

2,859

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

א

להודות: מי שנתחייב ארבעתן אינו מברך כ''א ברכה אחת לכולן פרי הארץ סי' ז'. ועיין בתשובת קול בן לוי סי' א'. קטן פחות מבן י''ג שנים א''צ להודות דלא שייך לומר לחייבים טובות דהא לאו בר עונשין הוא רמ''מ (ס''ד) [סי''ד] מ''א. מה שאין האשה מברכת ברכת ההודאה מפני שצריך לאודויי בפני עשרה ולאו אורח ארעא דכל כבודה בת מלך פנימה הלק''ט ח''ב סי' קס''א. וכנה''ג הסכים שיברכו בבה''כ שלהם ושישמעו האנשים מב''ה או לפחות בפני נשים ואיש א' ע''ש:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,860

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

ב

חבוש: על עסקי נפשות:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,861

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

ג

שגמלך: ואם לא אמרו אינו מעכב. טוב לברך מעומד רמב''ם עיין ע''ת. כתב כנה''ג בשם הרשב''ץ דיכול לברך אפי' ביום דליכא ס''ת אם מתאחר יותר מג' ימים דהיינו אם יצא ביום ב' יברך בפני י' בלא ס''ת ולא ימתין עד יום ה' עיין ס''ו:

ב

הלכות ברכות ההודאות

2,862

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

ד

בפני עשרה: עם בעל הנס הלק''ט ח''א סי' רע''א. וכ''כ בס' מקראי קדש דף נ''ג. אבל הראנ''ח כתב דבעינן עשרה חוץ מן בעל הנס. יד אהרן:

ג

הלכות ברכות ההודאות

2,863

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

ה

רבנן: צ''ל דתנו הלכתא. מ''א:

ג

הלכות ברכות ההודאות

2,864

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

ו

אחר: והאחר רשאי לברך אפי' בפחות מיו''ד ואם החולה יצא בברכתו בפחות מיו''ד יש פלוגתא כמ''ש סעיף ג':

ד

הלכות ברכות ההודאות

2,865

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

ז

מלכא: בר''י כתב בריך רחמנא אלהנא מלכא כו':

ד

הלכות ברכות ההודאות

2,866

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

ח

ששמח בה: משמע דוקא ששמח בלבו על שזה נתרפא אבל אם אינו שמח בלבו כ''כ אלא שאומר כן מפני השלום אין לומר כן בשם ומלכות וב''י כתב שיש נוהגים אם נשיהם יולדות עומדות שבעליהם מברכין הגומל אלא דהרשב''א כתב דדוקא על רבו שייך זה ולא על אחר אוהבו ומסיק דאין לברך. ועל אביו ועל רבו מותר לכ''ע לברך על רפואתו דבזה גם הרשב''א מודה. ונ''ל לכאורה שאז לא יאמר הגומל לחייבים דבזה פוגם כבוד אביו או רבו דאע''פ שהמודה בעצמו אומר כן מ''מ אחר לא יאמר כן עליו עיין ט''ז:

ד

הלכות ברכות ההודאות

2,867

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

ט

ג' ימים: ובדיעבד עד ה' ימים מברך עיין עטרת זקנים:

ו

הלכות ברכות ההודאות

2,868

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

י

כלל: וה''ה בחולה שמוטל במטה יותר מג' ימים דהא צריך לבקש רחמים מאחרים כדאמר רבא טרוקי גלי ט''ז. ואין לברך עד שיצא מהצרה לגמרי וכן בחולה עד שיחזור לבוריו לגמרי. עטרת זקנים:

ח

הלכות ברכות ההודאות

2,869

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

יא

הגומל: וכשיגיע למקום שנעשה בו הנס מברך שעשה לי נס במקום הזה כמ''ש סי' רי''ח:

ט

הלכות ברכות ההודאות

2,870

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

ריט

יב

ומלכות: ועכשיו נהגו לברך כל מי שנעשה לו נס וכ''ש אם באו עליו לסטים וניצול. ט''ז ומ''א:

ט

הלכות ברכות ההודאות

2,871

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכ

א

ייטיבנו: בשחרית של''ה. ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה מהר''ם. ומי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה. ס''ח:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,872

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכ

ב

וטבא להוי כו': י''א דכך הוא הלחש וא''צ לאומרו רק ג''פ כדרך כל הלחשים וי''א דצ''ל טבא הוא וטבא להוי ז''פ לכן אומרים וטבא הוא וטבא ליהוי ד' פעמים ואח''כ אומרים אותו עם שבע זימנין ג''פ ובזה יוצא ידי שני הדיעות רש''ל מט''מ וכן נוהגין מ''א. וב''ח כתב לומר הכל ז''פ ואומרים לו לך בשמחה אכול לחמך אבל לא יאמר אכול בשמחה לחמך דהוי ר''ת אבל. ב''י:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,873

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכ

ג

יפה תענית: ותשובה עמו ס''ח. ומ''מ אין מחויב להתענות אלא רשות הרשב''א. ובשבת אין להתענות אלא חלום שחלם על עצמו ולא שחלם לחבירו עליו עיין שכנה''ג בסי' רפ''ח:

ב

הלכות ברכות ההודאות

2,874

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכא

א

כל כך: וכתב ב''י דהא פשיטא שאפי' באותן ארצות שרגילין במטר אם נעצרו הגשמים והיה עולם בצער ואח''כ ירדו גשמים שצריך לברך. אם רואה נילוס כשהוא קטן ורואהו בזמן שהוא גדול ושמח בראותו מברך שהחיינו אפי' אין לו קרקע אבל הרואה בכל יום לא יברך עיין כנה''ג:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,875

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכא

ב

בשותפות: אפי' בשותפות אשתו ובניו. הלק''ט ח''א סי' קצ''ו וכ''כ הש''ך והמ''א חולק עליו ע''ש. אם עכו''ם שותף בשדהו אינו מברך הטוב והמטיב כ''א שהחיינו דטובת עכו''ם אינה טובה. מ''א:

ב

הלכות ברכות ההודאות

2,876

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכא

ג

י''א דהשומע: פי' היכא דשמע ולא חזא ואית ליה שדה בשותפות מברך הטוב והמטיב ואם יש לו שדה לבדו מברך שהחיינו דבזה אין חילוק בין רואה לשומע וברכת מודים לא נתקנה אלא ברואה עיין מ''א:

ב

הלכות ברכות ההודאות

2,877

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכב

א

שמועות: נקט שמועות לשון רבים לאשמועינן שאם באו לו הרבה בבת אחת די בברכה אחת. הלק''ט ח''א סי' קצ''ט. אם שמע שמועה שצריך לברך עליו הטוב והמטיב או שהחיינו או דיין האמת ואין המגיד נאמן או שלא ראה הדבר לא יברך וכן אם שמע שנתפס הגזלן לא יברך עד שישיב לו הגזילה ס''ח מט''מ. מי שהוכרח מחמת עניותו לקחת אשה עשירה שלא בחפצו מברך הטוב והמטיב ודיין האמת. ס''ח מ''א:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,878

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

א

אשתו: ובאלו אין חילוק בין רואה לשומע. מ''א:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,879

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

ב

הטוב והמטיב: וישתחוה כנגד מזרח ויברך מ''כ. אף שהיה לו כבר בנים. ט''ז:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,880

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

ג

הרשב''א: וט''ז כתב דכרבינו המחבר עיקר דאפי' מתה אשתו מברך הטוב והמטיב ומ''ש הרשב''א שהחיינו היינו חוץ מהטוב והמטיב ע''ש וכ''כ בשכנה''ג ובתשו' חו''י סי' רל''ז ע''ש ועיין יד אהרן:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,881

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

ד

בברכה זו: פי' בברכת שהחיינו דאיתא בגמרא שהיא רשות. אבל רבים מקילין בכל הברכות כיוצא בו ואינו נכון דמאי דאתמר אתמר. מ''א:

א

הלכות ברכות ההודאות

2,882

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

ה

מת אביו: וה''ה שאר אדם כשר ומכ''ש ת''ח דהוו בכלל שמועות רעות. מ''א:

ב

הלכות ברכות ההודאות

2,883

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

ו

דיין האמת: וצריך לברך בשם ומלכות בא''י אמ''ה דיין האמת ודוקא אביו או שאר אדם כשר שהוא מצטער עליו אבל שאר אדם א''צ לברך וע''כ נוהגין העולם לומר ברוך דיין האמת בלא שם ומלכות ועכ''פ באביו או קרוביו או אדם חשוב מכ''ש במיתת ת''ח חייב לברך דוקא בשם ומלכות. ב''ח וט''ז:

ב

הלכות ברכות ההודאות

2,884

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

ז

שירשו: מכאן רצה להוכיח בהלק''ט ח''ב סי' קס''ב דאם היה יודע מתחלה שהיו לו נכסים אין מברך הטוב והמטיב ע''ש ואינו מוכרח:

ב

הלכות ברכות ההודאות

2,885

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

ח

הטוב והמטיב: ועל מה שנתבשר ראשון מברך ראשון אם א''ל מת אביו והניח מעות יאמר דיין האמת ואח''כ הטוב והמטיב וכן להיפוך ואם משני בני אדם כאחד יקדים הטוב דאקדומי פורעניות לא מקדמינן הלק''ט ח''א סי' ר''ה:

ב

הלכות ברכות ההודאות

2,886

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

ט

בית חדש: קהל שבנו או קנו בה''כ או נסתר וחזרו ובנאוהו יעמוד ש''צ ויברך בקול רם הטוב והמטיב הלק''ט ח''ב סי' קע''ט:

ג

הלכות ברכות ההודאות

2,887

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

י

כלים חדשים: ואין להקל בברכה זו. ודוקא כלי תשמיש אבל על ספרים חדשים אינו מברך מ''א. אבל בברכת רמ''מ כתב לברך על הספרים והיד אהרן פסק דאין לברך על הספרים ע''ש ועיין בסוף תשובת מהר''י בי רב שהקונה ס''ת שיברך שהחיינו והסכימו עמו כמה גדולים ע''ש. ובספר נאמן שמואל סי' ז' כתב שלצאת ידי ספק יברך על (ס''ת) [פרי חדש] בפעם ראשונה שקורא בס''ת ע''ש וע''ל סי' כ''ב מש''ש:

ג

הלכות ברכות ההודאות

2,888

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

יא

לישנים: מחליף כלים שניהם יברכו. הלק''ט ח''א סי' ר''ז:

ג

הלכות ברכות ההודאות

2,889

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

יב

הקנין: דהיינו משעה שקנה הבגד אע''פ שצריך ליתן אותו לחייט לעשותו ממנו מלבוש ט''ז. ומ''א כתב דוקא כשקנה כלי כמו שהיא אבל אם קנה ונתן לאומן לעשות כלי אינו מברך אלא כשישתמש בו ע''ש:

ד

הלכות ברכות ההודאות

2,890

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

יג

מלביש ערומים: והקונה כובע יברך עוטר ישראל ובאבנט אוזר ישראל הלק''ט ח''א סי' ה' והמני''ח כתב שם בלא שם ומלכות:

ד

הלכות ברכות ההודאות

2,891

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

יד

ובני ביתו: אבל אם קנה כלים לו וכלים לבני ביתו מברך על שלו שהחיינו ועל של ב''ב מברך הטוב והמטיב ב''ח ונ''ל דר''ל לבניו אבל לעבדו ולשפתתו ה''ל כאלו מכרן להם דשכיר הוא בא בשכרו. מ''א:

ה

הלכות ברכות ההודאות

2,892

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

טו

ולנותן: בתשו' פרח שושן כלל א' סי' י''ב כ' דהתוס' והרי''ף והרמב''ם לא ס''ל כהירושלמי הזה ובודאי אלו היה רואה הב''י כל הני רבוותא לא היה פוסק כהירושלמי ומש''ה העלה שם במקומות שנוהגים שעושים הלבשה לנערים יתומים שמברכין היתומים מלביש ערומים ושהחיינו ולא הטוב והמטיב ע''ש וכ''כ בשכנה''ג ומהר''ש אלגזי פסק דהיתומים יברכו מלביש ערומים ושהחיינו והטוב והמטיב ע''ש בתשו' שנדפסו בסוף ספר שמע שלמה ולכ''ע לא יברך הטוב רק המקבל ולא הנותן. שם בפרח שושן ועיין מ''א וט''ז ובס' בני חייא וביד אהרן:

ה

הלכות ברכות ההודאות

2,893

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

טז

יברך: ועשיר גדול שקנה כלים חשובים שאין שמח בהם ואין נחשבים לו לא יברך. כנה''ג בשם הרדב''ז מ''א:

ו

הלכות ברכות ההודאות

2,894

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכג

יז

בהמה: אפי' טמאה כגון פי''א בל''א אפי' הוא ממין אחר רק שתפור תחתיו מעורות בהמה. כנה''ג שם ומ''א:

ו

הלכות ברכות ההודאות

2,895

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכד

א

מרקוליס: פי' חילוף קילוס דאסור להזכיר ע''א בשמה:

א

הלכות ברכות

2,896

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכד

ב

תמיד: אפי' הולך לעיר אחרת כיון שראה כיוצא בזה בעירו וה''ה קטן שהגדיל ל''צ לברך כיון שראה בקטנותו מ''א וכתב הב''ח בשם ספר האשכול השמר לך לראות קניגנאות של עכו''ם וה''ה מחולתם או שום דבר שמחתם ואם תשמע קול עכו''ם שמחים האנח ותצער על חרבן ירושלים ותתפלל להקדוש ב''ה עליה ובפ''ק דע''ז דף י''ח דאפי' ההולך לקניגאות של ישראל הרי זה מושב לצים:

א

הלכות ברכות

2,897

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכד

ג

ליראיו: לפי שישראל דבקים בו יש יחוס לחלק אחר מי שנחלק ממנו משא''כ בא''ה אומר שנתן שאין דביקות בנותן מתנה למקבל. ט''ז:

ו

הלכות ברכות

2,898

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכד

ד

העולם: ואם אינם חכמים אלא בדתם אין מברך עליהם. מ''א:

ז

הלכות ברכות

2,899

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רכד

ה

מלכי ישראל: אפי' סומא אומר. ברכות דף (נ''א) [נ''ח]:

ח

הלכות ברכות