sivan22/orach-chaim · Datasets at Hugging Face

Unnamed: 0 int64 0 42.6k	bookname stringclasses 9 values	siman stringlengths 1 4	sek stringlengths 1 1.63k ⌀	text stringlengths 2 18.1k	seif stringlengths 1 3	topic stringlengths 10 32 ⌀
3,100	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	יב	רותחת: ונהגו להקל אם לא נצטנן לגמרי כמ''ש סי' שי''ח ס''ד ועי' סוף סי' בהג''ה:	ב	הלכות שבת
3,101	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	יג	להחזירה: וב''י ס''ל אפי' אין דעתו להחזיר שרי:	ב	הלכות שבת
3,102	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	יד	גבה: ובכירות שלנו שהן פשוטות תוכה וע''ג א' הן ומותר. ש''ג. ואם יש אש על הכירה עי' סי' שי''ח סי''ד וט''ו:	ב	הלכות שבת
3,103	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	טו	מבע''י: דאז בטלה הטמנה הראשונה והוי כמטמין לכתחלה בשבת משא''כ בנוטל בשבת:	ב	הלכות שבת
3,104	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	טז	נצטנן: היינו לגמרי דשייך בו אח''כ בישול חדש ועי' סי' שי''ח. כתב הט''ז במקום דמותר להחזיר כאן מותר אפי' לסתום פי התנור בדף אחר החזרה דסתימת הדף לא מיקרי הטמנה. וכ''ז באין גחלים בוערות בתנור אבל יש גחלים בוערות זה פשוט במשנה דבאינו גרוף וקטום אפי' לב''ה אסור להחזירם אפי' בתנור דידן דדמי לכירה דאסור להחזיר בכל גווני עכ''ל:	ב	הלכות שבת
3,105	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	יז	וכסתות: דגרע מלהחזיר לתנור דה''ל כתחלת הטמנה ד''מ. ואם הוא פתוח למעלה מותר דלא מיקרי הטמנה כמ''ש רמ''א. ט''ז:	ב	הלכות שבת
3,106	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	יח	בשבת: ואם אינה מבושלת כל צרכו אסור להחזיר סמוך לחשיכה אבל חי לגמרי שרי סמוך לחשיכה ממש וכמ''ש ס''א. ואין ליטול הקדירה מהכירה וליתנה ע''ג התנור שאינו גרוף וקטום סמוך לחשיכה מ''א ועיין ס''ק כ''ו מש''ש לענין תנורים שלנו:	ב	הלכות שבת
3,107	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	יט	לחשיכה: ואפילו נצטנן לגמרי דאל''כ אפי' בשבת שרי ועי' סי' שי''ח:	ב	הלכות שבת
3,108	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	כ	חילוק: היינו בתנור שבזמן התלמוד. אבל כבר כתב הש''ע דתנורים שלנו הם ככירה:	ב	הלכות שבת
3,109	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	כא	ריקנית: דבריקנית חדשה לכ''ע אסור דמלבנה. מ''א:	ג	הלכות שבת
3,110	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	כב	פנאדי''ש: עיין סי' שי''ח סעיף ט''ו:	ה	הלכות שבת
3,111	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	כג	ומבערת: ופי' כיון דאסור אמירה לנכרי להחם אם כן אסור לומר לעכו''ם להעמיד התבשיל שנתקרר על התנור שהוסק. ולכן נוהגין שהעכו''ם נותנין התבשיל שנתקרר לגמרי על התנור קודם שהוסק מ''א. וט''ז חולק על היתר זה וכתב שאין לבעל נפש לסמוך על היתר זה ע''ש באורך:	ה	הלכות שבת
3,112	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	כד	בכה''ג: דה''ל כאחד נותן הקדרה ואחד נותן האור דהראשון פטור אבל אסור משא''כ באמירה לעכו''ם דשרי דהא עיקר כוונתו להחם הבית דשרי כמ''ש ס''ס רע''ו. ומזה נ''ל היתר שאם נתן העכו''ם מים לתוך הקדירה הקבוע בתנור ונתחממו שמותר הישראל ליהנות מהם להדיח בהם כלים ואפשר דאפי' נתן העכו''ם המים אחר שהוסק התנור דשרי אבל ישראל אסור ליתן המים אפי' קודם שהסיקו מיהו כשהכלים מלוכלכים בשומן נ''ל דאסור לשפוך רותחים עליהם ובשם מהר''פ מ''כ שמותר כיון שאינו מכוין אלא לצחצחן ול''נ שיניח הכלי תוך המים ולא יערה עליהם. מ''א:	ה	הלכות שבת
3,113	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	כה	להעמידן: אפי' ישראל:	ה	הלכות שבת
3,114	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנג	כו	תנור: אבל עליו אסור כיון שאינו גרוף וקטום ובתנורים שלנו שרי ליתן אפי' האש בתוך התנור כיון שיש מעזיבה המפסיק בין האש וכ''כ מהרי''ל אם הניח עץ או דף על תנור מותר להניח עליה קדירה. ונקוט האי כללא בידך דכל הנך שריותא המוזכרים בסי' זה אינו אלא בתבשיל חם אבל בתבשיל קר או שאר דברים קרים עי' סי' שי''ח איזה אסור משום בישול דאורייתא מ''א ועיין ס''ס רנ''ט בקיצור דינים:	ה	הלכות שבת
3,115	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	א	האש: משמע דבצלי קדר שרי. מ''א:	א	הלכות שבת
3,116	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	ב	בישולו: ועי' סי' קי''ג די''א שהוא שליש בישולו והכא פסק לחומרא משום חומרא דשבת:	ב	הלכות שבת
3,117	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	ג	אסור: ודוקא בשנתן על גבי האש שהוא מגולה אבל כשנתן לתוך התנור מכוסה אפי' בשר עז שרי בדיעבד. ב''ח מ''א:	ג	הלכות שבת
3,118	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	ד	חשיכה: דחשיבי כמו נתבשלו כמב''ד דהרי ראוין לאוכלן חיין ול''ד לבצל בס''ב דאסור דאין טוב לאוכלן חי כמו תפוחים וה''ה כל דבר שאין טוב לאוכלו חי דאסור. מ''א:	ד	הלכות שבת
3,119	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	ה	שממהר: וכ''ש שאסור להניחם בשבת סמוך לתנור אפי' קודם שהוסק ועי' ס''ס רצ''ג. מ''א: מ''א:	ד	הלכות שבת
3,120	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	ו	פלאדי''ן: ופשוט דבכירה גרופה וקטומה הכל שרי ועוגה או מיני בצק שאופין בקדירה דינן כפת ב''ח. ובלבד שאינן ממולאין מ''א (ובספר אבן העוזר מיישב מה שהקשה הב''ח והט''ז ומ''א והעלה להלכה אין לאפות פת בע''ש סמוך לחשיכה אלא כדי שיקרמו פני התחתון או עליון אבל אם נאפה בכלי צריך שיקרמו פני העליון והתחתון וגם מה שבתוכה כמב''ד):	ה	הלכות שבת
3,121	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	ז	בשוגג: והא דלא קנסינן גם בשוגג כמ''ש ס''ח שאני הכא כיון דאין לו מה יאכל שרי:	ה	הלכות שבת
3,122	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	ח	סעודות: ואם יש לו פת אחד מזון לג' סעודות אסור להציל בשבת בשביל לחם משנה דעיקר היתר בפת דוקא משום דחייב לאכול פת בשבת וא''כ שאר תבשילין אסור כי אם באין לו לאכול כלל עיין מ''א:	ה	הלכות שבת
3,123	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	ט	בשינוי: דרדיית הפת שבות היא:	ה	הלכות שבת
3,124	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	י	סקילה: ודוקא הוא אבל אחרים אסורים לרדות רי''ו:	ו	הלכות שבת
3,125	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	יא	סעודות: ודוקא כשרוצה לאכול ממנו בשבת אבל אסור להוציא לצורך חול. מגן אברהם:	ז	הלכות שבת
3,126	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	יב	התנור: ובטח פיו בטיט שרי. מ''א:	ח	הלכות שבת
3,127	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנד	יג	מים: אע''ג דמים ראוין לשתות חיין מ''מ אין טובין כ''כ כפירות כמ''ש ס''ד או י''ל דהכא איירי דקא בעי לה להדחה ואז צריכין להיות חמין ולפ''ז אסור ליתן מים לתוך הקדירות שבתנורים אע''ג דמתכוין שלא יבקע הקדירה מ''מ הא קבעי לה להדחה וחיישינן שמא יחתה לכן צריך ליתנן מבע''י מ''א וע''ל סימן רנ''ג ס''ק כ''ד מש''ש בשם המ''א:	ט	הלכות שבת
3,128	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנה	א	בשבת: פי' אפי' הודלקה אח''כ לגמרי. מ''א:	א	הלכות שבת
3,129	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנה	ב	כשיעור: פי' קודם השבת:	א	הלכות שבת
3,130	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנה	ג	להתחמם: ומ''מ אין לישב בסמוך אצל זנבות האודים כי יש לחוש שיגע בהם כדי שיבעירו היטב כדרך שעושין במדורה שמהפכין שלא תכבה ט''ז עיין סי' ער''ה ס''ק ו' ע''ש:	א	הלכות שבת
3,131	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנו	א	לנהוג כן: וכן נוהגין לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן וגם ראוי לבעלי החניות שיסגרו כמו שעה קודם שבת כי ראיתי גדולה המכשלה שלפעמים בא שר א' ונמשך המו''מ עד הלילה ואשמם בראשיכם כתיב. וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אפי' הוא לילה ממש וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם חשוב וגדול שעדיין לא בא כי זכות הוא שלא יתחלל שבת על ידו וחכם עיניו בראשו מ''א. ומצאתי מי שלא תיקן מאכלו יש להמתין עם ברכו ואם הוא סמוך לבה''ש אל ימתינו. ס''ח סימן רס''ב ובמ''א סימן רס''ג ס''ק ל' ע''ש:	א	הלכות שבת
3,132	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	א	בשבת: ר''ל לאחר שנתבשל התבשיל רוצה להטמינו בדבר שישמור חומו כמ''ש סי' רנ''ג ס''ב בהג''ה והטעם דשמא ימצא קדירתו צוננת וירתיחנה. אבל ספק חשיכה סתם קדירות רותחות הם ובמוסיף הבל אפי' בע''ש אסור שמא יטמין ברמץ פי' אפר עם גחלים וזה אסור דשמא יחתה בגחלים משחשיכה:	א	הלכות שבת
3,133	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	ב	אסור: פירוש אפילו בשוגג ואע''ג דבשכח ושהה מתיר בסימן רנ''ג מכל מקום בהטמנה מחמירין טפי. מ''א:	א	הלכות שבת
3,134	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	ג	בחמימותו: וה''ה המטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל דשרי דהא אינו אלא עומד בחמימותו. מ''א:	א	הלכות שבת
3,135	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	ד	לאכול: ודוקא תבשיל שנתבשל כ''צ אבל נגמר בשולו בשבת אסור דלא עדיף משהיה. מ''א ועט''ז:	א	הלכות שבת
3,136	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	ה	מותר: דלא יחתה דבלא''ה יתבשל עד למחר:	א	הלכות שבת
3,137	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	ו	לחין: צריך לומר דחשיב לתבן וזגים כחדא ומדסתם משמע דאפי' לחים מחמת ד''א אסור מ''א. ורוב פוסקים ס''ל דוקא לחים מחמת עצמן אסור ולא בלחין מחמת ד''א עיין עט''ז וביד אהרן:	ג	הלכות שבת
3,138	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	ז	משחשיכה: אבל אם נתגלה מבע''י אסור לכסותו בשבת דה''ל כמטמין לכתחלה ועי' סימן רנ''ג ס''ב בהג''ה. וב''ח מיקל אפי' אם נתגלה מבע''י:	ד	הלכות שבת
3,139	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	ח	להטמינו: דלא אסרו להטמין בשבת אלא דבר חם שהוא בכ''ר שנתבשל אבל אם פינה ה''ל כמטמין את הצונן דמותר ומט''ז נראה דאפי' החזירו לכלי הראשון נמי שרי דכבר אין לו דין כ''ר ואפשר אפי' בכ''ר אם נתקרר קצת שרי להטמינו מ''א ועי' סי' שי''ח:	ה	הלכות שבת
3,140	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	ט	בשיהוי: ולדעת י''א אפי' נתבשל כמב''ד כמ''ש סי' רנ''ג:	ז	הלכות שבת
3,141	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	י	בגחלים: לדברי רמ''א בסי' רנ''ג אפי' נוגעים בגחלים שרי כיון שאין טמון בבגדים עיין מ''א:	ח	הלכות שבת
3,142	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	יא	פי התנור: היינו דוקא בפשטיד''א או במיני קטניות שממהרין להתבשל אבל בשר חי אין צריך לטיחה ובמקומות שלא נהגו לטוח בטיט אסור לתת מיני קטניות או מיני בצק אלא כדי שיתבשל כמב''ד. מ''א:	ח	הלכות שבת
3,143	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	יב	שרי לכ''ע: וצריך ליזהר שלא יעמיד הקדירה אצל דופן התנור דאז נראה כהטמנה דהא עיקר ההיתר שיש הפסק אויר בין הקדירה לדופן וגם הדף הסותם התנור לא יגע בקדירה מטעם זה ט''ז. ע''ש:	ח	הלכות שבת
3,144	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנז	יג	בשבת: ואם מזיק לו החמין מותר לאכול צונן מט''מ:	ח	הלכות שבת
3,145	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנח	א	כטומן: ולא יפה עושים שבימות החורף לוקחים כלי עם משקה ותוחבין אותו בשבת לתוך כלי מלא מים חם שיפיג צינתו ואח''כ שותין המשקה שזהו דרך הטמנה ממש כיון שכולו טמון בתוכו והטמנה אסור אפי' לזמן מועט. ועיקר טעם ההיתר כאן כיון שאינו טמון בתוכו ממש רק מונח עליו ט''ז עיין שם (ובספר אליהו רבה חולק עליו ומתיר אף בכולו טמון בתוכו כיון שהוא כלי שני וא''כ אינו מוסיף הבל ובסימן רנ''ז מבואר דמותר להטמין בשבת באינו מוסיף הבל כדי שתפיג צינתו ע''ש):	א	הלכות שבת
3,146	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנט	א	מוכין: מוקצין הם למלאכה ואסור לטלטלן:	א	הלכות שבת
3,147	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנט	ב	יחדן: פירוש לעולם:	א	הלכות שבת
3,148	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנט	ג	לאוצר: ודוקא כשמקפיד עליהם כמ''ש סי' ש''ח סס''א (ובס' אבן העוזר חולק דאפי' אין מקפיד עליהם אסור ע''ש):	א	הלכות שבת
3,149	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנט	ד	ולבנים: וה''ה עצים העומדים להסקה אסור לסתום בהן פי תנור דלא יוכל לטלטלן בשבת עי' סי' ש''ח ס''ק כ''א. והאבנים המונחים על גבי כירה שרי לטלטלינהו דמיוחדין לתשמיש. מ''א:	ב	הלכות שבת
3,150	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנט	ה	ניטל: ואם טמן בדבר הניטל וכיסה בדבר שאינו ניטל מפנה סביבותיה ואוחז בקדירה ומוציאה דלא נעשית בסיס להן כמ''ש סס''א ר''ן:	ה	הלכות שבת
3,151	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנט	ו	סתימה: הטעם דדוקא אם הוא עושה לקיים שלא להסירן בשבת היה אסור משום סתירה אבל דף זה אינו עשוי לקיים. ב''י בשם המרדכי:	ז	הלכות שבת
3,152	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רנט	ז	בישול: ואפי' בדיעבד אסור התבשיל וע''י עכו''ם יש לפקפק ולהתיר בדיעבד עיין תשובת רמ''א סי' ק''ך וע''ל סי' רנ''ג ס''ק י''א. וכתב בשל''ה ואם עדיין לא חשכה אע''ג דמדינא מותר לומר לעכו''ם מ''מ יש ליזהר משום לא פלוג ועיין סי' רס''א ס''א: דיני שהיה והטמנה בקיצור כללא דמילתא בזמן הזה אין לנו שום הטמנה כיון שמגולה למעלה אך להרב''י צריך שלא תהא הקדירה נוגעת בגחלים וא''כ ה''ל שיהוי. ובבשר צריך ליתנו חי סמוך לחשיכה ממש או שנתבשל כמב''ד קודם שחשכה. ובצלי ועוגה ופשטיד''א לא מהני חי ובעינן שיתבשל כמב''ד קודם שבת. ובתנור טוח בטיט הכל שרי ואם יש גחלים לוחשות אין לפותחו כ''א ע''י עכו''ם. ואם הגחלים סביב הקדירה לא יקח הישראל הקדירה כי אם עכו''ם. ואם הקדירה עומדת על הגחלים שרי אם א''א בענין אחר וה''ה בליל שבת ולהניח תבשיל חם אצל התנור שרי אפי' הוסק כבר. ועל התנור נהגו היתר אם לא הוסק עדיין. ואם נתן לבינה או ד''א על התנור ואח''כ נותן הקדירה עליה שרי אפי' הוסק ובתבשיל קר אפי' קודם שהוסק אסור אפי' לסמוך כ''א ע''י עכו''ם קודם שהוסק ולאחר שהוסק אפי' ע''י עכו''ם אסור כ''א לצורך חולה או קטן שאין לו מה לאכול ודבר שאין בו רוטב אפי' קר כחם דמי. ואם לא נצטנן לגמרי אפי' יש בו רוטב נהגו להקל ואם מניחו במקום שאין יכול להתחמם עד שהיס''ב מותר לסמוך אצל תנור אבל לא עליו אא''כ יש דבר המפסיק וה''ה לתוך הקכלי''ן בעינן דבר המפסיק אבל ע''ג לבזבז שסביב התנור ה''ל סמיכה וה''ה במיני משקין ופירות דינא הכי. וע''ג קדירה הקבוע בתנור נמי דינא הכי אבל לתת לתוכן קנקן עם משקין פשיטא דאסור. וישראל אסור ליתן מים לתוך הקדירה ההיא אפי' קודם שהוסק אך אם נותנו עכו''ם קודם שהוסק שרי ליהנות מהם וגם אם נתן ישראל ע''ש סמוך לחשיכה אסור כמ''ש ס''ס רנ''ד. אסור לכרוך בשבת קדירה עם מאכל חם בכרים ובכסתות. אבל אם פינן לקדירה אחרת מותר לכרוך קדירה ההיא:	ז	הלכות שבת
3,153	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רס	א	לרחוץ: אחד אנשים וא' נשים:	א	הלכות שבת
3,154	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רס	ב	הצפרנים: כתב בצוואת ר''י חסיד שלא ליטול הצפרנים ולא לגלח בר''ח. וכתב כנה''ג אפי' אם חל ר''ח בע''ש אין להסתפר מפני סכנה ויש להסתפר ביום ה' שלפניו. ועי' בסי' תצ''ג ס''ג. ובמגיד מישרים משלי כתב שאין לקוץ צפרני הידים והרגלים ביום א' ואין לקוץ אלא בע''ש או בעי''ט והנכון שיקוץ מן הרגלים ביום ה' ומן הידים ביום ו' ובשאר ימים אין לקוץ כלל. ומט''מ כתב בשם ס' הגן שלא ליטלן ביום ה' מפני שגדלין בשבת וכתב הט''ז דלפ''ז גם בגילוח שערות אין לעשות ביום ה' ע''ש. ואינו מוכרח דהא אנשי משמר היו מסתפרין ביום ה' ועוד אמאי המלך מסתפר בכל יום הא לא יש לו שער עיין יד אהרן ובשכנה''ג. השורף צפרניו חסיד קוברן צדיק זורקן רשע. נדה י''ז. (והטעם דקודם החטא של אדם הראשון היה מלבושו ציפורן וכשחטא נתפשט ממנו ולא נשאר ממנו רק צפורניים ומאחר שהאשה גרמה שנתפשט המלבוש לכך מה שנשאר מהם יש לחוש ליענש בו האשה. תולעת יעקב):	א	הלכות שבת
3,155	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רס	ג	בקמיצה: והאר''י ז''ל היה מלעיג ע''ז ולא היה חושש לכך הכוונות וכ''כ בתשב''ץ מיהו יש לזהר לכתחלה. מ''א:	א	הלכות שבת
3,156	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רס	ד	ערבתם: וכתב ב''ח דעכשיו שנוהגין לערב ערובי חצירות בעד כל השנה א''צ לומר ערבתם:	ב	הלכות שבת
3,157	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסא	א	בין השמשות: ואם נסתפק אם הוא בין השמשות אסור. ב''ח:	א	הלכות שבת
3,158	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסא	ב	ואין מטבילין: ואם הוא צריך לו לשבת ואין לו אחר יכול להטביל בה''ש אלא שיש היתר אחר ליתנו לעכו''ם במתנה או ע''י הערמה כגון ששואב מים כדי לשתות בו. ט''ז ועי' בי''ד סי' ק''ך סק''ז:	א	הלכות שבת
3,159	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסא	ג	שבת: וכן כל דבר שהוא הפסד מרובה אף שאין צורך שבת ולצורך מצוה נמי מותר לומר לעכו''ם לעשות בין השמשות. וכן מותר לומר לעכו''ם בה''ש להדליק נר יא''צ מאחר שהעולם נזהרין בו חשבינן ליה כצורך גדול דאין חילוק בין צורך גדול להפסד מרובה. רש''ל ועיין מ''א ועי' סי' שמ''ב:	א	הלכות שבת
3,160	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסא	ד	הנר: אפי' שלא במקום מצוה כיון שעוד היום גדול:	א	הלכות שבת
3,161	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסא	ה	על הקודש: והוי מ''ע דאורייתא:	ב	הלכות שבת
3,162	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסא	ו	אלף ות''ק: והוא כמו רביעית שעה קודם צ''ה ורוב פוסקים כתבו ב' שעות קודם הלילה צריך להוסיף שהוא חלק י''ב דומיא דשביעית דתוספת הוא למ''ד יום חלק י''ב משנה. ד''מ בשם מהר''ם וכ''כ הב''ח עיין ע''ת ומ''א:	ב	הלכות שבת
3,163	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסא	ז	מערבין: אפי' לדבר מצוה וה''ה דאסור ליכנס למרחץ אפי' להזיע ברכות דף כ''ז. עיין כנה''ג ובתשובת חכם צבי סי' י''א:	ד	הלכות שבת
3,164	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסא	ח	השבת: ובמדינות אלו אין נוהגין לומר מזמור ולכן עניית ברכו הוי קבלת שבת ד''מ. וכ''כ בסי' רס''ג ס''י. ועתה נוהגין לומר מזמור ואפ''ה אין מקבלין שבת ועושין כל מלאכות עד ברכו דמעיקרא הכי קבלו עלייהו. ב''ח מ''א:	ד	הלכות שבת
3,165	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסב	א	שלחנו: האר''י ז''ל הקפיד מאוד לאכול על שלחן של ד' רגלים דוגמת שלחן המקדש ולברך על ב' אגודות של הדס בכל ג' קידושין ובליל שבת הניח על השלחן הכוס של בה''מ עם מעט יין וקצת פתיתין אבל לא לחם שלם ועי' סי' ק''פ. יפנה קורי עכביש מהבית. ר''ח ע''ה:	א	הלכות שבת
3,166	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסב	ב	בבואו מבה''כ: וינשק ידי אמו בליל שבת כשהיא מברכת אותו וסודו מבואר בדברי האר''י ז''ל:	א	הלכות שבת
3,167	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסב	ג	ערוך: רש''ל היה לו ב' מפות על השלחן מלבד העליונה שעל הלחם משום דכשמנערין המפה נמצא השלחן מגולה ועוד המפה תלויה מעל השלחן טפח וכשפורשה עושה אוהל ולכן הניח התחתונה תמיד ואז הוא מוסיף על אוהל עראי ושרי מט''מ ועי' סי' שט''ו סי''א:	א	הלכות שבת
3,168	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסב	ד	נאים: והאר''י ז''ל כתב יש ללבוש ד' בגדי לבן מלבוש העליון והתחתון ואיזור והחלוק כנגד ד' אותיות הוי''ה. כתב בס''ח אל יקח אדם ילד בשבת עד שישים תחלה כר בחיקו. מהרי''ל היה לו טלית מיוחד לשבת וכפלו במוצ''ש. ובאגודה סי' קמ''ג כתב שילך בבגדי שבת עד מ''ש אחר הבדלה ובכוונות כתב דאף אבל ישנה בגדיו:	ב	הלכות שבת
3,169	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסב	ה	כלה: ויש למקבלי שבת לצאת לעזרת בה''כ כנה''ג. ואנו נוהגין לעמוד לעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול. אין מקבלין שבת ביום כיפור שחל בשבת כי אין ביום כיפור נשמה יתירה. שכנה''ג:	ג	הלכות שבת
3,170	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	א	נר יפה: וידליק בכל החדרים שהולך שם מט''מ. עיין סעיף ו'. ויעשה נרות כרוכים ביחד זכר לזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו וכן נוהגין בבה''כ ב''ח. ואסור להדליק נרות של שבת משעוה הבאה מבית תפלתם עי' סי' קנ''ד סעיף י''א:	א	הלכות שבת
3,171	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	ב	להוסיף: ונוהגין להדליק ז' נרות כנגד ז' ימי השבוע וכ''כ האר''י ז''ל:	א	הלכות שבת
3,172	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	ג	ששכחה: ואם שכחה כמה פעמים צריכה להוסיף בכל פעם כדי שתהא זהירה בכבוד שבת. ואם נאנסה ולא הדליקה כגון שהיתה בבית האסורים וכיוצא בזה א''צ להוסיף וסומא ג''כ תברך דהא נהנית ג''כ ממאורות מ''מ אם יש לה בעל פקח יברך הבעל מיהו אם אוכלת עם אחרים בשלחן אחד לא תברך מ''א עי' ס''ח. אשה היולדת מדליק הבעל את הנרות בשבת ראשון ומברך. מנהגים מט''מ ושל''ה. ובימי נדותה האשה מברכת בעצמה ע''ל סי' פ''ח ובכנה''ג כתב שיש להביא הנר לפני היולדת ותברך היא בעצמה. ואשה ששכחה ולא ברכה על הדלקה אם נזכרת קודם זמן איסור הדלקה תברך עוד אבל לאחר זמן איסור הדלקה לא תברך. כנה''ג בשם מהר''י ברונא. ועיין תשובת נחלת שבעה סימן ח'. ואשה שהגיע זמן טבילתה בליל שבת טוב יותר שבעלה ידליק ויברך ויש נוהגות שהולכת לביתה בין חפיפתה לטבילתה ומדליקה וחוזרת לטבילה וכתב א''ז שמעתי שקצת נשים נוהגות ע''פ זקיני הגאון ז''ל שמדליקות בבית הטבילה ועיין תשובת מהרי''ל סי' כ''ג:	א	הלכות שבת
3,173	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	ד	מה יאכל: פי' וצריך לקנות במעות שבידו לאכול דבודאי אכילתו קודם לנר שבת ומיהו אם יש לו לחם לאכול דיו ונר קודם ליקח משאר מאכלים. מ''א:	ב	הלכות שבת
3,174	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	ה	מוזהרות: ואפי' אם ירצה הבעל להדליק בעצמו האשה קודמת ב''ח. חוץ אם היא יולדת עי' ס''ק ג' מש''ש:	ג	הלכות שבת
3,175	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	ו	הבית: ועוד מפני שהאשה כבתה נרו של עולם. ומ''מ האיש יתקן הנרות. כתבים:	ג	הלכות שבת
3,176	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	ז	קודם: ונר אחד סגי וכן בחנוכה. מ''א:	ג	הלכות שבת
3,177	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	ח	למהר: ומכאן סמכו הקדמונים שמשגרין התינוקות לבתיהם קודם ברכו כדי שידליקו ולא ידליקו קודם. ש''ג:	ד	הלכות שבת
3,178	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	ט	כשידליק יברך וגו': טוב שיהיה לה נר מיוחד להדליק בו מידי שבת בשבתו עטרת זקנים בשם פענח רזא. ראוי שתתפלל האשה בשעת הדלקה שיתן לה הקב''ה בנים זכרים מאירים בתורה מט''מ. כתב מהר''ש כשיש חופה ע''ש ומאחרים בה עד אחר שקיעת החמה והאשה אינה רוצה לקבל שבת לפני החופה אז תדליק הנר בלא ברכה קודם החופה ואח''כ בחשיכה תפרוס ידיה על הנרות ותברך. או תאמר לעכו''ם להדליק אחר החופה והיא תברך ע''ש. וכתב המ''א שדבריו תמוהים. ומיהו בדיעבד אם שכחה מלברך עד שחשיכה יש לסמוך אמהר''ש ועי' ס''ק ג' מש''ש. ומ''מ סגי בנר א'. מ''א ע''ש:	ה	הלכות שבת
3,179	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	י	אחר ההדלקה: דאם תברך קבלה לשבת ואסורה להדליק וא''כ ביו''ט תברך ואח''כ תדליק כ''כ בס''ס הדרישה בא''ע בשם אמו. וכתב המ''א אבל אין חכמה לאשה וכו' דלא חלקו חז''ל ע''ש:	ה	הלכות שבת
3,180	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	יא	ולברך עליו: אבל להדליק צריך שלא יכשל בעץ או באבן ועי' מ''ש ס''ק א'. מ''א:	ו	הלכות שבת
3,181	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	יב	שלו: דכל מה דמתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אור [ה] בכל זויות וזויות. וכתב של''ה דמ''מ לא יברכו שנים במנורה אחת שיש לה קנים הרבה. ועיין בא''ז. (ובספר אליהו רבה בשם זקינו הגאון זצ''ל להתיר לברך שנים אף במנורה אחת ע''ש):	ח	הלכות שבת
3,182	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	יג	בחצר: משמע דאם אוכל בבית אפי' אין דולקת עד הלילה שרי ומיהו מצוה לעשות נרות ארוכות שידלקו עד הלילה. של''ה ומט''מ ד''מ:	ט	הלכות שבת
3,183	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	יד	לבטלה: ואפשר דאם באותו מקום היה קצת חשך ומשתמש שום דבר לאור הנר ליכא איסורא מהרי''ל סי' כ''ג:	ט	הלכות שבת
3,184	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	טו	אשה: ואם האיש מדליק ליכא מנהגא ומותר במלאכה ומ''מ טוב להתנות. ב''ח:	י	הלכות שבת
3,185	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	טז	תחלה: ומ''מ אין להתנות כ''א לצורך. מ''א:	י	הלכות שבת
3,186	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	יז	הנרות: ומ''מ מברכין עליהם ואפי' מדליק בחדרים כמ''ש ס''ו. ומיהו דוקא כשיש לו חדר מיוחד ולא בירך על נר אחר וכמ''ש ס''ו אבל אותן המדליקין בבית האכסדרא אין מברכין אפי' לא בירך על נר אחר שאין זה מצוה המוטלת עליו וגם אין משתמשין שם לצורך אכילה אבל במקום שמשתמשין לצורך אכילה צריך לברך עיין מ''א. וטוב ליזהר לכתחלה להדליק במקום אכילה. ונ''ל דדי כשעומד נר א' שם. מ''א ע''ש:	י	הלכות שבת
3,187	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	יח	שבת: ואם רוב הקהל לא היו בבהכ''נ אין נמשכין אחר המיעוט וכן בעיר שיש בה בה''כ הרבה אין אחת נמשכה אחר חברתה. כנה''ג:	יב	הלכות שבת
3,188	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	יט	ליפול: פי' שהולך לחדר עי' סי' רס''ו סי''ב:	יג	הלכות שבת
3,189	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	כ	שהדליקו וכו': עיין ט''ז שכתב דלא קי''ל כי''א אלו ולא כי''א שמביא אח''כ:	יד	הלכות שבת
3,190	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	כא	שבת: דהיינו אמירת ברכו לדידן כמ''ש ס''ס רס''א:	טו	הלכות שבת
3,191	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	כב	מלאכה: דהא אי בעי לא היה מקבל שבת עליו וכל שיש לו היתר מותר אמירה כמ''ש סי' ש''ז ס''ח:	יז	הלכות שבת
3,192	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסג	כג	ממלאכתו: וכ''כ בתשובתו. וכ''פ הב''ח דלא כלבוש דאוסר אא''כ בירך והסיח דעתו מהשבת. ולא ידעתי מה מועיל בה''מ למלאכה מ''א וכן פסק הט''ז בתשוב' באורך ע''ש ועיין יד אהרן מ''ש על הט''ז. ובתשובת זרע אברהם חא''ח סי''ט. וזה פשוט דאם אמר המבדיל וכו' הכל שרי כמ''ש סי' רצ''ט סעיף י'. אך צ''ע אם יוכל אח''כ לומר רצה בבה''מ די''ל דוקא כשמתפלל תפלת חול לא יאמר רצה אבל כשאומר המבדיל לחוד רשאי לומר רצה עמ''ש ס''ס קפ''ח:	יז	הלכות שבת
3,193	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסד	א	האחרים: אפי' הנרות עומדים בחדר אחר דכיון שיש במקום א' נר כשר יזכור ולא יטה גם במקומות אחרים:	א	הלכות שבת
3,194	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסד	ב	נר: כגון למשוך יין מן המרתף:	א	הלכות שבת
3,195	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסד	ג	להקשות: אפי' מדליק שניהם יחד דכשמתכוין להקשות לא גזרינן שמא יטה:	ב	הלכות שבת
3,196	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסד	ד	בשעוה: פי' שיניחנו בנר ויניח הפתילה לתוכה. אין מדליקין בשמרי שמן. ש''ג. ובחמאה יש להחמיר ליתן בתוכה מעט שמן. אבל יש ליזהר להדליק בשמן דוקא כדאיתא בספר חסידים שהאריך ימים בשביל זה. ועוד לפעמים נוטף מהחמאה למאכל בשר. ולפעמים מדליקין שומן אף שעדיין מלוכלך מהחמאה ועובר על לאו דבשר וחלב. ואם אין לו שמן כתב בתשב''ץ דיסחוט אגוז לתוך החלב:	ג	הלכות שבת
3,197	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסד	ה	ויצא: וחובה לאכול בשבת אצל הנר. עוד יש ט''א מפני שהוא נדבק בכותלי הבית ומבעיר הבית וחיישינן שמא יכבה ומכאן יש ללמוד שלא לסתום התנור בעץ מטעם זה וכמה פעמים ראיתי שבאו לחילול שבת עבור זה. מ''א:	ג	הלכות שבת
3,198	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסד	ו	בהם: גזירה שמא ידליק בעינייהו:	ד	הלכות שבת
3,199	באר היטב - על שלחן ערוך או''ח	רסד	ז	מהותך: לפי עיקר הדין מותר בחלב מהותך אלא דרבנן גזרו אטו אינו מהותך וכשהוא בתערובות לא גזרו דהוי גזירה לגזירה:	ה	הלכות שבת

3,100

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

יב

רותחת: ונהגו להקל אם לא נצטנן לגמרי כמ''ש סי' שי''ח ס''ד ועי' סוף סי' בהג''ה:

ב

הלכות שבת

3,101

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

יג

להחזירה: וב''י ס''ל אפי' אין דעתו להחזיר שרי:

ב

הלכות שבת

3,102

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

יד

גבה: ובכירות שלנו שהן פשוטות תוכה וע''ג א' הן ומותר. ש''ג. ואם יש אש על הכירה עי' סי' שי''ח סי''ד וט''ו:

ב

הלכות שבת

3,103

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

טו

מבע''י: דאז בטלה הטמנה הראשונה והוי כמטמין לכתחלה בשבת משא''כ בנוטל בשבת:

ב

הלכות שבת

3,104

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

טז

נצטנן: היינו לגמרי דשייך בו אח''כ בישול חדש ועי' סי' שי''ח. כתב הט''ז במקום דמותר להחזיר כאן מותר אפי' לסתום פי התנור בדף אחר החזרה דסתימת הדף לא מיקרי הטמנה. וכ''ז באין גחלים בוערות בתנור אבל יש גחלים בוערות זה פשוט במשנה דבאינו גרוף וקטום אפי' לב''ה אסור להחזירם אפי' בתנור דידן דדמי לכירה דאסור להחזיר בכל גווני עכ''ל:

ב

הלכות שבת

3,105

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

יז

וכסתות: דגרע מלהחזיר לתנור דה''ל כתחלת הטמנה ד''מ. ואם הוא פתוח למעלה מותר דלא מיקרי הטמנה כמ''ש רמ''א. ט''ז:

ב

הלכות שבת

3,106

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

יח

בשבת: ואם אינה מבושלת כל צרכו אסור להחזיר סמוך לחשיכה אבל חי לגמרי שרי סמוך לחשיכה ממש וכמ''ש ס''א. ואין ליטול הקדירה מהכירה וליתנה ע''ג התנור שאינו גרוף וקטום סמוך לחשיכה מ''א ועיין ס''ק כ''ו מש''ש לענין תנורים שלנו:

ב

הלכות שבת

3,107

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

יט

לחשיכה: ואפילו נצטנן לגמרי דאל''כ אפי' בשבת שרי ועי' סי' שי''ח:

ב

הלכות שבת

3,108

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

כ

חילוק: היינו בתנור שבזמן התלמוד. אבל כבר כתב הש''ע דתנורים שלנו הם ככירה:

ב

הלכות שבת

3,109

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

כא

ריקנית: דבריקנית חדשה לכ''ע אסור דמלבנה. מ''א:

ג

הלכות שבת

3,110

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

כב

פנאדי''ש: עיין סי' שי''ח סעיף ט''ו:

ה

הלכות שבת

3,111

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

כג

ומבערת: ופי' כיון דאסור אמירה לנכרי להחם אם כן אסור לומר לעכו''ם להעמיד התבשיל שנתקרר על התנור שהוסק. ולכן נוהגין שהעכו''ם נותנין התבשיל שנתקרר לגמרי על התנור קודם שהוסק מ''א. וט''ז חולק על היתר זה וכתב שאין לבעל נפש לסמוך על היתר זה ע''ש באורך:

ה

הלכות שבת

3,112

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

כד

בכה''ג: דה''ל כאחד נותן הקדרה ואחד נותן האור דהראשון פטור אבל אסור משא''כ באמירה לעכו''ם דשרי דהא עיקר כוונתו להחם הבית דשרי כמ''ש ס''ס רע''ו. ומזה נ''ל היתר שאם נתן העכו''ם מים לתוך הקדירה הקבוע בתנור ונתחממו שמותר הישראל ליהנות מהם להדיח בהם כלים ואפשר דאפי' נתן העכו''ם המים אחר שהוסק התנור דשרי אבל ישראל אסור ליתן המים אפי' קודם שהסיקו מיהו כשהכלים מלוכלכים בשומן נ''ל דאסור לשפוך רותחים עליהם ובשם מהר''פ מ''כ שמותר כיון שאינו מכוין אלא לצחצחן ול''נ שיניח הכלי תוך המים ולא יערה עליהם. מ''א:

ה

הלכות שבת

3,113

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

כה

להעמידן: אפי' ישראל:

ה

הלכות שבת

3,114

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנג

כו

תנור: אבל עליו אסור כיון שאינו גרוף וקטום ובתנורים שלנו שרי ליתן אפי' האש בתוך התנור כיון שיש מעזיבה המפסיק בין האש וכ''כ מהרי''ל אם הניח עץ או דף על תנור מותר להניח עליה קדירה. ונקוט האי כללא בידך דכל הנך שריותא המוזכרים בסי' זה אינו אלא בתבשיל חם אבל בתבשיל קר או שאר דברים קרים עי' סי' שי''ח איזה אסור משום בישול דאורייתא מ''א ועיין ס''ס רנ''ט בקיצור דינים:

ה

הלכות שבת

3,115

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

א

האש: משמע דבצלי קדר שרי. מ''א:

א

הלכות שבת

3,116

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

ב

בישולו: ועי' סי' קי''ג די''א שהוא שליש בישולו והכא פסק לחומרא משום חומרא דשבת:

ב

הלכות שבת

3,117

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

ג

אסור: ודוקא בשנתן על גבי האש שהוא מגולה אבל כשנתן לתוך התנור מכוסה אפי' בשר עז שרי בדיעבד. ב''ח מ''א:

ג

הלכות שבת

3,118

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

ד

חשיכה: דחשיבי כמו נתבשלו כמב''ד דהרי ראוין לאוכלן חיין ול''ד לבצל בס''ב דאסור דאין טוב לאוכלן חי כמו תפוחים וה''ה כל דבר שאין טוב לאוכלו חי דאסור. מ''א:

ד

הלכות שבת

3,119

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

ה

שממהר: וכ''ש שאסור להניחם בשבת סמוך לתנור אפי' קודם שהוסק ועי' ס''ס רצ''ג. מ''א: מ''א:

ד

הלכות שבת

3,120

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

ו

פלאדי''ן: ופשוט דבכירה גרופה וקטומה הכל שרי ועוגה או מיני בצק שאופין בקדירה דינן כפת ב''ח. ובלבד שאינן ממולאין מ''א (ובספר אבן העוזר מיישב מה שהקשה הב''ח והט''ז ומ''א והעלה להלכה אין לאפות פת בע''ש סמוך לחשיכה אלא כדי שיקרמו פני התחתון או עליון אבל אם נאפה בכלי צריך שיקרמו פני העליון והתחתון וגם מה שבתוכה כמב''ד):

ה

הלכות שבת

3,121

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

ז

בשוגג: והא דלא קנסינן גם בשוגג כמ''ש ס''ח שאני הכא כיון דאין לו מה יאכל שרי:

ה

הלכות שבת

3,122

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

ח

סעודות: ואם יש לו פת אחד מזון לג' סעודות אסור להציל בשבת בשביל לחם משנה דעיקר היתר בפת דוקא משום דחייב לאכול פת בשבת וא''כ שאר תבשילין אסור כי אם באין לו לאכול כלל עיין מ''א:

ה

הלכות שבת

3,123

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

ט

בשינוי: דרדיית הפת שבות היא:

ה

הלכות שבת

3,124

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

י

סקילה: ודוקא הוא אבל אחרים אסורים לרדות רי''ו:

ו

הלכות שבת

3,125

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

יא

סעודות: ודוקא כשרוצה לאכול ממנו בשבת אבל אסור להוציא לצורך חול. מגן אברהם:

ז

הלכות שבת

3,126

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

יב

התנור: ובטח פיו בטיט שרי. מ''א:

ח

הלכות שבת

3,127

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנד

יג

מים: אע''ג דמים ראוין לשתות חיין מ''מ אין טובין כ''כ כפירות כמ''ש ס''ד או י''ל דהכא איירי דקא בעי לה להדחה ואז צריכין להיות חמין ולפ''ז אסור ליתן מים לתוך הקדירות שבתנורים אע''ג דמתכוין שלא יבקע הקדירה מ''מ הא קבעי לה להדחה וחיישינן שמא יחתה לכן צריך ליתנן מבע''י מ''א וע''ל סימן רנ''ג ס''ק כ''ד מש''ש בשם המ''א:

ט

הלכות שבת

3,128

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנה

א

בשבת: פי' אפי' הודלקה אח''כ לגמרי. מ''א:

א

הלכות שבת

3,129

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנה

ב

כשיעור: פי' קודם השבת:

א

הלכות שבת

3,130

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנה

ג

להתחמם: ומ''מ אין לישב בסמוך אצל זנבות האודים כי יש לחוש שיגע בהם כדי שיבעירו היטב כדרך שעושין במדורה שמהפכין שלא תכבה ט''ז עיין סי' ער''ה ס''ק ו' ע''ש:

א

הלכות שבת

3,131

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנו

א

לנהוג כן: וכן נוהגין לשלוח איש לבטל הבעלי מלאכות ממלאכתן וגם ראוי לבעלי החניות שיסגרו כמו שעה קודם שבת כי ראיתי גדולה המכשלה שלפעמים בא שר א' ונמשך המו''מ עד הלילה ואשמם בראשיכם כתיב. וגם רוב העולם יש להם היתר כל עוד שלא אמרו ברכו אפי' הוא לילה ממש וזה ראיתי בעיני לכן יש להקדים אמירת ברכו ואין להמתין על אדם חשוב וגדול שעדיין לא בא כי זכות הוא שלא יתחלל שבת על ידו וחכם עיניו בראשו מ''א. ומצאתי מי שלא תיקן מאכלו יש להמתין עם ברכו ואם הוא סמוך לבה''ש אל ימתינו. ס''ח סימן רס''ב ובמ''א סימן רס''ג ס''ק ל' ע''ש:

א

הלכות שבת

3,132

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

א

בשבת: ר''ל לאחר שנתבשל התבשיל רוצה להטמינו בדבר שישמור חומו כמ''ש סי' רנ''ג ס''ב בהג''ה והטעם דשמא ימצא קדירתו צוננת וירתיחנה. אבל ספק חשיכה סתם קדירות רותחות הם ובמוסיף הבל אפי' בע''ש אסור שמא יטמין ברמץ פי' אפר עם גחלים וזה אסור דשמא יחתה בגחלים משחשיכה:

א

הלכות שבת

3,133

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

ב

אסור: פירוש אפילו בשוגג ואע''ג דבשכח ושהה מתיר בסימן רנ''ג מכל מקום בהטמנה מחמירין טפי. מ''א:

א

הלכות שבת

3,134

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

ג

בחמימותו: וה''ה המטמין בשבת בדבר שאינו מוסיף הבל דשרי דהא אינו אלא עומד בחמימותו. מ''א:

א

הלכות שבת

3,135

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

ד

לאכול: ודוקא תבשיל שנתבשל כ''צ אבל נגמר בשולו בשבת אסור דלא עדיף משהיה. מ''א ועט''ז:

א

הלכות שבת

3,136

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

ה

מותר: דלא יחתה דבלא''ה יתבשל עד למחר:

א

הלכות שבת

3,137

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

ו

לחין: צריך לומר דחשיב לתבן וזגים כחדא ומדסתם משמע דאפי' לחים מחמת ד''א אסור מ''א. ורוב פוסקים ס''ל דוקא לחים מחמת עצמן אסור ולא בלחין מחמת ד''א עיין עט''ז וביד אהרן:

ג

הלכות שבת

3,138

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

ז

משחשיכה: אבל אם נתגלה מבע''י אסור לכסותו בשבת דה''ל כמטמין לכתחלה ועי' סימן רנ''ג ס''ב בהג''ה. וב''ח מיקל אפי' אם נתגלה מבע''י:

ד

הלכות שבת

3,139

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

ח

להטמינו: דלא אסרו להטמין בשבת אלא דבר חם שהוא בכ''ר שנתבשל אבל אם פינה ה''ל כמטמין את הצונן דמותר ומט''ז נראה דאפי' החזירו לכלי הראשון נמי שרי דכבר אין לו דין כ''ר ואפשר אפי' בכ''ר אם נתקרר קצת שרי להטמינו מ''א ועי' סי' שי''ח:

ה

הלכות שבת

3,140

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

ט

בשיהוי: ולדעת י''א אפי' נתבשל כמב''ד כמ''ש סי' רנ''ג:

ז

הלכות שבת

3,141

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

י

בגחלים: לדברי רמ''א בסי' רנ''ג אפי' נוגעים בגחלים שרי כיון שאין טמון בבגדים עיין מ''א:

ח

הלכות שבת

3,142

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

יא

פי התנור: היינו דוקא בפשטיד''א או במיני קטניות שממהרין להתבשל אבל בשר חי אין צריך לטיחה ובמקומות שלא נהגו לטוח בטיט אסור לתת מיני קטניות או מיני בצק אלא כדי שיתבשל כמב''ד. מ''א:

ח

הלכות שבת

3,143

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

יב

שרי לכ''ע: וצריך ליזהר שלא יעמיד הקדירה אצל דופן התנור דאז נראה כהטמנה דהא עיקר ההיתר שיש הפסק אויר בין הקדירה לדופן וגם הדף הסותם התנור לא יגע בקדירה מטעם זה ט''ז. ע''ש:

ח

הלכות שבת

3,144

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנז

יג

בשבת: ואם מזיק לו החמין מותר לאכול צונן מט''מ:

ח

הלכות שבת

3,145

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנח

א

כטומן: ולא יפה עושים שבימות החורף לוקחים כלי עם משקה ותוחבין אותו בשבת לתוך כלי מלא מים חם שיפיג צינתו ואח''כ שותין המשקה שזהו דרך הטמנה ממש כיון שכולו טמון בתוכו והטמנה אסור אפי' לזמן מועט. ועיקר טעם ההיתר כאן כיון שאינו טמון בתוכו ממש רק מונח עליו ט''ז עיין שם (ובספר אליהו רבה חולק עליו ומתיר אף בכולו טמון בתוכו כיון שהוא כלי שני וא''כ אינו מוסיף הבל ובסימן רנ''ז מבואר דמותר להטמין בשבת באינו מוסיף הבל כדי שתפיג צינתו ע''ש):

א

הלכות שבת

3,146

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנט

א

מוכין: מוקצין הם למלאכה ואסור לטלטלן:

א

הלכות שבת

3,147

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנט

ב

יחדן: פירוש לעולם:

א

הלכות שבת

3,148

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנט

ג

לאוצר: ודוקא כשמקפיד עליהם כמ''ש סי' ש''ח סס''א (ובס' אבן העוזר חולק דאפי' אין מקפיד עליהם אסור ע''ש):

א

הלכות שבת

3,149

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנט

ד

ולבנים: וה''ה עצים העומדים להסקה אסור לסתום בהן פי תנור דלא יוכל לטלטלן בשבת עי' סי' ש''ח ס''ק כ''א. והאבנים המונחים על גבי כירה שרי לטלטלינהו דמיוחדין לתשמיש. מ''א:

ב

הלכות שבת

3,150

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנט

ה

ניטל: ואם טמן בדבר הניטל וכיסה בדבר שאינו ניטל מפנה סביבותיה ואוחז בקדירה ומוציאה דלא נעשית בסיס להן כמ''ש סס''א ר''ן:

ה

הלכות שבת

3,151

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנט

ו

סתימה: הטעם דדוקא אם הוא עושה לקיים שלא להסירן בשבת היה אסור משום סתירה אבל דף זה אינו עשוי לקיים. ב''י בשם המרדכי:

ז

הלכות שבת

3,152

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רנט

ז

בישול: ואפי' בדיעבד אסור התבשיל וע''י עכו''ם יש לפקפק ולהתיר בדיעבד עיין תשובת רמ''א סי' ק''ך וע''ל סי' רנ''ג ס''ק י''א. וכתב בשל''ה ואם עדיין לא חשכה אע''ג דמדינא מותר לומר לעכו''ם מ''מ יש ליזהר משום לא פלוג ועיין סי' רס''א ס''א: דיני שהיה והטמנה בקיצור כללא דמילתא בזמן הזה אין לנו שום הטמנה כיון שמגולה למעלה אך להרב''י צריך שלא תהא הקדירה נוגעת בגחלים וא''כ ה''ל שיהוי. ובבשר צריך ליתנו חי סמוך לחשיכה ממש או שנתבשל כמב''ד קודם שחשכה. ובצלי ועוגה ופשטיד''א לא מהני חי ובעינן שיתבשל כמב''ד קודם שבת. ובתנור טוח בטיט הכל שרי ואם יש גחלים לוחשות אין לפותחו כ''א ע''י עכו''ם. ואם הגחלים סביב הקדירה לא יקח הישראל הקדירה כי אם עכו''ם. ואם הקדירה עומדת על הגחלים שרי אם א''א בענין אחר וה''ה בליל שבת ולהניח תבשיל חם אצל התנור שרי אפי' הוסק כבר. ועל התנור נהגו היתר אם לא הוסק עדיין. ואם נתן לבינה או ד''א על התנור ואח''כ נותן הקדירה עליה שרי אפי' הוסק ובתבשיל קר אפי' קודם שהוסק אסור אפי' לסמוך כ''א ע''י עכו''ם קודם שהוסק ולאחר שהוסק אפי' ע''י עכו''ם אסור כ''א לצורך חולה או קטן שאין לו מה לאכול ודבר שאין בו רוטב אפי' קר כחם דמי. ואם לא נצטנן לגמרי אפי' יש בו רוטב נהגו להקל ואם מניחו במקום שאין יכול להתחמם עד שהיס''ב מותר לסמוך אצל תנור אבל לא עליו אא''כ יש דבר המפסיק וה''ה לתוך הקכלי''ן בעינן דבר המפסיק אבל ע''ג לבזבז שסביב התנור ה''ל סמיכה וה''ה במיני משקין ופירות דינא הכי. וע''ג קדירה הקבוע בתנור נמי דינא הכי אבל לתת לתוכן קנקן עם משקין פשיטא דאסור. וישראל אסור ליתן מים לתוך הקדירה ההיא אפי' קודם שהוסק אך אם נותנו עכו''ם קודם שהוסק שרי ליהנות מהם וגם אם נתן ישראל ע''ש סמוך לחשיכה אסור כמ''ש ס''ס רנ''ד. אסור לכרוך בשבת קדירה עם מאכל חם בכרים ובכסתות. אבל אם פינן לקדירה אחרת מותר לכרוך קדירה ההיא:

ז

הלכות שבת

3,153

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רס

א

לרחוץ: אחד אנשים וא' נשים:

א

הלכות שבת

3,154

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רס

ב

הצפרנים: כתב בצוואת ר''י חסיד שלא ליטול הצפרנים ולא לגלח בר''ח. וכתב כנה''ג אפי' אם חל ר''ח בע''ש אין להסתפר מפני סכנה ויש להסתפר ביום ה' שלפניו. ועי' בסי' תצ''ג ס''ג. ובמגיד מישרים משלי כתב שאין לקוץ צפרני הידים והרגלים ביום א' ואין לקוץ אלא בע''ש או בעי''ט והנכון שיקוץ מן הרגלים ביום ה' ומן הידים ביום ו' ובשאר ימים אין לקוץ כלל. ומט''מ כתב בשם ס' הגן שלא ליטלן ביום ה' מפני שגדלין בשבת וכתב הט''ז דלפ''ז גם בגילוח שערות אין לעשות ביום ה' ע''ש. ואינו מוכרח דהא אנשי משמר היו מסתפרין ביום ה' ועוד אמאי המלך מסתפר בכל יום הא לא יש לו שער עיין יד אהרן ובשכנה''ג. השורף צפרניו חסיד קוברן צדיק זורקן רשע. נדה י''ז. (והטעם דקודם החטא של אדם הראשון היה מלבושו ציפורן וכשחטא נתפשט ממנו ולא נשאר ממנו רק צפורניים ומאחר שהאשה גרמה שנתפשט המלבוש לכך מה שנשאר מהם יש לחוש ליענש בו האשה. תולעת יעקב):

א

הלכות שבת

3,155

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רס

ג

בקמיצה: והאר''י ז''ל היה מלעיג ע''ז ולא היה חושש לכך הכוונות וכ''כ בתשב''ץ מיהו יש לזהר לכתחלה. מ''א:

א

הלכות שבת

3,156

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רס

ד

ערבתם: וכתב ב''ח דעכשיו שנוהגין לערב ערובי חצירות בעד כל השנה א''צ לומר ערבתם:

ב

הלכות שבת

3,157

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסא

א

בין השמשות: ואם נסתפק אם הוא בין השמשות אסור. ב''ח:

א

הלכות שבת

3,158

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסא

ב

ואין מטבילין: ואם הוא צריך לו לשבת ואין לו אחר יכול להטביל בה''ש אלא שיש היתר אחר ליתנו לעכו''ם במתנה או ע''י הערמה כגון ששואב מים כדי לשתות בו. ט''ז ועי' בי''ד סי' ק''ך סק''ז:

א

הלכות שבת

3,159

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסא

ג

שבת: וכן כל דבר שהוא הפסד מרובה אף שאין צורך שבת ולצורך מצוה נמי מותר לומר לעכו''ם לעשות בין השמשות. וכן מותר לומר לעכו''ם בה''ש להדליק נר יא''צ מאחר שהעולם נזהרין בו חשבינן ליה כצורך גדול דאין חילוק בין צורך גדול להפסד מרובה. רש''ל ועיין מ''א ועי' סי' שמ''ב:

א

הלכות שבת

3,160

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסא

ד

הנר: אפי' שלא במקום מצוה כיון שעוד היום גדול:

א

הלכות שבת

3,161

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסא

ה

על הקודש: והוי מ''ע דאורייתא:

ב

הלכות שבת

3,162

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסא

ו

אלף ות''ק: והוא כמו רביעית שעה קודם צ''ה ורוב פוסקים כתבו ב' שעות קודם הלילה צריך להוסיף שהוא חלק י''ב דומיא דשביעית דתוספת הוא למ''ד יום חלק י''ב משנה. ד''מ בשם מהר''ם וכ''כ הב''ח עיין ע''ת ומ''א:

ב

הלכות שבת

3,163

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסא

ז

מערבין: אפי' לדבר מצוה וה''ה דאסור ליכנס למרחץ אפי' להזיע ברכות דף כ''ז. עיין כנה''ג ובתשובת חכם צבי סי' י''א:

ד

הלכות שבת

3,164

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסא

ח

השבת: ובמדינות אלו אין נוהגין לומר מזמור ולכן עניית ברכו הוי קבלת שבת ד''מ. וכ''כ בסי' רס''ג ס''י. ועתה נוהגין לומר מזמור ואפ''ה אין מקבלין שבת ועושין כל מלאכות עד ברכו דמעיקרא הכי קבלו עלייהו. ב''ח מ''א:

ד

הלכות שבת

3,165

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסב

א

שלחנו: האר''י ז''ל הקפיד מאוד לאכול על שלחן של ד' רגלים דוגמת שלחן המקדש ולברך על ב' אגודות של הדס בכל ג' קידושין ובליל שבת הניח על השלחן הכוס של בה''מ עם מעט יין וקצת פתיתין אבל לא לחם שלם ועי' סי' ק''פ. יפנה קורי עכביש מהבית. ר''ח ע''ה:

א

הלכות שבת

3,166

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסב

ב

בבואו מבה''כ: וינשק ידי אמו בליל שבת כשהיא מברכת אותו וסודו מבואר בדברי האר''י ז''ל:

א

הלכות שבת

3,167

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסב

ג

ערוך: רש''ל היה לו ב' מפות על השלחן מלבד העליונה שעל הלחם משום דכשמנערין המפה נמצא השלחן מגולה ועוד המפה תלויה מעל השלחן טפח וכשפורשה עושה אוהל ולכן הניח התחתונה תמיד ואז הוא מוסיף על אוהל עראי ושרי מט''מ ועי' סי' שט''ו סי''א:

א

הלכות שבת

3,168

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסב

ד

נאים: והאר''י ז''ל כתב יש ללבוש ד' בגדי לבן מלבוש העליון והתחתון ואיזור והחלוק כנגד ד' אותיות הוי''ה. כתב בס''ח אל יקח אדם ילד בשבת עד שישים תחלה כר בחיקו. מהרי''ל היה לו טלית מיוחד לשבת וכפלו במוצ''ש. ובאגודה סי' קמ''ג כתב שילך בבגדי שבת עד מ''ש אחר הבדלה ובכוונות כתב דאף אבל ישנה בגדיו:

ב

הלכות שבת

3,169

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסב

ה

כלה: ויש למקבלי שבת לצאת לעזרת בה''כ כנה''ג. ואנו נוהגין לעמוד לעשות דוגמא כמו שמקבל פני אדם גדול. אין מקבלין שבת ביום כיפור שחל בשבת כי אין ביום כיפור נשמה יתירה. שכנה''ג:

ג

הלכות שבת

3,170

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

א

נר יפה: וידליק בכל החדרים שהולך שם מט''מ. עיין סעיף ו'. ויעשה נרות כרוכים ביחד זכר לזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו וכן נוהגין בבה''כ ב''ח. ואסור להדליק נרות של שבת משעוה הבאה מבית תפלתם עי' סי' קנ''ד סעיף י''א:

א

הלכות שבת

3,171

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

ב

להוסיף: ונוהגין להדליק ז' נרות כנגד ז' ימי השבוע וכ''כ האר''י ז''ל:

א

הלכות שבת

3,172

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

ג

ששכחה: ואם שכחה כמה פעמים צריכה להוסיף בכל פעם כדי שתהא זהירה בכבוד שבת. ואם נאנסה ולא הדליקה כגון שהיתה בבית האסורים וכיוצא בזה א''צ להוסיף וסומא ג''כ תברך דהא נהנית ג''כ ממאורות מ''מ אם יש לה בעל פקח יברך הבעל מיהו אם אוכלת עם אחרים בשלחן אחד לא תברך מ''א עי' ס''ח. אשה היולדת מדליק הבעל את הנרות בשבת ראשון ומברך. מנהגים מט''מ ושל''ה. ובימי נדותה האשה מברכת בעצמה ע''ל סי' פ''ח ובכנה''ג כתב שיש להביא הנר לפני היולדת ותברך היא בעצמה. ואשה ששכחה ולא ברכה על הדלקה אם נזכרת קודם זמן איסור הדלקה תברך עוד אבל לאחר זמן איסור הדלקה לא תברך. כנה''ג בשם מהר''י ברונא. ועיין תשובת נחלת שבעה סימן ח'. ואשה שהגיע זמן טבילתה בליל שבת טוב יותר שבעלה ידליק ויברך ויש נוהגות שהולכת לביתה בין חפיפתה לטבילתה ומדליקה וחוזרת לטבילה וכתב א''ז שמעתי שקצת נשים נוהגות ע''פ זקיני הגאון ז''ל שמדליקות בבית הטבילה ועיין תשובת מהרי''ל סי' כ''ג:

א

הלכות שבת

3,173

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

ד

מה יאכל: פי' וצריך לקנות במעות שבידו לאכול דבודאי אכילתו קודם לנר שבת ומיהו אם יש לו לחם לאכול דיו ונר קודם ליקח משאר מאכלים. מ''א:

ב

הלכות שבת

3,174

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

ה

מוזהרות: ואפי' אם ירצה הבעל להדליק בעצמו האשה קודמת ב''ח. חוץ אם היא יולדת עי' ס''ק ג' מש''ש:

ג

הלכות שבת

3,175

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

ו

הבית: ועוד מפני שהאשה כבתה נרו של עולם. ומ''מ האיש יתקן הנרות. כתבים:

ג

הלכות שבת

3,176

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

ז

קודם: ונר אחד סגי וכן בחנוכה. מ''א:

ג

הלכות שבת

3,177

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

ח

למהר: ומכאן סמכו הקדמונים שמשגרין התינוקות לבתיהם קודם ברכו כדי שידליקו ולא ידליקו קודם. ש''ג:

ד

הלכות שבת

3,178

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

ט

כשידליק יברך וגו': טוב שיהיה לה נר מיוחד להדליק בו מידי שבת בשבתו עטרת זקנים בשם פענח רזא. ראוי שתתפלל האשה בשעת הדלקה שיתן לה הקב''ה בנים זכרים מאירים בתורה מט''מ. כתב מהר''ש כשיש חופה ע''ש ומאחרים בה עד אחר שקיעת החמה והאשה אינה רוצה לקבל שבת לפני החופה אז תדליק הנר בלא ברכה קודם החופה ואח''כ בחשיכה תפרוס ידיה על הנרות ותברך. או תאמר לעכו''ם להדליק אחר החופה והיא תברך ע''ש. וכתב המ''א שדבריו תמוהים. ומיהו בדיעבד אם שכחה מלברך עד שחשיכה יש לסמוך אמהר''ש ועי' ס''ק ג' מש''ש. ומ''מ סגי בנר א'. מ''א ע''ש:

ה

הלכות שבת

3,179

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

י

אחר ההדלקה: דאם תברך קבלה לשבת ואסורה להדליק וא''כ ביו''ט תברך ואח''כ תדליק כ''כ בס''ס הדרישה בא''ע בשם אמו. וכתב המ''א אבל אין חכמה לאשה וכו' דלא חלקו חז''ל ע''ש:

ה

הלכות שבת

3,180

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

יא

ולברך עליו: אבל להדליק צריך שלא יכשל בעץ או באבן ועי' מ''ש ס''ק א'. מ''א:

ו

הלכות שבת

3,181

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

יב

שלו: דכל מה דמתוסף אורה יש בה שלום בית ושמחה יתירה להנאת אור [ה] בכל זויות וזויות. וכתב של''ה דמ''מ לא יברכו שנים במנורה אחת שיש לה קנים הרבה. ועיין בא''ז. (ובספר אליהו רבה בשם זקינו הגאון זצ''ל להתיר לברך שנים אף במנורה אחת ע''ש):

ח

הלכות שבת

3,182

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

יג

בחצר: משמע דאם אוכל בבית אפי' אין דולקת עד הלילה שרי ומיהו מצוה לעשות נרות ארוכות שידלקו עד הלילה. של''ה ומט''מ ד''מ:

ט

הלכות שבת

3,183

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

יד

לבטלה: ואפשר דאם באותו מקום היה קצת חשך ומשתמש שום דבר לאור הנר ליכא איסורא מהרי''ל סי' כ''ג:

ט

הלכות שבת

3,184

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

טו

אשה: ואם האיש מדליק ליכא מנהגא ומותר במלאכה ומ''מ טוב להתנות. ב''ח:

י

הלכות שבת

3,185

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

טז

תחלה: ומ''מ אין להתנות כ''א לצורך. מ''א:

י

הלכות שבת

3,186

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

יז

הנרות: ומ''מ מברכין עליהם ואפי' מדליק בחדרים כמ''ש ס''ו. ומיהו דוקא כשיש לו חדר מיוחד ולא בירך על נר אחר וכמ''ש ס''ו אבל אותן המדליקין בבית האכסדרא אין מברכין אפי' לא בירך על נר אחר שאין זה מצוה המוטלת עליו וגם אין משתמשין שם לצורך אכילה אבל במקום שמשתמשין לצורך אכילה צריך לברך עיין מ''א. וטוב ליזהר לכתחלה להדליק במקום אכילה. ונ''ל דדי כשעומד נר א' שם. מ''א ע''ש:

י

הלכות שבת

3,187

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

יח

שבת: ואם רוב הקהל לא היו בבהכ''נ אין נמשכין אחר המיעוט וכן בעיר שיש בה בה''כ הרבה אין אחת נמשכה אחר חברתה. כנה''ג:

יב

הלכות שבת

3,188

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

יט

ליפול: פי' שהולך לחדר עי' סי' רס''ו סי''ב:

יג

הלכות שבת

3,189

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

כ

שהדליקו וכו': עיין ט''ז שכתב דלא קי''ל כי''א אלו ולא כי''א שמביא אח''כ:

יד

הלכות שבת

3,190

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

כא

שבת: דהיינו אמירת ברכו לדידן כמ''ש ס''ס רס''א:

טו

הלכות שבת

3,191

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

כב

מלאכה: דהא אי בעי לא היה מקבל שבת עליו וכל שיש לו היתר מותר אמירה כמ''ש סי' ש''ז ס''ח:

יז

הלכות שבת

3,192

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסג

כג

ממלאכתו: וכ''כ בתשובתו. וכ''פ הב''ח דלא כלבוש דאוסר אא''כ בירך והסיח דעתו מהשבת. ולא ידעתי מה מועיל בה''מ למלאכה מ''א וכן פסק הט''ז בתשוב' באורך ע''ש ועיין יד אהרן מ''ש על הט''ז. ובתשובת זרע אברהם חא''ח סי''ט. וזה פשוט דאם אמר המבדיל וכו' הכל שרי כמ''ש סי' רצ''ט סעיף י'. אך צ''ע אם יוכל אח''כ לומר רצה בבה''מ די''ל דוקא כשמתפלל תפלת חול לא יאמר רצה אבל כשאומר המבדיל לחוד רשאי לומר רצה עמ''ש ס''ס קפ''ח:

יז

הלכות שבת

3,193

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסד

א

האחרים: אפי' הנרות עומדים בחדר אחר דכיון שיש במקום א' נר כשר יזכור ולא יטה גם במקומות אחרים:

א

הלכות שבת

3,194

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסד

ב

נר: כגון למשוך יין מן המרתף:

א

הלכות שבת

3,195

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסד

ג

להקשות: אפי' מדליק שניהם יחד דכשמתכוין להקשות לא גזרינן שמא יטה:

ב

הלכות שבת

3,196

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסד

ד

בשעוה: פי' שיניחנו בנר ויניח הפתילה לתוכה. אין מדליקין בשמרי שמן. ש''ג. ובחמאה יש להחמיר ליתן בתוכה מעט שמן. אבל יש ליזהר להדליק בשמן דוקא כדאיתא בספר חסידים שהאריך ימים בשביל זה. ועוד לפעמים נוטף מהחמאה למאכל בשר. ולפעמים מדליקין שומן אף שעדיין מלוכלך מהחמאה ועובר על לאו דבשר וחלב. ואם אין לו שמן כתב בתשב''ץ דיסחוט אגוז לתוך החלב:

ג

הלכות שבת

3,197

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסד

ה

ויצא: וחובה לאכול בשבת אצל הנר. עוד יש ט''א מפני שהוא נדבק בכותלי הבית ומבעיר הבית וחיישינן שמא יכבה ומכאן יש ללמוד שלא לסתום התנור בעץ מטעם זה וכמה פעמים ראיתי שבאו לחילול שבת עבור זה. מ''א:

ג

הלכות שבת

3,198

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסד

ו

בהם: גזירה שמא ידליק בעינייהו:

ד

הלכות שבת

3,199

באר היטב - על שלחן ערוך או''ח

רסד

ז

מהותך: לפי עיקר הדין מותר בחלב מהותך אלא דרבנן גזרו אטו אינו מהותך וכשהוא בתערובות לא גזרו דהוי גזירה לגזירה:

ה

הלכות שבת