bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפה - שכר מצות מזוזה. ובו ב' סעיפים: | א. | מצות עשה לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו ואם אינו זהיר בה יתקצרו: {הגה: ומ"מ אם אין ידו משגת לקנות תפילין ומזוזה יקנה תפילין ולא מזוזה (ירושלמי סוף מגילה ובא"ח סי' נ"ח סי"ב) דמצוה שהיא חובת הגוף עדיפא:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפה - שכר מצות מזוזה. ובו ב' סעיפים: | ב. | נתינתה בטפח החיצון: {הגה: י"א כשאדם יוצא מן הבית יניח ידו על המזוזה (מהרי"ל שם ומוכח בעבודת כוכבים דף י"א) ויאמר ה' ישמר צאתי וכו' (במדרש) וכן כשיכנס אדם לבית יניח ידו על המזוזה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | א. | אלו המקומות שחייבים במזוזה אחד שערי בתים ושערי חצרות מדינות ועיירות רפת בקר ולולין ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפים כולם חייבים: {הגה: ודוקא כשבית השותפים ישראלים אבל בית של ישראל ועובד כוכבים פטור ממזוזה (מרדכי ספ"ק דעבודת כוכבים) וכן חצירות או עיירות שמקצת עובדי כוכבים דרים שם פטורין ממזוזה (חידושי אגודה פ"ק דיומא):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | ב. | בית התבן בית העצים ובית הבקר חייבים ואם הנשים רוחצות בהם כיון שעומדות שם ערומות אין כבוד שמים להיות שם מזוזה: {הגה: ודוקא אלו אבל חדר ממש אפי' מקום שאיש ואשה ישנים ומשמשים שם חייב במזוזה (בתשובת מהרי"ל וכ"כ הב"י) ויש מקילין ואומרים דבכל מקום שנשים שוכבות פטור ממזוזה (ב"י בשם סמ"ק וכל בו ומרדכי סוף הל' מזוזה) ונראה לי דבמקום שהדלת מבפנים וכששוכבים שם סוגרים הדלת ונמצא המזוזה מבחוץ חייב לכולי עלמא (ד"ע בד"מ וכ"מ בתשובת מהרי"ל סי' צ"ח):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | ג. | בהכ"נ אם יש בו דירה לשום אדם חייב במזוז': {הגה: ואם בית דירה בעזרה שלפני בית הכנסת העזרה חייבת ובית הכנסת פטור (ב"י בשם רבינו ירוחם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | ד. | בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה פטורים לפי שאינם עשויים לדירת כבוד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | ה. | במקום שיש טינוף כגון שתינוקות מצויים שם טוב לכסות המזוזה ובמקום טהרה טוב להיות נראית: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | ו. | אכסדרה והוא המקום שיש לו ג' כתלים ותקרה אע"פ שיש לה שני פצימין ברוח רביעית פטורה מפני שהפצימין להעמיד התקרה הם עשויים ולא משום מזוזות (ל' הרמב"ם פ"ו מהס"ת ד"ג) אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הרביעית אע"פ שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות חייבת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | ז. | מרפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגנה פטורים ואם בית פתוח לאחד מאלו חייבים ויש אומרים שבית שער חייב אפילו אין בית פתוח לו (טור ופוסקים בשם ר"י): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | ח. | בית שער שפתוח לבית ולחצר חייב בשתי מזוזות אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לחצר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | ט. | בית שער העומד בין הגנה לבית חייב בשתי מזוזות אחת במקום שפתוח לבית ואחת במקום שפתוח לגנה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | י. | בית המדרש פטור מהמזוזה ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו חייב במזוזה באותו פתח וי"א שבית המדרש חייב במזוזה ונכון לחוש לדבריהם אבל לא יברך עליה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | יא. | סוכת החג בחג והבית שבספינה והחנויות שבשוקים פטורים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | יב. | שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית חייבת והחיצונה פטורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | יג. | בית שאין בו ד' אמות על ד' אמות פטור ואם יש בו כדי לרבע ד' אמות על ד' אמות בשוה אע"פ שארכו יתר על רחבו או שהוא עגול או בעל ה' זויות חייב (רמב"ם שם ד"ב): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | יד. | בית שאין לו תקרה פטור היה מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה אם היה הקירוי כנגד הפתח חייב במזוזה והוא שיהי' במקורה ד' על ד': |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | טו. | הבית אע"פ שאין לו דלתות חייב במזוזה ויש מי שפוטר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | טז. | הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבים במזוזה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | יז. | אם יש בבית הרבה פתחים פתוחים לחצר או לרשות הרבים ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית כולם חייבים אפילו נתמעטו הדיורים שאין רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | יח. | בית שיש לו פתחים הרבה אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבא אלא באחת מהם חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח: {הגה: הואיל ונעשו לכניסה ויציאה (משמעות הטור) מרתף שיש לו פתח מן הרחוב שמכניסין בו יין בחביות גדולות ויש לו פתח קטן מן הבית שנכנסים ויוצאים בו תמיד אם הפתח הקטן ראוי למזוזה היא חייבת והגדולה פטורה ואם אין הקטן ראוי למזוזה הגדולה חייבת והקטן פטור (ב"י בשם תשובת אשכנזית והיא בת' מהרי"ל סי' צ"ט):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | יט. | ארובה שבין בית לעליה ועולים לה בסולם ועושים סביב הסולם היקף מחיצות פעמים למטה ברגלי הסולם ופעמים למעלה בראשו ויש בו צורת פתח במקום שעושין אותו חייב ואם עשו למעלה וגם למטה חייב בשתים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | כ. | פתח שאחורי הדלת אם יש לו פצים טפח חייב במזוזה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | כא. | פתח אחד וחלקו בעמוד בנתיים כל שיש היכר ציר בזה ובזה לצד העמוד הרי הם כשני פתחים וצריך מזוזה לכל פתח אבל כל שאין צירים לצד העמוד אין העמוד מחלקו לשניים שאינו אלא לנוי בעלמא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | כב. | השוכר בית בחוצה לארץ והדר בפונדק בארץ ישראל פטור ממזוזה שלשים יום והשוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל (והוא הדין לשואל בית דינו כשוכר) (ב"י בשם הר"ר מנוח וכ"מ בש"ס): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפו - מקומות החייבים במזוזה. ובו כ"ג סעיפים: | כג. | השוכר בית מאינו יהודי חייב במזוזה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפז - איזה פתח חייב במזוזה. ובו ב' סעיפים: | א. | אין הפתח חייב במזוזה אלא אם כן יש לו שתי מזוזות ומשקוף: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפז - איזה פתח חייב במזוזה. ובו ב' סעיפים: | ב. | בית שיש לו מזוזה מכאן ומכאן וכיפה כמין קשת על שתי המזוזות במקום המשקוף אם יש בגובה המזוזות י' טפחים או יותר חייב ואם אין בו י' טפחים פטור מפני שאין לו משקוף: {הגה: וכל שכן פתח שאין לו גובה עשרה טפחים דפטור ממזוזה (כ"מ בטור ופוסקים עב"י) המנהג נתפשט במדינות אלו דרוב עולם סומכין על מזוזה אחת שעושין על פתח בתיהם ואינו נכון ואין להם על מה שיסמוכו לכן כל ירא שמים יתקן ביתו כדינו בכל הפתחי' החייבים וכמו שנתבאר (מהרי"ל בתשובה ובהל' מזוזה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | א. | כיצד כותבין את מזוזה כותבין שתי פרשיות שמע והיה אם שמוע על דף אחד ביריעה אחת ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה כמו חצי צפורן ובתחלתה ישייר כדי לגול אותה אחר שתכרך (ובסופה אין צריך להניח כלל) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | ב. | צריך לכותבה בדף אחד ואם כתבה בב' או בג' דפין כשרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | ג. | כתבה שלא על הסדר אפילו שכח מלכתוב אות אחת פסולה ואין לה תקנה ואין צריך לומר אם הקדים פרשה לפרשה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | ד. | כתבה בשני עורות אף על פי שתפרן פסולה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | ה. | צריכה עיבוד לשמה לכתחלה אבל במקום שאם ימתין לעור מעובד לשמה יתבטל מהמצוה יכתבנה על עור שאינו מעובד הנמצא ויקיים המצוה מיד בעוד שמבקש עור מעובד לשמה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | ו. | כתבה על הקלף או על הגויל כשרה לא אמרו דוכסוסטוס אלא למצוה (וקלפים שלנו כשרים לכל) (מרדכי הלכות קטנות): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | ז. | דינה לענין הדיו והכתיבה והתגין של שעטנ"ז ג"ץ כמו בספר תורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | ח. | צריכה שרטוט ואם כתב בלא שרטוט פסולה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | ט. | כותב כל שיטותיה שוות שלא תהא אחת ארוכה מחברתה ואם האריך בשיטה אחת יותר מבאותה שלפניה ובאותה שתחתיה קיצר יותר מבאותה שלפניה ולפני פניה כשרה ובלבד שלא יעשנה כקובה או כזנב או כעיגול: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | י. | על הארץ יכתוב בראש השיטה אחרונה ולא יכתוב בה יותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | יא. | נהגו לעשותה כ"ב שיטין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | יב. | צריך לכתבה בימין כמו בתפילין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | יג. | ריוח שבין פרשת שמע לפרשת והיה אם שמוע מצוה לעשות פרשה סתומה ואם עשאה פתוח' כשרה לפי שאינה סמוכה לה בתורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | יד. | כורכה מסופה לראשה מאחד כלפי שמע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפח - במה והיאך נכתבת. ובו ט"ו סעיפים: | טו. | אסור להוסיף בה מאומה אלא שמבחוץ כותבין שדי כנגד תיבת והיה שבפנים: {הגה: וי"א נגד הריוח שבין הפרשיות (טור בשם הרא"ש ומרדכי ה"ק ורמב"ם והגה"מ בשם סה"ת) וכן נוהגין ומניחים נקב בקנה נגד שם שדי שיהא נראה מבחוץ (שם במרדכי והגמי"י) עוד נוהגין לכתוב מבחוץ כוז"ו במוכס"ז כוז"ו נגד ה' אלהינו ה' (טור) ויהפוך אלה האותיות מכתיבת המזוזה כדי שיגיע כל אות נגד האות שמתחלף בו באלפ"א בית"א (הגהמי"י) אבל בפנים אין להוסיף שום דבר על ב' פרשיות (טור ורמב"ם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפט - מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה. ובו ו' סעיפים: | א. | בא לקבעה יניחנה בשפופרת של קנה או של כל דבר ויקבענה במקומה ויברך אקב"ו לקבוע מזוזה ולא יברך בשעת כתיבתה (והקובע ב' או ג' מזוזות מברך ברכה אחת לכולן) (בית יוסף בשם תשובת הרשב"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפט - מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה. ובו ו' סעיפים: | ב. | איזהו מקום קביעתה בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ (ואם שינה אינו מעכב ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה) (טור) בתחלת שליש העליון גובה השער ואם קבע למעלה מזה כשרה והוא שירחיקנה מהמשקוף טפח וצריך לקבעה על ימין הנכנס (ואין חילוק בין אם הוא אטר יד או לא) (מרדכי ה"ק) ואם קבעה משמאל פסולה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפט - מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה. ובו ו' סעיפים: | ג. | מי שחולק ביתו לשנים ובכל חלק פתח פתוח לרשות הרבים ובמחיצה החולקת יש פתח מזה לזה במקום שעושה החור שבסף שציר הדלת סובב בו ומעמיד שם הדלתות הוא הבית ובדרך ימין שנכנסים לו קובעים אותה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפט - מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה. ובו ו' סעיפים: | ד. | כיצד קובעה ימסמרנה במסמרים במזוזת הפתח או יחפור בה חפירה ויקבענה בה ולא יעמיק לחפור טפח בעומק שאם עשה כן פסולה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפט - מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה. ובו ו' סעיפים: | ה. | קבעה במזוזת הפתח בעודה תלושה ואח"כ חברה לפתח פסולה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רפט - מקום קביעותה וכיצד נקבעת וברכתה. ובו ו' סעיפים: | ו. | צריכה להיות זקופה ארכה לאורך מזוזת הפתח ויכוין שיהא שמע דהיינו סוף הגלילה לצד חוץ: {הגה: וכן נהגו (ב"י) אבל י"א שפסולה בזקופה אלא צריכה להיות שכובה ארכה לרוחב מזוזת הפתח (טור והפוסקים בשם ר"ת) והמדקדקין יוצאין ידי שניהם ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון (טור והגהות מיימוני ומהרי"ל ות"ה סי' נ"ב) וכן ראוי לנהוג וכן נוהגין במדינות אלו ויכוין שיהא ראש המזוזה דהיינו שמע לצד פנים ושיטה אחרונה לצד חוץ: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רצ - שלא לכתוב אותה על גליון ספר תורה. ובו סעיף אחד: | א. | ספר תורה או תפילין שבלו אין עושין מהם מזוזה ואין כותבין אותה על גליוני ספר תורה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה: {הגה: אבל מותר לתקן הס"ת עצמה עם גליונותיה אם אי אפשר לתקנה בענין אחר והיה צריך לגונזה בלאו הכי (מהר"מ פאדואה סימן פ"ד) אבל אם אפשר לתקנה בענין אחר אע"פ שהספר תורה מגוילין ורוצה לדבק עליה קלפים לא יחתוך הגליונות לתקנה דאין אסור לתקנה מבחוץ בקלף אע"פ שהס"ת מגוילין (ג"ז שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רצא - מזוזה מתי נבדקת ומי חייב בה. ובו ג' סעיפים: | א. | מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבע שנים ושל רבים פעמים ביובל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רצא - מזוזה מתי נבדקת ומי חייב בה. ובו ג' סעיפים: | ב. | השוכר בית מחבירו השוכר חייב לקבוע בה מזוזה ולתקן מקום קביעותה (ואפילו שכר הבית בחזקת שיש לו מזוזה לא הוי מקח טעות) (ב"י בשם הרב רבינו מנוחה) וכשיצא לא יטלנה בידו. (ואם הקפיד על מעותיה השני צריך לשלם לו) (ב"י בשם הרב מנוח) ואם שכר הבית מעובד כוכבים או ששכרו לעובד כוכבים נוטלה ויוצא: {הגה: ועובד כוכבים שבקש שיתנו לו מזוזה ורוצה לקובעה בפתחו אסור ליתנו לו (כך השיב מהרי"ל) ונראה לי דמ"מ במקום דאיכא למיחש משום איבה ושירע משום זה לישראל שרי (כנ"ל):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מזוזה | סימן רצא - מזוזה מתי נבדקת ומי חייב בה. ובו ג' סעיפים: | ג. | הכל חייבים במזוזה אפילו נשים ועבדים ומחנכים את הקטנים לעשות מזוזה לפתחיהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | א. | שלוח הקן אינו נוהג אלא בעוף טהור אפילו אם האם טרפה ואפילו אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | ב. | קן המזומן אצלו כגון יונים שדרכן ליגדל עם בני אדם בבתים ואווזים ותרנגולים שקננו בבית פטור אבל יוני שובך ועלייה וצפרים שקננו בטפיחים (פירוש כלי חרס הבנוי בכתלים אשר שם צפרים יקננו) ובבורות ואווזים ותרנגולים שקננו בפרדס חייב והוא שלא הוגבהה האם מעל הביצים כלל משהטילם אבל אם הוגבהה האם מעליהם אם המקומות הללו שלו זכתה לו חצירו והוה ליה מזומן ופטור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | ג. | ובכל מקום שימצאנו בין באילן בין בארץ או בבורות שיחין ומערות או בים או בראשו של אדם או בראש שאר ב"ח בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד חייב לשלח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | ד. | צריך לשלח האם עד שתצא מתחת ידו ואח"כ יקח את הבנים ואם רוצה לחתוך כנפיה קודם שישלחנה כדי שלא תוכל לפרוח ויקחנה אינו רשאי אלא ישלחנה מיד עם כנפיה כדי שתוכל לפרוח ולאחר שתצא מידו יקחנה אם ירצה ואם חתכן ישהנה עד שיגדלו כנפיה וישלחנה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | ה. | אם רוצה ליקח האם ולשלח הבנים אינו רשאי שלחה וחזרה שלחה וחזרה אפילו כמה פעמים חייב לחזור ולשלחה אבל אם שלחה ונטל הבנים והחזירן לקן וחזרה האם עליהם פטור מלשלח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | ו. | אם נטל האם מעל הבנים ולא שלחה ישלחנה ופטור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | ז. | היו הביצים מוזרות או האפרוחים מפריחים או שהם טריפה או שזכר רובץ על הקן או שעוף טמא רובץ על ביצי עוף טהור או עוף טהור רובץ על ביצי עוף טמא פטור מלשלח (ל' רמב"ם פ' י"ג מהל' שחיטה דין י'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | ח. | היתה רובצת על ביצים שאינה מינה והם טהורים הרי זה משלח ואם לא שלח אינו לוקה (שם דין י"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | ט. | היתה מטלית או כנפי נוצה מעוף אחר או ביצים מוזרות מפסיקין בינה לקן או שהיו שני סדרי ביצים זה על זה וכנפיה נוגעות בסדר העליון [או שהיתה] אם על גבי אם או שהיה הזכר על הקן והאם על הזכר הרי זה משלח ואם לא שלח אינו לוקה (שם דין י"ד): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | י. | שחט מקצת סימני האפרוחים בתוך הקן קודם שיקחנה הרי זה משלח ואם לא שלח אינו לוקה. (שם דין י"ב): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | יא. | היתה מעופפת על הקן אם כנפיה נוגעות בקן חייב לשלח ואם לאו פטור אע"פ שנוגעות מן הצד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | יב. | היתה יושבת בין הביצים או בין האפרוחים אפי' נוגעת בהן פטור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שלוח הקן | סימן רצב - כמה דינים משלוח הקן. ובו י"ג סעיפים: | יג. | היתה יושבת על שני ענפי האילן והקן תחתיה רואים כל שאילו תשמט ונופלת עליהם חייב ואם לאו פטור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חדש | סימן רצג - דיני חדש ומתי נוהג. ובו ה' סעיפים: | א. | אסור לאכול חדש מתבואת חמשת המינים עד שיקרב העומר שהוא בט"ז בניסן שנאמ' ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה והאידנא דליכא עומר אסור כל יום ט"ז ובח"ל שעושין ב' ימים אסור כל יום י"ז עד תחלת ליל י"ח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חדש | סימן רצג - דיני חדש ומתי נוהג. ובו ה' סעיפים: | ב. | איסור החדש נוהג בין בארץ בין בחו"ל בין בשל ישראל בין בשל עובד כוכבים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חדש | סימן רצג - דיני חדש ומתי נוהג. ובו ה' סעיפים: | ג. | תבואה שלא השרישה קודם לט"ז בניסן אסורה עד שיבא העומר הבא: {הגה: ומ"מ כל סתם תבואה שרי לאחר הפסח מכח ספק ספיקא ספק היא משנה שעברה ואם תמצא לומר משנה זו מ"מ דילמא נשרשה קודם העומר (טור בשם הרא"ש) ובמיני תבואה שזורעים ודאי לאחר פסח כגון במקצת מדינות שזורעים שבולת שועל ושעורים לאחר פסח אז יש לו להחמיר אחר הקציר אם לא שאין דלתות המדינ' נעולות ורוב התבואה באה ממקום אחר שזורעין קודם הפסח (הגהו' מיימוני פי"א מהמ"א ותוס' ספ"ק דקידושין) וכן בזמן שימות החורף נמשכים לאחר פסח ובכל הגליל ההוא זורעים לאחר פסח דברים הנזכרים יש להחמיר ולחוש מן הסתם אבל אין להורות לאחרים במקום שרוב שתייתן ואכילתן ממינים אלו כי מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין (כן משמע בטור בשם הרא"ש ות"ה סי' קנ"ח): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חדש | סימן רצג - דיני חדש ומתי נוהג. ובו ה' סעיפים: | ד. | תבואה שנזרעה אחר העומר וקצרה וזרעה ובשעת העומר היתה תחת הקרקע ולא התחילה עדיין לשרש אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חדש | סימן רצג - דיני חדש ומתי נוהג. ובו ה' סעיפים: | ה. | שבולת שהביאה שליש קודם העומר ועקרה אחר העומר וחזר ושתלה והוסיפה התוספת אוסר העיקר שהותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | א. | הנוטע עץ מאכל מונה לו ג' שנים מעת נטיעתו וכל הפירות שיהיו בו בתוך ג' שנים אסורין בהנאה לעולם בין עיקר הפרי בין הגרעינים בין הקליפות כגון קליפי אגוזים ורמונים והנץ שלהם והזגין והגרעינין של ענבים והתמד העשוי מהם והפגים והתמרים שאינם מתבשלים והענבים שלקו ואין נגמרים בבישולן כולם חייבים בערלה ופטורים מרבעי ויש מי שאוסר תמרים שאינם מתבשלים אף ברבעי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | ב. | אבל העלים והלולבים ומי גפנים דהיינו כשחותכין הגפן נוטף ממנו כמו מים מותרים משום ערלה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | ג. | האביונות והתמרות [והקפריסין] של צלף חייבים בערלה במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ האביונות חייבים ותמרות וקפריסין פטורים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | ד. | ג' שנים הללו אינם נמנים מיום ליום אלא הולכים בהם אחר שנות העולם שהוא מתחיל מתשרי ואם נתעברה נתעברה לערלה ולרבעי ופעמים שאינו אלא שתי שנים ומ"ד יום ופעמים שהם יתרים על ג' שנים כיצד נטע מקודם ט"ז באב שנשאר עדיין מ"ד יום עד ר"ח תשרי כיון שהגיע ר"ח תשרי עלתה לה שנה ומונה עוד שתי שנים ואם נטע ביום ט"ז ומיום ט"ז ואילך מונה מראש חדש תשרי הבא ג' שנים שלמים ולאחר ר"ח תשרי של שנה רביעית כל הפירות שיחנטו בו קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן דין ערלה אע"פ שנגמרים אח"כ והנחנטים בו מט"ו בשבט של שנה רביעית עד ט"ו בשבט של שנה חמישית נקראים רבעי ולאחר ט"ו בשבט של שנה חמישית הם חולין גמורים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | ה. | הא דאמרינן שלאחר ר"ח תשרי של שנה רביעית כל הפירות שחנטו קודם ט"ו בשבט יש להם גם כן דין ערלה אע"פ שנגמרים אח"כ דוקא בנטיעה שהקלנו עליה בתחלתה שכיון שעברו עליה מ"ד יום עלתה לה שנה לפיכך החמרנו עליה בסופה הא לאו הכי לא וי"א דלא שנא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | ו. | פירות רבעי יש להם דין מעשר שני לכל דבר ובזמן הבית היו צריכים להעלותן לירושלים לאכלם שם או לפדותם ולהעלות הפדיון שם והם מותרים מיד אחר הפדיון והאידנא שאין יכולין להעלותם לירושלים פודים אותם אחר שיגמרו ויתלשו ויכול לפדות את כולם בשוה פרוטה אפילו הם רבים וישליך הפרוטה לים הגדול או ישחקנה ויפזרנה לרוח או ישליכנה בנהר אחר שחיקה ויברך בשעת פדיון אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון רבעי או יפדה בפירות שישוו שוה פרוטה שהוא אחד מל"ב במעה כסף שהוא אשפיר"ו אוטמאניס ששוקל ט"ז גרעיני שעורה שהוא רביע דרה"ם (לשון עצמו): {הגה: ומטבע הרגילה במדינות אלו החצי וינ"ר הוא יותר משוה פרוטה ופודין עליו (תה"ד סי' קצ"ב): } פירות רבעי פטורין מלקט ושכחה [ופרט] ועוללות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | ז. | דין נטע רבעי נוהג אף בחוצה לארץ ויש מי שאומר שאינו נוהג אלא בארץ אבל בחוצה לארץ פירות הבאים אחר שעברו שני ערלה מותרים בלא פדיון (וי"א שאינו נוהג בחוצה לארץ רק בכרם ולא בשאר אילנות) (טור בשם הגאונים ורמב"ן ורא"ש וע"פ): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | ח. | ערלה נוהגת בכל מקום ובכל זמן בין בשל עובד כוכבים בין בשל ישראל אלא שבשל ארץ ישראל היא מן התורה ובחוצה לארץ הלכה למשה מסיני: {הגה: ואסור ללקוט לעובד כוכבים פירות מאילן שלו שהוא ערלה משום שנהנה במה שמחזיק לו העובד כוכבים טובה על זה (כל בו וב"ה בשם א"'ח): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | ט. | ספק ערלה בא"י אסור ובחוצה לארץ מותר כיצד כרם שיש בו נטיעות של ערלה וענבים נמכרים חוצה לו בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר והוא שלא ידע שהובאו מאותו הכרם ובחו"ל מותר אפילו יודע שהובאו מאותו הכרם רק שלא יראה שנבצרו מנטיעות של ערלה (וכל שכן שכרם שהוא ספק ערלה שהוא מותר) (כן נראה מהטור והרא"ש ומרדכי פרק קמא דקדושין): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | י. | כרם שהוא ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ואין צריך לומר בחוצה לארץ: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | יא. | חבית של יין הטמונה בכרם של ערלה מותר שאין הגנב גונב מכרם זה וטומן בתוכו אבל ענבים שנמצאו טמונים בו אסורים שקרוב הדבר שגנבם ממנו וטמנם בתוכו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | יב. | אסור ליטע פרי של ערלה ואם נטע הפירו' שיוצאי' ממנו מותרי' זה וזה גורם מותר ומותר ליטע יחור (פי' ענף מן האילן) של ערלה שאין ערלה אלא בפרי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | יג. | עובד כוכבים וישראל שהיו שותפים בנטיעה אם לא התנו מתחלה אסור ואם התנו מתחלת השותפות שיהא העובד כוכבים אוכל שני ערלה וישראל אוכל ג' שנים משני היתר כנגד שני ערלה ה"ז מותר ובלבד שלא יבואו לחשבון כיצד כגון שיחשוב כמה פירות אכל העובד כוכבים בשני ערלה עד שיאכל ישראל כנגד אותן הפירות שזה אסור מפני שהוא כמחליף פירות ערלה: {הגה: ויש מתירין אפי' לא התנו מתחלה רק שהישראל אומר לעובד כוכבים טול אתה שני הערלה ואני אטול שני היתר כגגדן (טור והר"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | יד. | מותר לומר לעובד כוכבים בשני ערלה עבוד כרמי ותטול פירותיה ותן לי כרמך שעברו עליה שני ערלה ואעבדנה ואטול פירותיה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | טו. | מותר למכור לעובד כוכבים פירות שני ערלה לשלש שנים מאחר שלא באו לעולם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | טז. | אחד הנוטע גרעין או יחור או שעקר כל האילן ונטע במקום אחר ואחד המרכיב יחור באילן אחר ואחד המבריך דהיינו שעושה גומא אצל האילן ומשפיל אחד מענפי האילן ומטמין אמצעיתו בגומא וראשו יוצא מהצד האחר ונעשה אילן כולם חייבים בערלה ודוקא שחתכו מצד זה מעיקר האילן או שאינו יונק ממנו אבל כל זמן שהוא מחובר ויונק ממנו חשוב כאחד מענפיו ופטור ואם לאחר שגדל הענף שהבריך הבריך ממנו עוד ענף אחר בארץ ועשה כן כמה פעמים זה אחר זה כל זמן שהראשון מחובר לעיקר האילן כולם פטורים הפסיק הראשון מעיקר האילן חייבים ומתחילים למנות להם משעה שהפסיק והעיקר פטור ואם נעקר העיקר מהקרקע חוזר להיות טפל לענף שהבריך ומונים בין לעיקר בין לענף משעה שנעקר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | יז. | אע"פ שמנהג עובדי אדמה להבריך גפנים בכל שנה מותר לשתות יין מגפני העובדי כוכבים משום דספק ערלה מותר ואפילו בכרמים שישראל עובדים אותם ומבריכים אותם בכל שנה מותר משום דמבריך ומרכיב אינו חייב בערלה אלא בארץ אבל לא בחוצה לארץ ויש למצוא היתר גם לבני א"י ביין של כרמי העובדי כוכבים משום דרובא דגפנים לאו ערלה נינהו ואפילו בכרמים שידוע ודאי שיש בהם ערלה יש להתירם משום דקודם שיעברו עליהם שני ערלה אינם עושים פירות ואם עושים הם דקים וקלושים שאינם ראויים לעשות מהן יין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | יח. | אילן שנקצץ וחזר וגדל מהשורש אינו חייב אלא אם כן נקצץ מעל הארץ ומונין לו משעת קציצה אבל אם נשאר ממנו כל שהוא פטור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | יט. | אילן שעקרו רוח או שטפו נהר והוליכו למקום אחר ומהעפר שסביב שרשיו עמו והוסיף עליו שם עפר ונשרש שם בארץ אומדים אותו אם היה יכול לחיות בעפר הראשון שבא עמו בלא תוספת עפר אחר הרי זה כנטוע במקומו ופטור מהערלה ואם לאו חייב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | כ. | אילן שנעקר ונשאר משרשיו מחובר אפי' כעובי המחט שמותחין בו הבגד לאחר אריגה בידוע שיוכל לחיות בלא תוספת עפר ופטור אפי' הוסיף עליו עפר הרבה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | כא. | ילדה שאינה גבוהה טפח חייבת בערלה לעולם משום מראית העין שנראה כאילו היא בת שנתה במה דברים אמורים בנטיעה אחת או אפילו שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב אבל אם כל הכרם כך שרי דאית ליה קלא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | כב. | בריכה שנפסקה והיא מלאה פירות וכן אילן זקן שנעקר ובו פירות ושתלו במקום אחר או שלקח ענף מלא פירות מאילן זקן והרכיבו בילדה אם נתוסף בפרי עד שאין בפרי הראשון שהוא היתר ק' ק' חלקים על התוספת אסור ואם לאו מותר אבל אם הרכיב ענף מלא פירות של ערלה בתוך אילן זקן הפירות של הענף אסורים לעולם אפילו גדלו הרבה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | כג. | הנוטע אילן מאכל ואין דעתו לצורך אכילה אלא להיות גדר לשדה או בשביל העצים לשרפן או לבנין פטור והוא שיהא ניכר שאינו לצורך אכילה כגון אם הוא לשריפה שנטען רצופים ואינו מרחיק בין אילן לאילן כראוי ואם הוא לבנין שמשפה הענפים כדי שיתעבו ואם לגדר שהוא במקום שצריך לגדור ואפי' אם צדו האחד בין פנימי בין חיצון בין תחתון בין עליון לצורך אחד מאלו וצדו השני לאכול את שלצורך אכילה חייב והשאר פטור ואם חשב עליו אחר כך לאכילה חייב בערלה וברבעי ומונין לו משעת נטיעה אבל אם לא חשב עליו עד סוף שנה שלישית אין בו דין רבעי שאין דין רבעי בלא ערלה ואם נטעו למאכל ואחר כך חשב עליו לאחד מאלו חייב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | כד. | הנוטע לצורך מצוה כגון לצורך לולב או אתרוג חייב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | כה. | הנוטע בתוך שלו לצורך רבים חייב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | כו. | הנוטע ברשות הרבים והגזלן שנטע והעובד כוכבים שנטע בין לעצמו בין לישראל והנוטע בבית ועל גג שמילאו עפר ונטע בו והנוטע בספינה או בעציץ אע"פ שאינו נקוב חייב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | כז. | העולה מאליו [ברשות היחיד חייב] במקום טרשים (פי' סלעים חזקים וקשים) פטור אפילו הנוטע במקום שאינו ישוב פטור והוא שלא יהיה עושה כדי טיפול שמטפל בפירותיו עד שמביאם לישוב אבל אם היה עושה כדי טיפול חייב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות ערלה | סימן רצד - דיני ערלה באיזה מקום נוהגת ובשל מי. ובו כ"ח סעיפים: | כח. | עובד כוכבים שהיה מוכר פירות ואמר של ערלה הן או של נטע רבעי הן אינו נאמן ואפילו אמר מאיש פלוני לקחתים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי אילן | סימן רצה - דיני הרכבת האילן. ובו ז' סעיפים. | א. | כלאי האילנות הרי הם בכלל מה שנאמר שדך לא תזרע כלאים כיצד המרכיב אילן באילן כגון שהרכיב יחור של תפוח באתרוג או אתרוג בתפוח ה"ז לוקה מן התורה בכל מקום בין בארץ בין בח"ל וכן המרכיב ירק באילן או אילן בירק לוקה בכל מקום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כלאי אילן | סימן רצה - דיני הרכבת האילן. ובו ז' סעיפים. | ב. | אסור לישראל להניח לעובד כוכבים שירכיב לו אילנו כלאים: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.