bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | יב. | כל כתבי הקדש מצילין האידנא מפני הדליקה וקורין בהם אפילו כתובים בכל לשון ואפילו כתובים בסם ובסיקרא (פירוש מיני צבעונים) ובכל דבר וכן מטבע ברכות שטבעו חכמים מצילין אותם מן הדליקה ומכל מקום התורפה (פירוש מקום מגולה והפקר) וכן תרגום שכתבו עברי כגון יגר שהדותא וכדנא תימרון להון ועברי שכתבו תרגום או בלשון אחר שאותו העם בקיאים בו וכן ספר תורה שיש בו ללקט פ''ה אותיות מתוך תיבות שלמות או שיש בו אזכרה מצילין אותה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | יג. | יש מי שאומר דמגלת אסתר הואיל ואין בה אזכרות אם אינה כתובה כמשפטה אשורית על העור ובדיו אין בה קדושה להצילה מפני הדליקה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | יד. | הקמיעין שיש בהם פסוקים אין מצילים אותם מפני הדליקה ויש אומרים שמצילין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | טו. | מצילים תיק הספר עם הספר ותיק התפלין עם התפלין אף על פי שיש בתוכן מעות והוא הדין לשאר כתבי הקודש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | טז. | אם הניח תפלין בארנקי (פירוש כיס) מלא מעות יכול להצילו מפני הדליקה או מפני הגנבים והגזלנים למקום שיכול להציל התפלין ויש מי שאומר דהיינו דוקא כשהניחם שם מערב שבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | יז. | יש מתירים להציל דסקיא מליאה מעות על ידי ככר או תינוק מן הדליקה או מן הגנבים והגזלנים ודוקא לרשות היחיד אבל לא לחצר שאינה מעורבת מצילין הספרים אפילו לחצר שאינה מעורבת ולמבוי (פירוש מקום שנכנסים מהם לחצרות) שלא נשתתפו בו ובלבד שיהיו בו שלשה מחיצות ולחי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | יח. | כתבו משם גאון שמותר לומר לעכו''ם להציל ספרים מן הדליקה אפילו דרך רשות הרבים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | יט. | כל מה שמותר להציל מפני הדליקה מותר להציל ממים ומשאר דברים המאבדים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | כ. | הגליונים שלמעלה ושלמטה ושבין פרשה לפרשה ושבין דף לדף ושבתחלת הספר ושבסוף הספר אין מצילין אותם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | כא. | האפיקורסים דהיינו האדוקים בעבודת כוכבים וכן מומרים לעבודת כוכבים שכתבו להם כתבי הקודש אין מצילים אותם ואף בחול שורפן עם האזכרות שבהן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | כב. | תיבה שאחז בה האור יכול לפרוס עור של גדי מצדה האחר שלא תשרף ועושים מחיצה בכל הכלים להפסיק בין הדליקה אפילו כלי חרס חדשים מלאים מים שודאי יתבקעו כשתגיע להם הדליקה דגרם כיבוי מותר: {הגה: במקום פסידא (מרדכי פרק כל כתבי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | כג. | טלית שאחז בה האור פושטה ומתכסה בה ואינו חושש אם תכבה ויש מי שאומר שצריך שלא יתכוין לכך: {הגה: מותר לכפות קערה על הנר שלא תאחוז בקורה (טור. ועיין לעיל סימן רע''ז סעיף ה'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | כד. | יש אומרים שאין יכול ליתן עליו משקין כדי שיכבה כשיגיע להם ויש אמרים שמותר לעשות כן בשאר משקים חוץ מן המים משום כיבוס ויש מתירים אפילו במים ודברי סברא שנית נראים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | כה. | נכרי שבא לכבות אין צריך למחות בידו אבל קטן שבא לכבות צריך למחות בידו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | כו. | יכול לומר בפני עכו''ם כל המכבה אינו מפסיד אף אם אינו מזומן כאן יכול לקרותו שיבא אף על פי שודאי יכבה כשיבא וכן כל כיוצא בזה בהיזק הבא פתאום כגון אם נתרועעה חבית של יין יכול לקרוא עכו''ם אף על פי שודאי יתקננה כשיבא: {הגה: וכל הדינים הנזכרים בדיני הדליקה הני מילי בימיהם אבל בזמן שאנו שרויין בין אינם יהודים כתבו הראשונים והאחרונים ז''ל שמותר לכבות דליקה בשבת משום דיש בה סכנת נפשות והזריז הרי זה משובח ומכל מקום הכל לפי הענין דאם היו בטוחים ודאי שאין שום סכנה בדבר אסור לכבות אבל בחשש סכנת ספק מותר לכבות אפילו הדליקה בביתו של עכו''ם וכן נוהגין (תרומת הדשן סימן נ''ח והגהות אשירי פרק מי שהוציאוהו בשם אור זרוע). ודוקא לכבות הדליקה דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ויש סכנה אם לא יכבה אבל אסור לחלל שבת כדי להציל (ממון) ואם עבר וחילל צריך להתענות ארבעים יום שני וחמישי ולא ישתה יין ולא יאכל בשר ויתן במקום חטאת י''ח פשיטים לצדקה ואם ירצה לפדות התענית יתן בעד כל יום שנים עשר פשיטים לצדקה (פסקי מהרא''י סימן ט'). ועיין בטור יורה דעה מהלכות נדה סימן קפ''ה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלד - דיני דליקה בשבת. ובו כ''ז סעיפים: | כז. | גחלת המונחת במקום שרבים ניזוקים בה יכול לכבותה בין אם היא של מתכת בין אם היא של עץ והרמב''ם אוסר בשל עץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלה - דין חבית שנשברה. ובו ה' סעיפים: | א. | חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעודות אפילו בכלים הרבה דאלו בכלי אחד אפילו מחזיק מאה סעודות מציל ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספוג דהיינו שלא ישים הספוג במקום היין לחזור ולהטיפו גזירה שמא יסחוט ואפילו אם יש לו בית אחיזה דליכא חשש סחיטה אסור שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ולא יטפח בשמן להכניס ידו ולקנחה בשפת הכלי: {הגה: ויש אומרים דוקא חבית שנשברה שבהול ואם יציל חיישינן שיתקננה אבל אם נסדק ועביד טיף טיף שאינו בהול כל כך מותר להציל בכלים לקלוט ולצרף (הגהות מרדכי ותוספות פרק כל כתבי והגהות מיימוני פרק כ''ב) ויש אומרים דכל זה לא מיירי אלא להציל מחצר לחצר אבל לבית אחר שעירב עמו מצילין בכל ענין כמו שנתבאר לעיל גבי דליקה (פסקי מהרא''י סימן קצ''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלה - דין חבית שנשברה. ובו ה' סעיפים: | ב. | אם נשברה חבית בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט לקבל מן הקילוח באויר לאחר שירד מן הגג ולא יביא כלי אחר ויצרף אותו לראש הגג ואם מציל בכלי אחד מציל אפילו קולט או מצרף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלה - דין חבית שנשברה. ובו ה' סעיפים: | ג. | נזדמנו לו אורחים מביא כלי אחד וקולט כלי אחד ויצרף ולא יקלוט ויצרף ואחר כך יזמין האורחים ולא יערים לזמן אורחים שאין צריכים לאכול: {הגה: ומיהו אם עבר ועשה שקלט ואחר כך זימן אורחים מותר (רמב''ן והמגיד פרק כ''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלה - דין חבית שנשברה. ובו ה' סעיפים: | ד. | אם יזוב תירוש מגיגית של ענבים שעדיין לא נדרכו שנמצא אותו הדלף אינו ראוי שהרי המשקין שזבו אסורים ואינו רשאי לשום כלי תחתיו מפני שמבטלו מהיכנו כיצד יעשה יניח שם מטתו או שלחנו ואז יהיה אותו הדלף לפניו גרף של רעי ויכול להניח שם כלי לקבל הדלף כדי שלא יעשה שם טיט וכשיתמלא הכלי לא יזרקנו בכלי אחר שלא יבטלנו מהיכנו אלא מריקו בתוך הגיגית שזבו המשקים ממנו שהיא מבוטלת מהיכנה על ידי משקים שבה משום משקין שזבו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלה - דין חבית שנשברה. ובו ה' סעיפים: | ה. | נתפזרו לו פירות בחצר אחד הנה ואחד הנה מלקט מעט מעט ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה ואם נפלו במקום אחד נותן אפילו לתוך הסל אלא אם כן נפלו לתוך צרורות ועפרוריות שבחצר שאז מלקט אחד אחד ואוכל ולא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה (ועיין לעיל סימן שי''ט): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | א. | אין עולים באילן בין לח בין יבש ואין נתלים בו ואין משתמשין במחובר לקרקע כלל גזרה שמא יעלה ויתלוש. עלה באילן בשבת בשוגג מותר לירד במזיד אסור לירד ואם עלה מבעוד יום בכל גוונא מותר לירד משחשיכה ויש אומרים דהני מילי כשהיה דעתו לירד מבעוד יום אבל לא היה דעתו לירד מבעוד יום לא ירד משחשכה כיון שהיה דעתו לישב שם באיסור: {הגה: ודוקא אדם שעלה שם אבל אם הניח שם חפץ מבעוד יום אסור ליטלו משם בשבת (המגיד פרק כ''א) וכל זה באילן וכיוצא בו אבל קנים הרכים כירק מותר להשתמש בהם אף על פי שמחוברים בקרקע דאין אסור להשתמש בירק (הגהות אשירי פרק בכל מערבין בשם אור זרוע ובית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | ב. | שרשי אילן הגבוהים מן הארץ ג' טפחים אסור להשתמש בהם פחות מכאן מותר להשתמש בהם דכקרקע חשיבי ואם באים מלמעלה ויורדים למטה במקום שגבוהים שלשה אסורים ובמקום שאין גבוהים שלשה מותרים היו גבוהים שלשה וחלל תחתיהם אף על פי שמצד אחד אין חלל תחתיהם והרי הן שוים לארץ אסור לישב אפילו על צד השוה לארץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | ג. | מותר לילך על גבי עשבים בין לחים בין יבשים כיון שאינו מתכוין לתלוש אבל האוכלים בגנות אסורים ליטול ידיהם על העשבים שמשקים אותם אף על פי שאינם מכוונים פסיק רישיה הוא אבל מותר להטיל בהם מי רגלים או שאר משקים שאינם מצמיחין: {הגה: ולכן טוב להחמיר שלא לאכול בגנות אם ישתמש שם עם מים דבקושי יש ליזהר שלא יפלו שם מים (בית יוסף בשם סה''ת):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | ד. | יש ליזהר מלהשליך זרעים במקום ירידת גשמים שסופן להצמיח ואם ישליך לתרנגולים לא ישליך אלא כשיעור שיאכלו בו ביום או ליומים ואם הוא במקום דריסת רגלי אדם מותר שאין סופו לצמוח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | ה. | עשבים שעלו על אוזן הכלי מלחות הכלי חשובים כמחוברים לקרקע והתולשן חייב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | ו. | עשבים שתחבן בעפר מבעוד יום כדי שיהיו לחים מותר לאחוז בעלים ולהוציאן והוא שלא השרישו וגם צריך שאינו רוצה בהשרשתן אבל אם נתכוין לזריעה אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | ז. | אסור לתלוש אפילו מעציץ שאינו נקוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | ח. | עציץ (פירוש חצי כד שזורעים שם עשבים) (ערוך), אפילו אינו נקוב, יש ליזהר מליטלו מעל גבי קרקע ולהניחו על גבי יתדות או איפכא בין שהוא של עץ בין של חרס: {הגה: יחור של אילן שנפשח מערב שבת מן האילן ובו פירות מותר לתלוש הפירות ממנו בשבת (רבינו ירוחם נתיב י''ב חלק ב'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | ט. | צנור המקלח מים מן הגג שעלו בו קשים ועשבים שסותמים ומעכבים קילוחו ומימיו יוצאים ומתפשטים בגג ודולפים לבית ממעכן ברגלו בצנעה דכיון דמתקן על ידי שינוי הוא שאינו עושה אלא ברגליו במקום פסידא לא גזרו רבנן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | י. | הדס מחובר מותר להריח בו אבל אתרוג ותפוח וכל דבר הראוי לאכילה אסור להריח בו במחובר שמא יקוץ אותו לאכלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | יא. | השורה חטים ושעורים וכיוצא בהם במים הרי זה תולדת זורע וחייב בכל שהוא: {הגה: ומותר להעמיד ענפי אילנות במים בשבת ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים (מהרי''ל) ועיין לקמן סימן תרנ''ד:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | יב. | תאנים שיבשו באיביהן וכן אילן שיבשו פירותיו בו התולש מהם בשבת חייב אף על פי שהם כעקורים לענין טומאה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלו - אם מותר לילך על גבי העשבים, וכן באילן. ובו י''ג סעיפים: | יג. | אסור להשתמש בצדדי האילן אבל בצדי צדדין מותר לפיכך אסור לסמוך הסולם לצדי האילן דכי סליק ביה משתמש בצדדין אבל אם יש יתד תקועה בצדי האילן מותר לסמוך סולם עליו דהוה לה יתד צדדין וסולם צדי צדדין ואם נעץ בו יתד ותולה בו כלכלה היתד נקרא צדדין והכלכלה כצדי צדדין: {הגה: ומותר ליגע באילן ובלבד שלא ינידנו (בית יוסף בשם אורחות חיים) בור עמוק אפילו מאה אמות מותר לירד ולעלות ומטפס ויורד ומטפס ועולה ולא חיישינן שמא יעקור קרקע בירידתו ועלייתו (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלז - דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין. ובו ד' סעיפים: | א. | דבר שאין מתכוין מותר והוא שלא יהא פסיק רישיה הלכך גורר אדם מטה כסא וספסל בין גדולים בין קטנים ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ ומותר לרבץ הבית כיון שאינו מתכוין להשוות גומות אלא שלא יעלה האבק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלז - דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין. ובו ד' סעיפים: | ב. | אסור לכבד הבית אלא אם כן הקרקע מרוצף ויש מתירין אפילו אינו מרוצף: {הגה: ויש מחמירין אפילו במרוצף (טור בשם ר''י ומרדכי ריש פרק כל הכלים ורבינו ירוחם חלק י''ג וסמ''ג וסה''ת) וכן נוהגין ואין לשנות מיהו על ידי עכו''ם מותר (רבינו ירוחם נתיב י''ג) וכן על ידי בגד או מטלית או כנף אווז הקלים ואינו משוה גומות (אגור). ואסור לכבד הבגדים על ידי מכבדות העשויים מקיסמים שלא ישתברו קיסמיהם (הגהות אלפסי פרק הזורק):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלז - דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין. ובו ד' סעיפים: | ג. | אין סכין את הקרקע ולא מדיחים אותו אפילו הוא מרוצף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלז - דין כיבוד הבית ודבר שאינו מתכוין. ובו ד' סעיפים: | ד. | אסור לצדד חבית על הארץ דכיון שהיא כבדה יבוא להשוות גומות ודאי והוי פסיק רישיה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלח - דברים האסורים בשבת משום השמעת קול. ובו ח' סעיפים: | א. | השמעת קול בכלי שיר אסור אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה כשאינו דרך שיר מותר: {הגה: וכן אם לא עביד מעשה שרי ולכן אלו שקורין לחבריהם ומצפצפים בפיהם כמו צפור מותר לעשותו בשבת (הגהות אלפסי) ואסור להכות בשבת על הדלת בטבעת הקבוע בדלת אף על פי שאינו מכוין לשיר מכל מקום הואיל והכלי מיוחד לכך אסור ולכן אסור לשמש להכות על הדלת לקרוא לבית הכנסת על ידי הכלי המיוחד לכך אלא מכה בידו על הדלת (אגור ובית יוסף בשם פסקי תוספות דעירובין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלח - דברים האסורים בשבת משום השמעת קול. ובו ח' סעיפים: | ב. | יש מתירים לומר לעכו''ם לנגן בכלי שיר בחופות: {הגה: ואפילו לומר לעכו''ם לתקן הכלי שיר שרי משום כבוד חתן וכלה אבל בלאו הכי אסור (מרדכי פרק משילין) ומיהו בזמן הזה נהגו להקל מטעם שיתבאר בסימן שאחר זה לענין טפוח ורקוד:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלח - דברים האסורים בשבת משום השמעת קול. ובו ח' סעיפים: | ג. | זוג המקשקש לשעות עשוי על ידי משקולת מותר לערכו ולהכינו מבעוד יום כדי שילך ויקשקש כל השבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלח - דברים האסורים בשבת משום השמעת קול. ובו ח' סעיפים: | ד. | המשמר פירותיו וזרעיו מפני חיה ועוף לא יספוק כף אל כף ולא יטפח כפיו על ירכו ולא ירקד להבריחם גזירה שמא יטול צרור ויזרוק להם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלח - דברים האסורים בשבת משום השמעת קול. ובו ח' סעיפים: | ה. | אין שוחקים באגוזים ולא בתפוחים וכיוצא בו משום אשויי גומות: {הגה: ודוקא על גבי קרקע אבל על גבי שלחן שרי דליכא למגזר שם משום גומות (רבינו ירוחם חלק ז'). ומותר לשחוק בעצמות שקורין טשי''ך אף על פי שמשמיעים קול הואיל ואינן מכוונין לשיר (הגהות אלפסי סוף עירובין). וכל זה בשוחק דרך צחוק בעלמא (בית יוסף) אבל בשוחק כדי להרויח אסור אפילו שוחק בתם ובחסר דהוי כמקח וממכר (אגור ובית יוסף ורמב''ם פרק כ''ג). ומכל מקום אין למחות בנשים וקטנים דמוטב שיהיו שוגגין ואל יהו מזידין (תוספות וסמ''ג והגהות מיימוני פרק כ''א). ולשחוק בכדור עיין לעיל סימן ש''ח סעיף מ''ה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלח - דברים האסורים בשבת משום השמעת קול. ובו ח' סעיפים: | ו. | אסור לשאוב מים בגלגל גזירה שמא ימלא לגנתו וחורבתו או למשרה של פשתן לפיכך אם לא היה שם לא גינה ולא חורבה ולא בריכה לשרות בה פשתן מומר ויש אומרים שלא אסרו אלא בגלגל גדול שמוציא מים הרבה ביחד בלא טורח והם גלגלים הקבועים בהם דליים הרבה סביב אבל גלגלים שלנו שאין ממלאים בהם אלא מעט מותר דליכא למיחש למידי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלח - דברים האסורים בשבת משום השמעת קול. ובו ח' סעיפים: | ז. | מי שיש לו פירות בראש הגג ורואה מטר שבא אסור לשלשלם בשבת דרך ארובה שבגג אבל מותר לכסותן ואפילו לבנים שהם מוקצים מותר לכסותן מפני הדלף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלח - דברים האסורים בשבת משום השמעת קול. ובו ח' סעיפים: | ח. | מותר ליתן כלי תחת הדלף בשבת ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומו והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה אבל אם אינו ראוי אסור משום שאין עושין גרף של רעי לכתחלה ואם נתן כלי תחת דלף שאינו ראוי לרחיצה מותר לטלטלו במים המאוסים שבו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלט - כמה דינים פרטיים הנוהגין בשבת. ובו ז' סעיפים: | א. | אין רוכבין על גבי בהמה (ועיין לעיל סימן ש''ה סעיף י''ח מדין הליכת קרון): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלט - כמה דינים פרטיים הנוהגין בשבת. ובו ז' סעיפים: | ב. | אין שטין על פני המים אפילו בבריכה שבחצר מפני שכשהמים נעקרים ויוצאים חוץ לבריכה דמי לנהר ואם יש לה שפה סביב מותר דכיון דאפילו נעקרו המים השפה מחזרת אותם למקומם הוי ליה ככלי וליכא למיגזר ביה שמא יעשה חבית של שייטין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלט - כמה דינים פרטיים הנוהגין בשבת. ובו ז' סעיפים: | ג. | אין מטפחין להכות כף אל כף ולא מספקין להכות כף על ירך ולא מרקדין גזירה שמא יתקן כלי שיר ואפילו להכות באצבע על הקרקע או על הלוח או אחת כנגד אחת כדרך המשוררים או לקשקש באגוז לתינוק או לשחק בו בזוג כדי שישתוק כל זה וכיוצא בו אסור גזירה שמא יתקן כלי שיר ולספק כלאחר יד מותר: {הגה: והא דמספקין ומרקדין האידנא ולא מחינן בהו משום דמוטב שיהיו שוגגין וכו' ויש אומרים דבזמן הזה הכל שרי שאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר וליכא למיגזר שמא יתקן כלי שיר דמלתא דלא שכיח הוא ואפשר שעל זה נהגו להקל בכל (תוספות סוף פרק המביא כדי יין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלט - כמה דינים פרטיים הנוהגין בשבת. ובו ז' סעיפים: | ד. | אין דנין: {הגה: ולכן אסור לתפוס ולהכניס לבית הסוהר מי שנתחייב איזה עונש כדי שלא יברח וכל שכן שאסור להלקותו דהוה בכלל דין ואם יברח אין עלינו כלום (בית יוסף סוף סימן רס''ג בשם שבולי הלקט):} ולא מקדשין: {הגה: ויש מתירין לקדש היכא דאין לו אשה ובנים (רבינו תם) ואפשר דהוא הדין הכניסה לחופה שרי (סמ''ג) ואף על גב דלא קיימא לן הכי מכל מקום סומכין על זה בשעת הדחק כי גדול כבוד הבריות כמו שרגילין שלפעמים שלא היו יכולים להשוות עם הנדוניא ביום ו' עד הלילה דעושין החופה והקידושין בליל שבת הואיל וכבר הוכנו לסעודה ולנשואין והוי ביוש לכלה ביום לכלה ולחתן אם לא יכנוס אז ומכל מקום לכתחלה יש ליזהר שלא יבא לידי כך (ועיין בטור אבן העזר סימן ס''ג):} ולא חולצין ולא מיבמין ואין כונסין ולא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מפרישין תרומות ומעשרות ואין פודין הבן ואין מגרשין אלא אם כן הוא גט שכיב מרע (דתקיף ליה עלמא) וכולם אם נעשו שוגגין או מזידין או מוטעין מה שעשוי עשוי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלט - כמה דינים פרטיים הנוהגין בשבת. ובו ז' סעיפים: | ה. | הכונס את האלמנה לא יבא עליה ביאה ראשונה לא בשבת ולא ביום טוב (ועיין לעיל סימן ר''פ): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלט - כמה דינים פרטיים הנוהגין בשבת. ובו ז' סעיפים: | ו. | אסור לאדם להשיט במים דבר להוליכו מאצלו או להביאו אצלו ולכן קסמים שעל פני המים אסור להפצילן לכאן ולכאן כדי לנקות המים שיהיו יפים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שלט - כמה דינים פרטיים הנוהגין בשבת. ובו ז' סעיפים: | ז. | ספינה אם היא יושבת בקרקע הים ואינה שטה כלל מותר ליכנס בה ואם היא קשורה כמנהג הספינות העומדות בנמל אף על פי שהיא שטה על פני המים מותר ליכנס בה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | א. | אסור ליטול שערו או צפרניו בין ביד בין בכלי בין לעצמו בין לאחרים וחייב על שתי שערות ומלקט לבנות מתוך שחורות אפילו באחת חייב ודבר זה אפילו בחול אסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה: {הגה: ועיין לעיל סוף סימן ש''ג דין סריקה וחפיפה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | ב. | אסור לחתוך יבלת מגופו בין ביד בין בכלי בין לו בין לאחר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | ג. | המוחק דיו שעל הקלף או שעוה שעל הפנקס אם יש במקומו כדי לכתוב ב' אותיות חייב: {הגה: אסור לשבור עוגה שכתוב עליה כמין אותיות אף על פי שאינו מכוין רק לאכילה דהוי מוחק (מרדכי פרק כלל גדול):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | ד. | יש ליזהר שלא לכתוב באצבעו במשקין על השולחן או באפר. אבל מותר לרשום באויר כמין אותיות (תרומת הדשן סימן ס''ג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | ה. | מותר לרשום בצפורן על הספר כמו שרושמין לסימן שאין זה דבר המתקיים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | ו. | חוט של תפירה שנפתח אסור למתחו משום תופר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | ז. | אותם שמהדקים הבגדים סביב זרועותיהם על ידי החוט שמותחין אותו ומתהדק אסור למתחו אלא אם כן יהיו הנקבים רחבים קצת ומתוקנים בתפירה ובעיגול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | ח. | מוכין שנפלו מן הכסת מותר להחזירם אבל אסור ליתנם בתחלה בכסת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | ט. | אסור לקבץ מלח ממשרפות המלח שדומה למעמר וכן אסור לקבץ כל דבר במקום גידולו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | י. | המקבץ דבילה ועשה ממנה עיגול או שנקב תאנים והכניס החבל בהם עד שנתקבצו גוף אחד הרי זה תולדות מעמר וחייב וכן כל כיוצא בזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | יא. | אף על פי שנותנים שומשמין ואגוזים לדבש לא יחבצם בידו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | יב. | הנותן זרע פשתן או שומשמין וכיוצא בהם במים חייב משום לש מפני שמתערבים ונתלים זה בזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | יג. | אין שוברים החרס ואין קורעין הנייר מפני שהוא כמתקן כלי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמ - כמה דינין מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות. ובו י''ד סעיפים: | יד. | המדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדת תופר וחייב וכן המפרק ניירות דבוקים או עורות דבוקים ולא נתכוין לקלקל בלבד הרי זה תולדת קורע וחייב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמא - היתר נדרים בשבת. ובו ג' סעיפים: | א. | מתירים נדרים בשבת אם הם לצורך השבת כגון שנדר שלא לאכול או שלא לשתות אף על פי שהיה לו פנאי להתירם קודם השבת אבל הבעל יכול להפר נדרי אשתו אפילו שאינם לצורך השבת מפני שאם לא יפר לה היום לא יוכל עוד להפירם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמא - היתר נדרים בשבת. ובו ג' סעיפים: | ב. | מי שנשבע לעשות מלאכה פלונית עד זמן פלוני ולא נזדמן לו לעשותה עד יום האחרון של אותו זמן ואותו יום בא בשבת ויש לו פתחים להתיר נדרו נשאלין אפילו בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמא - היתר נדרים בשבת. ובו ג' סעיפים: | ג. | נהגו להתיר חרמי הקהל בשבת ואף על פי שאינם לצורך השבת (ועיין לעיל סוף סימן ש''ו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמב - בין השמשות מותר לעשות דברים שאסרו חז''ל משום גזירה. ובו סעיף אחד: | א. | כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם בין השמשות (ועיין לעיל סימן רס''א וסוף סימן ש''ז) והוא שיהא שם דבר מצוה או דוחק כיצד מותר לו בין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים להביא לולב או שופר וכן מוריד מהאילן או מוציא מהכרמלית עירוב שעשה וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום שבות מותר בין השמשות ומטעם זה מותר לומר בין השמשות לעכו''ם להדליק לו נר לשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמג - דיני קטן בשבת. ובו סעיף אחד: | א. | קטן אוכל נבילות אין בית דין מצווין להפרישו אבל אביו מצווה לגעור בו ולהפרישו (מאיסור דאורייתא) ולהאכילו בידים אסור אפילו דברים שאסורים מדברי סופרים וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד ואפילו בדברים שהם משום שבות: {הגה: ויש אומרים דכל זה בקטן דלא הגיע לחינוך אבל הגיע לחינוך צריכים להפרישו (תוספות פרק כל כתבי) ויש אומרים דלא שייך חינוך לבית דין אלא לאב בלבד (בית יוסף) וקטן שהכה לאביו או עבר שאר עבירות בקטנותו אף על פי שאין צריך תשובה כשהגדיל מכל מקום טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה אף על פי שעבר קודם שנעשה בר עונשין (פסקי מהרא''י סימן ס''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שדמ - דין ההולך במדבר בשבת. ובו ב' סעיפים: | א. | ההולך במדבר ואינו יודע מתי הוא שבת מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו ומקדש השביעי בקידוש והבדלה ואם יש לו ממה להתפרנס אסור לו לעשות מלאכה כלל עד שיכלה מה שיש לו ואז יעשה מלאכה בכל יום אפילו ביום שמקדש בו כדי פרנסתו מצומצמת ומותר לילך בו בכל יום אפילו ביום שמקדש בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שדמ - דין ההולך במדבר בשבת. ובו ב' סעיפים: | ב. | היה יודע מנין יום שיצא בו כגון שיודע שהיום יום רביעי או יום חמישי ליציאתו אבל אינו יודע באיזה יום באיזו יום יצא מותר לעשות מלאכה כל מה שירצה ביום שמיני ליציאתו שביום כזה יצא מביתו דבודאי לא יצא בשבת וכן ביום ט''ו וביום כ''ב וכן לעולם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | א. | ארבע רשויות לשבת רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית (פירוש רך מל לא לח ולא יבש אלא בינוני הכא נמי לא רשות היחיד שאין לו מחיצות ולא רשות הרבים שאינו דומה לדגלי מדבר דלאו להילוכא דרבים עבידא. רש''י), ומקום פטור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ב. | איזה רשות היחיד מקום המוקף מחיצות גבוהים עשרה טפחים ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יותר וכן חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה: {הגה: יש אומרים דבעינן באלו ארבעה על ארבעה הן ואלכסונן וכמו שיתבאר לקמן סימן שמ''ט (הגהות אשירי פרק קמא דשבת ותוספות עירובין דף נ''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ג. | כתלים המקיפים רשות היחיד על גביהם רשות היחיד אפילו אינם רחבים ד': |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ד. | חורים שבכתלי רשות היחיד שכלפי רשות היחיד הם רשות היחיד: {הגה: ואם הם כלפי חוץ ואינם עוברים כלפי פנים נדונין לפי גבהן ורחבן כמו שיתבאר סימן זה סעיף י''ג (בית יוסף בשם הרשב''א והמגיד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ה. | אויר רשות היחיד הוא רשות היחיד עד לרקיע: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ו. | אפילו כלי כגון תיבה או מגדל או כוורת אם יש בו לרבע ארבעה על ארבעה והוא גבוה עשרה הוי רשות היחיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ז. | איזה רשות הרבים רחובות ושווקים הרחבים ט''ז אמה ואינם מקורים ואין להם חומה ואפילו יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער (ואין דלתותיו נעולות בלילה) (טור), הוי רשות הרבים. ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ח. | מבואות הרחבים ט''ז אמה ומתקצרין בקצתן ואין בהם ט''ז אמה יש אומרים שאם ארכן לאורך רשות הרבים הרי הן רשות הרבים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ט. | מבואות הרחבים י''ג אמות ושליש ושני ראשיהם מפולשים לרשות הרבים שהוא לרשות הרבים שהוא רחב ט''ז יש אומרים שהוא רשות הרבים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | י. | כל דבר שהוא ברשות הרבים אם אינו גבוה (שלשה) טפחים אפילו הם קוצים או צואה שאין רבים דורסין עליהם חשובים כקרקע והוי רשות הרבים ואם הוא גבוה שלש ומשלש עד תשעה ולא תשעה בכלל אם הוא רחב ארבע על ארבע הוי כרמלית ואם אינו רחב ארבע על ארבע הוי מקום פטור ואם הוא גבוה ט' טפחים מצומצמים ורבים מכתפים עליו הוי רשות הרבים אפילו אינו רחב ארבעה ויש מי שאומר דהוא הדין לגבוה מתשעה ועד עשרה ורבים מכתפים עליו הוי רשות הרבים אפילו אינו רחב ארבעה ומעשרה ולמעלה אם הוא רחב ארבעה הוי רשות היחיד ואם לאו הוי מקום פטור אפילו אם יש בו מקום כדי לחוק להשלימו לארבעה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יא. | גומא ברשות הרבים אם אינה עמוקה שלש הויא רשות הרבים משלש עד עשרה אם רחבה ארבעה הוי כרמלית ואם לאו הוי מקום פטור ואם היא עמוקה עשרה הוי רשות היחיד והוא שתהא רחבה ארבעה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יב. | רשות הרבים אינה תופסת אלא עד עשרה אבל למעלה מעשרה הוי מקום פטור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יג. | חורים שבכלים כלפי רשות הרבים אם הם גבוהים למעלה משלשה אינם כרשות הרבים אלא נידונים לפי מדותיהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יד. | איזו היא כרמלית מקום שאין הילוך לרבים כגון ים ובקעה ואצטוונית ואיצטבא (פירוש אצטוונית מקום שלפני החנויות שיושבים שם הסוחרים ואצטבא הוא מקום שמניחין עליו פרקמטיא) שלפני העמודים ברשות הרבים והיא רחבה ארבעה וגבוה משלשה ועד עשרה וקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים (כגון מבואות שיש להן שלשה מחיצות) (ואין להם לחי או קורה ברביעית) (טור) ורשות הרבים שהיא מקורה ותל שיש בו ארבע על ארבע ואינו גבוה עשרה וכן חריץ שהיא ארבעה על ארבעה ואינו עמוק עשרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | טו. | בית שאין תוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה יש בו ארבע על ארבע תוכו כרמלית ועל גבו רשות היחיד ואם חוקק בו ארבע על ארבע אפילו באמצע רחוק מן הכתלים נעשה כולו רשות היחיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | טז. | גג הבולט על מחיצות הבית בענין שאין מחיצות הבית ניכרות לעומד על הגג הוי כרמלית ואפילו הוא גבוה ורחב הרבה ואם חלון פתוח לו מן הבית הוי כרשות היחיד וכן זיזין הבולטים מן הכותל ויש בהם ד' על ד' הוי כרמלית אלא אם כן חלון הבית פתוח להם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יז. | חורי כרמלית אינם ככרמלית אלא הם נידונים לפי גבהם ורחבם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יח. | גדר כרמלית שלא יהא פחות מארבעה על ארבעה ואינה תופסת אלא עד עשרה ולמעלה מעשרה הוי מקום פטור וימים ונחלים ממיא משחינן הילכך הנוטל מהם מעל פני המים עד עשרה באויר הוי כרמלית למעלה מעשרה באויר הוי מקום פטור: {הגה: בור העומד בכרמלית אפילו עמוק מאה אמה הוי כרמלית אלא אם כן הוא רחב ארבעה על ארבעה דאין מקום פטור בכרמלית כמו שיתבאר בסמוך:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמה - דין ארבע רשויות בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יט. | מקום פטור הוא מקום שאין בו ד' על ד' וגבוה משלשה ולמעלה עד לרקיע או חריץ שאין בו ד' על ד' ועמוק יותר משלשה וכן המחיצות הגבוהות משלשה ולמעלה ואין ביניהם ארבעה על ארבעה: {הגה: וכל זה דוקא בעומד ברשות הרבים אבל בכרמלית אמרינן מצא מין את מינו וניעור ודינו ככרמלית (ר''ן פרק כיצד משתתפין והגהות מרדכי פרק ט''ו דשבת וטור ובית יוסף בשם רמב''ם). ויש חולקים ואומרים דאין חילוק בין רשות הרבים לכרמלית (רש''י ומגיד משנה פרק י''ד בשם רשב''א). אבל אם עומד ברשות היחיד לכולי עלמא דינו כרשות היחיד (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמו - דיני עירובין מן התורה. ובו ג' סעיפים: | א. | מן התורה אין חייב אלא במוציא ומכניס וזורק ומושיט מרשות היחיד לרשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד וחכמים אסרו מכרמלית לרשות היחיד או לרשות הרבים או מהם לכרמלית אבל מקום פטור מותר להוציא ולהכניס ממנו לרשות היחיד ולרשות הרבים ומהם לתוכו אבל העומד ברשות היחיד ומוציא או מכניס או מושיט וזורק לרשות הרבים דרך מקום פטור או איפכא חייב וכן לא יעמוד אדם על מקום פטור ויקח חפץ מיד מי שעומד ברשות הרבים ויתננו למי שעומד ברשות היחיד או איפכא ולהחליף דרך מקום פטור ברשויות דרבנן יש אוסרים ויש מתירים (עיין לקמן סימן שע''ב סעיף ו'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמו - דיני עירובין מן התורה. ובו ג' סעיפים: | ב. | מן התורה אין חייב אלא במעביר ד' אמות ברשות הרבים וחכמים אסרו להעביר ארבע אמות בכרמלית וים ובקעה תרי גווני כרמלית נינהו ומותר לטלטל מזו לזו תוך ארבע אמות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמו - דיני עירובין מן התורה. ובו ג' סעיפים: | ג. | קרפף (פירוש מקום שמוקף מחיצות בלא קרוי כמו חצר) יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אסרו חכמים לטלטל בו אלא תוך ארבע אמות ומותר להוציא ממנו לכרמלית אחר כגון בקעה העוברת לפניו: {הגה: ולכן מותר ליקח מפתח מכרמלית שלפני גינה לפתוח ולנעול ולהחזיר המפתח אליו (טור) ובלבד שלא יהא ביניהם אסקופה שהיא רשות היחיד כגון שהוא גבוה עשרה ורחבה ארבעה או שיש לה שני מחיצות מן הצדדין שהן רחבין ארבע ומשקוף עליה רחבה ארבעה דאז הוי רשות היחיד אף על פי שאינו גבוה עשרה מיהו אסור להכניס מהאסקופה לרשות היחיד או איפכא דחיישינן שמא לא יהיה התקרה ארבע ואז אם אין האסקופה גבוה שלש יש לה הדין שלפניה ואפילו אם גבוה שלש מאחר שכל רשויות שלנו הם כרמלית אמרינן מצא מין את מינו וניעור כמו שנתבאר סימן שמ''ה וכן אם התקרה רחבה הרבה ואין לה מחיצות מן הצדדים דינה כרשות שלפניה וכן בגגין שלנו הבולטין לפני הבתים דינם כרשות שלפניהם (הגהות מרדכי פרק קמא דשבת):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמז - על איזה הוצאות חייב מן התורה. ובו סעיף אחד: | א. | מן התורה אינו חייב אלא כשעוקר חפץ מרשות היחיד והניחו ברשות הרבים או איפכא אבל פשט ידו לפנים וחפץ בידו ונטלו חבירו העומד בפנים או שפשט ידו לחוץ וחפץ בידו ונטלו חבירו העומד בחוץ שזה עקר וזה הניח שניהם פטורים אבל אסור לעשות כן מדרבנן ואם פשט ידו לפנים וחפץ בידו והניחו לתוך יד חבירו העומד בפנים או שפשט ידו לפנים ונטל חפץ מתוך יד חבירו העומד בפנים והוציא לחוץ שנמצא שהעומד בחוץ לבדו עקר והניח הוא חייב וחבירו פטור אבל אסור ואפילו אם העומד בחוץ הוא עכו''ם אסור מפני שהוא כנתנו על מנת להוציא והוא הדין להוציא ידו לחוץ והניחו ביד חבירו העומד בחוץ או שנטל מיד חבירו העומד בחוץ והכניס בפנים שהעומד בפנים חייב שהוא עקר והניח והעומד בחוץ פטור אבל אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמח - דין המושיט מרשות לרשות. ובו סעיף אחד: | א. | היה עומד ברשות היחיד והוציא ידו מלאה פירות לרשות הרבים בתוך עשרה בשוגג מותר להחזירה לאותו חצר ואסור להושיטה לחצר אחר ואם במזיד אסור אפילו להחזירה לאותו חצר ויש אומרים דהני מילי כשהוציאה מבעוד יום אבל אם הוציאה משחשיכה מותר להחזירה שמא ישליכה מידו ויבא לידי חיוב חטאת במה דברים אמורים כשהוציא לרשות הרבים אבל אם הוציאה לכרמלית בכל גוונא מותר להחזירה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמט - דין ארבע אמות ברשות הרבים. ובו ה' סעיפים: | א. | כל אדם יש לו ארבע אמות ברשות הרבים שיכול לטלטל בהם ומודדים לו באמה שלו ואם אמתו קטנה נותנים לו ארבע אמות בינוניות של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחים (ועיין לקמן סימן שצ''ו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שמט - דין ארבע אמות ברשות הרבים. ובו ה' סעיפים: | ב. | ארבע אמות שאמרו הן ואלכסונן שנמצא שהם חמשה אמות ושלשה חומשין ויש מי שאומר שמארבע אמות עד חמשה ושלש חומשים פטור אבל אסור: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.