bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | א. | זיתים וענבים אסור לסחטן (עיין לעיל סימן רנ''ב סעיף ה') ואם יצאו מעצמן אסורים אפילו לא היו עומדים אלא לאכילה ותותים ורמונים אסור לסחטן ואם יצאו מעצמן אם עומדים לאכילה מותר ואם עומדים למשקים אסור ושאר כל הפירות מותר לסחטן: {הגה: ובמקום שנהגו לסחוט איזה פירות לשתות מימיו מחמת צמא או תענוג דינו כתותים ורמונים אבל אם נהגו לסחטו לרפואה לבדו אין לחוש (בית יוסף) וכל זה דוקא לסחוט אסור אבל מותר למצוץ בפיו מן הענבים המשקה שבהן וכל שכן בשאר דברים (בית יוסף בשם שבולי לקט) ויש אוסרין למצוץ בפה מענבים וכיוצא בהם (הגהות מיימוני פרק כ''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | ב. | זיתים וענבים שנתרסקו מערב שבת משקין היוצאין מהם מותרין ואפילו אם לא נתרסקו מערב שבת אם יש יין בגיגית שהענבים בתוכה אף על פי שהענבים מתבקעים בשבת בגיגית מותר לשתותו בשבת שכל יין היוצא מהענבים מתבטל ביין שבגיגית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | ג. | חרצנים וזגים שנתן עליהם מים לעשות תמד מותר למשוך מהם ולשתותם ואפילו לא נתן מים והיין מתמצה וזב מאליו מותר לשתותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | ד. | מותר לסחוט אשכול ענבים לתוך קדירה שיש בה תבשיל כדי לתקן האוכל דהוה ליה משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי אבל אם אין בה תבשיל אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | ה. | יש מי שאומר דהוא הדין לבוסר שמותר לסחטו לתוך האוכל ורבינו תם אוסר בבוסר (הואיל ואינו ראוי לאכול) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | ו. | מותר לסחוט לימוני''ש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | ז. | לסחוט כבשים (פירוש פירות ומיני ירקות המונחים בחומץ ובמלח כדי שלא ירקבו) ושלקות אם לגופם שאין צריך למים ואינו סוחטן אלא לתקנם לאכילה אפילו סוחט לתוך קערה שאין בה אוכל מותר ואם צריך למימיהן מותר לסחוט לתוך קדירה שיש בה אוכל אבל אם אין בה אוכל אסור ולרבינו חננאל כל שהוא צריך למימיהן חייב חטאת אפילו סחט לקדירה שיש בה אוכל. (ולדבריו הסוחט אשכול לקדירה נמי אסור) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | ח. | הסוחט דג לצירו דינו כסוחט כבשים ושלקות למימיהן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | ט. | השלג והברד אין מרסקין אותם דהיינו לשברם לחתיכות דקות כדי שיזובו מימיו אבל נותן הוא לתוך כוס של יין או מים והוא נימוח מאליו ואינו חושש וכן אם הניחם בחמה או כנגד המדורה ונפשרו מותרים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | י. | מותר לשבר הקרח כדי ליטול מים מתחתיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | יא. | צריך ליזהר בחורף שלא יטול ידיו במים שיש בהם שלג או ברד ואם יטול יזהר שלא ידחקם בין ידיו שלא יהא מרסק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | יב. | יש ליזהר שלא ישפשף ידיו במלח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | יג. | דורס שלג ברגליו ואינו חושש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | יד. | הר''מ מרוטנבורג מתיר להטיל מי רגלים בשלג והרא''ש היה נזהר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | טו. | אסור לפרוס סודר על פי החבית וליתן על גבי הכלי שדולים בו שמא יבא לידי סחיטה אבל בגד העשוי לפרוס עליו מותר שאינו חושש עליו לסחטו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | טז. | אסור להדק מוכין בפי פך שיש משקין משום סחיטה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | יז. | ספוג אין מקנחין בו אלא אם כן יש בו בית אחיזה גזירה שמא יסחוט: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | יח. | חבית שפקקו בפקק של פשתן לסתום נקב שבדופנה שמוציאין בו היין יש מי שמתיר אף על פי שאי אפשר שלא יסחוט והוא שלא יהא תחתיו כלי דכיון שאינו נהנה בסחיטה זו הוי פסיק רישא (פירוש איסור נמשך בהכרח מדבר מה כמו המות הנמשך בהכרח מהתזת הראש) דלא ניחא ליה ומותר וחלקו עליו ואמרו דאף על גב דלא ניחא ליה כיון דפסיק רישא הוא אסור והעולם נוהגים היתר בדבר ויש ללמד עליהם זכות דכיון שהברזא ארוכה חוץ לנעורת ואין יד מגעת לנעורת מותר מידי דהוי אספוג (פירש הערוך ספוג הוא על ראש דג אחד גדול שבים ובשעה שמרים ראשו להסתכל בעולם יורד אותו הספוג על עיניו ואינו רואה כלום ולולי זה לא היתה ספינה נצולת מפניו) שיש לו בית אחיזה ולפי שאין טענה זו חזקה ויש לגמגם בה טוב להנהיגם שלא יהא כלי תחת החבית בשעה שפוקקים הנקב (ועיין לעיל סימן ש''א עוד מדיני סחיטה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | יט. | ליתן כרכום בתבשיל מותר ואין לחוש לו משום צובע דאין צביעה באוכלין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכ - דיני סחיטה בשבת. ובו כ' סעיפים: | כ. | יש מי שאומר שהאוכל תותים או שאר פירות הצובעים צריך ליזהר שלא יגע בידיו צבועות בבגדיו או במפה משום צובע אבל אם צובע פתו במשקה הפירות לית לן בה דאין צביעה באוכלין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | א. | חבילי פיאה אזוב וקורנית (פירוש מין עשב) הכניסן לעצים אין מסתפקין מהם הכניסן למאכל בהמה קוטם ואוכל ביד אבל לא בכלי ומולל בראשי אצבעותיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | ב. | אין עושין מי מלח הרבה ביחד לתת לתוך הכבשים משום דדמי לעיבוד אבל יכול לעשות ממנו מעט לתת לתוך התבשיל ואם נתן לתוכו שני שלישי מלח אסור לעשות ממנו אפילו מעט: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | ג. | אסור למלוח חתיכות צנון ד' או ה' ביחד מפני שנראה ככובש כבשים והכובש אסור מפני שהוא כמבשל אלא מטבל כל אחת לבדה ואוכלה אבל ביצים מותר למלחן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | ד. | יש מי שכתב שמותר לטבול כמה חתיכות צנון אחת אחת לבדה ולהניחם יחד לפניו כדי לאכלם מיד זו אחר זו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | ה. | אסור למלוח בשר מבושל או ביצה מבושלת להניחה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | ו. | אין למלוח ביחד הרבה פולים ועדשים שנתבשלו בקליפתן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | ז. | מותר לדוך פלפלין אפילו הרבה יחד והוא שידוכם בקתא של סכין ובקערה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | ח. | אין כותתין מלח במדוך של עץ אבל מרסק הוא ביד של סכין ובעץ הפרור ואינו חושש: {הגה: ודוקא מלח הגס אבל מלח שהיה דק מתחלה ונתבשל ונעשה פתיתין מותר לחתכו בסכין כמו שחותך הפת (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | ט. | מותר לחתוך בשר מבושל או צלי דק דק בסכין: {הגה: אבל אסור לחתוך דק דק בשר חי לפני העופות דהואיל ואינן יכולין לאכלו בלא חתוך קמשוי ליה אוכל (תרומת הדשן סימן כ''ז ועיין לקמן סימן שכ''ד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | י. | אסור לגרור הגבינה בשבת במורג חרוץ בעל פיפיות שקורין ראליי''ו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | יא. | מותר להשקות את התלוש כדי שלא יכמוש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | יב. | המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן: {הגה: והוא הדין דאסור לחתוך גרוגרות וחרובים לפני זקנים (בית יוסף בשם תוספתא) ודוקא פירות וכדומה לזה אסור אבל מותר לפרר לחם לפני התרנגולים דהואיל וכבר נטחן אין לחוש דאין טוחן אחר טוחן (הגהות מיימוני פרק כ''א ומרדכי ור''ן פרק כלל גדול וסמ''ג) וכל זה לא מיירי אלא בחותך ומניח אבל אם לאכלו מיד הכל שרי מידי דהוי אבורר לאכול מיד דשרי (תשובת הרשב''א והר''ן פרק כלל גדול) כדלעיל סימן שי''ט:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | יג. | אסור לרדות חלות דבש מהכוורת (פירוש הקן שהדבורים עושים בו הדבש) מפני שדומה לתולש: {הגה: ודוקא אם דבוקין בכוורת (המגיד פרק כ''א) אבל אם נתלשו מבעוד יום או שנתרסקו מבעוד יום והדבש צף בכוורת מותר לרדותו בשבת (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | יד. | אין מגבלין (פירוש נתינת מים בקמח נקרא גיבול) קמח קלי הרבה שמא יבא ללוש קמח שאינו קלי ומותר לגבל את הקלי מעט מעט אבל תבואה שלא הביאה שליש שקלו אותה ואחר כך טחנו אותה טחינה גסה שהרי היא כחול והיא הנקראת שתיתא מותר לגבל ממנה בחומץ וכיוצא בו הרבה בבת אחת והוא שיהיה רך אבל קשה אסור מפני שנראה כלש (ואפילו ברך) צריך לשנות כיצד נותן את השתיתא ואחר כך נותן את החומץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | טו. | חרדל שלשו מערב שבת למחר יכול לערבו הן ביד הן בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף לערבו (בכך) בכח, אלא מערבו מעט מעט: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | טז. | שחלים (פירוש שחלים בערבי תכ''א לשא''ר, ובלע''ז קרישי''ן) שדכן מערב שבת למחר נותן יין וחומץ ולא יטרוף אלא מערב וכן שום שדכו מערב שבת למחר נותן פול וגריסין ולא יטרוף אלא מערב: {הגה: ויש אומרים דלא יערב בכף אלא ביד (אור זרוע ומרדכי סוף פרק תולין):} ויש אומרים דהא דשרי לערב משקה בחרדל דוקא שנתנו מבעוד יום אבל בשבת אסור לתת משקה בחרדל או בשום הכתושים משום לש: {הגה: ואם נותן האוכל תחלה ואחר כך החומץ או היין ומערבו באצבעו שרי דהוי שינוי כמו בשתיתא דלעיל וכן נוהגין להתיר על ידי שינוי ומקום שדרכו לעשות כך בחול יתן בשבת החומץ תחלה ואחר כך האוכל:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | יז. | מותר לעשות יינומלין שהוא יין ישן דבש ופלפלין מפני שהוא לשתיה ואין עושין אלונתית שהוא יין ישן ומים צלולים ושמן אפרסמון שהוא לרפואה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | יח. | אין שורין את החלתית לא בפושרין ולא בצוננין שדרך לשרותו לרפואה אבל נותנו לתוך החומץ ומטבל בו פתו. היה שרוי מאתמול מותר לשתותו בשבת ואם שתה ממנו יום חמישי ויום ששי וצריך לשתות גם בשבת מותר שכך הוא דרך רפואתו לשתותו שבעה ימים זה אחר זה הילכך מותר לשרותו בצונן וליתנו בחמה מפני שהוא סכנה אם לא ישתה ממנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכא - דיני תולש בשבת, ודין טוחן, ודיני תיקוני מאכל או מעבד ולש. ובו י''ט סעיפים: | יט. | שום בוסר ומלילות שריסקן מערב שבת אם מחוסרים דיכה אסור לגמור דיכתן בשבת ואם אין מחוסרים אלא שחיקה מותר לגמור בשבת לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות בעץ פרור בקדירה בשבת אחר שמורידין אותה מעל האש: {הגה: ומותר להחליק האוכל בשבת ולא הוי בזה משום ממחק הואיל ואפשר לאכלו בלא זה ומכל מקום המחמיר במאכל של תפוחים וכדומה שדרכו בכך תבוא עליו ברכה (מרדכי ריש פרק כלל גדול). אסור לקלוף שומים ובצלים כשקולף להניח אבל לאכול לאלתר שרי (ועיין לעיל סימן שי''ט) (סמ''ג והגהות מיימוני פרק כ''ב ובית יוסף בשם סמ''ק ותרומת הדשן ורבינו ירוחם):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכב - דין נולד בשבת. ובו ו' סעיפים: | א. | ביצה שנולדה בשבת אסורה אפילו לטלטלה ואפילו נתערבה באלף כולן אסורות ויכול לכוף עליה כלי שלא תשבר ובלבד שלא יגע בה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכב - דין נולד בשבת. ובו ו' סעיפים: | ב. | שבת שלאחר יום טוב או לפניו נולדה בזה אסורה בזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכב - דין נולד בשבת. ובו ו' סעיפים: | ג. | פירות שנשרו מן האילן בשבת אסורים בו ביום ולערב מותרים מיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכב - דין נולד בשבת. ובו ו' סעיפים: | ד. | אוכלי בהמה אין בהם משום תיקון כלי לפיכך מותר לקטום אפילו בסכין קש או תבן ולחצוץ בו שיניו אבל קיסם שאינו אוכל בהמה אפילו ליטלו כדי לחצוץ בו שיניו אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכב - דין נולד בשבת. ובו ו' סעיפים: | ה. | מותר לטלטל עצי בשמים להריח בהם ולהניף בהם לחולה ומוללו להריח בו אחד קשים ואחד רכים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכב - דין נולד בשבת. ובו ו' סעיפים: | ו. | המחלק לבני ביתו מנות בשבת יכול להטיל גורל לומר למי שיצא גורל פלוני יהיה חלק פלוני שלו והוא שיהיו החלקים שוים ואינו עושה אלא כדי להשוותם שלא להטיל קנאה ביניהם אבל עם אחרים אסור כיון שמקפידין זה על זה יבואו לידי מדה ומשקל אבל ליתן מנה גדולה כנגד מנה קטנה ולהטיל גורל עליהם אפילו בבני ביתו ובחול אסור משום קוביא ויש אומרים דעם בניו ובני ביתו מותר להטיל גורל אפילו על מנה גדולה כנגד מנה קטנה מפני שאין מקפידים: {הגה: ואסור להטיל גורל בשבת אפילו על ידי אינו יהודי (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | א. | מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה אפילו הוא מיוחד למדה והני מילי כשנוטל הלוקח מדה של מוכר ומוליכה לביתו ואין צריך לומר אם מביא הלוקח מתוך ביתו ואומר לו מלא לי כלי זה אבל למדוד בכלי המיוחד למדה ולשפוך לתוך כליו של לוקח אסור: {הגה: ויש מקילין לומר דכל שאינו מכוין למדה לגמרי שממעט או מוסיף מעט שרי (הגהות אשירי ומרדכי פרק אין צדין) וכן המנהג פשוט למדוד בכלי המיוחד למדה ולשפוך לכליו של לוקח ועוד יתבאר לך בסמוך טעם המקילין. דין הלואת שבת דינו כמו ביום טוב ועיין לקמן סימן תקל''ה ולעיל סימן ש''ז סעיף י''א:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | ב. | מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה ולמחר נמדוד אותו (אבל לא יאמר תן לי מדה פלוני) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | ג. | מותר לומר לחבירו תן לי ביצים ואגוזים במנין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | ד. | מותר לומר לחנוני תן לי ד' ביצים וה' רמונים ובלבד שלא יזכיר לו שם דמים ולא סכום מדה ולא סכום מנין לומר הרי שיש לך בידי חמשים אגוזים תן לי חמשים אחרים והרי יש לך בידי מאה: {הגה: וכן בסכום דמים אינו אסור אלא בכהאי גוונא שאומר תן לי בכך וכך דמים ויהיה לך בידי כך וכך אבל בלאו הכי שרי וכן בסכום מדה דוקא בכהאי גוונא אסור אבל בלאו הכי שרי ואף על גב דאסור להזכיר דמים כלל היינו בדבר שאין מקחו ידוע אבל בדבר שידוע רק שאומר לו כמה צריך שרי אם לא שמזכיר לו סכום (אור זרוע והגהות אשירי פרק אין צדין) ואף על גב שיש מחמירין בדבר זה כבר פשט המנהג במדינות אלו להקל וכסברא הנזכרת:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | ה. | המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה כדרך חול אלא יביאם לפניו או על כתפו וכיוצא בזה שישנה מדרך חול אפילו אין בשינוי קלות במשא ואם אי אפשר לו לשנות כגון שזימן אורחים הרבה וצריך למהר להביאו לפניהם מותר ויש אומרים דלמעט בהילוך עדיף ויותר טוב להביאם בסל ובקופה בפעם אחת מלהביאם כל אחת ואחת בפני עצמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | ו. | מדיחים כלים לצורך היום כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין וכלי שתיה מדיחין כל היום שכל היום ראוי לשתיה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | ז. | מותר להטביל כלי חדש הטעון טבילה ויש אוסרים וירא שמים יצא את כולם ויתן הכלי לאינו יהודי במתנה ויחזור וישאלנו ממנו ואינו צריך טבילה: {הגה: ואם הוא כלי שראוי למלאות בו מים ימלאנו מים מן המקום ועלתה לו טבילה (המגיד פרק ד' מהלכות יום טוב והגהות מיימוני פרק כ''ג מהלכות שבת):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | ח. | כוס ששתה בו אינו יהודי מותר להדיחו לדברי הכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | ט. | מותר לשפשף הכלים בכל דבר חוץ מכלי כסף בגרתקן שהוא שמרי יין כשנתייבשו ונתקשו מפני שהוא ממחק לכלי כסף שהוא רך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכג - דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י' סעיפים: | י. | אין חופפין כלים במלח לפי שהמלח נמחה כשחופף בחזקה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | א. | אין כוברין התבן בכברה שיפול המוץ לארץ ולא יניחנו במקום גבוה כדי שירד המוץ אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס אף על פי שהמוץ נופל מאליו מותר כיון שאינו מכוין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | ב. | לא ימדוד אדם שעורים לתת לפני בהמתו אלא משער באומד דעתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | ג. | אין גובלין מורסן לבהמה או לתרנגולים אבל נותנים בו מים ומעביר בו תרווד או מקל שתי וערב כיון שאינו ממרס בידו ולא מסבב התרווד או המקל מותר ומנערו מכלי אל כלי כדי שיתערב ומותר לערב המורסן כדרכו בכלי אחד ומחלק אותו בכלים הרבה ונותן לפני כל בהמה ובהמה ומערב בכלי אחד אפילו כור ואפילו כורים ויש אוסרים ליתן מים על גבי מורסן בשבת ולא אמרו שמוליך בו שתי וערב אלא כשהיו המים נתונים עליו מבעוד יום (ועיין לעיל סימן שכ''א גבי שום וחרדל כיצד נוהגין): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | ד. | קשין של שבלים שקושרים בשנים או בשלשה מקומות מותר להתירן כדי שתאכל מהן הבהמה: {הגה: ויש אומרים דלא שרי להתיר רק בקשר שאינו של קימא (הגהות אלפסי):} אבל אסור לשפשף בהם בידים כדרך שעושים באוכלי בהמה כדי שיהיו נוחים לאכלם דשווי אוכל בדבר שאינו אוכל מותר לעשותו אוכל אבל מיטרח באוכלא בדבר שהוא ראוי לאכילה לא טרחינן ביה להכשירו ולתקנו יותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | ה. | עצים שקצצן מן האילן ויש מאכילים אותם לבהמה בעודם לחים מתירין ומפספסין (לשון שפשוף) בהם להאכילם שאינם ראויים בלא שפשוף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | ו. | מחתכין דלועין לפני בהמה והוא שנתלשו מאתמול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | ז. | מחתכין נבלה לפני הכלבים אפילו נתנבלה היום בין שהיתה מסוכנת בין שהיתה בריאה והני מילי בנבלה הקשה שאי אפשר להם לאכלה בלא חתיכה אבל אם היתה ראויה להם בלא חתיכה לא דמיטרח במה שהוא ראוי לא טרחינן (ועיין לעיל סימן שכ''א אם מותר לחתכו דק דק לפני עופות): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | ח. | אין חותכין שחת (פירוש ירק של תבואה שנקצר טרם נתבשלה התבואה) וחרובין לפני הבהמה בין דקה בין גסה משום דבלא חיתוך נמי חזי לאכילה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | ט. | אין אובסין את הגמל דהיינו שמאכילה בידו כל כך עד שמרחיבין בני מעיה כאבוס ולא דורסין דהיינו שדורס לו מאכל בגרונו למקום שאינו יכול להחזירו אבל מלעיטין. אין מאמירים את העגלים אבל מלעיטין. איזה המראה למקום שאינה יכולה להחזיר הלעטה למקום שהיא יכולה להחזיר: {הגה: ודין תרנגולים ואווזים כדין עגלים (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | י. | מותר ליתן מאכל בפיהם של תרנגולים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | יא. | אין נותנין מים ולא מזונות לפני דבורים ולא לפני יוני שובך ויוני עליה ולא לפני חזיר אבל נותנין לפני אווזין ותרנגולים ויוני בייתות וכן לפני כלב שמזונותיו עליך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | יב. | מותר להאכיל תולעת המשי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | יג. | מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים מחוברים ולא חיישינן שמא יתלוש מהם אבל לא על גבי מוקצה מפני שאיסורו קל וחיישינן שמא יתן לה ממנו בידים ודוקא להעמידה על גביו ממש אבל לעמוד בפניה בענין שלא תוכל להטות אלא דרך שם מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | יד. | נוטלים מאכל מלפני חמור ונותנים לפני שור אבל אין נוטלים מלפני שור ליתן לפני חמור מפני שנמאס ברירי השור ואינו ראוי עוד לחמור: {הגה: ויש מחמירין גם כן בשאר מיני בהמות ליקח מלפני אחת וליתן לפני אחרת שאינה מינה (מרדכי פרק תולין וסמ''ג וסה''ת):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכד - דיני הכנת מאכל לבהמה לשבת. ובו ט''ו סעיפים: | טו. | אסור לגרוף האבוס לפני שור של פטם אפילו אבוס של כלי גזירה אטו של קרקע דאתי לאשווי גומות ואסור גם כן לסלק התבן מלפניו לצדדין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | א. | מותר לזמן עכו''ם בשבת ומותר ליתן מזונות לפניו בחצר לאכלן ואם נטלן ויצא אין נזקקין לו ודוקא שהעכו''ם בחצר אבל אם עומד בחוץ ופשט ידו לפנים שידוע הוא שיוציאנו או ליתן לו שאר חפצים שדרך להוציא אסור אפילו אם עומד בפנים אפילו אם החפצים של עכו''ם שהרואה אינו יודע שהחפצים של עכו''ם: {הגה: ואפילו בייחד לו מקום מבעוד יום יש להחמיר (מרדכי פרק קמא בשבת):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | ב. | היכא דאיכא משום דרכי שלום או בעכו''ם אלם מותר לתת לו או לשלוח לו על ידי עכו''ם. והוא הדין לצורך מצוה כגון להוציא חמץ מביתו בפסח (מרדכי): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | ג. | מותר להחליף משכון בשבת אם הוא מלבוש ויוציאנו דרך מלבוש כי אין זה משא ומתן וגם בישראל מותר בענין זה אם הישראל צריך ללבשו: {הגה: וטוב שהעכו''ם יקח המשכון עצמו ויניח אחר במקומו ולא יגע בו הישראל שלא יהא נראה כנושא ונותן (אגודה). ועיין לעיל סימן ש''ז בסופו מדין עכו''ם המביא בשבת איזה דבר אם מותר לקבלו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | ד. | פת שאפה עכו''ם לעצמו בשבת יש אוסרים ויש מתירים ובשעת הדחק או לצורך מצוה כגון סעודת ברית מילה או לצורך ברכת המוציא יש לסמוך על המתירים: {הגה: אבל אסור ליתן לו מעות מערב שבת ושיתן לו הפת בשבת דאז אדעתא דישראל קא עביד (רבינו ירוחם חלק א'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | ה. | עכו''ם שצד דגים או ליקט פירות לעצמו אסורים לישראל ואפילו ספק אם לקטן או צדן היום אסורים בו ביום אבל לערב מותרים מיד אפילו אם ודאי לקטן וצדן היום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | ו. | אם ליקט וצד בשביל ישראל או בשביל ישראל ועכו''ם צריך להמתין לערב בכדי שיעשו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | ז. | ספק אם ליקטן בשביל ישראל או שידוע שליקטן בשביל ישראל ואין ידוע אם נלקטו היום אם לאו אסורים בו ביום ולערב בכדי שיעשו ויש אומרים דלערב יד מותר מיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | ח. | דבר שאין בו חשש צידה ומחובר אלא שהובא מחוץ לתחום אם הביאו העכו''ם לעצמו מותר אפילו בו ביום ואם הביאו בשביל ישראל מותר לטלטל אפילו מי שהובא בשבילו אבל לאכול אסור בו ביום למי שהובא בשבילו ולערב בכדי שיעשו: {הגה: ויש אומרים דאין הלילה עולה מן החשבון רק צריך להמתין ביום ראשון בכדי שיעשו (סמ''ק ומרדכי סוף פרק כל כתבי). ולאחרים מותר בו ביום:} ויש אומרים דלמי שהובא בשבילו מותר לערב מיד והא דשרי לישראל לטלטל אפילו כשהביאו העכו''ם לעצמו דוקא בתוך ד' אמות או בתוך העיר אם היא מוקפת חומה והוא שתהא מוקפת לדירה דהיינו שישבה ולבסוף הוקפה וסתם עיירות מוקפות לדירה וסתם מבצרים אינם מוקפים לדירה (ועיין לקמן סימן ת''א): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | ט. | אם הוא ספק אם הובא מחוץ לתחום אסור ודוקא בעכו''ם שאינו שרוי עמו בעיר אבל עכו''ם השרוי עמו בעיר ופירות המצויים בעיר אין לחוש מספק ואפילו אם יש לעכו''ם שני בתים ואחד מהם בתוך התחום תולין להקל ומותר לאכול אפילו למי שהובא בשבילו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | י. | עכו''ם שמילא מים לבהמתו מבור שהוא רשות היחיד לרשות הרבים מותר לישראל להשקות מהם בהמתו והוא שאין העכו''ם מכירו דליכא למיחש שמא ירבה בשבילו ואם מילא לצורך בהמת ישראל אסור בכל מיני תשמיש אפילו לישראל אחר ואם מילא מבור רשות היחיד לכרמלית מותר לאחר שלא מילא בשבילו: {הגה: ויש מקילין ואומרים דאף אם הובא דרך רשות הרבים לצורך ישראל מותר לאדם לשתות מהם הואיל ואפשר לילך שם ולשתות (טור בשם רבינו תם) ויש מתירין אף לכתחלה (כל בו) וכן נהגו היתר לומר אף לכתחלה לעכו''ם להביא שכר או שאר דברים דרך כרמלית או בלא עירוב ואף על פי שיש להחמיר בדבר מכל מקום אין למחות ביד המקילין לצורך שבת ובשעת הדחק דהא יש להקל באמירה לעכו''ם לצורך כמו שנתבאר סימן ש''ז וכל שכן בכהאי גוונא:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | יא. | ליקט עכו''ם עשבים לצורך בהמתו אם אינו מכירו מאכיל אחריו ישראל שעומד בפניה בענין שלא תוכל לנטות אלא דרך שם דאלו להעמידה עליהן אסור דחיישינן שמא יטול בידו ויאכילנה והם מוקצים אבל אם מכירו אסור וכן בכל דבר דאיכא למיחש שמא ירבה בשבילו אבל בדבר דליכא למיחש שמא ירבה בשבילו כגון שהדליק נר לעצמו או עשה כבש לירד בו שבנר אחד ובכבש אחד יספיק לכל אפילו מכירו מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | יב. | אף על פי שאינו מכירו אם אומר בפירוש שלצורך ישראל הוא עושה או אפילו אם אינו אומר כן אם מעשיו מוכיחים שלצורך ישראל עושה כגון שהדליק נר בבית שישראל בו והלך לו העכו''ם אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | יג. | אם ליקט עכו''ם והאכיל לבהמת ישראל אין צריך למחות בידו לפי שעה אבל אם רגיל בכך צריך למחות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | יד. | עשה עכו''ם בשבת ארון או קבר לעצמו מותר לישראל ליקבר בו ואם עשאו בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית ודוקא שהקבר בפרהסיא והארון על גביו שהכל יודעים שנעשה לפלוני ישראל אבל אם הוא בצנעה מותר ליקבר בו לערב בכדי שיעשו ואפילו כשהוא בפרהסיא אינו אסור אלא לאותו ישראל שנעשה בשבילו אבל לישראל אחר מותר והוא שימתין בכדי שיעשו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | טו. | עכו''ם שהביא בשבת חלילין (פירוש כלי כגון חלילים שקולם מעורר הבכי) לספוד בהם ישראל לא יספוד בהם לא הוא ולא אחרים עד שימתין לערב בכדי שיבואו ממקום קרוב ואם ידע בודאי שממקום פלוני הביאם בשבת ימתין לערב כדי שיבואו מאותו מקום ואחר כך מותרים בין לו ובין לאחרים והני מילי כשהביאם דרך רשות הרבים אבל אם לא הביאם אלא דרך כרמלית כיון שלא נעשה בהם איסור תורה אינו צריך להמתין כדי שיבואו אלא מותרים לערב מיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכה - אינו יהודי שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו ט''ז סעיפים: | טז. | ספק אם הובאו מחוץ לתחום או מתוך התחום חוששין שמא מחוץ לתחום הובאו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | א. | אסור לרחוץ כל גופו אפילו כל אבר ואבר לבד אפילו במים שהוחמו מערב שבת בין אם הם בכלי בין אם הם בקרקע ואפילו לשפוך המים על גופו ולהשתתף אסור אבל מותר לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו: {הגה: או שאר איברים כל שאינו רוחץ כל גופו (בית יוסף בשם הרא''ש פרק תינוקות):} והני מילי בחמי האור אבל בחמי טבריא מותר לרחוץ אפילו כל גופו יחד ואין צריך לומר בצוננין והא דשרי בחמי טבריא דוקא בקרקע אבל בכלי לא דאתי לאיחלופי בחמי האור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ב. | יש אומרים דהא דשרי בחמי טבריא דוקא כשאין המקום מקורה אבל אם המקום מקורה אסור משום דאתי לידי זיעה ואסור ויש אומרים דמותר להזיע בחמי טבריה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ג. | אמת המים שהיא חמה אסור להמשיך לתוכה אפילו מערב שבת סילון (פירוש צינור מרזב וסילון דבר אחד הם) של צונן ופי הסילון יוצא חוץ לאמה ומימיו נשפכים לעוקא (פירוש גומא) שבקרקע ואם המשיכו אסורים אפילו המים שנכנסו לה מערב שבת ברחיצה ובשתיה כאלו הביא סילון של מים מערב יום טוב ביום טוב כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ד. | לא ישתטף אדם בצונן כל גופו ויתחמם כנגד המדורה מפני שמפשיר מים שעליו ונמצא כרוחץ כל גופו בחמין אבל מותר להשתטף בצונן אחר שנתחמם אצל האש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ה. | יש אומרים שצריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש אחר נטילה אם לא ינגבם תחלה יפה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ו. | אסור ליתן על גבי בטנו כלי שיש בו מים חמין ואפילו בחול מפני הסכנה שפעמים שהם רותחים (אבל מותר להחם בגד וליתנו על בטנו) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ז. | הרוחץ בנהר צריך שינגב גופו יפה כשעולה מהנהר מפני שלא ישארו המים עליו ויטלטלם ד' אמות בכרמלית לפי שהעולה מן הרחיצה יש רבוי מים על גופו אבל ההולך ברשות הרבים ומטר סוחף על ראשו ועל לבושו לא הקפידו בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ח. | אדם מותר לטבול מטומאתו בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ט. | מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו בדברים שאינם משירים שער מעורבים עם דברים המשירים ובלבד שלא יהיה הרוב מדבר המשיר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | י. | מותר לרחוץ ידיו במורסן: {הגה: דגיבול כלאחר יד שרי ואסור לרחוץ ידיו במלח (אגור) וכל שכן בבורית שקורין זיי''ף בלשון אשכנז (בנימין זאב סימן רע''ח) או בשאר חלב שנימוח על ידיו והוי נולד (מרדכי פרק במה בהמה וסמ''ג והגהות מיימוני פרק כ''א וטור סימן שכ''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | יא. | מרחץ שסתמו נקביו מערב שבת למוצאי שבת רוחץ בו מיד אבל אם לא סתמו נקביו אף על פי שמאליו הוחם בשבת צריך להמתין לערב בכדי שיעשו לפי שאסור לעשות כן גזירה שמא יחתה בגחלים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | יב. | אסור ליכנס למרחץ אפילו להזיע. (ויש אומרים דאפילו לעבור במרחץ במקום שיכול להזיע אסור) (רש''י וטור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכו - דיני רחיצה בשבת. ובו י''ג סעיפים: | יג. | עיר שישראל ועכו''ם דרים בה ויש בה מרחץ רוחצת בשבת אם רוב עכו''ם מותר לרחוץ בה במוצאי שבת מיד ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור למוצאי שבת עד כדי שיוחם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שכז - דיני סיכה בשבת . ובו ד' סעיפים: | א. | החושש במתניו לא יסוך שמן וחומץ אבל סך הוא שמן לבדו אבל לא בשמן ורד משום דמוכחא מלתא דלרפואה קא עביד ואם הוא מקום שמצוי בו שמן ורד ודרך בני אדם לסוכו אפילו בלא רפואה מותר: {הגה: ובמקום שאין נוהגין לסוך בשמן כי אם לרפואה בכל שמן אסור (בית יוסף):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.