bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שו - באיזה חפצים מותר לדבר בשבת. ובו י''ד סעיפים: | יב. | מותר להכריז בשבת על אבדה אפילו היא דבר שאסור לטלטלו: {הגה: ומותר להתיר חרמי צבור בשבת אף על פי שאינו לצורך שבת הואיל והוא יום כנופיא לרבים הוי כעסקי רבים דשרי לדבר בם (אגור) אבל אין מחרימין בשבת כי אם מדבר שהוא לצורך שבת (אגודה פרק כ''ג):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שו - באיזה חפצים מותר לדבר בשבת. ובו י''ד סעיפים: | יג. | להכריז בשבת על קרקע הנמכר שכל מי שיש לו זכות עליו יבוא ויגיד ואם לאו יאבד זכותו אסור: {הגה: וכן אסור להכריז יין בשבת דהוי כמקח וממכר (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שו - באיזה חפצים מותר לדבר בשבת. ובו י''ד סעיפים: | יד. | מי ששלחו לו שהוציאו בתו מביתו בשבת להוציאה מכלל ישראל מצוה לשום לדרך פעמיו להשתדל בהצלתה ויוצא אפילו חוץ לשלש פרסאות ואי לא בעי בית דין גוזרין עליו (ועיין לקמן סימן שכ''ח סעיף י'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | א. | ודבר דבר שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול הלכך אסור לומר דבר פלוני אעשה למחר או סחורה פלונית אקנה למחר ואפילו בשיחת דברים בטלים אסור להרבות: {הגה: ובני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים הוא עונג להם מותר לספרם בשבת כמו בחול אבל מי שאינו מתענג אסור לאמרם כדי שיתענג בהם חבירו (תרומת הדשן סימן ס''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | ב. | אסור לשכור פועלים ולא לומר לאינו יהודי לשכור לו פועלים בשבת אף על פי שאין הישראל צריך לאותה מלאכה אלא לאחר השבת שכל מה שהוא אסור לעשותו אסור לומר לאינו יהודי לעשותו ואפילו לומר לו קודם חשכה לעשותו בשבת אסור אבל מותר לומר לו אחר השבת למה לא עשית דבר פלוני בשבת שעבר אף על פי שמבין מתוך דבריו שרצונו שיעשנה בשבת הבאה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | ג. | אסור ליתן לאינו יהודי מעות מערב שבת לקנות לו בשבת אבל יכול לומר לו קנה לעצמך ואם אצטרך אקנה ממך לאחר השבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | ד. | מותר לתת לאינו יהודי מעות מערב שבת לקנות לו ובלבד שלא יאמר לו קנה בשבת: {הגה: וכן מותר ליתן לו בגדים למכור ובלבד שלא יאמר לו למכרן בשבת (בית יוסף בשם סמ''ג) מי ששכר אינו יהודי להוליך סחורתו ובא האינו יהודי ולקחה מבית ישראל בשבת אסור והיו עונשין העושה (רבינו ירוחם חלק י''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | ה. | דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשותו בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לאינו יהודי לעשותו בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי או יהיה צריך לדבר צורך הרבה או מפני מצוה כיצד אומר ישראל לאינו יהודי בשבת לעלות באילן להביא שופר לתקוע תקיעת מצוה או להביא מים דרך חצר שלא עירבו לרחוץ בו המצטער ויש אוסרין: {הגה: ולקמן סימן תקפ''ז פסק להתיר ועיין לעיל סימן רע''ו דיש מקילין אפילו במלאכה דאורייתא ועיין שם סעיף ג':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | ו. | אסור לחשב חשבונות אפילו אם עברו כגון כך וכך הוצאתי על דבר פלוני ודוקא שעדיין שכר הפועלים אצלו אבל אם פרעם כבר מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | ז. | מותר לומר לחבירו הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב אף על פי שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | ח. | יכול לומר לחבירו לכרך פלוני אני הולך למחר וכן מותר לומר לו לך עמי לכרך פלוני למחר כיון שהיום יכול לילך על ידי בורגנין וכן כל כיוצא בזה שיש בו צד היתר לעשותו היום יכול לומר לחבירו שיעשנו למחר ובלבד שלא יזכיר לו שכירות אבל בדבר שאין בו צד היתר לעשותו היום אפילו אם אין בו אלא איסור דרבנן כגון שיש לו חוץ לתחום פירות מוקצים כיון שאי אפשר לו להביאם היום אסור לומר לחבירו שיביאם לו למחר וכן אסור לו להחשיך בסוף התחום כדי שימהר הלילה לילך שם להביאם: {הגה: וכן לא יאמר אעשה דבר פלוני למחר (הרא''ש פרק השואל ועיין לעיל ריש הסימן):} אבל יכול להחשיך בסוף התחום כדי למהר לילך שם לשמרם שאפילו היום היה יכול לשמרם אם הם היו בתוך התחום ואם לא כוון להחשיך אלא לשמרם יכול אף להביאם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | ט. | מותר להחשיך לתלוש פירות ועשבים מגנתו וחורבתו שבתוך התחום ולא אסרו להחשיך אלא בסוף התחום משום דמינכרא מילתא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | י. | מותר לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור פירותיך שבתחומי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | יא. | השואל דבר מחבירו לא יאמר לו הלויני דמשמע לזמן מרובה ואיכא למיחש שמא יכתוב אלא יאמר לו השאילני ובלשון לעז שאין חילוק בין הלויני להשאילני צריך שיאמר תן לי: {הגה: וכשלוה בשבת ואינו רוצה להאמינו יניח משכון אצלו אבל לא יאמר לו הילך משכון דהוי כעובדא דחול (בית יוסף בשם אורחות חיים). כשם שאין לוין בשבת כך אין פורעין בשבת (ריב''ש סימן קנ''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | יב. | זימן אורחים והכין להם מיני מגדים וכתב בכתב כמה זימן וכמה מגדים הכין להם אסור לקרותו בשבת אפילו אם הוא כתוב על גבי כותל גבוה הרבה משום גזירה שמא יקרא בשטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות, ואפילו לעיין בהם בלא קריאה אסור (הרא''ש ור''ן פרק השואל וטור). אבל אם חקק בכותל חקיקה שוקעת מותר אבל בטבלא ופנקס אפילו אם הוא חקוק אסור לקרותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | יג. | שטרי הדיוטות דהיינו שטרי חובות וחשבונות ואגרות של שאלת שלום אסור לקרותם ואפילו לעיין בהם בלא קריאה אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | יד. | לקרות באגרת השלוחה לו אם אינו יודע מה כתוב בה מותר ולא יקרא בפיו אלא יעיין בה ואם הובאה בשבילו מחוץ לתחום טוב ליזהר שלא יגע בה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | טו. | כותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות או דיוקנאות של בני אדם של מעשים כגון מלחמות דוד וגלית וכותבים זו צורת פלוני וזה דיוקן פלוני אסור לקרות בו בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | טז. | מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק כגון ספר עמנואל וכן ספרי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת ואף בחול אסור משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים לא תפנו אל מדעתכם ובדברי חשק איכא תו משום מגרה יצר הרע ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים: {הגה: ונראה לדקדק הא דאסור לקרות בשיחת חולין וספורי מלחמות היינו דוקא אם כתובים בלשון לעז אבל בלשון הקודש שרי (וכן נראה לי מלשון שכתבו התוספות פרק כל כתבי וכן נהגו להקל בזה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | יז. | אסור ללמוד בשבת ויום טוב זולת בדברי תורה ואפילו בספרי חכמות אסור ויש מי שמתיר ועל פי סברתו מותר להביט באצטרלו''ב בשבת (ולהפכה ולטלטלה כדלקמן סימן ש''ח): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | יח. | לשאול מן השד מה שמותר בחול מותר בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | יט. | סחורה הנפסדת בשבת על ידי גשמים או דבר אחר או אתי בידקא (פירוש נחל או אגם מים) דמיא ומפסיד ממונו או שנתרועעה חבית של יין והולך לאיבוד מותר לקרות אינו יהודי אף על פי שודאי יודע שהאינו יהודי יציל הממון. (ולכסות סחורה או פירות או דבר אחר מפני הגשמים עיין לקמן סימן של''ה סעיף ז'). וכן מותר לומר לאינו יהודי כל המציל אינו מפסיד כמו בדליקה שהתירו לומר כל המכבה אינו מפסיד ויש מי שאומר שלא התירו אלא בדליקה דוקא (ועיין לקמן סימן של''ד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | כ. | ישראל שאמר לאינו יהודי לעשות לו מלאכה בשבת מותר לו ליהנות בה לערב בכדי שיעשו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | כא. | אסור לומר לאינו יהודי בשבת הילך בשר זה ובשל אותו לצרכך ואפילו אין מזונותיו עליו: {הגה: אבל מותר לומר לו לעשות מלאכה לעצמו (הגהות מרדכי פרק ה' ורמב''ן פרשת בא אל פרעה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שז - דיני שבת התלוים בדיבור. ובו כ''ב סעיפים: | כב. | כל שבות דרבנן מותר בין השמשות לצורך מצוה כגון לומר לאינו יהודי להדליק לו נר בין השמשות או אם היה טרוד והוצרך לעשר בין השמשות: {הגה: כל דבר שאסור לומר לאינו יהודי לעשותו בשבת אסור לרמוז לו לעשותו אבל מותר לרמוז לו לעשות מלאכה אחר שבת (אור זרוע). אינם יהודים המביאים תבואה בשבת לישראל שחייבים להם והישראל נותן לו מפתחו לאוצרו והאינו יהודי נותנו לשם ומודדים ומונים יש מי שמתיר משום דאינו יהודי במלאכת עצמו עוסק ואינו של ישראל עד אחר המדידה ושיחשוב עמו אחר כך וכן אינם יהודים העושים גבינות בשבת והישראל רואה ויקנה אותם ממנו דמכל מקום האינו יהודי אדעתא דנפשיה קעביד ואף על פי שהישראל עומד בעדר חודש או חדשים ואדעתא למכרם לישראל קא עביד שרי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | א. | כל הכלים נטלים בשבת חוץ ממוקצה מחמת חסרון כיס כגון סכין של שחיטה או של מילה ואיזמל של ספרים וסכין של סופרים שמתקנים בהם הקולמוסים כיון שמקפידים שלא לעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלו בשבת ואפילו לצורך מקומו או לצורך גופו: {הגה: ואפילו תחובים בנדן עם שאר סכינים אסור לטלטלו (מהרי''ל):} והוא הדין לקורנס של בשמים שמקפידים עליו שלא יתלכלך: {הגה: והוא הדין כלים המיוחדים לסחורה ומקפיד עליהם (בית יוסף בשם מיימוני פרק כה' והמגיד פרק כ''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | ב. | כל כלי אפילו הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו לא מפני גדלו ולא מפני כבדו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | ג. | כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו (ואם נשתמש לאיסור בבין השמשות כגון נר שהודלק עיין לעיל סימן רע''ט) בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים קורדם לחתוך בו דבלה בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם ומותר לו ליטול משם ולהניחו באיזה מקום שירצה אבל מחמה לצל דהיינו שאינו צריך לטלטלו אלא מפני שירא שישבר או יגנב שם אסור: {הגה: כל מוקצה אינו אסור אלא בטלטולו אבל בנגיעה בעלמא שאינו מנדנדו שרי ולכן מותר ליגע במנורה שבבית הכנסת שנרות דולקות עליו או בתנור שדולק בו אש וכן מותר ליקח דבר היתר המונח על דבר מוקצה (מרדכי פרק כל הכלים וריש ביצה ורבינו ירוחם חלק י''ג והמגיד פרק כ''ה ותרומת הדשן סימן ס''ז וכל בו סוף דיני שבת) וכן מותר לטלטל דבר מוקצה על ידי נפוח דלא הוי טלטול אלא כלאחר יד ולא מיקרי טלטול (תשובת מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | ד. | כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפילו אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה. כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל: {הגה: ותפלין אין לטלטלם כי אם לצורך (תרומת הדשן ועיין בבית יוסף). ושופר אסור לטלטלו כי אם לצורך גופו או מקומו (הגהות אשירי סוף פרק במה מדליקין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | ה. | יש מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אפילו מחמה לצל על ידי ככר או תינוק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | ו. | כל הכלים שנשברו אפילו בשבת מותר לטלטל שבריהם ובלבד שיהיו ראוים לשום מלאכה כגון שברי עריבה לכסות בה החבית ושברי זכוכית לכסות בה פי הפך אבל אם אינם ראוים לשום מלאכה לא: {הגה: ואם נשברו במקום שיכולים להזיק כגון זכוכית שנשברה על השלחן או במקום שהולכין מותר לטלטל השברים כדי לפנותן שלא יוזקו בהם (כל בו והגהות מרדכי ובית יוסף בשם ארחות חיים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | ז. | חתיכת חרס שנשברה בחול מכלי וראויה לכסות בה כלי מותר לטלטלה אפילו במקום שאין כלים מצויים שם לכסותם בה ואם זרקה לאשפה מבעוד יום אסור לטלטלה כיון שבטלה מהיות עוד כלי: {הגה: ואפילו חזי לעני הואיל והקצוהו הבעלים שלו אף על פי שהם עשירים דמוקצה לעשיר הוי מוקצה לעני כמו שיתבאר סוף הסימן (ר''ן פרק במה אשה):} ודוקא חתיכת חרס משום דאתיא משברי כלי אבל דבר שאין בו שייכות כלי כגון צרורות או אבנים אף על פי שראויים לכסות בהם כלי אסור לטלטלם: {הגה: וכל דבר שאינו כלי כלל אסור לטלטלו אפילו לצורך גופו כל שכן לצורך מקומו (מרדכי פרק קמא דיום טוב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | ח. | כל הכלים הנטלים בשבת דלתותיהן שנתפרקו מהם נטלים בין נתפרקו בחול בין נתפרקו בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | ט. | דלת של שידה תיבה ומגדל יכולים ליטלה מהם ואסור להחזירה גזירה שמא יתקע ושל לול של תרנגולים אסור בין ליטול בין להחזיר דכיון דמחובר לקרקע אית ביה בנין וסתירה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | י. | כסוי בור ודות אין נטלים אלא אם כן יש להם בית אחיזה דאז מוכח שהוא כלי ושל כלים אפילו הם מחוברים בטיט יכולים ליטלם אפילו אין להם בית אחיזה והוא שתקנם ועשה בהם מעשה והכינם לכך או שנשתמש בהם מבעוד יום וכסוי חביות הקבורות בקרקע לגמרי צריכות בית אחיזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | יא. | מחט שלמה מותר לטלטלה ליטול בה את הקוץ ניטל חודה או חור שלה אסור וחדשה שלא ניקבה עדיין מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | יב. | שירי מחצלאות מותר לטלטלם דחזי לכסות בהו טינופא ואם זרקן לאשפה מבעוד יום אסור לטלטלם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | יג. | שירי מטלניות שבלו אם יש בהם ג' אצבעות על ג' אצבעות מותר לטלטלן ואם לאו אסור ויש מתירין אפילו אין להם ג' על ג' ובלבד שלא יהיו טליתות של מצוה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | יד. | מנעל חדש מותר לשמטו מעל הדפוס אף על פי שמלאכתו לאיסור כיון דשם כלי עליו מותר לטלטלו לצורך מקומו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | טו. | סנדל שנפסקה רצועה הפנימית עדיין תורת כלי עליו ומותר לטלטלו נפסקה החיצונה בטל מתורת כלי ואסור לטלטלו ואם הוא בכרמלית מותר לכרוך עליו גמי לח שהוא מאכל בהמה לתקנו שלא יפול מרגלו ובחצר שהוא נשמר שם אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | טז. | חלוק שכבסו אותו ותחבו בו קנה ליבשו יכול לשמטו מעל הקנה אבל ליקח הקנה מתוכו אסור לפי שאינו כלי ואם תחבו בו כלי מותר ליטלו מתוכו אפילו הוא מלאכתו לאיסור כירה שנשמטה אפילו אחת מירכותיה אסור לטלטלה: {הגה: וכן ספסל ארוך שנשמט אחד מרגליה כל שכן שתים דאסור לטלטלה ולהניחה על ספסל אחרת ולישב עליה אפילו נשברה מבעוד יום (תרומת הדשן סימן ע''א) אלא אם כן ישב עליה כך פעם אחת קודם השבת (בית יוסף סוף סימן שי''ג) גם אסור להכניס הרגל לשם משום בנין (בית יוסף שם):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | יז. | לבנים שנשארו מהבנין מותר לטלטלם דמעתה לא קיימי לבנין אלא למזגא (פירוש לסמוך ולשבת עליהן) עלייהו ואם סידרן זה על זה גלי אדעתיה שהקצן לבנין ואסור לטלטלם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | יח. | קוץ המונח ברשות הרבים מותר לטלטלו פחות פחות מד' אמות ובכרמלית מותר לטלטלו להדיא משום דחיישינן שמא יוזקו בו רבים ובמקום הזיקא דרבים לא גזור רבנן שבות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | יט. | סולם של עלייה שהוא גדול ועשוי להטיח בו גגו אסור לטלטלו אבל של שובך מותר לנטותו ממקום למקום אבל לא יוליכנו משובך לשובך כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבוא לצוד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כ. | חריות (פירוש ענפים) של דקל שקצצם לשריפה מוקצים הם ואסור לטלטלם ישב עליהם מעט מבעוד יום מותר לישב עליהם בשבת וכל שכן אם קשרן לישב עליהם או אם חשב עליהם מבעוד יום לישב עליהם אפילו בחול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כא. | אבל נדבך של אבנים אף על פי שחשב עליו מבעוד יום אסור לישב (עליהם) אלא אם כן למדום (פירוש סדרום): {הגה: ויש אומרים דדין אבנים כדין חריות וכן עיקר (מרדכי פרק במה טומנין והמגיד פרק כ''ה בשם הרי''ף וכן יש לפרש הרא''ש):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כב. | אסור לכסות פי חבית באבן או בבקעת או לסגור בהן את הדלת או להכות בהן בברזא (פירוש הקנה שמשימים בחבית להוציא היין ממנו) אף על פי שחשב עליה מבעוד יום אסור אלא אם כן יחדה לכך לעולם אבל יחדה לשבת זה בלבד לא והני מילי בדבר שאין דרכה ליחדה לכך כגון הני דאמרן אבל בכל מידי דאורחיה בהכי כגון לפצוע בה אגוזים ביחוד לשבת אחת סגי ויש מי שאומר דלא שנא ויש אומרים שצריך שיעשה בה שום מעשה של תיקון מבעוד יום (ועיין לעיל סימן רנ''ט דביחוד סגי): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כג. | מותר לחתוך ענף מן הדקל מבעוד יום ומותר להניף בו על השלחן בשבת להבריח הזבובים כיון דלצורך חתכו עשאו כלי גמור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כד. | פשתן סרוק וצמר מנופץ שנותנים על המכה אם חשב עליהם מבעוד יום לתתם על המכה או שישב בהם שעה אחת מבעוד יום או שצבען בשמן דגלי דעתיה דלמכה קיימי או שכרכן במשיחה ליתנם על המכה בשבת תו לית בהו משום מוקצה ומשום רפואה נמי ליכא שאינו אלא כמו מלבוש שלא יסרטו בגדיו (במכה) ויש אומרים דלא סגי במחשבה לחוד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כה. | עורות יבשים בין של אומן בין של בעל הבית מותר לטלטלן: {הגה: ויש אומרים דוקא עורות בהמה גסה דחזי לישב עליהם אבל מבהמה דקה אסור אלא אם כן חשב לישב עליהם מבעוד יום (רש''י פרק במה טומנין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כו. | נסרים של בעל הבית מותר לטלטלן ושל אומן אסור אלא אם כן חשב עליהם מבעוד יום ליתן עליהם פת לאורחים או תשמיש אחר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כז. | עצמות שראויים לכלבים וקליפים שראוים למאכל בהמה ופרורים שאין בהם כזית מותר להעבירם מעל השלחן אבל אם אין הקליפים ראוים למאכל בהמה אסור לטלטלם אלא מנער את הטבלא והם נופלים ואם יש פת על השלחן מותר להגביה הטבלא ולטלטלה עם הקליפים שאינם מאכל בהמה שהם בטלים אגב הפת ואם היה צריך למקום השלחן אפילו אין עליה אלא דברים שאינם ראוים למאכל בהמה מותר להגביה ולטלטלם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כח. | חבילי עצים וקש שהתקינן למאכל בהמה אפילו הם גדולים הרבה מותר לטלטלן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | כט. | כל שהוא ראוי למאכל חיה ועוף המצויים מטלטלים אותו ואם אינו ראוי אלא למאכל חיה ועוף שאינן מצויים אם יש לו מאותו מין חיה או עוף מותר לטלטל מאכל הראוי לאותו המין ואם לאו אסור: {הגה: ולפי זה מותר לטלטל עצמות שנתפרקו מן הבשר מערב שבת אם ראויים לכלבים דהא כלבים מצויים (בית יוסף דלא כהר''ן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | ל. | גרעיני תמרים במקום שמאכילים אותם לבהמה מותר לטלטלן ואדם חשוב צריך להחמיר על עצמו שלא לטלטלן אלא דרך שינוי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | לא. | בשר חי אפילו תפל שאינו מלוח כלל מותר לטלטלו משום דחזי לאומצא וכן אם היא תפוח (פירוש מסריח, רש''י) מותר לטלטלו משום דראוי לכלבים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | לב. | דג מלוח מותר לטלטלו ושאינו מלוח אסור מפני שאינו ראוי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | לג. | קמיע שאינו מומחה אף על פי שאין יוצאים בו מטלטלין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | לד. | כל דבר מטונף כגון רעי וקיא וצואה בין של אדם בין של תרנגולים וכיוצא בהם אם היו בחצר שיושבים בה מותר להוציאם לאשפה או לבית הכסא ואפילו בלא כלי ואם היו בחצר שאינו דר שם אסור להוציאם ואם ירא מפני התינוק שלא יתלכלך בה מותר לכפות עליה כלי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | לה. | אף על פי שמותר להוציא גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור להחזירם אלא אם כן נתן לתוכם מים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | לו. | אין עושין גרף של רעי לכתחלה דהיינו להביא דבר שעתיד לימאס כדי להוציאו לכשימאס ואם עבר ועשאו מותר להוציאו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | לז. | במקום דאיכא פסידא מותר להכניס מטתו אצל גרף של רעי ולקבוע ישיבתו שם כדי להוציאו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | לח. | מכניס אדם מבעוד יום מלא קופתו עפר ומיחד לו קרן זוית ועושה בו כל צרכיו בשבת כגון ליטול ממנו לכסות צואה או רוק וכיוצא בזה אבל אם לא ייחד לו קרן זוית בטל אגב עפר הבית ואסור לטלטלו: {הגה: ולכן מותר ליקח פירות הטמונים בחול כי אין אותו עפר מוקצה (בית יוסף סימן שי''ח בשם שבולי לקט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | לט. | אסור לטלטל בהמה חיה ועוף ואף על פי כן מותר לכפות את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו בו ובעודם עליו אסור לטלטלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מ. | כל בהמה חיה ועוף מדדים אותם בחצר דהיינו שאוחז בצוארם ובצדדים ומוליכן אם צריכין הבעלי חיים לכך ובלבד שלא יגביהם בענין שיעקרו רגליהם מן הארץ דמוקצין הם ואסור לטלטלו חוץ מתרנגולת שאין מדדין אותה מפני שמגבהת עצמה מן הארץ ונמצא זה מטלטל אבל דוחים אותה מאחוריה בידים כדי שתכנס: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מא. | האשה מדדה את בנה אפילו ברשות הרבים ובלבד שלא תגררהו אלא יהא מגביה רגלו אחת ויניח השניה על הארץ וישען עליה עד שיחזור ויניח רגלו שהגביה שנמצא לעולם הוא נשען על רגלו האחת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מב. | דבר שהוא מוקצה מותר ליגע בו ובלבד שלא יהא מנענע אפילו מקצתו (וכבר נתבאר סעיף ג'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מג. | מותר לטלטל מוקצה על ידי נפיחה (וכבר נתבאר ריש סימן זה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מד. | כלי שנתרועע לא יטלו ממנו חרס לכסות בו או לסמוך בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מה. | אסור לשחוק בשבת ויום טוב בכדור: {הגה: ויש מתירין ונהגו להקל (תוספות פרק קמא דביצה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מו. | אסור לשאת תחת אציליו זרע התולעים שעושין המשי מפני שאסור בטלטול ועוד שהוא מוליד בחומו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מז. | יש אוסרים לטלטל בגד שעטנז ויש מתירים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מח. | מותר לטלטל מניפה בשבת להבריח הזבובים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | מט. | מכבדות שמכבדים בהם הקרקע מותר לטלטלם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | נ. | הרשב''א מתיר לטלטל האצטרלו''ב בשבת וכן ספרי החכמות ולדעת הרמב''ם יש להסתפק בדבר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | נא. | מה שמורה על השעות שקורין רילוז''ו בין שהוא של חול בין שהוא של מין אחר יש להסתפק אם מותר לטלטלו (וכבר פשט המנהג לאסור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שח - דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נ''ב סעיפים: | נב. | מוקצה לעשירים הוי מוקצה ואפילו עניים אין מטלטלין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שט - טלטול על ידי דבר אחר אם מותר בשבת. ובו ה' סעיפים: | א. | נוטל אדם את בנו והאבן בידו ולא חשיב מטלטל לאבן והוא שיש לו געגועין (פירוש שיש לו עצבון כשאינו עם אביו) עליו שאם לא יטלנו יחלה אבל אם אין לו געגועין עליו לא ואפילו כשיש לו געגועין עליו לא התירו אלא באבן אבל אם דינר בידו ואפילו לאחוז התינוק בידו והוא מהלך ברגליו אסור דחיישינן דילמא נפיל ואתי אבוה לאתויי ויש אומרים שלא אסרו אלא כשהוא נושא התינוק עם דינר בידו אבל לאחוז התינוק בידו אף על פי שדינר ביד התינוק אין בכך כלום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שט - טלטול על ידי דבר אחר אם מותר בשבת. ובו ה' סעיפים: | ב. | כלכלה שהיתה נקובה וסתמה באבן מותר לטלטלה שהרי נעשה כדופנה וכן דלעת שתולין בה אבן כדי להכבידה למלאות בה מים אם הוא קשור יפה שאינו נופל מותר למלאות בה שהוא כמו הדלעת עצמה שהוא בטל אגבה ואם לאו אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שט - טלטול על ידי דבר אחר אם מותר בשבת. ובו ה' סעיפים: | ג. | כלכלה מלאה פירות ואבן בתוכה אם הם פירות רטובים כגון תאנים וענבים יטול אותה כמו שהיא שאם ינער הפירות מתוכה יפסדו אבל אם הם פירות שאינם נפסדים ינערם וינער גם האבן עמהם ולא יטלנה עמהם והני מילי כשאינו צריך אלא לפירות או לכלכלה אבל אם היה צריך למקום הכלכלה מטלטלה כמות שהיא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שט - טלטול על ידי דבר אחר אם מותר בשבת. ובו ה' סעיפים: | ד. | שכח אבן על פי חבית או מעות על הכר מטה חבית על צדה והאבן נופלת ומנער הכר והמעות נופלים ואם היתה החבית בין החביות בענין שאינו יכול להטות אותה במקומה יכול להגביהה כמו שהיא עם האבן למקום אחר להטותה שם כדי שיפול מעליה ואם הניחם עליהם מדעתו על דעת שישארו שם בכניסת השבת אסור להטות ולנער ויש אומרים דאפילו הניחם שם על דעת שישארו שם בכניסת השבת כדי שיטלם בשבת מותר להטות ולנער בשבת ולא אסרו אלא במניחם על דעת שישארו שם כל השבת: {הגה: ואז אפילו ניטל האיסור משם אסור לטלטל הכלי דמאחר שנעשה בסיס לדבר האסור למקצת השבת אסור כל השבת כולה וכן בכל מוקצה וכן איתא לקמן סימן ש''י. אם אדם הניח דבר מוקצה על של חבירו לא אמרינן דנעשה בסיס לדבר האסור דאין אדם אוסר של חבירו שלא מדעתו (אור זרוע):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שט - טלטול על ידי דבר אחר אם מותר בשבת. ובו ה' סעיפים: | ה. | הא דלא שרי אלא להטות ולנער דוקא בצריך לגוף החבית והכר אבל אם צריך למקום החבית והכר ולא הספיק לו ההטייה והניעור יכול לטלטלם עם האבן ועם המעות שעליהם לפנות מקומם. (וכן הוא לקמן סימן ש''י): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שי - דיני מוקצה בשבת. ובו ט' סעיפים: | א. | עץ שתולין בו דגים אף על פי שהוא מאוס מותר לטלטלו דקיימא לן במוקצה מחמת מיאוס כרבי שמעון דשרי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שי - דיני מוקצה בשבת. ובו ט' סעיפים: | ב. | אין שום אוכל תלוש הראוי לאכילה מוקצה לשבת דתמרים ושקדים ושאר פירות העומדים לסחורה מותר לאכול מהם בשבת ואפילו חטים שזרעם בקרקע ועדיין לא השרישו וביצים שתחת התרנגולת מותר לטלטלן וכן תמרים הלקוטים קודם בישולן וכונסין אותם בסלים והם מתבשלים מאליהן מותר לאכול מהם קודם בישולן אבל גרוגרות וצמוקים שמניחים אותם במוקצה ליבשן אסורין בשבת משום מוקצה שהן מסריחות קודם שיתיבשו דכיון שיודע שיסריחו הסיח דעתו מהם וכיון דאיכא תרתי דחינהו בידים ולא חזו הוי מוקצה: {הגה: יש אומרים דאין הכנה שייך בשל אינו יהודי ואפילו גרוגרות וצמוקים שבידו מותרים (כל בו סימן ל''ה וכן משמע בהר''ן סוף פרק כ''ב וירושלמי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שי - דיני מוקצה בשבת. ובו ט' סעיפים: | ג. | בין באיסור אכילה בין באיסור טלטול כל דבר שהיה ראוי בין השמשות אם אירע בו דבר שנתקלקל בו ביום וחזר ונתקן בו ביום חזר להיתרו אבל דבר שהוקצה בין השמשות אסור כל היום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שי - דיני מוקצה בשבת. ובו ט' סעיפים: | ד. | גרוגרות וצמוקים שהיו מוקצים וכשהגיע בין השמשות כבר נתייבשו והם ראויים לאכילה אף על פי שלא ידעו הבעלים באותה שעה שנתייבשו ואחר כך נודע להם שבין השמשות כבר היו יבשים מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שי - דיני מוקצה בשבת. ובו ט' סעיפים: | ה. | גרוגרות וצמוקים דחזו ולא חזו דאיכא אינשי דאכלי ליה ואיכא דלא אכלי ליה אי אזמניה נפיק ליה מתורת מוקצה ואי לא לא אבל אם אינם ראויים והזמינם הזמנה לאו מלתא היא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שי - דיני מוקצה בשבת. ובו ט' סעיפים: | ו. | כל דבר שאסור לטלטלו אסור ליתן תחתיו כלי כדי שיפול לתוכו מפני שאוסר הכלי בטלטול ונמצא מבטל כלי מהיכנו אבל מותר לכפות עליו כלי ובלבד שלא יגע בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שי - דיני מוקצה בשבת. ובו ט' סעיפים: | ז. | מטה שיש עליה מעות או אפילו אין עליה עתה והיה עליה בין השמשות אסור לטלטלה דמיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא: {הגה: ואפילו לצורך גופו או לצורך מקומו (בית יוסף):} והוא הדין לכל דבר היתר שמונח עליו איסור אבל אם אין עליה עתה מעות וגם לא היה עליה בין השמשות מותר לטלטלה אפילו יחדה למעות והניחם עליה מבעוד יום כיון שסילקן קודם בין השמשות: {הגה: ויש אוסרין בייחד לכך והניח בהם אף על פי שסילקן מבעוד יום (טור בשם רבינו תם) ולכן אסור לטלטל כיס של מעות אף על פי שהוציא המעות ממנו מבעוד יום אלא אם כן עשה בו מעשה שפתחו מלמטה וסלקו מן היחוד וכן נוהגין (הגהות מיימוני פרק כ''ה). מיהו לצורך גופו או לצורך מקומו מותר וכן בכיס התפור בבגד הואיל ועיקר הבגד עומד ללבוש אם הוציא המעות משם מותר ללבוש הבגד דהכיס בטל אצלו אבל אם שכח בו מעות מותר לטלטל הבגד דלא אמרינן דכל הבגד נעשה בסיס למעות הואיל ואין המעות על עיקר הבגד אבל אין ללובשו בשבת דחיישינן שמא יצא בו כדלעיל סימן ש''א סעיף ל''ג (בית יוסף סימן ש''ט). ועיין לעיל סימן רס''ו אם שכח כיסו אצלו בשבת מה דינו (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שי - דיני מוקצה בשבת. ובו ט' סעיפים: | ח. | כלי שיש עליו דבר האסור ודבר המותר מותר לטלטלו כגון מחתה שיש עליה מבעוד יום אפר שמותר לטלטלו לכסות בו רוק או צואה ויש עליה גם כן שברי עצים שהם אסורים בטלטול מותר לטלטל המחתה כמו שהיא וכגון שדבר המותר חשוב מדבר האסור אבל אם דבר האסור חשוב יותר מדבר המותר בטל אצלו ואסור לטלטלו וטעם היתר טלטול זה משום דלא אפשר למינקט קיטמא לחודיה אפילו אי שדי ליה מהמחתה או אם צריך למקום המחתה (כמו שנתבאר לעיל סימן ש''ט) ואם אינו צריך אלא לגוף המחתה לא יטלטלנה כמו שהיא אלא ינער האפר ושברי העצים במקומם ויטול המחתה: {הגה: וכן אם יוכל לנער האיסור לחוד ינערנו ולא יטלטלנו עם ההיתר (בית יוסף בשם תשובת הרא''ש) וכל זה לא מיירי אלא שהיה ההיתר עם האיסור מבעוד יום אבל אם היה האיסור עליו לבד לא מהני מה שהניח אצלו ההיתר בשבת (בית יוסף בשם תשובת הרשב''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שי - דיני מוקצה בשבת. ובו ט' סעיפים: | ט. | תיבה שיש בה דבר המותר לטלטל ומעות אם המעות אינם עיקר מותר לטלטלה כמו שהיא על פי התנאים שנתבארו במחתה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיא - דיני מת בשבת ושאר טלטול מן הצד. ובו ט' סעיפים: | א. | מת שמוטל במקום שירא עליו מפני הדליקה אם יש ככר או תינוק מטלטלו על ידיהם ואם אין לו ככר או תינוק אם יש לו שתי מטות מטלטלו על ידי שיהפכנו ממטה למטה דהוי טלטול מן הצד ואם אין לו לא זה ולא זה מטלטלו טלטול גמור וכל זה באותו רשות מת המוטל בחמה מטלטלו מחמה לצל באותו רשות על ידי ככר או תינוק ואם אין לו ככר או תינוק לא יטלטלנו כלל אפילו להפכו ממטה למטה דטלטול מן הצד שמיה טלטול (ועיין לקמן בסימן זה סעיף ו' מאי תקנתיה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיא - דיני מת בשבת ושאר טלטול מן הצד. ובו ט' סעיפים: | ב. | מת שהסריח בבית ונמצא מתבזה בין החיים והם מתבזים ממנו: {הגה: ויש אומרים דאפילו לא הסריח עדיין אלא שקרוב להסריח (בית יוסף בשם טור ורש''י ור''ן):} מותר להוציאו לכרמלית ואם היה להם מקום לצאת בו אין מוציאין אותו אלא מניחים אותו במקומו ויוצאים הם ויש אומרים שלא התירו להוציאו לכרמלית אלא על ידי ככר או תינוק ויש מי שאומר שכל שמוציאו לכרמלית מוטב להוציא שלא בככר ותינוק כדי למעט בהוצאה ויש מי שמתיר להוציאו אף לרשות הרבים על ידי תינוק אבל לא על ידי ככר והוא הדין אם הוא בבזיון אחר כגון שהיה בספינה והיו האינם יהודים מתאספים שם וכן כל כיוצא בזה: {הגה: והוא הדין דמותרים לומר לאינו יהודי לטלטלו כמו על ידי ככר ותינוק (מרדכי ובית יוסף בשם שבולי לקט) ואסור לטלטל מת על ידי ככר ותינוק לצורך כהנים או דבר אחר אבל על ידי אינו יהודי יש מתירין (טור יורה דעה סימן שע''ב, ותשובת מהרי''ל סימן ס''ה) (וכן ראיתי נוהגים לצורך מצוה או חתונה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיא - דיני מת בשבת ושאר טלטול מן הצד. ובו ט' סעיפים: | ג. | יש מי שאומר שאם נתן על המת אחד מכלים שהוא לבוש חשוב כנותן ככר או תינוק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיא - דיני מת בשבת ושאר טלטול מן הצד. ובו ט' סעיפים: | ד. | יש מי שאומר שלא הצריכו ככר או תינוק אלא למת ערום אבל אם הוא בכסותו אין צריך ככר או תינוק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיא - דיני מת בשבת ושאר טלטול מן הצד. ובו ט' סעיפים: | ה. | אם צריך למקום המת או לדבר שהמת מונח עליו מותר לטלטלו מן הצד דהיינו שהופכו ממטה למטה כיון דלצורך דבר המותר הוא לא התירו לטלטל על ידי ככר או תינוק אלא במת בלבד אבל לא בשאר דברים האסורים לטלטל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיא - דיני מת בשבת ושאר טלטול מן הצד. ובו ט' סעיפים: | ו. | מת המוטל בחמה ואין להם מקום לטלטלו או שלא רצו להזיזו ממקומו באין שני בני אדם ויושבים מב' צדדיו חם להם מלמטה זה מביא מטתו ויושב עליה וזה מביא מטתו ויושב עליה חם להם מלמעלה זה מביא מחצלת ופורס על גביו וזה מביא מחצלת ופורס על גביו זה זוקף מטתו ונשמט והולך לו וזה זוקף מטתו ונשמט והולך לו נמצאת מחיצה עשויה מאליה שהרי מחצלת זה ומחצלת זה גביהן סמוכות זו לזו ושני קצותיהן על הקרקע משני צדי המת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיא - דיני מת בשבת ושאר טלטול מן הצד. ובו ט' סעיפים: | ז. | מותר לסוך המת (ולהדיחו) ולשמוט הכר מתחתיו כדי שלא יסריח ובלבד שלא יזיז בו שום אבר ואם היה פיו נפתח והולך קושר את הלחי בענין שלא יוסיף להפתח אבל לא כדי שיסגר מה שנפתח או קצתו שאם כן היה מזיז אבר ומטעם זה אין מעצימין עיניו של מת בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיא - דיני מת בשבת ושאר טלטול מן הצד. ובו ט' סעיפים: | ח. | טלטול מן הצד לצורך דבר המותר מותר הלכך צנון שטמן בארץ ומקצת עליו מגולים ולא השריש וגם לא נתכוין לזריעה נוטלו אף על פי שבנטילתו מזיז עפר ממקומו ואף על פי שהוסיף מחמת לחות הקרקע מותר: {הגה: ואפילו הניחו שם מבעוד יום להיות שם כל השבת דאין באוכלין משום בסיס לדבר האסור (כל בו):} וטלטול בגופו אפילו לצורך דבר האסור מותר הילכך קש שעל המטה דסתמו מוקצה להסקה מנענעו בגופו ואם הניח עליו מבעוד יום כר או כסת מנענעו אפילו בידו שהרי הכינו מבעוד יום לשכב עליו (וכן אם חשב לשכב עליו) (ר''ן סוף פרק במה טומנין): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיא - דיני מת בשבת ושאר טלטול מן הצד. ובו ט' סעיפים: | ט. | הפירות הטמונין בתבן או בקש המוקצים יכול לתחוב בהם מחט או כוש ונוטלם והקש ננער מאליו: {הגה: ואם טמונים בחול ובעפר עיין לעיל סימן ש''ח סעיף ל''ח:} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.