bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפז - ניחום אבלים וביקור חולים בשבת. ובו סעיף אחד: | א. | יכולים לנחם אבלים בשבת וכן יכולים לבקר את החולה ולא יאמר לו כדרך שאומר לו בחול אלא אומר לו שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום: {הגה: ויש אומרים דאין צריך לומר ורחמיו מרובים וכו' וכן נהגו (רמב''ם פרק כ''ד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | א. | אסור להתענות בשבת עד ו' שעות: {הגה: ואפילו לומד ומתפלל אסור (מרדכי פרק קמא דשבת):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | ב. | יש אומרים שאדם שמזיק לו האכילה דאז עונג הוא לו שלא לאכול לא יאכל: {הגה: וכן מי שיש לו עונג אם יבכה כדי שילך הצער מלבו מותר לבכות בשבת (אגור בשם שבולי לקט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | ג. | אדם המתענה בכל יום ואכילה בשבת צער הוא לו מפני שינוי וסת (פירוש דבר קבוע) יש אומרים שראו כמה חסידים ואנשי מעשה שהתענו בשבת מטעם זה וכן אמרו שכך היה עושה הרב ר' יהודה החסיד ז''ל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | ד. | מותר להתענות בו תענית חלום כדי שיקרע גזר דינו וצריך להתענות ביום ראשון כדי שיתכפר לו מה שביטל עונג שבת ואם תשש כחו ואינו יכול להתענות ב' ימים רצופים לא יתענה ביום ראשון ויתענה אחר כך: {הגה: וכל שכן אם היה ביום ראשון חנוכה או ראש חודש או פורים או יום טוב אפילו יום טוב שני של גליות שאין להתענות עד אחר כך ויש אומרים מי שישן שינת צהרים וחלם לו חלום רע יתענה מחצי היום עד חצי הלילה ואז יבדיל וביום הראשון יתענה כאלו התענה כל יום השבת (מ''כ):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | ה. | יש אומרים שאין להתענות תענית חלום בשבת אלא על חלום שראהו תלת זימני ויש אומרים שבזמן הזה אין להתענות תענית חלום בשבת שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות לידע איזה טוב ואיזה רע והעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שעל שלשה חלומות מתענים בשבת ואלו הן הרואה ספר תורה שנשרף או יום הכיפורים בשעת נעילה או קורות ביתו או שיניו שנפלו ויש אומרים הרואה יום הכיפורים אפילו שלא בשעת נעילה ויש אומרים הרואה שקורא בתורה ויש אומרים הרואה שנושא אשה והא דרואה שיניו שנפלו דוקא שיניו אבל הרואה לחייו שנשרו חלום טוב הוא דמתו היועצים עליו רעה ונראה לי שהחלומות שאמרו בפרק הרואה שהם רעים גם עליהם מתענין בשבת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | ו. | המתענה בשבת אומר עננו אחר סיום תפלתו בלא חתימה וכוללו באלהי נצור: {הגה: ויאמר אחר תפלתו רבון העולמים גלוי וכו' כמו בחול (אור זרוע הלכות תענית):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | ז. | אם הקדימה לאכול הוא עונג לו כגון שנתעכלה סעודת הלילה יקדים ואם האיחור עונג לו כגון שעדיין לא נתעכל יאחר: {הגה: וכן מי שיש לו סעודות כל יום כמו בשבת ישנה בשבת להקדים או לאחר (גמרא פרק כ''ב וטור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | ח. | אין מתענין על שום צרה מהצרות כלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | ט. | אין צועקים ולא מתריעין בו על שום צרה חוץ מצרת המזונות שצועקים עליה בפה בשבת ולא בשופר וכן עיר שהקיפוה אנסין או נהר וספינה המטורפת בים ואפילו על יחיד הנרדף מפני אנסין או לסטים או רוח רעה זועקין ומתחננין בתפלות בשבת אבל אין תוקעין אלא אם כן תוקעין לקבץ העם לעזור לאחיהם ולהצילם (ועיין לקמן סימן תקע''ו סעיף י''ג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפח - דין תענית ודין תענית חלום בשבת. ובו י' סעיפים: | י. | נרדף מפני רוח רעה שאמרו לאו דוקא דהוא הדין לכל חולה שיש בו סכנה היו זועקים ומתחננין וכן נהגו לומר מצלאים בשבת על חולים המסוכנים סכנת היום: {הגה: וכן מותר לברך החולה המסוכן בו ביום (ליקוטי מהר''י ברי''ן ובית יוסף בשם הר''ן פרק ג' דתענית):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפט - סדר סעודת שחרית של שבת. ובו ב' סעיפים: | א. | יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה ויברך על היין בורא פרי הגפן והוא נקרא קידושא רבא ואחר כך יטול ידיו (ועיין לעיל סימן רע''א סעיף י''ב בהג''ה) ויבצע על לחם משנה כמו בלילה ויסעוד וגם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה ושלא יטעום קודם לו כלום כמו בקידוש הלילה ומיהו לשתות מים בבוקר קודם תפלה מותר מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש: {הגה: ועיין לעיל כל דיני קידוש סימן רע''א ער''ב רע''ג:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רפט - סדר סעודת שחרית של שבת. ובו ב' סעיפים: | ב. | במקום שאין יין מצוי הוי שכר ושאר משקין חוץ מן המים חמר מדינה ומקדשין עליו ואם אין לו שכר ושאר משקין אוכל בלא קידוש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצ - בשבת ישלים מאה ברכות בפירות. ובו ב' סעיפים: | א. | ירבה בפירות ומגדים ומיני ריח כדי להשלים מנין מאה ברכות: {הגה: ואם רגיל בשינת צהרים אל יבטלנו כי עונג הוא לו (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצ - בשבת ישלים מאה ברכות בפירות. ובו ב' סעיפים: | ב. | אחר סעודת שחרית קובעים מדרש לקרות בנביאים ולדרוש בדברי אגדה ואסור לקבוע סעודה באותה שעה: {הגה: ופועלים ובעלי בתים שאינן עוסקים בתורה כל ימי השבוע יעסקו יותר בתורה בשבת מתלמידי חכמים העוסקים בתורה כל ימי השבוע והתלמידי חכמים ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתיה קצת דהרי הם מתענגים בלימודם כל ימי השבוע (בית יוסף סימן רפ''ח בשם ירושלמי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצא - דין שלש סעודות. ובו ו' סעיפים: | א. | יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית ואף אם הוא שבע יכול לקיים אותה בכביצה ואם אי אפשר לו כלל לאכול אינו חייב לצער את עצמו והחכם עיניו בראשו שלא ימלא בטנו בסעודת הבוקר כדי ליתן מקום לסעודה שלישית: {הגה: ומי שלא אכל בליל שבת יאכל שלש סעודות ביום השבת (הרא''ש פרק ערבי פסחים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצא - דין שלש סעודות. ובו ו' סעיפים: | ב. | זמנה משיגיע זמן המנחה דהיינו משש שעות ומחצה ולמעלה ואם עשאה קודם לכן לא קיים מצות סעודה שלישית: {הגה: יש אומרים דאסור לשתות מים בין מנחה למעריב בשבת דאז חוזרות הנשמות לגיהנם ועל כן אין לאכול סעודה שלישית בין מנחה למעריב אלא יאכל אותה קודם מנחה (תוספות והרא''ש ומרדכי פרק ערבי פסחים) ויש אומרים דיותר טוב להתפלל מנחה תחלה (רמב''ם וטור והגהות מרדכי והגהות מיימוני פרק ל' ואגור) וכן נוהגים לכתחלה בכל מדינות אלו ומכל מקום אין לשתות מים מן הנהרות אבל בבית שרי וכל שכן שאר משקין דשרי (הגהות מיימוני פרק ל') ויש אומרים דאין אסור אלא תוך י''ב חודש על אביו ואמו (אגודה ומרדכי פרק ערבי פסחים) ויש אומרים דאיסור זה של שתיית מים אינו רק בערב שבת (תוספות והרא''ש ומרדכי בשם ר' משולם והגהות מיימוני):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצא - דין שלש סעודות. ובו ו' סעיפים: | ג. | אם נמשכה סעודת הבוקר עד שהגיע זמן המנחה יפסיק הסעודה ויברך ברכת המזון ויטול ידיו ויברך ברכת המוציא ויסעוד ונכון הדבר שאם לא היה עושה כן מאחר שנמשכה סעודת הבוקר עד אותה שעה לא היה יכול לאכול אחר כך אלא אכילה גסה: {הגה: אבל מי שיודע שאפשר לאכול אחר שיתפלל מנחה עם הצבור לא יעשה סעודה שלישית קודם מנחה מיהו אם עשאה יצא:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצא - דין שלש סעודות. ובו ו' סעיפים: | ד. | אין צריך לקדש בסעודה שלישית אבל צריך לבצוע על שתי ככרות: {הגה: ואם סועד הרבה פעמים בשבת צריך לכל סעודה ב' ככרות (אבודרהם ומיימוני) ולפחות לא יהיה לו בסעודה שלישית פחות מככר אחד שלם (טור ומרדכי פרק כל כתבי) ומזה פשט המנהג להקל לבצוע בסעודה שלישית רק בככר אחד שלם אבל יש להחמיר ליקח שנים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצא - דין שלש סעודות. ובו ו' סעיפים: | ה. | צריך לעשותה בפת ויש אומרים שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן ויש אומרים שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים אבל לא בפירות ויש אומרים דאפילו בפירות יכול לעשותה וסברא ראשונה עיקר שצריך לעשותה בפת אלא אם כן הוא שבע ביותר: {הגה: או במקום שאי אפשר לו לאכול פת כגון בערב פסח שחל להיות בשבת שאסור לו לאכול פת לאחר מנחה כדלקמן בהלכות פסח (מהרי''ל הלכות פסח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצא - דין שלש סעודות. ובו ו' סעיפים: | ו. | נשים חייבות בסעודה שלישית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצב - דין תפלת מנחה בשבת. ובו ב' סעיפים: | א. | במנחה אומרים אשרי ובא לציון ואני תפלתי וגו' (טור) ומוציאין ספר תורה וקורין ג' אנשים י' פסוקים מפרשה הבאה ואפילו חל יום טוב להיות בשבת קורין בפרשה הבאה ולא בשל יום טוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצב - דין תפלת מנחה בשבת. ובו ב' סעיפים: | ב. | אומרים צדקתך ואם חל בו יום שאילו היה חול לא היו אומרים בו במנחה נפילת אפים אין אומרים צדקתך: {הגה: ונהגו שלא לקבוע מדרש בין מנחה למעריב (טור) אבל אומרים פרקי אבות בקיץ ושיר המעלות בחורף וכל מקום לפי מנהגו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצג - דיני ערבית במוצאי שבת. ובו ג' סעיפים: | א. | מאחרין תפלת ערבית כדי להוסיף מחול על הקודש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצג - דיני ערבית במוצאי שבת. ובו ג' סעיפים: | ב. | צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים ואם הוא יום מעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצג - דיני ערבית במוצאי שבת. ובו ג' סעיפים: | ג. | מי שהוא אנוס כגון שצריך להחשיך על התחום לדבר מצוה יכול להתפלל של מוצאי שבת מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד אבל לא יברך על הנר וכן אסור בעשיית מלאכה עד צאת הכוכבים: {הגה: ונוהגים לומר והוא רחום וברכו באריכות נועם כדי להוסיף מחול על הקודש (אור זרוע):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצד - דיני הבדלה בתפלה. ובו ה' סעיפים: | א. | אומרים הבדלה בחונן הדעת ואם טעה ולא הבדיל משלים תפלתו ואינו חוזר מפני שצריך להבדיל על הכוס ואם טעם קודם שהבדיל על הכוס צריך לחזור ולהבדיל בתפלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצד - דיני הבדלה בתפלה. ובו ה' סעיפים: | ב. | טעה ולא הבדיל בתפלה ואין לו כוס בלילה וסובר שאף למחר לא יהיה לו צריך לחזור ולהתפלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצד - דיני הבדלה בתפלה. ובו ה' סעיפים: | ג. | תשעה באב שחל להיות באחד בשבת טעה ולא הבדיל בתפלה אין צריך לחזור ולהתפלל כיון שמבדיל על הכוס במוצאי תשעה באב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצד - דיני הבדלה בתפלה. ובו ה' סעיפים: | ד. | במקום שאמרו שאינו חוזר להתפלל מיד כשסיים הברכה אין לו לחזור אף על פי שלא פתח בברכה שלאחריה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצד - דיני הבדלה בתפלה. ובו ה' סעיפים: | ה. | במקום שאמרו שאינו חוזר אם רצה להחמיר על עצמו אם סיים תפלתו רשאי אבל אם עדיין לא סיים תפלתו אינו רשאי לחזור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצה - הבדלה שעושה שליח ציבור. ובו סעיף אחד: | ה. | {הגה: ואומרים ויהי נועם וסדר קדושה באריכות כדי לאחר סדר קדושה שאז חוזרים רשעים לגיהנם (טור) ובזמן שאין אומרים ויהי נועם כגון שחל יום טוב בשבוע אין אומרים סדר קדושה אבל אומרים ויתן לך (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצה - הבדלה שעושה שליח ציבור. ובו סעיף אחד: | א. | מבדיל שליח ציבור כדי להוציא מי שאין לו יין: {הגה: ונהגו לומר ולהזכיר אליהו הנביא במוצאי שבת להתפלל שיבא ויבשרנו הגאולה (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצו - דיני הבדלה על היין. ובו ח' סעיפים: | א. | סדר הבדלה יין בשמים נר הבדלה וסימנך יבנ''ה וצריך ליזהר שלא יהא הכוס פגום: {הגה: ונהגו לומר קודם הבדלה שעושים בבית הנה אל ישועתי וגו' כוס ישועות אשא וגו' ליהודים היתה אורה וגו' לסימן טוב ובשעת הבדלה יתנו עיניהם בכוס ובנר ונוהגין לשפוך מכוס של יין על הארץ קודם שסיים בורא פרי הגפן כדי שלא יהיה הכוס פגום וטעם השפיכה דאמרינן כל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו סימן ברכה ועושין כן לסימן טוב בתחלת השבוע גם שופכין מן הכוס לאחר הבדלה ומכבין בו הנר ורוחצים בו עיניו משום חיבוב המצוה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצו - דיני הבדלה על היין. ובו ח' סעיפים: | ב. | ואין מבדילין על הפת אבל על השכר מבדילין אם הוא חמר מדינה והוא הדין לשאר משקין חוץ מן המים: {הגה: וטוב יותר להבדיל על כוס פגום של יין מעל שכר (אבודרהם) ונהגו להבדיל במוצאי פסח על שכר ולא על יין משום דחביב עליו:} וביום טוב שחל להיות במוצאי שבת שיש בו קידוש שהוא נאמר על הפת יש אומרים שאגב הקידוש מבדילין גם כן עליו ויש אומרים שיותר טוב לומר הקידוש והבדלה שניהם על השכר: {(הגה: והסברא ראשונה עיקר):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצו - דיני הבדלה על היין. ובו ח' סעיפים: | ג. | אם אין לו יין ולא שכר ושאר משקין יש אומרים שמותר לו לאכול ויש אומרים שאם מצפה שיהיה לו למחר לא יאכל עד למחר שיבדיל ואם אין לו אלא כוס אחד ואינו מצפה שיהיה לו למחר מוטב שיאכל קודם שיבדיל ויברך עליו ברכת המזון ואחר כך יבדיל עליו ממה שיברך ברכת המזון בלא כוס לדברי האומרים דברכת המזון טעונה כוס ולדברי האומרים דאינה טעונה כוס לא יאכל עד שיבדיל ומיירי שכוס זה לא היה בו אלא רביעית בצמצום וכבר היה מזוג כדינו שאם היה משים בו מים יותר לא היה ראוי לשתיה שאם לא כן לדברי הכל מבדיל תחלה ושותה ממנו מעט ומוסיף עליו להשלימו לרביעית ומברך עליו ברכת המזון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצו - דיני הבדלה על היין. ובו ח' סעיפים: | ד. | מי שאין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולהבדלה יקנה להבדלה משום דקידוש אפשר בפת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצו - דיני הבדלה על היין. ובו ח' סעיפים: | ה. | אם אין ידו משגת לקנות שמן לנר חנוכה ויין להבדלה נר חנוכה קודם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצו - דיני הבדלה על היין. ובו ח' סעיפים: | ו. | אומר הבדלה מיושב: {הגה: ויש אומרים מעומד (אגודה וכל בו ואגור) וכן נוהגיןבמדינות אלו:} ואוחז היין בימין וההדס בשמאל ומברך על היין ושוב נוטל ההדס בימין והיין בשמאל ומברך על ההדס ומחזיר היין לימינו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצו - דיני הבדלה על היין. ובו ח' סעיפים: | ז. | אפילו שמעו כל בני הבית הבדלה בבית הכנסת אם נתכוונו שלא לצאת מבדילים בבית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצו - דיני הבדלה על היין. ובו ח' סעיפים: | ח. | נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש ויש מי שחולק: {הגה: על כן לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצז - דיני בשמים להבדלה. ובו ה' סעיפים: | א. | מברך על הבשמים אם יש לו ואם אין לו אין צריך לחזור אחריהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצז - דיני בשמים להבדלה. ובו ה' סעיפים: | ב. | אין מברכין על בשמים של בית הכסא ולא על של מתים (ודוקא) הנתונים למעלה ממטתו של מת ולא על בשמים שבמסיבות עובדי כוכבים דסתם מסיבתן לעבודת כוכבים: {הגה: ואם בירך על בשמים אלו לא יצא וצריך לחזור ולברך על אחרים (בית יוסף בשם אורחות חיים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצז - דיני בשמים להבדלה. ובו ה' סעיפים: | ג. | שקים מלאים בשמים שמשימים האינו יהודי תוך קנקני היין אף על פי שמותר להריח בהם אין מבדילין עליהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצז - דיני בשמים להבדלה. ובו ה' סעיפים: | ד. | נהגו לברך על ההדס כל היכא דאפשר: {הגה: ויש אומרים דאין לברך על הדס היבש דאינו מריח רק על שאר בשמים (טור בשם הר''ר אפרים והר''א מפראג) וכן נהגו במדינות אלו. ונראה לי דיש להניח גם הדס עם הבשמים דאז עושין ככולי עלמא:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצז - דיני בשמים להבדלה. ובו ה' סעיפים: | ה. | מי שאינו מריח אינו מברך על הבשמים אלא אם כן נתכוין להוציא בני ביתו הקטנים שהגיעו לחינוך או להוציא מי שאינו יודע: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | א. | מברך על הנר בורא מאורי האש אם יש לו ואינו צריך לחזור אחריו והני מילי במוצאי שבת אבל במוצאי יום הכיפורים יש אומרים שמחזר אחריו: {הגה: מי שאין לו כוס להבדיל כשרואה האש מברך עליו וכן הבשמים (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | ב. | מצוה מן המובחר לברך על אבוקה ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית: {הגה: ונר שיש לו שתי פתילות מיקרי אבוקה (אגודה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | ג. | נוהגים להסתכל בכפות הידים ובצפרנים: {הגה: ויש לראות בצפרני יד ימין ולאחוז הכוס ביד שמאל ויש לכפוף האצבעות לתוך היד שאז רואה בצפרנים עם הכפות בבת אחת ולא יראה פני האצבעות שבפנים (זוהר פרשת בראשית ובפרשת ויקהל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | ד. | אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו דהיינו שיהיה סמוך לו בכדי שיוכל להכיר בין מטבע מדינה זו למטבע מדינה אחרת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | ה. | אין מברכין על הנר שלא שבת ממלאכת עבירה לאפוקי אור שהודלק לחיה ולחולה שכיון שלא הודלק לעבירה מברכין עליו אבל אם הדליקו אינו יהודי בשבת כיון שאם היה מדליקו ישראל היה עובר לא שבת ממלאכת עבירה מיקרי ואין מברכין על אור של עבודת גלולים (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | ו. | אינו יהודי שהדליק במוצאי שבת מישראל או ישראל מאינו יהודי מברכין עליו אבל אינו יהודי שהדליק מאינו יהודי אין מברכין עליו ובמוצאי יום הכיפורים אין מברכין על נר שהדליק ישראל מאינו יהודי (ועיין לקמן סימן תרכ''ד סעיף ה'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | ז. | היה הולך חוץ לכרך וראה אור אם רובן אינם יהודים אין מברכין עליו ואם רובן ישראל או אפילו מחצה על מחצה מברכין עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | ח. | אור היוצא מהעצים ומהאבנים מברכין עליו אבל במוצאי יום הכיפורים אין מברכין עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | ט. | גחלים הבוערות כל כך שאילו מכניס קיסם ביניהם הוא נדלק מברכין עליהם והוא שעשויים להאיר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | י. | אור של כבשן בתחלת שרפת הלבנים אין מברכין עליו שאז אינו עשוי להאיר ואחר שנשרפו אז עשוי להאיר ומברכין עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | יא. | נר בית הכנסת אם יש שם אדם חשוב מברכין עליו ואם לאו אין מברכין עליו ויש אומרים בהיפך ואם יש שמש שאוכל שם מברכין עליו והוא שלא תהא לבנה זורחת שם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | יב. | אין מברכין על נר של מתים שאינו עשוי להאיר הילכך מת שהיו מוליכין לפניו נר אילו הוציאוהו ביום והוציאוהו בלילה בנר אין מברכין עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | יג. | סומא אינו מברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | יד. | היו יושבים בבית המדרש והביאו להם אור אחד מברך לכולם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצח - דיני נר הבדלה . ובו ט''ו סעיפים: | טו. | נר בתוך חיקו או בתוך פנס (פירוש כלי שנותן בו הנר שלא תכבה) או בתוך אספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת אין מברכין עליה עד שיהא רואה את השלהבת ומשתמש לאורה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | א. | אסור לאכול שום דבר או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים משתחשך עד שיבדיל אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו אין צריך להפסיק (אפילו משתיה) (בית יוסף). ואם היה יושב ושותה וחשכה לו צריך להפסיק ויש אומרים דהני מילי בספק חשיכה אבל בודאי חשיכה אפילו היה יושב ואוכל פורס מפה ומבדיל וגומר סעודתו: {הגה: והמנהג פשוט כסברא הראשונה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | ב. | היו שותים ואמרו בואו ונבדיל אם רצו לחזור ולשתות קודם הבדלה אינם צריכים לחזור ולברך ויש מי שחולק בדבר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | ג. | כשמפסיק להבדיל אין צריך לברך בורא פרי הגפן על כוס של הבדלה ויש אומרים שצריך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | ד. | כשהיה אוכל וחשכה שאמרנו שאין צריך להפסיק גומר סעודתו ומברך ברכת המזון על הכוס ואחר כך מבדיל עליו ואם יש לו שני כוסות מברך ברכת המזון על אחד ומבדיל על אחר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | ה. | טעה ואכל קודם שהבדיל יכול להבדיל אחר כך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | ו. | שכח ולא הבדיל במוצאי שבת מבדיל עד סוף יום ג' ויש אומרים שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר ודוקא בורא פרי הגפן והמבדיל בין קודש לחול אבל על הנר ובשמים אינו מברך אלא במוצאי שבת ויש מי שאומר דהא דקיימא לן טעם מבדיל הני מילי היכא דהבדיל בליל מוצאי שבת אבל אם לא הבדיל בלילה כיון שטעם שוב אינו מבדיל: {הגה: והעיקר כסברא הראשונה ומי שמתענה ג' ימים וג' לילות ישמע הבדלה מאחרים ואם אין אחרים אצלו יכול להבדיל בשבת מבעוד יום ולשתות ולקבל אחר כך התענית עליו (תרומת הדשן סימן קנ''ט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | ז. | המבדיל על היין על שלחנו אפילו הבדיל קודם שנטל ידיו פוטר היין שבתוך המזון שאין צריך לברך עליו ויש אומרים דלא פטר אלא אם כן נטל ידיו קודם שהבדיל: {הגה: ואם הבדיל תחלה צריך לברך אחריו ברכה מעין ג' (תוספות ומרדכי פרק כיצד מברכין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | ח. | כשפוטר היין שבתוך המזון שאין צריך לברך עליו גם אין צריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה ואם אין לו אלא כוס אחד וסבור שיביאו לו יין יותר והבדיל על אותו כוס ואחר כך לא הביאו לו יותר ובירך ברכת המזון בלא כוס יש מי שאומר שצריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | ט. | אם רוצה לסעוד תיכף להבדלה צריך ליזהר שלא יביא לחם לשלחן קודם הבדלה ואם הביא פורס עליו מפה ומכסנה לפי שהוא מוקדם בפסוק וצריך להקדימו אם לא יכסנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן רצט - שלא לאכול ולא לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל. ובו י' סעיפים: | י. | אסור לעשות שום מלאכה קודם שיבדיל ואם הבדיל בתפלה מותר אף על פי שעדיין לא הבדיל על הכוס ואם צריך לעשות מלאכה קודם שהבדיל בתפלה אומר המבדיל (בין הקודש ובין החול) בלא ברכה ועושה מלאכה: {הגה: וכן נשים שאינן מבדילין בתפלה יש ללמדן שיאמרו המבדיל בין קודש לחול קודם שיעשו מלאכה (כל בו) ויש אומרים דכל זה במלאכה גמורה כגון כותב ואורג אבל הדלקת הנר בעלמא או הוצאה מרשות לרשות אין צריך לזה (רבינו ירוחם נתיב י''ב חלק י''ט) ומזה נתפשט המנהג להקל שמדליקים נרות מיד שאמרו הקהל ברכו אבל העיקר כסברא ראשונה ויש אומרים לדלות מים בכל מוצאי שבת כי בארה של מרים סובב כל מוצאי שבת כל הבארות ומי שפוגע בו וישתה ממנו יתרפא מכל תחלואיו (כל בו) ולא ראיתי למנהג זה ועיין לעיל סימן רס''ג מי שמוסיף מחול על הקודש אם מותר לומר לאחר שהבדיל לעשות לו מלאכה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן ש - שיסדר שולחנו במוצאי שבת. ובו סעיף אחד: | א. | לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת כדי ללוות את השבת אפילו אינו צריך אלא לכזית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | א. | אין לרוץ בשבת אלא אם כן הוא לדבר מצוה כגון לבית הכנסת או כיוצא בו: {הגה: ואסור לפסוע יותר מאמה בפסיעה אחת אם אפשר לו בפחות (אור זרוע והגהות אשירי פרק מי שהוציאוהו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | ב. | בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם מותר וכן לראות כל דבר שמתענגים בו (וכן מותר לטייל, בית יוסף): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | ג. | היה הולך והגיע לאמת המים יכול לדלגו ולקפוץ עליה אפילו אם היא רחבה שאינו יכול להניח רגלו ראשונה קודם שיעקור שניה ומוטב שידלג ממה שיקיפנה מפני שמרבה בהלוך ואסור לעבור בה שלא יבא לידי סחיטה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | ד. | היה הולך לדבר מצוה כגון להקביל פני רבו או פני מי שגדול ממנו בחכמה יכול לעבור בה ובלבד שיעשה שינוי כגון שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו כדי שיזכור ולא יבא לידי סחיטה (ועיין לקמן סימן תרי''ג סעיף ה' ובסעיף ח' בהג''ה) ואסור לעבור בסנדלו דכיון דאינו יכול להדקו ולקשרו יפה חיישינן דלמא נפל ואתי לאתויי אבל במנעלו מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | ה. | ההולך לדבר מצוה מותר לעבור במים אף בחזרה כדי שלא תהא מכשילו לעתיד לבוא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | ו. | ההולך לשמור פירותיו מותר לו לעבור במים בהליכה אבל לא בחזרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | ז. | כל היוצא בדבר שאינו תכשיט ואינו דרך מלבוש והוציאו כדרך שרגילין להוציא אותו דבר חייב וכל תכשיט שהוא רפוי שאפשר לו בקל ליפול אסור לצאת בו ואם יצא פטור ואשה לא תצא בתכשיטים שדרכה לשלפם (פירוש להסירם מעליה) ולהראותם: {הגה: ועיין לקמן סימן ש''ג סעיף י''ח אם אסור אפילו בחצר או בבית:} הלכך לא יצא איש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס (פירוש מגן) ולא באלה ולא ברומח ולא בכלים שאינם תכשיט ואם יצא חייב חטאת ולא בשריון ולא בקסדא (פירוש כובע של ברזל) ולא במגיפים (פירוש אנפלאות של ברזל) ואם יצא פטור שהם דרך מלבוש ולא יצא בתפלין מפני שצריך להסירם כשיכנס לבית הכסא ולא יצא קטן במנעל גדול דלמא נפל ואתי לאתויי אבל יוצא הוא בחלוק גדול ולא יצא במנעל אחד אם אין לו מכה ברגלו דלמא מחייכי עליה ואתי לאתויי אבל אם יש לו מכה ברגלו יצא באותו שאין בו מכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | ח. | לא יצא במחט התחובה לו בבגדו בין נקובה בין שאינה נקובה ואם יצא בנקובה חייב ובשאינה נקובה פטור ויש אומרים בהפך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | ט. | לא יצא בטבעת שאין עליה חותם ואם יצא חייב ואם יש עליה חותם לרש''י פטור ולרבינו תם ולהרמב''ם מותר דאינו תכשיט אלא לאיש אבל דבר שהוא תכשיט לאיש ולאשה אסור גם לאיש. (ועיין לקמן סימן ש''ג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | י. | טבעת שקבוע בה אבן וכן אם כתובים בה אותיות אין עליה חותם מיקרי שלא נקרא חותם אלא אם כן חקוקים בה אותיות או צורות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | יא. | דבר העשוי לתכשיט ולהשתמש בו כגון מפתחות נאות של כסף כמין תכשיט אסור שהרואה אומר שלצורך תשמיש מוציא ויש מתירים אם הוא של כסף: {הגה: ומכל מקום אסור לצאת בתיק של בתי עינים שקורין בריל''ן אף על פי שהתיק הוא של כסף דהבתי עינים בעצמם הם משוי (בית יוסף) ואם המפתח של נחושת וברזל אפילו מחובר וקבוע בחגורה אסור (מרדכי פרק במה אשה ובית יוסף בשם תשובת הרשב''א) ויש שכתבו שנוהגין בזה להתיר (בית יוסף בשם תשובת אשכנזית הרי''ף והאגודה וכן משמע באור זרוע):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | יב. | לא יצא החייט במחט התחובה לו בבגדו ולא נגר בקיסם שבאזנו ולא סורק במשיחה שבצוארו ואם יצא פטור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | יג. | לא יצא הזב בכיס שעושה להצילו מזיבתו שלא יטנף בה וכן אשה נדה שקושרת בגד לפניה שלא תתלכלך בדם נדותה אסורה לצאת בו אם לא יהא סינר עשוי כעין מלבוש אבל אם קושרתו כדי שלא יכאב לה הדם ולא תצטער מותר לצאת בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | יד. | דבר שהוא דרך מלבוש אפילו אם אינו לובשו אלא משום אצולי טינוף מותר לצאת בו בשבת: {הגה: ולכן מותר ללבוש בגד מפני הגשמים או כובע על ראשו אבל אסור לאשה ליתן בגד על צעיפה מפני הגשמים דאין זה דרך מלבוש (הגהות מיימוני):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | טו. | אין הקיטע יוצא בקב שלו דהיינו שעושה כמין דפוס של רגל וחוקק בו מעט לשום ראש שוקו בתוכו ואינו עושה זה להלך בו שעל כל פנים צריך הוא למקלו אלא כוונתו כדי שלא יראה חסר רגל אלא נכה רגל כיון דאינו צורך הילוכו אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | טז. | קיטע שאינו יכול לילך כלל על שוקיו אלא יושב על כסא וכשנעקר ממקומו נסמך על ידיו ועל שוקיו ונדחף לפניו ועושה סמוכות של עור או עץ לראשי שוקיו או רגליו התלוים וכשהוא נשען על ידיו ועוקר עצמו נשען גם על רגליו קצת אין יוצאים בהם בשבת דאיידי דתלוים ולא מנחי אארעא זמנין דמשתלפי אבל בכסא וספסלים הקטנים שבידיו מותר לצאת. קטע בשתי רגליו ומהלך על שוקיו ועל ארכבותיו ועושה סמוכות של עור לשוקיו יוצא בהם בשבת: {הגה: וכן מותר לצאת במנעל של עץ שהרגל נכנס בו וליכא למיחש שיפול (רבינו ירוחם חלק ה') וכן בפנטני''ש דמשתלפי במהרה וממילא (רשב''א סימן תר''ז) ויש מחמירים ואוסרים (אגור) ולא ילך אדם יחף בשבת במקום שאין דרך לילך יחף ולא יצא אדם בשבת כמו שהוא יוצא בחול בלתי דבר אחר שיזכור על ידו שהוא שבת ולא יבא לחללו (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | יז. | חיגר שאינו יכול לילך בלא מקל מותר לילך בו אפילו אינו קשור בו אבל אם אפשר לו לילך זולתו ואינו נוטלו אלא להחזיק עצמו אסור (וחולה שעמד מחליו דינו כחיגר): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | יח. | סומא אסור לו לצאת במקל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | יט. | מי שהוא אסור וכבלים (פירוש כעין טבעות גדולים שסוגרים בהם הרגלים) ברגליו מותר לצאת בהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | כ. | אין יוצאים באנקטמין והוא כמין חמור שעושים הליצנים ונראה כרוכב עליו והוא נושאו והולך ברגליו ולא בקשרים והם עצים גבוהים שיש בהם מושב לכף הרגל והולכים בהם בטיט ולא בפרמי והם כמין צורת פרצוף שנותנים על הפנים להפחיד התינוקות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | כא. | אין יוצאים בתיבה וקופה ומחצלת אבל יוצאים בשק ויריעה וחמילה (פירוש בגדים גסים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | כב. | יוצאים במוך וספוג שעל המכה לפי שהם מרפאים הילכך הוי כמו תכשיט וכן בקליפת שום ובצל או באספלנית ומלוגמא ורטיה שעליה ואם נפלו מעליה לא יחזירנה וכל שכן שלא יתנם בתחלה אבל אסור לכרוך חוט או משיחה על המכה לצאת בו דכיון שאינם מרפאים הוו משוי אבל באגוד שכורך על הרטיה שלא תפול מעליו יכול לילך בו וקושרו ומתירו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | כג. | הבנים יוצאים בזגין (פירוש כמין פעמונים קטנים) הארוגים להם בכסותם אבל אם אינם ארוגים לא: {הגה: ולא מהני הא דמחובר לכסות רק בדבר שדרכו להיות מחובר שם אבל אם חיבר שם דבר שאין דרכו בכך אסור (הגהות מיימוני פרק י''ט ובית יוסף בשם תשובת רשב''א ומרדכי פרק במה אשה). ואותן עגולים ירוקים שגזרה המלכות שכל יהודי ישא אחד מהן בכסותו מותר לצאת בהן אפילו אינו תפור בכסותו רק מחובר שם קצת (אור זרוע). וכן מותר לצאת במטפחת שמקנחין בו האף שקורין פצולי''ט אם מחובר לכסות והא דמותר לצאת בזגין הארוגין דוקא שאין בהם עינבל ואין משמיעין קול (הגהות אלפסי סוף פרק במה אשה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | כד. | יוצאים במיני עשבים שקושרים אותם בקשרים ותולין אותם לרפואה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | כה. | אין יוצאין בקמיע שאינו מומחה ואם הוא מומחה יוצאין בו לא שנא אתמחי גברא ולא קמיע כגון שכתב לחש אחד בשלש אגרות ורפאו שלשתם שלשה בני אדם שאיתמחי גברא לאותו לחש בכל פעם שיכתבנו אבל לא לשאר לחשים וגם אין הקמיע מומחה אם יכתבנו אחר לא שנא אתמחי קמיע ולא גברא כגון שכתב לחש אחד באגרת אחת וריפא בו ג' פעמים שאותה אגרת מומחה לכל אדם וכל שכן אי איתמחי גברא וקמיע כגון שכתב לחש אחד בג' אגרות וכל אחת הועילה לג' אנשים או לאדם אחד שלשה פעמים איתמחי גברא ללחש זה בכל אגרת שיכתבנו ואתמחו אגרות הללו לכל אדם: {הגה: ודוקא שבאו ב' המחאות ביחד אבל אם איתמחי גברא תחלה ואחר כך עשה קמיע וריפא ג' פעמים לא תלינן בהמחאת הקמיע רק בהמחאת הגברא שכבר אתחזק (הגהות אשירי וכן משמע מתוספות מהביאור שכתב בית יוסף):} אבל אם כתב ג' קמיעים לאדם אחד ורפאו ג' פעמים לא איתמחי לא גברא ולא קמיע. ומותר לצאת בקמיע מומחה לא שנא הוא של כתב או של עיקרים בין בחולה שיש בו סכנה בין בחולה שאין בו סכנה ולא שנכפה כבר ותולהו לרפואה אלא אפילו לא אחזו החולי אלא שהוא ממשפחת נכפין ותולהו שלא יאחזנו שרי וקושרו ומתירו ברשות הרבים ובלבד שלא יקשרנו בשיר או בטבעת ויצא בו לרשות הרבים שאז יאמרו שיוצא בו לשם תכשיט וזה אסור דלאו תכשיט הוא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | כו. | נאמן לומר הרופא על עצמו שהוא מומחה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | כז. | יוצאין בביצת החרגול ובשן של שועל ובמסמר הצלוב בין בחול בין בשבת ואין בו משום דרכי האמורי וכן בכל דבר שהוא משום רפואה אבל אם עושה מעשה ואין ניכר בו שהוא משום רפואה אסור משום דרכי האמורי אבל כל לחש מותר ולא אסרו אלא באותם שבדקן ואינם מועילים ויש מי שחשש בכל קמיע שאינו מומחה משום דרכי האמורי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שא - באיזה כלים מותר לצאת בשבת ואיזה מהם אסורים. ובו נ''א סעיפים: | כח. | מי שיש לו מכה בפיסת רגלו וקושר עליה מטבע להגין שלא ינגף ברגלו וגם הוא מרפא מותר לצאת בו: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.