sivan22/shulchan-aruch · Datasets at Hugging Face

bookname stringclasses 3 values	topic stringlengths 9 45	siman stringlengths 16 159	seif stringlengths 1 5	text stringlengths 1 4.82k
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ער - לומר משנת במה מדליקין. ובו ב' סעיפים:	א.	נוהגים לומר פרק במה מדליקין והספרדים אומרים אותו קודם תפלת ערבית והוא הנכון:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ער - לומר משנת במה מדליקין. ובו ב' סעיפים:	ב.	יש שאין אומרים אותו ביום טוב שחל להיות בערב שבת ויש שאין אומרים אותו בשבת של חנוכה: {הגה: ואין נוהגין כן בחנוכה ובשבת של חול המועד אין אומרים אותו (מנהגים) וכן ביום טוב שחל להיות בשבת אין אומרים אותו (מהרי''ל הלכות סוכה):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	א.	כשיבא לביתו ימהר לאכול מיד:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	ב.	נשים חייבות בקידוש אף על פי שהוא מצות עשה שהזמן גרמא (פירוש מצות עשה התלויה בזמן) משום דאיתקש זכור לשמור והני נשי הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה ומוציאות את האנשים הואיל וחייבות מן התורה כמותם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	ג.	אם אין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולהכין צרכי סעודה לכבוד הלילה ולכבוד היום ולקידוש היום מוטב שיקנה יין לקידוש הלילה ממה שיכין צרכי הסעודה או ממה שיקנה יין לצורך היום והא דתניא כבוד יום קודם לכבוד לילה היינו דוקא בשאר צרכי סעודה אבל אם אין לו אלא כוס אחד לקידוש כבוד לילה קודם לכבוד יום:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	ד.	אסור לטעום כלום קודם שיקדש אפילו מים ואפילו אם התחיל מבעוד יום צריך להפסיק שפורס מפה ומקדש ואם היו שותים יין תחלה אינו אומר אלא קידוש בלבד בלא ברכת היין ואחר כך מברך ברכת המוציא ואם אין לו יין ומקדש על הפת אינו מברך המוציא ויש אומרים שאף כשמקדש על היין אינו מברך המוציא:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	ה.	שנים שהיו שותים ואמרו בואו ונקדש קידוש היום נאסר עליהם לשתות עד שיקדשו ואם רצו לחזור ולשתות קודם שיקדשו אף על פי שאינם רשאים צריכים לחזור ולברך תחלה בורא פרי הגפן ואחר כך ישתו: {הגה: אדם ששכח לקדש עד לאחר שברך ברכת המוציא ונזכר קודם שאכל יקדש על הפת ואחר כך יאכל אבל בהבדלה יאכל תחלה דהרי אין מבדילין על הפת (הגהות אלפסי ומרדכי פרק ב''מ):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	ו.	אם גמר סעודתו וקידש היום קודם שברך ברכת המזון מברך ברכת המזון על כוס ראשון ואחר כך אומר קידוש היום על כוס שני וצריך להזכיר של שבת בברכת המזון אף על פי שמברך קודם קידוש: {הגה: ויש אומרים דאינו מזכיר של שבת דאזלינן בתר תחלת הסעודה וכן עיקר כמו שנתבאר לעיל סוף סימן קפ''ח ויש מחלוקת אם יטעום מכוס של ברכת המזון קודם שיקדש גם אם צריך לאכול מעט אחר הקידוש כדי שיהא הקידוש במקום סעודה:} ויש אומרים דאף בגמר סעודתו אינו מברך ברכת המזון תחלה אלא פורס מפה ומקדש ומברך המוציא ואוכל מעט ואחר כך מברך ברכת המזון: {הגה: והכי נהוג להוציא את נפשו מפלוגתת סברא ראשונה:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	ז.	אף על פי שאסור לו לטעום קודם קידוש אם טעם מקדש:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	ח.	אם לא קידש בלילה בין בשוגג בין במזיד יש לו תשלומין למחר כל היום: {הגה: ואומר כל הקידוש של לילה (בית יוסף) מלבד ויכלו (אורח חיים בשם תוספות):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	ט.	צריך שתהיה מפה על השלחן תחת הפת ומפה אחרת פרוסה על גביו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	י.	מקדש על כוס מלא יין שלא יהיה פגום וטעון כל מה שטעון כוס של ברכת המזון ואומר ויכלו מעומד ואחר כך אומר בורא פרי הגפן ואחר כך קידוש: {הגה: ויכול לעמוד בשעת הקידוש ויותר טוב לישב (כל בו) ונוהגים לישב אף בשעה שאומר ויכלו רק כשמתחילין עומדין קצת לכבוד השם כי מתחילין יום הששי ויכלו השמים ונרמז השם בראשי תיבות. וכשמתחיל יתן עיניו בנרות (מהרי''ל ושכל טוב) ובשעת הקידוש בכוס של ברכה וכן נראה לי עיין לעיל סימן קפ''ג סעיף ד':}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	יא.	אם אין לו אלא כוס אחד מקדש בו בלילה ואינו טועם ממנו שלא יפגימנו אלא שופך ממנו לכוס אחר וטועם יין של קידוש מהכוס השני ולמחר מקדש במה שנשאר בכוס ראשון ואם לא היה בו אלא רביעית בצמצום ונחסר ממנו בלילה מוזגו למחר להשלימו לרביעית והיינו דוקא כשיש לו כוס אחר להבדלה שאם לא כן מוטב שיניחנה להבדלה שאי אפשר בפת משיקדש עליו ולא יהא לו יין להבדלה ואם יש לו שני כוסות מצומצמים אחר מזיגה יקדש בלילה באחד ויבדיל על השני ולא יקדש ביום דקידוש הלילה עדיף:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	יב.	אחר שקידש על כוס נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים ואם נטל ידיו קודם קידוש גלי דעתיה דריפתא חביבא ליה לא יקדש על היין אלא על הפת: {הגה: ויש אומרים דלכתחלה יש ליטול ידיו קודם הקידוש ולקדש על היין (הרא''ש ומרדכי פרק ערבי פסחים ורשב''א והגהות מיימוני פרק כ''ט והטור) וכן המנהג פשוט במדינות אלו ואין לשנות רק בליל פסח כמו שיתבאר סימן תע''ג:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	יג.	צריך לשתות מכוס של קידוש כמלא לוגמיו דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו והוא רובו של רביעית:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	יד.	אם לא טעם המקדש וטעם אחד מהמסובין כמלא לוגמיו (פירוש מלא פיו) יצא ואין שתיית שנים מצטרפת למלא לוגמיו ומכל מקום מצוה מן המובחר שיטעמו כולם ויש אומרים דכיון שבין כולם טעמו כמלא לוגמיו יצאו דשתיית כולם מצטרפת לכשיעור והגאונים סוברים שאם לא טעם המקדש לא יצא וראוי לחוש לדבריהם ודוקא בקידוש אבל בשאר דברים הטעונים כוס מודים הגאונים דסגי בטעימת אחר:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	טו.	קידש וקודם שטעם הפסיק בדיבור חוזר ומברך בורא פרי הגפן ואין צריך לחזור ולקדש והוא הדין אם נשפך הכוס קודם שיטעום ממנו יביא כוס אחר ומברך עליו בורא פרי הגפן ואין צריך לחזור ולקדש:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	טז.	לא יטעמו המסובין קודם שיטעום המקדש אם הם זקוקים לכוסו ששופך ממנו לכוסות שבידם ריקנים או פגומים אבל אם היו להם כוסות יין שאינם פגומים רשאים לשתות קודם שישתה המקדש:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעא - דיני קידוש על היין. ובו י''ז סעיפים:	יז.	אין צריך לשפוך מכוס המקדש לכוסות יין שלפני המסובין אלא אם כן היו פגומים שאז צריך לשפוך לכל כוס וכוס כדי שישתו כלם מכוס שאינו פגום:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	א.	אין מקדשין על יין שריחו רע אף על גב דריחיה וטעמיה חמרא ולא על יין מגולה אפילו האידנא דלא קפדינן אגילוי: {הגה: ואין מקדשין על היין דריחיה חמרא וטעמיה חלא (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	ב.	יין מגתו מקדשין עליו וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	ג.	מקדשין על יין שבפי החבית אף על פי שיש בו קמחין: {הגה: ויש אוסרין לקדש עליו אלא יסננו תחלה להעביר הקמחין (הגהות מרדכי פרק המוכר פירות ובית יוסף בשם אורחות חיים ותוספות):} ועל יין שבשולי החבית אף על פי שיש בו שמרים ועל יין שחור ועל יין מתוק ועל יין דריחיה חלא וטעמיה חמרא ומכל מקום מצוה לברור יין טוב לקדש עליו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	ד.	מקדשין על יין לבן והרמב''ן פוסלו לקידוש אפילו בדיעבד אבל מבדילין עליו ומנהג העולם כסברא ראשונה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	ה.	יין חי אפילו אם הוא חזק דדרי (פירוש שראוי למזוג) על חד תלת מיא מקדשין עליו ומכל מקום יותר טוב למזגו ובלבד שיהא מזוג כראוי: {הגה: ויינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	ו.	יין צמוקים מקדשין עליו. (והוא שיש בהן לחלוחית קצת בלא שרייה) (טור):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	ז.	שמרי יין או חרצנים שנתן עליהם מים אם ראוי לברך עליהם בורא פרי הגפן מקדשין עליו (ועיין לעיל סימן ר''ד סעיף ה'):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	ח.	מקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש ויש אומרים שאין מקדשין עליהם: {הגה: והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר רק שאינו טוב כמו המבושל או שיש בו דבש (אגור):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	ט.	במקום שאין יין מצוי יש אומרים שמקדשין על שכר ושאר משקין חוץ מן המים ויש אומרים שאין מקדשין ולהרא''ש בלילה לא יקדש על השכר אלא על הפת ובבוקר יותר טוב לקדש על השכר שיברך עליו שהכל קודם ברכת המוציא שאם יברך על הפת תחלה אין כאן שום שינוי ודברי טעם הם: {הגה: וכן המנהג פשוט כדברי הרא''ש ואם יין בעיר לא יקדש על הפת ומי שאינו שותה יין משום נדר יכול לקדש עליו וישתו אחרים המסובין עמו ואם אין אחרים עמו יקדש על הפת ולא על היין או ישמע קידוש מאחרים (הגהות מיימוני פרק כ''ט דמחזר אחר יין ותשובת מיימוני סוף הפלאה סימן ד' דיקדש על הפת לכן צריך לומר החילוק אם אוכל לבדו ואם אוכל עם אחרים):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן ערב - על איזה יין מקדשים. ובו י' סעיפים:	י.	ברכת יין של קידוש פוטרת יין שבתוך הסעודה ואינו טעון ברכה לאחריו דברכת המזון פוטרתו בין שהוא על הכוס בין שאינו על הכוס (ועיין לעיל סימן קע''ד סעיף ו'):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעג - שיהיה הקידוש במקום סעודה. ובו ז' סעיפים:	א.	אין קידוש אלא במקום סעודה ובבית אחד מפנה לפנה חשוב מקום אחד שאם קידש לאכול בפנה זו ונמלך לאכול בפנה אחרת אפילו הוא טרקלין גדול אינו צריך לחזור ולקדש: {הגה: ומבית לסוכה חשוב כמפנה לפנה (מרדכי פרק ערבי פסחים):} ויש אומרים שכל שרואה מקומו אפילו מבית לחצר אינו צריך לחזור ולקדש ויש אומרים שאם קידש במקום אחד על דעת לאכול במקום אחר שפיר דמי (ועיין לעיל ריש סימן קע''ח) והוא שיהיו שני המקומות בבית אחד כגון מחדר לחדר או מאיגרא לארעא (וכן עיקר):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעג - שיהיה הקידוש במקום סעודה. ובו ז' סעיפים:	ב.	אם קידש בבית אחד על מנת לאכול שם ואחר כך נמלך לאכול במקום אחר צריך לחזור ולקדש במקום שרוצה לאכול שם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעג - שיהיה הקידוש במקום סעודה. ובו ז' סעיפים:	ג.	אם קידש ולא סעד אף ידי קידוש לא יצא: {הגה: וצריך לאכול במקום קידוש לאלתר או שיהא בדעתו לאכול שם מיד אבל בלאו הכי אפילו אכל במקום קידוש אינו יוצא (מהר''י מולון) ואם היה בדעתו שלא לאכול שם מיד ונמלך ואכל יצא (בית יוסף סוף הסימן):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעג - שיהיה הקידוש במקום סעודה. ובו ז' סעיפים:	ד.	יכול אדם לקדש לאחרים אף על פי שאינו אוכל עמהם דלדידהו הוי מקום סעודה ואף על גב דבברכת היין אינו יכול להוציא אחרים אם אינו נהנה עמהם כיון דהאי בורא פרי הגפן הוא חובה לקידוש כקידוש היום דמי ויכול להוציאם אף על פי שאינו נהנה: {הגה: ואפילו בקידוש של יום בשחרית בשבת מותר לעשות כן (רבינו ירוחם ובית יוסף בשם הרי''ף והרא''ש והטור סימן תפ''ד):} והוא שאינם יודעים ואם עדיין לא קידש לעצמו יזהר שלא יטעום עמהם שאסור לו לטעום עד שיקדש במקום סעודתו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעג - שיהיה הקידוש במקום סעודה. ובו ז' סעיפים:	ה.	כתבו הגאונים הא דאין קידוש אלא במקום סעודה אפילו אכל דבר מועט או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה יצא ידי קידוש במקום סעודה וגומר סעודתו במקום אחר ודוקא אכל לחם או שתה יין אבל אכל פירות לא: {הגה: ולפי זה היה מותר למוהל ולסנדק לשתות מכוס של מילה בשבת בשחרית אם שותין כשיעור (בית יוסף) אבל נהגו ליתן לתינוק (הגהות מיימוני פרק כ''ט):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעג - שיהיה הקידוש במקום סעודה. ובו ז' סעיפים:	ו.	ואם קידש בביתו ושמע שכנו ושלחנו ערוך לפניו יוצא בו דשפיר הוי מקום סעודה וכגון שנתכוין השומע לצאת ומשמיע להוציא:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעג - שיהיה הקידוש במקום סעודה. ובו ז' סעיפים:	ז.	יש אומרים שאין מקדשין אלא לאור הנר ויש אומרים שאין הקידוש תלוי בנר ואם הוא נהנה בחצר יותר מפני האויר או מפני הזבובים מקדש בחצר ואוכל שם אף על פי שאינו רואה הנר שהנרות לעונג נצטוו ולא לצער והכי מסתברא:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעד - דיני בציעת הפת בשבת. ובו ד' סעיפים:	א.	בוצע על שתי ככרות (שלימות) שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתונה: {הגה: ודוקא בלילי שבת (דברי עצמו) אבל ביום השבת או בלילי יום טוב בוצע על העליונה (כל בו והגהות מיימוני פרק ח' מהלכות חמץ ומצה) והטעם הוא על דרך הקבלה:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעד - דיני בציעת הפת בשבת. ובו ד' סעיפים:	ב.	מצוה לבצוע בשבת פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה (ועיין לעיל סימן קס''ז):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעד - דיני בציעת הפת בשבת. ובו ד' סעיפים:	ג.	אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום הבוצע ואם יש לפני כל אחד לחם משנה יכולים לטעום אף על פי שעדיין לא טעם הוא:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעד - דיני בציעת הפת בשבת. ובו ד' סעיפים:	ד.	סעודה זו ושל שחרית אי אפשר לעשותה בלא פת:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	א.	אין פולין (פירוש לבער את הכנים מהבגדים תרגום בערתי הקדש פליתי) ואין קורין בספר לאור הנר ואפילו אינו מוציא בפיו שמא יטה ואפילו הוא גבוה עשר קומות שאינו יכול ליגע אליו שלא חלקו חכמים בדבר ומטעם זה יש לאסור אפילו הוא בעששית או קבוע בחור שבכותל וכן בנר של שעוה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	ב.	ודוקא אחד אבל שנים קורין ביחד שאם בא האחד להטות (פירוש להטות הנר כדי שיגיע השמן לפתילה) יזכירנו חבירו והוא שקורין בענין אחד שאז ישגיח האחד במה שיעשה חבירו אבל בשני ענינים לא: {הגה: ויש אומרים דבשני ספרים אפילו בענין אחד אסור (בית יוסף) ולכן אסור לומר פיוטים בליל יום טוב שחל להיות בשבת בבית הכנסת וכן נהגו (מרדכי וסה''ת וסמ''ג והגהות):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	ג.	אם יש אחר עמו אפילו אינו קורא ואומר לו תן דעתך עלי שלא אטה מותר והוא הדין אם אומר כן לאשתו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	ד.	אדם חשוב שאין דרכו בחול להטות מותר בכל גוונא:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	ה.	במדורה אפילו עשרה אין קורין משום דהואיל ויושבים רחוקים זה מזה ועוד שזנבות האודים סמוכים להם אין זה מכיר כשבא חבירו להבעיר ולחתות:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	ו.	תינוקות של בית רבן קורין לאור הנר מפני שאימת רבן עליהם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	ז.	מותר לקרות במה מדליקין לאור הנר שהרי הוא מזכיר איסור שבת ואיך ישכח:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	ח.	נוהגים לקרות בליל יום כיפור במחזורים מפני שאימת יום הכיפורים עליהם:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	ט.	ליל פסח שחל להיות בשבת מותר לקרות ההגדה בספר משום דהוי כעין ראשי פרקים דאין עם הארץ שלא תהא שגורה בפיו קצת:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	י.	הרב יכול לראות לאור הנר מהיכן יקראו התינוקות ולסדר ראשי הפרשיות בפיו בספר וקורא כל שאר הפרשה על פה וראשי פרשיות לאו דוקא אלא כל שיודע הפרשה על פה ובקצת צריך לראות בספר שרי שמאחר שאינו מעיין בספר תמיד אית ליה היכירא ולא אתי להטויי:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	יא.	כלים הדומים זה לזה וצריך עיון להבחין ביניהם אסור לבדקן לאור הנר ואפילו להבחין בין בגדיו לבגדי אשתו אם הם דומים אסור לבדוק:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעה - דברים האסורים לעשות לאור הנר בשבת. ובו י''ב סעיפים:	יב.	שמש שאינו קבוע אסור לו לבדוק כוסות וקערות לאור הנר מפני שאינו מכירן בין בנר שמן זית בין בנר של נפט (פירוש מין זפת לבן וריחו רע) שאורו רב: {הגה: ויש מתירין בשל נפט אפילו בשמש שאינו קבוע (טור ובית יוסף בשם הפוסקים):} אבל שמש קבוע מותר לו לבדוק לאור הנר כוסות מפני שאינו צריך עיון הרבה ואם היה נר של שמן זית אין מורין לו לבדוק ואף על פי שהוא מותר גזירה שמא יסתפק ממנו: {הגה: נהגו לכסות הקטנים שלא יהיו ערומים בפני הנרות משום ביזוי מצוה וכן כתב הרוקח:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעו - דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת. ובו ה' סעיפים:	א.	אינו יהודי שהדליק את הנר בשביל ישראל אסור לכל אפילו למי שלא הודלק בשבילו: {הגה: ואין חילוק בזה בין קצב לו שכר או לא קצב או שעשאו בקבלנות או בשכירות דהואיל והישראל נהנה ממלאכה עצמה בשבת אסור בכל ענין (הגהות אשירי פרק קמא דשבת ובית יוסף בשם סמ''ג וסה''ת):} אבל אם הדליקו לצרכו או לצורך חולה ישראל אפילו אין בו סכנה: {הגה: או לצורך קטנים דהוא כחולה שאין בו סכנה (מרדכי פרק קמא דשבת):} מותר לכל ישראל להשתמש לאורו והוא הדין לעושה מדורה לצרכו או לצורך חולה ויש אוסרים במדורה משום דגזרינן שמא ירבה בשבילו: {הגה: מיהו אם עשה אינו יהודי בבית ישראל מדעתו אין הישראל צריך לצאת אף על פי שנהנה מן הנר או מן המדורה (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעו - דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת. ובו ה' סעיפים:	ב.	ישראל ואינו יהודי שהסבו יחד והדליק אינו יהודי נר אם רוב אינם יהודים מותר להשתמש לאורו ואם רוב ישראל או אפילו מחצה על מחצה אסור ואם יש הוכחה שלצורך אינו יהודי מדליקה כגון שאנו רואים שהוא משתמש לאורה אף על פי שרוב ישראל מותר: {הגה: יש אומרים דמותר לומר לאינו יהודי להדליק לו נר לסעודת שבת משום דסבירא ליה דמותר אמירה לאינו יהודי אפילו במלאכה גמורה במקום מצוה (ר''ן סוף פרק ר' אליעזר דמילה בשם העיטור) שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לאינו יהודי להדליק נרות לצורך סעודה בפרט בסעודת חתונה או מילה ואין מוחה בידם ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו. ועיין לקמן סימן ש''ז (סעיף ה'):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעו - דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת. ובו ה' סעיפים:	ג.	אם אומר אדם לעבדו או לשפחתו לילך עמו והדליקו הנר אף על פי שגם הם צריכים לו אין זה לצורך האינו יהודי כיון שעיקר ההליכה בשביל ישראל: {הגה: ומותר לומר לאינו יהודי לילך עמו ליטול נר דלוק כבר הואיל ואינו עושה רק טלטול הנר בעלמא (רבינו ירוחם והגהות מרדכי פרק קמא דשבת והגהות מיימוני פרק ו'):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעו - דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת. ובו ה' סעיפים:	ד.	אם יש נר בבית ישראל ובא אינו יהודי והדליק נר אחר מותר להשתמש לאורו בעוד נר ראשון דולק אבל לאחר שיכבה הראשון אסור להשתמש לאור השני וכן אם נתן שמן בנר הדולק מותר להשתמש עד כדי שיכלה השמן שהיה בו כבר ואחר כך אסור: {הגה: ומותר למחות באינו יהודי שבא להדליק נר או להוסיף שמן (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעו - דיני נר שהדליק אינו יהודי בשבת. ובו ה' סעיפים:	ה.	בארצות קרות מותר לאינו יהודי לעשות מדורה בשביל הקטנים ומותרין הגדולים להתחמם בו ואפילו בשביל הגדולים מותר אם הקור גדול שהכל חולים אצל הקור ולא כאותם שנוהגים היתר אף על פי שאין הקור גדול ביום ההוא:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעז - שלא לגרום כיבוי הנר. ובו ה' סעיפים:	א.	נר שמונח אחורי הדלת אסור לפתוח הדלת (כדרכו) (רמב''ם פרק ה' ומרדכי פרק כ''ב ובית יוסף בשם סמ''ג) שמא יכבנו הרוח. אבל לנעול הדלת כנגדו מותר (תרומת הדשן סימן כ''ט) והוא הדין בחלון שכנגד הנר שעל השלחן (מרדכי פרק כ''ב ובית יוסף בשם תוספות וטור). ואם הוא קבוע בכותל שאחורי הדלת אסור לפתוח הדלת ולנעלו כדרכו שמא תהא הדלת נוקשת עליו ותכבנו אלא פותח ונועל בנחת ואם הוא קבוע בדלת עצמו שפתיחתו ונעילתו מקרב השמן לנר או מרחיקו ממנו אסור לפתחו ולנעלו: {הגה: ובנר של שעוה מותר לפתוח ולנעול אף על פי שהוא קבוע בדלת (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעז - שלא לגרום כיבוי הנר. ובו ה' סעיפים:	ב.	אסור לפתוח הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת ואפילו אין שם אלא רוח מצויה אבל אם היה פתוח כנגדה מותר לסגרו ואין בו משום מכבה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעז - שלא לגרום כיבוי הנר. ובו ה' סעיפים:	ג.	שכח נר על הטבלא מנער את הטבלא והוא נופל אפילו אם הוא דולק רק שלא יכוין לכבותו: {הגה: וטוב לעשותו על ידי אינו יהודי במקום שאינו צריך כל כך (כל בו):} ובלבד שיהא נר של שעוה וכיוצא בו או שלא יהא בו שמן אבל אם יש בו שמן אי אפשר שלא יקרבנו אל הפתילה ונמצא מבעיר ואם הניחו עליה מדעת אסור לנערה שהרי הטבלא היא בסיס (פירוש דבר הנושא דבר אחר תרגום ואת כנו וית בסיסיה) לדבר האסור: {הגה: ומכל מקום מותר ליגע בטבלא הואיל ואינו מטלטל הנר והוא הדין שמותר ליגע במנורה שבבית הכנסת והנרות דולקות עליו ובלבד שלא ינענע (מרדכי פרק כ''ב):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעז - שלא לגרום כיבוי הנר. ובו ה' סעיפים:	ד.	מותר להניח נר של שבת מבעוד יום על גבי אילן וידלק שם בשבת דליכא למיחש דלכשיכבה לשקליה מיניה ונמצא משתמש במחובר אבל אין מניחין נר של יום טוב על גבי אילן דשקיל ומנח ליה ונמצא משתמש באילן:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעז - שלא לגרום כיבוי הנר. ובו ה' סעיפים:	ה.	מותר לכפות קערה על גבי הנר בשבת כדי שלא יאחוז האור בקורה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעח - שיכול לכבות הנר בשביל החולה. ובו סעיף אחד:	א.	מותר לכבות הנר בשביל שיישן החולה שיש בו סכנה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעט - דיני טלטול הנר בשבת. ובו ז' סעיפים:	א.	נר שהדליקו בו באותה שבת אף על פי שכבה אסור לטלטלו וכן מותר השמן שבנר שהדליקו בו באותה שבת אסור לטלטלו ולהסתפק ממנו באותה שבת:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעט - דיני טלטול הנר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ב.	נר זה שאמרנו שאסור לטלטלו אפילו לצורך גופו ולצורך מקומו אסור ויש מי שהתיר ולא נראו דבריו: {הגה: ויש אומרים דמי שהוא איסטניס והנר מאיס עליו מותר להוציאו דהוי לדידיה כגרף של רעי והמחמיר לא הפסיד (מרדכי ריש ביצה):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעט - דיני טלטול הנר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ג.	לטלטל נר על ידי שנותנין עליו לחם בשבת אסור ואם נתן עליו הלחם מבעוד יום יש מי שמתיר לטלטלו בשבת על ידי לחם זה ואין לסמוך עליו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעט - דיני טלטול הנר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ד.	אם התנה מערב שבת על נר זה שיטלטלנו משיכבה מותר לטלטלו אחר שכבה: {הגה: ויש אומרים דלא מהני תנאי וכן נוהגין במדינות אלו ודין התנאי עיין לקמן סימן תרל''ח (הגהות אשירי פרק כירה ורבינו ירוחם חלק ב' וכל בו) ונוהגין לטלטלו על ידי אינו יהודי ואין בזה משום איסור אמירה לאינו יהודי הואיל והמנהג כך הוי כאלו התנה עליו מתחלה ושרי. כן נראה לי:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעט - דיני טלטול הנר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ה.	נר שהדליקו בשבת לחיה ולחולה וילדה החיה ונתרפא החולה מותר לטלטלו אם כבה והוא הדין למדליק בשבת בשוגג וכבה שמותר לטלטלו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעט - דיני טלטול הנר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ו.	נר שלא הדליקו בו באותה שבת אפילו הוא של חרס דמאיס ואפילו הוא של נפט דמסריח מותר לטלטלו דמוקצה מחמת מיאוס מותר:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רעט - דיני טלטול הנר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ז.	מנורה בין גדולה בין קטנה אם היא של פרקים אין מטלטלין אותה דחיישינן שמא תפול ותתפרק ויחזירנה ונמצא עושה כלי ואפילו אם אינה של פרקים אלא יש בה חריצים סביב ודומה לשל פרקים אסור לטלטלה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפ - תשמיש המטה בשבת. ובו ב' סעיפים:	א.	תשמיש המטה מתענוגי שבת הוא לפיכך עונת תלמידי חכמים הבריאים מליל שבת לליל שבת:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפ - תשמיש המטה בשבת. ובו ב' סעיפים:	ב.	מותר לבעול לכתחלה בתולה בשבת ואין בו משום חובל ולא משום צער לה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפא - שלא יכרע בולך אנחנו מודים. ובו סעיף אחד:	א.	אין לשחות בולך לבדך אנחנו מודים שאין לשחות אלא במקומות שאמרו חכמים: {הגה: ונוהגים שבשבת מאחרין יותר לבוא לבית הכנסת מבחול משום דבתמיד של ימות החול נאמר בבוקר ואצל שבת נאמר וביום השבת דמשמע איחור (מרדכי פרק כ''ב) ונוהגין להרבות בזמירות של שבת כל מקום לפי מנהגו ובכל דבר אם לא אמרו אין מחזירין אותו מלבד אם לא אמר לאל אשר שבת וכו' מחזירין אותו ויש להאריך ולהנעים בזמירות ואין למחות במאריך בהם אף על פי שהמוחה מכוין משום ביטול תורה (אור זרוע) ומכל מקום בשבת ויום טוב לא יאריך יותר מדאי כדי שיאכלו קודם שעה ששית כדלקמן סימן רפ''ח:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפב - קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז' סעיפים:	א.	מוציאין ספר תורה וקורין בו שבעה ואם רצה להוסיף מוסיף: {הגה: והוא הדין ביום טוב מותר להוסיף על מנין הקרואים (רמב''ם פרק י''ב מהלכות תפלה ותשובת מהר''ם ובית יוסף) ויש אומרים דביום טוב אין להוסיף (ר''ן פרק הקורא) וכן נהגו במדינות אלו מלבד בשמחת תורה שמוסיפין הרבה גם בכל יום טוב אין המפטירין ממנין הקרואים כדלקמן:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפב - קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ב.	מותר לקרות עולים הרבה אף על פי שקרא זה מה שקרא זה וחוזר ומברך אין בכך כלום: {הגה: ויש אוסרים (מרדכי סוף מגילה) וכן נהגו במדינות אלו חוץ מבשמחת תורה שנהגו להרבות בקרואים ונהגו כסברא הראשונה:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפב - קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ג.	הכל עולים למנין שבעה אפילו אשה וקטן שיודע למי מברכין אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור: {הגה: ואלו דוקא מצטרפים למנין הקרואים אבל לא שיהיו כולם נשים או קטנים (ר''ן וריב''ש). ודין עבד כנעני כדין אשה אבל אם אמו מישראל מותר לעלות (הגהות מיימוני פרק י''ב מהלכות תפלה). ואסור לקרות בראש מגולה ואין איסור לקרות עם הארץ נכבד עשיר וגדול הדור לפני תלמיד חכם כי אין זה בזיון לתלמיד חכם רק כבוד לתורה שמתכבדת באנשים גדולים (אור זרוע). וממזר מותר לעלות לספר תורה (מהר''א מפראג). ועיין לעיל סימן קל''ז מסדר הקרואים:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפב - קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ד.	נוהגים לקרות שבעה ולגמור עמהם הפרשה ואומר קדיש וחוזר וקורא עם המפטיר מה שקרא השביעי: {הגה: וכן נוהגים ביום טוב שאין מפטיר ממנין הקרואים אבל בחול שאסור להוסיף על מנין הקרואים השלישי הוא מפטיר וביום שמוציאין ב' ספרים או ג' המפטיר קורא באחרונה וקטן יכול לקרות בפרשת המוספין או בד' פרשיות שמוסיפין באדר וכן נוהגים (ר''ן ומרדכי פרק ב' דמגילה) אף על פי שיש חולקים ואומרים קדיש קודם שעולה המפטיר ואין חילוק בזה בין הוסיפו על מנין הקרואים או לא ובין מוציאין ספר תורה אחד או שנים (בית יוסף בשם הר''ר ישעיה והרא''ש ורבינו ירוחם):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפב - קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ה.	אם לא נמצא מי שיודע להפטיר אלא אחד מאותם שעלו לקרות בתורה וכבר אמר שליח ציבור קדיש אחר קריאת הפרשה זה שרוצה להפטיר צריך לחזור ולקרות ויברך על קריאתו תחלה וסוף: {הגה: אבל אם לא אמר קדיש יפטיר מי שעלה לשביעי אם יודע ואם יש אחרים שיודעים להפטיר לא יפטיר מי שעלה כבר (אור זרוע):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפב - קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ו.	אם טעה שליח ציבור וסיים הפרשה עם הששי ואמר קדיש אין צריך לקרות עוד אחר אלא יקרא עם המפטיר מה שקרא עם הששי דקיימא לן מפטיר עולה למנין שבעה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפב - קריאת התורה והמפטיר בשבת. ובו ז' סעיפים:	ז.	קרא הפרשה בתפלת שחרית בשבת ודילג פסוק אחד חוזר וקורא הוא ושנים עמו ואפילו הפטיר והתפלל מוסף חוזר וקורא:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפג - למה אין מוציאין שני ספרי תורה בשבת. ובו סעיף אחד:	א.	מה שאין מוציאין בשבת ספר שני לקרות פרשת המוספים מפני שאין בה אלא שני פסוקים:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפד - דיני הפטרה וברכותיה. ובו ז' סעיפים:	א.	מפטירין בנביא מענינה של פרשה ואין פוחתין מכ''א פסוקים אלא אם כן סליק ענינא בבציר מהכי כגון עולותיכם ספו על זבחיכם: {הגה: ודוקא בשבת בעינן כ''א פסוקים ג' פסוקים לכל אחד מן הקרואים אבל ביום טוב שקורין ה' סגי בט''ו פסוקים (מהר''ם פאדוא''ה) ולא נתקנה ההפטורה רק בצבור אחר שקראו בתורה (תשובת הרמב''ן סימן קצ''ט) אבל בלאו הכי אסור לקרות עם הברכות שלפניה ולאחריה אבל בלא ברכה שרי (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפד - דיני הפטרה וברכותיה. ובו ז' סעיפים:	ב.	אם חל ראש חודש בשבת אין המפטיר מזכיר של ראש חודש כלל ויש אומרים שאף על פי שאינו מזכיר בחתימה של ראש חודש מזכירין אותו בתוך הברכה שאומר את יום המנוח הזה ואת יום ראש חודש הזה והמנהג כסברא הראשונה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפד - דיני הפטרה וברכותיה. ובו ז' סעיפים:	ג.	צריך לכוין לברכות הקוראים בתורה ולברכות המפטיר ויענה אחריהם אמן ויעלו לו להשלים מנין מאה ברכות שחיסר מנינם בשבת:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפד - דיני הפטרה וברכותיה. ובו ז' סעיפים:	ד.	קטן יכול להפטיר: {הגה: ואם קראו למפטיר מי שאינו יודע לומר ההפטרה יכול אחר לאומרה אבל לכתחלה אסור לעשות כן:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפד - דיני הפטרה וברכותיה. ובו ז' סעיפים:	ה.	אם נשתתק המפטיר באמצע ההפטרה הבא לסיימה לא יתחיל ממקום שפסק הראשון אלא צריך לחזור להתחיל ממקום שהתחיל הראשון כמו בספר תורה: {הגה: ושנים לא יאמרו ההפטרה בפעם אחת דתרי קלי לא משתמעי (ריב''ש סימן ל''ז):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפד - דיני הפטרה וברכותיה. ובו ז' סעיפים:	ו.	אין המפטיר מפטיר עד שיגמור הגולל לגלול הספר תורה:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפד - דיני הפטרה וברכותיה. ובו ז' סעיפים:	ז.	בשבת שהפרשיות מחוברות מפטירין בהפטרת פרשה שניה: {הגה: ועיין לקמן סימן תכ''ח. ונהגו להזכיר אחר קריאת התורה נשמת המתים ולברך העוסקים בצרכי צבור כל מקום לפי מנהגו (שבולי הלקט והגהות מרדכי פרק קמא דשבת). ונוהגין לומר יקום פורקן ואין בזה משום איסור תחנה בשבת. וגם כן נוהגין לומר אב הרחמים ובכל יום שאין אומרים בו צדקתך וצדקתך אין אומרים אותו וכן כשיש חתונה או מילה ויש מקומות שאין אומרים אותו כשמברכין החדש מלבד בימי הספירה והולכים בכל זה אחר המנהג:}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפה - לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ובו ז' סעיפים:	א.	אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שנים מקרא ואחד תרגום אפילו עטרות ודיבן:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפה - לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ובו ז' סעיפים:	ב.	אם למד הפרשה בפירוש רש''י חשוב כמו תרגום וירא שמים יקרא תרגום וגם פירוש רש''י:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפה - לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ובו ז' סעיפים:	ג.	מיום ראשון ואילך חשוב עם הצבור:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפה - לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ובו ז' סעיפים:	ד.	מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת ואם לא השלים קודם אכילה ישלים אחר אכילה עד המנחה ויש אומרים עד רביעי בשבת ויש אומרים עד שמיני עצרת (דהיינו בשמחת תורה שאז משלימים הצבור):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפה - לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ובו ז' סעיפים:	ה.	יכול לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום בשעת קריאת התורה (ועיין לעיל סימן קמ''ו):
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפה - לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ובו ז' סעיפים:	ו.	מלמדי תינוקות אין צריכים לחזור ולקרות הפרשה בשבת:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפה - לקרוא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום. ובו ז' סעיפים:	ז.	אין צריך לקרות פרשת יום טוב: {הגה: וכן אין צריך לקרות ההפטורות (מרדכי הלכות קטנות) ומכל מקום נהגו לקרות ההפטרה ובשבת של חתונה יקרא ההפטרה של שבת ולא שוש אשיש (פסקי מהרא''י סימן ק''א):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפו - דיני תפלת מוסף בשבת. ובו ה' סעיפים:	א.	זמן תפלת מוסף מיד אחר תפלת השחר ואין לאחרה יותר מעד סוף ז' שעות ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע ואף על פי כן יצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה אין לה תשלומין ויש בה נשיאת כפים: {הגה: ואם התפלל אותה קודם תפלת שחרית יצא (אוהל מועד בשם הרשב''א ור''י פרק תפלת השחר):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפו - דיני תפלת מוסף בשבת. ובו ה' סעיפים:	ב.	כל יחיד חייב להתפלל תפלת המוספין בין אם יש צבור בעיר או לא: {הגה: ואחר כך חוזר השליח ציבור התפלה כמו בשאר תפלות (בית יוסף בשם שבולי לקט):}
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפו - דיני תפלת מוסף בשבת. ובו ה' סעיפים:	ג.	מותר לטעום קודם תפלת המוספין דהיינו אכילת פירות או אפילו פת מועט אפילו טעימה שיש בה כדי לסעוד הלב אבל סעודה אסור:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפו - דיני תפלת מוסף בשבת. ובו ה' סעיפים:	ד.	היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספין כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף עד ו' שעות (ומחצה, טור) שהוא זמן תפלת מנחה צריך להתפלל של מנחה תחלה ואחר כך של מוסף: {הגה: ומיהו אם הקדים של מוסף יצא (בית יוסף בשם הרשב''א):} ויש אומרים דהיינו דוקא שצריך עתה להתפלל שתיהן כגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה אבל אם אינו צריך עתה להתפלל מנחה יכול להקדים של מוסף: {הגה: ומיהו אם הגיע מנחה קטנה יתפלל מנחה תחלה (הר''י והרא''ש בשם ירושלמי):} ויש מי שהורה שאין עושים כן בצבור להקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף כדי שלא יטעו:
שלחן ערוך - אורח חיים	הלכות שבת	סימן רפו - דיני תפלת מוסף בשבת. ובו ה' סעיפים:	ה.	בשבת ויום טוב אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא (ועיין לעיל סימן קל''ג):

שלחן ערוך - אורח חיים

הלכות שבת

סימן ער - לומר משנת במה מדליקין. ובו ב' סעיפים:

א.

נוהגים לומר פרק במה מדליקין והספרדים אומרים אותו קודם תפלת ערבית והוא הנכון:

שלחן ערוך - אורח חיים

הלכות שבת

סימן ער - לומר משנת במה מדליקין. ובו ב' סעיפים:

ב.

יש שאין אומרים אותו ביום טוב שחל להיות בערב שבת ויש שאין אומרים אותו בשבת של חנוכה: {הגה: ואין נוהגין כן בחנוכה ובשבת של חול המועד אין אומרים אותו (מנהגים) וכן ביום טוב שחל להיות בשבת אין אומרים אותו (מהרי''ל הלכות סוכה):}

שלחן ערוך - אורח חיים

הלכות שבת