bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | א. | משום כבוד הבריות התירו לטלטל אבנים לקנח ואפילו להעלותם לגג עמו דהוי טרחא יתירה מותר ומי שיש לו מקום מיוחד לבית הכסא יכול להכניס עמו אבנים לקנח מלא היד ואם אין לו מקום קבוע מכניס עמו כשיעור בוכנא קטנה ואם ניכר באבן שקנחו בו מותר להכניסו אפילו הוא גדול הרבה או אפילו הם הרבה ממלא היד מותר ליטול כולן דכיון שקנחו בהן הוכנו לכך: {הגה: יש אומרים דוקא בחצר מותר לטלטל אבנים (רש''י סוף פרק המוציא יין ורבינו ירוחם נתיב י''ב חלק י''ו) ויש אומרים דאפילו מכרמלית לרשות היחיד נמי שרי דהא נמי אינו רק איסור דרבנן ומשום כבוד הבריות התירוהו (תוספות פרק לולב הגזול והגהות מרדכי פרק הזורק):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | ב. | אם ירדו גשמים על האבנים ונטבעו אם רישומן ניכר מותר ליטלן כדי לקנח ואין בזה משום סותר ולא משום טוחן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | ג. | צרור שעלו בו עשבים מותר לקנח בו ולא חיישינן שמא יתלשו דאף אם יתלשו ליכא איסורא דדבר שאין מתכוין הוא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | ד. | לא יטלטל רגב אדמה לקנח בו מפני שאינה ראויה לקינוח לפי שהיא נפרכת אסור לקנח בחרס אפילו בחול משום סכנה שלא ינתק שיני הכרכשתא (פירוש המעים התלוים בפי טבעת): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | ה. | היו לפניו בשבת צרור ואזני חרס חלקים דכיון דחלקים הם ליכא משום סכנה מקנח באוזן החרס שהוא ראוי לכסות בו פי הכלי צרור ועשבים יקנח בעשבים אם הם לחים אבל ביבשים אין מקנחין מפני שהם חדים ומחתכין את הבשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | ו. | מקנחין בשבת בעשבים לחים אפילו הם מחוברים ובלבד שלא יזיזם ומשום משתמש במחובר ליכא דלא אמרו אלא באילן אבל לא בירק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | ז. | היה צריך לנקביו ואינו יכול לפנות שרפואתו למשמש בפי הטבעת שממשמש שם בצרור והנקב נפתח לא ימשמש בשבת כדרך שממשמש בחול דהיינו שאוחז הצרור בכל היד משום השרת נימין אלא ממשמש כלאחר יד דהיינו שיאחז הצרור בב' אצבעותיו וממשמש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | ח. | למשמש בברזא בפי הטבעת דינה כצרור שלא יאחזנה אלא בב' אצבעותיו ואסור לצאת בברזא אפילו תחובה כולה בגוף: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | ט. | אסור לפנות בשדה ניר בשבת שמא יבוא לאשוויי גומות ואם היה שדה חבירו אפילו בחול אסור מפני שדש נירו ומקלקל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיב - הנצרך לנקביו במה מקנח בשבת. ובו י' סעיפים: | י. | אבנים גדולות שמצדדין אותן כמין מושב חלול ויושבים עליהם בשדות במקום המיוחד לבית הכסא מותר לצדדן ואף על גב דבנין עראי הוא לא גזרו ביה רבנן משום כבוד הבריות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | א. | פקק החלון כגון לוח או שאר כל דבר שסותמין בו החלון יכולים לסתמו אפילו אם אינו קשור ולא אמרינן דהוי כמוסיף על הבנין והוא שיחשוב עליו מערב שבת לסתמו בו וקנה שהתקינו להיות נועל בו אין צריך שיקשרנו בדלת ומכל מקום דמי לבנין יותר מפקק החלון ולא סגי במחשבה שיחשוב עליו מאתמול וצריך שיתקננו לכך לרש''י היינו שיתקננו לשם כלי שיהא ראוי לשום תשמיש שיהא ראוי להפך בו זיתים או לפצוע בו אגוזים ולרבינו תם אין צריך שיהא ראוי לדבר אחר אלא כיון שתקנו ועשה בו מעשה והכינו לכך סגי: {הגה: ומיקרי על ידי כך כלי שמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו כמו שנתבאר לעיל סימן ש''ח סעיף ב' (בית יוסף והרמב''ם):} ונגר שהוא יתד שנועלים בו ותוחבין אותו באסקופה למטה ודומה טפי לבנין לא סגי בהכי ואין נועלים בו אלא אם כן יהא קשור וכיצד יהא קשור אם יש בראשו גלוסטרא דהיינו שהוא עב באחד מהראשים וראוי לכתוב בו שדומה לכלי סגי אפילו אם קשור בחבל דק שאינו ראוי להיות ניטל בו ואפילו אם אינו קשור בדלת עצמו אלא בבריח הדלת ואפילו אם החבל ארוך ואינו תלוי כלל באויר אלא כולו מונח בארץ ואם אין בראשו גלוסטרא אם הוא קשור בדלת עצמה סגי אפילו בחבל דק שאינו ראוי לינטל בו ואפילו כולו מונח בארץ ואם אינו קשור בדלת אלא בבריח צריך שיהא הקשר אמיץ שיהא ראוי לינטל בו ואפילו הכי אין צריך שיהא תלוי אלא אפילו כולו מונח בארץ מותר שאין אסור אלא כששומטו ומניחו בקרן זוית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | ב. | כל נגר שאמרנו מיירי שהאסקופה גבוה וכשנועץ אותו במפתן אינו נוקב בארץ אבל אם נפחתה האסקופה בענין שכשמכניס הנגר בחור נוקב תחתיו בארץ הוי בנין ואסור לנעול בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | ג. | רחבה שאחורי הבתים שאין נכנסים ויוצאים בה תדיר אם עשה דלת לפתחה או שתולה בה מחצלת של קנים וכן פרצה שגדרה בקוצים כעין דלת אם יש להם ציר (פירוש ציר נוקבין הדלת וקובעים בו עץ חד כדי להכניסו בארץ לחזור לכאן ולכאן) או אפילו אין להם עתה ציר אלא שהיה להם ציר נועלים בהם אפילו הם נגררים בארץ רק שקשרם ותלאם לנעול בהם ולא חשיב כבונה שניכר בהם שהוא דלת כיון שהיה להם ציר: {הגה: וכל שכן אם יש בהם ציר עדיין ובלבד שלא יחזיר הציר למקומו כדרך שיתבאר לקמן סימן תקי''ט (בית יוסף):} אבל אם אין להם ציר ולא היה להם ציר אין נועלים בהם אלא אם כן היו גבוהים מן הארץ ופתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר נועלים בו אפילו לא היה לו ציר מעולם והוא נגרר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | ד. | דלת העשוי מלוח אחד או שאין לה אסקופה התחתונה וכשפותחים שומטין אותה ועוקרים אותה אין נועלים בה אפילו יש לה ציר: {הגה: אבל דלת העשויה מקרשים הרבה שרי אף על פי ששומטים אותה כשפותחה אם יש לה אסקופה והוא הדין במקום שנועלים בקרשים הרבה ויש חקיקה למעלה ולמטה שמכניס בהם הקרשים שדינם כדלת הואיל ואינן לוח אחד בכל הדלת (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | ה. | שידה תיבה ומגדל שפתחיהן מן הצד ויש להם שני צירים אחד למעלה ואחד למטה אם יצא התחתון כולו ממקומו אסור להחזירו שמא יתקע אבל אם יצא מקצתו דוחקו עד שמחזירו למקומו כיון שהעליון נשאר במקומו בקל יכול להחזיר התחתון אבל כשיצא העליון אסור אפילו לדוחקו ולהחזירו למקומו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | ו. | מטה של פרקים אסור להחזירה ולהדקה ואם תקע חייב חטאת ואם היא (דרכה להיות) רפויה מותר לכתחלה (ובלבד שלא יהדק) וכוס של פרקים מותר לפרקו ולהחזירו בשבת ויש מי שאומר שדין הכוס כדין המטה: {הגה: ואם דרכו להיות מהודק אף על גב דעכשיו רפוי אסור (מיימוני פרק כ''ה והגהות אשירי וכל בו וכן נראה דברי הטור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | ז. | קורה שנשברה מותר לסמכה בארוכות המטה שהם כלי לא כדי שתעלה דאם כן הוי ליה בונה אלא כדי שלא תרד יותר והוא שיהיו רפויים שיוכל ליטלם כשירצה אבל אם מהדקם שם אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | ח. | ספסל שנשמט אחד מרגליו אסור להחזירו למקומו. ולהניח אותו צד השמוט על ספסל אחר יש מי שמחמיר לאסור (ועיין לעיל סימן ש''ח סעיף ט''ז): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | ט. | התוקע עץ בעץ בין שתקע במסמר בין שתקע בעץ עצמו עד שנתאחד הרי זה תולדת בונה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיג - טלטול דלת וחלון והמנעול בשבת. ובו י' סעיפים: | י. | חצר שנתקלקלה במימי גשמים יכול לזרות בה תבן ולא חשיב כמוסיף על הבנין ובלבד שישנה שלא יזרה לא בסל ולא בקופה אלא בשולי הקופה שיהפכנה ויביא תבן על שוליה דהיינו על ידי שינוי אבל ביד אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | א. | אין בנין וסתירה בכלים והני מילי שאינו בנין ממש כגון חבית: {הגה: שאינה מחזקת ארבעים סאה (תרומת הדשן סימן ס''ה):} שנשברה ודיבק שבריה בזפת יכול לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוין לנקבה נקב יפה שיהיה לה לפתח דאם כן הוה ליה מתקן מנא אבל אם היא שלמה אסור לשברה אפילו בענין שאינו עושה כלי ואפילו נקב בעלמא אסור לנקוב בה מחדש ואפילו יש בה נקב חדש אם להרחיבו אסור: {הגה: ובלבד שיתכוין לכך (מרדכי פרק חבית):} ואם היה סכין תקוע מערב שבת בחבית מותר להוציאו ולהכניסו שהרי אינו מתכוין להוסיף: {הגה: ודוקא שהוציאו גם כן פעם אחת מבעוד יום אבל אם לא הוציאו מבעוד יום אסור דהוי פסיק רישא דעושה נקב ופתח לחבית (תרומת הדשן סימן ס''ד) כלי שנתרועע אם מותר ליטול ממנו חרס עיין לעיל סימן ש''ח סעיף מ''ד:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | ב. | היה בה נקב ונסתם אם הוא למטה מן השמרים אסור לפתחו דכיון שהוא למטה וכל כובד היין עליו צריך סתימה מעליא וחשיב כפותח מחדש למעלה מן השמרים מותר לפתחו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | ג. | במקום נקב ישן נוקבין אפילו במקדח (פירוש כלי מיוחד לנקוב) כגון שנשברה הברזא ויש אומרים דלא שרי לנקוב נקב ישן אלא בחבית של חרס שאין הסתימה מהודקת יפה אבל בחבית של עץ שמהדקים מאד העץ שסותמים בה הנקב וחותכים ראשו על דעת שלא להוציאו ודאי נראה שזה נקב חדש ואסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | ד. | ברזא שבחבית ואין אדם יכול להוציאה מותר ליקח ברזא אחרת ולהכות באותה ברזא לצורך לשתות יין בשבת: {הגה: ובלבד שלא יהיה הברזא הראשון נגד השמרים כמו שכתוב סעיף ב' (בית יוסף בשם שבולי לקט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | ה. | מותר ליתן קנה חלול (בחבית או ברזא) להוציא יין אף על פי שלא היה בו מעולם אבל ליתן עלה של הדס בנקב שבחבית שהעלה עשוי כמרזב והיין זב דרך שם לא דגזרינן שלא יתקן מרזב ליינו שיפול היין לתוכו וילך למרחוק דכשלוקח העלה ומקפלו כעין מרזב נראה כעושה מרזב ולא דמי לברזא או קנה שאינו עושה בו שום מעשה: {הגה: ויש מתירים אפילו בעלה של הדס במקום שיש לו הרבה קטומים ואין לחוש שמא יקטום (הרא''ש סוף פרק חבית וטור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | ו. | מותר להתיז ראש החבית בסייף דלאו לפתח מכוין כיון שמסיר ראשה אבל לנקבה בצדה בין של חבית בין של מגופה אסור אפילו ברומח שעושה נקב גדול ואינו דומה לפתח דכיון דהוי מצדה ודאי לפתח מכוין וליקוב המגופה למעלה מותר דלאו לפתח מכוין שאין דרך לעשות פתח למעלה אלא נוטל כל המגופה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | ז. | חותמות שבכלים כגון שידה תיבה ומגדל שהכיסוי שלהם קשור בהם בחבל יכול להתירו או לחתכו בסכין או להתיר קליעתו ודוקא כעין קשירת חבל וכיוצא בו אבל פותחת של עץ ושל מתכת אסור להפקיע ולשבר דבכלים נמי שייך בנין גמור וסתירה גמורה ומטעם זה אסור להסיר הצירים שקורים גונזי''ש שאחורי התיבות אם נאבד המפתח ויש מתירים בזו ושבירת פותחות של תיבות יש מתיר ויש אוסר ויש להתיר על ידי אינו יהודי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | ח. | חותלות (פירוש מיני כלים) של תמרים וגרוגרות אם הכיסוי קשור בחבל מתיר וסותר שרשרות החבל וחותך אפילו בסכין ואפילו גופן של חותלות שכל זה כמו ששובר אגוזים או שקדים כדי ליטול האוכל שבהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | ט. | מותר להפקיע ולחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלויים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | י. | חותמות שבקרקע כגון דלת של בור שקשור בו חבל יכול להתירו דלאו קשר של קיימא הוא שהרי עומד להתיר אבל לא מפקיע וחותך משום סתירה ודוקא כשעשוי לקיים על מנת שלא להסירו בשבת אבל אם אינו עשוי לקיים כלל מותר ומטעם זה מותר להתיר דף שמשימין אותו לפני התנור ושורקין אותו בטיט שאינו עשוי לקיום (ועיין לעיל סימן רנ''ט): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | יא. | אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח (פירש הערוך סיכה משיחה טיחה מריחה שיעה ענין אחד הוא) אבל בשאר דברים דלית בה משום מירוח, (הואיל ואין היין יוצא אז) (בית יוסף), מותר. ואם היה היין יוצא דרך הנקב אסור לסתמו ואפילו ליתן בו שום בדרך הערמה לומר שאינו מכוין אלא להצניעו שם ואם הוא תלמיד חכם מותר לו להערים בכך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיד - דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו י''ב סעיפים: | יב. | סכין שהוא תחוב בכותל של עץ מבעוד יום אסור להוציאו בשבת כיון שהוא דבר מחובר אבל אם הוא תחוב בספסל וכן בכל דבר תלוש מותר להוציאו: {הגה: ואם דצה ושלפה מבעוד יום אפילו בכותל שרי (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | א. | אסור לעשות אוהל בשבת ויום טוב אפילו הוא עראי ודוקא גג אבל מחיצות מותר ואין מחיצה אסורה אלא אם כן נעשית להתיר סוכה או להתיר טלטול: {הגה: אבל מחיצה הנעשית לצניעות בעלמא שרי (טור) ולכן מותר לתלות וילון לפני הפתח אף על פי שקבוע שם (אור זרוע בית יוסף) וכן פרוכת לפני ארון הקודש ובלבד שלא יעשה אהל בגג טפח (בית יוסף וכל בו) וכן מותר לעשות מחיצה לפני החמה או הצנה או בפני הנרות שלא יכבה אותן הרוח (מרדכי ריש פרק כירה) אבל אסור לעשות מחיצה בפני אור הנר כדי שישמש מטתו (דברי עצמו) וכן לפני ספרים כדי לשמש או לעשות צרכיו אם לא שהיה מבעוד יום טפח שאז מותר להוסיף עליה בשבת (מרדכי ריש פרק כירה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ב. | עצים שתוקעין ראשן האחד בדופן הספינה וכופפין ראשן השני בדופן השני של הספינה ופורסין מחצלת עליהם לצל אם יש ברחבן טפח או אפילו אין ברחבן טפח אם אין בין זה לזה ג' טפחים חשיבי כאהל ומותר לפרוס עליהם בשבת מחצלת דהוי ליה תוספת אהל עראי ושרי ומטעם זה מחצלת פרוסה כדי טפח מותר לפרוס שאר המחצלת בשבת וטפח שאמרו חוץ מן הכריכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ג. | מטה כשמעמידים אותה אסור להניח הרגלים תחלה ולהניח עליהם הקרשים אלא ישים הקרשים תחלה באויר ואחר כך הרגלים תחתיהם והני מילי כשהרגלים הם דפים מחוברים כמו דפני התיבה אבל רגלים של מטות שלנו וכן רגלי השלחן מותר בכל גוונא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ד. | מטה שהיא מסורגת (פירוש נארגת) בחבלים אם יש בין חבל לחבל ג' טפחים אסור לפרוס עליהם סדין משום דעביד אהלא וכן אסור לסלק בגד התחתון מעליה משום דקא סתר אהלא ואם היה עליה כר או כסת או בגד פרוס מערב שבת כשיעור טפח מותר לפרוס בשבת על כל המטה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ה. | כסא העשוי פרקים וכשרוצים לישב עליו פותחין אותו והעור נפתח וכשמסירים אותו סוגרים אותו והעור נכפל מותר לפתחו לכתחלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ו. | כשמסדרים חביות זו על גבי זו אחת על גבי שתים אוחז בידו העליונה ויסדר התחתונות תחתיה אבל לא יסדר התחתונות תחלה ויניח העליונה עליהן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ז. | מותר להניח ספר אחד מכאן ואחד מכאן ואחד על גביהן: {הגה: הואיל ואין צריך לאויר שתחתיהן (טור ור''ן ריש פרק תולין והמגיד פרק כ''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ח. | כל אהל משופע שאין בגגו טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגו רוחב טפח הרי זה אהל עראי והעושה אותו לכתחלה בשבת פטור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | ט. | משמרת שתולין אותה לצאת בה שמרים לסננן ומותחין פיה לכל צד חשוב עשיית אהל ואסור לנטותה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | י. | טלית כפולה שהיו עליה חוטין שהיתה תלויה בהם מערב שבת מותר לנטותה ומותר לפרקה וכן הפרוכת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | יא. | כילת חתנים שאין בגגה טפח ולא בפחות מג' סמוך לגגה רוחב טפח הואיל שהיא מתוקנת לכך מותר לנטותה ומותר לפרקה והוא שלא תהא משולשלת מעל המטה טפח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | יב. | הנוטה פרוכת וכיוצא בה צריך ליזהר שלא יעשה אהל בשעה שנוטה לפיכך אם היא פרוכת גדולה תולין אותה שנים אבל אחד אסור ואם היתה כילה שיש לה גג אין מותחין אותה ואפילו עשרה שאי אפשר שלא תגבה מעט מעל הארץ ותעשה אהל עראי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטו - דברים האסורים משום אוהל בשבת. ובו י''ג סעיפים: | יג. | בגד ששוטחין על פי החבית לכסות לא ישטחנו על פני כולו משום אהל אלא יניח קצת ממנו מגולה והני מילי כשהכובא (פירוש כלי) חסרה טפח אבל אם אינה חסרה טפח מותר דאין כאן אהל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | א. | הצד צפור דרור למגדל שהוא נצוד בו ושאר צפרים וצבי לבית או לביבר שהם נצודים בו חייב ואם אינו נצוד בו פטור אבל אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | ב. | הצד צבי ישן או סומא חייב חיגר או חולה או זקן פטור: {הגה: המשסה כלב אחר חיה בשבת הוי צידה (כלבו). ויש אומרים אף בחול אסור לצוד בכלבים משום מושב לצים (אור זרוע):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | ג. | כל שבמינו נצוד חייב עליו אין במינו נצוד פטור אבל אסור הלכך זבובים אף על פי שאין במינו נצוד אסור לצודן: {הגה: ולכן יש ליזהר שלא לסגור תיבה קטנה או לסתום כלים שזבובים בו בשבת דהוי פסיק רישיה שיצודו שם (בה''ת ומרדכי סוף פרק כירה ואגור). ויש מקילין במקום שאם יפתח הכלי ליטלם משם יברחו (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | ד. | פורסין מחצלת על גבי הכוורת (מקום שמתכנסים בו הדבורים לעשות דבש) ובלבד שלא יכוין לצוד וגם הוא בענין שאינו מוכרח שיהיו נצודים כי היכי דלא להוי פסיק רישיה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | ה. | צבי שנכנס לתוך הבית ונעל אחד בפניו חייב נעלו שנים פטורים אין אחד יכול לנעול ונעלו שנים חייבים: {הגה: ואם הפתח כבר מגופף מותר לנעלה במנעול (ר''ן פרק האורג והמגיד פרק י'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | ו. | ישב אחד על הפתח ומלאו יכול השני לישב בצדו ואפילו אם עמד הראשון והלך לו השני פטור ומותר והראשון חייב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | ז. | הצד נחשים בשבת או שאר רמשים המזיקים אם לרפואה חייב ואם בשביל שלא ישכנו מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | ח. | שמונה שרצים האמורים בתורה הצדן חייב והחובל בהם אף על פי שלא יצא מהם דם אלא נצרר תחת העור חייב ושאר שרצים אינו חייב החובל בהם אלא אם כן יצא מהם דם והצדן לצורך חייב שלא לצורך או סתם פטור אבל אסור ולהרמב''ם חייב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | ט. | פרעוש הנקרא ברגו''ת בלשון ערב אסור לצודו אלא אם כן הוא על בשרו ועוקצו ואסור להורגו: {הגה: ואף לא ימללנו בידו שמא יהרגנו אלא יטלנו בידו ויזרקנו (רבינו ירוחם נתיב י''ב חלק י'):} אבל כנה מותר להרגה והמפלה בגדיו מכנים לא יהרגם אלא מוללן בידו וזורקן אבל המפלה ראשו מותר להרגם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | י. | כל חיה ורמש שהם נושכים וממיתים ודאי נהרגים בשבת אפילו אין רצין אחריו ושאר מזיקין כגון נחש ועקרב מקום שאינם ממיתין אם רצין אחריו מותר להרגם ואם לאו אסור אבל מותר לדורסם לפי תומו ואפילו במתכוין אלא שמראה עצמו כאלו אינו מתכוין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | יא. | לא ישפשף ברגליו רוק על גבי קרקע משום משוה גומות אבל מותר לדרסו לפי תומו שאינו מתכוין למרח ולהשוות גומות ואף על גב דממילא ממרח הוא כי לא מכוין שרי משום מאיסותא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שטז - צידה האסורה והמותרת בשבת, ושלא ישפשף הרוק. ובו י''ב סעיפים: | יב. | חיה ועוף שברשותו מותר לצודן והוא שלא ימרודו אבל אם הם מורדים אסור לתפסם אפילו בחצר אם החצר גדול שאם לא גדלו בין בני אדם היו צריכים מצודה: {הגה: ויש אומרים דאסור לצוד חיה ועוף שברשותו ואם צדן פטור (הגהות אלפסי) אבל פרה וסוס וכל שכן שאר חיה ועוף שמרדו אם צדן חייב חטאת וכן עיקר (המגיד פרק י'). חתול דינה כשאר חיה ואסור לתפסה בשבת (הגהות אלפסי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיז - דין קשירה ועניבה בשבת. ובו ז' סעיפים: | א. | הקושר קשר של קיימא והוא מעשה אומן חייב כגון קשר הגמלים וקשר הספנים וקשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרים הרצענים בשעת עשייתן וכן כל כיוצא בזה אבל הקושר קשר של קיימא ואינו מעשה אומן פטור: {הגה: ויש חולקים שסבירא להו דכל קשר של קיימא אפילו של הדיוט חייבין עליו (רש''י והרא''ש ורבינו ירוחם וטור) ויש אומרים שכל קשר שאינו עשוי להתיר באותו יום עצמו מקרי של קיימא (כל בו והגהות מיימוני פרק י') ויש מקילין לומר דעד שבעה ימים לא מקרי של קיימא (טור ומרדכי) (ועיין לעיל סימן שי''ד סעיף י'):} וקשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לקשרו לכתחלה: {הגה: וכן לענין התרתו דינו כמו לענין קשירתו (טור):} כיצד נפסקה לו רצועה וקשרה נפסק החבל וקשרו או שקשר חבל בדלי או שקשר רסן בהמה הרי זה פטור וכן כל כיוצא באלו הקשרים שהם מעשה הדיוט וכל אדם קושר אותם לקיימא. וכל קשר שאינו של קיימא אם קשרו קשר אומן הרי זה אסור ולצורך מצוה כגון שקושר למדוד אחד משעורי התורה מותר לקשור קשר שאינו של קיימא: {הגה: ויש אומרים דיש ליזהר שלא להתיר שום קשר שהוא שני קשרים זה על זה דאין אנו בקיאים איזה מקרי קשר של אומן דאפילו בשאינו של קיימא אסור לקשרו והוא הדין להתירו וכן נוהגין (הגהות אלפסי פרק אלו קשרים) ומכל מקום נראה דבמקום צערא אין לחוש ומותר להתירו דאינו אלא איסור דרבנן ובמקום צער לא גזרו והא דבעינן ב' קשרים זה על זה היינו כשקושר ב' דברים ביחד אבל אם עשה קשר בראש אחד של חוט או משיחה דינו כשני קשרים (סמ''ג):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיז - דין קשירה ועניבה בשבת. ובו ז' סעיפים: | ב. | נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל או שנשמט רוב הרגל מותר להחזיר הרצועות למקומן ובלבד שלא יקשור: {הגה: ודוקא שיוכל להחזירו בלא טורח אבל אם צריך טורח לזה אסור דחיישינן שמא יקשור (תוספות והרא''ש פרק במה טומנין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיז - דין קשירה ועניבה בשבת. ובו ז' סעיפים: | ג. | מתירין בית הצואר מקשר שקשרו כובס שאינו קשר של קיימא אבל אין פותחין אותו מחדש דמתקן מנא הוא: {הגה: אפילו כבר נפתח רק שחזר האומן וקשרו או תפרו ביחד כדרך שהאומנים עושין (רבינו ירוחם חלק י''ד) ולכן אסור לנתק או לחתוך זוג של מנעלים התפורים יחד כדרך שהאומנים עושין אף על גב דהתפירה אינה של קיימא דאין חילוק בתפירה בין של קיימא לאינה של קיימא (הגהות מרדכי פרק במה טומנין) ויש מתירין בתפירה שאינה של קיימא ואין להתיר בפני עם הארץ (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיז - דין קשירה ועניבה בשבת. ובו ז' סעיפים: | ד. | קושרין דלי במשיחה או באבנט וכיוצא בו אבל לא בחבל והני מילי בדליים הקבועים בבור אבל דליים שלנו שאינם קבועים בבור אינו קשר של קיימא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיז - דין קשירה ועניבה בשבת. ובו ז' סעיפים: | ה. | עניבה מותר דלאו קשר הוא: {הגה: ואפילו אם עשה קשר אחד למטה נוהגין בו היתר (אגור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיז - דין קשירה ועניבה בשבת. ובו ז' סעיפים: | ו. | קושרים חבל בפני הפרה בשביל שלא תצא אפילו בב' ראשי הפתח ולא חיישינן שמא יתיר ראש האחד ויוציאנה דרך שם ויניח ראש השני קשור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיז - דין קשירה ועניבה בשבת. ובו ז' סעיפים: | ז. | מטלטלין חבל של גרדי (פירוש אורג) לקשרו באבוס ובפרה ולא חיישינן שמא יתיר ראש האחד ויניח ראש השני קיים אבל חבל דעלמא לא והני מילי לקשרו באבוס ופרה אבל אם היה קשור באבוס ורוצה לקשרו בפרה או אם היה קשור בפרה ורוצה לקשרו באבוס מותר בכל חבל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | א. | המבשל בשבת (או שעשה אחת משאר מלאכות) (טור) במזיד אסור לו לעולם ולאחרים מותר למוצאי שבת מיד ובשוגג אסור בו ביום גם לאחרים ולערב מותר גם לו מיד (ואם אמר לאינו יהודי לעשות לו מלאכה בשבת עיין לעיל סימן ש''ז סעיף כ'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ב. | השוחט בשבת לחולה בין שחלה מאתמול בין שחלה היום מותר הבריא לאכול ממנו חי (בשבת) אבל המבשל (או עשה שאר מלאכה) לחולה אסור (בשבת) לבריא או לחולה שאין בו סכנה דחיישינן שמא ירבה בשבילו: {הגה: ואפילו בישל על ידי אינו יהודי אסור בשבת (תוספות פרק קמא דגיטין ור''ן פרק אין מעמידין) ואם קצץ פירות מן המחובר לחולה בשבת אפילו היה חולה מבעוד יום אסור לבריא בשבת משום שגדל והולך בשבת ויש בו משום מוקצה (בית יוסף בשם אורחות חיים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ג. | כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדת האור כגון ליתן ביצה בצד קדרה או לשברה על סודר שהוחם באור כדי שתצלה ואפילו בתולדת חמה כגון בסודר שהוחם בחמה אסור גזירה אטו תולדת האור וכן אסור להטמינה בחול או באבק דרכים שהוחמו מכח חמה אבל בחמה עצמה כגון ליתן ביצה בחמה או ליתן מים בחמה כדי שיחמו מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ד. | תבשיל שנתבשל כל צרכו יש בו משום בשול אם נצטנן: {הגה: ויש אומרים דוקא אם מצטמק ויפה לו (רבינו ירוחם חלק ג'):} ואם לא נתבשל כל צרכו ואפילו נתבשל כמאכל בן דרוסאי שייך בו בשול אפילו בעודו רותח והני מילי שיש בו בשול אחר בשול בתבשיל שיש בו מרק אבל דבר שנתבשל כבר והוא יבש מותר לשרותו בחמין בשבת ואם הוא דבר יבש שלא נתבשל מלפני השבת אין שורין אותו בחמין בשבת אבל מדיחים אותו בחמין בשבת חוץ מן המליח הישן ומן הדג שנקרא קולייס האספנין שאינם צריכים בשול אלא מעט והדחתן היא גמר מלאכתן: {הגה: והוא הדין כל דבר קשה שאינו ראוי לאכול כלל בלא שרייה דאסור לשרותו בשבת דהוי גמר מלאכה (הגהות מרדכי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ה. | יש מי שאומר דדבר שנאפה או נצלה אם בשלו אחר כך במשקה יש בו משום בשול ואסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו ויש מתירין: {הגה: בכלי שני ויש מקילין אפילו בכלי ראשון ונהגו ליזהר לכתחלה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ו. | כלי שיש בו דבר חם שהיד סולדת בו מותר להניחו בשבת על גבי קדירה הטמונה כדי שישמור חומו ולא יצטנן ויכול לטוח פיו בבצק אם יש לו בצק שנלוש מאתמול אבל אין מניחין כלי שיש בו דבר שאינו חם כל כך על גבי קדירה שהיא חמה כל כך שהעליון יכול להתחמם מחומה עד שתהא היד סולדת בו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ז. | יש מפרשים דהא דשרי להניח כלי שיש בו דבר חם על גבי קדירה הטמונה אפילו כלי התחתון על האש שרי ויש מפרשים שאם כלי התחתון על האש לעולם אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ח. | להניח דבר קר שנתבשל כל צרכו על גבי מיחם שעל האש יש אומרים שדינו כמניחו כנגד המדורה וכל דבר שמותר להניחו כנגד המדורה במקום שהיד סולדת בו כגון שיבש מותר להניחו על גבי מיחם שעל גבי האש ויש אומרים דהוי כמניח על גבי כירה לכתחלה ואסור אפילו אם נתבשל כל צרכו ואפילו אם מצטמק ורע לו ואפילו אם נותנו שם לשמור חומו וראשון נראה עיקר ומכל מקום אם הוא תבשיל שיש בו רוטב ומצטמק ויפה לו אסור לדברי הכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | ט. | כלי ראשון (פירוש הכלי שמשתמש בו על האש) אפילו לאחר שהעבירוהו מעל האש מבשל כל זמן שהיד סולדת בו לפיכך אסור ליתן לתוכו תבלין אבל מלח מותר ליתן לתוכו כיון שהעבירו מעל האש דצריכא מלחא בישולא כבשרא דתורא ויש מי שאוסר לתת לתוך כלי זה בשר מלוח אפילו הוא של שור: {הגה: ונראה לי דבלא מלוח נמי אסור אלא דנקט מלוח דבלאו הכי אסור משום דם שבו ויש אוסרים לתת מלח אפילו בכלי שני כל זמן שהיד סולדת בו והמחמיר תבוא עליו ברכה (תוספות ומרדכי פרק כירה) ואם עבר ונתן מלח אפילו בכלי ראשון אפילו הוא על האש שעבד איסורא מותר המאכל דהמלח בטל על גבי המאכל (בית יוסף בשם שבולי הלקט):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | י. | אסור ליתן תבלין בקערה ולערות עליהן מכלי ראשון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יא. | אמבטי (פירוש כלי שרוחץ בו) של מרחץ שהיא מלאה מים חמין (אף על פי שהיא כלי שני) (תוספות ורא''ש וטור) אין נותנין לה מים צונן שהרי מחממן הרבה אבל נותן הוא ממים חמין שבזה האמבטי לתוך אמבטי אחר של צונן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יב. | מיחם שפינה ממנו מים חמין מותר ליתן לתוכו מים צונן (מרובים) כדי להפשירן ומותר לצוק מים חמין לתוך מים צונן או צונן לתוך חמין והוא שלא יהיו בכלי ראשון מפני שמתחממין הרבה: {הגה: ואם המים מרובים כל כך שאי אפשר שיתבשלו רק שיפיגו צנתן אפילו בכלי ראשון שרי רק שלא יהיה על האש (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יג. | מותר ליתן קיתון של מים או של שאר משקים בכלי שני שיש בו מים חמין אבל בכלי ראשון אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יד. | מותר ליתן קיתון של מים או שאר משקים כנגד האש להפיג צנתן ובלבד שיתנם רחוק מהאש בענין שאינו יכול להתחמם באותו מקום עד שתהא היד סולדת (פירוש מתחממת ונכוית) בו דהיינו מקום שכריסו של תינוק נכוית בו אבל אסור לקרבו אל האש למקום שיכול להתחמם שתהא היד סולדת בו ואפילו להניח בו שעה קטנה שתפיג צנתו אסור כיון שיכול להתבשל שם: {הגה: והוא הדין בפירות או שאר דברים הנאכלים כמות שהן חיין (מרדכי פרק כירה ועיין לעיל סוף סימן רנ''ד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | טו. | דבר שנתבשל כל צרכו והוא יבש שאין בו מרק מותר להניחו כנגד המדורה אפילו במקום שהיד סולדת בו: {הגה: ואפילו נצטנן כבר אבל אם הוא רותח אפילו בדבר שיש בו מרק מותר ויש מקילין לומר דכל שאין נותנו על גבי האש או הכירה ממש רק סמוך לו אפילו נצטנן מותר (המגיד פרק כ''ו) ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי וכמו שכתבתי לעיל סימן רנ''ג:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | טז. | מותר ליתן אינפאנדא כנגד האש במקום שהיד סולדת ואף על פי שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח: {הגה: וכל שכן קדירה שיש בה רוטב שנקרש שכשהשומן נימוח אינו בעין דשרי (רבי ירוחם חלק ג') ויש מחמירין (ר''ן פרק במה טומנין) ונהגו להחמיר מיהו במקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יז. | אסור ליתן צונן (על המיחם) אפילו להפשיר כל שהמיחם חם כל כך שאילו היה מניחו שם הרבה היה בא לידי בישול דהיינו שיהיה יד סולדת בו שדין מניח על גבי מיחם כדין מניח כנגד המדורה ואם אינו חם כל כך מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יח. | האלפס והקדירה שהעבירן מרותחין מעל גבי האור אם לא נתבשל כל צרכו אין מוציאין בכף מהם שנמצא מגיס ואיכא משום מבשל ואם נתבשל כל צרכו מותר אבל צמר ליורה אף על פי שקלט העין אסור להגיס בו (פירוש לנענע אותו בכף): {הגה: ולכתחלה יש ליזהר אף בקדירה בכל ענין (פסקי מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיח - דין המבשל בשבת. ובו י''ט סעיפים: | יט. | אסור לטוח שמן ושום על הצלי בעודו כנגד המדורה אפילו נצלה הצלי מבעוד יום דמכל מקום יתבשל השום והשמן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | א. | הבורר אוכל מתוך פסולת או שהיו לפניו שני מיני אוכלים ובורר מין ממין אחר בנפה ובכברה חייב בקנון ובתמחוי פטור אבל אסור ואם בירר בידו כדי לאכול לאלתר מותר: {הגה: וכל מה שבורר לצורך אותה סעודה שמיסב בה מיד מקרי לאלתר (המגיד פרק ח' ורבינו ירוחם נתיב י''ב חלק ח' ובית יוסף, וטור, ורא''ש) ואפילו אחרים אוכלים עמו שרי (תוספות פרק כלל גדול) ולכן מותר לברור הירק שקורין שלאטין מן העלין המעופשין שבו כל מה שצריך לאכול באותה סעודה (בית יוסף סימן שכ''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | ב. | הבורר אוכל מתוך הפסולת בידו להניחו אפילו לבו ביום נעשה כבורר לאוצר וחייב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | ג. | היו לפניו שני מיני אוכלים מעורבים בורר אחד מאחד ומניח (השני כדי) לאכול מיד: {הגה: ושני מיני דגים מיקרי שני מיני אוכלים ואסור לברור אחד מחבירו אלא בידו כדי לאכלן מיד אף על פי שהחתיכות גדולות וכל אחת נכרת בפני עצמה אבל כל שהוא מין אחד אף על פי שבורר חתיכות גדולות מתוך קטנות לא מיקרי ברירה ואפילו היו שני מינים ובורר משניהם ביחד הגדולות מתוך הקטנות או להיפך שרי הואיל ואינו בורר מין אחד מתוך חבירו (תרומת הדשן סימן נ''ז). ואם בירר והניח לאחר זמן אפילו לבו ביום כגון שבירר שחרית לאכול בין הערבים חייב:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | ד. | הבורר פסולת מתוך אוכל אפילו בידו אחת חייב: {הגה: ואפילו האוכל מרובה ויש יותר טורח בברירת האוכל אפילו הכי לא יברר הפסולת אפילו כדי לאכול לאלתר (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | ה. | הבורר תורמוסין מתוך פסולת שלהם חייב מפני שהפסולת שלהם ממתקת אותם כשישלקו אותו עמהם ונמצא כבורר פסולת מתוך אוכל וחייב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | ו. | אין מוללין מלילות אלא מולל בשינוי מעט בראשי אצבעותיו: {הגה: ואף על פי שמפרק האוכל מתוך השבלים הואיל ואינו מפרק רק כלאחר יד כדי לאכול שרי ויש מחמירין (מרדכי ור''ן פרק קמא דיום טוב) ולכן אסור לפרק האגוזים לוזים או אגוזים גדולים מתוך קליפתן הירוקה (מהרי''ל) וטוב להחמיר מאחר דיכול לאכלן כך בלא פירוק:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | ז. | היו לו מלילות מערב שבת לא ינפה בקנון (ופירש רש''י כלי שראשו אחד רחב והשני עשוי כמין מרזב ונותנין הקטניות בראשו הרחב ומנענע האוכל ומתגלגל דרך המרזב והפסולת נשאר בכלי) ותמחוי (פירוש קערה גדולה) ולא בשתי ידיו אלא מנפה בידו אחת בכל כחו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | ח. | אין שורין את הכרשינין (פירש הערוך ויצ''ה בלע''ז) דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר הפסולת ולא שפין אותן ביד כדי להסיר הפסולת דהוה ליה כבורר אבל נותנן בכברה אף על פי שנופל הפסולת דרך נקבי הכברה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | ט. | משמרת אפילו תלויה מערב שבת אסור ליתן בה שמרים אבל אם נתן בה שמרים מערב שבת מותר ליתן עליהם מים כדי שיחזרו צלולים לזוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | י. | יין או מים שהם צלולים מותר לסננן במשמרת: {הגה: ואף על פי שיש בו קסמין דקין הואיל וראויין לשתות בלאו הכי (סמ''ג). אבל בסודר מים אסור משום ליבון:} ויין ושאר משקין מותר ואם הם עכורים בין מים בין יין אסור לסננם ולהרמב''ם במשמרת אסור ואפילו מים ויין צלולים ואפילו בסודרים לא התירו אלא בצלולין אבל לא בעכורים ויין מגתו כל זמן שהוא תוסס (פירוש שנראה כרותח) טורף חבית בשמריה ונותן לתוך הסודר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | יא. | כשמסננין היין בסודר צריך ליזהר שלא יעשה גומא (בסודר) לקבל היין משום שינוי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | יב. | כל מקום שמותר לסנן יין בסודר מותר לסננו בכפיפה מצרית (פירוש קופה שעושין מן הגומא וממיני ערבה) ויזהר שלא יגביה הכפיפה משולי הכלי טפח משום שינוי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | יג. | כלי שמערין (פירוש שמריקין) בו יין מהחבית לא יתן בפיו קשין וקסמין בחזקה שאין לך מסננת גדולה מזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | יד. | מותר לערות בנחת מכלי לחבירו ובלבד שיזהר שכשיפסוק הקילוח ומתחילים לירד נצוצות קטנות הנשופות באחרונה מתוך הפסולת יפסיק ויניחם עם השמרים שאם לא יעשה כן הני ניצוצות מוכחי שהוא בורר. (מותר להגביה החבית על איזה דבר כדי שיקלח ממנו היין היטב) (רוקח הלכות יום טוב ובית יוסף): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | טו. | מסננת שנתן בה חרדל לסננו מותר ליתן בה ביצה אף על פי שהחלמון יורד למטה עם החרדל והחלבון נשאר למעלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | טז. | מים שיש בהם תולעים מותר לשתותן על ידי מפה בשבת דלא שייך בורר ומשמר אלא במתקן הענין קודם אכילה או שתיה אבל אם בשעת שתיה מעכב את הפסולת שלא יכנס לתוך פיו אין זה מעין מלאכה ומותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות שבת | סימן שיט - דין הבורר בשבת. ובו י''ז סעיפים: | יז. | המחבץ (פירוש שמוציא חמאה מן החלב) תולדת בורר הוא לפיכך אף על פי שנותנים שומשמים ואגוזים לדבש לא יחבצם בידו (עיין לקמן סימן ש''מ סעיף י''א): {הגה: הרוקק ברוח בשבת והרוח מפזר הרוק חייב משום זורה (מהרי''ל בשם אור זרוע וירושלמי פרק כלל גדול):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.