bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קח - שלא לאפות היתר ואיסור בתנור אחד. ובו ז' סעיפים: | ג. | אם יש שמנונית של איסור על המרדה שקורין פאל"א אסור ליתן עליה היתר כל היום מיהו כשאינה בת יומא מותר להשתמש בה משום דאי אפשר בענין אחר: {הגה: כל זמן שהיא בת יומא לא מהני בה הנעלה ולא קליפה בכלי אומנות (ת"ח סימן ק"ל והגהת ש"ד ומרדכי):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קח - שלא לאפות היתר ואיסור בתנור אחד. ובו ז' סעיפים: | ד. | פת חמה שמונח על גבי חבית פתוחה של יין נסך אסורה (ודווקא אם מונחת נגד המגופה) (ארוך כלל ל"ט) אבל אם הפת צוננת אפילו אם החבית פתוחה או פת חמה וחבית מגופה (פי' סתומה) מותר ואם היה פת שעורים אסור אם הפת חמה אפילו חבית מגופה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קח - שלא לאפות היתר ואיסור בתנור אחד. ובו ז' סעיפים: | ה. | מותר לשאוף בפיו ריח יין נסך דרך נקב שבחבית לידע אם הוא טוב: {הגה: אבל אסור לטועמו אע"פ שאינו בולעו (ריב"ש סימן רפ"ח) ואסור לזלף יין נסך שאסור בהנאה (בשערים בשם הגהות אשיר"י סוף עבודת כוכבים) אבל מותר לזלף סתם יינם דמותר בהנאה (ארוך כלל ל"ט):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קח - שלא לאפות היתר ואיסור בתנור אחד. ובו ז' סעיפים: | ו. | שק של פלפלין וזנגביל שמשימין בקנקני יין נסך מותר להריח בהם אבל לבשמים דהבדלה אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קח - שלא לאפות היתר ואיסור בתנור אחד. ובו ז' סעיפים: | ז. | בשמים של עבודת כוכבים וכלאי הכרם וערלה אסור להריח בהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קט - דין יבש ביבש שנתערב. ובו ב' סעיפים: | א. | חתיכה שאינה ראויה להתכבד שנתערבה באחרות מין במינה יבש ביבש (דהיינו שאין נבלל והאיסור עומד בעצמו אלא שנתערב ואינו מכירו) (ב"י בשם תשובת הרשב"א והרמב"ן וסה"ת) חד בתרי בטיל ומותר לאכלן אדם אחד כל אחת בפני עצמה אבל לא יאכל שלשתם יחד ויש מי שאוסר לאכלם אדם אחד אפילו זה אחר זה: {הגה: וכן יש לנהוג לכתחילה ויש מחמירין להשליך אחד או ליתן לעובד כוכבים (הגהות ש"ד בשם מוהר"ם ורש"י בעבודת כוכבים דף ע"ד ע"א) ואינו אלא חומרא בעלמא וכל זה כשנתערב במינו אבל שלא במינו ואין מכירו אפילו יבש ביבש צריך ששים (טור בשם בעל התרומה ועוד הרבה פוסקים) ואין חלוק בכל זה בין אם האיסור מדרבנן או מדאורייתא (בית יוסף בשם הפוסקים דלא כהגהת ש"ד) וע"ל סימן קכ"ב אם נתערבו כלים ביחד:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קט - דין יבש ביבש שנתערב. ובו ב' סעיפים: | ב. | יבש ביבש שנתבטל חד בתרי אם בשלן כולן כאחד ואפי' לאכול כל א' בפני עצמו אסור אם אין שם ששים מפני שהרוטב בנותן טעם ונבלע בחתיכות ואם רוצה לבשלן יחד ואין שם ס' מותר להרבות עליהם כדי שיעור ששים ולבשלן ואין בו משום מבטל איסור: {הגה: וי"א דאם נודע התערובת קודם שנתבשלו ביחד הכל שלי דאין חוזרין ונאסרים מאחר שנתבטל ביבש (טור בשם הרא"ש ור' ירוחם בשם התוספות וכתב שכן עיקר) ובמקום הפסד יש לסמוך אדברי המקילין ולהתיר:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | א. | דבר חשוב אוסר במינו בכל שהוא והם ז' דברים ואלו הם אגוזי פרך ורמוני בדן וחביות סתומות וחלפות תרדין וקלחי כרוב ודלעת יונית וככרות של בעל הבית וכן בעלי חיים חשובים הם ואינם בטלים אבל שאר דברים אף על פי שדרכן לימנות הרי אלו עולים בשיעורן: {הגה: ויש אומרים דכל דבר שבמנין דהיינו שדרכו למנותו תמיד אינו בטל (טור בשם ר"י וב"י) וכן נוהגין. הא דדבר חשוב אינו בטיל אינו אלא מדרבנן ואזלינן בספיקו לקולא (ארוך כלל כ"ה והרמב"ם פט"ז דמאכלות אסורות ותוספות דזבחים סוף דף ע"ג ואגודה שם ורא"ש פרק ג"ה ורשב"א בת"ה ונ"י פ' הערל ועוד הרבה פוסקים כמו שיתבאר בסי' זה בכמה דוכתי):} כל דבר שהוא חשוב אצל בני מקו' מהמקומות כגון אגוזי פרך ורמוני בדן בארץ ישראל באותם הזמנים הוא אוסר בכל שהוא לפי חשיבותו באותו מקום ובאותו זמן ולא הוזכרו אלו אלא לפי שהן אוסרים בכל שהן בכל מקום וה"ה בכל כיוצא בהן בשאר מקומות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | ב. | בעלי חיים שנתערבו באחרים ונשחטו בטל חשיבותן ובטלין והוא שנשחטו בשוגג (ודוקא בעלי חיים קטנים שאינן ראוים להתכבד לאחר שחיטתן) (או"ה כלל כ"ה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | ג. | ט' חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואין ידוע מאיזה מהן לקח הרי זה אסור שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי אבל בשר הנמצא בשוק או ביד עובד כוכבים מותר כיון שרוב החנויות מוכרו' בשר שחוטה דכל דפריש מרובא פריש זהו דין תורה אבל חכמים אסרוהו אף על פי שכל השוחטים וכל המוכרים ישראל: {הגה: ועיין לעיל סימן ס"ג והא דאמרינן כל דפריש מרובא פריש היינו שלא פירש לפנינו אבל אם פירש לפנינו או שרואה שהעובד כוכבים לקחו הוי כאילו לקחו משם בידו (טור בשם רשב"א ותוס' פרק ג"ה דף צ"ה ור"ן שם והג"א בשם ר"י ותוס' ואגודה פ' התערובות ורא"ש בתשובה כלל כ' סימן ט"ו וסמ"ג סוף דף נ"ב וסמ"ק סימן רי"ד וש"ד סימן מ"ו ור' ירוחם נט"ו והמ"מ פ"ה מהמ"א בשם המפרשים):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | ד. | רוב חנויות מוכרות בשר שחוטה ומיעוט מוכרות בשר נבילה לקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזו מהן לקח ונתערבה באחרות ואינה ניכרת בטלה ברוב משום ספק ספיקא: {הגה: ויש אוסרין בכה"ג משום דכל מקום דאיסור במקומו הוי כמחצה על מחצה והואיל וספק הראשון אסור מן התורה ואין כאן עוד ספיקא להתיר רק תערובות לא מקרי ספק ספיקא (ארוך כלל כ"ה) והכי נהוג:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | ה. | מי שלקח בשר מהמקולין (פי' בית המטבחים) ואפילו חתיכה הראויה להתכבד ונמצאת טרפה במקולין ולא נודעו חתיכות הטרפה ואינו יודע מאיזו לקח כל מה שלקחו מהמקולין קודם שנמצאת הטרפה מותר שלא נפל הספק בקבוע אלא לאחר שפירש וכיון שהרוב כשר מותר אבל ליקח מכאן ואילך אסור ואפילו חתיכה שאינה ראויה להתכבד לא שאין הכל בקיאין בזה ויטעו בין ראויה להתכבד לשאינה ראויה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | ו. | בעלי חיים ושאר דברים החשובים שנתערבו בהיתר שאינם בטלים אפי' באלף אפי' אם פירש אחד מן הרוב אחר שנודעה התערובת אסור והוא שהפרישו במתכוין אבל אם פירש ממילא שרי: {הגה: והא דאסור אם הפרישו במתכוין היינו שלא פירש רק מעט ונשארו מקצת האיסורים במקומם דאז חיישינן שמא יקח מן הקבוע גם כן אבל אם נתפרשו כולן ביחד ולא נשארו במקומן ובשעת עקירתן פירשו קצתן אותן שפירשו אז מותרים (דברי קבלה מחמיו הגאון מהר"ר שכנא ז"ל) רק שנים האחרונים אסורים (טור ס"ס נ"ז) ואם נתערבה תרנגולת טרפה בכשרות ונמצא ביצה ביניהם הביצה מותרת אע"ג דהתרגולים חשובים ולא מתבטלין לגבי ביצה אזלינן בתר רובא (ארוך כלל כ"ו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | ז. | דבר שאינו בטל מחמת חשיבותו כגון בעלי חיים ובריה וחתיכה הראויה להתכבד ודבר שיש לו מתירין שנתערב באחרים ונאכל אחד מהם בשוגג (בין שאכלו עצמו בשונג בין שאכלוהו אחרים בשוגג) (ת"ס סימן קע"ה) נפל מעצמו לים בענין שנאבד מן העולם הותרו כל האחרים שאנו תולין לומר האיסור הלך לו ודוקא כשאוכל הנשארות שתים שתים ביחד דממה נפשך איכא חדא דהיתרא אבל לאוכלם אחת אחת אסור: {הגה: ואפילו לאכלם שתים שתים אסור לאדם אחד לאכול את כולם ואפי' ב' בני אדם אין לאכלם כולם בבת אחת (ב"י לדעת טור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | ח. | דבר שאינו בטל מחמת חשיבותו שנתערב באחרים ונפל מהתערובות הזאת אחר לשנים אחרים ונפל מן השלשה אחד לשנים אחרים הדי אלו האחרים מותרים שהרי האחד של תערובות הראשונה בטל ברוב ואם נפל אחד מהתערובות הראשונה לאלף כלם אסורים ולא נאמר בטל ברוב אלא להתיר ספק ספיקן שאם יפול מן התערובות השניה למקום אחר אינו אוסר. (לשון רמב"ם פרק ט"ז מהמ"א דין י'): {הגה: ומכל מקום אין לאדם אחד לאכול את כולן ודוקא שהאיסור שנתערב היא ודאי איסור אבל ספק איסור שנתערב ונפל מאותה תערובות למקום אחר התערוכות השנית שרי (ארוך כלל כ"ו) יש אומרים דדבר שיש לו מתירין אין להתיר מכח ספק ספיקא (שם כלל כ"ה) וסונ להחמיר אם לא לצורך מאחר שיש לו היתר בלאו הכי:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | ט. | ספק טרפה שנתערב באחרות כולן אסורות עד שיהא בהיתר כדי לבטל האיסור אם הוא מדברים המתבטלים שכיון שספק הראשון היה בגופו אין להתירו מספק ספיקא: {הגה: ויש אומרים הטעם דאסור הואיל והספק הוא איסור דאורייתא ולא נוכל לומר עוד ספק שאין כאן איסור רק שנתערב באחרים לא מקרי ספק ספיקא ואסור אבל אם היו ב' ספיקות אם היה כאן איסור כלל ונודעו ב' הספיקות ביחד מתירין ס"ס בכל מקום אפי' באיסור דאורייתא וגופו של איסור ואפילו היה לו חזקת איסור כגון עוף שבחזקת איסור עומד ונשבר או גשמט גפו ספק מחיים או לאחר שחיטה ואם תמצא לומר מחיים שמא לא נקבה הריאה יש להתיר מכח ספק ספיקא אע"פ שיש לברר על ידי בדיקת הריאה אין לחוש ועיין לעיל סימן נ"ג:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קי - דין ספק טריפות שאירע בבשר. ובו י' סעיפים: | י. | ריאה טרפה שנמצאת בין ריאות כשרות ואמר הבודק שהי' יודע באות' סירכא ובשגגה נתערבו אותה ריאה טרפה בין הכשרות ולא היתה בכבשים ערבוביא הכבשים מותרים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קיא - דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות. ובו ז' סעיפים: | א. | שתי קדרות אחת של היתר ואחת של איסור ולפניו שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור אם החתיכה היא מאיסור דרבנן כגון שומנו של גיד ונפלו אלו לתוך אלו מותרים שאנו תולין לומר האיסור נפל לתוך האיסור וההיתר לתוך של היתר ואפילו אם ההיתר שבקדרה אינה רבה על שלפניה וכן הדין אם לא היה כאן אלא קדירה אחת של בשר שחוטה ונפל בה אחת מאלו השתי החתיכות ואין ידוע איזו היא אנו תולין דשל היתר נפלה אפילו אין ההיתר רבה על האיסור או אם לא היה כאן אלא חתיכה אחת מאיסור דרבנן ויש שתי קדרות אחת של היתר ואחת של איסור ואין ידוע לאיזו נפלה גם בזו תולין להקל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קיא - דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות. ובו ז' סעיפים: | ב. | במה דברים אמורים שתולין בכל אלו להקל אפי' אין ההיתר רבה על האיסור שאין האיסור גם כן רבה על ההיתר אבל אם האיסור רבה על ההיתר אין תולין להקל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קיא - דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות. ובו ז' סעיפים: | ג. | היה האיסור של תורה אין תולין להקל לומר לתוך האיסור נפל עד שיהא ההיתר רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו מדברי תורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קיא - דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות. ובו ז' סעיפים: | ד. | היה ההיתר רבה על האיסור כדי שיתבטל בתוכו מד"ת תולין להקל כיצד שתי קדרות אחת של בשר שחוטה ואחת של נבילה ונפלה חתיכת נבילה לתוך אחת מהן אם ההיתר שבקדרת ההיתר רבה קצת על חתיכת הנבילה תולין להקל לפי שדבר תורה מין במינו בטל ברוב אלא שחכמים הצריכו ששים היו שתי הקדירות ממין אחד והאיסור ממין אחר אין תולין להקל עד שירבה ההיתר ששים על האיסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קיא - דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות. ובו ז' סעיפים: | ה. | היו כאן שתי קדרות של היתר ולפניהם שתי חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור ונפלה אחת לתוך זו ואחת לתוך זו אסורות שתיהן אפילו באיסור דרבנן אם אין בשום אחת כדי לבטל האיסור אבל אם יש באחת מהן לבטל האיסור שתיהן מותרות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קיא - דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות. ובו ז' סעיפים: | ו. | היו כאן שתי קדרות של היתר ונפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזו נפל וחזר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל אני אומר למקום איסור הראשון נפל גם השני אבל אם נפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל ואחר כך נפל איסור לתוך אחת מהן וידוע לאיזו נפל שתיהן אסורות: {הגה: ודוקא שאין ס' לבטל האיסור שנפל שם אבל אם היה ס' לבטל האיסור שנפל שם הוי כאילו לא נפל שם איסור כלל (ב"י בשם הרשב"א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תערובות | סימן קיא - דין כלים טריפות שנתערבו בכשרות. ובו ז' סעיפים: | ז. | היו כאן שתי קדרות של היתר ונפל איסור לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזו נפל ואין באחת כדי לבטל האיסור ויש בשתיהן כדי לבטלו שתיהן מצטרפות לבטלו. ולא עוד אלא אפי' אחת בבית וא' בעליה מצטרפות. והוא הדין אפילו למאה בד"א בששתיהן של אדם א' לפי שכל שהן של אדם אחד עתיד להתערב אבל אם הם של שני בני אדם אין מצטרפות: {הגה: ויש מחמירים דאפי' באדם א' אין להקל ולצורך הפסד יש להתיר באדם א' ומיהו אין לאכלו אלא לאחר שיערבנו יחד דאז כבר נתבטל האיסור (בארוך כלל כ"ו בשם מהרי"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | א. | אסרו חכמים לאכול פת של עממים עובדי כוכבים משום חתנות (ואפילו במקום דליכא משום חתנות אסור) (רשב"א סימן רמ"ח) ולא אסרו אלא פת של חמשת מיני דגן אבל פת של קטנית ושל אורז ודוחן אינו בכלל פת סתם שאסרו: {הגה: וגם אינו אסור משו' בישולי עובדי כוכבי' אם אינו עולה על שלחן מלכי' (טור וב"י בשם תשו' הרא"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | ב. | יש מקומות שמקילין בדבר ולוקחים פת מנחתום העובד כוכבים במקום שאין שם נחתום ישראל מפני שהיא שעת הדחק (וי"א דאפילו במקום שפת ישראל מצוי שרי) (ב"י לדעת המרדכי וסמ"ק והג"א ומהרא"י ואו"ה ריש כלל מ"ד) אבל פת של בעלי בתים אין שם מי שמורה בה להקל שעיקר הגזרה משום חתנות ואם יאכל פת בעלי בתים יבא לסעוד אצלם: {הגה: ולא מיקרי פת בעל הבית אלא אם עשאו לבני ביתו אבל עשאו למכור מיקרי פלטר אע"פ שאין דרכו בכך וכן פלטר שעשאו לעצמו מיקרי בעל הבית (כך משמע בב"י):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | ג. | יש מי שאומר שאם פלטר הזמין ישראל הרי פתו כפת בעל הבית: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | ד. | מקום שאין פלטר ישראל מצוי לדעת המתירין ליקח פת מפלטר עובד כוכבים אם הגיע שם פלטר ישראל הרי פת פלטר עובד כוכבים אסורה עד שימכור פלטר ישראל פתו ולאחר שכלה פת ישראל חוזר פתו של עובד כוכבים להכשירו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | ה. | יש אומרים שמי שיש בידו פת או שיש פלטר ישראל ויש פלטר עובד כוכבים עושה פת יפה ממנו או ממין אחר שאין בידו של פלטר ישראל מותר לקנות מפלטר עובד כוכבים במקום שנהגו היתר בפת של פלטר דכיון דדעתו נוחה יותר בפת פלטר זה מפני חשיבותו בעיניו ה"ז כפת דחוקה לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | ו. | במקום שנהגו היתר בפת של פלטר אפי' הוא נלוש בביצים או שביצים טוחים על פניו מותר אבל אינפנ"רה שאפאה עובד כוכבים אסור לאכול מהפת שלה (ע"ל סימן קי"ג ס"ג): {הגה: ויש אוסרים בפת שביצים טוחים על פניו משום שהן בעין ואינם בטלים לגבי פת ויש בהם משום בשולי עובד כוכבים (תוספות וסמ"ג והגהות אשיר"י וארוך ומרדכי פא"ט וסמ"ק סי' ר"ז) וכן נוהגין ואותן נילו"ש שקורין קיכלי"ך או מיני מתיקה שקורין לעקו"ך הם בכלל פת ובמקום שנוהגין היתר בפת של עובד כוכבים גם הם מותרים ולא אמרינן שיש בהם משום בשולי עובד כוכבים ויש מיני נילו"ש שקורין קיכלי"ך שאופין אותם על ברזלים ומושחים הברזל בשעת אפייה בחלב או חזיר באותן יש ליזהר ולאסרן וכן המנהג (מהרא"י בהגהת ש"ד ואגור בשם ר"י מפרי"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | ז. | פת בעה"ב אסורה לעולם אפילו קנאה פלטר ממנו ואפילו שלחה לישראל לביתו וכן אפי' שלחה אותה ישראל לאחר אסורה לעולם ושל פלטר מותרת לעולם אפי' קנאה בעה"ב ממנו שלא הלכו באיסור זה אחר מי שהפת בידו עכשיו אלא אחר מי שהיה לו בשעת אפייה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | ח. | יש מי שאומר דבמקום שאין פלטר מצוי כלל מותר אפי' של בעלי הבתים (וא"צ להמתין על פת כשר וכן נוהגין) (ב"י בשם א"ח): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | ט. | הדליק עובד כוכבים התנור ואפה בו ישראל או שהדליק ישראל ואפה עובד כוכבים או שהדליק העובד כוכבים ואפה העובד כוכבים ובא ישראל וניער האש מעט הרי זה מותר ואפי' לא זרק אלא עץ אחד לתוך התנור התיר כל הפת שבו שאין הדבר אלא להיות היכר שהפת שלהן אסורה (ואם נפח באש הוי כחיתוי) (טור סימן קי"ג ובאגור בשם ר"י מולין והוא בתשובת מהרי"ל רכ"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | י. | אם אפו בתנור על ידי עובד כוכבים ג' פעמים ביום א' והכשירו התנור על ידי קיסם בב' הפעמים ובפעם השלישית לא הכשירו מותר (מרדכי): {הגה: וי"א דאם הכשיר התנור פעם א' ולא עמד התנור מעת לעת בלא היסק אפילו אפאו בו כך כמה ימים הכל מותר מכח הכשר הראשון (ארוך כלל מ"ד ואגור) ויש לסמוך על זה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | יא. | פת של ישראל שאפאה עובד כוכבים בלי חיתוי דישראל ובלא קיסם אסור (ואסור) לזבוני לעובד כוכבים דילמא אתי לזבוני לישראל ואם פיתת הלחם לשנים מותר לזבוני לעובד כוכבים: {הגה: וה"ה לכל פת של עובד כוכבים שאסור ולכן נהגו שלא לקמח חתיכות מן העובד כוכבים דחיישיגן שמא הוא פת איסור ומכרה לו ישראל כך (מרדכי פא"מ ובארוך):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | יב. | אם אפה עובד כוכבים הפת בלא חיתוי ישראל ובלא קיסם אפילו קרמו פני הפת בתנור מועיל חיתוי ישראל כל זמן שהפת צריך לתנור ומשביח באפייתו עדיין ויש מי שאומר שאפילו הוציא הפת יש תקנה להחזירו לתנור על ידי ישראל אם הוא משביח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | יג. | מי שאינו נזהר מפת של עובד כוכבים שהיסב אצל בעל הבית הנזהר מפת של עובד כוכבים ועל השלחן פת ישראל ופת של עובד כוכבים היפה משל ישראל יבצע בעה"ב מן היפה ומותר בכל אותה סעודה בפת של עובד כוכבים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | יד. | כותח של עובד כוכבים מותר ואין חוששין לפת עובד כוכבים שבו: {הגה: וכן כל מקום שנתערבה פת של עובד כוכבים בשאר מאכל בטל ברוב בין בלח בין ביבש אבל אסור לערב כדי לאכלו (ארוך):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | טו. | מי שנזהר מפת עובד כוכבים מותר לאכול בקערה עם מי שאינו נזהר ממנו ואף על פי שטעם פת עובד כוכבים מתערב בפת ישראל אינו חושש: {הגה: י"א דמי שנזהר מפת של עובד כוכבים ואוכל עם אחרים שאינן נזהרין מותר לאכול עמהם משום איבה וקטטה הואיל ואם לא יאכל עמהם פת שהוא עיקר הסעודה התירו לו משום איבה ואין ללמוד מכאן לשאר איסורין (ב"י בשם תשובת אשכנזית והוא תשובת מהרי"ל סימן ל"ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיב - דיני פת של עובדי כוכבים. ובו ט"ז סעיפים: | טז. | יש מי שאומר שהנזהר מפת עובד כוכבים והוא בדרך אם יש פת של ישראל עד ד' מילין ימתין (וכבר נתבאר לעיל לנוהגין להקל): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | א. | דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי וגם עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת או לפרפרת שבישלו עובד כוכבים אפילו בכלי ישראל ובבית ישראל אסור משום בישולי עובדי כוכבים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | ב. | עירב דבר הנאכל כמו שהוא חי עם דבר שאינו נאכל כמו שהוא חי בשלם העובד כוכבים אם העיקר מדבר שיש בו משום בישולי עובד כוכבים אסור ואם לאו מותר: {הגה: ומותר לאכול אפונים קלויים של עובדי כוכבים וכן הקטניות שקורין ערבשי"ן קלויים דאינן עולים על שלחן של מלכים וכן נהגו בהם התר אם לא במקום שנהגו למשוח המחבת בחלב שאז נוהגים בהם איסור (רמב"ם פי"ז דמ"א ומהר"א מפראג והגהות בארוך) אבל בלאו הכי שרי ואין לחוש לכלים של עובדי כוכבים דסתמן אינן בני יומן וכל פרי שנאכל כמו שהוא חי אע"פ שבשלו אותו עובדי כוכבים ונמחה ונעשה תבשיל בידיהם שרי ועל כן אוכלין הפובידל"א שעושין העובדי כוכבים (ד"ע ממשמעות הרמב"ם ור"ן ותוס' והוא פשוט):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | ג. | פנאד"ה שאפאה עובד כוכבים אסורה אפילו למי שנוהג היתר בפת של עובדי כוכבים שהשומן נאסר כשהוא בעין משום בישולי עובדי כוכבים ונבלע בפת וכן ירקות הנאכלים חיים שבשלם עם בשר אסורים מפני ששומן של בשר נבלע בהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | ד. | יש מי שמתיר בשפחות שלנו ויש מי שאוסר ואפילו בדיעבד (תשובת הרשב"א ס' ס"ח): {הגה: ובדיעבד יש לסמוך אדברי מתירים (ארוך כלל מ"ג והגהות ש"ד) ואפילו לכתחלה נוהגין להקל בבית ישראל שהשפחות והעבדים מבשלים בבית ישראל כי אי אפשר שלא יחתה אחד מבני הבית מעט (שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | ה. | עובד כוכבים שבישל ולא נתכוין לבישול מותר כיצד עובד כוכבים שהצית אור באגם כדי להעביר החציר ונתבשלו בו חגבים הרי אלו מותרים ואפילו במקום שעולים על שלחן מלכים וכן אם חרך הראש להעביר השער מותר לאכול ראשי האזנים שנצלו בשעת החריכה אבל אם כיון לשם בישול כגון שהסיק התנור לבשל בו והיה בו בשר תחלה ונצלה אף על פי שלא כיון לזה הבשר שהרי לא ידע בו אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | ו. | כל שבישלו ישראל מעט בישולו בין בתחלה בין בסוף מותר לפיכך אם הניח עובד כוכבים בשר או קדרה על גבי האש והפך ישראל בבשר והגיס בקדרה או שהגיס ישראל וגמר העובד כוכבים הרי זה מותר (ואפילו לא היה מתבשל בלא סיוע העובד כוכבים): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | ז. | אין שגירת (פי' הבערה ובערו והשיקו תרגום ויהון שגרין) התנור מועלת אלא בפת אבל בשאר המתבשלים אין שגירת התנור ולא הדלקת האש מעלה ומוריד אלא ההנחה דווקא לפיכך הרוצה לבשל מחבת בתנור של עובד כוכבים צריך שיתן ישראל המחבת לתוך התנור למקום הראוי להתבשל בו: {הגה: ויש חולקין וסבירא להו דהדלקת האש או חיתוי בגחלים מהני לענין בישול כמו לענין פת וכן נוהגין (הגהות ש"ד ובארוך ובמרדכי פא"מ) ואפילו חיתוי בלא כוונה מהני ומועיל (ממשמעות מהרא"י בהגהת ש"ד וכל בו) וי"א דאפילו לא חיתה ישראל ולא השליך שם קיסם רק שהעובד כוכבים הדליק האש מאש של ישראל שרי (או"ה שם בשם מהר"ם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | ח. | נתן ישראל קדרה על האש וסלקה ובא עובד כוכבים והחזירה אסור אלא אם כן הגיע למאכל בן דרוסאי שהוא שליש בישולו כשסילקה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | ט. | אם בישלו עובד כוכבים כמאכל בן דרוסאי וגמרו ישראל יש לאסור אלא אם כן הוא ערב שבת או ערב יום טוב או שיש הפסד מרובה בדבר (ויש מתירין בכל ענין) (טור בשם הרא"ש ור"ן ור"ף ומהר"ם ואו"ה וסמ"ק סימן שכ"ג שר' יקר עשה כן מעשה וכ"ה בכל בו וכ"פ בסה"ת ומרדכי ואגודה פא"מ ורא"ה בס' ב"ה וסמ"ג דף נ"ז ע"ב ושכן קבל מר"י ור' ירוחם ני"ז ח"ז שכן הסכימו רוב הפוסקים ולא כדת השיג הב"י בב"ה אר' ירוחם בזה עיין שם) ((וכן נוהגין:)) |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | י. | הניח ישראל על גבי גחלים עוממות שלא היה ראוי להתבשל עליהם כמאכל בן דרוסאי ובא עובד כוכבים והפך בו ונתבשל אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | יא. | הניח ישראל על גבי האש והניח עובד כוכבים לשמרו והפך בו ואין ידוע עם סלקו העובד כוכבים עד שלא הגיע למאכל בן דרוסאי מותר (דספק דבריהם להקל) (טור) ((וכן כל ספק בישולי עובדי כוכבים וכיוצא בו מותר)): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | יב. | דגים קטנים שמלחן ישראל או עובד כוכבים הרי הן כמו שנתבשלו מקצת בישול ואם צלאן עובד כוכבים אחר כן מותרים אבל דגים מלוחים גדולים אינם נאכלים אלא ע"י הדחק לפיכך אם צלאן עובד כוכבים אסורים ויש מתירין: {הגה: וכן כל דבר שנאכל חי על ידי הדחק ובשלו עובדי כוכבים דינו כדגים גדולים (ד"ע) ובשר מלוח אינו נאכל כלל כמו שהוא חי ואסור אם נתבשל על ידי עובד כוכבים (תוס' פ' החולץ):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | יג. | דג שמלחו עובד כוכבים ופירות שעשנן עד שהכשירן לאכילה הרי אלו מותרין דמלוח אינו כרותח בגזירה זו והמעושן אינו כמבושל: {הגה: גם כבוש אינו כמבושל דלא אסרו אלא בישול של אש (טור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | יד. | ביצה אף על פי שראויה לגומעה חיה אם בשלה עובד כוכבים אסורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | טו. | תמרים המרים קצת שאינם נאכלים אלא על ידי הדחק אם בשלם עובד כוכבים אסורים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיג - דיני בשולי עובדי כוכבים ובו ט"ז סעיפים: | טז. | כלים שבשל בהם העובד כוכבים לפנינו דברים שיש בהם משום בישולי עובדי כוכבים צריכים הכשר ויש אומרים שאינם צריכים ואף לדברי המצריכים הכשר אם הוא כלי חרס מגעילו שלש פעמים ודיו מפני שאין לאיסור זה עיקר בדאורייתא: {הגה: עובד כוכבים שבשל לחולה בשבת מותר למוצאי שבת אפילו לבריא ואין בו משום בשולי עובדי כוכבים דכל כה"ג היכרא איכא (ב"י בשם הר"ן שכ"כ בשם הרא"ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | א. | כל שכר של עובד כוכבים אחד שכר של תמרים או של תאנים או של שעורים או של תבואה או של דבש אסור משום חתנות ואינו אסור אלא במקום מכירתו אבל אם הביא השכר לביתו ושותהו שם מותר שעיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו ולא אסרו אלא כשקובע עצמו לשתות כדרך שאדם קובע בשתיה אבל אם נכנס בבית העובד כוכבים ושתה דרך עראי באקראי מותר וכן מי שלן בבית העובד כוכבים חשוב כביתו ומותר לשלוח בעיר לקנות שכר מהעובד כוכבים: {הגה: ויש מתירין בשכר של דבש ותבואה (מרדכי בשם ראבי"ה וב"י בשם תוס' והרבה מן האחרונים ואגודה פא"מ ואו"ה כלל מ"ג ד"ו וסמ"ק דף קי"ג) וכן נוהגין להקל במדינות אלו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | ב. | מקום שישראל נוהגין קולא ביין של עובד כוכבים אף השכר אסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | ג. | יין תפוחים ויין רמונים וכיוצא בהן מותר לשתותו בכ"מ דדבר שאינו מצוי לא גזרו עליו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | ד. | כל אלו המשקים וכן החומץ של שכר אסור לקנותו מהם אם דמיהם יקרים מדמי היין שאנו חוששים שמא עירב בהן יין (עד שאין ס' לבטלו) (מרדכי בשם ראבי"ה) בד"א כשמוכרים בחנות אבל אם רואה שמוציאים אותו מהחבית מותר ולא חיישינן שמא עירב בו יין שאם היה מערב יין בחבית היה מתקלקל: {הגה: ואע"פ שרגילים למשוח היורות והכלים בשומן חזיר אין לחוש דהוי נתינת טעם לפגם גם בטל בס' (ארוך כלל מ"ד ובמרדכי פא"מ) גם אין לחוש אם נתנו משקין אלו בכלים של יין ועי' לקמן סימן קל"ז במקום שנהגו לתת דם או שאר איסור לתוך המלח או דיו אם מותר או אסור:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | ה. | יין רמונים שמוכרים לרפואה מותר ללקחו מהתגר אפי' שלא מהחבית אע"פ שדמיו יקרים מהיין משום דכיון דאית ביה קפידא לא מרע נפשיה (וכן כל דבר שקונים מן האומן דלא מרע נפשיה) (כן משמע מדברי הר"ן פא"מ ומרדכי ר"פ כיצד מברכין): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | ו. | צריך ליזהר ולבדוק ולחקור בשכר ובמשקה של דבש שעושים העובדי כוכבים עכשיו אם נותנים בהם שמרים של יין: {הגה: ואם דרכן ליתן בו שמרים אסור לקנות מהם אם אין במשקה ששים מן השמרים (הב"י בשם תוס' ומרדכי) והוא דלא עבידי לטעמיה דלטעמיה אפילו באלף לא בטיל (ארוך כלל כ"ב וב"י ס"ס קל"ד בשם תשובת רשב"א וע"ל סי' קכ"ג ס"ק כ"א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | ז. | שמן ודבש של עובדי כוכבים מותרים ואינם נאסרים משום בישולי עובדי כוכבים ולא משום גיעולי עובדי כוכבים וה"ה למים חמים שלהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | ח. | הקפריסין והקפלוטות והחגבים שלהם הכבושים מותרין והוא שרואה שמוציאים אותם מהאוצר אבל הנמכרים בחנות אסורים שמא זילף עליהם יין וכן זיתים שלהם הכבושים מותרים אפי' רכים הרבה עד שגרעינתן נשמטת ולא חיישינן שמא זילף עליהם יין ובלבד שלא יהיו חתוכות בסכין שלהם: {הגה: דמאחר שהם חריפים בלעו מן הסכין אבל אם נכבשו בכלים של עובדי כוכבים מותרים דמאחר שיש מים עמהם כבר נתבטל חריפתן וכן כל כיוצא בזה (ב"י בשם א"ח סימן תמ"ז). ועיין לעיל סימן צ"ו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | ט. | הענבים שלהם אפילו הן לחות הרבה עד שמנטפות מותרות וכן כל הכבשים שאין דרכם לתת בהם יין וחומץ וכן טרית (פי' חתיכות דג גדול הנקרא טונינ"ה בלע"ז) שאינה טרופה וכן ציר של דגים שיש בו כולכית וכן עלה של חלתית מותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | י. | אסור ליקח מהם קורט של חלתית וטרית טרופה וחילק דהיינו מיני דגים קטנים מעורבים מפני שדגים טמאים מתערבים עמהם ואינו יכול להפרידם וכבשים שדרך לפעמים שנותנים בהם יין והני מילי לאסור באכילה אבל בהנאה מותר ואם ידוע שהכל נותנים יין אסורים אפילו בהנאה: {הגה: ומוכרו כולו חוץ מדמי יין נסך שבו (בית יוסף וא"ח בשם רשב"א) ואם ידוע שעובד כוכבים אחד הוא בעיר שאינו מערב בו יין אע"פ ששאר עובדי כוכבים דרכן לערב בו יין מותר ליקח מכולן כל זמן שלא ידוע כן בודאי שעירבו בו דתלינן לקולא שמא לא ערבו בו וכן כל כיוצא בזה באיסורי דרבנן (מרדכי וארוך כלל מ"ד) ואם ידוע שמקצת עובדי כוכבי' בודאי נותנים בו יין ומקצתן בודאי אין נותנים בן יין אזלינן בתר רובא דכל דפריש מרובא פריש אבל אסור לקנות מהם בבתיהם דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי (ל"ע):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | יא. | המורייס (פי' שומן של דגים) במקום שדרכן לתת לתוכו יין אסור ואם היה היין יוקר מהמורייס מותר ובמקום שאין דרכם לתת לתוכו יין מותר לקנותו מהם וכן להפקידו אצלם ולשלחו על ידם (רשב"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיד - דיני שכר ושאר משקין של עובד כוכבים ובו י"ב סעיפים: | יב. | הרשב"א היה נזהר מהכרכום מפני שבכל הארץ ההיא היו מזלפים עליו יין הרבה וגם מערבים בו חוטי בשר יבש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטו - דין חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו וגבינה וחמאה. ובו ג' סעיפים: | א. | חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו אסור שמא עירב בו חלב טמא היה חולב בביתו וישראל יושב מבחוץ אם ידוע שאין לו דבר טמא בעדרו מותר אפילו אין הישראל יכול לראותו בשעה שהוא חולב היה לו דבר טמא בעדרו והישראל יושב מבחוץ והעובד כוכבים חולב לצורך ישראל אפילו אינו יכול לראותו כשהוא יושב אם יכול לראותו כשהוא עומד מותר שירא שמא יעמוד ויראהו והוא שיודע שחלב טמא אסור לישראל: {הגה: ולכתחלה צריך להיות הישראל בתחלת החליבה ויראה בכלי שלא יהיה בכלי שחולבין בו דבר טמא (א"ו הארוך כלל מ"ה) ונהגו להחמיר שלא יחלוב בכלי שדרכו של עובד כוכבים לחלוב בו שמא נשארו בו צחצוחי חלב של עובד כוכבים (שם) מיהו בדיעבד אין לחוש לכל זה (ש"ד ועס"ק ח') ושפחות שחולבות הבהמות בבית ישראל או בדיר שלהם כל מקום שאין בית עובד כוכבים מפסיק ואין לחוש לדבר טמא מותר אפילו לכתחלה להניח אותן לחלוב אע"פ שאין שם ישראל כלל דמאחר שהוא בבית ישראל או בשכונתו אין לחוש לדבר טמא (ש"ד סימן פ"ב בשם ר"ת ומהרא"י שם) אבל אם בית עובד כוכבים מפסיק צריך להיות ישראל שם כאילו חולבות בבית עובד כוכבים (או"ה שם) ואפי' ישראל קטן או קטנה מועילים דהעובד כוכבים מרתת לפניהם (ג"ז שם) ואם חלבו עובד כוכבים מקצת בהמות ולא היה שם ישראל ואחר כך בא ישראל אל האחרים עכשיו בזמן הזה שאין חלב דבר טמא מצוי כלל מותר (הגהות ש"ד) מיהו אם לא בא שם הישראל עד אחר שנחלבו כולם הוי כחלב שחלבו עובד כוכבים דאסורה אע"פ שאין דבר טמא בעדרו (ב"י בשם הר"ף ובשם סמ"ק) חלב של עובד כוכבים אוסרת כלים שנתבשלה בהם כשאר איסור אע"פ שאינו רק ספק שמא עירב בה דבר טמא וכן גבינותיהם (תשובת הרשב"א סי' קמ"ג ובארוך) אבל לא חמאה שלהם אפילו במקום שנהגו בה איסור אינה אוסרת הכלים שנתבשלה בה ולא תערובת שלה שאם נתערבה בהיתר הכל שרי (בערוך) כדלעיל גבי פת של עובדי כוכבים ועיין לעיל סי' קי"ב (תשובו' מהרי"ל ל"ח ואו"ה שם) חלב של עובד כוכבי' שנאסרה אינו מועיל אם יעשו אח"כ גבינות או חמאה ממנה אלא נשארת באיסורה וכל מה שנעשה ממנה אסור (מרדכי פא"מ ואגודה שם ותשובת מהר"מ סי' רי"ו ואו"ה ורשב"א וב"י ונ"ל שכ"ד הרמב"ם ודלא כהר' המגיד):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטו - דין חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו וגבינה וחמאה. ובו ג' סעיפים: | ב. | גבינות העובדי כוכבים אסרום מפני שמעמידים אותם בעור קיבת שחיטתם שהיא נבלה ואפילו העמידוה בעשבים אסורה: {הגה: וכן המנהג ואין לפרוץ גדר (ב"י) אם לא במקום שנהגו בהם היתר מקדמונים ואם הישראל רואה עשיית הגבינות והחליבה מותר (אגור פ' שואל) וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו ואם ראה עשיית הגבינות ולא ראה החליבה יש להתיר בדיעבד כי אין לחוש שמא עירב בו דבר טמא מאחר שעשה גבינות מן החלב כי דבר טמא אינו עומד ובודאי לא עירב בו העובד כוכבים מאחר שדעתו לעשות גבינות (הגהות אשיר"י פא"מ ובארוך). ומכל מקום אסור לאכול החלב כך (שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטו - דין חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו וגבינה וחמאה. ובו ג' סעיפים: | ג. | החמאה של עובד כוכבים אין מוחין לאנשי המקום שנוהגין בו היתר ואם רוב בני המקום נוהגים איסור אין לשנות ובמקום שאין מנהג אם בשלה עד שהלכו צחצוחי החלב מותרת: {הגה: גם מותר לבשלה לכתחלה כדי שילכו צחצוחי חלב (ב"י) ואם בשלה עובד כוכבים מותרת דסתם כליהם אינן בני יומן (ב"י לדעת הפוסקים) ואם הולך המקום שאין אוכלין אותה למקום שאוכלים אותה אוכל שם עמהם אבל אסור להביאה עמו ולאכלה במקום שנוהגים בה איסור אם לא שיש בה היכר שהיא ממקומות המותרים וההולך ממקום שנהגו בה היתר למקום שנהגו שם איסור אסור לאכלה שם (ארוך) וי"א דה"ה אם הובאה ממקום היתר למקום איסור נמי אסורה אפילו יש בה היכר (תשובת מהרי"ל סימן ל"ה) והכי נהוג:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטז - דברים האסורים משום גלוי ובו ז' סעיפים: | א. | משקים שנתגלו אסרום חכמים דחיישינן שמא שתה נחש מהם והטיל בהם ארס ועכשיו שאין נחשים מצויים בינינו מותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטז - דברים האסורים משום גלוי ובו ז' סעיפים: | ב. | צריך ליזהר שלא לאכול בשר ודג ביחד מפני שקשה לצרעת: {הגה: וכן אין לצלות בשר עם דג משום ריחא מיהו בדיעבד אינו אסור (ארוך כלל ל"ט דין כ"ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטז - דברים האסורים משום גלוי ובו ז' סעיפים: | ג. | ירחוץ ידיו בין בשר לדג ויאכל פת שרוי בנתים כדי לרחוץ פיו: {הגה: ויש אומרים דאין לחוש לזה רק כשמבשלם יחד ואכלן אבל לאכלן זה אחר זה אין לחוש (הגהות מרדכי) וכן נוהגין שלא לרחוץ הפה ולא הידים ביניהם ומ"מ יש לאכול דבר ביניהם ולשתות דהוי קנוח והדחה (הגהות ש"ד סי' ע"ה ומביאו בגליון או"ה שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטז - דברים האסורים משום גלוי ובו ז' סעיפים: | ד. | צריך ליזהר מזיעת האדם שכל זיעת האדם סם המות חוץ מזיעת הפנים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטז - דברים האסורים משום גלוי ובו ז' סעיפים: | ה. | צריך ליזהר מליתן מעות בפיו שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין ולא יתן פס ידו תחת שחיו שמא נגע ידו במצורע או בסם רע ולא יתן ככר לחם תחת השחי מפני הזיעה ולא יתן תבשיל ולא משקים תחת המטה מפני שרוח רעה שורה עליהם ולא ינעוץ סכין בתוך אתרוג או בתוך צנון שמא יפול אדם על חודה וימות: {הגה: וכן יזהר מכל דברים המביאים לידי סכנה כי סכנתא חמירא מאיסורא ויש לחוש יותר לספק סכנה מלספק איסור (ב"י בשם הש"'ס) ולכן אסרו לילך בכל מקום סכנה כמו תחת קיר נטוי או יחידי בלילה (שם) וכן אסרו לשתות מים מן הנהרות בלילה או להניח פיו על קלוח המים לשתות כי דברים אלו יש בהן חשש סכנה (רמב"ם) ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה וכן כתבו הקדמונים ואין לשנות (אבודרהם ומרדכי ס"פ כל שעה רוקח סימן ער"ה ומהרי"ל ומנהגים) עוד כתבו שיש לברוח מן העיר כשדבר בעיר ויש לצאת מן העיר בתחילת הדבר ולא בסופו (תשובת מהרי"ל סי' ל"ה) וכל אלו הדברים הם משום סכנה ושומר נפשו ירחק מהם ואסור לסמוך אנס או לסכן נפשו בכל כיוצא בזה ועיין בחושן משפט סימן תכ"ז:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטז - דברים האסורים משום גלוי ובו ז' סעיפים: | ו. | אסור לאכול מאכלים ומשקים שנפשו של אדם קצה בהם כגון משקים ואוכלים שנתערבו בהם קיא או צואה וליחה סרוחה וכיוצא בהם וכן אסור לאכול ולשתות בכלים הצואים שנפשו של אדם קצה בהם כגון כלים של בית הכסא וכלי זכוכית שמקיזים בהם וכיוצא בהם וכן לא יאכל בידים מזוהמות ועל גבי כלים מלוכלכים שכל אלו בכלל אל תשקצו את נפשותיכם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קטז - דברים האסורים משום גלוי ובו ז' סעיפים: | ז. | מסוכנת אף על פי שניתרת בשחיטה המדקדקים מחמירים על עצמם שלא לאכלה: {הגה: בהמה שהורה בה חכם מסברא ולא נמצא הדין בפירוש שהיא מותרת בעל נפש לא יאכל ממנה (גמ' פ' א"ט והג"א שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיז - שלא לעשות סחורה מדבר איסור. ובו סעיף אחד: | א. | כל דבר שאסור מן התורה אף על פי שמותר בהנאה אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה (ל' המחבר) (או להלוות עליו) (ח"ה סימן ר') (ואפילו לקנותו להאכילו לפועליו עובדי כוכבים אסור) (כך משמע מב"י מהגהות מיימוני פ"ח דמאכלות אסורות) חוץ מן החלב שהרי נאמר בו יעשה לכל מלאכה ואם נזדמנו לצייד חיה ועוף דגים טמאים (וכן מי שנזדמנה לו נבילה וטריפה בביתו) (טור) מותר למכרם ובלבד שלא יתכוין לכך: {הגה: וצריך למכרה מיד ולא ימתין עד שתהא שמינה אצלו (ב"י בשם א"ח) וכן מותר לגבות דברים טמאים בחובו מן העובד כוכבים דהוי כמציל מידם (רשב"א בתשובה) ואסור למכור לעובד כוכבים נבילה בחזקת כשירה (טור) (ועיין בחושן המשפט סימן רכ"ח)} וכל דבר שאין איסורו אלא מדבריהם מותר לעשות בו סחורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | א. | יין ובשר וחתיכת דג שאין בו סימן שהפקיד או שלח ביד עובד כוכבים צריך שני חותמות אבל יין מבושל ושכר או יין שעירבו בו דברים אחרים כגון דבש וכן החומץ וחלב ומורייס ופת וגבינה וכל שאיסורו מדברי סופרים שהפקידו ביד עובד כוכבים מותר בחותם אחד וי"א שאף בדברים שצריכים שני חותמות לא אמרו אלא בשולח ע"י עובד כוכבים שאינו עתיד לראות החותם אבל מפקיד שעתיד לראות חותמו די בחותם אחד כי הוא ירא ואף השולח אם הודיע לחבירו צורת החותם וגם אמר לעובד כוכבים שהודיעו לחבירו די בחותם אחד: {הגה: וי"א דלא בעינן ב' חותמות רק בישראל חשוד אבל בעובד כוכבים הכל שרי ע"י חותם אחד (טור והפוסקים בשם ר"ת). ובדיעבד יש לסמוך על זה (ארוך כלל כ"ג והגהות מיימוני ותוספות):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | ב. | כיון שהחתימו כראוי שני חותמות דברים שצריך שנים ואחד בדברים שדי באחד אין צריך לחזור אחריו לראותו אבל אם חזר על חותמו ולא הכירו אסור אפילו עשה שתי חותמות (סעיף זה כפול בסימן ק"ל ס"ח): {הגה: ומיהו דווקא אם הוא דבר שיש לחוש שהחליפו ונהנה בחליפין (טור וב"י בשם תוס' ושאר פוסקים) או הוא יין ויש לחוש שאסרו בנגיעה אבל אם רואה הדבר ששלח או הפקיד והוא טוב כמו ששלח ולא נהנה העובד כוכבים אם החליפו לא חיישינן אף שהחותם מקולקל ועיין לקמן סוף סימן ק"ל מדינים אלו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | ג. | אות אחת חשוב כחותם א' שתים הוי כשתי חותמות ודפוסים אע"פ שיש בהם כמה אותיות לא חשיבי אלא כחותם אחד כיון שקובעין אותם בבת אחת ויש אומרים שבמקום שמצויים מומרים וכותים שיודעים לכתוב אין כתב סימן אלא למי שמכיר הכתב (סעיף זה כפול בסי' ק"ל סעיף ו'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | ד. | מפתח וחותם הוי ב' חותמות אבל בדברים שדי בחותם אחד אם לא היה בו אלא מפתח לא חשיב חותם (ג"ז כפול שם ה"ו): {הגה: אם שולח איזה דבר בשק וחתם השק אינו אפילו כחותם א' (כל בו בשם הרי"ף ואו"ה וט"ו ר"ס ק"ל) אלא אם כן הפך התפירות לפנים (ארוך) ואם חתם הדבר ששלח וגם השק הוי כב' חותמות (כל בו שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | ה. | אם שלח על ידי עובד כוכבים ירך בלא חותם אם היא חתוכה כדרך שישראל חותכה אחר חטיטת הגיד כשרה וכן כל חתיכה שניכר בה ניקור הישראל כגון בנטילת חוט דידא וחוט שאצל החזה וכיוצא בו: {הגה: ושאר החתיכות שעמהן אם יש לחוש להם שהוחלפו אסורות (כך דקדק התה"ד סי' ר' מאשירי פג"ה) ודוקא בבשר או שאר איסור דאורייתא אבל אם שלח איסור דרבנן כגון גבינות שיש לחוש שמא החליפם העובד כוכבים אם מכיר קצתם שלא הוחלפו כולם מותרות אם אותן שלא הוחלפו הם היותר טובים ששלח דודאי אם החליף היה לוקח הטובים שבהם (שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | ו. | שלח על ידי עובד כוכבים בהמה או עוף שחוטים בלא חותם אסורים שאין סימן שחיטה סימן לסמוך עליו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | ז. | אם שלח על ידי עובד כוכבים בלא חותם אם אותו מקום מעבר לרבים מותר שהוא ירא שמא יראנו אחד מהעוברים ויתפס עליו כגנב ומיהו לכתחלה לא ישלח על ידי עובד כוכבים בלא חותם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | ח. | הלוקח בשר ושלחו ביד אחד מעמי הארצות נאמן עליו אף על פי שאינו מוחזק בכשרות ואין חוששין שמא יחליף ואפי' עבדי ישראל ואמהותיהם נאמנים בדבר זה. ויש מי שאומר שאם הוא חשוד לאכול דברים שאין דרך הרבים להקל בהם אף הוא חשוד להחליף: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | ט. | בשר הנמצא ביד עובד כוכבים וכתוב עליו חותם או כשר אע"פ שאינו יודע מי כתבו כשר דמידע ידיע שהוא של ישראל והוא שלא יהיו מצוים שם עובדי כוכבים היודעים לכתוב: {הגה: וכן מותר לקנות גבינות החתומים כדרך שישראל חותמים (מרדכי פא"מ) ודוקא מקום שאין לחוש שמא נשארו הדפוסים ביד עובדי כוכבים וקבעו אותם בגבינותיהן (א"ו הארוך) ויש אוסרים בכל זה מאחר שלא ידענו מי כתבו או חתמו (מהרי"ק סוף שורש ל"ג) ובדיעבד אין להחמיר:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | י. | המניח עובד כוכבים בביתו ובו דברים שאם הוחלפו יש בהם אפילו איסור תורה אם הוא יוצא ונכנס או אפילו שהה זמן רב ולא הודיעו שדעתו לשהות מותר ולא חיישינן שמא החליף אפילו אם הוא נהנה בחליפין והוא שלא סגר הבית עליו (טור והמחבר ר"ס קכ"ט) לפי שהוא מתיירא בכל שעה לאמר עתה יבוא ויראני אבל אם הודיעו שדעתו לשהות אסור ואם אינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין דלא חיישינן שמא החליף להכשילו כיון שאין לו הנאה בדבר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | יא. | ישראל ועובד כוכבים ששפתו ב' קדירות זו אצל זו זה בשר שחוטה וזה בשר נבלה מותר ואין לחוש שמא כשהחזיר הישראל פניו החליף העובד כוכבים שחוטה בנבלה אפילו אם של ישראל משובח ואפי' פיהן מגולה מותר ואין לחוש שמא יתזו ניצוצות מזו לזו (וה"ה בב' דברים צלוים זה אצל זה (מרדכי פא"מ) אבל לכתחלה יש ליזהר אפילו בב' קדרות) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | יב. | יש להחמיר שלא להניח הקדרות אצל השפחות כשאין ישראל בבית: {הגה: ואינו יוצא ונכנס (תשובת הרא"ש כלל י"ט) ואם אירע קלקול שנתנה דבר איסור בקדירה אין להאכילה אותה מאכל שלא ירגילה בכך (בית יוסף בשם שבולי לקט):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיח - דין חתיכת בשר או דבר מאכל הנשלח על ידי עובד כוכבים. ובו י"ג סעיפים: | יג. | ישראל שעשה גבינות בבית עובד כוכבים וחתמם בחותם דפוס של עץ ושכח הדפוס בבית העובד כוכבים אין חוששין שמא זייף העובד כוכבים וחתם אחרים באותו דפוס וכן אין לחוש שמא החליק העובד כוכבים פני הגבינו' בשומן חזיר: {הגה: וי"א דאין להתיר אם שכח הדפוס בבית עובד כוכבים אלא אם כן הניחו מונח על הגבינות שעשה הישראל אבל אם הניחו כך ויש לחוש שמא עשה גבינות קטנים והחליפם בגדולים או היותר טובים אסור (ארוך כלל מ"ז דין ב') ובמקום הפסד יש להתיר בכל ענין:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | א. | החשוד לאכול דברים האסורים בין אם הוא חשוד באיסור תורה בין אם הוא חשוד באיסור דרבנן אין לסמוך עליו בהם ואם נתארח עמו לא יאכל משלו מדברים שהוא חשוד עליהם: {הגה: וי"א אפי' ממי שאינו חשוד רק שאין מכירין אותו שהוא מוחזק בכשרו' אסור לקנות ממנו יין או שאר דברי' שיש לחוש לאיסור מיהו אם נתארח אצלו אוכל עמו (ב"י בשם הרמב"ם פי"א דמ"א ופ"ג דין כ"א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | ב. | אם אינו חשוד לאכול דברים אסורים אבל הוא חשוד למכרם מתארח אצלו ואוכל עמו וכן אם שולח לביתו מותר דחזקה שמה שהוא אוכל משגר לו (עובר עבירה לתיאבון לא מקרי חשוד) (ב"י בשם הרשב"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | ג. | מותר ליתן משלו לחשוד לאכול דברים האסורי' כדי שיתקן או יבשל לו ולא חיישינן שמא יחליפנו כיון שאינו חשוד על הגזל ואם נותן למי שחושש בתקנתו והוא חשוד לאכול דברים האסורים אסור שמא יתקלקל מה שנותן לו ויחליפנו בשלו כיצד הרי שנתן לחמותו החשודה על האיסור אסור שבושה מחתנה ורוצה בתקנת בתה ולפיכך מחלפת לו רע בטוב וכן הנותן לפונדקית החשודה פעמים שבושה מהאכסנאי ומחלפת לו רע בטוב (ומכל מקום מותר להפקיד אצלו ושיחזיר לו הדברים כמו שהפקידו אצלו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | ד. | החשוד לדבר אחד אינו חשוד לדברים אחרים אבל כל מה שצריך לאותו דבר חשוד גם עליו כגון מי שהיה חשוד למכור חלב במקום שומן והיה מרגיל הנערים לבא לקנות ממנו באגוזים שהיה נותן להם קונסים אותו שלא ימכור אפילו אגוזים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | ה. | החשוד על איסור חמור חשוד על הקל ממנו בעונש אלא אם כן חמור בעיני בני אדם שנזהרים בו יותר מבחמור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | ו. | החשוד על שני דברים וחזר בו ויצא מידי חשד שניהם ואח"כ נחשד על אחד מהם אפי' הוא הקל שבשניהם חוששין שמא חזר לסורו בשניהם וחשוד על שניהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | ז. | מי שהוא מפורסם בא' מעבירות שבתורה חוץ מעבודת כוכבים וחלול שבת בפרהסיא או שאינו מאמין בדברי רבותינו ז"ל נאמן בשאר איסורי' ובשל אחרים נאמן אפילו על אותו דבר לומר מותר הוא: {הגה: מי שהוא חשוד בדבר דלא משמע לאינשי שהוא עבירה לא מקרי חשוד (רשב"א סימן ס"ד) מיהו לאותו דבר אינו נאמן. מי שנוהג באיזה דבר איסור מכח שסובר שדינא הוא הכי או מכח חומרא שהחמיר על עצמו מותר לאכול עם אחרים שנוהגין בו היתר דודאי לא יאכילוהו דבר שהוא נוהג בו איסור (הגהות מרדכי פ"ק דיבמות ובנימין זאב שי"ב ור' ירוחם סוף נתיב ג' בשם הרמ"ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | ח. | החשוד על הדבר אינו נאמן עליו אפילו בשבועה: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.