bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | ט. | גר מעובדי כוכבים שחזר והמיר מחמת יראה וכן ישראל שחטא מחמת יראה שלא יהרגוהו ישראל גמור הוא ושחיטתו מותרת ואינו אוסר יין במגעו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | י. | מסור שחיטתו כשרה ונאמן על האיסורים (וע"ל סימן ב' דיש פוסלים שחיטת מסור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | יא. | מומר שבעיר אחת מאמין בעבודת כוכבים בפני עובדי כוכבים ובעיר אחרת נכנס בבית ישראל ואומר שהוא יהודי אינו עושה יין נסך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | יב. | האנוסים שנשארו בארצותם אם הם מתנהגים בכשרות בינם לבין עצמם ואין בידם להמלט למקום שיוכלו לעבוד את ה' סומכי' על שחיטתן ואין אוסרין יין במגען: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | יג. | המוכר לחבירו דבר שאסור באכילה אם עד שלא אכלו נודע יחזיר לו מה שקנה ממנו והוא יחזיר לו הדמים ואם משאכלו נודע מה שאכל אכל והוא יחזיר לו הדמים מכרו הלוקח לעובד כוכבים או השליכו לכלבים ישלם לו דמי טריפה ואם היה דבר שאינו אסור באכילה אלא מדברי סופרים או אם היו הפירות קיימים מחזיר הפירות ונוטל דמיו ואם אכלם מה שאכל אכל ואין המוכר מחזיר לו כלום וכל אסורי הנאה אפילו מדברי סופרים מחזיר הדמים ואין בו דין מכירה כלל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | יד. | המוכר בשר ואח"כ נודע שהבהמה לא נבדקה כהוגן דינו כמוכר דברים שאסורים מדברי סופרים: {הגה: ואם מכר לו דבר מבהמה שאיתרע חזקת כשרותה דאתיליד בה ריעותא ולא יכולין לבדוק אם היא כשרה וצריכים לאסרה מספק אפילו הכי הוי כאלו היתה ודאי טריפה וצריך להחזיר הדמים (תשובת ריב"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | טו. | המוכר דברים האסורים מעבירים אותו ומשמתים אותו ואין לו תקנה עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבדה בדבר חשוב או ישחוט לעצמו ויוציא טריפה לעצמו בדבר חשוב שוודאי עשה תשובה בלא הערמה כיון שאינו חס על ממונו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | טז. | טבח שמעשיו מוכיחים שהיה רוצה להכשיל הציבור להאכילם טריפות כגון שחתך הסירכות מסלקין אותו ומכל מקום פטור מלשלם דמי הבהמה לבעלים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | יז. | טבח שיצאת טריפה מתחת ידו אין לו התנצלות לומר שוגג הייתי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | יח. | טבח שיצאו טריפות מתחת ידו מחמת שאינו בקי יש לו תקנה שילמד ויחכם: {הגה: והא דצריך לילך למקום שאין מכירין אותו ולעשות תשובה [היינו] שעשה במזיד או מוחזק לכך אבל אם נוכל לומר שבטעות נעשה לו סגי לו בקבלת דברי חבירות ויעשה תשובה לפי ראות עיני הדיין (תשובת הרא"ש ותשובת הריב"ש) וע"ל סוף סימן ס"ד:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | יט. | האומר למי שהוא חשוד לאכול גבינה של עובד כוכבים: קנה לי גבינה כשרה מן המומחה והלך והביא לו ואומר לו כשרה מהמומח' קניתי אינו נאמן מאיש פלוני מומחה קניתי נאמן. הביא לו מנחה בשם אחד מהמומחין נאמן שאינו חשוד להחליף במה דברים אמורים כשאינו חשוד על הגזל אבל אם הוא חשוד על הגזל כ"ש שהוא חשוד על החליפין (וכל זה אינו נוהג בחשוד על איסור דאוריי') (ב"י): |
שלחן ערוך - יורה דעה | דיני פת ושלקות וחלב וגבינה של עובדי כוכבים | סימן קיט - החשוד לדבר איסור אין לסמוך עליו בדברים הנאכלים. ובו כ' סעיפים: | כ. | החשוד לאכול דברים שאין הרבים רגילים להקל בהם אף הוא חשוד להחליף וי"א שאין מפקידין אצלו דבר האסור מן התורה אלא בשני חותמות (וע"ל סי' קי"ח ס"ח): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | א. | הקונה מהעובד כוכבים כלי סעודה של מתכו' או של זכוכית או כלים המצופים באבר מבפנים אף על פי שהם חדשים צריך להטבילם במקוה או מעיין של ארבעים סאה (טור בשם סה"מ ועב"י): {הגה: י"א דכלים המצופים באבר אפילו בפנים יטבול בלא ברכה (ב"י בשם סמ"ק וארוך) וכן נוהגין:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | ב. | צריך שיהא הכלי רפוי בידו בשעת טבילה שאם מהדקו בידו הוי חציצה ואם לחלח ידו במים תחלה אין לחוש. (ודוקא שלחלח ידיו במי מקוה אבל לא במים תלושים) (משמע ממרדכי פרק השוכר): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | ג. | יברך על טבילת כלי ואם הם שנים או יותר מברך על טבילת כלים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | ד. | טריפיד"ש ששופתים עליהם קדירות אינם טעונות טבילה אבל פדיליא"ש טעונות טבילה מפני שנותנים עליהם המאכל עצמו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | ה. | סכין של שחיטה (או סכין שמפשיטין בו) (ארוך) יש מי שאומר שאינו צריך טבילה: {הגה: ויש חולקין (תשב"ץ) וטוב לטובלו בלא ברכה הברזלים שמתקנים בהם המצות אינם צריכים טבילה (ארוך) וכן כיסוי שכופין על הפת לאפותו אבל כיסוי קדירה צריך טבילה (הגהות אשירי):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | ו. | כלי עץ שיש לו חשוקים של ברזל מבחוץ שמעמידין אותו אינו טעון טבילה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | ז. | כוס של כסף מחובר בכלי עץ צריך טבילה: {הגה: וכן רחיים של פלפלין שבתוך העץ יש ברזל קבוע שטוחנין בו צריך טבילה (מרדכי) וכן המשפכות של ברזל או הברזות של ברזל ושאר מתכות כולן צריכים טבילה (ארוך) ודווקא שעיקר הכלי הוא של מתכות אבל אם עיקר הכלי הוא של עץ רק שמעט ברזל קבוע בו הואיל ואפשר להשתמש בו בלא הברזל אין צריך טבילה אבל כלי המתוקן ביתדות של ברזל ובלא היתדות לא היה אפשר להשתמש בו והם מבפנים צריך טבילה (כך משמע מב"י בשם הגהות מיימוני פי"ז):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | ח. | השואל או שוכר כלי מהעובד כוכבים אינו טעון טבילה אבל אם ישראל קנאו מהעובד כוכבים והשאילו לחבירו טעון טבילה שכבר נתחייב ביד הראשון ויש מי שאומר שאם לא לקחו הראשון לצורך סעודה אלא לחתוך קלפים וכיוצא בו אין צריך להטבילו: {הגה: אבל הראשון אסור להשתמש בו לצרכי סעודה אפילו דרך עראי בלא טבילה אף על פי שלקחו לצורך קלפים (ד"ע ואו"ה) וכן אם קנאו ישראל השני מן הראשון לצורך סעודה צריך טבילה גבי השני (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | ט. | משכן עובד כוכבים כלי לישראל אם נראה בדעת העובד כוכבים שרוצה לשקעו בידו טעון טבילה ואם לאו יטבילנו בלא ברכה או יקנה כלי אחר ויטבילנו עמו: (ואם לבסוף נשתקע בידו יחזור ויטבילנו בלא ברכה) (בית יוסף בשם תשובה אשכנזית ואגור והוא בתשובת מהרי"ל סימן ס'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | י. | ישראל שנתן כסף לאומן עובד כוכבים לעשות לו ממנו כלי אינו צריך טבילה (כן משמע ממרדכי): {הגה: ויש חולקין (טור בשם ריצב"א) ויש לטובלו בלא ברכה ואם מקצת הכסף שנעשה ממנו הכלי של עובד כוכבים צריך טבילה (משמע ממרדכי) וכן אומן ישראל שעשה כלי לעובד כוכבים וקנאו ממנו יטבילנו גם כן בלא ברכה אם העובד כוכבים נתן כל המתכות (ארוך) אבל אם עשאו לעצמו רק שקנה המתכות מן העובד כוכבים או שנתן מקצת מתכות משלו אין צריך טבילה (ב"י בשם הגהות אשיר"י):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | יא. | ישראל שמכר כלי לעובד כוכבים וחזר ולקחו ממנו צריך טבילה אבל אם משכנו בידו וחזר ופדאו ממנו אינו צריך טבילה: {הגה: ישראל ועובד כוכבים שקנאו כלי בשותפות אין צריך טבילה ישראל שגנבו או גזלו ממנו כליו והוחזרו לו אין צריך טבילה אבל שר או מושל שאנסו ישראל ולקחו כליו והוחזרו לו צריכין טבילה דכבר נשתקעו ביד העובד כוכבים (ארוך):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | יב. | צריך להטביל ידי הכלי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | יג. | צריך להעביר החלודה קודם טבילה ואם לא העביר אם מקפיד עליו חוצץ ואם שפשף ונתן בגחלים ונשאר עדיין מעט של חלודה שלא יכול לעבור על ידי כך הוי מיעוטו שאינו מקפיד עליו ואינו חוצץ (וע"ל סימן ר"ב מדין חציצה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | יד. | אין מאמינים קטן על טבילת כלים. (אבל אם טבלו לפני גדול הוי טבילה) (ת"ה סימן רנ"ז): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | טו. | אם הטביל כלים על ידי עובד כוכבים עלתה להם טבילה. (אבל אינו נאמן על הטבילה) (ד"ע): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכ - דיני טבילת הכלים. ובו ט"ז סעיפים: | טז. | אם שכח ולא הטביל כלי מערב שבת או מערב יום טוב יתננו לעובד כוכבים במתנה ואחר כך ישאלנו ממנו ומותר להשתמש בו: {הגה: וכן יעשה אפילו בחול במקום שאין לו מקוה (ב"י) ואם עבר והשתמש בכלי בלא טבילה לא נאסר מה שנשתמש בו ויטבלנו עוד (טור והפוסקים):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכא - סדר הכשר כלים הנקנים מן העובד כוכבים: | א. | הלוקח כלים ישנים מן העובד כוכבים כדרך שנשתמש בהן העובד כוכבים כך הוא הכשרן לפיכך הלוקח כלי תשמיש ישנים שנשתמש בהם בצונן כגון כוסות וצלוחיות וכיוצא בהן מדיחן וצריך לשפשפן היטב במים בשעת הדחה כדי להסיר ולמרק האיסור שעל גביהן ואחר כך שוטפן במים ומטבילן והם מותרין: {הגה: יש מקומות שנהגו היתר לשום יין בכלים שנסריהם מדובקים בחלב משום שטבע היין לברוח מן החלב והחלב נקרש ועומד בעצמו ואינו נוגע כלל ביין (ריב"ש סימן קמ"ט):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכא - סדר הכשר כלים הנקנים מן העובד כוכבים: | ב. | לקח מהן כלים שנשתמש בהם בחמין בין שהם של מתכת או של עץ או אבן מגעילן ואחר כך מטבילן אם הם של מתכת והם מותרים ואם הטבילן ואחר כך הגעילן מותרים ויש אומרים שצריך לחזור ולהטבילן: {הגה: דין כלי עצם עיין בהלכות פסח סי' תנ"א. אין להגעיל שום כלי כל זמן שהוא בן יומו (טור) ואין להשתמש במי הגעלה (ארוך) כל מקום שצריך הגעלה לא מהני אם קלפו לכלי בכלי אומנות (ת"ה סי' ק"ל ובמרדכי והגהת ש"ד) ועיין לעיל סימן ק"ח דין מרדה של איסור:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכא - סדר הכשר כלים הנקנים מן העובד כוכבים: | ג. | דיני הגעלה וליבון הלא הם כתובים בהלכות פסח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכא - סדר הכשר כלים הנקנים מן העובד כוכבים: | ד. | מחבת שמטגנים בה אע"פ שלענין חמץ בפסח די לה בהגעלה לענין שאר איסורים צריכה ליבון: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכא - סדר הכשר כלים הנקנים מן העובד כוכבים: | ה. | אם הגעיל כלי הצריך ליבון אסור להשתמש בו בחמין אפילו שלא על ידי האש: {הגה: אבל מותר להשתמש בו צונן אפילו לכתחלה ע"י הדחה ושפשוף היטב וכ"ש בכלי שצריך הגעלה ודוקא בדרך עראי כגון שהוא בבית העובד כוכבים או בדיעבד אבל אם רוצה להשתמש בו בקבע יש מחמירים ואומרים דאפילו להשתמש בו צונן צריך הגעלה או ליבון גזירה שמא ישתמש בו חמין (מרדכי ורוקח) והכי נוהגין ואפילו כלים שתשמישן בצונן אם יש לחוש שחממו בו יין כגון כלי כסף נוהגין להגעיל ואין לשנות (ארוך בשם ראבי"ה) ואפילו תיבות ושלחנות הנקחים מן העובד כוכבים נוהגין להגעיל שמא נשפכו עליהם חמין ודוקא לכתחלה אבל בדיעבד אין לחוש לכל זה (שם) וכלי חרס שנשתמשו בו בצונן מאחר דאי אפשר בהגעלה מיקרי דיעבד וסגי ליה במריקה ושטיפה היטב (שם) ומותר ליתן בו אח"כ אפילו דברים חריפים כחומץ וכיוצא בו וכ"ש דברים קשים כתבלין וכיוצא בהן וע"ל סימן צ"א:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכא - סדר הכשר כלים הנקנים מן העובד כוכבים: | ו. | כלי מתכות אף על פי שי"א שאם נשתמש בו איסור במקצתו נאסר כולו משום דחם מקצתו חם כולו אבל לענין הכשרו לא עלה לו הכשר עד שיכשיר כולו בין לענין הגעלה בין לענין ליבון: {הגה: ודוקא אם נשתמש בכולו אבל אם ידוע שלא נשתמש רק בקצתו כבולעו כך פולטו (טור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות הכשר כלים | סימן קכא - סדר הכשר כלים הנקנים מן העובד כוכבים: | ז. | סכין ישן בין גדול בין קטן הניקח מהעובד כוכבים אם בא להשתמש בצונן אם אין בה גומות נועצה עשרה פעמים בקרקע קשה וצריך שכל נעיצה ונעיצה תהיה בקרקע קשה לפיכך לא ינעוץ במקום שנעץ נעיצה אחרת (טור בשם הרמ"ה) ואפילו לחתוך בו דבר חריף כמו צנון סגי בהכי (ולהשתמש בו בקביעות לא גרע משאר כלי שנוהגין להגעיל אפילו לצונן) (סברת הרב בדברי הארוך) (כמו שנתבאר) ואם יש בה גומות (או) שרוצה לחתוך בה חמין או לשחוט בה מלבנה או משחיזה במשחזת של נפחים היטב על פני כולה: {הגה: וי"א דהשחזה מהני רק לחתוך בה צונן אבל לא לענין חמין (ב"י בשם פוסקים) והכי נהוג לכתחלה ואם לא יוכל ללבן הסכין היטב משום הקתא ילבננו ויגעילנו אח"כ (ארוך) ומיהו אם לבנו ולא הגעילו אפילו יש בו גומות או אם הגעילו ולא לבנו ואין בו גומות וחתך בו מאכל חם לא נאסר אפילו הסכין בן יומו ואם השחיזו במשחזת היטב בכל מקום והגעילו אחר כך מהני אפילו לכתחלה כמו ליבון (מרדכי פ"ב דעבודת כוכבים וארוך) אם יוכל לנקות הגומות שבו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | א. | נותן טעם לפגם מותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | ב. | קדירה שאינה בת יומא דהיינו ששהתה מעת לעת משנתבשלו בה האיסור הויא נותן טעם לפגם ואפילו הכי אסרו חכמים לבשל בה לכתחלה גזירה אטו בת יומא בין שבלועה מאיסור ובא לבשל בה היתר ובין שבלועה מחלב ובא לבשל בה בשר או איפכא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | ג. | י"א הא דחשיבה פגומה כשאינה בת יומא דוקא שהדיחה יפה וסר ממנה כל שמנונית איסור הדבוק בה אבל אם לא הדיחה יפה שהאיסור הוא בעין אינו נפגם בשהיה מעת לעת (רשב"א וטור וראב"ד): {הגה: ומ"מ אם יש ששים רק נגד הדבוק בקדרה הכל שרי דמה שבקדרה כבר נפגם וא"צ בטול (כן משמע לעיל סימן צ"ה) י"א דבדברים חריפים לא אמרינן דין נותן טעם לפגם כמו שנתבאר לעיל סימן צ"ה וצ"ו ולכן אם בישל בקדירת איסור שאינה בת יומא מאכיל חריף כגון תבשיל שרובו חומץ או תבלין או שאר דברים חריפים אסור אבל לא מחשב התבשיל חריף משום מעט תבלין שבו (מרדכי פא"מ ורשב"א סי' תמ"ט) וכן נוהגין ועיין לעיל סימן צ"ה וצ"ו אבל אם היה האיסור דבר חריף ואח"כ שהה הקדירה מעת לעת ובשלו בו היתר שאינו חריף מותר דאין החריפות הראשון משוי ליה לשבח (ארוך כלל ל"ח):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | ד. | קדרה הבלועה מבשר וחלב אם קודם שעבר לילה אחת חממו בה מים חשיב כאלו חזר ונתבשל בה האיסור ומונים מעת לעת משעה שהוחמו המים מה שאין כן בשאר איסורים (טור סימן קכ"א וסימן צ"ד וע"ל סימן צ"ד ס"ק כ"ב וסימן ק"ג): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | ה. | איסור מועט שנבלע בכלי שדרכו שלא להשתמש בו בהיתר מועט בכדי שיתן זה טעם בהיתר כדי שישתמשו בו כמו קדירה גדולה וחבית וכיוצא בהן הרי זה מותר להשתמש בו לכתחלה אף על פי שהוא בן יומו לפי שאי אפשר לבא לידי נתינת טעם אבל אם הוא כלי שמשתמשין בו בדבר מועט כמו קערה וכיוצא בה אסור להשתמש בו שאין מבטלין איסור לכתחלה אפילו איסור מועט ואפילו איסור הבלוע: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | ו. | סתם כלי עובד כוכבים הם בחזקת שאינם בני יומן לפיכך אם עבר ונשתמש בהם קודם הכשר התבשיל מותר: {הגה: אבל אם חמם מים בכלי של עובד כוכבים ללוש בהן פת אסור ללוש באותן מים דלדבר זה מקרי לכתחלה הואיל ועדיין לא התחיל הנאתו שלא הוחמו לשתיה (ש"ד והגהותיו) אבל דבר שנעשה בשבילו ולא בשביל דבר אחר אע"פ שהוא של עובד כוכבים וישראל קונה ממנו לכתחלה מותר דמאחר דכבר נעשה ביד עובד כוכבים מקרי דיעבד:} אף על פי כן אסור לומר לעובד כוכבים בשל לי ירקות בקדרתך וכן לא יאמר לו עשה לי מרקחת שכל האומר בשל לי הרי הוא כאלו בישל בידיו ואפשר שעל ידי הרקחים (או שאר אומנים) מותר שכל האומנים מיחדים כלים נקיים למלאכתם כדי שלא יפגמו אומנתם ובעל נפש יחוש שדברים אלו מביאים לידי טהרה ונקיות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | ז. | כשם שסתם כליהם של עובדי כוכבים אינם בני יומן כך סתם כלים שלנו בחזקת שאינן בני יומן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | ח. | כלי שנאסר בבליעת איסור ונתערב באחרים ואינו ניכר בטל ברוב (טור בשם רשב"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | ט. | יש ליזהר מלהניח בבית עובד כוכבים כלי סעודה דחיישינן שמא ישתמש בהם: {הגה: ואפילו אם נתנם לאומן לתקנם צריך לעשות בהם סימן (ב"י בשם א"ח) שלא ישתמש בהם העובד כוכבים ואם עבר ולא עשה כשחזר ולקחן מן העובד כוכבים צריכים הגעלה ודוקא אם שהו קצת אצל העובד כוכבים דהיינו כחצי יום אבל לפי שעה אין לחוש (מרדכי פא"מ) וכל זה כשרוצה להשתמש בו ביום שנתנו לו דליכא אלא חדא ספיקא שמא נשתמש בו העובד כוכבים או לא אבל אם לא לקחו מן העובד כוכבים עד לאחר זמן דנוכל לומר אף אם נשתמש בו העובד כוכבים כבר נפגם ונשתהה מעל"ע או נשתהה ביד ישראל לאחר שלקחו מן העובד כוכבים מעל"ע אזלינן לקולא ואין חוששין בדיעבד (סברת הרב) ואם לקחו מן העובד כוכבים באותו יום שנתנו לו ועבר ונשתמש בו בלא הגעלה יש אוסרים המאכל כמו בכלי שהוא בודאי בן יומו (ארוך) ובמקום צורך יש להקל בדיעבד ולכתחלה יש ליזהר בכל ענין אפי' בעבדים ושפחות העובדי כוכבים שבבית ישראל שלא לייחד כלים שלנו אצלן שמא ישתמשו בהן בדברים האסורים (שם במרדכי) וע"ל סימן קל"ו:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | י. | קערות ששלח ישראל לעובד כוכבים עם מאכל ושהו שם אם ניכר בהם המאכל ששלח הישראל בתוכם מותר ואם לאו אסור אם רגילים להדיח הכלים בחמין דחיישינן שמא הודח עם כלי איסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | יא. | כלי סעודה שביד העובד כוכבים ומסיח לפי תומו ואומר שחדשים הם ויראה שהוא כמו שהוא אומר מותר לקנותם ממנו: {הגה: ויש מחמירים ואומרים שאינו נאמן ואין ליקח כלים מן העובד כוכבים רק כשמוכר הרבה כלים וקונה כלי בין הכלים (רשב"א בשם ר' יונה) וכן נוהגין לכתחלה אבל במקום הדחק כגון שנתארח בבית עובד כוכבים ואין לו כלים נוהגין כסברא הראשונה וכן עיקר ועיין לקמן סימן קל"ז:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות נותן טעם לפגם | סימן קכב - דין נותן טעם לפגם בכלים. ובו י"ב סעיפים: | יב. | יש מי שאומר שקערות הבאות מעבר לים שקערורות ירקרקות או אדמדמות אסור להשתמש בהן לעולם בחמין מפני שאינן חדשות שהעובדי כוכבים משתמשים בהם ואינו ניכר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | א. | סתם יינם של עממים עובדי כוכבים אסור בהנאה וה"ה למגעם ביין שלנו: {הגה: משום גזירת יין שנתנסך לאלילים ובזמן הזה שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אסור בהנאה רק בשתייה וכן סתם יין שלהם אינו אסור ליהנות ממנו ולכן מותר לגבות בחובו מן עובד כוכבים סתם יינם מפני דהוי כמציל מידם (טור בשם רשב"ם והרא"ש ומרדכי) וה"ה בשאר הפסד כגון אם עבר וקנה או מכר אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו (הגהות מיי' פ"ח דמאכלות אסורות והגה' אשיר"י ומהר"ם פדואה סי' מ"ו) ויש מקילין גם בזה וטוב להחמיר וע"ל סימן קל"ב (שם בשם סמ"ג ואגור בשם הגאונים):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | ב. | אסור לעשות מרחץ מסתם יינם לחולה שאין בו סכנה. (ועיין לקמן סוף סימן קנ"ה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | ג. | יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים מותר ומאימתי נקרא מבושל משהרתיח על גבי האש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | ד. | יין שמערבין בו דבש ופלפלין אם נשתנה טעמו מחמתם אינו נאסר במגע עובד כוכבים. (והוא הדין בדבש לחוד או פלפלין לחוד) (ב"י בשם תשובת רשב"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | ה. | תבשיל שיש בו יין ונגע בו העובד כוכבים אפי' קודם שהרתיח אין בו משום יין נסך: {הגה: ודוקא תבשיל שאין היין ניכר בו בעין אבל בשומן וחרדל שנתנו בו יין והוא בעין צף למעלה הוי בו משום יין נסך (תוס' בשם ריצב"א) ונראה דווקא אם לא נשתנה טעמו מחמת דבר המעורב בו (ד"ע) ואם נתערב ביין מבושל אם יש בו דבש לכולי עלמא שרי דהא לא גרע מאילו היה דבש לחוד (הג"א פא"מ וד"ע) ואם אין בו דבש י"א דמשערין כאילו היה המבושל מים (ב"י בשם רשב"ץ והג"א שם) וי"א דאם המבושל רוב אין בו משום מגע עובד כוכבים (ב"י בשם גדולי הדור) ויין שנקרש אין בו משום מגע עובדי כוכבים (חידושי אגודה). וכ"ש אם נגע בחרס הבלוע מיין (הגהות אשירי):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | ו. | חומץ שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ אינו נאסר במגע עובד כוכבים (רשב"א ור' ירוחם ומרדכי): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | ז. | אם מצא חבית יין שנתחמץ עד שמבעבע כשמשליכין אותו על הארץ ותוך שלשה ימים למפרע נגע בו העובד כוכבים אין לחוש למגעו (נימוקי יוסף פרק המוכר פירות): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | ח. | מי הבוסר נאסרים במגע עובד כוכבים: {הגה: יין מזוג כל זמן שיש בו טעם יין אסור (טור) ויש מתירין בששה חלקים מים (ב"י בשם הרשב"א) כמו שיתבאר סימן קל"ד:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | ט. | מים שנותנים על החרצנים שלנו שנדרכו ברגל ולא נעצרו בגלגל וקורה פעם ראשון ושני אסור אפילו לא מצא כדי מדתו ואם נעצרו בגלגל אין בהם משום יין נסך אלא א"כ נתן ג' מדות מים ומצא ד' ויש מי שאומר שאין להתיר מגע עובדי כוכבים בשום תמד (פי' מים שנותים על החרצנים והזגין וקובלת טעם היין) כל שהוא משובח לשתיה משום דמחליף ביין גמור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | י. | יש להזהר מלהוציא החרצנים והזגים מהגתות על ידי עובדי כוכבים או כנענים אפילו אחר שהוציאו מהם יין ראשון ושני: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | יא. | שמרים שלנו שתמדן ולא מצא אלא כדי מדתן פעם ראשון אסור אם נגע בהם העובד כוכבים ופעם שני מותר אבל שמרים של עובדי כוכבים לעולם אסורים אפילו לא מצא אלא כדי מדתן אפילו תמדן כמה פעמים (יין צמוקים פי' שנתן מים על ענבים יבשים הרי זה כיין ומתנסך) (בארוך סוף כלל כ"ב ותשובת ר"ל ב"ח סימן מ"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | יב. | חבית שפינה שמריו ושכשכן במים אין לחוש אחר כך לשום מגע לפי שהיין בטל במים ששכשך בהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | יג. | חרסים שבלעו יין של עובד כוכבים הרבה עד שכששורין אותם במים פולטים יינם אסורים בהנאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | יד. | החרצנים והזגים של עובדי כוכבים וכן שמרי יין שלהם תוך י"ב חודש אסורים בהנאה ולאחר י"ב חדש מותרים אפילו באכילה וה"מ כשתמדן במים בתחלה אבל אם לא תמדן אסורים לעולם אפילו יבשם בתנור: {הגה: וזה לא מיירי אלא בחרצנים שהיו על היין נסך אבל אם שלה החרצנים מן הגת קודם שהמשיך היין כמו שיתבאר אינן אסורין (ב"י בשם הרי"ף והרשב"א) וכן אלו שדורכים הענבים בחבית אע"פ שהיין צף עליהם למעלה מותרים (כל בו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | טו. | המחמיץ בשמרי יין של עובדי כוכבים תוך זמן איסורם כל העיסה אסורה בהנאה. (ואם דרך העובדי כוכבים לחמץ בהם אם מותר לקנות מהם עיין לעיל סי' קי"ד): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | טז. | יש מי שאומר שתמצית היין הנקרש על דופני החבית והקנקנים נהגו בו היתר שמשתמשין בכלי עובדי כוכבים לאחר י"ב חדש או לאחר מילוי ועירוי ואין מקליפין התמצית הנקרש עליו שכיון שנתייבש כל כך כבר כלה כל לחלוחית יין שבו וכעפר בעלמא הוא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | יז. | מאימתי נקרא יין ליאסר במגע עובד כוכבי' משהתחיל לימשך דהיינו משנמשך על הגת בעצמו כי הגת הוא מדרון ואם פינה החרצנים והזגים והיין לבדו נמשך מצד העליון לצד התחתון ונשאר היין לבדו עומד נקרא המשכה ונאסר כל מה שבגת אפי' לא נגע אלא בחרצנים ובזגים אם יש הם טופח על מנת להטפיח אבל כל זמן שלא הבדיל היין (עד שולי הגת) (ב"י בשם תוספות והרא"ש ומרדכי) מן החרצנים והזגים לא הוי המשכה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | יח. | אם מילא מהגת כוס יין וכיון לשלותו (פי' להסירו מענין של נעלך) מהחרצנים והזגים הוי המשכה וכן אם נתן סל לתוך הגת או גיגית דרוכה נקרא המשכה (סה"ת וסמ"ג) כיון שהיין צלול נכנס לתוך הסל ונבדל מהחרצנים והזגים אבל אם לקח החרצנים עם היין לא הוי המשכה ואפילו אם לקחן עובד כוכבים ביחד מותר להחזיר המותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | יט. | גיגית מלאה ענבים דרוכים עומדת בבית העובד כוכבים יש לאסור שמא המשיך ממנה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | כ. | גת שהיא סתומה ומלאה דלא שייך בה המשכה וירד ממנה יין וחרצנים ביחד לתוך סל שלפני הגת שהיין מסתנן בו אין על מה שבגת תורת יין אלא על מה שבסל בלבד ואם נגע עובד כוכבים בסל נאסר ואם החזירו לגת נאסר מה שבגת משום תערובת יין שבסל שנתערב בו ואם יש בחרצנים וזגים שבגת ס' כנגד יין שנפל בו מהסל מותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | כא. | אין דורכין עם העובד כוכבים בגת (או גיגית) (מרדכי ותוספות פ' ר"י ומהרי"ק שורש ל"ב) שמא יגע בידים וינסך ואפילו היה כפות: {הגה: ואם דרך כל מה שנמשך מכחו ויצא לחוץ נאסר (ב"י) וע"ל סימן קכ"ד והא דאין דורכים עם העובדי כוכבים היינו בגיגית או בגת שדרך להמשיך משם היין וגזרינן קודם המשכה אטו לאחר המשכה אבל בעריבה שאין דרך למשוך משם מותר לדרוך עמו וכן לקנות ממנו ענבים דרוכות בעריבה הואיל ואין דרך למשוך בעריבות (מהרי"ק שורש ל"ב ועס"ק מ"ו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | כב. | עובד כוכבים שדרך היין ולא נגע בו והרי ישראל עומד על גבו וישראל הוא שכנסו בחבית הרי זה אסור בשתייה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | כג. | אם חבית של יין נסך מונחת עם חביות כשרות צריך לעשות לה היכר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | כד. | אגוא"ה ארדיינט"י של עובד כוכבים אסור בהנאה כיין עצמו: {הגה: ופירוש דבריו יין שרוף שעושין מיין נסך אע"פ שאינו רק זיעה מן הנסך הרי הוא כאיסור עצמו (ריב"ש סי' רצ"ה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | כה. | מותר ליקח מהעובד כוכבים קוליינדר"י קונפיט"י אע"פ שנותנין הקוליינדר"י בחומץ (משום דהוי נתינת טעם לפגם ועיין לקמן סוף סימן קל"ד): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכג - כמה דינין מיין נסך SOואיזו יין נאסור משום יין נסךSC. ובו כ"ו סעיפים: | כו. | דבש של ישמעאלים אסור: {הגה: מי ששתה יין נסך בשוגג י"א שיתענה ה' ימים נגד ה' פעמים גפן שבחומש (ר"ל לבד משנה תורה) ויתכפר לו. (תשובת הרא"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | א. | תינוק עובד כוכבים שאינו מזכיר עבודת כוכבים ומשמשיה אינו אוסר יין במגעו אלא בשתיה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | ב. | גר תושב דהיינו שקבל עליו שבע מצו' וכן גר שמל ולא טבל מגען אוסר בשתייה: {הגה: וכל זמן שלא טבל כראוי מקרי לא טבל (ר"ן פ' השוכר והגהות מרדכי דיבמות פרק החולץ) ויש מקילין אפילו במגע גר תושב (טור בשם הרא"ש ותוס' ומרדכי) אבל יין שלו ודאי אסור (ב"י):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | ג. | הלוקח עבדים מהעובד כוכבים ומלו וטבלו מיד אין מנסכין ויין שנגעו בו מותר בשתייה ואף על פי שעדיין לא נהגו בדתי ישראל ולא פסקו שמות העבודות כוכבים מפיהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | ד. | בני השפחות העובדות כוכבים שנולדו ברשות ישראל ומלו ועדיין לא טבלו הגדולי' אוסרי' היין בשתיי' במגען אבל מגע הקטני' מותר אפי' בשתיי' כיון שמלו אע"פ שעדיין לא טבלו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | ה. | אם השפחה טבלה לשם עבדות יש מי שאומר שאין בנה עושה יין נסך אפילו עבר רבו ולא מל אותו בין גדול בין קטן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | ו. | כל עובד כוכבים שאינו עובד אלילים יינו אסור בשתיה ומותר בהנאה ומגען ביין שלנו שוה ליינם שאסור בשתייה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | ז. | יש מי שאומר שכל מקום שאמרו ביין שלנו שהוא מותר בהנאה ואסור בשתייה מפני צד נגיעה שנגע בו העובד כוכבים כשהיה העובד כוכבים עובד אלילים אבל אם היה איסורו בגלל העובד כוכבים שאינו עובד אלילים שנגע ביין שלנו שלא בכוונה או שטפח על פי החבית הרי זה מותר בשתייה וכן כל כיוצא בזה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | ח. | משוך בערלתו אינו עושה יין נסך ומומר אע"פ שהוא מהול עושה יי"נ במגעו ונאמן לומר ששב בתשובה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | ט. | האנוסים אפילו הטובים שבהם אינם יכולים ליזהר ממגע עובד כוכבים וכיון שהם חשודים עליו אינן נאמנים על שלהם אפילו בשבועה אבל נאמנים על של אחרים: {הגה: ואין אוסרין יין במגען ודוקא אותם שדרים עדיין בין העובדי כוכבים ועושין עבירות בפרהסיא מפני אונס רק בצנעא נזהרים ואפשר להם לברוח על נפשם רק שממתינים משום ממון או כיוצא בו אבל אם עוברין גם בצנעה על עבירות אע"פ שעשו מתחלה באונס הרי הם כעובדי כוכבים (ריב"ש סי' ד'):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | י. | מגע עובד כוכבים לאסור בהנאה צריך שלשה תנאים אחד שיתכוין ליגע לאפוקי תינוק שנגע דלאו בר כוונה הוא וכן לאפוקי נפל לבור ועלה מת שני שידע שהוא יין ושלישי שלא יהא עוסק בדבר אחר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | יא. | כיצד היא הנגיעה שאוסר בה העובד כוכבים היין בהנאה שיגע בידו או ברגלו (וי"א דאם נגע ברגלו אינו אוסר בהנאה דאין דרך נסוך בכך) (בב"י) או בדבר אחר (שבידו) וישכשך אפילו בפיו כגון ששתה ממנו או שמצץ במניקת בחבית והעלהו לפיו כל היין אסור בהנאה מכל מקום כלי שיש לו חוטמין כמו שיש לכלי שנוטלים ממנו לידים ויש בו יין יכול ישראל למצוץ מחוטם זה ועובד כוכבים מחוטם זה כאחד ובלבד שיפסוק הישראל קודם שיפסוק העובד כוכבים. (אם נגע ברתיחה שעל היין הוי כנוגע ביין עצמו) (מרדכי פרק בתרא דעבודת כוכבים וב"י לדעת רי"ף ורמב"ם): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | יב. | עובד כוכבים שנכנס לבית או לחנות ישראל לבקש יין ופשט ידו כשהוא מחפש ונגע ביין ושכשכו נאסר בהנאה ואם נתערב באחר דמי היין המשוכשך אסור בהנאה והשאר מותר בהנאה אבל אם הושיט ידו לחבית כסבור שהוא של שמן ונמצאת של יין מותר בהנאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | יג. | הרי שפשט ידו לחבית של יין (ליטול משם דבר שנפל שם) (תוספות ורא"ש ור"ן וטור) ותפסו ידו קודם שיוציאה ולא ינידה ופתחו החבית מלמטה עד שיצא היין וירד למטה מידו מותר בהנאה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | יד. | חבית שנטלה ממנו הברזא והכניס בה עובד כוכבים אצבעו עד שנגע ביין כולו אסור וכן אם הוציא הברזא התחובה בנקב והיתה נוגעת עד היין שא"א שלא שכשך: {הגה: ודוקא כשידע שהברזא עוברת כל השולים אבל אם לא ידע הוה ליה מגע עובד כוכבים שלא בכוונה על ידי דבר אחר דמותר אפילו בשתייה (מרדכי פרק רבי ישמעאל והגה"מ פי"ב ופשוט הוא כדלקמן סעיף כ"ד כמו שיתבאר לקמן).} אבל אם אינה עוברת כל עובי השוליים בעניין שאי אפשר לו לשכשך כשמוציא הוי כמו כחו ומה שנשאר בחבית מותר אפילו בשתיה ומה שיצא אסור בשתיה: {הגה: ואם הוציא שלא בכוונה אף מה שיצא לחוץ שרי דכח עובד כוכבים שלא בכוונה שרי ועיין לקמן סי' קכ"ה אם היתה ברזא ארוכה תוך החבית ובתוך אותה ברזא נקב ונותנים בו ברזא קטנה לסתום נקבו אם לא הוציא רק הברזא הקטנה כאינה עוברת עובי השוליים דיינינן לה (ב"י בשם מרדכי וכל בו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | טו. | עובד כוכבים שוטה שנכנס לבית שיש בו חביות של יין ונכנס ישראל אחריו ומצא היין יוצא דרך הנקב שהברזא תחובה בו מותר אפילו בשתייה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | טז. | אם נדנד עובד כוכבים הברזא ולא יצא מן היין לחוץ והברזא ארוכה ועברה הדופן ונכנסה בתוך היין אם הברזא אינה מהודקת בחזקה נאסר היין בנדנוד זה אבל אם היתה מהודקת בחזקה מותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | יז. | יש מי שאומר שאם אחז עובד כוכבים בכלי פתוח של יין ושכשכו אע"פ שלא הגביה ולא נגע ביין נאסר: {הגה: ורבים חולקים לומר דאם שכשך בגופו של הכלי בלא הגבהה לא מקרי שכשוך (רשב"א וראב"ד והרא"ש ור' ירוחם בשם רוב הפוסקים) ולכן אין להחמיר במקום פסידא:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | יח. | נטל עובד כוכבים כלי של יין והגביהו ויצק היין אע"פ שלא שכשך נאסר שהרי בא היין מכחו הגביה ולא שכשך ולא נגע מותר: {הגה: וכ"ש שאינו אוסר בנגיעת הכלי לחוד (ד"ע הפוסקים הנ"ל וריב"ש סי' ש"י):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | יט. | מדד עובד כוכבים הבור שיש בו יין בקנה או שהיה מטפח על פי החביות הרותח' כדי שתנוח הרתיחה או שנטל חבית וזרקה בחמתו לבור מותר בהנאה ואסור בשתיה: {הגה: שבכל אלו יש הוכחה שלא כיון לנסך רק למלאכתו והוי מגע עובד כוכבים שלא בכוונה ואינו אוסר רק בשתייה וי"א דאפילו מדדו בידו אינו אוסר רק בהנאה (הרא"ש והר"ן והרשב"א וטור וראב"ד ור' ירוחם) הואיל ובמלאכתו הוא עוסק ויש להקל במקום הפסד עובד כוכבים שדרך יין אם שמרוהו וראו שלא נגע בידו אין היין נאסר בהנאה רק בשתייה דהא גם כן במלאכתו הוא עוסק (טור) ועיין לעיל סי' קכ"ג וכן אם הכניס ידו לתוך חבית ואינו יודע שיש שם יין אינו אוסר בהנאה (שם) ואפילו נודע לו שהוא יין אם הוציא מיד שנודע לו מותר בהנאה הואיל וכשהכניסה לא ידע שהוא יין (טור בשם ראב"ד ורא"ש ור' ירוחם) ואין לדמות מילתא למילתא בדברים אלו ואין לך בו אלא מה שאמרו חכמים (טור ורא"ש וראב"ד ורשב"א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | כ. | עובד כוכבים שנפל לבור של יין והעלהו משם מת מותר בהנאה ואסור בשתיה אבל עלה חי אסור בהנאה: {הגה: וה"ה אם נתקל ונתגלגל בתוך היין ונתגלגל גם לחוץ שהיה באנסו גם לבסוף (ב"י בשם הרשב"א):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | כא. | ישראל שנפל לבור של יין ושלח עובד כוכבים ידו ואחז בו והוציאו וישראל אחר היה שם ששמר שלא נגע ביין מותר אפילו בשתייה: {הגה: ולא מקרי נגיעה מה שנוגע ע"י אדם (ריב"ש סימן ש"י):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | כב. | חבית שנסדקה לארכה וקדם עובד כוכבים וחבקה כדי שלא יתפרדו החרסים הרי זה מותר בהנאה אבל אם נסדקה לרחבה ונתן ידו עליה והכביד עליה עד שהדקה ומנע יציאת היין מותר בשתיה משום דלא הוי נוגע ודוחק יין החבית אלא מעשה לבינה בעלמא קא עביד שהרי היא כלבינה הנתונה על פי החבית ומכבידתה ובחבית של עץ שיש להם חשוקים צירקא"ליש בלע"ז גם כשנסדקה לארכה וחבקה עובד כוכבים מותרת בשתייה: (ר"ן בשם תוספות והוא בתו' שלנו ובהגהת מיי' בשם רשב"ם ומרדכי בשם רש"י): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | כג. | חבית שהיה נקב בצדה ונשמט הפקק מהנקב והניח העובד כוכבים ידו במקום הנקב כדי שלא יצא היין כל היין שמראש החבית עד הנקב אסור בהנאה ושמן הנקב ולמטה מותר בהנאה ואסור בשתייה: {הגה: וימכור הכל חוץ מדמי היין האסור בהנאה (ב"י בשם הר"ן וע"פ) ודוקא שהיה שם ישראל להציל היין ובא עובד כוכבים והצילו אבל אם לא היה כאן ישראל להציל ובא עובד כוכבים להצילו לא גרע ממדדו בידו מאחר דבמלאכתו הוא עוסק והכל מותר בהנאה (בית יוסף בשם רשב"א וראב"ד) וכל זה לא מיירי אלא שהניח ידו על הנקב או שתחב ברזא שם ואינה עוברת השוליים אבל אם הכניס אצבעו לפנים או ברזא ארוכה כבר נתבאר דכולו אסור בהנאה (גם זה שם וטור לעיל גם דין ניטל הברזא ותוספו' ורא"ש וס' התרומה וסמ"ג ורשב"א ועוד פוסקים).} ואם הוא בענין שאילו לא הניח העובד כוכבים ידו על הנקב היה יוצא כל היין כגון שעושין מינקת כפופה שמניח ראשה לתוך היין שבחבית והראש האחד חוץ לחבית ומוצץ היין ועל ידי כן יוצא כל היין שבחבית אם הניח העובד כוכבים אצבעו על פי המינקת ומנע היין מלירד נאסר כל היין שבחבית בהנאה שהכל היה יוצא ונגרר לולי ידו ונמצא הכל כבא מכחו ואם לא נגע עובד כוכבים אלא בקילוח היין שעומד במרזב אסור משום נצוק וכל היין האחר שבתוך הקנקן הוי נצוק בר ניצוק ומותר אף בשתייה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | כד. | מגע עובד כוכבים ביין ע"י דבר אחר שלא בכוונה כגון שהיה יורד מהדקל ובידו לולב ונגע בראש הלולב ביין שלא בכוונה או שהיה מהלך ונגע בכנף בגדו שלא בכוונה וכן אם נתכוין ליגע בו ע"י דבר אחר אלא שאינו יודע שהוא יין מותר אפילו בשתייה: {הגה: וה"ה אם הכניס ברזא לחבית או הוציאו שלא בכוונה וכמו שנתבאר ובזמן הזה דהאומות לאו עובדי עבודת כוכבים הם כל מגען מקרי שלא בכוונה (מרדכי פר"י והגהות אשיר"י ומהרי"ו בהל' סי' ט"ו) ולכן אם נגע ביין על ידי דבר אחר אף על פי שיודע שהוא יין וכוון ליגע בו מותר אפילו בשתיה דמקרי מגע על ידי דבר אחר שלא בכוונה והוא הדין אם נגע אפילו בידו בלא כוונת מגע או שלא ידע שהוא יין שרי ואין לפרסם הדבר בפני עם הארץ (ד"ע וכן מצא בתשובת ר"ל ן' חביב מ"א). יין שהיה מונח ברשות הרבים ובאו עובדי כוכבים ודקרו שם סכין להוציא יין מה שיצא לחוץ אסור ומה שבפנים שרי דכיון דלא כיוון העובד כוכבים רק לנקוב החבית ולא כיוון ליגע ביין אפילו נגע ביין הוה ליה מגע עובד כוכבים על ידי דבר אחר שלא בכוונה ושרי (תשובת ר' שמואל במרדכי פרק ר' ישמעאל):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | כה. | נוד שיש בו יין ונגע עובד כוכבי' בנוד מבחוץ אפילו הוא חסר והגיעו דפנות זו עם זו מותר אפילו בשתייה שאין דרך ניסוך בכך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | כו. | ברזא שהיתה רפויה בחבית ובא עובד כוכבים והדקה מותר אפי' בשתייה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות יין נסך | סימן קכד - מי הוא העושה יין נסך ודיני נגיעת העובד כוכבים בחבית. ובו כ"ז סעיפים: | כז. | חבית של עץ שהוא מטפטף או שותת יקח ישראל הנעורת בידו ויניחנה כנגד הנקב שימנע היין קצת מלצאת ויבא עובד כוכבים אומן ויהדקנה בסכין בנקב עד שיסתום היטב ואם היין שותת הרבה צריך ליזהר ביותר שלא יגע העובד כוכבים ביין (בידו אבל בסכין בדיעבד שרי) (טור והפוסקים) והרוצה לעשות מן המובחר יהדק החבית בחבל ויפסוק שתיתת היין ואחר כך יתקננו: {הגה: עובד כוכבים שנגע ביינו של ישראל להכעיס כדי לאסרו עליו (תוספות פר"י דנ"ח ע"ב ומרדכי ואגודה שם) אפילו אינם יודעים כך אלא באומדנות המוכיחות (ת"ה סימן כ"ו ובנימין זאב סי' שמ"ח עיין שם שהאריך) מותר אפילו בשתייה ויש לשתותו בפני העובד כוכבים כדי שלא ירגילו עצמם בכך (תוספות ומרדכי פר"י בשם א"ז):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.