Datasets:

sivan22
/

shulchan-aruch

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 11.4k rows

bookname stringclasses 3 values	topic stringlengths 9 45	siman stringlengths 16 159	seif stringlengths 1 5	text stringlengths 1 4.82k
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלה - באיזו כלים יש לחוש משום ניסוך. ובו ט"ז סעיפים:	טו.	כלי עץ וכלי עור וכלי חרס אפילו מזופתים ואפילו מכניסן לקיום ניתרים בהגעלה בכלי ראשון: {הגה: ויש מתירין אפילו ע"י עירוי שמערה בהן רותחין ולגלגלן (טור בשם ר"ח ובתשובת הרא"ש) ויש לסמוך על זה בדיעבד (ב"י) ואפילו לכתחלה נוהגים ליתן אבנים קטנים מלובנים תוך החבית או (גדולים) ונותנן על המשפך ושופך עליהם רותחים ויורדים לתוך החבית ומגלגלו ומחשבים זה לכלי ראשון (ארוך כלל נ"ח):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלה - באיזו כלים יש לחוש משום ניסוך. ובו ט"ז סעיפים:	טז.	כל הכלים שישנן י"ב חדש שרי שבוודאי כלה כל לחלוחית יין שבהם ואפילו נתן לתוכם מים תוך י"ב חדש אין בכך כלום:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלו - השולח כלי יין ביד עובד כוכבים צריך לחתמו. ובו סעיף אחד:	א.	השולח ביד עובד כוכבים כלים המיוחדים ליין צריך להחתימם בחותם אחד כדי שיהא ניכר אם הכניס בהם העובד כוכבים יין ויש מי שמצריך חותם בתוך חותם: {הגה: ואם עבר ושלחם בלא חותם יש להכשירו כפי ענין ההכשר אם היה של עובד כוכבים (טור ועיין ס"ק ג') אבל אם כבר עבר והשתמש בו אין לאסור בדיעבד (ועיין לעיל סימן קכ"ב):} ואם הם חביות גדולות מותר להשהותן בבית העובד כוכבים אומן יום או יומים לתקנם דבכלי גדול כזה אין רגילים להשתמש בו לפי שעה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלז - דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא נכשר. ובו ו' סעיפים:	א.	כל הכלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים שהכניס בהם ישראל יין קודם שהכשירן אסור בשתייה ומותר בהנאה אפילו הוא יבש כל זמן שלא עבר עליו י"ב חדש (ואם הוא כלי שמכניסו לקיום אסור מיד) (טור בשם הרא"ש) ואם הוא כלי שאין מכניסו לקיום (והוא יבש) (ב"י) לא נאסר אא"כ עמד בו יינו של ישראל כ"ד שעות ואם היה ביין מעורב קיתון של מים אם יש במים ששה פעמים כנגד קליפת הקנקן מותר אפילו בשתייה: {הגה: ועיין לעיל סימן קל"ד דאפילו אין בו מים בטל בס' ואין חילוק בין בכלים האסורים משום יין נסך בין שהם בני יומן או לא (טור ותשובת הרא"ש והר"ף סוף עבודת כוכבים):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלז - דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא נכשר. ובו ו' סעיפים:	ב.	אם דרך ענבים בגת של עובד כוכבים שלא הכשירו מותר שהרי החרצנים והזגים יש בהם ס' כנגד קליפת הגת אבל אסור להוציא היין דרך נקב שהיין של עובד כוכבים יורד בו שהנקב אסור והיין היוצא משם צלול מבלי תערובת החרצנים: {הגה: ואם עבר והוציאו דרך הנקב נראה לפי מאי דקי"ל דסתם יינם בטל בס' כדלעיל סי' קל"ד דכאן ג"כ כל היין שרי ולא אמרינן דנאסר ראשון ראשון וע"ל סימן צ"ט:}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלז - דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא נכשר. ובו ו' סעיפים:	ג.	יין שניתן לקנקנים של עובד כוכבים שלא הוכשרו ואחר כך הריק אותו יין ועירבו עם יין אחר מרובה שהיה לו בקנקנים אחרים כשרים אם יש ביין השני ס' כיין הראשון הכל מותר אפילו בשתייה ואם יש ביין השני מים כדי שיעור ששה חלקים כנגד קליפת האסורים ג"כ מותר הכל בשתייה ואע"פ שלא היה מים ביין הראשון:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלז - דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא נכשר. ובו ו' סעיפים:	ד.	כלים האסורים מחמת יין של עובד כוכבים מותר ליתן לתוכם בין מים בין שכר בין שאר משקים ובלבד שידיח בתחלה לחלוחי היין שעל פני הכלים וכן מותר למלוח בהם:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלז - דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא נכשר. ובו ו' סעיפים:	ה.	אם נתן יין בכלי אסור לא נתיר לתת בו יין פעם אחרת עד שיכשירנו:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלז - דין יין כשר שהושם לתוך כלי שלא נכשר. ובו ו' סעיפים:	ו.	אין עובד כוכבים מסיח לפי תומו נאמן בהכשר כלים האסורים (ועיין לעיל סימן קכ"ב כיצד נוהגין):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	א.	גת של אבן שזפתה עובד כוכבים ונתן בה יין בשעת זפיתה או שזפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליה צריכה ניגוב ואם דרך העובד כוכבים בזפותה אין די לה בניגוב אלא יקלוף הזפת ואח"כ ינגב או עירוי בלא קליפה או יישנה י"ב חודש ושל עץ אם זפתה עובד כוכבים ונתן יין בשעת זפיתה אפי' לא דרך בה או שזפתה ודרך בה אח"כ או שזפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליה דין אחד להם שצריכה קליפה וניגוב או עירוי בלא קליפה ואם יש נעורת של פשתן בין נסר לנסר או בלאי בגדים אין די לה בניגוב אלא צריכה מילוי ועירוי או הגעלה ושל חרס זפתה העובד כוכבים ונתן בה יין בשעת זפיתה אפילו לא דרך בה או שזפתה ישראל ונתן בה יין ונגע בה העובד כוכבים בעוד משקה טופח עליה אינה ניתרת בקליפה וניגוב אלא במילוי ועירוי בלא קליפה ואם זפתה העובד כוכבים ודרך בה צריכה קליפה ומילוי ועירוי או הגעלה בלא קליפה או יישון י"ב חדש או להסיקה בכבשן עד שירפה הזפת וכל זה בזפותה אבל אם אינה זפותה יש לחלק שאם תחלת תשמישה ע"י עובד כוכבי' צריכ' ניגוב (ובשל חרס עירוי אם דרך בה) (טור) ואם תחלת תשמישה ע"י ישראל סגי בהדחה אם היא של עץ או אבן אבל אם היא של חרס צריכה ניגוב:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	ב.	גת הבנויה בלבנים או סיד וגפסים (פירוש חומר יותר לבן מהסיד ויס"ו בלע"ז) דינה כשל חרס:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	ג.	הגת וכליו הצריכי' ניגוב ניתרי' בהגעלה ע"י עירוי שמערה מכלי ראשון עליהם ולא תהא הגעלה זו פחותה מניגוב:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	ד.	גיגית גדולה שדורכין בה והמשפך וכלי המדה והמחץ והוא כלי שדולין בו מהבור לחבית כולם דינם כגת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	ה.	הקורה שעוצרים בה הענבים והדפים שמשימין על העביט (פי' כלי גדול) סגי להו בהדחה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	ו.	העקלים (פי' כמי קופות מסורגות כמצודה שפורטי"ם בלע"ז) שכורכים סביב העביט העשוים מחריות של דקל ושל קנבוס מנגבן ושל שיפה ושל גמי בולעים יותר וצריך ליישנן י"ב חודש (ויש להחמיר בשל קנים כמו בשל שיפה וגמי) (סמ"ג) ואם רצה לטהרן מיד מגעילן ברותחין או חולטן במי זיתים (דעת הרמב"ם) או מניחן תחת צנור שמימיו מקלחין או במעיין שמימיו רודפין י"ב שעות ואח"כ יותרו:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	ז.	משמרת של יין של עובד כוכבים אם היא של שער מדיחה ואם היא של צמר צריכה ניגוב ואם היא של פשתן צריכה ליישנה י"ב חדש:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	ח.	כלי חלף (פירוש מין עשב שעושין ממנו מחצלאות וחבלים) והוצין וכיוצא בהן מכפיפות שמסננים בהן יין אם היו תפורים בחבלים מדיחן ואם היו אחוזות זו בזו בחיבור קשה צריכים ניגוב ואם היו תפורות בפשתן מיישנן. (מפות שלנו שנפל עליהם יינם סגי להו בהדחה אפילו נפל עליהם יין רותח) (טור והמרדכי פרק השוכר ובהגהת אשיר"י):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	ט.	כל מקום שצריך ניגוב צריך להתיר הקשרים אבל בהכשר מילוי ועירוי וכן ביישון שנים עשר חדש אין צריך להתיר הקשרים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	י.	כל מקום שאמרנו צריך ניגוב אם הם לחים מקנחן באפר ואח"כ מדיחן במים ואח"כ מקנחן באפר פעם שנית ואח"כ מדיחן במים ואם הם יבשים מקדים מים ואח"כ אפר ואח"כ מים ואח"כ אפר ואח"כ מים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות כלי היין	סימן קלח - דיני הכשר כלי היין. ובו י"א סעיפים:	יא.	גת שדרך בה עובד כוכבים כשבא ישראל לנגבה מכבד כדרכו ואין מחייבין אותו ללקט החרצנים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	א.	אליל אסורה בהנאה היא ותשמישה ונויה ותקרובתה בין של עובד כוכבים בין של ישראל אלא דשל עובד כוכבים אסורה מיד ושל ישראל אינה אסורה עד שתיעבד ותשמישיה ונויה בין של עובד כוכבים בין של ישראל אינם אסורים עד שישתמשו בהם ותקרובתה משהביאו לפניה ועשה ממנו תקרובת נאסר (ישראל שזקף לבינה והשתחוה לה עובד כוכבים נאסרה) (הגהות אשיר"י פ' ר"י ורמב"ם פ"ח מהל' עבודת כוכבים דין ג' וש"ס פרק כל הצלמים דף מ"ג סוף ע"א ופרק רבי ישמעאל דף נ''ג ע"ב):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	ב.	אליל של ישראל אין לה ביטול אבל של עובד כוכבים ותשמישיה ונויה יש להם ביטול ותקרובתה אין לה ביטול:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	ג.	איזהו נוי ואיזהו תקרובת כגון שמדליק לפניה נרות או שטח לפניה בגדי' וכלים נאים לנוי ותקרובת כל שכיוצא בו קרב על גבי מזבח כמו כל מיני מאכל כגון בשר שמנים וסלתות מים ומלח אם הניחו לפניה לשם תקרובת נאסר מיד אבל דבר שאין מקריבין ממנו בפנים אינו נאסר אלא א"כ עשה ממנו כעין זביחה או כעין זריקה המשתברת והוא דרך לעובדה באותו דבר אע"פ שאין דרך לעובדה בזה הענין כיצד אליל שעובדים אותה שמקשקשים לפניה במקל ושיבר מקל לפניה נאסר מפני ששבירת המקל דומה לזביחה אבל אם אין עובדים אותה במקל כלל ושיבר מקל לפניה אינו חייב ולא נאסר ואם עבדה בקשקוש מקלו והוא דרך עבודתה חייב ולא נאסר וכן בכל דבר שעובדה כדרך עבודתה בין אם הוא דרך כבוד או דרך בזיון ואינו כעין פנים חייב ולא נאסר אבל אם לא עבדה במקל כדרך עבודתו אלא זרקו לפניה אינו חייב ולא נאסר:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	ד.	שחט לפניה חגב נאסר אפי' אין דרך לעובדה בחגב כלל:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	ה.	כל דבר שכיוצא בו קרב לפנים אם מוצא אותו בפני אלילים או שמוצא אותו לפנים מהמחיצה הפרוסה לפניה אסור שאנו תולים שהכניסה שם לשם תקרובת ואפילו מים ומלח שאינו דרך כבוד וכל שמוצא חוץ מהמחיצה אם הוא דרך כבוד אסור משום נוי ואם לאו מותר ופעור ומרקוליס (פירוש אלילים שעבודתן היה זריקת אבן וקוליס שמה וכינו אותה מרקוליס שם גנאי כלומר חליפו של שבח כי כן מר פי' חלוף) כל מה שמצא עמהם אפילו דרך בזיון בחוץ הכל אסור:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	ו.	מה שרואין שמכניסין אותו לאלילים של עובד כוכבים ועדיין לא נכנס מותר שעדיין לא נעשה תקרובת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	ז.	מצא בראשה מעות כסות וכלים אם מצאן דרך כבוד אסורים ואם הם דרך בזיון כגון כיס תלוי בצוארו ובגד מקופלת על כתפו וכלי כפוי על ראשו מותרים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	ח.	הככרות שנותנים לכהנים (שלה) מותרים שאין מקריבים אותם לעבודת כוכבים אלא חק לכהנים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	ט.	נרות של שעוה שמדליקין לפניה נויה הם ואסורים ואם משכנם או מכרן לישראל מותרים דכיון שכיבן לצורך עצמו זהו ביטולן:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	י.	חתיכות שעוה שנותנים לפניה מותרות דלאו נויה SOהןSC ולא תקרובתה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	יא.	מלבושים שלובשים הכהנים כשנכנסים לבית אלילים נוי שלהם הן ולא נוי של אלילים ואפילו ביטול אינם צריכים ויש מי שמצריך ביטול. (מרדכי פ' ר"י בשם ר"מ) (אבל מה שלובשין לעבודת כוכבים עצמה מיקרי נוי וצריך ביטול) (בסמ"ג ובהגהות מיימוני פרק ז' ובמרדכי פרק ר"י):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	יב.	כלים שאוחז בידו והמחתה שמקטיר בה משמשיה הם וצריכים ביטול ואם מכרן העובד כוכבים או משכנן לישראל זהו ביטולם ויש אומרים שאין זה ביטולם:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	יג.	נרות ושעוה של אלילים אסורים לנר מצוה דשבת ודחנוכה ודבית הכנסת וכן תכשיטי הכהנים (כגון המעילים שלובשים כהניהם) לא יתקן מהם טליתות ולא שום דבר מצוה משום דמאיסי (ועיין באורח חיים סימן קנ"ד):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	יד.	לא יכתוב ישראל על ספרי עובדי כוכבים אלא אם כן מחקן שלא יהיה רישומן ניכר ויש מי שאומר דאפילו הכי לא יכתוב עליו דברי תפילות ותחנונים דאין קטיגור נעשה סניגור:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קלט - דיני אלילים וביטולם ומשמשיהם וכליהם. ובו ט"ו סעיפים:	טו.	ספרי עובדי כוכבים ביד ישראל יש מי שאומר שאין איסור למכרם: {הגה: וי"א שאסור למכרם לכל עובד כוכבים אם הם ספרים השייכים לזמר בהם לעבודת כוכבים (ב"י בשם ס"ה וסמ"ג ותוספות פ"ק דעבודת כוכבים דף י"ד והג"מ וכלבו) וי"א דדוקא לכהנים אסור למכור אבל לא לשאר עובדי כוכבים (פסקי מהרא"י סי' כ"ז) והמחמיר תבא עליו ברכה ואפילו למכור להם קלפים ודיו לכתוב בהם ספרי דתן יש מחמירין לאסרן (הגהות אשיר"י פ"ק דעבודת כוכבים ופסקי מהרא"י סימן קי"ב) } ויש מי שאומר שאסור להלוות לצורך בנין בית אלילים של עובדי כוכבים או לתכשיטיה או למשמשיה וכ"ש למכור לה תשמישים כגון מחתות והמונע מצליח ואין לקשור ספרי עובדי כוכבים חוץ מספרי הדיינים והסופרים ואם חשש משום איבה כל מה שיכול להשמט ישמט (וע"ל סימן קנ"א):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמ - דין תקרובת עבודת כוכבים שנתערב. ובו סעיף אחד:	א.	אלילים ומשמשיה ותקרובתה אוסרים בכל שהוא שאם נתערב אחר מהם אפי' באלף כולן אסורו' ואם א' מהתערובו' הראשון נתערב בשנים אחרים ונפל מהג' אחד לב' אחרים הרי אלו האחרים מותרים וכן אם אחד מהתערובות הראשון נפל לים או נשרף בענין שנאבד מהעולם כל הנשארים מותרים ליהנות בהם שנים שנים ביחד אבל לא האחד לבדו ובלבד שלא יהנה אדם אחד מכולם ויש מי שאוסר אלא אם כן נפלו שתים לים הגדול או נשרפים (וע"ל סימן ק"י):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמא - דין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים. ובו ח' סעיפים:	א.	כל הצלמים של עבודת כוכבים הנמצאים בכפרים אסורים דסתמא לשם אלילים נעשו והנמצאים בכרכים מותרים דודאי לנוי נעשו (לשון המחבר) אא"כ עומדין על פתח המדינה (לשון רמב"ם פ"ז מהל' עבודת כוכבים) והיה ביד הצורה צורת מקל או צפור או כדור או סייף או עטרה וטבעת: {הגה: צורת שמשתחוים לו דינו כדין צלם ואסור בלא ביטול אבל אותן שתולין בצואר לזכרון לא מקרי צלם ומותר (מרדכי ר"פ כל הצלמים בשם ראבי"ה):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמא - דין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים. ובו ח' סעיפים:	ב.	המוצא שברי צלמים מושלכים או בתוך שברי נחושת או אפילו שברי אלילים עצמן מותרים אבל מצא תבנית יד או רגל והוא עומד על בסיסו אסור:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמא - דין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים. ובו ח' סעיפים:	ג.	המוצא כלים ועליהם צורות חמה או לבנה {הגה: דהיינו צורות הנעשים לשם חמה ולבנה כמו שעושים בעלי הטלסמאות צורות לכוכבים כגון צורות המתייחסות לשמש מציירים מלך מעוטר יושב על עגלה וכן כיוצא בזה בלבנה יש להם צורה מיוחדת (רמב''ם בפירוש המשנה וברטנורה שם) } או דרקון והוא דומה לנחש ויש כמין סנפירין בין פרק חוליות שבצואר אם הכלים מכובדים אסורים שודאי נעשו לשם אלילים ואם הם מבוזים מותרים שלא נעשו אלא לנוי ואלו הם מכובדים שעל השיראים ונזמים וטבעת ומבוזים (מטבעות) (הג"א ומרדכי ואגודה ורא"ש וסמ"ג לאוין צ"ב ובה"ג וכן מצאתי בתוספתא ר"פ ז') יורות קומקמוסים חמי חמין וכוסות ששותים בהם בין אם הם למטה מהמים או למעלה מהמים וכל זה בסתם שאין אנו יודעי' שנעבדו כלי' הללו אבל בידוע שלא נעבדו כלים הללו שעל המכובדי' נמי מותרי' (דעת הר"ן) ויש מי שאומר שכל צורה שהיא נעבדת בודאי אפילו על המבוזים אסורים אע"פ שאין אנו יודעים שכלים הללו נעבדו ולפי זה בזמן הזה שמחקקים חקק בכלים ומציירים בהם אלילים המוציא כלים שיש בהם אלילים אסורים: {הגה: והמנהג כסברא הראשונה ובזמן הזה שאין העובדי כוכבים עובדין לצורות הללו מותרים בהנאה אם מוצאן אבל אין להשהותן (תא"ו נט"ז) ויש מחמירים בכל הצורות הנזכרות, אף על גב דידעינן דלא פלחי להו. (כן משמע בטור ובתוס' פרק כל הצלמים). וצורת דרקון מותר לעשותה אלא שאסור להשהותה אצלו משום חשד (ב"י מהרא"ש והטור): }
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמא - דין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים. ובו ח' סעיפים:	ד.	אסור לצייר צורות שבמדור שכינה כגון ד' פנים בהדי הדדי וכן צורות שרפים ואופני' ומלאכי השרת וכן צורת אדם לבדו כל אלו אסור לעשותם אפילו הם לנוי ואם עובד כוכבים עשאם לו אסור להשהותם: {הגה: ומיהו אם מוצא אותם מותרים מלבד בחמה ולבנה שדרך העובד כוכבים לעבדם או שיש הוכחה שעשאן לעבדם שאז אסור ככל הצלמים כמו שנתבאר בריש הסימן (טור):} במה דברים אמורים בבולטת אבל בשוקעת כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין מותר לעשותם וצורת חמה ולבנה וכוכבים אסור בין בולטת בין שוקעת ואם הם להתלמד להבין ולהורות כולן מותרות אפי' בולטות (ויש מתירין בשל רבים דליכא חשדא) (טור בשם הרא"ש):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמא - דין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים. ובו ח' סעיפים:	ה.	טבעת שיש עליה חותם שהוא צורת אדם אם היתה הצורה בולטת אסור להניחה ומותר לחתום בה ואם היתה הצורה שוקעת מותר להניחה ואסור לחתו' בה מפני שהנחתם תעשה בו הצורה בולטת (ל' רמב"ם פ"ג מהלכות עבודת כוכבים דין י"א) ואפילו חתם לו העובד כוכבים אסור להשהותה (כן משמע במרדכי פכ"ה ותוס') וה"ה בשאר צורות האסורות (בטור וכ"כ הר"ן בשם רי"ף וכן משמע בכל הפוסקים):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמא - דין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים. ובו ח' סעיפים:	ו.	צורות הבהמות חיות ועופות ודגים וצורות אילנות ודשאים וכיוצא בהם מותר לצור אותם ואפילו היתה הצורה בולטת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמא - דין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים. ובו ח' סעיפים:	ז.	יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה אבל צורת ראש או גוף בלא ראש אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה (וכן נוהגין):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמא - דין הצלמים והצורות של עבודת כוכבים. ובו ח' סעיפים:	ח.	לא יעשה בית תבנית היכל כשיעור גבהו וארכו ורחבו אכסדרה תבנית אולם. חצר תבנית עזרה. שלחן תבנית שלחן מנורה תבנית מנורה. אבל עושה של חמשה קנים או של ששה או שמונה אבל של שבעה לא יעשה אפילו משאר מיני מתכות ואפילו בלא גביעים וכפתורים ופרחים ואפי' אינה גבוהה י"ח טפחים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	א.	כשם שהאלילים אסורים בהנאה כך כל הנאות הבאות ממנה אסורות אפילו אם שרפה אסור ליהנות בגחלתה ואפרה אבל מותר ליהנות משלהבתה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	ב.	סכין של אלילים ששחט בה הרי זה מותר מפני שהוא מקלקל (ואם הסכין חדש או ישן ולבנו מאיסור שבו אפילו לכתחילה מותר) (לעיל סימן י') ואם היתה בהמ' מסוכנת הרי זו אסורה מפני שהוא מתקן והרי זה התקון מהנאת משמשי אלילים וכן אסור לחתוך בה בשר מפני שהוא מתקן ואם חתך דרך הפסד והשחתה מותר:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	ג.	נטל ממנה כרכר (פי' עץ או עצם שראשו חד ושובטין בו הבגד כשאורגים אותו למען יפרדו החוטין העליונים מן התחתונים) וארג בו את הבגד אסור בהנאה נתערב בבגדים אחרים יוליך דמי אותו הבגד לים המלח ושאר כל הבגדים מותרים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	ד.	נטל ממנה עצים אסורים בהנאה הסיק בהם את התנור בין חדש בין ישן יוצן ואחר כך יחם אותו בעצי היתר ואם לא צננו ואפה בו את הפת (בעוד שהאבוקה כנגדו) (בית יוסף) הרי זה אסור בהנאה דיש שבח עצי איסור בפת (טור) נתערבה באחרות יוליך דמי אותה הפת לים המלח ושאר כל הככרות מותרים גרף את כל האש ואחר כך בישל או אפה בחומו של תנור הרי זה מותר שהרי עצי האיסור הלכו להם: {הגה: הא דאמרינן יש שבח עצים בפת היינו בדבר שאסור בהנאה אבל אם אפה או בשל אצל דבר שאסור באכילה אפי' אבוקה כנגדו מותר (מרדכי פרק השוכר ותוספות וע"פ):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	ה.	קערות וכוסות וקדירות וצלוחיות שבשלן היוצר בעצי האלילים הרי אלו אסורי' בהנאה שהרי דבר האסור בהנאה עשה אותם חדשים. (הסעיפים ה' ו' ז' הוא ל' הרמב"ם פרק י"ז מהמ"א רק שהמחבר כתב עצי אלילים במקום קליפי ערלה):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	ו.	פת שבשלה ע"ג גחלים של עצי אלילים מותרת כיון שנעשו גחלים הלך איסורן אע''פ שהן בוערות:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	ז.	קדרה שבישלה בעצי אלילים ובעצי היתר הרי התבשיל אסור ואע"פ שזה וזה גורם שבשעה שנתבשלה מחמת עצי האיסור עדיין לא באו עצי ההיתר ונמצא מקצת הבישול בעצי היתר ומקצתו באיסור:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	ח.	אפרוחים שקננו באשרה ואינם צריכים לאמן מותרין אבל ביצים שעליה וכן אפרוחים שצריכים לאמן אסורים והקן עצמו שבראשה מותר מפני שהעוף מביא עציו ממקום אחר (ל' רמב"ם פ"ז מהל' עבודת כוכבים) (ולא יעלה על האשרה ליטלן אלא יתיז בקנה והם נופלין) (טור):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	ט.	האשרה בין שהיתה נעבדת בין שהיתה אלילים מונחת תחתיה אסור לישב בצלה (ל' רמב"ם שם דין י"א) ואם יש לו דרך אחרת קצרה כמוה אסור לעבור תחתיה ואם לאו עובר תחתיה כשהוא רץ (ודוקא לעבור תחתיה אבל לעבור בצלה בכל ענין שרי) (ר"ן פ' כל הצלמים):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	י.	צל בית אלילים תוכו ונגד פתחו תוך ארבע אמות אסור צל שלאחריו מותר ואפי' תוכו אם גוזל הרבים שקדם לו הדרך ואח"כ בנה שם בית של אלילים מותר לעבור דרך שם אבל אם קדם הבית לדרך אסור ויש אוסרים בכל גוונא (רמזים):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	יא.	מותר ליטע תחת האשרה ירקות בין בימות החמה שהם צריכים לצל בין בימות הגשמים מפני שצל האשרה שהוא אסור עם הקרקע שאינה נאסרת גורמים לירקות אלו לצמוח וכל שדבר איסור ודבר מותר גורמין לו הרי זו מותר בכל מקום לפיכך שדה שזבלה בזבל של אלילים מותר לזרוע אותה ופרה שפטמה בכרשיני אלילים תיאכל וכן כל כיוצא בזה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	יב.	אילן ששומרים פירותיו לעשות מהם שכר לשתותו ביום חגם אסור בידוע שהיא אשרה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	יג.	אילני סרק (פירוש אילנות שאין עושין פירות) שרגילין ליטע בפני אלילים לא גרע מנוי אלילים ואסור:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	יד.	מרחץ שיש בה אלילים מותר לרחוץ בה מפני שהיא נעשית לשם נוי ולא לעבדה שנאמר אלהיהם בזמן שנוהגים בה מנהג אלהות ולא בזמן שמבזים אותה כגון זו שהיא עומדת על הביב והכל משתינים בפניה ואם היה דרך עבודתה בכך אסור (ל' הרמב"ם שם דין י"ח):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמב שהאלילים ותשמישיהם אסורים בהנאה. ובו ט"ו סעיפים:	טו.	אסור לשמוע כלי שיר של אלילים או להסתכל בנוי אלילים כיון שנהנה בראייה. (ומיהו דבר שאין מתכוין מותר) (מצא הגהה בשם רבי ישעיה האחרון ז''ל ועיין ס"ק ל"ד):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמג - שלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים. ובו ו' סעיפים:	א.	מי שהיה ביתו סמוך לבית אלילים ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס לתוך שלו ובונה ואותו הריוח ממלאו קוצים או צואה כדי שלא ירחיב בבית אלילים היה הכותל שלו ושל אלילים ידון מחצה למחצה שלו מותר בהנאה ושל אלילים (אסור ואם אינו מכיר) (טור) הכל אסור בהנאה אבניו ועציו ואפרו. (מיהו מותר למכור להם חלקו בכל מקום שהוא) (ר"ן פ' כל הצלמים):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמג - שלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים. ובו ו' סעיפים:	ב.	אסור לבנות עם העובד כוכבים כיפה שמעמידים בה אלילים ואם עבר ובנה (אפי' עבודת כוכבים עצמה) (כל בו) שכרו מותר אבל בונה הוא לכתחילה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמג - שלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים. ובו ו' סעיפים:	ג.	היה לאלילים גנה או מרחץ והטובה היוצאת מהם היא לכהנים מותר ליהנות מהם שלא בטובה ואסור ליהנות מהם בטובה ואפי' יש לאחרים חלק בטובה עם הכהנים ואם אין הטובה היוצאת מהם לכהנים אלא לעובדיה מותר ליהנות מהם אפילו בטובה אפילו הגנה והמרחץ לאלילים לבדה (כן משמע בטור לדעת רש"י): {הגה: וי"א שאין אסור ליהנות ממנה אם הטובה באה לכהני' אלא כשהם עומדים בחצר עבודת כוכבים עצמה אבל כשאין עומדין לפניה אע"פ שהטובה היוצאת מהם היא לכהנים מותר ליהנות ממנה אם לא שהטובה לעבודת כוכבים עצמה ויש לסמוך על זה להקל (טור בשם ר"ת ותוס' דף מ"ד ורא"ש ומרדכי בשם ר"ת): }
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמג - שלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים. ובו ו' סעיפים:	ד.	חלילים של אלילים אסור לספוד בהם:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמג - שלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים. ובו ו' סעיפים:	ה.	חנויות של אלילים אסור לשכור מהם. (ואם נופל השכר למדינה והם קונים צרכיהם שרי) (טור והפוסקים מהירושלמי):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמג - שלא לבנות ביתו סמוך לבית עבודת כוכבים ובאיזה אופן מותר ליהנות מעבודת כוכבים. ובו ו' סעיפים:	ו.	גבאים שנוטלים מכס לאלילים אסור ליתן להם: {הגה: וכן בכאן אינו אסור אלא כשנופל השכר לצרכי עבודת כוכבים עצמה אבל כשנופל לכיס בני המדינה אע"'פ שהם קונים צרכי עבודת כוכבים שרי. (טור):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמד - דמי עבודת כוכבים מה דינם. ובו ב' סעיפי':	א.	דמי האליל ביד ישראל שמכרה אסורים אבל אם מכרה עובד כוכבים אפילו מכרה כדי לעבדה הדמים מותרים ודווקא שהדבר ידוע שמכרה לעשות צרכיו בדמיה אבל אם אינו ידוע יש לחוש שמא מכרה לקנות בדמיה אלילים אחרים והרי המעות מוקצין לאלילים ואסורים (וע"ל סוף סימן קל"ב):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמד - דמי עבודת כוכבים מה דינם. ובו ב' סעיפי':	ב.	יש אומרי' שאם ביד ישראל יין נסך ואלילי' ומכרם לעובד כוכבים בהקפה (פירוש בהמתנה) ומכרם העובד כוכבים לאחר קודם שיפרע לזה הישראל הדמים מותרים בדיעבד:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים:	א.	כל שאין בו תפיסת יד אדם ולא עשהו אדם אע"פ שנעבד הרי זה מותר בהנאה לפיכך המשתחוה להר לא נאסר ואפילו אבני הר שנדלדלו ועדיין הם במקומם ועבדם שם אינן נאסרים וכן הנהרות והמעינות של רבים ואילנות שלא נטען לשם אלילים אינם נאסרים ומכ"מ אע"פ שלא נאסר גוף האילן כשמשתחוה לו כל השריגים והעלים והפירות שיוציא כל זמן שהוא נעבד אסורים בהנאה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים:	ב.	דבר שאין בו תפיסת ידי אדם שנעבד אע''פ שהנעבד עצמו מותר בהנאה ציפויו אסור בהנאה. (משמשי הר הוי כציפויו ואסור אבל תקרובת הר אינו נאסר) (תא"ו ני"ו):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים:	ג.	בית שבנאו מתחילה שיהא הבית עצמו נעבד וכן המשתחוה לבית בנוי הרי זה אסור בהנאה היה בנוי וסיידו וכיידו לשם אלילי' עד שנתחדש נוטל מה שחידש והחידוש אסור בהנאה מפני שעשהו לעבדו ושאר הבית מותר הכניס אלילי' לתוך הבית כל זמן שהוא שם הבית אסור בהנאה הוציאה הותר הבית: {הגה: ודוקא שלא הוקצה הבית לכך אבל הוקצה לכך אינו מותר אלא א"כ הוציאה משם דרך בטול דהיינו שלא להכניס עוד שם (טור בשם רש"י) ובישראל לא מהני בטול כדלעיל סימן קל"ט:}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים:	ד.	אבן שחצבה לעבדה אסורה בהנאה היתה חצובה וציירה וכיידה שתיעבד אפי' צייר וכייד בגוף האבן נוטל מה שחידש והוא אסור בהנאה ושאר האבן מותר. (ובעבודת כוכבים דמהני בטול אפילו לא נטל משם רק מה שצייר מותר אם עשאו דרך בטול) (רבינו נסים):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים:	ה.	אבן שהעמיד עליה אלילים של עובד כוכבים הרי זו אסורה כל זמן שהיא עליה סילקה האבן מותרת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים:	ו.	אילן שנטעו מתחילה שיהא נעבד אסו' בהנאה היה אילן נטוע וגדעו ופסלו לשם אלילים אפי' הבריך והרכיב בגופו של אילן והוציא שריגים כורת את השריגים והם אסורים בהנאה ושאר האילן מותר. אילן שמעמידין תחתיו אלילים כל זמן שהיא תחתיו אסור בהנאה נטלה מתחתיו הרי זה מותר מפני שאין האילן עצמו הוא הנעבד:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים:	ז.	אע"פ שקרקע עולם אינו נאסר אם עשה בו מעשה כגון שחפר בו בורות שיחין ומערות לאלילים נאסר:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים:	ח.	בעלי חיים אינן נאסרים שאפילו השתחוה לבהמה שלו לא נאסרה עשה בה מעשה ששחטה לאלילים אפי' סימן אחד נאסרה ואפילו אינה שלו ודוקא עובד כוכבים אוסר דבר שאינו שלו אבל ישראל אינו אוסר של חבירו שודאי אינו מכוין אלא לצערו ויש אומרים שאפילו אם יש לו חלק בה אינו אוסר ואם ישראל מומר הוא או שהתרו בו וקבל התראה הרי זה אוסר. (וע"ל סימן ד'). (תקרובת ב"ח ומשמשיהם נאסרים) (תא"ו ני"ז):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמה - איזו אלילים של עובדי כוכבים המותרים בהנאה. ובו ט' סעיפים:	ט.	אף על פי שבעלי חיים אינם נאסרים אם החליף בעלי חיים באלילים נאסרו אבל חליפי חליפין כגון שהחליף בעלי חיים בחליפי אלילים מותרי' ויש אוסרים גם בזה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	א.	אלילים של עובד כוכבים שביטלה עובד כוכבים מותרת אבל ישראל אינו יכול לבטל אלילים של עובד כוכבים וכל שכן של ישראל שאין לה ביטול עולמית ואפילו אם יש לעובד כוכבים שותפות בה עמו אין ביטול העובד כוכבים מועיל לחלק הישראל:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	ב.	אפילו אלילים של עובד כוכבים משבאה ליד ישראל וזכה בה שוב אין לה ביטול והני מילי אלילים עצמם אבל משמשי אלילים ונויה אם באו ליד ישראל ואח"כ ביטלה עובד כוכבים מותרים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	ג.	הלוקח גרוטאות (פי' שברי כלי מתכות) מן העובד כוכבים ומצא בהם אלילים אם נתן מעות ולא משך יחזירם לעובד כוכבים וכן אם משך ולא נתן מעות אף על פי שמשיכה בעובד כוכבים קונה כמקח טעות הוא נתן מעות ומשך יוליכם לים המלח:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	ד.	גר ועובד כוכבים שירשו את אביהם עובד כוכבים יכול הגר לומר לעובד כוכבים טול אתה אלילים ואני מעות אבל משבאת האלילים לרשות הגר אסור:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	ה.	עובד כוכבים מבטל אלילים אע"פ שאינה שלו ואפילו אינו עובד לאותם אלילים ואפי' בעל כרחו ובלבד שידע בטיב אלילים אבל קטן שאינו יודע בטיב אלילים וכן שוטה וכן מי שאינו עובד אלילים כגון גר תושב אינם יכולים לבטלה. (ישמעאלים שאינן עובדי עבודת כוכבים אינם יכולים לבטל) (בית יוסף בשם הרמב"ם פ"ח):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	ו.	כיצד מבטלה נטל מהאשרה מקל או אפי' עלה אחד לצרכו נתבטלה ובין האשרה עצמה ובין השפאים שנטל ממנה מותרים ואם נטל השפאים לצרכה דהיינו ליפותה לא נתבטלה והיא אסורה והשפאים מותרים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	ז.	אלילים של עובד כוכבים שקטע ראש אזנה או ראש חוטמה או ראש אצבעה או שמיעכה בפניה אע"פ שלא חסרה בטלה מיעכה שלא בפניה ולא חסרה או רקק בפניה השתין בפניה או גררה או זרק בה את הצואה לא בטלה: {הגה: וי"א דאפילו בטלה באמירה בעלמא הוי ביטול אבל אם בטלה מכח אונס אינה מבוטלת עד שיעשה מעשה בגופה כמו שנתבאר (מרדכי ר"פ כל הצלמים בשם ראבי"ה):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	ח.	מכרה או משכנה אפילו לצורף ישראל לא בטלה ויש מתירין בצורף ישראל: {הגה: ומשמשי עבודת כוכבים אם משכנו או מכרו הוי ביטול (וכן משמע בטור סימן קל"ט וכ"כ הב"י): }
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	ט.	נפלה עליה מפולת ולא פינוה גנבוה לסטים ולא תבעוה אינה בטלה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	י.	הניחוה עובדיה והלכו להם בשעת שלום מותרת בשעת מלחמה אסורה והוא שאינם יכולים לחזור לה אבל אם היו יכולים לחזור לה ולא חזרו מותרת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	יא.	אלילים של עובד כוכבים שנשברה מאליה שבריה אסורים בהנאה עד שיבטלוה לפיכך המוצא שברי אלילים הרי אלו אסורים בהנאה שמא לא ביטלה העובד כוכבים ואם היתה של פרקים והדיוט יכול להחזירה צריך לבטל כל פרק ופרק מפרקיה ואם אינו יכול להחזיר כיון שבטל' אבר אחד ממנה בטלו כל השברים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	יב.	מזבח של אלילים שנפגם עדיין הוא אסור עד שינתץ רובו על ידי עובד כוכבים ובימוס שנפגם מותר איזהו בימוס ואיזו מזבח בימוס אבן אחד מזבח אבנים הרבה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	יג.	המבטל אלילים נתבטלו משמשיה (אפי' הם כבר ביד ישראל נתבטלו עם ע"א שביד העובד כוכבים) (מרדכי פרק ר"י וכן כ' הר"ן בשם הראב"ד) ביטל משמשיה לא נתבטלה היא:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	יד.	מצוה על כל המוצא אלילים שיבערנה ויאבדנה וכיצד מבערה שוחק וזורה לרוח או מטיל לים (וה''ה במשמשיה וכל הנעשה בשבילה שנאמר אבד תאבדון את כל המקומות) (בית יוסף בשם הרמב"ם):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמו - איזו עבודת כוכבים יש לה ביטול ואיזו אין לה ביטול. ובו ט''ו סעיפים:	טו.	צריך לשרש אחר האלילי' ולכנות לה שם גנאי:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמז - שלא להשביע בשם אלילים של עובדי כוכבים ודיני הזכרת שמה. ובו ה' סעיפים:	א.	הנודר או נשבע בשם אלילים הרי זה היה לוקה ואסור להזכירה בשמה בין לצורך בין שלא לצורך:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמז - שלא להשביע בשם אלילים של עובדי כוכבים ודיני הזכרת שמה. ובו ה' סעיפים:	ב.	שם חגים שלהם שהם כשמות בני אדם אין חשש להזכירם והוא שלא יקראם כמו שמזכירם אותם העובדי כוכבים בלשון חשיבות. (מרדכי ספ"ק דעבודת כוכבים בשם ראבי"ה והגה' מיימוני ור' ירוחם):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמז - שלא להשביע בשם אלילים של עובדי כוכבים ודיני הזכרת שמה. ובו ה' סעיפים:	ג.	אסור לגרום לעובד כוכבים שידור או שישבע בשם אלילים (ועיין בא"ח סימן קנ"ו ובח"מ ס"ס קע"ו):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמז - שלא להשביע בשם אלילים של עובדי כוכבים ודיני הזכרת שמה. ובו ה' סעיפים:	ד.	מותר להזכיר שם אלילים הכתובים בתורה כמו כרע בל קורס נבו העורכים לגד שולחן:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמז - שלא להשביע בשם אלילים של עובדי כוכבים ודיני הזכרת שמה. ובו ה' סעיפים:	ה.	מותר להתלוצץ באלילים: {הגה: מותר לומר לעובד כוכבים אלהיך יהיה בעזרך או יצליח מעשיך (רמב"ם בפי' המשנה):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים.	א.	שלשה ימים לפני חגם של עובדי כוכבים אסור ליקח מהם ולמכור להם דבר המתקיים ומותר למכור להם דבר שאינו מתקיים עד יום חגם כגון ירקות ותבשיל וכן אסור להשאיל ולשאול ולהלוותן (בלא רבית) (טור והפוסקים) וללוו' מהם ולפורען וליפרע מהם מלוה בשטר או על המשכון אבל מלוה על פה נפרעים מהם מפני שהוא כמציל מידם ובזמן דידם תקיפה אפילו בשטר חשיב כמציל מידם ואם היא מלוה ברבית אפילו במשכון חשיב כמציל מידם:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים.	ב.	עבר ונשא ונתן ביום חגם אסור בהנאה ואם נשא ונתן בשלשה ימים שלפני החג מותר בהנאה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים.	ג.	אם היה חגם של אותם העובדי כוכבים ימים הרבה ג' או ד' או י' כל אותם הימים כיום אחד הם וכל אותם הימים אסורים עם ג' לפניהם:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות עבודת כוכבים	סימן קמח - דיני חגי האלילים. ובו י"ב סעיפים.	ד.	במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בשאר ארצות אינו אסור אלא יום חגם בלבד:

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.