Unnamed: 0
int64 0
9.3k
| bookname
stringclasses 1
value | topic
stringclasses 1
value | siman
stringlengths 1
8
| sek
stringlengths 2
5
| text
stringlengths 11
3.21k
|
|---|---|---|---|---|---|
400 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | א | זמן מצות ציצית הוא ביום ולא בלילה, ולכן אין לברך על טלית בלילה. ומנהג כמה קהלות, שהשליח צבור מתעטף בטלית <small><small>[בלא ברכה]</small></small> קודם שעובר לפני התיבה בערבית. וכן יש קהלות שנהגו להתעטף בטלית גדול קודם קבלת שבת. <small><small>[ילקו''י ספר על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד עמ' שכז. ובמהדורת תשס''ו עמוד רלא. ושאר''י ח''א עמ' רסג]</small></small>. |
401 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | ב | יש מקומות שחכם הקהלה לובש טלית גדול בעת הדרשה בליל שבת. וכן יש שנהגו להלביש טלית לחכם בעת הכתרתו, אף אם ההכתרה נעשית בלילה. ואין בכך איסור, ובלבד שלא יברכו על הטלית רק ברכת שהחיינו, אם היא חדשה, אבל לא יברכו ברכת הטלית. <small><small>[ילקו''י על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שכט. ובתשס''ו עמ' רלג. ושאר''י ח''א עמוד רסד]</small></small>. |
402 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | ג | המנהג להתעטף בטלית בערב יום הכפורים <small><small>[קודם השקיעה]</small></small> ומברכים עליו. ויש אומרים שאפילו מתעטף בו מבעוד יום אינו מברך עליו. אבל כבר פשט המנהג בכל קהלות ישראל להתעטף בטלית מבעוד יום ולברך עליו. ואם שקעה החמה, בדיעבד אם בא להתעטף בציצית ורוצה לברך עליו, יש לו על מה שיסמוך, משום שיש בזה ספק ספיקא לברך. אבל אחר צאת הכוכבים אין לברך. <small><small>[ילקו''י הל' ציצית, עמוד של. ושאר''י ח''א עמוד רסד]</small></small>. |
403 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | ד | לכתחלה אין להתעטף בציצית בבוקר עד שיגיע כשעה קודם נץ החמה. וכן מנהג ירושלים. אבל פועלים משכימי קום שממהרים לעבודתם, יש להקל להם להתעטף בציצית כשש דקות אחר עמוד השחר, ביום ממוצע. וזמן עמוד השחר הוא שבעים ושתים דקות זמניות קודם הנץ. ובדיעבד אם עבר והתעטף בטלית בברכה קודם זמן ציצית, לא יחזור לברך כשיגיע זמן ציצית. <small><small>[ילקו''י ספר על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שלג. ובמהדורת תשס''ו עמוד רלו. ושאר''י ח''א עמוד רסה]</small></small>. |
404 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | ה | הדבר ברור שמותר להטיל הציציות בטלית ולקשרם בלילה אפילו לכתחלה. ואין מקום להחמיר בזה כלל. <small><small>[ילקו''י על הל' ציצית מהדורת תשס''ד, עמ' שלג. ושאר''י ח''א עמוד רסה]</small></small>. |
405 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | ו | מי שהטיל ציציות בטליתו בשעה שהיה אונן <small><small>[קודם שנקבר מתו]</small></small>, הטלית כשרה, ואין צריך להסיר הציציות ולתלותם בטלית מחדש. <small><small>[ילקו''י הל' ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שלה.]</small></small>. |
406 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | ז | אונן, אף שהוא פטור מן המצוות, אינו צריך לפשוט הטלית קטן מעליו, ואף מותר לו ללבוש בבוקר את הטלית קטן כהרגלו. <small><small>[ובלי ברכה]</small></small>. <small><small>[ילקו''י ספר על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שלו. וילקו''י על הלכות אבלות, מהדורת תשס''ד, עמוד קיז. ובמהדורת תשס''ו עמוד רלח]</small></small>. |
407 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | ח | כבר נתבאר לעיל דמי שהיתה לו טלית בת ארבע כנפות בלי ציציות, ואסר אותו בהנאה בקונם על עצמו ועל כל העולם כולו מהיום ועד סוף שלשים יום, שלא יהנו ממנו שום הנאה, וסוף שלשים יום חל בערב יו''ט, וצריך היה ללבוש הטלית ביו''ט, והוכרח להטיל ציציות בטלית מערב יו''ט, שהיה אז עדיין אסור בהנאה, מותר לו להטיל הציציות בערב יום טוב, ואין לפסול בזה משום תעשה ולא מן העשוי. <small><small>[ילקו''י ציצית עמ' שלו]</small></small>. |
408 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | ט | סדינים ושמיכות שיש בהם ארבע כנפות, אף שהאדם מתכסה בהם גם ביום, פטורים מציצית. ויש מי שכתב דנכון לחוש ולהחמיר בסדין של צמר, והמחמיר תבא עליו ברכה, אבל מעיקר הדין דעת מרן שגם בסדין של צמר פטור מציצית. <small><small>[ילקו''י על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שלז. ובמהדורת תשס''ו עמוד רלט. ושאר''י ח''א עמ' רסו]</small></small>. |
409 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | י | אם עורכים את החופה לפני השקיעה, והחתן מתעטף בציצית <small><small>[כדי לפורסה מעליו בשעת החופה, כמנהגינו]</small></small>, יברך להתעטף בציצית, ואם הטלית היא חדשה, יברך אחר ברכת להתעטף בציצית ברכת שהחיינו. אבל אם עורכים את החופה בלילה, יברך על הטלית ברכת שהחיינו בלבד. וכאשר החתן מברך להתעטף הציצית יתעטף בציצית כמו שמתעטף בה בבוקר, ודי בכך שישאיר הטלית על כתפו ועל גופו איזה זמן מועט, ואחר כך יפרסו הטלית על החתן והכלה. <small><small>[ילקו''י מהדורת תשס''ד, עמוד שלט. ושאר''י ח''א עמוד רסו]</small></small>. |
410 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יח | יא | סנדק ואבי הבן הלובשים טלית גדול בעת המילה, צריכים לברך עליו ולהתעטף בו כמו בשחרית. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות ציצית מהדורת תשס''ד עמוד שמג. ושארית יוסף ח''א עמוד רסח]</small></small>. |
411 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יט | א | מצוה זו היא חובת גברא, כלומר, חיוב על האדם הלובש בגד עם ד' כנפות להטיל בו ציציות. וכל זמן שאינו לובש הבגד אינו חייב להטיל בו ציציות. ולפיכך אינו מברך על עשיית הציצית. <small><small>[ילקוט יוסף הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שמד. ושארית יוסף ח''א עמוד רסח]</small></small>. |
412 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יט | ב | הלובש כמה בגדים עם ד' כנפות, אם דעתו בשעת הברכה ללבוש כמה טליתות, די בברכה אחת. אבל אם לא היתה דעתו כן בעת הברכה, מברך על כל טלית וטלית. <small><small>[ילקו''י על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד עמוד שמו. מהדורת תשס''ו עמוד רמו]</small></small>. |
413 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יט | ג | אם מחליף הציציות בציציות מהודרות יותר, אינו חוזר לברך. <small><small>[ילקו''י ציצית, עמוד שמז]</small></small>. |
414 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | יט | ד | עשה טלית לצורך תכריכין, אף על פי שלפעמים לובש הטלית בחייו, פטור מלהטיל בו ציציות. <small><small>[ילקו''י הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שמח. ובמהדו' תשס''ו עמו' רמז]</small></small>. |
415 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כ | א | הלוקח טלית מצוייצת מישראל, או מחנות של אינו יהודי, ואומר שלקחן מישראל, כשר. דכיון שהוא אומן חזקה שלקחה מישראל, דלא מרע אנפשיה. אבל אם לקח מאינו יהודי שאינו תגר, פסולה. ולכן אין לסמוך לקנות ציצית מכל עובר אורח המציג תכולתו ברבים, שידוע שיש בהם מיעוט אנשים מצוי מאד, שאינם נאמנים כלל. <small><small>[ילקו''י על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד עמוד שמט. ובמהדורת תשס''ו עמוד רמז. ושאר''י ח''א עמוד רע]</small></small>. |
416 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כ | ב | אין מוכרים טלית מצוייצת לגוי, וכן אין נותנים לו במתנה טלית מצוייצת. ואפילו למשכן ולהפקיד טלית מצוייצת לגוי אסור, אלא אם כן הוא לפי שעה. <small><small>[ילקו''י הל' ציצית, מהדורת תשס''ד עמ' שנ. ובמהדורת תשס''ו עמוד רמט]</small></small>. |
417 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | א | חוטי ציצית כל זמן שהם קבועים בטלית אסור להשתמש בהם מדינא, כגון לקשור בהם. אבל לאחר שהחוטים נפסקו מהטלית, <small><small>[וכן הטלית עצמה אחר שבלתה]</small></small> מעיקר הדין יכול לזרקן לאשפה, אך לא יעשה בהם תשמיש מגונה, אף שנפסקו מהטלית. והמחמיר לגונזן תבא עליו ברכה. ויש אומרים שכל זה הוא בבגד שיש בו ד' כנפות והטילו בו ציציות, אבל טלית גדול של מצוה, יש ליזהר שלא לזורקן לאשפה. <small><small>[ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, סי' כא הערה א'. ובמהדורת תשס''ו עמוד רמט. ושאר''י ח''א עמ' ערב]</small></small>. |
418 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | ב | יש נוהגים להשתמש בחוטי הציצית שנפסלו לקשירת הכרית של המילה, או להניחן כסימן בתוך ספר, אבל אין להניח ציציות הטלית למשמרת בספר קודש, דכיון שמעיקר הדין חוטי הציצית נזרקין, אסור להניחן בספר שלא לצורך, שנמצא הספר משמש בחנם לצורך הנזרק. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות ציצית מהדורת תשס''ו עמוד רנ]</small></small>. |
419 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | ג | וכן טלית שבלתה מותר לזרקה לאשפה, וטוב לגונזה. ומכל מקום אסור להשתמש בה לתשמיש מגונה, כמו לקנח בה, או לנקות את נרות בית הכנסת והשמן, וכדומה. <small><small>[ילקו''י הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שנג. ובמהדו' תשס''ו עמ' רנא. ושארית יוסף חלק א' עמוד רעג]</small></small>. |
420 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | ד | מותר לנקות את המשקפיים בטלית, אף בטלית גדול שמיוחד למצוה. <small><small>[ילקו''י על הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד עמ' שנג. ובמהדורת תשס''ו עמוד רנב]</small></small>. |
421 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | ה | חוטי ציצית שנטוו לשם ציצית, ועדיין לא קשרום בטלית, אף שמעיקר הדין מותר לזורקן לאשפה, כמו בכל חוטי הציצית, מכל מקום יש להחמיר גם בחוטים אלה שלא לנהוג בהם מנהג של בזיון, מאחר שסוף סוף נטוו לשם מצוה. <small><small>[ילקו''י הל' ציצית, מהדורת תשס''ד עמוד שנג. ובמהדורת תשס''ו עמוד רנב. ושאר''י ח''א עמוד רעג]</small></small>. |
422 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | ו | חוטי ציצית הקשורים בטלית, שהתנו עליהם קודם הקשירה שיוכלו לנהוג בהם מנהג בזיון לאחר שיינתקו מהטלית, אף על פי כן אין לנהוג בהם מנהג בזיון. <small><small>[ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שנד. ובמהדורת תשס''ו עמוד רנב. ושארית יוסף חלק א' עמוד רעג]</small></small>. |
423 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | ז | הלובש טלית גדול של מצוה שרגילים להתפלל עמו, אין נכון להכנס עמה לבית הכסא. וכן הלובש טלית קטן על בגדיו, ואין הציציות מכוסות, אין לו להכנס בהן לבית הכסא. אבל הטלית קטן שמכוסה תחת בגדיו, מותר להכנס בה לבית הכסא. ורבים נוהגים להכנס לבית הכסא כשציציותיהם בחוץ, ובפרט בהטלת מי רגלים, ואינם מקפידים להכניס את את הציציות בבדיהם. ויש להם על מה לסמוך מדברי הראשונים והרבה אחרונים. אך המחמיר בזה לכסות את הציציות, תבוא עליו ברכה. <small><small>[ילקו''י על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד עמוד שנד. [ובמהדורת תשס''ו עמוד רנג]. ושם עמוד שנח [ובמהדורת תשס''ו עמוד רנה] דמצינו מנהג להחמיר נגד מרן. אבל אין ללמוד מהפרט על הכלל. וראה עוד בשארית יוסף חלק א' עמוד רעד]</small></small>. |
424 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | ח | טליתות גדולות שיש בהן עטרה בראשן האחד, ועליה רקומים דברים שבקדושה, כגון שרקמו או הדפיסו על זה את נוסח ברכת הטלית, אסור להכנס בהן לבית הכסא אף להטלת מי רגליו. <small><small>[ילקו''י על הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שנח. ובמהדורת תשס''ו עמ' רנו]</small></small>. |
425 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | ט | אסור לרקום פסוקים על הטלית. ואמנם יש שכתבו שבזמן הזה נהגו להקל בזה, אחר שמקפידים לשמור את הטלית בכבוד ואין הפסוק בא לידי בזיון. אבל מרן בשלחן ערוך פסק לאסור. ומכל מקום אם כבר נרקם מותר לברך על הטלית, ויזהר יותר בקדושתה. <small><small>[ילקו''י הלכות ציצית, מהדו' תשס''ד, עמוד שנח. ובמהדו' תשס''ו עמ' רנו. ושארית יוסף ח''א עמוד רמב]</small></small>. |
426 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | י | נכון ליזהר לכבס הטלית מפעם לפעם אם נתלכלכה, כדי שתהיה הטלית נקיה ולבנה, ובפרט שיש בזה משום זה אלי ואנוהו וכבוד המצוה. <small><small>[ילקו''י על הל' ציצית, עמוד שס]</small></small>. |
427 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | יא | מצוה לעשות טלית נאה, וציציות נאות ומהודרות. <small><small>[ילקו''י הל' ציצית מהדו' תשס''ו עמוד רנז]</small></small>. |
428 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | יב | מותר לכבס הטלית על ידי גוי. ויש אומרים שאין ליתן את הטלית לכובס גוי שיכבסם, כדי שלא יהיו מצוות בזויות עליו, ולדעתם עליו להתיר את הציציות קודם שימסור הטלית לכובס גוי. ואחר כך ימסור הטלית לבדה לכובס גוי. אך כבר נהגו הכל להקל ליתן הטלית לכובס גוי. והמחמיר תבא עליו ברכה. ואם אי אפשר להחמיר יכול לסמוך על המתירים, שכן הוא מעיקר הדין. <small><small>[ילקו''י הל' ציצית, עמ' שסא. ובמהדו' תשס''ו עמ' רנח]</small></small>. |
429 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | יג | יש ליזהר כשאדם לובש טלית שלא יגרור ציציותיו בארץ. ומכל מקום אין בזה איסור ממש, אלא זהירות. ויש אומרים שהטעם לזה כדי שלא ידרוך עליהם ויפסלם. ויש אומרים שהוא משום ביזוי מצוה אם ידרוך עליהם. וטוב שהציציות יהיו תלויים ועומדים מחצי גופו ולמטה, ואמנם כל זה הוא באופן שהן נגררין תמיד דרך הילוכו, שאז יש בזה ביזיון, אבל כל שהבגד אפשר להגביהו באופן שלא יהיה נגרר, אף אם יהיה איזה פעם באקראי שיפול והציציות נגררות, אין בזה קפידא לאסור אלא דוקא בבית הקברות משום לועג לרש. <small><small>[ילקו''י הל' ציצית, מהדו' תשס''ד עמוד שסא. ובמהדו' תשס''ו רנח. ושאר''י ח''א עמוד רעד]</small></small>. |
430 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כא | יד | מותר לשכב בטלית קטן שעליו, ואין זה בכלל תשמיש בזיון. <small><small>[ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שסב. ובמהדורת תשס''ו עמוד רס. ושארית יוסף חלק א' עמוד ערה]</small></small>. |
431 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כב | א | על טלית חדשה מברכים ברכת ''שהחיינו''. ומברכים קודם ''להתעטף בציצית'', אולם העושה ציציות חדשות לטלית ישנה, אינו מברך שהחיינו. ועל תפילין חדשות אין לברך ''שהחיינו''. והמתעטף בטלית <small><small>[שאינה חדשה]</small></small> בפעם ראשונה בחייו, אינו מברך שהחיינו. <small><small>[שארית יוסף ח''א עמוד ערה. ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, עמו' שסג. [ובמהדו' תשס''ו עמוד רס]. ושם עמו' שסו, מתי מתחשבים במנהג, ומתי אין מתחשבים במנהג]</small></small>. |
432 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כב | ב | המנהג שאין מברכים שהחיינו על טלית קטן. ואמנם אותם העורכים אסיפות למען החזרה בתשובה, ומחלקים טלית קטן לאנשים שקיבלו עליהם עול תורה, ומברכים שהחיינו על טלית מבד כותנה, אין למחות בידם לבטל מנהגם, אך לכתחלה עדיף שיקנו טלית העשויה מבד רגיל, ולא מכותנה. <small><small>[ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שעא. [ובמהדורת תשס''ו עמוד רסה]. ושם עמוד שעה [ובמהדו' תשס''ו עמ' רסח] בדין ''ספק ספיקא בברכות'']</small></small>. |
433 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כב | ג | יש מי שכתב שאם כמה אנשים קנו טלית חדשה, אין האחד יכול לברך ברכת שהחיינו להוציא את כולם ידי חובת ברכה זו. <small><small>[פרי מגדים. וראה בשארית יוסף חלק א' עמוד רעח]</small></small>. |
434 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כג | א | מותר להכנס לבית הקברות בטלית קטן שתחת בגדיו. שלא אסרו בזה אלא כשלובשו על בגדיו ונראה לעין. ולכן הנוהגים להוציא את ציציותיהם מחוץ לבגדיהם, עליהם להכניסם בבגדיהם כשהם מגיעים לד' אמות סמוך לקברות. וכל שכן שיש להזהר שלא יהיו הציציות נגררות על הקברות משום לועג לרש, שנראה כלועג למתים שאינם יכולים לקיים מצות ציצית. וגם ההולך בשטח בית קברות במקום שאין שם קברות, והוא רחוק ד' אמות מהקברים, צריך לכסות הציציות. ואם יש גדר או מחיצה לבית הקברות, מותר לילך עם ציציות בחוץ, כשהולך סמוך למחיצה מבחוץ. <small><small>[ילקו''י על הלכות ציצית מהדורת תשס''ד עמוד שפ. ובמהדורת תשס''ו עמוד רעב. ושארית יוסף חלק א' עמוד רעח]</small></small>. |
435 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כג | ב | יש נוהגים לקשור שני הציציות שבשני הכנפות זה עם זה כשנכנסים לבית הקברות, ולא הועילו כלום בתקנתן. <small><small>[ילקו''י ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שפג. ושארית יוסף ח''א עמוד רעט]</small></small>. |
436 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כג | ג | הנכנס תוך ד' אמות של מת, או של קבר, דינו כנכנס לבית הקברות. ויש אומרים שאפילו בקבר של קטן ושל אשה יש להחמיר. ויש חולקים. <small><small>[ילקו''י על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד עמוד שפג. ובמהדורת תשס''ו עמוד רעד. ושאר''י ח''א עמוד רפ בהערה]</small></small>. |
437 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כג | ד | במקום שנוהגים להסיר הציציות מהטלית של המת בבית, אם הכתפים לובשים ציצית איכא למיחש בהו משום לועג לרש. <small><small>[ילקו''י שם עמ' שפד. ושם עמ' שפז בענין ''מנהג נגד מרן'']</small></small>. |
438 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כג | ה | אם לומד משניות או תהלים לעילוי נשמת הנפטר, אין בזה משום לועג לרש. ולכן מותר לערוך הספד בסמוך לקבר. ומנהגינו לומר צידוק הדין וקדיש ליד הקבר. ואמנם במערת המכפלה, וכן בקבר רשב''י במירון, קבר שמעון הצדיק, וכדו', מותר להתפלל, אחר שהמקום הוא ציון מצבה לקבר הנמצא עמוק במערה. <small><small>[ילקוט יוסף מהדו' תשס''ד עמ' שצ]</small></small>. |
439 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | א | גדול עונש המבטל מצות ציצית, ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ. והזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני שכינה. <small><small>[ילקוט יוסף הל' ציצית עמו' שצא. ושאר''י ח''א עמו' רפ הערה א']</small></small>. |
440 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | ב | שקולה מצות ציצית כנגד כל המצוות כולן, שנאמר: ''וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם''. <small><small>[ילקו''י ספר על הל' ציצית תשס''ד עמוד שצא. ושאר''י ח''א עמוד רפב]</small></small>. |
441 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | ג | אף שמעיקר הדין אין חיוב כל כך ללבוש טלית קטן כל היום, מכל מקום ראוי ונכון מאד להשתדל לקיים מצות ציצית, וללבוש טלית קטן במשך כל היום. שהיא מצוה יקרה וחשובה עד מאד, ששקולה כנגד כל המצוות. וכן מצוה לחנך גם את הקטנים מגיל שש במצוה יקרה זו, ולהלבישם טלית קטן תחת בגדיהם. <small><small>[ילקו''י שם עמ' שצא. ושאר''י ח''א עמ' רפב]</small></small>. |
442 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | ד | ומכל מקום מי שאין לו ציצית אין צריך לחזר על הפתחים כדי שיהיו לו מעות לקנות טלית. ואם אין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין, יקנה תפילין, אבל אם מוצא תפילין בשאלה, יקנה ציצית. <small><small>[ילקוט יוסף הלכות ציצית, מהדו' תשס''ד, עמוד שצב. ושאר''י ח''א עמוד רפג]</small></small>. |
443 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | ה | נכון לקנות טלית נאה משום זה אלי ואנוהו, התנאה לפניו במצוות. אך לא יעכב את המצוה בעבור זה. וכן עיר שאין בה ספר תורה, ויש שם סופר שיודע לכתוב, אבל אינו יודע לכתוב יפה כמו סופר אחר, שלא יבוא בקרוב, מוטב שיכתוב אותו המצוי מיד. וכן אין להמתין להתעטף בציצית עד שבת לכבוד שבת. <small><small>[ילקו''י שם עמ' שצב. ושאר''י ח''א עמ' רפג]</small></small>. |
444 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | ו | מצוה לאחוז הציציות בידו השמאלית כנגד לבו בשעת קריאת שמע, רמז לדבר: והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך. <small><small>[ילקו''י ציצית, עמ' שצב. ושאר''י ח''א עמ' רפד]</small></small>. |
445 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | ז | יש האוחזים בידיהם את כל ד' הכנפות, ומנהגינו לאחוז בשתי הציציות שלפנינו בלבד. <small><small>[והוא על פי דברי הגר''א שהיה בקי בכתבי האר''י ז''ל ונהג כן. ילקו''י על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד עמוד שצב. ובמהדורת תשס''ו עמוד רפא. ושאר''י ח''א עמוד רפה]</small></small>. |
446 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | ח | נהגו לאחוז הציציות שלפניו באמירת ברוך שאמר, ומנשקים הציציות בגמר הברכה. <small><small>[סידור עמודי שמים להיעב''ץ, ילקו''י על הל' ציצית מהדו' תשס''ו עמו' רפג. שארית יוסף ח''א עמוד רפה]</small></small>. |
447 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | ט | טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך. <small><small>[וטוב שיצייר במחשבתו כאילו יש בהם חוט מראה תכלת, שהוא דומה לרקיע]</small></small>. וראוי להסתכל בציצית בכל איזה זמן, כי יש בזה תועלת לאדם שלא יבוא לידי חטא. <small><small>[ילקו''י ציצית מהדורת תשס''ד עמ' שצה. ושאר''י ח''א עמ' רפו]</small></small>. |
448 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | י | יש נוהגים להסתכל בציציות כשמגיעים לוראיתם אותו וליתן אותם על העינים, ומנהג יפה הוא לחיבוב מצוה. ויש שמנשקים הציציות בכל פעם שמזכירים ציצית. <small><small>[ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, עמוד שצו. ובמהדו' תשס''ו עמוד רפד. ושאר''י ח''א עמוד רפו]</small></small>. |
449 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | יא | כשמסתכל בציצית מסתכל בשני ציציות שלפניו שיש בהם עשרה קשרים, רמז להויות, וגם יש בהם ט''ז חוטים ועשרה קשרים עולה כ''ו כשם הוי''ה. <small><small>[ילקו''י על הל' ציצית, מהדורת תשס''ד עמוד שצח. ובמהדורת תשס''ו עמוד רפו. ושאר''י ח''א עמוד רפז]</small></small>. |
450 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | יב | סומא, יש לו לאחוז את הציציות בשעת קריאת שמע כפיקח לכל דבר, ועל פי הקבלה גם הוא ינשק את הציציות כשאומר וראיתם אותו, ויעביר הציציות על עיניו. <small><small>[ילקוט יוסף ספר על הלכות ציצית, מהדורת תשס''ד, ילקו''י על הל' ציצית, עמוד שצח]</small></small>. |
451 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | יג | נכון שלא להניח הטלית בלא קיפול בלילה. וטוב שכל אחד יקפל הטלית בידו, ולא יתננו לאחר לקפלו, דקשה למזל. <small><small>[ילקו''י ציצית, מהדו' תשס''ד, עמ' שצט. ושאר''י ח''א עמ' רפז]</small></small>. |
452 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | יד | מעיקר הדין מותר לקפל את הטלית באמצע שאומר עלינו לשבח, או בעת שאומרים קדיש, ובלבד שנותן לבו לענות אמן ויהא שמיה רבא. ואם יש לחוש שלא יענה אמן, נכון שלא יקפל בטלית באמצע ששומע קדיש. <small><small>[ילקו''י ציצית, עמוד שצט. שאר''י ח''א עמוד רפז]</small></small>. |
453 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | טו | כשמסיר מעצמו את הטלית אחר התפלה, טוב שיסירנה ביד שמאל שהיא יד כהה, להראות שקשה עליו פרידתו. וכן ינהג כמשסיר מעליו התפילין, ולא יסיר הטלית כי אם לאחר חליצת התפילין, ונכון להמתין עד אחר עלינו לשבח. <small><small>[ילקו''י שם עמו' ת. ושאר''י ח''א עמ' רפז]</small></small>. |
454 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כד | טו | @ הלכות תפילין |
455 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | א | נאמר בתורה וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך, ולכן מצוה מן התורה להניח בכל יום תפילין של יד ושל ראש. ואמרו במדרש <small><small>(שוחר טוב מזמור א')</small></small>: ''אמרו ישראל לפני הקב''ה, רצוננו לקיים את כל התורה כולה, אבל אין אנו יכולים, אמר להם הקב''ה: תניחו תפילין ואני מעלה עליכם כאילו קיימתם כל התורה כולה, דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך''. וכתב הסמ''ג משש מאות ושלש עשרה מצות שנצטוו ישראל, אין לך שום מצוה שתהיה אות ועדות, כי אם שלשה מצות, והם: מילה, שבת, ותפילין, שנכתב בשלשתן אות. והם עדות לישראל שהם עבדים להקדוש ברוך הוא. ועל פי שנים עדים יקום דבר <small><small>[מילה ותפילין]</small></small>, וכל אחד מישראל אינו יהודי שלם אלא אם כן יש לו שני עדים שהוא יהודי, הילכך בשבת ויום טוב שנקראו אות, פטורים מלהניח תפילין. ע''כ. <small><small>[עירובין צו. מנחות לו: טוש''ע סי' לא. ילקו''י סי' כה הערה א', ובמהדורת תשס''ד, ספר הלכות תפילין]</small></small>. |
456 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | ב | יש להזהר מאד במצוה זו, שכל המניח תפילין מקיים ח' עשין בכל יום. וכל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ומי שאינו מניח תפילין הוא בכלל פושעי ישראל בגופן, שנידונין לדורי דורות בגיהנם, ועובר על שמונה עשין בכל יום. ואם עשה תשובה, אינו בכלל פושעי ישראל בגופן. ויש אומרים דמה שאמרו דהוי קרקפתא דלא מנח תפילין היינו אפילו שאינו מניח כדין הגמרא, שהוא במקום שמוחו של תינוק רופס, דתפילין שמונחין שלא במקומן הרי הם כמונחין בכיסן. ויש אומרים דלא נחשב בכלל פושעי ישראל בגופן, אלא דוקא אם המצוה בזויה עליו, שמגונות עליו התפילין בראשו. או שאינו מניחן מתוך רשע שחושב בלבו שאין לחוש למצות, ומבזהו בלבו. אבל אם ירא מלהניחן משום דבעינן גוף נקי, או מתוך עצלות, לא אמרו בו דהוי בכלל פושעי ישראל בגופן, אף שיש בידו עון. וכן יש אומרים שכל זה דוקא ביש לו תפילין ואינו מניחן, או שלא הניח תפילין מעולם, אבל אם אין לו תפילין כלל, או שהניחן פעם אחת בחייו, לא הוי בכלל פושעי ישראל. ויש אומרים דאפילו לא הניח רק פעם אחת בחייו, כבר נקרא קרקפתא דלא מנח תפילין, וכן מי שאינו מניחן מפני שאינו רוצה להתבטל ממלאכתו, הוי גם כן בכלל פושעי ישראל בגופן. <small><small>[ילקו''י במבוא להל' תפילין, מהדו' תשס''ד. ובמהדורת תשס''ו עמוד רצד]</small></small> |
457 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | ג | אף שלא נתבאר בפירוש בתורה שצריך להניח בכל יום ויום, מכל מקום מדמצינו פטור מהנחת תפילין לגבי שבת ויו''ט, משמע דבשאר ימים יש חובה להניחן. שהרי נאמר בתורה <small><small>(שמות לא, יג)</small></small>: אך את שבתותי תשמרו כי אות היא ביני וביניכם. וגבי מילה נאמר בבראשית <small><small>(יז, יא)</small></small>: והיה לאות ברית ביני וביניכם. וגבי תפילין נאמר בשמות <small><small>(יג, ט)</small></small> והיה לך לאות על ידך. ואמרו בעירובין <small><small>(צו.)</small></small> ר''ע אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות וימים טובים ת''ל והיה לך לאות על ידך מי שצריכין אות, יצאו אלו שהן גופן אות. ובמנחות <small><small>(לו:)</small></small> תנא, ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה, ימים ולא לילות, מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וימים טובים, דברי ר' יוסי הגלילי, ר''ע אומר לא נאמרה חוקה זאת אלא לענין פסח בלבד. ומפרש בגמ' דקסבר ר''ע דלילה זמן תפילין, ושבתות וימים טובים לאו זמן תפילין. וע' בקידושין <small><small>(לג:)</small></small>. וכ''פ מרן בש''ע <small><small>(סי' כט, וסי' לא)</small></small> דאין מניחין תפילין בשבת וביו''ט. וכ''ה בהקדמת תיקוני הזוהר <small><small>(דף ג')</small></small>. ומכאן יש ללמוד שחייבים להניח תפילין בכל יום, ומן התורה הוא חיוב מתמשך ותמידי משנעשה לאיש, ואינו מתחדש בכל יום, מלבד שבתות ימים טובים וחול המועד. ומה שאין מניחין תפילין בלילה הוא מדרבנן גזרה שמא יפיח בהם. והיינו כשיכול לא להסיח דעתו מהם. <small><small>[ילקו''י תפילין במבוא להלכות תפילין. ובמהדורת תשס''ו עמוד רפח]</small></small>. |
458 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | ד | בזמן הזה מותר לצרף למנין מי שאינו מניח תפילין, דעיקר הקנס כשהוא מבעט במצוה, אבל במקום שנוכל לומר שאינו מבעט במצוה, אפשר לצרפו למנין בשעת הדחק. <small><small>[ואם מחלל שבת בפרהסיא מצטרף למנין, ראה להלן בסי' נ''ה סעיף ט'. וראה בש''ע סי' נב סי''א, ובשאילת יצחק סי' יב, ובפרי השדה ח''ג סי' ג'. ילקו''י תפילין תשס''ד סי' כה הע' ג'. שאר''י ח''א עמ' רצב]</small></small>. |
459 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | ה | מי שאינו שומר תורה ומצוות ומבקש להניח תפילין, אף אם הוא פרוץ בעבירות, אפילו הכי מצוה להיזדקק לו ולהשאיל לו את התפילין שלו כדי שיניחן בברכה, ולזכותו במצוה יקרה זו. <small><small>[ילקו''י על הל' תפילין סי' כה הערה ד, מהדורת תשס''ד. שארית יוסף ח''א עמוד רצג]</small></small>. |
460 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | ו | אנשי הצבא בחו''ל שאין מאפשרים להם להניח תפילין, ונותנים להם חופשה לבחור יום אחד בשבוע, יש אומרים דעדיף שיבחרו את יום השבת כדי שלא יכשלו באיסורים. ויש אומרים שאם יחללו שבת רק באיסור דרבנן, יבחרו להם באחד מימי החול כדי להניח תפילין. ויש אומרים דבכל אופן יבחרו ביום הראשון שיקבלו חופש. וכן אסיר שנמצא בבית האסורים בחוץ לארץ, ולא מאפשרים לו להניח תפילין ולקיים מצוות, ונתן לו השר יום אחד בשנה חופש, יבחר להשתחרר מיד כדי להתפלל במנין ולהניח תפילין, ולא ימתין עד לראש השנה, או לפרשת זכור. וכן מי שהוא חולה ויודע שלא יוכל להתענות שתי תעניות בתוך שבוע אחד, יש אומרים שלא יתענה בצום גדליה, כדי שיוכל להתענות ביום הכפורים. ויש אומרים שיתענה התענית הראשונה שבאה לידו אף אם אחר כך לא יוכל להתענות ביום הכפורים. <small><small>[נשמת אדם כלל סח, שלחן מלכים סי' ו', מג''א סי' כה סק''ב, עין זוכר מערכת א' אות טו''ב, אבני נזר אהע''ז סי' קכב אות יח, חכם צבי סי' קו, ילקו''י על הל' תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה ה. ובמהדו' תשס''ו עמוד רצו. שארית יוסף חלק א' עמוד רצג]</small></small>. |
461 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | ז | שכר המקיים מצות תפילין גדול מאד, שמלבד שהקרן קיימת לו לעולם הבא, אוכל פירותיהן בעולם הזה, ומאריכין לו ימיו ושנותיו. וכל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואין אש של גיהנם שולטת בו, וכל עוונותיו נמחלין. <small><small>[ילקו''י במבוא להל' תפילין מהדורת תשס''ד. שארית יוסף עמ' רצה]</small></small>. |
462 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | ח | כל המקפיד בהנחת תפילין עליו נאמר לא תקח האם על הבנים, ומי שאינו מקפיד ח''ו עליו נאמר שלח תשלח וגו'. והיינו, שח''ו לא יאריך ימים. <small><small>[הקדמת תיקוני הזוה''ק דף ג', רוח חיים פלאג'י אות ב, ילקו''י תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה ז. שארית יוסף א' עמוד רצו]</small></small>. |
463 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | ט | מי שהוא זהיר ביותר במצות תפילין, ליום הדין מצוה זו מכרעת את הכף, שאין לך בכל מצות עשה שבתורה גדולה יותר ממצות תפילין, שהוקשה כל התורה כולה לתפילין, שנאמר, למען תהיה תורת ה' בפיך. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, ריש סימן כה. ובמהדורת תשס''ו עמוד רצח. שארית יוסף חלק א' עמוד רצז]</small></small>. |
464 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | י | לפיכך צריך לדקדק בעת קניית התפילין לו או לבנו שיהיו כשרות ומהודרות, <small><small>[ולכתחלה יקנה תפילין שנכתבו על קלף שאינו משוח]</small></small>, כדי שיקיים בהם מצות תפילין כהוגן, שאם התפילין יהיו פסולות, אפילו מניחן על ראשו ועל זרועו הרי זה כאילו לא הניח תפילין. ולצערינו כיום יש אנשים <small><small>[או נשים]</small></small> שבכדי לממן את לימודם כותבים מזוזות ותפילין בעצם יום השבת, והדבר ברור שמזוזות ותפילין שכתבם מחלל שבת בפרהסיא הרי הן פסולים. <small><small>[ראה להלן]</small></small>. <small><small>[ילקו''י תפילין סי' כה סק''ט, ע''פ הפמ''ג ס''ס לב, ובספר תנופה חיים תהלים תלב. [ובמהדורת תשס''ו עמוד רצט]. שארית יוסף חלק א' עמוד רצז]</small></small>. |
465 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | יא | לכתחלה יש להדר ליקח עור אחד ולעשות ממנו ארבעה בתים לצאת ידי חובה לכולי עלמא, אך מעיקר הדין אם חיבר העורות על ידי תפירה מהני, ואפשר דמהני אף לדעת מרן. ואף שהבתים עושים אותם מעור אחד ממש, מכל מקום לא בעינן שיהיה התיתורא והמעברתא מעור אחד, אלא אפילו אם הוא עור בפני עצמו כשר. וכן מנהג העולם. ומכל מקום היכא דאפשר טוב להדר גם בזה, לצאת ידי המחמירים בזה. <small><small>[ולענין ד' בתים בתפילין של ראש אם צריך שיהיו מעור אחד, ראה להלן סימן לג. שארית יוסף חלק א' עמוד רצט. ילקוט יוסף מהדורת תשס''ד, הלכות תפילין סימן כה הערה י'. ובמהדורת תשס''ו עמוד ש']</small></small>. |
466 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | יב | המוצא תפילין ואינו יודע מי היה הסופר, רוב מצויין אצל תפילין מומחין הן, ויכול להניחן בברכה. אולם אם מצא ספק בכשרות האותיות, או כל ספק שהוא, הוי ספק דאורייתא ופשיטא דאין להניחן אלא כשאין לו תפילין אחרים, וגם אז לא יברך עליהם. ולכן אף שאין זה דרך כבוד לגונזם, מכל מקום אם הוא באופן שאין אפשרות לתקנן אין להניחן לא אצלו בבית ולא בבית הכנסת, כדי שלא יבואו לתקלה שמי שאין לו תפילין יבוא להניחן ויברך עליהם. ולכן יצניעם במקום מסתור. <small><small>[ילקו''י על הל' תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה יא. ובמהדורת תשס''ו עמוד שא. שארית יוסף חלק א' עמוד רצא בהערה]</small></small>. |
467 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | יג | תפילין שנלקחו מסופר מומחה, ואחר שנים רבות להנחתן נמצא בהן טעות הפוסלת אותן מעיקרן, צריך שיעשה תשובה על ביטול מצות עשה, ודי לו בזה. ואין צורך בתעניות וסיגופים. אולם טוב שיקבל עליו להניח גם תפילין של רבינו תם, וירבה בלימוד תורה, ושב ורפא לו. <small><small>[ויש מי שכתב שיאמר פסוק ''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'' כנגד מה שבירך ברכות לבטלה בהנחת התפילין הפסולות]</small></small>. ואף על פי שיש אומרים שמאחר ונאנס בדבר נחשב לו כאילו הניח תפילין כתיקנן במשך כל אותם שנים, מכל מקום אין נראה כן שיחשב לו למצוה, אלא הרי הוא בגדר מחשבה טובה שהקב''ה מצרפה למעשה. <small><small>[ילקו''י תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה יב. ובמהדורת תשס''ו עמוד שג. שארית יוסף חלק א' עמוד ש']</small></small> |
468 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | יד | מנהג חסידות לבדוק התפילין בכל שנה בחודש אלול. אמנם מעיקר הדין אין חיוב לבודקן, אפילו לאחר כמה שנים, כל שנכתבו על-ידי סופר מומחה, ונבדקו בתחלתן. ואם לא הניח תפילין אלו אלא לפעמים, ובמשך זמן רב היו מונחות בארון בלא שהניחום כלל, צריכות בדיקה בכל שלש שנים ומחצה. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה יג. שארית יוסף חלק א' עמוד שא]</small></small>. |
469 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | טו | אם מסר את התפילין לבדיקה, ונמצאו הפרשיות פסולות, אין צריך להתיר הקשר ולחזור ולקשור אחר החזרת הפרשיות בבתים, ואין לחוש בזה משום תעשה ולא מן העשוי. <small><small>[ומיהו בהתרת הקשר ליכא משום מחיקת שם ה']</small></small>. ויש מי שכתב שאם נמצאו פסולים מעיקרן, אחר שמחליף הפרשיות צריך להתיר הקשר ולחזור ולקשור. <small><small>[מקדש מעט סי' לב, ארץ צבי סי' יג, וע''ע בשואל ומשיב רביעאה ח''א סי' נד, ובילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה יד. שארית יוסף חלק א' עמוד שא, שב]</small></small>. |
470 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | טז | קטן שהגיע לחינוך ועשה קשר של תפילין לעצמו, כשיהיה בר מצוה יתיר את הקשר ויחזור ויקשור את הקשר. אך קטן שהגדיל ונעשה לבר מצוה ואין ידוע אם הביא ב' שערות, רשאי לקשור קשרים של תפילין. וכן רשאי לכתחלה לעסוק בתיקוני הבתים של התפילין, ובלבד שידע שצריך לעשותם לשמה. <small><small>[ילקו''י תפילין מהדו' תשס''ד, סי' כה הערה טו]</small></small>. |
471 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | יז | יש להזהיר מוכרי תפילין ומזוזות, שאם בא אליהם לקוח, ואומר שברצונו להשיג תפילין או מזוזות ''מהודרות'', לא ימכרו לו תפילין או מזוזות שנתעוררה בהן שאלה הלכתית שיש בה מחלוקת בפוסקים אם יש להכשיר או לפסול, אף שהורה בהן חכם להתיר, אלא אם כן יודיעו לו מראש על כך, כדי שלא יהיה כמקח טעות לגביו. <small><small>[תשורת שי א' סי' תה, יבי''א ה' חו''מ סי' ו', שבט הלוי חלק א' סימן ז', ילקו''י הל' תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה טז, שארית יוסף חלק א' עמוד שג]</small></small>. |
472 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | יח | אם שאל מחבירו תפילין מהודרות ונגנבו ממנו, יש אומרים שחייב לשלם לו כפי ערך התפילין המהודרות. ויש אומרים שישלם לו דמי תפילין כשרות. <small><small>[שואל ומשיב רביעאה ג' סי' כט, ילקו''י על תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה יז. שארית יוסף חלק א' עמוד שג]</small></small>. |
473 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | יט | יש אומרים שמצות זה א-לי ואנוהו אינה שייכת בפרשיות התפילין, אחר שהם מכוסות ואינן נראות. ויש אומרים שגם בדבר מכוסה שייך דין זה אלי ואנוהו, ולפיכך יש להזהר שיהיו הפרשיות לפי גודל הבתים, ולא יניח פרשיות קטנות בבתים גדולים, דמכלל היופי וההידור שיתמלא חלל הבתים בפרשיות. <small><small>[ילקוט יוסף תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה יח. שארית יוסף חלק א' עמוד שד]</small></small>. |
474 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כ | מי ששכח להניח תפילין יום אחד, יעשה תשובה על ביטול מצות עשה, וטוב שיבדוק התפילין שלו, וישתדל להניח גם תפילין של רבינו תם, וילמוד עמהן בסוף התפלה, ויתן צדקה כפי כוחו. <small><small>[יומא פו. או''ז א' סי' קיב, ומ''ש בגנזי חיים דף קג, שצריך להתענות, הוא נגד תלמוד ערוך. וגם בל''ת לימוד תורה מכפר, וראה בילקו''י על הל' תפילין, מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה יט. שארית יוסף חלק א' עמוד שה]</small></small>. |
475 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כא | יוצא אדם ידי חובת תפילין מן התורה אפילו לובשן פעם אחת ביום, ואינו מחוייב שיהיו התפילין עליו כל היום. <small><small>[בעל הבתים הל' תפלה שער עשירי ה''ד, ריטב''א שבת קל. פמ''ג סי' לז סק''ב, ביאור הלכה ר''ס לז, ילקו''י תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הע' כ'. שארית יוסף ח''א עמ' שו]</small></small>. |
476 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כב | אם על-ידי אמירת לשם יחוד האדם מתעורר לכוונה, טוב לומר לשם יחוד קודם הנחת התפילין, כדי שלא יהיה בבחינת מצות אנשים מלומדה. וטוב ונכון לומר בנוסח הלשם יחוד ענין הכוונה שצריכים לכוין בעת הנחת התפילין, והיינו כנגד המוח שנזכור הנסים ונפלאות שעשה עמנו השי''ת ביציאת מצרים, שהם מורים על יחודו, ולשעבד להקדוש ברוך הוא הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות. וכן נכון להוסיף בנוסח לשם יחוד, שמכוין בברכתו לפטור מה שיניח תפילין דרבינו תם. ויש ליזהר שלא לומר ''ליחדא שם יו''ד ה-י בוא''ו ה-י'', בקריאת אותיות השם המיוחד כהוייתם, שזה הוא בכלל הוגה את השם באותיותיו, שהוא איסור חמור. אלא יאמרו: ''ליחדא שם יוד קי בואו קי''. <small><small>[ילקו''י תפילין סי' כה הערה כא. שארית יוסף ח''א עמוד שט]</small></small>. |
477 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כג | מקדימין להתעטף בציצית, ואחר כך מניחין תפילין, שמעלין בקודש ואין מורידין. ועוד, שעל-ידי הציצית זוכרים את כל המצות, ונזכור לקיים מצות תפילין. <small><small>[נימוק''י הל' ציצית, טור סי' כה, ילקוט יוסף תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה כב. שארית יוסף ח''א עמוד שי]</small></small>. |
478 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כד | אפילו אם הטלית חיובה רק מדרבנן, כגון טלית שאולה לאחר ל' יום, <small><small>[ששאל טלית של ד' כנפות שלא היו בה ציציות, שלאחר ל' יום מתחייב להטיל בה ציצית רק מדרבנן]</small></small>, צריך להקדימה לתפילין. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה כג. שאר''י א' עמוד שיג]</small></small>. |
479 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כה | וכן אם מתעטף בטלית שאולה תוך ל' יום, <small><small>[ששאל טלית של ד' כנפות שלא היו בה ציציות, והטיל בה ציציות]</small></small>, גם בזה יקדים הציצית ואחר כך יניח תפילין. <small><small>[כה''ח סי' כה סק''ה. ילקוט יוסף הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה כד. שארית יוסף ח''א עמ' שיג]</small></small>. |
480 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כו | המניחים כיס של תפילין יחד עם הטלית, צריכים ליזהר שלא יניחו התפילין למעלה, כדי שלא יפגעו בהם תחלה. <small><small>[ש''ע סי' סכה ס''א, שו''ת דברי שלום א' סי' כה. ילקו''י על הל' תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה כה. שארית יוסף חלק א' עמוד שיד]</small></small>. |
481 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כז | נטל טלית בידו ובירך אשר קדשנו וכו', ובטרם שאמר ''להתעטף בציצית'' ראה שהטלית פסולה, ותפילין מונחין לפניו, יסיים הברכה ''להניח תפילין'', ויניח תפילין, ואחר כך ישיג טלית כשרה ויתעטף. <small><small>[ילקו''י שם סי' כה הערה כו. שארית יוסף חלק א' עמוד שיד]</small></small>. |
482 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כח | אם טעה והניח תפילין קודם שהתעטף בציצית, אין צריך להסיר התפילין, אלא באופן כזה יתעטף בציצית אחר התפילין. <small><small>[ובפרט אנו שלבושים טלית קטן]</small></small>. ואם עבר ופגע תחלה בתפילין קודם שהתעטף בציצית, ועדיין לא הניחן, יש לו להניחן תחלה, ואחר כך יתעטף בציצית. ואף על פי שדעת רבותינו המקובלים שאף בכיוצא בזה יתעטף בציצית תחלה ואחר כך יניח תפילין, מכל מקום העיקר לדינא כדעת מרן השלחן ערוך, שיניח תפילין תחלה ואחר כך יתעטף בציצית. ויש מי שכתב שבאופן שעבר ונטל התפילין בידיו, יניחן בצד, ויתן דעתו לענין אחר, ואחר כך יתעטף בציצית ויניח תפילין. ולדינא לא נראה דמהני לעשות כן. <small><small>[ראה בש''ע סי' כה ס''א, ובמג''א סק''א, ובביאה''ל ס''א, ובכה''ח אות ו', ובילקו''י תפילין סימן כה הערה כז. ודלא כמ''ש שארית יוסף ח''א שטו]</small></small>. |
483 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | כט | אם עבר ופגע בתפילין קודם שהתעטף בציצית, והוא נמצא בבית מדרש ומתבייש להניח תפילין קודם שמתעטף בציצית, וכגון שהוא אדם נכבד או רב קהלה, ויש כאן כבוד הבריות, באופן כזה יוכל לסמוך על הסברא המבוארת בסעיף הנ''ל, שיסיח דעתו מהתפילין, ויקרא פרשת הקרבנות, ואחר איזה זמן יתעטף בציצית ויניח התפילין. <small><small>[ביאור הלכה סימן כה ס''א, ילקו''י תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה כח. שארית יוסף חלק א' עמוד שיח]</small></small>. |
484 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | ל | אם אין לו טלית כשרה להתעטף בה, וחושש שיעבור זמן תפלה, או שלא ימצא מנין אחר להתפלל בו, או שיפסיד תפלה בנץ אם ימתין לטלית, בכל אלה אין צריך להמתין לטלית, אלא מניח התפילין, דלא שייך ''מעלין בקודש ואין מורידין'' אלא דוקא כשהטלית והתפילין לפניו. ומכל מקום אם יודע בודאות שתוך שעה מועטת תהיה לו ציצית, ימתין מעט לציצית כדי ללובשה לפני התפילין. <small><small>[כל שלא יעבור זמן תפלה או שלא יפסיד תפלה בנץ או במנין]</small></small>. ואם הניח תפילין ואחר כך הביאו לו טלית להתעטף בה, יש אומרים שאין צריך להסיר התפילין בעת שמתעטף בטלית. ויש אומרים שאם היה מעוטר בתפילין והביאו לו אחר כך טלית, יסיר התפילין ויתעטף בטלית, ויחזור להניח התפילין בלי ברכה. ומעיקר ההלכה אין צריך להסיר התפילין. <small><small>[רמ''א סי' כה ס''א, מג''א סק''ב, שד''ח מע' ז' כלל א דף עה, ילקו''י על הל' תפילין הערה כט. שארית יוסף חלק א' עמ' שיח]</small></small>. |
485 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | לא | מי שאין ידו משגת לקנות ציצית ותפילין, יעדיף לקנות תפילין. וכל שכן אם יש אפשרות לקנות טלית מהודרת או תפילין מהודרות, שיש לו להעדיף לקנות תפילין מהודרות. אולם אם מוצא תפילין בהשאלה יקנה ציצית, וכל זה דוקא אם לבו בטוח שיוכל לשאול תפילין בכל יום, ולא יבטל ממצות תפילין בשום זמן, דאם לא כן נמצא בטל ממצות תפילין שהיא קודמת למצות ציצית. ואפילו אם אינו יכול לקנות כי אם תפלה של יד בלבד, או של ראש, הם קודמים לציצית. ואם יש לו מעות לקנות תפילין של יד או של ראש, יש אומרים שיעדיף לקנות תפילין של יד, וכשיהיו לו מעות יקנה של ראש. ויש אומרים שיקדים לקנות של ראש תחלה. <small><small>[עולת תמיד, משנ''ב סק''ב, פחד יצחק אות צ', כה''ח אות ג', שאגת אריה סי' נא, ילקו''י מהדו' תשס''ד סי' כה הערה ל'. שארית יוסף ח''א עמוד שיט]</small></small>. |
486 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | לב | אם היה צריך לתפילין ולמזוזה, ואין ידו משגת לקנות שניהם, תפילין קודמים. ואמנם אם אפשר לו שישאיל כל יום תפילין, מזוזה קודמת. <small><small>[דתפילין חובת גברא, ומזוזה חובה רק אם יש לו בית. וראה בירושלמי סוף מגילה, ש''ע סי' לח סי''ב, רמ''א יו''ד סי' רפה ס''א, מג''א סי' לח ס''ק טו, ילקו''י תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה לא, ושובע שמחות א' מהדו''ב, תשס''ה, עמ' תקכח]</small></small>. |
487 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | לג | אם יש לו תפילין של רש''י, ורוצה לקנות תפילין של רבינו תם במקום טלית, ואין לו אפשרות כספית לקנות גם טלית וגם תפילין דרבינו תם, יש לו להעדיף לקנות תפילין דרבינו תם, ויקח טלית בשאלה מאחרים, כשיכול להשיג טלית בכל יום בבית כנסת. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה לב. שארית יוסף חלק א' עמוד שכא]</small></small>. |
488 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | לד | מי שהשיג טלית ותפילין רגע אחד קודם הלילה, ולא יכול לעשות שניהם מבעוד יום, נראה ודאי שיקדים תפילין לטלית שהיא חובת גברא. <small><small>[שו''ת מנחת דוד סימן כה]</small></small>. |
489 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | לה | מי שאין לו ציצית ותפילין יש אומרים שאינו מחוייב לחזר על הפתחים כדי שיהיה לו מעות לקנות ציצית ותפילין, ומכל מקום טוב שימחל על כבודו ויחזר על הפתחים בשביל תפילין, ומצוה ליתן לו. ומיהו אף דאינו מחוייב לחזר על הפתחים כדי שיהיה לו מעות לקנות תפילין, מכל מקום בודאי שחייב לבקש מאחרים תפילין בהשאלה, כדי שלא יבטל מעליו מצות תפילין יום אחד. <small><small>[יד שאול יו''ד סי' רמ סק''ז, ביאור, הלכה סי' תרנו, אבני נזר או''ח סי' תקא, מהר''ם שיק או''ח סי' שלא, אגרות משה ח''ד או''ח סי' ד', ילקו''י תפילין סימן כה הערה לד. שארית יוסף חלק א' עמוד שכא]</small></small>. |
490 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | לו | הרא''ש היה מסדר את ברכות השחר עד ברכת עוטר ישראל בתפארה, ואז היה מניח תפילין, ומברך עוטר ישראל בתפארה, שהרי התפילין נקראו פאר, שנאמר פארך חבוש עליך, והתפילין הם עדות שהשכינה שורה על ישראל, שנאמר: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ואחר שהניח תפילין סיים שאר הברכות. ויש שמניחים תפילין קודם ברכות השחר, וממשמשים בתפילין בעת ברכת עוטר ישראל בתפארה. ומנהגינו על פי האר''י ז''ל לברך בתחלה את כל ברכות השחר וברכות התורה, ואחר כך מתעטפים בציצית ומניחים תפילין. <small><small>[ילקו''י שם סי' כה הערה לה. שארית יוסף חלק א' עמוד שכב]</small></small>. |
491 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | לז | מי שיש בידו אפשרות לבוא לבית הכנסת מעשרה ראשונים, ואם יתעטף בטלית ויניח תפילין בביתו לא יוכל להיות מעשרה ראשונים, עדיף לבוא לבית הכנסת כשהוא מעוטר בטלית ותפילין, מאשר להיות מעשרה ראשונים. <small><small>[זוה''ק פרשת ואתחנן דף רסה. ילקו''י על הלכות תפילין סי' כה הערה לו]</small></small>. |
492 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | לח | צריך שיהיו התפילין עליו בשעה שקורא קריאת שמע ומתפלל. ולכתחלה יניחן קודם פרשת העקדה, כדי שיהיו עליו גם בשעת קריאת שמע דקרבנות. אמנם מעיקר הדין מותר לקרוא פסוק שמע דקרבנות בלי תפילין. <small><small>[ילקו''י שם הערה לז. שארית יוסף א' עמוד שכג]</small></small>. |
493 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | לט | וכן בשעה שקורא שנים מקרא ואחד תרגום פרשת קדש לי, או והיה כי יביאך, או והיה אם שמוע, אין צריך שיהיו עליו תפילין, ולא הוי בכלל מעיד עדות שקר בעצמו. <small><small>[כיון שאומר כן דרך לימוד, בנין עולם סי' ל']</small></small>. <small><small>[ילקו''י שם סי' כה הערה לח. שארית יוסף א' עמוד שכג]</small></small> |
494 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | מ | המתאחרים לקום בבוקר, וממהרים לקרוא קריאת שמע בלא תפילין, מחשש שיעבור זמן קריאת שמע, יכולים לעשות כן, ואין בזה משום כל הקורא קריאת שמע בלי תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, אחר שבדעתו להניח תפילין אחר כך. ובלבד שיהיה בדעתו לקרוא שוב לאחר זמן קריאת שמע עם התפילין. ומכל מקום אם יש לו עדיין קצת שהות לזמן קריאת שמע, עדיף שיניח תפילין תחלה, ואחר כך יקרא קריאת שמע, כיון שאומר הפסוק וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך. אך אין זה חובה מן הדין. ולכן אם חושש שעל ידי שיניח תפילין ויקרא קריאת שמע יתאחר מלבוא לבית הכנסת, יכול לסמוך על דעת האחרונים שסוברים שכל שאינו עושה כן מחמת זלזול ופריקת עול מצות תפילין, וגם מניח תפילין אחר כך בו ביום, אין בזה משום מעיד עדות שקר בעצמו. מאחר שבדעתו לומר קריאת שמע אחר כך עם תפילין. <small><small>[מג''א סי' סו ס''ק יב, ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה לט. שארית יוסף חלק א' עמוד שכה]</small></small>. |
495 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | מא | מי שאין לו תפילין עתה, ולפניו תפלה בצבור, ואם ימתין עד שיביאו לו תפילין לא ימצא מנין להתפלל בו, אם הוא רגיל לכוין בתפלתו מתחלתה ועד סופה, עדיף שימתין עד שיגיעו אליו התפילין אף שיצטרך להתפלל ביחידות. ובלבד שלא יעבור זמן תפלה. אבל אם אינו רגיל לכוין בתפלתו <small><small>[פירוש המלים]</small></small> או שיש חשש שעל-ידי ההמתנה יעבור זמן תפלה, עדיף שיתפלל עם הצבור בלי תפילין, ויניח תפילין במשך היום כאשר יגיעו לידיו, ויחזור לקרוא עם התפילין קריאת שמע, כדי שלא יהיה מעיד עדות שקר בעצמו. ואמנם אם אין לו תפילין והצבור מתפללין, ויכול ליקח תפילין של אחר בהשאלה, מוטב להתפלל עם הצבור בתפילין של אחר, מלהמתין לתפילין שלו ולהתפלל ביחידות. ובלבד שהתפילין של ראש יהיו מונחים במקומן כדת. <small><small>[ילקו''י שם הע' מ'. שאר''י א' עמ' שכה]</small></small>. |
496 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | מב | מי שיש לו תפילין ומתפלל עם הצבור, אך הצבור מאחרים זמן קריאת שמע, יקדים לקרוא קריאת שמע ביחידות. וגם מי שאין לו תפילין ומתפלל עם הצבור מפני שאינו רגיל לכוין, ומניחן אחר כך במשך היום, אם חושש שיעבור זמן קריאת שמע יקרא קריאת שמע בלי תפילין, ואין לו לחשוש משום כל הקורא קריאת שמע בלי תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, מאחר ובמשך היום קורא קריאת שמע עם תפילין. ואף אם יודע שלא יהיו לו תפילין במשך היום מחמת אונס, אפילו הכי לא יבטל מצות קריאת שמע בשביל שקורא בלא תפילין. <small><small>[האלף לך שלמה סי' מז. נודע ביהודה מהדו''ק סימן ג', ילקו''י על תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה מא. שארית יוסף חלק א' עמוד שכו]</small></small>. |
497 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | מג | מי שאין לו תפילין של רש''י, ויש לו תפילין של רבינו תם, ואם ימתין עד שיגיעו לידיו תפילין של רש''י, יעבור זמן תפלה, או שלא ימצא מנין אחר, יניח תפילין של ר''ת בלי ברכה, ויתפלל עם הצבור, ויתן בדעתו להשיג במשך היום תפילין של רש''י כדי להניחן <small><small>[בברכה]</small></small> ולקרוא בהם קריאת שמע. <small><small>[ילקו''י תפילין, סי' כה הערה מב. שאר''י א' עמ' שכז]</small></small>. |
498 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | מד | מי שיש לו תפילין של יד של רש''י, ותפילין של ראש של רבינו תם, <small><small>[או להיפך]</small></small>, ואינו יכול לשאול מחבירו תפילין של ראש של רש''י, יניחן, כדי שיוכל להתפלל עם הצבור עם תפילין, ויתן בדעתו במשך היום להשיג תפילין של ראש של רש''י, ולהניחם בברכת על מצות תפילין. ואם ממילא אין לפניו תפלה בצבור ויכול להמתין עד שישיג תפילין של ראש של רש''י ולא יעבור זמן תפלה, עדיף שימתין ויתפלל עם תפילין של ראש של רש''י. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה מג. שארית יוסף ח''א עמ' שכח]</small></small>. |
499 | קיצור ש''ע ילקוט יוסף | אורח חיים | כה | מה | כיון שמפורש בתורה טעמה של מצות תפילין, ''למען תהיה תורת ה' בפיך, כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים'', הרי שלא תושג המטרה של מצוה זו בעשייתה בלא כוונה, ולכן יש לכוין בהנחתם לשם מצות תפילין, ושציונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים, על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו, וישעבד להקדוש ברוך הוא הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות. ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו. ובדיעבד אם כיון רק לשם מצוה בלבד, יצא. <small><small>[טוש''ע סי' כה ס''ה, ב''ח סי' ח' וסי' תרכה, משנ''ב ס''ק טו, ילקו''י תפילין מהדו' תשס''ד, סי' כה הערה מד. שארית יוסף ח''א עמ' שכט]</small></small>. |
Subsets and Splits