Datasets:

sivan22
/

yalkut-yosef

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 9.3k rows

Unnamed: 0 int64 0 9.3k	bookname stringclasses 1 value	topic stringclasses 1 value	siman stringlengths 1 8	sek stringlengths 2 5	text stringlengths 11 3.21k
500	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	מו	יניח תפילין של יד תחלה ואחר כך של ראש, דכתיב וקשרתם לאות על ידך, ואחר כך והיו לטוטפות בין עיניך. <small><small>[ואם הקדים והניח של ראש, אין צריך להסירן, אלא יניח תפילין של יד בלי להסיר את התפילין של ראש, וראה להלן סעיף נ']</small></small>. <small><small>[גמ' מנחות לו. טוש''ע סי' כה ס''ד, ילקו''י תפילין סי' כה הע' מה. שאר''י א' עמ' של]</small></small>.
501	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	מז	נוסח הברכה ''אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין''. ואף שכתוב בתורה וקשרתם, אין מברכים בלשון קשירה, אלא בלשון להניח תפילין, שהרי עיקר המצוה הוא שיהיו התפילין מונחים עליו. <small><small>[ילקו''י תפילין תשס''ד, סי' כה הערה מו. שארית יוסף ח''א עמוד של]</small></small>.
502	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	מח	אם טעה ובירך על תפילין של יד על מצות תפילין, או שבירך על הנחת תפילין, אם נזכר תוך כדי דיבור יתקן ויאמר להניח תפילין, ואם עבר זמן של תוך כדי דיבור, לא יחזור לברך. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין מהדו' תשס''ד, סי' כה הערה מז. שארית יוסף ח''א עמוד שלא]</small></small>.
503	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	מט	יברך להניח בקמ''ץ תחת הה''א, ולא בפתח ובדגש. וידגיש את הלמ''ד שבתיבת תפילין. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה מח. שארית יוסף ח''א עמוד שלא]</small></small>.
504	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נ	אם פגע בשל ראש תחלה, צריך להעביר על אותה מצוה, ויניח של יד תחלה ואחר כך של ראש. והנותן את התפילין לתוך תיק, אם הוא תיק צר, יתן את התפילה של ראש תחלה, ועליה יתן את התפילה של יד, כדי שלמחרת יפגע בשל יד תחלה. ואם הוא תיק רחב, יתן את של יד בצד ימין, ושל ראש בצד שמאל, כדי שלמחרת בעת שלוקח את התפילין להניחן, יפגע תחלה בשל יד המונח בצד ימין שכנגד העומד. <small><small>[ילקו''י תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה מט. שארית יוסף חלק א' עמ' שלב]</small></small>.
505	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נא	אם היתה לפניו רק תפילה של ראש, והניחה, ואחר כך נזדמן לו תפלה של יד, אין צריך לחלוץ את התפילה של ראש ולהניחה אחר שיניח תפילה של יד, אלא יניח מיד תפילה של יד ודיו. וכן אם היו לפניו גם תפילה של יד וגם תפלה של ראש, וטעה או הזיד והניח תפילה של ראש תחלה, אין צריך שיחלוץ תפילה של ראש בעת שמניח התפילה של יד. <small><small>[ילקו''י על הל' תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה נ'. שארית יוסף חלק א' עמוד שלג]</small></small>.
506	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נב	צריך לברך על תפילין של יד לאחר הנחתן על הקיבורת <small><small>(היינו בשר תפוח)</small></small> של זרועו, קודם קשירתן והידוקן, שכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן, וקשירתן והידוקן זו היא עשייתן. <small><small>[ילקו''י מהדורת תשס''ד, הלכות תפילין סי' כה הערה נא. שארית יוסף ח''א עמ' שלה]</small></small>.
507	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נג	אם שכח ולא בירך על התפילין, כל עוד התפילין עליו ימשמש בהן ויברך עליהן ''להניח תפילין'', שכל מצוה שעשייתה נמשכת, כגון לבישת טלית והנחת תפילין וישיבה בסוכה, אם לא בירך עובר לעשייתה, רשאי לברך גם לאחר מכן. <small><small>[עיין רמב''ם פרק י''א מברכות ה''ה. ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה נב, שארית יוסף ח''א שלו]</small></small>.
508	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נד	לא יברך כי אם ברכה אחת לשתיהם, שברכת להניח תפילין על תפילין של יד פוטרת גם תפילין של ראש. אולם האשכנזים מברכים על תפילין של ראש על מצות תפילין, ונהגו לברך ברכה זו בלחש. ואחר הנחת תפילין של ראש והידוקן על הראש, אומרים ''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד''. ומכל מקום אם ספרדי שמע ברכה זו מאשכנזי, נכון שיהרהר אמן בלבו, ולא יענה אמן בפיו. <small><small>[ילקו''י שם סי' כה הערה נג. שאר''י א' עמוד שלז]</small></small>.
509	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נה	אסור להפסיק בדיבור בין תפלה של יד לתפלה של ראש. ולכתחלה אסור להפסיק אפילו לצורך התפילין. ואם שח לצורך התפילין, אינו חוזר ומברך. אך אם הפסיק בדיבור שלא לצורך התפילין, מברך על תפילין של ראש ''על מצות תפילין''. ויזהר לברך כשיש כיסוי על ראשו. <small><small>[ילקוט יוסף הל' תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה נד. שאר''י ח''א עמוד שלט]</small></small>.
510	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נו	מי שהניח תפילין של יד וקודם שיניח תפילין של ראש נכנס לחדר אביו או רבו, אסור לו להפסיק לומר להם שלום. <small><small>[שאם יפסיק יצטרך לברך על של ראש, וגורם לברכה שא''צ. ואפילו הקדימו לו שלום, לא יענה, ילקו''י תפילין סי' כה הערה נה. שארית יוסף חלק א' עמוד שמא]</small></small>.
511	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נז	מי שהניח תפילין של יד וקודם שהניח תפילין של ראש נסתפק אם בירך על התפילין של יד או לא, לדידן דקיימא לן כדעת מרן השלחן ערוך שאין מברכים על תפילין של ראש, אלא אם שח בין תפילין של יד לתפילין של ראש, לא יברך על תפילין של ראש גם בכהאי גוונא. <small><small>[ילקו''י על הל' תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה נו, שארית יוסף ח''א עמוד שמא]</small></small>.
512	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נח	השומע קדיש או קדושה בין תפילין של יד לתפילין של ראש <small><small>[של רש''י]</small></small>, לא יפסיק לענות, אלא שומע ושותק ומכוין למה שאומרים. וכל שכן שאין לענות עם הצבור ה' מלך <small><small>[כי בלאו הכי אין צריך להפסיק ולומר ה' מלך עם הצבור]</small></small>. אולם אם עבר והפסיק וענה לקדיש או קדושה, אינו צריך לברך ברכת על מצות תפילין על תפילין של ראש. <small><small>[הרא''ש, ילקו''י על הל' תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה נז, עמוד קיג, שארית יוסף חלק א' עמוד שמב]</small></small>.
513	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	נט	מי שבירך להניח תפילין על תפילין של יד, וטרם שהידק את הרצועה על ידו שמע קדיש וענה אמן, יש אומרים שיחזור לברך, דדוקא בין תפילין של יד לתפילין של ראש אם ענה אמן לא יברך שוב, אבל בין ברכה למצוה לכולי עלמא צריך לחזור ולברך, ויש חולקים ואומרים שאינו חוזר ומברך. אחר שלא הפסיק בג' תיבות. והעיקר לדינא שגם הפסק בתיבה אחת חשיב הפסק. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה נח]</small></small>.
514	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	ס	אם אחר שבירך להניח תפילין, שמע שמתקרבים לומר קדיש או קדושה, ואם יכרוך שבע הכריכות על הזרוע לא יספיק להניח גם תפילין של ראש ולענות אחר כך קדיש או קדושה, רשאי שלא לכרוך הכריכות, אלא יהדק התפילין של יד בזרוע, וימהר להניח תפילין של ראש ואז יענה קדיש או קדושה, ואחר כך ישלים לעשות שבע הכריכות על הזרוע כנהוג. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה נט, שארית יוסף ח''א עמ' שמו]</small></small>.
515	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	סא	מי ששמע מחבירו ברכת להניח תפילין, ונתכוין לצאת ידי חובה בברכתו, ומניח גם הוא תפילין, ושמע קדיש או קדושה, אין לו לענות אמן, שדינו כאילו הוא בעצמו בירך. ומי ששמע ברכת התפלין ונתכוין לצאת ידי חובה, ואחר כך המברך סח בין תפלה לתפלה, אין השומע צריך לברך על תפלין של ראש, כיון שהוא לא הפסיק בדיבור. <small><small>[כן כתב מאמר מרדכי. וע' בילקו''י על הלכות תפילין מהדו' תשס''ד, סי' כה הערה ס'. שאר''י ח''א עמ' שמו]</small></small>.
516	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	סב	אף על פי שמצוה מן המובחר שכאשר כמה בני אדם מניחין תפילין ביחד בבית הכנסת, אחד מברך לכולם ברכת להניח תפילין, מכל מקום לא נהגו כן, אלא כל אחד מברך לעצמו, מאחר שאין הכל בקיאים לצאת ולהוציא, ושאני מברכת הקידוש וההבדלה שרגילין לכוין לצאת ולהוציא. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין מהדו' תשס''ד, סי' כה הערה סא]</small></small>.
517	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	סג	יש אומרים שהשומע ברכת תפילין מחבירו, והוא נמצא בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש, יענה אמן אחריו, שכיון שהוא מענין התפילין הוי כדין גביל לתורי שאינו נחשב הפסק. ויש חולקים וסוברים שלא יענה אפילו אמן של ברכת תפילין, שגם זה נחשב הפסק. ושב ואל תעשה עדיף. ואם ענה אמן אינו צריך לחזור ולברך על תפילין של ראש. אבל אם דיבר תיבה אחת בין ברכת להניח תפילין להנחה, חוזר ומברך להניח תפילין, דאף שלא הפסיק בג' תיבות, מכל מקום הוי הפסק. <small><small>[שערי תשובה סי' כה סק''ז, בהגהות שואל ומשיב כאן, בשו''ת דבר שמואל סי' קמב, בהג' רעק''א סי' כה ס''ט, ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה סב, שארית יוסף חלק א' עמ' שמז]</small></small>.
518	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	סד	לכתחלה אין להפסיק בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש אפילו בשתיקה בלבד. וכל שכן שאין להפסיק באיזה מעשה, כגון נתינת מטבע לחבירו, או אפילו צדקה לעני, כי מעשה נחשב כמו דיבור שהוא הפסק. ומכל מקום בדיעבד אם הפסיק במעשה בין תפילין של יד לתפילין של ראש, באין אומר ואין דברים, אינו צריך לברך על תפילין של ראש. ולכתחלה יש להזהר גם שלא ללכת ארבע אמות בין הנחת תפילה של יד לתפילה של ראש. <small><small>[ילקו''י תפילין סי' כה הע' סג. שאר''י א עמ' שמח]</small></small>.
519	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	סה	לפיכך אין להוריד את שרוול החולצה כדי לכסות את זרועו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, אלא יעשה כן לאחר הנחת תפילין של ראש. שמעיקר הדין אין צריך לכסות את התפילין של יד בבגדו. <small><small>[כן כתב בעובר אורח הנספח לארחות חיים ספינקא. וכיו''ב באגרות משה ח''ד או''ח סי' י'. וכ''ה בילקוט יוסף תפילין, תשס''ד, סי' כה הערה סד. שאר''י א' עמ' שמח]</small></small>.
520	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	סו	לכתחלה יש להחמיר שלא ירמוז בידו לחבירו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, כדי שתהיה הויה אחת לשתיהן. ולצורך מצוה, כגון שרומז לעני שימתין לו כדי שיתן לו צדקה וכדומה, יש להקל. <small><small>[ילקו''י תפילין סי' כה הערה סה. שארית יוסף חלק א' עמוד שנ]</small></small>.
521	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	סז	אם אינו יודע את מדת הרצועה אם מתאימה למדת ראשו, לכתחילה ראוי שימדוד ויתקן את הקשר ויתאימה למדת ראשו קודם ברכת להניח תפילין. ואם כשבא להניח תפילין של ראש ראה שאין הרצועה של ראש כפי מדת ראשו, וצריך לפתוח את הקשר כדי להקטין או להגדיל את הרצועה כמדת ראשו, אין זה חשיב כהפסק. <small><small>[דאף שההפסק הוא לצורך התפילין, הא גם בגביל לתורי לא שרינן לכתחלה. ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה סו. שאר''י ח''א עמוד שנב]</small></small>.
522	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	סח	מי שטעה והתחיל לברך על תפילין של ראש, <small><small>[לדידן שאין אנו מברכים על תפילין של ראש]</small></small>, ונזכר אחר שאמר ברוך אתה ה', לא יסיים למדני חוקיך, אלא יסיים אמ''ה אשר קדשנו וכו' על מצות תפילין. <small><small>[ילקו''י תפילין תשס''ד, סי' כה הערה סז. שארית יוסף ח''א עמוד שנב]</small></small>
523	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	סט	מנהגינו על פי הקבלה להניח תפילין של יד מיושב, ותפילין של ראש מעומד. ומנהג האשכנזים להניח בין תפילין של יד בין תפילין של ראש מעומד. <small><small>[ילקו''י על תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה סח, שאר''י חלק א' עמ' שנב]</small></small>.
524	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	ע	ספרדי המתפלל אצל אשכנזים, יניח תפילין כנזכר, אף שהאשכנזים מניחין גם תפילין של יד מעומד. ואין בזה משום לא תתגודדו. וכן בחור הלומד בישיבה שרוב התלמידים בה הם אשכנזים, עליו לנהוג כמנהג בני עדתו. <small><small>[דבחילוקי מנהגים ליכא לא תתגודדו, יבמות יג: מאירי שם יד. ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה סט, שארית יוסף חלק א' שנג]</small></small>.
525	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	עא	ומכל מקום אין הנחת תפילין של יד מיושב לעיכובא, ולכן אם אין לו אפשרות לשבת, כגון שאין שם כסא וכדומה, יניחן מעומד. וכן הנחת תפילין של ראש מעומד אינה לעיכובא, ולכן חולה שאינו יכול להניח תפילין של ראש מעומד, יניחן מיושב. ואם גם זה אינו יכול, יכול להניחן אף כשהוא שוכב. <small><small>[דבלא''ה כתב הרמ''א דנהגו להניח תפילין של יד מעומד, ושעת הדחק כדיעבד דמי, ילקו''י הלכות תפילין סי' כה הערה ע', שאר''י ח''א עמוד שנד]</small></small>.
526	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	עב	אף שמן הדין היה ראוי לעמוד בעת שמברך להניח תפילין, מכל מקום המנהג על פי הסוד לברך מיושב. <small><small>[ע' פתח הדביר, ובמג''א סק''כ, ובמ''ש עליו במור וקציעה (סי' ח'), ובילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה עא, ובשארית יוסף חלק א' עמוד שנד]</small></small>.
527	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	עג	בעת שכורך הרצועה על האצבע, טוב שיכרכנה כשהוא עומד. <small><small>[א''ר. פרי עץ חיים. ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה עב. שארית יוסף חלק א' עמוד שנד]</small></small>.
528	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	עד	יש נוהגים לכסות את זרועם בטלית בשעת הנחת תפילין של יד, והוא על דרך הסוד. ויש שנתנו טעם לזה משום דכתיב והיה לך לאות על ידך, לך לאות ולא לאחרים לאות. אולם כבר נתבאר שמן הדין אין צריך לכסות את התפילין של יד. והיכא דאפשר טוב לנהוג כדברי המקובלים. <small><small>[ילקו''י תפילין תשס''ד, סי' כה הערה עג, שארית יוסף חלק א' עמוד שנד]</small></small>.
529	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	עה	תפילין של ראש על פי הפשט טוב שיהיו גלויים ונראים, שהרי נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך. ובגמרא ביארו פסוק זה על תפילין של ראש. ולכן יזהר שלא לכסות תפילין של ראש לגמרי בטלית. אולם יש מרבותינו המקובלים הסוברים שנכון לכסות התפילין לגמרי בטלית, כי די בכך שרואים שם בליטה של התפילין. <small><small>[שער הכוונות דף ו: פרי עץ חיים (שער התפילין פרק יא), ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה עד. שארית יוסף חלק א' עמו' שנה]</small></small>.
530	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	עו	מנהגינו לכרוך שבע כריכות שלימות על היד, ואחר כך מניחין תפילין של ראש. ואחר כך כורכים את הרצועה על האצבע וכו', ואף שדעת מרן השלחן ערוך שמן הראוי להניח של ראש קודם שיכרוך הרצועה סביב זרועו, שהרי ברכת להניח תפילין באה לפטור גם את התפילין של ראש, וצריך להסמיך הנחת תפילין של ראש להנחת תפילין של יד, מכל מקום כבר פשט המנהג בכל המקומות לכרוך הרצועה על זרועו, ואחר כך מניחין של ראש. כי גם הכריכות הללו הם מכלל המצוה. ועוד, שאין הקשר יציב בלעדיהן, ונמצא שהכריכות הן השלמת המצוה. ורק אם על ידי זה שיכרוך יפסיד עניית קדיש וקדושה, יש להעדיף ענייתם מכריכת ז' כריכות. <small><small>[הרא''ש בתשובה (כלל ג' סי' ב). ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה עה. שארית יוסף חלק א' עמ' שנו]</small></small>.
531	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	עז	מנהגינו שתהיה רצועת התפילין של יד נכרכת כלפי חוץ, וכורך שבע כריכות שלימות מלבד הכריכה הראשונה, ואין הכריכה הראשונה נחשבת בכלל הכריכות, מפני שאינה שלימה. ויש מהאשכנזים שנוהגים לכרוך רצועת התפילין של יד כלפי גופו, מחוץ ליד, אל היד, ומחשיבים גם את הכריכה הראשונה בכלל שבע הכריכות. <small><small>[ש''ע סי' כה ס''ח. שעה''כ (דרוש ה' דתפילין), ילקו''י הלכות תפילין תשס''ד, סי' כה הערה עו. שאר''י ח''א עמ' שנז]</small></small>.
532	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	עח	יש נוהגים לכרוך את הרצועה סביב הבית, על התיתורא, ולהדק את היו''ד של התפילין לבית, ויש שכורכים על הקיבורת שלש כריכות בצורת שי''ן, ויש שלא נהגו בכל זה, אלא מיד אחר ברכת להניח תפילין והידוק הקשר, מעבירין את הרצועה למטה מן המרפק, וכורכים על הזרוע. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין שם סי' כה הערה עז . שארית יוסף ח''א עמ' שנט]</small></small>.
533	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	עט	אחר שסיים לכרוך על הזרוע, מעביר הרצועה בין האצבעות, ומניח תפילין של ראש, ומעביר את הרצועות על כתפיו משני הצדדים, אחת מימין ואחת משמאל, ואחר כך כורך שלש כריכות על אצבע צרדה, שהיא האצבע האמצעית. וכורך תחלה כריכה אחת על הפרק האמצעי של האצבע, ואחר כך כורך שתי כריכות על הפרק התחתון, ולאחר כך מעביר הרצועה בין צרדה לאצבע, ומעביר על גב היד, וכורך על כף ידו. ויש נוהגים שמיד אחר הכריכות על האצבע מחזירים הרצועה על גב היד וכורכים על כף היד, ואינם מעבירים הרצועה פעמיים בין האצבעות, אלא פעם אחת באופן שיראה כאות ד'. וכל אחד יעשה כמנהגו. <small><small>[מנחות לה: שלחן ערוך סימן כה סעיף ח'. רמב''ם פרק ח' מתפילין הלכה י''ב, מחזיק ברכה ס''ס כז. ילקו''י על תפילין סי' כה הערה עח. שארית יוסף חלק א' עמ' שס]</small></small>.
534	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פ	מי שאין לו האצבע שכורכין עליה ג' הכריכות הנז', יכרוך על אצבע השניה הסמוכה לגודל, ויהיה זה לזכר בעלמא, דאם לא יועיל אינו מפסיד בזה כלום. <small><small>[ילקו''י שם הערה עט]</small></small>.
535	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פא	צריך שיהיה השחור שברצועות לצד חוץ, ויזהר שלא יתהפכו, בין בשל יד ובין בשל ראש. וכל זה ברצועה המקיפה את הראש ואת הקיבורת, אבל מה שמשלשל הרצועות של ראש, וכן מה שכורך בשל יד, אין להקפיד בזה אם נתהפכו. ומכל מקום ראוי להזהר לכתחלה גם בזה, משום נוי מצוה, ולכן יש נוהגים לתחוב את הרצועות של ראש לתוך החגורה, או באבנט, שלא יתהפכו הרצועות ויקיים בעצמו זה אלי ואנוהו. אך אין בזה חיוב מעיקר הדין. <small><small>[מנחות לה: הרא''ש. הרמב''ם פרק ג'. ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה פ'. שארית יוסף חלק א' עמוד שסא]</small></small>.
536	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פב	אם מצא שהרצועה של ראש הפוכה במקום היקף הקשר, או של יד סביב הקיבורת, וכך היה גם בעת ההנחה, לא קיים מצות תפילין, וצריך לחזור ולהניח תפילין. ואם בשעת ההנחה היתה הרצועה כתקנה, ואפילו אם רק בחלק משעת ההנחה היתה זמן מה כתקנה, אינו צריך לחזור ולהניח תפילין. ולענין הברכה יש אומרים שחוזר גם לברך, ויש חולקים שאינו חוזר ומברך. ואם לא חזר להניח תפילין, יש אומרים שצריך להתענות <small><small>[גם על הברכה לבטלה]</small></small>, ויש שכתבו שאין מתענים על אי קיום המצוה, אלא באופן שהופך הרצועה בכוונה וברצון. ועל כל פנים אם הוא בן תורה שהתענית תפריע לו בלימודו, או מי שקובע עתים לתורה והתענית תפריע לו בלימוד התורה, יפדה התענית בצדקה כפי יכולתו. <small><small>[ילקו''י שם]</small></small>.
537	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פג	ישלשל הרצועות של תפילין של ראש שיהיו תלויים לפניו, ויגיעו עד הטבור או למעלה ממנו מעט. <small><small>[ילקוט יוסף הלכות תפילין סימן כה הערה פב. שארית יוסף חלק א' עמוד שסב]</small></small>.
538	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פד	בשעת הברכה וההנחה של תפילין של יד, יש לדקדק להסיר הקופסא שעל התפילין, באופן שתהיה התפלה מגולה, שמשום כבוד המצוה וחיבתה בודאי שצריך שגם התפלה של יד תהיה כמו שהיא במתכונתה בלי שום כיסוי, ורק אחרי הנחת התפילין יש לסמוך להקל בהנחת הכיסוי כדי שלא יתקלקל הריבוע של התפלה מפני דוחק השרוול שעליה. <small><small>[אך מנהג מרן אאמו''ר שליט''א שלא ליתן הכיסוי על התפילין כלל]</small></small>. <small><small>[תוס' מנחות לה. הרא''ש הל' תפילין סי' ז'. ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כה הערה פג. שארית יוסף ח''א עמוד שסג]</small></small>.
539	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פה	המברך על התפילין והניחן, ואחר כך מצא תפילין אחרות מהודרות יותר, ורוצה להחליף התפילין שעליו בתפילין המהודרות, אינו צריך לחזור ולברך על האחרות. ואף על פי שהמחליף טליתו דעת רבים וכן שלמים שצריך לברך על הטלית האחרת, מכל מקום יש לחלק בזה בין טלית לתפילין. <small><small>[ילקו''י שם סי' כה הערה פד. שארית יוסף ח''א עמ' שסד]</small></small>.
540	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פו	אם נפסקה הרצועה בעת שהניח התפילין, והוכרח להחליפן בתפילין אחרות, שעדיין לא חלה הברכה שבירך על התפילין הראשונות, צריך לחזור ולברך שנית. <small><small>[ילקו''י תפילין סי' כה הערה פה. שאר''י ח''א עמו' שסה]</small></small>.
541	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פז	אם מניח תפילין כמה פעמים ביום, צריך לברך עליהם בכל פעם. וכן אם חלץ התפילין כדי להכנס לבית הכסא, אפילו היה בדעתו לחזור להניחן מיד כשיצא מבית הכסא, חוזר ומברך עליהם כשחוזר להניחן. שמכיון שאין בית הכסא מקום הראוי להיות בו עם התפילין, נחשב הדבר להפסק, ואפילו בזמן מועט. ואפילו היה בית הכסא קרוב אליו, צריך לברך על התפילין. <small><small>[ואף שיש חולקים בזה, מכל מקום איכא ספק ספיקא, ובמקום מצוה דאורייתא סמכינן שפיר על ספק ספיקא לברך]</small></small>. <small><small>[ילקו''י שם סי' כה הערה פו. שאר''י ח''א עמ' שסה]</small></small>.
542	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פח	אם נשמטו התפילין ממקומם בשעת התפלה, והחזירם למקומם, אין צריך לחזור ולברך, שהרי מן הסתם אין אדם מסיח דעתו מהתפילין בשעת התפלה, והדבר נחשב כמי שחולץ התפילין על דעת לחזור וללובשן, שאינו מברך. <small><small>[טוש''ע ס''ס כה. באר היטב שם. משנ''ב סי' כה ס''ק מד. ילקו''י הלכות תפילין תשס''ד, סי' כה הערה פז. שארית יוסף חלק א' עמוד שסז]</small></small>.
543	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	פט	יש אומרים שצריך שהתפילין יהיו שלו, שהרי נאמר בפסוק, מעל הארץ הטובה אשר ה' נותן ''לכם'', וסמיך ליה וקשרתם אותם. אולם לדינא אין צריך שיהיו התפילין שלו, ולכולי עלמא אם קנה תפילין ועדיין לא שילם עליהם, יכול להניחן ולברך עליהם. <small><small>[שו''ת מהר''י ווייל (סי' קצא). ילקו''י הלכות תפילין, סי' כה הערה פח. שארית יוסף חלק א' עמוד שסח]</small></small>.
544	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	צ	וכן השואל תפילין מחבירו ומניחן, מברך עליהם. אבל אין לברך על תפילין גזולות. ונכון שלא לקחת תפילין של אחרים בלי רשותו, שיש הרבה שאינם מעונינים שהתפילין שלהם יהיו מונחים על אחרים. וגם יש המקפידים שלא יפגמו בבתים על-ידי שריטה, או שפשוף הריבוע, או שיניחום בלי מחשבה טהורה, וכדומה. <small><small>[ארחות חיים בשם העיטור. ש''ע ס''ס כה. ציץ אליעזר חי''ב סי' ז'. ילקו''י הלכות תפילין תשס''ד, סי' כה הערה פט. שאר''י ח''א עמו' שסט]</small></small>.
545	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	צא	יש מי שכתב שבתפילין צריך שיהיה קשר של קיימא, ולדבריו אותן המניחין תפילין של אחרים ומשנים הקשר לפי מדת ראשם, לאו שפיר עבדי, שהרי הבעלים בודאי ישנו שוב את הקשר לפי מדת ראשם, ונמצא שהראשון לא היה קשר של קיימא ולא יצא ידי חובה. ויש חולקים וסוברים דכל ששינה את הקשר לפי מדתו, אין לחוש בזה, שאין צריך שיהיה קשר של קיימא. אלא שצריך ליזהר שלפעמים הקשר אינו לפי מדת ראשו ומתעצל לתקנו או שהבעלים מקפידים אם יתקנו, ואז התפילין מונחים עליו שלא לפי מדת ראשו, ואינו יוצא ידי חובה. ולכן צריך ליזהר בזה. <small><small>[וצריך לבקש רשות מהבעלים לשנות את הקשר, אחר שרבים מקפידים בזה]</small></small>. <small><small>[ילקו''י על תפילין סי' כה הערה צ]</small></small>.
546	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	צב	נתן תפילין לחבירו במתנה על מנת להחזיר, ואמר לו יהא שלך רק לצאת בהם ידי חובה. לכולי עלמא מברך עליהם, אפילו לסברת האומרים דבעינן בתפילין לכם. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה צא. שארית יוסף חלק א' עמוד שע]</small></small>.
547	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	צג	גוי שמצא תפילין של ישראל, והביאם לישראל, יש מי שאומר שיכול הישראל להניחן בברכה, ואין לחוש שמא הגוי החליף את הפרשיות בדברים אחרים. <small><small>[ש''ע חו''מ רסז סכ''א. ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה צב. שארית יוסף חלק א' עמוד שעא]</small></small>.
548	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	צד	אם לא לבש טלית ולא הניח תפילין והתחיל ברוך שאמר, יפסיק בין פרק לפרק, ויניחן ויברך עליהם. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה צג]</small></small>
549	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כה	צה	מי שלא היו לו טלית ותפילין, והתחיל להתפלל עם הצבור, ובאמצע ברכות קריאת שמע הביאו לו טלית ותפילין, יתעטף בציצית ויניח תפילין בבין הפרקים ויברך עליהן, ואין לחוש בזה משום הפסק. ואם התחיל בפרשת ויאמר, ואחר כך הובאו לפניו טלית ותפילין, הואיל ובסוף פרשת ציצית אינו רשאי להפסיק אלא כמו באמצע הפרק לפיכך לא יפסיק בברכה, אלא לובש הטלית ומניח התפילין בלא ברכה, ולאחר תפלת שמונה עשרה ימשמש בהן ויברך עליהן. ואם לא הובאו לפניו אלא לאחר שחתם גאל ישראל, מניח תפילין בלא ברכה, ומיד יתחיל להתפלל כדי לסמוך גאולה לתפלה, ולאחר התפלה יתעטף בציצית וימשמש בתפילין ויברך עליהן. ואילו לעטיפת הטלית בין גאולה להתפלה לא יפסיק כלל, אפילו בלא ברכה. וכל זה לספרדים ובני עדות המזרח שהולכים בעקבות הוראות מרן השלחן ערוך, אבל האשכנזים נוהגים על פי הרמ''א, שאם הובאו הטלית והתפילין באמצע ברכות קריאת שמע, מברכים על התפילין בבין הפרקים, אבל על הטלית אינם מברכים, אלא מתעטפים בה בלא ברכה, ולאחר התפלה ממשמשים בה ומברכים עליה. ואם הובאו לפניו אחר שהתחיל פרשת ויאמר, או באמצע ברכת אמת ויציב, יניח התפילין בברכה, ורק אם סיים גאל ישראל מניח התפילין בלא ברכה, ולאחר התפלה ימשמש בהן ויברך עליהן. ונהרא נהרא ופשטיה. <small><small>[ילקו''י תפילין סימן כה הערה צד]</small></small>.
550	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כו	א	תפילין של יד ותפילין של ראש שתי מצוות נפרדות הן, וכל אחת מצוה בפני עצמה היא. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סי' כה הערה יב. שארית יוסף חלק א' עמוד שעא]</small></small>.
551	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כו	ב	מי שאין לו אלא תפלה אחת, מניח אותה שיש לו, ומברך עליה. והוא הדין אם יש לו שתיהם, ויש לו שום אונס שאינו יכול להניח אלא אחת, מניח אותה שיכול. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כו הערה ב'. שארית יוסף חלק א עמ' שעא]</small></small>.
552	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כו	ג	אם מניח תפלה של יד מברך להניח תפילין, ואם מניח תפלה של ראש בלבד, מברך על מצות תפילין. <small><small>[ולמנהג האשכנזים שמברכים בכל יום על תפילין של ראש, אם יש לו רק תפילין של ראש יברך ב' ברכות, להניח תפילין ועל מצות תפילין. ואם יש לו תפילין של יד בלבד, יברך להניח תפילין בלבד]</small></small>. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין תשס''ד, סי' כו הערה ג'. שארית יוסף ח''א עמ' שעב]</small></small>.
553	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כו	ד	אם יש לו תפלה אחת, יניח התפלה שיש לו ויתפלל תפלה בצבור עם תפילין. וכל שכן שאם חושש שיעבור זמן קריאת שמע שאין לו להמתין שיביאו לו ב' התפילין, אלא יניח התפלה שיש לו ויקרא בה קריאת שמע. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין תשס''ד, סימן כו הערה ד']</small></small>.
554	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	א	מקום הנחת תפילין של יד צריך להיות על הזרוע במקום הקיבורת, שהוא הבשר התפוח שביד <small><small>(בחלק שבין האציל לכתף)</small></small>, ויהדק הרצועה היטב כדי שהתפילין לא יזוזו ממקומן בכל משך זמן התפלה. וצריך שיהיו התפילין כולן עם התיתורא שלהן על הקיבורת בצד החצי המרפק התחתון של הזרוע, דהיינו בצד הסמוך לאציל <small><small>[מרפק]</small></small> היד <small><small>[למטה]</small></small>, ולא למעלה מזה בצד הסמוך לכתף. ואסור שיהיו התפילין למעלה מהחצי התחתון של הזרוע אפילו כל שהוא. ויהיו התפילין של יד נוטים לצד הלב, וכמו שנאמר, ושמתם את דברי אלה על לבבכם. ואחר שהידק התפילין על הקיבורת ימשוך הרצועה לזרוע, ויכרוך שבע כריכות שלימות כנ''ל. <small><small>[מנחות לז. רמב''ם פ''ד מתפילין ה''ב. ב''י וש''ע סי' כז ס''א. ילקו''י על הלכות תפילין תשס''ד, סי' כז הערה א. שארית יוסף א' עמ' שעג]</small></small>.
555	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	ב	מקום הנחת תפילין של ראש הוא במקום שערות הראש, ואסור שיהיה אפילו חלק קטן מאד מהתפילין על המצח, אלא כולן יהיו מונחות במקום השער, ומכוונות בין העינים. וגם מי שנשרו שערותיו ידקדק מאד בזה שיניח אותן במקום שהיו לו שערות ראשו. ודורשי רשומות אמרו דרך רמז: אין מניחין תפילין אלא ''בשבת'', ופירש הגאון רבי עקיבא איגר, שהוא ראשי תיבות: במקום שער במקום תפוח, התפילין של ראש במקום שער, והתפילין של יד במקום התפוח שבזרוע. <small><small>[ילקו''י שם סי' כז הע' ב'. שאר''י ח''א עמ' שעד]</small></small>.
556	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	ג	מאחר שרבים מן ההמון אינם זהירים בהנחת תפילין של ראש להניחן במקומן, ותפילין של ראש שלהם יורדות על המצח, לפיכך מצוה להוכיחם, ולהודיעם כי שתים רעות עשו, כי מבטלים בכך מצוה יקרה של תפילין, וגם בירכו ברכה לבטלה <small><small>[אם גם התפילין של יד אינם במקומן הראוי]</small></small>. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר. <small><small>[ביאה''ל סי' כז. ואין הולכים אחר הרוב בעניני שיעורים, כשם דלא מהני רוב ברוב ארבעים סאה, ברוב כזית וכדו'. בנין ציון סי' קפ. ילקו''י שם סי' כז הע' ג. שאר''י א' עמ' שעו]</small></small>.
557	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	ד	מותר להסתכל בראי כדי לראות אם התפילין של ראש מונחין במקומן. ומכל מקום אין צריך להקפיד בזה כל כך, ודי שיבדוק כפי מה שיש ביכולתו שהתפילין יהיו מונחין במקומן, שלא יטה לצדדין. וכן צריך שיהיה הקשר של התפילין <small><small>(של ראש)</small></small> באמצע. <small><small>[הר''ן פרק ב' דעבודה זרה, בשם הגאונים, דמה שאסרו להסתכל בראי היינו רק במקום שאין מסתכלים בראי אלא הנשים, אבל במקום שגם הגברים מסתכלים בראי מותר. וכ''כ הרמ''א (יו''ד סי' קנו). והמהריקריאת שמע (ס''ס קסב). ובנהר מצרים. וראה בילקו''י שם סימן כז הערה ד'. שארית יוסף ח''א עמו' שעח]</small></small>.
558	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	ה	אם נשאר חלק מהתפילין של ראש המונח על ראשו, תלוי באויר קצת, וכמו שמצוי כן בתפילין גדולים, יוצא ידי חובת המצוה. ובלבד שהתפילין יהיו מונחות כנגד עיקרי השער. ולכתחלה יזהר שלא יחזיק התפילין מהרצועות כדי להניחן על הראש, דאינו כבוד התפילין להחזיקן כך, אלא יחזיק התפילין מהבית והקשר, ויניחן על הראש. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סי' כז הערה ה'. שארית יוסף חלק א עמ' שעח]</small></small>.
559	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	ו	המנהג הנכון שהיו''ד של קשר התפלה של יד יהיה לצד הלב, והתפלה עליו לצד חוץ. ויש להזהר שלא תזוז היו''ד של הקשר מהתפלה. והזוהר הקדוש החמיר מאד בזה. ולכן יש אומרים שטוב לקשור את היו''ד בגוף התפילין בחוט של גיד, בשעת עשיית התפילין, כדי שלא תזוז לעולם. ויש אומרים שחוט הגיד שסביב התיתורא הוי חציצה בין הזרוע לתפילין. ועל כל פנים יהדק הקשר היטב לתפילין. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד סי' כז הערה ו'. שארית יוסף ח''א עמוד שעט]</small></small>.
560	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	ז	המנהג הנכון לתקן שהמעברתא שבה הרצועה עוברת, תהא מונחת לצד הכתף, והקציצה לצד היד. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין מהדו' תשס''ד, סי' כז הערה ז'. שארית יוסף ח''א עמ' שפ]</small></small>.
561	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	ח	כיון שנאמר בתורה לאות על ידך, צריך שיהיו התפילין על היד ממש, על הבשר, ולא יהא דבר חוצץ בין תפילין לבשרו, לא שנא בתפלה של יד ולא שנא בתפלה של ראש. ודוקא בתפילין, אבל ברצועות אין להקפיד. ומכל מקום לכתחלה ראוי להניח גם את הרצועות של יד על בשרו ממש. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כז הערה ח]</small></small>.
562	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	ט	מי שיש לו מכה בזרועו, ואי אפשר לו להניח תפילין של יד אלא בחלק העליון של הזרוע סמוך לכתף, יניח אותן בלי ברכה. ובעל תשובה שיש לו על ידו כתובת קעקע של שתי וערב, וכדו', ומתבייש להניח תפילין על זרועו, שתתגלה הכתובת קעקע, יש לו להניחן בסתר ולהוריד השרוול מיד אחר ההנחה, ואם אי אפשר לו לעשות כן בשום אופן, בשעת הדחק יש להתיר לו להניח תפילין של יד על שרוול חלוקו הדק, דלא גרע ממצטער ממכה שעל בשרו שמותר להניח על הסמרטוטים. ויניח השל יד בלי ברכה, ויברך על של ראש.
563	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	י	ובעל תשובה שיש לו על זרועו כתובת וכן מי שיש לו גבס או תחבושת על ידו, וכל מקום הקיבורת מכוסה בגבס או בתחבושת, יניח התפילין על הגבס, אך לא יברך. ויברך על תפילין של ראש ''על מצות תפילין'' ויכוין לפטור את התפילין של יד. <small><small>[וטוב שיכסה את התפילין המונחות על הגבס מפני הרואים]</small></small>. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין סי' כז הערה י'. מהדורת תשס''ד עמוד קפ. שאר''י א' עמוד שצב]</small></small>.
564	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	יא	תפילין של יד מותר להניחם גם מבלי להסיר את השעון יד מעליו, שאין ברצועות דין חציצה לאחר שכרך שבע הכריכות על זרועו, והמחמיר תבוא עליו ברכה. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין סימן כז הערה יא. מהדורת תשס''ד עמוד קפא. שארית יוסף חלק א' עמ' שפה]</small></small>.
565	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	יב	המגדל שער ראשו כנגד פניו לנוי וליופי <small><small>(בלורית)</small></small>, אין בזה משום חציצה בתפילין של ראש, ורק ידקדק להניחן במקום גידול השער. ומכל מקום הירא את דבר ה' ראוי לו להימנע מגידול שער הראש, ועל כיוצא בזה המליצו: ויאמר ''לקוצרים'' ה' עמכם. <small><small>[ילקוט יוסף הלכות תפילין סי' כז הער' יב. מהדורת תשס''ד עמוד קפג. שאר''י ח''א עמ' שפא]</small></small>.
566	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	יג	מי שיש לו תחבושת על ראשו, ואי אפשר להוציאה <small><small>[וכגון שנפצע בראשו וחבשו לו את הראש, וכיו''ב]</small></small>, יניח תפילין של יד בברכה <small><small>[כרגיל]</small></small>, ויניח התפילין של ראש על התחבושת במקום הנחת התפילין. ויכסה התפילין בטלית וכדומה, מפני הרואים. <small><small>[תשובת הרשב''א ח''ג סי' רפב. שו''ת ריב''ש סי' קלז. שלחן ערוך סי' כז ס''ד. ילקו''י הלכות תפילין,\תשס''ד, סי' כז הערה יג]</small></small>.
567	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	יד	מי שנשרו כל שערותיו והניח על ראשו פאה נכרית, ומתבייש להסירה בבית הכנסת בעת הנחת התפילין, יש לייעץ לו שיניח תפילין בביתו בבוקר, קודם התפלה, על ראשו ממש בלי הפאה, ויקרא בהם קריאת שמע, ואחר כך יוכל להניחם על הפאה בבית הכנסת ויתפלל עמהם כי יש אומרים שאין הפאה חשיבא כחציצה. <small><small>[ש''ע סימן כז סעיף ה'. פרי מגדים (מש''ז סק''ה), כף החיים סימן כז אות כז, משנה ברורה סי' כז ס''ק טז. ילקו''י על הלכות תפילין סי' כז הערה יד. במהדורת תשס''ד עמוד קפד. שארית יוסף ח''א עמ' שפג]</small></small>.
568	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	טו	מי שיש לו נשירה בשערות ראשו, ויש בראשו שערות תלושות מעורבות עם שערות מחוברות, יש ליזהר לכתחלה לסרק ראשו במברשת וכדומה, כדי שלא ישארו שם שערות תלושות. ומכל מקום מעיקר הדין אין בזה חציצה. ואם רחץ את ראשו במים, והשערות עדיין רטובות, טוב לנגבם היטב קודם שיניח תפילין, מפני כבוד התפילין, ובכדי לחשוש לסוברים שיש בזה משום חציצה. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כז הערה טו. במהדורת תשס''ד עמוד קפה. שארית יוסף חלק א' עמוד שפד]</small></small>.
569	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	טז	תפילין שמשחו על התיתורא שלהם מבפנים חומר הנקרא ''לאק'', כדי להשקיף את עור התיתורא, שיהיה ניכר מבחוץ שפרשיות מונחות בפנים, תפילין אלו כשרות, ואין לפוסלם מדין חציצה בין התפילין לפרשיות, שכיון שיש בזה נוי לתפילין, הרי זה בכלל מה שאמרו: ''כל לנאותו אינו חוצץ''. ואפילו אם הלאק נעשה מדבר טמא, אין לפסול התפילין משום דבעינן מן המותר בפיך, שבדבר שאינו הכרחי לתפילין אין בזה חשש כלל. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין סי' כז הע' טז. מהדורת תשס''ד עמוד קפו. שאר''י א' עמ' שפו]</small></small>.
570	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	יז	הלכה רווחת שצריך להניח תפילין בשמאל, וכמו שדרשו חז''ל ממה שנאמר וקשרתם, וסמיך ליה וכתבתם, מה הכתיבה בימין אף הקשירה בימין, וכיון שהקשירה בימין ההנחה היא בשמאל <small><small>[שביד ימין קושר התפילין על יד שמאלו]</small></small>. או משום שנאמר והיה לאות על ידכה, יד כהה, רוצה לומר היד השמאלית שהיא חלשה. לפיכך מי שהניח תפילין בימינו, אף בדיעבד לא יצא. והאיטר שכל מלאכתו וכתיבתו נעשית ביד שמאל, צריך להניח תפילין ביד ימין, שהיא יד כהה <small><small>[חלשה]</small></small> שלו, ונחשבת כשמאל שלו. <small><small>[ואין צריך לחוש להחמיר ולחזור ולהניח תפילין אחר התפלה גם ביד שמאל]</small></small>. ואם הניח תפילין בשמאל, אף בדיעבד לא יצא. <small><small>[מנחות לו: רמב''ם פרק ד' מהלכות תפילין הלכה ב'. טור ושלחן ערוך סימן כז. ילקוט יוסף על הלכות תפילין סימן כז הערה יז. שארית יוסף חלק א' עמוד שפז]</small></small>.
571	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	יח	מי שכותב בשמאל, וכל מלאכתו עושה בימין, היד שכותב בה נחשבת לימין, ומניח תפילין ביד האחרת, וכדרשת חז''ל מה כתיבה בימין אף קשירה בימין. ואם רוב מעשיו בשמאל וכותב בימין, מניח תפילין ככל אדם בשמאל, שלעולם הולכים אחר היד שכותב בה לחושבה כימין. וזו היא דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו. ומכל מקום הואיל ויש הרבה פוסקים שחולקים וסוברים שיש ללכת אחר היד שעושה בה את רוב מעשיו, שהשניה היא יד כהה, טוב שאחר התפלה יניח התפילין גם ביד האחרת ויקרא בהן קריאת שמע, ויוצא ידי חובת המצוה לכל הדעות. ואף בתפילין של רבינו תם טוב להחמיר היכא דאפשר להניח ב' זוגות תפילין. <small><small>[שלחן ערוך סימן כז סעיף ו'. ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כז הערה יח. שארית יוסף חלק א' עמוד שפח]</small></small>.
572	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	יט	נער שהיה רגיל לכתוב ולעשות מעשיו ביד ימינו, כדרך כל אדם, ואחר כך הרגיל עצמו לכתוב בשמאל, יניח תפילין בשמאל כדרך כל אדם, שהואיל ולא היה איטר משנולד, אלא רק הרגיל עצמו לאחר מכן, אין עליו דין איטר. <small><small>[מרדכי הלכות קטנות מנחות לו: בית יוסף סימן כז. מגן אברהם סימן כז סק''י. ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כז הערה יט. שארית יוסף חלק א' עמוד שפח]</small></small>.
573	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	כ	איטר יד שאין לו תפילין שהקשר של תפלה של יד בצד ימין, כפי שצריך האיטר להניח, היכא דלא אפשר לשנות הקשר, בשעת הדחק כזו יניח התפילין של יד כמו שהיא, ומניח הקציצה בימין לצד הכתף, והמעברתא לצד היד, וקשר היו''ד יהיה לצד פנים כדי שיהיה כנגד הלב. וכן להיפך, מי שאינו איטר ומניח תפילין של איטר, מניח בשמאלו הקציצה לצד הכתף, והמעברתא לצד היד. וכן מי שיש לו ספק שצריך להניח בב' ידיו, ואין ידו משגת לקנות ב' תפילין, ולעשות תפילין של יד אחד שהקשר יהיה לצד ימין, ואחד שהקשר יהיה לצד שמאל, דיוכל להניח תפילין של יד שמאל ביד ימין. אלא שלכתחלה בודאי שראוי שאיטר יניח תפילין של יד שהקשר לצד הלב. <small><small>[שלחן ערוך סימן כז סעיף ב'. ילקוט יוסף על הלכות תפילין סימן כז הערה כ'. שארית יוסף חלק א' עמוד שפט]</small></small>.
574	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	כא	חולה שידו הימנית משותקת לגמרי, צריך להניח תפילין על-ידי בניו, או על- ידי אחרים, אפילו אם יצטרך לשלם להם איזה סך עבור טיפולם הקבוע בו. ויניחו לו התפילין על ידו השמאלית, ככל אדם. ואם אין לו מי שיניח לו תפילין אלא אשתו או בנותיו, יכול להניח תפילין על ידן, אך לכתחלה ישתדל שאיש יקשור לו תפילין. <small><small>[מהר''ם שיק (או''ח סי' טו). בשמים ראש (סי' ק). שבט הלוי חלק א (סימן ח). ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כז הערה כא. שארית יוסף חלק א' עמוד שצ]</small></small>.
575	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כז	כב	גידם שאין לו יד, רק זרוע של יד שמאל, יניח תפילין על הזרוע בלי ברכה. ואם אין לו גם זרוע, <small><small>[שנקטעה ידו לגמרי]</small></small> יניח תפילין של ראש בלבד, ויברך על מצות תפילין. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כז הערה כב. שארית יוסף חלק א' עמוד שצא]</small></small>.
576	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	א	חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה שנזכר מהם, שלא יסיח דעתו מהם, קל וחומר מציץ הקודש שאין בו אלא אזכרה אחת, ואמרה תורה והיה על מצחו תמיד, שהכהן לא יסיח דעתו ממנו, תפילין שיש בהם אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה. ומכל מקום אינו חייב למשמש בהם מן התורה, אלא מדברי סופרים. וימשמש בשל יד תחלה, ואחר כך בשל ראש, שהרי נאמר וקשרתם לאות על ידך, ואחר כך והיו לטוטפות בין עיניך. <small><small>[אולם אין צריך למשמש בתפילין באמצע התפלה ובשעת לימוד תורה]</small></small>. <small><small>[מנחות לו: שלחן ערוך סימן כח סעיף א'. שאגת אריה סימנים לח, לט, מ'. שו''ת שער אפרים (סימן כ'), שערי תשובה, ומשנה ברורה ר''ס כח. ילקו''י תפילין סי' כח הערה א'. שאר''י ח''א עמ' שצד]</small></small>.
577	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	ב	כשאומר בקריאת שמע וקשרתם לאות על ידך ימשמש בשל יד, וכשיאמר והיו לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש. ויש נהגו למשמש בתפילין בעוד כמה מקומות בתפלה, כמו בברכת עוטר ישראל בתפארה <small><small>[תפילין של ראש]</small></small>, בברכת אוזר ישראל בגבורה <small><small>[תש''י]</small></small>. בקדש לי כל בכור, בהודו וביהי כבוד בפסוק ישמחו השמים, ובפסוק ומשביע לכל חי רצון, בריש ברכת יוצר, כשאומר קדוש קדוש וגו', בקריאת שמע, כשאומר ה' שפתי תפתח, כשאומר המברך את עמו ישראל בשלום. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כח הערה ב'. שארית יוסף חלק א' עמוד שצה]</small></small>.
578	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	ג	נהגו העולם שלא לחלוץ התפילין לכל הפחות עד אחר קדושת ובא לציון. אך אם מניח תפילין דרבינו תם, יכול להסירן קודם ובא לציון, כדי לומר קדושה עם תפילין דר''ת. <small><small>[ב''י סי' כה בשם העיטור. ש''ע סי' כה סעיף י''ג. ילקו''י על תפילין סימן כח הערה ג. וסימן לד הערה ו'. שאר''י ח''א עמוד שצה]</small></small>.
579	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	ד	המדקדקים נוהגים שלא לחלוץ התפילין עד אחר עלינו לשבח, ולכל הפחות עד אחר קדיש יתום שקודם עלינו לשבח. ועל פי דעת המקובלים אין להסיר גם הטלית עד אחר שיחלוץ התפילין.
580	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	ה	ביום שיש בו ספר תורה נוהגים שלא לחלוץ התפילין עד שיחזירו ספר תורה ויניחוהו בהיכל. וסימן לדבר, ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם. ומי שנאלץ לחלוץ התפילין בעת שהספר תורה על התיבה, יזהר שלא יחלצם בפני הספר תורה, כי אין לגלות הראש בפני ספר תורה, אלא ילך לצדדין או יחלוץ מתחת לטליתו באופן שלא יהיה ראשו נגלה בפני הספר תורה. ואם הספר תורה נמצא בתוך תיק סגור, לית לן בה. וכן אם אפשר להסיר את התפילין מבלי לגלות את הראש, מותר להסירן בפני ספר תורה פתוח. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כח הערה ג-ה. שארית יוסף חלק א' עמוד שצו. וראה במשנה ברורה ס''ק נח. ובברכי יוסף סימן לח אות יא. וכשמונח בתיק סגור שרי]</small></small>.
581	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	ו	בראש חודש נוהגים לחלוץ את התפילין קודם שמתפללים מוסף. ועל פי הזוהר הנחת תפילין בעת תפלת מוסף הוא דבר חמור מאד. ויחלצום אחר אמירת חצי קדיש, ולא קודם הקדיש. ויש בזה סוד נשגב, וכן ראוי לנהוג. ומן הראוי לכתחלה שלא לקפל התפילין בעת שעונים לקדיש וקדושה שאין ראוי להתעסק בשום עסק באמצע קדיש וקדושה. ומכל מקום המקילים לקפל התפילין באמצע הקדיש או החזרה, או באמצע ברכה שמברכים <small><small>[כגון אשר יצר]</small></small>, אין צריך לגעור בהם, שיש להם על מה שיסמוכו. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כח הערה ו. שארית יוסף חלק א' עמוד שצז. וראה בתשובת הרדב''ז סי' פ'/אלף קנ''א. ב''י סי' כה. ש''ע סימ' תכג ס''ג. שער הכוונות דף לח.]</small></small>.
582	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	ז	מי ששכח לחלוץ את התפילין והתפלל עמהם מוסף, אינו צריך לחזור ולהתפלל מוסף. ואם נזכר בזה באמצע תפלת מוסף, יכסה את התפילין שבראשו בטלית שעליו. אבל לא יחלצם באמצע תפלת שמונה עשרה, אלא יזיז התפילין של ראש ממקומו, והרי זה כאילו סילקם, ותחת התפילין של יד בין הקציצה לבשרו יתחב שם את בגדו באופן שיהיה חוצץ ויענה קדושת כתר. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין, סי' כח הע' ז. שארית יוסף ח''א עמ' שצז]</small></small>.
583	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	ח	בבית כנסת שמתפללים בו כמה מנינים, וקרה שאדם העומד בתפלת שחרית שומע קדושת כתר ממנין אחר, אם יש שהות יסלק התפילין מעליו ויענה עמהם קדושת כתר, ואם אין לו שהות לעשות כן יזיז התפילין של ראש ממקומו, ותחת התפילין של יד בין הקציצה לבשרו יתחב שם את בגדו באופן שיהיה חוצץ, ויענה קדושת כתר. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כח הערה ח. שארית יוסף חלק א' עמוד שצח. וראה בבן איש חי פרשת ויקרא אות י''ז. ובשו''ת בצל החכמה ח''ו סי' נד]</small></small>.
584	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	ט	מי שטעה בתפלת ראש חודש בשחרית, ודילג יעלה ויבא, ולא נזכר אלא לאחר תפלת מוסף, שצריך לחזור ולהתפלל שחרית, יש אומרים שצריך לחזור ולהניח תפילין בברכה כדי להתפלל עמהן תפלת שחרית של ראש חודש. ויש אומרים שהואיל וכבר התפלל שחרית עם התפילין, אלא שהוא חוזר רק כדי להזכיר מעין המאורע, אינו צריך לחזור ולהניח תפילין. ונכון לחזור ולהניח התפילין בברכה כדי להתפלל שחרית של ראש חודש עמהן. ומכל מקום אם לא נזכר אלא סמוך למנחה, ומתפלל מנחה שתים, והשניה לתשלומי שחרית, אינו צריך לחזור ולהניח תפילין. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כח הערה ט. שלחן ערוך סימן קח סעיף י''א.]</small></small>.
585	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	י	יש נוהגים שאבי הבן או הסנדק מניח תפילין בשעת המילה, ויש להם על מה שיסמוכו, ושלא כמי שכתב לפקפק בזה. אלא שראינו לכמה גאוני עולם שלא הניחו תפילין בשעת המילה. ואף במקום שנהגו שאבי הבן והסנדק מניחין תפילין בשעת המילה, מכל מקום בראש חודש אין להניח תפילין, לאחר מוסף, דשב ואל תעשה עדיף. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן כח הערה י. שארית יוסף חלק א' עמוד שצט. ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד שו. ש''ך יורה דעה סי' רסה ס''ק כד]</small></small>.
586	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	יא	נוהגים לקרוא עם התפילין פרשת ''קדש לי'' ופרשת ''והיה כי יביאך'', ולכתחלה יאמרם קודם פרשת העקדה, ולכל הפחות קודם ברוך שאמר, כדי להקדימן לקריאת שמע, כשם שבתורה פרשיות אלו נאמרו קודם קריאת שמע. אבל אחר שהתחיל בברוך שאמר אין להפסיק לאומרם. ואם חושש שיפסיד תפלה בצבור, יאמרם אחר עלינו לשבח, קודם שיסירם. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כח הערה יא. שארית יוסף חלק א' עמוד שצט. וראה בב''ח סימן לח]</small></small>.
587	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	יב	טוב שלא לחלוץ התפילין בכל יום עד שילמד בהם תחלה, אחד המרבה ואחד הממעיט. ועל פי זה יש נוהגים ללמוד בכל יום אחר התפלה ב''חק לישראל'', בעודם מעוטפים בטלית ומעוטרים בתפילין. והוא דבר נאה. אולם אם חושש שלא יוכל לעמוד בניקיון הגוף ומתיירא שמא יפיח בהם, יחלצם מיד אחר התפלה. וכן בר''ח אין להניח תפילין אחר תפלת מוסף כדי ללמוד עמהם בחק לישראל. ואף שאין חיוב מן הדין לקרוא בכל יום חק לישראל, מכל מקום דבר טוב הוא לנהוג כן, וגם בני ישיבות טוב ונכון שילמדו בחק לישראל בשעות ההפסקה ובין הסדרים, אם אין הדבר בא על חשבון לימוד הסוגיות. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין סי' כה הערה יב, שארית יוסף חלק א עמוד ת'. וראה במחזיק ברכה ס''ס כה. ובכף החיים פלאג'י סי' י' אות מג. ובטהרת המים (מער' התי''ו אות סו). ובבן איש חי]</small></small>.
588	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	טו	טוב לחלוץ התפילין ביד שמאל, להראות שקשה עליו חליצתן, שהרי מצותן כל היום. <small><small>[כ''כ המג''א סי' כח סק''ג. פמ''ג. משנ''ב (סק''ה). ילקו''י תפילין סי' כח הע' טו. שאר''י ח''א עמ' תב]</small></small>.
589	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	טז	מנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן, <small><small>[לא בין תפילין של יד לתפילין ראש, אלא קודם שקושר תפילין של יד, וקודם הברכה]</small></small>, ובשעת חליצתן. ומשום חיבוב מצוה נכון שהוא עצמו יקפל התפילין שלו, אך כשממהר ללימודו וכדומה, מותר ליתן לאחר שיקפל את הטלית והתפילין שלו. <small><small>[ילקו''י הלכות תפילין סי' כח הערה טז. שארית יוסף ח''א עמ' תב. וכן כתבו רבי דוד אבודרהם, ובארחות חיים, ובב''י ס''ס כח. ובש''ע ס''ג. א''ר סק''ה. משנ''ב סק''ו. נימוקי אורח חיים א']</small></small>.
590	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	יז	לא יאחוז הרצועות ויגלול התפילין, אלא יאחז בתפילין ויגלול הרצועות. <small><small>[שם סי' כח הע' יז]</small></small>.
591	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	יח	כשמקפל התפילין לא יכרוך הרצועות על הבתים, מפני שקדושת הבתים חמורה מהרצועות, אלא טוב לכורכן משני הצדדים על שם הכתוב כנפי יונה נחפה בכסף. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין סי' כח הע' יח. שאר''י ח''א ע' תג]</small></small>.
592	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	יט	החולץ את התפילין ואינו מקפלן מיד, כגון אם נכנס לבית הכסא, לא יניחם כשהבית כלפי מטה והתיתורא והמעברתא כלפי מעלה, אלא יניחם על התיתורא כשהבתים כלפי מעלה. <small><small>[בן איש חי פר' חיי שרה אות יט. ותיכף לאחר התפלה יקפלם. וכן הוא בילקו''י על הלכות תפילין סי' כח הערה יט. ובשארית יוסף חלק א' עמ' תג]</small></small>.
593	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	כ	אחר שחלץ תפילין של ראש יניחן בתיק, ועליו יניח תפלה של יד, כדי שכאשר יבוא להניחן יפגע בשל יד תחלה. והמניחים כיס של תפילין יחד עם הטלית, צריכים ליזהר שלא יניחו התפילין למעלה, כדי שלא יפגעו בהם תחלה. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סי' כח הערה כ. שאר''י ח''א עמ' תג. וכ''ה בטור ושלחן ערוך (סי' כח ס''ב), על פי המבואר ביומא לג: דאין מעבירים על המצוות]</small></small>.
594	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כח	כא	טוב שלא יחלוץ תפילין של יד עד שיניח תפילין של ראש בתיק, כדי שלא ישכח ויניח של יד תחלה בתוך התיק. <small><small>[כ''ה בפמ''ג ובמשנ''ב ס''ס כח. ובילקו''י הל' תפילין סי' כח הע' כא]</small></small>.
595	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	כט	א	אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין, אפילו כשחולצם בערב שבת בבין השמשות. <small><small>[ילקו''י על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן כט]</small></small>.
596	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	ל	א	זמן הנחתן בבוקר, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק ארבע אמות ויכירנו. ויש אומרים שהוא כשש דקות אחר עמוד השחר. ויש אומרים שהוא כשעה קודם הנץ. ולכן לכתחלה אין להתעטף בציצית עד שיגיע שעה קודם נץ החמה. וכן מנהג ירושלים. אבל פועלים משכימי קום שממהרים לעבודתם, יש להקל להם להתעטף בציצית כשש דקות אחר עמוד השחר, ביום ממוצע. וזמן עמוד השחר הוא ע''ב דקות זמניות קודם הנץ. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן ל' הערה א'. שארית יוסף חלק א' עמוד תד. וראה בברכות ט: שלחן ערוך סימן ל'. פרי מגדים סימן נה סק''ב]</small></small>.
597	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	ל	ב	אסרו חכמים להניח תפילין בלילה, גזירה שמא יישן בהן ויבואו לידי בזיון. ויש אומרים שאף מן התורה אין להניח תפילין בלילה, שנאמר מימים ימימה, ימים ולא לילות. והעיקר לדינא דאין איסור להניח תפילין בלילה אלא מדרבנן, וכמבואר. ולכן קצין בצבא של הגויים, שאין לו שום אפשרות להניח תפילין בשעות היום, יניח תפילין בלילה בלי ברכה. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין, מהדורת תשס''ד, סימן ל' הערה ב'. שארית יוסף חלק א' עמוד תה. וראה בסוגיא מנחות לו:]</small></small>.
598	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	ל	ג	ומכל מקום מותר לכתוב פרשיות התפילין גם בלילה. <small><small>[ילקוט יוסף על הלכות תפילין מהדורת תשס''ד, סימן ל' הערה ג. שארית יוסף חלק א' עמוד תו. וכן הוא בבכורי יעקב]</small></small>.
599	קיצור ש''ע ילקוט יוסף	אורח חיים	ל	ד	סוף זמן הנחת תפילין הוא לכתחלה עד השקיעה. <small><small>[ואם לא הניח עד השקיעה ראה להלן]</small></small>. <small><small>[שם]</small></small>

Subsets and Splits