Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
משרד התיירות . פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת ותוכניות לפיתוחה הכלכלי .מהמקובץ עולה כי מאז כניסתה של תמ"א 13 לתוקף בשנת2005 , בחנו גורמים שונים .במערכת הביטחון - משרד הביטחון, אג"ת וחיל הים - כל אחד בנפרד את החלופות לפינוי .בסיס חיל הים באילת, וכל אחד מגורמים אלה נקט עמדה משלו בעניין. .בהחלטת הממשלה באוגוסט 2019 נקבע כי תוקם ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד ראש .הממשלה ובהשתתפות מנכ"ל משהב"ט וגורמים ממשלתיים נוספים, שתפעל בתוך שישה .חודשים לבחינת תוכנית מפורטת בעניין134 . במסגרת ועדה זו הציג משהב"ט עמדה .מתכללת של המערכת בנושא135 . .הצורך בהקמת מרכז כנסים באילת, נוכח הפוטנציאל התיירותי הטמון בו, הועלה כבר .לפני כעשור על ידי עיריית אילת בפני משרד התיירות ומשרד האוצר. לאור עמדת .הממשלה בנושא הקמת מרכז כנסים, כעולה מהחלטתה באוגוסט 2019 , ולפיה מרכז כזה .יכול לשמש מנוף צמיחה לעיר ולפיתוח תיירות כנסים בה - על כל הגורמים הממשלתיים .והעירייה לפעול להשלמת תכנונו, תקצובו והקמתו של פרויקט זה בשלבים, ולשתף .פעולה על מנת לעשות כל שניתן כדי להוציא את היוזמה להקמתו ואת החלטותיהם .בנושא מן הכוח אל הפועל. .מהמקובץ עולה כי אף שפרויקט מרכז הכנסים באילת הוכר על ידי הגורמים .הממשלתיים הנוגעים בדבר כפרויקט בעל חשיבות לעיר שיש לקדמו, והוועדה .המחוזית אישרה את התוכנית שהוגשה להקמתו - יותר מעשור מאז החלו הדיונים .לגביו, פרויקט זה עודנו על קו הזינוק, בעיקר משום שעניין היתכנותו הכלכלית לא .הוכרע במשך זמן רב. לאורך השנים תכולת הפרויקט הצטמצמה בהתאם לדרישת .משרד האוצר, ואומדן עלות הקמתו של מרכז הכנסים הופחת. נמצא כי טרם החל .ביצוע השלב הראשון של התוכנית המצומצמת שלו שהתגבשה כבר בשנת 2015 . . הביקורת העלתה כי לעיכוב הרב במימוש פרויקט זה תרמו החסמים העיקריים .הבאים: . על משרד התחבורה להקפיד לבצע רישום מדויק ומפורט של דיונים כגון הדיון האמור .בעניין שדרוג כביש 90 , ולהקפיד על הוצאת הנחיות לביצוע בהמשך להחלטות .שמתקבלות. .בביקורת הועלה כי לא נמצא במשרד התחבורה פרוטוקול של ישיבה זו ולא נמצא כי .ההחלטות שהתקבלו בה הופצו בכתובים למשתתפי הישיבה. .הועלה כי החלופות השונות לפינוי בסיס חיל הים נדונו ונבחנו לסירוגין במהלך כ-15 ,שנים .אולם לא הבשילו לכדי פעולה מעשית - בהתאם לתמ"א 13 . חסם משמעותי שתרם לאי- .מיצוי המהלך בעניין הוא החסם התקציבי ששב ועלה, זאת עקב העובדה שהמסקנה .שעלתה באופן עקבי מבדיקות ההיתכנות שבוצעו בשנים אלה הייתה כי עלויות בניית .בסיס חיל ים חדש, בין בחלופת ההעתקה ובין בחלופת ההתכנסות, לא יכוסו רק משיווק .הקרקעות שיפונו במסגרת חלופות אלו. .תוכנית זו לא יצאה לפועל (להוציא השלמת מיזם הקמתו של נמל התעופה רמון ושדרוג .קטעים מסוימים בכביש הערבה), וכמעט כל חלקיה כלל לא קודמו לשלבי ביצוע .ראשוניים. כמה מרכיבים בתוכנית (כמו הקמת מרכז קונגרסים והעתקת בסיס חיל הים 57 ) . שבו ועלו בתוכניותוביוזמות שונות גם בשנים שלאחר מכן. .נמצא כי באוקטובר 2013 הפסיקה המועצה הלאומית לכלכלה את מעורבותה בהכנת .ההצעה לתוכנית הכלכלית לאילת. הנימוק אשר מסרה המועצה היה כי הדבר נובע . ביצירת תוכניות אסטרטגיות ברמה ]שלה[ מ"ריבוי משימותיה" ולאור "חוסר היתרון היחסי .המוניציפאלית". המועצה העבירה את המשך הטיפול בנושא לאגף פנים, תכנון ופיתוח .במשרד ראש הממשלה. נמצא כי התוכנית הכלכלית לאילת לא קודמה במהלך השנים .שלאחר הדיון האמור. .מומלץ כי ועדת השרים וועדת ההיגוי תקבענה סדרי עבודה, לרבות תדירות כינוסן, .וכי ועדת ההיגוי תקבע לו"ז ואבני דרך למימוש החלטת הממשלה ותדווח לוועדת .השרים באופן סדור ועיתי על קידומה. עוד מומלץ כי הממשלה תבחן עיתוי לדיון .בצעדים המשלימים אשר נקבע בהחלטתה כי יידונו עם כינונה של הממשלה .הנכנסת, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה באוגוסט 2019.	בפועל התגלעו קשיים בגיבוש הצעת החלטה מוסכמת הנשענת על המלצות התוכנית .האסטרטגית אשר גובשה בשנים 2016 - 2017 , ומשכך לא הונחה על שולחן הממשלה .תוכנית כוללת לפיתוח העיר אילת לצורך בחינתה ואישורה כהחלטת ממשלה. קשיים .אלו, כפי שעולה ממסמכי הביקורת, מקורם במחלוקות בקרב משרדי הממשלה בעניין .חלקם בתקצוב רכיבי התוכנית וכן בחילוקי דעות שונים בין משרד האוצר ועיריית אילת .בעניין היקף התוכנית ותקצובה, לרבות בשאלת ביטולו של הפטור ממע"ם באילת; זאת .אף שהכנת התוכנית האסטרטגית לוותה כאמור על ידי הצוות הבין-משרדי, ואף שהוכנה .תחת מגבלות תקציביות שהוגדרו מראש לחברת הייעוץ וכללה צעדי מדיניות שהוצעו על .ידי משרדי הממשלה עצמם.	300
משרד האוצר . הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.2019 - התחייבויות ארוכות טווח של המדינה .נמצא כי על אף פרסום דוחות אקטואריים מלאים על מצב הביטוח הלאומי אחת לשלוש .שנים, הן הממשלה והן הקבינט החברתי-כלכלי לא דנו בגירעון האקטוארי של הביטוח .הלאומי כפי שנקבע בהחלטה, למעט הדיון שהתקיים בספטמבר 2018. לדעת מבקר המדינה, עריכת מבחני רגישויות לשינויים במדיניות שיש בהם כדי להשפיע .מהותית על תקציב המדינה הוא נדרש, ויש במבחנים כדי לסייע למקבלי ההחלטות בעת .קבלת החלטות מהותיות שיש להן השפעות על היציבות הפיננסית של הביטוח הלאומי. .כמו כן, נוכח השונות המהותית בין תחזית בנק ישראל (שנת 2056 ) לבין הדוח האקטוארי .המלא של בט"ל (שנת 2044 ), ראוי כי החשבונאי הראשי יקיים בחינה וניתוח באמצעות .אקטואר ממשלתי, ובהסתמך על ההנחות המקרו - כלכליות שבבסיס המודלים שהשפיעו .על תוצאותיהם. ניתוח כזה יכול לתרום לשיפור המודל ולסייע במוכנות הביטוח הלאומי .למילוי התחייבויותיו לציבור המבוטחים בעתיד. נמצא כי בניגוד לדוחות מלאים קודמים, לא ערך האקטואר של בט"ל בדוח האקטוארי .המלא שפורסם ב -2020 תחשיב של דרכי הפעולה החלופיות שבאמצעותן ניתן יהיה .לנסות לצמצם את הגירעון האקטוארי. לנוכח היקף הגירעון הצפוי והעודף הצפוי של .התחייבויות על נכסים שחישב משרד מבקר המדינה, בהיקף של 1,607.27 ,מיליארד ש"ח .על הביטוח הלאומי ומשרד ה אוצר לדון בחלופות האפשריות להתמודדות עם הגירעון, .ולגבש מדיניות על בסיס מידע מקיף ומלא שיספקו גורמי המקצוע ובהם אקטואר .הבט"ל110. .לשינויים המשמעותיים הצפויים בתקינה החשב ונאית הממשלתית החדשה, שעתידה .להיכנס לתוקף בינואר 2022 , השלכות מהותיות על אופן הצגת הדוחות הכספיים של .בט"ל ושל ממשלת ישראל. על החשבונאי הראשי, בשיתוף בט"ל, להיערך לכך מבעוד .מועד, ולבחון את ההשלכות של המהלך על הדוחות הכספיים של המדינה. מוצע כי החשב הכללי ישלים את בדיקתו ויפעל לעדכון לוחות עזיבת עובדים .שבמודל האקטוארי והתאמתם לזכאויות העובדים בחוק ולנעשה בפועל. .התחשיבים האקטואריים של אוכל וסיית מקפיאי הזכויות הזכאים לפנסייה .תקציבית מחייבים בחינה ועדכון מדי שנה, על מנת שיתאימו למציאות .המשתנה. משרד מבקר המדינה ממליץ לחטיבת השכר לבחון מדי שנה את .בסיס הנתונים ואת הנחות היסוד, שעל בסיסן מבוצע החישוב להתחייבות .המדינה לאוכלוסיית מקפיאי זכויות הזכא ים לפנסייה תקציבית. משרד מבקר המדינה ממליץ לחשב הכללי להשלים איסוף הנתונים הרלוונטיים, לצורך .בחינת החבות האקטוארית של אוכלוסיית מקפיאי הזכויות, דבר שיאפשר לבחון מהותיות .החבות וטיוב הצגת התחייבות המדינה בגין פנסייה תקציבית. מן הראוי כי בעת חישוב התחייבות המדינה לפנסייה התקציבית, יובאו בחשבון .כלל הרכיבים המשפיעים על גובה שכרם של העובדים. .לנוכח הנטל המשמעותי המונח על תקציב המדינה בגין תשלום הפנסייה התקציבית .והפערים בגין הפרשות עובדים, אשר יכולים להצטבר לסכום של כ -7 מיליארד ש"ח (עבור .השנים 2020 - 2057 ) בהגדלת שיעור ההפרשה ל-7% , מול השיעור הנוהג כיום של2% , . מן הראוי כי אגף החשב הכללי יבחן את השפעת הניכוי משכר העובדים המבוטחים .בפנסייה תקציבית על ההתחייבות האקטוארית של המדינה לתשלום הפנסיות .התקציביות, לרבו ת חישוב החלופות האפשריות להפרשות הנהוגות נכון למועד סיום .הביקורת. כמו כן, משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לפעול לקידום החלטות .הממשלה מ -2005 ומ-2015 בנושא העלאת שיעור הניכוי משכר העובדים ונושאי משרה .בפנסייה התקציבית, לאחר בחינת החלופות השונות. עוד מומלץ כי החשבונאי הראשי .יבחן את דרך רישום הניכוי משכר העובדים בדוחות הכספיים ואת צבירת הכספים בקרן .ייעודית לתשלומי פנסייה תקציבית עתידיים.	.מצב שבו המודל האקטוארי מניח הנחות יסוד בדבר עזיבת עובדים את .עבודתם, דבר המזכה אותם בהקפאת זכויותיהם עד גיל 67 אך אינו מחשב .את היקף ההתחייבות לעובדים אלה, מביא להתחייבות בחסר בתחשיב .הכולל. על חטיבת השכר לוודא כי הנחות היסוד בדבר היקף העובדים .שזכויותיהם יוקפאו עד גיל פרישת חובה, יבואו לידי ביטוי אף בתחשיב .המבוצע בפועל.	301
המשרד להגנת הסביבה . הטיפול בפסולת בניין .מהאמור עולה כי המשרד להג"ס השלים הקמת מסד נתונים ומערכת דיווח ובקרה .לפסולת בניין (להלן - מערכת המידע), אך במועד סיום הביקורת, נובמבר 2020 , . רק כשליש מאתרי הטיפול בפסולת הבנייןשאמורים להתחב ר למערכת המידע .חוברו אליה, והצפי להשלמת ההתחברות של כלל האתרים למערכת הוא עוד שנה; .וכי גם מועד מאוחר זה אינו ודאי, מאחר שלפי עמדת המשרד האחריות לפיתוח .פתרון ההתחברות בידי מתקני הטיפול בפסולת , ולא בידיו. .על מנת שניתן יהיה להפיק את מלוא התועלת ממערכת המידע, שהנתונים בה .חיוניים לצורך המעקב אחר הטיפול בפסולת הבניין, מומלץ כי המשרד להג"ס יקבע .למתקני הטיפול בפסולת מועדים מחייבים להתחברות ם למערכת זאת; וכן ישלים .העברת נתונים ממנה לוועדות המקומיות ולרשויות המקומיות - לצורך מעקב שלהן .אחר הטיפול בפסולת הבניין והבטחת מהימנות האסמכתאות על אופן הטיפול בה. .נמצא כי ממכלול הנושאים שעלו, המשרד להג"ס התקין תקינה עבור חלק .מהחומרים הממוחזרים, וכי מספר מתקני המיחזור גדל מ-11 בשנת 2011 ל-37 .מתקנים ב-2020 . עם זאת, בעניין המלצות וצעדים נוספים לעידוד המיחזור טרם .התקבלו החלטות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המשרד להג"ס, עם יתר משרדי .הממשלה שקשורים לנושא, יבחנו את ההמלצות השונות ויגבשו החלטות בנושאים .שלהלן: הפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות מפעולות הכרייה והחציבה; גיבוש .הנחיות לגבי הריסת מבנים; הקמת מרכז מידע ומחקר לפיתוח שימושים בחומרי .בנייה ממוחזרים; מינוי גורם ממשלתי מתכלל לנושא; נקיטת צעדים לעידוד הפרדה .במקור של הפסולת ולשיפור איכות החומר הממוחזר. .במהלך השנים נתנו גורמים שונים המלצות מפורטות בעניין עידוד השימוש בחומרים .ממוחזרים ואופן יישומן, אולם הועלה כי לגבי רובן לא גובשה החלטה בדבר יישום או אי- .יישום; להלן דוגמאות: .פעולות המשרד להג"ס בכל הנוגע להוצאת צווים ואכיפתם נעשו ללא נוהל עבודה .פנימי. משרד מבקר המדינה מצין לחיוב את המשטרה הירוקה ומחוז דרום, אשר .גיבשו נהלים פנימיים, וממליץ למשרד להג"ס כי יתקין נוהל אחיד ומחייב לכל .יחידות המשרד הנוגעות בדבר, שיסדיר את כל ההיבטים הנוגעים להוצאת צווי ניקוי, .ושיקבע מדיניות ברמה המשרדית ל הפעלת אמצעי אכיפה זה. נוהל זה יוכל .להתבסס, בין היתר, על הנהלים הפנימיים בעניין של המשטרה הירוקה ושל מחוז .דרום. עוד מומלץ כי המשרד יקבע יעדי הוצאת צווים לכלל המחוזות בשים לב .לכמויות הפסולת בהם ויעקוב אחר מימושם. . מלוח9 עולה כי כ-29% מהצווים שניתנו ב-2018 וכ-30% מהצווים שניתנו ב-2019 . על ידי יחידות המשרד לא מולאו בפועל על ידי הגורמים שקיבלו אותם. יצוין כי .כאשר צו ניקוי אינו ממולא, מחוזות המשרד ממשיכים לבצע בעניין המפגע אכיפה .מינהלית או מפנים את הטיפול בו למשטרה הירוקה כדי שתפתח בחקירה פלילית .לגביו. .הועלה כי במערכת המעו"ף אין מידע על האופן שבו טופלו צווי הניקוי, וכדי להעביר .את המידע שביקש משרד מבקר המדינה בעניין זה, פנה אשכול אכיפה ליחידות .השונות במשרד וביקש אותו מהן. מומלץ כי המשרד להג"ס יפעל כדי שמערכת .המידע הממוחשבת שלו תכלול נתונים מלאים ומעודכנים בעניין סטטוס הצווים .שניתנו. .מאחר שבמועד סיום הביקורת הסדרת הטיפול בפסולת הבניין טרם הושלמה ועדיין .נותרו כאמור חילוקי דעות ובעיות הקשורות ליישומה, מומלץ כי המשרד להג"ס, .בתיאום עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, יבחנו את מצבת כוח האדם .במשרד להג"ס בתפקידי אכיפה, לרבות בתחום השלכת פסולת הבניין, למול כלל .המשימות המוטלות על המשרד, יזהו את הפער הקיים ויפעלו לצמצומו במידת .האפשר, בכפוף לשיקולי תקציב וסדרי עדיפויות. משרד מבקר המדינה מציין את הגידול בהחרמות כלי רכב בין 2018 ל-2019 .עם זאת, .לנוכח המספר המצומצם של כלל פעולות האכיפה שבוצעו בשנים 2017 - 2019 , מומלץ .כי המשרד להג"ס יבחן את יעילות פעולותיו בתחום האכיפה הפלילית בנושא פסולת .בניין, בדרך שתגביר את אפקטיביות האכיפה ובעקבות זאת את ההרתעה מול מעוולים .סביבתיים בתחום עבירות פסולת הבניין, תוך העברת מסר לציבור ולפיו הפוגע בסביבה .על ידי השלכת פסולת בניין, אם יאותר, יישא בתוצאות מעשיו - דבר העשוי להפחית את .הכדאיות בביצוע עבירה זו. .רשות החברות הממשלתית מסרה למשרד מבקר המדינה ביולי 2020 כי לא נמצא ."תיעוד להקמת הצוות שהוקם ברשות לשם קידום הנושא ". .יצוין כי חוזר מנהל הרשות האמור הוא מסמך כללי העוסק "בשיפור הטיפול .בנושאים סביבתיים בחברות ממשלתיות", ובהם גם השימוש בחומרי בניין .ממוחזרים, אך אינו מחייב שיעור מסוים של שימוש בחומרים ממוחזרים בפרויקטים .של חברות ממשלתיות.	במהלך הביקורת הנוכחית כתב המשרד להג"ס למשרד מבקר המדינה כי טיוטת .הצעת מחליטים שגיבש בדבר "הטלת חובת שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים על .החברות הממשלתיות ועל השלטון המקומי בהיקף של 20% לפחות" נכתבה .ונערכה מקצועית וממתינה לאישור הגורמים הרלוונטיים במשרד; נכון למועד סיום .הביקורת, נובמבר 2020, .טרם הועברה הצעת המחליטים לאישור הממשלה כמו .כן, ממסמכי המשרד להג"ס עולה כ י בפועל יש שימוש מועט בחומרי בנייה .ממוחזרים בפרויקטים של חברות ממשלתיות 76 .	302
רשות השירות הלאומי - אזרחי . השירות הלאומי והשירות האזרחי נמצא כי במסד הנתונים של הרשות על המתנדבים אין מידע על תחומי הפעילות .של המתנדבים (כגון חינוך, רווחה ובריאות). א ומנם רישום הגוף המפעיל עשוי לתת .אינדיקציה על תחום ההתנדבות, כמו למשל משרד החינוך, ואולם כשליש .מהמתנדבים (כ- 5,400 ) מועסקים ישירותבידי הרשות (בעיקר מתנדבים מהחברה .הערבית, מתנדבים עם מוגבלות ונוער במצוקה), ולגביהם גם אינדיקציה כזו לא .קיימת. לבקשת משרד מבקר המדינה הרשות העבירה נתונים על תחומי הפעילות .של מתנדבים פעילים מקרב החברה הערבית, נתונים שאינם נכללים במסד הנתונים .האמור על המתנדבים אלא קובצו ידנית ממקורות שונים. .על הרשות לנהל קובצי מידע מלאים ומדויקים על כלל המתנדבים, לרבות מידע .הרלוונטי לפיקוח ובקרה, ובין היתר על מקומות השירות ותחומי ההתנדבות. .על פי מסמך האפיון של הרשות את המערכת הממוחשבת לניהול תלונות, היא כוללת .תלונות שקיבלה הרשות ואין בה מידע על תלונות שקיבלו גופים מוכרים. כמו כן, הרשות .אינה מסווגת את הפניות שקיבלה לנושאים. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יוזמת הרשות לקידום מסלול טכנולוגי למתנדבים .מקרב החברה החרדית וממליץ לרשות להשלים הסדרת מסלול זה . זאת על הרשות .לעשות לצד בחינה סדורה ותקופתית של מסלולי ההתנדבות הקיימים כיום למתנדבים .מהחברה החרדית לשם הגברת האפקטיביות של ההתנדבות בקרב ה חברה החרדית .בהתאם למטרות שהיו בסיס להחלטת הממשלה משנת 2013 . בבחינה זו מוצע להתייחס .גם לפיזורם של מתנדבים חרדים בין מאות מקומות שירות. מומלץ כי הרשות תבחן עריכת .מחקרים מלווים, בפרט לת ו כנית ההתנדבות של המתנדבים מהחברה החרדית, לשם .עמידה על החסמים במימושה והתרחבותה, לשם קביעת יעדים ריאליים וכבסיס לקבלת .החלטות עתידיות. נמצא כי מכיוון שנוהל הרשות חל רק על גופים מוכרים, וארגון "חברים" האחראי לליווי .המתנדבים החרדים בשירות אינו גוף מוכר, הרי שלמעשה הרשות לא הסדירה את .האחריות לטיפול במניעת הטרדות ופגיעות מיניות במתנדבים חרדים. עוד עלה כי אין .בידיה נתונים בדבר תלונות של מתנדבים חרדים על הטרדות מיניות או לחלופין נתונים .המלמדים שלא היו תלונות כאלה. .מומלץ כי הרשות תפעל להחיל את נוהל ה על מתנדבים מקרב החברה החרדית. .על כל המשרדים לפעול על פי הוראת התכ"ם האמורה - להגביל את "תקני החוץ" לעד .50% ממספר המתנדבים או לפנות, ככל שהדבר דרוש לדעתם, לוועדת התעריף לקבלת .אישורה. על הרשות לפקח על עמידת הגופים המפעילים בהוראת התכ"ם כאמור. .החלטות הממשלה קבעו יעדים שנועדו להעלות את מספר המתנדבים מהחברה .הערבית במשך השנים. על פי לוח 2 , חלו תנודות בהיקף השנתון ובמספר .המתנדבים בחברה הערבית ובשיעורם מהשנתון. מהלוח עולה כי בסך הכול בשנים .2013 עד 2020 גדל השנתון בחברה הערבית בכ-20%, ומספר המתנדבים גדל .בכ-44%. עוד עולה מהלוח ששיעור המתנדבים מהשנתון נותר דומה ברוב השנים .האלה ועמד על כ- 10% - 11%. בשנים 2015 - 2020 לא הושגו היעדים שהממשלה קבעה בהחלטותיה בנוגע .למספר המתנדבים שיגויסו מקרב החברה הערבית לשירות האזרחי. בסך הכול .מספר המתנדבים גדל בכ- 200 (כ-4% ). גידול זה הינובשיעור נמוך מזה שאליו .כיוונה הממשלה, שהתכוונה להכפיל את מספר המתנדבים מקרב החברה .הערבית. .המשימות שהטילה הממשלה על ועדת ההיגוי נועדו לטיפול בנקודות התורפה .בנושא השירות ה אזרחי בקרב החברה הערבית, כפי שיפורט להלן בפרק זה . ואולם .נמצא כי ועדת ההיגוי לא פעלה באופן סדיר לקידום הפעולות לעידוד ההתנדבות .בקרב החברה הערבית.	.ב. מבדיקת נתוני הרשות לגבי המתנדבים הפעילים בשנת התש"ף עולה כי במשרד .הביטחון ובשני גופים ביטחוניים - שירות הביטחון הכלל י והמוסד למודיעין .ולתפקידים מיוחדים (להלן - המשרדים), שיעור "תקני החוץ" מסך המתנדבים .בפועל 25 היה יותר מ-50% , וזאת בלי שהמשרדים קיבלו אישור לכך מוועדת .התעריף, כנדרש בהוראת התכ"ם האמורה. על פי נתוני הרשות, משרד החינוך .חרג בפועל גם מהשיעור החורג שאישרה לו הרשות כאמור. בסך הכול היה מספר .התקנים החורג 395; כ-84% מהחריגה הכוללת מקורה במשרד החינוך. תוספת .העלות בגין כלל החריגות האלה מסתכמת בכ-4.8 .מיליון ש"ח בשנה	303
נושאים מערכתיים . הנגשת מאגרי מידע ממשלתיים וציבוריים לציבור התקציבשמקצות הרשויות המקומיות ל מימון החינוך הוא דוגמה למידע הרלוונטי מאוד .לציבור. היעדר מידע זה אינו מאפשר לקיים שיח המבוסס על נתונים מלאים בדבר .הפערים התקציביים שבין רשות לרשות ובין בית ספר אחד למשנהו, ובדבר השפעות .פערים אלה. הנגשת מאגרי המידע המכילים נתונים אלה תאפשר הן לממשלה והן לציבור .להפיק מהמידע תובנות בעל ות ערך רב. .מומלץ כי משרדי החינוך , הפנים והאוצר, בשיתוף מרכז השלטון המקומי, יפעלו להסדרת .הממשקים הנדרשים להעברת המידע הנדרש בדבר תקציבי החינוך שמעבירות הרשויות .המקומיות למוסדות החינוך, לשם הצגת המידע במלואו בהתאם להחלטת הממשלה. .הביקורת העלתה שנכון לנובמבר 2020 , רשות התקשוב לאעשתה סקר בקרב .המשתמשים באתר לגבי חוויית המשתמש , וכן לא עשתה סקר לגבי מאגרים .המבוקשים על ידי המשתמשים. .ראוי שרשות התקשוב תבצע סקר משתמשים, כדי לזהות את השיפורים והשינויים .הנדרשים וכדי לזהות מאגרים שיש ערך בתיעדוף הנגשתם. .החלטת הממשלה בנושא האצת השירותים הדיגיטליים מיולי 2020 קובעת כאמור כי .שירותי רשות התקשוב יינתנו גם לגופים ציבוריים המעוניינים בכך, וכי יוקם צוות ייעודי .שבו יהיו שותפים בין היתר נציגי משרד הפנים ונציגי השלטון המקומי. הצוות יקבע אילו .התאמות נדרש לבצע כדי לאפשר את השימוש של השלטון המקומי בתשתיות הרוחביות .שמספקת רשות התקשוב (ובכלל זה בנוגע להנגשת מאגרי מידע ). ראוי כי בדיוני הצוות .הייעודי תיעשה בחינה בנוגע למאגרי השלטון המקומי שהנגשתם היא בעלת הערך הרב .ביותר, החסמים המרכזיים להנגשתם והפתרונות הרוחביים היכולים לסייע בעניין זה. זאת .ועוד, ראוי כי משרד הפנים יבחן באילו דרכים נוספות הוא יכול לפעול לעידוד הרשויות .המקומיות להנגיש את מאגרי המידע שברשותן. .קידום שותפויות ומיזמים הוא נדבך חשוב בעידוד השימוש במאגרי המידע הממשלתיים. .נוכח חשיבות הנושא, מוצע לבחון באילו כלים ניתן לקדם את הנושא במגבלות התקציב .ולתעדף את השימוש בכלים אלה, כדי להשיג פעולה אפקטיבית בנושא. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב א ת פעולתה של רשות התקשוב לביצוע מעקב פרטני .אחר יישום החלטת הממשלה . מדובר בתהליך מורכב המבוצע מול משרדי ממשלה .ויחידות סמך רבים ומצריך איגום מידע רב ותיקופו. .להלן התייחסות להיבטים שונים הנוגעים למדד זמינות המידע - קידום ההנגשה, היקפה .ויישומה. .קובץ המיפוי, הכולל שדה תאריכי יעד להנגשה, אמור לשמש הן קטלוג עדכני של כלל .מאגרי המידע הממשלתיים והן תוכנית עבודה רב-שנתית להנגשת ם עד לשנת 2022 . .משרדי הממשלה נדרשו בהחלטת הממשלה להשלים את מיפוי המאגרים עד לסוף שנת .2017 . מדוח היישום עולה כי נכוןלמאי 2019 , כשליש מהם ביצעו את המיפוי באופן חלקי .("בתהליך" או "מתקדם") או לא ביצעו אותו כלל. מיפוי המאגרים אמור לשקף את נכסי המידע הממשלתי. על משרדי הממשלה שטרם .השלימו את המיפוי להשלים זאת, בשים לב שתאריך היעד לכך (ספטמבר 2017 ) עבר .לפני זמן רב. זאת ועוד, בדוח היישום הובהר כי לנוכח ההתקדמות הטכנולוגית המהירה .ולנוכח הקמת מערכות מידע חדשות ויצירת מאגרי מידע חדשים, משימת מיפוי המאגרים .היא משימה מורכבת וממושכת, שיש לבצעה בצורה שוטפת כדי לתחזק מיפוי עדכני ומלא .של מאגרי המידע הקיימים בממשלה. על משרדי הממשלה להקפיד לעדכן את המיפוי .באופן שוטף.	ממסמכי רשות התקשוב משנת2019 עולה כי הסיבה למגמת השיפור בפרמטר זה היא .בעיקר שיפור הקשר עם המשתמשים והרחבת המדיניות באמצעות הנחיות רשות התקשוב .(חובת מיפוי וקביעת תוכנית עבודה).	304
נושאים מערכתיים . הטיפול במונופולין ובריכוזיות בענף המזון .משרד מבקר המדינה לא מצא תיעוד לעבודת הוועדות הפנימיות של רשות המיסים .המסביר מה הייתה מטרת הפחתת המכס על כל אחד מהמוצרים האלו או פתיחת המכסה .הפטורה ממכס לגביהם. עולה כי הפחתות מכסים ופתיחת מכסות פטורות ממכס לרוב אינן מתגלגלות ברובן329 . לצרכן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי האוצר והכלכלה ולרשות התחרות לבדוק .שהפעולות שעשו לצורך הורדת יוקר המחיה משיגות את מטרתן, ו לבחון דרכים .שבאמצעותן ההטבה ליבואן (כתוצאה מהפחתת מכסים ופתיחת מכסות) תתבטא .בהפחתת המחירים לצרכנים. מהביקורת עולה כי המחירים של שבעה מהמוצרים שנבדקו ירדו (בשיעור של 1% - 20%) , . חמישה מהם באופן מתון בלבד (1% - 4%), בהשוואה לתקופה שלפני הפחתת המכסים .או פתיחת המכסות; והמחירים של ארבעה מהמוצרים אף עלו (בשיעור של 0.5% - .44.1%) ,אחד מהם באופן ניכר ( 44.1%) . .הפירות המפורטים לעיל גדלים בארץ בכמות זניחה ומיובאים בכמות קטנה מחו"ל .ומחיריהם בשוק גבוהים יחסית. כאמור, מטרתו העיקרית של המכס היא הגנה על הייצור .המקומי. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לשקול, בשיתוף משרד החקלאות .ומועצת הצמחים, אם ראוי שפירות הגדלים בארץ בכמות זניחה, ובכוחם לספק שיעור קטן .מהצריכה המקומית, וכן פירות שאין לגביהם נתוני גידול מדויקים, יזכו להגנה מכסית .בהיקפים של 20% - 94% . .כל זאת בהתחשב בשיקולים נוספים, כגון הגנה על חקלאים .משרד מבקר המדינה מציין כי מהלוח עולה כי רק חלק קטן מהמכסות שנבדקו הן מכסות .לתעשייה. אחת המטרות של מכסות היבוא היא הורדת המחיר לצרכן. מהלוח עולה כי .לחלק מהיבואנים המשמעותיים יש כוח שוק ולא ניתן לוודא כי כוח השוק שלהם יוביל .לכך שהרווחים שהם מפיקים מהמכסות הפטורות מתגלגלים לצרכן. בבואה לחלק .מכסות, משרד מבקר המדינה ממליץ לוועדת המכסות של משרד הכלכלה לשקול גם .במכסות שאינן בהליכים תחרותיים שיקולים הנוגעים להורדת יוקר המחיה ולהגברת .התחרות במשק, ולעודד כניסת יבואנים חדשים והתרחבו ת של יבואנים בעלי נתח שוק .קטן. .בין היתר, תכליתן של המכסות היא הגברת התחרות במשק וכפועל יוצא הורדת המחירים .לצרכן. זכייתם של יצרנים מקומיים במכסות יבוא של אותם מוצרים שהם מגדלים וזכייתם .של יבואנים הן במכסות של משרד החקלאות והן במכסות של משרד הכלכלה, כמו גם .מיעוט יבואנים של מוצר מסוים - הם מצבים העלולים לגרום לפגיעה בתחרות באותם .מוצרים, והרווחים שהיבואנים מפיקים מהמכסות הפטורות ממכס לא יתגלגלו ברובם .לצרכן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החקלאות כי בבואו לחלק מכסות עליו .לשקול שיקולי תחרות וריכוזיות. כן מוצע כי משרדי החקלאות והכלכלה ישקלו לקבוע .בהוראותיהם אמת מידה המתייחסת גם לזהות הזוכים במכסות שפרסם המשרד .הממשלתי המקביל, וזאת במסגרת שקילת שיקולי תחרותיות. .הוראות חוק המזון בעניין הקצאת שטחי מדף לספקים גדולים מאוד נחקקו על מנת לחזק .את הספקים שאינם גדולים. הגם שרשות התחרות בחנה את הארכת הכללים לרבות .במסגרת השימוע הציבורי היא לא בחנה את יעילותו של האיסור על סידור מצרכים ואת .השפעתו על התחרות והמחירים. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות התחרות לבחון את סוגיית הקצאת שטחי מדף, .השפעתה על התחרות והמחירים ולעקוב אחר עמידת הספקים הגדולים בתנאים שנקבעו .בכללים כתנאי לפטור מן האיסור על סידור מצרכים לשם התמודדות עם בעיית הריכוזיות .במקטע הסיטונאי. .נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, כשש שנים מיום כניסתו לתוקף של חוק המזון, לא בחנו .רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, כל אחת מהן בתחומה, את השפעתו הכוללת של .החוק על המחירים לצרכן ועל התחרותיות בענף המזון ובתחום מוצרי הצריכה ; כמו כן, .הן לא בחנו דרכים נוספות לקידום מטרות החוק. ב-2020 , במהלך הביקורת של משרד .מבקר המדינה, פרסמה רשות התחרות שני דוחות 287 שבוחנים את השפעתו של חוק המזון .במספר מצומצם של נושאים מתוך כלל הנושאים שבהם דן החוק.	.משרד מבקר המדינה ממליץ כי הרשות תבצע בחינה עיתית של הצורך בפעולות לקידום .בחינת בעלי מונופולין והכרזה עליהם במקרים מתאימים כדי לרסן את כוחם.	305
משרד התרבות והספורט . מניעת אלימות בספורט - ביקורת מעקב מורחבת .אשר להרשעות בגין עבירות גזענות - בליגת העל לא היו הרשעות בעונה 2013-14 , ובכל .אחת משאר העונות היו 3 הרשעות; ואילו בכלל הליגות בכדורגל עלה מספר ההרשעות .בגין עבירות גזענות מ-8 בעונה 2013-14 ל-33 בעונה 2018-19 . . משרד מבקר המדינה מציין את העלייה במספר ההרשעות בגין עבירות אלימות וגזענות .בספורט בליגות הכדורגל ואת הפעולות שנקטה ההתאחדות בנושא. .מומלץ כי ההתאחדות תמשיך לפעול למיגור האלימות ו הגזענות במגרשי ה כדורגל, תבחן .את יעילות פעו לותיה ותעלה את המודעות להן מתוך פרסום פסקי הדין ופעולות האכיפה .שהיא מבצעת. .מידת תיקון הליקוי בהתאחדות לכדורגל - תוקן באופן מלא .מהתרשים עולה כי השיעור הגבוה ביותר של הרחקות עם חובת התייצבות היה בעונה .2017-18 במחוז תל אביב- 75%, והנמוך ביותר היה באותה עונה במחוזהחוף - 27% . בלבד; עם זאת, יש לציין כי שיעור זה כמעט כפול מהשיעור הממוצע הארצי שנמצא .בביקורת הקודמת , ולכן ככלל יש לראות זאת בחיוב. ביחס לביקורת הקודמת עולה, .שבעוד שיעור ההרחקות עם חובת התייצבות עמד על 14% , בביקורת המעקב היה השיעור .בכל המחוזות שנבדקו גבוה לפחות פי שניים. .יצוין כי פרקליט המדינה קבע עוד בדצמבר 2017 , במסגרת הנחיות פרקליט המדינה .בנושא "מדיניות האכיפה בעבירות אלימות באירועי ספורט", כי ראוי שכל החלטה בדבר .הרחקה - הן של בית משפט והן של קצין משטרה - תכלול חובת התייצבות 19. אומנם חל שיפור ניכר בשיעור המורחקים החייבים בהתייצבות, אך בהתחשב בהנחיות .פרקליט המדינה, ראוי היה כי המשטרה תקבע יעדים בהתאם. משרד מבקר המדינה .ממליץ למשטרה לקבוע יעד לשיעור המורחקים החייבים בהתייצבות ולעקוב אחר מימושו. .מומלץ גם שהמשטרה תשקול לחייב בהתייצבות כל מי שהורחק בהחלטת בית משפט או .קצין ממשטרה, כפי שהמליץ פרקליט המדינה. .סגירת תיקי חקירה בעבירות של אלימות בספורט, שאינה במקרים חריגים, אינה עולה .בקנה אחד עם הנחיית ראש אח"ם והמפכ"ל ופוגעת בהרתעה נגד אלימות בספורט . .מהתרשים עולה פער של עד כ- 440% בין מספר המורחקים ממגרשי הספורט על פי נתוני .המערך למניעת אלימות בספורט לבין נתוני מחוזות המשטרה שנבדקו בביקורת . .נמצא כי ברישומי המערך מדווחים פחות מרבע מהמורחקים. היות שמערכת זיהוי פנים נחשבת לאמצעי טכנולוגי אפקטיבי ונגיש לזיהוי מורחקים כמו .גם פתרון לבעיות אחרות בתחום זה, מומלץ שהמשטרה תקדם את יישום הפתרון ותפעל .עם הגופים הרלוונטיים, ובכלל זה משרד התרבות והספורט, גופי הספורט ואף הרשויות .המקומיות שבשטחן נמצאים האצטדיונים, לשם איתור מקורות למימון רכש המערכות .ותחזוקתן. מומלץ לבחון גם יישום של קידום פתרונות טכנולוגיים וקביעת אופן מימונם .כחלף לעלויות הנדרשות בשל הצורך בשיטור ובסדרנים. .מידת תיקון הליקוי - לא תוקן. .בביקורת המעקב נמצא כי המשרד טרם גיבש ת וכנית כוללנית ליישום החוק לאיסור .אלימות בספורט שבה מוצגים יעדים, לוח זמנים להשגתם וכלי מעקב ומדידה. עוד עלה .בביקורת המעקב כי המשרד אינו מתפקד כגוף המתכלל את הגופים ואת הפעולות .למניעת אלימות בספורט מתוך שיתוף פעולה עם הגופים הקשורים לנושא הספורט, כדי .לגבש כלי אכיפה, מניעה וחינוך וכדי לבדוק אירועי אלימות בספורט. .על משרד התרבות והספורט לי ישם את תפקידו כגוף המתכלל של הגופים ושל הפעולות .בכל הנוגע למניעת אלימות בספורט. מומלץ שהוא יגבש תוכנית כוללת מתאימה לשם כך, .לרבות יעדים להפחתת אירועי האלימות , לוח ז מנים להשגת היעדי ם וכלי מעקב ומדידה . .בביקורת ה מעקב נמצא כי בשנת 2017 תוקנו תקנות בנושא "קביעת הכשרה נוספת .למנהל אירוע ספורט", אך במועד סיום הביקורת החוק עדיין לא תוקן. .מומלץ שמשרד התרבות והספורט ישלים בחינה והסדרה של תנאי הסף למינוי ולהכשרה .של בעלי התפקידים השונים העוסקים במניעת אלימות בספורט (מנהלי אירועי ספורט, .מנהלי בטיחות בספורט ומנהלי ביטחון בספורט), וזאת בשיתוף הגופים הרלוונטיים.	.בביקורת המעקב נמצא כי בינואר 2017 פרסמה המשטרהבאתר שלה את הנוהל "אביזרי .עידוד מותרים באירועי ספורט", ומפורטים בו האביזרים המותרים לשימוש קבוצות אוהדים. .את הנוהל גיבשו נציגי חטיבת האבטחה במשטרת ישראל על דעת נציגי המשרד, .המועצה, ההתאחדויות והאיגודים7. .בבדיקה שנעשתה באוגוסט 2020 נמצא כי הנוהל לא הופיע לא באתר המרשתת .(אינטרנט ) של המשרד, לא באתרי ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל ולא באתרי .אגודות הספורט בליגות העל בכדורגל ובכדורסל. .צוות הביקורת הפנה את תשומת לב איגוד הכדורסל וההתאחדות לכדורגל לאי-פרסום .הנוהל, ובעקבות זאת הודיע איגוד הכדורסל בספטמבר 2020 כי פרסם את הנוהל באתר .האיגוד, וכי לפני תחילת עונת המשחקים הוא יצרף את הנוהל לחוזר הרשמי לקבוצות, .שיתפרסם באתר האיגוד. מההתאחדות לכדורגל נמסר כי הנוהל הוצב באתר ההתאחדות .בנובמבר 2020 .	306
רשויות מקומיות . פעילות התביעה העירונית בכמה מועצות מקומיות .מהתרשים עולה כי השיעור הממוצע של דוחות שחלף המועד האחרון לתשלומם וטרם .הועברו להליכי אכיפה הוא כ- 38% . בגדרה ובכוכב יאיר טרם החלו בהליכי אכיפה ב- .54% וב-47% מדוחות אלו, בהתאמה. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את גיבוש הנוהל בנושא בידי גזברית המועצה המקומית .כוכב יאיר. .נמצא כי שמונה הדוחות שחלף זמנם להגשת בקשה לביטול הועברו על פי הנחיית .התובע בפברואר 2019 לסטטוס הקפאה כבקשות לביטול , אף שבמערכת .הממוחשבת ובמסמכים שמסר התובע למשרד מבקר המדינה לא נמצאה בקשה .בכתב של גב' א' לביטול. עד נובמבר 2019 טרם קיבל התובע העירוני החלטה לגבי .דוחות אלו. .הביקורת העלתה כי עד נובמבר 2019 לא התקבלה החלטה של התובע העירונישל כוכב .יאיר בדוחות אלו. .באוקטובר 2018 נערכו בחירות לרשויות המקומיות16 .מתרשים 6 עולה שבמועצות שנבדקו .- למעט אזור (שבה כאמור היו 86% )מהדוחות למי שאינם תושבי אזור- קטן בשנת 2018 .מספר הדוחות במידה ניכרת בהשוואה לשנים שקדמו לה. בהשוואה לשנת 2017 : בית .דגן - ירידה של 86% ; גדרה- ירידה של 48% ; גני תקווה- ירידה של 61% ; כוכב יאיר- .ירידה של 22%. .משרד מבקר המדינה מציין כי הירידה הניכרת במספר הדוחות שניתנו בשנת בחירות .בארבע המועצות עלולה לנבוע מהקטנה יזומה של אכיפה בתקופה זו, הקטנה שיש בה .כדי לפגוע באיכות חייהם של תושבי המועצות בשנת הבחירות, שהרי הם אלו הנפגעים .מהעבירות ומהמפגעים הסביבתיים בעקבות הירידה בפעולות הפיקוח והאכיפה. היעדרות .המפקח בבית דגן בחלק ניכר משנת העבודה, יש בה כדי להסביר רק חלק מהירידה של .86% בכמותהדוחות. .על המועצות המקומיות להקפיד שגם בשנת בחירות יפעל מערך הפיקוח והאכיפה באופן .שוויוני וקבוע על פי דין לשמירה על הסדר הציבורי ועל איכות החיים של תושביהן. .עוד מומלץ כי התובעים העירוניים השותפים בגיבוש מדיניות האכיפה של הרשות ינחו את .מערך הפיקוח בדבר חשיבות המשך האכיפה בשנת בחירות. מומלץ כי המחלקה להנחיית .תובעים תנחה את התובעים העירוניים בנדון. .מומלץ לבית דגן, לגדרה ולכוכב יאיר לבדוק מדוע שיעור הדוחות ששולמו שם נמוך. .מהתרשים עולה כי גם בבחינת הנתונים לשנים 2016 - 2019 , שיעור הדוחות שבוטלו .בגדרה הוא גבוה - 17% . . על המועצות המקומיות גדרה, בית דגן וכוכב יאיר לבחון כיצד ניתן לשפר את שיעורי .הגבייה. מומלץ שהמועצות המקומיות גדרה ואזור יבחנו את מערך הפיקוח והאכיפה ו את .מדיניות הביטולים של התביעה העירונית. .עוד מומלץ כי המחלקה להנחיית תובעים תבחן פרסום ריכוז שנתי של נתונים הנוגעים .לפעילות התביעה העירונית, תעקוב אחר היקף הדוחות שביטל תובע בתחומי הרשות .המקומית ובמידת הצורך תערוך בירורים בנושא זה א ל מול התובע הרלוונטי. .מהתרשים עולה כי בגני תקווה - שבה, כפי שהוצג בתרשים 10 ,היה שיעור תשלום הדוחות .כ-81% - שיעור הבקשות לביטול שנדחוהיה הגבוה מקרב ה מועצות שנבדקו - כ-65%. . ,בגדרהבבית דגן ו בכוכב יאיר - שבהן שיעור הדוחות ששולמו היה כ-65% בממוצע - .שיעור הבקשות לביטול שנדחו היה 33% בממוצע.	.משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פרסום נתוני האכיפה והפיקוח של כוכב יאיר .וממליץ לשאר המועצות לפרסם את נתוני האכיפה והפיקוח שלהן למען הגברת המודעות .והשקיפות הציבורית.	307
משרד החינוך . דרכי מינוי והכשרה של מנהלים חדשים לבתי ספר .מומלץ כי המשרד יקבע פרמטרים לבחינת היקף הצורך במנהלים במגזר הערבי על תת- .מגזריו, ישלים הכנת תחזיות מבוססות בעניינם ויתאים לכך את חלקם של הלומדים .בתוכנית ההכשרה שהם בני מגזר זה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לנתח מידע אודות עובדי הוראה המכהנים .כמנהלים אשר מוינו בשלב השני משנת התשע"ט ובהתאם לבחון את החלטתו לוותר על .שלב המיון במחוז בכל הנוגע למנהלים שכבר מכהנים. .מהתרשים עולה כי החל משנת התשע"ג שיעורם של המתקבלים לתוכנית אשר כבר .שימשו כמנהלים בעת המיון לתוכנית נמצא במגמת עלייה, ו בהתש"ף הגיע לכדי רבע .מהם. משמעות הדבר היא כי התוכנית הופכת להיות לא רק תוכנית המכשירה מועמדים .פוטנציאליים לניהול כדי לייצר עתודה ניהולית, אלא משמשת יותר ויותר להכשרת .מנהלים שכבר מכהנים בפועל. יצוין כי נתוני אבני ראשה שנמסרו לביקורת מצביעים על .כך שתופעה זו - הכשרת מנהלים שכבר מכהנים בפועל - שכיחה יותר במגזר הערבי .(37% ) מאשר במגזר היהודי (21% .) .מומלץ שהמשרד ואבני ראשה יביאו נתון זה בחשבון בעת שהם קובעים את מכסות .הלימודים, את דרכי המיון ואת תוכניות ההכשרה. .הנתונים מצביעים על כך שרק 41% מהמנהלים שמונו בתקופה שנבדקה הם בוגרי .התוכנית. נוכח זאת מוצע שמשרד החינוך יבחן את החלטתו לקבוע את תוכנית ההכשרה .כדרישת סף ויבחן אם יש מקום לאפשר, לצד התניה זו, אפשרות להשלמת ההכשרה .לאחר המי נוי בתוך פרק זמן שהוא סבור שיכול להתאים לכך . אם המשרד סבור .שהתוכנית אכן נחוצה כדרישת סף, עליו לפעול להמשך ה גברת ההשתלבות בניהול של .בוגריה ולשקול פתרונות לחוסר במועמדים לניהול שהם בוגרי התוכנית - באמצעות .הגדלת מכסת הלומדים או בכל דרך אחרת שימצא לנכון. בפועל , לפי נתוני המשרד מיוני 2020 , מתוך 2,320 בוגרי התוכנית שסיימו את לימודיהם .בשנים התשע"א -התשע"ט, רק 18 ( מוגדרים כשייכים לפיקוח חרדי 4 מהם סיימו את .לימודיהם בהתשע"ט), ומתוכם רק 5 כיהנו כמנהליבי"ס בשנת התש"ף. .מכסת ההכשרה שנקבעה עבור מועמדים חרדים רחוקה מלהלום את חלקו של המגזר .החרדי במערכת החינוך (תלמידי החינוך החרדי הם כ -30% מתלמידי מערכת החינוך .העברי בישראל 32.) .משרד מבקר המדינה ממליץ ל משרד להגדיל את שילוב ה מועמדים מהמגזר החרדי .בתוכניות ההכשרה - שהגדירה כתשתית הנדרשת לשם מילוי איכותי של תפקיד מנהל .בי"ס ובהתאם לבחון דרישות סף למוסדות החינוך החרדי. מומלץ שהמשרד יפעל לקדם .משימה זו בשיתוף הבעלויות החרדיות ותוך רתימתן לעניין וכי יקבעו האמצעים, ההתאמות .ולוחות הזמנים שיאפשרו את קידום המשימה במסגרת אבני ראשה או במסגרת ייעודית .אחרת שתיקבע. .מהנתונים עולה כי אף ששיפור חל בקרב חלקם של בני המגזר הערבי מכלל מסיימי .תוכנית ההכשרה לכ- 13.4% בשנת2019 ,עדיין חלקם אינו תואם את שיעורם מכלל .מערכת החינוך - כ-17%. .עלה שכ-12% מהבוגרים שלא כיהנו כמנהלים לפני סיום ההכשרה שימשו כמנהלים רק .שנה או שנתיים לאחר תום הלימודים ולכן מוגדרים "מנהלים עוזבים". .נמצא כי מכסות הלומדים שאבני ראשה והמשרד קבעו לא היו בהלימה עם תחזיות .המשרד ועם מספר המינויים בפועל. זאת ועוד, לפני קביעת המכסות לא בדק המשרד .בקרב שתי הקבוצות שעליהן התבסס - קבוצת בוגרי התוכנית וקבוצת בעלי התואר השני .הזכאים לגשת למכרזי ניהול - כמה מתוכם בחרו שלא לגשת למכרזי ניהול , כמה מתוכם .מעוניינים להתמנות כמנהלים ואם ההערכות שקיבלו על תפקודם עד כה מתאימות למינוי .כזה. .כפי שיפורט להלן, בפועל לא הוגדר תפקידם של המנהלים באופן מלא, סמכויותיהם .הורחבו באופן חלקי41 ,ומערכת החינוך נותרה ריכוזית. כפי שצוין לעיל, קיים פער בגורמים .המקבלים את ההחלטות הנוגעות למערכת החינוך בישראל אל מול מדינות ה - OECD .והאיחוד האירופי: בעוד שבישראל משרדי הממשלה מקבלים כ -69% ,מההחלטות .ב- OECD ובאיחוד האירופי הממשלה המרכזית מקבלת כ-24% מההחלטות.	.משרד מבקר המדינה בדק את כלל המינויים שביצע משרד החינוך במוסדות החינוך .הרשמי בשנים התשע"ז -התש"ף . הנתונים מוצגים בתרשים 6 :להלן	308
משרד החינוך . חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות - ביקורת מעקב . אף מתגובת משרד החינוך לדוח המעקב עולה כי מספרם של התלמידים, המנהלים .והמפקחים מהמגזר החרדי המשתתפים בפעילויות לקירוב בינם לבין המגזרים האחרים .אינו רב. .האתגר בחברה ובמדינה רב-תרבותית כיש ראל הוא לקיים את הייחודי לצד המאחד, בכל .הקבוצות בחברה, גם במערכת החינוך. מומלץ שמשרד החינוך, במסגרת פעילותו בנושא .הסרת חסמים בין-מגזריים, יפעל גם לצמצום הסטראוטיפים כלפי המגזר החרדי, ובכלל .זה יפעל להרחיב את קיום מפגשים בין תלמידי מגזר זה ובין תלמידי מגזרים אחרים, יתווה .את מתכונת המפגשים ויקצה לכך משאבים הולמים; בה בעת מומלץ שישכיל להטמיע .גם בקרב כלל תלמידי המגזר החרדי ערכים של סובלנות, הכלת האחר, כיבוד תרבויות .שונות - כמכנה משותף לכל המגזרים והקבוצות בחברה הישראלית, ובכלל זה יבצע .פעולות הדרכה והכשרה של צוותי החינוך בנושא בבתיה"ס החרדיים. .מתרשים 13 עולה כי בשנה"ל התשע"ט ובשנה"ל התש"ף קבע המשרד יעד הכשרה של .1,420 ו- 2,140 (בהתאמה) מורים בנושאים הקשורים לחינוך לחיים משותפים ולמניעת .גזענות. על פי נתוני המשרד הוא השיג את היעד. עוד עולה מהתרשים כי לשנה"ל .התשפ"ה נקבע יעד של 3,289 מורים שיוכשרו בנו שאים של חינוך לחיים משותפים .ולמניעת גזענות, עלייה של כ-53% .משנה"ל התש"ף .בשנה"ל התשע"ט עמד מספר המורים לכיתות א ' עד י"ב על 155,424. אם יעמוד משרד .החינוך ביעדים שקבע, אז בין שנות הלימוד התשפ"א - התשפ"ה יוכשרו 13,715 ,מורים .שהם 9% .מהמורים בישראל .עם זאת, יצוין כי לתפיסת מינהל עו"ה אי אפשר לחייב מורים להשתלם בנושא מניעת .גזענות וחינוך לסובלנות (בדומה לתחומי הוראה נוספים שאי אפשר לחייב מורים .להשתלם בהם) ; על כן, תוכנית הפעולה שגיבש המינהל לא התייחסה לכל המורים .בבתיה"ס, אלא רק על פי צורך ממוקד של בתי"ס ו/או אזורים שבהם נדרש להכשיר את .המורים. .מתרשים 11 עולה כימספר הקבוצות מבתיה"ס המשתתפים בפעילות של מפגשים בין - .מגזריים עולה כל שנה, ומשנת הלימודים התשע"ז לשנת הלימודים התשע"ט ישנה עלייה .של כ-27% .עם זאת, מרבית המפגשים נעשו בין תלמידים מבתי"ס ממלכתיים-יהודי ים .לבתי"ס ממלכתיים-ערביים ובת י"ס מחמ"ד. מספר המפגשים של מורים מבתי"ס מהחמ"ד .עם מורים מבתי"ס מהמגזר החרדי הוא הנמוך ביותר. יצוין כי מספר בתיה"ס המשתייכים .לחמ"ד והשתתפו במפגשים עמד בשנה"ל התשע"ט על 41 קבוצותבלבד. בביקורת עלה .שמפגשי ם של תלמידים חרדים עם תלמידים ממגזרים אחרים אינם מתקיימים כלל . .מנתוני תרשים 12 עולה כי בארבע השנים האמורות מספר בתיה"ס שלוקחים חלק .במטלת ביצוע משותפת הולך ופוחת מ -20 מטלות בשנה"ל התשע"ו לשלוש מטלות .בשנה"ל התשע"ט. עוד עולה כי מרבית ה מטלות המשותפות מבוצעות בין בתי"ס מהמגזר .היהודי, דהיינו בין בתי"ס מהמגזר הממלכתי -יהודי לבתי"ס מהמגזר החמ"ד . נוסף על כך, .לא נעשתה אף מטלת ביצוע משותפת בין בתי"ס של מגזר החמ"ד לבתי ספר מהמגזר .הממלכתי-ערבי. .משרד מבקר המדינה מציין את הוספת הפרקים בספר האזרחות החדש הנוגעים לערבים, .לדרוזים ולצ'רקסים ולסוגיות הנוגעות לחיים משותפים וכן שילוב שאלות בנושא בבחינות .הבגרות. עם זאת, טרם יושמו מרכיבים נוספים מדוח ועדת קרמניצר, ובהם: הרחבת לימודי .האזרחות לשלבי חינוך נוספים. כמו כן, נמצא כי נושא השסעים הוא נושא בחירה בלימודי .האזרחות ואינו מחייב את כלל התלמידים. המשרד טרם בחן את טיב ההטמעה של תוכני .תוכנית הלימודים החדשה, ובפרט של הפרקים בספר האזרחות החדש הנוגעים למיעוטים .ולסוגיות אחרות השנויות במחלוקת, והגזענות בראשן. .מספרם המועט של בתי ה"ס אשר לוקחים חלק במודל של מטלת ביצוע משותפת .ומעמיקה של סוגיות אזרחיות מעיד שטרם נ יתן מענה לקשיים ביישום המודל - עלות .ההסעות של תלמידים ואילוצים של מערכת שעות בבתיה"ס - שעלו בדוח צוות תיקון .ליקויים ובדוח הקודם. .מתרשים 9 עולה כי מספר בתי הספר, הכיתות והתלמידים הלומדים לימוד משותף עולה .עם השנים. עם זאת, לא נמצא כי המשרד קבע יעדים ומדדי הצלחה ללימוד משותף . .זאת ועוד, כהמשך ליישום תוכנית הדרך החדשה לשילוב יוצאי אתיופיה מ-2015 ולנוכח .הזיקה שעליה עמדה הממשלה בהחלטה 324 מיולי 2015 וכן בהחלטה 1958 למיגור .הגזענות מאוגוסט 2016 - בין קידום יוצאי אתיופיה במסגרת דרך חדשה ובין הצלחת מיגור .ביטויי הגזענות כלפי קהילה זו, בין השאר במערכת החינוך - מומלץ כי משרד החינוך ייתן .תשומת לב מיוחדת לצמצום ביטויי גזענות כלפי תלמידים ומורים יוצאי אתיופיה במסגרת .תוכנית למניעת גזענות לכשיגבש. עד כההשתתפו בכל שנה ב קורסים הייעודיים בנושא חינוך לחיים משותפים ולמניעת .גזענות כאחוז אחד מה מורים ו המנהלים במערכת החינוך הממלכתי בכל שנה, עליה .בשינוי שאינו מהותי למול הנתון שעלה בנושא זה בדוח הקודם. .אשר לשיח מוגן - נמצא כי לא חל שינוי בטיפול משרד החינוך בנושא מאז הדוח הקודם. .כמו כן, נמצא כי המשרד לא בחן את עמדות המורים בנושא בהמשך לממצאים ולקשיים .שעלו בסקר בנושא השיח הקונטרוברסל י ב-2016 . .נמצא כי אגף ההכשרה לא שילב בתוכנית העבודה שלו את הכשרת המורים לחינוך לחיים .משותפים ולמניעת גזענות בשל ההמתנה למתווה ההכשרה החדש של המורים אשר טרם .אושר על ידי המל"ג, וכפועל יוצא המשרד גם אינו מתקצב בתקצוב ייעודי מיזמים לחינוך .לחיים משותפים ולמניעת גזענות ב מכללות לחינוך . בהמשך לכך, המכללות האקדמיות .להוראה טרם יישמו את רכיבי הלימוד של חינוך למניעת גזענות ולחיים משותפים. .במצב שבו כשני שליש ים מהמכללות לחינוך מתוקצבות על ידי משרד החינוך, המתנת .המשרד לשינוי מתווה ההכשרה של מורים, בלי שאגף ההכשרה קבע בתוכנית העבודה .שלו מיזמים להכשרת מורים בנושא חיים משותפים ומניעת גזענות ובלי שתוקצבו מכללות .להכשרה, יש בו כדי ליצור פער של תכנים בעת שמתווה ההכשרה יאושר. שכן אז יהיה .על המשרד להתכנס ולקבוע תוכן ממשי להכשרה בנושא ולבחון אותו. .מומלץ שהמל"ג תשלים את הליכי אישור המתווה להכשרת מורים ותיתן את דעתה .במסגרת המתווה לחשיבות שיש למתן מענה לחשיפה ראשונית של כל המורים לעתיד .למורכבות ההוראה לסובלנות ולחיים משותפים בחברה הישראלית ולשילובה בשלב .הכשרתם במוסדות האקדמיים, בפרט בשים לב להחלטת הממשלה מאוגוסט 2016 .בעניין מיגור הגזענות וההכרה בצורך להכשיר מורים בעניין זה. .משרד מבקר המדינה מציין את ההליכים המתקדמים לאישור המתווה כאמור. עם זאת, .עולה כי, נכון למועד הביקורת, הליקוי תוקן במידה מועטה. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הגידול במספר המפגשים המשותפים בשנות .הלימודים התשע"ח - התש"ף. עם זאת, ההשתתפות של בית הספר בפעילויות אלה נתונה .לבחירתו, הגם שמינהל חברה ונוער קבע יעדים למפגשי הידברות, יתר יחידות המשרד - .מינהל עו"ה בהיבט של קורסים לעובדי הוראה ממגזרים שונים, והמזה"פ בהיבט של לימוד .משותף - לא קבעו יעדים בנושא . כמו כן עלה כי תלמידי המגזר החרדי אינם משתתפים .בשום פעילות מפעילויות אלה. על פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים התש"ף .השתתפו בסך הכול 30,000 תלמידים בתוכניות השונות של המפגשים, שהם כ - 1.5% . מכלל התלמידים בבתי הספר בישראל; מהם 13,870 ,תלמידיםשהם 1.4% מתוך .970,000 ,תלמידים בשכבות גיל של חטיבות הביניים והחטיבות העליונות השתתפו .בלימוד משותף בשנה"ל התש"ף. נמצא כי תרומת המפגשים לא נבחנה במחקר מלווה או .בדרך אחרת של הערכה וכי לא מועברים משובים למשתתפי המפגשים. .אשר לשילוב בין-מגזרי של מורים בביקורת המעקב - משרד מבקר המדינה רואה בחיוב .את העלייה במספר המורים הערבים ששולבו בבתי "ס יהודיים, הגם שיעד תוכנית החומש .טרם הושג. בשנה"ל התש"ף עמד מספר המורים הערבים ששולבו על 293 מורים לעומת .היעד לשילוב 500 מורים עד שנת2020 . עוד נמצא כי בכל הנוגע להעסקת מורים יוצאי .אתיופיה, משרד החינוך עבר את היעד שקבע והעסיק 717 .מורים בשנה"ל התש"ף .מומלץ כי לצד התוכניות והמהלכים של משרד החינוך ליזום מפגשי למידה למיניהם של .מורים ותלמידים בין המגזרים יבחן המשרד מתן ביטוי למפגשים אלו במסגרת תוכנית .מערכתית בנושא מניעת גזענות וחיים משותפים, תוך כדי קביעת יעדים, מדדים, משימות .ומטרות ביניים. מומלץ כי המשרד יפעל להבטיח את השתתפותם של בתי"ס רבים ככל .האפשר מכלל המגזרים וכי יסתייע בבחירת בתיה"ס גם במדד גזענות (או בכלי ניטור .דומה אחר) שישקף את היקף התופעה בקרב תלמידי בתיה"ס כפרמטר מועדף .להשתתפות בתוכניות אלה. נוסף על כך, כדי לבחון את המהלך מומלץ ללוותו במהלך .מחקרי, לקיים משוב בקרב המשתתפים ולבחון את תרומתו. .בדומה, בנוגע לשילוב בין-מגזרי של מורים בבתי "ס מומלץ כי משרד החינוך ימשיך לפעול .להגברת השילוב לשם עמידה ביעדיו וכי המשרד ינתח ויפיק לקחים מהמ הלכים .ומהתנאים כדי לאפשר עמידה ביעדיו וישקול לקיים משוב בקרב המורים ששולבו ומנהלי .בתי הספר שבהם שולבו לשם בחינת הצלחת התוכנית . .מן האמור עולה כי בכל הנוגע למפגשים בין-מגזריים של תלמידים ומורים הליקוי תוקן .באופן חלקי; ובכל הנוגע לשילוב בין-מגזרי של מורים הליקוי תוקן במידה רבה.	.נמצא שמשרד החינוך לא גיבש מתווה וכלים להטמעה שיאפשרו להטמיע וליישם .בתוכניות הלימודים את נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות, שלא בהתאם .למטרות של התוכנית האסטרטגית שלו. כמו כן, בתיה"ס והתלמידים לא מוערכים ולא .נמדדים על השתתפותם ב תוכניות, ובפועל התוכניות מיושמות באופן וולונטר י על ידי .בתיה"ס והמורים. כך למשל נמצא בנוגע לקיום מפגשים בין-מגזריים דוגמת "חדרי מורים .הטרוגניים" במוסדות חינוך.	309
דוחות נוספים . פינוי בסיס חיל האוויר והחלל "בח"א 27" ממבנים ומתשתיות וניקוי קרקע מזוהמת בשטחו - מעקב מורחב .משנת 2010 , מועד קבלת פסק הבורר, זכאית התע"א במשך כעשר שנים לקבל זכויות .במקרקעין בהיקף של כשליש משטחי הבח"א. בכל אותן שנים עמדה לה זכות זו ללא כל .התחייבות מצידה לחכור את הקרקע. עד למועד סיום ביקורת המעקב לא מימשה התע"א .את זכאותה לקבלת זכויות במקרקעין שיועדו לה בשל התמשכות תהליך הטיפול בקרקע. .לא נמצא כי דירקטוריון התע"א דן בשנים 2014 - 2020 במימוש העסקה לקבלת זכויות .במקרקעין וכי בתוכנית ההשקעות של החברה נכללה עלות ההשקעה הנדרשת על ידי .התע"א. .מומלץ כי בהמשך להסכם הפשרה שנחתם בספטמבר 2020 ובהתאם להתקדמות תהליך .ההקצאה יקיים דירקטוריון התע"א דיון בעסקה, והחברה תבחן את האפשרות לבצע .שריון תקציבי בתוכניות ההשקעה שלה לצורך העסקה ותכלול מידע מעודכן בנושא .בדוחותיה הכספיים. .נמצא כי במועד סיום ביקורת המעקב משהב"ט טרם השלים את מילוי כל התחייבויותיו .לפינוי ולשיקום של השטח שהועבר לרש"ת במסגרת הסדר הפינוי משנת 2008 , זאת על .אף התכתבויות רבות בין כלל הגורמים. לא נמצא כי רמ"י פעלה בנושא מול משהב"ט, .למעט מתן ייפוי כוח לרש"ת לפעול מטעם רמ"י מול משהב"ט, על אף פניות חוזרות ונשנות .אליה מצד רש"ת. .יודגש כי רמ"י לא קידמה את מימוש הסדר הפינוי עוד מעת החתימה עליו ועד למועד סיום .הביקורת הקודמת, ועל כך כבר העיר לה מבקר המדינה בדוח הביקורת הקודם כי לא .פעלה בשיטתיות ובנחרצות מול משהב"ט לקבלת הקרקע בהתאם לתנאי הסדר הפינוי .ולא יזמה פעולה כדי לחייב את משהב"ט למלא את חלקו בהסדר; והדבר איפשר במידה .רבה את עיכוב התהליך מצד משהב"ט. .משרד מבקר המדינה מציין כי בהתאם להסדר הפינוי היה על משהב"ט לפעול למילוי כל .התחייבויותיו לפינוי ושיקום השטח, לרבות השטח שהועבר לרש"ת, ומשכך עליו לפעול .לעמידה בהן. .כיוון שרש"ת החלה בטיפול בקרקע שהועברה לרשותה משטחי הבח"א, עליה לפעול .להשלמת עבודות הפינוי והשיקום בתיאום עם המשרד להגנ"ס, תוך הקצאת המשאבים .ממשהב"ט וממשרד האוצר בהתאם להסדר הפינוי; ועם סיומן - על רמ"י להשלים את .פרוטוקול מסירת הקרקע ממשהב"ט. . בביקורת המעקב עלה כי משנת2013 , המועד שבו גובש סיכום בין משהב"ט ובין התע"א .לגבי המבנים שייוותרו בשטח, נבצר מהתע"א להשתמש במבנים נוכח התמשכות הטיפול .בקרקע. במהלך השנים האמורות התיישנו המבנים שנותרו ומצבם הורע. במצבם הנוכחי .יש במבנים משום מפגע בטיחותי ואולי גם בריאותי נוכח גגות האסבסט שנותרו עליהם; .ויש לסלק מפגעים אלה. על משהב"ט - כמי שנושא באחריות לפינוי השטח - להגיע .להסכמות עם רמ"י והמשרד להגנ"ס ועם התע"א בעניין גיבוש תוכנית לסילוק המפגעים .שבשטחי הבח"א המיועדים לתע"א, לרבות בעניין מימונה של התוכנית. זאת, על מנת .שניתן יהיה להקצות שטחים אלה לשימושה של התע"א. .בביקורת המעקב עלה כי בהסכמים שנחתמו באוגוסט 2013 בין רמ"י לרש"ת עניין .המובלעות לא קיבל ביטוי, וכמו כן לא ניתן לכך ביטוי כאשר הוקצתה הקרקע לרש"ת .וצורפה לכלל השטחים שבהחזקתה. .נמצא כי משהב"ט לא שולב בהסכמים שחתמו רמ"י ורש"ת באוגוסט 2013 להעברת חלק .משטחי הבח"א לרשות רש"ת, וכי משהב"ט השתהה בהסדרת השימוש במובלעות מול .רמ"י ורש"ת משנת 2013 ועד לאמצע שנת2020 . .משרד מבקר המדינה מציין בהתייחס למתקן הסניקה שבשטחי רש"ת, כי כיוון .שלמשהב"ט אין צורך בו - עליו לפעול בתיאום עם רש"ת לפינויו. .מומלץ כי לפני פינוים של בסיסי צה"ל והשבתם לרמ"י, משהב"ט יוודא אם יש בהם .מתקנים שנדרש להשאיר בשטח המפונה, ואם נמצאים בהם מתקנים כאלה - יסדיר .מראש את המשך השימוש בהם מול הגורמים הנוגעים בדבר. עוד מומלץ כי בעת שרמ"י .תגבש הסכמים להקצאת שטחים מבסיסים מפונים של צה"ל, היא תוודא מול כל הגורמים .הרלוונטיים, ובכללם משהב"ט, אם עדיין יש מבחינתם צורך בחלק מהשטחים המפונים. .בביקורת המעקב עלה כי התע"א לא קידמה את עדכון סקר הסיכונים מול המשרד .להגנ"ס במשך מעל לשנתיים מהמועד שבו סוכם כי תעשה זאת; והדבר גרם לעיכוב ניכר .בקידום הטיפול בקרקע. .עוד עלה כי משהב"ט פעל להשית את התחייבויותיו הביצועיות והכספיות על התע"א, כמו .גם על רש"ת, תוך הפעלת מנופי לחץ, בניגוד לחובותיו לפי הסדר הפינוי ועל אף המחויבות .להן, כפי שמסר סמנכ"ל וראש אמו"ן בישיבת הוועדה לביקורת המדינה. . משנת2016 פועל המשרד להגנ"ס מול רש"ת כדי לטפל במוקדי הזיהום שנותרו .בשטח שהוקצה לה, אך במועד סיום הביקורת (אוקטובר 2020 ) רש"ת טרם מילאה .את הדרישות שהציב לה המשרד להגנ"ס לעניין שיקום הקרקע, ונותרו בשטחה .זיהומי קרקע. זאת, בין היתר, כפועל יוצא מאי-הסדרת הסוגיה של הטיפול בקרקע .- ביצוע הטיפול ומימונו - עם העברתה של הקרקע מחזקת משהב"ט לידי רש"ת. .כמו כן, נותרו בשטחה מפגעים עיליים.	.בשנים 2011 - 2018 ניהלה התע"א חקירת קרקע בשטחים המיועדים לה מבח"א27 בלי .שהגיעה לכדי גיבוש של תוכנית לשיקום הקרקע ולכדי יישומה. עד שנת 2016 פעל .המשרד להגנ"ס כגורם מקצועי מנחה מול התע"א אף שהיא אינה מחזיקה בקרקע ואינה .בעלת הקרקע או הגורם האחראי לשיקומה. משנת 2016 פעל המשרד להגנ"ס מול .משהב"ט, אשר אמור לשאת בחלק מעלויות השיקום ועליו להשיב את הקרקע לרמ"י .נקייה לצורך הקצאתה לתע"א, לרבות בכל הנוגע לקביעת ערכי הסף לשיקום. רצוי היה .כי המשרד להגנ"ס ישלב את רמ"י בצומתי קבלת החלטות בעניין שיקום הקרקע. .בביקורת המעקב עלה כי בפועל, העברת הטיפול לידי התע"א כמשתמשת עתידית .בקרקע, המעוניינת מטבע הדברים לנקות אותה באופן שלא יפריע לה בתהליכי פיתוח .ובינוי עתידיים, הביאה להתנגשות אינטרסים בינה ובין משהב"ט, כמחזיק בקרקע וכמי .שאחראי לשקמה ולשאת בחלק מעלויות השיקום. זאת, כאשר רמ"י, שמנהלת עבור .המדינה את המקרקעין ודרשה לקבלה נקייה מזיהומים, לא הייתה מעורבת בת הליך. .בסופו של דבר, ממועד סיום הביקורת הקודמת (מרץ 2013 ) ועד לסוף שנת2018 לא בוצע .הטיפול בזיהום.	310
דוחות נוספים . התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים המעורבים - ביקורת מעקב .מסקירה של מחלקת המחקר באח"ם מאוקטובר 2019 עולה כי המצב במעברים לא .השתנה לעומת תקופת הביקורת הקודמת, וכי מתבצע במעברים רק בידוק מדגמי .ואקראי, ללא הכוונה מודיעינית. עקב זאת המקרים שבהם מאותר אמל"ח במעברי ם .מעטים, אף שה מעברים ממשיכים לשמש כר פורה להברחות אמל"ח בדרכים .שונות. בביקורת נמצא כי תפיסת ההפעלה לא יושמה בשל הצורך ב פיתוח טכנולוגי .שיאפשר שליחת אינדיקציה מתאימה למערכת של רשות המעברים היבשתיים .במשרד הביטחון (להלן: רמי"ם), אשר טרם בוצע. .בהקשר זה יצוין כי אין בידי המשטרה הערכות בדבר היקף האמל"ח המוברח מירדן .לשטח ישראל. .במעקב נמצא , כי באמצע שנת 2020 משרותהחוקרים טרם אוישו. מומלץ כי המשטרה .תפעל להשלמת האיוש בהתאם לעבודת המטה ותבצע בחינה עיתית של משרות .השוטרים ומצבת השוטרים בהתאם לעומסים בתחנות. על המשטרה ועל המשרד לבט"פ לבחון את התועלת במבצעים אלה ולבדוק כיצד אפשר .לשפר את תוצאותיהם, ובין היתר יש לבחון את ההצעות שהועלו בהפקות הלקחים. .מהאמור עולה כי על אף הגיוסים הרבים שנעשו בשנים האחרונות, שיעור העלייה במספר .השוטרים המוסלמים המשרתים בפועל במשטרה מדוד ביותר. על המשטרה לבחון את .הסיבות לכך ולשיעור הפיטורין הגבוה ולאתר את המענים המתאימים כדי לשפר את .שילובם של שוטרים מוסלמים במשטרה. .עוד מומלץ כי המשטרה תבחן את יעדיה בתחום ה גיוס של שוטרים מוסלמים, בשים לב .לחלקם באוכלוס יית אזרחי המדינה וליתרונות שעשוי ים לצמוח משילובם במענה המבצעי .למאבק בשיעורי הפשיעה הגבוהים בקרב האוכלוסייה הערבית. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את העמידה ביעדי גיוס שוטרים מוסלמים בשנים .2016 - 2020 .)(חלקי .הטיפול בפשיעה בחברה הערבית מוגדר על ידי המשרד לבט"פ יעד מרכזי מאז שנת .2016 . מוצעכי המשרד לבט"פ יוודא שהחלטות תקציבי ות המשפיעות באופן יסודי על .יישום ת וכניות רב -שנתיות בתחום זה , יביאו בחשבון את הגדרת הנושא כיעד מרכזי .לקידום. .במעקב נמצא כי המשטרה לא אימצה תפיסה כוללת בנוגע למודל השיטור בחברה .הערבית ולהכשרות הנדרשות לפעילות בחברה הערבית. כמו כן, ההכשרות .שארגנה מינהלת החברה הערבית במשטרה בנוגע למודל השיטור נעשו בשלוש .מתוך תשע התחנות החדשות ולא נעשו כלל בתחנות הקיימות. גם ההכשרות בנוגע .לכשירות התרבותית נעשו בשש התחנות והיחידות שהוזכרו, וזאת מתוך 18 תחנות .ביישובי החברה הערבית ו-10 .תחנות נוספות ביישובים מעורבים	.1. מנתוני המשטרה עולה, כי לאחר גריעה בכוח האדם מתחנת נצרת לטובת הקמת תחנת .כפר כנא בנובמבר 2017 , חלה עלייה ניכרת באירועי הירי בגזרת תחנת נצרת. להלן .הפרטים.	311
משרד החוץ . השירות הקונסולרי - טיפול משרד החוץ בישראלים במצוקה בחו"ל .מהנתונים עולה אפוא כי חל גידול ניכר במספר הישראלים שנעצרו באירופה בגין הברחת .עלי גת. . מנתוניםעולה כי בכל אחת מהשנים 2007 ועד לספטמבר2020 נכלאו בחו"ל כ-240 . .ישראלים בממוצע .ביקור כלואים ישראלים הוא חלק מהשירות שמדינת ישראל נותנת לאזרחיה הנתונים .במצוקה בחו"ל, ולא פעם הוא למעשה הקשר היחיד שיש לכלוא עם ישראל. הביקור נועד .לאפשר למדינה, באמצעות משרד החוץ ולוודא כי זכויותיהם של הכלואים נשמרות ותנאי .כליאתם הולמים ולסייע להם ככל האפשר בזמן היותם כלואים במדינה זרה. מהביקורת .עולה כי נציגים במדינות שונות לא ביקרו כלואים במועד או בתדירות כמתחייב. לעיתים .הביקור בוצע על ידי ארגונים קהילתיים יהודים, דבר שאינו בגדר תחליף לביקורים של .נציגי המדינה כמתחייב. נוכח העובדה שמדובר לא אחת באוכלוסייה חלשה, שפוטנציאל .הפגיעה בה רב, על משרד החוץ לרענן את הנחיותיו לנציגויות בעניין זה, לוודא כי יועמדו .לרשותן המשאבים וכוח האדם הנדרשים לביצוע הביקורים, ולעקוב אחר קיומם. כמו כן .מוצע שהמשרד יבחן לפרסם בקרב הכלואים שהשתחררו סקר על הביקורים ועל .תרומתם לכלואים כדי לקבל מהם משוב על התועלת שבפעילות הנציגויות בנושא. על .המשרד להקפיד להודיע לכלואים בעלי אזרחות כפולה שעליהם להגיש בקשה כדי .לאפשר ביקורים של נציגי המשרד ולתעד זאת. .מומלץ כי משרד החוץ בשיתוף אגף התקציבים יבחנו יחד הקצאת תקציב חירום ייעודי .למתן סיוע למקרי מצוקה חריגים רחבי היקף של ישראלים בחו"ל, באופן שיאפשר פעולת .סיוע מהירה של המדינה בקרות אירועי חירום, ובדרך שתצמצם הסטת תקציבים מתוכניות .מאושרות אחרות של המשרדים המעורבים 35 . .מהשוואת הקריטריונים עולה כי אלה מהם שאושרו על ידי צוות היישום, לאחר ביצוע .הטיסות בפועל, אינם מתיישבים במלואם עם ההסכמות שנקבעו בין נציגי משרדי .הממשלה ובין חברות התעופה בתוכנית החילוץ. שינוי בדיעבד של קריטריונים, הוא מצב .שאינו רצוי, שכן הוא עלול ליצור פערים למול הגופים שהסתמכו על הקריטריונים .המקוריים, והדבר מחייב את מקבלי ההחלטות לפעול בזהירות. .הודעת משרד החוץ בעניין הטסת הישראלים מפרו ניתנה בטרם נעשתה בחינה רחבה של .צרכי ההטסה של ישראלים השוהים בחו"ל ומעוניינים לשוב ארצה עקב התפשטות מגפת .הקורונה ולפני שגובשה דרך פעולה אחידה לטיפול בכל הפניות של ישראלים בנושא. .בהיבט המימוני נמצא כי המדינה שילמה בעד טיסה אחת 350,000 דולר (כ-1.3 מיליון .ש"ח) ששיעורה כ-21% ( מכלל התקציב המסתכם ב -6 מיליוןש"ח) 30 שהוקצה .להשתתפות בהטסתם ארצה של ישראלים ב-45 טיסות החילוץשאושרו . כפי שיפורט .להלן, עבור 45 טיסות החילוץ הנוספות נקבע מנגנון תשלום אחר, שיושם לגביהן באופן .אחיד. .גם במצב חרום רצוי כי רשות מנהלית תבחן את דרך טיפולה בו, מנקודת מבט רחבה, .תוך נתינת הדעת לאפשרות של התמשכות האירוע והתרחבותו. מומלץ כי משרד החוץ .יקבע הסדרי הטסה לכלל הישראלים בחו"ל בעתות חרום, בראיה שוויונית, לאחר בחינה .משפטית, על מנת להימנע ממצב בו חלק מהישראלים ששהו בפרו הוטסו לישראל במימון .הקופה הציבורית בעוד שלגבי ישראלים אחרים ששהו במדינות העולם באותה עת, לא .נקבע הסדר דומה ואלו נשאו בעצמם בעלות טיסתם ארצה. .בביקורת עלה כי על אף שחלפו למעלה משנתיים מהמועד שבו הפסיק משרד החוץ .לעדכן את היישומון הסלולרי (מאי 2018) , טרם נמצא פתרון לעדכונו או החלפתו במוצר .מתאים אחר. .בביקורת עלה שלגבי ארבע מחמש המדינות שבטבלה, ההתראות שמדינות אלה ייחסו .להן חומרה יתרה כלל לא פורסמו לידיעת אזרחי ישראל, למעט התראה כללית בנוגע .לעלייה בפשיעה המקומית. כך נוצר פער משמעותי בין המידע שמדינות מערביות אחרות .מנגישות לאזרחיהן ובין המידע שמשרד החוץ מפרסם לציבור, בפרט בכל הקשור לביטחון .האישי של היוצאים למדינות מסוימות. .מוצע כי המשרד יבצע פעולות להשלמת המידע שברשותו, בין היתר על ידי הנחיה .לנציגויות לבצע בחינה שוטפת של פרסומים של מדינות זרות בנושאים אלה, ותזכורת .עיתית לכך. בהתאם לכך, גורם מוסמך במטה המשרד יבחן את המידע, ויכריע אם .להרחיב את היקף המידע שיוצג בהתרעות של המשרד על סיכונים בחו"ל, ולעדכנו .בהתאם להתפתחויות השוטפות. .מהתרשים עולה כי בקשתם של 22% מהאסירים להמשך ריצוי עונשם בישראל- אושרה, .52% מהבקשות שהוגשו- התייתרו, 11% מבקשות ההעברה לא אושרו ו-15% מהבקשות .עדיין נמצאות בטיפול ובבחינה של הרשות המוסמכת.	.מנתוני השאלונים עולה כי בכ-70% מהנציגויות דווח שמדינת הכהונה הטילה מגבלות על .ביקורים בבתי הכלא בתקופת מגפת הקורונה. מניתוח נתוני הבדיקה הפרטנית עולה כי .ב-12 נציגויות לא יישמו את הנחיית המחלקה ולא יצרו קשר טלפוני עם הכלואים שבתחום .אחריותן (מאז פרוץ המגפה ועד ספטמבר 2020 .) חלף הביקור שנמנע עקב מגפת הקורונה .מגפת הקורונה מנעה ממרבית הנציגויות לקיים ביקורי כלואים. יש לראות בחיוב את .ההנחיה של מטה משרד החוץ ולפיה על הנציגויות ליצור קשר טלפוני עם הכלואים נוכח .המגבלות שהוטלו, ולהמשיך לוודא את יישומה. ולכן על האגף הקונסולרי להמשיך לבחון .דרכים חלופיות, לשמירה על קשר עם הכלואים הישראלים ולמימוש החובה להודיע להם .על האפשרות לבקש לשאת את יתרת עונשם בישראל זאת גם כאשר נבצר מנציגי המשרד .לקיים מפגשים פרונטליים בשל מגפת הקורונה או בשל מגבלות נקודתיות אחרות. כמו .כן מוצע שהמשרד יבחן אם במדינות אחרות נקבעו הסדרים שיאפשרו קשר עם הכלואים, .ואם ניתן לאמץ אותם.	312
שירות בתי הסוהר . שיקום אסירים בישראל .ממסמכי רש"א עולה כי 52% מקרב האסירים הצעירים שהשתחררו מבתי הסוהר .בשנים 2017 עד2019, ו -65% מקרבאוכלוסיית הקטינים, לא טופל ו במסגרת .שיקומית מחוץ לכלא מסיבות שונות181 . מוצע לרש"א לבחון שנית את ההיתכנות של הפרויקט ואת האפשרות המעשית .לקידום פרויקט החל"ץ עבור אוכלוסיות אסירים שונות, לרבות כאלה שלא נכללו .בו מלכתחילה, ולעניין את הגורמים הרלוונטיים בהנעה מחדש של התהליך נשוא .הפרויקט העשוי לתרום לשיקום האסירים. .ההסכם לשיתוף פעולה בין הצדדים בנושא זה טרם מומש במלואו בעיקר עקב .תהליכים ותוכניות שעוכבו בשל מגפת הקורונה. מומלץ אפוא כי רש"א ושב"ס יפעלו .בדרכים חלופיות גם ליישום יתר ההחלטות שהתקבלו בדיון המשותף ממרץ 2020 . בעניין השיקום התעסוקתי כדי להנגיש את שירותיה של רש"א לכלל האסירים .ולאפשר מעקב סדור אחר התקדמותם בתהליך השיקום. .נוכח עומס המשימות המוטלות על העו"סים לצד עזיבה של כשליש מתקן העו"סים בשנים .האחרונות, על שב"ס לפעול לגיוס ולאיוש המשרות הפנויות על מנת שלא לפגוע בשיקום .האסירים. כמו כן, מוצע לשב"ס לתת דעתו לפערים שהציגה מנהלת מחלקת חטו"ש .לצוות הביקורת בחודש יולי 2020. .בתוכנית העבודה של מערך התעסוקה לא הייתה התייחסות לשלושה היבטים עיקריים .שהופיעו בתוכנית העבודה הכללית של שב"ס - ובהם התאמת ההכשרות המקצועיות .לצורכי העבודה בישראל . מומלץ כי מערך התעסוקה יגבש בסיוע משרד הרווחה רשימה .עדכנית של המקצועות הנדרשים בשוק העבודה ובהתאם לכך יגוון את ההכשרות .המוצעות לאסירים. מומלץ כי מערך התעסוקה יפעל בשיתוף פעולה עם מחלקת חטו"ש .להגדיל את מספר האסירים המשתתפים בהכשרות המקצועיות ולהתאימן לכישוריהם .ולתחומי העניין שלהם. .על המשרד לבט"פ בשיתוף שב"ס להשלים פעולותיהם להסדרת תעסוקת אסירים .בפקודה. .מהתחשיב עולה כי בממוצע התגמול עבור עבודת אסיר בעבודות שת"ם .ובעבודות נוספות הוא 2.2 ,ש"ח לשעהוערך השעה הוא בין 0.8 ש"ח לבין4 ..ש"ח .הכנת חוות דעת בנוגע לסיכויי השיקום של אסיר בלי לראיין אותו אינה מיטבית ועלולה .להביא להמלצה שתתבסס רק על חלק מהשיקולים הרלוונטיים. .מוצע לרש"א להיפגש עם כל אסיר שהגיש לשב"ס בקשה לשחרור מוקדם ממאסר קצר .לפני גיבוש חוות דעת בעניינו.	.חוק רש"א מקנה לה את הסמכות לטפל בכלל האסירים המשוחררים תושבי ישראל, .אולם בפועל רש"א מטפלת בפחות משליש מהאסירים המשוחררים בכל שנה. שיעור זה .אינו עונה על מלוא הפוטנציאל הגלום בשיקום אסירים ובהורדת שיעור חזרתם למעגל .הפשע. .תוכניות השיקום שמפעילים גופי התקון נועדו לקדם את רווחת האסיר המשוחרר ואת .השתלבותו התקינה בסביבתו הקרובה ובחברה הכללית. ראוי שגופי התקון ומשרד .המשפטים יתייחסו במסגרת הפורומים הממשלתיים הדנים בנושא גם לשיעור המועדות .של אסירים שריצו מאסר מלא על עבירות שאינן עבירות מין. זאת מאחר שקבוצת אסירים .זו אינה נדרשת להשתתף בהליכי טיפול ושיקום לאחר השחרור. הדבר נוגע בעיקר .לאסירים אשר רמת הסיכון הנשקף מהתנהגותם לנפגעי העבירה או לכלל הציבור עלולה .להיות גבוהה.	313
הרשות הארצית לכבאות והצלה . הכשרות ואימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס .על הרשות, משרד האוצר ונש"ם להשלים את בחינת הפתרונות ללוחמי האש שלא .יעמדו בכשירויות ובמדדים בכלל, ובכשירות הרפואית בפרט, על מנת שמטה .הרשות יוכל ליישם בהקדם בדיקת כשירות רפואית לכלל הלוחמים. על הרשות למפות את צורכי המערך, הפערים והסיבות לכשירות הנמוכה שהוצגו בפרק .זה ולבחון באילו תחומים נדרש חיזוק וקידום בתחום ההכשרות והאימונים; לכתוב, לעדכן .ולהאחיד תפיסות הדרכה; לקדם הצטיידות באמצעים או לערוך פעולות משותפות .ותרגילים עם גורמים נוספים לשם היערכות משותפת בתחומים הדרושים. מן הראוי .שחטיבת תוה"ד, האמונה על מיפוי תמונת מצב הכשירות המקצועית ועל הנחיה, בקרה .ופיקוח בנוגע לשמירת הכשיר ות, תעסוק בטיפול בפערים העולים ובניתוח של הצרכים .במסגרת תוכנית העבודה שהיא מגבשת לשנים הבאות. נוסף על כך, רצוי שהרשות .תשקול פיתוח מערכי למידה מרחוק המאפשרים מענה חדשני להכשרות לוחמי האש .וגורמי-חוץ. במסגרת זו, מומלץ להכין סרטוני הדרכה וערכות המבוססות על מציאות .מדומה לאימונים בתחומים המתאימים. .הביקורת העלתה כי במהלך השנים, ההתמודדות עם המציאות הארגונית המורכבת .והשפעותיה על מערך הכבאות רק גדלו. גורמים בכירים ברשות ומחוצה לה .מעריכים כי הצעדים הארגוניים שננקטו מאז כינונה של הרשות בשנת 2013 גרמו .במצטבר פגיעה בתפקודו התקין של מערך הכבאות, בכשירותו המבצעית ובשירות .שהוא נותן לציבור. להלן הפרטים: חילוץ ממעליות יכול להתרחש במסגרת אירועים יומיומיים ושוטפים או במסגרת אירוע .חירום, ומכל מקום מצופה שרמת הכשירות של לוחמי האש בתחום זה תהיה גבוהה. נמצא .כי ברשות יש מענה תפיסתי לחילוץ ממעליות . מומלץ כי הרשות תבחן מתן עדיפות .להשלמת הפערים בתחום הכשירות של לוחמי האש בחילוץ מעליות - בפרט באירועי .חירום, הן על ידי הכשרות במכללה הן בבקרה על ההכשרה והאימונים הנעשים בשטח. עוד עלה בביקורת כי בשנת 2019, רק כ-20% מהאימונים במחוזות בתחום החילוץ .ממעליות היו אימונים מעשיים וכי הצורך בהכשרות ורי ענון בתחום מומחיות זה שב .ועולה בהזדמנויות שונות. הצורך יסודי במיוחד לנוכח העובדה ש בכל שנה נרשמים .מאות אירועים מבצעיים שבהם לוחמי האש נקראים לחלץ לכודים ממעליות . .מכוח אחריותו של מערך הכבאות להצלת נפש ורכוש, הוא נדרש לכיבוי שריפות, לחילוץ .לכודים ולסיוע לכוחות ההצלה במוקדי אירועים שונים, בהם אירועי שגרה וחירום אזרחי .או מלחמה, כחלק מאיומי הייחוס של הרשות. מכאן נובעת גם חובתו של המערך להכשיר .ולאמן את לוחמי האש להיות ערוכים להתמודדות עם אירועי חירום, בהם גם כאלו .המתרחשים במתארים מורכבים, כגון תווך תת-קרקעי ו רבי-קומות או בהקשר של מערכות .טכנולוגיות חדשות. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור הסיכון הגבוה לחיי אדם הגלום .באירועים מסוג כזה. .על הרשות לבחון את הממצאים והנתונים שהועלו בפרק זה ואת הבקרה על תהליכי .התכנון והביצוע של מערך האימונים וההכשרות ולתת מענה לכל הפערים שהצטברו .בשנים האחרונות בעקבות הביצוע החסר של אימונים והכשרות. .להלן יודגמו כמה תחומים מקצועיים אשר נמצאו בהם ליקויים ברמת הכשירות של לוחמי .האש, והם ממחישים את הצורך בביצוע שוטף וסדור של אימונים והכשרות. .הממצאים המפורטים בפרק זה מצביעים על פערים במוכנות של מערך הכבאות לטפל .באירועי חירום בתווך תת -קרקעי בכלל, ובטיפול באירועי תאונה או שריפה במנהרות .רכבת בפרט. גם העובדה שעד היום לא התקיים תרגיל לאומי בהשתתפות כלל גופי .ההצלה ואין תוכנית-אב לאומית לתרחישי אסון תעבורה או רכבות מחייבת מענה, זאת .במיוחד לאור האמור בתרחיש הייחוס הצופה בהסתברות גבוהה אירוע של תאונת רכבת. .על הרשות להשלים את גיבושה של תוכנית כוללת למענה בתחום התווך התת-קרקעי, .למפות את צורכי המערך ולנתח את הפערים והסיבות לכשירות הנמוכה של לוחמי האש. .בנושא זה דרושים עדכון וארגון של תפיסות מתוקפות בנושא תווך תת -קרקעי ברמה .הא רצית וברמת המחוזות; קידום של הכשרת מתקן אימונים ייעודי שישרת את כלל כוחות .ההצלה; הובלה של פעולות להיערכות עם יתר כוחות ההצלה בשיתוף המשרד לבט"פ .ברמה העיונית (בהכשרות) וברמה המעשית (בתרגילים משותפים). . ממצאי המעקב אחרתיקון הליקויים שהצביעה עליהם הביקורת הקודמת מעלים תמונה .שלפיה ב משך שנים הרשות פועלת ללא תמונת מצב של הכשירות המבצעית של לוחמי .האש, ובכלל זה בלא תמונת מצב של רמת כשירותם המקצועית ושל מוכנותם לכל סוגי .האירועים; של רמת הכושר הגופני שלהם ושל ההתאמה של מצבם הרפואי לבצע את .תפקידם כראוי. במועד סיום ביקורת המעקב טרם נכנסו לתוקפם מדדים מחייבים .לכשירות לוחמי האש ומשכך טרם הוטמעו. במצב זה ייתכן שפעולת הרשות נשענת, בין .היתר, על כוח אדם שכשירותו המבצעית אינה מספקת ושהדבר משפיע על יכולתה למלא .את משימותיה כראוי. נוסף על כך, לרשות אין כלים שיאפשרו לה לתת מענה לעובדים .שהכשירות המבצעית שלהם אינה מספקת. .על הרשות לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת ולהשלים את יישום .המלצות ועדות ההיגוי. עליה לבחון ולפתח כלים שיבטיחו רמת כשירות מבצעית גבוהה .של לוחמי האש וניצול של מלוא פוטנציאל כוח האדם המבצעי שלה, ובד בבד יצמצמו, .ככל האפשר , את הפגיעה במי שאינם יכולים להמשיך לשרת בתפקידם המבצעי בשל .אי-עמידה ברמת הכשירות הנדרשת. יוער כי כדי לפתור את המציאות הזאת, שכבר .הביקורת הקודמת הצביעה עליה, דרושה הידברות אפקטיבית בין הצדדים. .נוסף על כך, על הרשות, המשרד לבט"פ, נש"ם ואגף הממונה על השכר להכריע בסוגיית .גיל הפרישה ללוחמי אש מתפקיד מבצעי ולהשלים את גיבוש המענה המשותף ללוחמי .אש שיימצאו בלתי כשירים למלא את תפקידם. בהקשר זה, על הרשות להיערך כבר עתה .להתמודד עם השלכות המענה שיגובש על מצבת כוח האדם המבצעי שלה, זאת במיוחד .לאור הפער שבין מצב האיוש בפועל של משרות לוחמי האש לבניין הכוח הדרוש לה על .פי תרחיש הייחוס. .בשל חשיבות הנושא והפערים המהותים שקיימים בו, מוצע כי השר לבט"פ ישקול .להסדיר את הנושא תוך מימוש סמכותו, שנקבעה בחוק, בעניין התקנת תקנות בנוגע .לכשירותם של לוחמי האש.	. ,מבקר המדינה מציין לחיוב את תחילת הפעלתו של הסימולטורהמשמש מתקן אימונים .מקצועי ייעודי לתרגול ו להגברת המיומנויות הנדרשות ללוחמי האש ולגורמי -חוץ.	314
משרד הבריאות . מכבי שירותי בריאות והתאגידים הקשורים אליה - היבטים פיננסיים .באישור ה תוספת ל הסכם מול אסותא אישרו חברי ועדת הביקורת של קופ"ח מכבי .להעביר לא סותא 24 מיליון ש"ח מ הרווח שנוצר לקופה . העברת הכספים התאפשרה .כתוצאה ממבחני התמיכה של משרד הבריאות. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לבחון את סוגיית הגבייה הנוספת מחברי .קרן מכבי, המשמשת למימון פעולות ושירותים עבור מבוטחי הקופה החברים בקרן, .ולקבוע הנחיות בנושא. .משרד מבקר המדינה ממליץ לקופ"ח מכבי ולוועדת הביקורת שלה לוודא שבעת גיבוש .הסכמים בין הקופה לאסותא או בעת עדכונם של הסכמים אלה, הכספים המועברים .לקופה ממשרד הבריאות, במסגרת מבחני תמיכה, והעלויות הנחסכות לה כתוצאה .משינויי חקיקה, ינוצלו לטובת הקופה. עוד מומלץ כי משרד הבריאות יפעל לפקח על .יישום תנאי ההיתר שניתן בשנת 2019 , לרבות בכל הנוגע להסכמים שבין הקופה .לאסותא . . הבדיקה העלתהכי הקופה עמדה בהסכם הייצוב ומשכה 20 מיליון ש"ח מקרן .מכבי. לצד משיכה זו קיבלה הקופה הנחה נוספת בסך 22 מיליון ש"ח אשראיפשרה .לה להציג בדוחותיה הכספיים מצב כספי משופר וכן לקבל את כספי הייצוב .מהמדינה המותנים בעמידה ביעד הגירעון. נוכח הממצאים שעלו בנוגע למחירי אשפוז סיעודי מורכב, ונוכח חיוניותה של חברה .א' לקופה כפי שעולה מתשובתה, ראוי כי ועדת הביקורת והנהלת קופ"ח מכבי יבחנו .את כלל השיקולים, ובכלל זה את המחיר שהקופה משלמת לחברה א', לעומת .המחיר הממוצע שהיא משלמת לחברות אחרות שאינן בבעלות קרן מכבי, ולעומת .המחיר שגובה חברה א' מקופות חולים אחרות, זאת כדי למנוע מימון עודף של .קופ"ח מכבי לחברה א' על חשבון מבוטחי הקופה לטובת פעילות ספציפית. .משרד מבקר המדינה ממליץ לקופ"ח מכבי ליישם את הוראות חוזר סמנכ"ל משרד .הבריאות גם על החברות המאוחדות, אסותא מרכזים רפואיים וחברות הב נות שלה, כפי .שעושות שאר קופות החולים . עוד מומלץ שמשרד הבריאות יבחן הסדרת הוראות .מתאימות ברוח החוזר האמור גם על החברות המאוחדות וחברות הבנות של הקופות. .מהדוחות הכספיים של קופ"ח מכבי עו לה כי העודפים מפעילות שב"ן בשנים 2018 .ו-2019 הסתכמובכ-86 וכ-256 מיליוני ש"ח, בהתאמה. מהדוח המסכם של האגף .לפיקוח על הקופות עולה כי עודפים אלו נובעים בעיקר מהתו כנית להסטת פעילות .רפואית ממימון פרטי ל מימון ציבורי ו מהתוכנית ל קיצור תורים (ראו להלן בפרק ."יחסי הגומלין בין הקופה לאסותא מרכזים רפואיים"). . מניתוח היחסים הפיננסיים עולה כי יש תלות גדולה של קופ"ח מכבי בהסדרי תזרים .הכספים מול המדינה המבטיחים את המשך פעילותה , אולם כפי שעולה מלוח 9 , מצבה .הכספי של הקופה טוב בהשוואה לקופות החולים האחרות. .נמצא כי לצד ההסכם שאושר מול קרן מכבי, אושרו הסכמים עבור הפעולות העיקריות .שמבצעות החברות הב נות של הקרן עבור הקופה, שנחתמו משנת 2017 ואילך, בישיבת .ועדת הביקורת של הקופה שהתקיימה בפברואר 2020 במהלך ביקורת זו. נוסף על כך .אושרו הסכמים עם חברה ג' וקרן מכבי בכל הנוגע לבתי רופאים ולהתקשרויות אחרות .בתחום הנדל"ן, גם הם במהלך ביקורת זו, בישיבת ועדת הביקורת של הקופה שהתקיימה .בפברוא ר 2020 .	.בביקורת עלה כי הסכמים עבור שירותים הניתנים על ידי החברות הבנות של קרן מכבי .במשך תקופה ארוכה ובהיקפים מהותיים, כמפורט בלוח 12 שלהלן, מתחדשים מדי פעם .בפעם, בלי שאושרו מראש על ידי ועדת הביקורת או הנהלת הקופה.	315
משרד הבריאות . הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים כלליים - ביקורת מעקב .בבתיה"ח שנבדקו בביקורת הקודמת - נהרייה, בילינסון וולפסון - הושלם פער אחיות חדר .ההתאוששות. מהשאלון עלה כי בארבעה בתי"ח בלבד יש מחסור באחיות חדר .התאוששות. הציבוריים: אסותא אשדוד - שבו התקן עומד על 20 אחיות יש בפועל14 .אחיות - חוסר של 6 אחיות; הדסה - שבו התקן הוא 27 אחיות יש בפועל24 אחיות- חוסר .של 3 אחיות; ובממשלתיים: אסף הרופא - התקן הוא 40 אחיות ובפועל יש33 אחיות- .חוסר של 7 אחיות; בפוריה התקן הוא 14 אחיות ובפועל יש 12 אחיות- חוסר של 2 .אחיות .מומלץ שכלל בתיה"ח ישלימו את מצבת האחיות בחדרי ההתאוששות שלהם. .מידת תיקון הליקוי - בתיה"ח נהרייה, בילינסון וולפסון - תוקן. .בחלוף כ-25 שנה מאז נקבעה תקינת אחיות חדרי הניתוח, ונוכח הפער בין תקן זה לבין .התקנים במדינות ה- OECD , מומלץ כי משרד הבריאות יבחן אתהקצאת התקנים הנוספים .אל מול הצרכים המתעדכנים ומול איוש המשרות בפועל, וישלים אל מול משרד האוצר .והסתדרות האחיות את חתימת ההסכם והקצאת התקנים בפועל. במסגרת זו ראוי שיבחן .באיזו מידה ניתן להוסיף תקני אחיות חדרי ניתוח. .מידת תיקון הליקוי - תוקן במידה מועטה. .בביקורת המעקב עלה כי מאז ההסכם משנת 1996 ועד לאמצע שנת 2020 תקינת אחיות .חדר הניתוח בישראל לא עודכנה. כך למשל בי"ח פוריה מסר בשאלון לצוות הביקורת כי .היות שחסרות לביה"ח כ-16 אחיות חדר ניתוח התעכבה הפתיחה של שלושה חדרי ניתוח .חדשים. לפי נתוני הכללית, תקן אחיות חדרי ניתוח בשמונה מביה"ח שלה צריך להיות .538 אחיות; בפועל מאוישים 685 תקנים, פער של147 מעל התקן שנקבע; ואולם157 .תקנים מתוך ה-685 .הם של כוח עזר ומשנעים ולא של אחיות . מהמפה עולה ששיעור הרופאים המרדימים בישראל נמוך במידה ניכרת משיעורם .במדינות רבות אחרות בעולם הנחשבות למדינות מפותחות. . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הכללית על שילובהכלי, באופן שיש בו כדי לתת .מענה לחלק ממקרי הביטולים. מומלץ כי משרד הבריאות ובתיה"ח הממ שלתיים ישקלו .לאמץ את המודל ולייעל אותו כדי להביא לקיצור התורים לניתוחים ולשיפור הניצולת של .חדרי הניתוח. .עולה מתוך עמדות בתיה"ח הממשלתיים ואלו של הכללית כי בכפל התפקידים שבו מנהל .מערך ההרדמה מכהן גם כמנהל חדרי הניתוח יש גם משום יתרון. מומלץ, כי משרד .הבריאות יקדם הסדרת תפקיד ראש צוות סיעוד בכיר, ויגדיר אם תפקיד זה אמור להיות .במקום תפקיד מנהל חדרי הניתוח, כך שהוא יבוצע באופן האיכותי והיעיל האפשרי. .מידת תיקון הליקוי - בהמשך לעמדות בתיה"ח בנושא ולפעולת משרד הבריאות, תיקון .הליקוי אינו רלוונטי. .על משרד הבריאות לגבש תוכנית פיתוח לאומית ארוכת טווח, שתתבסס על מיפוי של .כל עמדות הניתוח ועמדות ההתאוששות בבתיה"ח שבהם יש פער בין הרצוי למצוי , ולהציג .תוכנית לסגירת הפערים. .מידת תיקון הליקוי - לא תוקן. .בביקורת המעקב נמצא כי משרד הבריאות לא פיתח פתרונות מחשוב לניהול תורים, וכי .בתיה"ח הממשלתיים ממשיכים לנהל את התורים באותו אופן שניהלו זאת בביקורת .הקודמת. .מידת תיקון הליקוי - לא תוקן. .ביקורת המעקב - הכללית .בביקורת המעקב עלה כי הכללית הקימה מוקדי זימון תורים בבתי"ח: העמק, שניידר, .כרמל, סורוקה, ובעת הביקורת גם ביוספטל, וכי היא ממשיכה לקדם הקמת מוקדים גם .בבתיה"ח האחרים שלה. מוקד זימון התורים מאפשר ניהול של התורים ברמת ביה"ח .הפרטני וברמת כלל בתיה"ח באופן אחיד, לרבות ניהול רשימות ההמתנה ושיפור תהליך .תכנון הניתוחים בכללותו. .מידת תיקון הליקוי - תוקן במידה רבה. אשר לכללית - הקופה לא פיתחה מדד לבחינת פעילות ניתוחים אחר הצוהריים, ומסרה .למשרד מבקר המדינה כי הסיבה לכך היא שעיקר פעילות ם בשעות אחר הצוהריים, .הערב והלילה היא פעילות דחופה . להערכתה אין פוטנציאל להפעלת חדרי הניתוח אחר .הצוהריים לניתוחים המוזמנים מראש (ניתוחים אמבולטוריים).	.משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות להשלים במערכותיו את התהליך שיאפשר .דיווח על ביטול ודחיית ניתוחים, ולכלול בו גם הזנה של הסיבות לכך. מומלץ שהמשרד .יוודא כי כל הנתונים יוזנו באופן אמין , וינחה בהתאם את ב תיה"ח שלו. כן עליו לאפשר .הפקת דוחות המנתחים אירועים כאלה. ראוי גם שהמשרד יפיק לקחים מהפעולה שנקט .בי"ח וולפסון בעניין זה, כדי ללמוד על מערכותיו שלו ולהנחות את שאר בתיה"ח על .פעולות מתאימות שיש לנקוט ל צמצום התופעה. ראוי גם שהמשרד ישלב במדדי האיכות .לבתיה"ח גם מדד לדחייה וביטול של ניתוחים ויבחן את הצורך לסווג את הביטולים .בהתאם לשונות בין הניתוחים. .מידת תיקון הליקוי - תוקן במידה מועטה.	316
דוח ביקורת מיוחד . היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום .עולה כי המענים המוצעים על פי חוזר המנכ"ל לטיפול בנפגעי חרדה בקריית שמונה אינם .מיטביים. משרד מבקר המדינה מציין את המהלכים שנקט פורום קו העימות להקמת שני מרכזי .חוסן במודל כוכב באזור הצפון ואת הסיוע התקציבי שהקצה משרד הביטחון להקמתם. .עם זאת ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד הביטחון ולמשרד הבריאות לשקול שהקמת .מרכזים אלו תשולב במסגרת התוכנית הלאומית לפריסת מרכזי חוסן בכל הארץ, .באחריות ועדת ההיגוי העליונה, ולוודא כי הם נותנים מענה מספק לטיפול בנפגעי חרדה .בשעת חירום לכלל היישובים באשכול. .עד מועד סיום הביקורת, מחוז הצפון במשרד הבריאות לא קיבל מענה להמלצתו זו. . מרכזי החוסן ברשויות המקומיות בדרום הם חלק מרכזי בהיערכות ובטיפול בנפגעי חרדה .בשעת חירום, ולפיכך יש להקפיד כי הם יופעלו במבנים ממוגנים. כפי שעלה בהליך .שיתוף הציבור, יש לוודא כי מרכזי החוסן יאוישו בכוח האדם המקצועי הנדרש למתן מענה .גם בתקופות שיא וכן יספקו מענה טיפולי לאורך זמן. ברשויות מקומיות בדרום שאין להן .מרכזי חוסן, אין מענה טיפולי מספק לפי חוזר המנכ"ל, ולכן הרשויות נדרשות למצוא .פתרונות עצמאיים ומקורות תקציביים לממנם. .עולה כי מרבית הטיפולים במרכז חוסן אשכול ניתנים כטיפול משפחתי וקבוצתי, כי במרכז .חוסן שדרות מרבית הטיפולים ניתנים לילדים ונוער ולמבוגרים, וכי בשנים 2018 - 2019 .טיפלו המרכזים בכ-5% - 8% .מכלל תושבי הרשויות .במסגרת הליך שיתוף הציבור התבקשו המשתתפים בקבוצות מיקוד של תושבי עוטף עזה .להביע את דעתם בנושא תפקוד מרכזי החוסן. לעמדתם, מרכזי החוסן הם גורמי הטיפול .המוכרים ביותר לציבור בעוטף עזה והם ברירת המחדל לקבלת טיפול נפשי זמין, ללא .מימון עצמי. ככלל, יש שביעות רצון גבוהה מהטיפול במרכזי החוסן, אולם בתקופות שיא .מורגש המחסור בכוח אדם הפוגע בזמינות התורים. כמו כן יש מספר מוגבל של מפגשים, .שלא מספקים מענה טיפולי לאורך זמן. .מומלץ כי מרכזי החוסן יקיימו ממשקים והליכי היזון חוזר מול ציבור התושבים, ובייחוד מול .המטופלים, לבחינת דרכי הטיפול, משכי הזמן להמתנה, היקף הטיפולים המוצע וגיוונם .כדי לטייב את הטיפול. עוד מומלץ כי מרכזי החוסן יבחנו דרכים למתן טיפולים ארוכי טווח .במקרים הרלוונטיים. .משרד מבקר המדינה מדגיש את חשיבות קבלת המשוב של התושבים על הפעילות של .מרכזי החוסן, בעיקר לאחר תקופות שבהן מתרחשים אירועים ביטחוניים, כדי להתאים .את המענים הטיפוליים לצורכי התושבים. .הועלה כי הרשויות המקומיות שנבדקו בעוטף עזה אינן מצליחות לאייש את תקני .הפסיכולוגים החינוכיים בשפ"ח. כך לדוגמה, מתוך 8.6 התקנים הקיימים של פסיכולוגיים .חינוכיים בשפ"ח שדרות, מאוישים 4.1 תקנים בלבד, עקב שחיקה מתמדת וקושי בגיוס .כוח אדם. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשפ"חים בשדרות, באשכול ובאשקלון לפעול להעלאת .המודעות בקרב התלמידים בדבר שירותי הקו הפתוח של השפ"חים ולבחון את מתכונת .הטיפול המתאימה לכל מקרה. .הביקורת העלתה כי במרכזי החוסן בעוטף עזה יש מחסור במטפלים בכלל .ובפסי כיאטרים בפרט, דוברי שפות שונות, ובעיקר דוברי השפה הרוסית, שיוכלו לטפל .בעולים הגרים בעוטף, ומהווים 17% .מתושבי האזור, ולפעול לחיזוק חוסנם הנפשי .על ועדת ההיגוי העליונה לפעול לפתרון המחסור באנשי טיפול לעולים הדוברים שפות .שונות. כמו כן מומלץ כי הוועדה תקיים דיון בנושא מענה המותאם לעולים מבחינת השפה .והתרבות ותוודא כי מרכזי החוסן (הקיימים ואלו שיקומו) ייתנו לעולים מענה זה בכל תחומי .עיסוקם.	.משרד מבקר המדינה מציין את פעילות עיריית שדרות והמועצה האזורית חוף אשקלון .לבניית מבנה חדש ממוגן למרכז החוסן בעיר כדי לשמר את יכולתו להענקת טיפול שוטף .ורציף לנפגעים גם בעת חירום.	317
מטלות רוחב . ועדות בשירות המדינה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרדי הממשלה יקימו מאגר מידע שיהיה נגיש לכל המשרדים והמידע האצור בו יוכל להיות מאוחזר בקלות. עד סוף שנת 2010 הצוות לא סיים את עבודתו. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2010 העריך פרופ' שני כי הנושא יוסדר רק בשלהי שנת 2011 . משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות, כי היה עליו לפעול להסדרת שאלת המ ימון וההשתתפות של קופות החולים במימון בשלב מוקדם יותר, שכן מדובר בצורך צפוי וידוע. דוגמה זו ממחישה את הסחבת ארוכת השנים ביישום המלצות הוועדות ומשקפת את הנזק הנגרם לאוכלוסייה חסרת ישע בשל מניעת טיפול רפואי נאות. ראוי כי הטיפול במאות הילדים, המתבגרים והצעיר ים הסיעודיים יושלם בהקדם ללא עיכובים נוספים. למרות שעוד בראשית שנות האלפיים היו משרד הבריאות, משרד האוצר והמל"ג ערים לצורך הדחוף בהגדלת לומדי הרפואה והסיעוד, יישום ההמלצות של הוועדות שדנו בכך היה חלקי בלבד; אמנם ננקטו כמה פעולות להרחבת המסגרות של הכשרת לו מדי הרפואה והסיעוד, אך מספר הלומדים קטן בהרבה מן המספר שעליו המליצו הוועדות. המחסור בעובדי סיעוד והמחסור הצפוי ברופאים מחייב את משרד הבריאות, את משרד האוצר ואת המל"ג לפעול במשותף לקידום תכנית לאומית שתתאים לצורכי העתיד לכוח האדם הרפואי והסיעודי. על הגופים האלה לקבוע תכנית עבודה שתוביל לפעולות תכליתיות שיקדמו את סגירת הפערים הצפויים, שאם לא כן ייווצר מחסור חמור ברופאים ובאחים ואחיות כבר בעתיד הקרוב, והוא עתיד לפגוע בבריאות הציבור עד כדי סכנת חיים לאוכלוסייה. העישון הוא עניין הנוגע לבריאותו ולאיכות חייו של הציבור כולו, אולם למרות מינוי מספר ועדות בנושא הוא לא זכה ל טיפול יעיל, מקיף ומערכתי, אלא הוזנח במשך שנים רבות ללא סיבה מוצדקת. בביקורת שממצאיה מוצגים בדוח זה עלה כי חרף הערות משרד מבקר המדינה בנושא ולמרות המלצות הוועדות, עד דצמבר 2010 לא הקים משרד הבריאות מאגר כזה, ואין בידיו נתונים מעודכנים וזמינים על העוסקים במקצועות הרפואה; בכך נפגעת יכולתו לתכנן את השירותים הרפואיים לציבור. ממני הוועדות לא תמיד תיעדו בכתב את דיוניהם בהמלצות הוועדות ואת ההחלטות שקיבלו לגביהן. מן התשובות לשאלונים עולה כי מבין 13 המשרדים שאליהם פנה משרד מבקר המדינה שבעה תיעדו במלואן או כמעט במלואן את ההחלטות בדבר דחיית ההמלצות של הוועדות; משרד השיכון דיווח כי תיעד יותר מ מחצית אלה; שלושה משרדים - משרד הבריאות, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי - דיווחו כי תיעדו פחות ממחצית מההחלטות. שני משרדים - משרד הפנים ומשרד המשפטים - לא מסרו נתונים על כך. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הרווחה כי העובדה שהדיונים האלה אינם מתועדים, משמעותה אי-מתן ביטוי בכתב לשיקולים בנוגע לדחייה או לאימוץ של ההמלצות. המשרד בחר להביא להחלטת ממשלה רק נושא אחד המופיע בהמלצות, שעה שלכאורה לכולן יש חשיבות, אולם נימוקיו לכך לא היו ידועים. רק בדיון שהתקיים כשנה לאחר מכן, באוגוסט 2010 , הועלו בכתב נימוקי המשרד להחלטתו24 . .משרד מבקר המדינה העיר למשרד השיכון ולמשרד האוצר כי הואיל והם לא קיבלו לידיהם דוח סופי וחתום, היה עליהם לדרוש מהוועדה להשלים את עבודתה ולהגיש להם דוח כזה - בין שהדוח מוסכם על כל החברים ובין שאינו מוסכם על כולם. משלא עשו כן לא קיימו את החלטת הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר המלצות הוועדה אינן מיושמות עקב מחלוקות בין -משרדיות, האחריות למציאת פתרון מוטלת על המשרדים ועל השרים, כל אחד בתחומו, ואם אין הם מצליחים בכך עליהם להביא את הנושא להחלטת ראש הממשלה.	הביקורת העלתה כי הוועדה הגישה את המלצותיה רק באוגוסט 2010 - .כשנה וחצי לאחר המועד שבו היה עליה לסיים תפקידה	318
משרד האנרגייה . התחרות ותשתית היבוא במשק הדלק לדעת משרד מבקר המדינה, תשובת מנכ"ל המשרד מעידה שיש קושי מהותי לגבש פתרון כולל המאזן בין הצורך לקדם את התחרות ואת . התשתית במשק הדלק לבין צורכי הפיתוח והתכנון של העיר חיפה ושל נמל חיפה וצורכי הבטיחות והסביבה במרחב זה28. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הצורך לקדם את תשתית משק הדלק ואת התחרות בו ולנוכח צורכי העיר והנמלים, האזרחי והצבאי, מן הראוי שהממשלה תקבע את סדרי העדיפויות בנוגע לכל צורכי הפיתוח והתכניות35 של מפרץ חיפה ושל הנמל, מתוך גיבושה של תכנית השקעה כוללת ומתוך תכנון יעדים ולוחות זמנים, שכן העיכובים הממושכים בעניין זה משבשים את התכנון ואת הפיתוח ש ל כל תשתית יבוא הדלקים במרחב חיפה ואת תכנית הפיתוח של העיר חיפה ושל מרחב המפרץ. משרד מבקר המדינה מעיר לתש"ן, שעליה להשלים את הדרישות הנוספות של סקר הפליטות ואת הטמעתם בתכנית כפי שקבע המשרד להג"ס, שכן כבר עברו כשנתיים מהמועד שבו אישרה הוועדה המחוזית את התכנית להפקדה בתנאים, והוארך פעמיים תאריך היעד לביצועם. משרד מבקר המדינה מעיר גם למשרד להג"ס, כי עיכוב האישור להפקדת התכנית בעקבות בקשתו להשלמות נוספות אינו מתיישב עם תשובת המנכ"ל לשעבר מדצמבר 2010 . השיהוי בהשלמת סקר הפליטות מעכב את הפקדת התכנית וגורם בכך לדחיית ההיערכות להעברה של חוות המכלים במרחב מפרץ חיפה ושל קווי הצנרת אליהם אל אתר קרקעות הצפון. השיהוי מעכב גם את קידומן של תכניות פיתוח אחרות של חיפה ונמלה המשיקות לתכנית קרקעות הצפון. משרד מבקר המדינה מעיר כי אי-שמיעת עמדותיהם של עיריית חיפה ושל המשרד להג"ס פגע בשילובם של היבטי התכנון, הסביבה והבטיח ות במסקנותיה ובהמלצותיה של הוועדה. לפיכך לא המליצה הוועדה לא על חלופות ולא על האיזון הנדרש בין צורכי משק הדלק ובין צורכי התכנון כפי שנקבעו בתכניות המתאר הנוגעות למרחב חיפה. בשל חילוקי הדעות נאלץ המשרד להשהות את הכנתה של הצעת החלטה לאישור ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה, והתעכב הטיפול הנדרש בשיפור התחרות ובהפחתת החסמים. לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש רח"ל להעלות את דרישתו המנומקת לפני הוועדה המחוזית, כדי שזו תשקול את עמדתו בבואה לאשר את תכנית קרקעות הצפון. משרד מבקר המדינה מעיר כי "התימוכין והעבודה הכלכלית" מצויים בבדיקתה של חברת ייעוץ על מצב התחרות והתשתיות ב משק הדלק בעקבות פיצול בזן והפרטתה, בדיקה שהזמין אגף התקציבים (עם המשרד) בפברואר 2008 . בדוח הסופי שהגישה חברת הייעוץ לאגף התקציבים באפריל 2009 הוצגו, בין היתר, ניתוח כלכלי והמלצות "להשקעות הנדרשות בתשתית הנמלים וההזרמה", לרבות במרחב חיפה41, המתבססים על הליכי התכנון של מיזם קרקעות הצפון. על יסוד הדוח של חברת הייעוץ מינו השרים את הוועדה הבין-משרדית המוזכרת לעיל, ובה השתתפו גם נציגי אגף התקציבים. משרד מבקר המדינה מעיר כי אגפי האוצר השתהו עד ינואר 2011 בבדיקת כדאיות המיזם ובבחינת מימונו, ובכך הם התעלמו: מסיכום העקרונות מאפריל 2004 , שבו השתתף גם שר התשתיות הלאומיות דאז במשרד האוצר; מפניית השר דאז לשר האוצר דאז בספטמבר 2005 , שהעתקה נשלח גם לממונה דאז על התקציבים; ומפניית תש"ן לחשכ"ל בנובמבר 2009 . לדעת משרדמבקר המדינה, השתהות זו פגעה במציאת מקורות תקציב למיזם זה, בקידום התחרות והתשתיות של משק הדלק ובקידום מיזמים לאומיים ועירוניים אחרים במרחב חיפה שביצועם תלוי במימוש המיזם. מיזמים אלו אמורים לתת פתרון, בין השאר, לסיכונים לבטיחות ולסביבה שבמרחב חיפה. במרחב חיפה קיימות מחלוקות בין גופי ממשל הקשורים לתשתית הדלקים, לנמל ולצרכים העירוניים, ואין הסכמה על דרך פתרונן. מן הראוי שהממשלה תשקול את הקמתו של גוף מרכזי מתאם שיגבש מנגנון להכרעה במחלוקות מתוך בחינת האיזון הנדרש בין הצרכים הלאומיים הרבים בתחום התשתית שמרחב זה מספק למדינה, לרבות הטיפול במערך של תשתית יבוא הדלקים במפרץ חיפה, ובין צורכי העיר חיפה בתחום הפיתוח, בטיחות התושבים ואיכות חייהם. על משרד התשתיות הלאומיות ועל משרד האוצר לדאוג להחזרת הנכסים השייכים למדינה והמוחזקים בידי בזן.	.בדוח זה בין הגופים הנוגעים בדבר - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד התחבורה והבטיחות בדר כים, עיריית חיפה, חנ"י ותש"ן - עיכבה עד כה את פיתוח תשתית האחסון וההזרמה של דלקים, את פיתוח תשתית נמלי הים והתעופה ואת פיתוח המרחב העירוני של חיפה.	319
משרד הפנים . מענק שר הפנים ומענקים מיוחדים לרשויות מקומיות משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי הזכות לקבלת מענקים ממשרדי ממשלה אחרים אינה צריכה להיות שיקול בהקצאת מענק האיזון. הקצאת מענק איזון והתוספות לו לרשויות חזקות שאינן זכאיות למענק זה מעוותת את חלוקת המשאבים לא רק מתקציב משרד הפנים אלא גם מתקציבי משרדים אחרים והיא פוגעת ברשויות החלשות הזקוקות באופן ממשי לתמיכת המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי בדיוניו עם משרד הפנים בנוגע להיקף התקציב ולאופן התקצוב עליו לוודא שלא ישולמו מענק איזון ותוספותיו לרשויות שאינן זכאיות לו. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משרד הפנים כי מן הראוי שיבדוק את האפשרות להוסיף אמות מידה ממצות יותר לחלוקת הסיוע, כך שניתן יהיה להשתמש בכספים אלה לא רק לסיוע אלא גם כתמריץ לשיפור השירותים לתושבי יישובים המנוהלים בידי ועדה ממונה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי מענק פרס השר ניתן מתקנה ייעודית נפרדת לפי נוהל ואמות מידה מוגדרות כמענק עידוד או פרס על ניהול תקין. אם מצא השר לנכון לבטל את התקנה הייעודית ולהקצות את כספי פרס השר מתקנת מענק השר היה עליו להקצות את הכספים על פי אמות המידה שהיו קבועות במשרד ושהמשרד פעל לפיהן עד אותה שעה או לקבוע אמות מידה חדשות. מכל מקום, העברת התקציב אינה תקינה, שכן תוצאתה היא שכספים שהוקצו למטרה מסוימת על פי אמות מידה מוקצים לאותה מטרה שלא לפי אמות מידה אלא על פי שיקול דעת השר והצוות המקצועי, ובכך היא מונעת קיום הליך חלוקה סדור ושוויוני המושתת על כללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי אף שהוועדה המוניציפאלית עוסקת במתן שירותים מוניציפאליים, היא אינה מוגדרת רשות מקומית. לפיכך, אם משרד האוצר יתקצב את התקנה הייעודית, על משרד הפנים להעביר סיוע תקציבי אך ורק מתוך תקנה ייעודית אחת ולהפסיק את העברת הכספים לוועדה מתקציבים שיועדו לרשויות המקומיות, בהם מענק השר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי יהא מעמדה של הוועדה המוניציפאלית אשר יהא, לא ניתן לאפשר העברת תקציבים ממשלתיים לכל גוף שהוא ללא פיקוח, ועל כן עליו לפקח על ניצול התקציב המועבר לוועדה. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי בהיותו גוף -על שבין תפקידיו הסדרה יעילה של תקציב המדינה, מחובתו להציג למשרד ממשלתי שאלות ולדרוש ממנו תשובות לגבי י יעוד הכספים שהוא מתקצב, ולגבי פעולות הנעשות לשם בדיקת ניצולם היעיל. נכונים הדברים בייחוד כשמדובר בגוף שמשרד האוצר מתקצב במשך שנים רבות כשאין לו מידע בסיסי על יעילות השימוש בכסף. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים ולמשרד האוצר, כי לאחר הבהרת ייעוד התקנה ולשם שקיפות הדיווח עליהם להתאים את שמה של התקנה למהותה. לדעת משרד מבקר המדינה חובתו של משרד הפנים לפרסם גם את הנתונים האלה: תקציב מענק האיזון המוקצה לכל רשות מקומית, ולא רק התשלום בפועל; התוספות למענק האיזון; ושיעורי מימוש מענק המודל לפני התוספות ולאחריהן. עליו להקפיד לפרסם נתונים ל פי פרמטרים אחידים, כדי שיהיו בני השוואה לאורך השנים. נוסף על כך, על המשרד לפרסם רשימה מלאה של הרשויות שאינן זכאיות למענק. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי אופן הקצאת כספי התוספות למענקי האיזון מנע במידה ניכרת את השגת היעד של האחדת שיעור המימוש של מענק המודל לכלל הרשויות המקומיות. זאת משום שמשרד הפנים נקט שתי פעולות מנוגדות - האחת, גר יעה של כספים מרשויות מקומיות במסגרת ההתאמות לצורך צמצום הפערים בשיעור	לדעת משרד מבקר המדינה, אם מקובל על משרד הפנים שהנסיבות שפורטו לעיל מצדיקות מתן מענקים, הוא רשאי לקבוע אותן כאמת מידה לתשלום מענק, שתחול על כל הרשויות המקומיות, ולחלופין להגדירן כבעיה נקודתית שיש לפתור באמצעות מענק מתקנת מענק השר או באמצעות תקנת תקציב ייעודית. אם משרד הפנים סבור שנוסחת גדיש אינה מתאימה לצרכים של הרשויות המקומיות והוא מעוניין לבצע בה תיקונים משמעותיים, ראוי שהרשות המחוקקת או הממשלה תקיים דיון ותאמר את דברה בעניין זה או תמונה ועדה ציבורית לשם כך. זאת כדי להפחית את הסיכוי ששיקולים לא ענייניים ישפיעו על קביעת אמות המידה. העובדה שגורמים פנימיים	320
משרד התיירות . מצב קבר רבי שמעון בר יוחאי (רשב_י) במירון וההיערכות לל_ג בעומר - ממצאי מעקב למרות המינוי האמור משכורתו של מנהל האתר שולמה על ידי ההקדש הספרדי ולא על ידי הוועדה. זאת ועוד, מנהל האתר מכהן גם כמנכ"ל מוסדות עמותה הקשורה להקדש הספרדי (עמותה זו מפעילה ישיבה במתחם ה קבר וכן כולל ותלמוד תורה בצפת). ריבוי תפקידים זה יוצר ניגוד עניינים מוסדי בפעילות מנהל האתר, בייחוד לנוכח מחלוקת שהתגלעה בין ועדת החמישה לעמותה בעניין הזכויות על הקרקע שעליה הוקמו הישיבה וחדר המיועד להדלקת נרות. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם ההקדש הספרדי משמש רק צינור להעברת המשכורת כדי לחסוך לוועדה פעילות של הנהלת חשבונות, יש בכך טעם לפגם משום שהדבר יוצר ניגוד עניינים מוסדי בפעילות מנהל האתר. מכל מקום פעילותה הכספית של ועדת החמישה באמצעות ההקדש הספרדי אינה תקינה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אחיזתו של מנהל האתר בשני התפקידים כשלעצמה יוצרת חשש לניגוד עניינים, יהא אשר יהא טיב החלטותיה של ועדת החמישה. בתוקף תפקידו אמור מנהל האתר להשתתף בישיבות הוועדה ואף להביע את דעתו בנושאים המועלים בהן, ואולם דעתו עלולה להיות מושפעת מהאינטרסים שלו כמנ הל עמותה הקשורה בהקדש הספרדי. אינטרסים אלו שונים מן האינטרסים שהוכרו בהחלטת בג"ץ אשר נתנה ייצוג להקדשות הדתיים בוועדת החמישה, ויש להבדיל ביניהם. משרד מבקר המדינה העלה כי החלטת הממשלה ממרץ 2009 לא יושמה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר איל גבאי, הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה ממאי 2011 כיבחודש פברואר 2010 הנחה את גורמי המקצוע במשרדו לפעול לגיבוש הצעת החלטה להסדרת האחריות על קבר רשב"י, ברוח המלצת מבקר המדינה. עבודת המטה בין כלל הגורמים המקצועיים נערכה חודשים, אך בסופו של דבר לא הושגו הסכמות בעיקר בסוגיית הרכב הדירקטוריון, המשקף את מרחב השליטה וההשפעה על אופן התנהלות התאגיד. לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש הממשלה להיכנס בעובי הקורה ולהחיש את הטיפול בהצעת ההחלטה. נכון ליולי 2011 - יותר מחמש שנים לאחר שהרשויות הנוגעות בדבר בחנו את הסוגיה - טרם מונה מפקח על הקדשות דתיים מטע ם בית הדין הרבני, ומשרד המשפטים טרם קבע מתווה לעניין הפיקוח על הקדשות דתיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שהליך בחירת המהנדס נעשה ואושר על ידי שלושה נציגי ועדת החמישה אינה גורעת מזיקתו לקרן "ספרא" שממנה הוא מקבל את שכרו עבור ביצוע הפרויקט. 2. באוקטובר 2010, בעת המעקב, הוגשה למשרד מבקר המדינה תלונה על שיהוי של תשלום לשירותי כבאות באירוע ל"ג בעומר, שהיה באחריות המרכז. החשבונית שולמה רק בסוף דצמבר 2010 , שבעה חודשים לאחר הספקת השירות. 3. הבדיקה העלתה כי אחד העובדים שהעסיק המרכז באתר קבר רשב"י משמש גם עוזר גבייה לישיבה הפועלת באתר וקשורה להקדש הספרדי. העסקתו בשני הארגונים יוצרת ניגוד עניינים מובנה בפעולותיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי עיסוקו של העובד בהוצאת קב לות לתורמים יוצר חשש לניגוד עניינים בפעולותיו, ועל כל פנים היה מקום לעגן נושא זה בהסדר למניעת ניגוד עניינים. 5. משרד מבקר המדינהביקש לקבל קובץ מחשב ובו פירוט התנועות הכספיות של המרכז לפני שנת 2010. על פי הסברי המרכז, המחשב שבו שמר מנהל החשבונות הקודם את החומר קרס, והנתונים לא גובו. המרכז הודיע בתשובתו מפברואר 2011 כי החומר קיים ומסירתו התעכבה בשל תקלה חמורה במחשב. רק ביולי 2011, המציא המרכזגיבוי של החומר המבוקש.	המעקב העלה כי ההיערכות לל"ג בעומר שופרה. עם זאת הרשויות המוסמכות ובראשן ועדת החמישה לא הטילו על גורם כלשהו את האחריות לארגון אירועי ל"ג בעומר ולא יוחדה תש ומת לב מספקת לאירועים רבים אחרים המתקיימים במקום במשך השנה.	321
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים . תפקוד וסדרי מינהל - הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי עליה להקפיד על קבלה ושמירה של חשבוניות שקיבלה מספקי השירות שלה עבור תשלומים ששילמה. הביקורת העלתה כי הרשות שילמה למשרד רו"ח א' 200,000 ש"ח בקירוב, אף שבחשבונות שכר הטרחה לא פירט המשרד את מספר שעות העבודה שביצע בפועל, מתי בוצעה העבודה ועל ידי מי נעשתה והרשות לא ביקשה זאת ממנו. יצוין שעל החשבונות נכתב כי דרישת התשלום היא לפי הסכם ההתקשרות, אף שכאמור לא נחתם הסכם כזה. מחילופי מכתבים בין חברי מועצה לבין יו"ר המועצה עולה שהיו חברי מועצה שלא הבינו כראוי מהו נושא המשאל הטלפוני וסברו בטעות כי מדובר בהסמכת מורשה חתימה בלבד. משרד מבקר המדינה מעיר כי החלטה חשובה ומהותית דוגמת מינוי מנכ"ל בפועל, ראוי כי תתקבל לאחר ד יון מעמיק בנושא בנוכחות חברי המועצה ולא בדרך של משאל טלפוני. משרד מבקר המדינה מעיר כי על פי חוק הרשות, תפקידיה העיקריים של המועצה הם להתוות את קווי הפעולה של הרשות ולפקח על פעילותה השוטפת, ולא לנהל בפועל את ענייניה השוטפים. לדעת משרד מבקר המדינה, מינוי ועדת ליווי המורכבת מחברי מועצה, אשר מטרתה היא ניהול ענייניה השוטפים של הרשות, אינו ראוי ועלול לטשטש את ההבחנה בין תפקידי המועצה ובין תפקידי הנהלת הרשות ולפגוע במנגנוני האיזונים והבלמים הנדרשים בכל ארגון ציבורי. משרד מבקר המדינה מעיר כי הגם שהמנכ"ל הקודם חדל לכהן בתפקידו בראשית קיום הביקורת, ראוי היה שדוח ביקורת פנימית המבקר את עבודתו, ובייחוד דוח העלול לפגוע בשמו הטוב, יוצג לפניו ותינתן לו אפשרות להגיב על תוכנו. כל זאת תוך מתן זמן סביר לבירור העובדות ואפשרות להציג את עמדתו לפני מבקר הפנים. מהפרוטוקולים של ועדת הביקורת של המועצה עולה כי הדוח לא הוצג לפניה ולא הובא לדיון בה, אף שהיא הגוף המוסמך לדון בממצאי דוח ביקורת ולהפיק ממנו לקחים. מטרת ביצוע ביקורת בנושא בדיקת תלונות אנונימיות על תפקוד מנכ"ל הרשות היא לספק למועצה ממצאים מבוססים ובדוקים בהתאם לכללים מקצועיים, אשר יוכלו לשמש בסיס נאות להסקת מסקנות, ולא היה מקום להסתפק בהליך בדיקה ראשוני ומזורז. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על רו"ח ב' לקבל את תגובת מנכ"ל הרשות קודם שהציג את ממצאי בדיקתו הראשונית לגבי התלונה האנונימית לפני המועצה, שכן היה חשש ממשי שהצגת ממצאי הבדיקה לפני המועצה תגרום נזק למנכ"ל ולשמו הטוב. במשרדי הרשות לא נמצא פרוטוקול המתעד את הישיבה שבה דנה ועדת הביקורת במינויו של רו"ח א' או כל מסמך אחר המעיד כי התקיימה ישיבה של ועדת הביקורת בנושא זה. לא נמצאה אפוא אסמכתה להצהרתו של מ"מ יו"ר המועצה כי ועדת הביקורת המליצה על המינוי. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מנת שניתן יהיה לעקוב אחר החלטות ישיבת ועדת הביקורת, וכדי שלא יהיה ספק בדבר תוקפן המחייב, יש לתעד בכתובים את ההזמנה לישיבה ואת סדר היום שלה, ולהכין פרוטוקול המתעד את מהלך הישיבה ואת ההחלטות שהתקבלו. הביקורת העלתה כ י החלטת המועצה, מ - 4.2.08 ', למנות את רו"ח א למבקר הפנימי לשנת ניסיון אחת בלבד, שלאחריה יובא הנושא שוב להחלטה, לא הובאה לידיעתו וכי לא נחתם עמו חוזה, ומכאן שגם לא הוגדרה תקופת ההתקשרות עמו. הגדרה ברורה של היקף ההתקשרות ומשכה הייתה חיונית, כדי שלא תיווצר אצל המבקר הפנימי ציפייה שהעסקתו היא לכל תקופת ההקמה, כפי שפורסם בפנייה למציעים, וכדי שהרשות תוכל לבחון את האפשרות להחליפו לאחר שנה כפי שקבעה המועצה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אישור ההתקשרות והפטור ממכרז ניתנו בדיעבד ועל כן היו בניגוד לכללי מינהל תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, כללי מינהל תקין מחייבים כי פעולה כה מהותית בקשר להמשך העסקתו של מבקר פנים תיעשה על פי החלטה מפורשת של ועדת הביקורת ושל מועצת הרשות, ובכלל זה אישור שבה גם יאושר תקציב הביקורת לפי כללי מינהל תקין. ביצוע ההחלטה חייב להיות מלווה בחוזה חתום ומאושר עם מבקר הפנים הקובע את סדרי העסקתו, דבר שלא נעשה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי פטור ממכרז בנימוק של התקשרות המשך לפי תקנה 3(4 ) לתקנות חובת המכרזים יחול כאשר שמירה על התקשרות רצופה נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות. ספק אם היה מקום לאשר מטעמים אלה את ההתקשרות כהתקשרות המשך, שכן ההתקשרות הראשונה נעשתה לצורך הכנת סקר סיכונים, וכל משרד רואי חשבון היה יכול לקיים ביקורת בנושאים שנקבעו בסקר הסיכונים, בלי שהיו נגרמים נזק כספי לרשות או פגיעה ביעילות הביקורת. התקשרות המשך מוגבלת בתקנות חובת המכרזים באופן ששוויין של כל התקשרויות ההמשך לא יעלה על שווי ההתקשרות הראשונה, ואילו כאן שווי התקשרות ההמשך עלה באופן ניכר על שווי ההתקשרות הראשונה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי למנכ"ל הרשות סמכות לאש ר התקשרות המשך גם אם אינה עומדת בתנאים שנקבעו בתקנות ובתנאי שמתקיימות נסיבות מיוחדות. באשרו התקשרות כזאת עליו אפוא לפרט את הטעמים לכך. בפועל אישר מנכ"ל הרשות את ההתקשרות בלי שהעלה על הכתב נימוקים מיוחדים להחלטתו.	322
המשרד להגנת הסביבה . טיפול המדינה בשיקום נחלים - המשרד להגנת הסביבה המצב בבאקה -ג'ת מדגים את הבעייתיות של המדיניות הזאת: העירייה השיבה בנובמבר 2010 למשרד מבקר המדינה בעניין תרומתה לזיהום נחל חדרה כי המדינה השקיעה בהקמת מט"ש אשר פועל מינואר 2010 רק בכ-20% מכושר הייצור שלו, מאחר שתשתיות הביוב הקיימות בעיר מחוברות רק לכ -30% מהבתים, ורוב הביוב הגולמי מוחדר דרך בורות סופגים לאקווה ולערוצי הנחלים ואינו עובר תהליך של טיהור והשבה לשימוש חקלאי. אמנם כבר בראשית שנת 2007 החליטה מועצת העירייה להצטרף לתאגיד אזורי למים וביוב , אך למרות פניות חוזרות ונשנות לתאגיד מים אזורי סמוך ועל אף פניות למשרדי הפנים, התשתיות, האוצר והגנת הסביבה - טרם נמצא תאגיד אזורי שאליו תוכל העירייה להצטרף. אי לכך בשנים האחרונות העירייה אינה מקבלת מרשות המים מענקים והלוואות להקמת תשתית ביוב. .לדעת משרד מבקר המדינה, סביר שאי -קיומה הרציף של מינהלת נחל חדרה והשינויים הרבים בהרכבה הם אחד הגורמים לאי -קידום שיקום הנחל. מן המתואר לעיל עולה כי מינהלת הנחלים הארצית, אשר נועדה להיות גורם מתאם ומנחה בשיקום הנחלים, לא עשתה זאת כראוי שכן היא התכנסה בשנים האחרונות בתדירות נמוכה וסיכומיה היו בגדר המלצות בלבד. לדעת משרד מבקר המדינה, ההצעה לשינוי חוק הניקוז היא הזדמנות להשגת יעדים נוספים ויש למנף אותה: על המשרדים הנוגעים בדבר לשקול שינויים בהצעה שיזמו משרדי החקלאות והאוצר שתוצאתם תהיה התאמה גדולה יותר בין חוק הניקוז, הפקודות לשימור קרקע וחוק הנחלים. לחילופין, יש לשקול יוזמה לאינטגרציה של חוקים ופקודות אלה ליצירת חוק חדש על פי התפיסה האגנית. לדעת משרד מבקר המדינה, החזון של השבת מי המקור לנחלים והפסקת השאיבה כליל יכול להתממש, אם בכלל, בעתיד הרחוק, לאחר שכמות המים המותפלים תאפשר מילוי ושיקום של האקוות, שפיעה מחודשת במעיינות והפסקת שאיבת חלק ממי המקור. אשר על כן יש לתכנן את יעדי השיקום ההידרולוגי לכל נחל בנפרד בד בבד עם בחינה כוללת של צורכי משק המים. בעניין זה יכול להיות למינהלת הנחלים הארצית או לרשות אגנית תפקיד חשוב. משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי אם לדעתו החלטת הממשלה לא הייתה בת-ביצוע - היה עליו ליזום את שינויה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי גם אם תגדל הגבייה מהרשויות המקומיות לטובת מפעלי ניקוז, אין בכך כדי להבטיח כי החלק שיופנ ה לשיקום נחלים, אשר הצעת השינוי של חוק הניקוז במתכונתה הנוכחית כאמור מתעלמת ממנו - יגדל גם הוא. התברר כי המשרד עדיין לא התקין תקנות בנוגע לאיכות מי ברכות הדגים המותרים להשבה לנחלים כדוגמת התקנות שהתקין בנוגע לתוצרי המט"שים המותרים בהזרמה לנחלים. יצוין כי כבר בשנת 2001 עסק המשרד בסוגיה זו, אך טרם חל שינוי בתקנות. המשרד גם לא הנחה את מגדלי הדגים, עד להתקנת תקנות בעניין, לנקוט אמצעים כגון אלה שהוצעו במחקר למגדלי הדגים באזור נחל חרוד50 : סחרור מים מרבי בין 2. על פי "תכנית לאומית לשיקו ם נחלים" שפרסם המשרד בנובמבר 2008 , נדרשת השקעה נוספת של כשני מיליארד ש"ח להשלמת שיקום ראוי של נחלי ישראל. בשנים 1998 -2010 השקיע המשרד בעניין זה כתשעה מלש"ח בממוצע מדי שנה. בהנחה שקצב ההשקעה בשיקום נחלים בידי המשרד ייוותר כשהיה ושיעור השתתפותם של גורמים אחרים (כגון קק"ל) לא יפחת - יידרשו עוד כמאה שנים על מנת לסיים את שיקום הנחלים בישראל. יוצא אפוא, שגם לאחר הקמת רשות המים והביוב במתכונתה החדשה נותרה חל וקת הסמכויות בתחום המים בכלל ובתחום הנחלים בפרט מבוזרת בגופים רבים.	הועלה כי השרים להגנת הסביבה הטילו על רשויות הניקוז הכפופות לשר החקלאות תפקיד סביבתי מובהק - שיקום נחלים - דרך קבע, בטרם נבדק לאורך זמן תפקודן הסביבתי של רשויות אלה ומבלי שנבדק אם יש או אין הצדקה לעשות זאת, כפי שנקבע בחוק הנחלים. השרים גם לא הסדירו בחקיקה את האופן שבו מתיישבים שני התפקידים יחדיו כאשר כל אחד מהתפקידים נעשה בכפיפות לשר אחר.	323
לשכת עורכי הדין בישראל . לשכת עורכי הדין .טרם הוסדרה החלתן המלאה בלשכה. המעקב אחר ביצוע התקציב נעשה בוועד המרכזי ובחלק מהמחוזות בתדירות גבוהה יותר מאשר במחוזות אחרים; מידת שקיפותם של תקציבי המחוזות כלפי חברי הלשכה נמוכה ביותר. הועלה כי עד מועד ס יום הביקורת, דצמבר 2010 , לא חלה התקדמות בנושא האחדת מערכות המידע בלשכה. חלק מהמחוזות הסתייגו, ואצל חלק לא התגבשה עמדה ברורה. משרד מבקר המדינה סבור כי על הוועד המרכזי ועל המחוזות לכונן פורום שידון בסוגיות העולות מהאחדת מערכות המידע, יטפל בבעיות ובהסתייגויות שיועלו בידי הצדדים השונים ויקדם ברציפות את הנושא עד השלמתו. משרד מבקר המדינה מוסיף כי אף שיש בלשכה מוסדות שונים - ארציים ומחוזיים, הרי שעיקר עיסוקם אמור להיות בתחום המקצועי, ואילו בתחום .המינהלי ראוי היה להחיל דפוסים אחידים של סדרי עבודה ותקינת משרות. אין זה ראוי שיהיו הבדלים כה גדולים בין מוסדות הלשכה בתחומי פעילותם המינהליים - הבדלים אשר עלולים לפגוע בפעולותיה של הלשכה כגוף המאגד את כל עורכי הדין. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעילות המכון לגידול בהיקף ההשתלמויות שהוא מקיים במחוזות; עם זאת עליו לוודא כי גם למחוזות הפריפריאליים ניתן מענה מספק. .התפלגו כך: 32 במחוז ת"א, תשע במחוז צפון, שבע במחוז חיפה, חמש במחוז ירושלים והשתלמות אחת במחוז דרום. לדעת משרד מבק ר המדינה, על המחוזות הממעטים לארגן השתלמויות להגדיל ככל יכולתם את פעילותם זו, ועל המכון לבדוק את צרכיו של כל אחד מהמחוזות ואת האמצעים העומדים לרשותו, ולסייע למחוזות המתקשים בכך לקיים השתלמויות לחבריהם. מצב זה מדגים את הצורך בסיוע של המכון בהוספת השתלמויות ארוכות וקצרות למחוזות הממעטים בארגון השתלמויות. בבחינת המצרף של ההשתלמויות שארגן המכון במחוזות ושל ההשתלמויות שהם ארגנו בעצמם עולה כי בשנת 2008/9 התפלגו ההשתלמויות הארוכות כך: 21 במחוז ת"א, חמש במחוז חיפה, שתיים במחוז צפון, השתלמות אחת במחוז דרום והשתלמות אחת במחוז ירושלים. ההשתלמויות הקצרות משרד מבקר המדינה מציין כי ההשתהות רבת השנים של הלשכה ומשרד המשפטים בכל הנוגע לפרסום שכ ר בעלי התפקידים הבכירים בלשכה פוגעת בשקיפות הנדרשת בהתנהלות הלשכה כלפי חבריה, ומדגיש את הצורך להתקין בהקדם את הכללים הנדרשים בנושא זה. הביקורת העלתה כי פעולות אלה לא קיבלו את השקיפות הראויה בדוחות הכספיים של המכון. בתשובתו למשרד מבקר המדינה ציין המכון שבכל אחת מהשנים 2006 -2009 חויבו סעיפי הוצאות השכ ר וההוצאות המשרדיות בגין החזרי הוצאות הקשורות לכנס השנתי. החיובים הללו בוצעו כהפחתה של הוצאות המכון לעומת גידול בהוצאות הלשכה. משרד מבקר המדינה מציין כי גורם חיצוני שקורא את הדוחות הכספיים של המכון, ולא נכנס לרישומי הנהלת החשבונות הפרטניים שלו - לא יכול ללמוד ממנו כלל על ההסדר הכספי הנוהג בין המכון ובין הלשכה. מן הראוי לתת להסדר זה את השקיפות הראויה בדוחות הכספיים עצמם. הועלה שהוועד המרכזי והמחוזות אינם מבצעים תכנון ארוך טווח ותכנון שנתי, ולפיכך אינם מכינים תכניות עבודה רב-שנתיות ותכניות שנתיות. בהיעדר תכניות עבודה ויעדים שנתיים, לא ניתן ללמוד מדוח הפעילות השנתי של הלשכה מהי מידת האפקטיביות בפעילותה של הלשכה. משרד מבקר המדינה סבור שהיעדרם של תכנון ארוך טווח ותכנון שנתי יוצר אי -ודאות מתמשכת בנוגע למידת האפקטיביות במילוי תפקידי החובה והרשות של הוועד המרכזי והמחוזות.	עובדי המחוזות ועובדי הוועד המרכזי הם כולם עובדי הלשכה שהיא גוף ציבורי הממומן מכספי חבריה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על הלשכה, תוך שיתוף פעולה בין הוועד המרכזי ובין כל המחוזות, לגבש מדרג שכר אחיד לוועד המרכזי ולמחוזות. ניתן לקבוע בו סולמות שכר לבעלי תפקידים שונים כדי לאפשר גמישות, אך יש להימנע מפערי שכר בלתי סבירים בין בעל י תפקידים דומים במוסדות הלשכה השונים, ומקביעת רמות שכר חריגות לבעלי תפקידים בכירים. זאת לפי תקינת כוח האדם הנדרשת בוועד המרכזי ובמחוזות שבה ייקבעו תיאורי התפקידים, דרישות המשרה והשכר.	324
משטרת ישראל . סגירת תיקי חקירה בשל היעדר עניין לציבור ,לנוכח ההסדר החדש בחוק המתוקן ולפיו הסמכות לסגור תיקים אלה בעילה של היעדר עניין לציבור תהיה בידי ראש יחידת תביעות, ראוי שהמשטרה תבחן עם היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, כגורמים האחראים למדיניות התביעה, וכן עם גורמי הרווחה את ההנחיה הקיימת על מנת לוודא את עדכניותה. חיוני שהנחיה בנושא רגי ש ומורכב זה תשקף גישה עדכנית המוסכמת על הן על גורמי האכיפה והן על הגורמים המטפלים. .בביקורת עלה שהיועץ המשפטי לממשלה לא פעל לייסוד מנגנון שיבחן באופן שיטתי, מקיף ומקצועי את הצרכים של החברה ושל גורמי אכיפת החוק ובהת אם יקבע מדיניות כללית ואחידה להעמדה לדין ולסגירת תיקים בעברות נפוצות ובעייתיות - לא במתכונת שהומלצה בדוח פרקליטות 2000 .ולא בכל דרך אחרת משרד מבקר המדינה שב ומטעים את החשיבות של קביעת מדיניות חקירה ותביעה בעברות בעייתיות או נפוצות וכן בעברות חמורות שלגביהן קיים לעתים טעם כבד משקל להימנע מההליך הפלילי. זאת לשם מימוש העיקרון של שוויון בפני החוק וסיוע לתובע בבואו לקבל החלטה. מדיניות כזו צריכה להיקבע באמצעות מנגנון שיבחן ב אופן שוטף, שיטתי, מקיף ומקצועי את הצרכים של החברה ושל גורמי אכיפת החוק. לנוכח חשיבות הנושא יש לתת לו קדימות במסגרת עבודת היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, ואין זה סביר שהנחיות לא ייקבעו או יעודכנו במשך שנים. על היועץ המשפטי לממשלה ועל הפרקליטות לגבש את ההנחיות בתיאום עם המשטרה. בד בבד עליהם לוודא כי הנחיותיהם, המחייבות את יחידות החקירה והתביעה במשטרה, יבוצעו כלשונן. לשם כך עליהם לפקח על עבודת התובעים בקביעות ובשיטתיות, וראוי שיקימו מנגנון קבוע למטרה זאת (ראו גם להלן). משרד מבקר המדינה סבור כי לנוכח אי -יכולתם של מנכ"לי המשרדים הרלוונטיים לקדם את הנושא עליהם להביא את הנושא לדיון בפני השרים הנוגעים בדבר, ובמידת הצורך להעלותו לדיון בממשלה. זאת לנוכ ח העובדה שכל הגורמים המעורבים מודים בכך שיישום התכנית יסייע להפחית את הסיכון שמבצע העברה יחזור ויבצע עברות נוספות, יקל את העומס המוטל על בתי המשפט ועל גורמי התביעה, יחסוך עלויות למערכת אכיפת החוק וייעל את תהליכי העבודה. בבדיקת תיקי המדגם עלה כי ב -83% (342 מבין414 ) מתיקי המדגם שבהם היה סיכום חקירה כללו הקצינים הממונים על החקירה המלצה לגבי אופן סיום הטיפול בתיק: מהם ב-29% להעמיד את החשוד לדין, ב- 48% לסגור את התיק בשל היעדר עניין לציבור; ב-6% לסגור את התיק מעילה אחרת. מבדיקת תיקי המדגם עלה כי בכרבע מהתיקים (143 מבין557 ) לא נמצא סיכום חקירה. לדעת משרד מבקר המדינה השיעור הגבוה של תיקים שבהם החקירה לא סוכמה או שנכללה בהם המלצה, על אף קיומן של הוראות ברורות ועריכת תהליכי בקרה, מלמד על אי -הקפדה גורפת של הקצינים הממונים על החקירות; על אי -הטמעת ההנחיות המקצועיות; ועל אי -הסקת מסקנות מתהליכי הבקרה שמבצעות המחלקות המקצועיות. משרד מבקר המדינה סבור כי לנוכח החשיבות הטמונה בסיכום החקירה - הן להבטחת מיצוי החקירה והן לשם בקרה על טיבה ועל מסקנותיה - יש להקפיד על מילוי ההנחיה בנושא כלשונה. עוד סבור משרד מבקר המדינה כי יש לשוב ולרענן את ההנחיות בדבר אי -כלילת המלצות בסיכום החקירה, להטמיען בקרב הגורמים האחראים על החקירות ולפקח על יישומן. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את היוזמות של היועץ המשפטי לממשלה, של פרקליט המדינה ושל המשטרה להגדיל את "ארגז הכלים" שבידי גורמי התביעה לטיפול בפשיעה שיהיה בו כדי לתרום לשיפור אכיפת החוק. עם זאת עליהם להמשיך לפעול לקידומן ולהיערך ליישומן. גורמי האכיפה זיהו אמנם זה מכבר את הצורך בגיבוש ובקידום הסדרים חלופיים להליך הפלילי במקרים מסוימים שההליך הפלילי ה"קלסי" איננו מתאים בהם, ואף החלו לפתח אמצעים חלופיים, אולם לא הצליחו להביא אף לא אחת מהיוזמות לפיתוח אמצעים אלה לידי גמר. משרד מבקר המדינה מעיר כי על גורמי האכיפה לפע ול להביא את האמצעים החלופיים שפותחו לידי גמר. כמו כן עליהם לקדם אמצעים חלופיים נוספים אשר יקטינו את העומס על מערך התביעה ובתי המשפט, זאת בלי לפגוע בגורם ההרתעה. עליהם גם לפתח ולהרחיב את הכלים השיקומיים של מערכת אכיפת החוק שמטפלים במבצעי עברות קלות או במבצעי עברות בנסיבות מקלות. כל זאת בדרך שתגביר את אמון הציבור במאמצי המדינה לשרש תופעות עברייניות, להגן על הפרט, ולהשקיע באמצעים שימנעו תופעות עברייניות בעתיד.	מהבדיקה עלה שבתהליך גיבוש ההנחיה החדשה בידי היועץ המשפטי לממשלה לא שותפו אנשי מקצוע בתחום ניתוח תהליכי עבודה וקביעת פרקי זמן מחייבים ולא כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובהם כאלה שיש להם עניין מהותי בהנחיה וכאלה שיכלו לתרום לדיון הציבורי ולהבטיח הבאת מלוא השיקולים הרלוונטיים בחשבון: הסנגוריה הציבורית המעניקה ייצוג משפטי בשיעור ניכר של ההליכים הפליליים; לשכת עורכי הדין המייצגת את ציבור עורכי הדין; נציגים של נפגעי עברה ואנש י ציבור או אקדמיה רלוונטיים למשפט הפלילי ועוד. יתר על כן, הנושא הוסדר בהנחיית יועץ משפטי לממשלה על אף שוועדת שרים לענייני חקיקה החליטה להסדירו בחקיקה - הליך המבטיח דיון ציבורי שקוף וסדור. עוד עלה שבמסגרת עבודת המטה שנעשתה בלשכת היועץ המשפטי לקראת גיבוש ההנחיה לא נאספו כל הנתונים הרלוונטיים, ואלה שנאספו לא היו שלמים: למשל, לא נאספו נתונים מהפרקליטות על שיעור תיקי פשע שדין העברות בהם הוא מעל עשר שנות מאסר, שהם בסמכותה הבלעדית ושנקבע לגביהם שהטיפול בהם יסתיים בתוך שנתיים, ולא על משך הטיפול השכיח בהם. אשר לנתונ י התביעה המשטרתית המטפלת בכ-75% מהתיקים הפליליים- נאספו רק נתונים על שיעור התיקים מסוג פשע ועוון שהטיפול בהם הסתיים בתוך 12 ו-18 חודשים בהתאמה, ולא על משך הטיפול השכיח בהם124 . כמו כן התייחסו הנתונים שנאספו לזמן שחלף מקבלת התיק ביחידת התביעות ועד קבלת החלטה. הם לא התייחסו למשך הזמן שבו ממתין התיק עד שתובע מתחיל לטפל בתיק בהשוואה למשך הזמן הדרוש לגיבוש החלטה בדבר העמדה לדין או בדבר סגירת תיק. כמו כן, לא נעשתה מדידה מבוקרת של משכי הזמן הדרושים לגיבוש החלטה בדבר סיום הטיפול בתיק לפי חומרת העברה, מורכבותה והגורם המטפל בה. בהמשך לכך גם לא מופו ולא הובאו בחשבון חסמים שעלולים לפגוע בעמידה בפרקי הזמן שנקבעו, כגון: מספר התיקים הממתינים להחלטה; מספר התיקים המורכבים; שינויים מתוכננים בחלוקת העבודה בין הפרקליטות לבין התביעה שהתנהלו באותה עת והשפעתם על העומסים בכל אחד מגופי התביעה; תהליכי עבודה לקויים או תשתיות טכנולוגיות בלתי מספקות של כל אחד מהגופים. לבסוף גם לא נעשה פיילוט לבחינת ישימות המתווה החדש וניתוח תוצאותיו לפי מטרות ההנחיה - קיצור משך הטיפול בתיקים.	325
מכון התקנים הישראלי . מכון התקנים הישראלי 1. נמצא כי תעשיינים ויצרנים, שלמוצריהם ולמוצרים של מתחריהם יש תו תקן, מונו כחברים מן המניין בוועדות המקצועיות בשל מומחיותם. מהפרוטוקולים עולה כי חלקם השתתפו בדיוני הוועדות לגבי תווי תקן של החברות שעמן יש להם קשר אישי או עסקי, תוך כדי ניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהלת תו תקן ועל מכון התקנים לשקול לפרסם את שמות חברי הוועדות המקצועיות. מידע זה חשוב ליצרן החושש מחשיפת סודות מסחריים או מניגוד עניינים של אחד ממתחריו. מהביקורת עולה כי בניגוד לכתוב בהסכם שכר הטרחה, אין חוות דעת בכתב, שהוכנה על ידי סמכות מקצועית במכון, שלפיה היועמ"ש הוא היחיד שמסוגל לבצע את נושא ההתקשרות. מהמסמכים עולה שהשירותים המשפטיים שהעניק היועמ"ש למכון, מעבר לנושאים הקשורים לתקינה, הם מגוונים וכוללים תחומי משפט רבים: ניסוח הסכמים עם ספקים, מינהל, רכש ומכרזים, מחשוב וכדומה. תחומים אלה אינם דורשים התמחות בלעדית לעורך דין מסוים, שהוא בגדר ספק יחיד. לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם צבר היועמ"ש במהלך השנים ידע ייחודי בענייני תקינה, הרי שההתקשרות עמו על כל השירותים המשפטיים כספק יחיד בפטור מחובת מכרז אינה עולה בקנה אחד עם תקנות המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי ריכוז הבדיקות בסוף השנה, במטרה לעמוד בהסכם ה פיקוח, אינו מאפשר פיקוח מהימן על המוצרים המסומנים בתו תקן. .לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהוועד הפועל יידרש לסוגיה אם יש להעסיק יועץ משפטי כעובד שכיר או אם להמשיך לשכור שירותים משפטיים חיצוניים. אם יוחלט להמשיך בהסדר הקיים, על המכון לפעול בהתאם לתקנות המכרזים ולקבוע סדרי פיקוח ובקרה על עבודת היועץ המשפטי. .הסברי המכון, הבדיקות במקרים אלו אינן רלוונטיות עוד, כיוון שסביר להניח שהטובין כבר הופצו על ידי היבואן. לפי נוהל בדיקת טובין מיובאים, על יבואנים אלו להיכלל ברשימת מפרי האמון המועברת לממונה (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, על המכון לבדוק את התנהלות מעבדת חשמל ולבחון מהן הסיבות לסיווג בדיקות הזיהוי והנטילה בקטגוריית "לא בוצע". כמו כן עליו לדווח לממונה על התקינה בהקדם האפשרי על יבואנים שלא הזמינו את המכון לבדיקת זיהוי ונטילה. (א) נמצא כי במכון אין בקרה על פעילות הנוטלים, אין מעקב על אי - ההתאמות ואין דוח חריגים חודשי. (ב) הביקורת העלתה מקרים שבהם הנוטל מצא רק חלק מהטובין במחסני היבואן , אך בניגוד לנוהל רשם במערכת הממוחשבת כי הליך הזיהוי היה "מתאים". (ג) משרד מבקר המדינה בחן את טופסי הזיהוי והנטילה שממלאים הנוטלים בזמן הבדיקה, והעלה כי נוהל זיהוי ונטילה אינו מחייב את הנוטל לפרט את אי-ההתאמה שנמצאה (סוג הטובין והכמות החסרה), בפועל אף לא נ הוג לפרט ממצאים אלו. לכן אי-אפשר ללמוד על הסיבות לאי -ההתאמה ולכשלים בהליך הזיהוי והנטילה, ואי-אפשר לקיים פיקוח, בקרה והפקת לקחים. הליך הזיהוי והנטילה הוא תנאי סף בבדיקות ההתאמה לתקן. מהממצאים עולים ליקויים רבים בהליך זה, אשר פוגעי ם ביכולת המכון להבטיח שטובין ששוחררו למחסני היבואן ייבדקו בדיקת התאמה לתקן. על המכון לפעול על פי משנה סדורה ואחידה לגבי הליך הזיהוי והנטילה כדי לאפשר פיקוח ובקרה נאותים עליו.	.מהטבלה עולה כי ביותר מ- 48,000 מוצרים מיובאים מצא המכון ליקויים שסילוקם נדרש. עוד עולה כי לעתים המכון אינו מבצע בדיקות לסילוק הליקויים. המכון הסביר לנציגי משרד מבקר המדינה שלעתים היבואן אינו מזמין אותו לבדיקה חוזרת.	326
משרד הביטחון . תהליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע-קרקע (רק_ק) .משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראש מו"פ, תא"ל ד"ר דני גולד, פעל שלא בהתאם להמ"ב 20.02 כשהחליט באוגוסט 2005 על פית וח מערכת "כיפת ברזל", קבע , בחפיפה ]''כיפת ברזל[ לכך לוחות זמנים והנחה על "קידום טלסקופי של הפרויקט בין השלבים, להגעה ליכולת מבצעית מוקדמת". דהיינו בחפיפה בין שלב קדם - פיתוח שבסמכות מפא"ת לבין שלב פיתוח בהיקף מלא ושלב הצטיידות שאינם בסמכות מפא"ת, ובמקרה זה נמצא בסמכות הרמטכ"ל, שהב"ט וממשלת ישראל. כל זאת בטרם אישרו גורמים מוסמכים אלה את הפרויקט. ביצוע פרויקט ללא שצה"ל אישר אותו, עלול להביא לפיתוח מערכת שלא תענה על הצורך המבצעי הנדרש במלואו, וביצוע פרויקט "טלסקופי" עלול להביא לגידול בעלויות הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מפא"ת כתב את האופיין הטכני ותכולת העבודה ל"כיפת ברזל" על בסיס טיוטת תיק עיסקה שח"א לא אישר. מס מכים אלה, שאישר רע"ן ים ונ"מ במפא"ת, באפריל 2007 , המהווים חלק מהסכם "כיפת ברזל", לא התבססו על דמ"ץ של ח"א הנגזרת מאופיין מבצעי כנדרש בהק"ם 10/1 . יתר על כן, לפחות עד יולי 2008 "לא כתב ח"א אופיין מבצעי ל"כיפת ברזל ודמ"ץ המתבססת עליו. משרד מבקר המדינה העלה, כי היעדר צורך מבצעי או דרישה מבצעית, שבמסגרתם הוגדרו הפער המבצעי וההישג הנדרש ממערכת להגנה אקטיבית, היווה קושי עיקרי בעבודת הצוות. לפיכך הניח הצוות בתחילת עבודתו, שרקטת קסאם מהווה איום ייחוס, א ולם ככל שהתקדם בעבודתו הרחיב הצוות את איום הייחוס ל"תלול מסלול קצר טווח". רק בנובמבר 2006 , למעלה משנה לאחר שהצוות סיים את עבודתו, אישר ח"א את הצורך המבצעי כמתואר בהמשך. משרד מבקר המדינה מעיר, כי רק באמצע נובמבר 2006 אישר רל"א צורך מבצעי ליירוט רק"ק המשוגרות לטווח קצר, בינוני וארוך. האישור ניתן כשנתיים לאחר סיכום סגן הרמטכ"ל ורמ"ט ח"א שלפיו ח"א מוביל את הפעילות ליירוט קסאם ולאחר קביעת רמ"ט ח"א בדצמבר 2004, כי "הצורך במערכת ליירוט רק"ק ברור וקיים", ואף כשנתיים לאחר שח"א החל בכתיבת ]הבינוני והארוך[ לטווחים צורך מבצעי ליירוט קסאם. זאת, על אף שבמשך אותה תקופה היה ח"א מעורב בפעילות מפא"ת שתוארה לעיל. משרד מבקר המדינה העלה, כי לאחר אישור רל"א לא העביר ח"א את הצורך המבצעי לאישור הרמטכ"ל או סגנו כנדרש בהמ"ב 20.02 , שממילא לא אישרואת הצורך המבצעי ליירוט רק"ק. אולם, בפברואר 2007 הציג ראש המחלקה לשהב"ט, עמיר פרץ, כי המטה הכללי אישר את הצורך המבצעי. עוד העלה משרד מבקר המדינה, כי ח"א אישר את הצורך המבצעי בנובמבר 2006 "רק לאחר סיום בדיקת ההיתכנות ותכנית הורדת הסיכונים שערכה מינהלת "חומה .ל"שרביט קסמים" בהיקף כספי של עשרות מיליוני ש"ח, דבר שפגם בביצוע העמ"ט של צה"ל ומפא"ת כמתואר בהמשך. זאת ועוד, היעדר צורך מבצעי תקופה ארוכה תרם לעיכוב עבודת הפיתוח של מערכת "כיפת ברזל" ברפאל (ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי אישור הצורך המבצעי למערכת יירוט לפני תחילת בדיקת ההיתכנות ל"שרביט קסמים", היה מאפשר להתחיל הליך סדור של פיתוח אמל"ח לרבות הגדרת הדרישות המבצעיות על ידי הגוף האג"מי (ח"א). משרד מבקר המדינה העלה, כי עד ליולי 2008 אג"ת לא פעל להשלמת הניתוח המערכתי שאישר סגן הרמטכ"ל לבצע בדצמבר 2004 בנוגע לרק"ק לטווח בינוני וארוך. זאת על אף שעברו למעלה משנה וחצי לאחר שמפא"ת כבר החל בפיתוח של מערכת "שרביט קסמים", בינואר 2007 . אג"ת גם לא ניתח ולא פעל כך שיבוצע ניתוח בראייה כוללת של יעילות המענה ההתקפי בשילוב המענה ההגנתי הפסיבי והאקטיבי וניתוח מערכת מלא למערכות ליירוט רק"ק. יודגש, כי בפברואר 2006 אג"ת יידע את סגן הרמטכ"ל, כי נדרש להשלים את הניתוח החלקי שהוזכר לעיל לכדי ניתוח מערכתי מלא. יוצא מכך, כי בפני הדרג המדיני הוצג בסיס נתונים חסר במועד קבלת ההחלטות כמתו אר בהמשך. גם במועד קבלת ההחלטה על ידי הרמטכ"ל לתקצוב "שרביט קסמים" בספטמבר 2007 , צה"ל טרם סיים את הניתוח המערכתי למערכות יירוט רק"ק כמתואר בהמשך. מערכת "וולקן פאלנקס" על פי הגדרת ח"א מינואר 2006 היא הבשלה ביותר להגנת נקודה מבין כל המערכות שנמצאו בפיתוח באותו מועד. נוכח האיום בעין של רק"ק ופצמ"ר על נקודות חיוניות ואף אסטרטגיות ובהינתן המועד הצפוי לסיום הפיתוח וההצטיידות העתידי ב"כיפת ברזל" כנגד רק"ק, ובחלוף כשלוש שנים מתחילת בדיקת ההיתכנות בח"א, ראוי, כי כל הגורמים העוסקים בכך, יאיצו את תהליכי עבודת המטה וקבלת ההחלטות, כך שאם יתאפשר להצטייד במערכת ויוחלט לממש אפשרות זו, יקוצרו זמני היישום המבצעי באופן מרבי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי עד יולי 2008 אג"ת טרם אישר טיוטת איום הייחוס וההישג המבצעי הנדרש למערך הגנה אקטיבית כנגד רק"ק לטווח בינוני וארוך שאותה החל לכתוב בסוף שנת 2005. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי, כי אג"ת יסיים בהקדם את העבודה, וזאת נוכח קביעתו, ש הגדרת איום הייחוס וההישג הנדרש למערכי ההגנה האקטיבית הוא צורך חיוני בראיי ת המטכ"ל, על מנת להוביל את מדיניות הפיתוח וההצטיידות במערכות כאלה.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי עד יולי 2008 אג"ת טרם החל לכ תוב את איום הייחוס וההישג הנדרש להגנה אקטיבית כנגד רק"ק קצרות טווח. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שאג"ת יכתוב בהקדם איום זה, זאת נוכח קביעתו בדבר חשיבות הנושא כפי שצוינה לעיל.	327
משרד הביטחון . היבטים בפעולות היחידה להתיישבות ותשתית לאומית שבמשרד הביטחון משרד מבקר המדינה מעיר, כי יש לקבוע נוהל המסדיר את הסמכויות והכללים בנוגע לתקציב המיועד ליוזמות ולסיוע בנושאי ביטחון לתחומי תשתיות, הצטיידות והתיישבות, כאמור לעיל, כפי שבהוראת הרכש נקבע נוהל לגבי התקציב של מרכיבי ביטחון. משרד מבקר המדינה מעיר, כיאישור תכנית עבודה לאחר שחלפו כבר חודשיים מתחילת שנת העבודה עשוי לשנות את תכנית העבודה, שכבר החלו לפעול לפיה, לרבות לגבי הוצאות כספיות וסדרי עדיפויות. יש לציין, כי במסמכים הקיימים ביחידה לא נמצאו הסיבות לעיכוב באישור תכנית העבודה. מן הראוי, כי מנכ"ל משהב"ט יאשר את תכנית העבודה השנתית של היחידה לפני תחילת השנה כדי לאפשר פעילות תקינה ומסודרת של היחידה. במועד ביצוע המעקב נמצא, כי משהב"ט לא פרסם את פרק ב' של הוראת הרכש, האמור להתייחס לפעילות פקע"ר, כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר, כי תכנון מפורט של פעילויות מבטיח שמירה על סדרי עדיפויות שלפיהם מוקצה התקציב לכל פעילות. יש לציין, כי נכון למועד ס יום המעקב, מרס 2008 , ההתחייבויות הכספיות המשוריינות של היחידה עבור רשויות מקומיות לשנת 2007 הסתכמו בכ -6.3 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי שאישורים והתחייבויות להקצאות כספיות לא ייוותרו תקפים במשך זמן רב. יתרה מכך, הותרת התחייבויות תקפות, שאף "גולשות" משנה לשנה, אינה מאפשרת תכנון וניצול יעילים של תקציב היחידה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא זו בלבד שהקריטריון בדבר עידוד פעילות התנדבותית ומודעות הציבור נותר כללי ובמשמעות רחבה כשהיה, אלא שכיום הוא מאפשר ליחידה להעניק סיוע כספי חריג. .,לסיכום בביקורת הקודמת העיר משרד מבקר המדינה, כי על משהב"ט לפעול בדחיפות לתיקון ולשיפור פעולות היחידה בתחומים ש בהם היא פועלת, תוך שהיא נדרשת להקפדה על קיום נהלים, אמות מידה ברורות, בק רה ופיקוח נאותים כנדרש במינהל הציבורי בכלל ובמשרדי הממשלה בפרט. משרד מבקר המדינה מציין, כי מרבית הליקויים שעליהם הצביעה הביקורת הקודמת תוקנו. ברם, נמצאו מספר ליקויים שהועלו בביקורת הקודמת וטרם תוקנו, וכן עלו במעקב ליקויים בודדים נוספים. על משהב"ט לפעול אפו א לתיקון כל הליקויים בתחומי הפעילות של היחידה. על היחידה להקפיד במיוחד שאישורים והתחייבויות כספיות שהיא מוציאה לרשויות מקומיות לא יישארו תקפים במשך זמן רב. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשהב"ט יקבע בהוראת הרכש, כי תנאי לסיוע בדיעבד יהיה קביעה של הגורם המקצועי בדבר התאמת סוג מרכיב הביטחון שהוקם או נרכש לצורך הביטחוני וכן אישורו שאותו מרכיב ביטחון הוקם בהתאם לדרישות המקצועיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על היחידה לדרוש מהגופים שאליהם היא מעבירה כספים למימון פרויקטים משותפים, דיווח מפורט בנוגע לניצול כספים אלה, ולא להסתפק במעקב מיוזמתה.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי יש להקפיד שהיחידה לא תבטיח סיוע כספי המותנה באישור ועדת ההקצאות בטרם התכנסה הוועדה, וזאת גם אם ניתן להניח שהרשות המקומית המבקשת את הסיוע עומדת בקריטריונים ש לפיהם מאשרת הוועדה בקשות מסוג זה.	328
משרד הביטחון . הטיפול במשק ערכות המגן כנגד חומרי לחימה כימיים כעולה מן הדוח, החל מתחילת שנות התשעים עוסקת מערכת הביטחון בניסיון לפתח ברדס פסיבי באמצעות מפתח אחד בלבד, ללא הצלחה עד כה. עניין זה עלה כבר בעבר בדוח מבקר המדינה שבו נקבע, כי "מדיניות זו אינה מאפשרת מתן הזדמנויות למפתחים שונים, וספק אם תוצאתה מיטבית"16. משרד מבקר המדינה מעיר בביקורת הנוכחית, כ פי שהעיר בביקורת שפורסמה בדוח שנתי 51 א, כי נוכח העובדה שבמשך שנים כה רבות שבהן עסקה בפיתוח ערכת המגן חברה אחת בלבד, ובהתחשב בכך שבמשך שנים אלה לא עלה בידיה להביא את ערכת המגן ללא מפוח למצב של כשירות, ראוי היה לבחון האם יש .2008. ב רבעון האחרון של 2007 הודיע משהב"ט לחברת האיסוף, כי בכוונתו להפסיק את האיסוף עקב היעדר תקציב להמשך האיסוף. יצוין, כי אי -איסוף כל ערכות המגן מהתושבים עלול להגדיל משמעותית את התקציב שיידרש להשלמת ההצטיידות בערכות מגן לאוכלוסייה, שכן לא ניתן יהיה לשקם ערכות מגן שלא תיאספנה, ויעלה הצורך לרכוש תחתן ערכות חדשות, שעלות רכישתן גבוהה יותר מעלות השיקום של ערכות המגן הקיימות. על פי חישובי משרד מבקר המדינה, אי-איסוף של כ -2 מיליון ערכות מגן עלול לייקר את ההצטיידות בערכות מגן לאוכלוסייה בכ-145 מיליון ש"ח לפחות11. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שהחלטת הקבינט המדיני -ביטחוני הייתה לאסוף את כל ערכות המגן מהאוכלוסייה, היה על משהב"ט ומשרד האוצר להקצות לנושא זה מלכתחילה את התקציב הדרוש. מכל מקום, מאחר שכבר בתחילת האיסוף היה ברור, כי התקציב שנקבע אינו מספיק, ראוי היה כבר אז לעדכנו כנדרש. זאת ועוד, מאחר שמשרד האוצר תקצב מלכתחילה את נושא האיסוף בתקציב שיאפשר איסוף של 65% בלבד מערכות המגן, הרי שהודעת משהב"ט לחברות המתחרות במסמך הבקשה להצעות מחיר ממרס 2006 , כי בכוונתו לאסוף את כל ערכות המגן מהאוכלוסייה ( 100% ), לא נתמכה בתקציב מראש לצורך ביצועה. בנוסף לכך, משרד מבקר המדינה מדגיש, כי המשמעות של אי-איסוף כל ערכות המגן מהתושבים היא הוצאה כספית גבוהה יותר עבור רכש ערכות מגן חדשות. כאמור, נקבע במכרז, כי איסוף ערכות המגן על ידי חברת האיסוף יתבצע בתוך פרק זמן של 18 חודשים. בהתאם לכך, אמור היה האיסוף להסתיים באמצע שנת משרד מבקר המדינה מציין, כי התפיסה שאין להישאר בחדר האטום מעבר לשעה וכי ייערך פינוי משטח המזוהם, אינה עונה על אחד התרחישים, שלפיו הלחימה בחזית תלווה בספיגת אש אינטנסיבית ברחבי המדינה על פי המודל של מלחמת לבנון השנייה, שכן במצב כזה עלול להיו וצר קושי לפנות תושבים מהאזור המזוהם, והם יידרשו לשהייה ממושכת בחדר האטום. לשם כך נועדה מערכת אוורור וסינון מרכזית. אשר על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שנושא פרק הזמן הנדרש לפינוי של תושבים באירוע של התקפת חל"ך יילקח בחשבון במסגרת עבודת המטה המתבצעת, כאמור, בנושא זה. באפריל 2008 הודיע משהב"ט למשרד מבקר המדינה, כי מבוצעת עבודת מטה לבחינת הרחבת היקף מוסדות הציבור שבהם יותקנו מערכות אוורור וסינון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הצטיידות במפוחים אינה עולה בקנה אחד עם ההחלטה על פיתוח ברדס ללא מפוח. אשר לדברי המהנדסת הראשית מעיר משרד מבקר המדינה, שערכת "אבן ספיר" נועדה להיות ערכה ללא מפוח, ואשר על כן, אי-ביצוע רכישה של מפוחים אין לראותו כחיסכון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במלחמת לבנון השנייה היה זמן ההתראה לעורף לפני מלחמה נמוך משמעותית ממה שנקבע בהנחות היסוד של הוועדה השנייה. למרות זאת, לא שונו במשך כשנתיים הנחות היסוד ב דבר זמן ההתראה שיהיה למערכת הביטחון לפני מלחמה, שעליהן התבססה תפיסת ההתגוננות מפני חל"ך של מערכת הביטחון. כיוון שמדובר בנושא שיש לו נגיעה לחיי התושבים, מן הראוי שמשהב"ט יבחן את הסיבות לפרק הזמן הארוך שנדרש לו לבצע את השינויים הנדרשים בתפיסה זו, ובמידת הצורך יפיק לקחים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הנאמר לעיל ונוכח אי -תיקון הליקויים שצוינו בדוחות הקודמים, עולה הצורך בתקצוב רב-שנתי (להלן - תר"ש) לחידוש ולרענון משק ערכות המגן. גודל התקציב אמור להיות, בין היתר, פועל יוצא של מדיניות המיגון, הרכב האוכלוסייה והחלטות הנוגעות לכשירות משק ערכות המגן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שהחלטת הממשלה הייתה לקיים משק ערכות מגן בשיעור כשירות מסוים, היה על משהב"ט ומשרד האוצר לפעול למימוש ההחלטה באופן שיטתי לאורך השנים, ובכלל זה לפעול להקצאת המשאבים הנחוצים לרכש ולשיקום ערכות המגן, כדי להביא את משק ערכות המגן לרמה הדרושה. לחלופין, בהיעדר משאבים זמינים למימוש החלטת הממשלה, היה על משרד האוצר ומשהב"ט להביא לידיעת הממשלה, כי החלטתה לא תבוצע, ועל משהב"ט הייתה מוטלת החובה להביא לידיעת הממשלה את המשמעויות המבצעיות העלולות לנבוע מאי -ביצוע החלטה זו. כאמור, דברים אלה לא נעשו, ובינתיים חלה הידרדרו ת קשה במצב משק ערכות המגן, העלולה לסכן את חייהם של תושבי מדינת ישראל במקרה שהמדינה תותקף בחל"ך. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי, כי משהב"ט ומשרד האוצר יגבשו ויישמו הלכה למעשה תכנית רב-שנתית כדי להביא את משק ערכות המגן לכשירות הראויה, כפי שנקב ע בהחלטת הממשלה בשנת 2004.	ד. נוכח היעדר תקצוב מספק, שלא איפשר הן את שיקום ערכות המגן שנפתחו על ידי התושבים והן את הטיפול בצרכים השוטפים של משק ערכות המגן, חלה	329
משרד הביטחון . התחייבויות משרד הביטחון בנושאים הקשורים לשיקום נכים ולמשפחות שכולות מהמתואר לעיל עולה, שכשמונה שנים מאז הביקורת הראשונה שהתייחסה לצורך בהפרדה בין גוף דורש לגוף רוכש באגף השיקום, ובניגוד להודעתו של ראש אגף השיקום מאוקטובר 2004 בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, הפרדה זו עדיין חלקית בלבד. הנושא אף לא הוצג על ידי הגורמים הרלוונטיים למנכ"ל המשרד כדי שיסייע בהשלמת התהליך. משרד מבקר המדינה מעיר, שיש לראות בחומרה ליקוי מתמשך זה, וכי על הגורמים הרלוונטיים במשרד לפעול לפתרון סוגיה זו בהקדם. .משפחות והנצחה טרם סיים את הטיפול בכחמישית מההמלצות. בשני האגפים הטיפול בחלק מההמלצות נמצא עדיין בשלבים ראשונים בלבד וישנן אף המלצות שטרם התחיל יישומן. זאת, על אף הדיווח של נציגי המשרד בפני הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת מאוקטובר 2004 , כי למעלה מ - 90% מההמלצות מיושמות ועל אף התחייבויותיהם לסיים את יישום ההמלצות עד תום אותה שנה. משרד מבקר המדינה מעיר, שלהמלצות שיישומן טרם הסתיים או שלא טופלו כלל חשיבות רבה בפעילותם של שני האגפים. על כן ראוי שהמשרד, ובמידת הצורך בשיתוף גורמים רלוונטיים כמו משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, יפעל ליישום מהיר של ההמלצות במטרה להביא לשיפור הטיפול בנכים ובמשפחות השכולות. כמו כן, ראוי להביא לאישור מנכ"ל המשרד את ההמלצות שנמצאו כלא ישימות. דוח שנתי 55 א הצביע על כך, שבניגוד להוראה האמורה ועל אף הביקורת שבדוח שנתי 51,א בדיקת החשבוניות על ידי אגף השיקום המשיכה להיות מדגמית. ביקורת המעקב העלתה, כי אין באגף שיקום נכים תהליך אחיד לבדיקת חשבוניות. מחד, בניגוד להוראת המשרד האמורה, בחלק מהנושאים החשבוניות המתייחסות להפניות שאינן מופקות באמצעות מערכת "שיקום 2000 " אינן נבדקות על ידי אגף שיקום נכים אלא על ידי אכ"ס בלבד. חשבוניות אלה מתייחסות לתחו מים .הבאים: שירותי חונכות; מלווים לנכים; אבחון, הדרכה והכשרה מקצועית; טיפול שיקומי; טיפולים קוגניטיביים; שירותי הקראה לנכים עיוורים; מפעל תעסוקתי; טיפול בנכים במסגרת פנימייה; וטיפולים פסיכולוגיים. תהליכי הבקרה בארגון, ובהם בקרה על תשלומים לספקים, הם חיוניים והכרחיים. אולם, במצב שבו, לטענת גורמים באגף שיקום נכים, קיים מחסור בכוח אדם לביצוע בקרה, יש לייעל את תהליך הבקרה על חשבוניות ולהפנות את משאבי כוח האדם לבקרת חשבוניות באותם נושאים שהמערכת הממוחשבת אינה מבקרת. .,לסיכום דוחות מבקר המדינה מהשנים 2000 ו- 2004 הצביעו על ליקויים מהותיים בפעילות אגף השיקום. גם דוח ורדי הצביע על הצורך בביצוע שינויים בפעילות האגף. בשל ערכיות הנושא ורגישותו אף הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת נדרשה לו מספר פעמים. דוח המעקב הנוכחי העלה, כי על אף התחייבויות גורמי המשרד במהלך השנים בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, עדיין נותרו ללא מענה מספק או כלל ללא מענה חלק מהליקויים. זאת עקב התמשכות תהליך תיקון הליקויים. יצוין, שמעבר להשלכות על איכות השירות שאגף שיקום נכים ואגף משפחות והנצחה מעניקים לזכאים, יש לדבר השלכה הן על התקינות המינהלית של חלק מפעולות המשרד והן על עיגונן בנורמות על פי דין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על המשרד, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, לסיים ללא דיחוי את תיקון הליקויים במטרה להביא לשיפור הטיפול בנכים ובמשפחות השכולות ולהביא לאישור מנכ"ל המשרד את המלצות דוח ורדי שנמצאו כלא ישימות. מעבר לכך, עליהם להפיק את הלקחים הנדרשים, כדי למנוע הישנ ות מצבים בהם תיקון ליקויים נמשך על פני כשמונה שנים; וכן למנוע מצב שבו דיווחי אגף שיקום נכים בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת אינם משקפים נאמנה את המצב לאשורו. מהאמור לעיל עולה, שמרבית ההסדרים הוסדרו בחקיקה או בוטלו. עם זאת, נותרו מספר הסדרים, שהמשרד טרם נדרש להם. הסדרים אלה מעלים סוגיות ערכיות ואף עלולים ליצור אפליה והם בעלי משקל תקציבי לא מבוטל. משרד מבקר המדינה ציין, כי ראוי שהמשרד יגבש עמדתו ביחס להסדרים אלה. .בדוח שנתי 55 א צוין, כי משך שנים קבעו שרי הביטחון הטבות רחבות במסגרת הסדרים שונים (לפי אופי השירות הצבאי או לפי סוג הפגיעה) לסוגי אוכלוסיות שלא נכנסו בשערי הזכאות של חוקי השיקום (להלן - הסדרים). כך, הרחיבו למעשה שרי הביטחון את אוכלוסיית הזכאים וקבעו את זכאותם של סוגי אוכלוסיות אלה להטבות, אף שאינן זכאיות להן על פי חוקי השיקום. י צוין, כי בשונה מוועדת למ"ד, העוסקת במתן הטבות באופן פרטני, הסדרים אלה נועדו לקבוצות אוכלוסייה. ביקורת המעקב העלתה, כי כעבור למעלה משנתיים וחצי מאז שהיועץ המשפטי לממשלה העביר את חוות דעתו בעניין, טרם הסתיימה עבודת המטה שעורך אגף היועמ"ש לצורך עיגון בחקיקה של ועדת למ"ד ושל הטבות הניתנות מכוח הוראות המשרד והאגפים. ביולי 2007 גובשה טיוטה ראשונה של עבודת המטה שהוצגה לגורמים רלוונטיים, ובהם היועץ המשפטי למערכת הביטחון, לקבלת הנחיות לקידומה. משיחה שערכו עמו נציגי משרד מבקר המדינה בדצמבר 2007 עלה, כי מדובר בגרסה ראשונית בלבד, שטרם סוכמה וגובשה סופית. משכך, היא טרם הוצגה למנכ"ל המשרד ולשר הביטחון. נוכח זאת, לא יכלו נציגי אגף היועמ"ש להעריך את המועד שבו יסתיים הליך הסדרת פעילותה של ועדת למ"ד.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי עברו כשמונה שנים מאז שהנושא עלה לראשונה בדוח שנתי 51 א, כשלוש שנים מאז שאגף היועמ"ש במשרד העביר את חוות דעתו ליועץ המשפטי לממשלה, וכשנתיים וחצי מאז שהאחרון העביר את חוות דעתו בעניין לאגף יועמ"ש שבמשרד. ע ל אף היקף הפרויקט ומורכבותו, קצב הטיפול האיטי של המשרד בנושא אינו הולם. יש מקום אפוא, שהמשרד יסיים את הטיפול בנושא ללא דיחוי נוסף.	330
צבא ההגנה לישראל . הספקת שירותי רפואה לחיילים על ידי צה_ל ומשרד הביטחון .ממכלול נתוני משר"פ ומקרפ"ר דלעיל יוצא אפוא, כי כ- 50% מהחיילים המופנים לרופאים מומחים אינם מגיעים לקבלת הטיפול: או שאינם קובעים תור, או שקובעים תור אך אינם מתייצבים לטיפול שנקבע. בביקורת עלה, כי אין בידי מקרפ"ר את הכלים הנחוצים כדי לנתח את הסיבות לאי- התייצבותם של החיילים לקבלת טיפול מרופאים מומחים. בהיעדר מידע נחוץ בנושא זה, הגורמים הרלוונטיים במקרפ"ר אינם יכולים למקד משאבים ומאמצים לטיפול בסוגיה. עוד עלה בביקורת, כי קרפ"ר לא פרסם כל הוראה בדבר אי -התייצבות חיילים לטיפול במרפאות מומחים, כפי שעשה כאמור בתחום רפואת השיניים, וממילא מקרפ"ר ומשר"פ אינם נוקטים כל אמצעים כלפי חיילים שלא התייצבו במרפאות המומחים במועדים שנקבעו להם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי סיכום רמ"ח ארגון דלעיל לא הביא לשינוי ביכולת מקרפ"ר לקבוע על פי דעתה המקצועית את התקנים של כוח האדם הרפואי בגופי צה"ל. כתוצאה מהשינויים הארגוניים האמורים נוצר מצב, שבו משנת 1999 אין באפשרות מקרפ"ר לקבוע את תקני כוח האדם הרפואי בכלל צה"ל על פי תפישתה המקצועית. עד מועד סיום הביקורת, דצמבר 2007 , נקבעה תקינת כוח האדם הרפואי על ידי גופי צה"ל, לעתים אף ללא תיאום עם מקרפ"ר, אלא מתוך שיקולים פנימיים שלהם. בביקורת עלה, שכתוצאה מהשינויים הארגוניים דלע יל אכן צומצמה יכולת מקרפ"ר להשפיע על תקינת כוח האדם הרפואי בכלל צה"ל. כך לדוגמה, בשנת אשר למערכות המידע הצבאיות מעיר משרד מבקר המדינה, כי בהיעדר מאגר מידע שיכיל את כלל הנתונים הנוגעים להפניית החיילים לקבלת טיפול מרופאים מומחים בצה"ל, אין באפשרות משר"פ להציג תמונה כוללת ומהימנה של הפניית החיילים למרפאות מומחים צה"ליות ושל הביקורים בהן. בהיעדר מאגר כזה, ונוכח חוסר היכולת לצמצם את הפער המהותי הקיים כתוצאה מהנתק בין מערכות המחשוב הצה"ליות לאלה האזרחיות, לא ניתן להסיק מסקנות בנוגע לצעדי התייעלות וחיסכון אפשריים בכל הקשור לארגון מערך השירותים של רפואת המומחים ולאיכותם. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שצה"ל יפעל לבניית מאגר מידע כאמור, ויבחן דרכים לשיפור יכולתו לקבל נתונים ממערכות המחשוב האזרחיות. בהקשר זה עלה בביקורת, כי מקרפ"ר אינה מקיימת מערכת מעקב ובקרה כלל - צה"לית אחר המלצות להענקת פטורים והקלות על ידי רופאים מומחים. במצב זה לא ניתן לדעת, בין היתר, את שיעור ההמלצות לפטורים ולהקלות ששונו על ידי קציני רפואה פעילה, לזהות ולנתח את הסיבות לכך. משרד מבקר המדינה בדק את אופן יישום הוראות קרפ"ר דלעיל במרפאת השיניים בבסיס מטכ"ל בקריה בתל אביב (להלן - מרפאת השיניים). בבדיקה עלה, כי אף ששיעור החיילים שאינם מתייצבים לטיפול מגיע לכ -%20 בממוצע37 , צוות המרפאה אינו מנהל רישום לגבי הרוב המוחלט של המקרים וכלל אינו עוסק בנושא. מעבר לכך עלה בביקורת, כי מקרפ"ר אינה אוגרת מידע אודות הסיבות שבגינן החיילים לא התייצבו לטיפול. בהיעדר מידע בנושא, אין באפשרותה לזהות באיזו מידה נובעת .2007 ביצע ח"א48 שינויי תקינה בכוח האדם הרפואי28 ללא תיאום מוקדם עם מקרפ"ר, זרוע היבשה ביצעה 22 שינויים ואט"ל 21 ,. יצוין, כי בחלק מהמקרים נוסף לחוסר התיאום עם מקרפ"ר טרם ביצוע השינויים, הם נעשו בסופו של דבר למרות התנגדותה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שבנושא הספקת שירותי רפואה לחיילי צה"ל יאמצו כלל הגורמים, ובהם משרד הבריאות, ראייה לאומית רחבה, ויגבשו "הסכם שילוב" הפועל לטובת כלל הגורמים הנוגעים - מערכת הביטחון, בתי החולים הממשלתיים וספקי שירותי בריאות אחרים במשק. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לאי-קביעת תורים לרו פאים מומחים ולאי-התייצבות החיילים לתורים שנקבעו במרפאות המומחים (הצבאיות והאזרחיות כאחד) יש מספר השלכות, וביניהן: פגיעה אפשרית בבריאותם של החיילים וחוסר יעילות ושיבושים בעבודת המרפאות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח תופעות אלה, ראוי שמקרפ"ר ומשר"פ יפעלו לזהות , לבודד ולמקד את הסיבות לכך. כמו כן, ראוי, שמשר"פ יממש בהקדם את קביעת קרפ"ר האמורה, ונוכח בחינת הנתונים דלעיל, יפעל לצמצום התופעות של אי-קביעת תורים ושל אי -התייצבות לטיפול, במטרה למזער ככל האפשר את האפשרות של פגיעה בבריאות החיילים, לשפר את השירות הרפואי, לייעל את פעילותן של מרפאות המומחים ולחסוך בעלויות.	הנתונים דלעיל מצביעים אפוא על כך, כי כשליש מהחיילים (קרביים ועורפיים) המתינו לתור לרופא מומחה תקופה העולה על שלושה שבועות, שהיא היעד המרבי שקבעה מקרפ"ר לחיילים עורפיים. בביקורת עלה, כי אין בידי משר"פ את הכלים הנחוצים כדי לנתח את הסיבות לחריגות הנ"ל. כך למשל, הוא אינו יכול לקבוע אם משך המתנה ארוך לתור נגרם עקב מחסור ברופאים במקצועות מסוימים, או עקב בחירתו של החייל, או מטעמי נוחות ונגישות למרפאה. הדבר מונע ממשר"פ לנקוט צעדים ממוקדים לתיקון המצב.	332
צבא ההגנה לישראל . היבטים בהעסקת קצינים פורשי צה_ל בתעשיות הביטחוניות ובמשרד הביטחון לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שצה"ל ומשהב"ט יבדקו האם הדבר עולה בקנה אחד עם ההגדרה של יועץ בעל משרד. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי משרד הביטחון יסיים בהקדם את עבודת המטה בנושא העסקת היועצים, כדי ליצור אחידות בטיפול בסוגיית גילוי הזיקות ומניעת ניגוד העניינים בערוצי ההתקשרות השונים. 1 ) 'צה"ל ומשהב"ט לא בדקו טרם ההתקשרויות עם היועץ בנושא מערכות א ו-ב' חשש לניגוד עניינים בין זיקותיו של היועץ לצה"ל לבין זיקותיו לאחרים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון, כי גם כאשר עלה החשש בשנת 2007 , כי רמ "ט הפרויקט עוסק בעיסוקים נוספים מחוץ לפרויקט ה"טנק הטורקי", היכולים להעמידו במצב של ניגוד עניינים, לא עשו נציגי אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון די כדי לקבל לידיהם את כל הפרטים הרלוונטיים לעיסוקיו של רמ "ט הפרויקט והחברה הפרטית, וכדי לערוך, בין בעצמם ובין על ידי גורמים מתאימים במשהב"ט, בירור בלתי תלוי של הנתונים והצלבתם. כמו כן, לא עמדו על קבלת תשובות בנושא מרמ"ט הפרויקט כדי שיהיה בידיהם מידע מלא ככל הניתן כדי לברר סוגיה זאת, כפי שמתחייב מהוראת .לבין האמור במכתבו של רמ"ט הפרויקט ש"אין ולא הייתה כל יוזמה או דרישה לפיתוח או ייצור של פרויקט כזה או דומה בצה"ל". היועץ הוא קצין בכיר במילואים, מוערך מאוד בצה"ל, ומשמש גם כספק וכיועץ בעל ידע רחב בתחומו. פעילות כזו, כשהיא נעשית על ידי אדם אחד המשמש בו- זמנית בכמה תפקידים, טומנת בחובה סכנה של טשטוש גבולות ופגיעה בכללי מינהל תקין. סכנה זאת מחייבת את צה"ל ומשהב"ט להסדרה קפדנית מבעוד מועד של כלל הזיקות של אותו אדם, כך שיימנעו פעולות בניגוד עניינים; לרבות הטלת חובת דיווח על כל שינוי בזיקות אלה; לביצוע בדיקות חוזרות ונשנות, בטרם יצירת זיקות נוספות; וכאשר מדובר בפעילות עסקית הנמשכת לאורך שנים רבות - גם לפיקוח ולבקרה עיתיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב שתואר לעיל עולה חשש של חתימה "בעיניים עצומות", דבר המעיד על ליקוי בפיקוח ובבקרה על דיווחיו של היועץ. כמו כן ביקש משרד מבקר המדינה מצה"ל לבדוק מקרים אלה, ולהודיעו את תוצאות הבדיקה. נמצא, כי בטרם ההתקשרויות האמורות לא בחנו צה"ל ומשהב"ט את שאלת החשש לניגוד עניינים בין היות היועץ קמ"ן הגיס הצפוני, לבין היו תו ספק של עזרי מודיעין ומפות שליטה לצה"ל וכותב תורת לחימה בנוגע לתפיסה חדשה להפעלת עזרים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה עלול היועץ להיות במצב של ניגוד עניינים, דבר האסור על פי פקודת מטכ"ל שעניינה איסור על ניגוד עניינים, שהוזכרה לעיל, הקובעת, כי חייל לא ישמש בתפקיד ולא ישתתף בפעילות שבמסגרתה הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, בטרם ביצוע ההתקשרויות עם היועץ היה על צה"ל לבחון את הממשקים בין פעילותו כקמ"ן גיס לבין פעילויותיו כספק וכיועץ לצה"ל, בכל הנוגע לחשש לניגוד עניינים ביניהן, דבר שלא נעשה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי משהב"ט וצה"ל לא היו ערים לסכנה של טשטוש גבולות בין מעמדו של היועץ כקצין בכיר במילואים בחמ"ן, המעורב באופן פעיל בעשייה, עם יכולת השפעה על תהליכי קבלת החלטות, לבין היותו ספק המספק לצה"ל מוצרים שונים במשך שנים רבו ת. לדעת משרד מבקר המדינה, העסקת קצינים בכירים במילואים כספקים או כיועצים לצה"ל מעוררת סוגיה עקרונית וראוי שצה"ל ומשהב"ט יבחנו סוגיה זו. . לבין אלה המועסקים באותם גופים בצורות העסקה אחרות, המאפשרות להם להימנע מהפחתה זו, אך במתכונת העסקה הדומה לזו של עובדי החברות.	לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת צוות משותף כאמור הוא דבר ראוי שיש לעשותו בהקדם. עם זאת, כל זמן שהתעשיות הביטחוניות הממשלתיות מוגדרות כקופות ציבוריות וכל עוד לא ניתן פתרון חוקי אחר, יש לקיים את הוראות חוק שירות הקבע (גימלאות) בעניין הפחתת גמלה בשל הכנסה מקופה ציבורית כלשונו וכרוחו, ולא לתת יד ליצירת מסלולים עוקפים לחובת הפחתת גמלה זאת.	334
משטרת ישראל . המכשול והמעברים ב_עוטף ירושלים_ משרד מבקר המדינה מעיר כלהלן: סוגיית "מרקם החיים" מתייחסת למציאות החיים היומיומית של תושבים רבים ב"עוטף ירושלים". ממשלת ישראל החליטה, כאמור, כי במהלך התכנון של הקמת המכשול "ייעשה כל מאמץ לצמצם, ככל הניתן, הפרעות העלולות להיגרם לאורחות החיים של הפלסטינים". בהתבסס על ההנחה שהמדיניות אודות "מרקם החיים" אמורה להתייחס לכל אורחות החיים של תושבים רבים, הרי שמדובר בתחומים רבים שיש צורך לקבוע לגביהם תכניות מפורטות הכוללות נורמות שירות מחייבות: נורמות אלה יכול שתשתנינה בהתאם למציאות הייחודית בכל אתר ואזור בגזרת "עוטף ירושלים", אך במהותן תוכלנה להבטיח רמה בסיסית מחייבת בתחומים רבים: שירותי בריאות, שירותי הצלה - מד"א וכיבוי אש, שירותי משטרה, שירותי רווחה, שירותי תברואה, פיקוח עירוני, אחזקה ושיקום תשתיות, חינוך ותרבות, שירותי תקשורת ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד ראש הממשלה לבחון סוגיה זו באמצעות הגוף המתאים כדי להמליץ בפני הממשלה בנוגע להגדרה שלמה וברורה עד כמה משרד מבקר המדינה מעיר, כי העובדה שלמפקדת מג"ב "עוטף ירושלים" חסרים עשרות שוטרים, כאמור, משפיעה על טיב המענה המבצעי וזאת במיוחד כאשר הקמת המכשול טרם הושלמה. על המשטרה, שקיבלה את האחריות ל"עוטף ירושלים", לוודא שהטיפול במשימות המבצעיות ייעשה באמצעות כוח האדם הדרוש. להגנה על שלמות המכשול ולמניעת חדירות ונזקים למכשול קיימת חשיבות רבה. משרד מבקר המדינה מציין, כי נוכח העובדה שהנושא עלה לדיון פעמים רבות בצה"ל, במשטרה ובמשרד המשפטים, ראוי היה להסדיר את הנושא בדחיפות רבה יותר, חרף מורכבותו, ולא להותיר את הבעיה המבצעית לפתחם של הגורמים בשטח במשך קרוב לשנתיים. כעת, משאושרו ההוראות, על המשטרה להמשיך ולפעול משרד מבקר המדינה מעיר, כי כיוון שעד 1.4.08 לא קבע שר הפנים את המעברים ב"עוטף ירוש לים" כנקודות בדיקה, כאמור בחוק היישום, הרי שלכאורה לא הייתה לבודקים ולמאבטחים במעברים סמכות לבצע חיפוש, בהתאם לאישור כאמור בחוק הסמכויות, ולא היה בסמכותם למנוע מעבר של אלה המסרבים לביצוע חיפוש בגופם ובכליהם. .להטמעתן באופן מבוקר בקרב כל כוחותיה בשטח כדי להבטיח שהן מיושמות כלשונן וכרוחן. משרד מבקר המדינה מציין כלהלן: תכנית המל"ל מפברואר 2005 הציבה לוח זמנים לאזרוח המעברים. כאמור, המל"ל המליצה, כי כל המעברים החדשים יועברו לאחריות המשטרה בקיץ 2005 ויתר המעברים יועברו בקיץ 2006 . אף שהמלצת המל"ל לאזרח את המעברים אומצה, כאמור לעיל, הרי שבמועד סיכום הביקורת, אוגוסט 2008 , מתבצע הבידוק במעברים על ידי חיילי המשטרה הצבאית ולא על ידי אזרחים. מטרת האזרוח היא שצה"ל לא יה יה מעורב במשימה של בידוק אוכלוסייה במעברים ושהדבר יביא לאחידות הגופים הפועלים במעברים. אזרוח המעברים, שעליו הוחלט זה מכבר, כרוך בהחלטות עקרוניות של תקצוב ותכנון. מן הראוי, אפוא, שמשרד ראש הממשלה, משרד האוצר והמשטרה יתנו דעתם להסדרת הנושא בדחיפות. לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש במונחים שונים לגבי אותו עניין עלול לגרום לפרשנויות מוטעות ביחס לכוונת המחוקק והממשלה. לפיכך, ראוי להבהיר עניין זה בהחלטת הממשלה באופן שתתאים למונחים הקבועים בחוק. מבדיקה שערך צוות משרד מבקר המדינה במעברים במועד ביצוע הביקורת עלה, כי אין גורם המנחה מקצועית בנוגע למתן היתרי מעבר, ובפועל המשטרה היא שמתירה את המעבר. כאמור, נכון למועד סיכום הביקורת, אוגוסט 2008 , טרם הושלם בינוי שלושה מעברים בגזרת "עוטף ירושלים" (ראו בעניין זה גם בהמשך) ולא הסתיימה השלמת המכשול בגזרה לאורך של כ -50 ק"מ, המהווים כ - 30% מתוך התוואי כולו - כ- 164.5 ק"מ. בכלל זה יש להשלים את המכשול במספר מקומות לאורך התוואי ולהשלים את ציר הנסיעה בין בית עור לביתוניא, המוגדר כאחד מצירי הנסיעה שנועדו לשמור על "מרקם החיים" באזור. בקטעים שנותרו פתוחים מתבצעת "סגירה" מבצעית באמצעות גדרות זמניות והצבת כוחות שהם חלופה טובה פחות מהמכשול הקבוע. לגבי כ -4.5 ,ק"מ תלויים ועומדים הליכים משפטיים ולגבי היתר נוצרו עיכובים התלויים בהקצאת כספים שאושרו כבר בתקציב.	ביולי 2008 , סמוך למ ועד סיכום הביקורת, שלח משרד הפנים למשרד מבקר המדינה עותק של צו לפי חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו- 1996 , שבו קבע שר הפנים את המעברים כנקודות בדיקה. תחילתו של הצו ב- 1.4.08. משרד מבקר המדינה מעיר, כי התמשכות התהליך שהיה כרוך בקביעת שר הפנים את המעברים כנקודות בדיקה על פי הצו, כאמור, גרמה לליקויים שפורטו בפרק הנ"ל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי משקבע שר הפנים את המעברים בגזרת "עוטף ירושלים" כנקודות בדיקה, כאמור בחוק היישום, יש להשלים את ת יקון הליקוי בנושא בקרת הכניסה ובקרת היציאה במעברים, כאמור.	335
חברת החשמל לישראל בע_מ . התקשרות חברת החשמל לישראל בע_מ עם חברה לניהול בנייה .משרד מבקר המדינה מעיר כי בתוספת להסכם, שנחתמה כאמור באפריל 2007 , נדרש דיווח של עובדי חברת הניהול לחח"י על שעות עבודתם, וכן צוינה אפשרות שחח"י תדרוש החתמת "כרטיס קבלן" בשעוני נוכחות ואפשרות זו אף מומשה. משרד מבקר המדינה גם מעיר כי בהיעדר מידע על היקף העבודה בפועל של עובדי חברת הניהול בכל אחת מתקופות ההתקשרות לא היה לוועדת המכרזים מידע לגבי הסכום שעל חח"י לשלם לחברת הניהול בהתקשרויות הנוספות. ל מידע כזה חשיבות גדולה במיוחד בהתקשרות זו, שכן היא נעשתה ללא הליך של תחרות בין כמה הצעות. משרד מבקר המדינה מעיר כי אם לדעת חח"י הניסיון והידע שלה אפשרו לה להעריך את "העלות הריאלית" של העבודות, היה עליה להציג לפ ני ועדת המכרזים אומדן עצמי. נתון זה יכול היה לשמש בסיס להשוואה להצעות אחרות - אילו היו כאלה - וגם למחיר שסוכם עם חברת הניהול. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חח"י לפנות לכמה חברות מובילות וידועות בתחום, לקבל מהן הצעות בלוח זמנים קצר, ואחרי כן לבחון אותן בהליך מסודר ולהציג את המתאימות שבהן לפני הוועדה לשם בחירת ההצעה המיטבית לחברה. ועדת המכרזים הייתה צריכה לדרוש מהאגף שיקיים הליך מזורז של קבלת הצעות, מן האמור לעיל עולה, שהחברה הביאה לאישור הדירקטוריון את הבקשות לפטור את ההתקשרות ממכרז ולאשר את ההתקשרות עם חברת הניהול בדיעבד, יותר מארבעה חודשים לאחר תחילת עבודתה של חברת הניהול, והדירקטוריון לא העיר על כך לחברה. כמו כן, על אף דרישת ועדת הנכסים, לא הציגה החברה לדירקטוריון מסמך חלופות. .או לחלופין, לדרוש ממנו שיבהיר כמה זמן יידרש לקיומו וינמק מדוע לא נקט הליך כזה. כן היה עליה לדרוש מהאגף אומדן מקצועי ומבוסס של עלות העבודות הנדרשות. בהיעדר כל אלה לא בחרה הוועדה באופן מושכל ובהליך תחרותי חברת ניהול שהצעתה היא ההצעה המיטבית לחח"י. לדעת משרד מבקר המדינה, התנהלות זו אינה תקינה ועל חח"י למנוע את הישנותה. לדעת משרד מבקר המדינה, תשובת חח"י, שלפיה היא העסיקה את חברת הניהול .לביצוע עבודות דחופות ושלא היה בכך כדי לקבוע עובדות בשטח, מחזקת את העמדה שבד בבד עם העסקתה היה על חח"י לנקוט הליך של קבלת הצעות ולנהל משא ומתן עם יותר ממציע אחד. מן הראוי היה שהדירקטוריון וועדת הנכסים שלו יעמדו על כך שהמידע שביקשו דירקטורים במהלך הדיונים יסופק במלואו ובמועד הנדרש ויימסר לכל הדירקטורים הנוגעים לעניין. זאת כדי שיוכל לשמש לפיקוח, לבקרה ולביסוס החלטות בעניין המשך ההתקשרות. למעשה הדירקטוריון וועדת הנכסים שאמורים לשמש גורם מפקח על הנהלת החברה לא מילאו את תפקידם כנדרש. משרד מבקר המדינה מציין, כי בשנת 1998 החליט כאמור הדירקטוריון שוועדת הנכסים מוסמכת לדון ולקבל החלטות בנושא בניין המשרדים בחיפה. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם חח"י, כטענתה, לא הייתה מחויבת להביא את ההתקשרות לאישור ועדת הנכסים והדירקטוריון אלא רק לדווח על כך, מאחר שהביאה את ההתקשרות לאישור הוועדה וזו החליטה שיש להביאה לאישור מליאת הדירקטוריון היה על חח"י לעשות פעולות אלה מראש ולא בדיעבד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ממסמכי חח"י ומסעיפים אחרים בתשובתה למשרד מבקר המדינה עולה שבפועל היא לא פנתה לספקים אחרים בבקשה לקבל הצעות מחיר לניהול השלמת הפרויקט.	משרד מבקר המדינה מעיר כי משהחליט הדירקטוריון שעל ההנהלה לשאת ולתת על מחירי ההתקשרות ולדווח על כך לוועדת הנכסים, היה על ההנהלה לפעול על פי החלטה זאת. כמו כן, זמן קצר לאחר החלטת הדירקטוריון בנדון היה על ועדת הנכסים לדרוש שידווחו לה תוצאות המשא ומתן עם חברת הניהול על המחירים בתקופת ההתקשרות הראשונה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את ההתנהלות הבלתי תקינה של הנהלת החברה וועדת הדירקטוריון בעניין זה.	336
מערכת הביטחון . השירותים הרפואיים לנכי צה"ל בביקורת עלה כי משנת 2011 אגף שיקום נכים לא שב ופעל לכך שקופות החולים ימסרו לו מידע על הטיפול הרפואי שהן נותנות לנכי צה"ל. עוד העלתה הביקורת כי על אף ההנחיה האמורה מיולי 2011 , רק בשנת2017 הוחל בביצוע פיילוט שבמסגרתו נדרשו הרופאים לבקש מנכי צה "ל למסור להם את רשימת התרופות שהם מקבלים מקופות החולים. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי נוכח העובדה שהתהליכים מתמשכים קרוב לעשר שנים ואינם מבשילים לכדי התקשרות מכרזית עם חברות המלווים, ראוי שמשהב"ט יבחן אם ניתן להיעזר בעקרונות שנקבעו בהחלטת הממשלה האמורה גם במכרז המלווים החדש. חשוב להבטיח כי יינתן טיפול איכותי ומיטבי לנכי צה "ל שאושרו להם מלווים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי טיפול לא ראוי בנכה צה"ל שהוא גם סיעודי עלול להביא לפגיעה בו ולסכן את בריאותו הפיזית והנפשית. אגף שיקום נכים מבצע פיקוח ובקרה חלקיים על איכות השירות שנותנות חברות הסיעוד לנכי צה"ל, ויכולתו לבצע בקרה על עלות שירותי המלווים מוגבלת. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי האחריות לפיקוח ולבקרה על עבודת המלווים מוטלת עליו ועל חברות הסיעוד, ולא ניתן להעבירה במלואה לנכי צה"ל. על אגף שיקום נכים לבצע ביקורי בית גם אצל נכי צה "ל שאינם מתלוננים, וזאת לצורך מילוי אחריותו לקיום מערך של פיקוח ובקרה שוטפים. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה לאגף שיקום נכים כי אף שכאמור טיפול לא ראוי בנכה צה"ל עלול לסכן את בריאותו הפיזית והנפשית, המשיך האגף להתקשר במשך שנים עם חברות הסיעוד על בסיס הסכמים משנות התשעים של המאה העשרים באמצעות פטור ממכרז. רק לקראת שנת 2009 הוא החליט לפרסם מכרז לרכישת שירותי מלווים לנכי צה"ל, תהליך שבמועד סיום הביקורת עדיין לא הסתיים. יתר על כן, בעקבות הגשתן של עתירות חוזרות ונשנות נגד מכרזי המלווים וכן בעקבות ביטול המכרזים לנוכח הגשתן, במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2018 , נותרו בידי האגף הסכמים ללא אמצעי בקרה נאותים על איכות השירות, בקרה כספית מוגבלת ושביעות רצון נמוכה של כלל הנוגעים בדבר. לא זו אף זו, אף שההסכם עם החברה השלישית מחייב אותה לבצע הדרכות, השתלמויות ופיקוח על הטיפול הסיעודי בנכי צה"ל, לרבות ביקורי בית אחת לשלושה חודשים, במשך שנים משהב"ט לא וידא שהחברה השלישית עמדה בפועל במחויבויותיה על פי ההסכם ובהיקף הנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי בתקופה שקדמה לפרסום המכרז הראשון בשנת 2009 , ולאחר מכן בכל אחת מהתקופות שמכרזי מלווים לא היו בתוקף58 נוכח ביטולם כאמור, מצופה היה ממשהב"ט לנהל משא ומתן עם חברות הסיעוד כדי לשפר את תנאי ההסכמים עימן, אולם בפועל הדברים לא נעשו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי המידע הרפואי העומד לרשות האגף מסתכם לרוב במידע על נכותם המוכרת של נכי צה"ל , ולפיכך בידי הרופאים המחוזיים באגף, האחראים על פי החוק לטיפול הרפואי בנכי צה"ל, אין על פי רוב תמונת מצב מקיפה על כלל הטיפולים והתרופות שמקבלים נכי צה"ל הן בקופות החולים והן באגף שיק ום, זאת אף שהדבר עלול לסכן את בריאותם של נכי צה "ל: נכה צה"ל עלול ליטול תרופות שהתגובות ביניהן יזיקו לו76 ; נכה צה"ל עלול ליטול תרופות במינונים גבוהים מהנדרש עקב קבלת מרשמים לאותה תרופה הן מהרופא המחוזי והן מהרופא בקופות החולים; וכמו כן נכה צה"ל עלול לעבור בדיקות זהות בפרקי זמן חופפים או קרובים, שעלולות לחשוף אותו למשל לקרינה מיותרת. כל אלה אף עלולים לחשוף את הרופא המחוזי לתביעות בגין רשלנות רפואית. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לאגף שיקום נכים כי לצורך קבלת תמונת מצב מלאה על כלל הטיפולים הניתנים לנכי צה"ל, על האגף לפעול שוב בהקדם מול קופות החולים לקבלת מידע על הטיפול הרפואי והתרופות שנכי צה "ל מקבלים מהן לצורך הטיפול בהם, וזאת בלי להמתין לכך שתתקבל החלטה האם להעביר את הטיפול הרפואי בנכי צה"ל לקופות החולים. בד בבד, עד שהנושא יוסדר מול קופות החולים, על הרופא הראשי לעמוד על כך שכל הרופאים יימלאו אחר הנחייתו ויבקשו מנכי צה"ל את המידע בנוגע לתרופות שקיבלו מקופות החולים ולבדיקות שעשו במסגרת קופות החולים. בביקורת עלה כי בעקבות כך, נכי צה"ל המקבלים תרופה חדשה לביתם אינם בקשר עם רוקח שאמור לתת להם מידע על תופעות לוואי, על האופן המיטבי לנטילת התרופה ועוד. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי עליו לבחון את תהליך אישור המרשם לתרופה חדשה והנפקתה ולוודא שרוקח מטעם האגף ייצור קשר עם נכי צה"ל ו ימסור להם את כל המידע הנדרש לגבי התרופה החדשה. הביקורת העלתה כי במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2018 , אגף שיקום נכים טרם העביר נתונים אלה לביטוח הלאומי . נציגי הביטוח הלאומי מסרו כי על פי הבנתם אין במערכות המחשוב של אגף שיקום נכים מידע על נכי צה"ל שאושרה להם זכאות למלווים, ולכן אין באפשרותו להעבירו אליהם. לעומתם, נציגי אגף שיקום נכים מסרו כי יש בידיהם את הנתונים הנדרשים, אולם נציגי הביטוח הלאומי לא פ נו באופן רשמי לוועדה למסירת מידע לשם קבלתם. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים ולביטוח הלאומי כי בשל אי-ההבנות ביניהם ובהיעדר מידע ב ביטוח הלאומי בנוגע לנכי צה"ל שאושרו להם מלווים, נאלץ הביטוח הלאומי להסתפק בהצהרה של תובע, שפונה אליו לקבלת קצבת סיעוד, ב נוגע למלווה שהוא מקבל ממשהב"ט (מלווה מחברת סיעוד או ליווי בתגמול); זאת אף שהמידע עומד לרשות אגף שיקום נכים, ואילו הייתה מתבצעת הסדרה מתאימה ניתן היה להעביר אותו לביטוח הלאומי. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים כי הוא נושא באחריות הכוללת להבטחת איכות הטיפול בנכי צה"ל, לרבות בתחום המלווים לנכי צה"ל. המשך העסקת מלווים באמצעות הסכמים שלא התעדכנו59 במשך 27 ו-20 שנה ובלא לקיים תהליכי פיקוח ובקרה נאותים מנוגד לכללי מינהל תקין ופוגע הן ביכולתו של האגף לפקח כראוי על עלויות המלווים והן ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו כלפי נכי צה"ל. נוכח זאת, ונוכח חוסר שביעות הרצון הכללית מהמצב הקיים בנושא מלווים, על משהב"ט לקדם, ככל שהדבר תלוי בו, את הנושאים שבתחום אחריותו, הדרושים כדי להשלים בהקדם את הליכי מכרז המלווים החדש 60 , וזאת על מנת לספק לנכי צה"ל טיפול איכותי ואמין. בד בבד עם השלמת הליכי מכרז המלווים החדש, על אגף שיקום נכים להיערך לביצוע של כלל הבקרות הנדרשות על החברות שיזכו במכרז, על מנת להבטיח כי איכות הטיפול בנכי צה"ל תהיה ראויה. . לצד החשיבות שבמניעת כפל תשלומים, כפי שהוגדר בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות שהותקנו מכוחו, ובמניעת בזבוז משאבי המדינה, חשוב לא פחות למנוע פגיעה בזכויות נכי צה"ל המגיעות להם על פי דין. נוכח זאת, על אגף שיקום נכים והביטוח הלאומי לבחון את כפל התשלומים בין קצבאות שר"ם וקצבאות סיעוד מהביטוח הלאומי לבין מלווה ועזרת זולת מטעמים רפואיים שאותם מממ ן אגף שיקום נכים. במסגרת זו עליהם לבחון את עניינם של נכי צה"ל שאגף שיקום נכים כבר מצא כי הם מקבלים כפל תשלומים (בגין קבלת קצבת סיעוד וליווי גם יחד), ולבחון אם נכי צה"ל נוספים מקבלים כפל תשלומים עקב שילובים אחרים של כל סוגי התשלומים האפשריים (כגון: קצבת שר" ם וליווי, קצבת שר"ם ועזרת זולת מטעמים רפואיים וקצבת סיעוד ועזרת זולת מטעמים רפואיים). על אגף שיקום נכים והביטוח הלאומי לפעול לתיאום מלא ביניהם בנושא כפל התשלומים בגין כל השילובים הרלוונטיים של עזרת זולת מטעמים רפואיים וליווי עם קצבת סיעוד וקצבת שר"ם. על מנת שלא לפגוע בנכי צה"ל, עליהם לפרסם בעניינן של סוגיות אלה הוראות המבהירות כיצד יש לנהוג במקרים שונים של כפל תשלומים אפשרי בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, לתקנות ולעקרונות שעליהם מושתתים חוזרי הביטוח הלאומי הרלוונטיים.	משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום נכים ולביטוח הלאומי כי הצלבת הנתונים האמורה היא חלקית ונעשתה רק לגבי נכי צה "ל המקבלים קצבת סיעוד מהביטוח הלאומי ומלווים מאגף שיקום נכים. לא נעשתה הצלבה בנוגע לאפשרויות נוספות של כפל תשלומים כגון קצבת סיעוד ועזרת זולת מטעמים רפואיים.	337
מערכת הביטחון . פעילות בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה והשומרון משרד מבקר המדינה מעיר ליבמ"ש כי נוכח הקשיים התפעוליים במערכת המחשוב של ועדות העררים, בין היתר בשל סיווגה הביטחוני, עליה ליזום פעולות לשיפורה של המערכת בתיאום עם אגף התקשוב. בביקורת עלה כי בנובמבר 2017 הנחה מח"ט מנשה כי המאבטחים באולמות ביהמ"ש הצבאיים לא יישאו נשק, אלא יהיו מצוידים באלה ובשוקר חשמלי, מכיוון שעצם נשיאת נשק באולם ביהמ"ש "עלול לעודד לפיגוע". מאותו מועד ממלאים חיילי המשטרה הצבאית את ההנחיה הזו, אולם פקודת האבטחה לא תוקנה בהתאם. בביקורת עלה כי ברשות המאבטחים ב"בולם" רשימה של עורכי דין פלסטינים המוכרים לבית המשפט הצבאי בשל הופעתם בו בתדירות גבוהה. נמצא כי עורכי דין המופיעים ברשימה זו אינם עוברים בידוק מלא בהגיעם ל"בולם" אלא בדיקה של מגנומטר בלבד, זאת בניגוד לפקודת האבטחה. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי ראוי שחטמ"ר מנשה יעדכן את הפקודה בנושא זה. בביקורת עלה כי בניגוד לאמור ב פקודת האבטחה, בדיקת הנכנסים בשער הסנגורים נעשית על ידי חייל אבטחה שאינו נמנה עם חיילי המשטרה הצבאית, המוצב במגדל תצפית הסמוך לשער הסניגורים, וכי הוא אינו מבצע את הבדיקות הנדרשות על פי פקודת האבטחה. ביולי 2017 יתרת חשבון הפיקדונות שמנהל המנהא"ז הסתכמה ב כ-56 .מיליון ש"ח בביקורת עלה כי בשל היעדר ממשק בין שתי המערכות האמורות לעיל אירעו מקרים שבהם נפגעו זכויות של נחקרים ונאשמים לאחר שחשבות מנהא"ז לא קיימה את החלטות בתי המשפט בדבר השבת סכומי הפיקדון במועד שבו נקב בית המשפט. עוד עלה כי השבת הכספים בוצעה רק לאחר עיכוב ניכר שלווה לע יתים בהתראות נוספות שנתן בית המשפט לחשבות מנהא"ז36 . משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את ההחלטה על שדרוג מתחם הכניסה של פלסטינים למחנה סאלם. עם זאת, משהחליט רמ"א על שדרוג עמדת הבידוק הביטחוני בכניסה למחנה סאלם, ראוי להשלים את עבודת השדרוג בהקדם, כך שתיעשה גם ההפרדה הנדרשת בנקודת הבידוק. על מפקד פקמ"ז ומח"ט מנשה לוודא שהפעו לות המתוכננות לצורך שיפור התשתיות בכניסה למחנה סאלם יבוצעו בהקדם. בביקורת עלה כי בניגוד לאמור בפקודת האבטחה, מאפריל 2017 עד פברואר 2018 הקצתה המשטרה הצבאית למחנה סאלם רק שישה לוחמים, שלושה מהם לאולמות הדיונים (במקום ארבעה), וכתוצאה מכך חל עיכוב בפתיחת דיונים משפטיים בכל פעם שנדרש לפתוח אולם דיונים רביעי. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף התקשוב וליבמ"ש כי הגדרת תחזוקתה של מערכת מגן צדק כתחזוקת שבר במשך שבע שנים מנעה את ביצועם של חלק מהשינויים והשיפורים הנדרשים בה, ובכך נפגעה יעילותה. נוכח חשיבותה של מערכת מגן צדק לפעילותם של בתי המשפט ונוכח הנחת העבודה שהמערכת עתידה לשמש את לקוחותיה לפחות עד דצמבר 2019 , עלאגף התקשוב ויבמ"ש לנתח את הסיכונים הקיימים בהמשך הפעלתה במצב של תחזוקת שבר לאורך זמן כה רב, ובהתאם לכך להגדיר את תצורת התחזוקה ורמת השירות הנדרשות ולפעול ליישומן.	.יצוין כי עד מועד סיום הביקורת לא הוסדרו מעמדו ותחומי אחריותו של המפקח על המקרקעין באיו"ש. משרד מבקר המדינה העיר ליועמ"ש איו"ש כי מתוקף תפקידו כגורם האמון על מתן ייעוץ משפטי לרמ"א היה עליו לפעול בהקדם להשלמת הבדיקה שעליה הנחה בג"ץ לפני זמן רב.	338
מערכת הביטחון . פעילות מערכת הביטחון בתחום הגנת הסביבה משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל ולמשרד להגנת הסביבה כי עליהם להגיע להסכמה בעניין השימוש בכלי הפלילי נגד בעלי תפקידים בצה"ל, כפי שקבע היועץ המשפטי לממשלה בספטמבר 2016 . ככל שיעלה הצורך, יש לפנות שוב ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיכריע בסוגיה. משרד מבקר המדינה מעיר לאמו"ן ולאג"ת על כך שבניגוד להנחיית מנכ"ל משהב"ט, הם לא הקימו צוות לגיבוש תוכנית עבודה משולבת חוצת תר"שים בתחום הגנת הסביבה, וממילא לא נדונה סוגיית מקורות תקציב למימושה. נוכח הפערים שעליהם הצביע מנכ"ל משהב"ט כאמור לעיל, על סמנכ"ל וראש אמו"ן ועל ראש אג"ת לוודא כי תושלם בהקדם תוכנית עבודה משולבת חוצת תר"ש בתחום זה. בביקורת עלה כי בשנים 2010 - 2015 אמנם מסר משהב"ט דיווחים עיתיים בנוגע לחיבור מחנות צה"ל לתשתיות ביוב, אולם הוא לא חיבר את המחנות בתיאום עם מילת"ב. העברת האחריות לניהול תחום הגנת הסביבה ממינהל הגנת הסביבה באט"ל לענף תכנון תו"פ באג"ת אינה רק שינוי ארגוני אלא שינוי רחב בהרבה, שעלולות להיות לו השפעות על יכולות הטיפול של צה"ל בתחום הגנת הסביבה, על הבקרה והפיקוח של המטכ"ל על תחום זה ועל ממשקיו של צה"ל עם גופים אחרים בתחום זה. זאת בין היתר משום שהעברת התחום לאג"ת הבי אה לביטולו בפועל של מינהל הגנת הסביבה, וכן מאחר שליבת עיסוקו וסדר העדיפויות של ענף תכנון תו"פ אינם בתחום הגנת הסביבה אלא בתחום תכנון התשתיות בצה"ל, תחום הדורש עיסוק רחב. להלן פירוט: .עבודת המטה שביצע צה"ל לבחינת חלופות למיקום מינהל הגנת הסביבה בחנה נושאים כגון תפקידי המינהל , "מפת הזיקות" שלו לגורמי פנים ולגורמי חוץ ותהליכי עבודה מרכזיים, אולם לא צוין בה כי השינוי הארגוני והצמצום בכוח האדם, נדרשו עקב ירידה במספר המׅפגעים שאיתם צה"ל מתמודד או עקב שינויים במדיניות שקבע בתחום הגנת הסביבה. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל שבפועל תהליך העברת האחריות לתחום הגנת הסביבה מאט"ל לאג"ת לווה בצמצום ניכר של כוח האדם המטפל בתחום זה במטכ"ל. נוכח זאת, נפגעה יכולתו של המטכ"ל לנהל את התחום ולספק לו מענה שלם כנדרש. בביקורת עלה שרק שתי סמכויות - זרוע האוויר והחלל וזרוע הים - פעלו להקמת מערך הכשרות עצמאי. שבע מתוך שמונה הסמכויות האחרות לא מימשו את הנחיית אג"ת, מכיוון שחסרו את הידע הנחוץ לכך. במצב דברים זה לא נעשות בסמכויות אלה ביקורות מטכ"ליות, ולא כל בעלי התפקידים בהן מוסמכים ומוכשרים לתפקידם (עוד בנושא זה ראו בהמשך). צה"ל הוא ג וף מרובה משימות, לרבות בתחום הגנת הסביבה. מאחר שתחום זה אינו מצוי בליבת העשייה של צה"ל נדרש פיקוח רציף ומתמיד על ניהולו, ובכלל זה על מימוש היעדים וביצוע המשימות הקשורים אליו. בהקמת המינהל קבע צה"ל גוף מטכ"לי שינהל את ביצוע הביקורות וההכשרות, וקבע את מהותן ואת תכולתן. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל שהמצב הנוכחי הוא חזרה של שנים לאחור, וכי עלול להיווצר חלל ריק בפיקוח ובבקרה של המטכ"ל על תחום הגנת הסביבה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הגם שתוספת כוח האדם יש בה כדי להועיל, הרי שסיכום זה מפצל את תחום הטיפול ולא מאפשר ראייה כוללת של המטכ"ל בתחום הגנת הסביבה, מכיוון שכעת הטיפול בהיבטים מסוימים הוא באחריות של אג"ת ובהיבטים אחרים - באחריות של אט"ל. על סגן הרמטכ"ל לבחון אם פיצול האחריות והטיפול בתחום הגנת הסביבה בין אג"ת לאט"ל לא יביא לפגיעה בראייה הכוללת של המטכ"ל, לפגיעה ביכולתו להכווין ולפקח על פעולות בתחום הגנת הסביבה ולפגיעה ביכולתו לפקח ביעילות על פעולות להפחתת מפגעים סביבתיים שלהם אחראיות יחידות צה"ל. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי על פי תר"ש "צה"ל שומר סביבה", בשנים 2010 - 2020 צה"ל היה אמור להשקיע כ-725 מיליון ש"ח בתחום הגנת הסביבה, יותר מכפול מהסכום שציין בתגובתו. בהיעדר תוכנית עבודה רב-שנתית בת מימוש נותרו בעינם רבים מהפערים שעליהם הצביע צה"ל כבר בשנת 2010 . צה"ל מטפל הלכה למעשה רק בחלק מהמפגעים הסביבתיים ובראייה שנתית בלבד, ונפגעת יכולתו לקדם צעדים למניעת מפגעי סביבה. נוכח חשיבותו של תחום הגנת הסביבה, לא רק לצה"ל ולחייליו אלא לכלל המדינה, על סגן הרמטכ"ל להידרש לתוכנית עבודה בת מימוש לצה"ל בתחום זה ולעקוב אחר יישומה.	בביקורת עלה כי מינואר 2017 , עת עברה האחריות לידיו, לא פעל אג"ת לשימורו של הפורטן ולתחזוקתו, והפורטן אינו פעיל עוד.	339
מערכת הביטחון . היבטים בפעילות המשטרה הצבאית החוקרת משרד מבקר המדינה מעיר למפקדי בסיסי מצ"ח כי בהיעדר פיקוח ובקרה מספקים על פעילות המודיעין בבסיסיהם, הם אינם יכולים להבטיח כי תפוקות המודיעין בבסיסים עונות על הנדרש. על אף העיסוק השוטף, רמת הקשב הגבוהה והפעולות שעשתה מִפקדת מצ"ח לגשר על הפערים בתחום המודיעין, הנושא עדיין לא בא על פתרונו. אי לכך על מפקד מצ"ח לפעול לשיפור הפיקוח והבקרה בבסיסי מצ"ח על פעולת המודיעין. בד בבד עליו לבחון את אפקטיביות הפעולות שנעשו לצורך קידום מערך המודיעין ולהציג את מסקנותיו לקמצ"ר ולראש אכ"א. נוכח חשיבותו של מערך זה והצורך לשמר את רמתו המקצועית, על הקמצ"ר ועל ראש אכ"א לבחון את צורכי מערך המודיעין של מצ"ח ואת מסקנותיו של מפקד מצ"ח בנושא, ובהתאם לבחינה זו, לפעול על מנת לוודא כי מערך המודיעין במצ"ח מקצועי ויעיל. . ביצוע חקירות כלכליות אפקטיביות על ידי מצ"ח הכרחי לצה"ל לצורך שמירה על המשאבים החומריים החשובים והרבים שברשותו. בביקורת עלה כי מאז השינוי הארגוני שנעשה במצ"ח, שבו קוצצו תקני היאח"ה והיא הוכפפה ליחידת שח"ק, חלה ירידה מהותית במספר תיקי חקירות ההונאה שטופלו ביחידה וחקירות ההונאה היזומות צומצמו בתקופת הביקורת עד כדי אי-ביצוען. כמו כן, לא בוצעו במצ"ח הכשרות מקצועיות ייעודיות לחוקרים ולאנשי המודיעין בתחום חקירות ההונאה, והמענה המודיעיני בתחום ההונאה לוקה בחסר. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי במצב דברים זה היאח"ה מתקשה לעמוד במשימותיה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי מצב זה עלול לפגוע הן ביכולת האכיפה של עבירות הונאה בצה"ל והן בהרתעת עבריינים פוטנציאליים מביצוען. מאחר שרכזי המודיעין במצ"ח הם במקרים רבים חיילים בשירות חובה, נדרשים תהליכי חפיפה סדורים ופיקוח הדוק על פעילותם, על מנת לוודא כי היא מבוצעת במקצועיות ותוך עמידה בהנחיות. בביקורת עלו ליקויים בתהליכי החניכה של רכזי המודיעין ובפיקוח ובבקרה של המפקדים עליהם. להלן הפרטים: חניכה מקצועית וחפיפה הן תנאי הכרחי לכניסה מוצלחת לתפקיד רכז מודיעין, בעיקר נוכח העובדה כי רכזי המודיעין הם לרוב חיילים בשירות חובה, ללא ניסיון מקצ ועי רלוונטי קודם. משרד מבקר המדינה מעיר למפקדי בסיסי מצ"ח כי אי-יישומה של הנחיית מפקד מצ"ח בנושא חניכת רכזי מודיעין פוגע במקצועיותם ובתוצריהם. כמו כן משרד מבקר המדינה מעיר למפקד מצ"ח על כך שלא וידא שהנחיותיו מיושמות. בביקורת נמצא כי לא היה מתאם בין האינדיקציות הפתוחות במתח"ם לבין האינדיקציות הפתוחות במערכת עמי"ת. להלן הפרטים: על אף החשיבות שמייחסת מפקדת מצ"ח לנושא, בביקורת עלה כי איסוף המידע בנושא נשק ואמל"ח אינו עומד בהישג הנדרש על פי התבחינים שקבעה מצ"ח, וכי בסיסי מצ"ח לא עמדו ביעד של איסוף אפקטיבי ביחידות שבהן קיימים מצבורי נשק ואמל"ח. תקנות המרשם הפלילי פורסמו ב - 7.2.86 ונקבע בהן כי "תחילתן של תקנות אלה חמישה עשר ימים מיום פרסומן ותקפן לשנה מיום תחילתן". בביקורת נמצא כי תוקפן של תקנות אלו לא הוארך מאז. מכאן, שהדיווח על הרשעות בבתי דין צבאיים מתבצע על פי תקנות שאינן בתוקף. בביקורת עלו מקרים שבהם לא הייתה הקפדה על הזנת פרטים מלאים ליומני החקירות במתח"ם כנדרש בהנחיית מפקד מצ"ח. להלן הפרטים:	הזנת נתונים לצורך קיום מסד נתונים חשובה לצורך שמירת הזיכרון הארגוני, תיעוד תהליכים וביצוע פיקוח ובקרה על התהליך בכללותו. משרד מבקר המדינה מעיר למפקד מצ"ח כי על אף ממצאי בקרת עח"ם ההנחיות בנושא אינן מקוימות במלואן וכי עליו לפעול כדי שהוראותיו בנושא זה ימולאו כנדרש.	340
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . פעולות הממשלה לעידוד התחרות בשוק הפירות והירקות ולצמצום פערי התיווך .עוד ב-2001 החליטה הממשלה לפעול להקמת שוק סיטוני חדש, מודרני ואיכותי לתוצרת חקלאית למטרופולין תל אביב במתחם מסובים, כדי לקדם את התחרות ואת היעילות בשיווק התוצרת החקלאית, לצמצם את פער התיווך ולהביא לעלייה באיכות התוצרת, לרווחת הצרכנים והחקלאים. הממשלה אף תיק פה החלטה זו בשלוש החלטות נוספות: ההחלטה מאוקטובר 2010 על הקמת חברת השוק, וההחלטות מאפריל 2014 וממרץ2017 .על הארכת פעילותה במועד סיום הביקורת, 17 שנים לאחר החלטת הממשלה מ-2001 לפעול להקמת שוק סיטוני חדש, טרם הוקם השוק. השוק הסיטוני פועל כיום במתחם זמני שה וקם בצריפין ב -2006 , בתנאים של מחסור בשטחי אחסנה, צפיפות וחוסר יעילות, הגורמים בין היתר לרמת פחתים גבוהה של תוצרת חקלאית טרייה. בסופו של יום לא הושגה אף לא מטרה אחת ממטרות השוק הסיטוני שהגדירה הממשלה: לא קודמה התחרות ולא הוגברה יעילות מערכות שיווק התוצרת הח קלאית בארץ; לא חל שינוי בפערי התיווך; לא הוגבר הפיקוח על המסחר בתוצרת חקלאית; לא הוקמה מערכת מסחר סיטוני הוגנת ויעילה במוצרים צמחיים לתועלת המגדלים, הסוחרים והצרכנים; לא הוכח שמקוימים התקנים לשיווק ולהחזקה של תוצרת חקלאית, למען עלייה באיכות התוצרת ושמירה על בריאות הציבור. בשל אי הקמת השוק החדש, לא עודד השימוש בו ולא עודדה הפיכתו לנגיש. העובדות שנפרשו בפרק זה בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב -17 השנים האחרונות משקפות שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות בפעולת הממשלה, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001 . הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות איטית שגבלה לעיתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון. לא נמצא כי משרדי החקלאות והאוצר תיקפו באותה העת את האומדנים של התועלות למשק ואת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. .משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המחירים כי עליה לקיים הערכת מצב ולקבוע אם בדיקת נתוני 2017 תוביל לתשתית נאותה של נתונים, שתאפשר קבלת החלטה בסוגיה רגישה זו בעתיד הקרוב. על ועדת המחירים לסיים בדחיפות את בדיקתה לגבי נתוני 2017 , כדי שתהיה לה התמונה הכוללת של נתוני שלוש השנים (2015 עד2017 ) ותוכל לקבל את ההחלטה המיטבית על דרך הפעולה הנדרשת להמשך הטיפול בפערי התיווך במחירי פירות וירקות טריים. ועדת קדמי המליצה עוד ביולי 2012 לקדם שוקי מזון מקומיים למכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים, ובכך להגדיל את מספר נקודות המכירה, דבר שעשוי לתרום רבות לתחרות. רק באוקטובר 2017 , כעבור כחמש שנים, החל משרד החקלאות בהפעלת נוהל למימון שוקי איכרים ברשויות המקומיות. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018 , שש שנים לאחר שהוגשה המלצת ועדת קדמי בנושא, הופעלו שוקי איכרים בארבע רשויות מקומיות בלבד49 - .עובדה המשקפת יישום איטי ומזערי של המדיניות הביקורת העלתה כי מבין 255 רשויות מקומיות בישראל 50 , במועד סיום הביקורת רק 29 רשויות הגישו בקשה להשתתפות במימון אירועי שוק איכרים במסגרת הנוהל שפרסם משרד החקלאות; כלומר שיעור ההיענות של הרשויות המקומיות היה כ-11% .בלבד עוד עלה כי 14 מבין 27 הרשויות המקומיות שהחליטו להפעיל שוק איכרים בתחומן (52% ) שייכות לאשכול חברתי-כלכלי 51 הגבוה מ-5 ;10 ( רשויות37% ) שייכות לאשכול חברתי-כלכלי 5; ו-3 ( רשויות בלבד11% ) שייכות לאשכול חברתי-כלכלי הנמוך מ -5 . שיעור ההיענות הנמוך של הרשויות לנוהל שפרסם משרד החק לאות, והפעלת שוקי איכרים בארבע רשויות מקומיות בלבד, נכון לספטמבר 2018 , בשעה שוועדת התמיכות קבעה כי 21 הרשויות שאושרה להן תמיכה ב-2017 יקיימו את אירוע השוק הראשון עד יולי2018 - כל אלה משקפים הסתייגות של הרשויות המקומיות מהפרויקט במתכונתו הנוכחית. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המחירים כי עליה לבחון את נתוני שנת 2017 בשים לב לנתונים שהועלו במסגרת בחינת הרווחיות לשנת 2016 (שהובאו בתרשים8 שלעיל), ובכלל זה הנתונים המצביעים על הרווחיות מפעילות שיווק פירות הגבוהה בהשוואה לרווחיות מכלל הפעילות הקמעונית. נתונים אלו ראוי שינותחו באופן מעמיק על ידי הגורמים הממשלתיים בראי מדיניות הממשלה לפעול להורדת יוקר המחיה. בהתאם למסקנות בדיקה זו יידרשו משרדי האוצר והחקלאות לקבל החלטות על אופן יישום הכלים העומדים לרשותם במטרה להביא לעידוד התחרות והיעילות לאורך שרשרת השיווק של הפירות והירקות ולצמצום פערי התיווך. בכלל זה על שני המשרדים לפעול לאסדרה של קשרי המסחר בין החקלאים למשווקים הסיטונאים והקמעונאים ולעידוד שוקי איכרים (מכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים) והשוק הסיטוני. . מהמתואר לעיל עולה כי פעולות משרד החקלאות לאסדרת קשרי המסחר בין החקלאים לבין הסיטונאים והקמעונאים קודמו באיטיות וטרם מוצו. אף שהצורך באסדרה האמורה עלה במסגרת בחינה שביצע משרד החקלאות כבר ב-2015 , רק במרץ 2018 הבשיל הצורך לכדי החלטה לנסח הצעה לאמנה וולונטרית לכללי מסחר הוגנים בשיווק פירות וירקות טריים, לרבות הצורך בקיום חוזה בכתב בין הצדדים למסחר ובקביעת מנגנון בוררות. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2018 , כשלוש שנים לאחר שהצורך באסדרה הועלה וכח צי שנה לאחר קבלת ההחלטה על גיבוש האמנה, טרם פרסם המשרד את טיוטת האמנה להערות הצדדים. כמו כן מ -2016 משרד החקלאות אינו מנפיק רישיונות סיטונאים בתחום הפירות והירקות הטריים, כנדרש בדין. יוצא אם כן כי בחינותיו של המשרד הן בקשר ליעילות השימוש בסמכותו להעניק רישיונות לסיטונאים ולקבוע תנאים להענקתם, והן בקשר לגיבוש אמנה למסחר הוגן, וכל זאת מתוך כוונה כי פעולה זו תתרום לצמצום פערי התיווך - אינן מגיעות לשלב הסיום, והשימוש בכלים אלו אינו ממוצה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד החקלאות להשלים בהקדם את פעולתו לפרסום הצעה לאמנה וולונטרית, כפי שנקבע בסיכום הפגישה ממרץ 2018 עם נציגי החקלאים, הסיטונאים והקמעונאים. ככל שיתעוררו קשיים בהשלמת הפעולה בעניין זה, מוצע לערב את שר החקלאות ומנכ"ל המשרד בנושא. כמו כן על המשרד לקבוע מנגנון ליישום האמנה ומדדים ברורים לבחינת יעילותה. משרד מבקר המדינה מכיר בחשיבות היוזמה שנקט משרד החקלאות לעידוד מכירה ישירה של תוצרת חקלאית מהמגדלים אל הצרכנים, באופן מוסדר ומפוקח, באמצעות נוהל התמיכה במימון שוקי האיכרים. עם זאת סטטוס היישום הנוכחי מחייב פעולה מהירה של הפקת לקחים, לרבות בירור הסיבות לשיעור ההיענות הנמוך של הרשויות לנוהל ובירור החסמים העומדים לפני הרשויות שהמשרד אישר את השתתפותן בנוהל. על משרד החקלאות לבצע חשיבה אשר לצעדים ולתמריצים העשויים לעודד שימוש בכלי זה, בעיקר ברשויות שמשויכות לאשכול חברתי -כלכלי בינוני או נמוך. על המשרד לנתב את פעולתו בנושא זה ליישום אפקטיבי.	אף שהבחינה של רואה החשבון לגבי נתוני הרווחיות בשנת 2016 הסתיימה עוד בדצמבר2017 - רק כחצי שנה לאחר מכן, ביוני2018 , ,התכנסה ועדת המחירים לדיון בממצאי הבחינהורק בנובמבר 2018 , לאחר עוד כחמישה חודשים (ולאחר שליחת טיוטת דוח ביקורת זה לגופים המבוקרים לקבלת תגובתם), פרסמה הוועדה לציבור את הדוח לבחינת הרווחיות בשנת 2016 ואת סיכום הדיון שקיימה על ממצאיו33. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המחירים כי משקיבלה ביוני2018 אתהחלטותיה בנוגע לממצאי הדוח לבחינת הרווחיות בשנת 2016 , היה ראוי כי תפרסם לציבור כבר באותו המועד את הדוח ואת סיכום הדיון שהתקיים בעניינו, כפי שנעשה לגבי הדוח בשנת 201534 . פרסום כאמור היה מחזק את אמון הציבור בתהליכי הבחינה וקבלת ההחלטות של ועדת המחירים בנושא פ ערי התיווך במחירי הפירות והירקות, ומסייע לשקיפות המידע בנושא חשוב זה, שכן הנושא מצוי על סדר היום הציבורי.	341
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . סוגיות הנוגעות למינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני .מן הנתונים שבתצוגה הגרפית עולה כי החל בשנת 2015 ועד לשנת2018 פחתו מאוד תקציבי מלח"י מן המדען הראשי של משרד החקלאות בהשוואה לשנים 2013 ו-2014 . דבר זה מעלה חשש כי היעדרה של ועדת היגוי לנושא המדגה היה בו כדי לפגוע ביכולת התחרות של ענף זה מול ענפי חקלאות אחרים אשר יוצגו באמצעות ועדות היגוי הייחודיות להן, בכל הנוגע למענקי הקרן המרכזית של המדען הראשי. .ועדת קנדל מצאה כי הולכת ומצטמצמת היכולת של מכון וולקני לשמר תשתיות מחקריות שישרתו את חוקריו לשם ביצוע מחקרים ברמה עולמית. החלטת משרד החקלאות בעקבות הקיצוץ הרוחבי שהושת עליו לקצץ סכום משמעותי מתקציב המכון לשנת 2019 ,הייתה ראויה לבחינה נוספת שכן היא אינה מתיישבת עם מ סקנות ועדת קנדל. מתשובת משרד החקלאות עולה כי המכון יכול להתחיל את פעילותו בשנת 2019 , ואם במהלך השנה יקלע לקשיים תקציביים - "הרי שישנן דרכים מקובלות לקבלת תוספת תקציבית". משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי תשובתו נכונה למקרה בו נקבע ליחידה תקציב אשר אמור לספק את צרכיה ובמהלך השנה היא נקלעת בכל זאת לקשיים. אולם במקרה זה, שבו מדובר בקיצוץ של 39 מיליון ש"ח מתקציב המכון, נאמר בהערכה מקצועית תקציבית שנעשתה במשרד עצמו בשנת 2018 , "המכון לא יצליח להתמודד עם הקיצוץ" הזה בתקציבו לשנת 2019 . כלומר, המשרד צופה מראש ש המכון יקלע לקשיים. לפיכך מטרת הבחינה הנוספת של ההחלטה בעניין זה היא לקיים את האמור: סוף מעשה במחשבה תחילה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד החקלאות במסגרת הביקורת שעשה, כי ניתוח ההשלכות הצפויות כתוצאה מקיצוץ התקציב בראי מסקנות ועדת קנדל מחייבות ביצוע בחינה נוספת והערכת מצב, על מנת להבטיח כי המכון ימשיך לתפקד כנדרש ולספק לחוקריו את התשתיות הראויות להבטחת ביצוע מחקרים ברמה גבוהה. עוד העיר משרד מבקר המדינה למשרד החקלאות ולמכון וולקני, כי כדי שיהיה ניתן להתמודד הן בשנת 2019 והן בשנים הבאות אחריה עם השלכות של קיצוצים רוחביים, על שני הגופים לסווג בכל שנה את הפעולות החיוניות לקיום פעילותו של מכון וולקני ולשייך להן מקור תקציבי. בחינת הצרכים החיוניים תאפשר להבטיח שבתקופות של קיצוצים תקציביים לא ייפגעו פעולות אלה, שכן שחיקה עד ביטול של מקורות למימון שימושים בסיסיים וחיוניים בפעילותו של מכון המחקר תביא לכך שהוא לא יהיה מסוגל למלא את ייעודו - לספק לחוקרים המועסקים בו את התנאים לביצוע המחקרים, להגן על הקניין הרוחני שעולה ממחקרים אלה ולקדם את שיתוף הפעולה בין המחקר לבין התעשייה. עלה, כי מאז שהתקבלה החלטת ממשלה מ-2009 על העברת מלח"י לאחריות מכון וולקני חלף כמעט עשור. עד למועד סיום הביקורת באוגוסט 2018 החלטה זו עדיין לא יושמה. מלח"י עדיין שייך לחיא"ל ולא עבר לאחריות מכון וולקני. במצב השריר כיום, חוקרי מלח"י אינם משולבים במסגרת הארגונית של מכון וולקני, דבר שעל פי המתוכנן היה אמור להעצים את פוטנציאל המו"פ בתחום החקלאות הימית. נוסף על כך, כעולה מהמלצות ועדת המשנה של ועדת טייכר, העברת מלח"י למסגרת מכון וולקני הייתה יכולה להעצים את יכו לותיו של מלח"י עצמו ולאפשר לו לשגשג. זאת ועוד, כל עוד מלח"י אינו חלק ממכון וולקני אין באפשרותו ליהנות משירותים שהיה יכול לקבל מן המכון בכל הנוגע לשימוש בציוד או לקליטת חוקרים. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י ולמשרד החקלאות כי מן הראוי שהיו בוחנים ומוודאים כי קיימת תשתית מבוססת לדברים שנכתבו במסמך א' שהוכן בהזמנתם ובעבורם, והוגש על ידי רמ"י לחברי הוועדה לבחינת העתקת מכון וולקני לצפון. דבר זה היה צריך להיעשות לפני הגשת המסמך לוועדה, וככל הניתן על ידי תיקופו באמצעות הנהלת מכון וולקני - הגוף המחקרי אשר על צרכיו העתידיים מדובר. עוד יצוין כי מסמך א' הוגש לחברי הוועדה, מבלי שנכתב לגביו לכל הפחות, כי הנהלת מכון וולקני לא נשאלה במהלך כתיבתו לגבי צרכיו העתידיים של המכון וגם לא אישרה את האמור בו בנושא זה. משרד מבקר המדינה מציין כי הדחיפות שבה התבקשו משרד ראש הממשלה ומשרד המשפטים להעיר על הנוסח - מערבו של יום חמישי לקראת הגשת הצעת המחליטים למזכירות הממשלה ביום ראשון בבוקר - היה בה כדי להקשות על גורמים אלה ללבן כראוי בעצמם ועם משרד החקלאות את האמור בהצעת המחליטים ולהבטיח שכל החלטה מחייבת שתקבל הממשלה בנושא תהיה מבוססת ומיטבית ככל הניתן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי מאחר ששר החקלאות בכובעו כשר הבינוי והשיכון בחן במסגרת פעולות משרדו את האפשרות להשתמש בשטח עליו שוכן מכון וולקני למטרות דיור, היה על משרד החקלאות לציין בהצעת המחליטים שהגיש למשרד המשפטים כי הרעיון להעתקת מכון וולקני ממקומו עלה בעבר כדי לשרת מטרה זו, ולא להסתפק בציון המטרה של חיזוק אזור הצפון. הצעת המחליטים הוגשה למשרד המשפטים כדי שתוגש בסופו של דבר לאישור ועדת השרים, ולפיכך האמור בה היה צריך לשקף את כל המטרות שביקשה הממשלה להשיג מהמהלך. .כפי שצוין, משרד החקלאות שלח את נוסח הצעת המחליטים שהכין אל משרד המשפטים וביקש ממנו להגיב בדחיפות כדי שיהיה ניתן להגישה למזכירות הממשלה לשם העלתה לדיון בוועדת השרים. עם זאת, משרד החקלאות שלח את נוסח הצעת המחליטים ליועצת המשפטית שלו כדי שתחווה דעתה עליה רק יומיים לפני כן. היועצת המשפטית של משרד החקלאות לא צרפה את חוות דעתה לנוסח ששלח משרד החקלאות. היא סברה כי נוסח הצעת המחליטים אינו בשל וביקשה לקבל מידע על ההצעה לרבות את הערותיהם של משרדי ממשלה אחרים. לאחר שהיה בידיה המידע היא הכינה את חוות הדעת על הצעת המחליטים ושלחה אותה למשרד המשפטים כדי שתצורף לנוסח הצעת המחליטים שמשרד החקלאות שלח עוד קודם לכן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות, כי מן הראוי שיקבל מלשכת הייעוץ המשפטי שלו חוות דעת בנוגע לנוסח הצעת מחליטים לפני הגשתה למשרד המשפטים. שליחת נוסח של הצעה לפני קבלת חוות דעת זו עלולה להוביל למצב שבו הערות משרד המשפטים יהפכו לא רלוונטיות אם ישונה הנוסח בעקבות חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של משרד החקלאות. עוד יש לתת ללשכת הייעוץ המשפטי של המשרד שהות מספקת כדי שתוכל לקבל מידע על הנושא ולהביא בחשבון את הערות משרדי הממשלה האחרים הרלוונטיים לעניין; זאת כדי שחוות הדעת שלה תהיה מקצועית ונוסחה מטּויב. אשר להעברת הצעת מחליטים למשרד המשפטים - יש להציג לו את כל המידע הנחוץ לו, ואין טעם להאיץ בו להגיש את הערותיו בדחיפות בטרם נמסרה לו חוות הדעת של הייעוץ המשפטי של משרד החקלאות עצמו. 4. בבירורים שעשו נציגי משרד מבקר המדינה עם הנהלת מכון וולקני היא מסרה כי משרד החקלאות לא התייעץ עם מכון וולקני וחוקריו במהלך גיבוש נוסח הצעת המחליטים להעתקת מכון וולקני לצפון, אף שהדבר משליך על עתיד המכון ועל עתידם המקצועי של העובדים והחוקרים המועסקים בו. באופן זה המשרד גיבש את ההחלטה לקדם פעולות להעתקת מכון וולקני לפריפריה מבלי שבחן קודם לכן את משמעות המהלך והשלכותיו על המחקר החקלאי ועל עתיד המכון. מתשובותיהם של משרד החקלאות ומכון וולקני עולה כי יחסי האימון ושיתוף הפעולה בין הצדדים ראויים לשיפור. משרד מבקר המדינה פנה להנהלת מכון וולקני כדי שת גיב לאמור במסמך א' לגבי צרכיו של המכון. בתשובת הנהלת המכון מיוני 2018 למשרד מבקר המדינהנאמר כי מרבית הניסויים שמבצעים חוקרי המכון נעשים בחלקות מסחריות באזורים שונים במדינה ובמרכזים אזוריים של מו"פ, ואין למכון צורך בשטחי ניסוי מעבר לשטחים העומדים לרשותו. הנהלת מכון וולקני דחתה אפוא את האמור במסמך א' בעניין זה. בתשובת המכון למשרד מבקר המדינה הסתייגה הנהלת המכון גם מהאמור במסמך א', שלפיו העתקת המכון לצפון הארץ תתרום לו בכך שתאפשר לו לשתף פעולה עם מכוני מחקר ואקדמיה באזור זה. על פי הנהלת מכון וולקני, גם במיקומו הנוכחי של המכון - במרכז הארץ - הוא משתף פעולה עם מכוני מחקר בצפון; יחד עם זאת מכונים אלה בלבד אינם יכולים להוות סביבה אקדמית-מדעית תומכת עבורו ואינם יכולים לשמש תחליף למוסדות הממוקמים במרכז הארץ, שהם רלוונטיים יותר למחקר החקלאי שמבצע מכון וולקני. ע ם המוסדות הרלוונטיים יותר לעבודתו של מכון וולקני נמנים , על פי הנהלת המכון, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר- אילן ואוניברסיטת תל-אביב. מכון וולקני מסר למשרד מבקר המדינה כי האמירות לגבי צורכי המחקר שלו נכתבו במסמך א' מבלי שהנהלת המכון או החוקרים בו נשאלו על כך.	בחלופת המכתבים מאפריל 2016 בין משרד החקלאות לבין מחלקת ייעוץ וחקיקה בנוגע להצעת המחליטים, כתב משרד החקלאות כי קיבל החלטה להעביר את מכון וולקני לצפון. עלה כי מחלקת ייעוץ וחקיקה מצאה כי המסמכים ששלח משרד החקלאות בנוגע לתשתית העובדתית שעליה נשענה החלטתו, לא ה יו מספקים כדי לבסס אותה.	342
משרד המשפטים . ניהול ומימוש של עיזבונות מחו"ל לטובת מדינת ישראל נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא נכתב הנוהל הנוסף שנועד להסדיר את הליך מימוש העיזבונות של הנציגות בצרפת וממילא לא אושר, וכי הפעילות למימוש עיזבונות בנציגות נעשית ללא נוהל תומך, אף שמדובר בהיקף משמעותי של עיזבונות. עולה אפוא כי אין הסדרה מלאה בנוהל מתאים של הפעולות שעל נציגי האפוטרופוס הכללי לנקוט בהליכי כינוס ומימוש של העיזבונות ואין הנחיות ברורות אשר לפעולות שעליהם לבצע לשם כך בכל מדינה. משרד מבקר המדינה מעיר לאפוטרופוס הכללי, כי עליו לבחון אם הדין המקומי במדינות שהעיזבון ניתן בהן מקנה כלים נוספים לנציגי האפוטרופוס בביצוע עבודתם ולשלב את השימוש בו בהנחיותיו, ולא להסתפק בכלים שהדין בישראל מעניק בהקשר של עיזבונות שהתקבלו במקומות אחרים בעולם. 3. מנובמבר 2010 עד אפריל 2018 נפתחו במחלקה 17 תיקי עיזבונות שהמוטב הסופי בהם הוא קרן היסוד, והם טופלו בהתאם למתווה האמור. משרד מבקר המדינה בחן את אופן מימוש ההסכם שבין האפוטרופוס לקרן היסוד ב-15 תיקים שנבחרו באופן אקראי מתוך 17 התיקים שנפתחו. הוא מצא שלושה ליקויים מרכזיים כדלקמן: נמצא כי פעולת האפוטרופוס הכללי נעשית בלא שגובשה מדיניות ברורה לעניין ייזום ושימור של קשרים עם תורמים ומצווים פוטנציאליים. יצוין כי בחוק האפוטרופוס הכללי ובהחלטות הממשלה אין התייחסות לנושא זה. בהיעדר החלטה סדורה בדבר הסוג והאופי של הפעילות הנדרשת לשמירה על קשר עם מי שכבר העביר תרומה או הצהיר על כוונתו להוריש רכוש למדינה , פעילות האפוטרופוס כלפי מצווים ותורמים פוטנציאליים אינה אחידה: השינוי שהונהג במחלקה לא הועלה על הכתב ולא הופץ לעובדי המחלקה או לנציגויות. על אף השינוי, הנציגות בצרפת ממשיכה לפנות למצווים פוטנציאליים. משרד מבקר המדינה מעיר לאפוטרופוס הכללי כי עליו לכתוב הוראות מפורטות כיצד לשמור על קשר עם מצווים ותורמים ולהגדיר בהן בבירור אילו פעולות מותר לבצע ואילו פעולות מעוררות חשש להשפעה בלתי הוגנת או למעורבות אסורה. מתווה הפעילות הרגיל של האפוטרופוס מאפשר למפקחים במחלקה לפקח על מימוש העיזבון מראש, ואילו בהסדר שהושג עם קרן היסוד בהולנד, האפוטרופוס מפקח על ביצוע מיזמים ועל השימוש שנעשה בכספי העיזבון רק בדיעבד. כך מתווה הפעילות שהאפוטרופוס אישר בשנת 2010 יצר דרך פעולה שונה ולא שוויונית בהליך למימוש עיזבונות לטובת קרן היסוד בהשוואה להליך מימוש עיזבונות לטובת מוטבים אחרים, ובהם מוסדות לאומיים אחרים. .משרד מבקר המדינה מעיר לאפוטרופוס כי אין חולק על כך שהקרן היא מוסד לאומי , אך אין בכך כדי להצדיק חריגה מתהליך הפיקוח והבקרה שהאפוטרופוס נוקט כלפי גופים אחרים משבחר אדם להוריש את נכסיו למדינת ישראל עבור קרן היסוד ולא להורישם ישירות לקרן היסוד.	משרד מבקר המדינה מ עיר לאפוטרופוס הכללי כי הגורמים האחראיים עלולים לפעול בחוסר תיאום ולתת הנחיות מקצועיות סותרות. על האפוטרופוס להסדיר את חלוקת התפקידים ואת התיאום כדי למנוע זאת. עוד על האפוטרופוס לדון לאלתר באופן מעמיק בנושא - לבחון את הפעלת הנציגויות בחו"ל, את הצורך בפעילו תן, את הרכב כוח האדם הדרוש בהן, בתפקידי הנציגויות ובמטרות שהנציגויות מיועדות לבצע.	343
משרד המשפטים . מערך התביעה המשטרתית - שיוכו הארגוני ועצמאותו אולם בדיון נוסף בראשות המפכ"ל דאז שהתקיים בנובמבר 2016, בנושא מערך התביעות המשטרתי , נדונה כאמור הכפפת תובעי הרישוי לחטיבת התביעות אך לא נדונה כפיפות ה של תובעת הגנת הסביבה. הימנעות מפרסום נהלים ודרכי עבודה באופן נגיש ונוח לציבור אינה מתיישבת עם ה שקיפות המתבקשת מגורם תביעתי בעל סמכויות אכיפה והעמדה לדין. על מינהל התביעות לפרסם מידע על נהליו כדי להגביר את השקיפות השלטונית שהיא אבן יסוד בכל שיטת ממשל דמוקרטית, ובעיקר כאשר מדובר בגוף האמון על 90% מכתבי האישום המוגשים במדינת ישראל. יוער כי ההיבט הפיזי, ובעיקר העבודה של גורמי חקירה וגורמי התביעה באותו מתקן משטרתי, עשוי לפגוע ביכולת להבטיח הפרדה בין שני המערכים ולשמור על עצמאותה של עבודת התביעה. . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי ראוי שהפרקליטות תבחן מדי פעם בפעם אם מטרת ההנחיה שהופצה במחוזות אכן מושגת, ואם היקף תיקי תקיפת השוטר שהועברו לטיפולו של מינהל התביעות אכן מצטמצם. חרף העובדה שהמחוקק קבע שעל הפרקליטות לדווח לוועדת החוקה בהתאם לקבוע בחסד"פ לא הגישה הפרקליטות דיווח לוועדה לשנת 2017 . עדמועד סיום הביקורת, הדיווח האחרון שהגישה הפרקליטות לוועדה התייחס לנתוני שנת 2016 . שאלת הטיפול בתיקים של עבירות נגד שוטרים נוגעת לחשיבות האובייקטיביות של התביעה המשטרתית ו לאתגר העומד בפני התובעים המשטרתיים במילוי תפקידם כלובשי מדים במסגרת המשטרה. משכך , ההחלטות המתקבלות בדבר העברת תיקים מהפרקליטות לתביעה המשטרתית ראוי שישקפו גישה שלפיה ככלל , הפרקליטות תטפל בתיקי תקיפת שוטר ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות; זו גם התפיסה שעמדה ביסוד תיקון 62. רצונה של הפרקליטות להוריד מכתפיה את עומס הטיפול בתיקי תקיפת שוטר, אינו יכול להיות כשלעצמו נימוק להעברת הנטל לתביעה המשטרתית. הנתונים שהובאו בפרק זה מלמדים שיותר מ-50% מהתיקים מטופלים בידי התביעה המשטרתית. לפיכך, נדרש שהפרקליטות תוודא שהעברת הטיפול בתיקים אלו לתביעה המשטרתית תיעשה בצמצום, במידתיות ועל פי כוונת המחוקק. .איחוד התביעה המשטרתית עם הפרקליטות עוגן בהחלטת ממשלה ובמסקנות של כמה ועדות ציבוריות וצוותי עבודה במשרדי הממשלה כתכנית פעולה ארוכת טווח. חרף החלטת הממשלה ובשים לב להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות לאיחוד, נזנחה תוכנית זו עד שהיא כבר אינה עולה לסדר היום הציבורי, ואין בנמצא תוכנית עבודה עתידית בנוגע לאופן יישומה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי מהותו של הנושא, מסקנות הוועדות הציבוריות והגורמים המקצועיים שבחנו אותו לאורך השנים והחלטת הממשלה, שעדיין תקפה כל עוד לא החליטה הממשלה אחרת , אינן מאפשרות הסרת הנושא מסדר היום הציבורי, והן מחייבות לכל הפחות כניסה לנתיב של בחינה בלתי תלויה שתוצאותיה יובאו להכרעת הממשלה. בפועל, התביעה המשטרתית והפרקליטות פנו לאפיק חלופי של הסדרת חלוקת העבודה ביניהן, באמצעות הנחיה מקצועית ובקרה של הפרקליטות, תוך זניחת רעיון האיחוד. במצב הקיים המשטרה נדרשת להשלים את השינויים פנים-ארגוניים בנוגע לכפיפותו של מערך התביעה המשטרתית, הפרקליטות נדרשת להגביר את הפיקוח על מערך התביעות במשטרה ועליהן יחד להסדיר את קשרי העבודה בנהלי עבודה ממוסדים שמקיימים גם מימד של פיקוח. בשנת 2016 הגיש מינהל התביעות כ - 32,000 כתבי אישום ומספר דומה של כתבי אישום הוגש בשנת 2017 .יותר מ-40% מכתבי האישום מוגשים כשלצידם בקשה למעצר עד תום ההליכים. היקפי עבודת מינהל התביעות מלמדים על היותו גורם מרכזי במערכת התביעה הכללית בישראל, ומכאן החשיבות הנודעת לשמירה על עצמאותו. תוכנית מפנ"ה מדדה את כל תחנות המשטרה ואת היחידות הארציות, ולא את עבודת התובעים המשטרתיים, אך עלה חשש שה תוכנית ויעדי המשטרה השפיעו כבר אז על עבודת התביעה בעיקר בכל הנוגע למספר המעצרים עד תום ההליכים והגשת כתבי האישום. .מן האמור לעיל עולה שרוב הנהלים וה הנחיות שעל פיהם פועל מערך התביעות המשטרתי אינם מפורסמים לציבור . משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי אין הלימה בין אי-פרסומם של הנהלים וההנחיות לעומת פרסום עשרות נהלים במרשתת הנוגעים לסדרי עבודתה ומדיניות התביעה של פרקליטות המדינה. החלטת המשטרה שלא לפרסם את ההנחיות מסתמנת כ גורפת, ומשכך יש בה כדי לפגוע בזכות הציבור לחופש מידע. המשטרה נדרשת לשקול מחדש את עמדתה בהקשר זה ולבחון את הצורך לפרסם את המידע לציבור באופן נגיש ונוח. אם המשטרה מחליטה שלא לפרסם נהלים והנחיות שעל פיהם פועלת התביעה המשטרתית עליה לפרט ולהבהיר את הטעמים העומדים ביסוד החלטותיה בנוגע לאותם נהלים והנחיות63 .	נמצא כי בדוח השנתי הכולל של המשטרה אין מידע מפורט על פעילות התביעה המשטרתית; הוא כולל מידע רק על מספר כתבי האישום ללא כל פירוט נוסף.	344
משרד המשפטים . פיתוח והטמעה של מערכת מחשוב לתכנון, ניהול ובקרה בפרקליטות המדינה (תנופ"ה) משרד מבקר המדינה מצא שבמועד סיום הביקורת הפריסה הגיאוגרפית והטמעת המערכת במחוזות וביחידות הפרקליטות טרם הושלמו. הנה הפרטים: נמצא כי הפרקליטות והאגף למערכות מידע לא עמדו בחלק מכריע ממסגרת לוחות הזמנים המעודכנת שנקבעה לפרויקט בשנ ת 2009 . הם גם לא עמדו בקביעה של ועדת ההיגוי משנת 2011 ולפיה יש להשלים את הפרויקט בתוך שנתיים. בארבעה מחוזות היה עיכוב של כשנה, בשתי יחידות היה עיכוב של כשנתיים, ביחידה אחת היה עיכוב של כשלוש שנים, ובשתי יחידות נוספות היה עיכוב של כחמש שנים. במועד סיום הביקורת , פרויקט תנופ"ה עדיין רחוק מסיום - לפי מסמכי היסוד תכולתו עדיין לא הושלמה והפרויקט עדיין נמצא בעיצומו של שלב ב'. נמצא כי במחוז תל אביב (אזרחי), במחוז צפון (מדור אזרחי) וב -12 מתוך19 יחידות מטה 40 לא עלתה המערכת לאוויר כלל עד אוגוסט 2017 , אף שעל פי לוח הזמנים שעודכן בשנת 2009 , המערכת הייתה אמורה לעלות לאוויר ביחידות האלה במאי 2012. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף למערכות מידע ולפרקליטות כי גם כיום הפרויקט מתנהל ללא מסגרת לוחות זמנים מתכללת הקובעת אבני דרך למסירת יתרת תכולת הפרויקט, וכי הם לא קבעו מועד לסיומו, זאת בניגוד לנוהל מפת"ח, להנחיות רשות התקשוב ולנוהל ניהול פרויקטים של האגף. בהיעדר לוח זמנים פרויקטלי לא ניתן לקיים עליו בקרה ראויה. על האגף ועל הפרקליטות לקבוע לוח זמנים מקיף לפרויקט עד סיומו. ועדת ההיגוי והוועדה המשרדית למחשוב נדרשות להגביר את הבקרה על אופן ביצוע הפרויקט כדי שהפרויקט יעמוד בלוחות הזמנים ובאבני הדרך שנקבעו לו וכדי שהוא יגיע לסיומו41. הביקורת העלתה כי הפרויקט נוהל במשך השנים ללא תקציב ייעודי, כולל ומאושר המאפשר לעקוב אחר ההוצאות ואחר חריגות מהתקציב המאושר ולפקח עליהן . בפועל, בכל שנה הוקצו לפרויקט תקציבים, בעיקר מתקציב האגף למערכות מידע ומתקציב הפרקליטות, שלא על בסיס תכנון תקציבי רב-שנתי, וללא יכולת להעריך את ההוצאות בכל שנה למול מסמך תקציבי כולל לביצוע הפרויקט על כל מרכיביו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף למערכות מידע, למנכ"לית משרד המשפטים, לחשב המשרד וליחידת הניהול כי אין בידיהם אומדן של העלויות הצפויות להשלמת הפרויקט לפי התכולה שהוגדרה במסמכי היסוד שלו. מאחר שפרויקט תנופ"ה הוא פרויקט מורכב וגדול מאוד ונמשך שנים רבות, עליהם להכין לאלתר מסמך אומדן עלויות פרויקטלי מלא, ולפעול לכך שתוכן לפרויקט תוכנית תקציבית רב-שנדתית כוללת עד לסיומו 53 . כמו כן עליהם לוודא שהוועדה המשרדית למחשוב וועדת ההיגוי יקיימו בקרה על התקדמות הפרויקט וידווחו להם על כל בקשה להגדלת התקציב ועל כל חריגה ממנו וממסמך העלויות. נמצא כי הממשק הממחושב בין הפרקליטות לשב"ס לא הוקם בשום נושא מן הנושאים האמורים, למעט "ממשק הכספות", אשר נכון לאוקטובר 2018 טרם הפך למבצעי ומצוי בהליכי בדיקות. .נמצא כי מרבית הממשקים בין מערכת תנופ"ה ובין מערכות המידע של גופים אלה לא הוקמו וכי הפרקליטות לא דנה כלל עם רובם כדי לקדמם 79. אבני הנגף שעלולות לפגוע ביישום תוכנית ענן אכיפה בכלל ובפיתוח ממשק בין מערכת תנופ"ה לנט - המשפט בפרט, מהותיות ומקצועיות. חילוקי הדעות המונעים את ביצוע הממ שק בין תנופ"ה לנט -המשפט עניינם מחלוקות משפטיות הנוגעות לתחומי האחריות של גורמי אכיפת החוק ולחלוקת התפקידים ביניהם.	לנוכח העובדה שעבר זמן רב מאז זוהה הצורך בממשק ממחושב בין המשטרה לבין הפרקליטות, ולנוכח ההתקדמות המועטה שחלה בנושא, הן נדרשות לרכז מאמץ ומשאבים ארגוניים כדי להביא להשלמתו המלאה בלא דיחוי של תיק חקירה דיגיטלי. לצורך כך על מפכ"ל המשטרה ופרקליט המדינה לתת עדיפות לפרויקט של יצירת תיק חקירה דיגיטלי ולקדם את השלמתו בהקדם, ואם הדבר נדרש, עליהם לשתף בנושא גם את השר לביטחון הפנים ואת שרת המשפטים.	345
משרד האוצר . היבטים בהתקשרויות משרדי הממשלה בתחום התקשוב מרבית המנמ"רים נוהגים לתת מש קל בקביעת ציון האיכות של המציע לניסיון העבר שלו עימם או עם משרדים אחרים. ואולם, המידע בנושא זה אינו מנוהל בממשלה במרוכז - בין במינהל הרכש ובין ברשות התקשוב. בהיעדר ניהול של המידע, בכל הצעה למכרז אמור המשרד לאמת את המידע שמסר מגיש ההצעה בדבר ניסיונו הקודם עם משרדים אחרים. זאת ועוד, ייתכן שלמשרד לא יהיה מידע על ניסיון קודם כושל שהיה למציע עם משרד אחר, מאחר שהמציע לא ציין בהצעתו את התקשרו תו עם אותו משרד בעבר. על רשות התקשוב והחשכ"ל לשקול להקים מאגר מידע ממשלתי שבו יירשמו חוות הדעת של המנמ"רים על טיב עבודת הספקים, בדומה למאגרים שהוקמו בארצות הברית. מאגר כזה יכול לתרום לשיפור רמת השירות של הספקים בהתקשרויות הקיימות ולסייע בבחירת הספקים הטובים ביותר בהתקשרויות עתידיות. ככל שיוקם מאגר מידע בנושא, מומלץ להרחיב אותו גם להתקשרויות שאינן בהכרח בתחום התקשוב. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב ולמינהל הרכש כי הערוצים לשיתוף ידע ממשלתי שבהם משתמשים המנמ"רים על מנת לברר אם משרדים אחרים פרסמו או עומדים לפרסם מכרז בנושאים שמשרדם מתעניין בהם לוקים בחסר. להלן פירוט: 1. בירור בפורומים מקצועיים, לרבות פורום מנמ"רים וק בוצות הווטסאפ, מותנה בתגובות המשתתפים סמוך למועד הפנייה. זאת ועוד, המידע בפורומים ובקבוצות אינו מתועד ואינו מנוהל באופן המאפשר את אחזורו וניתוחו במועד אחר על מנת לאתר צרכים משותפים לכלל המשרדים. 2. בירור באתר האינטרנט הממשלתי מניב רק את המידע שהמשרד פרסם לציבור, ואינו כולל מידע רב שהמשרד צבר בתהליך פרסום המכרז ובהתקשרות עצמה. ואולם, המידע שנצבר עשוי לקצר את תהליך המכרז של המשרד האחר , כגון סקר שוק, איסוף דרישות הלקוח ותובנות מהמכרז. מנתונים שהתקבלו מרשות התקשוב באוגוסט 2018 עולה, כי כמחצית ממנהלי הרכש המועסקים באגפי מערכות מידע במשרדים הם עובדים חיצוניים (נותני שירותים) ולא עובדי מדינה. זאת אף שעובדים אלה נושאים באחריות ישירה להעסקת עובדים ולניהולם, להקצאת כספים , לניהול התקציב ולהתקשרויות עם ספקים . מנהלי הרכש הללו עשויים להימצא במצב של ניגוד עניינים בין חובותיהם הכרוכות בתפקיד שהם ממלאים במסגרת שירות המדינה לבין חובותיהם עקב עבודתם בגופים החיצוניים המעסיקים אותם. מהאמור לעיל עולה כי משרדי ממשלה שהזמינו פיתוחים לא תמיד מיידעים את המשרדים האחרים בפיתוח המוזמן על מנת שהמשרדים האחרים יוכלו להשתמש בפיתוח החדש ללא עלות או לבקש מהספק את הפיתוח בעלות מופחתת. זאת אף שמערכות שפותחו עבור הממשלה הינן רכוש של המדינה ומותר להעבירן בין היחידות הממשלתיות. עקב כך משרדים נוספים מתקשרים עם אותם הספקים לצורך פיתוח דומה ומשלמים עבורו. ממכלול התשובות שהתקבלו עולה כי כמה משרדים ניסו לשתף את המערכות שהם פיתחו עם משרדים אחרים, או ביקשו לקבל מערכת ממשרד אחר, אך לא תמיד הניסיון צלח. כמו כן, משרדים אחרים טענו שלא היו יכולים לשתף את הפיתוחים שעשו כיוון שהפעילות של המשרדים שונה מאוד זו מזו. על רשות התקשוב למפות את הסיבות לחוסר השיתוף ולהתמודד עם החסמים המונעים את קיומו. .3. קטלוג המערכות מכיל נתונים כלליים החלים רק על המערכות העיקריות הקיימות בכל משרד, ואינו כולל מידע על כל ההתקשרויות שביצע כל אחד מהמשרדים ואת מסמכי ההתקשרות. נוכח השימוש המועט שעושים המנמ"רים באפשרות להקים ועדות מכרזים משותפות בתחום התקשוב, על מינהל הרכש לחזור ולהצביע בפניהם על האפשרות להעלות לפני החשכ"ל את הצורך בהקמת ועדות אלה. על מינהל הרכש ורשות התקשוב לנקוט פעולות לעידוד משרדי ממשלה להקים ועדות מכרזים בין-משרדיות בהתאם לתקנות במקרים שבהם למשרדים אחדים נדרש רכש דומה. הדברים אמורים בפרט כאשר מדובר במשרדים קטנים, מאחר שמהלך כזה יתרום למיצוי היתרון לגודל ויביא לחיסכון בעלויות. . משרד מבקר המדינה מעיר לנש"ם ולמשרד האוצר כי נוכח הגדרת התפקיד הרחבה והחשש לניגוד עניינים כאמור לעיל, עליהם לפעול לאייש את תפקיד אחראי רכש תקשוב בעובד מדינה בכל אגפי מערכות המידע. משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל כי נוכח הבקשות החוזרות והנשנות של רשות התקשוב, עוד משנת 2016, לדון בצורך בתיקון התקנות בתחום התקשוב, ונוכח דברי המנמ"רים כי המצב הקיים מקשה עליהם לבצע רכש טכנולוגי ולקדם חדשנות באגפיהם, עליו לסיים את בחינת הנושא ולהכריע בו, בשיתוף המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וכן לתעד את הנימוקים שעל בסיסם קיבל את החלטתו.	משרד מבקר המדינה מעיר כי מטרת הפרסום האמור היא למנוע ממשרדי הממשלה לפרסם מכרז באותו נושא, אך הנתונים שמפרסם מינהל הרכש בדבר המכרזים העתידיים כלליים מדי וכוללים רק את כותרת המכרז, מועד פרסומו העתידי וכמה מילים בעניין נושא המכרז. לכן פרסום זה אינו נותן מענה מלא בנושא המכרזים העתידיים, שכן אין בו מידע על תוכן המכרז העתידי והיקפו .	346
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.17 - מזומנים ושווי מזומנים משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל כי עליו להסדיר מול בנק ישראל את קבלת מכלול השירותים הבנקאיים במטבע ישראלי מבנק הדואר, כמתחייב מסעיף 48 .(ב) לחוק בנק ישראל בביקורת נמצא כי עד מאי 2018 , אף שחלפו כארבע שנים מהמועד שנקבע בהסכם עם חברת הדואר, לא מעט משרדי ממשלה, יחידות סמך וגופים נוספים אינם מחוברים לאתר האינטרנט הייעודי של בנק הדואר, ובהם משרד הבריאות (ויחידות סמך שלו), משרד החינוך, משרד הביטחון, משרד החוץ ומשרד המשפטים21 . משכך, באותם משרדי ממשלה שבהם אין חיבור לאתר האמור נדרשות תשומות נוספות המתבטאות בזמן ובכוח אדם, הן של המשרד עצמו והן של בנק הדואר, לצורך הפקת האסמכתאות הנדרשות וביצוע הבירורים הנדרשים. כמו כן, מאחר שבמקרים אלו הרישום בהנהלת החשבונות של המשרד הממשלתי אינו מבוצע באופן שוטף, קיימת פגיעה בפיקוח ובבקרה על החשבונות בבנק הדואר. נמצא כי תהליך השינוי של בעלי זכויות החתימה בחשבונות הבנק מבוצע באופן ידני ובצורה מסורבלת וכי חשבי המשרדים שנבדקו אינם פועלים בהתאם להוראת התכ"ם. כתוצאה מכך רשימת מורשי החתימה בחלק ממשרדי הממשלה והישויות הממשלתיות אינה מעודכנת וכוללת מורשי חתימה שכבר סיימו את תפקידם. להלן דוגמאות: משרד מבקר המדינה מעיר לבנק הדואר ולגופים שטרם התחברו כי יש להשלים בהקדם את חיבור כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לאתר האינטרנט הייעודי, כדי לאפשר צפייה בחשבונות הממשלה כאמור בהסכם עם חברת הדואר. נמצא כי על אף הנחיית בנק ישראל לתאגידים הבנקאיים כי העברות בהיקף של מיליון ש"ח ומעלה יש לבצע באמצעות מערכת זה"ב, אגף החשכ"ל ממשיך לבצע תשלומים בסכומים של מיליון ש"ח ומעלה דרך בנק ישראל באמצעות מערכת מס"ב, דבר הגורם לפגיעה בניהול הנזילות27 של התאגידים הבנקאיים ולחוסר ודאות בניהול תזרים המזומנים שלהם28 . על אגף החשכ"ל לקדם מעבר לביצ וע תשלומי הממשלה בשקלים במערכת מרכב"ה באמצעות מערכת זה"ב. מעבר שכזה, המחייב את אגף החשכ"ל ליתר אחריות 29 בניהול הנזילות בחשבונות הממשלה, יחזק את היציבות הפיננסית30 של המשק ויאפשר לאגף החשכ"ל לנהל את הנזילות של הממשלה ברמה יומית תוך חיסכון בעלויות. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל ולחשבי המשרדים השונים כי אי-עדכון של מורשי החתימה בחשבונות הבנק במשך תקופה ארוכה מגדיל את הסיכון למעילות ופוגע ביכולת של אגף החשכ"ל ומשרדי הממשלה לקיים פיקוח ובקרה נאותים על חשבונות הבנק של הממשלה. על אגף החשכ"ל להנחות את חשבי משרדי הממשלה להקפיד ולפעול בהתאם להוראת התכ"ם ולבצע טיוב ובקרה על חשבונות הבנק ובכלל זה לעדכן את מורשי החתימה באופן שוטף. נמצא כי הפעילות הבנקאית של הממשלה במטבע ישראלי בבנק הדואר אינה מוסדרת במלואה במסמך ההסכמות בעניין הפעילות הבנקאית של הממשלה, כמפורט: משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל כי נוכח הסיכונים42 הקיימים בתהליך הידני של ניהול מורשי החתימה, עליו לפעול בהקדם להקמת מערכת במרכב"ה לניהול מורשי חתימה בחשבונות הבנק של הממשלה. מערכת כזו תאפשר פיקוח ובקרה של אגף החשכ"ל על מורשי החתימה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך השונות, תקצר את משך התהליך ותייעל אותו.	בבדיקה של משרד מבקר המדינה נמצא כי בכמה נציגויות של משרד הביטחון בארה"ב, בסינגפור ובגרמניה, אין רשימה של מורשי החתימה בבנקים השונים. עוד עולה כי רשימה כזו גם לא נמצאת בידי אגף הכספים של משרד הביטחון. חוסר תיעוד של מורשי החתימה המתאימים מקשה לבצע פיקוח ובקר ה נאותים על חשבונות הבנק של נציגויות המשרד בחו"ל ומגדיל את הסיכון למעילות.	347
משרד ראש הממשלה . פרויקט "מסע" בהובלת משרד ראש הממשלה .חברי ועדת ההיגוי התבקשו אפוא לאשר בתוך שעות ספורות, באמצעות דואר אלקטרוני, שורה של החלטות מהותיות ומשמעותיות - אישור פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים התשע"ח, אישור התקציב השנתי של הפרויקט ואישור מודלים חדשים למימון התוכניות והסיוע הכספי למשתתפים. חלק מחברי הוועדה אישרו כמבוקש, דהיינו בתוך כמה שעות, ואחרים בתוך פרק זמן של עד ארבעה ימים. תהליך זה נעשה בניגוד לעקרונות שנקבעו בהסכם ובאופן שאינו מתיישב עם כללי מינהל תקין. בלי לקבוע עמדה בדבר מסקנותיו של חשב משרד רה"ם לשעבר נמצא כי מסקנותיו אלה טרם נבחנו במלואן: בהמשך למכתבו האמור של החשב דנה ועדת ההיגוי בחלק מה מסקנות בדיון שקיימה באוגוסט 2016 , ובהן הסדרת תמריצי השיווק ששולמו לחברת הבת של חברת מסע והקטנת היקף פעילותה. המסקנות האחרות שהועלו במכתבו של החשב לא נדונו בדיון האמור ולא בדיונים עוקבים, למשל בחינה לעומק של אירועים שנתיים שחברת מסע מקיימת, צמצום תקציב הרוו חה לעובדי חברת מסע, הגבלת שכרם של העובדים הבכירים, הוצאותיה של חברת הבת בניו יורק ובדיקת סבירות ההוצאות לשיווק. נמצא כי בשנים 2016 עד2018 סברו גורמים הנוגעים להובלה של פרויקט מסע, לרבות ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, כי טרם ניתן מענה על כלל השאלות האסטרטגיות ו המהותיות בדבר מטרות פרויקט מסע ויעדיו ובדבר דרכי הפעולה להשיגם. להלן הפרטים: נמצא כי בדיון ועדת התיאום ולאחריו לא ניתנו תשובות על השאלות שהעלה ראש הממשלה. בפועל, שאלות יסוד שונות נותרו ללא מענה מפורט ומספק, ובכלל זה מהו היקף התמריצים שיינתנו; בהינתן מגבלה תקציבית מהי כמות המשתתפים שיש לשאוף אליה בנוגע לקבוצות שתועדפו, ועל כמה משתתפים אפשר לוותר בקבוצות שלא תועדפו; ומהם המדדים להערכת האפקטיביות של הפרויקט. התייחסות מקצועית ומפורטת לעניינים האמורים אף לא הוצגה במסמכיהם של משרד רה"ם. כמו כן, עניינים אלה גם לא עלו בדיוני ועדת ההיגוי ולא הובילו לדיון של הוועדה בנוגע ל אסטרטגיה של פרויקט מסע ומידת האפקטיביות שלו. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם התקבלו החלטות שנותנות מענה על שאלות שהעלה ראש הממשלה בדיון בוועדת התיאום , עדיין נותרו שאלות יסודיות שונות ללא מענה מפורט ומספק, לרבות משמעות הגידול בקבוצה אחת (פיתוח קריירה) והשפעתו על קבוצות אחרות, בהינתן מגבלה תקציבית. בפועל, הקשיים לכאורה בפרויקט מסע שהציג סגן מנהל אגף פנים גם למזכיר הממשלה במסגרת "העברת המקל" ביניהם, לא זכו לבחינה ממשית במזכירות הממשלה, לא הובאו לדיון בוועדת ההיגוי ולא הובילו לגיבוש מסקנות והחלטות ניהוליות. הביקורת העלתה כי בדיון האמור של ועדת ההיגוי בינואר 2018 , וגם בשני הדיונים העוקבים לו, לא ניתנו תשובות לשאלות שהועלו על ידי מנכ"ל משרד התפוצות. בדיון במרץ 2018 ציינהאומנם מנכ"לית חברת מסע כי השאיפה היא לערוך דיון אסטרטגי בישיבות ועדת ההיגוי הקרובות, אך הדבר לא נעשה גם בדיון של הוועדה ביוני 2018 . רק בדיון הוועדה שהתקיים בנובמבר2018 אישרה הוועדה מינוי צוות לבחינת האסטרטגיה של הפרויקט והטילה עליו להציג לפניה מתווה סופי לבחינת אסטרטגיית הפרויקט לא יאוחר ממרץ 2019 . נמצא כי ועדת ההיגוי לא אישרה באופן מפורש תוכנית אסטרטגית לפרויקט. משרד מב קר המדינה מעיר כי אם התקבלו בוועדה החלטות הנוגעות לאישור האסטרטגיה , הן היו צריכות לקבל ביטוי בפרוטוקולים של דיוני הוועדה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ועדת ההיגוי כוללת גם נציגים של משרדי ממשלה, והמשמעו ת של מינוים לוועדת ההיגוי היא שיש לבחון ולהביא בחשבון את דעותיהם בנושאים האסטרטגיים. ואולם נציגים אלה לא היו חלק מצוות המשנה האסטרטגי. יתרה מזאת , הליך האישור של תוכנית אסטרטגית לפרויקט רב-שנתי שתקציבו מסתכם בכ- 200 מיליון ש"ח בשנה חייב להיות מפורש ולכלול התייחסות ברורה לכל המרכיבים המהותיים של התוכנית; ואולם דבר זה לא נעשה. על ועדת ההיגוי לדון בהקדם במטרות האסטרטגיות של הפרויקט, ולקבל החלטות המתמודדות עם השאלות והטענו ת שהעלו הגורמים השונים בשנים האחרונות ותוך התמודדות עם טענות הנוגעות למיקוד אסטרטגי לפרויקט.	לפרויקט מסע לא נקבעו יעדים מדידים הנגזרים מתוכנית אסטרטגית מאושרת. בשנת 2017 אומנם אישרה ועדת ההיגוי את מודל המלגות ואת עדכון תקנון מסע, אשר כלל גם הגדרה של תפוקות חינוכיות, ושני אלו הם ביטוי מסוים של אסטרטגיית הפרויקט. ואולם מודל המלגות ותקנון מסע אינם תחליפים להגדרת יעדי הפרויקט, כפי שיפורט להלן.	348
המשרד להגנת הסביבה . אכיפה בתחומי הגנת הסביבה מצב זה יוצר חוסר אחידות באכיפה ופגיעה בשוויון, שכן עבירה אשר תיאכף לפי חוק עזר ברשות אחת תגרור קנס מופחת, בעוד שאם אותה עבירה תיאכף לפי חוק ראשי ברשות אחרת, יוטל בגינה קנס גבוה יותר. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2018 , לא צלחו הניסיונות לקדם הצעות חוק לתיקון חוק רשויות מקומיות, אשר יתמודד עם קשיים משפטיים ואחריםם לגבי מערך הפיקוח והאכיפה ולא הביאו לגיבוש הליכי חקיקה מתקדמים. הביקורת העלתה כי קיים קושי משפטי בעניין סמכותו של עובד ביחידה סבי בתית אזורית לאכוף בשטחן של כל הרשויות השותפות ליחידה את החוק , ולא רק בשטח המוניציפלי שבו הוסמך עובד היחידה הסביבתית ובמקום שבו ממוקמת היחידה. כך למשל, יחידת הפיקוח ביחידה הסביבתית האזורית השרון, המעניקה שירותים סביבתיים לשבע רשויות מקומיות סמוכות, פורקה בשל קושי זה. עובדה זו מאלצת כל רשות הנעזרת בשירותיה של יחידה סביבתית אזורית להסמיך ולהכשיר בנפרד, ועבורה בלבד, פקחים בתחום מקצועי ומורכב, וחלקן חוזרות לאכוף חוקי עזר. משרד מבקר המדינה מברך על כוונתו לקדם את האכיפה הסביבתית ויעקוב אחר נושאי תוכנית העבודה האמורה ואחר ביצועה. מהנתונים עולה כי במפעלי A שבהם בוצע פיקוח נמצא שיעור גבוה של הפרות כאלה: הממוצע הארצי עומד על כ -42% מהמפעלים שבוצע בהם פיקוח ונמצאו בהם הפרות משמעותיות ואף חמורות115 , ובמחוז דרום עומד שיעור זה על כ-71%. לגבי מפעלי B נמצא כיהפיקוח בוצע עליהם "על פי זמינות משאבים ובכפוף לשיקול הדעת המקצועי של המחוז", וכי בוצע פיקוח רק על 386 מפעלים, שיעור של כ- 7% מכלל מפעלי116B. . מספר .המפעלים .שעברו פיקוח מספר .המפעלים .שבהם נמצאו .הפרות שיעור .המפעלים .בעלי הפרות .(מהמפוקחים) . הנתוניםבלוח מראים כי בממוצע ארצי, פחות מחצי מה הפרות המשמעותיות שהתגלו במפעלים מסוג A (כ-45% ) ובמפעלים מסוג B (שיעור של כ-48% )עברו אכיפה, וזאת בלי להביא בחשבון הפרות משמעותיות שהיו מתגלות לו בוצע פיקוח על מפעלים רבים יותר. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם ניתוח הנתונים שהובאו לעיל לגבי כלל המפגעים המהותיים. עוד עולה כי במפעלי A שבהם בוצע פיקוח נמצא שיעור גבוה של הפרות משמעותיות: הממוצע הארצי עומד על כ-42% מהמפעלים שבוצע בהם פיקוח ונמצאו בהם הפרות משמעותיות ואף חמורות117 ,ובמחוז דרום עומד שיעור זה על כ-71%. משרד מבקר המדינהמעיר למשרד להג "ס כי המחוזות מתעדים באופן חסר את המפגעים הסביבתיים, ואין לדעת אם המפגעים שאינם מתועדים מטופלים על דרך ההסדרה ומסולקים או שאינם מטופלים כלל. לגבי כלל המפגעים המתועדים נמצא כי רובם (כ-59% .) אינם נאכפים יתרה מכך, מהנתונים גם עולה כי כחצי מהמפגעים המהותיים מטופלים על דרך ההסדרה, אף שהם ברמת חומרה רגילה או חמורה, ונוהלי המשרד קובעים כי נדרשת אכיפה בגין כל אחד מהם. בשנת 2016 נמצאו גם שיעורים גבוהים של הפרות משמעותיות במפעלי A ואף על פי כן 55% מהן לא נאכפו118 , ולא הגיעו אפילו לשלבי אכיפהמינהלית ראשונית, פרוצדורלית - כזו שאינה מענישה את הגורם המפגע או מטילה עליו סנקציה, כגון התראה או שימוע. .129 רשויות (כ-82% ) מאלו שענו על השאלון רואות צורך בהנחיה מקצועית מוגברת של המשרד להג"ס בתחום האכיפה הסביבתית לפי חוק רשויות מקומיות, ומהן 55 רשויות גדולות ו -74 קטנות. מתוך 129 ,הרשויות הללו93 .רשויות ציינו כי יש בכך צורך במידה רבה מבין 48 ,העיריות שענו לשאלון7 עיריות (כ-14% ), ענו כי אין להן ועדה לאיכות סביבה כנדרש בחוק.	.נתונים אלה מלמדים שהאכיפה הסביבתית ברשויות המקומיות אינה מבוצעת על פי תוכנית עבודה סדורה, שהייתה מאפשרת קביעת מדיניות סביבתית ויעדים בנושא בטווח הקצר ובטווח הארוך. לפיכך מידת יעילותה ברשויות המקומיות מוטלת בספק.	349
משרד התרבות והספורט . משחק הידידות שתוכנן בין נבחרות הכדורגל של ישראל וארגנטינה: הליכי התקשרות והקצאת כרטיסים בהסכמתה של חברת אריאל לשאת בחלק מעלויות ארגון האירוע היה כדי לתת הטבה כלכלית ניכרת ליזם שכן על פי ההסכם עם ההתאחדות היה היזם אמור לשאת בעלותן של הפעילויות, בין אם היה האירוע מתקיים בחיפה ובין אם היה מתקיים בירושלים. כל זאת בלי שהחברה בחנה את תוספת העלות הנדרשת מקיום המשחק בירושלים. גם ליקוי זה נובע מחוסר שיתוף פעולה בין הגופים המטפלים באותו נושא. . משרד מבקר המדינה ער לחשיבות הרבה שיש בקיום אירועים בעלי פוטנציאל לחשיפה בין -לאומית של ירושלים. אין בחשיבות זאת לייתר קיומם של תהליכי קבלות החלטות סדורות ושמירה על כללי מינהל תקין. על פי תקנות חובת המכרזים אדם הסבור כי קיים ספק אחר המסוגל לבצע את ההתקשרות צריך להודיע על כך למזמין בתוך 14 ימי עבודה ממועד פרסום ההודעה; לא רק שהרל"י לא איפשרה את פרק הזמן שנקבע להסתייגות מכוונת ההתקשרות, אלא שהמועד שבו היא נקבה בפרסום היה שישה ימים לאחר המועד המתוכנן לקיום המשחק. בכך עוקר מתוכֶן הליך הפטור מהמכרז והאישור להתקשרות עם ספק יחיד; עולה מכך חשש כי מדובר בפעולה שנעשתה למראית עין. . לא זו אף זו, על פני הדברים, ספק רב אם אכן ניתן לראות בהתקשרות האמורה 'שותפות אמת' המצדיקה התקשרות ללא מכרז וללא כל הליך שוויוני אחר. הרי, לכאורה היזם פעל במנותק מחברת אריאל לקיים את המשחק - ואף שקל לקיימו כאמור בחיפה, ולא מדובר ב'שותפות אמת' בין היזם לחברה אלא בהתקשרות צדדית שהתווספה בתזמון מאוחר -יחסית לפרויקט עסקי רב-צדדי שבו מעורבים היזם, ההתאחדות, משרד התרבות, משרד ירושלים, הרל"י ועוד. לעניין זה, יש לציין כי הרל"י עצמה - בניגוד לחברת אריאל - לא טענה שמדובר ב"שותפות אמת" או שחוק חובת המכרזים אינו חל על ההתקשרות; זאת אף על פי שהיא, ולא חברת אריאל, הייתה אמורה להעביר ליזם את חלק הארי של המימון הציבורי לפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי במקרה אחר שבו הועלתה טענה בדבר קיומה של "שותפות אמת" קבע בית המשפט שקבלת עמדה זו "תפתח נתיב עמוק ורחב לעקיפת חובת המכרז. גופים ציבוריים יהגו ויזמו מיזמים בשיתוף עם גופים פרטיים, ומשיבשילו התנאים, יתחברו אלה בהסכמים, ללא צורך... בפר סום מכרזים על פי חוק... אין בכוחה של 'שותפות' בדומה למתווה ארגוני אחר, משוכלל ככל שיהיה, לשחרר מחובת המכרז, תוך פגיעה באושיות חוק ובעקרונות מנהל תקין"19. ,אשר על כן, יש מקום שמשרד הפנים, בשיתוף היועץ המשפטי לממשלה יבחן את הנושא של "שותפות אמת", כפי שהוא מנו צל על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים, ויקבע כללים ברורים בנוגע לשאלה מתי (אם בכלל) יש להתיר מיזמים כאלה ללא מכרז, מהם ההליכים הנדרשים לשם כך, ומהם התנאים וההשפעות של מיזמים כאלו. כל זאת, על מנת להבטיח שלא ייווצר ולא ישתרש אותו "נתיב עמוק ורחב לעקיפת חובת המכרז", כפי שחשש בית המשפט. משרד מבקר המדינה מעיר לחברת אריאל כי התקשרות עם ספקים בטרם חתימת הסכם עם היזם מנוגדת לסדרי מינהל תקינים. יש לראות בחומרה גם את ההחלטה של הוועדה לחלוקת הזמנות וכרטיסים לנלווים של בעלי התפקידים האמורים (הזמנות זוגיות). החלטה זו סותרת את נוהל משרד הפנים, שכן עובד המקבל הזמנה בשל תפקיד שהוא מבצע, אינו זכאי לק בל הזמנה עבור נלווה, ויש לראות בה קבלת טובת הנאה אסורה. משרד מבקר המדינה מעיר לחברת אריאל כי מסירת האצטדיון לשימוש היזם ליומיים (הן ליום המשחק והן לצורך קיום אימון) אינה נופלת בגדר שימוש של אגודות ספורט בתחומה של העיר ירושלים אלא היא השכרת האצטדיון ליזם פרטי לצורך פעילות עסקית גרידא. משכך, היה על החברה לתמחר את השימוש באצטדיון טדי על פי תעריף שנועד לפעילות מסחרית, ובוודאי בסכום שעולה על התעריפים הנהוגים לקבוצות ספורט עירוניות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התרבות כי אין לקבל את הגישה שלפיה עצם התשלום עבור הכרטיסים מבטל את האפשרות שמדובר בקבלת טובת הנאה. קבלת גישה כזו עלולה להוביל למסקנה שאילו הוקצו כל הכרטיסים לעובדי המשרד, לא היה בכך משום הטבה - ובלבד שהם שילמו עבורם מחיר מלא. קבלת הקדימות בידי מי שקרוב למעגל מקבלי ההחלטות בדבר תקצוב האירוע מהווה הטבה ופוגעת באמון הציבור ברשות המבצעת. הבדיקה העלתה כי לא היו בידי ההתאחדות נתונים בדבר הפצת הכרטיסים בפועל והגעתם ליעדיהם. הפצת רוב הכרטיסים - 22,500 מ- 30,200 - לא הייתה בידיה, והיא לא הייתה מעורבת בהפצה ולא הבטיחה כי ההפצה תיעשה לפי הייעוד שנקבע בהסכם.	. ההתאחדות היא המפעילה את הנבחרת הלאומית, ולכן יש לה אחריות להבטחת קיום האינטרס הציבורי. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי ההתאחדות ביקשה להבטיח בהסכם כי רוב הכרטיסים ישווקו על ידי היזם במחיר בר השגה לקהל הרחב. ואולם, בעניין הבטחת הגעתם של הכרטיסים לציבור הרחב בפועל, לא הייתה להתאחדות השפעה על הפצת מרביתם. כך, מידע על דרכי הפצת הכרטיסים על ידי היזם נודעו להתאחדות דרך אמצעי התקשורת ימים ספורים לפני המשחק המתוכנן. רק ב - 4.6.18 , חמישה ימים לפני המשחק המיועד, בדיון שהתקיים בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, נודע להתאחדות למי הופצו הכרטיסים על ידי היזם. משרד מבקר המדינה מעיר להתאחדות, כמי שבידיה האחריות לנבחרת הלאומית, כי מהבחינה הציבורית, היה עליה לקבוע בהסכם עם היזם את הכלים ואת התנאים להבטחת השתתפות הציבור באירוע הייחודי ולוודא את יישומם. לא נכון היה להותיר את ההפצה בפועל של רוב הכרטי סים לשיקול דעתו הבלעדי של היזם ללא פיקוח ובקרה מצד ההתאחדות.	350
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . היבטים בהגנה על הפרטיות במאגרי מידע בביקורת נמצא כי על אף האמור בחוזר אבטחת מידע, מכלל כ - 1,500 מוסדות רפואיים117 הטעונים רישיון כ-150 בלבד קיבלו הסמכה לתקן118 (בעיקר בתי חולים וקופות חולים). שאר המוסדותהטעונים רישיון, ובהם בתי חולים גריאטריים, מרכזים למשתמשים בסמים ומרפאות שיניים, לא קיבלו הסמכה לתקן ומשרד הבריאות אינו אוכף עליהם חובה זאת. עוד העלתה הביקורת כי גם מרפאות רבות אחרות, שחוזר אבטחת מידע חל עליהן על אף שאינן טעונות רישיון ממשרד הבריאות, לא קיבלו הסמכה לתקן ומשרד הבריאות אינו אוכף עליהן חובה זאת. במועד סיום הביקורת המשרד אף אינו מחזיק ברשימת המוסדות המוסמכים לתקן - מוסדות טעוני רישיון ושאינם טעוני רישיון. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות , כי עליו למפות את המוסדות הטעונים רישיון שאינם מחזיקים ב הסמכה ל תקן ול הניעם להשגת ההסמכה הנדרשת. בהמשך עליו לבחון דרכים להניע גם מרפאות שאינן טעונות רישיון לעמוד בהוראות חוזר אבטחת מידע, לרבות עמידה בתקן. במסגרת זו עליו לבחון אם נכון לקבוע מדרג של דרישות אבטחת מידע למרפאות לפי גודלן ובהתאם ל אופי פעילותן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי כל עוד לא הושלם הליך החקיקה ולא הוכרעה בחקיקה סוגיית חסיון המידע שאוספת ראמ"ה, נשקפת סכנה לזכות הפרטיות של תלמידים ובני משפחותיהם באיסוף המידע, שמירתו והשימוש שנעשה בו. בפעולת ראמ"ה על פי עקרונותיה של הצעת חוק מלפני שמונה שנים אין כדי לייתר את הצורך בחקיקה בתחום רגיש זה. על משרד החינוך לפעול לאלתר להסדרת פעולתה של ראמ"ה ולהגיש הצעת חוק מעודכנת להתייחסות הגופים הרלוונטיים ולהערות הציבור, בהתאם להחלטת הממשלה. עד ההסדרה בחוק יקבע משרד החינוך בכללים או בחוזר מנכ"ל הנחיות בקשר לפעולתה של ראמ"ה. פרויקט הסדרת מערך המידע, המתכלל פרטים רגישים מזהים כה רבים והמקשר בין כלל סוגי הנתונים במערכות הקיימות מצוי ברמת סיכון גבוהה יותר מרמת הסיכון של מערכות מפוזרות נוכח כמות התלמידים ורגישות המידע הנאסף , ולכן נדרשת בו רמה גבוהה יותר של אבטחת מידע. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי אם יתברר שהפרויקט מהווה "מאגר מידע חדש" על פי הגדרותיו של חוק הגנת הפרטיות, יהיה צורך לבחון אם מאגר המידע מקיים גם את הגדרת "מאגר -על", הטעון רמת הגנה גבוהה יותר, וכן ניהול ורישום מיוחדים. על צוות ההיגוי המנהל את הפרויקט לשקול לערב את הרשות להגנת הפרטיות ואת מחלקת ייעוץ וחקיקה בקידומו, על מנת שיוטמעו בו דרישות יסודיות מתחום אבטחת המידע והגנת הפרטיות של התלמידים, משפחותיהם ועובדי ההוראה. עד מועד סיום הביקורת לא נעשתה הבחנה כאמור. מחלקת ייעוץ וחקיקה נדרשת לפעול ל חלוקת העבודה בינה ובין הרשות, לצורך קידומם של הנושאים שבאחריות ן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים , כי על מנת לשמור על מעמדה של מדינת ישראל כמדינה המבטיח ה הגנה על מידע אישי ברמה העומדת בדרישות הדין האירופי, יש חשיבות רבה לקידום תיקון החוק הנוגע לסמכויות האכיפה של הרשם , בהמשך לתקנות אבטחת מידע שנכנסו לתוקפן. יש לתת את הדעת לכך שהחלטת ההלימה משנת 2011 ניתנה גם על סמך הצפי ליישום המלצותיו של צוות ההסדרה, עניין שעדיין מתקדם בעצלתיים. בביקורת נמצא כי על אף החשיבות שהרשות מייחסת למעורבותה בסוגיות הגנת הפרטיות במאגרי מידע העולות במגזר הציבורי, פעילותה בנושא חלקית בלבד. להלן הפרטים: על משרד הבריאות לבחון את אפשרות חסיונו של ביקור מסוים לבקשת מטופל גם בקופות החולים, וזאת בהתאם לקביעת מינהלת הפר ויקט לשיתוף מידע. בהתאם לסיכום התקציבי עם משרד האוצר ממרץ 2018 , משרד הבריאות נדרש להגיע להסכמות עם המשרדים החתומים על הסיכום, ובכלל זה משרד המשפטים, בדבר המנגנון הנורמטיבי המתאים ליישום התוכנית שבהחלטת הממשלה עד סוף יולי 2018 , ועד סוף יולי2019 עליו לממש את ההסדר הנורמטיבי המוסכם.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות, כי מזה שנים נערכים במוסדות הרפואיים מחקרים בנתוני עתק ללא רגולציה המתאימה בין השאר להתפתחות הטכנולוגית, ולכן עליו להחליט בהקדם על המנגנון הנורמטיבי המתאים, בהסכמת המש רדים הרלוונטיים, כדי שיתאפשר לקדם ולסיים את השלב המהותי של מימוש המנגנון שיוסכם עליו.	351
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . היבטים בטיפול המדינה בעבריינות מין כלפי קטינים מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה עולה כי אף שמכסת ההוסטל השנתית היא 24 מטופליםבכל עת, נמצא שמתחילת פעולתו באוקטובר 2015 עד סוף שנת2017 - כשנתיים- טופלו בו 37 עברייני מין בלבד במקום 48 ,לפחות. במרכז היום, על שתי מסגרות הטיפול שלושמכסת המטופלים בכל אחת מהן 20 , בשנים2017 ו-2018 טופלו12 בלבד באחת ו-13 .באחרת המקרים שהובאו לעיל התרחשו הראשון בשנת 2011 והשני בשנת2018 , האחד סמוך לתיקון החוק והאחר כשבע שנים לאחר מכן. מהם וממקרים אחרים עולה כי גם שבע שנים אחרי כניסתו של החוק לתוקף עדיין קיימים במערכת הבריאות כשלים במתן התרופה. אף שהתרופה נמצאת בסל הבריאות ומשרד הבריאות פרסם חוזר מנכ"ל ופירט את תהליך מתן הטיפול התרופתי ואף קיים יום עיון בנושא, עדיין פסיכיאטרים נרתעים מטיפול בעברייני המין וכן קיים חוסר מודעות לתהליכים ולאישורים הנדרשים. הדבר מקשה על עברייני מין המעוניינים בטיפול תרופתי למצוא מענה במסגרת קופות החולים. אף שעברו כמעט 30 שנה למן הקמת הוועדות, עדיין לא נקבע נוהל מנחה ומחייב לעבודתן והיא לא הוסדרה לפי אמות מידה אחידות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה כי עליו לפעול לאלתר כדי לאשר ולפרסם בהקדם תע"ס המסדיר את עבודתם של מרכזי ההגנה. הביקורת מצאה כי בניגוד לנוהל המשטרה והנחיותיה, רוב חקירותיהם של קטינים בני 14 ומעלה שנפגעו בעבירות מין בוצעו בתחנות משטרה ולא במרכזי הגנה. .מהתרשים עולה כי במרכז הגנה ירושלים, הנותן שירות לאוכלוסיית מחוזות ירושלים וש"י של המשטרה, בוצעו 16% בלבד מכלל חקירות הנוער שבוצעו בשנת 2017 בתיקים בגין עבירות מין (להלן- תיקי עבירות מין). יתר החקירות בוצעו בתחנות המשטרה. במרכזי ההגנה תל השומר ונתניה, הנותנים שירות לאוכלוסיית מחוזות המשטרה תל אביב ומרכז, בוצעו בשנת 2017 9% בלבד מכלל חקירות הנוער שבוצעו במחוזות אלה והשאר בוצעו בתחנות המשטרה. משרד מבקר המדינה בדק את מספר התלונות על פגיעה בקטינים בני פחות מ-14 שהפנתההמשטרה למרכז ההגנה בצפת. במרכז זה נעדרה חוקרת הנוער הקבועה במשך תקופה וחוקר הנוער שבמחוז צפון של המשטרה העביר את כל תלונות הפגיעה בקטינים בני פחות מ-14 היישר לחוקרת הילדים המחוזית ולא למרכז ההגנה. בבדיקה נמצא כי בחודשים שלא היה בהם חוקר נוער במרכז53 , הגיעו למרכז ההגנה בהפניית המשטרה מקרים ספורים, בין 2.33 ל-4 מקרים בחודש בממוצע - לעומת 6.8 מקרים בחודש בממוצע כשנכחה במרכז חוקרת נוער קבועה 54 . עוד נמצא בביקורת כי מיום הקמת המרכז עד אוגוסט 2018 בוצעו במרכז ההגנה כ-80 חקירות בלבד מ -140 חקירות הילדים (מתחת לגיל 14 ) שבוצעו בעיר צפת בשעות פעילותו של מרכז ההגנה. שאר החקירות בוצעו באתרים אחרים בעיר ובסביבתה. עולה אפוא כי להיעדרה של חוקרת נוער במרכז הגנה יש השלכה ישירה על הפניות המקרים המתאימים מהתחנות למרכזי ההגנה. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי מ- 1.1.2017 עד 5.8.2018 נחקרו בארץ 425 ילדים מתחת לגיל 14 בידי חוקרי ילדים בתחנות משטרה בשעות פעילותם של המרכזים, כמחצית החקירות בערים שיש בהן או בקרבתן מרכז הגנה. טוב יעשה משרד הרווחה אם יפעיל את מרכזי הטיפול באופן מלא בהקדם האפשרי, שכן חשיבותם רבה בשיקום הקטינים שנפגעו ובני משפחתם ובחזרתם ל"חיים נורמלים" לאחר הטראומה שעברו עקב הפגיעה המינית.	.הכנסת שירות חדש בידי משרד הרווחה מבלי להעמיד לרשותם של שירותי הרווחה ברשויות המקומיות את האמצעים למתן השירות הולידה קושי במתן השירות החדש. על משרד הרווחה לבדוק ולוודא שכל האוכלוסיות הבאות לקבל טיפול בשל פגיעה מינית, ובכללן אוכלוסיות חדשות שלא היו מוכרות לשירותי הרווחה ברשויות המקומיות, ימצאו מענה הן בטיפול והן בהפניות לטיפול.	352
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . טיפול רשויות המדינה והרשויות המקומיות במבני מגורים שאינם בשימוש - הטלת ארנונה בשיעור מוגדל - חוות דעת משרד מבקר המדינה מעיר כי ככלל, חילופי שרים אינם אמורים להצדיק עיכובים בפעילות השוטפת של משרדי הממשלה. כשם שאירע לעיריית ירושלים, אף שעיריית חיפה הגישה את הבקשה במועד, ב- 15.12.14 משרדי הפנים והאוצר עדיין לא השלימו את הטיפול בבקשתה, שלא כקבוע בהוראות הדין. עקב כך בינואר 2015 מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים הודיע לעירייה כי לא מתאפשר המשך הטיפול בבקשה לשנת 2015. .בשנת 2014 פורסמה הוראת שעה שאיפשרה לרשויות מקומיות לגבות כפל ארנונה מדירות שאינן בשימוש (שאינן מאוכלסות) בשנים 2015 ו- 2016 . מטרת הוראה ז ו הייתה לעודד את אכלוסן של אותן דירות ובכך להרחיב את היצע הדיור. בדיקת משרד מבקר המדינה בנושא זה העלתה כי המחויבות של רשויות המדינה והרשויות המקומיות הנוגעות בדבר בכל הנוגע להחלת הוראת השעה הייתה מועטה. רק שלוש העיריות הגדולות - ירושלים, תל אביב וחיפה - החילו את הוראת השעה. היתר העדיפו שלא לעשות כן. משרדי הפנים והאוצר, שהופקדו על התקנתה, לא פעלו נמרצות לאישור החלתה בשנה הראשונה מהשנתיים האפשריות בערים ירושלים וחיפה, אף שעיריות אלה פנו למשרדי הפנים והאוצר במועדים הנקובים בחוק. משרדים אלה גם לא ביצעו כל בדיקה והפקת לקחים בדבר אופן היישום ומידת האפקטיביות של הוראת השעה, כפי שראוי היה שיעשו, ובכלל זה לא נתנו את דעתם על העובדה שרק עיריות מועטות החילו אותה. אילו היו מבצעים זאת ניתן היה ליישם את מסקנות הבדיקה ולקחיה במסגרת הוראת השעה החדשה. במועד סיום הבדיקה טרם הו תקנה הוראת שעה חדשה. אם וכאשר תותקן, על משרדי האוצר והפנים לבחון את מידת יעילותה ומועילותה, כפי שכבר הצהירו בעבר שיעשו, ולפעול להסרת חסמים המקשים על הרשויות המקומיות ליישם אותה. במועד סיום הבדיקה נמצא כי החלטת הממשלה טרם יושמה: משרד הפנים שלח לוועדת הכספים את הנוסח המוצע של התקנות החדשות רק בינואר 2018 , כלומר כמעט שנה וחצי לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה. קודם לשליחת הנוסח לוועדה העביר שר הפנים את הנוסח האמור לשר האוצר לצורך קבלת אישורו ביוני 2017 ושוב בנובמבר2017 , ושר האוצר אישר את הנוסח בדצמבר אותה שנה. יש להדגיש כי הדבר נמשך חודשים, אף שנוסח הוראת השעה המוצעת היה זהה לנוסח הוראת השעה משנת 2014 (למעט כמובן השנים שהיא חלה עליהן). כמו כן, לא נמצאו במשרדי האוצר והפנים מסמכים המתעדים עבודת מטה כלשהי בנוגע להוראת השעה (כגון דיונים, חילופי מכתבים, ניתוח נתונים, הפקת לקחים) ממועד קבלתה של החלטת הממשלה האמורה ועד מועד העברת הנוסח לוועדת הכספים, וזאת למעט טיוטת נוסח התקנות החדשות שפורסמה להערות הציבור בנובמבר 2017 . באפריל 2018 משרד הפנים שלח שוב לוועדת הכספים את הנוסח המוצע של התקנות החדשות, לאחר שהמשרד לא וידא את קבלתו בינואר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי עקב כלל האמור מתעכב עוד יותר הדיון של ועדת הכספים בנושא התקנת הוראת השעה החדשה. יתרה מכך פעילותן של הרשויות המקומיות שכבר החילו את הוראת השעה נקטעה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר ולמשרד הפנים כי כאמור, בתל אביב הוחלה ההוראה במשך שנתיים רצופות באופן שלפחות איפשר לבחון את השפעותיה על עיר זו, ולו לצורך הערכת ביניים, מה גם שמלכתחילה נקבע כי תוקפה של הוראת השעה יהיה שנתיים בלבד. בכל הנוגע לרשויות המקומיות שבחרו שלא להחיל את הוראת השעה, גם אם הונח שהתופעה רווחת במיוחד בערים מסוימות, לא הייתה מניעה מלבחון אם היו חסמים לכך בערים אחרות. על משרדי האוצר והפנים לקיים תהליך של הסקת מסקנות והפקת לקחים בכל הנוגע להחלת הוראת השעה, כפי שכבר הצהירו שיעשו, ובכלל זה לבדוק את הקשיים והחסמים בהפעלתה, ואת תוצאות החלתה. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים ולמשרד האוצר כי מאחר שבמועד הנדרש הם עדיין לא קיבלו החלטה בנושא, נבצר גם מעיריית חיפה לגבות כפל ארנונה בשנת 2015. מכל האמור עולה אפוא כדלקמן: רק שלוש רשויות מקומיות - ירושלים, תל אביב וחיפה - יישמו את הוראת השעה בתחום שיפוטן. תל אביב עשתה זאת בשנים 2015 ו-2016 , ירושלים וחיפה בשנת2016 בלבד, מאחר שמשרדי הפנים והאוצר לא השלימו במועד שנקבע בחוק את הטיפול בבקשותיהן להחיל את הוראת השעה בשנת 2015 ; בסופו של דבר מספר הדירות שהמחזיקים בהן חויבו בכפל ארנונה בשנת 2016 בעיריות אלה הסתכם ב- 2,366 דירות- 364 ,בתל אביב827 בירושלים ו- 1,175 .בחיפה ואולם בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד האוצר ומשרד הפנים לא ביצעו בדיקה בדבר אופן יישומה של הוראת השעה ומידת השפעתה. הם לא אספו נתונים על פעולות הרשויות, היקף החיובים, מספר החייבים בפועל והיקף הגבייה. כמו כן הם לא בדקו עם אילו קשיים וחסמים התמודדו העיריות במסגרת הגבייה, והאם השיטה שבה הן נקטו לאיתור הדירות הלא מאוכלסות - דהיינו בדיקת צריכת המים - אכן הוכחה כיעילה ומדויקת, ואם יש מקום, בהיוועצות עם העיריות, לבחון שיטות נוספות. נוסף על כך הם לא בדקו את השפעתה של החלת הוראת השעה על שוק הדיור בשלוש הערים שהופעלה בהן. יתר על כן, כאמור לעיל מרבית הרשויות המקומיות כלל לא ביקשו ליישם את הוראת השעה, ולמרות זאת משרדי האוצר והפנים לא בחנו מדוע מרבית הרשויות המקומיות בחרו שלא להחיל את הוראת השעה בתחום שיפוטן, מהן הסיבות לכך והאם היו חסמים שמנעו את החלתה, ובכלל זה לא פנו לעיריות גדולות, אשר על פי הערכות - כגון הערכות של הלמ"ס - יש בהן דירות רבות שאינן בשימוש, על מנת לברר עימן מדוע לא החילו את הוראת השעה, האם ניתן לסייע להן בעניין זה והאם התועלת הצפויה מהחלת הוראת השעה, לרבות ההכנסות מהפעלתה, לא תעלה על העלות הנדרשת להחלתה בשים לב למורכבותה. הבדיקה העלתה כי בפועל היענות הרשויות המקומיות הייתה דלה ביותר - רק ארבע מהן (ירושלים, תל אביב, חיפה ויבנה) החליטו להחיל בצו הארנונה שלהן את הוראת השעה שאיפשרה להטיל כפל ארנונה על מבנה מגורים שאינו בשימוש, ומכלל הרשויות הללו רק ירושלים, תל אביב וחיפה החילו את גביית כפל הארנונה הלכה למעשה. להלן פירוט:	.ביולי 2014 שלחה עיריית ירושלים למשרדי הפנים והאוצר את הבקשה לאישור חריג להטלת ארנונה הכולל, בין היתר, סיווג חדש ל"מבנה מגורים שאינו בשימוש" על מנת שיתאפשר לה לגבות כפל ארנונה, ואולם עלה כי אף שהבקשה הוגשה במועד15, ב- 15.12.14 משרדי הפנים והאוצר עדיין לא השלימו את הטיפול בבקשת העירייה שלא בהתאם להוראות הדין16 , ועקב כך בינואר 2015 מנהל המינהל לשלטון מקומי במשרד הפנים הודיע לעירייה כי לא מתאפשר המשך הטיפול בבקשה לשנת 2015. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים ולמשרד האוצר כי נוכח העובדה שבחוק נקבע מועד אחרון לאישור הבק שות, הרי שבגין אי - הטיפול בבקשת עיריית ירושלים עד מועד זה כנדרש, נבצר מהעירייה לגבות כפל ארנונה בשנת 2015 . לנוכח דברי שר הפנים דאז כי "המשבר מחייב לנקוט כל צעד אפשרי כדי להגדיל היצע הדירות בשוק", ניתן היה לצפות כי משרדי הפנים והאוצר יבחנו את בקשתה של עיריית ירושלים ללא שיהוי כדי למנוע מצב של דחיית הבקשה רק מחמת חלוף המועד החוקי.	353
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הבטחת זכויות של אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים מסתבר אפוא שהכשרת המתנדבים בכל הקשור לאנשים עם מוגבלות היא מזערית ואינה עומדת בתקנות. משרד מבקר המדינה מעיר להב"ה שעליה לקיים הכשרה בתחום המוגבלויות לכל עובדיה המעניקים שירות לציבור, לרבות מתנדבים ואנשי שירות לאומי. עליה גם לוודא כי נערכת להם הדרכה בדפוס או באמצעי דיגיטלי, אחת לשנה. .התרשים מלמד שהב"ה לא השלימה ביצועה של שום חובה שנקבעה בתקנות. חמור מזה, רוב עובדי הב"ה לא הוכשרו כלל. .התרשים מלמד כי למעט חובת יידוע ם של העובדים והכשרת העובדים המנהליים, משרד המשפטים לא השלים את החובות החלות עליו. . הפרקליט שמקבל את התיק לא יוכל לדעת שמדובר באדם עם מוגבלות אם המשטרה לא תסמן זאת על גבי תיק החקירה. שכן בניגוד למשטרה, הוא אינו מקיים מגע עם המעורבים בתיק בשלב קבלתו. משכך, פרקליט שאינו מזהה כי מעורב בתיק אדם עם מוגבלות יתקשה לפעול בהתאם ל הנחייתו של פרקליט המדינה ולהתאים למוגבלות את ההודעה על העברתם של חומרי החקירה . זאת ועוד, בהיעדר פירוט של התאמות הנגישות הנדרשות בעת העברת ההודעה, אין בידי הפרקליטים כלים למימוש ההנחיה. . משטרת ישראל לא קבעה מדדים להיקף הבקרות ולתדירותן, הן לגבי העמידה בחוק חקירה והעדה והן לגבי העמידה בתקנות השירות. נמצא כי ב-25 בתי משפט (כ-22% ,) המצויים ב-12 מתחמים, אין אפשרות לסיוע במילוי טפסים, משום שאין בהן עמדות מתנדבים או אנשי שירות לאומי. ב-35 בתי משפט (כ-31% ,) המצויים ב-13 מתחמים, יש אפשרות חלקית בלבד של סיוע במילוי טפסים: במתחמים אלה אין אנשי שירות לאומי ועמדות המתנדבים פועלות בחלק בלבד משעות קבלת הקהל של המזכירות. מסתבר אפוא כי בפחות ממחציתם של בתי המשפט יש זמינות מלאה לסיוע במילוי טפסים. פרק זה מעלה ליקויים בהתנהלות המשטרה בטיפולה באנשים עם מוגבלות המעורבים בהליכים פליליים. המשטרה לא השלימה את חובתה להתאים נהלים למתן שירות לאנשים עם מוגבלות ולא סיימה להכשיר את השוטרים והחוקרים הבאים עימם במגע. ליקויים נמצאו גם בזיהוי אנשים עם מוגבלות, בהפנייתם לחוקר מיוחד, באזהרתם, בחיפוש על גופם ובשימוש באמצעי עזר. על המשטרה לפעול לאלתר לתיקונם של ליקויים אלה, על מנת להבטיח את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. בשנים האחרונות משטרת ישראל לא קיימה את הוראותיו של נוהל חקירות, המחייב לתעד את העובדה שהנחקר הוא אדם עם מוגבלות במערכת הממוחשבת של המשטרה, בציון סוג המוגבלות של הנחקר. רק ביוני 2017 הונחו גורמי המחשוב במשטרה להפעיל חיווי על מוגבלותו של אדם במערכת הממוחשבת, כדי שאם יוזנו בה פרטיו בעתיד, יוצג החיווי. מן הראוי שהמשטרה, בהתייעצות עם משרד המשפטים, תבחן כיצד ניתן להתגבר על מורכבות הנושא ולמצוא את הדרך לתעד חקירות שנעשו בהן התאמות לאנשים עם מוגבלות.	מסתבר אפוא שאין להב"ה מידע מלא על מספר הבקשות המוגשות לה, והיא מתקשה בבקרת יעילותו של הטיפול בהן ומילוין.	354
משרד הרווחה והביטחון החברתי . טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד כל אלה משליכים באופן ישיר על טיפול גורמי הרווחה במשפחות בהליכי גירושין, החל במניעת סכסוך הגירושין, דרך הסיוע ביישובו וכלה בפעולות תמיכה וטיפול במשפחות לאחר סיום ההליך המשפטי. התרומה הפחותה של מתן הסמכויות עלתה גם במסגרת שאלון משרד מבקר המדינה, ובו כ-40% מעו"ס ס"ד ציינו שמתן הסמכויות כאמור לא תרם לטיפול במשפחות. להלן בתרשים 13 מוצגים נתונים שהתקבלו במענה לשאלה באיזו מידה תרם מתן הסמכויות לעו"ס ס"ד לטיפול במשפחות: בשנת2015 הופנו ליח"ס 11,671 משפחות אך נערכו רק23 סדנאות שבהן השתתפו כ -280 גברים ו נשים; משמע, רק כאחוז אחד מכלל הזוגות שהופנו ליח"ס השתתפו בסדנאות. בשנת 2016 , בעקבות חוק מהו"ת, גדל מספרן של המשפחות שהופנו ליח"ס ( 21,060 משפחות) אך מספר הסדנאות שנערכו לא השתנה. מספר מצומצם זה של משתתפים בסדנאות מעלה כי אף שלכאורה קיימת קבוצת משפחות שיכולה להיעזר בכלי זה, לא נעשה בו שימוש ממצה. מהאמור עולה שלבד מיוזמה חלקית של כמה רשויות מקומיות ושל יח"ס, המשרד אינו פועל לקידומו של שירות זה ואינו מנגיש כלי זה, על יתרונותיו, לידיעת ציבור ההורים המצויים בהליכי גירושין. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את פעילותן החשובה של יח"ס בארגון קבוצות תמיכה להורים גרושים. עם זאת, נמצא כי אף ששירות זה לכאורה פתוח לכל דורש, בפועל רוב המשתתפים מופנים על ידי עו"ס יח"ס המכירה אותם מהתערבות קודמת; בודדים מגיעים ביוזמת ם. ניתן היה לצפות כי המשרד יפעל לעידוד השתתפותן של משפחות המצויות בהליכי גירושין, ובפרט משפחות המצויות בסכסוך גירושין בעצימות גבוהה המוכנות להשתתף בסדנאות אלה; אולם נמצא כי המשרד אינו פועל להנגשת המידע על שירות זה לציבור המתגרשים. על המשרד לבחון את האפשרויות השונות להגדלת מספר הסדנאות, בין היתר באמצעות מיקור חוץ. נמצא כי המשרד אינו מקדם מענה ממוקד בילדים להורים המצויים בסכסוך גירושין בעצימות גבוהה, גם לא במסגרת התחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. אישוש נרחב לכך ניתן מתשובות עו"ס ס"ד לשאלון משרד מבקר המדינה - כ-76% מהמשיבות סבורות כי במשרד הרווחה ניתנים מענים מעטים לטיפול רגשי בילדים להורים בסכסוך גירושין או שכלל אין מענים; לדבריהן, "הכי חסר מענים טיפוליים לילדים הנקלעים לסכסוך" ו"צריך להגביר את המענים לטיפול רגשי בילדים". רק כ-14% מהמשיבות ציינו כי הסמכויות שניתנו להן תרמו רבות לטיפולן במשפחות; הרוב ציינו כי התרומה הייתה בינונית ומטה. בתשובותיהן המילוליות ציינו חלקן כי מתן הסמכויות אף משמש לעיתים אמצעי להמשך הסכסוך בין בני הזוג ואבן נגף בפתרון הסכסוך ההורי, שכן הסמכויות "נותנות במה לקונפליקט" ו"משמרות את המאבק בין הורים". מהתשובות עולה צורך מובהק בהכשרות במיומנויות טיפול זוגי ומשפחתי, גישור והופעה בבית משפט. מדובר בהכשרות שהן בליבת העבודה של עו"ס ס"ד, לכן על המשרד לגבש תוכנית הכשרה שוטפת עבורן לצורך שיפור תפקודן המקצועי. בביקורת הועלה כי אף שבית המשפט קוצב זמן להגשת תסקיר, על פי רוב 45 ,ימיםבפועל במקרים רבים חולפים חודשים ארוכים, ואף יותר משנה, ממתן הצו השיפוטי להכנת תסקיר עד הגשתו לבית המשפט. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב פעילות זו של יח"ס לחיזוק הקשר בין ההורה הלא-משמורן לילדו. אולם אין די בפעילות נקודתית זו כדי לענות על הצורך, כפי שהמליץ והדגיש גם משרד הרווחה כאמור, כדי לספק מענים ייחודיים לילדים שהוריהם מצויים בסכסוך גירושין בעצימות גבוהה.	הביקורת העלתה כי המשרד ציין אומנם לא אחת את החשיבות והצורך בריענון הכשרתן של עו"ס ס"ד על בסיס קבוע ועל פי המידע החדש המצטבר (דוגמת התמודדות עם תוקפנות, עבודה עם ילדים וסוגיות מגדריות), אך הלכה למעשה לא עשה כן.	355
משרד הרווחה והביטחון החברתי . סדרי מינהל ב"גשר שירותי השיקום התעסוקתי של ישראל" (קרן מפעלי שיקום) משרד מבקר המדינה מציין כי תשובת הקרן רק מחזקת את טענתו כי המנכ"ל ידע מראש את היקף השיפוץ הכולל, אך בחר לעקוף באופן אסור את הכללים המחייבים לקיים מכרז פומבי, בכך שאישר להגדיל, פעם אחר פעם, את ההתקשרות המקורית שלא הייתה בדרך של מכרז. עלה כי בניגוד לחוזה העסקתו, לא הגיש המנכ"ל לממלא מקום יו"ר ועד הנאמנים דאז בקשה לאישור ההחזר. יצוין כי בדרישות של המנכ"ל לתשלום החזר ההוצאות מקופה קטנה לא ציין עם מי סעד ולאיזו מטרה, וכי לפי נוהל קופה קטנה של הקרן לא ניתן כלל לקבל החזר הוצאות בגין ארוחות במסעדות. משרד מבקר המדינה העיר לוועד הנאמנים כי לשם אישור הוצאה מעין זו נדרש פירוט של מהות ההוצאה, וכן יש לוודא כי ההוצאה היא בעקבות העבודה ובמסגרתה. עיון ברשימת הארוחות הממומנות אינו מספק הסבר שממנו ניתן ללמוד על מהות ההוצאה, כל שכן לא ניתן להסיק כי הן יועדו ל"אירוח עסקי" - הרשימה אינה מפרטת עם מי סעד המנכ"ל ולאיזו מטרה. לתשובת הקרן אף לא צורפו הסברים ואסמכתאות לכך שלדעתם מדובר ב"אירוח עסקי". על ועד הנאמנים היה לבח ון אם הוצאות האש"ל היו בהתאם למטרות ההקדש ותעריף החשכ"ל, ובהתאם לכך לבחון אם יש צורך שמנכ"ל הקרן ישיב את התשלומים שקיבל באופן לא תקין בגין הוצאות אש"ל. משרד מבקר המדינה מעיר לקרן כי ללא פירוט של גורמי המטה אשר השתתפו בארוחות לא ניתן לבצע בקרה כספית על התשלום בגין הארוחות במסעדות ולבדוק את רשימת המשתתפים . ובכל מקרה, היות והמנכ"ל כבר מקבל החזר הוצאות גלובלי, אין מקום לשלם לו גם עבור הוצאות בגין ארוחות שסעד במסגרת מילוי תפקידו עם כפיפיו במטה. משרד מבקר המדינה מעיר לקרן כי מצב שבו חשבת השכר כפופה ישירות למנכ"ל אינו תקין, שכן הוא פוגע בצורך לקיים הפרדה בין הדרג הניהולי לבין דרג הבקרה . אף שעל ועד הנאמנים מוטלת חובה לפקח על התנהלות הקרן- בייחוד על רקע החולשה המובנית של רשם ההקדשות בכל הנוגע לפיקוח על הקדש ציבורי, ומכיוון שהקרן אינה דומה במהותה להקדש רגיל אלא לחברה (ראו בהמשך בתת-הפרק "שינוי מעמדה המשפטי של הקרן") - מנגנוני הפיקוח של ועד הנאמנים היו רופפים כמפורט להלן. ואולם לקראת סוף שנת 2012 , בעת המשבר הכלכלי שבו הייתה נתונה הקרן, עזבו חברים רבים את ועד הנאמנים והוא נוהל בקוורום חסר: בספטמבר 2013 נותרו בוועד רק ארבעה חברים נציגי צי בור, ללא נציגי משרדי הממשלה השונים והמוסד לביטוח לאומי; ומנובמבר 2016 עד פברואר2018 .כלל הוועד רק שלושה חברים נציגי ציבור על מנכ"ל הקרן היה להציג לפני מנכ"ל משרד הרווחה את כל התשתית המשפטית הידועה לו באותה העת על אודות האיסור שקבע רשם ההקדשות על החזר הוצאות שלא לפי קבלות. ואולם הוא לא עשה זאת, ובכך הטעה את מנכ"ל משרד הרווחה. .נמצא כי המנכ"ל הנחה את סמנכ"לית הקרן לבקש הצעות מחיר לשיפוץ, ובכלל זה מסר לה את הפרטים של קבלן מעכו (להלן – הקבלן). המנכ"ל הסביר למשרד מבקר המדינה כי הוא נוהג לשבת כל בוקר לשתות קפה בפיצוצייה בעכו (עיר מגוריו ), שם גם נוהגים לשבת קבלנים ולחפש עבודות. באחד הבקרים הקבלן פנה אליו, באמצעות עוזר המנכ"ל, וביקש להשתלב כקבלן שיפוצים ב קרן. המנכ"ל הוסיף כי מסר לקבלן שעליו לפנות לסמנכ"לית הקרן ולמסור לה את פרטיו , ואם יהיה צורך בשירותיו, תפנה אליו הקרן לקבלת הצעת מחיר.	אף שעל פי הנחיית רשם ההקדשות על כל חברי ועד הנאמנים לאשר את החלטת הוועד, שולם הבונוס בלי ששני הנאמנים החסרים אישרו את ההחלטה לשלם אותו. מדובר כאמור בשני הנאמנים שדרשו להתנות את תשלום הבונוס באישור מנכ"ל משרד הרווחה, ושהוא יינתן עבור החלק היחסי של עבודת המנכ"ל בשנת 2017 . משרד מבקר המדינה מעיר ליו"רית ועד הנאמנים כי היה אסור לשלם למנכ"ל את הבונוס עד קבלת החלטה פה אחד של כל הנאמנים על התשלום. אילו הייתה מתגלעת מחלוקת בעניין זה , היה על ועד הנאמנים לפנות להכרעת בית המשפט, בהתאם לקבוע בחוק הנאמנות.	356
משרד הרווחה והביטחון החברתי . ליקויים בתהליכי מינוי של בעלי תפקידים בכירים - משרד העבודה, הרווחה והשירותים והחברתיים והמוסד לביטוח לאומי .הגם שחוק הבט"ל מאפשר למנות לוועדות חברים שאינם חברי מועצה, העובדה שיותר ממ חצית חברי הוועדות אינם חברי מועצה מחייבת את המועצה לתת את דעתה לשאלה מה היחס הראוי בוועדות בין חברי מועצה למי שאינם חברים בה. הדבר הכרחי במיוחד מפני שלא נבדקת כלל כשירותם של יותר ממחצית חברי הוועדות. על המועצה לקבוע הליך בחירה לחברי ועדות שאינם חברים בה , להגדיר תנאי סף בסיסיים למינוי חברים בכל ועדה ולהגדיר בכל ועדה את שיעור החברים שאינם חברי מועצה. הביקורת העלתה כי בחוק הבט"ל, בתקנות המועצה, בתקנון המועצה ובתקנון הוועדות לא נקבעו דרישות סף של השכלה או של ניסיון מקצועי ממי שמתמנה לכהן כחבר ועדה; לא נקבע הליך סדור לבחירת חברי הוועדות, ובפועל לא נערכת כל בדיקה בדבר כשירותם של חברי ועדה שאינם חברי מועצה. על ועדת המינויים של המועצה, הממליצה על הרכב ועדות המועצה, לבחון אם השכלתו וניסיונו של כל מועמד רלוונטיים לוועדה שהוא מועמד אליה ואם יש בהם כדי לתרום ולסייע לעבודתה. כן על הוועדה לנמק בכתב את בחירותיה כדי שהליך המינויים יהיה שקוף. משרד מבקר המדינה מבקש להפנות את תשומת לב ועדת הרווחה של הכנסת לממצאי דוח זה ולהמלצותיו. בכללים לא הוגדרו תחומי האחריות של חברי המועצה - אם הם מחויבים לפעול להגשמת מטרותיו ויעדיו של הב ט"ל או לטובת הציבור שהם מייצגים ולטובת הארגון שמינה אותם למועצה. הביקורת העלתה כי תקנון המועצה ותקנון הוועדות נכתבו בשנת 1975 ולמרות התמורות שחלו מאז בהיבטים הנוגעים לפעילות הבט"ל, לא הוכנסו בהם שינויים44 . משרד מבקר המדינה ממליץ לשר הרווחה להקים ועדה בלתי תלויה, להעמיד בראשה שופט בדימוס ולמנות אליה נציגים מהבט"ל, ממשרד הרווחה, ממשרד האוצר וממשרד המשפטים. ועדה זו תצטרך לבחון מחדש את יעדי המועצה ותפקידיה; להגדיר את יחסי הגומלין שלה ושל הנהלת המוסד; לבחון אם, לאור השינוי שאושר בוועדת הכנסת בנוסח התקנות, הארגונים המיוצגים במועצה הם הארגונים הרלוונטיים ואם אין ארגונים נוספים שכדאי שיהיו מיוצגים בה; לתת את הדעת להיבטים הקשורים בעצמאות המועצה, ובכלל זה לצורך בייעוץ משפטי עצמאי למועצה; לעדכן את התקנון שלה ושל הוועדות הפועלות מכוחה, ובכלל זה לעדכן את הגדרת תפקידי הוועדות, הרכבי החברים בוועדות, תדירות כינוסן ודרך קבלת ההחלטות בהן. כל זאת יוכל לייעל את פעילות המועצה ולהבטיח שתפעל למען אינטרס הציבור ובהתאם לעקרונות הממשל התאגידי. הואיל ולא כל חברי הוועדות הם חברי מועצה, וכישוריהם של אלו שאינם חברי מועצה אינם נבדקים, יש קושי בתקנה המאפשרת לקבל החלטת ועדה כהחלטת מועצה בלי שתובא לדיון במועצה. מצב דברים זה עשוי להוביל לכך שסמכויות המועצה, שניתנו לה על פי חוק, יופעלו הלכה למעשה על ידי ה וועדות, וגורמים שלא עברו שום סינון ושאינם חברי מועצה יקבלו החלטות ביצועיות. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה ולהנהלת הבט"ל כי כאשר חבר בגוף המפקח משתתף בפעולות הביצוע השוטפות של המוסד, נפגעת ההפרדה בין סמכויות הפיקוח והבקרה ובין סמכויות הביצוע. לפיכך אין חבר מועצה יכול להשתתף בוועדות בוחנים של המוסד. בשל החשיבות הרבה שיש לפעילות המועצה, יש מקום שהשר יקבע בתקנות מהן דרישות הסף ואילו כישורים נדרשים מהמומחים השונים ולא להסתפק בקביעה כללית שלפיה יש למנות מומחים מתחומי מומחיות הרלוונטיים לבט"ל. הביקורת העלתה כי לכל אחד מששת המומחים שמינה השר כץ יש קשר אליו, עליו הצהיר המומחה : ארבעה מהמומחים כיהנו בתפקידים שונים בתע"א או בארגון עובדי התע"א 38" ; מומחית אחת פעילה בסיעת עוז" בהסתדרות, שהיא הסיעה שהקים השר כץ39 ; מומחה אחר, רופא, טיפל באביו המנוח של השר. להלן פירוט המומחים: הגם שמספרם של המומחים שהשר ממנה כחברי מועצה הוא שישה מבין 56 חברי מועצה, לדעת משרד מבקר המדינה יש טעם לפגם בכך שלכל ששת המומחים שהשר כץ מינה למועצה יש קשר ארוך שנים אליו גם אם לכלל המועמדים שהציע השר למנות יש כישורים מיוחדים.	.,המועצה כמפקחת על פעולות הבט"ל והנהלתו, צריכה להיות בלתי תלויה. מינוי חברי מועצה שיש להם קשר לשר עלול לעורר בהם מחויבות לשר ולגרום להם לפעול לפי רצון השר ולא להפעיל שיקול דעת עצמאי לטובת הציבור בלבד.	357
משרד הרווחה והביטחון החברתי . ‏היבטים בטיפול המדינה בהתמכרויות למיניהן .לא פעם עשויים שני הגורמים - עו"ס המשפחה ועו"ס ההתמכרויות, להיות מעורבים בו זמנית בטיפול במכורים, כל א חד בתחום אחריותו, ואולם בביקורת עלה כי אופן התיאום ביניהם לא הוסדר. בקשר לכך אמר מנהל השירות להתמכרויות במהלך הביקורת למשרד מבקר המדינה כי ישנן רשויות מקומיות שבהן שיתוף הפעולה בין עו"ס המשפחה לעו"ס התמכרויות הוא חלקי. ראש מינהל שירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה אמרה במהלך הביקורת למשרד מבקר המדינה כי בכמה מהרשויות המקומיות לא מועבר מידע בנוגע למכורים מעו"ס המשפחה לעו"ס ההתמכרויות. בביקורת עלה כי השירות להתמכרויות ומנהלת הרפורמה בשירותים החברתיים אכן קיימו ביניהם בשנים האחרונות כמה פגישות בנוגע לטיוטת נוהל לשיתוף פעולה בין עו"ס משפחה לעו"ס התמכרויות. ואולם הגרסה האחרונה של נוהל שיתוף הפעולה מדצמבר 2017 , לאקיבלה תוקף כמסמך מנחה לשיתוף ה פעולה הנדרש בין עו"ס המשפחה ועו"ס ההתמכרויות ומשרד הרווחה לא קבע תע"ס בעניין. מכל האמור עולה, כי אף שרבים מהמכורים גרים עם משפחתם וידוע שהמשפחה היא גורם חשוב בהנעת המכור לקבל טיפול - משרד הרווחה לא עשה די כדי לאתר את המכורים בקרב המשפחות המטופלות במש"ח ולמסד את שיתוף הפעולה בין עו"ס המשפחה לעו"ס ההתמכרויות. על משרד הרווחה לקבוע נוהל מחייב לתהליכי העבודה שבין המש"ח ליחידות לטיפול בהתמכרויות, כך שהמידע הקיים בשירותי הרווחה יתועל לטיפול מיטבי במכורים המוכרים לשירותי הרווחה. 1. הביקורת העלתה כי תפקיד העו"ס בחדר מיון מאויש רק במשמרות הבוקר של ימי חול ולא בשעות הערב והלילה או בסופי שבוע ובחגים22 . לכן, בזמנים אלה מכורים אינם יכולים לקבל מעו"ס את הטיפול הדרוש. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי נוכח הדמיון בדפוסי השימוש בחומרים ממכרים בחינוך הממלכתי, בחינוך הממלכתי דתי ובמגזר הערבי - עליו לפעול ביתר שאת כלפי מנהלי בתי הספר במגזרים אלו ולהמריצם למנות מב"סים במוסדותיהם . אשר למגזר החרדי - יש לבחון את היקף התופעה ולפעול בעניין מינוי מב"ס בהתאם לכך בקרב מנהלי בתי הספר במגזר זה. בביקורת עלה כי משרד הבריאות לא הנחה את ה אשפוזיות לעדכן את שירותי הרווחה בנוגע להפסקת הטיפול וחזרתו של המטופל לקהילה. על משרד הבריאות ומשרד הרווחה לבחון במשותף את הדרכים לשיתוף פעולה במקרים שמטופלים נושרים מטיפול הגמילה באשפוזיות. לפי נתוני המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות, בשנת 2017 השלימו כ- 1,400 מטופלים את תהליך הטיפול באשפוזיות. לעומת זאת, על פי נתוני קובץ מטופלים של משרד הרווחה רק כ -400 מטופלים באשפוזיות הופנו אליהם לטיפול במסגרות המשך. יוצא אפוא כי מרבית מסיימי הטיפול באשפוזיות אינם ממשיכים בתהליך הגמילה. הפסקת רצף הטיפול בגמילה עלול לגרום לכך שהמטופלים יחזרו להתמכרות. כמו כן - המשאבים שהושקעו בהם בשלב הגמילה הגופנית עלולים לרדת לטמיון. .לפי נתוני משרד החינוך שהועברו למש רד מבקר המדינה - בפועל עמד שיעור הדיווח של המב"סים בשנת תשע"ח על כ -46% . על משרד החינוך לדרוש דיווחים שוטפים מכלל המב"סים.	מסקר שע רך משרד החינוך ב סוף שנ ת הלימודים תשע"ח בקרב יועצות חינוכיות בבתי הספר 81 בנוגע להפעלת תוכנית כישורי חיים במוסדות החינוך (להלן - סקר היועצות) עלה כי 20% מהיועצות החינוכיות בחטיבות העליונות , 30% מהיועצות בחטיבות הביניים ו-77% מהיועצות החינוכיות בבתי הספר היסודיים לא הדגישו בעבודה עם התלמידים את מניעת השימוש באלכוהול.	358
משרד החינוך . ‏ניהול עצמי בבתי ספר יסודיים על משרד החינוך לפעול במשותף עם הרשויות ומרכז השלטון המקומי ולהגדיר באופן פורמלי את מרחב הפעולה ומידת המעורבות הרצויה של הרשות במסגרת הניהול העצמי, בהיותה רשות חינוך מקומית ואחרא ית למתן חינוך חובה; זאת בכפוף לשמירת מעמד המשרד כקובע את התכנים הפדגוגיים ואת יעדי החינוך במישור הארצי, ובכללם יעדי הניהול העצמי ומתן אוטונומיה לבתיה"ס שבתחום הרשות. ראוי שהמשרד ישקול את הצעת מרכז השלטון המקומי לכונן ועדת היגוי עליונה בשיתופו, שתדון ביחסי הגומלין ובתחומי האחריות כפי שעלו בדוח זה. בכלל זה על המשרד להסדיר את מארג הסמכויות - ובפרט בתחום הפדגוגי - של הרשות המקומית, מנהלי בתיה"ס והמפקחים הכוללים. מהאמור לעיל עולה כי בעקבות יישום המעבר לניהול עצמי בבתיה"ס היסודיים חל שינוי ברמת המעורבות של הרשויות המקומית בנעשה בבתיה"ס וביכולתן להתערב ולהשפיע גם על נושאים ניהוליים, תפעוליים ופדגוגיים; זאת במקביל לצמצום מעורבות המשרד בכל אחד מההיבטים האלה. אין להתעלם מיתרונותיה של מעורבות הרשות המקומית בתחום החינוך, ואולם מעורבות יתר אינה עולה בקנה אחד עם מטרות הניהול העצמי. אין היא משקפת את חלוקת התפקידים שבין המשרד (האחראי לפדגוגיה) לבין הרשות (האחראית למינהל) ואין היא מתיישבת עם כוונת המשרד, במסגרת הניהול העצמי, להעביר ממנו ומהרשות המקומית לבתיה"ס סמכויות, משאבים ואחריות, כדי ליצור את התנאים המיטביים לניהולם. מאחר שמרבית הרשויות המקומיות אינן מקצות באופן דיפרנציאלי את תקציבי סל התלמיד לבתיה"ס שבתחום שיפוטן, עולה ספק אם ההסדר הקיים, המשאיר נושא זה לשיקול הדעת של הרשות, נותן מענה מספק לצרכים הייחודיים של כל בית ספר. הימנעות משרד החינוך מאכיפת הנהלים וההסדרים בעניין הניהול העצמי החלים על הרשויות המקומיות מרחיבה את מעורבותן של הרשויות גם להיבטים חינוכיים -פדגוגיים המיושמים בבתיה"ס, היבטים שלפי תפיסת הניהול העצמי אמורים להיות נתונים בידי מנהלי בתיה"ס. .עיריית קריית אתא קבעה סל תלמיד אחיד לב תיה"ס היסודיים לשנה"ל התשע"ו (589 ( ש"ח) והתשע"ז584 ש"ח), למרות השונות הרבה בנתונים בין בתי"ס אלה - בין היתר בשטחם הבנוי (הנע בין כ - 1,800 לכ- 4,600 מ"ר), בגיל מבניהם (בין60 שנים ל-12 שנים) ובמספר תלמידיהם (בין180 בביה"ס הקטן ל-530 בגדול); עיריית נצרת קבעה בשנה"ל התשע"ו ל-13 בתיה"ס היסודיים שבאחריותה סל תלמיד דיפרנציאלי לפי מספר תלמידיהם83, אך לא על פי פרמטרים נוספים שקיים בהם שוני רב בין בתיה"ס, דוגמת שטחי מגרש ביה"ס (בין 2 דונם ל -12 דונם), השטח הבנוי (בין 1,800 ל- 7,000 מ"ר) וגיל המבנה (בין48 שנים ל-6 שנים); גם עיריית שפרעם (בשנות הלימוד התשע"ו והתשע"ז) והמועצה המקומית עספייא (בשנה"ל התשע"ז) קבעו סל תלמיד אחיד לכל בתיה"ס היסודיים בתחומן למרות השוני הרב ביניהם מבחינת השטח הבנוי84, מספר התלמידים85 וגיל ביה"ס ומצבו הפיזי86. משהמשרד תומך בקביעת סלים דיפרנציאליים ברשויות המקומיות שבניהול עצמי, ובשים לב לכך שהוא האחראי לקביעת גובה הסל המינימלי - מצופה ממנו ליזום, בשיתוף מרכז השלטון המקומי, מהלך לקביעת סל דיפרנציאלי שיתבסס על קריטריוני ם מתאימים. ,מצופה מהרשויות שבהן הבדלים ניכרים בין בתיה"ס במספר התלמידים וסל התלמיד שלהן אינו דיפרנציאלי, לבחון את השלכות מדיניות זו, ובהתאם לתוצאות הבחינה לעדכן את שיטת הקצאת סל התלמיד לבתיה"ס. על משרד החינוך לשקול לעדכן את הקריטריונים לקביעת סל התלמיד, כך שגודל ביה"ס יהיה שיקול נוסף בהחלטה על קביעת גובה מרכיבי הסל לכל בי"ס ברשות. .מהתרשים עולה כי בשנים שנבדקו, יותר ממחצית הרשויות המקומיות בניהול עצמי שבהן יותר מבי"ס אחד לא קבעו סל תלמיד דיפרנציאלי82 . נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, אף שחלפו שש שנים ממועד כניסת בתיה"ס לניהול עצמי, משרד החינוך לא פרסם הנחיות לבקרה ולאישור של הדוחות. בפועל חלק מבתיה"ס מגישים דוחות כספיים שלא במתכונת שנקבעה, והנתונים שהם מוסרים למאגר המידע של המשרד אינם מבוקרים. על משרד החינוך לפרסם נוהל לרשויות וחוזר מנכ"ל מעודכן שיעגנו את הנחיותיו בנוגע לבקרה ולאישור של הדוחות הכספיים שמגישים לו בתיה"ס, פרסום כזה יסייע לקיים בקרה ופיקוח וינחה את הרשויות המקומיות ואת בתיה"ס. יתרה מזאת, על המשרד להבטיח שנושא זה יודגש בתוכניות ההכשרה הייעודיות למנהלים בתחום הנ יהול העצמי ובהשתלמויות למנהלים במכון אבני ראשה ובמרכזי הפסג"ה.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי קיומו של פורמט אחיד יכול להיות בסיס לתיעוד הדיון, אולם כשלעצמו אינו מבטיח את התיעוד . על משרד החינוך להנחות את מנהלי בת יה"ס להקפיד על תיעוד מפורט כנדרש, עד שהדבר יתאפשר בעתיד באמצעות המערכת הממוחשבת.	359
משרד החינוך . היעדרויות עובדי הוראה והעסקת ממלאי מקום בהוראה ככלל, מניתוח נתוני מחקרי הלמ"ס 2018 בחתכים לעיל בנקודת זמן נתונה, וכן מניתוח נתונים קודמים של הלמ"ס ומממצאי המחקרים שיזם משרד החינוך בנושא, מצ טיירת תמונת מצב מערכתית מקיפה ועדכנית בנושא היקף ההיעדרויות בחתך של שלבי החינוך, סוגי הפיקוח והמגזרים. בהתבסס על נתונים אלו, היה על המשרד לגבש תוכנית עבודה סדורה, שתכלול פיתוח כלים שיאפשרו לצמצם את תופעת ההיעדרויות המרובות של עובדי הוראה. בייחוד היה עליו לזהות את מוקדי ההיעדרויות החריגות ולנקוט פעולות מיוחדות לטיפול בהם. במסגרת המהלך היה עליו להקים מערך ממלאי מקום נגיש ואיכותי, שיטפל בנושא היקף ההיעדרויות ומאפייניהן על פי שלבי החינוך, סוגי הפיקוח ומגזרי החינוך השונים, כפתרון מרכזי להתמודדות עם ההיעדרויות. כן היה עליו לקבוע את המסגרת הארגונית לקידום מיטבי של הנושא - אם על ידי יחידה ייעודית לנושא (דוגמת היחידה להיעדרויות) ואם באמצעות חלוקת האחריות לנושא בין יחידות אגף כא"ב. ואולם בביקורת עלה כי המשרד, ובייחוד אגף כא"ב, לא תכנן מערך לאיוש משרות ההוראה של הגננות והמורים הנעדרים. משרד מבקר המדינה רואה בכך ליקוי חמור בדפוס הפעולה של המשרד. עלה שאומנם מנהלי בתי הספר מדווחים לצורך תשלום השכר במערכת המדב"ס או באופקית על ההיעדרויות של עובדי ההוראה בחינוך הרשמי, אולם אגף כא"ב כלל אינו בוחן את הדיווחים, ולפיכך אינו מנצל מסד נתונים זה כמנגנון מעקב שיש בו כדי לשפוך אור על מאפייני ההיעדרויות של עובדי ההוראה: לאתר בהן מגמות, סיבות וסוגיות חריגות. בעניין בתי הספר בחינוך המוכש"ר ושל הבעלויות, הביקורת העלתה כי מנהלי בתי הספר בסטטוס זה כלל אינם מדווחים על ההיעדרויות של עובדי ההוראה בבתי הספר שבאחריותם, והמשרד אינו אוכף עליהם חובת דיווח זו. .מכאן שהמשרד אינו מנצל את הכלים העומדים לרשותו כדי לרכז נתונים על היקף שעות ההיעדרות של עובדי ההוראה, הן בבתי הספר של החינוך הרשמי והן בבתי הספר של החינוך המוכש"ר והבעלויות, להפיק מהם תמונת מצב ממצה ועדכנית ולקבוע את השפעותיה הצפויות על מערכת החינוך. בדיקה זו נדרשת, וממצאיה אמורים לשמש בסיס להקמת מערך הולם של ממלאי מקום שיאפשר להתמודד עם התופעה האמורה. . מחקרי למידה והערכה מלמדים על קשר ברור בין הזמן המושקע בלמידה לבין ההישגים הלימודיים במישור המערכתי, ומכאן שחיוני לבחון את סוגיית ההיעדרויות של עובדי ההוראה ואת השפעותיה על הזמן המושקע בלימודים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי אף שזה שנים רבות סוגיית ההיעדרויות של עובדי הוראה במערכת החינוך, על כל היבטיה, ידועה היטב לכל הגורמים הנוגעים בדבר בתוך המשרד, במשך השנים לא ייחס המשרד לסוגיה זו את החשיבות הראויה לה. המחדל המתמשך בטיפולו של המשרד בתופעת ההיעדרויות של עובדי הוראה בשלבי החינוך השונים משפיע גם על אופן טיפולו הכושל של המשרד בקליטתם ובהעסקתם של ממלאי מקום במוסדות החינוך לפי זמינותם והצורך בהם, כמפורט להלן. לנוכח היקף ההיעדרויות ובשל השפעתן על תפקוד בית הספר או גן הילדים, על המשרד לגבש דרכים לצמצום היקף ההיעדרויות; ובייחוד עליו לפעול בדחיפות להסדרת סוגיית ההיעדרויות של עובדי הוראה בבתי הספר הממלכתיים-דתיים ובבתי הספר שבמגזר הערבי - בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים - שבהם שיעורי ההיעדרויות גבוהים ביותר. בכלל אלה, על המשרד לבחון מהו היקפו הנדרש של מערך ממלאי המקום שיאפשר למלא את הצרכים שמקורם בתופעת ההיעדרויות. מעיבוד נתונים שביצע משרד מבקר המדינה על בסיס נתונים שהתקבלו מחשבות המשרד ביולי 2018 בנוגע לשעות מילוי מקום שביצעו בפועל ממלאי המקום הקבועים והשעתיים, עלה כי היקף שעות מילוי המקום שבוצעו בפועל בשנות הלימוד התשע"ז והתשע"ח הסתכם בכ-5.3 ו-4.2 מיליון שעות, בהתאמה. עלות השכר ששולם לממלאי המקום הקבועים והשעתיים בגין שעות מילוי מקום בשנים אלו הסתכמה ב-314 ו-209 מיליון ש"ח, בהתאמה. .בביקורת גם עלה כי אף שבמבנה אגף כא"ב הוגדרה יחידה ייעודית לטיפול בנושא זה - היחידה להיעדרויות - הלכה למעשה, יחידה זו אינה מרכזת את הטיפול בהיעדרויות ואין יחידת מטה אחרת כלשהי שעושה זאת. למעשה, הטיפול בנושא זה נזנח ונדחק לשולי העבודה השוטפת של אגף כא"ב, וכמעט שאינו בא לידי ביטוי בדיוניו ובמסמכיו. מצב זה מקשה לגבש ולקדם מדיניות מערכתית, לרבות קביעת נהלים העוסקים בכלל היבטיו של נושא ההיעדרויות ובדרכים האפשריות להסדרת הנושא. .התרשימים מעלים פער משמעותי בכל מחוזות המשרד בין מספר שעות ההיעדרות לתקופה קצרה של עובדי ההוראה לבין מספר שעות מילוי מקום שבוצעו לפי דיווחי המנהלים: היקף שעות ההיעדרות לתקופה קצרה עמד על כ -5.3 ,מיליון שעות היעדרות לעומת כ-3.2 שעות מילוי מקום בשנת הלימוד התשע"ז; וכ-5.7 מיליון שעות היעדרות לעומת כ-3.3 מיליון שעות מילוי מקום בשנת הלימוד התשע"ח. משמעות הדבר כי שיעור שעות ההיעדרות שלא היה בהם מילוי מקום הסתכם בכ -40% וכ-42% בשנות הלימוד התשע"ז והתשע"ח, בהתאמה. בחלק מהמחוזות הפער היה כמעט פי שניים32 . יש להדגיש את הפער הגדול, בשיעור של49% (כ- 670,000 שעות וכ- 740,000 שעות בשנים התשע"ז והתשע"ח), שנמצא בין מספר שעות ההיעדרות למספר שעות מילוי המקום בגין היעדרות לתקופה קצרה במחוז דרום. .מניתוח נוסף של אותו מסד נתונים, הבוחן את הפערים ביחס לשלבי החינוך, עולה כי בחינוך הקדם -יסודי הפער בין מספר שעות ההיעדרות לתקופה קצרה של עובדי ההוראה לבין מספר שעות מילוי המקום שבוצעו היה בשנת הלימוד התשע"ז 5% , ואילו בשנת הלימו ד התשע"ח היה בשיעור של 9% ; ובבתי הספר היסודיים הפער ביניהם היה בשיעור של 46% בשנת הלימוד התשע"ז ו-47% בשנת הלימוד התשע"ח. עולה מכך שעל פי הדיווחים למשרד התבצע מילוי מקום עבור רוב שעות ההיעדרות בחינוך הקדם -יסודי. לעומת זאת, בבתי הספר היסודיים כמחצית משעות ה היעדרות אוישו על ידי ממלאי מקום, ולגבי המחצית השנייה - אין דיווח. הפערים בנתונים לעיל מצביע ים על כך שהמשרד לכאורה לא סיפק פתרון במישור הלימודי להיעדרויות הממושכות, וזאת אף שההיעדרויות של עובדי ההוראה לתקופה ממושכת צפויות בחלקן הגדול מראש. עולה כי במקרה הטוב, ורק בחלק קטן מאוד מתקופת ההיעדרות, מילאו את מקומם של עובדי ההוראה הקבועים עובדי הוראה אחרי ם במערכת החינוך, על חשבון קידומם של נושאים חשובים אחרים, ובמקרה השכיח לא ניתן להם תחליף חינוכי הולם כלל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי אין לו נתונים מדויקים המסבירים את הפער לגבי מילוי מקום בגין היעדרות ממושכת המשולמת באמצעות שעות תקן. אין לו גם הסברים באשר להיקף ההיעדרויות לטווח קצר - קיים פער של כ -2.1 ו-2.4 מיליון שעות ב שנות הלימוד התשע"ז והתשע"ח, בהתאמה, שאין דיווח בגינם על מילוי מקום, והמשרד לא הציע הסבר לאותן שעות.	רק כשלוש שנים לאחר הרשעתו, בעקבות מבצע יישור הקו ביולי 2017 , נחסם העובד במערכות המשרד, עניינו הוצג בוועדה המייעצת והוועדה המליצה לפטרו.	360
משרד החינוך . כוח אדם בהוראה - תכנון, הכשרה והשמה עלה ששני המחוזות אינם מעורבים באופן שיטתי בתהליך האיתור וההשמה של בוגרים ומורים חדשים בבתיה"ס שבתחומם. בפועל, התהליך מבוצע ע"י מנהלי בתיה"ס, בלי ניהול של התהליך וללא ראייה כוללת של צורכי בתיה"ס במחוז. אין בשני המחוזות שנבדקו מאגר מידע שיטתי, סדור, מלא ומנוהל של משרות פנויות בבתיה"ס או של משרות שצפויות להתפנות בטווח הקצר או הארוך, שכן המחוזות אינם עוסקים בתכנון צורכי כוח האדם141 ,. כאמור המחוזות אינם מנגישים את קובץ הבוגרים למנהלי בתיה"ס, כך שלמשל, ניתן לאתר מתוך הקובץ בוגרים במקצועות מסוימים, לשלב חינוך מסוים ואף באזור גיאוגרפי מסוים או בבי"ס מסוים, אך המחוזות אינם משתמשים באפשרויות הגלומות בקובץ, ובכך אינם מסייעים למנהלי בתיה"ס באיתור בוגר לאיוש משרות הוראה פנויות. זאת ועוד, נציגי המחוזות נפגשים עם הסטודנטים להוראה העומדים לסיים את לימודיהם ומוסרים להם מידע והסברים על השלבים הא רגוניים- הפרוצדורליים בתהליך הכניסה להוראה, למשל על אופן פתיחת תיק מקוון של עובד הוראה חדש והנחיות לכך בפורטל עובדי הוראה. ואולם, המפגש אינו מציג משרות פנויות, אינו מפרט את תחומי ההוראה הנדרשים בבתיה"ס בתחום המחוז ואינו מספק כל מידע אחר שמשמעתו הכוונת הסטודנטים לשיבוץ במשרות הוראה העשויות להתאים להם. להלן פרטים נוספים שעלו בבדיקה בשני המחוזות: .תרשים 16 מראה שרבים מהמתמחים והמורים החדשים סוברים שמשרד החינוך אינו מהווה צומת מקצועי, כל שכן צומת רגולטורי, בכל הנוגע למשרות חדשות להוראה. אלה הם שיעורי הנשאלים המאשרים את ההיגדים האלה: אין גורם מרכזי במשרד שלו מידע על משרות הוראה פנויות - כ-78% (1,540 מתוך1,977); המשרד אינו מספק מידע על משרות פנויות - כ-67% (1,474 מתוך2,196); המשרד אינו מספק כלים שיוכלו לסייע באיתור בתי"ס שבהם מצויות משרות פנויות - כ-76% (1,616 מתוך 2,129.) מבקר המדינה מעיר למשרד כי אף שהשימוש במגוון דרכים לאיתור ולהשמה של בוגרים ומורים חדשים הוא סביר בפני עצמו, רמת האקראיות הגבוהה של השימוש בהן והבעייתיות של חלקן (למשל, היכרות אישית) עומדות בסתירה לעקרונות של שוויון הזדמנויות, הוגנות ושקיפות, שצריכים להיות בבסיס תהליך האיתור וההשמה. על משרד החינוך לספק למנהלי בתיה"ס באופן שיטתי מידע מקדים ומקיף על המועמדים מקרב הבוגרים והמורים החדשים כמו גם כלים מקצועיים לאיתור וגיוס, כדי להבטיח שהם ישבצו במשרות הפנויות את המועמדים המתאימים ביותר למשרות הוראה אלה. .תרשים 17 מראה שכמחצית מהמתמחים והמורים החדשים חוו התנסויות שליליות מהליך האיתור וההשמה במידה בינונית או גבוהה: 53% חשו חוויות שליליות מההליך; כ-44% חשו תחושת ניכור מצד מערכת החינוך; וכ-45% ציינו כי התהליך עורר בהם תחושות של חוסר ודאות ותסכול לגבי עתידם המקצועי. מתשובות המתמחים והמורים החדשים עולה תמונה ברורה של קושי איתו מתמודדים המתמחים והמורים החדשים שמקורו, ככל הנראה, היעדר הנחיות של משרד החינוך להליך האיתור וההשמה. .1. "מנהל בית הספר משמש כמנהל משאבי אנוש ללא הכשרה מתאימה וללא כל תמיכה"; 2. ;""היעדר גוף אחד מסודר שמרכז את המועמדים הפנויים להוראה 3. ;""היעדר פניות המנהל לגיוס מורים 4. .""הקושי הוא בזיהוי ההתאמה תפקיד המאמן אינו תפקידהכרוך אך ורק בליווי הסטודנט , שכן מוטלת עליו משימה נכבדה המשמעותית מאוד להצלחתו של המורה החדש. כדי להצליח ב משימה, יש צורך לספק למאמן כלים ייעודיים הן בתחומים הדיסציפלינריים והפדגוגיים והן בתחומים הבין -אישיים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך, למוסדות המכשירים ולבתיה"ס המאמנים על שמורים כה רבים המשמשים מורים מאמנים בפועל לא עברו הכשרה מתאימה לכך. הדבר מחייב אותם לתת דעתם לאופן הטיפול בנושא ולפעול להכשרת כל מורה המועמד לשמש מורה מאמן. החל בשנת 2014 חלה עלייה במספר הקולות הקוראים שפרסם המשרד ובהיקפם הכספי: בתקופה שמ-2014 ועד2018 פרסם המשרד54 " קולות קוראים" בעלות כוללת של כ-236 .מיליון ש"ח בהיעדר כל הסדרה של הקולות הקוראים, גם לא נקבעו כללים שימנעו ממסלול זה להכשרת א קדמאים להוראה להפוך למסלול העוקף את המסלול ה"רגיל" לקבלת תעודת הוראה. עולה מכך כי הקולות הקוראים משמשים, הלכה למעשה, כלי בלתי מתוכנן למתן מענה מהיר לצורכי כ"א בהוראה, כאשר קיים חשש שהשימוש הנפוץ והלא מתוכנן בהם עלול למנוע גיבוש מענה מקיף וארוך טווח למחסור של מורים במערכת החינוך. היותשהשימוש בכלי של הקול הקורא הפך להיות שכיח במשרד בכל הנוגע להפעלת תוכניות לימוד מואצות או מיוחדות, והוא משפיע על היקף הכשרת עובדי ההוראה, על המשרד להסדיר את השימוש בו באופן שיעלה בקנה אחד עם מדיניותו ויעדיו בנושא ויעגן את הכללים לפרסומו בנוהל מחייב. בין היתר, על הנוהל להגדיר את הגורם האחראי להפעלתו, באופן שגורם זה יהיה מי שיתכלל מסלול זה, הן מבחינה פדגוגית והן מהבחינה הניהולית-תקציבית.	. עלמשרד החינוך כמאסדר של מערכת החינוך מוטלת האחריות לגבש את המדיניות בנוגע לאופן האיתור וההשמה של בוגרים ומורים חדשים, להסדירה בנהלים מחייבים וליישמה באמצעות תוכניות עבודה, מנגנוני הטמעה וכלי בקרה ופיקוח. תוצאתה של מדיניות זו תהיה הליך קבוע, שיחול על אלפי מתמחים ומורים חדשים המצטרפים למערכת מדי שנה, וצפוי להשפיע על איכות ההוראה. יש לראות בחומרה את אי-יישומה של הערה בנושא זה בדוח הקודם. הימנעותו של המשרד מגיבוש מדיניות האיתור וההשמה ומהסדרתה הותירו תחום זה לפעולות אקראיות ברמת השטח של מנהלים מזה ושל בוגרים ומורים חדשים מזה. אומנם מעורבותם הניכרת של המנהלים היא חיובית בפני עצמה, אך התהליך כולו מתבצע ללא יד מכוונת וראייה מערכתית כוללת ובלי כלים, תשתיות מידע ונתונים מתאימים. לפיכך התהליך גם אינו יעיל דיו וגם אינו יכול להבטיח שוויון הזדמנויות לכלל הבוגרים והמורים החדשים.	361
משרד החינוך . פעילות כפרי הנוער .משרד מבקר המדינה מעיר למינהל כי תנאי הכשירות שהוא קבע נועדו להבטיח כי כפר אשר קולט חניכים יעמוד בתנאים הכרחיים להענקת סביבה מוגנת ועוטפת לחניכים. העובדה שהמינהל אינו מוודא שהכפרים עומדים בדרישות באופן שוטף וקבוע מאיינת אותן, והדבר עלול לפגוע בחניכים שזהו מקום מבטחם וחינוכם. על המינהל לקבוע מנגנון פיקוח ובקרה אחר עמידת כפרי הנוער בתנאי הכשירות ולקבוע למפקחים תוכנית עבודה מסודרת לאופן ביצועו. עליו לכלול במנגנון זה גם דרכי אכיפה מתאימות, בלי לפגוע בחניכים. בביקורת עלה כי על אף הליק ויים שמצאו בעניין זה המפקחים ועל אף המלצות המחקר שערך המינהל עצמו ב -2012 , אגף חינוך והדרכה במינהל עדיין לא גיבש תוכנית מובנית לחניכה וליווי של מדריכים חדשים. הוא לא קבע מי איש הצוות שילווה את המדריך החדש, באיזו תדירות יפגוש אותו, באילו נושאים ילווה אותו וי חפוף אותו, מי גורמי המקצוע (בכפר ובמטה) שילוו אותו בשנותיו הראשונות וכיו"ב. העובדה ש-30% ומעלהמכפרי הנוער לא מ גישים בקשות למימון קורסי הכשרה שוטפים מחייבת את המינהל לעמוד על הסיבות לכך ולנתח את היקף ההכשרה המוענק למדריכים בפועל, אולם הוא לא עשה כן. בשל החשיבות של הנושא, המינהל צריך להיות יוזם ולא רק מגיב, ועליו לשקול לחייב את הכפרים לקיים קורסי הכשרה שוטפים. על המפקחים, המאשרים את הבקשות לפני הגשתן למטה המינהל, ועל אגף חינוך והדרכה למפות את הצרכים המקצועיים שהצוותים החינוכיים נדרשים להשתלם בהם ולוודא כי סוג מסלולי ההכשרה שבוחרים הכפרים מתאים לוותק אוכלוסיית המדריכים בכפרם. המינהל לא קבע תוכנית הכשרה מחייבת לתקופת עבודת המדריך לאחר הקורס הבסיסי. הוא לא קבע אילו קורסי חובה יעברו המדריכים ומה יהיה תוכנם, והבחירה נותרה בידי הכפרים בלבד ובהתאם לשיקול דעתם. כתוצאה מכך, אי אפשר להבטיח כי קורסי ההכשרה השוטפים מכשירים את המדריכים להתמודד עם כל הסוגיות והקשיים האופייניים לחניכי כפרי הנוער. מדריכי כפרי הנוער עובדים עם אוכלוסייה צעירה ופגיעה ונדרשים להתמודד עם המורכבות הרגשית והחברתית שלהם. לכן קבע המשרד כי על המדריכים לעמוד בכמה תנאי סף הכרחיים. ואולם העובדות מצביעות על כך שלמעלה ממחצית המדריכים אינם עומדים בדרישות שנקבעו או שהמפקחים לא בדקו את עמידתם בדרישות אלו. המינהל אחראי על החינוך החוץ ביתי במשרד החינוך ולטיפול בבני הנוער המתחנכים בכפרי הנוער אך אינו מספק את המעטפת הטיפולית הנדרשת להם. על המינהל לפעול לכך שלכל חניכי כפרי הנוער תהיה תוכנית טיפול אישית אפקטיבית שתספק את הטיפול המתאים לכל חניך. . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי הוא לא התייחס בתשובתו לתוצאה השלילית הנגרמת מהשמה לא מתאימה, מהיעדר תוכניות טיפול אישיות ומהיעדר מענה טיפולי לחניכי כפרי הנוער והשפעתם על נשירת חניכים מכפרי הנוער. על משרד החינוך להגביר את מעורבותו בהליך הקליטה וההשמה של חניכים בכפרי הנוער. עליו לוודא כי הקליטה מתבצעת מתוך שיקולים של טובת החניכים בלבד, ומתוך התאמת הכפר לחניך ולצרכיו. על המשרד להסדיר את אופן העבודה בין היחידות השונות האחראיות והמטפלות בנוער זה באמצעות נהלים ארגוניים ושגרת עבודה, אשר תיצור מחויבות של כלל היחידות להשגת המטרה של פעולותיהן המשותפת ועליו לפעול לצמצום הנשירה הנובעת מקליטה לא מתאימה או היעדר טיפול מתאים לצורכי חניכי כפרי הנוער. על המינהל ואגף הקליטה להגדיר יעדים לשיעור הנשירה הסביר ולקבוע את הצעדים והכלים שיש לנקוט כדי לעמוד ביעד זה. משרד מבקר המדינה מעיר למינהל כי המעקב אחר תופעת הנשירה אינו שיטתי ואינו ס דור. בביקורת עלה כי אין תיעוד לפעילות המעקב אחר הנשירה בכפרי הנוער שבהם קיים סיכון מוגבר לנשירה, במינהל אין דוחות ונתונים שיטתיים וסדורים באשר לכך. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הקמת הוועדה. פיתוח כלי אחיד עשוי לענות על הכשלים המתוארים במעקב אחר נשירת חניכים מכפרי הנוער. עם זאת, אין להותיר את הכלי ככלי עצמאי המופעל על ידי הקב"סים בכפרי הנוער, ועל המינהל לפקח על הכלי והפעלתו ולעקוב אחר נתוני הנשירה, גם באמצעות גורם מתכלל אחד במטה המינהל.	קביעת המינהל כי הצוות החינוכי הבכיר ישלים או יחליף את המעורבות הטיפולית והמקצועית הנדרשת מהעו"ס, בלי לקבוע אילו כישורים נדרשים לשם כך, מי מהצוות מתאים לכך, אילו הכשרות עליו לקבל ולאיזה ליווי הוא נדרש לשם מילוי משימה זו, פותחת פתח לטיפול לא מתאים, דבר שעלול לא רק שלא לקדם את החניך אלא אף לפגוע בו.	362
דוחות נוספים . פעולות הלמ"ס לתכנון, לתקצוב וליישום של משימות ופרויקטים על הלמ"ס לגבש תוכניות עבודה שנתיות על פי הכללים שנקבעו במדריך התכנון, ולכלול בהן גם משימות ולוח זמנים לביצוען, וכן מדדים לעמידה בהן שיוגדרו על פי עקרונות מדריך התכנון הממשלתי. התקציב על .שינוייו (ללא .עודפים .מחויבים) הפער בין .בסיס .התקציב .לתקציב על התקציב על .שינוייו (כולל .עודפים .מחויבים) הפער בין .בסיס .התקציב .לתקציב על .הביקורת העלתה כי במהלך תשעה חודשים לא נעשו פעולות לקידום הפרויקט : במשך ארבעה חודשים מינואר עד אפריל 2015 בשל מחלוקת בנושאי אבטחת מידע ובמשך חמישה חודשים נוספים, מינואר עד מאי 2016, בשלמחלוקת בין הלמ"ס לחברה א' בדבר מועדי התשלומים לחברה, בין השאר על רקע פעולותיה של החברה בתחום אבטחת המידע. מתיעוד ענף של הלמ"ס עלו שני קשיים שעמדו לפני הלמ"ס בבואה לתכנן ולבצע פרויקט שיעמוד בדרישות אבטחת המידע שהציבה: קושי לוודא שהספק יכול לעמוד באותן דרישות, ואי -הסכמות בין הלמ"ס לספק באשר ליישום ההסכם. בסיכומו של דבר, הקשיים בתחום אבטחת המידע היו גורם חשוב בעיכוב הקמת האתר החדש. הועלה כי הלמ" ס לא תרגמה את כל המשימות והמחויבויות, שהלכו והצטברו במהלך השנים, לכדי תוכנית יישום רב -שנתית מחייבת, הכוללת את לוח הזמנים לביצוע המשימות, את ה תקציב הנדרש ל הוצאתן אל הפועל ואת הגדרת ה תפוקות בכל אחד מהפרויקטים. בתוכנית כזו היה על הלמ"ס לכלול את כל הפעולות הסטטיסטיות שהיא מבצעת, לרבות אלה שבבסיס תקציבה וכן פעילויות סטטיסטיות נוספות שהיא מחויבת או התבקשה לבצע. תוכנית כזו ממילא אף לא הועברה ל משרד ה אוצר לצורך בחינ ה של היבטיה התקציביים ואישורה, ואף ל א לאישור הממשלה. בהיעדר פעול ות סדורות אלה העמיק הפער בין מחויבויות הלמ"ס ובין בי צוען, וכיום הלמ"ס אינה מבצעת חלק ממחויבויות אלה . תחת זאת פנתה הלמ"ס לגורמים במשרד האוצר ובמשרד רה"ם והצביעה על מחסור במשאבים העומדים לרשותה המונע ממנה למלא את תפקידה. להלן הפרטים: על פי המכתבים האמורים, באוגוסט 2017 נדרשה תוספת של 89 משרות, שהן 13% מתקן כוח האדם של הלמ"ס. במהלך כחצי שנה, בין אוגוסט 2017 לינואר2018 , גדלה דרישתהלמ"ס לתוספת כוח אדם ב -11 משרות נוספות; בין ינואר לפברואר 2018 היא גדלה ב-40 משרות נוספות. בסך הכול עמדה דרישתה האחרונה של הלמ"ס על תוספת של 140 משרות, שהן 20% מתקן כוח האדם שלה. משרד מבקר המדינה מעיר ללמ"ס כי הגידול במספר המשרות הנדרשות על פי פניות הסטטיסטיקן הלאומי אינו מוסבר. היעדרו של הסבר מפורט לעניין הגידול בדרישות כוח האדם עלול לעורר ספק באשר לבחינות שנעשו לעניין ההתאמה בין הצרכים למילוי המשימות ובין הדרישות שמציגה הלמ"ס. משרד מבקר המדינה מעיר ללמ"ס כי התוכנית שצורפה לתשובתה אינה תוכנית המפרטת באופן מלא את כל המחויבויות המוטלות על הלמ"ס, אלא רק פעולות חדשות שהלמ"ס נדרשת לבצע בשנים 2018 - 2019 תוך קביעת סדר עדיפויות לביצוע פעולות בשנים אלה, ואין בה אזכור למקור המחויבות לגבי כל הפעולות הסטטיסטיות שצוינו בה. נוסף על כך, בנוגע לשנים 2020 ואילך, צוינו בה מעט מאוד פעולות סטטיסטיות. ממילא תוכנית כזו אינה יכולה לשמש כלי מספק לשם קבלת החלטות בדבר הפעולות שהלמ"ס תידרש לבצע והמשאבים שהיא נדרשת להם. הועלה כי מנמ"ר הלמ"ס לא הכין תוכנית מפורטת לכוח האדם הנדרש לצורך ביצוע פרויקט האתר החדש. הלמ"ס חתמה אפוא על הסכם עם חברה א' להקמת אתר חדש בדצמבר 2013 ומאז, במשך כארבע שנים, לא הצליחה לגבש צוות כוח אדם שנדרש לביצוע הפרויקט .	הועלה שרק לאחר סיום הביקורת, יותר משלוש שנים ממועד החלט ת הממשלה, השלימה הלמ"ס את יישום השלב הראשון הדרוש לגיבוש מדד העוני הרחב - קביעת מתודולוגיה לגיבוש המדד.	363
דוחות נוספים . טיפול משרד החקלאות בהגנת הפרטיות ובאבטחת מידע משרד מבקר המדינה מעיר לרשות האוכלוסין כי עליה לפעול לכך שנושא רגיש כגון הזנת מידע התומך בתהליכים של עיכוב יציאה מהארץ או כניסה אליה, וכרוכה בו העברת מידע בין גופים ציבוריים, יעוגן בנהליה בהתאם לכלל הוראות הדין, ובפרט אלה הנוגעות להגנת הפרטיות. הביקורת העלתה כי עבודת המטה שהחלה בנושא לעדכון רשימת המאגרים טרם הסתיימה, (בעניין זה ראו לעיל בפרק "אי -השלמת מיפוי, בחינה והגדרה של מאגרי מידע"). . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי עליו לפעול להכנת מסמך הגדרות מאגר לגבי המאגר הנוסף ויש לרושמו בפנקס מאגרי המידע, כנדרש בחוק הגנת הפרטיות, על מנת לאפשר את הבקרה על רמת אבטחת המידע בו. יצוין כי פרסומו של מידע כזה עקב אבטחה לקויה עשוי לפגוע בפרטיותם של האנשים הנזכרים בו ובשמם הטוב. .במאגרים שנרשמו על ידי המשרד בפנקס מאגרי המידע רשומים שלושה בעלים: משרד החקלאות / המשרד הראשי; משרד החקלאות / הרשות לתכנון ופיתוח; משרד החקלאות / מכון וולקני. מהמסמכים עולה שהרשות לתכנון ופיתוח במשרד רשומה כבעל המאגר של פיצו"ח מודיעין וכבעלים של מאגר כתבי אישור של מינהלת ההשקעות, אף על פי שנושאים אלו אינם מצויים בתחומה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי עליו לבחון שו ב את הגדרת הבעלים של המאגרים. עולה שמשרד החקלאות לא הגדיר מי ישמשו כמנהלים למאגרי המידע שכבר רשם. אי -הגדרת מנהלי מאגרי מידע הביאה לידי כך שבבקשות שונות לקבלת מידע חתם כמנהל מאגר מידע בעל תפקיד אחר מבלי שהוגדר כמנהל ובלי שנשא באחריות לתפקידי המנהל. לדוגמה, מנהל השירות למערכות מידע (השל"מ) חתם כמנהל מאגר מידע על בקשה מספטמבר 2017 של המרכז לסחר חוץ במשרד לקבל מידע על נתוני יבוא מאגף המכס ברשות המיסים. זאת אף שהוא לא נקבע כמנהל המאגר18. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משרד החקלאות כי עליו להגדיר למאגרים הרשומים מנהלים. במשך כשמונה שנים , מאז פרש לגמלאות הממונה הקודם על אבטחת המידע, לא מינה המשרד ממונה על אבטחת מידע כנדרש על פי חוק הגנת הפרטיות, ואף שהצורך למנות ממונה על אבטחת מידע הועלה על ידי גורמים שונים במשרד בהזדמנויות שונות. רק באוגוסט 2017 מינה המנכ"ל עובד בלשכתו לתפקיד ממונה אבטחת מידע. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות להגנת הפרטיות כי ראוי היה שהרשות כמאסדר, בשיתוף עם נש"ם תקבע הנחיות בעניין ההכשרה הנדרשת לממונה על אבטחת מידע במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים האחרים , שבמסגרתה יילקחו בחשבון תפקידי הממונה שנקבעו בתקנות החדשות. עולה אפוא שמאגר נוסף , המשמש לפעילותה השוטפת של יחידת הפיצו"ח, לא הוגדר במסגרת מסמך הגדרות מאגר כנדרש לפי התקנות החדשות, וגם לא נרשם אצל רשם מאגרי המי דע. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות להגנת הפרטיות כי מבלי להתייחס לתוכני ההכשרה, עצם הדרישה להכשרה מתאימה מתחייבת מלשון החוק. ככל שהרשות תמצא כי הגיוון בגודל ובהיקף של הגופים השונים במשק המחזיקים במאגרי מידע מונע ממנה לנסח קריטריונים כלל סקטוריאליים להכשרה, עליה לוודא כי יפורסמו קריטריונים ספציפיים למשרדי הממשלה.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי בהיעדר הנחיות של הרשות בנושא, עליו לקבוע מהי ההכשרה הנדרשת מממונה אבטחת המידע כנגזרת מדרישות תפקידו ולוודא כי העובד הממלא את התפקיד יוכשר בהתאם.	364
משרד החוץ . קבלת תרומות ומתן חסויות על ידי נציגויות ישראל בחו"ל המשלחת לאו"ם והשגריר באו"ם נתנו את חסותם - ביחד ו לחוד - לאירוע כ"ט בנובמבר שהתקיים בניו יורק בנובמבר 2017 ,. עם זאת בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה, כי השגריר באו"ם ועוזרו, שהיו בקשר עם מארגני האירוע המיוחד, לא הגישו לוועדת החסויות בקשה לאישור מתן החסות לאירוע. בסופו של דבר, קיומו של אירוע כ"ט בנובמבר היה כרוך הן בקבלת תרומה בשווה כסף על ידי המשלחת והן בביצוע פעולות של אנשיה, לרבות הזמנת סגל דיפלומטי והשתתפות פעילה של השגריר באו"ם באירוע המיוחד. דיני המתנות בשירות המדינה חלים עלמתנות לעובדי מדינה בכסף או בשווה כסף , אך אינם חלים על תרומות שניתנות לגופים ממשלתיים, לרבות נציגויות ישראל בחו"ל. אף על פי כן, משרד החוץ אישר קבלת תרומות בשווה כסף באמצעות אפיונה כמתנה לעובד הנציגות. בנסיבות אלה ולאור האמור בתגובתו, על משרד המשפטים להנחות את משרד החוץ שלא לאשר עוד בקשות לקבלת תרומות כאמור על ידי הנציגויות באמצעות ועדת המתנות של המשרד. הגם שהודעת נציג היועץ המשפטי של משרד החוץ לוועדת המתנות מאוגוסט 2015 אינה מתיישבת עם דיני המתנות, לא נתנה לה הלשכה המשפטית הנחיה אחרת. כמו כן, בפועל טיפול המשרד בבקשות שהגישו לו הנציגויות לאישור קבלת תרומות של חפצי אומנות לא היה אחיד: חלק מהבקשות לא אושרו והנציגויות לא יכלו לקבל תרומות אלה, ואילו חלק מהבקשות הופנו לוועדת המתנות של המשרד כדי שתחליט אם לאשרן. נמצא כי ועדת החסויות אינה מתעדת בפרוטוקולים את הדיונים בבקשות למתן חסות ואינה מנמקת את החלטותיה, על אף החובה שנקבעה בעניין זה בהוראת תכ"ם. עוד נמצא כי במקרים שבהם מסרה הנציגות לוועדה מידע חסר ונדרשה להשלימו, לא התנתה הוועדה את אישורה למתן חסות בקבלת המידע החסר, וכי במקרים שבהם רשמה הוועדה הערות על הבקשות, היא לא עקבה אחר יישום הערותיה. חוק הסיוג מאפשר קבלת תרומות רק באישור הממשלה, אך על פי מדיניות משרד המשפטים, הוא מוסמך לאשר קבלת תרומות גם בשווה כסף בשווי שאינו עולה על 100,000 ש"ח. מדיניות זו כאמור לא עוגנה בנוהל בין-משרדי מחייב. נוכח האילוצים שפורטו בתגובת משרד החוץ, ראוי שמשרד המשפטים יביא לאישור הממשלה בהקדם נוסח מוסכם של נוהל בין-משרדי שיסדיר את עניין קבלת התרומות - בכסף ובשווה כסף - על ידי נציגויות ישראל בחו"ל. הנחיית היועמ"ש, האוסרת על עובד ציבור באופן אישי לתת חסות ומפרטת את התנאים לקבלת אישור לכך, לא הוטמעה על ידי הנהלת המשרד ולא עוגנה בתקנון שירות החוץ, הגם שהיא חלה על כלל עובדי המדינה, לרבות עובדי משרד החוץ בארץ ובנציגויות בחו"ל. נוכח התגובות האמורות על ממצאי הביקורת, על משרד המשפטים להבהיר למשרד החוץ באופן חד-משמעי את המצב המשפטי הקיים לגבי מתן חסויות לגופים חיצוניים על ידי נציגויות ישראל בחו"ל. אם משרד החוץ מעוניין לשנות את המצב ולהחריג את הנציגויות מתחולת הנחיית היועמ"ש כאמור, עליו לפנות למשרד המשפטים כדי שיבחן את העניין ויכריע לגביו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החוץ כי עליו לפרט לפני גורמי החשב הכללי את השגותיו על מידת יישימותה של הוראת תכ"ם בנוגע לפעילות הנציגויות בחו"ל, ולפעול לכך שהחשב הכללי יגבש בתיאום עמו הוראה חלופית שתותאם לנסיבות המיוחדות שבהן פועלות הנציגויות.	קבלת תרומה בשווה כסף על ידי הנציגויות הותרה בתנאים מסוימים רק בנוגע לאירועי יום העצמאות ולאירועי שנת היובלות.	365
משרד החוץ . טיפול משרד החוץ בנכסים בחו"ל ובתחזוקתם מהנתונים שנמסרו לאגף התברר במהלך הביקורת שבמקרים מסוימים אין הלימה בין רישום מצאי יצירות האומנות במערכת עינב ובין מצאי יצירות האומנות שהיו בנציגויות: במקצת הנציגויות נמצאו יצירות אומנות שלא עודכנו במערכת עינב, ואילו באחרות הופיעו במערכת יצירות שלא אותרו בנציגויות. במהלך הביקורת נמצא כי המידע במערכת עינב אינו מלא: בנציגויות בניו יורק ובוושינגטון חסרים במערכת - צילומים של 101 תמונות מקוריות, 2 פסלים ו-20 חפצי אמנות; בנציגויות בגואטמלה ובמוסקבה אין צילומים של כל התמונות המקוריות וחפצי האומנות; בשגרירות בבוקרשט חסר צילום חזותי של 3 תמונות מקוריות ופסל. כמו כן, ישנן 67 .יצירות מקוריות שאין במערכת מידע על האומן שיצר אותן במערכת לא מעודכנים נתונים רלוונטיים נוספים ובהם ערכן של היצירות בעת הרכישה וערכן הנוכחי, ומהנתונים אין דרך לדעת אם הן עברו הערכת שמאי. המצב בו מערכת עינב אינה מעודכנת לגבי פרטי יצירות האמנות פוגעת ביכולת לקיים פיקוח ובקרה נאותים על מצאי יצירות האומנות בנציגויות ובבתי השרד. מפעולות בקרה שביצע משרד החוץ בשנים 2017 ו-2018 על ריכוז ורישום המידע על הנכסים בנציגויו ת עולה שחלק מהנציגויות לא ניהלו כנדרש את הרישום במערכת עינב ומידע על נכסים שהיה אמור להיכלל במערכת לא הוזן כנדרש. להלן הפרטים: ההנחיות לאחזקת מבנים בחו"ל עוסקות רק בחובות התחזוקה בפועל של הנכסים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החוץ שההנחיות אינן כוללות הוראות הנוגעות לאופן תכנון עבודות התחזוקה לאורך שנים, בראייה מתכללת של כלל הנכסים. מן הראוי שמשרד החוץ ישלים את החסר האמור של הוראות לתכנון שנתי ורב -שנתי של תחזוקת נכסים בחו"ל. הדבר יכול להיעשות באמצעות אימוץ הוראות התכ"ם או באמצעות גיבוש הוראות פנימיות הכוללות גם את היבטי התכנון וההנחיות המוסדרים בהוראות תכ"ם. עולה אפוא כי בתקציב שהוקצה למחלקה לשנים 2014 עד2018 אין כל התייחסות למודל התחזוקה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת משרד החוץ כי מודל תמחור עקרוני של הוצאות תחזוקה שוטפות נחוץ לקיום הליכי תכנון ותקצוב נאותים וכן לטיפול סדור ומבוקר בנכסים שבבעלות המשרד. בביקורת נמצא כי היוזמה של החטיבה בנושא זה לא הבשילה: גורמי המשרד לא אימצו במלואו או בחלקו את המודל שהכין האגף. כך, המודל שהציעו הגורמים המקצועיים באגף לא שימש כלי מקצועי לתכנון התקציב ולביצועו. עד מועד סיום הביקורת, בחלוף כמעט חמש שנים מאז הועלו הליקויים התברואתיים והבטיחותיים, לא שופצו המבנים בשגרירות באבוג'ה. .מהנתונים שרוכזו ב לוח עולה כי בין השנים 2014 ו-2015 ובין השנים 2016 ו-2017 ירדבסיס התקציב בכ-46% . בין השנים 2014 ל-2017 חלה ירידה בתקציב המתוגבר בשיעור של כ -40% .יצוין כי התקציב שנדרש בכל השנים היה נמוך אף מהעלות הכספית הנדרשת לתחזוקה שוטפת על פי מודל התחזוקה (9.3 ,)מיליון ש"ח ואין בו התייחסות ל עלות הנדרש ת להחזרת כלל הנכסים למצב כשיר ותקין. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החוץ , כי עליו לאמץ דרך לחישוב עלויות התחזוקה השוטפת של הנכסים בחו"ל שתאפשר גיבוש מסגרת תכנונית ותקציבית ראויה. מאחר שדרך חישוב כזאת לא אומצה, הנושא ממשיך להיות מנוהל ללא המסגרת התכנונית והתקציבית הנדרשת. כך נפגעת יכולתם של האגף והמחלקה לבצע את תפקידם באופן מיטבי ולנהל את פעולות התחזוקה השוטפת בצורה שתיתן מענה לצורכי הנציגויות. .בביקורת נמצא כי בין השנים 2013 ו-2018 הגיעו31 נכסים (נציגויות ובתי שרד) למצב של תחזוקת שבר: תיקון תקלות שאירעו באופן פתאומי או בלתי צפוי המחייבות טיפול. מבין נכסים אלה נעשה שיפוץ מלא ב -10 מבנים, שיפוץ חלקי ב-10 מבנים וב-11 .מבנים לא בוצע שיפוץ כלל	.רק ב-2018, כ-13 שנה לאחר שהחלו הסדקים להופיע, הודיע משרד החוץ על התחלת פעולות לתיקונם.	366
משרד הבינוי והשיכון . אסדרה בנושא בתי דיור ציבורי לקשישים למעשה, הפיקוח של משרד השיכון על התנהלות בתי הדיור מתמצה בפועל בהשתתפות של נציג המשרד בוועדות ניהול שמתקיימות בכל בית מדי חצי שנה. בוועדות אלו צוות הבית מדווח לנציג המשרד על פעילויות חברה ותרבות שקיימו, על ליקויי תחזוקה ולעיתים על בעיות הנוגעות לדיירים מסוימים. אין זה כלי פיקוח יעיל על איכות הניהול, על איכות השירותים הניתנים לדיירים או על תחזוקת הבתים, ואין ביקורת זו יכולה לשמש בסיס בלעדי ל"דירוג ומתן ציונים" למפעילים, הליך שממילא אין המשרד מקיים. י תרה מכך, היות שהמשרד לא קבע מתכונת אחידה לדיווח בוועדות הניהול, כל מפעיל מתעד את דיוני ועדות הניהול לפי דרכו. בהיעדר מתכונת אחידה, כזו הכוללת רשימת תיוג מובנית, אי אפשר להבטיח כי ועדת הניהול מתייחסת לכל ההיבטים הנדרשים וקשה להשוות בין הבתים של המפעילים השונים ולקבל תמונת מצב כוללת אשר לניהול הבתים ולהפעלתם כדי להסיק מסקנות רוחב ולהפיק לקחים. כמו כן, נציגי המשרד בוועדות הניהול אינם מוודאים כי המפעילים פועלים לתקן את הליקויים שהועלו בדיונים. מהאמור לעיל עולה כי לא רק שמתווה הפיקוח שקבע המשרד על בתי הדיור לוק ה בחסר, אלא שהפיקוח שהוא מבצע בפועל חלקי ובלתי מספק. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד השיכון כי לא רק שאין הוא מפקח על הפעלת בתי הדיור לקשישים מבחינה הנדסית, כספית ואיכותית, לכל הפחות, לפי המרכיבים שקבע, הרי שגם אין בידיו מידע וכלים לבחון את איכות החברות המפעילות ואת המידה שהן עומדות בתנאי ההסכם. כפועל יוצא, גם אם הוראות ההסכמים מופרות, אין מופעלת סנקציה נגד החברות המפעילות. ממצב זה נפגעים הדיירים הקשישים, אוכלוסייה מוחלשת, ובעקבות זאת גם אמון הציבור. זאת ועוד, השוואה בין המפעילים לפי איכות השירותים שהם מעניקים ודירוג שלהם היו יכולים לעודד תחרות ביניהם, לדרבן אותם לתקן ליקויים ולשפר את איכות הבתים שהם מפעילים. היעדרה של השוואה פוגע אפוא בציבור גם כיוון שנמנעת תחרות. הדבר חמור אף יותר מפני שמרבית החברות המפעילות פועלות בבתי הדיור במשך שנים ארוכות, מקצתן אף יותר מעשור, בלי שנבחן טיב השירותים שהן מספקות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד השיכון כי עליו לבחון אם היקף המשימות המוטלות על מנהלת תחום בתי דיור גיל הזהב מתאים לתקן אחד או שיש צורך להגדיר מחדש את המשימות ואת המשאבים הדרושים לצורך מילוי התפקיד בלי לפגוע במשימות הליבה, לרבות בפיקוח על החברות המפעילות את בתי הדיור. על משרד השיכון להגדיר בנוהל את סדרי הפיקוח הנדרש בבתים ואת תדירותם ולהקצות את כוח האדם והמשאבים הדרושים לשם פיקוח יעיל. הסדרה כזו תסייע להבטיח את הזכות הבסיסית של קשישים זכאי הדיור הציבורי להזדקן בכבוד במקום מגורים ראוי, תבטיח פיקוח נאות על השירות שנותנות החברות המפעילות את בתי הדיור לקשישים ותקדם את הטיפול בליקויים שפורטו לעיל. על המשרד להסדיר גם את מרכיבי הדיווח הנדרשים בוועדות הניהול ואת אופן תיעוד דיוניהן. אשר לפיקוח על שירותי החברה והרווחה בבתים, אומנם אין זה תחום הליבה המקצועי של משרד השיכון, אך היות שהוא בחר לספקם, ראוי שיפקח על מקצועיות השירות שדיירי בתי הדיור מקבלים בין באמצעות מינוי של עובד סוציאלי או בדרך מתאימה אחרת. הבדיקה העלתה כי עד מועד סיום הביקורת לא המשיך הצוות הבין- משרדי בעבודתו וממילא לא גובשה כל הצעה להחלטת ממשלה בנושא. מכלל האמו ר לעיל עולה כי קיימות אי -הסכמות בין משרדי הממשלה בנוגע למודל ההפעלה הרצוי לבתי דיור לקשישים. אשר על כן מוצע כי משרד השיכון ומשרד הקליטה, עם משרדים רלוונטיים כמו משרד האוצר, משרד הרווחה ומשרד הבריאות, יבצעו עבודת מטה משותפת בסוגיית המודל המיטבי להפעלת בתי הדיור הציבורי לקשישים. במסגרת זו אפשר לבחון, בין היתר, את האפשרות לאחד את תפעול בתי הדיור הציבורי לקשישים ואת ניהול הממתינים במשרד אחד; לבדוק איזה סל שירותים יש לספק לדיירים ולבחון אם יש צורך במעורבות מצד משרד הרווחה ומצד משרד הבריאות, ואם כן, באיזה אופן, ומהן המשמעויות של השינוי הנדרש מבחינת תקינת כוח אדם ותקציב. על משרד השיכון להשלים בהקדם את הפעולות הנדרשות לשם פרסום המכרזים והפעלת הפיילוט ולקבוע לוחות זמנים ואבני דרך לביצועו כדי להבטיח שהפיילוט יתקדם ויהיה רלוונטי וכדי שיהיה אפשר להסיק מסקנות אשר לתפיסת ההפעלה היעילה, המיטבית והחסכונית. תחזוקה לקויה של מערכות מרכזיות בבתים עלולה לפגוע בראש ובראשונה בשלומם של הקשישים ובביטחונם, ואין זה סביר שליקויים אלה יוזנחו ולא יתוקנו במשך שנים. על משרד השיכון מוטלת החובה להבטיח את זכותם הבסיסית של הקשישים להתגורר במקום מגורים ראוי בלי לסכן את בטיחותם ואת ביטחונם, וכן מוטלת עליו חובה לשמור על רכוש המדינה. ככל ש המשרד נתקל במגבל ות תקציב עליו לקבוע סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לתיקון הליקויים והמפגעים כדי למזער ככל האפשר את הסכנות ולקצר את משך הזמן שהדיירים חשופים אליהם. על המשרד לתת עדיפות לטיפול במפגעי בטיחות חמורים. עליו לתקנם מהר ככל האפשר, ולכל הפחות למצוא פתרונות זמניים עד תיקון מלא של הליקוי ולקבוע מקורות מימון לתיקון. בביקורת הנוכחית עלה כי בעשור שחלף מאז לא נבחנה מחדש חלוקת האחריות לדיור הציבורי לקשישים בין משרד השיכון למשרד הקליטה ולא ניתנה הדעת לשאלה אם המצב הקיים רלוונטי, יעיל ומיטבי. משרד מבקר המדינה מעיר לחברת שקמונה כי תפקיד העובד הסוציאלי בבית הדיור לקשישים מחייב לשהות במקום, להכיר את הצוות ואת הדיירים וליצור קשרי אמון עימם. לפיכך היה עליה לאייש משרות אלה, כפי שהתחייבה בהסכם ההתקשרות עמה, בידי בעל תפקיד ייעודי שיוכל למלא תפקיד זה נאמנה. לא היה ראוי להפקיד את התפקיד, בכמה בתי דיור הפזורים בערים שונות, בידי מנה לת אגף רווחה ודיור גיל זהב, המשמשת בתפקיד מטה בחברה. ככל שהחברה נתקלת בקשיים לגייס עובדים סוציאליים, ראוי שתעלה את הנושא לפני משרד השיכון. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד השיכון כי עליו להגדיר את תפקידי העובד הסוציאלי, כפי שהגדיר תפקידים אחרים בצוות הבית, ובהם אם או אב הבית, ולוודא כי החברות מאיישות אותו.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הקליטה כי הטלת האחריות לניהול המבנה ולתחזוקה שלו על הרשויות המקומיות אינה גורעת מחובתו, כגורם האמון על הדיור הציבורי לקשישים עולים וכמי שמפנה אותם לגור בדירות אלה, לוודא כי הוראות ההסכמים שחתם עם הרשויות המקומיות מבוצעות גם בתקופת השכירות הממושכת ובכללן ההוראות הנוגעות לתחזוקת הבתים ולמערכות הנחוצות לרווחתם של הקשישים ולביטחונם.	367
משרד הבינוי והשיכון . פעולות הממשלה בנושא מצוקת הדיור ביישובי המיעוטים עולה אפוא כי שתי תוכניות חומש שיזמה הממשלה בעשור שעבר, שכללו פעולות ותקציבים לעידוד הפיתוח של הקרקעות הפרטיות ביישובים הערביים והגברת השיווק של קרקעות המדינה ביישובים אלה, לא קידמו כמצופה את בניית יח"ד ביישובים האמורים. עוד עולה כי השיווק אינו תואם את תוכניות השיווק שנקבעו בהסכמים האסטרטגיים ובהסכמים הממוקדים שנחתמו עם היישובים שנכללו בהחלטה 922 , דבר שיעכב את העברת תקציבי הפיתוח שהחליטה הממשלה להקצות ועשוי לשמר את הקיפאון בשוק הדיור ביישובים אלה ולהעמיק את מצוקת הדיור בהם. נוכח האמור על משרד הבינוי להגביר את מאמציו ליישום מלא של תוכניות השיווק שנכללו בהסכמים האסטרטגיים ובהסכמים הממוקדים. לממשלה ולמשרד הבינוי יש מגוון רחב של כלים שבאמצעותם הם יכולים לקדם את התכנון, הפיתוח והבנייה של יישובים שהממשלה מחליטה להקים על קרקעות מדינה, למשל הקמת ועדת תכנון מיוחדת, הקמת ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים לקידום הקמת היישוב והכרזה על היישוב כבעל עדיפות לאומית. ואולם בכל הנוגע לקידום התכנון והפיתוח של המתחם העירוני החדש בגבעות טנטור, עלה כאמור שאף שהפקעת הקרקעות לצורך הקמתו נעשתה עוד בשנות השבעים של המאה העשרים, ואף שבשנת 2008 החליטה הממשלה על גיבוש תוכנית להקמתו - ההערכה היא שיעברו עוד שנים רבות עד שיאוכלס במלואו. על הממשלה, בהובלת משרד הבינוי, לפעול בנחישות במטרה לקדם את התכנון של המתחם העירוני בגבעות טנטור ולהשתמש, ככל שיידרש, במגוון הכלים העומדים לרשותה לשם הקמת המתחם. במועד סיום הביקורת עדיין לא הגיש משרד הבינוי לוותמ"ל תוכנית העומדת בתנאים שנקבעו להפקדתה. יוצא שתוכנית שהייתה אמורה להיות מועדפת ומקודמת בהליכים מזורזים עדיין רחוקה ממימושה. .כחלק מההתמודדות עם מצוקת הדיור במגזר הערבי יזמה ומימנה הממשלה בעשור האחרון את קידום התכנון בנ וגע לשטחי השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות, ובכלל זה תכננה להקים ועדות תכנון מקומיות ומימנה הכנת תוכניות מתאר מקומיות וכן תוכניות מפורטות בנוגע לקרקעות מדינה ולקרקעות פרטיות. במועד סיום הביקורת עדיין לא הוקמו ועדות תכנון מקומיות חדשות ביישובים הערביים; ה יקף קרקעות המדינה הזמינות לתכנון מפורט ביישובים אלה הוא מצומצם; ותוכניות מפורטות של קרקעות פרטיות עדיין נמצאות בשלבי תכנון ראשוניים. כאמור, יישום תוכנית החומש הממשלתית הראשונה החל בשנת 2010 ובתקופת הביקורת נמצא בעיצומו יישום תוכנית חומש נוספת בהתאם להחלטה 922 . עם זאת, תוכניות אלה, וכן הקמת המתחמים העירוניים בגבעות טנטור ובטמרה, אשר אמורות להביא לתוספת של לפחות 20,000 ,יח"ד לתושבי המגזר הערבי באזור, עדיין לא הביאו לתוצאות המצופות ונראה כי הקלה של מצוקת הדיור במגזר הערבי אינה קרובה. לכן על ועדת ההיגוי הבין-משרדית לפעול בנחישות להוצאת התוכניות מן הכוח אל הפועל בהתאם להחלטות הממשלה. במועד סיום הביקורת קודם התכנון המפורט של קרקעות פרטיות באופן חלקי ביותר - מרבית הרשויות המקומיות לא החלו לנצל את התקציב שהוקצה להן לכך, ויתר הרשויות ניצלו רק 6% מהתקציב שהוקצה בסך הכול לכלל הרשויות למטרה זו - כ-1.2 מיליון ש"ח מ -20.5 מיליון ש"ח שהוקצו לכלל הרשויות. .נוכח האמור על רמ"י להעלות לפני מועצת מקרקעי ישראל את הצורך בגיבוש מתווה ליישום החלטה 346 .אם תמצא רמ"י שיש קשיים ביישום ההחלטה, עליה להציג חלופות לביצוע. 3. עוד עלה כי צוות ההיגוי שהוקם לפי החלטה 922 ,שבפועל איגד בתוכו את ועדת ההיגוי שהוקמה לצורך יישום החלטה 346 , לאעקב אחר יישום החלטה 346 להגדלת עתודות קרקעות המדינה ולא דן בקשיים הנוגעים לשימוש בעתודות אלה לעידוד בנייה על קרקע פרטית, כאמור. על צוות ההיגוי להיכנס לעובי הקורה בכל הנוגע ליישום החלטה346 ולבחון את מכלול הדרכים האפשריות לאיתור קרקעות מדינה חדשות שיש היתכנות לתכנון שלהן ולעידוד בנייה על קרקע פרטית, בד בבד עם התייחסות לקשיים שהעלתה רמ"י בנושא זה. נמצא כי במועד סיום הביקורת לא בוצעו תשלומים מהתקציב לשנת 2016 , וכי מהתקציב לשנת2017 שולמו5 :מיליון ש"ח בלבד. להלן פירוט	.כאמור, הרשויות המקומיות ביישובים הערביים מתקשות לקדם את נושא התכנון של קרקעות בתחום שיפוטן, ולפיכך הקצתה הממשלה תקציבים לצורך סיוע לרשויות בנושא זה, כמפורט לעיל. ואולם רק כמות מצומצמת של תקציבים אלה נוצלה, והדבר מצביע על קושי של הרשויות המקומיות הערביות להוביל תכנון מפורט של קרקעות פרטיות. בהקצאת התקציבים אין אפוא די. על משרד הבינוי לבחון דרכים למתן ליווי מקצועי מתאים לרשויות המקומיות במגזר הערבי לצורך קידום תוכניו ת מתאר מפורטות בתחום שיפוטן, לגבש כלים אפקטיביים שיסייעו להוציא לפועל בהצלחה את התכנון המפורט, ולהביא בחשבון בעניין זה את הכלים שמפעיל מינהל התכנון, למשל שילוב המתכננים האסטרטגיים. כמו כן, על משרד הבינוי להיות מעורב בקידום התוכניות ולעקוב אחר חסמים המונעים את הקידום כדי להסירם בעוד מועד.	368
משטרת ישראל . טיפול המשטרה בעבירות רכוש משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי הגעה במועד לאירוע עשויה להגביר את הסיכוי ללכידת העבריין, להגדיל את שביעות הרצון מצד נפגעי העבירה ולהגביר את אמון הציבור בה. עליה להמשיך ולפעול כדי להביא לידי כך שסיירי המשטרה יגיעו לאירועים בתוך זמן ההגעה המרבי שקבעה. על המשטרה למצות עד תום את יכולתה הטכנולוגית כדי לצמצם את מספר תיקי החקירה של תיקי עבירות הרכוש הנסגרים בעילה של על"ן. .תיעוד חסר ולקוי של פריטי רכוש שדווח כגנוב בתיק החקירה הממוחשב מצמצם באופן ממשי את יכולתה של המשטרה לזהותו בין כל פריטי הרכוש שתפסה, לאתר את בעליו החוקיים ולקשור חשוד לעבירת הגניבה. על המשטרה להנחות את שוטריה להקפיד על בדיקת פריטי הרכוש ועל הזנתם המפורטת למערכות המשטרה. .בשנים 2016 ו-2017 איחרו סיירי המשטרה להגיע לכ -28% בממוצע מהאירועים הקשורים לעבירות רכוש. שיעור האיחור הניכר ביותר הוא במחוזות מרכז ותל אביב. איחור בהגעה לזירה עלול להביא לידי פגיעה בקורבן העבירה או בסיכויים ללכידת העבריין. השימוש בנתוני תקשורת בחקירות של עבירות רכוש שבהן מעורב טלפון סלולרי, יכול להביא לידי פריצת דרך בחקירה. נוכח הקושי של המשטרה לאתר עברייני רכוש - על המשטרה למצות עד כמה שיותר את סמכותה ולהשתמש בכל האמצעים הטכנולוגיים שברשותה למצות את החקירה בתיקים שבהם נגנב טלפון סלולרי ולהחזירו לבעליו. כאמור בין השנים 2015 - 2017 דווח ע ל כ-45 אלף טלפונים סלולריים שנגנבו שהם 9% .מכלל פריטי הרכוש שדווח עליהם כגנובים בשנים אלה .נמצא כי המשטרה אי נה ממצה את כל שלבי החקירה הפורנזית לפני שהיא סוגרת תיקי חקירת עבירות רכוש בעילת על"ן. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא שב -14 תיקי חקירה ובכללן תיקי חקירת עבירות פע"ר, לא בדקו חוקרי מז"פ זירות של עבירות רכוש שבהן ניתן היה לצפות שהעבריינים השאירו אחריהם עקבות, להלן דוגמאות. ממצאי הבדיקה העלו כי במרבית התיקים שנבדקו לא פעלו חוקרי המשטרה כדי לאסוף את המידע שנאגר באמצעים טכנולוגים. נמצא כי ב-110 (כ-74% ) מתיקי החקירה שנבדקו לא נ סרקו זירת העבירה וסביבתה לאיתור אמצעים טכנולוגים ; ב-13 תיקים (כ-9% ) לא נשאל המתלונן בעת קבלת הודעתו אם נמצאו אמצעי מעקב טכנולוגיים בזירת העבירה ובסביבתה ; ב-32 תיקים (כ -21% ) דיווח המתלונן בהודעתו על קיומם של האמצעים הטכנולוגים , אך המשטרה לא פעלה לאיסופם ; בשישה תיקים (כ -4%) לא נבדקה ראיה דיגיטלית ויזואלית שהמציא המתלונן לחוקרי המשטרה. בשליש מתיקי החקירה שבדק משרד מבקר המדינה (56 תיקים) לא הקפידה המשטרה לתעד בתיק החקירה הממוחשב את המאפיינים הייחודיים של הרכוש הגנוב שעליו דיווח האזרח בפנייתו למשטרה. עוד נמצא כי בחלק מהמקרים שנבדקו הוזן תיאור כללי בלבד של פריט הרכוש שדווח כגנוב. בכלל זה לא הייתה הקפדה על בירור של המספר הסידורי שהטביע היצרן ברכוש המדווח והזנתו למערכת המחשב - מספר שיאפשר בעתיד את זיהוי הרכוש ושיוכו לתיק חקירה ספציפי. במקרים אחדים נמצא כי הוזנו כל מאפייני הרכוש בשדה מלל אחד, וכתוצאה מזה לא ניתן לאתר את פריט הרכוש לפי מאפייניו באמצעות הדוחות המובנים במערכת. נמצא כי אח"ם לא קיים דיון מעמיק בהמלצותיה של המחלקה שיישומן מצריך שיתוף פעולה עם גורמי חוץ , שהיה עשוי לסייע לו לצמצם את אירועי עבריינות הרכוש.	משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי הגברת האיסוף של ידיעות וחומר מודיעיני תסייע לה לצמצם את מספר תיקי החקירות של עבירות הרכוש שנסגרים בעילת על"ן. לפיכך על המשטרה לבחון את הדרכים שיאפשרו לה להגדיל את היקף החשיפה המודיעינית הקשורה לעבירות הרכוש, כדי לשפר את סיכוייה למצות את החקירה ולהביא את העבריינים לדין.	369
משרד הבריאות . אסדרת תחום הטיפולים והניתוחים הפלסטיים האסתטיים משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי הבריאות והעבודה כי העובדה שמתן הכשרות על ידי המשווקים הוא אינו מחויב וכפוף לרצונם, מחזקת את הצורך בסיום הליך חקיקת חוק ציוד רפואי כך שיכלול גם את החובה בהכשרות מתאימות. עד אז על המשרד להבהיר בחוזר כי על מפעילי המכשירים לקבל הכשרות מהיצרנים או מהמשווקים , וכי עליהם ליידע את הציבור אם המכשירים נרשמו בפנקס אמ"ר. נוכח עמדת משרד הבריאות כי נדרשת הכשרה גם לגבי מכשירים שלגביהם אין חובת הכשרה לפ י החוק, ראוי כי במסגרת אסדרת העיסוק במקצוע הקוסמטיקה, יחייבו משרדי הבריאות והעבודה ביצוע הכשרות על המכשירים בידי גופים שייקבעו. עקב היעדר חובה חוקית לרישום חומצה היאלורונית והיעדר מנגנון פיקוח ובקרה המחוייב על פי החוק שטרם נכנס לתוקף, אין חובה לסמן מזרקים וכך נמנעת האפשרות לעקוב אחר שיווקם ולוודא למשל כי רק רופא משתמש בהם. . בביקורת עלה כי בניגוד להנחיית המשרד וללא אישורו, המרכזים הרפואיים הממשלתיים -עירוניים סוראסקי ובני ציון והממשלתיים אסף הרופא והמרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון בחולון עדיין מבצעים ניתוחים פלסטיים אסתטיים בשעות הבוקר לצורך השלמת תוכנית הלימודים של המתמחים. מאחר שטרם הותקנו תקנות ציוד רפואי שאינו רשום, ולפיכך טרם נכנס לתוקף חוק ציוד רפואי, אין חובת רישום ואין הגבלה על ייצור, ייבוא ומכירה של מכשירים וציוד רפואי ושימוש בהם, וכל גורם רשאי לייצרם ולייבאם ללא פיקוח על איכותם ובטיחותם. יבואן או יצרן הבוחרים לוותר על רישום המכשיר אינם עוברים על חוק, תקנות או נהלים, כל עוד אינם מציגים מצג לרוכשים או למטופלים כי למכשיר יש אישור אמ"ר. אין גם חובה למתן הוראת רופא כתנאי להפעלת המכשירים. מציאות זו עלולה לסכן את ציבור המטופלים. אף שבדוח קודם העיר מבקר המדינה58 כי על המשרד לקדם אסדרה ופיקוח על רישום אביזרים רפואיים, עד מועד סיום ביקורת זו, אוקטובר 2018 , טרם מומשהדבר ומשרד מבקר המדינה רואה זאת בחומרה. . איסור על ביצוע ניתוח משולב בבית חולים ציבורי עלול להביא לכך שהוא יבוצע בשלמותו בשוק הפרטי. הדבר עלול להביא דווקא לחיזוק הרפואה הפרטית, בניגוד למדיניות משרד הבריאות. לא פעם מדובר בניתוחים למטופלים הסובלים מבעיות מורכבות או שעליהם לעבור ניתוחים פלסטיים אסתטיים מורכבים, כמו ניתוח להסרת עודפי שומן. במקרים כאלו חיוני שהניתוחים האסתטיים יבוצעו במסגרת של בית חולים על ידי הרופאים המבצעים את הניתוח הרפואי, סמוך למחלקות המתמחות במצבם הרפואי. על משרד הבריאות להיות ער להשלכות שיש לחוזר משנת 2011 על הניתוחים הפלסטיים האסתטיים, ולבחון אפשרות לתת אישור חריג כפי שמאפשר החוזר או לתת פתרון אחר. .מגמת העלייה בתחום הטיפולים האסתטיים, הנזקים הקשים שעלולים להיגרם לציבור בעקבות טיפול לקוי, הליקויים שהעלה דוח מבקר המדינה על אודות היעדר האסדרה בנושא מרפאות ומכונים פרטיים, מסקנות הוועדה לבחינת העיסוק בקוסמטיקה משנת 2004 ,פסקי הדין שניתנו בנושא וטשטוש הגבולות בין תחום הקוסמטיקה לתחום הרפואה - כל אלו מחייבים את משרדי הבריאות והעבודה לפעול לתיקון הליקויים ולטיפול במכלול ההיבטים הק שורים לאסדרת מקצוע הקוסמטיקה. נוכח התנערותם של משרדי הבריאות והעבודה מקבלת אחריות על אסדרת התחום, על שר הבריאות ושר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים להיות מעורבים בקידום האסדרה הנדרשת ועליהם להביא לשיתוף פעולה בין המשרדים בתחום זה. נמצא כי הוועדה למניעת הטעיית הציבור שולחת התראות רק לחלק קטן מן המשתמשים בכינויים "קוסמטיקה רפואית" או " קוסמטיקה פרה- רפואית", אך ההתראות אינן תכליתיות, אינן מפסיקות את השימוש בכינויים האסורים ואין בכך כדי למגר את התופעה. כך יוצא שמשרד הבריאות אינו אוכף את האיסור על השימוש בכינויים אלה. גם משרד העבודה אינו מונע את השימוש שנעשה במונחים אלו במסגרת ההכשרות שבפיקוחו. יש לראות בחיוב את הפעולות שנקטו משרד הבריאות ומשרד העבודה בעקבות הביקורת במטרה לאסור את השימוש במונחים הללו, המטעים הן את הקוסמטיקאיות ואת הציבור כולו, גם אם מדובר עדיין בפעולות חלקיות הדורשות השלמה. כדי להבטיח את שלומם ואת בריאותם של ציבור המטופלים וכדי למנוע את הטעיית הציבור, על משרדי הבריאות והעבודה להפסיק באופן יזום (פרו-אקטיבי) את השימוש במונחים הללו. במסגרת קידום החקיקה ואסדרת התחום, עליהם להגדיר את המונחים שבהם מותר לקוסמטיקאיות לעשות שימוש ולהסדיר את הפיקוח בנושא. בביקורת עלה כי המל "ג לא פעלה נגד הגופים שהתהדרו במונחים המטעים את הציבור כגון "מכללה" ו"אקדמיה" ללימודי תחום הקוסמטיקה בניגוד לחוק בטענה כי לא הוגשו נגדם תלונות.	משרד מבקר המדינה מעיר ל מל"ג כי היעדר יוזמה ו המתנה להגשת תלונות מאיינים את סמכותה ואת הכלים שהועמדו לרשותה כדי לאכוף את קיום החוק. על המל"ג לפעול באופן יזום כדי להורות לאותם מוסדות לחדול משימוש במונחים אלו, להבהיר להם אילו צעדים יינקטו נגדם אם לא יפעלו בהתאם להוראותיה, ולפעול בהתאם.	370
משרד הבריאות . פתיחת מחלקות ויחידות בבתי החולים הכלליים .עולה מכך כי המשרד הגיש את דרישתו לתוספת המיטות, בלי שהיא התבססה על תוכנית רב-שנתית כוללת , המפרטת את תוספת המיטות הנדרשת על פי המחלקות השונות; בפועל הוא הסתפק בתכנון מלא לטווח השנתיים הקרובות בלבד. עוד עולה כי התוכנית לא התבססה על יעד למספר המיטות ל-1,000 ,נפש, על חלוקה על פי אזורים גיאוגרפיים על שיעור התפוסה הרצוי בבתי החולים ועל זמן השהייה הממוצע בהם . לפיכך, זהו תכנון בלתי יעיל החסר ראי יה מערכתית כוללת . נוכח הסיכום עד לשנת 2022 בין משרד הבריאות למשרד האוצר, עולה חובה חיונית והכרחית שהמשרד ימפה את הצרכים שתוספת מיטות זו לא תיתן להם מענה, יקבע מקורות נוספים להשלמת המיטות החסרות או לחלופין ימצא פתרון אחר לחסרונן. במקביל לטווח הבינוני, על המשרד להיערך גם לקראת הטווח הארוך, כפי שהגדירֹו, עד ל-2035 . עליו לקבוע את תוספת המיטו ת שיידרשו בטווח זמן זה על בסיס כל השיקולים הרלוונטיים, כמו שיעור המיטות ל -1,000 נפש בהתאם למאפייני האוכלוסייה בכל אזור גיאוגרפי, שיעור התפוסה הרצוי בבתי החולים וזמן השהייה הממוצע בהם, ובהתחשב בתחזית להתפתחויות הצפויות מבחינת הזדקנות האוכלוסייה, מאפייני מחל ות, התפתחות טכנולוגית והשתנות מתכונת המענה הרפואי - למשל טיפול בבית ורפואה מרחוק. תוכניות רב שנתיות כאלה יכולות לשמש בסיס לקביעת מסגרת התקציב שתידרש לתוכניות פיתוח משרדיות ולתכנון של כ וח אדם מקצועי והכשרתו; הן גם יכולות לצמצם את אי הוודאות שבה פועלים בתי החולים, שכן שקיפות של התוכניות יכולה לסייע גם להם להיערך בהתאם, ולהגיע לסיכומים ברורים יותר עם המשרד. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי היעדים הכמותיים שהוא קבע בנוגע לכוח אדם סיעודי ורפואי הם חשובים כשלעצמם, אולם אין הם נותנים מענה לצורך בתוכנית רב-שנתית של תכנון כוח האדם על פי סוגי ההתמחות, הפיזור הגיאוגרפי והמקומות להתמחות שהוא מתעתד להוסיף בכל תחום ובכל בית חולים. על המש רד להשלים את התוכנית האסטרטגית שלו לתוספת המיטות גם בנוגע למרכיב כוח האדם הרפואי והסיעודי הנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי הוא לא מילא אחר ההנחיה שנקבעה בהחלטת הממשלה בנוגע להערכת המצב האסטרטגית הכלכלית-חברתית, שלפיה היה עליו להשלים תוכנית אב להזדקנות האוכלוסייה עד ינואר 2016 . על משרד הבריאות להכין תוכנית סדורה כוללת שתקבע את צורכי הפיתוח העתידיים ואת המענה שיינתן להם במהלך השנים, תוכנית שלמה ופרטנית שתיתן מענה לצורכי האוכלוסייה המזדקנת מבחינת מחלקות , יחידות ותוספת מיטות ייעודיות , ותספק פתרון לתחום ה סיעודי-שיקומי, שצריך לפתח באזורים הגיאוגרפיים השונים בארץ. עולה שהמשרד תכנן להקצות1,730 מיטות אך לא תכנן כיצד לחלקן בין המחלקות שלמענן הן הוקצו, למעט לגבי כ-820 מיטות שיועדו להקצאה בשנים 2017 - 2018 . רק לאחר שמשרד האוצר אישר ב-2017 את1,064 המיטות (מתוך אלה שהמשרד ביקש), הקצה אותן המשרד לבתי החולים על פי המחלקות. .העובדה שאין למשרד תוכנית ארוכת טווח המגדירה את צורכי האשפוז העתידיים שיידרשו והמענה המתאים לכך אינה עולה בקנה אחד עם המחויבות שלו כמאסדר בתחום הבריאות. אין להסתפק בתכנון לטווח הקצר ולטווח הבינוני בלבד. המשרד אמון על בריאות הציבור כולו ומחויב לפעול בראייה ארוכת טווח, על מנת שיוכל לתת מענה הולם לצרכים המתפתחים והמשתנים של האוכלוסייה. בהתחשב בתמורות הצפויות הנוגעות למאפייני האוכלוסייה - הארכת תוחלת החיים, התרחבות ההיקף של התחלואה הכרונית, ההתפתחות הטכנולוגית של הציוד והתייקרות התרופות - הרי שהכנת תוכנית כזו היא צורך חיוני מהמעלה הראשונה, ולא ניתן לקבל את חסרונה המתמשך. נזק רב עלול להיגרם בשל כך: ההחלטות עלולות להתקבל בלא בסיס מנומק וללא בחינת יעילות ואף לגרום לבזבוז, ועלול אף להיפתח פתח להפעלת לחצים מצד בתי החולים מגישי הבקשות, דבר שיוביל ל קבלת החלטות לא ענייניות וקצרות רואי שאינן מביאות בחשבון את מכלול השי קולים בהיקף הארצי ולטווח הארוך. על משרד הבריאות לקיים עבודת מטה שתביא לגיבוש תוכנית רב-שנתית לפתיחת מחלקות ויחידות או להרחבת מחלקות ויחידות קיימות. עבודת המטה צריכה לכלול מיפוי של המצב הקיים והצבת יעדים עתידיים. על המשרד לגבש את התוכנית על בסיס התחזיות לש ינויים הדמוגרפיים ולשינויים הטכנולוגיים הצפויים, על בסיס ההסכמות שכבר הגיע אליהן עם משרד האוצר ועל בסיס החלטות מוקדמות של הממשלה. עליו גם לקבוע מה יהיה היקף כוח האדם הרפואי והסיעודי הנדרש להפעלת המחלקות והיחידות החדשות, בא ילו תחומי התמחות, כמה מקומות להתמחות יידרשו ובא ילו בתי חולים. בהתאם לכך עליו גם לקבוע תוכנית מתועדפת ומדורגת לבינוי והצטיידות, תוך בחינת כלל מקורות תקציבי הפיתוח, הצרכים העתידיים הצפויים וההתפתחויות הטכנולוגיות . כתנאי מקדים לגיבוש תחזית לפתיחת מחלקות ויחידות או להגדלתן נדרש המשרד לקבוע יעדי מטרה אזוריים למספר המיטות ל-1,000 נפש38 ,לשיעור התפוסה הממוצע39 ולתקופת השהייה הממוצעת 40 כך שיתאפשר מתן טיפול רפואי נאות, כאמור בחוק זכויות החולה41. על משרד האוצר להירתם לגיבוש התוכנית הרב-שנתית. למשרד אין נוהל לעבודת פורום יחידות ולעבודת ועדת הפרויקטים: בתקנות ר ישום בתי החולים נקבעו אומנם אמות מידה למתן אישור לתוספת מחלקה או יחידה, וביוזמה של המשרד אף גובש תהליך לעבודת "פורום יחידות" ועבודת "ועדת פרויקטים", אולם עלה שהתהליכים הנהוגים הם לפי "תורה שבעל פה" והם לא הוסדרו בנוהל עבודה המפרט את תהליך העבודה לשלביו ולא את אמות המידה שלפיהן יש לבחון את הבקשות המוגשות.	יודגש כי לנתונים לגבי תקן המיטות יש השלכות נלוות אחרות ובהן השלכות על קביעת תקני כוח האדם בבית החולים. בבתי חולים שבהם תפוסת יתר נדרש הצוות הקיים לטפל ביותר חולים מהרשום ברישיון . הדבר עלול לגרום לשחיקה של הצוותים הרפואיים והסיעודיים, ולפגיעה באיכות הטיפול הרפואי; לעומת זאת במחלקות שבהן תת-תפוסה, ייתכן שהצוות אינו מועסק באופן מלא ולפיכך הוא עלול שלא לצבור ניסיון מספק.	371
משרד הבריאות . מערך הניתוחים הבריאטריים בישראל 1. במכבי, נערה בת 15 עברה ניתוח בבית חולים פרטי באוקטובר2017 , אולם עד יולי 2018 (תאריך בדיקת הרישומים) אין רישום בתיקה הרפואי כי ביצעה מעקב אצל דיאטנית, לא במרכז ולא בקופה. כמו כן אין רישומים בתיק הרפואי על תוצאות בדיקות דם וויטמינים שעשתה. 2. במאוחדת, נערה בת 14 עברהניתוח בוולפסון בדצמבר 2017, ועד מרץ 2018 הגיעה למעקבשלוש פעמים בלבד במרכז שבו נותחה. גם במקרה זה, בתיק הרפואי בקופה אין עדות לכך שהיא הייתה במעקב נוסף. באחד המעקבים בינואר ציינה הפסיכולוגית במרכז כי הנערה צריכה עזרה רגשית באופן דחוף, אך למעט מפגש אחד איתה לאחר מכן, במרץ, לא נעשה דבר בנושא. בתיקה הרפואי גם אין רישומים של תוצאות בדיקות דם ורמות ויטמינים. על קופות החולים מצדן, לעמוד באמות המידה ובהנחיות שקובע החוזר ולהקים מרפאות הנותנות את המענה הנדרש, ולכל הפחות - להקים מערך תמיכה מלא שיעקוב אחר המנותח ים; עליהן להדריך את רופאי המשפחה במעקב הנדרש, ואף לשקול ליצור התראות בתיקי המנותחים שיופיעו במחשב הרופא המטפל, כגון בדיקות דם, בדיקות של רמות ויטמינים ומעקב תזונתי, ויסייעו במעקב. כמו כן, על משרד הבריאות לשקול להכניס את המעקב אחר המנותחים הבריאטריים למסגרת מדדי האיכות בקהילה88 ,כדי להגביר את היענות רופאי הקהילה לבצע בדיקות מעקב למנותחים. להלן דוגמאות לתלונות ותביעות שהוגשו והתקבלו: 1. תלונה שהוגשה למשרד הבריאות באפריל 2014 - מנותחת שהגיעה לביקורת לאחר הניתוח והתלוננה על כאבי בטן וקושי באכילה; הכירורג העריך כי אלה מיחושים רגילים לאחר ניתוח ולא ראה צורך בבירור נוסף. לאחר שבועיים הגיעה לבית החולים עם דלף, אושפזה למשך כמה ימים, בוצע ניקוז ומצבה התייצב ו היא שוחררה לביתה ללא בדיקה של הכירורג שניתח אותה או כירורג בריאטרי אחר מטעמו. יממה לאחר מכן היא נפטרה. המשרד קבע כי היה כשל בהתנהגות הרופאים ובמחלקה שאליה הגיעה המנותחת, ונקט אמצעים משמעתיים. 2. פסק דין של בית משפט העליון, שניתן ב -2014 - מנותחת עברה ניתוח בריאטרי חוזר, לאחר שבוע יים חשה כאבים וביקרה שלוש פעמים אצל רופאים בבית החולים, אך אלו לא ערכו בדיקות נוספות לגילוי הסיבוכים. לאחר כשבוע היא נפטרה. בית המשפט פסק כי יש קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק, וכי אבחון הבעיה וטיפול הולם היו מגדילים את סיכויי החלמתה של המנותחת112. הסיבוכים הקשים העלולים להתפתח בעקבות ניתוחים בריאטריים ואף להביא למוות, ובעיקר סיבוכים הנובעים מחוסר הקפדה על כל הכללים, הן מצד המנותח הן מצד הרופאים, מחייבים את המרכזים הבריאטריים להיות ערים, מוקדם ככל האפשר, לכל חשש להתפתחות סיבוך, ולנקוט במהירות את כל הפעולות למ ניעתו. במקביל לכך, על המרכזים הבריאטריים וקופות החולים להקפיד לפעול על פי ההנחיות שנקבעו, ולדרוש גם מהמנותחים לבצע את מלוא הבדיקות המקדימות ואת ביקורות המעקב כפי שנקבע. הביקורת העלתה כי משרד הבריאות לא בחן את האפשרות שהוועדות יתעדו את החלטותיהן באופן שיאפשר להנגיש את המידע לגורמים אחרים, כפוף לדין בעניין הגנת הפרטיות 67. בפועל, המידע הקשור בהחלטות הוועדות אינו נשמר באופן הנגיש לכלל חברי הוועדות המאשרים את הניתוחים, וכך ועדה אחת אינה יודעת על כך שוועדה אחרת כבר דנה בעניינו של המועמד לניתוח, וכל שכן שהיא דחתה את בקשתו. מתשובות הקופות והמרכזים הבריאטריים שקי בל משרד מבקר המדינה לשאלונים עולה כי לרוב, המרכזים וקופות החולים אינם בודקים אם המטופל עבר ועדה במקום אחר. במרכזים שכן שואלים את המטופל, מסתמכים רק על תשובתו. יתרה מכך, למעט בבית החולים הפרטי ובקופת חולים מכבי, המרכזים הבריאטריים והקופות אף אינם מנהלים רישום של דחיית בקשות לניתוח, ועל כן לא ניתן לאמוד את היקף הדחיות הכולל ואת הסיבות לכך, ועולה חשש כי מטופלים פונים לוועדה נוספת בטווח קצר לאחר שוועדה קודמת לא אישרה להם לעבור ניתוח. על משרד הבריאות ליצור בסיס מידע לאומי על כל המועמדים בכל דרך שימצא לנכון, לרכז את המידע על הוועדות הרב -מקצועיות ולהנגישו לקופות ולמרכזים הבריאטריים, כפוף לדין בעניין הגנת הפרטיות . הדבר יאפשר לרכז את כל המידע על החלטות הוועדות - אם לאישור הבקשות ואם לדחייתן, וכך לקבל תמונת מצב שלמה יותר על הבקשות לניתוחים. הדבר גם עשוי "להדליק נורה אדומה" כאשר מועמד נדחה במרכז מסוים ופנה לאח ר. כמו כן, יש להגדיר את התקופה המזערית שלאחריה יכול מטופל לגשת פעם נוספת לוועדה לאחר שנדחה. בשים לב להסתייגות האמורה, להלן דוגמאות למטופלות הסובלות מבעיות רגשיות ופסיכולוגיות וכן מהפרעות אכילה, שהבחירה לנתחן בנסיבות הקיימות מעלה ספק ביחס להקפדה על קיומו של הליך סדור לאבחון ולאישור הניתוח: ניתוח בריאטרי נכלל בסל הבריאות כפתרון למחלות הנגרמות כתוצאה מהשמנת יתר חולנית. ואולם היות שהניתוח הוא רק אחד ממרכיבי הטיפול במחלה, וטיפול משלים והכרחי הוא נטילת תרופות וויטמינים לפי הצורך, ראוי שההתייחסות לטיפולים הנלווים לניתוחים הבריאטריים תהיה שלמה, ותכלול גם מימון ההוצאות על ויטמינים ולכן על משרד הבריאות לפעול כדי שתוגש בקשה מתאימה לוועדת הסל. בכך יוסר החסם לנטילתם. כמו כן, על הגורמים המטפלים להסביר למנותחים את חשיבו תם של הוויטמינים ולעודד נטילתם. בביקורת עלה כי אף שוועדת ההיגוי זיהתה כי עלויות הוויטמינים הן חסם המונע את נטילתם, ואף שהיא הציעה לדרוש לכלול מימון ויטמינים למנותחים בריאטריים בסל הבריאות הממלכתי, עד מועד סיום הביקורת היא לא הגישה בקשה מתאימה לוועדת הסל 87 ,. כמו כן, יש להתחשב בסבירות הקיימת, בבעיית היענות לנטילת ויטמינים אצל חלק מהמטופלים, דבר שיכול להיפתר או לכל הפחות להצטמצם אם תהיה הקפדה על מעקב מצד קופות החולים והמרכזים הבריאטריים. בביקורת עלה כי משרד הבריאות לא קבע את מתכונת ההכשרה שעל הדיאטניות לעבור כדי שיהיו כשירות לעסוק בתחום הייחודי של הניתוחים הבריאטריים. משרד מבקר המדינה בדק את היקף ההכשרה של הדיאטניות הלכה למעשה, והעלה שונות רבה בהכשרת הדיאטניות המלוות מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי: שישה מרכזים מכשירים את כל הדיאטניות בקורס של עמותת הדיאטנים 114 ; שאר המרכזים אינם מחייבים את הדיאטניות לעבור קורס מתאים, ובפועל חלקן עוברות את הקורס של עמותת הדיאטנים ואחרות לומדות תוך כדי עבודת השטח ומהשתלמויות ו ימי עיון115; דיאטניות של בתי החולים של הכללית עוברות קורס של הקופה116; דיאטניות של מכבי עוברות את הקורס של עמותת הדיאטנים והכשרות פנימיות; דיאטניות של לאומית עוברות את הקורס של עמותת הדיאטנים; דיאטניות של מאוחדת עוברות הכשרה בת 12 ;שעות על ידי הקופה ובכללית דיאטניות עוברות הכשרה בהיקף של 42 .שעות	כפי שצוין לעיל, משרד הבריאות קבע את התעריף לשלושה סוגי ניתוחים בלבד מתוך חמישה שקיימים, וניתוחי "מעקף תריסריון " ו"מיני-מעקף " לא תומחרו. בתי החולים מתמחרים אותם לפי תעריף גבוה של ניתוח "מעקף קיבה". יצוין כי מדובר בניתוחים שבמהותם הם שונים מבחינת מרכיביהם ומורכבותם ולכן גם עלותם אמורה להיות שונה. כך למשל ניתוח "מיני- מעקף" אורך זמן קצר יותר מניתוח "מעקף קיבה", ונדרשים לו פחות חומרים וציוד, לכן עלותו אמורה להיות נמוכה מזו של ניתוח "מעקף קיבה". משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות, כי אף שניתוחי "מיני-מעקף " מבוצעים זה כ שלוש שנים - החל מ-2015 , ולמרות העלייה ה ניכרת בהיקפם, עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2018 , הוא עדיין לא תמחר את עלותם, דבר המאפשר לבתי החולים לתמחר אותו במחיר גבוה . יוצא מכך שהן קופות החולים והן המנותחים באמצעות השב"ן נושאים בעלות גבוהה מהנדרש עבור הניתוח. על משרד הבריאות לקבוע תעריף לניתוחים שטרם תומחרו ולבצע בחינה מחודשת של התעריף שנקבע לניתוחים הבריאטריים, שכן בשנים האחרונות נכנסו טכנולוגיות חדשות (ניתוחים חדשים) שהוזילו את העלויות שנקבעו בשנת 2010 .	372
משרד הבריאות . המערך המבצעי של מד"א בשגרה ובעיתות חירום והסדרת תחום הרפואה הדחופה טרום-בית חולים הביקורת העלתה כי עד שנת 2015 שילב האגף את משימת הבקרות בתוכניות העבודה שלו, אך משנת 2016 .הפסיק לעשות זאת עוד עלה כי בפועל האגף לשע"ח לא ביצע ולו בקרה אחת בארבע השנים האחרונות, מאז ינואר 2014 . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולאגףלשע"ח בו, כי הזניח במשך תקופה ארוכה את הפעלת הבקרה על כשירות מד"א למילוי תפקידיו בעיתות חירום. בהתחשב בכך שהמשרד מממן למד"א רכישת ציוד וקיום תרגילים להבטחת כשירותו - הוא נדרש לדעת מהן התפוקות של המשאבים שהוא מעביר למד"א מדי שנה, ואם משאבים אלה אכן יועדו למטרתם. על הנהלת משרד הבריאות לדרוש מהאגף לשע"ח לשלב בתוכניות העבודה השנתיות שלו בקרות על מד"א ולבצען. מאז הביקורת הקודמת במשך למעלה משש שנים, למרות ניסיונותיו של משרד הבריאות, לא עלה בידו ל הסדיר באופן מספק את הקשר שבין מד"א לאיחוד הצלה . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי הצעדים שנקט עד כה - הפצת חוזר ואיום בהפסקת העברת ההודעות למוקד איחוד הצלה ובנטילת ההכרה בארגון כארגון חירום לאומי - לא הביאו לידי פתרון הבעיה, ולא מנעו את הפרסום של מספר הטלפון של איחוד הצלה כמספר לקריאות חירום. הדב ר גורם להטעיית הציבור עד כדי סכנת חיים, שכן היחיד שיכול לתת שירותי עזרה ראשונה ושירותי פינוי מלאים הוא מד"א. איחוד הצלה הוא ארגון המתנדבים הגדול ביותר העוסק במתן עזרה ראשונה. מטרתו לסייע למי שזקוק לעזרה רפואית והירתמותו הנרחבת לכך ראויה לכל הערכה. על משרד הבריאות לוודא גם כי מד"א עומד בהתחייבויותיו במזכר ההבנות ובחוזר המנכ"ל, ולהבטיח שהעבודה של מד"א תיעשה בשיתוף פעולה פורה עם איחוד הצלה זאת - מתוך שאיפה משותפת לסייע לציבור בשעת הצורך וכפי שצוין גם בדוח ועדת תדמור, מתוך תקווה והבנה ש"אִיׁש אֶת -רֵעֵהּו, יַעְזֹרּו; ּולְָאחִיו, יֹאמַר חֲזָק" (ישעיהו מ"א, ו'). .על משרד הבריאות לפעול לאלתר להסדרת יחסי הגומלין בין מד"א לאיחוד הצלה ולארגונים אחרים. על המשרד לאכוף גם את הנחייתו שכונני איחוד הצלה יופעלו במסגרת המנגנון של מוקד הכוננים הלאומי שמפעיל מד"א ולהבטיח פעילות מלאה של היישומון. על המשרד לנקוט צעדים מעשיים שיחייבו את איחוד הצלה לעמוד במזכר ההבנות שעלי ו חתם ובחוזר המנכ"ל. זאת כדי להבטיח שעזרה ראשונה טרום -אשפוזית תינתן בצורה יעילה ומקצועית במטרה להציל חיים. למרות ההסכמות בין מד"א לאיחוד הצלה שעוגנו במזכר ההבנות והנחיית משרד הבריאות בחוזר, עלה בביקורת שמשרד הבריאות לא הצליח לאכוף את הנחיותיו בדבר אי פרסום מספר הטלפון של מוקד החירום של איחוד הצלה במרשתת ובמקומות אחרים. הדבר עלול לגרום להטעיה של הציבור, כיוון שתושבים עלולים להניח בטעות כי המענה שהם מקבלים באמצעות ה מוקד של איחוד הצלה זהה לזה של מוקד 101 של מד"א. יש חשש שקריאות המגיעות למוקד של איחוד הצלה לא יועברו באופן שיטתי ומוסדר למוקד 101 ,של מד"א ולכן לא תמיד יוזנק צוות מד"א למקום האירוע בזמן, כדי שיוכל לתת את המענה הרפואי הנדרש הכולל גם פינוי של המטופל לבית החולים. על צה"ל לקבוע, בשיתוף מד"א, ע קרונות מנחים להצבת הפרמדיקים וחובשי רפואת החירום בעיתות חירום במד"א ובצה"ל, בדרך שתביא למיצוי נכון של פוטנציאל התרומה של הפרמדיקים וחובשי רפואת החירום בכלל המסגרות בעיתות חירום. הקמת מאגר פרמדיקים לאומי, כפי שצוין לעיל בפרק "מאגר פרמדיקים לאומי", תאפשר לטייב את הצבתם בעיתות חירום. בביקורת עלה כי בעיתות חירום צפוי מחסור ממשי חמור של יותר ממחצית הפרמדיקים (כ-53% ) ובכמחצית (51% ) מחובשי רפואת חירום (חובש-נהג אמבולנס) הנחוצים לאיוש מצבת רכבי ההצלה הקיימים78 . אומנם יש עודף של חובשים מלווים, אך אלה אינם יכולים לשמש תחליף מלא לחובשי רפואת החירום. בהינתן נתונים אלה יוכל מד"א לאייש רק 147 אט"נים ו-550 אמבולנסים לבנים, ובסך הכול697 רכבי הצלה בלבד מתוך 1,091 הרכבים הקיימים (כ -64%)79 . כמו כן, האיוש הצפוי של רכבי ההצלה הנדרשים כדי למלא את היעד הלאומי בעיתות חירום ( 1,351 רכבי הצלה לפי ועדת האמבולנסים) יעמוד על כ-52% .מרכבי ההצלה בלבד .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות על כך שהתעלם מבקשת משרד הביטחון להשתתף במימון ההכשרה הנדרשת למוכנות צוותי כוח האדם, ולמסירת פירוט של עלויות ההכשרה. התנהלות זו של המשרד גם מחדדת את הנזק שנגרם מהיעדר הגדרה ברורה של אחריות משרד הבריאות כלפי מד"א, ובשל כך לא ניתן לקבוע באופן חד -משמעי אם המשרד חייב במימון תוכנית ההכשרה, ואם כן באיזה שיעור. עמימות זו מביאה לידי כך שמד"א, האמור להוציא לפועל את אחריותו לכשירות המבצעית של כוחותיו, בוחר על פי שיקול דעתו ולפי האינטרסים המועדפים עליו מתי לדרוש מימון ממשרד הבריאות ומתי לממן פרויקטים בעצמו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי החלטתו מדצמבר 2018 היא חזרה על החלטה קודמת שלו שהתקבלה כבר במאי2018 , והיא טרם קודמה. במסגרת עבודת המטה המשותפת יש לקבוע את המרכיבים הקריטיים של מוכנות מד"א לעיתות חירום והמקורות למימונם - מתקציב המדינה או מתקציב מד"א. במהלך ביצוע עבודת המטה יש לקבוע לוחות זמנים לסיום העבודה. חשוב ששרי הביטחון, הבריאות והאוצר יעקבו אחר קידום הנושא בידי משרדיהם. עלה שמשרד הבריאות לא יישם את סיכום הדיון ולא יזם פעולה מול משרד האוצר, רח"ל והמל"ל כדי לקדם מתן מענה לצרכים לעיתות חירום, ולגשר על הפערים בתקצוב הצרכים של מד"א בחירום.	.גם אם התעוררו לדעתם שאלות מסוימות בנוגע לתרחיש המעודכן, היה עליהם לבררן בדחיפות עם רח"ל או עם גורמים אחרים, במועד שבו קיבלו את הנתונים לראשונה. התוצאות של ליקוי זה עלולות להיות הרות אסון : הן נוגעות לא רק למוכנות מד"א, שבו מתמקד דוח זה, אלא למוכנות כלל מערכת הבריאות, אשר אינה נערכת כנדרש לאיומים שמערכת הביטחון קבעה שהמשק צריך להתכונן אליהם. יש לראות זאת בחומרה רבה. על הרשות העליונה לאשפוז לעדכן לאלתר את תרחיש הייחוס הענפי למערכת הבריאות.	373
נציבות שירות המדינה . מערך ההדרכה בשירות המדינה עולה כי עד למועד סיום הביקורת, כ -25 שנים לאחר שנחתמו ההסכמים האמורים, אגף השכר כנציג הממשלה, שהיא צד להסכם, לא פעל מול הארגונים היציגים של העובדים לגיבוש קריטריונים לקיום קורסים קצרים מ -40 שעות לימוד, כפי שנקבע בהסכמים הקיבוציים. עולה אפוא כי לדעת רו ב גורמי המקצוע בתחום ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, ההוצאה של המדינה בגין גמולי ההשתלמות המוערכת בכחצי מיליארד ש"ח בשנה לפחות, אינה משיגה את תכלית תשלום גמולי השתלמות לעובדי המדינה כפי שהוגדרה בהסכמים הקיבוציים - לתרום להרחבת הידע או העמקת הידע בתחום הרחב של העיסוק, המקצוע או התפקיד של העובד. 3. 50 סמנכ"לים למינהל, שהם 77% מהסמנכ"ליםלמינהל שהשיבו לשאלה בנושא משך הקורסים המוכרים לגמול השתלמות, סברו 90 שיש להכיר בפעולות הדרכה קצרות מ-40 שעות לצורך גמול השתלמות; 53 סמנכ"לים שהם82% מהסמנכ"ליםשהשיבו לשאלה זו, סברו91 שיש להכיר בלמידה מקוונת לצורך גמול השתלמות . על אגף השכר בשיתוף הגורמים החברים בצוות מבנה ההכשרה , לבחון את ממצאי הפיילוט ואת האפשרות להכיר גם בלמידה מקוונת ובהשתלמויות קצרות מ -40 שעות לצורך גמולי ההשתלמות, ולפעול בהתאם לממצאי הבחינה. שילוב שיטות למידה מרחוק עשוי אף לסייע בהנגשת קורסים לאוכלוסיות שמתקשות להגיע לכיתות הלימוד, בין היתר בשל מרחק גיאוגרפי או בשל מגבלה פיזית. מן הנתונים עולה, כי רוב הגופים הממשלתיים אינם מעריכים את אפקטיביות פעולות ההדרכה כנדרש, ובשנת 2017 מרביתם ביצעו הערכת אפקטיביות כנדרש ברמה הראשונה בלבד. במצב דברים זה, אי-אפשר לדעת האם המשאבים שהממשלה משקיעה מדי שנה בפעולות אלה משיגים את יעדם והאם יש מקום לשינויים במטרה להשיג תועלת רבה יותר. השקעת משאבי מדינה בהיקף נרחב ללא בדיקת התועלת שהם מ שיגים עלולה להיות בבחינת בזבוז כספי ציבור. כמו כן נמצא כי אגף ההדרכה אינו מעבד את הדיווחים שהוא מקבל מהגופים הממשלתיים, וממילא אינו מפיק מהם תובנות מערכתיות בדבר אפקטיביות פעולות ההדרכה. 4. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי אף שנש"ם הייתה מודעת במשך זמן רב לצורך החיוני בהטמעת מערכת LMS כוללת לשירות המדינה , וכבר לפני כחמש שנים התקשרה בהסכם בנושא, היא טרם גיבשה מסמך אפיון כתשתית לפיתוח המערכת הכוללת, וממילא טרם הוחל בפיתוחה. אומנם, מערכת שנועדה לתת מענה לצרכים של שתי יחידות בשירות המדינה מצויה בשלבי פיתוח, אולם זו אינה מותאמת באופן מלא לצרכים של שירות המדינה בכללותו, כמפורט להלן: שלושה גופים ממשלתיים - המשרד לביטחון הפנים , משרד הפנים והרבנות הראשית לישראל - לא קבעו יעדי הדרכה באף אחת משלוש השנים האחרונות (2016 עד2018 ). שני גופים ממשלתיים- המשרד לשוויון חברתי והמרכז הרפואי לגליל - לא קבעו יעדי הדרכה באף אחת מהשנתיים האחרונות (2017 ו-2018 ). המשרד לשוויון חברתי ציין כי היעדים שנקבעו ב -2016 נקבעו במידה מועטה בהתאם ליעדי המשרד. .יותר מ שליש (כ-38% ), מהגופים הממשלתיים 50 שהשיבו לשאלה זו ציינו כי לא הגדירו מדדי הצלחה בתוכנית ההדרכה לשנת 2017 .כנדרש על פי מדריך התכנון הממשלתי מהנתונים עולה אפוא כי הליכי תכנון ההדרכה בגופים הממשלתיים לוקים בחסר, וכי ליקויים רבים - אי-איתור צורכי הדרכה, אי -הכנת תוכניות עבודה רב-שנתיות ואי -קביעת יעדים ומדדי ה צלחה - נמצאו בשיעור גבוה של גופים ממשלתיים. מצב דברים זה משקף מציאות ולפיה יחידות ההדרכה בגופים הממשלתיים נאלצות להשקיע את מירב זמנן בתחומים מינהליים, וכתוצאה מכך אין ביכולתן להשקיע משאבים נדרשים בנושאים מקצועיים המצויים בליבת העיסוק. מציאות זו ראויה לבחינה של הנהלות הגופים הממשלתיים ושל נש"ם, בין היתר, לאור הסוגיות הנדונות בדוח זה, העוסקות בייעול תהליכי עבודה בתחום ההדרכה, ובכללן - שיפור הליכי התכנון והביצוע של תוכניות ההדרכה, סיוע של נש"ם בהבניה מושכלת של תוכניות העבודה ופיתוח מערכת ממוחשבת לניהול הלמידה. עולה אפוא כי מרבית הסמנכ"לים למינהל בגופים הממשלתיים אשר התייחסו בשאלון משרד מבקר המדינה למתכונת שקבעה נש"ם לדיווח על תוכנית העבודה ועל ביצועה סבורים כי זו אינה נוחה לשימוש.	נמצא, כי החל משנת 2015 אגף ההדרכה בנש"ם אינו מעבד ומנתח את דוחות הביצוע המתקבלים מן הגופים הממשלתיים , ולא מפיק מהם את הממצאים והתובנות שאמורים לשמש אותו למילוי תפקידו כגוף המטה הממשלתי המרכז את הטיפול בתחום ההדרכה . משמעות הדבר היא כי אגף ההדרכה אינו ממלא את תפקידו בתחום ה פיקוח והבקרה על הגופים הממשלתיים, וזאת אף לא בנוגע לאותם גופים ממשלתיים שהעבירו אליו דיווחים כנדרש.	374
קרן קיימת לישראל . הקצבות קק"ל לפארק אריאל שרון - קרן קיימת לישראל הביקורת העלתה כי שלא בהתאם להנחיית מנכ"ל קק"ל, ואף שמדובר בנושא משפטי גרידא, המנכ"ל עצמו לא תיאם את הטיפול בנספח ג' עם היועץ המשפטי, וכך גם מנהלת אגף ההתקשרויות. הביקורת העלתה כי מנכ"ל קק"ל לא הציג את המסמך הלא פורמלי ליועץ המשפטי החיצוני שכתב את חוות הדעת ממרץ 2016 , אף שמסמך זה עוסק בנדבך משמעותי בהתקשרות בין חברת הפארק לקק"ל וכולל עובדות מהותיות שהיו רלוונטיות לחוות הדעת ושהיה צורך לבודקן, מאחר שהיו עשויות היו לשנות את מסקנותיה. .על קק"ל לוודא כי כל בעלי התפקידים בה שעוסקים בהסכמים ובהתחייבויות, ובעיקר מורשי החתימה, ידעו מהן הסמכויות והמגבלות שנקבעו בנושא זה, וכי לפני שמסמכים כאלה ייחתמו יוודאו החותמים שסכומי ההתחייבויות תואמים את הסמכות שהוקנתה להם. על חטיבת הכספים לוודא שההנחיות בנושא מיושמות כראוי לפני שהיא מבצעת תשלומים. מהמסמכים האמורים לא ניתן ללמוד מיהו בעל התפקיד בקק"ל שהגדיל את סכום התקצוב הנקוב בבקשה שהובאה לפני הדירקטוריון מ-900,000 ש"ח ל -3.4 מיליון ש"ח, ומה היו הנימוקים לכך. .נמצא כי רק במרץ 2017 , כשלוש שנים לאחר שמנכ"ל קק"ל קיבל את המסמך הלא פורמלי ממנכ"ל חברת הפארק, נודע לקק"ל על דבר קיומו של המסמך. באותו מועד התקיימו פגישות בין קק"ל לחברת הפארק כדי להבהיר מהן התחייבויות קק"ל כלפי חברת הפארק, וחברת הפארק דרשה, בין היתר בהתבסס על המסמך האמור, כי קק"ל תשלם לה עבור תחזוקת שדרת שתילי האלונים שהחברה טוענת כאמור כי היא בבחינת המשתלה הפתוחה. 1. נמצא כי בהסכם לא ניתן ביטוי לכך שכבר בשנת2013 , לפני שחברת הפארק וקק"ל חתמו על ההסכם, ביצעה קק"ל שיפוץ נרחב במבנה 5 בעלות של כ-1.2 מיליון ש"ח, ולכך שכבר בינואר 2014 , כחצי שנה לפני חתימת ההסכם, היא החלה להשתמש במבנה. הועלה כי למרות תזכורת ששלח מנהל המרחב למנכ"ל קק"ל באפריל 2015 בעניין אי-קבלת התחייבויות קק"ל לחברת הפארק בכל הנוגע לתחזוקת נטיעות בפארק, לא מסר מנכ"ל קק"ל למרחב העתק של ההסכם הרשמי. .על קק"ל להקפיד כי הליכי הבחינה והאישור של פרויקטים יתבצעו על פי הנהלים שנקבעו, בידי הגורמים שהוסמכו לכך ותוך שיתוף דרגי הביצוע המקצועיים ותיעוד תהליכי הבחינה והנימוקים לקבלת ההחלטות. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה רבה ליו"ר קק"ל כי אף שידע שקק"ל משתתפת בפרויקט נחל כופר, ולמרות תשובותיו למשרד מבקר המדינה כי מדובר בפרויקט שנדרש היה שוועדת הפרויקטים העליונה תבחן אם לאשרו, הוא לא נקט שום פעולה על מנת שהפרויקט יובא לבחינת ועדת הפרויקטים. בכך הוא א פשר למנכ"ל קק"ל שלא לשתף את הגורמים המקצועיים בקק"ל בתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לפרויקטים בפארק, שלא בהתאם לכללים הנהוגים בקק"ל בנושא.	מהאמור עולה כי נספח ג' מציג מצג ולפיו לכאורה נספח ב' יושם כלשונו, ולא נותן ביטוי להסכמות אחרות שסיכמו מנכ"ל חברת הפארק ומנכ"ל קק"ל ושיושמו בפועל בעניין מתווה גידול השתילים בפארק והגורם המתחזק אותם.	375
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . תמיכות הממשלה בענף החקלאות והשפעתן על מחירי התוצרת החקלאית מהתרשים עולה כי בשנים2014 עד2016 היה השיעורהממוצע של התמיכות מעוותות הסחר והייצור מכלל התמיכות בחקלאים בישראל - 91% . שיעור זה גבוה במידה ניכרת משיעורי התמיכות מעוותות הסחר והייצור במדינות ה- OECD ובאיחוד האירופי באותן שנים, שהיו 51% ו-27% .בהתאמה הביקורת העלתה כי בשני מקרים כללו נוהלי התמיכה של שתי יחידות במשרד את אותו נושא תמיכה: הנושא "תמיכה במפעלי עיבוד תוצרת חקלאית" הופיע במינהלת ההשקעות וגם באגף לתכנון ופיתוח הכפר71 ; הנושא "תמיכה לרכש מיכון חקלאי" הופיע במינהלת ההשקעות וגם באגף לשימור קרקע72. במצב שבו אין בידי המשרד בסיס מידע אחוד לטיפול בתמיכות, עלולות יחידות שונות במשרד להעניק תמיכות כפולות לאותו גוף ולאותה מטרה. אף שלגבי שני המקרים האמורים לא נמצא כי ניתנה תמיכה כפולה, על משרד החקלאות לוודא שנוהלי התמיכה השונים במשרד לא יעסקו באותם נושאי תמיכה. עוד עלה כי מינהלת ההשקעות, הממונה על מחצית מנוהלי התמיכה במשרד, לא דיווחה על נתוני התמיכות במודול תמיכות במרכב"ה, כנדרש בהוראות תכ"ם, אף שהיא מעניקה אלפי מענקים בשנה בסכומים של מאות מיליוני ש"ח (בשנת 2016 נתנה מינהלת ההשקעות 2,700 מענקים בסכום כולל של345 .)מיליון ש"ח יוצא אפוא שאף שמשרד החקלאות מעניק 54 סוגי תמיכות לגופים אחרים בסכום של מאות מיליוני ש"ח בשנה, לא היה בידיו בסיס נתונים שבו מרוכז המידע על כל התמיכות שהוא נותן ועל אופן מימושן. לפיכך, אין לגורמים המפקחים במשרד תמונה מלאה של נתוני התמיכות. הד בר פוגע בשקיפות, ביכולת לאגור נתונים ולנתח אותם וביכולת לבצע בקרות ולאתר כפילויות בתמיכות. מהתרשים עולה כי משנת 2014 עד ספטמבר2017 היה המחיר המקומי של ביצים (למגדל) יקר בכ-18% בממוצע ממחיר היבוא שלהן47 . זאת על אף שהממשלה מפקחת על מחיר הביצה. פער זה במחיר מבטא את חוסר היעילות בענף. עוד נכתב במסמך התכנית כי משנת 2007 נעשו ניסיונות לבצע רפורמה כוללת בענף ההטלה, אך הם לא נשאו פרי. .משרד מבקר המדי נה מעיר כי נוכח העולה ממסמכי משרדי החקלאות והאוצר בנוגע לחוסר היעילות שמעודד תכנון הייצור בענף ההטלה וההשפעות שיש לכך על מחיר הביצים לצרכן, על משרדי האוצר והחקלאות לבחון את השינויים הנדרשים במדיניות התמיכות בענף זה ולפעול ליישומם. יודגש כי הרפורמה בענף ההטלה נחוצה הן לצורך התייעלות הענף והפחתת המחירים לצרכן והן מטעמים הנוגעים לבריאות הציבור, לרווחת בעלי החיים ולאיכות הסביבה. הביקורת העלתה כי אף שהקושי בניה ול של התמיכות היה ידוע למשרד החקלאות עוד משנת 2014 , עד מועד סיום הביקורת, שלוש שנים לאחר מכן, לא יישם המשרד פתרון ממוחשב לריכוז התמיכות, לייעול הליך מתן התמיכות ולבקרה עליו. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שמשרד החקלאות מטפל מדי שנה בשנה באלפי בקשות לתמיכה בהיקפים כספיים גדולים מאוד, עליו להשלים בהקדם את פעולתו לפתרון ממוחשב לניהול מרכזי של התמיכות. הדבר ייעל את הלי ך מתן התמיכות, יגביר את השקיפות של ההליך וישפר את הבקרה עליו, ובכלל זה יאפשר לאתר כפל תמיכות, וכן יאפשר לאגור נתונים ולנתחם. פתרון כזה גם יאפשר למקבלי התמיכה - חקלאים ורשויות מקומיות - להפיק מידע על כל סוגי התמיכות ועל מצב הטיפול בבקשות התמיכה. על כך יוער כי על פי פסק הדין האמור, נקודת המוצא היא עדיפות לפעולה באמצעות מערך המיסוי הכללי, וכי לעיתים יש תכליות שמצדיקות שימוש בתמיכות בעלות אופי רגרסיבי. מהתרשים עולה כי על פי מסמך הייעוץ לרפורמה, תמהיל התמיכות בשנים 2013 עד2015 בממוצע, היה מורכב מ-65% תמיכות עקיפות (2.6 מיליארד ש"ח בשנה), ומ-35% ( תמיכות תקציביות1.4 מיליארד ש"ח בשנה). תמהיל זה שונה באופן מהותי מתמהיל התמיכות המוצע - 85% ( תמיכות תקציביות3.4 מיליארד ש"ח) ו-15% בלבד תמיכות עקיפות (0.6 .)מיליארד ש"ח	במועד סיום הביקורת נמצא כי כל אחת מיחידות המשרד ניהלה את הליך מתן התמיכות במערכת מידע ייעודית ונפרדת וכי כמה מהתמיכות אף נוהלו שלא באמצעות מערכת מידע, אלא באמצעות גיליונות אלקטרוניים. זאת על אף ממצאי חברה א' משנת 2015 בעניין השונות הרבה באופני הטיפול ובמערכות התומכות בכל סוג תמיכה והמלצתה לאחד כמה שיותר סוגי תמיכות במערכת מידע אחת מרכזית.	376
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הטיפול במחלות בקר וצאן משרד מבקר המדינה מעיר ל משרד הח קלאות כי תשובתו כשלעצמה חושפת ליקוי בפעולות השו"ט שכן עולה ממנה כי כאשר האחריות לשני החיסונים הייתה מוטלת על הלשכות הווטרינריות האזוריות ובעת שביצוע שני החיסונים היה בגדר חובה, שיעור הכיסוי החיסוני של עדרי הצאן בארץ היה חלקי מאד - כשני שלישים מן הצאן לא חוסן. .משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת השו"ט כי מאחר שהיא אחראית לטיפול במקרי התפרצויות של מחלות, מן הראוי שתבחן דרכים לאכוף על הווטרינריים הפרטיים לדווח לשו"ט על חיסונים שביצעו; עוד יש לבחון כיצד ניתן להבטיח שלא ייווצר קושי עתידי לטפל במקרים של התפשטות המחלות, עקב המידע החלקי שבידי השו"ט בעניין זה. .במועד סיום הביקורת, תחילת ספטמבר 2017 , עדיין לא הושלמו כל הנהלים הרלוונטיים: עדיין לא הותקן נוהל בנוגע לתנאי הייצור הנאותים של תרכיבים. עלה, כי ממרץ 2015 ועד למועד סיום הביקורת- ספטמבר 2017 - לא קבעו השו"ט דרכי ניטור חלופיות שיסייעו להם לחשוף בקר נגוע בברוצלוזיס ברפתות ולמנוע את התפרצות המחלה. השו"ט לא עקבו אחר הפלות של בקר ברפתות ולא ביקשו מהמגדלים דיווח על הפלות - אף שאלה כאמור יכולות לשמש סימן לקיומה של המחלה. בספטמבר 2017 התקיים דיון בהשתתפות עובדי השו"ט העוסקים בבריאות הצאן ובראשם מנהל יחידת השו"ט בשדה ("פורום צאן"). בדיון עלה כי המידע שבידי השו"ט בעניין החיסונים שבוצעו נגד אבעבועות צאן ודבר צאן לוקה בחסר כיוון שהווטרינרים הפרטיים לא הקפידו למסור לשו"ט דיווחים על כך. מן האמור לעיל עולה כי לאחר הפרטת החיסונים נגד אבעבועות צאן ודבר צאן וביטול החובה לחסן נגד מחלות אלה נוצרה בעיה: השו"ט תלויים בדיווחים של וטרינרים פרטיים על עדרים שחיסנו; הווטרינרים הפרטיים אינם ממלאים באופן מלא את חובת הדיווח שהטילו עליהם השו"ט; כתוצאה מכך לשו"ט חסר מידע בנוגע להתחסנות העדרים, ואם תפרוץ מחלה חוסר המידע עלול לפגוע ביכולתם לטפל בכך. נמצא כי חברה שמייצרת תרכיבים וטרינריים ביצעה בקיץ 2017 ניסוי שדה בשלושה משקים בארץ, לבדיקת השפעתו של תרכיב מסוים על בעלי חיים. הניסוי בוצע מבלי שהשו"ט נתנו אישור לכך; בטרם הגישה החברה לשו"ט את כל המסמכים שנדרשו בתיק התרכיב, מבלי שהשו"ט בדקו אצווה של התרכיב ובלא שהחברה הגישה לשו"ט את פרוטוקול הניסוי לבדיקה. לשו"ט נועד על ביצוע הניסוי רק לאחר שהסתיים. ביצוע ניסוי שדה בתרכיב לפני שהושלמו בהצלחה שלבי הבדיקה המוקדמים אינו רק מנוגד לנוהל, אלא גם עלול לסכן את בעלי החיים שהתרכיב ניתן להם ובכך גם לפגוע בפרנסת החקלאים המגדלים אותם. על משרד החקלאות לפעול בנמרצות כדי שפעולותיו אלה יבשילו לכדי נוהל בר תוקף ולדאוג ליישומו. נוהל כזה יוכל לשמש לו לצורך ניטור ומניעה של התפרצות מחלת הברוצלוזיס בבקר. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי הדיון שאת סיכומו צירף לתשובתו היה בשנת 2015 בעוד שמבקר הפנים הגיש את דוח הביקורת שלו בשנת 2016 . עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד החקלאות, כי דיונים עם גורמים במשרד ומחוץ לו בנושא תרכיבים שנעשו במהלך העבודה השוטפת, ושמבקר הפנים ממילא לא הוזמן אליהם, אינם מייתרים את החובה המוטלת על הנהלת המשרד לייחד ישיבה לצורך דיון קונקרטי בממצאי הביקורת הפנימית שנכתבו בדוח על המערך לרישום תרכיבים, זאת בנוכחות מבקר הפנים ובנוכחות נציגים רלוונטיים של השו"ט. על הנהלת המשרד לקיים לאלתר דיון בממצאי דוח מבקר הפנים ולפעול לתיקון ליקויים עליהם הצביע, ככל שלא תוקנו עדיין.	לפי מסמכי המשרד שיעור עדרי הצאן בנגב שחוסנו נגד ברוצלוזיס היה בשנת 2014 כ-30% בלבד- ומכאן שכ-70% מן העדרים לא היו מחוסנים נגד המחלה.	377
רשות מקרקעי ישראל . עבודת מטה וסדרי קבלת החלטות במועצת מקרקעי ישראל הבדיקה העלתה כי בנוגע לשש החלטות שהתקבלו בשנים 2016 -201549 קבעה המועצה כי על רמ"י לקבוע נהלים לביצוען. ואולם בפועל גיבשה רמ"י נוהל ביצוע מלא רק להחלטה אחת50. לשלוש החלטות51 לא גובש כלל נוהל ביצוע, ולשתי החלטות52 גובשו נהלים חלקיים בלבד. בהיעדר נהלים מתאימים גובר החשש לליקויים בתהליך היישום. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה ולרמ"י כי אף אם לא כל הצבעה בנושא נקודתי או ט כני גוזלת כשלעצמה זמן רב, נוכח הערות חברי המועצה דלעיל על המועצה לשקול להשתמש בדרכים החלופיות, שהיא עצמה קבעה, בכל הנוגע לנושאים טכניים ונקודתיים כדי לאפשר לחבריה להתמקד עוד יותר בנושאים העקרוניים העומדים על הפרק. ליקויים ברישום המעקב אחר ביצוע החלטות המועצה: האגף מבצע רישום של המשימות שעל רמ"י לבצע על פי הנקבע בהחלטות המועצה ושל ביצוען (להלן - רשימת המש ימות), אולם האופן שבו הוא מבצע מעקב אחר יישום ההחלטות לוקה בחסר: ברשימת המשימות אין פירוט בדבר האגפים ברמ"י האחראים לביצוע המשימות וגם לא לוח זמנים לביצוען, אם נקבע; במקרים רבים הרשימה אינה כוללת פירוט בנוגע לסטטוס ביצוע המשימות או פירוט של משימות שטרם בוצ עו או שחלו עיכובים בביצוען. במצב דברים זה אי אפשר לבצע מעקב יעיל ואפקטיבי אחרי יישום החלטות המ ועצה. זאת ועוד, האגף אינו מגיש למנהל רמ"י דוח מעקב תקופתי בעניין יישום החלטות המועצה, כנדרש ממנו. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי עליה לבחון את מידת ההתאמה בין מבנה האגף ובין המשימות שעליו לב צע. בהתאם לבחינה זו על רמ"י להגדיר את תפקידי האגף ואת המשאבים הנחוצים לו, וכן לקבוע את השיטות ואת הכלים שבאמצעותם אפשר יהיה לבצע מעקב יעיל ואפקטיבי אחר יישום החלטות המועצה. אי-דיווח שיטתי למועצה: בחוק נקבע כי המועצה תפקח על פעולות רמ"י. אף שהפיקוח צריך לכלול גם מעקב, כדי לוודא שרמ"י מיישמת את החלטות המועצה, בתקנון המועצה אין כל אזכור של הצורך במשימות המעקב והבקרה. לשם השוואה יש לציין כי בתקנון עבודת הממשלה נקבע במפורש כי "המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ירכז את לפחות א ]...[ ויציג לממשלה ]...[ דיווחי המשרדים חת לשנה דוח על התקדמות בביצוע החלטות הממשלה"46. בפועל מצב הדברים הוא שרמ"י אינה מדווחת למועצה באופן שיטתי על אופן ביצוע ההחלטות, והמועצה מצדה אינה דורשת זאת. הועלה כי בשנים 2016 -2015 לא דנה המועצה כלל בדוחות הפעולות שהגישה לה רמ"י וגם לא בתכניות העבודה של רמ"י, וממילא לא קבעה סדרי עדיפויות בנוגע לביצוע המשימות שנכללו בתכניות העבודה. המועצה גם לא בחנה אם רמ"י פעלה בהתאם להחלטות המועצה, אם תכניות העבודה של רמ"י משקפות את ההחלטות, אם רמ"י עמדה בכל היעדים שנקבעו לה, ובמקרים שלא עמדה בהם - מה היו הסיבות לכך, וממילא לא ביצעה תהליך של הפקת לקחים והסקת מסקנות. בכך כשלה המועצה בתפקידה כגוף מפקח. בהתעלמותה ממסמכים עקרוניים הנוגעים לפעילות רמ"י חטאה המועצה לתפקידה לפקח על עבודת רמ"י. 4. עוד הועלה כי חברי המועצה והציבור מקבלים לעתים את הנוסח הכתוב של הצעות ההחלטה פחות מחמישה ימי עבודה מראש, ובמקרים מסוימים - רק במועד הישיבה. זאת ועוד, לעתים הנוסח המעודכן נמסר לחברי המועצה רק בעל פה. להלן דוגמאות: משרד מבקר המדינה בדק את סדרי עבודתה של ועדת הביקורת של המועצה בשנים 2017 -2015 :והעלה כדלקמן בשנת 2015 קיימה הוועדה ישיבה אחת בלבד, בשנת 2016 שלוש ישיבות, ומתחילת שנת2017 עד מועד סיום הביקורת (ספטמבר 2017 ) הוועדה כלל לא התכנסה. מדובר בחריגה ניכרת מהוראות תקנון המועצה. כמו כן, אי-כינוס הוועדה לפחות בתדירות הנדרשת פוגע ביכולתה למלא את עבודתה כראוי, הדבר מעיד על אפקטיביות חלשה של ועדת הביקורת של המועצה ועל כך שכלי חיוני, האמור לסייע בידי המועצה לפקח על פעילות רמ"י, אינו בשימוש כפי שמצופה היה. חולשת ועדת הביקורת חמורה בייחוד נ וכח מכלול התפקידים שהטילה עליה המועצה, כמפורט להלן: גם במקרה זה לא צירפה רמ"י ל הצעת ההחלטה את כל הנתונים תומכי ההחלטה הנדרשים, ובכלל זה נתונים מספריים על כל הנכסים שההצעה חלה עליהם, נתונים על מקום הנכסים ושטחם ונתונים על ההשפעות הכלכליות הצפויות של התיקונים האמורים. חרף זאת אישרו חברי המועצה את ההצעה פה אחד. .בביקורת עלה כי חברי מועצה ונציגי משרדי ממשלה שהשתתפו בדיוני המועצה הלינו בדיונים לא אחת על כך שהצעות החלטה מובאות לדיון ללא צירוף נתונים תומכי החלטה הנדרשים לקבלת החלטה מיטבית. ואולם בסופו של דבר אותם חברי מועצה הסתפקו במתן התראה בלבד ולא נקטו פעולות שיכלו לטייב את תהליך קבלת ההחלטה, כגון דרישה להתנות את המשך הדיון בהצעת ההחלטה בהשלמת המידע החסר כך שיתאפשר דיון מקיף וענייני יותר בהצעה. באשר ליו"ר המועצה25 , המנהל את דיוניה, הוא לא עמד על כך שלפני קבלת ההחלטה יוצג המידע הנדרש. באשר להנהלת רמ"י, היא לא פעלה להשלמת המידע שעל חסרונו הצביעו חברי המועצה. להלן דוגמאות:	חרף הערתו של ממלא מקום נציג קק"ל בדבר מחסור בנתונים המקשה לקבל החלטה אפקטיבית בנושא הנדון, לא הציגה הנהלת רמ"י את הנתונים הנדרשים גם בדיונים הבאים שהתקיימו בנושא בשנים 2017 -2016 .	378
משרד המשפטים . עיון וטיפול בחומרי חקירה בהליך הפלילי - מייצגי המדינה בערכאות ואולם גם סיכום זה לא התממש והנושא עלה שוב לדיון במשרד המשפטים, כעבור למעלה משנה, במרץ 2012 , בעקבות פנייה של הסנגוריה הציבורית. נמצא כי נוהלי המשטרה לא שונו ובמועד סיום הביקורת המשטרה עדיין משמידה חפצים שניתנה לגביהם חוות דעת של מומחה בנסיבות מסוימות63. נמצא כי עבודת הצוות המשותף נזנחה, ורק ביוני 2010 פנה המשנה לפ"מ אל המשנה הפלילי בבקשה לקיים דיון בנושא. .במשך קרוב לעשור לא הצליחו משרד המשפטים והמשטרה להסדיר את נושא תקופות שמירת המוצגים לא באופן מערכתי ולא בהיבטים פרטניים שהועלו במשך השנים. הפעולות שננקטו במשך השנים להסדרת הנושא לא היו רצופות ותכליתיות, ובמועד סיום הביקורת הן עדיין לא השתכללו לכלל הוראות מחייבות. להלן הפרטים. מערך הדוברות עומד בקשר ישיר עם גורמי התקשורת וביכולתו לזהות פרסומים החשודים כאסורים. דברים אלו אמורים בפרט במקרים שבהם ברור שחומרי החקירה הועברו מגורמים שונים במשטרה ולבסוף פורסמו בכלי התקשורת. עם זאת, ככל שהמשטרה סבורה כי הפקודה טעונה עדכון, הרי שעליה להש לים פעולתה בנושא זה, ואולם בכל מקרה עליה לפעול לאכיפת איסור פרסום מחקירות. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי אין לקבל מצב שבו במשך שנים פועלת המשטרה ללא כללים אחידים לסילוק המוצגים, וכי יש לפעול לאלתר לגיבוש הכללים אשר ינחו את השוטרים כיצד עליהם לפעול בשטח בנושא זה. בעניין זה לא יהיה נכון לדחות המענה לתקופה משמעותית נוספת תוך המתנה לסיום הל יכי החקיקה שצפויים להימשך עוד זמן לא מבוטל. נמצא כי אף שהמשטרה מנהלת רישום ממוחשב של קבו"דים ושל ועדות בדיקה, רישום כאמור אינו מאפשר לאתר קבו"דים וועדות בדיקה שמונו לטיפול בנושא החשד לפרסומים אסורים, ולכן לא ניתן לדעת אם מונו, ואם כן - כמה מונו. גם במערכת המחשוב של מח"ש לא ניתן להפיק נתונים בדבר מספר החקירות שנפתחו בעניין פרסומים אסורים מחקירות, שכן חקירה בנושא זה עשויה להיות מסווגת במגוון נושאים. נמצא כי דוברות המשטרה לא פעלה בשנים האחרונות לאתר פרסומים החשודים כאסורים, זאת שלא בהתאם לפקודת הקבע. נכון לפברואר 2018 טרם קיימה המשטרה דיון בהשתפות היועץ המשפטי לממשלה כדי לבחון אם נדרש לשנות את הנחייתו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעילות שהחלה המשטרה לנקוט נגד הפרות איסור הפרסום מחקירות. בפרק זה עלו דוגמאות של הפרות האיסור כגון: תיעוד מעצר, חשיפת פרטים אסורים לפרסום על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בכתבות עיתונאיות, פרסום פנים וסימנים מזהים ללא טשטוש ועוד. דוגמאות אלו מדגישות את הצורך בהמשך פעילות רצופה ומעמיקה שתבטיח את צמצום הפרסומים האסורים.	. יוער למשטרה כי כבר בשנת 2014 היא סברה שיש לשנות את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה אך רק כשלוש שנים לאחר מכן, ובמהלך הביקורת, העבירה המשטרה למשרד המשפטים את הצעתה לתיקון ההנחיה. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרת ישראל כי היה עליה לנקוט עו ד במהלך השנים האחרונות פעולות ממשיות, בשיתוף משרד המשפטים, לתיקון ההנחיות ולהטמעתן. עד לתיקון ההנחיות, על המשטרה להקפיד לפעול בהתאם להנחיות הקיימות. על משרד המשפטים, בהיותו הגורם האחראי לנושא הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, להוביל את הפעולה לתיקון ההנחיה.	379
משרד המשפטים . טיפול האפוטרופוס הכללי בנכסים עזובים משרד מבקר המדינה מעיר לאפוטרופוס הכללי כי בכל מקרה שבו יחליט לבצע פעולות דומות בעתיד באמצעות מיקור חוץ, עליו לוודא שביכולתו לספק את כל האמצעים הדרושים עבור חקירה ודרישה בשקידה סבירה. עליו לשלב את רשימת הפעולות כחלק מדרישות ההתקשרות ולבצע פעולות בקרה ופיקוח עתיים במהלך תקופת ההסכם. על היחידה לבחון את הסיבות שהביאו לפער האמור, לקבוע דרכי פעולה שיאפשרו לה לשפר את יכולותיה בתחום זה ולהנחות את הגורמים המקצועיים ביחידה כיצד לפעול. 2. תקנים ייעודיים למימוש תכניתהעבודה : אחת הסיבות העיקריות לאי-עמידה של היחידה ביעדי תכניות העבודה בהשוואה למספר התיקים שטופלו הייתה אי -הסדרה של התקנים שהוקצו ליחידה למימוש התכנית. להלן הפרטים: מחלקת האיתור סובלת לטענתה ממחסור חמור במשאבים ובמערכות מחשוב לביצוע עבודתה. עקב המחסור במשאבים, על היחידה לקבוע כללים לסינון המידע המדּווח, לרישומו, למיונו ולתיעודו. על היחידה גם לגבש הנחיות בכתב הקובעות את סדרי העדיפויות לטיפול בדיווחים שמתקבלים במחלקת האיתור, כדי למנוע פגיעה בשקיפות ההחלטות הניהוליות המתקבלות במחלקה בנושא זה. על האפוטרופוס הכללי ובנק ישראל להסדיר את שיתוף הפעולה הרצוי בין הבנקים לבינו במסגרת יישום חובת הדיווח הקבועה בחוק האפו"כ. על בנק ישראל להמשיך ולקדם שינויי חקיקה בנושא זה, אם יגיע למסקנה שהנחיותיו לא השיגו את התוצאה הרצויה. משום כך ראוי שהיחידה תפנה לבנק ישראל כדי שהוא יוכל להסדיר בנוהל מתואם את סינון המידע הראשוני, שיכלול את הפעולות שהבנקים יורשו לבצע לאיתור בעלי הזכויות באמצעות מרשם האוכלוסין ומקורות מידע נגישים נוספים; הנוהל יכלול מתן הכשרה ייעודית לבנקים לבצע פעולות איתור בסיסיות באמצעים הנגישים להם. במידת הצורך ראוי גם שבנק ישראל ישקול ליזום תיקוני חקיקה שיאפשרו לבנקים לקבל מידע ממאגרי מידע רלוונטיים לשם איתור פרטיהם של בעלי הזכויות בפקל"ת. בחלוף שנה מהדיון האחרון שהיה באפוטרופוס הכללי בנוגע לדיווחי הבנקים, טרם התקבלה החלטה כמפורט לעיל לגבי ניהול עשרות אלפי הדיווחים הבנקאיים שקיבלה היחידה, המצריכים איתור של בעלי הפקל"ת. המידע הכלול בדיווחים אלה אינו מסונן על ידי הבנקים באמצעות מאגרי מידע נגישים לאיתור בעלי הזכויות, וליחידה אין המשאבים הממוחשבים והאנושיים לטפל בהם. ראוי אפוא שהאפוטרופוס הכללי ובנק ישראל ידונו במתווה שהציע הצוות שכונס לגבש המלצות בנושא זה, ויקבלו החלטות אופרטיביות שיסירו את החסמים הקיימים המונעים איתור יעיל של בעלי הפקל"ת וחליפיהם. נמצא כי היעדים הכמותיים שנקבעו בתכנית הושגו חלקית בלבד עקב מחסור במשאבים. היעדר סנכרון מלא של המידע בין "הר הכסף" ובין מערכת המחשוב של היחידה מעכב את איתור בעלי הזכויות בנכסים עזובים ומכביד על עבודת מחלקת האיתור. כדי לייעל ולשפר את מלאכת האיתור, על האפוטרופוס הכללי ועל משרד האוצר לשקול להרחיב את הממשק הממוחשב החלקי הקיים בין שתי המערכות האמורות, בכפוף לדיני הגנת הפרטיות ולחובת הסודיות המעוגנת בפקודת הבנקאות ובתיאום עם הרשות להגנת הפרטיות. . מספר עובדים .במחלקה מספר תיקים בשנה .לעובד (בממוצע) מספר תיקים בשנה .לכל העובדים .(בממוצע)	.מהנתונים בלוח עולה כי ה סְפק הטיפול המרבי של 15 עובדי המחלקה והנציגים להעברת נכסים מוגבל בממוצע ל -247 תיקים בשנה אחת. תכנית העבודה לשנים 2020 -2017 קבעה יעד, ולפיו עד סוף דצמבר 2020 יטופלו כ -1,550 תיקי נדל"ן 47 , אולם בהתחשב בתפוקת המחלקה להעברת נכסים בשנים האחרונות ובכוח האדם שהוקצה למשימה - היא תוכל לטפל בכ-1,000 .תיקים בלבד בשנים האמורות	380
המשרד לשירותי דת . היעדרויות לא מדווחות של רבני ערים לצורכי נסיעות לחו"ל וליקויים נוספים בהתנהלותם האישית ככלל, עובד ציבור הנעדר מעב ודתו לצורך נסיעה לחו"ל אמור להסדיר את הרישום המינהלי של היעדרותו, בין היתר לצורך התחשבנות על ניצול ימי החופשה. לא ניתן להסכין עם מצב שבו אדם מתמנה לדיין ומקבל את כלל הסמכויות והשכר הנלווים לתפקיד, אך בהיעדר הנחיה ספציפית ביחס לרב עיר המשמש גם דיין, כל המעורבים מתנהלים כאילו נקבע לו פטור מדיווח סדור לגורם המינהלי על היעדרויותיו ומניהול רישום של ימי חופשתו. . משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת בתי הדין הרבניים על שאיפשרה קיומה של אי -בהירות בתחום המינהלי שבאחריותה אשר לרבני ערים המכהנים גם כדיינים. בכך איפשרה התנהלות שעלולה למנוע מן המדינה - ומנעה ממנה בעבר - רישום סדור של ימי החופשה שצברו עובדי ציבור כאלה לזכותם או לחובתם. הבדיקה העלתה כי תשע מועצות דתיות בלבד מנהלות כרטסת לרישום היעדרויות רב העיר35. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות מרבית יושבי הראש של המועצות הדתיות, שאינם מנהלים כנדרש כרטסת ימי חופשה של רבני הערים ואינם מנכים על פי הצורך את ימי נסיעותיהם לחו"ל ממאזן ימי החופשה שלהם או משכרם. על יושבי הראש של המועצות הדתיות להקפיד על ניהול כרטסות ימי החופשה של רבני הערים כנדרש ולפי הוראות המשרד לשירותי דת, לרבות עמידה על ניכוי ימי היעדרות ממאזן החופשות או מהשכר, בהתאם לנסיבות. הביקורת העלתה כי שני בניו של הרב מועסקים כמשגיחי כשרות על ידי בתי עסק ברמלה מטעם המועצה הדתית; מצב זה עומד בניגוד לאיסור המפורש בנוהל כשרות ויוצר חשש לניגוד עניינים. בנוהל נקבע כי משגיחי כשרות שאינם מחזיקים בתעודת הסמכה נדרשים להשלים הסמכה תוך חצי שנה, ולא תופסק עבודתם. יצוין כי לבני הרב האמורים אין הסמכה של הרבנות הראשית לשמש משגיחי כשרות. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה הדתית אילת ולמשרד לשירותי דת על שידעו על ניגוד עניינים המתקיים שנים רבות אצל רבה הספרדי של אילת ובנו ולא מנעו זאת. . נמצא כי צוות בדיקה כזה מטעם הרבנות הראשיתלא הוקם, וממילא לא בדק את הנושא. התלונות שהוגשו כנגד רב העיר הספרדי של קריית אתא משיקות לעילות המפורטות בחוק והמצדיקות לכאורה בחינת הצורך בטיפול משמעתי. ואולם בדיקת משרד מבקר המדינה ברבנות הראשית ובמשרד לשירותי דת העלתה כי הרבנים הראשיים והשר לא דנו באופן מסודר בתלונות ובמידע שקיבלו על ההתנהגות הבעייתית לכאורה של הרב מימון, לא נקטו כל פעולה וגם לא העבירו את המידע לשר הממונה - שרת המשפטים, לשם בחינת האפשרות להגיש קובלנה על התנהגותו. זאת ועוד, סגירת התיק נגד הרב מימון במשטרה מחוסר עניין לציבור ביולי 2016 ופתיחתו מחדש לחקירה בנובמבר 2017 מלמדות כי התנהלותו של הרב מימון לא נבדקה ולא טופלה זה שנים על ידי הגורמים הממונים על כך - לא במישור המשמעתי ולא במישור הפלילי. רב עיר הוא המנהיג הדתי של תושבי העיר היהודיים - מרא דאתרא. הלכותיו והתנהגותו אמורות להיות אות ומופת לדרך ארץ לקהל המאמינים בדרכו ולציבור בכלל , ועל כן חשוב להבטיח כי יהיו ללא דופי. נוכח חומרת התלונות שהוגשו נגד הרב מימון - ואף אם מצאה המשטרה שאין מקום לחקירה בגין ה תלונה שהוגשה ב -2014 , ועד שתתברר התלונה שהוגשה ב -2017 - ישצורך שהגורמים הממונים ימצו את כל ה כלים לבדיקת התלונות. במידת הצורך, עליהם גם למצות את שקבע החוק אשר לתלונות על רב עיר - אם קיים חשש כי התנהג שלא כהלכה או באופן לא הולם, יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי. התנהלות לא מכובדת ולא מכבדת של רב עיר פוגעת במעמד רבני הערים כולם, בכבודם ובכבודה של הרבנות. התלונות הקשורות להתנהלות הרב מימון ולאופן תפקודו מחייבות את שרת המשפטים, השר לשירותי דת והרבנים הראשיים לקיים בחינה מעמיקה ולנקוט את הפעולות המתחייבות. מהאמור לעיל עולה טיפול לקוי לכאורה של משטרת ישראל בתלונה שהוגשה לה עוד באוקטובר 2014 על התנהלות הרב מימון, רב העיר הספרדי של קריית אתא - תלונה שטרם נחקרה עד תום. ואולם עיון בתיק החקירה העלה כי לא התנהלה חקירה מקיפה וממצה, שכן הרב מימון, נשוא התלונה, כלל לא נדרש למסור עדות, וכך גם המתלוננים לא נקראו למסור עדות, מעבר לתלונה שהגישו. בביקורת עלה שלמשרד היה ידוע על רבני ערים שאינם מתגוררים ביישוב שהם מכהנים בו, ואף על פי כן התמהמה בטיפול בכך במשך שנים רבות. יצוין כי רק לאחרונה, בדצמבר 2017 ,, הביאו המשרד ומשרד המשפטים בפעם הראשונה מאז נחקק החוק, להפסקת כהונתו של רב עיר שלא התגורר במקום כהונתו. להמחשת הדברים, להלן תיאור הטיפול של המשרד לשירותי דת בשלושה מקרים שבהם הגיע לפתחו מידע על רב עיר שאינו מתגורר בעיר כהונתו:	משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יוזמת רב העיר א' לשקף את היקף הזמן שהוא מקדיש לתפקידו כרב המועצה ולהתאימו לשיעור משרתו. דווקא מתוך כך עולה הצורך בהסדרה כוללת של הגדרת תפקידי רבני הערים אל מול עיסוקים נוספים שלהם, והצורך בהתאמת היקפי משרתם למכלול עיסוקיהם. עם זאת, ההסדר שלפיו מינה רב העיר א' רב אחר שישמש מחליפו בעת היעדרויותיו - הגם שאושר עוד ב-1997 בידי המועצה הדתית- לא אושר כנדרש בידי מועצת הרבנות הראשית42 , המוסמכת להסמיך רבנים למלא את תפקידי רב העי ר. כמו כן, על רב העיר א' להקפיד שהדיווחים על היעדרויותיו יימסרו בכתב למועצה הדתית.	381
המשרד לשירותי דת . מינוי הרכבי מועצות דתיות ובחירת רבני עיר .התערבותו של עוזר השר בעבודת ועדות הבחירות לרבני עיר לא זו בלבד שהיא מנוגדת לכללים הנוגעים לעובדים המועסקים במשרות אמון, אלא היא עלולה לפתוח פתח להתנהגות בלתי הולמת של עובדי ציבור הפועלים לטובת עניינים פוליטיים ולא לטובת הציבור, ולפיכך יש לעקור אותה מן השורש. על השר לשירותי דת לוודא כי עוזריו ויועציו האישיים לא יתערבו בעבודת הוועדה, לרבות במשימות המוטלות על מרכז הוועדה. ביצוע שלבים מרכזיים בהליך בחירת רב עיר בידי יועץ השר או עובדי לשכת השר , במקום חברי הוועדה, ובכלל זה מרכז הוועדה, פוגע בשקיפות ההליך, אינו ממצה את היכולות המקצועיות ואת הניסיון בטיפול מינהלי בהליך שהצטברו במשרד ועלול לפגוע ביעילותו. יתר על כן, התערבותו של יועץ השר בהליכי בחירת רב עיר מעביר מסר על הימצאות שיקולים לא עניינים, ובכללם שיקולים פוליטיים המשפיעים על הליך הבחירה, וזאת מעצם מינויו של יועץ השר במשרת אמון האמון על טיפול בעניינים פוליטיים. בהקשר של הזהירות שראוי לשלטון המרכזי לנהוג בהליך בחירה של רב עיר, ראוי להביא מדברי כב' השופט יצחק עמית, בעתירה שנדונה לא כבר ושעניינה הליך בחירת רב העיר לטבריה40: "בחירת רב עיר היא עניין בעל אופי מקומי, אשר תלוי באופייה של הרבנות המקומית ותושביה ... בהקשר זה גובר "עקרון האוטונומיה", שיש בו להסיג את מעורבותו של השלטון המרכזי ... תופעה זו של התערבות פוליטית מצד גורמי השלטון המרכזי אינה ראויה ... התערבות שר כזה או אחר או ניסיון להשפיע על ה ליך בחירת רב עיר יש בה כדי להכתים את טוהר הבחירות, והדבר גם עומד בניגוד למושכלות היסוד של המשפט המינהלי". היות והשר נושא באחריות כוללת לנעשה במשרדו, לרבות בלשכתו , ראוי שהשר ינחה את יועצו באופן ברור וחד -משמעי מהם גבולות גזרתו, לרבות היעדר סמכויות לביצוע או למתן הנחיות לדרג המקצועי במשרדו, או לוועדות לבחירת רב עיר41. .זאת ועוד, משרד מבקר המדינה מציין כי העבודה המינהלית של ליווי ועדות הבחירות לבחירת רבני ערים מתנהלת זה שנים ביחידת מנהל תחום נישואין ורבנים, לרבות בדיקה והכנה של טבלאות ספירת המתפללים בבתי הכנסת לצורך הרכבת האסיפה הבוחרת. מדובר בהליכי בחירות שבהם משולבים מאבקים פוליטיים ויעידו על כך העתירות לבג"ץ לפני ואחרי ביצוע מערכות הבחירות שנערכו בשנתיים האחרונות בכל הרשויות המקומיות (לוד, בית שמש, טבריה, בת ים, מבשרת ציון). בהתאם יש להקפיד על הפרדה ברורה בין המטלות שהדרג הפוליטי בלשכת השר יכול לבצע ובין מטלות של הדרג המקצועי במשרד. הבדיקה העלתה כי לשכת השר דוד אזולאי לא פעלה בהתאם להנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממש לה: היא לא ערכה מיפוי של היישובים שבהם לא מכהן רב עיר ובכלל זה שלבי הטיפול, לא הכינה תכנית עבודה לבחירת רבני עיר ולא הנחתה את מחלקת רבנים לערוך מיפוי של היישובים שבהם אין רב עיר או תכנית עבודה; השר לא פרסם עם כניסתו לתפקיד הודעה ברשומות על הצורך לבחור רבני עיר בכל היישובים שבהם אין רב עיר; הודעות השר בנוגע לצורך לבחור רב עיר פורסמו רק בנוגע למחצית היישובים שבהם לא מכהן רב עיר, ולעתים באיחור של חודשים או שנים מהמועד שבו התפנתה הכהונה. רק ביוני 2017 , במהלך הביקורת, החל השר לפרסם ברשומות, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי, גם הודעות בדבר הצורך לבחור רב עיר ביישובים שבהם מכהנים רבני עיר העומדים לפרוש מתפקידם43. עלה כי שלושה ממונים מכהנים כממונים על כמה מועצות דתיות וכי היקף המשרה הכולל של כל אחד מהם גדול מהמותר על פי חוזר מנכ"ל וממה שקבע הממונה על השכר באוצר, וכי אין הוא מתיישב עם היקף השכר שאמור להיות משולם להם בגין מספר התושבים שהם משרתים. להלן הפירוט: בדיקת משרד מבקר המדינה במחלקת רבנים העלתה כי לא ברור על מה התבססה טענת יועץ השר בנוגע לעומס מיוחד על המחלקה שמנע את קיום הפגישה. משרד מבקר המדינה מעיר ליועץ השר, מר דוד עמר, כי הוועדה לבחירת רב עיר היא ועדה עצמאית בראשות שופט או דיין, האמורה לפעול בהתאם לשיקול דעתה העצמאי, ותיאום פעילותה נעשה באמצעות מרכז הוועדה - מנהל מחלקת רבנים במשרד. לפיכך היה עליו להימנע מלהתערב בסדרי עבודתה המקצועית של הוועדה לבחירת רב עיר. משרד מבקר המדינה חוזר ומציין כי משהוקמה ועדה בראשות שופט או דיין, אל ליועץ שר, שהוא מינוי במשרת אמון, להתערב בעבודתה ולקבוע את סדרי עבודתה. ראש העיר פנה ליו"ר הוועדה, שהוא גם הממונה על סדרי עבודתה, ומעורבות יועץ השר בסדרי עבודת הוועדה היא אסורה ומנוגדת להוראות התקשי"ר. 1. מהניתוח שעשה משרד מבקר המדינה עולה תמונה בעייתית בנוגע לפעילות השר דוד אזולאי בקידום הליכי הבחירה של רבני ערים ולפעולתן של ועדות לבחירת רב עיר. רק בארבע רשויות מקומיות נבחרו רבני עיר 50 ואילו באשר ליתר 26 ,הרשויות המקומיות נכון לדצמבר 2017 ,, שאין בהן רב עיר פרסם השר ברשומות הודעות על הצורך בבחירת רב עיר הנוגעות ל -16 רשויות בלבד51. בפועל הוא הקים רק שבע ועדות לבחירת רב עיר52, מתוכן רק ארבע פעילות. 2. בדיקת פעולות השר בעניין מינוי רבני עיר מצביע על כך כי ביישובים אחדים הוא החל לנקוט פעולות לשם כך, אך אלו הופסקו מסיבות לא ברורות. בין היתר, מדובר ביישובים הבאים: חיפה, אשקלון, גדרה, חריש, קריית ארבע, קריית ביאליק, קריית מלאכי ושדרות. לא נמצאו תשובות לשאלה מדוע ברשויות מקומיות שעליהן הכריז השר עוד בשנים 2015 ו-2016 כי יש צורך לבחור בהן רב עיר, טרם הקים השר ועדות בחירות53 . כמו כן לא נמצאו הסברים בנוגע לפרק הזמן הרב שחלף מאז הודעת השר ברשומות עד הקמתה של ועדת הבחירות - לעתים שנה או שנתיים. מינוי ממונה מספר 2 כמורשה חתימה שני מטעם המועצה הדתית נועד לשמש לבקרה ולפיקוח אפקטיבי על עבודתו ועל חתימתו של הממונ ה הראשון בכל הנוגע לשימוש בכספי ציבור, כנהוג לפי כללי מינהל תקין. מצב המתואר לעיל מעלה חשש לפגיעה באיכות הבקרה והפיקוח, ועלול להוביל לפגיעה בקופה הציבורית ואף למצב של חשש לניגוד עניינים.	ואולם, הבדיקה העלתה כי ב-12 הרשויות המקומיות שנבדקו ובהן התגלו חילוקי דעות בין הצדדים המעורבים בהליך לא מיצה השר את הכלים העומדים לרשותו: הוא לא הפעיל את סמכותו שנקבעה בתקנות, ולא מינה בעצמו את בעלי התפקידים בוועדת הבחירות או באסיפה הבוחרת.	382
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.16 - חייבים ויתרות חובה מהביקורת עולה כי לא הוכן מצע לדיון וכי הנושא נידון רק באוגוסט 2017 . סגן החשב הכללי, האחראי לרשות מקרקעי ישראל, נדרש להכין את המצע לדיון, אך נעדר משתי הישיבות אף שהוא חבר בוועדה. נמצא כי אף שבסיכום משנת 2013 נקבע מדרג סמכויות למחיקת חובות שונה מזה שנקבע בהוראת התכ"ם משנת 2008 , ועל אף הוראת החשבת הכללית דאז להתקין הוראת תכ"ם חדשה התואמת את הסמכויות החדשות שקבעה, עד מועד סיום הביקורת בדצמבר 2017 לא נקבעה הוראת תכ"ם כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל כי פרק זמן בן למעלה מארבע שנים מהמועד שבו הורתה החשבת הכללית דאז לשנות את מדרג הסמכויות למחוק חובות ועד שההוראה הייתה מוכנה לפרסום ארוך מכפי הסביר. מהמידע שמסרה מחלקת אשראי, גבייה וביטוח ממשלתי באגף החשכ"ל למשרד מבקר המדינה עולה כי אף אחד מהחשבים של משרדי המשפטים, הבינוי והשיכון, קליטת העלייה, הבריאות, הגנת הסביבה, החקלאות, החינוך, הפנים והתקשורת, אשר אישרו מחיקת חובות בשנת 2016 , לא העביר לחשב הכללי דיווח על המחיקות כנדרש. בדצמבר2017 פנה אגףהחשכ "ל לחשבי משרדי ממשלה בבקשה להעביר דיווחים על מחיקת חובות בשנת 2017 עד סוף ינואר2018. על משרדי הממשלהלהעביר דיווחים הנדרשים לפי הוראות התכ"ם בלא להמתין לפנייה מהחשב הכללי. נמצא כי עם פרישתו של היועץ המשפטי למשרד האוצר דאז, בראשית שנת 2016 , לא מינה החשב הכללי חבר אחר לוועדה. יצוין כי בדיוני הוועדה העליונה שהתקיימו בשנת 2016 השתתפו חמישה עורכי דין שונים מאגף הייעוץ המשפטי במשרד האוצר. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא פנה משרד המשפטים לוועדת המחיקות העליונה כנדרש. על מינהלת היישום שנקבעה בהחלטה 545 , על כל חבריה- לרבות נציג מנכ"ל משרד ראש הממשלה ונציג אגף התקציבים, וכן נציגי החשב הכללי ונציגי רשות האכיפה והגבייה - לפעול באופן מסודר כדי לגבש מסקנות רוחביות העולות מהפעולות שבוצעו במשרדי הממשלה עד כה וכדי להמשיך ולהעמיק את הגבייה בכלל משרדי הממשלה. מריכוז המידע העולה מהדוחות שהושלמו במשרדים השונים ומטיוטות שונות בגופים שטרם הסתיימה בהם העבודה עולים ליקויים דומים והמלצות דומות בעניין רישום החובות והטיפול בהם, ובהם: יש לבנות ממשקי מחשב ומערכות מ חשוב חדשות לניהול החובות והגבייה, יש לערוך שינויים ארגוניים במשרדים כדי לייעל את הגבייה, יש ליצור מנגנון שיעודד את משרדי הממשלה להשקיע מאמצים רבים יותר בגביית חובות, יש לשנות את החקיקה, יש לקבוע קביעה נורמטיבית בנוגע לאחריות לביצוע הגבייה במשרדי הממשלה ועו ד. למשל, בדוח ההמלצות הנוגע למשרד הכלכלה והתעשייה נכתב: "יש צורך גם בשינוי מערכתי הקשור למשרד הכלכלה וביחסי הגומלין בינו לבין משרדי הממשלה האחרים, לרבות קביעת מדיניות ממשלתית אחידה בנושא". קיומם של ליקויים דומים במשרדי הממשלה בנושא הגבייה והמלצות דומות לתיקונם מחייבים את כלל הגופים המעורבים ביישום החלטה 545 לבחון כיצד ניתן לייעל את הגבייה באופן מערכתי, להביא לשימוש יעיל יותר במשאבים שהממשלה עושה בהם שימוש לצורכי הגבייה ולשתף מקורות ידע וממשקים הנדרשים לצורך הגבייה.	מלוח 10 עולה כי עד סיום הביקורת של משרד מבקר המדינה בדצמבר 2017 , יותר מארבע שנים מאז החליטה הממשלה להעמיק את פעילות הגבייה בממשלה, החלה פעילות מכוח ההחלטה ב-13 גופים בלבד מבין כלל הגופים הממשלתיים שמתבצעת בהם פעילות גבייה, וכי השלב הראשון בפעילות הסתיים בת שעה גופים. מבין תשעת הגופים האלה, השלב השני בפעילות החל בארבעה גופים בלבד, במקצתם באופן חלקי ומצומצם מאוד.	384
משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור . היבטים בפעילות חברה ל' משרד מבקר המדינה מעיר ל יו"ר שפרש מר ב' כי בכל תקופת התקשרותה של חברה נ' עם היועץ האישי היא לא החתימה אותו על הסדר למניעת ניגוד עניינים , ובכך לא נמנעה האפשרות לניגוד עניינים של היועץ, בין עיסוקיו כיועץ אישי לבין עיסוקיו כיועץ בחברה מ', כדירקטור ועיסוקיו האחרים. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר שפרש מר ב' שמלבד אי-החתמת יועצו האישי על הסדר למניעת ניגוד עניינים, נקלע מר ב' עצמו למצב של ניגוד עניינים בין עניינו בהמשך העסקת יועצו האישי לבין תפקידו. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה נ' ולקבוצת החברות כי אי-מעורבות ן בהנחיית היועצים ובניהול המגעים עמם והותרת עניינים אלה לשיקול דעתו הבלעדי של גורם פרטי חיצוני כמו יועמ"ש הקבוצה, משקפות התנהלות לא תקינה שלהם גם בנוגע להיעדר בקרה ישירה של קבוצת החברות והיו"ר על נושאים אלה ופיתוח תלות מוחלטת שלהם ביועמ "ש הקבוצה. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר שפרש מר ב', לקבוצה ולחברה נ' שהם לא בחנו חלופות להעסקת היועצים האמורים, העסיקו את היועצים ללא הסכמי שכר טרחה חתומים ומפורטים, לא ביצעו בקרה על החשבונות וחרגו מהתקציבים המאושרים. לגבי החריגות, הדירקטוריון אישר אותן רק בדיעבד. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר שפרש מר ב' כי חברה נ ' שילמה ליועמ"ש הקבוצה באותן שנים שכר טרחה וכן שילמה עבור הוצאותיו, בלי שפיקחה כראוי על פעילותו ובלי שבדקה אם פעילותו הצדיקה תשלומים אלו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי מן הראוי שהגורמים המתאימים ייתנו את דעתם על התקופה הממושכת שבה הועסק יועמ"ש הקבוצה וישקלו לבחון חלופות. משרד מבקר המדינה מעיר לקבוצת החברות וליו"ר שפרש מר ב', כי ההתפתחויות שצוינו לעיל מעידות ביתר שאת על חולשת הפיקוח בתקופה האמורה הן בעניין תשלום חשבונותיו של יועמ"ש הקבוצה והן בעניין קביעת שכר טרחתו. משרד מבקר המדינה מעיר כי היה ראוי שתינתן הדעת על היעדר הבקרה של היו"ר שפרש מר ב' ו של נושאי המשרה הבכירים של קבוצת החברות על פעילות יועמ"ש הקבוצה ועל התשלומים שניתנו לו, במשך שנים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי היה ראוי לוודא שתופחת התלות ביועמ"ש הקבוצה , וכן היה ראוי שת יבחן האפשרות להחליפו לאחר ששימש בתפקידו שנים רבות. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר שפרש מר ב' ולקבוצת החברות כי מצב דברים זה מעיד גם הוא על התנהלות בלתי תקינה של קבוצת החברות, ששילמה בשנים 2014 ו-2015 מיליוני ש"ח ליועצים ללא פיקוח ובקרה מספיקים. משרד מבקר המדינה מבהיר שהביקורת בעניין זה אינה כלפי היועץ האישי, מאחר שהיועץ הוא גורם פרטי שאינו גוף מבוקר. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר שפרש מר ב' ולקבוצת החברות כי בשנים 2015 -2012 שילמה חברה נ ' ליועץ האישי תשלומים רבים ללא בקרה מתועדת על פעילותו ועל התמורה שקיבל ממנו היו"ר שפרש. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את החלטת היו"ר מר ג' בנוגע לעצירת התשלומים. עם זאת, משרד מבקר המדינה מעיר כי התפתחויות אלו מעידות ביתר שאת על חולשת הבקרה שהייתה לקבוצת החברות וליו"ר שפרש מר ב' על התשלום ליועצים . יש לוודא שיוקם מנגנון פיקוח ראוי על העסקת היועצים, ובכלל זה על התשלומים שיינתנו להם.	משרד מבקר המדינה מעיר שמשך זמן כהונת הדירקטורים בדירקטוריון בשנים 2015 -2012 עלה, לשם השוואה, על הקבוע בהוראות חוק החברות הממשלתיות בעניין זה.	385
המשרד להגנת הסביבה . היבטים בטיפול המדינה באפר הפחם משרד מבקר המדינה מעיר לכל הגורמים הנוגעים בדבר, ובראשם למשרד להג"ס ולמשרד האנרגיה, כי תהליך הסדרת השימוש באפר הפחם והפיקוח עליו מתאפיי ן בבוקה ומבולקה. התקן הישראלי העוסק בתכולה מרבית של חומרים רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה ובמנגנוני הפיקוח, עבר רוויזיות חוזרות ונשנות וגרסאותיו הוחלפו בגרסאות חדשות; ההחלטות לאכוף נקבעות אך לא מיושמות מחוסר יכולת ומחוסר סמכות; וקביעות שנקבעו שבות ומבוטלות על ידי גורמים משפטיים או לאחר פנייה לערכאות. למרות ניסיונותיו של הממונה על הקרינה במשרד להג"ס לקבוע תקנים, הגבלות והתניות שיעמדו בדרישות המשרד להג"ס להגנת בריאות הציבור והסביבה בכל הנוגע לתוספת הקרינה המייננת ממוצרי הבנייה, הצליחה מינהלת אפר הפחם לפעול לשנות את התקן ולהעלות את רף החשיפה לקרינה המייננת בניגוד לדעתו של המשרד להג"ס. ברקע כל אלו עמדו בין השאר חילוקי הדעות העקרוניים ומשמעותיים בין המשרד להג"ס מצד אחד (ואף בתוך המשרד להג"ס עצמו), לבין משרד האנרגיה ומינהלת אפר הפחם מן הצד האחר. כך נפגע תהליך הרגולציה על השימוש באפר הפחם פגיעה ניכרת, וכך גם נפגע תהליך הפיקוח והבקרה על שימושים אלו. יש מקום שהמשרד להג"ס ישלים עריכת בדיקת אופטימיזציה כלל משקית לאפר הפחם , ובכלל זה לשימושים בתחום החקלאות והגינון . השלמת הבדיקה נדרשת כדי להבטיח תיעדוף אופטימלי של השימושים באפר הפחם, והיא אף מתחייבת מ חמת המגמה הכללית של הירידה בכמות אפר הפחם ומחמת הסכנות שיש בשימוש בו מצד אחד ומהיתרונות הגלומים בשימוש בו מצד אחר. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד להג"ס כי כיום אין למעשה תקן מחייב באשר לתכולת יסודות רדיואקטיביים טבעיים במוצרי בנייה. כשכך הם פני הדברים, לא ברור כלל אם השימוש הנעשה באפר הפחם עולה בקנה אחד עם ההכרח לשמור על איכות הסביבה ועל בריאות הציבור, ואף לא ברור אם יש במסד הנורמטיבי כולו, ובכללו בתקנות ובתקנים, כדי לאפשר פיקוח ואכיפה יעילים בנושא השימוש באפר הפחם. אי -הבהירות מתעצמת נוכח המחלוקות העמוקות הקיימות בין המשרד להג"ס מצד אחד, וכאמור גם בתוך המשרד להג"ס עצמו, ובין משרד האנרגיה ומינהלת אפר הפחם מן הצד האחר. רמות אפר הפחם שאפשר לשלב במוצרי בנייה מכוח תקן 118 , מאפשרות הלכה למעשה תוספת חשיפה לקרינה מאפר פחם בחדרי מגורים בבתים ברמה השקולה לכ -30 צילומי רנטגן בשנה , לעומת הקרינה הטבעית שאדם חשוף אליה. השתלשלות העניינים הקשורה לגיבוש התקנים שנועדו להגביל את השימוש באפר הפחם במוצרי הבנייה, ובעקבות זאת את רמות החשיפה לקרינה, כמו עדכונם בכל פעם מחדש, ממחישים את המתח המובנה הקיים בין המשרד להג"ס בהיותו הרגולטור האחראי לשמירה על איכות הסביבה ומתוך כך גם לבריאות הציבור מצד אחד, לבין משרד האנרגיה וחח"י ומ ינהלת אפר הפחם המבקשים לאפשר שימוש רב יותר באפר הפחם מצד אחר . בפועל, מצב הדברי ם הביא לצמצום המגבלות על השימוש באפר הפחם, להגדלת חשיפת הציבור לקרינה ולפגיעה ביכולתו של המשרד להג"ס לממש את אחריותו וסמכותו בהיותו הרגולטור בתחום. על המשרד להג"ס בשיתוף משרד האנרגיה לפעול לאלתר ולהסדיר את המצב הרגולטורי, לוודא שיש בו כדי לתת מענה מצד אחד לשיקולים של איכות הסביבה ובריאות הציבור, ומצד אחר לצורך לתת מענה מועיל לאפר הפחם המצטבר בחצרי תחנות הכוח. ייצור אפר הפחם נמצא במגמת ירידה מתמשכת עקב המעבר להפקת חשמל בגז. מגמה זו צפויה אף להתעצם בשנים הבאות 56 . יש בצמצום ייצור אפר הפחם כדי לאפשר הפחתה ניכרת בכמויות אפר הפחם המשולבות כחומר גלם במוצרי בנייה, ובתוך כך להפחית את חשיפת הציבור לקרינה. על המשרד להג"ס ו על משרד האנרגיה לבחון את המשמעויות הנובעות מכך על השימושים באפר הפחם ועל היקפם. מהביקורת עלה, כי בהיתר שהנפיקה מינהלת אפר הפחם לא הייתה שום התייחסות להתניות של המשרד להג"ס ולמגבלות שהטיל על השימוש באפר הפחם בחקלאות ובגינון, כפי שנקבעו במסמך תנאים לשימושים באפר הפחם. מהביקורת עלה כי אף על פי שהמשרד להג"ס הוציא הוראה מחייבת והתניות מפורשות בנוגע לאופן השימוש באפר הפחם בחקלאות ובגינון, מינהלת אפר ה פחם לא התייחסה אל אותן התניות בעת שהנפיקה את ההיתרים והאישורים לשימוש באפר הפחם בחקלאות ובגינון. על המשרד להג"ס ועל מינהלת אפר הפחם להביא בחשבון את עמדתו האמורה של משרד החקלאות בכל הקשור לשימוש באפר הפחם בתחום הגינון והחקלאות. מהביקורת עלה כי בפועל, מינהלת אפר הפחם נטלה לעצמה סמכויות פיקוח אשר אינן מעוגנות בחוק או בנוהל של הדרג המקצועי הארצי. לעומת זאת, המשרד להג"ס, שהוא בעל הסמכות הרגולטורית בכל הנוגע לפיקוח על השימושים באפר הפחם, ביצע פיקוח ובקרה חלקיים ומוגבלים ביותר על השימושים בו ועל הדרישות וההתניות שהוא קבע לכל שימוש. על המשרד להג"ס לקבוע מערך פיקוח ובקרה שבראשו יעמוד נציג מטעמו. הרכב מינהלת אפר הפחם הבעייתי יצר מצב שבו נציג המשרד להג"ס, האמון על שמיר ת הסביבה ועל בריאו ת הציבור, היה במיעוט מול רוב חברי מינהלת אפר הפחם, שרצו לקדם את השימוש באפר הפחם ולמסדו . אילו היו במינהלת אפר הפחם נציגים של עוד גופים שהאינטרס הציבורי הרחב של מניעת מפגעים סביבתיים לנגד עיניהם, מלבד נציגי המשרד להג"ס - כמו משרד הבריאות ומשרד החקלאות - הרי שהחלטות מינהלת אפר הפחם היו נותנות ביטוי למגוון השיקולים הרלוונטיים. פרישת המשרד להג"ס מ צוות ההיגוי של מינהלת אפר הפחם ממחישה את המבנה הבעייתי המובנה של מינהלת אפר הפחם, אשר כורך בכפיפה אחת רגולטור לצד הגופים שעליהם הוא מפקח. יש מקום שהשר להג"ס ושר האנרגיה, ובמידת הצורך עם עוד שרים יחד (שר האוצר, שר הבריאות, ושר החקלאות) יבחנו את הרכב מינהלת אפר הפחם , את ההשלכות הנובעות מהעבודה המשותפת במינהלת אפר הפחם של גורמי הרגולציה ו של הגורמים שהם מפקחים עליהם, באופן שיבטיח רגולציה יעילה, וכן יבדקו את הצורך לשלב במינהלת אפר הפחם נציג ציבור. ראו בהמשך בנושא "תוקף משימתה של מינהלת אפר הפחם". בעמדתה האמורה של מינהלת אפר הפחם טמון "זרע הפורענות" למחלוקות העתידיות בין המשרד להג"ס לבין מינהלת אפר הפחם. על השר להג"ס ועל שר האנרגיה לפעול לאלתר להסדרת הטיפול באפר הפחם ובשימושים בו, להבהיר את תחומי האחריות בנושא, ובמידת הצורך לקבוע אותם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כאשר מתגלעת מחלוקת בין משרד האנרגיה ומינהלת אפר הפחם לבין המשרד להג"ס בעניין הגנה מפני מפגעים סביבתיים - כמו למשל תנאים המיועדים לספק הגנה מפני קרינה מייננת שמקורה בשימוש באפר פחם - על משרד האנרגיה ומינהלת אפר הפחם לפעול על פי הנחיות המשרד להג"ס. לעומת זאת, כשמתגלעת מחלוקת בין המשרדים באשר לחלוקת הסמכויות הרגולטוריות ביניהם - יש להביאה להכרעת ועדת השרים לרגולציה62. וכשהמחלוקת נסבה על עניין משפטי - תובא המחלוקת להכרעת היועץ המשפטי לממשלה63. ,בכפוף לאמור לעיל על שרי הג"ס והאנרגיה לפעול מיד להסדרת הנושאים שבמחלוקת ולהכריע בסוגיות המהותיות המונחות על סדר היום. . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד להג"ס ולמשרד לאנרגיה כי מזה תקופה ארוכה שיש סוגיות מהותיות הקשורות לנושא אפר הפחם המונחות על סדר היום ונמצאות במחלוקת, ובכללן: היבטים הקשורים לשיקולים סביבתיים ובריאותיים של השימוש באפר הפחם בשל סיכונים הנובעים מקרינה; תיעדוף השימושים ועריכת אופטימיזציה שלהם; היבטים הקשורים לייבוא אפר פ חם. כמו כן יש סוגיות מהותיות הקשורות לרגולציה בנושא וליחסי הגומלין בין הגופים הרלוונטיים ולסמכויותיהם. נכון למועד סיום הביקורת הסוגיות האמורות לא הגיעו לידי הכרעה.	.חילוקי הדעות המהותיים והמתמשכים שיש בין בעלי תפקידים מרכזיים במשרד להג"ס מצד אחד (ואף בתוך המשרד להג"ס עצמו) לבין משרד האנרגיה ומינהלת אפר הפחם מצד אחר, כפי שבאו לידי ביטוי כמתואר בדוח הזה, ממחישים את הבעיה הקש ה שיש בהסדרת הטיפול באפר הפחם ובשימוש בו ו את היעדר גבולות ברור ים בין המשרד להג"ס כרגולטור ו כמי ש אחראי לשמ ור על הסביבה ועל בריאות הציבור , לבין מינהלת אפר הפחם כמי שאמורה לרכז את המאמץ למציאת שימושים לאפר הפחם ולהוביל אותו. עוד הם ממחישים את הקושי הכרוך בתיאום בין המשרד להג"ס למשרד האנרגיה בנושא אפר הפחם, נושא שלשניהם יש זיקה אליו. על שרי הג"ס והאנרגיה לפעול לאלתר להסדרת הטיפול באפר הפחם ובשימושים בו, וכאמור לעיל, עליהם לפעול להבהרת תחומי האחריות בנושא ובמידת הצורך לקבוע אותם. כמו כן על השר להג"ס, בתיאום עם שר האנרגיה, להוביל להכרעה בסוגיות המהותיות שעל סדר היום בעניין השימושים באפר הפחם ובפיקוח עליהם.	386
עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ . סדרי ניהול, ארגון והתקשרויות בחברה - עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ הואיל והפקת פירוט שיחות היא פגיעה בפרטיות, היה על הקב"ט, בין אם הממונים עליו נתנו הסכמתם לביצוע הפעולה כפי שטען ובין אם לאו, להביא את העניין לפני היועץ המשפטי של החברה, על מנת שיבחן אם הדבר עולה בקנה אחד עם הוראות הדינים בנדון ועם המצופה מגוף ציבורי, הנדרש לפעול לפי עקרונות של תום לב וסבירות. ואולם הדבר לא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם חברות ממשלתיות אינן מרשויות המדינה, אולם חלות עליהן נורמות ציבוריות אשר ראוי שיינתן להן משקל בעת קבלת החלטות, ובכלל זה על שימוש בפוליגרף. לפיכך, מן הראוי שרשות החברות תבחן את הצורך להטמיע בהוראותיה הנחיות לגבי השימוש בפוליגרף. במרץ2016 החליט דירקטוריון עמידרשהפרסום של החברה יהיה שיווקי ותפעולי בלבד. עם זאת, הדירקטוריון לא הנחה את עמידר לעגן את המדיניות בנהלים ובתהליכי בקרה על מנת לפקח על יישומה ולבחון את הפרסומים, כפי שהורתה רשות החברות, וממילא עמידר לא עשתה זאת. משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון כי הפניית עובדים לבדיקת פוליגרף פוגעת בפרטיותם ובכבודם, וב היעדר אינטרס ציבורי חיוני המצדיק זאת, ראוי להימנע מלעשות שימוש בכלי זה. .מהאמור עולה כי דירקטוריון החברה ערך משאלים טלפוניים לקבלת החלטות שלא על פי חוזר רשות החברות. על דירקטוריון עמידר לחדול ככל שניתן מלפעול בדרך זו, שכן הדבר פוגע באיכות תהליך קבלת ההחלטות, ולהשתמש בה רק במקרים נדירים. על רשות החברות לרענן בפני החברות הממשלתיות את הוראותיה בנושא זה. העסקה של עובד כממלא מקום לתפקיד שעליו הוא מתמודד במכרז נותנת לו יתרון בלתי הוגן על מועמדים אחרים, ו על כן ראוי היה שהדירקטוריון לא ימנה את עובדת ט' לממלאת מקום בעיצומו של הליך המינוי. ניתן היה למשל למנות לממלא מקום עובד אחר, שלא מבין המועמדים שהתמודדו לתפקיד. .משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות כי סעיף 54 (4 ) לחוק החברות הממשלתיות קובע כי "הרשות - תייעץ ותסייע לחברות הממשלתיות בניהול עסקיהן". לשם ביצוע הוראת חוק זו, על הרשות לוודא כי עמדתה בנושאים שעל סדר יומה של ישיבת מועצת המנהלים תגובש מבעוד מועד ותוצג כיאות על ידי נציג הרשות בחברה, המשתתף מטעמה בישיבות הדירקטוריון. הביקורת העלתה כי על אף הוראות ההסדר האמור, המנכ"ל לא פנה ליועץ המשפטי של החברה על מנת להיוועץ עמו בשאלה כיצד עליו לנהוג לאור היכרותו המוקדמת עם המשווק החיצוני. יצוין כי במקרה אחר, כמפורט לעיל בדוח זה, שבו היה המנכ"ל חבר בוועדה לאיתור עובד לתפקיד בחברה, הצהיר המנכ"ל בפני אותה ועדה על היכרות שטחית עם אחת המועמדות לתפקיד, וזאת בגין פגישה אחת שקיים עמה במסגרת עבודתו, פגישה שלא ייחס לה חשיבות. היה אפוא מקום לצפות ממנו כי במקרה הנדון ידווח ליועץ המשפטי בדבר היכרותו המוקדמת עם המשווק החיצוני. . משרד מבקר המדינה מעיר כי אף על פי שלא כל היכרות אישית יוצרת חשש לניגוד עניינים ומחייבת דיווח, היה מצופה מהמנכ"ל שינקוט משנה זהירות בנדון. זאת במיוחד לאור הנסיבות לפיהן היה הוא הגורם שהנחה ליצור את הקשר עם המשווק ויזם את בחינת האפשרות של הע ברת המשרדים לחולון, וכן הוא מי שעמד בראש הוועדה שאישרה התקשרות זו בפטור ממכרז. דיווח ליועמ"ש החברה היה משרת את האינטרס של שקיפות מלאה.	על מנת להימנע מתקלות עליהן הצביעו היו"ר והמנכ"ל, ראוי שהמנהלים הבכירים ילמדו את הכללים הנהוגים בארגוניהם ויהיו ערים להם. במיוחד חיוני הדבר באשר לאותם כללים החלים על התנהלות אישית. ראוי שהיועצים המשפטיים באותם גופים ינחו את המנהלים הבכירים עם כניסתם לתפקיד באשר לכללים אלה.	387
מפעל הפיס . סדרי מינהל וארגון - מפעל הפיס עולה חשש כי מעורבות היו"ר, אם ישירה ואם באמצעות המז כיר וראש מטה המנכ"ל, בנושא חוות הדעת שהוזמנה על ידי מנהלת אגף משאבי אנוש, נועדה לסכל בירור שחובת מפעל הפיס הייתה לעשותו בעקבות חוות דעת זו, אך לא נעשה. חוות הדעת שהוזמנה עוסקת בעניין אישי ורגיש, אולם למען הסדר התקין וכדי למנוע קבלת החלטה לא שקולה או ממניעים זרים, היה על היו"ר להעביר את חוות הדעת לעיונה ולבחינתה של מנהלת אגף משאבי אנוש, שהזמינה אותה. יש להעיר ליו"ר שבחר לשמור את חוות הדעת אצלו מבלי שנימק את החלטתו, ומבלי שלכל הפחות התייעץ בעניין זה עם מנהלת משאבי אנוש. בכך נהג בחוסר שקיפות. . משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר כי לא ניתן לקבל את הסבריו, הנשענים על נימוקים טכניים. מטרת חוות הדעת המשפטית שהזמינה מנהלת אגף משאבי אנוש הייתה לבחון את נחיצות ההליכים שיש לנקוט נגד היועמ"ש; מניעת הגישה אל חוות הדעת של כל הנוגעים בדבר, לרבות מנהלת אגף משאבי אנוש, מנעה מהם לבחון את האפשרות להגיש תלונה. ראוי היה שהיו"ר ימנע עצמו ממעורבות בהליך במיוחד לאור העמדה שנקט לגבי המשך העסקת היועמ"ש. .בביקורת נמצא כי היו"ר הציג את הפרויקט למועצה, אך לא הציג לה נתונים בסיסיים אודותיו, כמו למשל : מספר השנים שהפרויקט אמור להימשך, היקף תקציבו הכולל, כמו גם היכרותו המוקדמת עם הגורם שאמור להוביל את הפרויקט. נוסף לכך המועצה לא עמדה על כך שייקבעו גבולות ההתקשרות לביצוע הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר הדירקטוריון על שביקש לאשר את הפרויקט ולא ציין את היכרותו והפגישות הקודמות עם הפרויקטור, ולוועדת המכרזים, על שלא בדקה א ם אכן הכרחי להתקשר עמו והאם לא ניתן לקבל הצעות מכמה מציעים, כך שתיבחר ההצעה הטובה מכולן. בהעדפת הפרויקטור, ללא בחינה המצדיקה צורך זה, יש פגיעה בשקיפות ובעקרון שוויון ההזדמנויות, ודרך זו אינה ראויה לגוף שמטרותיו ציבוריות. עולה חשש שההיכרות המוקדמת של היו"ר עם הפרויקטור עמדה ברקע החלטת היו"ר לקדם את הפרויקט בכלל ובאמצעותו בפרט. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המכרזים כי אישרה תקציב גדול לפרויקט ניסיוני, קצר טווח יחסית, הנדרש גם להשקעת משאבים בפיתוח טכנולוגי עתידי של יישום דיגיטלי; בכך נפתח פתח להתקשרות הניסיונית להפוך עד מהרה להתקשרות קבועה תחת הכותרת "התקשרות המשך", דבר שאמנם קרה. בביקורת עלה שהיו"ר לא הציג גילוי נאות ולא ציין שהוא כבר החל לעבוד עם חברת הספרים לקידום הפרויקט, ולמעשה כבר קבע שהיא תהיה החברה שתוביל אותו ושממנה ירכוש מפעל הפיס את הספרים שיחולקו לחיילים. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המכרזים של מפעל הפיס על שאישרה את ההתקשרות, שיועדה לניסיון ולתקופה קצרה ובסכום ראשוני של מיליון ש"ח, מבלי שקבעה יעדים לעמידה בניסיון ומבלי שהבהירה כי אישור ההתקשרות הניסיונית אינו מחייב התקשרות ארוכה עם אותה חברה. עולה מכך שההתקשרות לתקופת הניסיון הייתה פתח להתקשרות קבע ארוכה עם החברה. הוועדה גם לא דרשה ממנהל הפרויקטים לנמק את דרישתו להתקשר עם החברה ולוותר על עריכת מכרז, ולא דרשה ממנו לקבל הצעות מכמה ספקים לבחירת החברה שתספק שירות זה. בכך נמנע מתן הזדמנות שווה לחברות נוספות להתמודד על הפרויקט. ביוני 2011 דיווח היו"ר לדירקטוריון בעל פה על עיסוקיו הנוספים . נמצא כי הדיווח של היו"ר לדירקטוריון היה חלקי וחסרו בו כמה מעיסוקיו הנוספים . כמו כן הוא לא דיווח על הכנסותיו מהעיסוקים הנוספים46. הדירקטוריון לא דן בכך ולא נתן אישורו לעיסוקיו הנוספים של היו"ר. יצוין כי הבדיקה עצמה נערכה כשלושה שבועות לאחר שהמנכ"ל הקודם כבר סיים את תפקידו.	כאמור, בביקורת נמצא שהמזכיר לא מילא את ההנחיות שקיבל בכל הנוגע לדיווח הנוכחות שלו: הוא לא הקפיד על חתימה יום -יומית באמצעות שעות הנוכחות, לעתים דיווח בדיעבד, לעתים באופן לא ישיר (באמצעות מזכירתו) מבלי שהוא עצמו אישר את הדיווח, ולא תמיד אישר היו"ר, כמנהלו הישיר, את הדיווחים כנדרש (כאשר דיווח באופן ידני). עוד נמצא ש המזכיר הורה לאגף משאבי אנוש להזין במערכת הנוכחות, מראש, את מלוא שעות העבודה שלו לפי היקף משרתו (וללא קשר לדיווחי הנוכחות שלו). המזכיר הודיע למנהלת אגף משאבי אנוש, בדוא"ל, כי אינו מתכוון לדווח על שעות העבודה שלו ו אף דרש כי הדבר לא יפגע בשכרו.	388
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . עבודה נוספת של מנהלים בכירים באוניברסיטאות משרד מבקר המדינה דוחה טענה זו. אין בהנחיות המל"ג תאריך תחולה, והן אינן מחריגות עמותות שהוקמו לפני מועד פרסומן . ההנחיות אף קובעות כי מוסד שטרם קיבל הכרה מהמל"ג יקיים הוראות אלה לפני קבלת ההכרה; ומוסד אשר קיבל הכרה יתאים את אופן התאגדותו ופעילותו להנחיות אלה בתוך זמן סביר. נמצא כי בשנים התשע"א-התשע"ז, 2017 -2011 , עבדמנהל בכיר א', באישורה של הנהלת האוניברסיטה, בעבודה נוספת בהוראה בבר- אילן בהיקף של 2 ,שעות סמסטריאליות בכל שנה (למעט שנה אחת שבה לימד בהיקף של 4 ,)שעות סמסטריאליות וקיבל על כך תשלומים נוספים מבר -אילן, וזאת בניגוד להנחיות הממונה. התשלומים הנוספים הסתכמו בשנים אלו בכ-80,000 ש"ח. .משרד מבקר המדינה מעיר למנהלי בר-אילן שכיהנו מאז ועד שנת 2016 על שבמשך כ-20 שנה לא קבעו הסדרים למניעת ניגוד עניינים בנוגע לעבודותיו הנוספות של היועמ"ש . הימצאותו של היועמ"ש במצב שיש בו חשש לניגוד עניינים בעבוד ותיו הנוספות סותרת את ההרשאה שניתנה לו בתוספת להסכם ההעסקה שלו המדגישה כי ההיתר ניתן בתנאי שהוא לא יימצא במצב של ניגוד עניינים. כמו כן, היות שהיועמ"ש לא הגיש מדי שנה בשנה הצהרה על עבודותיו הנוספות ועל ניגודי עניינים שעלולים להתעורר אגב כך, הוא מנע מן הגופים המוסמכים את מלוא המידע שהיו צריכים לקבל בעניין ניגוד עניינים אפשרי בעבודותיו אלו. נוכח מומחיותו המקצועית היה עליו לוודא שהגורמים המוסמכים באוניברסיטה יבדקו אם הוא נמצא במצב שבו עלול להתעורר ניגוד עניינים ויחליטו החלטה מנומקת בעניינו, לרבות קביעת הסדר שימנע חשש לניגוד עניינים. כמו כן, היות שבספטמבר 1996 הקימהבר-אילן את הוועדה לניגוד עניינים, שהיועמ"ש נמנה עם חבריה, היה על היועמ"ש לוודא כי הוועדה תדון בעניינו ובסוגיית עבודותיו הנוספות כיועץ משפטי לחברה ולמכללה, שכן הוא עצמו העלה את החשש לניגוד עניינים בעבודותיו. אולם הוא לא עשה כן ואף לא העלה את ענייניו לדיון. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל האו"פ הקודם מר דוד קליבנסקי58 , למנכ"להאו"פ הנוכחי מר עמית שטרייט59 ולסמנכ"ל משאבי אנוש של האו"פ על שאיפשרו מתן תשלומים חריגים למר לזרוב במשך למעלה מעשור ומתוך אי -דיווח על מלוא התשלומים ל ממונה על השכר ולוות"ת; בכך הם פעלו בניגוד לכללי המינהל התקין. יש להעיר גם למר לזרוב עצמו - הממונה מעצם תפקידו על התשלומים באו"פ, לרבות על התשלומים לנותני שירותים דוגמת העסק שבבעלותו, ומי שאמור לוודא כי אלו משולמים על פי הכללים - על שאיפשר לעצמו לקבל תשלומים אישיים אסורים והתעלם מהנחיות הממונה על השכר. יש לראות זאת בחומרת יתר משום שבתפקיד סמנכ"ל הכספים הוא אחד משומרי הסף באוניברסיטה, ואמור לוודא כי היא פועלת כראוי בכל העניינים הנתונים לאחריותו. .אי-בדיקת הנושא על ידי מבקר המדינה לאחר קבלת תשובת האוניברסיטה אינה מהווה מניעה לעריכת הביקורת הנוכחית - אף אם חלף פרק זמן ממושך מעת קבלת התשובה, ובמיוחד כאשר מוגשות למבקר המדינה תלונות חדשות באותו נושא. יחד עם זאת, משרד מבקר המדינה מכיר בכך שהיה ראוי כי תישלח תגובה לתשובת בר-אילן בזמנו, לאחר קבלתה, והיה מקום לציין כי הנושא עשוי להיבדק בבוא הזמן, על פי שיקול הדעת וסדרי העדיפות של מבקר המדינה. אין לטעון להשתק כנגד גוף ביקורת בשל פגיעה בחוקיות המינהל, פגיעה בתקנת הציבור ופגיעה בצדדים שלישיים (הציבור). אין מדובר ביחסים רגילים שבין אזרח לרשות אלא ביחסים מיוחדים שבין גוף מבוקר ומבקר המדינה, על כל המשתמע מכך. הטענה ל"השתק מ ינהלי" נועדה למנוע מרשות להתכחש להבטחות ולמצגים פגומים שיצאו תחת יד יה ולחמוק מקיומם בטענה של היעדר סמכות , וברי כי טענה זו כלל אינה רלוונטית בהקשר זה. כמו כן, במקרה דנן לא הייתה אמירה מפורשת של המבקר שניתן היה להסתמך עליה, כאשר הדרישה בפסיקה היא שההבטחה צריכה להינתן בלשון מפורשת שאינה משתמעת לש ני פנים, ואכן לא הייתה כל הסתמכות או שינוי לרעה מצד היועמ"ש או בר -אילן. העיקרון של הגינות הביקורת מקובל , והוא נר לרגליו של משרד מבקר המדינה ולפיו הוא מבצע את עבודתו: בהגינות, באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי, הן אישית והן ארגונית. ההסכם עם הממונה, שלפיו יפסיק היועמ"ש את עבודותיו הנוספות, לא ייתר ביקורת זו מאחר שההסכם צופה פני עתיד בלבד, ואינו מ תייחס כלל לכל הנושאים והליקויים שנמצאו בנוגע לעבודותיו הנוספות. כמו כן הסכומים שהיועמ"ש נדרש להשיב במסגרתו הינם בגין חריגות שכר אחרות שהיו לו ואינם קשורים להכנסותיו מעבודה נוספת. מתפקידו של מבקר המדינה, בין היתר, לעסוק בליקויים מינהליים לרבות בעלי היבט אישי, ואין גוף אחר שעושה כן . .בד בבד עם דחיית טענות בר-אילן בעניין חלוף הזמן מאז התקבלה במשרד מבקר המדינה תגובתה למכתב משנת 2006, בטענת "השתק מנהלי", ועד לביצוע ביקורת זו, ממצאי הביקורת שעלו בבדיקה שלפנינו, בנוגע ליועמ"ש של בר-אילן ולהנהלתה, הם אכן ממצאים לא פשוטים, ואולם, מתוך רצון לנהוג בהגינות ומתוך הצורך להתחשב בטענות המינהליות של בר-אילן, מוצא לנכון משרד מבקר המדינה, להציג את הממצאים ולהעיר בגינ ם כמפורט להלן בדוח זה, בלבד. בכך מבקש משרד מבקר המדינה גם להדגיש כי הביקורת מצביעה על ליקויים שחלקם תוקנו לאחר בדיקת הממונה על השכר, קודם לסיום הביקורת בדוח זה, על מנת שלא יישנו ועל מנת שיופקו הלקחים בגינם. כמו כן הביקורת מעלה נושאים נוספים שנמצאו, בכדי שגם אלו יתוקנו וגם - לא יישנו. .התנאים שבחוזה ההעסקה של היועמ"ש מאפשרים אמנם ליועמ"ש לעסוק בעבודה נוספת, ובשעתו לא סתרו את הנחיות הממונה על השכר שהתקבלו רק ב-2011 ; ואולם, בחוזה העסקתו לא נקבעה בקשר לכך שום התייחסות לנוהלי בר-אילן שהיו בתוקף באותה העת, או לכאלו שיהיו בתוקף בעתיד , לרבות כאלו מסוגם של הנחיות הממונה על השכר; ממילא לא צוין בחוזה כי הכללים שנקבעו בנהלים ובהנחיות, בכל הנוגע ליועץ המשפטי, מבוטלים הם. מכאן, שמדובר בהיתר עקרוני, שאינו גובר על נוהל בר-אילן ואינו מחליף אותו, הוא גם אינו מנומק ואינו מתייחס במפורט לעבודה נוספת מסוימת וניתן לתקופה ש אינה תחומה בזמן. מדובר בהי תר עקרוני שקיבל היועמ"ש בתחילת עבודתו, שלא תוחם בהמשך בהסדרה מפורטת - לא בהיקף השעות ולא בנושאי הייעוץ, ובלי שהוסדר נושא ניגוד העניינים. נוהל בר- אילן קובע הוראות מפורשות, כך שאין מדובר בתניות מכללא, וההרשאה שניתנה ליועמ"ש והתנהלותו מפר ות את הוראות הנוהל. זאת ועוד, העובדה שמדובר בהיתר עקרוני עולה גם מכך, שסמנכ"ל משא"ן דאז, אשר אישר ליועמ"ש בינואר 1990 ובמרץ1992 להמשיך ולעסוק באופן פרטי בתחום מקצועו, נהג לשלוח לו מדי שנה טופס בקשה לאישור עבודה נוספת, וכך נהג גם סמנכ"ל משא"ן אחר שכיהן בתפקיד. היועמ"ש התייחס לכך פעם אחת בלבד ואף על פי שאחר כך התנגד למלא את הבקשה, סמנכ"לי משא"ן המשיכו לשלוח לו בקשות לדיווח על עבודה נוספת גם בשנים שלאחר מכן. יש להוסיף, כי בבר-אילן, לרבות בתיקו האישי של היועץ המשפטי, אין מסמכים המתעדים את ההחלטה לפטור את היועמ"ש מעמידה בתנאים שנקבעו בנוהל עבודה נוספת. עוד יצוין כי, הדבר עולה אף מהפסיקה31. .אומנם מותר לשנות מההנחיות , אך נדרש נימוק לסטי יה מההוראות הפנימיות. האוניברסיטה היא גוף ציבורי שאסור לו לשאת פנים ולהפלות, לרבות הפליה לטובה, מטעמים לא ענייניים , ובמקרה זה לא ה יה כל נימוק. נוהל הסגל המינהלי עודכן אמנם שלוש פעמים מאז 1983 - בשנים 1997 ,2000 ו-2015 - אולם העיקרון שנקבע בו כי הוא חל על כל העובדים המינהליים "ללא יוצא מהכלל", לרבות על "עובד המועסק על פי חוזה מיוחד" או על "עובד המועסק בחוזה אישי" נותר בעינו. מכאן, שלא הייתה כאן התרה הגוברת על הנוהל, והיה על היועמ"ש לעמוד בהוראותיו. הוראה כלשהי, אף אם חתומים עליה המנכ"ל וסמנכ"ל, אינה מחליפה נוהל ואינה גוברת עליו, בוודאי הוראה שאינה מציינת זאת במפורש ומנמקת זאת. לבד מכך, עצם ההיתר לעסוק בעבודה נוספת אינו מקנה פטור מלעבור את הליך האישור שנקבע בנוהל.	משרד מבקר המדינה מעיר ליועמ"ש כי על אף שהוא נקב במועדים מדויקים בהם פנה לטענתו למנכ"ל האוניברסיטה, הוא לא המציא תיעוד בכתב אף לא לפניה אחת. בביקורת הנוכחית עלו חריגות בעבודתו הנוספת של היועמ"ש שנמשכו כ-20 שנים, שחלקן נטען גם בתלונה מ -2006, בגין עבודה נוספת הן באותה מכללה שהוזכרה בתלונה ובנוסף גם בחברה בבעלות מלאה של האוניברסיטה: בר-אילן חברה למחקר ופיתוח בע" מ (להלן - החברה או חברה בת).	389
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . שקיפות הממשל - פעולות לקידום הממשל הפתוח ,לנוכח ממצאי הביקורת כאמור והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כאמור שלפיהן שימוש במידע על אודות דרכיו ואורחותיו של השלטון חיוני לצורך פיקוח הציבור על פעילותן של רשויות השלטון ולשם הרתעת רשויות השלטון מעשיית מעשים החורגים מן המותר והראוי , עולה הצורך בהבהרות של היועץ המשפטי לממשלה בדבר מידת הפירוט הנדרש ביומני השרים המוצגים לציבור: ציון העילה למחיקה או להשחרה של פעילות מיניסטריאלית וציון של פעולות שנמחקו בשל היותן פוליטיות או פרטיות. כמו כן, על היועץ המשפטי לממשלה לבחון הוספת דרישה לכלול ביומני השרים הנמסרים לציבור מידע בדבר המשתתפים בפגישות עמם, ובכלל זאת משתתפים מן המגזר הפרטי או נציגיהם ; הגופים שאליהם משתייכים המשתתפים; נושאי הפגישות; ומקום הפגישה. הבהרות כאמור של הנחיות היועץ המשפטי לממשלה לגילוי יומנו של שר והקפדת השרים ומשרדי הממשלה לפעול בהתאם להנחיות אלה עשויות להבטיח כי פעולות כל המשרדים בתחום זה ייעשו בהתאם להוראות הדין. . פרסום הבקשות והמענה עליהן עשוי להביא מידע חיוני לפני הציבור ואף לייתר טיפול בבקשות מידע דומות בעתיד. מהתרשים עולה כי משרדי הממשלה שהשיבו על יותר מ-100 בקשות מידע בשנה פרסמו חלק מזערי מהתשובות באתר האינטרנט, למעט משרד המשפטים, אשר פרסם כמעט מחצית מהתשובות. בכך לא קיימו המשרדים האלה את הנחיית היחידה משנת 2015 . .בשנת 2016 ערךמשרד הפנים 934 התקשרויות, 90 מהן הוא סיווג כרגישות, ולכן לא פרסם אותן לציבור. נמצא כי 48 מ-90 ההתקשרויות האלה (53% ) לא היו רגישותופרטיהן לא כללו מידע שיש להסתיר או שהמשרד רשאי להסתיר על פי חוק חופש המידע, ולכן אפשר היה לפרסמן. מתוכן, 41 התקשרויות בסך כולל של שמונה מיליון ש"חעבור שירותי רואה חשבון לביקורת ברשויות מקומיות סווגו כרגישות בעילה של פגיעה אפשרית בפרטיות של אדם . חמש התקשרויות סווגו כרגישות בנימוק שיש בהן מידע העלול לשבש את התפקוד או את יכולותיו של המשרד, לכאורה שלא לצורך. לדוגמה, הסעת אנשים מצפון הארץ לירושלים לצורך תפילה. שתי התקשרויות נוספות להסעת המתפללים האלו סווגו כרגישות בשל חשש לפגיעה בביטחון המדינה. סיווג התקשרויות אלו כרגישות מעלה חשש שמשרד הפנים משתמש שלא לצורך בטענת הרגישות כדי להימנע מפרסום התקשרויות כנדרש. על משרד התחבורה להקפיד לפעול על פי העיקרון הקבוע בחוק, שלפיו יש לפרסם בציבור את מירב המידע שניתן לחשוף, לסווג התקשרויות כרגישות רק במקרים שבהם יש עילה מוצקה לכך ולפרסם את כל ההתקשרויות שאינן רגישות. .בפרויקט "חריש עמוק", שעקרונותיו אומצו בהחלטת הממשלה מיוני 2013 , נדרשו שני מהלכים משלימים שעמדה עליהם ועדת המשילות: האחד - הרחבת חופש הפעולה התקציבי של המשרדים, והשני - הגברת השקיפות בתקציב של המשרד הממשלתי. ואולם, בביקורת נמצא, כאמור, כי האיזון טרם הושג, וחלקים ניכרים מתקציביהם של משרדים מסוימים וכן תקציבים בסך מיליארדי ש"ח אינם שקופים לחברי הכנסת ולציבור בשלב שבו הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת וחבריה נדרשים להחליט אם לתמוך בה, בכולה או בחלקה. על אג"ת לגבש כלי פעולה יעילים שיבטיחו את שקיפותה של הצעת תקציב המדינה באופן שיאפשר פיקוח ציבורי על הקצאת המשאבים. בכלל זאת, עליו לקבוע אמות מידה להבחנה בין תכנית ובין תקנת תקציב, ולשקול לכלול בהם גם הבחנה על פי גובה התקציב. על הממונה על התקציבים במשרד האוצר לוודא שהצעת חוק התקציב תגובש גם על פי אמות המידה האלה. עולה אפוא כי בעת הדיונים בהצעת חוק תקציב המדינה אין הציבור וחברי הכנסת יכולים לדעת למה מיועד עיקר תקציבו של המשרד לביטחון הפנים ולמה מיועד כשליש מתקציבו של המשרד להגנת הסביבה. משרד החינוך מקצה למוסדות בחינוך הרשמי (בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים) כ-12.3 מיליארדש"ח בתכנית אחת , ללא הבחנה בין בתי ספר מרקע חברתי-כלכלי חלש ל בין בתי ספר אחרים, וכן מקצה כ-8 מיליארדש"ח נוספים לחטיבות עליונות בתכנית אחת, ללא הבחנה כזו. כיוון שכך, הציבור וחברי הכנסת אינם יכולים לדעת על פי הצעת התקציב של משרד החינוך, לצורך שקילת אישורו, אם סדרי העדיפות כאמור נתמכים בהקצאת משאבים מתאימה. כמו כן, בתכנית לחינוך רשמי אין הבחנה בין התקציבים לבתי הספר היסודיים ובין התקציבים לחטיבות הביניים, שכן הם רוכזו בתכנית אחת. במצב זה, מידע על חלוקה של מיליארדי ש"ח בתקציב החינוך אינו גלוי בשלב הגשת הצעת התקציב ולכן אינו מאפשר לקיים על כך דיון ציבורי. אולם נמצא כי לצד פעולותיו להגברת השקיפות בתקציב המדינה לא השלים אג"ת את הפעולות לשקיפות הצעת התקציב ו לא גיבש קריטריונים לשקיפות ולפומביות של מבנה ההוצאות של המשרד. עוד נמצא כי אג"ת לא בנה כלי ניהול מחשוביים לניהול המידע על התקציב, שיוכל לאפשר פיקוח ציבורי על הקצאת המשאבים המשרדיים גם ברמת פירוט גבוהה יותר מרמת התקנות (מרכזי קרנות). בכך נמנע מהציבור מידע חיוני הדרוש לו גם לבקרה על פעילות הממשלה ו לשמירה על זכויותיו. 5. פרויקט "חריש עמוק" נועד כאמור גם להרחיב את חופש הפעולה התקציבי של המשרדים ולהפוך את תקציב המדינה לברור יותר לקורא. ואולם, בשל אי-יישומה של החלטת הממשלה בדבר גיבוש קריטריונים לשקיפות ולפומביות, נמנע מהציבור מידע על הקצאות תקציב לפעולות בסכומים של מאות מיליוני ש"ח ואף יותר ממיליארד ש"ח. נדרש כאמור לקבוע אמות מידה להבחנה בין תכנית לתקנה, וכן לקבוע אילו מקרים מצדיקים להקים תכנית בתקציב המדינה ואילו מקרים מצדיקים להקים תקנה. ואולם נמצא כי אג"ת לא קבע את אלה. 33 מ-4,971 (0.5% ) התקנות בתקציבהמדינה לשנת 2017 תוקצבו בסכום גדול ממיליארד ש"ח, כל אחת, וסכומן הכולל היה כ-136 מיליארד ש"ח (כ-55% מתקציב המדינה). הביקורת העלתה מקרים שבהם הוצאות תקציביות מתוכננות בשלב הצעת חוק התקציב, שהסתכמו בכמיליארד ש"ח ואף יותר, לא שוקפ ו לציבור ולחברי הכנסת בהצעת התקציב שהועברה לדיונים ולאישור בכנסת. להלן כמה דוגמאות. 1. נמצא שלאגף החשכ"ל אין נתונים על הסכום הכולל של ההתקשרויות של משרדי הממשלה ועל מספר ההתקשרויות שאינן מנוהלות במערכת מרכב"ה. כיוון שכך, אי אפשר לדעת מהו חלקן של ההתקשרויות החייבות בפרסום (לפני בחינת הסייגים כאמור) בכל הרכש הממשלתי, המוערך בכ-42 מיליארד ש"ח בשנה42 .	נמצא כי 19 מ-24 בתי החולים הממשלתיים43 לא כללו בדוח שפרסמו לשנת 2016 :מידע על עיקרי ההוצאות של בית החולים, כנדרש המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי; מרכז רפואי אסף הרופא; המרכז הרפואי בני ציון; המרכז הרפואי ע"ש ברזילי; המרכז הרפואי ע" ש ברוך פדה, פוריה; רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם; המרכז הירושלמי לבריאות הנפש; המרכז הרפואי זיו; המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב (שב"ס); המרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון; המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל; המרכז הרפואי לגליל; המרכז לבריאות הנפש שער מנשה; המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור; המרכז הגריאטרי ראשון לציון; המרכז הרפואי גריאטרי שהם; דורות מרכז רפואי לשיקום וגריאטריה נתניה; המרכז הרפואי ע"ש וולפסון; המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא. יוצא אפוא ש-19 בתי חולים לא פרסמו מידע על עיקרי הוצאותיהם, המסתכמות בכ-2.7 מיליארד ש"ח44 .	390
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . עבודה נוספת של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות . משרד מבקר המדינה דוחהאת טענתה זו. על אוניברסיטת ת"א לתקן את הנוהל לעבודה נוספת ולהתאים את ההנחיות בו להנחיות ות"ת לעניין עבודה נוספת. משרד מבקר המדינה מעיר לבר -אילן כי היקף העבודה הנוספת שהיא מתירה חורג מהמותר לפי הנחיות ות"ת, לפיהן חבר סגל יכול לעבוד בעבודה נוספת בהיקף של עד 4 ש"ש באוניברסיטה אחרת כמורה מן החוץ או 8-6 ש"ש במוסדות אקדמיים שאינם אוניברסיטאות. .משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את הצורך לחזור ולהעיר לאוניברסיטאות כי עליהן להתאים את נוהליהן ואת הליכי העבודה בהן להנחיות ות"ת. התאמה כזאת תאפשר להן לבצע פיקוח ובקרה הולמים על העבודה הנוספת של חברי הסגל מחוץ למוסד ולוודא כי אין היא פוגעת בחובותיהם האקדמיות וכי אין היא מעמידה את חברי הסגל במצב של ניגוד עניינים. בביקורת עלה כי בשנת התשע"ג בדקה ות"ת רק חריגות בהעסקה נוספת של חברי סגל אקדמי שהתרחשו ב סמסטר ב' , ולא בדקה חריגות שהתרחשו בסמסטר א'. ות"ת פנתה בכתב למוסדות שבדיקותיה העלו חריגות בהן, אולם האוניברסיטאות שנבדקו בביקורת זו לא השיבו למכתביה28 ,. יתרה מכךמתחילת התשע"ד ( 1.10.13) הפסיקהות"ת לבדוק את היקף שעות ההוראה ואת היקף ההעסקה הנוספת בכל המוסדות . משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטת ת"א על כך שאין היא דורשת מכל חבר סגל המבקש לעסוק בעבודה נוספת לקבל ממנה היתר ועל כך שאין היא בודקת שעבודת החוץ אינה פוגעת בחובות ההוראה של חבר הסגל לאוניברסיטה ו בחובות המחקר שלו. אם כן, אין היא מקיימת את הנחיית ות"ת ואת קביעות מבקר המדינה בדוח הקודם. החלטת ות"ת להפסיק לבדוק את העסקת הסגל באופן רוחבי ולחדול מלהתריע על חריגות בהעסקה, זאת אף שיש לה מערכת מידע המאפשרת לבצע זאת בקלות רבה יותר מאשר בעבר, אינה מתיישבת עם מטרתה להגביר את יעילות האכיפה ואינה מתיישבת עם מיצוי נאות של תקציבי המדינה ושל משאביה. לב דיקה חשיבות גם מאחר ש היא מאפשרת למוסד לוודא שחבר סגל המועסק אצלו אינו עובד גם במוסד אחר ולברר אם העסקתו הכוללת של איש הסגל בשני המוסדות גם יחד עומדת ב הנחיות ות"ת . מידע זה אינו נגיש למוסד בלא לקבל את מלוא המידע מוות"ת אלא אם חבר הסגל עצמו דיווח לו על כך . אם כן, בהחלטה זו ות"ת מונעת מהמוסדות מידע ואת האפשרות לתקן את המצב וגם אינה מבצעת בעצמה בקרה נאותה. כמו כן, אין לקבל את הסברי ות"ת שהיא מייעלת את האכיפה מפני שלמעשה אין היא מאפשרת למוסדות לבצע בקרה ראויה. התנהלות זו מלמדת על אוזלת יד. על ות"ת להגביר את הבקרה והאכיפה של הנחיותיה, לחזור לאלתר לבצע בדיקה רוחבית, לשלוח מכתבי התרעה בעניין זה למוסדות ולוודא שהנחיותיה מיושמות במלואן. .משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את הצורך לחזור ולהעיר לוות"ת כי עליה למלא את תפקידה כגוף המפקח על מערכת ההשכלה הגבוהה והמבקר אותה. עליה לעמוד ביתר תוקף על קיום הכללים וההנחיות לפעילותם של המוסדות , ובייחוד על כללים שיש להם השלכות תקציביות, ולוודא שהמוסדות פועלים בהתאם לכללים הללו. משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטאות שנבדקו כי הדעת אינה סובלת שלמוסדות אקדמיים אין בסיס מידע סדור, מלא ושלם בנוגע להון האנושי שלה ם. בהיעדר בסיס מידע ראוי, נפגמת מא וד יכולת ן של האוניברסיטאות לבקר את עבודת הסגל האקדמי שלהן ולפקח עליה ועל האישורים שהן נותנות. על האוניברסיטאות לייעל א ת הניהול של בסיסי הנתונים שלהן. אין מדובר בליקוי טכני אלא בליקוי מהותי, ובלא לתקנו, אי אפשר להבטיח כי העבודה הנוספת של חברי סגל לא תבוא על חשבון החובות האקדמיות שלהם. מצב זה פוגע הן בסטודנטים הן במחקר האקדמי. כפי שעולה מלוח 4, ל מרבית חברי הסגל בבר-אילן שקיבלו אישור לעבודה נוספת אין מענקי מחקר וייתכן שעיסוקיהם הנוספים מצמצמים את הזמן שהם מקדישים למחקר . על האוניברסיטאות לבחון, בבואן לאשר לחבר סגל לעבוד בעבודה נוספת, עד כמה הוא עומד בכל מחויבויותיו האקדמיות. אף שעבודה נוספת תורמת לחברי הסגל בכך שהיא חושפת אותם לתחומים שאין הם נחשפים להם בעבודתם באקדמיה, אין זה ראוי כי הם יעסקו בעבודה נוספת, ששכרה בצדה, בעוד עבודתם באוניברסיטה מתבצעת במידה חלקית בלבד.	גם בביקורת זו נמצא שהאוניברסיטאות שנבדקו לא עקבו אחר עבודה נוספת של חברי הסגל שלהן ולא פיקחו עליה. כאשר הן ידעו שחברי סגל חורגים מהכללים הנהוגים בנושא זה, הן לא נקטו צעדים משמעתיים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אוזלת היד המתמשכת של האוניברסיטאות שנבדקו ואת התעלמותן מהנעשה בחצרן - האוניברסיטאות מאפשרות חריגות בלתי נסבלות כאלו שנמצאו בבדיקה זו בלא לנקוט את הצעדים המשמעתיים המתחייבים .	391
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הסדרת השימוש באופניים ובכלים דו-גלגליים חשמליים במרחב העירוני תקציב .הרשות הלאומית תקציב ההעברה .לגופי ביצוע שיעור תקציב .ההעברה לגופי ביצוע .מסך תקציב הרשות נמצא כי הרשות הלאומית לא קיימה דיונים העוסקים בגיבוש מדיניות בנושא הרכיבה על אופניים ועל כלים דו-גלגליים חשמליים לצורך הכנת תכניות העבודה לשנים 2014 עד2017. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על כך שמשנת 2014 ועד מועד סיום הביקורת היא לא גיבשה מדיניות כוללת בנושא הגברת הבטיחות בקרב רוכבי האופניים והכלים הדו-גלגליים החשמליים, אף שקידומן וקיומן של פעילויות הסברה להגברת מודעות הציבור לנושא הבטיחות בדרכים הוא אחד מתפקידיה העיקריים, ואף שחלק מתקציבה מיועד, בין היתר, לחינוך ולהסברה. היעדרה של מדיניות בנושא הביא לאי-שילוב תכניות פעולה משמעותיות בנושא בתחום החינוך וההסברה במסגרת תכניות העבודה השנתיות של הרשות. על הרשות הלאומית לגבש בהקדם מדיניות כוללת בנושא, בייחוד נוכח הגידול שחל במספר הנפגעים משימוש בכלים הללו. .נוכח שיעורם הגדול של הנפגעים בתאונות של אופניים וכלים דו-גלגליים חשמליים, ונוכח השיעור הגדול של ילדים שנפגעו בתאונות אלה, על כל הגורמים העוסקים בנושא - המשטרה, משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשרד החינוך - לפעול בתיאום בניהם ולנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותם להקטנת מספר התאונות ומספר הנפגעים בהן. על המשטרה לשקול להגביר את האכיפה בקרב רוכבי הכלים הדו- גלגליים החשמליים. כמו כן על הגורמים הנוגעים בדבר, ובפרט משרד החינוך, משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, להרחיב את פעולות החינוך וההסברה הן בקרב הרוכבים והן בקרב הולכי הרגל על מנת להפחית את הסיכון למעורבותם בתאונות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי מאחר שמינהל התנועה נמנע מלהעלות לפני הנהלת המשרד את הקשיים הכרוכים בקיום מבצעי האכיפה ואת תוצאות המבצעים, מבצעי האכיפה הופסקו כליל, הלכה למעשה, מינואר 2016 , בלי שהנהלת המשרד קיימה הליך מתאים וסדור של קבלת החלטות. כפועל יוצא מכך לא הוגברה האכיפה על מכירת כלים דו -גלגליים חשמליים, אף שלפי הנחיית מנכ"ל משרד התחבורה דאז מנובמבר 2015 היה צורך לקיים מבצעי אכיפה במלוא המרץ. נמצא כי משרד החינוך לא חייב את המורים המלמדים את התכנית לשלב בה את נושא האופניים החשמליים באותה שנת לימודים. עוד נמצא כי אין בידי משרד החינוך נתונים בדבר מספר כיתות ט' שבהן נלמד בפועל נושא הרכיבה על אופניים חשמליים. מן הראוי כי משרד החינוך ישקול לחייב את לימודי הרכיבה על אופניים חשמליים בתכנית החינוך לבטיחות בדרכים לכיתות ט'. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי היה עליו להיערך ליצירת תכנים ייעודיים בנושא הרכיבה על כלים דו -גלגליים חשמליים ולשלבם בתכניות "החינוך התעבורתי", וכן היה עליו ליזום פעולות להגברת מודעות התלמידים לנושא זה ולסכנות הטמונות בו. משרד מבקר המדינה כב ר הדגיש כי החשיבות " לחינוך התעבורתי" מתעצמת נוכח העובדה כי משרד החינוך הוא הגורם היחיד שאחראי ללמד את התלמידים והנהגים הצעירים את כללי ההתנהגות בכביש ובמדרכה ולהזהירם מפני הסכנות בדרכים72 . הדברים מקבלים משנה חשיבות נוכח הקשיים בהפעלת פיקוח ואכיפה יעילי ם, ונוכח הסכנות הגלומות ברכיבה על כלים דו-גלגליים חשמליים, משום שרכיבה זו אינה מותנית בהוצאת רישיון נהיגה או ברכישת הכשרה מקדימה, והקטינים שעלולים להיפגע או לפגוע באחר73 בעקבות רכיבה שאינה בטיחותית או שאינה כדין, אינם בוגרים דיים כדי להבחין תמיד בין רע לטוב ובין מותר לאסור. משרד מבקר המדינה מדגיש לפני משרד התחבורה את החשיבות שבריכוז ובהפק ה של מסקנות כלליות מהטיפול בבעיות שהעלו רשויות מקומיות, על מנת שיתאפשר לטפל בהן באופן מקיף. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי אף על פי שהכיר בחשיבות של הסדרת השימוש באופניים חשמליים בתחומי בתי הספר ושל מעטפת הבטיחות (הנוגעת להגעה אל מוסדות החינוך ולחזרה מהם) - דבר שבא לידי ביטוי בפרסום הנחיותיו ובחוזרי המנכ"ל מיד לאחר התיקונים שבוצעו בתקנות התעבורה מ-2014 ומ-2016 - לא עקב המשרד אחר יישום ההנחיות ולא וידא כי מנהלי בתי הספר פעלו בהתאם לנקבע בהן. הדבר מעורר חשש כי הנחיותיו של המשרד לא קוימו במלואן בכל בתי הספר, וכי מטרותיהן החשובות של הנחיות אלה לא הושגו, ובכללן שיתוף הורי התלמידים. יתרה מזו, בשל אי-קיום מעקב אחר יישום ההנחיות לא הייתה בידי משרד החינוך תמונת מצב מלאה ועדכנית בדבר אופן הטמעתן, שהייתה יכולה לשמש בידיו כלי להפקת לקחים לצורך היערכות נכונה להגברת בטיחות התלמידים במערכת החינוך ולקבלת החלטות בנושא.	יוצא אפוא כי רק לאחר שהוחל בקידום מיזם ה "אופני-דן", וחודשים מעטים בלבד לפני תחילת העבודות (שאמורות היו להתחיל בשנת 2017) , פנה משרד התחבורה לרשויות המקומיות וביקש מהן לבחון אם ביכולתן להקים שבילים מזינים למיזם, ואף ביקש מהן להכין תכניות אב לשבילי האופניים שיוקמו בשטחן במסגרת המיזם.	392
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הטיפול בזרים שאינם בני הרחקה מישראל - דוח מעקב ואולם מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי אופן ניסוח המידע באתר המרשתת של הרשות בעניין העסקת זרים, המיועד למעסיקים פוטנציאליים, משמר את חוסר הבהירות: משרד מבקר המדינה מעיר למשרד רה"ם כי על פי כתב המינוי של הצוות, בסמכותו למפות את קבוצת הזרים שאינם בני הרחקה המצויים במצב חברתי-כלכלי קשה, כך שאין במינויו תחליף לקביעת מדיניות ממשלתית בדבר הטיפול הסוציאלי בזרים שאינם בני הרחקה. מסע ההסברה של רשות האוכלוסין משמר אפוא את העמימות בדבר חוקיות ההעסקה של זרים שאינם בני הרחקה, מאחר שגם בו לא מובהר כי קיימת מדיניות אי -אכיפה של איסור העסקתם של זרים כאמור. פרסום זה עלול ליצור קשיים לזרים שאינם בני הרחקה למצוא עבודה כדי להתקיים בכבוד. אף שעברו יותר משלוש שנים מפרסום הדוח הקודם, טרם פעלו רשות האוכלוסין ומשרד המשפטים לתיקון הליקוי שעלה בו בדבר הותרת הסדר אי-אכיפה שהוצג כזמני על כנו משך שנים. כמו כן, גם לאחר פרסום הדוח הקודם המשיכה רשות האוכלוסין ליישם את הסדר אי- האכיפה באופן המערים מגוון קשיים על זרים ועל מעסיקים פוטנציאליים כמפורט לעיל. גם היועץ המשפטי לממשלה לא בחן את הסדר אי-האכיפה ואת אופן יישומו, ולא בדק אם המצב לגבי העסקת זרים כאמור עולה בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועם הדין הבין-לאומי. נוכח ממצאי הביקורת בדבר עמימות הסדר אי האכיפה, על היועץ המשפטי לממשלה לבחון לאלתר את המשך החלתו של הסדר אי- האכיפה, שהוצג מלכתחילה לבית המשפט העליון כהסדר זמני. כל עוד הסדר זה ממשיך להתקיים, על רשות האוכלוסין לפעול לאלתר להסרת הקשיים והעמימות באופן יישומו. מאז פורסם הד וח הקודם, לפני יותר משנתיים, לא השלים היועץ המשפטי לממשלה את בחינת הסוגיה, וממילא לא הנחה את משרדי הממשלה בהתאם לתוצאות בחינתו. מששב והועלה הנושא במשרד המשפטים בסוף שנת 2016 , ונקבע כי הנושא ייבחן על ידי צוות בין- משרדי, התגלעו חילוקי דעות בשאלה מי יעמוד בראש הצוות. עקב כך התעכב הטיפול הממשי בסוגיה בעוד חצי שנה, ובכלל זה לא נבחן אם פעולות הממשלה לאספקת אמצעים חומריים שיאפשרו לנזקקים ולחלשים מבין הזרים להתקיים בכבוד עולות בקנה אחד עם הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שפורש ו בפסיקת בית המשפט העליון, ועם הדין הבין -לאומי. . בשים לב לקביעות מבקר המדינה בדוח הקודם, שממועד פרסומו עברו ש לוש שנים, ובשים לב לעמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט בין-לאומי) ולעתירה התלויה ועומדת בנוגע לטיפול סוציאלי לזרים, על שר הרווחה, סגן שר הבריאות, שר הפנים ושרת המשפטים - שנציגי משרדיהם חברים בצוות הבין -משרדי - לגבש בהקדם האפשרי הצעת החלטה עקרונית שיישומ ה יבטיח קיום מינימלי בכבוד של כלל ה זרים שאינם בני הרחקה ולוודא שהיא תעמוד בדרישות הדין . על השרים להביא את ההצעה לדיון בממשלה , בהתאם לנקבע בדוח הקודם. יוצא אפוא כי באוגוסט 2017 עדיין מנפיקה רשות האוכלוסין רישיונות המנוסחים בלשון עמומה. לזרים שהאיסור על העסקתם אינו אמור להיאכף אין אפוא מעמד ברור או מסמך המאשר כי מותר להעסיקם. אף שחלפו שלוש שנים ממועד פרסום הדוח הקודם, משרד הבריאות פעל באופן חלקי ולא מספק: המשרד לא פעל בשיתוף עם משרד המשפטים ומשרד האוצר, לגיבוש מדיניות בריאות לגבי זרים שאינם בני הרחקה שתעמוד בדרישות הדין; לא גיבש תכנית פעולה שנגזרת מהמדיניות; ולא התריע על קיומם של חסמים המקשים לגבש מדיניות ותכנית כאמור. זאת ועוד, משרד הבריאות החל לאסוף נתונים לצורך גיבוש מדיניות כוללת רק בעקבות פניית הוועדה לענייני ביקורת המדינה אליו ביולי 2016 . גם הפעולות שנקט המשרד בשלוש השנים הללו הן חלקיות ולא מספקות, שכן אין בהסדר הביטוחי, שעל הפעולות לגיבושו דיווח משרד הבריאות, מענה למי שאינו יכול לעבוד למחייתו ובכך לממן את הביטוח. על סגן שר הבריאות ומנכ"ל משרד הבריאות לפעול באופן נמרץ ותכליתי לגיבוש מדיניות בריאות כוללת לגבי זרים שאינם בני הרחקה, לוודא שהיא תעמוד בדרישות הדין, ואם נדרשת לכך הקצאת משאבים - עליהם לפנות למשרד האוצר על מנת להקצות לכך את המשאבים הנדרשים, וכן לפעול לגיבוש תכנית פעולה הנגזרת ממדיניות זו. אם יימצאו חסמים שיקשו לבצע פעולות אלה, על סגן שר הבריאות להציגם לפני הממשלה ובמידת הצורך לשוב ולהעלות את הנושא עד שיגובש פתרון. עולה אפוא כי רק בשנת 2016 , שנתיים לאחר פרסום הדוח הקודם, החל משרד הרווחה לפעול למיפוי צורכי הרווחה של זרים שאינם בני הרחקה. המיפוי לא היה שלם, שכן הוא לא כלל את צורכי הרווחה של זרים שאינם יכולים לעבוד ושל זרים שהיו קורבנות עינויים. נוסף על כך, בשל התקציב המצומצם שהוקצה למילוי צורכי הרווחה של הזרים, יינתן מענה רק לחלק מהצרכים הקיימים על פי משרד הרווחה. זאת למרות קביעת בג"ץ הנזכרת לעיל, ולפיה "שיקולים של כדאיות תקציבית ותכנונית, ככלל, אינם יכולים להצדיק החלטת מדינה הפוגעת בזכות יסוד". על שר הרווחה ומנכ"ל משרדו ועל משרד המשפטים - ואם יידרש - גם על משרד האוצר - לעשות את השינויים הנדרשים במדיניות הרווחה , כדי לוודא שהיא תעמוד בדרישות הדין בכל הנוגע לקבוצות הזרים האמורות. על משרד הרווחה לגבש גם תכנית פעולה שנגזרת ממדיניות הרווחה. אם יימצאו חסמים המקשים את ביצוע השינויים ואת גיבוש תכנית הפעולה , ובכלל זה חסם תקציבי, על שר הרווחה להציגם לפני הממשלה ובמידת הצורך לשוב ולהעלות את הנושא עד שיגובש פתרון.	נמצא כי במשך יותר משנתיים, מדצמבר 2014 עד פברואר2017 , לא דנה ועדת המנכ"לים כלל ב נושא קורבנות העינויים שלא הוכרו כקורבנות סחר.	393
משרד הרווחה והביטחון החברתי . מערך שירותי הסמך של משרד הרווחה משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית באר שבע כי הליך דיווח זה מנוגד להנחיות האמורות ואינו תואם את מטרותיו של שירות סמך פרטני. זאת ועוד, דיווח לא מדויק ודיווח שאינו משקף את שיטת העבודה מביאים לידי כך שבידי מטה המשרד תמונת מצב חלקית ולא מדויקת בדבר מספר מקבלי שירותי סמך בעיר באר שבע. הביקורת העלתה כי משרד הרווחה ניסה לגבש פתרונות שונים להסדרת דיווח זה, לרבות קידום תעריף קבוצתי, אך אלו לא צלחו. למועד סיום הביקורת, עיריית ירושלים ממשיכ ה לדווח על חלק מעובדי הסמך באופן לא תקני זה, והדבר נעשה בידיעת משרד הרווחה. .מהאמור עולה כי משרד הרווחה כמעט ולא בודק את איכות הטיפול שמקבלת אוכלוסיית הנזקקים לשירותי הסמך, על אף שהדבר נדרש לצורך הבטחת איכות השירות. כדי להבטיח את איכות הטיפול הניתן, על המשרד, כבר במסגרת המכרז החדש המתגבש, להסדיר את תהליכי הבקרה, לרבות גיבוש אמות מידה לפיקוח עבור העו"סים של המחלקות, למשל באמצעות טופס ייעודי ואחיד לנושא, ולהסדיר את הנהלים בדבר תדירות הפיקוח של עו"ס מטעם חברות כ"א. נוסף לבקרה שעל המחלקות לעשות, בהיותן הגורם השלטוני הקרוב ביותר לעובדי הסמך (ראו להלן בפרק "חשש למהימנות הדיווחים"), על המשרד לקיים תהליכי בקרה באופן עצמאי, למשל לדרוש דוחות ביצוע באופן ממוחשב ישירות מהחברות כפי שבט"ל נוהג במסגרת הפיקוח שלו על חברות הסיעוד. אולם המשרד לא קבע בתע"ס אמות מידה לפיקוח עבור עו"ס המחלקה שיסייעו בידו במעקב אחר איכות הטיפול. הבדיקה העלתה כי כל מחלקה פועלת על פי שי טת עבודה משלה, למשל ישנן מחלקות שאינן דורשות מהעו"ס לתעד בתיקו האישי של מקבל השירותים את הפיקוח שנעשה. מחלקות אחרות מעדכנות את תוצאות בדיקתן בגיליון הטיפול המצוי בתיק האישי, אך מידת הפירוט וההתייחסות לכל פרמטר שנבדק נתון לשיקול דעתו של העו"ס. לעומת זאת, ישנן מחלקות שהעו"ס כלל אינו מעדכן את התיק האישי של מקבל השירותים ומלאכה זו נעשית בידי עובד הסמך המטפל בו. במצב זה עולה חשש כי המשרד העביר תשלומים עבור שירות שלא ניתן או שניתן במתכונת שאינה תואמת את קביעותיו המקצועיות. מהמתואר לעיל מתחדדת חשיבותה של ביקורת תקציבית, חיצונית, סדורה ושיטתית שתשמש גורם הרתעה ואמצעי לאיתור דיווחים כוזבים, על רקע נזקיה של בקרה תקציבית חלקית עד כדי היעדר בקרה בכלל. מן האמור עולה כי פיקוח המשרד על מערך תשלומי הסמך חלקי וחסר, ובניגוד לנדרש ממנו הוא אינו מוודא לפני העברת התשלום לחברות כ"א שהשירות אכן ניתן. חולשת הפיקוח של המשרד מעלה חשש כי חלק מהשירותים שהאוכלוסיות נזקקות להם והמשרד משלם עבורם אינם מגיעים ליעדם. מאחר שהמשרד אינו דורש מהחברות להעביר אליו דוחות ביצוע מסודרים, אין הוא יכול לעמוד על היקף התופעה ולזהות מקרים כאלו, לכן הוא גם אינו מטפל בכך. גם לאחר הביקורות החשבונאיות לא נקט המשרד פעולה מרתיעה כלשהי או דרש לקבל בחזרה כספים ששילם. לנוכח ממצאי דוח זה, על משרד הרווחה והמחלקות לשירותים חברתיים להגביר את הפיקוח על מערך שירותי הסמך. ראוי שהמשרד והמחלקות ישקלו בין היתר שימוש באמצעי הבקרה האלו: (א) דרישה מהחברות לנהל את מערך שירותי הסמך באמצעות מערכת ייעודית שתאפשר להם לפקח אחר השירותים שניתנו ועל התשלום עבורם; (ב) בקרת עומק פרטנית במחלקות הרווחה, באמצעות משרד רו"ח חיצוני, על פי תכנית שתיקבע מראש או כביקורת לפי צרכים שיתעוררו. בביקורת עלה כי אין בידי משרד הרווחה נתונים על ההכשרות שחברות כ"א מקיימות לעובדי הסמך, ועקב כך אין ביכולתו לבצע בקרה על איכות ההכשרות והרמה המקצועית שלהם. יצוין לשם השוואה כי בט"ל קבע במסגרת הפיקוח על חוק הסיעוד כי על חברות הסיעוד למסור לו מדי חודש "קובץ מטפלות" הכולל את פרטי המטפלות הישראליות והזרות, לרבות פירוט של הכשרתן המקצועית. הביקורת העלתה כי משרד הרווחה לא קבע בהסכם חובת דיווח של חברות כ"א על ביצוע ההדרכה הזאת, והוא גם אינו מפקח בכל דרך אחרת על ביצועה. .בביקורת עלתה אי -התאמה בין הוראות ההסכם להוראות התע"ס מכיוון שהתע"ס קבע כי על עו"ס חברת כ"א למלא דוח פיקוח מקצועי אחת לחודש רק בנוגע ל -30% מכלל מקבלי השירותים שהמחלקה הזמינה עבורם שירות סמך, ולא עבור כל מקבלי השירותים כפי שקובע ההסכם כאמור. משמע, צמצום ניכר בדרישות הבקרה העצמית. יתרה מזאת, נוסח הוראת התע"ס מאפשר מצב שלפיו בכל חודש ייבדקו אותם מקבלי שירותים ואילו אחרים כלל לא ייבדקו לאורך תקופה ארוכה. על משרד הרווחה לבחון את הסתירה בין התע"ס להסכם, לתקנה ולהנחות את החברות בהתאם, ועליו לעשות כן כבר במסגרת ההסכם החדש המתגבש. .הבדיקה העלתה כי לשם גיבוש חוברת תקני האיכות האמורה פנה אמנם המשרד בשנים 2004 -2001 לכמה גורמים הנוגעים לעניין (דוגמת עו"סים במחלקות, נציגי חברות כ"א ועובדי סמך), אך בדיקה זו נגעה רק בחלק מתפקידי הסמך, ובכל מקרה מאז הבדיקה המצומצמת הזאת כבר חלפו למעלה מעשר שנים. מלבד בדיקה זו, המשרד לא בחן באופן שיטתי את איכות הטיפול על פי הערכת האוכלוסיי ה של מקבלי השירותים ו גורמי המקצוע , ו לכן אין הוא מחזיק במידע מהותי היכול להשפיע על האופן שבו הוא מפעיל את תכנית שירותי הסמך ולייעל את השירות, ובכך למצות את המשאבים המושקעים בנושא זה. לנוכח השנים שחלפו מאז החל המשרד לספק שירותי סמך , לנוכח חשיבות שירותים אלו למקבלי השירותים ולגורמי המקצוע ו לנוכח המשאבים הרבים שהקצה לכך (יותר מ-600 מיליון ש"ח בשנים 2016 - 2010 ,) על המשרד להנהיג באופן סדור ורציף שיטות לבדיקת האפקטיביות של השירותים שהוא נותן, ובכלל זה עליו לבחון את עמדותיה של אוכלוסיית מקבלי השירותים בנוגע לכך.	.הבדיקה העלתה כי בפועל חלק ניכר מתקציב הסמך של עיריית ירושלים המיועד למשפחות במצוקה בקהילה מממן את עלות שירותי הסמך התיווכי. יודגש כי כבר משנת 2009 המשרד מודע לפער שבין החלטתו זו ובין יישומה בפועל (ניצול של קרוב ל -90% מהתקציב עבור סמך תיווכי). לא זו אף זו, בביקורת עלה שרוב תקציב הסמך עבור קשישים מופנה אף הוא לסמך תיווכי ולא לסמך פרטני, וכתוצאה מכך על פי רוב לא ניתן בעיר ירושלים מענה פרטני בביתם של הקשישים הזקוקים לכך. בפועל, בעיריות ירושלים ובאר שבע ישנה זליגה של שירותי סמך פרטניים לשירותי סמך בצורתם התיווכית. עולה חשש כי מקבלי שירותים הנזקקים לשירות סמך פרטני אינם יכולים לקבלו לנוכח סדר עדיפויותיה של הרשות להעניק שירות בעל טיב והיקף שעות מצומצם למספר רב יותר של נזקקים, שלשם נתינתו היא נעזרת בחלקו הארי של תקציב הסמך העומד לרשותה. המשרד משתהה בהסדרת תחום זה ואינו נותן פתרון לבעיות אלו שהוא מודע להן מזה כעשור.	394
משרד הרווחה והביטחון החברתי . פעולות המדינה לקידומם של מקבלי גמלת הבטחת הכנסה ולשילובם בתעסוקה ואולם, הצלבת נתונים שביצע משרד מבקר המדינה בין נתוני בט"ל לנתוני ש"ת העלתה כי אף שכ -25% (כ- 31,600 ) ממקבלי ה"ה שהתייצבו בש"ת ב-2016 נמצאו בוועדות כושר של ש"ת כאנשים עם מוגבלות בינונית או קשה (קרי, אלה אנשים עם מוגבלות של ממש), כמחציתם כלל לא הגיעו לאבחון נכות בבט"ל, ראו תרשים 4 .להלן אף שש"ת פוגש קבוצה זו של מקבלי ה"ה ואף מזהה אצלם מוגבלות העשויה לזכותם בקביעת אחוזי נכות ולפיכך גם בקצבת נכות או בשיקום מקצועי - הפעילות שהוא נוקט כדי להפנותם לאבחון הולם בבט"ל, מצומצמת בהיקפה ומתקיימת רק בחלק מהלשכות 50 . בשל התועלת הרבה העשויה לצמוח למקבל ה"ה מקבלת קצבת נכות או שיקום מקצועי ולנוכח החסמים שהאוכלוסייה הנידונה מתמודדת עמם, על ש"ת להגביר את שיתוף הפעולה עם בט"ל ולהפנות אליו את תובעי ה"ה שוועדות כושר זיהו אצלם מוגבלות ולא הגיעו לאבחון נכות בבט"ל, כדי שיאבחן אותם בוועדות הרפואיות שלו. מניתוח שערך משרד מבקר המדינה ע ולה כי ב -2016, כרבע מהמתייצבים בש"ת שאובחנו בבט"ל עם 20% ,נכות או יותר לא עברו כלל ועדת כושר בש"ת (כ- 8,000 )תובעי ה"ה. .במבט כולל - בקרב אוכלוסיית מקבלי ה"ה יש כ - 50,000 איש (כשליש מהאנשים שקיבלו ה"ה בשנת 2016 )בחודש אחד לפחות שמוגבלותם פוגעת בתפקודם, ושיקום מקצועי יכול לסייע לרבים מהם להשתלב בעבודה או להתקדם בעולם העבודה. בקבוצה זו נכללים אלו שאובחנו בבט"ל עם 20% נכות או יו תר (כ - 35,000 )איש54 , ואלו שוועדות כושר של ש"ת אבחנו כבעלי מוגבלות בינונית או קשה ולא אובחנו בוועדה רפואית בבט"ל (כ - 15,000 .)איש אך למרות זאת - לא ניתן להם שיקום מקצועי מתאים. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעלת התכניות החדשות של בט"ל לאוכלוסייה עם מוגבלות בעלת חסמים מרובים. עם זאת, על אגף השיקום בבט"ל ומשרד העבודה והרווחה לנתח ביחד את הסיבות למיעוט שיקום מקצועי בקרב מקבלי ה"ה עם מוגבלות, ולבחון אם התכניות הקיימות מתאימות למאפייני האוכלוסייה הזאת. כמו כן, עליהם, בשיתוף עם ש"ת, לנקוט גם פעולות יזומות כמו יידוע, הפניה וליווי של האוכלוסייה שיסייעו למקבלי ה"ה למצות את זכויותיהם לשיקום מקצועי. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שאף שחלפו כ-15 שנה מאז תוקן החוק, לא נקבעו כללים43 בנוגע לאנשים עם מוגבלות המטופלים בש"ת, ובכלל זה מקבלי ה"ה. על שר העבודה והרווחה, בשיתוף ש"ת, לקבוע כללים ולהכין תכניות או להרחיב תכניות קיימות44 .בהתאם לתיקון לחוק האמור כתוצאה מפערים בשיתוף הפעולה ובהעברת המידע בין ש"ת לבט"ל - יש מקבלי ה"ה רבים שש"ת הכיר במוגבלותם, אך הם לא אובחנו בבט"ל; ולהפך - כאלה שיש להם אחוזי נכות מבט"ל אך מוגבלותם אינה מוכרת בש"ת; ושיקום מקצועי (בבט"ל או במשרד העבודה והרווחה) כמעט שאינו ניתן למקבלי ה"ה. לכן, הזכויות של חלק ממקבלי ה"ה לקצבת נכות, לשיקום מקצועי ולהשמה בהתאם למוגבלותם אינן ממוצות. על שר העבודה והרווחה, הממונה על בט"ל, משרד העבודה והרווחה וש"ת, להוביל עבודת מטה לשיתוף פעולה בין הגופים הללו כדי למצות את כל האמצעים שיכולים לתרום להכנסתם של מקבלי ה"ה עם מוגבלות למעגל העבודה. על גופים אלה לבחון בהקדם דרכים לשיתוף פעולה - הן בדמות העברת מידע ביניהם (בכפוף לכללי הגנת הפרטיות) הן בדמות פנייה יזומה למקבלי ה"ה והרחבה של בחינת הזכאות לקצבת נכות ולשיק ום מקצועי. יש חשיבות יתרה לקידום הנושא בעיקר מאחר שמדובר באוכלוסייה חלשה. על שר העבודה והרווחה לפעול לכך שש"ת ומשרד העבודה והרווחה יחזקו את שיתופי הפעולה ביניהם ויגבשו נוהל מסודר, כדי לאתר אוכלוסייה שנזקקת לעזרה בהסרת אותם חסמים שהטיפול בהם הוא בתחום אחריותן של המחלקות לשירותים חברתיים, ולהפנותה אליהן. כך יוכלו מקבלי ה"ה ליהנות מהליווי, הכלים והמומחיות שמשרד העבודה והרווחה מציע, שיכולים לסייע להם להתגבר על חסמים בדרכם לתעסוקה. . בביקורת נמצא כי משרד העבודה והרווחה מציע למקבלי ה"ה - החיים בעוני חמור - רק טיפול חלקי ביותר בנושא מיצוי זכויות וטיפול בחובות. משרד העבודה והרווחה גם אינו פועל ליצירת שיתופי פעולה עם ש"ת או עם בט"ל כדי לבצע שיחור 63 אל אותם מקבלי ה"ה שיכולים להיעזר בשירותיו, ולכל הפחות לקבוע שעל גופים אלה להפנות למרכזי עוצמה ולמחלקות לשירותים חברתיים את האנשים הזקוקים לכך. כך למשל, במרכזי עוצמה הקיימים כרבע מהמטופלים הם מקבלי ה"ה.	ואכן, בביקורת עלה שאף על פי שמגוון גורמים המליצו ליישם תכנית ארצית מתואמת לטיפול בחסמי ת עסוקה למקבלי ה"ה116 - המדינה לא קיבלה על עצמה לקבוע מדיניות כוללת, לבצע אותה ולתרגם אותה לתכנית מתואמת אחת. גופים רבים מציעים באופן עצמאי תכניות ומענים המתאימים למקבלי ה"ה. כל גוף פועל על פי אילוצים וסדרי עדיפויות משלו, אך לא בהכרח על פי צורכיהם של מקבלי ה"ה. לפיכך, הטיפול מתבצע במקטעים שונים ובלתי מתואמים, יש חסמים שכמעט אינם מטופלים כלל, ומרבית מקבלי ה"ה אינם מקבלים כלים תעסוקתיים מלבד התייצבות בלשכת התעסוקה. אין גורם שמתכלל את כלל המענים המוצעים - לא ברמת התכניות ואף לא ברמת הפרט, וכך אין למקבל הגמלה כתובת אחת לקבלת טיפול מותאם לקראת שילוב בתעסוקה . יוצא כי אף שמקבלי ה"ה הם קבוצה מרובת חסמים וענייה הזקוקה לסיוע רב כדי להשתלב בתעסוקה - המדינה מזניחה את הטיפול בחסמים העומדים בדרכם. במצב הנוכחי - למרות פריסתה של תכנית "מעגלי תעסוקה" - לא נראה שהמצב של רובם צפוי להשתפר בהרבה. בהיעדר "מבחן תעסוקה אפקטיבי" למרבית תובעי ה"ה, בט"ל וש"ת אינם יכולים לזהות את מקבלי ה"ה שיוכלו להשתלב בעבודה אם יקבלו תמיכה מתאימה.	395
משרד החינוך . קידום למידה משמעותית בבתי הספר בפברואר 2016 גיבש המינהל הפדגוגי לראשונה תכנית עבודה כוללת המחייבת את כל יחידותיו ואגפיו - תכנית העבודה לשנ ת הלימודים התשע"ו. בפועל, מרכיבים מסוימים בתכנית העבודה של המינהל הפדגוגי היו חסמים בקידום הלמידה המשמעותית. עוד נמצא כי קיים לעתים חוסר הלימה בין המשימות שקבע המינהל הפדגוגי בתכנית העבודה שלו והמשימות שקבעו יחידותיו ובין המשימות שנקבעו בתכנית האסטרטגית המשרדית והמשימות שקבעה ועדת ההיגוי. להלן דוגמאות: .גודש משימות בתכנית העבודה ואי-בהירות בנוגע אליהן: בתכנית העבודה של המינהל לשנת הלימודים התשע"ו היו יותר מ-400 ,משימות ומהן לא פחות מכ -100 משימות הנוגעות ללמידה משמעותית. בחינת המשימות מצביעה על כך שלא תמיד הן היו ברורות וחסרו בהן מרכיבים ופרטים; לכן, היה בהן די כדי להקשות את הטמעת תכנית העבודה באגפי המינהל, במחוזות ובבתי הספר. בנוגע לריכוז תמונת המצב על התקדמות הרפורמה העלתה הביקורת כי במסמכים של המשרד לא נמצאו פרוטוקולים המעידים על כך שהמנכ"לית לשעבר דנה בדוחות הסטטוס שוועדת ההיגוי העבירה אליה או מסמכים המעידים על זיהוי בעיות בהטמעה או על הנחיות ביצוע כלשהן ליחידות השונות וקבלת החלטות ניהוליות המבוססות עליהן. מחוז דרום: בסקר מיצ"ב התשע"ו נבחנו 103 בתי ספר יסודיים מ -20 רשויות מקומיות במחוז דרום . נמצא כי בכ -60% (62 מתוך103 ) מבתי הספר שיעור ההטמעה נמוך משיעור ההטמעה הארצי. בתי ספר ביותר ממחצית (13 מתוך20 ) מהרשויות המקומיות במחוז דרום בולטים בשיעור הטמעה נמוך של למידה משמעותית. עולה מכך כי ההלימה בין מרכיבי הלמידה המשמעותית שקבע מטה המשרד, ובהם ששת מדדי הלמידה המשמעותית שאותם הוא בוחן בסקר מיצ"ב, ובין המתכונת המעודכנת של תכניות העבודה של המחוז , דלה ביותר ולרוב מרכיבי הלמידה המשמעותית אין כל ביטוי בהן. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את התהליך האמור שבו לראשונה ישבו המינהלים המרכזי ים העוסקים בקידום הפדגוגי של למידה משמעותית סביב שולחן עגול כדי להגיע להסכמות קונספטואליות בנושא ההוראה האיכותית. אולם כדי להבטיח כי תוצריו של התהליך יהיו מעשיים חשוב כי יתלווה לו גיבוי מהותי של הנהלת המשרד שתפעיל גם מנגנון בקרה ומעקב אחר השגת היעדים ותקבע לוח זמנים וכן יעד לסיומו. מכל האמור לעיל עולה כי עם החלת הרפורמה בשנת הלימודים התשע"ה ובשנות הטמעתה הראשונות הותיר מינהל עובדי הוראה את המורים בבתי הספר ללא הכוונה שיטתית, ללא ידע וללא כלים שיסייעו בידם ליישם שיטות הוראה ולמידה חדשות, שכבר ניתן להן ביטוי בחומרי הלימוד ובחוזר המנכ"ל מאוגוסט 2014 שיחידות המטה השונות גיבשו במהלך ארבע השנים האחרונות. בנסיבות אלה, כל אגף בנפרד יזם וקידם פרויקטים בתחום אחריותו ועשה זאת ללא תכנית אחידה ולא מתוך ראייה מערכתית אחת כוללת על כל הרצף הפדגוגי של ההכשרה והפיתוח המקצועי; ללא תיעדוף ומטרות משותפות; ללא סינרגיה; וללא בחינת אפקטיביות של מיזם אחד על פני האחר. הנחיות ועדת ההיגוי לא הניעו באותה העת את מנהל מינהל עובדי ההוראה ליזום ולהוביל עבודת מטה של כלל הגורמים הנוגעים להכשרה ולפיתוח מקצועי של מורים שתבטיח שבכל אחד מהשלבים של ההכשרה והפיתוח המקצועי ישולבו עקרונות של הוראה משמעותית הנוגעים לדרכי הוראה, למידה והערכה. עבודה מטה שתתבסס על בירור והגדרה של מושגי יסוד , תאפיין את השינוי הנדרש בתפיסת תפקיד המורה והסטנדרטים המקצועיים המצופים ממנו ותכריע במגוון שאלות יסוד 59 . כמו כן, עבודת מטה שתגדיר יעדים ומטרות ארוכי טווח, מדדים לפיתוח מקצועי איכותי המקדם למידה משמעותית וקובע מפתח לדירוג דרכי פעולה וכן תכניות להכשרה ולפיתוח מקצועי של מורים. אף שמדובר בתוצרי יעד היכולים לשמש כלי תכליתי לקידום הפיתוח המקצועי וההכשרה של צוותי ההוראה כדי שיוכלו להפנים ולהטמיע את עקרונות תפיסת הלמידה המשמעותית, נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא מינה האגף לפיתוח מקצועי ועדה כמתוכנן, וממילא לא גובשה תכנית פיתוח מקצועי מערכתית עבור המורים. יצוין כי לא ידוע למי הגיש האגף את המתווה, אם מנהל המינהל דן בו ומה היו הגורמים או השיקולים לאי-מימושו. בפועל, מדובר במהלך אגפי שנקטע בלי שהביא לידי תוצאה אופרטיבית כלשהי. .אי-הפיכת החלטות ועדת ההיגוי הנוגעות הכשרת המורים למהלך מערכתי: אחת המשימות שבהן עסקה ועדת ההיגוי של למידה משמעותית, שכאמור הוקמה באוקטובר 2014 , היא הכשרת מורים ופיתוח מקצועי שלהם. אולם על אף החיוניות שאנשי מקצוע חיצוניים מתחום זה יהיו חברים בוועדת ההיגוי כגורמים מומחים, לא שיתף משרד החינוך בוועדת ההיגוי נציגים מתחום זה, למשל נציגים מהמל"ג, ממוסדות הכשרה אקדמיים58 ומרשויות מקומיות, וכן נציגים מגורמים הפועלים בשטח כמו מרכזי פסג"ה, מחוזות המשרד ובתי הספר. היעדר שיתופם של גורמים אלה הגביל מלכתחילה את יכולתה של הוועדה לקבוע מטרות ארוכות טווח ולהכריע בסוגיות ליבה הנוגעות לנושא זה. . משרד מבקר המדינה מציין שיש לראות בחיוב את היוזמה הזאת של המשרד שיש בה כדי לשפר את הנגשת חומרי המטה הנוגעים ללמידה משמעותית לדרגים השונים במשרד. עם זאת, תהליך ריכוז חומרים קיימים הנוגעים ללמידה משמעותית במסגרת תיק מקוון אין די בו, והוא אינו נותן מענה למכלול החסרים בניהול רפורמת הלמידה המשמעותית, בהיערכות לה ובדרכי הטמעתה ההכרחיות לביצוע שינוי עמוק וארוך טווח בתהליכי הלמידה וההוראה במערכת החינוך. למשל, אין בו מענה לשינוי עמוק הנדרש במסלול ההכשרה והפיתוח המקצועי החל מהכשרת הסטודנטים להוראה וכלה בפיתוח יכולות ההוראה ללמידה מקצועית בקרב כלל המורים; לשילוב היבטים המקדמים למידה משמעותית בתכניות הלימודים; לשינויים בתכנית ההיבחנות החדשה שיהפוך אותה לכלי מקדם ומעריך למידה משמעותי ת; למגוון קשיים בהטמעת הרפורמה שהעלו המורים והמנהלים; ולחסמים ארגוניים ותקציביים המעכבים את קידומה ויישומה המיטבי של רפורמת הלמידה המשמעותית.	משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת משרד החינוך כי אחת מנקודות התורפה המרכזיות של תכנית ההיבחנות החדשה בחטיבה העליונה נעוצה בהחלטתה להחיל אותה כבר משנת הלימודים התשע"ה, וזאת בלי שהכינה לכך את התלמידים לאורך כל הרצף הלימודי ובלי שהקנתה להם כלים שיאפשרו להם לעבור הערכה פנימית. על מטה המשרד ומחוזותיו לרכז נתונים מעודכנים וממצים על ההערכות הבית -ספריות בחטיבה העליונה ועל בסיסם לנתח את הקשיים והבעיות במתכונת תכנית ההיבחנות החדשה ויישומה, ובמידת הצורך לפתור אותם כדי לצמצם את השלכותיהם השליליות ולהפיק את מרב התועלת מתהליך זה.	396
משרד החינוך . רשת גני הילדים של אגודת ישראל יישום הסכם הבראה והיבטים בהתנהלותה של הרשת - משרד החינוך הביקורת העלתה כי אף שהרשת לא עמדה בתנאי הסכם ההבראה והפעילה בשנים אלו גנים שהיו בהם פחות מ-29 ילדים בלי לקבל לכך אישור מהוועדה המלווה, הוועדה המלווה לא קיבלה החלטה בעניין שיעור ההפחתה בשכר המנכ"ל, והרשת לא הפחיתה את שכרו בשיעור של לפחות 5% כקבוע בהסכם. .הביקורת העלתה כי לא נחתמו חוזי העסקה בין הרשת למנכ"לים. בתקופה שבה הסכם ההבראה כלל הקפאת שכר לכל עובדי הרשת, שכר המנכ"ל לשעבר עלה (בשנים 2013 -2010 ) ב-55% . משרד מבקר המדינה מעיר לרשת כי גם בהתחשב בהסבר החשבת המלווה, הרי ששכר מנכ"ל עלה בשנים 2016 -2011 ב-20%. מבקר המדינה מעיר לרשת שהיא העלתה את השכר של המנכ"ל לשעבר ושל עובדי מנהלה אחרים בזמן הסכם ההבראה ובעת שלטענתה הוקפא שכרם של עובדי הרשת. זוהי הפרה יסודית של הסכם ההבראה. מבקר המדינה מעיר כי הימצאות ילדים במבנים ובחצרות שאינם מתוחזקים ושיש בהם ליקויים בטיחותיים מסכנת אותם. .מהלוח עולה כי הוצאות השכר של הרשת (בחישוב לפי גן) גדלו בשנים 2015 -2010 ב-14% . .על משרד החינוך ועל משרד האוצר להביא בחשבון עדכוני שכר הנובעים משינויי חקיקה במהלך מימוש תכנית ההבראה וגיבוש תכנית ההבראה העתידית. מבקר המדינה מעיר כי העמדת המבנים לשימוש עמותות אחרות או לשימושם של גורמים פרטיים בלא תמורה אינה עולה בקנה אחד עם התכלית של סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, ועם הנחיית היועמ"ש לממשלה לעניין תמיכות כאמור. המדינה העבירה תקציבים לרשת כמוסד ציבור שנמצא זכאי לכך על פי מבחן התמיכה, בעוד שהרשת מעבירה תמיכה לגופים פרטיים, שלא נבדקו ואושרו על ידי המדינה, ומאפשרת להם לעשות שימוש בנכסים שקיבלה לשימושה. כמו כן, תמיכה ומתן היתר למפעילי הצהרונים לעשות שימוש בנכסי הרשת עלולה להגדיל את הוצאותיה ואת גירעונה. על הרשת להסדיר את התקשרויותיה עם מפעילי הצהרונים בגניה, לעגן הסדרים אלו בכתב ולהביאם לאישור החשבת המלווה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי אין מדובר במעשה טכני בלבד וכי אין די בציון עובדת היות החוזה כפוף לאישור החשבת המלווה, אלא על הרשת לפעול לקבלת אישור מהחשבת המלווה טרם התקשרות עם צד שלישי. על הרשת לפעול בשקיפות ובהגינות מול צד ג' ומול החשבת המלווה. הרשת לא יכולה לחתום על הסכמים מבלי לשריין לצורך כך תקציב ולקבל את האישורים המתאימים.	הסכם ההבראה לא "הבריא" את הרשת אלא רק הצליח לשמר אותה. על הרשת, משרד החינוך ומשרד האוצר להכין תכנית לצמצום הגירעון המצטבר. משלא עשו כן עד עתה עליהם לעשות זאת עכשיו. על התכנית לכלול תשלום שכר על פי תקנות החינוך הממלכתי, לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים, והכול תוך שהיא פועלת על פי כל דין ומקפידה להעביר דיווח מהימן לרשם העמותות, לנהל ספרים באופן תקין, להפעיל גנים ברישיון בלבד וכיוצא בזה. על משרד החינוך ומשרד האוצר לפעול לעגן את הפעולות הנדרשות לתיקון הליקויים העולים מדוח ביקורת זה בכל הסכם עתידי שייחתם עם הרשת. כמו כן על משרד החינוך ומשרד האוצר לדאוג ליישומן בפועל של התניות והנחיות הרשת כפי שנקבעו בהסכם ההבראה.	397
צבא ההגנה לישראל . מרכיבי ביטחון ביישובי העימות בפיקודים המרחביים בביקורת עלה כי אף שז"י נושאת באחריות הכוללת לבניין הכוח בתחום הגנת היישובים, צה"ל לא הועיד לה תפקיד בתכנון מרכיבי הביטחון ביישובים בפקודת המטכ"ל להגמ"ר שמסדירה את אחריות הגופי ם המעורבים בתחום הגנת היישובים. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי ההוראה המבצעית צריכה להיגזר מתוך פקודת המטכ"ל להגמ"ר, שמטרתה להגדיר את תחומי האחריות והסמכות של כל אחד מהגופים הרלוונטיים בצה"ל בנושא מרכיבי הביטחון ואת האופן שבו הם מממשים תחומים אלה. על כן על אמ"ץ האחראי לגיבוש התפיסה המבצעית הכוללת להגנה על היישובים, ליזום עדכון של פקודת המטכ"ל להגמ"ר מול אגף התכנון בצה"ל (להלן - אג"ת)17 האחראי לכתיבת פקודות צה"ל ועדכונן. בהתאם לעדכון זה על אמ"ץ להשלים בהקדם את עדכון ההוראה המבצעית הנוגעת להגנת היישובים. משרד מבקר המדינה מעיר לפקע"ר כי הקצאת משאבים לתחזוקה, גם אם חלקית, של מרכיבי הביטחון הקיימים ביישובים בסיווג "תפר" ללא הקצאת משאבים לשיקומם במקרה של בלאי ולהקמתם במקרה של התרחבות היישוב, יש בה משום סתירה פנימית שכן אי-הקצאת תקציב לשיקום והקמה של מרכיבי ביטחון ביישובים בסיווג "תפר" מעידה כביכול על היעדר צורך ממשי לראיית פקע"ר במרכיבי ביטחון ביישובים אלו. מנגד, הקצאת משאבים לתחזוקת מרכיבי הביטחון הקיימים, במיוחד נוכח מגבלת המשאבים להשקעה במרכיבי ביטחון מעידה על כך שפקע"ר רואה בכל זאת צורך בקיומם של מרכיבי ביטחון ביישובים אלה. נוכח זאת ראוי שפקע"ר ופקמ"ז ישלימו את בדיקת האיומים על היישובים בסיווג "תפר" ויסכמו את הרכב מרכיבי הביטחון הנדרשים עבורם. בהתאם לכך, על פקע"ר לעדכן את נהליו בנוגע למימון מרכיבי הביטחון ביישובים אלו. בביקורת עלה כי בתכנית העבודה לשנת 2017 הוקצו למטרת ריענון מרכיבי ביטחון ושיקומם 6 מיליון ש"חבלבד, שהם רק כ-17% מהסכום הנדרש על פי תכנית פקע"ר מ-2012 וכ-13% מהסכום הנדרש על פי הערכות פקע"ר העדכניות. בתכנית העבודה נקבע כי היקף התקציב אינו מאפשר "יכולת אמיתית להשלים את ההגנה על היישובים המאוימים". מהאמור לעיל עולה כי נכון למועד סיום הביקורת חסרים מרכיבי ביטחון ביישובים מסווגים רבים בכל הגזרות. אי-מימושה של תכנית פקע"ר מ-2012 בד בבד עם היווצרות צרכים חדשים הביאו לכך שהפערים במרכיבי הביטחון התעצמו. על צה"ל ומשהב"ט, כל אחד בתחומו ובתיאום ביניהם, לגבש בדחיפות תכנית לצמצום הפערים במרכיבי הביטחון. בביקורת עלה כי על אף קביעת השר לשעבר והמלצת מבקר המדינה המשיכו פקע"ר והיחידה להתיישבות לפעול בנפרד בנוגע להקצאת מרכיבי ביטחון בסיסיים על פי סדרי עדיפויות שונים. להלן פירוט: משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל משהב"ט כי על פי המ"ב 40.36 , על ועדת ההקצאות לאשר את ההקצאות הכספיות של היחידה להתיישבות בנושא מרכיבי ביטחון. הקצאות אלו הן בבחינת התשתית לתכנית העבודה של היחידה להתיישבות. על כן, אישור תכנית העבודה של היחידה להתיישבות על ידי מנכ"ל המשרד לפני שוועדת ההקצאות מאשרת את הסעיפים הטעונים את אישורה, עלול לפגוע בשיקול דעתה של הוועדה, שכן היא עלולה להתייחס אל סעיפים אלה כאל עובדה מוגמרת. כמו כן, תיאום עם פקע"ר וגופי המשרד הרלוונטיים אינו מהווה תחליף לאישור ועדת ההקצאות. נוכח זאת, ראוי שמנכ"ל משהב"ט יאשר את תכנית העבודה של היחידה להתיישבות רק לאחר שוועדת ההקצאות תמליץ על אישורם של הסעיפים הרלוונטיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי המחסור במכשירי הקשר פוגע ביכולת הפיקוד והשליטה של הגופים המעורבים בהגנת היישובים. פגיעה זו עלולה להיות קריטית לחיי אדם באירועי חדירה ליישובים המסתיימים לעתים תוך דקות ספורות, כפי שקרה בקריית ארבע . נמצא כי נכון ל מועד סיום הביקורת ב כל מכשירי ה"ברק הכתום" שסופקו ליישובים לא נצרבו תדרי משטרת ישראל, ולכן הם אינם יכולים לשמש לתקשורת עם גורמי המשטרה.	.3. בביקורת עלהכי בהיעדר מכשירי "ברק כתום ", נוהגים פקמ"ז ופד"ם לחלק ליישובים מכשירי קשר צבאיים סטנדרטיים (מכשירים בתדר גבוה מאוד - תג"ם) לצורך תקשורת בין הרבש"ץ והמחלקות להגנת היישוב לבין צה"ל . זאת בלי שגופים אלה קבעו נהלים לחלוקת מכשירי הקשר הצבאיים או שעשו בקרה על החלוקה. כמו כן, הם אינם מדווחים לפקע"ר על אופן חלוקת המכשירים. עקב כך, לפקע"ר אין מידע מלא בדבר יכולת התקשורת של היישובים עם כוחות צה"ל.	398
משרד הבינוי והשיכון . רישום קבלנים והיבטים בהבטחת האיכות והבטיחות בענף הבנייה הביקורת הנוכחית העלתה כי הליקוי ים תוקנו באופן חלקי בלבד: בשנת 2016 ועד ספטמבר 2017 הוכשרו 2,277 מנהלי עבודה נוספים, מהם 666 בלבד ב שנת 2017 ; כלומר מבין 7,000 מנהלי עבודה שהמינהל תכנן להכשיר לעבודה בגובה, הוכשרו עד מועד סיום הביקורת 3,377 (48% ) .בלבד עוד עלה כי תקן חדש לגידור אתרים טרם הותקן. . עלה כי בשנת 2015 התגלעה מחלוקת בין מינהל התכנון לרשות הכבאות על היבטים בתחום בטיחות האש. בפגישה בין שר האוצר לשר לביטחון פנים בפברואר 2017 התקבלו החלטות שאמורות היו ליישב את המחלוקת, ולמרות זאת התקנות עדיין לא אושרו. עוד עלה כי משרד הבריאות לא נערך מבעוד מועד להכשרת הבקרים למכוני הבקרה בנושאים שבאחריותו. רק לאחרונה, בתקופת הביקורת, החל לגייס את כוח האדם הנחוץ להכשרתם והסמכתם. למעשה, בחלוף כ-11 שנים מהחלטת הממשלה ליישם את המלצות ועדת זילר טרם הוקם וטרם החל לפעול אף לא מכון אחד ליישום בקרה הנדסית וטכנית על תכנון מבנים ובנייתם, וטרם חל השינוי המיוחל במערך הבקרה שוועדת זילר ביקרה בחומרה בשנת 2003 . האחריות לכך מוטלת בעיקר על מינהל התכנון, אשר לא השכיל לגבש את התקנות הנחוצות בהסכמה עם הגורמים האחרים, בהם רשות הכבאות. נמצא כי בתקופה ינואר 2016 עד מרץ2017 נידונו יתר פרקי קוד הבנייה (שמספרם הכולל צומצם ל-1325 ) בוועדת המשנה של המועצה הארצית וקיבלו את המלצת המועצה להפיכתם לתקנות. אולם נכון לאוקטובר 2017 לא השלים מינהל התכנון את הניסוח הסופי של פרקי הקוד כתקנות - ולו פרק אחד מבין ה -13 , לצורך העברה לחתימת שר האוצר ופרסום ברשומות; זאת אף שכמעט מחצית מהפרקים הועברו למינהל עוד בשנת 2014. משרד מבקר המדינה בחן את פשר העיכובים בהסדרת פרקי קוד הבנייה במתכונת של תקנות והעלה כי בשנת 2014 הפקיד מינהל התכנון את ניסוח הפרקים הראשונים של הקוד כתקנות בידי עורכת דין חיצונית, וזו העבירה בהדרגה את התקנות המוצעות להערות משרד המשפטים. ואולם במאי 2015 הסתיימה העסקתה, ומאז ועד נובמבר 2016 - המועד שבו הוחל בהעסקת עורכת דין אחרת - דהיינו במשך כשנה וחצי, הנושא לא קודם. עורכת הדין האחרת סיימה את עבודתה בסוף פברואר 2017 , ומאז ועד אוקטובר 2017 .(מועד סיום הביקורת) לא קודם הנושא על פי מסמכי משרד הבינוי, בחינות כשירות התקיימו באמצעות האגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה עד דצמבר 2015 . אולם רשם הקבלנים דאז סבר כי הן לא התבצעו בצורה נאותה, ולכן בשנים 2016 עד2017 .פרסם המשרד מכרז לקבלת שירות של הכנת בחינות ברם המכרז כשל לאחר שלא התקבלו הצעות. בשנתיים שבהן לא התקיימו הבחינות הצטברו כ-400 פניות של קבלני שיפוצים שביקשו לעבור בחינות הסמכה. רק ביולי 2017, במ הלך הביקורת, חודשו המבחנים באמצעות מכון התקנים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשם הקבלנים ולמשרד הבינוי כי מדובר בשיהוי בלתי סביר שפגע הן באינטרס הציבורי, הן באינטרס הקבלנים, שנמנע מהם לעסוק כדין במשלח ידם, וכי יש להקפיד על קיום המבחנים באופן סדיר. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שמדובר באיר ועים חמורים שעלו בחיי אדם, ראוי שהמשטרה, הפרקליטות ומינהל הבטיחות יוסיפו ויפעלו לטיוב גיבוש התשתית הראייתית בתיקי תאונות העבודה להגברת אפקטיביות התביעה והאכיפה. ובכלל זה יוסיפו ויעמדו על הסיבות לסגירת התיקים בעילת חוסר ראיות ויבחנו את הדרכים לטיוב האכיפה במקרים עתידיים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד העבודה כי מעבר לפעולות האמורות, עליו להגביר עוד את הפעולות בתחום הנחיית המעסיקים. משרד מבקר המדינה מעיר כי הדחיות החוזרות ונשנות מצביעות, בין היתר, על היערכות איטית ולא יעילה של כלל הגורמים הרלוונטיים, ובפרט של מינהל התכנון, שהנושא באחריותו. .לנוכח חשש לרמיסת החוק בהיקף כה ניכר היה על רשם הקבלנים לנקוט זה מכבר פע ולות נמרצות למיגור התופעה. ואולם בביקורת עלה כי פעילותו בנדון הייתה דלה ביותר, עד כדי חוסר מעש. מנתוני אגף הרשם עלה כי הרשם כמעט שאינו מפעיל את סמכותו להוצאת צווי הפסקת עבודה מינהליים כנגד קבלנים לא רשומים: בשנים 2013 עד2016 הוציא 30 צווים בלבד - פחות משמונה צווים בשנה בממוצע. זהו מספר בטל בשישים לנוכח היקפם המשוער של קבלנים שאינם רשומים הפעילים בענפי הבנייה.	למרות ריבוי צווי הבטיחות שהוציא מינהל הבטיחות בשנים הללו ועד מועד סיום הביקורת, טרם הפעיל רשם הקבלנים את סמכותו ולא נקט אמצעי משמעת כנגד מי שקיבלו צווים - קבלנים שפעלו דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצועם בהתאם לאמור ב סעיף 2 .6 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל), התשמ"ט-1988 (להלן- תקנות ערעור מהימנות). סעיף זה קובע שהנוהג המקובל במקצועו של קבלן לעבודות הנדסה בנאיות הוא, בין היתר, שהקבלן "מבצע את העבודות ברמה ובטיב התואמים את התחייבויותיו החוזיות ואת הדרישות המקצועיות של הענף שבו הוא רשום בפנקס".	399
שירות בתי הסוהר . מערך המזון בשירות בתי הסוהר התיאור האמור מלמד כי ניהול המטבח הוא תפקיד מורכב הדורש ראייה רחבה ו התמחויות רבות הנלוות לתחום ניהול הבישול והמזון , ועל כן אחראי המטבח נדרש לכישורים ניהוליים. נמצא כי אחראֵי המטבחים אינם עוברים הכשרות או השתלמויות כלשהן הקשורות לניהול בכלל, ולניהול הלוגיסטי של המטבח בפרט. ביקורות ענף מזון העלו כי לאגפי האסירים הביטחוניים הירקות והפירות מחולקים ללא חיטוי. משרד מבקר המדינה העלה מקרים שבהם הועברו פירות לאגפים לאחר שחוטאו בארגז הקרטון שבו סופק הפרי למטבח, בניגוד לנוהל בטיחות מזון. בקרות ענף המזון העלו ליקויים חוזרים ונשנים בביצוע ההפשרה שלא לפי הנהלים. ליקויים בעניין זה נמצאו גם בביקורת שערך משרד מבקר המדינה במתקני הכליאה. כך למשל, בתמונות להלן ניתן לראות עוף בהפשרה שלא הונח על רשתות לניקוז הנוזלים והושאר בתוך שקיות אריזה סגורות כך שהוא מתבוסס בנוזל המופשר. עוד נמצא כי במקרר שבו הופשר העוף אוחסנו גם אריזות קרטון עם מזון א חר שלא אמור להימצא במקרר הפשרה. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי בחלק ממתקני הכליאה לא הייתה הקפדה על ניקיון אמצעי השינוע לאגפים בעיקר עגלות השינוע והתבניות. יצוין כי גם בבקרות שערך ענף המזון הוער כי אמצעי השינוע והעגלות לא תמיד נקיים. כמו כן באחד ממתקני הכליאה נמצא כי חלוקת המזון נעשתה על שולחנות ומשטחים שאינם מיועדים לכך, כך שלא נשמרו כללי ניקיון ובטיחות המזון. .משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי לנוכח הגידול בפעילות התקציבית של ענף המזון ומורכבות העבודה מול הספקים ו-21 ,אחראֵי המטבח עליו לבחון מהו מספר התקנים הנדרש לצורך בדיקת החשבונות. כמו כן עליו לשקול לתקנן את משרות בודקי החשבונות במשרות קבע בשל חשיבות השמירה על רצף של שנים בעבודה המצריכה היכרות ולימוד מעמיק. במסמכי ענף מזון פורטו ליקויים שנבעו בין היתר ממחסור בציוד במטבחים, דבר שהתבטא בפגיעה בבטיחות המזון ובאיכותו. כן נכתב במסמכים, כי הקצאת הציוד המשמש את המטבחים בשב"ס - הן הקל והן הכבד - נעשתה שלא על סמך מספר המנות שכל מטבח נדרש לספק ולא לפי סדר עדיפות. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה פגמים ברצפות ובקירות במתקנים. להלן בתמונות דוגמאות: רצפות המטבחים שבורות ואינן אטומות לחדירת מים, חרקים ומזיקים; רצפת חדר להכנת מזון חלבי ב אחד ממתקני הכליאה עשויה מאבני אקרשטיין - חומר הסופג רטיבות. בבדיקת משרד מבקר המדינה נראו כלים המשמשים את הכלואים לקבלת המזון ולאכילה שאינם ראויים לשימוש, כמו קופסאות שימורים משומשות, מחבתות וסירים לא נקיים וקופסאות פלסטיק סדוקות. מוצע כי שב"ס ישלב דרכים נוספות מעבר לימי העיון להכשרת צוותי המטבחים, ובהן פעולות הדרכה וליווי אישי שיתמקדו במטב חים עצמם.	מהנתונים בתרשים עולה כי קיימים חסרים של כשמונה משרות (כ-5%) בין התקינה הקיימת ל מַצָּבה. ואולם, בהשוואה להמלצה של ענף מזון ניכרים חסרים גדולים יותר: פער של כ-22 משרות (כ-13% ) בין התקינה הקיימת למומלצת, ופער של 30 משרות (כ -19% ) בין ה מַצָּבה לבין התקינה המומלצת. במועד הביקורת תקינת הסוהרים המשרתים במטבחי שב"ס לא תאמה לסוג המטבח, למצבת הכלואים, לסוגם, למספר המנות שהמטבח צריך לספק ולצרכיו בהתאם למשימות המוטלות עליו. היעדר תקינה מתאימה הביא ליצירת עומסי עבודה במטבחים המבשלים יותר מ - 1,000 מנות ארוחת צהריים ביום. אף שענף המזון ביצע עבודת מטה מפורטת בכל הנוגע לתקינה הנדרשת, ומינהל משאבי אנוש המשיך בבחינת שינוי התקינה, עד מועד סיום הביקורת, בספטמבר 2017 , טרם התקבלו החלטות באשר להמלצות המקצועיות שהוגשו. משרד מבקר המדינה מעיר לשב"ס כי עליו לסיים את העבודה בנושא בהקדם , לקבוע מהו התקן הרצוי ל מספר ה סוהרים עובדי מטבח הנדרש לתפעול המטבחים בהתאם לסוג המטבח, למספר המנות שהמטבח צריך לספק ולצרכיו בהתאם למשימות המוטלות עליו, ולבחון דרכים לאיושו.	400
משטרת ישראל . הליכי מינוי קצינים במשטרת ישראל 1. נמצא כי לגבי מאות תפקידים בדרגת רפ"ק, במגוון מגזרים ותחומי פעולה, המשטרה לא גיבשה ספר תפקידים ולא קבעה הגדרות תפקיד ודרישות תפקיד ספציפיות. קביעה כזאת נדרשת גם לדברי המפכ"ל כאמור. 2. עוד נמצא שעם תחילת יישום שיטת המינויים החדשה בתחילת שנת 2016 .פסקה המשטרה להשתמש בספרי התפקידים לדרגות סנ"ץ ונצ"ם המשטרה החלה לגבש ספר תפקידים חדש, אולם בתחילת שנת 2018 טרם סיימה לגבשו, ולמותר לציין שלא השתמשה בו במסגרת הליכי הקידום והשיבוץ. זאת על אף ההסכם שבין המשטרה למשרד לבט"פ, ולפיו ספר התפקידים ימשיך להיות "עוגן ארגוני" מתעדכן, שבו מפורטים תנאי סף ודרישות תפקיד נוספות. בביקורת נמצא כי המשטרה לא קבעה כללים לאיתור מועמדים מחוץ למשטרה לתפקידים בכירים ולבחינת התאמתם לתפקיד, וכל הקצינים הבכירים מחוץ למשטרה (למעט קצין אחד) גויסו בהליך לוקה בחסר וטעון הסדרה צופה פני עתיד , כמפורט להלן. הקצין התשיעי גויס באמצעות פרסום מכרז פומבי שכלל פרסום דרישות למילוי התפקיד, מינוי ועדה לבחינת התאמת כל המועמדים (פנים-משטרתיים וחיצוניים) לתפקיד ולאחר מכן דיון וקבלת החלטה בפורום ספ"כ. משרד מבקר המדינה מדגיש כי ממצאי הביקורת בדבר ליקויים בהליך איתורם וגיוסם של הקצינים האמורים נוגעים לפעולות המשטרה, וכי אין בממצאים כדי להעיד כי המתמנים אינם ראויים לתפקידם וכי לא נמצא ליקוי או פגם בהתנהלותם של הקצינים עצמם בהליך המינוי. ואולם, כפי שיצוין להלן, על פי הפרוטוקולים של דיוני השיבוצים, בחלק מהמקרים הספ"כ לא דן בכל המועמדים בהקשר למועמדותם לתפקיד הספציפי, וממילא לא מנומקות העדפות המפקדים בעניינם. 2. נמצא כי לא הותוו אמות מידה לצורך דיון בפורום ספ"כ וגיבוש המלצות המפכ"ל לשר לבט"פ בדבר שיבוצי קצינים. אמות המידה האלה נחוצות מכמה סיבות: פורום זה הוא היחיד מהפורומ ים העוסקים בהליך המינויים שתפקידו לדון בהתאמת קצין לתפקיד ספציפי (זאת להבדיל מהתאמתו לקידום בדרגה), ולעתים הוא נדרש להכריע בין כמה מועמדים לכל תפקיד; הפורום דן במגוון תפקידים מתחומי פעילות שונים של המשטרה, כגון חקירות, בילוש, מחשוב, לוגיסטיקה וניהול משאבי אנוש. 3. על פי פרוטוקולי הדיונים של הספ"כ בנוגע לשיבוצי מאות קצינים בתפקידים שונים בדרגות סנ"ץ עד תנ"ץ בשנים 2016 ו-2017, ממגוון מגזרים ותחומי פעילות של המשטרה, לגבי חלק ניכר מהשיבוצים לא נבחנה מידת ההתאמה בין תחומי האחריות ודרישות התפקיד הספציפי ובין כישוריו של הקצין המועמד. ולמותר לציין כי בהיעדר ספרי תפקידים מוגדרים כאמור, בחינה זו לא מתבצעת באופן סדור ואחיד. כמו כן, על פי הפרוטוקולים האמורים, לעתים הספ"כ לא דן בכל המועמדים לתפקיד בהקשר לתפקיד הספציפי אליו היו מועמדים, וממילא הוא לא דן במקרים האלה בהשוואה בין המועמדים לתפקיד ובחירה מביניהם. כמו כן, בחלק מהמקרים המפכ"ל מאשר את הצעת אמ"ש לאיוש התפקיד בלי שספ"כ כלל דן במועמד שע ליו המליץ אמ"ש או ביתר המועמדים. כך עלה לדוגמה ב דיון שיבוצים לדרג נצ"ם מאפריל 2016 שבו התקבלו החלטות בדבר כ-90 שיבוצים; בדיון שיבוצים לדרג סנ"ץ מיולי 2016 שבו התקבלו החלטות בדבר למעלה מ-300 שיבוצים; ובדיון שיבוצים לדרג סנ"ץ מאוגוסט 2017 שבו התקבלו החלטות בדבר למעלה מ-230 שיבוצים. זאת בשלב מכריע בהליך המינויים המורכב והסבוך, בלי שהובהר בכתב מהו הבסיס להמלצת אמ"ש ומהם הנימוקים לה. משרד מבקר המדינה מעיר כי השונות שנמצאה במידת הפירוט בפרוטוקול בדבר השיבוצים השונים – לעתים נסקר בהרחבה עניינו של מועמד למילוי התפקיד, לרבות מידת התאמתו לתפקיד, ואילו לעתים רק נסקרים נתוניו - מלמדת על שונ ות גם בעומק הדיון במינויים השונים. על המשטרה לתעד את הדיונים וההחלטות תוך ציון השיקולים המובילים שהביאו לבחירות מועמד מסוים לתפקיד מסוים. שקיפות ההחלטות והנימוקים להן היא אחד מכללי המינהל התקין, כפי שנקבע בפסיקה ובספרות. חשיבות התיעוד גוברת כאשר הדיונים אינם פומביים. כמו כן, תיעוד מאפשר לוודא כי ההחלטה מושכלת ומנומקת, בין היתר משום שהנמקה דורשת מחשבה סדורה והגיונית לפני קבלת החלטה, ועצם הצורך לנמק מוביל לביקורת עצמית של המחליט, ומשום שביקורת כזאת מקטינה את החשש מפני החלטות שרירותיות או שגויות. בנקטה דרך פעולה לצורך גיוס קצינים בכירים מחוץ לארגון כמפורט לעיל, צמצמה המשטרה מלכתחילה את מאגר המועמדים הפוטנציאליים. נמצא כי פרט למקרה אחד מתוך ששת הקצי נים בדרגות סנ"ץ עד תנ"ץ שגויסו מחוץ לארגון בהליך חסר כאמור, המלצת המפכ"ל לגייס קצינים מחוץ למשטרה לתפקידים בתחומים מקצועיים בדרגות אלה, גובשה בלא שהתקיים דיון בפורום ספ"כ. היעדרו של דיון כאמור בולט אף יותר נוכח מרכזיותם ובכירותם של התפקידים שאוישו וכן נוכח העובדה שממילא בסיס המידע לגבי מועמדים חיצוניים, המשמש לקבלת החלטה בעניינם, מצומצם יחסית לבסיס המידע הקיים לגבי מועמדים פנימיים. . הליך השיבוץ והקידום של קצינים בכירים במשטרת ישראל תחרותי ביסודו ומאופיין בדינמיות ובבחינה שנתית של נתוני כל הקצינים בדרגות רפ"ק-תנ"ץ. בעשור האחרון ביצעה המשטרה כמה פעמים שינויים בהליך זה, והחל בשנת 2016 נקטה שיטת מינויים כלל-ארצית המשלבת שיבוצי רוחב וקידום ובכך הגדילה את מאגר המועמדים הפוטנציאליים. לצורך יישום השיטה המשטרה מיסדה הליך ובו כמה שלבים שרובם משמשים למעשה כלי סינון. בהליך הקידום והשיבוץ מתקבלות מדי שנה אלפי החלטות. לכל אחת מההחלטות האלה יש משקל בהחלטה הסופית לאותה שנה בעניין קידומו ושיבוצו של קצין לתפקיד , ולפיכך היא בעלת השפעה על מסלול הקריירה שלו במשטרה. בתהליך מושקעים משאבי כוח אדם ניכרים במטה ובמחוזות, ומעורבים בו המפכ"ל, הסמפכ"ל, מפקדים בדרגים שונים במטה ובמחוזות, גורמי אמ"ש, גורמי ממד"ה ועוד. ממצאי הביקורת מלמדים כי המשטרה השקיעה מאמצים ניכרים בפיתוח וביישום שיטת מינויים חדשה כדי להשיג אופטימיזציה בתחום מינויי הקצינים הבכירים ובהטמעתה בארגון, אך עדיין יש חסר יסודי בהליך מינוי הקצינים הבכירים כפי שבוצע בשנים 2016 ו- 2017 ,בשני מישורים והוא משקף חולשה בהליך הבחינה וההכרעה: האחד - הבניית שיקול הדעת של כל הגורמים המעורבים בהליך המינויים והמקבלים החלטות במסגרתו, בבואם לקבל החלטות שמשמען סינון המועמדים או דירוגם; והשני - הנמקה ותיעוד. 4. עוד עלה מעיון בפרוטוקולים של דיוני הספ"כ ומסמכי ההחלטה של המפכ"ל כי החלטות המפכ"ל בדבר רובם המכריע של השיבוצים הספציפיים לא נומקו. יצוין כי הנימוקים האמורים נדרשים במיוחד כאשר יש כמה מועמדים לתפקיד.	.על המשטרה והמשרד לבט"פ להקפיד לתעד באופן מלא את כל שלבי הליך המינויים ולנמק את החלטותיהם באופן שגורמי הבקרה המוסמכים יוכלו ללמוד על השיקולים לקבלתן.	401
משטרת ישראל . מערך הזיהוי הפלילי במשטרת ישראל חוות הדעת של מומחי המעבדה נדרשות כדי לאפשר לתביעה להסתמך על ראיית ט"א במסגרת ניהול ההליך הפלילי לצורך הוכחת אשמתו של חשוד. זו למעשה הסיבה המרכזית לכך שהמשטרה מקיימת ומפעילה את המעבדה וזו גם תכליתה העיקרית של המעבדה. העובדה שמאות תיקים ממתינים לכתיבת חוות דעת, שהיא תנאי לשימוש בראיית ט"א לצורך הגשת כתב אישום, מלמדת על קיומו של חסם כבד משקל בהליך סיכום החקירה ומיצויה. חסם זה, הפוגע במישרין ביכולתה של המשטרה למצות הליכי חקירה בתיקי פשע, מחייב טיפול בדרך שתבטיח צמצום ניכר במספר התיקים הממתינים לחוות דעת ובמשך ההמתנה לקבלתן. משרד מבקר המדינה מעיר למז"פ ולמשטרה כי שדרוג הטכנולוגיה והמערכות במעבדה וביחידות החקירה, היה אמור לתרום לייעול עבודת המעבדה, כך שתוכל לענות על צורכי יחידות החקירה בזמן קצר. תיקים רבים נמצאים בהמתנה ממושכת לבדיקת משווה, והדבר מעיד על כשל בהיערכותה של מז"פ להתמודדות עם צורכי החקירה ומערך התביעה ועלול להביא לפגיעה בשלום הציבור או ברכושו, עקב העיכוב באיתור חשודים. על משטרת ישראל ומז"פ לסכם בהקדם את בחינת דרכי ההתייעלות הנחוצים ולנקוט את הפעולות הדרושות על מנת שהמעבדה תוכל לתת מענה מהיר לתהליך בדיקת מעתקי טביעות האצבע מתחילתו ועד השלמתו. בדיקת משרד מבקר המדינה ביולי 2017 על אופן מילוי הוראותבטיחות האש ו ההצלה, ו התקנת אמצעי בטיחות אש במעבדות מז"פ, העלתה ליקויים במעב דות במטא"ר. נמצא כי חסרים גלאי עשן במעבדת הנשק ובארכיב מעבדת השוואת ט"א. במעבדת ההצתות, במעבדת סימנים וחומרים נמצאו מטפי כיבוי אש שמועד בדיקתם חלף. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי עליה לנקוט את כל הפעולות שיבטיחו את קיום הוראות הדין במבנה המטא"ר ובמעבדות מז"פ השוכנות בו, להכין תכניות כיבוי אש ולהביאן לאישור כב"ה וכן להסדיר את יישומן. על כב"ה לוודא כי הפעולות הנדרשות יקוימו והוראות הדין ימולאו בהקדם. נמצא כי במחסן מז"פ לחומרים הדליקים והמאכלים לא מותקנים שלטים בהתאם לחומרים המסוכנים המאוחסנים בו, וזאת שלא כנדרש. עוד נמצא שהשלטים בדבר האיסור לעשן ו להשתמש במקורות אש מותקן על המחסן בלבד, ולא הוצב גם בסביבת המחסן. עקב כך שוטרים בבניין מטא"ר מעשנים ליד מחסני החומרים הדליקים, באופן שעלול לגרום להצתה ו להתפשטות מהירה של אש בשל החומרים הדליקים במחסן. זאת ועוד, נמצא כי המחסן לאחסנת גלילי גז שנמצא בקרבת מחסני החומרים המסוכנים אינו משולט כנדרש בהתאם לתכולתו. בחלק מגלילי הגז נמצאו וסתים חלודים שמצב תחזוקתם גרוע. הביקורת העלתה ליקויים חמורים בכל הנוגע לקיום הוראות התקנות בדבר אופן הא חסון של החומרים במעבדה לפיתוח ט"א, במעבדה האנליטית ובמעבדת סימנים וחומרים. רק באחד הארונות שבמעבדות מז"פ ובמחלקי הזיהוי בתחנות המשטרה שנבדקו - ארון המוצב במעבדת חקירת הצתות - הותקנו שלטים מתאימים, ובכל שאר הארונות אחסון החומרים והשילוט הנדרש לא עלו בקנה אחד עם התקנות. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי עליה להבטיח את בטיחותם ובריאותם של השוטרים במז"פ גם נוכח מגבלות תשתית הקיימות. בביקורת שעשו נציגי משרד מבקר המדינה באוגוסט 2017 במעבדות מז"פ במטה הארצי בירושלים ובמחוזות המשטרה נמצא כי המעבדות לא עמדו כנדרש בהוראות ובהנחיות של תקנת המעבדות, להלן הפרטים. .משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה, כי עליה לבחון את השפעת הפעולות שהיא נוקטת לייעול הטיפול בתיקי המוצגים הקשורים לחקירת עבירות סמים וחומרים מסוכנים על יכולתה של המעבדה האנליטית לטפל בכל התיקים הנמסרים לה בלוח זמנים המתאים לצורכי החקירות.	נמצא כי במועד הביקורת , באוגוסט 2017 , אחד ממכשירי הבדיקה שנרכשו ניצב באריזתו במסדרון מחוץ למעבדה, וכי המכשיר השני עדיין לא סופק.	402

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.