Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
רשות המיסים בישראל_ . מיסוי רבנים, _מקובלים_ ובד_צים - רשות המסים בישראל נמצא כי הסכם זה, שנחתם ללא התייעצות עם הלשכה המשפטית והחטיבה המקצועית ברשות וללא קבלת אישורן, הוא הסכם חריג מהטעמים האלה: ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לגבי הדיווחים הבלתי רגילים, כמצוין לעיל, מחזקים חשש זה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשש האמור, על רשות המסים, בשיתוף גורמי האכיפה האחרים , להעמיק את הבדיקה בתחום זה, על פי כללי העברת המידע שנקבעו בתקנות. קיום כספים רבים בחשבונות בנק פרטיים של מקובלים ובחשבונות בנק של בד"צים, שמקורם באנשים שלא קיים תיעוד לגבי זהותם, מעלה את החשש כי חשבונות אלו משמשים מעין "מקלט מס" או "מסלקה" לביצוע פעולות האסורות על פי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 , בישראל ומחוצה לה. ממצאי הבדיקה ב- 26.11.09 הנחה מנהל הרשות דאז את סמנכ"ל שומה וביקורת דאז לעקוב אחר פעילות פקידי השומה לגבי מיסוי נותני שירותי דת (האם נדרשו הצהרות הון, האם הוגשו, מה נעשה בהן, האם נפתחו תיקים וכו'). הועלה כי מעקב כזה לא נעשה, וכי הטיפול בנותני שירותי הדת לא הוכלל בתכנית העבודה של משרדי השומה. כ"מקור הכנסה" ולפרסם הנחיות בתחום זה למפקחי המס, לציבור המייצגים ולכלל הנישומים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מדיניות מס שגובשה בבסיסה לפני כ -70 שנה18 אינה יכולה לקפוא על שמריה, וכי על המעצבים של מדיניות זו להביא בחשבון את הדינמיות של הפעילות הכלכלית במשך השנים ולעצב אותה לפי עקרונות של צדק, שוויון ויעילות. יצוין כי במשך השנים בוצעו מאות שינויים בפקודת המס, שחלקם היו רפורמות מקיפות במשטר המס, כדי לתקן עיוותים שנוצרו בשיטת המקור. מסיכום תוצאות טיפול הרשות בנוגע למיסוי רבנים "מקובלים" בשנים 2013 - 2009 (עד ליוני 2013 ) עולה, כי מתוך29 הרבנים שנבחרו לטיפול- לחמישה לא נפתחו תיקי מס, שניים נדרשו להגיש דוחות מס והצהרות הון אותם הם לא הגישו ולא נערכו להם שומות בהיעדר דוח. שאר 22 הרבנים הגישו את דוחותיהם והצהרות ההון. מאלה שמונה רבנים טופלו ביא"ל, אך רק עם ארבעה מהם נערכו הסדרי שומה; שאר 14 התיקים שהתנהלו במשרדי שומה אחרים לא טופלו שומתית, פרט לשלושה תיקים שהתנהלו בפקיד שומה ירושלים 3 - בהן נערכו שומות על פי דוחות המס שהוגשו על ידי הנישומים. עולה מכאן כי הטיפול השומתי של הרשות בענף המקובלים לא הניע הליך של הסדרת מיסוי הענף. בישראל פועלים עשרות מקובלים שאינם מדווחים על פעילותם. גם אם לא ניתן לדעת במדויק את היקף פעילותם, הרי שנראה שהכספים המשולמים להם מסתכמים במאות מיליוני ש"ח 19. אי -מיסוים של כספים אלה פוגע פגיעה ניכרת באוצר המדינה ובאינטרס הציבורי, ואף קיים חשש בעניין זה להפרות של הוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 .)(ראו על כך בהמשך מהמפורט לעיל עולה כי נוכח ייחודיות ענף המקובלים, היכולת של הרשות להוכיח במציאות המשפטית הקי ימת "פעילות עסקית" בתיקי מס הקשורים אליהם היא מוגבלת מאוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והיועץ המשפטי לממשלה לתת את הדעת לפתרון מצב מורכב זה, בנוגע למיסוי תקבול שמקבל אדם ממי שאינו בן משפחתו, ואף ליזום שינוי חקיקה ככל שיידרש, להסדרת מיסוי ענף המקובלים במישור המשפטי והתפעולי. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובת הרשות אינה תואמת את ממצאי ביקורת המס שעשה משרד שומה ירושלים 3 בתיקי עמותות א' וב' כפי שיפורט בהמשך. בתיקים אלו לא נמצאה הוכחה להכנסות מפעילות מלכ"רית של העמותות, פרט להכנסותיהן מפעילותן כמפעלי כשרות. כמו כן לא נמצאו חוות דעת של הלשכה המשפטית או של המחלקה המקצועית ברשות לטיוטת הסדר המס החריג. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול להוציא הבהרות בנוגע לדרכי פנייה של נבחרי ציבור בעניינים הנוגעים לנישומים ובנוגע לדרך הטיפול בפנייה כזאת. הועלה כי המלצה זו טרם יושמה, ולפיכך אין במשרד לשירותי דת בסיס מידע על פעילות מפעלי כשרות פרטיים שעליו תוכל רשות המסים להסתמך25 .	על פי סעיף 170 לפקודה, המשלם לתושב חוץ חייב לנכות מס בשיעור של 25% , אם מדובר בהכנסה החייבת במס. בהסכמי השומה שנעשו עם החברה נקבע כי החברה תחויב במס בשיעור של 12.5% על התשלומים לעובדיה תושבי החוץ, כלומר חצי משיעור המס על פי הפקודה. כמו כן, פקיד השומה אישר לראות בתשלומים של החברה ל עובדיה תושבי החוץ - הוצאה המוכרת בחלקה למס, על אף היעדר אסמכתאות המוכיחות את תושבות החוץ של חלק מעובדים אלה (אישור על תושבותם בחו"ל מרשויות מס זרות26 .)', חוזים שנחתמו בין תושבי החוץ ובין החברה וכו	96
רשות האוכלוסין וההגירה . העסקת עובדים פלסטינים בענף הבניין בישראל משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת אגף מת"ש כי עקב הנחיותיה למעסיקים לשלם לעובדים ישירות את זכויותיהם, למעט החלק היחסי בגין ימי החופשה, והיעדר אכיפת הדיווח על תשלומים אלה, אין האגף מקבל מהמעסיקים את ההפרשות והניכויים הנדרשים . בנוסף לכך, הללו גם אינם מגיעים לרשויות הרלוונטיות - ביטוח לאומי ומס הכנסה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את התנהלות אגף מת"ש על שבמועד סיום הביקורת, כארבע שנים לאחר החתימה על ההסכם הקיבוצי ועל אף שחלפו כשלוש שנים מפרסום צו ההרחבה, לא פעל לאכוף את מלוא תנאיהם על כלל המעסיקים ולא השלים את הליך השוואת השכר של העובדים הפלסטינים לאלה של ה ישראלים על פי ההסכם ולהבנות המתחוורות ממנו. נמצא כי לא הוקמה ועדת פיקוח על פי צו ההרחבה, שתסדיר את הקניית הזכויות או את שוויין לעובדים מכוח ההסכם הקיבוצי. בביקורת נמצא כי אין ברשות האוכלוסין הנחיות לעובדים בדבר החובה להצהיר על זיקות ועל ניגוד עניינים ובדבר אופן הטיפול בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, בשעה שנקבעה הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה בנושא ניגוד עניינים (כבר בשנת 2006 ), היה על רשות האוכלוסין להנחות את כלל עובדיה על אודות הנורמות החלות בעניין זה, ולבקש גם מעובדים ותיקים להתחייב שלא לפעול במצב של ניגוד עניינים. בביקורת נמצא כי על אף שמדובר בתיק מעסיק של חברה בבעלות בעלה ובתה של מנהלת מדור ירושלים, היא זו שפתחה את התיק לחברה. על מנהלת מדור ירושלים, היה לדווח על הימצאותה בניגוד עניינים לגורם המתאים באותה העת ולקבל הנחיות כיצד לנהוג לשם מניעתו; ממילא היה עליה להימנע מטיפול בתיק הנוגע לבני משפחה מדרגה ראשונה51. לדעת משרד מבקר המדינה, האישורים הרבים והגורפים למעסיקים על מספר ימי העסקה הקטן מימי המינימום ללא הנמקה הולמת, מלמדים על זלזול המדורים בהוראת ימי המינימום ועל היעדר אכיפה של הנהלת אגף מת"ש בעניין זה. נמצא כי בעשרות דיווחים שבדקו נציגי הביקורת לא צורף נימוק להעסקה במספר הקטן מימי המינימום שנקבעו, אלא רק דיווח טכני על מספר ימי ההעסקה. עוד נמצא כי בניגוד לאמור בתשובת הנהלת אגף מת"ש לדוח ביקורת החשכ"ל, את מרבית הדיווחים הקטנים מימי המינימום אישרו עובדים במדורים תל אביב וירושלים שאינם מורשי חתימה ואינם מנהלי מדורים. ,כחודש עבודה מלא ובלי לשלול מהם את ההיתרים. לדוגמה .באוגוסט ו בספטמבר 2013 נקבע כי ימי המינימום הם17 ו-13 , . .בהתאמהבאוגוסט 2013 התיר מדור ירושלים ל-369 מעסיקים .לדווח על העסקת עובדיהם - מאפס ועד 16 ימים. מדור תל .אביב התיר בספטמבר 2013 ל-186 מעסיקים לדווח על העסקת .עובדיהם - מאפס ועד 12 ימים. מסקירת המעסיקים עלה .שרובם מעסיקים בענף הבניין. משרד מבקר ה מדינה מעיר לחשכ"לית כי ממצאי דוח ביקורת החשכ"ל מיולי 2011 והליקויים החמורים שעלו ממנו לא נדונו כנדרש, והמלצותיו נותרו כאבן שאין לה הופכין. בחלוף למעלה משנתיים ממועד פרסום הדוח, לא נעשו צעדים מעשיים לתיקון הליקויים.	נמצא כי האגף אינו דורש מן המעסיקים לדווח ביומן ההעסקה על תשלום ימי החג שהעובד זכאי להם לפי מצוות דתו. לפיכך, אין אגף מת"ש מפקח אם עמד המעסיק בתנאי ההסכם הקיבוצי בעניין זה ושילם לעובד בגין תשעה ימי חג בשנה ויום בחירה אחד.	97
משרד הביטחון . השימוש של צה_ל בקרקעות המדינה .משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח ממצאי הביקורת בנוגע למספר הרב של מחנות צה"ל שננטשו ונזנחו ללא קבלת אישור מאג"ת, הבקרה ברמת-העל של אישור תכניות העבודה אינה מספקת. על כן, על אג"ת לבחון את התהליך של אישור פינוי מחנות המתקיים בגופי צה"ל ובאג"ת, ולנקוט צעדים שיבטיחו שבעתיד יחידות לא ינטשו מחנות ללא קבלת אישור לכך. .3 . תופעה רחבת היקף זו- שבמסגרתה צה"ל עוזב מחנות אך ממשיך להחזיק בשטחיהם אף שהם אינם משמשים עוד למטרה ביטחונית - אינה מתיישבת עם כללי מינהל תקין, בייחוד מאחר שהשטחים שפונו הוזנחו ורבים מהם הפכו לאתרים שיש בהם משום מטרד סביבתי. משרד מבקר המדינה סקר את ההיבטים הקשורים לתופעת המחנות הנטושים בצה"ל, ולהלן עיקרם: משרד מבקר המדינה מעיר כי המחנות הנטושים, שצה"ל לא מתכנן עבורם שימוש עתידי, פסקו למעשה מלשמש למטרה הביטחונית שלה הם נועדו ועל כן חדלו, מבחינה מהותית, מלשמש "מתקנים ביטחוניים" כהגדרתם בחוק. למרות זאת המשיך צה"ל להחזיק בשטחי המחנות משרד מבקר המדינה מעיר כי תהליך פינוי מחנות צה"ל, על כל מאפייניו ומשמעויותיו, תאם להגדרת "פרויקט לאומי" 38 . אולם בפועל, על אף המשמעויות הלאומיות של התהליך - מהבחינה המבצעית, הכלכלית והתכנונית - הוא לא הוגדר מלכתחילה ככזה ואף הצוות הבין-משרדי לא פעל בהמשך להגדירו כך; וממילא לא נקבעו אמצעים ייחודיים לקיד ום תכניות הנוגעות לו. בהיעדר הנתונים האמורים ולנוכח העובדה שמינהל התכנון וממ"י לא ליבנו ביניהם את נושא התמשכות הליך אישור התכניות, נבצר מגופים אלה לקיים מעקב ובקרה לגבי תהליך התכנון, לשם הפקת לקחים וייעול התהליך. משרד מבקר המדינה מעיר כי בלי להמתין להשלמת הרפורמה בממ"י והרפורמה ב תחום התכנון והבנייה, ראוי לפעול לייעול הליכי התכנון והשיווק של קרקעות שפינה צה"ל, תוך מתן קדימות - הן בממ"י והן במוסדות התכנון - לפרויקטים של פינוי מחנות, נוכח חשיבותם מהבחינה הלאומית. . משרד מבקר המדינה מעיר כי חוסר ההלימה, שנמשך שנים רבות, בין גבולות מחנות צה"ל שהוולמ"ב אישרה ושממ"י הקצה ובי ן גבולות המחנות שצה"ל גידר בפועל, התאפשר בראש ובראשונה נוכח החריגה של צה"ל מגבולות ההקצאה שאישר לו ממ"י, וכן, בין היתר, נוכח היעדר פיקוח ובקרה מצד ממ"י על השימוש של צה"ל בקרקעות שהוקצו לו. לחוסר הלימה זה משמעויות כבדות משקל, ובכלל זה: א. מהבחינה המשפטית יש משמעות לכך שצה"ל תופס שטחים שלא הוקצו לו או אינו מנצל שטחים שהוקצו לו; ב. ממ"י אינו יכול להקצות לגורמים אזרחיים את השטחים שהקצה לצה"ל, אף שבפועל הוא לא תפס אותם, ואף אינו יכול להקצות להם שטחים שצה"ל תפס בפועל, אף שלא הוקצו לו; ג. משהב"ט שילם לממ"י במשך שנים דמי שימוש שלא על פי היקף השטחים שצה"ל השתמש בהם בפועל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי במשך כחמש שנים, פרק הזמן שעבר בין תחילתו של פרויקט המיפוי למועד סיום הביקורת, צה"ל היה ער לעובדה כי גבולות של מחנות רבים אינם תואמים לאלה שהקצה לו ממ"י, ובכל זא ת הוא לא פעל להביא לידיעת ממ"י את דבר ביצוע הפרויקט, ובכלל זה למסור לו דיווח על לוחות הזמנים לביצועו ועל השפעותיו הצפויות. במועד סיום הביקורת ממ"י לא היה ער לכך שחלק ממחנות צה"ל פרוסים על שטחים שאינם תואמים לאלה שהקצה ולכך שמשהב"ט משלם דמי שימוש שאינם תואמים לתפיסות הקרקע בפועל. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי מערכת הביטחון תשלים בהקדם את מיפוי גבולות מחנות צה"ל ותפעל ללא דיחוי לעדכון הגבולות בוולמ"ב הנוגעת בדבר ולשינויי הקצאות הקרקע מול ממ"י; על מנכ"ל משהב"ט, על ראש אג"ת ועל מנהל ממ"י לוודא כי יוסדר כל הדר וש בהקשר זה, ולנקוט צעדים כדי שהתופעה של חריגת צה"ל מגבולות שטחי ההקצאה למתקנים ביטחוניים לא תישנה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי הוראת שטחי א ש, בהיותה הוראה של משהב"ט, מחייבת אותו ואת צה"ל בלבד118 ולא את ממ"י, שכלל אינו ער לקיומה וממילא אינו פועל על פיה. הוראת משהב"ט ולפיה מוטלות חובות על גורמים שמחוץ למערכת הביטחון - ממ"י במקרה דנן - בלא תיאום אתם, אינה ישימה. אי לכך, על משהב"ט, על צה"ל ועל ממ"י לפעול להסדרת תהליכי עבודה משותפים הקשורים לפיקוח ולבקרה על הנעשה בשטחי אש, ולעגנם בהוראות ובפקודות באופן שתהיה התאמה ביניהן. מנתוני אג"ת ומשהב"ט עולה כי בשנים 2001 -2009 ביצע צה"ל שינויים והתאמות בגבולות שטחי האש בדרום הארץ. בביקורת עלה כי שינויים והתאמות אלה לא הובאו לידיעת מחוז הדרום של ממ"י, ומכאן שבמשך התקופה האמורה הוא המשיך להסתמך על מפות שהיו מעודכנות לשנת 2001 .	בביקורת עלה כי אין נוהל עבודה משותף לממ"י, לצה"ל ולמשהב"ט הקובע את סוגי המידע הגאוגרפי שמערכת הביטחון אמורה להעביר לממ"י ואת שגרת ביצוע העדכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, הממ"ג שמפעילים צה"ל, משהב"ט וממ"י הן כלי חשוב לניהול הקרקעות שבידי צה"ל ולבקרה עליהן. על כן ראוי שכל הגורמים הנוגעים בדבר יבחנו את נכונות המידע המוזן במערכות אלו ויגבשו נוהל משותף לניהול מידע זה, שיעסוק בין היתר בשגרת העברתו ביניהם. על הדבר להתבצע בהתאם לצורכי הגופים ובהתחשב בביטחון המידע.	98
משרד הביטחון . העתקת יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב בביקורת עלה כי לאחר שוועדת ההיגוי דנה בנושא בנובמבר 2008 היא לא התכנסה שנית, ולמותר לציין כי עקב כך לא סוכמה התכנית הכוללת האמורה. כמו כן, מנכ"ל משהב"ט לא העביר דיווחים לשר האוצר ולשר הביטחון, בניגוד להחלטת הממשלה משנת 2008. משרד מבקר המדינה העיר כי החלטת הממש לה בדבר הקמת ועדת היגוי, שאחד מתפקידיה הוא לבחון פעולות הנדרשות להשלמת הליך לדעת משרד מבקר המדינה מאחר שמדובר בפרויקט בעל חשיבות לאומית, לנוכח העובדה כי במועד סיום הביקורת, יותר מארבע שנים וחצי לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה משנת 2005 טרם סוכמה המסגרת התקציבית, ולנוכח הנחיית ראש הממשלה בישיבת הממשלה מיולי 2009 " לפתור את סוגיית העלויות" (ההדגשה אינה במקור), חשוב שמשרד ראש הממשלה ייזום פעולות להסרת החסמים בנושא. למעורבות משרד ראש הממשלה בנושא נודעת משנה חשיבות לנוכח התייחסות מנכ"ל משרד ראש הממשלה מאוגוסט 2010 " לממצאי הביקורת ולפיההסכומים הנקובים היום שהינם גבוהים משמעותית מהסכומים שהיו מוכרים בעבר העלו סימני שאלה רבים סביב המהלך ואופן הוצאתו אל הפועל". .העתקת היחידות בהקדם האפשרי, אינה ממומשת. עקב כך שום גורם מטעם הממשלה לא תיאם את הנושא ולא בחן את הפעולות הנדרשות לביצוע הפרויקט. אף שלהעתקת יחידות אמ"ן ואגף התק שוב לנגב חשיבות רבה הן מבחינת העצמת יכולותיו של צה"ל והן במישור הלאומי, הרי שמאז נכנס לתפקידו שר הביטחון, מר אהוד ברק, ביוני 2007 ועד מועד סיום הביקורת, לא נמצאו סימוכין לכך שהתקיים דיון ייעודי בהשתתפותו ובהשתתפות ראשי מערכת הביטחון בנושא העתקת היחידות על היבטיו המרכזיים20 . אשר למחלוקת שהתגלעה בשנת 2008 בין מערכת הביטחון למשרד האוצר בנוגע למקורות המימון של הפרויקט (בנושא זה ראו בהמשך), לא נמצא שראשי מערכת הביטחון ביקשו להעלותה לדיון בראשות שר הביטחון. .משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח העובדה שמדובר בפרויקט לו חשיבות לאומית אשר משרד האוצר מכיר בחשיבותו הרבה מהבחינה הכלכלית, ונוכח העובדה שבמועד סיום הביקורת, למעלה מארבע שנים וחצי לאחר קבלת החלטת הממשלה משנת 2005 , טרם סוכמו מקורות המימון והמסגרת התקציבית, נדרש להעלות את הנושא לדיון ייעודי בראשות שר האוצר. לדבר משנה חשיבות נוכח סימני השאלה הרבים הנוגעים למהלך ולאופן הוצאתו לפועל (ראו גם בהמשך). .מבקר המדינה מדגיש כי נוכח חשיבות הפרויקט וערכו הלאומי נדרשת מעורבותם האישית של שר הביטחון ושל שר האוצר בקידומו ובגיבוש פתרון דחוף למחלוקת בנוגע לאופן מימונו. אם לא תושג הסכמה ביניהם עליהם להביא את המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה בהקדם האפשרי. . לשמור על הרציפות התפקודית של היחידות שאמורות לעבור לנגב, והן בשל עלות המשך פעילותן של המינהלות הייעודיות שהוקמו בצה"ל להעתקת היחידות. המשך מצב זה עלול להוביל, בין הית ר, לצורך בהשקעות הכרחיות נוספות בתשתיות, וככל שמועד העתקת היחידות יידחה, היקף ההשקעות שירדו לטמיון עלול לגדול ואף להעמיד בספק את הכדאיות של העתקת היחידות לנגב. .על פי החלטת הממשלה משנת 2005 העתקת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב היא מהלך מרכזי, מניע ומחולל שינוי במסגרת התכנית הלאומית האסטרטגית לפיתוח הנגב. כמו כן, לדברי סגן הרמטכ"ל דאז, אלוף ד ן הראל, בהעתקת היחידות יש כדי להעצים את היכולות המבצעיות של צה"ל ולתת מענה לצרכים מבצעיים חדשים הנוגעים, בין היתר, לאיום הגובר על העורף הצבאי ולניסיונו ת האויב לשבש את יכולת הפעולה הרציפה של צה"ל. מדובר בפרויקט מהגדולים והמורכבים ביותר של המדינה בכלל ושל מערכת הביטחון בפרט. מדוח זה עולה כי הגם שאין עוררין על חשיבותו הלאומית של הפרויקט אשר מחייב ריכוז מאמצים לביצועו, הרי שהגורמים הבכירים במערכת הביטחון, במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה, ובראשם מנכ"לי משהב"ט, הממונים על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"לי משרד ראש הממשלה, שכיהנו מאז שנת 2008 ., לא פעלו די להסרת החסמים לקידומו עקב כך, במועד סיום הביקורת, אף שחלפו למעלה מארבע שנים וחצי מהחלטת הממשלה משנת 2005 , עדיין לא יושבה המחלוקת העקרונית בין משרד האוצר למערכת הביטחון בנוגע למקורות המימון של הפרויקט ולא סוכמה מסגרתו התקצ יבית. יתרה מזו, המחלוקת עדיין לא הובאה לדיון לפני שר הביטחון ולפני שר האוצר כדי שיכריעו בנושא. הדבר מעכב את ביצוע הפרויקט ואינו מאפשר לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, מעלה סימני שאלה רבים לגבי המהלך כולו ואף מעמיד בספק את עצם ביצועו, ועל ידי כך עלול להביא לאבדן התועלות הלאומיות המצופות ממנו הן בהעצמת היכולות המבצעיות של צה"ל והן בהיבטים אזרחיים הנוגעים לצמיחה כלכלית ולשינוי חברתי בנגב. על מערכת הביטחון ומשרד האוצר לשים קץ לאי-הוודאות בנוגע לעיתוי העתקת היחידות ואף בנוגע לעצם ביצועה, שיש בה כדי לגרום נזק כבד לצה"ל. זאת, מאחר שכוח אדם איכותי בצה"ל עלול לעזוב בהיעדר מידע ברור על אופק שירותם הצבאי של המשרתים ביחידות, על עתידם ועל עתיד משפחותיהם בנגב, וכתוצאה מהיעדר השקעה במיגון מתקנים שהעתקתם מתוכננת. יתרה מכך, יש לקבל החלטות בנושאים שנותרו במחלוקת על מנת למנוע המשך המצב הנוכחי הגורם לבזבוז עשרות מיליוני שקלים, הן בעקבות השקעות הכרחיות בתשתיות קיימות כדי	במצב בו אמ"ן, נוכח התכניות להעתקת יחידותיו לנגב, אינו משקיע במיגון מתקניו הקיימים, אי -הוודאות בנוגע למועד ההעתקה גורמת	99
צבא ההגנה לישראל . תהליכי התקשרות עם חברה לייעוץ בתחום התכנה עבור חיל האוויר והחלל משרד מבקר המדינה מעיר כי אישורי ועדת הפטור ניתנו אף שלא דובר בעסקת המשך על פי תכולת עבודה המוגדרת כפרויקט יחיד, אף שההיקף הכספי המשוער הכולל גדל מ- 900,000 ש"ח ל-50 ,מיליון ש"ח ואף שהפטור הראשון להזמנה הראשונה ניתן להעסקת עובד מומחה ייחודי, והוא לא הועסק במסגרת הזמנות ההמשך. בכך פעלה הוועדה שלא בהתאם לתקנות חובת המכרזים ולהוראת משהב"ט בעניין חוק חובת המכרזים ובעניין התקנות, ומשהב "ט לא קיים מכרז כנדרש כדי לאפשר לחברות נוספות להתחרות על העסקת היועצים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי הליקויים בנוגע למתן פטור להעסקת יועצים בתשע ההתקשרויות דלעיל בנימוק של עסקת המשך בין אותם צדדים בפרויקט אחד עד לסיומו מעידים על "היד הקלה" שבאישור פטורים במשהב"ט. הפטור צריך להיות חריג ואילו ההליך התחרותי הוא "דרך המלך" להתקשרות. מן הראוי שמשהב"ט יפעל לה גברת הבקרה על ההיקפים הכספיים של הפרויקטים, על הסיבות למתן הפטור, על כמות היועצים המועסקים וכדומה (בעניין הבקרה ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שבהמ"ב בעניין מסירת מידע מסחרי בתהליכי ההתקשרות ובהפ"ע נקבע כי אין לבוא במגע עם הספק בנושא ההתקשרות, העבירו גורמים בלצ"ד לחברה אומדנים שהכינו בנושא שעות העבודה הדרושות לביצוע תכולות העבודה המבוקשות. כיוון שהכנת אומדן נועדה - על פי המ"ב בעניין התקשרות עם ספקים עקב פטור ממכרז - להיכלל בתהליך הכנת הצעה נגדית לניהול משא ומתן בין מנה"ר ובין הספק, אזי בפעילותם פגעו גורמי לצ"ד ביכולת המיקוח במשא ומתן שקיים מנה"ר עם החברה על עלות ההתקשרות וב יכולת הבקרה של מנה"ר על הצעותיה ובכך הם פגעו בהליך ההתקשרות. יצוין כי בביקורת הועלו מקרים שבהם היקף שעות העבודה והתקציב שנדרשו בהצעת החברה היו כמעט זהים לאומדני השעות ולתקציב שהקצה ח"א לצורך ביצוע הרכש ממנה. אף על פי כן, הדבר לא עורר סימני שאלה בקרב גורמי מנה"ר אשר קיימו את המשא ומתן עם החברה ואישרו את ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר כי בנסיבות שבהן העבירה הרמ"ד בלצ"ד לחברה את אומדן השעות, חוות הדעת האמורה, הכוללת את עמדתה של הרמ"ד בלצ"ד, ולפיה הצעת החברה "אמינה מאוד", כלל לא הייתה צריכה להינתן. חוות הדעת של ח"א לא הייתה בגדר בקרה אובייקטיבית על הצעת החברה. בפעולת העברת האומדן לחברה השמיטה הרמ"ד את הקרקע לביצוע בקרה בתהליך ההתקשרות במנה"ר לב חינת הצעת החברה. כחודש לפני הדוא"ל שלעיל ובעקבות בקשת ח"א להעסיק יועצים על פי רשימת שמות אישרה ועדת הפטור ביולי 2007 פטור ממכרז (בנימוק של עסקת המשך בין אותם צדדים במסגרת פרויקט אחד עד לסיומו) להזמנת משהב"ט להעסקת יועצים מהחברה על פי הרשימה. משרד מבקר המדינה העלה כי במועד האישור לא העלה מנה"ר ל אישור הוועדה את שמו של המאפיין שלעיל, וכי שמו הוסף במועד בלתי ידוע ובכתב יד, לאחר שהתקבל אישור הוועדה, לטופס הפנייה שאישרה הוועדה. ההיקף הכספי להעסקתו הסתכם בכ- 150,000 .ש"ח זאת ועוד, בספטמבר 2007 הוציא משהב"ט הזמנה לחברה לשכירת היועצים, לרבות המאפיין. נמצא כי גם במקרה אחר הוסף שמו של יועץ בכתב יד לפטור שאישרה הוועדה לאחר מתן הפטור והוצאה הזמנה עבורו. משרד מבקר המדינה העלה כי אף שמסמך ההנמקה של ח"א להתקשרות עם החברה להזמנה שנייה היה לניצול הייחודיות של היועץ הראשון כמוקד ידע ייחודי, אישור ועדת הפטור וההזמנה השנייה של משהב"ט לא כללו את העסקת היועץ הר אשון. נוסף על כך לא נמצא בתיקי הרכש שבמנה"ר מסמך הנמקה של ח"א להעסקת היועץ השני. .לאחר שח"א העביר את שמות היועצים לחברה ולאחר מכן ביקש ממנה"ר מתן פטור ממכרז, התקשר משהב "ט עם החברה ולא ביצע תחרות בין ספקים פוטנציאליים על מתן שירותי הייעוץ כנדרש לפי תקנות חובת המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר כי גורמי ח"א ערערו בפעולותיהם את האיזון ואת עקרון השוויוניות שבין מתחרים פוטנציאליים וגרמו למתן עדיפות לחברה על פני ספקים פוטנציאליים אחרים על אף האיסור לעשות כן העולה מהוראות משהב"ט וצה"ל בעניין מגבלות על העברת מידע לספקים. משרד מבקר המדינה מעיר כלהלן: א. צה"ל לא התייחס בהודעתו שלעיל לכך שהוועדה אישרה פטור לתוספת יועצים לאחר שח"א העביר את שמותיהם לחברה. מנה"ר הוא הגורם המוסמך לאתר ספקים, לרבות חברות הנותנות שירותי ייעוץ ולקבוע את דרך ההתקשרות אתם. אין זה מסמכותו של ח"א להפנות לחברה אנשים כדי שיועסקו באמצעותה כיועצים. בפעילותו פגע ח"א ביכולת של מנה"ר ושל ועדת הפטור לבצע את תפקידם. ב. בחלק מהמקרים שהועלו בביקורת לא דובר על הוספת יועצים לתיק רכש קיים אלא על הזמנת רכש חדשה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי המינהלה ביקשה ממנה"ר להתקשר עם החברה כספק יחיד להעסקת יועצים ללא מכרז, לרבות היועץ האמור שאותו איתר ח"א, אף שעל פי המאפיינים הכלליים להעסקת יועצים שהגדירה המינהלה ניתן היה לקיים מכרז בין חברות פוטנציאליות. הדבר עולה גם מהדוא"ל שנשלח לשתי חברות לפני הפנייה למנה"ר. בפעולתה זו תרמה המינהלה לכך שמנה"ר לא קיים הליך תחרותי להתקשרות עם חברות להעסקת יועצים העומדים במאפיינים שהגדירה המינהלה, שלא בהתאם לתקנות חובת המכרזים. .למכלול הקשרים שמקיים צה"ל עם ספקים, לרבות יועצים, יש רגישות מובנית, היות שבמקרים רבים ספקים ויועצים אזרחיים קשורים בקשר בלתי אמצעי עם נושאי תפקידים ביחידות הצבאיות. כדי לשמור על כללי מינהל תקין, נקב עו במערכת הביטחון הוראות שחובה להקפיד עליהן. במקום "שנפרצת הגדר" לא זו בלבד שמופרים כללי המינהל התקין אלא גם נפתח לכאורה פתח לפגיעה בטוהר המידות ולהשרשת תרבות ארגונית לקויה, בעיקר כשהדבר נמשך זמן רב. בדיקת תהליכי ההתקשרות בין משרד הביטחון ובין החברה בשנים 2002 -2009 העלתה ליקויים בשלבי טרום -הרכש והרכש בחיל האוויר והחלל ובמשרד הביטחון, ובכלל זה נמצא כי גורמים בחיל האוויר והחלל ובמינהל ההרכשה והייצור לא פעלו על פי סדרי מינהל תקין, על פי הוראות משרד הביטחון וצה"ל ועל פי תקנות חובת המכרזים. גורמים בחיל האוויר וה חלל העבירו לחברה מידע אשר היה בו כדי לתת לה עדיפות על פני ספקים פוטנציאליים אחרים ולפגוע בתחרות ביניהם, ולפגוע בהליך המיקוח בנושא עלות ההתקשרות אשר מינהל ההרכשה והייצור היה אמור לקיים עם החברה וביכולתו של מינהל ההרכשה והייצור לבצע בקרה בנושא הצעותיה של החברה. נוכח ממצאי הביקורת כי הועבר מידע מגורמים בחיל האוויר והחלל לחברה, על צה"ל ככלל ועל חיל האוויר והחלל בפרט לפעול בנחישות למניעת העברת מידע לספקים שאין להעבירו על פי הוראות הצבא ומשרד הביטחון, וכן לתת את הדעת לסוגיית חיבור ספקים, לרבות יועצים, לרשת הדואר האלקטרוני, כדי לשמור על ה"גבול" שבין הספקים והיועצים ובין אנשי הצבא. הליקויים בנוגע למתן פטור להעסקת יועצים בהתקשרויות בנימוק של עסקת המשך בין אותם צדדים בפרויקט אחד עד לסיומו, מעידים על "היד הקלה" שבאישור פטורים במשרד הביטחון. הפטור צריך להיות חריג ואילו ההליך התחרותי הוא "דרך המלך" להתקשרות. מן הראוי שמשרד הביטחון יפעיל כנדרש מערכות פיקוח ובקרה על דרישות הרכש שמתקבלות מצה"ל, שימנעו את האפשרות להעניק פטור ממכרז לספקים במקרים שבהם יש לקיים תחרות בהתאם לחוק. מן הראוי שצה"ל ומשרד הביטחון ילמדו את ממצאי הדוח ויבחנו את הסיבות והגורמים להיווצרות הליקויים, יטפלו בהם ויבטיחו את תקינות פעילות גורמי חיל האוויר והחלל ומשרד הביטחון בשלבי טרום -הרכש והרכש, ואת ההשלכות הנובעות ממקרים אלו על היחסים שבין ספקים לבין גופים צבאיים במקרים דומים בכלל צה"ל.	משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב שתואר לעיל התאפשר כיוון שאמות המידה שקבע משהב"ט בהוראתו שלעיל בנוגע למרבית תעריפי היועצים המועסקים באמצעות בתי תכנה לא מחייבות מהיועצים להיות בעלי השכלה פורמלית בתחום התכנה. הדבר מאפשר למשהב"ט להתקשר עם ספקים להעסקת יועצים ללא הש כלה בתחום התכנה ואף ללא השכלה אקדמית או טכנולוגית, ולשלם להם תעריף גבוה מזה שקבע משהב"ט אף לאקדמאים בכירים. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי שמשהב"ט יבחן את הנושא וישקול לקבוע בהוראותיו אמות מידה בנושא השכלה פורמלית בתחום התכנה, לרבות מספר שנות ניסיון, לגבי תעריפי יועצים המועסקים באמצעות בתי התכנה.	100
צבא ההגנה לישראל . אחזקת מכשור רפואי - צבא ההגנה לישראל משרד מבקר המדינה העלה כי במרס 2010 היו בתיקון ב ב"מ יותר מ - 400 מכשירים מעל חודש ימים, דבר שהוא בגדר חריגה מהיעדים שנקבעו בנורמות השירות; כ-30 מהם היו בתיקון למעלה משנה. לדוגמה, מכשיר הרדמה היה בב"מ בתיקון למעלה משלוש שנים, ומכשיר הרדמה נוסף וערכת מוניטור היו בו בתיקון למעלה משנתיים. מכשירים רבים המתינו כמה חודשים לחלקי חילוף או לתיקון על ידי גורמי חוץ. .כמוגדר בהוראות קרפ"ר ומקרפ"ר שלעיל. אף על פי כן גורמי מקרפ"ר במר"י המשיכו להשתמש בו לצורכיהם, בניגוד לאמור בהוראות. משרד מבקר המדינה מעיר כי מצב דברים זה עלול היה לגרום לסיכון בריאותם של הנבדקים. .2 . בביקורת עלה כי ב"מ תיקן מכשור רפואי חיוני הדרוש לפעילות יום- יומית שגרתית באיחור, לעתים של כמה חודשים, בין היתר בגלל היעדר תקציב של מאות ש"ח בלבד לתיקון המכשור. על פי מסמכי חיל האוויר והחלל, העיכוב בתיקון על ידי ב"מ גרם, בין היתר, לאי -יכולת "לתת כשירות שגרתית לטייסים", לעיכוב "באישור כשירותם" של לוחמים ולהפניית חיילים לביצוע בדיקות, כגון בדיקות ארגומטריה, "בבתי חולים .בעלויות גבוהות" יותר מעלויות בדיקתם בצה"ל, דבר שהוא בגדר אי - יעילות. למשל, מכשיר ארגומטריה בירפ"א התקלקל ביולי 2008 אך הועבר לתיקון בחברה אזרחית רק לאחר כחצי שנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש לראות בחומרה את העיכוב המתמשך באט"ל ובמש"א במימוש ה חלטות רמ"ח צי"ל ורמ"ט אט"ל להקצאת תקציב עבור ב"מ, בייחוד בגלל הפגיעה הקשה באחזקת המכשור הרפואי בצה"ל ובשל המשמעויות הנובעות מכך על השירות הרפואי הניתן לחיילים. בביקורת עלה כי התקציבים האמורים לא הוקצו לב"מ במשך למעלה מחצי שנה (ראו פירוט בהמשך). .4 . משרד מבקר המדינה העלה כי בגלל תקציב חלקי שהקצה מש "א לב"מ בשנים 2008 -2009 לא נבדק ותוקן במועד ציוד רפואי במרפאות, דבר שהביא להשבתה לפרקים של המרפאות ולפגיעה בשירות הרפואי לחיילים. . משרד מבקר המדינה העלה כי שלא על פי הסיכומים של רמ"ח צי"ל ורמ"ט אט"ל, מש"א הקצה לב"מ את התקציב בסך 400,000 ש"ח לביצוע האחזקה רק בסוף ינואר 2010; ואט"ל לא העביר למקרפ"ר את התקציב בסך כמיליון ש"ח עד אמצע מרס 2010 , המועד שבו נדון הנושא שוב אצל רמ"ט אט"ל (בעניין זה ראו להלן). משרד מבקר המדינה העלה כי מש"א, לרבות מפעל התקשוב והאל -אופ, לא העמידו עבור ב"מ בשנים 2008 ו- 2009 כלי רכב בהיקף שהיה דרוש לו לביצוע משימותיו. הדבר גרם לביצוע חלקי של פעילויות התיקון, האחזקה והביקורת שביצע ב"מ במכשור רפואי שביחידות צה"ל, שלא על פי הנדרש בפק"א ובהוראות המקצועיות של מקרפ"ר, ועקב כך נפגע השירות הרפואי הניתן לחיילים. להלן פירוט:	משרד מבקר המדינה העלה כי אף שקרפ"ר אחראי כגורם המקצועי לקבוע את סדרי העדיפויות בתקצוב ובתיקון של מכשור רפואי, נקבע תקצוב ב"מ על ידי אט"ל ול א על ידי קרפ"ר, דבר שפגע ביכולתו של קרפ"ר לממש את אחריותו לקביעת סדרי העדיפויות. בפועל ב"מ הוא שקבע את סדרי העדיפויות במסגרת התקציב שהועמד לרשותו. זאת ועוד, ממסמכי מקרפ"ר מיולי 2008 עולה כי קרפ"ר אף לא הכיר "קביעה או אישור, כי אין גיבוי ומענה תקציבי עבור הב"מ".	101
צבא ההגנה לישראל . מערך תנאי השירות של חיילים בשירות חובה בצה_ל .האדם הוא המשאב החשוב ביותר העומד לרשות צה"ל. מתן מענה במועד לצורכי הת"ש של חיילים הנמצאים במצוקה כלכלית חיוני על מנת לסייע להם ולעתים אף לבני משפחותיהם להתמודד עם מצוקותיהם, וכן כדי להבטיח את שירותם התקין של החיילים ולהגביר את תחושת השייכות שלהם לצה"ל ואת הזדהותם עם תפקידם. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילותו המבורכת והמסורה של מערך הת"ש בצה"ל ואת המשאבים הר בים שהוא משקיע בתמיכה בחיילים הסובלים ממצוקות כלכליות כדי לאפשר להם להשלים את שירותם הצבאי. הביקורת העלתה כמה ליקויים משמעותיים בתפקודו של מערך הת"ש, כגון ליקויים ביורוקרטיים המעכבים את טיפולו בבקשות של חיילים להטבות בתחום הת"ש; היעדר מיסוד של הליכי קבלת אישורים מגורמים אזרחיים, כגון המוסד לביטוח לאומי; ורמה מקצועית לא מספקת של חלק מסגלי הת"ש בתחומים מסוימים. עקב כך מתעורר חשש שחלק מהחיילים אינם מקבלים את הסיוע שהם זכאים לו בתחום הת"ש. כמו כן נמצא שעקב אי -עדכון תקרות התשמ"ש מאפריל 2006 ועד יוני 2010 , נשללו חלק מהבקשות לתשמ"ש וחלק מהזכאים קיבלו סכומים פחותים מהמגיע להם. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שצה"ל ינקוט את הצעדים שלהלן לתיקון הליקויים שהעלתה הביקורת: לדעת משרד מבקר המדינה, הממצאים שפורטו לעיל מעידים כי התופעה של בעיות התנהגות קשות בקרב חיילים הלנים בדירות של אל"ח לא באה על פתרונה, וכי אכ"א לא השכיל למצוא מנגנון פיקוח יעיל על התנהגות החיילים הללו. על אכ"א לבחון שוב נושא כאוב זה, ולפעול בהקדם כדי לשרש תופעה זו. הבדיקה התקיימה בשעות הבוקר ביום קר במיוחד. החדרים היו קרים, והחימום לא פעל. סגל המתקן אשר נלווה לנציגי משרד מבקר המדינה בביקורם במקום מסר כי החימום מופעל במרוכז בין 18:00 ל- 01:00 , וכן בין 06:00 ל- 08:00 ; וכי החיילים אינם יכולים לבחור אם להדליקו אלא רק לכבותו (הם יכולים לנתקו מן החשמל). בחלק מן החדרים סידרו החיילים חיבורי חשמל פירטיים כדי להדליק את החימום או כדי לחבר מכשירי חשמל אחרים אף שהדבר אסור ויש בו משום מפגע בטיחותי. הארונות נמצא כי אין נוהל המסדיר את האופן שבו על סגלי הת"ש לטפל במצבים שבהם החייל מתקשה בהשגת אישורים מרשויות ומגורמים אזרחיים. אין אחידות בטיפול של סגלי הת"ש בנושא, ולעתים, כפועל יוצא של יזמות אישיות של סגלי הת"ש ביחידות, הם מקבלים את הסכמת החייל או בן משפחתו לפנות במקומם לרשויות או לגורמים האזרחיים כדי לקבל את האישור הנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח העובדה שלמסד הנתונים הנדרש - בייחוד זה של המוסד לביטוח לאומי - חשיבות מכרעת לעניין הטיפול בנושא הת"ש, ונוכח הקושי בהשגת האישורים הנדרשים בתהליך הטיפול הנוכחי בבקשות ת"ש, ראוי כי ראש אכ"א יפעל בנחישות לכך שממשקים ישירים אלו יוסדרו בדחיפות. עד שיוסדר נושא זה, ראוי שאכ"א יוציא לסגלי הת"ש הנחיו ת בכתב בנוגע לכללי הפעולה שיש לנקוט כאשר מתעורר קושי בהשגת אישורים מגורמים אזרחיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על צה"ל לפעול לאכיפת הפקודה בנוגע לקיום ראיונות עם "אוכלוסיות מיוחדות", ולהטמיע בקרב המפקדים את החשיבות של קיום ראיונות כאלה במועד, בעיקר משום שהראיונות נותנים ביטוי לאחריות של המפקדים לטיפול באוכלוסייה זו. משרד מבקר המדינה מעיר כי העברת המידע ישירות מהמוסד לביטוח לאומי לצה"ל עשויה להקל במידה ניכרת את השגת האישורים הנדרשים במסגרת הסיוע לחיילים ולייעל את הטיפול בהם. לכן על צה"ל ועל המוסד לביטוח לאומי לפעול לכך שהממשק בין המוסד לביטוח לאומי ובין צה"ל אכן יוקם במועד שנקבע. כמו כן, ראוי שאכ"א יקבע קווים מנחים כתובים בנוגע לכללי הפעולה שעל סגלי הת"ש לנקוט כאשר מתעורר קושי בהשגת אישורים מרשויות ומגורמים אזרחיים, ולא יסתפק בחידוד הנושא בהכשרותיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי ספק אם בכל המקרים שבהם בקשות הת"ש נסגרו בנימוק של "חוסר שיתוף פעולה" אכן נמנע החייל מלשתף פעולה לשם קידום בקשתו. שימוש גורף בנימוק זה יוצר מראית עין ולפיה חיילים בוחרים שלא לממש את זכויותיהם, שעה שבפועל הם מתקשים להשיג את האישורים הנדרשים או שהם נצרכים לשוב ולהשיג אישורים שכבר השיגו בעבר בתהליך ביורוקרטי מייגע ולעתים אף מייאש. משרד מבקר המדינה מעיר כי על אכ"א לקדם את הטיפול בסוגיית סגירת בקשות ת"ש של חיילים בגין "חוסר שיתוף פעולה" מצדם ולסייע לחיילים המתקשים להשיג את המסמכים הנדרשים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי אם חיילים מתקשים להשיג את האישורים הנדרשים ועקב כך נסגרות בקשות ת"ש שהגישו, לא ראוי להשתמש במונח "חוסר שיתוף פעולה", אלא במונח המשקף נסיבות אלה באופן מדויק יותר.	בביקורת נמצא כי צה"ל עדכן את תקרות התשמ"ש בפעם האחרונה באפריל 2006 , וכי מאותו מועד סכומה של הגבוהה שבהן הוא 3,612 ש"ח23 . לעומת זאת, קצבאות הביטוח הלאומי עודכנו מאז מדי שנה בשנה, ומהמועד האמור ועד מועד סיום הביקורת גדל סכומן בשיעור כולל של כ-17% . מיולי 2009 ועד אפריל 2010 פנו נציגי מחלקת פרט באכ"א כמה פעמים לנציגי היועץ הכספי לרמטכ"ל וניהלו מגעים עמם בנושא עדכון תקרות התשמ"ש, אולם במועד סיום הביקורת הן עדיין לא עודכנו. עקב כך, חלק מהבקשות לתשמ"ש נשללו, משום שהקצבה הייתה גבוהה מתקרת התשמ"ש; במקרים א חרים אי-עדכון התקרות גרם להפחתת סכומי הזכאות.	102
צבא ההגנה לישראל . פעילותם של צה_ל ושל משרד הביטחון בתחום הגנת הסביבה בצה_ל - מעקב מורחב עם זאת נמצא כי הטיפול במניעת זיהום סביבתי משאר סוגי מתקני הדלק בצה"ל נמצא רק בראשיתו. רק בינואר 2010 הנחה ראש המטה של אט"ל, תא"ל עופר וולף, את הזרועות ואת הפיקודים המרחביים למפות את כלל המפגעים בתחום תשתיות הדלק ולגבש תר"ש לשיקומן. מהאמור לעיל בנוגע להגנה על הסביבה במפקדת פיקוד הצפון, בזרוע האוויר ובמפקדת פיקוד הדרום עולה כי אלה פועלים בתחום ההגנה על הסביבה, וכי המודעות לנוש א ההגנה על הסביבה גברה מאז הביקורת הקודמת. עם זאת, פעילות זו אינה מבוססת על תכנית רב -שנתית או תכנית אב, אלא על תכניות שנתיות שביצוען תלוי בתקציב שמקצה כל גורם בכל שנה. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה עלול להקשות על הטיפול בכל המפגעים הסביבתיים בתוך פרק זמן סביר. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל להגנת הסביבה באט"ל ללמוד ולבחון אם ראוי לאמץ את שיטת העבודה של חיל האוויר ולפיה בסיסיו מוסמכים לטפל בנושא ההגנה על הסביבה לפי תקן 14001 ISO , ואם אין מקום להנהיג שיטה זו בכל יחידות צה"ל. משרד מבקר מעיר כי עד שנת 2009 , כחמש שנים לאחר מועד סיומה של הביקורת הקודמת, לא פעל משהב"ט לתיקון ה ליקויים שהועלו באותה ביקורת בכל הנוגע לפעילות הוועדה. במועד סיום המעקב נמצא כי הוועדה אינה ממלאת את תפקידה כנדרש בהוראת משהב"ט האמורה, ומכאן שהשפעתה על הנעשה בצה"ל בתחום השמירה על הסביבה הייתה מזערית, אם הייתה לה השפעה כלשהי בתחום. משרד מבקר המדינה מעיר כי בעיית זיהום מקורות המים משפכי ביוב שמקורם בבסיסי צה"ל לא נפתרה מאז הביקורת הקודמת, ורוב מחנות צה"ל לא היו מחוברים למערכות הביוב גם במועד המעקב. .משרד מבקר המדינה מעיר כי אף על פי שיש במפגע זה משום סיכון פוטנציאלי לנפש ולרכוש, בשש השנים שעברו בין מועד סיומה של הביקורת הקודמת למועד סיומה של הביקורת הנוכחית לא נקטו הגורמים הנוגעים בדבר צעד ממשי כלשהו לסילוק המפגע, ונוכח חומרת הבעיה לא ניתן להסתפק רק במתן הנחיות בדבר הצעדים שיש לנקוט אם תיפלט תחמושת לחוף. על הגורמים המקצועיים במשהב"ט ובמשרד להגנת הסביבה לסכם ללא דיחוי נוסף את אופן הט יפול במפגע זה, ואם לא יצליחו להכריע בדבר יש מקום שיערבו בנושא את הדרג המיניסטריאלי הנוגע בדבר - שר הביטחון והשר להגנת הסביבה. לסיכום הפרק הדן בטיפולו של משהב"ט בנושא השמירה על הגנת הסביבה בצה"ל מעיר משרד מבקר המדינה כי משהב"ט לא תיקן את הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת בכל הנוגע לטיפולו בזיהומים רחבי היקף ולטיפולו בנושא הוועדה לשמירת איכות הסביבה במערכת הביטחון. טיפולו של משהב"ט בנושאים אלה התמהמה במשך שנים, למרות הנזקים שמקורם בזיהומים אלה והנזקים העתידיים שעלולים להיגרם בגינם. התברר כי ביצוע עבודות פירוק לוחות האזבסט נמשך בפועל לאחר תום התקופה האמורה, כמפורט להלן: בהחלטה של ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה מ - 29.10.07 , שבמסגרתה סוכם דיון מעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה מנובמבר 2006 ומפברואר 2007, נאמר כי ועדת השרים רושמת לפניה את הודעת צה"ל ולפיה עד 31.12.07 יושלם הליך הפירוק של כל מבני האזבסט מסוג "פיקל" הידועים למערכת (ששטחם הכולל כ- 5,000 .)מ"ר . שהמשטרה תפעל כנדרש לטיפול בלוחות אזבסט במחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקודה אשר בגינם נשקף סיכון לשוטרי מג"ב. .ממצאי המעקב מלמדים כי בשנים 2007 -2010 גברה המודעות בצה"ל לנושא ההגנה על הסביבה, ובזכות זאת חלה התקדמות בנושאים אחדים לעומת המצב ששרר במועד הביקורת הקודמת. עם זאת, במועד סיום המעקב נמצא כי כמה מהליקויים שהועלו בביקורת הקודמת עדיין לא תוקנו וכן הועלו ליקויים אחרים, בעיקר בתחום הקשר בין צה"ל ובין המשרד להגנת הסביבה, בתחום הטיפול בהסרת המפגעים הסביבתיים הקיימים ובתחום הטיפול באזבסט. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די במודעותו הרבה של צה"ל לנושא ההגנה על הסביבה ולפעילות שהוא מבצע בתחום זה, ועל צה"ל ומשהב"ט לנקוט צעדים מעשיים בתחומים המפורטים להלן: א. על צה"ל, משהב"ט והמשרד להג נת הסביבה לפעול בשיתוף כדי למסד בטווח הקצר את נושא העברת המידע מצה"ל למשרד להגנת הסביבה, תוך קביעה של היקף המידע, תכניו ומועדי העברתו. על צה"ל ליישם בהקדם את הנוהל שגיבש לאכיפת דיני הסביבה במחנות צה"ל באמצעות מפקחי המשרד להגנת הסביבה, כדי לאפשר למשרד להגנת הסביבה לבצע פיקוח אפקטיבי בנושא. ב. נוכח היקפם הרחב של המפגעים הסביבתיים שיש לטפל בהם, ראוי שהמטה הכללי יקבע תר"ש המבוססת על לוחות זמנים לביצועה שתאפשר לטפל במפגעים אלה בתוך פרק זמן סביר. על בסיס תכנית זו יכינו מפקדות הפיקודים המרחביים והזרועות תר"ש מתוקצבת משלהם. ג. על צה"ל לפעול בדחיפות להסרת מפגעי האזבסט שהתגלו כבר בשנת 2008 במחנות ובמבנים בלתי מאוישים וכן לפינוי פסולת האזבסט שנשארה במתחם קציעות כבר משנת 2003 . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שצה"ל לא פינה את פסולת האזבסט שהיה בה משום סיכון בריא ותי, שלא לפי צו הניקוי המורה לפנות פסולת זו אשר הוציאה המועצה האזורית רמת הנגב כבר בינואר 2008 ; וכן את העובדה שלא חל שינוי בעניין זה לאחר מרס 2009 , המועד שבו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דיווח ליועץ המשפטי של מערכת הביטחון על אי-קיום הצו. על צה"ל לפעול בדחיפו ת לסילוק המפגע החמור כדי למנוע סיכון בריאותי לתושבי האזור. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט על שבעת סיום המעקב הוא לא טיפל בשני הזיהומים רחבי ההיקף שנמצאו בביקורת הקודמת; אשר למפגע של תחמושת בקרקעית הים מול חופי תל אביב, ראוי שמשהב"ט יבחן שוב את הצעת היועץ המשפטי למערכת הביטחון מיוני 2007 ולפיה משהב"ט יקבל עליו את תפקיד ביצועו של הסקר הימי, יכיר בחשיבותו הרבה ויקצה לכך את התקציב הנדרש לביצוע הסקר. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי הגיעה העת להשלים את הטיפול בזיהום שנוצר עקב דליפת דס"ל (דלק סילוני) באקוויפר החוף. נוכח ממצאי המעקב הנוגעים לטיפול בלוחות אזבסט במחנות של כוחות מג"ב, על מטה מג"ב וצה"ל להכין סקר אשר יכלול תמונת מצב של לוחות האזבסט במחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקוד צה"ל ולפי ממצאיו יקבעו אילו פעולות דרושות למניעת הסיכון לחשיפה לסיבי אזבסט וכיצד ראוי לפעול למניעת הסיכון הכרוך בחשיפה לסיבי אזבסט. כמו כן, ראוי	לנוכח הסיכון הבריאותי הנשקף לשוטרי מג"ב, על המשטרה לנקוט בדחיפות את כל הפעולות הדרושות לטיפול בלוחות האזבסט האמורים שבמחנות של כוחות מג"ב הפועלים בפיקודה.	103
צבא ההגנה לישראל . אבדני אפסניה בצה_ל .האבדנים של אט"ל, מלמדים שדוחות האבדנים של אט"ל מביאים לידי ביטוי באופן חלקי בלבד את היקף אבדני האפסניה בכלל צה"ל, ובייחוד את אבדני האפסניה הייעודית המנוהלת במרכזי אט"ל. משרד מבקר המדינה מעיר לאט"ל כי במשך שנים התקיימו במרכזיו ליקויים חמורים בניהול המלאי, שמנעו פיקוח יעיל ואפקטיבי על מלאי הציוד הייעודי המנוהל בהם ולא אפשרו, הלכה למעשה, מעקב סדור אחר אבדנים של פריטי המלאי ה שונים. כפועל יוצא מכך כוללים דיווחי האבדנים של חטיבת הלוגיסטיקה נתונים חסרים שאינם מביאים בחשבון את אבדני האפסניה הייעודית של מרכזי אט"ל. ראוי לכלול בדיווחי האבדנים של אט"ל נתונים המשקפים את היקף כל האבדנים בפועל במרכזי אט"ל, כדי לאפשר מעקב מהימן אחר המגמות בתחום זה ולבדוק אם מבחינה זו אט"ל עומד ביעדים שקבעו סגן הרמטכ"ל וראש אט"ל. מהנתונים המוצגים לעיל עולה כי השווי הכספי של כל אחת מהפעולות לאיזוני רישומים גדול בשיעור ניכר (של מאות ואלפי אחוזים) מהיקף האבדנים המדווח בפועל. למרות זאת, באט"ל וביחידות צה"ל לא מתבצע ניתוח שיטתי של איזוני רישומים אלה, ולכן נפגעת במידה רבה יכולת המפקדים וגורמי הלוגיסטיקה לעקוב אחרי המגמות בתחום האבדנים, ונפגעת יכולתם להסיק מסקנות מנתוני האבדן המדווחים בפועל. משרד מבקר המדינה מציין כי הפעולות האמורות שנוקט צה"ל הן אכן הכרחיות. מבחנן הוא ביישום מהיר של תיקון הליקויים והטמעת תהליכי .עבודה לניהול המלאי במרכזי אט"ל שיאפשרו הצגה מהימנה של מצב המלאים ומעקב אחר אבדנים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התפקיד המיועד לנגדי הלוגיסטיקה בתחום ניהול המלאי, נוכח הליקויים בתחום ניהול המלאי ונוכח הדגש המושם בצה"ל על צמצום אבדני האפסניה, ראוי שאט"ל ומקל"ר יוודאו שמערכי ההכשרה המיועדים לנגדי הלוגיסטיקה חסרי הניסיון המקצועי נותנים את המענה המתאים לבסיס הידע שיש לנגדים אלו ולידע המקצועי הנדרש מהם בפועל. לדעת משרד מבקר המדינה הקטנה כה משמעותית של היקף החוסר שעלה בספירות - אם באמצעות תיקונים של ליקויים שנגרמו בהליך הספירה ואם באמצעות פעולות לאיזוני רישומים - מלמדת על ליקויים בביצוע ספירות המצאי באופן המשפיע על גיבוש נתונים מהימנים בנושא אבדני אפסניה. מהנתונים האמורים עולה כי באפסניה הייעודית של מצל"ח - שהוא רק אחד ממרכזי אט"ל - נוצר בשנת 2009 חוסר בפריטים בשווי כולל של כ - 44.4 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר כי חוסר זה, שלא נכלל בדיווחי האבדנים של אט"ל, דומה בהיקפו לזה שעליו דיווחה חטיבת הלוגיסטיקה באט"ל בדוח אבדני אפסניה של אט"ל לשנת 2009 הנוגע לכלל האפסניה האט"לית בכל צה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, היקפי החוסר הניכרים בציוד הייעודי במצל"ח, שאינם באים לידי ביטוי בדוחות . משרד מבקר המדינה מעיר כי עדכון לפקודות מטכ"ל ואף להוראות אט"ל במכתב מחלקת לוגיסטיקה כאמור אינו עולה בקנה אחד עם הדרך המתחייבת לעדכון הפקודות.	משרד מבקר המדינה מעיר כי השימוש הנרחב בפעולות לאיזון רישומים מסיט במידה רבה את תשומת הלב של היחידות ושל גורמי הלוגיסטיקה ביחידות ובמטה אט"ל מטיפול מעשי לצמצום האבדנים לפעולות רישומיות שכל תכליתן איזון הרישומים. פעולות רישומיות אלה גורמות להפחתת נתוני החוסר באמצעות המרות או ביטול חיוב עצמי, ולא מתבצע ביטול ממשי של החוסר ב עקבות ספירה חוזרת או בעקבות מציאת הפריט החסר.	104
משרד הביטחון . שינויים ארגוניים במשרד הביטחון בביקורת עלה, כי על אף שמשך שנים רבות הצטברו באגף אב"ם ניסיון וידע מקצועיים בבחינה סדורה של שינויים ארגוניים, הוא לא לקח חלק בתהליכי פיתוח וגיבוש השינויים הארגוניים במבנה משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי היות שמדובר בעבודת ייעוץ, שהייתה צריכה להציע כיוונים ומגמות לביצועם של שינויים ארגוניים ושבגינה שילם משהב"ט, חשוב היה שלכל הפחות תוצרי הייעוץ יימסרו בכתב. משרד מבקר המדינה מעיר, כי משהב"ט לא קיים בחינה ארגונית סדורה, שתוצריה מסקנות והמלצות בנוגע למבנה הארגוני הרצוי, לתהליכי העבודה ולאיכות השירות הנדרשים מאגפי משהב"ט ויחידותיו, וכיצד השינויים הארגוניים אמורים לשפר את המענה הניתן לגופי משהב"ט וצה"ל. לפיכך, החלטות שהתקבלו לא התבססו על עבודת מטה מקיפה המציגה את המשמעויות הכוללות של השינויים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי משהב"ט לא קבע לשינויים הארגוניים יעדים, אבני דרך ומדדים לבקרה ולבחינת תוצאותיהם - לא בהיבטים איכותיים של שיפור תהליכי עבודה ושירות, שהשינוי אמור להוביל, ולא בהיבטים כמותיים של חיסכון עקב שינויים במבנה הארגון ובתקינה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לצורך ביצוע שינויים ארגוניים מקיפים בארגון, חשוב לפעול על פי העקרונות המקצועיים המקובלים, כפי שתוארו בהרחבה לעיל, וכי עקרונות אלה הם אבן יסוד לכל תהליך של שינויים בארגון. לפיכך , עבודת המטה שהתקיימה במשהב"ט, והתבססה בעיקר על שיחות חתך, על סיעורי מוחות, ועל הערכות סובייקטיביות, הייתה חלקית. .בסביבה החיצונית ובסביבה הפנימית של משרדי ממשלה מתרחשים באופן תדיר שינויים. כדי למנוע היווצרות של פערים ביכולת הביצוע של המשרדים, שעלולים לפגוע בתפקודם, הם נדרשים מפעם לפעם להתאים את תהליכי העבודה שלהם ואף את מבניהם הארגוניים לשינויים אלו. משהב"ט הוא משרד ממשלתי גדול ומורכב, ובין היתר, אחראי על תקציב הביטחון, שהוא הנתח הגדול בתקציב המדינה. נוכח זאת, חובה כי שינויים ארגוניים בו יהיו מלווים בעבודת מטה יסודית ומקיפה, שבמהלכה, בין היתר, ייבחנו וינותחו ההזדמנויות והיתרונות מול הסיכונים והחסרונות העלולים לנבוע מהמהלכים המתוכננים, ובהתאם לכך יתקבלו החלטות ויינקטו הצעדים הנדרשים. בדוח זה נמצא, כי עבודת המטה שקדמה לביצועם של השינויים הארגוניים במשהב"ט לקתה בחסר. המנכ"ל והגורמים הרלוונטיים במשהב"ט לא קיימו בחינה ארגונית סדורה לפי עקרונות מקצועיים מקובלים, המציגה, בין היתר, אבחון וניתוח של הפערים בתפקוד וביכולות הביצוע של אגפי משהב"ט ויחידותיו שבהם בוצעו השינויים, והשפעות מערכתיות אפשריות של השינויים המתוכננים באותם אגפים ויחידות על מערכת הביטחון. נוסף על כך, נש"ם לא קיימה בחינה יסודית של הצעות משהב"ט לשינויים הארגוניים שהוצגו בפניה, וממילא לא בדקה את השפעתם על סדרי העבודה במשהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהיעדר כל אלה, אופן ביצוע השינויים הארגוניים היה לקוי. עם זאת, משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את התייחסות משהב"ט לממצאי הביקורת, ולפיה סיכם מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, כי במסגרת סדנת מנ הלים שמשהב"ט עומד לקיים לבחינת הייעוד והתפקידים של משהב"ט, דרכי התנהלותו ויעדיו, תיבחן גם סוגיית ה"איזונים והבלמים" וסוגיות נוספות שצוינו בדוח הביקורת. עוד הנחה, שעד ינואר 2014 תיכתב הוראה משרדית "הנוגעת ללקונות בתהליכי השינוי" הארגוני, שעליהן הצביע דוח ביקורת זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אופן אישור השינויים הארגוניים על ידי הנש"ם, כפי שתואר לעיל, הוא לקוי; ועל נציב שירות המדינה לפעול לפרסומן בהקדם של ההנחיות האמורות, ובכך לחזק את היכולת של נש"ם לקיים בקרה רחבה על שינויים ארגוניים שיוזמים משרדי ממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי דיונים בנוגע לשינויים ארגוניים מהותיים במשרד מרכזי כמשהב"ט, ראוי שיהיו מסוכמים ומתועדים. זאת, בין היתר, כדי לשמר זיכרון ארגוני בהקשר לשינויים הנעשים במשרדי הממשלה השונים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי חרף קיומן של דעות שונות בעניין מהותי זה, מהמסמכים שבהם הוצג האיחוד של אגף אב"ם עם אמ"א עולה, כי הנושא העקרוני של "איזונים ובלמים" כלל לא נדון, וממילא לא נכלל במסגרת השיקולים של הנהלת משהב"ט. בביקורת עלה, כי עבודת המטה שקדמה לביטול אגף היועכ"ל לקתה בחסר: לא קדם לדיון עם המנכ"ל ניתוח ארגוני הכולל, בין היתר, בחינת קיומם של פערים ביכולות הביצוע של אגף היועכ"ל לעומת ייעודו ותפקידיו כפי שצוינו לעיל; של כשלים ומגבלות במצב הקיים; השפעות ומשמעויות מערכתיות של השינוי; ניתוח יתרונות, חסרונות וסיכונים לשינויים בתפקידים ובמבנה של כוח האדם של האגף; מסקנות והמלצות. נוסף על כך, כלל לא נבחנה חלופה להמשך קיומו ופעולתו של אגף היועכ"ל כאגף עצמאי, תוך שיפור תפקודו וחיזוק יכולותיו, אם אלו נדרשו, כדי לתת מענה לצרכים.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי בביטול תפקיד היועכ"ל למערכת הביטחון, ובביטול אגף היועכ"ל כאגף עצמאי, וכתוצאה מכך, גם החלשת מעמדן של יחידות היועכ"ל שהוכפפו לראש את"ק, טמונים סיכונים העלולים לפגוע באיכות קבלת החלטות במשהב"ט בנושאים תקציביים וכלכליים. בין הסיכונים ניתן למנות: פגיעה ביכולת ל מנוע מצבים שבהם יגבר האינטרס התקציבי של צה"ל על פני שיקול כלכלי רחב של מערכת הביטחון, שרואה גם את טובת שימור התעשיות הביטחוניות כתשתיות ביטחון לאומיות; ופגיעה ביכולת לבחון פרויקטים של מערכת הביטחון בראייה כלכלית ארוכת טווח. יש בכל אלה כדי לפגוע במימושו המיטבי של תקציב הביטחון. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי מאחר שממילא כבר יש ניגוד עניינים מובנה במצב הקיים, שבו לראש את"ק "שני כובעים", מיזוג אגף היועכ"ל באת"ק עלול להעצימו. על כן, נוכח כל האמור לעיל, ובהמשך להתייחסות משהב"ט לממצאי הביקורת, ולפיה החליט מנכ"ל מש הב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, לבצע בחינה כוללת של ארגון ומבנה משהב"ט, יש מקום לבחון מחדש במסגרת בחינה זו גם את נושא אגף היועכ"ל, על כל היבטיו.	105
משרד הביטחון . ניהול הקניין הרוחני במשרד הביטחון ובצה_ל משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט ועל צה"ל להסדיר את נושא השמירה על סודיות המידע העסקי שברשותם, גם מעבר לעסקאות עם ספקים; לקבוע גורמים שבאחריותם יהיה לפקח על שמירת סודיות המידע העסקי, ולהגדיר את סמכותם ואת הפעולות שעליהם לנקוט בהקשר זה. בביקורת נמצא, כי משהב"ט אינו דורש מהגורמים המעוניינים לעשות שימוש מסחרי בתו"ל שבבעלותו לקב ל אישור לשימוש בזכויות שיש לו בתו"ל שהוא וצה"ל פיתחו, אלא רק אישור ביטחוני במסגרת הרישיון לשיווק או לייצוא של תו"ל. משהב"ט גם אינו דורש תמלוגים ממי שעשה שימוש בתו"ל השייכות לו, או פיתח על בסיסן מוצרים, כגון קורסים או הדרכות. זאת, על אף שתו"ל אלה הנוגעות לתחומים ביטחוניים שונים, מבוססות על הידע והניסיון העצום והמגוון שצברו משהב"ט וצה"ל במהלך שנים רבות, ועל אף שלמשהב"ט זכויות יוצרים בתו"ל אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט למנוע שימוש לא מורשה לכאורה שעושים גורמים שונים בזכויות היוצרים שיש לו בתו"ל כאמור ובמוצרים הנבנים על בסיסן, בייחוד בכל הקשור לייצוא לחו"ל; על משהב"ט להפעיל אכיפה יעילה ומרתיעה - גם במישור האזרחי - במקרים שבהם נעשה לכאורה שימוש לא מורשה בזכויותיו; ובמקרים המתאימים, לגבות תמלוגים בגין השימוש בזכויות אלה. מהאמור לעיל עולה, כי משהב"ט לא עשה די כדי לבדוק את רמת ההגנה הנדרשת לאמצאות שהוא משקיע בפיתוחן, ואף לא הגן בפועל על זכויותיו בהן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט להסדיר את הטיפול בהתנגדויות לפטנט בדחיפות, לקבוע באופן ברור מי הוא הגורם שמרכז את הטיפול בהן, ולפקח כי הדבר נעשה בתוך פרק הזמן הקצוב לכך על פי חוק הפטנטים. זאת, כדי שיוכל להגן על נכסי הקניין הרוחנ י הגלומים באמצאותיו, ולהבטיח את יכולתו לעשות שימוש בנכסים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה של רישום חסר ולא מדויק, קיים חשש שמשהב"ט התיר או אסר שימוש במידע הגלום בבקשות פטנט אלה, ופגע לכאורה בביטחון המדינה או בקניינו של אדם בטעות ושלא לצורך. על משהב"ט לתקן ליקוי זה בהקדם, ולעדכן את רישומיו בכל הנוגע לכלל בקשות הפטנט מסוג זה, בתיאום עם רשות הפטנטים, כדי למנוע מפוטנציאל נזק זה להתקיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי שמשהב"ט ינקוט פעולות להגברת המודעות לתחום זה וחשיבותו, בעיקר בגופי הרכש והפיתוח. כמו כן, ראוי שצה"ל יבחן אם יש מקום לשלב בהוראות הקבע של אג"ת, 10/1 ו-10/2 , או בהוראה מיוחדת לעניין זה, התייחסות ל חשיבות נושא הקניין הרוחני, כדי להגביר את המודעות בצה"ל בכל הקשור למחויבות של העוסקים בפרויקטים לדווח על האמצאות או על נכסי הקניין הרוחני האחרים שנוצרו בהם, ולשפר את כלי הבקרה והניהול של נכסי הקניין הרוחני בצה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התייחסות תע"א ורפאל, יש מקום כי משהב"ט, בבואו להסדיר את ניהול הקניין הרוחני שבבעלותו, ישמע גם את עמדתן של התעשיות הביטחוניות הרלוונטיות ויבחן אותה, וזאת טרם שיקבל החלטה הנוגעת אליהן ישירות. כפועל יוצא מהתנהלות זו, משהב"ט אינו מממש את האמור בהמ"ב אמצאות, ואין במשהב"ט מידע על מספר האמצאות שנוצרו בפיתוחיו ובהזמנותיו במהלך השנים; מאיזה סוג הן; היכן נמצאים נכסים אלה; מה שוויים; ואם יכול להיות לו בהם עניין מסחרי או שניתן למנף אותם כלכלית בדרך כלשהי. לדעת משרד מבקר המדינה, מידע חסר זה פוגע ביכולת משהב"ט לממש את הפוטנציאל הכלכלי הגלום באמצאות אלו. על משהב"ט לנה ל רישום של אמצאותיו ולבצע את הפעולות המתחייבות מהמ"ב אמצאות בהקשר זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט ועל צה"ל לערוך מיפוי ותיעוד מסודר של כלל היצירות שבהן יש להם זכויות יוצרים, זכויות מבצעים, או זכויות משדרים. עליהם לקבוע את מדיניותם בנושא, ולהסדיר את התיעוד, הרישום והטיפול בזכויות אלה בנורמות מחייבות. כמו כן, עליהם לנהל מעקב אחר השימוש שנעשה בזכויות אלה, ולגבות את התמלוגים המגיעים למשהב"ט בשל כך, בהתאם למדיניות שתיקבע. בביקורת נמצא, כי מנה"ר מנהל רישום חלקי ביותר של ידע מוחשי שהוא רכוש משהב"ט במפעלים, ואינו מתעד אותו שיטתית. בנוסף על זאת נמצא, כי אין במשהב"ט גוף שעליו מוטלת האחריות לנהל את הידע הלא מוחשי, וגם אין גורם שעושה זאת בפועל; זאת, למרות התייחסויות חוזרות ונשנות בדוחות ביקורת של משרד מבקר המדינה ומבקר מעהב"ט ובעבודות המטה של משהב"ט לנזקים הנובעים מכך. כתוצאה מכך, אין למשהב"ט פיקוח מספק וראוי על הידע השייך לו והנמצא בתעשיות הביטחוניות השונות; ואין למשהב"ט מידע מדויק, נכון ועדכני שלפיו הוא יכול לגבות מהתעשיות תשלום בגין מכירת ידע שהוא רכוש משהב"ט או לפקח על העברתו לגופים אחרים. זאת ועוד, הואיל ומשהב"ט אינו מפקח באופן מספק על הידע השייך לו הנמצא בתעשיות, הוא נסמך, ככל שהדברים נוגעים להעברת ידע לצד ג', על דיווח התעשיות בלבד.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי לרישום הידע בכללותו - מוחשי ולא מוחשי - יש חשיבות רבה לצורכי הפיקוח והבקרה על הנעשה בו. על משהב"ט, בהתאם לאמור בהמ"ב רכוש משהב"ט, לתעד את הידע המוחשי שלו המצוי בתעשיות ולפקח על הנעשה בו, ועל אחת כמה וכמה על מכירה שלו, ולגבות את התמלוגים המגיעים לו בעבור ידע זה. כמו כן, על משהב"ט לבחון ולהסדיר גם את הרישום והתיעוד של הידע הלא מוחשי שלו המצוי בתעשיות, כפי שנדרש רישום ותיעוד ביחס לכלל נכסי משהב"ט והמדינה.	106
משרד הביטחון . אירוע ההצפה בבת חפר - היבטים בהיערכות ובטיפול משרד מבקר המדינה מעיר למתפ"ש, כי אף שמהמסמכים עולה שבשנת 2008 עברה האחריות להסדרת פעולות הניקוז באיו"ש למנהא"ז, הרי שרק באוקטובר 2010 מינה המתאם את סגן רמ"א "כאחראי לביצוע עבודות הניקוז באיו"ש", ורק בשנת 2012 ,", בחלוף למעלה משנה, הקים המנהא"ז את "רשות ניקוז איו"ש ומכאן שמדובר בתהליך ממושך, שראוי היה לקצרו בהתחשב בבעי ות הניקוז הרבות באיו"ש. משרד מבקר המדינה מציין, כי מאחר ששר הביטחון הוא השר הממונה מטעם הממשלה על צה"ל (שבמסגרתו פועלת מינהלת מרחב התפר), ומשום שהמתפ"ש כפוף לשר הביטחון, הרי שמשרד הביטחון הוא הגורם המתאים ביותר לרכז את הטיפול בנושא זה, במשותף עם משרד החקלאות ורשות ניקוז ונחלים שרון. זאת כדי להבטיח טיפול מערכתי, משותף ומתואם, וככל שניתן בשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית. כמו כן, על משרד הביטחון, בשיתוף הגופים המעורבים בבעיית הניקוי והניקוז של נחל שכם - המתפ"ש, המנהא"ז, מינהלת מרחב התפר, משרד החקלאות ורשות ניקוז ונחלים שרון - לשקול יחדיו דרכים חלופיות כיצד לטפל באירועים של גשמי זעף הנצפים להיות חריגים במיוחד; וכדי להורות, על פי הצורך, על ביצוע פעולות נוספות כדי למנוע הצפות כדו גמת ההצפה בבת חפר, וכל זאת כפי שגם הנחה מנכ"ל משרד הביטחון באוקטובר 2013 . על גופים אלה לדון במשולב בעניין הנדון כדי לגבש תכנית פעולה מערכתית רב -שנתית, משותפת ומגובת תקציב, אשר תבטיח טיפול הולם בבעיה של ניקוז נחלים בכל האזור כדי למנוע אירועים חריגים כדוגמת ההצפה בבת חפר. ככל שהדבר יתאפשר, כאמור, יש לפעול בנושא זה במשותף עם הרשות הפלסטינית. מאחר שמשרד הביטחון החליט בעבר שלא להחליף את החומה נגד ירי מול בת חפר בקטע תקני של גדר ההפרדה, ומאחר שאגן ההיקוות של נחל שכם צמוד לחומה זו, על משרד הביטחון ומינהלת מרחב התפ ר, האחראית לתחזוקת גדר ההפרדה, לבחון אם יש צורך בשדרוג החומה נגד ירי, והאם ניתן לטפל בבעיה באמצעות פתרונות הנדסיים חלופיים; וזאת, על פי הצורך, במשולב עם גורמים מקצועיים דוגמת רשות ניקוז ונחלים שרון. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב, כי מתגובתו של מנכ"ל משרד הביטחון למשרד מבקר המדינה בעקבות הביקורת עולה, כי הוא הנחה לנקוט צעדים מעשיים לשם טיפול בבעיה והסדרת המצב, וכי מתגובת מינהלת מרחב התפר עולה, כי היא כבר נקטה צעדים בנושא זה באופן שימנע אירוע דומה בעתיד, כפי שהנחה מנכ"ל משרד הביטחון. .יש לראות באירוע ההצפה בבת חפר משל לבעיה רחבה יותר של ניקוז נחלים הזורמים מאיו"ש לישראל. ל כן על כל הגורמים המעורבים בנושא זה, משרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז, מינהלת מרחב התפר, משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון, להפיק מאירוע ההצפה בבת חפר את כל הלקחים הראויים כדי ללמוד על הטיפול הדרוש בכל הנחלים הזורמים מאיו"ש לישראל. זאת, בפרט משום שהטיפול בעניין זה באיו"ש משפיע משמעותית על המתרחש בתוך ישראל, ועשוי למנוע או להפחית פגיעה אפשרית ביישובים הסמוכים לתוואי זרימת נחלים, ולפתור בעיות מתחום הגנת הסביבה. בהתייחס לפעולות שביצעו הגופים המעורבים בנושא לאחר אירוע ההצפה, מעיר משרד מבקר המדינה כלהלן: מהאמור לעיל עולה, שמשרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז ומינהלת מרחב התפר, המטפלים בניקוז ובניקוי נחל שכם באיו"ש - לא קיימו שיתוף פעולה מספק עם משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון המטפלים בנושא זה בישראל, שהיה בו כדי לתרום לפעילות מיטבית בנושא הניקוי והניקוז נחל שכם באיו"ש ובישראל. מצב זה עלול לגרום לכך שאירוע דוגמת ההצפה בבת חפר יחזור על עצמו והתוצאות עלולות להיות חמורות אף יותר. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הביטחון וגורמי צה"ל באיו"ש וכן על משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון לשתף פעולה לפתרון הבעיה, לרבות עם כל גוף אזרחי אחר המטפל בנושא הניקוי והניקוז של נחל שכם ובמשולב עם המועצה האזורית עמק חפר, וכל זאת כפי שגם הנחה מנכ"ל משרד הביטחון, כאמור. מן הראוי ששיתוף הפעולה יושתת על נהלים כתובים ומוסכמים ועל תכנית עבודה כוללת מוסכמת, בין היתר, בהתייחס לטיפול הנדרש במקרים חריגים וקיצונים כדוגמת אירוע ההצפה בבת חפר. כמו כן, על משרד החקלאות לבחון את טענתו של מנכ"ל רשות הניקוז שרון, כאמור, בעניין התמיכה שמעניק משרד החקלאות לרשות הניקוז שרון בפעילותה מול משרד הביטחון. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב, כי מתגובתו של מנכ"ל משרד הביטחון למשרד מבקר המדינה בעקבות הביקורת עולה, כי הוא הנחה לנקוט צעדים מעשיים לשם טיפול בבעיה והסדרת המצב, וכי מתגובת מינהלת מרחב התפר עולה, כי היא כבר נקטה צעדים בנושא זה באופן שימנע אירוע דומה בעתיד, כפי שהנחה מנכ"ל משרד הביטחון. בביקורת לא נמצא, כי ראש המועצה האזורית עמק חפר, מר רני אידן, נקט פעולות נוספות, מתוקף תפקידו כראש המועצה ויו"ר רשות הניקוז שרון, לפתרון בעיית החסימה במעביר המים באירוע ההצפה מלבד פנייתו, כאמור, לשר הביטחון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הפעולות של משרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז ומינהלת מרחב התפר, המועצה האזורית עמק חפר ורשות הניקוז שרון כדי למנוע את אירוע ההצפה בבת חפר, אירוע שתחילתו באיו"ש, לא היה בהן די, שכן מדובר בטיפול שגרתי ו"נקודתי", שפתר את בעיית הניקוז והחסימה בנחל שכם לפרק זמן קצר בלבד. תוצאותיו של טיפול זה מדברות בעד עצמן בהתחשב בנזקים המשמעותיים שנגרמו לרכוש ולתשתיות. ההצפות הנגרמות עקב טיפול חלקי בניקוי ובניקוז נחל שכם הן בעלות השפעה משמעותית גם על המתרחש במורד הנחל ממערב לגדר ההפרדה, כפי שקרה באירוע ההצפה בבת חפר , ועלולות לפגוע ביישובים נוספים. אשר על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הגורמים הנוגעים בדבר בתחומי איו"ש - משרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז ומינהלת מרחב התפר, והרשויות הרלוונטיות המטפלות בנושא זה בישראל, ובעיקר משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון - להידרש במשותף לסוגיה זו. משרד מבקר המדינה מציין, כי משרד הביטחון ומינהלת מרחב התפר אחראים להקמת תשתיות גדר ההפרדה ולאחזקת ן, לרבות החומה באזור נחל שכם. זאת ועוד, מאחר ששר הביטחון הוא השר הממונה מטעם הממשלה על צה"ל (שבמסגרתו פועלת מינהלת מרחב התפר) והוא הגורם המוסמך לפע ול בתחומי איו"ש, ומשום שהמתפ"ש כפוף לשר הביטחון, הרי שמשרד הביטחון הוא הגורם המתאים ביותר לרכז את הטיפול בנושא זה. זאת כדי להבטיח טיפול מערכתי משותף ומתואם בין גורמי מערכת הביטחון לגורמים המטפלים בנושא הניקוז בישראל, וכדי למנוע או להפחית את הפגיעה בכל הייש ובים הנמצאים סמוך לתוואי נחלים הזורמים מאיו"ש לישראל במקרים של עליית נחלים אלו על גדותיהם. כמובן, ככל שהדבר יתאפשר, יש לפעול בנושא זה במשותף ובמתואם עם הרשות הפלסטינית. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמשרד הביטחון החליט בעבר שלא להחליף את החומה נגד ירי מול בת חפר בקטע תקני של גדר ההפרדה, ומאחר שאגן ההיקוות של נחל שכם צמוד לחומה זו שחוצה את תוואי הנחל, רא וי שמשרד הביטחון ומינהלת מרחב התפר, האחראית, כאמור, לתחזוקת גדר ההפרדה, יבחנו אם יש צורך בשדרוג החומה נגד ירי, והאם ניתן לטפל בבעיה באמצעות פתרונות הנדסיים חלופיים; וזאת, על פי הצורך, במשולב עם גורמים מקצועיים דוגמת רשות הניקוז שרון. בחודשים פברואר - יולי 2013 בדק משרד מבקר המדינה את ההיערכות והטיפול של הגורמים המעורבים באירוע ההצפה בבת חפר: במערכת הביטחון - משרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז ומינהלת מרחב התפר; במשרד החקלאות, ברשות הניקוז שרון ובמועצה האזורית עמק חפר. בביקורת עלה, כי משרד הביטחון, המתפ"ש, המנהא"ז ומינהלת מר חב התפר, הגופים האחראים לטיפול בנחל שכם הזורם באיו"ש, וגם משרד החקלאות ורשות הניקוז שרון, הגופים העיקריים האחראים לטיפול במקטע של נחל שכם ממערב לגדר ההפרדה - מודעים זה שנים לבעיות הניקוי והניקוז של הנחל בעונת הגשמים. ברם, לא נמצא, כי כל הגופים האמורים פעלו לפתרון הבעיה על בסיס תכנית כוללת, משולבת ומשותפת. הפעולות שנקטו אותם גופים, חרף היקפם וההשקעה הכספית שנבעה מכך, לא שימשו פתרון מערכתי לבעיית הנחל, ובמקרים רבים הם פתרו את הבעיה לטווח הקצר ובאופן "נקודתי".	משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שמשרד הביטחון, המתפ"ש והמנהא"ז מטפלים בנושא ניקוי וניקוז נחלים בשטחי C באיו"ש, וכן לקשר עם הרשות הפלסטינית, ועקב ההשפעות המשמעותיות שיש לבעיות הניקוי והניקוז של נחל שכם על המתרחש בתחומי ישראל, ואף גרמו לנזקים כבדים, מן הראוי שיבחנו דרכים לטיפול שלם ויסודי בנושא זה, באופן עצמאי או במשותף עם הרשות הפלסטינית, ככל שהדבר יתאפשר. לדעת משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון הוא הגורם המתאים ביותר לרכז את הטיפול בנושא זה.	107
משרד הביטחון . תשלומי משרד הביטחון לספקים משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא ניתן להסיק את המסקנה שלעיל, משום שההימנעות מתלונות ומדרישת ריבית פיגורים על ידי ספקים יכולה לנבוע מסיבות שונות, וכבר בביקורת הקודמת ציין משרד מבקר המדינה, כי הספקים ניצבים מול מערך שלטוני עתיר עוצמה, וכי מדובר במערכת יחסים א-סימטרית. .מערכת הביטחון היא גורם מרכזי המשפיע על פעילות המשק הישראלי. משהב"ט, כגוף האחראי על תשלום תמורה לגורמים אזרחיים אשר סיפקו טובין או שירות לכלל מערכת הביטחון, מחזיק בעוצמה רבה, והוא מהווה מקור פרנסה חשוב, לעתים עיקרי, לספקים אלה. יודגש, כי התחייבות כספית של משהב"ט מהווה התחייבות לתשלום של מדינת ישראל, ופיגור בתשלום, שמקורו בעבודה לקויה בגופי משהב"ט וצה"ל, אינו מתיישב עם מינהל תקין. מהדוח עולה, כי קיימת תופעה חוזרת של פיגורים בתשלומי משהב"ט לספקים בהיקף של מיליארדי ש"ח; אין ראייה כוללת במשהב"ט של מצב הפיגורים בתשלומים, ונמצאו ליקויים בסדרי הבקרה בנושא זה: אין כללים ברורים לבקרה ולמעקב אחר תשלומים במועד לספקי משהב"ט, לא קיים הליך סדור של בקרה ומעקב על ידי אכ"ס אחר הטיפול בחשבוניות בגופים השונים, והבקרות במערכת המידע במשהב"ט על תהליכי הטיפול בחשבוניות ועל תשלום במועד מוגבלות ואינן יעילות דיין. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה קיום פיגורים בהיקפים משמעותיים בתשלומים לספקים, סו גיה שחוזרת על עצמה למרות הערותיו בדוחות ביקורת קודמים, זאת במיוחד נוכח חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין משהב"ט והספקים; חוסר איזון שעלול לגרום לכך שספקים לא ילינו על פגיעה בזכויותיהם ועל נזק שנגרם להם עקב פיגור בתשלום, וממילא משהב"ט לא יפצה אותם בעבור נזק זה. בנוסף לכך, מוסר תשלומים ירוד עלול לגרום לספקים להעלות מחירים, ובכך לגלם את תוצאות העיכובים בתשלומים. על משהב"ט להמשיך ולפעול למיגור התופעה של פיגורים בתשלומיו. זאת, בין היתר, באמצעות קביעת כללים ושיטות לרישום, מעקב ובקרה; ניתוח תהליכי העבודה לבדיקה ולאישור חשבוניות לתשלום; יצירת ממשק בין מערכות המידע שלו לבין המערכות הממוחשבות של יחידות צה"ל המעבירות אליו חשבוניות, שבהן ממשק זה לא קיים; ובניית מערכת בקרה, מעקב ודיווח, שתיתן תמונה שוטפת ומלאה אודות הפיגורים בתשלומים, ועל ידי כך תאפשר הפקת לקחים, כדי למנוע עד כמה שניתן המשכו של מצב לקוי זה. משרד מבקר המדינה מעיר למנה"ר, כי ראוי שהיחידה להרכשת שירותים תרכז נתונים בנוגע לקליטתן ולתנועתן של החשבוניות בין גורמי הטיפול השונים, זאת על מנת לקיים מעקב ובקרה על משך הטיפול בחשבוניות. כאמור, מתפקידיו העיקריים של אכ"ס הוא לבצע את תשלומי משהב"ט "בעיתויים המתאימים". משרד מבקר המדינה מעיר, כי אם להערכת אכ"ס פיגור בתשלומי חשבוניות של קניות בהקפה לספקים נובע מעיכוב בטיפול של צה"ל בחשבוניות, עליו לקיים את התיאום הנדרש עם צה"ל, ולמצוא את הדרך המתאימה לקיום מעקב ובקרה, על פי מאפיינים שיקבע. מבקר המדינה כבר העיר בדו חות קודמים על פיגור של משהב"ט בתשלום חשבוניות לעומת המועדים שנקבעו במסמכי ההתקשרות, ושכתוצאה מכך נפגעים ספקים. בדוח זה עולה, כי למרות ההערות בדוחות הקודמים, גם בשנת 2012 נמצאו פיגורים בהיקפים משמעותיים בתשלום של משהב"ט לספקים. נוסף על כך, הוא שינה לאחרונה את הוראותיו באופן שמצמצם את מחויבות אכ"ס לקיים בקרה על פיגורים בתשלומים. כמו כן, מערכת המידע הקיימת מוגבלת ביכולותיה בנוגע לבקרה על ביצוע תשלום חשבוניות במועדן. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תופעת הפיגורים בתשלום לספקים, ומעיר, כי מצב זה אינו עולה בקנה אחד עם מינהל תקין, פוגע בזכויותיהם של הספקים, בתדמיתו של משהב"ט, ואף מעמיד את משהב"ט בסיכון להיות חשוף לתביעות של ספקים לתשלום ריבית פיגורים. משרד מבקר המדינה העיר לאגף ההנדסה והבינוי, כי נוכח היעדר רישום ובקרה על חשבוניות מתכננים ויועצים במחוזות, ונוכח עיכוב ניכר בטיפול של גופים דורשים ואף אבדן של חשבוניות כאלה ומסמכים במעבר מהיחידה ואליה, נדרש, בין היתר, לאמץ שיטה לרישום, מעקב ובקרה על חשבוניות מתכננים ויועצים במחוזות, ולבחון אפשרות של העב רת החשבוניות והמסמכים על ידי היחידה למחוזות ולגופים דורשים בדואר אלקטרוני. משרד מבקר המדינה העיר, כי יש חשיבות שאכ"ס יקיים מעקב ובקרה שוטפים אחר הטיפול בחשבוניות של קניות בהקפה, כדי לאתר את היחידות בצה"ל שבהן קיימים עיכובים משמעותיים. מהאמור לעיל עולה א פוא, שאין למשהב"ט תמונה כוללת של מצב הפיגורים בתשלומים, והוא פועל באופן שאינו שיטתי וסדור לאיתור צווארי בקבוק בתהליך אישור חשבוניות לתשלום, לניתוח הסיבות לפיגור בתשלום, ולקיום פעולות למניעת היווצרות של פיגורים בתשלומים לספקים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי היעדר מידע שלם ומרוכז במשהב"ט בנוגע לפיגורים בתשלומיו לספקים פוגע ביכולתו של אכ"ס לבצע את תשלומי משהב"ט במועד. לכן, חשוב שראש אכ"ס16 , מר צחי מלאך, יקבע כלליםלקיום הליך סדור של מעקב ובקרה אחר חשבוניות ששולמו בפיגור, ויפעל להקמת מנגנון בקרה לצורך כך הן באכ"ס והן בגופים הרוכשים, זאת כדי לאתר צווארי בקבוק בתהליך ולצמצם את היקף הפיגורים. כמו כן, ראוי שמשהב"ט יפעל ליצירת ממשק בין מערכות המידע שלו לבין המערכות הממוחש בות של יחידות צה"ל המעבירות אליו חשבוניות, שבהן ממשק זה אינו קיים.	משרד מבקר המדינה מעיר לאגף ההנדסה והבינוי ולאכ"ס, כי תקני הזמן שנקבעו בהוראות אמורים להוות יעדים בני השגה בנוגע לזמן הטיפול של כל גורם בתהליך הבדיקה והאישור של חשבוניות, תוך התחשבות במשאבים הנדרשים לכך. נוכח פיגור בתשלום של כ- 19% מחשבוניות הקבלנים בשנת 2012 , ראוי לבצע ניתוח ובחינה של תהליך הטיפול של חשבוניות קבלנים לצורך ייעולו.	109
משרד הביטחון . פינוי בסיס חיל האוויר והחלל ממבנים ומתשתיות וניקוי קרקע מזוהמת בשטחו משרד מבקר המדינה מעיר, כי החלטת סמנכ"ל וראש אמו"ן להקציב לח"א פרק זמן של כשנתיים לפינוי בח"א 27 ולהשבתו לרמ"י, ניתנה לפני שח"א הציג לו תכנית מפורטת לפינוי הבסיס, הכוללת תקציב ולוח זמנים, כך שאמו"ן לא בחן פרק זמן זה; יתר על כן, פרק זמן זה אף לא תואם עם רמ"י. בדצמבר 2008 , בחודש שבו נחתם הסדר הפינוי, היה בידי אמו"ן מידע על זיהומי קרקע בשטח בח"א 27 , לרבות האפשרות לזיהום מי התהום. אף כי מידע זה חשוב ומהותי לפעילותם של כל הגורמים הנוגעים לעניין - המשרד להגנת הסביבה, רמ"י, התע"א ורש"ת - ואף כי אמו"ן ניהל משא ומתן עם חלקם להחזרת הקרקע כמות שהיא, עד מועד סיום הביקורת, מרץ 2013 ,, אמו"ן לא העביר אותו לידיהם למעט התע"א, שלה העביר אמו"ן את ממצאי סקר הגז-קרקע באיחור רב, ביולי 2011 , וגם זאת, רק לאחר דרישתה לקבלם, לאחר שנודע לתע"א על הסקר מגורמים אחרים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה אי-העברת מידע מהותי זה, שהיה בידי אמו"ן, אף כי ידע שהוא נחוץ לגורמים הנוגעים לעניין; יש בכך משום פגיעה קשה בכללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ידיעה כללית בדבר קיומם של זיהומים אינה בבחינת זיהוי של מקורות הזיהום ואופן פיזורו בקרקע, דבר שניתן היה ללמוד מממצאי הסקר האמור. אמנם, משיקולים שונים הגו פים המעורבים לא הסכימו לקבל לידיהם את הקרקע כמות שהיא, אולם הדבר אינו מוריד מחומרת פעולתו של אמו"ן, אשר במהלך משא ומתן עימם לא העביר להם מידע מפורט אודות הזיהומים שבקרקע, ואף לא העביר אותו למשרד להגנת הסביבה, האחראי להסדרת הטיפול בזיהומי קרקע ברמה המקצועית וכרגולטור. יתר על כן, הותרת המבנים והתשתיות על כנם הייתה עלולה א ף להביא לגידול בעלויות ולדחייה בתהליך פינוי הקרקע וניקויה, מאחר שמדובר במבנים ישנים, המכילים לוחות אזבסט, ובתשתיות מיושנות, ששימשו את צה"ל במשך עשרות שנים; מבנים ותשתיות שהתע"א ורש"ת היו נדרשות לבצע בהם שיפוצים, השלמות, החלפות והתאמות. לא זו אף זו, גם אם הייתה אפשרות לקיצור לוחות הזמנים, הרי שהיעדר סיכום בין אמו"ן לבין רש"ת ולבין התע"א בנוגע לקבלת הקרקע כמות שהיא במשך כשנתיים וחצי, מאוגוסט 2010 ועד פברואר 2013 , לא רק שביטל למעשה אפשרות זו, אלא גרם להתארכות ניכרת בלוחות הזמנים. זאת ועוד, דחיית תהליך ניקוי ה קרקע עלולה לגרום להתפשטות הזיהום ולחלחולו למי תהום, כך שבסופו של דבר ייתכן שהמדינה תיאלץ לשאת בעלויות ניקוי גבוהות יותר. על אף עובדות אלה, לא בחן משהב"ט באופן שיטתי וסדור את הכדאיות של החזרת הקרקע כמות שהיא אל מול החלופה של פינוי הקרקע, ניקויה על ידי מערכת הביטחון והחזרתה לידי רמ"י. 1 . בדצמבר 2009 סיים ח"א לפנות את יחידותיו מבח"א 27 , והעביר אותן לבסיסו החדש בנבטים. אף כי על פי ההסדר לפינוי בח"א 27 ,שחתמו משהב"ט רמ"י ומשרד האוצר כבר בדצמבר 2008 , היה על משהב"ט להחזיר את שטח הבסיס לרמ"י במועד שבו פונה - דצמבר 2009 , נקי ממבנים ומזיהומים, עד מועד סיום הביקורת, מרץ 2013 , טרם החזיר משהב"ט את השטח לרמ "י, הותיר בו מבנים ותשתיות מסוגים שונים, ולא פעל לניקוי הקרקע שזוהמה במשך שנים של הפעלת הבסיס. כתוצאה מכך, התע"א ורש"ת, הזקוקות לקרקע לצורך הרחבת פעילותן, לא קיבלו אותה. רק בפברואר 2013 , לקראת סיום הביקורת, כארבע שנים מאז חתם משהב"ט על הסדר הפינוי, שבו התחייב להחזיר את הקרקע לידי רמ"י, הנחה ס מנכ"ל וראש אמו"ן, מר בצלאל טרייבר, את ח"א ואת אג"ת לפנות את הקרקע ולהחזירה לידי רמ"י עד נובמבר 2014 . פרק הזמן הארוך שחלף עד ההנחיה האמורה בולט במיוחד נוכח דרישות רמ "י ממשהב"ט ממרץ ומאוגוסט 2010 , בהתאם להסדר הפינוי, לפנות את הבסיס מכל הבנוי בו ולנקות את הקר קע מזיהומים, אם נדרש הדבר. עד מועד סיום הביקורת במרץ 2013 , לא העביר אמו"ן לרש"ת מידע על ממצאי סקר הגז-קרקע מדצמבר 2008 . זאת, אף כי ניהל עמה משא ומתן לפינוי המבנים ולניקוי הקרקע המזוהמת על ידיה עבור משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי -העבר ת ממצאי סקר הגז -קרקע לרש"ת גרמה לכך, שהיא נאלצה לשכור את שירותיה של חברה נוספת לצורך הערכת הסיכונים הסביבתיים, דבר הכרוך בחוסר יעילות ובבזבוז משאבי ציבור. יתר על כן, הדבר אף גרם לכך, שהערכת העלות לניקוי הקרקע שערכה חברה ג' עבור רש"ת התבססה על נתונים ראשוניים וחלקיים, דבר שחשף את רש"ת לסיכונים כספיים. 3 . משרד מבקר המדינה מעיר, כי גם רמ"י, אשר צריכה לשמש זרז להליכים שיביאו לפינוי הקרקע כדי שתוכל לקבלה לשימושים אחרים, לא פעלה בשיטתיות ובנחרצות כלפי משהב"ט במטרה לקבל את הקרקע בהתאם להסדר הפינוי, דבר שאיפשר במידה רבה את העיכוב בתהליך על ידי משהב"ט. יתר על כן, רמ "י הסכימה, אחרי אוגוסט 2010 , לניהול המגעים בין משהב"ט לבין התע"א ולבין רש"ת בנוגע לקבלת הקרקע כמות שהיא, בלי שנטלה בהם חלק, ובכך הסירה מעליה את האחריות להחשת הליך פינוי הקרקע וניקויה, הליך אשר נקבע בהסדר הפינוי. בביקורת עלה, כי אמו"ן לא העביר את ממצאי סקר הגז -קרקע ללשכת שר הביטחון, ולא דיווח ללשכת השר על הפסקת הטיפול בקרקע, ולשכת השר לא השיבה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. בביקורת עלה, כי העיכוב מצד משהב"ט בפינוי הבסיס ממבנים ומתשתיות, בניקוי הקרקע ובהשבתה לידי רמ "י נבע בראש ובראשונה מהעדפתו של משהב"ט להחזיר את שטח הבסיס לידי רמ "י כמות שהוא כדי לחסוך במשאבים. למרות העיכוב האמור, אמו"ן לא פעל בנחרצות לקדם את המשא ומתן עם התע"א ועם רש"ת בנוגע לאפשרות שיסכימו לקבל את השטחים המיועדים להן כמות שהם תמורת תשלום של משהב"ט.	כאמור, באוגוסט 2011 העבירה התע"א לאמו"ן הצעה לפינוי מבנים משטח בח"א 27 , שנועד לעבור לרשותה תמורת סכום של כ -15 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אף שח"א הוא הגוף מטעם צה"ל האחראי לפינוי שטח בח"א 27 ממבנים ומתשתיות ולניקוי הקרקע, לרבות הקצאת התקציב לכך, אמו"ן לא העביר לידיעתו את הצעת התע" א האמורה. בהיעדר מידע מהותי זה, ההערכות שעשה ח"א בנוגע לעלויות שתדרוש התע"א לפינוי המבנים והתשתיות משטח הבסיס היו שגויות: שעה שעל פי הצעת התע"א היא דרשה עבור פינוי המבנים משטח הבסיס המיועד לעבור לרשותה כ-15 מיליון ש"ח (לא כולל מע"מ), העריך ח"א, בהסתמך על הצעת רש"ת, כי התע"א תדרוש סכום הגבוה פי ארבעה - כ-60 )מיליון ש"ח (לא כולל מע"מ39 . בעבודת המטה הפגומה כמתואר לעיל, היה גם כדי לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות בח"א ובאמו"ן בכל הנוגע לחלופה המועדפת לפינוי המבנים והתשתיות בבח"א 27.	110
רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ . היבטים בהגנת הסביבה ברפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ נוכח החריגות בערכי הנחושת בבוצה משך שנים רבות, נוכח העמדות השונות של רפאל ושל המשרד להגנת הסביבה בדבר תפקוד מתקן קדם הטיפול והחשש לזיהום מהקולחים המומטרים, ונוכח הודעת רפאל שלעיל על המתקן המשודרג, מעיר משרד מבקר המדינה, כי מן הראוי שהמשרד להגנת הסביבה יעקוב אחר פעילות רפאל בנושא. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח השימוש של רפאל לאורך שנים בחומרים מזהמים ונוכח סגירת קידוחי המים במכון דוד בראשית שנות ה -90 והימצאות זיהומים בהם, ראוי היה שרשות המים והמשרד להגנת הסביבה יפעלו בנחישות כבר עם הקמתה של רפאל כחברה ממשלתית בשנת 2002 כדי ללמוד על פוטנציאל הזיהומים שבפעילותה, לרבות באמצעות סקר היסטורי, סקר קרקע במכון דוד וסקר מי תהום, ככל שיידרש. כאמור לעיל, על בסיס ממצאי הסקר ההיסטורי אמורים להתבצע סקר קרקע וסקר מי תהום, שנועדו, בין היתר, לזהות קיומם של חומרים מזהמים בקרקע ובמי תהום, ולבדוק את כמויותיהם, את ריכוזיהם ואת היקפם. הדרישות של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות המים מרפאל לבצע סקר היסטורי ניתנו רק בשנת 2010 , שנים רבות לאחר גילוי הזיהומים במי התהום. ביולי 2013 הכינהרפאל , לפי דרישת רשות המים, תכנית לחקירת מי התהום והקרקע, המבוססת על ממצאי הסקר ההיסטורי מספטמבר 2012 . נכון לדצמבר 2013 , רשות המים והמשרד להגנת הסביבה טרם אישרו את התכנית. לפיכך, רפאל טרם החלה בביצוע של סקר קרקע במכון דוד וסקר מי תהום 29 , שיאששו או שישללו את קיום מכלול הזיהומים בקרקע ובמי התהום, היקפם וכמותם, ויהוו צעד משמעותי להכנת תכנית לניקוים, ככל שיידרש. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ממצאי הסקר משנת 2001 שלעיל, נוכח ממצאי רפאל, כפי שריכזה מאנשיה וממסמכיה בדיעבד בסקר ההיסטורי מ - 2012 , שהצביעו לכל הפחות על פוטנציאל זיהום רחב במגוון חומרים מסוכנים, ואף נוכח האמור בהתייחסותה דלעיל של רפאל, היה מצופה מרפאל שתיזום את הפעילויות הנדרשות לבדיקת פוטנציאל הזיהומים ולקביעה, במידת הצורך, של תכנית סדורה לטיפול בהם, והכול בתיאום עם הגופים הממלכתיים האחראים לנושא ובאישורם. זאת גם בהיעדר פעילות אכיפה מספקת לאורך שנים על ידיהם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שפכים תעשייתיים כוללים תשטיפים, כפי שהוגדר ברישיון העסק של רפאל שניתן לפי חוק רישוי עסקים, וכי מהאמור במסמכי רפאל, כגון תיק המפעל של מכון דוד מיוני 2002 , עולה, כי היא עצמה התייחסה לפעילות הנוגעת לסילוק חנ"ם כפעילות של סילוק שפכים. ממצאי הסקר ההיסטורי שהכינה רפאל מעידים, בין היתר, על פוטנציאל לזיהומים מסוגים שונים בקרקע במכון דוד ובמי תהום בכ-160 אתרים נקודתיים. לגבי כ-60 אתרים נקודתיים בשטח המכון נכתב בסקר, כיפוטנציאל זיהום גבוה (זיהום ודאי) "מתבסס על ממצאי דיגום קרקע ו/או מי תהום, ממצאים ויזואליים, עדויות/תיעוד תהליכים במכון שבסופם חומ"ס ]חומרים מסוכנים[ הגיעו באופן ודאי לקרקע ו/או מי תהום בשפך ו/או דרך תשתיות ביוב וניקוז לאורך תקופת פעילות ממושכת וכן אירועי דליפה/שפיכה נקודתיים ידועים". יודגש, כי כל אלו אמורים להיחקר במהלך מימוש התכנית לחקירת הקרקע ומי התהום. משרד מבקר המדינה העלה, כי סקר השפכים , אשר הגישה רפאל למשרד הבריאות ביוני 2005 , לא כלל את פעילות סילוק השפכים הכוללים חנ"ם, שקיימה רפאל במשך שנים בעשרות מתקנים שבמכון דוד, בין היתר, באמצעות בורות ספיגה, תוך החדרתם לקרקע ולמי תהום (בעניין ההחדרה ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי בכך מסרה רפאל למשרד הבריאות נתונים לא מלאים על סילוק השפכים במכון דוד, על אף שמדובר במידע חשוב ומהותי. זאת ועוד, רפאל כתבה בסקר השפכים, כי כל השפכים של מכון דוד מתנקזים למט"ש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי עובדה זו שמסרה רפאל למשרד הבריאות אינה נכונה. דהיינו רפאל דיווחה למשרד הבריאות דיווח לא נכון. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי נוכח העובדה שלא היה בידי רפאל סקר שפכים, הכולל את כל השפכים, היא לא עמדה בעניין זה במפרט התנאים ברישיון העסק מספטמבר 2008. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על רפאל היה להכין סקר שפכים, הכולל את כל שפכי מכון דוד, לרבות חנ"ם, כנדרש ברישיונות העסק. אין בהגשת תיק המפעל, המתאר, בין היתר, את המבנים, המתקנים ותהליכי הייצור שבמפעל לרבות בתחום החנ"ם, לגורמים שלעיל, בכדי לייתר את הכנת ס קר השפכים הכולל, כנדרש ברישיונות העסק. משרד מבקר המדינה מעיר, כי למרות האפשרות הסבירה במקרה של זיהום מי התהום, כי הקרקע במכון דוד מזוהמת אף היא, בדצמבר 2008 , כשבע שנים לאחר שהמשרד להגנת הסביבה החל בפיקוח על רפאל עם הקמתה כחברה ממשלתית, הוא כתב לרפאל, כי נדרש לבצע סקר היסטורי במכון, וכי הדרישה תיכלל בתנאי רישיון העסק ב"תקופה הקרובה". רק בספטמבר 2010 עיגןהמשרד להגנת הסביבה את דרישתו בהיתר הרעלים, ובספטמבר 2011 עיגנה יחידת הריש וי דרישה כזו בתנאי רישיון העסק. אשר לרשות המים מעיר משרד מבקר המדינה, כי עד ליולי 2010 היא לא דרשה מרפאל לבצע סקר היסטורי, הנדרש כשלב מקדים לטיפול בזיהום המים. יוצא אפוא, כי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים כשלו, כל אחד בתחום אחריותו, במשך שנים רבות, באיתור ובטיפול בזיהומי הקרקע והמים, בין היתר, בכך שלא אכפו על רפאל לבצע סקר היסטורי.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי רק במאי 2010 אכפו יחידת הרישוי והמשרד להגנת הסביבה את דרישתם בתנאי רישיון העסק מספטמבר 2008 , כי רפאל תגיש ליחידה סקר שפכים. בפברואר 2012 , כשנה וחצי לאחר הדרישה של יחידת הרישוי להכין סקר שפכים עדכני עד ליולי 2010 , סיימה37 רפאל להכין את הסקר המבוקש, העונה לדרישות המשרד להגנת הסביבה ולהערותיו, והגישה אותו למשרד.	111
המשרד לביטחון הפנים . סוגיות ארגון ותקינה - משמר הגבול - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה חוזר על הערתו מהביקורת הקודמת, כי העובדה שהמשטרה טרם השלימה את הטיפול בעניין ה"פיקציות", מאפשרת את הימשכות התופעה הפסולה, שבה שיבוץ כוח אדם במג"ב אינו מתבצע על פי הצרכים שנקבעו. ולכן, תופעה זו עלולה לפגוע ביכולתו של מג"ב לנצל בצורה מיטבית את כוח האדם של יחידותיו בפעילות המבצעית שלהן נועדו. על המשטרה להשלים אפוא את הטיפול בתופעה של העסקת שוטרים בתפקידים השונים מהתקנים שעליהם הם רשומים, ולמגרה כליל. "משרד מבקר המדינה חוזר ומעיר, כי המשך קיומם של "תקנים וירטואליים במשטרה אינו עולה בקנה אחד עם עקר ונות המינהל התקין, והוא פוגע בבקרה ובפיקוח של גורמי המטה במשרד לבט"פ ובמשטרה על התאמת הצרכים לתקן. על המשטרה לתת דעתה לעניין זה פעם נוספת, ולרכז מאמץ כדי לגבש תכנית פעולה שבסיומה לא יהיו כלל "תקנים וירטואליים" במשטרה. ,משרד מבקר המדינה מציין בחיוב, כי המשטרה ומג"ב תיקנו חלק ניכר מהליקויים ובכלל זה גיבוש נהלים לפרסום פקודות ארגון (פק"א), פרסום פק"א ותקינה חדשה ליחידות מג"ב, ביטול היחידות לשיפור הביטחון האישי בערים אשר הוקמו מלכתחילה לזמן קצוב ללא פ ק"א ותקינה, והעמדת הציוד המתאים ליחידות המילואים. עם זאת, המשטרה ומג"ב טרם סיימו את הטיפול במספר נושאים חשובים. על המשטרה ועל מג"ב להשלים את הטיפול בתופעת "הפיקציות" - תופעה שבה קצינים ושוטרים רשומים ונושאים במינוי לתפקיד על פי התקן באחת מיחידות מג"ב, אך מ וצבים ומשרתים בפועל בתפקידים אחרים באותה יחידה או ביחידה אחרת. בנוסף לכך, על המשטרה למגר את התופעה הבלתי ראויה של "תקנים וירטואליים" - תקנים שמעבר לשיא כוח האדם שנקבע. תופעה זו מעלה חשש, כי האיוש וחלוקת הציוד ליחידות המשטרה אינם מיטביים. בנוסף לכך, על המשטרה ועל מג"ב לסיים את טיפולם בעניין איוש משרות הקצונה במג"ב בהתאם לתקנים המאושרים. על המשרד לביטחון הפנים והמשטרה לבחון יחדיו מהן ההשפעות של מכסת ימי המילואים החסרה המוקצית לכוחות מג"ב, ומהן הדרכים האפשריות לפתרון הנושא, וזאת כדי להבטיח את הכשירות והמוכנות של מערך המילואים של מג"ב. בנוסף לכך, על המשטרה לבחון דרכים כיצד ניתן לתרגל, ולו חלקית, את גיוס כוחות המילואים של מג"ב, וזאת כדי למנוע ככל הניתן תקלות בזמן אמת. משרד מבקר המדינה סבור, כי השלמת הטיפול בנושאים שהועלו בביקורת המעקב חשובה בראש ובראשונה כדי להב טיח פעילות מבצעית מיטבית של כל יחידות מג"ב, ומיצוי ראוי של כל המשאבים העומדים לרשותן. משכך, על המשטרה ועל מג"ב להתמיד בתיקון הליקויים, ועל המשרד לביטחון הפנים לעקוב אחר פני הדברים, כדי להבטיח את מימושם. .ב- 2010 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא ארגון ותקינה של יחידות מג"ב תחת פיקוד המשטרה, והעלה שורה של ליקויים. בחודשים יולי ואוגוסט 2013 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב כדי לבדוק את הטיפול של המשטרה ומג"ב בליקויים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על המשטרה לסיים את עבודת המטה בהקדם, שכן לסיכום התחומים המפורטים לעיל יש השפעה משמעותית על עקרונות העבודה המשותפת בין מג"ב למשטרה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במועד סיום ביקורת המעקב עדיין קיימת אי - התאמה בין מצבת הדרגות במג"ב בדרגות פקד ורב-פקד לבין מספר התקנים של דרגות אלו. בנוסף לכך, מדאיגה התופעה של חוסר משמעותי של מפקדי צוותים, מפקדי מחלקות וקצינים בדרגת פקד, העלולה לפגוע ביכולת המבצעית של יחידות מג"ב. ראוי, שהמטה הארצי של המשטרה ומפקדת מג"ב ינקטו צעדים לתיקון מצב זה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראוי שהמשטרה ומג"ב ימשיכו בנקיטת פעולות לצמצום משמעותי של הפערים בין מצבת כוח האדם והתקינה באותן יחידות. אם לא ניתן יהיה לצמצם את הפערים, יש לבחון את יכולת היחידות לבצע את תפקידיהן כפי שהוגדרו בפק"א, ולנקוט את הפעולות הנדרשות בהתאם לממצאי הבחינה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי דבר זה פוגם ביכולת הבחינה האמיתית של התייצבות אנשי המילואים בלוח זמנים מוגדר. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שגם במציאות של תקציב חסר, תבחן המשטרה דרכים כיצד ניתן לתרגל, ולו חלקית, את גיוס כוחות המילואים של מג"ב, וזאת כדי למנוע ככל הניתן תקלות בזמן אמת. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ועדת המעקב התכנסה ודנה בדוח הביקורת באיחור, ולא דיווחה על החלטותיה למבקר המדינה כנדרש בחוק. על המשרד לבט"פ לקיים את הוראות החוק, ובכלל זה לוודא שצוות המעקב לתיקון הערות הביקורת דן בדרכים לתיקון הליקויים ומקבל החלטות בדבר תיקונם במועד שנקבע בחוק.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי -קיום דיונים אלה פוגע בבקרה של המשרד לבט"פ על פעילות המשטרה. אשר על כן, על ה משרד לבט"פ והמשטרה לחדש בהקדם את הדיונים ולקיימם בתדירות הדרושה.	112
צבא ההגנה לישראל . היבטים בפעילות ארגון נכי צה_ל וסוגיות בעניין נכי צה_ל בביקורת עלה, כי נוהלי הארגון העוסק ים בהתקשרויות עם ספקים לצורך רכש סחורות או שירותים, אינ ם מתייחסים לפרק הזמן המרבי שבו ניתן להתקשר עם ספק שירותים או ספק סחורה בהתאם לסוגי ההתקשרויות, להיקפן ו למשכן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראוי ש הארגון ישקול אם לכלול בנהליו הנחיה לקביעת אמות מידה והמשקל היחסי של כל אמת מידה, שישמשו את חברי הוועדות בעת שהם בוחנים את הצעות המחיר לצורך הבחירה בספקים. קביע ה כזו עשויה לסייע לארגון לקיים בחינה הגונה ושוויונית בין ההצעות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר, האחראי להבטחת שימוש חסכוני ויעיל בקופה הציבורית, לקבוע ללא דיחוי נוסף הנחיות כתובות בנושא זה, לפרסמן ולדאוג לאכיפתן. מן הראוי, שהנחיות משרד האוצר בנושא זה תיקבענה לאחר בחינה של מכלול התנאים והסייגים הנדרשים למתן תשלום ההטבות, ושל תהליכי הפיקוח והבקרה על כך הן בשירות המדינה והן בגופים ציבוריים אחרים נוספים, וביניהם גופים מתוקצבים. נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2013 , לא נמצא, כי הבחינה בנושא הנדון הסתיימה, וכי משרד האוצר פרסם חוות דעת בעניין החזר הוצאות רכב לעובדי מדינה שהם נכים זכאים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כלהלן: היעדר הנחיות ברורות בנושא זה והתשלומים הכפולים לנכים זכאים מקופת המדינה בגין הוצאות רכב או מתן רכב צמוד, הן מצד משרדי ממשלה וגופים מתוקצבים (כמעסיקים) והן מצד אגף השיקום (כגורם משקם) - הם לקויים מיסודם. מצב זה גורם להוצאות כספיות מיותרות וכפולות לאוצר המדינה. הדברים מקבלים משנה חומרה בהתחשב בכך שהמצב האמור ידוע למשרד האוצר זה שש שנים, בלי שנקט פעולה ממשית כדי לתקנו. בביקורת עלה, כי הארגון מנהל פרוטוקולים של ישיבות הוועידה הארצית, אך אינו מציין בהם את רשימת הנוכחים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי ש הארגון יציין בפרוטוקול את שמות הנוכחים אשר החוק מחייב את השתתפותם בישיבה, כ דוגמת רואה החשבון של הארגון. בנוסף לכך, ראוי גם שהארגון יצרף לפרוטוקול את רשימת חברי הוועידה הארצית הנוכחים בישיבות, ובכך יציג בפני חברי העמותה מידע אודות פעילותם ואופן מילוי תפקידם של חברי הוועידה הארצית המכהנים בתפקידם כנציגים של חברי העמותה שבחרו בהם. בחלק מהסעיפים בתכניות העבודה של הארגון בשנים 2011 ו- 2012 אכן צוין, כי ביצועם מותנה בתקציב, אך שלושת ה פרויקטים האמורים, שהופיעו בתכניות העבודה של הארגון בשנים 2011 ו- 2012 , נכללו שוב בתכנית העבודה לשנת 2013 .מאחר שלא נמצא להם מקור תקציבי משרד מבקר המדינה מעיר, כי תכנית עבודה שנתית אמורה לשמש כלי ניהולי מרכזי המסייע לארגון להתוות את פעילויותיו על פי המטרות והיעדים לטווח הקצר ולטווח הארוך , והיא אמורה להיות מגובה בתקציבים אשר נדרשים למימושה. קביעת משימות בתכנית העבודה ללא הקצאת תקציב לביצועם, עלולה לגרום לביצוע חסר של תכנית העבודה ולדחיית ביצועם של פרויקטים משנה לשנה, ללא השלמתם. מתשובת הארגון עולה, כי הגודל המינימלי ההכרחי של כל בית לוחם אמור לשמש 1,500 בתי אב. משרד מבקר המדינה מציין אפוא, כי בית הלוחם בבאר שבע נבנה בהיקף הגדול מהגודל המינימלי ההכרחי. בנוסף לכך, בית הלוחם בבאר שבע נבנה בהיקף הגדול משמעותית מזה שתוכנן בשנת 1999 . גם במסמכי הארגון אין תיעוד לצפי שמספר חברי הארגון יגדל לכ- 3,000 ,בתי אב, כפי שנטען בתשובת הארגון כאמור. בביקורת עלה, כי הארגון לא בחן האם יש צורך להגדיל את מספר מרכזי הפעילות של הנכים בפריפריה ואת המשמעויות הנובעות מכך, ולא גיבש תכנית רב-שנתית , שבה נקבעו יעדים למספר החברים שישתתפו בכל אחד מהמרכזים שאיתם התקשר הארגון. כל זאת כדי לשפר את נגישותם של מרכזי הפעילות לציבור גדול יותר של חברי הארגון בכל רחבי הארץ.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המטרה המבורכת שקבע הארגון להנגשת הפעילויות בתחום השיקום לחברי הארגון המתגוררים בפריפריה, על הארגון לבחון אם יש צורך להגדיל את מספר מרכזי הפעילות של הנכים בפריפריה ו את המשמעויות של נושא זה באמצעות תכנית רב -שנתית. תכנית כזו אמורה לכלול נתונים בנוגע למספר החברים הצפוי בכל מרכז פעילות שאיתו מתקשר הארגון.	114
צבא ההגנה לישראל . ההגנה על מתקנים ותשתיות להפקת גז ונפט בים משרד מבקר המדינה מעיר, כי מהמסמכים שהעביר המל"ל עולה, שהמל"ל התייחס בדיוניו, כבר מתחילת עבודת המטה, הן לסוגיית אבטחת מתקני הגז הקיימים והן להגנה על המרחב הימי שביניהם הכולל, בין היתר, גם תשתיות הולכה וכן התייחס ל"מתקנים עתידיים", כפי שנדרש נוכח האיומים שכבר היו ידועים. המל"ל הודיע בדיון שהתקיים בסוף נובמבר 2010 , שבכוונתו לסיים זאת עד לרבעון הראשון של 2011. ,ברם, למרות הדחיפות הרבה בקיום מערך הגנה יעיל על מתקני הגז ביםוהודעת המל"ל מדצמבר 2012 על המשמעויות מדחיית ההחלטה, בפועל הוצגה לראשונה הצעת המחליטים לדיון ולאישור בקבינט הביטחוני רק באפריל 2013 ,. יש להדגיש כי גם לאחר שהקבינט הביטחוני אישר את תכנית ההגנה הנדרשת ב- 13.11.13 , על צה"ל להשלים פעולות כדי לממש את כל שלביה. מ כאן, שהייתה חשיבות רבה לקיום עבודת מטה מהירה וכוללת, מאחר שמדובר בסוגיה ביטחונית מורכבת הדורשת הקצאת משאבים, ובכלל זה הצטיידות באמצעים כדי לספק הגנה ראויה מפני הסיכונים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח האיומים על מתקני הפקת הגז בים ולאור העובדה שמתקן "תמר" החל לספק גז באפריל 2013 , היה על המל"ל להידרש לנושא זה ביתר שאת כדי לקדמו. יתרה מכך, מהמסמכים עולה, כי המל"ל עצמו קבע, ש"אין לעכב את בניית המענה המבצעי". ,עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בהתחשב באיומים הביטחוניים על מתקני הגז ומשום שעדיין קיימות פעולות שעל צה"ל להשלים כדי לממש את כל השלבים של תכנית ההגנה, ראוי היה שתהליך הסדרת ההגנה עד לקבלת ההחלטה בקבינט הביטחוני יהיה קצר משמעותית. זאת ועוד, מדובר בנושא שהוא בעל חשיבות אסטרטגית וכלכלית עצומה לישראל, כפי שקבעו, בין היתר, צה"ל והמל"ל. בהיעדר החלטת קבינט המאשרת את תכנית ההגנה על מתקני הגז, בים, לא יכלו צה"ל ומשרד הביטחון לנקוט צעדים למימוש תכנית הגנה זו, בה בעת שחלק ממתקנים אלו כבר החלו לפעול והם משמשים יעד לפגיעה. בפועל, ההגנה שמספק חיל הים למתקני הגז באזור, נכון למועד סיכום הביקורת, דצמבר 2013 , היא חלקית. ,על משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומשרד הביטחון לבחון כיצד להבטיח שאבטחת מתקני הפקת הגז בים תישמר גם בעת חירום או בעת לחימה. אם יתגלעו חילוקי דעות בין גופים אלו, עליהם לפנות אל המל"ל, שנקבע בהחלטה ב/53 .כ"גורם מסדיר" לצורך הסדרת הסוגיה .גילויי הגז בתחום "המים הכלכליים" של ישראל הם בעלי חשיבות כלכלית ואסטרטגית רבה למשק הישראלי, ומשכך עלולים מתק ני הגז בים לשמש יעד לפגיעה מצד מדינות עוינות וארגוני טרור. לצורך הסדרת ההגנה על מתקני הגז בים, נדרשת החלטה של הקבינט הביטחוני שתאשר תכנית הגנה שבצדה תקציב25. נוכח האיומים המפורטים לעיל, ומשום שעדיין קיימות פעולות שעל צה"ל להשלים בתכנית ההגנה על מתקני הגז בים, התמשכות עבודת המטה האריכה את התקופה שבה מצויים מתקנים אלו בסיכון. סיכון זה לא חלף עם קבלת ההחלטה. כפי שעלה בביקורת, האיומים על מתקני הגז ומשך הזמן הנדרש למימוש ההחלטה לצורך שיפור היכולת של צה"ל היו ידועים גם למל"ל בעת שערך את עבודת המטה (שהחלה כאמור ב - 2010 ), והיו אמורים להביא לקיצור לוח הזמנים עד לקבלת החלטה בקבינט הביטחוני. נוכח חשיבות נושא ההגנה על מתקני הגז בים ומשמעויותיו הכלכליות, הביטחוניות והאסטרטגיות, ובהסתמך על תפקידי המל"ל כפי שנקבעו בחוק המל"ל, היה על המל"ל לנתח במסגרת עבודת המטה שערך את החלופות שהועלו, ולפרט לגבי כל חלופה את עלותה ואת רמת ההגנה שהיא מעניקה, כדי שיוכל להציגן במסגרת הדיון שהתקיים בקבינט הביטחוני. הצגת מספר חלופות לשרים החברים בקבינט הביטחוני היא חיונית, מאחר שהיא מאפשרת להם לקיים דיון המבוסס על מידע מפורט בנוגע ליתרונות ולחסרונו ת של כל אחת מהחלופות, הן בהתייחס לעלותה הכספית והן בהתייחס למשמעויותיה המבצעיות. על המל"ל, שגיבש את עבודת המטה, בשיתוף משרד הביטחון וצה"ל, לבחון חלופות מבצעיות לשיפור מערך ההגנה הקיים עד למימושה המלא של תכנית ההגנה העתידית. במסגרת זו ראוי, כי ישקלו אפשרות הקדמת רכש אמצעים שאושרו כחלק מתכנית ההגנה העתידית. לאחר בחינת החלופות, ראוי, כי המל"ל יציג לקבינט הביטחוני, לאחר עבודת מטה נוספת, את יכולת ההגנה החלקית הקיימת בצה"ל, לרבות המשמעויות הנובעות מכך, ואת החלופות המבצעיות שנבחנו, כדי להקטין, עד כמה שניתן, את הסי כון לפגיעה במתקני הגז בעת הנוכחית. ,לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ומשרד הביטחון לבחון כיצד להבטיח שאבטחת מתקני הפקת הגז בים תישמר גם בעת חירום או בעת לחימה. אם יתגלעו חילוקי דעות בין גופים אלו, עליהם לפנות אל המל"ל, שנקבע בהחלטה ב/53 כ"גורם מסדיר" לצורך הסדרת הסוגיה. משרד מבקר המדינה מדגיש, כי אין זה ראוי להותיר לפתחו של צה"ל את ההחלטה "האם להשאיר את המאבטחים במתקנים". גם בהתאם להצעת המחליטים והחלטה ב/53 שניתנה על בסיסה, צה"ל אינו אחראי לאבטחה המקומית על מתקני הגז הימיים, וראוי אפוא כי הסוגיה תיפתר בתיאום בין צה"ל ומשרד הכלכלה. מבקר המדינה מעיר, כי במסמכים שהעביר המל"ל בנושא זה במהלך הביקורת, לא נמצאו סימוכין שיש בהם כדי להעיד, כי המל"ל התמודד במסגרת עבודת המטה שערך עם החלופות שהציג צה"ל וניתח את המשמעויות הנובעות מהן, ובכלל זה את עלותה של כל חלופה ואת רמת ההגנה שהיא מעניקה, וזאת כדי לאפשר לשרי הקבינט הביטחוני לקבל החלטה הנשענת על הנתונים הדרושים לקבלתה. גם משרד ראש הממשלה לא צירף לתגובתו לביקורת מסמכים המעידים על כך. בביקורת לא נמצא שהמל"ל בחן בעצמו את חלופת ההפרטה, אלא, כאמור, ביקש ממערכת הביטחון "לגבש חוות דעת" בעניין זה. זאת ועוד, במסמכים שהעביר המל"ל למשרד מבקר המדינה לא נמצאו נימוקים למסקנה של המל"ל, ולפיה "חזקה על צה"ל שיבצע את הגנת ה'מים הכלכליים'... בצורה היעילה והזולה ביותר". לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבות הנושא ומשמעויותיו הכלכליות, הביטחוניות והאסטרטגיות, ובהסתמך על תפקידי המל"ל כפי שנקבעו בחוק המל"ל, היה על המל"ל לנתח במסגרת עבודת המטה שערך את החלופות שהועלו, ולפרט לגבי כל חלופה את עלותה ואת רמת ההגנה שהיא מעניקה, כדי שיוכל להציגן במסגרת הדיון שהתקיים בקבינט הביטחוני. הצגת מספר חלופות לשרים החברים בקבינט הביטחוני היא חיונית, מאחר שהיא מאפשרת להם לקיים דיון המבוסס על מידע מפורט בנוגע ליתרונות ולחסרונות של כ ל אחת מהחלופות, הן בהתייחס לעלותה הכספית והן בהתייחס למשמעויותיה המבצעיות.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי בשל החשיבות שבהימצאותם של המאבטחים על מתקני הגז הימיים, ובמיוחד בעת חירום ובעת לחימה, שאז מתגברים האיומים על מתקנים אלו, מן הראוי היה שהמל"ל יכלול את סוגיית "שירות עבודה" ואת סוגיית גיוסם למילואים של המאבטחים בסיכום עבודת המטה שהג יש לקבינט הביטחוני לקראת הדיון בהצעת המחליטים, כחלק מהפתרון הכולל לאבטחת המתקנים, לרבות בעת חירום.	116
משרד הדיגיטל הלאומי . "מדיניות פעם אחת" לשיפור השירות הממשלתי הדיגיטלי לציבור .כמו כן, מאחר שבשביל להבטיח "חיסכון בירוקרטי" משמעותי ביישום המדיניות על .המשרדים לתעדף את השירותים שבהם רוצים ליישם את המדיניות, בשים לב להיקף .השימוש בשירות ולסוג המידע והאישורים הנדרשים בו, על המשרדים להשלים את .תיקוף השירותים במיפוי. .זאת ועוד, אופן המימוש בהנחיה, שעו גן גם בהחלטה משנת 2020 , מתמקד ביישום .מדיניות פעם אחת בשירותים דיגיטליים העושים שימוש בתשתית הטפסים של ממשל .זמין; עם זאת, על מנת לממש את מלוא החיסכון הבירוקרטי ביישום מדיניות פעם אחת .בשירות ממשלתי, יש ליישמה בכל ערוצי השירות, לרבות ערוצי השירות הטלפוני .והפרונטלי, שבהם עושות שימוש אוכלוסיות ראויות לקידום שנזקקות לשירותים רבים .ובפרט שחלק מאוכלוסיות אלו הן בעלות נגישות נמוכה לערוצי שירות ממוחשבים. .מאחר שפרויקט שדרת המידע הוא פרויקט מורכב וגדול, כהגדרתו בהנחיית רשות .התקשוב, מוצע לבחון את הצורך בהקמת ועדת היגוי ייעודית לפרויקט זה, שחבריה ימנו .בין היתר מנהל פרויקט מטעם המשתמשים, נציגי משרדים עיקריים וכן מנהל פרויקט .מטעם הספק, כנדרש בהנחיית התקשוב. .ועדת היגוי ייעודית כאמור, ביכולתה לייחד קשב ופעולה ספציפיים לניהול הפרויקט, .שצפוי להימשך כמה שנים, לעקוב באופן פרטני אחר התקדמותו, לסייע בקידום הפריסה .מול המשרדים ולפעול לאיתור חסמים ולגיבוש דרכים לפתרונם. הדבר נדרש בין היתר .בשל המורכבות של פרויקט שדרת המידע ונוכח הקשיים והעיכובים שחלו בו עד כה. .לחילופין או עד למינויה של ועדת היגוי ייעודית, מומלץ כי ועדת ההיגוי להעברות מידע .תייחד דיונים לנושא שדרת המידע לשם קידומו. .מאחר ששדרת המידע הוגדרה תשתית חיונית בהיבט של אבטחת מידע והגנת הסייבר, .שכן מידע רב הנוגע לאזרחים עובר דרכה, לרבות מידע רגיש כגון מידע רפואי, על רשות .התקשוב להשלים ביצוע סקר סיכוני אבטחת מידע ספציפי למערכת זו. .מהתרשים עולה כי אף שבשנת 2019 טיפלו הוועדות ב - 1,233 בקשות להעברת .מידע, מספר הבקשות שנפתחו במערכת מוע"ד באותה שנה עמד על 115 ,בקשות .ובשנת 2020 עמד על206 בקשות. יוצא אפוא כי רק כ-9% מכלל הבקשות שטופלו .בוועדות בשנת 2019 נוהלו באמצעות מערכת מוע"ד66 . .מומלץ שרשות התקשוב ומשרדי הממשלה יבחנו במשותף אילו פעולות נדרשות .מהמשרדים על מנת שיוכלו ליישם מדיניות פעם אחת בערוצי השירות הטלפוני .והפרונטלי, עבור השירותים הדיגיטליים שבהם כבר יושמה המדיניות באמצעות אופן .המימוש בהנחיה. הדבר נדרש בעיקר עבור אוכלוסיות ראויות לקידום, שנזקקות .לשירותים רבים ולסיוע במיצוי זכויותיהן וה ן אינן עושות שימוש בערוצי השירות .הדיגיטליים. .עוד מוצע לבצע היזון חוזר בקרב משתמשים בשירותים שבהם יושמה מדיניות פעם אחת .באופן המימוש בהנחיה. זאת על מנת לבחון את מידת השיפור בשירות, לשם הפקת .לקחים וטיוב תהליכים. .כמו כן, מאחר שאופן המימוש בהנחיה מותנה בין היתר בזיהוי המשתמש באמצעות .מערכת ההזדהות הממשלתית, מוצע לבחון דרכים להרחבת השימוש במערכת זו בקרב .הציבור, נוכח היותה כלי מרכזי שבאמצעותו ניתן לשפר את השירות לאזרח. .משרד מבקר המדינה מציין כי על הגופים שנדרשו בהחלטה משנת 2020 להחצין מידע .בשדרת המידע עד אפריל 2021 וטרם הטמיעו את המערכת, לפעול בשיתוף פעולה עם .רשות התקשוב ולבחון דרכים להשלמת הפעולות הנדרשות לשם החצנת המידע .בהתאם להחלטת הממשלה, תוך יישום מדיניות פעם אחת. מהתרשים עולה כי זמן הטיפול הממוצע בבקשות שנפתחו במערכת מוע"ד היה .בשנת 2019 יותר מחצי שנה ועמד על 191.7 ימים; ובשנת 2020 - יותר משלושה .חודשים ועמד על 97.8 ימים. יצוין כי נתונים אלו מתייחסים לכל הבקשות שנפתחו .במערכת בש נים אלו, לרבות אלו שהטיפול בהן טרם הסתיים, ולכן נתונים אלו .אינם סופיים. .עוד עולה מהתרשים כי צוואר הבקבוק המרכזי שבו מתעכבות הבקשות הוא שלב .הטיפול הראשון בבקשה בצד מחזיק המידע, וכי ככלל, הבקשות מתעכבות זמן רב .יותר בצד מחזיק המידע. כך למשל, זמן הטיפול הממוצ ע בבקשה בצד מחזיק .המידע עמד בשנת 2019 על 131.9 ימים, שהם כ -69% מזמן הטיפול הכולל .בבקשה; ובשנת 2020 הוא עמד על56.1 ימים, שהם כ-57% .מזמן הטיפול הכולל .נמצא כי הסיבות העיקריות לעיכוב הן תדירות נמוכה ולא קבועה של התכנסויות .הוועדות בחלק מהגופים (בגלל מיעוט בקשות), או הגשת בקשה עם פרטים חסרים .על ידי הצד מבקש המידע, הדורשת סבב השלמות מידע וכן בדיקה חוזרת של .הבקשה המתוקנת על ידי הצד מחזיק המידע. .הביקורת העלתה כי בנוהל לא נקבעה תדירות ההתכנסות של הוועדות, אף .שמדובר בגורם עיכוב עיקרי, ואף שהצוות לשיפור העברת מידע בין משרדים המליץ .על כך בדוח המסכם שפרסם בשנת 2016 . זאת ועוד, אף שבנוהל נקבעו זמני תקן .לחלק מהשלבים בתהליך העברת המידע, תקנות הגנת הפרטיות טרם תוקנו כדי .לשקף הוראות אלו, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה משנת 2016 . . עוד העלתה הביקורת כי אף שבשנת 2019 טופלו119 בקשות לה עברת מידע .במערכת מוע"ד, הדיווח שהגישה רשות התקשוב לממשלה על עבודת הוועדות .בשנת 2019 לא כלל פרטים על משך הטיפול בבקשות אלו למול זמני התקן .שנקבעו בנוהל. זאת אף שהחלטת הממשלה משנת 2016 קבעה כי הדיווח על .עבודת הוועדות יפרט את עמידתן של הוועדות בנוהל. זאת ועוד, מאחר ש תהליך יעיל ומה יר של העברת מידע בין גופים ציבוריים הוא .תנאי הכרחי לשיפור תהליכי שירות בממשלה בכלל וליישום מדיניות פעם אחת .בפרט, על רשות התקשוב לבחון דרכים, בשיתוף פעולה עם הגופים מבקשי המידע .והגופים מחזיקי המידע, לקיצור זמן הטיפול בבקשות להעברת מידע בכל שלב. כך .למשל, מוצע לבחון קביעת יעדים מדידים בתוכניות העבודה המשרדיות ולבצע .מעקב עיתי אחר העמידה בהם וניתוח, לצורך הפקת לקחים. .כמו כן, על שר המשפטים להשלים את תיקון תקנות הגנת הפרטיות בהתאם .להחלטת הממשלה מ -2016 ,כדי לשקף בתקנות את ההוראות המתאימות .המסדירות את עבודת הוועדות בהתאם לנוהל. .יש לראות בחיוב את פעולתה היעילה של רשות התקשוב בהקמת מערכת מוע"ד .לניהול עבודת הוועדות להעברת מידע במשרדי הממשלה ובצירופם של גופים רבים .מקרב המשרדים לעבודה במערכת, לרבות ליווי הגופים בתהליך החיבור למערכת, .הדרכה שוטפת ומעקב. .הביקורת העלתה כי בין הגופים שטרם התחברו למערכת מוע"ד במועד סיום .הביקורת היו כאלו שטיפלו בבקשות רבות להעברת מידע בשנת 2019 , ובהםמשרד .הבריאות (43 )בקשות, המוסד לביטוח לאומי 63 , משרד הביטחון (40 בקשות) ורשות .המסים (13 .)בקשות	על פי ההערכות של רשות התקשוב, קיימים כ-300 - 400 שירותים דיגיטליים שעושים .שימוש בתשתיות ממשל זמין (תשתית הטפסים והאזור האישי) ומאפשרים יישום של .מדיניות פעם אחת. עם זאת, נכון לאוקטובר 2020 יושמה המדיניות רק ב -12 שירותים .כאלו. על המשרדים לפעול ליישום המדיניות בכלל השירותים הדיגיטליים שמאפשרים .זאת.	117
משרד המשפטים . פעולות המדינה להבטחת זכויותיה באמצעות אכיפה אזרחית .מנתונים שמסרה הפרקליטות, מספר התביעות עקב הליכים פליליים עומד על .תביעות ספורות בכל שנה. כך למשל, בשנת 2019 הוגשותשע תביעות עקב .הליכים פליליים, מתוכ ן שלוש תביעות נגררות. זאת כאשר, על פי נתוני .הפרקליטות, בשנת 2019 הסתיימו הליכים ב- 4,408 תיקים פלילייםוהורשע ו 84% .מהנאשמים, אך יש לציין כי הנתונים מתייחסים לכלל התיקים הפליליים ולא רק .לתיקים שהם רלוונטיים להגשת תביעה אזרחית בעקבות הליך פלילי. .מומלץ כי משרד המשפטים יבחן, בתיאום עם החשב הכללי, עריכת מסמכים גנריים .בחלוקה נושאית, לשימוש הגורמים הרלוונטיים שבמשרדים השונים. למשל, טפסים .עבור יחידות הרכש ומינהל הדיור הממשלתי או גורמים הנמצאים בקשר עם ספקים או .צדדי ג' אחרים. .נוכח הקשיים באיסוף ראיות שהוצגו ופוטנציאל הנזק הכלכלי וההרתעתי העולה מהם, .מומלץ כי משרד המשפטים יוציא הנחיה ללשכות המשפטיות בגופי הממשלה בדבר .הצורך בהקפדה על תיעוד של מהלכים ושמירת מסמכים, ובייחוד כאלה הנוגעים .לאינטרסים של המדינה, ובדבר אופן התיעוד. מומלץ לגבש טפסים רשמיים שיתוו הליך .בניית תיק ראיות המבוסס על תשתית ראייתית מספקת לקראת הכנת תביעה בהליך .משפטי יזום. .בפגישות עם גורמים בכירים במשרד המשפטים, במשרד האוצר ובגופים ממשלתיים .נוספים עלה כי הליך איסוף הראיות וגיבושן לקראת תביעה אזרחית יזומה כרוך בקשיים .כמו: תחלופה גבוהה באיוש התפקידים בגוף הממשלתי פוגמת בזיכרון הארגוני ובשיתופי .הפעולה; העובדים חוששים מחשיפת כשל ניהולי בגוף הממשלתי אגב בניית תיק .הראיות; מסמכים חשובים להכנת התביעה לא נשמרו או אבדו; ניסוח לא מיטבי של .מסמכים שנלוו לה סכמי ההתקשרות כגון אגרות חוב, שעבודים וכתבי התחייבות 114 .ונזקים מקצועיים-משפטיים אחרים. .מטרת הפניית מקרים לנתיב של יישוב סכסוך היא להביא לסיומה של המחלוקת .במהירות ולחסוך למדינה משאבי זמן וכסף. מומלץ כי משרד המשפטים יבחן אם נדרשת .הסדרה והאחדה של אופן הפנייה לממונה על המחוז או לגורם אחר שייקבע (ובכלל זאת .של זהות הפונה מטעם המדינה לבירור ההליך), וכן קביעה במסגרת הנחיה של פרק .הזמן שבו נדרש אותו גורם לערוך את הבירור בפניו, בהסכמת משרד הפנים . עוד מומלץ .כי הפרקליטות תערוך מיפוי של כלל הסכסוכים טרום תביעה שהיא מעורבת בהם, .ובכללם אלה שבהם הרשות המקומית היא זו שטוענת לפגיעה בזכויותיה, ותוודא מימוש .הנחיות היועץ המשפטי לממשלה והנחיות משרד הפנים בדבר יישוב סכסוכים מחוץ .לכותלי בית המשפט בכלל המקרים הנ"ל. .עוד עולה מנתונים שמסרה רמ"י כי נכון לחודש מאי 2018 סך מצבת החובותהמשוערכת .בגין דמי חכירה שנתיים שעמדו לגבייה היה כ-2.4 מיליארד ש"ח. מתוכם כ-394 מיליון .ש"ח נמצא ו בטיפול משפטי. כלומר רמ"י העמידה לגבייה רק 16% מחובותאלו. מומלץ כי רמ"י תבצע מעקב ממוחשב אחר גיול החובות באופן שוטף למניעת התיישנות .חובות ולפעול להגדלת היקף התיקים המועברים לטיפול משפטי. עוד מומלץ כי, בייחוד, .בכל הנוגע ל חברות ותאגידים בעלי חובות גבוהים יבוצע מעקב שוטף אחר איתנותם .הכספית, לשם קבלת אינדיקציות על הרעה צפויה במצב החברות, בדרך שתתרום .למימוש גביית חובותיהם כלפי רמ"י. .מנגנון לאיתור הפרות של הסכמי התקשרות אינו מבוסס דיו בפרקטיקה המקצועית ש ל .גופי ממשלה. מהמענה לשאלון עולה כי ב -41% מהגופים המשיבים אין כלל מנגנון .מובנה לאיתור החובות וההפרות של הסכמים, ובכלל זה אין נוהל עבודה מתוקף לאיתור .ולמיפוי חובות והפרות. .מומלץ כי החשב הכללי ינחה את חשבי המשרדים והגופים הציבוריים לקיים התייעצויות .רבעוניות ויעקב אחר עמידת החשבים והיועצים המשפטיים של כלל הגופים בהוראות .התכ"ם בעניין זה, תוך הסתייעות ביחידה לאכיפה אזרחית לתכנון פעולות האכיפה .הנדרשות מהמעקב. כן, מוצע לפרסם מידי שנה, בקרב כלל משרדי הממשלה, את .המשרדים אשר זכו לקבל תמריצים בגין פעילותם בגביית חובות ולבחון יעילות המודל .הקיים.	.מהתרשים עולה כי בשנים 2017 - 2019 חלה ירידה בכמות התיקים שהופנו למחלקה .המשפטית. בשנת 2017 הועברו432 תיקים למחלקה המשפטית, ואילו בשנת2019 חלה .ירידה של 25% בפניות והופנו 323 תיקים בלבד. במהלך הביקורת בשנת 2020 , חלה .עלייה במספר הפניות ביחס לשנת 2019 , והופנו406 ,תיקים למחלקה המשפטיתזאת .למול כ- 2,800 -2,400 איתורי פלישות בכל שנה בשנים הנ "ל.	118
ועדת הבחירות המרכזית . התקציב וההוצאות של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת .מהתרשים עולה כי בין מערכת הבחירות לכנסת ה -20 לביןמערכת הבחירות לכנסת .ה-23 , מספר המשרות של עובדי תקופת הבחירות גדל בכ -10% . יצוין כי בין מערכות .הבחירות לכנסת ה-20 ולכנסת ה-23 חל כאמורגידול של 5% .במספר הקלפיותלפיכך, .50% מהמשרות של עובדי תקופת הבחירות שנוספו בין מערכות הבחירות האמורות הן .אפוא פועל יוצא של הגידול במספר הקלפיות . .מהלוחות עולה כי היה פער של 33% - 110% בין שיעורי הצפייה הממוצעים .בשידורי תעמולת הבחירות לכנסת ה -21 ולכנסת ה -23 לבין שיעורי הצפייה .הממוצעים בתוכניות המשודרות במועדים דומים: שיעורי הצפייה הממוצעים בשידורי .התעמולה בערוץ 12 היוכ-4% עד5% ,ואילו בתוכניות - 6.5% עד7% ; ובערוץ13 - .3.5% ו- 6.7% ., בהתאמה עוד עולה כי בין הבחירות לכנסת ה -21 לבין הבחירות .לכנסת ה-23 פחתו שיעורי הצפייה הממוצעים בשידורי תעמולת הבחירות לכנסת .בשיעור של עד אחוז אחד. .מומלץ כי ועדת הבחירות המרכזית תפרסם לציבור באתר האינטרנט שלה נתונים כוללים .על היקף המשרות והעובדים במסגרתה וכן נתונים על שכר עובדיה, על פי כללי .הפרסום הנהוגים בשירות הציבורי, וכן תכלול נתונים מפורטים בנ ושא זה בעת הגשת .תקציבה לאישור ועדת הכספים. .מהנתונים עולה כי שיעורי הרכש של ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות .לכנסת ה-21 (73% רכש במכרז ו-23% )רכש בפטור ממכרזולכנסת ה-23 (65% .ו-35% ), בהתאמהדומים לנתוני הרכש הממשלתי לשנת 2019 , בהיבט של החלוקה .בין רכש באמצעות מכרז לרכש פטור ממכרז. עם זאת, נתוני הרכש של הוועדה .לקראת הבחירות לכנסת ה-22 שונים (48% ו-52% ), בהתאמה, שכן הוועדה עשתה .שימוש מוגבר ברכש הפטור מחובת מכרז. .מהתרשים עולה כי במערכת הבחירות לכנסת ה -21 הרבתהועדת הבחירות .המרכזית להשתמש בעילת הפטור המאפשרת התקשרות ששווי יה אינה עולה על .50,000 ש"ח (יחסית לרכש הממשלתי, 31% ו-10% , בהתאמה); הוועדה הרבתה .להשתמש בעילת הפטור המאפשרת התקשרות דחופה למניעת נזק של ממש .(יחסית לרכש הממשלתי, 8% ו-5% , בהתאמה), ובכך שיעור השימוש שלה בעילה .זו היה גדול ב -60% ממידת השימוש בעילה זו במסגרת כלל הרכש הממשלתי .הפטור ממכרז; שיעור השימוש של הוועדה בעילת הפטור של התקשרות המשך .היה גדול ב-87% משיעור השימוש בה במסגרת הרכש הממשלתי; ושיעור השימוש .של הוועדה בעילת הפטור של התקשרות עם ספק יחיד דומה לשיעור השימוש בה .במסגרת הרכש הממשלתי. במסגרת הליכי הבחינה והאישור של פטור ממכרז, ועדת פטור משרדית וועדת פטור .מרכזית מוסמכות לבחון החלטה של ועדת מכרזים ולהחליט אם לאשרה או לדחותה. .נמצא כי המנכ"לית, החשבת והיועץ המשפטי של ועדת הבחירות המרכזית משמשים .חברים גם בוועדת המכרזים, בו ועדת הפטור המשרדית ובוועדת הפטור המרכזית. כך, גם .הוועדה שתטפל בהשגה על החלטה של ועדת פטור משרדית, תהיה ועדה שאלה הם .שלושת חבריה. .בתחילת שנת 2019 ,עם ההיערכות לבחירות לכנסת ה-21, החלה אפוא ועדת הבחירות .המרכזית ליישם את המלצות הוועדה לבחינת שכר שכרוכות גם בתוספות שכר לחלק .מעובדי תקופת הבחירות, וחודשים אחדים לאחר מכן, לקראת הבחירות לכנסת ה-22 , .אושרה ותוקצבה תוספת שכר נוספת לכלל עובדי תקופת הבחירות. העלאת השכר של עובדי תקופת הבחירות התבססה בעיקר על כמה תובנות אשר פורטו .בדוח הוועדה לבחינת שכר, לרבות מאפייני העבודה בתקופת הבחירות (כגון .אינטנסיביות ועומס עבודה), ובהחלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית בדבר תוספת שכר .לקראת הבחירות לכנסת ה -22 . זאת לרבות התייחסות יו"ר הוועדה לשינויים בשכר .בעקבות המלצות הוועדה לבחינת שכר, ולפיה תנאי השכר שנקבעו במסגרת דוח .הוועדה הפחיתו את השכר בכמה תפקידים. על רקע זה ועל רקע הגידול הניכר בהוצאה .הממוצעת על משרה, לרבות לקראת הבחירות לכנסת ה-21 , יש מקום שדיונים והחלטות .של ועדת הבחירות המרכזית בדבר שינויים בהוצ אה על שכר יתבססו גם על נתונים .בדבר השינויים שכבר נעשו בהוצאה הכוללת על שכר במשך כמה שנים ובין מערכות .בחירות, לרבות השינוי הממוצע למשרה, וכן לנוכח השינויים שנעשו באותה תקופה .בשכר של עובדי המגזר הציבורי. .ועדת הבחירות המרכזית כוללת בהצעת התקציב שהיא מגישה לאישור ועדת הכספים .של הכנסת לעניין מערכת בחירות שני נתונים על שכר: (א) נתון על התקציב למימון .שכר כולל של מאות עובדים בתקופת בחירות (לרבות במטה הקבוע), (ב) נתון על .השכר הכולל של עשרות אלפי עובדי יום הבחירות; בשנה שאינה שנת בחירות הוועדה .כוללת בהצעת התקציב רק את הנתון על התקציב למימון השכר הכולל של עובדי .המטה הקבוע. נתונים אלה מתפרסמים, כחלק מסעיפי הת קציב שבהצעת התקציב, .באתר האינטרנט של ועדת הכספים. הוועדה קובעת את השכר של קבוצות עובדים, כגון .מזכירים וסדרנים, במסגרת התקציב שאושר לה. .הוועדה אינה מפרסמת נתונים על שכר עובדיה, וממילא אינה מפרטת שכר של קבוצות .עובדים ברמת הפירוט הנהוגה בדוח הממונה על השכר: הוועדה אינה מפרסמת נתונים .על שכר של קבוצות עובדים בתקופת הבחירות, ובכלל זה אינה מציגה נתונים על שכר .של בעלי תפקידים גנריים כגון מנהלי ועדות אזוריות ומנהלי גושים, ואינה מפרסמת .נתונים על שכר של קבוצות עובדי יום הבחירות, כגון מזכירי ועדות קלפי ומפקחים. יתר .על כן, הוועדה אינה מפרסמת באתר האינטרנט שלה את הנתונים המצרפיים הנכללים .בהצעות התקציב שלה לגבי ההוצאה הכוללת על שכר עובדי תקופת הבחירות ולגבי .ההוצאה הכוללת על שכר עובדי יום הבחירות. .כמו כן הוועדה נוהגת לפרסם בהצעת התקציב שלה נתונים על היקף התוספת במספר .המשרות, לעומת הצעת התקציב לשנה הקודמת. הוועדה אינה מפרסמת בהצעת .התקציב, ואף לא בכל דרך אחרת, נתונים כוללים על היקף המשרות והעובדים .במסגרתה. .עלה כי מידת השקיפות שנוהגת ועדת הבחירות המרכזית בכל הנוגע למספר המשרות .של עובדיה ולשכרם אינה נמצאת בהלימה לנהוג בשירות הציבורי. לפיכך נמנע מהציבור .מידע המאפשר לעקוב אחר השינוי בהיקף כוח האדם המועסק לצורך קיום מערכות .הבחירות וההוצאה על העסקתו, גם על פני שנים ומערכות בחירות.	.3. בינואר2018 הציגה יו"ר הוועדה לבחינת חוק דרכי תעמולה את הצעת החוק .שגיבשה הוועדה לפני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. ועדת חוקה, חוק ומשפט .קיימה כמה ישיבות במחצית הראשונה של שנת 2018 , ובישיבתה האחרונה בנושא .זה, ביולי 2018 , אישרה את הצעת החוק, והצעה זו לא כללה את נושא תשדירי .התעמולה לבחירות לכנסת, כאמור. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לקריאה .ראשונה במליאת הכנסת ה-20 , חמישה חודשים לפני ההכרזה על הבחירות לכנסת .ה-21 . אך מאז לא קודמה הצעת החוק שעל פי דוח הוועדה לבחינת חוק דרכי .תעמולה נועדה לבטל את ההסדר הנהוג, המקצה זמן לתשדירי תעמולה לרשימות .ללא תשלום.	119
נושאים מערכתיים . שימוש משרדי ממשלה בענן ציבורי וההיערכות להקמת ענן מרכזי .עולה אפוא כי עד מועד סיום הביקורת, באוקטובר 2020 , טרםהושלם יישום תקציב .מעבר מערכות המידע במשרדי הממשלה לענן. .מומלץ כי רשות התקשוב ומשרד האוצר יפעלו למימוש הקצאת התקציב למעבר משרדי .הממשלה לענן. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פרסומי המדיניות וההנחיות של רשות התקשוב .ואת עדכונן בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות. .עלה כי משרד הבריאות השלים, במהלך הביקורת, הפצת חוזר מנכ"ל בנושא השימוש .במחשוב ענן במערכת הבריאות. גופים ממשלתיים וציבוריים שונים שוקדים על גיבוש ופרסום קווים מנחים וחוזרים בנושא .מחשוב ענן, מתוך זיהוי הסיכונים הטמונים בהעברת מידע ופעילות לענן. .לצד השמירה על עצמאות גופי האסדרה, מוצע לרשות התקשוב לעקוב אחר האופן שבו .מקדמים ומיישמים גופים ממשלתיים את המעבר למחשוב ענן על מנת לוודא כי כל .התחומים הרלוונטיים נלקחים בחשבון. מומלץ כי רשות התקשוב תבחן הנחלת מדיניות .אחידה לכלל הגורמים אשר תוכל לשמש כבסיס לרגולציות פרטניות. פעולה זו עומדת .בהלימה לתפקידי רשות התקשוב כפי שהוגדרו על ידי הממשלה. .עוד מומלץ כי רשות התקשוב תטמיע הסדר לפיו כל גורם מאסדר במערכת הממשלתית .אשר מעוניין להוציא חוזר בתחום מחשוב ענן לגופים ממשלתיים הפועלים תחת פיקוחו, .יעשה זאת לאחר שטיוטת החוזר תתואם עם רשות התקשוב ותוצג במסגרת ועדת .התקשוב העליונה23 ,. באופן זה ניתן יהיה לקיים בקרה נוספת על הוצאת החוזרים כאמור .וכן הדבר יתרום לתיאום וסנכרון בין המדיניות הממשלתית הכוללת אל מול פעולותיהם .של הגורמים המאסדרים השונים. .מומלץ כי הוועדה המייעצת תבחן קביעת תקינה מחייבת בישראל לספקי מחשוב ענן .אשר תשמש את רשות התקשוב ויה"ב. עוד מומלץ כי במסגרת מיפוי המערכות בענן .הוועדה המייעצת תוודא כי גם במיזמי ענן שיושמו לפני הקמת הוועדה נבחרו ספקים .המחזיקים בהסמכות אבטחת מידע מספקות. .מתרשים 9 עולה כי על פי תשובות המשרדים, במרבית המערכות שתוכננו לעבור .למחשוב ענן נושאים רבים לא נבדקו טרם ההחלטה על היישום בענן - למשל דרכים .להפחתת סיכונים בתחומים שונים, כגון פגיעה במוניטין וכישלון בשרשרת האספקה; .יכולת המשרד להתנתק מהספק ולחזור למערכת בסביבה מקומית. לשם המחשה, רק .ל-28 מבין84 ( מערכות33% ) בוצעו10 בדיקות או יותר מתוך ה-14 .שצוינו במהלך הביקורת, בדצמבר2020 , פרסמה רשות התקשוב הנחיה בנושא "אישור, תכנון .ובקרה לשירותי ענן" (להלן - ההנחיה החדשה). ההנחיה החדשה מפרטת דגשים ובקרות .אשר על המשרד לבצע בעת יישום פרויקט מחשוב ענן, לרבות בקרות בשלבים הבאים: .תכנון; הכנת ההזמנה; יצירת ההתקשרות; אישור ההתקשרות והשימוש השוטף בשירותי .הענן. .לאור הממצאים שפורטו, מומלץ כי רשות התקשוב תבחן את הצורך בעדכון ההנחיה .החדשה כך שתכיל את מכלול הבדיקות אשר על המשרדים לבצע לפני ההחלטה על .יישום מערכת בסביבת הענן, וכן תבצע בקרה על ביצוע ההנחיה בידי המשרדים, .בהלימה לתפקיד רשות התקשוב כפי שנקבע בהחלטת ממשלה 2097 - לשמש גורם .אחראי על קביעת סטנדרטים בתחום טכנולוגיות המידע וסיוע בהטמעתם. מתרשים 10 עולה כי על פי תשובות המשרדים, הם אינם בודקים באופן אחיד וקבוע .גורמים רבים הקשורים לספק ולהסכם ההתקשרות עימו. בין היתר , בהתקשרות עם .ספק לא נבדקים פעמים רבות קיומו של מנגנון פיצוי נאות במקרה של נזק, קיומם של .כלי פיקוח על פעילות הספק או ספקי משנה וכיו"ב. לשם המחשה, רק ל-18 מבין74 .( מערכות24% ) בוצעו14 בדיקות או יותר מתוך ה-20 שצוינו. בביקורת עלה כי ל עיתים .לדעת המשרדים בחירה בספק עולמי מוביל מייתרת את הצורך בביצוע הבדיקות .המתוארות. עם זאת, משרדים אשר ביצעו את הבדיקות האמורות גילו פערים אשר היה .קל יותר לצמצם אותם לפני החתימה על החוזה, כגון קביעת כללים ברורים לסיום .ההתקשרות ותכלול מול מערכות אחרות בארגון. .כאמור, במהלך הביקורת, בדצמבר 2020 ,, פרסמה רשות התקשוב את ההנחיה החדשה .הקובעת בין היתר כי עד לסיום מכרז נימבוס יש צורך באישור מרשות התקשוב ולאחר .מכן ממינהל הרכש לכל התקשרות חדשה או הארכה של התקשרות קיימת בנושא ענן. .הנחיה זו הוגדרה כמסמך מדיניות אשר תוכנו מחייב את קהל היעד - מנהלי אגפי .טכנולוגיות מידע, מנהלי טכנולוגיות, מנהלי יישומים ומנהלי פרויקטי ענן ביחידות .המונחות על ידי רשות התקשוב. .על פי פרוטוקול הוועדה, היה על משרד רה"ם לבצע בדיקות חדירה או סקר סיכונים .למערכת כל 18 חודשים, החל ממועד הקמתה. בביקורת נמצא כי נכון לפברואר2021 , . טרם בוצעו בדיקות חדירה נוספות על אלו שבוצעו בהקמת המערכת, וכן לא בוצע סקר .סיכונים נוסף. .על משרד רה"ם לבצע בדיקות חדירה או סקרי סיכונים למערכת, בהתא ם להנחיות .הוועדה המייעצת של יה"ב. כמו כן, על משרד רה"ם להקפיד לבצע בדיקות אלו בכל 18 .חודשים, בהתאם להנחיות ה וועדה.	.מבדיקת שלושת הפרויקטים עולה כי היבטי אבטחת המידע והגנת הסייבר הובאו .בחשבון בשלב ההקמה של כל אחד מהם. לצד זאת, היבטים הקשורים לבקרה תקציבית .על פרויקטים אלו אינם מוסדרים, וכל משרד מנהל את הבקרה התקציבית על פרויקטים .אלו כפי שהוא מוצא לנכון. כפי שתואר לעיל, אחד ממאפייני מודל מחשוב הענן הוא .צריכת משאבים על פי הצורך, כך שעלות השימוש במחשוב ענן יכולה להשתנות באופן .ניכר מדי חודש. האמור מחזק את הצורך בביצוע בקרה תקציבית מסודרת ושוטפת על .מערכות מחשוב ענן. .לאחר סיום הביקורת, בנובמבר 2020 פרסם מינהל הרכש הוראת תכ"ם "קווים מנחים .לאישור ובקרת התקשרויות בענן". בהתאם להוראה, על המנמ"ר לערוך בקרה על .ההתקשרויות בנושא הענן ולדווח על ממצאיה לחשב המשרד, במסגרת אישור .החשבונות והרכישות הנוספות. ה הוראה מפרטת את הבקרות המקובלות שחשבי .המשרד יכולים לבקש תיעוד בגינן מהמנמ"ר.	120
נושאים מערכתיים . התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה .מומלץ כי משרד המשפטים ישלים את בחינת הצורך בעיגון סמכויות היחידה, לצורך .טיפול, פיקוח, בקרה ואכיפה יעילים בנושאי גזענות ואפליה. .משרד מבקר המדינה מציין את המלצות הצוות לשיפור המענה לתלונות נגד שוטרים .מדצמבר 2020 : הקמת בסיס נתונים אחיד במשטרה, שבו ירוכזו כל התלונות על .התנהגות לא ראויה של שוטרים ותוצאות הטיפול בהן; ומיסוד נוהל המוסכם על .המשטרה ומח"ש שיכלול הוראות בדבר התיאום ושיתוף הפעולה בין שני הגופים. משרד .מבקר המדינה ממליץ להשלים את הטיפול בצעדים כאמור לצורך מתן מענה מקצועי .ויעיל לתלונות על שוטרים, ולצורך הגברת אמון הציבור - בכלל, ואמון יוצאי אתיופיה - .בפרט, בגופי האכיפה. .מהלוח עולה כי מספר תיקי עבירות המגע ליוצאי אתיופיה פחת בכל אחת מהשנים 2016 .- 2019 לעומתשנה קודמת וכן לעומת מספר התיקים בשנת הבסיס 2015 .בסך הכול .פחת מספר תיקי עבירות המגע של יוצאי אתיופיה בשנים 2015 - 2019 ב-17% בקרב .בגירים ובכ-57% בקרב קטינים . .נמצא כי בהגדרת היעד המשטרתי להפחתת 10% מתיקי עבירות המגע שבהם מעורבים .יוצאי אתיופיה, המשטרה לא קבעה עבור שוטרים בשטח ומפקדי התחנות הוראות .ברורות בדבר אופן יישום יעד זה, ולא הגדירה להם את הדרכים הנכונות להפחתת מספר .התיקים כאמור. משרד מבקר המדינה מציין כי המשטרה עמדה ביעד בהפחתה של57% מתיקי עבירות .מגע ליוצאי אתיופיה קטינים, ובהפחתה של 17% מתיקי הבגירים בשנים2015 - 2019 . .משרד מבקר המדינה ממליץ לשלב בהגדרת היעד גם את שיטות הפעולה הרצויות .לצורך השגת היעד, ואף להגדיר מנגנוני פיקוח על מנת ליישם שיטות פעולה אלו. .נמצא כי ההכשרה התרבותית במשטרה במסגרת התוכנית המשטרתית התמקדה .בשוטרים ובמפקדים בתחנות המשטרה הפרוסות, ואילו ההכשרה התרבותית לגופי מטה .בכלל , ולגופי מטה שעוסקים בטיפול בתלונות על שוטרים - ית"ץ, ומחלקת משמעת - .בפרט, הייתה מועטה. .משרד מבקר המדינה ממליץ כי היחידה לתיאום המאבק בגזענות ו המשטרה ישתפו .פעולה, יקיימו החלפת מידע והיוועצות, על מנת להעשיר זו את זו וללמוד זו מניסיונה של .זו. .משרד מבקר המדינה מציין את הקמת היחידה לגיוון תרבותי, שתפקידה להיות אמונה .על תחום הכשירות התרבותית ולרכז את כל המידע בנושא ולקדם יחס שוויוני וראוי של .שוטרים כלפי כל אדם, ובכללם כלפי יוצאי אתיופיה מידת הצלחתה של היחידה לגיוון .תרבותי תיבחן בטווח הרחוק בשינוי ביחס ובתחושות של יוצאי אתיופיה כלפי משטרה .ובהגברת תחושות האמון שלהם בה. .על היחידה לגיוון תרבותי לפקח על ההכשרות שעובר כל שוטר, לבחון את יעילות .ההכשרות, את האפקטיביות שלהן ואת השפעתן בשטח. כמו כן, על היחידה לטפל .בתלונות שהיא מקבלת ולבחון אותן, על מנת לאתר מ וקדי גזענות ותופעות חוזרות .ונשנות ולהכשיר את השוטרים למיגור תופעות אלה. .מומלץ כי היחידה לגיוון תרבותי תפעל לקיום הכשרות תרבותיות ביחידות המטה, ובפרט .באלו שעוסקות בעבודתן השוטפת בתלונות על גזענות, שיטור יתר, פרופיילינג ואפליה - .מחלקת משמעת וית"ץ.	.בביקורת נמצא עוד כי אין למשטרה תיעוד על כלל התיקים שנסגרו לפי עילת הסגירה ."היעדר אשמה".	121
נושאים מערכתיים . היבטי משילות בנגב - תפקוד רשויות מקומיות ותאגידי מים במגזר הבדואי .בביקורת התברר כי לא הוסדר רישומם של תושבים רבים המתגוררים מאז ומתמיד .בתחומי המועצות האזוריות ונרשמו ברשויות המקומיות הבדואיות בעבר . זאת הואיל .ורשויות אלו הוקמו שנים רבות לפני הקמת המועצות האזוריות , ובעת רישומם לא נדרשו .אותם תושבים לסמן על גבי מפות היכן הם מתגוררים בפועל. .מומלץ כי משרד הפנים ורשות האוכלוסין יפעלו להסדרת השיוך של כל בני בית-אב .מהפזורה הבדואית ולרישומם במרשם האוכלוסין כתושבים ברשות המקומית ש בה הם .מתגוררים בפועל וממנה הם מקבלים שירותים. נוסף על כך , מומלץ כי הרשויות, אשר .להן יש אינטרס לשקף נתוני אמת של אוכלוסיית מקבלי השירותים שהן מספקות, יבצעו .מהלך כולל של טיוב הנתונים לשם הסדרת סוגיית התושבים הרשומים ברשות מקומית .אחרת או ברישום שבטי, א ו שאינם רשומים כלל כתושבי אחת מהרשויות המקומית. בד .בבד, על משרדי הממשלה להשלים את עדכון נוסחאות המענק (בתחומים כמו מענקי .איזון, מענקי חינוך, רווחה) על פי השיוך של אוכלוסיית הפזורה לרשויות המקומיות .הרלוונטיות, לאחר שיעודכן במרשם האוכלוסין, כמוצע לעיל . .בביקורת עלה כי בחלק ניכר מהרשויות הבדואיות בנגב הבנייה למגורים היא ארעית .ובתים אלו, שאינם בהכרח ראויים למגורים, אינם נבנים על סמך היתרי בנייה ולא .משולמים בגינם היטלי פיתוח. לדוגמה, בארבעת היישובים של המועצה האזורית נווה .מדבר לא מוגדר ולו מבנה אחד כבניין מגורים. .מומלץ כי כלל הרשויות להשלים חקיקת חוקי עזר בתחומן, ובפרט בעניין הטלת היטלי .פיתוח. כמו כן, מומלץ כי משרד הפנים יעקוב אחר פעילות המועצות האזוריות וכלל .הרשויות הבדואיות ו יוודא השלמת חקיקת חוקי עזר על ידן, הוצאת החיובים על ידי .הרשויות לתושבים בהתאם, ביצוע הפעילות הנדרשת לגביית ההיטלים והשלמת עבודות .הפיתוח כנגד היטלים אלו. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי קובץ התלמידים שרשות האוכלוסין מעבירה .למשרד החינוך לצורך קביעת תקציב ההסעות מכיל מידע שגוי לגבי כתובותיהם של .התלמידים. כך לדוגמה, ישנם בקובץ תלמידים שרשומים כמי שמתגוררים ביישוב מסוים .בנגב, אף שבפועל אינם גרים שם 88 . כמו כן, חלק מהתלמידים רשומים על פי שם .השבט 89, ולא על פי המיקום הגיאוגרפי. יוער בהקשר זה כי כתובותיהם הרשומות של כ - .3,000 מתוך 16,412 התלמידים המוסעים בחינוך הרגיל במועצת נווה מדבר הם מחוץ .לנגב. יצוין כי הדוח שהוגש למשרד הפנים ביוני 2018 אמד את מספר התושבים בנווה .מדבר ב - 26,500 איש. בתרשים 9 להלן מוצגים נתונים על מספר התלמידים המוסעים .במועצת נווה מדבר ואלו שאינם רשומים כתושבים בנגב. .מנתוני הלוח עולה כי בשנים 2015 - 2019 אירעו 18 ,אירועי פריצה14 אירועי שודותשעה .ניסיונות שוד. אירועים אלו התמקדו ביישובי המגזר הבדואי באזור באר שבע. .בשנת 2020 הוכן במשרד החקלאות דוח לניתוח מימוש יעדי תוכנית החומש 2397 .("תכנון מול ביצוע"). הדוח ריכז את נתוני הביצוע של התוכנית לשנים 2017 - 2018 לפי .הגופים הממשלתיים שתוקצבו בתוכנית. .על פי נתוני רשות המיסים, ב-70% מהתיקים הפליליים שנפתחים נגד עברייני מס באזור .הנגב בגין עבירות מס מהותיות, כגון שימוש בחשבוניות פיקטיביות והפצתן, החשוד .משתייך לאוכלוסייה הלא -יהודית . .על רשות המ יסים ל המשיך ולטפל בתופע ת חשבוניות פיקטיביות בקרב האוכלוסייה .הלא -יהודית באזור הנגב כדי לצמצמה ככל האפשר. .מנתוני התרשים עולה כי נכון ליוני 2020, המחלקה המשפטית בתחנת מע"ם באר שבע .מטפלת ב -254 ( תיקיםששיעורם כ- 29.5%) מ-862 .תיקי התובע הפתוחים מכלל הארץ .בתיקים הפתוחים הקשורים ליחידת הגבייה עולה חלקה של תחנת מע"ם באר שבע .ל-32% , שיעור המדגיש את קשיי גביית המס באזור הדרום. הקושי היחסי בגביית מס .באזור זה והטיפול בתיקים הפתוחים מביאים לידי הימשכות של הליכי הגבייה והאכיפה, .מצב המקטין את יכולת ההרתעה של הרשות ופוגעת באפקטיביות הענישה. .מומלץ כי רשות המ יסים תפעל לצמצ ום מספר התיקים הפתוחים ב משרד מע"ם באר .שבע, ובהתאם תפחית את משך זמן הטיפול בתיקים של חייבי מע"ם באזור הנגב , שכן .ענישה מהירה כתגובה על מעשהו של עבריין מס מקדמת את יכולת ההרתעה .ומאפשרת להקצות משאבים לגביית חובות מס אחרים.	.לדברי סמנכ"לית גמלאות בבט"ל , בדרך כלל הבט"ל אינו דורש מידע המצוי בחזקת .רשות המיסים לצורך בדיקה אם האזרח אכן זכאי לקבל קצבאות המשולמות לו, וזאת .על בסיס ההנחה כי אינו עובד, או משתכר הכנסות נמוכות. .מומלץ כי המוסד לביטוח לאומי ורשות המיסים יבחנו דרכים לשפר את שיתוף הפעולה .ביניהם כדי לקדם את יעדיהם, בפרט בכל הנוגע לאוכלוסייה הלא -יהודית בנגב, שמצד .אחד כאמור חלקה בגמלאות הביטוח הלאומי גבוה ביחס לכלל האוכלוסייה, ומצד שני .האכיפה כלפיה ברשות המיסים טעונה שיפור.	122
נושאים מערכתיים . העסקה מכילה של מגוון אוכלוסיות בשירות המדינה .כ-15% מהגופים הממשלתיים, ובהם גופים גדולים שבהם יותר מ- 1,000 עובדים, לא מינו .ממונה על גיוון תעסוקתי בתקופה שנבדקה, כנדרש בחוק המינויים. גופים ממשלתיים .שבהם כיהנו ממונים על גיוון תעסוקתי מאופיינים, על פי ממצאי הביקורת, בהעסקה .מכילה של מגוון אוכלוסיות בהשוואה לגופים אחרים בכמה היבטים: אווירת העבודה ; .עידוד גיוס עובדים ממגוון אוכלוסיות וקידומם ; עידוד התפתחות אישית ומקצועית של .העובד ואף מניעת גילויי גזענות. .על הנהלות הגופים הממשלתיים117 למנות ממונים על גיוון תעסוקתיולהעמיד לרשותם .כלי עבודה מספקים לצורך הבטחת סביבת עבודה מתאימה ומכילה להעסקת עובדים .ממגוון אוכלוסיות. על נש"ם לפעול ליישום הוראות חוק המינויים בדבר חובת מינוי ממונה .על גיוון תעסוקתי בכלל הגופים בשירות המדינה . .נמצא כי בשנת 2019, כ-6% מ- 10,000 עובדי המדינה מקרב החברה הערבית קיבלו .סיוע בשכר דירה; סכום הסיוע שנקבע בהחלטת הממשלה - 2,000 ש"ח - לא .עודכן משנת 2009 , הגם שבשנים 2008 - 2015 עלו מחירי שכר הדירה ב-59% .במונחים נומינליים; נכון לאפריל 2021 ,טרם השלימה נש"ם לגבש את הנוסח הסופי .של הצעת ההחלטה בדבר עדכון סכום הסיוע בהתאם. .על רקע שיעורי הניצול של הזכות של עובדי מדינה ערבים לקבלת החזר שכר .דירה, שנועדה לעודדם להשתלב בשירות המדינה, מומלץ כי נש"ם תשלים בחינת .דרכים אפקטיביות לעידוד השתלבות של ערבים בשירות המדינה ותפעל למימושן. .כמו כן, מומלץ להשלים את ההליכים לעדכון סכום השתתפות המדינה בשכר דירה .לעובדי מדינה מהחברה הערבית. .במקרים שבהם סבורים בתי חולים ממשלתיים כי יש קשיים אובייקטיביים באיתור .מועמדים מקרב יוצאי אתיופיה, כגון מועמדים העומדים בדרישות מקצועיות מסוימות, .מומלץ להיעזר בנש"ם כדי לבחון פתרונות מתאימים, בחתירה להשגת היעד הממשלתי. .מהתרשים עולה כי ממוצע המועמדים במכרז פומבי המיועד ליוצאי אתיופיה היה נמוך .מממוצע המועמדים במכרז שאינו מיועד לאוכלוסייה מסוימת, בכל אחת משלוש השנים .שנבדקו (13 ו-45 מועמדים, בהתאמה). הפער גדל במידה ניכרת בשנים2018 - 2019 . .רוב המשיבים מקרב עובדי המדינה יוצא י אתיופיה בתהליך שיתוף הציבור (57%) , סברו .שהארגון שלהם אינו פועל לעידוד גיוס מועמדים מקרב יוצאי אתיופיה. 55% מהמשיבים .סברו כי הנהלת הארגון אינה מעודדת קליטת עובדים מקרב יוצאי אתיופיה. .על נש"ם לוודא שהגופים הממשלתיים מייעדים משרות ליוצאי אתיופיה בהתאם .להנחיותיה כאמור. .נמצא כי רק 45% מהמועמדים במכרזים הפומביים שיועדו ליוצאי אתיופיה בשנת2019 .עמדו בתנאי הסף, בהשוואה ל -60% מהמועמדים במכרזים הפומבי ים שלא יועדו .לאוכלוסייה ספציפית 59. . כמחציתמהמשיבים במסגרת תהליך שיתוף הציבור , מקרב עובדי המדינה יוצאי .אתיופיה, סברו במידה רבה או בינונית כי חסר בהשכלה אקדמית או ניסיון מקצועי .מצמצמים את הסיכוי של מועמדים מקרב יוצאי אתיופיה להתקבל לשירות המדינה. .עלה כי מאז פתיחת המחזור הראשון של תכנית "משפיעים" לגברים ונשים חרדים ב - .2018 .לא נפתח מחזור שני, עד למועד סיום הביקורת .מומלץ כי נש"ם תשלים את הפעולות הנ דרשות להמשך הפעלת התכנית, ובכלל זאת .לגיוס המחזור השני של תכנית "משפיעים" לגברים ונשים חרדיות , לשם עידוד שילוב .עובדים חרדים בשירות המדינה. עוד מומלץ כי לאחר השלמת גיבוש חוות הדעת בידי .מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ילווה את גיבוש .המתווה ואת ההתאמות הנדרשות שיאפשרו השתתפות נשים וגברים מקרב החברה .החרדית בתכנית ההכשרה . .לנוכח הדיווחים של 60% מהמשיבים כאמור, יש מקום שהגופים הממשלתיים יפעלו .להתאמת פעילויות חברתיות גם לעובדים מקרב החברה החרדית. וכמו כן יש מקום .שנש"ם תוודא שהגופים עושים זאת. .לנוכח עמדה זו של עובדי מדינה חרדים שהשתתפו בתהליך לשיתוף הציבור, מומלץ .כי נש"ם תפעל, במידת האפשר, למינוי חברי ועדות בוחנים מקרב החברה החרדית, .במכרזים שבהם יש מועמד חרדי, ותעקוב אחר תוצאות היישום של השינוי. .לנוכח ממצא זה, יש מקום שנש"ם תבחן הנהגת תהליך חניכה ייעודי בשירות .המדינה לעובדים חדשים מקרב החברה החרדית. זאת תוך רגישות לצורכי .העובדים.	שיעור העובדים החרדים בשירות המדינה עומד על כ - 1.2% , והוא רחוק משיעור .האוכלוסייה החרדית מכלל תושבי המדינה בגיל העבודה, העומד על כ-8% ,. אשר על כן .על נש"ם להמשיך ולפעול בנושא זה, ובכלל זה מוצע לפעול לקביעת יעד ממשלתי .לייצוג הולם של חרדים מכלל עובדי המדינה ובהתאם לפעול להשגתו. יצוין כי מספר .העובדים החרדים גדל בשנים 2016 - 2019 כמעט פי ארבעה- מ-249 ל-979 עובדים. .העובדים החרדים מיוצגים במדרגים הניהוליים, הגם שמספרם הכולל בדרג הבכיר הוא .תשעה. נראה כי המכרזים המיועדים לאוכלוסייה החרדית אפקטיביים, הן בהיבט של .מספרי המועמדים והן בהיבט של עמידתם בתנאי הסף. עם זאת, מספרם של המכרזים .הייעודיים הוא נמוך והסתכם ב-32 מכרזים בשנת 2019 .	123
המוסד לביטוח לאומי . אי-מיצוי של זכויות חברתיות - ביקורת מעקב . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הביטחון ולצה"ל על השיהוי רב השנים בתשלום .תגמולי המילואים לזכאים בעבור התקופה 2008 עד2012 ,. על צה"ל ומשרד הביטחון .בתיאום עם בט"ל, להגיע להערכה מוסכמת בנוגע לגובה התשלומים שלא שולמו .לזכאים, ולפעול לתשלומם. .אשר לשנים 2013 עד2019 - עלה כי בשנת2020 שילמו בט"ל וצה"ל למשרתי מילואים .שאינם שכירים סכום של כ-19 מיליוןש"ח בעבור תגמולי מילואים; ואולם ע ל פי הערכת .בט"ל מספטמבר 2020 נדרש לשלם עוד כ-650 מילי ון ש"ח עבור ימי המילואים ש משרתי .המילואים או מעסיקיהם טרם תבעו לשנים אלו . . משרד מבקר המדינה מציין את פעולות בט"ל לשיפור מיצוי הזכויות בקרב משרתי .המילואים ומעסיקיהם, אולם הערכת בט"ל של החוב בגין תגמולי מילואים, לשנים .2019-2013 , בסכום של כ-650 מיליון ש"חמצביעה על כך שהמנגנון למיצוי הזכויות טעון .שיפור. .ביקורת המעקב העלתה כי בט "ל, צה"ל ומשרד הביטחון טרם הגיעו לפתרון מוסכם של .המחלוקת בדבר תגמולי המילואים לשנים 2008 עד2012 , הן בנוגע למספר ימי .המילואים שבוצעו והן בנוגע לסכום תגמולי המילואים שיש לשלם. עקב כך בט"ל טרם .שילם לזכאים בעבור כל ימי המילואים שבוצעו בתקופה האמורה. על צה"ל ומשרד הביטחון להשלים מול בט"ל את הפעולות למיצוי זכויות משרתי .המילואים השכירים ומעסיקיהם עבור תקופות המילואים שלא נתבעו לשנים 2019-2013 . .נוסף על כך מומלץ שבט"ל יבחן את פישוט תהליך הגשת התביעה לגמלת מילואים של .שכירים ומעסיקיהם ואת מחשוב המערכת ומיכונה, כך שמחד גיסא הדיווח לבט"ל על .משרתי המילואים ה שכירים ייעשה באופן מקוון ע"י צה"ל, ומאידך גיסא הזיכוי למעסיקים .בגין גמלת מילואים של שכירים המועסקים על ידם יבוצע באופן אוטומטי ומקוון על ידי .בט"ל, בכפוף להסכמת משרת המילואים; זאת כדי למנוע מצב שבו מדי שנה בשנה לא .מוגשות תביעות בגין שירות מילואים ולא משולמים תגמולי מילואים. .בביקורת המעקב נמצא כי אף שיש באפשרות בט"ל להצליב נתונים במאגרי המידע שלו .וליזום פניות ישירות לשכירים שעשויים להיות זכאים להחזר דמי ביטוח אם יבוצע להם .תיאום כאמור - הוא לא עושה כן . עם זאת בט"ל מיידע בתחילת כל שנה גורמים .רלוונטיים (מעסיקים, משלמי פנסייה, מערכות שכר, לשכת רו"ח ויועצי מס) בדבר הצורך .לבצע תיאום דמי ביטוח לשכירים, ובשנת 2019 הוא השיק מסע פרסום בתקשורת אשר .יידע את הציבור באפשרות לביצוע תיאום דמי ביטוח באופן מקוון, ושילב ב אתר .המרשתת שלו הסבר וטופס שבאמצעותו העובד יכול לבצע תיאום דמי ביטוח באופן .עצמאי לגבי הכנסתו הן אצל מעסיקו הראשי והן אצל זה המשני. .נוכח הזמן הרב שעבר מאז ביצוע המחקר החלוץ (יותר מעשור) והשיפור שחל בשירותים .הממוחשבים והמקוונים של בט"ל, ומאחר שכיום יותר אנשים משתמשים בשירותים .מקוונים לביצוע פעולותיהם, לרבות בסניפי בט"ל, משרד מבקר המדינה ממליץ שבט"ל .ייזום פניות ישירות לשכירים שעשויים להיות זכאים להחזר דמי ביטוח ויידע אותם על .אפשרותם לבצע תיאום דמי ביטוח ולהגיש בקשה להחזר באתר המרשתת של בט"ל. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולות משרד הרווחה להגדלה ניכרת של מספר .מרכזי העוצמה. מומלץ כי המשרד ימשיך וירחיב את פריסתם של מרכזים אלה בהתאם .לצורכי האוכלוסייה הזקוקה להם; אשר לתחנות שי"ל, מומלץ כי המשרד יפעל בשיתוף .עם הרשויות המקומיות כדי להרחיב את פריסתן בקרב אוכלוסיות מהפריפריה החברתית .הזקוקות במיוחד להנגשת הסיוע ולקבלתו בשפה המתאימה, ובעיקר במגזר הערבי, שבו .אין כיום תחנות שי"ל כלל. .לאור חשיבות המיזם לפישוט ה מכתבים למבוטחים באמצעות תבנית אחידה, מומלץ .שבט"ל ישלים את המיזם ויפעל למימושו. .בבדיקת המעקב נמצא כי בט"ל פעל בתחום זה ושיפר בצורה משמעותית את מיצוי .הזכויות לקצבאות הילדים של החוזרים מחו"ל: ככול שלחוזרים מחו"ל יש חשבון בנק .פעיל שאומת בשנתיים האחרונות באחת הגמלאות, קצבת הילדים תחודש באופן .אוטומטי ללא צורך בהגשת תביעה. במקרים בהם אין בידי בט"ל פרטי חשבון בנק פעיל, .נשלחת להורים הודעה להשלמת פרטי חשבון הבנק לצורך התשלום.	.בביקורת המעקב נמצא כי עד מועד סיומה בט"ל ומשרד הבינוי לא הסדירו ביניהם מנגנון .להעברת מידע מהימן על מקבלי קצבאות העשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, .למעט קובץ חד -פעמי שהעביר בט"ל ביולי 2017 . עוד עלה כי משרד הבינוי יזם פנייה .באמצעים שונים לזכאים על פי הנתונים שהועברו אליו מבט"ל בקובץ החד-פעמי וכן נקט .יוזמות להעלאת המודעות לאפשרות קבלת הסיוע.	124
משרד הביטחון . תשתיות ייצור לאומיות בתעשיות הביטחוניות_ ,משרד מבקר המדינה מעיר, כי משהב"ט לא קיים עמ"ט, בשיתוף עם צה"ל למיפוי קווי הייצור החיוניים, כדי לגבש ראייה מערכתית לגבי כלל הקווים החיוניים הקיימים בכל התעשיות הביטחוניות ומצבם, לרבות התעדוף ביניהם, לצורך קבלת החלט ות בעניין היקף ההשקעה הנדרשת לשימורם ולפיתוחם בטווח הארוך. בהיעדר עמ"ט, אין במשהב"ט קביעֹות בנוגע להקצאת מקורות תקציב לחידוש הקווים ולשימורם. זאת, למעט שיקום ושדרוג של קווי ייצור באמצעות המטה לרכיבים קריטיים11 שבמשהב"ט, ללא ראייה מערכתית של כלל הצרכים בתשתיות הלאומיות, כאמור לעיל. כמתואר בדוח המעקב מ - 2012 , בשנים 2011 -2007 לא קיבל משהב"ט החלטות מגובות בתקציבים על שימור קווי ייצור חיוניים בתעש, ונגרמו נזקים כבדים לקווים בתשלובת התחמושת הכבדה. לגבי עמדת צה"ל בעניין הפגזים האמורים מעיר משרד מבקר המדינה, כי העמדה שצה"ל הצטייד בפגזים בכמות מספקת אינה עולה בקנה אחד עם האמור בפקודות העבודה של צה"ל לשני ם 2014 -2013 , שבהן פורטו מלאי התחמושת ויעדי ההיערכות12 .של תחמושת שבבקרה מטכ"לית משרד מבקר המדינה מעיר, כי קיימת חשיבות רבה לניתוח ולהצגה של הפערים בין רמות מלאי התחמושת הקיימות בפועל לבין אלו הנדרשות למתן מענה מלא למלחמה, כפי שנקבע ביעדי ההיערכות; וכי על צה"ל היה להציג בדיון בספטמבר 2013 ,בראשות מנכ"ל משהב"ט פערים אלו לרבות תחזיותיו לעתיד, כדי שהם יהוו שיקול נוסף בתהליך קבלת ההחלטות שערך המנכ"ל לגבי אי-הכללת קווי התחמושת הכבדה ברשימת ה"קווים החיוניים". למרות זאת, במשהב"ט, לא קיימתראייה מערכתית בשיתוף עם צה"ל לגבי כלל תשתיות הייצור החיוניות בתעשיות הביטחוניות , לרבות מיפוין, מצבן הפיזי והתעדוף ביניהן, לצורך קבלת החלטות בנוגע להיקף ההשקעה הנדרשת לשימורן ולפיתוחן בטווח הארוך. על מנכ"ל משהב"ט לקבוע גורם במשהב"ט שיישא באחריות-על לנושא תשתיות הייצור החיוניות בתעשיות הביטחוניות ובמשהב"ט, אשר יפעל בהקדם למיפוי כלל התשתיות הקיימות, לבחינת מצבן ולזיהוי הצרכים בהן ובתשתיות חדשות בטווח הקצר והארוך. מומלץ, כי גורם זה יבצע בהקדם עבודת מטה מקיפה זו שתוצאותיה והמלצותיה יוצגו לאישור המנכ"ל ושר הביטחון. זאת לצורך קבלת ההחלטות המתחייבות בדבר ההשקעה הנדרשת בשימור כלל התשתיות הביטחוניות ופיתוחן, לרבות בצה"ל, כדי לשפר את מוכנות צה"ל, את חוסנן הכלכלי של התעשיות הביטחוניות והיתרונות הטכנולוגיים שלהן, ולשימור יכולות "כחול לבן". .משך שנים השקיעו התעשיות הביטחוניות ומשרד הביטחון (משהב"ט) משאבים רבים בבניית יכולות עצמאי ות וחיוניות במדינת ישראל לייצ ור מערכות נשק ותחמושת עבור צה"ל. תשתיות הייצור שהוקמו נוגעות ל שיקולים לאומיים של אי-תלות ב הספקת פריטים חיוניים הדרושים לביטחון המדינה, ויש להן חשיבות למוכנות צה"ל ולחוסנן הכלכלי של התעשיות. רכש בלתי מספיק מקווי הייצור החיוניים ואי-השקעה מספקת בשימור ם, עלולים לגרום נזק לקווי ם אלו ואף להביא לסגירתם. הדבר יביא לפגיעה או אף לאבדן של יכולות ייצור "כחול לבן" של אמצעי לחימה ותחמושת חיוניים, ולצורך ב השקעות ניכרות בעתיד בכסף, בזמן ובכוח אדם כדי להק ים מחדש קווים שנסגרו , במקרה שהדבר יידרש . הדברים מקבלים משנה חשיבות כאשר אבדן היכולות מתרחש "אד הוק", מתוך שיקולים מיידיים קצרי טווח, וללא ניתוח צרכים, בחינת משמעויות ותכנון מערכתי לטווח הארוך. נוכח האמור בהתייחסות משהב"ט מעיר משרד מבקר המדינה, כי על מנה"ר היה לפעול בהתאם לאמור בהוראה, או לפעול לעדכונה, ככל שיידרש. לאורך השנים הגדירו משהב"ט וצה"ל את קווי התחמושת הכבדה בתעש כקווים חיוניים. זאת בשל עמדתם, כי איכות המוצרים בתעש טובה משמעותית מאשר המוצרים מחו"ל, בגלל הצורך בשימור הידע, נוכח התלות במדינות אחרות בהספקת תחמושת לצה"ל ועוד. באוגוסט 2013 ,הגדיר מנכ"ל משהב"ט קו חיוני בין היתר, כתשתית פיזית או מוקד ידע אשר לא ניתן להשיג לו תחליף באיכותו או בזמינותו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדיון בספטמבר 2013 לא כלל מנכ"ל משהב"ט את קווי התחמושת הכבדה בתעש ברשימת הקווים החיוניים. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם ההגדרה דלעיל של קו חיוני, כפי שהגדיר המנכ"ל עצמו, ועם הצורך בשימור יכולות הייצור לטווח הארוך. יודגש, כי הנימוקים שהעלו באותו דיון גורמים שונים במשהב"ט, הצביעו על הצורך בהכללת קווי התחמושת הכבדה בתעש כקווים חיוניים. זאת ועוד, במשהב"ט לא נמצאו סי מוכין לסיבות לאי - ההכללה, למעט הנימוק של "מצוקה תקציבית". עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי במצב דברים זה ונוכח הליך הפרטתה של תעש, קיים חשש כבד ליכולת לשימור מוקדי הידע ותשתיות הייצור של תחמושת כבדה בארץ ל"טווח הארוך", לרבות היכולת לפתח מוצרים מתקדמים ולהצטייד בהם, כגון תחמושת ב' מתקדמת, שהיא בעלת חשיבות מיוחדת לצה"ל, וכתוצאה מכך אף לפגיעה ביכולות של צה"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, על אף האמור בהסכם מאפריל 2014 להסדרת מחויבות משהב"ט לרכש מתעש לשנים 2018 -2014 , אי-הכללת קווי הייצור של התחמושת הכבדה בתעש ברשימת קווי הייצור החיוניים, שעוגנה בהחלטת ועדת השרים לענייני הפרטה מדצמבר 2013 להפריט את תעש, מדגימה היעדר מדיניות עקבית של משהב"ט בנושא, שאמורה להיות מושתתת על הצרכים של מערכת הביטחון לטווח הארוך, על ניתוח מצבן של כלל התשתיות החיוניות, ועל תיעדוף ההשקעה בתשתיות השו נות נוכח מצבן והצרכים בהן מחד, ומגבלות התקציב מאידך. כמתואר לעיל, העמדה שהציג צה"ל בדיון מנכ"ל משהב"ט בספטמבר 2013 , ולפיה לא קיים צורך בהגדרת קווי התחמושת הכבדה בתעש כקווים חיוניים, כלל לא התייחסה לנושא תחמושת ב'. עמדה זו עלולה להביא לפגיעה ביכולת של צה"ל. יצוין, כי עד מועד הדיון האמור צה"ל לא ערך עמ"ט שתצי ג חלופות ישימות לתחמושת ב', ואף המשיך בפיתוח ובהצטיידות בה, דבר המצביע, על פניו, על הצורך בקיום קווי ייצור לתחמושת ב' ובהגדרתם כחיוניים. לפיכך מעיר משרד מבקר המדינה, כי העמדה שהציג צה"ל למנכ"ל משהב"ט בספטמבר 2013 , לוקה בחסר, אינה עולה בקנה אחד עם הצורך בתחמושת ב', ואף יש בה כדי לפגוע בתהליך במשהב"ט של בחינת הגדרתם של קווי הייצור של תחמושת זו כקווים חיוניים. משרד מבקר המדינה העלה, כי במשך כ-12 שנים, ממרץ 2002 ועד למועד סיום הביקורת, אפריל 2014 , לא עדכן מנה"ר את קטלוג תשתיות הייצור כנדרש בהמ"ב שלעיל. בכך נפגעת היכולת של משהב"ט לממש את מדיניותו לשימור קווי הייצור שהוקמו במימונו, לרבות קווים חיוניים, וביניהם אלו המשמשים לייצור רכיבים קריטיים ולשמירה על עצמאות טכנולוגית בארץ.	נמצא, כי לאורך השנים ועד לאוגוסט 2013 השתמש משהב"ט במושג "קווי ייצור חיוניים" ללא שהגדיר מה הם. זאת על אף חיוניות ההגדרה לצורך קבלת החל טה על הקצאת משאבים כספיים לרכש אמל"ח ותחמושת מקווים אלו, כדי לשמר אותם פעילים. משרד מבקר המדינה העלה, כי לראשונה, באוגוסט 2013 , בדיון בנושא קווים חיוניים בתעש, הגדיר מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') דן הראל, מהו קו ייצור חיוני, ובדיון המשך בנושא בספטמבר 2013 עדכן המנכ"ל את ההגדרה ל"תשתית פיזית או מוקד ידע שהם צורך חיוני ואשר לא ניתן להשיג לו תחליף הן באיכותו או בזמינותו ע"י ביצוע רכש במקום אחר".	125
משרד הביטחון . תהליכי העבודה באגף שיקום נכים - משרד הביטחון_ משרד מבקר המדינה מעיר לאכ"א, כי מצב שבו אין נגישות ללמעלה מ - 300,000 תיקים אישיים של חיילים, הוא לקוי, ופוגע בטיפול היחידה בתביעות, ומכאן בזכויות הפרט. חשוב שאכ"א יפעל ללא דיחוי נוסף לתיקון המצב, כדי לוודא נגישות מלאה לתיקים שבמחסנים המסוכנים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מקום שמדובר בהקצאת כספי ציבור בסכומים ניכרים מעבר לתגמולים המקובלים ביחס לנכי צה"ל, אין להסתפק ב"התרשמויות" של חברים בוועדות, אלא דרוש מידע מבוסס בנוגע להכנסותיו של הנכה המבקש להיות מוכר כנצרך. מידע זה קיים באגף מס הכנסה ומשהב"ט מורשה להשתמש בו. על כן, יש לראות בחומרה את העובדה שבמשך למעלה מתשע שנים משהב"ט לא קבע אמות מידה לאופן ולהיקף השימוש במאגרי המידע של אגף מס הכנסה לגבי המבקשים תגמול נצרך. חשוב אפוא, שמנכ"ל משהב"ט וראש האגף יפעלו לתיקון המצב. .על פי אמנת השירות של האגף, ייעודו הוא מתן שירות מקצועי, מהיר וא נושי למען שיקום הנכה ושילובו בחברה, תוך חתירה לתפקוד מיטבי של האגף ולשיפור השירות בהתמדה. האמנה מפרטת גם כללי יסוד, ולפיהם, בין היתר, יפעל האגף על פי מדדי שירות, ויעניק יחס הוגן ושוויוני לכל הזכאים. על אף המאמץ הגדול שמשקיעים מנהלי האגף ועובדיו, וגילויי המעורבות, היזמה, ההתמדה והנכונות, עלו בביקורת ליקויים יסודיים, לרבות בטיפול היחידה לתביעות וקביעת זכאות בבקשות להכרה כנכה צה"ל, באישור תגמול נצרך ובמינוי משרות רופאים בכירות. ליקויים אלה עומדים בסתירה לכללי היסוד שנקבעו באמנת השירות של האגף ובחלקם אף להוראות התקשי"ר, ופוגעים ביכולתו להגשים את ייעודו. היחידה לתביעות וקביעת זכאות היא שער הכניסה של נכי צה"ל לאגף, ולכן על ראש האגף לאתר את הפגמים והחולשות בטיפול היחידה בתביעות, ולהציע להן מענה. נוסף על כך, ראוי כי משהב"ט יבחן אם יש מקום ליזום תיקון הגדרת נצרך בחוק הנכים, כך שיתחשב גם בנכסי המבקשים זכאות לתגמול נצרך ולא רק בהכנסותיהם, כדי למנוע ככל הניתן ולפחות לצמצם מצבים של ניצול לרעה של תגמול נצרך על ידי אנשים עתירי נכסים. נוכח חשיבות העיגון בחוק של כלל ההטבות הניתנות לנכי צה"ל, הן מבחינה ערכית ומוסרית והן מבחינה משפטית, ומאחר שמאז שנת 2005 נושא עיגון ההטבות בחוק נמצא בשלבים שונים של טיפול ואינו מתקדם, על מנכ"ל משהב"ט לפעול להביא את העניין לכלל סיום בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי למרות חשיבות העיגון בחוק של כלל ההטבות, הן מבחינה ערכית ומוסרית והן מבחינה משפטית, חלפו למעלה משמונה שנים ממועד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בנדון, ועדיין הטיפול בנושא טרם הסתיים39 . על כן ראוי, כי כל הצדדים המעורבים יפעלו להביא את העניין לכלל סיום, ויפה שעה אחת קודם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אם סבר ראש האגף, כי עלה חשש לניגוד עניינים, היה עליו להפנות את העניין ליועמ"ש למעהב"ט ולבקש את הנחיותיו. אופן הטיפול של ראש האגף במקרה זה לא עולה בקנה אחד עם הוראות התקשי"ר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח רגישות הנושא והעובדה שההחלטות המתקבלות טומנות בחובן הטבות כספיות ניכרות, נדרש להַבְנות את שיקול הדעת שבקבלתן. לכן מן ראוי שמשהב"ט יבחן אם יש מקום ליזום תיקון הגדרת הנצרך בחוק הנכים, כך שיתחשב גם בנכסי המבקשים זכאות לתגמול נצרך ולא רק בהכנסותיהם. זאת, במגמה למנוע ככל הניתן ולפחות משרד מבקר המדינה מעיר, כי אימוץ חוות דעת של הרופא המטפל במקום עמידה בפני צר"ם, כפי שנקבע בהוראות האגף, ומתן תגמול נצרך גם בתקופה בה עבדה והשתכרה למחייתה, יש בהם כדי לפגוע בעיקרון השוויון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בתהליך בחירת ממלא המקום לרופא המרחבי נפלו פגמים מהותיים: משהב"ט פעל בניגוד להוראות התקשי"ר כאשר לא קיים הליך בחירה שוויוני, הגון ושקוף למשרה האמורה, ונש"ם מצדה אישרה משך שנים למשהב"ט לפעול בדרך פסולה זו. על אמ"ש ועל האגף להפיק את הלקחים מהתנהלות כושלת זו, ולהקפיד לפעול על פי הוראות התקשי"ר33. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בקרה חלקית זו אינה יכולה להבטיח מענה סדיר ועקבי אחר כל אחת מהתביעות, בעיקר כשעל הפרק מונחות כ - 6,000 תביעות חדשות בכל שנה. הדבר אףגורם לפגיעה בעיקרון השוויון.	היחידה לת ביעות וקביעת זכאות היא שער הכניסה לאגף - הגורם הראשון שעימו בא במגע מי שתובע הכרה כנכה צה"ל, ומכאן חשיבות פעילותה. נמצא, כי האגף לא קבע לוח זמנים לעבודת היחידה בשלב איסוף החומר, שלב זה נמשך זמן רב, כאשר אלפי תיקים מצטברים וממתינים להשלמות מסמכים, ולא מתקיי ם הליך סדור של מעקב ובקרה במסגרתו. נוסף על כך, אין מידע המשקף נכונה את עבודת היחידה, ולכן האגף אינו יודע מהי מידת עמידתה של היחידה בפרקי הזמן שנקבעו בתקנות ההליכים ובאמנת השירות של האגף בנוגע לרוב התביעות בגין חבלה ובגין מחלה. הדבר גם פוגע ביכולת הבקרה של היחידה על פעילויותיה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כדי למנוע פגיעה בזכויות התובע, קיימת חשיבות גדולה לכך, שהיחידה תעמוד בפרקי הזמן שנקבעו, ותבצע מעקב ובקרה לכל אורך תהליך הטיפול בתביעה. על ראש האגף לבחון שינויים נדרשים, כגון בתהליכי עבודה ובהטמעת מערכת מחשוב המאפשרת בקרה נאותה, כדי להעניק את השירות המיטבי לתובע.	126
התעשייה האוירית לישראל בע_מ . תהליכי קבלת החלטות בתחום פיתוח וייצור מטוסי מנהלים - התעשייה האווירית לישראל בע_מ_ לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שבעקבות ממצאי "הצוות האדום" התע"א הייתה פונה לחברה א' לבירור העניין, נוכח חשיבותו של הסקר לביסוס התכנית העסקית למטוס G-280 , לקראת אישורה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הנהלת התע"א לא התבססה על סקר שוק עצמאי ובלתי תלוי לבחינת הפוטנציאל של נתח השוק של מטוס ה- G-280 .בשוק מטוסי המנהלים, שנכלל בתכנית העסקית לדעת משרד מבקר המדינה, הדבר נדרש נוכח הסיכונים השיווקיים הגבוהים שהיו גלומים בתכנית כפי שפורטו לעיל, הנובעים ממאפייני השוק, ושעלולים היו להשפיע על כדאיותה הכלכלית של התכנית. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מרכיב אי-הוודאות, הקשור למאפייני שוק מט וסי המנהלים, היה אמור למצוא ביטוי בתכנית העסקית שגיבשה התע"א בשנת 2005 , בין היתר בהגדלת שיעור ההיוון 10 לבחינת הכדאיות הכלכלית של ההשקעה, כדי שישקף את הסיכונים הגלומים בה; דבר שלא נעשה. יתר על כן, גם לאחר המשבר בסוף שנת 2008 ( , התע"א לא עדכנה את שיעור ההיוון בעניין זה ראו פירוט בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי ניסיון העבר של התע"א וכניסת ה לתכנית פיתוח וייצור מטוס מנהלים חדש, המאופיינת בסיכונים ובהשקעה עצמית של עשרות מיליוני דולרים, חייבה את הנהלת התע"א להכין תכנית עסקית על בסיס הנחות יסוד ריאליות ועל הערכות תכולה מבוססות. ללא אלה, התכנית העסקית שהציגה ההנהלה לדירקטוריון בדצמבר 2005 הייתה חסרה ולא מבוססת דיה בכל הקשור להערכת עלויות הפיתוח. דבר שהיה בו כדי להביא להצגה מוטה של הכדאיות הכלכלית של התכנית העסקית. ממסמכי התע"א עולה, כי ניסיון העבר שלה בפרויקטים דומים בתחום פיתוח וייצור מטוסי המנהלים ( G-100 ו- G-200 ) הצביע על חריגות משמעותיות בעלויות הפיתוח, העולות על אלו שנלקחו בחשבון בעת ביצוע ניתוחי הרגישויות הנ"ל, כפי שאף הוצג בישיבה של ועדת הכספים מנובמבר 2005 )(בעניין זה ראו פירוט בהמשך . משרד מבקר המדינה מעיר, כי למרות זאת, התכנית העסקית לא התייחסה כלל לאפשרות של חריגה בעלויות הפיתוח בשיעור העולה על זה שנבחן בניתוחי הרגישות, כמו גם לאפשרות של חריגה בעלויות הייצור מעבר לשיעור שהוצג בהן; וממילא אפשרויות אלו לא הוצגו לדירקטוריון. ,זאת ועוד ראוי להדגיש, כי להשקעה של עשרות רבות של מיליוני דולרים בתקופה של כעשור בתחום מטוסי המנהלים, המאופיין בהפסדים, ישנה השפעה על מצבה העסקי של התע"א , ובכלל זה על יכולתה להשקיע בתחומי פעילות אחרים, בעלי פוטנציאל לתשואה גבוהה יותר, לרבות בתחומי ה מו"פ ופיתוח מוצרים. לדבר עלולה להיות השפעה שלילית על הפיתוח האסטרטגי של החברה בטווח הבינוני והארוך ; ומכאן על מצבה העסקי בעתיד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב שבו הדירקטוריון אחראי, כאמו ר, לעקוב ולפקח על פעילותה העסקית של החברה, הדיונים ברמת ההנהלה, שבהם השתתף יו"ר הדירקטוריון, אינם מהווים תחליף לדיווח סדור של הנהלת התע"א לדירקטוריון על סטאטוס התקדמות התכנית העסקית של מטוס G-280 , כדי לאפשר לו לדון במצב הפרויקט ולהתערב במידת הצורך. אשר לטע נת התע"א, כי יו"ר הדירקטוריון העביר דיווחים שוטפים לחברי הדירקטוריון מדיונים אלה, יש להעיר, כי בביקורת לא נמצא שדיווחים אלו תועדו. בביקורת עלה, כי התע"א לא הצליחה להקדים את לוחות הזמנים להשלמת הפיתוח. יתר על כן, התע"א אף חרגה מאמדן לוחות הזמנים שאישר דירקטוריון התע"א ב דצמבר 2005 לרישוי המטוס . למרות זאת, הנהלת התע"א לא הציגה לוועדת הכספים ולדירקטוריון את סטאטוס לוחות הזמנים של הפרויקט, כנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף העלאה חלקית של סוגיית החריגות בפרויקט G-280 ,מפעם לפעם כמתואר לעיל, התע"א לא ערכה ניתוח מלא וממצה של הסיבות שהביאו לגידול בעלויות הפיתוח, ולדחייה בלוחות הזמנים שנקבעו לסיום הפיתוח. חריגות אלה היו בין הגורמים העיקריים לכך, שבמקום ערך נוכחי נקי חיובי בפרויקט , בהתאם להערכות התכנית העסקית שאישר הדירקטוריון ב דצמבר 2005 , הפרויקט במועד סיום הביקורת צפוי להסתיים בערך נוכחי נקי שלילי, בהתאם להערכות מיוני 2013 . בביקורת עלה, כי הרשות לא קיימה בקרה מספקת על פעילות התע"א בתחום מטוסי המנהלים, ולא העירה לה על התוצאות העסקיות של פעילות זו. זאת, למרות ההשקעות הניכרות, החריגות המשמעותיות מיעדיה העסקיים בתחום זה וההפסדים של עשרות מיליוני דולרים שנצברו בשנים 2012-2000 , שהרשות הייתה מודעת להם; ואף כי תחום פעילות זה השפיע על מצבה העסקי של התע"א והיה אחד הגורמים לרווחיות הנמוכה שלה. עד יוני 2013 הרשותלא דיווחה לשרים הממונים, קרי, שר האוצר ושר הביטחון, על פעילותה של התע"א בתחום מטוסי המנהלים. בכך, לא הפעילה הרשות את הבקרה והפיקוח על התע"א, כפי שהיה עליה לעשות על פי חוק.	הרשותהיא חולייה המקשרת בין החברות הממשלתיות לבין הממשלה . משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף זאת, פעילות הבקרה והפיקוח שלה אחר תחום מטוסי המנהלים בתע"א, לא הייתה מספקת.	127
התעשייה האוירית לישראל בע_מ . העסקת יועצים בתעש_ נוכח העובדה שהרכב ועדת המכרזים להעסקת יועצים בתעש אינו עולה בקנה אחד עם דרישות התקנות, מעיר משרד מבקר המדינה, כי נפל פגם פרוצדוראלי בהחלטות הוועדה הנוגעות לפטורים ממכרזים שהיא נתנה לאחר כניסת התקנות לתוקף בפברואר 2013 . הליקוי בהרכב הוועדה עלול להשפיע על תוקף החלטותיה. משרד מבקר המדינה העלה, כי ב-12 מבין30 ההתקשרויות שנבדקו ( 40% ,) החלה תעש להעסיק את היועצים לפני שהוציאה, באמצעות גבעון, הזמנת רכש להתקשרות, שלא בהתאם לאמור בנוהל תעש בעניין רכש מספקים בארץ. יודגש, כי ב-13 התקשרויות נוספות מבין30 ( ההתקשרויות 43% ) לא ניתן לדעת מתי החלה תעש להעסיק את היועץ, נוכח היעדר תיעוד. נבדקו 12 מבין30 ,ההתקשרויות של תעש עם יועצים לגבעון שלעיל שלגביהן נתנה הוועדה להעסקת יועצים אישור העסקה לראשונה. משרד מבקר המדינה העלה, כי בארבע מבין ההתקשרויות ( 33% ), החלה תעש להעסיק את היועצים לפני שקיבלה אישור להעסקתם מהוועדה, וממילא לפני שהוועדה, בשבתה כוועדת המכרזים, נתנה פטור ממכרז להעסקתם; לפחות בשתיים מבין ההתקשרויות אף לפני שגבעון פנה לוועדה בבקשה לאשר את העסקתם. במקרה נוסף אישרה הוועדה להעסקת יועצים להעסיק את היועץ בתקופה ינואר -מרץ 2011 , אולם תעש החלה בפועל להעסיקו במאי 2011 , .דהיינו לאחר שפג תוקף אישור הוועדה משרד מבקר המדינה העלה, כי בפועל תעש לא העסיקה את יועץ י"א לפי שעות עבודה, וממילא היועץ לא דיווח על ביצוען, אלא הגיש לתעש, בכל שנה, חשבוניות בהתאם לסך כל כמות שעות העבודה שנקבעו בהזמנת הרכש ממנו. דהיינו, העסקת היועץ נעשתה תוך תשלום "גלובלי" עבור ביצוע תכולות העבודה. מן הראוי, כי גבעון יבחן את היקף התשלום הנדרש במקרה זה בהשוואה לתכולות העבודה הנדרשת, ויתקשר עם היועץ בשיטה המתאימה לצורכי הייעוץ. זאת במיוחד נוכח תקופת ההעסקה הארוכה של היועץ, המתאימה, לפי הגדרת תעש שלעיל, ל"תחליף עובד". משרד מבקר המדינה העיר לתעש, כי עליה לעגן בנוהל את אמות המידה לוויתור על קבלת ביטוח מהיועצים, ולא להסתפק בהנחיות הממונה על הביטוח. משרד מבקר המדינה העלה, כי בשנים 2012 -2010 לא הקפיד גבעון לקבל מהיועצים פוליסות ביטוח או לפחות לקבל אישור על עריכתן, כנדרש בהסכמים שערך עם היועצים וכנדרש בנוהל תעש. במצב זה גבעון לא וידא, כי היועצים אכן ערכו ביטוח, דבר שעלו ל לחשוף את תעש לסיכונים שהביטוח נועד למזער את הנזק בגינם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי באי-החתימה על הסכמי ההעסקה לפני תחילת עבודת היועצים כמתואר לעיל, חושף גבעון את תעש לסיכונים , הנוגעים לקיום יחסי עבודה בינה לבין היועצים, ליכולת לאכוף אי-זליגת מידע מתעש על ידי היועצים לגורמים חיצוניים, ולנשיאה של תעש בעלויות נזקים פוטנציאליים שיגרמו היועצים לרכוש תעש או לעובדיה. משרד מבקר המדינה העלה, כי כיוון שבשנים 2010 ו- 2012 ועדת כוח האדם לא התכנסה, ממילא היא לא ישבה כוועדת מכרזים להעסקת יועצי ההנהלה הבכירה, למעט במקרה אחד (אישור ההתקשרות עם יועץ ד') ולא דנה ולא אישרה פטורים ממכרזים להתקשרות עם יועצי המנכ"ל. בשנים 2011 ו- 2013 ועדת כוח האדם התכנסה ואישרה את העסקת יועצי המנכ"ל, ולפי טענת תעש ישבה כוועדת מכרזים, אולם היא לא דנה במתן פטור ממכרז ליועצים כנדרש בתקנות. יוצא אפוא, כי בשנים 2013 -2010 התקשרה תעש עם יועצי המנכ"ל ללא קיום מכרז או ללא שניתנו פטורים ממכרזים כנדרש בתקנות ובנוהל תעש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי יש לראות בחומרה את האופן שבו נערכו ההתקשרויות של תעש עם יועצי המנכ"ל בשנים אלה ללא מכרזים או ללא קבלת פטורים ממכרזים מהוועדה כנדרש. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הוראות חוק חובת המכרזים, התקנות שעל פיו ונוהל תעש. בתקנות נקבע, כי עסקה לביצוע עבודה מקצועית, הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים, תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות מגורמים שונים. בדיקה שכזו אמורה לכלול התייחסות של תעש לכישוריהם, לניסיונם, להמלצות בנוגע אליהם, למחירים שמציעים ספקים אפשריים וכדומה.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי במקרה של מתן פטור ממכרז להתקשרות של תעש עם יועץ ד' נפל פגם בהליך מתן הפטור ממכרז על ידי ועדת המכרזים, כיוון שהנהלת תעש לא פנתה ליועצים אחרים בבקשה לקבל הצעות נוספות. מנכ"ל תעש פנה ליועץ ד' בל בד, ולא הציג בפני ועדת המכרזים חלופות נוספות ליועצים שביכולתם לספק את הייעוץ האמור. זאת, אף כי מדבריו בפני הוועדה עולה, שיועצים כאלה אכן קיימים בשוק, ובעבר יועצים שונים אף סיפקו לתעש ייעוץ בתחום המבוקש. הוועדה לא ביקשה לקבל הצעות מיועצים אחרים, וממילא לא דנה בהן.	128
צבא ההגנה לישראל . מערך האזרחים עובדי צה_ל (אע_צים)_ משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח אי -ההתאמה בין המבנה הארגוני של מרכז תע"ץ, כפי שנקבע בפקודת הארגון שלו, ובין מבנהו בפועל, וכן נוכח השינויים שחלו במשך השנים בהיקף העבודה במרכז ובאופיה, על אכ"א לבחון את סוגיית המבנה של המרכז, להציגו לאג"ת, להתאים את פקודת הארגון שלו למבנה שייקבע בסיכום עבודת המטה, וליישמה במרכז תע"ץ. משרד מבקר המדינה מציין, כי מניתוח התשובות לשאלות האמורות עולה פער משמעותי בין מידת שביעות רצונם של אע"צים מתפקידיהם ומעבודתם ובין שביעות רצונם מטיפוח המערכת הצבאית אותם, מתגמולם על ידי המערכת והוקרתם. שעה שאע"צים, ככלל, שבעי רצון במידה רבה מתפקידם ומעבודתם, הם מעריכים את יחס המערכת הצבאית אליהם כבינונית ומטה, ובמיוחד הם מעריכים באופן נמוך את התגמול וההוקרה המוענקים להם על ידי המערכת הצבאית. מן הראוי, שאכ"א ומרכז תע"ץ יעמדו על הסיבות להערכה הנמוכה שנתנו אע"צים לאופן שבו המערכת מתייחסת אליהם ומתגמלת אותם. זאת, על רקע הפער בין הערכה זו לבין מידת שביעות רצונם של אע"צים, ככלל, מתפקידם ומעבודתם. לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב כי צה"ל יהיה ער להלכי הרוח בקרב האע"צים, וחיוני כי המפקדים יראיינו את המועסקים ביחידתם לפחות פעם בשנה, כדי לעמוד מקרוב על מכלול הבעיות המעסיקות אותם בקשר לעבודתם בצבא, ועל נושאי פרט רלוונטיים, וכן כדי לתת להם משוב על עבודתם, תוך פירוט היבטים הראויים לשימור או לשיפור. ההבדלים המשמעותיים בין הסמכויות בנושאים אלו, כפי שהשתקפו בניתוח השאלונים, ממחישים את הצורך בקביעת הנחיות אחידות לגביהם לכלל צה"ל. על מרכז תע"ץ להסדיר נושאים אלו באופן אחיד ומחייב בכלל צה"ל. מהאמור לעיל עולה, כי הן לפי גורמי מרכז תע"ץ והן לפי מפקדים וגורמי משאבי אנוש ברמות השונות, קיימים ליקויים שונים בתהליכי הטיפול בבקשות פרט של אע"צים, ובכלל זה עיכובים ממושכים וטיפול חסר בבקשות. גם ההערכ ות של אע"צים לגבי הסיוע שהם מקבלים ממרכז תע"ץ בנוגע למימוש זכויותיהם, כפי שהן עולות מהעמדות שהובאו בשאלונים שהופצו ביניהם, הן ברובן בינוניות ומטה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוהלי עבודה ברורים, מפורטים ומעודכנים הם גורם חשוב ביותר ביכולתם של האחראים לניהול משאבי אנוש ושל מפקדים ברמות השונות לתת את המענה המיטבי בתחום הטיפול בפרט, ולהוות כלי עבודה לטיפול בפרט ולשמירה על זכויותיו. המצב המתואר לעיל מעלה חשש, שהגורמים האחראים לטיפול באע"צים בצה"ל עלולים לעבוד בהסתמך על הוראות חלקיות או לא רלוונטיות, או לפעול בתנאי חוסר ודאות לגבי תוקף הוראות, רשימות וטפסים אלו, ולגבי יכולתם לפעול על פיהם. מצב זה יש בו כדי לגרום לחוסר בהירות בנוגע לכללים שעל פיהם חייבים לפעול הגורמים המטפלים באע"צים בצה"ל; ועלול אף לגרום לחוסר שוויון בכך שמקרים דומים יטופלו באופן שונה. על אכ"א ומרכז תע"ץ לפעול כדי שמכלול הנורמות הנוגעות להעסקת אע"צים יהיו מעודכנות, מתואמות וזמינות לגורמים המקצועיים המטפלים באע"צים בצה"ל, למפקדים ולאע"צים עצמם. בביקורת נמצא, כי בחלוף כחמש עד שש שנים מאז הוחל בהסדרת נושא התקנים, עדיין לא הושלם תהליך התקינה האמור, ולמעשה לא באה תקינה זאת לידי מימוש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השלמת תהליך התקינה ומימושה הלכה למעשה דרושים לצו רך הניהול הנכון והשוטף של מערך האע"צים, ואמורים לתרום לייצוב המערך. על אכ"א ומרכז תע"ץ לפעול להשלמת תהליך זה ומימושו הלכה למעשה. בביקורת נמצא, כי בניגוד לאמור בפקודת שכר עידוד במערך אט"ל, במש"א שבבסיס תל השומר ובמר"ץ, שבהם מועסקים כ - 1,100 וכ-370 ,אע"צים בהתאמה, המהווים ביחד כ- 39% מכלל האע"צים העובדים תחת שיטות שכר עידוד באט"ל, נהוגות שיטות המתבססות על מדד אחד בלבד, מדד של תפוקה, בניגוד לקביעת אט"ל. על פי נתוני מרכז תע"ץ, נכונים לאוגוסט 2013 , באט"ל, בחה"א, בחה"י ובחמ"ן היו בסך הכל כ- 3,400 אע"צים בדירוג האקדמאים, בדירוג המנהלי או בדירוג המקצ"ט. 350 מהם (כ-%10 ) היו בעלי דרגה43 או מקבילותיה22. במועד זה, נמצאו עובדים רבים בדרגה העליונה בקידום השוטף ובמצב שלפיו הם עומדים לפחות באחת מאמות המידה שנקבעו בעבר בהסכמי העבודה לקבלת דרגה 43 ומקבילותיה, ואינם יכולים לקבל דרגה כזאת בהיעדר הסכם בנושא קידום לדרגה 43 .ומקבילותיה בשנים האחרונות מממצאי הביקורת עולה, כי אין בצה"ל אמות מידה קבועות ועקביות המעוגנות בכתב בנוגע לקידום אע"צים מעבר לדרגה המרבית בדירוג השוטף, והקידום נעשה מדי פעם בפעם ב מסגרת הסכמי עבודה ובאמצעות הקצאות מוגבלות בהיקפן, כאשר אמות המידה לקידום משתנות מהסכם להסכם. כמו כן, עד מועד סיום הביקורת קודמו מספר אע"צים היושבים על תקן צבאי בדרגת רס"ן, לדרגה 43 . לדפוס זה, שהחל כחריג שיצר ראש מרכז תע"ץ בעבר, אין עיגון בכתב בהוראה פנימית או בנוהל של מרכז תע"ץ, או במסמך חתום בין הצדדים במסגרת ההסכם הקיבוצי. לדעת משרד מבקר המדינה, במצב שנוצר ישנם אע"צים, אשר אינם יכולים להתקדם בדרגה וברמות השכר כפי שקודמו חבריהם לעבודה בעבר, גם אם הם עומדים באמות המידה שנקבעו בעבר בהסכמים, וזאת מהסיבה שבשני ם האחרונות לא נחתמו בין מעהב"ט ובין ארגון העובדים הסכמי שכר בעניין זה; נוסף על כך, העובדים אינם יודעים ואינם יכולים לדעת האם ובהתאם לאילו אמות מידה יוכלו להתקדם בעתיד. מצב הדברים האמור עלול לפגוע בנכונותם של עובדים לקחת על עצמם תפקידים בעלי מאפיינים ניהולי ים, הכרוכים באחריות ובמאמץ גדולים, באין לצדם גם קידום לדרגות שכר בכירות בגין זאת.	,משרד מבקר המדינה מודע לרגישות הרבה של הנושא הכרוך בהסכמי עבודה אולם המצב שנוצר עלול לעורר חשש לפגיעה ב עיקרון שוויון ההזדמנויות להתפתחות בעבודה, ועלול אף לגרום בפועל לאפליה בין עובדים. אלו עלולים גם לפגוע בהנעת עובדים, העשויים לחוש שאין להם אופק קידום. לפיכך, על אכ"א ומרכז תע"ץ, בשיתוף ובתיאום עם משהב"ט וארגון עובדי צה"ל, בכפוף להסכמי העבודה הקיימים, לבחון סוגיות אלו ואת השלכותיהן האפשריות, להסדיר אותן ולעגן את ההסדרה במסמכים הנדרשים, ובכלל זה בפקודות, בהוראות ובנהלים.	129
צבא ההגנה לישראל . כשירות מערך המילואים של כוחות היבשה מודל האימונים התלת-שנתי החדש לשנים 2012 -2010 נועד להגביר את "נפח האימונים" של יחידות המילואים ביבשה. מהממצאים עולה, כי מודל אימונים זה נפגע בעיקר ככל שהדבר נוגע לביצוע תרח"טים. כמו כן, לא נערכו מקצת מהתרג"דים שתוכננו, ואחרים קוצרו או משאביהם רודדו. כמו כן עולה, כי בשנת 2013 נפגעה תכנית האימונים עוד יותר בכל הרמות, ולפי התייחסות צה"ל האמורה, אימוני מערך המילואים ביבשה אף נעצרו בחודש יוני 2014 . פער משמעותי זה בתרגילים ובאימונים, שהינם מרכיב משמעותי בכשירות מערך המילואים של כוחות היבשה, עלול להביא, לדעת משרד מבקר המדינה, לפגיעה בכשירותו. נמצא, כי במודל האימונים התלת -שנתי החדש של צה"ל, ובהתחשב בהיקף האימו נים בפועל ובמשך זמן מילוי התפקיד של מפקדי אוגדות ומפקדי חטיבות המילואים, נוצר מצב שבו מפקדים בכירים רבים בתפקידי מפקדי אוגדות מילואים ומפקדי חטיבות מילואים אינם מפקדים על יחידתם לאורך מחזור אימונים שלם, והם עלולים אף להיקלע למצב שבו לא תרגלו בפועל פיקוד על תרגיל אוגדה או חטיבה, בהתאמה, שעה שהם נדרשים לפקד על יחידתם במלחמה. בכך נפגעים הידע והניסיון הנדרשים להם למילוי תפקידם, דבר העלול לפגוע בתפקוד היחידות בלחימה. כאמור, בחוק שירות המילואים נקבע, כי "אחת לשנה יציג השר את רמת הכשירות, כפי שאושרה על ידו, לפני הממשלה ויביאה לידיעת הוועדה ועדת [ ". משרד מבקר המדינה מעיר אפוא, כי המסמכים]החוץ והביטחון של הכנסת שצורפו להתייחסות לשכת שהב"ט אינם מצביעים על כך שניתן מענה לאמור בחוק שירות המילואים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח האמור לעיל, על צה"ל לטפל בדחיפות במצב האחזקה באוגדות המילואים, ולתת מענה דחוף לפערים האמורים באופן שיבטיח שמירה על כשירות ומוכנות הימ"חים, וכשירות ומוכנות אוגדות המילואים הנובעת מכך. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אף על פי שתכנית להחזרת אמצעים מהווה אילוץ נוכח היקף האמצעים המצוי בצה"ל ונוכח מגבלת המשאבים הניצבת לפניו, התכנית במתכונתה הנוכחית עלולה לפגוע במוכנות לשעת חירום של היחידות המשאילות ציוד. נוכח זאת, ונוכח הליקויים ששבו ועלו בעקבות הפעלת התכנית במבצע "עמוד ענן", על זרוע היבשה ועל אמ"ץ לגבש בדחיפות צעדים שישפרו משמעותית את אופן החזרת הציוד המושאל, כך שהפגיעה במוכנות לשעת חירום של היחידות המשאילות ציוד במסגרת התכנית, תקטן למינימום. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי בתחום הצר"פ נקלע צה"ל בתחילת מבצע "עמוד ענן" למצב שבו היו פערי כשירות לאחר שהצר"פ לא רוענן במשך חצי שנה. זאת, אף על פי שצה"ל נקלע לפערי כשירות בתחום הצר"פ כבר בפתיחת מלחמת לבנון השנייה, כשש שנים לפני מבצע "עמוד ענן", ולמרות הקביעה של הרמטכ"ל דאז בתחקיר לאחר מלחמת לבנון השנייה, כי "לא יכול להתקיים מצב שבו יהיה לנו ציוד רפואי שפג תוקפו, הנושא צריך לקבל מענה מיידי וקבוע". משרד מבקר המדינה סבו ר, כי הוראות חוק שירות מילואים שהוזכרו לעיל נועדו להבטיח את כשירותו של מערך המילואים ואת הפיקוח עליה. לפיכך, ראוי, לדעת משרד מבקר המדינה, ששהב"ט והרמטכ"ל יפעלו ליישום הוראות חוק שירות המילואים בהיבטים הנוגעים לדיווח על כשירות ומוכנות מערך המילואים לדרג המד יני ולפיקוח של הדרג המדיני על רמת הכשירות והמוכנות של המערך. .עיקר כוחו הלוחם של צה"ל ביבשה הוא מערך המילואים. בחוק שירות מילואים נקבע, כי התבססותו של צה"ל על כוחות המילואים מטילה עליו חובה ואחריות, "להבטיח את רמת כשירות מערך המילואים והמשרתים בו באמצעות מתן הכשרות, אימונים וציוד הולמים על פי משימות יחידותיו ". בתורת האימונים שהוציאה זרוע היבשה נקבע, כי התבססותו של צה"ל על כוחות המילואים "מחייבת את הצבא לשמור את מקצועיות המערך, תוך התמודדות מתמדת עם תהליכי השכחה המוגברים באוכלוסייה זאת, ותוך שמירה על עדכון מתמיד בידע ובמיומנות של המערך אל מול הדינמיות של מאפייני שדה הקרב במרכיביו השונים". נמצא, כי במהלך שנת 2012 לא הציגה חטיבת המבצעים את הכשירות המבצעית לראש אמ"ץ, בהתאם למודל הכמ"ץ, כאמור בפקודת הארגון. הרמה הבכירה ביותר, שלה הוצגה הכשירות המבצעית, היה רמ"ח תכנון בחטיבת המבצעים באמ"ץ במאי 2012 . זאת ועוד, על אף קביעתו של רח"ט מבצעים, לא הוצגו עיקרי הכשירות המבצעית לפי מודל הכמ"ץ לרמטכ"ל.	משרד מבקר המדינה שב ומדגיש, בדומה לאמירתו כבר בביקורת הקודמת, כי יש חשיבות ראשונה במעלה להימצאותו של צר"פ בר -תוקף בימ"חים, שיבטיח את הטיפול הרפואי המיטבי לחיילי המילואים בכל עת שהדבר יידרש. לפיכך ראוי לייחד נתח תקציבי קבוע בתקציב השנתי של צה"ל לרענון צר"פ. זאת, נוכח ניסיון העבר המלמד, כי קיים סיכון להידרדרות במצב הביטחוני עד כדי מבצע צבאי רחב היקף ואף מלחמה ללא התראה כלל או לאחר מתן התראה בזמן קצר; נוכח חיוניותו של הצר"פ בהיותו מציל חיים; ונוכח נתח התקציב השנתי, הקטן יחסית, הנדרש לריענון הצר"פ.	130
מטלות רוחב . כהונת חברי ועדי עובדים בתפקידי ניהול ואיוש תפקידים בכירים בגופים ממשלתיים בהוראת התקשי"ר 6.351 ,(ח) נקבע כי "כל עובד אחר בעל סמכות מטעם ההנהלה להחליט או להמליץ על קבלת עובדים קידומם תנאי עבודתם ופיטוריהם" לא יוכל להמשיך במילוי תפקידו אם ייבחר או יכהן כחבר בוועד העובדים. הגדרות התפקיד של עובד ב' וג' כוללות את תחומי הסמכות האלה. בחינת קריטריונים אלו לגבי עובדים ב' וג' מעלה קושי מהותי בכהונתם כחברי ועדים במקביל לתפקידיהם הנוכחיים ברשות. אשר על כן, ונוכח סירובם של העובדים לחתום על הסדר ניגוד עניינים, על הרשות ונש"ם לסיים את בחינת עניינם של עובדים ב' וג' ולפעול בהתאם להוראות התקשי"ר, להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולפסיקה. נוסף על כך מוצע כי נש"ם, בתאום עם ההסתדרות, ככל הנדרש, תקבע נוסח אחיד סטנדרטי להסדר ניגוד עניינים והחלתו בכל מקרה רלוונטי. נש"ם היא הגורם המקצועי המופקד על תקינות המינויים בשירות המדינה . לפיכך ראוי שהיא תקבע עמדה מחייבת במקרים המובאים להכרעתה ותקבל החלטות בעניין אישור כפל תפקידים של עובדים על בס יס מידע מפורט על מהות תפקידם, לרבות חוות דעת משפטית על ניגוד עניינים שעלול להתעורר בעקבות מילוי תפקיד של יושב ראש או כחברי ועדי עובדים; זאת על מנת שתוכל לקבל החלטה מושכלת. נש"ם היא הגורם המקצועי המופקד על תקינות המינויים בשירות המדינה, והיא האמונה על פיקוח ובקרה על ניהול התקנים במשרדי הממשלה. בשל העובדה שחלו תמורות עם השנים בהגדרות התפקידים ובמקומם בהייררכייה הארגונית, ממליץ משרד מבקר המדינה כי נש"ם תבצע בדיקה מקיפה לגבי מימוש הוראותיה ב עניין זה בכלל משרדי הממשלה, תבחן את הצורך בחידוד ועדכון של הוראות התקשי"ר בנושא ותגדיר בתקן שירות המדינה את סוגי התפקידים בשירות המדינה שחבר ועד אינו יכול לכהן בהם ואף לא להתמודד עליהם. מוצע כי בחינה כאמור תבוצע מדי פעם בפעם, בין היתר בהתאם להנחיית היועץ ה משפטי לממשלה והמלצות הצוות הבין -משרדי לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגוד עניינים13. מנתונים שמסרה חברת הדואר עולה כי עשרות עובדים בתפקידי ניהול מכהנים כחברי ועד העובדים, ובהם מנהלים הממונים על עשרות עובדים 14 , מנהלים המופקדים על מערכי דואר משמעותיים וקריטיים לפעילות החברה או מנהלים המשמשים בתפקידים בתחום ניהול משאבי אנוש, למשל מנהל מחלקת הדרכה ותקשורת פנים (אגף משאבי אנוש). נתונים אלו מעלים את שאלת קיומו של קונפליקט "הנאמנות הכפולה". משרד מבקר המדינה מציין לפני חברת הדואר כי ריבוי הכפיפים יכול להיות סימן הן למעמדו הבכיר של המנהל, בהתאם למידת מעורבותו בתהליכים ארגוניים, הן ליכולת השפעתו על תנאי ההעסקה והקידום של עובדים רבים. נוסף על כך, בתפקידים בתחום ניהול משאבי אנוש ושכר הדבר הוא בניגוד לסעיף 06.351 (ה) לתקשי"ר, ועלול להתעורר ניגוד עניינים נוכח תפקידם הניהולי של עובדים אלו והשפעתם על כוח האדם. תשובות החברה והעובד אינן עולות בקנה אחד עם הוראות התקשי"ר, אשר קובעות שהחשש לנאמנות כפו לה עולה גם כאשר מדובר בדרג של מנהל אגף או בתפקיד המקביל לו. סוגיית "הנאמנות הכפולה" של חברי ועד המכהנים בד בבד גם בתפקידים שעלולים להביאם למצב של ניגוד עניינים בין שני התפקידים, מחייבת בדיקה מקיפה של נש"ם בדבר מימוש הוראותיה בעניין זה בכלל משרדי הממשלה. מומלץ כי נש"ם תבחן את הצורך בחידוד ועדכון של הוראות התקשי"ר בנושא ותגדיר בתקן שירות המדינה את סוגי התפקידים שחבר ועד אינו יכול לכהן בהם ואף לא להתמודד עליהם. מוצע כי בחינה כאמור תבוצע מדי פעם ב פעם, בין היתר בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ובהמשך להמלצות הצוות הבין -משרדי לחשיבה מחודשת בהיבטי ניגוד עניינים. על התאגידים הסטטוטוריים ליזום עבודת מטה, בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים ובכללם נציגי הנהלות התאגידים וארגוני עובדים, לשם קביעת כללים, לרבות כלי בקרה, פיקוח ואכיפה, שיבטיחו את האיזון בין זכות העובדים להתאגדות לבין הקבוע בהוראות התקשי"ר. נוסף על כך, על רשות המיסים לאסוף נתונים בנוגע למשרות שזה זמן רב אינן מאוישות או שהוטלו על עובדים "כמטלה נוספת" ולפעול בסיוע נש"ם לאיושן באמצעות מכרז. זאת כדי להבטיח שוויון הזדמנויות ולמנוע שיקולים בלתי ענייניים בהליך הבחירה. .חברותם של מנהלים בכירים בוועדי העובדים מעוררת את קונפליקט "הנאמנות הכפולה" שבין תפקיד אדם בארגון שבו הוא עובד ובין תפקידו כחבר ועד, וכמה פסקי דין ניתנו בנושא. כהונה מקבילה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התקשי"ר. בביקורת נמצאו ליקויים בנש"ם, ברשות המיסים, במשרד התחבורה, בחברת הדואר וברש"ת בעניין כהונת בעלי תפקידים בכירים בג ופים הנ"ל כחברי ועד עובדים ללא הסדרי ניגוד עניינים בעת שנדרשו. כמו כן, נמצאו משרות בכירות ברשות המיסים שלא אוישו במשך שנים. על רשות המיסים לאסוף נתונים בנוגע למשרות שזה זמן רב אינן מאוישות או שהוטלו על עובדים אחרים "כמטלה נוספת", ולפעול בסיוע נש"ם לאיושן באמצעות מכרז. זאת כדי להבטיח שוויון הזדמנויות ולטייב את הליכי האיוש ברשות המיסים. משרד מבקר המדינה מציין לפני נש"ם כי מן הראוי להגביל את תקופת כהונתו של מנהל בשני תפקידי ניהול בכירים שכל אחד מהם תוקנן בנפרד, כדי לא לפגוע בתפקוד התקין של העובד ושל הארגון. כמו כן ממליץ משרד מבקר המדינה לנש"ם לחדד את ההוראות לכלל הגופים הממשלתיים בכל הקשור לחובת קיום מכרזים במועד ולהגביר ולטייב את הפיקוח והבקרה בנוגע למינוי ממלאי מקום לתקופות ארוכות. על חברת הדואר לבחון, בתיאום עם נש"ם, את עמידתה בהוראות התקשי"ר והנחיית היועץ המשפטי בנוגע לכלל חברי הוועד בחברה, ולפעול בהתאם. משרד מבקר המדינה ממליץ כי החברה תבצע מדי פעם בפעם מיפוי ותגדיר תפקידים שבהם חבר ועד אינו יכול לכהן ואף לא להתמודד עליהם, ובמקרה הצורך תקבע הסדרי ניגוד עניינים לתפקידים אלו.	על רש"ת לוודא כי היא עומדת בתנאי הסדר הפשרה לגבי כל אחד מהעובדים שהם גם חברי ועד. סוגיית "הנאמנות הכפולה" של חברי ועד בתאגידים סטטוטוריים מעוררת את חשיבות הסדרת הנושא. מומלץ כי כל תאגיד סטטוטורי, בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים, ובכללם נציגי ארגוני עובדים, יבחן את הצורך בקביעת כללים רלוונטיים ומעודכנים, לרבות כלי הבקרה, הפיקוח והאכיפה המתאימים, שיבטיחו את האיזון בין זכות העובדים להתאגדות לבין הקבוע בהוראות התקשי"ר או בכללים אחרים החלים על התאגיד.	131
מטלות רוחב . ההיערכות לתחרות בנמלי הים בביקורת נמצא כי עקב הימשכותו של המו"מ, חברת נמל אשדוד לא מימשה את מלוא פוטנציאל ההתייעלות, ולכן נאלצה להוציא הוצאות מיותרות הפוגעות שנה אחר שנה ברווחיה ומקטינות את הדיבידנד הפוטנציאלי לקופת המדינה ומונעות את צמצום תעריפי השירותים הנמליים. משרד מבקר המדינה מציין לחנ"י כי חוק רספ"ן קובע במפורש כי אחד מתפקידיה של חנ"י בתור Landlord הינו "לפעול לקדם את התחרות" בין הנמלים. אשר על כן, כיוון שחנ"י, כמו יתר הגורמים המקצועיים מצד המדינה, הגיעו לכלל מסקנה כי העמקת רציף בנמל חיפה היא בבחינת פעולה חיונית לקידום התחרות בין הנמלים, ונוכח המחלוקת בשאלת מימון ביצוע התשתיות שהביאה לאי ביצוען, הרי שהיה על חנ"י לפעול למציאת פתרונות אפשריים לגבי שאלת המימון של הפרויקט וקידומם עד לאימוץ הפתרון המיטבי בנושא. על רספ"ן לוודא כי התנהלות חנ"י תהיה בהתאם לתפקידיה על פי מודל ה Landlord - , ובהתאם להוראות החוק וכתב ההסמכה, המנחים אותה לדאוג לפיתוח התשתיות הנמליות באופן שיקדם את התחרות בין הגורמים הפועלים בנמלים. בביקורת נמצא כי עקב הימשכותם של תהליכי המו"מ בנושאים שאינם קשורים בהכרח להתייעלות, חברת נמל חיפה לא מימשה את מלוא פוטנציאל ההתייעלות, והוסיפה להוציא הוצאות מיותרות הפוגעות שנה אחר שנה ברווחי החברה ובאיתנותה הפיננסית. הוצאות אלה מקטינות את סכום הדיבידנד לקופת המדינה ומונעות צמצום תעריפיהם של השירותים הנמליים. משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת נמל חיפה כי במקביל להליכים בבית הדין והמשא ומתן המתנהל שם, עליה לקדם, בהסכמה עם ארגון העובדים ועם הממונה על השכר באוצר, הסכמות בנושאים שאינם נדונים בבית הדין לעבודה, שיביאו לידי מימוש פוטנציאל ההתייעלות, אפילו באופן חלקי, על מנת לקדם חיסכון בהוצאותיה ולשפר את מצבה הפיננסי לקראת כניסת המתחרים החדשים. מבקר המדינה ממליץ כי חנ"ח תבחן אפשרות יישומם של הסכמים שכבר נחתמו, גם עם מגזרי עובדים נוספים. משרד מבקר המדינה מציין לפני רשות החברות כי על פי סעיף ב(3 ,) להסכם העקרונות נקבע יעד ליציאה להליך המכירה כבר בחודשים הראשונים של שנת 2019 . במצב דברים זה, הרי שהיה רצוי להכין הערכת שווי מדויקת ככל הניתן לפני החתימה על הסכם העקרונות בדצמבר 2018 . זאת, על מנת שאותה הערכה תוכל לשמש הן כבסיס לנתונים המופיעים בהסכם -בייחוד ביחס למקורות המימון של ההשקעה הנדרשת בתשתיות הנמליות -יה אמור להתבצע מיד בתחילת והן כבסיס להליך המכירה שה 2019 , בפרט בשל העובדה שהסכם העקרונות יוצר במפורש את הזיקה בין הכספים שיתקבלו מהמכירה למשקיע האסטרטגי ובין המקור לפיתוח תשתיות הנמל. עוד יצוין כי עמדתה של רשות החברות אך מחזקת את הצורך בהחלטה של ועדת השרים על מתווה ההפרטה לפני חתימת הסכם העקרונות, מה שהיה מביא לשיטתה גם לביצוע הערכת שווי לפני החתימה. משרד מבקר המדינה מציין לפני הנהלותיהן של חברות הנמל ולדירקטוריונים שלהן כי בכל הקשור לפעולות הנדרשות להתאמת תשתיות הנמל עליהן לעמו ד על מימוש סמכותן הקבועה בחוק ולהוביל בעצמן את תכנונן וביצוען של הפעולות הללו. על משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות החברות להקפיד שאת הדיון בנושאים הקשורים לסמכויותיהם של הנהלות החברות הממשלתיות והדירקטוריונים שלהן יובילו נציגי הנהלות החברות. משרד מבקר המדינה ממליץ לחנ"י, משרד התחבורה, אגף התקציבים, רשות החברות הממשלתיות, ולממונה על השכר באוצר, בשיתוף הנהלות הנמלים, לפעול בהקדם להסדרת פעילותן של מחלקות הים על מנת לאפשר מתן שירותיהן למפעילים השונים, בהתאם לתפקידה של חנ"י כ- Landlord. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הודעתה של חנ"י על פעולותיה להתוויית תוכנית האב האסטרטגית החדשה, אשר תתחשב בשינויים במבנה המשק הנמלי. עליה לעשות כן בהקדם, כדי להבטיח שלרשותם של מקבלי ההחלטות על פיתוח ענף הנמלים בארץ, ושל הגורמים המפעילים או עתידים להפעיל את הנמלים, יעמוד המידע העדכני ביותר, כך שפיתוח ענף הנמלים ייתן מענה מיטבי לצורכי המשק. מבקר המדינה מציין לחיוב פעולותיה של חנ"ח כמפורט לעיל. יחד עם זאת, פעולות אלו לא היו תוצאה של תוכנית כוללת הנגזרת מתוכנית אסטרטגית ארוכת טווח. נמצא כי מאז הצגתה של התוכנית האסטרטגית בשנת 2016 ועד שנת2018 לא פעלה חנ"ח לפרוט את התוכנית האסטרטגית לתוכנית אופרטיבית ולבניית תקציב רב-שנתי הנגזר מתוכנית כזו. עוד נמצא כי בשנים 2016 - 2018 לא נקטה חנ"ח צעדים של מ מש לייעול כוח האדם ולהתאמת התשתיות במסגרת קידום ההיערכות לתחרות הצפויה בשנת 2021 , .ודירקטוריון חנ"ח לא עמד על קיום הנחיותיו בעניין זה	משרד מבקר המדינה מציין לפני חברת נמל חיפה כי נכון לקדם הכנת תוכניות אופרטיביות תוך יצירת חלופות לביצוע גם בהעדר הסכמתם של גורמים חיצוניים, על מנת שיתאפשר קידומן לכשיבשילו התנאים לכך.	132
מטלות רוחב . פעולות הממשלה לצמצום הנטל הבירוקרטי המוטל על העסקים הבנק העולמי לא עדכן ושיפר את מיקום ישראל בדירוג עשיית עסקים בעבר בעקבות דיווחים קודמים. הבנק מחשב הן את הזמן הנתון על פי הרגולציה לחברת החשמל הן את הזמן הנוסף לשם קבלת היתר חפירה. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את ההסדרה במסגרת עדכון הוראת המנכ"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מא"ת לשפר את תהליך בחינת הבקשות כדי לקצר את משך הטיפול בהן. כחלק מתהליך הפחתת הבירוקרטיה וייעול התהליך וקיצורו, על מא"ת ליצור תהליך אחיד, ברור ופשוט ככל האפשר למילוי הנתונים על ידי מבקשי הבקשה. תהליך כזה יאפשר לקלוט במערכת בקשות מלאות לבחינת המינהל המקצועי ולדירוג הוועדה להקצאת קרקע. עוד, על מא"ת לבחון דרכים לקדם את הטיפול בבקשות שיזמים מגישים להקצאת קרקע באזורי תעשייה שהוא אמון על התכנון והפיתוח בהם ושתקציב הפיתוח שהוקצה להם נוצל במלואו. כן עליו למצוא דרכים להקטין את הפגיעה במפעלים המוקמים באזור תעשייה שהפיתוח בו חלקי. נמצא כי רמ"י אינה מבצעת שומה מראש למגרשים באזור התעשייה עוד לפני הקצאתם, אף שהדבר יכול היה לקצר את תהליך הקצאת הקרקע ליזם. לרוב, רמ"י מבצעת שומה פרטנית למגרש רק לאחר שוועדת ההקצאה במא"ת אישרה את הקצאת הקרקע. כמו כן, אין פיקוח על השימוש בקרקע בשלב מוקדם יותר. נתוני השמאות במאגרי המידע של מא"ת אינם מתעדכנים לפני שהיזם פונה בבקשה למא"ת, והדבר אינו מסייע להקטין את הנטל הבירוקרטי על היזם ואינו מקל להעריך את עלויות הקמת העסק מבעוד מועד. עוד נמצא כי היזם אינו מעודכן באופן שוטף בנוגע למצב הבקשה שהגיש להקצאת קרקע ובנוגע למועד הצפוי לסיום התהליך. . מהנתונים לעיל עולה כי בשנים 2014 עד2016 התארך הטיפול בכ -35% מהבקשות להקצאת קרקע ברמ"י ביותר מחצי שנה וכי הטיפול בכ-17% מכלל הבקשות נמשך יותר משנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי להמתנה של חודשים ארוכים להקצאת קרקע יש משמעות כלכלית ניכרת ליזם. כמו כן, לאובדן מקורות תעסוקה יש משמעות כלכלית למשק המדינה. על רמ"י לייעל ולשפר את תהליך הקצאת הקרקע באמצעות קיצור של משך הטיפול בבקשות. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את שיתוף הפעולה הבין -משרדי לבחינת צעדים מעשיים לקיצור משך הזמן הדרוש להקמת מפעלים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה ולמינהל התכנון במשרד האוצר בשיתוף רמ"י לבחון את התהליך להקצאת קרקע בפטור ממכרז מנקודת המבט של היזם כלקוח ואת התועלת בק יצור לוחות הזמנים ובהקטנת הבירוקרטיה בתוך הבטחת האינטרס הציבורי. אין להסתפק בתהליכים דיגיטליים לינאריים של מא"ת ואחריו של רמ"י אלא יש לשלב בין התהליכים, כך ששני הגופים יבצעו בדיקות בה-בעת. כמו כן, יש לבחון את הצורך בנקודת שירות אחת להקצאת הקרקע וליישם שיטו ת לצמצום הבקשות לנתונים ומסמכים מהיזמים, בשיטת Ask Once . שיטה זו תייעל את אופן העברת המידע בין הגופים -המידע שהתעשיינים מספקים יישמר, וכל הגופים המעורבים בתהליך יוכלו לגשת אליו בלי לבקש מהיזם לספק את אותו מידע בשנית. משרד מבקר המדינה מעיר לנותני האישור כי עליהם לסיים לגבש מפרט לכל אחד מהעיסוקים. ולהעבירם למשרד הפנים שמשמש גורם מתכלל על מנת שיאחדם למפרט אחד אחוד ויפרסם את הדרישות (ומועד כנ יסת כל אחת מהן לתוקף). משרד מבקר המדינה מעיר לגופים המאשרים ולמשרד הפנים כי העיכובים בגיבוש ופרסום המפרטים האחידים לעסקים הנוספים מרוקן מתוכן את הרפורמה שנקבעה בתיקון 34 לחוק הרישוי. רפורמה זו, שמשרד הפנים עוסק בה בימים אלו, אמורה להביא בהירות וודאות רבים יותר לעסקים בנוגע לתנאים שעליהם לעמוד בהם כדי לקבל רישיון עסק. במשך שנים ארוכות נאלצים אלפי עסקים, מדי שנה בשנה ובעלות מצטברת של מיליוני שקלים, לחפש ולחקור את התנאים שעליהם לעמוד בהם. מממצאי הביקורת עלה כי מערכת התוכנה התומכת בתהליך הקצאת הקרקע של מא"ת מיושנת ואינה תומכת בהצגת נתונים בחלוקה לאזורי הקרקע שקבע מא"ת. עוד נמצא כי במערכת מופיעים נתונים שגויים או לא מעודכנים. לדוגמה, עד מועד סיום הביקורת מופיעות במערכת של מא"ת כ - 1,200 בקשות שהוגשו משנת 2002 עד2014 , מהן 67 בקשות בסטטוס פתוח ו -16 בקשות שעדיין נמצאות בסטטוס "בטיפול המִינהל המקצועי". אף על פי כן, בכמה מהן מופיע כי התקיימה ועדת הקצאה ונידונה הבקשה להקצאת קרקע. דבר זה מנוגד לסדר בחינת הבקשה ולתהליך שנקבע בהוראת מנכ"ל משרד הכלכלה 6.2 . בנוגע לבקשות רבות חסרים נתונים מסוגים שונים, והמקום למילוי הנתון נותר ריק. כך, למשל, 649 ,בקשות חסרות נתון בשדה תאריך ועדה22 בקשות חסרות מספר מזהה ליזם (מספר תעודת זהות או תאגיד), 85 בקשות חסרות נתון בשדה גודל השטח שאושר להקצאה, וכ -72 בקשות חסרות נתון בשדה תאריך הזנת סטטוס קובע. נמצא כי 16 בקשות של יזמים להקצאת64 דונם קרקע באזורי תעשייה שמא"ת מתכנן ומפתח ממתינות יו תר משנה; הבקשות עומדות בקריטריונים להקצאת קרקע בפטור ממכרז, אך טרם הועברו לרמ"י, זאת משום שנוצל כל תקציב הפיתוח שהוקצה לאזורי התעשייה האלה. מא"ת מעריך את התקציב החסר להשלמת פיתוח התשתיות עבו ר הקרקעות האלה בכ-14 מיליון ש"ח. מפעלים אלו היו אמורים להעסיק כ-400 .עובדים נמצא כי ועדה 4108 קיימה ממועד ההחל טה, אוגוסט 2018 , עד מועד סיום הביקורת ישיבה ראשונה בלבד, והיא נמצאת רק בראשית דרכה.	משרד מבקר המדינה מעיר לאגף לרישוי עסקים, לגופים המאשרים ולמשרד רה"ם כי מהנתונים לעיל עולה כי פרסום המפרטים האחידים מתעכב, והדבר פוגע ביו תר מ - 100,000 עסקים112 הנכללים בעיסוקים שטרם פורסם להם מפרט אחיד. עסקים אלו נדרשים לקבל רישיון בהליך ה"רגיל", וסובלים מאי -ודאות ומעודף בירוקרטי. על אגף רישוי עסקים ומשרד רה"ם לבחון את הסתירה בין הנתונים המצויים בידם בנוגע לקבלת פרקי מפרטים לנתונים שמציגים כמה מנותני האישור.	133
מטלות רוחב . הבטחת היתרון והחדשנות הטכנולוגיים של המשק הישראלי נוכח השינויים העולמיים בכלכלה וההשפעה הרבה שלהם על תעשיית ההיי -טק בישראל, יש חשיבות לכך שגוף ממשלתי בעל ראייה רחבה יבחן את האתגרים העומדים לפני תעשיית ההיי -טק בישראל, יפעל לגבש אסטרטגיה ארוכת טווח ויציע כלים מתאימים לשימור היכולות וההובלה של ישראל בענף זה. יש להבטיח כי לגוף זה תהיה היכולת לשתף פעולה ולהשפיע על כל הגופים הרלוונטיים, וכי יינתנו לו הסמכויות והמשאבים הנחוצים לקידום מדיניות בתחום ההיי-טק. גורם ממשלתי כזה יוכל למנף את היכולות הקיימות בישראל בתחום המו"פ, לסייע לחברות היי -טק בהתמודדות בשוק העולמי ולהעצים את השפעת ענף ההיי-טק על הכלכלה הישראלית. על גוף זה לקדם שיתופי פעולה עם גורמים אח רים של הממשלה המקדמים חדשנות בתחומים וענפים נוספים וכל זאת תוך שמירה על העצמאות של הות"ת ומערכת ההשכלה הגבוהה. במידה וקיימים חילוקי הדעות בין הגופים השונים לגבי חלוקת הסמכויות ביניהם ומידת יכולת ההשפעה שלהם על גופים אחרים, מוצע למשרד ראש הממשלה לבחון וליישב חילוקי דעות אלה, כפי שנעשה במקרים דומים בעבר. נוכח משימותיה הרבות של רשות החדשנות בכל הנוגע לגיבוש אסטרטגיה ופיתוח כלים לקידום חדשנות ונוכח הרחבת השפעתה לאוכלוסיות ומעגלים נוספים במדינה -מוצע לרשות למפות את הצרכים הנוגעים לכל אחת מהמשימות שהוטלו עליה ולהציג לממשלה את הפערים בנוגע למילוין. ההתפתחות הטכנולוגית הניכרת, "המהפכה התעשייתית הרביעית", תהליכי הגלובליזציה והסרת חסמי היבוא -כל אלה מחייבים את התעשייה הישראלית המסורתית לאמץ מו"פ ותהליכים חדשניים, על מנת להישאר תחרותית ורלוונטית. יש לציין לחיוב את פעילותה של רשות החדשנות לקידום תהליכי מו"פ בתעשיות המסורתיות ואת שיתוף הפעולה עם רשות ההשקעות במשרד הכלכלה לקידום חדשנות ולהטמעה של טכנולוגיה חדשנית בתעשיית הייצור. עם זאת, הביקוש הנמוך לסיוע מהרשות החדשנות ורשות ההשקעות מעיד כי לא די בפעילות זו, וכי נדרשות פעולות אקטיביות נוספות ומאמץ משולב של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לרבות משרד האוצר, כדי לאפשר לתעשייה המסורתית לעבור לשלב הבא בעולם התעשייתי. לפיכך מוצע לרשות החדשנות ומשרד הכלכלה לפעול, בשיתוף משרד האוצר, למציאת דרכים נוספות ולהרחיב שיתופי פעולה עם גורמים נוספים להרחבת היקף המו"פ וקידום החדשנות בתעשייה המסורתית, אשר משמשת מקור תעסוקה לאוכלוסייה גדולה במדינה. אף ששילובם של עובדים ותיקים בענף ההיי-טק לא יפתור את בעיית מחסור כוח האדם בענף, על רשות החדשנות לבחון את היקף התופעה של אי-העסקתם של עובדים אלה בענף ההיי-טק ולהציע, בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים, דרכים למיצוי הפוטנציאל של אוכלוסייה מיומנת זו ולשילובה מחדש במעגל העבודה בתחום. זאת במטרה לנצל את הניסיון הטכנולוגי הרב של עובדים אלה ואת ההבנה המעמיקה שלהם בענף ההיי-טק ולצמצם במידת מה את בעיית המחסור בכוח אדם בענף. על רשות החדשנות, כגורם האמון על תחום הפיתוח והחדשנות במשק הישראלי, לבחון באופן תדיר את הצרכים המשתנים בענף ההיי -טק ואת המגמות העתידיות בהתפתחות הטכנולוגית, ובכלל זה את המגמות העתידיות בתחומים שלמדינת ישראל עשוי להיות בהם יתרון יחסי ובתחומים שיש בהם פוטנציאל עסקי רב. על רשות החדשנות ללוות את הפעולות של המועצה הלאומית לכלכלה והות"ת להערכת היקף כוח האדם הנחוץ ולגיבוש ההכשרות הנדרשות בענף ההיי -טק כדי להמשיך ולקיים תעשייה תחרותית, משגשגת ומתפתחת במדינת ישראל. למכוני מחקר בעולם יש תפקיד חשוב בקידום המו"פ בתעשייה, והתעשייה הישראלית מסתייעת בהם במחקרים שונים. על משרד האוצר להוביל בחינה של מסקנות הוועדה הציבורית לחיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, זאת נוכח השימוש שעושות חברות ישראליות בשירותים של מכוני מחקר בין-לאומיים. על משרד הכלכלה, בשיתוף רשות החדשנות, לעמוד על היקף הפניות של חברות ישראליות למכוני מחקר בין - לאומיים ולבחון את הצורך בהקמת מכוני מחקר בישראל, משום שמכוני מחקר כאלה עשויים לתרום לקידום החדשנות והמו"פ בתעשייה ולהגברת הפריון במשק. כעולה מנתוני הלמ"ס, בשנת 2017 נחתמו הסכמי רישיון עם חברות חיצוניות רק בנוגע ל- 6% מכלל משפחות הפטנטים הרשומות בתיק ההמצאות הפעילות. מספר הפטנטים שהפכו ליישומיים ושימשו חברות הזנק שהוקמו היה פחות מאחוז ממספר משפחות הפטנטים הרשומות בתיק ההמצאות הפעילות. נמצא כי חרף תוכניות הרשות לעידוד שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשיית ההיי-טק, עיקר הבעיות שעליהן הצביעו המחקרים שבחנו את העברת הידע בין האקדמיה לתעשייה וכן דוח מבקר המדינה משנת 2012 בעניין זה נותרו בעינן. אף שרשות החדשנות, הות"ת וגורמים בממשלה מודעים לבעיות אלה, לרבות בעיית הפו טנציאל הלא ממומש של הידע האקדמי, הם טרם סיימו לגבש תוכנית ישימה אשר תגשר בין המחקר הבסיסי ליישומי ותביא למיצוי הידע אשר נוצר במחקרים של האקדמיה ובמערכת הבריאות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד המדע להבטיח כי תוכניותיו מתואמות עם התוכניות של רשות החדשנות וה ות"ת להרחבת היקף השימוש בקניין הרוחני הנוצר באוניברסיטאות ומיצוי הידע האקדמי אשר נוצר במחקרים של האקדמיה. נוסף על כך, על משרד המדע לקבוע קריטריונים מדידים אשר יסייעו לקבוע אם תוכניות אלה סייעו לגשר על הפער בין המחקר הבסיסי ליישומי.	משרד מבקר המדינה מציין לטובה את גיבוש המסלול על ידי רשות ההשקעות ורשות החדשנות, כדי לסייע לחברות ההזנק לצלוח את "עמק המוות". ראוי כי לצד הפעלתו של מסלול זה יבחנו רשות החדשנות ומשרד הכלכלה, בשיתוף משרד האוצר, באופן תדיר את הסיבות למיעוט חברות ההזנק המתפתחות לחברות שלמות הפועלות בארץ ואת הפעולות שניתן לנקוט כדי להקטין את היקפה של תופעה זו.	134
מטלות רוחב . מערך הקבורה בישראל - שירותי הקבורה בירושלים והסביבה . בשל היעדר אולמות הספדים לכלל גופי הקבורה בהר המנוחות, חלקם נאלצים לפצל את מסע הלוויה -תחילת המסע וההספדים בבית הלוויות שמגר, בהמשך נסיעה בתוך העיר עד בית העלמין, ולאחר מכן -מנוחות. הקבורה עצמה בהר ה מסיורים שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה בבתי העלמין עולה כי אולמות ההספדים קטנים יחסית לאולמות הספדים בבתי עלמין בערים אחרות, ורבים מהם אינם מאפשרים לכלל המלווים להתכנס בהם להספד. אף כי פיתוח מבנים כגון אולם הספדים הוא באחריות המועצה בירושלים, המועצה לא בדקה אם לאולמות ההספדים הקיימים בעיר תפוסה מספקת למילוי צורכי הציבור; היא גם לא בחנה אם יש צורך בהגדלת מספר אולמות ההספדים. מכאן שמשפחות של נפטרים בקרב העדות הלא-יהודיות זכאיות לקבל את תשלום דמי הקבורה שמיועדים גם לתחזוקת בית הקברות, אף שהן אינן מחויבות בביצוע עבודות תחזוקה כלשהן, ואף שאי אפשר לבצע פיקוח ובקרה בעניין. על בט"ל לבחון את הנושא על כל היבטיו. עולה מכך שפעולות קבורה בלתי חוקיות שביצעו גופי קבורה קבעו עובדות בשטח שמלכתחילה, במועד ביצוע עבירות הקבורה, לא יועד לקבורה ולא הוקצה לגופי הקבורה. משרד מבקר המדינה מעיר לגופי הקבורה שקברו בקרקע בטרם יועדה לקבורה ובטרם הוקצתה להם, כי בניגוד לחוק הם קבעו עובדות בשטח -מצב הגורם לקושי הניצב לפני גופי האכיפה לעניין היכולת להשיב מצב לקדמותו. במרץ 2009 אישר בט"ל לח"ק חיפה 1,642 חלקות חריגות80 ( 13.5% מכלל חלקות הקבר שנוספו בבתי העלמין הללו) -אישור עודף של 117 חלקות חריגות נוסף על 1,525 החלקות שהייתה זכ אית להן לפי הנתונים שהציגה לבט"ל (פוטנציאל ההכנסה הכספית של התוספת נאמד בכ-3.4 מיליון ש"ח), ואישור עודף של425 חלקות חריגות נוסף על 1,217 החלקות שהייתה זכאית להן בעקבות תוספת החלקות (ששיווין נאמד בכ -12.3 מיליון ש"ח). עולה מכך שבהיעדר הסדרה חוקית לעניין הקבורה של בני העדות הלא -יהודיות, גם האגף לעדות פועל בתחום זה בלא שהוסמך לעשות כן ובלא שהוגדרה אחריותו לנושא. מהאמור עולה כי סמכויותיהן של הרשויות המקומיות בכל הקשור לנושא הקבורה (של כל העדות, ובכלל זה העדות הלא-יהודיות) הן בגדר סמכויות שברשות, באופן שהטיפול בנושא הקבורה כפוף למידת החשיבות שהרשות מייחסת לתחזוקת בית הקברות, לתעדוף המשימות ולאפשרות התקצוב. מנגד, אומנם לא הוגדרה לאגף לעדות הסמכות והאחריות לטיפול בנושא קבורת בני עדות לא -יהודיות, אך בפועל מתוקף אחריותו כמאסדר שירותי דת לעדות אלה, עליו לפעול להסדרת תחום הקבורה. תמונת המצב שתוארה לעיל מלמדת כי בניגוד לקבורת יהודים, שלגביה הוגדרו סמכויות ברורות של המשרד לשירותי דת כמאסדר, קבורת בני העדות הלא-יהודיות לא הוסדרה; לא הוגדרו סמכויותיו של האגף לעדות לא -יהודיות במשרד הפנים כמאסדר, וגם לא אחריותו של גורם חלופי אחר מחייב בעניי ן זה, לרבות הרשויות המקומיות. מכאן יוצא שהיבטים שונים וחשובים בתהליך הקבורה המוסדרים במגזר היהודי -כגון החובה לקבור רק באמצעות גופי קבורה בעלי רישיון; קביעת דרכי המימון של פיתוחם, הקמתם ותחזוקתם של בתי קברות; הסדרת מקומם של הקברים, השבילים ושאר תשתיות בתי הקברות; והטיפול בהליכי הקבורה -אינם מוסדרים בעדות הלא -יהודיות. אף שהכללים והתקנות הללו אוניברסליים במהותם, הסדרתם של כמה נושאים מהותיים הנוגעים לקבורה חלה אך ורק על אזרחי ישראל היהודים. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים והמשרד לשירותי דת, יפעלו להסדיר את נושא קבורת הנפטרים מהעדות הלא-יהודיות; מוצע גם לקבוע את סמכויותיו של האגף לעדות במשרד הפנים בכל הנוגע להסדרת קבורתם של בני העדות הלא-יהודיות. על המשרד לשי רותי דת לשקול לכלול בתוכנית האסטרטגית גם תכנית עבודה רב - שנתית לאגף הקבורה, הכוללת יעדים, משימות ומדדי תפוקה, שתשקף את המדיניות הלאומית לעניין הקבורה. רמ"י החלה בפעולות האכיפה שנים לאחר שהקברים נמצאו. למועד סיום הביקורת טרם הסתיים הטיפול בפינוי אתר הקבורה משטח המיועד למגורים, והתמשכות ההליכים מגדילה את הנזק שנגרם לרמ"י ולציבור בשל אי-כולת למצות את הפוטנציאל הגלום הי בקרקע לצורכי מגורים. .נמצא כי רמ"י לא דיווחה לוועדת השרים לענייני קבורה על תוצאות האכיפה והפיקוח כנדרש בהחלטת הממשלה.	זאת ועוד, בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שלאחר התקנת "נוהל סגירת בית עלמין", בפברואר 2012 , בבית העלמין "שדה יהושע" נמכרו או עשויות להימכר כאלף חלקות, ששווין הכספי נאמד בכ-33 מיליון ש"ח69. משרד מבקר המדינה מעיר לבט"ל על כך שהשלים עם הרחבת בית העלמין ולא דרש מח"ק חיפה להסדיר את הרחבתו במסגרת הסכם, בפרט היה ראוי לבחון הנושא ולפעול בהתאם לאחר התקנת "נוהל סגירת בית עלמין".	135
משרד האנרגייה . קידום תחום הכרייה והחציבה בישראל מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי ל-1125 מחצבות שהושבו לרמ"י בשנים2000 - 2015 יש עתודות חומר גלם של כ- 290,000,000 טונות ועד למועד סיום הביקורת הן טרם שווקו. בתמ"א 14 ב סומנו אחד עשר אתרים לבחינת חציבה בתת-הקרקע. בהוראות התמ"א הנחיות לסימול אתרים לבחינת חציבה בתת-הקרקע ובהן מציינים כי מוסד התכנון הדן בתוכנ ית לשיקום מחצבה הצמודה לסימון ייתן דעתו לצרכים עתידיים של חציבה בתת הקרקע. בשל צרכים אלו יהיה אפשר לשמור על האפשרות לחצוב בתת-הקרקע. עם זאת, טרם נקבעו הנחיות מפורטות ליישום חציבה בתת הקרקע. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי מינהל התכנון פועל לאישור תמ"א 40 , אך לא פעל לזיהוי צרכים הנוגעים לשימושים עתידיים בחללים תת-קרקעיים. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לעמוד ביעדי אספקת העתודות הנדרשות למשק עד לשנת 2040 על מינהל התכנון ומשרד האנרגייה לבחון את כלל המקרים שבהם קיימת חפיפה בין תכנון אתרי חציבה לבין תוכניות בנייה אחרות ולשקול פתרונות אפשריים. בשל החשיבות הקריטית שיש למחצבת מודיעים להיצע חומרי הגלם למרכז הארץ, על משרד הביטחון ומשרד האנרגייה לפעול לסיום התיאומים והאישורים הנדרשים בעניינה ולבחון את הנושא גם ביחס למחצבות נוספות הנמצאות בשטחים ביטחוניים. .מהאמור לעיל עולה, כי כאשר חומר הגלם (עודפי החפירה) אינו חומר מבוקש, יש קושי לשווקו במסגרת מכרז 57 ,. קושי זה נובע, בין היתר, ממחיר התמלוג שמבקשים ברמ"י אשר בשלו לעיתים רכישת חומרי הגלם אינה כדאית. לאור אי-הצלחתם של שיעור ניכר מהמכרזים ששיווקה רמ"י, המדינה אינה זוכה לקבל תמלוגים בגין חלק מעודפי העפר, אינה מנצלת את העודפים ואף נדרשת לטפל בהם בעצמה, על כל העלויות. כל עוד עודפי העפר אינם מטופלים, הם נערמים והופכים למפגע סביבתי. על רמ"י לבחון את הסוגיה ולגבש פתרונות כדי שעודפי העפר ינוצלו ניצול מיטבי. מהאמור לעיל עולה כי קיימים קשיים ועיכובים רבים במוסדות התכנון בקידום וביישום פרויקט השינוע המסילתי אשר תיכנן מינהל התכנון ואושר במועצה הארצית לתכנון ולבנייה. ללא קידום נושא השינוע המסילת י, ללא יישומו וללא הקמת מסופי טעינה ופריקה, יש חשש למחסור בחומרי חציבה במרכז הארץ כבר ב -2025 . משרד מבקר המדינה העיר בעבר כי קידומם של פרויקטים חיוניים, במיוחד בתחום התשתיות, מעוכב שנים רבות בשל הליכי תכנון ארוכים מאוד 44. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל התכנון "לשלב ידיים" עם רכבת מטענים ולגבש פתרונות אפשריים בטווח הזמן הקרוב ולקדם תכנון מיידי של המסילות ושל מסופי הפריקה והטעינה. כן עליהם להנחות את מוסדות התכנון בדבר חשיבותו של השינוע המסילתי ליישום תמ"א 14.ב נמצא כי טרם נקבעה בנוהל חובת תיאום מוקדם בין יזמים וגורמים רלוונטיים לבין המפקח על המכרות. עוד עולה כי עד מועד סיום הביקורת מינהל התכנון טרם הפיץ נוהל למחוזות בנושא ניצול חומר גלם לפני פיתוח. כדי לקדם תכנון מפורט ולאפשר הפעלה של מחצבות אשר נמצאות בקצה תחום השיפוט, על הוועדות הגיאוגרפיות לקבל החלטות בהקדם ולבחון את נושא הסדרת הצדק החלוקתי בין הרשויות המקומיות.	משרד מבקר המדינה ממליץ לרמ"י לפרסם מכרזים לשיווק מחצבות זמן רב יותר לפני מועד השבתן לרמ"י.	136
מי אזור דן אגודת מים שיתופית חקלאית בע"מ . העסקת יועצים לליווי והדרכה בנושא איכות הסביבה במסגרת פרויקט סביבתי של מי אזור דן משרד מבקר המדינה מעיר למי דן כי בשונה מהיועצים האחרים שהעסיקה העמותה, יועצים א' וב' נבחרו על ידי מי דן ללא הליך תחרותי של בחירה בין חלופות וללא אישור של הגורמים המוסמכים, וכי התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם הנהלים וכללי מינהל תקין. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי העסקת יועצים באמצעות עמותה שנעשה בה שימוש כ"גורם משלם" (ראו להלן) להעב רת הכספים ליועצים, במקום שיועברו בדרך ישירה וגלויה, אינה תקינה, בוודאי כאשר לפי דברי מנהל אקודן, אחד התפקידים של יועצים אלה היה לפקח על העמותה שהיוותה כאמור "גורם משלם". נוסף על כך מציין משרד מבקר המדינה כי העסקת יועצים א' וב' נעשתה בלי שנערך הסכם בכתב וללא סיכום ברור לגבי תכולת העבודה או השירות שהיועצים אמורים לתת, בלי פירוט של התוצרים שעליהם להפיק ושבגינם משולמת התמורה וללא מנגנוני פיקוח ובקרה על עבודתם. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודן ולמי דן על העסקת את יועץ ב' בפרויקט הדרכה סביבתי למפעלים, שנבחר ו"הוכתב" לעמותה בידי איגודן ומי דן, שמימנו עבורו תשלומים בסכום הגבוה מ - 600,000 .ש"ח, מבלי שבדקו את כישוריו והתאמתו לפרויקט .איגודן ומי דן מספקים שירותי איסוף שפכים וטיפול בהם ל-23 ,רשויות מקומיות בגוש דן בשטח עירוני שמאוכלס בצפיפות וכולל גם אזורי תעשייה. חלק מהמים המטופלים מושבים ומשמשים לחקלאות בנגב. אופי הפעילות של איגודן ומי דן, מהותם ומימונם מכספי צרכני המים והביוב, מחייבים אותם לנהל את פעילותם באופן תקין ומקצועי ולהקפיד על כללי מינהל תקין, תוך שמירה על טוהר המידות. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודן ולמי דן על התנהלותם בנוגע להתקשרויות עם יועצים א' וב'. על מנהלי איגודן ומי דן להקפיד שהתקשרויות עם יועצים יתבצעו בהתאם לכללי מינהל תקין, שהיועצים ייבחרו בהליך תחרותי, שההתקשרות איתם תיעשה באופן ישיר ושתהיה הגדרה ברורה של תפקידם, שתאפשר פיקוח ובקרה על עבודתם. ראוי גם כי איגודן או מי דן הם שיפקחו על ספקים כמו העמותה, בין בעצמם ובין באמצעות יועצים מטעמם, ולא יועצים שהעמותה אמורה לבחור וש אמורים לדווח לה ולפעול בכפיפות לה. על הנהלת איגודן ומי דן לערוך בדיקה מקיפה, נוסף על הבדיקה והפקת הלקחים המיידית שעשו בעקבות דוח הביקורת ושעליהן דיווחו למשרד מבקר המדינה. על הנהלות לנקוט את האמצעים הנדרשים כדי שליקויים כאלה לא יישנו ולהנחות את המנהלים ואת העובדים לפעול בהתאם. כיוון שפעילות הגופים הפועלים במשק המים והביוב ממומנת על ידי התעריף שמשלמים צרכני המים, עליהם להקפיד הקפדה יתרה על מאפייני ההתקשרויות והתשלומים שמבצעים גופים אלה ועל פעילות בהתאם לחוק ולנהלים המחייבים אותם ומשכך, ולנוכח ממצאי דוח זה, על רשות המים, כמאסדר האחראי לאסדרת משק המים והביוב, לשקול לקבוע אסדרה של מנגנוני בקרה מתאימים בסוגיית ההתקשרויות עם ספקים ויועצים. כיוון שהגופים הפועלים במשק המים והביוב ממומנים מהתעריף שמשלמים צרכני המים, נדרשת הקפדה יתרה על תקינות ההתקשרויות והתשלומים שמבצעים גופים אלה. משכך, על רשות המים, כמאסדר (הרגולטור) האחראי לאסדרת משק המים והביוב, לשקול אסדרה של מנגנוני בקרה מתאימים להתקשרויות עם ספקים ויועצים. מכלל האמור לעיל עולה כי מי דן העסיקה למעשה את יועץ ב' באמצעות העמותה, והיא שימשה "גורם משלם" להעברת הכספים מינואר 2014 עד אוגוסט2018 . כספים אלה היו כ-23% מכלל התשלומים שמי דן שילמה עבור הפרויקט, וזאת ללא הסכם בכתב וללא הגדרה של דרישות התפקיד, היקף העבודה, התוצרים שעל היועץ להפיק ושבגינם משלמים לו והגוף שאמור לקבלם. איגודן, מי דן והעמותה מסרו שתוצרי עבודתו לא הגיעו לידי אף אחד מהם, ואילו יועץ ב' טוען שהעביר את תוצרי עבודתו לעמותה. הסברי איגודן ומי דן לגבי תכולת עבודתו אינם תואמים את הסבריה של מרכזת הפרויקט בעמותה. כמו כן, לא ברור מדוע החליטו איגודן ומי דן לממן בשנת 2018 תשלומים חודשיים ליועץ ב' בגין פעילויות שעל פי המידע שהיה בידיהם לא התקיימו במהלך אותה שנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי כל אלה יחד יוצרים אי -בהירות בנוגע למהות התפקיד של יועץ ב' ומעלים ספק בדבר הצורך בהעסקתו בדרך שבה הועסק. עוד מציין משרד מבקר המדינה כי מתשובות הגורמים השונים עולה אי -בהירות בנוגע לכפיפות היועץ ולגורם שלו הוא היה צריך לדווח על עבודתו. על איגודן ומי דן להקפיד על הסכמים בכתב עם היועצים שהם מעסיקים, המתייחסים בין היתר לסוגיות אלה, כדי שאי-כזו לא תישנה. בהירות מממצאי הדוח עולה כי כ -29% מהתשלומים בגין הפרויקט הוצאו בלי שסוכם באופן ברור מי נותן את ההנחיות, מי מפקח על ביצוע העבודות, מהם התוצרים הנדרשים, למי יש להגישם ומתי. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודן ולמי דן כי מתוקף תפקידם היה עליהם לפעול בהתאם לכללי מינהל תקין ולהסדיר את ההתקשרות עם יועצים א' וב' בהליך תחרותי כנדרש, באופן ישיר ותוך הגדרה ברורה של תפקידם ודרכי הפיקוח על עבודתם. משרד מבקר המדינה ממליץ לאיגודן ומי דן ללמוד את הממצאים שהועלו, לערוך בדיקה מקיפה, לנקוט את האמצעים הנדרשים כד י שליקויים אלה לא יישנו בהתקשרויותיהם ולהנחות את מנהליהם ועובדיהם לפעול בהתאם. משרד מבקר המדינה ממליץ לאיגודן ולמי דן כי לפני בחירת יועץ יוגדרו דרישות התפקיד וייבחנו קורות החיים של המועמד והתאמתו לדרישות, תוך בחינת המועמד המתאים ביותר לתפקיד מבין כמה מועמדים מתאימים. משרד מבקר המדינה מעיר למי דן כי ככל שכאמור בדברי מנהל אקודן תפקיד היועץ היה פיקוח על עבודת העמותה, הרי שבחירת היועץ המפקח הייתה צריכה להיעשות בהתקשרות ישירה של מי דן כמזמינת העבודה עם היועץ המפקח, ותוצרי עבודתו היו צריכים להיעשות על פי הנחיותיה ועבורה. משרד מבקר המדינה מעיר כי מתן הסמכות לספק השירותים המפוקח לבחור את היועץ שיפקח עליו, כעולה מדברי מנהל אקודן, והגשת תוצרי עבודתו של היועץ המפקח לספק שעליו הוא מפקח, אינם תקינים. מצב כזה עלול להעמיד את היועץ המפקח בניגוד עניינים ופוגע בפעולת הפיקוח. משרד מבקר המדינה מעיר לאיגודן ולמי דן על מימון תשלומים חודשיים ליועץ ב' בגין פעילויות שלא ברור אם התקיימו במהלך שנת 2018 :ובאיזה היקף, למשל90 שעות של "הכנת תוכנית עבודה" וגיבושה, אף שבאותה שנה לא גובשה תוכנית עבודה; 90 שעות עבודה של "שיחות עם מפעלים חדשים", אף שלפי מרכזת הפרויקט בעמותה, באותה שנה לא היו כלל פעילויות עם מפעלים חדשים; בדיווח לח ודש האחרון שלפני סיום ההתקשרות מפורטות 30 שעות "תיאום והכנת דוחות 2018 ", אף שדוחות כאלה לא הוכנו. כמו כן, על פי הסברי מנהל אקודן, ב-2018 העמותה לא הייתה פעילה ולא ביצעה אבני דרך כלשהן, מכיוון שהפרויקט נעצר. משרד מבקר המדינה מציין כי יש לראות בחיוב יוזמה לבצע פרויקט שנועד להביא לצמצום הזיהום התעשייתי באמצעות מתן הדרכה למפעלים תעשייתיים, שהשפכים שלהם מגיעים לשפד"ן.	נוסף על העסקת היועצים האחרים, שנבחרו על ידי העמותה, הועסקו בפרויקט גם יועצים א' וב'. מן האסמכתאות ומממצאי הביקורת עלה כי מי דן היא שפנתה לעמותה11 , המליצה על יועץ א' ובהמשך בחרה את יועץ ב' כמחליפו. היא ביקשה מהעמותה לשלם ליועצים, אישרה את סכומי התשלום ואף מימנה אותם -נוסף על התשלומים ששולמו לעמותה לפי אבני הדרך, ושמהם העמותה מימנה את התשלומים ליתר היועצים. מכאן שלמעשה מי דן היא שבחרה את יועצים א' וב', וכפי שיתואר להלן, בחירתם נעשתה ללא הליך תחרותי כלשהו. להלן הפרטים.	137
רכבת ישראל בע"מ . הובלת מטענים ברכבת להקמת המסילה המזרחית חשיבות רבה להתפתחות תחום הובלת מטענים ברכבת, כפי שצוין בכל תוכניות האב להובלת מטענים שעסקו בנושא. השלמת המסילה עשויה לתרום רבות גם להגדלת מספר הנוסעים ברכבת. למרות זאת העבודות לבינוי המסילה החלו רק כ-13 .שנים לאחר קבלת ההחלטה על הקמתה השלמת הקמת המסילה המזרחית, על ידי חברת הרכבת וחברת נתיבי ישראל תגדיל את היכולת להגדיל את הובלת המטענים ברכבת. תהליכי התכנון וההקמה של המסילה המזרחית, נמשכים שנים רבות ומעכבים את היכולת להגדיל את הובלת המטענים ברכבת. משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת הרכבת ולחברת נתיבי ישראל להאיץ את השלמתה של הקמת המסילה המזרחית. בחינת ויישום ההמלצות של תוכנית האב עשוי לסייע להגדלת היקף הובלת המטענים ברכבת ולהקטנת ההשפעות השליליות של הובלת מטענים במשאיות. על כן, ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה לסיים בהקדם את הכנתן של התוכניות ליישום המלצות תוכנית האב, שהוא עצמו הכין בשיתוף פעולה עם האגפים השונים במשרדו. קיימת חשיבות בפריסת תשתית רכבתית ומסילות וחיבור אזורי תעשייה ומפעלים לרשת המסילות והגדלת מספר השלוחות. מספר השלוחות בפועל קטן לעומת שנים קודמות - שלוחות קיימות נסגרו והקמתן של שלוחות חדשות עדיין לא אושרה, למרות כדאיותן הכלכלית. השתת חלק מעלות ההקמה על המפעלים פוגעת בכדאיותם להוביל מטענים ברכבת. נוכח התועלת הכלכלית הצפויה למשק מהגדלת תשתית השלוחות, ממליץ משרד מבקר המדינה למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לפע ול לאישור השלוחות ולהקמתן וכן לבחון מודל מתמרץ למימון הקמתן. מתיאור התהליכים עולה כי כבר ב-2009 החלה הרכבת לבחון חלופות למסוף המטענים וב-2010 הוגשהבקשה לאישור חלופה ולתכנון סטטוטורי של מסוף המטענים בחדרה צפון במקום מסוף חדרה מערב. עד מועד סיום הביקורת, כתשע שנים לאחר הגשת הבקשה, טרם אושר התכנון. מהאמור לעיל עולה כי חברת הרכבת לא עמדה בדרישות של מינהל התכנון ולא הכינה תסקיר השפעה על הסביבה כנדרש על ידי מינהל התכנון ותקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה) תשס"ג-2003 ., ולא הציגה חלופות למסוף מטעניםנוכח חוסר היכולת לקדם את התוכנית בוועדה המחוז ית, ביקשה חברת הרכבת בפברואר 2019 מהוועדה המחוזית להעביר את הטיפול בתוכנית ובמסופים נוספים לוות"ל. מלוח 15 עולה כי מאז2014 עלה מספר השימוטים של רכבות משא במתחמי הרכבת: מ- 7 אירועי שימוט ב -2014 ל-13 אירועים ב -2018. ב -2019 (עד18 לדצמבר) היו חמישה אירועי שימוט. מספר השימוטים ביחס לתנועת המטענים גדל מ -6 שימוטים למיליארד טונה-ק"מ ב -2014 ל-10 שימוטים למיליארד טונה ק"מ ב-2018 (תרשים20.) ביטול מקדם ההפחתה של הסובסידיה משפר את רווחיות חברת הרכבת, אך עדיין יש לה הפסדים של עשרות מיליוני ש"ח במגזר המטענים. הצעדים שננקטו לתמרוץ החברה להגדלת היקף ההובלה הם ראויים, אולם צעדים אלה אינם מספיקים. נדרשים צעדים נוספים לפיתוח תשתית מסילתית -קידום פיתוח המסילה המזרחית והוספת שלוחות ומסופים -התייעלות משמעותיים של חברת נוסף על צעדי הרכבת בשיתוף עם משרד האוצר וארגוני העובדים לצמצום העלויות במגזר המטענים. זאת כדי שחברת הרכבת תגדיל את היקף הובלת המטענים לטובת המשק כולו ותעבור לפעילות רווחית נאותה. זאת ועוד, הסובסידיה המשולמת למגזר המטענים צריכה לשקף את התועלת שצומחת למשק מהובלת מטענים ברכבת ואין היא מיועדת למימון חוסר יעילות של חברת הרכבת בהובלת מטענים. לכן גם מנגנון ההצמדה של הסובסידיה צריך להיות קשור לתועלת המשקית ולא לעלויות. ראוי כי משרד האוצר ומשרד התחבורה וחברת הרכבת יבחנו הערות אלה במסגרת היערכותם לחתימ ה על הסכם חדש עם חברת הרכבת בתום תקופת הסכם הפיתוח וההפעלה ב-2020. בינואר 2018 , בדיון בדירקטוריון חברת הבת, העריך מנכ"ל חברת הבת כי בשנת2018 יגיע היקף ההובלה השנתי לכ-9.7 מיליון טונות. חברת הבת לא עמדה ביעד זה ובפועל שינעה ב-2018 רק8.5 .מיליון טונות	כדי להגדיל את היקף הובלת המטענים ברכבת החליטה הממשלה על הקמת חברת בת. הקמת חברת הבת לא לוותה בתוכניות פיתוח משלימות, מסקנות דוחות שהוכנו בעבר לא יושמו בפועל והיקף הובלת המטענים קטן בשנים 2017 - 2018 ולא הב יא לגידול המיוחל בפעילות הובלת המטענים. חברת הבת איבדה את איתנותה הפיננסית וצברה הפסדים כבדים כבר בשנה השנייה לפעילותה והיא אינה מסוגלת לקיים את עצמה ללא סיוע של חברת האם. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות החברות ולחברת הרכבת לפעול לקידום פתרון לבעיות במבנה התאגידי הקיים בהובלת מטענים ברכבת.	138
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . השירות המטאורולוגי הישראלי משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עד מועד סיום הביקורת לא קודמו הליכי חקיקה לסגירת הפערים עם הדרישות לפי נספח 3 , וכי מאז מכתבו של מנהל השירות לא קודם הנושא כלל. ללא סגירת הפערים הקיימים אין ודאות שהמידע המטאורולוגי הניתן לענף התעופה מספק מענה מלא לצרכיו, ועל כן גוברים הסיכונים לשיבושי הטיסות. במצב הנתון, ובהיעדר הסדרה של מעמד השמ"ט, החלו כאמור משרדי ממשלה אחרים, כגון משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה וחברות ממשלתיות דוגמת מקורות, להקצות עובדים לתחום המטאורולוגיה ואף לרכוש ציוד מטאורולוגי. תופעה זו גורמת לתחנות מטאורולוגיות יתירות ועלולה להעמיס הוצאות נוספות. מלבד זאת, אין אחידות בשיטות הפעולה של הגופים השונים ואין גורם ממלכתי אחד המפקח על דרכי הפעולה של גופים אלה בהתאם לתקנים הבין -לאומיים (כגון דיוק וכיול המכשירים על (לפי) דרישות ה - WMO ) כדי להבטיח את אמינות הנתונים ולמנוע סתירות במידע המסופק למשתמשים השונים. מצב זה מפחית מאיכות המידע המטאורולוגי ומהידע המקצועי המשמש לקבלת החלטות. מומלץ כי משרד התחבורה יבחן גיבוש מתכונת פעילות ארצית אחידה באחריות השמ"ט לטובת כלל הגופים. כמו כן, מן הראוי שכל משרדי הממשלה יאמצו את הנחיות ארגון המטאורולוגיה העולמי בכל הקשור להקמה ולתחזוקה של תחנות מטאורולוגיות. משרד מבקר המדינה ממליץ לשמ"ט לגבש תוכנית רב -שנתית סדורה לחידוש ציוד התחנות ולהאחדתו, על מנת לספק מידע אמין, מדויק ועקבי. מאז סיום עבודת הוועדה לא קודם נושא האופטימיזציה האובייקטיבית של התחנות. רק בשנת 2018 נקלטה בשמ"ט עובדת שעתידה לעסוק, בין השאר, באופטימיזציה של רשת התחנות. מכל האמור לעיל עולה כי מאחר שהאקלים בארץ מורכב ומשטרי הרוח ומזג האוויר שונים ממקום למקום, יש חשיבות למיפוי מדויק של רשת התחנות. תכנון מתאים וביצוע אופטימיזציה של תחנות השמ"ט והתחנות של הגורמים האחרים בתיאום עימם, יאפשרו ויתור על מקצת התחנות וימנעו כפילות ו בזבוז, וכן יאפשרו איתור אזורים שבהם קיים מחסור בתחנות, ולפיכך יש להתקין בהם תחנות מטאורולוגיות. משרד מבקר המדינה מציין כי על השמ"ט להשלים את מיפוי פריסת כל התחנות ולפעול לקביעת פיזור אופטימלי. מתחילת 2017 ועד מועד סיום הביקורת לא הייתה התקדמות בהסדרת הזכויות. משרד מבקר המדינה מעיר לשמ"ט ולמשרד האוצר ולרשות מקרקעי ישראל כי יש חשיבות בהסדרת זכויות השמ"ט על תחנות, זאת כדי לשמור על רצף הנתונים מהעבר וכדי להבטיח את אחידות המדידות המטאורולוגיות מאותו מקום; על השמ"ט, מינהל הדיור הממשלתי ורשות מקרקעי ישראל לפעול בהקדם להשלמת הסדרת זכויות השמ"ט על מקרקעי התחנות, בד בבד עם בדיקת אופטימיזציה של פיזור התחנות. בשנת 2017 החל השמ"ט לפעול לפרסום מכרז חדש לתחזוקת תחנות, זאת לאחר הליך של הפקת לקחים מהמכרז הקודם ועל מנת לטייב את מערך התחזוקה הקיים. משרד מבקר המדינה מציין כי עד מועד סיום הביקורת טרם התפרסם המכרז. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להסדיר את תפקידיו של השירות המטאורולוגי, את מעמדו, ואת אחריותו בהכשרת חזאים, בהוצאת תחזיות, התרעות ואזהרות, וכן בבדיקת עמידתם של הגופים האחרים העוסקים בתחום המטאורולוגיה בתקנים שקבע ה- WMO . ,יש לראות בחיוב את שיתופי הפעולה שנוצרו עם גופים ממשלתיים שונים. עם זאת מומלץ למפות את כלל הגופים הממשלתיים הנוגעים לעניין ולקדם שיתוף פעולה עימם, ובפרט לבחון קידום ממשקים מול המערכות המוקמות על ידי כל גוף. על השמ"ט ועל משרד התחבורה לפעול יחדיו במטרה לקדם את רכישת הציוד על פי התקנים הבין-לאומיים, להחליף את הסוכות לסוכות מו דרניות ואיכותיות, וכן את אוגרי הנתונים. כל זאת לשם קבלת נתונים באיכות טובה ואחידה. מלבד זאת, עליהם לפעול בהקדם לקידום מכרז התחזוקה.	משרד מבקר המדינה מציין כי השבתת המכ"ם הביאה את המדינה בשיא עונת הגשמים למצב של מחסור במידע חיוני ביותר למניעת סכנות הנובעות ממזג אוויר חריג. כאמור, המכ"ם משמש, בין היתר, לתעופה, למניעת סכנות ונזקים למטוסים; למתן התרעה מוקדמת לכניסת ממטרי גשם חזקים, להיערכות מקומית מתאימה לקראת שיטפונות והצפות; וכן למתן התרעות על תופעות חריגות. נוכח חשיבותו של המכ"ם, על משרדי האוצר והתחבורה לשקול את מלוא ההיבטים הרלוונטיים לעניין, תוך הפעלת שיקולי עלות-תועלת ביחס לרכישת מכ"ם חדש לעומת הארכת משך השימוש במכ"ם הנוכחי תוך שימוש בפתרונות ביניים בעת השבתתו, ולבחון אם חלופה זו יכולה להוות מענה מספק. עוד מציין משרד מבקר המדינה לשמ"ט כי עליו לפעול לתחזוקה מיטבית של המכ"ם כדי למנוע תקלות חמורות נוספות שישביתו את פעילותו, להכין תוכנית פעולה מסודרת לאספקת נתונים מטאורולוגיים במקרה של תקלה חמורה של המכ"ם, ולשקול שיתופי פעולה עם גורמים אחרים המתפעלים מכ"ם בארץ לצרכים שוטפים וכתוכנית גיבוי.	139
משרד האוצר . תהליכי קבלת החלטות במשרד האוצר: העמידה ביעד הגירעון בשנת 2018; תחזית ההכנסות לשנת 2019; תוספת שכר בגין היעדר ביטחון תעסוקתי משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שקבלת החלטות מקרו -כלכליות, היכולות להשפיע על כלכלת המדינה ועל סדרי העדיפויות של הממשלה, תתבסס על אדנים מקצועיים מוצקים ועל בחינת מכלול הנסיבות, מתוך ראייה ארוכת טווח ובהתבסס על המדיניות הכוללת. .נמצא, כי הממשלה עודכנה בתחזית ההכנסות וההוצאות והגירעון הצפוי לשנת 2019 כשבועיים לאחר תחילת שנת התקציב. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לבחון הסדרה משלימה להוראת סעיף 40 א לחוק לנסיבות שבהן מחליטה הממשלה לגבש את תקציבה בהתבסס על תחזיות מוקדמות. ראוי שההסדרה תגדיר הן את ההתנהלות הפנים-משרדית במשרד האוצר, והן את עיתוי הדיון בממשלה בדרך שתאפשר התמודדות לשם התכנסות ליעדי הגירעון. בשולי הדברים נציין כי מערכת היחסים במשרד האוצר, כפי שעלתה בפני צוות הביקורת, בכל הנוגע לאי-התכנסות הנהלת המשרד, בשל חששות מהדלפות ויחסי אנוש שאינם מיטביים ראוי שהיו לנגד שר האוצר, בבואו לבחון את מבנה משרדו ומתכונת הפעילות השוטפת (ראו להלן בהרחבה). . בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה נמצא כי הנתונים בדבר ההוצאות והגירעון בחודש פברואר 2019 היו גבוהים גם הם במידה משמעותית מנתוני חודש פברואר 2018 , והם פורסמו לציבור ביום 7.3.19 . .מתרשים 3 עולה כי בכל אחת מהשנים 2017-2015 גדלו ההוצאות ברבעון הרביעי באופן משמעותי לעומת השנה הקודמת, אולם בשנת 2018 חל קיטון ניכר בהוצאות לעומת השנה הקודמת. .בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי אחת הסיבות העיקריות לירידה בהוצאות במהלך חודש דצמבר 2018 היא הנחייתו של החשב הכללי לחשבי המשרדים, באמצעות סגני החשב הכללי, להוציא רק את ההוצאות שחייבים על פי חוק, ולא להקדים כל הוצאה משנת 2019 לשנת2018 ., בניגוד לנהוג בשנים קודמות יצוין כי לעומת ההוצאות בחודש דצמבר 2018 שירדו כאמור, ההוצאות בחודש ינואר 2019 , שעמדו על26.4 מיליארד ש"ח, עלובאופן משמעותי על ההוצאות שהיו בחודש המקביל בשנת 2018 , שעמדו על21 מיליארד ש"ח (גידול של כ-26%.) נמצא אפוא כי הוראת החשב הכללי בדבר צמצום ההקדמות ואי -הקדמת תשלומי סל הבריאות הביאה ככל הנראה, לצמצום הוצאות (והיעדר הקדמות) בסכום של כ -2.5 מיליארד ש"ח, כשתינקודות אחוז תוצר 18 . משרד מבקר המדינה מציין כי לא נמצא שבעניין זה מי מהגורמים במשרד האוצר פעל בניגוד לדין או להוראות התכ"ם. מחד, יש הוצאות והכנסות שצריכות לחול בשנת תקציב מסוימת, למשל אם הדבר מתחייב על פי חוק, או בהתאם להתקשרות חוזית של הממשלה. לעומת זאת, יש הוצאות והכנסות שניתן להחליט לגביהן באיזו שנה יהיו, ונראה שלגבי חלק מהוצאות אלו קבע החשב הכללי כי יוצאו דווקא בשנת 2019 ולא בשנת 2018 . בטרם קבלת החלטה על ידי החשב הכללי, בהתאם לסמכותו, בכל הנוגע לתשלום הנדרש בשנת 2018 ודחיה שניתן לבצעה חוקית של הוצאות לשנת2019 היה ראוי לקיים הליך יידוע מתכלל בו היה משתתף גם החשכ"ל וגורמים מקצועיים נוספים. במסגרתו היה ראוי להציג את הגירעון המסתמן בשנת 2018 , הגירעון החזוי לשנת2019 , והמשמעויות הכלכליות וכל גורם היה מציג את צעדיו על מנת לקבל החלטות מיטביות בהתאם לסמכויות השונות. .מהאמור לעיל עולה כי התחזית המעודכנת לשנת 2019 לא אושרה בהנהלת האוצר עד שלהי 2018 , ולפיכך לא הוצגה לפני כניסת תקציב המדינה לשנת 2019 לתוקף, כולל ההשלכות שיש לדבר על האופן שבו הממשלה יכולה לפעול בתחילת שנת הכספים.	משרד מבקר המדינה ממליץ כי החלטה עקרונית ומקצועית בדבר העדפת שנת תקציב על פני רעותה וזקיפת הוצאות או נקיטה במאמצי גביה המביאים להגדלת הכנסות לשנת תקציב מסוימת, ובפרט כאשר מדובר בהיקפים בעלי השפעה על עמידת הממשלה במסגרות הפיסקליות שנקבעות בחוק, צריכה להתקבל ע"י כל גורם, בהתאם לסמכויותיו, לאחר הצגת התמונה הכוללת בדבר המצב הכלכלי, ובכלל זה קבלת עדכון מכל הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, והם הממונה על התקציבים, הכלכלן הראשי, החשב הכללי, ומנהל רשות המסים, ופרוט צעדיהם. הליך מתכלל זה מומלץ כי יתקיים מאחר והחלטה מעין זו על העדפת שנת תקציב משפיעה על הגירעון של שתי השנים, יכולה להחריף את הקיצוצים הנדרשים על מנת לעמוד במסגרות התקציב, ואף ייתכן שיהיו לה השלכות על דירוג האשראי של המדינה.	140
מי אביבים 2010 בע"מ . היבטים בפעילות תאגיד מי אביבים משרד מבקר המדינה מציין לטובה את ניסיונו של תאגיד מי אביבים לצמצם את עלויות הגבייה באמצעות הקמת מערך הגבייה העצמאי והפעלתו מתחילת שנת 2019 ,. עם זאת משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד שהיה עליו לפעול ליישום כללי הגבייה מבעוד מועד. הדבר היה מונע את התשלומים החריגים לעירייה במשך חמש שנים, שהגיעו לסדר גודל של כ -9 מיליון ש"ח בשנה, ואת צמצום השירותים התלויי ם בהכנסות באופן הפוגע ברווחתם של כלל צרכני התאגיד בתל אביב-יפו. שכן ההכנסות משירותי אספקת המים והביוב מיועדות להשקעה במערכות המים והביוב ובמתן שירותים לצרכנים. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הירידה הדרגתית שנרשמה בפחת הגבייה של תאגיד מי אביבים בשנים 2013 - 2018 , יחד עם זאת התאגיד לא עמד בשיעור פחת הגבייה המוכר שנקבע בכללים ( 1.5% ), בשנת 2018 , פחת הגבייה היה כמעט כפול ממנו. מאחר שמשק המים הוא משק כספים סגור, עלויות גבוהות מהעלות הנורמטיבית שהוכרה לתאגיד יבואו על חשבון מרכיב הון המים והביוב בתעריף המים לצרכן, אשר אמור לממן את פיתוח תשתיות המים והביוב בעיר. מכלל הנתונים עולה כי ההפרדה לכאורה של מרכיבי הגבייה אינה מביאה לידי ביטוי את ההוצאה הכוללת המוטלת על התאגיד בגין הוצאות הגבייה. ההוצאות הכוללות של התאגיד בגין הגבייה גבוהות במידה ניכרת מהשיעור שקבע הממונה על התאגידים - 3% . חריגה זו נובעת בין היתר מהאישור העקרוני שנתן הממונה על התאגידים להסכם ערב הקמת התאגיד. ההיקפים החריגים מעמיסים מאוד על הוצאותיו של התאגיד. מתחשיב של משרד מבקר המדינה, בהתבסס על הנתונים המצוינים בדוחות הכספיים של התאגיד, עולה כי ההוצאה העודפת לתאגיד בשל החריגה מעמלת הגבייה בשיעור של 3% , כפי שנקבע בכללים משנת2014, הוא יותר מ-50 .מיליון ש"ח . ,מהנתונים שלעיל עולה כי למרות הירידה שנרשמה בפחת המים בשנים מסוימות התאגיד אינו עומד בשיעור "פחת מים מוכר כללי" שנקבע לו - 6.68% . כאמור, עלויות גבוהות מהעלות הנורמטיבית שהוכרה לתאגיד יבואו על חשבון מרכיב הון המים והביוב בתעריף המים לצרכן, אשר אמור לממן את פיתוח תשתיות המים והביוב בעיר. יצוין כי פחת המים הוא בין היתר תוצאה של מצב הצנרת ותחזוקתה במשך השנים, וכי משך הזמן עד להשגת יעד הפחת הנורמטיבי תלוי בהיקף ההשקעות של התאגיד בנושא. מאחר שתאגיד מי אביבים רשם ה פסד בדוחותיו הכספיים לשנת 2017 ,כאמור לעיל ונוכח טענת רשות המים כי גורם עיקרי להפרשים בין הוצאות התאגיד בפועל לעלויות המוכרות הוא העמסת משקולות על התאגיד עוד בזמן הקמתו - ראוי שרשות המים, כמאסדרת, והתאגיד יבחנו את הסיבות לפערים בין הפחת הנורמטיבי לפחת בפוע ל ויגבשו המלצות בנות ביצוע בעניין זה. זאת כדי שאיתנותו הפיננסית של התאגיד תשתפר וכדי שתתאפשר השקעה בתשתית המים, דבר שיביא לצמצום הפחת. בשנת2012 היו לתאגיד מי אביבים עשר בארות פעילות, ובשנים2017 ו-2018 רק שש ושבע בארות פעילות בהתאמה. אף שהתאגיד פועל כעת להשמ שת עוד כמה בארות והכין תוכנית רב-שלבית לשיקום וטיוב של בארות, פוטנציאל ההפקה העצמית בעיר תל אביב-יפו טרם מוצה 27 , ואף כמות המים לשאיבה שאישרה רשות המים לא מומשה במלואה. לנוכח היתרונות הסביבתיים והכלכליים של טיוב בארות, על דירקטוריון התאגיד לבחון בהקדם את התוכנית לשיקום וטיוב של בארות ולפעול להשמשת בארות שהושבתו, ובכללן באר וושינגטון ובארות בדרום העיר, זאת כדי למצות את פוטנציאל ההפקה העצמית בתל אביב-יפו ולשפר את אמינות אספקת המים. ממצאי הביקורת מצביעים על כך שהוצאות התפעול של תאגיד מי אביבים חרגו בכ-43 מיליון ש"ח מנורמות התפעול שקבעה לו רשות המים בשנת2017 . התאגיד גם לא עמד בנורמות, בפחת המים ובפחת הגבייה שקבעה לו רשות המים. עמדת רשות המים היא ש"אי עמידה בנורמות התפעול של תאגיד זה או אחר מצריכה בדיקת הסיבות למצב זה", וכי חלק ניכר מהגורמים להפרשים בין העלות בפועל לעלות המוכרת נובע מהעמסת מעין 'משקולות' על התאגיד עוד בזמן הקמתו. כדי שתעריפי המים ישקפו את העלות הנדרשת לאספקת המים ביעילות, תוך הבטחת רמת שירות מיטבית, איכותית ואמינה ובמחירים סבירים, כפי שנקבע בחוק תאגידי מים, יש לוודא שקיימת התאמה בין הנורמות לבין עלויות התפעול בפועל. עמידה בנורמות התפעול שנקבעו לתאגיד ובכלל זה עמידה בנורמות הוצאות הגבייה יספקו לתאגיד מקורות כספיים אשר יהוו מקור לשיפור התשתית הישנה בעיר תל אביב-יפו. .תאגיד מי אביבים מספק מים לתושבי העיר תל אביב-יפו, אשר חלק מתשתית המים בה נבנתה לפני עשרות שנים. לעיר מאפיינים מיוחדים, בין היתר מאחר שהיא העיר עם .הריכוז הגדול ביותר של פעילות עסקית ומסחרית במדינת ישראל, והפעילות בה נעשית בשטח אורבני צפוף ועמוס מאוד בתשתיות. אחת מהמטרות העיקריות של חוק תאגידי מים היא להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות ולהבטיח שההכנסות המתקבלות ממתן שירותי המים והביוב יופנו להשקעות במערכות המים והביוב ובמתן שירותים בתחומים אלה. שימור פוטנציאל ההפקה באמצעות קידוחים ממקורות מים טבעיים הוא יעד חיוני. להפקת מי שתייה באמצעות קידוחים ולטיובם של מים שנפסלו לשתייה יש חשיבות רבה, מאחר שקידוח וטיוב כאמור מגדילים את היצע המים; מרחיקים זיהומים ממקורות המים ומונעים את התפשטותם; משמרים את יכולת ההפקה ממקורות מים טבעיים; מקטינים את הצורך ברכישת מים מותפלים, שהם יקרים יותר; ומגבירים את אמינות אספקת המים, ובכלל זה את אמינות האספקה במצבי חירום. לפיכך על דירקטוריון תאגיד מי אביבים לבחון את התוכנית לשיקום וטיוב של בארות שהכין התאגיד בינואר 2019 , בתיאום עם רשות המים, ולפעול להשמשתן של בארות שלא מופקים מהן מים. שיקום וטיוב של בארות כאמור יאפשרו לתאגיד להקטין את עלויות רכישת המים. נוכח הסכום הגבוה ששילם התאגיד לספק ונוכח העובדה שההתקשרות בוצעה בפטור ממכרז, היה ראוי שהיקף המרבי של ההתקשרות ייקבע בהסכם. זאת, על מנת שהיקף ההתקשרות לא יחרוג ממסגרת התקציב שהוקצתה להתקשרות זו, שהיא בליבת פעילות התאגיד.	משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי אביבים על שהביא את ההסכם לאישור ועדת המכרזים בדיעבד, כשבעה חודשים לאחר סיום ההתקשרות, וזאת בלי שההסכם החדש נבדק על ידי היועץ המשפטי של התאגיד. דרך המלך היא להעביר לאישור מחודש של ועדת המכרזים את ההתקשרות עם ההסכם המתוקן שאושר על ידי היועץ המשפטי.	141
חברת הגיחון בע"מ . היבטים בפעילות תאגיד הגיחון יוצא אפוא כי כמויות הקולחים שרכשה עיריית ירושלים בכל אחת מהשנים 2014 עד 2018 נמוכה במידה ניכרת מהכמות שהתבסס עליה התאגיד לשם הערכת כדאיות המיזם. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי החריגות מהסכמי המסגרת בהתקשרויות בנושא מתן שירותי ניהול פרויקטים ברשת המים ובהתקשרויות במחלקת לוגיסטיקה מצביעות על תכנון לקוי ועל תקצוב שגוי של תוכנית העבודה. על התאגיד להקפיד שיחידותיו המקצועיות יבצעו הזמנותיהן בהתאם להיקפים הכספיים שנקבעו בהסכמים ויפנו לוועדת המכרזים בבקשה להגדיל את ההתקשרות מייד כשיתברר להן כי צפויה חריגה ממנה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לוועדת המכרזים כי החריגות שאישרה לספקים ואשר גבוהות ביותר מ-50% מהיקף ההתקשרויות המקוריות, אינן עולות בקנה אחד עם נוהל "הגדלת הסכמים והזמנות" של התאגיד שהיה בתוקף באותה עת. עם זאת, משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את תגובת המבוקר על הסדרת הנושא. משרד מבקר המדינה מעיר לת אגיד כי הגיש לוועדה בקשה להרחבת ההסכם, לאחר שכבר נוסף צוות עובדים, וזאת בלי להוכיח את כדאיותה הכלכלית של ההרחבה, ואף שאמורים היו להיות בידיו הנתונים, הודות להגדלת ההתקשרות הקודמת באוגוסט 2015 . עוד מעיר משרד מבקר המדינה לוועדת המכרזים, כי הגדלת ההתקשרות ב - 280,000 ש"ח- 83% מהיקף ההתקשרות המקורית- נוגדת את נוהל "הגדלת הסכמים והזמנות". על ועדת המכרזים לדרוש שיוצגו לפניה תחשיבי עלות -תועלת ובדיקות כדאיות טרם אישור הרחבת התקשרויות, תוך התחשבות בהפסדי פחת המים העלולים להיגרם בעקבות ביצוע הליך התקשרות מחדש. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בניגוד להסכם שאישר הממונה על השכר, בשנת 2018 קיבלו37 עובדים בהסכם עבודה אישי תשלום עבור שעות כוננות. על הנהלת התאגיד להסדיר הנושא למול הממונה על השכר. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי הניצול המזערי של שעות הכוננות שהוקצו בשנת 2017 מעלה ספק לגבי נחיצותן של שעות הכוננות המשולמות לעובדים. על הנהלת התאגיד לבחון את הקצאת שעות הכוננות ואת התשלום עבורן ב-2018 , וכן לבחון אחת לתקופה את היקף שעות הכוננות הנדרש בפועל. כמות המים השפירים למטרות גינון ציבורי לשנת 2017 הסתכמה בירושלים בכ-1.9 מיליון מ"ק, ובכלל הארץ בכ -49.5 מיליון מ"ק, המהווים כ -7% מצריכת המים השפירים בכלל הארץ (לא כולל צריכה למטרות חקלאות). בשנת 2018 הסתכמה כמות המים השפירים לגינון ציבורי בכ-2 מיליון מ"ק בירושלים, ובכלל הארץ בכ-48 מיליון מ"ק, המהווים 5% מצריכת המים השפירים בכל הארץ. נוכח החשיבות שבניצול מי הקולחים על רשות המים, כגורם מאסדר, להידרש לנושא זה, במקרים בהם קיימת היתכנות כלכלית, להשקיית גינות ציבוריות ברשויות מקומיות ובמוסדות ציבור, כתחליף להשקיה במים שפירים ולבחון את הצורך בקביעת תעריפים ייעודיים לכלל ספקי הקולחים לשימושים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי עליו להקפיד על ביצוע התקשרויות לפי חוק חובת המכרזים ותקנותיו ולפי נהליו שלו, ולנקוט צעדים לשם שיפור הבקרה עליהן. כך יוכל התאגיד לבחור את הספק המתאים ביותר לצרכיו בדרך שוויונית, ביעילות ובמקצועיות, ויוכל לנצל את משאביו כראוי ולחסוך בכספי ציבור. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי על אף שההגדלה הינה במסגרת 50%, תכנון מיטבי של תחולת ההסכם היה מביא לעריכת מכרז מראש בהי קף הנדרש וללא צורך בשינוי. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לתאגיד, כי היה עליו להציג את אומדן החיסכון הצפוי בעקבות צמצום הפחת לעומת עלות הגדלת ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר גם לוועדת המכרזים, שהיה עליה לדרוש קבלת אומדן, כאמור, על מנת שתקבל החלטות באופן מיטבי. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את רווחיות התאגיד ואת מגמת העלייה ברווחיות בין השנים 2014 - 2018 , ואת הגדלת שיעור השקעותיו שהג יעו בשנת 2018 לכ-25% מההכנסות. עם זאת פער של כ - 9.5% מעלויות התאגיד בין נורמות התפעול לעלויות בפועל, מתוכו פער של 146% בעלויות ההנהלה, מחייב את התאגיד לבחון את המקור לסטיות ולפעול לצמצמן. פער כה גדול מחייב גם את רשות המים לבחון באופן תקופתי את אופן קביעת הנ ורמות, זאת גם נוכח השונות המאפיינת את פעילותם של תאגידי המים השונים והאתגרים איתם הם מתמודדים . צמצום הפער בין הנורמות לעלויות התפעול בפועל ישפר את מצבו הכלכלי של התאגיד ואת רווחיותו, ויאפשר לתעל את הכנסותיו להגדלת ההשקעות במשק המים בירושלים רבתי.	מהלוח עולה כי התאגיד לא הצליח לעמוד בנורמת פחת הגבייה שקבע הממונה על התאגידים, והוא אף כמעט כפול ממנו.	142
חברת החשמל לישראל בע"מ . הסדר הנכסים עם חברת החשמל לישראל והשפעותיו על עלויות הרפורמה לעמדת משרד מבקר המדינה, פרק זמן של שני עשורים שבהם משרד האוצר ורשות החברות לא הצליחו להביא לסיום מחלוקת משפטית עם החברה על זכויות על נכסים, פגע הן בתועלות המדינה והן בתועלות החברה. לפיכך, עלויות אי -ההגעה להסכם רחבות יותר, וראוי שבעתיד יילקחו בחשבון במסגרת צעדי המדיניות של הממשלה בכל הקשור לעריכת הסדרים דומים עם גופים אחרים. לעניין החלופה שמשרד האוצר וחח"י מציגים בדבר הצורך של החברה לרכוש נכסים ולהשית עלויות אלה על הציבור, הרי קיימים פתרונות אחרים, שהמדינה כבר יישמה בעבר, כדוגמת מתן הרשאה לחח" י לשימוש בנכסים לפרקי זמן ארוכים תמורת תשלום סמלי והשבת הבעלות על הנכסים למדינה, והיה עליה לבחון יישום פתרון זה בהסדר הנכסים עם חח"י. כך, יכולתה של החברה להמשיך ולפעול לא הייתה נפגעת. פתרון זה אף אינו סותר את תיקון החקיקה שבוצע. יוצא מכך כי הקשיים ביישום הוראות חוק משק החשמל וחוות דעת שגיבשה המדינה בעקבותיו, כמו גם חוסר היכולת להגיע להסכמות על הסדר נכסים במשך יותר משני עשורים, הביאו לגיבוש הסדר הנכסים הנוכחי, המשקף שינוי של ממש בעמדת המדינה המקורית, אשר באה לידי ביטוי בחוות הדעת המשפטית והייתה בתוקף הלכה למעשה 14 שנים, עד להמלצות צוות ההיגוי בשנת2014 . מן הראוי כי משרד האוצר יבחן את הצורך בגיבוש מנגנון בוררות, שיכריע במקרים של מחלוקות מתמשכות בין עמדת החברות הממשלתיות לעמדת משרד האוצר בהסדרי נכסים עתידיים ובעסקאות בין המדינה לבין חברות ממשלתיות, וימנע התמשכות ארוכת שנים של מו"מ בין הצדדים לנוכח המחלוקות העמוקות בין המדינה לבין החברות הממשלתיות. אפשר לראות כי גם במקרה זה של תום תקופת הזיכיון שניתן למפעלי ים המלח, עמדת הממשלה כי הנכסים יושבו לידיה עלולה להיתקל בהתנגדות משפטית להשבת הנכסים, כמו במקרים של בז"ן וחח"י. משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל כי לא גיבש מדיניות מסודרת לאופן השבת הנכסים לידי המדינה במקרים של סיום תקופת זיכיון. ניסיון העבר מראה כי המדינה מתקשה להשיב לידיה את הנכסים בהתאם להוראות הזיכיון, והיעדר אסטרטגיה להשבת הנכסים - כמו גם מכלול הוויתורים שביצעה המדינה ביחס לנאמר בזיכיון חח"י - יוצרים תמריץ למחזיקי הזיכיונות לערער על עמדת המדינה לצורך השאת רווחים. הדבר יכול לפגוע ביכולת המדינה לשמש באופן מיטבי כנאמנת הציבור במימוש זכויות יו הקנייניות על הנכסים. על החשכ"ל לפעול לגיבוש אסטרטגיה, אשר תגובה בחוות דעת משפטיות ובצעדים אופרטיביים, לטיפול בנכסים עם תום תקופת זיכיון או במקרים שבהם המדינה מבקשת לממש זכויות על נכסים, תוך הבחנה בין חברות המיועדות להפרטה לחברות המיועדות להמשך החזקה. .מכיוון שאין בדוחותיה הכספיים של חח"י ביטוי לשווי הנכסים שנותרו בידיה, מן הראוי כי רשות החברות והחשכ"ל יפעלו לגיבוש מנגנון חלופי להגברת הבקרה החשבונאית על נכסי החברה, שישמש גם לבקרה על התמורה המתקבלת בעת מכירת הנכסים על ידי החברה באופן שיפצה על היעדר השיקוף של ערך הנכסים בשווי הוגן בדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי הדרך הראויה להליך גיבוש הסדר הנכסים צריכה להתבסס על חוות דעת כל כליות ומשפטיות מעודכנות, המנוסחות טרם גיבוש עמדת המדינה במו"מ. היעדר חוות דעת כתובה מסוג זה בעת גיבוש ההסדר מעלה חשש כי ההסכם גובש בלי שנבחנו כל ההיבטים וההשפעות שעשויות להיות לו. מן הראוי כי במקרים עתידיים תהיה בידי המדינה חו"ד משפטית מגובשת וכתובה, שלפיה יפעלו גורמי המדינה, וזאת עוד בטרם החל התהליך ולא בדיעבד. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי משנת 2002 עד להליך המו"מ האחרון במהלך שנת 2018 , לא היתה כל חוות דעת חלופית כתובה, וזאת למרות הקשיים שעליהם מצביע משרד האוצר בתשובתו. חוות הדעת המשפטית הועלתה על הכתב רק כחצי שנה לאחר החתימה על ההסדר ולא בתחילתו . תשובת משרד האוצר אינה מסבירה מדוע לא הועלתה על הכתב חוות דעת משפטית זו בתחילת המו"מ כך שתשמש את כל הגורמים העוסקים במו"מ. כמו כן על משרד האוצר לגבש כללים לכתיבת זיכיונות עתידיים אשר לא יותירו מקום לספק או לפרשנות שונה בנוגע להסדרים שיחולו בתום תקופת הזיכיון. היעדר אסטרטגיה מונע את מקסום הזכויות הקנייניות של המדינה ומביא לפגיעה מהותית ביכולת לממש את זכויותיה, להתארכות הליכים אלה ולבסוף לוויתורים בלתי מבוטלים מצד המדינה, שמשמעותם פגיעה באינטרס הציבורי. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם קיימת שונות בין הה וראות הספציפיות של הזיכיונות השונים, הרי שאפשר לזהות במקרים רבים קושי של המדינה לממש את עמדתה בדבר הזכויות הקנייניות בתום תקופת הזיכיון, ומשום כך נדרש מהמדינה לגבש אסטרטגיה לטיפול בהסדרים השונים. אין הכוונה להחיל פתרון פרטני אחיד לכלל המקרים, אלא להעמיד דפוסי טיפול שיאותתו על עמידתה האיתנה של המדינה במימוש זכויותיה ויצמצמו את התשואה שמבקשים להשיג הגורמים השונים באמצעות קונפליקט. התנהלות המדינה במשך השנים הביאה להסכם שבמסגרתו מרבית הנכסים הועברו לחח"י, ומן הראוי להפיק מכך את הלקחים הנדרשים בראייה צופת פני עת יד עבור רפורמות עתידיות בכל הקשור לשמירה על זכויותיה הקנייניות של המדינה. אין חולק על כך שהסדר הנכסים איפשר לממן את הרפורמה ואת גיבושה בכלל. מכאן שהסדר הנכסים הוא נדבך מרכזי ברפורמה, והעלויות והתועלות ממנו צריכות להיכלל בסך העלויות והתועלות של הרפורמה, ולא כך הוצגו הדברים על ידי משרד האוצר, כפי שיורחב להלן.	,הסדר הנכסים מביא מחד, לסיום סוגיה מורכבת, שנמשכה על פני שני עשורים להסדרת הזכויות בנכסים שהוחזקו בידי החברה ולגיבוש רפורמה במשק החשמל. מאידך גיסא במבחן התוצאה העלתה הביקורת שתוצאות הליך גיבוש הסדר הנכסים שיקפו התרחקות ניכרת של המדינה מהעמדה שבה החזיקה משנת 2000 במשך יותר מעשור. ההסדר מקנה לחח"י הטבות כספיות לא מבוטלות ומותיר בידיה זכויות קנייניות על יותר מ -200 נכסים מהותיים ועל אלפ י נכסים תפעוליים משניים, ששוויים הכספי הכולל אינו ידוע. זאת בתמורה להשבת 16 נכסים לידי המדינה ששוויים נע בין1.6 - 2.5 מיליארד ש"ח ויש בהם תועלת ציבורית. הביקורת העלתה שהסדר הנכסים גובש מבלי שנעשו הפעולות האלו: מיפוי כל נכסי החברה, ביצוע הערכות שווי לנכסים המהותיים, בחינה עדכנית של זכויות המדינה על הנכסים וגיבוש דרכים למצות זכויות אלה באופן מיטבי, זאת באמצעות גיבוש חוות דעת משפטית עוד בטרם נחתם ההסכם.	143
משרד הבינוי והשיכון . היבטים בתוכנית הממשלתית לדיור "מחיר למשתכן" יש לראות בחיוב את התיקון שעשה משרד הבינוי ולפיו תיעשה הצמדת המחיר למדד רק לאחר קבלת ההיתר, דבר אשר יש בו כדי להקל על הזוכים. בעקבות ביטולי הזכיות נותרו בחלק מן הפרויקטים יח"ד ללא רוכש, והן מוצעות ללא הגרלה לזכאים ולמשפרי דיור במסגרת התוכנית מחיר למשתכן. רשימת יחידות הדיור מפורסמת באתר המרשתת (האינטרנט) של התוכנית. עד מועד סיום הביקורת פורסמו כ- 1,000 ,יח"ד שנותרו ללא רוכש שהן כ-8% מכלל יחידות הדיור שהתקבל עבורן היתר בנייה ( 12,500 ). למשל, מבדיקה של נתוני פרויקט בבאר שבע עלה כי נותרו41 (כ-11% ) מ-360 יח"ד ששווקו בפרויקט, והן מוצעות ללא הגרלה במחיר1.7 - 1.9 מיליון ש"ח. כל יחידות הדיור שנותרו הן דירות גן או דירות גג. על מטה הדיור ומשרד הבינוי לקבוע מנגנון למדידה ולהערכה של התוכנית על כל היבטיה, כדי שיתאפשר למקבלי ההחלטות לעקוב אחר ביצועה ותוצאותיה ולעמוד על מידת השגתן של מטרותיה. מן המסמכים עלה כי פעילותה של החברה כללה איסוף מידע מהיזמים על התקדמות הקבלנים בביצוע ההליכים לקבלת היתרי הבנייה ממועד הגשת הבקשה להיתר עד קבלת היתר מלא; איתור הגורמים המרכזיים לעיכוב בקבלת ההיתר ומסירת מידע בעניין זה למטה הדיור ומשרד הבינוי; עדכון המערכות הממוחשבות של משרד הבינוי לגבי מצב הפרויקטים; ופניות לגופי רישוי ברשויות המקומיות כדי לקדם את קבלת היתרי הבנייה. מאחר שמשרד הבינוי לא הגדיר לחברה את היעדים ואת המשימות הנדרשות להשגתם, לא היה בכוחו להעריך את מידת הצלחתה של החברה בהשגת המטרה שלשמה היא מועסקת. עוד עלה כי משרד הבינוי לא תיעד את פעילותה ואת תפוקותיה של החברה, ולכן אין לדעת מה הפיק המשרד מפעולותיה. הועלה כי רק 600 (כ-19% ) מ - 3,145 הפניות בכתב טופלו ונסגרו בתוך יומיים, כנדרש בהסכם. אשר לשאר הפניות בכתב, 419 (כ-13% ) מהן טופלו ונסגרו לאחר3 עד7 ;ימים 708 (כ-23% ) מהן- לאחר 8 עד14 ;ימים494 (כ-16% ) מהן- לאחר 15 עד30 ;ימים561 (כ-18% ) מהן- לאחר 31 עד90 ימים; ו-363 (כ-11% ) מהן- רק לאחר 91 .ימים ויותר בתוכנית מחיר למשתכן העניקה המדינה ליזמים הנחות גדולות במחיר הקרקע, כדי שיבנו דירות לאוכלוסיית הזכאים במחיר מופחת ובר השגה. בפועל רבות מיחידות הדיור ששיווקו רמ"י ומשרד הבינוי הן גדולות, וחלקן יקרות, ובערים אחדות כמעט אין יח"ד קטנות. כמו כן, לחלק מהדירות הקטנ ות הוצמדו מרפסות או גינות, דבר שהעלה את מחירן. אם משק בית קטן רוכש דירה גדולה ויקרה (גם מבחינת עלות התחזוקה והארנונה) שאינה מתאימה לצרכיו, הדבר עלול לפגוע בתועלת שהוא מפיק מהנחת מחיר למשתכן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבינוי ולרמ"י לבחון לפני השיווק את ה תאמת התוכניות הקיימות לצורכי אוכלוסיית היעד, ובעיקר לבדוק אם קיים מלאי מספק של דירות קטנות, ובמידת הצורך לשנות את התוכניות, כדי שמחירי הדירות יתאימו ככל האפשר ליכולותיה של אוכלוסיית היעד. אשר לפרויקטים שמספר הדירות הקטנות בהם קטן ביותר והתוכניות אינן ניתנות לשינוי - ראוי לשקול את אפשרות שיווקן של הדירות הגדולות במתכונת אחרת שאינה כרוכה בהפחתה של הכנסות המדינה, כגון שיווק רגיל בשוק החופשי, כפי שכבר הותר לעשות כמצויין בתשובת משרד הבינוי. .מהתרשים עולה כי תמהיל הדירות שייבנו במסגרת התוכנית אינו תואם את מאפייני הזכאים -רוב רובן של הדירות ( 86% ) הן דירות גדולות (של4 חדרים לפחות), כאשר 44% מהדירות הן של 5 חדרים ומעלה, ולפיכך יקרות מן הדירות הקטנות, ששיעורן בכלל הדירות קטן. לפי התרשים, מחירה הממוצע של דירת 5 חדרים גבוה בכ- 155,000 ( ש"ח בקירוב 14% ) ממחירה הממוצע של דירת 4 חדרים ובכ - 351,000 ש"ח ממחירה הממוצע של דירת 3 ( חדרים37% ). גורם אחר המייקר את מחירי הדירות הוא מרפסות גדולות או גינות שהוצמדו לדירות רבות 50 . מהנתונים עולה כי השטח הממוצע המוצמד ליח"ד הוא לא פחות מ-35 מ"ר. להלןפרטים: יש לראות בחיוב את הפעולות שנקטו מטה הדיור ומשרד הבינוי. לצד פעולות אלה יש להבטיח כי מדידת הצלחתה של התוכנית, בחינת מידת השגתן של מטרותיה והערכת השפעתה ייעשו באופן שוטף וישמשו, עם המחקר המלווה כאשר יושלם, בסיס לקבלת החלטות בעניינה. הביקורת העלתה כי על אף חשיבות התוכנית והיקפה הנרחב, עד מועד סיום הביקורת לא קיימו מטה הדיור ומשרד הבינוי תהליך סדור כזה, למשל באמצעות מחקר מלווה. מדי פעם בפעם מתפרסמות סקירות על מרכיבים של התוכנית במסגרת הסקירה החודשית של הכלכלן הראשי במשרד האוצר ובמסגרת סקירות חודשיות של אגף ניתוח כלכלי במשרד הבינוי, אך לא מתקיים תהליך סדור הכולל הערכה ומסקנות כוללניות.	העיכובים הרבים בקבלת היתרי הבנייה מעלים ספק אם די בהעסקת החברה כדי לפתור את הב עיה, ולכן על מטה הדיור ומשרד הבינוי לבחון גם דרכים אחרות. יודגש כי בפרויקטים של מחיר למשתכן יש משנה חשיבות לקבלת היתרי בנייה במהירות המרבית, שכן מדובר בפרויקטים שכבר נקבעו בהם הזוכים, ולעיכוב בביצועם עלולות להיות השפעות כלכליות עליהם. זאת ועוד, בהתמשכות ההליכים יש כדי לפגוע באטרקטיביות של התוכנית.	144
רשות המיסים בישראל . תהליכי קבלת החלטות במשרד האוצר: העמידה ביעד הגירעון בשנת 2018; תחזית ההכנסות לשנת 2019; תוספת שכר בגין היעדר ביטחון תעסוקתי ביקורת המעקב העלתה כי עד למועד סיום הביקורת במאי 2019 , לא חל כל שינוי בנושא זה. עוסק עדיין יכול להגיש מספר דרישות להישבון הסולר ללא בקרה על מספר הפעמים שהגיש. על פי בירור שנעשה ביחידת הסולר מדובר במאות מקרים בכל חודש. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים להפעיל אמצעי בקרה כדי למנוע מעוסק להגיש דיווחים כפולים בגין אותו כלי רכב ולהשתמש מספר פעמים באותן חשבוניות. כמו כן, על רשות המיסים לבחון את הבקשות להחזרים של עוסקים שביקשו, במסגרת הסדר הסולר, מספר פעמים החזר המתייחס לאותה תקופת דיווח, כדי ל וודא שאין כפילות. בדוח הקודם העיר משרד מבקר המדינה כי לאחר כתשע שנים של הפעלת הסדר הסולר ולנוכח הליקויים שהועלו בדוח, על רש ות המיסים לבחון את המשך הפעלתו במתכונת הנוכחית ולהביא בחשבון בעניין זה היבטים כלכליים, חברתיים וסביבתיים. במעקב נמצא כי בעקבות הביקורת הקודמת הוחלט ברשות המיסים לצמצם את הסדר הסולר במידה ניכרת. ב -28 במרץ2018 פורסם ברשומות צו הבלו על הדלק (פטור והישבון) (תיקון והוראת שעה), התשכ"ח-2018 . על פי הצו יצומצם הסדר הסולר ורובו יבוטל בהדרגה עד לינואר 2026 . כך יקטן התמריץ השלילי בשימוש בסוגי דלק ירוקים שאינם מזהמים או בכלי רכב המונעים בתחליפי נפט לתחבורה. ניתן לציין לחיוב את פעילות רשות המיסים לבחינת הנושא על השלכותיו. המעקב העלה כי ליקוי זה תוקן. הטופס שהנישומים והמייצגים הונחו לצרף לדוח השנתי על החזרי בלו שקיבלו על סולר, מאפשר למפקחי המס לבדוק ולהכליל את המידע בדבר הישבון הסדר הסולר בקביעת השומה של הנישומים. יש לראות בחיוב את תיקון הליקוי. אולם, משרד מבקר המדינה מציין כי המידע הרשום בטופס זה אינו נרשם במערכת הממוחשבת של רשות המיסים, ולכן הוא לא משמש מקור מידע לבקרה ממוחשבת לבחירת תיקים לביקורת. כמו כן אין כל סנקציה כנגד מי שלא ממלא טופס זה. המעקב העלה כי לא חל שינוי בתחום זה. לא מתבצעות ביקורות מעמיקות בדיווחים של עוסקים שנמצאו לגביהם ליקויים על צריכת הסולר, במטרה לבחון את ההיקף הכללי של פעילותם. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לבחון את הנחיותיה למשרדי מע"ם האזוריים בעניין בחינת הכללת תיקי עוסקים לביקורת, כשקיימת אי-התאמה ניכרת בין הוצאות הסולר של העסק על פי הדיווח שלו ובין סך המחזור של העסק או אם עלו ליקויים בדיווח שלו לגבי כמות הסולר שצרך. נוסף על כך, על היחידה הכלכלית לעקוב אם משרדי מע"ם האזוריים משתמשים ברשימות שהיא מוסרת להם, כדי לעמוד על מידת התועלת המופקת מרשימות אלה. המעקב העלה כי לא חל כל שינוי במצב וכי הליקוי לא תוקן. כך עדיין אין בידי רשות המיסים כלים המאפשרים לבדוק בצורה נאותה את הדיווחים של העוסקים בדבר הדרישה לקבל הישבון סולר. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לשקול לחייב את העוסקים שמבקשים הישבון במסגרת הסדר ה סולר להתקין כלי מדידה טכנולוגי שיאפשר מדידה מדויקת של צריכת הסולר. כמו כן עליה לבצע ביקורת חשבונות במקרים חריגים ובלתי סבירים (בעניין זה ראו גם בהמשך), כדי להרתיע עוסקים מלדווח דיווחים כוזבים. המעקב העלה כי הנושא תוקן במ ידה חלקית. כשיש חשד לשימוש בחשבוניות פיקטיביות, בסמכות המשרד האזורי ברשות המיסים לעכב את ההחזרים לעוסקים והחשד מועבר לבדיקה או לחקירה. עם זאת, הרשות לא תיקנה את הליקוי על יכולתה לאתר ביעילות שימוש בחשבוניות פיקטיביות באמצעות המערכת המקוונת, בדוח המפורט. משרד מבקר המדינה מציין שעל רשות המיסים לייעל את פעולותיה לאיתור וטיפול בחשדות להגשת חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק. בין היתר, עליה לבחון דרך לאיתור חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק באמצעות מערכת הדיווח המקוון, גם במקרים של עוסקים שאינם חייבים בדיווח במערכת המקוונת. במרבית המקרים, אם העוסק יקבל את הכסף, תתקשה רשות המיסים לגבות בחזרה את הכסף ששילמה. על רשות המיסים ליצור מנגנון שיאפשר העברת מידע על עוסקים שנתפסו בשימוש בחשבוניות פיקטיביות, ממשרדי מע"ם האזוריים או ממשרדי החקירות ליחידת הסולר. המטרה היא לבדוק אם עושים שימוש בחשבוניות הפיקטיביות גם כדי לקבל באמצעותן הישבון במסגרת הסדר הסולר. ביקורת המעקב העלתה כי ליקוי זה תוקן. יש לראות בחיוב את תיקון הליקוי כך שכיום יש בקרה ובדיקה אם לרכב או לעוסק היה רישיון בתוקף בתקופה שבגינה נדרש החזר ההישבון על סולר. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לבחון בעת הכללת עוסקים לתוכנית העבודה בביקורת חשבונות -את היעדר הפיקוח לגבי עוסקים המתדלקים באמצעות צובר. נוסף על כך, יש להקפיד לדרוש מהעוסקים חשבונית ממוחשבת על כל תדלוק, כפי שנקבע בהוראות הנוהל של רשות המיסים.	משרד מבקר המדינה מציין שעל רשות המיסים לפעול כדי לקדם את החקיקה בנושא תקנות הוראות ניהול ספרים, כך שייכללו בה גם שימוש באמצעי מדידה טכנולוגיים כמצוין בתשובתה.	145
דוח ביקורת מיוחד . טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות יצוין כי המשרד התחיל ביצוע חקירה עד סוף ימי האפשרות לחיסון ב-90% מהמקרים ובכך אכן מיצה את חלון ההזדמנויות האפשרי לחיסון, אולם הדבר נמוך מהתקנים הבינלאומיים ששמים דגש על מהירות מחשש להדבקה -תתחיל תחקירה אפידמיולוגי עד 48 שעות מקבלת הדיווח בלפחות 80% מהמקרים החשודים , בפועל רק ב -57% .מהמקרים עמדו בלוח הזמנים שקבע אב"ע על משרד הבריאות בשיתוף משרד החינוך להגביר את ההסברה ולפעול לכך שתתאפשר כניסתם של נותני שירותי בריאות לתלמיד לכלל בתי הספר כדי לתת את סל הבריאות המגיע לתלמיד, ובייחוד - החיים לאורחות תותאםחיסונים. ראוי שפעולה זו ולתרבות של הקהילה החרדית, כן ראוי לעודד שיתוף פעולה בעניין זה עם מנהיגי הקהילה. על המשרד גם להפיק דוחות מעקב שנתיים על שיעורי הכיסוי החיסוני ולמקד מאמציו באותם כיסי אי-.התחסנות חלק מהאוכלוסייה החרדית חיה בצפיפות ורוב משפחותיה הן מרובות ילד ים. בקרב אוכלוסייה זו מתקיימים אירועים חברתיים שאליהם יכולים להגיע אלפי משתתפים -כל אלה הם קרקע נוחה להתפרצות של מחלות מידבקות בכלל וחצבת בפרט. לצורך שמירה על רמת כיסוי חיסוני שאליו הגיעו תחנות טיפות החלב במחוז ירושלים, על משרד הבריאות לגבש תוכנית כוללת ש תהיה מבוססת על הסברה לקידום קבוע ושוטף של בריאות הציבור. בכלל זה עליו לבחון את הצורך ביישוג יעיל ממוקד אוכלוסייה תוך התאמה והנגשה תרבותית: בחינה מחדש של תקינת האחיות בתחנות ושל האפשרות לאייש את התקנים תוך התייחסות אזורית -שימוש גיאוגרפית (מחוז, נפה, שכונה וכו'); בניידת חיסונים באזורים מסוימים כדי לפתור את בעיית הנגישות; חיזוק קשרים עם מובילי דעה בקהילה תוך מתן דגש לחשיבות החיסונים ועוד. חיזוק שגרת החיסונים יפחית את תופעת הכיסים ואת הסיכוי להתפרצויות המחלה אחת לכמה שנים, שכן לפי נתוני התחלואה, 90% מהחולים בקרב האוכלוסייה החרדית לא קיבלו אפילו מנת חיסון אחת. אם לא יהיה כיסוי חיסוני גבוה יהיה קושי רב לעצור התפרצות שתחל באזורים אלה. המלצות דומות עלו גם בוועדה המייעצת אשר המליצה להתאים את השירות המונע לפרט בשגרה באוכלוסייה החרדית, ואף להגדירה "אוכלוסייה בסיכון" ש נזקקת להקצאת אחיות ביחס של 1:50 או1:70 , כדי למנוע התפרצויות עתידיות. ראוי שמשרד הבריאות לשקול ליישם את המלצות האלה. בבדיקה במרכז הרפואי רמב"ם עלה כי בעבר הוא בנה יכולות לטיפול במחלה -יש לו חדרי בידוד ברמה גבוהה, אמצעי מיגון לצוותים רפואיים, והוא גם תרגל את אופן הטיפול במחלה. אולם המוכנות הופסקה בשנת 2016 עת הודיע אב"עשהמגפה בשליטה. היום אין למרכז הרפואי רמב"ם יכולת תגובה מיידית לטיפול בחולה שיופנה אליו. עלה שבאוגוסט 2019 המשרד דן עםהמרכז הרפואי רמב"ם על רמת המוכנות שלו, וקבע כי המרכז ימשיך לשמש הגורם המטפל בחולים במחלת האבולה. נוכח החלטה זו חשוב שמשרד הבריאות והמרכז הרפואי רמב"ם יוודאו שהצוותים הרפואיים יתאמנו ויתרגלו את מוכנותם וכי המשרד ימשיך לעקוב אחר הודעות אב"ע בנושא. . קיומן של המחלות המועברות מבעלי חיים מחייב שיתוף פעולה הדוק בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר -משרד הבריאות, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והרשויות המקומיות. לאור הצורך העולה בטיפול במחלות זואונוטיות, שכיום מחולק בין כמה גופים ממשלתיים, יש למסד את עבודת הצוות הבין-משרדי שמשרד הבריאות יזם את הקמתו במאי 2019 , ולהגביר את שיתוף הפעולה בין הגופים. יש לקבוע גורם מרכז אחראי לעבודת הצוות, מועדי התכנסות, דרכי פעולה, דרכי יישוב מחלוקות ועוד. כל זאת כדי לשפר את בריאות האוכלוסיי ה. על משרד הבריאות לפעול למיסוד עבודת הצוות הבין-משרדי תוך הבטחת מחויבות מצד כל הגורמים להשתתף בו. לנוכח הגידול בתחלואה בארץ וגם מתוך השוואה בין - החקלאותלאומית, על משרד ומשרד הבריאות להשלים ולגבש מתכונת ל קבלת הנתונים וניתוחם לשם צמצום התחלואה ולמנוע אפשרות להתפרצות קדחת Q . נדרש שמשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה ישלימו גיבוש תוכנית המבוססת על מודל ייעודי שיפרט את כמות תחנות הניטור ואת אופן פיזורן הגיאוגרפי בארץ כדי להבטיח ניטור בהסתברות גבוהה לגילוי יתושים נושאי נגיפים, ובכך לאפשר להעריך סיכונים ולנקוט פעולות מניעה, דבר שיתרום לבריאות הציבור. משרד הבריאות דן בהמלצות הוועדה בעניין חיסון נגד נגיף הפפילומה, ואת חלקן אף החל ליישם. ואולם עד מועד סיום הביקורת, כשלוש שנים לאחר הגשת המסקנות, הוועדה לא התכנסה לדון בחיסונים אחרים שאליהם מתנגדים הורים, למשל חיסונים הניתנים בתחנות טיפת החלב, ובהם חיסון ה -MMR . המשרד גם לא הנחה את הוועדה להמשיך בעבודתה. התרחב ות התופעה של הורים המתנגדים אידאולוגית לחיסונים , התפרצות החצבת הנוכחית והצעות החוק שהוגשו במהלך השנים מעלים את הצורך שמשרד הבריאות יגבש פתרון מערכתי ארוך טווח לאופן ההתמודדות עם המתנגדים לחיסונים, מתוך מטרה לשמור על בריאות הציבור ובד בבד למזער את הפגיעה בפרטיות האדם ובכבודו. כמו כן ראוי כי המשרד, שהקים ועדה כדי לבצע הליך שיתוף ציבור בנוגע לחיסונים ובעקבותיו לקבוע מדיניות להתמודדות עם מתנגדים, יבחן באילו חיסוני שגרה נוספים יש לדון וישלים את הדיון בהם. זאת לאחר בחינת שיעור ההתחסנות מחד ומאידך החשש כי כיסים של אי התחסנות עלולים להוביל להתפשטות של מחלה.	היות שמרבית מהחולים בחצבת בהתפ רצות הנוכחית היו ילדים מתחת לגיל חמש, מן ההכרח שהגופים הפועלים למתן חיסונים -לשכות הבריאות, עיריות תל אביב -יפו וירושלים וקופות החולים -ינקטו פעולות לזירוז ולעידוד ההורים לחסן את ילדיהם בזמן. כמו כן ראוי שהמשרד ישקול להפיק דוחות חריגים לפיקוח תקופתי. מתן דגש על משתנה זה עשוי לצמצם את מקרי התחלואה באוכלוסייה, שהיא ממילא פגיעה, וכן לצמצם את הפצת המחלה בקרב הסובבים את הילדים.	146
מערכת הביטחון . מחוז שומרון ויהודה (ש"י) של משטרת ישראל - ביקורת מעקב .בביקורת המעקב נמצא כי בשנת 2019 , קודם המעבר של חקירות ירי שוטרי מג"ב לידי .מצ"ח, היו במחוז ש"י 15 תיקי חקירה שהתנהלו בנושא זה. ברבעון הראשון של שנת2021 . .נותרו לטיפול שלושה תיקי חקירה, אשר מחוז ש"י משלים את הטיפול בהם .בביקורת המעקב עלה כי נושא ההחלפה והשיפור של המר כזיות תוקן, וכי בשנת 2019 . הוחלפו המרכזיות שמשמשות את מכלול מוקדי 100 למרכזיות דיגיטליות, וחלו בהן .שיפורים טכנולוגיים. .בביקורת המעקב נמצא כי באוגוסט 2021 היו במשל"ט מחוז ש"י73 תקנים לעומת מצבה .של 69 שוטרים, בנות שירות לאומי וסטודנטים, וכי הליקוי בנושא סיפוח השוטרים .למשל"ט תוקן, כך שנכון למועד סיום הביקורת בספטמבר 2021 לא מסופחים שוטרים .למשל"ט. כמו כ ן תוקן נושא הכשרת השוטרים במשל "ט, והתקינה הקיימת במשל"ט .נותנת מענה לדרישות המבצעיות הכרוכות בהפעלתו. .בביקורת המעקב עלה כי על אף הקשיים שהעלה המחוז לאח"ם מטא"ר בסוף שנת 2019 .בכל הנוגע לטיפול בעבירות הונאה, לא חל שינוי או שיפור במצב. להלן הפרטים: .משרד מבקר המדינה מציין כי העברת חקירות ירי מג"ב באיו"ש למצ"ח נועדה לייעל את .הליכי החקירה ולקצר אותה. נוכח זאת, על צה"ל בשיתוף מ"י לפעול להידוק קשרי .העבודה בעת שגרה ולאחר קרות אירוע ולייעול דרכי העבודה. .משרד מבקר המדינה מציין כי אי-שביעות הרצון שהעלו שתי המועצות האזוריות בנוגע .לממשק של המשל"ט של מחוז ש"י עם המוקד האזרחי הפועל בשטחן מחייבת בירור בין .שני הצדדים. מומלץ שלאחר בירור זה הפיקוד של מחוז ש"י וראשי המועצות האזוריות .שבתחום המחוז יסכמו ביניהם דרכי פעולה לשיפור ממשקי העבודה ביניהם למתן מענה .מיטבי עבור התושבים. .בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן, ומרבית ממצבת האפודים הקרמיים שנועדו .לשמור על ביטחונם של שוטרי המחוז הם אפודים ישנים, שתוקף הלוחות הקרמיים שלהם .פג, והם אינם עומדים בדרישות היצרן. .משרד מבקר המדינה שב ומציין כי העיכוב בחידוש מלאי האפודים הקרמיים עלול לסכן .את חייהם של השוטרים ולפגוע ביכולתם למלא את משימותיהם. הדברים מקבלים משנה .תוקף נוכח האיומים והסיכונים היום-יומיים שאליו חשופים שוטרי מחוז ש"י. .על מ"י להשלים את ההצטיידות הנדרשת של מחוז ש "י באפודים קרמיים או חלופיים ברי .תוקף ולפי דרישות היצרן, העונים על צורכי המחוז. .עלה כי משנת 1998 , מועד החלטת הממשלה על הנוהל למניעת כניסה לישראל של .חייבים בחובות כספיים לרשות שלטונית בישראל, ועד דצמבר 2021 לא יישם המנהא"ז .את הנוהל שעליו החליטה ממשלת ישראל. על המנהא "ז להמשיך ב אכיפה נגד .הפלסטינים סרבני תשלומי הדוחות שהחל בה בדצמבר 2021 .	.בביקורת המעקב עלה כי הליקוי לא תוקן, והעברת המידע החיוני ל גורמי אכיפת החוק .בתחום דיני התעבורה באיו" ש עדיין לוקה בחס ר, וקיימים פערי מידע בין המתפ"ש .והמנהא"ז ובין מ"י. פערי המידע הקיימים פוגעים בטיפול גורמי אכיפת החוק ועלולים .לסכן את כלל המשתמשים בדרכים בשטחי איו"ש.	147
מערכת הביטחון . מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים - ביקורת מעקב .בביקורת הנוכחית עלה כי הליקוי תוקן במידה רבה, ובפברואר 2018 עדכן צה"ל את .פקודת המטכ"ל להגמ"ר. בפקודה המעודכנת נקבע כי ז"י אחראית לאשר גם את הדרישה .המבצעית של הפקמ"רים בנושא מרכיבי הביטחון. .ביוני 2019 אישראמ"ץ את עדכון ההוראה המבצעית להגנת יישובים (להלן - ההוראה .המעודכנת). בהוראה המעודכנת נקבע שמטרתה לקבוע ולהסדיר את תחומי האחריות .הנוגעים למערך הגנת היישוב וליישם את פקודות ההגנה, ומפורטים בה תחומי האחריות .של כל אחד מהגורמים המעורבים בתחום מרכיבי הביטחון. .בביקורת עלה כי על פי ההנחיה הארגונית של אג"ת, פקע"ר אחראי לספק ליישובים גם .אפוד לחימה ממוגן, פנס ראש למפקד ומכשיר קשר מסוג "ברק כתום ", אך בפועל פקע"ר .מספק רק פנסים וכוונות לנשקים. .משרד מבקר המדינה מציין כי כאמור הליקוי בנוגע להגדרת תפקידי ז"י בתכנון מרכיבי .הביטחון ביישובים תוקן במידה רבה בעדכון פקודת המטכ"ל להגמ"ר וההוראה המבצעית .להגנת יישובים. .עם זאת, על צה"ל לוודא שיש התאמה מלאה בין פקודת המטכ"ל להגמ"ר , שמגדירה את .תפקידי גופי צה"ל המעורבים בתחום הגנת היישובים ואת תחומי סמכותם ואחריותם, לבין .ההוראה המבצעית להגנת יישובים שאמורה ליישם את פקודת המטכ"ל להגמ"ר . כמו כן .על צה"ל לוודא כי ההוראה המבצעית תגדיר את תחומי האחריות של הגורמים הרלוונטיים .באופן מלא שאינו נתון לפרשנות. חוסר הלימה בין הפקודות עלול לפגוע בהבנת הגורמים .הרלוונטיים את תפקידם ואת תחומי אחריותם, כפי שבא לידי ביטוי בנוגע להצטיידות .מחלקות הגנת היישוב, ובכך יש כדי לפגוע במימוש האחריות הכוללת של צה"ל להגנת .יישובים. נוכח זאת על אג"ת, האחראי לכתיבת פקודות צה"ל ועדכונן, ליזום עדכון של .הפקודות באופן שיהיו מתואמות זו עם זו ויקיפו את כלל תחומי האחריות הנוגעים לתחום .מרכיבי הביטחון. .בביקורת עלה כי במהלך 2020 השלימו פקע"רוז"י חלק מהציוד למחלקות הגנת היישוב. .עם זאת, עדיין יש מחסור בחלק מהציוד שפקע"ר וז "י אמורים היו לספק למחלקות הגנת .היישוב ביישובים המסווגים. עוד עולה כי פערי התקשורת מביאים לכך שהרבש"צים בוחרים להשתמש באמצעי קשר .שאינם צבאיים ולא במערכת התקשורת שצה"ל רכש. .משרד מבקר המדינה מציין כי הפערים בין תגובת צה"ל בנוגע לרכש המתוכנן של מכשירי ."ברק כתום" בפד"ם, לתגובת המשטרה, והעובדה כי פקע"ר הקצה תקציב של 1.2 מיליון .ש"ח לפרויקט "ברק כתום" בשנת 2021 , מחדדים את הצורך בתפיסה אחידה בנוגע .להמשך הצורך במכשירי "ברק כתום". .על פקע"ר לבחון את התועלות והחסרונות במערכת "ברק כתום" ולקבל החלטה בנוגע .להמשך השימוש בה במסגרת הפעילות להגנת היישובים כדי לאפשר תקשורת רציפה .וזמינה בין כוחות צה"ל ומשטרת ישראל לבין כוחות ההגנה ביישובים לצורך ביצוע .משימתם. בהתאם לכך על פקע"ר לעדכן את תקני מכשירי הקשר בתחום הגנת היישובים .ככל שנדרש ולגבש את תוכניות העבודה שלו. .בביקורת עלה כי הליקוי בנוגע להספקת אמצעי הקשר המיועדים לתקשורת פנימית .ביישובים והן לתקשורת עם כוחות צה"ל לא תוקן מאז הביקורת הקודמת וכי הפעילות .המבוצעת כעת בפקע"ר תכליתה לשפר בעיקר את התקשורת הפנים-יישובית. המחסור .במכשירי קשר ייעודיים לצורך יצירת תקשורת בין כוחות צה"ל ובין מחלקות הגנת היישוב .עלול לפגוע בהגנה על היישובים בעת מצב חירום. .בביקורת עלה כי רוב הפערים בציוד מחלקות הגנת היישוב ביישובי פקמ"ז הושלמו. עוד עלה כי מצאי הנשקים ביישובים במרחב פקמ"ז גבוה בכ-40% מהתקן וכי מצאי ציוד .הלחימה מצביע על חוסר של כ-6% לעומת התקן.	בביקורת המעקב עלה כי קיימים פערי תקשורת בין כוחות צה"ל לבין כוחות ההגנה של .היישובים באיו"ש, הנובעים מפערי קליטה ו מחוסר במכשירי קשר . פערים אלו עלולים .להוות כשל מבצעי חמור במערך ההגנה של יישובים אלו.	148
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . ייצור ביצים בישראל - יישום הרפורמה בלולי הטלה .מהאמור עולה כי בהיבטי בריאות העוף, למעבר ללולי כלובים מועשרים מתקדמים .יתרונות רבים יחסית ליתר הלולים, והוא עשוי להביא לצמצום הנזק הכלכלי הנגרם .כתוצאה מתמותה ומחלות. עם זאת, עלה כי בנוגע למחלת הסלמונלוזיס אין הכרעה חד .משמעית בנושא. .מוצע כי משרד החקלאות ימשיך לעקוב באופן עיתי אחר התפתחות הנושא בעולם ויוודא .כי דרישותיו בדבר תנאי הגידול של מטילות ייקבעו בשים לב הן למקובל במדינות .מתקדמות בעולם והן לתנאים הייחודיים לענף בישראל. פעולה זו תבטיח כי המגדלים .יפעלו בהתאם לחוק צער בעלי חיים ולסטנדרטים המקובלים כיום בעולם, ותיצור ודאות .למגדלים בתכנון לולי ההטלה החדשים שייבנו במסגרת הרפורמה. במצב דברים זה .יובטח שהשקעות המגדלים וסיוע המדינה להקמת לולים חדשים יתבצעו בצורה מושכלת .ומותאמת לסטנדרטים מתקדמים. .מהתרשים עולה כי רובן המוחלט של הלהקות שנדבקו במחלת ניוקאסל גודלו בלולי .הצפון. אומנם בשנת 2020 חלה ירידה בשיעור11% , אך מתוך הלהקות שנבדקו, שיעור .הלהקות שחלו ביישובי הצפון הוא עדיין גדול מאוד (37% .) .מוצע כי משרד החקלאות ומועצת הלול יוודאו כי במערכת הממוחשבת לבריאות העוף .שבשימוש השו"ט ומועצת הלול ייכלל מידע שיאפשר לעקוב אחר תפוצת המחלות .בלולים, גם לפי סוגיהם, תוך הבחנה בין כלל סוגי הלולים - לולים ישנים, לולי כלובים .חדשים, לולי אסם, לולי מעוף ולולי חופש. מידע כזה יוכל לטייב את הליכי קבלת .ההחלטות בדבר שדרוג לולי ההטלה. .מהתרשים עולה כי תפוצת חיידק הסלמונלה בישראל רבה יותר בלולי כלובים לעומת .התפוצה בלולי חופש (לסוגיהם), עד כדי יחס של יותר מפי שניים. חשוב לציין כי 93% .מלולי ההטלה בישראל הם לולי כלובים. .מהתרשים עולה כי שיעור י הנגיעות בסלמונלה כללית קטנים ביישובי הצפון בכ-12% - .14% יחסית לשיעורי התחלואה ביתר חלקי הארץ. .מומלץ כי השו"ט יפעלו לקיום פיקוח רב יותר בלולים המצויים באזורים שבהם היקף .הנגיעות במחלת הסלמונלה גדול יותר, כדי להביא לצמצומה. .על הגורמים הרלוונטיים, ובראשם משרד החקלאות והמשרד להג"ס, להשלים את גיבושו .של פתרון הולם לטיפול בפסולת שתפונה מהלולים הקיימים ומהלולים החדשים שייבנו, .כדי שכל הפסולת שתיווצר בלולים הקיימים ובלולים שייבנו תטופל בהתאם לנדרש. כמו .כן יש לוודא שנושא זה לא ישמש חסם למימוש הרפורמה לשדרוג הלולים ביישובי הצפון. .מוצע שמשרד החקלאות ייטול חלק בייזום מתקנים לטיפול בפסולת, בתיאום עם רשויות .התכנון, כדי לסייע בקידום הנושא. עלה כי בניגוד לתכנון הפרטני והתוכניות המפורטות שיש עבור הלולים ביישובי הצפון .והפעילות שמקדם משרד החקלאות לשדרוג הלולים שם, ומלבד התוכני ת שקידמה .המועצה האזורית מטה יהודה, לא המשרד ולא אף גורם אחר לא קידמו תוכניות למתחמים .ביישובים אחרים שאליהם ניתן להעתיק את הלולים הישנים. רובם של יישובים אלו .ממוקמים במרכז הארץ, והמחסור בשטחים מתאימים במרכז הארץ להעתקת הלולים .מודגש בהם ביתר שאת. בנסיבות אלה נראה כי המגדלים ביישובים אלו לא יעמדו בלוחות .הזמנים שנקבעו בשלבים הראשון והשני של איגרת השו"ט אשר מחייבים כי עד ספטמבר .2027 .יעמדו כל הלולים בהוראות הדין במצב דברים זה כשליש מהלולים בישראל ייוותרו .בשנים הקרובות ללא מענה וללא מתווה ישים של פתרון בטווח הנראה לעין, ולפיכך לא .יוכלו לקבל היתרי אכלוס ולהמשיך לגדל מטילות. .תקנות רישוי עסקים ודרישות השו"ט המבוססות עליהן מחייבות את כל הלולים בישראל. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החקלאות לבחון את מגבלות היישובים האחרים .ולקבוע אם הלולים ביישובים אלה אכן יוסיפו להתקיים, או שאין מנוס מסגירתם, ואם .יוחלט על סגירה לבחון מה תהיה המשמעות של צעד זה לגבי המגדלים. לגבי היישובים .שבהם יהיה ניתן לקדם בניית לולים שיעמדו בתנאים הנדרשים, מוצע שמשרד החקלאות .ומשרד האוצר, בשיתוף הרשויות המקומיות הרלוונטיות, יכינו תוכנית מתאימה לשדרוג .הלולים, שתבטיח שמירה על בריאות הציבור, מניעת מטרדים והתייעלות הייצור בענף.	.מומלץ כי משרד החקלאות ומועצת הלול יפעלו לאסוף את מלוא הנתונים הנדרשים כדי .לקבל תמונה מדויקת על פילוח המגדלים ביישובי הצפון, ובין היתר נתונים על המגדלים .שזהו מקור פרנסתם העיקרי ועל המגדלים העוסקים בפועל בחקלאות, לעומת אלה .המשכירים את מכסותיהם ואינם שותפים לגידול המטילות באופן פעיל. בהתאם לנתונים .שייאספו, ובפרט לקראת יישומה של הרפורמה בשנים הקרובות, מומלץ כי המשרד יגבש .כללים לצמצום תופעת השכרת מכסות הגידול, לצד עידוד גידול מטילות במשותף בלולים .גדולים, כדי להבטיח שהשקעות המדינה בענף יגיעו לת ושבי הצפון שאכן עוסקים בפועל .בגידול מטילות.	149
המועצה להשכלה גבוהה . היבטים כספיים בפעילות המוסדות להשכלה גבוהה .על ות"ת לפעול על פי החלטתה, החלטת הייעול מאוגוסט 2018 , ולבצע את ביקורות .העומק בדגש על מוסדות שהיא מצאה שיש חשש בנוגע לאיתנותם הפיננסית - המוסדות .ה"אדומים". עליה גם להציג לפני אג"ת את ממצאי הביקורות שביצעה. מומלץ שאג"ת .תעקוב אחר הדבר באופן שוטף. יצוין שאתר האינטרנט של ות"ת כולל את הדוחות הכספיים של המוסדות להשכלה .גבוהה 41, אך הוא אינו כולל ניתוחים ונתונים פרטנים ומצטברים על הדוחות הללו, על .המוסדות עצמם ועל מצבם, בשונה מאשר ב מערכת הקיימת באנגלייה. .מומלץ לוות"ת לשקול להרחיב את המידע שהיא מפרסמת כיום ולבחון לאמץ מודל דומה , .שבו המידע על הדירוג יפורסם למוסדות ולציבור. בפרט הדבר חשוב בנוגע למוסדות .שאינם מתוקצבים. . מדיווחי ששת המוסדות שנבדקו עולהכי ות"ת מיעטה לקיים דיונים סדורים שנתיים עם .המוסדות שנבדקו בנוגע ל תוצאות ה דוחות הכספיים השנתיים שלהם, לרבות בנוגע .למוסדות שלהם קשיים פיננסיים ייחודיים ולמוסדות שהיא סיווגה כ"אדומים", כאלה .שהתעורר חשש בנוגע לאיתנותם הפיננסית, ובהתאם מיעטה להנחותם לנקוט פעולות .נדרשות. .עולה גם כי ות"ת בחרה להשתמש במדד אלטמן להערכת האיתנות הפיננסית של .המוסדות ולאיתור מוסדות שיש חשש שייקלעו למצב של חדלות פירעון, אך היא לא .יידעה בכך את המוסדות באופן יזום ולא אפשרה להם להתייחס למודל זה. ות"ת גם .מיעטה לקיים פעולות סדירות אחרות לצורך ניתוח עמוק של הגו רמים שהביאו את .המוסדות הללו להגיע למדדים שליליים ולתוצאות שליליות, מדדים שמקצתם חוזרים על .עצמם מדי שנה, והמוסדות אינם נחלצים ממצב זה, זאת למעט בדיקות עומק מסוימות .שהיא מבצעת במוסדות (ראו להלן). .משרד מבקר המדינה ממליץ לוות"ת להסדיר את המתכונת לדיונים קבועים עם המוסדות .בנוגע לתוצאות הדוחות הכספיים השנתיים שלהם, ולכל הפחות לאלו שהתעורר חשש .לקשיים פיננסיים בתפעולם השוטף לאורך זמן, קשיים הבאים לידי ביטוי במדד שהיא .קבעה לבדיקת החוסן הכלכלי של המוסדות. דיונים אלו עשויים למנוע מצב גירעוני חמור .המחייב הזרמה של כספי מדינה. נדרש גם שוות"ת תקפיד לתעד את דיוניה ואת ההחלטות .שהיא מקבלת ולהפיצם לגורמים הרלוונטיים. עוד מומלץ שכאשר ות"ת מקבלת החלטות .הנוגעות למתכונת הפיקוח על התנהלות המוסדות, היא תיידע אותם על כך כחלק .מעבודת מטה סדורה טרם קבלת החלטה משמעותית וקביעת מדיניות. פעולה זו נחוצה .הן כדי לעמוד על כל הנסיבות וההשלכות של ההחלטה שיש לקבל הן כדי ליצור שיתופי .פעולה הכרחיים בינה ובין המוסדות. .עוד עלה כי לוות"ת אין נוהל פנימי המגדיר את סדרי הפיקוח והבקרה שהיא מפעילה על .המוסדות להשכלה גבוהה. מומלץ שוות"ת תגדיר נוהל בעניין זה. .בביקורת עלה שוות"ת לא עמדה ביעד שנקבע בת וכנית הרב-שנתית , וכי היא קיימה .שמונה בדיקות בתקופה זו, בשבעה מוסדות (שלוש בדיקות עומק וחמש סקירות פיננסיות, .שהיקפן מצומצם מזה של בדיקת עומק) אף שיעד לבדיקה היה 15 מוסדות. להלן הפירוט. .מהאמור עולה כי נכון לינואר 2018 , ולפני שבר-אילן הגישה את התוכנית הרב-שנתית .להתייעלות והבראה, תוכנית שהגשתה הייתה אמורה להיות תנאי לתמיכה, העבירה ות"ת .לבר -אילן תמיכה תקציבית בסכום של 30 מיליון ש"ח: 10 מיליון ש "ח כמקדמה על חשבון .התוכנית ועוד 20 מיליון ש"ח לתמיכה בפקולטה. בהמשך לכך, בתוכנית שהגישה בר - .אילן היא הביאה בחשבון תמיכה של ות"ת בסכום גדול הרבה יותר - 165.1 מיליון ש"ח - .בשנים התשע"ח - התשפ"ב. בפועל, על פי הדיווח של בר -אילן, ות"ת תמכה בה בשנים .התשע"ח - התשפ"א בסכום של 71 מיליון ש"ח (כולל התמיכה בפקולטה בצפת), ו כן .התחייבה להגדיל את מכסת הסטודנטים שהאוניברסיטה תקלוט החל משנה"ל התשפ "ב .בשווי של 17 מיליון ש"ח בשנה. .בביקורת עלה כי ות"ת אימצה את מדד אלטמן כאחד הכלים לבקרה פיננסית על .המוסדות, אך לא יידעה אותם באופן יזום על השימוש המסוים שהיא עושה במדד אלטמן .- למשל באמצעות הוצאת חוזר או הודעה למוסדות. כמו כן היא לא שיתפה את המוסדות .בתוצאות המדדים שחישבה. .עולה שהחלטות מליאת ות"ת מיוני 2019 התקבלו על רקע תשתית עובדתית חסרה- לא .הובאה בחשבון העובדה שעשרה חודשים קודם לכן, באוגוסט 2018 , הגישה בר-אילן .לצוות המקצועי בוות"ת תוכנית הבראה והתייעלות בהתאם להחלטת המליאה מינואר .2018 . מליאתות"ת לא הכירה את התוכנית שהוגשה, שכן היא לא הוצגה לפניה, והיא גם .לא דרשה שתוכנית כז את תוגש. מליאת ות"ת גם לא דרשה מהצוות המקצועי לדווח לה .על מצבה הכספי של בר -אילן בעקבות צעדי ההתייעלות שהיא התבקשה לבצע, ו זאת .אף שוות"ת כבר העביר ה לבר -אילן תמיכה תקציבית בסך עשרות מיליוני ש"ח על חשבון .תוכנית ההבראה. .כפי שהוצג לעיל, בתרשים 16, אומנם בשנים התשע"ז - התש"ף גדל הגירעון המצטבר .של בר - אילן מ-203 מיליוני ש"ח ל-262 מיליוניש"ח, אך שיעור הגידול התמתן בתקופה זו. .ואולם, אף שעל פי ההחלטה מיוני 2019 , לקראת שנה"ל התשפ"אהיה על הצוות המקצועי .לדווח למליאת ות"ת על ההתקדמות במצב ה כספי של בר -אילן עד הגעה לאיזון בבסיס .התקציב, הצוות לא עשה כן. למעשה, בתחילת שנת התשפ "א, בר-אילן לא הגיעה לאיזון .תקציבי. דיווח של הצוות המקצועי על המצב הכספי של בר -אילן נמסר למליאת ות"ת רק .במהלך הביקורת, ביוני 2021 , לקראת שנה"ל התשפ"ב. גם הנחיית ות"ת שהצוות .המקצועי יסיים את הליך בירור הממצאים בנושא השכר לא בוצעה, ולכן גם לא הוצגו .לממונה על השכר העובדות בנוגע לחריגות השכר, בהתאם לאחריותו ולסמכותו. .מליאת ות"ת אמורה לדון בתוכנית ההבראה של בר -אילן ולאשר תמיכה באוניברסיטה .מעבר לתקציבה המאושר . מליאת ות"ת היא המאשרת את תקציבי המוסדות ואת השינויים .בהם, לרבות תוספות תקציב, וככל שיש צורך לשנות מהחלטותיה, יש להביאן לפתחה. .ות"ת לא עקבה אחר יישום החלטותיה ולא עקבה אחר השגת היעד שקבעה לתמיכה .בבר -אילן. פעולה זו עומדת בבסיסו של מינהל תקין. .משרד מבקר המדינה ממליץ למל"ג ולוות"ת לבחון לעומק את מנגנון המעקב של ות"ת .אחר החלטותיה, ובפרט לנתח את הליך היישום של ההחלטה להתנות את התמיכה בבר - .אילן בביצוע צעדי התייעלות ובגיבוש תוכנית הבראה - החלטה שלא שונתה ולא יושמה. .עוד מומלץ שוות"ת תבחן לעומק את מצבה הכספי של בר -אילן בראייה ארוכת טווח .ובהתחשב בכל השיקולים היכולים להשפיע על כך, לרבות בנוגע לפקולטה בצפת, .להתחייבויות האקטואריות שלה ולצעדים שבכוונתה לנקוט כדי להתמודד עם מצבה .הכספי כדי להגיע לאיזון. .עוד מומלץ שוות"ת תיישם את החלטתה מיוני 2019 שלפיה יש להמשיך בבירור הממצאים .בנושאי השכר מול הנהלת בר -אילן, וככל שיידרש, להעביר לידיעת הממונה על השכר .באוצר את הממצאים הרלוונטיים לתחום אחריותו ולסמכותו. .מהלוח עולה שבין השנים התש"ף להתשפ"א גדל מספר הסטודנטים המתוקצבים ב- .2.4% באוניברסיטאות וב -1% במכללות. מספר הסטודנטים בפועל גדל , בשנים אלו, .בשיעור של 5.9% באוניברסיטאותובשיעור של 7.3% במכללות. מספר הסטודנטים הלא .מתוקצבים גדל מכ - 1,000 בהתש"ףלכ- 9,300 בהתשפ"א. יצוין כי לקראת התשפ"ב .החליטה ות"ת על תוספת של כ- 2,600 מכסות להגדלת מספר הסטודנטים המתוקצבים. .מומלץ לוות"ת שבמסגרת דיוני ה בנושא תקצוב מכסות הסטודנטים ולפי מדיניות ה היא .תבחן את ההשלכות שיכולות לנבוע מהפערים בין מספר הסטודנטים המתוקצבים לבין .מספרם בפועל. כמו כן, מומלץ שתבחן את הפערים בהתאם לגידול בתחומי הלימוד .שאותם היא הגדירה בעדיפות לאומית - תחומי ההיי-טק. .מהתרשים אפשר ללמוד על מידת התלות של המוסדות המתוקצבים בתקצוב המדינה - .יותר ממחצית מהכנסותיהן (53% באוניברסיטאות ו-59% במכללות) בשנת התש"ף הגיעו .מהקצבות ות"ת, וגם על מידת התל ות של המוסדות הלא מתוקצבים בהכנסות .מסטודנטים. יצוין כי המדינה קובעת את גובה שכר הלימוד שהסטודנטים משלמים .במוסדות המתוקצבים, וה דבר מגביר את תלותם בה.	מהתרשימיםעולה כי בשנים התשע"ט והתש"ף ההוצאה העיקרית של כל המוסדות .להשכלה גבוהה הייתה לצורכי הפעילות השוטפת, אך בעוד שבמוסדות הלא מתוקצבים .שיעורה הממוצע בשנים אלו הוא כ-80% , במוסדות המתוקצבים הוא גבוה יותר .(באוניברסיטאות כ-96% ובמכללות המתוקצבות כ-90% .)מנגד, השיעור הממוצע של .הוצאות הנהלה וכלליות במוסדות הלא מתוקצב ים (10% ) גבוהיותר מאשר במוסדות .המתוקצבים ( 4% באוניברסיטאות ו -7% במכללות המתוקצבות). גםהשיעור הממוצע של .ההוצאה על פרסום, שיווק וגיוס תרומות בשנים אלו גבוה יותר במ וסדות הלא מתוקצבים .(כ-7% ) מאשר באוניברסיטאות (2% ( ) ובמכללות המתוקצבות3%.)	150
משרד האוצר . הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.2020 - חייבים ויתרות חובה .כעולה מהתרשים שלעיל, יש שונּות בין המדינות בשיעורי ההפרשה לחובות מסופקים. .לצד מדינות שבהן שיעור ההפרשה גבוה מזה של ישראל, כמו ארה"ב, אוסטרליה וניו .זילנד (בין כ-22% לכ-42% ), יש מדינות שבהן שיעור ההפרשה נמוך מזה שבישראל, כמו .קנדה (כ-11% .) .בהתאם לדוחות הכספיים המאוחדים של המדינה לשנת 2020 , הופרש לחובות מסופקים .סכום של 14.1 מיליארד ש"ח, שהם16.96% מסעיף חייבים ויתרותחובה (ברוטו). .מומלץ כי אגף החשכ"ל יעקוב אחר היקף ההפרשה לחובות מסופקים ואחר שיעורו מתוך .סעיף חייבים ויתרות חובה, יבחן את המשמעויות מנתונים אלו ויפעל להקטנתם ככל .שניתן. .כעולה מהלוח שלעיל, עשרה מ-15 המשרדים שנבדקוביצעו הפרשה ספציפית ובחנו .ביצוע הפרשה כללית בנוגע ליתרות החוב שלא בוצעה הפרשה ספציפית לגביהן; גוף .אחד ביצע הפרשה כללית בלבד; וגוף אחר לא ביצע הפרשה לאחר בחינה של החובות .אליו. אשר לשלושה מ-15 המשרדים שנבדקו, הם אינם מיישמים את ההוראה ככתבה .וכלשונה ואינם מבצעים כנדרש הפרשה כלשהי לחובות מסופקים בדוחות הכספיים, אף .על פי שיש להם יתרות חייבים. .על משרדי הממשלה ויחידות הסמך לבחון את אחוזי ההפרשה הכללית אחת לתקופה .ולעדכנם בהתאם לגבייה בפועל, לגיל החוב ולניסיון העבר. נוסף על כך, על אגף .החשכ"ל, בשיתוף משרדי הממשלה, להתאים את מערכות המחשוב במשרדים כדי .שיוכלו לשמש בסיס נאות לחישוב ההפרשה לחובות מסופקים. .נוסף על כך, עולה כי 14 מ-15 המשרדים שנבדקו אינם עומדים בהוראת התכ"ם הנוגעת .לדרישות הגילוי על אודות התנועה בחשבון ההפרשה לחובות מסופקים, ובפרט אינם .מציגים את היקף החובות שנמחקו ואת סכומי הגבייה של חובות מס ופקים או אבודים, אם .היו. .מומלץ כי רשות האכיפה והגבייה, מ ינהלת היישום ואגף החשכ"ל יבחנו הקמה של מערך .ממוחשב להעברת החובות למנ"ג. מערך מעין זה עשוי למנוע טעויות אפשרויות ויחסוך .זמן ומשאבים נוספים בעת העברת החובות. .מאחר שכאמור מרבית משרדי הממשלה אינם מחוברים למערכת אבן ראשה, המאפשרת .לקבל מידע על אודות החובות שהועברו לטיפול, יש משרדים כדוגמת משרד האנרגייה .שלא מחקו חובות בספריהם (אף כי חשבונאית יכלו לעשות כן) מאחר שלא קיבלו היזון .חוזר שאִ פשר להם לסגור את החובות בספרים. .נמצא כי משנת 2009 נרשמות בדוחות הכספיים של המדינה הסתייגויות מהותיות הנוגעות .לנתוני הסעיף חייבים ויתרות חובה שבאחריות רשות המיסים . עוד נמצא כי אף שלדברי .רשות המיסים היא החלה בטיוב הנתונים בדוחות הכספיים לפני כמה שנים, עד מועד .סיום הביקורת היא לא סיימה פעולה זו. . שיפור מערכות המידע הקשורות לרישום החייבים ולגבייה ברשות המיסים יביא לרישום .מלא של הנכסים במסגרת הדוחות הכספיים, שכיום אינם מצוינים, ולהצגתם באופן נאות. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי יש שונות באופן ההצגה של סעיפים שונים בדוחות .הכספיים בין משרד למשרד. כך לדוגמה, משרדים מסוימים כוללים בסעיף חייבים ויתרות .חובה גם את "ההוצאות מראש " או את "ההכנסות לקבל ", בעוד שאחרים כוללים סעיפים .אלו בנפרד או תחת סעיפים אחרים. כמו כן, יש משרדים שמפצלים בדוח על המצב .הכספי את סעיף "חייבים ויתרות חובה" ל"חייבים מעסקאות שאינן חליפין", ל"חייבים .מעסקאות חליפין" וכן ל "חייבים אחרים", בעוד שמשרדים אחרים מציגים הפרדה זו רק .בביאור . עוד עלה כי הדוחות הכספיים של המשרדים (דוחות סולו) אינם מתפרסמים .לציבור. .יצירת האחדה בדיווח ובהצגה של הדוחות הכספיים של משרדי הממשלה השונים תסייע .במלאכת איחוד הדוחות על ידי אגף החשב הכללי, וכן תסייע ל ציבור משתמשי הדוחות .הכספיים לבחון את פעילות משרדי הממשלה ולהשוות ביניהם. .על אגף החשכ"ל להסדיר את הפעולות הנדרשות בעת העברת חוב לרשות האכיפה .והגבייה, הן הפעולות של המשרד המעביר והן הפעולות של הרשות. יש לוודא שכלל .המשרדים המעבירים את החוב לטיפול המג"ק , והחוב נגבה עבורם, חוסמים את .האפשרות לביצוע תשלום אצלם כדי למנוע פעולות גבייה כפולות.	מתן אפשרות גבייה של חובות ע"י המשרדים אף לאחר שאלו הועברו לטיפול המג"ק, .עלול להביא לביצוע פעולות על ידי המג"ק לשם גביית חוב גם לאחר שכבר שולם, דבר .היוצר בזבוז של משאבי ציבור וכן פגיעה אפשרית באזרח ששילם את חובו.	151
המשרד להגנת הסביבה . מניעת נזקי מינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי . מהסקירה לעיל עולה כי הרגולטורים על המערכתהפיננסית -עסקית מגלים רגישות .גוברת להשקעות אחראיות כגורם מפחית סיכון, אף שהנחיותיהם לדיווח בר קיימה (ESG ) . ברובן וולונטריות והנחיות מחייבות תקפות, נכון למועד סיום הביקורת רק לגבי התאגידים .הבנקאיים והגופים המוסדיים. ההנחיות הקיימות - גם המחייבות וגם הוולונטריות, מספקות .מסגרת דיווח בלבד, ולא סטנדרטים לניהול סיכונים כלכליים הנובעים מסיכוני הסביבה .וטביעת הרגל הסביבתית של החברות. עלה כי גם כאשר ההנחיות מחייבות, למשל .בתאגידים הבנקאיים והגופים המוסדיים, הניהול נמצא תחת עקרון המהותיות, ונושאים .כמו שמירה על הסביבה ועל המגוון הביולוגי נמצאים בעדיפות נמוכה בקרב תאגידים .אלה - בהתאם לדוחות שהם פרסמו. .מוצע, כי הגופים הרגולטוריים: רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות .החברות הממשלתיות והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, יפתחו קווים מנחים וכלים .מסייעים לדיווח בהתאם ל-ESG , ויפנו את התאגידים שבאחריותם לדווח בהתאם לקווים .מנחים אלה, גם אם אינם מחויבים לכך. זאת על מנת ליצור התקדמות בדיווחים. בנוסף .מוצע כי הגופים הרגולטוריים האמורים יוודאו כי פעילותם של התאגידים תעשה בהלימה .לעקרונות דיווח בר קיימה. הועלה, כי נכון לנובמבר 2021 הגישו שלוש חברות את הדוחות וזכו לתמיכה בהתאם .לתנאים שנקבעו בתוכנית. לגבי יתר 28 החברות נקבע כי מחציתן יגישו את הדוחות עד .סוף דצמבר 2021 ומחציתן עד תחילת מאי2022 .. יצוין כי תוכנית המשך לא תוקצבה .מומלץ כי הממשלה תבחן נהלי מסגרת רגולטוריים המחייבים איזון בין האינדיקטורים .השונים של הדיווח, כדי לתת מקום מחייב יותר לפעולות סביבתיות של חברות; זאת .בהתאם לעניין הגובר בנושא זה בקרב המשקיעים. . הועלה כי בישראל אין מנגנוני מיסוי על פגיעה באספקטים סביבתיים, כמו המגוון .הביולוגי. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד להג"ס להקים צוות קבוע לטיפול ב כלל המינים .הפולשים, שיתוקצב באופן שוטף, כדי לתת מענה לא רק להתפשטות צמח האמברוסיה .אלא ל פלישת מינים נוספים, בהתאם לתיעדוף של המשרד להג"ס וגורמים נוספים. .בינואר 2012 החליטה ועדת ההיגוי על סיום הפעילות הממשלתית שנעשתה עד אותו .מועד בראייה ארצית בנוגע לטיפול בהתפשטות נמלת האש. הוועדה הבהירה כי נדרשת .פעילות ממשלתית מאורגנת לעצירת ההתפשטות ולשיפור שיטת ההדברה של הנמלה; .וכי הפעילות יכולה להיות אפקטיבית, ואולם היא מחייבת השקעת משאבים. .המשרד להג"ס מסר ביוני 2021 למשרד מבקר המדינה כי הטיפול בהתפשטות נמלת .האש הופסק משיקולים של תיעדוף הטיפול במין פולש אחר228 . .מנתוני התרשים עולה שבשנים 2006 - 2008 ,נראה תהליך של התבססות נמלת האש .ומספר היישובים הידועים כנגועים בה עלה בקצב איטי באופן יחסי. מיולי 2009 נראה .גידול אקספוננציאלי (מעריכי) בקצב הגידול של מספר היישובים הנגועים, שהגיע ל-100 .- קצב התפשטות מהיר המעיד על אובדן שליטה. בהיעדר תגובה מהירה וטיפול מקצועי מתמשך לאורך שנים התבססה נמלת האש, .והמשך התפשטותה היה בלתי נמנע. להתבססותה בישראל השלכות על מגוון המינים, .והיא עלולה להוביל לפגיעה בבריאות האדם ובעלי החיים ולנזק כלכלי. נכון לאוגוסט .2021 מופו648 יישובים ועוד53 אתרי פנאי, נופש ותיירות שנגועים בקינים של נמלת האש. . העובדה כי56% מ-203 משתלות שנבדקו בשנים2020 - 2021 (עד יולי) נמצאו נגועות .בנמלת האש מעידה על כישלון בהתמודדות עם התפשטות מין זה בישראל. הועלה כי .למשרד להג"ס אין מידע עדכני לגבי התפשטות נמלת האש (נוסף על המשתלות) ברחבי .הארץ, ואין הוא מקיים בעניין זה ניטור ייעודי וסדור. זאת ועוד, מאחר שהפיקוח, התחזוקה .והביעור בנושא נמלת האש מושתים כאמור על הרשויות המקומיות והציבור, ולא נקבעו .נהלים מחייבים על דיווח בעניין. למשרד להג"ס אין תמונה מקיפה לגבי הצלחת הרשויות .המקומיות והציבור בביעור קיני ההתפשטות.	.מומלץ כי המשרד להג"ס יקבע נהלים מחייבים לממשקי עבודה בינו לבין גופי היישום .(כמו הרשויות המקומיות, המדבירים והציבור) בנושאי דיווח, בקרה ותחזוקה הקשורים .למניעת מינים פולשים; זאת בהמשך להמלצה בפרק בעניין תוכנית פעולה אסטרטגית .שבדוח ביקורת זה.	152
המשרד להגנת הסביבה . הקרן לשמירת הניקיון - היבטים כספיים .מהנתונים לעיל עולה כי בשנת 2018 הקרן הוציאה 30.4% מהכנסותיה באותה שנה, וב- .2019 הוציאה 38.5% .מהכנסותיהב-2020 הקרן הוציאה כ-93% מהכנסותיה, אולם כ - .198 מיליון ש"חמבין 553.3 מיליוני ש"ח (כ - 35.8% ) שהוציאה באותה שנה היו בגדר .הוצאה חד -פעמית - מענקים שניתנו לרשויות מקומיות כדי לשפות אותן על ירידה .בהכנסות בעקבות מתן הנחה בארנונה לעסקים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה, כדי .לא לפגוע ברמת השירות והתפקוד של הרשויות בנושא הפסולת10. המענקים ניתנו .בהתאם לחוק שמירת הניקיון (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) (מענק לרשויות .המקומיות), התש"ף-202011 . תקנות שמירת הניקיון קובעות כי כל יתרה מתקבולי הקרן בשנת תקציב פלונית שלא .תנוצל, תועבר לתקציב הקרן של שנת התקציב שלאחריה. בשל הניצול התקציבי החלקי .של הקרן (פחות מ -40% ) בשנים הקודמות, העודף המצטבר שלה (עודף נכסים על .התחייבויות) היה בסוף שנת 2020 כ-3.2 .מיליארד ש"ח .משהתבקשה הקרן על פי החלטת ממשלה לבחון סיוע לרשות מקומית מסוימת, עליה .לבצע את הבחינה על פי אמות מידה שייקבעו מראש על ידי הנהלת הקרן ובראייה רחבה, .בהתאם לכללי הקרן, כך שניתן יהיה להפיק את המרב ממתן הסיוע לצרכי אותה רשות .ורשויות רלוונטיות אחרות, בהתחשב בשיקולים כלל אזוריים או בשיקולים מוגדרים .אחרים. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב הכנת תוכנית אסטרטגית רב-שנתית לטיפול בפסולת .בישראל וממליץ למשרד להגנת הסביבה לפעול ל יישומה, לנוכח שיעורי הטמנת הפסולת .הגבוהים בישראל ( 77% ) ולנוכח הפער הגדול שעליו יש לגשר כדי לממש את יעד .ההטמנה שנקבע בתוכנית האסטרטגית (20% עד שנת2030 ). בהינתן אלה, מתחייב אף .שהמשרד להג"ס יבחן את הסיכונים הפוטנציאליים העלולים לפגוע בהצלחת יישום .התוכנית, יגבש מתווה פעולה מפורט וריאלי ליישומה ויטמיע הסדרי בקרה על התקדמותה .ומימוש יעדיה. מומלץ כי המשרד להג"ס יבחן הטמעה של עקרונות ה - OECD בכל הנוגע .לשימוש בקרן לצורך קידום יעדי התוכנית האסטרטגית. יצוין כי תוכנית אסטרטגית רב- .שנתית מטבעה נועדה להבנות תהליכים ארוכי טווח; שינויים תכופים ומהותיים בה, כפי .שנעשו בתוך שנתיים מאישור התוכנית האסטרטגית הקודמת לטיפול בפסולת מ-2018 , . עלולים להוריד לטמיון השקעות וצעדים להשגת היעד שכבר בוצעו. על כן, ובראייה צופה .פני עת יד, מומלץ כי שינויים נוספים בתוכנית, אם יידרשו, יתבצעו בין היתר על סמך .שקלול העלות מול התועלת בשינויים אלה והנעת כיווני פעולה חדשים והשלכות הדבר .על מימוש יעדים ולוח הזמנים שנקבע להשגתם. בביקורת עלה כי אף שהמשרד להג"ס בחן את המבנה הניהולי של הקרן אל מול .החלופות המבניות ב-2016 , ולאחר מכן ב-2018 , לנוכח אי-מיצוי פעילות הקרן, תהליך זה .לא הבשיל לכדי החלטה של הנהלת המשרד והנהלת הקרן לגבי המבנה המיטבי של .הקרן למימוש יעדיה. . לנוכח שיעורי הטמנת הפסולת העירונית הגבוהים בישראל מצד אחד( 77% ), והניצול .הנמוך של כספי הקרן מצד שני( 36.9% ), מומלץ כי המשרד להג"ס ישלים את בחינת .החלופות לניהול כספי הקרן ולניהול משק הפסולת בישראל, ויקבל החלטה בדבר .החלופה המיטבית שתיתן את המענה המתאים ביותר לקידום יעיל של מטרות הקרן. .בבואו לבחור מבין החלופות מומלץ שהמשרד להג"ס יביא בחשבון גם את העקרונות .שגיבש ה- OECD בנושא ניהול קרנות סביבתיות40 . .בביקורת עלה כי על אף יתרות כספי הקרן 70 בהיקפים של 0.5 - 3.9 מיליארד ש"ח .שהצטברו בקופת הקרן בשנים 2011 - 2020 , כספי הקרן לא הושקעו ואינם מניבים .תשואה. . מהאומדן שביצע משרד מבקר המדינה, כמפורט לעיל, עולה כיההכנסה הפוטנציאלית .לקופת הקרן מהשקעת יתרות הכספים שהצטברו בה בשנים 2011 - 2020 הייתה יכולה .להסתכם בכ-964 .מיליון ש"ח . בביקורת נמצא כי נתוני התשלומים בגין פרויקטים מוצגים בדוח על פעילות הקרן .ללא פירוט אבני הדרך לביצוע פרויקטים אלה כפי שתוכננו בעת אישור ההקצאה. .בכך יש כדי להקשות על ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לבצע בקרה .אפקטיבית על התקדמות הפרויקטים. .על השר להג" ס והנהלת הקרן להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת .את הדוחות על פעילות הקרן ועל יישום מטרותיה בתדירות שנקבעה בחוק, כדי .שתוכל לפקח על הקרן ולסקור את פעולותיה באופן שוטף ועדכני. מומלץ כי .המשרד להג"ס והנהלת הקרן יבחנו את מתכונת הדוח ואת הצורך בעיבוי המידע .המוצג בו, לרבות הצגת אבני הדרך המתוכננות למול ביצוע תקציבי בפועל וכן .שיקוף שיעורי ההטמנה בפילוח לפי מחוזות גיאוגרפיים, וזאת על מנת לתמוך .ביכולת הוועדה לקיים בקרה אפקטיבית על עבודת הקרן ומימוש מטרותיה.	.בביקורת נמצא כי הקרן אינה בודקת את אפקטיביות פעולותיה ואינה בודקת האם - ובאיזו .מידה - הקצאת משאבי הקרן קידמה לאורך שנים את מטרותיה שנקבעו בחוק. בחינת .דוחות הפעילות לשנים 2018 - 2020 שהגישה הנהלת הקרן לוועדת הפנים והגנת הסביבה .של הכנסת העלתה כי הם לא כללו מידע על תרומת המשאבים שהקרן השקיעה להשגת .מטרותיה. .מומלץ כי הנהלת הקרן תבחן באופן שוטף את אפקטיביות פעילותה באמצעות קביעה, .בעת הקצאת כספים לפרויקט, של מדדי תוצאה סביבתיים הנגזרים ממטרות הקרן .שיאפשרו לה לעקוב אחר מידת הצלחתה בהשגת יעדיה. בחינה כאמור תאפשר לה .לשקול בקשות חדשות להקצאות מכספי הקרן, בין היתר בהתבסס על ניסיון העבר. כמו .כן, מומלץ כי מידע זה ייכלל בדוחות החצי-שנתיים שעל הנהלת הקרן להגיש לוועדת .הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; דבר שיגביר את שקיפות פעילות הקרן ויאפשר בקרה .אפקטיבית על אופן התנהלותה ועל יעילותה לצורך השגת מטרותיה. כמו כן, מומלץ גם .כי הדיווחים לוועדת הפנים והגנת הס ביבה של הכנסת יכללו מידע על עמידה ביעדי .התוכנית האסטרטגית החדשה שאושרה בשנת 2020 , לצורך בקרה של הוועדה אחר .יישומה.	153
משרד הכלכלה והתעשייה . בטיחות העובדים בענף הבנייה .מתרשים 4 עולה כי מספר ההרוגיםבתאונות עבודה בענף הבנייה לכל 100,000 מועסקים .בשנת 2018 בישראל היה גדול מהמספר במרבית מדינות אירופה שפורטו, וקטן רק .ממלטה, בולגריה וקרואטיה. .מהתרשים עולה כי שישה מהקנסות (32% ) בסכום כולל של 201,000 ש"ח לא שולמו .במלואם עד יולי 2021 (מסך של 234,000 ש"ח- סכום הקנסות עם הטלתם) 67 . מבדיקת .משרד מבקר המדינה עולה כי עברו בין כחמישה לכ-17 חודשיםמהמועד האחרון .לתשלומם ועד יולי 2021 . . הועלה כי ביולי 2021 , במועד ביצוע הביקורת, רשם הקבלנים לא העביר את ששת .הקנסות שלא שולמו במלואם לגביית המרכז לגביית קנסות, אף שעברו, כאמור, בין .כחמישה לכ-17 חודשים ממועד הטלתם. יוצא אפוא כי בהיעדר נקיטת אמצעי גבייה .יעילים, לקבלן שהתרשל בהגנה על שלומם של עובד יו או שלא נקט אמצעי בטיחות .המתחייבים בחוק במקום העבודה, אין תמריץ לשפר את בטיחות העובדים באתרי הבנייה. מהתרשים עולה כי נכון לסוף שנת 2020 שולמו עיצומים בסך כ-2.1 מיליון ש"חמכ-42.7 . מיליון ש"ח- שהם כ-5% בלבד, שיעור נמוך מסך העיצומים שהוטלו בשנים2018 - 2020 . מהתרשים עולה כי נכון ליולי2021 - 71% מהעיצומים שהוטלו בשנים2018 - 2020 ולא .שולמו (כ -26.5 מיליון ש"ח) היו בטיפול מינהל הבטיחות ולא הועברו למרכז לגביית .קנסות. . מומלץ כי זרוע העבודה, בשיתוף המרכז לגביית קנסות, תשפר את התהליך להעברת .כספי העיצומים שעבר המועד לתשלומם לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות, לרבות .מיכון התהליך במלואו, במטרה למצות את האפקטיביות של הטלת העיצומים. .מומלץ כי רשם הקבלנים יקיים תהליך מעקב סדור בנושא גביית הקנסות שלא שולמו .במועד, וכי קנס שלא שולם יועבר למרכז לגביית קנסות מייד לאחר המועד האחרון .שייקבע לתשלום. בכך ישפר הרשם את האפקטיביות של אמצעי משמעת זה לטובת .שיפור הבטיחות בענף הבנייה. .בביקורת עלה כי המידע שרשם הקבלנים מבקש ומקבל מהמשטרה על רישומים פליליים .של קבלנים כולל פרטי זהות של הקבלנים הרשומים והמנהלים, אך הרשם אינו מבקש .מהמשטרה רישומים פליליים של חברות קבלניות לפי מספר החברה, ועקב כך אין בידיו .מידע בדבר רישומים פליליים של החברות הללו. בכך נפגעת האפקטיביות של הליך .נקיטת אמצעי המשמעת. .מהמתואר לעיל עולה כי אף שגורמי המקצוע העלו את הצור ך בפעילות יחידת חקירות .במינהל הבטיחות - היחידה אינה פועלת. עוד עולה כי בשנים 2018 - 2021 הועברו תוצריהן .של 26 חקירות שביצע מינהל הבטיחות ליחידת התביעות לצורך הגשת כתבי אישום - 13 . חקירות שבוצעו בשנת2018 , חקירה אחת שבוצעה בשנת2019 , שתי חקירות שבוצעו .בשנת 2020 ועשר חקירות שבוצעו בשנת 2021 . בשל אי -פעילותה של יחידת חקירות .כאמור נפגעה האכיפה כלפי מי שביצעו עבירות בטיחות. .בביקורת עלה כי נכ ון לאוקטובר 2021 , לא פועלת במינהל הבטיחות יחידה ייעודית .לחקירות פליליות (להלן - יחידת החקירות). להלן פירוט:	.יש לציין את פעולות רשם הקבלנים ומינהל הבטיחות לקידום נקיטת אמצעי משמעת נגד .קבלנים המפירים את הוראות הבטיחות בעבודה. .מומלץ כי מינהל הבטיחות ורשם הקבלנים יבחנו מדי פעם בפעם אם יש מקום לעדכן את .הנסיבות שבגינן יעביר מינהל הבטיחות לרשם תיקי בטיחות לצורך שקילת האפשרות .לנקוט אמצעי משמעת.	154
נושאים מערכתיים . טיפול המשטרה והפרקליטות בסגירת תיקים פליליים .עלה כי העיון המחודש (ההשגה) בבקשה לשינוי עילת סגירה נעשה בתוך אותו גוף, .במשטרה. .משרד מבקר המדינה ממליץ לפרקליטות כי בשים לב לכך שבכל שנה נסגרים בממוצע .במשטרה כ- 73,000 תיקים ולהשפעתם על אזרחים, נושא הטיפול בהשגות על בקשות .לשינוי עילת סגירה שנדחו על ידי הגורם הסוגר , לא ייבחן או יטופל על ידי אותה יחידה .שבה התקבלה החלטת הסגירה של התיק. עוד מוצע כי ההחלטה על אי-קבלת הבקשה .לשינוי עילה, תועבר לטיפול יחידת העררים בפרקליטות. בדרך זו יובטח כי הבקשה .נבחנת בלב פתוח ונפש חפצה ובאופן אובייקטיבי. . בביקורת עלו פערים בכל הנוגע להעברת צילום חומרי חקירה לחשודים ולמתלוננים .המבקשים להגיש ערר. היכולת להשיג על עילת סגירה או לערור כנגד סגירת תיק עלולה .להיפגע אם אין מתקבל חומר הראיות המלא ובכך עלולה להיפגע זכותו של האזרח לערור .או לבקש שינוי עילת סגירה המעוגנת בחוק. . לבחירה בעילת הסגירה של תיק שהוחלט שלא להגיש בו כתב אישום עלולה להיות .השפעה על שמו הטוב של האדם ועל אפשרויות הפרנסה שלו למשך שנים ארוכות. אולם .מהנתונים עולה כי מתוך מאות אלפי האזרחים שתיק החקירה בעניינם נסגר ושיש להם .רישום יחיד במרשם המשטרתי, לכ- 166,000 מהם רישום בן יותר מ-11 שנים, לכ- 60,000 .אזרחים קיים רישום משטרתי שגילו בין שש לעשר שנים, ולכ- 225,000 אזרחים קיים רישום .שגילו עד חמש שנים. יצוין כי לאדם אחד רישום משטרתי שגילו כגיל המדינה (73 .)שנים מוצע כי השר לביטחון הפנים יוסיף אמת מידה לביטול רישום משטרתי שתאפשר מחיקה .אוטומטית של רישומים בני עשרות שנים מהמרשם המשטרתי של אזרחים אשר בעבר .הרחוק נפתח להם תיק אחד במשטרה ומאז הם רשומים במרשם המשטרתי. .מהתרשים עולה כי בפרקליטות נסגרו בממוצע בשנים 2019 - 2020 כ-57% מתיקי .החשודים בעילת "חוסר ראיות", ובמשטרה, ביחידות החקירה ובחטיבת התביעות .נסגרו באותן שנים כ-62% .מתיקי החשודים באותה העילה .מטרת תיקון הנחית פרקליט המדינה 1.3 בינואר2018 הייתה לשנות את המציאות, כך .שיותר תיקים ייסגרו בעילת "היעדר אשמה" ופחות בעילת "חוסר ראיות". ואולם הנתונים .שיובאו בהמשך מצביעים על כך שההנחיה לא השיגה מטרה זו, ולא חל שינוי בשיעור .תיקי החשודים שנסגרים בעילת "חוסר ראיות". .מהתרשים עולה כי בשנים 2015 - 2020 לא חל שינוי בשיעורתיקי החשודים שנסגרו .בעילת "חוסר ראיות" שהיה כ-59% , למעט שנת2019 שבה שיעור התיקים שנסגרו בעילת ."חוסר ראיות" היה 55%. .מהנתונים עולה כי בשנת 2019 התקבלו 156 בקשות לביטול רישום (שהן כ-39% .מהבקשות שעמדו בתנאי הסף וכ-13% מסך הבקשות). מרבית הבקשות ( 67% ) נדחו .בשל אי-עמידה בתנאי הסף. בשנת 2020 התקבלו 161 ( בקשות לביטול רישוםשהן כ- .50% מהבקשות שעמדו בתנאי הסף וכ -14% .)מסך הבקשות עוד עולה מהנתונים כי .מספר העררים שהוגשו לראש אח"ם על דחיית הבקשות לביטול רישום הסתכם בעשרות .בודדות, 25 בשנת2019 ו-39 בשנת2020 . מתוכם התקבלו7 (28% ) בשנת2019 , ובשנת .2020 התקבלו 5 (כ-13% .) . מהמקובץ עולה כי ביוני2021 היו ל 826,893 ישראלים רישום משטרתי בגין תיקים בהם .לא הוגש נגדם כתב אישום. בכל שנה מתבטלים מהמרשם תיקים לכ- 15,000 בגירים .שהם כ - 1.8% מכלל הבגירים הרשומים במרשם המשטרתי. עוד עולה כי בממוצע .התווספו בכל שנה משנת 2015 עד2020 כ- 90,000 תיקי חשודים סגורים חדשים למרשם .המשטרתי. היה ולא יעשה שינוי בתחום זה וקצב הגידול הממוצע במספר הרישומים בכל .שנה ומיעוט הביטולים יוסיפו ויעמדו בעינם, הרי שתוך עשור יתכן שיוכפל מספר האזרחים .הרשומים במרשם המשטרתי ויעמוד על מיליון וחצי אנשים. .בשנים 2015 ,2018 ו-2020 שיעור תיקי החשודים שנסגרו בפרקליטות בעילת "חוסר .ראיות" היה כ -59% . עיקר הגידול שחל במספר התיקים שנסגרו בעילה של " היעדר .אשמה" באותן שנים, מ- 12.5% בשנת2015 לכ-20% בשנים2018 ו-2020 , נבע מירידה .בשיעור התיקים שנסגרו בעילה של "נל"ן", שירד מכ -22% בשנת2015 לכ-15% בשנת .2020 .	,כאמורמטרת תיקון הנחית פרקליט המדינה 1.3 הייתה לשנות אתמידת השימוש בעילות .סגירת תיקים, להגדיל את שיעור תיקי החשודים שנסגרים בעילה של "היעדר אשמה " .ולהקטין את שיעור התיקים שנסגרים בעילה של "חוסר ראיות ". ההנחיה אינה מתווה את .ההבחנה והיחס שבין שתי עילות אלה לבין סגירה בעילת "נל"ן". בפועל, ניתוח הנתונים .שהתקבלו מהפרקליטות מעלה כי בעקבות תיקון ההנחיה, פחת מספר תיקי החשודים .שנסגרו בפרקליטות בעילה " נל"ן", מכ- 6,200 בשנת2015 לכ- 4,500 בשנת2020 (ירידה .של כ-27% ) ולאהופחת שיעור התיקים שנסגרו בעילה של "חוסר ראיות" (כ-59%.) ..מוצע כי פרקליטות המדינה תחדד את ההבדלים שבין עילות הסגירה	155
נושאים מערכתיים . הפיקוח על טוהר הבחירות לכנסת ה-24 .יוצא אפוא כי גם לאחר שוועדת הבחירות המרכזית מינתה ועדת מכרזים בעלת .הרכב שונה מוועדת הפטור המשרדית על פי הודעתה, לא התקיימה הבקרה .המדורגת שיצר המחוקק לצורך אישור התקשרויות בפטור ממכרז בעת שאושרו .התקשרויות לרכישת מצלמות גוף והתקשרות עם מד"א לצורך רכישת מערכת אייל. .החלטת הנשיאות בדבר מערך הפיקוח - הצבת 1,500 מפקחים בזמן ההצבעה ו- 3,000 . מפקחים בזמן הספירה בעלות כוללת של17 מיליון ש"ח- התקבלה בלי שעמדו לפניה .מלוא הנתונים של המטה המינהלי, הרלוונטיים להחלטה. .נמצא כי מערך הפיקוח כלל הצבת 5,000 מפקחים בקלפיות ושיקף גידול של 2,000 .מפקחים לעומת מספר המפקחים בבחירות לכנסת ה-22 . עלותו הכוללת של המערך .הייתה 18 מיליון ש"ח. יצוין כי מספר הקלפיות בבחירות לכנסת ה-23 היה דומה למספרן .בבחירות לכנסת ה-22 ( 10,631 ו- 10,543 , בהתאמה, גידול של 0.8%.) .עלה כי במסמכי המטה אשר גובשו בידי המטה המינהלי של הוועדה לצורך קבלת .החלטות בדבר מספר המפקחים שיוצבו בקלפיות בבחירות לכנסת ה -23 ,לא נכללה .מלוא תשתית המידע שעשוי להיות רלוונטי לקביעת מספר המפקחים שיוצבו בקלפיות. .לדוגמה, לא נכללו ממצאי מיפוי קלפיות שבהן יש סיכון לפגיעה בטוהר הבחירות וכן .צרכים מפורטים מבחינת משאבי הפיקוח הנדרשים במהלך ספירת הקולות. זאת , הגם .שההחלטה, כאמור, כללה הוספת 2,000 .מפקחים .עלה כי לגבי שתיים מחמש החלופות שגיבש המטה המינהלי של ועדת הבחירות להפעלת .מערך הפיקוח לא הוצגו עלויות כוללות. מעיון במסמכים שהעביר המטה המינהלי לנשיאות ועדת הבחירות המרכזית ומעיון .בפרוטוקולים של שתי ישיבות נשיאות הוועדה עולה כי המטה המינהלי לא הציג .לפני חברי הנשיאות את כל המידע והמסקנות שהיו בידיו, אף שהם רלוונטיים .להחלטה בדבר הפעלת מערך הפיקוח: לא הוצגו העלויות של ארבע מחמש .החלופות שגיבש המטה המינהלי, לרבות חלופה א' שענתה על צור ך שהעלו חברי .הנשיאות - צילום בכל הקלפיות; לא הוצגו מסקנות צוות הפקת הלקחים של .הוועדה, ולפיהן מודל הפיקוח שהנהיגה בבחירות לכנסת ה-23 השיג את מטרותיו .העיקריות - הבטחת אמון הציבור בהליך הבחירות ושמירת טוהר הבחירות; לא .הובאו בפני הנשיאות נתונים שהיו בידי המטה המינהלי של הוועדה על הפחתת .מספר אירועי טוהר הבחירות בין הבחירות לכנסת ה-22 לבחירות לכנסת ה-23 . .בדיון הנשיאות מ - 10.12.20 צוינה עלות העסקה של מערך הפיקוח, כ -50 מיליון .ש"ח, וצוין כי מדובר בהכרעה ערכית - בין חיסכון בעלויות המערך לבין שמירה על .טוהר הבחירות. נמצא כי אחד מחברי הנשיאות העלה את הצורך לאזן בין ההוצאות .למימון הפיקוח לבין הצורך להקפיד על חיסכון בהוצאות, בפרט בתקופה שבה .נערכו הבחירות לכנסת ה-24 , בעת מגפת הקורונה. ואולם לא הוצגו לפני הנשיאות .נתונים רלוונטיים לשאלת ההוצאה כאמור, וכן לא הוצגו נתונים מלאים על עלות .חלופה ו' שאישרה נשיאות הוועדה, אשר הייתה כרוכה כאמור בהוצאות נוספות .(למשל הוצאות על הדרכת המפקחים ועל העסקת ראשי צוותים), באופן שמאפשר .להשוות בין החלופות, לרבות חלופה א' שגם היא אפשרה צילום בכל הקלפיות. .המידע האמור הינו מידע רלוונטי לבחינת חלופות ולקבלת החלטה של הנשיאות .בנושא. .ממסמכי ועדת הבחירות המרכזית, לרבות סיכומי דיונים של נשיאות הוועדה, עולה .שהמטה המינהלי של הוועדה לא הציג לפני נשיאות הוועדה נתונים המבססים את קביעת .מספר המפקחים שיוצבו בקלפיות, כגון ממצאי מיפוי קלפיות שבהן יש סיכון לפגיעה .בטוהר הבחירות, ומספר קלפיות שלדעת המטה המינהלי יש להציב בהן מפקחים ולא .הציג את העלות הכוללת של מערך הפיקוח, לרבות את עלות הכשרת המפקחים, קודם .שקיבלה נשיאות הוועדה החלטה בדבר מספר המפקחים שיוצבו בקלפיות. מומלץ שהמטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית יציג את הנתונים הרלוונטיים שבידיו .לפני יו"ר הוועדה, ובמידת הצורך גם לפני נשיאות הוועדה, לרבות נתונים על עלות ההצעה .המובאת לפניהם, בבואם לדון בשאלה אם לאשר תוספת כוח אדם, ואם כן - באיזה היקף, .לפני קבלת ההחלטה בנושא. הצגה מלאה של נתונים כאלה חיונית לצורך שקילת .ההיבטים השונים כגון תקציב ואפקטיביות המערך, והיא נדרשת לשם קבלת החלטה .מושכלת. .עלה כי בפועל מערך מפקחי טוהר הבחירות המשיך לפעול כאמור גם במערכות הבחירות .לכנסת ה-23 ולכנסת ה-24 ,ואף הורחב בכל מערכת בחירות יחסית לקודמתה , על פי .החלטות יושבי ראש ועדת הבחירות ונשיאות ועדת הבחירות המרכזית. תוקף הוראת .השעה הוארך במערכת הבחירות לכנסת ה-23 ופעם נוספת גם במערכת הבחירות .לכנסת ה-2420, והנושא לא הוסדר בחקיקה ראשית. .עוד נמצא כי המטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית לא החל לקדם את ההסדרה .של מערך הפיקוח על טוהר הבחירות והצבת מצלמות בוועדות הקלפי במסגרת חקיקה, .בתקופה שלאחר הבחירות לכנסת ה-24 . כך גם בתקופה של שנה בין הבחירות לכנסת .ה-23 לבחירות לכנסת ה-24 . לפיכך, במועד סיום הביקורת, לא הוסדר ההיתר להשתמש .בצילום חזותי בחדרי ועדות קלפי בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה מכוח הסדרה .מפורשת בחקיקה ראשית.	,על המטה המינהלי של ועדת הבחירות המרכזית ליישם את החלטת יו"ר ועדת הבחירות .כתשתית מחייבת להיתר שימוש בצילום חזותי בוועדות הקלפי ולקיים עבודת מטה .המבוססת על מידע מקיף ומומחיות במגוון תחומים , תוך היוועצות בכלל הגורמים .הרלוונטיים, לצורך קביעת מכלול ההסדרים הנדרשים להסדר ה חוקית מפורשת של נושא .הפיקוח וה צילום בוועדות הקלפי, בין בחקיקה ראשית בין בחקיקת משנה. זאת, תוך איזון .בין הזכויות והאינטרסים בנושא זה - מניעת זיופים וקידום טוהר הבחירות מצד אחד, .ושמירה על חופש הבחירה, החשש מפני הרתעת בוחרים והזכות לפרטיות מהצד השני. .מומלץ כי ועדת הבחירות המרכזית תפעל לקידום הסדרה מפורשת בחקיקה של תיעוד .חזותי או קולי בוועדת הקלפי על בסיס עבודת מטה מקצועית.	156
נושאים מערכתיים . מניעת מעילות והונאות ברשות מקרקעי ישראל .מבדיקת הנושאים שהיו על סדר יומה של המועצה ב שש השנים האחרונות ( 2016 - 2021 ) . עלה כי היא לא דנה בנושא ניהול הסיכוניםברמ"י. .נוכח התפקיד שהחוק קבע למועצה - לפקח על פעולות רמ"י, מומלץ כי המועצה תיתן .את דעתה על נושא ניהול הסיכונים ברמ"י, ובכלל זה תבחן את הצורך להתוות בו .אסטרטגיה או מדיניות כוללת ולוודא כי הנהלת רמ"י פועלת בנושא. עוד מומלץ ל בחון .את הצורך ל קיים את הדיון בנושא בתדירות קבועה. .בביקורת עלה כי אף על פי שמערכות המידע מאפשרות לבחון ולבקר באופן שיטתי .פעולות שבוצעו במרחבים, מנהלי המרחבים אינם מבצעים בקרות יזומות על בסיס דוחות .חכמים וגם לא נעשה שימוש בהתראות מערכת. בפועל, הבקרה של מנהלי המרחבים על .עסקאות מבוצעת "אד הוק", רק על עסקאות מסוימות שנדונות בפניהם או שמובאות .לידיעתם. .מומלץ כי הנהלת רמ"י תגבש תפיסת בקרה כוללת, בהמשך לזו שהוצעה בהנהלת רמ"י .ביוני 2013 שבה ייקבעוהאחראים לביצוע הבקרות (מטה, יחידת בקרה במטה, מנהלי .מרחבים), הפעילות או התהליכים שעליהם תבוצע הבקרה, סוג הבקרה והיקפה - .בהתחשב גם בשווי העסקאות, וסדרי הדיווח והמעקב בנדון וכי תפעל לממשה. עוד מומלץ .כי רמ"י תפעיל מנגנון של התראות מערכת וכי התראת מערכת שתוגדר , תחייב בדיקה .ומעקב ע"י גורם ממונה וזאת בשים לב למינון ולאיזון המתאים של מנגנוני הבקרה אל מול .הצורך בהימנעות מעודף בירוקרטיה ושמירה על איכות השירות לציבור. .מהתרשים עולה כי בשנים 2018 - 2020 "הקנתה רמי בעלות על כ- 112,000 ,נכסיםמהם .כ- 4,000 נכסים בתמורה (כ- 3.6% ), שהסתכמה בכ-644 .מיליוני ש"ח נמצא כי רמ"י קיימה הדרכות בנושא אבטחת מידע. הדרכות אלה כללו, בין היתר , שבוע .מרוכז של הדרכה שהתקיים בדצמבר 2020, ולאחר שבוע ההדרכה רמ"י ביצעה מבדקים .ל-960 עובדים (כ-80% מעובדירמ"י 86) במטרה לוודא את ההטמעה ו היישום של החומר .שנלמד בהדרכות. .משרד מבקר המדינה מציין את ביצוע המבדקים לווי דוא ההטמעה והיישום של החומר .שנלמד. .מומלץ כי רמ"י תבצע הדרכה מקוונת תקופתית בנושא אבטחת מידע לכלל עובדי רמ"י. .נמצא כי רמ"י קבעה קוד אתי לחטיבה לשמירה על הקרקע, חטיבה בעלת סיכונים .ייחודיים (ראו להלן), אך היא לא גיבשה קוד אתי לכלל הארגון. .מומלץ כי רמ"י תקדם יצירת קוד אתי לכלל הארגון ותפרסם אותו לציבור. .עלה כי רמ"י קיימה בשנת 2019 הדרכות לכ-30 עובדים במטה ובאחד המרחבים .(שהם כ-3% מעובדי רמ"י- כ-900 במספר67 ) בנושא אתיקה במגזר הציבורי ואתיקה .מקצועית של עובד ציבור . .מומלץ כי רמ"י תשלים בשאר המרחבים את ההדרכות לעובדים בנושא האתיקה ; .עוד מומלץ, כי רמ"י תכלול ב תוכניות ההדרכה שלה התייחסות לסיכוני מעילות .והונאות הטמונים בביצוע תפקידי העובדי ם והדרכה בעניין זה לעובדים חדשים. .מבדיקת הקיים ברמ"י עלה כי היא מפעילה ערוץ אינטרנטי המאפשר לכל גורם שהוא .לדווח (גם בעילום שם) על חשד לעבירות מקרקעין כגון פלישות. עם זאת, היא אינה .מפעילה מנגנון לקבלת דיווחים אנונימיים מתוך הארגון או מחוץ לו על אי -סדרים בארגון .עצמו או על נקודות תורפה וכשלים באמצעי הבקרה גם במקרים שבהם לא אירעו מקרי ם .של אי-סדרים . .מומלץ כי רמ"י תבחן הפעל ת מנגנון לקבלת דיווחים (לרבות אנונימיים) - "קו חם" מתוך .הארגון או מחוץ לו על אי-סדרים בארגון עצמו, ו כן על נקודות תורפה וכשלים באמצעי .הבקרה גם במקרים שבהם לא אירעו מקרים של אי -סדרים. בביקורת עלה כי אגף השמאות לא קבע נוהל בדבר אופן ביצוע הבקרות במרחבים .שבו ייכלל המוצע בסקר הסיכונים, למרות הסיכון שאותר בסקר הסיכונים והבקרות .שהוצעו בו.	.מהתרשים עולה כי שיעור השומות שנמצאו בבקרה של אגף השמאות כשומות .שנדרש לתקנן נע בין כ -33% מהשומות במרחבים צפון ודרום לכ-38% .מהשומות במרחב מרכז והשיעור הכלל ארצי הוא כ-35% .מהשומות מדובר .בשיעור לא מבוטל של שומות, דבר המצביע על הצורך בחידוד סדרי עבודה .והידוק הבקרה.	157
נושאים מערכתיים . משטר איסור הלבנת הון בישראל בחינת פעולות ההסברה של הגופים המפוקחים לציבור: המפקח על הבנקים, .רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, המפקח על היהלומים (בנוגע לענף אבנים יקרות .ובנוגע לענף היהלומים המשובצים ויהלומים מעשי ידי אדם) והממונה על הנש"עים .לא בחנו אם הגופים המפוקחים מסבירים לציבור את התהליכים והדרישות הנוגעים .למשטר הלבנת ההון באופן שמאפשר ללקוח שמעשיו לגיטימיים ותקינים, להציג .את הטיעונים והאסמכתאות הנדרשות כדי שפעולותיו יאושרו ויבוצעו על ידי הגוף .המפוקח. .בביקורת עלה כי אף שצו התאגידים הבנקאיים נכנס לתוקפו בשנת 2002 ,ועל אף העלות .הניכרת של יישום הצו שהמגזר הבנקאי נדרש לשאת בה, בהיותו מחויב להשקיע בכוח .אדם ובפיתוח מערכות מידע הכרוכים בכך, וכן על אף העלויות שעשויות להיות מושתות .בגין כך על הציבור - המפקח על הבנקים שבבנק ישראל לא בחן את העלות שהמערכת .הבנקאית נושאת בה בגין משטר הלבנת ההון, ואת העלות המגולגלת בגין כך על .הלקוחות. כמו כן נמצא כי רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, משרד התקשורת, הממונה .על נותני שירות עסקי והמפקח על היהלומים לא בדקו את העלויות של המשטר על המגזר .שהם מפקחים עליו, מאז כניסתו לתוקף של הצו המגזרי. יצויין כי בדיקת עלויות המשטר .וזיהוי כפילויות או חוסר יעילות ברגולציה, אינם עומדים בהכרח בסתירה להשגת מטרות .הרגולציה. .נמצא כי על אף העקרונות שנקבעו בהחלטות הממשלה האמורות שעניינן הקלת .הרגולציה, הערכת ה רגולציה וקביעת רגולציה חכמה, ועל אף החלטת הממשלה משנת .2013 כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה יפנה לתאגידים ציבוריים ובכללם ל מפקח על .הבנקים ורשות ניירות ערך על מנת שישקלו לבצע תהליכים מקבילים בהתאם לעקרונות .החלטתה, ועל אף הודעת רשות שוק ההון על כוונתה לפעול ברוח החלטת הממשלה .האמורה - המפקח על הבנקים, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, משרד התקשורת, .הממונה על נותני שירות עסקי והמפקח על היהלומים לא ביצעו הליך להערכת השפעות .הרגולציה לבחינת העלויות הנובעות מהמשטר המושתות על הגופים המפוקחים, ולא .הליך להערכת השפעתן של עלויות אלו על העלות הנגבית מהלקוח. יצוין כי גם המלצות .הצוות הבין- משרדי בעניין רגולציה חכמה משנת 2021 ,מלמדות כי המפקח על הבנקים .רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון יכולים היו לבצע הליך RIA ולפרסמו לציבור בלי לפגוע .בעצמאותם ובגמישותם של הגופים המפקחים. הותרת רגולציית הלבנת הון שכבר קיימת כשני עשורים, ללא בחינה מחדש, אינה רצויה .לנוכח ההשפעה המהותית של הרגולציה על הפעילות הפיננסית והחוץ-פיננסית. בחינה .שכזאת יכולה להיעשות תוך המשך פעולה בהתאם להמלצות ה -FATF לפעול בגישה .מבוססת סיכון להכלה פיננסית, למניעת הדרה פיננסית ול צמצום הימנעות מסיכון (על .מונחים אלו יורחב בהמשך). לפיכך, מוצע לפעול בהתאם להמלצות הצוות הבין-משרדי .בעניין רגולציה חכמה מיולי 2021 , התומכות בהחלת הליכי RIA גם על המפקח על .הבנקים, על רשות ניירות ערך ועל רשות שוק ההון, בשינויים המחויבים כמבואר לעיל .(בלי לפגוע בעצמאותם ובגמישות הנדרשת לפעולתם), ובהתאם לעקרונות המנחים בחוק .עקרונות האסדרה שחוקק בנובמבר 2021 , ובלי לגרוע מהמלצות ה -FATF להתנהלות .מבוססת סיכון; דהיינו, מוצע כי כלל הרגולטורים יחילו הליך RIA על משטר הלבנת ההון .לטיוב האסדרה הקיימת, כל רגולטור במגזר שהוא אמון עליו ובהתאם לחובות הייחודיות .שהוטלו עליו, ובמקרים הרלוונטיים יפרסמו לציבור את עיקרי הממצאים. זאת כדי להעריך .את עלות הרגולציה שבה יישאו הגוף המפוקח ולקוחותיו, ובכל ל זה לבחון אם עלות .הרגולציה סבירה ומידתית יחסית לתועלת המופקת ממנה. כמו כן לשם שיפור הרגולציה .בתחום איסור הלבנת הון (שאינה באחריות תאגידים ציבוריים), מומלץ כי רשות האסדרה .המוקמת מכוח חוק עקרונות האסדרה, תבחן את הצורך בטיובה, ובהנעת פעולתם של .הרגולטורים הרלוונטיים . מומלץ כי סוגיות תקציביות או חוקיות שלדעת הרגולטורים .מעכבות ביצוע הליכי הערכת רגולציה ייבחנו במשותף על ידי כלל הרגולטורים, משרד .האוצר ורשות האסדרה שתוקם. .בביקורת עלה כי הגופים המפוקחים נדרשים, מכוח הצווים המגזריים, לשמור מסמכים .שכוללים הצהרה בחתימת מקור (חתימה פיזית) על קיומו של נהנה בחשבון או בפעולה. .מהמענה של גופים מרכזיים למשרד מבקר המדינה במסגרת ש יתוף הציבור עלה כי .שמירה פיזית של מסמכים כרוכה בעלויות גבוהות מאלו של שמירה מקוונת. .מוצע כי כלל הרגולטורים בשיתוף משרד המשפטים יבחנו חלופות שיאפשרו חתימה על .מסמכים באופן מקוון וכן שמירת מסמכים באופן מקוון, גם כאשר החתימה היא חתימה .פיזית-מקורית, וכי בהתאם לממצאי הבחינה הם ייזמו אסדרה ההולמת את המלצות ה - .FATF .ואת החלטת הממשלה בדבר רגולציה חכמה .שימוש בצדדים שלישיים לטשטוש מקור הכספים ולהסתרת זהות המשלם הוא אחד .הדפוסים המרכזיים ש ל הלבנת הון, והוא עלול, בין היתר, לשמש לתשלום כספים .שמקורם בעבירות שחיתות, להעלמת הכנסות או לתשלום סיבובי בעד פעילות פלילית .אחרת. העובדה כי בשנים 2019 - 2020 שולמו למגזר הממשלתי כ-550 מיליארד ש"ח .מבלי שהגופים שגבו את התשלום קיבלו לידיהם את פרטי הזיהוי של המשלם בפועל, או .שקיבלו את המידע אך הוא לא נשמר במערכות המידע שלהם, חושפת פרצה המאפשרת .ערוץ תשלום אנונימי אפשרי למלביני הון, המשמש נקודת תורפה במשטר איסור הלבנת .ההון בישראל. .מוצע כי משרד המשפטים יבחן, בגישה מבוססת סיכון, את סוגיית קבלת מידע על זהות .המשלם, שמירת המידע והעברתו לגוף מקבל התשלום, גם כשמדובר בתשלומים לגופים .ממשלתיים. כמו כן מוצע כי משרד המשפטים יקבע בהתאם לכך, תוך שיתוף הציבור .ובייחוד שיתוף של הגופים הנמנים עם המגזרים שיושפעו מכך, מנגנון לניטור תשלומים .שזהות הגורם המשלם אותם שונה מזהות החייב. מוצע לקבוע באילו נסיבות יידר ש הגוף .הממשלתי לדווח לרשל"ה על פעולות רגילות ובלתי רגילות שביצע משלם שאינו בעל .החוב, כדי שניתן יהיה לבחון את מקור הכספים וחוקיותם ולצמצם את החשש להלבנת .ההון. הסתפקות במנגנון דיווח וולונטרי, ללא קביעת משטר מחייב הכולל זיהוי הלקוח, .ניטור פעילות חריגה, מנגנוני דיווח אוטומטיים, מועדי דיווח סדורים ומחייבים - כל אלה .עלולים לפגוע באיכות המידע שיועבר למאגר המידע ומשכך גם ביכולת להפיק ממנו .מודיעין לצורך אכיפת משטר הלבנת הון. .בביקורת נמצא כי על אף הסיכון המוגבר הכרוך בקבלת תשלומים עבור אישי ציבור, .הגופים הממשלתיים העיקריים המקבלים תשלומים בהיקפים משמעותיים, ובהם .ההוצל"פ, המג"ק, רשות המיסים ובט"ל, אינם מנטרים את פעילות אישי הציבור המקומיים .והזרים הקשורים לתשלומים ולתקבולים שהם מקבלים ואינם מנהלים את הסיכונים .הכרוכים בפעילות זו. מממצאי הביקורת והנתונים בטבלה עולה כי הגופים הממשלתיים אינם מחזיקים בפרטי .הזיהוי של המשלם לגבי מרבית אמצעי התשלום המאושרים לשימוש, וכי התשלומים .שהתקבלו בשנים 2019 ו-2020 ללא זיהוי המשלם ושמירת פרטיו מסתכמים ביותר מ-550 .מיליארד ש"ח. עוד עולה כי בחלק מהמקרים גם כאשר התקבלו פרטי המשלם, הם לא .הוזנו למערכות המידע של כל אחד מהגופים ולא נשמרו בהן. דהיינו, באופן רוחבי, אין .לגופים האמורים מידע על זהות המשלם לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות .חשש להלבנת הון.	מהאמור עולה כי על אף הסיכון הניכר להלבנת הון בשימוש במזומן ואף שמדובר בשיעור .ניכר ממחזורי התשלומים של הגופים הממשלתיים המסתכמים במיליארדי ש"ח בשנה, .הם אינם פועלים על פי כללי משטר איסור הלבנת הון כמקובל במערכת הפיננסית .ובהתאם לרוח ההמלצות של הגופים הבין-לאומיים. .נוכח היקף התשלומים במזומן המתקבלים באמצעות בנק הדואר לתשלום חשבונות, מוצע .כי משרד התקשורת יקדם את טיוטת הצו החדש. .כמו כן, הואיל ולא הוחל משטר איסור הלבנת הון בגופים הממשלתיים וסף החובה לביצוע .זיהוי המשלם בתשלומים במזומן לגופים ממשלתיים בבנק הדואר מסתכם ב- 75,000 ,ש"ח .הרי שניתן לפצל תשלום חשבונות לסכומים הקרובים ל סף הזיהוי , ובנק הדואר לא יוכל .לנטרם, מאחר שאין לו נתוני זיהוי, וממילא לא יועבר בגין כך דיווח בלתי רגיל לרשל"ה. .כמו כן, בהיעדר הדיווח לרשל"ה על תקבולי מזומן בהיקפים של מיליארדי ש"ח פוחת .מספר הדיווחים במאגר המידע של רשל"ה ונפגעת איכותם, ועקב כך פוחת היקף המידע .המועבר מרשל"ה ללקוחות המידע - רשויות האכיפה - ונפגעת איכותו של מידע זה. .פרצה זו במשטר איסור הלבנת ההון בישראל עלולה לשמש עבריינים לצורכי הלבנת הון, .משום שלמעשה התשלומים במזומן למוסדות המדינה כמעט שאינם מנוטרי ם.	158
נושאים מערכתיים . מניעת מעילות במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי הממשלה ולחברות הממשלתיות המפעילים קופות .מאוישות לבחון את האפשרות להשתמש בלקוח סמוי כדי לבקר את תהליך קליטת .הכספים המבוצע אצלם. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברות הממשלתיות לוודא שאישור דוח ההוצאות על .כרטיסי האשראי יתבצע על ידי בעל תפקיד בלתי תלוי או בכיר יותר מאשר המשתמש .בכרטיס האשראי. כן מומלץ שהחברות הממשלתיות יחדדו את הנהלים בנושא ויפ עלו .ליישומם. .מתרשים 46 עולה כי ב-20 (67% ) מתוך30 חברות ממשלתיות המשתמשות בכרטיסי .אשראי, הבקרה על השימוש בכרטיסי האשראי אינה מבוצעת על ידי בעל תפקיד בלתי .תלוי או בכיר יותר מאשר המשתמש בכרטיס האשראי. .מוצע כי אלתא, המכון הגיאופיסי ונתיבי איילון יבחנו את האפשרות ליישום בקרה על .השימוש בכרטיסי אשראי , כך שככ ל הניתן גורם בכיר מהמשתמש בכרטיס האשראי .יאשר את תוצאות הבקרה שמבצעים אנשי המטה. .החברה לאספקת פחם מסרה בתשובתה לשאלון כי היא לא מבצעת לאחר שידור המס"ב .בקרה על הסכומים שאושרו ונחתמו טרם העברתם. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברה לאספקת פחם ליישם בקרה לאחר שידור המס"ב .על הסכום שאושר ונחתם לפני השידור. .על פי התשובות על השאלון, לרוב משרדי הממשלה (20 ,91% ) והחברות הממשלתיות .(28 ,55% ) אין מדיניות כלל לגבי הוצאה לחופשה רציפה. אשר לשתי חברות ממשלתיות .אחרות (4% ), הן דיווחו שקיימת בחלק מיחידותיהן מדיניות הוצאה לחופשה רציפה, אך .לא ביחידות הרגישות: כספים, גזברות ושכר. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי הממשלה ולחברות הממשלתיות שטרם הטמיעו .בקרות לגילוי ולאיתור חריגות במערכות השכר, הנוכחות ומשאבי אנוש לבצע זאת, כדי .ללמוד בזמן אמת או בדיעבד שקיימת פעולה החורגת מהגדרות הבקרה במערכות וכדי .למנוע מקרי מעילה. .משרד מבקר המדינה מציין כי יישום בקרות הוא הכרחי על מנת להפחית את הסיכון .המובנה בתהליך השכר, ובקרות ממוחשבות יעילות יותר מבקרות ידניות. מומלץ לחל"י, .לחברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת ול רותם לבחון שנית את האפשרות ליישום בקרות .ממוחשבות בנושא השכר . .משרד מבקר המדינה מציין כי דיווח כאמור לממונה על השכר אינו מייתר את הצורך של .החברה בביצוע בקרות עצמאיות על נתוני השכר לאיתור חריגים העשויים להעיד על .קיומה של מעילה . מומלץ לחברה להגנות מצוקי חוף הים התיכון לבחון שנית את .האפשרות ליישום בקרות בנושא .	.האחריות לתהליך הגבייה ונאותות היתרות הרשומות בכרטיסי הלקוחות מונחת בראש .ובראשונה על הארגון, ולכן לא ניתן להסתמך על הבקרה המבוצעת על ידי רואה החשבון .המבקר או על תהליך גבייה שוטף בלבד. מומלץ למשרד הבריאות, לחברה לפיתוח עכו .העתיקה ונצרת, לפארק אריאל שרון ולקרן למורשת הכותל לבחון שנית ביצוע בקרה .יזומה של קבלת אישורי יתרה שנתיים מלקוחותיהם על מנת להקט ין את הסיכון למעילות.	159
נושאים מערכתיים . הטיפול בפעוטות וחינוכם במעונות יום ובמשפחתונים .מומלץ כי זרוע העבודה ומשרד האוצר ישובו ויבחנו את נושא הסבסוד לפעוטות .שאימותיהם בחופשת לידה, בשים לב להשלכות של המצב הקיים, ויבדקו אם אין בהן .כדי להצדיק את הארכת הזכאות למתן סבסוד לאימהות בחופשת לידה שהן במצב .חברתי-כלכלי נמוך לתקופה נוספת מעבר לחופשת הלידה שבתשלום , כדי להקל עליהן .לנצל את זכותן החוקית להאריך את חופשת הלידה שאינה בתשלום ולשהות תקופה .נוספת עם תינוקן, בהתאם לחוק עבודת נשים וכדי להגשים את תכליתו של החוק. . התפלגות הקצאת הסבסוד לצד פריסת מסגרות הסמל שהוצגו לעיל מייצרות מציאות .שבה לרבות מבין המשפחות במצב חברתי-כלכלי נמוך אין אפשרות לשלוח את הפעוטות .שלהן למעון יום או למשפחתון. לדבר עשויות להיות השלכות הן על עידוד התעסוקה של .ההורים והן על איכות הטיפול שזוכים לו אותם הפעוטות שיפיקו את המרב ממסגרות .איכותיות לגיל הרך. זאת בשעה שתקציבים מופנים לסבסוד (או למתן הטבה כלכלית .בדמות מחיר מפוקח) למשפחות במצב חברתי-כלכלי גבוה. .מומלץ כי זרוע העבודה תבחן דרכים להקצאה אפקטיבית יותר ולתעדוף של משפחות .מאשכולות חברתיים-כלכליים נמ וכים. החלטת הממשלה133 מיום 19.7.21 , קבעה כי האגף למעונות יום יעבור עד ליום 1.1.22 .למשרד החינו ך, למעט מנגנון סבסוד שכר הלימוד אשר יישאר תחת אחריות זרוע .העבודה. החלטת הממשלה 951 מיום 9.1.22 השלימה את הוראות העברת תחום מעונות .היום למשרד החינוך (העברת התחום כפופה לאישור הכנסת שטרם ניתן במועד סיום .גיבוש הדוח), פרט לתחומי המשפחתונים וסבסוד שכר הלימוד, שיישארו באחריות זרוע .העבודה. כך צפוי להיכנס כל החינוך-טיפול בגיל הרך (גילי אפס עד שש) תחת אחריותו .וסמכותו של משרד החינוך. .מומלץ, כי משרד החינוך ישלים ביצוע מעבר של התחום לאחריותו, תוך למידת התחום, .וייקח לתשומת ליבו את הממצאים וההמלצות שמעלה דוח זה. מצופה כי המומחיות .הפדגוגית של משרד החינוך, לצד ניסיונו בבינוי מוסדות חינוך ופיקוח ובקרה עליהם, יבואו .לידי ביטוי ביישום מיטבי של ההמלצות, לטובת הפעוטות כולם. .על הוועדה היה להגיש את המלצותיה לממשלה עד אוגוסט 2019 . אולם חברי הוועדה .לא הגיעו להסכמות ביניהם, ומשכך הוועדה לא הגישה המלצות סופיות כלל והתפזרה .ללא מסקנות. בשל הנושאים שעליהם הופקדה, יכלה ועדה זו לתרום רבות לשיפור איכות .החינוך-טיפול במעונות הסמל, נושא המשמעותי לכל הפעוטות הש והים בהם ובעל .השפעה מכרעת על פעוטות במצב חברתי-כלכלי נמוך, כמתואר לעיל. .מומלץ כי זרוע העבודה תגבש מסקנות על סמך תוצרי עבודת הוועדה ותעדכן בהן את .משרד החינוך, במיוחד לאור העובדה כי רבות מהבעיות בתפעול מעונות הסמל נידונו .בוועדה. .מכיוון שאין בידי האגף למעונות יום נתונים ומידע על פעולותיה השוטפות של החברה .החיצונית ועל אופן מתן השירות שלה, לא התאפשר לו לבצע בקרה על השירות הניתן .להורים ואין בידיו האפשרות לקבוע מדדי איכות, להסיק מסקנות ולשפר את השירות .המסופק. .מומלץ כי מזכירות הממשלה תסדיר כללים להסדרת פעילות ועדה בין-משרדית המתמנה .על ידי הממשלה ולמעקב אחר הגשת דוחות סיכום פעילותה ומסקנותיה לממשלה, בפרט .עבור מקרים בהם הוועדה שמונתה אינה מגיעה לכדי גיבוש מסקנות. .נמצא כי לשום גורם ממשלתי אין מידע על מספר הילדים המטופלים במשפחתונים .פרטיים. שום גורם ממשלתי גם אינו אוסף מידע ובוחן את זהות המטפלות במשפחתונים .הפרטיים, הכשרתן ועברן הפלילי, וגם לא את תנאי הבטיחות הבסיסיים במשפחתונים .הפרטיים עצמם. .בביקורת עלה עוד כי משך הזמן שציין האגף - כארבעה חודשים וחצי - הוא בגדר .השערה בלבד, מאחר שהאגף למעונות יום אינו אוסף נתונים על מועד מתן .ההחלטה בבקשה, וכך אינו יודע מה פרק הזמן שחולף מרגע הגשת בקשה ועד .מועד אישור הדרגה177 , ואינו מנתח את פרקי הזמן לצורך הסקת מסקנות ושיפור .השירות הניתן לציבור. כפועל יוצא מכך, ייתכן שמשכי הזמ ן לטיפול בבקשות .לסבסוד אף ארוכים יותר מארבעה חודשים וחצי. משך זמן של מספר חודשים .כאמור לעיל לצורך בחינת בקשות לסבסוד הוא ארוך ועלול להותיר הורים ללא .סיוע כלכלי בחודשים הראשונים שבהם הפעוט שוהה במסגרת בעלת סמל. .מומלץ כי האגף למעונות יום יוודא את הזנת מועד ההחלטה על הדרגה שקובעת .החברת החיצונית במערכות הממוחשבות, באופן שיאפשר לו לקבל נתוני אמת על .משכי זמן הטיפול בבקשות המוגשות לפתחו, לנתח נתונים אלו ולפעול לשיפור .השירות הניתן להורים ולקיצור משך הזמן הנדרש לטיפול בבקשות.	אולם נמצא כי הליך הבקשות לאישור ראשוני לא הונגש לאוכלוסיות שאינן שולטות .בעברית - ההסברים והטפסים היו קיימים בעברית. גם הליך הגשת בקשה לרישיון זמני .או קבוע הוא בעברית. נוסף על כך, האגף אומנם הפעיל מוקד טלפוני חיצוני לסי וע .בבקשות כולל בשפות שונות, אך המוקד הונחה להתמקד במענה על שאלות ולא בסיוע .לתהליך הדיגיטלי108 . מעבר לכך, רשויות מקומיות שונות פעלו להסברת החובות על פי .חוק הפיקוח החדש למעונות (דוגמת עיריית תל אביב-יפו ועיריית ירושלים), אך לא קיבלו .סיוע בכך מהאגף עצמו על אף פנייתן אליו 109 .אל האוכלוסייה הערבית כמעט שלא .הופנתה הסברה מטעם האגף, פרט לפרסום תקציר התקנות באתר ולפרסומות קצרות - .באנרים - בערבית החל מספטמבר 2021110.	160
נושאים מערכתיים . טיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות במרחב המקוון .מן המקובץ עולה כי מס"א מתפקד בתור גוף לאומי והוא משרת את כלל מערכות .האכיפה והביטחון. פעילותו הרב-תחומית של מס"א נעשית, כאמור, בידי שני .קצינים, שני סטו דנטים וחמש בנות שירות לאומי ובמערכות מחשוב מיושנות .באופן שמקשה את טיוב הנתונים, את תיעוד ההמלצות של מס"א ואת המעקב .אחר יישומן. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילותו של מס"א על אף המחסור בכוח .אדם מיומן ובאמצעים טכנולוגיים מתאימים. מומלץ להסדיר את כלל התפקידים .והמשימות המוטלות על מס"א, לבחון מחדש את מיקומו במבנה הארגוני של .המשטרה, להקצות לו את התקנים ואת המשאבים החומריים הנחוצים לו ולוודא .כי במסגרת פעילותו האמורה נשמר האיזון בין הצרכים המודיעיניים והחקירתיים .של המשטרה ובין זכויות הפרט. .הועלה כי מס"א אינו מקב ל דיווחים שוטפים ומלאים מכלל הגופים החוץ - .משטרתיים העוסקים בפשיעת סייבר. לפיכך, סיכומי מס"א השנתיים מציגים .תמונה חלקית לגבי מצב העבריינות במרחב המקוון בישראל, ואין בהם השוואה .לנתונים בנושא זה שפורטו בדוחות מקבילים של גופים פיננסיים ושל גופים .מהמגזרים העסקי והשלישי ולפרסומים אקדמיים. .נמצא כי בקרות שעושה חוליית הסייבר על ניהול תיקי החקירה בנושא במחוזות, .אינה כוללת בדיקת יישום המלצות מס"א. לשם ייעול ניהול תיקי החקירה .במחוזות מומלץ שחטיבת החקירות תשקול כיצד לנהל מעקב ובקרה בנוגע .ליישום המלצות מס"א על ידי כלל יחידות מערך הסייבר והזי"ט. .עלה כי אין בפרקליטות תיעוד מלא בנוגע לפניות ששלחה למפעילות האתרים .בשנים 2018 עד2020 , וכי אין בידה נתונים באשר לזהות המבקשים להסיר את .התכנים. .מומלץ כי הפרקליטות תפעל ליישם את המלצות ועדת ארבל ופסיקת בג"ץ לאור .ההערות שנכתבו בפסק הדין בנוגע לתיעוד החסר ולהשלמות הנדרשות בנוהלי .היחידה בנוגע לרכיבים הרלוונטיים לפעילותה בנושא זה. הגברת השקיפות בנושא .זה תתרום לאיזונים הנדרשים בפעילותה הוולונטרית של הפרקליטות למול ערכי .חופש הביטוי והשימוש במרחב המקוון. .עלה כי יחידת הסייבר ממליצה לציבור הרחב להגיש תלונות במשטרה .במקרים שבהם התוכן הפוגעני עולה כדי עבירה פלילית, ואינה מפרסמת .לציבור את האפשרות להגיש אליה בקשות מאת הציבור הרחב להסיר .תכנים שונים מהמרשתת. מומלץ, כי משרד המשפטים ישקול להנגיש לכלל .הציבור את שירותי האכיפה במישור הוולו נטרי; בשים לב לכך שתיעוד .ההליכים יהיה שקוף לציבור, ויתבצע התיעדוף הנדרש בהתאם לכלים .ולמשאבים העומדים לרשותה. .בעניין זה העלתה הביקורת, כי הפרקליטות פועלת במישור האכיפה .הוולונטרי לבקשת עובד ציבור שנפגע או גורם ממונה בהסכמה העובד. .נמצא כי ההגנה במסגרת זו ניתנת לעובדי משרד הרווחה ולשוטרים, ולעתים .לעובדי ציבור אחרים, בהם עובדי משרד המשפטים, אך הפרקליטות אינה .פועלת במישור זה עבור נפגעים מקרב הציבור הרחב. מומלץ כי משרד .המשפטים יבחן דרכים לקיום ההגנה הניתנת לעובדי ציבור בצורה שווה .וישקול מתן מענה גם לנפגעים מקרב הציבור הרחב, בהתאם למשאביו. . מהלוח לעיל עולה כי החל בשנת2015 הפעילה הב"ה אכיפה וולונטרית עצמאית לשם .הסרת פרסומים נגד שופטים. פעילות זו, אשר לא נכללה במפורש במסגרת הסמכות .המנהלית שהוקנתה בחוק בתי המשפט למנהל בתי המשפט, עוגנה בנוהל פנימי שעודכן .בדצמבר 2019 .באישור היועץ המשפטי לממשלה . על אף יעדי הרכש שקבעה המשטרה ליחידות הסייבר והזי"ט, בדיונים שונים ובבדיקות .עיתיות שנעשו ביחידות השונות התברר כי קיים מחסור ניכר בציוד בסיסי ומתקדם .ביחידות הסייבר והזי"ט, שאינו עומד בהלימה עם תוכניות הרכש לשנים 2019 עד2020 . .בעשור שחלף מאז תוקן חוק המחשבים, חלו שינויים רבים ומואצים בטכנולוגיות .המשמשות לפשיעת סייבר 139 ולכן חמש העבירות המפורטות לעיל, הכלולות בחוק .האמור, מהוות למעשה מסגרת משפטית לא מעודכנת לטיפול בהן.: (א) שיבוש פעילות .תקינה של מחשב או הפרעה לשימוש בו; (ב) עבירות באמצעות מחשב; (ג) חדירה לחומר .מחשב שלא כדין; (ד) חדירה לחומר מחשב שלא כדין כדי לבצע עבירה אחרת; (ה) .עריכת תוכנה או ביצוע פעולות שעלולות להביא לידי שיבוש פעולתו התקינה של מחשב .או הפרעה לשימוש בו; פעולות שתוצאתן היא מידע כוזב; האזנת סתר או פגיעה בפרטיות.	.בבדיקת תיקוני החקיקה הנדרשים, מוצע כי הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות .תיתן דעתה לפערים שבין החקיקה הקיימת ובין צורכי מערכת האכיפה בשנים האחרונות .בטיפול בעבריינות במרחב המקוון, תוך שמירה על זכויות הנוגעים בדבר. להלן .הממצאים:	161
נושאים מערכתיים . יישום רפורמות וצמצום פערים בחינוך לגיל הרך - ביקורת מעקב בשנה"ל התשפ "ב הקצה משרד החינוך למחוזות 766 שעות לצורך שעות ליוזמות .ופרויקטים, בשנת התשפ "א 618 שעות; ובשנת התש"ף 825 שעות. כל השעות הוקצו לגני .הילדים בחינוך הרשמי106. .בתרשים שלהלן פירוט חלוקת השעות, לפי מחוזות .מומלץ כי משרד החינוך ישלים את התרגום לערבית של תוכניות הלימודים לגני הילדים .וכן את חומרי הלימוד, ההוראה והערכה הנלווים לתו כניות אלה וכי יוודא שהתרגום .לערבית מדויק. עוד מומלץ שהמשרד יתאים את תוכניות הלימודים לחברה זו. .מומלץ כי משרד החינוך יבחן את שיבוצן של בנות השירות הלאומי בגני הילדים כסיוע .לצוות החינוכי, במיוחד בגנים שבהם לא משובצת סייעת שנייה, ובהתאם יבחן דרכים .להרחבת שירות זה. לצד התרומה הציבורית שתושג, יש בכך תרומה של ממש כסיוע .לצוות הגן וכתרומה אישית למתנדבת. .מהתרשים עולה כי שיעור הסייעות שלא קיבלו הטבות או סיוע בגין השתתפותן בפיתוח .מקצועי היה גבוה ב -16% ו- 15% בהתאמה משיעור הגננות שלא קי בלו זאת. יצוין כי .ראמ"ה העריכה שעובדה זו היא הסבר אפשרי לכך שהסייעות נוטות פחות מהגננות .להשתתף בפעילויות לפיתוח מקצוע י. עוד עולה מהתרשים שהסייעות תפסו כל אחד .מהחסמים המוצגים בתרשים כמשמעותי יותר בהשפעתו על מידת ההשתתפות בפעילויות .של פיתוח מקצועי, מהאופן שבו תפסו אותו הגננות (בפער של 6% עד12% בין הגננות .לסייעות). . מומלץ כי משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי וכן הרשויות המקומיות יבחנו מהו המנגנון .המתאים לעידוד ההשתתפות של הסייעות בהכשרות המקצועיות המיועדות להן. נדרש .כי הם יתנו את הדעת בעיקר להכשרת הסייעות הוותיקות. .בביקורת המעקב עלה כי נכון לאוגוסט 2021 , התוכנית לא החלה לפעול ובעקבות צירוף .מסגרות לילדים בגילים לידה עד 3 לאחריות משרד החינוך, האגף הקדם -יסודי מסר כי .במהלך שנה"ל התשפ"ב ימשיך וידון בה ובצורך לעדכנה בהתאם. מומלץ כי המשרד יבחן את מספר המדריכות שהוא מעסיק במחוז החרדי אל מול מספר .הגנים שבאחריותן כדי שיוכל לווסת את העומס המוטל עליהן, וכדי שצוותי הגנים יוכלו .להסתייע בהן בעבודתם השוטפת. .מהתרשים עולה כי בחברה היהודית 10% מהמדריכות אחראיות ליותר מ -50 גנים .בממוצע, ואילו בחברה הלא יהודית השיעור נמוך יותר (נע בין 4% בחברה הדרוזית .והבדואית ל-6% בחברה הערבית). כלומר במגזר הלא יהודי העומס על המדריכות קטן .יותר ויש פחות מדריכות שאחראיות על מעל 50 גנים. .מהתרשים עולה כי בממוצע המחוזי 61% מהמדריכות אחראיות לעד20 גנים, ועם זאת .במחוז החרדי רק 19% אחראיות למכסה זו, ואילושאר המדריכות אחראיות למספר גדול .יותר של גנים. 34% מהמדריכות במחוז זה אחראיות ליותר מ-40 גנים, ואילו בממוצע14% .מהמדריכות בכלל המחוזות אחראיות ליותר מ-40 .גנים .כלומר על מדריכה במחוז החרדי מוטל עומס כבד (בהשוואה למדריכות במחוזות .האחרים), ועולה החשש כי בהינתן עומס שכזה היא אינה מסוגלת להעניק שירותי הדרכה .כפי שנדרש ממנה.	.מהתרשים עולה כי בחינוך הרשמי 65% מהמדריכות אחראיות לעד20 גנים, ואילו בחינוך .המוכש"ר מדובר רק ב -24% . בולט מהתרשים כי 37% מהמדריכות בחינוך המוכש"ר .אחראיות ליותר מ-40 גנים, לעומת12% .בחינוך הרשמי .המשמעות של הנתונים המוצגים בתרשימים היא שקיימים פערים מהותיים במספר הגנים .שלהם צריכה המדריכה לתת שירות. מבין החברות, עומס רב יותר קיים על מדריכות .הפועלות בחברה היהודית, ומבין סוגי המוסדות - על מדריכות במוסדות המוכש"ר (בפרט .במחוז החרדי) קיים עומס גדול יותר מבמוסדות הרשמיים.	162
עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ . תחזוקת דירות עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ .על משרד הבינוי לבצע בקרה על התהליך ולהבטיח את האכלוס בפרק הזמן שנקבע .בנספח השירות , וזאת בהתחשב בתור הממתינים הארוך הקיים (כ - 5,700 משקי בית). אם .מדובר בדירות שלא ניתן לאכלסן עקב חוסר ביקוש או חוסר כדאיות בשיפוץ, יש לשקול .למכור אותן. .מנתוני התרשים עולה כי כ-48% ( מהדיירים 1,210 דיירים) שדירתם שופצה במסגרת .אכלוס חוזר בשנים 2018 - 2019 פנו בשנת2020 , כלומר בתוך שנה-שנתיים מסיום .השיפוץ, למוקד השירות לצורך דיווח על ליקויים שנדרשת להם תחזוקת שבר .ופנייתם טופלה. כ -19% ( מהדיירים469 .דיירים) פנו שלוש פעמים ויותר .נמצא כי עמידר אינה מיידעת את הדיירים המיועדים לגבי האפ שרות של ביצוע שיפוץ .באופן עצמי במימון המדינה, ובפועל הדיירים לא ניצלו אפשרות זו. .מומלץ כי משרד הבינוי ועמידר יידעו את הדיירים לגבי האפשרות לביצוע שיפוץ עצמי. .הדבר עשוי לתרום לשביעות רצונם של הדיירים מהדירות שקיבלו, ובהתאם גם להפחית .את היקף הפניות לתיקון ליקויים לאחר השיפוץ. ,עוד לפי נתוני עמידרל-23 מתוך35 המבנים הללוקיים צו מבנה מסוכן שהוציאה הרשות .המקומית, כאשר ב-13 מתוכם (ובהם 56 )דירות דיור ציבוריקבע הצו כי יש גם לפנות את .הדיירים. עם זאת, על פי נתוני עמידר , ב-4 מתוך13 המבנים 32 (הכוללים6 )דירותטרם .פונו כל הדיירים, וזאת עקב התנגדותם לפינוי או שהם פונו וחזרו לדירה. .על משרד הבינוי לבצע בקרה בכל הנוגע לעמידתה של עמידר בלוחות הזמנים שנקבעו .לה לצורך שיפוץ ואכלוס של דירות שהתפנו או נרכשו, כנדרש בנספח השירות. מהתרשים עולה כי כ-39% מהדירות המיועדות לאכלוס דיירי עמידר המנוהלות על ידי .עמידר (101 דירות) עומדות ריקות למעלה מ-300 .ימים .עלה גם כי אף שבנספח השירות נקבע כי שאלון המשוב יהיה באישור משרד הבינוי, .עמידר לא עדכנה את משרד הבינוי בנוסח השאלון ובכך ש היא מבצעת את ה משוב .באמצעות מסרונים, ומשרד הבינוי לא קיבל את נוסח השאלון ולא אישרו . .מומלץ כי משרד הבינוי יבחן מול עמידר את שאלות המשוב, את אופן ביצועו וכן את .הפעולות הנדרשות על מנת שהמשוב ישקף בצורה נאמנה יותר את מידת שביעות הרצון .של כלל אוכלוסיית היעד; בכלל זה, יש לשקול לפנות טלפונית לא רק לאלה שענו .שהבעיה לא נפתרה, אלא גם מדגמית לאלה שכלל לא ענו. .על משרד הבינוי לגבש מתווה מגובה בתקציב לטיפול מיידי בכלל המבנים המסוכנים. .במסגרת זו מומלץ גם לשקול את הכדאיות בשיפוץ המבנה להסרת סכנות הבטיחות אל .מול חלופות כמו מכירה או הריסה ובנייה מחדש, לרבות במסגרת התחדשות עירונית, .מבלי לפגוע במלאי הדיור הציבורי. נוכח אי-ההלימה בין היקף הסקר שבוצע לבין הוראות נספח השירות (מדגם של 10% .)לעומת כלל הדיירים מומלץ כי משרד הבינוי יקבע את שיטת הסקר הנדרש והיקפו.	.מהנתונים בתרשים עולה כי בכ-15% מהדירותשבוצע ה בהן תחזוקת שבר ( 4,005 .)דירות, שהן כ-10% מכלל דירות עמידר 16, נפתחו עשר קריאות ויותר, וההוצאה על .תחזוקת שבר בהן הייתה כ-38% מסך ההוצאה על תחזוקת שבר בכלל הדירות, .ובממוצע כ- 6,500 ;ש"ח לדירה על פני שלוש שניםכלומר , חלק ניכר מן התקציב .עבור תחזוקת שבר משמש לתחזוקה שוטפת של מעט דירות.	163
משרד החינוך . פיתוח מוסדות חינוך – בנייה חדשה והרחבת מבנים קיימים .יוצא אפוא שהשיוך החברתי -כלכלי של הרשות המקומית משפיע על האיכות והרמה .הפיזית של המוסדות החינוכיים שלה. לכן תלמיד ברשות מקומית מאשכול חברתי-כלכלי .נמוך עשוי ללמוד במוסד חינוכי שרמתו הפיזית פחותה ממוסד שבו לומד תלמיד המתגורר .ברשות מקומית המשתייכת לאשכול גבוה יותר. אומנם בניית המוסדות נעשית על פי .מפרט אחיד מינימלי שיש לעמוד בו, אך רשות חזקה תוכל להציע לתלמיד, מעבר למפרט .האחיד והמחייב, תשתיות פיזיות וסביבת לימודים איכותיות יותר - מוסד הבנוי ברמה גבוהה .יותר, מרווח יותר, בסביבה מטופחת ומצויד באופן עשיר יותר, משאבים שרשות חלשה לא .תוכל להציע לתלמידיה. .איכות התשתית והסביבה הפיזית ורמתן הן נדבך נוסף בכל הנוגע לפערים החינוכיים- .חברתיים בין רשויות מקומיות, התלויים במקורות התקציביים, ובהם היקף השעות .שהתלמיד לומד, המגוון שלהם ותוכניות ההעשרה שהוא מקבל. משאבים חינוכיים אלה .יהיו מוגבלים ברשויות מאשכול חברתי-כלכלי נמוך, הנמצאות בפריפריה הגיאוגרפית או .החברתית 75. . התנהלות זו של משרד החינוך, שאינה מביאה בחשבון את הפער ביכולתן של רשויות .להוסיף תקציבים לבינוי כיתות לימוד ממקורותיהן, אינה עולה בקנה אחד עם היעד שקבע .בתוכנית האסטרטגית שלו ל קידום חינוך איכותי בפריפריה הגיאו -חברתית ובקרב .אוכלוסיות ייחודיות , לקידום שוויון הזדמנויות ומיצוי הפוטנציאל ב כלל האוכלוסיות .בישראל. .משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד החינוך יאסוף את נתוני המימון התוספתי מהרשויות .המקומיות ויביא בחשבון שונות זו, המחזקת את הפערים החברתיים בישראל. יובהר כי אין .הכוונה לפגוע ברשויות מקומיות מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים ובתלמידיהן, אלא .להפך - להביא את תלמידי הרשויות המקומיות המשתייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים .נמוכים לנקודת פתיחה שווה לתלמידים האחרים וכך להבטיח להם הזדמנות שווה. מומלץ .כי המשרד יבחן את הקריטריונים שקבע בנוהל ואת המתכונת לאופן ניקוד הפרויקטים .שמגישות הרשויות המקומיות, באופן שניתן יהיה לגשר על הפערים ביכולתן של הרשויות .המקומיות לממן ממקורותיהן העצמיים תוספת תקצוב לפיתוח מוסדות החינוך בתחומן. .מהתרשימים עולה כלהלן: .אף שמספר התלמידים באשכולות הנמוכים 1 - 3 הוא הגבוה ביותר(כ-38% ,) המשרד .הקצה עבורם את התקציב הנמוך ביותר למרחבי למידה חדשניים (29%.) בפועל, גם .שיעור ניצול התקציב באשכולות אלו הוא הנמוך ביותר (28%,) והוקמו בהם רק כ-22% .ממרחבי הלמידה ( 157 מרחבים מתוך726) .המשמעות היא שאשכולות 1 - 3 זכו למרחבי .לימוד חדשניים בכמות הנמוכה ביותר בכלל ובאופן יחסי למספר התלמידים בפרט. .באשכולות הביניים (4 - 6 ) למדו כ-26% מתלמידי בתיה"ס. שיעור התקציב שהקצה להם .המשרד גבוה הרבה יותר , ועומד על כ-36% . שיעורביצוע התקציב עמד על 38%, והוקמו .כ-37% ( ממרחבי הלמידה271 )מרחבים. .באשכולות הגבוהים (7 - 10 )למדו כ-36% ,מתלמידי ביה"סוהמשרד הקצה להם כ-35% . מהתקציב- שיעור הדומה לחלקם באוכלוסיית התלמידים. שיעור הביצוע של התקציב .היה הגבוה ביותר ( 43% .) גםשיעור המרחבים שהוקמו בהם היה גבוה יותר מכל .האשכולות - 41% (298 מרחבים) - גבוה משיעור התלמידים המשתייכים לאשכולות אלה . .מהתרשימים עולה כי בשנים 2017 - 201998 תקצב משרד החינוך 1,526 מרחבי למידה .בעלות של כ -122 מיליוני ש"ח, אך בפועל נבנו 712 , שהם פחות ממחצית המרחבים .שתוקצבו (כ-47% ). עוד עולה שבשנת2018 נרשם שיא במספר המרחבים שתוקצבו– .576 . בשנתיים שלאחר מכן ירד מספרם, ובשנת2020 תוקצבו415 מרחבים- ירידה של .כ-28% לעומת שנת2018 . בהתאם לכך ירד גם מספר המרחבים שנבנו- למשל, מ-347 . בשנת2018 ל-133 בשנת2019 - ירידה של כ -61% . פער ניכר עולה בשיעור ביצוע .ההרשאות בין רשויות המגזר היהודי-ממלכתי והמגזר הדרוזי - כ-41% - לבין רשויות המגזר .היהודי-חרדי והמגזר הבדואי, שבהן שיעור י הביצוע הם הנמוכים ביותר - כ-28% וכ-31% . .בהתאמה .מהתרשים עולה שרק 10.5% (2) מבתי הספר החדשניים נבנו באשכולות הנמוכים 1 - 3 , .וזאת אף שאלו הם האשכולות שבהם מספר התלמידים הגדול ביותר - כ-38% . באשכולות .הגבוהים 7 - 10 אותו מספר תלמידים בקירוב - כ-36%, אך שם נבנו 36% (7) מבתי הספר .החדשניים . .עולה כי משרד החינוך תקצב הקמה של בתי ספר חדשניים שתפוצתם היא במגמה .מובהקת לטובת הרשויות המקומיות המשתייכות לאשכולות הבינוניים והגבוהים, וזאת .שלא בהתאם ליעד של צמצום פערים שהמשרד קבע לעצמו. .נמצא כי הפרוגרמות הסטנדרטיות של משרד החינוך לבניית מוסדות חינוך אינן כוללות .את נושא ההנגשה לתלמידים ולצוות ביה"ס עם מוגבלות, כפי שמחייב החוק וכמפורט .בחוזר מנכ"ל - הנגשה פרטנית לתלמיד הלומד במוסד חינוכי ולהורה התלמיד. משרד מבקר המדינה ממליץ ל משרד החינוך לבחון, בשיתוף הרשויות המקומיות, את .הסיבות להיקף הגדול של חריגותיהן ממועדי הגשת הבקשות לבינוי כיתות לימוד שנקבעו .בנוהל הגשת הבקשות, ולגבש עימן פתרונות לצמצום חריגות אלו. כמו כן, מומלץ .שהמשרד יפעל לצמצום האיחורים הניכרים שלו במתן ההחלטות בבקשות של הרשויות .המקומיות ומשכי הטיפול ההולכים ומתארכים בהן, תוך ייעול תהליך הטיפול בבקשות. .עוד מומלץ להתאים את לוח הזמנים להגשת בקשות ולמתן אישורים בדרך שתאפשר .לפתוח את שנה"ל הקרובה ביותר בתום השלמת הבנייה. .מינהל הפיתוח הסדיר באוקטובר 2019 "בנוהל "אישורי תכניות אדריכליות למוסדות חינוך .את השלבים להגשת תוכנית אדריכלית, לרבות המסמכים והאישורים שיש לצרף אליה49 , .ואולם לא נקבעו בנוהל העקרונות והמרכיבים של בדיקת התוכניות האדריכליות בי די .האדריכלים היועצים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לעדכן את נוהל אישור התוכנית האדריכלית, .באופן שיסדיר באופן מקיף את המרכיבים המקצועיים הנדרשים בבדיקת התוכניות .האדריכליות וייצור ודאות ובהירות בתהליך בדיקת התוכניות ואישורן, הן עבור האדריכלים .היועצים והן עבור האדריכלים שמטעם הרשויות המקומיות, ויפרסם אותו לציבור. נתוני התרשימים מראים שבכ-44% מהפרויקטים של בינוי כיתות בתי ספר פרק הזמן עד .לגיבושה ואישור ה של התוכנית האדריכלית לא עלה על שלושה חודשים, ואולם, בכ- .17% מהם הוא עלה על שנה. המצב היה טוב יותר בפרויקטים לבינוי כיתות גן, .שבכמחצית מהם משך הזמן לגיבושה ולאישור ה של התוכנית האדריכלית לא עלה על .שלושה חודשים, ובכ-13% מהםהוא עלה על שנה. .בהיעדר הגדרת פרקי זמן מרביים להגשת תוכנית אדריכלית ולאישורה, לא ניתן לקיים .בקרה ומעקב אחר עמידת הרשויות המקומיות ומינהל הפיתוח בפרקי הזמן המאפשרים .יעילות בקידום גיבושם של הפרויקטים לקראת תקצובם. התמשכות פרק הזמן הכולל את .הגשת התוכנית האדריכלית ואת אישורה לכדי חצי שנה ויותר, ואף מעל שנה, בבניית .38% מכיתות בתי הספר ו-28% מכיתות הגן, עלולה לגרום לעיכוב ניכר בתקצוב הפרויקט .ובמועד סיום בינוי כיתות הלימוד הנכללות בו, הנדרשות למועד פתיחת שנת לימודים.	מהתרשים עולה כי במהלך תקופת החומש האחרונה חלה עלייה עקבית במספר הבקשות .השנתיות שהוגשו עד כדי הכפלתן ויותר בסוף התקופה . עם זאת , חלה ירידה זוחלת .בשיעור הכיתות שקיבלו הכרה בצורך - מ-71% ב-2017 ל-49% באוגוסט 2021 . במקביל .חלה עלייה בשיעורן של כל שלוש הקטגוריות האחרות - הכרה עקרונית לעתיד, דחייה .ולדיון נוסף. עיקר העלייה הייתה בשיעור הבקשות שנדחו - מ-8% ל-18%.	164
המוסד לביטוח לאומי . טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם - ביקורת מעקב .מוצע כי בט"ל י נחה את חברות הסיעוד להפנות את המטפלות שהוכשרו הכשרה .מקצועית, לטפל בקשישים ברמות התלות הגבוהות. .מומלץ כי בט"ל יקדם את פרסום המכרז החדש לשירותי סיעוד ובכלל זה, יקדם את .תוכנית ההכשרה החדשה למטפלות ויטמיעה. .בביקורת המעקב נבדק היקף שעות הטיפול החסרות ועלה כי בשנת 201948 - טרם .התפרצות מגפת הקורונה; עלה כי מתוך כ-97 מיליון שעות טיפול שקשישים סיעודיים היו .זכאים להן, כ-3 מיליון שעות - 3.1% משעות הטיפול הביתי- לא ניתנו בפועל. משמעות .הדבר היא כאמור שקשישים רבים לא קיבלו, מסיבות שאינן מוצדקות, שעות טיפול רבות .שהיו זקוקים להן. עוד עלה בביקורת המעקב כי בט"ל אינו מביא עובדה זו לידיעתם של .קשישים אלו ואינו מנחה אותם כיצד למצות את זכותם. בשנת 2020 - שנת התפרצות .מגפת הקורונה חל צמצום בהיקף שעות הטיפול הביתי וחל גידול בשירותים אחרים כמו .גמלה בכסף - היקף שעות הטיפול החסרות היה כ-2 מיליון שעות כ- 1.8% משעות הטיפול .הביתי. .מניתוח נתוני בט"ל בנוגע לקשישים הסיעודיים שקיבלו טיפול בשנת 2019 עלה כי כ- .10,870 קשישים סיעודיים לא קיבלו לפחות10% משעות הטיפול הביתי שהיו זכאים להן .באותה השנה (להלן - קשישים סיעודיים זכאים). מתוכם כ- 4,300 קשישיםהיו ברמו ת .התלות הגבוהות 49. בשנת2020 כ- 6,180 קשישים סיעודיים לא קיבלו לפחות10% משעות .הטיפול הביתי שהיו זכאים להן ומתוכם כ- 2,600 קשישים ברמות התלות הגבוהות. מניתוח .הנתונים ניתן לראות כי בשנת 2020 - השנה שבה התפרצה כאמור מגפת הקורונה- חלה .ירידה בשיעור שעות הטיפול החסרות וקטן מספר הקשישים הסיעודיים שלא קיבלו את .השעות שהם היו זכאים להן. .טיפול לא מיומן בקשיש הסיעודי עלול לפגוע בו ולסכן את בריאותו הפיזית והנפשית, .לפיכך טיפול מקצועי ואיכותי בו מחייב הכשרה מתאימה. על בט"ל להקפיד שחברות .הסיעוד יעמדו לכל הפחות בתנאי המכרז בכל הנוגע להכשרת המטפלות, בייחוד של .קשישים הנמצאים ברמות התלות הגבוהות, וזאת כדי להבטיח את איכות הטיפול .בקשישים הסיעודיים. בביקורת המעקב נמצא כי הוועדה גיבשה את המלצותיה, אולם הן טרם יושמו. כך הלכה .למעשה לא מיושמת תוכנית הכשרה מעודכנת. .בביקורת המעקב נמצא כי לא חל שינוי בנושא קביעת סדרי עדיפויות בהפניית המטפלות .שהוכשרו הכשרה מקצועית לפי מאפייני הקשישים. .בביקורת המעקב נמצא כי לא חל שינוי בנושא הכשרת המטפלות. אשר להיקף ההכשרה .המקצועית, בט"ל לא הגדיר לחברות הסיעוד את היקף ההכשרה הנדרש מיתר המטפלות .(70% .) מניתוח הדיווחים של חברות הסיעוד על השעות שלא ניתנו לאותם כ- 10,870 הזכאים .כמפורט לעיל לשנת 2019 עולה כי במרבית המקרים (למעלה מ-80% ) לא ציינוחברות .הסיעוד כל סיבה לשעות החסרות, ובלמעלה מ-12% מהמקריםציינו החברות כי החסר .בשעות נובע מ"סיבה אחרת". דהיינו ברוב המקרים אין לדעת מה הסיבה לחסר ב שעות .הטיפול. .מומלץ כי עד הפעלת המכרז החדש, בט"ל יבקש מחברות הסיעוד את יומני העבודה .באופן ממוחשב כדי להבטיח את ביצוע הבקרה במגבלות הקיימות.	.החלטת הממשלה ממאי 202042 בנושא "מפת דרכים לענף המטפלים הישראלים .בקשישים הסיעודיים" באה לקדם שינויים מהותיים בענף, לנוכח פערים גדלים והולכים .בין איכות הטיפול והיצע המטפלים לבין צורכיהם המורכבים והגוברים של הקשישים. .החלטת הממשלה לוותה בהקמת ועדה בין -משרדית אשר כללה נציגים ממשרדי .הממשלה - משרד ראש הממשלה, הבריאות, האוצר, העבודה, הרווחה - וכן נציגי בט"ל, .ג'וינט -אשל ותב "ת. אלה היו מטרותיה של הוועדה: גיבוש הגדרות תפקידים מחודשות .למטפלים, לרבות מסלולי הכשרה וקידום; גיבוש תפיסת הכשרה וקביעת סטנדרט רצוי .להתמקצעות; גיבוש מודל לתוכנית יישום והטמעה, לרבות הצבת יעדים.	165
משרד החוץ . התכנון והניהול של משאבי האנוש במשרד החוץ - ביקורת מעקב בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שבשנים 2018 - 2021 התקיימו ארבעה מחזורים של .קורסי צוערים מדיניים, ובהם גוייסו 83 צוערים. נמצא כי באותן שנים פרשו מהמשרד, .לאחר שהגיעו לגיל הפרישה או מרצון, 98 עובדים. .מנתוני משרד החוץ והתרשים עולה כי בשנים 2018 - 2021 מספר הצוערים שגויסו היה .84% ממספר הפורשים. זאת נוסף על הקיצוץ בתקן כוח האדם, שבעקבותיו נכון לינואר .2022 לא אוישו74 משרות, שהן7% .מהמשרות בתקן המאושר .מביקורת המעקב עולה כי משרד החוץ מימש באופן חלקי את האמור בתגובתו על הדוח .הקודם לפיה כוח האדם ינוהל לאור תחזית מפורטת לכמה שנים מראש , בהתחשב .בתחזיות פרישה . עוד נמצא שלמשרד אין תחזית כוח אדם ותוכנית מפורטת רב-שנתית .הכוללת את מספר הצוערים הנדרשים לו בכל שנה לאיוש הנציגויות, בין היתר בהתחשב .בתחזית הפרישה ובפערים שבין המצבה לתקן. עקב כך, למרות קיום קורסי ההסמכה .וקורסי הצוערים, המשרד נמצא בתת איוש. .מוצע כי משרד החוץ ימשיך לבחון באופן פרטני כל בקשה להקדמת החזרה לארץ, תוך .איזון בין הצורך להתחשב בצרכים האישיים של השליחים, ובין הנזק שייגרם למשרד .וליכולתו לממש את תפקידו כהלכה. .בביקורת המעקב עלה כי על אף המלצות הוועדה להתאמת משרד החוץ לאתגרי העתיד .(פרויקט 2025) ומסקנות צוות החשיבה - המשרד פעל נקודתית לגיבוש תנאי סף לקידום .עובדים ולמעבר בין תפקידי ניהול, אולם לא הניע מהלך רוחבי לשינוי אופן הניהול של .ההון האנושי במשרד ולא יישם את יתר ההמלצות - לא הרפורמה, לא של הוועדה .להתאמת משרד החוץ לאתגרי העתיד (פרויקט 2025 ) שהוגשו בשנת2018 ולא של צוות .החשיבה משנת 2021 . .מהלוח עולה כי משנת 2014 ועד לשנת2021 עברו משירות לשירות100 .עובדים .מרביתם ( 69% ) עברו מהשירות המינהלי לשירות החוץ המינהלי. זאת, על אף .הסיכום של נציב שירות המדינה מ- 2014 שלא יאושרו מעברים נוספים משירות .לשירות. .מוצע כי משרד החוץ יבצע מיפוי רב שנתי של צורכי הגיוס שלו ובהתאם לכך יגבש תוכנית .ארוכת טווח לפתיחת קורסי צוערים מדיניים ומינהלתיים שתיתן מענה לאתגרי המשרד .המשתנים במטה ובנציגויות. זאת בהתבסס בין היתר על המצבה החסרה ועל תחזית .הפרישה השנתית של עובדיו. בהתאם לכך, על משרד החוץ לקדם, בשיתוף משרד .האוצר, פתיחת קורסי צוערים וקורסי הסמכה בתדירות שתית ן מענה הולם לצורכי .המשרד. .בביקורת המעקב נמצא כי בשנים 2018 - 2021 שבו ארצה לפני תום תקופת השליחות 13 .מ-490 ,השליחים שהוצבו בנציגויות. כלומר, שליחים אלה כיהנו בתפקידם פחות משנתיים .פרק הזמן המזערי שנקבע בתקנון לשירות בנציגויות. .בביקורת המעקב נמצא כי נכון לשנת 2021, כ-100 מכ-400 עובדים שעברובשנים .2019-2008 מהשירות המינהלי לשירות החוץ המינהלי לפי הסכם המעבר סיימו .בהצלחה קורס הסמכה. עוד נמצא כי נכון לשנת 2021 , ישכ-128 עובדים שעברו .מהשירות המינהלי לשירות החוץ המינהלי שאינם עומדים בתנאי הסף לשרת .בנציגויות או שאינם מעוניינים לצאת לשליחות בנציגויות. .בביקורת המעקב נמצא כי הוראות ההסכם הקיבוצי משנת 2014 ,הקובעות כי ככלל .תקופת השהייה במטה בין תקופות השליחות לא תהיה יותר מארבע שנים מיושמת בחלק .מהמקרים. בנוגע למטה המשרד - אשר בו מכהנים 22 :עובדים בדרג ניהולי בכיר20 . סמנכ"לים, ראש מערך וראש אגף- החיל המשרד את החלטת הממשלה לקציבת כהונה .על שבע משרות בכירים ( 31% ). המשרות שהכהונה בהן נקצבה הןסמנכ"ל המזרח .התיכון ותהליך השלום, סמנכ"ל אגף אפריקה, סמנכ"ל אגף אסיה והפסיפיק, סמנכ"ל .המרכז למחקר מדיני, סמנכ"ל אגף אירופה, סמנכ"ל מש"א והמפקח הכללי של משרד .החוץ. .עוד נמצא בביקורת המעקב כי מאחר שהגבלת תקופת הכהונה הוחלה במטה על שבע .מ-22 המשרות כאמור, ומאחר שהמשרד אינו מיישם את הנקבע בהסכם הקיבוצי לעניין .קציבת הכהונה בתפקידים במטה בין שליחויות - 20 ,מנהלים בכירים בתפקידי סמנכ"ל .ראש מערך, ראש חטיבה, מנהל מחלקה וסגן מנהל מחלקה כיהנו בשנים 2020 - 2021 . בתפקידם במטה שש עד שמונה שנים ברצף, במקום עד ארבע שנים. המשמעות המעשית .של מצב דברים זה היא פגיעה בעקרון התחלופה, שכן לא מתפנים די תפקידים בכירים .ההולמים את כישוריהם ודרגותיהם של עובדים בכירים המסיימים תקופת כהונה בנציגויות .וחוזרים למטה.	.מנתוני משרד החוץ והלוח עולה כי כמעט רבע (23%) מ-287 הצוערים שנקלטו במשרד .בשנים 1997 - 2017 עזבו אותובתקופה זו, וכי שיעור הצוערים שעזבו בתוך פחות מחמש .שנים מכלל העוזבים בתקופה האמורה היה 60% . כמו כן עולה כי רק18% מהעוזבים .השלימו תקופת שירות של עשר שנים ומעלה.	166
משרד החוץ . העסקת עובדים מקומיים בנציגויות ישראל בחו"ל - ביקורת מעקב .בביקורת המעקב נמצא כי בתקופה האמורה, מספר עובדי אית "ן שהשתתפו בקורסי .הכשרה בתחומים שונים במטה היה 316 (52% מכלל העובדים שגויסו), על פי החלוקה .הזאת: הכשרות בתחום הקונסולרי- 127 , בתחום הקשר- 106 , בתחום הכספים- 57 , נאמני .בטיחות- 10 , עבודה במערכת מרכב"ה- 10 ועוד6 עובדים קיבלו הדרכות מקוצרות של .כמה שעות. יצוין כי ייתכן שחלק מהעובדים השתתפו בכמה הכשרות, ולכן ייתכן שמספר .העובדים שהוכשרו בפועל אף קטן מ-316 . מנתוני משרד החוץ והתרשים עולה כי ביוני2021 היו למשרד כ-157 משרות עמ"ז .לא מאוישות ברחבי העולם, שהן כ-10% מכלל המשרות שנקבעו בתקנים לגבי .עמ"ז בנציגויות, כדלהלן: בנציגויות ביבשת אמריקה לא אוישו 36 משרות מלאות ו- .20 משרות חלקיות, באסיה והפסיפיק - 39 משרות מלאות ו-16 ,משרות חלקיות .באירופה - 27 משרות מלאות ו-33 משרות חלקיות, ובאפריקה - 17 משרות מלאות .ו-8 .משרות חלקיות .3. בביקורת המעקב עלה כי בשנים2019 ועד לנובמבר2021 דנה ועדת שכר עמ"ז רק .בבקשות יזומות שהעלו הנציגויות לפניה, ולא בחנה, כנדרש בתקנון, את נתוני השכר .בכל הנציגויות. נמצא כי בשנים אלו בחנה הוועדה את השכר בכשליש מהנציגויות. .עובדי עמ"ז הם נדבך חשוב בפעילות השוטפת של הנציגויות, ועדכוני השכר .לגביהם נדרשים כדי לעמוד בחוקים ובכללים המקומיים, לשמור על כוח האדם .הקיים בנציגויות ולגייס כוח אדם מיומן ומקצועי לתחומי העיסוק השונים. נוכח זאת .נדרש המשרד לעדכן את שכרם מדי פעם בפעם, במטרה ל הביא לשכר הוגן .המבוסס על נתונים כלכליים אובייקטיביים ותואם את החוק המקומי, וכל זאת .בהתחשב במגבלות התקציב של המשרד. בביקורת המעקב עלה כי בשנים 2019 . ועד לדצמבר2021 לא פיקחה ועדת שכר עמ"ז באופן יזום על השכר בכשני שליש .מהנציגויות. בשנים אלה הוועדה עדכנה את השכר בנציגויות שבהן היה הכרח חוקי .לעשות כן או במקרים של שחיקה מהותית בשכר. יצויין כי בדצמבר 2021 במהלך .הביקורת עודכן כאמור השכר ב -88 .נציגויות וכלל הבקשות נידונו .מוצע כי המשרד, בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר ּוועדת חו"ל, ישלים בחינה .של שכר עמ"ז בכלל הנציגויות, ואת ההשפעות שיש לשכר הנוכחי על איוש משרות .עמ"ז ברחבי העולם ועל יכולתן של הנציגויות למלא את תפקידן באופן מיטבי. .מומלץ כי בחינה כזו תבוצע במסגרת בחינת התקן של כלל כוח האדם בנציגויות. .עד להשלמת הבחינה הכוללת, על ועדת שכר עמ"ז לקיים בכל שנה בחינה שוטפת .של שכר עמ"ז בכלל הנציגויות, כמתחייב בתקנון. פרקי הזמן שהומלצו להעסקת עובדי אית"ן נועדו לבנות בנציגויות מערך תומך יציב .ומקצועי. אולם בפועל נמצא כי קיימת עזיבה מוקדמת, לפני המועד שנקבע בהסכם .ההעסקה, ומשך הכהונה הממוצע עומד על פחות ממחצית מהתקופה המצופה. העזיבה .המוקדמת עלולה להשפיע על מקצועיות כוח האדם המסייע בהפעלה תקינה של .הנציגויות ולגרום לכך שהוא יהיה פחות מנוסה ומיומן. ( מהנתונים עולה שלפחות קרוב למחצית עובדי אית"ן שגויסו בתקופה האמורה289 מ- .605 .) לא עברו הכשרה במטה לפני העסקתם בנציגויות .עוד נמצא כי נוסף על ההכשרות הפרונטליות, המשרד בנה לומדות המאפשרות למידה .עצמית מרחוק בתחום הקונסולרי ובתחומי הדיפלומטיה הציבורית, הדיפלו מטיה .התרבותית, כלכלה וכספים. עם זאת, בתחומים אחרים דוגמת קשר, בטיחות ומערכות .המחשוב לא נבנו לומדות. .מהלוח עולה כי בשנת 2018 לא אושרו כ-21% מהבקשות לעדכון שכר, בשנת2019 . לא אושרו כ-45% מהבקשות כאמור, ובשנת2020 לא אושרו44% מהבקשות. יצוין .כי לגבי חלק מהבקשות שאושרו, אושר עדכון חלקי. עם זאת, עולה כי בשנת 2021 .כל הבקשות נענו. .בביקורת המעקב נמצא כי בשלהי שנת 2020 גובש ניסוי (פיילוט) של הליך מובנה למיונם .וגיוסם של עובדי אית"ן. ההליך כלל את שלבי המיון שלהלן לפי סדר הפעולות שמבצע .המשרד: (א) פרסום מכרז פומבי; (ב) סינון ראשוני של קורות החיים; (ג) כינוס ועדת .קבלה בנציגות או במטה ובחירת מועמד אחד מועדף; (ד) מבחני מיון. עוד עלה כי במסמך .שהופץ לנציגויות באפריל 2021 מתוארים השלבים לגיוס עובדי אית"ן שאינם בני זוג. ולפי .המסמך, לכל משרה יש לבצע ריאיון לפחות לשני מועמדים, לבחור מועמד מתאים ולאחר .מכן להפנות אותו למבחנים במכון מיון חיצוני. ביצוע מבחני מיון לפני קליטתו של מועמד כעובד בשירות המדינה אולפני קידומו של .עובד בתפקיד היא דבר שבשגרה המקובל בשירות המדינה אשר תכליתו היא בחירת .המועמד או העובד המתאימים ביותר לביצוע התפקיד. ביצוע מבחני המיון לאחר בחירת .המועמד המועדף אינו עולה בקנה אחד עם הליכי הגיוס המקובלים בשירות המדינה, עם .הנקבע באוגדן ההנחיות של נש"ם, ועם היותם של מבחני המיון כלי האמור לסייע באבחון .המועמדים ובדירוגם לפני ההחלטה על קבלתם או קידומם. .מוצע כי משרד החוץ יפעל להתאים את תהליך הקבלה לנקבע באוגדן הנחיות של נש"ם, .ויבצע את מבחני המיון בשלב סינון המועמדים ולפני קבלת ההחלטה על בחירת המועמד .המועדף. .עובדי אית"ן הם נדבך חשוב בעבודת הנציגויות, והם ממלאים תפקידים רבים ומגוונים, .לרבות תפקידים רגישים המחייבים מקצועיות רבה, ותפקידים שיש בהם רגישות ביטחונית. .מילוי תפקידים אלה מחייב הכשרה סדורה, והיעדר הכשרה כאמור לכמחצית עובדי אית"ן .עלול לפגוע ביכולתן של הנציגויות למלא את תפקידן באופן מיטבי. על המשרד להבטיח .כי כלל עובדי אית"ן יוכשרו כראוי לתפקידם, ללא קשר למקום גיוסם או למועד גיוסם. .בעניין זה, מומלץ להמשיך ולפתח את מערך הלומדות המקוון בנושאים רלוונטיים נוספים .הנחוצים להכשרתם של עובדי אית"ן, גם לשם מתן מענה הכשרתי ראוי בתקופת .הקורונה.	.מוצע כי ימונה גורם במשרד החוץ שיישא באחריות הכוללת לכך שכלל עובדי אית"ן .המגויסים לתפקידים השונים בנציגויות יקבלו את ההכשרה המתאימה במועד ובתכולות .הנדרשות, וכי יאוגם כלל המידע בעניין זה לרבות מיפוי הפערים. עוד מוצע לנהל את .מערך ההכשרות של עובדי אית"ן באמצעות המערכת הייעודית הממוחשבת של אגף .מש״א, דבר שיאפשר לגורם המשרדי המרכז את הטיפול בנושא לבצע מעקב ובקרה .בעניין ביצוע ההכשרות ומועדיהן.	167
שירות בתי הסוהר . המערך הרפואי לטיפול בכלואים בשירות בתי הסוהר - ביקורת מעקב מומלץ כי שב"ס ירכוש כתבי עת רפואיים מובילים במרשתת לצורך שמירה על עדכון .הרופאים במחקרים חדשים ובמתחדש בעולם הרפואה. .מוצע ששב "ס ישלים את הפיילוט בשיתוף משרד הבריאות לשדרוג מערך הרפואה .מרחוק, ועל פי תוצאותיו יקדם עמו קביעת נהלים בנושא . .בביקורת המעקב עלה כי בהסכם שנחתם בין בטל"א לשב "ס לא נ קבע לוח זמנים .לשדרוג הממשק הממוחשב להעברת נתונים על כלואים המוחזקים על ידי שב"ס. .שדרוג ממשק זה עשוי להעלות את רמת הדיוק של המידע המועבר בין הגופים .ולמנוע רישומים שגויים. .נוכח ההשפעות הכספיות של רישום שגוי והפגיעה הפוטנציאלית במתן שירות רפואי .מהיר ויעיל לכלואים לפרק זמן של עד שנה אחת, מוצע לשב"ס ולבטל"א להשלים .את יצירת הממשק הממוחשב המשודרג. עם הפעלת הממשק הממוחשב, על שב"ס .ובטל"א לבצע בקרות עיתיות לאיתור רישומים שגויים כדי שלא ייגרעו מרשימת .המבוטחים של קופות החולים עצורים ואסירים המוחזקים בשב"ס לתקופה קצרה .משנה אחת. .בשנת 2017 החל מערך הרפואה לגבש תוכנית תמריצים כדי לגייס רופאים מומחים .ורופאים שאינם בעלי תואר מומחה לשורות שב"ס, והציג אותה ל ממונה על השכר . .במועד סיום ביקורת המעקב, 40 מ-43 הרופאים המועסקים במרפאות שבמתקני .הכליאה, הם רופאים שאינם בעלי תואר מומחה. .בשנת 2020 הועסקו במרפאות שב"ס בבתי הסוהר43 רופאיםרק שלושה מהם .רופאים מומחים: שניים מומחים ברפואה פנימית, ואחת מומחית ברפואת משפחה 70 . .עולה כי בשנים 2014 - 2020 קיבל שב"ס החזר על סך של למעלה מ-6.5 מיליוןש"ח .הודות לבדיקה ידנית של חשבוניות, שהוגשו לשב"ס לתשלום עבור טיפולים רפואיים .שנתנו מוסדות רפואיים לכלואים בשנתם הראשונה בשב"ס ואשר ההוצאות בגינם .אמורות להיות משולמות על ידי קופות החולים, ולא על ידי שב"ס. .בדיקה ידנית של אלפי חשבוניות בשנה דורשת תשומות זמן וכוח אדם, היא אינה .סבירה בעידן של טכנולוגיה מתקדמת ועלולה להוביל לתקלות וטעויות. מוצע כי .שב"ס יבחן פיתוח מ חשובי שיאפשר בדיקה ממוכנת אוטומטית של סטטוס הכלוא .לעניין מימון ההוצאות הרפואיות, וייתן חיווי על כך עם הזנת החשבונית שהתקבלה .מהמוסד ה רפואי למערכת. עוד מומלץ ליצור ממשק ממוחשב מול המוסדות .הרפואיים לקבלת החשבוניות באופן מקוון. ממשק כזה יאפשר לשב"ס לבחון את .דרישות התשלום המוגשות לו באופן ממוכן. .בשנת 2016 הועבר לאחריותו של שב"ס השירות הפסיכיאטרי האמבולטורי שמסופק .במתקני הכליאה של שב"ס. בעקבות זאת, תקציב שב"ס לשירות הפסיכיאטרי .האמבולטורי גדל בכ-70% - מ-3.7 מיליון ש"ח בשנת 2016 לכ-6.3 מיליון ש"ח בשנת .202085 . באחריות מב"ן נותר השירות האמבולטורי שניתן לאוכלוסייה הייחודית של טעוני .פיקוח בביס"ר מגן, וכן ביצוע הערכות מסוכנות לעברייני מין86. .על משרד הבריאות לבחון את האפשרות לתת מענה במסגרת מב"ן לנשים ול בני נוער .הכלואים בשב"ס וזקוקים לאשפוז פסיכיאטרי.	.מהתרשים עולה שינוי ניכר לאורך השנים בתמהיל גילאי הרופאים - בשנת 2014 רוב .הרופאים (30 רופאים שהם 69%) היו עד גיל55, ואילו בשנת 2020 רוב הרופאים (25 .רופאים שהם 58% ) היו מעל גיל56 .עוד עולה מנתוני שב"ס כי במועד סיום הביקורת .21 רופאים עברו את גיל הפרישההנהוג בשב "ס העומד על 5772 (50% מהרופאים .המועסקים).	168
התעשיות הביטחוניות הממשלתיות . היבטים בקשרי הגומלין בין התעשייה האווירית לישראל בע"מ למשרד הביטחון בדגש על פרויקטי הפיתוח .מפא"ת לא מרכז נתונים לגבי סכומי ההשתתפויות של התעשיות בפרויקטי הפיתוח שהן .מבצעות, ואינו מנהל רישום של היקפ ן 88 . התע"א אף היא אינה מנהלת רישום של סכומי .ההנחות שנתנה. מנתוני התע"א עולה כי כ-85% מההוצאה השנתית הממוצעת שלה על .מו"פ עצמי במסגרת השתתפותה בפרויקטי פיתוח בשנים 2016 - 2020 הייתה עבור .פרויקטי פיתוח למשהב"ט. יצוין כי מנתוני רפאל עולה שכ-92% מהוצאותיה הרב-שנתיות .על מו"פ עצמי בגין פרויקטי פיתוח היו בגין פרויקטים למשהב"ט. .בביקורת עלה כי משהב"ט לא קבע ב הוראות יו כללים בנוגע להיקף ההשתתפות ולגובה .ההנחה המסחרית שהוא דורש מספקיו. יצוין כי התעשיות הביטחוניות משתתפות בעלויות .פיתוח בפרויקטים ל משהב"ט בסכומים ניכרים המסתכמים במאות מיליוני דולרים, .כמפורט בהמשך. .מהאמור לעיל, כמו גם מדברי גורמי משר ד האוצר, עולה כי במועד סיום הביקורת, הליך .הבקרה של משרד האוצר לרבות בקרת חשב משהב"ט על ההתקשרויות של משהב"ט .לא איפשר לוודא את קיומם של מלוא המקורות התקציביים לתשלום התחייבויותיו .במועדן. .על אגף החשכ"ל ואכ"ס, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר ועם את"ק .במשהב"ט, לפעול לשיפור ולחיזוק של מנגנוני הבקרה על התקשרויות משהב"ט, כדי .לוודא שהיקפן ותנאיהן תואמים את היקף תקציבו, ושיש ביכולת המשרד לבצע את .התשלומים בגינן במועדם. .מנתוני התע"א עולה כי הפרויקטים שהיא מבצעת למשהב"ט הם בעלי מרכיבי פיתוח .גדולים יותר מאשר הפרויקטים ללקוחות זרים, ולפיכך הסיכונים לחריגה מהעלויות .המתוכננות בפרויקטים אלה הם גבוהים יותר; מה שיכול להשפיע גם על הרווחיות שלהם .יחסית לפרויקטים ללקוחות זרים. .בשנים 2016 - 2020 ההיקף השנתי הממוצע של ההכנסות מפרויקטי פיתוח מרכזיים של .התע"א עבור משהב"ט ועבור לקוחות זרים היה מאות מיליוני דולר ומאות רבות של מיליוני .דולר בהתאמה. .משרד מבקר המדינה ערך ניתוח בנושאים הבאים: רווחיות בפרויקטי הפיתוח המרכזיים .של תע"א למשהב"ט וללקוחות זרים, לרבות פרויקטי פיתוח הפסדיים, ורווחיות בפרויקטי .פיתוח של רפאל למשהב"ט וללקוחות זרים; והעלה ממצאים בנושאים אלו. .בין היתר עלה כי חלק מסוים מפרויקטי הפיתוח המרכזיים שביצעה התע "א בשנים .2016 - 2020 למשהב"ט הסתכמו בהפסד תפעולי. זאת לעומת חלק קטן יותר .מהפרויקטים שביצעה ללקוחות זרים. בביקורת עלה כי נוכח האיחור בתשלומי חובות של משהב"ט בשנים2019 ו-2020 נטלה .התע"א אשראי בנקאי והמחתה לנותן האשראי את זכותה לקבל תשלומים ממשהב"ט .בהיקף כולל של כ-1.1 מיליארד ש"ח. במסגרת המחאת הזכות קיבל משהב"ט אשראי .נוסף לתקופות של בין שישה לתשעה חודשים, ובעקבות כך תשלום חלק מהחשבוניות .נדחה לתקופה של יותר משנה לעומת מועד התשלום המקורי. .האיחור בתשלומי החובות של משהב"ט לתעשיות הביטחוניות הגדולות אינו עולה בקנה .אחד עם כללי מינהל תקין, והוא גורם להן חוסר ודאות תזרימית, פוגע בתזרים המזומנים .שלהן מפעילות שוטפת, חושף אותן לסיכון של אי-עמידה באמות מידה פיננסיות מול .תאגידים פיננסיים ומחזיקי אג"ח, ופוגע במערכת היחסים בינן ובין ספקיהן. זאת נוסף על .עלויות מימון ופקטורינג אשר פגעו ברווחי התעשיות הביטחוניות הממשלתיות ובדיבידנד .שישלמו למדינה מרווחים אלה. התע"א אמדה את עלויות המימון בשנים 2017 - 2020 בגין .האיחור בתשלומים בעשרות מיליוני ש"ח123, מתוכם כ-42% בגין עלויות מימון למקורות .חיצוניים. .מומלץ כי ועדת המפתחים תקבל במסגרת הבקשות נימוקים בכתב להצדקת שיטת .ההתקשרות המבוקשת, לרבות הערכות לגבי רמת המורכבות הטכנולוגית של הפרויקט .העתידי, בין היתר בהסתמך על הערכות של התעשיות בעניין זה, ותדון בסיבות .להתקשרות בשיטה שהוצעה בבקשה, תוך תיעוד הדיון בנושא. .נמצא כי לא נקבעו במשהב"ט, לרבות במפא"ת, מדדים להערכת רמות הסיכון הטכנולוגי .של פרויקטים, דוגמת TRL , וזאת בין היתר לצורך התאמת שיטות ההתקשרות לרמות .הסיכון של הפרויקטים, בדגש על פרויקטי פיתוח. .מומלץ כי צוות כלכלה בראשות הכלכלן הראשי למעהב"ט יבחן להוסיף להמ"ב .הרלוונטיות הבחנה בין פרויקטי פיתוח מלא ברמות סיכון שונות, וכן שיקולים מנחים .לבחירת שיטת ההתקשרות לביצוע פרויקטים המתאפיינים ברמת מורכבות טכנולוגית .גבוהה, ולפיכך - שיש סיכון רב לאי-עמידתם ביעדיהם. .עוד מומלץ כי לקראת כניסה לפרויקטים של פיתוח מלא והצטיידות, מפא"ת יקיים תהליך .מובנה של בחינת סיכוני הפיתוח שיש בביצועם ויפעל להצגת תוצרי בחינה זו בפני ועדת .המפתחים, זאת כדי לאפשר את קידום ההתקשרות באמצעותה בהתאם לשיטות .ההתקשרות שתואמות את הסיכונים האמורים. .נמצא כי משהב"ט הגדיר בהוראותיו שיעורי רווח אחידים לכל ההתקשרויות שלו בכל .תחומי פעילותו ועם כל ספקיו, ולא הגדיר שיעורי רווח שונים לפרויקטי הפיתוח, על אף .מאפייניהם הייחודיים ובעיקר בשל הסיכונים הטכנולוגיים שיש ב ביצועם. להלן פירוט .פעילות משהב"ט בנושא:	.עוד עלה ממסמכי משהב"ט כי עמדת שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות הייתה .שעליהן לקבל בהתקשרויותיהן עם משהב"ט תשואה גבוהה מכפי שהציע משהב"ט , .במיוחד בגין רכיבי הסיכון.	169
משרד הבריאות . הגנת סייבר על מכשירים רפואיים ואבטחת המידע הנאגר בהם .עלה כי נכון למועד סיום הביקורת לכל המרכזים הרפואיים הממשלתיים (הכלליים, .הגריאטריים והפסיכיאטריים) אין ביטוח סייבר . .עוד עלה בנוגע לשא ר המוסדות הרפואיים, כי לחלקם אין ביטוח המכסה את נושא .אבטחת המידע והסייבר ולחלקם יש. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת ענבל להשלים, בשיתוף משרד הבריאות, את הליך .בחינת הכיסוי הביטוחי למרכזים הרפואיים הממשלתיים בתחום אבטחת המידע והסייבר .ומדגיש את החשיבות שבסיום הליך זה. על משרד הבריאות להעביר מידע שיש בכוונתו לפרסם לציבור לאישור ממונה אבטחת .המידע של המשרד לפני פרסומו, ובפרט בנוגע למידע רגיש המכיל ליקויים בתחום .אבטחת המידע. כמו כן מומלץ שלפני שהמשרד מפרסם לציבור דוחות בקרה הכוללים .ליקויים בתחום אבטחת המידע הוא יביא לידיעת ממוני אבטחת המידע של המוסדות .הרפואיים, את הכוונה לפרסם מידע זה. .עלה כי אף שבהחלטות הממשלה האמורות נקבע כי החטיבה תשמש גוף מטה בתחום .מערכות מידע, ואף שמחוזר מנכ"ל עולה כי אחריות החטיבה כלפי אופן תפקודם של .המרכזים הרפואיים כוללת ומתייחסת גם להיבטים של מערכות מידע, בפועל - בחטיבה .פועל אגף מערכות מידע, המעסיק כ-200 עובדי מחשוב, אולם העיסוק בתחום אבטחת .המידע הוא בידי יחידת הסייבר המגזרית במשרד, והחטיבה אינה מעורבת בכך. במצב .דברים זה לחטיבה אין תמונת מצב מיטבית בדבר איכות אבטחת המידע בכל אחד .מהמרכזים הרפואיים שבאחריותה. .מומלץ שהמשרד יבחן את הממשקים שבין חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים לבין .יחידת הסייבר המגזרית ויבחן בידי מי נכון להפקיד את האחריות לטיפול בנושא אבטחת .המידע בכלל המרכזים הרפואיים הממשלתיים, גם נוכח החלטת הממשלה 337 . . כן מומלץ שהמשרד יעמוד על המשמעות של הפרדת תחומי האחריות בין שני הגופים .ויבחן אם יש צורך לעדכן ולשפר ממשקים אלו או לשנות את מבנה האחריות לתחום .אבטחת המידע והגנת סייבר במרכזים הרפואיים הממשלתיים. . נמצא כי15 המוסדות הרפואייםשנבדקו ומשתמשים במכשירי MRI אוCT107 - השתמשו .ב-PACS . .בביקורת עלה כי כל המוסדות מבצעים גיבוי ל-PACS לפחות פעם ביום, פרט למוסד י, .שלא ביצע גיבוי של ה-PACS , ובמועד סיוםהביקורת נמצא בתהליך הטמעה של מערכת .גיבוי. . נמצא כי14 מ-15 המוסדות שהשתמשו ב-PACS שומרים לפחות העתק אחד של הגיבוי .כדי להבטיח את שרידותו. .עלה כי במוסד י"ז אין גיבוי מלא של צילומי הדימות במערכת ה -PACS . .משרד מבקר המדינה ממליץ למוסד י"ז לשפר את שרידות הצילומים ב -PACS באמצעות .שמירה של העתק גיבוי אחד לפחות, וכך להבטיח כי אם ייפגע הגיבוי הקיים בעת מתקפת .סייבר או תקלה טכנית, תהיה אפשרות לשחזר את התצלומים. זאת בהתאם לנוהלי משרד .הבריאות. מהתרשים ומהלוח עולה כי מוסד ט לא הסדיר את אופן ההתחברותמרחוק באמצעות .נוהל. .נוכח החשיפה למידע רפואי וסיכוני אבטחת המידע הנלווים לפעילות התחזוקה .המתבצעת באמצעות חיבור מרחוק, מומלץ שמוסד ט יסדיר בנוהל את אופן ההתחברות .מרחוק.	.מהתרשים ומהלוח עולה כי 11 מ-17 המוסדות הרפואיים לא הגדירו קבוצות סיכון למכשור .הרפואי לפי סיווגי סיכון. .במרכזים הרפואיים ובקופות חולים בישראל משתמשים באלפי מכשירים רפואיים מסוגים .שונים, בעלי רמת סיכון משתנה הדורשת ניהול, תיעדוף ומתן מענה בהתאם לכך. משרד .מבקר המדינה מדגיש כי באמצעות הגדרת קבוצות סיכון למכשור רפואי יוכל המוסד .הרפואי לתעדף את השקעת המשאבים למתן הגנה ראויה על מכשירים שנקבעו ברמת .הסיכון הגבוהה ביותר למוסד הרפואי, באופן שתשתפר ההגנה על מכשירים אלה מפני .תקיפות סייבר אפשריות. על המוסדות הרפואיים שעדיין לא עשו זאת - להגדיר קבוצות .סיכון למכשור רפואי. כמו כן מומלץ שמשרד הבריאות יבחן אם יש צורך להגדיר במישור .הלאומי אילו מכשירים רפואיים יש לכלול ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, שבהתאם לכך .יש לתת להם את המענה ההגנתי המרבי.	170
משרד הבריאות . הרחבת סל שירותי הבריאות - תוספת תרופות וטכנולוגיות מבדיקה שביצעה מכבי בשנת 2021 בנוגע לשמונה תרופות גנריות שנרשמו בשנים 2019 .- 2021 עולה כימשך הרישום הממוצע שלהן היה 31 חודשים, והנזק הכספי המוערך .לקופה בגין העיכוב בהוספתן לסל הוערך בכ-3.2 מיליון ש"ח. מהערכה שביצע צוות .הביקורת - בהתחשב בנזק שנגרם למכבי ובחלקה היחסי מכלל קופות החולים - עלה כי .הנזק הפוטנציאלי שנגרם לכלל הקופות מהעיכוב ברישום תרופות אלו בלבד נאמד בכ- .12 מיליון ש"ח90 . יש להביא בחשבון שהוזלה של תרופות אלה תביא גם להוזלה בסכום .ההשתתפות העצמית של ה חולים במימון ה תרופות ותאפשר להפנות את הכספים .שנחסכו למטרות אחרות. ניהול הנתונים באמצעות גיליונות אלקטרונ יים אינו מאפשר ניהול שיטתי שיבטיח את .שלמות הנתונים ואמינותם ויאפשר בקר ה ומעקב אחר שינויים שנעשים בהם. במצב זה .רמת האבטחה של הקובץ אינה מספקת וכל מי שהקובץ בידיו, יכול אף לחשוף אותו .לגורמים לא מורשים. מדובר בנתונים רבים, הנוגעים לכל מרכיבי סל שירותי הבריאות .ולכל הבקשות המוגשות להרחבתו, ש להם משמעות כספית שמגיע ה לכדי מיליארדי .ש"ח. .נוכח הסיכונים הכרוכים בעבודה באמצעות קובצי אקסל, מומלץ כי משרד הבריאות י בחן .את האפשרות להקמת מערכת טכנולוגית לניהול המידע של ועדת הסל שתתמוך .בתהליכי עבודת ועדת הסל, תייעל אותם, תבטיח את הגנת המידע שבהם ותנהל את .מערך הגיבויים שלהם. .עלה כי המלצות ועדת הסל מוצגות עם שם התרופה באנגלית והמידע בדבר ההתוויה - .בעברית. מומלץ כי משרד הבריאותיבחן את נחיצות הפרסום לציבור של עיקרי ההחלטות בדבר .התרופות והטכנולוגיות המתווספות לסל גם בשפות נוספות, כדי להביא למיצוי זכויות יעיל .יותר של המטופלים. .יש לראות בחיוב את פעולות המשרד בנוגע לשיתוף הציבור בהליך הרחבת סל שירותי .הבריאות. על המשרד להמשיך לפעול על מנת לקדם נושא זה. .עלה כי לוועדת הסל כמעט לא מוגשות הערכות כלכליות של התרופות והטכנולוגיות .המועמדות להוספה לסל - על פי האגף להערכת טכנולוגיות, בשנים 2018 - 2020 הוגשה .הערכה כלכלית אחת. הא גף ציין לפני צוות הביקורת כי הוא אינו ערוך מ הבחינה .הפונקציונלית לביצוע הערכות כלכליות, הן מבחינת היקף כוח האדם שיכול לבצע ן והן .מבחינת הכלים ו המתודולוגיות שיתמכו בתהליך. עולהשלא בהתאם לנוהל "עדכון סל שירותי בריאות - פברואר 2010 " הקובע כי יש להגיש .הערכה כלכלית לבקשה להוספת התרופה או הטכנולוגיה לסל ולנוהל "הגשת בקשה .להכללת תכשיר ('תרופה') בסל שירותי הבריאות" המנחה לבצעה, ככל הניתן, בפועל .ועדת הסל מקבלת את החלטותיה על בסיס הערכה מקצועית שאינה כוללת הערכה .כלכלית. .לדוגמה, לדיוני ועדת הסל לשנים 2019 - 2021 הוגשו בקשות להוסיף לסל תרופות נגד .השמנה; עלה שלבקשות לא צורפו הערכות כלכליות לרבות הערכה של הסכום שהיה .אפשר לחסוך בשל צמצום נזקי מחלות שמקורן בהשמנה או בשל היכולת להימנע מביצוע .ניתוחים בריאטריים ("קיצורי קיבה"). .מהתרשים עולה כי בשנים 2014 - 2017 הוגשו לוועדות החריגים של הקופות בסה"כ כ - .6,000 בקשות (בסכום של כ-200 )מיליון ש"ח בשנה לפי הערכת הקופות; בארבע השנים .האמורות מספרן הלך וגדל, ואף כמעט הוכפל; שיעור הבקשות שאושרו הסתכם בכ- .60% עד65% .מכלל הבקשות .עלה כי בנובמבר 2019 קיים מנכ"ל המשרד דאז דיון בנושא ממצאי הדוח, אולם ההמלצה .לבחון הגשה לסל של תכשירים שאושרו בוועדות החריגים לא קודמה, בין היתר בשל .התפרצות מגפת הקורונה במרץ 2020 והפניית משאבי המשרד לטיפול בנושא.	.עולה מהלוח כי קופות החולים מפרסמות את רשימת התרופות המצריכות אישור באתרי .המרשתת שלהן וכי הגשת הבקשות נעשית באמצעות הרופא המטפל; ועם זאת, הקופות .אינן מיישמות באופן מלא את הוראות חוזר הסמנכ"ל בנוגע לפרק הזמן המרבי לאישור .תרופות ולאישור רק בנוגע להנפקה ראשונה, דבר הפוגע בזכויות המטופלים.	171
נציבות שירות המדינה . הטיפול בעבירות משמעת בשירות המדינה - ביקורת מעקב מורחבת .מומלץ כי נש"ם תשלים את הסרת הרישום המשמעתי של עובד שהתיק המשמעתי בעניינו .נגנז בשל חוסר ראיות או בשל היעדר אשמה או כיוון שנסיבות העניין אינן מתאימות .להליך משמעתי, בתיקי משמעת שנסגרו לפני יולי 2021. . מידת תיקון הליקוי- הליקוי תוקן במידה חלקית. מהלוח עולה כי מאז שנת2015 מספר המשרות באגף המשמעת עלה בשתי משרות .ואולם מספר התובעים פחת במשרה אחת, וכמעט כל המשרות מאוישות. באגף .החקירות מספר המשרות נותר יציב משנת 2015 (למעט תוספת של משרת .סטודנט), אולם האגף נמצא בתת-איוש של 4 עובדים (כרבע ממצבת כוח האדם .שלו), תת-האיוש בולט במשרות של חוקרים. משאבי האנוש בתחומי הליבה של .האגפים - תביעה וחקירה, הצטמצמו בשנים 2015 - 2020 . .יוצא אפוא שאף שחלפו כ-15 שנה מאז החליטה הממשלה להחיל את חוק המשמעת על .עובדי בנק ישראל, וחמש שנים מאז הביקורת הקודמת, הנהלת בנק ישראל טרם הסדירה .מסגרת נורמטיבית שלמה לטיפול בעבירות משמעת בבנק ישראל . מומלץ כי נציב שירות המדינה ימשיך לפעול לאיתור גורם מתאים לטיפול דרך קבע .בעררים, בתיאום עם משרד המשפטים, ובכלל זה יושלם הטיפול בטיוטת הנוהל שאגף .המשמעת העביר לפרקליטות המדינה במאי 2021 . עוד מומלץ כי נש"ם תבחן אפשרות .להסדיר את זכות הערר על החלטות אגף המשמעת ב תיקי משמעת שיש בהם נפגעי .עבירה. .מידת תיקון הליקוי על האפשרות לערור על החלטת אגף המשמעת בנוגע לעבירות .הטרדה מינית - הליקוי תוקן במידה רבה. .מידת תיקון הליקוי על האפשרות לערור על החלטת אגף המשמעת בנוגע לעבירות .משמעת אחרות - הליקוי לא תוקן. .מומלץ שנש"ם תחדד את הנחיותיה בכל הנוגע לטיפול בעבירות משמעת בקרב .משרדים שבהם שיעור התובענות שהוגשו נגד עובדיהם מכלל התובענות קטן .במידה ניכרת מחלקם של עובדיהם מסך העובדים שחל עליהם חוק המשמעת. .זאת, כדי לוודא שהנתונים על המשרדים האלה אינם נובעים מאכיפה חסרה של .כללי המשמעת. .נמצא כי הפרסום השנתי של נש"ם לציבור בתחום המשמעת במסגרת דוח חופש .המידע אינו מספק מידע מלא על הטיפול המשמעתי הכולל, וגם דוח אגף המשמעת .אינו נותן ביטוי לכלל הפעילות של הגורמים השונים בתחום המשמעת, ובהם אגף .החקירות ובית הדין למשמעת. לדוגמה בדוח חופש המידע מוצג נתון בדבר מספר .החקירות שבוצעו בכל שנה ומידע על אמצעי המשמעת שהטיל בית הדין למשמעת, .ואילו המידע על מספר התובענות שהוגשו ואמצעי המשמעת המשרדיים מוצג בדוח .אגף המשמעת. .נמצא כי הנתונים בנוגע למשך ההליך המשמעתי אינם מוצגים בדוחות שנש"ם .מפרסמת לציבור. .מומלץ שנש"ם תפרסם לציבור דוח שנתי על פעילותה בתחום המשמעת ותרכז בו את .כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות על חקירות משמעת, תובענות שהוגשו ותוצאותיהן ושאר .הטיפול בעבירות משמעת ומשכו, באופן שיאפשר להשוות בין השנים. נמצא כי נש"ם לא השלימה את תיקון חוק המשמעת. עוד עלה כי בתוכנית העבודה של .אגף המשמעת בכל אחת מהשנים 2019 - 2021 "נכללה המשימה "תיקון חוק המשמעת .ברמת חשיבות גבוהה שיש לסיימה עד סוף אותה שנה, וכי אב בית הדין העלה לפני .הנציב דאז את הקשיים הכרוכים בעיכוב התיקון לחוק, אך תהליך החקיקה לא קודם. .משרד המשפטים מצ ידו לא יזם קידום תהליך החקיקה, אלא המתין לטיפול נש"ם .בהערותיו על טיוטת תזכיר החוק. .בין הקשיים האמורים שאב בית הדין העלה בפני הנציב דאז היו גם אלה: הקשיים לקיים .דיונים בשל החובה לפי החוק למנות הרכבים של שלושה דיינים לכל דיון; החוק הקיים .אינו מאפ שר להטיל אמצעי משמעת נוספים כגון הפקעת יותר ממשכורת אחת מעובד .שהורשע, פיטורין על תנאי, השבת שווי הנזק שגרם עובד שהורשע. כמו כן, אב בית הדין .מסר למשרד מבקר המדינה כי יש טעם לפגם בעובדה שאגף המשמעת הוא הגורם .שאמור לקדם את תיקונו של חוק המשמעת, ובכללם את התיקונים הנוגעים לבית הדין .למשמעת, בשעה שעובדי האגף המשמשים כתובעי משמעת הם צד המתדיין מולו בהליך .המשמעתי. לפיכך אב בית הדין סבור כי הלשכה המשפטית בנש"ם צריכה להיות הגורם .האמון על קידום תיקוני החקיקה. .מומלץ שנש"ם תפעל לקידום תיקון חוק המשמעת, ובכלל זאת תשלים את טיפולה .בטיוטת תזכיר החוק, כדי שמשרד המשפטים יוכל להמשיך לקדם את הליך החקיקה. .עוד מומלץ, לנוכח דבריו של אב בית הדין, שנש"ם תיתן את הדעת לגורם האחראי .מטעמה לטיפול בקידום תיקוני החקיקה.	.היקף המקרים שבהם עלו חשדות לעבירות משמעת ביד ושם קטן במידה ניכרת .מאשר בגופים שבהם מספר דומה של עובדים ושעליהם חל חוק המשמעת. כך .לדוגמה בשנת 2020 בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבה עובדים כ -1,000 . עובדים, היו שמונה חשדות לעבירות משמעת ובמשרד ראש הממשלה, שבו מספר .דומה של עובדים, היו 12 חשדות. דהיינו, ממוצע של40 - 60 חשדות בתקופה של .חמש שנים. .עלה כי יד ושם (ארגון המעסיק יותר מ-800 עובדים) טיפל בחשד אחד לעבירת משמעת .במשך יותר מחמש שנים ועשה שימוש בתקנון משמעת כללי שאינו מתאים לתחומי .העשייה של הארגון.	172
משרד האנרגייה . בטיחות מערך הגז הפחמימני המעובה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה שבמסגרת הצורך להגביר את פיקוחו ואת אכיפתו על ספקי הגז, עליו לשקול את הפעולות הנדרשות מצדו למיצוי החקירות ולזירוז ההליכים המשפטיים, כדי למנוע שיהוי בהטלת קנסות על עברות מינהליות. כך תועצם יכולת המשרד להרתיע את העבריינים ולאכוף את הוראות הבטיחות במשק הגפ"ם. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריות ירושלים וחיפה כי עליהן להביא לידי כך שספקי הגז ימשיכו לתת את מלוא המידע על מיקומי הצוברים הטמונים בתחומי שיפוטן ויגישו בקשות להיתרי בנייה לכל צוברי הגז הפועלים ללא היתר. משרד מבקר המדינה מעיר גם שעל העיריות להשלים את מיפוי צוברי הגז שבתחומי שיפוטן, ואם יש צורך, עליהן להשתמש בסמכויות האכיפה הנתונות להן כלפי ספקי הגז ולשקול נקיטת צעדים משפטיים ככל שיתחייב. מנתוני משרד התמ"ת מאוקטובר 2012 עולה כי מידע ממוחשב ומרוכז על צוברי הגז שבפיקוחם קיים משנת 2004 בלבד, וכי מידע על התקופה הקודמת נמצא בארכיון ועל כן אינו זמין ונגיש. מבדיקת הנתונים בנוגע ל- 16,180 צוברי גז עולה כי על 7,521 מהם חסר מידע בדבר שם ספק הגז שהמכלים בבעלותו, ועל 10,787 מהם חסר מידע בדבר נפח צוברי הגז. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת לעגן בנהליו את תפקידם של מפקחי העבודה לוודא, בטרם מתן האישור, שהמבקש פועל על פי רישיון ספק גז ועל פי היתר רעלים, כדי להבטיח שרישיון עסק של מתקן גז והיתר לפי חוק התכנון והבנייה יינתנו אך ורק לגופים העוסקים בגפ"ם לפי הוראות חוק הגז ולפי הוראות חוק החומרים המסוכנים. לפי נתוני המשרד, במועד סיום הביקורת בנובמבר 2012 היו כ - 1,250 בעלי רישיונות לעבודות גז. מבדיקה אקראית של 47 תיקי בקשות לעסוק בעבודות גפ"ם הטעונות רישוי עולה שבשום תיק אין אסמכתה לכך שמנהל הבטיחות או ממונה מטעמו ביקשו מידע מהמרשם הפלילי על מבקשי הרי שיון, אף שבתיקים אלו נמצאו הסכמותיהם של המבקשים למסירת מידע זה עליהם. משרד מבקר המדינה העיר למנהל הבטיחות שבמתן רישיונות לעיסוק בעבודות גז או בחידושם בלי להקפיד על קבלת כל המסמכים הנדרשים בתקנות לשם בדיקתם, נפגעה תכלית הרישוי: להגביל את העיסוק בעבודות גז רק למי שכשירותם לכך הוכחה למנהל הבטיחות. משרד מבקר המדינה מעיר למנהל הבטיחות על כי לא עמד על קבלת תגובותיהם של חמשת המתקינים בתוך הזמן הסביר ועל מיצוי ההליך. מן הראוי שיפעל למיצוי ההליך המינהלי לבחינת זכאותם של הטכנאים להמשיך ולפעול על פי רישיונם. בתוך כך עליו למצות את סמכויותיו החוקיות, לרבות בדיקה אם המשך עיסוקם בעבודות גפ"ם עלול לסכן חיי אדם ורכוש. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, שגישתו מצמצמת מאוד את סמכותו המינהלית של מנהל הבטיחות לבטל רישיון, לסרב לחדשו או להתלותו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה שהסמכות המוקנית למנהל הבטיחות בסעיף 17 לחוק הגז אינה מותנית בהרשעה בדין ואף לא בהגשת כתב אישום, ולכן אין מקום להתנות את מימושה של סמכות זו בהתקיימם. משרד מבקר המדינה אף מוסיף שתכלית הסמכות המינהלית בעניין זה היא לתת למנהל כלים מינהליים שיש בהם כדי למנוע את העיסוק בעבודות גפ"ם ממי שאינם ראויים או שאינם כשירים, ומן הראוי שסמכות זו תופעל על פי הצורך. משרד מבקר המדינה מעיר למנהל הבטיחות שבמשרד האנרגיה ולאגף ההכשרה שבמשרד התמ"ת, שלנוכח החשש מאירועי גפ"ם - העלולים להיגרם מעבודה לא מקצועית של בעלי רישיון לא מיומנים דיים בתחום הגפ"ם - עליהם לבחון ולקבוע במסגרת הרוויזיה נוסח מחייב של אישורי ההתמחות והוותק שמגישים המועמדים המבקשים רישיון; כמו כן עליהם לדרוש פירוט של היקף המשרה ושל היקף שעות העבודה בתקופת ההתמחות והוותק ופירוט של סוגי העבודות שבהם עסק המתמחה בתקופות התמחותו.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה שהגדרותיו לאירועי גפ"ם לפי נהליו זהות לאלו של הרשות, ולא היה מקום לפער בין הדיווחים. משרד מבקר המדינה העיר לרשות כי עליה לדווח למשרד האנרגיה על כל אירועי הגפ"ם כדי שהוא יוכל לחקור את נסיבות האירועים, לנקוט פעולות תיקון ואכיפה בעקבות מחדלי בטיחות ולשפר את סדרי הפיקוח, הבקרה והאכיפה ואת היערכותו למניעת אירועים כאלו בעתיד. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה ועל הרשות לגבש יחד נוהל רישום ודיווח על כל אירוע גפ"ם כדי שיהיה אפשר לחקרו ולהפיק לקחים ממנו. נוהל זה יאפשר גם לאתר ספקי גז פירטיים ולהפסיק את פעילותם. 2. במועד סיום הביקורת הועלה שאגף הבטיחות פועל ללא נהלים מאושרים ותקפים בנושא הבדיקות (סוגיהן ותדירותן) שעליו לעשות בסניפים של ספקי הגז ובסוכנויות הגז, במתקני המילוי, בצוברים, במחסני גפ "ם ובמחסני עזר. משרד מבקר המדינה גם העלה שאין מסמכים המעידים שהאגף עקב בשנים 2008 -2012 אחר תיקון הליקויים והחריגות שנמצאו בבדיקותיו הקודמות בסוכנויות ובסניפים של ספקי הגז. בכך נפגעה איכות הפיקוח והבקרה של האגף על אופן שמירתם של ספקי הגז את הוראות הבטיחות בנושא הגפ"ם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי עליו לפעול בנחישות כדי לאכוף על ספקי הגז את ביצוע הוראות הבטיחות בהמשך לדוחות הביקורת הקודמים של משרד מ בקר המדינה ובהמשך לסיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה שהכנסת אישרה במרץ 2004 , ולפיהם, משרד האנרגיה ייזום ויקדם חקיקת משנה בתחום בטיחות הגז, ויפעל בנחישות לאכוף על ספקי הגז את ביצוע הוראות הבטיחות.	173
משרד האנרגייה . הטיפול בתחנות דלק פירטיות ובתחנות דלק פנימיות לדעת משרד מבקר המדינה, יש לייעל את זרימת המידע מיחידות השדה והמחוזות למטות במשרד האנרגיה, במשרד להגנת הסביבה ובמשטרת ישראל, במטרה להציג בפני מקבלי ההחלטות תמונת מצב מעודכנת על תחנות הדלק ה פירטיות, אשר תסייע להם לקבוע תכנית פעולה למיגור תופעת התחנות הפירטיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה להוביל להקמת מאגר נתונים בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משטרת ישראל, הרשויות המקומיות, הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה וממ"י. מאגר הנתונים יכלול מידע על תחנות דלק פירטיות, בין היתר, מידע על מיקום התחנה, בעליה ופעולות פיקוח ואכיפה שבוצעו בה. יש לאפשר גישה למאגר זה לכל הגופים שהמידע שנמצא בו חיוני עבו רם, ובהם משרד התמ"ת, רשות המים, רשות המסים ונציבות כבאות והצלה. בהתבסס על המידע הזה, על משרד התמ"ת, רשות המים ונציבות הכבאות וההצלה לבצע בדיקות יזומות בתחנות דלק פירטיות בתחומים שבסמכותם. נוסף על כך המידע יסייע לגופי הפיקוח למגר את תופעת תחנות הדלק הפירטיות. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר הכשרה מקצועית בתחום תחנות הדלק הפירטיות מוריד מיעילותן של פעולות הפיקוח והאכיפה נגד תחנות אלה. על משרד האנרגיה להכשיר את עובדי אגף הפיקוח לאכיפה של חוק משק הדלק. לדעת משרד מבקר המדינה, אין להשלים עם מצב שבו המאבק בתחנות הדלק הפירטיות נפגע עקב חוסר שיתוף פעולה בין גופי הפיקוח השונים, אי -קבלת אחריות לנושא ואי-הסכמות בעניין התקציב. על משרד האנרגיה לבחון עם יתר גופי הפיקוח את הדרכים לאגם א ת המשאבים הנדרשים כדי למצוא פתרון לטווח ארוך לסוגיית האחסון של פריטים המוחרמים מתחנות הדלק הפירטיות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי מטרת החוק היא למנוע אספקת דלק לתחנות שאין להן האישורים הסטטוטוריים הנדרשים. לכן סגירת תחנת דלק אינה יכולה להיחשב עילה לסגירת תיק חקירה, בין היתר מכיוון שהעיצום הכספי מוטל לפי חוק משק הדלק על מי שמוכר דלק לתחנת דלק פירטית, וסגירת תחנה אחת אין פירושה שהספק שלה אינו מוסיף למכור דלק לתחנות אחרות. על משרד האנרגיה לקבוע, כאמור לעיל, נוהל להטלה וגבייה של עיצומים כספיים, ולנקוט שימוש רחב יותר בסמ כויות שהחוק מקנה לו להטיל עיצומים כספיים על מפרי החוק ולוודא את גבייתם. לדעת משרד מבקר המדינה, הטיפול בתחנות דלק פירטיות דורש שיתוף פעולה בין כל גופי הפיקוח בהובלת משרד האנרגיה, כדי שיפעילו את מלוא סמכויותיהם בעת ובעונה אחת נגד מפעילי תחנות דלק פירטיות. ההתארגנות של הפורום לפעילות משותפת נגד תחנות דלק פירטיות היא גישה מועילה, ויש לעודד אותה במטרה לשפר את האכיפה גם בתחום תחנות הדלק הפירטיות. .תחנות דלק פירטיות הן מקור למפגעים קשים וסכנה בטיחותית מובהקת, והעובדה שהן מוסיפות להתקיים היא הראיה הטובה ביותר לכך שלא נעשה די בתחום האכיפה נגדן. ריבוי הגופים העו סקים באכיפה בלא תיאום והעברת מידע הדדית הוא מתכון לאכיפה לא יעילה. כדי לצמצם משמעותית את מספר תחנות הדלק הפירטיות יש צורך באכיפה יעילה והגברת שיתוף הפעולה בין גופי הפיקוח. על משרד האנרגיה, האחראי למשק הדלק, להוביל את המאבק כנגד התחנות עם כלל גופי הפיקוח 47 ; ,למצוא פתרון שיאפשר את סגירת תחנות הדלק הפירטיות כולל החרמת הציוד ושאיבת הדלק שבהן. כמו כן עליו להוביל להקמת מאגר נתונים על תחנות פירטיות ופנימיות בשיתוף עם גופי הפיקוח וכן לקבוע דרכים לעדכונו השוטף. אם המשרד סבור כי ההיררכיות בין גופי הפיקוח מונעות זאת ממנו, עליו ליזום החלטת ממשלה או שינוי חקיקה כדי להסדיר נושא זה. על ממ"י למצוא פתרון לשימוש המסחרי החורג של תחנות דלק פנימיות בקרקע חקלאית או לפעול להפסקת הפעילות באמצעות הגשת תביעות משפטיות לפינוי הקרקע. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל הרכב הממשלתי לפעול כדי למנוע תדלוק כלי רכב ממשלתיים בתחנות דלק פנימיות בניגוד להיתר הבנייה ורישיון העסק שהוצאו להן. לדעת משרד מבקר המדינה , על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הפיקוח על ביצוע בדיקות אטימות כדי למנוע זיהום של הקרקע ו של מי התהום על ידי תחנות דלק. לשם כך עליו להשלים את מאגר הנתונים על תחנות דלק פנימיות הפועלות בארץ.	הביקורת העלתה כי אף שממ"י היה ער לפעילותן של התחנות האמורות, הוא לא פעל לביטול ההסכמים עם רוכשי הקרקעות.	174
משרד האנרגייה . הבטחת אספקת גז טבעי לדעת משרד מבקר המדינה, לאור ההיענות המצומצמת לקבלת מענק ממרכז ההשקעות, על המדינה לבחון בהקדם דרכים נוספות לעודד צרכנים לעבור לשימוש בגז. בד בבד, על משרד האוצר להקפיד לבעביר את כספי הסיוע לצרכני רשת החלוקה בזמן, ולהתנות את ההעברה באישורים המתאימים. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמצאו מסמכי ם המעידים על התערבותה הממשית של רשות הגז בעניין אי -ההסכמות בין נתג"ז לגופים אחרים. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות הגז לפעול במלוא המרץ כדי ליישב את המחלוקות בין רשויות המדינה ולהחליט בהקדם בדבר המתכונת שבה יינתן הרישיון באזור ירושלים, כדי להחיש את פריסת רשת החלוקה. דחיית פריסת רשת החלוקה פוגעת באמון הצרכנים בשוק הגז הטבעי, לצד הנזקים הכלכליים והסביבתיים הנגרמים מהעיכוב במעבר למקור אנרגיה יעיל וידידותי יותר לסביבה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה להפעיל את סמכותו ולחייב את הזכיינים למצות בפרק זמן המוגדר בחוק את מלוא הפוטנציאל של מאגרי הגז הנמצאים בחזקתם, תוך יצירת תנאים עסקיים מתאימים או לחלופין לדרוש את החזרת הזכויות במאגר למדינה. מטרת המהלך היא להבטיח אספקת גז טבעי לפי צורכי המשק. משק הגז מאופיין באי-ודאות גדולה ובסיכונים כלכליים ניכרים ליזמים. סיכונים אלו עלולים להשפיע על כמויות הגז המופקות על ידיהם. הקושי בהערכת כמות משאבי הגז והצריכה המשקית הצפויה ב -25 השנים הבאות מחייבים נקיטת מדיניות מאוזנת וזהירה בשיתוף כל המשרדים הרלוונטיים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגופים האלה לגבש לאלתר מדיניות ברורה ומוסכמת בנוגע להערכת כמויות הגז בהתבסס על הכלים המקובלים בעולם ועל היקפי הצריכה העתידיים, כדי לאפשר תכנון בר קיימא של משק הגז וליצור ודאות רבה יותר ליזמים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי האנרגיה, האוצר, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים כי אסדרה חלקית בלבד של ניהול משק הגז גרמה לחוסר ודאות של השחקנים בשוק הגז. אסדרה חלקית עלולה לעכב ואף לטרפד את מימון פיתוח מאגרי הגז הטבעי, וכפועל יוצא עלול להיווצר גם חוסר ודאות בכל שרשרת האספקה של משק הגז. לדעת משרד מבקר המדינה, ניהול אחראי של משק האנרגיה מחייב את הממונה על ענייני נפט לבדוק מפעם לפעם את איתנותם הפיננסית של בעלי ההרשאות, לכל אורך תקופת ההרשאה, ולהכין תכנית פעולה אם יתעוררו קשיים כלכליים אצל בעל הרשאה, העלולים לעכב את פיתוח המאגר או את הפקת הגז ממנו. מצב זה בעייתי במיוחד כיום, מפני שחלק הארי של מאגרי הגז במים הכלכליים של מדינת ישראל מוחזקים בידי קבוצה אחת של בעלי הרשאות. במידת הצורך, על משרד האנרגיה להפעיל את סמכותו החוקית ולחייב את הזכיינים למצות בפרק זמן המוגדר בחוק את מלוא הפוטנציאל של מאגרי הגז הנמצאים בחזקתם או להחזיר את ההרשאה לממונה. קידוחי הניסיון (אקספלורציה) הם פעילות רבת סיכון הדורשת משאבים עצומים. לדעת משרד מבקר המדינה, חוות דעת מקדמית היא הליך מבורך, אך לא די בהליך אד-הוק כזה כדי ליצור את הוודאות והשקיפות הנדרשות בשוק קידוחי הניסיון. יש לסיים בלוח זמנים קצר את הכנתן של תקנות ברורות וסדורות, כדי שהגופים הפועלים בשוק קידוחי הניסיון יוכלו לדעת - מתי ובאילו תנאים ניתן להעביר הרשאה לאחר. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להסדיר בחקיקה את קבלת האישורים מהמאסדרים השונים לצורך חיפוש גז במים הכלכליים של המדינה ולצורך הפקתו. יש לדאוג לתיאום בין המאסדרים או להסמיך מאסדר אחד שירכז את הטיפול בכלל האישורים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הכנת תמ"אות על ידי יזם פרטי שהוא בעל עניין מעלה סוגיות שונות, במיוחד בנוגע לדרכי הה תמודדות עם מצבים שבהם האינטרסים של היזם אינם חופפים את האינטרסים הציבוריים. מן הראוי שמשרד הפנים יבחן את הנושא ויגבש הנחיות מתאימות, שיוחלו במקרים שבהם יוחלט כי יזם פרטי יכין תמ"א, לרבות אמות מידה למקרים אלה.	לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר מגוון ספקים המספקים גז באופן רציף ואמין למשק חייב היערכות מתאימה של משק החשמל וניהול מאוזן ואחראי של מאגר "מארי B " באותה עת. על משרד האנרגיה, כאחראי המרכזי ליישום המדיניות בתחום האנרגיה, לגבש בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה מדיניות מאוזנת ואחראית לשימוש בגז ובדלקים חלופיים לייצור חשמל בעתות משבר, תוך שמירה על יציבותו של משק האנרגיה ועל האינטרסים הכלכליים והסביבתיים של מדינת ישראל.	175
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . ארגון מחדש בתחבורה הציבורית במטרופולין תל-אביב משרד מבקר המדינה מעיר כי היה על משרד התחבורה להסדיר בהסכם מחייב את נושאי העבודות המועברים למנהל תח"צ בנת"א, את תחומי האחריות של נת"א בנושאים שמועברים אל מנהל תח"צ ולקבוע את תקופת הפעילות של נת"א בתחום זה. מבדיקת ההתנהלות לפני הארגון מחדש ובמהלכו בכל הנוגע לנושאי התח"צ ברמת גן עולה כי תיקוני הקווים לאחר הפעימה השנייה נעשו לאחר משא ומתן בין עיריית רמת גן למשרד התחבורה ולאחר שהעירייה הפעילה לחץ על משרד התחבורה. ואולם עד מועד סיום הביקורת לא נמצא פתרון לחלק מהבעיות שהעלתה העיריה לפני משרד התחבורה. מהביקורת עולה כי משרד התחבורה הוציא בפועל סה"כ כ -25 מיליון ש"ח על הסברה לביצוע הארגון מחדש כולל הפעלת דיילי ההסברה. ההסברה התגלתה לא אפקטיבית כבר בימיה הראשונים, ואכן הופסקה בהוראתו של מנכ"ל משרד התחבורה, כאמור. יוצא אפוא שמינהל תח"צ החל את הקשר עם הקהילה רק לקראת יישום תכנית הארגון מחדש, דהיינו הקשר היה מצומצם ונוצר מאוחר מדי. משרד מבקר המדינה ציין כי במבחן התוצאה של שיתוף הציבור בביצוע תכנית הארגון מחדש בתח"צ עלה כי השיתוף לא היה מספק, הואיל ועם יישום התכנית היה צורך לבצע שינויים רבים, והארגון מחדש גרם להתמרמרות בציבור. משרד התחבורה לא נימק את החלטתו שלא להשתמש במיניבוסים בשכונות ברמת- גן. זאת אף שהדבר נדרש לפי התכנית, ומתן השירות לאותן שכונות באמצעות אוטובוסים גדולים אינו עולה בקנה אחד עם הרעיון הבסיסי של מודל התכנית ועם עבודת תכנון הארגון מחדש. . 'מן האמור עולה כי ההתקשרות למסירת עבודת ניהול הפרויקט לחברת ייעוץ א ביוני 2010 נעשתה שלא בהתאם להוראות תקנות חובת המכרזים. נת"א התייחסה להתקשרות כאל התקשרות המשך, אף שמדובר בהתקשרות מסוג אחר, ולפיכך לא התקיימו הנסיבות הנדרשות להתקשרות המשך, דהיינו שמירה על אחידות מטעמי חיסכון ויעילות. קודם ההתקשרות עם היועץ לניהול הפרויקט ביוני 2010 לא פנתה נת"א אל מציעים פוטנציאליים לקבלת הצעות, היא לא עשתה השוואה עם מציעים אחרים ולא בדקה את התאמתה של חברת הייעוץ לעבודה הנדרשת. יתר על כן, במרץ 2011 , בעת אישור הארכת ההתקשרות והגדלת היקפה הכספי בפעם השנייה, נת"א הייתה ערה לכך שמדובר בהתקשרות שונה מההתקשרות הראשונה, ולמרות זאת היא הסתמכה על אישורה של ועדת המכרזים להמשך ההתקשרות על פי פטור בגין התקשרות המשך. הביקורת העלתה כי בתוספת להסכם הסובסידיה מנובמבר 2012 שנחתמה לאחר ביצוע הפעימה השנייה, הוסכם כי חברת דן תרכוש רק כמחצית ממספר האוטובוסים כפי שננדרש על פי התכנית - ואילו בתוספת להסכם הסובסידיה עם אגד ממרץ 2012 .לא כלל משרד התחבורה רכישה של אוטובוסים נוספים כלל במשרד התחבורה לא נמצאו מסמכים המבהירים מדוע שונתה הדרישה לרכישת המיניבוסים. בביקורת לא נמצאו מסמכים המעידים כי משרד התחבורה בדק ביסודיות את העלות לעומת התועלת בכל שלב משלבי הפרויקט, משלב התכנון ועד ביצוע הפעימות, ואת העלויות השוטפות והעתידיות של תוספת התשומות וההצטיידות הנדרשת באוטובוסים.	עד מועד סיום הביקורת נובמבר 2012 , לא הקים משרד התחבורה רשות לתחבורה ציבורית ארצית וממילא לא הקים רשות מטרופולינית, אף שהחליט שתוקם רשות כזאת עד סוף 2010 . רשות מעין זו הייתה עשויה לשפר את התיאום בין הגורמים המעורבים ולמנוע חלק מהליקויים בתהליכי הארגון מחדש במטרופולין תל אביב; ליקויים שנבעו מהיעדרו של גוף בעל סמכויות-על שבידיו הכלים והידע הדרושים.	176
רשות מקרקעי ישראל . סדרי העבודה של שר הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל מהאמור לעיל עולה כי שכונת אחיסמך הוסבה כולה למגורים לאוכלוסייההדתית - חרדית. שינוי תב"ע בפרויקט אחי סמך כדי ל התאימו לאוכלוסייה הדתית-חרדית החל כבר באוקטובר 2007 ,, לפני כניסת השר לתפקידו ביזמת חברה פרטית, שרכשה כמחצית מיחידות הדיור שתוכננו בפרויקט. לשם כך היו אמורים העירייה או היזם לפעול לשינוי התב"ע בשטחים שרכש היזם, אך בפועל היה זה משרד השיכון, שקידם את תכנית הצל, לכל הפרויקט. בהתערבותו של משרד השיכון יש כדי ליצור מראית עין של מתן עדיפות לאוכלוסייה מסוימת. מהאמור לעיל עולה כי חברהב' עשתה שימוש חורג בקרקע שהרשות החכירה לה, ובנתה אולם שמחות במקום מפעל לייצור צינורות. הרשות, למרות בקשת החברה, לא הסכי מה להתפשר עמה, ביטל ה את הסכם החכירה והגיש ה נגדה תביעה שהתקבלה בבית המשפט. משרד מבקר המדינה מעיר לשר לשעבר, כי מפעל התעשייה בטבריה הוא דוגמה למקרה שבו הוא החליט להתערב, פנה לרשות והעלה את הנושא פעמים רבות בפגישות העבודה עם מנהל הרשות, ולעומתו מקרה דומה שבו החליט השר שלא להתערב. זאת ועוד, השר לשעבר ציין בתשובתו כי החליט שלא להתערב בשל פסק הדין הברור שהתקבל בעניין. משרד מבקר המדינה מציין, כי גם במקרים אחרים שפורטו לעיל, ניתן פסק דין של בית המשפט, אך הדבר לא מנע מהשר מלהתערב בהם. לדעת משרד מבקר המדינה, בפעילות מסוג זה של השר יש כדי ליצור, למצער, מראית עין של העדפת מקרה אחד על פני אחר. מהאמור לעיל עולה, כי לאחר פגישות העבודה עם השר בעניין מתחם נחלים, שינה מנהל הרשות את עמדתו, והפך ממתנגד לתכנית העירייה לתומך בה . יועץ השר קיים פגישה עם גורמים בעיריית פתח תקווה וסיכם עמם כי תקודם התכנית לניוד זכויות בנייה ממתחם נחלים למתחם "זקן השומרים". לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שבמקרים שבהם השר או גורם מטעמו מקיים פגישות מקצועיות בעניינים נקודתיים הנוגעים לפעילות של הרשות, יוודא שישותפו בהן גם הגורמים המקצועיים ברשות. למרות זאת נמצא, כי ביולי 2010 , חודש לאחר שמנהל הרשות ס ירב להיענות לבקשת ראש העיר ייה, התקיים דיון בלשכת השר בנושא מתחם נחלים, ובו דנו בבקשת העירייה לנייד זכויות בנייה ממתחם זה לאזורים אחרים בעיר. על פי סיכום הדיון, אם תקבל הרשות פיצוי בגין הפחתת מספר יחידות הדיור בתכנית, ה יא תקבל את תכנית העירייה לנייד זכויות ממתחם נחלים למתחמים אחרים. בינואר 2011 פנו שוב בעלי חברה א' לשר, ובעקבות פנייתם נמצאו התכתבויות בין יועץ השר למנהל מחוז הצפון בנוגע לפשרה, ולפיה יפרסם המחוז מכרז פומבי חדש על הקרקע כולל המבנה. כמו כן נמצא, כי בחודשים ינואר -אוגוסט 2011 הנושא עלה פעמים רבות בפגישות עבודה שהתקי ימו בין שר השיכון למנהל הרשות. גם במקרים אלה לא נמצאו סיכומי פגישות, וגם לא נמצאו סימוכין להחלטה של הרשות על שיווק הקרקע במכרז פומבי, ולסיבות שהניעו את הרשות לנסות ל הגיע לפשרה עם החברה. כאמור, בעלי חברה א' פעלו בניגוד להסכם החכירה שהרשות חתמה עמם, ובניגוד להצהרתו המפורשת של מנכ"ל החברה, ובנו אולם אירועים למטרות מסחר במקום מפעל תעשייתי. גם מבקר המדינה, בדוח שפרסם בינואר 2010 , הצביע על ליקויים רבים בפעילות הוועדה המקומית לתכנון ובניה במתן היתרי בנייה לחברה, כמו גם בפעילות הרשות למניעת בניית מבנה מסחרי. למרות זאת נמצא, כי לאחר פניית בעלי החברה לשר, ולאחר שהשר ולשכתו העלו שוב ושוב את הסוגיה לפני מנהל הרשות - משכה הרשות את התביעה למתן צו מניעה נגד בעלי החברה מבית המשפט, והחלה במהלך של ניסיון להגיע עמם לפשרה. לצורך השוואה וכדי להמחיש את ההתערבות הבלתי ראויה של שר השיכון לשעבר במקרה האמור לעיל, יתואר להלן מקרה דומה בטבריה, שבו מיצ תה הרשות את סמכותה. בסופו של דבר בוצע הפינויעל ידי ההוצאה לפועל בינואר 2012 , בהתאם לצו בית המשפט. לדעת משרד מבקר המדינה, התנהגות השר, בנסיבות המתוארות לעיל, חרגה מגדרי ההתערבות של שר השיכון בענייני הרשות, עד כדי חשש להתערבות לא ראויה בעבודתה השוטפת של הרשות. מהאמור לעיל עולה, כי לאחר שלשכת שר השיכון החלה לעסוק בנושא בית הכנסת בירושלים, קיבלה הנהלת הרשות החלטה הסותרת החלטת מועצה קיימת , בלא שנמצאו הנימוקים לכך. עוד נמצא, כי בנובמבר 2010 התקיים דיון בנוגע למתחם נחלים בהשתתפות יועץ שר השיכון וגורמים בעיריית פתח תקו וה וללא אנשי הרשות, ובו סוכם כי תקודם תכנית להעברת זכויות בנייה של יחידות דיור ממתחם נחלים למתחם "זקן השומרים" בעיר. הנושא עלה כמה פעמים בפגישות עבודה של השר עם מנהל הרשות, ובמאי 2011 סוכם כי מנהל הרשות יחתום על התכנית.	משרד מבקר המדינה מציין כי שיווק פרויקט אחיסמך היה באח ריותה הבלעדית של הרשות, והרשות אף הציעה כאמור, כי בקשת החברה הפרטית לשינוי התב"ע והמימון שלה תיחתם בין העירייה לחברה ללא מעורבות ה של הרשות. כאמור, יתכן, שללא התערבות משרד השיכון, המכרז היה משווק בהתאם למתווה הקודם ללא התאמה לאוכלוסייה בעלת צביון דתי.	177
משרד התיירות . השתתפות המשרד במימון אירועים המשרד הודיע בתשובתו כי לא היה מודע לכתב השיפוי. עם זאת, עולה כי הגורמים המקצועיים במשרד ידעו ש הגורם שי בצע הלכה למעשה את פסטיבל הסטודנטים, הוא חברה פרטית , שעיסוקה פעי לות כלכלית לרווחת ציבור הסטודנטים, ושהיא בוודאי אינה מלכ"ר. לדעת משרד מבקר המדינה, מכל האמור לעיל עולה כי כספי המשרד ניתנו כתמיכה בסכום כולל ולא כנגד הפעילויות שעליהן הוסכם ושבוצעו בפועל. הוצאת כספי המשרד נעשתה בלא שאיש מהמשרד יקפיד על הבקרה הנדרשת לנחיצות ההוצאה ולתקינותה. נמצאו שני פרסומים בלבד , בגיליונות שהתפרסמו ב - 5.8.10 וב- 12.8.10 , כלומר הפרסום בעיתון זה נמשך שבועיים בלבד, ולא שישה שבועות כמתחייב בהסכם . נמצא כי המשרד שילם להתאחדות עבור פרסומים ופעולות שיווק בלי שבדק אם אכן בוצעו. מהאמור לעיל עולה כי פעולות שיווק שהתחייבה ההתאחדות לבצע בוצעו רק בחלקן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי החרגת הפסטיבל מדרך המלך, כלומר נוהל אירועים, על ידי המנכ"ל ועל ידי היועמ"ש, וקביעת דר ישות שונות מהמקובל באירועים דומים, הן שהביאו לכך שכספי המשרד הועברו בפועל לחברה פרטית, הפועלת למען השאת רווח. כל זאת ללא בדיקה נאותה, ואחרי שבדיעבד התברר כי אין מדובר בעלויות גרדא אלא בעלויות בתוספת העמסת רווח. הביקורת העלתה כי המשרד שילם להתאחדות בלי ש ביקש ל בדוק את מערכת החשבונות הנוגעת למיזם ובלי ש ביקש לקבל דוחות כספיים כקבוע בהסכם. בעקבות הביקורת פנה המשרד להתאחדות, וביקש את המסמכים האמורים. ואולם עד מועד סיום הביקורת, נובמבר 2011 ., לא קיבל המשרד את המסמכים מהטבלה עולה כי ההוצאות בפועל, בשלושת הסעיפים המוצגים בטבלה, נמוכות בהרבה מהדיווח למשרד. לדעת משרד מבקר המדינה אי-אפשר לפרש א ת ההתחייבות, שנתן המשרד בהסכם לממן פעולות מסוימות בשלושה תחומים ספציפיים, ככוללת את עלות המלונות; לפיכך הייתה חריגה גדולה ממימון 49% .המותרים לפי ההסכם מחישוב שערך משרד מבקר המדינה עולה כי שיעור השתתפות המשרד ( 936,000 ( ש"ח) מסך הוצאות ההפקה שהיו בפועל לחברה 1,185,478 ש"ח32) הוא כ - 79%. נמצא כי במסגרת הסכם אילת הוחלט , כאמור, לתמוך ב שני אירועים בסך של 200,000 ש"ח על פי הקריטריונים הקבועים בנוהל האירועים , וזאת למרות ההצהרה בוועדת המכרזים כי המשרד "התנתק" מנוהל אירועים לגבי אירועים באילת. לדעת משרד מבקר המדינה, משקבע המשרד בהסכם אילת כי אירועים באילת ייבחנו על פי נספח ג', הרי שאין זה תקין שאירועים מסוימים, שנערכים באילת בתקופת הזמן שעליה חל נספח ג', ייבחנו על פי נורמה אחרת - נוהל האירועים.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי עליו להקפיד שאירועים חדשים שהעירייה תיזום יעמדו בתנאי נספח ג' , ושהבקרה אחר הוצאת הכספים בגינם תיעשה על ידי המשרד. במצב הנוכחי לא ברור איזה גוף יהא מוסמך לבחון אם האירוע החדש עומד בתנאי נספח ג' ועל מי יוטלו הפיקוח והבקרה על אירוע כאמור - על המשרד או על העירייה, אם בכלל. על פי תקנות חובת המכרזים ניתן לאשר פטור ממכרז על פי תקנת המיזם לאירוע ספציפי ולגוף העומד בתנאי התקנה. אחריות זו מוטלת לבחינת ועדת המכרזים המשרדית, והיא אינה יכולה לאצול אותה לגוף אחר כגון העירייה.	178
רשות החשמל . הטיפול במיזם פרטי - הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל משרד מבקר המדינה מעיר כי הסבר החשכ "ל הקודם מעיד ששיקול זה שבגללו המליץ לממ "י להאריך את הסכם הפיתוח עם חברה ח' בפטור ממכרז, לגבי המקרקעין שיועדו לחברה ו', סייע בעקיפין לפגיעה בהשגת היעד של הגברת התחרות במשק החשמל. משרד מבקר המדינה גם מעיר כי הנהלת ממ "י התעלמה מנימוקי המלצתם של מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות ושל החשכ "ל הקודם מ - 4.10.10 , בכך שבעת החתימה על התוספת להסכם הפיתוח ב- 5.1.11 'לא עמדה על חיובה של חברה ח לסיים את הקמת תחנת הכוח של חברה ו' במועד שיאפשר לה לייצר חשמל עוד בקיץ 2013 . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את ויתורו של ממ"י על זכויות קנייניות של המדינה ושל כלל הציבור, בעת שאישר את שעבוד הק רקע לטובת תאגידים בנקאיים ללא כל תמורה וללא כל בטוחות, וכבל את עצמו לעסקה עם חברה ח' ועם חברה ו', בלי יכולת להשתחרר ממנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי רשות החשמל פעלה בניגוד לאמור בתקנות, שכן היא החליטה על מתן הרישיונות המותנים לחברה ו' בדצמבר 2005 ובדצמבר 2006, אף שלא היו לה זכויות על מקרקעין, שהחזקת ם היא מן התנאים למתן הרישיון המותנה. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט לא וידא כנדרש שלהודעת מנכ"ל חברה ו' יצורפו המסמכים המעידים על ביצוע הסגירה הפיננסית החתומים בעת גיבוש הסכם ההתקשרות וחתימתו. זאת ועוד, משנודע למשהב "ט שהודעת מנכ"ל חברה ו' בדבר ביצוע הסגירה הפיננסית אינה נכונה ושחברה ו' אינה עומדת בתנאי ההסכם, היה עליו לתבוע מחברה ו' למלא את תנאי ההסכם ולשקול לנקוט צעדים נוספים, לרבות בחינת עצם תוקפו של ההסכם. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל הקודם ולמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות כי הם לא ביססו את אמירתם בדבר הנזק הצפוי מביטול הסכם הפיתוח עם חברה ח' גם על השוואה בין רכישת חשמל מחברה ו' לרכישתו מיצרני חשמל פרטיים אחרים ועל אומדן של נזק זה13 . לפיכך הטענה בדבר "נסיבות מיוחדות", שעליה התבססו החלטות הנהלת המינהל המורחבת וועדת הפטור מנובמבר אותה שנה, ובעקבותיהן גם אישורו של שר האוצר, לא נתמכה בעבודת מטה מבוססת. משרד מבקר המדינה מעיר, כי היה על המנכ"ל לשעבר לפנות ללשכה המשפטית במשרדו עם תחילת המגעים עם חברה ו', להצהיר על זיקותיו לבעליה ולקבל הנחיה כיצד לפעול. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הסיכום היה בניגוד לאמור בחוות דעתה של היועצת המשפטית של הרשות מפברואר 2008 , ואשר העתקה הועבר ליועצים המשפטיים של מערכת הביטחון ושל משרד האוצר, בדבר השתתפותם הצפויה של יזמים אחרים במכרז, לו יקוים כזה - במיוחד לנוכח ה התקדמות שעליה דיווחו היזמים המתחרים בפברואר 2009. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי היה על משהב"ט לבחון סיכום זה עם הגורמים המקצועיים ברשות החשמל, בטרם קיבל את ההחלטה להימנע מלהעמיד למבחן את הצעות מתחריה של חברה ו', באמצעות קיום מכרז. בדרך זו הנציח משהב"ט את העדפתה של החברה על פני מתחריה. מהאמור לעיל עולה כי משהב"ט המשיך לעמוד על קיום ההתקשרות עם חברה ו' ונמנע מהשגת היתרונות האפשריים של קיום מכרז, אף שחברה ו' לא עמדה בתנאי ההסכם המקורי ל אספקת חשמל, ומטרת ההתקשרות המקורית עמה לא הושגה. .מראשית שנות התשעים של המאה העשרים ראו ממשלות ישראל בהכנסת יצרני חשמל פרטיים למשק החשמל בישראל פעולה חיונית להגדלת כושר הייצור של משק החשמל - כדי לספק את הביקוש ההולך וגדל לחשמל - וליצירת משק חשמל תחרותי. בעשור האחרון מנסים כמה יזמים, ובהם חברה ו', להקים מתקנים פרטיים שביכולתם לייצר חשמל בהיקף ניכר. ממצאי הביקורת בעניין טיפול הגורמים הממשלתיים, ובהם משהב"ט, ממ"י ומקורות, בהתקשרויות עם חברה ו' מלמדים על התנהלות לא תקינה ושלא בהתאם לחוק ותקנותיו : מתן הקלות לחברה ו' והימנעות מקיום מכרז פומבי אשר י עניק לכלל היזמים שוויון הזדמנויות להגיש את הצעותיהם ויאפשר למקיים המכרז להפיק את התועלת המרבית. יתר על כן, ההתקשרויות של משהב"ט ו של מקורות עם חברה ו' נעשו בלי שנבדק ביסודיות אם היא אכן עמדה בתנאי הסף להתקשרויות.	משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי משהתברר לה באפריל 2009 'שחברה ו לא עמדה בתנאי סף חיוני של המכרז שבו זכתה, היה על מקורות לבחון את משמעות הפגם ואת השפעתו על הזכייה במכרז.	179
משרד האוצר . גביית תמלוגים ושימוש במשאבי טבע - משרד האוצר לדעת משרד מבקר המדינה, לאור היקפי הסכומים המדוברים והחשיבות שבהבהרת סכום הבסיס שעל פיו יחושבו התמלוגים, חשוב מאוד שמשרד האנרגיה והמים יפעל להשלמת הבחינה המשפטית-כלכלית ויפעל בהתאם למסקנותיה. .לדעת משרד מבקר המדינה, בעת הדיון על קביעת אופן חישוב התמלוג יש להביא בחשבון גם את שקלולם של ההיבטים הסביבתיים ותמחור הנזקים העלולים להיגרם מפעילותן של חברות הפקת הגז והנפט. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התמשכות תהליכים אלה במשך שנים מוטל על רמ"י לפעול בנחרצות ולנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותה כדי לפתור את המחלוקות בסוגי ית דמי החכירה ולגבות את החוב בהקדם. לעניין זה משנה חשיבות נוכח הסכום הניכר של החוב והצורך לשמור על העיקרון של גביית תמורה ראויה על השימוש בקרקעות המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שנושא ניצול המים על ידי חברות המים המינרליים נמשך שנים רבות ומאחר שטרם הסתיימה עבודת המטה בעניין זה, על רשות המים להשלים במהרה את הבחינה של סוגיית הטלת תמלוגים על חברות המים המינרליים או נקיטת כל שיטת גבייה אחרת שתתמחר כנדרש את השימוש במשאב טבע זה ותיבחן באופן מקצועי ואובייקטיבי. כל עיכוב בטיפול בסוגיה זו פוגע בעקרונות הצדק החלוקתי ופוגע בהכנסות המדינה. משרד מבקר המדינה מדגיש שלא נמצאה עבודה כלכלית הבוחנת את שינוי שיטת גביית התמלוגים כפי שהנחה השר את המינהל. על רמ"י להכין עבודה כלכלית מסודרת ומקיפה בענ יין זה שתבחן באורח מעמיק את היתרונות ואת החסרונות הגלומים בשינוי שיטת חיוב התמלוגים. משרד מבקר המדינה מעיר כי במועד סיום הביקורת, נובמבר 2012 , טרם התקבלה החלטה על עדכון תמלוגי החצץ למחצבות הפטור, בניגוד לרציונל הכלכלי שהציגה העבודה הכלכלית שהוגשה ל רמ"י כבר ב - 2009 . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותה של רמ"י בסוגיית עדכון תמלוגי החצץ, שיש לה משמעות כספית אדירה , שכן הסדרתה יכולה להביא להזרמת מאות מיליוני ש"ח לאוצר המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ש רמ"י ומשרד האנרגיה והמים ישלימו את הבחינה החשבונאית הנדרשת בדבר הסכום הסופי המגיע לקרן לשיקום מכרות , ידאגו כי יועבר לקרן בהקדם האפשרי ויאפשרו לה לפעול בהתאם ליעדיה ובפיקוחם ובניהולם של גורמי הממשלה הרלוונטיים . אין זה תקין שחלפו עשר שנים וטרם הוסדרה קבלת הכספים עבור הקרן, בזמן שהפטור מדמי החכירה הוענק זה מזמן. ,לדעת משרד מבקר המדינהנוכח המחלוקת הא מורה יש מקום לשקול את הצורך להבהיר את סוגיית ההוצאות המותרות בניכוי באופן שלא יותיר מקום ל טענות שונות בעתיד. כמו כן נוכח חילוקי הדעות האמורים על אופן חישוב ההכנסות ובכפוף לתוצאות הבוררות, יש מקום לשקול את הצורך ליזום תיקוני חקיקה מתאימים. הביקורת העלתה כי בחשבות משרד התמ"ת אין נוהלי בקרה ובדיקה לאימות ולחישוב נתוני התמלוגים שמעבירה חברה א'. עוד עלה כי במהלך השנים לא נבדקו באופן שוטף הבסיס לחישוב ם של התמלוגים שהעבירה החברה ואופן חישובם, לא אומתו ולא השוו לנתונים בפועל.	לדעת משרד מבקר המדינה, יש להגביר את הפיקוח ואת הבקרה על התמלוגים שהמדינה מקבלת בגין ניצול משאבי טבע, לרבות תמלוגי חברה א'. מן הראוי גם לבחון את האפשרות להעביר את האחריות לפיקוח זה אל אגף החשכ"ל, מתוקף תפקידו כאחראי לנכסי המדינה. יש צורך בזירוז תהליכים אלו לאור התמשכותן של הבקרות הלקויות על פני שנים כה רבות.	180
משרד האוצר . החלטות בתחום המיסים – תהליך קבלתן והתאמתן ליעדי הממשלה לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום להנחה כי ההשפעות הצפויות של השינויים המוצעים במערכת המס ידועות לכל מקבלי ההחלטות, שכן הדברים מורכבים מאוד ואינם מובנים מאליהם. ניתוח ההשפעות יכול להיעשות בדרכים שונות, תוך דגשים שונים ולקיחת משתנים שונים בחשבון. זאת ועוד, מן הראוי כי מקבלי ההחלטות - ובכללם מנכ"ל משרד האוצר, שר האוצר, ראש הממשלה ושרי הממשלה - יקבלו תמונה מלאה ומבוססת על ההשפעות הכלכליות והחברתיות של כל שינוי המוצע במערכת המס, ובכלל זה תעדוף, הצגת חלופות, הסברים נלווים, וככל הניתן גם נתונים כמותיים על עצמת ההשפעות הצפויות. כך יובטח שמקבלי ההחלטות יקבלו החלטות מושכלות, המאזנות בין כל מרכיבי חלופות המס המוצעות. בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי בלשכת מנכ"ל משרד האוצר- צומת מרכזי בקבלת החלטות - לא נמצאו כל מסמכי ביסוס או סיכומי דיונים או פרוטוקולים על דיונים בתחום המסים. עוד נמצא כי האגפים במשרד האוצר - המינהל ואגף התקציבים - אינם נוהגים להכין סיכומי דיונים ומסתפקים בהגשת מצגות בלבד למקבלי ההחלטות. על פי רוב לא ניתן לדעת לאילו גופים הוגשו המצגות. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו, מה גם שכבר העיר עליה למשרד האוצר בדוחות קודמים. בהיעדר תיעוד מתאים לא ניתן לוודא כי תהליכי קבלת ההחלטות התנהלו באופן מיטבי. משרד מבקר המדינה מעיר כי מהאסמכתאות שהועברו אליו לא נמצא כי מלוא ההשפעות הכלכליות והחברתיות של שינויים מוצעים בתחום ה מסים משתקפות במסמכים, ולא כל החלופות שמציעים האגפים מתועדפות. דבר זה עלול להקשות על מקבלי ההחלטות בעת בחינת הנתונים לצורך קבלת החלטה. במשרד האוצר אין גוף שמרכז את ניתוח ההשפעות והתוצאות של החלטות מיסוי על מערכת המס והמשק, על חלוקת ההכנסות ועל משתנים כלכליים אחרים, ואת המעקב והבקרה אחריהן. בהיעדר תהליכים אלו, ספק אם הממשלה יודעת אם החלטות מיסוי שהתקבלו אכן השיגו את יעדן ואילו השפעות היו להן על המשק והחברה. משרד מבקר המדינה מעיר כי המינהל מפרסם מדי שנה בשנה ניתוחים שונים ופרטניים בתחום המיס וי הישיר. ואולם כדי לקבל תמונה כוללת על מידת הפרוגרסיביות של כלל מערכת המס ועל השפעת המיסוי העקיף על חלוקת ההכנסות במשק, יש מקום להציג בדוח השנתי של המינהל גם ניתוח של כל מרכיבי מערכת המס, ובכלל זה חלוקת נטל המסים העקיפים לפי עשירוני ההכנסה. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי אין בכוח אדם מצומצם ולחץ של זמן כדי להצדיק חוסר תיעוד. תיעוד איננו דורש זמ ן רב או דרכים חדשניות או מורכבות; אפשר, למשל, להטיל על אחד הנוכחים בישיבה לרשום את עיקרי הדברים תוך כדי דיון, ולאחר מכן לערוך פרוטוקול ולהפיצו למשתתפים. על משרד האוצר, המכיר בחובת התיעוד, לתעד את עבודת המטה כדבר שבשגרה וללא יוצא מן הכלל. בדיקת המסמכים שהעבירו האגפים השונים במשרד האוצר למשרד מבקר המדינה מעלה כי מתכונת ההצעות לשינויים במערכת המס שמציגים מינהל הכנסות המדינה, אגף התקציבים ורשות המסים להנהלת המשרד ולממשלה, אינה מאפשרת למקבלי ההחלטות לבצע השוואה בין החלופות השונות. ההצעות אינן כוללות, למשל, את הצגת ההשפעות הכלכליות והחברתיות הצפויות של כל שינוי; חלק מההצעות אינו מפרט לאילו גורמים הן הוצגו, מתי הוצגו, והאם מסמכים אלו היו המסמכים הסופיים. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה כי תיעוד אין משמעותו גילוי המידע והפצתו ברבים. הצורך במניעת הדלפות משיקולי רגישות וסודיות אינו מהווה הצדקה לחוסר תיעוד. נהפוך הוא - היעדר תיעוד בנושאים המוגדרים כרגישים וסודיים מעורר חשש טבוע לאי -תקינות. מדובר בהתנהלות בלתי תקינה ואי -כיבוד של עקרונות היסוד המעוגנים בפסיקת בית המשפט העליון בנדון. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ריבוי אגפי המטה השותפים בתהליך קבלת ההחלטות בתחום המסים, הכנת תיעוד מסודר ומפורט מאפשרת ללמוד על תקינות התהליך ועל סדרי בחינת החלופות והדעות שהוצגו למקבלי ההחלטות. תיעוד התהליך תורם לקיומם של הליכי חשיבה ותכנון סדורים, להבניה של שיקול הדעת, לעמידה בחובת ההנמקה, לפעילות על פי תכנון, לרציפותו ולשימורו של הזיכרון הארגוני בטווח הקצר והארוך. מסמכי התיעוד משמשים אף למעקב על השגת היעדים שנקבעו למשרד ולהפקת לקחים.	נמצא כי במסים העקיפים נעשים שינויים תכופים שלעתים אינם עקביים והם מועלים או מופחתים בתוך זמן קצר. תופעה זו מעוררת חשש שהחלטות בתחום המיסוי אינן מתקבלות באופן סדור ומנומק ובראייה כוללת, אלא בעקבות לחצים ואירועים המחייבים גבייה מהירה וקלה של הכנסות. יתרה מזו, שינויים תכופים במערך המיסוי יוצרים חוסר ודאות בקרב משלמי המסים ועלולים לפגוע באמון הציבור בממשלה וביציבות המשק.	181
משרד ראש הממשלה . יישום החלטת הממשלה בנושא מעבר היחידות הארציות של הממשלה לבירה מהאמור עולה כי עד יולי 2009 התקיימו דיונים בהשתתפות נציגי צוות היישום אשר הונחו כיצד לקדם את העברת היחידות הארציות לירושלים. התברר כי מאז הישיבה האמור ה במשך כשנתיים וחצי לא הושלמה התכנית המפורטת להעברת היחידות הארציות לירושלים, ולמעשה התהליך שהוחל בו הוקפא. משרד מבקר המדינה אינו מקבל את תשובת משרד רה"ם, שכן בניגוד לתשובתו העלו ממצאי הביקורת כי גם לאחר יוני 2008 המשיך צוות היישום לפעול ליישום החלטת הממשלה ובפועל קיים דיונים בעניין זה כאמור לעיל עד יולי 2009 . בדיונים אלה התקבלו החלטות אופרטיביות לצורך המשך הכנת תכנית פעולה מפורטת. משרד מבקר המדינה העיר למשרד רה"ם, כי גם אם פרשנותו המילולית להחלטת הממשלה שלפיה צוות ה יישום סיים את תפקידו כבר ב - 2008 ,היא אפשרית משתמע ממנה שאין גורם אחד שהופקד על ניהול ויישום הפרויקט. אף לא נמצאו מסמכים המעידים על קיום מעקב ובקרה על יישום החלטות צוות היישום מיולי 2009 ועד ינואר 2012 . זו היא תוצאה המותירה חסר יסודי העלול לפגוע במידה ניכרת ביכולת ליישם את החלטת הממשלה. ויודגש כי אין בכוחו של סעיף י', שעניינו מעקב אחר יישום ההחלטה, כדי למלא את החסר האמור. מעבר של עשרות יחידות ממשלתיות לירושלים הוא פרויקט מורכב והשלמתו על פי לוח הזמנים שקבעה הממשלה מחייב פעולה רציפה ומתואמת בין משר די ממשלה שונים. היעדר רציפות בפעולות שנעשו בשנים 2009 -2012 עיכב את קידום התכנית ואת יישום ההחלטה על פי לוח הזמנים שנקבע בה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד רה"ם כי זה כמה שנים, שבמהלכן היו אמורות להיעשות פעולות נרחבות ליישום החלטת הממשלה, לא היה במערכת הממשלתי ת גורם כלשהו שנשא באחריות להובלה כוללת ומתואמת ליישומה. למצב זה הייתה השפעה ניכרת על היכולת ליישם את החלטת הממשלה משום מורכבותה והיקפה של התכנית. .,בביקורת נמצא כי מאמצע שנת 2009 עד ינואר 2012 , דהיינו במשך שנתיים וחצי, לא שב צוות היישום להתכנס, ולא נמצא גורם אחר שפעל לניהול ותכלול פעילויות התכנון והיישום. למעשה עד מועד סיום הביקורת לא הושלמה הכנת התכנית המפורטת, שנדרשה על פי תכנית האב, כפי שיפורט להלן. בהשוואה שעשה משרד מבקר המדינה בין הנתונים שבמיפוי זה ובין נתונים שאסף מכל משרדי הממשלה (מלבד משרד הביטחון ומשרד החקלאות) וממקורות נוספים9 עולה, כי הוא כולל יחידות ארציות של הממשלה הנמצאות באזור תל אביב והמרכז בלבד. עוד עלה כי המסמך אינו מלא, ואף אינו כולל את כל היחידות הארציות השוכנות בתל אביב. המסמך משנת 2012 גם אינו עדכני ואין מופיעות בו יחידות ארציות חדשות של הממשלה שהוקמו בחמש השנים שחלפו מאז פורסמה החלטת הממשלה ועניינן לא נדון בוועדת החריגים: יחידת האכיפה ברשות התאגידים במשרד המשפטים והאגף לביטחון מים ברשות המים, כפי שיפורט בהמשך. משרד מבקר המדינה מעיר למינהל הדיור ולמשרד רה"ם, כי נתוני מיפוי מלאים ומעודכנים של כל יחידות הממשלה הארציות השוכנות מחוץ לירושלים אמורים לשמש תשתית חיונית לביצוע החלטת הממשלה, לרבות ביצוע הערכה כמותית מדויקת יותר של השטח הנדרש ליחידות העתידות לעבור לירושלים ושל מספר עובדיהן. לפיכך על מינהל הדיור לעדכן את מסמכי המיפוי שברשותו. משרד מבקר המדינה העלה כי המבנים האמורים לא ייתנו מענה מלא לצורכי יחידות אלה במועד שנקבע בהחלטת הממשלה, כמפורט להלן: בשים לב לחשיבות המיוחדת הנודעת לשיכון לשכות השרים בבירה, הבא לידי ביטוי גם בהחלטותיה של ועדת החריגים, על מינהל הדיור לתת זכות קדימה לאיתור שטחים ראויים בעבור לשכות השרים בבנייני הממשלה בירושלים, כדי שניתן יהיה לשכן בהן את השרים זמן סביר לאחר מועד מינוים. ממצאיו של פרק זה מצביעים על פערים גדולים בין החלטת הממשלה משנת 2007 בדבר העברת היחידות הארציות לירושלים עד שנת 2015 , ובין התכנון, הנ יהול והיישום של הפעולות למימושה. זה כמה שנים, שבמהלכן היו אמורות להיעשות פעולות נרחבות ליישום ההחלטה, לא היה במערכת הממשלתית גורם כלשהו, כגון משרד רה"ם, שנשא באחריות להובלה כוללת ומתואמת של פעולות אלה. למצב זה הייתה השפעה ניכרת על היכולת ליישם את ההחלטה משום מורכבותה והיקפה של התכנית. הנושאים שבהם נמצאו פערים הם איתור השטחים לאכלוס היחידות בירושלים, קביעת מקורות המימון של עלויות המעבר על מרכיביהן השונים, פתרונות לסוגיית העברת העובדים והמעקב והדיווח על יישום החלטת הממשלה. לא משרד רה"ם ולא צוות היישום לא הגישו לוועדת השרים את עיקרי המסקנות של העבודה שנעשתה במהלך השנים, כנדרש בהחלטת הממשלה, והממשלה לא קיבלה החלטות נוספות בעניין זה. במועד סיום הביקורת לא נמצאה תכנית מפורטת ובת ביצוע ליישום העברת היחידות הארציות לבירה, וכמה נדבכים מרכזיים ביישום החלטת הממשלה טרם סוכמו. פערים רחבים ועמוקים אלו מחייבים את הגורמים הרלוונטיים לבצע הערכת מצב כוללת ולגבש תכנית יישום מפורטת ומעודכנת כדי להשיג את המטרות שקבעה הממשלה. אין זה מן הנמנע כי המצב יחייב את גורמים אלה לשוב לממשלה ולשתפה בתוצאות של הערכת המצב, כדי שתבחן את הצורך בעדכון החלטתה משנת 2007 .	הביקורת העלתה כי על אף האמור לעיל הוקמו שתי יחידות ארציות מחוץ לירושלים לאחר מועד פרסום החלטת הממשלה, בלא שהדבר הובא לאישורה של ועדת החריגים: יחידת האכיפה ברשות התאגידים במשרד המשפטים והאגף לביטחון מים ברשות המים במשרד האנרגיה והמים.	182
נת_ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע_מ . היערכות להקמת הרכבת הקלה במטרופולין תל-אביב משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא זו בלבד שלוח הזמנים לסיום הקמת הקו האדום נדחה בשלוש או חמש שנים, הרי שנוכח השונות בין נת"ע לחברת הבקרה לגבי מועד סיום הפרויקט לא ניתן לדעת לאיזה לוח זמנים מדויק לצפות, דבר שיש לו השלכות על עלויות הפרויקט וכדאיותו, על העלויות למשק ועל מערך התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב. נמצא כי רק לאחר כמעט שנתיים ממועד החלטת הממשלה מ- 2010 , הציגה נת"ע לראשונה אומדן תקציב המבוסס ברובו על תכנון מפורט. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנכ"ל משרד התחבורה לפעול בהקדם להכנת התכנית כנדרש בהחלטת הממשלה מ - 2011 ולהביאה לאישור ועדת השרים. על תכנית כזאת לבחון את יכולתם והיערכותם של גופי הביצוע שיהיו מופקדים על קידום הפרויקטים , ועליה לכלול המלצות לגבי השינויים ו ההתאמות הנדרשים באותם הגופים . זאת על מנת לאפשר לגופים הנוגעים בדבר, ובכלל זה לנת"ע, להיערך בהתאם ולהתכונן כיאות למילוי משימותיהם בביצוע הפרויקטים, לעמידה בתקציבים העומדים לרשותם ולפריסתם במהלך שנות ביצוע הפרויקטים. מהאמור לעיל עולה כי לא נכללו באומדן העדכני של נת"ע מנובמבר 2012 (כ- 14,383 מיליון ש"ח) עלויות רלוונטיות נוספות, וכי הוא מוטה כלפי מטה לעומת האומדן שהציגה חברת הבקרה באוקטובר 2012 (כ- 17.33 .)מיליארד ש"ח הביקורת העלתה כי חרף הגידול הניכר באומדן התקציב וחרף הפיגור הצפוי בלוח הזמנים, לא הובאו עניינים אלה לאישור מחדש של הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי התחבורה והאוצר להגיש לאישור הממשלה, כמי שאחראית לקביעת סדרי העדיפויות של תקציב המדינה, את השינויים והעדכונים באומדן התקציב ובלוח הזמנים לביצוע הפרויקט. הממצאים בדוח הנוכחי מעידים כי משרדי האוצר והתחבורה לא הפיקו לקחים מדוח מבקר המדינה הקודם, ולא שיפרו את דרכי הטיפול והניהול של תכניות פיתוח, כפי שעולה מפרויקט הקמת הקו האדום של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב. התברר שעד אפריל 2013 , למעלה משנה מהמועד שנקבע לסיום הכנת תכנית העבודה, היא טרם הוכנה, וממילא לא הובאה לאישור ועדת השרים. הועלה כי עד למועד סיום הביקורת בינואר 2013 , טרם נחתם הסכם בין נת"ע לבין משרדי האוצר והתחבורה, על אף החלטת הממשלה מ- 2010 . למעשה, מאז הקמתה של חברת נת"ע בשנת 1997 , במשך יותר מ -15 שנים, היא פועלת ללא הסכם מסגרת עם המדינה - הסכם שאמור להסדיר את מכלול היחסים וההתחייבויות בין הצדדים. הביקורת העלתה כי בהיעדר הסכם, נוצרו חילוקי דעות בין נת"ע לבין נציגי המדינה וגורמי פיקוח ובקרה חיצוניים מטעמה בכל הקשור לשיתוף פעולה ולקבלת נתוני תקציב, לוחות זמנים ומסמכים נוספים עדכניים בפרק זמן סביר. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרדי התחבורה והאוצר וחברת נת"ע לחתום על ההסכם ללא דיחוי נוסף, על מנת להבטיח ניהול תקין של החברה, של הפרויקט ושל כספי המדינה. הביקורת העלתה כי במסמכים הנלווים שהוצגו לממשלה לאישור תקציב פרויקט הקו האדום, לא נמסר פירוט לגבי התקציב הראשוני ולא נמסר על איזה בסיס נתונים הוא נשען. הביקורת העלתה גם כי באותה ישיבת ממשלה לא הוצגו עלויות ההקמה הנלוות המיוחסות לקו האדום. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד האוצר, משרד התחבורה ונת"ע להציג לממשלה את העלויות הנלוות ההכרחיות להקמת הקו האדום. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הגידול באומדן התקציב של הפרויקט, השינויים בלוח הזמנים ושינויים אחרים שנעשו בפרויקט, על נת"ע ועל משרדי התחבורה והאוצר לפעול בהקדם לגיבוש הסכמים מעודכנים עם כל הרשויות המקומיות שבתחומן עובר הקו האדום, שיסדירו את ההיבט הכספי ואת העברת זכות השימוש במקרקעין. ז את על מנת למנוע עיכובים בביצוע הפרויקט ולמנוע התייקרויו ת נוספות.	.במועד סיום הביקורת, ינואר 2013 , היו בנת"ע שבעה נהלים תקפים בנושאים הקשורים למחשוב, אבטחת מידע ואישור חשבון ספק. החברה לא קבעה נהלים בתחומי פעולה אחרים חשובים ומשמעותיים, ובהם כספים, רכש, גיוס כוח אדם, גיוס בכירים ונסיעות לחו"ל. החברה גם לא קבעה נהלים בתחומי הליבה של עיסוקה, ובהם ביצוע פרויקט הקו האדום, תכנון ותחבורה.	183
המשרד להגנת הסביבה . הטיפול בחומרים מסוכנים - המשרד להגנת הסביבה - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מציין כי על המשרד להגנת הסביבה לפעול מול משרד התחבורה כדי שניתן יהיה לשלב את דרישותיו בהיתר הרעלים. ממסמכי פיקוד העורף עולה כי עד יולי 2012 מוגנו מרבית המפעלים שהוא הגדיר מסכני אוכלוסייה. עם זאת, מ-151 מחזיקי חומ"ס המסכנים את האוכלוסייה נותרו 33 .שלא מיגנו את מתקניהם לפי דרישותיו של פיקוד העורף לדעת משרד מבקר המדינה נוכח רגישותו המיוחדת של הנושא, נוכח הדין ודברים רב השנים בין הנוגעים בדבר ולאור העובדה שהמשרד המשמש מנחה מקצועי לאומי בתחום החומרים המסוכנים, מכיר במסקנות המקצועיות של ועדת שפיר שאינן עולות בקנה אחד עם עמדתו של פיקוד העורף - מוצע להעלות את הנושא להכרעת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר לפיקוד העורף כי מאחר ש -33 המתקנים הבלתי ממוגנים הוגדרו על ידו כמסכני אוכלוסייה הרי שעליו להאיץ את פעולותיו להשלמת שלבי התכנון והביצוע למיגון מתקנים אלו. מהאמור לעיל עולה כי ביוני 2012 טרם הובאה לממשלה הצעת החלטה בדבר הוספת גופים שיוחל עליהם החוק להסדרת הביטחון. הצעת ההחלטה שהכין המשרד לביטחון הפנים בשנת 2006 בנושא ופעולות בחינה נוספות שנעשו בשנים 2008 עד 2010 לא הובילו לקידום המהלך של החלת החוק על גופים נוספים כמתבקש. בנוגע לעבודת המטה שהחל לקיים מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים בחודשים האחרונים, משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא ברור בשלב זה, מה יהיו תוצריה והאם תוביל למתן מענה ממשי וכולל לנושא. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד לביטחון הפנים כי אי -מתן הנחיות לאבטחת מתקנים של חומרים מסוכנים עלול להעמיד את הציבור בסכנה, ויש לראות את אי- מיצוי הטיפול בתחום זה בחומרה רבה. במעקב נמצא שלאחר קבלת המלצות ועדת שפיר הוסיפו פיקוד העורף והמשרד לנקוט בעמדות שונות בעניין זה: פיקוד העורף נערך לתרחיש של פגיעה בקרבת המתקנים, ואילו המשרד להגנת הסביבה סבר בכל הקשור למתקנים רגישים מסוימים כי יש להיער ך לתרחיש של פגיעה ישירה בהם, על פי המלצות ועדת שפיר. בנוגע ל מיגון העילי של צינור האמוניה בקטעים שבקרבת אוכלוסייה, בהיתר רעלים שנתן המשרד לשנת 2011 הוא דרש לסיים את המיגון לא יאוחר מאוגוסט 2011 , ואילו בהיתר רעלים לשנת 2012 דרש לסיימו לא יאוחר מאוגוסט 2012 . במעקב עלה כי דרישות המיגון שהציב המשרד להגנת הסביבה בהיתר ה רעלים האמור לשנת 2012 לא יושמו, וחברה א' לא החלה בפעולות הדרושות למיגון מכל האמוניה והצינור. התניית מתן ההיתר כאמור משפרת במידה ניכרת את יכולת האכיפה של דרישות פיקוד העורף והרשות הארצית לכבאות והצלה. עם זאת, המשרד לא התנה את מתן היתר הרעלים בעמידה בדרישות הגורמים הנוספים הכלול ים בהחלטת הממשלה ובכלל זה מינהל הדלק והגז ומשרד התחבורה. במעקב עלה כאמור כי דרישות המיגון שהציב המשרד להגנת הסביבה בהיתר הרעלים לשנת 2012 לא יושמו. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמצאה הערכת סיכונים מערכתית של המשרד להגנת הסביבה לכלל תרחישי הייחוס הנוגעים למכל האמוניה.	לאור העובדה שהמשרד להגנת הסביבה משמש מנחה מקצועי לאומי בתחום החומרים המסוכנים חוזר משרד מבקר המדינה על הצעתו להעלות את הנושא להכרעת הממשלה (ראו לעיל בפרק העוסק בהנחה העומדת ביסוד דרישות המיגון של מתקני חומ"ס רגישים).	184
המשרד להגנת הסביבה . מוכנות והיערכות להשפעות סביבתיות של קידוחי גז ונפט בים משרד מבקר המדינה העיר למשרד הג"ס כי לוח הזמנים להגשת התלמ"ת נקבע בהחלטת הממשלה, ועל משרד הג"ס היה לנקוט, עם כל הגורמים האחרים, את כל הצעדים הדרושים כדי לעמוד בו. אם סבר משרד הג"ס כי יש סיבות ראויות לדחיית לוח הזמנים בנושא, היה עליו לפנות לממשלה בעוד מועד, לפרט את הבעיות המונעות עמידה בלוח הזמנים שקבעה בנושא ולבקש שתעדכן את החלטתה בעניין זה, אך הדבר לא נעשה. לנוכח דחיית יישום ההחלטה במשך שנים כה רבות, לבקשה כזאת היה משנה חשיבות. על משרד הג"ס וממשלת ישראל לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי להבטיח שעיכוב כה ממושך בקידום נושאים חשובים כאלה לא יישנה ולהבא יבוצעו החלטות ממשלה לפי לוח הזמנים שנקבע. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הג"ס ולמשרד האוצר כי עליהם להסדיר בהקדם את נושא התקצוב של ביצוע התלמ"ת כדי לאפשר התארגנות ומוכנות לטיפול באירוע זיהום ים. 4. בביקורת עלה כי בעניין הרישיונות, שלא כמו בעניינם של שטרי החזקה, לא חל כל שיפור בתחום הסביבתי עד שנת 2012 . גם בשנים 2010 -2011 , לאחר שהתגלו מאגרי "תמר" ו"דלית", לא התנה משרד האנרגיה את מתן הרישיונות במילוי דרישות כלשהן בתחום הגנת הסביבה, אף שעוד בשנת 2002 ציין היועץ הבין-לאומי שיש צורך בכך. בתקופה זו נתן המשרד שמונה רישיונות. 5. סך הכול בשנים 2006 -2011 נתן משרד האנרגיה39 רישיונות ללא דרישות כלשהן בתחום הגנת הסביבה ו-2 .חזקות שכללו דרישות כאלה בסוף מרץ 2013 עדיין לא היו הנחיות מוסכמות ומאושרות המסדירות את מכלול ההיבטים הסביבתיים הכרוכים בפעילות (להלן - ההנחיות). משרד מבקר המדינה מעיר כי מנתוני משרד האנרגיה עולה שבדצמבר 2012 היו בתוקף 30 רישיונות שלא כללו דרישות כלשהן בתחום הגנת הסביבה וטרם החלו קידוחים מכוחם וכי להיעדרן של דרישות בתחום הגנת הסביבה בהרשאות שנתן משרד האנרגיה לחיפוש ולהפקה של נפט וגז בים במרוצת השנים עלולות להיות השפעות בעתיד. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להמשיך ולכלול דרישות כאלה בהליכי אישור של בקשת עדכון תכנית עבודה ושל הארכת תוקפם של רישיונות קיימים וכן בהרשאות חדשות לכשיינתנו29 . משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הפעולות החשובות שעשו משרדי האנרגיה והג"ס בשנת 2012 .לקידום האסדרה הסביבתית של הפעילות. אך אין די בכך להיעדרן של הנחיות מוסכמות ומאושרות משמעות מעשית ניכרת: הנחיות אלו אמורות לשמש תשתית להצבת דרישות מפורטות לחברות המבצעות את הפעילות ולתת ביטוי לסדרי עדיפויות לאומיים בהכרעות הנדרשות בין האינטרס של חיזוק עצמאותה האנרגטית והכלכלית של ישראל באמצעות עידוד פיתוח תעשיית גז ונפט מקומית (להלן - האינטרס האנרגטי) ובין האינטרס של השמירה על הסביבה בעת פיתוח תעשייה זו (להלן - האינטרס הסביבתי). יודגש כי בשנת 2012 החלו שני המשרדים בניסיונות להסדיר את חלוקת האחריות והסמכויות ביניהם, אולם בפועל פעלו משרדי האנרגיה והג"ס מול החברות בנושאים בעלי השפעות סביבתיות, לעתים ללא הסכמה בדבר דרך הפעולה הראויה. לדעת משרד מבקר המדינה, מתכונת פעילות זו, שבה אין חלוקת אחריות וסמכויות ברורה בין משרדי האנרגיה והג"ס, יש בה כדי ליצור בקרב החברות אי -ודאות רגולטורית בעניין החובות החלות עליהן ולמי מהמשרדים הן כפופות בכל נושא. היעדרה של ודאות רגולטורית עלול לאפשר לחברות שיקול דעת לגבי אופן הטיפול בהיבטים הסביבתיים של הפעילות, לפגוע ביכולת של כל אחד מהמשרדים לפעול להשגת מטרותיו, ולהגדיל את ההסתברות לתקלות. הועלה כי ממועד זה ועד סוף שנת 2009 לא שינה משרד האנרגיה את המדיניות או את מתכונת הפעילות בנושא הסביבה; לא התקבלה החלטה לגבי הטיפול בהמלצותיו של היועץ הבין-לאומי בנושא זה, ומשרד האנרגיה לא כלל ברישיונות שנתן דרישות כלשהן בתחום הגנת הסביבה. בשנים הללו ניתנו 31 רישיונות ובוצעו 9 קידוחים בלי שנקבעו לגביהם דרישות כלשהן בתחום הגנת הסביבה. נוכח ההתגברות הניכרת של הפעילות מאז שנת 1999 והאחריות הכבדה הרובצת על משרדי האנרגיה והג"ס, היה ראוי שתיאום בין המשרדים ייעשה בשלב מוקדם יותר. תיאום מוקדם היה עשוי לקדם את אסדרת הפעילות מן הבחינה הסביבתית ואת המוכנות לאירוע זיהום ים שמקורו בפעילות. משרד מבקר המדינה מעיר לשני המשרדים כי עליהם לקדם ולסכם בהקדם את גיבוש ההנחיות ולקבוע חלוקה ברורה של האחריות והסמכויות ביניהם, שכן פעולתם המתואמת היא תנאי הכרחי להבטחת תקינות הפעילות מן הבחינה הסביבתית.	משרד מבקר המדינה מעיר כי רק במחצית השנייה של שנת 2012 , כעשר שנים לאחר קבלת ההמלצה האמו רה, החל משרד האנרגיה לפעול לקביעת עקרונות לקבלת ערבויות מבעלי הרשאות. במועד סיום הביקורת, דצמבר 2012 , טרם הסתיים גיבושם של עקרונות אלה ועיגונם במסמכים מחייבים, כגון הנחיות ותקנות.	185
משרד הכלכלה והתעשייה . הגנת הצרכן וסחר הוגן מן האמור לעיל עולה, כי אף שעברו כחמש שנים וחצי מהמועד שבו פורסמה טיוטת התזכיר של הצעת החוק - מהן כארבע שנים וחצי עד להעברתו בקריאה ראשונה - עד מועד סיום הביקורת טרם הושלמה החקיקה בנושא חשוב זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והמועצה, בשיתוף משרד התמ"ת, לפעול ליצירת כתובת מרכזית אחת לקבלת פניותיו של הצרכן ולניתובן - באמצעות הקמת מוקד פניות מאוחד או מרכז מידע צרכני שיפנה את הצרכן לכתובת הנכונה לטיפול בפנייתו. נוסף על כך, וכדי לסייע במיקוד האכיפה, על הרשות למצוא דרכים לקבלת מידע הנוגע לבעיות צרכניות רוחביות גם מגופים חוץ -ממשלתיים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והמועצה להגביר את שיתוף הפעול ה ביניהן בביצוע משימותיהן, כדי לנצל באופן מיטבי את הידע והיכולות של שני הגופים ואת התקציבים העומדים לרשותם. לדעת משרד מבקר המדינה, על אף חשיבותו הצרכנית הרבה של כלי התובענה הייצוגית, היקף הסיוע שנתנה המדינה בפועל עד כה לאזרח באמצעות הקרן הוא קטן יחסית - הקרן אינה מנצלת את כל המשא בים העומדים לרשותה ואינה מפרסמת את דבר פעילותה בקרב הציבור הרחב. על משרד המשפטים ומשרד האוצר לבחון לקראת מועד סיום פעילותה המתוכנן של הקרן במרץ 2013 אם להמשיך את פעילותה במתכונת הקיימת או לשנות את מתכונת התמיכה. כל זאת, על מנת להביא לניצול מיטבי של המשאבים המוקצים לסיוע לאזרח, בין היתר בתחום הצרכני. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח המחלוקות שהתגלעו בנושא המבנה הארגוני של הרשות, ואי-מציאת פתרון בעניין זה המוסכם על כל הצדדים גם לאחר מועד סיום הביקורת - תהליך הקמת הרשות עדיין רחוק מלהגיע לסיומו. לדעת משרד מבקר המדינה, על כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובכללם משרד התמ"ת, אג"ת ונש "ם, להשלים לאלתר את מהלך הקמתה של רשות עצמאית להגנת הצרכן כמתחייב מהחלטת הממשלה משנת 2005 ומתיקון החוק בדבר הקמת הרשות משנת 2006. עולה כי חלוקת הסמכויות בין הרשות ובין המחוזות שנקבעה בהסכם עובדי המחוזות, שעלות יישומו נאמדת בכמיליון ש"ח, אינה מביאה לשיתוף הפעולה הנדרש ביניהם, והדבר מביא לפגיעה של ממש בפעילותם למען הצרכן. לפיכך על משרד התמ"ת ואג"ת לפעול לאלתר לקביעת ש יטת עבודה חדשה שתיתן בידי הרשות את האפשרות המינהלית ואת האפשרות המקצועית להפעיל את מערך הפיקוח והאכיפה, על פי סמכויותיה בחוק. הביקורת העלתה כי בהיעדר הנחיות ברורות של המשרד מרבית התלונות בענייני צרכנות המגיעות למחלקת פניות הציבור מועברות למחוזות המשרד, ורק מספר זעום שלהן מגיע לרשות. כמו כן, הרשות אינה מיודעת בדבר נושאי התלונות המגיעות למחוזות המשרד. לפיכך אין אחידות בטיפול בתלונות אלו, וכמו כן, הרשות, שהיא על פי החוק האחראית לטיפול בהפרות של הוראות החוק, נעדרת יכולת לעקוב אחר מקרים שבהן מתקיימות הפרות אלו. מבקר המדינה עמד בעבר על הבעיה שיוצרת חלוקת סמכויות זו. בדוח משנת 2007 על המשקלות[ העוסק בפיקוח על משקלות ומידות נכתב כי "אף על פי שהמפקח נושא באחריות לביצוע החוק, אין לו סמכות מינהלית לקבוע את פעולו]והמידותת הפיקוח של עובדי היחידה במחוזות; סמכות זו נמצאת בידי מנהלי המחוזות" 38 . :הבעיה בחלוקת סמכויות זו מתגברת כאשר מדובר בעובדים משני גופים שונים הממונה - מנהל הרשות הנושא בסמכות ובאחריות לביצוע הוראות החוק, ועובדי המחוזות שהם עובדי המשרד ואינם כפופים לממונה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי הרשות היא זו שצריכה לקבוע את היעדים ואת שיטת הפעילות הרצויה לאכיפת הוראות החוק בתחום זה, שעל פיהם יהיה על הגורמים הנוגעים בדבר לפעול. נוסף על כך, על הנהלת משרד התמ"ת להביא להסדרת הכפיפויות ולשינוי התמריצים, על מנת להשיג באופן מיטבי את היעדים שייקבעו.	186
משרד הכלכלה והתעשייה . תכנון, הקמה ופיתוח של פארקי תעשייה בפריפריה יישום נוהל רשויות והסכמי ההפרטה במתכונתם הנוכחית אינו מקדם את עצמאותם הכלכלית של אזורי התעשייה ושל הרשויות המקומיות שבתחומן הם מצויים, אף כי לכך נועדו. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת לגבש קריטריונים בנוגע לשאלה באילו מקרים יש להעביר את האחריות לפיתוח אזור התעשייה אל הרשות המקומית שבשטחה הוא שוכן. כמו כן על המשרד לקבוע מדדים לבחינת כלים אלו כדי להפיק לקחים בטרם ייושמו הכלים באזורי תעשייה אחרים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת ואג"ת להמשיך ולפעול במשותף לצמצום חובות העבר של מאז"פ להשל מת עבודות פיתוח בפארקי התעשייה השונים. כמו כן, נוכח הבקשות הממתינות לתקצוב, על מאז"פ לבחון את יתרת העבודות שעליו להשלים באזורי התעשייה ואת העלויות הריאליות שלהן. בכך, יופנה תקציב מאז"פ למטרות שלשמן הוא נועד, ויזמים לא ייאלצו להמתין זמן רב להמלצה להקצאת קרקע בגלל חוסר בתקציב לפיתוח עתידי. במתן המלצות להקצאת קרקעות בפטור ממכרז בלי שהועמדה לכל המלצה הרשאה תקציבית מלאה לעלות פיתוח הקרקע יש משום התנהלות בלתי אחראית של מאז"פ. בגלל הגירעון שנוצר בתקציב נפגעה יכולתו של מאז"פ להשלים את עבודות הפיתוח באזורי תעשייה ולהקצות תקציבים לאזורים חדשים. אף שהקמת פארק התעשייה נע"ם החלה לפני כ -17 שנים, חוסר שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה, עיכובים בביצוע העבודות ובהקמת המט"ש, ושיווק מוקדם של קרקעות הפארק ליזמים טרם מוכנות תשתיותיו גרמו לביטולים רבים של מעבר מפעלים לפארק. בנסיבות אלו שטח גדול שיועד לתעשייה בפועל אינו מפותח ברובו ואינו מקודם למימוש המטרה שלשמה הוקם. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת בשיתוף משרד הפנים לקבוע עקרונות לניהול אזורי התעשייה ברחבי הארץ תוך גיבוש מודל ייחודי והתאמתו לכל אחד מן הפארקים, אף לאלו שאינם מוגדרים מרחביים, וכן לקבוע, בשיתוף הרשויות המקומיות הרלוונטיות, את סל השירותים שיינתן למפעלים השוכנים בכל אחד מהפארקים ואת הגורם האחראי למתן שירותים אלו. משרד מבקר המדינה מעיר למאז"פ כי עליו לפעול בהתאם להוראת המנכ"ל בכל הנוגע להחזר דמי הפיתוח ששילמו יזמים. רשות שלטון אינה מ נּועה מלהיעזר בגופים חוץ -ממשלתיים, אם מצויים בידיה גרעין הידע וליבת הפעילות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא זה המצב במאז"פ, שכן חסר לו בסיס הידע ההכרחי לפעילות שלטונית שבתחום אחריותו. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת להבטיח שימור מידע מלא על המשאבים שהושקעו בכל אחד מאזורי התעשייה ועל אופי התעשיות בהם כבסיס מידע שישמש את המשרד לצורכי תכנון ולמימוש סמכויותיו השלטוניות בתחומים אלה. מידע זה חיוני ליכולת המעקב והבקרה של המשרד ולמניעת תלות מוחלטת בבסיס הידע שבידי נותני שירותים חיצוניים. כמו כן, על משרד התמ"ת להב טיח את העברת הידע הנמצא ברשות החברה המפקחת באופן שוטף למשרד, שאם לא כן, במקרה שתופסק ההתקשרות עם החברה עלולים להיווצר חללי ידע גדולים, וכדי למלאם מחדש - אם הדבר יהיה אפשרי - תידרש השקעה ניכרת. על משרד התמ"ת לוודא כי בסיס נתונים זה יהיה זמין ונגיש לכלל הגופים המעורבים בתהליך הקצאת הקרקעות ומתן ההטבות למפעלים. נמצא כי בדוח התקופתי שמפרסם משרד התמ"ת לא מובא לידיעת הציבור, כנדרש, כל מידע על ניצול תקציב מאז"פ לפי אזורי התעשייה ולפי המוטבים. על משרד התמ"ת ועל מאז"פ להביא לידיעת הציבור את המידע על השימוש שנעשה בתקציב המינהל כנדרש בחוק. לדעת משרד מבקר המדינה, על מאז"פ להנחות את המינהלים המקצועיים בדבר הפרמטרים הנדרשים בחוות הדעת לצורך יצירת תשתית אחידה למתן ההטבות. ככל שחוות הדעת תהיה מקיפה יותר ותעסוק באופן מובנה בפרמטרים שייקבעו, כך ירבו הסיכויים לכך שהיזמים שיזכו להקצאת קרקע ולמתן הטבות אכן יהיו בעלי יכולת לממש את תכניותיהם ולהקים מפעלים ולהעסיק עובדים באזורי הפריפריה.	לדעת משרד מבקר המד ינה, על מנת לקדם את הפריפריה ולעודד יזמים להקים מפעלים באזורים אלו, מן הראוי כי מאז"פ ישמש גורם מתכלל בכל הנוגע למידע על אזורי תעשייה אלו. על מאז "פ להקל על היזמים: להנגיש להם את המידע הדרוש ולסייע בידם להחליט החלטה מושכלת בדבר הקמתו או העתקתו של מפעל.	187
משרד הכלכלה והתעשייה . הפיקוח על משקלות ומידות - משרד הכלכלה - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה, על המפקח להאיץ את קצב ביצוע בדיקות אימות הדיוק של פיות התדלוק ומכליות הדלק, וזאת כדי לעמוד ביעד - בדיקת כל תחנות התדלוק ומכליות הדלק פעם בשנה. כמו כן, על משרד התמ"ת לשקול הכשרת בודקים נוספים ביחידה שיוכלו לבצע את תפקידו של העובד היחיד בכל מחוז האמון על ביצוע הבדיקות במקרה שעובד זה נעדר מעבודתו. נוסף על כך על המשרד לקדם הכשרה של צוותי מבדקות השירות בכל הנוגע לביצוע אימות דיוק. מוצע כי משרד התמ"ת ומשרד התחבורה ישקלו להוסיף דרישה לבדיקת אימות דיוק למכלית כתנאי לקבלת רישיון. לדעת משרד מבקר המדינה, השתתפות בהשוואה בין מעבדות לאומיות הוא רק נדבך בתהליך ההסמכה, שכן הדרישות לקבלת הסמכה הן רבות ומגוונות ומפורטות בתקן בין-לאומי 35 . כדי לסייע לתעשייה המקומית, על משרד התמ"ת, בעצה אחת עם הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, לשקול את הנושא של ביצוע תהליך ההסמכה במל"פ, גם בהיבט של העלות מול התועלת למשק. הביקורת הנוכחית העלתה שלא חל שיפור במצב. בנוהל היחידה נאמר29 : "מאחר שאמצעי כיוון הם רבים ומשוכללים, המפקח סומך על כך שבעלי המאזניים והמפעלים לא יכוונו בצורה לא מוסמכת את המאזניים לאחר אימות דיוק מבלי לקבל על כך הסכמתו של המפקח". לדעת משרד מבקר המדינה, על המפקח לברר עם הרשויות למטרולוגיה בחו"ל, ובהם ה-, OIML האם נהוג לבצע בקרה כאמור, והאם יש בידם פתרון טכנולוגי שמאפשר לבצע בקרה המונעת כיול מכשירי מדידה ללא פיקוח היחידה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת להמשיך ולבחון את מדיניות הגבייה של היחידה ואת השלכותיה לאור הוראות הדין; עליו לבחון את האפשרות לגבש מדיניות יעילה בנוגע לגביית אגרות ובנוגע להמשך מתן השירות של אימות דיוק אצל בעלי עסקים שלא שילמו את האגרה במועד וליזום את הסדרת הדבר בחקיקה במידת הצורך. הביקורת הנוכחית העלתה כי ליחידה אין תכנית מסודרת בנושא הזה, ואין בידיה נתונים על בדיקות פתע שבוצעו. הביקורת הנוכחית העלתה שמאז הדוח הקודם המצב כמעט לא השתנה; בשנת 2012 ביצעה היחידה אימות בכ- 45% .מפיות התדלוק משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התמ"ת כי עליו לקיים בהקדם מכרז לתפקיד, כדי שניתן יהיה למנות ליחידה מפקח קבוע. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה כי המפקח הנוכחי, שמונה שלא במכרז, מחזיק במשרה תקופה ממושכת של כשנתיים וחצי - דבר אשר עלול להעניק לו יתרון על מועמדים אחרים לתפקיד, אם יתמודד במכרז בבוא העת, מצב שיש בו כדי לפגוע בעקרון השוויון37. הביקורת הנוכחית העלתה שמשרד התמ"ת לא הגיש לרשות להסמכת מעבדות בקשה לקבלת הסמכה עבור המל"פ. מהביקורת הנוכחית עלה כי לא חל שינוי במצב: לעובדי היחידה עדיין יש הרשאה לרשום במערכת הממוחשבת דרישה לתשלום אגרה מבית עסק וכן הרשאה לתקן או לבטל את הדרישה. עוד נמצא כי שינוי דרישת תשלום או ביטולה אינו דורש אישור מגורם אחר במשרד. במערכת הממוחשבת של היחידה אין פונקציה המחייבת את עובד הגבייה לקבל אישור מהמפקח או מעובד אחר במשרד כדי לבצע שינוי או ביטול בדרישת תשלום.	לדעת משרד מבקר המדינה, היות ורשות המים והיחידה עוסקות באישורי דגם של מוני מים, מוצע לבחון את האפשרות לרכז את כל הפעילות המטרולוגית הנוגעת לתחום זה בידי גוף אחד. כמו כן על שני הגופים לבחון את הצורך בשינוי החקיקה כדי ליעל את תהליך אישור הדגם ולחסוך במשאבים המיועדים למטרה זו.	188
חברת נמל חיפה בע_מ . היבטים בבטיחות בתפעול - חברת נמל חיפה בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת חנ"ח לשקול לעדכן את הנוהל ולקבוע בו שעל הממונה על ה בטיחות להודיע מיד על אירוע דליפה של חומ"ס גם לרבי החובלים של האניות העוגנות בנמל, ובייחוד לרבי החובלים של אניות נוסעים. נוסף על כך, על חנ"ח לשקול לתרגל טיפול בדליפת חומ"ס בעת שאניית נוסעים עוגנת בנמל ולקבוע מדדי הצלחה לפי הלקחים שיופקו מהתרגיל, וכן להדריך את עובדי הנמל, את מנהלי הנמל ואת צוותי החירום בו בנוגע לתפקידם בעת אירוע כזה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שאין מענה של כיבוי אש בכלי שיט בנמל חיפה, נוכח ממדי האסון הגדולים האפשריים במצב כזה. על כל הגורמים הנוגעים בדבר, ובראשם נציבות כב"ה וכב"ה חיפה, ונוסף על כך רספ"ן, חנ"ח וחנ"י, לפעול בדחיפות ובשיתוף פעולה כדי לתת מענה הולם לבעיה. משרד מבקר המדינה מעיר לכב"ה חיפה כי עליו להעלות בכתב את דרישותיו בדבר הכבאית הנחוצה לדעתו בנמל, בדבר התקנים שבהם עליה לעמוד ובדבר הצורך בכבאית חלופית כאשר הכבאית שוהה במוסך. משרד מבקר המדינה מעיר לחנ"ח כי עליה למלא דרישות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על רספ"ן ונציבות כב"ה לקבוע את ההכשרה הנדרשת מצוות החירום. כמו כן, על רספ"ן ונציבות כב"ה לקבוע נוהל בדבר קבלת סיוע ממפעילי הציוד המכני ההנדסי הכבד בנמל, בין היתר בשעות שבהן חטיבת התפעול אינה פעילה, לצורך טיפול יעיל ומהיר באירועי חירום. מאז חתימת ההסכם גייסה נציבות כב"ה עובדים ופעלה להכשרתם ככבאים, רכשה ציוד אישי עבורם וקיבלה את מלוא הסכום לצורך היערכות לכיבוי אש בכלי שיט, לפי הנקבע בהסכם. ואולם נציבות כב"ה עדיין לא גיבשה בפועל במועד סיום הביקורת תורת לחימה לכיבוי אש בכלי שיט, וכב"ה חיפה אינו ערוך לתת מענה לכיבוי אש בכלי שיט בנמל חיפה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת חנ"ח לשקול לקבוע בנוהל אמות מידה שעל פיהן ייקבע אילו תאונות יימסרו לבדיקתו של יועץ חיצוני, בין היתר בהתייחס להשלכות של ניגוד עניינים אפשרי של בודקים פנימיים בחלק מהמקרים. לדעת משרד מבקר המדינה, על חנ"י וחנ"ח לפעול בשיתוף פעולה על מנת לקדם תכנון והוספה של מערך ניקוז בשטחים שבהם מאוחסנות מכולות חומ"ס כשאין די מקום לאחסנן בחלקו המערבי של רציף "כרמל". כמו כן, על חנ"ח להקפיד על סימון המכולות כנדרש לצורך זיהוין. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת חנ"ח כי עליה להביא לידיעת משרד התמ"ת בדחיפות כל מקרה שבו נתפס עגורנאי כשברשותו סמים מסוכנים, כדי שמשרד התמ"ת יוכל לשקול להפעיל את סמכותו לפסול את רישיונו. משרד מבקר המדינה מעיר לחנ"ח כי עליה לפעול, בשיתוף משרד התמ"ת, לגיבוש נוהל שבו ייקבע באילו מקרים עליה למסור לו מידע על עובדים שנתפסו כשברשותם סמים מסוכנים.	יוצא אפוא שאף שחנ"ח אחראית לבטיחות, הגוף השיפוטי בערכאה העליונה של ההליך המשמעתי הוא ההסתדרות, ולהנהלת חנ"ח אין ייצוג בערכאה זו. הדבר מקשה על חנ"ח באכיפת המשמעת, בין השאר בנושא הבטיחות בתפעול.	189
העמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבני - ירושלים . סדרי ניהול בעמותה - העמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבני - ירושלים בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי העמותה ביצעה את כל ההתקשרויות הללו בשווי כולל של 13 מיליון ש"ח, בשנים 2005 -2012 , בלי שקיימה הליך בחירה שקוף ושוויוני ובלא שתיעדה את הליך הבחירה. נוסף על כך, העמותה לא נימקה את המשך ההתקשרויות ואת הגדלת היקפן ולא הסבירה מדוע לא בחנה את האפשרות להתקשר עם יועץ אחר, כפי שמחייבה הנוהל. משרד מבקר המדינה מעיר כי אין בידי העמותה מסמכים המתעדים את תהליכי ההתקשרויות עם משרד עו"ד ב', וכן את הנימוקים להארכת תוקפן של ההתקשרויות ולהגדלת היקפן הכספי. כמו כן נמצא כי חלק מההתקשרויות אושרו בדיעבד, אחרי שביצע משרד עו"ד ב' את העבודה הנוספת. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה שבחירת משרד עו"ד ב' תיעשה בהליך שקוף ושוויוני. לדעת משרד מבקר המדינה, אין להתעלם מנימוקיה של ועדת הכספים להמשך ההתקשרות בנוגע להליך הבוררות. אולם אין להסכים להעסקה ארוכת טווח של משרדי עורכי דין באותה עמותה בהיקף כספי ניכר. לפיכך על מוסדות העמותה לבחון גם את האפשרות להעסיק משרדי עורכי דין אחרים בתחומים שאינם קשורים להליך הבוררות ובמקרים שבהם לעמותה אין חשיפה לתביעות בהיקף ניכר. .משרד מבקר המדינה העלה כי העמותה התקשרה עם עובדים לשם מתן שירותי ייעוץ לעמותה, עם תום העסקתם בעמותה, ללא הליך בחירה שוויוני וללא בחינת הצעות חלופיות: האמור לעיל מעלה חשש שהעסקת עובדי העמותה לשעבר כיועצים נועדה בין היתר להגדיל את מצבת כוח האדם בעמותה, תוך עקיפת מגבלות התקנים שהקצה לה משרד התחבורה. משרד מבקר המדינה העיר כי העמותה לא תיעדה כראוי את הליך המכרז הסגור, שנמשך שנה וחצי, ועל כן אי-אפשר לדעת כיצד נבחרו משרדי עורכי דין שנכללו ברשימה האמורה. אין בידי העמותה עותק של הפניות שלטענתה שלחה למשרדים המופיעים ברשימה. כמו כן, העמותה לא הבהירה מה היו תנאי הסף, האם היו דרישות נוספות, ומתי וכיצד דורגו המשרדים. הועלה כי עורכי דין ממשרד עו"ד א' נכחו ב -11 מהדיונים של ועדות ההתקשרויות והכספים בעניין הארכתן והגדלת היקפן של ההתקשרויות עם משרדם וכן בעניין איתור יועץ משפטי חדש (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, הנסיבות המתוארות לעיל - היעדר אסמכתאות לטענת העמותה בדבר פרסום מודעות בעיתונות, הגשת הצעה אחת בלבד של מועמדת אשר עבדה עם יועץ של העמותה, וההקלה בתנאי המכרז - מעלות חשש לאי - תקינות בהליכי המכרז. משרד מבקר המדינה מעיר כי העמותה לא נימקה מדוע החליטה לקיים מכרז סגור ולא מכרז פומבי, שלא על פי חוות דעתו של יועמ"ש העירייה.	משרד מבקר המדינה מעיר לעמותה, כי היא חייבת לפעול לפי הנהלים ולהעמיד לנגד עיניה את טובת העמותה; אל לה לפעול לפי הנחיות גורמים חיצוניים.	190
דן חברה לתחבורה ציבורית בע_מ . סדרי רכישת אוטובוסים - דן - חברה לתחבורה ציבורית בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה הואיל ובמשך חמש שנים הצטברו עודפים על מקורות בסכומים גבוהים, על הנהלת הקרן להחליט ללא דיחוי על ניצול כספים אלה. הביקורת העלתה כי רק סמוך למועד סיום הביקורת בנושא זה, בנובמבר 2012 , .הושלמו הכללים להליך רכש תחרותי בתיאום עם נציגי הממשלה .עוד הועלה כי בכל השנים האלה לא ביצעה דן הליכים תחרותיים מובנים לבחינת רכישת השלדות. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות זו של חברת דן; אי-קיום הליכים תחרותיים לרכישת שלדות אוטובוסים ואי -מילוי ההסכם שעליו חתמה דן עם הממשלה הם חריגה חמורה מסדרי מינהל תקינים, ועליה לתקן ליקוי זה ללא דיחוי. בבדיקת מסמכי החברה לא נמצאו תחשיבים או פרוטוקולים של ניהול משא ומתן עם הספקית לאורך השנים, טרם ההתקשרות עמה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין בבדיקה של שלושה דגמי אוטובוסים שעסקה בהשוואה של נתונים טכניים קיום של הליך תחרותי מובנה של בקשת הצעות מחיר ובחינתן כפי שנדרש על פי סדרי מינהל תקינים. לדעת משרד מבקר המדינה, גם בהתחשב בהסברים אלה אין להסכים לכך שרכש אוטובוסים הממומנים בעיקר מכסף ציבורי לא יהיה בהליך תחרותי, מה גם שדן אף התחייבה לכך בהסכם הסובסידיה. נוסף על כך אין בהסברים אלה כדי להצדיק את העובדה שצי האוטובוסים של דן מתבסס על יצרן אחד בלבד במשך יותר מ-30 .שנה משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקוד דן בנושא רכישת שלדות אוטובוסים במשך יותר מ-30 .שנה, ועליה לתקן ליקוי זה ללא דיחוי משרד מבקר המדינה העיר לחברת דן כי המסמך שהמציאה לו הוא מסמך חלקי המפרט את הליך בקשת הצעות המחיר בלבד, ואינו תחליף לנוהל רכישות המפרט את כל הליך הרכש מהיזמה לרכש ועד ביצוע ההזמנה ותשלומה - מה גם שמסמך חלקי זה לא אושר סופית כאמור. לצורך פיקוח ובקרה על הליך הרכש, על דן ומשרד התחבורה להכין ללא דיחוי נוהל רכישות שלם ולהגישו לאישור הנהלת הקרן. 3. הביקורת העלתה כי הנהלת הקרן אינה מקפידה על הוצאת דוחות כספיים שנתיים מיד בתום השנה. הדוח השנתי לשנת 2009 הוגש באוגוסט 2010 ואושר בנובמבר 2010 , הדוח השנתי לשנת 2010 הוגש בספטמבר 2011 ואושר בנובמבר 2011 , והדוח השנתי לשנת 2011 הוגש באוגוסט 2012 ולא אושר עד מועד סיום הביקורת - דצמבר 2012. 3. במהלך עבודת הביקורת התבקשה החברהלהעמיד לעיון נציגי משרד מבקר המדינה חוזים שעליהם חתמה עם הספקית משנת 2007 ואילך. עד מועד סיום הביקורת המציאה החברה רק חוזה אחד משנת 2011 , שעוסק בדגם BRT , ותוספת משנת 1999 להסכם משנת 1994 . משרד מבקר המדינה ביקש את ההסכם משנת 1994 , אולם דן מסרה כי הוא אינו ב רשותה. משנת 1999 לא נחתמו הסכמים חדשים, אלא נספחים להסכם משנת 1994 שכללו את מספר השלדות שיירכשו בשנה שאליה התייחס הנספח ואת מחירי השלדות. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה תקין שבמשך שנים כה רבות דן רוכשת אוטובוסים מהספקית בסכומים של עשרות מיליוני ש"ח בכל שנה, וכל הרכישות מבוססות על חוזה בסיס (ועוד משנת 1994 ). נוסף על כך אין זה סביר, לדעת משרד מבקר המדינה, שלחברה אין העתק של החוזה. דבר זה מקשה עליה לעמוד על ביצוע כל תנאי החוזה על ידי הספקית, ואף מצביע על זלזול לכאורה של החברה בחובתה לפעול בצורה מסודרת ושקופה, ב מיוחד נוכח כספי הציבור המרובים שהיא מוציאה מדי שנה בשנה. משרד מבקר המדינה העיר לחברת דן כי סיכומי ההשוואה והמדדים השונים שניתנו בה ליצרני האוטובוסים השונים מצביעים על כך שחוות דעתו והמלצתו של מנהל התפעול עומדות אף הן בניגוד לממצאים. בדן לא נמצאו מסמכים או אסמכתאות אחרות שיכולים להסביר כיצד היא הפיקה מסקנות מנתוני ההשוואה, וכיצד ניסתה ליישם מסקנות אלו בפעילות הרכש. נתוני ההשוואה אף לא הועלו בדיוני הנהלת הקרן או בהנהלת דן ולא הובאו לידיעתם של נציגי הממשלה. החברה לא עשתה אפוא כל שימוש בממצאי ההשוואה שביצעה והמשיכה להתקשר בלעדית עם הספקית כבשנים עברו.	משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמצאו אסמכתאות המעידות כי התקיים דיון בממצאי הבדיקה ובהשוואה בין היצרנים וכי הוסקו המסקנות האמורות, לצורך קבלת ההחלטה על רכישת שלדות מתוצרת הספקית.	191
אגד חברה לתחבורה בע_מ . הסכמי סובסידיה בין המדינה לאגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר כי החלה בדיעבד של ההסכם, משמעותה תשלום נוסף של כ-296 .מיליון ש"ח לאגד על משרד התחבורה להבטיח שימור שוטף של הידע הנצבר אצל החברות הפרטיות העובדות למענו, שהרי כל אימת שתתחלף חברה או שיתחלפו עובדיה, עלולים להיווצר פערי ידע גדולים שתיקונם ידרוש השקעה ניכרת. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את חוסר הבקיאות של נציגי המדינה בהסכמים שנחתמו; על האחראים ליישום ההסכמים להכיר לעומק את כל סעיפיהם כדי שיוכלו לוודא שההתחשבנויות והתשלומים לאגד נעשים כדין. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי בהסכמים הבאים יפשטו משרד התחבורה ומשרד האוצר ככל האפשר את ההסברים בדבר תהליך ההתחשבנות עם אגד. ז את כדי לא לפתוח פתח לתשלומים מיותרים, לחילוקי דעות ולניצול לרעה של חסרון הידע על ידי גורמים בתוך המערכת ומחוצה לה. על פי הסכם התחרות 2010 , אגד קיבלה כ-45 מיליון ש"ח בעבור הקמת מערכת כרטוס חכם משותפת, אף שהתחייבה להקימה עוד בהסכם הסובסידיה מ - 2005 . במשרד האוצר ובמשרד התחבורה לא נמצאו מסמכים שיסבירו מדוע ניתן לאגד סכום זה. (ב) עד למועד סיום הביקורת בינואר 2013 לא פעל משרד התחבורה להקמת המסלקה, אף שבהיעדר מסלקה נעשות ההתחשבנויות על בסיס הערכה נורמטיבית (הכנסה תקנית והוצאה תקנית) ולא על פי נתונים מדויקים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגד, למשרד התחבורה ולמשרד האוצר כי תשלום פיצויים בגין פרישתם של שכירים קבועים יכול ליצור תמריץ שלילי לתחלופה גבוהה של עובדים חדשים. על פי מס מך של משרד האוצר, מפת הבסיס 8 ממרץ 1999 של מספר שעות הנסועה באגד עמדה על 146,407 שעות בשבוע, שהן 7,613,164 שעות לשנה. במסגרת התחרות נפתחו לתחרות25% מקווי השירות של אגד, שהם כ-1.9 מיליון שעות נסועה. הסובסידיה השוטפת הייתה אמורה לקטון לפחות בעוד בכ-380 מיליון ש"ח לשנה 9 , אך ההפחתה לא בוצעה במלואה בגלל חישוב ההוצאה התקנית לפי עלות שעה שולית ולא לפי עלות שעה ממוצעת. משרד מבקר המדינה מעיר כי קווי המה דרין היו אמורים להיפתח מלכתחילה לתחרות אך ניתנו לאגד בלא מכרז. לפיכך הם אינם אמורים להיכלל במניין קווי אגד שנפתחים לתחרות, ולא היה מקום לפצות את אגד על גריעתם ממנה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שההסכם מתפרׂש על פני שנים ארוכות, מן הראוי היה שההפחתה בהוצאה התקנית תעודכן בהדרגה ותעבור מעלות שעה שולית לעלות שעה ממוצעת לפי שלבי היישום של ההסכם, אך עדכון כזה לא נעשה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי משרד התחבורה ומשרד האוצר לא חישבו את העלות אל מול התועלת של הסכם התחרות 2000 , שעלותו הוערכה ב-2.8 מיליארד ש"ח. חישוב כזה נדרש על פי כללי מינהל תקין לפני כל התקשרות בהסכם.	לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה מקום לקבוע מתן פיצוי על גריעת הקווים מאגד, שכן מדובר בחברה בבעלות אגד.	192
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . בניית תכניות להמשכיות עסקית של המערכת הפיננסית באירועי חירום משרד מבקר המדינה מעיר כי המתודולוגיה העולה משלבי העבודה שהציגה חברה א' לבנק ישראל אינה מפורטת ברמה המקובלת לפי התקנים השונים בתחום זה. אף שתקנים אלו אינם מחייבים, יש באמור בהם כדי לשמש דוגמה למידת הפירוט הראויה להצגה לפני הנהלת הבנק, כדי לתת לה די מידע לשם קבלת החלטה. מתרשומת הדיונים של ההנהלה שמסר בנק ישראל למשרד מבקר המדינה, אין עולה כי הנהלת הבנק ביקשה שיוצגו לה מתודולוגיות חלופיות להכנת תכנית להמשכיות עסקית, ולא נמצאו מסמכים המעידים כי היא אישרה את ביצוע שלבי העבודה לפי מתודולוגיה זו. לדעת משרד מבקר המדינה, על רח"ל לבחון את תרחישי הייחוס הענפיים המלאים ולא רק מצגת מסכמת, ולאתר טעויות ככל שישנן. משרד מבקר המדינה מעיר כי בתרחיש הייחוס של משרד האוצר למלחמה צוינה הסתברות הכניסה של אחד ממתקני משרד האוצר למעגל הערכת הסיכונים בנשק מסוים באזורים שונים. התרחיש אינו מפרט כיצד נקבעו הסתברויות אלו, שבחלקן התגלו טעויות והן טעונות בחינה נוספת. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לפרט את אופן חישוב ההסתברויות האלו, ולהפעיל מערך לבקרת ההנחות והתחשיבים המפורטים בתרחיש הייחוס; ועל רח"ל להעמיק בבדיקותיה בעניין תרחיש הייחוס. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די בבירור התשתיות הדרושות לשם עמידה ברמות השירות, אלא יש חשיבות רבה גם לניתוח התשתיות הנדרשות לשם עמידה ביעדי ההתאוששות. נוסף על כך, אף שאפשר שכל אגף האחראי לפעילות חיונית יגדיר את התשתיות הנדרשות למימושה, הרי שהנהלת המשרד צריכה לקבל, במסגרת האסטרטגיה להמשכיות עסקית, את ההחלטות הנדרשות לשם הפעלת התשתיות החיוניות במצבי חירום, בייחוד כשמדובר בתשתיות המשותפות לאגפים שונים, כגון תשתיות בינוי, תשתיות טכנולוגיה וציוד. נמצא כי ההנחיה שהפיץ אגף החירום והביטחון אינה עוסקת בקביעת יעדי ההתאוששות. בהיעדר יעדים להתאוששות, אי -אפשר לקבוע את רמת השירות המבוקשת ולהיערך כנדרש להתמודדות עם מצבי חירום, שבהם יושבתו פעילויות חיוניות. עוד נמצא כי לא נקבעו רמות שירות לכל אגפי משרד האוצר; וכי לחלק מהפעילויות שנקבעו כקריטיות, לא נקבעו רמות שירות כלל. משרד מבקר המדינה מסב את תשומת לב רשות ני"ע כי קביעת הפעולות החיוניות בחירום וקביעת רמת השירות של כל פעילות הן שתי פעולות שונות, כפי שפורט לעיל. לעתים יש קשר בין יעדי ההת אוששות ובין רמות השירות של הארגון, דוגמת קביעת רמות שירות שונות על פני ציר הזמן של התאוששות הפעילות הארגונית. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי הדרך שבה רואה הרשות הייעודית במשרד האוצר את משימותיה אינה עולה בקנה אחד עם הגדרת תפקיד הרשות על ידי ועדת מל"ח העליונה29. פעילות האגפים השונים של משרד האוצר נשענת על תשתיות משותפות, ועל כן אין מקום להפקיד חלק מאחריות הרשות אצל אגפי המשרד השונים. על משרד האוצר לשוב ולבחון אילו מהפעילויות הקשורות בהכנת התכניות להמשכיות עסקית יכולות להתבצע באגפיו השונים, ואילו פעילויות ראוי שיבצע גוף מרכזי, כמו אגף הח ירום והביטחון. זאת, כדי למנוע כפילות בהערכת הסיכונים, לטפל באיתור התשתיות הנדרשות וכדי לשפר את היערכות המשרד כולו למצבי חירום. 3. ברשות ני"ע לא נמצאה אסמכתה לדיונים שנעשו בהנהלת הרשות ולהחלטות שהתקבלו בחלק מהנושאים שפורטו לעיל. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שכל ארגון יבנה תכנית להמשכיות עסקית הבוחנת את מכלול הסיכונים המאיימים עליו, אף אם אינם יוצרים פוטנציאל לנזק לאומי מערכתי. זאת, מכיוון שעלול להיווצר נזק חמור לארגון שלא בהכרח יגרום לנזק ענפי חמור; כן עלול להיגרם נזק ענפי חמור שלא בהכרח יגרום לנזק בעל השפעות לאומיות. בכל הגופים שנבדקו נמצא כי הם לא בדקו אם יש להתגונן מפני רמות סיכון חריגות יותר מאלו שעל בסיסן נבנו תרחישי הסיכון הלאומיים וכיצד; לא נמצא שהנהלת הגוף דנה בדבר כדי לקבוע את סוגי הסיכונים שמפניהם הוחלט להתגונן, ומפני אילו סיכונים לא להתגונן.	משרד מבקר המדינה בדק מסמכים המתעדים את עיסוקו של בנק ישראל ברעידת האדמה שהתרחשה ביפן ב - 2011 , ולא מצא בהם עדות כי בנק ישראל בחן את הצורך להתמודד עם רמת סיכון חריגה מהמתוארת בתרחיש הייחוס הלאומי לרעידת אדמה. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שבדיקה כאמור תתבצע בשלב קביעת תרחישי הייחוס הארגוניים לגבי כלל הסיכונים, ובכלל זה רעידות אדמה.	193
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הפיקוח על ריכוזיות אשראי והשקעות בקבוצות עסקיות נמצא כי על אף המגבלות של המפקח על הבנקים, המתייחסות לחשיפת האשראי של כל תאגיד בנקאי בנפרד ללווים גדולים וקבוצות לווים, כשלווים גדולים חסומים מנטילת אשראי בתאגיד בנקאי מסוים עקב המגבלות, הם עדיין יכולים לגייס אשראי בסכומים גבוהים מבנקים אחרים. לכשל של לווים גדולים ושל קבוצות לווים יש פוטנציאל פגיעה ניכר במערכת הבנקאית ובמשק כולו, גם אם החשיפה של תאגיד בנקאי ללווה יחיד גדול או לקבוצת לווים עומדת במגבלות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הפיקוח על הבנקים לבחון פתרון מאוזן וארוך טווח לריכוזיות האשראי לפי לווים כדי למנוע מחנק אשראי במשק38 . לכשל של לווים מערכתיים - הנוטלים אשראי מהמערכת הבנקאית והמגייסים מקורות בשוק ההון, וכל ז את בהיקפים גדולים - יש יכולת פגיעה של ממש במערכת הבנקאית ובמשק כולו. למרות פעילות הפיקוח וההסדרה של אגף שוק ההון ושל הפיקוח על הבנקים, כשלווים מערכתיים חסומים מנטילת אשראי בתאגיד בנקאי מסוים עקב מגבלות הפיקוח על הבנקים, הם עדיין יכולים לגייס אשראי בסכומים גבוהים מבנקים אחרים או משוק ההון. על הפיקוח על הבנקים ועל אגף שוק ההון לבחון אם היה די בצעדים שנקטו או שיש צורך בהסדרה ובצעדי פיקוח נוספים. משרד מבקר המדינה מעיר כי הוא אינו מתערב בשי קול הדעת של הפיקוח על הבנקים בעניין זה. עם זאת הוא מוצא לנכון להצביע על כך שלמרות פעולותיו של הפיקוח על הבנקים, רבות מקבוצות הלווים הגדולות עדיין לווות כמעט מכל הקבוצות הבנקאיות ובסכומים גבוהים מאוד. נוכח התופעה החוזרת ונשנית של לווים גדולים המבקשים אחר כך הסדרי חוב בהיקפים גדולים מאוד, על הפיקוח לבחון אם יש צורך בהסדרה ובצעדי פיקוח נוספים על אלה שנקט. יצוין שהפיקוח על הבנקים החמיר יחסית לסטנדרדים בין -לאומיים כאשר מצא לנכון לעשות זאת39 . לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח ממצאי הפיקוח על הבנקים כי בכמה קבוצות בנקאיות הקצאת ההון אינה הולמת את הסיכון, עליו לשקול להשית תמריצים נוספים כדי לצמצם את תוספת הסיכון שבאשראי הניתן ללווים גדולים ולקבוצות לווים, ובייחוד ללווים מערכתיים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי במרץ 2012 הייתה החבות נטו של עשר קבוצות הלווים הגדולות לשלוש הקבוצות הבנקאיות שביקר המפקח על הבנקים כ- 77 מיליארד ש"ח, שהם כ- 60% מהחשיפה של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות לקבוצות לווים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח חשיפה גבוהה זו והיעדר הקצאת הון הולמת של בנקים אלה בגין סיכון הריכוזיות לפי לווים, על המפקח לשוב ולשקול אם יש מקום לקבוע בהוראותיו תמריצים נוספים להקצאת הון הולמת. על בנק ישראל, על משרד האוצר ועל רשות ניירות ערך להשלים בהקדם את עבודת החקיקה להקמת הוועדה ליציבות פיננסית. נחוץ להקימה בהקדם כדי לאפשר התמודדות נאותה אם יתממש הסיכון לכשל של לווים מערכתיים שעלול להידרדר לכשל מערכתי בשוק. על הוועדה לשקול ריכוז עבודת מטה ובניית תכנית אסטרטגית להתמודדות עם הריכוזיות של לווים מערכתיים. במסגרת התכנית מן הראוי להביא בחשבון את הצורך לאזן בין צמצום הסיכונים לבין הצורך למנוע מחנק אשראי במשק, תוך כדי צמצום פערים רגולטוריים בין הגופים המאסדרים במערכת הפיננסית. נמצא כי למרות הערת משרד מבקר המדינה בדוח 54 ב ולמרות תשובת הממונה על אגף שוק ההון דאז, כי בכוונתו להסדיר את דרישות הדיווח בנושא קבוצת לווים כבר בשנת 2004 , הדבר לא נעשה, ואין בידי אגף שוק ההון מערכת "דגלים אדומים" למעקב שוטף אחר החשיפות ללווים גדולים ולקבוצות לווים. בשל הסיכונים המערכתיים הכרוכים בהשקעותיהם של גופים מוסדיים בלווים אלה, על אגף שוק ההון לעקוב תדיר אחר השקעות אלה של הגו פים המוסדיים הנתונים לפיקוחו. נמצא כי אין באגף שוק ההון הסדרה להגבלת השקע תם של הגופים המוסדיים הנתונים לאחריותו בתאגידים המאופיינים ברמות מינוף גבוהות, וזאת למרות ההערה בדוח מבקר המדינה 60 ב, למרות ההמלצות בדוח בנק ישראל ולמרות הסיכון הגבוה הגלום בתאגידים ריאליים בעלי חשיבות מערכתית, לרבות קבוצות עסקיות, המאופיינים ברמות מינוף גבוהות. עוד נמצא כי אגף שוק ההון אינו עוקב באופן שוטף אחר רמות המינוף של הלווים המערכתיים. לדעת משרד מבקר המדינה, למרות פעילות האגף לחיזוק הממשל התאגידי, רמות המינוף של התאגידים הגדולים ושל קבוצות התאגידים עדיין גבוהות. האגף קבע מגבלות כמותיות (לדוגמה מגבלות על השקעה בתאגיד יחיד ובקבוצת תאגידים), ולכן עליו לשקול את הידוק הפיקוח על השקעות הגופים המוסדיים בתאגידים המאופיינים ברמות מינוף גבוהות, לרבות קביעת מגבלות כמותיות.	נמצא כי למרות הסיכון הגבוה הגלום בתאגידים ריאליים בעלי חשיבות מערכתית המאופיינים ברמות מינוף גבוהות, לרבות קבוצות עסקיות, אין בפיקוח על הבנקים הסדרה להגבלת החבות לבנקים ברמות המינוף של קבוצות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהקבוצות העסקיות הגדולות הן הלווות הגדולות גם בשוק האשראי הבנקאי וגם בשוק החוץ -בנקאי, ההמלצה בדוח בנק ישראל שהוצגה לעיל - לשקול התניה של גובה מג בלות החשיפה (של הגופים המוסדיים) ברמות המינוף של הלווים - ראוי שתישקל גם לגבי תאגידים בנקאיים הכפופים להוראות של הפיקוח על הבנקים.	194
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . הפיקוח על כספי המשקיעים באגרות חוב לא ממשלתיות נמצא כי לא היה בידי אגף שוק ההון מידע ממוחשב על קיומן של תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות בהשקעות הגופים המוסדיים באג"ח לא ממשלתיות לשנים 2010 , 2011 ו- 2012 , וכי ריכוז ממוחשב של הנתונים לשנת 2011 בוצע רק לקראת סוף 2012. נמצא כי למרות הבדיקה שביצע אגף שוק ההון, הוא לא העיר לגופים שלא קבעו מדיניות השקעה לפי קיומן של בטוחות, על אף שגופים אלו משקיעים עשרות מיליארדי ש"ח באג"ח לא ממשלתיות עבור ציבור העמיתים שלהם ועל אף שמסמכי מדיניות ההשקעות של גופים אלה היו בידו40 . נמצא כי אגף שוק ההון לא העיר לגופים שבחרו לפטור את עצמם, באמצעות מדיניות ההשקעות שקבעו, מדרישות יישומן של תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות בשעת השתתפות בהרחבת סדרה קיימת, גם לאחר פרסום חוזר ההבהרה במרץ 2011 . זאת, למרות הסכומים הגבוהים של היתרות הניתנות להנפקה באמצעות הרחבת סדרה והזמן הממושך שנותר לסיומן של סדרות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה היה על אגף שוק ההון לשקול לפעול באמצעות הכלים העומדים לרשותו על מנת למנוע מן הגופים המוסדיים מדיניות זו. נמצא כי ברוב ההנפקות ב- 2011 שבהן השתתפו גופים מוסדיים, לא נכללו אמות מידה פיננסיות. אגף שוק ההון לא העיר לגופים שלא קבעו במדיניות ההשקעה שלהם את המספר המזערי של אמות מידה ראויות, או שקבעו סטנדרדים נמוכים למספר המזערי של אמות מידה פיננסיות ראויות. לדעת משרד מבקר המדינה על אגף שוק ההון לשקול דרישות מחייבות יותר וסטנדרדים מינימליים לאמות מידה פיננסיות ולבחון דרכים לאכיפת קיום הוראותיו על הגופים המוסדיים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי מן הראוי שבדיקות שהוא מבצע יהיו מתועדות וממוחשבות. הבדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה, כי במסגרת הבדיקות האמורות שביצע אגף שוק ההון ליישום הוראות חוזר חודק, הוא לא בדק את מדיניות ההשקעות של הגופים המוסדיים בעניין קיומן של בטוחות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהליכי הבדיקה של אגף שוק ההון בגופים המפוקחים יכללו למצער דוח סיכום של הבדיקה, גם אם לא התגלו בה ממצאים. דוח הסיכום מאפשר תיעוד של הבדיקות שבוצעו ותוצאותיהן. דוחות סיכום בדיקה אמורים לשמש את אגף שוק ההון גם לצורכי השוואה וביקורת מעקב על הגופים המוסדיים שבפיקוחו. משרד מבקר המדינה מעיר כי למרות ההבדלים במאפיינים בין השקעות פנסיוניות לטווח ארוך לבין השקעות של קרנות הנאמנות, יש תועלות רבות וביקוש לחיזוק ההגנות החוזיות גם למשקיעים באג"ח לא ממשלתיות באמצעות קרנות הנאמנות, כפי שקיבלו ביטוי במסמכים שונים מהארץ ומהעולם. משרד מבקר המדינה מעיר כי החל טת רשות ני"ע שלא לחייב קרנות נאמנות לקבוע מדיניות השקעה לעניין תניות חוזיות ואמות מידה פיננסיות עלולה לפגוע ביכולת לחזק את ההגנות החוזיות לעמיתי הקרנות המושקעים באג"ח לא ממשלתיות.	.פעילותו של אגף שוק ההון לשיפור ההגנות הניתנות לרוכשי אג"ח לא ממשלתיות היא רבת חשיבות והביאה לשיפור התייחסו ת הגופים המוסדיים שבפיקוחו להשקעות באג "ח לא ממשלתיות. עם זאת, הביקורת העלתה שורה של ליקויים בפיקוח ובהסדרה בדבר הבטחת הגנות חוזיות לרבות בטוחות עבור עמיתי הגופים המוסדיים החוסכים לטווח ארוך. על אגף שוק ההון לעקוב אחר הביטחונות הניתנים למחזיקי אג"ח. כמו כן, עליו לשקול לבחון פעולות נוספות שיביאו להגדלת משקל האג"ח המובטח הנרכש על ידי המשקיעים המוסדיים ולהעלאת איכות הביטחונות, כדי להפחית את מספרם של הסדרי החוב בעתיד. בחלק מהנושאים קבע אגף שוק ההון הסדרה לא מחייבת, ניהל מעקב אחר יישום חלק מהוראותיו בלבד ולא מצא לנכון לעדכן אותן ולהעיר לגופים מוסדיים גם כאשר רבים מהם קבעו סטנדרדים נמוכים במסגרת יישום הוראותיו. משרד מבקר המדינה מעיר זו הפעם השלישית על חשיבות הבדיקה של הביטחונות בהשקעות גופים המוסדיים באג"ח לא ממשלתיות. היעדר שיתוף פעולה הולם בין אגף שוק ההון ורשות ניירות ערך - הגופים המאסדרים החשובים בשוק ההון - אפשר את קיומם של פערים רגולטוריים והביא לפגיעה בשכלול השוק. היעדר הסדרה מחייבת של גופים אלה פוגעת ביכולת ליצור משמעת שוק ולצמצם את הפערים בכוח השוק שיש למנפיקי אג"ח מול המשקיעים המוסדיים. ליקויים אלה פוגמים ביכולת לחזק את ההגנות הניתנות לעמיתי הגופים המוסדיים המשקיעים כספים באג"ח לא ממשלתיות. הגופים המוסדיים משקיעים באג"ח לא ממשלתיות שיעורים גבוהים מכספי ציבור החוסכים בלי לשאת בסיכוני ההשקעה, ועבור אזרחים רבים מדובר בחסכונות היחידים לפנסיה. מדובר בתחום חשוב ו רגיש למשק. לפיכך, על אגף שוק ההון לנקוט בהקדם את כל הצעדים המתחייבים כדי לתקן את הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה.	195
הרשות הממשלתית למים ולביוב . יחסי גומלין בין תאגידי המים והביוב לרשויות המקומיות משרד מבקר המדינה מעיר לממונה, לתאגיד פלגי מוצקין ולעיריית קריית מוצקין, כי בהעבירם לעירייה את זכות התאגיד לגבות היטלי מים וביוב, זאת שעה שהתאגיד נדרש לבצע חלק מעבודות התשתית שהיטלים אלה נועדו לממן (פרויקט המובלים), הם פע לו בניגוד למתחייב על פי חוק התאגידים והעבירו כספים המיועדים למשק המים והביוב למטרות מוניציפליות, תוך העדפת האינטרס של העירייה על פני האינטרס של התאגיד וצרכני המים. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי אביבים ולממונה כי עליהם לפעול לפי מטרת חוק התאגידים בעניין ניהול משק המים ביעילות ובחיסכון. לדעת משרד מבקר המדינה, על התאגיד לבחון חלופות להציג לממונה עבודת מטה סדורה ולפרט בה את היתרונות והחסרונות של ההתקשרות עם הע ירייה לעומת החלופות האחרות. על הממונה להימנע מלאשר את המשך ההתקשרות בהסכמי גבייה בין מי אביבים לעיריית תל אביב-יפו לפני קבלת עבודת המטה האמורה ובחינת החלופה המיטבית לתאגיד. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שתאגיד מי כרמל יבצע סקר שביעות רצון בנוגע לשירותים הניתנים לצרכן, הן לצורך בק רה על השירות שהעירייה נותנת לצרכניו והן לשם גיבוש החלטה כיצד להמשיך ולספק את השירות. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שהממונה ויתר על גביית היטלי מים וביוב המגיעים לתאגיד בגין עבודות להקמת תשתית, לתחזוקתה ולשדרוגה, שמוטלת עליו האחריות לבצען - כל זאת בלי שהיה לפני הממונה תחשיב כולל של התקבולים הצפויים מההיטלים ושל ההוצאות הצפויות לתאגיד בגין ביצוע העבודות האמורות. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית חיפה כי עליה להעביר במועד את הכספים המגיעים לתאגיד מי כרמל, ולהימנע בעתיד מעיכוב בתשלום כספי הגבייה. כמו כן, על תאגיד מי כרמל לפעול בנחישות לקבלת הכספים המגיעים לו מהרשות המקומית. אין זה ראוי שתאגיד שנוקט הליכי גבייה נגד צרכנים אחרים שמאחרים בתשלומים, יאפשר לעירייה לפגר בתשלום שלה במשך יותר משנה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשויות המקומיות כי עליהן להקפיד על תשלומי המים בגין צריכה שלהן ושל מוסדותיהן, ועל התאגידים להקפיד על גביית תשלומים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר לתא גיד ימים כי מן הראוי שמיד עם אישור מינוי דירקטור לתאגיד, יתכנס הדירקטוריון וידון בכדאיות עסקת שירותי הגבייה עם העירייה ובהשוואתה לחלופות אחרות. משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון מי כרמל על שאישר בדיעבד עסקה שלפי הנתונים שהיו בידו אינה כדאית לתאגיד. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי גם לפי הכללים שהוצע לקבוע בעקבות החלטת הממשלה היה על התאגיד להמנע מהמשך ההתקשרות עם העירייה מטעמי יעילות כלכלית (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר, משרד האנרגיה והמים, משרד הפנים ורשות המים יבחנו מחדש את האפשרות להעביר את פעילות איגודי הערים לביוב לתאגידי מים וביוב אזוריים שיוקמו ושיאגדו בתוכם גם תאגידים מקומיים קיימים. ניתן לבחון את האפשרות להקים תאגידים אזורים כאלה על פי מודל ההתאגדות האזורי של איגודי הערים לביוב, ובכך לנצל גם את יתרון הגודל. תיאגוד אזורי עשוי להביא להתייעלות ולצמצום ניכר של עלויות, ובכך להוזיל את תעריפי המים37 . עד שתושג תוצאה זו ונוכח התפתחותה של רפורמת התיאגוד בזמן שחלף מיולי 2009 , מן הראוי שמשרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים ישקלו, בשיתוף רשות המים, ליזום הליך חקיקה שיעביר לידי התאגידים שהוקמו את הזכויות של הרשויות המקומיות בניהול איגודי הערים לביוב.	משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית נתניה כי עליה למסור לתאגיד מי נתניה את מלוא המידע הרלוונטי על היטלי המים והביוב שגבתה לאחר הקמתו, וכי על שני הצדדים לפעול ללא דיחוי לסיום ההתחשבנות ולהעברת כספי היטלי המים והביוב לתאגיד.	196
הרשות הממשלתית למים ולביוב . היבטים בהקמה ובתפעול של מפעלים להשבת קולחים משרד מבקר המדינה העלה שרשות המים לא השתמשה בסמכותה כדי לבחון את השתלבותם של המיזמים השונים במערכת הכלל -ארצית , ואישרה במקרים מסוימים הנחת קווי קולחים מיותרים שמומנו בחלקם או במלואם על ידי המדינה . נמצא כי ועדת השיפוט אישרה הקמת קו בין-מפעלי זה, אף שלפי הודעת מתכנן אזור הצפון דאז ברשות המים ( מנהל אגף התפעול במועד סיום הביקורת), "לא נבחנה האפשרות להשתמש במערכ ת קיימת של מקורות בקו המחבר בין מאגר יבנאל לבריכת אזורים"47 . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המיםשהיה עליה לדרוש באופן שוטף דוחות כספיים מבוקרים של ספקי הקולחי ם לפי מגזרי עלות, וכי אי -דרישה זו פגעה ביכולתה לבצע בקרה מהימנה בדבר איתנותם הכספית של ספקי הקולחי ם, דבר שמנע מהרשות לזהות ב עוד מועד קשיים שצצו בהמשך פעילותם; לבחון את סבירות הדיווח הכמותי שלהם ומידת מהימנותו; ולבחון את מחירי הקולחים שהם גבו מצרכניהם69 . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שרשות המים תפעיל את סמכויותיה כמאסדר, בדומה למאסדרים אחרים במשק70, ותדרוש מספקי הקולחים להגיש לה דוחות כספיים תקופתיים מבוקרים בהתאם להנחיותיה . זאת לצורך ניתוח ובקרה חשבונאית וכלכלית על משק הקולחים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, שהיעדר ליווי הנדסי מספק ל הקמת מפעלי ההשבה, מנע ממנה לפקח שהשימוש בכספי מענקיה אכן נעשה בהתאם להחלטותיה ובאיכות הראויה, ללא תקצוב יתר של המפעל באמצעות מענקי סיוע. משרד מבקר ה מדינה מעיר לרשות המים, שמן הראוי היה שהיא תשלים את תכניותיה להגדלת נפח האיגום בהתאם לתכנון מפורט שיענה על הצרכים האמיתיים באזור האיגום, ותתחיל מוקדם יותר בתכניותיה אלה. לו הייתה הרשות פועלת כאמור, הייתה הזרמת מי הקולחים לנחלים ולים יכולה להימנע. משרד מבקר המדינה מעיר למנהל רשות המים, שהסבריו אינם מתיישבים עם האמור בפרוטוקול הדיונים בוועדות הרשות ובאגפיה בעת קבל ת החלטותיהם. הוועדות והאגפים לא בחנו חלופות ולא בדק ו את החלופה של שימוש בתשתיות קיימות של מקורות בדיקה כלכלית בראייה כוללת. בהיעדר בדיקות ובחינות מעין אלה בעת קבלת ההחלטות, קיים חשש שההשקעות החדשות של ספקי הקולחים , בסיוע מענקי הרשות, מהוות כפל השקעות של המשק בתשתית צנרת הקולחים . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה שרשות המים תקפיד להביא בשיקוליה, טרם החלטתה, שיקולי חיסכון ויעילות על בסיס ראייה כלל-אזורית וכלל -משקית , על מנת להגיע לניצול מיטבי של התשתיות הקיימות , בטרם הקמת קווים מקבילים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, כי אי-בקרתה על כיול מדי המים של ספקי הקולחים בזמן , יכול להעמיד בספק את מהימנות נתוני ה לגבי כמויות הקולחים שאגרו מפעלי ההשבה ושאותם הם הזרימו לצרכניהם - נתונים ששימשו אותה וישמשו בסיס להחלטותיה ולהחלטות את"ק בתכנון משק הקולחים במימון הסיוע שלהם למפעלי השבה. משרד מבקר המדינה מעיר לחטיבת האסדרה ברשות המים כי היה עליה ל אכוף במהלך כל השנים עד 2013 את הוראו ת החוק ע ל בעלי ה מט"שים, המפיקי ם ומספקים מי קולחים לספקי הקולחים , כדי שיפעלו להוצאת רישיון להפקת המים ולאספקת ם. משרד מבקר המדינה מעיר למנהל רשות המים, כי היה עליו לדאוג לבקרה ולקבלת דיווח תקופתי שוטף אחר יישום דרישות השירות ההידרולוגי לגבי איכות הקולחים בכל אחד ממפעלי השבה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למנהל הרשות, שעליו להשלים לאלתר גיבוש נהלים בענ יין הדיווח של מפעילי המט"שים לגבי איכות קולחיהם.	משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עד מועד סיום הביקורת היא טרם קבעה כללים ונהלים לעניין ניהול קרן החידוש, וטרם קבעה כיצד, באיזה שיעור ומאיזה שלב במיזם יתחילו ספקי הקולחי ם להפרישה לקרן, ובמיוחד לא נתנה את דעתה לסוגיה של החלת חובת ההפרשה ול קביעת גובה ההפרשות לקרן ביחס למענקי סיוע שניתנו בעבר. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, שוועדת האסדרה טרם הציגה במועד סיום הביקורת את תוצרי הביניים שלה לאישורו של מנהל רשות המים.	197
הרשות הממשלתית למים ולביוב . היערכות משק המים לשעת חירום משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים ולמשרד האוצר, כי ההחלטה להעמיד את הסכום הנדרש לרכישת הבקבוקים רק בהתרחש אירוע חירום מונעת היערכות מוקדמת של כל הגורמים הנוגעים בדבר ותרגולם, והדבר עלול לגרום לתקלות בשעת החירום עצמה. לפיכך על רשות המים ומשרד האוצר לפעול על מנת להבטיח את אספקת המים בבקבוקים בעת חירום ולהיערך מבעוד מועד בכל הקשור לתקצוב הנושא. משרד מבקר המדינהמעיר, כי כתוצאה מאי רכישת הציוד לסיוע בחלוקת המים ברשויות שייפגעו בשעת חירום, נפגעה מוכנותה של רשות המים לאירועי חירום. משרד מבקר המדינה העיר למנהל רשות המים, כי עליו לבחון אם המשאבים שעומדים לרשות היחידה לביטחון המים בשנת 2013 מאפשרים לה למלא את חובתה, כדי למזער את הפגיעה בהיערכות משק המים למשברי מים. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת לא גיבשה רשות המים הסכם מחייב עם חברה אזרחית כלשהיא, והיא ממשיכה לסמוך על סיוע צה"ל בכל הנוגע למכליות מים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, כי נוכח היעדר מחויבותם של גורמי צה"ל להעמיד לרשותה מספר מספק של מכליות בעת חירום, אין בהמשך הסתמכותה על צה"ל כדי לתת מענה לרשויות מקומיות ולאזרחים במחנות מפונים; ולפיכך עליה לבחון באופן מעמיק את האפשרות להתקשר עם חברות אזרחיות המחזיקות מיכליות מים21 . .משבר מים עלול לגרום לפגיעה קשה באוכלוסייה, והוא מחייב את הגורמים האחראים לאספקת מים, ובהם רשות המים, מקורות, הרשויות המקומיות ותאגידי המים, להיערך למזעור הפגיעה. נוכח רמת ההיערכות הירודה של חלק מתאגידי המים והרשויות המקומיות , המתעלמים פעם אחר פעם מהוראות רשות המים ורח"ל לשיפור היערכותם, עולה החשש כי בעת משבר מים קשה, הם לא יוכלו לספק לתושבים מים בכמות הנדרשת לסיפוק הצרכים הבסיסיים ביותר. חילוקי דעות שעיקרם תקציביים מונעים מרשות המים כמפקחת וממקורות כזרוע הביצועית שלה להיערך לסיוע לרשויות ולתאגידים בעת חירום. על רשות המים, משרד האוצר, מקורות, צה"ל, תאגידי המים והרשויות המקומיות, כל אחד בתחומו ובהתאם לסמכותו ולאחריותו, לתקן בהקדם את הליקויים העולים מדוח זה. כמו כן, על רשות המים לפעול לקידום תיקוני החקיקה הנדרשים כדי להקנות לה סמכויות אכיפה כלפי רשויות מקומיות ותאגידי מים. כל זאת, על מנת להבטיח שבעת התרחשותו של משבר מים קשה לא יעמדו אזרחי המדינה בפני שוקת שבורה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות ולמקורות שעליהן לממש ללא דיחוי את כל הסיכומים ביניהן מיולי ומאוקטובר 2012 , לשם הבטחת היערכותו של משק המים לשעת חירום. במסגרת זו על הרשות ומקורות לקבוע באופן חד-משמעי את היקף אחריותה של מקורות לאספקת המים במקרה של כשל במערכות הספקת המים שלה, את סוגי התרגילים והביקורות שהיא תוזמ ן להשתתף בהם ואת הדרך להבטיח שמקורות תכיר את מערכות המים של הרשויות והתאגידים - כדי שתוכל לסייע להם באופן המיטבי בעת משבר מים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי הצורך לעגן בכללי המים את תפקידיה ואחריותה של מקורות בעת משבר מים28 , מגביר את הדחיפות שבסיום כתיבתם של כללי המים כאמור לעיל. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי עליה לפעול בהקדם לקבלת אישור לתרחיש הייחוס המפעלי שלה, שלפיו היא אמורה לפעול בשעת חירום, ולהבטיח את היערכותה כזרוע הביצוע של משק המים לשעת חירום, בהתאם להנחיות רשות המים. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל, כי פרק הזמן שיידרש למתן המענה כאמור בתשובתו אינו תואם את סיכומיו עם רשות המים ( 24 במקום12 שעות). עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי אי -הוצאת פקודה בעניין הקצאת מכליות מים מנעה מגורמי אט"ל, לדבריהם, להיערך להקצאה זו, וממילא הם לא תרגלו אותה 22 . לדעת משרד מבקר המדינה, אי-הוצאת פקודה כזו גם בעתיד ואי -תרגולה בהיקף משמעותי ובאופן שוטף עלולים לפגוע בהיערכות משק המים לשעת חירום. משרד מבקר המדינה מעיר ליחידה לביטחון המים, כי אי -ביצוען של הביקורות ברשויות ובתאגידים כנדרש ובהתאם לתקני רשות המים, כפי שאירע בשנת 2012 , פגע בבקרה של הרשות על היערכותם של אלו למשברי מים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, שעל הרשות לבדוק בהקדם אם היו כשלים בהתקשרותה עם החברה החיצונית, ואם כן - מה היו גורמיהם, על מנת להסיק מסקנות לגבי התקשרויות דומות בעתיד. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי מאחר שהוא אינו מקפיד שבתי החולים יקיימו את הנחיותיו בדבר קיום מאגרי המים, לא ניתן להבטיח את תפקודם התקין של בתי החולים ואת המשך הטיפול ההולם במאושפזים בשעת חירום בכלל ובעת משבר מים בפרט.	משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי היא לא עמדה בהוראות החוק בעניין הכללים והשתהתה בניסוחם, וזאת על אף חיוניותם לתפקודו הראוי של משק המים בשעת חירום. על הרשות לסיים את הכנת הכללים ולפרסמם ברשומות בהקדם.	198

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.