Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
משרד הרווחה והביטחון החברתי . תקצוב שירותי הרווחה לרשויות מקומיות - היעדר שוויון - ממצאי מעקב .בביקורת הקודמת צוין כי לפני עשרות שנים הוחלט שהמשרד יממן 75% מהעלויותשהוא מכיר בהן , והיתרה תמומן מההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות. עוד צוין בביקורת הקודמת שראוי לתת את הדעת לכך ש רשויות מקומיות חלשות מן הבחינה הכלכלית עשויות שלא לצרוך את מלוא ההקצבה בשנה מסוימת מאחר שאין באפשרותן לשאת בחלקן היחסי בעלויות. במקרה כזה המשרד מעביר מן התקציב המקורי שייעד להן לאותה השנה לרשויות מקומיות אחרות. לכך עשויה להיות השפעה על השגת המטרות החברתיות שתקציב הרווחה מיועד להן. לפיכך המליץ משרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת לבחון את הצורך בשינוי שיעור השתתפותן של הרשויות המקומיות במימון שירותי רווחה, לרבות הצורך במימון בשיעור פרוגרסיבי - לפי מצבה החברתי -כלכלי של כל רשות מקומית. כלומר, ייקבע לרשויות תקן למימון בשיעור המתאים לרמתן החברתית-כלכלי ת, שיעור שאינו זהה בהכרח לתקן הקיים. כך רשויות שרמתן החברתית -כלכלית נמוכה יידרשו לשיעור השתתפות נמוך מזה שיידרשו לו רשויות שרמתן החברתית -כלכלית גבוהה. כך ייווצר איזון בתקציב, ויוגברו השוויון והמועילות בהקצאת המשאבים. התוצאה הכוללת היא שלמעשה לא בחן המשרד את האפשרות לקביעת שיעור השתתפות פרוגרסיבי, כמוצע לעיל, ואף לא בחן חלופות לכך. בבדיקת המעקב שערך משרד מבקר המדינה כ ארבע שנים אחר כך נמצא כי שיעורי המימון לא השתנו. יתר על כן, מתשובת משרד הרווחה מתברר שאם רשויות חלשות לא ניצלו את תקציביהן במלואם בגלל היעדר משאבים לשאת בחלקן היחסי בעלויות, הועברו הסכומים שיועדו להן לרשויות חזקות יותר, ובכך התרחבו הפערים. .1. הרשויות המקומיות מטפלות, כאמור, ב - 1.175 מיליון נפש. משרד מבקר המדינה חישב את ההוצאה של משרד הרווחה בפועל למטופל ברשות מקומית בשנת 2005 . מבדיקת ההוצאה בפועל בממוצע למטופל לפי דירוגן החברתי-כלכלי של הרשויות התברר כי ככל שרמתה החברתית-כלכלית של הרשות גבוהה יותר, כך ההוצאה הממוצעת למטופל גבוהה יותר. ההוצאה הממוצעת בפועל למטופל ברשויות המדורגות באשכול 10 - שהוא האשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר - גבוהה פי ארבעה מההוצאה כאמור ברשויות המדורגות באשכול 1 - שהוא האשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביו תר. להלן ממצאי הבדיקה: משרד מבקר המדינה מעיר שהצורך בקביעת קריטריונים להקצאה נקבע הן בביקורת הקודמת משנת 2000 והן בהחלטת הממשלה משנת 2001 , ולמרות זאת לא קידם משרד הרווחה את הנושא בהיקף ובקצב הנדרשים. בהיעדר קריטריונים להקצאת המשאבים נפגעת יכולתו של המשרד לקדם את השוויון בהקצאתם. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח שבעלי צרכים דומים המתגוררים ברשויות מקומיות שונות יזכו לסיוע דומה בהיקפו ובאיכותו, על משרד הרווחה לפעול במהירות ובנחישות לקביעת קריטריונים למרב סעיפי תקציב הרווחה. אפשר שהפערים בהוצאות הרווחה שהמשרד מממן לרשויות המקומיות נובעים, בין היתר, מהיעדר קריטריונים להקצאה של מרבית תקציב המשרד ומהיעדר אמצעים ברשויות חלשות לשאת בחלקן היחסי בעלויות ההוצאה לרווחה, שבעטיו אין ה ן מקבלות את מלוא התקציב המיועד להן לאותה השנה. מכל מקום, לדעת משרד מבקר המדינה, פערים אלה אינם סבירים, ויש לחשוש שבמשך שנים רבות, שבהן הוקצו עשרות מיליארדי שקלים, לא נעשתה ההקצאה באופן שיש בו לצמצם פערים בהיקפם ובאיכותם של השירותים הניתנים מטעם הרשויות. לפיכך על משרד הרווחה לבחון מחדש את תבנית ההקצאה ולשנות בה שינויים מהותיים כך שתתאפשר הקצאה מועילה שתתרום להגברת השוויוניות. כמו כן על משרד הרווחה מוטלת האחריות להבטיח כי ייקבעו קריטריונים ראויים להקצאת התקציב, שיש בהם התחשבות גם ברמתן החברתית-כלכלית של הרשוי ות. היבטים מעין אלה ציין משרד מבקר המדינה עוד בשנת 2000 ., אך עד כה לא נעשה שינוי מהותי לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שמשרד הרווחה יבחן את מכלול הפערים בחלוקת התקציב, ובכלל זה את הפער בין צריכת שירותים חוץ-ביתיים לבין צרי כת .שירותים קהילתיים ואת השפעתו על הפערים בהקצאות. המשרד לא עשה זאת. מכל מקום, אם יש אוכלוסיות שאינן נוטות לסידורים חוץ -ביתיים, ראוי לשקול מתן סיוע מיוחד לרשויות שבהן מתגוררות אוכלוסיות אלה כדי לאפשר להן ליזום ולפתח מגוון רחב של חלופות בקהילה. יתרה מכך, העו בדה שרשויות המתקשות לממן את חלקן בתקציב אינן מנצלות תקציבים המיועדים לאוכלוסיות אלו מדגישה את הצורך לשקול מימון בשיעור פרוגרסיבי, שכן הוא עשוי לצמצם את הפערים. . בהחלטת הממשלה משנת 2001 שהתקבלה בעקבות הביקורת, שיש לקבוע קריטריונים להקצאת תקציב הרווחה אשר יתרמו לשקיפות ולשוויון בתקצוב ובמימון של שירותי הרווחה. למרות זאת לא עשה משרד הרווחה לקביעת אמות מידה לסעיפי תקציב רבים מלבד אמות המידה שהיו קיימות כבר בעת הביקורת הקודמת. בבדיקת הוצאות המשרד בפועל נמצא כי הרשויות המקומיות שרמתן החברתית-כלכלית גבוהה מקבלות בממוצע למטופל סכומים גבוהים עד פי ארבעה מאלו שמקבלות הרשויות שרמתן החברתית -כלכלית נמוכה. לא נדונה כל עיקר המלצת משרד מבקר המדינה לשקול את השתתפות הרשות המקומית במימון בשיעור פרוגרסיבי, כלומר לפי מצבה החברתי -כלכלי . גם חלופות להצעה זו לא נדונו. באשר להקצאת משרות: נמצא כי אמנם המשרד קבע אמות מידה חדשות לחישוב תקן המשרות לרשויות המקומיות, ואולם דווקא באשר לרשויות החלשות יש פער עמוק בין התקן בפועל לבין התקן הרצוי על פי אמות המידה שנקבעו. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הפערים אותם הדגימה הביקורת, על משרד הרווחה לבחון מחדש את תבנית ההקצאה ולשנות ב ה שינויים מהותיים אשר יאפשרו שיטת הקצאה שוויונית ומועילה. כמו כן על משרד הרווחה מוטלת האחריות להבטיח כי ייקבעו קריטריונים להקצאת התקציב וכי תהיה בהם התייחסות גם לרמתן החברתית-כלכלית של הרשויות.	משרד הרווחה מקצה בכל שנה מיליארדי שקלים למטרות רווחה. ההסדרים בין משרד הרווחה לבין הרשויות המקומיות למתן שירותי רווחה ולמימונם צריכים להתבסס על שקיפות ועל שוויון. אמות מידה להקצאת תקציבי רווחה המביאות בחשבון את רמתן החברתית -כלכלית של הרשויות, במשך הזמן יש בהן לסייע בצמצום הפערים בהיקף המשאבים העומדים לרשות שירותי הרווחה ברשויות המקומיות. בבדיקת המעקב נמצא כי משרד הרווחה לא קידם את הטיפול בנושאים מהותיים שהועלו בביקורת הקודמת בשנת 2000 . כך למשל צוין הן בביקורת הקודמת והן	1,089
משרד החינוך . היבטים בטיפול בבחינות הבגרות 1. בתחילת שנת 2004 ,, כאשר יישם המשרד את מודל הצבירה באופן חלקי הוא צפה שמספר מחברות הבחינה9 שיידרשו לתלמידים הנבחנים לפיו יהיה גדול בכ- %50-%30 ממספר המחברות שנדרשו לצורך הבחינות שהיו נהוגות קודם לכן10 . אולם התברר שלפני יישום המודל באופן מלא לא בדק המשרד מה תהיה עלות יישומו, כגון - ההוצאות הכרוכות בגידול הניכר במספר הש אלונים ובמספר מחברות הבחינה, שכתוצאה ממנו גדל העומס על המערכת וגדלו הוצאות המשרד לבדיקת הבחינות. התברר שאף על פי שהמפמ"רית למתמטיקה הודיעה לבתי הספר כבר באפריל 2005 שעל ה תלמידים לקבל ציון מינימלי של 15 ,"נקודות בשאלון ה"מתקדם יושמה ההנחיה האמורה רק במאי 2006 , מועד הקיץ של הבחינות בשנת הלימודים התשס"ו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבדוק את טענותיהם של המומחים להוראת המתמטיקה בדבר אי-התאמתו של מודל הצבירה ל"מבנה הידע המתמ טי" ולאופן רכישתו, ולשקול שוב מהו משקלם הרצוי של שאלוני הבחינה בחישוב הציון הכולל. מהאמור לעיל עולה שלדעת המפמ"רית לאנגלית הנהגת מועדי ב' פגעה באיכות בדיקת המחברות ולדעת המפמ"רית למתמטיקה בדיקת המחברות בעייתית. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון אם התועלת המופקת מהנהגת מועדי ב' מצדיקה את השפעותיה על איכות בדיקת מחברות הבחינה. על המשרד לשקול גם אם אופן יישום מועד ב', המאפשר לתלמיד להיבחן בו בלי שנבח ן קודם במועד הקיץ, כלומר לא למטרת שיפור הציון, מצדיק את התוצאות האמורות. יוצא, אפוא, שהנהלת המשרד החליטה עוד בשנת 2002 שיש לבטל את שיטת המיקוד אך לא דאגה ליישם את ההחלטה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת המשרד לבחון בתשומת לב את תוצאות יישום שיטת המיקוד ואת הביקורת עליה, כדי להחליט אם יש מקום להמשיך בהפעלתה. .(1) ברשימת מרובי ההתאמות נכללו 192 ,בתי ספר 3 מהם מהמגזר הערבי והשאר מהמגזר היהודי. ב -31 בתי ספר מרובי התאמות היה שיעור התלמידים שאושרו להם התאמות מכלל תלמידי י"ב בבית הספר 50%-60% ; ב-8 בתי ספר היה שיעור התלמידים שאושרו להם התאמות 60%-70% ; וב-11 בתי ספר היה השיעור גדול מ- 70% . מהאמור לעיל עולה שבשנות הלימודים התשס"ה והתשס "ו היו פערים גדולים בין בתי הספר מבחינת שיעור התלמידים שאושרו להם התאמות מקרב תלמידי כיתות י"ב: במקצת בתי הספר אושרו לרוב תלמידי כיתות י"ב התאמות; בבתי ספר רבים אחרים היה שיעור זעום של תלמידי כיתות י"ב שאושרו להם התאמות. לדעת משרד מבקר המדינה, נתונ ים אלה מעוררים חשש שנוצר אי -שוויון של ממש בין הנבחנים, באמצעות אישור התאמות רבות מדי לתלמידים בבתי ספר מסוימים, ובמתן התאמות מעטות מהנדרש בבתי ספר אחרים. ממצאי המחקר משנת 2004 עשויים ללמד שאי-השוויון מקורו במעורבות של הורים ובפערים חברתיים - כלכליים בין בתי הספר. התברר שלמחוזות אלה לא היו כל נתונים על התאמות ברמות 1 ו-2 . המחוז ההתיישבותי ציין כי מטה המשרד לא הנחה את בתי הספר למסור למחוז מידע על ההתאמות, וכי רק בשנת 2006 החל המחוז לאסוף מידע כזה מבתי הספר. מנח"י מסרה כי לפי כתב המינוי של הוועדה המחוזית עליה לעסוק רק בהתאמות ברמה 3 , וציינה שעל המפקחים והמדריכים מוטל עומס עבודה רב בטיפול בבקש ות ובהתאמות ברמה 3 , ולכן אין הוועדה המחוזית יכולה לפקח על המועצות הפדגוגיות בבתי הספר. מהאמור לעיל עולה שלא תמיד היו בידי הוועדה העליונה נתונים מלאים על מספר הערעורים שדנה בהם. לעתים התמשך מאוד טיפולה של הוועדה בערעורים.	כאמור, המשרד החל ביישום חוזר ההתאמות בדצמבר 2003 , ובשלב הראשון של היישום הוא התמקד בהליכים לאישור התאמות ברמה 3 . ממספרם הגדול של הדיונים שמקיימות ועדות ההתאמה המחוזיות לקראת מועדי הבחינות אפשר ללמוד על המאמצים הרבים שהושקעו בתחום זה. אולם הממצאים מעלים חשש שחלק מעבודת ועדות ההתאמה המחוזיות נעשה לשווא, שכן לעתים קיבלה הוועדה העליונה באופן גורף החלטות המנוגדות להחלטותיהן ללא דיון, בגלל עומס עבודה, או שקיבלה החלטות בדיונים חפוזים ובהשתתפותם של חברי ועדה מעטים בלבד.	1,090
משרד החינוך . הטלוויזיה החינוכית הביקורת העלתה, שעל אף ששידורי טח"י הם שידור ציבורי שרובו ממומן מכספי הממשלה, הם אינם נקלטים בכל בתי האב בישראל ואינם זמינים לכל האוכלוסייה בכל שטחה של המדינה. אמנם טח"י משדרת גם בערוצים החופשיים ( 1 ו-2 ,) אולם רוב תכניותיה משודרים בערוץ 23 המשודר בכבלים ובלווין ולכן אינם נגישים לכלל האוכלוסייה. כדי לקלוט את ערוץ 23 דרוש לשלם לחברת הכבלים או לחברת הלווין דמי מנוי (להלן - מנוי) בסך של כ- 2,500 ש"ח בשנה. תמורת המנוי יכול אמנם המנוי לקלוט מגוון רחב של ערוצים, אולם אם הוא מעוניין בשדורי ערוץ 23 בלבד עדיין עליו לשלם את מלוא הסכום לחברות הכבלים או הלווין. יוצא אפוא שאזרח ששילם את מסיו, המממנים בין היתר את עיקר שידורי טח"י, חייב לשלם סכום נוסף לאחת החברות האמורות, כדי לצפות בשידורי טח"י. .לדעת משרד מבקר המדינה, מהות הסדרת פע ילותה של טח"י היא עניין של מדיניות שעל הממשלה לדון בה. לפיכך, מן הראוי שהממשלה תחליט בנוגע למהות פעילותה של טח"י ולאור החלטתה ייקבעו יעדיה ויעוצב המבנה הארגוני והמעמד המשפטי שיהלום את יעדיה. בתגובה למסקנות הוועדה כתבה באותו חודש מנהלת טח"י, גב' יפה ויגודסקי (להלן - המנהלת) לחברי הוועדה כי "ניכר בדו"ח הנ"ל כי מקומו של ערוץ 23 ... אינו בקרב הערוצים שיהיו נגישים לכלל אוכלוסיית מדינת ישראל". הנהלת . המשרד לא יזמה הפסקת הליכי מיתוג שידורי טח"י בערוץ 23 , על אף שכרבע מכלל משקי הבית בעלי מקלטי טלוויזיה אינם קולטים את שידורי טח"י בערוץ האמור. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד החינוך, שטח"י בתחום אחריותו, להציג לפני הממשלה את קש יי הקליטה של שידורי טח"י הפוגעים בחלק מהאוכלוסייה, ובעיקר באוכלוסייה החלשה כלכלית, ולהציע פתרון לבעיה. שאלת נחיצותה ומעמדה של הטלוויזיה החינוכית שבה ועלתה פעמיםמספר בשנים האחרונות, אולם לא התקבלו החלטות חד משמעיות, ופעילותה לא הוסדרה בחוק והיא נותרה יחידת סמך במשרד החינוך. הסדרת פעילותה של טח"י כגוף שידור ממלכתי נוסף על ערוץ 1 וערוץ הכנסת, היא שאלה של מדיניות שעל הממשלה לדון בה. על הממשלה לקבל החלטה שתקבע את יעדי טח"י, המבנה הארגוני והמעמד המשפטי, וכן את אופן הפיקוח הציבורי עליה ולחלופין להחליט שיש לסגור אותה. לדעת משרד מבקר המדינה, עוד בשנת 2003 הייתה מוטלת על המשרד החובה להסדיר את תשלום האגרה, שכן טח"י היא יחידת סמך שלו. המשרד לא טיפל בבעיה והניח לחוב לתפוח לממדים שיש בהם כדי לסכן את המשך קיומה של טח"י. על המשרד ועל טח"י לפעול ללא דיחוי להסדרת החוב. .בשנות כהונתה מ ינתה המנהלת את עצמה ליו"ר של ארבע ועדות: מכרזים, התקשרויות, מימון מסחרי, ונסיעות לחו"ל. ארבע הוועדות עוסקות בפעולות העיקריות של טח"י. יוצא שרוכזו בידי המנהלת סמכויות ניהול רבות. העובדה שכוח כה רב מרוכז בידי המנהלת, שהיא גם העורכת הראשית, נותן בידיה כוח להשפיע מאוד על פעילות טח"י תוך הקטנת מעורבותם של גורמי מטה מקצועיים. ניהול ריכוזי שכזה עלול לפגוע באיזון הנדרש לניהול מערכת ציבורית. הנהלת המשרד לא צפתה את האפשרות שייווצר בטח"י מצב המקנה למנהל ריכוזיות יתר, שעלול לפגוע באיזון של המערכת ובתפקודה. המשרד לא עשה כדי לבסס את המבנה הארגוני של טח"י על ערוצי השפעה משולבים של הסגל המקצועי והסגל המנהלי, וכן לשלב בו, בדומה לגופי שידור ציבוריים אחרים, נציגי ציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, בהיעדר חוק המסדיר את פעולות טח"י, על משרד החינוך לפעול שניהול טח"י יכלול מנגנונים של איזונים ובלמים הן מבחינה מקצועית, מבחינה מינהלית ומבחינה ציבורית, וכל זאת אגב שמירה על כללי מינהל תקין ועל מראית עין.	מספר שעות השידור של טח"י הוא, ככל הנראה, מעבר ליכולתה למלאו בתכנים, ומשום כך רבים משידוריה הם שידורים חוזרים. לדעת משרד מבקר המדינה, פעילות טח"י לצמצום מספר שעות שידוריה דרך צמצומם בערוצים החופשיים אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שטח"י ממומנת מכספי הציבור ולכן שידוריה צריכים להיות זמינים לכל האוכלוסייה. זאת ועוד, על המשרד לבחון אם אפשר להקטין את מספר שעות השידור ולצמצם את מספר השידורים החוזרים.	1,091
בנק ישראל . תנאי העסקת עובדים - בנק ישראל .לדעת משרד מבקר המדינה, אף אם תשלום החזרי הוצאות רכב הוא לכאורה הטבת שכר לעובדים, אין בכך משום מתן היתר לעוות ולנתק לחלוטין את הזיקה למטרת ההחזר באופן של מתן "החזרים" לעובדים, ללא עמידה בקריטריונים בסיסיים לזכאות, כגון בעלות על רכב, רישיון נהיגה בר תוקף, ואף ללא דיווח. נוהג זה חורג מכל נורמה ציבורית ומנוגד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין החלות על עובדי ציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום לאימוץ של נורמות "פסולות" והצדקתן בטענה שהן "נהוגות" במגזרים שונים. גם אם חוק יסודות התקציב לא חל על ההסכמים שנחתמו בבנק עוד קודם לחקיקתו, אין זה ראוי ציבורית לנהוג לפי הסכם פסול שנוגד את תקנת הציבור. לכן על הבנק להפסיק לאלתר נוהג זה. סכומי ההחזרים הקבועים בגין הוצאות הנסיעה שהבנק משלם לעובדיו, כמפורט בטבלה 4 , זהים לאלה שנקבעו בשירות המדינה לרמות ניידות א' עד ד'. נוכח העובדה שרמות הזכאות מותאמות ל -14 דרגות, אשר 10 מהן ברמת ההחזר העליונה, ארבע רמות ההחזר שקבע הבנק, ובייחוד הרמה העליונה, נקבעו באופן מוטה כך שמרבית עובדי הבנק ייהנו מרמות ההחזר העליונות שאינן משקפות את התפלגות הדרגות.9 . נמצא כי החזר הוצאות הנסיעה המשתנות שהבנק משלם לעובדיו בגין נסיעה ברכב בתפקיד, אינו מותנה בדיווח או בנסיעות בפועל אלא משולם לעובדים כסכום קבוע לפי מכסת הק"מ שהוקצתה לכל עובד. לדעת משרד מבקר המדינה, החזר הוצאות ללא צורך בנסיעות בפועל או בדיווח כלשהו, אינו סביר ונוגד את כללי המינהל התקין. הביקורת העלתה כי הבנק משלם לעובדיו החזר הוצאות נסיעה בגין נסיעות שנסעו בפועל, שהן למעשה כפל תשלום בעבור הוצאה שבגינה כבר שולמו לעובד התשלומים הקרויים "החזר הוצאות נסיעה בתפקיד" במסגרת מכסת הק"מ המאושרת12 . לדעת משרד מבקר המדינה, כפל תשלומים חורג מכל נורמה ציבורית ומנוגד לעקרונות המינהל התקין, ויש לחדול ממנו לאלתר. נמצא כי בקביעת כללי הקידום עשה הבנק עבודה מקיפה וראויה שמאפשרת מיצוי של כלל הנתונים כדי לקבוע את זכאות העובד להתקדם בדרגה. אולם מתברר שעד שנת 2005 המשיכה המכסה השנתית להיות יעד עיקרי לקביעת הרשימה השנתית של המקודמים, ותהליך הקידום לא הופרד מהסכמי השכר. מכסות הק"מ שהבנק קובע לעובדיו הולכות וגדלות לפי דרגתו ומעמדו של העובד בבנק, ולא לפי נסיעותיו בתפקיד, וגבוהות במידה ניכרת ולא סבירה מאלה הנהוגות בשירות המדינה. המכסות אינן מותאמות לאופי הפעילות של העובד וליכולתו לנצל את מכסת הק"מ. יצוין שהבנק משלם לעובדיו החזר הוצאות משתנות לפי המכסות שהוקצו אף אם לא נוצלו בפועל (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, קביעת מכסות שנתיות לקידום עובדים בדרגות אינה בהכרח כלי ניהולי אם היא מאלצת לקדם עובדים שבלעדיה לא היו מקודמים. כל עוד נקבעת המכסה השנתית בצורה מאולצת בעקבות הסכמים עם ועדי עובדים, .היא פוגעת במועילות וביעילות של קידום בדרגות ככלי עיקרי לניהול ותגמול עובדים לפי טיב תפקודם ופריון עבודתם. כאמור, אמנם בשנים האחרו נות הקטין הבנק את המכסה השנתית ובשנת 2005 ,קבעה הנהלת הבנק את המכסות בלי מעורבות ועדי העובדים בבנק. אף על פי כן וכפי שעולה ממסמכי הבנק ומתשובתו, יש זיקה ישירה בין הקידום בדרגות לבין השכר. משכך, כל עוד מדובר בתהליך רגיל של קידום עובדים, לא נדרשת בדיקתו של ה ממונה על השכר. אולם אם המכסה הופכת למאולצת יש בה סממנים של הטבת שכר, וראוי שמנגנון זה יוגש לבדיקת הממונה על השכר לפני החלתו כדי לוודא שאין מדובר בהטבת שכר חריגה.	. יוצא אפוא כי בשנה האחרונה לעבודתו בבנק מקבל עובד העומד לפרוש לגמלאות דרגה אחת בחודש ינואר בשנת הפרישה, ועם יציאתו לגמלאות הוא מקודם בדרגה נוספת. לפיכך, חישוב הגמלה נעשה על בסיס קידום בשתי דרגות, וללא מגבלה של הדרגה העליונה הצמודה לדירוג שבו הועסק העובד. מכיוון שדרגתם של עובדים רבים, לאחר קידומם בשתי דרגות, הייתה מעל לדרגה העליונה הצמודה לדירוגם המקצועי, הנהיג הבנק דרגות נוספות המיועדות לפורשים בלבד, כדי לאפשר להם לקבל תוספת כספית הכרוכה בהעלאה בשתי דרגות.	1,092
המוסד לביטוח לאומי . ביקורת ניכויים - חיוב מעבידים ועדכון גמלאות - המוסד לביטוח לאומי על פי תחשיב של משרד מבקר המדינה38 , "בסיס חיוב גולמי תואם שומה" שקבעה רשות המסים למעבידים שהמוסד עשה אצלם את 135 הביקורות האמורות היה כ- 20.69 מיליון ש"ח. בהנחה שיש לנכות מבסיס חיוב זה 47.6% בשל התאמות המתחייבות מהחוק, כפי שהוסבר לעיל, המוסד היה יכול לקבוע למעבידים אלה בסיס חיוב תואם שומה בסכום של כ- 10.84 מיליון ש"ח לפחות ולחייב אותם בדמי ביטוח בסכום כולל של כ -1.59 .מיליון ש"ח לפחות העובדה שהמוסד אינו מקבל מחלק מהמעבידים שומות שקבעה להם רשות המסים, מאפשרת למעבידים לחמוק מתשלום דמי ביטוח על רכיבי שכר שחויבו במס. לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד אין המוסד מקבל מרשות המסים מידע על שומות, עליו לדרוש, מכוח סמכותו בחוק, מהמעבידים שהוא עושה אצלם ביקורת או מבאי כוחם להצהיר בכתב אם נעשתה אצלם ביקורת ניכויים מטעם רשות המסים, ולנקוט נגד מי שיצהירו הצהרה כוזבת את העונשים שנקבעו לכך. המוסד הודיע בתשובתו כי "בעקבות המלצת המבקר, סמנכ"ל ביטוח וגבייה, הנחה את מ"מ מנהל אג ף ביקורת ניכוים ליישום מיידי של תצהיר לגבי ביקורת מס הכנסה". .אינו מחייב את המעבידים, מכוח סמכותו לפי החוק 28 , להצהיר בכתב שיש להם שומות של רשות המסים, ואינו נוקט, במסגרת סמכותו מכוח החוק, אמצעים נגד מעבידים שלא הביאו לידיעתו שבידיהם שומות כאלה. נמצא כי בביקורת הניכויים הובא בחשבון "שווי הארוחות" כאחד מרכיבי ההכנסה של אותם עובדים. אולם הואיל ו-12 העובדים האמורים לא הגישו תביעה למוסד בעקבות ביקורת הניכויים, לא עודכנו הגמלאות מחליפות ההכנסה שניתנו להם לפני ביקורת הניכויים. על פי אומדן סטטיסטי שעשה משרד מבקר המדינה, לו עודכן הבסיס לחישוב גמלת נפגעי עבודה בסכום הרכיב "שווי ארוחות" לכל 13,430 העובדים שהמדגם האקראי נוגע אליהם, היו אלה מהם שנפגעו בעבודה ורבע השנה שקדם לפגיעתם חל בשנת 2002 , מקבלים הפרשי גמלה בסכום כולל של כ- 73,000 .ש"ח .כאמור, בשנת 2005 , בעקבות ביקורות שעשה המוסד אצל 1,930 מעבידים, הוא חייב אותם בתשלום דמי ביטוח על 36 רכיבי שכר שונים שלא ניכו מהם דמי ביטוח. מחלקות הגבייה בסניפי המוסד ביטלו או הפחיתו את סכומי הקנסות והפרשי ההצמדה שהושתו על 1,335 מעבידים. נמצא שאצל 155 (כ- 11.6% ) מהמעבידים האלה התגלה אותו ליקוי בשלוש עד חמש ביקורות ניכויים; וכי פקידי הגבייה במוסד ביטלו או הפחיתו את הקנסות שהושתו על 72 מהם בעקבות ביקורת ניכויים של המוסד. הסכומים שבוטלו או הופחתו הסתכמו בכ- 344,000 .ש"ח יצוין כי גמלאות לנפגעי עבודה ולתלויים בהם משולמות, בדרך כלל, במשך פרקי זמן ארוכים. לכן גם אם נגרע מהגמלה השוטפת סכום קטן יחסית, לאורך זמן, יש בו כדי להסב לזכאי הפסד ניכר. על פי אומדן סטטיסטי של משרד מבקר המדינה, לו עודכן הבסיס לחישוב הגמלאות מחליפות ההכנסה של עובדי 419 המעבידים האמורים, היו העובדים זכאים להפרשים בסכום כולל של כ- 867,000 .ש"ח מניתוח הנתונים דלעיל עולה שחיוב מעבידים בדיעבד בתשלום דמי ביטוח על רכיבים שונים של הכנסת עובדיהם בעקבות ביקורת ניכויים, לא השפיע למעשה על שיעורן של גמלאות מחליפות הכנסה ששולמו למי מעובדיהם שנמצא זכאי לקבלן, אף שגמלאות מסוג זה צריכות להיקבע על בס יס ההכנסה שבעדה משתלמים דמי הביטוח. מממצאי הביקורת עולה שבעקבות ביקורות ניכויים אצל מעבידים לא הוגשו תביעות של עובדים לקבלת הפרשי גמלאות מחליפות הכנסה; שכן עובדים אינם יודעים כלל על ביקורות ניכויים שעושה המוסד אצל מעבידם, ואינם ערים להשפעה שעשויה להיות לממצאי הביקורות על זכאותם להפרשי גמלה. בנסיבות אלה מתקשים עובדים לממש את מלוא זכאותם לגמלאות האמורות. לפי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב- 2002 (להלן- חוק הודעה לעובד), והתקנות שהותקנו על פיו, על המעביד להודיע לעובדיו על כל שינוי שחל בתשלומיו בעבור תנאים סוציאליים שהם זכאים להם. חוק זה מוסיף על זכותו של עובד - לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 , וההודעות מכוחו- לקבל ממעבידו פירוט בכתב של "סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה" ופירוט של הסכומים שנוכו משכרו, בכלל זה הניכוי של דמי ביטוח ל אומי. לפיכך עם סיכום הממצאים של ביקורת ניכויים אצל מעביד, על המוסד להעמיד את המעביד על חובתו להודיע לעובדיו על ממצאים אלה ולציין לפניו כי הפרת ההוראות של חוק הודעה לעובד היא עבירה פלילית. על המוסד לבחון מהי דרך הפעולה הראויה והיעילה להגשמת הזכויות של מבוטחיו הזכאים לגמלה מחליפת הכנסה. ראוי שהמוסד ישקול לבוא בדברים עם מינהל ההסדרה והאכיפה שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן - משרד התמ"ת), המופקד על האכיפה של חוקי העבודה, לרבות חוק הודעה לעובד, כדי לבחון את האפשרות שהמוסד ימסור למשרד מידע זמין ומדויק על מעב ידים שביקורת הניכויים העלתה שהפרו את חוקי העבודה. מידע כזה יוכל להביא לייעול פעולות משרד התמ"ת לאכיפת חוקים אלה. הואיל והמידע על ממצאי ביקורות הניכויים שעשה המוסד אצל מעבידים ועל עובדים שהוא שילם להם גמלאות מחליפות הכנסה נמצא ברשות המוסד, ראוי שישקול את ה אפשרות להודיע לכל אחד מהעובדים שממצאי ביקורת הניכויים נוגעים לו, על השפעתם האפשרית של הממצאים על זכאותו להפרשים של גמלאות מחליפות הכנסה שקיבל ממנו.	לדעת משרד מבקר המדינה, ביטול או הפחתה של קנסות בנסיבות שתוארו לעיל אינם עולים בקנה אחד עם נוהלי המוסד, ויש בהם כדי לעודד מעבידים המפרים את החוק להמשיך להתחמק מניכוי דמי ביטוח ממלוא השכר שהם משלמים לעובדיהם.	1,093
משרד החוץ . שגרירות ישראל בבריטניה (ב) מלבד בני זוג של שליחים, מגייסים עמ"י גם מקרב ישראלים השוהים בלונדון (כגון סטודנטים), וכן בשיטה של "חבר מביא חבר". נמצא כי בשנים האחרונות הועסקו בשגרירות כמה מהם שלגביהם קיים חשש שהתקבלו לעבודה לא מפאת כישוריהם, אלא בזכות קרבתם וקשריהם לאישים בארץ, או שלא על פי נוהלי קבלה תקינים. בדוח של המפקח הכללי על שירות החוץ (להלן - המפכ"ל) מביקורו בשגרירות במאי 2005 צוין, כי "שמענו תלונות על נוהלי קבלה לעבודה פגומים של עמ"י אחדים". להלן דוגמאות שהועלו בידי משרד מבקר המדינה: לדעת משרד מבקר המדינה לא היה מקום לחתום עמו על החוזה, עקב ההוראות הקובעות שאסור להעסיק אדם כעמ"י אם שהה בחו"ל חמש שנים או יותר. הביקורת העלתה שתכנית העבודה לשנת 2006 בתחום המדיני הייתה כללית ביותר, והסתכמה בתכנון ביקורים של שרים וחברי פרלמנט. על אף החשיבות שייחס האגף להרחבת הפעילות במישור הכלכלי -מסחרי ובמישור הביטחוני, לא ניתן להן ביטוי בתכנית העבודה, וצוין רק שהתכניות הכלכליות מועברות על ידי הנספח הכלכלי והנספח המסחרי ישירות למשרד האוצר ולמשרד התמ"ת לצורך תקצובן. הנספח הכלכלי העביר מדי שנה גם לשגרירות את עיקרי הפעילויות המתוכננות. בתגובה לתכנית העבודה העיר מנהל מחלקת אירופה 4 שלמעטתחום ההסברה, לא צוינו בתכנית סדרי עדיפויות, צפי תקציבי ולוח זמנים מוצע. לדעת משרד מבקר המדינה, מפאת חשיבותם הרבה של המימד הכלכלי-מסחרי והמימד המדיני-ביטחוני במכלול היחסים עם בריטניה, יש חשיבות להכנת תכנית עבודה משולבת בשיתופם של הנספחים בלונדון. לדעת משרד מבקר המדינה הכנת דוחות תקופתיים אלה חשובה ביותר לצורך מתן משוב לנציגויות ועדכון התוכניות על ידן בעת הצורך. . השגרירות בבריטניה היא מן השגרירויות הישראליות החשובות בעולם. משרד מבקר המדינה התרשם מתפקוד השגרירות ומשיתוף הפעולה בין השליחים, אולם יש לתת את הדעת לכמה עניינים הטעונים שיפור, ולהפיק מהם לקחים גם לגבי השגרירויות בעולם כולו. כמה עובדים י שראלים מקומיים הועסקו בשגרירות בלי שניתנה הנמקה ברורה לבחירתם, ועלה חשש שהתקבלו לעבודה בזכות קשריהם עם אישים בארץ. על המשרד לתת דעתו, בעיקר במדינות שהעבודה בהן מבוקשת, להעסיק עובדים שנבחרו על פי אמות מידה ברורות. מממצאי הביקורת עולה שלמשרד אין עמדה ברורה וחד-משמעית בקשר לתועלת שבהכנת תכנית עבודה בכל שגרירות ובמעקב אחר ביצועה. השגרירות הכינה תכנית עבודה חלקית שלא נכללו בה, בין היתר, תכניות העבודה של שליחי המדינה שאינם עובדי משרד החוץ. הדיווחים החלקיים על ביצועה של התכנית כמעט ולא זכו לתגובה של מטה המשרד בארץ , ולמעשה לא ברור אם לדעת המשרד יש חשיבות למעקב שוטף ולדוחות תקופתיים על הפעילות של הנציגויות. יש מקום להפקת לקחים על ידי המשרד בעניין קבלת כספי הביטוח לאחר הפיגוע בשגרירות ב- 1994 , כך שבעתיד לא יישנה מקרה של אי-העברת מידע חשוב בעת חילופי-גברי. מבקר המדינה ה עיר כבר בדוחות קודמים על הבעייתיות שבמימון אירועים רשמיים של המדינה באמצעות תרומות. השגרירות אמנם לא חרגה מהנחיות המשרד הנוגעות למימון אירועי יום העצמאות, אך המשרד עצמו לא הסדיר את ההיתרים לגיוס כספים מכוח הוראות חוק הסיוג, האוסרות על עובד מדינה להתרים, לגבות או לקבל כספים זולת לאוצר המדינה. המשרד הקים צוות פנימי בכיר ליישום המלצות מבקר המדינה בעניין, אך מן הראוי לסיים את העבודה בנושא זה בהקדם, כדי להסדירו עוד לפני יום העצמאות הבא. על המשרד גם לבחון אם הנוהל שבתקנון בקשר למימון פעולות הנציגויות ממקורות חיצוניים עולה בקנה אחד עם חוק הסיוג. .בחר המשרד בחלופת השיפוץ, ואולם ההכנות המעשיות לכך הן רק בראשיתן. השיפוץ יחייב לא רק הקצאת תקציב ניכר, אלא גם היערכות לתפעולה התקין של השגרירות במהלכו, ועל פי אחת ההערכות הוא יימשך כשנה. יש מקום, אפוא, לזרז את הפעולה בהמשך. משרד מבקר המדינה מעיר שתהליך קבלת ההחלטות בעניין השיפוץ התנהל בעצלתיים. כבר בשנת 1994 התלבט המשרד בין חלופות השיפוץ והמעבר, ולאחר שיפוץ חלקי שנעשה בעקבות הפיגוע חלה שוב הידרדרות במצבו של הבניין. על אף שחלפו 12 שנים מאז, עדיין לא חלה התקדמות משמעותית: אמנם, ככל הנראה, לא נמצא דיווח תקופתי מרוכז מהשגרירות על העמידה בתכנית העבודה ועל השימוש באמצעי ההסברה השונים, כדי שיהיה אפשר להעריכם.	השגרירות לא קיבלה אישור להסדר זה מאגף הכספים, או מכל גורם אחר במשרד. גם לא דווח עליו מראש מהשגרירות לאגף הכספים, ולא ניתן אישור ממנו להשתמש בכסף. גם לא הועבר למשרד דוח כספי מפורט על ההכנסות וההוצאות של המיזם. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שסכום התרומה חרג בהרבה מ - 20,000 הדולר שנקבעו בתקנון, היה על השגריר לדווח על כך למשרד ולקבל את אישורו, או את הנחיותיו לשימוש בכספים. יתר על כן, גיוס הכספים, כפי שנעשה, היה לכאורה בניגוד להוראות חוק הסיוג, האוסר על עובד מדינה להתרים כספים זולת לאוצר המדינה.	1,094
רכבת ישראל בע_מ . תהליכי רכש והצטיידות - חברת רכבת ישראל בע_מ למועצה ולוועדת המכרזים הוגשה אפוא הצעה אחת לרכישת קרונועים מתוצרת .Adtranz , שתואר בה חיסכון בהדרכה, במוסכים ובחלקי חילוף. ואולם למועצה ולוועדת המכרזים לא נמסר כי היו לרכבת הצעות אחרות אשר לא הושוו מבחינה כלכלית להצעת Adtranz ולא דורגו על פי כדאיותן בהתחשב בשוני הטכני בין קרונות מתוצרת החברות השונות. הביקורת העלתה כי מחירי 22 הקטרים הנוספים היו גבוהים ממחיריהם שבחוזה הראשון. כך למשל ברכישה האחרונה שחוזה בגינה נחתם באוגוסט 2004 , רכשה הרכבת שישה קטרים במחיר של 1,244,937 דולר ועוד 1,390,000 .אירו ליחידה מחירי המרכיב הדולרי בעסקה זו גבוהים בכ - 48.2% לעומת המרכיב הדולרי ( 840,000 דולר) בחוזה המקורי, ומחירי מרכיב האירו גבוהים בכ- 38.5% לעומת מרכיב האירו ( 1,003,294 .אירו) בחוזה המקורי בסך הכול רכשה אפוא הרכבת 42 קטרים לרכבות נוסעים על סמך חוזה לרכישת 10 קטרים ואופציה ל-10 נוספים. רכישת ההמשך לא הייתה בתנאים זהים לתנאי הרכישה הראשונים או בתנאים שמיטיבים עם הרכבת אלא במחירים גבוהים יותר, בניגוד לתקנות חובת המכרזים. רכישת המשך כזו אינה סבירה גם לאור הזמ ן שחלף והשינוי בתנאים. הביקורת העלתה שחלק מהתנאים שקבעה מועצת רנ"ר לאישור הרכישה (זמן אספקה ואישור משרד האוצר למימון) לא קוימו. רכישת ההמשך התבססה על סעיף 3(4 ) לתקנות המאפשר רכישה בפטור ממכרז למרות שעברו למעלה משלוש שנים מהרכישה הראשונה, ובסכום מצטבר של העסקות הגדול מסכום הרכישה הראשונה, כל זאת - בתנאי שמנכ"ל רנ"ר יאשר את הפטור ממכרז. יצוין כי הרכישה לא הובאה לאישור מנכ"ל רנ"ר, כנדרש על פי התקנות, עם פירוט הנסיבות המ יוחדות והטעמים למתן פטור. יתר על כן, סיווג התקשרות זו כהתקשרות המשך אינו תואם את הגדרת המונח "התקשרות המשך" לפי התקנות. נוסף על כך, עקב ההיקף הגדול של העסקה היה ראוי שהאחידות והחיסכון ינומקו במסמך מפורט הכולל חוות דעת כלכלית ומשפטית. ממסמך של אגף הכלכלה של הרכבת מ - 27.12.01 עולה שהעלות למושב בקר ונוע גדולה מהעלות למושב בקרונות האחרים שמפעילה הרכבת. כמו כן עולה מהמסמך, שעלות ההפעלה של הקרונועים ברוב המקרים יקרה מעלות ההפעלה של כל סוגי הציוד האחר. הרכבת משתמשת בקרונועים בקווים שבהם נוסעים רבים, ויש צורך לחבר שלושה קרונועים ויותר בכל רכבת. בדפוסי תפע ול אלו עלות מושב נוסעים היא הגבוהה ביותר. יוצא אפוא שהחלטות הרכבת התקבלו ללא בדיקה וביסוס כנדרש. מן האמור לעיל עולה, כי הקרונועים הראשונים נרכשו ב - 1991 ובמשך כעשר שנים רכשה הרכבת רכישות נוספות על סמך הרכישה הראשונה, בניגוד לתקנות חובת המכרזים. ככל שחולף יותר זמן מ הרכישה הראשונה, תנאי השוק, מספר היצרנים, וסוגי הציוד משתנים, ולכן המכרז המקורי אינו רלוונטי עוד. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה ביצוע רכישות ללא בדיקה מספקת, בתהליך קבלת החלטות לקוי תוך חריגה מתקנות חובת המכרזים. מהמתואר לעיל עולה כי הרכבת רכשה חלפים מחברה ו' למרות שידעה שאפשר לרכוש אותם מספקים אחרים במחיר זול יותר, מה שמצביע על ניצול כוחו של הספק ה"יחיד". הרכבת לא מצאה לנכון לבדוק ספקים חלופיים שמחיריהם זולים יותר ובדרך זו להקטין את הוצאותיה. דרך פעולה זאת נוגדת את חוק חובת המכרזים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההיקף הניכר של הרכישות מחברה ו' .ונוכח האפשרות לרכוש במחירים אלה יותר חלפים מחברות אחרות, על הרכבת לעשות בדיקה מחודשת בעניין כדי להשיג את המחיר הזול ביותר. נוכח העובדה שבישיבה מ - 9.7.03 דווח לדירקטוריון כי הוחלט ברכבת שלא לרכוש יותר קרונועים, מן הראוי היה לדווח לדירקטוריון על ניהול המשא ומתן. יוצא אפוא כי המנכ"ל לא הזכיר בישיבת הדירקטוריון את חברת K.G.M בבעלות מר קורניק, שייצגה את רכבת שוודיה, זאת למרות שנשאל על כך. כמו כן לא דיווח על היותו מקורב למר קורניק. יצוין כי בנו של המנכ"ל הועסק בחברת K.G.M . .כחודש לאחר מועד הישיבה מבלי שהמנכ"ל דיווח על כך לחברה יתר על כן, לעניין ניהול משא ומתן עם רכבת שוודיה, אין זה תקין לנהל מו"מ עם מציע מסוים מבלי שנוהל לפני כן הליך תחרותי, מבלי שניתנה הזדמנות שווה למציעים אחרים ובטרם שניתן פטור ממכרז בגין הרכישה המיועדת. הליך כזה אינו עולה בקנה אחד עם תקנות חובת המכרזים. בתשובתו של מר שניר למשרד מבקר המדינה ציין כי עובדת היותו של מר קורניק נציג חברת רכבת שוודיה הייתה ידועה לרבים. משרד מבקר המדינה מעיר כי משנשאל המנכ"ל על כך בישיבת הדיריקטוריון היה עליו להשיב לשאלה ישירות	. ובאופן מלא, במיוחד על רקע היותו של מר קורניק מקורב למנכ"ל. עובדות אלו מצביעות על התנהלות בלתי תקינה ביותר של המנכ"ל.	1,095
משטרת ישראל . ההיערכות ליישום חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס_א-2001 - משטרת ישראל הועלה, שרק ב - 3.4.05 , לאחר המועד הקובע להחלת החוק, הוגש לאישור ועדת חוקה נוסח תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון), התשס"ה - 2005 , ובו התיקונים הנדרשים. ביולי 2005 אישרה ועדת חוקה את תיקון התקנות, והן פורסמו ברשומות בסוף ספטמבר 2005 . כך שחצי שנה לאחר שהיו אמורים ליישם את החוק במלואו, עדיין לא היו תקנות עדכניות שיסדירו את הליך הטיפול בנפגעי העבירה על פי הוראות החוק. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר חלוף יותר מחמש שנים מתחילת החוק, היה על המשטרה לבחון מחדש את יישום הסעיף המעלה את הצורך במתן הגנה ייחודית, ברמה השונה מהקיים, לנפגע ה עבירה. על המשטרה לקבוע קריטריונים לצורך מיוחד בהגנה, ולפעול בצורה שונה מהנהוג במקרים אלו. הועלה, שרק בסוף אוקטובר 2005 , שבעה חודשים לאחר המועד הקובע להחלת כל סעיפי החוק, הועבר ליחידות המשטרה החוזר ובו ההנחיה ליישום סעיף 7 .לחוק הועלה, שמתחילת שנת 2006 ועד 12.7.06 , חרף כל הפעולות שנקט מדור נפגעי עבירות, הגיע שיעור הזנת הנתונים מהתיקים המשטרתיים למערכת מנ"ע ל - 32% ( בלבד 13,399 מתוך 42,398 תיקים שהיו צריכים להזינם). השיעור הנמוך של הזנת פרטי הנפגעים למערכת מקשה על נפגעי עבירה רבים לממש את זכותם על פי החוק. . בהצעת החוק לא צוינה דרך מימונו של החוק כנדרש בחוק יסודות התקציב. כן עלה, כי טרם חקיקת החוק לא נעשתה, בגופים האחראים ליישומו, עבודת מטה שתגדיר את האמצעים הנדרשים, את היקפם ואת דרך המימון. רק באוקטובר 2001 , כארבעה חודשים לאחר תחילת החוק הכין אג"ת במשטרה סיכום עבודת מטה שלפיה הוערכה עלות יישום החוק בכ-74 מיליון ש"ח, שמהם כ-65 מיליון ש"ח הוצאה שוטפת וכ -9 מיליון ש"ח הוצאה חד -פעמית. אג"ת ציין, שהחוק אושר בלא שנלקחו בחשבון התוצאות הצפויות ממנו, וכן שאם לא יוקצו לו המשאבים הנדרשים לא תוכל המשטרה לעמוד בדרישותיו. אי לכך המליץ אג"ת לפעול בשני כיוונים בו-זמנית: להעביר בקשה לקבלת משאבים באמצעות המשרד לבט"פ, ולהיערך למימוש דרישות החוק ברמה המינימלית ההכרחית. יצוין, כי בדצמבר 2002 הודיע את"ב במשרד לבט"פ לסגנית היועץ המשפטי במשרד לבט"פ , שמשרד האוצר מתנה את הקצאת התקציבים באישור שינוי החקיקה בכנסת, ועמד על הצורך לזרז את הטיפול בו. בתשובה ציינה סגנית היועץ המשפטי במשרד לבט"פ שאין היא "רואה כל הצדקה לדרישה להמתין עם האישור התקציבי עד לאחר שתאושר החקיקה". היא הדגישה, כי הבהירה בשיחה שהתקיימה עם נציגי את"ב במשרד לבט"פ, ש"יש לעמוד על כך שיוקצה התקציב למערכת הממוחשבת מיידית על מנת לאפשר למשטרה ולשב"ס להיערך במועד על פי התפיסה המצומצמת של החוק". ראש מדור תביעות במשטרה מסרה למשרד מבקר המדינה, כי בחלק גדול מהתיקים האמורים, המגיעים לטיפולה של התביעה המשטרתית, אין הפרטים הללו מוסתרים כנדרש בהנחיה ליישום סעיף 7 .לחוק )(ב רק ב -4% (2 ) מתחנות המ שטרה יושמו במלואן הוראות החוק והתקנות מכוחו. ב- 33% (18 ) מהתחנות יושמו ההוראות באופן חלקי, וב - 43% (23 ) לא יושמו ההוראות או יושמו במידה מועטה. ב- 20% (11 ) מהבקרות לא נבדקה מידת יישום הוראות החוק, או שהממצאים אינם ברורים דיים. יודגש, כי אף שמבצעי הבקרות המשטרתיות העלו ברוב המקרים שההוראות אינן מבוצעות כנדרש, לא נמצאו, בין הבקרות שנמסרו למשרד מבקר המדינה ביולי 2006 , בקרות חוזרות כדי לבדוק באיזו מידה, ואם בכלל, שופר הביצוע בעקבות הערותיהם, אף לא במקרים שהבקרות נערכו בשנת 2005 . יתר על כן, יש מקרים שבהם התריע הבודק, בסיכום ממצאי הבקרה, שייערכו בקרות חוזרות, אך, כאמור, הן לא בוצעו עד מסירת הבקרות למשרד מבקר המדינה.	.והחלתו בפועל נעשתה רק ביולי 200325., חצי שנה מאוחר יותר צו שני ליישום חלקי של כמה סעיפי חוק נוספים פורסם ברשומות רק בסוף פברואר 200526 , וגם צו זה הוצא בידי המשרדים בעיקר בשל הלחץ שהופעל בידי ועדת חוקה בעקבות המעקב שביצעה אחר יישום החוק.	1,096
מינהל הכנסת . כנסת ישראל - סוגיות במינהל הכנסת עד יוני 2006 , המועד שהתחילה בדיקת המעקב, לא קבעה הוועדה נהלים המסדירים את עבודתה. לאחר שמונה מנכ"ל לכנסת, הוא החליט שככלל הוראות התקשי"ר מחייבות את עובדי הכנסת. לפיכך ביטל מנכ"ל הכנסת את הוועדה למשאבי אנוש והורה לממונה על משאבי אנוש לפעול על פי התקשי"ר. 2. בביקורת הקודמת נמצא שבנושאי כוח אדם סטה מינהל הכנסת מהכללים החלים בשירות המדינה, בלי להסתמך על נורמות כלשהן. בישיבת הוועדה למשאבי אנוש, שהתקיימה ביולי 2004 , אמר מזכיר הכנסת: "מתחנו קו מתאריך הגשת הדוח של המבקר ואילך והכול נעשה וייעשה לפי הספר ולפי הנחיות המבקר". בבדיקת המעקב ביחידה למשאבי אנוש נמצא שמינהל הכנסת פעל לתיקון הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת. ואלה הממצאים: משרד מבקר המדינה סבור שמינהל הכנסת לא היה צריך לסמוך רק על ההמלצות שצירפו המציעים לפנייה, שהרי מטבע הדברים ההמלצות האלה היו חיוביות. מינהל הכנסת היה צריך לפנות לגופים שהמציעים עבדו בהם, כדי שבעת קבלת ההחלטה יהיה לו מידע מלא על המציעים האלה. זאת ועוד, החברה הזוכה לא צירפה לפנייה המלצות, אלא ציינה בה את הגופים שעבדה בהם וכתבה ש"ניתן לפנות לגורמים שצוינו לקבלת המלצות בע"פ". מכאן שבעת הדיון בוועדת המכרזים לא הייתה לוועדה כל המלצה על חברת הייעוץ, ובכל זאת היא שזכתה בסופו של דבר. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי לתת נימוקים ענייניים לבחירת מחלקה זו או אחרת, שכן הבדיקות הנעשות במחלקות האלה כרוכות בעלויות כספיות. היה אפשר לצפות שהוועדה תנ מק לפחות את סדרי העדיפויות בבחירת המחלקות, על פי התקציב שקבעה הכנסת. מנימוקים כאלה היה אפשר ללמוד כיצד מינהל הכנסת מנצל את התקציב שברשותו וכיצד הוא מוודא שהבדיקה הנעשית במחלקות היא מיטבית. .להקפיא את ההסכם עם מאסטרפלאן ולבטל את התוספת להסכם. בשנים 2004 - 2006 שילמה הכנסת למאסטרפלאן עבור הייעוץ לערוץ הכנסת יותר ממיליון ש"ח (כולל מע"מ). משרד מבקר המדינה העיר לכנסת כי קשרי העבודה שלה עם מאסטרפלאן לא היו ראויים שכן נוצרו בטרם נבחרה זו באופן רשמי. קיומם של קשרים אלה מעורר חשש לפגיעה בעקרון שוויון ההזדמנויות ובעקרון התחרות ההוגנת, וכן מעורר חשש שהכנסת לא התקשרה בהתקשרות המיטבית עבורה. לדעת משרד מבקר המדינה אין פרויקט ערוץ הטלוויז יה דומה לפרויקט מרכז המבקרים. שהרי באותה עת מרכז המבקרים עדיין היה בגדר רעיון, ואילו ערוץ הטלוויזיה כבר פעל פעילות שוטפת. בדיון הייתה ועדת המכרזים צריכה להפריד בין שני הפרויקטים, ולא לפטור את הנושא בדברי יו"ר הוועדה - "אין מישהו מתאים". מינהל הכנסת היה צרי ך לשקול בכובד ראש להטיל את המשימה על אחד מחברי הצוות שליווה את הקמת ערוץ הכנסת. 2. משרד מבקר המדינה ביקש מהחשב להסביר מדוע החליטה ועדת המכרזים להרחיב את ההסכם עם מאסטרפלאן. החשב בחר שלא להסביר את שיקולי הוועדה, ותחת זאת פנה למנכ"ל הכנסת. ביולי 2006 , בעקבו ת פנייה זו, הורה המנכ"ל מתשובת מזכיר הכנסת עולה שהוועדה למשאבי אנוש קבעה כללים המיטיבים עם עובדיה. לפי הכללים של נציבות שירות המדינה מכסת העובדים הזכאים לדרגה אישית היא 1% בשנה, ונוסף על כך עליהם לשהות בדרגתם ארבע שנים ונדרשת המלצת ממונ ה והצטיינות מוכחת. הכנסת לעומת זאת הגדילה את המכסה פי ארבעה, צמצמה את תקופת השהייה והסתפקה בהמלצת ממונה, מבלי להידרש להצטיינות מוכחת. הכללים לא נקבעו בצורה מפורשת וגלויה, לא תועדו כדבעי ויו"ר הכנסת לא אישר אותם. מנכ"ל הכנסת עמד על הפערים העמוקים בין כללי ה כנסת לכללים של נציבות שירות המדינה. בינואר 2007 הודיע מנכ"ל הכנסת למשרד מבקר המדינה כי פירסם כללים לדרגות אישיות וקבע בהם באופן חד -משמעי כי מדיניות הכנסת תהיה שווה למדיניות שקבע נציב שירות המדינה. חברת הייעוץ החלה לבדוק את מחלקת בנא"מ בספטמבר 2004 . באפריל 2005 התקיימה פגישה עם מנהלת חברת הייעוץ בנושא היקף השעות הנדרש כדי להשלים את הייעוץ הארגוני. לדבריה, כתיבת הדוח על בנא"מ גזלה ממנה ומהצוות שלה שעות רבות שלא הוערכו מראש. החשב ציין ש"לו היינו יודעים מראש שמסגרת השעות של הבדיקה בבנא"מ תגיע ל-650 שעות, היינו מגבילים לפעול במסגרת זו". גם בפגישה ]חברת הייעוץ[ מראש את המכסה... והיה עליכם זו לא הוגבלה מכסת השעות של בדיקת המחלקה, ובסופו של דבר היא הסתכמה בכ-800 .שעות הצורך לבדוק את המחלקות השונות היה קיים זמן רב, והצורך לבדוק את הוועדות עלה כבר בינואר 2004 , כשהוועדה למשאבי אנוש דנה בבעיות הקשורות למזכירות בוועדות השונות. מינהל הכנסת לא נערך לבחירת היועץ בעוד מו עד, אלא הגביל את עצמו בזמן ופעל מתוך חשש שאם לא יחליט במהירות, יישום המלצות היועץ יידחה בשנה. לדעת משרד מבקר המדינה ההליך המהיר לבחירת היועץ הארגוני פגם ביכולתה של ועדת המכרזים לבחור בחירה ראויה. בכל שנות קיומה לא בדקה הכנסת את יחידות המינהל שלה על אף השינויים שחלו בהן. בדיקה ארגונית שהתעכבה שנים כה רבות הצריכה מהלך עבודה תקין ומסודר; מהלך כזה היה מונע את הבעיות שהכנסת נתקלה בהן, כמפורט להלן.	לדעת משרד מבקר המדינה מינהל הכנסת היה צריך להכין הסכם שיתאים לצורכי הכנסת ולאופי ההתקשרות. אף על פי שמינהל הכנסת לא מילא אחר כל התנאים בהסכם, הוא לא פעל לשנותו ואף לא נענה לבקשותיה של מאסטרפלאן לשנותו.	1,097
משרד הבריאות . סל שירותי הבריאות - ממצאי מעקב המעקב העלה כי התכנית לבחינת היקפי השימוש בטכנולוגיות החדשות ודפוסי השינויים בהם לא בוצעה. 3. ,אף שמשרד הבריאות בתשובתו טען כי לא מצא שיטה טובה מזו שהוא נוקט בסוף 2005 , שנתיים לאחר סיום הביקורת הקודמת, הוא החל, לנוכח החלטות הממשלה בעניין זה, בפעולות שמטרתן לשפר את שיטת חישוב העלות של הטכנולוגיות החדשות. עם זאת הועלה כי אף שחלפו שמונה שנים ממועד התקנת התקנות, מסד הנתונים על צריכת תרופות בארץ טרם הוקם. לדעת משרד מבקר המדינה שומה היה על משרד הבריאות לדון זהמכבר בסוגיה של תמחור הטכנולוגיות החדשות ולחפש חלופות לשיטה שהוא נוקט. אף שממצאי הביקורת בעניין זה פורסמו בשנת 2004 החל המשרד רק בסוף 2005 , בעקבות ביקורות מקצועיות במשרד ומחוצה לו, ובעקבות החלטות הממשלה בנושא, לפעול למציאת חלופות שישפרו את השימוש במקורות המוקצים לעדכון הסל. המעקב העלה כי, בעקבות הביקורת, כיום כל אחד מחברי הוועדה הציבורית מחויב לחתום על טופס גילוי נאות שבו הוא מצהיר שאינו עובד בחברה מסחרית, אינו יועץ לה, אינו מבצע עבורה מחקרים ואינו ממלא כל תפקיד או נושא משרה במוסדותיה או קשור אליה בקשר אחר; אם יש לו זיקה לחברה מסחרית עליו להצהיר על כך. כן עליו להצהיר על כל זיקה שהיא לטכנולוגיה שהוועדה אמורה לדון בה. 1. הוספת טכנולוגיות חדשות לסל שירותי הבריאות מחייבת קביעה של מחירן ואומדן של הכמויות שייצרכו. שינויים טכנולוגיים, פקי עת תוקף פטנטים, ייצור הטכנולוגיות בידי יצרנים נוספים ופיתוח טכנולוגיות חלופיות וכן שינויים במספר המטופלים שיקבלו את הטיפול לאורך זמן - כל אלה משפיעים על המחיר ועל הכמויות. לפיכך המליץ משרד מבקר המדינה בעקבות הביקורת הקודמת על פיתוח שיטת תמחור שתביא בחשבון שינויים מהותיים לאורך זמן. פיתוח שיטה כזאת הוא משימה מורכבת ואף חדשנית, אך חשיבותו הציבורית והכלכלית היא רבה. המעקב העלה כי המשרד טרם פיתח מנגנון תמחור כלכלי לקביעת העלות של הטכנולוגיה החדשה ולעדכונה בהתחשב בשינויים טכנולוגיים וכלכליים חיצוניים וגם לא בחן דרכי תמחור חלופיות. רק בסוף שנת 2005 , כשנתיים לאחר סיום הביקורת הקודמת, החל משרד הבריאות בעבודת מטה בנושא זה, על יסוד החלטות הממשלה בנושא. המעקב העלה גם כי המשרד טרם פיתח שיטה לאומדן היקף השימוש בטכנולוגיות חדשות לאורך זמן. הוא אף לא בנה מסד נתונים על משק התרופות בארץ ולא בדק את היקף השימוש בטכנולוגיות חדשות שכבר הוכנסו לסל, אף שמידע זה יש בו כדי לסייע באומדן היקף השימוש הצפוי בטכנולוגיות המוצעות לכלילה בסל. על המשרד להמשיך ולבחון שיטות חלופיות לקביעת מחירי הטכנולוגיות והיקף צריכתן כדי להבטיח הקצאה יעילה יו תר של הכספים המיועדים לכלילת טכנולוגיות חדשות בסל. 2. בביקורת הקודמת הועלה כי יש להגביר את שקיפות המידע הניתן לציבור באשר לשירותים הכלולים בסל, בייחוד בתחומים שבהם המידע רב ומורכב, כדי שהמבוטחים יוכלו לממש כראוי את זכויותיהם לפי החוק. המעקב העלה כי משרד הב ריאות אמנם פעל להגברת הנגישות של המידע על תרופות באתר האינטרנט שלו. ואולם מידע מפורט על כל השירותים הכלולים בסל והתנאים לקבלתם עדיין אינו מפורסם בדרך העושה אותו נגיש לכלל הציבור. מן הראוי שהמשרד יפעל בנושא כדי שציבור המבוטחים בקופות יוכל לממש את זכויותיו המלאות. המעקב העלה גם כי רק בינואר 2006 מינו מנכ"ל משרד הבריאות ומנכ"ל התמ"ת מועצה לאומית לבריאות העובד המשותפת למשרדיהם שתפקידה, בין השאר, לקדם חקיקה בתחום הבריאות התעסוקתית לשיפור בריאות העובד. לשם כך מינתה המועצה ביולי אותה שנה ועדת תחיקה. אך עד מועד סיכום המעקב בנובמבר 2006 .לא תוקנו התקנות האמורות המעקב העלה כי משרד הבריאות אמנם פעל להגברת נגישות המידע לציבור, ובאתר האינטרנט שלו מפורטות התרופות הכלולות בסל וההתוויות שלהן. עם זאת, מידע מפורט באשר לתרופות ולשירותים הכלולים בסל ובאשר לתנאים לקבלתם עדיין אינו מפורסם בדרך העושה אותו נגיש לכלל הציבור. הועלה גם כי פרויקט בניית מערכת קישור ידידותית באינטרנט 16 הופסק משום שהמועצה לביטוח בריאות ממלכתי לא חידשה את הקצאת התקציב המיועד לביצועו.	מכאן שבשנים 2003 -2006 שיעור העדכון של עלות הסל לקופות בגין המקדם הטכנולוגי הייתה 3.4% , אף שלפי החישוב של משרד הבריאות נדרשה באותן שנים תוספת של 8.4% כדי לשמור על הרמה הטכנולוגית, כלומר הייתה שחיקה של 5% .בעלות הסל	1,098
משרד הבריאות . חשש לניצול לרעה של מערכת הבריאות על ידי אנשים המתחזים לעולים לצורך קבלת טיפול רפואי יקר חוק השבות הוא אחד החשובים בחוקי מדינת ישראל. הוא מעגן את הרעיון שעומד בבסיס קיומה של המדינה, ומממש את זכותם של זכאי עלייה לעלות לארץ ולקבל בה את מלוא הזכויות, אולם יש לפעול בזהירות וברגישות הראויה כדי שהחוק לא ישמש פרצה לניצול של הזכויות לרעה, ובייחוד למתן טיפולים רפואיים יקרים על חשבון המדינה למי שלא זכאי להם. בכלל זה על משרד הפנים, על "נתיב", על המשרד לקליטת העלייה ועל משרד הבריאות לשתף פעולה ולפתח כלי בקרה אשר יסייעו לאתר מקרים של ניצול מערכת הבריאות לרעה, להפיק ממקרים אלה לקחים ולמנוע הישנותם. לדעת משרד מבקר המדינה, עד שיסתיים פרויקט "טיוב מערכת מבוטח" ראוי שהביטוח הלאומי יעדכן באופן ידני ומיידי את קופות החולים על העולים שאינם זכאים לקבל טיפול רפואי. מהבדיקה עלה כי 60 עולים חדשים שאשרתם בוטלה הוסיפו בכל זאת לקבל טיפול רפואי על חשבון הכללית. לבקשת משרד מבקר המדינה בדקה הכללית במהלך ספטמבר 2006 את רשימת60 מבוטלי האשרה23 , שהיו מנועים מלקבל טיפול. בדיקתה העלתה כי רק על שישה מהם קיבלה הכללית הודעה מהמוסד לביטוח לאומי; אולם ההודעה התקבלה שנה וחצי עד שש שנים לאחר מועד ביטול המעמד. באשר ל -54 העולים האחרים לא התקבלה הודעה עד מועד סיום הביקורת. מבדיקה ראשונית של "נתיב" עולה חשש שעולה ג' לא היה זכאי לקבל מעמד של עולה או כל מעמד אחר המאפשר עלייה, ובוודאי שלא לקבל טיפול רפואי על חשבון מדינת ישראל. יש לנקוט בכל האמצעים הקיימים כדי למנוע עלייה ארצה של אנשים שאינם זכאי עלייה. כאמור, זכותו של כל עולה לקבל טיפול רפואי מיד עם הגיעו לארץ אפילו אם הטיפול יקר מאוד. אולם עקב חשש לניצול לרעה של מערכת הבריאות מצד גורמים שאינם זכאי עלייה, יש מקום להרחיב ולהעמיק את כלי הבקרה. משרד מבקר המדינה בחן אם יש כלים לבקרה, ולו ראשוניים, המאפשרים לאתר מקרים של זיופים וניצול לרעה של מערכת הבריאות. הבדיקה העלתה כי ישנם כלים שבאמצעותם ניתן לאתר מקרים חריגים, אולם לא נעשה בהם שימוש, ואלה הם: יוצא אפוא שלגורמים המטפלים בבקשות לאשרת עולה אין הנחיות ברורות לטיפול במקרים של מבקש אשרת עולה החולה במחלה העלולה לסכן את בריאות הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, המשרד לקליטת העלייה ו"נתיב" לגבש קריטריונים ורשימת מחלות שבאמצעותם יהיה אפשר להעריך את מצבו הרפואי של כל אדם המבקש לעלות ארצה ולקבוע אם יש מקום לאשר בקשה זו או שמא יש לדחותה. הבדיקה התמקדה בעולים שקיבלו שירותים רפואיים בתוך 60 ,יום ממועד בואם ושעלות הטיפול בהם נאמדה ביותר מ- 25,000 ש"ח לעולה, ומצאה 1,074 עולים כאלה. 90 מתוכם (כ- 8.4% ) עזבו את הארץ בתום הטיפולים, לפני מועד הבדיקה (יולי 2006 ). למקר ים אלה ניתנה תשומת לב מיוחדת, שכן הם מעוררים חשש לניצול של מערכת הבריאות לרעה. לדעת משרד מבקר המדינה, אדם, שמיד עם עלייתו לארץ פנה לקבל טיפול רפואי יקר בגין מצב רפואי שהיה ידוע לו עוד טרם בואו לארץ, ובתוך זמן קצר מתום הטיפול עזב את הארץ, יש מקום לבחון היטב שמא מלכתחילה לא היה זכאי עלייה על פי הכללים שבחוק השבות. וזאת מבלי לפגוע בזכאות כלל ציבור העולים לקבל שרותי בריאות מלאים ככל תושבי ישראל ואזרחיה, וכן מכך שהעולים עזבו את ישראל מכיוון שלא נקלטו בה כהלכה. חשוב לא פחות - על המערכות השלטוניות העוסקות בתחום - ובהן "נתיב" ומינהל האוכלוסין לבדוק מקרים אלה, להפיק מהם לקחים ולסגור את הפרצות שנוצלו לשם כך. להלן שתי דוגמאות של עולים שקיבלו טיפול יקר וסמוך לסיומו עזבו את הארץ: (א) עולה א' ילידת 1937 עלתה לישראל ב- 29.12.03 . עשרה ימים לאחר בואה היא פנתה באמצעות קופת החולים בה הייתה מבוטחת לקבלת טיפולים בבית חולים ציבורי, ועברה ניתוח בעמוד השדרה, כולל הכנסת משתלים. עלויות הטיפול הרפואי בה הסתכמו ב- 32,665 ש"ח, וכאמור מחיר זה אינו המחיר הכלכלי שנושא בו המשק. ב- 12.2.04 ., לאחר כחודש, עזבה א' את הארץ מהמקרים שלעיל עולה חשששל נסיון לנצל לרעה את מערכת הבריאות בישראל ולזכות בטיפול רפואי יקר. כלומר מתעורר חשש שמא אין מדובר בעלייה כחוק, אלא במעשה רמייה, כגון זיוף מסמכים, זיוף זהות או נישואים פיקטיביים, במגמה ליהנות בין היתר מטיפול רפואי יקר חינם. החוק אמנם מקנה זכויות, ובהן טיפול רפואי, לכל זכאי עלייה העולה לישראל, אף אם הטיפול הרפואי בו כרוך במשאבים יקרים. אולם משרד מבקר המדינה סבור כי רצוי שהגורמים המטפלים בעלייה, משרד הפנים, "נתיב" והמשרד לקליטת העלייה יגבשו פתרונות שימנעו, או יצמצמו, את האפשרות לניצול לרעה של מערכת הבריאות בי די מי שאינם זכאים לקבל טיפול רפואי. לדעת משרד מבקר המדינה על אותם גורמים להפיק לקחים ממקרים שקרו ובהם נמצא כי בעקבות פרטים כוזבים, זכו אנשים שאינם זכאים, לטיפול רפואי על חשבון המדינה ולפעול בהתאם לסגירת הפרצות שיימצאו.	בבדיקת 39 השאלונים כאמור לעיל עלה כי13 ( 33% ) מתוך39 העולים שאכן קיבלו טיפול רפואי יקר סמוך לאחר עלייתם, לא ציינו בשאלון הבקשה לקבלת אשרת עולה כי הם סובלים ממחלות או מבעיות רפואיות; אלא שמהות הטיפול הרפואי שקיבלו בארץ ומועד תחילתו מצביעים על כך שהמחלה או הבעיה הרפואית הייתה קיימת וידועה באופן ודאי עוד לפני ע לייתם. מדובר לדוגמה בטיפולים מסוג: ניתוחי לב, ניתוחי ראש, ניתוחי החלפת מפרקים, טיפולים כימותרפיים, טיפולים למחלות כבד וכו'. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להבטיח שפרטי מצבו הרפואי של מבקש אשרת עולה ימולאו בשאלון הבקשה באופן מלא. יש מקום להדגיש בפני ממלא השאלון את ההשלכות של השמטת מידע רלוונטי אודות מצב בריאותו, ובה בעת לבחון כיצד לנהוג במקרים של השמטת מידע זה. במקרים הראויים יש מקום לעשות, בין היתר שימוש בסעיף העונשין שיש בתקנות21 .	1,099
משרד הבריאות . בנקי זרע לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשקול להנחות את בנקי הזרע לבדוק גם את ההיסטוריה הרפואית של התורמים, ולא רק של משפחותיהם. כמו כן עליו לשקול להנחות את הבנקים להביא לידיעת הנשים המקבלות תרומת זרע, את כל המידע הרפואי הנדרש, כדי שידעו אילו בדיקות, לרבות בדיקות משלימות שאינן בסל התרופות, עליהן לעשות לפני ההיריון ובמהלכו כדי למנוע לידת יילוד בעל מומים35., וזאת בכפוף לשמירת החיסיון על זהותו של התורם לדעת משרד מבקר המדינה, בדיקה מקיפה של ההיסטוריה הרפואית של משפחת התורם עשויה להביא לאיתור מחלות גנטיות ואף לסייע בבירור קיומה של קרבה משפחתית בי ן התורם למקבלת התרומה. על המשרד לבחון את הנושא ולקבוע בנוהל מהן הבדיקות הנדרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, לאיתור מחלות גנטיות אצל תורמי זרע ואצל מקבלות תרומת זרע עוד לפני ביצוע ההזרעה המלאכותית יש חשיבות רבה למניעה של הולדת ילדים החולים במחלות קשות. לפיכך ונוכח ההתפתחויות שחלו בתחום הגנטיקה משנת 1992 , מועד הוצאת הנוהל, ראוי שהמשרד יבחן את האפשרות להוסיף בו דרישה לביצוע בדיקות גנטיות נוספות על הבדיקה היחידה לתורמי זרע הקיימת בנוהל, וכן יקבע מה יהיו הבדיקות האלה, ומי יממן אותן. נוסף על כך על המשרד לעדכן את הנוהל ולהנחות את בתי החולים לידע את מקבלות תרומת הזרע בדבר בדיקות הסקר הגנטיות שאיגוד הגנטיקאים הרפואיים ממליץ עליהן37 , ולהחתים אותן על אישור שקיבלו את כל המידע הרלוונטי הקיים . לדעת משרד מבקר המדינה, חובה על המשרד לדון ולקבוע מהן הבדיקות הנדרשות מתורמי זרע, ועד שייעשה הדבר על בנקי הזרע לנהוג לפחות על פי הנדרש בנוהל. . בנושא, ולא להסתפק במידע שניתןבעת שיחה עם מקבלת התרומה, שעלול להיות חלקי. המשרד גם צריך להנחות את בנקי הזרע להביא לידיעת מקבלות התרומה כל מידע רפואי שיש להם על התורם, לרבות מידע על מחלות גנטיות שהוא נושא, תוך הקפדה על שמירת החיסיון על זהותו. למידע הגנטי על התורמים יש חשיבות רבה משום שייתכן שיידרש לטיפול בילדים שייוולדו מתרומות הזרע שלהם. לפיכך על המשרד לדון באפשרות לחייב את בנקי הזרע לשמור את הנתונים הגנטיים של התורמים ולהחתים את התורמים על הסכמתם לשמירת נתוניהם, כל זאת תוך מתן חיסיון מוחלט לזהותם וב כפוף לדרישות חוק מידע גנטי, התשס"א- 2000. מרשימה של הריונות שנוצרו מתרומות זרע באיכילוב המעודכנת ליולי 2006 עולה כי מזרעם של 14 (כ- 24% ) מ-59 תורמים שנתוניהם נבדקו נוצרו יותר מעשרה הריונות, בהם תורמים שמזרעם נוצרו 15 ואף18 הריונות. מרשימה של הריונות שנוצרו מתרומות זרע בשיבא עולה כי מזרעם של 8 מ-67 תורמים שהיו בו בשנים 2003 -2005 נוצרו יותר מעשרה הריונות, בהם תורם שמזרעו נוצרו16 .הריונות בבדיקת נתוניהם של 20 תורמים באסף הרופא ה ועלה כי לשבעה תורמים נולדו יותר מעשרה ילדים, מהם לשלושה נולדו יותר מ-15 , המספר המרבי שבית החולים מתיר. לאחד נולדו 25 ילדים, לאחד- 21 ולאחד- 16. ברבין לא הייתה רשימה עדכנית של מספר הילדים שנולדו לכל תורם. מרשימה מעודכנת לפברואר 2003 עולה כי ל-10 מ-78 תורמים היו יותר מעשרה ילדים; מהם לשלושה היו 26 ,21 ו-20 ילדים; ולארבעה היו19 ,16 ,15 ו-15 .ילדים מהאמור לעיל עולה שמספר הלידות לתורם מתרומות הזרע בבנקי הזרע האמורים גבוה מהמספר המרבי המומלץ בהתוויות הקליניות של האגודה האמריקנית לפריון, ויש שאף ממספר הלידות המרבי לתורם שהם עצמם קבעו. .1. נוהל המשרד : נוהל המשרד כולל, בין השאר, הנחיות לבנקי הזרע לטיפול בתורמי זרע ובמקבלות תרומת זרע ולניהול בנק הזרע. מאז נקבע הנוהל חלה התפתחות ניכרת ברפואה, אובחנו מחלות חדשות, ונוספו כלים חדשים לאבחון מחלות גנטיות שיש למנוע את העברתן מהתורמים למקבלות תרומת הזרע ולילדים שייוולדו מזרעם. אך המשרד עדיין לא עדכן את ההליכים של בדיקת תורמי הזרע ומקבלות התרומה; ובדיקות רפואיות חשובות רבות, בהן בדיקות שרשות המזון והתרופות האמריקנית והאגודה האמריקנית לפריון ממליצות עליהן, אינן נדרשות בנוהל המשרד. המשרד גם לא דן בהוספת הבדיקות הגנטיות שאיגוד הגנטיקאים הרפואיים בארץ המליץ עליהן.	.בתנועה במ"ל של נוזל זרע; וב- 33% מ-90 מנות זרע שנבחרו בבחירה אקראית באיכילוב היו אף פחות מ-8 מיליון תאי זרע בתנועה במ"ל של נוזל זרע- הערך המזערי שנקבע בנוהל הפנימי של איכילוב53 .	1,101
משרד הבריאות . זכויות היתר של העובדים במערכת הבריאות בקבלת שירותים לדעת משרד מבקר המדינה, ההנחה שהלאומית נותנת לעובדים על תשלום השב"ן פוגעת במבוטחים האחרים בעלי השב"ן, שכן יוצא כי בעקיפין הם מממנים את ההטבות שהעובדים מקבלים. 2. אשר ללאומית, בהסכם הקיבוצי שכאמור נחתם עם העובדים ב - 2004 התחייבה הקופה לשאת באופן מלא בגילום המס בגין ההנחה על התרופות לעובדים ולגמלאים הזכאים להנחה, ובכך יש עוד הטבה לעובדים. בביקורת הועלה כי הקופה לא גילמה את הסכומים בגין הטבות המס על ההנחה בתרופות, לא חישבה את סכום המס שעליה לשלם לרשות המסים בגין ההטבות שנתנה בשנים 2004 -2005 , ולא שילמה את המס בגין אותן שנים. עוד הועלה כי הסדר לניכוי מס הכנסה מהעובדים .)(ג בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עניין ההטבות לעובדים בכללית טרם הוסדר. . בגין יתר ההטבות לא נקבע, והעובדים לא שילמו מס בגין הטבות אלה. יש בכך משום הטבת שכר ניכרת לעובדים. 4. לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד ההטבות האלה ניתנות, על הנהלות הקופות ועל רשות המסים לבחון את ההסדרים הקיימים בדבר תשלום המס, לנכות מהעובדים מס הכנסה כחוק ולהסדיר את החבות בגין שנות המס הקודמות. .בבתי החולים הממשלתיים מועסקים אלפי עובדים, והם עשויים לצרוך מעת לעת שירותי בריאות בבתי החולים האלה. גם בני משפחותיהם עשויים להתאשפז או להזדקק לשירותיהם של בתי החולים. עלולות לעלות כאן סוגיות של ניגוד עניינים, לרבות חשש להעדפות במתן טיפולים. בביקורת הועלה שהמשרד לא הוציא נהלים שינחו את העובדים כיצד עליהם לפעול כאשר הם או בני משפחותיהם נזקקים לשירותים במוסדות שהם עובדים בהם, אף שהובאו לידיעתו כמה אירועים חמורים בהקשר הזה, כמפורט בהמשך הדברים. אחת ממטרותיו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 , הייתה ליצור שוויון בין כל המבוטחים בקופות החולים בקבלת השירותים הרפואיים ובתשלום תמורתם. 1. עשרות אלפי עובדים ועשרות אלפי גמלאים של קופות החולים, וכן בני משפחותיהם נהנים מזכויות יתר ומהטבות לקבלת שירותים רפואיים. מתן תרופות חינם, מתן פטור מתשלום על שירותים ומתן הנחות בתשלום על טיפולים ועל שירותים מנוגדים לעקרון השוויוניות שבבסיס החוק, ואף עלולים להביא לבזבוז בצריכת תרופות, שירותים וטיפולים רפואיים ולפגיעה בהכנסות הקופות ובמשאבים שהן מייעדות לטיפול בצרכים של כלל האוכלוסייה. מדובר בעשרות מיליוני שקלים (בשירותי בריאות כל לית מדובר ביותר מ -66 מיליון ש"ח), דהיינו סכום מהותי. יש אפוא להסדיר את העניין. 2. מהבדיקה עלה שבני משפחה ומקורבים של בכירים בבתי חולים ממשלתיים אחדים נהנו מיחס מועדף בתנאי האשפוז, כמו טיפול ממושך באשפוז יום וקבלת תרופות חינם בלי קבלת התחייבות מהקופות ובניג וד להוראותיהן וכן נהנו מטיפולים רפואיים בחדרי המיון ובמרפאות החוץ ומבדיקות רפואיות בלי שנדרשו להמציא התחייבות מהקופות. הדבר מנוגד לעקרון השוויוניות שבבסיס החוק, ומביא לפגיעה במשאבים של בתי החולים, שכן פעמים מדובר בסכומים ניכרים. התופעה גם מעלה שאלות של ניגוד עניינים, ופעמים אף שאלות של טוהר מידות. המשרד לא הוציא הנחיות להסדרת העניין. גם תלונות שהגיעו למשרד בדבר מנהלים שנתנו שירותים לבני משפחה ולמקורבים בלי תשלום, ונמצאו מוצדקות, לא הניעו את המשרד לקבוע נהלים שיסייעו בפיקוח ובמניעת התופעה. על המשרד לבצע בדיקה מערכתית בכל בתי החולים כדי לאמוד את היקף התופעה, ולקבוע נהלים שינחו את העובדים כיצד עליהם לפעול בעת שהם, בני משפחותיהם או מקורביהם נזקקים לטיפול. 3. משרד הבריאות ציין בתשובתו לדוח הביקורת את התרומה שתרם משרד מבקר המדינה בכך שהסב את תשומת לבו לבעיה ולהיקפה. משרד הבריאות הודיע כי יפעל באמצעים העומדים לרשותו להפסקת מתן הטבות בשירותים הרפואיים לעובדים ולבני משפחותיהם בקופות החולים ובמוסדות הבריאות הממשלתיים, בהתאם לסמכויותיו החוקיות. החוזר אמנם קובע כי עובדי בתי החולים אינם זכאים לשירות בלי תשלום, אך אין בו הנחיות המאפשרות לפקח על העדפה במתן טיפולים לקרובי משפחה ולמנוע את התופעה.	1. הביקורת העלתה כי משרד הבריאות לא הוציא נוהל המגדיר מי נחשב לפרסונל ומסדיר את הטיפול בעובדים ובבני משפחותיהם בבתי החולים ואת התשלום בעבורו.	1,102
משרד הבריאות . שיקום נכי נפש בקהילה .אשר לתיקון הסעיף בחוק - משרד מבקר המדינה העיר למנכ"ל משרד הבריאות שהסמכויות לאכוף את החלטות הנציבה חלות רק על החלטותיה מ- 1.1.06 ,ואילך המועד שהתיקון לחוק נכנס לתוקף. זאת ועוד, קשה להניח שנפגעי נפש רבים יוכלו ליזום את ההליך הדרוש למיצוי זכויותיהם, שכן מדובר בהליך מורכב: על המבוטחים עצמם לפנות לנציבה ולקבל את אישורה שתלונותיהם מוצדקות. אחר כך עליהם לפנות למנהל (מנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לכך) ולבקש לאכוף את החלטות הנציבה, ואחר כך עליהם לרכוש את השירותים בעצמם. זאת ועוד, הפתרון שהוצע הוא פרטני, ולכן אינו יכול לפתור כראוי בעיה מערכתית. יש לציין גם שהצעד שנקטה לאומית יצר הפליה בין הקופות בכך שאפשר לה לחסוך משאבים, שכן היא לא נתנה למבוטחיה שירותים שהקופות האחרות הוסיפו לתת. למעט התייחסות לנושא במועצת הבריאות בפברואר 2005 של הוועדה לזכויות החולה כאמור לעיל, וכן מספר דיונים של הנהלת המשרד, לא נמצאו כל מסמכים מדיונים שנערכו בנושא זה עם השר לשעבר מר דני נוה. עם השר לשעבר מר יעקב אדרי לא נערכו כלל דיונים בנושא, אף שדיונים כאלה היו חיוניים. 1. בחודשים ינואר 2005 - יוני 2006 דרשו יזמים תשלום בגין שני סוגי מגורים שסיפקו כביכול לאותם 18 משתקמים באותו זמן. התשלומים העודפים הסתכמו בכ- 61,000 ש"ח; באותו זמן דרשו יזמים אחרים תשלום עבור מקומות דיור שונים שסיפקו כביכול לאותם שמונה משתקמים. הסכום העודף היה כ - 40,000 .ש"ח .משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות שנוכח התמשכותו של הליך העברת האחריות לקופות שנים כה רבות ובשל אי -הוודאות לגבי השלמת ההליך במועד קרוב, עליו לוודא שבתקופת המעבר ו עד השלמת היערכות הקופות לא ייפגע הטיפול בנפגעי הנפש. בבדיקה שנעשתה בוועדות השיקום נמצא כי, לעתים, פרקי הזמן שצוינו בתדפיסי האישורים שניתנו למשתקמים היו שונים מאלה שצוינו בהחלטות של הוועדות. עקב כך משתקם עלול לשהות במסגרת שאינה מתאימה לו יותר מן הזמן שקבעה הוועדה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות שהשהייה במסגרת שיקום יותר מן הזמן שאישרה הוועדה עלולה לפגוע בהליך השיקום ולגרום להוצאות מיותרות. לפיכך על משרד הבריאות לוודא שמקרים כאלה לא יישנו. .לפי בדיקת משרד מבקר המדינה, מספר מתאמי הטיפול אינו מספיק לשיבוץ המשתקמים במסגרות שיקום (ראו להלן על ניצול מסגרות השיקום שאושרו). מבקר המדינה העיר לשרי המשפטים כי בהיעדר ועדות ערר לעתים לא יהיה אפשר להתאים לזכאים לשיקום מסגרות שיקום שמתאימות יותר מאלו שנקבעו להם. למשרד מבקר המדינה התברר ששר הבריאות לא הסמיך פסיכיאטרים לקבוע נכות בשל הפרעה נפשית. משום כך חלק מנפגעי הנפש (אלה שאינם מעוניינים לפנות למוסד לביטוח לאומי) אינם יכולים להצטרף לתכנית שיקום. עד מועד סיכום הביקורת בדצמבר 2006 המשרד לא התקין תקנות בנושאים אלה (על המועצה לשיקום ראו להלן).	לפי הבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה, אף על פי שהמועצה לשיקום הגישה בשנים 2004 -2005 להנהלת המשרד רש ימת נושאים למחקר, נעשו רק מחקרים מועטים. בעניין זה קבעה יו"ר המועצה (בספטמבר 2005 ) כי "למרות העשייה השיקומית הרבה שנעשתה בארץ בתחום בריאות הנפש, המחקר בתחום מועט, ספורדי ורחוק מלתעד, לבדוק וללוות עשייה זו".	1,103
משרד הבריאות . סדרי הקצאת תרופות למבוטחים - קופת חולים לאומית יש להעיר שגם במחשבי הקופה ובהנהלת הקופה לא נמצאו אסמכתאות המצדיקות את מתן התרופה לחולים האמורים. זאת ועוד, ההחלטה לתת תרופה לחולה במחיר הסל ייתכן שהיא החלטה מינהלית, אולם היא מבוססת על מסמכים רפואיים חלקם מקוריים. אשר על כן בהוראות בנושא תיעוד הליכים מינהליים יש לעסוק גם בשמירת גיליון סיכום מחלה, מכתבים רפואיים שונים, תוצאות בדיקות רפואיות וכו' שבהסתמך עליהם נתנה הקופה אישור למתן תרופה במחיר הסל. יצוין שהבדיקה שעשתה הקופה בדבר הסיבות לניפוק התרופה בחריגה מהוראות הסל לא כללה את בחינת תהליכי ההקצאה של כלל התרופות - מנגנון אישורי התרופות על שלביו ובכלל זה הגורמים המאשרים. לדעת משרד מבקר המדינה על לאומית לבחון את תהליכי ניפוק כלל התרופות על שלביהם והגורמים המעורבים בהם, כדי להימנע מניפוק תרופה במחיר הסל למי שאינו זכאי לקבלה ומאי-מתן התרופה לחולים הזכאים לקבלה במחיר זה. . נוכח הממצאים שעלו בבדיקת משרד מבקר המדינה והממצאים שהעלתה הקופה עצמה לגבי התרופה פלויקס, מן הראוי שהקופה תשקול לכלול בתכנית הביקורת הפנימית שלה גם את מנגנון אישורי התרופות. בין היתר ניתן לבדוק אם האישור או הדחייה של בקשתו של מבוטח לקבלת תרופה נעשו על פי אמות המידה שקבעה הקופה, והאם נשמר עקרון השוויון וכל הבקשות נשקלות לפי אותם שיקולים. .על לאומית חלה אפוא החובה לשמור את המסמכים שלפיהם אישרה או דחתה בקשות למתן תרופה במחיר הסל, ולא להשמידם. גריסת המסמכים הרפואיים ששימשו בסיס להחלטה זו ואי -שמירתם בתיק הרפואי פוגעות פגיעה חמורה באמינות ובשקיפות של תהליכי קבלת ההחלטות בעניין זה ועלולות לפגוע בחולה שעשוי להיזדקק למסמכים. בהיעדר אסמכתאות אין באפשרות משרד הבריאות והמבקר הפנימי או כל גורם מבקר אחר בהנהלת הקופה לבדוק את תהליך האישור ולוודא שהייתה הצדקה רפואית למתן התרופה במחיר הנמוך של הסל. .מהאמור לעיל עולה כי בהחזירה לקרוב המשפחה כספים עבור התרופות שקנה בבית מרקחת פרטי, פעלה לאומית לפנים משורת הדין ושלא על פי הנוהל שלה, ויש חשש שהדבר נעשה משום שמדובר בקרוב משפחה של איש ציבור בכיר. מכאן שכינוס ועדת ערר אד הוק כדי לדון בהחזר לקרוב המשפחה היה בניגוד לנוהל. 2. התרופה שקנה קרוב המשפחה בבית מרקחת פרטי היא תרופה מקורית ויש לה מקבילות שהן תרופות גנריות 21 . בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי לחולים אחרים שביקשו לקבל את התרופה המקורית שקנה קרוב המשפחה השיבה הקופה כי כשהתרופה המקורית חסרה בבתי המרקחת שלה הם רשאים לקנות רק א ת התרופה הגנרית שבתי המרקחת שלה מספקים. הקופה לא הציעה להם לקנות את התרופה המקורית בבית מרקחת פרטי ולקבל החזר, אף שהם השתמשו תקופה ארוכה בתרופה המקורית, ורופאים מומחים קבעו כי מסיבות רפואיות אין לשנות את הטיפול בהם ולתת להם תרופה גנרית (ראו להלן). יוצא שהקופה אינה נוהגת בשוויון בין החולים: לקרוב המשפחה נתנה החזר עבור קניית התרופה המקורית, אף שלא הציג דרישה רפואית מוסמכת לצורך בקבלת התרופה המקורית דווקא, ואילו לחולים שלפי הוראת רופא מומחה זקוקים דווקא לתרופה המקורית, לא אפשרה הקופה לקנותה בבית מרקחת פרטי ולקבל החזר. לפי החוק, ביטוח הבריאות הממלכתי יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית. אולם מממצאי הביקורת עולה חשש כי יש בלאומית העדפה של חולים מסוימים על פני שאר מבוטחיה, וכי אין בה מנגנון המבטיח כי יישמר עקרון השוויון של כל המבוטחים. עוד עולה מהממצאים כי הקופה מציבה למבוטחיה תנאים נוספים על התנאים שקבע משרד הבריאות למתן תרופות. אשר על כן על הקופה לבחון את תהליכי מתן הא ישורים להקצאת תרופות ואת נהליה למתן תרופות ולהחזר הוצאות בגין קניית תרופות, ולוודא שעקרון השוויון יישמר. כמו כן מן הראוי שהמשרד, האחראי על הקופה, יפקח עליה ויוודא כי תהליכי מתן האישורים לתרופות בקופה מתקיימים על פי הוראות הסל ובאופן שוויוני בין כל מבוטחיה.	בסרבה לספק לחולים תרופות שהם זכאים להן ובהוסיפה תנאים מחמירים למתן תרופות הכלולות בסל, לאומית פוגעת במבוטחיה, שכן מבוטחים המעוניינים בתרופות נאלצים לקנות את התרופות במחיר מלא, אף שהם זכאים לקבלן במחיר הסל.	1,104
רשות המיסים בישראל . ההתמודדות עם תופעת החשבוניות הפיקטיביות משרד מבקר המדינה העלה כי באוגוסט 2006 , טרם נכלל במערכת מידע שמקורו בכמחצית מהקריטריונים. המערכת אף לא יועדה לשימוש עובדי הביקורת במע"מ, אלא לעובדים המופקדים על בדיקת החזרים או פתיחת תיקי עוסקים חדשים. טענה זו אינה תואמת את ממצאי הביקורת. בבדיקת 37 ידיעות על חשבוניות פיקטיביות שהתקבלו ב- 2004 -2005 ולא טופלו במשרד מע"מ ירושלים (מתוך45 ידיעות שהתקבלו), נמצאו 34 .ידיעות הכוללות פירוט ברמה המאפשרת בדיקה בנוסף לכך, יחידת המודיעין הארצית לא עקבה אחר הטיפול במידע שנשלח על ידה. .ובעיקר לא הועשר מאגר הנתונים שבידי האגף ולא ננקטו צעדים לקידוד החשבוניות. גם משאותרו עבריינים לא נעשה די לענישתם. לנוכח חומרת המצב נדרש פתרון מערכתי שיתבסס על שלושה אדנים: 1 . שימוש בפתרונות טכנולוגיים; 2 . הגברת שיתוף הפעולה והתיאום בין כל הגורמים הרלבנטיים ובעיקר: רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי, הרשות לאיסור הלבנת הון, המשטרה, רשם החברות, וגורמים נוספים לפי הצורך; 3 . שיפור אמצעי האכיפה והגבייה המופעלים כנגד העבריינים. השימוש והסחר בחשבוניות פיקטיביות גורם לאוצר המדינה נזק ב היקף של מיליארדי שקלים בשנה. מעבר להיבט הכספי, חלוקה לא שווה של נטל המס בשל העלמות מס גורמת לתסכול ולפגיעה במוסר תשלומי המס של משלמי המס הנושאים בעול . הביקורת העלתה כי מאבק רשות המסים בתופעת החשבוניות הפיקטיביות דל. אותרו ליקויים הן בתחום המניעה והן בתחום האכיפה. בקשר לכך ראוי לציין כי אגף מע"מ הקים שתי ועדות שהמליצו על דרכי פעולה, אולם לא חל שינוי במצב, לדעת משרד מבקר המדינה, טענות אגף מע"מ אינן תואמות את העידן הטכנולוגי הנוכחי, מה גם שמדובר במניעת הפסדים בהיקף של מיליארדי שקלים. אף לא נמצא שהרשות דנה דיון מפורט בנושא, ולא ערכה תחשיבים המורים על חוסר כדאיות ההשקעה במונחים של "על ות-תועלת". באשר לחלופת השימוש בחשבוניות מקודדות מעיר משרד מבקר המדינה כי, התשתית ליישום פתרון זה כבר קיימת ומופעלת בהצלחה מעל לעשר שנים בפעילות הכלכלית בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית. על רשות המסים לבחון פתרונות טכנולוגיים נוספים כאמצעי למניעה ולהרתעה משימוש בחשבוניות פיקטיביות, בין אלה שימוש ב"חתימות אלקטרוניות" 3 . באמצעות מנגנון חתימות כזה תוכל רשות המסים להתיר לעסקים גדולים המנפיקים מיליוני חשבוניות בחודש, להנפיק את החשבוניות שלהם באופן עצמאי. משרד מבקר המדינה הביע את דעתו כי מן הראוי לקבוע גורם במטה הרשות שיעקוב אחר הטיפול במידע המועבר לטיפול, וידאג לכך שייעשה בו שימוש ראוי. בתשובתה הודיעה הרשות כי היא תבחן דרכים וחלופות שונות לשיפור המצב הקיים. אי-גביית כפל המס פוגע בהרתעה משימוש בחשבוניות פיקטיביות; על האגף לפעול לגבייה של כפל המס. .לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהרשות ו המוסד לביטוח לאומי יפעלו יחדיו להידוק התיאום ושיתוף המידע2 .בקשר למאבק בחשבוניות הפיקטיביות	כפועל יוצא מדרכי הזנת נתונים למאגר, כולל מאגר הנתונים חשבוניות המייצגות רק כ- 10% מכלל הפעילות במשק. מדי תקופה מופק מהמאגר דוח במגמה לאתר חשבוניות פיקטיביות, באמצעות הצלבת נתוני המאגר והפגשתם עם נתונים שבדיווחי העוסקים. אולם היות שמספר החשבוניות במאגר הנתונים קטן, הרי ששיטה זו אינה אפקטיבית. לדעת משרד מבקר המדינה יש לעשות להגדלה והעשרה של מאגר הנתונים שבידי אגף המסים (ראו על כך גם בהמשך).	1,105
רשות המיסים בישראל . רכישות רשות המסים בישראל לקראת המעבר לקריית הממשלה בתל אביב מממצאי הביקורת עולה כי תהליך הרכישה של ציוד ושירותים שביצעה הרשות עבור משרדיה בבניין קריית הממשלה בתל אביב היה לקוי, באשר הרשות לא הקפידה שהרכישות ייעשו לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992 ולפי התקנות שנקבעו על פיו . ברבים מהמכרזים ומהליכי הרכישה שנבדקו נמצאו ליקויים, למשל הליכים מיותרים והליכי רכישה כפולים. בשל הליקויים נגרם בזבוז משאבים, ועקב כך נגרם הפסד כספי ניכר לרשות. אחד מהליקויים אף מעורר חשש לפגיעה בטוהר המידות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לעשות לאלתר ב דק בית מעמיק של תהליכי הרכישה הנקוטים אצלה, לאתר את הליקויים ולתקנם, ולהקפיד שכל תהליכי הרכש שהיא מבצעת יעשו לפי הכללים. .יש לציין כי, משרד השומה תל אביב 3 במקומו הנוכחי אינו נגיש לבעלי מוגבלויות, אף כי לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ח- 1998 , .גופים הנותנים שירות ציבורי נדרשים להיות נגישים לבעלי מוגבלויות בשל העיכוב נאלצה הרשות לשלם דמי שכירות כפולים, שבחודשים ינואר 2005 - אפריל 2006 הסתכמו בכ-2.5 מיליון ש"ח עבור שכירת משרדי מיסוי מקרקעין תל אביב ומרכז במבנה שה ייתה אמורה לפנות עד מאי 2005; וכ -1.5 מיליון ש"ח עבור שכירת משרדי פקיד השומה תל אביב 3 במקומו הנוכחי. במועד סיום הביקורת היא עדיין נאלצת לשלם שכירות כפולה כאמור, המסתכמת בכ- 210,000 .ש"ח בכל רבעון לדעת משרד מבקר המדינה, אם הליך של מכרז או הליך תיחור אחר התקיים כדין והתקבלו הצעות מחיר, אין לקיים הליך חדש, חוץ מאשר בנסיבות מיוחדות; מאחר שקיום הליך חדש עלול לגרום לפגיעה בהגינות ההליך ולהדלפה של הצעות המחיר. לדעת משרד מבקר המדינה אין די בכך, שכן ייתכן כי חברה אינה נתונה בהליכי פירוק אך אינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. לכן על הרשות לקיים בדיקה בדבר יכולתה הכלכלית של החברה לעמוד בהצעתה, וכן עליה להקפיד על קבלת הערבויות בעיקר כשהדברים אמורים במכרזים שהיקפם גדול. מהאמור לעיל עולה כי, המנהל לא קיים מכרז, אף כי מחובתו היה לעשות כן, וכי כדי להימנע מקיום המכרז פיצל באופן מלאכותי את רכישת המדפסות. בפעולה זו יש משום הפרה של חובתו על פי דיני המכרזים וכן הפרת עקרונות המינהל התקין2 . 3. ,'המנהל ביקש מהחברה האמורה לעיל הצעת מחיר לגבי מדפסת מתוצרת יצרן א ומשתי חברות אחרות הוא ביקש הצעת מחיר לגבי מדפסת מתוצרת יצרן ב' - מדפסת יוקרתית יותר, שמחירה כמעט כפול מזה של המדפסת מתוצרת יצרן א'. ברור שהצעת המחיר בעד המדפסת מתוצרת יצרן א' היא זו שנבחרה, בהיותה הנמוכה ביותר, משרד מבקר המדינה קובע כי היה בפעולה זו משום הטיה של ההליך הקבוע בחוק וקביעה מראש של החברה הזוכה, ואף יש בה כדי לעורר חשש לפגיעה בטוהר המידות. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי, למתקני השתייה החשמליים של עוד שלוש חברות היה תו תקן באותו מועד. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהגותו של מנהל היחידה. .2. לפי החוזה אם ירכוש הלקוח מהספק עד100 כיסאות, הוא ישלם את המחיר המרבי עבור כיסא, ואם ירכוש יותר מ-300 כיסאות הוא ישלם מחיר נמוך יותר עבור כיסא. הבדיקה העלתה כי, יחידת החשבות ברשות שילמה לספק את המחיר המרבי עבור הכיסאות שרכשה, אף שמספרם הסתכם כאמור באלפים. מחישוב שעשה משרד מבקר המדינה עולה שהסכום העודף ששילמה הרשות עבור הכיסאות היה כ- 20,000 .ש"ח הרשות השיבה למשרד מבקר המדינה כי היא "תערוך חישוב בדבר התשלומים ששולמו ביתר ותפעל להשבת הכספים". לדעת משרד מבקר המדינה יש לעשות בדיקה מעמיקה כדי לברר את הסיבות לתשלום היתר.	לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לתבוע מהחברה כי תשפה אותה שיפוי מלא על ההפסד שנגרם לה עקב הפרת החוזה. ראוי גם לחלט את הערבויות שהמציאה החברה לרשות בעת החתימה על החוזה.	1,107
רשות החברות הממשלתיות . היעדר הסדר מקיף בדבר סדרי ניהולם של תאגידים סטטוטוריים - רשות החברות הממשלתיות מבקר המדינה ציין כבר בשנת 1995 , לפני יותר מ-11 שנים, שיש צורך בהסדר מקיף שיקבע את המסגרת לפעולות תאגידים סטטוטוריים ואת סדרי הפיקוח והבקרה עליהם. הסדר כזה, שמותאם לסוגים ולמאפיינים של קבוצות תאגידים ולהבדלים ביניהם, עשוי לסייע להגביר את השקיפות והבקרה על פעילותם של התאגידים הסטטוטוריים, וגם בהטמעת נורמות ראויות וסדרי מינהל תקין. הממשלה על ראשיה, היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים, משרד האוצר הכירו בחשיבות המלצות מבקר המדינה ובצורך בהסדר, ואולם עד כה, חרף הזמן הרב שעבר, טרם נעשה הסדר. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הממונה על השכר להבהיר לרשות, בעניין זה כמו גם בעניין המענק, כי אישורו יפה בנוגע לחוק יסודות התקציב ואין בו כדי לשמש אסמכתה למילוי של דרישות חוק אחרות. על מועצת הרשות, על הנהלת הרשות ועל הייעוץ המשפטי של הרשות היה להקפיד לאשר שינוי בשיעור הגמול רק אם היו בידיהם אסמכתאות מלאות המעידות על כך שדרישות כל החוקים הרלוונטים מולאו, אולם דבר זה לא נעשה. המעקב העלה, כי גם בעניין זה לא היו בידי הרשות ובידי הממונה על השכר אישור של שר התחבורה לשינוי שיעור הגמול. המעקב העלה, שמכוון שטרם הושלמו תהליכי החקיקה להסדר כולל של נושא התאגידים הסטטוטוריים לא הוסדר גם עניין השכר או הגמול. מועצת הרשות אישרה את תשלום המענקים בהסתמך על בקשותיה מהממונה על השכר שבמשרד האוצר לשלם את הגמול שצוין לעיל ועל אישורים בכתב שהיא קיבלה ממנו. אבל הביקורת העלתה, כי בידי מועצת הרשות ובידי הנהלתה, ובכלל זה יחידת הייעוץ המשפטי שלה, לא היו מלוא האישורים כנדרש בחוק רשו ת שדות התעופה ובהם אישור של שר התחבורה. בהיעדר פניה לשר התחבורה לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה ראוי שהרשות תשלם מענק ליו"ר המועצה בלי שיהיו בידיה מלוא האישורים הנדרשים בחוק, ובהם אישור שר התחבורה. דא עקא, בירור שעשה משרד מבקר המדינה בסוף שנת 2006 , העלה שטרם נעשה הסדר אף על פי שעברו 3.5 שנים מאז שהוגש דוח המועצה ו -11 שנים לאחר שפורסם דוח מבקר המדינה. 2. בעניין זה ראוי לצטט את דברי הנהלת משרד המשפטים בתשובתה מאוקטובר 2006 :למשרד מבקר המדינה "משרד המשפטים לקח על עצמו בשעתו להקים את המועצה לתאגידים ציבוריים. מועצה זו אכן המליצה לחוקק חוק מסגרת ונעשתה במשרדנו עבודת הכנה מקיפה לגיבושו. ואולם, קידום הצעת החוק מחייב ראשית הכרעה בשאלה איזה משרד יהיה אחראי על ביצועו. מהכרעה זו נגזרת גם השאלה מי יגבש את הצעת החוק ויוביל אותה בכנסת. כמו כן מתעוררת השאלה מה יהיה מודל הפיקוח על התאגידים הסטטוטוריים - רשות חדשה, כדוגמת רשות החברות, הרחבת רשות החברות הקיימת כך שתוכל לפקח על תאגידים אלה או מודל אחר. ההכרעה בשאלות אלה אינה במהותה הכרעה שבסמכות משרד המשפטים. משרד המשפטים יכול להיות גורם מסייע, אך אינו צריך להיות הגורם המוביל בנושא. בדוח התאגידים הציבוריים הוצע, שרשות התאגידים הציבוריים תפעל תחת גג אחד עם רשות החברות הממשלתיות. היום מצויה רשות החברות הממשלתיות באחריות משרד האוצר (לפני כן הייתה באחריות משרד ראש הממשלה). מכאן, שקידום החקיקה וגיבושה הינו בראש ובראשונה באחריות משרד האוצר, ומשרד המשפטים יכול, כאמור, להיות גורם מייעץ ומסייע בגיבושה". משרד המשפטים הוסיף והסביר: "הנושא הוצג לשרי המשפטים השונים, מר לפיד, והגב' לבני, אשר גם הם, למיטב זיכרוננו, לא סברו כי משרד המשפטים צריך להיות המשרד האחראי על תחום פיקוח זה. אשר על כן, ולאור קיומם של סדרי עדיפות אצל שרי המשפטים, נושא התאגידים הציבוריים לא הוצב בסדר עדיפות גבוה, כדוגמת נושאים אחרים שחייבו טיפול מיידי, בין השאר משום שהוא אינו במהותו בתחום אחריותו של המשרד". כן ציין משרד המשפטים, כי "בהמשך לדוח מבקר המדינה בנושא, ביקש ראש לפני כשנה מן היועצת המשפטית של משרדו ]דאז, מר שרון אריאל [ הממשלה לקדם את ההצעה. מאוחר יותר ביקש שר האוצר דאז, ורה"מ היום, מר אהוד . ,אולמרט, מרשות החברות הממשלתיות לקדם את הנושא ולנסח טיוטת הצעת חוק בהתאם להמלצות המועצה לתאגידים ציבוריים. היועץ המשפטי לממשלה בירך על רעיון זה ואף הציע שהגורמים המקצועיים במשרדנו יסייעו בגי בוש ההצעה. למיטב ידיעתנו אכן נעשו פעולות הכנה ברשות החברות הממשלתיות, בהתבסס ברובן, על דוח המועצה לתאגידים ציבוריים וטיוטת הצעת חוק שגובשה במשרד המשפטים בהתבסס על ההמלצות שבדוח". משרד המשפטים המשיך והסביר: "אולם גם מהלך זה לא התקדם, מאחר שהיועצת המשפטית למשרד האוצר וראש אגף התקציבים כתבו לשר האוצר דאז, מר אולמרט, מכתב בו הם מביעים את התנגדותם להסדר המוצע בדוח המועצה לתאגידים ציבוריים, ובפרט - לעצם ההצעה להקים רשות תאגידים ציבוריים, שהיא אחת מן ההמלצות העיקריות בדוח (אם לא העיקרית שבהן). כמו כן, הובעה במכתב הדעה, שבחינת הצורך בקידום החקיקה המוצעת בדוח ותוכנה צריכה להיות באחריותו של משרד האוצר ככזה, ולא באחריות רשות החברות הממשלתיות. למיטב הבנתנו, בהיעדר הכרעה של שר האוצר בנושא, הפסיקה רשות החברות לקדם את הנושא". משרד המשפטים הבהיר כי לדעתו: "לפני שניתן להמש יך לקדם את החקיקה, אשר כאמור אינה במהותה מתחומי האחריות עליהם מופקד ככלל משרד המשפטים, על הממשלה, ובעיקר על משרד האוצר, לגבש עמדה בשאלה אילו מהמלצות המועצה לתאגידים ציבוריים הוא מעוניין לאמץ, ומי הגורם שיפעל לגיבושן ולקידום החקיקה בנושא". 3. נוכח התשובה של משרד המשפטים פנה משרד מבקר המדינה, ביום 20.12.06 , לשר האוצר מר אברהם הירשזון. שר האוצר העביר את הנושא לתגובת מנהל רשות החברות הממשלתיות מר אייל גבאי. מתגובתו של מנהל רשות החברות מיום 14.1.07 :עולה כדלקמן בפברואר 2006 הורה ממלא מקום ראש הממשלה דאז- מר אהוד אולמרט, למנהל רשות החברות הממשלתיות לגבש תוך 90 יום תזכיר חוק אשר מטרתו לכונן פיקוח על תאגידים ציבוריים ברוח המלצות המועצה לתאגידים סטטוטוריים; תזכיר החוק יוגש באמצעות שר האוצר לאישור וועדת שרים לענייני חקיקה. הוראת ממלא מקום ראש הממשלה כוללת גם החלטה לפיה הפיקוח על התאגידים הציבוריים יהיה תחת קורת גג של רשות החברות הממשלתיות. מנהל רשות החברות הוסיף ועדכן, כי נוכח כובד המשימה הרי שבתחילת 2007 טיוטת הצעת החוק נמצאת עדיין בהכנה כשרשות החברות הממשלתיות עתידה להניחה בפני היועץ המשפטי לממשלה, כדי שיכריע במחלוק ות משפטיות אם יתעוררו. מנהל רשות החברות הממשלתיות אף הצהיר, כי הוא רואה חשיבות עליונה לקידום ההסדר. משרד מבקר המדינה רושם בפניו את דברי משרד האוצר. עם זאת משרד מבקר המדינה מפנה תשומת לב מכלול הגורמים העוסקים בדבר לכך שהליך ההסדרה, שעדיין טרם הסתיים, התפרס על פני תקופה כה ארוכה. מכך צריך להפיק לקחים באשר לסדרי עבודת המטה המשרדית והבין משרדית.	. ואישורה גם לא יכול היה משרד התחבורה לפרסם ב"רשומות" את דבר תשלום המענקים.	1,108
מטלות רוחב . אכיפת דיני מקרקעין על המשרד לפעול להכשיר כראוי את המפקחים על מנת שיוכלו למצות את הליכי החקירה. כאמור, לא נמצא כי הנהלת המשרד קיבלה החלטות בדבר שינוי מתח הדרגות והדרישות המקצועיות של בעלי התפקידים, ואלה לא שונו. הבדיקה העלתה כי רק באוקטובר 2007 , קרוב לשלוש שנים מאז הקמת היחידה, הכינה מתפ"א תכנית לביצוע סיורים משותפים לאיתור עברות ופעולות אכיפה בנגב (להלן - "רוח קדים"), ומאוחר יותר תכנית לסיורים משותפים של שוטרי מתפ"א ומפקחים במחוז הצפוני של המשטרה (להלן - "רוח צפונית"). הועלה כי עד סוף אפריל 2008 , מועד תום 12 השבועות שתוכננו לפעילות, בוצעו שבעה סיורים בלבד, ועד סוף ספטמבר 2008 , מועד סיום הביקורת, בוצעו עוד שבעה סיורים בלבד (סה"כ 14 סיורים בתשעה חודשים). בביקורת הועלה כי מערכות ממוחשבות אלה נפרדות זו מזו, ואין ליחידות הפיקוח וללשכות המשפטיות אפשרות לעיון הדדי בשלבי הטיפול בתיק. הדבר מקשה על הפיקוח והבקרה על ביצוען של פעולות פיקוח ופעולות משפטיות דרושות. אכן המשטרה אחראית לשמירת הסדר הציבורי, אך גם לביצוע פעולות אכיפה; לצד שיקולים המתייחסים לאילוצים מבצעיים ורצון להתחשב ברגישויות, ראוי לה לשקול גם את המשמעויות ארוכות הטווח ורחבות ההיקף של אי-אכיפת החוק על עברייני בנייה. .הגורמים האזרחיים וראש מתפ"א. מהמסמכים עולה כי פורום הריסות מחוזי התכנס לראשונה, בראשות קצין אגם מחוז צפון, ביולי 2007. מבדיקת הפרוטוקולים עולה כי המשטרה סייעה בביצוע צווי הריסה רק ב- 16 מ-120 (כ-13% .) הבקשות שהועלו בפורום נמצא כי נושא החקירות לא נכלל בהגדרת התפקיד של המפקחים. מסלול ההכשרה של המפקחים גם לא כולל הכשרות בחקירות ובענייני תכנון.	המחקר הוצג בפני שרי הפנים והמנכ"לים שכיהנו מאז פרסומו, אך עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , לא נמצא כי משרד הפנים קיבל החלטות בדבר יישום מסקנותיו.	1
מטלות רוחב . התמודדות עם תאונות הדרכים – הטיפול בעברייני תנועה מועדים - ממצאי מעקב .יוצא אפוא שלא זו בלבד ששיטת הניקוד מופעלת באופן חלקי, אלא דווקא האמצעי המכוון למנוע נהיגה מנהגים שצברו מספר רב של נקודות, פסילת רישיון הנהיגה לתשעה חודשים, אינו ננקט. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את הכשלים בהתמודדות עם עבריינים מועדים שצברו מספר רב של נקודות ואת העובדה שלמרות הוראת שר התחבורה מיוני 2006 לקבוע שיטה חדשה בשל הבעיות ואי - היעילות של השיטה שבתוקף, עד מועד סיום הביקורת טרם הוחל בהליך חקיקה שמתווה שיטה חדשה. אף לא נשקל מחדש, לנוכח התמשכות הליך גיבוש השיטה החדשה, הצורך הדחוף לתקן נקודתית את השיטה הקיימת כך שבתנאים מסוימים יהיה אפשר לפסול רישיון של נהג לתשעה חודשים. הועלהשמשרד התחבורה לא שלח הודעה על התליית הרישיון לכל 126,022 הנהגים שעד אפריל 2008 לא השתתפו בקורס שחויבו להשתתף בו, אף שעברה שנה ממועד שליחת ההודעה על כך, ומטעם זה לא נפסלו נהגים אלו מלנהוג. משרד התחבורה הסביר שנמנע מלשלוח לנהגים את אותן ההודעות בשל חשש מטעויות משום שקובצי ההרשעות שהגיעו מהמשטרה, שכאמור עליהם הוא מסתמך בחיוב הנהגים בנקודות על פי שיטת הניקוד, כללו מספר גדול של רשומות שגויות39. (ב) עוד הועלה כי אמנם בינואר 2006 החל משרד התחבורה להפעיל מחדש את שיטת הניקוד, אך בשל אי -תיקון נוסח התקנה האמורה היא מופעלת באופן חלקי בלבד: אין פוסלים רישיון לתשעה חודשים. לכן לא נפסל רישיונם של 4,313 נהגים שעד אפריל 2008 צברו72 .נקודות ויותר סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה הודיעה ביוני 2008 למחלקת הבג"צים במשרד המשפטים35 כי בשל אי-הטלת פסילה לתשעה חודשים אמצעי התיקון המרבי הוא פסילה לשלושה חודשים. היא הוסיפה שמשרד התחבורה מתקשה למסור את הודעות הפסילה לנהגים (ראו להלן), ולפיכך גם הפסילות לשלושה חודשים אינן מקבלות תוקף. לדבריה, לכן נכזבה תקוות משרד התחבורה ששיטת הניקוד אכן תפתור את בעיית ההתמודדות עם העבריינים המועדים. יוטעם שעוד באוגוסט 2007 אותרו הבעיות בנתוני קובץ הרשעות והמשטרה גיבשה דרכים לתיקונן, אך חרף זאת הבעיות לא באו על פתרונן. אשר על כן, על המשטרה, המופקדת על ריכוז נתוני קובץ ההרשעות של נהגים ועל העברתם למשרד התחבורה, לתקן ללא דיחוי את הטעון תיקון ולדאוג שיועבר למשרד התחבורה קובץ הרשעות מלא, עדכני ואמין אשר ייצור תשתית עובדתית איתנה להפעלת שיטת הניקוד. הפעלת סעיף 56 ,לפקודה ובכלל זה ההגדרה שגובשה באשר לנהג מועד שנגדו יש לנקוט צעדי ענישה מחמירים במיוחד, נבחנה אפוא מחדש במועד סיום הביקורת. נמצא אפוא שעל פי החוק הייתה המשטרה אמורה להקים את מאגר המידע כבר באוקטובר 2007 , אך משום שהנהלת בתי המשפט מסרה שהיא תהיה ערוכה להעביר לה את המידע הנדרש רק בסוף 2008 , והואיל ולא נמצאה הדרך להעביר מהנהלת בתי המשפט למשטרה מידע מלא, אמין ומעודכן באשר לפסילות שהוטלו טרם הקמת המאגר, עד מועד סיום הביקורת הוא טרם הוקם. באשר למפגשי שוטר-אזרח: על פי נתוניה של מחלקת תו"פ בינואר -יוני 2008 , במשך חצי שנה התקיימו 1,205,471 מפגשים84 . ואולם נמצא שמחלקת תו"פ אינה מנהלת מעקב ואינה מרכזת נתונים באשר למספר .בגלל אי -הזנת המידע באשר למרבית ההודעות כדין שנמסרו נפגעת יכולת האכיפה של המשטרה משום שכך נמנעת הקמתה של תשתית הראיות הנדרשת לה כדי להוכיח שהנהג אכן ידע שהוא פסול נהיגה. על המשטרה למספר את ההודע ות כדין במספרים עוקבים בדומה למספור דוחות התעבורה הניתנים לנהגים העוברים עברות תעבורה לשם איסוף מידע שיטתי על מספר הנוהגים בפסילה שלא ביודעין. איסוף המידע בדרך זו יאפשר מעקב ובקרה על ביצוע הוראות הנוהל ויתרום לייעול האכיפה.	לדעת משרד מבקר המדינה, מספור ההודעות רק לאחר שהגיעו מהשטח ליחידות את"ן אין בו די היות שאינו מאפשר מעקב על כל ההודעות שנתנו השוטרים בשטח. על המשטרה למספר את כל ההודעות כדין במספרים עוקבים, מה שיאפשר לוודא שאכן העתקי כל ההודעות שנמסרו בשטח הגיעו ליחידות את"ן והוזנו למחשב.	2
מטלות רוחב . המאבק בארגוני הפשיעה ואולם למרות עבודת המטה המקיפה שביצעו ועדות הסיעור על מנת להקים מערך מודיעין רב -תחומ י אחוד ברשות המסים, ולגבש תורת מודיעין אינטגרטיבית חדשה, לא שונתה מתכונתו של המערך הקיים ולא גובשה תורת מודיעין אינטגרטיבית. על שני הגופים להשלים בהקדם את גיבוש נוהלי העבודה העדכניים ולהטמיעם בפעילות יחידות השטח על מנת לקיים שיתוף פעולה אפקטיבי הביקורת מצאה שמשנת 2004 התקיימו השתלמויות מעטות בלבד בתחום הלבנת ההון: בשנת 2004 התקיים קורס מסמיך למערך הלבנת ההון, ואחריו התקיים קורס רק בספטמבר 2008 . אחת הסיבות למיעוט השתלמויות בתחום הלבנת ההון היא אי -איוש תקן קצין ההדרכה של חוליית הלבנת ההון משנת 2004. אי-קיום קורסי הסמכה למערך הלבנת הון גורם לכך שהשוטרים המאיישים תפקיד זה בפועל חסרים את הכישורים, הידע והמיומנות או ההסמכה המקצועית ההכרחיים לביצוע תפקיד זה. למשל, בימ"ר ירושלים לא השתתף איש בקורס הסמכה, וגם לאנשי ימ"ר נגב, האחראית לתחום הלבנת הון וחילוט, חסרה הסמכה מקצועית בנושא. מהאמור לעיל עולה כי למרות יתרונותיו של חוק מאבק בארגוני פשיעה עומדים בפני פרקליטות המדינה קשיים שמקורם, בין השאר, באי-התאמת סדרי הדין הפלילי למאפיינים הייחודיים של העברות המנויות בחוק המאבק בארגוני פשיעה, המעמידים בספק את היכולת של גופי האכיפה להשתמש בו ככלי מרתיע ואפקטיבי במסגרת המאבק בארגוני הפשיעה. יתרה מכך, משרד המשפטים טרם השלים את בחינת האפשרות לתיקון החוק ומן הסתם לא גיבש הצעת חוק בנושא. . עבודה יעכב את המאבק בארגונים אלה יותר משנתיים. על רשות המסים ועל מנהליה לפעול יחד עם אגף התקציבים במשרד האוצר לפתרון הסכסוך, ובמידת הצורך - לערב את שר האוצר ואת הממשלה בנושא. העברת הכתבות המודיעיניות של המוקד ב איחור של חודשים ממועד גיבושן חייבה את כוחות המשימה לבדוק את המידע המצוי בהן ולעדכנו ולא אפשרה להם לפעול על פיהן באופן מיידי. זאת ועוד, אף שכתבת המוקד אמורה הייתה להיות הבסיס לעבודת כוח המשימה ולהיעשות בתיאום אתו - בשל העיכוב בהעברת הכתבה עסק כוח המשימה ביאחב"ל, שטיפל בארגון נשוא הכתבה, במיפוי כלכלי של ארגון זה, אך בתחומים שונים מאלה שבהם עסק המוקד המודיעיני המשולב. לכן כאשר התקבלה לבסוף הכתבה בעניין ארגון זה היא לא תאמה את כיווני האיסוף והחקירה של הכוח ולמעשה לא סייעה לו בעבודתו. אשר לכתבה האחרת - העברתה לכוח המשימה בימ"ר מרכז תשעה חודשים לאחר הקמת הכוח משמעה כי במשך מרבית שנת 2008 לא סייע מוקד המודיעין המשולב לפעילות. על כל גורמי האכיפה השותפים במוקד המודיעין המשולב היה להכריע בדחיפות במחלוקת שהתעוררה בנוגע לגורמים המוסמכים לעיין בכתבות המוקד ולאשרן ולמנוע את העיכוב בהעברת המידע החיוני לכוח המשימה. ראוי שגורמים אלה יסדירו נושא זה בנוהל כדי למנוע הישנות המחלוקת ותוצאותיה בעתיד. מהאמור לעיל עולה כי אף שהמשטרה קבעה כבר בתחילת שנת 2004 שיש להקים בימ"רים וביחידות הארציות כוחות ייעודיים למאבק בארגוני הפשיעה, ה יא לא הקימה אותם. נוסף על כך לא הושלמה הקמתם של כוחות המשימה ותרומת מוקד המודיעין המשולב למאבק בארגוני הפשיעה לא הייתה מיטבית עקב העיכוב בהעברת כתבות המוקד לכוחות המשימה. מהאמור לעיל עולה כי פעילות יחידות השטח של המשטרה נגד ארגוני הפשיעה שנבדקו הביאה ברוב המקרים לידי נטרול הדמויות הבכירות בארגונים המקומיים לפי מתווה יעד המפכ"ל. עבודת המשטרה והפרקליטות בעניין הדמויות הבכירות בשניים מן הארגונים הארציים הגדולים שנבדקו עדיין לא נסתיימה. בבדיקה עלה כי מלבד מיפוי נכסים של שני ארגוני פשיעה, אף לא יחידה אחת מיפתה את כל הנכסים של ארגוני הפשיעה כנדרש במתווה יעד מפכ"ל. לא נשלל רכוש של ארגון פשיעה בשום דרך - לא על ידי חילוטו או השבתו לנפגעים ולא על ידי תשלום כופר לרשות המסים; הפרטים מובאים להלן.	לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם איוש תקני המשטרה הוא תהליך האורך זמן הרי שאין זה סביר ששנה לאחר תחילת פעילות כוחות המשימה וכשלוש שנים מההחלטה על הקמתם לא יהיה אפילו צפי להשלמת איוש תקני המשטרה בהתאם להחלטת הוועדה המתמדת. אי - השלמת איוש התקנים פוגע בהכרח בפעילותם של כוחות המשימה נגד ארגוני הפשיעה. באשר לאיוש אנשי רשות המסים, אין זה סביר כי סכסוך	3
משרד האנרגייה . היערכות להתמודדות עם מחסור בחשמל .מהמסמכים שבידי משרד מבקר המדינה ומהבירורים שעשה עולה כי הפעולות להגדלת היצע החשמל כדי להתגבר על המחסור הצפוי נעשות באיחור רב, והיחידות מתוכננות להיות מוקמות בדוחק זמן32 , מה שעלול להגדיל את העלויות וספק אם יפתור את הבעיה במועד. עדכון העלויות של חשמל לא מסופק חייב להתבסס על נתונים עדכניים. המשך ביסוס ההערכות של משרד התשתיות הלאומיות על נתונים משנת 1993 מטה את העלויות באופן ניכר כלפי מטה. תכניות פיתוח הבזבוז של כספי הציבור מפאת אי -התקנת הסולקן חמור, מאחר שתוספת העלות בגין רכישת פחם דל גופרית מחושבת בתעריף החשמל לצרכנים שרשות החשמל מא שרת. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים המופקדים על פתרון הסוגיה לפעול ביתר שאת כדי שהתקנת הסולקן תתבצע מהר ככל שניתן. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח חומרת הנתונים שהוצגו לעיל, על מקבלי ההחלטות להזדרז ולהחליט בעניין הקמת יחידות ייצור נוספות על מנת להבטיח את אמינות הספקת החשמל. כמו כן יש להחליט אלו גורמים יקימו את היחידות האלה. לדעת משרד מבקר המדינה, אי-מינוי מנהל קבוע למינהל החשמל במשך יותר משנתיים וחצי פגע ביכולת המשרד להת מודד עם משק החשמל, שבאותה התקופה היה במצב של מחסור חריף בכושר הייצור. מסקנות הוועדה מחזקות את הטענה כי הגורמים המופקדים על משק החשמל, ובראשם משרד התשתיות, חח"י ורשות החשמל, לא פעלו כל השנים בנחרצות המתבקשת כדי ליישם את התכניות המאושרות וליצור סביבה חוקית (רגולטורית) וכלכלית שתאפשר את פיתוחו של משק החשמל הן בידי חח"י והן בידי יצרנים פרטיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי פרויקטים מעין אלה אכן מחייבים שיקולים סביבתיים, משפטיים ואחרים ועל כן היה על חח"י ומשרד התשתיות להערך מבעוד מועד למתן פתרונות בהתא ם ולא להיתלות בהם כגורם מכריע בעיכוב במימוש התכניות. עד סוף שנת 2008 לא הוקמו יחידות הייצור מאנרגיות מתחדשות בהספק כולל של כ -150 מגה- ואט17 . כמו כן לא הוקמו יחידות ייצור של חח"י בחיפה ושל יצרן פרטי ברמת חובב בהספק כולל של כ-700 מגה-ואט. .לדעת משרד מבקר המדינה, אם יתמ משו תחזיות הביקוש של חח"י, עלולים פיגורים אלה לגרום למחסור בחשמל ולנזקים למשק בהיקף של מיליארדי ש"ח (ראו להלן). נזקים אלה עשויים להיווסף לנזקים שכבר נגרמו למשק בגין הפעלת יחידות אלה בסולר במקום בגז טבעי.	הפעלת טורבינת גז ללא היחידה הקיטורית אינה מנצלת במלואה את יתרונות המחז"מ, ואולם חח"י נדרשה לפתרון זה כי לא עמדה בביצוע תכניות הפיתוח המאושרות. דרך פעולה זו גרמה להפעלה בלתי -יעילה של יחידות ייצור תוך בזבוז משאבים יקרים וגרימת זיהום אוויר.	4
משרד האנרגייה . שימור אנרגיה וניצול אנרגיות מתחדשות במשק החשמל לדעת משרד מבקר המדינה, סיום הטיפול בהקדם בכפוף לבדיקות כדאיות, עשוי לתרום להגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, ולקדם את מימוש מדיניות הממשלה בעניין זה. הביקורת העלתה, כי היעדר הסכמה בין המשרד, את"ק וממ"י מעכבת קביעת מדיניות ממשלתית בנוגע להקצאת קרקע להקמת מתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. עיכוב זה עדיין מקשה על יצרנים פרטיים לקבל רישיון הפעלה, ומונע את השגת היעד שקבעה הממ שלה בשנת 2002 שהחל בשנת 2007 יופק חשמל בשיעור של לפחות2% מהחשמל המסופק לצרכנים על ידי מתקני אנרגיה מתחדשת. מהמתואר לעיל עולה, כי עד לנובמבר 2008 ניצל המשרד רק חלק מהתקציב להתקנת דודי שמש בדיור הציבורי. משרד מבקר המדינה מעיר שעל משרד הבי נוי והשיכון לבחון את הגדלת קצב ההתקנות של דודי השמש בדיור הציבורי בתקציב השנתי המוקצה על פי חוק הדיור הציבורי. לדעת משרד מבקר המדינה למספר דודי השמש שיתווספו למבנים ברחבי הארץ תהיה, נוסף על החיסכון בתשלום הוצאות החשמל של דיירי הדיור הציבורי, תרומה נוספת להגדלת שימור האנרגיה במדינה. משרד מבקר המדינה העלה, כי בשנים 2004 -2007 הכין המשרד תכנית פעולה כללית להתייעלות אנרגטית כנדרש מהחלטת הממשלה ממאי 2003 , אך הוא לא הכין תכנית פעולה מפורטת ומסודרת הכוללת יעדי ביניים וציוני דרך, וכן לוח זמנים ומכסת עבודה לכל אחד מהם, להשגת יעד התייעלות אנרגטית במשק למועד מסוים. . אנרגיות מתחדשות. איחור זה עיכב את קידום ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. לדעת משרד מבקר המדינה חשוב שהמשרד, משרד האוצר ורשות החשמל יבחרו בין הטכנו לוגיות השונות וההשקעה בהן תעשה בעיתוי הנכון ובאופן שיתחשב בעלויות החלופיות של ייצור חשמל בטכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות שונות. משרד מבקר המדינה העלה, כי אף שהיה ברשות המשרד סקר הפוטנציאל להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות, וגם לאחר שרשות החשמל קבעה בי ולי 2004 את עלות הפרמיה שתוכר לרכישת אנרגיה מתחדשת, לא הכין המשרד, מנובמבר 2002 ,ועד מועד סיום הביקורת תכנית ליישום ההחלטה בעניין אנרגיות מתחדשות מ - 2002 . בפועל הסתכם שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות במארס 2008 ב- 0.2% בלבד34 .מכלל החשמל המסופק לצרכנים במשק משרד מבקר המדינה מעיר למשרד, כי ההצעה בדבר דרכי הפעולה הוגשה רק כחמש שנים לאחר החלטת הממשלה מנובמבר 2002 בעניין לדעת משרד מבקר המדינה היה על המ שרד להעלות לדיון בממשלה, כבר לאחר החלטת רשות החשמל ב- 2004 , את הנימוקים "לדחיית בקשת חח"י לקבוע זכאות לקבלת פרמיה לתחנות כוח באנרגיה מתחדשת של החברה" במבנה הנוכחי של החברה. זאת כדי לקבוע אם לבטל את החלטתה הקודמת בדבר הקמת תחנות כוח סולארית וטורבינות רוח גם באמצעות חח"י, או למצוא דרך לממש אותה נוכח הנימוקים של רשות החשמל.	הועלה, כי במקרים רבים לא שלחו מפעלים צרכניים ותאגידים למשרד דוחות אנרגיה כמתחייב. המשרד פנה אליהם בתזכורת בכתב, לעתים כמה פעמים, אך לא נענה. במקרים אלה לא השתמש המשרד בתקנות הקנס להטלת קנסות כסנקציה לאכיפת הדווח, כדי לזרז את המפעלים הצרכניים לקיים את חובתם לחיסכון וליעילות בניצול מקורות האנרגיה ובשימוש בה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי עליו להגביר את הפיקוח שלו על המפעלים הצרכניים ועל כל תאגיד שהוקם כחוק; לוודא שהדיווח שלהם יהיה על פי הנדרש בתקנות; לאכוף עליהם את הוראות החוק ותקנותיו בעזרת שימוש בסמכויות שהועמדו לרשותו לשם כך.	5
משרד האנרגייה . מכוני המחקר שבאחריות משרד התשתיות הלאומיות לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמג"י מופקדת על סקרים ומחקרים בתחום הגאופיזי ובתחום הסייסמולוגי, ובין השאר מופקדת גם על הגדרת הסכנות שברעידות האדמה בישראל 27 , היעדר פעילות של הוועדה המקצועית הפנימית שלה פוגעת ביישום מטרותיה של מג"י. .ולמכון כי בשל אי-ההתאמה בין הנתונים - אפילו מדובר בהפרשים נמוכים - מוטלת בספק המהימנות של הנתונים שעליהם מבוססים הדוחות הכספיים של המכון ושל המשרד. בסוף יוני 2008 הודיע סגן מנהל המכון למשרד מבקר המדינה כי בעקבות הביקורת נשמרות האסמכתאות מדיוני המנהל עם החוקרים, ובכלל זה החלטות המנהל. הוצאות שכר במכון הגיאולוגי: בביקורת נמצאו אי -התאמות בין נתוני המרכב"ה (בסעיפים של השתלמויות החוקרים ויציאותיהם לשבתון, שעות נוספות וכוננויות) שהתקבלו מסגן מנהל המכון לבין נתוני יחידת השכר במשרד, בנוגע לשנים 2005 -2007 . שיעור ההפרשים בין הנתונים מגיע עד לכ -15% . למכון ולחשבות המשרד אין מסמכים המבהירים את אי-ההתאמות האלה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד משרד מבקר המדינה העיר לאת"ק ולמשר ד כי הם השתהו כתשעה חודשים עד שחתמו על ההסכמות בסוף אוקטובר 2008 . בשל ההשתהות הזו הגדילה הממשלה את השקעותיה בחברות, לשם מתן עזרה פיננסית דחופה ולא לשם השגת מטרות מקצועיות מוגדרות על פי צורכי המדינה, כבעבר. .הביקורת העלתה כי בפועל לא הגישו משרד התשתיות הלאומיות ומשרד האוצר הצעת החלטה לממשלה בעניין הפעלת המכון המאוחד עד ינואר 2008. הביקורת העלתה כי ועדת הבטיחות והגהות לא התכנסה משנת 2005 עד מועד סיום הביקורת אלא פעם אחת. לפיכך לא מילאה הוועדה את תפקידה באותן שנים כנדרש בנוהלי החברה. משרד מבקר המדינה העלה כי ממאי 2005 עד יולי 2008 הגיש המבקר הפנימי של מג"י לוועדת הביקורת כ -30 דוחות ביקורת, אולם עד מועד סיום הביקורת הוועדה לא דנה בהם16 , וכמו כן לא דנה עם המבקר הפנימי .ועם המנכ"ל בפעולות שנקטה מג"י לתיקון הליקויים. יצוין שחוץ מכמה דוחות של המבקר הפנימ י בעניין פרויקטים בחו"ל לא דנה גם מליאת הדירקטוריון של מג"י בממצאי אותם דוחות ובפעולות שהמליץ המבקר הפנימי לעשות כדי לתקן את הליקויים. מדוח שהגיש המבקר הפנימי של מג"י לוועדת הביקורת של הדירקטוריון בנובמבר 2007 ומבדיקות שעשה משרד מבקר המדינה באוגוסט 2008 עולה כי אין במג"י מסמכים המעידים שכל החומרים והחלפים שהוצגו כהוצאה שוטפת בשנים 2006 ו- 2007 , אכן נצרכו באותן שנים. עוד העלה משרד מבקר המדינה כי במחסני 20 מג"י מצויים פריטי ציוד וחלפים שהחברה אינה מחזיקה בעניינם רישום כגון פירוט מועד כניסתם למחסנים אלה, תיעוד למשיכתם מהמחסנים ומעקב אחר השימוש בהם. את חלקם גם אי -אפשר לזהות זיהוי פרטני, ולכאורה הם נרכשו לפני השנה השוטפת.	משרד מבקר המדינה העלה כי אין בין מג"י ובין המשרד הסכם, זיכרון דברים או מסמך חתום אחר המפרט את הציוד שמג"י מחזיקה בנאמנות, את משך הזמן שהיא רשאית להחזיק בו ואת שוויו. הממונה על ביקורת חשבויות במשרד הודיעה למשרד מבקר ה מדינה בנובמבר 2008 כי למשרד אין נהלים מסודרים הדנים במסירה ובהחזקה של ציוד ממשלתי המוחזק בנאמנות, או בפיקוח ובבקרה עליו.	6
חברת נמל אילת בע_מ . אירוח מופעי תרבות בשטח נמל אילת הביקורת העלתה כי כל נושא קבלת הכרטיסים ואופן חלוקתם לא דווח לדירקטוריון וממילא לא אושר על ידו. לדעת משרד מבקר המדינה, חלוקת כרטיסים שמחירם הכולל לציבור הרחב עומד על למעלה ממאה אלף שקלים, חינם אין כסף, מחייבת הסדרה ופיקוח שכן ההתנהלות הלקויה בעניין חלוקת הכרטיסים עלולה לפתוח פתח לפגיעה בטוהר המידות. משרד מבקר המדינה מציין כי אין בידי החברה רישום של מספר הכרטיסים שהעניקו העובדים הבכירים לגורמים מסחריים שונים, ושל מספר הכרטיסים שהשתמשו בהם בעצמם. .הביקורת העלתה ליקויים רבים בהתנהלות של חברת נמל אילת בע"מ בנוגע לאירוח של פסטיבל הג'ז בשטחה, הן בכל הקשור להסדרת ההתחשבנות בגין הוצאותיה, והן בנוגע לחלוקת אלפי כרטיסי כניסה חינם לעובדים ולאורחים. מן הראוי שהחברה תקפיד על קלה כבחמורה בתחום זה. על החב רה להפיק לקחים ולתקן ללא דיחוי את הליקויים שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בדוח זה. . .נמצא כי אין לחברה קריטריונים למתן כרטיסי חינם לעובדיה ולאורחיה וזאת - בניגוד לסדרי מינהל תקינים. אין בחברה מסמכים הנוגעים לחלוקת כרטיסי חינם בשנת 2007 , לאלה שהוגדרו בשנים הקודמות כאורחי החברה, ולמספר הכרטיסים שניתן לכל אחד מהם. בנסיבות אלה אי אפשר לדעת למי העניקה החברה בשנת 2007 כרטיסי חינם, ומהי הכמות שניתנה להם. זאת בניגוד לסדרי מינהל תקינים המחייבים תיעוד מפורט על כך. החברה הודיעה למשרד מבקר המדינה כי בכוונתה להביא לדיון בדירקטוריון החברה את הנושאים של התמורה הכספית בעבור הוצאות הפסטיבל ואופן חלוקת הכרטיסים, לצורך קביעת נהלים לקיום הפסטיבל וקריטריונים שוויוניים לחלוקת כרטיסים בשנה הבאה. עיון ברשימת האורחים שהחברה נתנה להם כרטיסי חינם בשנת 2006 העלה כי ניתנו 42 ,כרטיסים למנהל נמל חיפה דאז, מר מנדי זלצמן בעקבות פנייתו למתן כרטיסים לארבעה נותני שירותים בעבר ובהווה של רשות הנמלים ו/או חברת נמלי ישראל בע"מ ו/או חברת נמל חיפה בע"מ ו/או חברת נמל אילת בע"מ. כמו כן הועלה כי בשנת 2006 ניתנו לכל אחד מ-12 גופים ואישים שניים עד24 כרטיסי חינם. במסמכי החברה לא צוינו הסיבה למתן הכרטיסים, והאופן שבו נקבע מספרם. הביקורת העירה לחברה כי שווי כרטיסי הכניסה לפסטיבל שנתנ ה החברה לעובדים לא נכלל בדיווח על הכנסתם של העובדים, ולא נוכה מהם מס במקור כנדרש בפקודת מס הכנסה. החברה הודיעה למשרד מבקר המדינה כי ניתנו הנחיות מתאימות לגילום הטבה לעובדים. בידי רשות המסים אין מסמכים שיצביעו על כך שעובדי הרשות קיבלו אישור מההנהלה הבכירה של רשות המיסים לקבל כרטיסי חינם מהחברה. הביקורת העלתה כי עובדי רשות המסים לא העבירו את הכרטיסים לוועדה המשרדית שבמשרד האוצר, וממילא הן לא נרשמו בספר המתנות של המשרד. הביקורת העלתה כי אין בידי החברה מסמכים המצביעים על אופן קביעת דמי ההרשאה, או נתונים מרוכזים על העלויות בפועל של הקמת מתחם האירוע, הוצאות הביטחון המיוחדות והוצאות אחרות. לפי הערכת החברה העלויות שלה בעד הפסטיבל נעות בין 20 ל-30 אלף ש"ח בגין בניית אולמות מהמכולות, תגבור מאבטחים בשערי הנמל והצבת חשמלאי תורן.	הדירקטוריון הסתפק בדברי היו"ר, ולא קיים כל דיון בנושאים שהועלו לעיל. לאחר סיום הפסטיבל אוחסנו המכולות ששימשו לארגון הפסטיבל בשטחי הנמל.	7
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הפיקוח על מזון לבעלי חיים מן הראוי שמשרד החקלאות יסדיר את הפיקוח גם על יצרני המספוא לייצור עצמי, לתקופת הביניים, עד שיחוקק החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים ויוסדר בו הפיקוח גם על הנושא הזה. לדעת משרד מבקר המדינה, חילוקי הדעות בין המשרדים האמורים באשר להפעלת הפיקוח על מזון רפואי מחייבים ששני המשרדים יסדירו את הפיקוח על מזון רפואי לבעלי חיים ובכלל זה את השינויים שיידרשו בחקיקה להסדרת הסוגיה. משרד מבקר המדינה מעיר שמן הראוי שהמעבדה לטיב המספוא תקבל הכרה רשמית בכשירותה המקצועית. לכן עליה לפעול לקבל הסמכה מהרשות הלאומית להסמכת מעבדות לרוב שיטות הבדיקה שהיא מבצעת. בביקורת עלה, כי מ-76 שיטות לבדיקת פרמטרים שונים במזון לבעלי חיים קיבלה המעבדה לטיב המספוא הסמכה רק לשתי שיטות בדיקה (כימות חלבון; כימות נחושת בתערובות מספוא). ההסמכה התקבלה לראשונה באפריל 2004 . ממועד זה ועד לשנת 2008 לא פנו השירותים להגנת הצומח בבקשה לקבל הסמכה לעוד שיטות בדיקה. יצוין כי כדי להבטיח שהמזון לבעלי חיים יה יה בטוח למאכל, חשוב לקבל לדעת משרד מבקר המדינה, חומרת הדברים מטילה חובה לטפל בהליך מזורז בחקיקת החוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים, וראוי כי יהיה בו גם פרק שיסדיר את הפיקוח על הכנת מזון רפואי במכו ני תערובת ובמרכזי מזון. בצו הפיקוח נקבע שבמספוא המכיל תרופות, לרבות חומרים אנטיביוטיים, יש לציין בתווית - בתוך מסגרת - את המילים "מכיל תרופה", ומתחת למסגרת יש לציין את שם התרופה ואת שיעורה במספוא. בצו הפיקוח לא נקבעה החובה לכתוב על התווית את זמני ההמתנה, וזאת למרות חשיבותו של מידע זה. הבדיקה העלתה שמכוני כדי ליצור הרתעה מן הראוי שמשרד החקלאות יבחן את האפשרות לעגן בדין הטלת קנס מינהלי על מכוני התערובת שאינם מקיימים את הוראות צו הפיקוח. .הסמכה לשיטה לכימות מתכות והסמכה לשיטות לבדיקת מיקוטוקסינים (אפלטוקסינים ו- DON .) לדעת משרד מבקר המדינה, בהסדרים החדשים שיקבע המשרד לפיקוח על מזון לבעלי חיים יש לכלול תקנים הנוגעים לייצור בלילים ולסחר בהם. .לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לבצע בדיקה והערכה מחודשות לתכשירים שהוועדה לתוספי מזון לא דנה בהם ושקיבלו היתר לפני שנים רבות. נוסף על כך, יש מקום שבחוק החדש לפיקוח על מזון לבעלי חיים ייקבע מנגנון מובנה לבדיקה ולהערכה מחודשות של תוספי מזון.	2. לפי הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עופות שהורמנו או הוזנו בחומרים כימיים), התש"ך - 1959 , אסור להאכיל עופות בחומר המכיל ארסן, לרבות חומצה ארסנלית. עוד אוסר הצו לשווק עופות שהוזנו בחומר מסוג זה. בניגוד להוראות הצו כאמור, השירותים להגנת הצומח, שהם הרשות המוסמכת על פי הצו בנושא, נתנו היתרי עסקה לתוספי מזון לעופות, המכילים ארסן. את ההיתרים נתן מנהל השירותים להגנת הצומח בתוקף סמכותו לפי צו הפיקוח.	8
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . השירות לנוסע באוטובוס לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שראש אגף בקרה ופיקוח נכלל בצוות המשנה לניקוד ההצעות של המתמודדים השונים במכרז; ונוכח העובדה שהוא נכלל ברשימת הממליצים על החברה לבקרה ושמכתב המלצה של הממונה עליו נכלל במסמכי המכרז, רצוי היה שיימנע מהשתתפות בצוות המשנה ועל המשרד היה למנות עובד מקצועי אחר תחתיו. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרים של הפרטה או מיקור חוץ של סמכויות שלטוניות או סמכויות בעלות אופי דומה המבוצעות מטעם משרדי ממשלה, לרבות מנגנוני ניהול בקרה ופיקוח, יש מקום במקרים הראויים לעגן בחוזה עם החברות הפרטיות גם אפשרות להחיל עליהן את הביקורת של משרד מבקר המדינה5 . מדוחות חברת הבקרה וממסמכים נוספים של משרד התחבורה עולים הליקויים הבאים: לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה לפעול להשוואת נספחי הפיצויים שכן נספחי פיצויים שאינם אחידים, גוררים גביית קנסות רק מחלק מהמפעילים בגין אותה חריגה, יוצרים אי שוויון ביניהם, ומקשים על אכיפת הדרישות. נמצא כי משרד התחבורה לא כלל בדיקה זו ברשימת הבדיקות שמבצעת החברה לבקרה, אף כי מדובר בנושא חיוני. . לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התחבורה להבטיח שימור והעברת הידע שנמצא ברשות החברה לייעוץ כלכלי, באופן שוטף, שהרי כל אימת שתתחלף חברה לניהול הרפורמה או שיתחלפו חלק מעובדיה, עלולים להיווצר חללי ידע גדולים שיש למלאם מחדש בהשקעה ניכרת. נמצא כי כאשר לא היה בידי נהגי המפעילים אישור קצין בטיחות או שהנהגים סרבו להציג מסמכים תקפים בבקרה הגלויה באוטובוס כגון רישיון נהיגה, רישיון רכב, ביטוח ואישור קצין בטיחות, משרד התחבורה לא דרש לוודא קיומם ולהציגם תוך חמישה ימים כנדרש. לדעת הביקורת על משרד התחבורה להוסיף בקרה זאת לרשימת הבקרות שעל החברה לבקרה לבצע. הליקויים דלעיל אינם עולים בקנה אחד עם תקנות התעבורה, עם החוזים שנחתמו בין משרד התחבורה לבין המפעילים ועם הוראות שונות של המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה להעמיק את האכיפה בתחומים המהותיים הקשורים לשירות לנוסע, לרבות: נהיגה מסוכנת, חובת דיווח של המפ עילים, עמידה בלוחות זמנים ואדיבות נהגים. על משרד התחבורה לאתר את התחומים בהם אין הנחיות בכלל, כגון נוהלי חירום, או שההנחיות הקיימות אינן מספקות ולדאוג לקביעת הנחיות מחייבות בתחומים אלו, הן למפעילים השונים והן לחברה לבקרה. יש לציין, כי המפעיל דורג במקום 12 מתוך18 מפעילים, כי רמת השירות שהמפעיל סיפק לאשכולות אחרים היתה ירודה ונבעה בעיקר מהעברת תשומות מאשכול אחד לטובת מישנהו.	עד מועד סיום הביקורת לא הקים משרד התחבורה מרכז מידע ארצי, ואין באפשרות ציבור הנוסעים לקבל מידע המרכז במקום אחד את כל הפרטים על קווי האוטובוסים של המפעילים השונים.	9
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הרפורמה בנמלי הים נמצא כי עד לאחר מועד סיום הביקורת, ינואר 2009 , טרם יושמה החלטת הממשלה בדבר חיזוק מודל הלנדלורד. 2. בדוח שלה ציינה הוועדה הציבורית בראשות עו"ד יהודה טוניק12 , בין היתר, כי מודל הלנדלורד, שעליו התבססה הרפורמה שנועד ה ליצור הפרדה בין הבעלות לתפעול השוטף , לא יושם דיו , דבר אשר גורם לתופעות בלתי ראויות, המחייבות השלמה מהירה של הליך הרפורמה. 3. גם הבנק העולמי13 .ביקר את הרפורמה שנעשתה בנמלים בישראל בין היתר קבע הבנק כי בשל המבנה הניהולי החדש שיצרה הרפורמה נעשה כל אחד מהנמלים מונופול אזורי, וכאשר יתחילו לפעול בהם משרד מבקר המדינה העלה כי בששת החודשים שחלפו ממועד חקיקתו של החוק עד מועד כניסתו לתוקף מנהלי רשות הנמלים לא פעלו להכנת דוחות כספיים מבוקרים למועד הפסקת פעילותה של רשות הנמלים - 16.2.05 . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשיבות הרבה שיש להכנת דוחות כספיים מבוקרים במועד, משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות החברות היו צריכים לקבוע את יתרות הפתיחה מהר ככל האפשר ואף לשקול להורות למנהלי חברת הפיתוח והנכסים, ששימשו גם מנהלי רשות הנמלים, להגיש להם דוחות כספיים של רשות הנמלים מבוקרים וחתומים על ידם. הביקורת העלתה כי לרספ"ן אין מידע השוואתי על מדדי השירות המקובלים בנמלי העולם, ובכלל זה בנמלי אגן הים התיכון, אף על פי שמידע כזה נוגע לתחרות של נמלי ישראל בנמלים אחרים בכל הקשור לטיפול במטענים שבשטעון20 . ממילא רספ"ן אינה מפרסמת דוחות כאלה לציבור בכלל וללקוחות הנמלים בפרט. משרד מבקר המדינה העלה כי תמורת ההטבות וההתחייבות שנתנו לעובדים בהסכמים שנחתמו אתם ברפורמה, ובכלל זה בהסכמי רשת הביטחון, הם לא התחייבו לעמוד ביעדים כלשהם, כגון התייעלות הנמלים, שיפור השירות בהם, הגברת התפוקה וכיו"ב. על כן מוטלת בספק התועלת שב -1.2 מיליארד ש"ח, שעל פי אומדן של חברת הפיתוח והנכסים, נתנו לעובדים, תמורת מימוש הרפורמה וההתחייבות לשמור על האיתנות הפיננסית של חברות הנמל. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת בס פטמבר 2008 , טרם הקימו ודאגו לאישורן של קופות גמל מרכזיות לקצבה בכל אחת מן החברות האמורות, ואת הכספים המיועדים לתשלומי הפנסיה כל אחת מהן מנהלת בחשבון נאמנות. משרד מבקר המדינה מעיר כי רשות החברות, משרד האוצר, משרד התחבורה, חברת הפיתוח והנכסים וחברות הנמל לא פעלו בנחרצות מאז שנת 2005 ,להקמתן של קופות הגמל לקצבה, כמתחייב על פי החוק הצווים וההסכמים. מן הראוי שהגורמים ש לעיל ישלימו את הקמתן ללא דיחוי. כאמור, לפי חוק החברות היה על חברות הנמל וחברת הפיתוח לערוך את הדוחות הכספיים בתוך שישה חודשים מתום השנה המדווחת. נמצא כי חברת הפיתוח והנכסים טרם הגישה דוחות כספיים מבוקרים לשנים 2005 -2007 ; חברת נמל חיפה בע"מ הגישה דוחות כספיים לשנים 2005 - .2007 רק באוגוסט 2008; חברת נמל אשדודבע"מ הגישה דוחות כספיים מבוקרים לשנת 2005 רק בסוף אוגוסט 2007, ורק בתחילת אפריל 2008 היא הגישה את הדוחות לשנת 2006 . באוגוסט 2008 , שמונה חודשים לאחר תום שנת הדיווח, הגישה חברת נמל אשדוד את דוחותיה הכספיים לשנת 2007; חברת נמל אילת בע"מ הגישה דוחות כספיים מבוקרים לשנים 2005 ו- 2006 רק במאי וביולי 2008 , בהתאמה, ואת הדוחות לשנת 2007 הגישה באוגוסט 2008. 3. התברר כי חברת הפיתוח והנכסים וחברות הנמל חלוקות בעניין יתרות הסגירה של רשות הנמלים ל - 16.2.05 , וכדי להכריע בעניין התקיימו דיונים בנושא יתרות הפתיחה אצל מנכ"ל משרד התחבורה. אולם, רק בינואר 2007 .הכריע מנכ"ל משרד התחבורה בנושא בדיונים שערך משרד מבקר המדינה במרס 2008 עם רשות החברות הממשלתיות ובאותו החודש גם עם חברת הפיתוח והנכסים עלה, שעם פירוקה של רשות הנמלים סמכותם של בעלי התפקידים בה פקעה, וכי המדינה לא נערכה מבעוד מועד לטפל בדוחות הכספיים של רשות הנמלים ליום פירוקה, בד בבד עם הליך חקיקת החוק. לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרד האוצר ומשרד התחבורה לבחון את הצורך להכין הצעת תיקון חקיקה או לפעול בדרך אחרת כדי שיהיה אפשר לקבוע במפורש מיהם המוסמכים לחתום על הדוחות הכספיים של רשות הנמלים ליום התחילה. . שתושתת על יסודות כלכליים ועל העלות הריאלית של השירותים הניתנים בנמלים. זאת כדי שתוכל לשמש תמריץ להעלאת רמת השירות בנמלים ולהפחתת הכוח המונופוליסטי של חברות הנמל. כאמור לא הוקמו ואושרו קופות גמל מרכזיות לקצבה ובפועל חברת הפיתוח והנכסים וחברות הנמל אינן מנהלות את הכספים המיועדים לתשלומי פנסיה בקופת גמל לקצבה אלא בחשבונות נאמנות. זאת ועוד, חלף גם המועד - 30.9.06 - שבו היה רשאי המנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, לפטור את החברות שלעיל ממס המוטל על הכנסה מהכספים המיועדים להפקדה בקופת גמל מרכזית לקצבה.	התברר כי ליום שהופסקה פעילותה של רשות הנמלים לא היו לה דוחות כספיים מבוקרים. עוד התברר כי משרדי האוצר והתחבורה לא הורו לרשות הנמלים להיערך להכנת דוחות כאמור אף שממועד קבלת החוק ועד כניסתו לתוקף עברה יותר מחצי שנה.	10
משרד הפנים . הגנת הפרטיות – אבטחת מידע ואיכותו במאגרי מידע ממשלתיים מבירור שערך משרד מבקר המדינה עם הקב"ט בינואר 2009 עולה כי ההסדר שתואר בתשובת הביטוח הלאומי עדין לא יושם. יודגש שבבדיקה חוזרת של הנתונים שעשה משרד מבקר המדינה, נמצא כי יותר מ - 14,000 שיבושים (כ -1% ) אירע ו בתקופת המערכת הנוכחית. יש לציין כי רישום נתונים שגויים לגבי פרטים אישיים כגון שם, כתובת ומעמד עלול לגרום לעיכובים בטיפול בתושבים, לקביעת זכאות לא נכונה לסיוע ולאי -גביית חובות על ידי מגוון גופים ממשלתיים 15 . מן הראוי שרשות האוכלוסין תיערך לבדיקת אמינות הנתונים ולתיאום טיוב הנתונים השוטפים וההיסטוריים עם המשתמשים החיצוניים במאגר מרשם האוכלוסין; כן ראוי שתקבע אחראי להכנת נוהל שעניינו בקרת איכות לנתוני המרשם וביקורת שוטפת עליהם. .הועלו כ- 200,000 רשומות של אזרחים פעילים שנולדו בארץ בשנות ה- 50 , שחסרים בהן מספרי הזהות של האב והאם. הדבר מקשה על בדיקות ייחוס הנדרשות לקביעת זכאויות (כגון יורשים), התחייבויות או מגבלות התלויות בבני משפחה. עוד הועלו כמיליון רשומות של תושבים פעילים שבהן רשום תאריך עלייה ולא נרשם מאיזו ארץ עלו, וכ- 65,000 רשומות של תושבים פעילים שבהן רשומה ארץ העלייה ולא נרשם תאריך העלייה. בכ-550 .רשומות של עולים נמצא שתאריך העלייה קדם לתאריך הלידה משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שבעבר נג נב מידע ונמכר לגורמי חוץ ואף היו ניסיונות של מתחזים להוצאת מידע ממאגרי הביטוח הלאומי, שיפור השירות ללקוחות אינו יכול לבוא על חשבון אבטחת המידע. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש לראות בחומרה את העסקת המוקדנים ללא "כרטיס חכם" אישי שמאפשר את זיהוים, דבר המונע לחלוטין את יכולת המעקב אחר מוסרי המידע ומהווה פגיעה קשה באבטחת המידע של הארגון. בביטוח הלאומי קיים ליקוי מבני מתמשך בעניין אבטחת מידע. הוועדה העליונה לאבטחת מידע בראשות סמנכ"ל משאבי אנוש דאז התכנסה לראשונה בספטמבר 2006 ופעלה במשך כתשעה חודשים. הממונה על אבטחת מידע כפוף ישירות לסמנכ"ל תקשורת ומערכות מידע (תמ"מ), מתוקף תפקידו של הממונה על אבטחת מידע הוא נדרש לבקר חלק מפעילות מערכות המידע של הארגון שהן תחת סמכותו של סמנכ"ל תקשורת ומערכות מידע (תמ"מ), כפיפות זו פוגעת באי-תלותו . נוסף על כך, הוא אינו מקבל עליו את מרותו של הקב"ט בהתאם לכללי שירות הביטחון הכללי מ- 2004 . מן הראוי שהנהלת הביטוח הלאומי תגדיר מבנה יעיל לניהול אבטחת המידע במוסדּה ותפעל באופן מיידי ליישומו. לא נמצא שמשרד הפנים והמשטרה שיתפו פעולה בחקירה. שיתוף פעולה כזה היה עשוי להניב ת וצאות חיוביות. לדעת משרד מבקר המדינה יש . לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה. התברר ש יש אי -התאמות בין נתוני רשות האוכלוסין לבין נתוני ביקורת הגבולות - חלקן נובעות משינוי שיטת הרישום של תנועות במערכת רישום ביקורת גבולות בשנת 2006 , וחלקן-מפיגורים בקליטת העדכונים למערכת "אביב" או מאי-שליחת עדכונים ממערכת אחת לאחרת.	משרד מבקר המדינה העלה, כי עד מועד סיום הביקורת לא היה נוהל לבדיקת הלוג והורשו להשתמש בלוג לאיתור חריגים רק אנשי ביקורת ובקרה במשרד הפנים כגון המבקרת הפנימית. עוד נמצא שלא נקבעו סנקציות ברוח חוק הגנת הפרטיות נגד מי שמנצל את המערכת לרעה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לאפשר לממונים על אבטחת מידע אצל הלקוחות החיצוניים לבקר את פעילות המשתמשים במרשם ויש לקבוע סנקציות נגד המנצלים את השימוש במערכת לרעה. בבדיקה של משרד מבקר המדינה על נתוני הלוג בתקופה מרס-יולי 2008 נמצא כי הוצגו שאילתות באמצעות הרשאות הגישה של 78 ממשתמשי המערכת, כשאלה שהו בחו"ל ולכאורה לא הייתה להם גישה למערכת. כמו כן הוצגו שאילתות באמצעות הרשאות הגישה של חמישה משתמשים שלפי הרישומים במערכת "אביב" נפטרו לפני מועדי ביצוע השאילתות. עוד העלתה הביקורת שפרטי חשבון משתמש של אחד ממפעילי הספק עדיין היו בשימוש שלוש שנים לאחר שעזב את החברה. המקרים המתוארים לעיל מלמדים שמשתמשים מסרו את ססמאותיהם לשימוש אחרים בניגוד לכללי השימוש במער כת "אביב" ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות או לחילופין שהמשתמשים לא שמרו עליהן כיאות והן נגנבו או שהייתה חדירה למערכת על ידי זר. משרד מבקר המדינה בדק מקרים של ריבוי שאילתות לגבי אותו אדם בתקופה מרס עד יולי 2008 והעלה ש -25 משתמשים הרבו בהצגת שאילתה על שלושה אנשים מפורסמים, דבר המעורר חשש לביצוע שאילתות שלא לצורכי עבודתם.	11
רשות מקרקעי ישראל . גביית כספים ממתיישבים ב_הרחבות_ ביישובים חקלאיים כאמור, מהבדיקה עלה כי כל המגרשים בהרחבת קיבוץ א ' שווקו ונבנו בבנייה מרוכזת באמצעות יזם א' בסתירה לתצהירים שהגישו המומלצים והקיבוץ, בהם הצהירו כי הם בונים בבנייה עצמית. מסתבר אפוא כי בכספי הסבסוד של משרד הבינוי והשיכון ביצעה המועצה האזורית חלק מעבודות הפיתוח בהרחבה, דבר שהוזיל את עליות הפיתוח ליזם, אולם הוא גבה את מלוא עלויות הפיתו ח שאישר המינהל. בסופו של חשבון נשארו אפוא לכאורה כספי הסבסוד של משרד הבינוי והשיכון בידי היזמים. לדעת משרד מבקר המדינה, תנאי הכרחי לאישור הוצאות הפיתוח הוא תיאום בין המינהל לבין משרד הבינוי והשיכון, בין השאר, לצורך העברת מידע מראש על סכום הסובסידיה. אם הסובסידיה לא הועברה למומלצים, ראוי שהמינהל יפעל להעברתה אליהם. המסקנה היא אפוא שהמינהל לא פיקח כיאות על שיווק הקרקעות ביישובי הצפון, גם כאשר היו בידיו הוכחות כי היזמים והאגודות חברו יחדיו לשם השגת רווחים כלכליים וזאת בניגוד לנהליו. עקב כך תכנית הרחבה שתכליתה דמוגרפית הפכה בפועל לפרויקט עסקי גרידא, שבו הרווח הכלכלי מתחלק בין היזם לבין האגודה. לא זו בלבד שהדבר אסור, אלא הוא פוגע במטרת ההרחבה ובעידוד ההתיישבות ביישובי עדיפות לאומית ובקו העימות. לדעת משרד מבקר המדינה, בהחתמת המומלצים על תצהירים אין די; על המינהל היה לנקוט פעולות של ממש לבירור חשדות בעניין תצהירים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, הקפאה זו הייתה מעין "פרס" ליזם ה ' ולקיבוץ ה' אשר באותה עת כלל לא רצו לשווק מגרשים לבנייה עצמית. לא נמצא כי הנהלת המינהל, בדיון במאי 2007 , ביקשה את הנחיית המועצה לגבי הטיפול בגביית הכספים שלא כדין עבור אותם מגרשים שנכללו ב- 115% . זאת ועוד, מעיון בפרוטוקול הדיון עולה, שאמנם מנהל המינהל ומנהלת האגף החקלאי הציגו את העובדה שהאגודות והיזמים לדעת משרד מבקר המדינה, תשלום בגין זכות ההמלצה לאגודה או למישהו מטעמה הוא בגדר העברת כסף שלא כדין; כל העברת תשלום לאגודה - בין אם הוא נעשה ישירות על ידי המומלץ ובין אם הוא נעשה באמצעות היזם ואיננו קשור ישירות להוצאות שהמינהל אישר, היא תמורה שניתנה שלא כדין כיוון שהיא נעשתה בזיקה לזכות ההמלצה. כל תשלום כזה מועמס בצורה זאת או אחרת על המומלץ. . בראש ובראשונה ראוי היה שידרוש הסכמים בין היזמים למומלצים ובין האגודות ליזמים. על המינהל היה לחדול משיווק מגרשים נוספים בקיבוץ א' עד הסדרת הנושא. מדוח הנהלת חשבונות שהעביר יזם ב' למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2008 עולה כי עבור70 מגרשי הרחבה הוא העביר לקיבוץ כ- 2,500,000 ,ש"ח כולל מע"מ שנגבו שלא כדין. נוסף על כך הוא גבה כסף כהחזר הוצאות פיתוח בסכום גדול מן המחיר שאישר המינהל. זאת ועוד, נמצא כי דפוס פעולתו של יזם ב ' בנוגע להעברת כספים שלא כדין היה זהה במספר יישובים נוספים שבהם בנה את הבתים בהרחבות.	יוצא אפוא שמטרתו של ההסכם בין הקיבוץ לבין היזם הייתה לווסת את השוק באזור הקרוב לקיבוץ. דבר זה גרם לשמירת רמת מחירים גבוהה, וכאמור, אינו עולה בקנה אחד עם מטרת ההרחבה ביישובי המועצה האזורית. האגודות והמועצות האזוריות פעלו בעניין זה תוך אימוץ ההשקפה היזמית ולא מנקודת המבט של עידוד ההתיישבות. כאמור המינהל לא פיקח כהלכה על שיווק הקרקעות בגליל העליון, דבר שאפשר תופעה זו.	12
רשות מקרקעי ישראל . פיתוח היישוב כפר ורדים משרד מבקר המדינה מעיר כי דברים אלה כוחם יפה לפעמים הראשונות שבהן הוארך תוקפו של הסכם ההרשאה, אולם, כפי שהובא לעיל, בשנות האלפיים חלה ירידה בתפקודה של החברה לפ יתוח, ובמקביל הביעה הרשות המקומית את רצונה לקבל עליה את עול הפיתוח, כפי שנעשה ברשויות מקומיות אחרות. על המינהל היה להביא בחשבון תמורות אלה ולפעול להעברתה של ההרשאה מידי החברה לפיתוח. בפועל, המינהל החליט על כך אך לא מימש את החלטותיו, האט מאד את פיתוח היישוב, והביא לכך שמשנת 2008 .אין מי שיישא באחריות לנושא לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת המועצה המקומית ב - 1993 חוללה תמורה ניכרת בהמשך הפיתוח של כפר ורדים, וחייבה שינויים בתנאי ההרשאה שנתן המינהל לחברה לפיתוח. על המינהל היה לקבוע דרכי פעולה שיאפשרו למועצה המקומית לפקח על הפעולות וסדרי העדיפויות של החברה לפיתוח . משנה חשיבות היה למיסוד הפיקוח של המועצה המקומית על פעולות החברה לפיתוח, משום שהמינהל לא עשה זאת במשך כל שנות הקמתו של היישוב. נוסף על כך, בכל הארכת תוקף של הסכם ההרשאה, היה על המינהל להתנות את ההארכה בסיום עבודות פיתוח ובנייה של מבני ציבור במבננים גדולים ובהעברתם לחזקת המועצה בלוח זמנים מחייב. בדרך זו הייתה מוטת האחריות של המועצה ביישוב הולכת וגדלה, ואילו פעילות החברה הייתה מצטמצמת בהדרגה עד סיום כל התחייבויותיה. .4. הסכם ההרשאה התיר לחברה לפיתוח לשווק בכפר ורדים מגרש אחד בלבד לכל משפחה. אף על פי כן אפשר המינהל לחברה לפיתוח לשווק יותר ממגרש אחד ליותר מעשרים משפחות, והחכיר את כל מקבצי המגרשים במחיר מסובסד. לדעת משרד מבקר המדינה, אם החליט המינהל כי נוכח מיעוט הביקושים בכפר ורדים יש מקום לשנות את תנאי הסכם ההרשאה ולאפשר לשווק יותר ממגרש אחד למשפחה, היה עליו לפרסם את השינוי ברבים ולפעול באופן שוויוני כלפי הציבור כולו. כמו כן היה עליו לבחון א ם יש מקום לשווק למשפחה אחת יותר ממגרש אחד במחיר מסובסד וללא מכרז, או לגבות את מלוא מחיר הקרקע מהמגרשים שהתווספו למגרש הראשון, דבר שלא עשה. לדעת משרד מבקר המדינה, אף שהיוזמה להקמתו של כפר ורדים הייתה יוזמה מבורכת שכאמור, הביאה להקמתו של יישוב משגשג, ראוי היה כי המינהל ילמד מן הניסיון שנצבר במשך השנים - הן מהצלחת הפרויקט והן מן הליקויים שנתגלו בו - ויסיק מסקנות שייושמו במקרים עתידיים, ככל שיהיו. .1. כפר ורדים נבנה על פי חזונו של יזם פרטי כמימוש מטרה ציונית של יישוב הגליל. היישוב נבנה בידי חברה לפיתוח שבשליטתו, בהיקף ובסטנדרד גבוהים. הקמת היישוב בידי חברה פרטית החולשת על שיווק קרקעות ו במימון המשתכנים עצמם הייתה יכולה להיחשב לתכנית חלוץ (פיילוט) בהיסטורי ה ההתיישבותית של מדינת ישראל. לפיכך ראוי היה להפיק ממנה לקחים חשובים כדי לעצב מודל כלכלי ויעיל להקמה בעתיד של יישובים חדשים בסיוע הסקטור הפרטי. אף על פי כן לא נמצא שהמינהל, היוזם את הקמתם של יישובים חדשים רבים, דן והפיק לקחים כלשהם מהקמת יישוב זה עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 . 2. במהלך28 השנים שבהן אישר המינהל לחברה לפיתוח הרשאה לתכנן ולפתח את כפר ורדים, חלו תמורות בעלות השפעה על פיתוח היישוב, כגון הקמת מועצה מקומית במאי 1993 , חקיקת חוק חובת המכרזים והתקנת תקנותיו ב- 1993 , וכן הפרטת התכנון והפיתוח במינהל והפקדתם בידי חברות מתכננות ומפתחות (הנקראות חברות מנהלות) מ- 1995 ואילך. עם כל זה, המינהל התעלם מתמורות אלה, ובייחוד מהשפעותיהן על תפקוד המועצה המקומית, ולא ניצל את מועדי החידוש של ההסכ ם להכנסת שינויים בתנאי ההרשאה (מלבד שינוי שטח ההרשאה ושלבי הביצוע). לאור תמורות אלה, ולאחר שנוכח כי בשנות האלפיים החברה לפיתוח אינה מצליחה לשווק את המגרשים ביישוב כמצופה, היה על המינהל לשקול את נטילת משימה זאת על עצמו, ולשקול להפריד בין עבודות הפיתוח ובין בניית מבני ציבור שבאחריות השלטון המרכזי והמקומי. כפר ורדים הוא יישוב קהילתי גדול ומפותח, אולם מממצאי הביקורת עולה שלא היה עוד מקום להמשיך ולפתחו על פי המודל שנקבע לפני כשלושים שנה. 3. אף שחלפו כשלושה עשורים מראשית הקמת היישוב, נדרשות עדיין השלמות פיתוח ובנ יית מבני ציבור מכוח הסכם ההרשאה עם החברה לפיתוח כפר ורדים. סוגיה זו הפכה לסלע מחלוקת בין המועצה המקומית, החברה לפיתוח והמשתכנים. כבר במהלך העבודות היה על המינהל לבדוק את המצאי ביישוב, להעביר לחברה לפיתוח רשימה מפורטת של עבודות פיתוח ומבני ציבור שעליה להשלים על פי לוחות זמנים מחייבים, ולהתנות את המשך ההרשאה בעמידה בהתחייבויות אלה, דבר שלא עשה. כמו כן היה על המינהל לאכוף על החברה לפיתוח להעביר למועצה המקומית, לאחר שהוקמה, מבננים שהושלמו לחלוטין, אגב צמצום גדל והולך בתפקידיה ובתחום אחריותה ביישוב ועד לסיום התח ייבויותיה. במקום זאת בחר המינהל לעצום עין מהנעשה ביישוב ולא ביצע פיקוח ובקרה על העבודות ועל עלויותיהן. בתום ההרשאה, בסוף שנת 2007 , הביא המינהל למצב שבו אין מי שיישא באחריות לפיתוח היישוב, שכן הוא הגביל את יכולתה של המועצה המקומית לתפקד, הורה לחברה להפסיק את פעילותה ביישוב, והותיר את התושבים, אשר שילמו מראש ממיטב כספם, ללא מלוא התמורה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על פי הסכם ההרשאה, ערך הקרקע בכפר ורדים נקבע בידי השמאי הממשלתי ועל פי ערך זה נקבעת ההנחה. אשר על כן, הנחה משומה מלאה היא סבסוד לכל דבר ועניין. אם החליט המינהל כי נוכח מיעוט הביקושים בכפר ורדים יש מקום לשנות את תנאי הסכם ההרשאה ולאפשר לשווק יותר ממגרש אחד למשפחה, היה עליו לפרסם את השינוי ברבים ולפעול באופן שוויוני כלפי הציבור כולו. כמו כן היה עליו לבחון אם יש מקום לשווק למשפחה אחת יותר ממגרש אחד במחיר מסובסד, או לגבות תמורת המגרשים הנוספים את מלוא מחיר הקרקע, דבר שלא עשה. נמצא כי בינואר 2001 , כחודשיים בלבד לאחר פרסום חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, חידש המינהל את ההרשאה (מלבד לשלב ג') מבלי לשנות את תנאי ההסכם המקורי, אף שאי-עמידת החברה לפיתוח ביעדי ההסכם אפשרה לו לשנותו או לא לחדשו. כבר בדוח 42 של מבקר המדינה (לשנת 1992 ) נמתחה ביקורת על המינהל על שאישר לחברות רבות שעבדו לפי הזמנתו לגבות עלויות פיתוח בשיטת "קוסט פלוס" בלי לבחון את עלות הביצוע בפועל. מן הנאמר לעיל עולה כי בכפר ורדים נמשך מצב זה גם בשנות האלפיים. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל היה לאשר לחברה מראש את שיעור הגבייה, ולהבטיח את זכויות המשתכנים. בשנת 2005 פנתה המועצה המקומית למינהל בעניין זה, ומאז מודע המינהל להשתלשלות הדברים, אלא שלא פעל כלל בנדון ולא בחן את סוגיית שיתוף הפעולה בין החברה לפיתוח ובין החברה, השייכת לבעל השליטה בחברה לפיתוח. המינהל גם לא דרש מן החברה לפיתוח או מהחברה את דמי החכירה עבור הנכס (המרכז המסחרי), שחלקו נבנה על קרקע שבניהולו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל היה לשקול את מכלול העובדות הרלוונטיות והשיקו לים הענייניים בטרם החליט להאריך את תוקפו של הסכם ההרשאה, ואין די בנימוק לפיו יש לאפשר לחברה להמשיך בשיווק ולהשלים את התחייבויותיה מהתקבולים בגינו, שכן נימוק זה יוכל לשמש עילה להארכת תוקפו של הסכם ההרשאה בשנים רבות, ללא קשר למתרחש ביישוב.	המינהל לא קיים עבודת מטה מסודרת על המשך פיתוחו של היישוב, ובהעדר התנהלות ראויה התקבלו החלטות סותרות שאינן עולות בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין. החלטות אלה תרמו לחוסר בהירות ולהיעדר פתרון לנעשה בכפר ורדים, על חשבון המועצה המקומית והמשתכנים, כפי שיובא בהמשך.	13
המשרד לשירותי דת . שירותי קבורה ליהודים ומצוקת הקבורה בגוש דן הביקורת העלתה כי השאלון לא התייחס לנושאים מרכזיים שבתנאי הרישיון ובפעילות נדרשת של ח"ק כגון נתונים על גביית כספים מהציבור ומכירת קברים לאנשים בעודם בחיים, חשבון ייעודי נפרד לפיתוח בתי עלמין, מספר הנקברים על ידי הח"ק ושכר בכירים. הח"ק אף לא נדרשו להגיש הצהרה על עמידתן בתנאי הרישיון. העברת מסמכים למשרד הייתה התנאי היחיד לחידוש הרישיון. לח"ק שהמציאו את המסמכים הוענק רישיון קבורה לתקופה של שישה חודשים ללא בדיקה עניינית וחשבונאית. הרישיון חודש בתום ששה חודשים לתקופה נוספת בהליך זהה. הנפקת הרישיונות נעשתה על ידי המחלקה לקבורה וללא מעורבות של יחידות מקצועיות נוספות במשרד. בהתאם להנחיית מנכ"ל הרשות הארצית לא הונפקו לחברות קבורה ביישובים כפריים (מושבים וקיבוצים) רישיונות ולא חודשו רישיונות שניתנו להן בעבר, ב גלל קביעתו ש"יש להנפיק רישיון קבורה אחד עבור כל מתחמי הקבורה" בתחום השיפוט של מועצות דתיות אזוריות ומועצות אזוריות. לא נוהלה באותה עת רשימה מסודרת של חברות לענייני קבורה בעלות רישיון תקף. מהשתלשלות העניינים המתוארת ומהתשובות לעיל מתברר שיש מחלוקת לגבי ייעוד הכספים שאמורה ח"ק ת"א לקבל מהמדינה עבור החזרת הקרקע ברמא"ג. עמדת ח"ק ת"א ופורום ח"ק היא שמצוקת הקבורה ויישום הקבורה הרוויה אינן נחלת ח"ק ת"א לבדה, ולכן יש לנתק את הסדרת העניינים הכספיים הכרוכים בקרקעות רמא"ג מן הדיון. לעומת זאת, עמדת ממ"י היא שהסכומי ם שהוצעו לח"ק עבור השטח מעניקים לה פתרון מימוני להתחלת בניית מבנים לקבורה רוויה בבית העלמין ירקון. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הנוגעים בדבר לפתור בהקדם את המחלוקת. המשרד לא הכין תכנית רב -שנתית להשתתפותו בתקציבי הפיתוח של בתי העלמין היהודיים, אלא תכניות שנתיות: .רק בינואר 2006 העביר המשרד לח"ק התחייבויות למימון עבודות פיתוח בבתי העלמין, דבר שגרם לניצול הנמוך של התקציב; בפועל אף אישר המשרד לח"ק לממש את ההתחייבויות התקציביות עד 31.12.07. למרות הקביעה במכתבו של מנכ"ל הרשות הארצית כי חלוקת תקציב הפיתוח תהיה כפופה לתעריפים הקבועים במ אגר המשולב, עבד נציג המחלקה לקבורה על פי מחירון שהוא הכין. נמצאו אי-התאמות בין אומדני עלויות הפיתוח שהוא קבע לאומדני עלויות על פי המאגר המשולב המעודכן לשנת 2005. אי-ההתאמות מתאפיינות בתמחור שונה לסעיפים קיימים במאגר המשולב, ובתמחור המשרד לסעיפים נוספים שאי נם קיימים במאגר המשולב. מן האמור לעיל עולה, כי רק בפברואר 2007 - כשלוש שנים לאחר הקמתו - ריכז הצוות הבין-משרדי את המלצותיו ומסקנותיו לגבי חלופות שונות למנגנון מימוני, תפעולי וארגוני לבית העלמין. רק במאי 2008 - כארבע שנים לאחר הקמתו - סיכמו הצוות הבין -משרדי ומשרד האוצר להביא הצעת החלטה בעניין לאישור ועדת השרים. לא נמצא כי המודל הכלכלי- תפעולי שהוסכם עליו הוצג בפני ועדת השרים. רק באוגוסט 2008 הסתיימה הכנת המכרזים לפיתוח של תשתיות-העל, וטרם אושרו לעבודות אלו כל היתרי הבנייה. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 ., טרם החלו עבודות הפיתוח להקמת בית העלמין לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשקול לכלול כתנאי לתקצוב פיתוח בתי עלמין במועצות הדתיות וברשויות המקומיות את המעבר לשיטות קבורה רוויה בגלל מצוקת שטחי קבורה במקומות שונים ברחבי המדינה. החלת תנאים מסוג זה במסגרת השיקולים לחלוקת תקציב הפיתוח הייתה מאפשרת למשרד להשפיע באופן ישיר על פיתוח בתי העלמין בידי חברות הקבורה במועצות הדתיות וברשויות המקומיות. ההתקשרות עם היועץ ההנדסי נעשתה רק לאחר שעברו כשבעה חודשים ממועד מתן ההתחייבויות התקציביות מול ח"ק. התברר כי היועץ ההנדסי היה מעורב בבדיקת ביצוע עבודות הפיתוח רק ב-23 מ-97 בתי העלמין (24% ) שנוהלו בידי ח"ק שתוקצבו במסגרת תקציב פיתוח בתי עלמין לשנת 2005 . נוסף על כך, התשלומים ששלמו למרבית חברות הקבורה בסיום עבודות הפיתוח בבתי העלמין, הועברו ללא בדיקה של יועץ הנדסי מוסמך.	ועדת השרים החליטה באוקטובר 2008 , כי תיערך בדיקה משותפת של המשרד, של משרד האוצר ושל חברות הקדישא למתן "רשת ביטחון" על ידי המדינה. בהעדר הבדיקה יהיה קשה, לדברי ח"ק ת"א, להתקדם לפתרון שיאפשר לה את בניית מבני הקבורה הרוויה. נחוץ אפוא לסיים את הבדיקה בדחיפות.	14
המשרד לשירותי דת . הפיקוח על כשרות המזון משרד מבקר המדינה העיר לרב שלוש כי עליו לדרוש מבתי העסק מקבלי תעודת ההכשר להפסיק את מתן התרומות לעמותה שהוא עומד בראשה בכדי לא להיקלע לניגוד עניינים. מובן שאין מניעה שבתי עסק אלה ימשיכו לתרום למוסדות תורה אחרים שאין לרב שלוש זיקה כלפיהם. לחילופין, על הרב שלוש לוותר על תפקידו כיו"ר העמותה. בעקבות הערות הביקורת הודיע הרב שלוש כי הוא התפטר מתפקידו כיו"ר וחבר בעמותה. משרד מבקר המדינה בדק את הבקרה של מחלקת הנהלת החשבונות על פנקסי הקבלות שנמסרו למזכירי המחלקות והתברר כי היא לא קיימה כמעט בקרה על כך אף שהם האסמכתה לתשלום האגרות. לדעת משרד מבקר המדינה, שיטת הרישום של פנקסי הקבלות ארכאית, והמצב שבו מזכירי המחלקות מקבלים לידיהם את התשלום, מפקידים את הכסף ומקיימים בעצמם את הבקרה אינו תקין. .(א) משרד מבקר המדינה העלה, כי בשתי מחלקות הכשרות בירושלים חסרים מסמכים רבים מהשנים 2003 -2007 . לעומת זאת, ברה"ר ובפרקליטות מחוז ירושלים אותרו העתקי מסמכים הנוגעים לענייני הכשרות במועצה הדתית בירושלים, ואלו היו אמורים להימצא בתיקים ובמחשבים של המועצה הדתית, אך הם לא היו שם. העדרם של מסמכים רבים במחלקות הכשרות בחיפה ובירושלים מעורר חשש כי המסמכים הוצאו שלא כדין מהתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, חובתן של המועצות הדתיות לשמור על חומר ארכיוני, כפי שנקבע בחוק, ולפעול להשבתם של מסמכים שנלקחו. . במקרה זה היה על המועצה הדתית לתקן את הטעות מיד לאחר שנודעה ולהחליף את תעודות ההכשר או לחילופין לפרסם הבהרה על כך לבתי העסק כדי שלא להטעות את קהל צרכני המוצרים הכשרים שהיה עלול לחשוב כי החל מ- 15.6.07 ועד להחלפת התעודות לא הייתה להם תעודת הכשר בתוקף. 2. הביקורת בחיפה העלתה, כי במקרים רבים תעודות הכשר לא הופצו לבתי ה עסק במועדים האמורים, וכתוצאה מכך הם פעלו ללא תעודות תקפות, אף ששילמו את האגרה והעסיקו משגיח כשרות. משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מאי -יוני 2007 בדיקה מדגמית תעודות הכשר שהיו בתוקף במחצית השנייה של שנת התשס"ז (אפריל - ספטמבר 2007 ) ב-57 בתי עסק בחיפה (ביניהם מפעלים, בתי מלון, בתי אוכל קטנים, אולמות אירועים, מאפיות ואטליזים). לשישה בתי עסק לא הייתה תעודת הכשר תקפה למעלה מחודש לאחר תחילת המחצית השנייה של השנה. מדובר בבתי עסק ששילמו אגרת כשרות שנתית ואף המשיכו לשלם את שכר המשגיח. נו סף על כך, נמצא כי כשבוע לאחר תחילת תוקף תעודות המחצית השנייה טרם חולקו כ-150 תעודות מבין כ- 350. לדעת משרד מבקר המדינה על הרה"ר לפעול לפתרון הבעיה המתוארת כך שמחד גיסא, מפעלים מחוץ לירושלים יוכלו לשווק את תוצרתם גם בירושלים, ומאידך גיסא, מוצריהם יהיו ברמת כשרות שמתאימה לדרישות הכשרות המקובלות על הרה"ר. 2. בביקורת במועצה הדתית חיפה נמצא, כי כמה מפעלים או בתי עסק מחוץ לתחומי העיר קיבלו תעודות הכשר מהמועצה הדתית חיפה או מרב העיר, הרב שלוש, במקום מהמועצה הדתית שבתחומה הם פועלים. להלן הפירוט.	כאמור, חוק הרה"ר אינו מכפיף אליה את הרבנים המקומיים. כתוצאה מכך יש רבנים שלא פועלים על פי הוראותיה. התברר כי בשל העובדה ששֹוררים הבדלים בין הרבנים המקומיים בדרישות הכשרות, יש רבנים שאינם סומכים על תעודת הכשר של רבנות מקומית אחרת.	15
המשרד לשירותי דת . סוגיות הנוגעות לשנת השמיטה התשס_ח לדעת משרד מבקר המדינה, דרך קבלת ההחלטות בנושא התקציב ושיעור ניצולו מעידים שקביעת התקציב לא התבססה על הצרכים הממשיים, והדבר עלול לגרום להוצאות מופרזות מכאן ולמחסור מכאן. מהאמור עולה כי התוצרת שגודלה בפיקוח אוצר בית דין של הרה"ר ובמימון תקציב השמיטה נמכרה בשוק החופשי ולא רק למי שצורך תוצרת למהדרין (ראו להלן בפרק "תמיכה בחקלאים שתוצרתם משווקת באמצעות אוצר בית דין"). לדעת משרד מבקר המדינה היה על הרה"ר להיוועץ מבעוד מועד במחלקת הייעוץ והחקיקה האזרחית במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה בנוגע לבחירת יו"ר ועדת שמיטה שיהיה בעל סמכות לאשר ביצוע עסקה במקרקעין. אף על פי שהגורמים הרשמיים ברה"ר הם שקבעו את ההנחיה בדבר הקמת אוצר בית דין, הקמתו והפעלתו לא נדונו, לא אושרו ולא תוקצבו בידי הממשלה או במסגרת רשמית אחרת. החלטת הרה"ר להפעיל לראשונה אוצר בית דין מטעמה מבטאת מדיניות של צמצום השימוש בהיתר מכירה, שאינה מתיישבת עם מדיניותה של הרה"ר לדורותיה. לדעת משרד מבקר המדינה בהתחשב בכך שאוצרות בית דין פרטיים כבר פועלים ואף ממלאים לכאורה את צורכי האוכלוסייה שמקפידה לצרוך תוצרת למהדרין; ובהתחשב בכך שהחקלאים והצרכנים הסתמכו על מדיניות היתר המכירה שהייתה מקובלת ממועד הקמת המדינה, היה על הרה"ר, שהיא גוף ממלכתי הפועל בתחום הדתי והרוחני והאחראי בין היתר לפיקוח ולמתן שירותי הדת היהודיים, לבחון על פי כללי מינהל תקין אם מהיבטים מינהליים ועל פי שיקולים כלכליים נחוץ להקים אוצר בית דין שכזה. יצוין כי אף שהרה"ר החליטה לשנות את מדיניותה בדבר צמצום היתר המכירה לפני שתקבל את ההחלטה בעניין התקציב לשנת שמיטה, שינוי זה לא הובא לפני הממשלה על אף חשיבותו וממילא לא נדון ולא קיבל ביטוי בדברי ההסבר להצעת ההחלטה של הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה, לקראת הדיון על התקציב היה מקום להביא לידיעת הממשלה את דבר השינוי האמור ואת השפעותיו ותוצאותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהמועד שבו חלה שנת שמיטה ידוע מראש, היה על הרה"ר להיערך מבעוד מועד לטיפול בכל הכרוך בה ולקבוע נהלים ולוחות זמנים לצורך כך, ובכלל זה היה עליה לדון באופן הביצוע של פרויקט השמיטה ולקבל החלטות בנושא. אילו החליטה הרה"ר להתקשר עם חברה פרטית שתטפל עבורה בפרויקט, היה עליה לקבוע מראש לפי אילו קריטריונים תיבחר החברה ולהגדיר את אופן ביצוע הפרויקט, כדי שהיא תוכל להיערך לפרסום מכרז לבחירת החברה, כמתחייב מחוק חובת המכרזים. 2. .החברה מינתה את הרב זאב וייטמן לראש צוות העובדים בפרויקט כאמור, כבר קודם לכן החליטה הרה"ר למנות את הרב וייטמן ליו"ר ועדת השמיטה, ובמצב הדברים האמור הוא נדרש לשמש הגורם המנחה והמפקח בכל הנוגע לפרויקט השמיטה מהבחינה ההלכתית והמינהלתית גם יחד. לדעת משרד מבקר המדינה יש חשש שאיחוד תפקיד יו"ר ועדת שמיטה עם תפקיד רב מנחה עלול לפגוע בפיקוח ובבקרה המינהל תית, וראוי לשקול ביצוע הפרדה בין התפקידים האמורים כל אימת שיוחלט שגוף פרטי יבצע את פרויקט השמיטה, באופן שהפיקוח המינהלתי על עבודתו של הגוף הפרטי יישאר בידי הרה"ר. לדעת משרד מבקר המדינה, בנסיבות אלה אין לדעת על מה התבססה ההחלטה על היקף התקציב לנושא השמיטה, שכאמור גדול פי ארבעה מהסכום שהועמד לשנת השמיטה הקודמת, ואי -אפשר לוודא שהיה באפשרותה של הממשלה לקבל את ההחלטה המקצועית והמיטבית בנושא זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרבנות הראשית להיערך לשנת השמיטה בפרק הזמן שבין שנות השמיטה, וב כלל זה עליה להכין את התשתית לשנת השמיטה ולגבש פתרונות לסוגיות הלכתיות. סביר להניח שאם הרה"ר תיערך כראוי לשנת השמיטה יהיה אפשר לשלב בתפקידי המחלקה למצוות התלויות בארץ את הטיפול בנושא השמיטה, בין השאר כדי שיהיה אפשר לנצל את הידע והניסיון של עובדי המחלקה ולהשתמש במאגרי המידע המשמשים את המחלקה. הדבר יאפשר לצמצם את עלויות ביצוע הפרויקט בעתיד. כאמור לעיל, במרס 2008 אימצה הכנסת גישה דומה וחוקקה את חוק ועדת שמיטה ממלכתית , התשס"ח - 2008 , וקבעה כי תפקידה של הוועדה הוא לסייע בהיערכות מדינת ישראל לקראת שנת שמיטה. מאחר שהמבחנים פורסמו רק כשלושה חודשים לאחר תחילת שנת השמיטה, החל המשרד לשירותי דת לעשות ביקורת על נוכחות התלמידים רק בפברואר 2008 , כחמישה חודשים לאחר תחילת שנת השמיטה. בשל כך נאלצה ועדת התמיכות לאשר למוסדות הלימוד תמיכה בדיעבד לשנת 2007 ובלבד שהם הציגו דוחות כספיים ומאזנים לשנת 2007 והוכיחו, בין היתר, שהם קיימו פעילות בשנת 2007 ועמדו בתנאים האחרים המפורטים בנוהל.	בסוף דצמבר 2007 הגישו שישה מכונים בקשות תמיכה לשנים 2007 ו- 2008 . רק ביוני 2008 אישרה ועדת התמיכות את הבקשותלשנת 2007 של ארבעה מהם , שעמדו בדרישות הנוהל . בספטמבר 2008 הועברו התמיכות בסכום כולל של 1.25 .מיליון ש"ח לחשבונות הבנק של המכונים מאחר שהנוהל פורסם רק כשלושה חודשים לאחר תחילת שנת השמיטה, נאלצה ועדת התמיכות לאשר תמיכה בד יעבד לשנת 2007 ובתנאי שהמכונים הוכיחו שהם עמדו בתנאים המפורטים בנוהל, ובכלל זה קיום פעולות הכנה והדרכה בשנת 2007. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות מבעוד מועד לטיפול בעניין התמיכות וקביעת המבחנים לחלוקתן לפני תחילת שנת שמיטה היו מאפשרות לעשות בקרה בזמן אמת על הנתונים שצוינו בבקשות לתמיכה (כגון נוכחות התלמידים, מועדי הלימוד, קיום הדרכות), לקבל מבעוד מועד אישור מהרשות לתכנון ולתת את התמיכות זמן סביר לאחר תחילת שנת השמיטה.	16
משרד התיירות . ירידת מפלס ים המלח ותופעת הבולענים בשל היעדר דוח סופי של הצוות הכולל המלצות בדבר כלים הנדסיים ישימים, מתקשים מאוד מוסדות התכנון השונים, לדבריהם, להחליט על מתן אישורי בנייה באזור ים המלח; פעמים רבות אין אישורי בנייה ניתנים כל עיקר; ולעתים הם ניתנים רק בשל חשיבות המבנה לאזור, אף שלא ידוע כיצד יפתור היזם את הבעיות ההנדסיות. כך, למשל, מתקשים מוסדות התכנון להחליט מדי שנה על מתן אישורים להקמת בימות אירועים ולהקצאת מתחמי חנייה במסגרת אירועים דוגמת "פסטיבל אהבה"47 . עוד מתקשים מוסדות התכנון להחליט אם ואימתי יש לסגור אזור כזה או אחר בשל בולען שנפער בו, ואם וכיצד יש למגן מבנה קיים באזור בולענים. ללא יצירת כלים הנדסיים ישימים קיים חשש של ממש לנזקים לגוף ולרכוש, ולפיכך - לקיפאון בענפי התיירות, התעשייה וההתיישבות באזור ים המלח. על משרד התיירות, כמרכז הטיפול בנושא ים המלח בכללותו, החל ממרס 2007 , לפעול ללא דיחוי למציאת פתרון לנושא. יצוין כי תופעת הבולענים היא תופעה מוכרת ברחבי העולם כגון בניו -ג'רסי בארה"ב, בריפון באנגליה ובקלאטיוד בספרד. במקומות אלו עשו הרשויות מחקרים ל הערכת הסיכונים, התוו הנחיות לפתרונות הנדסיים שיאפשרו מתן אישורי בנייה ופרסמו חומר הסברה לציבור48, 49 . אף שתופעת הבולענים החלה כבר בשנות ה -70 ' של המאה הקודמת , החלה מע"ץ להתייחס לתופעה בשלבי התכנון והאחזקה של כבישים וגשרים שבאחריותה רק משנת 1999 . עד מועד סיום הביקורת התבססה מע"ץ על מידע לא עדכני מספיק, שהיה קיים עד שנת 2006 , לצורך הגדרת אזורים חשודים. לדעת משרד מבקר המדינה, על מע"ץ לנקוט פעולות ארוכות טווח להתמודדות עם תופעת הבולענים, ובכלל זה ניטור ומעקב שוטפים ומקיפים באזור כולו על מנת להגן על הנוסעים בכביש מס' 90 מפני בולענים הן באזורים חשודים מוכרים והן באזורים חשודים חדשים, אם יהיו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בטיוטת דוח הצוות ההנדסי כבר גובשו מספר כללים ועקרונות להתנהלות הנדסית -רישויית, וכי כלים הנדסיים .להתמודדות עם התופעה קיימים במקומות שונים ברחבי העולם. ההמלצה להתרחק מאזורי סיכון להיווצרות בולענים אינה מעשית, היות שהתופעה דינאמית וקיימת באזורים נרחבים ומשום ששטחי הקרקע באזור ים המלח שאותם ניתן לפתח מצומצמים. בהתחשב בהיקף התופעה, בסיכוניה, בעלויות הפיתוח של הכלים ההנדסיים להתמודדות עמה ובחשיבות אזור ים המלח למדינה, מן הראוי לבחון ביסודיות אם נכון ואפשרי להטיל את האחריות לפיתוח כלים הנדסיים על המועצות האזוריות בלבד. . יוצא אפוא כי התקציב שאוגם לצורך התמודדות עם תופעת הבולענים לשנים 2008 -2010 מיועד למחקרים אמפיריים בלבד, וכי למשרד התיירות אין תכניות לגיבוש כלים ישימים באזור בולענים, ובכלל זה תכנית לגיבוש כלים הנדסיים ולהכנת מפות בקנה מידה מפורט יותר. נוסף על כך, מן הראוי כי בוועדת היגוי שתפקידה לפקח על ביצוע תכנית מחקר ולכוון את החוקרים יהיה ייצוג נכבד יותר לאנשי מקצוע רלוונטיים ובלתי תלויים כדוגמת גאולוגים ומהנדסים כדי שאלה יוכלו לתרום מהידע ומהניסיון המקצועי שלהם ולדאוג לכך שלמחקרים יהיו תוצאות ישימות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי תכנון אזור ים המלח ופיתוחו נמנעים, או למצער מתעכבים, בהיעדר תכניות מתאר ברמה ארצית, מחוזית ומפורטת, שיש בהן התמודדות עם בעיית אי -יציבות הקרקע באזור ועדכון של קו הגובה המזערי לבנייה. במצב זה מתקשים מאוד מוסדות התכנון הש ונים להחליט אם וכיצד לאשר תכניות מתאר לדעת משרד מבקר המדינה, פרק זמן של כשנה לצורך העברת תקציב ממשרד התשתיות הלאומיות ליעדו ולצורך מסירת כתבי מינוי לצוות הנדסי הוא פרק זמן ארוך מדי, בהתחשב בתפקידו החיוני של הצוות במציאת פתרונות מעשיים לבעיית הבולענים. . באזור. כאשר תכניות כאלה מאושרות, מסתפקים מוסדות התכנון בהוספת הערה בגוף התכנית, שיש חשש להיווצרות בולענים באזור. הבעיה חמורה ביותר משום שאזור ים המלח הוא אוצר טבע חשוב וייחודי ובעל חשיבות רבה לתיירות במדינת ישראל. לדעת משרד מבקר המדינה, לשכת התכנון מתמהמהת זמן רב מדי בהכנת תכנית מתאר אזורית לאזור ים המלח אשר באיו"ש. בהיעדר תכנית כזו בתקופת הביניים הממושכת, תכנונו ופיתוחו של אזור ים המלח באיו"ש נמנעים, או למצער מתעכבים, זמן רב.	לדעת משרד מבקר המדינה, הוראת התכנית שיש צורך בחוות דעת של מהנדס שיקבע את האמצעים הדרושים לביסוס מבנה באזור ים המלח, והוראת התכנית שיש לקבל הנחיות מפורטות מהמכון הגיאולוגי ומהמכון הגיאופיזי לגבי הפעולות שאותן יש לנקוט על מנת לאפשר את הבנייה והפיתוח המבוקשים, אינן ישימות. הסיבה לכך היא, כאמור, שבארץ לא קיימים כיום לשימוש זמין כלים הנדסיים להתמודדות עם תופעת הבולענים, ומהנדסים אינם יכולים להמציאם לאלתר לצורך הגשת בקשה להיתר בנייה או לצורך הכנת תכנית מפורטת.	17
רשות השידור הישראלי (בפירוק) . נוכחות עובדים ותשלומים עבור שעות נוספות וכוננויות - רשות השידור - ממצאי מעקב משרדמבקר המדינה העלה כי בחודשים אוגוסט -נובמבר 2008 , שבהם יצאו העובדים לחופשה מרוכזת, פחת מספר השעות הנוספות שעליהן דיווחו העובדים בכ-15% לעומת החודשים ינואר-יולי 2008. 1. לפי הנתונים המעודכנים לסוף נובמבר 2008 ,207 מעובדי הרשות ניצלו יותר ימים מהמגיע להם, וחמישה מהם חרגו ביותר ממאה ימים. היקף החריגה הכולל של עובדי הרשות שחרגו נאמד ב - 3,300 ימי חופשה, אולם מתברר כי הרשות לא ניכתה משכרם את התשלום בעד אותם ימי חופשה. בביקורת המעקב בנובמבר 2008 נמצא כי כל עובדי הרשות הזכאים לשעות נוספות הגישו טופס שעות נוספות באמצעות התכנה. אולם משרד מבקר המדינה העלה כי הרשות עדיין לא פיתחה ממשק מקשר בין התכנה למערכת השכר ובין התכנה לתכנת כוח האדם המטפלת, בין השאר, בניהול ימי החופשה של עובדי הרשות. העובדים אמנם ממלאים את הטפסים ושולחים אותם למחלקת השכר ולמחלקת כוח האדם, אך בהיעדר ממשק המקשר בין תכנת הדיווח למערכת השכר, עובדי מחלקת השכר נאלצו להעתיק את הנתונים הממוחשבים בכתב יד לטפסים ידניים הנשלחים לחברה שמפיקה את תלושי השכר, ועובדי החברה הזינו נתונים אלה שוב במחשב. בשל הצורך להזין את הנתונים בנפרד בכל אחת משתי התכנות האמורות נגרמה עבודה מיותרת וההזנה הידנית פתחה פתח לטעויות בקליטת הנתונים. בעקבות הביקורת הקודמת בחנה הנהלת הרשות בשנת 2007 את הדרכים לחסוך בעלויות המושקעות בהפקת תשדירים אלה, ובהן הצבת מצלמות קבועות והעברת סיב אופטי מבניין מפעל הפיס לאולפני הרשות בתל אביב, הנמצאים במרחק כמה מאות מטרים מבניין מפעל הפיס. אולם צעד זה עורר את התנגדותם של נציגי העובדים שחששו מפגיעה בעובדים, ובעקבות כך ביטלה הרשות מיולי 2008 את ההתקשרות עם מפעל הפיס לשידור הגרלת הלוטו. (א) בסוף נובמבר 2008 היו ל-328 מעובדי הרשות יתרות של חמישה עד 542 "ימים תמורת שבת", שהסתכמו בכ- 24,000 .ימים .הרשות. לד וגמה, מינואר 2007 עד סוף אוקטובר 2008 צברו חמישה מעובדי הרשות עשרות ימים כל אחד - בין 30 ל-73 ימים. שלושה מהעובדים צברו ימים מעבר למותר גם לאחר שמנהל כוח אדם הוציא את הודעת הרענון ביולי 2008 . "יש לציין כי ניתן להגביל את הצבירה המותרת של "ימים תמורת שבת באמצעות תכנת כוח האדם באופן שבעת הזנת הנתונים לתכנה מתקבלת התראה על עובדים שחרגו מהיתרה המותרת להם, אולם יחידת כוח האדם לא פעלה להגביל את הצבירה ואפשרה לעובדים לצבור ימים. ביקורת המעקב העלתה כי בעקבות הביקורת הקודמת עשתה הרשות עבודת מטה כדי לקבוע כמה שעות כוננות נדרשות ברשות בכל חודש, וכי ביוני 2008 היא הכינה לוח כוננויות חדש. הפעלת המערך החדש אמורה משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי כל עוד לא מופעל שעון נוכחות, עליה לפקח על דיווחי העובדים לגבי השעות הנוספות באמצעים אחרים העומדים לרשותה. בשל מצבה הכספי של הנהלת הרשות, ומאחר שידיה כבולות בגלל דפוסי הפעולה שהתגבשו במשך השנים, לא יכלה הרשות לנקוט את צעדי התייעלות שביקשה לנקוט, ובסופו של דבר נאלצה כאמור לוותר על שידורי הגרלת מפעל הפיס ולהשבית אולפנים וניידות שידור, אף שהשבתתם מגבילה את אפשרויותיה של הרשות בכל הנוגע להפקת תכניות.	ביוני 2008 דן הוועד המנהל, בין השאר, ב"תכנית חירום להפח תת הגירעון בתקציב". בדיון הודיע יו"ר הרשות כי בשנת 2008 גירעונה של הרשות עלול להסתכם ב- 130-150 מיליון ש"ח. לפיכך הוחלט לנקוט צעדי חירום ובכלל זה לצמצם את ההוצאות הן על תוכן המשדרים והן על הפעלת אולפנים. צעדי החירום שהוחלט לנקוט הם סגירת "אולפן נקדי"8 ; צמצום העבודה במשמרות וביטול פעילותן של ניידות השידור המשמשות להקלטת תכניות.	18
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . התקשרות להקמת המקטע הצפוני - חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח השוני הרב בין עלות העבודות בשלב ג' ובין עלותן בשלבים הקודמים היה על חברי ועדת המכרזים, שהם כאמור חברי ההנהלה הבכירה של החברה, לדרוש כי לקראת דיוני הוועדה באוגוסט ובאוקטובר 2007 יקבלו לידיהם מסמך שיכלול הצעות חלופיות לביצוע העבודות וכן ניתוח מפורט של השינויים בתנאי השוק ובמרכיבי העלות, ניתוח מפורט של העלות הכספית הכרוכה בניהול מכרז חדש לעומת העלות של מימוש האופציה וכן מידע בנוגע להשלכות שיהיו לבחירה בקיום מכרז חדש על לוחות הזמנים לביצוע העבודה לעומת הבחירה במימוש האופציה. מסמך כזה אמור היה לשמש לוועדת המכרזים ולדירקטוריון בסיס להחלטתם בדבר הגורם שיבצע את עבודת ההקמה בשלב ג'15 . .קודמים, וכ-11.7 מיליון ש"ח שנבעו מהשינוי בשיטת ההצמדה בהשוואה לשלב ב'. אולם מנכ"ל החברה דאז וסמנכ"ל ההקמה דאז לא הציגו לפני מקבלי ההחלטות - לא בישיבת ועדת המכרזים באוקטובר 2007 , לא בישיבת הדירקטוריון בנובמבר אותה שנה ואף לא במסמך ההסבר מינואר 2008 - את ההיקף הכספי בסך18.7 מיליון ש"ח של התוספות והשינויים שנדרשו בשלב ג' ולא נדרשו בשלבים הקודמים. בדרך הצגת הנתונים האמורה לא היה בידי ועדת המכרזים והדירקטוריון מידע באשר למלוא ההיקף הכספי של העבודות שנוספו לשלב ג', כנדרש על פי סדרי מינהל תקין. ,לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח פרק הזמן שעבר ממועד פרסום המכרז פברואר 2005 , עד למועד ההחלטה של ועדת המכרזים על ניהול משא ומתן עם השותפות למימוש האופציה, אוגוסט 2007 , היה על החברה לבחון את האפשרות של ביצוע הליך עדכני של קבלת הצעות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמסרו מסמכים התומכים בטענתו של המנכ"ל דאז, או המצביע ים על כך שגורמי המקצוע בחברה השוו בין האפשרויות השונות ובחנו את השלכותיהן. הביקורת העלתה שמ -180 מיליון ש"ח, שהם העלות הכוללת של ההתקשרות לביצוע שלב ג', כ -57 מיליון ש"ח - שהם כ -32% מכלל ההתקשרות - נבעו מתוספות ומשינויים שלא נדרשו בשלבים הקודמי ם. סכום זה כלל כ-27 מיליון ש"ח שנדרשו לתוספות שנבעו מאופי העבודות בצפון, כ-18.7 מיליון ש"ח- עבודות שנדרשו בשלב ג' ולא נדרשו בשלבים 6. בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג - 1993 , נקבע בסעיף 3(27 ) כי הכלולה בחוזה שנכרת ]אופציה[ "התקשרות למימוש זכות ברירה בעקבות מכרז" אינה טעונה מכרז. בתקנות לא נקבעו אמות המידה שעל ועדת מכרזים לשקול בבואה לאשר או שלא לאשר מימוש אופציה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר והמשפטים לשקול לפעול לתיקון תקנות חובת המכרזים באופן שימנע הישנות המקרה דנן. בחברה אין מסמכים כגון הצעות מחיר של השותפות וסיכומי דיונים המתעדים את הליכי ניהול המשא ומתן האמור. לדעת משרד מבקר המדינה על החברה להקפיד שהליכי ניהול המשא ומתן יתועדו במלואם, זאת כדי שההליך יהיה שקוף וכדי שלִרְשות מקבלי ההחלטות בחברה יעמוד מלוא המידע הדרוש, הן לצורך קבלת החלטות והן לצורך פיקוח ובקרה. יוצא אפוא כי בשל השינויים בשיטת ההצמדה בשלב ג' נדרשה החברה להוסיף לתוספת למחירי הבסיס של שלב זה, בהשוואה לתוספת העלות למחירי הבסיס של שלב ב', עוד תוספת עלות - של כ-11.7 .מיליון ש"ח משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי גם אם לדעתה הייתה סבירות עסקית וכלכלית בקביעת מנגנון הצמדות רלוונטי יותר, היה עליה לקראת קבלת ההחלטה על מימוש האופציה לבדוק גם את השפעת שינוי מנגנון ההצמדה על ההיקף הכספי של הפרויקט מול מחירי השוק העדכניים של העבודות הכלולות בפרויקט.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח היקפה הכספי של העבודה האמורה, נוכח עצם זה שהיא לא נכללה בשלבים הקודמים ובשל היותה בעלת מאפיינים שונים ונפרדת מהעבודות האחרות של הנחת הצנרת, היה על החברה לקיים מכרז או לבקש מכמה קבלנים הצעות מחיר חלופיות לביצועה ולהציגן בוועדת המכרזים. החברה הודיעה למשרד מבקר המדינה כי היא מקבלת את הערתו "שהיה צריך לקבל הצעות חלופיות מסודרות ולהציגן בועדת המכרזים".	19
משרד האוצר . אגף החשב הכללי – היבטים בניהול פרויקט _ממשל זמין_ . מהנתונים עולה שאומדן העלות של פרויקט ממשל זמין שהובא להחלטת הממשלה היה נמוך מסך התקציבים השנתיים שאושרו לממשל זמין לשנים 2006- 2004 . התקציב שאושר לשנים אלה הסתכם בכ -92 מיליון ש"ח22, ואילו ההוצאות (ביצוע התקציב) הסתכמ ו בכ-84 מיליון ש"ח. עוד עולה מהנתונים בטבלה2 שבכל אחת מן השנים שלאחר מכן גדלו תקציבי ממשל זמין ותהיל"ה. ההוצאות מתקציב ממשל זמין בשנת 2007 ובמחצית הראשונה של שנת 2008 הסתכמו בכ -66 מיליון ש"ח נוספים, כך שההוצאות היו פי שניים ויותר מן האומדן שהובא להחלטת הממשלה. לפי נתונים שמסר אגף התקציבים בתשובתו מינואר 2009 , סכום התקציבים שנוצלו "במערך ממשל זמין ותהיל"ה בשנים 2002 -2008 הוא כ -201 מיליון ש"ח". מאחר שהפרויקט החל עוד בתחילת שנות ה- 2000 ., ההוצאות היו למעשה גדולות עוד יותר בהחלטת הממשלה נקבע שיש לבסס את פרויקט ממשל זמין על פרויקט תהיל"ה, ולפיכך פרויקט תהיל"ה הוא חלק מן המכלול של פרויקט ממשל זמין. מבירורים שעשה משרד מבקר המדינה באגף התקציבים עולה כי אף שפרויקט תהיל"ה הוא התשתי ת לפרויקט ממשל זמין, הרי שבאגף התקציבים היו תקנות התקציב המיועדות למימון תהיל"ה ולמימון ממשל זמין בטיפולם של שני רפרנטים נפרדים. משמעות הדבר היא שתכנון התקציב, והמעקב אחר ביצועו מפוצלים בין שני עובדים, שכל אחד מהם רואה לפניו רק חלק מן התמונה. לדעת משרד מבק ר המדינה אין לכך הצדקה, הפיצול עלול להוביל לכפל תקציבים והוא מחליש את הבקרה על התכנון והביצוע של תקציבי הפרויקטים. . עד לתקציב שנת 2006 , שבע שנים מאז החל אגף החשכ"ל בביצוע הפרויקט, לא פורטה תכנית התקציב של ממשל זמין לפי תתי-הפרויקט שלו, והם לא תוקצבו בתקנות נפרדות. בתקציבי המדינה לשנים 2002 - 2005 מופיעה רק תקנה תקציבית אחת: ממשל זמין (בתקציב לשנת 2003 מופיעה גם תקנה תקציבית "מרכב"ה וממשל זמין"), זאת על אף שלהחלטת הממשלה מ - 2004 צורף פירוט תתי -פרויקט ואומדן עלויות נפרד לכל אחד מהם. רק בתקציב לשנת 2006 פורטו בתקנות התקציבים לתתי-הפרויקט בתכנית התקציב "ממשל זמין" הרשומה בסעיף תקציבי "הוצאות פיתוח אחרות" של המשרד. .יוצא אפוא שנתונים על ההוצאות לפי תתי -פרויקט יש רק משנת 2006 ולגבי תהיל"ה- משנת 2005 . מהנתונים החלקיים האלה עולה שההוצאות מ- 2006 עד מחצית 2008 על אחדים מתתי-הפרויקט היו גדולות מאומדן העלויות שהובא לאישור הממשלה, לדוגמה: תהיל"ה כ-22 ;מיליוני ש"ח פורטל הממשלה כ -11 מיליוני ש"ח; תת -פרויקט שירות הטפסים כ -15 מיליוני ש"ח26 . כאמור, רק משנת 2005 נקבעה תקנה תקציבית לפרויקט תהיל"ה. משרד מבקר המדינה ביקש לקבל את פירוט העלויות של פרויקט תהיל"ה ואת פירוט תקנות התקציב מהן הוא מומן מאז הוחל בביצועו ועד שנת 2004 , אך הנתונים על העלויות לא נמסרו. אגף התקציבים הסביר בתשובתו מנובמבר 2008 ש"מערך תהיל"ה תוקצב לפני שנת 2005 יחד עם פרויקטי מחשוב נוספים, ביניהם מרכב"ה וממשל זמין...". החשכ"ל הסביר בתשובתו ש"קשה לנו היום לפצל את ההוצאות הכספיות לגוף זה . אין לנו ספק שניתן היה לעקוב ]תהיל"ה[ אחר סעיפי ההוצאות ולנהל אותן בצורה טובה יותר". יוצא אפוא שעד שנת 2005 לא היה במשרד דיווח על ההוצאות בפרויקט תהיל"ה ולא התקיים מעקב אחר עלויותיו. לאחר שנים רבות של פיתוח, צפוי היה שעלויות הפיתוח של תתי - הפרויקט יצטמצמו ויגיעו לשלב התפעול השוטף - התחזוקה, אך תקציבי ממשל זמין ותתי -הפרויקט שלו, המתוקצבים בתקציב הפיתוח של המשרד, צמחו משנה לשנה. הביקורת העלתה שההתנהלות שלו לא הייתה על פי כללי מינהל תקין: לא נעשה אומדן רב-שנתי של עלויות; לא נקבעו תכניות מתוחמות בלוח זמנים מחייב; לא הוקצה סכום הוצאות שנתי מאושר מתקציב רב -שנתי, כראוי לפרויקטים במימון כספי ציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, אי-הקפדה על קיום הכללים שהמשרד קבע אינה מאפשרת בקרה נאותה על דרישות התשלום, בייחוד כשהחשבוניות תמורת עבודתם של עובדים חיצוניים הן רבות ובהיקף של מאות אלפי ש"ח. על אף האמור בתשובת החשכ"ל אתר השירותים והמידע הממשלתי עצמו מאפשר שימוש בטפסים מקוונים בלי שמשולבת בהם חתימה אלקטרונית. כאמור, אחד מיעדי החלטת הממשלה מ- 2002 היה לאפשר לכל אזרח למלא את מרבית הטפסים של הממשלה ולחתום עליהם אלקטרונית ובאופן מקוון. שש שנים מאז ההחלטה הושגה מטרה זו באופן חלקי בלבד ובעלויות גבוהות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים המוסמכים לבחון אם אכן העמקת השימוש בטפסים מקוונים מותנית ביישום חתימה אלקטרונית ובכרטיסים חכמים, שמימושם כרוך בעלויות נוספות. יוצא אפוא שבתכניות העבודה לשנים 2005 , 2006 ו- 2007 הוצבו יעדים זהים, ולכאורה במשך שלוש שנים לא הושגו כל היעדים שנקבעו. אין לדעת אם התפוקות של תת -פרויקט שירות התשלומים הממשלתי היו מתוכננות, ואם תת -הפרויקט הצדיק את עלויותיו שמומנו מתקציב המדינה. יוצא אפוא שאין בידי אגף החשכ"ל נתונים שבאמצעותם ניתן לנהל בקרה נאותה על תת-הפרויקט. בכך נמנע מעקב שיטתי על הפרויקט ולא ניתן לדווח על התקדמותו ועל עמידתו ביעדי התכנית, כפי שחייבה החלטת הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה, נדרש היה דיווח מפורט על התקדמות הפרויקט במתכונת של תכנון מול ביצוע, כמקובל בדי ווח על פרויקטים. .4. הביקורת העלתה שאגף החשכ"ל אישר תשלומים מתקציב ממשל זמין תמור ת העסקתם של יועצי SAP38 באמצעות חברות שזכו במכרז ליועצי SAP (להלן- חברה ג' וחברה ד'). בכך פעל האגף בניגוד להנחיות שהוא עצמו קבע, ולפיהן גיוס עובדים במסגרת מכרז ליועצי SAP יהיה רק לצורך פיתוח פרויקט מרכב"ה. בשנת 2007 הייתה העלות החודשית הממוצעת של שכר העובדים משתי החברות בין 35,000 ל- 54,000 .ש"ח לפי נתונים שהעביר אגף החשכ"ל, קיבלה חברה ג' מתקציב ממשל זמין כ- 692,000 ש"ח, בשנת 2007 '. מאחר שלפי נתוני המשרד חברה ג מועסקת בו משנת 2001 , הועברו לה תשלומים גם בשנים קודמות. חברה ד' קיבלה מתקציב ממשל זמין כ- 696,000 "שח בשנת 2007 וכ- 498,000 ש"ח בשנת 2008 .)(עד סוף ספטמבר משרד מבקר המדינה ביקש מן המשרד להמציא את ההסכמים שלו עם החברות האמורות ואת פירוט התשלומים ששילם להן בשנים 2002 - 2008 . למרות הבקשה ופנייה נוספת ממשרד מבקר המדינה לא מסר החשכ"ל את ההסכמים שנעשו עם חברות אלה במסגרת פרויקט ממשל זמין, ולא מסר את פירוט התשלומים שהעביר להן בשנים 2002 -2008 . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה אי קבלת הסברים ומסמכים הדרושים לו כדי לבדוק פעולות שנעשו באגף החשכ"ל ובחשבות המשרד, ושבמהלכן הועברו לחברות מדי שנה תשלומים שהסתכמו במאות אלפי ש"ח.	אגף החשכ"ל, שהוא אחד מ"שומרי הסף" במערכת הממשלתית, אגף התקציבים וחשבות המשרד אפשרו במשך שנים לקיים בין כתליו של המשרד פעילות שהתנהלה בניגוד לכללי מינהל תקין. מצד אחד אושרו בה תקציבים בסכומים של עשרות מיליוני ש"ח, ומצד א חר לא הופעלו עליה המנגנונים שהקימה המדינה לצורך פיקוח ובקרה על השימוש בתקציבים אלה.	20
משרד האוצר . טיפול ועדת הפשרות בהסכמי פשרה בהליכים משפטיים נגד משרד האוצר מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי אף לא א חד מהסכמי הפשרה שסוכמו בהליכים המשפטיים שנבדקו הובא לאישור היועמ"ש ופרקליט המדינה. זאת, אף שבין הסכמי הפשרה שאושרו היו הסכמים בסכומים העולים על 10 מיליון ש"ח. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להבהיר בהנחיית היועמ"ש מהו גובה סכום הפשרה המחייב את הבאת אישור ההסכם להחלטת היועמ"ש ופרקליט המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שהסכמי פשרה בסכומים העולים על 10 מיליון ש"ח לא הובאו לאישור היועמ"ש ופרקליט המדינה, מעידה על קיומה של פרשנות סובייקטיבית של הביטוי "סכום גבוה". קביעת רף לסכום הפשרה שיש לאשרה על ידי היועמ"ש ופ רקליט המדינה, אינה שוללת את הבאתם של הסכמי פשרה בעלי חשיבות ציבורית או עקרונית, אף בסכומים נמוכים יותר, לאישור דרגים אלה. משרד מבקר המדינה מציין, כי בהסכמי הפשרה שנבדקו לא נמצא כל תיעוד לחלק מהמהלכים שתוארו בהסברי המשנה, ובכלל זה, מעורבותם של חשב המשרד הרלוונטי ופרקליט המחוז, וכן לא נמצא תיעוד לקיומו של הליך פנימי לגיבוש עמדה באגף החשכ"ל או לקיומם של דיונים. לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם ועדת הפשרות איננה "ועדה" כאמור בהוראות התקשי"ר, קיימת חשיבות בהעברה יעילה של מידע בין כל חבריה, על מנת שכל אחד מהם יוכל לקבל את כל המידע הנדרש לקבלת החלטה על ידיו. הדרך שבה פועלת הוועדה, איננה מביאה את המידע הרלוונטי לידיעת כל חבריה. .הנחיית היועמ"ש והוראות התכ"ם בדבר אישור הסכמי פשרה בהליכים שבהם מעורבת המדינה נועדו להבטיח כי הסכמי פשרה יאושרו על ידי הגורמים שהוסמכו לכך. זאת כדי למנוע מצב שבו לא נשקלים כל השיקולים הרלוונטיים טרם הגעה להסכם פשרה. לצורך כך, נקבעו המוסמכים לאישור הסכמי פשרה באופן שיביא לידי ביטוי הן את ההיבט המשפטי, הן את ההיבט התקציבי, והן את ההיבט המקצועי הרחב בתחום הרלוונטי. קיימת תועלת רבה ביישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט, ובכלל זה בהסכמי פשרה. עם זאת, על ועדת הפשרות להקפיד על קיום מלא של הנחיות היועמ"ש והוראות התכ"ם, המסדירות את הטיפול באישור הסכמי הפשרה, על מנת לוודא שהאינטרסים של המדינה נשמרים כנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לשפר את אופן שמירת המידע אודות הליכים משפטיים נגד המשרד, והסכמי הפשרה המאושרים. נמצא כי בפועל אין ועדת הפשרות עומדת על קבלת כתב ויתור וסילוקין מתביעות כנדרש על פי הוראות התכ"ם. הסכמי הפשרה המוגשים לאישור בית המשפט אינם כוללים בדרך כלל הצהרה כאמור מטעם התובע, או שהצהרה זו אינה מתייחסת לכל הגורמים הנזכרים בהוראות התכ"ם. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת הפשרות להקפיד על הכללת הצהרה מלאה מטעם התובע במסגרת הסכמי הפשרה. מן הראוי שפרקליט המדינה ישקול להסב את תשומת לב הפרקליטים המטפלים בתיקים לתוכן הוראות התכ"ם. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לקיים ישיבות מסודרות של ועדת הפשרות, גם כדי שלכל אחד מחברי הוועדה תינתן ההזדמנות לשמוע את עמדתו המלאה של כל אחד מחבריה האחרים, להעלות שאלות ולקבל את המידע המלא הרלוונטי לצורך קבלת החלטה. יש לתעד גם את השיקולים כנגד אישור הסכמי פשרה, ככל שהיו. משרד מבקר המדינה אינו מקבל את עמדת משרד האוצר והמשנה. היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה אינם כפופים מקצועית למנכ"ל המשרד אלא ליועמ"ש. גם חשבי המשרדים אינם כפופים מקצועית למנכ"ל המשרד אלא לחשכ"ל. לפיכך, אישור ההסכם צריך להתבצע בידי כל הגורמים המנויים בהנחיית היועמ"ש.	.מהותי בהסכם הפשרה, שלא על דעתם של יתר חברי הוועדה. יתר על כן, הנחיית היועמ"ש איננה מטילה על היועץ המשפטי של המשרד את האחריות לאשר כי הסכם הפשרה בנוסחו הסופי תואם את העק רונות שאושרו על ידי ועדת הפשרות.	21
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31_12_07 – חבות הפנסיה התקציבית בדוח האקטוארי לא צוין מה הן אותן התאמות ומה היקפן ואף לא צוין אם הן הובאו בחשבון במסגרת חישוב החבות האקטוארית. הבדיקה העלתה כי גם בביאור לדוחות הכספיים לא ניתן על כך גילוי. מהאמור לעיל עולה כי יתרת החבות האקטוארית שהוצגה בדוחות הכספיים של הממשלה ל- 31.12.07 .אינה מדויקת ואינה שלמה . המקצועית המיוחדת והמחויבות כלפי הממשלה שנדרשים לנושא. כמו כן חשוב שאקטואר בוחן יבדוק באופן בלתי תלוי את החישוב שנעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אגף החשכ"ל לא ניהל שיטת תיעוד המאפשרת לקשר בין המסמכ ים ובין הנתונים שעל פיהם מתבצעים החישובים והבקרות. עקב כך לא ניתן לבצע בדיקה בלתי תלויה של הנתונים שעליהם מבוססים החישובים. משרד מבקר המדינה הסב את תשומת לבו של אגף החשכ"ל כדלהלן: (א) אגף החשכ"ל קבע בתכנית העבודה שלו שעניין זה יטופל בשנת 2009 ; (ב) מבקרת אגף הכספים במשרד הביטחון ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי "שנת 2008 תהווה שנת מעבר בה נציגי חשבות משרד הביטחון ילמדו את מערכת האקטואריה והחל משנת 2009 יפעלו באופן עצמאי", וכי "לאור מורכבות הנושא... יתכן ותידרשנה התאמות מיוחדות למערכת האקטואריה ולפיכך יתכן עיכוב בלוחות הזמנים שנקבעו". משרד מבקר המדינה העיר כי בנסיבות אלה על אגף החשכ"ל להיערך להכללת המידע שנדרש בעניין זה בביאור לדוחות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2008. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הבעיות באיכות הנתונים, ובייחוד הנתונים הנוגעים לגופים הגדולים כגון מערכת הביטחון ומשרד החינוך, חשוב מאוד שגופים אלה יבדקו את הנתונים לפני העברתם למערכת האקטואריה. כמו כן מן הראוי שההתאמות הנדרשות בין המשרדים יעוגנו בנוהל. מהאמור לעיל עולה כי בתהליך החישוב האקטוארי חסרים אמצעי ניהול ובקרה רבים, ולכן ספק אם תוצאת החישוב האקטוארי מבוססת כנדרש ואם היא מדויקת די הצורך. מתברר כי הדוחות האקטואריים של הממשלה על הפנסיה התקציבית שהוכנו בשנים האחרונות, ובכלל זה הדוח האקטוארי לשנת 2007 , אינם חתומים בידי אקטואר אלא בידי סגן החשכ"ל האחראי לנושא. עוד הועלה כי הדוחות האקטואריים לא נבדקו בידי "אקטואר בוחן", שהוא אקטואר עצמאי ובלתי תלוי. מתברר כי אגף החשכ"ל לא הכין תכנית עבודה שנתית מפורטת הכוללת את סדרת הפעולות הנדרשות להפקת דוח אקטוארי שיקבל את אישורו של אקטואר; לא מתבצע מעקב אחר הביצוע; חסר תכנון רב -שנתי לשיפורים ולביצוע סקרים שלפיהם יגובשו וייבחנו הנחות אקטואריות; ולא מתוכננות פעולות שיש לבצע בחודשים שבהם לא מתבצע החישוב השנתי.	לדעת משרד מבקר המדינה, אף כי התקן החשבונאי אינו מחייב הצגה שכזו, רצוי להוסיף ולשקף בדוחות הכספיים (בביאור או בדוח על ביצוע התקציב) גם את יתרת החבות האקטוארית המלאה, ואת ההבדלים בינה ובין יתרת החבות האקטוארית היחסית המוצגת במאזן. זאת כדי להגביר את שקיפות הדיווח למקבלי ההחלטות.	22
המשרד להגנת הסביבה . רישוי מתקנים היוצרים קרינה אלקטרומגנטית בתדרי רדיו והפיקוח עליהם - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר כי מדידת המפקחת הראתה עצמת קרינה מקסימלית של 322 מיקרו וואט לסמ"ר במשך כמה שעות, ויש בה חריגה ניכרת מהסף הסביבתי. מעיון בסקרים המוקדמים עולה כי מלכתחילה ידוע היה כי במקום יהיו חריגות קרינה. בסקר בטיחות מקדים שנערך באוגוסט 2006 במקום נמצא כי בקומה העליונה, בדירה מאוכלסת בקביעו ת, חושבה עצמת קרינה של מעל 141 מיקרו וואט לסמ"ר, שהם סטיה של כ-15% מהסף הבריאותי, דבר הנוגד את הוראות המשרד המאשר במקרים אלה עצמת קרינה של עד 10% .בלבד משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שאין צורך באישור מוסדות התכנון למתקני גישה המשמשים אנטנות סלולריות, אין האזרחים והרשויות יכולים להתנגד להקמתן ולהפעלתן של אנטנות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד הפנים ומשרד התקשורת ייזמו חקיקה מתאימה כדי לתת לאזרחים את האפשרות להתנגד במקרה שעל גג ביתם, או על הגג הסמוך לביתם, מתקינים מתקן גישה. יש לדאוג לשקיפות בהחלטות וליידוע הציבור, כנהוג בכל שינוי של תכנית בנין ערים. .כאמור בדיקות אלה נעשו בידי מומחים שהסמיך הממונה, אולם הן מומנו בידי החברות המפעילות. בנסיבות אלה עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מחויבותם של המומחים לממונה ובין מחויבותם לחברות המפעילות. לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי שהיחידות הסביבתיות יקיימו בקרה מדגמית על דוחות מודדי הקרינה של חברות הרט"ן באופן שיטתי וסדור. משרד מבקר המדינה משבח את פועלה של המפקחת באיגוד הערים לאיכות הסביבה בחיפה, דר' מונה (נופי) נעמה. מן הראוי ליישם את מודל עבודתה ביחידות סביבתיות ובאיגודי ערים נוספים. ביקורת המעקב העלתה כי עד אוקטובר 2008 לא נקבעו ספי בטיחות בתקנות כנדרש. ביקורת המעקב העלתה כי עד אוקטובר 2008 לא הוקם מרכז לחקר השפעת הקרינה על בריאות הציבור, דבר שיכול היה לתת מענה שמתבסס על ידע מדעי לסוגיית הסיכון הנגרם מקרינה אלקטרומגנטית. סעיף 5 (א) לחוק הקרינה הבלתי מייננת קובע כי היתר הפעלה יינתן לתקופה של חמש שנים. הביקורת העלתה כי מדוח המרכז נתוני אנטנות מפברואר 2008 , המתפרסם באתר האינטרנט של המשרד עולה שישנן כ- 100 אנטנות ברחבי המדינה ללא היתר הפעלה תקף. לדעת משרד מבקר המדינה על הממונה לנקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו כדי למנוע את שידורן של אנטנות המשדרות ללא היתר הפעלה תקף. .אי הקמת מרכז כאמור מחזק את חוסר האמון של הציבור ברשויות ואת החשש מקרינה אלקטרומגנטית. בביקורת המעקב נמצא, כי במאי 2002 אישרה הממשלה תכנית מתאר ארצית מס' 36 א בנושא פריסת מתקני שידור סלולריים, ובדצמבר 2007 החליטה המועצה הארצית להעביר תיקון לתמ"א 36 א הנקרא תמ"א 36א1 . עיקרי תמ"א36א1 הן: להפחית את מספר התרנים הממוקמים על הקרקע ועל מבנים באזורי בנייה עירונית, ולעודד את הקמתם של מתקני שידור סלולריים קטנים בפריסה צפופה יחסית שהקרינה מהם מופחתת; להנחות את הרשויות המקומיות לפעול, ככל האפשר, על פי המודל של שילוב אנטנות בתשתית עירונית קיימת המוצע בעיריית מודיעין (בנושא זה ראו להלן). יצוין כי בעוד שתמ"א 36 א קובעת מסלול רישוי אחיד לכל מתקני השידור, ללא הבחנה בגודלם, ברמת הקרינה הנובעת מהם ובמידת השפעת ם על הנוף, מחלקת תמ"א 36א1 את נושאי הרישוי לשלושה מסלולים לפי גודלם והשפעתם. עד אוקטובר 2008 לא אושרה תמ"א 36א1.	"מודל עיריית מודיעין" כבר פועל בהצלחה בסינגפור, והמשרד מעוניין להפעילו גם בארץ, ולכן הוצע להכלילו במסגרת התיקון לתמ"א 36 א. אף שהמודל אושר לביצוע בעיריית מודיעין בספטמבר 2005 , הוא עדיין לא הופעל בה, ולא אומץ על ידי שום יישוב אחר. לדעת משרד מבקר המדינה מודל זה לתכנון ולהקמה של מוקדי שידור יכול להציע פתרון שיתאים לרשויות, לציבור ולחברות הרט"ן גם יחד.	23
משרד הכלכלה והתעשייה . האגף לאיגוד שיתופי - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה .בקיבוץ. אשר על כן מחובתו של הרשם המופקד על התנהלותן התקינה של האגודות ועל הגנת האינטרסים של חבריהן, לעשות לאכיפתן של תקנות הסיווג ותקנות הערבות ההדדית ולפקח על יישומן, כדי למנוע מצב של התנהלות שאינה תקינה לאורך שנים, כפי שהיה במהלך התקופה עד להתקנתן. חוות הדעת המצרפת דוח הכולל נתונים מלאים על מצבו של הקיבוץ חשובה מאוד, משום שהיא כוללת את הכנסות החברים, ובכך מאפשרת לאגף לבדוק אם הקיבוץ מקיים בפועל את דרישות תקנות הערבות ההדדית, שהיא תנאי לסיווגו כקיבוץ מתחדש על פי תקנות הסיווג. .לא סיכם את בדיקת התלונה וממצאיה, ולא הודיע בכתב למתלוננים על תוצאות הטיפול בתלונה. למעשה לא השיב האגף באופן קונקרטי על טענות המתלונן, והותיר חלקים מהותיים מטענותיו ללא מענה. ואולם, התברר כי חלק מהחקירות שניהל האגף לא הגיעו לכלל סיום על אף שחלף זמן רב מאז תחילתן, או שהסתיימו רק לאחר זמן ניכר: במהלך השנים 2005 -2007 הסתכם מספר החקירות שהאגף קיים או החל בהן (ביזמתו או על פי בקשה) ב -328 . הבדיקה העלתה כי נכון למועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , לא הוגשו דוחות חקירה סופיים ל-28 חקירות (כ-9%.) יצוין כי 11 מתוכן החלו עוד בשנים 2005 -2006 , כלומר לפני שנתיים ומעלה. באשר ל-300 החקירות שהסתיימו- התברר כי 49 מהן יוצא, אפוא, כי רק לאחר למעלה משנה וחצי מיום קבלת התלונה סיים האגף את טיפולו בנושא רגיש זה, כאשר במהלך אותה תקופה כיהן בוועדת הביקורת חבר שהיה פסול מלכהן בה. זאת וע וד, למרות שהחקירה כשלעצמה לא הייתה מורכבת, ונדרש בה בירור עובדתי קצר בלבד, היא נמשכה שמונה חודשים תמימים - זמן בלתי סביר בנסיבות אלה. הביקורת העלתה כי אין אחידות בתיעוד של מסמכים הנוגעים לחקירה. בדוחות מסוימים יש פירוט של המסמכים ששימשו את החוקר והם מצורפים לדוח, בדוחות אחרים המסמכים מאוזכרים, אך אינם מצורפים, ולעתים אין אזכור של המסמכים כלל, וממילא הם אינם מצורפים. לפעמים מציינים החוקרים בדוחות כי החקירה כללה פגישה עם גורמים שונים, ואולם אין בתיק תרשומות של פגישות אלה. הביקורת העלתה כי האגף לא פרסם נוהל ובו הנחיות מחייבות וברורות בנוגע לאופן ביצוע הבדיקה, מתי יכול המפקח להסתפק בתשובת האגודה על התלונה, ומתי עליו לקיים בדיקה עצמאית משלו. יתרה מזו - המפקח אינו נדרש לכתוב דוח מסכם שידווח על מסקנותיו, על דרכי הבדיקה ועל הנתונים שהובילו אותו למסקנות שהגיע אליהן. מבדיקת תיקי האגודות עולה גם שבדיקת התלונות או הסיבות להימנעות מהבדיקה אינם מתועדים במסמכים. הדבר פוגע הן באיכות בדיקת התלונות, והן באמון הציבור בהליך הבדיקה. תשובת המפקח אינה מדווחת על הבדיקה שערך לבירור התלונה, ואינה מציינת מה היו מסקנות האגף לגבי התלונות הספציפיות. במקום זה הסתפק האגף בצירוף תשובתו של הוועד ושל מספר חברים, שלא השיבו באופן קונקרטי על טענות רבות שהועלו בתלונות. כן צורף לתשובה דוח מבקר הפנים שהשיב על עניין אחד בלבד שהועלה בתלונה, אך לא בנושאים האחרים. משרד מבקר המדינה העלה כי כבר באוגוסט 2008 הודיע הוועד הממונה לאגודה ולאגף כי החליט לסיים את תפקידו, ולהעביר את ניהול האגודה לידי וועד נבחר. בנובמבר 2008 , לאחר מועד שיגור טיוטת דוח הביקורת של משרד מבקר המדינה לתגובת האגף, הודיע מנהל יחידת הפיקוח לוועד הממונה כי כהונתו עומדת להסתיים, והורה לוועד לקיים אספה כללית לבחירת ועד חדש. ואולם האגף לא כרך את ההוראה בתלונות שהוגשו, ובכך שסיום כהונת הוועד מייתר את המשך הבדיקה. האגף גם	לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה שהמידע האמור יהיה בידי האגף לצורך מעקב שוטף אחר התהליך וזירוזו. ראוי היה שהאגף יעשה שימוש בסנקציות העומדות לרשותו בחוק, וכן במ שלוח הערות ותזכורות לקיבוצים, או לבאי כוחם, בדבר התמשכות התהליך בשלביו השונים, דבר שלא נעשה.	24
משרד הכלכלה והתעשייה . היבטים בפעילות המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה_ט) .מהטבלה עולה כי בעוד הביקוש במקצועות ההנדסאות והטכנאות במשק היה בעיקר בתחום לימודי המחשב (כ-74% ) והביקוש למקצועות תעשייה וניהול היה אפסי (כשני פרומיל), בפועל רק 15% מהלומדים למדו במגמת מחשב, ואילו כ-31% .מהם למדו במגמת תעשייה וניהול לדעת משרד מבקר המדינה, ייעודו של מה"ט לספק בראש ובראשונה כוח אדם טכנולוגי לשוק העבודה. לאור העובדה שהאינטרס של המכללות, כאמור בתשובת מנהלת מה"ט, אינו עולה בהכרח בקנה אחד עם האינטרסים של המדינה, ולאור המשאבים המצומצמים שבידי מה"ט, על מה"ט לבחון את האפשרות לצמצם יותר את הסבסוד למגמות הלא מועדפות. אולם הבדיקה העלתה כי נתון זה לא נבחן על ידי מה"ט, והנהלת משרד התמ"ת אף לא דרשה זאת ממנו. יתר על כן, בידי מה"ט לא היו כלל נתונים זמינים לחישוב המדד הזה, ונדרשו לו כארבעה חודשים כדי לרכזם לצורך הבדיקה של משרד מבקר המדינה. מנתונים אלה עולה כי שיעור מקבלי הדיפלומות בקרב לומדי ההנדסאות היה נמוך ולא עלה על כשליש. יוצא אפוא שמה"ט העביר כספי מדינה רבים למכללות, בלי ביקורת מספקת על הנתונים ששימשו בסיס לחישוב ההעברות, ובלי התחשבנות סדירה בתום כל שנת לימודים. כתוצאה מכך, מכללות חייבות למה"ט כ- 27 מיליון ש"ח עבור שנות הלימודים התשס"ג-התשס"ה . . נמצא כי עקב כך הנחתה מנהלת האגף דאז, לפתוח את המגמה להכשרת טכנאים מוסמכים, בהסתמך על אותה תכנית לימודים שהוצעה להכשרת הנדסאים, ובתאום עם המשרד לבטחון פנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מנהלת האגף הנחתה לפתוח מגמה להכשרת טכנאי אבטחה וחקירות למרות החלטת הוועדה לאישור מגמות לביטול האישור לפתיחת המגמה. זאת ועוד, ההנחי ה ניתנה אף שלא הוצג לכך כל צורך מצד הגופים שעבורם יועד הקורס. יוצא אפוא שהוועדה לאישור מגמות, בראשות מנהל מה"ט דאז ומנהל האגף כיום, אישרה את מגמת המשנה של ניהול פיננסי במגמת תעשייה וניהול ואת המגמה לניהול מערכות אבטחה וחקירות לתואר הנדסאי מבלי שיש למקצועות אלה זיקה ממשית לתחום ההנדסה וללא בדיקת הצורך במשק. .לדעת משרד מבקר המדינה, על מה"ט לחתור למטרות האלה: שינוי שיטת התקצוב שלו, כך שתבטיח רמה גבוהה ש ל לימודים; שיפור משמעותי בבקרה הכספית והפדגוגית; עמידה של המכללות ביעדים שמה"ט מציב להן; וגביית חובותיו מהמכללות עם קבלת כל הדיווחים משנת הלימודים.	הבדיקה העלתה כי מערך המחשוב של מה"ט אינו עונה על דרישות אלו: הוא מושתת על שתי מערכות שאינן מקושרות ביניהן, הנתונים המדווחים מהמכללות נשמרים במה"ט רק שנה אחת, כך שלא נצברים נתונים היסטוריים, ולא ניתן לנתח נתונים הנדרשים לבחינת ההתנהלות של מה"ט ועמידתו ביעדים. כאמור, מה"ט נזקק לארבעה חודשים כדי לספק למשרד מבקר המדינה נתונים על שיעור מקבלי דיפלומות, וכעבור שלושה חודשים נוספים מסר נתונים שונים.	25
חברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע_מ . החברה למפעלי כלכלה ותרבות לעובדי המדינה בע_מ - היבטים בפעילות החברה משרד מבקר המדינה העלה כי בשנים 2004 -2006 לא מסרה ועדת הביקורת לדירקטוריון החברה כל דיווח על החלטותיה ואף לא מסרה לו את המלצותיה. גם הדירקטוריון לא דרש מהוועדה לקבל דיווח כאמור ולא קיים דיון כלשהו בעניין ביקורת הפנים בחברה. משרד מבקר המדינה מעיר לממ"י כי בהיותו מופקד על קרקעות הלאום יש מקום שיבחן אם יש צורך לדרוש מחוכרים שקיבלו שטחים גדולים, או מחוכרים שקיבלו שטחים למטרות ציבוריות ללא תמורה או בעד דמי שכירות נמוכים, כי ידווחו לו מפעם לפעם במהלך תקופת החכירה על השימושים הנעשים בשטחים המוחכרים. הביקורת העלתה כי כבר במאי 1998 התחילו להתעורר בחברה ספקות בדבר הכדאיות הכלכלית של עסקת השכרת מתחם בית יערי לשוכר א', והועלתה דרישה לבחינת חלופות לשם ניצול מיטבי של המתחם. בישיבת הדירקטוריון במרס 2001 אף העיר יו"ר הדירקטוריון כי המתחם מושכר יש לבדוק ]וכי[ ."במחיר מגוחך מה לעשות בנכס זה כדי להפיק ממנו יותר". משנת 1999 בחנה החברה כמה רעיונות לפיתוח המתחם ולשימוש בו, או לם רק בשנת 2003 היא פנתה ישירות לכמה גופים והציעה להם לשכור את המתחם. ניסיונות אלה לא צלחו, ורק בשנת 2004 החלה החברה לפעול לקבלת הצעות לשכירת המתחם על ידי יזמים באמצעות פרסום הזמנה בנושא באמצעי התקשורת (להלן - הליך ההזמנה). לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה די בדיון האמור כדי למצות את הנושא כראוי. היה על מוסדות החברה לדרוש ולקבל ניתוח יסודי ומעמיק של החלופות השונות בנוגע להמשך החזקתה במניות הבנק, ועל סמך ניתוח כזה לשקול אם כדאי שהיא תמשיך להחזיק במניות הבנק (ובנכסים מניבים בכלל) ושמא התמורה שתוכל החברה לקבל ממכירת חלקה בבנק תאפשר לה לפעול בדרך עדיפה במשך שנים רבות להשגת יעדיה לרווחת עובדי המדינה וגמלאיה. במסגרת הדיונים בנושא ראוי היה גם כי החברה תעסוק, בין היתר, באפשרות שעובדי המדינה יוכלו ממילא לקבל שירותים מוזלים מבנק י הב גם בלא שהחברה תהיה שותפה בבעלות עליו ובאפשרות שהבנק יחליט כאמור להפסיק לתת שירותים אלה לעובדי מדינה או להרע את תנאי שירותים אלה גם אם החברה תמשיך להיות שותפה בבעלות עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהדירקטוריון יקיים בהקדם דיון כאמור. מהמתואר לעיל מתקבל הרושם כי ההוצאות הרשומות בדוחות הכספיים של החברה (במסגרת הוצאות הנהלה וכלליות) בגין פדיון מניות הפדיון גדולות באופן יחסי לעבודה שמשקיעה החברה בעניין זה, ואף גדולות בשיעור ניכר מסכומי הפדיון ששולמו בפועל. על החברה לבחון את הנושא בהקדם, לוודא מה סכום הוצאותיה בפועל בגין הפדיון ולתקן בהתאם לכך את הדוחות הכספיים שלה. זה כמה שנים (לפחות משנת 2000 ) נמצא בידי הרשות מידע המחזק את הצורך בביצוע בדיקה מקיפה של מצבת המניות בחברה וש ל שיעור החזקות המדינה בה (להלן - הבדיקה), לשם הכרעה בשאלה אם החברה מעורבת או ממשלתית. למרות זאת, ואף שכבר בדוח ממאי 200534 '(עמ 861-862 ) העיר משרד מבקר המדינה כי בדיקות הרשות בנושא התמשכו יתר על המידה, וכי יש צורך להשלימן בהקדם, העלתה הביקורת הנוכחית כי בדצמבר 2008 טרם סיימה הרשות את בדיקותיה, ולפיכך טרם הכריעה בסוגיית מעמד החברה. רשות החברות ואגף החשכ"ל (שהיה מעורב בבדיקות) לא פעלו בנחישות לביצוע הבדיקה; אמנם מפעם לפעם הם ניהלו מגעים עם החברה לשם קבלת מידע ומסמכים הנדרשים לטענתם לביצוע הבדיקה, אולם הם עשו זאת בעצלתיים, בלא להשתמש באמצעים שעמדו לרשותם על פי דין לשם השלמת הבדיקה. להלן דוגמאות לעניין זה: 1. בשנת 2004 הודיעו הרשות ואגף החשכ"ל לחברה כי אם לא תמסור להם את המידע שדרשו ממנה בהתאם לחוק החברות הממשלתיות הם ינקטו צעדים משפטיים נגדה. החברה טענה כי הצי גה להם את מלוא המידע הנדרש והמחויב על פי כל דין. הרשות ואגף החשכ"ל לא קיבלו טענה זו, ובכל זאת עד מועד סיום הביקורת לא נקטו נגד החברה שום צעדים משפטיים. 2. בשנת 2005 בודק בהתאם ]חברה[החליטה הרשות "למנות ל לתקנות [ החברות הממשלתיות (כללים בדבר הסמכת בודק ביד י הרשות), התשס"ה- 2005 יבחן, בין היתר, את שיעור אחזקת מניות]ש[ ...] המדינה בחברה תוך מתן עדיפות לבדיקת השאלה, האם שיעור אחזקות המדינה הינו מעל 50% באופן ההופך את החברה מחברה מעורבת לחברה ממשלתית". במועד סיום הביקורת טרם בוצעה גם החלטה זו. לדעת משרד מבקר המדי נה, אין לקבל את טיפולם המתמשך והבלתי החלטי של הרשות ואגף החשכ"ל בנושא חשוב זה שיכול להשפיע על סמכויות הרשות לעניין החברה. עליהם לנקוט ללא דיחוי נוסף את כל הצעדים הדרושים להשלמת בדיקותיהם בעניין שיעור מניות החברה שבהחזקת המדינה ולפעול על פי המתחייב מתוצאותיהן. אי-אפשר ללמוד ממסמכי החברה מדוע חתמה החברה ביולי 2000 על הסכם העסקה עם מזכירת החברה לתפקיד זה בלבד אף שכבר בינואר 2000 החליטה ההנהלה המצומצמת כאמור למנותה לתפקיד מ"מ מנכ"ל לצד תפקידה כמזכירת החברה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי במהלך כל תקופת העסקתה של מזכירת החברה בתפקיד מ"מ מנכ"ל (כ-11 חודשים) לא חתמה עמה החברה על הסכם עבודה המעגן תפקיד נוסף זה. הביקורת העלתה כי לא הוגדרה והובהרה חלוקת העבודה בין ההנהלה המצומצמת ובין מנכ"לית החברה. בנסיבות אלה אפשר שלא יהיה ברור מיהו הגורם המוסמך לקבל החלטות בעניין פעולות שונות של החברה, ומיהו הגורם שהחליט והורה על פעולות מסוימות שעשתה החברה - האם הפעולות הללו בוצעו לפי הנחיית מנכ"לית החברה או לפי הנחיית ההנהלה המצומצמת. לדעת משרד מבקר המדינה, על הדירקטוריון להסדיר בנוהל בהקדם את סמכויותיה ותפקידיה של מנכ"לית החברה, לרבות חלוקת העבודה בינה ובין ההנהלה המצומצמת, ולוודא כי המנכ"לית מפעילה את כל סמכויותיה וממלאת את כל תפקידיה. ועדת הביקורת היא אחד הגופים החשובים בחברה, בייחוד מאחר שיש בידה לסייע להבטחת תקינותן של פעילויות החברה ולשיפורן, בין היתר, באמצעות הכוונת פעילות מבקר הפנים ומתן המלצות לדירקטוריון לגבי אופן הטיפול בממצאים שמעלה מבקר הפנים. מהאמור לעיל עולה כי ועדת הביקורת לא מיל אה את תפקידיה כראוי. על דירקטוריון החברה לקיים בהקדם דיון בנושא ועדת הביקורת, ובין השאר בעניין הרכבה ופעילותה, ולהסיק את המסקנות והלקחים המתבקשים מהממצאים שהועלו בנושאים אלה בדוח זה.	לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר שהחליטה החברה שמתכונת עבודתו של מבקר הפנים ואופייה יהיו שונים מכפי שנקבע בהסכם עמו, היה ראוי שתתקן את ההסכם בהתאם.	26
משרד התרבות והספורט . ענייני מינהל ומתן תמיכות - משרד המדע, התרבות והספורט . ;"יוצא אפוא שהשר התערב בקביעת סכום התמיכה בעמותת "אלסנא המנכ"ל פעל על פי שינויי השר בלי שנימק את פעולותיו; ועדת תמיכות החליטה לתמוך בעמותה ולהחזיר לה בעקיפין סכום שקוזז ממנה בשל ממצאי ביקורת מעמיקה שנעשו בה; הוועדה אישרה את המלצת יו"ר המדור להוספת תמיכה על אף ממצאי הביקורת, וכך יצא חוטא נשכר. משרד מבקר המדינה מעיר לחברי ועדת תמיכות, כי החלטותיה האמורות פוגעות ביכולת של המשרד לנקו ט צעדים כלפי גופים שחורגים מתנאי התמיכה ואף מעודדות אותם לחרוג מהם שוב. ממצאי הביקורת מלמדים שהשר ומנכ "ל המשרד התערבו התערבות פסולה בחלוקת כספי תמיכות בתחום התרבות הערבית: הם שינו חלק מסכומי התמיכה ולא הביאו לידיעת חברי ועדת תמיכות המלצות של הגוף המקצועי המייעץ; הם פעלו להיטיב עם מוסדות ציבור מסוימים; והם הפֵירו שני עקרונות בחלוקת תמיכות - סבירות ושוויון בין המוסדות הנתמכים. לא נמצאו במשרד מסמכים שמעידים על עבודת מטה שנעשתה לאפיון הפסטיבל ולקביעת תנאי הסף. בינואר 2005 הסתיימה תקופת כהונתה של מועצת המוזיאונים, ורק בינואר 2009 מונתה מועצה חדשה; עיכוב המינוי גרם נזק למוזיאונים התלויים בהחלטותיה. יוצא אפוא שהמנכ"ל המליץ ללא כל נימוק לתמוך בעמותת "תיאטרון אל ניקאב", לפי בקשת השר, לשיפוץ אולם תיאטרון, למרות שהדבר נוגד את מבחני התמיכה ואת נוהלי המשרד, ואף על פי שהמנכ"ל ידע על ממצאי ביקורת מעמיקה שנעשתה בעמותה, ובאותה עת עדיין לא קיבל המשרד את תגובתה להם. מהאמור לעיל עולה כי לשכת השר טיפלה במינוי חברי המועצה באופן לא מספק ולא עשתה את המאמצים הדרושים למינוי כל חברי המועצה במהירות. .1. כאשר המשרד בא לחלק כספי תמיכות, דרושים לו נתונים לשם קבלת החלטותיו. מיפוי צור כי התרבות במגזר הערבי עשוי להצביע על אזורים שבהם הפעילות התרבותית מועטה, ולכן יש לשקול תמיכה רבה יותר במוסדות ציבור המשרתים אותם. נתונים כאלה עשויים לסייע למשרד לקבוע את מדיניותו בכל הנוגע לחלוקת כספי התמיכה. ועדת התמיכות במשרד מצאה שמיפוי כזה נחוץ וכבר ביולי 2006 הנחתה את מינהל התרבות "לדאוג למיפוי הצרכים והפעולות במגזר הערבי, כבסיס לעבודת הוועדה", ואולם נמצא שהמיפוי לא נעשה. 2. בישיבת ועדת תמיכות בפברואר 2007 הורה המנכ "ל דאז, "לבחון בשנת 2007 את ההקצאה הכספית למגזר הערבי וזאת במסגרת ההערכה שתתבצע לגבי חלוקת העוגה התקציבית בתחום התרבות". באותה ישיבה החליט המנכ"ל על הקמת צוות שיבחן כיצד לחלק את כספי התמיכות בתחום התרבות לפי הבקשות לתמיכה שהוגשו בשנת 2007 ; בצוות ישתתפו, בין השאר, חשב המשרד ומנהל המחלקה לתרבות ערבית, ואולם נמצא שההחלטה האמורה לא בוצעה. מהאמור לעיל עולה, כי אף שהנהלת המשרד ומינהל התרבות הכירו בצורך במיפוי ובניתוח של חלוקת התקציב בתחום התרבות הערבית, לא נעשה דבר בעניין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לרכז נתונים שחיוניים לקביעת מדיניות בתחום התרבות הערבית ולקבלת החלטות בנוגע לחלוקת כספי התמיכה. יוצא אפוא, שרוב החלטותיה של ועדת התמיכות בעניין הבקשות שהוגשו לה בשנת 2005 לא נומקו בפירוט, כנדרש במבחנים הישנים, וחלק ניכר מהחלטותיה בשנת 2006 לא נומקו כלל. מכאן שוועדת התמיכות בראשות ראש מינהל התרבות פעלה בניגוד לנדרש בנוהל תמיכות ובמבחני התמיכה. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת התמיכות שעליה לנמק את החלטותיה בפירוט הנדרש לשם ביסוס אמות מידה של שקיפות ואחידות וכן כדי לאפשר פיקוח יעיל על החלטות אלה, כמתחייב מכללי המינהל הציבורי התקין.	משרד מבקר המדינה סקר את המלצות המדור, את המסמכים הרלוונטיים בלשכות השר והמנכ "ל ותכתובות בנושא התמיכות בתרבות ערבית לשנת 2007 . נמצא כי המחלקה לתרבות ערבית העבירה פעמיים את המלצות המדור להנהלת המשרד כדי שתעביר אותה לוועדת התמיכות, והשר והמנכ "ל התערבו בכמה מהמלצות המדור ופעלו לשינוי סכומי	27
הרשות הממשלתית למים ולביוב . השבת קולחים - הרשות הממשלתית למים ולביוב אף שלפי חוק המים31 מנהל רשות המים רשאי להורות למקורות להשמיש בהקדם את קו המים ירקון מזרחי כמובל קולחים ליישובים בדרום כדי לאפשר את זירוז ביצועו של קו ההולכה ולספק קולחים לאזורי ביקוש, לא פעלו מנהלי רשות המים כדי לעשות כן תוך שיתוף פעולה בין מקורות ובין יזמים פרטיים. החלטת הממשלה ממאי 2005 (ראו לעיל) בנושא שיפור איכות הקולחים לרמת טיהור שלישונית באמצעות שדרוג מט"שים לא השיגה את יעדה. ממסמכי משרד הבריאות עולה כי משנת 2005 עד שנת 2007 גדלה כמות המים המושבים שאיכותם גבוהה מאוד בכ-1% .בלבד לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום ששלושת הגופים - רשות המים, משרד הבריאות ומה"ס - ישתפו פעולה ויתאמו את פעילויותיהם בנושא הפיקוח על ההשקיה בקולחים ועל איכות הקולחים כדי למנוע כפילויות ובזבוז משאבים. יצוין שהוועדה ההנדסית אינה בודקת את התכנית המפורטת של מאגר הקולחים. הפיקוח על הקמת המאגר, על התפעול ועל התחזוקה שלו מבוצע בידי מפקח מטעם היזם ונתון לאחריותו, ולפיכך לא מתקיים פיקוח בלתי תלוי מטעם רשות המים על הקמת המאגר. משרד מבקר המדינה מעיר כי עניין שיתוף הפעולה בפרויקט בין יזם ב' לבין חברת מקורות סוכם עוד בדצמבר 2002. אי -שילובו של מפעל ההשבה של יזם ב' בקו ההולכה ירקון מזרחי של מקורות לשם הובלת קולחים ליישובים בדרום והקמה של קו צנרת בידי יזם ב' במקביל לקו ההולכה של מקורות גרמו לכפילות ולבזבוז של משאבים שהמדינה מקצה באמצעות מענקי סיוע. בעשור האחרון משק המים סובל ממשבר שהולך ומחמיר. משרד מבקר המדינה העיר כבר בדוח קודם 32 שעסק במשק המים על החשיבות של השבת קולחים. יחסית לחלופות אחרות מדובר בחלופה זולה, זמינה ורציפה המאפשרת להגדיל את היצע המים ולמנוע את זיהום הסביבה. .שרשות המים תפרסם לעתים קרובות יותר סקרים העוסקים במצב הקולחים ובזיהומים כדי להגבי ר את מודעותם של מקבלי ההחלטות לבעיות המחייבות טיפול ולאפשר להם לפעול ביתר יעילות להשגת מטרותיהם. ב"דוח ניטור נחל הבשור ונחל באר שבע"40 לשנים 2006- 2005 שפרסמה רשות המים בשיתוף יחידת הניטור הסביבתי ברט"ג צוין, בין היתר, שצריך לבצע פעולות אכיפה על מנת להפסיק את הזרמת השפכים לנחל. הביקורת העלתה שגם בדוחות משנים קודמות היו אותם ממצאים ואותן המלצות. מכאן שלא נעשות פעולות אכיפה לתיקון המצב, והמפגע התמשך שנים ללא טיפול. משרד מבקר המדינה מעיר כי על גורמי האכיפה במה"ס וברשות המים לפעול ללא דיחוי ליישום ההמלצות שהובאו בדוחות, על מנת למנוע את זיהום הנחלים והסביבה. מבירורים של נציגי משרד מבקר המדינה עם מנהל אגף מים ונחלים במה"ס במאי 2008 עולה כי המה"ס לא קבע את התנאים למתן רישיון עסק למאגרי קולחים. .באוגוסט 2008 , שמונה שנים לאחר שהחליטה הממשלה למנות ועדה שתמליץ על תקן איכות חדש של קולחים כדי לאפשר השקיה ללא מגבלות בקולחים ובכך לשחרר מים שפירים לצרכים אחרים החיוניים למשק, עדיין לא הביאו הגורמים האחראים לכך - משרד התשתיות, רשות המים, משרד החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה, הפנים והאוצר - לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת א ת טיוטת התקנות בנושא שיפור איכות הקולחים. גורמים אלה שהופקדו על הטיפול בנושא זה אחראים למחדל האמור. .לכן השימוש בחלופה זו היה צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות בכל התכניות להגדלת היצע המים. יתר על כן, נמצא שגם כאשר הממשלה החליטה לתת ליזמים מענק תשתית (עד 100% ) מעלות הקמת תשתיות ההולכה של הקולחים, לא נפתרה הבעיה ועדיין זורמות לנחלים ולים כמויות גדולות של קולחים. לפיכך על משרד התשתיות הלאומיות, על רשות המים ועל משרד האוצר להפיק לקחים על מנת להבטיח את קידום הקמתן של מערכות להולכת הקולחים.	משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי התכנית של רשות המים להקמת שדרה ראשית של קולחים ירקון-בנימינה - שכבר בשנת 2003 עמד משרד מבקר המדינה על נחיצותה וחשיבותה, ושיישומה היה אמור להסתיים בשנת 2005 לפי המתוכנן, מתבצעת בעצלתיים ואין בה התקדמות ממשית.	28
משרד הרווחה והביטחון החברתי . מעונות לאנשים עם פיגור שכלי - הליכי הפרטה וסדרי בקרה - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה, אמנם תפקיד המפקח כרוך במידת מה בייעוץ למנהל המעון, אולם יש משנה חשיבות להבחנה בין התפקידים השונים, שאם לא כן יידרש המפקח לפקח על פעולות שנעשו בעצתו וכך תיפגע איכות הפיקוח. (ד) בתום הביקור במעון על המפקח לכתוב דוח המסכם את הממצאים שעלו בביקורת ולהגישו למנהל המעון ולמנהל השירות. משרד מבקר המדינה העלה כי המפקחים כותבים דוחות רק לגבי חלק מהביקורים, וכי הדוחות אינם מוגשים באופן סדיר וקבוע. לפיכך אי-אפשר להעריך את השינוי באופן הטיפול ולעקוב כראוי אחר התנהלות המעון. יש לציין כי מיולי 2007 לא אויש תפקיד מנהל השירות, ולכן במשך יותר משנה לא נבדקו הדוחות שנשלחו אליו. 2 . משרד מבקר המדינה מציין כי מסקנה זו הייתה צריכה לחייב את משרד הרווחה לבדוק באופן יסודי ומעמיק את העלויות לאחזקת חוסה במעונות הממשלתיים לעומת אלה במעונות הפרטיים והציבוריים והכל על יסוד בסיס חישובים אחיד ולא מוטה, אך הדבר לא נעשה. הביקורת העלתה כי ההשוואה בין סוגי המעונות נעשתה בלא בחינה מעמיקה של איכות הטיפול הניתן בהם, ולכן הייתה לא שלמה ולא מקיפה: מן האמור לעיל עולה כי עמדת משרד הרווחה אינה עולה בקנה אחד עם זו שהובאה בדברי ההסבר להצעת ההחלטה. ואולם בתקופה שבין מאי 2006 ועד מרס 2007 , מועד מינויו של השר יצחק הרצוג לתפקיד, לא כיהן שר או סגן שר במשרד הרווחה. אף על פי כן בתקופה זו ועוד בטרם קבלת החלטת הממשלה לא הפנה משרד הרווחה דיירים למעונות ממשלתיים. . משרד מבקר המדינה מעיר כי אין להשלים עם הסברי המשרד שלפיהם רק מרבית העובדים מקבלים את כל התנאים הסוציאליים, שכן על המשרד לוודא שכל העובדים מקבלים את כל התנאים הסוציאליים כנדרש. כמו כן, בדיקה באמצעות מאזנים אחת לשנה אינה מאפשרת פיקוח פרטני על משכורות כל העובדים. לכאורה נוצרה אפליה של קבוצות עובדים מסוימות, בגין אי-קבלת כל התנאים הסוציאליים ואי -הפיקוח הפרטני על כך, והדבר עלול לפגוע בהן ובחוסים כאחד. לפיכך ייתכן שאם תיושם החלטת הממשלה מאוגוסט 2007 , הרי הכסף האמור להיחסך מהחלפת הגורם המפעיל - אם בכלל ייחסך - עלול שלא לשמש לשיפור רווחתם של אנשים עם פיגור שכלי, כפי שנקבע בהחלטה, אלא להרחבת מערכות הפיקוח בלבד. יצוין כי בישיבה של ועדת משנה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שהתקיימה בנובמבר 2007 ציין מנכ"ל המשרד, מר נחום איצקוביץ, כי הוא סבור שהמהלך לא יביא לידי חיסכון תקציבי. בטרם הוצגו לפני הממשלה הצעות ההחלטה בעניין הפרטת המעונות לאנשים עם פיגור שכלי - הצעות הכרוכות בשינוי מהותי של דפוס השירות שנותנת המדינה לאזרחיה חסרי הישע - לא שותפו הגורמים המעורבים במישרין בשירות לחוסים, כגון האגף המקצועי במשרד שהוא הגוף המקצועי האחראי למתן שירותים אלו לחוסים, וכן ארגוני העובדים. כמו כן מגיש ההצעה לא הציג חלופות לשיפור השירות לחוסים ולייעול כלכלי של המערכת, כגון הקמת "סוכנויות ביצוע", שיפור תנאי העובדים והדרכות נדרשות. מכאן שלא הוצג לפני הממשלה מלוא המידע בבואה לדון בהצעות ההחלטה. עד אוקטובר 2008 לא נעשהכל מחקר לבחינת ההבדלים בין תפקודיהם של המעונות השונים. משרד מבקר המדינה מעיר כי במצב הנוכחי, שבו קיימים מעונות פרטיים, מעונות ציבוריים ומעונות ממשלתיים, מן הראוי לבצע מחקר משווה לגבי תפקודם של המעונות הממשלתיים והמעונות הלא ממשלתיים לפני קבלתה של החלטת ממש לה בעניין הפרטת המעונות. בתהליך קבלת החלטות ראוי וצריך המחקר להיעשות לפני קבלת החלטה ולא להפך, שכן אם מהלך כזה לא יעלה יפה הוא עלול לטלטל את החוסים בין מפעילים שונים ולהגביר אצלם תחושות של אי -ודאות וחרדה. מהלך כזה הוא בבחינת "רתימת העגלה לפני הסוסים". 6 . כאמור, בשנים 2004 -2007 התקבלו שלוש החלטות ממשלה הנוגעות להעברת מוסדות רווחה לגופים חוץ -ממשלתיים. הביקורת העלתה כי כל שלוש ההחלטות הללו לא יושמו, והסיבות לאי -ביצוען לא נבחנו13 . לפיכך נוצר מצב של חוסר בהירות בדבר מעמדם של העובדים במעונות הממשלתיים האמורים להי כלל בתהליך ההפרטה, והדבר גרם להם להרגיש אי-ודאות וחשש מן העתיד להתרחש ובכלל זה חשש משינוי בתנאי העסקתם. העיכוב המתמשך בכל הנוגע להחלטה בדבר מעמד העובדים ומצבת העובדים במעונות פוגע הן בניהול המקצועי של העובדים, הן בתכנון התקציב והן בעובדים המועסקים, החיים ב חוסר ודאות ואינם יכולים לתכנן את עתידם המקצועי. מן האמור לעיל עולה כי הצעות ההחלטה שלוו בדברי ההסבר כמפורט לעיל, ושעליהן נסמכו החלטות הממשלה להפריט את המעונות לאנשים עם פיגור שכלי, התבססו על נתונים מוטים ולא קדמה להכנתן עבודת מטה מקיפה. דברי ההסבר להצעות ההחלטה לא נסמכו על מחקר משווה לגבי איכות הטיפול במעונות הממשלתיים ובמעונות הלא ממשלתיים אף שיש לכך משנה חשיבות. (ג) בנוסף, על כך יש להעיר כי התחשיב לגבי עלות חודשית של החזקת חוסה נעשה על פי התפוסה בפועל במעונות הממשלתיים בעוד שמספר החוסים צומצם בשנים האחרונות. לשם המחשה יש לציין שמשנת 2000 עד יולי 2008 חלה ירידה במספר החוסים במעונות הממשלתיים, מ - 2,108 ל- 1,819 כלומר ב-14% . במצ ב בו קטן מספר החוסים במעונות, שמלכתחילה קלטו מספר גדול יותר של חוסים, גדל התחשיב של עלות חוסה במעון ממשלתי. עובדה זאת לא הובאה בחשבון וגם מידע בנדון לא נמסר, על פי התיעוד, לממשלה.	משרד מבקר המדינה מציין שבהיעדר פיקוח נאות עולה חשש שגופים פרטיים המפעילים את המעונות לא ישלמו לעובדים את מלוא המשכורות שמתקצב משרד הרווחה כדי להגדיל את הרווח, וכך עלולה להיפגע איכות השירותים הניתנים לחוסים.	29
משרד הרווחה והביטחון החברתי . רשות חסות הנוער . לדעת משרד מבקר המדינה, מועצה מייעצת עשויה לתרום תרומה חשובה לגיבוש פתרונות מיטביים לבעיות המהותיות שעמן מתמודדת הרשות, מהן בעיות הנמשכות זה שנים רבות כדוגמת מצוקת ההשמה במעונות והצורך בגיבוש תפיסות ההפעלה של המעונות, בעיקר המעונות הנעולים. לפיכך, וכמתחייב מן התקנות, יש להקים מועצה מייעצת. הועלה שהמפקח עסק בעיקר במתן אישורים לרכישת חומרים שבהם משתמשים החניכים במסגרת קורסי ההכשרה המקצועית במעונות. עוד הועלה כי המפקח לא קיים פיקוח שוטף במעונות בהתאם לתכנית עבודה שנתית ולא עשה בדיקה בעניין צורכי החוסים, ועקב כך לא היה באפשרותו לרכז את צורכי המעונות ואת הצרכים המערכתיים של הרשות בתחום ההכשרה המקצועית; וכי למפקח לא היה מידע על הישגי החוסים בקורסי ההכשרה המקצועית ועל שיעור מקבלי התעודות המקצועיות בהם. עקב כך לא היה בידיו מידע חיוני לתכנון ולפיתוח מערך ההכשרה המקצועית במעונות. . משרד מבקר המדינה מציין כי משרד הרווחה נושא באחריות כוללת למתן השירותים לחוסים במעונות, ובכללם קיום קורסי ההכשרה המקצועית. אף שהנהלת המשרד הייתה ערה למצב במעון "אל בוסתן", היא לא הצליחה למצוא פתרון לבעיות שבגינן נבצר מהמעון לספק לחוסות בו הכשרה מקצועית במשך שנתיים. הביקורת העלתה כי מנכ"ל המשרד דאז והמשנה למנכ"ל, ששימש גם כמנהל אגף תקון, לא הפעילו את סמכויותיהם המקצועיות והניהוליות ולא קיבלו החלטות שיאפשרו להכריע בנושאים השנויים במחלוקת ויחייבו את הנהלת הרשות, ובכך לסייע להסדרת יחסי העבודה ברשות. הנתונים שלעיל מלמדים על מצוקת המתנהועל בעיות בהשמה במעונות הממשלתיים. אף שמעונות אלה מטפלים באוכלוסיית הנערים והנערות הנמצאים בסיכון הרב ביותר, עיקר הגידול במסגרות הרשות משנת 2000 היה במסגרות הלא ממשלתיות (המופעלות בידי עמותות ומתוקצבות בידי הרשות). הועלה כי פניותיה של הנהלת הרשות להנהלת המשרד לצורך פתרון מצוקת ההשמה במעונות לא טופלו כנדרש, וכי הנהלת המשרד לא פעלה .בשיתוף הנהלת הרשות לגיבוש תכנית רב -שנתית שתאפשר מתן פתרון כולל לבעיה קשה ומתמשכת זו ותשמש בסיס לדיונים עם משרד האוצר. משרד מבקר המדינה סבור כי תופעת ההמתנה הממושכת של בני נוער הנתונים במצוקה כה קשה ובסיכון כה גדול להשמה במעונות, תופעה שתוארה בדוח מבקר המדינה כבר לפ ני כעשור, היא חמורה ביותר ודורשת פתרון מקיף ויסודי. על משרד הרווחה לתת את הדעת, במסגרת סדר העדיפויות שלו, לפתרונה של בעיה קשה ומתמשכת זו. . מתחילת שנת 2008 חסרו במעון שני עובדי לילה, שתי עובדות סוציאליות ושמונה מדריכים. עקב המחסור בעובדי לילה לעתים היה רק עובד לילה אחד במשמרת, וההשגחה הפחותה מפני אירועים חריגים בלילה עלולה הייתה לסכן את הנערות; בשל המחסור בעובדות סוציאליות לא ניתן לנערות טי פול מתאים, והיו אף נערות שלא נפגשו כלל עם עובדת סוציאלית במשך כל תקופת שהותן במעון. בשל המחסור החמור בכוח אדם נסגרה קבוצת מגן בתחילת מאי 2008 ופחת מספר הנערות בקבוצות האחרות במעון. מספרן הכולל של הנערות במעון ביולי 2008 היה44. מעון "צופיה" מיועד למתן שירותי אבחון והתערבות במשבר ואינו ערוך למתן טיפול ארוך טווח לנערות, ולפיכך אחזקת נערות במעון למשך יותר משלושה חודשים אפקטיבית פחות מאשר שליחתן למסגרת טיפולית מתאימה (אך עדיפה משחרורן לקהילה - שכן בהיעדר מסגרת ייתכן שייאלצו לחיות ברחוב). זאת ועוד, נערה שממתינה להשמה במעון "מסילה" תופסת מקום של נערה הממתינה להיכנס למעון "צופיה". כאמור, ביולי 2008 המתינו190 ."נערות להשמה במעון "צופיה	.(2) ההשוואה בי ן ממצאי הביקורת הנוכחית לממצאי דוח שנתי 51 ב העלתה כי רשימות הממתינים למעונות התארכו, בדרך כלל, ובאופן ניכר, מאז הביקורת הקודמת: באוגוסט 1999 המתינו להשמה במעון "נווה חורש" 73 נערים, ואילו ביולי 2008 המתינו להשמה במעון זה142 נערים (גידול של 95% ); באוגוסט 1999 "המתינו להשמה במעון "מצפה ים27 נערים, ואילו ביולי 2008 - 61 נערים (גידול של 126% ); באוגוסט 1999 "המתינו להשמה במעון "צופיה50 נערות, ואילו ביולי 2008 - 190 נערות (גידול של 280% .) משרד הרווחה לא פתר אפוא את בעיית ההמתנה הממושכת של נערים ונערות להשמה במ עונות הרשות, ולא זו בלבד אלא שבעיה זו אף החריפה מאז הביקורת הקודמת.	30
משרד החינוך . בינוי כיתות לימוד במזרח ירושלים .עוד בשנת 1999 ידעה העירייה שהוואקף לא נתן את הסכמתו לבנייה בבניין בי"ס עא "ח. גורמים שונים בעירייה, ובעיקר האגף למ"צ, עבדו שנים רבות כדי לקדם את הבנייה בבית הספר. בשנים אלה הועלתה סוגיית הסכמת הבעלים לפני הממונה על הנכסים, אולם הוא ה שיב תשובות בלתי מחייבות והעדיף שלא לעסוק בפתרון הבעיה. אף שהפרוגרמה אושרה כבר לפני עשור, מחלקת נכסים לא עסקה כלל בסוגיית חתימת הבעלים בזמן הזה, ומשהשלים האגף למ"צ את הליכי התכנון הארוכים, לרבות השינוי הנדרש בתכנית, התברר שאי -אפשר לבנות את תוספת הבנייה. משנת 2004 ואילך לא התערבה מנח"י בעבודתן של היחידות השונות בעירייה כדי לקדם את הטיפול בתוספת הבנייה בבי"ס עא"ח, לא ביקשה לברר מדוע הבנייה מתעכבת ולא ניסתה לפתור את הבעיה. הפנייה היחידה של מנח"י לבירור הנושא נעשתה על פי בקשת ועד ההורים של בית הספר. למעשה נהגה מ נח"י כאילו נושא תוספת הבנייה אינו מעניינה. נמצא שהעירייה לא ניצלה את זכותה להיכנס אל הקרקע. עוד נמצא כי בשנת 1988 פרסמה הוועדה המקומית הודעה דומה, בין השאר בנוגע לאותה קרקע. מכאן שהעירייה הוציאה לפועל פעמיים את השלבים הראשונים בהפקעתה של חלקת הקרקע בשכונת ואדי ג'וז, אך לא השלימה את הליכי ההפקעה. נמצא כי מחלקת נכסים השלימה רק חלק משלבי ההפקעה של חלקת הקרקע בשכונת ואדי ג'וז, ולאחר מכן נשכח העניין ולא טופל עוד. בשנים שהייתה העירייה צריכה לפתור את בעיית המחסור במבני חינוך היה אפשר להשתמש בקרקע הזאת, אך מנח"י לא השתמשה בה יותר מ-20 .שנה ממסמכי מנח"י עולה כי המשנה למנהל מנח"י לא קיבל תשובה מהממונה על הנכסים. . מהאמור לעיל עולה כי מינואר 2005 עד דצמבר 2007 , כלומר כשלוש שנים, מנח"י ידעה שיש מחסור חמור בכיתות לימוד בתיכון שועפאט, ולמרות זאת לא פעלה בנחישות כדי להשלים את ההליכים הנדרשים לשם מתן הוראה לתכנון תוספת הבנייה. שאלת הבעלות על הקרקע עלתה רק לאחר כשלוש שנים, ובשל העיכוב האמור עדיין לא הושלמו הליכי התכנון של הבנייה. הגורמים השונים בעירייה אינם פועלים בעת ובעונה אחת, ולכן מחלקת נכסים פועלת רק לאחר שהליכי התכנון מסתיימים. כדי לקצר את הזמן שאורכת ההקמה של מבני חינוך, מן הראוי שענייני הבעלות על הקרקע והליכי תכנון הבנייה יטופלו בד בבד. המשרד מצא לנכון להיענות לדרישות העירייה, אך לא יזם פעולות משלו ולא סייע לעירייה בנושא זה. כך נהג אף על פי שהאחריות להפעלת מוסדות חינוך במזרח ירושלים, כמו בכל מקום אחר בארץ, מוטל ת גם עליו. נראה כי המשרד ראה במחסור בכיתות לימוד בעיה שהעירייה צריכה לפתור. .(בתאום עם בעלי הקרקע)". נמצא כי העירייה לא דנה באפשרות להפקיע את זכות השימוש בקרקע, למרות סיכום הדיון האמור. כדי שהעירייה תוכל להפקיע קרקע לצורכי חינוך, על מנח"י ומחלקת הנכסים לשתף פעולה. אולם מן האמור לעיל עולה כי התקשורת בין שתי היחידות הייתה לקויה , ועל כן התעכבה הפקעתו של מגרש זמין בבית צפאפא. .אף על פי שהבעיה ידועה לעירייה, היא לא פתרה את העניין בעוד מועד, ושכרה את המבנים רק בסוף אוגוסט, זמן קצר לפני פתיחת שנת הלימודים. משום כך החלו התלמידות את שנת הלימודים באיחור. בעת סיום הביקורת לא עסקה העירייה בבנייה של בתי ספר על -יסודיים לתלמידות, והמחסור בכיתות לימוד לתלמידות החטיבה העליונה צפוי להחמיר בשנים הבאות.	מהאמור לעיל עולה כי בשכונות שבצפון מזרח ירושלים יש מחסור ניכר בכיתות לימוד. חלק גדול מהתלמידים שלא התקבלו לחינוך הרשמי במזרח העיר גרים בשכונות אלה. הבעיה חמורה במיוחד כאשר הדברים אמורים בבנות הלומדות בכיתות י' -י"ב, שכן אין חטיבה עלי ונה לבנות באזור זה, ובחטיבה העליונה היחידה לבנות במרכז העיר מספר כיתות הלימוד אינו מספיק.	31
משרד החינוך . טיולים במערכת החינוך נמצא שגם בחלוף ארבע שנים מאז הביקורת הקודמת לא הביא המשרד את הנושא לדיון בממשלה, ולכן היא לא קיבלה החלטות בעניין. מאז שנת 1995 המליצו כמה ועדות על הקמת מאגר מידע כזה, ובחלוף יותר מ-13 שנים המצב נשאר כשהיה, ועד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , המשרד לא הקים מאגר מידע שכזה, ולחלופין לא פעל להשגת תָכנה אחרת שתתמודד עם הסיכונ ים במסלולים אשר בתי הספר מבקשים מן האמור לעיל עולה כי הדיווחים שהגיש מנהל יחידת הפיקוח למשרד על פעילות היחידה במשך כל התקופה שנבדקה (דהיינו מספטמבר 2006 ) אינם תואמים את הנדרש בטבלת הפעילות שבחוזה, ומכאן שהפיקוח אינו מתבצע כנדרש בחוזה. המשרד מצדו לא דרש ממנו לפעול בהתאם לחוזה או לחלופין לשנות את החוזה ולהתאימו לנעשה בשטח. משרד מבקר המדינה מעיר שכדי שיהיה אפשר לבדוק את הדיווחים על פעילות היחידה ולנצל טוב יותר את המשאבים שהוקצו לבקרה על הטיולים, על המשרד לבחון ולארגן את עבודת הפקחים על פי נהלים מוסדרים ותכנון מוקדם, לתכנן מראש את הבקרות ולוודא שהתכניות יבוצעו. כן על המשרד להעביר לרשות הטבע והגנים את מערכת המידע הדרושה לעבודתה ולעמוד על כך שיוגשו לו דוחות שיוכל לעשות בהם עיבודים וחיתוכים, כדי שיהיה אפשר להפיק את התועלת המרבית מהמידע שהפקחים אוספים. במצב הנוכחי אין ודאות שכוח האדם המצומצם המיועד לבקרה מנוצל באופן מיטבי, פיזית וכספית. כן על המשרד להתאים מחדש את טבלת הפעילות שבחוזה לצרכים הקיימים במשרד או לחלופין להחליט שאינו מכיר בפעילויות פיקוח שאינן מובאות בה, ולהפסיק לשלם עבורן. ב- 3.7.07 הודיעה מנהלת אגף מוכש"ר לסמנכ"ל למינהל לשעבר שהיא החליטה כי ממונה ביטחון, בטיחות ושעת חירום באגף מוכש"ר (להלן - ממונה הבטיחות באגף) ירכז את נושא הטיולים, אך הוסיפה כי יש להכשיר אותו לנושא. נמצא שעד מועד סיום הביקורת בספטמבר 2008 לא הוכשר ממונה הבטיחות באגף, ובשל כך אין באגף איש מקצוע שירכז את נושא הטיולים. .מן האמור לעיל עולה כי אף שכבר התריע משרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת כי גורמים משרדיים האחראים לטיולים משתתפים בוועדות הבדיקה, עדיין התופעה קיימת והמשרד לא תיקן את הנחיותיו. על פי חוזר המנכ"ל, יש להכשיר את יושבי ראש ועדות הבדיקה הפוטנציאליים לתפקיד, אך הדבר לא נעשה; החוזר גם מאפשר לכלול בוועדות הבדיקה בעלי תפקידים שעבודתם היום -יומית אינה קשורה ישירות לטיולים ולבטיחות - שהם בעלי זווית ראייה חיצונית, אשר עשויה להיות ביקורתית למערכת - אולם הם לא נכללו בוועדות. בפועל המשרד משתף בוועדות בעלי תפקידים שבעשייתם משיקים לנושא ה טיולים. כאמור, דבר זה עלול לפגוע באי-תלותן של הוועדות. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון מחדש מי הם בעלי התפקידים הראויים להיכלל בוועדות הבדיקה, כדי למנוע חשש לניגוד עניינים. כן יש להקנות לחברים בוועדות הבדיקה כלים מקצועיים למילוי תפקידם ולכלול בוועדות מגוון של בעלי תפקידים. .(ב) נמצא שבשום ועדה מוועדות הבדיקה לא מונה נציג חיצוני (מתוך מאגר גמלאי המשרד), נציג של הקו הפתוח, נציג של ביקורת הפנים ונציג של תלונות הציבור. (ג) נמצא שחברי ועדות הבדיקה האמורות היו צריכים לבדוק את תפקודם שלהם או את תפקודם של חבריהם. להלן דוגמאות: (א) משרד מבקר המדינה בדק את רשימת יושבי הראש של ועדות הבדיקה שמינו מנכ"לי המשרד בשש ועדות הבדיקה האמורות, והעלה כי יושבי הראש שמונו לא היו ברשימת בעלי התפקידים שפורטה בחוזר ועדות בדיקה, אשר ממנה אמור להיבחר יושב ראש ועדת בדיקה. מתשובת מנהל אגף ביטחון עולה שלקב"טים המחוזיים לא היה מידע על תכניות העבודה של הפקחים ועל יישומן. לדעת משרד מבקר המדינה, הכוונה בחוזה הייתה שבמשרד יהיה מידע מלא על עבודת הפקחים ושהבקרות יהיו בתיאום עמו. על המשרד לקבוע דרך שתאפשר לו לעקוב אחר עבודת הפקחים, ולבקר את טיבה. 3. השיטה בחוזה לחישוב סכום התשלום לרשות הטבע והגנים עודדה ביצוע בקרות רבות ככל האפשר, עד מספר הבקרות המרבי הנקוב בחוזה. בפועל, כדי לעמוד במכסת הבקרות נהגו הפקחים לקיימן במקומות שנמצאות בהם קבוצות רבות (למשל בנקודות יציאה למסלולי הטיול), ולא באמצע המסלולים, אף שלכאורה נוכחות הפקחים שם חשובה יותר. עד מוע ד סיום הביקורת, בספטמבר 2008 , לא הגיע פורום הטיולים להסכמות ולא הכין הנחיות המתייחסות להגדרה של הנקודות הקריטיות והמסלולים המחייבים בקרה, לשיעור הבקרות שיש לעשות במסלולים אלה ולסדרי העדיפות של הפיקוח בשטח. יצוין שכבר בשנים 2005 ו- 2006 הדגישו ועדות הבדיקה ל נסיבות טביעתם של שני תלמידים את חשיבות הפיקוח במקומות מועדים לסכנה. בראשונה נכתב: "ראוי למטה הפקחים לתת את הדעת יותר לגבי אותם מסלולים שבהם מטיילים יותר ושבהם קיימת ייתכנות מסלול בעל סיכון גבוהה יותר מן המסלולים האחרים שבאזורם". בשנייה נכתב: "את סדרי העדיפ ות של הפקח, יש לבחון שוב, ולקבוע עקרונות מנחים אשר ימקמו את הפקחים באותם אתרים שבהם השפעתו תהיה הגדולה ביותר". המלצות הוועדות אושרו במשרד, אך הן לא יושמו, ולא נקבעו עקרונות מנחים לקביעת סדרי העדיפות של הפיקוח בשטח. המשרד ויחידת הפיקוח, שהיו ערים לחשיבות תכנון וקביעת סדר עדיפות לעבודת הפקחים ולצורך לוודא שהפקחים יפעלו במקומות שיש בהם פוטנציאל סיכון רב יותר, לא יישמו זאת בקשרי העבודה השוטפת ביניהם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד שעליו לדרוש מיחידת הפיקוח להכין תכנית בקרות שנתית שיבואו בה לידי ביטוי סדרי העדיפויות והדגשים של המשרד, ואף לבחון את האפשרות לשנות את תנאי החוזה באופן שיתמרץ ביצוע בקרות במקומות מועדים. כן על המשרד לוודא שיחידת הפיקוח תעמוד בתכנית זו - הן בתכנון הפרטני של עבודת הפיקוח והן בביצוע הבקרות.	הביקורת העלתה כי רשות הטבע והגנים לא השתמשה במערכת המידע שמסר לה המשרד. לדברי מנהל יחידת הפיקוח, היו תקלות רבות במערכת ולא ניתן להשתמש בה. לדבריו, לא סיפק המשרד מערכת חלופית.	32
משרד החינוך . הפיקוח על הוראת תחומי דעת יוצא אפוא כי ב - 33%-22% מהמקצועות לא התקיימו ישיבות של ועדת המקצוע אפילו אחת לשנה, ועקב כך לא התקיימו דיונים על ההתפתחויות . דיווחו על קשרי עבודה שנסבו על הטמעת תכניות לימודים, ארגון ימי הדרכה והשתלמויות והקצאת מורים לבתי ספר. 29% מהמפמ"רים דיווחו שלא היו כלל בקשר עם מפקח כולל. מרבית המפמ"רים שהיו בקשרי עבודה עם מפקח כולל ( 96% ) ציינו שהקשר היה לצורך אכיפת ההנחיות הפדגוגיות להוראת המקצוע שהם מפקחים עליו, וכאמור לעיל, קשרי עבודה אלה כמעט ולא הניבו תוצאות. שיעור קטן יותר (ב) המקצוע אינו נלמד ברצף השנים הנדרש : המפמ"רים דיווחו על 11 מקצועות שאינם נלמדים בחלק מבתי הספר ברצף השנים הנדרש, ואלה הם: מקרא; תורה שבעל פה והיסטוריה לתלמידי הזרם הממלכתי; ספרות והיסטוריה לתלמידי הזרם הממלכתי -דתי; עברית, גאוגרפיה, ספרות, צרפתית, מוסיקה, פיזיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לאפשר תכנון ארוך טווח, החיוני לפעילות תקינה של מערכת החינוך ולהטמעת תהליכים פדגוגיים כראוי, יש לשמור על רצף בניהול המזה"פ, ולהבטיח את קיום המדיניות הפדגוגית שהתוותה. זאת, למשל, על ידי קביעת תקופת כהונה מינימלית בתפקיד היו"ר. .מגוון התשובות שענו המפמ"רים מלמד שאין כתובת אחת שאליה הם פונים לשם פתרון בעיות מקצועיות. מכאן שחלק נכבד מהבעיות המקצועיות של המפמ"רים אף לא הובאו לידיעת יו"ר המזה"פ, ואין בידיה מידע מלא ויכולת לקבל תמונת מצב כוללת. על הנהלת המזה"פ לקבוע כללים ברורים לדיווח על בעיות מקצועיות ולטיפול בהן. .בסיום עבודתה הכינה הוועדה טיוטת דוח בלבד בלא שגובשו מסקנות סופיות ואופרטיביות. הוועדה הצביעה בטיוטת הדוח על אי -בהירות בהגדרת הפיקוח המקצועי, ולמרות זאת לא נעשו בעקבותיה ניסיונות נוספים להביא לשינוי בהגדרת תפקיד המפמ"ר. לדעת המפמ"רים ביזורם בין יחידות משרד החינוך מקשה עליהם לקיים קשרי גומלין ופורומים משותפים. לדעת משרד מבקר המדינה היות שלהרבה מקצועות ותחומי דעת - כמו שפות, נושאי יהדות, אמנות ומדעים - יש מכנה משותף, על המשרד לשקול לקיים פורומים משותפים לנושאים בעלי מכנה משותף, שכן הדיונים בהם עשויים לתרום להבנת בעיות ולפתרונן. משרד מבקר המדינה מעיר, שעל משרד החינוך לבחון את האפשרות לרכז את המפמ"רים במזה"פ ולהכפיפם ליו"ר המזה"פ, שכן הדבר עשוי לצמצם את הליקויים שפורטו לעיל.	תשובות המפמ"רים מלמדות שלא לכל המפמ"רים יש תמונה ברורה וחד- משמעית בדבר רכיבי תפקידם, דרישות התפקיד לדעתם אינן מוצאות ביטוי הולם בתפקודם, ויש פער בין הדרך שבהם הם תופסים את תפקידם לבין הדרך שבה לדעתם תופסת אותו ההנהלה.	33
משרד החינוך . שירותי חינוך ורווחה הנתונים על הנשירה הגבוהה מתכנית מיכאל חרגו מהסיכום משנת 2002 . בישיבת הנהלה של אגף שחר שהתקיימה באוקטובר 2006 , עלו טענות על שיעור הנשירה הגבוה מהתכנית ומנהל האגף סיכם והשיב ש"ניתן לבדוק ביולי 2003, בדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בעניין תכנית מיכאל, מסרה מנהלת גף הערכה ומדידה, שהערכת התכנית שהחלה בשנת 2001 לא הסתיימה. מתברר שאף לא גורם אחד במשרד דרש להשלים את הערכת התכנית . רק עם חידוש הפעלת תכנית מיכאל במשרד בשנת 2006 , העלתה ועדת הרכישות שהמחקר האמור משנת 2001 הופסק. הוועדה דרשה שהמחקר יושלם כדי לקבל ממצאים מובהקים המעידים על התרומה החיובית של הפרויקט לתלמידים; אולם היא חזרה בה מדרישתה נוכח הסברו של מנהל אגף שחר שאין טעם .להמשיך במחקר משנת 2001 . יוצא אפוא שהמשרד המשיך את מימון התכנית ללא שעשה מחקר הערכה מטעמו. על אף שמדובר בניסוי שערכה המפקחת בקבוצה של 61 ,תלמידים בלבד שכאמור אינו מדגם מייצג ושלא ניתן להסיק ממנו מסקנות על הישגי התכנית, מנהל האגף הסתייע בו וטען שתוצאות הניסוי מלמדות על תרומת התכנית לחיסכון ויעילות בתקציב המשרד. ביוני 2008 הוא כתב למנכ"לית המשרד, כי מהניסוי "עולה בבירור כי תלמיד המשתתף בתכנית מיכא"ל חוסך השקעה משמעותית בתקציב משרד החינוך בשל העדר נחיצות השתתפותו בתכניות טיפוח מתמשכות". אמירות אלה לא לוו בנתונים מספריים וכמותיים. הניסוי הוצג גם בפני ועדת הרכישות אך היא לא יזמה בדיקה לאימות מסקנותיו. המשרד לא השלים מעולם מחקר הערכה עצמאי כדי לבדוק האם תכנית מיכאל משיגה את יעדיה. הוא גם לא ריכז נתונים שמהם היה ניתן לעקוב אחר התפתחות התכנית והשפעתה. נתוני האגף על הצלחת התכנית התבססו בעיקר על מחקרים שנערכו ביזמת ספק התכנית. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להפריד באופן מוחלט בין האינטרסים שלו . כרוכש שירותים מחברה פרטית לבין האינטרסים של חברת מיכאל המספקת שירותים אלה למשרד. על המשרד לערוך מחקר עצמאי ולבדוק האם תכנית מיכאל משיגה את יעדיו. משרד מבקר המדינה מעיר, שתיאור התפקיד של נציבות שירות המדינה שפורט לעיל ציין במפורש שהתפקיד כולל ריכוז, הכנה וטיפול במסגרת התקציבית של האגף, ולא רק של מחלקות בודדות. זאת ועוד, ההגדרה משנת 2000 היא חלוקה פנימית שעשה האגף אך היא לא הובאה לאישור הנציבות. בכל מקרה, עובדת החוץ עוסקת בפעילות השוטפת של האגף. אם מנהל האגף נזקק לעזרה במשימות ייחודיות עליו להעסיק עובד משרד בתקן ולא עובד של חברה חיצונית. משרד מבקר המדינה העלה שההתעלמות ממעמדה כעובדת חיצונית הייתה מוחלטת עד כדי כך שבפברואר 2008 ,, בישיבה של הנהלת האגף שהתקיימה בהשתתפות עובדת החוץ, הציעה מנהלת מחלקה באגף שעובדת החוץ תהיה יו"ר של ועדת השתלמויות. מנהל האגף לא התריע בפני הנוכחים בישיבה שהיא אינה יכולה לשמש בתפקיד זה, מאחר שהתפקיד אינו בגדר סיוע אלא כרוך בקבלת החלטות ובקשרי עבודה עם יחידות נוספות במשרד, והתפקיד שה וצע הוא בניגוד לאמור בנוהל העסקת עובדים בעבודה בלתי צמיתה בשירות המדינה. הנהלת המשרד לא התמידה בדרישתה להפסיק את עבודתה של עובדת החוץ, ובין השנים 2004 -2008 המשיכה עובדת החוץ לעבוד באגף במעמד של עובדת חברת כוח אדם. הנהלת המשרד גם לא פעלה בהתאם למכתבה של המנכ"לית מינואר 2002 , לא נקטה אמצעים להפסקת מצב בלתי חוקי זה, והסמנכ"ל לא עמד על כך שעבודתה תופסק. י וצא אפוא, שהנהלת המשרד, כולל החשבות ולשכת היועץ המשפטי, התעלמו מהוראות התקשי"ר ומהחלטות קודמות של הנהלת המשרד. .של ניגוד עניינים בין עבודתו של מנהל הגף כאחראי על נושאי תרבות ובין עיסוקו כאמן יוצר, הדבר לא הובא לידיעת המנכ"לית.	התקנות קובעות, ש"היה לחבר ועדת המכרזים, לקרובו, או לתאגיד שהוא בעל עניין בו, עניין אישי בנושא הנדון בוועדה, לא ישתתף בדיון, ובמקומו ימונה חבר אחר לאותו נושא". מנהל הגף, שהיה יוזם המופע, אחד ממלחיני המופע והשתתף בשירה, ודאי שהיה בעל עניין אישי לכל הקשור במופע. השתתפותו כיו"ר הוועדה לקידום פרויקטים שאישרה את ההתקשרות עמדה אפוא בניגוד לתקנות.	34
משרד החינוך . ענייני מנהל ושכר ברשתות גני ילדים במגזר החרדי מהמתואר לעיל עולה כי משנת 2001 מינה המשרד ארבע פעמים רואה חשבון לבדיקה ברשת, וניכר דמיון רב בין הממצאים שהעלו הבודקים השונים. באותן שנים היו משרדי החינוך והאוצר ערים לגירעונות הכבדים של הרשת ולסיבות העיקריות להיווצרותם. למרות זאת בחר המשרד למנות שוב ושוב רואי חשבון חיצוניים שיבדקו את הסיבות לגירעון ויציעו צעדים להתייעלות הרשת, במקום לנסות ולהתמודד עם הבעיה, וכל אותה העת הלך ותפח הגירעון המצטבר של הרשת. משרד החינוך השקיע משאבים ניכרים בבדיקת רואי חשבון למטרות בקרה והמלצה על צעדים להתייעלות, אולם לא פעל מתוך מחויבות לאימוץ המסקנות ולהוצאתן אל הפועל. נמצא כי את המחיר על שנים רבות של ניהול לא תקין של הרשת ועל פיקוח ובקרה לא מספקים של המשרד ישלמו עובדים (בעיקר עובדות) .בלתי מיוצגים, אשר מצדם מילאו במהלך השנים את התפקידים שהוטלו עליהם. משר ד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך ולמשרד האוצר כי ראוי שיימצא פתרון שימזער את הפגיעה בזכויות השונות של העובדים. במשך השנים שבהן בדק משרד החינוך את מצבה הכספי של הרשת, היא המשיכה לצבור גירעונות כבדים. המשרד מקצה לרשת חלק נכבד מתקציבה, ויש בידו כלים לפעול לאלתר לשיפור המצב, אולם במשך שנים הוא לא השתמש בכלי העיקרי שברשותו - התשלומים לרשת, כדי לאלץ אותה לנקוט פע ולות ממשיות לצמצום הגירעון. הרשת המשיכה לפעול כרצונה, בעיקר באמצעות פגיעה בתנאי השכר של עובדיה ולא באמצעות יישום פעולות שעליהן המליצו המשרד ורואי החשבון, והמשרד - שהוא המממן העיקרי של פעילותה - לא פעל נחרצות בעניין. משרד האוצר מכיר היטב את הבעיה, אך נתן את ידו למינוי בודק נוסף לרשת ביוני 2008. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמשרדי החינוך והאוצר יודעים היטב את הסיבות לגירעונות של הרשת, מינוי בודקים הוא בבחינת סחבת ובזבוז כספי ציבור. היה על משרדי החינוך והאוצר לקבוע לוח זמנים ליישום ההמלצות של הבודקים, לעקוב אחר ביצוען ולהתנות העברה של תקציבים ממשלתיים ביישום פעולות אשר יש בהן כדי להביא להבראת הרשת. הדוחות הכספיים של הרשת המעידים על מצבה הכספי הועברו באופן שוטף לרשם העמותות, ובשל עמדת המשרד קיבלה הרשת אישורים על ניהול תקין. אלה אפשרו למשרד להמשיך ולהעביר לרשת כספים באופן סדיר. באמצעות כספים אלה המשיכה הרשת לפעול, והמשיכה גם לצבור חובות נוספים. אלה תוצאות הבדיקה: גננת אחת השתכרה 75% מן השכר הנדרש; תשע מהגננות שנתוניהן נבדקו השתכרו 82%-85% ;מן השכר הנדרש 17 השתכרו 86%-90% ;מן השכר הנדרש17 השתכרו 91%-95% מן השכר הנדרש; וגננת אחת השתכרה 98% .מן השכר הנדרש )(א נמצא כי בשנים 2000 -2007 לא שילמה הרשת לעובדיה דמי הבראה וקצובת ביגוד. יוצא אפוא שבמשך כשבע שנים פעלה הנהלת הרשת שלא לפי צו ההרחבה, אף שהמשרד הקצה לה את הכספים הנדרשים לשם תשלום דמי הבראה וקצובת ביגוד. לדעת משרד מבקר המדינה, מעשיה של הנהלת הרשת הם בגדר הפרה בוטה של זכויות העובדים והתנהגות לא ראויה של מעביד הניזון מכספי ציבור ונותן שירות לציבור. כמו כן הרשת עשתה שימוש בכספי ציבור שלא על פי הייעוד שנקבע לגבי אותם כספים. מהאמור לעיל עולה שכדי לקצץ בהוצאותיה ולהקטין את הגירעון, קיצצה הרשת בשכר עובדיה באופן שריר ותי וחד -צדדי, בחלק מהמקרים תוך התעלמות מדיני העבודה ומזכויות העובדים: היא קיצצה את שכרם, הפסיקה לשלם להם דמי הבראה וקצובת ביגוד והתנתה את המשך ההסבר של בית יעקב אינו עולה בקנה אחד עם הנתונים על שכר הגננות, שכן נמצא שכמה גננות חדשות קיבלו תשלום בשיעור גדול לעומת זה שקיבלו גננות ותיקות מהן. לדעת משרד מבקר המדינה, אם בית יעקב מעוניינת לפתוח גני ילדים עבור קבוצות שונות בציבור החרדי, וכפועל יוצא היא מפעילה גנים גירעוניים, עליה לממן את הפעלתם מכספים שתגייס ממקורות אחרים.	יוצא אפוא שהרשת פיטרה עובדים רבים אף על פי שלא היו לה מקורות כספיים לשלם להם פיצוי פיטורים. היא הסתמכה על התחייבות של המשרד שהותנתה בחתימה על הסכם הבראה, אף שבמשך שנים נכשלו הניסיונות לחתום על הסכם ולא הייתה כל ודאות שבתוך זמן קצר הוא ייחתם. וכך אמנם קרה - ההסכם נ חתם רק כעבור כשנה וחצי. הנהלת הרשת פעלה בעניין זה שלא לפי דרישות חוק פיצויי פיטורים. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שמנהלי הרשת מסרו לגננות המפוטרות מידע שהשתמע ממנו כי הן יקבלו פיצויים כחוק מלמדת כי הם פעלו באופן לא הוגן ולא אחראי. שכן עקב מסירת המידע האמור שוכנעו עובדות להתפטר ומאות עובדות פוטרו מרשת שמפעילה מוסדות חינוך בלי ששילמה להן פיצויי פיטורים, ועקב כך הן נותרו ללא מקור הכנסה.	35
המוסד לביטוח לאומי . סדרי הטיפול בחשדות לעברות מרמה כלפי המוסד לביטוח לאומי משרד מבקר המדינה ממליץ למשטרה ולמוסד לבחון את התשתית החוקית של העברת חומרי חקירה מהמוסד ליחידת התביעות ביאל"כ ובמידת הצורך ליזום חקיקה או התקנת תקנות להסדרתו בהתאם לדין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסד לבחון את טיב הדרכתם של החוקרים ואת היקפה וכן את היקף הבקרה עליהם. מלבד זה, עליו לקבוע מודל של שכר עידוד שתהיה לו השפעה מיטבית על עבודת החוקרים. הביקורת העלתה כי אף שקיבל מנכ"ל המוסד דאז, ד"ר יגאל בן שלום, את הדוח וציין כי יבחן את המלצותיו, את דרכי יישומן ואת עלויותיהן, הוא לא הביא את המלצותיו לדיון במינהלת המוסד, והן לא יושמו. עד מועד סיום הביקורת, בספטמבר 2008 , לא יושמו בכלל הצעות התכנית האסטרטגית שאימצה מינהלת המוסד. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שהמנכ"ל יעלה את מסקנות צוותי החשיבה לדיון בפני הנהלת המוסד ובפני הגורמים הרלוונטיים, ובהם אגף החקירות והמינהלים הרלוונטיים. דבר זה לא נעשה. מתוך הבנה שיש מקום לשיפור ההיערכות של המוסד בכל הקשור לחקירות ולטיפול בתופעות מרמה כלפיו, הוקמו בשנים האחרונות צוותים וועדות שונות לבחינת הנושא; אלה הגישו את דוחותיהם, ובהם המלצות מגוונות. רוב הדוחות הללו לא נדונו, וההמלצות בהם לא יושמו. נמצא שהמוסד לא בחר לפנות לדרך חדשה ולהוביל שינוי כדי להתמודד ביתר עוצמה והצלחה עם תופעות המרמה, אף שהיו בפניו הצעות והמלצות בעניין. משרד מבקר המדינה מעיר כי מי נוי ועדות במועדים סמוכים, אשר המלצותיהן חוזרות ואינן מיושמות, היא התנהלות שאינה ראויה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה צורת התנהלות זו, המנציחה בזבוז וסחבת. אין טעם למנות ועדה אם אין נכונות להתמודד עם הבעיה וכוונה להתייחס ברצינות למסקנות הוועדה ולהמלצותיה, לדון בהן ולעבור לשלב יישומי. הביקורת העלתה כי המ וסד לא גיבש מדיניות המפרטת את הנסיבות שלא ייחקר בהן חשד לביצוע עברות ולא קבע בעלי תפקידים מוסמכים לקבל החלטות בדבר אי-חקירה. על המוסד, בהתייעצות עם גורמי התביעה הכללית, לקבוע מדיניות בכל הנוגע לאי -חקירת עברות בשל היעדר עניין לציבור, אשר תייעל את עבודתם של הגורמים העוסקים ביישום ההליך הפלילי ותגביר את השוויון באכיפת החוק. מדיניות זו תאפשר להפנות את המשאבים הקיימים לתחומים שתופק בהם התועלת המרבית ממניעת ניסיון המרמה. מדיניות זו אמורה לשקף את תפקידו של המוסד בהבטחת הביטחון הסוציאלי של האוכלוסייה הנזקקת בד בבד עם מיצוי הדין, במקרים הראויים, עם המנסים לרמותו. לצורך גיבוש המדיניות על המוסד למפות את תופעות המרמה הקיימות ולבדוק השפעתן על הגמלאות השונות. בעת קביעת המדיניות יש מקום לשקול, בין השאר, הבחנה בין סוגי העבריינים (יש שוני בין אוכלוסיית מבקשי הגמלאות, שרובה אוכלוסייה נזקקת, ובין עברות שהמעסיקים מבצעים); בין סוגי העברות וחומרתן; בין סוגי הגמלה (גמלאות ארוכות מועד וגמלאות קצרות מועד); בהתחשב בנסיבות האישיות של המבצעים. מלבד זה, על המוסד להסמיך בעלי תפקידים לקבל החלטות בדבר אי -חקירה, כמו קציני משטרה שנקבעו לעניי ן זה בחסד"פ. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה לקיים דיון בהמלצות הוועדה במינהלת המוסד ולגבש עמדה רשמית בקשר אליהן. עוד ראוי היה לבחון, אילו מהמלצות הוועדה אפשר ליישם, באמצעות המשאבים הקיימים בכל הנוגע לשינוי התפיסה הארגונית, לנוהלי ההפעלה וההדרכה ולהגדרת הסמכות והאחריות של כל אחד מבעלי התפקידים באגף החקירות. 1. בבדיקת תיקי המדגם נמצא כי בכ -46% מהם ממצאי הבד יקה והחקירה מצביעים על חשד לביצוע עברה פלילית, אך חקירת תובעי הגמלה בעניין זה לא מוצתה, כלהלן:	בהתייחס לפעולות חקירה נוספות - נמצא כי בכ -98% מהתיקים שעלה בהם חשד להיבט פלילי, לא בוצעו פעולות חקירה נוסף לניסיון לחקור את תובע הגמלה, אף שכדי למצות את החקירה היה צריך לעשות כן. .2. מלבד זה, במדגם נמצא כי בכל המקרים שתובע הגמלה ביטל את תביעתו לאחר שהוחל בביצוע פעולות חקירה בעניינו ( 10% מהתיקים שבמדגם שבהם ממצאי הבדיקה והחקירה מצביעים על חשד לביצוע	36
המוסד לביטוח לאומי . הבקרה על תשלומים לזכאות שנעשים בסיוע מערכות ממוחשבות - ממצאי מעקב ביקורת המעקב העלתה שלמרות השיפורים שנעשו במוסד, ואף על פי שיש לו מידע על תשלומים שיש לה פסיק, פקידי התביעות עדיין אינם .זליגה של כספים ממקורות ממשלתיים, ובעיקר מהמוסד, בשל תשלומים הנעשים ש לא כדין היא חמורה. יש משנה חשיבות לגבייתם של חובות אלה ולהשבתם לקופת המוסד אשר נועד בעיקרו לסייע לאוכלוסיות נזקקות. בשנים האחרונות פעל המוסד כדי לשפר את יכולתו לבקר תשלומים שהוא עושה, וכך למנוע תשלומים הניתנים שלא כדין. בתהליך זה שיפר המוסד את התיאום בין מערכות המידע שלו ואת ניצול הנתונים הנצברים במערכות הממוחשבות שלו, וכך שיפר את יכולתו להסתמך עליהם בתהליכי קבלת החלטות על תשלום גמלאות. כמו כן הצליח לקזז חלק מהחובות שנוצרו עקב תשלומים שנעשו שלא כדין. עם זאת, תהליך השיפור עדיין לא הסתיים: טרם נעשו פעולות ממש יות כדי לגבות את החובות הרבים שנוצרו בעבר. למוסד יש עדיין מדי שנה בשנה חובות של מאות מיליוני שקלים לזכותו. בשנת 2008 הסתכמו החובות האלה ב-800 מיליון ש"ח ויותר. המוסד מוסיף לשלם תשלומים שלא כדין, ויתרת החובות של חייבים למוסד גדלה. הטיפול של המוסד בשנים האחרונות בגביית החובות האמורים עדיין לא הביא לידי שינוי של ממש במאזן החובות. על המוסד לפעול בנחישות כדי לגבות את החובות שנוצרו בשל תשלומים שלא כדין ולנקוט את כל האמצעים שלרשותו כדי למנוע תשלומים כאלה. מן האמור לעיל עולה כי מאז הביקורת הקודמת הנהלת המוסד מנסה להתמודד עם הליקויים שנמצאו ולפתח מערכת בקרה כספית יעילה יותר. עם זאת, המערכת החדשה נתונה בראשית דרכה, ועדיין לא יושמה במלואה. על המוסד לעשות עוד כברת דרך כדי ליישם את העקרונות המתוכננים ולמנוע תשלומים ממי שאינו זכאי להם. . המעקב העלתה כי המוסד לא השתמש בסמכות שניתנה לו בפקודת המסים (גבייה) ולא הטיל סנקצ יות על חייבים שקיבלו תשלומים שלא כדין. גם בדוח מבקרת הפנים צוין שהמוסד לא טיפל כראוי בחובות ונאמר, כי בעניין כ -90% מסכומי החובות, שלא קוזזו ולא נגבו, המוסד הסתפק בהודעות ששלח לחייבים בעניין החובות שלהם. המוסד לא שלח להם תזכורות ואף לא הפעיל אמצעי אכיפה כדי לגבות מהם את החובות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהמוסד ינקוט פעולות נחושות יותר כדי להסדיר את גביית החובות. בעיקר עליו לפעול כאשר הוא מוצא שחייבים קיבלו תשלומים שלא כדין מאחר שלא נהגו בתום לב. ראוי שהנהלת המוסד תבחן את מגוון האמצעים העומדים לרשותה כדי להוציא אל הפועל את סמכויות הגבייה שהקנה לה החוק. 8. הבירורים עם חשב המוסד, מנהל אגף גמלאות מחליפות שכר 23 , מנהלת אגף משפחות ואנשי מקצוע נוספים במוסד העלו כי מאז הביקורת הקודמת עשה המוסד פעולות רבות לשיפור בקרותיו הכספיות. כדי לצמצם את התשלומים שנעשו שלא כד ין ולמנוע אותם נאסף מידע על חובות, המערכות הממוחשבות שבעזרתן נעשים התשלומים שודרגו, וחשבות המוסד הכינה תכנית פעולה לשיפור הבקרה הכספית הנעשית בתהליך התשלום של הגמלאות. המערכות אמנם סייעו לקזז חובות של עשרות מיליוני ש"ח, אולם מדובר רק באחוזים מעטים מהסכום הכללי של חובות הציבור למוסד. לא נעשתה פעולה שיטתית ומערכתית כדי לגבות חובות שנוצרו בעבר עקב תשלומים שנעשו שלא כדין, והחובות לא נותחו. כמו כן, לא הוכנה תכנית עבודה המציבה יעדים כמותיים לטיפול בחובות ולפיתוח אמצעים לגבייתם ומבקשת לאתר פרצות בבקרת התשלומים, העלולות לאפשר למוסד לשלם למבוטחים כספים שלא כדין, וכך ליצור חובות נוספים. זאת ועוד, מאות מיליוני ש"ח מהחובות הוגדרו חובות מסופקים שקשה לגבותם. .מקבלים את כל הנתונים - משום שרק חלק ממערכות המידע של הגמלאות משולבות בפרויקט האינטגרציה - ולכן המידע שבידם אינו שלם. לדוגמה, מערכת המידע המטפלת בגמלת "נכות כללית" צורפה לפרויקט האינטגרציה רק בשנת 2008 , ועדיין אין לה מישק לשאר מערכות המידע. משום כך הפקידים העובדים באמצעות מערכת המידע האמורה אינם יכולים להסתייע במידע שבמערכות האחרות כדי לבדוק נתונים ולאמתם, וכך לשפר את החלטותיהם. בדוח 58 ב העיר משרד מבקר המדינה שיש לשפר את הקשר בין המערכת הממוחשבת של אגף נכות כללית ובין מערכות אחרות במוסד. עוד העיר שיש לקדם את האפשרות לקבל מידע מגופים אחרים כדי למנוע תשלומי חסר ותשלומי יתר למבוטחים 17 , שבשנת 2007 .הסתכמו בעשרות מיליוני ש"ח, מגמלה זו אף על פי שהפעולות האמורות שעשה המוסד בפרויקט האינטגרציה שיפרו את הנתונים שבמערכות הממוחשבות, ועל כן לעתים הן יכולות להתריע על תשלום העלול להיעשות שלא כדין, לחשוף חובות ולקזז מקצת מהם - אף על פי כן עדיין יש תשלומים הניתנים שלא כדין. יש ליצור מנגנונים היכולים לאתרם בדיעבד, ולהיערך לגביית החובות שנוצרו. זאת ועוד, פרויקט האינטגרציה החל לפעול במוסד רק לפני של וש שנים, וכאמור, רק חלק ממערכות הגמלאות חוברו אליו; יש להשלים את שילובן של כלל המערכות בפרויקט. עם זאת, עדיין יש לטפל בדחיפות בתשלומים שנעשו שלא כדין לפני תחילת הפרויקט ולגבות את החובות שהצטברו בגינם, המסתכמים במאות מיליוני ש"ח. מהנתונים בטבלה עולה שבשנים 2005 -2007 גדלו חובות הציבור בגין תשלומי גמלאות ב -115 ;)מיליון ש"ח (לאחר מחיקת חובות אבודים בשנים אל ה מחק המוסד חובות אבודים שהסתכמו ב -121 מיליון ש"ח והפריש מאות מיליוני ש"ח לחובות מסופקים. ההפרשה הגדולה לחובות מסופקים מעידה שהנהלת המוסד העריכה שהיא תתקשה לגבות את החובות האלה. 7. תשלומים רבים נעשו שלא כדין מאחר שהמבוטחים העלימו מידע כגון נתוני שכר, יציאות לחו"ל, הגירה ושינוי במצב המשפחתי. ביקורת כדי להסדיר את העברת המידע ביניהם, הצטרכו חברי הוועדה הבין - משרדית לבנות תשתית טכנולוגית שתאפשר לקלוט את הנתונים אף על פי שהם מנוהלים בפורמטים שונים ולוודא שהמידע מהימן. שלבים אחדים בתהליך האמור כבר הושלמו, אך קשרי הגומלין בין המוסד ובין משרדי ממשלה אחדים עדיין לא מוסדו, והנתונים עדיין אינם מועברים מגוף לגוף בקביעות. ואמנם, ממסמך שמסר המוסד למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2008 עולה כיהמוסד כבר מקבל נתונים ממשרדי ממשלה אחדים ואף מעביר להם נתונים משלו. עם זאת, כמה משרדים עדיין לא מסרו לו נתונים. משרד הרווחה והשירותים החברתיים, למשל, עדיין טיפל באישור בקשת המוסד להעביר לו נתונים. לעתים מסר אחד המשרדים למוסד נתונים, אך אלה לא היו שלמים או נכונים, ועקב כך לא היה אפשר לעשות הקבלה מהימנה ביניהם. כאלה, למשל, היו הנתונים שמסר לו משרד הבריאות בעניין קשישים סיעודיים. בדוח מיוחד15 שפרסם משרד מבקר המדינה בשנת 2006 פורטו ממצאי ביקורת שנעשתה בעניין המחירים הגבוהים של שירותי המידע הנקנים ממרשם האוכלוסין. בביקורת המעקב התברר שסוגיית מחירם של שירותי המידע האמורים עדיין לא נפתרה. לפיכך, בשל ההוצאה הכבדה, משרדי הממשלה ויחידותיה עדיין נמנעים משימוש בנתונים של מרשם האוכלוסין, בתדירות הדרושה להם לצורכי עבודתם.	.לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסד לאסוף גם נתונים על החובות הנוצרים מתשלומי גמלאות שהוא אינו משלם ממקורותיו אלא מכספים שמשרד האוצר מעביר לו. כמו כן, מן הראוי שהמוסד יערוך רישום שיטתי של נתוני החובות שנפ רעו והחובות שבוטלו כדי לשפר את המעקב של הנהלת המוסד על הצעדים הננקטים לגביית חובות ועל פעולות הוועדה למחיקת חובות. כאמור, בשנת 2007 הסתכמו חובות הציבור למוסד בגין תשלומי גמלאות ששולמו שלא כדין ב-818 מיליון ש"ח. חשוב מאוד לגבות שיעור גדול ככל האפשר מסכום זה, כדי שישמש להרחבת הסיוע לנזקקים, ובהם קשישים ונכים. לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסד לפעול בנחישות לגביית חובות שנוצרו מתשלומים ששולמו שלא כדין. החובה להשיב את הכספים האלה לקופה הציבורית מוטלת גם על משרד האוצר, שכן הוא מעביר למוסד כספים רבים מדי שנה בשנה. הדבר יאפשר לו להפנות משאבים נוספים לתמיכה בנזקקים.	37
משרד החוץ . מינויים וקידום עובדים - משרד החוץ במעקב נמצא כי אמות מידה אלה לבחינת המועמדים למשרות לא עוגנו בנוהל ובתקנון, וכי הן היו בשימוש ומ"ן לראשי נציגויות בראשות שרת החוץ ופחות בשימושן של הוועדה ל סמנכ"לים וומ"ן שנייה. עוד נמצא, שהוועדות לא פעלו בעקביות בכל הנוגע לאמות מידה אובייקטיביות כמו ניסיון, דרג ותפקידים קודמים: אמות המידה השתנו מדיון לדיון, ובדיונים שונים ניתן להן משקל שונה, גם אם הוועדות עסקו במינוי לאותו תפקיד במועדים שונים. סיכום הנימוקים להחלטות של הוועדה לסמנכ"לים וומ"ן שנייה נוסח לא אחת באופן כללי וסתמי, כמו "יכולות וכישורים של העובד". (א) במעקב נמצא כי מיולי 2006 ועד מאי 2008 מינתה ועדת המינויים השנייה למשרות של קצין מינהלה וקונסול קונסולרי, הנמנות עם שירות החוץ המינהלי, כ -40 עובדים שהיו משובצים בשירות המינהלי, מרביתם חסרי השכלה אקדמית. על מקצת העובדים שמונו הוטל גם תפקיד מדיני. עוד נמצא במעקב, כמו בביקורת הקודמת, שלרבים מהעובדים ששימשו בתפקיד או מונו לו בפרק הזמן שנבדק לא היה ניסיון בתחומים העיקריים שבהם עוסק קצין מ ינהלה וקונסול קונסולרי, ורבים לא ידעו שפה זרה ברמה נאותה. יצוין כי בכמה נציגויות, בעיקר בנציגויות קטנות במדינות המוגדרות קשות שירות, אף מילאו את תפקיד קצין המינהלה קצין הביטחון של הנציגות או עובד מקומי שאינם עובדי המשרד ואין להם הניסיון הדרוש למילוי התפקיד ; מינויים אלה לא נעשו בידי ועדות המינויים. מהפרוטוקולים של דיוני ומ"ן השנייה עולה שהמועמדים לתפקידים האמורים בדרך כלל לא נבחנו על פי דרישות התפקיד שקבע המשרד. במקצת הדיונים נעשה המינוי אף שהיו חברים בוועדה שסברו כי אין מועמד מתאים לתפקיד בקרב המועמדים, ובמעקב נמצא שאחדים מקציני המינהלה שמונו באותם דיונים הוחזרו לארץ זמן קצר לאחר שהחלו למלא את תפקידם. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת המינויים לא להירת ע מלשקול דחיית דיון במשרה אם לדעת חברים בוועדה אין בקרב המועמדים עובד בעל הכישורים הדרושים. זאת בעיקר כדי שלא לפגוע בייצוג ישראל בחו"ל, וכדי שלא ייווצר מצב שבו העובד שייבחר ייכשל בתפקידו והמשרד ייאלץ להחזירו לארץ. החזרת שליח לארץ מותירה נציגות ללא קצין מינהלה וקונסול קונסולרי ויוצרת בעיות הנוגעות לשליח ולבני משפחתו מבחינת מקום המגורים, מוסדות לחינוך הילדים וכד'. לפי נוהל המעבר, ההקלות האמורות בתנאים להגשת מועמדות לקורס הסמכה נועדו לעובדים ותיקים שהיו במשרד במועד כניסתו לתוקף. ואולם מאחר שההקלות לא הוגבלו בזמן, הן יאפשרו גם בעתיד לעובדים שבאותו מועד הועסקו במשרד אך לא היו להם שנות הוותק הנדרשות, להגיש מועמדות לקורס לאח ר שיצברו את שנות הוותק הנדרשות, אף שהם בעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד וניסיון שאינו רלוונטי לתפקידי קצין מינהלה וקונסול קונסולרי. הדבר עלול לחזק את המגמה של מינוי עובדים בעלי כישורים נמוכים במקום לחתור למינוי עובדים בעלי כישורים גבוהים. ראוי לציין שקציני ה מינהלה והקונסולים הקונסולריים הם דיפלומטים המייצגים את ישראל במגעים עם בעלי תפקידים במקום השירות. לכן חשוב שהמשרד יפעל להעלאת רמתם, ובשיקולי ומ"ן השנייה למינוי עובדים למשרות אלה יובאו בחשבון, ככלל תנאי הסף הגבוהים ודרישות התפקיד הגבוהות שקבע המשרד, ובהקלות שנקבעו ישתמשו הוועדות במקרים חריגים בלבד. המעקב העלה כי בהודעת אגף משאבי אנוש לעובדים על מינוים לתפקיד חדש בחו"ל מצוין מועד תחילת כהונתם ומועד סיומה - כעבור שלוש שנים. . שאכן כל המועמדים למשרה הוצגו בתחילת הדיון בה וצוינו פרטים מקורות החיים של כל אחד מהם. אולם לאחר הצגתם נהג המש נה למנכ"ל וסמנכ"ל בכיר למינהל באותה עת (עד לעזיבתו את התפקיד בסוף יולי 2007 ) לציין שניים עד שלושה שמות של המועמדים המועדפים בעיניו, ולאחר מכן נהגו כך המשנה המדיני למנכ"ל, מר יוסי גל, או ראש אגף משאבי אנוש, מר שמעון רודד. לעתים העלו חברים אחרים בוועדה שמות נוספים של מועמדים, אולם נמצא, כמו בביקורת הקודמת, שהדיון התמקד בעיקר במועמדים המועדפים, ולמעט מקרים חריגים מונה אחד מהמועמדים האלה. המעקב העלה כי לא קיים נוהל כזה. בפועל היו ועדות מינויים שלא דנו במועמד משום שבאותו זמן כיהן בתפקיד בארץ קרוב לשנתיים, אך אחרות לא נהגו כך ומינו עובדים שממועד תחילת כהונתם ב תפקיד הקודם חלפו מארבעה חודשים ועד פחות משנתיים. .מהנתונים עולה תמונה חמורה של מחסור ב-254 עובדים בשירות המדיני ובשירות החוץ המינהלי לאיוש המשרות שבתקן של כל אחד מסוגי השירות האלה. כנגד מחסור זה יש עודף של 279 עובדים בשירות המינהלי. זאת ועוד, כפי שיפורט להלן, המעקב העלה, שבמקום שהמשרד יכשיר עובדים למלא משרות בשירות המדיני ובשירות החוץ המינהלי באמצעות קורס צוערים, מונו למשרות רבות בשני סוגי שירות אלה עובדים בשירות המינהלי שלא הוכשרו לשמש דיפלומטים ורבים מהם חסרי השכלה אקדמית, ללא ידיעת שפה זרה ברמה נאותה וחסרי הניסיון הנדרש בתפקידים אלה, כפי שהועלה גם בביקורת הקודמת. השיעור הניכר של משרות המאוישות בידי עובדים בעלי תפקיד שונה ודרג זוטר יותר מאלה שנקבעו לאותן משרות בתקן אינו תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון עם נש"ם את התקן והמצבה של מנהלי מחלקות ושל ראשי תחום ולהתאימם לצרכיו. .במעקב נמצא כי המשרד עדיין לא קבע תנאי סף, החלים על עובדים שכבר נמנים עם השירות המדיני או עם שירות החוץ המינהלי, ומבקשים להגיש מועמדות למשרות השייכות לסוג השירות שלהם. עוד עלה שכמו בביקורת הקודמת בהודעות על משרות מתפנות לא צוינו תנאי סף להגשת מועמדות, וביותר ממחצית ההודעות על משרות מתפנות בארץ, מתפקיד מנהל מחלקה ועד סמנכ"ל, שהתפרסמו מיוני 2006 ועד יוני 2008 , לא צוין הדרג או מתח הדרגים של המשרה. יצוין כי במסגרת שינוי התקנון באוגוסט 2008 נקבע שדרג המשרה יצוין בהודעות "ככל שיפורסם", דהיינו ככלל אין חובה לקבוע דרג כתנאי סף. על פי נוסח ההודעות, הן מיועדות לעובדים "הרואים עצמם מתאימים".	(ב) על פי התקנון בנוסחו במועד הביקורת הקודמת, עובד יגיש מועמדות למשרה המתפרסמת בהודעה על משרות מתפנות המשובצת בסוג השירות שאליו הוא שייך, בהתאם להסכם מבנה התקן של המשרד שנחתם בין הנהלתו לוועד העובדים באוקטובר 1987 . בביקורת הקודמת עלה שהמשרד לא יישם את הכלל, ובפועל עובדים השייכים לשירות מסוים הגישו מועמדות ומונו למשרות הנמנות עם סוג שירות אחר, ומכאן שההשתייכות לסוג השירות איבדה את משמעותה. במעקב עלה כי כשעוגן נוהל המעבר בתקנון באוגוסט 2008 , נמחק מהתקנון כלל זה. עקב כך עובד רשאי להגיש מועמדות אף אם אינו נמנה עם סוג השירות שבו משובצת המשרה, וועדות המינויים רשאיות להמשיך ולמנות עובדים, למשרות המשובצות בשירות אחר משלהם, אף כאלה שככלל, אין להם הכישורים והניסיון המתאימים.	39
נתיבי אילון בע_מ . תקצוב פרויקטים וביצועם - חברת נתיבי איילון בע_מ (ב) בהמשך הנוהל נקבע כי בחירת המועמדים שבטופס מתוך מאגרי המומחים תיעשה בסבב מחזורי ככל הניתן. לא נמצא כי החברה ערכה סבב מחזורי בין המומחים. . ,המדינה, כי קיבל הנחיה ישירה ממנכ"ל החברה דאז, מר אריה בר להתחיל לבצע פינויים עד צומת רחוב נס לגויים, כולל בצומת עצמו. חברת נתיבי איילון פעלה בניגוד להנחיות הדירקטוריון שלא לחרוג מההרשאות התקציביות שאושרו לחברה בפרויקט. .באשר לעתיד, על החברה להקפיד שבעת הגשת תכניות לוועדה מקומית לתכנון ולבנייה ייקבע מראש הסדר תשלומים לשיפוי הוועדה לפי חוק התכנון והבנייה, כדי שהחברה ת דע מראש מהן התחייבויותה בגין תכניות. יוצא אפוא כי התחייבויות החברה בעבר לשפות ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה כמגישת תכניות, ניתנה בהליך לא תקין: לא נעשתה עבודת מטה של כל הגופים הנוגעים בדבר - משרד האוצר, המשרד וחברת נתיבי איילון - לרבות הכנת אומדן ובדיקה של רמת החשיפה לסיכונים. עד לאחר מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , לא נערך הסדר בין משרד התחבורה ובין החברה בדבר כיסוי הפיצויים שהחברה נתבעת ושעלולה להיות מחויבת בהם לפי חוק התכנון והבנייה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין מקום לכך שהחבות בפיצוי תוטל על החברה, כאשר מדובר בפרויקט שהוזמן אצלה על ידי גורמים אחרים. על המשרד, משרד האוצר והחברה להסדיר את הסוגיה של חובות העבר. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שהמומחה המועדף מומלץ בפני הוועדה על ידי מנהל הפרויק ט, ושברוב מוחלט של המקרים הוא זה שנבחר, מעלה חשש לפגיעה בעקרונות השוויון והיעילות, בעקרון הסבב המחזורי ההוגן ובסדרי בקרה פנימיים נאותים, המחייבים הפרדה בין סמכויות המזמין (מנהל הפרויקט) לסמכויות הוועדה: על מנהל הפרויקט לקבוע את סוג העבודה הנדרשת, ועל הוועד ה לבחור את המומחה המתאים תוך שהיא מעניקה משקל, אך לא משקל מכריע, להעדפה של מנהל הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד, למשרד האוצר ולחברה כי אין זה תקין שפרויקט שהוחל בתכנונו עוד בשנת 1999 והיה מתוכנן להסתיים בתוך כשלוש שנים, לא הסתיים גם כעשר שנים לאחר שתוכנן. דבר זה פוגע בכדאיות הכלכלית של הפרויקט ובפתרונות התחבורתיים שהפרויקט אמור לתת. לדעת משרד מבקר המדינה על משרדי התחבורה והאוצר והחברה להפיק לקחים ממקרה זה כדי למנוע הישנותם של נזקים כגון אלו שנבעו מדרך התנהלות הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי למשרד האוצר אין מומחיות וסמכות מקצועית להחליט על סדר העדיפויות בפיתוח צירי תנועה. סמכות זאת אמורה להיות בידי המשרד המקצועי - דהיינו משרד התחבורה. לדעת משרד מבקר המדינה, מבקר פנים שסיים את עבודתו על דוח ביקורת חייב להגיש דוח סופי על ממצאיו לדירקטוריון.	הביקורת העלתה כי עד לאחר מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2008 , לא אושרו נהלים חדשים ולא הוקמה מערכת ממוחשבת לבקרה כספית.	40
משרד הבינוי והשיכון . האגודה לתרבות הדיור - ממצאי מעקב 2. מנכ"ל האגודה מר ראובן צדוק משמש בתפקידו זה12 שנים ברציפות מאפריל 19976 . לדעת משרד מבקר המדינה על מוסדות האגודה והשר לבחון האם תקופת כהונה כה ארוכה משרתת את אינטרס הציבור והאגודה, והאם לא ראוי להגבילה, במיוחד כשלוועד המנהל שאמור לפקח על המנכ"ל אין למעשה השפעה על הבחירה. גם בביקורת הנוכחית, בכמה מקרים לא נמצאו מלוא האסמכתות לאופן בחירתם של היועצים: לא נמצאו נתונים על יועצים שהציעו את מועמדותם, ולא תועדה השוואה שנעשתה לצרכי הבחירה של יועץ, לרבות אמות המידה שעל פיהן נבחר. . ביקורת המעקב העלתה כי בספטמבר 2002 התמנה מר לאוניד טוקרסקי כיו"ר הוועד המנהל של האגודה, ובמרס 2005 הוא סיים את כהונתו. מאז ועד סיום הביקורת התמנה לכל ישיבה יו"ר מקרב חברי הוועד שנכחו בה. אי מינויו של יו"ר קבוע לוועד המנהל אינו תקין ועלול לפגוע ביכולת לקבוע לאגודה יעדים ארוכי טווח ולהוציאם אל הפועל. הביקורת העלתה כי האגודה דורשת מוועדי הבתים לדווח לה על טיב השירות שהם מקבלים, אך אין היא יוזמת פעולות לפיקוח מצידה. לדעת משרד מבקר המדינה, מכיוון שהשירות ניתן בתיווך האגודה, ראוי שהאגודה תפקח ולו באופן מדגמי, ללא תלות בדיווחים מוועדי הבתים על הרמה המקצועית של היועצים, ושהיא תאסוף בעצמה מידע בנוגע לטיב עבודתם. הביקורת העלתה כי משנת 2000 לא ביקשה האגודה הצעות מכמה חברות ביטוח כדי להשוות ביניהן ולבחור בהצעה המיטבית. לדעת משרד מבקר המדינה המצג בפרסומי האגודה עלול להטעות את חברי האגודה, שכן מהפרסום עלו ל להשתמע שהאגודה בחנה כביכול הצעות שונות ועדכניות בעוד שמזה כשמונה שנים לא עשתה כן. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהאגודה תמליץ לחבריה על התקשרות עם חברת ביטוח אחת או יותר רק לאחר שתקיים הליך לבחינת ההצעות המיטביות. 1. משרד מבקר המדינה העלה מנתוני האגודה כי ההכנסות שלה מדמי החבר בשנים 2005 -2007 הסתכמו בכ -26.2 מיליון ש"ח, אבל בפועל נרשמו בספרים רק כ -25.3 מיליון ש"ח, דהיינו - בספרי האגודה לא נרשמו לכאורה כ-0.9 .מיליון ש"ח .3. הביקורת העלתה ממצאים הנוגעים לתפקוד האגודה. ראוי לשקול עריכת שינויים במבנה מוסדותיה, לרבות שינויים בסמכויותיהם ובהליכי בחירתם, על מ נת להבטיח שלא תתקיים ביניהם תלות שעלולה לפגוע בתפקודם העצמאי כגופי פיקוח ובקרה. 4. מנכ"ל האגודה משמש בתפקידו זה12 שנים ברציפות. לדעת משרד מבקר המדינה על מוסדות האגודה והשר לבחון האם תקופת כהונה כה ארוכה משרתת את אינטרס הציבור והאגודה, והאם לא ראוי להגבילה. 5. על האגודה לשאוף לתת לחבריה שירות איכותי ומקצועי, ומן הראוי שהיא תפקח, ולו באופן מדגמי, על הרמה המקצועית של היועצים שהיא מפנה לחבריה, ושהיא תאסוף בעצמה מידע בנוגע לטיב עבודתם. .1. הביקורת הנוכחית על האגודה לתרבות הדיור הינה מעקב על דוח ביקורת קודם שערך משרד מבקר המדינה בשנת 2001 והתפרסמה בדוח שנתי 52 ב של מבקר המדינה ( 2002 ). בביקורת זו נבדקו בין היתר נושאים שנבדקו בדוח הקודם. נמצא שחלק מהליקויים תוקן, ועם זאת עדיין קיימים ליקויים בהתנהלות האגודה. 2. פעילות משרד הבי נוי והשיכון מכוונת ליצור תנאים שיאפשרו לכלל האוכלוסייה, אך בעיקר לאוכלוסיות החלשות יחסית, למצוא פתרונות דיור במחיר סביר. תחום הסיוע לוועדי בתים אמנם נושק לתחום פעולתו של המשרד אך אינו מרכיב מרכזי בו. בניגוד לעבר המשרד אינו משתתף במימון האגודה והיא ממומנת ע ל ידי הרשויות המקומיות ומדמי החבר שמשלמים החברים. לפיכך על הממשלה לשקול מיהו הגורם שרצוי וראוי שירכז את האחריות לתחום זה. 2. בביקורת עלה כי בהמחאות שהאגודה מדפיסה לא נרשמת ליד שם המוטב המילה "בלבד", דבר המאפשר הפקדת ההמחאה שלא למוטב המיועד.	לדעת הביקורת, אם האגודה קבעה כי דמי החבר הם שנתיים, אין היא רשאית לשנות זאת ולהקדים את מועד סיום החברות בלי להודיע ולהסביר זאת מפורשות לחבריה. היו חברים שמחוסר תשומת לב לא עמדו על זכותם שלא לשלם את דמי חבר ברציפות; כדי להימנע ממצב כזה היה על האגודה להודיע להם כי סיום החברות הוא כעבור שנה ממועד התשלום האחרון, וכי אם הם רוצים לשמור על רציפות, עליהם להודיע על כך לאגודה ואז יחויבו בתשלום רציף של דמי החבר.	41
משרד הבינוי והשיכון . הטיפול בפינוי כפר שלם משרד מבקר המדינה מציין כי על פי הדיווח בפרוטוקול המחיר שהוצע משקף ערך של 65,000 דולר לדירה; אלא שתחשיב שערך משרד מבקר המדינה מראה כי מדובר ב-35,000 דולר בלבד לדירה (לפי77 דירות). יתרה מכך, מחיר זה כולל כאמור תשלום בעד פיתוח, ואילו השומה אינה כוללת תשלום זה, ולפיכך בניכוי מרכיב זה יהיה הסכום כ-20,520 דולר בלבד לדירה, ובסך הכול כ - 1.58 מיליון דולר, שהם כ-68% .מהשומה עד סוף שנת 2008 לא סיכמו חלמיש, ממ"י והעירייה את גיבוש הקריטריונים החדשים, ולכן לא הוגשה למועצת מקרקעי ישראל הצעה לשינוי הקריטריונים. 1. הביקורת העלתה כי ההחלטות על ניהול פרויקט פינוי כפר שלם כמשק סגור התקבלו בלי שעשה ממ"י עבודת מטה שבחנה את כל ההשלכות של החלטה זו. כך למשל לא נבחנה הכדאיות הכלכלית של מתכונת זו, לא הוערכו ההכנסות, ההוצאות הצפויות ותזרים המזומנים משרד מבקר המדינה מדגיש שהאלימות המתלווה לפלישות, היא תופעה בלתי נסבלת; היא עלולה לערער את הביטחון של הציבור בגורמי השלטון ומחזקת את התחושה ש"כל דאלים גבר". על כן ראוי שהגורמים המוסמכים - חלמיש, העירייה וממ"י - עם גורמי אכיפת החוק - משטרת ישראל ופרקליטות המדינה - יכינו תכנית פעולה לטיפול לאלתר בפינוי של פולשים. . הצפויים, לא נבחנה שיטת שיווק הקרקע העדיפה, לא נקבע סדר קדימות מועדף לפינוי התושבים, לא נקבעו מקורות מימון לתקופות ביניים עד קבלת ההכנסות ולא הוכנה תכנית לביצוע הפינוי. גם מאוחר יותר, לאחר שהתברר לחלמיש שהפרויקט מצוי בגירעון (ראו להלן, בפרק "דיווח כספי וכלכלי על הפרויקט"), לא נעשו הפעולות האמורות. 2. הפעלת הפרויקט כמשק סגור גרמה לכך שממ"י וחלמיש פעלו בראש ובראשונה בהתאם לשיקולים כלכליים, בלא לתת את הדעת להיבט השיקום ש ל השכונה ובלי להתחשב בראייה החברתית ובהתפתחות האורבנית של האזור. בגלל מדיניות זו חלמיש העדיפה לקדם פינוי של שטחים הצפויים להניב את מרב ההכנסות, ונמנעה מלקדם פינוי של תושבים שמתגוררים בשטחים המיועדים לשטחי ציבור. סדר עדיפות זה פגע בפיתוח של שטחי ציבור ואף בתושבים. חלמיש וממ"י ניהלו את הפרויקט במתכונת משק סגור בלי שהייתה בידיהם תכנית מפורטת ומסודרת להפעלתו. למעשה במשך השנים ההכנסות משיווק הקרקע לא מימנו את מלוא ההוצאות לפינוי התושבים. ראוי היה שבטרם תתקבל החלטה על שיטת הניהול של הפרויקט וכן במהלכו תתבצע בדיקה אשר תבחן את כל ההיבטים וההשלכות של ההחלטה - צפי ההכנסות ו ההוצאות, תזרים המזומנים הצפוי, מספר .התושבים והמשפחות שיש לפנות, סדר העדיפות לפינוי התושבים היקף המימון הנדרש וכיוצא באלה. יש מקום שהגורמים המטפלים בפינוי כפר שלם - חלמיש, ממ"י ומשרד הבינוי והשיכון - ישובו וישקלו מהי הדרך המתאימה לניהולו התקציבי ולדרכי מימונו של הפרויקט. הביקורת העלתה, שממ"י אינו מטפל בפינוי המחזיקים בשטחים שבניהולו ושלא הועברו לחלמיש. ממ"י גם אינו מקיים פיקוח בקרקעות אלה, הדרוש למניעת פלישות. תנופת הפינוי של כפר שלם, שאפיינה את התקופה עד שנת 1996 , נעצרה בסוף שנה זו. ממ"י וחלמיש קיבלו את החלטותיהם בלי שנתנו את הדעת להשפעתם של העניינים האמורים ונמנעו במשך שנים מלנקוט פעולה מעשית אשר תעורר את תהליך הפינוי מחדש. בפועל, העיכוב בפינוי, שינוי הקריטריונים לזכאות לדמי פינוי ושחיקת דמי הפינוי גרמו התמרמרות בקרב תושבי כפר שלם ופגעו בנכונות שלהם להתפנות.	בביקורת עלה כי דוחותיה הכספיים של החברה אינם כוללים מידע זה, ועל כן אין הם משקפים את פעילותה של החברה לאורך השנים בפינוי כפר שלם. בפרט, הם אינם נותנים ביטוי לגירעון שנוצר במשך השנים בפרויקט. הפרויקט מאוזכר רק אשר לערך הקרקעות שנותרו בידי החברה, שנכון לסוף שנת 2007 היה כ-45.3 ,מיליון ש"ח. יתרה מכך הדוחות הכספיים של חלמיש מצביעים על כך שבשנים האחרונות היו	42
משרד הבינוי והשיכון . הקצאת דיור ציבורי לזכאים .4. ,משרד מבקר המדינה בדק בשלושה סניפים של חברת עמידר (איילון פתח תקווה ונתניה) 33 מ-123 ( 26.8% ) תיקים של דירות שפלשו אליהן בעשר השנים האחרונות. נמצאו ליקויים בטיפול ב-15 מהם (כ-45%.) בהתאם לנתוני חברת חלמיש, במאי 2008 היו46 דירות בניהולה שהוחזקו שלא כדין. משרד מבקר המדינה בדק עשר מהן ( 22% .) הפלישות לדירות אלה אירעו משנת 1988 עד אמצע 2007 . הבדיקה העלתה ליקויים בטיפול בשמונה תיקים שנבדקו. בחמישה נמצא יותר מליקוי אחד. שיעור גבוה של ליקויים מלמד על טיפול פגום. 1. מ-43 בקשות ששלחה עמידר למשרד רק 15 ( מהן35% ) אישר המשרד בפרק הזמן שקבוע בנוהל עמידר - שלושה שבועות; בנוגע ל-19 בקשות (כ -44% ) נמשך שלב זה בין שלושה שבועות לחודשיים, ובנוגע לתשע (21% )- .אף יותר מזה, עד יותר מארבעה חודשים 2. בחלמיש אישר המשרד שמונה בקשות בלבד מ-17 שנבדקו עד מועד הביקורת, סוף מאי 2008 : שלוש בלבד (כ-40% )- בתוך שלושה שבועות; עוד שלוש - כעבור חודש עד שלושה חודשים ממועד הגשתן, ושתיים (כ- 20% )- כעבור11 ו-19 חודשים. לעתים נגרם העיכוב בשל הקטנת היקף העבודה לעומת האומדן המקורי. במקרים אלה לא תמיד ציין המשרד אילו עבודות הוא אינו מאשר. תהליך בירור הנושא נמשך לעתים זמן רב ולפעמים לא הסתיים עד מועד סיום הביקורת. תשע בקשות שהוגשו בשל חילוקי דעות בין המשרד ובין החברה הדירות עומדות כאבן שאין לה הופכין, מועדות לפורענות; הזכאים ממתינים, והחברה משלמת ל חברת השמירה עבור השגחה עליהן. מלבד זה במקרה של פלישה היא תיאלץ לשאת בתשלום עלות הפינוי והנזקים שייגרמו. . מהמתואר לעיל עולה כי לחלק מהבקשות ששלחה חלמיש למשרד היא לא קיבלה אישורים והיא שיפצה את הדירות מתקציבה באופן שלא אפשר את תיקון כל הליקויים שהיה הכרח לתקנם. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד ועל החברה להגביר את שיתוף הפעולה ביניהם במטרה לשפר את השירות הניתן לדיירי הדיור הציבורי. (ד) אי-פינוי פולשים במשך תקופה אר וכה : נמצא כי בחמישה מ-15 התיקים של חברת עמידר שנמצאו בהם ליקויים החזיקו הפולשים בדירות החברה במשך תקופות ארוכות - חמש שנים וחצי עד 13 שנים, והחברה לא נקטה את כל האמצעים שברשותה כדי לזרז את הפינוי. בשניים מחמשת המקרים ניתנו פסקי דין לפינוי ואף נפתחו תיקי הוצאה לפועל. נמצא כי עמידר טרם פינתה את הפולשים עד מועד סיום הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה היה על המשרד לפעול בנחישות למציאת פתרונות חלופיים לשיפוץ הדירות שבידי החברה. הבדיקה בחברת חלמיש העלתה כי בשלושה מעשרת המקרים שנבדקו לא שונה מצב הדירה שפלשו אליה במערכת הממוחשבת במשך שלוש או ארבע שני ם. כתוצאה מכך החברה לא טפלה בהליכים להקניית אישור זכאות כ"דייר ממשיך" לפולש או בהגשת תביעת פינוי נגדו וגביית דמי שימוש ראויים ממנו, והוא המשיך ליהנות מדמי שכירות מסובסדים או לא שילם כלל. הרישום במערכת הממוחשבת הוא כלי ניהולי, ולכן רישום לא מדויק או שגוי פוגע ביכולת הניהול והבקרה של החברה. .עירוניות בירושלים, בתל-אביב-יפו, בחיפה ובפתח תקווה. היעדר נתונים פגם בתהליך קבלת ההחלטות על מדיניות הסיוע. . יוצא שבשנת 2008 בהשוואה לשנת 2005 חלה ירידה של62% בתקציב הסיוע לדיור ציבורי, מ -185 מיליון ש"ח לכ -70 מיליון ש"ח במונחים שוטפים; במונחים ריאליים הירידה בתקציב גדולה יותר. על המשרד לתת את דעתו לכך שניתנו פתרו נות דיור מועטים בלבד לשכבות החלשות ביותר מבין הזכאים לסיוע בדיור. ניתן לצפות שהמשרד יקצה את המשאבים לזכאי דיור בשכירות לפי כללי הזכאות שהוא עצמו קבע. מן הראוי שהמשרד יכין תכנית אופרטיבית לסגירת הפער בין המצוי לרצוי, בין המשאבים העומדים לרשותו ובין הדרושים לו לעמוד ביעדיו, ובמידת הצורך - שיעלה את הנושא לדיון בממשלה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם הפתרונות המוצעים מקלים את המצוקה המידית של מקצת הממתינים, אך הם אינם פותרים את הבעיה ביסודיות. בהתחשב בשכר הדירה של דירה ממוצעת במרכז הארץ קיים פער של ממש בינו ובין הסיוע המוגדל של המשרד, אשר למשפחות קשות יום, שהן מרבית המשפחות הזכאיות, קשה לעמוד בו; לפיכך הפתרון המוצע אינו מספק.	43
משרד העלייה והקליטה . הדיור לעולים – מקבצי דיור ומרכזי קליטה לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הקליטה לשקול לקצוב את תקופת חוזי השכירות עם בתי המלון. אם יחל יט המשרד להאריך את תקופת השכירות, סביר להניח שבמסגרת המשא ומתן הוא יצליח להפחית את עלויות השכירות. מתשובתו של משרד הקליטה עולה כי כאשר הוא האריך את תוקף החוזים עם בתי המלון בשנת 1995 לתקופה בלתי מסוימת הוא התכוון לסיים את תקופת החוזה במועד "מאוחר יותר". לדעת משרד מבקר המדינה העובדה ש -13 שנים לאחר הארכת תוקפם החוזים עדיין בתוקף אינה סבירה ואינה מתיישבת עם החובה ליתן הזדמנות שווה גם למציעים פוטנציאלים אחרים ופוגעת באפשרות לקבל הצעה מיטבית יותר שיכולה להתקבל בעקבות הליך תחרותי. ראוי היה ששלושת החוזים שנחתמו לפני כמעט 20 שנה יעברו הליך של בחינה מחדש, ו בכלל זה תיבחן נחיצותה של ההתקשרות עם אותם בתי מלון ותיבחן האפשרות לביצוע מכרז וכן יוערכו מחדש דמי השכירות הראויים באמצעות שמאים. יצוין כי התעריף שמשלם משרד הקליטה עבור המלון הוא גבוה במידה ניכרת מהתעריף של מקבצים אחרים שהוא שוכר בירושלים. לדעת משרד מבקר המדינה, אף שמשרד הקליטה ומשרד האוצר היו ערים כבר בשנת 2002 לעלות הגבוהה של מלון זה ולאפשרות שיצטרכו לפנות אותו, הם לא פעלו בשנים 2002 -2008 למציאת תחליף למלון. על אף יתרונותיו של המלון ראוי היה לדעת משרד מבקר המדינה לחפש תחליף זול יותר למלון בהתחשב בעובדה ששכירתו ממומנת מכספי ציבור. 2. בשלושת החוזים לשכירת בתי המלון נכלל סעיף המאפשר למשרד הקליטה לסיים את תקופת השכירות בכל עת, בהתראה של 60 ,יום בלבד אולם בפועל המשרד שוכר אותם למשך מעל ל -18 שנים. סביר להניח שהעובדה שהמשרד רשאי לסיים את ההתקשרות עם היזמים בכל עת ובהתראה קצרה בלבד הייתה אחת הסיבות לכך שהיזמים דרשו דמי שכירות גבוהים, שכן הם גילמו את אי -הוודאות לעניין תקופת השכירות בסכומם של דמי השכירות. הביקורת העלתה שלפחות אחד מבעלי בתי המלון בי קש ממשרד הקליטה לחתום על חוזה מקבצי דיור רגיל שמועד תפוגתו נקבע מראש, אך המשרד סירב לעשות כן. 1. הועלה כי22 מבין51 החוזים שנבדקו חודשו למפרע בשנים 2001 - 2008 באיחור של3-17 חודשים. בכך למעשה הוארכה תקופת השכירות ללא חוזה וללא אישו ר מראש מוועדת המכרזים. הועלה גם שהדיון בוועדת הפטור לאישור מימוש האופציה מתקיים חודשים רבים לאחר שהסתיימה תקופת החוזה ולאחר שהשכירות כאמור הוארכה למעשה. כך לדוגמא, תוקפו של אחד החוזים לשכירת מקבץ דיור פג בדצמבר 2005 , אולם החוזה המחודש נחתם רק במאי 2008 . הת ברר כי היזם הגיש תביעה נגד משרד הקליטה ועמידר בגין הנזקים שנגרמו לו משום שלא נחתם עמו חוזה במשך שנתיים וחצי. לדעת משרד מבקר המדינה מהמקרים הרבים של חתימה על חוזים למימוש אופציות למפרע אפשר ללמוד שהמשרד לא הקפיד על כללי מינהל תקין, ובמצב זה אישור ההתקשרויות בוועדת הפטור הוא למעשה בבחינת "חותמת גומי". על משרד הקליטה ומשרד האוצר להיערך יחד מבעוד מועד, לפני תום תקופת השכי רות של מקבצי הדיור, לבחינת החלופות העומדות בפניהם כדי שיוכלו לפעול באמצעות פרסום מכרז ולחלופין באמצעות פטור ממכרז, הכול בהתאם לתקנות חובת המכרזים ובכפוף לנסיבות המשתנות, הן כדי לממש את האופציה על פי התנאים שהובטחו להם בהסכם המקורי והן כדי להימנע מחשיפה לתב יעות משפטיות בשל התמשכות הטיפול בנושא. לפחות 20 מבין45 המקבצים שה תקבלו בשנים 2002 -2007 נמסרו לאכלוס מאוחר מכפי שנקבע בחוזים עם עמידר, כאשר משך האיחור היה בין חודשיים לארבע שנים. משרד מבקר המדינה בדק שבעה מבין המקבצים שהתקבלו באיחור והעלה כי אמנם ועדת המכרזים אשרה לדחות את קבלתם, אולם הם לא התקבלו במועד החדש. עוד הועלה שאף שבכל החוזים נכלל סעיף פיצוי מוסכם, בשלושה מקרים לא דרש משרד הקליטה מהיזמים לשלם לו פיצוי כלשהו, ומהיזמים המשכירים את יתר המקבצים הוא דרש לשלם לו פיצוי בסכום קטן בהרבה מהסכום המוסכם על פי תנאי החוזה, אם באמצעות דמי שכירות מופחתים או באמצעות תשלום פיצוי בעין. מהמסמכים לא ניתן ללמוד כיצד התקבלו ההחלטות בדבר הסכומים ששולמו כפיצוי. מהבדיקה עולה שלא תועד הליך קבלת ההחלטות במשרד הקליטה בכל הנוגע לתשלום הפיצויים, ולפיכך לא ניתן לבדוק את אופן קבלת ההחלטות בדבר סכומי הפיצויים. ויתור משרד הקליטה על זכויותיו לקבל מהיזם שטחים ציבוריים על פי ההסכם בשל דרישות העירייה מהיזם חייב אותו להמשיך לשלם שכר דירה גם עבור שתי דירות שהוסבו בהסכמתו לכיתות ולמשרדים.	משנת 1990 עד סוף שנת 2005 חתמה עמידר, כשלוחתו של המשרד, עם יזמים על חוזים לשכירת מקבצי דיור בסכום כולל של כארבעה מיליארד ש"ח (סכום נומינלי לא כולל מע"מ). על פי תחשיבי משרד מבקר המדינה, סכום מס הבולים שהיזמים היו צריכים לשלם עבור חוזים אלה מסתכם בכ-18 ,מיליון ש"ח (כולל מע"מ). לפי חישובי משרד מבקר המדינה	44
רכבת ישראל בע_מ . הקמתו של קו הרכבת המהיר לירושלים .בביצוע העבודות בקו הרכבת המהיר לירושלים ועליה חדה באומדן העלויות לביצוען, חתמו החשכ"ל, סגן בכיר לחשכ"ל ומנכ"ל משרד התחבורה עם חברת הרכבת על הסכם פיתוח חדש, בהיקף של 29.553 מיליארד ש"ח במחירי יולי 2008 , כולל השלמת הקו. כךהתנהלה החברה לפחות למעלה משנתיים ללא תכנית פיתוח מעודכנת. רק באוגוסט 2008 , כשנתיים לאחר החלטת הממשלה לעדכן את תכנית הפיתוח, ורק לקראת תום תקופת הסכם הפיתוח ולאחר דחיות רבות . החברה העריכה באוגוסט 2008 כי פרויקט הקמת הקו המהיר לירושלים יושלם בסוף 2014, כלומר שש שנים לאחר המועד המתוכנן המקורי ( 2008 .) .הרכבת העריכה את עלות התשתית להקמת קטע הקו ממחלף ענבה לירושלים, שאורכו כ-31 ק"מ, באוגוסט 2008 ב- 6,795 מיליוני ש"ח בקירוב, במחירים נומינליים, שהם כ- 5,966 מיליוני ש"ח במחירי יולי 2003 , כלומר גידול של כ -88% לעומת האומדן המקורי. אין עלות זו כוללת את עלות רכישתו של הציוד הנדרש להפעלת הקו ואת עלותו של חשמול הקו. נמצא כי במכרז שבו נבחרה, באוגוסט 2007 , קבוצה א' לביצוע עבודות מנהור מורכבות, בהיקף של כ -1.8 מיליארד ש"ח היה יו"ר הוועדה הסמנכ"ל (מנהל חטיבה) בפועל דאז בחברה, אולם חבר נוסף היה עובד א', שכיהן באותה תקופה כמנהל אגף רכש והתקשרויות בפועל. . הקמת קו הרכבת המהיר לירושלים הוא פרויקט תשתית מן הגדולים המוקמים במדינה. כדי להשקיע את כספי המדינה ביעילות יש צורך בבדיקות כדאיות מקיפות. מאז קבלת החלטת הממשלה באוגוסט 2001 להקים את קו הרכבת המהיר לירושלים הושקעו מאות מיליוני ש"ח, אך חברת הרכבת השלימה רק חלק ממנו. בביקורת נמצא כי אומדני העלויות שהוצגו על ידי הרכבת, לפני קבלת ההחלטה היו נמוכים במיליארדי ש"ח מאומדני העלויות הנוכחיים. השלמת הקו שתוכננה ל - 2008 נדחתה במהלך השנים, ולפי הערכת הרכבת, במועד סיום הביקורת, יושלם הקו רק בשנת 2014 . העיכובים בהקמת הקו מוסיפים עלות לעלות הגבוהה ממילא הכרוכה בהשלמת הפרויקט. פרויקט הקמתו של קו הרכבת המהיר לירושלים הוא אחד הפרויקטים היקרים והמורכבים בתולדות ישראל. נוכח הליקויים שנמצאו מוטל על כל הגורמים המקצועיים לרבות בחברת הרכבת, במשרד האוצר ובמשרד התחבורה, לעשות את כל הנדרש לתיקון הליקויים, בכלל זה פיקוח ובקרה הולמים ולוודא שההחלטות וביצוען י תבססו על תכנון מפורט וקפדני כדי שיעלו על פסים תקינים. .הקו המהיר מתל אביב לירושלים תוכנן כדי להשיג מטרות בעלות חשיבות לאומית וציבורית, ובהן קיום תחבורה נוחה ומהירה וחלופה לתחבורה הציבורית הקיימת בין ירושלים למרכז המדינה. לא נמצאו במסמכי הרכבת אסמכתאות אילו בעלי מקצוע התחייבה "מוריה " להעסיק בפרויקט ובאילו עלויות. משרד מבקר המדינה העלה כי ההסכם נחתם אף שלא הוצג תחשיב מפורט (לרבות ההנחות והנתונים שהוא מבוסס עליהם). בהסכם לא עוגן סך התקציב הכולל ולא לוחות הזמנים. מההתכתבות בין חברת הרכבת, חברת "מוריה" ומנהל מינהלת הקו המהיר לירושלים הועלה, כי הרכבת לא קבעה את גבולות הסמכות והאחריות של הח ברות בתחומים חופפים. ממסמכי החברות עולה כי במשך כל תקופת ההתקשרות הן נחלקו בדעותיהן באשר לגבולות סמכותה ואחריותה של "מוריה ". משרד מבקר המדינה העיר לחברה, כי עליה להקפיד שבמכרזים בעלי עלות גבוהה, ובייחוד במכרז כגון זה, שהוערך במיליארד ש"ח ויותר, תאויש ועדת המכרזים כפי שנקבע בנוהל החברה. 3. אף שחברת הרכבת התחייבה בהסכם הפיתוח להודיע לממשלה מראש על כל סטייה מהותית מתכנית הפיתוח, היא לא עשתה כך: ביולי 2007 שלחו מנהל אגף תיאום ובקרה ומנהל אגף כלכלה דאז בחברה למשרד האוצר ולמ שרד התחבורה את אבני הדרך לביצוע הקו ואת תקציביהם. על פי המסמך, תקצבה החברה לחלק הכולל את המנהרות כמיליארד ש"ח בלבד.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח היקפו הנרחב וחשיבותו של המכרז היה על הנהלת החברה לדווח לדירקטוריון על תוצאות המכרז ועל האומדן לביצוע העבודות המעודכן במלואו.	45
רשות שדות התעופה . הכנסותיה של רשות שדות התעופה ממסחר לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לדאוג לכך שבחוזים יוגדרו באופן ברור סוג האישורים הנדרשים מרואה החשבון החיצוני ומתכונתם; כמו כן עליה להקפיד לקבל את האישורים על פי הנקבע בחוזה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מועצת הרשות ועל הנהלתה לבחון שוב במסגרת ניהול סיכוניה העסקיים, את השפעתה של תלות כה רבה בבעל הרשאה אחד גדול, על החלטותיה ולבחון דרכים להפחתת תלות זו . מאחר שרוב הכנסות הרשות ממסחר נובעות מחברה א', נוצרים סיכונים מהתלות הגבוהה יחסית של הרשות בחברה א'. מצב זה השפיע על בנובמבר 2006 אישרה הרשות לחברה ב' להוסיף שטחי מסחר הצמודים לשלוש חנויות שהפעילה בטרמינל 3 ., בלי לפרסם מכרז פומבי להפעלתן לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לעקוב ולשקול את המשך קיומה של מתכונת זו של מכרזים ובעקבותיהם חוזים עם בעלי ההרשאה, וזאת כדי להשיא את הכנסותיה. (א) הביקורת העלתה כי הרשות לא תבעה מחברה א' להגיש לה במועד את הדוח השנתי שלה ל - 2005 שהוגש לה באפריל 2008 (כלומר כשנתיים לאחר המועד הקבוע בחוזה ובמהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה) והדוחות לשנים 2006 ו- 2007 שהוגשו לה בנובמבר 2007 וביולי 2008 ., בהתאמה (ב) הביקורת העלתה כי בח וזה לא הוגדרו המתכונת או סוג האישור שרואה החשבון של חברה א' צריך לספק. לכן, באשר לדוח ל- 2004 , רואה החשבון החיצוני ציין: "מאחר והסקירה הינה מצומצמת בהיקפה ואינה מהווה בדיקה בהתאם לתקני ביקורת מקובלים, אין אנו מחווים דעה על סך ההכנסות שבמכתב החברה". לעומת זא ת, בדיווחים של רואה החשבון לדוחות לשנים 2005 -2007 , הוא כתב: "הרינו לדווח כי על פי מערכת הנהלת החשבונות של החברה, סה"כ מחזור המכירות...". משרד מבקר המדינה מעיר, כי תשובה זו של היועץ המשפטי של הרשות אינה מניחה את הדעת. חוות דעתו של היועץ המשפטי החיצוני בנושא זה חשובה לבדיקת חוקיות התנהלותה של הרשות. לכן היה על היועץ המשפטי של הרשות לדאוג שתהיה לפחות תרשומת מפורטת ומדויקת מהדברים שמסר היועץ המשפטי א' באותה ישיבה, קל וחומר אם לא היה בכוונתו לדבריו לבקש ממנו חוות דעת כתובה. משרד מבקר המדינה מעיר כי משמעות סיכום זה היא הפחתה נוספת מדמי ההרשאה של החברה בסך של כ-3.7 .מיליון דולר . בסיס ההצמדה של מדד המחירים לצרכן בגין השנים 2005 ו- 2006 . לעניין המחסנים, המלצת צוות עובדי הרשות הבכירים נגעה להפחתה לשנת 2006 בלבד, ואילו ההפחתה בפועל הייתה גם לשנת 2005.	.לדעת משרד מבקר המדינה, למען קיומם של סדרי בקרה נאותים, על הרשות לשאת ולתת עם גופים שמחוץ לה בנוכחות כמה מעובדיה הבכירים, ולא בנוכחות עובד אחד בלבד, בייחוד אם מדובר בהיקף כספי גדול.	46
רשות שדות התעופה . העסקת פורשים כיועצים חיצוניים - רשות שדות התעופה .של הפורשים כיועצים נועדה להסוות הטבת פרישה חריגה שהרשות נהגה להעניק לחלק מבכיריה בהסדרי הפרישה שלהם. .סדרי האישור של תנאי העסקתם של הפורשים כיועצים, על פי הסדרי הפרישה שנעשו עמם, מצביעים על התנהגות ארגונית לא תקינה של רשות שדות התעופה. מנכ"ל הרשות דאז לא מסר לממונה על השכר במשרד האוצר מידע על התקשרויות שנעשו עם הפורשים בהסדרי הפרישה עמם לשם מתן שירותי ייעוץ ואף לא קיבל ממנו אישור לעשות זאת; מועצת הרשות אישרה את ההתקשרויות עם הפורשים לפני שוועדת המכרזים דנה והחליטה בעניין, וכך הכתיבה לדרג המקצועי של הרשות כיצד לפעול - להעסיק את הפורשים כיועצים חיצוניים. בשל פעולותיה, שנעשו במשך כמה שנים, פעלה הרשות שלא על פי חוק יסודות התקציב התשמ"ה- 1985 וחוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992 ותקנותיו, וכמו כן שילמה לפורשים מאות אלפי ש"ח בגין שירותי הייעוץ, נוסף על תנאי הפרישה החריגים שקיבלו. בינואר 2008 - במהלך הביקורת ובעקבות ממצאיה - החליטה מועצת הרשות שעובדי רשות בכירים שפרשו לא יועסקו עוד כיועצי הרשות, אלא אם כן תחליט מועצת הרשות שיש נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות זאת. לדעת משרד מבקר המדינה, יפה עשתה מועצת הרשות כשהחליטה זאת, ועליה להוסיף לפעול בעניין. משרד מבקר המדינה העיר לפורש א' כי לא המציא למשרד מסמכים המוכיחים שדיווח על העסקתו לרשות. כמו כן העיר לו המשרד כי אין הוא רשאי לתת "פרשנות אישית" לתוקף הסייגים והמגבלות שהטילה עליו הרשות, כאמור לעיל, כפי שעולה מתגובתו. על כן, היה עליו למסור לרשות את מלוא המידע בדבר העסקתו בחברת נמל חיפה, כדי שהרשות תחליט אם הוא רשאי לתת לה שירותי ייעוץ ובד בבד לעבוד בחברה האמורה. מאחר שלא עשה כן פעל שלא על פי סדרי המינהל התקין. בעקבות ממצאי הביקורת הודיע בפברואר 2009 הפורש למשרד מבקר המדינה, כי החליט ביוזמתו להשיב לרשות את כספי הייעוץ שקיבל מחברה ממשלתית אחרת, בתום לב. משרד מבקר המדינה רשם לפניו הודעתו זאת. הביקורת העלתה כי בחודשים מאי 2005- פברואר 2006 'הועסק פורש א בחברת נמל חיפה בע"מ (להלן - החברה או חברת נמל חיפה), שהיא חברה ממשלתית, על סמך הסכם עבודה אישי. הוא קיבל שכר חודשי קבוע ושימש "יועץ לאולם נוסעים". על פי האמור לעיל היה פורש א' מנוע מלחתום על חוזה הייעוץ עם הרשות, אולם על פי מסמכי הרשות, בספטמבר 2005 הוא חתם עמה על הסכם ייעוץ (שתוקפו מספטמבר 2005 עד אוגוסט 2006 ), בלי לדווח לה כי הוא כבר מועסק בחברה ממשלתית אחרת. משרד מבקר המדינה העיר לפורש א' כי פעולותיו אינן מתיישבות עם התנאים שהציבה הרשות להעסקתו כיועץ ביולי 2004. משרד מבקר המדינה העיר לרשות כי בסופו של דבר אישרה מועצת הרשות את ההתקשרויות שנעשו עם הפורשים ב"חבילת הפרישה" שלהם, למרות ההסתייגויות האמורות. בינואר 2008 - במהלך הביקורת ובעקבות ממצאיה - החליטה מועצת הרשות שעובדי רשות בכירים שפרשו לא יועסקו עוד כיועצי הרשות, אלא אם כן תחליט המועצה שיש נסיבות מיוחדות וחריגות המצדיקות זאת. מאחר שהרשות היא גוף מתוקצב, היה עליה לבקש משר האוצר, באמצעות הממונה על השכר, לאשר הטבת פרישה חריגה זו, ולשם כך היה עליה להעביר לו את כל המסמכים הנוגעים להתקשרויות שעשתה עם הפורשים למתן שירותי ייעוץ, אולם היא לא עשתה כן. כך נהגה בעניין הפרישה של מנהל נתב"ג דאז - מנכ"ל הרשות דאז העביר לממונה על השכר את הסכם הפרישה, ובו פירוט של תנאי הפרישה החריגים 8 , אך לא מסר לו את ההתחייבות שכבר נתן לפורש בעניין חוזה הייעוץ - שיהיה "חלק בלתי נפרד מהסכם הפרישה", כלשון התחייבות זו. משרד מבקר המדינה העיר להנהלת הרשות כי תשובותיהם של חברי ועדת המכרזים מוכיחות שהנהלת הרשות לא העבירה לוועדת המכרזים מידע חשוב הנוגע להחלטותיה בעניין ההתקשרות עם מנהל נתב"ג דאז, ובכך פעלה ההנהלה שלא על פי חוק חובת המכרזים ותקנותיו. גם הליכי ההתקשרות שנקטה לא היו תקינים. (א) על פי פרוטוקולים של ועדת הארגון, אחת הסיבות העיקריות לכלילת הסכמי הייעוץ בהסדרי הפרישה הייתה רצונה של הרשות לרצות את הפורשים כדי שיסכימו לסיים את החוזים שנעשו עמם בטרם עת. כך, בפרוטוקול של ישיבה שהתקיימה בספטמבר 2002 ,נאמר, בין היתר בעניינו של פורש ג' כי: "אם חברי הוועדה פה יאשרו את בקשת ההנהלה הייתי מציע לכרוך את זה בפשר]'פורש ג[ לגביה אתו, בסוגיית הייעוץ, שאם לא כן, נתבע". (ב) הרשות הפסיקה את ההתקשרות עם פורש מסוים עוד במהלך תקופת הייעוץ, לאחר שהודיע כי התחיל לעבוד בגוף ציבורי אחר. כלומר הצורך של הרשות בשירותי הייעוץ של הפורש "נעלם" ברגע שזה מצא פתרון תעסוקתי - ציבורי אחר. (ג) בגין ש ירותי הייעוץ שילמה הרשות לכל הפורשים תשלום חודשי השווה למשכורת החודשית האחרונה שקיבלו בטרם פרשו. גם העלות של שעת הייעוץ נקבעה על ידי חלוקת משכורתו החודשית של הפורש למספר שעות הייעוץ שאושר לו. כך, הרשות שילמה למנהל נתב"ג דאז כ -500 ש"ח עבור שעת ייעוץ. זהו תשלום גבוה כפי שניים, הן לעומת התעריף שקבע ארגון האקדמאים בעניין שכרו של אקדמאי בכיר העוסק במקצועות ההנדסה והן לעומת התעריף שנהוג לשלם בגופים ציבוריים. .(ד) בעלי התפקידים ברשות שהיו ממונים על הטיפול בהתקשרויות עם הפורשים חתמו על החשבונות שאלה הגישו לרשות בגין שירותי הייעוץ, אף שפעמים רבות הדיווח החודשי של היועצים לא היה מפורט דיו - כך לא פורטו בו הנושאים שבהם ניתן הייעוץ; לא פורטו תוצרי הייעוץ, כגון ניירות מטה נלווים; לא תמיד פורט מספר שעות הייעוץ. לדעת משרד מבקר המדינה, אילו הייתה הרשות מעסיקה את הפורשים כיועצים בשל נחיצותם ומקצועיותם הייח ודית, לא היה מקום ל"עסקות חבילה", שיצרו זיקה בין הסכם הייעוץ להסכם הפרישה, ובייחוד לא היה מקום להתחייבות הכתובה שנתן מנכ"ל הרשות דאז למנהל נתב"ג דאז – להעסיקו כיועץ "כחלק בלתי נפרד מהסכם הפרישה". לשון אחר - העסקה	על פי תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג - 1993 , הסמכות לקבוע כי התקשרות כלשהי פטורה ממכרז נתונה לוועדת המכרזים של הרשות. אולם הביקורת העלתה שמועצת הרשות אישרה את הבקשות של מנכ"ל הרשות דאז להתקשר עם הפורשים בהסדרי הפרישה אף על פי שוועדת המכרזים טרם דנה והחליטה שהתקשרויות אלה פטורות ממכרז. נוסף על כך, באישורים אלה של מועצת הרשות היה משום תכתיב לדרג המקצועי של הרשות, ובעיקר, לסמנכ"ל לתכנון והנדסה (להלן - סמנכ"ל לתכנון) - להעסיק את הפורשים כיועצים חיצוניים.	47
משרד הבריאות . עבודות מחוץ לתפקיד של מנהלי בתי חולים משרד מבקר המדינה מעיר, כי העירייה והנציבות לא המציאו לו מסמכים בנוגע להסברים שקיבלו מפרופ' ברבש לגבי מקומות העבודה הפרטיים, או בנוגע לבדיקות שעשו לצורך שלילת האפשרות של ניגוד עניינים בשל עבודותיו הפרטיות. מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה מסר למשרד מבקר המדינה כי הסבריו של פרופ' ברבש ניתנו בעל פה ולא תועדו. משרד מבקר המדינה מעיר כי סדרי מינהל תקין מחייבים לתעד דיונים, וכי בהיעדר אסמכתאות לא ניתן לדעת אם נבדקה כראוי שאלת ניגוד העניינים. (א) על פי המסמכים, פרופ' רוטשטיין לא הביא לידיעת משרד הבריאות והנציבות את פעילותו להקמת חברת גרטנר בע"מ, ואת כהונתו כדירקטור בה וכמחזיק מניותיה, וממילא לא ביקש אישור לכך. הוא גם לא דיווח למשרד הבריאות ולנציבות ע ל עבודתו כמנכ"ל החברה תה"ש מחקרים בע"מ. (ב) כמו כן יצוין כי שמות החברות האמורות דומים לשמות גופים ציבוריים שפעילותם ממומנת בחלקה על ידי משרד הבריאות. הקמת חברות פרטיות בשטחו של המרכז הרפואי שיבא ששמותיהן ומטרותיהן דומים או זהים לאלה של מוסדות ציבוריים שפע ילותם ממומנת על ידי משרד הבריאות - עלולה להטעות. (א) בבדיקת הבקשות שהגיש פרופ' ברבש לקבלת היתר לעבודה פרטית נמצא כי הוא לא הגיש לעירייה ולנציבות בקשה לעבודת הוראה באוניברסיטת תל -אביב ובקשה נוספת לעבודה במסגרת "פרקטיקה פרטית" כיועץ בחברה מסוימת (נוסף על כהונתו כחבר בדירקטוריון שלה, שלביצועה קיבל היתר לעבודה פרטית). (ב) עוד הועלה, כי בשנים 2004 -2006 בנוגע לשלוש עבודות פרטיות- כהונה כחבר בדירקטוריונים של חברות פרטיות שעוסקות בתחומים טכנולוגיים שונים - הגיש פרופ' ברבש את הבקשות לקבלת ההיתרים לעבודה פרטית שישה עד תשעה חודשים לאחר שהחל את עבודתו בחברות אלה. (א) משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי היה שפרופ' ברבש יפנה לנציבות בכתב ויבקש חוות דעת בעניין האמור. כמו כן, על הנציבות היה לתת חוות דעת כתובה ומפורטת ולא להסתפק בהסבר בעל פה. (ב) משרד מבקר המדינה העיר לנציבות כי הבחנה זו המצוינת בתשובתה אינה עולה בבהירות מהוראות התקשי"ר. יתרה מכך, הבחנה זו לא הוחלה במקרים אחרים של עבודה פרטית בייעוץ רפואי. (ג) עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ראוי שהנציבות תגבש כללים מנחים לקביעת ההיקף והמהות של העבודות הנכללות במונח "פרקטיקה פרטית", ובכלל זה הקביעה שייעוץ רפואי בלי שמתקיימים יחסי עובד - מעביד הוא בגדר פרקטיקה פרטית, ותביא את הדבר לידיעת כלל הרופאים, דבר שעד כה לא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין בממצאי בדיקה זו כדי להטיל דופי בכישוריהם של פרופ' ברבש ופרופ' רוטשטיין ובהצלחתם לנהל את המרכזים הרפואיים שבראשם הם עומדים. עם זאת משרד מבקר המדינה מעיר על הליקויים שעלו בפעולותיהם של שני המנהלים, כמו גם בפעולות גורמי האסדרה והפיקוח ובראשם משרד הבריאות והנציבות. אשר למספר שעות העבודה הפרטית של פרופ' ברבש, משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה כי פרופ' ברבש הודיע כאמור בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי הוא מייחד לניהול ולקידום ענייני המרכז הרפואי 12-13 שעות עבודה מדי יום. לפיכך היה עליו ועל העירייה להביא בחשבון את העובדה שההיתרים לעבודה פרטית שנתנה אינם תואמים את הנהלים של העירייה בדבר מגבלת השעות. זאת ועוד, לדעת משרד מבקר המדינה על גורמי האסדרה והפ יקוח ובראשם משרד הבריאות לתת את הדעת לתופעה ששני בתי החולים הציבוריים מתנהלים לכאורה על פי כללים שונים זה מזה - בתי החולים הממשלתיים לפי הוראות התקשי"ר ובית החולים העירוני ממשלתי לפי הוראות העירייה. נדרש אם כן לשקול את קביעתם של כללים אחידים הן בסוגיית היק ף ההשתכרות והן בסוגיית מספר שעות העבודה המותרות ולדאוג לאכיפתם הלכה למעשה. לפי דיווחיו של פרופ' רוטשטיין על גבי טופסי הבקשות לקבלת היתר לעבודה פרטית שהגיש למשרד הבריאות ולנציבות, הכנסותיו מעבודותיו הפרטיות עמדו במגבלות ההשתכרות שקבע התקשי"ר. לעומת זאת, על פי חישובי משרד מבקר המדינה הכנסותיו של פרופ' רוטשטיין מכל עבודותיו הפרטיות בשנים 2000 -2006 חרגו חריגה מהותית של עשרות אחוזים מהמותר לפי הוראות התקשי"ר. לדעת משרד מבקר המדינה על גופי האסדרה ובראשם משרד הבריאות לשקול קביעת כללים אחידים למתן היתר לעבודות פרטיות למנהלי בתי החולים הציבוריים: ממשלתיים ועירוניים כאחד. בשונה מדיווחיו בבקשות האמורות, הביקורת העלתה כי פרופ' רוטשטיין קיבל עליו התחייבויות לייחד לעבודותיו הפרטיות לפחות 33 שעות עבודה בשבוע, שהן כ -73% ממכסת שעות העבודה התקניות, ויש בכך חריגה ניכרת מהמכסה שנקבעה בהוראות התקשי"ר. 2. אשר לפרופ' ברבש, בשנים 2004 -2006 הוא דיווח בטופסי הבקשה להיתר לעבודה פרטית על 10-12 שעות עבודה שבועיות כחבר בדירקטוריון של ארבע-חמש חברות פרטיות, בהוראה במכללה מסוימת ובייעוץ וכתיבת חוות דעת תעסוקתיות. אולם אין לדעת מהו מספר השעות שהשקיע בפועל בעבודות הפרטיות שבהן עסק, משום שהוא לא דיווח על עבודה פרטית בהוראה באוניברסיטת תל אביב. על פי נוהל העירייה מנובמבר 2003 , שדן בתנאים ובסייגים למתן היתר לעבודה מחוץ לעירייה, בעת שקילת הבקשה לקבלת היתר יובאו בחשבון ההשלכות של מתן ההיתר, כגון השלכות ציבוריות, וכן שיקולים הנוגעים למעמד העובד ולתדמית השירות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה לשתף בבקשותיו של פרופ' ברבש להיתר לעבודה פרטית, נוסף על העירייה והנציבות7 , גם את משרד הבריאות ולשקול, בהתחשב במספר השעות שהוא אמור לייחד לעבודתו כמנהל המרכז הרפואי תל-אביב, אם ראוי להתיר לו לעסוק במספר כה גדול של עבודות פרטיות. . עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על הנציבות לתת את הדעת על היקף העבודות הנוספות של רופאים בכלל ומנהלי בתי חולים בפרט, ולבחון את ההיקף הראוי של עבודה פרטית ושל פרקטיקה פרטית שיש לאשר לרופאים, על מנת שהדבר לא יפגע במילוי תפקידם. בעניין זה כבר ציין מבקר המדינה 8 , כי בתקשי"ר נקבעו מגבלות על מספר השעות בשבוע שמותר לעבוד בעבודה פרטית אך לא נקבעה בו כל מגבלה לגבי מספר השעות בשבוע שמותר לרופא לעבוד בפרקטיקה פרטית. מן הראוי שהנציבות תבחן אם יש מקו ם לבחון את הצורך להגביל גם את מספר השעות שמותר לרופא לעסוק בפרקטיקה פרטית.	משרד מבקר המדינה העיר לפרופ' רוטשטיין, כי ראוי היה שיציין בבקשתו את פרטיו של כל אחד מהמעסיקים בעבודותיו הפרטיות. מידע זה חיוני כדי לבדוק את היקף העבודה הפרטית, את התאמתה לתפקידו כמנהל בית - חולים, ואם אין ניגוד עניינים בין עבודות אלו לבין תפקידו של פרופ' רוטשטיין כמנהל המרכז הרפואי. היעדר מידע זה פגם באפשרות הבדיקה.	48
משרד הבריאות . הקצאת מכשירי שיקום וניידות לנכים לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לנתח בדיוק ובשקיפות את עלות מרכיבי השירות שיינתן באמצעות קופות החולים, ולבדוק אם העלות הכוללת שונה במידה ניכרת מן העלות כיום. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, כשמונה חודשים לאחר קבלת ההחלטה, המשרד לא קידם את יישומה ולא קידם גם את בחינת האפשרות להעביר לקופות החולים את האחריות הכוללת לאספקת כל מכשירי השיקום והניידות. מן הנאמר לעיל עולה שקופות ה חולים אינן מתנגדות לטפל באספקת מכשירי השיקום והניידות לנכים. אף על פי כן עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 , לא קידם המשרד את יישום ההחלטה להעביר לקופות החולים את האחריות לאספקת אביזרים מסוימים לנכים, לא קידם את העברת הטיפול הכולל בנושא לקופות החולים, ואף ל א השווה בין התקציבים שיידרשו לכך לתקציבים שיידרשו בעקבות יישום חלופות אחרות; במקום זאת הוא קידם חלופה אחרת (ראו להלן). המשרד לא פעל להכנת אומדן עלויות לכל חלופה מוצעת ובהן עלויות ישירות של המכשירים על פי היקפי הצריכה והביקוש הצפויים, עלויות עקיפות של כל הגורמ ים המעורבים בתהליך האספקה, עלויות הנוגעות לזמינות השירות ולאיכותו, עלויות הפיקוח והבקרה, עלויות יצירת תשתיות חדשות ועלויות תשתיות קיימות, הכוללות גם עלויות הון. במאי 2008 החליט המשרד לאמץ את החלופה של אספקת מכשירי השיקום והניידות על ידי זכיין ללא השוואת חלופה זו לחלופות אחרות. המשרד גם קבע כי עד סוף יוני 2008 יגבש היועץ מודל כלכלי שישמש בסיס למכרז על אספקת מכשירי השיקום והניידות "על מנת להכריז על זכיין במכרז עד תום שנת 2008 ." מקבלי ההחלטות במשרד העוסקים בנושא - ראש מינהל רפואה והסמנכ"לית לתכנון תקצוב ותמחור - לא פעלו לבחינת החלופה של אספקת מכשירי השיקום והניידות באמצעות קופות החולים, ובכלל זה בדיקת משמעויותיה הכלכליות הכוללות: אם נדרשת תוספת תקציב לשם הסדרת התחום בדרך זו, ואם כן - מהו הסכום שיידרש לכך וזאת על פי המלצות הוועדות, והמדיניות שגיבש משרד הבריאות עם משרד האוצר. המשרד פעל בעצלתיים לבחינת חלופת ההסדרה באמצעות קופ ות החולים - שנקבעה כראויה להסדרת התחום כבר ב- 1990 , ועד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008 ., לא הסדיר תחום זה באמצעות קופות החולים אולם הועלה שבפועל המשרד לא הנחה את היועץ הכלכלי לבחון את המשמעויות הכלכליות הכוללות של הסדרת התחום בדרך זו. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום שהמשרד ושאר משרדי הממשלה וגופים הנוגעים בדבר, יבחנו את ריכוז הטיפול בכל קבוצות הנכים בידי גוף ארצי מרכזי. משרד מבקר המדינה העיר למשרדי הבריאות והאוצר כי פעילותם להסדרת נושא מכשירי השיקום והניידות נמשכת זמן רב מדי. אמנם מאז המלצת ועדת נתניהו (18 ( שנה) וחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי14 שנה) העל ה המשרד מדי פעם בפעם הצעות לבחינת חלופות לגבי אספקתם של מכשירי שיקום וניידות לנכים, אולם לא הוכן אומדן של העלות הכוללת של כל חלופה וחלופה ולא נעשתה השוואה ביניהן. על המשרד לבחון את כל החלופות האפשריות לאספקת מכשירי שיקום וניידות לנכים בשיתוף קופות החולים ולהביא בחשבון את היתרונות והחסרונות של כל חלופה. לשם כך עליו להכין אומדן של העלות הכוללת של כל חלופה מוצעת, לנתח את הסיכון שבכל חלופה, ולהקפיד שאיכות השירות בתחום זה לא תיפגע. מן הראוי שבסיום עבודת המטה יציג המשרד את החלופות לפני שרי הבריאות והאוצר לשם הכרעתם בעניין. לאור הממצאים יש מקום לבחון את שינוי החוק ברוח המלצת ועדת נתניהו ונוסח הצעת החוק המקורית, ולקדם את העברת מלוא הטיפול באספקת מכשירי השיקום והניידות לנכים לקופות החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמועצת הבריאות 46 , משרד הבריאות וקופות החולים יבחנו דרכים להגברת המודעות לנושא הטיפול ברגל הסוכרתית בקרב חולי הסוכרת והעוסקים ברפואה הראשונית כדי לצמצם את הצורך בקטיעה, ומן הראוי שיבחנו גם דרכי מניעה וטיפול לצמצום הפגיעות התפקודיות הנובעות משבץ מוחי.	אולם לגבי השימושים החריגים בתקציב מכשירי ה שיקום והניידות שנמצאו בביקורת - במשך שמונה חודשים לא דרשה היחידה הארצית תיקון כאמור. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהמשרד ייתן את דעתו על אמצעים שיבטיחו הזנה מלאה, מדויקת ומבוקרת של פרטי המידע הרלוונטיים למערכת.	49
משרד הבריאות . הקמת מערכת מידע לניהול האשפוז הסיעודי משרד מבקר המדינה מעיר כי הצגת המכרז כמיועד בעיקרו לתחזוקה לא הייתה מלאה, שכן מהסכם התחזוקה והפיתוח עולה שהוא ישמש גם לרכש של שירותי פיתוח. מן הראוי היה לכלול את המודולים המיועדים לפיתוח ופירוט הדרישות מהם בין מסמכי המכרז, ולצרף אליו את נוסח ההסכם. משרד מבקר המדינה העלה כי הנהלת המשרד לא דנה ולא החליטה אם לנהל את הפרויקט על ידי המשרד ולהעסיק כוח אדם חיצוני לביצועו, או לקיימו בדרך של מכרז לרכישת המערכת הסופית ( Turn Key).( ניהול הפרויקט בדרך שנקט המשרד אינו מאפשר למצות את היתרונות שבמכרז, ובהם קביעת עלות לתכולה מוגדרת למערכת ופיתוח על ידי גוף מקצועי ובעל ניסיון. משני ההסכמים של המשרד עם חברה ב ' לשנים 2007 -2008 עולה כי אין בהם מנגנון לדיווח תקופתי על התכולה של השירותים שעובדי החברה מספקים לו, ושתמורתם התחייב לשלם לחברה. ההסכמים צמצמו גם את הבקרה של המשרד על התמורה שקיבל בגין התשלומים ששלם לחברה ב': בהסכם מ - 2004 נקבע כי "בתום כל חודש תגיש החברה חשבונית מס תמורת שעות העבודה שבוצעו בחודש שחלף בצירוף דוח נוכחות לגבי נותני השירותים. הדיווח יועבר לנציג המשרד האחראי על עבודתו של נותן השירותים ויאשרו בחתימה", ואילו בהסכמים לשנים 2007 ו- 2008 .לא נכללה דרישה לדוחות נוכחות .תמונה ברורה של התכולות שסוכם לממש עד ל"עלייה לאוויר" ושל מצב פיתוחן והטמעתן. מהאמור לעיל עולה כי על אף שההחלטה להקים מערכת מידע חדשה לניהול האשפוז הסיעודי התקבלה ב- 1998 , החל פיתוח המערכת רק ב- 2004 , .שש שנים מאוחר יותר ב- 2001 החליט המשנה למנכ"ל דאז לפתח מערכת על פי הצעה שהגיש האגף לגריאטריה, אולם החלטה זו לא מומשה בשל מחלוקת בין האגף לגריאטריה לאגף המחשוב. בשנת 2004 החליט המשרד להקים מערכת על בסיס תכנת SAP . ההחלטה לא התבססה על ניתוח חלופות כנדרש לפי נוהל מפת"ח. בהתייחס לתשובת המשרד, חוזר ומעיר משרד מבקר המדינה כי המשרד לא הציג חלופות לפתרון, ערוכות ומנותחות כנדרש על פי נוהל מפת"ח. ניתוח החלופות אמור להיעשות בשלב האפיון, שהוא קודם לקבלת ההחלטה על התכנה שתעמוד בבסיס המערכת, כלומר בטרם נבחרה תכנת SAP . דווקא ברמה הזאת של הניתוח, המכונה בתשובת המשרד "הרמה העליונה", לא עשה המשרד שימוש במתודולוגיה של נוהל מפת"ח לצורך ביסוס החלטותיו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי במסמכים שנמסרו לעיונו אין ביסוס לטענת המשרד כי נעשתה בחינה מקצועית ומעמיקה של הפתרון המבוסס על תכנת SAP. . .שלב הייזום הוא שלב מחייב ביציאה לפרויקט של פיתוח מערכת מידע את מסמך הייזום יש לבסס על השלד של עץ המערכת14 .בנוהל מפת"ח זהו מסמך המספק להנהלת המשרד בסיס להחליט אם וכיצד תפותח המערכת. למשרד מבקר המדינה לא הומצא, למרו ת בקשתו, מסמך הייזום של המערכת. התברר כי המשרד לא הכין מסמך אפיון למערכת אג"ם כנדרש על פי נוהל מפת"ח. הוראת תכ"ם - ספר מינהל כספי, קובעת כי ועדת ההיגוי המשרדית לענייני מחשוב, בראשות מנכ"ל המשרד או הסמנכ"ל למינהל, אמורה בין שאר תפקידיה לפקח על האגף למערכות מידע במשרד ולוודא שכל יישום חדש יפותח ויתועד לפי נוהל מפת"ח. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי היה שהנהלת המשרד, באמצעות ועדת ההיגוי המשרדית לענייני מחשוב, תוודא כי ניהול ופיתוח המערכת ייעשה בהתאם להנחיות נוהל מפת"ח, דבר שלא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי ועדת ההיגוי היא דרג אסטרטגי העושה את עבודת המטה, קובע את היעדים ומכוון את הפעולות. הובלת הפרויקט נותרה למעשה בידי ועדת היגוי שנועדה לטפל בנושא גביית חובות ממאושפזים, שהיה רק אחד מהנושאים שהמערכת הייתה אמורה לתמוך בהם, ושאינה יכולה לבוא במקום ועדת היגוי. בהתייחס לתשובת המשרד מעיר משרד מבקר המדינה כי המשרד לא המציא תכנית עבודה מפורטת לכל משך הפיתוח של המערכת, ולכן אין	בהתייחסו לתשובת המשרד מעיר משרד מבקר המדינה כי מכתב המינוי של הוועדה לנושא הגבייה עולה שמונתה "ועדת היגוי לגיבוש נוהל אחיד שיחייב את כל לשכות הבריאות בכל הקשור לגבייה בגין מתן שירותים גריאטריים". אין בכתב המינוי של הוועדה לנושא הגבייה אזכור לפרויקט המחשוב. כתב המינוי והרכב הוועדה מעידים שהמנדט שהיא קיבלה התמקד בהסדרת תהליך הגבייה ולא בניהול ופיקוח על פרויקט מחשוב. זאת ועוד, במסמכים שנמסרו למשרד מבקר המדינה אין עדות כי נושאים מרכזיים בפרויקט ובהם רכישת שירותים לפיתוח המערכת נדונו בוועדה לנושא הגבייה.	50
משרד הבריאות . ההתקשרויות עם האגודה למען שירותי בריאות הציבור לדעת משרד מבקר המדינה, אכן רצוי שהמשרד י יהנה מ מחירים מופחתים עקב הקלות במס שמלכ"ר נהנה מהן בגלל הגדרתו מלכ"ר ולא עוסק, אולם בתנאי שהנאה זאת מושגת בתנאי תחרות הוגנים, החוזרים ונבחנים מ פעם לפעם על ידי מכרז, שגופים שונים - מלכ"רים וגופים עסקיים - משתתפים בו בתנאי תחרות סבירים. אולם לא מן הנמנע שיש השפעה כלשהי, ולו עקיפה, לתפקידו כמזכיר האגודה על העסקתה בשני המקומות, והיה עליו להסדיר זאת מראש. משרד מבקר המדינה מעיר שאת עבודת המטה ראוי היה לעשות קודם להחלטה על מתן פטור ממכרז. מכל מקום, את עבודת המטה שמדובר עליה יש לסכם עוד לפני תום שלוש שנות ההתקשרות שסוכמו עם האגודה כדי שיהיה אפשר לקיים דיון ראוי בעניין המשך מתן שירותי הבריאות המסוימים באמצעות מכרז. משרד מבקר המדינה מעיר שגם אם עתיד היה להיכנס לתוקף חוק שעשוי להסדיר העסקה של עובדים במסגרת זו או אחרת, היה על המשרד לערוך מכרזים מוגבלים בזמן, שאחריהם אפשר לבצע את הוראות החוק החדש, והוא לא עשה כך במשך שנים רבות. .משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים נוספים - המוסד לביטוח לאומי, משרד התמ"ת ומשרד החינוך 21 נתנו אף הם מעין בלעדיות לאגודה לספק שירותי כוח אדם ושירותים וללא מכרז. .אף שמדובר בהתקשרות רבת שנים (מ - 1999 באחד התחומים), למוסד לביטוח לאומי אין הסכם עם האגודה המסדיר את כללי ההתקשרות ביניהם בשני תחומים אלה23 . אולם אף שמ - 1993 יש חובה לעשות מכרזים, ההסכם הוארך במשך השנים בפטורים ממכרז שאישרה ועדת המכ רזים העליונה של המוסד לביטוח לאומי. יוצא שעד סיום הביקורת באוגוסט 2008 , לאחר כעשר שנים, נעשו שני מכרזים בלבד 18 , ובהתקשרויות הנוספות עם האגודה במשך שנים פנה המשרד לחשב הכללי במשרד האוצר, ובאמצעותו ובאישורו קיבל פטור ממכרז חוזר ונשנה מנימוקים של "התקשרויות המשך" ו"ספק יחיד". אולם מן הבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עלה כי למשרד התמ"ת לא היה הסכם עם האגודה ומן הראוי היה שיעגן בהסכם את ההתקשרות עם האגודה מיד עם העברת הסמכויות משירות התעסוקה אליו.	עקב פעילותה רבת-השנים של האגודה בתחום שירותי הבריאות בפטור ממכרז נוצר בפועל מצב שמרב כוח האדם הרפואי והפָּרָּה -רפואי הפנוי התרכז בידיה, וכך אף התעצם כוחה התפעולי -עסקי כספק מעין בלעדי של שירותים אלה, ובשל כך אף חוזרת ונשנית טענת משרדי הממשלה כי מדובר בספק יחיד, וחוזר חלילה. משרד מבקר המדינה מדגיש את העיקרון המשפטי והכלכלי שבחוק חובת המכרזים - שניהול השוק ראוי שייעשה בשקיפות ובאמצעות תחרות שהיא ההליך הכלכלי והמשפטי הראוי, ואם יש כשל שוק, יש לבחון כיצד הוא אירע וכיצד אפשר וראו י למנוע אותו בעתיד. מלבד זה, יוער שאשר למשרד הבריאות - היה אפשר, בנוגע לכמה מהתחומים לפחות, אף לשקול התקשרות עם קופות החולים, כלומר לשקול לשלב פעולות אלה כחלק מהשירותים שהן נותנות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי או כהרחבה לאותו חוק או לשקול להתקשר עם השלטון ה מקומי כנותני שירותים.	51
משרד הבריאות . כוח אדם רפואי וסיעודי – תמונת מצב ממסמכי האיגוד הישראלי לרפואה פנימית עולה כי בשל המחסור בכוח אדם ובשל ריבוי החולים במחלקות הפנימיות, חולים רבים משוחררים לבתיהם בטרם הושלם הטיפול. עוד עולה מהמסמכים כי איכות הטיפול בחולים נפגעת וכי עייפות הצוות הרפואי עלולה לגרום לטעויות רפואיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות והר"י לבחון את נושא אצילת הסמכויות על כל היבטיו - ובתוך כך להשוותו למתרחש במדינות המפותחות - ובכלל זה לבחון את האפשרות להכשיר אנשים שאינם רופאים לסייע במקצועות מסוימים שייקבעו כמתאימים לכך. היעדר מערך מידע הכולל רישום ומעקב רצוף על כוח האדם במקצועות הבריאות המועסק במערכת הבריאות מקשה לתכנן את כוח האדם, והדבר עלול לפגוע בתפעול מערכת הבריאות וביכולת לנהל מדיניות שוויונית ברמה ארצית. בביקורת הנוכחית של משרד מבקר המדינה הועלה כי למשרד הבריאות יש אמנם קובץ בעלי רישיונו ת במקצועות הבריאות, אך עדיין אין לו מאגר נתונים מעודכן על הרופאים והאחיות בישראל מקרב בעלי הרישיון. הקובץ עדיין אינו כולל מידע על הרופאים והאחיות ובעלי מקצועות הבריאות השונים המועסקים בפועל בכלל ובתחום התמחותם בפרט; על מספר המועסקים באופ ן חלקי בלבד; על מספרם של אלה העומדים לצאת או יצאו לגמלאות; על מקום עבודתם; על מקום מגוריהם; ולא על הפיזור הגאוגרפי שלהם. בביקורת הנוכחית הועלה גם כי נושא הרישום החוזר טרם הוסדר, ומשרד הבריאות טרם גיבש הצעת חוק בנושא "חוק מסגרת למקצועות בריאות", ובעיקר בנוגע לסעיף המחייב רישום חוזר של המקצועות המחויבים ברישיון או ברישום במשרד, שהוא הבסיס כאמור לתכנון יעיל ונכון של כוח אדם במערכת הבריאות. (ב) בביקורת הנוכחית של משרד מבקר המדינה הועלה כי מפתחות התקינה ונוסחת עדכון התקינה לא שונו מאז 1976 , ואף על פי שיש הסכמה על כך שאין הם מתאימים עוד לצורכי מערכת הבריאות, הם לא הותאמו להתפתחויות שחלו ברפואה ובטכנולוגיות המשמשות אותה. 3. )(א הקושי לגייס כוח אדם רפואי איכותי ומקצועי בעיקר לבתי החולים והקושי לשמר עובדים קיימים, בייחוד בכל הנוגע לתפקידי ניהול בפריפריה, מקורו, בין השאר, ברמת שכר נמוכה ובאפשרויות מוגבלות להשתכרות בעבודה נו ספת, מחוץ למערכת הציבורית: האוכלוסייה בפריפריה אינה צרכנית של שירותי בריאות פרטיים כמקובל באזורים שבהם רמת החיים גבוהה יותר; רופאי הפריפריה מבודדים מקצועית, .לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד - בשיתוף גופים נוספים - להקים גוף שיספק מידע על התפעול של מערכת הבריאות, כולל נתונים אפידמיולוגיים, נתונים על היקף השירותים ועל משך ההמתנה לניתוחים 90 ולבדיקות (למשל בידי רופאים מקצועיים) ועל מגמות תעסוקה בכוח האדם - עבודה במשרה חלקית, נטישת המקצוע, פנייה לפרקטיקה פרטית ופיזור גאוגרפי של כוח האדם. על סמך המידע שייאסף יגבש גוף זה קווים מנחים לתכנון כוח האדם, יעקוב אחר יישומ ם, יכוון וירכז את הפעילות בנושא וינתב את המשאבים המוקצים לביצועם. שיטת התקינה הקיימת יוצרת עיוותים ואינה מתאימה עוד לצורכי מערכת הבריאות, מפתחות התקינה ונוסחת עדכון התקינה לא נבחנו ולא נבדקו באופן מקצועי משנת 1976, ו יש לראות בכך חוסר עשייה מתמשך של משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"מ. לדעת משרד מבקר המדינה, על גופים אלה לתת דעתם בעניין ולדון בשינוי ההסכמים הקיימים בנושא התקינה בבתי החולים הממשלתיים. . מהבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי הסכמי התקינה אמנם כוללים מנגנון לעדכון התקינה, אולם התקינה המעודכנת של כוח האדם הסיעודי אינה עו נה על הצרכים בפועל, ובחדרי הניתוח, בפגיות ובבתי החולים באזורי הפריפריה חסר כוח אדם סיעודי. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"מ לתת דעתם בעניין ולדון בדרכים לפתרון בעיית התקינה.	. ואפשרויות ההתפתחות המקצועית שלהם מוגבלות; בתי החולים בפריפריה אינם מסונפים למרכזים אוניברסיטאיי ם בהיקף הנהוג בבתי החולים במרכז הארץ, כך שהאפשרות לעסוק במחקר והאפשרות לעבור השתלמויות מקצועיות מוגבלות, וכמוהן גם היקף העבודה בהוראה באוניברסיטה. מלבד קשיים אלה נתקלים הרופאים והאחיות השוקלים לעבור לעבוד בפריפריה גם בבעיות משפחתיות וחברתיות: יש קושי למצוא תעס וקה מתאימה לבן הזוג או לבת הזוג באזורים אלה; חיי החברה, התרבות ורמת החינוך לילדים אינם תואמים תמיד את הרמה שילדי הרופאים הורגלו לה במרכז הארץ; ובידוד חברתי81. בפריפריה יש גם קושי לגייס מתמחים איכותיים, שכן אלה מעדיפים להתמחות בבתי חולים במרכז, שבהם האפשרות להתפתח מבחינה מקצועית גדולה יותר. כמו כן, המצוקה הכללית בכוח האדם הסיעודי ובכוח האדם הרפואי במקצועות מסוימים ואי-עדכון התקינה של רופאים בבתי החולים פוגעות בפריפריה יותר מבמרכז הארץ, והדבר משפיע על האפשרות לגייס לפריפריה כוח אדם איכותי.	52
משרד הבריאות . תאגידי בריאות ליד בתי החולים הכלליים הממשלתיים העסקת האחיות של תאגיד הבריאות ובית החולים באופן משולב בסבב משמרות אינה תואמת את הנאמר בטיוטת הנוהל של המשרד. ,במלוניות ליולדות מתקיים עירוב של רפואה ציבורית עם רפואה פרטית ולכן יש לפעול במשנה זהירות בקביעת הכללים. אף על פי שחלפו כמה שנים מאז הוקמו המלוניות ליולדות בשיבא ובליס שבסוראסקי, המשרד טרם גיבש נוהל מחייב. בתי החולים מעוניינים להפעיל מלוניות ליולדות בתחומם. על משרד הבריאות ומשרד האוצר לבחון שוב את הסוגיות העולות מתפעול מלוניות יולדות בסמוך למחלקת יולדות בבתי החולים, ולגבש נוהל שיותאם למעמדן המשפטי של המלוניות, הן הפרטיות והן המוחזקות על ידי תאגידי הבריאות, הן אלה שכבר מופעלות והן אלה שיופעלו בעתיד. מן הראוי כי במרכזים הרפואיים שתפוסת מחלקות היולדות בהם עולה על תקן המיטות הקיים יעודכנו התקנים, יורחבו המחלקות וישופרו תנאי האשפוז. זאת ייעשה כדי לאפשר ליולדות להתאשפז בתנאים ראויים וכדי להימנע מצפיפות יתר במחלקות, דבר שעלול לגרום ליולדות להעדיף שהות במלונית על פני שהות במחלקה. לדעת משרד מבקר המדינה הפעלת מחלקת היולדות בתנאי אשפוז וצפיפות סבירים, כפי שיקבע המשרד, צריכה להיות תנאי להפעלת מלוניות ליולדות. גם במועד סיום הביקורת הנוכחית, ספטמבר 2008 , לא היה מבקר פנימי אף לא באחד מבתי החולים. לעומת זאת, לתאגיד הבריאות יש כאמור גוף ביקורת (ועדת ביקורת או מבקר פנים או שניהם). משרד מבקר המדינה מעיר כי שכר זה גבוה מהשכר ששולם לעובד עבור מילוי שני תפקידים, הן כמנהל תחום כלכלה בבית החולים והן כמנהל התאגיד. יש לציין כי מדובר בתאגיד שהיקפו הכספי השנתי הוא כ -20 מיליון ש"ח, והוא מהווה כ -%4 מהיקף הפעילות של בית החולים שלידו105 . .הבקרה על שכר העובדים בתאגידי הבריאות אינה מלאה ואינה יעילה ראוי שהיא תיעשה בידי הממונה על השכר, והוא יכלול את שכר העובדים בתאגידים בדוח שהוא מפרסם על השכר בגופים הציבוריים. כן ראוי שייקבעו כללים לשכר מרבי ולתנאי העסקה למנהלי תאגידי הבריאות, הן לבעלי תפקידים בכירים במרכזים הרפואיים שעובדים בבתי החולים ובתאגידי הבריאות והן לאלה שעובדים בתאגידים בלבד. יוצא שהעסקת רופאים בשירות המדינה במרפאות הקופה מטעם תאגידי הבריאות בשעות הבוקר נוגדת את תקנות התאגידים. בהתייחס לממצאי הביקורת ציינו מנהלי מרכזים רפואיים כי עבודת הרופאים בקופות מיועדת בין השאר למשוך את מבוטחיהן לבתי החולים שהם מועסקים בהם, וזאת כדי להגדיל בהם את ההכנסות. משרד מבקר המדינה מעיר כי רופא בית החולים המועסק בתקן ובמחלקה מסוימת, שמקבל שכר מאוצר המדינה בעבור מתן שירותים לכלל החולים הפונים בשעות העבודה הנהוגות במרכז רפואי, עובד בשעות אלה בקופה ומטפל בחולים של קופת חולים מסוימת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי ברוב בתי החולים שנבדקו יש רק דרך אחת לברר מידע זה, והיא - לפנות באופן ישיר לכל אחת מהמחלקות המנתחות המבצעות את אותו ניתוח. אלא שלא תמיד החולה יודע להגדיר בדיוק את סוג הניתוח שהוא נזקק לו או לאיזו מחלקה לפנות, ורופאי קופות החולים אינם מבררים זאת עבור החולים. פרסום התורים יאפשר לקופות החולים, לרופאי קופות החולים ולחולים לקבל מידע זמין ולהשוות את זמני ההמתנה בבתי החולים השונים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי יש ניתוחים שלדעת מומחים ההמתנה להם עלולה לגרום לנזק בריאותי לחולים, כפי שפורט לעיל. על כן מן הר אוי שהמשרד יפעל לצמצום זמני ההמתנה תוך הגדרת אמות מידה למשך זמן ההמתנה המרבי לכל סוג של ניתוח מתוכנן באופן שלא ייתן הכשר להארכתם של זמני המתנה, ויתמרץ את קיצורם. משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי לקדם את הבדיקה בנ ושא, בייחוד נוכח העובדה שכבר העיר על כך בשנת 200372 .	החברה לא מסרה לתאגיד הבריאות דיווח על פעולותיה בקשר למחקרים, ובכך נפגעה השקיפות הראויה.	53
רשות המיסים בישראל . רשות המסים בישראל - פעילות יחידת שירות עיבודים ממוכנים (שע_ם) משרד מבקר המדינה מעיר כי על הרשות ועל שע"ם לתת את הדעת לנושא חשוב זה, לנוכח פוטנציאל הנזק הגלום בו, ולבחון דרכים לתקצבו. .במשך השנים נוצר כשל מהותי בעבודת שע"ם ובקשר שלו עם הרשות, שביטוייו המרכזיים הם ליקויים בתכנון, בהקצאת התשומות ובבקרה. לדעת משרד מבקר המדינה, הליקויים שנמצאו מחייבים שינוי מן היסוד בתיאום בין הרשות לשע "ם. יש לקבוע גוף מטה לנושא מחשוב שינתח את פעולות שע"ם בראייה מקיפה, ויערוך בחינה מערכתית ומעמיקה של צורכי המחשוב של הרשות מול היכולות הנוכחיות של שע"ם כדי לשפר ולייעל את תהליכי העבודה ברשות. בנוסף לכך, על שע"ם לפעול בהתאם לנוהל מפת"ח, המחייב את כלל הגופים הממשלתיים בתחום המחשוב; לשפר את איכות הנתונים, את שלמותם ואת אמינותם; להתאים את תשומות העבודה לצורכי מערכי המס ולהגביר את הבקרה על הפעילות. בבחינת תהליך יישום הקודיפיקציה אותרו ליקויים שונים: מרבית הדוחות שמהם ניתן היה לבנות בסיס נתונים ראוי כלל לא הוזנו למערכת10 ; לא פותחו שאילתות לכריית מידע על בסיס הקודיפיקציה; בהנחיה שהוציאה הנהלת הרשות למשרדי השומה האזוריים לשנת 2005 נקבע כי על המשרדים להזין למאגר שע "ם את הטפסים שהת קבלו ידנית, אולם הנחיה זו לא מולאה. במצב זה השקעת המשאבים בפרויקט לא מומשה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להפעיל בהקדם תהליכי בקרה לאורך מחזור החיים של כל מערכת - משלב הייזום והאפיון עד תחזוקתה בשלב התפעול. הועלה כי לא התקיימו דיונים לאחר הצגת דוח הוועדה למנכ"ל המשרד. מאז, ועד מועד סיום הביקורת ביולי 2008 , לא התקיים ברשות דיון אסטרטגי לבחינת ההתאמה של מער כות המידע של שע"ם לצורכי הארגון. כך לא נשקלה האפשרות למיקור חוץ של מקצת עבודות הפיתוח, בשים לב למגבלות אבטחת מידע ולאחריות הפיקוח השלטונית; זאת על אף הפער המתמשך בין יכולת הביצוע של שע"ם לבין הצרכים. לדעת משרד מבקר המדינה יש מקום לבדוק את הסיבות לאי -השימוש בחלק מהשאילתות. לדעת מבקר המדינה, על רשות המסים ושע"ם מוטלת החובה לפעול לפי נוהל מפת"ח. בכך יווצרו נתיבי ביקורת לבדיקת היעילות והמועילות בתהליכי הייזום, האפיון, פיתוח התכנה ותחזוקתה. לדעת משרד מבקר המדינה, על שע"ם להכין תכניות עבודה מפורטות ולהתבסס עליהן בפעילותו. כך גם יתאפשר לקיים בקרה על פעילות שע"ם. בנוסף לכך, נדרש כי תהיה לשע"מ מערכת שתאפשר מעקב אחר הפרוייקטים השונים. תוצאתו של מצב זה היא היעדר תמריץ להתייעלות ולחסכון: לשע"ם אין תמריץ לעשות מאמצים לשיפור השירות, משום שהרשות תשתמ ש בשירותיו בכל מקרה; לרשות כלקוח אין יכולת השפעה על סדר היום של שע"מ; ואין לה תמריץ לנסות לרכוש את השירותים מגורם אחר במחיר זול יותר, מפני שתקציב שע"ם ממומן בידי המדינה, בנפרד מתקציבה של הרשות.	הועלה כי רשות המסים ושע "ם לא דאגו ליישום נוהל מפת"ח. כך לא נקבעו כנדרש נהלי עבודה משותפים בתחומים האלה: קביעת אבני דרך לפרויקטים והגדרת הפעילויות לעובד; קביעת מדדי איכות לביצוע; ניתוח פערים בין דרישות מזמיני העבודות ובין ביצועי המערכת; גיבוש כללים להערכת מערכת המידע בנוגע לפרויקטים חדשים. אי יישום הנוהל גורם לחוסר יעילות; לאי עמי דה בלוח הזמנים; ולאי התאמה לדרישות המזמינים (ראו להלן מקרי המבחן המדגימים זאת).	54
חברת דואר ישראל בע_מ . התקשרויות של חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי התופעה של אישור התקשרויות ללא דיון והנמקה כיאות, אינה תקינה; וכי על החברה לנקוט את הצעדים המתחייבים כדי למנוע תופעה זו. נמצא כי חלק מאישורי המנכ"ל ניתנו בדיעבד. לגבי חלקן, נמצא כי הספק לא היה ספק יחיד. הועלה כי כמעשה שיגרה לא נערכה ח ברת הדואר מבעוד מועד להתקשרויות חדשות ולהארכת התקשרויות קיימות. לעיתים קרובות היא אישרה התקשרויות בחופזה וללא מכרז (ראו גם בהמשך). 2. עוד הועלה כי חלק מההתקשרויות שאושרו ללא מכרז אושרו בדיעבד, לאחר שההתקשרות כבר בוצעה. לכן גם אישרה הוועדה תשלומים בדיעבד לספקים. הועלה כי המנכ"ל אישר התקשרויות בפטור ממכרז לפי תקנה זו, על אף שלא הייתה קיימת ב-12 מההתקשרויות דחיפות למניעת נזק של ממש. נמצא כי בתשע מ -13 התקשרויות לא פנתה החברה לשמאי ממשלתי לקבל הערכה בדבר גובה דמי השכירות, על אף שהדבר נדרש בתקנות ובנוהל הרכש בחברה; ולגבי שאר הנכסים לא ציין יוזם הבקשה בחברה אם הוזמנה והוכנה שומה לנכס כנדרש בתקנות ובנוהל הרכש בחברה. אכן הוועדה אישרה התקשרויות תוך הסתמכות על שיחות טלפוניות לחברי הוועדה, או בא מצעות העברת טיוטת החלטה בין חברי הוועדה באמצעות עובד בחברה ("סבב חתימות"). במצב זה לא התקיימו דיונים ממצים בין חברי הועדה על מהות ההתקשרות והתמורה לחברה, ולכן לא התאפשר לנמק את ההחלטות כיאות. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שההתקשרויות לשכירת הסוכנויות היו קצרות מועד והחברה האריכה אותן כמה פעמים, יכלה החברה להיערך לכך מבעוד מועד ולקבל הערכות שמאי לנכסים אלה או לחילופין לשכור נכסים אחרים. . הועלה כי לעיתים לא הוצאו הזמנות עבודה בכתב, כמתחייב בנוהל הרכש בחברה.	הביקורת העלתה כי המערכת מיושנת, וכי לא ניתנו שירותי תמיכה טכנית למפעילי המערכת. לפיכך לא ניתן היה להפיק באמצעות המערכת דוחות לבקרה ולמעקב אחר החלטות הוועדה. בעת הזנת פרטי החלטות ועדת המכרזים למערכת נמחקו פרטי הנושאים שבהם הייתה הוועדה אמורה לדון; באופן זה נמחק חומר רקע מהותי, ועקב כך נפגעה אפשרות הפיקוח על תהליך קבלת ההחלטות.	56
רשות החברות הממשלתיות . רשות החברות הממשלתיות - ממצאי מעקב – בנק החקלאות לישראל בע_מ הביקורת העלתה, כי ביולי 2008 , בהמשך לבקשת הרשות ואגף החשכ"ל, החליט דירקטוריון הבנק לכנס אספת נושים ואספה כללית מיוחדת של בעלי מניות הבנק לצורך קבלת החלטה בדבר פירוקו של הבנק מרצון ומינוי מפרק. הועלה, כי האספות האמורות התקיימו רק בסוף ספטמבר 2008 כחמישה חודשים לאחר החלטת ועדת השרים ממרס 2008 ., והתקבלו בהן ההחלטות האמורות משרד מבקר המדינה מעיר, כי כל עוד לא הושלמו הפעולות בעניין סיום פעילותו של הבנק, הייתה מוטלת על הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר החובה לנקוט את כל הצעדים הדרושים לאיוש דירקטוריון הבנק כמתחייב מהוראות ניהול בנקאי תקין ומהוראות חוק החברות הממשלתיות. .הביקורת העלתה, כי גם בדוחות על החברות הממשלתיות בשנים 2004 ו- 2005 , שפורסמו בנובמבר 2005 וביולי 2006 (לאחר פרסום דוח הביקורת הקוד ם), בהתאמה, לא הוזכרו כלל ההחלטות שגיבשו כאמור הרשות ואגף החשכ"ל בעניין הפסקת פעילות הבנק והצעדים שננקטו בעקבותיהן - החלטת ועדת השרים מספטמבר 2005 להפריט את הבנק והפעולות שביצעו בעקבותיה הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שהמידע בדוחות האמורים יהיה מדויק וישקף כנדרש את מכלול הנתונים בעניין הבנק, היה על הרשות לכלול בהם את ההחלטות שהתקבלו בעניין הפסקת פעילותו, את הפעולות שננקטו בעקבותיהן, כמפורט לעיל, ואת לוח הזמנים הצפוי למימוש ההחלטות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כבר בדוח הקודם הועלו ליקויים בקשר לתפקוד אגף החשכ"ל בעניין הבנק, וכי הפרטת הבנק אינה הפרטה מורכבת במיוחד. לדעת משרד מבקר המדינה, בלא להפחית מאחריות הרשות לממצאי הביקורת, משנתקל אגף החשכ"ל בקשיים בעבודתו מול הרשות והבנק, דבר שהשפיע לטענתו על קידום תהליך הפרטת הבנק, היה עליו לבחון אם יש מקום להחזיר לרשות את סמכויות הובלת התהליך. 8. בביקורת עלה, כי בנובמבר 2008 לא הייתה בידי הרשות ואגף החשכ"ל תכנית עם לוח הזמנים להשלמת כל המתחייב מהחלטת ועדת השרים ממרס 2008 ומהחלטות אספת הנושים והאספה הכללית המיוחדת של בעלי המניות בעניין סיום פעילתו של הבנק. משרד מבקר המדינה העיר על כך לגורמים האמורים. גם בביקורת הנוכחית עלה, כי אף שאגף החשכ"ל והרשות נקטו צעדים לאיוש דירקט וריון הבנק כמתחייב מהוראות ניהול בנקאי תקין, בחמש מתוך תשע הישיבות של דירקטוריון הבנק שהתקיימו בשנת 2006 התקבלו החלטות בלא שהתקיימו ההוראות האמורות בעניין המספר המזערי של חברי הדירקטוריון. כמו כן נמצא, כי מסיבה זו כמה מהפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון שהת קיימו בשנה זו אושררו באיחור, וקיים ספק בדבר תוקפן של ההחלטות שהתקבלו בישיבות אלה. 3. הביקורת העלתה, כי רק בספטמבר 2007 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין הבנק להסתדרות העובדים החדשה, העוסק בתנאי הפרישה של כל עובדי הבנק. בדצמבר 2007 נחתמה תוספת להסכם, הכוללת עדכון של כמה סעיפים בו. בעקבות גיבושו ואישורו של ההסכם פרשו מהבנק, רק במהלך 2008 ,13 .)עובדים (כמחצית מעובדי הבנק בביקורת עלה, כי למרות התמשכות הפעולות להפסקת פעילות הבנק, לא בחנו הרשות ואגף החשכ"ל א ת התכנית כראוי ולא נקטו צעדים בעניין העברת פעילותו של הבנק למקום אחר כדי לחסוך בהוצאותיו ולאפשר את ביצוע ההחלטה האמורה של ועדת השרים. לדעת משרד מבקר המדינה, אין באמור בתשובת הרשות כדי לפטור אותה מאחריותה הכוללת על פי חוק החברות הממשלתיות בעניין הפרטה של חברות כאלה 23 ; מטעם זה וגם נוכח תפקידה של הרשות לפי סעיף 54(7 ) האמור, על הרשות היה לדרוש מאגף החשכ"ל לגבש לוח זמנים להשלמת כל המתחייב מהחלטת ועדת השרים ממרס 2008.	מהאמור לעיל עולה, כי ממועד ההחלטה של הצוות על פירוק הבנק על ידי נושים ללא הצהרת כושר פירעון (מאי 2007 ) ועד למועד אישור הצעת ההחלטה בעניין זה בוועדת השרים לענייני הפרטה (במרס 2008 ), חלפו כעשרה חודשים נוספים. כן עלה, כי עד מאי 2008 לא יידעו הרשות ואגף החשכ"ל את הבנק בעניין החלטתה של ועדת השרים ממרס 2008 . ,ממילא לא דרשו ממנו לנקוט את הצעדים המתחייבים לשם יישומה ובכלל זאת: כינוס דירקטוריון הבנק, כינוס אספה כללית של בעלי מניות הבנק וכינוס אספת נושים לצורך החלטה על פירוק מרצון ומינוי מפרק. רק באמצע מאי 2008 , בעקבות שאלות משרד מבקר המדינה, דיווח מנהל יחידת ההפרטה ברשות ליו"ר הבנק בכתב על החלטת ועדת השרים האמורה, וביקש כי לקראת כינוס אספה כללית ואספת נושים יכין הבנק "דוח מלא על עסקיה של החברה" וימסור אות ו לרשות עד 1.6.08 . מן המסמכים עולה כי סמוך למועד זה העביר הבנק לרשות טיוטת דוח בנושא.	59
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . ההיערכות הלאומית להגנה מפני איום הרחפנים - מעקב מורחב .מומלץ כי רת"א והמשטרה יקבעו את חלוקת האחריות ביניהן בנושא האכיפה הפלילית .של דיני הטיס על מטיסי רחפנים. זאת כדי שעם אישור התקנות ניתן יהיה לאוכפן .כנדרש. על המל"ל להמשיך ולעקוב אחר התקדמות התהליך ולדווח בהתאם לקבינט .המדיני-ביטחוני. .עולה כי מינואר 2019 ועד מועד סיום הביקורת בחודש יוני 2020 היתה מחלוקת בין חיל .האוויר לבין רת"א בנושא טיוטת התקנות. רת"א היתה מעוניינת לאפשר את הרחבת .השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים, ובהם רחפנים, למטרות אזרחיות, על בסיס הכללים .המוגדרים בטיוטת התקנות. חיל האוויר, לעומת זאת, דרש תוספת של מנגנוני בטיחות, .אסדרתיים וטכנולוגיים, כדי להקטין את הסיכון לפגיעה בכלי טיס מנמיכי טוס. משמעות .דרישותיו של חיל האוויר בפועל היא איסור הטסת טיסנים ורחפנים במרבית השטחים .הפתוחים במדינת ישראל. .בשל המחלוקת שהייתה קיימת בין חיל האוויר לבין רת"א החלטה ב/254 לא מומשה. עד .למועד סיום הביקורת, יוני 2020 ,מצב האסדרה לגבי הפעלת הרחפנים נותר ללא שינוי : .מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים, ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל כל אישור .הטסה. כך נותרו בעינם הסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים. .בביקורת עלה כי חלק מדרישותיהם וצורכיהם של המשטרה, שב"כ ושב"ס לא נכללו .כרכיבים מחייבים בפרויקט כבר מתחילתו באפריל 2018 . .משרד מבקר המדינה מציין כי בהתאם להחלטה ב/254 רת"א השלימה את כתיבתן של .תקנות עדכניות המסדירות את הפעלת הרחפנים והעבירה אותן להתייחסות הגורמים .הרלוונטיים, כנדרש לפי חוק הטיס. עם ז את, תהליך גיבוש התקנות לא הושלם בשל .חוסר ההסכמות בין רת"א וחיל האוויר (ראו פירוט בפרק "התייחסות משרד הביטחון .לטיוטת התקנות" בהמשך). .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את תהליכי בניין הכוח בנתב"ג להתמודדות עם איום .הרחפנים וממליץ על השלמת ההצטיידות של נתב"ג באמצעי קבוע להגנה מפני איום .הרחפנים. .בביקורת נמצא כי בהמשך להנחיה של המשטרה להציב בנמלי התעופה רמון וחיפה .מערכות טכנולוגיות ייעודיות לסיכול של רחפנים, במועד סיום הביקורת החלה רש"ת .בתהליך ההצטיידות במערכת ג' עבור נמלי התעופה רמון וחיפה. עם זאת , עולה כי .רש"ת טרם הצטיידה במערכת ב' עבור נמלי תעופה אלו. .בביקורת עלה כי הגם שפורסמו נהלים פנימיים בנמלי התעופה רמון וחיפה, לא גיבשה .רש"ת איום ייחוס ותרחישי ייחוס עבור נמלים אלו , כנדרש במסמך תפיסת ההפעלה .לגופים המונחים. להלן הפרטים: בביקורת עלה כי אף שבהחלטה ב/ 254 נקבע שהפיתוח ימומן על ידי הגורמים .הביטחוניים, בהתאם לשיעור השתתפות שייקבע על -ידם בהסכמה, ועל אף מאמצי .מינהלת מגן והמל"ל לא הושגו הסכמות לגבי מודל המימון של הפרויקט, במשך .כשנתיים. .מהביקורת עולה, כי בעקבות אי -ההסכמות על מודל המימון הוקפאה פעילות צוות .ההגנה מפני רחפנים מאפריל ועד לספטמבר 2018 . בכל אותה העת לא התקדם תהליך .פיתוח הפתרון הטכנולוגי.	.המעקב העלה כי הנושא אינו מאוזכר בדוחות מס' 2 'ומס3 של המל"ל לקבינט המדיני .ביטחוני.	61
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . שטחי האימונים של צה"ל ביבשה שטחי האימונים, המשתרעים על פני כ-35% מקרקעות המדינה והחיוניים לצה"ל לצורך .שמירת כשירותו, נמצאים על קרקעות שנקבעו להן ייעודים שונים. מצב זה נובע מכך .שמתקיימות שתי מערכות דינים נפרדות החלות על אותם שטחים: חוק התכנון והבנייה - .המסמיך את מוסדות התכנון לקבוע ייעודים לקרקע, ואימונים אינם נכללים בייעודים .אלה; ותקנות ההגנה - המסמיכות את הרמטכ"ל לסגור שטחים, לדוגמה לצורך אימונים, .וזאת ללא קשר לייעוד הקרקע באותם שטחים. במצב זה מוסדות התכנון אומנם .מוסמכים לקבוע ייעודים שונים לשטחים, אך מימושם של הייעודים בשטחים אלה מוטל .בספק בשל סמכותו האמורה של הרמטכ"ל לסגור אותם בכל עת. .נוכח הבסיס החוקי הנותן בידי הרמטכ"ל את הסמכות הבלעדית לסגור שטחים וכן את .הסמכות למנוע הוצאת היתר מכוח תוכנית (דוגמת תמ"א 35 ), יש קושי לאזן בצורה .מיטבית בין הצרכים הביטחוניים לבין הצרכים האזרחיים. .מומלץ כי מוסדות התכנון הארציים וצה"ל ימסדו פורום משותף לצורך בחינה עיתית של .הצרכים התכנוניים מחד גיסא והצורך בשטחי האימונים מאידך גיסא. בתוך כך מומלץ כי .יבחנו הסדרת מנגנון שיסייע להכריע בשאלת השימוש בשטחים שסגורים לטובת .אימונים ואשר לגביהם מתעוררים אינטרסים מתנגשים - ביטחוניים לעומת אזרחיי ם .לאומיים 17 , ובהתאם לתוצאות הבחינה - להמליץ על כך לממשלה. ראוי כי בבחינת .הצרכים ומנגנון ההסדרה יישקלו גם צרכים ביטחוניים עתידיים, דוגמת אימונים באמצעי .לחימה עתידיים. .בעניין זה מסרה מפקדת מתא"ם פצ"ן לצוות מבקר המדינה במאי 2020 כי כל .התיאום נעשה טלפונית, וכי אזרחים אינם נדרשים לחתום על כתב אזהרה .והתחייבות. .עד מועד סיום הביקורת טרם נגרעו השטחים עבור היישובים אודם ונתיב העשרה על אף .העלאת הצורך בכך על ידי צה"ל ואף שמדובר במצב שאינו תקין הנמשך עשרות שנים. .יודגש כי על פי תקנה 125 לתקנות ההגנה, משמעות צו הסגירה היא כי כל אדם הנכנס .לשטח הסגור ללא היתר בכתב יואשם בעבירה על תקנות ההגנה. .במצב שתואר לעיל קיימים סיכוני בטיחות לאזרחים שבפועל מצויים בשטחי אימו נים. .נוסף על כך הדבר מביא לכך שצה"ל אינו מתאמן על מלוא השטח בשל הנוכחות .הקבועה של אזרחים בחלק ממנו. .מומלץ כי ז"י ואג"ת ימפו את כל שטחי האימונים שבהם בפועל כבר נעשים שימושים .אזרחיים קבועים שאינם מאפשרים קיום אימונים, ויגרעו את אותם השטחים שלגביהם .ברור שלא ייעשה בהם עוד שימוש לאימונים. . ,שטחי האימונים חיוניים והכרחיים לצה"ל לצורך שמירת כשירותו המבצעית. עם זאת .מפרק זה עולה כי יש שטחי אימונים שאינם מנוצלים על ידי צה"ל ועשויים לשמש .לצרכים אזרחיים או שמשמשים לצרכים כאלו בפועל. יתרה מכך, נתוני ניצול שטחי .האימונים לא תמיד ידועים לצה"ל במלואם. נוכח מצוקת הקרקעות במדינה, ראוי כי .צה"ל יקפיד על כך שסגירת שטחים למטרת אימונים תיעשה במידתיות, כאשר קיים .צורך של ממש ובמידה שאינה עולה על הנדרש. לשם כך עליו לשפר את האופן שבו .הוא מנהל את שטחי האימונים ולהגביר את הפיקוח והבקרה על יעילות השימוש בהם. תיאום טלפוני, ללא מתן היתר בכתב, כפי שנעשה במתא"ם פצ"ן, אינו עולה בקנה .אחד עם הוראת "כניסה וחציית שטחי אימונים ע"י אזרחים" של ז"י, עם הוראת .מפקד ז"י לעניין האימונים ביבשה בשנת 2019 , ועם הוראת סעיף 125 לתקנות .ההגנה המחייב הוצאת היתר שכזה. על מתא"ם פצ"ן להקפיד על ביצוע תיאום .כנדרש. . ,בביקורת נמצא כי בשטחי האימונים במרחב פצ"ן נגרמו במשך שנים, עקב אימונים .נזקים לכמה אתרי עתיקות. מהלכים משותפים של גורמים ברשות העתיקות, במשרד .הביטחון ובצה"ל לשמירה על אתרים אלה ולמניעת פגיעות נוספות בהם ולשיקומם לא .צלחו עד סיום הביקורת. מהתיקון בחוקבינואר 2019 עד מועד סיום הביקורת טרם נקבע התקציב לפינוי נפלים .כחלק מהצעת חוק התקציב השנתי.	.זה חמש שנים לפחות חל עיכוב בתהליכי גריעת שטחי האימונים שצה"ל הסכים כי ניתן .לפנותם לטובת שימושים אזרחיים, וזאת עקב אי-פינוי נפלים מאותם שטחים.	62
תחומי פעילות לאומיים-אסטרטגיים . מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב מעבר יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב הוא חלק ממהלך לאומי רחב היקף, בעל .השפעה ניכרת הן על תושבי הנגב והן על צה" ל גופא, ולכן חיוני שייושבו המחלוקות .ויוסרו החסמים. המחלוקות וחוסר ההסכמה בין מערכת הביטחון למשרד התחבורה .ולמשרד האוצר בנוגע למימוש ה מענה התחבורתי ולתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי .הקבע עלולים לפגוע בהצלח ה של העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב. נוכח .קביעת החברה הזוכה להקמת קריית המודיעין ביולי 2020 בהיקף של 6.7 ,מיליארד ש"ח .נדרש שהמל"ל יפעל עם מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד התחבורה כדי להגיע .בהקדם להסכמות הן בנוגע למימוש ה מענה התחבורתי והן בנוגע לתכולת ההטבות .והתמריצים לאנשי הקבע, ובמידת הצורך יעלה סוגיות אלה להכרעת ראש הממשלה. . . העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב (בשנים2026 עד2027 ו-2024 , בהתאמה) היא .מהלך מרכזי, מניע ומחולל שינוי לפיתוח הנגב28 . האתגר המרכזי בהעברת היחידות נוגע .לכוח אדם, הן בהיבט הלאומי של קליטת אוכלוסייה איכותית של אנשי קבע בנגב .לצורך חיזוקו ופיתוחו, והן בהיבט הצבאי של שימור כוח אדם איכותי לצורך השגת .התפוקות הנ דרשות מהיחידות. כדי לעמוד באתגר האמור ולהביא להצלחת המהלך .נדרשים חיבור תחבורתי יעיל בין מרכז הארץ לנגב ומתן הטבות ותמריצים לאנשי הקבע .שיעברו לשרת בנגב. .מדוח זה עולה כי הן ועדת החסמים שהוקמה בשנת 201129 שתכליתה הוא הסרת .חסמים והכרעה במחלוקות, והן המל"ל טרם הביאו להסרת החסמים ולהכרעה .במחלוקות בנוגע למימוש מענה תחבורתי ובנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי .הקבע. כל צד, משרד הביטחון מחד גיסא ומשרד האוצר ומשרד התחבורה מאידך גיסא, .מתבצר בעמדתו, ואין הכרעה במחלוקות בנוגע לנושאים האמורים. .המחלוקות וחוסר ההסכמה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר ולמשרד התחבורה .מעמידים בסכנה את ההצלחה של העברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב. נוכח .העובדה שמעבר יחידות אלה לנגב הוא חלק ממהלך לאומי רחב היקף, המגלם בתוכו .מפגש אינטרסים מדיני, ב יטחוני וכלכלי, קיימת חשיבות עליונה במעלה כי הצדדים .ימשיכו במגעים לגיבוש הסכמות בסיוע המל"ל וכן בקבלת החלטות על מימושן. כך .תיסלל הדרך למעבר מוצלח של היחידות לנגב. .המערכת להשכלה גבוהה בנגב אמורה לשמש אבן שואבת למשרתי קריית התקשוב .וקריית המודיעין. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את ה פעולות הראשונות שנעשו .להיערכות המערכת להשכלה גבוהה . על כל הגורמים המעורבים להמשיך בפעולות .נדרשות כדי להתאים את התשתיות במערכת להשכלה גבוהה בנגב להיקפי הסטודנטים .הצפויים להיקלט בה עת יעברו יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב בשנים 2024 עד2027. .על אף קיומם של דיונים רבים במשך כעשור ושל חילופי דברים אף ברמות הבכירות .ביותר במערכת הביטחון ובמשרד האוצר, טרם הושגה הסכמה הן בנוגע לתכולת .ההטבות ו התמריצים שיש לתת לאנשי הקבע של יחידות אמ"ן ואגף התקשוב במעבר .לנגב והן בנוגע לסכום התקציב הכולל. האתגר של שימור כוח אדם איכותי בצה"ל הוא .משמעותי. לצורך שימור כוח אדם איכותי בשירות קבע חשוב להציג מבעוד מועד .למשרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב תוכנית ברורה ו אמינה של הטבות .ותמריצים, ולא להשאיר אותם בחוסר ודאות. יודגש כי שימור כוח אדם איכותי באמ"ן .ובאגף התקשוב הוא מרכיב מהותי בהשגת האפקטיביות המבצעית של צה"ל. מכאן .שאם הסוגיה לא תוכרע, קיים סיכון לפגיעה ביכולתו המבצעית של צה"ל. .במרץ 2019 הנחה ראש הממשלה את המל"ל לבחון את הסוגיות שבמחלוקת. מאחר .שפעילות המל"ל לא הביאה להסרת החסמים ולהכרעה במחלוקות ונוכח שנים של .חוסר הסכמה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים .ולסכום התקציב הכולל שיאפשרו למערכת הביטחון לשמור על איכות כוח האדם באמ"ן .ובאגף התקשוב בעת המעבר לנגב, ממליץ משרד מבקר המדינה כי אם מערכת הביטחון .ומשרד האוצר לא יגיעו להסכמות יסייע המל"ל להגיע להכרעה בדבר מתכונת תוכנית .ההטבות והתמריצים. .בחלוף יותר מארבע שנים מאז נחתם באפריל 2016 מזכר ההבנותבין משרד הביטחון, .משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד התחבורה, המשרדים טרם הגיעו להסכמות .סופיות בנוגע לאופן הגעתם של המשרתים אל קריית המודיעין. נבחנו חלופות, הוצגו .נתונים, התקיימו דיונים, אך הנושא טרם סוכם סופית. אומנם במועד סיום הביקורת החל .להתגבש פתרון משולב באמצעות כמה ערוצי תחבורה, אך כדי לתמוך בהצלחת המעבר .של יחידות אמ"ן לנגב בשנים 2026 עד2027 על מערכת הביטחון, משרד האוצר ומשרד .התחבורה להשלים בהקדם מענה תחבורתי המקובל על כל הגורמים המעורבים, לרבות .תקצובו וקביעת לוחות זמנים למימושו. .מומלץ כי לאחר שיסוכמו המענה התחבורתי ותוכנית ההטבות ו התמריצים ישלים צה"ל .סקרי עמדות בקרב משרתי הקבע ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב כדי לבדוק האם וכיצד .התוכניות המוצעות משפיעות על העמדות שלהם בנוגע למעבר. .עוד מומלץ כי נוכח הנתונים לפיהם 93% מהמשרתים ביחידות העתידות לעבור לנגב .אינם גרים באזור הדרום, צה"ל ייתן את הדעת על הסיכון של פגיעה במוטיבציה של .חיילי חובה לשרת בקריית התקשוב ובקריית המודיעין, שכן אמנם לחלק גדול מחיילי .החובה מתוכננות מיטות המיועדות ללינה בבסיס , אך חלק אחר יצטרך לעשות בכל יום .את הנסיעה מהנגב למרכז הארץ וצפונה ובחזרה. .יוצא אפוא כי משרד האוצר ומשרד הביטחון הגיעו כבר במאי 2016 להסכמה בנוגע .למסגרת תקציבית של 1.3 מיליארד ש"ח לצורך שימור כוח אדם איכותי במהלך המעבר .של יחידות צה"ל לנגב, אולם ההסכם לא הגיע לכלל מימוש שכן: (א) אין הסכמה בין .הצדדים בנוגע לאופן מימושה לרבות בנוגע להגדרת האוכלוסייה הזכאית ולגובה המענק .שיינתן; (ב) עמדת מערכת הביטחון היא כי בהתאם לסיכום מנכ"ל משרד ראש .הממשלה מאוגוסט 2015 כאמור לעיל, נדרשת מסגרת תקציבית נוספת - כפי שגם צוין .בפניית שר הביטחון והרמטכ"ל מאפריל 2018 לראש הממשלה בנוגע ל"מעטפת מגורים, .התומכת בהעתקת מגורים לנגב". .אף שתכליתה של ועדת החסמים הי א להסיר חסמים ולהכריע במחלוקות שבין מערכת .הביטחון ובין משרדי הממשלה בנושא המענה התחבורתי ובנושא הטבות ותמריצים .לאנשי הקבע, בפועל, מאז ינואר 2016 לא התכנסו ועדת החסמים וועדת משנה מטעמה, .הגם שכפי שיפורט להלן ראש הממשלה והמל"ל נדרשו לנושא ועסקו בכך. ראוי היה כי .ועדת החסמים תתכנס באופן עיתי וסדיר לשם מעקב אחר מימוש העברת היחידות .ותביא להכרעה במחלוקות בין מערכת הביטחון למשרד האוצר ומשרד התחבורה. .כשנה וחצי חלפו מאז הנחה ראש הממשלה במרץ 2019 אתהמל"ל לבחון את הסוגיות .שבמחלוקת. המל"ל קיים התייעצויות ודיונים אך אלה טרם הובילו להכרעה במחלוקות .שבין הצדדים ולקבלת החלטות על מימושן .	.בשנים 2015 עד 2018 התקיימו דיונים בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי הקבע .לצורך שימור כוח האדם האיכותי של צה"ל בעת המעבר לנגב, אולם מאז ועד אוגוסט .2020 לא התקיימו דיונים ולא הושגו הסכמות. להלן הפירוט:	63
התעשייה האוירית לישראל בע"מ . מינוי בכירים בתעשייה האווירית לישראל בע"מ . ההליך לאיתור מנהל זה לחטיבת התעופה, שהחל בסוף מרץ 2018 והסתיים בסוף .נובמבר 2018 , התנהל שלא באופן תקין בשני היבטים: (א) ניקוד מחדש של נתוני .המועמדים מהליך האיתור הקודם - הליך שאינו כלול בנוהל מינוי בכירים של החברה, .הגם שננקט באישור היועמ"ש; (ב) טעויות בטבלת הניקוד ובניקוד, שבהתאם להן זומן .מנהל ח' לריאיון. בהמשך, הוא נבחר לתפקיד. .נוכח הליקויים שהיו בהליך המינוי מציין משרד מבקר המדינה כי ישנה חשיבות רבה .בקיום בקרה ופיקוח מצד הדירקטוריון על תקינות הליכי המינוי של תפקי דים בכירים .בחברה, הנגזרים מחובת הדירקטוריון על פי תקנות הבכירים; בפרט בכל הנוגע .למתכונת הליך המינוי ולחלופות השונות להליך האיתור. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפנייה לקבלת חוות דעת מעורך דין חיצוני .נוכח ספקות שהועלו בישיבת הוועדה. עם זאת, משהתקבלה בתע"א חוות הדעת .בנוגע להליך האיתור, ראוי היה כי היא תוצג במלואה לפני חברי הוועדה לרבות .שתי הפרשנויות שנכללו בה. . בביקורת עלה כי מנהל ט', שנבחר בוועדת איתור חיצונית ומינויו אושר על ידי .הדירקטוריון במרץ 2018 , שימש יועץ לתע"א מסוף שנת2016 והיה חבר במטה השינוי .ממועד הקמתו - ינואר 2018 - ובמסגרת המטה עסק במשימות שונות, לרבות בתחום .ההסבות וההשבחות. עוד עלה כי המנהל השני, מנהל י"ב, שנבחר בדרך של ועדת .איתור חיצונית ביולי 2018 , החל בעבודתו כיועץ בתע"א במרץ2018 ובאותו המועד אף .צורף כחבר במטה השינוי, ובמסגרת המטה עסק בין היתר בהגדרת אסטרטגיה ויעדים .מרכזיים בתחום התחזוקה. יצוין כי באחד משני ההליכים החיצוניים התמודדו ארבעה .מועמדים ובאחר שלושה (ראו בלוח 4 .) ממסמכי התע"א עולה כי בתקופה שבין ינואר 2017 לינואר2019 כיהנה לפחות אישה .אחת בכל אחת מוועדות האיתור לתפקידי ניהול בכירים שנבדקו על ידי הביק ורת. . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעולות שנקטה התע"א כדי להגדיל את מספר .הנשים המתמנות לתפקידי הניהול בחברה לשם הבטחת ייצוג הולם לנשים. עם זאת, על .התע"א לקבוע יעדים גם בהתייחס לשיעור הנשים בתפקידי הניהול, שכן לצד מינוי נשים .לתפקידי ניהול בדרגי הביניים ולתפקידי ניהול בכיר, היו גם נשים שפרשו מתפקידים .אלה. על הנהלת החברה להוסיף לפעול לקידום נשים לתפקידים אלה. על הדירקטוריון .להוסיף לעקוב אחר הנושא ואחר יישום החלטותיו בעניין. על רשות החברות להוסיף .לעקוב אחר יישום הוראות חוזר הייצוג ההולם בחברות הממשלתיות. .מומלץ כי בהליכי איתור שתקיים התע"א בעתיד יוודאו בארגון סמנכ"ל משאבי אנוש כי .הקריטריונים המוגדרים לכלל התפקידים, לרבות לתפקידי ניהול בכירים, ינוסחו באופן .ברור וחד -משמעי, וכי תוכנן של מודעות ה"דרושים" תואם לקריטריונים שאותם אישר .הדירקטוריון לתפקידים. . כאמור, בנוהל מינוי בכירים בתע"א נקבע כי יש לקיים הליכי איתור חיצוניים, אלא אם כן .אישר הדירקטוריון קיום הליך פנימי. הליך איתור פנימי משמר את כוח האדם בתוך .הארגון ומאפשר אופק קידום עבור עובדיו. עם זאת הוא מונע את הגדלת היצע .המועמדים עבור הארגון ועל כן חוסם א ת השבחת מאגר המנהלים שבו. אשר להליכי .איתור חיצוניים, יצוין כי גם בהם נשמר יתרונם של המועמדים הפנימיים, בשל היכרותם .את המערכת, ניסיונם הרלוונטי והמלצות של מנהליהם בארגון. .בהתחשב באמור לעיל, ובכך שהליכי איתור חיצוניים הם "דרך המלך" המאפשרת את .הגדלת מספר המועמדים לתפקידי ניהול בכירים לשם בחירת המועמד המתאים ביותר, .מומלץ כי הנהלת התע"א תבחן גיבוש כללים לקיום הליכי איתור פנימיים, לרבות .הנימוקים המפורטים הנדרשים לכך. זאת לשם הצגת המלצותיה בעניין זה לאישור .הדירקטוריון. .כמו כן, נוכח חשיבות הנושא בהיבט המערכתי, מומלץ כי רשות החברות תשקול לגבש .ולפרסם עמדה בעניין, לרבות מגבלות על קיום הליכי איתור פנימיים וכללים לקיומם, .ותוודא כי הם מוטמעים בנוהלי החברות. .נוכח החובה הכללית שחלה על התע"א להקפיד על קיום הליך תקין, שוויוני ותחרותי .באיתור ובמינוי של מנהלים בכירים, ראוי שאם ההנהלה תיזום בעתיד ביצוע תהליכי ניוד .של מנהלים, היא תבחן תחילה את מכלול ההיבטים הקשורים לכך, לרבות מאפייני .התפקידים הנ וגעים דוגמת מספר העובדים הכפופים והיקפי הפעילות העסקית של .היחידות הארגוניות, ותציג לדירקטוריון תמונת מצב שלמה בעניין; זאת כדי שידון בנושא .על בסיס מידע מלא. כמו כן ראוי שהנהלת התע"א תפעל לעגן נושא זה בנוהל .הבכירים. .אשר לרשות החברות, נוכח המשמעויות של מינוי מנהלים בכירים בדרך של ניוד רוחבי, .ובכלל זה היעדר הליך תחרותי שנועד להביא למינוי המועמד המתאים ביותר לתפקיד, .עליה לשקול לגבש ולפרסם עמדה לגבי התנאים וההגבלות בביצוע ניוד רוחבי ולגבי .אופן הפיקוח של הדירקטוריון על מינויים כאלה; זאת על מנת ליצור ודאות בנושא זה .ולאפשר שימוש בהליך ניוד רוחבי במקרים המתאימים. .על היועמ"ש, כגורם המפקח על תקינות הליכי האיתור, לשלב מפורשות בחוות דעתו .המשפטית התייחסות לתקינות ההליכים על פי כל דין ובהתאם לנוהל מינוי בכירים .משנת 2019 ; זאת כדי שחוות דעת אלו ישקפו לפני הדירקטוריון באופן חד וברור את .עמדת היועמ"ש לגבי תקינות התהליך. כמו כן על מנכ"ל התע"א, בתפקידו כראש ועדות .האיתור, או על מי מטעמו, לוודא כי חוות הדעת המשפטיות, הניתנות במסגרת הליכי .המינוי של מנהלים בכירים, יתייחסו לסוגיית תקינות ההליכים.	.במילוי תפקיד ממלא מקום במשך שנה וארבעה חודשים היה כדי להקנות למנהל ב' .יתרון בהליכי האיתור למינוי קבוע לתפקיד זה בלי שנשמר עקרון השוויון באופן מלא.	64
צבא ההגנה לישראל . מערך בריאות הנפש בצה"ל - ביקורת מעקב .יצוין לחיוב כי ב-90% מהרשומות שנבדקו רשם הקב"ן את סטטוס ביצוע המלצותיו. בשל .החשיבות לבקרה ולמעקב אחר מימוש המלצות הקב"ן, בדגש בהמלצות הניתנות .למפקדים, ראוי שמחלקת ברה"ן תשקול לשפר את יכולת הבקרה והמעקב כך שיהיה .ביכולתה להפיק למשל דוח ייעודי ממוחשב בנוגע לאותם מקרים שבהם הקב"ן לא תיעד .את סטטוס הביצוע של המלצתו, וזאת במיוחד כיוון שחיילי צה"ל נמצאים במגע יום-יומי .שוטף עם מפקדיהם וכפופים למרותם. .יצוין כי העמקת הבדיקות, כפי שמחלקת ברה"ן החלה לבצע לאחרונה , ראויה הייתה .להתבצע כשגרת עבודה בתהליך המיון הרפואי בלשכות הגיוס, במיוחד נוכח הכפלת .שיעור הפטור הנפשי למלש"בים בגיל 17 וארבעה חודשים בקרב ילידי 2002 ( 2.7% ) . בהשוואה לילידי1997 ( 1.3% .) . נוכח עלייה משמעותית זו צוין במחקר כי "היקף העלייה המשמעותי בנתוני האמת של .גיל 17.4 , שינה באופן משמעותי את תחזית הגיוס ומעיד על שחיקה של כ - 2,000 מקורות . בעשור הקרוב". זאת ועוד, על פי מסמכי אכ"א, "בהתאם לעלייה הגבוהה ]חיילים[ . שחלה בשנתון2002 בפטור נפשי של]בתום חמש שנים[ , אנו צופים שהשנתון יסתיים .כ- 9.6% ", זאת לעומת כ-6% .כפי שהיה בשנתונים קודמים .נמצא כי ההוראה על הבקרה המטכ"לית על עבודת הפסיכיאטרים אשר פורסמה לפני .כארבע שנים אינה ממומשת. ראוי שמחלקת ברה"ן תבחן את ההוראה, ו בהתאם .לתוצאות בחינה זו תחליט אם יש צורך בתיקון ההוראה או שיש להקפיד על ביצוע .הבקרה המטכ"לית על עבודת הפסיכיאטרים על פיה. .מהתפלגות זמני ההמתנה עולה כי כ -8% מהחיילים ממתינים שלושה שבועות ומעלה .למפגש עם קב"ן. משרד מבקר המדינה ממליץ להביא בחשבון בעת ביצוע עבודת המטה .לבחינת זמן ההמתנה המרבי למפגש עם קב"ן כי כ-92% מהחיילים ממתינים לכל היותר .עד שלושה שבועות. לצורך טיוב ניהול התורים לקב"ן, משרד מבקר המדינה ממליץ כי מחלקת ברה"ן תבחן .את האפשרות לקביעה ולביטול של תורים באופן מקוון תוך שימוש, בין היתר, בשליחת .מסרונים לחיילים לצורך מתן תזכורות בדבר מועד התור. .לצורך הגברת המודעות והמעקב של המפקדים על חיילים אשר הופנו לטיפול נפשי ולא .התייצבו לטיפול, מומלץ כי מחלקת ברה"ן תבחן את האפשרות כי הקב "ן יידע את .מפקדו של החייל אם זה לא התייצב למפגש מתוכנן עימו, בכפוף להגנת הפרטיות. משרד מבקר המדינה מציין כי צה"ל הגדיר בפקודת מטכ"ל כי אם קבע רופא כללי צורך .לבדיקה של רופא מומחה, ישלח המפקד את החייל לצורך זה לא יאוחר מ-14 יום ממועד .מתן ההפניה. לפיכך, מומלץ כי צה"ל יבחן הגדרת אמת מידה כמותית לזמן המתנה מרבי .לרופאים מומחים, ובכלל זה זמן המתנה לפסיכיאטרים, מרגע שהופנה לכך החייל ע"י .הקב"ן, זאת בכדי לאפשר בין היתר מעקב ובקרה אחר זמן ההמתנה של חיילים .שנשלחים למפגש עם פסיכיאטר. .יצוין כי מהדוח האמור שפרסם מבקר המדינה עלה כי בשנת 2018 המתינו אזרחי המדינה .כ-40 ימים בממוצע למפגש עם פסיכיאטר. יצוין לחיוב כי זמן ההמתנה הממוצע בצה"ל .למפגש כזה היה בשנים 2017 עד 2019 נמוך יותר ועמד על כ-22 ימים. .מומלץ כי מחלקת ברה"ן תוודא את יישום הוראתה האמורה ותקיים בקרה אחר גורמי .ברה"ן ביחידות בנושא זה. .יוער כי תגובת מקרפ"ר אינה משקפת אמת מידה כמותית בנוגע לזמן ההמתנה למפגש .עם פסיכיאטר, שהוא רופא מומחה בתחומו.	.מהתפלגות זמני ההמתנה עולה כי כ-26% מהחיילים ממתינים שלושה שבועות ומעלה .למפגש עם פסיכיאטר. בהיעדר אמת מידה לזמן ההמתנה המרבי למפגש עם .פסיכיאטר, לא ניתן לדעת אם אלה זמני המתנה סבירים או לא. ראוי שגורמי מקרפ"ר .בשיתוף מחלקת ברה"ן יביאו בחשבון שחיילים שנמצאים במצוקה נפשית נאלצים .להמתין זמן ממושך למפגש עם פסיכיאטר, עם כל המשתמע מההשפעות שעלולות .להיות למצב כזה, ויקבעו את זמן ההמתנה המרבי למפגש עם פסיכיאטר.	65
מטלות רוחב . מקורות חברת המים בע_מ ושח_מ מקורות ביצוע בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ולשחם, כי עליהן לפעול כנדרש בתקנות ובחוזר שהו ציא מנהל רשות החברות (בפועל) דאז, ולחייב את כל עובדיהן לחתום על הצהרה בנוגע לקרובי המשפחה שלהם במועד קליטתם, וכן לחייבם להצהיר על כך באופן שוטף כנדרש בתיקון לתקנות ממארס 2014 . כמו כן, על מקורות ושחם להוסיף למאגר שלהן את רשימת העובדים שבביקורת הנוכחית נמצא שלא הצהירו על קרבת משפחה כלל. הליכי הקבלה של העובדים, ולמניעת העסקה משיקולים שאינם עניינים, כגון קרבת משפחה, ופגיעה בעקרונות יסוד כמו שוויון הזדמנויות, פומביות וייצוג הולם. יצוין כי מלכתחילה ביקשה מקורות להעסיק את מועמד ג' כיועץ באמצעות פטור ממכרז, אך לא ביצעה את ההליך המתחייב על פי תקנות המכרזים כאמור לעיל בהתקשרות בפטור בשל הזדמנות עסקי ת. היא לא הביאה את הבקשה לפטור בפני ועדת המכרזים, ממילא ועדת המכרזים לא דנה בה, לא סיווגה אותה כמתאימה לפטור ולא דיווחה לוועדת הביקורת של מקורות כנדרש. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בסופו של דבר הועסק מועמד ג' כעובד החברה ולא כיועץ, ועל כן תקנות חובת המכרזים לא היו רלוונטיות כלל להעסקתו כעובד והיה על מקורות לקיים הליך תחרותי לאיוש המשרה. יצוין כי לא נמצאו מסמכים המעידים על כך שמר בן חמו ציין עובדה זו לפני הדירקטוריון וועדת האיתור. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי תיעוד חלקי של הליכי איתור העובדים פוגע בשקיפות ההליך ואינו מאפשר לפקח עליו. על מקורות להקפיד על תיעוד מלא של הליכי איתור העובדים, לרבות רישום פרוטוקולים של דיוני ועדת האיתור, שבהם יפורטו שלבי הדיון והנימוקים להחלטות המתקבלות בכל אחד משלבי האיתור. עוד העיר משרד מבקר המדינה למקורות, כי עליה לשקול לקבוע בנוהל, כי כל משרה פנויה תפורסם לציבור באמצעים שיהיו נגישים לכלל המועמדים - כגון אתר האינטרנט שלה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות, כי עליה להידרש לפרשנות ההגדרה של קרוב, ולהוציא חוזר לחברות הממשלתיות שמבהיר את כל המקרים הנכללים בהגדרה של קרוב, ובכלל זה גיס של בן זוג ואחיין של בן זוג. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי עליה לפעול לתיקון הליקויים שצוינו לעיל במסגרת המשא ומתן להסכם הקיבוצי הבא. כמו כן, עליה לפעול באופן על הנהלת שחם לפעול כמתחייב מהתקנות בעניין קליטת העובדים שיש להם קרובי משפחה. כמו כן עליה לבחון את סוגיית ההצהרות הל א נכונות של העובדים ולפעול ליצירת מנגנון בקרה שיוודא שתופעה זו לא תישנה. תכליתי לסיום הליך קביעת הנהלים לגיוס עובדים, כדי שיביא לידי תיקון הליקויים שהעיר עליהם משרד מבקר המדינה.	משרד מבקר המדינה מעיר למקורות, כי עליה להקפיד על תיעוד מלא של כל השלבים בהליכי גיוס עובדים, ובפרט בהליכי גיוס עובדים שיש להם קרובי משפחה בחברה או בחברת הבת - כדי לוודא בין היתר שבחירת המועמד לא נעשתה משיקולים זרים.	67
מטלות רוחב . _קו הצדק_ וגמול למודיעים - המאבק ב_הון השחור_ לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שכל העובדים ביחידות המודיעין של מס הכנסה יקבלו הכשרה מתאימה על מנת שניתן יהיה לאסוף את מלוא הפרטים ממוסרי הידיעות. נוסף על כך, על הרשות לבחון את הצורך לקבוע עבור העוסקים בעבודת המודיעין סיווג ביטחוני שיתאים לצורכי תפקידם. .הרשות החליטה להקים את מוקד "קו הצדק" - מוקד כללי המאפשר לציבור למסור מידע בנוגע לכל עברות המס. הרשות לא הכינה תכנית סדורה להקמת המוקד ולא נערכה להפעלתו, למרות החשיבות והרגישות שהיא עצמה מייחסת לפעילותו. הרשות לא שיתפה את יחידת המודיעין של מע"ם במידע שהתקבל במוקד, אף שהמטרה הייתה לשתף ולהפעיל את כלל יחידות הרשות כדי למצות את המידע ולהעשירו. הטיפול במידע שהתקבל במוקד לא היה אפקטיבי, ו נוצרו עיכובים בהזרמת המידע ליחידות השדה. הנוהל לתשלום גמול כספי של מטה המודיעין של מס הכנסה מעניק למודיע גמול כספי רק בשלב מאוחר מאוד - בסיום ההליך הפלילי או בסיום הליך הכופר. בשנים האחרונות חלו שיפורים מקצועיים ביחידות המודיעין של מס הכנסה, כולל שינוי במבנה הארגוני. עם זאת, הטיפול בידיעות שהתקבלו במוקד הוא לקוי, ויש חשש שיפגע ביכולת של הרשות להרתיע עברייני מס פוטנציאליים. יש להגביר את היקף הפעילות של יחידות המודיעין של מס הכנסה כדי לשפר את כושר ההרתעה של הרשות. בנושא הגמול הכספי למודיעים, על הרשות לבחון את תיקון הנוהל לתשלום גמול כספי כדי לפתור בעיות הנובעות ממנו ולערוך התאמות בין הנהלים של אגפי המודיעין. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לקבוע את עמדתה בנושא זה לאחר בחינה יסודית של המלצות הוועדה לאיסוף מידע שהוקמה על ידה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום לבחון את האפשרות להציע למודיעים להצהיר על מוטבים בעת החתימה על ההסכ ם עם מס הכנסה; אלא אם ביקשו המודיעים לשמור על חסיונם המלא אף מול יורשיהם. לדעת משרד מבקר המדינה , מן הראוי שהרשות תבחן את הצורך ב הגברת השקיפות של הכללים בתחום הגמול הכספי למוסרי המידע באופן שלא יפגע בעבודת המודיעין שלה; הדבר עשוי לתרום להגברת המודעות ושיתוף הפעולה של הציבור בתחום ולתרומה במאבק בהון השחור. לדעת משרד מ בקר המדינה, יש מקום לבחון אפשרות לתיקון הנוהל כך שבמקרים מתאימים ניתן יהיה להכיר בתרומת מוסרי מידע איכותי לאיתור עברות מס באופן שהגמול שיינתן להם איכותי יהיה הוגן ויהלום את חומרת העברה שנחשפה הודות למסירת המידע. שימוש במידע בהליך פלילי מהותי, אך הוא חשוב להליך האזרחי ותורם לגביית מס מהנישום, זאת במטרה לעודד מסירת מידע על עברות מס. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לייעל את הטיפול בידיעות שמתקבלות ובהפצתן לגורמים המתאימים ולערוך מעקב אחר הטיפול בהן. לדעת משרד מבקר המדינה, על יחידות המודיעין ברשות לפעול בשיתוף פעולה ולהעביר ביניהן מידע באופן שגרתי, כדי שיוכלו לבחון אותו ולנקוט את הפעולות המתחייבות.	לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול לשנות את נוהל הגמול של מודיעין מס הכנסה כך שיוסדר מתן גמול במקרים מתאימים, גם אם לא נעשה	71
מטלות רוחב . יחידות החקירה - רשות המסים בישראל - המאבק ב_הון השחור_ בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי עד למועד סיום הביקורת, באוקטובר 2013 , מתוך335 העוסקים שנחקרו בשנת 2010 טיפלו משרדי המע "ם האזוריים הרלוונטיים רק ב -166 עוסקים (כ - 50% ). מתוך 307 העוסקים שנחקרו בשנת 2011 טיפלו משרדי המע"ם האזוריים הרלוונטיים רק ב -136 עוסקים (כ- 44% .) מבירור שערך משרד מבקר המדינה עולה כי חלק מהמשרדים אינו מקפיד לטפל בתיקים אלו בפן האזרחי, בשל החשש לפגוע בהליך הפלילי נגד העו סק, נוכח חשיפת חומר השומה המכיל חלק מחומר החקירה בעניינו של העוסק לפניו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול באופן מידי ליישום הנוהל בדבר הטיפול של המשרדים האזוריים האזרחיים בתוצאות החקירה שמעבירים להם משרדי החקירות; עליה לנהל מעקב שוטף ובקרה אחר יישומו של הנוהל; על המשרדים האזוריים לתת עדיפות לטיפול בשומות של נישומים שנחקרו ושנמצא כי עברו עברות מס, לעמוד על גביית חובות המס ובמידת הצורך להפעיל אמצעים לאכיפת גבייתם. נוסף על כך, על משרדי החקירות לקבל היזון-חוזר מהמשרדים האזרחיים בדבר הטיפול במידע שהועבר. יתר על כן, על הרשות לשקול לכלול תיקים שהועברו מיחידות החקירות למשרדי השומה האזוריים בבדיקת מדדי היעילות של הנהלת הרשות, כדי שהדבר ישקף את החשיבות שמייחסים להם וכדי שיהווה תמריץ למשרדי השומה האזרחיים לקדם בתוכנית העבודה שלהם תיקים המגיעים ממשרדי השומה לחקירות. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה התברר כי יחידות החקירות של מס הכנסה אינן מעבירות מידע על ממצאי החקירות שהסתיימו לידיעת משרדי המע "ם האזוריים, וכי גם יחידות החקירות של המכס והמע"ם אינן מעבירות את ממצאי החקירות שהסתיימו לידיעת משרדי השומה של מס הכנסה. במצב זה אין למשרדי השומה האזרחיים של מס הכנסה מידע על ממצאי יחידות החקירות של המכס ומע"ם שיש להם נגיעה למס הכנסה, וגם למשרדי המע"ם אין מידע בנוגע לממצאי יחידות החקירות (הפליליות) של מס הכנסה שיש להם נגיעה למע"ם. באופן זה, החתירה לתכלית העיקרית של רשות המסים - חיובם במס של העבריינים - אינה מגיעה לכלל מיצוי. נמצא כי עד למועד סיום הביקורת, מתוך 169 הנחקרים של יחידות החקירה של מס הכנסה שנמצא כי עברו עברות מס, פעלו משרדי המע "ם האזוריים לקביעת שומה ולגביית החוב רק מ-29 ( נישומים 17.2% ). מתוך68 הנחקרים של יחידות החקירה של מע "ם שנמצא כי עברו עברות מס, פעלו משרדי השומה האזוריים לקביעת שומה ולגביית החוב רק מ-10 ( נישומים 14.7% ), וקבעו שומות על פי מיטב השפיטה משלושה נישומים נוספים ( 4.4% ), אך לא גבו את חוב המס ולא ביצעו פעולות לאכיפת הגבייה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת רשות המסים להוביל לשיתוף פעולה בין יחידות החקירות ובין כל המשרדים האזרחיים של רשות המסים, מס הכנסה ומע"ם, ועליה להנחות את יחידות החקירות להעביר בתום חקירה את סיכום ממצאיה אל כל המשרדים האזרחיים הרלוונטיים. כמו כן על הנהלת רשות המסים לוודא כי המשרדים האזרחיים אכן מקיימים את ההנחיה וכי במידע שהועבר נעשה שימוש לצורך קביעת שומות. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי עד למועד סיום הביקורת, אוקטובר 2013 , שנתיים לפחות מאז שהועבר דוח סיכום החקירה לפקידי השומה, ב-36 מתוך169 ( מקרים 21.3% ) קבעו משרדי השומה שומות וגבו את חובות המס. ב-42 מקרים נוספים ( 24.9% ) קבעו משרדי השומה בתיקי הנישומים שומות על פי מיטב השפיטה, שהפכו לשומות סופיות מאחר שלא הוגשו דוחות, אך לא גבו את חובות המס ולא פעלו לאכיפת הגבייה. ביתר 91 ( המקרים 53.8% ) משרדי השומה לא קבעו שומות ולא פעלו לאכיפת הגבייה. מצב דברים זה, יש להניח, גורם לאובדן מס בסכומים ניכרים ולפגיעה בכוח ההרתעה של רשות המסים. נמצא כי מאז הקמת המוקד לא פנתה אליו רשות המסים בבקשת מידע לגבי יעדים כלשהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי, יש מקום שהרשות תיעזר במוקד המודיעיני המשולב לצורך קבלת מידע על יעדים בתחום מס הכנסה, על מנת לשפר את פעולותיה נגד גורמים עברייניים. הועלה כי משרדי השומה האזוריים אינם מטפלים בתיקים שמגיעים מיחידת יהלום, מאחר שקיימת הנחיה של הוועד הארצי של מס הכנסה לעובדי המשרדים האזוריים שלא לטפל בתיקים שהועברו אליהם מיחידת יהלום; זאת כיוון שלא הוסדר התגמול בגין פעילות זו במשרדים האזוריים. עוד התברר .לטיפול הפלילי בנישומים החשודים בהעלמת הכנסות חשיבות רבה, שכן יחד עם התכלית של ענישת הנישומים העבריינים הוא משמש להרתעה של כלל ציבור הנישומים. גורם ההרתעה הוא יסוד חשוב בהפעלתה של מערכת מס יעילה וצודקת. יסוד זה מאבד מעצמתו ככל שחולף זמן רב יותר מאז תחילת החקירה כנגד נישום ועד להגשת כתב אישום נגדו ולמתן פסק הדין. בבדיקה שערך משרד מבקר המדינה ברשות המסים אותרו כשלים בכל הנוגע למיסוי הכנסות שלא דווחו, החל משלב קבלת מידע על נישומים החשודים בהעלמת הכנסות וכלה בסיום הטיפול בהם בפרקליטות. החלטת הממשלה בדבר המאבק בפשיעה המאורגנת כללה את רשות המסים כשותפה למאבק בפשיעה. אולם הממצאים שהובאו לעיל מראים כי רשות המסים פועלת בתחום זה באופן חלקי ומטפלת רק במספר מצומצם של תיקים במסגרת ארגוני הפשיעה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת רשות המסים לפעול לכך שמשרדי השומה האזרחיים יקיימו את ההנחיה בדבר העברת מידע לגבי חשד לעברות מס פליליות למשרדי השומה לחקירות; עליה לעשות לכך שמשרדי השומה האזרחיים של מס הכנסה יקבלו מידע על מי שנחקר בידי יחידות החקירה של מע "ם וכמו כן שמשרדי מע"ם יקבלו מידע על מי שנחקר בידי מס הכנסה. כל זאת במטרה להביא במהירות האפשרית לקביעת שומה למי שנתפס בביצוע עברות מס ולגביית החוב ממנו. על הרשות ועל הפרקליטות לפעול לכך שניתן יהיה להגיש ללא שיהוי כתב אישום כנגד נישום שאינו עומד בהסדר הכופר שעליו סוכם עם הרשות, וכן לדאוג לקידום חקיקה אשר תסדיר את האפשרות להפעיל אמצעי אכיפה נגד נישומים כאלה.	נוסף על כך, על הרשות לשקול ליזום הרחבת הסנקציות שהיא מוסמכת להפעיל כנגד נישום שהפר את הסדר הכופר. כך לדוגמה יש לשקול להפוך את הסדר הכופר להסדר שבו הסכום הופך לחוב בר-אכיפה, כלומר שה סדר הכופר ייחשב כחוב מס (דוגמת הטלת עיצום כספי). במצב כזה יתאפשר לרשות המסים להפעיל אמצעי אכיפה לרבות הטלת עיקולים, כדי לגבות את חובות המס ממי שלא קיים את ההסדר שעליו סוכם. יש לציין כי בחתימת הנישום על הסדר הכופר הוא מודה למעשה בעברות המס שביצע. משום כך הפיכת סכום הכופר לחוב שניתן לגבותו באמצעי אכיפה שונים תאפשר לרשות המסים ולפרקליטות לבחור בין נקיטת הליכים פליליים נגד הסרבן ובין נקיטת הליכי גבייה מינהליים לגביית החוב, הכול על פי שיקולים הנוגעים ליעילות המערכת וליצירת ההרתעה הנדרשת כנגד עברייני מס בכלל וסרבני כופר בפרט.	72
מטלות רוחב . טיפול המשטרה ומשרדי הממשלה בתופעת גנבות כלי רכב - רשות המסים בישראל כאמור, אחד מתפקידיה של אתג"ר הוא לפעול לזיהוי כלי רכב גנובים, בעיקר בעת הגעתם למעברים. למרות זאת פעולות המשטרה בעניין זה אינן אפקטיביות דיין, ואלפי כלי רכב גנובים עוברים מדי שנה בשנה דרך המעברים לשטחים שבאחריות הרש"פ. כאמור קבע השר לבט"פ בעניין זה כי "יש צורך בחשיבה מחודשת וצורת הפעלה שונה". לפיכך על המשרד לבט"פ והמשטרה לבחון דרכים נוספות, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה עם המינהל האזרחי ועם רמי"ם, למניעת השימוש במעברים להעברת כלי רכב גנובים. משרד מבקר המדינה מציין כי טענות איגוד חברות הביטוח בדבר מחירי החלפים דורשות בחינה מצד משרד התחבורה. ואולם אין בכך כדי להפחית את הצורך בהסדרת הליך השיקום של כלי רכב שמצבם הוגדר כאבדן להלכה, כפי שעלה בדוח זה. אתג"ר ומשטרת ישראל קבעו כי התופעה של שיקום כלי רכב במצב של אבדן להלכה היא מניע מרכזי לגניבות כלי הרכב. משרד מבקר המדינה העלה בבדיקה כי מנגנוני הבקרה, האסדרה והאכיפה, האמורים להתמודד עם מניע פשיעה זה, אינם יעילים דיים ואינם מביאים למיגור או להפחתה ניכרת של גניבות כלי הרכב. בדיקת תהליך השיקום של כלי רכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה והחזרתם לכבישים העלתה כשלים בבקרה עליו ובאכיפת הוראות החוק בנושא. בשל כשלים אלו עלולות להיווצר במקרים שונים גם בעיות בטיחות קשות, ועקב כך נשקפת סכנה לחיי אדם. התברר שהרווח הכלכלי משיקום כל י רכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה הוא רב, ולכן גורמים שונים המעורבים בשיקום מעדיפים לשמר את המצב הקיים. לדעת משרד מבקר המדינה, דרך ההפעלה הנהוגה של ההסדר המאפשר לסווג כלי רכב בסיווג של אבדן להלכה, ובעקבות כך לשקם אותם, פוגעת באינטרסים ציבוריים חשובים ועלול ה לסכן חיי אדם. על המשרד לביטחו ן פנים, המשטרה, אתג"ר ומשרד התחבורה לתת את דעתם על מכלול הליקויים שהוצגו בפרק זה ולגבש פתרון מערכתי לתיקונם, אם על ידי ביטולו של הסדר זה - כאמור באחת החלופות שצוינו בתשובת משרד התחבורה - ואם באמצעות פתרון מערכתי אחר. גיבוש פת רון יחייב בין היתר שילוב כוחות להגברת הפיקוח על חברות הביטוח, חברות ציי הרכב, מגרשי ההסדר, סוחרי כלי הרכב והמוסכים העוסקים בשיקום כלי רכב, וכן ייתכן שיחייב ביצוע תיקונים בחקיקה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי נוכח נחיצות בדיקה זו יש להחיל אותה לא רק על כלי רכב מבוטחים, אלא גם על כלי הרכב שאינם מבוטחים, כדוגמת כלי רכב שבבעלות חברות ציי הרכב. בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה שבחקירות אתג"ר נמצאו לעתים מוסכים ומנהליהם שהפרו את חוק הרישום; את הנחיות משרד התחבורה; את צו הפיקוח ואת תקנות התעבורה. למרות זאת היא לא מסרה מידע על הפרות אלה למשרד התחבורה, הממונה על ביצוע חוק הרישום. לדעת משרד מבקר המדינה, על אתג"ר ומשרד התחבורה להגביר את העברת המידע ושיתוף הפעולה ביניהם, כדי שמשרד התחבורה יו כל להפעיל את הכלים המינהליים שעומדים לרשותו להשגת מטרות חוק הרישום - הן בתחום הפחתת גנבות כלי הרכב והן בתחום הפיקוח על בטיחות כלי הרכב ששוקמו. משרד מבקר המדינה מעיר לאתג"ר כי עליה לבחון את הסיבות לפער שנמצא בין הדיווחים שמסרה היחידה על מספר הבקרות שביצעה ובין מספר הבקרות שבוצעו בפועל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי נוכח מספרן הגדול של חברות הביטוח, חברות ציי הרכב והחברות שיש להן רישיון לסחר בכלי רכב - עליה להגדיל את היקף ביצוע הבקרות, כדי שיהיה בהן כדי להרתיע מפני הפרת החוק. כריות האוויר הן כאמור אחד מאמצעי הבטיחות החשובים בכלי הרכב, והיעדרן או תיקונ ן שלא כנדרש עלולים לסכן את חייהם של הנוסעים בכלי הרכב. אי-בדיקת קיומן ותקינותן של הכריות במסגרת הבדיקה המתחייבת לפי תקנה 309 פוגעת בתכלית התקנה - לוודא את תקינותם ובטיחותם של כלי הרכב שנבדקים. ובאישור תקינותו, ומשרד התחבורה לא פעל לבירור המקרה ולא שקל לנקוט את האמצעים המינהליים העומדים לרשותו ובהם שלילת רישיונם המקצועי של אותם מוסכים ושל מנהליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבדוח השמאי לפני התיקון מצוינים כל פרטי הנזק, על משרד התחבורה לחייב את המוסכים המורשים לפי תקנה 309 לבדוק את כלי הרכב הנמצאים במצב של אבדן להלכה רק לאחר שהומצא להם דוח זה הכולל את פירוט הנזקים שנגרמו בתאונה.	לשקול לשנות את הגדרת העברה כך שתאפשר גם הטלת קנס מינהלי גבוה על מבצעי העברה.	73
מטלות רוחב . הליך גילוי מרצון ברשות המסים - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה , לאור ממצאי ביקורת המעקב, על הרשות להשלים בדחיפות את הקמתה של המערכת הממוחשבת לאיתור מידע על הכנסות תושבי ישראל בחו"ל. ביקורת המעקב העלתה כי עדיין לא גובש נוהל חדש ולא ניתן כל פתרון לבעיות שהועלו בתחום הלבנת ההון. לשמש תח ליף לבסיס הנתונים הפיננסי של הראה"ה, הכולל את כל המידע על פעולות פיננסיות חריגות של תושבי ישראל. קיומו של מסלול המקל על מעלימי המס מחייב בצדו בדיקה מעמיקה ומקיפה שתבטיח כי הליך הגילוי מרצון לא ינוצל לרעה בידי מי שאינם עומדים בדרישות הנוהל בכלל ובידי מלביני הון בפרט. על רשות המסים להקפיד אפוא לבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני אישור בקשה לגילוי מרצון . מן הראוי שהרשות תפרט בנוהל את טיב הבדיקה ואת הנדרש לקיומה של בדיקה מקיפה ומלאה . גם בעניין זה לא חל כל שינוי. הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, באוקטובר 2013 (להלן- מועד סיום הביקורת), העבירה רשות המסים רק שלוש בקשות לגילוי מרצון לבדיקתה של ראה"ה. בהקשר זה יודגש כי בנוהל אין כל התייחסות לשאלה מהי חבות המס ביחס לקרן ההון שצמחה או התקבלה לפני שנים רבות, וזאת כדי לשלול את האפשרות שההון נובע מהכנסות לא חוקיות. זאת הואיל ולעיתים רבות הבקשה לגילוי מרצון נוגעת להכנסות פירותיות (למשל-ריבית), על קרן הון שמקורה אינו ידוע. משרד מבקר המדינה מעיר כי המידע שבידי המוקד המודיעיני המשולב הוא מידע ספציפי הנוגע לנושאים המטופלים באמצעות אותו מוקד. אין מידע כזה יכול לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי רשות המסים תקצה במערכת הממוחשבת סיווג נפרד לתיקון שומות עצמיות, תקפיד על טיפול מדוקדק בשומות אל ה בהתבסס על קריטריונים ותקבע חובת הנמקה ופירוט של הנסיבות להגשת הדוחות המתקנים. באופן הזה יתאפשר למטה הרשות לבדוק את השומות העצמיות המתוקנות הן כדי לבחון אם שומות מעין אלה מצריכות הליך גילוי מרצון הן כדי ליצור הרתעה מניצול לרעה של מסלול זה. הועלה כי עדיין לא הוקם ברשות המסים מאגר מידע בנוגע להכנסות תושבי ישראל בחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המסים לעגן בנוהל גילוי מרצון את מדיניותה בנוגע לקיזוז הפסדים על פי הוראות פקודת מס הכנסה.	משרד מבקר המדינה מציין כי חובת ההנמקה המוטלת על הסמנכ"ל נובעת מאינטרס ציבורי מובהק, בייחוד לנוכח העובדה שהליך הגילוי מרצון הקיים אינו מעוגן בחוק, הוראותיו עמומות וסוגיות רבות הנוגעות לו טרם הוסדרו. במצב	74
מטלות רוחב . חברת נמל אשדוד בע_מ - גיוס והעסקה של קרובים ומקורבים בתאגידים משרד מבקר המדינה העיר לרשות החברות , כי מממצאי הביקורת הנוכחית בחברת הנמל עולה שהפיקוח של רשות החברות על הנעשה בה אינו מספק. הועלה כי אילו היה ממוצע הציונים של נציג הוועד שווה לזה של ממוצע הציונים של ההנהלה, היה המועמד שאחיו מועסק בחברה מדורג במקום ה שלישי, ו מי שדורג שלישי היה מדורג במקום השני , ומכאן שהיה נקלט בחברה אילולא נעשו שינויים בציוניו. למרות זאת אישרה ועדת הביקורת את הקליטה של המועמד שיש לו קרוב משפחה, והנהלת החברה דיווח ה על כך לדירקטוריון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי התנאים שציינה גב' קרמר אינם עולים בקנה אחד עם הוראות התקנות . זאת - על פי הגדרות התפקיד ואופי העבודה בנמל שבו נמצאים עובדים רבים, וממילא לא יוכלו התנאים האמורים להתקיים בפועל. ככל שמדובר בתפקיד בעל סמכויות משמעתיות, לא ניתן להעסיק את המועמד בתפקיד זה בשל קרבת המשפחה שלו לעובדים בחברה. לדעת משרד מבקר המדינה, בחלק מהמקרים הייתה פעילותו של הסמנכ"ל למינהל שלא בהתאם לכללים ולכללי מנהל תקין. על הנהלת החברה ורשות החברות הממשלתיות לבחון את דרכי פעולתם של האחראים בחברה בכלל, ושל מר עובדיה כהן בפרט, ולבחון אם הן מצריכות נקיטת צעדים כלשהם. .מעיון במסמכי החברה עולה, כי גב' מיכל לוגסי - מזכירת ועד עובדי מינהל נתנה למועמדת שנבחרה את הציון 10 בכלארבע אמות המידה לדירוג , ובכללם אמות מידה אובייקטיביות, כגון ידע מקצועי וניסיון , ואילו לכל 17 המועמדים האחרים נתנה את הציון 1. לדעת משרד מבקר המדינה, הסמנכ"ל למינהל, האמור לשמש שומר הסף של החברה, עמד על קבלתו של עוזר ה מהנדס לעבודה בלי לערב את היועצת המשפטית ולאפשר לה לבחון את הנושא כראוי, ובלי להסדיר את ניגוד העניינים. התנהגותו הייתה בלתי תקינה, לא שירתה את האינטרסים של החברה, והייתה עלולה להציב את העובד שנקלט בתפקיד זה במצב של ניגוד עניינים. מבדיקת ציוני המועמדים במכון המיון החיצוני עולה, כי המועמדת שדורגה שנייה שיש לה קרובי משפחה , קיבלה ציון 5 במכון המיון ("סיכוי בינוני להצליח - יש לשקול אם לקבלה"), בעוד שברשימת המועמדים הסופיים היו שבעה מועמדים שזכו להערכה גבוהה יותר ממכון המיון , ושניים מהם קיבלו ציון 7 .)(סיכוי גבוה להצליח לדעת משרד מבקר המדינה, מעיון בהגדרות של תפקיד זה וגם על פי קביעת היועצת המשפטית לשעבר עולה, כי לתפקיד זה גם מאפיינים של יחידת משמעת, ולפיכך אסור היה לחברה לאשר את מועמדותו של העובד שנבחר לתפקיד. במקרים אלה היה על הרשות להתריע על חריגה מהכללים ומההנחיות שלה בנוגע לקליטת קרובי משפחה. ואולם, הרשות לא פעלה באופן נחרץ כלפי הנהלת הנמל כדי למנוע מינויים לא תקינים.	הממצאים החמורים המוצגים ב דוח זה מצביעים על כך שבתקופה שנבדקה המשיכה החברה לקדם ולקלוט לעבודה קרובי משפחה ומקורבים באמצעות מתן יתרון בולט למועמדים אלה, תוך התעלמות מהוראות התקנות. דפוס פעולה זה פוגע במתן שוויון הזדמנויות, ומונע תחרות פתוחה והוגנת. הביקורת העלתה , כי הסמנכ"ל למ ינהל מר עובדיה כהן, ה יה מעורב ב קליטת עובדים שהם קרובי משפחה של עובדים או מקורבים אחרים בחברת הנמל, ובכמה מקרים אף עמד על קליטתם גם כיו"ר ועדות הקליטה השונות . במקרים נוספים הפעיל את מלוא סמכותו ומרותו על עובדים הכפופים לו , או על עובדים ביחידות אחרות בחברה, כדי למנוע מהם מלעכב את בחירתם של מועמדים אלה, ואף ניסה למנוע את בחינת תקינות העסקתם על ידי גורמים אחרים בחברה. עוד העלתה הביקורת מקרים בהם הסמנכ"ל למינהל מסר לשומרי סף אחרים, כגון היועצת המשפטית או רשות החברות, מידע שלכאורה לא היה מדויק או שלא היו לו תימוכין בעובדות מוצקות או בחוות דעת שהועלו על הכתב. זאת - כדי לקבל את אישורם לקליטתם של קרובים ומקורבים שתמך בקליטתם.	77
משרד האנרגייה . קידום החיסכון באנרגיה - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה לבחון אם יש לפעול להסדרת פעילותם של ספקי שירותי אנרגיה ובאיזה אופן יש לעשות זאת, לאור הניסיון הנצבר וההמלצות שעתידה חברת הייעוץ לתת. זאת ועוד, על המשרד לקדם את הפעילות של חברות אסקו בשוק גם ביצירת אמצעי מימון, כמו הקמת קרן אשראי. הביקורת העלתה כי בשל הפסקת פעילותה של ועדת המנכ"לים לאחר קבלת החלטה 4095 כאמור, לא בוצעו סקרי הצריכה כנדרש, ולפיכך אין בידי המשרד נתונים הנדרשים בתחום הצריכה של משקי הבית. גם לאחר שנבחרה חב רה ב' היא לא קיבלה הנחיות מפורשות מהמשרד בנוגע להיקף הליך הבקרה ואופן הבקרה שעליה לקיים. הביקורת העלתה כי המשרד לא פעל להקמת קרן האשראי ולבחירת הגורם המממן שיעניק את ההלוואות באמצעות מינוף כספי הפיקדונות. גם לאחר ההחלטה על ממשלה ירוקה ולאח ר שהמשרד להגנ"ס קיבל דיווחים בנושא הפחתת צריכת החשמל ממרבית משרדי הממשלה, לא פנה משרד האנרגיה למשרד להגנ"ס או למשרדי הממשלה האחרים לקבלת נתונים בדבר אופן השגת ההפחתה בצריכת החשמל, לבחינת הפעולות שביצעו המשרדים השונים ותכניותיהם להמשך. כתוצאה מכך במועד סיום הביקורת, יותר מחמש שנים לאחר קבלת החלטה 4095 , אין בידי המשרד המידע הנדרש כדי לבדוק אם ההתייעלות האנרגטית שבוצעה במשרדי הממשלה עומדת ביעד ההתייעלות שהציבה הממשלה לסוף שנת 2012 , ומה הן הפעולות המתוכננות במשרדי הממשלה לשם עמידה ביעד החיסכון בחשמל של 20% שהממשלה הציבה לשנת 2020 , על פי החלטה 3261 . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה לפעול למימוש החלטה 4095 והתיקון לחוק מקורות אנרגיה בקרב הגופים הממשלתיים. על המשרד לגבש תכנית לאומית רב-שנתית להתייעלות אנרגטית על פי הוראות החוק. על התכנית לכלול גם הוראות ביצוע עבור הגופים הממשלתיים ויעדים מדידים שיהיה עליהם לממש. כמו כן, על המשרד לדאוג להטמעת ההוראות שנקבעו בהחלטת הממשלה ובחוק בקרב הגופים הממשלתיים ולהשתמש בסמכויות שעומדות לרשותו מכוח החוק, לרבות אמצעי אכיפה, גם בקרב המגזר הממשלתי. לדעת משרד מבקר המדינה, הפיקוח והבקרה שבוצעו על הפרויקטים במגזר הביתי לא נעשו כראוי, וניכר כי לא נעשה תכנון בקרה מתאים טרם הוצאתם של הפרויקטים אל הפועל. מכיוון שבסוג זה של פרויקטים נדרשת בקרה של ממש בזמן אמת, הרי שהיה על המשרד להיערך בעוד מועד לאפשרות שעשויים לעלות ליקויים בתהליך ולמצוא להם פתרון, אם באמצעות חברת הניהול ואם באמצעות עובדי האגף. הממצאים המשמעותיים שהועלו במחצית השנייה של שנת 2013 , בשלבי סיום הפרויקטים, מעלים חשש לפיו חלק מכספי הציבור שהושקעו בפרויקטים ירדו לטמיון בשל ליקויים שלא התגלו. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח ההוצאה הגבוהה בגין החלפת מכשירי החשמל הביתיים, שהסתכמה בכ-184 .מיליון ש"ח משרד האנרגיה לא המציא למשרד מבקר המדינה אסמכתה לפעילות שביצעה חברה א' בכל תחומי הפיקוח שפורטו במכרז, לרבות כתיבת נוהלי הפיקוח, כנדרש בחוזה ההתקשרות.	לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להפיק לקחים מתוצאות ההסדר בשנתיים שבהן הופעל ולבחון את התועלת המשקית בהמשך הפעלתו של הסדר מסוג זה לעומת העלויות המושתות על כלל הצרכנים. כמו כן, אם הרשות סבורה כי קיים צורך להגביר את המודעות לח יסכון בחשמל , עליה לעשות זאת בשיתוף משרד האנרגיה, האחראי לתחום ההתייעלות האנרגטית .	80
משרד האנרגייה . הבטחת אספקתם של חומרי חציבה וכרייה - משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אחד התפקידים הבסיסיים ביותר של הדרג המקצועי בשירות המדינה הוא ליצור מבעוד מועד את מסד הנתונים והתשתית המקצועית הנדרשת לגיבוש עמדה על ידי הדרג הנבחר. תשתית כזאת נחוצה כדי שהדרג הנבחר יוכל לבסס את עמדתו על אדנים מוצקים של ידע מקצועי, עדכני ושלם, וכדי שיובטח שיונחו לפניו כל העובדות והשיקולים וכל החלופות הרלוונטיות, יתרונותיהן וחסרונותיהן. הדבר נכון שבעתיים כאשר ההחלטות שיתקבלו נוגעות לעניינים מהותיים כמו בריאות הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרד הבריאות לפעול לכך שהתשתית המקצועית שבידי המשרד, אשר משמשת לבחינת ההשפעות הבריאותיות של הכרייה והחציבה, תבוא לידי ביטוי באמצעות כלים ברורים, שקופים וישימים שישמשו את מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות במסגרת תכנון של תשתיות ופרויקטים לאומיים, ובכלל זה במסגרת בחינת אפשרות הכרייה בשדה בריר. על אף הזמן הממושך והמשאבים הרבים שהושקעו בקידום הכרייה בשדה בריר, לא הצליחו הגורמים המעורבים בכך לגבש החלטה ומדיניות ברורה ומאוזנת בנושא זה, לרבות החלטות ומדיניות בנושא קצב הכרייה ובנושא השפעותיה על הבריאות. אף שמשרד הבריאות מציין את מוגבלותן של שיטות המחקר בתחום, את דלות הידע המחקרי הקיים בעולם ואת הקושי לאמוד את ההשפעה של הכרייה על בריאות הציבור, עליו לשקול להביא לפני הממשלה הצעה ל קביעה לאומית של לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המחסור באתרי מחזור והטמנה של פסולת בניין, על משרדי הפנים והגנת הסביבה להשלים את פריסתם של אתרים אלה כדי לצמצם את התמריץ הכלכלי שבהשלכת פסולת בניין באתרים לא מוסדרים. על המשרדים והרשויות הרלוונטיות להגביר את הפיקוח על אתרי בנייה ופרויקטים תשתיתיים שבאחריותם כדי להבטיח שפסולת בניין תובל לאתרי טיפול מורשים ותטופל ביתר נוכח מרכזיותה של מחצבת תמר במסגרת התכניות העתידיות לאספקת חומרי חציבה למרכז הארץ, ועל פי תשובות הגופים המבוקרים, על משרדי התחבורה והפנים בשיתוף משרד האנרגיה לקדם את התכניות הדרושות לשינוע חומרי הגלם מהמחצבה ולקבוע לוחות זמנים לשם כך. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי בהיותו בעל הסמכות העליונה בנושאים הקשורים לבריאות הציבור, ולנוכח העובדה שהחלטותיו מתבססות על ידע, ניסיון וקריטריונים רפואיים מקובלים , יש לו השפעה מכרעת על ההחלטות בנושאים אלו המתקבלות בוועדות התכנון. המשרדים הרלוונטיים ערים זה שנים רבות לתכונות הפוספטים, לקרקעות שבהן הם נמצאים, וכן ליתרונותיה וחסרונותיה של הכרייה. רק לקראת השלבים המתקדמים של אישור התכנית נדרש משרד הבריאות לסוגיה, אך בהיעדר נתונים מס פקים וחוות דעת מבוססות מהבחינה המדעית-מחקרית הוא התקשה לבסס את עמדתו, לרבות בנוגע לקיום כרייה ניסיונית. גם החלטתו לקבל ייעוץ בין -לאומי התקבלה באיחור. בכך תרם המשרד להגברת החששות בקרב האוכלוסייה לגבי הכרייה בשדה בריר ולאי-הוודאות לגבי ענף כלכלי חשוב זה. עודפי חפירה ותוצרי מחזור פסולת בניין יכולים לשמש כתחליף במקרים מסוימים לחומרי חציבה מהמחצבות ובכך מאפשרים לחסוך בהם. אם משרד הפנים יקדם באופן משולב ומתואם את תמ"א 14ב' ו-14 ד', אף שרק אחת משתי התמ"אות נמצאת בשלבי תכנון מתקדמים, ובד בבד המשרד להגנת הסביבה יפעל לקידום השימוש בחומרים ממוחזרים מפסולת בנייה, השימוש במשאבים אלה צפוי להתייעל והדבר עשוי לסייע במימושם של אינטרסים סביבתיים חיוניים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שהמשאבים המוקצים לפיקוח מוגבלים, יש תועלת רבה בתיאום בין יחידות הפיקוח ואף באיגום משאבים לשם כך. ראוי כי משרדי האנרגיה, הפנים, הכלכלה, הגנת הסביבה והרשויות המקומיות ישקלו הסדרת נוהל אחיד לשיתופי פעולה שיגדיר את מטרות הפיקוח בכל משרד ואת מועדיו, וישתפו את יחידות הפיקוח האחרות בממצאים שהועלו. לדעת משרד מבקר המדינה כדי לקדם שימוש יעיל ומבוקר בחומרי החציבה על משרדי האנ רגיה, הפנים, השיכון והתחבורה בשיתוף רמ"י להדק את שיתוף הפעולה ביניהם במסגרת תכנון עתידי של פרויקטים לאומיים ולפעול מבעוד מועד בהתאם למחויבות הממשלה לפיתוח בר קיימה. כמו כן, עליהם לפעול לגיבוש הנחיות משותפות ולקבוע מסגרת זמנים ליישומן. משרד מבקר המדינה מעיר כי השתתפותו של משרד התחבורה בדיוני ועדת העורכים של תמ"א 14 ב' כיועץ אינה מספקת, והדברעלול לפגוע בעבודת הוועדה, באופן קבלת החלטותיה וביכולת ליישמן. בשל היעדר תכניות של משרד התחבורה בסוגיית השינוע המסילתי מחד ומשום שוועדות התכנון לא הסדירו כנדרש סוגיות הנוגעות לאתרי פריקה באזור המרכז מאידך, ספק אם יהיה אפשר ליישם את החלטות תמ"א 14 ב' לגבי אספקת חומרי חציבה ממחצבת תמר למרכז הארץ.	רמות הסיכון שיהיו מקובלות עליה במקרים דומים ולביצוע תסקירים בריאותיים כל אימת שמתעורר חשש כבד לבריאות הציבור, כדי לקדם הליכי תכנון, ותוך שמירה על בריאות הציבור. בהתאם לכך, על משרדי ממשלה המעורבים בהיבטים של כרייה בשדה בריר להכריע לגבי עתיד תעשיית הפוספטים במסגרת תכנית ארוכת טווח שתביא בחשבון גם את הדורות הבאים, לבדוק בתוך פרק זמן סביר, באופן מקצועי ובלתי תלוי את הצורך בה, את יתרונותיה וחסרונותיה, את היקפה ואת השפעותיה על בריאות האוכלוסיי ה ואת ההשפעות הצפויות של אי-אישור הכרייה על המשק ועל התעסוקה - כל זאת לפני שייעשה שימוש אחר בקרקע. אם יוחלט על כרייה בשדה בריר, על משרד הבריאות לבחון, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, כיצד יש לפעול למזעור ההשפעה האפשרית של הכרייה על בריאות תושבי האזור.	81
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . ארגון מחדש של התחבורה הציבורית בירושלים במתן הבלעדיות לזכיין בחוזה שנחתם עוד ב - 2002 לא התחשבו במידה מספקת בשמירה על טובת משתמשי התח"צ, דבר שהגביל את תכנון קווי האוטובוסים בעיר. המשרד לא קבע כמטרת-על את שיפור השירות לנוסעים על ידי פיתוח חלופות של מגוון אמצעי תח"צ לנוחותם ולרווחתם של הנוסעים ולא בחן את התועלת הממשית לציבור לעומת הנזק העלול להיגרם לו בהיעדר חלופות נוספות. משרד מבקר המדינה מעיר כי עם הצטברות הנתונים על התפוסה ברק"ל, שהגיעה לקראת אמצע 2013 לקיבולת כמעט מלאה, לאנותרה למדינה ברירה אלא להרחיב את השירות באוטובוסים, שתפעולם גמיש יותר מתפעול הרק"ל. על הצוות ועל משרד התחבורה לנתח את המצב הקיים ולמצוא דרכים לשפר את השירות לנוסעים במגבלות הקיימות (ובהן חוזה הזיכיון והעומסים הגדולים במרכז העיר)10. מהביקורת עולה כי המשרד לא דאג לעגן בחוזה או בתוספות לחוזה שנחתמו עם הזכיין במשך השנים אפשרות לשינוי סעיפי אי-התחרות והפעלת הקווים המזינים והמקבילים כאשר הביקוש גבוה מהצפוי. משרד מבקר המדינה מעיר כי המשרד ביטל את החיבור הישיר באוטובוסים מדרום-מערב העיר ליעדים מרכזיים בעיר. כמו כן נמצא כי עד לסיום הביקורת לא יושמה התכנית לקווים מזינים בצפון ירושלים. המשרד לא קבע מראש מועדים לביצוע הפעימות, וגם לא את פרק הזמן לסיום הארגון מחדש של כל מערך קווי התח"צ בעיר. בהיעדר מועדים מתוכננים לסיום הארגון מחדש של מערך התח"צ, חסר בידי המשרד כלי ניהולי לקידום המיזם ואמצעי מהותי לביקורת אחר העמידה במימוש הפעימות, הן למבצעים והן לציבור הנוסעים בתח"צ בירושלים. לפני תחילת היישום של הארגון מחדש היה על המארגנים להכין תכנית לבדיקת מוכנות לביצוע. כיוון שתכנון הארגון מחדש של התח "צ היה קשור קשר הדוק בהפעלת הרק"ל, על המתכננים היה להכין בין היתר תכ נית להפעלת מערך האוטובוסים בעיר בהתאם לתדירויות שירות שונות של הרק"ל, ולהיערך גם לאפשרות של השבתת הרק"ל. המשרד לא נערך אפוא קודם להפעלת הרק"ל להתאמת מערך האוטובוסים בעיר למקרה שהרק"ל לא תעמוד ברמת השירות הנדרשת על פי ה חוזה. זאת ועוד, מהמסמך מנובמבר 2011 עולה כי ניתן היה להפעיל תחילה את ה רק"ל תוך שינויים קלים בתח"צ , באופן שלא יפגע במערך הקווים הישן ולא יסב בלבול וקושי למשתמשי התח"צ. הביקורת העלתה כי משרד התחבורהלא קיים בקרה תקציבית כוללת ומסודרת אחר סעיפי תקציב מוגדרים במיזם הארגון מחדש של התח"צ בירושלים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עד למועד סיום הביקורת לא עמד המשרד בתכנית להפעלת מערך הקווים העורקיים המהירים כמתוכנן, ולא קבע קדימויות לביצוע, מועדים לאבני דרך ותקציב כולל לתכנית. הוספת סעיף בהסכם עם אגד משנת 2005 לפיתוח קווי HGB היא בניגוד להסכם התחרות משנת 2000 .לפיו קווי שירות חדשים יוצאו למכרז	ההחלטה על דחיית מכרז לתכנון קווי BRT ,ולהפעלתם לא לוותה בהליך סדור מנומק ומתועד. זאת אף שקווי BRT תוכנן להיות עמודהתווך המרכזי בתכנית הארגון מחדש בתח"צ בירושלים. הימנעות מהפעלת קווים אלה מהווה סטייה מאחד היעדים המרכזיים של הארגון מחדש של התח"צ בירושלים.	82
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . תכנית נתיבי ישראל - פיתוח מערך הרכבות משרדי הפנים והתחבורה מסרו למשרד מבקר המדינה כי להערכתם תושלם התמ"א עד סוף שנת 2014 , כלומר פיגור של כשלוש שנים מהמועד שנקבע לסיומה על פי החלטת הממשלה וכשבע שנים לאחר החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. .אחד הצעדים להגברת הפעילות הכלכלית ביישובי הפריפריה, פיתוחם, הגדלת אפשרויות התעסוקה בהם, העלאת רמת החיים של תושביהם וצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז הארץ, הוא פיתוח התשתית התחבורתית בין הפריפריה למרכז. למטרה זו הוכנה "תכנית נתיבי ישראל" והוקצו לה 27.5 מיליארד ש"ח, לעשר שנים; חלק ניכר מכך הוקצה לפיתוח מערך הרכבות. בשנים האחרונות גדל במידה ניכרת מספר הנוסעים ברכבות, דבר שהצריך התארגנות בהתאם. הקמת מסילה רביעית במרכז הארץ, אמורה לאפשר הפעלת קווי רכב ת נוספים, למנוע היווצרות "צוואר בקבוק", ולהגביר את תדירות קווי הרכבת הפועלים כיום, אך הליכי הקמתה נמשכים שנים רבות. על משרד התחבורה לפעול בנחרצות לפתרון בעיה זו ללא דיחוי. בתכנית הגדירה הממשלה פרויקטים תחבורתיים שונים, חלקם לתכנון - כולל הכנת תכנית מתאר א רצית משולבת לתחבורה יבשתית, וחלקם לביצוע, והטילה את האחריות לקידומם על חברות ממשלתיות ועל משרדי הממשלה. אולם, למרות החשיבות האסטרטגית של התכנית כבר מסתמנת בחלק מהפרויקטים אי -עמידה בלוחות הזמנים. לכן על כל הגורמים העוסקים בכך, משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, לשנס מותניים ולהגביר את המאמצים לקידום התכנית, ולפעול להגדלת קיבולת הרכבות באיזור מרכז הארץ והשלמת הקמת והפעלת קווי רכבת חדשים מאיזורי הפריפריה למרכז הארץ. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה, כי עליו לדאוג לשמירת הידע וליצירת היכולות הטכניות בתוך המשרד כדי לחזק את הבקרה ולשמר אצלו את הידע שנצבר בעניין זה, באופן בלתי תלוי בחברת בקרה זו או אחרת. בייחוד בנוגע לפרויקטים תשתיתיים רחבי היקף ורב-שנתיים . במהלך הביקורת מסר מנהל מינהלת נתיבי ישראל למשרד מבקר המדינה, נוסח של נוהל הבטחת איכות משותף לחברת נתיבי ישראל ו חברת הרכבת, שהוכן כבר באוגוסט 2012 . הביקורת העלתה כי החברות לא אישרו את הנוהל. 3. באפריל 2012 הנחה משרד התחבורה את חברת נתיבי איילון וחברת נתי בי ישראל להיערך להעברת האחריות לתכנון המסילה הרביעית לחברת נתיבי ישראל. ואולם רק ב- 30.4.13 ,חתמו חברת נתיבי איילון וחברת נתיבי ישראל על הסכם בנושא, וזה נכנס לתוקף ב- 1.6.13 . משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה, כי היה עליו להתריע בפני הגורמים הרלוונטיים בעוד מועד על הבעיות שעשויות לנבוע מהעיכוב הרב בהשלמת התכנון של הקמת המסילה הרביעית . כמו כן היה על משרד התחבורה לפעול ליצירת תיאום בין החברות העוסקות בתכנון הקמת המסילה , כדי לקדם את הנושא. החלטת הממשלה כללה את הקמת מינהלת נתיבי ישראל (להלן-המינהלת) שתפקח על ביצוע התכנית. נמצא כי חברת נתיבי ישראל מדווחת למינהלת על התקדמות הפרויקט, על פי אבני דרך, לוחות הזמנים, חריגות צפויות, ביצוע התקציב ותחזיות ביצוע התקציב. הדיווח הוא באופן כללי, אך ללא פירוט שיעור ביצוע תקציבי מפורט של אבני הדרך. עד מועד סיום הביקורת, לא חתמו המדינה וחברת הרכבת על הסכם פיתוח חדש מעודכן, שיסדיר בין השאר, את אופן הכללתם של הפרויקטים הרכבתיים והשינויים שחלו בעקבות החלטת הממשלה, לגבי העברת האחריות להקמת מסילות ברזל מחברת הרכבת לחברת נתיבי ישראל, על מנת לעגן את ההתחייבויות של כל אחד מן הצדדים להוצאה מן הכוח אל הפועל של התכניות.	הכנתתמ"א 42 חודשה רק בינואר 2011 . משרד התחבורה כתב בתשובתו ממרץ 2013 , כי ההפסקה הארוכה בעבודת ההכנה הסיגה את ההליך חודשים לאחור. התכנית לא הובאה לאישור במועד שקבעה הממשלה.	83
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הפיקוח על הפעלת הרכבת הקלה בירושלים_ לפי תרשומת השימוע, בהוראות שהוצאו בעקבות תיקון הפקודה לא הובהרו סוגי הדיווח ואופן הדיווח שהזכיין נדרש להגיש למנהל; חלוקת התפקידים בין המנהל למינהלה; ושיתוף הפעולה בעניין העברת המידע ביניהם. כל אחד מהעובדים שמּונה בתורו למנהל כיהן בעת כהונתו גם כיו"ר המינהלה. תפקידו של המנהל על פי הפקודה הוא לאכוף את הוראותיה על בעל היתר, ואילו המינהלה היא האחראית לפיקוח על ההוצאה לפועל של החוזה על ידי הזכיין. למעשה, המינהלה היא המפקחת פיקוח שוטף על פעילות הזכ יין באמצעות המהנדס, כמתואר לעיל. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה והמינהלה לא קבעו כללים המגדירים בבירור את חלוקת התפקידים בין המנהל לפי הפקודה ובין המינהלה לפי החוזה ואת דרכי שיתוף הפעולה ביניהם. לדעת משרד מבקר המדינה, נושא זה הוא בעל חשיבות רבה, ועל המדינה לשקול לכלול אותו בחוזים עם זכיינים על פרויקטים דומים בעתיד. כאמור, נציג בכיר של אגף החשכ"ל הוא חבר במינהלה שהוקמה על פי החוזה ואשר אמורה ל הוציא לפועל את החוזה עם הזכיין. מהמתואר לעיל עולה שמאז שלבי ההקמה ועד להפעלה של הרכבת הקלה היו שינויים בפרויקט, עיכובים בביצועו וסכסוכים רבים בין הצדדים. אגף החשכ"ל היה גורם מרכזי בקידום הפרויקט ו פעל ל פתרון הבעיות שהתגלעו במסגרת הקמתו והפעלתו . כבר בדוח 60 ב בנושא ייזומן ומימושן של תכניות פיתוח בתחום התשתיות העיר משרד מבקר המדינה כי אגף החשכ"ל אמור לשמש שומר הסף העיקרי של הוצאות הממשלה מאחר ששר האוצר הסמיך אותו לפקח על ביצוע התקציב. במצב הקיים - שבו אגף החשכ"ל הוא גורם מרכזי המקדם את הפרויקט - מתעורר חשש שהפרדת הסמכויות תיפגע, וכי לא תישמר מערכת האיזונים והבלמים במסגרת ה פיקוח והבקרה התקציבית על הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, על ההנהלות של משרד התחבורה, של משרד האוצר ושל עיריית ירושלים לבחון את המצב הקיים, להגדיר בבירור את תחומי האחריות של כל אחד מהם ולהגדיר עבור כל אחד מהגופים הציבוריים המעורבים בפרויקט את סמכויותיו ואת חובותיו. כמו כן, על המדינה לבחון את המקרים שבהם נציגי אגף החשכ"ל משתתפים בגופים המקבלים החלטות במסגרת ביצוע פרויקטים מטעם המדינה, ולעמוד על הפרדת הסמכויות של החשכ"ל בפרויקטים לבין תפקידו כשומר סף בנוגע לביצוע תקציב המדינה וכאחראי לנכסי המדינה. המייצג את המשתמשים בתחבורה זו. סדרי עבודה משותפים ורציפים מאפשרים מתן שירות ברמה המיטבית. לדעת משרד מבקר המדינה, המחלוקות הבלתי פוסקות והעברת נושאים רבים לבוררות מעידות על ניהול בסיסי לקוי של כל מערכת ההסכמים של המינהלה עם הזכיין ועל מערכת יחסים לקויה ביניהם, דבר המצריך תיקון ללא דיחוי. זאת ועוד, הצדדים הסיטו את המחלוקות המקצועיות אל הליך משפטי מתווך - הליך הבוררות - ויישבו אותן באמצעות הכרעה משפטית. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על המדינה להפריד בין המחלוקות המשפטיות למחלוקות המקצועיות ; ובתחומים שאינם משפטיים, מן הראוי היה למצות הליך מקצועי מקדים ליישוב המחלוקות עם הזכיין. הביקורת העלתה כי הצדדים לא מינו מומחה בלתי תלוי בשלבים הראשונים של הפרויקט, כפי שנקבע בחוזה, אלא הבוררים הם שמינו מומחה להמליץ לפניהם. מכאן שעבודתו הייתה חלק מהליך הבוררות, אף שהייתה אמורה להיות שלב מקדים לו. הצדדים לא נעזרו אפוא במומחה מקצועי או במנגנון אחר ליישוב הסכסוכים הרבים, שהתגלעו ביניהם כבר בשלביו הראשונים של הפרויקט. למשרד מבקר המדינה לא הוגשו מסמכים המלמדים על אופן קבלת ההחלטה שלא להיזקק למומחה בלתי תלוי, על השיקולים שנשקלו ועל החלופות שנבדקו. לדעת משרד מבקר המדינה, בשלבי ו הראשונים של הפרויקט היה על הצדדים למצות את הליכי ההידברות הישירה טרם הפנייה להליך הבוררות ולנסות ליישב את המחלוקות באופן מובנה ב אמצעות מומחים מקצועיים (הנדסיים וכלכליים). תיתכן הפרדה בין החלטה מקצועית-הנדסית לבין הכרעה משפטית, והכפפת חוות הדעת המקצועית להליך הבוררות, לפחות באשר לחלק מהמחלוקות, אינה מתחייבת. במערכות התחבורה הציבוריות נהוג שיתוף פעולה יומיומי בין הגוף המפעיל את אמצעי התחבורה לבין הגוף המלווה והמפקח עליו, שהוא גם הביקורת העלתה כי בחוזה ובתכניות הפרטניות לא הוגדרו בבירור מדדים לרמת השירות בתחומים מסוימים, למשל מדדים לתקינות מכונות הכרטוס והתיקוף, להגדרה של "תקלה", להגדרה של איחור קל או ניכר ולאופן מדידת הטמפרטורה בקרונות. קביעת מדדים ברורים נועדה גם לפיקוח על עמידת הזכיין ברמת השירות שנקבעה וגם להטלת סנקציות עליו אם אינו עומד בה. עד מועד סיום הביקורת לא לובנו המחלוקות בין הצדדים ולא נקבעו מדדים ברורים, דבר שגרם לקשיים בקביעת רמת השירות.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי התחבורה והאוצר כי מהתוספות האמורות לחוזה עולה שהמדינה הסכימה שהזכיין יפעיל את הרכבת הקלה אף שלכאורה לא כל הדרישות שבחוזה הושלמו. המינהלה התעתדה לפעול לפי התוספות לחוזה רק למשך תקופות קצרות - בתחילה שלושה חודשים ולאחר מכן חודש - אך למעשה תקופות אלה הוארכו לסירוגין. מהמתואר לעיל עולה כי רק כשנתיים וחצי לאחר תחילת הפעלתה המסחרית של הרכבת הקלה על פי הסדרים זמניים, תוספות לחוזה ותשלום של מאות מיליוני ש"ח (ראו להלן בפרק "תשלומים לזכיין") החליטה המדינה כי בשלו התנאים להפעלת הרכבת הקלה על פי חוזה הזיכיון. לדעת משרד מבקר המדינה, על המדינה לבחון את האופן שבו פעלה מול הזכיין. המדינה הייתה צריכה לאזן בין רצונה לקדם את הפרויקט ולספק את צורכיהם של תושבי העיר והמבקרים בה ובין חובתה לעשות את כל הנדרש כדי שהחוזה ייושם במלואו ובתוך פרק זמן סביר . זאת ועוד, קו הרכבת שמפעיל הזכיין הוא הקו הראשון במערכת הקווים של הרכבת הקלה. לדעת משרד מבקר המדינה, לקראת הקמתם והפעלתם של מיזמים דומים בתחום התחבורה הציבורית , על המדינה להפיק את הלקחים מן הקשיים שהתעוררו במסגרת התקשרות זו.	84
קרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל . טיפולה של הרשות לזכויות ניצולי השואה בניצולים - ממצאי מעקב .במרבית תיקי התביעה לא נמצאה עדות לכך שהרשות שלחה אישור לניצולים בעת קבלת תביעתם לגמלה או להטבה אחרת, וממילא היא לא פירטה את שלבי הטיפול הצפויים בתביעה ואת משכם. .ממועד פרסומם של ממצאי המעקב הקודם בשנת 2010 בנושא הסיוע לניצולי השואה ועד מועד סיום המעקב הנוכחי בשנת 2013 חל שיפור ניכר בסיוע לניצולי השואה באמצעות הרשות לזכויות ניצולי השואה: הורחבה ההגדרה של "ניצול השואה", וכך אלפי ניצולים ממדינות "המעגל השני" זכאים גם הם לגמלה; נקבעו קריטריונים להכרה במחלות המופיעות במהלך חייו של הניצול כקשורות לתקופת מלחמת העולם השנייה; הופעל מרכז מידע, ובו ניתנות תשובות לשאלות הניצולים על זכויותיהם ועל מצב התביעות שהגישו לרשות; נקבע שהנחות ברכישת תרופות יינתנו אוטומטית בעת הרכישה, וכמה הטבות בסכומים קטנים הומרו בתשלום קבוע לניצולים הזכאים לכך; זמן הטיפול בתביעות לגמלה התקצר; ותוקנו עוד מהליקויים שהועלו בדוח המעקב משנת 2010 . עם זאת, ממצאי המעקב הנוכחי מלמדים כי הרשות עדיין צריכה לשפר את תהליכי עבודתה, לבחון את האפשרות להמיר הטבות בעין בגמלה קבועה ולצמצם את הביורוקרטיה הכרוכה בקבלת הטבות אחרות. כדי לשפר את השירות לניצול ולהגביר את הבקרה על תהליכי העבודה חייבת הרשות לעבוד עם מערכת ממוחשבת משופרת שתספק את צרכיה. בשנים האחרונות התרחבה אוכלוסיית הניצולים המקבלים גמלה מהרשות, וכן התרבו התביע ות להעלאת סכום הגמלה בעקבות השינויים בקריטריונים. גילם הממוצע של מקבלי הסיוע הוא כ-80 , גיל מתקדם ביותר. הרשות נדרשת לעשות את מרב המאמצים לשיפור השירות, כדי לפשט ככל האפשר את תהליך קבלת הגמלה וההטבות ולהעניק סיוע לניצולים בזמן הקצר ביותר. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול להציע באתר חוברת בפורמט דיגיטלי כך שיהיה אפשר לשנותה בזמן אמת. יתר על כן, ראוי שהרשות תאפשר לניצולים ולנציגיהם גם להגיש את הבקשות באינטרנט, וכך יתקצר משך הזמן שבין הכנת בקשה לקבלתה ברשות - כל זאת לשיפור השירות וכחלק מתכנית "ממשל זמין", הנהוגה במשרדי ממשלה רבים. ,משרד מבקר המדינה מעיר כי כדי ליצור קשר עם הניצולים ועם נציגיהם הרשות יכולה להיעזר גם באמצעי תקשורת מתקדמים, כגון בדואר אלקטרוני, במסרונים וברשתות חברתיות מקוונות. על הרשות לבחון דרכים לקצר את הזמן הנדרש לזימון לוועדות הרפואיות, כדי לתת מענה מהיר יותר לניצולים ולעמוד בדרישת אמנת השירות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה שעובדי הרשות יבדקו את תביעות הניצולים מיד עם קבלתן, יאשרו את קבלתן, יודיעו לניצול אילו מסמכים חסרים לצורך בדיקת הבקשה בוועדה הרפואית, יפרטו את שלבי הטיפול הבאים ויעריכו את משך הטיפול, תוך הדגשה כי הוא תלוי בשיתוף פעולה מצד התובע. פעולות אלו יסייעו למגישי התביעות להמציא את המסמכים הנדרשים במועד, לעקוב אחר הטיפול בבקשתם ובכך לזרזו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון עם הנהלת משרד האוצר ועם נציגי הניצולים את היתרונות והחסרונות של מתן סיוע בעין (שעות סיעוד שבועיות) לעומת העלאת הגמלה לזכאים בסכום שווה, ולפעול להסדרת הנושא באופן מיטבי, זאת מתוך התייחסות לשונות בניצולים ובצורכיהם כפי שעולה מהמחקר. בביקורת נמצא שמערכת המחשוב של הרשות מיושנת ומסורבלת ואינה מאפשרת להפיק נתונים לצורכי הניהול והבקרה כנדרש. הרשות משלמת גמלאות לניצולים ותומכת בהם בסכום שנתי של כ-3 מיליארד ש"ח ומטפלת בעשרות אלפי תיקים ובכ- 1,700 תביעות בכל חודש, ולכן היא זקוקה לכלי מחשוב אמין ונוח לעבודה השוטפת. על הרשות ומשרד האוצר לעשות את הנדרש כדי לשפר את מערכת המחשוב או להחליפה (בשים לב ליחס בין העלות לתועלת). משרד מבקר המדינה מעיר שהאמנה אינה מתייחסת לפרק הזמן שבין אישור התביעה לבין התשלום לניצול. אין היא מופיעה באתר האינטרנט של הרשות, ומן הראוי היה שהרשות תפרסם אותה באתר.	לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להמשיך ולבחון דרכים נוספות לטפל בו- בזמן במכלול התביעות של ניצול השואה, אם להכרה במחלה נוספת ואם למתן הטבה, גם אם תיקו אינו ממוחשב.	85
משרד האוצר . תכנון ויישום של תכניות עבודה - משרד האוצר אחד המרכיבים המרכזיים ביישומ ם של תהליכי תכנון ופעילות על פי תכניות עבודה המגובשות ברמה המשרדית הוא קיומה של משילות ניהולית המאפשרת הגדרה אחידה ואכיפה של הפעילות המשרדית בידי גורם מוסמך אחד. לדעת משרד מבקר המדינה, מהממצאים עולה שהמשילות הניהולית במשרד האוצר אינה מספקת ואינה מאפשרת הטמעת תהליכי עבודה רוחביים באופן יעיל. מן הראוי שמשימות שמחייבות שיתופי פעולה בין -אגפיים יופיעו בתכניות העבודה של כל אחד מהאגפים הרלוונטיים. מהביקורת עולה כי אין במשרד האוצר - ובכלל זה בלשכת המנכ"ל - גוף מרכז ומתכלל שאחראי למעקב, לבקרה ולהפקת לקחים בנושא יישום תכניות העבודה של כל אחד מאגפי המשרד. היעדר מנגנון כזה פוגע בעבודת המטה של המשרד בכל הנוגע לבחינת יישומן של תכניות העבודה ולבחינת השפעותיהן על השגת המטרות והיעדים ועל ביצוע הרפורמות והתהליכים שהמשרד מקדם. נמצא כי משרד האוצר - משרד מטה מרכזי העובד עם כל משרדי הממשלה באופן שוטף - טרם הטמיע מערכת לניהול תכניות העבודה באגפיו השונים. מערכת כזו, אם וכאשר תוטמע בכל אגפי המשרד, יכולה לייעל במידה ניכרת את התכנון, את הבקרה ואת שיתוף הפעולה במשרד. לדעת משרדמבקר המדינה, על הנהלת משרד האוצר לפעול לכך שכל אגפיו ינהיגו תכנון וחשיבה אסטרטגית רב -שנתיים שמהם ייגזרו תכניות העבודה השנתיות. מן הראוי שבפרקי זמן קבועים ימפ ה כל אגף את תחומי פעילות ו וינתח את יעדיו הרב-שנתיים ואת מידת התאמתם לפעילותו המרכזית. ניתוח זה יאפש ר לאגפים להתאים את מטרותיהם, את יעדיהם ואת משימותיהם לפעילויות הליבה שלהם ולקבוע סדרי עדיפויות חדשים ותכניות עבודה המותאמות יותר להשגת המטרות והיעדים. בדיקת משרד מבקר המדינה ה עלתה, כי אף שמדריך התכנון הופץ למשרדי הממשלה כבר בסוף שנת 2007 ועל פי החלטת הממשלה מסוף 2011 הם חויבו לפעול על פיו, ולמרות החשיבות שבקיומו של תהליך סדור ושיטתי להכנת תכניות עבודה שנתיות, במשרד האוצר טרם הושלם תהליך זה. נמצא כי קיימים הבדלים ניכרים בין האגפ ים והלשכות השונות במשרד האוצר באופן הכנתן והצגתן של תכניות העבודה ובהטמעת המתודולוגיה של מדריך התכנון בתכניות אלו. להלן כמה דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה וכפי שעולה ממדריך התכנון, חשיבות רבה נודעת לשילוב הפעילויות השוטפות של האגפים במסגרת תכניות העבודה. הדבר יאפשר למקבלי ההחלטות לבחון את סדר העדיפויות בהתייחס ללוח הזמנים של כלל פעולות האגף. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שהנהלת משרד האוצר ומנהלי האגפים יטמיעו תהליך מסודר ושיטתי של תכנון ושל מדידה הכולל הכנת תכניות עבודה מפורטות ומסודרות. לשם כך עליהם לחייב את כל האגפים לפעול על פי המתודולוגיה של מדריך התכנון, כפי שקבעה הממשלה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלת ה, כי אין אחידות בין ה אגפים שנבדקו בנוגע למעקב, לבקרה ולדיווח שיטתיים על יישום תכניות העבודה. להלן כמה דוגמאות: .הממצאים בדוח זה מלמדים כי משרד האוצר לא עשה די הצורך להטמיע תהליכי תכנון, בקרה ומדידה בכל אגפיו. במשרד אין גורם תכנון שמתווה תכנית אסטרטגית משרדית ומוודא שתכניות העבודה של האגפים נגזרו ממנה והותאמו לה. בשל אי-ההטמעה של תכנון ופיקוח מרכזי המשותף לכלל האגפים קשה לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם, והדבר מלמד שהמשילות הניהולית אינה מספקת . משרד מבקר המדינה מעיר כי הממצאים מחייבים שתוגבר מעורבותו של שר האוצר בהטמעת תהליכי התכנון והבקרה המשרדיים. לדעת משרד מבקר המדינ ה, התמשכות הטמעת ם של תהליכי התכנון, הבקרה והמדידה והעסקת חברות הייעוץ לאורך זמן רב ללא הפקת לקחים - כל אלה מלמדים על ליקוי מתמשך בעבודת הנהלת המשרד בכל הנוגע ל תהליכי התכנון והניהול של המשרד. תכניות העבודה הן כלי ניהול חשוב למימוש יעדיהם של משרדי הממשלה וש ל ממשלת ישראל. הן מאפשרות למקבלי ההחלטות לתכנן את המשימות הנדרשות להשגת יעדיהם, לבחון את מידת השגתם , לשנות את התכניות בהתאם - ובכך לייעל את עבודת משרד י הממשלה . מן הראוי שמשרד האוצר יטמיע בהקדם תרבות של תכנון, של מדידה ושל בקרה, שכן הוא מוביל נושאים ורפורמות שהם בליבת הפעילות הכלכלית של מדינת ישראל ובהיקפים של מיליארדי שקלים. להיעדרן של תכניות עבודה מסודרות עלולה להיות השפעה מהותית על כלל המשק.	יש לעקוב מעקב שיטתי ולהפיק לקחים בעניין התפוקות והתוצרים המתקבלים מהטמעת תהליכים באמצעות שירותי ייעוץ . בחינתם של תהליכי העבודה הפנימיים ה נלווים לפעילות זו תשפר את איכות שירות יה של החברה המייעצת, וזאת לאורך זמן וללא תלו ת בזהות ה ובזהות נושאי התפקידים במשרד עצמו.	86
משרד האוצר . הפרטות ושינויים מבניים של חברות - רשות החברות הממשלתיות משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שההסכמות על המתווה הן בעל פה, אם מי מהצדדים יחזור בו מההסכמות יהיה קשה לאכוף אותן, ולכן יש לעגן אותן בכתב. קיימת מחלוקת רבת-שנים לגבי המקרקעין בנמל תל אביב. חברות אתרים ואוצר מפעלי ים, שהן חברות ממשלתיות, ורמ"י מחזיקות בעמדות סותרות לגבי הפקעת שטחי הנמל וזכויות אוצר מפעלי ים על המקרקעין בנמל. לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שמדובר במחל וקת בין גופים ממשלתיים המחזיקים בעמדות ובאינטרסים מנוגדי ם, על הרשות להפנות את העניין אל שר האוצר על מנת שתינקטנה פעולות נמרצות ליישוב המחלוקת כשלב מקדים להפרטת החברות. מהתיאור לעיל עולה כי ב-15 השנים האחרונות שינתה הממשלה את עמדתה לגבי הבעלות על חברת נתיבי איילון פעמים מספר. שינויים אלה גורמים חוסר ודאות לגבי עתיד החברה ועלולים לפגוע בתפקוד החברה ובפיתוחה. .לדעת משרד מבקר המדינה היה על הרשות לקיים את החלטה 191 ולהביא לפירוק חברות חלד ושקמונה . אולם במשך ארבע השנים שלאחר ההחלטה כל שעשתה הרשות בעניין קידום פירוק החברות הוא קיום פגישה בודדת עם כל אחת מהעיריות פתח תקווה וחיפה. לדעת משרד מבקר המדינה, טרם קבלת ההחלטה היה על אג"ת להכין אומדן מבוסס לחוסר היעילות וליכולת הרפורמה המתוכננת לצמצמה, תוך הצגת תרחישים שונים למקבלי ההחלטות על מנת שהם יוכלו לשקול את תועלת הרפורמה לעומת עלותה. משרד מבקר המדינה מעיר לפרקליטות המדינה כי אם לא עלה בידה להביא את הצדדים לידי פתרון מוסכם במשך כתשע שנים, עליה לשקול להפנות את ההכרעה במחלוקת בנוגע לחובות אוצר מפעלי ים לרמ"י לבית המשפט או לטפל בה באמצעים אחרים, שהרי ניסיון לפתור את הבעיה בהסכמה בהתאם להנחיה ליישוב סכסוכים לא צלח. נמצא כי אף שהחלטת הממשלה על פירוק מכון היין התקבלה באוקטובר 2012 , רק במרץ 2014 אישר דירקטוריון המכון לחתום על הצהרת כושר פירעון על ידי הדירקטורים והתקבלה החלטה על זימון האספה הכללית של המכון לצורך קבלת החלטה מיוחדת על פירוק מרצון ועל מינוי מפרק. על אף מאמצי הרשות, עד יוני 2014 .טרם התכנסה האספה הכללית אף שהחלטה 191 הטילה על מנהל הרשות להגיש המלצות לביטול או הקטנת חלקה של הממשלה בחלמיש בתוך 120 יום, עד מועד סיום הביקורת - יותר מארבע שנים מקבלת ההחלטה - לא הגישה הרשות המלצות כאמור ולא הודיעה בכתב לשר האוצר על אי-ביצוע ההחלטה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרשות לא פנתה בכתב לשר האוצר להודיע על אי- הצלחתה לבצע את החלטת הממשלה והסיבות לכך, כדי שהשר יוכל להעלות את העניין לפני הממשלה ולקדם את תהליך ההפרטה. התנהלות דומה הייתה בחברות ממשלתיות נוספות (ראו להלן בפרקים על חלד - חברה ממשלתית עירונית לשיקום דיור ופיתוח בע"מ, שקמונה - חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בחיפה בע"מ וחברת פיתוח מזרח ירושלים). בבדיקת משרד מבקר המדינה לא נמצא כי אג"ת תיעד פגישות ושיחות שקיימו נציגיו עם נציגי חנ"א ונציגות העובדי ם שלה, למעט מסמך מאוגוסט 2013 המתאר בדיעבד את אירועי המפתח בעניין הרפורמה בנמלים ללא תאריכים מדויקים, פרוטוקול או סיכומי דיון. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על אג"ת לקיים תיעוד כאמור שכן הוא היה עשוי לשפוך אור על המחלוקות בי נה ובין נציגי חנ"א ונציגות העובדים. יתרה מזה, מאחר שמדובר על מחלוקות אשר באופן תדיר מגיעות לפתחי בית המשפט , מסמכים המתעדים את האירועים כאמור יכולים לשמש ראיה לקיום משא ומתן מצד המדינה או הפסקתו על ידי נציגי העובדים54.	לדעת מ שרד מבקר המדינה, הקשיים בביצוע שינויים בתחומי המשטר התאגידי של קרנות ההשתלמות, פרק הזמן הממושך שבו נדון נושא הפרטת קרנות אלה והבעייתיות בדרך פעולתן של חלק מהקרנות - כל אלה מחייבים את הממשלה לבחון את סוגיית קרנות ההשתלמות שבבעלות חלקית של המדינה. כל עוד הקרנות מצויות גם בבעלות המדינה, יש לשפר את דרך פעולתן של הקרנות ולשמור על זכויות העמיתים כנדרש.	87
הרשות הממשלתית למים ולביוב . פרויקט מתקני חיבור מפעלי התפלה לרשת הארצית ופרויקט מערכת המים החמישית לירושלים וסביבותיה משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי הגשת הצעת תקציב בסכום הגדול ביותר מ-115 מיליון ש"ח מהנדרש בפועל עלולה לפגוע ביכולתה של רשות המים לקבל החלטה נכונה בשלב האישור של הפרויקט, בקביעת סדרי עדיפויות לעומת פרויקטים אחרים במשק המים ובשלב אישור תכנית הפיתוח הרב -שנתית של מקורות. כמו כן עלול הדבר לפגוע ביכולתה של מקורות עצמה להכין תכנית פיתוח מיטבית, שכן הוא גורם להקצאת תקציבים שאינה מבוססת דייה. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי עליה לבחון גם את הסיבות לפערים הגדולים שבין אומדני התכנון הכללי ובין התכנון המפורט. על מקורות לדון בקביעת נהלים והוראות שיסייעו לכך שהתכנון הכללי יהיה מדויק יותר, על מנת להבטיח שבעת הכנת תכנית הפיתוח ואישורם של הפרויקט ים השונים יעמדו לרשות מקבלי ההחלטות נתונים מבוססים ומדויקים ככל האפשר. לדעת משרד מבקר המדינה, על יו"ר הרשות לבחון אם המשאבים שהרשות מקצה לאגף הפיתוח מאפשרים לו לעמוד במשימה החשובה של הפיקוח על הפרויקטים שמבצעת מקורות. לדעת משרד מבקר המדינה, תכלית ההוראות המחייבות את מקורות להגיש הצעות תקציב בגין המבנים - בין שמדובר ב"סיכומי המחירים וכתבי הכמויות" לפי נוהל 2006 "ובין שמדובר בהצעות התקציב המפורט לפי כללי המים היא למנוע "גילוי משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להקפיד לדרוש ממקורות לצרף להצעות התקציב שהיא מגישה פירוט מדויק של העלויות שעליהן התבססה בהכנתו, ובפרט אם מדובר בהוצאות שכבר הוצאו בפועל. נוכח ממצאי הביקורת עליה להגביר את הפיקוח על הצעות התקציב שמגישה לה מקורות. מאוחר, לאחר מעשה, של חריגות, ובעיקר "חריגות גדולות במיוחד", כאלו שבאות לידי ביטוי בתשובתה של רשות המים. אישור תקציב בדיעבד מונע מרשות המים להשתמש בכלי בקרה ופיקוח, שמאפשר לבדוק את התקציב המפורט במטרה לאתר ליקויים או בעיות לפני תחילת הביצוע. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, כי עליה להבהיר באופן חד משמעי למקורות, כי תנאי להכרה בעלויות ביצוע הפרויקטים, הוא שתתחיל בביצועם רק לאחר שת קבל אישור -ביצוע. זאת, בין היתר, על מנת להבטיח בקרה ופיקוח נאותים על ביצוע הפרויקטים בהתאם לחלופה ההנדסית שנבחרה ולמסגרת התקציבית שנקבעה. על מקורות להימנע מהתחלת העבודות בפרויקטים שלה בלי אישור ביצוע, ולא להמשיך לסמוך על כך שהרשות תאשרן בדיעבד. כך תוכל להימנע מהחשש שהרשות לא תכיר בעלויות הביצוע בשל היעדר האישור. משרד מבקר המדינה הע יר לרשות המים כי אם היא סבורה שיש מקרים שבהם עדיף מתן אישור נפרד לחלקים שונים בפרויקט, עליה להביא את הסוגיה לדיון ולהחלטה לפני מועצת רשות המים, המוסמכת על פי חוק המים לתקן את כללי המים. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי עליה לקיים פיקוח ובקרה נאותים על הכנת התקציב המחייב ולהקפיד שהגורמים האחראים לרכש יעדכנו את מגישי הצעות התקציב בדבר עלות הרכש אם הרכש בוצע לפני הגשת הצעת התקציב. בכך שהגישה לרשות המים הצעות תקציב שבהן נקובים מחירי צנרת גבוהים באופן ניכר מעלותם בפועל (שהייתה ידועה לה עוד לפני הגשת הצעות התקציב), פעלה מקורות בדרך שהייתה עלולה להטעות את רשות המים, והביאה לאישור תקציבים הגבוהים מאלו הנדרשים לה בפועל. בכך פגעה ביכולתה של הרשות לפקח עליה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למקורות כי גם אם יובאו בחשבון העלויות הנוספות שהיא ציינה, הן לא מסבירות את הפער המתואר לעיל בין העלויות בפועל ובין הצעת התקציב המחייב. מכל מקום, נוכח הסטיות הניכרות בין האומדנים לעלויות בפועל, על מקורות גם לבחון דרכים לשיפור הכנת האומדנים. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי היה עליה להימנע מהחשת העבודות ומהוצאת סכום של 9 מיליון ש"ח בלי לקבל את אישור הרשות לכך בכתב. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי ליווי הפרויקט באמצעות נצ יגיה במינהלות הפרויקטים , התכתבויות, סיורים ודיונים שוטפים בינה ובין מקורות, אינם יכולים לשמש תחליף לפיקוח ולבקרה הנדרשים על פי נוהל 2006 וכללי המים. על רשות המים להקפיד על ביצוע בדיקה מעמיקה של הצעות התקציב לפני מתן אישור הביצוע ועל תיעוד הבדיקה. על רשות המים לתעד את הבדיקות שהיא עושה ואת הדיונים שבהם היא מנמקת את החלטותיה בעניין הצעות התקציב המפורטות שמקורות מגישה. נוסף על כך, עליה להקפיד לנמק בכתב את החלטותיה ולתעד את חישוביה, כדי שסדרי הפיקוח והבקרה שלה על הוצאות מקורות יהיו נאותים.	משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי על פי כללי מינהל תקין, היה עליה להשיב בכתב תשובה חד -משמעית לשאלתה של מקורות כי אינה מאשרת	88
משרד הכלכלה והתעשייה_ . חסמי אסדרה המגבילים יבוא טובין - משרד הכלכלה_ נמצא כי מפעם לפעם קבעו משרדי ממשלה כגון משרד הבריאות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ומשרד התקשורת הוראות מאסדרות אשר מתנות יבוא טובין בהמצאת אישור או רישיון טרם יבוא הטובין, בל י שהפניה להוראות אלה, תופיע בצו יבוא חופשי כנדרש. פניות חוזרות ונשנות של נציגי משרד הכלכלה למשרדי ממשלה שונים, בבקשה להביא לידיעתם את הוראות האסדרה המעודכנות הנוגעת ליבוא טובין, כדי שיוכלו לעדכן בהתאם את הצו, נענו לעתים, אולם לא כדבר שבשגרה. כתוצאה מכך הצו אינו מפנה לכל האסדרה הרלוונטית. היעדר ריכוז מלא של האסדרה שעניינה הסדרת יבוא טובין לישראל בצו יבוא חופשי אינו מאפשר הסתמכות על דבר חקיקה אחד מעודכן ומסודר, מצב הפוגע ביכולתם של היבואנים לאתר מידע ומקשה על יכולת התכנון שלהם. אסדרה המגבילה את היבוא ואשר אינה עולה בקנה אחד עם אמנות או עם הסכמים שעליהם חתומה ממשלת יש ראל איננה תקינה, והיא עלולה להיות בעלת השלכות על יחסי החוץ של המדינה. נכון למועד סיום הביקורת, שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה בעניין זה מבוסס על רצון טוב בלבד, ולמשרד הכלכלה אין ודאות אם קיימת חובת היוועצות אתו בכל הנוגע ל הנחיות מינהליות אשר עלולות להשפיע על הסחר בטובין בין מדינות, כנדרש בהסכם GATT . על משרד המשפטים לפרסם הנחיה חדשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה או להוסיף במפורש, להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, את חובת משרדי הממשלה לתאם עם משרד הכלכלה כל אסדרה, לרבות הנחיות מינהל יות אשר להם נגיעה להסכמים בין -לאומיים המחייבים את מדינת ישראל8. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה לשקול לקבוע בהוראותיו את השיעור המרבי של מכסות היבוא המחולקות אף ביחס לחומרים שאינם חומרי גלם. כמו כן על משרד הכלכלה לוודא כי הוראות אלו יביאו לניצול מקסימאלי של המכסות לטובת המשק, וכי השימוש בכלי זה יסייע להגברת התחרותיות בענף המזון. הסכמי ההכרה עם מעבדות בין -לאומיות נועדו לפישוט הליכי יבוא הטובין, מניעת בדיקות כפולות ואף הוזלת עלויות הבדיקה, המגולמות במחיר המוצר לצרכן. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבמרבית התקנים הרשמיים המאומצים בוצעו התאמות ושינויים, המחייבים ביצ וע בדיקות השלמה לפי החלטת מכון התקנים, עולה חשש כי המטרות האמורות לא יושגו וכי ההליכים המסורבלים לא יצומצמו. לדעת משרד מבקר המדינה, חתימה על הסכמי ההדדיות בין המכון למכוני בדיקה בחו"ל, ולא בין המדינות, מחזק ת את הקשר שבין פעילותו של המכון כגוף ממשלתי לבין פעילותו כגוף עסקי בשוק תחרותי ועלולה להשפיע על .התחרות המתקיימת בשוק הייצואהמעבדות הבין-לאומיות עשויות להעדיף לחתום על הסכמי הכרה הדדיים עם מכון התקנים מאשר לחתום על הסכמי הכרה עם מעבדות פרטיות, שכן המכון הוא הגורם הבלעדי המוסמך להכיר בבדיקות המתבצעות במעבדות הבין-לאומיות . לפיכך, על משרד הכלכלה לבחון כיצד ניתן למנוע פגיעה בעקרון התחרות העסקית ההוגנת בתחום בדיקות היצוא, נוכח היתרון למכון התקנים שמקנה לו הבלעדיות שלו בתחום בדיקות היבוא. מאחר שמכסות היבוא משמשות כהטבה כלכלית הניתנת ליבואנים ולתעשיינים, ראוי כי משרד הכלכלה ישקול להביא לידיעת הציבור את מלוא המידע על אופן חלוקתן בתחומים השונים, לרבות אלו הניתנות לתעשייה. שקיפות זו תאפשר לציבור לעמוד על אופן חלוקת מכסות היבוא, ולהיווכח אם הדבר נעשה תוך מתן יחס שוויוני והוגן לכל מקבלי מכסות היבוא אם לאו.	לשירותי הבדיקה של מכון התקנים, המפורטים במחירון, בנוגע טובין מיובאים, אין תחרות במשק. נמצא כי אישורו האחרון של מחירון מכון	89
משרד הכלכלה והתעשייה_ . הפיקוח הממשלתי על ענף היהלומים - משרד הכלכלה לדעת משרד מבקר המדינה, אישור עסקאות של המכון עם בורסת היהלומים או ההתאחדות, בשעה שנציגיהן מהווים רוב בדירקטוריון המכון, מלמדת על בעייתיות במבנה דירקטוריון המכון שיש לתת עליה את הדעת. לנוכח זאת, מוצע לבחון מחדש את שיעור הנציגות של כל אחד מהגופים בדירקטוריון המשתתפים בו בפועל כדי להבטיח שפעולות המכון יעלו בקנה אחד עם מטרותיו וכן כדי להבטיח את תקינות הנושא גם למראית עין. כמו כן, על רשם ההקדשות להפעיל את סמכותו ולפקח על עסקאות עם בעלי עניין שמבצע המכון. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי היעדר החובה לדווח על זהותו של תושב החוץ גורם לכך שפרטי עסקאות מסוימות אינם מועברים אליה, ועקב כך לא ניתן לבצע ביקורת צולבת לגבי תושב החוץ. ראוי כי הוועדה תבחן גם נושא זה במסגרת עבודתה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי תכנת מחשב עשויה לסייע באיתור מבריחים באמצעות הכנת פרופיל של נוסעים החשודים בפעילות עבריינית. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי הגם שניתן להיעזר בשירותיו של יועץ משפטי חיצוני בעל תחומי התמקצעות מיוחדים, על המכון לקבוע כללי אצבע שיפרטו מתי די בחוות דעת משפטית פנימית ומתי ניתן לפנות לקבל חוות דעת נוספת של יועץ משפטי חיצוני, וזאת כדי שלא ייווצר הרושם שהמכון פונה לקבל חוות דעת חיצונית כל אימת שהוא מסתייג מחוות הדעת של היועץ המשפטי של המכון. זאת ועוד, לנוכח ביצוען של עסקאות של המכון עם בעלי עניין, על רשות החברות הממשלתיות להגביר את הפיקוח והבקרה על המכון. משרד מבקר המדינה מציע כי משרד המשפטים ישקול בחינה מחדש של התנאים שנקבעו להעברת מידע ממשטרת ישראל ומשירות הביטחון הכללי לרשות המסים ולמפקח על היהלומים. .ולא להסתפק בדוחות הכספייםהגברת הפיקוח חשובה שבעתיים נוכח עסקאות עם בעלי עניין המבוצעות במכון (ראו להלן בפרק "אישור עסקאות עם בעלי עניין"). משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי השארת ההחלט ה הנוגעת לעלות המלאי בידי היהלומן היא בעייתית, ש כן על פי עלות המלאי נקבע הרווח , ולפיו מחושב המס שעליו לשלם באותה שנה. מן הראוי כי במסגרת עבודת הוועדה ברשות המסים ייבחן הנושא ותישקל האפשרות לחייב את היהלומנים להגיש נוסף על הדוחות השנתיים דוח תנועת מלאי כמותית או מפורטת לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה והמפקח, בשיתוף הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, להגביר את הפיקוח על עסקים המוכרים תכשיטים משובצים יהלומים ואת האכיפה של תקנות הגנת הצרכן בתחום היהלומים. עליהם גם לבחון מתן שירות הסברה לצרכנים בנושא היהלומים, ובכלל זה בנושא היהלומים הסינטטיים. על המפקח לקדם חקיקה המסדירה את נושא הסחר ביהלומים הסינטטיים על כל היבטיו. .לדעת משרד מבקר המדינה, בהתחשב ב החלטת המכון להפסיק את ההשקעה בפיתוח טכנולוגיה ב-IDT, ונוכחתרומתה הצנועה של החברה לענף וההשקעה הניכרת בהפעלת החברה שעיקר הוצאותיה הן הוצאות ניהול ותקורה , חייבת הנהלת המכון לשקול אם יש צורך בהפעלת החברה במתכונתה הנוכחית.	לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הזיקה של היו"ר לעסקה, בהיעדר חוות דעת משפטית כתובה משנת 2011 ולנוכח חוות הדעת שניתנה בשנת 2014 ,בעניין, ראוי היה שלפני מתן אישור היועץ המשפטי להשתתפות היו"ר בדיון ייבדק הנושא באופן מעמיק יותר. יש להקפיד על מתן חוות דעת כתובות ומפורטות בעסקאות עם בעלי עניין, ולהקפיד גם על קיום הוראות חוק החברות בעניין אישור עסקאות ע ם בעלי עניין. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ייצוגה הדל של הממשלה בוועדת הביקורת עלול להקשות על יכולת הבקרה והפיקוח של הוועדה.	90
חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע_מ . הסדרי פנסיה של עובדי חברת נמלי ישראל וחברות הנמלים אף שחנ"י מחויבת להשלים במצבים מסוימים גירעונות אקטואריים בקופות הגמל של חברות הנמלים לכשאלה יוקמו באמצעות הלוואות שתיתן לחברות הנמלים, לא תהיה לה השפעה על איכות הניהול השוטף של נכסי הקופות ועל אופן השקעתם של נכסים אלה. משכך, עלול להיווצר מצב שבו בשל ניהול כושל של נכסי הקופות תיאלץ חנ"י להעביר לקופות הגמל כסף מקופתה. נכון למועד סיום הביקורת לא הפסיקה חברת נמל חיפה את ההפקדות ליעודה ולא משכה את סכום הכסף העודף לקופתה. הפקדות החברה ליעודה לפנסיה תקציבית הסתכמו בשנת 2012 בכ-3.4 מיליון ש "ח. לדעת משרד מבקר המדינה, על דירקטוריון חברת נמל חיפה לבחון את נושא העודף ביעודה ולפעול להפסקת ההפקדות של החברה. משרד מבקר המדינה מעיר כי כאמור לעיל, מכלול השינויים שמנתה רשות החברות בתשובתה לא הובאו בחשבון על ידי רוכשים פוטנציאליים מכיוון שנעשו לאחר מועד הגשת הצעות המחיר. נוסף על כך הרשות לא הציגה מסמכים המלמדים שהיא ערכה תחשיב מעודכן של שווי החברה אשר מביא בחשבון את המשיכה המידית מכספי היעודות ואת האומדן הכספי של מכלול השינויים הנוספים שמנתה הרשות בתשובתה. משרד מבקר המדינה מעיר כי עוד לפני שנת 2010 היה עודף ביעודה לפנסיה תקציבית של חברת נמל אשדוד. אף שבגינו הייתה החברה רשאית להפסיק את הפקדותיה ליעודה לפנסיה תקציבית, היא לא נקטה שום צעדים למימוש זכויותיה על פי הסכם הפנסיה. גם לאחר שנת 2010 , כשהתברר כי העודף ביעודה גדול הרבה יותר, התנהלה החברה בעצלתיים ולא נקטה צעדים מעשיים כדי לממש את זכותה להפסיק את ההפקדות ליעודה, גם לאחר שהייתה בידה חוות הדעת המשפטית מנובמבר 2012 . הפקדות אלה הקטינו את יתרות המזומנים הפנויים לשימוש החברה. זאת ועוד, חברת הנמל עשויה להיות פטורה מתשלום מס על הכנסה בגין סכומי הכסף שהופקדו בחשבונות הנאמנות. מכיוון שלא נקבעה מגבלה כלשהי על גובה סכומי ההפקדה שבגינם היא עשויה להיות פטורה מתשלום מס, ייתכן שחברת הנמל תהיה פטורה מתשלום מס כאמור גם בגין סכומי כסף שהופקדו ביתר. לעומת זאת, לגבי סכומים המופקדים בקרנות פנסיה ותיקות ובקרנות פנסיה חדשות קיימת מגבלה על גובה ההפקדות, מתוך רצון להגביל את הטבת המס שנותנת המדינה. על רשות המסים לפעול כדי לתקן את העיוות שנוצר. אף שזה כמה שנים קיים סכום כסף עודף ניכר ביעודה לפנסיה תקציבית של חברת נמל אשדוד, עד מועד סיום הביקורת לא משכה החברה את הסכום העודף לקופתה ואף לא הפסיקה את ההפקדות ליעודה מדי חודש. על פי הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2012 , בשנה זו הסתכמו ההפקדות ליעודה בכ-18.6 מיליון ש"ח. נראה כי לכאורה הותירו הסכמי הפנסיה פתח לתביעות עתידיות של העובדים להכרה ברכיבי פנסיה נוספים, או לפחות לא סתמו את הגולל על האפשרות שיוגשו תביעות כאמור. רשת הביטחון היא גורם סיכון נוסף שעלול לפגוע באיתנותה הפיננסית של חנ"י ובתכניות ההשקעה העתידיות שלה. זהו גורם שלחנ"י אין כל שליטה עליו, שכן נוסף לכל גורמי הסיכון שהוזכרו לעיל הוא מושפע גם מאיכות הניהול הפיננסי של חברות הנמלים, ועלול לחייב את חנ"י להוציא מקופתה סכומים של עשרות ואף מאות מיליוני ש"ח. בדוח הדירקטוריון על מצב ענייני החברה לשנת 2012 הוזכרה רשת הביטחון האקטוארית כגורם סיכון אשר השפעתו על פעילות החברה היא גדולה. גם בדוחות הכספיים של חנ"י ל- 2012 נכתב כי החברה עלולה להיחשף לסיכונים אם חברות הנמלים לא יוכלו לכסות את הגירעונות. הערות אלה חזרו גם בדוחות משנים קודמות. כאמור, רשות החברות טענה בתשובותיה כי כל המתמודדים היו מודעים לאפשרות שסכום הכסף העודף ביעודות יימשך מיד לקופת החברה. משרד מבקר המדינה מעיר כי המסמכים שהתקבלו מהרשות בעניין זה אינם מגבים טענה זו. לאור חשיבות הנושא וכיוון שסכום הכסף שנמשך מהיעודות הוא נכבד ביחס למחיר החברה, מן הראוי היה שהרשות תיידע את כל המתמודדים באופן רשמי ובכתב על כך שמתנהל משא ומתן עם העובדים לגבי משיכת עודפים מהיעודות. סדרי מינהל תקינים מחייבים שבעת מכירת נכסים של המדינה יתועד התהליך כולו, ובייחוד המשא ומתן עם המתמודדים, באופן מסודר ושיטתי. כך, למשל, נקבע בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 כי בעת ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז יש לשקף את תכנו בפרוטוקול. לאחר מועד הגשת הצעות המחיר וכשבוע לפני חתימת הסכם המכירה עם הרוכש אושרה בהסכם הקיבוצי המיוחד משיכתם של 20 מיליון ש "ח מהיעודות לקופת החברה לאחר שתימכר החברה לרוכש. למעשה, בעת מכירת החברה הוגדלה קופת המזומנים שלה באופן מידי בסכום של 20 ;מיליון ש"ח סכום זה הובא בח שבון רק באופן מהוון (ואי לכך באופן חלקי) ורק באחת מהערכות השווי. לכאורה, הרוכשים הפוטנציאליים לא הביאו בחשבון אפשרות זו; לכאורה, שווי הון המניות של החברה אמור היה להיות גבוה יותר בגין כך בכ- 20-13 מיליון ש"ח מהשווי שהוערך. נכון למועד סיום הביקורת עדיין לא הוקמו קופות מרכזיות לקצבה עבור גמלאי הרשות הזכאים לפנסיה תקציבית ועבור העובדים הפעילים שעברו לתאגידי	.הנמלים, כמתחייב על פי החוק, וכספי היעודות מנוהלים בחשבונות נאמנות יתר על כן, עד להקמת הקופות ניהול ההשקעות של כספי היעודות - שכאמור אמורים להבטיח את זכויות הגמלאים והעובדים - אינו נתון לפיקוחו של אגף שוק ההון או של רגולטור אחר. משרד מבקר המדינה העיר כבר בשנת 2009 על כך שקופות הגמל המרכזיות לקצבה לא הוקמו ועל כך שרשות החברות, משרד האוצר, משרד התחבורה, חנ"י וחברות הנמלים לא פעלו בנחרצות להקמתן מאז שנת 200516.	91
רכבת ישראל בע_מ_ . התארגנות לחשמול קווי הרכבת משרד מבקר המדינה מעיר כי לפני החלטת הממשלה משנת 2010 לא בחנו משרדי התחבורה והאוצר את היערכותה של חברת הרכבת לקראת ביצוע הפרויקט ואת יכולותיה לבצעו, בייחוד לנוכח הכשלים בקידום פרויקט החשמול בפעם הראשונה. כאמור, בעת שנדחה ביצוע פרויקט החשמול נקבע כי יש להמשיך בקידומה של התכנית הסטטוטורית. למרות זאת, חברת הרכבת לא קידמה את מילוי התנאי שקבעה הוות"ל לקבלת אישור הוולחו"ף לתכנית, וכשלוש שנים חלפו רק בספטמבר 2012 הכינה חברת הרכבת את התכנית האמורה, וגם אז היא עדיין לא הייתה סופית. תכנית כוללת ומפורטת הוכנה רק באוקטובר 2013 , שלוש שנים וחצי לאחר החלטת הממשלה, אך לא נכלל בה התקציב לפרויקט החשמול משום שהנושא עדיין היה בשלב של דיונים מול משרדי התחבורה והאוצר. הביקורת העלתה כי במשך שנים לא הקימה חברת הרכבת מינהלת לפרויקט, וגם כשכבר הוקמה התנהלה תחלופה תכופה בתפקיד מנהל המינהלת והתפקידים הבכירים לא אוישו במלואם. מאז הקמתה לא הכינה המינהלת תכנית עבודה ולא קבעה נהלים המסדירים את העבודה בתוך הארגון ומול גופים חיצוניים. בהיעדר מינהלת ייעודי ת פעילה חסרה חברת הרכבת גוף שיתכלל את פעילותן של החטיבות השונות, וכל אחת מהן פעלה כישות נפרדת ללא ראייה אינטגרטיבית אחת. מהאמור לעיל עולה כי מקבלי ההחלטות הטילו על חברת הרכבת לנהל פרויקט מורכב ומסובך בלי שבחנו את מסוגלותה לעמוד במשימה. משהוטל על החברה ניהולו של הפרויקט, היא לא נערכה כראוי ולא הצליחה לקדמו כנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב חשיבותו של הפרויקט לחברת הרכבת ולמשק, על מנכ"ל החברה ועל דירקטוריון החברה להעניק למינהלת החשמול סמכויות ביצוע, להציב לה יעדים ברורים, לפקח על יישומם ולוודא שהפרויקט מתקדם כנדרש. בין הדיון הראשון בוולחו"ף בנובמבר 2007 ובין הדיון השני באוקטובר 2010 . בפברואר 2012 )אושרה התכנית בוולחו"ף (ראו להלן. ערכו בחינה מקיפה של מבנה חברת הרכבת ושל הכשלים וסיבותיהם ולא קיימו תהליך הפקת לקחים. הוות"ל הוקמה כדי לתת קדימות לתכניות ל תשתיות לאומיות ולהגביר את מעורבות הממשלה בתכניות אלה באמצעות הקמת מוסד תכנון מתמחה ומתן מעמד מוביל לתכניות בהיררכיה התכנונית בלוחות זמנים מקוצרים. לצורך מילוי תפקידיה הוקנו לוות"ל כל סמכויותיה ותפקידיה של המועצה הארצית בענייני תכנון ובנייה הנוגעים לתשתיות לאומיות. משרד מבקר המדינה מעיר כי כבר בשנת 2007 אישרה הוות"ל את העברת התכנית להערותיהן של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, אך בפועל פורסם דבר אישורה של התכנית בעיתונות רק באפריל 2012. אף שהוות"ל כבר אישרה בפעם הראש ונה, באוקטובר 2007 , להעביר את התכנית להערותיהן של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור, נכון למועד סיום הביקורת, כשש שנים מהאישור הראשון וכשלוש שנים מיום החלטת הממשלה, עדיין לא אושרה התכנית באופן סופי.	עד מועד סיום הביקורת, שבע שנים לאחר חקיקת החוק, לא התקין המשרד להגנת הסביבה תקנות שעניינן רמת החשיפה המרבית המותרת לקרינה ממקור קרינה.	92
משרד הבינוי והשיכון . דירות שירות ויחידות מגורים במרכז הרפואי ע_ש חיים שיבא - תל השומר במאי 2011 , בניגוד לסיכום עם שר הבינוי והשיכון כי לא ייקבע דבר בעניין זכויות קנייניות, פרסמה הוועדה המחוזית לתכנון את דבר הפקדתה של התכנית שבה נקבעו באופן מפורש זכויות קנ ייניות למרכז הרפואי על 1,269 :דירות "מגורי המרכז הרפואי שיבא (מגורי סגל) יירשמו בלשכת רישום מקרקעין בבעלות ביה"ח ולא יותר פיצול בעלות או מכירה"23 . בהוראות התכנית נרשם כי בעלי העניין בקרקע הם רמ"י, משרד הבריאות והמרכז הרפואי; משרד השיכון כלל לא הוזכר בתור בעל עניין בתכנית. זאת ועוד, משנתגלעה מחלוקת בנושא הזכויות ובהיעדר רישומן, היה על רמ"י לנסות ולהגיע לידי הבנות או הסכמות בעניין זה עם בעלי הזכויות הפוטנציאליים. אם לא צלח הדבר, היה עליה להביא את הנושא לפני היועץ המשפטי לממשלה כמקובל בנוגע למחלוקות משפטיות המתעוררות בין גופים ציבוריים17 . באופן הזה ניתן היה להבטיח שבעלי זכויות פוטנציאליים, לרבות משרד השיכון, לא ייפגעו בעקבות החלטה שתוצאתה מביאה לידי שינוי זכויות במתחם. לאי-הבהירות בנוגע לבעלי הזכויות היו גם השלכות על גיבוש התכניות הנוספות שהתבצעו בהמשך (ראו להלן). הביקורת העלתה כי אף שהתכנית נדונה בוועדה המחוזית לתכנון כבר בשנת 2007 , משרד השיכון לא ידע על כך אלא רק לאחר שעמידר התוודעה לדבר מתוך כתבה שפורסמה בעיתון בינואר 201022 ובה תוארו השינויים המתוכננים במתחם דירות השירות. בעקבות הכתבה פנה באותו החודש מנכ"ל עמידר למנהלת אגף נכסים ודיור דאז במשרד השיכון: "הריני להביא לידיעתכם כי בוצע מחטף של מתחם תל השומר ודירות עמידר 'יי עלמו' עם אישורה של תכנית עיריית רמת גן ]הדגשה לא במקור[ ." משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי אף שמנכ"ל עמידר ומנהלת מחוז מרכז של משרד השיכון דאז הודיעו לה על התנגדותם לתכנית, שעיקרה לטענתם היא פגיעה אפשרית בזכויות של משרד השיכון בדירות, היא לא בדקה באופן יסודי את הטענות והסתפקה בעמדתה שלא מדובר בדירות השייכות למאגר הדיור הציבורי. בהתנהלותה זו תרמה רמ"י להבנה שהזכויות על מתחם דירות השירות הן של המרכז הרפואי ושלו בלבד. הבנה שנויה במחלוקת זו נמשכה גם במהלך דיוני הוועדה המחוזית לתכנון (ראו להלן). ברור, כמוטל עליה על פי חוק. גם משרד השיכון מצדו לא עמד על כך שזכויותיו בנוגע לדירות השירות יובהרו וכי המחלוקת בעניין זה תיושב. יודגש כי אין מדובר בהסדרה ניהולית ורישומית בלבד אלא בפוטנציאל כלכלי מהותי, באזור ביקוש גבוה, שבו יוגדל מספר הדירות בתכנית בכלל ובמתחם דירות השירות בפרט. מאחר שמדובר בדירות ש גם למשרד השיכ ון זכויות בהן, עסקה זו טומנת בחובה גם פוטנציאל להרחבת מאגר הדיור הציבורי שבו קיים מחסור ניכר, בעיקר באזור המרכז. משרד מבקר המדינה מעיר למרכז הרפואי כי טענותיו בדבר שיקוליה של עיריית רמת גן בקידום התכנית ובדבר התיישנותן של הדירות ומצבן הפיזי, אין בהן די כדי להצדיק את העובדה שהוא לא שיתף את משרד השיכון בתהליך קידום התכנית. כנדרש ממנה נהגה הוועדה המחוזית לתכנון להפיץ לכל המשתתפים לפני מועד הישיבות את סדר יומן. בביקורת נמצא כי נציג השר דאז לא השתתף לא בישיבת הוועדה שהתקיימה בפברואר 2010 שבה הוחלט על הפקדת התכנית ונקבעו תנאיה, ולא בישיבה שהתקיימה בינואר 2011 שגם בה נדונו תנאי התכנית. יוצא אפוא שבשתי הישיבות הרלוונטיות לא נכח נציג מטעם משרד השיכון שיכול היה להציג את עמדת המשרד ולפעול לטובתו בעניין הקביעות שהתקבלו באותן ישיבות, ובכלל זה ליידע את הוועדה בדבר זכויות המשרד בדירות האמורות. בסופו של דבר נפקד מקומו של משרד השיכון כבעל ע ניין בתכנית. מנתונים שהעביר המרכז הרפואי בתחילת 2012 ,למשרד מבקר המדינה עלה כי נכון לאותו מועד, 35 מיחידות הדיור במבנה בית שמעון שימשו באותה עת בעיקר למגורי תיירים - מתמחים מחו"ל או מטופלים מחו"ל ומלוויהם. יצוין כי גם בהערכת שמאי המקרקעין שעשה אגף שומת המקרקעין שבמשרד המשפטים, על פי הזמנת המרכז הרפואי בשנת 2010 משמש ]בית שמעון [ , צוין כי "המבנה בעיקר למגורי המלווים של המאושפזים שהינם תושבי מדינו ת זרות" וכן "כל דירה מכילה חדר, מקלחת עם שירותים ומטבחון". עוד עלה שאף שמשרד הבריאות ביקר מדי פעם בפעם במתחם דירות השירות וקיבל דיווח שנתי מהמרכז הרפואי בנוגע לדייריו, הוא לא ידע על השימוש החורג הנעשה בדירות לצורך מגורי תיירים, והתוודע לכך רק במהלך הביקורת. משרד מבקר המדינה מעיר למרכז הרפואי כי דירות השירות נועדו למגורים של עובדי המרכז הרפואי שנמצאו חיוניים לצרכיו , ואילו יחידות הדיור במעונות הסטודנטים נועדו לשיכון סטודנטים המתמחים במרכז . כל שימוש אחר בדירות וביחידות הדיור, כמו מגורים של מי שאינו עובד חיוני, לרבות מגורים של תיירים מחו"ל, הוא חריגה מהנוהל הפנימי של המרכז הרפואי ומנוהל משרד הבריאות, ואף ניתן לראות בכך חלק מפעילות עסקית ושיווקית של המרכז הרפואי. פעילות כזאת אינה עולה בקנה אחד עם ייעודן של דירות השירות ומעונות הסטודנטים, וכל עוד משרד הבריאות אינו רואה לנכון להסדירה ולאשרה, על המרכז הרפואי להפסיקה. אשר לטענת המרכז הרפואי כי הוא מימן את בניית הדירות במבנה בית שמעון באמצעות תרומות, וכי בשנות השישים של המאה העשרים נרשם המבנה "מסיבה לא ברורה" כ"משויך לעמידר", מדגיש משרד מבקר המדינה כי המרכז הרפואי לא המציא מסמכים כלשהם התומכים בטענתו. זאת ועוד, גם בפגישות שקיימו עם נציגי הביקורת ציינו נציגי הנהלת המרכז הרפואי כי הם כבר העלו טענה זו בעבר במסגרת דין ודברים עם עמידר בנוגע לחוזה השכירות של דירות השירות. אולם על אף טענתם לא שונה חוזה השכירות, והדירות במבנה בית שמעון המשיכו להיכלל במסגרת חוזה השכירות הקיים.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולמרכז הרפואי כי דירות השירות ומעונות הסטודנטים הן נכסי המדינה ומטרת השימוש בהן היא ציבורית, דהיינו לאפשר לעובדים חיוניים או לסטודנטים לגור בסמיכות למקום עבודתם לצורך זמינותם המידית כשעולה הצורך. הקצאת דירה לאדם שאינו חלק מצוות בית החולים, ובכלל זה תיירים מחו"ל, חורגת מהנהלים ומייעודן של הדירות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות על פיקוחו הלוקה בחסר בכל הקשור לשימוש החורג שהמרכז הרפואי עושה בדירות.	93
נת_ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע_מ_ . ניהול רכש ומכרזים וגיוס כוח אדם - חברת נת_ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע_מ הביקורת העלתה כי לגבי יתר שבע המשרות הבכירות הופסק הגיוס במחצית השנייה של שנת 2013 , אףעל פי שהוגשו קורות חיים של מועמדים שנדונו בוועדות האיתור. עד מועד סיום הביקורת גיוס הבכירים טרם חודש במלואו. המשרות ב אגף הרכש עלול לעורר חשש שפעילות הרכש אינה מתבצעת בצורה המיטבית . הביקורת העלתה כי בהתאם לטיוטת נוהל הרכש, הרכש בנת"ע אינ ו מנוהל על ידי אגף הרכש, אלא מנוהל באופן מבוזר על ידי כל גורם בנת"ע שי וזם אותו. בהתחשב בהיקף הפעילות הנרחב של נת"ע המגיע למאות מיליוני ש"ח, ניהול הרכש שלא באמצעות אגף הרכש, כגורם מוביל ומומחה בנושא זה, אינו יעיל , מבזבז משאבים ופוגע בבקרה הפנימית ובעיקרון של הפרדת תפקידים, המיועד לצמצם טעויות ולמנוע פגיעה בטוהר המידות. היעדר ריכוז מסמכים של הליכי מכרז ב אגף הרכש, הזמן הנדרש לאיתורם ולעתים אי -מציאת המסמכים המקוריים שהוצגו בוועדת המכרזים מצביעים על כשל בניהול הרכש שפוגע בבקרה הפנימית. משרד מבקר המדינה מציין כי למעשה אגף הרכש אינו הגורם המקצועי שמרכז ומוביל את הרכש מאחר שנת"ע טרם נערכה ארגונית לשינוי המשמעותי שחל בתפקידיה ובנפח הכספי של פעילותה בעקבות החלטת הממשלה מ- 2010. זאתאף על פי שחלפו יותר משלוש שנים ממועד ההחלטה האמורה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לדאוג שהרכש יהיה יעיל, כדי לחסוך בזמן ובכסף ו כדי לחזק את הבקרה הפנימית, על חברות ממשלתיות דוגמת נת"ע להפריד את הרכש מהייזום באמצעות הפקדתו בידי אגף הרכש. כך ישמש אגף הרכש גורם מקצועי שיטפל ברכש ויהיה בקי בנהלים, בתקנות ובחקיקה הרלוונטית, ולו תימסר הסמכות והאחריות לרכז ולנהל את הרכש. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לנסח ולאשר בהקדם נוהל רכש המתאים לחברה מסוגה ולעקרונות היעילות, החיסכון וההתמקצעות החלים עליה. הביקורת העלתה כי לגבי רכישות עד 50,000 ש"ח, מחליטים על הצורך ברכש ועל אופן ביצועו באגף היוזם וללא מעורבות של גורם מקצועי מ אגף הרכש שיבחן ויפקח על הרכש מבחינות שונות כגון חיוניותו לחברה; עמידה בחוקים, בתקנות ובנהלים; פיצול הזמנות מכוון למניעת דיווח לוועדת המכרזים; וקיום הליך תחרותי. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתחשב בהיקף הפעילות הכספית של נת"ע ובהיקף הרכש המגיע למאות מיליוני ש"ח בשנה, איוש כה מצומצם של הביקורת העלתה כי בניגוד לנקבע בתקנות, מאות פרוטוקולים של דיוני ועדת המכרזים משנת 2011 והלאהלא נחתמו על ידי חברי הוועדה. מבדיקת המכרזים ש ערך משרד מבקר המדינה עולה כי ועדת המכרזים מאשרת מסמכים של מכרז ושל יציאה למכרז בכפוף להחלטות ולהסתייגויות שהתקבלו בישיבת הוועדה, אך הפרוטוקול אינו מפרט מה הן ההחלטות וההסתייגויות (ראו להלן דוגמאות). לדעת משרד מבקר המדינה, על הפרוטוקולים לכלול את כל ההחלטות שהתקבלו בוועדת המכרזים ולא להסתפק בהחלטה כללית האומרת שמסמכי המכרז יתוקנו בהתאם להערות שניתנו בדיון. לדעת משרד מבקר המדינה, פרוטוקול ועדת המכרזים צריך לשקף את החלטות הוועדה והוא מסמך משפטי של ממש, וככזה הוא מחייב את עובדי החברה הנוגעים בדבר לפעול לפיו. כמו כן הפרוטוקול הוא מסמך משפטי מחייב כלפי חוץ, בין היתר כדי שמתמודד שלא זכה במכרז יוכל לממש את זכותו לעיין במסמכי המכרז.	משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שההערות שהעלו חברי ועדת המכרזים בדיון הראשון לא נרשמו בפרוטוקול אי-אפשר לדעת א ילו הערות היו צריכות להיות מוטמעות במסמכי המכרז הסופיים. במצב זה ספק אם הוועדה יכולה לבקר כיאות את השינויים במסמכי המכרז ולוודא ש אכן נעשו בהתאם להחלטו תיה. על הוועדה לוודא שכל השינויים במסמכי המכרז נעשים בהתאם להחלטותיה, ולצורך כך עליה להקפיד על רישום נאות של הפרוטוקולים, ההחלטות וההסתייגויות.	94
החברה הממשלתית לתיירות . מכרזים והתקשרויות - החברה הממשלתית לתיירות בע_מ בביקורת נמצא כי למעט במכרזים אחדים, לא פרסמה החמ"ת ב טופסי המכרזים את המשקל היחסי של אמות המידה שהוצגו ואת אופן שקלולן. משרד מבקר המדינה מעיר כי עקרון ההגינות מחייב רשות ציבורית לפרסם בצד כל אמת מידה שנקבעה בטופסי המכרז גם את המשקל היחסי שלה, כדי לאפשר למציעים להכין הצעה מיטבית. פרסום זה אמור לבטא את סדרי העדיפויות ואת הצרכים של החמ"ת, ויש בו כדי לשפר את שקיפות ההליך, להבטיח שוויוניות בעת בחינת ההצעות ולאפשר בקרה יעילה יותר על עבודתה של ועדת המכרזים. יתר על כן, שקיפות יכולה לעודד את ההשתתפות במכרז, וכך לשפר את הסיכוי להתקשרות יעילה ולשאת גם ערך כלכלי7. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי משבחרה לקבוע במכרזיה אמות מידה לבחינת ההצעות - וראוי שתנהג כך תדיר כדרך המלך, למעט במקרים מיוחדים וחריגים שנמצא בהם נימוק ענייני שלא לעשות כן - עליה להידרש בשיטתיות לכל אמות המידה האלה בהליך הבחינה והבחירה של המציעים. התעלמות מהן או בחינתן באופן כללי בלבד אינה תקינה ועלולה לפגוע באינטרס ההסתמכות של המציעים. כדי שתוכל הוועדה לבחור בהצעה המבטיחה את מרב היתרונות לעורך המכרז, כקבוע בסעיף 21 (ב) לתקנות חובת המכרזים, היא מחויבת להשתית את החלטותיה על השוואה סדורה ומלאה בין כל המציעים לפי אמות המידה שקבעה במסמכי המכרז. מהפרוטוקולים של ישיבות ועדת המכרזים בשנים 2013 -2011 עולה כי הצעות המחיר של קבלנים שזכו ב-16 מכרזים היו נמוכות ב- 21% עד 48% מהאומדן. ברוב המקרים האלה זומן הקבלן הזוכה לשיחת הבהרה כדי לוודא שהוא אכן נאמן להצעתו, ואף התחייב על כך בכתב. יצוין כי באחת הישיבות העלה אחד מחברי ועדת המכרזים ספקות ושאל "אם העובדה שההצעות ]מהאומדן[ נמוכותבלמעלה מ- 20% ."אינה מעוררת קשיים משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה לקבוע בנוהל איך צריכה לפעול ועדת המכרזים כאשר הצעות המחיר שהתקבלו במכרז נמוכות מהאומדן, וכן לבחון אם יש מקום לקבוע פער שבגינו אפשר לבטל את המכרז במצבים כאלה. בשני מכרזים נמצא שההצעות הזוכות היו גבוהות מהאומדן ביותר מ- 25% : במכרז אחד זכתה הצעת מחיר שהייתה גבוהה בכ- 27% מהאומדן, ובמכרז אחר זכתה הצעה שהייתה גבוהה בכ- 67% מהאומדן. כן נמצאו כאמור 16 מכרזים שההצעות הזוכות היו נמוכות מהאומדן ב- 21% עד 48%. לדעת משרד מבקר המדינה כאשר יש הפרשים ניכרים בין ההצעות הזוכות ובין האומדן, על החמ"ת לשקול לבדוק את הסיבות להפרשים, לברר אם נפלו פגמים בהליך הכנת האומדן ולהפיק לקחים לטיוב הליך המכרזים בעתיד. באשר ל שירותי התקשורת , יצוין כי החמ"ת אינה חברה עסקית המתחרה בשוק הפרטי ואינה זקוקה לשיווק לצורך הבטחת פעילותה השוטפת או לשם קידום של תוצרי פעילותה. עיסוקה העיקרי הוא לפתח פרויקטים תיירותיים לפי החלטת משרד התיירות, ומסוף שנת 2012 היא רשאית לפתח פרויקטים תיירותיים גם עבור יתר מש רדי הממשלה. כל הוצאות התפעול של החמ"ת (מינהלה ושכר) מתוקצבות בידי משרד התיירות, וגם עבודות הפיתוח של הפרויקטים נעשות במימון חיצוני, בעיקר של משרד התיירות. נוסף על כך, אחד מיעדיו העיקריים של משרד התיירות הוא לשווק את המוצר התיירותי, ובכלל זה פרויקטים תיירותיים, ולפיכך פועל במשרד התיירות מינהל שיווק האחראי לפעילות זו , בין היתר מול כלי התקשורת. כמו כן, למשרד התיירות יש אגף דוברות הממונה על הקשר עם כלי התקשורת. על רקע זה, מתעורר ספק בדבר הנחיצות והכדאיות הכלכלית של רכישת שירותי תקשורת ושל ליווי מול כלי התקשורת. משרד מבקר המדינה מעיר כי החמ"ת לא המציאה לו מסמכים המעידים כי בעת קבלת ה החלטה לבצע את ההתקשרות ובעת קבלת ההחלטות להאריכה נשקלו כהלכה נחיצותם של שירותי תקשורת וכדאיותם הכלכלית. יצוין כי בישיבות ועדת המכרזים שבהן הוחלט לאשרר את הארכות ההתקשרות בפטור ממכרז הועלו טעמים באשר להמשך קבלת שירותי הליווי האסטרטגי , אך לא נידונו שירותי התקשורת הכלולים בהסכם. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי עליה להשלים בהקדם את טיפולה ברשימות המציעים על פי תקנות חובת המכרזים כדי להבטיח למציעים בכוח שוויון הזדמנויות וכדי להבטיח לחברה התקשרות בתנאים מיטביים. משרד מבקר המדינה העלה כי בשנים 2013 -2011 לא דיווחה ועדת המכרזים לוועדת הביקורת בכלל על התקשרויות בפטור ממכרז שעליהן החליטו מנכ"ל החברה או הוועדה לבחינת נותני שירותים. בידי החמ"ת גם לא היה להמציא למשרד מבקר המדינה את סכומי ההתקשרויות שאושרו בפטור ממכרז בשנים האמורות על ידי המנכ"ל ועל ידי הוועדה לבחינת נותני שירותים. ועדת הביקורת גם היא לא וידאה כי היא מקבלת דיווח על כל ההתקשרויות שהוחלט לבצען בפטור ממכרז, ומכאן שבכל התקופה הנבדקת ועד מועד סיום הביקורת לא מילאה ועדת הביקורת את חובתה שבתקנות לקיים מעקב שוטף בנושא זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על ועדת המכרזים להקפיד ולהעביר לוועדת הביקורת אחת לרבעון, באופן שוטף, דיווחים על כל ההתקשרויות לסוגיהן שהוחלט לבצע בפטור ממכרז, ועל ועדת הביקורת לוודא את קבלת הדיווח ולבקר את התקינות ואת הנאותות של החלטות אלה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי עצם הדבר שהתקשרות אינה טעונה מכרז על פי תקנות חובת המכרזים אינו פוטר גוף ציבורי מחובתו לנהוג בח יסכון ובאחר יות בכספי ציבור המופקדים בידיו בנאמנות. התקשרות לכתיבת נהלים אינה חלק ממהלך העסקים הרגיל של החמ"ת. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה כי בטרם תובא ההתקשרות בפני ועדת המכרזים, תבדוק החמ"ת חלופות ו תקבל הצעות מחיר נוספות לכתיבת הנהלים, כשם שקיבלה מהיועץ הארגוני. בחינה בסיסית זו יכלה לסייע לחמ"ת לשקול כראוי את מורכבות ו של תהליך כתיבת הנהלים ו את סבירותה של עלות ההתקשרות לכתיבתם בהתחשב , בין היתר , ביתרונות שבהתקשרות עם היועץ הארגוני.	95

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.