Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
רשות השידור הישראלי (בפירוק) . ענייני מנהל וארגון - רשות השידור בעת הפנייה לוועדת הכספים היה הליך בחירת הפרויקטור בשלביו האחרונים, אך מנהל הרדיו בעברית (בפועל) לא מסר זאת לוועדה. תחת זאת הוא ביקש אישור עקרוני להעסקת פרויקטור תוך יצירת הרושם שהתהליך רק בתחילת דרכו, ולפיכך ביקש יו"ר ועדת הכספים תיאור תפקיד, הערכת עלויות וקציבת תקופת העבודה. מטבע הדברים מנהל במינוי זמני מתקשה בתכנון לטווח הארוך ובקבלת החלטות קשות. בכך מוחלשת עצמתו הניהולית - הן כלפי הכפופים לו והן כלפי ההנהלה. חשיבו ת מינוי קבוע רבה יותר בתקופה שבה התחרות בתחום השידור הולכת וגוברת. החלטה זו שונה מהותית מההחלטה המקורית של הוועד המנהל בדבר "ייעוץ חיצוני למנכ"ל" ומהחלטת צוות הרפורמה לגייס פרויקטור חיצוני ונובעת מאופן א יתורו ובחירתו של הפרויקטור. ראוי היה שהמנכ"ל או מישהו מטעמו יעדכן את ועדת הכספים של הרשות ואת צוות הרפורמה בעניין שינוי זה, ואולם לא התקיים כל דיון מחודש בנושא ולא נדונו הטעמים שהביאו להפיכת ההחלטה על פיה. .שהוגדר כ"מנהל פרויקט בכיר". נקבע שעליו יהיה לרכז את כל העבודה לקראת שיקום התשתית הטכנולוגית של הרשות, הטמעת טכנולוגיות חדשות ושינוי דפוסי עבודה שנובעים מהם מבלי לבקש שנית את אישור הוועד המנהל לכך. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי עיתונאי ה ' המשיך את עבודתו הפרטית עד יוני 2010 .בלי אישור בעוד האישור של הוועד המנהל מיוני 2008 עסק ב"ייעוץ חיצוני למנכ"ל להכנת המכרזים ולרכישת הציוד החדש", צוות הרפורמה בחר פרויקטור מאפייני הטיפול בהעסקת עיתונאי ח' והמגיש ברדיו דומים- המנכ"ל קבע עובדות מוגמרות לגבי העסקת השניים, ורק לאחר שהרשות החלה להעסיקם הוא החל להסדיר את ההתקשרות. כך יצר בעצם המנכ"ל מחויבות לגורמים המקצועיים ברשות להכשיר את הסיכומים שהגיע אליהם, בניגוד לכללי מינהל תקין ולשמש חותמת גומי להתנהלותו. .משרד מבקר המדינה ער לעובדה שהתקציב לאותן שנים הוכן כאשר הרשות נמצאה במצב משברי, כאשר מחד גיסא, קטנו הכנסותיה לאחר שאגרת הטלוויזיה הופחתה בחוק, ומאידך גיסא, היא מוגבלת ביכולתה להפחית את תשלומי השכר שהיא משלמת. עם זאת, חובה על הרשות לגבש ולהגיש מדי שנה הצעת תקציב המושתת על הנחות פסימיות. רק כך יהיה אפשר להתמודד באופן אחראי עם אי-הוודאות שהיא נחלתה של	הנהלת הרשות והיו"ר דאז נמנעו מבחירת מנהל מקצועי למדיה העיקרית ברשות בהליך מכרזי, ותחת זו מינו במשך למעלה משלוש שנים מנהל זמני למדיה עיקרית ומרכזית של הרשות. עקב כך לא היה מעמדו של מנהל הטלוויזיה בעברית (בפועל) איתן מול ההנהלה ומול שאר המנהלים הבכירים של הטלוויזיה, והדבר היה עלול להשפיע על האופן שבו קיבל החלטות ניהוליות. על הרשות היה לבחור במנהל קבוע לטלוויזיה בעברית בהליך מכרזי.	878
משרד האוצר . מינהל הרכב הממשלתי לדעת משרד מבקר המדינה על אגף החשכ"ל לקבוע לוחות זמנים למעבר למערכת מידע מתאימה אחת ועדכנית, שתשולב במערכת החשבונאית הממשלתית. מעבר זה יגביר את אמינות הנתונים, יבטל את הצורך בעבודה על שתי מערכות במקביל, וכן יתרום לניהול חשבונאי נאות של כלי הרכב של המינהל, כפי הנדרש על פי כללי החשבונאות בעניין רכוש קבוע. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמינהל הרכב ישקול להתקין מערכות איתור בצי רכבי האיגום של משרדי הממשלה ולצורך כך יגדיר מחדש את נוהלי העבודה ואת סדרי הבקרה והדיווח. התקנת מערכות מסוג זה תתרום לשיפור ניכר ביכולת הבקרה והפיקוח על צי רכבי האיגום ועל הנהגים, להתייעלות ולחיסכון ניכר בעלויות התפעול של אותם כלי רכב. כמו כן, סביר שהתקנת מערכות אלו תתרום גם לצמצום מספר גנֵבות הרכב. לדעת משרד מבקר המדינה, טרם החלפת הערבות, מן הראוי היה להביא בפני מקבלי ההחלטות באגף החשכ"ל את נתוניה הכספיים המשופרים של החברה האם ושל החברות שבשליטתה, לצורך בחינה מחודשת ומעודכנת של ההחלטה. ייתכן שלאור הנתונים הללו הייתה הוועדה מקבלת החלטה שונה בדבר מימוש הערבות הבנקאית או החלפתה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה כי ההחלטה אם להמשיך לפעול בשיטת הליסינג התפעולי או לחזור לשיטת הרכישה של כלי רכב תתקבל בצורה מסודרת, מתועדת ובפורום המתאים לכך. החלטה זו היא בעלת השלכות כלכליות ממשיות ויש מקום לבחון אותה בצורה מקצועית ושקולה. במהלך הביקורת עלה פער ניכר בין תפיסתו של אגף החשכ"ל את תפקידו של מינהל הרכב לבין רמת המשאבים וכוח האדם שעומדים לרשותו. להלן דוגמאות: משרד מבקר המדינה מעיר כי על פי סעיף 25 ()(א6 ,) לחוק הגנת השכר התשי"ח- 1958 אין לנכות חוב משכרו של העובד, אלא על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד. משכך, מינהל הרכב אינו רשאי לנכות סכום כלשהו מאותם עובדים שטרם חתמו על טופס ההתחייבות. נמצא כי בשש השנים האחרונות, מינהל הרכב לא בחן לעומק את העלויות הכספיות של חלופת ה"הקצאה הזמנית" על ידי המאגר 12 בהשוואה לשכירת רכב מחברות השכרה חיצונית אשר זכו במכרז. מתברר כי יש כלי רכב ממשלתיים רבים אשר נהגיהם הסירו את המדבקה הנושאת את מספר המוקד הטלפוני. בביקורת שערכה ניידת בטיחות של משרד התחבורה באוקטובר 2009 נבדקו47 כלי רכב ממשלתיים, ורק לשלושה מתוכם היו מדבקות "נוהל המעקב".	עוד נמצא כי מינהל הרכב לא קבע קריטריונים ברורים ומדידים כתשומה להחלטה אילו כלי רכב לייעד להקצאות זמניות ואילו כלי רכב לייעד למכירה במכרזי המכר. כמו כן, הרישום במערכת המידע של מינהל הרכב	879
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31.12.09 – הרישום החשבונאי של רכוש קבוע ומלאי לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות חשבונאית עליונה לסיומו של תהליך בדיקת סוגיית ה"שליטה" על ידי החשכ"ל בהקדם על מנת לאחד את כל הישויות הנשלטות על ידי המדינה בדוחות הכספיים. זירוז תהליך זה יתרום להצגה חשבונאית נאותה ומדויקת יותר של הרכוש הקבוע שנמצא בשליטת המדינה. . את דיווחיהם במועד, כנדרש בהוראת התכ"ם. הקפדה על כך תדרבן את המשרדים להעביר את דיווחיהם כנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, אי -קיום ביקורות המצאי בבתי החולים הכלליים במשך תשע שנים משמעותו אי-קיום הוראת התכ"ם, והוא פוגע מאוד ביכולת משרד הבריאות ובתי החולים לפקח ולשמור על רכוש הציבור שהועמד לרשותם ועלול ליצור פתח לפג יעה בטוהר המידות. בדרך זו אמינות נתוני הרכוש הקבוע המוצגים בדוחות מוטלת בספק רב. על הנהלת משרד הבריאות והחשכ"ל לקבוע לוחות זמנים ותאריך יעד מחייבים לפתרון הבעיה. .לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב ביותר להשלים את סקר מיפוי הנדל"ן של בתי החולים בהקדם ולרשום אותם ברישום החשבונאי הנאות בהתאם לתוצאותיו. מדובר בליקוי מהותי שעליו הצביע משרד מבקר המדינה כבר לפני כחמש שנים, והגיע הזמן לתקנו. שווי הנכסים המנוהלים על ידי משרד הביטחון הוא מרכיב מהותי בשווי הנכסים הכולל של המדינה. מאחר שהמדינה הפקידה באחריות משרד הביטחון נכסים בהיקף ניכר, מחויב המשרד לניהולם התקין. על הנהלת לדעת משרד מבקר המדינה, יש להשלים בהקדם את הליך הבירור עם החברות המשכנות בעניין הבעלות על הדירות בסעיף "רכוש בהשקעה" ואת הליך מיפוין ולדאוג לרישום החשבונאי בהתאם לתוצאות הבירור. .המשרד לתת עדיפות לטיפול בסוגיה זו, לקבוע לוחות זמנים מחייבים לפתרונה ולהקצות לשם כך את המשאבים הנדרשים. אי -רישומם ואי - ניהולם החשבונאי כיאות של נכסי המדינה שבידי משרד הביטחון משמעותם התנהלות בלתי -תקינה אשר יכולה להביא לפגיעה בבעלות המדינה על נכסיה ובאמינות הנתונים המוצגים בדוחות הכספיים שלה. כאמור, הנכסים שבבעלות משרד החוץ הממוקמים מחוץ לגבולות המדינה עדיין אינם מופיעים בדוחות הכספיים, והליקוי שהוצג עוד בדוח 55 ב טרם תוקן.	לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות מכרעת לרישום נכסים אלו בערכי שווי הוגן לאור הפער העצום בין ערכים אלו, המבטאים את שוויים הכלכלי המעודכן, לבין נתוני העלות ההיסטוריים שרשומים להם בעת סיום הביקורת. רישום זה יתרום לעליה ניכרת בערך ההשקעה ב"רכוש מינהלי" בדוחות הכספיים ויבטא בצורה נאותה ואמינה יותר את שווי הנכסים שבידי הממשלה.	880
משרד ראש הממשלה . ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן במשרדי ממשלה נמצא, כי למרות השינויים הטכנולוגיים המפליגים שחלו משנות השמונים של המאה העשרים בסביבת העבודה הממשלתית, לא עדכנה הנציבות את הוראותיה למשרדי הממשלה ולא קבעה כללים לניהול רשומות אלקטרוניות ואף לא אימצה כללים המתאימים לפעילות משרדי הממשלה שקבעו בעניין זה גורמים אחרים. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הנציבות לקבוע כללים לגבי רשומות אלקטרוניות לרבות לגבי ההתכתבות בדואר האלקטרוני, שימור התכתובת ותיוקה (בעניין השימוש בדואר אלקטרוני ראו להלן). הביקורת הנוכחית העלתה, כי עד שנת 2007 לא היה לגנזך מנהל מערכות מידע. לכן חסר הגנזך את היכולת המקצועית להיערך להדרכת משרדי הממשלה בכל הנוגע לניהול הרשומות האלקטרוניות וכן את היכולת המקצועית להיערך להכנת תשתית טכנולוגית בגנזך לקליטת רשומות אלקטרוניות מהמשרדים. משרד מבקר המדינה מעיר כי תקצוב שלב ההקמה הראשון אינו ערובה להצטרפות משרדי הממשלה לפרויקט. מן הראוי שבטרם ישקיע משרד האוצר כספים נוספים בהקמת המערכת, יבחן את נכונותם של משרדי הממשלה לאמץ אותה ויקבל התחייבות לעשות כן מהנהלות המשרדים המעוניינות בה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שעיקר העבודה נעשית באמצעות מערכות ממוחשבות, יש להגדיר מנהל רשומות כאחראי לרשומות אלקטרוניות. הגדרה של אחראי שמנהל רק רשומות פיזיות מנציחה את המצב בעבר. עולה חשש שאם תתקבל המלצה לפיה יוגדר תפקיד של ממונה על ניהול רשומות שאינו מנהל רשומות אלקטרוניות, ייבחרו או יקודמו לתפקיד זה עובדים שאינם יכולים להתמודד עם דרישותיו הטכנולוגיות ויקובע המצב הקיים במשרדי ממשלה רבים של העדר ניהול מקצועי של הרשומות האלקטרוניות. משרד מבקר המדינה מעיר שאין הצדקה לסחבת רבת שנים בטיפול הנציבות בנושא; בין שתחליט לאשר את המלצות הוועדה השנייה ובין שלא, עליה להחליט בתוך זמן קצר על שיטה מתאימה ולנקוט צעדים להפעילה. הואיל ורוב הרשומות הנוצרות כיום על ידי העובדים במשרדי הממשלה הן אלקטרוניות, ראוי שהאחראים לרשומות יוכשרו לתפקידם או שמלכתחילה יידרשו להגיע אחרי הכשרה מתאימה לתפקיד. הצבת עובדים חסרי ידע מקצועי די הצורך היא מחדל שעלול לפגוע בעבודה השוטפת של המשרדים ולגרום לאבדן מידע בעל ערך מקצועי והיסטורי. על גופי המטה בממשלה ועל הנהלות המשרדים לוודא שלתפקידי האחראים לרשומות ימונו עובדים בעלי יכולת מקצועית מתאימה ומעמד הולם בהיררכיה של המשרד, כדי שיוכלו להדריך את עובדי המשרד ומנהליו. המערכת הממוחשבת של הגנזך: הביקורת העלתה כי המערכת טעונה שדרוג, שכן היא אינה מאפשרת לקלוט רשומות אלקטרוניות רבות ולארגן אותן באופן שיאפשר לעיין בהן בעתיד ולאחזר את המידע האגור בהן. המערכת אינה מסוגלת לקלוט את כל הרשומות האלקטרוניות שמשרדי הממשלה צריכים להפקיד בגנזך. מסמך האפיון הנדרש על פי נוהל מפת"ח הוא רכיב חיוני בכל פרויקט מחשוב - הוא מושתת על אפיון תהליכי העבודה של הלקוחות שאליהם מכוונת מערכת המחשוב ועל התייחסות ל דרכים לייעל את תהליכי עבודתם. מסמך האפיון הוא בסיס להחלטה אם לקיים מכרז לבחירת ספק שייתן את הפתרונות הנדרשים והוא מגדיר את הדרישות במכרז. באגף החשכ"ל נעשות פעולות לקראת קיום מכרז בנוגע לפרויקט סע"ר בלי שקודם לכך הוכן מסמך אפיון, כנדרש בנוהל מפת"ח. משעה שנכתב מסמך הייזום לפרויקט סע"ר ב- 2005 , נאסף ידע בניהול רשומות אלקטרוניות אצל הגנזך, ויש לבחון אפוא כיצד ניתן להשתמש בו בתהליך התכנון של המערכת הממוחשבת. מן הראוי לשלב בתכנון הפרויקט את הסמנכ"לים לענייני מינהל, שהם הגורמים הבכירים המופקדים על העבודה המינהלית במשרדי הממשלה, ולא להותיר אותו בידי המנמ"רים, שתפקידם לתת פתרונות טכנולוגיים. עוד יש לקבוע גורם מרכזי ברמה הממשלתית, כמו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שיפקח על התקדמותו של הפרויקט וייצור מחויבות של משרדי הממשלה להטמעתו.	משרד מבקר המדינה מעיר, מסמך הג נזך עוסק באופן מפורט ובהיר בסוגיות שונות הנוגעות לניהול הדוא"ל ויש לו חשיבות רבה עבור משרדי הממשלה כתשתית לניסוח נוהל מחייב לעובדים. עם זאת, במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2010 , הגנזך הסתפק בפרסום המסמך באתר האינטרנט שלו והוא לא עוּבד לנוהל מחייב. נוהל מחייב צ ריך לקבוע באופן ברור את חובות העובדים ואת אחריות המנהלים בנושא שהנוהל עוסק בו ואת מועד כניסתו של הנוהל לתוקף. מסמך הגנזך לא נוסח כנוהל מחייב ולא כלל את כל הפרטים הרלוונטיים לשם כך. (ב) כשם שהנציבות קבעה כללים בעידן שבו השתמשו משרדי הממשלה במסמכי נייר, כך היה עליה לפעול כדי ליצור כללים הנוגעים לשימוש בדוא"ל. נדרשת קביעת כללים אחידים למשרדי הממשלה וליחידותיה לניהול הדוא"ל ותיעודו. בין השאר, נדרש לנסח כללים המציינים מה מכלל המסרים של הדוא"ל שייכים למשרד וכיצד על העובד לנהוג בהם כדי לתייקם במערכת המשרדית הממוח שבת לניהול מסמכים. על הגנז ועל הנציבות לפעול עם ההנהלות של משרדי הממשלה לפרסום נוהל מחייב לניהול דוא"ל ולאחר מכן להטמיעו בתהליכי העבודה שלהם. ללא כללי עבודה אין בקרה על מידע שמועבר באמצעות הדוא"ל וקיים חשש לאובדן מידע על פעולות שנעשו בארגון ועל הרקע להן, אם ההנחיות להן ניתנו באמצעות הדוא"ל והן לא נשמרו בצורה שיטתית.	881
המשרד להגנת הסביבה . פעולות אכיפה בתחומי הגנת הסביבה - ממצאי מעקב משנת 2009 אגף החשבות עוקב באופן רציף אחר כל הקנסות שהטילו בתי המשפט ואחר הליך גבייתם, ועובר למועד סיום הביקורת הוא פועל להסדרת האי -התאמות. בנוסף, מאוגוסט 2009 המשרד אחראי לגביית קנסות שהטילו בתי המשפט, ובהתאם לכך, הם חדלו להנפיק שוברי תשלום בתיקים אלו. עוד נמצא כי בשנים 2009 -2010 (עד סוף אוגוסט) נגבו, או היו בהליכי גבייה, כ -74% מכלל הקנסות שהטילו בתי המשפט בגין עברות של ברירת משפט, ורק כ-%18 טרם נגבו28. עוד נמצא כי בשנים אלה נגבו כ- 56% מכלל הקנסות שהטילו בתי המשפט בכתבי אישום שמקורם בתיקי חקירה שנפתחו במשטרה הירוקה, וכ-%23 טרם נגבו29. יוצא אפוא שמשנת 2009 שיפר המשרד את הליך גביית החובות שמקורם בפסקי דין שהטילו בתי המשפט, אבל הוא עדיין מנהל את הליך הגבייה במערכות ממוחשבות מיושנות שאינן יעילות הפוגמות ביכולתו לגבות את חובותיו. כמו כן עדיין נרשם שיעור ניכר של פסקי דין שטרם מומשו. נמצא כי בתחילת שנת 2007 פעל אשכול אכיפה לעצירת ההתיישנות בתיקי חוב שהמועד האחרון לתשלום הקנס חל בחודשים ינואר-ספטמבר 2004 , ועד סוף אותה שנה עצר את התיישנותם של כ- 8,000 תיקי חוב והצליח לגבות כ-1.5 .מיליון ש"ח בסוף 2007 התקשר המשרד עם שתי חברות גבייה למתן שירותי גבייה, ומאמצע שנת 2008 החל המשרד לגבות את חובותיו באמצעותן. עד סוף 2009 המשרד העביר להן את הטיפול בכ - 22,000 תיקי חוב. עד מועד סיום הביקורת, סך הקנסות שגבו חברות הגבייה היה כ-7.6 .מיליון ש"ח אולם גם כאן אין בידי המשרד נתונים בנוגע לחוב המצרפי שיראו איזה לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להגביר את יעילות האכיפה אין די בהוספת משאבי כוח אדם, ועל הגופים המוסמכים - הנהלת המשרד, המשטרה הירוקה, רשות הטבע והגנים - לפעול למבנה ארגוני ולהסמכה מקצועית שיביא לידי יישום יעיל של התגבור בכוח האדם. במעקב נמצא כי בשנת 2009 נרשמה מגמת שיפור במשך הטיפול בתיקי חקירה עד להעברתם לתובע חיצוני: בשנים 2007 ו- 2008 חלפו 235 ימים ו-168 ימים, בהתאמה, ובשנת 2009 חלפו רק75 ימים. עוד עלה במעקב כי מגמת שיפור נרשמה גם במשך הטיפול ממועד העברת תיק חקירה לתובע חיצוני עד הגשת כתב אישום: בשנת 2007 חלפו146 ימים בממוצע, בשנת 2008 - 125 ובשנת 2009 - חלפו27 .ימים יוצא אפוא כי בשנים 2007 ו- 2008 משך הטיפול של הלשכה המשפטית עדיין היה ארוך מדי: 381 ימים ו-293 ימים, בהתאמה. אולם בשנת 2009 זמן הטיפול הצטמצם בכשליש ועמד על ממוצע של 102 ימים בלבד ממועד קבלת תיק חקירה בלשכה המשפטית ועד הגשת כתב אישום על ידי תובע חיצוני. .במעקב נמצא כי בשנים 2007-2010 (עד אוקטובר) ביקשו להישפט 2,317 אנשים שקיבלו הודעות תשלום קנס, ומתוכן הועברו לתובע חיצוני 1,926 (כ-83% ) בקשות. בתקופה האמורה בוטלו רק 19 בקשות עקב התיישנות. יוצא אפוא כי המשרד הצליח לתקן ליקוי זה. המבנה הארגוני של המשרד כולל שבעה מחוזות, ותפקידם של עובדי המחוזות הוא לבצע אכיפה לפי מדיניות המשרד, הנקבעת על ידי הנהלת המשרד. אחת מחולשותיה של מעו"ף באה לידי ביטוי בשימושם של גורמי האכיפה במחוזות בדוחות משלהם שאין להם ממשק עם המערכת המרכזית, וכפועל יוצא לא ניתן לבנות מסד נתונים ארצי שלם ועדכני שישמש בסיס לקבלת החלטות, לקביעת מדיניות אכיפה ולגיבוש תכניות עבודה שנתיות. נראה אפוא שעבודת מערך ברירות המשפט נעשית ללא מערכת ממוחשבת המותאמת לצרכיו ולהיקף העבודה שלו. נמצא כי רק באמצע שנת 2010 החליטו חברי הנהלת הקרן לשמירת הניקיון20 על הקצאת תקציב, כ -1.8 מיליון ש"ח, להקמת מערכת ממוחשבת חדשה למערך ברירות משפט, ואגף מערכות מידע במשרד החל באפיון ו בפיתוח של מערכת זו שתענה על צורכי מערך ברירות משפט, תייעל את עבודתו ותיצור תהליך עבודה מהימן בו האפשרות לטעות נמוכה. מכל האמור יוצא כי עד מועד סיום הביקורת, ושלוש שנים לא חר דוח הביקורת הקודם, המערכת הממוחשבת היחידה החדשה שפיתח המשרד היא עבור נאמני הניקיון. יש בכך אמנם כדי לייעל את עבודת מערך ברירות משפט בכל הנוגע להזנת דוחות עברה, אבל זוהי רק מטלה אחת מני רבות. בנוסף, הצפי ליישומה של מערכת ממוחשבת המותאמת לצורכי מערך ברירות משפט הוא לכל המוקדם בסוף שנת 2011. משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח התועלת האפשרית שתבוא לידי ביטוי בעבודה עם מערכת ממוחשבת יעילה - קיצור זמני עבודה והגברת קצב הגבייה - ראוי כי המשרד יאיץ מהלכים אלו. 1. :התברר כי המשרד הצליח לצמצם את הפחת בדוחות העברה מתחילת שנת 2007 עד אוקטובר 2010 ,, פרק הזמן שבו עסק המעקב הופקו כ - 90,200 דוחות עברה, ובהתבסס עליהם הוכנו 73,230 (81% ) הודעות תשלום קנס23( . חלק מהפחת שנוצר%19 ) מקורו בדוחות שבוטלו עקב ליקויים ופגמים. 2. אשר לגביית הקנסות, מ - 73,230 הודעות תשלום קנס שנמסרו בשנים 2007 -2010 (עד סוף אוקטובר), כ - 26,300 (36% ) מהקנסות שולמו מרצון, כ - 26,000 (36% ) מהקנסות הועברו לגבייה, וכ - 2,320 (3% .) מקבלי הודעות קנס ביקשו להישפט 11,630 (כ-16% ) מהקנסות בוטלו עקב החלטת תובע, התיישנות או היעדר כוח אדם או בגלל ליקויים טכניים (דהיינו פחת). לגבי היתר - 9% מהקנסות- השיב המשרד בדצמבר 2010 .כי הם עדיין בטיפולו יוצא אפוא כי אף על פי שחל שיפור בפעילותו של אגף תיאום ואכיפה, עדיין קיים פחת גדול יחסית של כ-16% ,מהקנסות הנובע, לפחות בחלקו מקשיים תפעוליים של האגף.	במעקב נמצא כי הזמן הממוצע מקבלת הבקשה להישפט ועד העברתה לתובע חיצוני התקצר במהלך השנים מ-110 ימים בממוצע בשנת 2007 ל-45 ימים בממוצע בשנת 2010 (עד סוף יונ י), דהיינו חל שיפור ניכר במשך הטיפול הכולל בבקשות להישפט.	882
המשרד להגנת הסביבה . בנייה ירוקה - המשרד להגנת הסביבה לא נמצא כי מכון התקנים בחן את המשתמע מכך שהעמותה בדקה את המבנה של חברה שהיא עמיתה עסקית שלה. מכון התקנים אף לא קבע מנגנון בקרה בנושא ולא פעל לכך שבודק מטעם העמותה לא יוכל להיות מעורב במתן תו ירוק לחברה המשלמת לעמותה אלפי שקלים בשנה. הדברים אמורים גם בהשתתפותם של חברי עמותה אחרים בדיוני מינהלת התו הירוק, שבמסגרתם אושר מתן תו ירוק למשרדי החברה. במדינת ישראל המצב שונה: במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר אישור התקן, נבנו רק שישה מבנים בעלי תו ירוק בשטח כולל של 70,000 מ"ר- שלושה מבנים אושרו בשנים 2007 - 2008 והשלושה האחרים- בשנת 2010 . אף שתקן הבנייה הירוקה מתייחס גם לבנייני מגורים- עיקר השטח המבונה במדינת ישראל - במועד סיום הביקורת לא היה בישראל מבנה מגורים אחד בעל תו ירוק. אמנם מכון התקנים הסדיר את סוגיית שימור הידע בתחום הבנייה הירוקה בהסכם שנחתם עם העמותה, אך לא הקפיד על מימושו. לנוכח העובדה שבמועד סיום הביקורת פעילות המכון בתחום ההכשרה וההסמכה של "מְלַווה בנייה ירוקה" היא ייחודית ואין שנייה לה, יש לכך משנה תוקף. .פרויקטים של עמית עסקי של העמותה או משמש כחבר במינהלת התו הירוק המאשרת את הפרויקטים. במקרים אלו קיים חשש לניגוד עניינים. התו ירוק ניתן במקרה זה שלא לפי הנחיות התקן, משום שלפ יו אין להעניק תו כזה לחלק מבניין. משרד מבקר המדינה לא קיבל הסבר מניח את הדעת למתן התו על סמך ממצאי בדיקה ואישור חפוזים, בייחוד לנוכח העובדה שמדובר בבניין שתוכנן ונבנה כיחידה אחת ומערכותיו משותפות. משרד מבקר המדינה מצא כי נוסף על תפקידיו אלו הוא גם חבר מרכזי בעמותה, ולכן הוא נמצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו הרשמי במכון ובמינהלת תו ירוק לבין עיסוקו בתחום הבנייה הירוקה במסגרת העמותה. לא נמצא כי הוא דיווח בכתב למכון התקנים על חברותו בעמותה כדי שהמכון יוכל לבחון, בין השאר באמצעות יועציו המשפטיים, את סוגיית ניגוד העניינים האמורה. עוד נמצא כי המכון לא דרש ממרכז איכות הסביבה לדווח בכתב על ניגוד העניינים שלו והסתפק בדיווח בעל-פה. המכון אף לא קבע הסדר למניעת ניגוד העניינים שלו. מכל האמור עולה כי ב מועד סיום הביקורת טרם ניצלה הממשלה את מעמדה כצרכן בולט בשוק הבנייה כדי להטמיע בו סטנדרדים חדשים של בנייה ירוקה. .הטמעת מדיניות סביבתית, בפרט בתחום הבנייה הירוקה, מותנית בהחלת מדיניות ממשלתית בין-משרדית אחידה בתחום ובשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. השינוי הנדרש בתחום הבנייה הירוקה בישראל מתמהמה; במועד סיום הביקורת היו במדינה רק שישה מבנים ירוקים, ואף לא אחד מהם הוא מבנה מגורים, אף שכבר בשנת 2003 הכירה הממשלה בחשיבות הבנייה הירוקה וכבר בספטמבר 2005 .אושר תקן הבנייה הירוקה	חברים מרכזיים אחדים בעמותה מתפרנסים, בין השאר, ממתן שירותי ייעוץ על בנייה ירוקה לחב רות מסחריות. לכן יש לנקוט זהירות מרבית טרם חשיפת פרטים על אודות פעילות עסקית ושיווקית של גוף אחר שלא בידיעתו.	883
משרד הכלכלה והתעשייה . סיוע לעסקים קטנים ובינוניים לדעת משרד מבקר המדינה, על הסוכנות לעסקים קטנים לפעול לקידום הטיפול בנושא ולגיבוש מסקנות מוקדם ככל האפשר. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי התמ"ת והאוצר ליישם את החלטת הממשלה במלואה, לרבות ריכוז תכניות הסיוע של מינהל סחר . חוץ ומרכז ההשקעות. יתרה מזו, חשוב עד מאוד שהסוכנות תאסוף מידע רב ככל האפשר על העסקים הקטנים, תבחן את צורכיהם ותרכז את כלל הפעילות הענפה בשאר משרדי הממשלה בנושא עסקים קטנים תחת קורת גג אחת. כך יתאפשר איגום של ידע וניסיון ותיווצר אחידות בגישה לעסקים קטנים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנציבות ועל הסוכנות לפעול במהירות האפשרית כדי לסיים את הליכי המכרז לאיוש תפקידי הליבה בסוכנות כדי שזו תוכל לבצעם במלואם. על משרדי התמ"ת והאוצר לפעול לאלתר להקמתה של ועדת היגוי כדי לאפשר פעילות יעילה ותקינה של הסוכנות. ההליך המייגע של קבלת רישיון עסק עלול להרתיע יזם מהקמת עסק או לגרום לו לקטוע את ההליך בעודו באִּבו ֹ. כשמדובר בעסק קטן שמשאביו מוגבלים, בעיית הביורוקרטיה חמורה פי כמה. בשל העלות הכספית לא אחת העסק אינו מסוגל להיעזר בשירות חיצוני של הגשת בקשה לרישיון עסק וטיפול בה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת לבחון דרכים נוספות לפשט את ההליך כדי להקל על עסקים בכלל ועל עסקים קטנים בפרט. לדעת משרד מבקר המדינה, על הסוכנות לעסקים קטנים להנחות את המנהלים של תכניות הסיוע לגבש מדדי ביצוע לבדיקת הצלחתן. לאחר גיבושם על הסוכנות לבדוק את יעילות התכניות השונות, את נחיצותן ואם יש בהן כפילויות. לדעת משרד מבקר המדינה, ריבוי גופים ממשלתיים המסייעים לעסקים קטנים, שלכל אחד מהם הגדרה שונה ל"עסק קטן", ולרוב הם אינם מתואמים ביניהם ואינם משתפים פעולה זה עם זה, גורם למדיניות בלתי- אחידה בנושא , לעומס תקורות, לכפילויות ולאי -יעילות. על הסוכנות לעסקים קטנים לקבוע מדיניות אחידה בנושא; עליה לרכז את כל תכניות הסיוע הממשלתיות תחת קורת גג אחת39 ; עליה לפקח על פעילותן, לקבל מהן דיווח שוטף ולתאם את התכניות בין הגופים הרלוונטיים כדי להביאם לידי שיתוף פעולה. בהיעדר מערכת ממוחשבת משותפת לתכניות סיוע כה רבות, ייתכנו כפילות בהגשת הסיוע לעסקים ואי -יעילות בהקצאת המשאבים. מן הראוי שהסוכנות תשקול להקים מערכת ממוחשבת משותפת לכל תכניות הסיוע שתצייר תמונה שלמה על אודות הסיוע הממשלתי הניתן לכל עסק ועסק. נוסף על כך, מן הראוי שהסוכנות תפעל להקמת אתר אינטרנט שיכיל את כל המידע הרלוונטי הנחוץ לעסקים קטנים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהממשלה תשקול לייחד פתרונות לעסקים במצוקה על פי אמות מידה שייקבעו במסגרת הקרנות או בתכניות הסיוע הממשלתיות הקיימות או בכל מתכונת אחרת. הקמה של קרן סיוע לעסקים במצוקה חודשים ארוכים לאחר פרוץ משבר כלכלי אין בכוחה לתת מענה ּבַּזמן לעסקים הזקוקים לסיוע מידי.	.לעסקים קטנים ובינוניים (להלן - עסקים קטנים) יש חשיבות רבה בהתפתחותן הכלכלית של מדינות . הם נתפסים כיחידות דינמיות, חדשניות, בעלות יכולת תגובה מהירה ובעלות כושר הסתגלות לדרישות המשתנות של השווקים וכמקור ליצירת מקומות תעסוקה חדשים. חשיבותם גדלה בתקופות של מיתון ואבטלה, שכן הם מהווים אפיק תעסוקתי למובטלים. כפי שנאמר בשני דוחות קודמים של מבקר המדינה משנת 2005 , הושטת סיוע לעסקים קטנים באמצעות גורמים רבים יוצרת אי-אחידות וכפילות, והמטרות המרכזיות שלמענן הוקמה קרן הסיוע למפעלים במצוקה לא הושגו. מדוח זה למדים כי גם בעת קיום הביקורת שממצאיה מוצגים כאן לא היה גוף אחד לריכוז הפעילות הממשלתית הענפה בנוש א העסקים הקטנים, לא היה תכנון כולל לשם כך, ולא היה די שיתוף פעולה בין מנהלי תכניות הסיוע. עד מועד סיום הביקורת לא ניתן מענה לעסקים במצוקה על פי אמות מידה ברורות. כדי לשפר את הסיוע הניתן לעסקים קטנים ולייעלו על הסוכנות לעסקים קטנים לאסוף מידע רב ככל האפשר ע ליהם ולבחון את צורכיהם; עליה לבחון אם תכניות הסיוע הממשלתיות מתאימות להם; לרכז את תכניות הסיוע ולתאם ביניהן ולהפנות לווים המתקשים בהחזר תשלומי ההלוואות מקרנות הסיוע לעסקים קטנים אל תכניות הסיוע; ולדאוג לפתרון הבעיות של מגזר זה. שר התמ"ת דאז, מר בנימין בן -אליעזר, ומשרדו הודיעו למשרד מבקר המדינה כי המלצותיו מקובלות עליהם במלואן, והם יפעלו במסגרת סמכויותיהם ליישומן.	884
משרד הכלכלה והתעשייה . מרכז ההשקעות .לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שבחינת עמידתן של החברות בתכניות שאושרו להן לא תתבסס על ביצוען בעת קבלת בקשות עתידיות של חברות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מרכז ההשקעות לשפר את הבקרה על עמידת החברות בתנאי כתב האישור בתקופת ביצוע ההשקעה; כך יוכל לקבל את ההחלטה על ביטול כתב האישור ועל החזר כספי המענק קודם שהחברה תגיע לחדלות פירעון. לצורך כך ראוי כי בהליך קבלת ההחלטות של מינהלת מרכז ההשקעות בכל הנוגע לחברות שאינן עומדות בתנאי כתב האישור תתקיים התייעצות מקצועית עם חשב משרד התמ"ת. כמו כן, על חשבות משרד התמ"ת ועל מרכז ההשקעות לפעול לקידום הגבייה מחברות שלא השיבו את כספי המענק כנדרש. כן ראוי לשקול את האפשרות שכספים שיתקבלו במסגרת הליכי גבייה מחברות אלה ישמשו שוב את מרכז ההשקעות למתן הטבות למשקיעים. לדעת משרד מבקר המדינה על מרכז ההשקעות בשיתוף משרד האוצר לגבש לאלתר מדיניות ונוהלי עבודה בנושא שיובאו בהם בחשבון גם שיקולים של תכנון השקעות לטווח ארוך. אף על פי שמשרד מבקר המדינה קבע כי יש לעגן אישור תכניות השקעה גדולות בנוהל מוסדר, לא פעל מרכז ההשקעות לקביעת נוהלי עבודה ומדיניות מוגדרת בעניין השקעות ענק במסלול המענקים. הדבר עלול לפגוע בעקרון השוויון ובתהליך קבלת ההחלטות מסוג זה. מהתשובות הסותרות של משרד החקלאות ושל הלשכה המשפטית של משרד התמ"ת עולה כי נושא זה עודנו "נופל בין הכסאות", ותשובותיהם מדגישות את הצורך להקים פורום משותף של מינהלות ההשקעה. .שיתוף הפעולה בין המינהלות וישקלו דרכים לתיאום עמדות בסוגיות המתעוררות מפעם לפעם שיש להן קשר לשלושתן, לסיוע בהתגברות על כשלים וחסמים בפעולתן ולהגדרת תחומי הפעילות של כל מינהלה. אף שיחידת הביקורת הפנימית העירה על כך שהשעבוד הצף אינו בטוחה מספקת, ואף שנוהלי מרכז ההשקעות הסדירו את האפשרות לדרוש ערבות כתנאי לאישור תכנית השקעה במצבים מסוימים, מרכז ההשקעות מסתפק בבטוחה אשר כמעט אינה אפקטיבית ולרוב אינה גורם משמעותי ביכולתו לגבות את החובות מחברות שאינן עומדות בתנאי כתב האישור שניתן להן. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שוועדה המוקמת לבחינת מנגנון ההטבות הניתנות במסגרת החוק תבחן את מכלול ההיבטים הנוגעים ליישום החוק כדי שלא יהיה צורך בהקמת ועדה נוספת זמן קצר לאחר מכן כפי שאירע כמה פעמים בשנים האחרונות.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ממצאי מחקרים, מסקנות ועדות קודמות ומסקנות ועדת שני, ראוי כי הממשלה תמנף את פעילותה של הוועדה ותשתמש בהמלצותיה לש ם גיבוש כלי סיוע אפקטיביים יותר לפיתוח התעשייה באזורי הפיתוח, לרבות קביעת היקף המשאבים שיוקצו ליישום כלי הסיוע ואופן חלוקתם. במסגרת זו ראוי כי הממשלה תבחן באופן מקיף ויסודי את הכלים האפשריים לצמצום פערים חברתיים וצמיחה כלכלית של אזורי הפריפריה.	885
משרד הכלכלה והתעשייה . הכשרה מקצועית לנוער (ב) נתוני פריסת ביקורי הפיקוח הפדגוגי בכיתות בבתי הספר שנבדקו מלמדים כי הפיקוח על מקצועות הליבה רופף: ב-12 בתי הספר שנבדקו נעשו רק 11 ,ביקורי פיקוח פדגוגי בכיתות לעומת 89 ביקורי פיקוח מקצועי בכיתות. בשישה מהם לא נערך ביקור פיקוח פדגוגי בכיתה כלל; בארבעה בתי ספר נוספים נערך רק ביקור פיקוח פדגוגי אחד בכיתה. מניתוח נתוני הפיקוח לפי מקצועות הליבה עולה כי באזרחות ובתנ"ך לא נעשו ביקורי פיקוח פדגוגי בכיתה בכל בתי הספר שנב דקו; באנגלית נעשו שני ביקורי פיקוח פדגוגי בכיתה, וב-11 בתי ספר לא נעשה ביקור כלל; במתמטיקה היו שלושה ביקורי פיקוח פדגוגי, ובתשעה בתי ספר לא נעשה ביקור כלל; בערבית - שני ביקורי פיקוח פדגוגי, ואולם את שניהם עשתה מפקחת שאינה דוברת ערבית. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת על חשיבות קיומו של פיקוח פדגוגי ברמה נאותה. פיקוח זה חשוב במיוחד בשל העובדה שיחידת הפיקוח אינה מקדישה תשומת לב ראויה לפיקוח על מקצועות הליבה, ובד בבד תובע האגף ממשרד החינוך להכיר בזכאותם של תלמידי החניכות הנבחנים בבחינות הבגרות לקבל ציוני מגן בבחינות הבגרות (ראו בפרק על קיומן של שתי מערכות חינוך נפרדות). . יתר על כן, דוחות הפיקוח של המפקחים נמצאים בתיקי בתי הספר במטה של יחידת הפיקוח, אך אינם נרשמים במערכת הממוח שבת של האגף. בלא ניהול ממוחשב או ריכוז ידני של ביקורי הפיקוח, אין לממונה על יחידת הפיקוח כלי שיאפשר לו מעקב עדכני ונוח אחרי פריסת הביקורים. לכשל מתמשך זה של הבקרה אחראים מנהל האגף והממונה על יחידת הפיקוח וגם הנהלת משרד התמ"ת. הביקורת העלתה כי יחידת הפיקוח אינה עוסקת כלל בפיקוח על החניכות במקומות העבודה, איכות ההכשרה הניתנת בהם והתאמתה לתכנית הלימודים. אישור המפקח להגשת החניכים לבחינות חל רק על הלימודים בבית הספר. למרות זאת, האגף מעניק תעודות מקצוע על פי חוק החניכות לבוגרי מקצועות החניכות, ובהן מצוין במפורש כי התלמיד סיים את תקופת החניכות כחוק ורכש את הידיעות הדרושות בעזרת עבודה מעשית. תעודה זו ניתנת גם לתלמידים שעמדו בבחינות בלי שעברו תקופת חניכות במקומות העבודה, וללא כל בדיקה אם חניכותם תאמה את תכנית הכשרתם, בניגוד למתחייב מחוק החניכות. אין באגף נתונים שנתיים על מספר הניגשים לבחינות הבגרות ושיעורם מכלל הלומדים בכיתה י"ב, וכן שיעור הזכאים לתעודת בגרות מאלו שניגשו לבחינות בגרות ל -14 יחידות נתונים אלה חשובים להערכת התרומה של ההכשרה המקצ ועית לנוער משום שתעודה של 14 יחידות מאפשרת לבוגרים להמשיך את לימודיהם במסלול הרצף העל -תיכוני לקראת תארי הנדסאי וטכנאי מוסמך. (א) הנתונים על פריסת ביקורי הפיקוח המקצועי מלמדים כי בענף המינהל, שבו לומדים תלמידים רבים (17 כיתות בחמישה בתי ספר), לא התקיימו כלל ביקורי פיקוח מקצועי בכיתות. בכיתות ט' כלליות (15 כיתות בעשרה בתי ספר) שאינן מתמקדות בהכשרה מקצועית ספצי פית, ותלמידיהן נחשפים לכמה מקצועות לצורך זיהוי פוטנציאל שיאפשר בחירת מקצוע מתאים בכיתות י', לא נעשו ביקורי פיקוח מקצועי בכיתה בתשעה בתי ספר שבהם למדו 13 .כיתות בשני בתי ספר מן השמונה נמצאו אי -ההתאמות האלה: בית ספר אחד דיווח על 133 חודשי נוכחות 22 של תלמידים יותר מהרשום ביומן (כ - 2.5% ); בית ספר שני דיווח על 110 חודשי נוכחות יותר מהרשום ביומן (כ-7%.) .נמצא כי עד סיום הביקורת, אוגוסט 2010 , לא מינתה הנהלת המש רד ועדה שתדון בהמלצה לשנות את חוק החניכות ולכלול בו את המרכיבים שהוצעו כדי לעודד מפעלים לפתח במסגרתם בתי ספר להכשרה מקצועית. הנוהל מטיל על הממונה המחוזי את האחריות לבדוק את הנתונים שמדווחים מבתי הספר ולאשרם, אך אין נהלים המסדירים את האופן שבו תיעשה הבד יקה. בהיעדר נהלים אחידים ומחייבים, ניתן חופש פעולה למחוזות לבחור את דפוס הבדיקה, אך לא ניתנו להם כלים לכך. התוצאה היא שאין בדיקה אחידה שתבטיח את אימות הדיווחים. משרד מבקר המדינה בדק את בקרת הנוכחות של התלמידים במחוז חיפה והצפון ובמחוז תל אביב והמרכז. הביק ורת העלתה כי כתוצאה מהיעדר נוהל שיסדיר את בדיקת הדיווחים של בתי הספר על נוכחות התלמידים, לא נעשתה בקרה נאותה: למחוז הצפון די בבדיקה של התאמת הדיווחים מבתי הספר לרישום ביומנים, הנערכת בבתי הספר בידי עובדים מינהליים של המחוז אחת לשלושה חודשים בערך. יותר מזה, במחוז אין בודקים את ההתאמה בין רשימות הנוכחות שביומן ובין הנוכחות בכיתות בפועל לצורך אישור הדיווחים. למחוז תל אביב והמרכז די בדיווחי בתי הספר שמנהליהם חתומים עליהם, ואינו בודק את אמתותם כלל.	לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לבחון את החלטתה מדצמבר 1989 , ואם תחליט לשנותה עליה לפעול ליישום השינוי ולמניעת אפלייתם של התלמידים במסגרת החינוך המקצועי שמפעיל משרד התמ"ת.	886
משרד הכלכלה והתעשייה . מעונות יום ומשפחתונים לפעוטות מבדיקה של דוחות ביקורי פיקוח שנערכו ב -65 מעונות12 עלה שב -45 מהם (כ-69% .) נמצא לפחות מפגע בטיחות אחד בביקור הפיקוח האחרון ב-21 מעונות נמצאו בחצר חפצים מסוכנים או מתקני משחקים שאינם תקינים או תקניים; ב -12 מעונות נמצאו מכלי גז או דודי מים שאינם ממוגנים כנדרש או שהוצבו במקום שאינו בטיחותי; ב -8 מעונות לא היה לחצן מצוקה המחובר למוקד שירותי חירום או שהחיבור לא היה תקין; וב- 19 מעונות נמצאו גדרות לא תקינות או לא תקניות. כמו כן, ב-4 מעונות מצאה המפקחת את שער המעון פתוח בהגיעה, בניגוד להנחיות. לנוכח ריבוי מפגעי הבטיחות והסכנה הטמונה בהם שומה היה על האגף לפעול ביתר-שאת לאכיפת דרישותיו, אך הביקורת העלתה שהוא לא קבע מנגנון למעקב אחר תיקוני הליקויים ולא פירט אמצעים שינקוט כדי לאכוף אותם. גם כשמפקחות התריעו על מפגעים חמורים, ובהם אף כאלה שכבר .אותרו בביקורי פיקוח קוד מים, לא נמצא שהן בדקו בשיטתיות אם המפגעים אכן הוסרו, ולא נמצא שהאגף נקט אמצעי אכיפה כלשהם להסרתם. להלן דוגמאות: משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שעליו לפעול להחשת איוש התקנים החדשים, וכן ראוי שיבחן דרכים לייעל את עבודת הפיקוח ואת תכנונה, כך שלא יישנה מצב שבמעונות רבים לא נערכים ביקורי פיקוח במשך שנים אחדות. (ב) עוד העלתה הבדיקה שגם במקרים שבהם התקבלו טופסי דיווח מהרשויות ומהזכיינים לא ניהל האגף בקרה ומעקב אחר תוכנם, והם מונחים במשרדיו כאבן שאין לה הופכין. האגף לא בדק אם הרכזות אכן ביצעו את ביקורי התצפית וההדרכה בתדירות שנקבעה בהנחיות, ואם עמדו בחובתן לערוך השתלמויות כנדרש, וגם לא העיר לרשות או לזכיין במקרים שבהם לא מולאו הנחיותיו. לעניין זה יצוין שבבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה בדבר תדירות ביקוריהן של רכזות מטעם זכיין א במשפחתונים שעליהם הופקד בשנת הלימודים התש"ע נמצא שברוב המשפחתונים נערך ביקור אחד בחודש לכל היותר, ולא שניים כפי שדורש האגף. משרד מבקר המדינה העיר שעל האגף לבחון את האפשרות לקבל את דיווחי הרכזות גם בקובץ ממוחשב. כך יוכל לעבד את הנתונים במהירות ולקיים בקרה ומעקב יעילים. (ג) לפי הנחיות האגף, על הרכזות לתעד בדוח מפורט את ביקוריהן ואת תצפיותיהן, אך לא נמצא שהאגף ביקש לבחון את הדוחות הללו כפי שראוי היה שיעשה מפעם לפעם. בדיקת דוחות מפורטים של זכיין א משנת 2010 העלתה מקרה של משפחתון השוכן בדירה בקומה החמישית, שחלונותיו לא היו מסורגים כמתחייב מהנחיות האגף. כאמור, כשעולות בעיות מיוחדות במשפחתון, על הרכזת להעלותן בפני ועדת היגוי מקומית, אך לא נמצא שהדבר נעשה במקרה זה. כמו כן, מדוחות הרכזות עולה שהן מצאו במשפחתונים ליקויי בטיחות חוזרים ונשנים, כמו היעדר שער הפרדה במטבח המונע כניסת פעוטות. )(א מתוך 14 רשויות במחוז שהופקדו על כ-450 ,משפחתונים9 רשויות לא דיווחו על כ-360 משפחתונים שבתחומן, ובהן עיריית בני ברק, שבה פועלים כ -170 משפחתונים. כמו כן, מתוך כ -355 משפחתונים שעליהם הופקדו שלושת הזכיינים, לא הועברו דיווחים על כ -245 .משפחתונים זכיין א למשל הופקד על כ -190 משפחתונים, ונכון למועד סיום הביקורת לא נמצא שהעביר דיווחים כלל. יוצא אפוא שבמחוז לא התקבלו דיווחים על פעילות הרכזות בכ-600 מתוך כ-800 המשפחתונים הפועלים בתחומו (75% ). ואף על פי כן, לא נמצא שהמחוז עמד על כך שיקבלם מהרשויות ומהזכיינים כפי שהיה עליו לעשות. עוד יצוין שגם במקרים שהרשויות או הזכיינים העבירו דיווחים, הם בדרך כלל לא עשו זאת מדי חודש בחודשו, ומספר הדיווחים שהתקבלו היה חסר. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שבוועדות המשנה היו חברים גורמים מקצועי ים מהמשרד, ואף שהחלטותיהן היו בגדר המלצות, ראוי היה, לנוכח הוראות התקשי"ר דאז ולמען הסר ספק, שלא למנות עוזר מנכ"ל כחבר בהן. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שמינוי עוזרי המנכ"ל על ידי ועדת המכרזים כחברים בוועדות משנה היה מנוגד להוראות התקשי"ר שחלו אז, שלפיהן לעובדי לשכה אסור היה להתערב בעבודת הגורמים המקצועיים של המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, אם סבור היועץ המשפטי של משרד התמ"ת שהנחיית היועץ המשפטי לממשלה אינה ברורה , עליו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש הבהרות, הן בדבר יישומו של עניין מסוים והן בדבר ההנחיה בכללותה.	משרד מבקר המדינה העיר שהגבלת הבחירה לזכיין אחד עלולה להביא לידי תלות של משרד התמ"ת בזכיין, ובהיעדר תחרות אין לזכיין תמריץ לשפר את השירות שהוא נותן. כמו כן, נמנעת ממשרד התמ"ת האפשרות להשוות בין זכיינים, שיש בה כדי לתרום לפיקוח יעיל. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שבתום תקופת הזיכיון, ובהתחשב במאפייני השירות המבוקש, כגון היקפו הכלכלי ומספר נותני השירות הפוטנציאליים, ישקול משרד התמ"ת דרכים לייעל את השירות ולשפרו, לרבות האפשרות לשלב עוד זכיין בכל מגזר.	887
חברת נמל חיפה בע_מ . מערכת לניהול מכולות - חברת נמל חיפה בע_מ משרד מבקר המדינה העיר לנמל חיפה כי אמות המידה לבחינת ההצעות היו צריכות להיקבע טרם פנייתו אליהן על מנת שבחינת הצעות הספקים תתבצע לפיהן. לא היה נכון לבחון את ההצעות של הספקים ולגבש עמדה סופית בנוגע להצעה המועדפת לפני שוועדת המכרזים אישרה את אמות המידה. הדיון של ועדת המכרזים באמות המידה ואישורן לאחר שכבר ידעה כי שבועיים קודם לכן קבע נמל חיפה מציע מועדף על בסיס של השוואה מפורטת בין ההצעות, עלול לעורר חשש כי ההליך לא נעשה באופן שוויוני. משרד מבקר המדינה מעיר כי הנמל גם לא פעל על פי אמות המידה שקבע לניקוד מרכיבי המחיר והאיכות במכרזים, משום שבהתחשב בכך שהמוצר של חברה ב' הוא מוצר מדף, היה עליו לשקלל את ההצעות ביחס של 80% למחיר ו-20% לאיכות אולמצער ביחס של 60% למחיר ו-40% .לאיכות הפער בין משקלות אלו למשקלות שניתנו בפועל (80% איכות- 20% .מחיר) גדול טיפול הדירקטוריון במסקנות המבקר הפנימי היה אטי, והוא לא החליט החלטות תכליתיות להסדרת המצב . רק בסוף אוקטובר 2008 , עשרה חודשים לאחר שדוח המבקר הפנימי נמסר למנכ"ל, נדון הפרויקט בהנהלת הנמל בדיון לקראת הטמעת המערכת. כאמור, רק בפברואר 2009 .מונה מנהל לפרויקט למרות כישלון הנמל בהכנסת המערכת לשימוש העלתה הביקורת כי ב -17 ישיבות דירקטוריון שכונסו בין יוני 2008 למרס 2009 לאהתקיים דיון ממשי בנוגע לניהול הפרויקט, למעט פעמיים שבהן דנו בהיבטים מסוימים שלו - בדיון אחד נקבעו קריטריונים לצוות טיפול ב- TOS ; באחרדווח כי מונה מנהל פרויקט. .אף שבישיבה עלה עניין דחיפות הטמעת המערכת ו אף שהוצגו חלופות לפתרון לא דן הדירקטוריון בכך ודחה את החלטתו למועד מאוחר יותר, אולם החלטה בעניין החלו פות להטמעת המערכת מעולם לא התקבלה, וכשנה וחצי לאחר מכן החליטה הנהלת הנמל לנטוש את המערכת של חברה א' ולהתקשר עם חברה ב'. יוצא אפוא כי פרט למינוי מנהל פרויקט , למעלה משנה לאחר שהמבקר הפנימי הגיש את הדוח לא יושמו המלצותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, עמדת ח נ"י והמחלוקת אתה בעניין המחויבות של נמל חיפה כלפי חברה א' הייתה צריכה להיות מובאת לפני דירקטוריון הנמל כדי שיבחן אותה. מטבע הדברים, כשפרויקט נקלע למשבר נדרשת המערכת הניהולית לחשיבה מחודשת בעניינו. עם זאת, כל ה חלטה שמתקבלת במצב כזה ובעיקר אם פירושה אבדן השקעות של מיליוני ש"ח, ראוי כי תתקבל לאחר בחינה יסודית ומפורטת של הנושא על כל צדדיו. הנושא חייב להיות מוצג לדירקטוריון החברה מכל היבטיו, באופן שהחלטתו לגביו תתקבל לאחר שקלול כל המידע הרלוונטי. ממצאיו של פרק זה אי נם באים ללמד על חלופה שהיה ראוי לאמץ, אלא על ליקויים בהליך שקיים נמל חיפה לפני קבלת ההחלטה בדבר החלפת הספק. ראוי כי המסקנות והלקחים מממצאי פרק זה יופקו וייושמו בתהליכי קבלת החלטות דומים אשר להם תידרש הנהלת הנמל בעתיד. מנכ"ל נמל חיפה קבע אפוא יחס משקלות הפוך לאותו מוצר שהציעו אותם מציעים בשנת 2002 . יצוין כי העובדה שהחוזה עם חברה א' גרם משבר בגלל המחיר מעוררת את השאלה מדוע בשלב זה הוחלט כי המחיר יהיה בעל ערך שולי לעומת האיכות. עוד יצוין כי אילו בחנה ועדת המכרזים את ציוניהן של חברה א' וחברה ב' על פי המשקלות שנקבעו במכרז 2002 (20% לאיכות ו-80% )למחיר, הייתה חברה א' זוכה בו. משרד מבקר המדינה העיר לנמל חיפה כי הואיל והחלטתו בעניין זה היא שינוי המשקף תפנית של 180 מעלות מעקרונות הבחירה המקוריים שנקבעו בשנת 2002 , ובעקבותיה נבחר זוכה שלא היה נבחר אלמלא השינוי, היה עליו לקיים בחינה יסודית ומדוקדקת של העניין לפני קבלת ההחלטה ולנמק את השינוי. ואולם לא נמצא כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה כזאת. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שההחלטה בעניין משקל ן של אמות המידה לבחינת ההצעות של מתמודדים במכרז התקבלה לאחר שפרטי ההצעות כבר היו ידועים לחברי הוועדה. .הביקורת העלתה כי עד אוקטובר 2010 הושקעו במערכת כ -46 מיליון ש"ח - הסכום אינו כולל כאמור את כל העלויות - לעומת תקציב מקורי של 30 מיליון ש"ח. החריגה היא אפוא יותר מ-50% .מהתקציב המקוריעוד העלתה הביקורת כי אין לנמל חיפה תחשיב עלויות מלא ומפורט בגין כל הוצאות הפרויקט וההפסדים שנגרמו בגלל כישלון הפעלת המערכת של חברה א'.	משרד מבקר המדינה העיר ל נמל חיפה כי ניהול תקציבי של פרויקטים תשתיתיים שביצועם נמשך שנים וכרוך בהוצאה כספית של עשרות מיליוני ש"ח חייב להיות מושתת על בסיס נתונים כספיים מלאים המתעדכן באופן שוטף. נתונים כאלה הם תנאי לקיום מעקב ובקרה נאותים בנושא מימוש הפרויקט ונדרשים לקבלת החלטות במהלך ביצועו. בארגון כמו נמל חיפה שהוא גוף עסקי מסחרי בבעלות המדינה יש לכך משנה תוקף.	888
היכלי הספורט תל אביב-יפו בע_מ . חלוקת כרטיסים למשחקים ומופעים בהיכל הספורט ביד-אליהו .משרד מבקר המדינה מעיר להתאחדות כי על פי הרישומים שהחברה מנהלת, הכרטיסים האמורים הועברו למר שילה, למר חלובה ולמר יבלוקובסקי ישירות, וכי בתיקי החברה אין כל עדות לכך שהכרטיסים הועברו לבעלי התפקידים האמורים על פי בקשתה של ההתאחדות ועל שמה. לא ברור גם מדוע במסגרת מילוי תפקידו קיבל מר חלובה בממוצע ארבעה כרטיסים לאירוע, ומדוע על מר יבלוקובסקי לבקר בעשרה אירועים - שמונה משחקי כדורסל ושני אירועים שלהם אין כל קשר לספורט - כדי להתרשם מאופן ניהול האירועים. מהאמור לעיל עולה כי בעקבות הדוח של משרד מבקר המדינה מ- 2003 , שדן בנושא קבלת כרטיסי חינם על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים ואופן חלוקתם, נבחן הנושא בין היתר על ידי משרד הפנים, והוא הוציא הנחיות שונות לעניין חלוקת הכרטיסים במטרה לצמצם את היקף התופעה ולהבטיח קי ום של מינהל תקין, שוויון, שקיפות ומניעת פגיעה בטוהר המידות. עם זאת, עד ינואר 2009 , המועד שבו פורסם החוזר מ- 2009 , לא נקט משרד הפנים צעדים לצמצום הנוהג הפסול שלפיו רשות מקומית או תאגיד עירוני מקבלים כרטיסים ללא תמורה ממארגני אירועים. יצוין כי מנוסח החוזר מ- 2009 עולה כי הוא אינו אוסר על רשות מקומית או תאגיד עירוני לחלק כרטיסי חינם. לדעת משרד מבקר המדינה אם הרשות או התאגיד העירוני רוצים להמשיך ולחלק כרטיסים כאמור, עליהם לרכוש את הכרטיסים במחיר מלא ממארגני האירועים ולחלקם, על פי התבחינים שנקבעו ופורסמו, תוך שמירה על כללי המיסוי המתאימים. .משרד מבקר המדינה העיר לעירייה בדוח מ - 2003 כי מאחר שנוכחות חברי המועצה במשחקים ובמופעים אינה מתוקף תפקידם הציבורי, היה עליה להימנע מלחלק להם כרטיסים אלה. בביקורת הנוכחית נמצא כי העירייה פעלה אמנם לצמצום התופעה אך לא הפסיקה אותה לחלוטין ולא קיימה את ההנחיות וההוראות האמורות של היועץ המשפטי לממשלה ושל משרד הפנים בנושא, כמפורט להלן: משרד מבקר המדינה מעיר כי עקרונות וסיכומים אלה וכן טענתה של העירייה אינם עולים בקנה אחד עם הנחיית משרד הפנים שניתנה בעקבות המלצת משרד מבקר המדינה. על פי הנחיה זו הותר כאמור לרשויות מקומיות ובהן עיריית תל-אביב-יפו לחלק כרטיסים לחברי מועצה או לעובדים בכירים רק לאירועים רשמיים של הרשות שבהם נדרשה השתתפותם מתוקף תפקידם , ואילו העקרונות שהתווה היועץ המשפטי של העירייה אפשרו לעירייה לחלק כרטיסים גם למופעים שאינם מאורגנים על ידה, כגון משחקי ספורט. 2. כאמור, לפי נוהל המשרד לחלוקת כרטיסים נדרשה העירייה, כמו יתר הרשויות המקומיות, להקים ועדה מקצועית לקביעת תבחינים לחלוקת כרטיסים. הועלה כי בעירייה הוקמה ועדה כזו, שאף הציעה תבחינים במסגרת נוהל לחלוקת כרטיסים והזמנות לחברי מועצה ועובדי עירייה, אולם עד מ ועד סיום הביקורת לא אושרו התבחינים על ידי מועצת העירייה, ולמותר לציין כי הם לא פורסמו כנדרש באתר האינטרנט של העירייה. משרד מבקר המדינה העלה כי אף שלא אושרו תבחינים כנדרש, המשיכה העירייה לדרוש ולקבל מהחברה כרטיסים למשחקי כדורסל ולחלקם לחברי המועצה ולעובדיה הבכירים10 : בשנת 2007 הקצתה החברה לעירייה 129 כרטיסים ל-13 משחקים שהתקיימו בהיכל באותה שנה; בשנת 2008 - 130 כרטיסים; ובשנת 2009 )(עד תחילת נובמבר- 60 .כרטיסים .מן הראוי שגם התאגידים עצמם יימנעו מלחלק כרטיסי חינם ישירות לנבחרים ולבעלי תפקידים". משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה כי הוראות והנחיות משרד הפנים המועברות באמצעות חוזרי מנכ"ל מנחות את כל הרשויות המקומיות. החוזר מ - 2009 לא ייתר, כאמור, את הצורך לקבוע תבחינים לחלוקת כרטיסים, שכן תבחינים כאלה אמורים לשמש את הרשות המקומית גם במקרים שבהם היא יכולה לקבל כרטיסים לחלוקה על סמך הסכמים קיימים. לכן לא היה מקום להשהות את הליך קביעת התבחינים עד קבלת תשובה ממנכ"ל המשרד. לא זו אף זו, לא התקבל כל הסבר מהעירייה על אי-קביעת התבחינים בשנים 2007 -2008 ., טרם פורסם החוזר האמור לדעת משרד מבקר המדינה, משחקי הכדורסל של מכבי ת"א אינם אירועים רשמיים של העירייה, ולכן נוכחותם של חברי מועצת העירייה או עובדיה הבכירים במשחקים אינה מוצדקת. על העירייה היה אפוא להימנע מלדרוש ולקבל מהחברה כרטיסים לאירועים אלה, מה גם שהמועצה לא אישרה כאמור תבחינים לחלוקתם, כפי שדרש משרד הפנים בחוזריו. על העירייה לפרסם לאלתר באתר האינטרנט שלה תבחינים לחלוקת כרטיסים שיבטיחו שכרטיסי חינם יחולקו, אם לפי הסכם קיים יש לחלקם, באופן שוויוני ולאוכלוסיות שאכן זקוקות לכך, תוך צמצום היקף התופעה ככל שניתן. כיוון שהכרטיסים למשחקי הכדורסל של מכבי ת"א ניתנים, על פי ההסכם עמה, לחברה ולא לעירייה, על העירייה להפסיק ולדרוש מהחברה שתעביר לה כרטיסים למשחקים אלה. על משרד הפנים לוודא שהרשויות המקומיות ככלל והעירייה בפרט יקיימו את כל ההנחיות וההוראות שהוא מעביר אליהן בחוזרי מנכ"ל.	משרד מבקר המדינה הסב את תשומת לבו של משרד הפנים למצב בעייתי זה שבו המשרד מוציא חוזרים והנחיות המתייחסים ישירות לחברות עירוניות, בעוד שאחת החברות הללו מעלה טענה ולפיה היא אינה כפופה לחוזרים והנחיות אלה. בתשובתו של משרד הפנים מאוקטובר 2010 הוא ציין כי "אף לשיטת התאגידים שטענו כי ספק אם חלות הנחיות חוזרי המנכ"ל במישרין על התאגידים, הרי הן יחולו עליהם המק[ על ידי הרשויות, שהרי עצם מהותם של התאגידים העירוניים ]ומיות תאגידים המוקמים לשם מטרה שהיא בגדר סמכויות הרשות ותפקידיה, לפחות מחצית ההון או כוח ההצבעה בהם מצוי בידי הרשות, ונציגי הרשות חברים בגוף המנהל את התאגיד". ואולם מתשובות שהעבירה העירייה למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2009 , בינואר 2010 ובאוקטובר 2010 עולה כי אין בכוונתה לכפות על התאגידים העירוניים שלה, לרבות החברה, לפעול על פי חוזרי מנכ"ל משרד הפנים, שכן לדבריה תאגידים אלה הם "ישויות נפרדות אשר לכל אחת מהן דירקטוריון ונושאי משרה". עם זאת, העירייה הודיעה כי היא תנחה את לשכ ת התאגידים להעביר לידיעת התאגידים העירוניים את החוזרים האמורים של משרד הפנים. יצוין כי פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז באוקטובר 201011 .נגע בין היתר לחלות חוזרי מנכ"ל משרד הפנים על תאגידים עירוניים אולם, בעוד שמשרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי בית המשפט דחה למעשה את הטענה ולפיה ספק אם תאגיד עירוני כפוף להנחיות משרד הפנים, טענה החברה, בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאוקטובר 2010 ,בנוגע לפסק דין זה, כי "מקביעתו של בית המשפט שנדרש להתייחס לתוקפו של חוזר המנכ"ל, עולה בבירור כי חוזר מנכ"ל... איננו בבחינת הוראה המחייבת את החברה". לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים, להידרש בהקדם לסוגיה זו ולנקוט את הצעדים המתחייבים כדי להסדירה, כגון הפניית הנחיה מתאימה לרשויות המקומיות, בעלות השליטה בחברות העירוניות, לדרוש מהחברות לפעול על פי ההנח יות והחוזרים שהוא מוציא, או קידום יזמת חקיקה שתבהיר את הדרוש הבהרה בנושא חשוב זה.	889
היכלי הספורט תל אביב-יפו בע_מ . היכל הספורט ביד-אליהו – שיפוץ, שדרוג וייעוד .מהאמור לעיל עולה שאף כי בהסכם בין החברה למועצה עוגנה מערכת של בקרות שבאמצעותן הייתה המועצה יכולה לוודא שהחברה עומדת בהתחייבויותיה, בפועל לא בוצעה בקרה ראויה: לא ניתנה מראש ובכתב הסכמת המועצה לשינויים בתכנית ולסטיות ממנה; לא נמצאו מסמכים המעידים כי הוקם צוות היגוי, וכי הוצע למועצה לשלוח משקיף לישיבותיו; לא נעשתה בחברה ביקורת פנימית לבדיקת עמידתה בהתחייבויותיה כלפי המועצה, והמועצה לא נעזרה בליווי מקצועי בתחום הבנייה על מנת לעקוב אחר שלבי ביצועו של הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, ביצוע בקרות ראויות הוא תנאי הכרחי שבאמצעותו ניתן לוודא שצדדים בהסכם עומדים בהתחייבויותיהם, מה גם שקיומן של בקרות כאלה עוגן מראש בהסכם. על כן על החברה היה להקפיד לקיים את חלקה בהסכם ולבצע את הבקרות המתאימות. על המועצה היה לעמוד על כך שהחברה תקיים את המוטל עליה ולהמשיך להקצות לה כספים רק לאחר שווידאה שהחברה מקיימת את חלקה בהסכם. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהעקרונות לדרכי ההתקשרויות עם קבלנים נקבעו על ידי ועדת הכספים, ומאחר שוועדה זו אישרה, יחד עם ועדת המכרזים, גם את אופן ההתקשרות לביצוע עבודות במסגרת הפרויקט, ראוי היה כי כל חריגה מהם תובא לאישורה, ובכלל זה ההחלטה לקיים התקשרות שלא באמצעות מכרז פומבי. ואולם משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת לא גיבשה לשכת התאגידים תקנות או נוהל כאמור, לא העבירה הנחיות כלשהן לתאגידים בעניין העקרונות שעליהם צריכים להיות מושתתים סדרי התקשרויותיהם, ואף לא העבירה להם קווים מנחים באשר לדרך שעליהם לנקוט בעת ביצוע ההתקשרויות. הביקורת העלתה כי אף שמדובר היה בעמדה עקרונית, החלה לכאורה לא רק על ההתקשרות לקביעת נותן החסות להיכל אלא גם על התקשרויות אחרות שעושה החברה בנכס של העירייה, לא העבירו לשכת התאגידים או כל גורם אחר בעירייה הנחיות לחברה במהלך ביצוע הפרויקט ולפיהן חלים עליה דיני המכרזים. . עוד עולה כי ללשכת התאגידים לא היה ידוע אם בידי החברה היה קיים נוהל מכרזים והתקשרויות לפני שהחלה לנקוט צעדים מעשיים בעניין הפרויקט. יצוין כי בדוח בנושא "ביקורת פנים בחברות עירוניות" שהגישה בשנת 2005 ( המבקרת הפנימית של העירייה להלן - מבקרת העירייה) היא המליצה ללשכת התאגידים, בין היתר, "לבחון כתיבת נהלים משותפים לתאגידים העירוניים בנושאים שנדרשים במרבית התאגידים ומאפיינים תחומי פעילות משותפת". מהאמור לעיל עולה כי לפחות בעניין סדרי ההתקשרויות לא שעתה לשכת התאגידים להמלצת מבקרת העירייה. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי האמור לעיל מעיד שלא נעשה תכנון מדויק ומפורט מספיק לפני שיצאה החברה במכרז ואף לפני שחתמה על ההסכם עם הקבלן, ולא נבחנו לעומק כל הסוגיות הרלוונטיות, ובהן הדרישות של הנהלת היורוליג, שהמשתמשת העיקרית בהיכל - מכבי ת"א - מחויבת לעמוד בהן. מהאמור לעיל עולה כי החברה נאלצה להתמודד עם מאות בקשות, הן של הקבלן הראשי והן של קבלנים אחרים, לאישור ת שלומים בגין עבודות חריגות שביצעו. אמנם לא כל הבקשות אושרו, אבל אושר חלק גדול מהן, בסכום מצטבר של כ -26 מיליון ש"ח; משמעות הדבר היא שעקב תכנון חלקי של החברה, נוצר פער ניכר בינו לבין הביצוע, במידה רבה מכיוון שהחברה לא הגדירה באופן ברור את הדרישות שלה מהפרויקט לפני שהתחילו העבודות ונחתמו החוזים עם הקבלנים. אמנם החברה טענה פעמים רבות כי הקבלן הראשי אינו עומד בלוחות הזמנים, אולם אין ספק כי חלק לא קטן מהפיגור נובע גם מתפקודה. הפרוטוקולים מהישיבות של ועדת החריגים שהוקמה במיוחד לצורך הפרויקט היו קצרים ותמציתיים ולא ניתן בהם מידע המשקף את מהלך הדיונים ואת המשמעות הכספית של ההחלטות. משרד מבקר המדינה מעיר כי האחריות לניהולו התקין של תאגיד עירוני מוטלת אמנם בראש ובראשונה על מוסדותיו המנהלים, הנעזרים לצורך כך, בין היתר, בוועדת ביקורת ובמבקר פנים, ואולם אין בכך כדי להסיר מהרשות המקומית את אחריותה לקיים מטעמה פיקוח ומעקב נאותים על פעילות תאגידיה. על הרשות המקומית לוודא שכל התאגידים, ובייחוד אלה המקיימים פעילות בהיקף כספי ניכר, פועלים על סמך נהלים נאותים, ברורים ומחייבים בכלל, ועל פי נהלים לעניין התקשרויות בפרט. מה עוד שמועצת העירייה החליטה כאמור כי על התאגידים לקיים מכרזים ועל לשכת התאגידים לגבש תקנות או נוהל מכרזים שיחייבו אותם, וכל עוד לא הוחלט אחרת, החלטה זו תקפה ומחייבת. מאחר שהחברה היא תאגיד עירוני ומאחר שלצורך הפרויקט ברור היה, הן לחברה והן לעירייה, כי החב רה תצטרך לבצע התקשרויות בסכומים ניכרים, ראוי היה שהגורמים הנוגעים בדבר בעירייה, ובכללם לשכת התאגידים, יבחנו את סדרי העבודה של החברה בנושא זה ויבטיחו כי ההתקשרויות הצפויות יתבצעו בהתאם לתשתית נורמטיבית נאותה ועל פי דיני המכרזים.	משרד מבקר המדינה מעיר כי אין להשלים עם מציאות שבה חברה עירונית שאמורה לפעול על פי אמות מידה ציבוריות ולשמש דוגמה לציבור, ושבמוסדות המנהלים שלה יושבים נציגי עירייה, מבצעת עברות על חוק התכנון והבנייה. לדעת משרד מבקר המדינה, על העירייה לפעול למיגור תופעה זו.	890
מפעל הפיס . הטיפול בשתי תביעות משפטיות הנוגעות לכמה בכירים לשעבר - מפעל הפיס משרד מבקר המדינה העלה כי המנכ"ל לא דיווח למוסדות המפעל מבעוד מועד על מהות היכרותו האישית עם מר גדות ולא ביקש את הנחייתם בנושא, אף שהיכרות זו הייתה עלולה להשפיע על מעורבותו במשא ומתן עם אקוטק - שמר גדות נמנה כאמור עם בעליה - ועל מעורבותו בתביעה נגד גג"ג, כמפורט להלן: (א) בנובמבר 2004 החליט כאמור דירקטוריון המפעל על הקמת ועדה שתנהל משא ומתן עם אקוטק ובה ישתתפו שלושה דירקטורים, מנכ"ל המפעל והמזכיר (ועדת אקוטק). למרכז עבודת הוועדה מונה המנכ"ל. בישיבה שקיימה הוועדה באותו חודש הוחלט, בין היתר, שהמנכ"ל והמזכיר יקיימו משא ומתן עם בעלי אקוטק בעניין הפטנ ט. ממסמכים שונים עולה שהמנכ"ל השתתף באופן שוטף בישיבות של ועדת אקוטק ובישיבות שקיימה הוועדה עם נציגי החברה, וכי גם בישיבות אלה הוא לא מסר גילוי נאות בדבר היכרותו האישית עם מר גדות. לדעת משרד מבקר המדינה, על המנכ"ל היה למסור לדירקטוריון, מיד לאחר הודעת אקוטק למפעל על הפטנט שברשותה ולמצער בדיון שקיים בנובמבר 2004 , דיווח מפורט בדבר זיקתו למר גדות, וכן בדבר זיקתו למר גורן ולגב' גואטה - אם הייתה לו זיקה אליהם. ממסמכי המפעל עולה כי רק בישיבת ועדת אקוטק באפריל 2006 - שבה נכחו יו"ר הדירקטוריון, מר כצנלסון, וחבר הדירקטוריון (מר עדי אלדר) - ציין המנכ"ל לראשונה, בין היתר: "כולם יודעים שאני מכיר את שלושתם , אף פעם לא הסתרתי את זה, ואני יודע ]מר גדות, מר גורן וגב' גואטה[ מה המצב הכלכלי והבריאותי של כמה אנשים מתוך השלישייה הזאת. אין להם כסף. אפילו אם ימכרו את כל הבתים שלהם וכל זה, אין כסף". מפרוטוקול הישיבה לא עולה כי בעקבות הדיווח האמור דרשה הוועדה מהמנכ"ל להסביר מדוע רק במועד מאוחר זה (אפריל 2006 ), חודשים רבים לאחר שהחל המפעל לטפל בתביעת אקוטק, דיווח המנכ"ל לראשונה על היכרותו האישית עם מר גדות. עוד הועלה כי גם לאחר הודעתו האמורה של המנכ"ל לא קיימו הוועדה או הדירקטוריון דיון במתחייב מכך, ובכך אפשרו למנכ"ל להמשיך במעורבותו בתביעה עד לחתימת הסכם הגישור עם אקוטק. משרד מבקר המדינה מעיר כי דברי המנכ"ל בישיבת ועדת הביקורת האמורה והאמור בתשובת היו"ר אינם עולים בקנה אחד עם הודעת מזכיר המפעל ממאי 2009 ,למשרד מבקר המדינה ולפיה כאמור, "הרפרנט היו היו"ר והמנכ"ל"; ]בא כוח המפעל בתביעה נגד גג"ג[ מול]במפעל[ עם הממצאים, כאמור לעיל, בדבר הדיווחים שהעביר בא כוח המפעל בתביעה נגד גג"ג למנכ"ל; ועם חובתם של המנכ"ל והיו"ר, כנושאי משרה בכירים, להתעדכן בפרטי תביעה רגישה זו, לדווח עליה לדירקטוריון ולקבל את אישורו להסכם הפשרה שגובש בתביעה זו. בנוגע להחלטה זו של הוועדה הבהיר משרד מבקר המדינה ליו"ר ועדת הביקורת כי אין בבדיקת משרד מבקר המדינה כדי לייתר או לדחות את טיפול מוסדות המפעל (ועדת הביקורת והדירקטוריון) בממצאי בדיקת מבקר הפנים בעניין ת פקוד המפעל ונושאי תפקידים בו בתביעות האמורות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שדירקטוריון המפעל יבחן בהקדם עניין זה על כל היבטיו. יצוין כי ההודעות האמורות של עובד צוות הביקורת ומנכ"ל המפעל ותגובותיו האמורות של מבקר הפנים לא תועדו. לדעת משרד מבקר המ דינה, גם על יו"ר הדירקטוריון הייתה מוטלת החובה לדאוג שיובא לידיעת היועמ"ש לממשלה והפרקליטות כי הדירקטוריון אישר ביוני 2007 .את הצעת המגשר בתביעת אקוטק בא כוח המפעל [ מול ]במפעל[ כאמור, לדברי מזכיר המפעל "הרפרנט היו היו"ר והמנכ"ל". דווקא משו]בתביעה נגד גג"גם שהמפעל נתן משקל רב לדעתם של היועמ"ש לממשלה והפרקליטות בתביעה נגד גג"ג, היה על היו"ר והמנכ"ל, שידעו שמתקיים משא ומתן בתביעה נגד גג"ג וידעו שהדירקטוריון אישר לשלם לשניים מהבכירים סכומים נכבדים במסגרת תביעת אקוטק, למסור את המידע החשוב והמהותי הזה לפרקליטות וליועמ"ש לממשלה. בעניין טענתו של המזכיר ולפיה התביעה נגד גג"ג לא הייתה בטיפולו, משרד מבקר המדינה חוזר על עמדתו ולפיה היה על המזכיר מתוקף תפקידו לברר את כל הפרטים בעניין תביעת המפעל נגד גג"ג והשפעת תביעת אקוטק עליה ולדווח על ממצאיו לדירקטוריון ולכל יתר הגורמים המעורבים בתביעה נגד גג"ג. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שהמפעל ונושאי המשרה שטיפלו מטעמו בתביעה זו או שידעו עליה - יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל והמזכיר - לא דיווחו מבעוד מועד לבא כוחו של המפעל וליועמ"ש לממשלה על התקדמות המשא ומתן שהתקיים עם אקוטק לשם השגת הסכם פשרה בנושא תביעתה; דיווח זה התחייב בוודאי לאחר שדירקטוריון המפעל אישר את הצעת המגשר ואף לפני שנחתם הסכם הגישור בין הצדדים, בין היתר מאחר שמר גדות וגב' גואטה היו מעורבים בשתי התביעות ומאחר שההסדר בתביעת אקוטק הביא לשיפור ניכר במצבם הכלכלי. אילו היו פרטים אלה מובאים לידיעת בא כוחו של המפעל וליועמ"ש לממשלה או לנציגו, ניתן להניח שהדבר היה משפיע על עמדותיהם בעניין עקרונות הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים. (ו) משרד מבקר המדינה העלה כאמור כי רק בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה בדצמבר 2007 , כארבעה חוד שים לאחר שנחתם הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים וכחודשיים לאחר שבג"ץ נתן לו תוקף של פסק דין, דווח עליו לדירקטוריון בדיעבד; את הדיווח האמור מסר בא כוח המפעל בעניין תביעה זו. מהאמור לעיל עולה ש גם בדיווח בדיעבד שנמסר לדירקטוריון בעניין הסכם הפשרה בתביעה זו לא הובא לידיעתו שיעור ההפחתה בסכומי ההשבה של שלושת הבכירים שנקבעו בהסכם הפשרה, אף שבפועל היה מדובר בשיעור הפחתה ניכר (כ -66% מהסכומים שהם נדרשו להשיב בעקבות פסקי הדין של בתי הדין לעבודה). נתונים אלה אינם מתיישבים עם הדיווח שמסר כאמור בא כוחו של המפעל לדירקטוריון על "הקטנה מינימאלית של הסכומים המאוד מאוד גדולים שקיבלנו". עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי גם הצגת מתן יפויי הכוח למפעל לגבות ממס הכנסה את התשלומים שנוכו לבכירים בעבר כאחד השיקולים שהנחו את המפעל להגיע לפשרה הייתה מטעה, כיוון שהסכמת המפעל לדאוג לגביית התשלומים מרשויות המס במקום שהבכירים יצטרכו להחזיר לו את סכומי ההשבה ולפנות בעצמם לרשויות המס כדי לקבל החזר על ניכויי העבר הייתה לטובת הבכירים. (ח) בישיבת הדירקטוריון האמורה (מדצמבר 2007 ) אמר יו "ר הדירקטוריון שאין קשר בין הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים ובין תביעת אקוטק, וכי המפעל הסכים לפשרה בתביעה נגד גג"ג רק לאחר שהיועמ"ש לממשלה חשב שהיא ראויה. משרד מבקר המדינה מעיר כי היו"ר לא דיווח לדירקטוריון כאמור כי יש קשרי גומלין בין שתי התביעות ושהסכם הפשרה בעניין התביעה בבית הדין לעבודה גובש בין היתר נוכח הטענה בדבר מצבם האישי והכלכלי. היו"ר גם לא דיווח לדירקטוריון שהמפעל לא דיווח ליועמ"ש לממשלה על תביעת אקוטק שניהל המפעל בד בבד עם התביעה נגד גג"ג, וכי הוא עמד לתת סכום ניכר למר גדות ולגב' גואטה במסגרת הסכם הפשרה שגובש אתם. לנוכח האמור לעיל לא ניתן לראות באישור היועמ"ש לממשלה ובחתימתו על הסכם הפשרה בעניין גג"ג "הכשר" להסכם זה מאחר שהוא לא ידע על השפעותיה של תביעת אקוטק על התביעה נגד גג"ג, וכל שימוש באישור זה בנסיבות אלה היה בו כדי להטעות. יתרה מזו, הסכמת היועץ להסכם הפשרה אינה יכולה לשמש תחליף לאישור הדירקטוריון להסכם זה. הפרקליטות והמפעל הסכימו להגיע להסכם פשרה עם שלושת הבכירים לאחר שבית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורם של האחרונים על פסק הדין שנתן בית הדין האזורי לעבודה וכאשר עתירה לבג"ץ תלויה ועומדת. במסגרת הסכם הפשרה הופחתו בשיעור ניכר הסכומים שעל שלושתם להשיב למפעל, והסכומים המופחתים נפרסו על פני 10 ו-15 שנים. הועלה כי המפעל לא דיווח ליועמ"ש לממשלה או לנציגו מפרקליטות המדינה ולבא כוחו בתביעה זו כי הדירקטוריון החליט לשלם לשניים מהבכירים ולחברה שבבעלותם (אקוטק) 4.2 מיליון דולר. ההסכם גם לא הובא לדיון ולאישור בדירקטוריון המפעל, ועקב כך לא התאפשר בו דיון ממצה על כל היבטיו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסדות המנהלים של המפעל לדון בהקדם באופן תפקודם של יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל ובאופן קבלת ההחלטות בתביעה זו. האחריות לכך שההסכם עם שלושת הבכירים לא הובא לדיון ולאישור בדירקטוריון ולכך שהפרקליטות לא עודכנה בפרטי המשא ומתן המקביל בעניין תביעת אקוטק מוטלת בראש וראשונה על יו"ר הדירקטוריון לשעבר, שמעון כצנלסון, על מנכ"ל המפעל, שאול סוטניק, ועל המזכיר, עו"ד רוני כהן, שהיו מעורבים או אמורים להיות מעורים בפרטי שתי התביעות, כל אחד בהתאם להיקף תפקידו וסמכויותיו. ממצאי בדיקתן של פעולות המפעל בתביעה נגד גג"ג מלמדים על ליקויים מהותיים בתהליך קבלת ההחלטות, על אי -ביצוען של מלוא הבדיקות והפעולות שהתחייבו, על אי-נקיטת צעדים שהתאפ שרו והתחייבו, ועל אי- הצגת מידע חיוני הקשור בנושא לדירקטוריון. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את תפקודם של המפעל ושל נושאי התפקידים האמורים לעיל.	לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שאקוטק לא תבעה במפורש פיצויים באותו שלב לא היה בה כדי להעיד על כך שהמפעל לא יצטרך להשתמש במשאביו הכלכליים בעקבות התביעה. כאמו ר, אקוטק טענה בכתב התביעה כי אינה יכולה באותו שלב לאמוד את שיעור הפיצויים שתהיה זכאית להם בגין הפרת הפטנט, אך היא שומרת על זכותה לתבוע פיצויים לאחר קבלת המידע הנוגע להיקף הפרת זכויותיה. הסכמתו של המפעל לנהל משא ומתן עם התובעת ולפתוח בהליך גישור לאחר הגשת התביעה נגדו מצביעים על כך שבפועל האפשרות שהוא יעשה שימוש במשאביו הכלכליים לסלק את התביעה הייתה יותר מ"קלושה". מכאן שהיה על המפעל לתת גילוי לתביעת אקוטק בדוחותיו הכספיים לשנת 2005 .ואילך, השנה שבה הוגשה כאמור התביעה והחלו הליכי הגישור לחלופין, אם אכן סברה הנהלת המפעל כי הסיכוי שטענת הפרת הפטנט תתקבל הוא קלוש, לא היה כלל מקום להיכנס למשא ומתן ולשלם לחברה ולבעליה 4.2 .מיליון דולר עבור השימוש בפטנט, כפי שנעשה	891
מפעל הפיס . הגרלות מפעל הפיס – ארגון, פיקוח ובקרה חרף העובדה כי הגורמים הממשלתיים ערים לזיקה בין הפעלת ההגרלות באמצעות זכיינים לבין גורמים עבריינים וארגוני פשיעה במשך כארבע שנים לא יושמה ה וראה מפורשת שנקבעה בהיתר. תחת זו הטילו הגורמים המעורבים את האחריות זה על זה בלי לנסות להביא לפתרון הבעיה. משרד המשפטים טען באופן נחרץ שעל מפעל הפיס לפנות למשטרה, המשטרה טענה שאין ביכולתה לבדוק את כשירות הזכיינים ומחתה על כך שלא התייעצו איתה בניסוח ההיתר, ומשרד האוצר, בעל הסמכות להכריע בנושא, התעלם מהסדרת התהליך. כל הגורמים הממלכתיים הנוגעים בעניין שותפים אם כן למחדל של אי-בדיקת רישומם הפלילי של הזכיינים. על משרד האוצר, על משטרת ישראל ועל משרד המשפטים לנקוט פעולה מיידית ומתואמת למציאת פתרון לבעיית בדיקת כל הזכיינים על פי דרישת ההיתר ולהבטיח פיקוח שוטף בתחום זה, לרבות בנוגע לזכיינים חדשים. .תשובת מפעל הפיס למשרד האוצר משקפת מדיניות של פיקוח רופף אשר אין בו להבטיח קיום של עקרונות שנקבעו בהיתר שנתנה המדינה למפעל הפיס. מפעל הפיס לא פעל אם כן לאכיפת הצבת שלטים כדי למנוע השתתפות קטינים בהגרלות. יתרה מזאת, גם לאחר שבדיקות הלקוח הסמוי העלו שהזכיינים אינם תולים את המודעות על איסור המכירה במקום בולט, מפעל הפיס לא נקט כל פעולה נגדם. משרד האוצר לא היה מודע למצב. משרד מבקר המדינה העיר שלמרות שנוסח ההיתר הח דש אכן מפורט יותר ביחס לקודמו (משנת 2000 ), היה על משרד האוצר- מכין ההיתר - לוודא שהוא יפורט די הצורך כדי למנוע אי-בהירות של סעיפיו השונים. כן . ראוי היה שמשרד האוצר היה מגדיר את המונחים המופיעים בו ומפרט אמות מידה ברורות לפרסום ולמרחקים רלוונטיים כדי שיהיה אפשר לקיים את הוראות ההיתר, לפקח על כך ולפרט את תנאי כל ההגרלות, נוסף על המתווה הכללי שאושר. גם על משרד המשפטים היה לפעול לכך שההיתר יהיה מפורט יותר. מאז פנייתו של היועמ"ש למשרד האוצר בנוגע להיתר ועד לחתימה על ההיתר החדש הייתה למשרד האוצר כשנה (בין ינ ואר 2006 לפברואר 2007 ); למרות זאת הוא השתהה ופעילותו להכנת היתר חדש התקיימה בעיקרה רק בחודש האחרון של אותה שנה. לכן ענה ההיתר רק על חלק מדרישות היועמ"ש, ולא על כל דרישות הגופים הרלוונטיים האחרים שמטרתן הייתה למזער את התוצאות השליליות של ההימורים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר כי מן הראוי שלקראת חידוש ההיתר בסוף 2011 הוא ייערך ויפנה לכל הגורמים המעורבים האחרים לאלתר כדי שבהכנת ההיתר החדש יילקחו בחשבון כל ההיבטים הנוגעים להגרלות ולהימורים. משרד מבקר המדינה העיר למפעל הפיס כי בכל פנייה שלו למשרד האוצר לאישור הגרלה חדשה או לאישור שינוי המתכונת של הגרלה קיימת על מנכ"ל מפעל הפיס לכלול את כל הנתונים הרלוונטיים, להציגם בבהירות ולהדגיש את השינויים המהותיים כדי לאפשר למשרד האוצר קבלת החלטה מושכלת בעניין. הגשת בקשה הכוללת נתונים חיוביים בלבד בהשמטת נתונים חשובים פוגעת בעקרון הגילוי הנאות ומקשה על משרד האוצר את בדיקת השינויים ואישורם. יצוין כי "השינויים במתכונת הגרלות הלוטו" שעליהם הודיע מפעל הפיס לאוצר לא היו שינויים במחיר ההשתתפות בהגרלות או בשיטות ובאופן שיווקן, אלא שינויים שבאופיים ובמהותם הם שינויים בתנאי ההגרלות, ועל כן היה מקום לבקש את שינויים לפי סעיף 1 .להיתר משרד מבקר המדינה העיר למפעל הפיס כי היה עליו להביא את השינוי לאישור משרד האוצר לפי סעיף 1 להיתר, ועד קבלתו- להימנע מלהפעיל את ההגרלה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר כי כבעל הסמכות בעניין היה עליו לבדוק את פניית מפעל הפיס בעניין הלוטו החדש מיד עם הגשתה ולבחון אם הוגשה במתכונת המתאימה ואם היא מקובלת עליו. לו ה ייתה נערכת בדיקה כאמור, יש להניח כי הוא היה מבחין בכך שמדובר בשינוי המצריך את אישורו לפי סעיף 1 .להיתר משתיקתו של משרד האוצר ומשחלפו 30 יום, יכול היה מפעל הפיס להסיק שמדובר בהסכמה להליך האישור לפי סעיף 2 .להיתר	,נמצא כי, נוסח ההיתר אמנם עודכן אך למרות זאת הוא אינו מפורט דיו ולפיכך נתון לפרשנויות שונות. להלן דוגמאות:	893
דן חברה לתחבורה ציבורית בע_מ . השירות לנוסע - דן – חברה לתחבורה ציבורית בע_מ בשישה מסופי נוסעים שנבדקו לא נמצאו עלוני מידע כאלה. גם הבדיקה שנעשתה כאמור ב-30 תחנות אוטובוס בשירות דן ביולי 2009 העלתה כי החברה לא דאגה להפיץ עלונים בהן. לדעת משרד מבקר המדינה קיימת חשיבות רבה לרישום פרטי בירור התלונות עם הנהגים הנילונים, זאת לצורך תיעוד העניין ויכולת למעקב עתידי במקרה הצורך. משרד מבקר המדינה העיר לדן כי על מנהל מחלקת פניות הציבור לדרוש מהנהגים הסבר בכתב לכל תלונה. לדעת משרד מבקר המדינה, על דן לקבוע מי המנהל הישיר של הנהג ומי בעל הסמכות הממונה עליו בכלל ולעניינים משמעתיים בפרט. מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה עוד במאי 2009 כי ראוי להקים מרכז מידע ארצי שבו ירוכז המידע על כל הקווים של כל המפעילים השונים9 . עד מועד סיום הביקורת בנושא זה (ינואר 2010 ) לא הקים משרד התחבורה מרכז כזה. משרד מבקר המדינה העלה כי החברה לא הפיקה דוח כזה ולכן לא יכלה להעביר למשרד התחבורה דוח על הנסיעות בקווי השירות שלה בשנים 2008 -2009 ., כנדרש בהסכם. משרד התחבורה לא דרש מדן דוח כזה לדעת משרד מבקר המדינה, על דן לערוך השוואה תקופתית בין הנסיעות המתוכננות, לבין אלה שקוימו למעשה, ולערוך דיונים על הסיבות לאי - קיום הנסיעות המתוכננות. דיונים אלו חייבים להיות שיטתיים ולהתמקד בקווים בעייתיים, ועליהם להיות מלווים במסמכים שבהם נימוקים להחלטות שהתקבלו ולהנחיות שניתנו במטרה להקטין ככל האפשר את מספר הנסיעות המתוכננות שלא יוצאות לפועל. מעיון בפרוטוקולים של חטיבת התנועה ושל הנהלת החברה עולה כי נושא זה לא נדון כלל, ולכן לא הוצע פיתרון לקווים אשר בהם לא נאספ ו הנוסעים. לפי בדיקת משרד מבקר המדינה, דן לא דיווחה למשרד התחבורה בשנים 2008 -2009 .על ספירת נוסעיה אף שעל פי ההסכם היה עליה לעשות כן	במהלך השנים ביטלה דן את ההנחיות הפנימיות בדבר ספירת נוסעים. אין מס מכים בדן על הסיבה לביטול זה; בתקופת הביקורת לא היו לה נהלים לגבי ספירת הנוסעים בקוויה, כולל בקווים העמוסים. הביקורת העלתה כי בקווים שנעשו בהם שינויים לא נספרו הנוסעים שוב.	894
אגד חברה לתחבורה בע_מ . הצטיידות באוטובוסים - “אגד“ - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע“מ לדעת משרד מבקר המדינה רכש של 12 מידיבוסים תמורת כ -6 מיליון ש"ח בלא בחינת אב-טיפוס הוא מנוגד לכללים שסוכמו עוד ב- 2002 , ואף בניגוד לכללי מנהל תקין. אם כן, אגד ומשרד התחבורה לא יצרו תחרות ב רכישת האוטובוסים, לפחות בין חברות ההרכבה בארץ לחברות הרכבה בחו"ל, ונמנעו איפוא מליצור תמריץ להתייעלות. כאמור מדובר במדיניות בת 30 שנה, ולנוכח חלוף הזמן יש מקום לשוב ולבחון אותה, בהתחשב בשינויים בכלכלה העולמית. יובהר כי משרד מבקר המדינה איננו חולק על מדיניות משרד התחבורה בדבר עידוד רכישת אוטובוסים מתוצרת הארץ, אולם הדבר צריך להיעשות בתהליך תחרותי ושוויוני שיביא גם לחיסכון והתייעלות. הביקורת העלתה כי הועדה לא רשמה בדיונים פרוטוקולים שמשקפים את מהלכם כפי שהיה עליה לעשות כגוף שמחויב לקיים הליכי בקרה נאותים. מהנתונים שהגישה אגד למשרד מבקר המדינה עולה כי היא הגיעה למסקנה שמשקלו של מחיר רכישת אוט ובוס זניח לעומת העלויות האחרות, מאחר שהיא מייחסת רק %8 ממחיר הרכישה 7 של השלדה לקריטריון של עלות הרכש. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד התחבורה לעמוד על הכללת מלוא המחיר של שלדת האוטובוס בשקלול ההוצאה הכוללת, בהליך בחירת היצרן שממנו תרכוש את השלדות. בשנים 2003 -2009 רכשה אגד כמעט את כל האוטובוסים העירוניים מיצרן אחד בלבד: היא קנתה 745 אוטובוסים עירוניים ו-249 אוטובוסים עירונים מפרקיים מיצרן א', ורק שבעה אוטובוסים עירוניים מיצרן ב'. ברכישות אוטובוסים מ - 2004 ועד מועד סיום הביקורת נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מאגד לקיים כללים אלו ואגד לא ניהלה את שלבי קבלת ההצעות מהיצרנים ואת שלבי המשא ומתן לפי הכללים האמורים. לא נקבעו נהלים למשא ומתן, לא נקבע סדר פתיחה מתועד של ההצעות, לא נרשם פרוטוקול במעמד פתיחתן, לא מונתה ועדה למשא ומתן באגד, ולא נרשם פרוטוקול לשלבים השונים למשא ומתן. אגד פעלה בחוסר שקיפות בקבלת ההחלטות לרכישה. עוד העלתה הבי קורת, כי משרד התחבורה לא פיקח על הליך רכישת האוטובוסים שקיימה אגד ולא עשה על כך ביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, רכישת אוטובוסים עירוניים במשך תקופה ארוכה רק מיצרן אחד, ללא הליך תחרותי מסודר, היא בגדר התנהלות לא תקינה. בנסיבות אלה על אגד, על משרד התחבורה ועל משרד האוצר להסדיר ולעמוד על ביצוע של הליך תחרותי לרכישת אוטובוסים ולפקח על תהליכי התכנו ן, עבודת המטה וקבלת ההחלטות על מנת לוודא שההצטיידות באוטובוסים מתנהלת כנדרש. הביקורת העלתה כי אין באגד נוהל להצטיידות באוטובוסים עם פירוט הליך בחירת היצרן, קבלת הצעות מחיר וניהול משא ומתן עם סוכני יבוא ובוני מרכבים. לדעת משרד מבקר המדינה, פנייה רק למספר מצומצם של יצרני שלדות מאירופה אינה תקינה וראוי היה לפנות למספר גדול יותר של יצרנים. על כן על משרד התחבורה, על משרד האוצר ועל אגד לפעול ל לא דיחוי להגדיל את מספר היצרנים שאליהם אגד יכולה לפנות. אגד מפעילה שירות תחבורה לכל הציבור, כשרכש צי האוטובוסים שלה ממומן על ידי משרד האוצר (בסכום של כ -210 ,)מיליון ש"ח בכל שנה ולכן ראוי היה, לדעת משרד מבקר המדינה, כי משרד התחבורה יחיל על אגד במסגרת ההסכם עמה נורמות מסוימות מתחום המשפט הציבורי לרבות בתחום ההתקשרויות. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה כי נוכח היקף העסקאות בהן מדובר והעובדה שעיקר המימון מקורו בקופה הציבורית, וכדי לשמור על כללי בקרה נאותים וקפדניים, על המשרד לדרוש מאגד לפעול בנושא רכש אוטוב וסים לפי נורמות ציבוריות. בכלל זה הליכי רכש תחרותיים ופומביים באופן הוגן שיבטיח שוויון הזדמנויות למתמודדים בכוח ואת מרב התועלת הכלכלית לאגד. משרד מבקר המדינה העיר עוד למשרד התחבורה כי עליו להסדיר נושא זה ולחייב את אגד גם במסגרת הסכם הסובסידיה לפעול על פי נורמות ציבוריות אלה.	.אגד טענה בתשובתה למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2010 כי האחריות של יצרני השלדה תקפה מספר שנים. קורה לא פעם שמכלולים עיקריים (כגון מנוע, תיב ת הילוכים, סרן אחורי וכדומה), אשר אמורים להחזיק מעמד לאורך מאות אלפי ק"מ, כושלים במהלך תקופת האחריות ולכן מושבתים אוטובוסים תקופות ארוכות. על פי תנאי האחריות, על יצרן השלדה לשלם לאגד פיצוי בגין ימי ההשבתה של האוטובוס. על מנת לצמצם את סיכונו לתביעות בגין אחריותו במקרים מעין אלה, היצרן נוהג להעניק לאגד מספר מכלולים עיקריים לסבב תפעולי כדי שתימנע השבתה מיותרת של האוטובוסים. לטענת אגד אין לכך כל נגיעה לקרן ההצטיידות.	895
כביש חוצה ישראל בע_מ . ניהול החברה ותפקודה - חברת כביש חוצה ישראל בע“מ .בפרוטוקול של דיונים שקיים דירקטוריון החברה לגבי ניצול התקציב בשנים 2008 -2009 לא פורטו הסיבות לאי-ניצול התקציב וצעדים שיינקטו להפקת לקחים בנושא, ובפרוטוקול של דיון אחר לגבי הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2008 לא פורטו הדיווחים של ממלאי תפקידים על ניצול התקציב בסעיפים שונים בדוחות הכספיים. כמו כן לא פורטו עיקרי דבריהם של המשתתפים בדיונים - דירקטורים וממלאי תפקידים בכירים בחברה. גם בדיונים אחרים שקיימו הדירקטוריון וועדות שלו בשנים אלו לא נרשמו הפרוטוקולים כראוי. הביקורת העלתה כי בנובמבר 2009 החליט דירקטוריו ן החברה כי רק משכורותיהם ותנאי עבודתם של המנכ"ל והבכירים יובאו לאישורו, ואילו משכורותיהם ותנאי עבודתם של עובדים אחרים יובאו לאישורו רק במקרים חריגים. 1. על פי תקנות ההתאגדות של החברה, "מספר חברי הדירקטוריון של החברה לא יפחת מחמישה ולא יעלה על אחד-עשר". בעקבות פרישת שני דירקטורים בינואר 2010 ,כיהנו בדירקטוריון ארבעה דירקטורים בלבד פחות מהנדרש בתקנון. רק במאי 2010 מונה דירקטור נוסף ובמהלך אותה שנה מונו עוד ארבעה דירקטורים. במועד סיום הביקורת עדיין לא הושלמה הבדיקה הנוספת לגבי השנים 2006 ו- 2007 . על כן לא הופחתו שוב סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות, אף שנשארו בידי הזכיין עודפים של הכנסות מאכיפה. בחברה יש מערכת ממוחשבת לניהול הדיונים בוועדות ערר. במערכת זו יש רישום של ההליכים ומועדיהם, אך היא לא מאפשרת להפיק דוחות לשם בדיקת הגורמים לעיכובים. במשך השנים ניסתה החברה לפתח מערכת חדשה ולשפר את המערכת הקיימת, אך במועד סיום הביקורת טרם הושלמו ניסיונות אלו. משרד מבקר המדינה בדק את סדרי ההתקשרות עם היועצים. נמצא כי לפני ההתקשרות עם יועצים לא הוכנה תחזית על היקף ההתקשרות, בין השאר כדי לבחון את כדאיות ביצוע העבודה על ידי עובד החברה. בביקורת נמצא שבמסגרת חמש הת קשרויות - עם יועץ לנושאים סטטוטוריים, עם יועץ לבקרה על הזכיין, עם חברת בקרה, עם יועץ לסיוע וליווי בתחום ההתקשרויות ובחינת החשבונות ועם יועץ למעקב ובקרה בתחום הפרויקטלי - נחתם חוזה התקשרות לשנה אחת בלבד או לכמה חודשים, והוא הוארך מדי שנה בשנה עד עשר שנים. היקפן של כמה מן ההתקשרויות הללו הוגדל ברבות השנים. הסכמים בין החברה ובין יועצים לא נחתמו בתחילת העבודה אלא בדיעבד, כמה חודשים לאחר תחילתה. לעתים נקבע כי ההתקשרות היא על בסיס קבלני, אך לא נקבעו שלבי עבודה ובקרה על פי התשומות (שעות עבודה), התפוקות ולוחות הזמנ ים להשלמתם. במרוצת השנים האריכה החברה את תוקפם של ההסכמים עם יועצים, והתשלומים שולמו לפי התשומות. להלן דוגמאות: .כביש חוצה ישראל, המכונה כביש שש או דרך יצחק רבין, הוא הפרויקט הראשון שהקימה המדינה בשיטת . B.O.T , והיא מינתה את החברה לרשות הממונה מטעמה, בין השאר, כדי לוודא שהזכיין עומד בהתחייבויותיו על פי חוזה הזיכיון. הביקורת העלתה ליקויים בסדרי עדכון הסכומים לפיצוי ולהחזר הוצאות לזכיין ולמפעיל מטעמו שהוטלו על מי שלא שילם את האגרה במועד המצוין בחשבון. על משרד התחבורה והחברה להפיק לקחים מתהליך גביית האגרות ועדכונן ולתקן את הליקויים שעליהם עמד משרד מבקר המדינה בדוח זה. היקף כוח האדם המקצועי בחברה קטן, ועיקר פעילות החברה נעשית באמצעות יועצים ונותני שירותים חיצוניים, שחלקם מועסקים שנים רבות. בביקורת נמצאו ליקויים בהסדרי ההתקשרויות של החברה עם היועצים ונותני השירותים ובבקרה עליהם. עם הרחבת פעילות החברה, על החברה לפעול לשימור שליטתה בידע שבליבת הפעילות שלה. ,הביקורת העלתה כי לא נמצא במסמכי החברה כי נדונו, בין השאר נחיצותו של כל אחד מהיועצים או המומחים, רמתו, תנאי העסקתו והצורך בקיום מכרז או שיטה אחרת לבחירת יועצים לפני הארכת תוקף העסקתו.	לא נמצאו בחברה מסמכים המעידים שבעת התקשרותה עם יועצים ניתנה הדעת על הסכנה שביצירת התלות של החברה ביועצים שאינם עובדיה ובידע ובניסיון שצברו.	896
אוניברסיטת תל אביב . הוועד המנהל – מינויים, בחינת זיקות והליך סיום כהונת הנשיא - אוניברסיטת תל-אביב לדעת משרד מבקר המדינה, על מר אקירוב וחברי הוועדה שידעו, לדברי אחד מחבריה, על היכרותו עם המועמדת ועל הקשרים ביניהם, היה לפנות ליועצת המשפטית של האוניברסיטה על מנת שתבחן את טיב הקשרים ביניהם ותקבע מה הצעדים שיש לנקוט בגינם. ממסמכי האוניברסיטה לא עולה כי לפני שהתקבל הסיכום האמור בחנו פרופ' רבינוביץ ומר לאוטמן, בין היתר באמצעות היועצת המשפטית של האוניברסיטה, אם ראוי שמר אקירוב, שהוא יזם פעיל וידוע בתחום הנדל"ן, יהיה מעורב בבדיקת הפרויקט ובניהול המשא ומתן. במסגרת בדיקה כזאת צריך היה לבדוק אם למר אקירוב יש קשרים כלשהם עם מי משלושת היזמים שהגישו הצעות לביצוע הפרויקט, ואם יש קשרים כאלה - האם יש בהם כדי למנוע ממר אקירוב להיות מעורב בבדיקת הפרויקט. כאמור, אחד משלושת היזמים שהגישו הצעות לביצוע הפרויקט הוא חברה אחות של חברה הבונה עבור מר אקירוב את פרויקט ממילא. במרס ובאפריל 2005 פרסמה האוניברסיטה מודעות המזמינות יזמים להציג את מועמדותם לתכנון ולביצוע של הפרויקט ולתפעולו במשך 24 שנים וחצי. האוניברסיטה ציינה כי יתקיים מיון מוקדם, וכי המועמדים שיעברו אותו בהצלחה ישתתפו בהליך הגשת הצעות, ובסיומו ייבחר היזם שיבצע את הפרויקט. עוד נכתב במודעות: "למען הסר ספק מובהר בזאת שהליך זה איננו מתנהל עפ"י חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992"25 . במסמכי המ כרז נדרשו המציעים לציין, בין היתר, מיהו הקבלן שיבצע עבורם את הפרויקט. ממסמכי האוניברסיטה עולה כי ההכנסות הצפויות ברוטו של היזם שיזכה במכרז לאורך תקופת הזיכיון נאמדות בכמיליארד ש"ח וההכנסות הצפויות נטו26 נאמדות בכ-165 .מיליון ש"ח לדעת משרד מבקר המדינה, אכן ההחלטה אם הבדיקה תתועד בכתב וידווח על תוצאותיה לוועד המנהל היא עניין שבשיקול דעת. עם זאת, מאחר שסוגיית שוויון הזדמנויות בין המציעים בכוח היא נושא חשוב ורגיש, ומכיוון שהכדאיות הכלכלית של הפרויקט עבורם תלויה במידה רבה בתנאי ההתקשרות וכל שינוי בהם יכול להשפיע על הצעתם, היה ראוי שהי ועצת המשפטית תעלה על הכתב את תוצאות בדיקתה ואת מסקנותיה ותביא אותן לידיעת הוועד המנהל, גם אם לא נדרשה במפורש לעשות זאת. הביקורת העלתה כי היועצת המשפטית לא דיווחה לוועד המנהל על תוצאות בדיקתה, ואף לא נמצאו מסמכים המלמדים שהיא בחנה אם היה בשינוי התנאים משום הפרת עקרונות השוויון וההגינות בדרך הפוגעת בשאר היזמים שהשתתפו במכרז. משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה כי רישום ראוי של פרוטוקולים היה מגביר את שקיפות הדיונים של צוות המשא ומתן, וניתן היה ללמוד מהפרוטוקולים מה היו העמדות שהובעו, אילו החלטות התקבלו ומה היה חלקו של כל אחד מחברי הצוות בתהליך קבלת ההחלט ות בנושא. יש אפוא להצר על כך שהדבר לא נעשה כנדרש. הביקורת העלתה כי לכל אורך התקופה, ממינויו במרס 2007 של מר אקירוב לצוות המשא ומתן עם שיכון עובדים ועד לדיון האמור בוועד המנהל ביולי 2007 , לא העלה מי מחברי הוועד המנהל וההנהלה, ובכללם היועצת המשפטית של האוניברסיטה, שידעו על חלקו של מר אקירוב במשא ומתן, את הצורך לבחון אם בהיותו יזם מרכזי ופעיל בתחום הנדל"ן אין במעורבותו בפרויקט המעונות משום חשש לניגוד עניינים או לכל הפחות פוטנציאל לניגוד עניינים; וממילא לא נבחן ע ניין זה. גם לאחר שפרופ' גליל ביקש כאמור בדיון ביולי 2007 למנוע "כל ספק של מראית עין לניגוד אינטרסים" בפעולות האוניברסיטה הנוגעות לפרויקט, לא מצאו לנכון חברי הוועד המנהל ואף היועצת המשפטית, שנכחה בדיון האמור של הוועד המנהל, לבחון את הנושא והמתחייב ממנו. עוד הועלה כי מר אקירוב לא דיווח בשום שלב לוועד המנהל או לגורמים אחרים באוניברסיטה, ובהם היועצת המשפטית, שחברת סולל בונה, שהיא כאמור חברה אחות של חברת שיכון עובדים, שעמה התקיים המשא ומתן, בנתה באותו מועד עבור חברה בשליטתו פרויקט בנייה בשכונת ממילא בירושלים, ועל פי המסמכים שהומצאו לאוניברסיטה, אף אמורה לשמש קבלן מבצע מטעם שיכון עובדים בפרויקט המעונות; אף שכבר במרס 2007 העבירו אליו כאמור הגורמים העוסקים בנושא באוניברסיטה את כל חומר המכרז והוא ידע עובדות אלה. מר אקירוב המשיך לייצג את האוניברסיטה במשא ומתן עד נובמב ר 2007 וגם לא ביקש מהיועצת המשפטית של האוניברסיטה חוות דעת לגבי הצעדים המתחייבים מזיקתו לשיכון עובדים ולסולל בונה. משרד מבקר המדינה מעיר ליושבת הראש לשעבר ולד"ר גלייטמן כי היה עליהם לדווח על היכרותם לוועדת החיפוש וליועצת המשפטית של האוניברסיטה כדי שיבחנו את טיב הקשרים ויחליטו כיצד לפעול. כאמור, אין מקום לכך שבעל הקשר יחליט בעצמו כי הגילוי מיותר.	הביקורת העלתה כי ד"ר גלייטמן, שמונה כאמור במאי 2009 לחבר בוועד המנהל של האוניברסיטה, כיהן באותה עת כיו"ר הוועד המנהל של מכללה אקדמית מתוקצבת - המכון הטכנולוגי חולון (להלן - המכון). לא נמצאו בתיקי האוניברסיטה וות"ת מסמכים המעידים שהאוניברסיטה או ד"ר גלייטמן עצמו ביקשו מוות"ת לאשר שד"ר גלייטמן יכהן בעת ובעונה אחת בשני המוסדות. יצוין כי המכון נמצא בסמיכות גאוגרפית לאוניברסיטה ויש בו חוגים ותחומי לימוד הדומים לאלה שבאוניברסיטה (כגון הנדסה, מדעי המחשב וניהול). מטבע הדברים במצב זה יש פוטנציאל לתחרות בין המוסדות. הועלה כי ועדת החיפוש והוועד המנהל לא עסקו כלל בעניין זה ולא בחנו אם כהונה בשני מוסדות אקדמיים קרובים שיש בהם תחומי לימוד זהים, אין בה משום חשש לניגוד עניינים.	897
אוניברסיטת תל אביב . השקעות פיננסיות המעקב העלה כי אף שהאוניברסיטה החלה לגבש טיוטת נוהל לוועדת השקעות כבר בשנת 2005 , במהלך הביקורת הקודמת של משרד מבקר המדינה, הנוהל בנושא נכנס לתוקף רק ביו לי 200914 , לאחר הפנייה האמורה של משרד מבקר המדינה לאוניברסיטה בדצמבר 2008 בעניין הדיווח על תיקון הליקויים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו של הנוהל האמור לתפקודה התקין והיעיל של ועדת ההשקעות ולהפקת תועלת מרבית מפעילותה, היה על האוניברסיטה להקפיד ולהשלים את גיבוש הנוהל בנושא סמוך לפרסום הדוח הקודם ולא כשלוש שנים אחרי כן. ייתכן גם כי השלמת הנוהל ופרסומו היו משפרים את הליכי הבחינה של מימוש תיק המניות והאג"ח הקונצרני ואת הליכי קבלת ההחלטות בעניין זה, שהתקיימו כאמור בתחילת 2009 (ראו להלן). על האוניברסיטה לנקוט את הצעדים הדרושים כדי שגיבוש נהלים החיוניים לפעילותה השוטפת והתקינה ופרסומם יושלמו בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר15 . לדעת משרד מבקר המדינה, אם הנוהל האמור היה בתוקף במרס 2009 והיה מחייב את הנוגעים בדבר, ייתכן כי חלוקת הסמכויות בין הוועד המנהל, ועדת ההשקעות ואגף הכספים וקשרי הגומלין ביניהם היו ברורים יותר, והדבר היה משפר את הליכי הבחינה של מימוש תיק המניות והאג"ח הקונצרני ואת הליכי קבלת ההחלטות בעניין זה שהתקיימו באותו החודש (ראו להלן). במעקב לא נמצאו מסמכים המעידים שהוועדה הגישה את ההמלצות והנהלים האמורים. כן הועלה כי רק ביוני 2009 , לאחר פניית משרד מבקר המדינה והדיון בממצאי דוח מבקר האוניברסיטה, החליט הצוות לתיקון ליקויים כי עד אוגוסט 2009 יגבש אגף הכספים נוהלי עבודה בנושא ההשקעות. נמצא כי עד אוקטובר 2010 , מועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר המועד שבו הייתה הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה, לא השלימה האוניברסיטה את גיבוש נוהלי העבודה לאגף הכספים בנושא ההשקעות. משרד מבקר המדי נה העיר לאוניברסיטה כי עליה להשלים ללא דיחוי נוסף את הכנת הנהלים של אגף הכספים כדי להבטיח שהאגף יטפל כיאות בהשקעות האוניברסיטה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבות הנושא והיבטיו הכספיים, היה על יו "ר ועדת ההשקעות דאז ויושבת הראש דאז לעשות כל מאמץ כדי להבהיר את עמדותיהם בנושא ולנסות, תוך שיתוף פעולה, לקבל החלטה מוסכמת בעניין מהותי זה. 4. מהמסמכים עולה כי מנכ"ל האוניברסיטה והנשיא דאז, שהיו ממונים על סמנכ"ל הכספים, לא התערבו בדרך שבה הוא יישם את ההחלטה של הוועד המנהל ממרס 2009 . כפי שנאמר לעיל, בשנים 2008 -2009 ,, לאחר פרסום הדוח הקודם התרחש משבר פיננסי קשה בשווקים בעולם, אשר פגע גם באוניברסיטאות בישראל. הדבר חידד את הצורך שמל"ג וות"ת יפעלו ללא דיחוי להשלמת יישום המלצות מבקר המדינה בדוח הקודם בדבר בחינת הצורך בקביעת כללים מנחים לניהול ההשקעות של האוניברסיטאות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את התנהלות מל"ג וות"ת בנושא, ועליהן להשלים ללא דיחוי נוסף את בחינתן ולפעול ליישום הצעדים המתחייבים מתוצאות בחינה זו. ביקורת המעקב של משרד מבקר המדינה מיועדת לוודא שהגופים המבוקרים אכן תיקנו את הליקויים ושהביקורת הניעה אותם לנהוג על פי החוק ועל פי סדרי מינהל תקינים והביאה לידי שיפור פעולתם וחיסכון של כספי ציבור. במעקב שעשה משרד מבקר המדינה בעניין יישום כמה מן ההמלצות שנכתבו בדוח הקודם ותיקון הליקויים שהועלו בו נמצא כי האוניברסיטה, מל"ג וות"ת לא נקטו את כל הצעדים הדרושים לאחר פרסום הדוח. יש מקום להניח כי אילו מימשו האוניברסיטה, מל"ג וות"ת את כל ההמלצות שנכתבו בדוח הקודם, אפשר שכמה מהליקויים המועלים בדוח הנוכחי היו נמנעים. על הגורמים האמורים להשלים בהקדם את פעולותיהם בנושא ולקבוע את ההסדרים הדרושים לקיום הוראות החוק בעניין הטיפול בדוחות מבקר המדינה. .יצוין כי הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה שקדמו לישיבת ועדת ההשקעות האמורה אינם מתעדים החלטה כזאת, ולא ברור אפוא כיצד היא התקבלה ומה נאמר בה. .5. ממסמכי האוניברסיטה עולה כי בספטמבר 2009 מסר אגף הכספים של האוניברסיטה ליושבת הראש דאז, לבקשתה, הערכה שלפיה ההפסד של האוניברסיטה ממימוש המניות בלבד ע קב החלטת הוועד המנהל ממרס 2009 נאמד בכ-70 מיליון ש"ח באוגוסט 200935.	לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטה לבחון ביסודיות את הליקויים שהועלו בעניין דרך הקבלה של החלטת הוועד המנהל ממרס 2009 , יישומה ואופן תפקודם של נושאי תפקידים בכירים בה בנושא ולנקוט בהקדם את הצעדים הדרושים למניעת הישנותם.	898
משרד החינוך . שיבוץ תלמידות בבתי ספר במגזר החרדי על מנח"י ועיריית ירושלים לקבוע מדיניות בעניין שיבוץ בנות בבתי ספר יסודיים בחינוך החרדי. בין השאר עליהן לדרוש מבתי הספר או מבעליהם להציג את שיטת המיון שלהם ואת אמות המידה לשיבוץ, לבדוק אותן ולהחליט אם לאשרן. בבדיקה זו עליהן להביא בחשבון מכלול של שיקולים כמו גודלן הרצוי של הכי תות ופיזור אוכלוסיית היעד של בתי הספר בשכונות השונות. על עיריית ירושלים לפקח על מוסדות החינוך ולוודא שהשיבוץ אליהם נעשה על פי המדיניות שנקבעה. הסמכות להסדיר את שיבוצן של תלמידות תושבות ירושלים היא סמכות שלטונית שנתונה לעיריית ירושלים. לפיכך, על מנח"י לבנות תשתית פורמלית הולמת לוועדת השיבוץ: לקבוע מהם תפקידיה וסמכויותיה וכן לקבוע מי הם חבריה ולמנותם. אין העירייה יכולה לאפשר לחה"ע מעורבות במימוש סמכויות שלטוניות בלא שנבחנה התשתית הפורמלית המלאה כאמור. מן האמור לעיל עולה כ י האגף לחינוך חרדי, השייך למנח"י ולעיריית ירושלים, אינו מפקח כנדרש על הליכי הרישום לבתי הספר העל-יסודיים והשיבוץ בהם. האופן שבו נעזר האגף לחינוך חרדי בוועדת רבנים לשם שיבוץ הבנות בבתי הספר אינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. הסמכות להסדיר את שיבוצן של תלמידות תושבות ירושלים היא כאמור סמכות שלטונית שנתונה לעיריית ירושלים. אם העירייה מעוניינת לקבל סיוע מגורמים חיצוניים כמו רבנים, אשר למעמדם הרם בחברה החרדית עשויה להיות תרומה לנושא, עליה להגדיר בפירוט את תפקידם, את המסגרת המינהלית שבה ישולבו, את תחום עיסוקם ואת דרכי הדיווח על עבודתם. מכל מקום, אין העירייה יכולה לאפשר מעורבות במימוש סמכויות שלטוניות בלא שקוימו התנאים האמורים. על עיריית ירושלים ומנח"י לפקח על רישום התלמידות לבתי הספר ועל החלטות בתי הספר בעניין קבלתן. על המשרד לבדוק היטב את הליכי ההרשמה לשנת הלימודים התשע"א31 במודיעין עילית, בין השאר עקב התלונה שקיבל עוד בנובמבר 2009 . זאת ועוד, תשובת המשרד שההורים ידעו מהן התשובות עוד לפני שאלה התקבלו באופן רשמי מעידה שהמשרד ידע על קיומם של הליכי רישום שאינם פורמליים. מן האמור לעיל עולה שהמתלונן שטח את ט ענותיו, בין השאר בנוגע לאפליית תלמידות על רקע מוצאן העדתי במודיעין עילית, במועד מוקדם שאפשר בירור מעמיק ונקיטת פעולות עוד לפני סיום לימודיה של בתו בבית ספר יסודי, ואף טרח להזכיר למשרד את עניינו שוב ושוב. הוא גם פירט בהרחבה את טענותיו האמורות לעיריית מודיעי ן עילית ולגורמים הבכירים ביותר במשרד: שר החינוך ומנכ"ל המשרד. כל אלה לא הועילו לו שכן העירייה לא הגיבה על טענותיו והמשרד לא קיבל החלטה בעניינו עד אוקטובר 2010 . לדעת משרד מבקר המדינה, טיפולו של המשרד - ובייחוד טיפולה של ועדת הערר - בעניינו של המתלונן התאפיין בסחבת פסולה ובהתעלמות מחומרת הטענות ומהדחיפות הנדרשת. ממצאי הביקורת מעלים חשש ששני בתי הספר הוקמו עבור בנות מקבוצות מסוימות מובחנות באוכלוסיית העיר - ממוצא ספרדי - אשר לא נמצא להן מקום לימוד בבתי הספר הקיימים. שם הישיבה שבה לומד האב הוא פרט שאינו קשור במישרין בתלמידה, ולכן אסר המשרד לבקשו מהמועמדת ומהוריה. תשובת המשרד בעניין זה אינה מתיישבת עם ההנחיות שהוא עצמו הוציא לבתי ספר יסודיים. מאחר שהמשרד אינו מיישם את מדיניותו ואף מתכחש לה במוצהר בתשובתו לביקורת, הוא שומט מידיו את אחד מכלי הפיקוח המרכזיים שלו. דרישתם של בתי הספר מהורי התלמידים להציג את פריטי המידע האמורים מלמדת שההחלטה אם לקבל את המועמדת לבית הספר מתבססת גם על מוצא משפחתה ועל שיוכה החברתי-קהילתי. על האגף לבדוק אם שאלוני ההרשמה כוללים דרישה לפריטי מידע כאלה, ובמידת הצורך לדרוש שהדרישה תוסר לאלתר. על עיריית מודיעין עילית לבחון אם יש צורך אמִתי בשני בתי הספר העל - יסודיים החדשים - סמינרים י"ד ו-ט"ו. בחינה זו נדרשת גם לשם קבלת החלטה של משרד החינוך אם להעניק רישיון למוסדות. אם יימצא שאפשר למצוא לכלל התלמידות של סמינרים אלה פתרונות שיבוץ הולמים בבתי ספר אחרים בעיר, הפועלים ברישיון, שומה על העירייה לפעול לסגירתם. זאת ועוד, אם העירייה מתקשה לטפל בשיבוץ בנות בבתי ספר, עליה להעלות את הנושא לפני משרד החינוך ולגבש עמו דרך פעולה לתיקון המצב.	. שלו. על הנהלת המשרד לוודא שהאגף עוסק גם במטלות הפיקוח הכרוכות בבדיקות שגרתיות ורחבות של תהליכי המיון כדי להבטיח שהליכי הרישום והשיבוץ המתקיימים בכלל בתי הספר נעשים על פי הוראות הדין, הפסיקה וכללי המינהל התקין.	899
משרד החינוך . סיוע כספי של משרד החינוך לסטודנטים ולתלמידים (א) נמצא כי תחומי האחריות וחלוקת העבודה בין האגפים לא הוגדרו בנוהל; לא נקבעו פרטי המשימות המוטלות על כל אחד מהאגפים; ולא נקבע אופן ביצוע הפעולות המחייבות שיתוף פעולה ביניהם. התברר כי אף שממצאי הסקר האמור הובאו לידיעת המשרד לפני סיומה של שנת הלימודים התשס"ט, הוא לא בדק אם בתי הספר פרסמו את דבר קיומן של המלגות לשנת הלימודים התש"ע כנדרש בחוזר המלגות. יצוין כי המשרד היה יכול לבדוק זאת בין היתר במסגרת הבקרה - שהוא עושה ממילא - על חלוקת המלגות בבתי הספר. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול לכך שבתי הספר ירחיבו במידה ניכרת את היקף הפרסום בדבר האפשרות לקבל מלגות. )(א בדיקות שנעשו באתר האינטרנט של רשם המלגות במרס וביולי 2010 העלו כי רשומות בו כ -142 קרנות, ובהן רק אחת מהקרנות שהמשרד מפעיל - מלגות לסיוע בשכר לימוד לסטודנט ים מהמגזר הבדואי. שאר אפיקי הסיוע של המשרד לסטודנטים ולתלמידים שנזכרו בדוח זה (ראו לעיל טבלה 1 וטבלה3 )- לא נכללו ברשימה שפרסם רשם המלגות. .מהטבלה עולה כי הקצאת כ ספים למלגות לחינוך המוכש"ר לא הייתה שוויונית - כמעט כל בתי הספר שבבעלות מרכז החינוך העצמאי קיבלו הקצאה, לעומת פחות מ-2% מבתי הספר שבבעלות מרכז מעיין החינוך התורני וכשליש מבתי ספר שבבעלות אחרת. הקצאת תקציבי המלגות לבתי הספר בחינוך המוכש"ר שיקפה מדיניות של איפה ואיפה. ככלל, רצוי שהטיפול בעשרות אלפי הלוואות מותנות הניתנות לסטודנטים יופקד בידי גורם מינהלי אחד. מרגע שבחר המשרד לפצל את הטיפול בנושא בין שני מינהלים, היה עליו להסדיר את התיאום ביניהם באופן שיבטיח טיפול סדור ושוטף בהלוואה. דרכי העבודה המתוארות בפרק זה מלמדות על כשל יסודי בטיפולו של המשרד בנושא, שכן בפועל זרועו האחת לא הצליחה במשך שנים לגבות חלק ניכר מהחובות שנדרשה לגבות על פי נוהלי המשרד, ואילו זרועו השנייה המשיכה לתת הלוואות מותנות בלא שהופקו לקחים בנושא ובלא שנעשו שינויים בסדרי העבודה שנועדו להבטיח שיפור בגביית החובות. הסדרת הנושא, בין היתר לנוכח הממצאים המועלים ב דוח זה, מחייבת קביעת נוהלי עבודה מפורטים על סמך בחינה וניתוח פרטניים של הליכי הטיפול השונים. כספי המלגות נועדו לסייע להורים לממן הוצאות חינוך שונות, שאותן הם אמורים לשלם כבר בתחילת שנת הלימודים. ראו י היה שמלגה שנועדה לממן באופן חלקי הוצאות אלה תינתן להורים בסמוך ככל הניתן לאותו מועד וכך תאפשר להם לשלם תמורת שירותים שילדיהם מקבלים, בלי לאלץ את בית הספר לממן הוצאות כאלה, ולו באופן זמני. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול לכך שכספי המלגות יועברו לבתי הספר בתחילתה של שנת הלימודים. .1. המידע שהיה בידי האגף על חלוקת המלגות בפועל במוסדות החינוך התבסס רובו ככולו על ממצאי דוח הבקרות, כמפורט להלן, ועל פי בדיקת משרד מבקר המדינה הוא לא שיקף את המצב בפועל. הממצאים שהועלו בפרק זה מלמדים על ליקויים בהליכי הטיפול, התיעוד וקבלת ההחלטות של ועדות המלגות שפעלו בבתי הספר שנבדקו: ההחלטות בדבר מתן מלגות שקיבלו רוב הוועדות בבתי הספר שנבדקו לא התבססו על אמות מידה; החלטותיהן של כל הוועדות בנושא התקבלו בלא שנקבעו משקלות לאמות המידה השונות; החלטות רבות לא היו מנומקות ולפיכך לא ניתן לדעת על מה התבססו; חלק מהנימוקים להחלטות לא התייחסו לאמות המידה שקבע המשרד.	יוצא אפוא שהמינהל להכשרה הפעיל תכניות שונ ות שבמסגרתן העניק מדי שנה בשנה אלפי הלוואות מותנות ומלגות לסטודנטים להוראה, ומפעם לפעם סיים תכנית אחת והחל בתכנית אחרת, בלי שהיו בידיו די נתונים על מידת העמידה ביעדי התכנית הקודמת ובלי שבחן את האפקטיביות שלה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די בנתונים על מספר ה סטודנטים שההלוואה שקיבלו הוסבה למענק כדי ללמוד על האפקטיביות של ההלוואות, הגם שנודעת חשיבות לשאלה כמה ממקבלי המענק ממשיכים ללמד במוסדות חינוך גם לאחר שההלוואות הוסבו למענק. על מינהל ההכשרה לבדוק באיזו מידה השיג פרויקט ההלוואות המותנות את יעדיו, ועל פי ממצאי הבדיקה לקבוע אם להמשיך להפעילו וכיצד יש לעשות כן.	900
משרד החינוך . מסעות תלמידי תיכון לפולין מסלולי המסע לפולין התגבשו בשנות השמונים של המאה העשרים. מאז התחוללו שינויים במצב הגאופוליטי באירופה, לישראלים יש אפשרויות להגיע למקומות שפעם לא היו נגישים, נוספו מחקרים חדשים על השואה ועלו הצעות לסיורים במדינות אחרות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת המשרד לבחון אם יש מקום לקיום מסעות ליעדים אחרים. מסיבה זאת אין בידי המינהל נתונים עדכניים על הוצאותיו במהלך השנה. למידע זה חשיבות רבה למנהלים ולמקבלי ההחלטות לקביעת מדיניות. מהטבלה עולה כי בכל אחת מהשנים שנבדקו היו תוספות לתקציב המסעות בשיעורים שנעו מ-49% עד ל- 108% . יוצא אפוא כי בכל השנים לא תקצב המשרד בתחילת שנה את הסכומים הדרושים למימון המ סע כראוי. לפיכך בסיס התקציב אינו משקף את ההוצאה למעשה בשנת התקציב וכל שנה נדרשות תוספות לתקציב המסעות. על אף השיח הציבורי לגבי המסעות לפולין לא זימנה הנהלת המשרד את המצדדים במסעות ואת המתנגדים להם לשולחן הדיונים כדי לדון בהם ולגבש החלטות מדיניות. לדעת משרד מבקר המדינה, העלאת טענות ענייניות מצד גורמי חינוך ומקצוע בעניין המסעות לפולין מחייבת את הנהלת המשרד לקיים מדי תקופה בחינה של העניין. על הנהלת המשרד לקיים דיון על ההמלצות משנת 2010 ולהתייחס גם למסקנות ועדת מרוז משנת 2008 . כמו כן עליה ליזום בדיקות נוספות מסוג זה ולבחון דרכים נוספות להגברת תחרות בין החברות המתמודדות במכרז כדי להקטין את תשלומי ההורים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה שאין בידי המינהלה פרטים מזהים של בתי ספר - "סמל המוסד " שלהם 22 . הנתונים במאגר הממוחשב של המינהלה אינם בנויים לפי ההגדרות של האחראי לתקינה במינהל התקשוב ומערכות המידע שבמשרד 23 . מאחר שהמינהלה אינה מקלידה את "סמל המוסד" למאגר הממוחשב שלה ואינה מגדירה את המשתנים לפי הגדרות הממונה על התקינה קשה לזהות את בתי ספר ולהצליב את נתוני מאגר הנתונים הממוחשב של המינהלה לנתונים שבמאגרים אחרים במשרד. כתוצאה מכך נמנעת היכולת לאפיין את המסע ולנתח פרמטרים שלו כמו שיעור ההשתתפות של תלמידים מבתי ספר שונים לאורך זמן, אי-השתתפות בתי ספר במסעות, רמות טיפוח של בתי הספר המשתתפים במסע (ראו להלן). זאת ועוד, כאמור המינהלה אינה אוגרת מידע חשוב כמו התשלום הנגבה מהורי התלמידים במשלחות העצמאיות, שהן מרבית המשלחות. בידי המינהלה יש נתונים על תשלומי ההורים של המשתתפים במשלחות הממלכתיות (כ -20% מן המשלחות) כפי שנקבעו במכרזים השונים, אך גם נתונים אלה אינם מוזנים למערכת הממוחשבת. כתוצאה מכך אין בידי המינהלה מידע מדויק על התשלומים שהורים משלמים ואין ביכולתה לקיים מעקב רב-שנתי בעניין. על המשרד לאסוף מידע על המשלחות ולאגם אותו כך שניתן יהיה לקבל תמונה כוללת ושוטפת על המסע לפולין. המשלחות מגיעות רק מ -50% ממוסדות הלימוד בחטיבה העליונה - מהמגזר היהודי בפיקוח מ"מ וממ"ד. מאחר שהמשרד רואה עצמו מחויב להנחיל את משמעויות השואה במערכת החינוך כולה עליו לבחון אם שיעורי השתתפות אלה והתפלגותם עולים בקנה אחד עם מטרותיו. .מסוף שנות השמונים של המאה העשרים מתקיימים בחסות משרד החינוך מסעות בני נוער לפולין, ומספר המשתתפים בהם הולך וגדל. מסעות אלה מספקים בעיקר את החוויה הרגשית של מאורעות השואה על ידי סיורים במקצת האתרים שבהם התרחשה. מטרות המסע ומסלוליו נקבעו כשהחלו בהם; לאחר מכן התעצם השיח הציבורי לגבי המסע ומסלוליו, אך הוא לא נידון דיון מעמיק במשרד החינוך. על משרד החינוך לבדוק אם מטרות המסע הושגו ולבחון אותן לאור התמורות הרבות שהתחוללו בחברה הישר אלית ובאירופה. כמו כן מוטלת עליו החובה לבחון מחדש את אתרי המסע ומסלוליו ואת הדרך המיטבית להנחלת זיכרון השואה. במשרד אין מידע מרוכז על המסעות. כתוצאה מכך אין הוא יכול לעקוב לאורך שנים אחר המסעות לפולין ולקיים הערכה כללית בעניין. על המשרד לשפר את מאגר המידע של המינהלה. את חלק הארי של המסע מממנים ההורים. תשלומים אלה האמירו מאוד בשנים האחרונות והם אינם שווים לכל נפש. על משרד החינוך לבדוק אם תשלומים אלה מונעים מתלמידים להשתתף בו ולדאוג ששיקולים כספיים לא יהיו גורם לאי-השתתפות תלמידים במסע.	.לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל חברה ונוער לדאוג שיוכנו תכניות לשיבה הביתה לכל התלמידים כדי לסייע להדגשת המשותף להם ולעמוד בהוראות הקבע שלו.	901
משרד החינוך . התקשרות עם החברה למתנ_סים מרכזים קהילתיים בישראל בע_מ לשם מתן שירותים לנוער מנותק מסיכום נתוני המדגם עולה כי ב -41 ,קורסי המיומנויות התעסוקתיות החברתיות והשכלתיות שנדגמו דיווחה החברה למשרד על 5,986 שעות בעוד שמספר השעות בפועל היה רק 4,009 , ובסך הכול דיווח יתר של 1,977 שעות שהן כ-49% מהשעות בפועל; בששת קורסי ICDL דיווחה החברה למשרד על 699 שעות בעוד שמספר השעות בפועל היה רק538 , ובסך הכול דיווח יתר של 161 שעות, כלומר דיווח יתר של כ -30% מן השעות בפועל. מנתוני המשרד עולה כי בסך הכול אושרו לביצוע 245 קורסי מיומנויות ו- 62 קורסי ICDL בשנת הלימודים התש"ע. הרחבת ממצאי המדגם לכלל אוכלוסיית הקורסים יכולה להוות בסיס להערכה לפיה דיווחי היתר של החברה באותה שנה הסתכמו בכ - 11,800 שעות של קורסי מיומנויות תעסוקתיות, חברתיות והשכלתיות ובכ - 1,600 שעות של קורסי ICDL , ובסך הכול כ- 13,400 שעות ששוויין כ-1.7 .מיליון ש"ח חוק מניעת העסקה של עברייני מין נועד בין השאר להגן על ילדים ובני נוער במוסדות חינוך מפני ביצוע עברות מין. אף על פי שמדובר בנושא רגיש בעל חשיבות עליונה, לא קיימה החברה למתנ"סים את חובותיה שפורטו בתנאי המכרז בעניין זה, ומינהל חברה ונוער לא תבע ממנה לפעול כנדרש. על המינהל ועל החברה לוודא שלכל עובד עם בני נוער בתכנית היל"ה יש אישור של משטרת ישראל, כנדרש בחוק, ולפעול לאלתר להפסקת העסקתם של עובדים שאין להם אישור כזה. על הנהלת המשרד לשוב ולהבהיר ליחידותיו שאין לאפשר לעובדי קבלן להשתמש במשרדיו של המשרד ובציודו. על המינהל לקבוע אמות מידה ברורות לתשלום שכר למדריכים המלווים את המיומנויות ולוודא את יישומן. משרד החינוך ערך מכרז שלפיו עליו לקבל מדי שנה 44,000 שעות של קורסי מיומנויות. כחודש אחרי שזכתה החברה למתנ"סים במכרז היא פנתה למשרד בבקשה לשנות את המודל שלפיו ייקבעו תשלומי המשרד לחברה תמורת ביצוע הקורסים בהתקשרות זו, ובסופו של יום קיבל המשרד, על פי האומדן, רק כ- 31,000 שעות. נציג האגף אישר את השינוי במודל ההתחשבנות. ההליכים שהובילו להחלטה זו לוקים בכמה היבטים: הבקשה אושרה בדרג נמוך במשרד בלא שנבחנ ה בידי גורמי הניהול הבכירים, בידי גורמי המטה המקצועיים ובידי ועדת המכרזים המוסמכת לבחון שינויים מהותיים בתנאי מכרזים; הבקשה והאישור שניתן לחברה לא תועדו בכתב; השינוי היסודי במודל ההתחשבנות, במועד סמוך להחלטת ועדת המכרזים על זכייתה של החברה במכרז, ייתכן שיש בו כדי לפגוע בעקרון השוויון בניהול הליך המכרז שהתקיים חודש קודם לכן. החברה למתנ"סים נתלית בתשובתה בהסכמתו של המשרד למתכונת ההתחשבנות שהיא הציעה, שהייתה מנוגדת בתכלית לתנאי המכרז. הצעתה של החברה והסכמת המשרד הן בבחינת חריגה גסה מתנאי המכרז ומהחוזה שחתם המשרד עם החברה, ומשום כך הסכמתו לאמצה הייתה פסולה. בנסיבות האמורות נדרש המשרד לערוך בדיקה באמצעות אגף הכספים של המשרד, כדי לוודא שהשינוי במודל ההתחשבנות לא פגע במשרד בהיבטים הכספיים של ההתקשרות. על המשרד לנקוט את הפעולות הדרושות בהתאם לתוצאות הבדיקה ולבחון א ם ראוי בנסיבות העניין לדרוש להשיב תשלומי יתר. כמו כן, על המשרד להפיק לקחים מהליקויים שהועלו בעניין הליך הבחינה והאישור של המודל במקרה זה. ממצאי הביקורת העלו שהמינהל כשל הלכה למעשה בטיפולו בקורסי המיומנויות ובפעולות הבקרה עליהם. על המינהל, בשיתוף ועדת המכרזים, לוודא שהחברה תמלא את חובותיה במלואם, כנדרש במכרז. כמו כן על המשרד להקפיד לקבוע מהן חובות הקבלן בכל הנוגע לקיום קורסים והקפדה על איכותם, גם היקרים שבהם, לעגן חובות אלה בתנאי המכרזים שיפרסם בעתיד ולפרט במכרזים דרישות ברורות יותר בדבר הרכב הקורסים המבוקשים ומאפייניהם. על פי נתוני מינהל חברה ונוער, בשנת הלימודים התש"ע הועסקו בתכנית היל"ה מאות עובדים שהעסקתם טעונה אישור של משטרת ישראל על פי חוק מניעת העסקה של עברייני מין. מן התיעוד עולה שעד ראשית אוגוסט 2010 , כחודש לפני סיום שנת הלימודים התש"ע, לא היו בידי מינהל חברה ונוער אישורים של המשטרה לגבי עובדי החברה למתנ"סים שהועסקו בתכנית היל"ה. נמצא כי רק בעקבות שאלתו של נציג משרד מבקר המדינה ממאי 2010 דרש האגף לקידום נוער מהחברה להעביר לידיו את האישורים. בסוף אותו חודש השיבה החברה למתנ"סים לאגף: "בשלב זה אין בידינו אישור משטרתי לעובדים. בימים אלה פנינו לכול המורים להנפיק אישור כזה עד סוף חודש יוני". בתחילת אוגוסט 2010 מסר נציג האגף שטרם קיבל את האישורים מהחברה. 4. כאשר פרסם המשרד את המכרז ביולי 2008 , שבו זכתה שוב חברה א', ידעו מינהל חברה ונוער והחברה למתנ"סים שקיים חשש מהימצאותה של חברה א' במצב של ניגוד עניינים בין היותה קבלן של המשרד המבקר את התכנית, על הקורסים שבה, לבין היותה קבלן של החברה למתנ"סים, המספק לה שירות לשם הפעלת קורסים. למרות זאת לא יידע בכך המינהל את ועדת המכרזים במשרד אשר בחרה בסופו של דבר את חברה א' כזוכה. .א'. למשל לגבי קורס שנערך עבור היחידה לקידום נוער באום אל-פאחם דיווחה החברה על 83.5 שעות לקבלן- מתנ"ס א' - עבור קיום הקורס, ועוד 33.5 שעות עבור בחינות ההסמכה, ובסך הכול 117 שעות שהן שוות ערך ל- 14,000 .)ש"ח (מחיר קורס ובחינות הסמכה	נמצא כי על אף שאלות הבהרה שהעבירו מציעים במכרז היל"ה 2009 למשרד לפני מפגש הקבלנים שנערך במסגרת המכרז, ניסח המשרד את הוראות המכרז לגבי תשלום שכרם של המדריכים המלווים קורסי מיומנויות באופן מעורפל שלא תאם את הנאמר בנוהל המיומנויות. משרד מבקר המדינה מעיר למינהל ולוועדת המכרזים שעליהם לנסח בלשון ברורה וחדה את דרישות ה מכרז ולאפשר לכל מציע לקבל את מרב המידע הנחוץ לו לשם תמחור הצעתו.	902
המוסד לביטוח לאומי . מתן שירותי סיעוד לקשישים בקהילה במהלך שנת 2009 הורתה מנהלת האגף שלא להמשיך את הטיפול בדוחות אלה. מכאן, גם כאשר הפעיל האגף הליך ביקורת על נותני השירותים הוא לא הגיע לידי מיצויו המלא. הביקורות האחרונות שהפעיל המוסד והגיעו לידי מיצוי נעשו רק על הרבעון האחרון של שנת 2007. עד מועד סיום הביקורת לא התאים המוסד את נוהל הביקורת החשבונאית-תפעולית להסכם החדש, ורק לאחר סיום הביקורת, בינואר 2011 ., פרסם המוסד מכרז למשרדי רואי חשבון .רישום על דיווח יתר של שעות עבודה מביא לידי תשלומי יתר בגין שעות טיפול שלא ניתנו לזכאים. משרד מבקר המדינה בדק את שיעור ביצוען של פעולות הפיקוח והבקרה בידי האחיות, והבדיקה העלתה כי הוא אינו ת ואם את הנדרש על פי ההסכם: 1. הבדיקה העלתה כי בשנת 2009 ערך מחוז תל אביב-יפו של הכללית כ-60% מביקורי הבית הנדרשים; בשנת 2008 ערך המחוז כ-63%. 2. גם בדיקה בפריסה ארצית מטעם המחלקה למחקר והערכה של הכללית העלתה כי שיעור ביצועם של ביקורי אחיות בבית הזכאי אינו תואם את הנדרש על פי הסכם ההתקשרות, והגיע לכ -74% .מהנדרש 1. הביקורת העלתה כי המוסד לא גיבש תכנית ביקורת שנתית כנדרש ולא קיים ביקורת באופן שיטתי. הביקורות על הסניפים נעשו בעיקר בעקבות תלונות שהתקבלו, או משום שלא נעשתה בהם ביקורת בעבר, וממילא לא ניתן בהן מענה לנתונים שהועלו בסקר הסיכונים. 2. בשנים 2008 -2009 בדקו אגף הסיעוד ומשרדי רואי החשבון רק מקצת מנותני השירותים. אגף הסיעוד קיים 24 ביקורות מינהליות (כ-7% ) בסניפי החברות והעמותות של נותני השירותים - 22 בשנת 2008 ו-2 בשנת 2009 . בשנת 2008 ערכו רואי החשבון30 ביקורות בסניפיהם של נותני השירותים ( 8.5% ), ובשנת 2009 .הם לא ערכו ולו ביקורת אחת יוצא אפוא שבשנת 2008 קיים המוסד ביקורות בכ-15% מסניפיהם של נותני השירותים ובשנת 2009 בכ- 0.5% .בלבד יוצא אפוא שבתקופה של שנתיים לא נבדקו רוב הסניפים של נותני השירותים. משרד מבקר המדינה מציין כי הביקורת על דיווחי שעות הטיפול נעשית על בסיס הדיווחים הממוחשבים שמקורם בנותני השירותים, ולא על בסיס הדיווחים המקוריים של המטפלים. עוד מציין מבקר המדינה כי אין בכוחן של ביקורות אלו לאמת את נאותות התשלומים של נותני השירותים למטפלים ואת התאמתם לדרישות החוק. לדעת משרד מבקר המדינה, אין לראות בביקורת על הדיווחים הממוחשבים תחליף לביצוע ביקורת מטעם אגף הסיעוד על בסיס מסמכים מקוריים המצויים אצל נותני השירותים. הביקורת העלתה כי המפקחים המחוזיים אינם מדווחים להנהלת השירות לזקן על תוצאות הפיקוח במרכזי היום באמצעות טופס הדיווח שהוכן למטרה זו. על הנהלת הכללית להקפיד שדוחות ביקורי הבית יתויקו גם בתיקי הוועדות המקומיות כדי שכל הפרטים העדכניים הנוגעים למצבו הרפואי של הקשיש ולטיפול בו יהיו נגישים גם להן.	בבדיקה של 14 תיקים של מרכזי יום לאנמצאו כל סימוכין לכך שמתבצע מעקב אחר תיקון הליקויים. יוצא אפוא שהשירות לזקן קבע מתכונת של בקרת איכות שנועדה לבדוק את טיב השירותים הניתנים ואת איכותם, אך לא דאג לכך שתבוצע כנדרש ו שייעשה בה שימוש מלא. לדעת משרד מבקר המדינה , על השירות לזקן לפעול למיצויו של כלי בקרה חשוב זה בתדירות שנקבעה, כדי שתהיה בידיו היכולת להפיק את מלוא התועלת מהבקרות.	903
צבא ההגנה לישראל . עסקה לרכש, לאחזקה ולפיתוח מכשירים - מערכת הביטחון משרד מבקר המדינה מעיר כי העמ"ט שביצעה ז"י בנושא טרם סוכמה, כהודעת צה"ל שלעיל, והיא אינה יכולה לשמש תחליף למסמך מסכם, מאושר ומחייב של ניתוח מערכת, שנערך בהתאם להוראות צה"ל ומהווה בסיס להמשך פעילות ולקבלת ההחלטות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי העיכוב בסיום ניתוח המערכת אינו תקין נוכח האירועים המהותיים שהתרחשו מאז ניתנה ההנחיה לביצוע הניתוח ונוכח ההחלטות שהתקבלו מאותו מועד - סיכום מו"מ בין מנה"ר לחברה כמתואר לעיל והצגת העסקה לאישור רח"ט תכנון באג"ת. ביצוע האחזקה במת"מים נכלל בטיוטת הגד רת העבודה של חט"ל כפעילות עסקית שהחברה אמורה לספק לצה"ל תמורת תשלום ובאחריותה המלאה. החיילים משולבים בה, ותפוקתם מצטרפת לתפוקות החברה בתחום אחזקת המכשירים המסופקות לצה"ל. החברה אינה נמנית עם הגופים הנכללים בצווי שר הביטחון האמורים, שהוצאו בהתאם לחוק שירות הביטחון, שבהם ניתן לקיים שירות צבאי במסגרת "שירות מוכר". משרד מבקר המדינה מעיר כי למרות זאת על פי העסקה המתוכננת באחריות החברה להפעיל ולהכשיר 18 חיילים שיועסקו באחזקת המכשירים במת"מים. מתעורר ספק רב באשר לתקינות ההסדר המסתמן ולפיו חיילים המשרתים בהתאם לחוק שירות הביטחון ישתלבו בפעילות החברה, ובאשר לשאלת התשתית החוקית שלו. עצם העלאת הנושא במסגרת עמ"ט מתקדמת מעלה שאלות מקצועיות וערכיות כאחת. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם במצגת של ז"י לרח"ט התכנון במאי 2010 נכללו ב"מצב עסקה" עלויות האחזקה שלעיל במסגרת עלויות הרכש ולא במסגרת עלויות האחזקה. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם חט"ל תעסוק בנושא האחזקה יהיו לצה"ל עלויות הכרוכות בכך, ונדרש להביאן בחשבון במסגרת ההשוואה בין "מצב קיים" ובין "מצב עסקה". .משרד מבקר המדינה מעיר כי העלות שציינה ז"י לא הייתה מבוססת על הערכת מחיר מעודכנת של החברה אלא התבססה על העלויות של המכשירים במסגרת "רכישות אחרונות28 ." במועד סיום הביקורת במ אי 2010 , כשנה לאחר המועד שקבע רמ"ח אמל"ח לסיום ניתוח המערכת לבחינת שיפור הזמינות המבצעית של משק המכשירים בהיבטים טכניים, כלכליים ותורתיים, טרם סיימה ז"י את הניתוח, כגון גיבוש תפיסת האחזקה בעת שגרה ובעת חירום בחברה, וניתוח כלכלי, לרבות בדיקת כדאיות העסקה. בביקורת הועלה כי אף על פי כן המליצה ז"י לרח"ט התכנון באג"ת בפברואר ובמאי 2010 לאשר את ביצוע העסקה. .משק המכשירים מהווה מערך עיקרי בזרוע היבשה. רכש מכשירים והעברת האחזקה של מרבית המכשירים מצה"ל לתעשייה אז רחית מחייבים ביצוע עמ"ט סדורה בצה"ל ובמשהב"ט לבחינת כלל המשמעויות בהיבט המבצעי, הכלכלי, הלוגיסטי והטכני, וכן ניתוח סיכונים מפורט, קודם שיועלה הנושא לאישור מקבלי ההחלטות בצה"ל ובמשהב"ט, כנדרש בהוראות המחייבות. על אף האמור לעיל, קודם שהושלמה העמ"ט האמורה בצ ה"ל ובמשהב"ט, קיים מנה"ר מו"מ עם החברה והוא אף סיכם אותו לפני שקיבל פטור ממכרז. על העוסקים ברכש מוטלת החובה והאחריות להיות ערים לכל ההוראות והנהלים המחייבים ולדבוק בהם, הן מטעמים מהותיים והן מטעמי נראות. ראוי שצה"ל ומשהב"ט ישלימו את העמ"ט בהליך סדור לפני שיקבלו את ההחלטות בנושא ההתקשרות עם החברה. נוסף על כך, ראוי שמנה"ר לא ינהל מו"מ עם ספקים לרכש, לאחזקה ולפיתוח של טובין ושירותים וכי הוא לא יסכם אותו לפני שצה"ל השלים את העמ"ט לכתיבת אפיונים, הכוללים את תכולות הפיתוח ומפרט המוצר, האמורים להגדיר את תכולות ההתקשרות. שמירת ערכיות שירות החובה בצה"ל, המתבצע מתוקף חוק שירות , התשמ"ו]נוסח משולב[ הביטחון- 1986 , מחייבת משנה זהירות בהפעלת חיילים במסגרת "שירות מוכר". שירות זה ניתן לקיים רק בגופים ששמם נקוב בצווי שר הביטחון העומדים בתוקפם ובהתאם להגדרות הדין בלבד. מהמתואר לעיל עולה כי המצגת שהציגה ז"י בפברואר 2010 לרח"ט התכנון באג"ת של ההשוואה בין עלויות האחזקה ב"מצב קיים" ובין עלויות האחזקה ב"מצב עסקה" לתקופה של 20 שנה לא התבססה על מכנה משותף 31 ועל נתונים השוואתיים נכונים לצה"ל ולחברה. לדוגמה ז"י הציגה את עלויות האחזקה של מכשירים מסוג מסוים ב"מצב עסקה" לפי שיטת אחזקה מסוימת (שיטת ההנצלה) ו"במצב קיים" על פי שיטת אחזקה אחרת (שיטת השיקום). נוסף על כך המצגת כללה נתונים שאינם מבוססים על עלויות בפועל, נתונים שלא באו ליד ביטוי במלואם ב"מצב עסקה", כגון עלויות כוח אדם במת"מים, והיא לא כללה ב"מצב עסקה" חלק מהעלויות, כגון עלויות של מלאי חל פים שיועבר מצה"ל לחברה. נוסף על כך ז"י ואט"ל לא דנו בחלק מעלויות האחזקה, כגון אלה של מכשירים מדור ישן, כדי לסכמם עד מועד ההצגה לרח"ט התכנון.	בביקורת הועלה כי במצגת של ז"י לרח"ט התכנון בפברואר 2010 היא לא כללה ב"מצב עסקה" חלק מהעלויות של העסקת חיילים במת"מים בהיקף כספי של כ-1.1 מיליון ש"ח לשנה, ובסך הכול כ-22 מיליון ש"ח ל- 20 .שנה עוד הועלה בביקורת כי בהתאם למצגת ז"י לרח"ט התכנון בפברואר 2010 , ב"מצב עסקה" תוקם מינהלה צבאית שתפעל במשך כל תקופת ההתקשרות עם החברה (כאמור ל-20 שנה), שתעסוק, בין היתר, בניהול ובבקרה של חוזה האחזקה. אולם ז"י הציגה באותה מצגת את עלות המינהלה לתקופה של חמש שנים בלבד. דהיינו ז"י לא כללה ב"מצב עסקה" עלויות אחזקה בסך של כ -0.8 מיליון ש"ח לשנה, וכ -12 מיליון ש"ח ל-15 שנים נוספות עבור כוח אדם במינהלה צבאית.	906
משרד החוץ . פעילות המשרד בתחומי הדיפלומטיה הציבורית אף על פי שהתקנון מגדיר את תפקידיו של "מדור תדמית ישראל", לא נמצאה יחידה כזו במבנה המשרדי, והמדור אינו ק יים בתקן המשרדי המאושר. . מתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לפרויקט "מיתוג ישראל" (ראו להלן בפרק על הניסיון להרחיב את "מיתוג ישראל" לפרויקט לאומי). אפשר לאתר חפיפה בין כמה מהתחומים שבסמכותו של משרד ההסברה והתפוצות הנוגעים לתחומי העיסוק בדיפלומטיה ציבורית ובין תחומים שעליהם אמון משרד החוץ בעיסוקו זה. בעת הקמת משרד ההסברה והתפוצות לא נעשתה חלוקה פורמלית בין התפקידים של שני המשרדים בתחומי הדיפלומטיה הציבורית וההסברה. משרד החוץ אינו שותף בתכנית תמ"ר אף על פי שתכנית זו נושקת לתחומי הסברת הפנים והדיפלומטיה הציבורית. משרד מבקר המדינה העיר למשרד ראש הממשלה כי יש מקום לצרף את משרד החוץ לתכנית זו, ומשרד ראש הממשלה קיבל את ההערה והזמין את משרד החוץ להשתתף בדיוני ועדת ההיגוי של התכנית. מהפרוטוקולים של ועדת ההיגוי עולה שלאחר דיון זה ועד אוקטובר 2008 קיימה הוועדה עוד שלוש ישיבות, ומאוקטובר 2008 עד אפריל 2010 לא התקיימו ישיבות כלל. את הדיון האחרון בנושא גיוס החסויות קיימה הוועדה ביולי 2008 . יצוין כי במרס 2009 התחלפה הממשלה ויו"ר הוועדה החדש, מר אייל גבאי, מונה רק במאי 2009 לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אולם ממו עד מינויו ועד לישיבת ועדת ההיגוי הראשונה חלפו 11 .חודשים. לאחר מכן התקיימו שלוש ישיבות רצופות סך הכול התכנסה ועדת ההיגוי שבע פעמים בשנים 2008 -2010 . מכאן שוועדת ההיגוי, שתפקידה היה לעקוב אחר התקדמות הפרויקט, לא התכנסה בפרק הזמן שמאוקטובר 2008 עד אפריל 2010, שבו נעשו רוב פעולות ההכנה לקראת התערוכה, ועל כן לא הייתה מעורבת בפרויקט כלל. אי-מעורבותה של ועדת ההיגוי בלטה גם בהליכי קבלת ההחלטות הקשורים בגיוס החסויות, שכאמור, החל ביזמתה. מאחר שהוועדה קיימה את הדיון האחרון בנושא גיוס החסויות ביולי 2008 היא לא ידעה כיחלו עיכובים בנושא זה (ראו להלן). מאחר שהמשרד לא פרסם מלכתחילה מכרז ברור ומפורש לתפקיד מנהל הביתן אלא נאלץ להתמודד עם סוגיית מינוי המנהל תוך כדי התקדמות הפרויקט ולקראת מימושו, נקלע המשרד למצוקת זמן ונקט הליכי התקשרות שעוררו סימני שאלה. על המשרד, המתעתד להוסיף לנהל פרויקטים בהיקפים דומים, לבחון את ההליכים שהובילו לשרשרת אירועים זו ולקבוע מתכונת פעולה שתימנע בעתיד את הישנותם של הליקויים. לדעת משרד מבקר המדינה, בשלב הראשון של בחירת היועץ - שבו עשה משרד החוץ חקר שוק (RFI) כדי להגדיר את צורכי הפרויקט, ולאחר שכמה מהיועצים החיצוניים העלו את הצורך בתפקיד מנהל הביתן, תפקיד שהוא חשוב מאוד לארגון ולניהול של פרויקט גדול כל כך, היה על משרד החוץ לבחון את ההמלצה ואת האפשרות לפרסם מכרז לתפקיד זה. משהחליט המשרד שהוא מעדיף לשלב בין שני התפקידים, היה עליו לעשות זאת באופן מפורש ומפורט, כדי שיהיה ברור שתפקיד היועץ מגלם בתוכו את ניהול הביתן במהלך התערוכה, על ההשלכות הנובעות מכך לעניין שינויים במ תכונת ההעסקה בתקופת התערוכה, שאפשר היה לצפות אותם כבר במועד כריתת החוזה. נמצא כי החוזה לא עסק מפורשות בצורך להימצא פיזית בשנגחאי בכל ימי התערוכה לשם ניהול הביתן ובהשלכות של עניין זה על מרכיבי השכר וההוצאות.	ממצאי הפרק הדן בטיפול של משרד החוץ בארגון ובאירוח של משלחות עיתונאים ומעצבי דעת קהל מעידים כי התשתית הארגונית במשרד אינה ערוכה כיאות לטיפול בתח ום זה ואינה יכולה לארח משלחות בהיקף משמעותי, כפי שהמשרד מעוניין. מספר המשלחות המתארחות קטן, התקציבים שהוקצו למטרה זו מנוצלים ניצול חלקי בלבד, וכיום אין מסגרת ארגונית ייעודית האמונה על הטיפול בנושא ויכולה לקדמו קידום של ממש.	907
משרד הבינוי והשיכון . טיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד השיכון ומשרד האוצר ידונו בסוגיה זו ויגיעו זה עם זה לכלל הסכמה בדבר הסיוע שיש לתת לזכאים. הסדרת התהליך באמצעות חוזרים מרובים - כמעשה טלאים - ולא על פי נוהל מרכזי סדור, בייחוד כשמדובר בתהליך מורכב, עלולה להכביד על המטפלים בבקשות, לבלבל אותם ולהקשות עליהם למלא את משימותיהם. על המשרד לעדכן את נוהל "השתתפות בתשלום שכר דירה" כך שירכז את הכללים המנחים הנוגעים לסיוע בשכר דירה. נוהל מעודכן וסדור יקל על העוסקים במלאכה ויסייע בביצועה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הכללים שהגדיר המשרד לצורך מתן שכר עידוד לעובדים והפקת "דוח פיגורים" אינם תחליף לנוהל ברור המגדיר לוחות זמנים לכל אחד ואחד משלבי הטיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה. . משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד לנתח את תהליך הטיפול בבקשות ולקבוע לוח זמנים לכל שלב ושלב בתהליך, וזאת כדי לקצר את משך הטיפול בבקשות. .בתקופת ההמתנה לקבלת דירה מהדיור הציבורי מתגוררים רוב הזכאים לה בשכירות. פירוש הדבר שעליהם להשלים מכיסם נתח נכבד מההוצאה בעבור שכר דירה. מדובר במשפחות חלשות שמשאביהן מצומצמים, ויש להן קושי להתמודד עם ההוצאה. מן הראוי שהמשרד, שהכיר בזכאותן של המשפחות לדיור ציבורי - אך אין באפשרותו לספק להן דירות כאלה - ישקול לקבוע כי גובה הסיוע הניתן להן בתקופת ההמתנה יתקרב ככל האפשר למחיר הממוצע לשכירת דירה בשוק החופשי. סכום זה יחושב לפי האזור שבו הם אמורים לקבל דיור ציבורי, לפי מספר החדרים הנדרש, לפי מספר הנפשות במשפחה ולפי יתר נסיבות העניין. התמשכות הטיפול בבקשות : ברוב התיקים שנבדקו נמצא כי משך הטיפול של מחוזות המשרד או של היחידה המנפיקה תעודות זכאות במשרד הראשי היה ארוך ובלתי סביר. בבדיקת 46 מ-64 התיקים שנבחרו באקראי (כ -72% ) נמצא לפחות ליקוי אחד בכל תיק; הבדיקה העלתה ליקויים כגון התמשכות הטיפול במשרד, חוסר יעילות וסרבול בתהליך העבודה. זמן הטיפול בבקשות לסיוע בתיקים שלא נדרשו בהם השלמות או בדיקות כלשהן היה חודשיים עד שלושה חודשים, ואילו בתיקים שנדרשו בהם השלמות וחקירות לאימות נתונים נמשך הטיפול אפילו שישה חודשים; בתיק אחד נמשך הטיפול כשמונה חודשים; ביולי 2010 , במהלך הביקורת, נמצא תיק אחד שמשך הטיפול בו עלה על שישה חודשים, וב אותו מועד הוא טרם נמסר לאישור. בכמה מהתיקים נגרם העיכוב בלי סיבה נראית לעין, ובתיקים אחרים - עקב דרישות מכבידות של המשרד או בשל טעויות עובדיו. בכמה מהתיקים נמצא כי בשל התמשכות הטיפול התיישנו מסמכים והיה צורך לעדכנם. לדוגמה: בבדיקת אופן הטיפול של החברות בתיקים לא נמצאו ליקויים החורגים מהמידה הסבירה ושיש בהם כדי לעכב את הטיפול בתיקים עיכוב של ממש. הבדיקה העלתה כי המשרד לא נתן דעתו לבחינת שלבי העבודה המורכבים עד איש ור בקשת הסיוע. הוא לא בחן דרך לייעל ולפשט את תהליך העבודה ולקצר את זמן ההמתנה לאישור הבקשות. משרד מבקר המדינה מעיר שמפאת היעדר נוהל מעודכן וסדור, ומכיוון שהמשרד אינו מודע לצורך לבחון את תהליכי העבודה, נוצר תהליך עבודה מסורבל ולא יעיל. הבדיקה העלתה כי לעתים מטיל המשרד על המחוזות לבצע פעולות טכניות במהותן, המאלצות את החברות להעביר למחוזות תיקי בקשות שהתקבלו לידיהן, וחוזר חלילה; מטבע הדברים, בנסיבות אלה מתארך הטיפול בבקשה שלא לצורך. להלן פרטים:	נוכח הערות הביקורת הודיע משרד הבינוי והשיכון למשרד מבקר המדינה בנוגע לכמה מהליקויים ומההמלצות שבדוח כי הוא מקבל את עמדת הביקורת וכי הוא נוקט פעולות לשינוי התהליכים ולהתייעלותם, לרבות בנוגע להמלצת מבקר המדינה להרחיב את סמכויות הטיפול של החברות. משרד מבקר המדינה ימשיך לעקוב אחר הפעולות שיבצע המשרד לתיקון הליקויים שעלו.	908
משרד הבינוי והשיכון . התחדשות עירונית באמצעות פינוי-בינוי ועיבוי הבנייה .התחדשות עירונית היא תהליך שבו אזור עירוני מבונה עובר תהליך שיקומי. בשנת 1999 החלה הממשלה להפעיל פרויקט להתחדשות עירונית - פינוי, בינוי ועיבוי של מתחמים. הפרויקט נועד לצופף את מרכזי הערים וכך להביא לידי ניצול יעיל יותר של הקרקעות במקומות אלה, להגדלת היצע הדירות ולהשבחת תנאי החיים של התושבים. בהפעלת הפרויקט התגלו חסמים וקשיים, והחלטות ממשלה שהתקבלו במטרה להסיר חסמים אלה מולאו באופן חלקי בלבד, דבר המנוגד לסדרי מינהל תקין. הפרויק ט אפוא עדיין לא השיג את מטרתו: בתקופה שלמעלה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה לנצל יתרות אלה לקידום הפרויקט, אולם נמצא שהיתרות לא חזרו לתקציב הפרויקט ולפיכך משרד השיכון לא היה יכול להשתמש בהן. הביקורת העלתה כי אף על פי שעברו כארבע שנים מאז החלטת הממשלה, שרי הבינוי והשיכון שכיהנו מספטמבר 2006 ואילך ושי משו יושבי ראש של מועצת מקרקעי ישראל בפרק זמן זה, לא הביאו למועצה הצעה לתיקון ההחלטה, ומיותר לציין כי היא לא תיקנה אותה. משרד מבקר המדינה העיר לרשויות המקומיות ולמשרד השיכון כי מאחר שהכדאיות הכלכלית תלויה בנקודת הזמן שבה נעשית הבדיקה, חשוב לשוב ולבחון את תקפות ההחלטה מפעם לפעם, במיוחד כאשר משך התכנון מתארך. מכאן גם שקיצור משך הזמן של אישור התכניות המפורטות יש בו כדי להפחית את חוסר הוודאות בעניין כדאיות הפרויקט. משרד מבקר המדינה ער לקושי לבצע במקביל כמה פעולות הנוגעות לתכנון המתחם ולאישורו, אשר תלויות האחת ברעותה. אף על פי כן, ראוי שהרשות המקומית שמתכננת את המתחם תפעל ככל שניתן לשילוב כל הגורמים המעורבים בפרויקט משלב התכנון ועד לאישור תכנית הפרויקט. בדרך זו יתאפשר לגורמים אלה להכיר את הפרויקט ואת תכנונו המיועד, וכך ניתן יהיה לעמוד על קשיים ומגבלות מבעוד מועד ולמצוא להם פתרון. לדעת משרד מבקר המדינה כאשר מדובר בתכנון מתחם אשר משפיע במישרין ובאופן משמעותי על תושביו, והם עלולים לראות עצמם נפגעים ממנו, יש לשתפם במידע על תכנון המתחם מוקדם ככל האפשר, עם גיבוש הכוונה לכלול את המתחם בפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי לפני שרשות מקומית מציעה לכלול מתחם בפרויקט עליה לעשות בדיקת היתכנות יסודית שתבחן את כל מאפייני המתחם, לרבות נושאים הנוגעים לרשויות השלטון הנוגעות בדבר: משרד התחבורה, משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה וגורמים אחרים. בדיקה כזו תסייע לרשות לאמוד נכון את הסיכויים למימוש התכנית המפורטת, לחשוף את הקשיים הנוגעים לתכנית ולטפל בהם כראוי. לחלופין, בדיקה כזו יכולה לשלול את היתכנות התכנית ולמנוע את מימושה בעוד מועד, בטרם יושקעו בה כספים מיותרים. מן האמור לעיל עולה שבתהליך התכנון של המתחמים מתנגשות תפיסות תכנוניות שונות של הרשויות המקומיות ושל הוועדות המחוזיות. הבעיות והמחלוקות מתגלעות רק לאחר שהרשות המקומית כבר הכי נה את תכנית המתחם והגישה אותה לוועדה המחוזית. רק בשלב זה מתחילה הרשות המקומית לטפל בקשיים כדי לקדם את הפרויקט או לחלופין בוחרת לוותר עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, הרשות המקומית אינה צריכה להסתפק בהסכמה העקרונית של הגורמים הנוגעים לפרויקט, אלא עליה לעשות עבודת מטה מוקדמת, יסודית ומקיפה, שבה ימופו וייבחנו כל הנושאים והשיקולים הנוגעים לתכנון המתחם, יילמדו אירועים ופרויקטים דומים ויופקו הלקחים מהם. עבודת מטה מוקדמת כזאת יכולה לצמצם את אי- הוודאות בעניין הקשיים העלולים להתעורר ולחשוף אותם עוד בתחילת הדרך. לדעת משר ד מבקר המדינה, ראוי גם שהסכמות של הגופים המתכננים יובאו בחשבון בוועדות המחוזיות בעת שהן מקבלות את החלטותיהן.	אף על פי כן, נמצא כי היו מתחמים שבהם הרשויות המקומיות שיתפו את התושבים באשר לתכניות המתחמים רק בשלבים מתקדמים של התכנון. כתוצאה מכך עמדות התושבים ובעיקר התנגדויותיהם נחשפו מאוחר מדי, מה שגרם לעיכוב באישור התכניות. להלן דוגמאות:	909
חברת החשמל לישראל בע_מ . שכר עידוד - חברת החשמל לישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם באו"ש יש מאגר מידע המכיל נתונים כגון יחידות שחלו בהן שינויים מהותיים בתהליכי העבודה עקב המעבר ל- .ERP או יחידות שצפויים בהן שינויים כאמור, ואולם בסיס הנתונים אינו כולל לוחות זמנים להכנתן של שיטות שכר עידוד חדשות ליחידות אלה ופרטים בדבר מצב הכנתן. נתונים אלה דרושים כדי שעם סיום תקופת ההסתגלות של העובדים לתהליכי העבודה החדשים יהיה אפשר להפעיל את השיטות המתאימות. להחלטת המנכ"ל דאז, ד"ר רזון, מ - 2002 .לא צורף מסמך בחתימתו התוספת הנזכרת לשכר העידוד אמורה להינתן בגין עמידה ביעדים, והקריטריון הקובע הוא "שנה שבה מאזן החברה הסתיים ברווחים". לדעת משרד מבקר המדינה, ההחלטה לשלם לעובדים אלו תוספת על "עמידה ביעדים" גם אם לא עמדו בהם מעלה חשש שתשלום זה ניתן כתוספת שכר, ולא כדי לעודד השגה של יעדי החברה. לפי חישובי משרד מבקר המדינה, הסתכמה התוספת הכספית לכל העובדים בקבוצה זו - שמנתה בשנ ים 2008 ו- 2009 99 ו-104 עובדים בהתאמה - בכ- 355,000 ש"ח ובכ- 373,000 ש"ח בהתאמה. יוצא אפוא ש"מרכיב העמידה ביעדים שבנוסחת שכר עידוד למנהלים" כרוך בתוספת כספית. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שלהנהלת החברה תהיה בקרה על תשלומי שכר העידוד בעת ההסבה, מוצע לקבוע בנוהל כי ע ל מנהל החטיבה לדווח עליהם למנכ"ל ולדירקטוריון אחת לתקופה שתיקבע. הדיווח יכלול מידע: על פרקי הזמן שבהם משולם שכר עידוד לצורך ההסבות, על סכומם הכולל של תשלומים אלו ועל מספר העובדים המקבלים אותם. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שדירקטוריון החברה יקפיד על ביצוע החלטתו מאוגוסט 2005 , המטילה על הנהלת החברה חובת דיווח שוטף. לדעת משרד מבקר המדינה, על הדיווח לכלול נתונים על הנושאים האלה: שיטות שכר העידוד השונות הנהוגות בחברה; מועדי הנהגתן; קבלת האישורים הנדרשים, על פי חוק יסודות התקציב ועל פי הוראות הממונה על השכר ורשות החברות הממשלתיות, לפני כל מתן תוספת לשכר העידוד; שיעורי ההתפלגות של שכר העידוד לפי המגזרים בחברה. בדיווח ייסקרו גם שיטות שכר העידוד החדשות שפיתח או"ש, ובעניינן יש להתייחס גם למצב יישומן, לניתוח עלויותיהן ויעילותן ולשיעור החיסכון שהושג מהפעלתן. משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח ריבוי שיטות שכר העידוד בחברה, מספרם הרב של העובדים והשוני בכישוריהם ובמיומנותם היה סביר למצוא פיזור רחב יותר של שיעורי שכר העידוד, ומכאן - ממוצע נמוך מהתקרה שנקבעה. על הנהלת החברה לבדוק שמא היעדים שקבעה קלים מדי להשגה, ויש צורך לעדכן את המדדים בשיטות השונות כדי להעלות את התפוקות. בין היתר, על הנהלת החברה לבחון את "מדדי האיכות" בשיטות שכר העידוד המופעלות ביחידות המוזכרות בטבלה מס' 2 .ולתקנם בהתאם עוד העלתה הביקורת, כי אף שאו"ש פיתח שיטות שכר עידוד חדשות ליחידות שונות בחברה, לא פעלה הנהלת החברה בנחישות, בשיתוף שאר הגופים הנ וגעים בדבר, למציאת פתרון שיאפשר את הנהגתן של השיטות המעודכנות. במקום זאת היא העדיפה לשלם שכר עידוד באופן שאינו מתאים לתהליכי העבודה ביחידות שונות בחברה. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה לקיים את החלטת המועצה המרכזית ולהפסיק את התשלום החריג לעובדים שהתקבלו לאחר מועד קבלת החלטה, דצמבר 2002 , ולשייכם לקבוצת העובדים שתקרת שכר העידוד שלהם היא 30% . על החברה לתקן גם את גבול שיעורי הפרמיה של יתר 18 העובדים מקבוצה זו שהחלו לעבוד בחברה לאחר מועד קבלת ההחלטה.	מאחר שבמזכירות המועצה המרכזית יש ייצוג שווה להנהלה ולעובדים, וההחלטות מתקבלות ברוב קולות המשתתפים, ומאחר שבהסכם לא נקבע כיצד על הדרג הגבוה ביותר - המועצה ומזכירות המועצה המרכזית - לפעול כאשר אין הסכמה, התוצאה היא שלעתים לא מתאפשר להפעיל שיטות שכר ע ידוד חדשות (ראו להלן), והחברה ממשיכה לשלם שכר עידוד על פי שיטות מיושנות שאינן מתאימות לציוד חדש או לתהליכי עבודה חדשים.	910
משרד הבריאות . תרומות לבתי חולים וקשריהם עם אגודות הידידים יש לציין כי חשבות משרד הבריאות מפרסמת מדי שנה דוח ניתוח פיננסי לבתי החולים הכל ליים הממשלתיים ולתאגידי הבריאות שלידם, אולם נתונים הקשורים לפעילות ישירה של אגודות הידידים אינם כלולים בדוח זה. בדוח החשבות מוזכר סעיף כללי: "הכנסות מתרומות כולל סכומים שהוגבלו לפעילות". סכומים אלה כוללים רק ]מנכסים נטו[ ששוחררו מנ"נ את הסכומים שאגודות היד ידים העבירו לתאגידי הבריאות או לבתי החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שבידי המשרד יהיו נתונים על היקף התרומות שמקבלים המרכזים הרפואיים. נתונים אלה נדרשים לצורך תכנון הקצאת המשאבים הכוללת לפעילות המרכזים הרפואיים במרכז הארץ ובפריפריה. ראוי שגם בידי המשרד יהיו הדוחות הכספיים של אגודות הידידים שהן מגישות לרשם העמותות, ובהם מפורטים היקפי התרומות. בבדיקה נמצא כי מנהלי בתי החולים לא מסרו למשרד את הנתונים המבוקשים, פרט לבית חולים ד' אשר מסר ריכוז של תרומות מאושפזים בשנת 2004 . קבלת תרומות מחולים היא תופעה נפוצה. ראוי להסדי ר בנהלים ובהנחיות את סוגיות התרומות מחולים, לרבות תרומות ממטופלים בטיפול ממושך. המשרד גם טרם ערך ביקורת בנידון, אף שהצהיר על כוונתו לעשות זאת כבר בשנת 2004 . לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב לערוך בהקדם ביקורת בנושא על כל היבטיו. לא נמצא שהמשנה למנכ"ל המשרד, או מי מטעמו, דנו עם הלשכה לאתיקה בהר"י בנושא אשפוז או טיפול ממושך. המשרד גם לא פרסם נוהל למתן תרומות ממטופלים בטיפול ממושך, אף שהוא גיבש את הטיוטה עוד ביוני 2005. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד המשפטים לבחון בהקדם את הסוגיה על מגוון היבטיה ולגבש עמדה שתעלה בקנה אחד עם האילוצים התקציביי ם, עם ההתנהלות הקיימת בפועל במערכת הבריאות ועם הערותיו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ). לאחר גיבוש העמדה ראוי לעגנה בנוהל ולהפיצה לכלל המרכזים הרפואיים ולמערכת הבריאות כולה. משרד מבקר המדינה בדק בדלפקי השחרור וסמוך להם במחלקות הכירורגיות בבית חולים ד ' ובבית חולים א ', ולא מצא כי הוצבו בהם מעטפות עם מכתבי פנייה לחולים המשתחררים. בבדיקת משרד מבקר המדינה בשנת 2008 עלה כי בשנים 2005 -2008 עסקה חברה ב' בייעוץ ובהדרכה להקמת מרכז רפואי קליני בגינֵאה המשוונית שבאפריקה (להלן - גינֵאה). עבור פעילות ההדרכה של אנשי צוות רפואי מגינֵאה ומדרום אמריקה שילמה חברה ב' לתאגיד הבריאות מיליוני ש"ח30. פעילות זו נעשתה בלי שמנהל המרכז הרפואי, פרופ' זאב רוטשטיין, הסדיר מול המשרד ומול שאר משרדי הממשלה סוגיות רבות, כמו: אופן ההתקשרות, תנאיה, הגורם המתקשר והעברת תשלומים לבית החולים בגין העברת ידע. מנהל שיבא גם לא ביקש את אישור משרד הבריאות, משרד האוצר או משרד החוץ לפעילות רבת שנים זו בח ו"ל. יתר על כן, גם כאשר משרד הבריאות ידע שהפרויקט בעיצומו, הוא לא דרש משיבא פרטים מלאים כדי לבחנם, ובכלל זה היבטים של זכויות ואינטרסים מקצועיים וכלכליים של המדינה, היבטים של יחסי החוץ של המדינה ואף סיכונים ביטחוניים לפעולת גוף ממשלתי במדינות אפריקה31. . במאי 2010 דיווח מנהל שיבא למשרד מבקר המדינה כי לאור הנחיות המשרד המרכז הרפואי אינו מעניק עוד שירותי ייעוץ בחו"ל.	במסגרת הסדרת היחסים בין המשרד בתי החולים ואגודות הידידים יש להתייחס לעניין השתתפות עובדי בתי החולים בוועדות המכרזים של אגודות הידידים.	911
משרד הבריאות . הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים הביקורת הנוכחית העלתה כי הסטודנטים באוניברסיטה עדיין אינם מקבלים תעודה המעידה על הכשרתם, למעט מקרים שבהם הם דורשים זאת כדי להציגה במוסדות אקדמיים אחרים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הזמן הרב שחלף מאז פרסום הוראות האוניברסיטה בנושא, ונוכח השינויים הרבים שחלו בתחום, על האוניברסיטה לעדכן את הנוהל האמור לעיל בהקדם ולחייב את הגורמים הנוגעים בדבר באוניברסיטה לנהוג על פיו. מהאמור לעיל עולה כי האוניברסיטה אפשרה זה שנים לסטודנטים ולחוקרים להיכנס לבתי החיות ללא בקרה ואף לבצע ניסויים. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה אינו תקין כיוון שאינו עומד בדרישות החוק וכללי המועצה. כיוון שיש תחלופה תמידית של חוקרים וסטודנטים העוסקים בניסויים בבע"ח חשוב להביא לידיעת כל העוסקים במחקר באוניברסיטה את הכללים המעודכנים לטיפול בבע"ח שמשתתפים בניסוי. ראוי לוודא מפעם לפעם שהחוקרים והסטודנטים מאשרים בחתימתם כי הם מודעים לכללים הללו. הביקורת הנוכחית העלתה כי על אף הודעתה של אוניברסיטת תל -אביב שלפיה היא תפעל לעדכון הנוהל, עד אוקטובר 2010 היא לא עדכנה את ההנחיות לחוקרים, לא הפיצה בקרב החוקרים והסטודנטים קובץ הנחיות, ולא חייבה אותם לחתום, לפני שהחלו בעבודתם בבתי החיות, שההנחיות ונוהלי העבודה בב ית החיות נהירים להם. לדברי הווטרינר הקודם של האוניברסיטה, הוא שוחח עם הסטודנטים על כללי התנהגות בבתי החיות, אך הם לא נדרשו לקרוא נהלים כתובים, לא כל שכן לחתום עליהם. מממצאי הביקורת שלעיל עולה כי הפיקוח המתקיים באוניברסי טת תל - אביב על תהליך אישור הניסויים בבע"ח טעון שיפור. לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטה לתת דעתה על הרכבי תת -הוועדות של הוועדה הפנימית העליונה ולדאוג שבכל תת -ועדה יהיה חבר שאינו מתחום מדעי החיים או הרפואה, ואשר אינו עוסק בניסויים בבע"ח. עליה גם להקפיד על ביצוע הנוהל למניעת ניגודי עניינים בעבודת הוועדות. על הוועדה הפנימית העליונה לגלות מעורבות רבה יותר בפעילותן של תת- הוועדות, בעיקר בהליך קבלת החלטותיהן לגבי הניסויים המתבצעים באוניברסיטה. . משרד מבקר המדינה העיר לאוניברסיטה כי עליה לבחון בהקדם דרכים להסדרת מילוי התפקידים האמורים בלא שיתעורר חשש לניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש בדפי המעקב על מנת לפקח על מצב בע"ח שמשתתפים בניסוי שלהם הוגדרה דרגת סבל גבוהה הוא ראוי ביותר. על האוניברסיטה לנקוט את האמצעים שקבעה כלפי חוקרים שעל פי דפי המעקב שמילאו לא פעלו לפי ההוראות והכללים וכן כלפי חוקרים שלא מילאו דפי מעקב כנדרש. הביקורת הנוכחית העלתה כי חל שיפור מסוים בתפקוד עובדי בתי החיות של האוניברסיטה בהשוואה לליקויים בפעילותם שצוינו בדוח הקודם. יחד עם זאת נמצא כי מקצת הליקויים שצוינו בדוח הקודם הנוגעים לעובדים ולחוקרים טרם תוקנו. כך, לדוגמה, נמצא כי אף שהמועצה קבעה כללים ולפיהם על עובדי בתי החיות לרענן את הכשרתם מדי פעם בפעם - הם לא עברו קורסי רענון כנדרש.	. בהיות הווטרינר כאמור גם מנהל של אחד מבתי החיות, הוא למעשה מפקח על עצמו. גם לו היה שינוי בסדרי העבודה של הווטרינר בעקבות הממצאים שהועלו בדוח מ- 2004 , על האוניברסיטה היה לקבוע לעבודת הווטרינר סדרי בקרה ופיקוח טובים יותר וכן הסדר למניעת ניגוד העניינים המובנה בתפקידו בעניין בית החיות שהוא מנהל.	912
משרד הבריאות . טיפול מרובה תרופות לקשישים כל קופה נוקטת אפוא מדיניות שונה בקשר לטיפול בקשישים הנוטלים תרופות רבות. ראוי שהמשרד המשמש מיניסטריון עם ראייה מערכתית, יבחן פיתוח מדדים לפי מאפיינים מסוימים לבדיקת תרופות שחולים נוטלים ויגבש המלצות מתאימות בעניין. הנתונים מלמדים על שונות רבה בין הקופות שמעוררת סימני שאלה. עולה חשש לאי -הסדרת הטיפול בקשישים הנוטלים תרופות רבות. הפערים יכולים להצביע על שימוש יתר או חסר בתרופות, אך אין זה סביר שהם תוצאה של פערים חברתיים -כלכליים 25 .או פערי פריפריה מול מרכז מתעורר חשש שהטיפול הרפואי הניתן בקופות אינו מיטבי. ההסברים לכך יכולים להיות אי -מודעות של הרופאים הראשוניים לריבוי התרופות, היוועצות מעטה ברוקחים קליניים, אי -מעורבות רופא גריאטר, בעיות בבסיס הנתונים ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון את הסיבות לפערים בנתונים, ולאחר שיגיע למסקנות בעניין - לנקוט צעדים שיבטיחו שבכל הקופות יינתן לקשישים הטיפול המיטבי. .סעיף 17 לחוק זכויות החולה קובע את חובת ניהול הרשומה הרפואית (להלן גם - תיק החולה). כל דיון והחלטה בעניין הטיפול התרופתי לחולה חייב להיות מתועד בתיקו (ראו להלן בפרק "בקרת האגף לרפואה בקהילה במשרד על הקופות"). קיום דיון בנושא ותיעודו ברשומה הרפואית הוא תנאי מקדים להמשך הפניית המבוטח לייעוץ או לניסיו ן טיפולי להפחית את מספר התרופות. הכללית: משרד מבקר המדינה בדק 200 תיקים רפ ואיים של חולים במחוז מרכז שנדגמו אקראית מכ- 17,000 תיקים של חולים מעל גיל65 במחוז הנוטלים שמונה תרופות או יותר. התברר שבשלוש השנים 2007 , 2008 , 2009 לא היו רישומים - אף לא בתיק אחד - בעניין מספר התרופות שאותן נוטלים החולים, אף שרופאים שטיפלו בהם שינו את התרופות מסיבות אחדות 27 . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העומס הרב המוטל על הרופא הראשוני בקהילה קיימת אפשרות שיפסח על סקירת הנוטלים תרופות רבות. מן הראוי כי ייקבע שהטיפול התרופתי בחולים הנוטלים שמונה תרופות או יותר ייסקר מדי זמן באופן שיטתי, לפי ההנחיות הקליניות של הר"י. לאומית: משרד מבקר המדינה בדק 100 תיקים רפואיים של חולים במחוז מרכז מכ- 4,700 תיקי חולים מעל גיל 65 במחוז הנוטלים שמונה תרופות או יותר. פרט לתיק רפואי אחד, לא נמצאה בתיקים התייחסות למספר התרופות שאותן נוטל החולה החל משנת 2007 , אף שהיו בתיק שינויים בהן28 . הכללית ולאומית אינן מתעדות אם כן כנדרש את הדיון בטיפול התרופתי בתיקים הרפואיים של הקשישים הנוטלים תרופות רבות. כאמור, קיום דיון בנושא ותיעודו ברשומה הרפואית הוא תנאי מקדים להמשך הפניית המבוטח לייעוץ או לניסיון טיפולי להפחית את מספר התרופות. לדעת משרד מבקר המדינה, תשובת המשרד אינה מייתרת את הצורך לקיים בדיקת היתכנות, בדיקת עלות -תועלת ואחרות בעניין הקמת מערכת מידע לאומית לשימוש כל הקופות וגורמים רפואיים אחרים בהשוואה למערכות הקיימות בכל קופה בנפרד, שהינן מערכות מוגבלות נוכח העובדה שניתן לבדוק בהן השפעות גומלין רק בין כל שתי תרופות. מערכת לאומית עשויה לחסוך לקופות חלק מעלויות התחזוקה. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הנסיבות, ראוי שהמשרד ישקול לתת לרופאים ראשוניים כלים בתחום הגריאטריה כדי להפחית את העומס המוטל על הרופאים הגריאטרים. במקביל ראוי שינקוט צעדים אפקטיביים להגדלת מספר המתמחים במקצוע זה. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת בחינת החלופות לפיתוח שיטות לבחינה אפקטיבית של איזון הטיפול התרופתי בחולים הנוטלים תרופות רבות בכלל ובאוכלוסיות הקשישים בפרט, יש לשוב ולבדוק את כדאיות הייעוץ הרוקחי לחולים המטופלים במספר רב של תרופות בכלל, ולקשישים בפרט, ואת ישימותו. הבדיקה צריכה להיעשות בשיתוף קופות החולים אשר להן נתונים על עלויות יישום הטכנולוגיה ועל החיסכון האפשרי בהוצאות לתרופות אם תיושם.	לדעת משרד מבקר המדינה, יש להרחיב את נגישות בתי החולים של הכללית לתיקים הרפואיים גם לתיקי חולים שאינם מבוטחי הכללית33.	913
משרד הבריאות . פינוי רפואי באמצעות מסוקים השירות החל לפעול ללא עבודת מטה מסודרת של משרד הבריאות. כאמור, מתחילתו נתקלו מפעיליו בקשיי מימון. השירות בדרום והשירות באזור ירושלים הופסקו לאחר זמן קצר, והשירות בצפון הופסק למשך חודש. החברה דיווחה כי הן קופות החולים והן חברות הביטוח הערימו קשיים בעניין התשלום עבורו. לכן נוצר חוב גדול של החברה למד"א; במאי 2010 הוא הסתכםבכ- 600,000 .ש"ח .שירות הפינוי באמצעות מסוקים, שירות חיוני ומציל חיים שניתן רק בפריפריה, נתקל מאז הפעלתו בקשיי מימון. משרד הבריא ות לא קבע למד"א תעריף לפינוי באמצעות מסוקים ולא קבע קריטריונים מקובלים על חברות הביטוח. במקרים מסוימים לא הסכימו חברות הביטוח לממן פינוי נפגעי תאונות דרכים, שהם מרבית המפונים, בטענה שלא הייתה הצדקה רפואית לפינוי; גם הפינוי במסוק של נפגעים או חולים אחרים לא הוסדר בשום צורה למרות שיש בכך צורך. עד תחילת 2011 ניתן השירות במשורה, והתעורר חשש לקיפוח של נפגעים - בעיקר בדרום הארץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי במהלך התקופה הנסקרת משרד הבריאות לא עשה עבודת מטה ולא קיים תהליך קבלת החלטות סדור בעניין זה, למרות שהוועדה לבחינת פינוי בהיטס בידי גורם אזרחי המליצה על כך כבר בשנת 2009 . בינואר 2011 הוסדר חלקית נושא הפינוי באמצעות מסוקים, וועדת הסל החליטה לכלול את השירות לנפגעים שפינויָם אינו מוסדר בחוק אחר בתקציב משרד הבריאות ובאחריותו. על משרד הבריאות לעשות עבודת מטה בעניין הפינוי באמצעות מסוקים ובין השאר להחליט אם לצורך קיום השירות יש להחיל את המבחנים שקבעה הוועדה לבחינת פינוי בהיטס או לקבוע אחרים. על משרד הבריאות לקבוע באיזו מתכונת ראוי לפעול ולקבל במהירות החלטות בנושא כדי שתושבי הפריפריה או מי שנקלע לשם יוכלו לקבל את השירות. לאחר סיום עבודת המטה ואישורה יש גם להגיע להסכם עם הגוף שהמשרד יחליט שהוא אחראי על הפעלת השירות; יש לקבוע קריטריונים לפינוי ותעריפים שיהיו מקובלים על כל המעורבים בעניין. יש גם לקבוע קריטריונים ותנאי כשירות למסוקים עצמם, לצוותים הרפואיים ולגוף שיתפעל את המסוקים. לאחר סיום הביקורת, בינואר 2011 , החליטה ועדת הסל להוסיף לתקציב המשרד ארבעה מיליון ש"ח שייועדו למימון הפינוי הרפואי באמצעות מסוקים לנפגעים שאינם זכאים למימון השירות לפי חוק אחר. עד תחילת פברואר 2011 לא נחתם הסכם עם מפעיל להסדרת העניין. לכשייחתם הסכם כזה יהיה צורך לקבוע בו אמות מידה לפינוי ותעריפים מקובלים על כל המעורבים ותנאי כשירות למסוקים עצמם, לצוותים הרפואיים ולגוף המתפעל אותם. יצוין כי ביוני 2009 פנה ד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל המשרד, אל ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות ותשתיות במשרד בבקשה להכליל את הפינוי באמצעות מסוקים בסל הבריאות לשנת 2010 , אולם באוגוסט אותה שנה החליט המשרד שלא להעלות את העניין בדיוני ועדת הסל. עד סוף שנת 2009 הייתה האחריות למימון ההוצאות הרפואיות של נפגעי תאונות דרכים מוטלת על חברות הביטוח. בינואר 2010 הוחלה על קופות החולים האחריות למימון טיפולים רפואיים לנפגעי תאונות דרכים הכלולים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 (להלן- חוק ביטוח בריאות), ובצו לפי סעיף 8 )(ז) לחוק האמור (סל הבריאות18 ; הטיפולים לא כללו את פינוי הנפגע במסוק. בעקבות פניות בנושא ולאחר התייעצות עם משרד הבריאות הודיע הממונה על הביטוח במאי 2010 לחברות הביטוח שאין בהחלת חובת מימון הטיפולים על קופות החולים כדי לגרוע מאחריותן (של חברות הביטוח) להמשיך לממן שירותים שאינם .כלולים בסל הבריאות, לרבות פינוי נפגעי תאונות דרכים באמצעות אמבולנס - גם אם המפונה לא אושפז, ופינוי באמצעות מסוקים. .בדצמבר 2009 חודש השירות, אולם גם לאחר מכן נתגלעו קשיי מימון בהפעלתו, ולמעשה עד דצמבר 2010 .לא נמצא מקור מימון להפעלתו נמצא כי המשרד לא פעל להכללת הפינוי באמצעות מסוקים בסל הבריאות בשנת 2009 , ואף לא בשנת 2010 ,. לאחר סיום הביקורת בינואר 2011 , החליטה ועדת הסל להוסיף לתקציב המשרד ארבעה מיליון ש"ח שייועדו למימון הפינוי הרפואי באמצעות מסוקים לנפגעים שאינם זכאים למימון השירות לפי חוק אחר.	עד דצמבר 2010 לא נמצא שנערך דיון בתקציב מערך הנט"ן ובהמלצות הוועדה לפינוי בהיטס, למשל בעניין הליך רישוי למוקד המפעיל את המסוקים ולמסוקים עצמם, ולא נמצא מקור תקציבי למימון השירות. כאמור, בינואר 2011 .הוחלט על הוספת תקציב למשרד לדעת משרד מבקר המדינה, יש להחליט אם להחיל את המבחנים לפינוי באמצעות מסוקים שקבעה הוועדה לבחינת פינוי בהיטס או לקבוע מבחנים אחרים. לכן על משרד הבריאות ועל משרד האוצר לקבוע באיזו מתכונת ראוי לפעול ולקבל במהירות החלטות בנושא כדי שתושבי הפריפריה או מי שנקלע לשם יוכלו לקבל את השירות.	914
משרד הבריאות . מצוקת האשפוז במחלקות הפנימיות בבתי חולים כלליים בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שבתי החולים נקטו רק כמה מן הצעדים האלה, בין היתר מסיבות אובייקטיביות שאינן מאפשרות לבצעם: קושי להשיג רופאים, היעדר כישורים מקצועיים נדרשים של הרופאים המתגברים (למשל, מתמחה או סטודנט לרפואה במקום רופא מומחה) ופגיעה של תגבור זה בפעילויות אחרות של בית החולים, שהרי כמה מעובדי הסיעוד שנועדו לתגבר את מחלקות האשפוז השתייכו למחלקות אחרות. אחד מבתי החולים הסביר כי הסתייעות בצוות חיצוני נשמעת "הרואית", אך בפועל היא כמעט אינה אפשרית, אלא אם כן מתרחש אסון או שהדבר נדרש לצורך פעילויות לא מקצועיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"מ לתת את הדעת על הבעיות שהועלו בנושא תקינת הרופאים בבתי החולים ובכלל זה לקבוע שיטת תקינה חדשה לרופאים במחלקות האשפוז בכלל ובמחלקות הפנימיות בפרט. ראוי להתאים את שיטת התקינה החדשה שתיקבע לחידושים ולהתפתחויות הטכנולוגיות במאה העשרים ואחת. נוסף על כך, נוכח המצוקה הקשה, יש לבחון גם פתרונות מידיים לתקינה, למשל לבדוק אם ניתן לשלב במנגנונים הקיימים "גמישות" בניהול כוח אדם. (ב) אחת הסיבות לאשפוזים חוזרים היא היעדר קשר בין מערכות המידע של קופות החולים לבתי החולים. הפעלת מערכת של "תיק אחוד - אשפוז וקהילה" תאפשר לרופא בית החולים לקרוא את מה שרשמו רופאי הקהילה בתיק החולה במשך שנים ולהפך. הכללית מפעילה מערכת כזאת, אך ככל הידוע היא עושה זאת בבתי החולים שלה בלבד. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות להפעיל מערכת כזאת גם בבתי החולים שלו כדי להקטין את מספר האשפוזים החוזרים ולקצר את שהייתו של החולה בבית חולים50 . לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבמשך שנים רבות שיעור האשפוזים החוזרים גבוה, והדבר נובע, בין היתר, מאשפוז קצר המונע טיפול ראוי בחולה, היה על המשרד לעשות בדיקה מערכתית כדי לברר מהן הסיבות לאשפוזים אלה. תוצאותיה של בדיקה כזאת יכולות להביא לידי שיפור הטיפול הרפואי והמעטת אשפוזים חוזרים, וכך למנוע סבל מחולים ופגיעה בבריאותם ואף לגרום לחיסכון כספי. גידול במספר המונשמים: הועלה כי בשנים האחרונות הולך וגדל מספר החולים המונשמים 53 המאושפזים בבתי החולים, ולעתים מאושפזים בהם אף 800 חולים מונשמים. המצב הרפואי של כמה מהם מצריך אשפוז במחלקות לטיפול נמרץ, אך בגלל המחסור במיטות לטיפול נמרץ הם מאושפזים במחלקות אחרות ובעיקר במחלקות פנימיות. להערכת המשרד, בשנת 2010 .היו חסרות מאות מיטות לטיפול נמרץ נמצא כי בינואר 2010 היו במחלקות לטיפול נמרץ כללי281 מיטות וכן 19 מיטות לטיפול נמרץ נשימתי54 . המשרד הגדיר42 מיטות במחלקות הפנימיות בכל הארץ כמיטות "טיפול מוגבר" לצורך טיפול בחולים הזקוקים לאשפוז במחלקות טיפול נמרץ, אולם הוא לא הקצה לכך כוח אדם נוסף. הועלה כי החוזר לא קבע תקן מיוחד של כוח אדם - הן של אחיות והן של עובדים אחרים כטכנאי הנשמה ופיזיותרפיסטים - עבור החולים המונשמים המאושפזים במחלקות הפנימיות, ובתי החולים מטפלים בהם באמצעות כוח האדם העומד לרשותם. מאחר ש תקן האחיות במחלקות לטיפול נמרץ גבוה מתקן האחיות במחלקות הפנימיות 56 , החולים המונשמים שצריכים להתאשפז במחלקות לטיפול נמרץ ומאושפזים במחלקות הפנימיות אינם זוכים לטיפול שהיו אמורים לקבל במחלקות לטיפול נמרץ. נוסף על כך, הטיפול בחולים מונשמים במחלקות הפנימיות יוצר עומס עבודה לצוותים הרפואיים, ועולה חשש שייפגע גם הטיפול הרפואי הניתן לשאר המאושפזים במחלקות אלה. עקב מספרם הרב של החולים המונשמים, בכמה בתי חולים, בהם רמב"ם, הם אושפזו בחדרי אשפוז רגילים. מנהלי מחלקות פנימיות מסרו למשרד מבקר המדינה כי יש חשש שטיפול בחולה מונשם שאינו נמצא במחלקה המיועדת לו יימצא רשלני משום שאינו נעשה לפי הסטנדרטים המקובלים. .משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר שעליהם לפעול לשינוי מצב זה, שבו חולים מונשמים אינם מקבלים את הטיפול המיטבי. יצוין שבהסכמים הכלכליים בין בתי החולים הכלליים לקופות לא נעשו שינויים כדי לאפשר הפניה ישירה של חולים גריאטריים מחדר המיון למחלקות לגריאטריה פעילה. צעד זה, לו ננקט, היה מביא לידי הפחתת העומס במחלקות הפנימיות ולחיסכון כספי.	.הביקורת העלתה מצוקת אשפוז קשה ביותר במחלקות הפנימיות. לעתים התפוסה בהן גבוהה מ - 150% , ובתי חולים חורגים במשך זמן רב מן הקבוע בתעודות הרישום שלהם בכל הנוגע למספר המיטות במחלקה. לפיכך המאושפזים במחלקות הפנימיות נתונים בתנאי אשפוז קשים: יש שמאושפזים בצפיפות בחדרי המחלקות, במסדרונות או בחדרי האוכל ויש ששוהים בחדרי המיון זמן ממושך ואף ימים אחדים. עקב התפוסות הגבוהות נסגרו חדרי מיון פעמים רבות, ומד"א העביר חולים לבתי חולים אחרים, מקצתם מרוחקים. סגירת חדרי מיון עלולה לגרום להחמרת מצבם הרפואי של החולים המפונים לבית חולים מרוחק. עקב עומס העבודה ההולך וגדל המוטל על הצוותים הרפואיים במחלקות הפנימיות, הטיפול שמקבלים החולים במחלקות הפנימיות עלול להימצא רשלני. משרד מבקר המדינה מציין לשבח את תפקוד הצוותים הרפואיים והסיעודיים הפועלים בתנאים קשים במחלקות הפנימיות. עקב חשיבות הנושא והשפעתו על חולים רבים - בעיקר קשישים - ונוכח המצב הקשה שנחשף לפני צוות הביקורת במחלקות פנימיות בבתי חולים ברחבי הארץ, ביולי 2010 , לפני סיום הביקורת, הציג משרד מבקר המדינה באופן חריג את הסוגיות העקרוניות לפני ראש הממשלה ושר	915
משרד הבריאות . מניעת השמנה - ממצאי מעקב רשויות הבריאות בארצות הברית המליצו לעשות פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה לפחות במחצית מזמן שיעור החינוך הגופני. נמצא כי שיעורי הפעילות הגופנית בארץ מנוצלים באופן חלקי: במחקר שנעשה בקרב תלמידי תיכון66 נמצא כי התלמידות עושות פעילות גופנית בינונית או מאומצת במשך 4.5 דקות בממוצע בלבד, והבנים במשך שבע עד עשר דקות בממוצע בלבד (בשיעור של 45 .)דקות . המעקב העלה כי משרד החינוך לא פעל בהתאם להמלצות האמורות ובכלל זה לא הוסיף שעות חינוך גופני למערכת החינוך. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי ההצעה להוסיף שעה של חינוך גופני לשבוע נדונה במסגרת תכנון התכנית הלאומית, אך היא נדחתה בגלל עלויותיה הגבוהות ובמקום זאת הומלץ לקיים הפסקות פעילות. כדי להכין תכניות לטיפול בהשמנה ולמניעתה ולהקצות משאבים לכך, יש לאסוף בכל קופה מידע בנושא ולמפות את צורכי המבוטחים על פי אזורים, קבוצות אוכלוסייה, גילים ועוד. על כל קופה להציב יעדים ולבדוק אם עמדה בהם, וכמו כן לבדוק את יעילותן וכדאיותן של תכניות שכבר יצאו אל הפועל, דבר שלא נעשה למעט במכבי. יצוין כי כבר בדוח הביקורת הקודם העיר משרד מבקר המדינה כי כדי למדוד את מידת יעילותן של הפעולות הנעשות למניעת השמנה ולצמצומה ולתכנן פעולות נוספות יש לרכז מידע על היקף ההשתתפות בפעולות האמורות ולעקוב אחר תוצאותיהן. המעקב העלה כי אף על פי שהמחקר החל בד בבד עם הפרויקט, צה"ל עדיין מגדיר את הפעילות כשלב ראשוני של איסוף נתונים, לא הוכן דוח התקדמות כלשהו, ולו ביחידה אחת מבין 70 היחידות, ולמותר לציין כי טרם הופקו לקחים ומסקנות כלשהם. במעקב נמצא כאמור כי בידי צה"ל מאגרי נתונים שונים הכוללים נתוני .BMI של חלק מהחיילים בלבד. משום כך לא ניתח צה"ל את נתוני ה- BMI ולא אבחן קבוצות שונות של חיילים הסובלים מהשמנה; בהיעדר פעולות אלה, קשה מאוד לאתר חיילים הסובלים מהשמנה, להסיק מסקנות מערכתיות, לגבש תכניות פעולה לטיפול בקבוצות חיילים אלה ולהקצות משאבים על פי היקף הבעיה בכל בסיס. המעקב העלה שאף על פי שמשרד הבריאות מודע לכך כי יש לשלב בהערכת המשקל גם מדידת היקף מותניים, וכך המליצה לעשות גם תת- הוועדה 2020 , לא נמצא כי המשרד הנחה את כלל הגופים העושים מדידות BMI להרחיב את שיטת המדידה ולכלול בה גם מדידת היקף מותניים. . בחנה את השפעת השינויים על השוטרים, לרבות משקלם, היקף המותניים ואחוז השומן בגוף, מידת השמירה על המשקל לאורך זמן והתמדתם בפעילות גופנית. ואולם במעקב לא נמצא כי המשטרה בחנה את יעילות השינויים שנעשו מאז 2001 בתפריטי המזון ובמטבחים והסיקה מסקנות בעניינם. לא נמצא כי נעשה מחקר בעניין התוצאות של השינויים שנעשו ולא נבחנה השפעתן של תכניות ההתערבות ש בוצעו מסוף 2004 . המשטרה לא	המעקב העלה כי במועד הביקורת עשה צה"ל סקרים בנושא הרגלי הפעילות הג ופנית של משרתי הקבע בלבד ולא של חיילי החובה. מהסקרים עולה שצה"ל אכן פעל להגברת הפעילות הגופנית של משרתי הקבע, ולכאורה פעילותו נשאה פרי.	916
משרד הבריאות . הקשיש בקהילה – טיפולי בית שמספקות קופות החולים לקשישים עקב שינויים בדפוסי התחלואה ובגורמי התמותה58 , אנשים רבים סובלים ממחלות סופניות ומתמודדים עם כאבים, קשיים פיזיים, נפשיים ואחרים בתקופת החיים האחרונה שלהם. שיטת הטיפול הפליאטיבי התפתחה אפוא לתמיכה בחולים שנוטים למות בפרט ובחולים בכלל. נמצא כי היקף שירות הוספיס הבית שנותנות הקופות קטן מאוד בהתחשב בצרכים הייחודיים של החולים הסופניים, הן מבחינת מספר היחידות שהוקמו והן מבחינת היקף פעילותן. מספר מיטות ההוספיס בישראל קטן בהרבה מהנדרש, ובחלק מאזורי הארץ אין כלל מיטות כאלה, והדבר מגביר את החשיבות של פיתוח שירות ההוספיס בבית. על נמצא גם כי חלק ניכר מנותני השירות לא קי בלו הכשרה בתחום הפליאטיבי, כמפורט להלן: הכללית : מלבד היחידה של הכללית במחוז דרום שבה מועסקים רופא, אחות ועובדת סוציאלית, ואשר מספקת את השירות לחלק מהמחוז, הצוותים ביתר היחידות של הקופה שעוסקים במתן השירות לא קיבלו הכשרה בתחום. אף שהמשרד הקים בשנים 1995 -2008 שלוש ועדות כדי שיעשו עבורו עבודת מטה להסדרת תחום טיפולי הבית, ואף שבבקרות שעשה ביחידות נמצא שנושאים רבים מחייבים הסדרה, הוא לא קבע נוהל מחייב לקופות בכל הנוגע לשירות טיפולי הבית. בהיעדר הסדרה מטעם המשרד הפעילה כל קופה את היחידות שלה כראות עיניה ונמצאו הבדלים מהותיים בין הקופות בנושא זה; נמצאו גם הבדלים מהותיים בין היחידות באותה קופה באופן שיש בו חשש לפגיעה בשוויון בין מבוטחיה. משרד מבקר המדינה סבור שלמרות השונות המובנית בין הקופות והחשיבות של עידוד התחרות ביניהן, על המשרד לקבוע תקנים מזעריים לשירות שהמבוטחים זכאים לו בנושא טיפולי הבית וכן לא לאפשר מצבים של אי-שוויון, לכאורה, במתן השירות, בין מחוזות שונים של אותה קופה. הדבר גם יאפשר למשרד לקיים פיקוח ובקרה על פעולות הקופות בנושא זה. יוצא אפוא שהמשרד פרסם את מבחני התמיכה 42 כמעט שלוש שנים לאחר החלטת הממשלה להעניק את התמיכות. ביולי 2009 , פחות משנה לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה, כתב ראש מינהל רפואה במשרד, ד"ר חזי לוי, לקופות החולים כי משרדי הבריאות והאוצר נענו לבקשות הקופות וצמצמו את הנושאים שעליהם נדרשו קופות מכבי : גם מכבי לא קבעה מפתחות תקינה לרופאי היחידות. בשל כך, הרופאים הפועלים מטעם היחידה שבמחוז ירושלים והשפלה של הקופה אינם חלק מהצוות הגרעיני של היחידה. יצוין כי באותו מחוז נמצא כי נוהלי הקופה בנוגע לתדירות הביקורים המזערית ולפרק הזמן המרבי שיעבור עד הבדיקה הראשונית אינם מיושמים. לאומית : לאומית די ווחה למשרד מבקר המדינה באפריל 2010 כי קבעה תקן לא רשמי, ולפיו לכל 100 מטופלי בית תוקצה משרת אחות ומשרת רופא. ואולם הקופה לא עיגנה מפתח זה בנוהל. יצוין כי היחידה של לאומית בקריית גת, השייכת למחוז דרום, אינה עומדת בנוהלי הקופה בדבר תדירות הביקורים המזערית וג ם לא בתקן הזמן המרבי שקבעה הקופה לבדיקה ראשונית, בין היתר נוכח העובדה שלא נקבע נוהל כאמור. עוד מצא משרד מבקר המדינה כי קיים שוני בין הקופות בהגדרת ייעוד היחידות. כך למשל מאוחדת הגדירה את ייעוד היחידות בעיקר כתחליף לאשפוז ומניעתו - "לבנות/למסד מסגרות הקולטות מאושפזים מבתי	.החולים לאשפוז בבית כדי לקצר תקופת האשפוז בבית חולים, וכדי למנוע אשפוזים נוספים"; ואילו לאומית הגדירה את ייעוד היחידות ללא אזכור מפורש של תחליף לאשפוז - "מסגרת טיפולית כוללת לחולים הרתוקים לביתם וזקוקים לטיפול רפואי, סיעודי, שיקומי ופליאטיבי, אשר ניתן להם בביתם".	917
רשות המיסים בישראל . גביית חובות מס לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לתקן את הליקויים שנמצאו לגבי עיקול של נכסי חייבים שבידי צד שלישי. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שלא לשלוח את הגובים לכתובות שגויות, וכך לבזבז משאבים, על הרשות ליישם את המלצות הוועדה בעניין הטיפול בדואר חוזר: עליה להקים מערך כתובות מרכזי ממוחשב של כל הנישומים, שיהיה משותף לכל מערכי המס ויעודכן באופן שוטף. על הנהלת הרשות לבדוק מדוע לא עוקלו המיטלטלין של חייבים שקיבלו התראות בעניין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרדים האזוריים לתכנן בקפידה אצל מי ייגבה החוב באמצעות עיקול ולהשתמש לשם כך במשאבים ובכלים העומדים לרשותם. על הנהלת הרשות לבדוק אם פעילות הגבייה יעילה ואם המשרדים האזוריים מיישמים את הוראותיה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הרשות לבדוק מה מידת יעילותה של הפעילות של יחידות ההוצאה לפועל, האם הן מנצלות ביעילות את מכסת כוח האדם העומד לרשותן וכיצד הן משתמשות בכלי הרכב שלהן. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול לעקל מיטלטלין בכל מקרה ששוויים מהותי. זאת גם ליצירת הרתעה. על הרשות להפעיל שיקול דעת ולבחור ב שיטות היעילות ביותר לאכיפת הגבייה על פי הנסיבות. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים והמשטרה לבחון את הנושא ולעשות את הנדרש כדי לאפשר גבייה במקומות בעייתיים, כדי שלא ייווצר מצב של גבייה סלקטיבית, שבו "כל דאלים גבר". .בביקורת הועלו ליקויים מהותיים בפעולותיה של רשות המסים לגביית חובות מנישומים ולגבי אמצעי האכיפה וההרתעה שנקטה כלפי סרבני המס. יתרת החובות שניתנה הרשאה לגבייתם הייתה בדצמבר 2009 כ- 51.1 מיליארד ש"ח, מהם 8.5 מיליארד ש"ח חובות ודאיים, והסיכויים לגבות את החובות הולכים ופוחתים ככל שחולף הזמן. עקב ליקויים אלה נפגע גם מוסר תשלומי המסים של הנישומים. על הרשות לבחון את תהליך הגבייה ולייעלו, ובתוך כך להיעזר בכלים העומדים לרשותה כדי לגבות את החוב סמוך למו עד היווצרותו: עליה להנחות את המשרדים האזוריים להתמקד במתן כתבי הרשאות לגביית חובות שהסיכוי לגבותם גדול , לבדוק מדוע לא עוקלו המיטלטלין של חייבים שקיבלו התראות בעניין ולתקן את הליקויים שנמצאו לגבי עיקול של נכסי חייבים שבידי צד שלישי. כמו כן עליה, להנחות את י חידות ההוצאה לפועל לעקל כלי רכב שיש ראיות התומכות בהנחה שהם שייכים לחייב במס, ו לפעול למימוש נכסי מקרקעין שבבעלות חייבים - ולא להסתפק ברישום עיקולים בפנקס המקרקעין ובמינהל מקרקעי ישראל. על הרשות לנקוט את הפעולות הדרושות כדי לאפשר גבייה במקומות בעייתיים; עליה לקבוע למשרדי השומה נהלים מפורטים בעניין דרישת ביטחונות מחייבים; וכן ראוי כי תנחה את המשרדים האזוריים להקפיד לעדכן ברישומיהם את נתוני החייבים וכי תקים מערך כתובות מרכזי ממוחשב של כל החייבים, שיהיה משותף לכל מערכי המס ויעודכן באופן שוטף. פעולות אלה ייעלו א ת מערך הגבייה והעיקולים ויגבירו את ההרתעה בקרב סרבני המס.	לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לקבוע גם למשרדי השומה נהלים מפורטים בעניין דרישת ביטחונות מחייבים.	918
רשות המיסים בישראל . מינויים ומכרזים ברשות המיסים הרשות אינה נוהגת, בדרך כלל, לבחור "כשיר שני". נמצא כי בשישה מ- 180 המכרזים נבחרו מועמדים לכשירים שניים. בארבעה מאותם שישה מכרזים הסיכום הסופי של ציוני המועמדים לא תאם את דירוגם בידי חברי ועדת הבוחנים. חברי הוועדה לא פירטו בנימוקיהם מה פשרו של הפער בין דירוג המועמד לציון שקיבל. תהליך כזה עלול להביא לידי העדפת מועמדים אלה לקידום בעתיד על פני מועמדים שדורגו בציונים גבוהים יותר בידי הוועדה. להלן שתי דוגמאות: משרד מבקר המדינה מעיר לרשות ולנש"ם שינחו את נציגיהם בוועדות הבוחנים כי החלטות בנוגע לאיוש משרות צריכות להתקבל משיקולים ענייניים, הוגנים ושוויוניים בלבד שיבואו לידי ביטוי גם בהתאמה בין דירוג המועמד ובין הציון שלו בגיליון הציונים המסכם שמכינה ועדת הבוחנים. נוסף על כך, על הרשות לבחון הכנת נוהל שיורה כיצד לפעול אם גורם חיצוני יתערב בתהליך מכרז. ,הרשות עשתה שימוש במינוי עובדים ל"תפקיד נוסף", המאפשר גמישות לתקופות ארוכות במקום לקיים מכרזים. מינויים מעין אלה בעייתים משום שבתקופת המינוי למשרה כ"תפקיד נוסף", העובד צריך למלא שני תפקידים בו זמנית. בנוסף לכך, אפשרות זו של מינוי למשרה כ"תפקיד נוסף", לעתים לתקופה ממושכת, מאפשרת לשמור על משרה מסוימת כפנויה עד המועד הרצוי להנהלת הרשות. כך נפגע עקרון השוויון ומוקנה לעובד יתרון במכרז עתידי. על פי נתוני הרשות, באגף מס הכנסה ובאגף מיסוי מקרקעין מונו בתקופת הביקורת 16 "בעלי משרות ל"תפקיד נוסף שהיה תפקיד ניהולי. להלן דוגמאות: 1 דוגמה בולטת לאי-איוש משרה במכרז היא המשרה של פקיד שומה נתניה. אחד מעובדי הרשות מונה לכהן כפקיד שומה נתניה כ"תפקיד נוסף", לתקופה שנמשכה כשלוש שנים וחצי, נוסף על תפקידו כמנהל משרד מיסוי מקרקעין נתניה. במרס 2008 הוא מונה לתפקיד פקיד שומה נתניה. ביוני 2010 ,)הועבר העובד, בהליך של סבב תפקידים (ראו להלן לכהן כפקיד שומה במשרד אחר; אזי נפתחה הדרך לפרסום מכרז למשרה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול לכך שהעסקת עובד במשרה כ"תפקיד נוסף", או כ"מינוי בפועל", תיוחד למקרים יוצאי דופן, בנסיבות מיוחדות ולתקופה קצרה ביותר. .בחינת האופן שבו מבוצעים מכרזים ברשות המסים מעלה אפשרות לפגיעה בעקרונות ההגינות והשוויוניות שביסודו של כל הליך מכרזים, הקבועים גם בדין. לדוגמה, זימון חוזר של אותם נציגים לשמש חברים בוועדות בוחנים; ראיון של מועמדים רבים באותו המועד; אי -התאמה בין הציונים שקיבלו מועמדים ובין שיבוצם במדרג המשתתפים במכרז; חלק מהמשרות אוישו תקופה ארוכה רק כ"תפקיד נוסף"; והדרישה לתואר אקדמי לא נכללה בדרישות הסף לתפקידים ניהוליים ברשות. בנוסף לכך אותרו תקלות שונות שהשפיעו לכאורה ע ל התנהלות המכרזים. צוות, בראשותו של היועץ המשפטי של הרשות, שהוקם להפקת לקחים מהכשלים שהתגלו בחקירת המשטרה, ובגינם הוגשו כתבי אישום, טרם גיבש את המלצותיו, אף שחלפה שנה וחצי מהמועד שנקבע להגשתן. לנוכח הממצאים שהועלו בדוח זה, על הנהלת משרד האוצר, על הרשות ועל נציבות שירות המדינה לפעול לשיפור הליכי המינויים והמכרזים הפנימיים ברשות כדי להבטיח שוויוניות ושקיפות. נוסף על כך, על הרשות להשלים בהקדם את תהליך הפקת הלקחים בעקבות הכשלים שהתגלו בחקירת המשטרה שבוצעה בעניינה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לנקוט צעדים נמרצים להשלמת תהליך הפקת הלקחים בהקדם. הביקורת העלתה כי בסוף שנת 2010 ,, כשנה וחצי לאחר שהצוות בראשות עו"ד משה מזרחי, היה אמור להגיש את ממצאיו והמלצותיו, הוא טרם סיים את עבודתו , למרות החיוניות שבטיפול בנושאים אלה. הפרוטוקולים מישיבות הצוות הופקו זמן רב לאחר הישיבות, ובמועד סיום הביקורת חברי הצוות טרם אישרו אותם. העיכוב בהגשת הדוח פוגע בתהליך הפקת הלקחים מהכשלים החמורים שהתגלו בהליכי המינויים ובתהליך קידומם של עובדים ברשות. נמצא כי ברשות רוב המשרות מוגדרות משרות בדירוג מינהלי, ורק מעטות מהן מוגדרות בדירוג אקדמי. במכרזים לתפקידים בכירים ברשות - פקידי שומה, סגני פקידי שומה, מנהלי משרדי מיסוי מקרקעין, רכזים בכירים וכדומה - הסתפקה הרשות בהשכלה של 12 ,שנות לימוד בלבד אף על פי ש כדי למלא תפקידים אלה נדרש ידע מקצועי תיאורטי רב וניסיון מעשי, ויש בהם אף היבטים מעין שיפוטיים. זאת ועוד, על אף כובד המשקל של התפקיד שנדרשת לו השכלה מקצועית רחבה ואף שניגשו למכרז מועמדים בעלי השכלה אקדמית, לעתים נתנו חברי ועדת הבוחנים ציונים גבוהים יותר בת חום ההשכלה לכמה מועמדים שאינם בעלי השכלה אקדמית, ולעתים אף כאלה שאין בידם תעודת בגרות. להלן דוגמאות:	.לדעת משרד מבקר המדינה, על נש "ם לבדוק את תהליך ביצועם של מכרזים אלה לעומקם, ובייחוד את תהליך ביצועו של המכרז לתפקיד מנהל תחום (מבצעים וחקירות).	919
רשות המיסים בישראל . הליך גילוי מרצון ברשות המיסים לדעת משרד מבקר המדינה, לו בדקה הרשות ביסודיות את המצג שהציג הנישום, היא הייתה מבחינה שהוא אינו שלם. לפיכך במקרה זה לא היה מקום להמשיך בהליך המיטיב של גילוי מרצון, כל עוד לא הוסר החשש. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים ליצור, ברוח החלטת ועדת השרים, בסיס נתונים מקיף על נכסים והכנסות של תושבי ישראל בחו"ל, שישמש אותה לגביית המס המתחייב. במצב הקיים נוצר חוסר איזון בין הזכויות המוקנות לבעלי הון ונכסים בחו"ל ובין נישומים מן השורה, שנגבה מהם מס במקור. איסוף המידע עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לגבות מס אמת ממפיקי הכנסות בחו"ל וכן מאלו המגישים בקשות לגילוי מרצון, משום שהוא יאפשר להשוות בין האמור בהצהרת הגילוי לנתונים שאספה הרשות ממקורותיה. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא גובש הנוהל המשודרג ו לא ניתן פתרון לבעיות שהועלו בתחום הלבנת ההון ובתחום סמכותם של פקידי השומה בעניין הנדון. הנה כי כן, הנוהל דורש הבהרות והשלמות מהותיות. בין השאר, יש לבחון מי ידון בפניות לגילוי מרצון, משום שאין זה רצוי שהסמכות לכך תהיה בידי אדם אחד, סמנכ"ל חקירות ומודיעין, כנהוג היום. יש מקום לשקול הקמת ועדה לעניין זה, כמקובל בהסדרי הכופר. ראוי לציין כי ועדות הכופר כוללות נציגות של משרד המשפטים. נוסף על כך, יש לשקול לעגן בנוהל, בתיאום עם משטרת ישראל, את דרכי שיתוף הפעולה של הרשות עם המשטרה. כאמור לעיל, שלא כמו הסדרי מס מיוחדים אחרים המיטיבים עם הנישומים, כגון הסדרי כופר וההליכים למתן החלטות מיסוי מקדמיות, נוהל גילוי מרצון אינו מעוגן בחקיקה . ממצאי הביקורת המוצגים לעיל מפרטים את ההטבות המהותיות הניתנות למי שמבקשים לפעול על פיו - בעיקר רובד מצומצם של בעלי נכסים והכנסות בחו"ל ובישראל - ואת האפשרויות לנצלו לרעה. למניעת ניצול לרעה ולהשגת שוויוניות יש צורך בנוסח ברור ומוחלט שיעוגן בחקיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח מכלול השיקולים ה נוגעים בדבר והצורך לשמור על איזון ראוי בין האינטרסים הציבוריים השונים, יש מקום להנהיג את פרסום ההסדרים ואת פרסום שמותיהם של מי שנהנו מהליך הגילוי מרצון לאחר שהעלימו מס בנסיבות מחמירות, בדומה לפרסום השמות בהליך של כופר. לפיכך על הרשות ליזום הסדר משפטי שיאפשר את פרסום השמות של מגלים אלו. נוסף על כך, על הרשות לפרסם את הסדרי הגילוי שבהם יוחלט שלא לפרסם את שם המגלה, בדומה למתכונת פרסום הסדרי הכופר או הסדרי החלטות המיסוי המקדמיות (החלטות "פרה-רולינג"). הועלה כי הרשות משתפת פעולה עם גורמים בחו"ל בכל הקשור לנושאי מכס בלבד. בשנים 2006 -2008 נרשמו רק שתי פנ יות של הרשות לגורמים בחו"ל לשם קבלת מידע על עברות מס הכנסה. נוסף על כך, לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הרשות לבחון אם אין מקום להגדיר את עסקאות ההשכרה כעסקאות מסחריות רגילות ולא כעסקאות אקראי. בחינה זאת נדרשה לנוכח המבחנים המקובלים להגדרת פעילות עסקית: משך ביצוע עסקאות ההשכרה (כ -14 ;)שנה מספר הנכסים המושכרים (עשרות נכסים); סכום העסקאות (מיליוני ש"ח בסך הכול); אופי פעילותו של המלכ"ר המשכיר (מלכ"ר ותיק וגדול המעסיק יועצים משפטיים ורואי חשבון מנוסים) ועוד, והיא בעלת חשיבות רבה לקביעת חבויות מס הכנסה החלות על עסקאות אלו. לעניין הטענה בדבר אי-הוכחת קיומו של "יסוד נפשי" ראוי להעיר כי על פי קובץ הפרשנות של רשות המסים12 , "היסוד הנפשי המיוחד של זדון וכוונה להתחמק ממס נלמד מעצם המעשה, מהיקף המס שבו מדובר... אם לא ניתן בנסיבות ללמוד על הכוונה המיוחדת, יהיה אפשר להאשים את הנישום בעבירות על סעיף 216 ו-217 , שבהן היסוד הנפשי הוא בדרגה נמוכה יותר". יצוין כי בחוות הדעת המשפטית האמורה נבחנה האפשרות להגשת כתב אישום פלילי נגד נושאי משרה במלכ"ר א בתקופה האמורה, על פי סעיף 117 ב לחוק מע"מ, שבו נדרש יסוד נפשי בדרגה גבוהה, ולא על פי סעיף 117 א לחוק מע"מ, שבו נדרש יסוד נפשי בדרגה נמוכה יותר13 . לדעת משרד מבקר המדינה, במקרה דנן, שבו כאמור מלכ"ר גדול השכיר עשרות נכסים במשך תקופה ארוכה ולא דיווח על כך, היה מקום להשלים את הבדיקה ולכתוב חוות דעת שלמה ומנומקת, אולם חוות דעת כזאת לא ניתנה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי לעמדה זו לא נמצא ביסוס בחוק, בחוות דעת משפטית או בהוראת ביצוע של הרשות. משמעותה של קציבת חמש שנים בלבד לעניין תשלום חבויות מע"מ של מי שלא דיווחו למשרדי מע"מ על הכנסות חייבות במס היא כי למי שהעלים הכנסות במשך תקופה ארוכה כדאי להמשיך להעלימן, שהרי גם אם ייתפס הוא יחויב בתשלום מע"מ בגין חמש השנים האחרונות בלבד.	921
רשות המיסים בישראל . מיסוי מוסדות ציבוריים ומוסדות ללא כוונת רווח לדעת משרד מבקר המדינה - שיעור הביצוע הנוכחי של ביקורת ניכויים אינו אפקטיבי לצורך איתור אלכ"רים שאינם מדווחים על העסקת עובדים או על "הוצאות עודפות". כמו כן מן הר אוי שהרשות תכלול בביקורות הניכויים של אלכ"רים מספר רב יותר של גופים גדולים (כגון קופות חולים, רשויות מקומיות, בתי חולים, אוניברסיטאות). זאת כדי לוודא כי ההוצאות של מוסדות הציבור שביניהם אכן משמשות את המטרות הציבוריות המעוגנות במסמכי היסוד של המוסד ובהתחייב ויות שלו לרשות. מן הראוי להדגיש כי כל החוליות שקיבלו לטיפולן את תיקי האלכ"רים לא יוחדו לטיפול זה, והתיקים צורפו לטיפולן מעבר למצבת התיקים הרגילה של נישומים אחרים שבאחריותן. לפיכך הוזנח הטיפול השומתי באלכ"רים בחוליות אלו. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לשלב את תיקי האלכ"רים בתכנית העבודה של אגף השומה והביקו רת בהיקף הראוי למשקלו של מגזר האלכ"רים בתוצר הלאומי, ולהכשיר כח אדם לטיפול בתיקים אלה. מתוך 13,914 אלכ"רים שהגישו את דוחותיהם לשנת המס 2008 רק 7,798 דיווחו על העסקת עובדים. מנתונים אלה ניתן ללמוד כי כ-44% ,מהאלכ"רים מתנהלים לכאורה ללא העסקה של מנהלים, אנשי מינהל אנשי תחזוקה וכו'. מאלו שהגישו דוחות ניכויים לשנת 2007 רק כ- 3,200 אלכ"רים דיווחו על העסקתם של יותר מעשרה עובדים. נתונים אלו מעלים את החשש כי ישנם אלכ"רים שמדווחים באופן חלקי או שאינם מדווחים כלל על העסקת עובדים, כדי להימנע מתשלומי החובה החלים על הוצאות שכר - מס הכנסה, מס שכר, ביטוח לאומי והפרשות סוציאליות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לכלול בתכנית העבודה, ביצוע ביקורות שטח באלכ"רים המדווחים כי אינם מעסיקים עובדים, ובמקרה של איתור ליקויים בדי ווח, לאכוף את תשלומי הניכויים הרלוונטיים -קרן, ריבית, קנסות, ומקדמות בשל הוצאות עודפות. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לבחון לעומק את תכנוני המס אצל אלכ"רים ולהשתמש בכלים הממוחשבים העומדים לרשותה, כדי למנוע ניצול לרעה של חוקי המס וההקלות הניתנות להם. מהנתונים לעיל עולה כי שיעורי הביקורת השומתית במוסדות ציבור הזכאים לאישור תרומות הם זניחים, יוצא איפוא, שהרשות נסמכת בעיקר על דיווחי מוסדות אלו, ולא על בדיקות עצמאיות הנעשות על ידה במוסד עצמו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול את הצורך בהידוק הפיקוח על הגופים שהוענק להם אישור התרומ ות, ובשילובם של גופים אלו בתכניות העבודה של אגף השומה והביקורת בכל מישורי המיסוי: מס הכנסה, ניכויים ומע"ם. על רשות המסים לשקול ליזום הכנסת תיקון בהוראות הפקודה, ולפיה תופקד הסמכות לתת אישור לעניין תרומות למוסד ציבורי בידי מנהל הרשות: הן לגבי אישור לראשונה לעניין סעיף 46 , והן לעניין ביטול אישורים אלו למוסד ציבורי שאינו מקיים את חובתו להגיש דוחות. זאת בדומה לסמכות המנהל בנוגע למוסד ציבורי שנקבע לגביו כי ספריו אינם קבילים. .חשיבותו הגדלה והולכת של המגזר השלישי בפסיפס הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל הביאה בעשורים האחרונים לגידול ניכר במשקלו במשק ובתוצר הלאומי. גידול זה התבטא במספר הארגונים הפעילים, בהיקף התעסוקה שהם מספקים ובמחזורי ההכנסות שלהם. הטיפול במגזר השלישי צריך להבטיח הקצאה יעילה של תקציבי הממשלה לתמיכה בו, ומתן הטבות מס אך ורק לגופים המיישמים הלכה למעשה את תפקידיו של המגזר ואת המטרות הציבוריות שנקבעו בפקודה. רשות המסים צריכה לתרום את חלקה למארג הפיקוח והבקרה על המגזר השלישי, כדי למנוע את האפשרויות לניצול לרעה של הפטורים וההקלות במס הניתנות למגזר זה, המתבטאות בשימוש במוסדות ציבור כמקלטי מס ולמתן הטבות למקורבים. דוח הביקורת מצביע על תפישה של רשות המסים שלפיה נמוך פוטנציאל תשואת המס של אלכ"רים מזה של חברות רגילות. בשל היערכות לקויה של הרשות נדחק הטיפול השומתי באלכ"רים לתחתית סדר העדיפויות. ממצאי הביקורת מעלים כשלים בבקרה על אלכ"רים: העברת תפקידי ביצוע ליחידת הייעוץ במטה הרשות; אי -יישום רוב המלצותיה של ועדה מקצועית; העברת רוב תיקי האלכ"רים למשרדים ללא גיבוש תכנית עבודה לבדיקת תיקים אלו; בדיקה שומתית של תיקים מועטים בלבד של אלכ"רים; היעדר אכיפה כלפי אלכ"רים שלא הגישו את דוחותיהם; הסתמכות על בסיס נתונים חסר ולא מעודכן, אי-איסוף מידע מודיעיני ואי - מיצוי חקירות שהתנהלו כנגד אלכ"רים ועוד. על הרשות, בשיתוף עם משרד האוצר ומינהל הכנסות המדינה, לתקן ליקויים אלה ולבנות תכנית עבודה רב -שנתית להתאמת יעדי הביצוע של השומות לאלכ"רים להמלצות דוח הוועדה בנושא זה. זאת - תוך הגדרת התשומות הנדרשות לכך ובהם הקצאת עובדים וייזום הדרכות.	לדעת משרד מבקר המדינה - על הרשות לבדוק את הליקויים שהתג לו בניהול החקירות ולפעול למניעת הישנותם בחקירות דומות. מן הראוי שהרשות תשלים את בדיקתם של היבטי המס בפרשות אלה ותפעל כפי שייתחייב מממצאי בדיקתה.	922
חוות דעת . מניעת אבדנות אסירים ועצורים מדיון שקיים נציב בתי הסוהר בפברואר 2008 עולה כי אכן נעשה מיפוי של תאי ההשגחה במתקני הכליאה. עם זאת לא הוצגה תכנית כוללת להקמת תאי השגחה, בין היתר עקב שינויים ארגוניים בשב"ס, שבמסגרתם הוקם אגף האסיר והועבר לידיו ריכוז הטיפול בנושא מניעת אבדנות של כלואים. בסיכום ממצאי ביקורת בנושא יישום הנחיות למניעת אבדנות, שערך אגף האסיר בבתי המעצר בספטמבר 2009 , נכתב כי פעמים רבות אין תנאים מיטביים לפיקוח על אסירים בהשגחה: חסרים תאי השגחה, והמבנה של חלק מהתאים הקיימים אינו מאפשר התבוננות על כל שטח התא. על שב"ס למצוא את המקורות התקציביים הדרושים ליישום התכנית הרב-שנתית להתמודדות עם אבדנות כלואים, להטמיע בארגון את מכלול השינויים הנובעים מהתכנית, ולבצע מעקב שו טף לבחינת יעילותה ותוצאותיה. . והוא כולל שיפור של אבחון הכלואים בסיכון אבדני, ההשגחה עליהם והטיפול בהם, הכנסת טכנולוגיות חדשות לשימוש, גיוס כוח אדם מקצועי וביצוע הכשרות והדרכות לאנשי סגל לשם הטמעת חשיבות הנושא ומתן כלים להתמודדות עם כלואים בסיכון אבדני. ואולם שב"ס טרם תקצב כמה מהאמצעים והפעולות שתכנן לנקוט. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי שב"ס מצוי בעיצומו של תהליך רב-מערכתי לגיבוש וליישום אמצעים שונים לשיפור יכולת ההתמודדות שלו עם אבדנות כלואים במתקני הכליאה שבאחריותו. בתהליך זה משולבים אנשי סגל מתחומי הטיפול, הביטחון והלוגיסטיקה בכל הדרגים, .על פי תכנית רב -שנתית לשנים 2010 -2014 , ייבנו במתקני הכליאה השונים 200 ,תאי פיקוח40 מהם בשנת 2010, ו-30 ,תאי השגחה6 מהם בשנת 2010 . יצוין כי עד לסוף נובמבר 2010 נבנו20 תאי פיקוח ו-4 תאי השגחה בלבד. עד מועד סיום הבדיקה, יוני 2010 , לא מונתה הוועדה הבין-משרדית ולא גויסו ארבעה פסיכיאטרים על פי הסיכום בין משרד הבריאות לשב"ס. תוצאות השאלונים בשנת 2009 מעידות כי אנשי סגל מכירים ומבינים היטב את הבעיה על כלל מרכיביה, אולם מנהלי האגפים אינם בקיאים דיים בפרטי הפקודה למניעת אבדנות.	מהנתונים בטבלה עולה כי בשנים 2005 -2009 היה שיעור ההתאבדויות הממוצע בקרב עצורים במתקני שב"ס קטן פי 5.5 משיעורן הממוצע בקרב עצורים במתקני המשטרה. עם זאת יש לציין כי במתקני המעצר במשטרה כלואים עצורים ממועד המעצר ועד 48 שעות אחריו, שזהו פרק הזמן הקריטי מבחינת הסיכון האבדני, ואילו במתקני השב"ס כלואים גם עצורים לאחר פרק זמן זה.	925
רשות האוכלוסין וההגירה . עובדים זרים בתחום הסיעוד .מגבשי השיטה החדשה הב יאו לידי ביטול הסדר הכבילה, שפגע בעו"ז בענף הסיעוד, והדגישו שיש להגן על זכויותיו. ראוי שרשות ההגירה ומשרד התמ"ת יקפידו על יישום ההוראות שנקבעו בנהלים ויפעלו להסדרת העניינים שטרם באו על פתרונם, כדי שיהיה אפשר להוציא מהכוח אל הפועל יעד מרכזי זה של השיטה. .הועלה שעוד במהלך שנת 2009 ,החלה רשות ההגירה להקים את המאגר אך היא לא הייתה ערוכה די הצורך, והדבר לא עלה בידה. בתחילת 2010 .היא החלה להקימו בשנית מנתוני רשות ההגירה עולה שבסוף אוגוסט 2010 היו רשומים במאגר 118 עו"זים בלבד, ואילו 1,860 עו"זים לא מועסקים אחרי ם שעל פי הנוהל עמדו בקריטריונים להרשמה למאגר, לא נרשמו; כן לא נרשמו למאגר עוד 1,121 עו"זים שעל פי הנהלים היו רשאים להירשם עד סוף אוגוסט 2010 ., אך משלא נרשמו נשללה מהם האפשרות ממועד זה ואילך יוצא אפוא שעד סוף אוגוסט 2010 נרשמו למאגר רק מעטים מהעו"זים הלא מועסקים שעמדו בקריטריונים. על רשות ההגירה לפעול לאיתורם של כל העו"זים שאינם מועסקים בסיעוד אף שאשרות הכניסה לארץ ניתנו להם לצורך עבודה זו, ולהחליט כיצד לנהוג הן במי שעדיין עומדים בקריטריונים להרשמה למאגר ולמרות זאת לא נרשמו, והן במי שכבר אינם עומדים בהם. משרד מבקר המדינה מעיר שגם מיוני 2010 , מועד הפעלתו של יעד ההשמה, אין הוא אמור לפגוע במטופלים אלא הוא אמור להביא להפעלת הלשכות ביעילות ולוויסות מספר העו"זים שיובאו מחו"ל כל עוד מצויים עו"זים בני השמה בארץ. לכן גם הפעלת יעד ההשמה מוקדם יותר לא הייתה אמורה לפגוע במטופלים. בעת עריכת הביקורת לא נמצאו החוזים האמורים אצל הממונה, וממילא ברור שרשות ההגירה לא וידאה באופן שיטתי שעורכי דין מטעם הלשכות אכן בדקו ואישרו שהחוזים תואמים את דיני העבודה בישראל ואת הנהלים האחרים הקשורים לנושא. עולה אפוא שעד מועד סיום הביקורת טרם השלימה רשות ההגירה את הסדרתם של מכלול הנושאים שנועדו להבטיח את התאמתו ואת הכשרתו של העו"ז לעבודה בתחום הסיעוד עוד לפני השמתו לטיפול בקשיש. על רשות ההגירה להשלים את הסדרתם של נושאים אלו. על פי החלטת הממשלה היו התקנות אמורות לעבור לאישור ועדת העבודה לא יאוחר מתחילת יוני 2010, ואולם עד מועד סיום הביקורת הן לא הוגשו לאישורה. אף כי אחת המטרות המרכזיות של השיטה החדשה בסיעוד, לפי נוהל הלשכות, היא להגן על זכויות העו"ז, ואף כי בית המשפט העליון קבע בנובמבר 2009 כי על המחוקק להסדיר את מכלול הבעיות הקשורות לתבנית ההעסקה הייחודית של העו"ז בסיעוד - למרות זאת הועלה שעד מועד סיום הביקורת נתקל משרד התמ"ת בקשיים בבואו להסדיר את הנושא. אשר לרשות ההגירה, זו לא הסדירה נושאים אחרים הנוגעים לזכויות העו"ז, שעליהם הורתה הממשלה בהחלטתה מינואר 2010 , בהם הסדרת תשלום שכרו של העו"ז בשנה הראשונה לבואו לארץ במימון הלשכה, אם הוא לא עבד בשנה זו. .ולדווח על כל שינוי בתוך שבעה ימים, אבל פיקוח שיטתי וסדור באמצעות בדיקה פרטנית היה אמור, בין היתר, לבחון אם אכן הן עמדו בכל ההתחייבות האלה, ובעקבות זאת - להחליט בנוגע להארכת ההיתר. פיקוח כזה נמנע בשל ההארכה הגורפת של ההיתרים.	הועלה שבמועד סיום הביקורת טרם הסתיים הטיפול בחקיקת תקנות אלו, ורק ביולי 2010 , כחצי שנה לאחר החלטת הממשלה, העבירה הלשכה המשפטית של רשות ההגירה הצעת תקנות לאישורו של שר הפנים.	926
הרשות השניה לטלויזיה ורדיו . היבטים בפעילותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שהחוק הטיל על משרד האוצר את האחריות לחשב את כ ספי התמלוגים בהתאם לנתונים המועברים מהרשות, בהיעדר הנתונים הועברו מהרשות לאוצר המדינה כספים בלי שנעשתה כל בקרה עליהם. במצב זה אי -אפשר לוודא שכל כספי התמלוגים שהמדינה הייתה זכאית לקבל הועברו אליה בערכם המלא ובמועד. על הרשות להמציא למשרד האוצר, כנדרש בחוק, נ תונים על כספי התמלוגים. על משרד האוצר לקיים פיקוח ובקרה על כספים אלה, ועל שר התקשורת בהסכמת שר האוצר לקבוע הוראות לעניין בדיקת הסכומים שקוזזו. התברר כי הרשות לא העבירה במועד לחשבות משרד התקשורת את הנתונים הנדרשים על פי החוק, ולכן חשב משרד התקשורת לא חישב את סכומי התמלוגים שהמדינה זכאית לקבל. לדעת משרד מבקר המדינה ניהול תקין ושקוף של כספי התמלוגים מותנה בביצוע ההפרדה בין כספי התמלוגים ליתר הכספים. לפיכך, על הרשות לייחד חשבון בנק נפרד שבו יופקדו כל הכנסותיה מתמלוגים. משרד מבקר המדינה העיר כי מצב הדברים האמור מחייב את משרד האוצר לגבש עם משרד התקשורת והרשות השנייה נוהל מפורט לטיפולה של הרשות השנייה בכספי תמלוגי המדינה, נוהל אשר יהיה תואם לעקרונות מדיניות החשכ"ל לעניין ניהול הכנסות המדינה. הדוח השנתי משמש כלי חשוב לסיכום הפעילויות, הסקת המסקנות, הפיקוח וקבלת החלטות הן לגבי הפערים שהתגלו והן לגבי התכנון העתידי. סיכום מסמך זה במועדים מאוחרים פוגע באפשרות להשתמש בו באופן תכליתי ואפקטיבי. אשר על כן נדרשת הרשות לנקוט את כל הפעולות אשר יבטיחו כי הדוח יפורסם בהקדם האפשרי, ומוצע כי היא תקבע תאריך יעד לפרסום הדוח. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי עליה אף להשתמש, בעת הצורך, בסמכותה להפעיל סנקציות נגד בעלי הזיכיון המתעכבים בהעברת המידע הנחוץ. כמו כן, יש מקום שהרשות תבחן אם הפעולות שהיא מבצעת בעצמה לסיכום הדוח נעשות ביעילות ובמהירות המרבית ותפעל לייעולן במידת הצורך. משרד מבקר המדינה מעיר כי יכולתן וחובתן של ועדת הבדיקה ושל המועצה לבחון את הדברים ולהפעיל שיקול דעת בעניינם אינה מוטלת בספק. עם זאת מצופה מהן ששיקול דעתן יושתת על ע מדות שנבדקו באופן יסודי קודם לקבלת ההכרעה. לנוכח העובדה שהוצגו להן עמדות מנוגדות, ובכללן עמדת הנהלת הרשות, נדרש היה לבחון את הפערים בעמדות על בסיס נתונים בדוקים. מתברר כי על אף האמור בחוות הדעת, המועצה החליטה לדחות את פרסום המכרז ואישרה להמשיך בניסיונות להגיע להסדר עם בעל הזיכיון להשלמת מחויבויותיו, כדי שזיכיונו לא יישל ל ממנו, כמפורט להלן: יש לציין כי המכרז היה מוכן לפרסום בתחילת אוגוסט 2009 , וכבר אז היה ברור לרשות ולמועצה כי לוח הזמנים לניהול הליך המכרז הוא קצר ויידרשו מאמצים רבים כדי לעמוד בו. הימנעות מפרסום המכרז באותו מועד ודחייתו בחודשיים נוספים שמה לאל את האפשרות לגייס בעל זיכיון בהליך מכרזי מסודר, שיכול להתחיל את שידוריו בסוף ינואר 2009. משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם היה מקום לשקול שיקולים של טובת הציבור, אך ככל שחלף הזמן ולא הושג הסדר להארכת הזיכיון, היה על המועצה לפעול בראש ובראשונה לפי הוראות הדין, וכל עוד לא שונו תקנות המועדים, היה עליה לפעול בהתאם לקבוע בהן ולפרסם את המכרז.	.מהטבלה עולה כי הסכום שנדרשו בעלי הזיכיון להוציא על תכניות סוגה עילית לשנת 2009 , לנוכח ההתאמות ועדכון ההכנסות שעליהן החליטה המועצה, קטן בכ-35% .מהסכום המקורי שהתחייבו להשקיע באותה שנה אמנם בעלי הזיכיון יידרשו להחזיר את הפער בין התחזית המעודכנת בעקבות המשבר הכלכלי ובין ההכנסות בפועל, אולם ניתנה להם ארכה של שנתיים להחזרתו.	927
משרד האנרגייה . התועלות מיישום מתווה הגז .משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים להשלים את הבחינה בכל הקשור להליכי .הסדרת גביית מיסים מרווחי טבע, לאור הפערים שעלו והניסיון שנצבר, לרבות בעניין .הגדרה מיטבית של 'תקופת החיפוש' שלה חשיבות מכרעת בכל הקשור לכספים שייכנסו .לקופה הציבורית בגין משאבי הגז של הציבור. .משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים לשקול לפרסם לכל מיזם נפט מדד המציין .(תחזית) את קרבתו לתשלום ההיטל. עוד מומלץ כי רשות המיסים תעביר, באופן עיתי .שיתואם עם אגף החשב הכללי, את הנתונים בנוגע לתחזית ההיטל הצפוי להתקבל .במספר תרחישים לידי אגף החשב הכללי כדי שהוא יוכל לפרסמה. נמצא כי עד תום מועד הביקורת לא הוסדר שיתוף הפעולה בין משרד האנרגייה לרשות .המיסים בתחום שומות מיסים. משרד ה אנרגייה לא נקט את הצעדים הנדרשים לצורך .מסירת המידע ו שיתוף הפעולה ביניהם למרות פניות רשות המיסים לאורך השנים .2016 - 2020 .כמו כן, משרד האנרגייה לא המציא לרשות המיסים מסמך כתוב ובו התנאים .בהם על מיזם נפט לעמוד ביחס להכרה בתגלית , התנאים ונהלים למתן אישור החזקה .וכן מידע שבקשה רשות המיסים לגבי אחת החזקות. לכל אלו עשויה להיות השפעה על .הקביעות הרלוונטיות לחישוב מקדם ההיטל ועל מועד והיקף ההיטלים שהמיזם יידרש .לשלם בפועל . .עוד עלה כי מחזיקי הזכויות במיזם הנפט מדווחים בנפרד בדיווחים שונים לרשות המיסים .ולמשרד האנרגייה. מקצת הדיווחים לרשות המיסים כבר דווחו קודם למשרד האנרגייה. .עוד נמצא שרשות המיסים פונה למחזיקי הזכויות במיזם כדי לקבל לידיה מסמכים שהוצאו .על ידי משרד האנרגייה ודרושים לה לצורך בקרת ד יווחי מחזיקי הזכויות במיזם. הדבר אינו .עולה בקנה אחד עם מדיניות הממשלה בנושא nce Ask O123. . על משרד האנרגייה לפעוללהעברת מידע לרשות המיסים . משכך, משרד מבקר המדינה .ממליץ למשרד האנרגייה לפעול לחזק את שיתוף הפעולה עם רשות המיסים ולהעביר לה .מידע כמו מועד תשלום הוצאות מיזם הנפט, זהות זכות הנפט, הבאר שבמסגרתה הוצאו .התשלומים והתכלית המדויקת שלשמה הוצאו. לנתונים אלו חשיבות לצורך חישוב מקדם .ההיטל ורווחי הנפט. שיתוף הפעולה בין הרשויות צפוי לתרום להגדלת הכנסות המדינה .ממיסים מתגליות הגז. .משרד מבקר המדינה ממליץ לפעול להקמת צוות משותף לרשות המיסים ולמשרד .האנרגייה, באישור שר האוצר 124 , לצורך בקרה על מקדם ההיטל ורווחי הגז וכדי להשלים .נוהל מוסכם לגבי סדרי ההתייעצות בין משרד האנרגייה ורשות המיסים. מומלץ כי צוות .זה יבחן את האפשרות לקבוע דיווח אחיד ככל שניתן לשני הגופים על מנת להפחית .בירוקרטיה, לייעל את תהליך בקרת החלק בהכנסות המגיע למדינה ו למנוע טעויות .ופרצות. .מתרשים 9 עולה כי בין השנים 2012 - 2020 סך התגמולים שקיבלה המדינה מגז ו מנפט .היו כ-6.6 מיליארד ש"ח107. בשנת2020 היו התמלוגים כ-1.09 מיליארד ש"ח, פי כ-1.5 . מהתגמולים שקיבלה המדינה בשנת2014 לפני מתווה הגז, למרותהירידה בשיעור של .כ-17% במחיר הגז במונחים שקליים בדצמבר2020 לעומת דצמבר2019 . הערך הנוכחי .המהוון של התמלוגים שצפויים עוד להיגבות בין 2020 ל-2064 הם כ-16.7 מיליארד ש"ח. . נמצא כי, בין היתר עקב ההגדרה הקיימת בנושא תקופת החיפוש, נוצרים לעתים חילוקי .דעות בין רשות המיסים למחזיקי הזכויות במיזמי נפט בדבר תאריכי תקופת החיפוש .והפיתוח, וההטבות המגיעות להוצאות מסוגים שונים בתקופות אלו. לעיתים פערים אלו .נובעים מהבדלים במועד שבו חל קיטון ברמת הסיכון במיזם לדעת הרשות והממונה, .לעומת עמדת המחזיקים, וכן מהפער בין מועדי הגשת הבקשות והמועדים שקבעו הממונה .או פקיד השומה לתגלית ולחזקה ובין מועד תום תקופת החיפוש שעליו מצהירים מחזיקי .הזכויות במיזמים. משמעות פערים אלו מבחינת קביעת מקדם ההיטל בין עמדת כמה .מחזיקי זכויות בכמה מיזמים, לרשות המיסים, מסתכמות ביחד ומגדילות את הוצאות .החיפוש במעל ל -700 .מיליוני ש"ח בשל הטבת חיפוש .נמצא כי על אף שהסקר התלת -ממדי בוצע בשנת 2009 ,ביוני 2010 פורסםפיענוחו .לציבור, ובדצמבר 2010 פורסמו תוצאותהקידוח במאגר "לוויתן " לציבור, לא בחן משרד .האנרגייה את אפשרות להכרזה על "לוויתן " כתגלית בתום המועד שבו פקע הרישיון .שניתן למחזיקי הזכויות במאגר. .מהאמור בלוח 3 עולה שיש פער זמניםשל עד 27 חודשים בין תאריך התגלית, כפי שדווח .לבורסה ( 2.5.2012 / 22.5.2013 ( ), ובין מועד הגשת הבקשה לתגלית לממונה 30.4.2014 ) .ובין המועד שקבע הממונה לתגלית ( 11.8.2014 .) .מהלוח עולה שסך הכנסות המדינה בנושא עומדות כל כ-4.7 מיליארד ש"ח. עוד עולה כי .פעולת השומה של רשות המיסים הגדילה עד כה את גביית מס ההכנסה ממחזיקי הזכויות .בכל מיזמי הגז בשנים 2011 - 2017 בכ-12% .מההצהרה שלהםמהביקורת עלה כי ישנן .הוצאות אשר רשות המיסים ומחזיקי הזכויות במיזמים היו חלוקים לגבי סיווג ן, וכתוצאה .מכך הם היו חלוקים גם לגבי ההטבות118 המגיעות להוצאות אלו. עוד עלה כייש חילוקי .דעות בנושא מיסוי ההכנסות וההוצאות בתחומי רווחי נפט ובנושאים נוספים. נושאים אלו .עדיין נמצאים בעיצומו של הליך השומה ובהידיינות בין הצדדים. נמצא כי, נכון למועד .סיום הביקורת, פערים אלו עולים לכ- 850 מיליון ש"ח נוספים על המוצג בלוח 2 .	.משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד ה אנרגייה לעקוב מדי פעם בפעם אחר המדיניות .המקובלת בעולם לקביעת שיעור חלקן של המדינות ברווחי הגז ולהיערך מבעוד מועד .לעדכון המדיניות בישראל בתום מחויבות הממשלה ליציבות הרגולטורית שנקבעה .במתווה הגז ב-2025 ,וזאת בשקיפות תוך שילוב כלים נוספים ושמירה על כדאיות חיפוש .מאגרי גז חדשים והפקת גז. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה ולרשות המיסי ם לקבוע מתודולוגיה, .לחשב ולפרסם את שיעור חלקה המעודכן של המדינה מהכנסות מתגליות הגז, מדי שנה.	928
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ . תחזוקת כבישים בין-עירוניים – מעקב .ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי תוקן במידה רבה. עם זאת, משרד מבקר המדינה מציין .כי בשנת 2019 פחת בכ-51% מספרהמבנים שהחברה תחזקה לעומת השנה שלפניה, .וזאת בעיקר בגלל קיצוץ בסעיף התקציבי המשמש למימון פעולות התחזוקה. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברה להמשיך ולקדם את תחזוקת הגשרים בצורה שוטפת , .לתת עדיפות לגשרים במצב תחזוקתי נחות ולהציף למשרד התחבורה ולמשרד האוצר .את החשיבות ואת הצורך בהקצאת תקציבים מתאי מים לתחזוקת הגשרים, וזאת כדי .למנוע סכנות בטיחותיות וכדי להקטין את עלויות התחזוקה העתידיות. .הביקורת הנוכחית העלתה כי בין השנים 2018 - 2019 הפעילהנת"י חברת בקרה חיצונית .שביצעה ביקורת על כלל עבודות התחזוקה בחברה. עוד עולה כי חטיבת התחזוקה .פיתחה מתודולוגיה חדשה לשם ביצוע בקרה נוספת על בסיס מערכות מידע, בקרות של .בעלי תפקידים במרחב ועוד. לאור זא ת, ובין השאר בשל שיקולים תקציביים, החליטה .החברה כי בינואר 2020 תפסיק נת"י את התקשרותה עם חברת הבקרה ה חיצונית, ובמקום .זאת תקיים חטיבת התחזוקה מערך בקרות שלם באמצעות מנהל תחום בקרות - תפקיד .חדש בחברה - לצורך ריכוז וביצוע בקרות על כלל עבודות התחזוקה בחברה. .ביקורת המעקב העלתה כי ליקוי זה תוקן באופן מלא, ומשרד מבקר המדינה מציין את .הפעילות לשיפור הבקרה של החברה על פעולות התחזוקה שלה מאז מועד סיום הביקורת .הקודמת, מרץ 2017. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברה לפעול עם משרד התחבורה ומשרד האוצר להקצאת .תקציבים מתאימים להארת כבישים, וזאת עקב החשיבות הרבה שיש לאמצעי תאורה .במניעת תאונות קשות בכבישים בכלל ובצמתים לא מוארים בפרט. .לאור היתרונות העשויים לנבוע מתאורת לד, הן בהיבט הסביבתי והן בהיבט הכספי, .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה, למשרד האוצר ו לנת"י, לגבש .תוכנית להחלפת יתר גופי התאורה לתאורת לד. ביקורת המעקב העלתה כי החברה עדכנה את הסקר שלה לגבי עמידות הגשריםברעידת .אדמה והתחילה לתקן את הגשרים כדי להתאימם לתקן הישראלי. העבודות על 5 מהם .אמורות להסתיים עד סוף 2021 , ולגבי3 נוספים אין צורך בטיפול מאחר שנמצאו עמידים .ברעידת אדמה. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את טיפולה של החברה, כולל ממצאי הבדיקה .המעודכנת שערכה, בהתאמת הגשרים שבאחריותה לעמידות ברעידות אדמה, אם .יתרחשו כאלה. .מומלץ כי החברה תמשיך ותטפל בכל הגשרים שבאחריותה כדי שיהיו מוכנים לאירוע .רעידת אדמה. יצוין כי עד מועד סיום ביקורת המעקב תוקן הליקוי במידה רבה. .מלוח 5 עולה כימתוך 604 גשרים לכלי רכב, רק 51 ,שהם 9% ,מכלל הגשריםדורגו לפי .המדד העיקרי בדירוג "סביר" עד "ירוד". מתוך 51 הגשריםהאלה דורגו 48 , שהם 8% .מכלל הגשרים, בדירוג "סביר". מתוך 78 גשרים להולכי רגל, רק 2 מהם, שהםכ-3% .מכלל הגשרים, דורגו בדירוג "סביר", ואף לא גשר אחד להולכי רגל קיבל את הדירוג ."ירוד" או "ירוד מאוד". בעת ביצוע הביקורת הנוכחית הדגישה החברה כי אף לא אחד .מהגשרים שבאחריותה, בכל רמות הדירוג, מהווה סיכון בטיחותי כלשהו למשתמשים בו. .ביקורת המעקב העלתה כי החברה ניצלה באופן מלא את התקציב שהוקצה לתחזוקת .כבישים שהועברו לאחריותה מרשויות מקומיות בשנים 2018 - 2020 , אך ישנה ירידה .בגובה התקציב השנתי מכ-55 מיליון ש"ח בשנת2018, לכ-15 מיליון ש"ח בשנת2020 . . משרד מבקר המדינה מציין כי הליקוי תוקן במלואו מבחינת נת"י, ומציין את ביצועי .התקציב של תחזוקת כבישים מרשויות מקומיות של החברה בשנים 2018 - 2020 ,. עם זאת .מומלץ כי היקפי התקציב המוקצה לתחזוקת הכבישים ייבחנו במשרד התחבורה ובמשרד .האוצר לנוכח הירידה בהיקף של כ-73% משנת2018 לשנת2020. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ולמשרד האוצר לבדוק עם החברה את .הנחיות הצביעה ולהחליט על הקצאת תקציב מתאים ליישומן. סימון כבישים בחומרים .איכותיים יותר עשוי לשפר את הבטיחות בכבישים ואף להביא לחיסכון בטווח הביניים .ובטווח הארוך.	.משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות נת"י להחלפת כ- 8,000 גופי התאורה .מתוך כ- 100,000 גופי תאורה קיימים, מהלך שצפוי להביא להקטנת העלויות ואף .להיטיב עם הסביבה.	929
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלויות .הגם שהתאגידים זכו בהנחה של כ-95% ( בתשלום האגרה10,000 ש"ח במקום240,000 .ש"ח), עלו ליקויים בכל הנוגע לגביית תעריפים גבוהים ואי-ניהול יומני נסיעות. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לאכוף את עמידת המפעילים בתנאי .הרישיון וכן לנציבות שוויון לאכוף בהתאם לסמכותיה על מנת להביא לשיפור שירות .המוניות הנגישות עבור אנשים עם מוגבלות וכדי שהן ישמשו למתן השירות שהן אמורות .לתת. .מעיון ברשימת 19 התאגידים המחזיקים בזכויות הציבוריות עולה כי שבעה תאגידים .נמצאים באזור ירושלים, ארבעה באזור תל אביב והמרכז ושישה באזורים נוספים. .מהנתונים עולה כי ברוב התאגידים תוקף הרישיון א מור לפוג בתוך כחמש שנים ממועד .סיום הביקורת. עוד עולה כי חלק מהתאגידים האמורים לא מימשו את כל הזכויות שקיבלו .להפעלת מוניות נגישות; הדבר פגע בזמינות השירות לאוכלוסיות היעד ובאיכות השירות, .כפי שעולה גם מתלונות הציבור, בפרט באזורי הפריפריה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לבחון הגדלת מספרי המוניות הנגישות .על מנת שיעמדו ביעדי המשרד - 950 ,מוניות נגישות. כמו כן, מומלץ כי משרד התחבורה .בשיתוף נציבות שוויון, ארגוני המוניות והעמותות העוסקות בנגישות עבור נוסעים עם .מוגבלות, יבחן דרכים על מנת לדאוג לזמינות גבוהה של שירותי מוניות נגישות עבור .אנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ בכלל ובפריפריה בפרט. .נמצא כי חולקו בישראל רישיונות להפעלת כ-950 מוניות נגישות, ביחסשל מונית נגישה .אחת ל-1,600 אנשים עם מוגבלות, לעומת מונית אחת ל-340 .אנשים ללא מוגבלות .הביקורת העלתה כי לא נמצאו באגף נגישות דיווחים שהתקבלו בנושא, וכי משרד .התחבורה לא דרש מידע על הפרסום של המפעילים לציבור בנושא, על התקנת שילוט .סטטי ועל אופן הטיפול בתלונות הציבור. נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מהרשויות .המקומיות רשימה של תחנות האוטובוסים הנגישות; כמו כן, הרשות הארצית לתח"צ לא .הפיקה דוח חצי-שנתי בנוגע לתחנות אוטובוסים שבהן ניתן שירות עירוני. .על הרשות הארצית לתח"צ ליישם את הנחיות נוהל הדיווח ולפעול לקבלת כלל הדיווחים .ממפעילי התח"צ והרשויות המקומיות ולהפיק דוח חצי-שנתי כנדרש. מומלץ ליצור מערך .דיווחים מקוון בנושא. .מפילוח הנושאים וניתוח המידע המצוי בדוחות השנתיים, עולה כי הדוחות השנתיים אינם .כוללים התייחסות לנושא הנגישות או פילוח ממצאים הנוגעים לנושא זה, וזאת בכל אחד .מהתחומים המוצגים בדוחות, למשל ניתוח אמצעי התחבורה השונים וניתוח פעילות בדרג .המפעיל. .עוד נמצא כי במשרד התחבורה אין ריכוז נתונים בנוגע לתלונות שהתקבלו בנושא נגישות, .אין מסמכים הנוגעים לתלונות בנושא זה, ולא מתקיים תהליך סדור לבדיקת תלונות, .לפנייה לגורם מקצועי מתאים ולביצוע מעקב בהתאם לכך. עוד נמצא כי משרד התחבורה .לא העביר למפעילים השונים ריכוז של הנושאים העולים מהתלונות, ולא קיים עימם .ישיבות בנושא כדי לשפר את התשתיות בתחום הנגישות ואת השירות הניתן לציבור .הנוסעים. .מומלץ כי אגף תחבורה ציבורית יסווג תלונות נושאי תחבורה ציבורית באופן נפרד, יעקוב .אחר הטיפול בהן ויקיים בקרה על פעולות המפעילים והרשו יות המקומיות לצורך שיפור .הנושא. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי הממשלה המעניקים תמיכות לאנשים עם מוגבלות .להקים צוות מאוחד לצורך קידום מטרות משותפות ובחינת איחוד תוכניות וצרכים לצורך .ייעול התמיכות והסיוע לאנשים עם מוגבלות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד התחבורה והנציבות לשוויון יבחנו הטמעה של .פיתוחים טכנולוגיים מהשנים האחרונות, שיקלו את הניידות באופן עצמאי של אנשים עם .מוגבלות.	.מעיון במסמכי האגף עולה כי בשנתיים שקדמו לתקופת הביקורת תוכנן להקים יחידות .משנה במסגרת האגף, לצורך מתן מענה על כל משימותיו. בפועל המשרד לא קידם את .התכנית והאגף נותר במתכונתו הנוכחית. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לבחון את מבנה האגף והמשאבים .העומדים לרשותו האגף כדי שיוכל לבצע את המשימות העומדות בפניו.	930
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הסכם ההפעלה עם אגד והשינוי המבני שלה .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ומשרד האוצר לבחון את השפעותיה של .הענקת מניות החברה ללא תשלום למייסדים על מצבה הפיננסי של אגד, ובשים לב .לתשלומים שהעבירה המדינה לאגד. כמו כן מומלץ לבחון את המעורבות הנדרשת .בתהליכים של שינויים במבנה ההתאגדות או במבנה הארגוני של אגד כדי לוודא כי לא .ניתנת תמורה עודפת למייסדים ללא בחינת השפעותיה. כאמור לעיל, אחד הנושאים שלגביהם ביקשה המדינה להגיע עם אגד להסכמות ברורות .בהסכם 2010 היה קביעת התמורה שתש ולם על ידי החברים בגין המניה בחברה . .בביקורת עלה כי בהסכם ההפעלה לא הייתה כל התייחסות לנושא , והליך פדיון מניות .האגודה והענקת מניות של החברה לחברים בוצע ללא מעורבותם של משרד התחבורה .ומשרד האוצר. על פי הערכת השווי של אגד, שווי המניות שניתנו לחברים הוא כ-1.3 . מיליארד ש"ח, זאת ללא בחינת השלכותיה של התמורה הנוספת על מצבה הכספי של .אגד, ובלי שהובאו בחשבון התשלומים שהעבירה המדינה לאגד לש ם שיפור מצבה .הפיננסי. .יוצא מכך כי כל אחד מחברי אגד במועד אישור השינוי המבני קיבל התחייבות לתשלום .מלוא שווי המניה של ו באגודה - 450,000 ,ש"חוכן קיבל ללא תשלום מניות בחברה .ששוויין הוערך ב-2018 .בכמיליון ש"ח .משרד מבקר המדינה ממליץ שאגד תרחיב את התחזית הפיננסית שהציגה למשרד .התחבורה כך שתכלול גם היבטים מאזניים ותזרימיים וכן תרחישים שונים לגבי תחזית .הפרישה והתחזית התפעולית ותאפשר להגדיר את הצעדים שיש לנקוט כדי שבסוף .תקופת ההסכם מבנה ההוצאות של החברה יאפשר לה להתמודד בשוק התחרותי בלי .להזדקק לכך שהמדינה תממן את עלויותיה העודפות. עוד מומלץ כי משרדי התחבורה .והאוצר יעקבו באופן עיתי אחר עמידת אגד ביעדים השונים. משרדמבקר המדינה ממליץ למת"ח להמשיך לפתח את הבקרות כך שיתאפשר לו לקיים .בקרה על עמידתם של מפעילי התח"צ בכלל הדרישות התפעוליות שנקבעו בהסכמים .עימם. יש לציין כי נתונים לגבי תפוסה באוטובוסים ועמידתם של האוטובוסים בלוחות .הזמנים לאורך המסלול חשובים לא רק לצורך מדידת רמת השירות, אלא גם לצורכי תכנון .ופיתוח של התח"צ. ההשוואה העלתה כי עלות ההפעלה לק"מ נסועה של אגד גבוהה במרבית האשכולות .מאלה של המפעילים התחרותיים , ו הפער בולט במיוחד בקווים העירוניים : באשכולות .העירוניים שנבדקו, ממוצע העלות לק"מ73 של אגד היה גבוה בכ- 30% בתחילת שנת2019 .לעומת ממוצע העלות לק"מ באשכולות דומים של המפעילים התחרותיים. באשכולות .הבין-עירוניים שנבדקו, הפער היה כ -10% . .על פי האומדן שערך משרד מבקר המדינה, העלויות העודפות של אגד ביחס למפעילים .התחרותיים מוערכות בכ-467 מיליון ש"ח74 לשנה בסובסידיה השוטפת, המשולמת על פי .עלות לק"מ נסועה. יש לציין כי הסובסידיה השוטפת של אגד אינה כוללת תשלום בגין .הצטיידות, שמשלמת לה המדינה באמצעות סעיף נפרד, ואילו התשלום בגין עלות .ההפעלה עבור המפעילים התחרותיים כולל גם את מרכיב ההצטיידות75. התשלום לאגד .עבור הצטיידות היה בשנים 2016 - 2020 בממוצע כ-181 ,מיליון ש"ח בשנה. נוסף על כך .הממשלה מממנת לאגד חלק מעלויות הפרישה של העובדים הוותיקים. עלות זו הסתכמה .בשנים 2016 - 2020 בממוצע בכ-57 .מיליון ש"ח בשנהעל כן, הפער בין עלויות ההפעלה .של אגד לבין המפעילים התחרותיים ומוערך בסך הכל בכ -705 .מיליון ש"ח בשנה ניתן לראות בתרשי ם 25 כיבכל אחת מהשנים 2016 - 2019 הייתה ירידה עקבית בתפוקה .הממוצעת לנ הג באגד, ואילו עלות השכר הממוצעת לעובד הייתה תנודתית. כלומר, .המגמות של עלות השכר בשנים אלה אינן עקביות ביחס לתפוקות. עוד ניתן לראות .בתרשים 24 כי עלות השכר השנתית הממוצעת של עובד מייסד באגד גבוהה בשיעור .ניכר מזו של עובד שכיר, ושב -2018 נרשמה על ייה חדה בעלות השכר הממוצעת של .עובדים מייסדים. עלייה זו נובעת מעלייה בשכר הנהגים בכלל הענף ומחתימה על הסכם .קיבוצי חדש באפריל 2018 שבמסגרתו הועלה שכר הנהגים, ובגינו גם שולמו הפרשי שכר .לשנת 2017 .	בשנה שבה מסתמנת כמות תיקופים נמוכה (לדוגמה ב-2020 , בשל מגפת הקורונה) מנגנון .תמריץ הוולידציות שנקבע אינו אפקטיבי כתמריץ למפעילים להעלות נוסעים רבים ככל .האפשר ולהקפיד על תיקוף הנסיעות, וכך להגדיל את התקבולים שלהם באמצעות מנגנון .זה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה כי בשנים שבהן יגדיר מצב חירום .שמשפיע באופן קיצוני על מתן שירותי תח"צ, תיבחן האפשרות לבנות תמריץ אחר אשר .יהיה אפקטיבי ויתרום להשגת יעדי המשרד.	931
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . שימוש בכרטיס רב-קו בתחבורה הציבורית (מעקב) וביישומוני תשלום .בביקורת המעקב עלה כי גם לאחר תיקון מס' 2 של צוהפיקוח מ מאי 2020 , עדיין .אין הגדרה של כרטיס רב-קו, וממילא לא הושלמה הסדרת השימוש בכרטיס. .בביקורת המעקב עלה כי הנושא נמצא בטיפול של משרד התחבורה, אשר כאמור פרסם .בינואר 2021 מכרז למתן שירותים למשתמשי התח"צהמחזיקים ב כרטיס רב-קו. ביקורת .המעקב העלתה כי ליקוי זה תוקן במידה מועטה. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את מתן האפשרות לשלם עבור נסיעה בתחבורה .הציבורית באמצעות הטלפון הסלולרי, נוסף על התשלום הקיים באמצעות כרטיס .הרב-קו, וממליץ למשרד התחבורה לעקוב אחר השימוש ביישומונים, לבחון את .החסמים לשימוש בהם וכן לבחון אמצעים להגברת החשיפה של משתמשי התח"צ .ליישומונים, כדי שהחשיפה תהיה מיטבית ורחבה. . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את אסדרת השימוש .בכרטיס רב-קו בתחבורה ה ציבורית, ולהביא בחשבון את השינויים שחלו מאז הוגשה .הצעת החוק בשנת 2016 , כגון יישומונים שנכנסו לשימוש לשם תשלום ותיקוף עבור .הנסיעות בתח"צ. האסדרה חשובה מכיוון שהיישומונים מ שמשים אמצעי נוסף .לתשלום ולתיקוף עבור הנסיעות בתח"צ, חוץ מכרטיס הרב-קו הקיים. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים הסדרה פרטנית לגבי .תחולת הוראות חוק הגנת הפרטיות על המאגרים שבהם מוחזק מידע על מחזיקי .רב-קו, כדי למנוע פגיעה אפשרית בפרטיות המידע של המחזיקים בכרטיס זה. עוד .מומלץ כי הנחיית הרמו"ט משנת 2012 תיבחן על ידי הרשות להגנת הפרטיות לשם .תיקופה, זאת מאחר שעברו כתשע שנים ממועד פרסומה. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את הקמתו של אתר גיבוי חיצוני .למערך כרטיסי הרב-קו, בגלל התרחישים השונים שהוצגו אשר ממחישים את חשיבות .הקמתו של אתר גיבוי כזה. .מומלץ כי משרד התחבורה ושב"ס ישלימו את הסדרת הכללים לתיקוף נסיעותיהם של .אנשי שב"ס. דבר זה יתרום הן לפיקוח ובקרה של משרד התחבורה ושב"ס על כמות .הנסיעות של אנשי שב"ס והן להתחשבנות ביניהם לגבי כמות הנסיעות שביצעו בפועל .אנשי שב"ס. .בביקורת הנוכחית עלה כי לפני השימוש בכל אחד מארבעת היישומונים חובה לקרוא את .תנאי הסכם השימוש ולסמן "וי" במשבצת המתאימה. בלי ביצוע פעולה זו אי אפשר .להשתמש באותו היישומון. מבדיקת הסכם השימוש של כל אחד מארבעת היישומונים .עולה כי המידע לגבי מדיניות הגנת הפרטיות מצוין בסופו של ההסכם (לאחר 13 עד14 .סעיפים בהסכם השימוש של כל יישומון).	. בביקורת המעקב עלה כי משרד התחבורה תיקן כחצי מהליקויים שצוינו בדוח הביקורת .משנת 2017 . עם זאת, חלק מליקויים שצוינו באותו דוח הביקורת לאתוקנו. למשל, במועד .סיום ביקורת המעקב עדיין לא הושלמו: ההסדרה של השימוש בכרטיס רב -קו, אף .שהשימוש בכרטיס החל בשנת 2007 ; הסדרת הגנת הפרטיות של המשתמשים בכרטיס .רב-קו; וסמכויות הפיקוח והאכיפה לגבי נוסעים שלא שילמו עבור הנסיעות שלהם. .על משרד התחבורה להשלים את תיקון כל הליקויים שצוינו בדוח הביקורת משנת 2017 .	932
חברת דואר ישראל בע"מ . היבטים פיננסיים בפעילות חברת דואר ישראל בע"מ מהנתונים בלוח עולה כי טרם הסתיימה עבודת הרישום המשפטי של 240 ( 70.8% )מ-339 .נכסי החברה, וכי הליך הרישום המשפטי הושלם במלואו לגבי 99 ( 29.2% .) מהנכסים .יצוין כי מביאור 13 לדוחות הכספיים עולה כי העלות המופחתת של הנכסים שטרם נרשמו .על שם החברה מסתכמת בכ -386 מיליוני ש"ח ואילו העלות המופחתת של הנכסים .שנרשמו על שם החברה היא 174.6 מיליוני ש"ח39. .אי-רישומם המלא של 71% מנכסי המקרקעין של החברה על שמה עלול לפגוע בזכויות .החברה. .מצב זה גורם לחשיפה של החברה לתביעות אפשריות מצד גורמים חיצוניים שיכולים .לטעון על בעלות, חלקית או מלאה, באותם נכסים. לדוגמה , בתביעה שהוגשה לבית .משפט השלום בתל אביב טענ ו בעלי המרכז המסחרי שבשכונת צהלה בתל אביב .שהמבנה שבו שוכן סניף הדואר במרכז זה שייך להם, וכי על חברת הדואר או המדינה .לסלק את ידן ממבנה זה או לשלם להם את דמי השימוש הראויים בנכס40. יתרה מזו, נוכח .ההפרטה הצפויה של החברה 41, מצב זה של היעדר רישום משפטי מלא של הנכסים .השייכים לחברה, עלול להקשות על המדינה לקבל את המחיר המרבי עבור החזקותיה .בחברה ומפחית את האטרקטיביות של ההשקעה בחברה בעיני המשקיעים .הפוטנציאליים. .מומלץ כי חברת הדואר בסיוע רמ"י והאגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, .תשלים את הפעולות להסדרת זכויותיה בנכסי המקרקעין שלה, תשלים את הסכמי .החכירה מול רמ"י ותרשום את זכויותיה בנכסי המקרקעין שעברו הליכי הסדר במלואן .בלשכת רישום המקרקעין, ולגבי הנכסים האחרים תפעל בסיוע רמ"י מול הגורמים .האחראים להליכי הסדרתם, כדי שתוכל לרשום כאמור גם את זכויותיה בהם. זאת בייחוד .נוכח היקף נכסיה ותהליך ההפרטה הצפוי. .משרד מבקר המדינה מציין כי המחלוקת בין החברה ובין רשויות המס מבחינת סכומי .המס הנדרשים והתמשכותה של המחלוקת גרמה לחוסר ודאות לגבי מצבה הפיננסי של .החברה. .עולה כי התמשכות מגמת הירידה בריבית במשק תפגע בהכנסותיו של בנק הדואר בתחום .זה. יצוין כי נכון למועד סיום הביקורת - ספטמבר 2020 , ירדה ריבית בנק ישראלל- 0.1% .בלבד. .לנוכח השפעת מצב חברת הדואר על פיתוח בנק הדואר ועל היכולת לתת מענה .באמצעותו לאוכלוסיות הראויות לקידום ולקדם בכך גם את התחרות בין הבנקים .בישראל, גובר הצורך לפעול להתאמת תנאי הרישיון של החברה לשוק תחרותי, ועם .השלמת התהליך, מומלץ כי משרד האוצר ומשרד התקשורת יעקבו אחר השלכותיו ויפעלו .ליישום ההפרדה, בתאום עם בנק ישראל, לשם קידום תיקון 11 להסבתו של בנק הדואר .לבנק בעל רישיון בנקאי. .מומלץ כי חברת דואר תשלים הקמת קופה מרכזית לפיצויים לצורך ניהול כספי הפנסיה .התקציבית, בהתאם להסכם שנחתם ב - 2005 . .מבדיקתם של הדוחות הכספיים עולה כי גם במועד סיום הביקורת חלק ניכר מנכסיה של .החברה טרם נרשם על שם החברה במרשם המקרקעין. .מנתוני הלוח עולה כי מדובר בנתונים כלליים על ההוצאות בגין הדואר הבין-לאומי היוצא. .יצוין כי דיווח זה אינו מאפשר לקורא הדוחות לקבל את המידע על מידת הרווחיות והמגמות .של כל אחד משני התחומים העיקריים שבמגזר זה.	.משרד מבקר המדינה מציין כי הפער הניכר בין היקף התביעות המשפטיות (ובפרט .התביעות הייצוגיות כנגד החברה), העולות כדי 6.34 מיליארד ש"ח- נכון ל- 2019 , לבין .סכום ההפרשה החשבונאית שבוצעה בגינן בדוחות, העולה כדי 13.8 מלש"ח, חושף את .החברה לפגיעה ניכרת במצבה הכספי של החברה בעתיד לעומת המוצג כיום בדוחותיה .הכספיים. .מומלץ שהנהלת החברה , בשיתוף עם יועציה המשפטיים, תקיים הליכי הפקת לקחים, .לרבות בדירקטוריון החברה, בעקבות התביעות המשפטיות השונות לצורך היערכותה .למניעת תביעות עתידיות במידת האפשר.	933
נושאים מערכתיים . ניהול השקעות במפעל הפיס .מנהלי התיקים עצמאיים בקביעת ההשקעות בפועל, במסגרת מגבלת המדיניות הכללית .ושיעור ההשקעה המרבי בכל אפיק השקעה, כפי שמאשרת ועדת הכספים. אגף הכספים .משקיע כ-70% עד80% מהיקף הנכסים שהוא מנהל בניהול עצמי באפיקים של פיקדונות .ואג"ח ממשלתי. נכון לשנת 2020 ,סכום זה הוא כ- 25% מכלל התיק. יתר הסכום שבניהול .עצמי של אגף הכספים, שנכון לשנת 2020 הוא כ-10% ,מהיקף כלל תיק ההשקעות .מושקע באג"ח קונצרני. .תיק ההשקעות שמנוהל בניהול עצמי מאופיין בשמרנות עד כדי היעדר סיכון ותשואה .נמוכה בהתאם. 70% עד80% מהכספים שבניהולהעצמי מנוהל ים באפיקי אג"ח ממשלתי .ופיקדונות - אפיקים המאופיי נים במורכבות נמוכה. .עם זאת, עלה כי מפעל הפיס אינו משתמש בנתוני בנצ'מארק לבחינת יעילות ההשקעות .ואפיקי ההשקעה בנוגע לאפיקים אחרים. מומלץ כי מפעל הפיס ישלב נתוני בנצ'מארק .לבחינת יעילות השקעותיו ולצו רכי השוואה. .חברי ועדת הכספים, בתוקף תפקידם כחברי ועדת ההשקעות, קובעים א ת מדיניות תיק .ההשקעות של מפעל הפיס. כמו כן הם מגדירים את הקריטריונים שלפיהם י יבחרו ויוחלפו .מנהלי התיקים והבנקים המייעצים למפעל הפיס בעניין ניהול ההשקעות. עלה כי הם .מילאו שאלון נושא משרה בעניין ניגוד עניינים, אך הם אינם חתומים על הסדר ניגוד .עניינים שמסדיר באופן יי עודי את ניגודי העניינים עם הגופים הנבחרים לניהול ההשקעות . .מומלץ לשקול להחתימם על הצהרת היעדר ניגוד עניינים ממוקדת יותר מזו שחותמים .עליה כלל הדירקטורים של מפעל הפיס, ולתת את הדעת גם על זיקות פוטנציאליות בין .ניהול תיקי ההשקעות האישיים שלהם ובין מנהלי התיקים שעימם עובד מפעל הפיס. .מפעל הפיס כולל בפרסומיו את שמות חברי הדירקטוריון וועדותיו וכן את הדוחות .הכספיים התקופתיים והשנתיים . .מבקר המדינה ממליץ כי מפעל הפיס ישקול לכלול בדיווחים לציבור מידע הנוגע לתיק .ההשקעות שלו, ובכלל זה : ה רקע הרלוונטי על ההשכלה והניסיון המקצועי של חברי .הדירקטוריון ו ועדת ההשקעות; אסטרטגיית ההשקעה של הכספים; רמות החשיפה .והסיכון (דירוגי אג"ח, מניות בארץ ובחו"ל) ואפיקי ההשקעה של הכספים ו התשואות . .בביקורת עלה כי במפעל הפיס לא התקיימו דיונים בנושא של אימוץ כללי השקעות .אחראיות (ESG). כן עלה כי בהיתר שנתן שר האוצר למפעל הפיס אין התייחסות לנושא .זה. .מומלץ כי מפעל הפיס יבחן את האפשרות לאמץ את כללי ESG ולשלבם ב מדיניות .ההשקעה שלו. זאת הן בשל ההיקף הכספי המנוהל והן בשל ההשפעות החיוביות על .דימוי מפעל הפיס בציבור. .מומלץ שקובעי מדיניות ההשקעות במפעל הפיס יבחנו אימוץ בנצ'מרק לתיקי ההשקעות .של מפעל הפיס וימשיכו לבחון מעת לעת את הרכב תיק ההשקעות וכניסה לאפיקי .השקעה נוספים הקיימים בשווקים, הן ככלי ליצירת פיזור ה סיכון של התיק והגדלת .הפוטנציאל שלו, והן ככלי ליצירת הגנה עליו בתקופות של תנודתיות בשווקים. .סך הסיוע שהעניק מפעל הפיס למטרות אלו היה 161.68 .מיליון ש"חהמקור התקציבי .שממנו נלקח סכום זה הוא יתרת הרווח לחלוקה לשנת 2019 לרשויות המקומיות. .מהנתונים המוצגים עולה כי ככלל, תיק ההשקעות מנוהל במסגרת המדיניות שמאשרת .ועדת ההשקעות בכל שנה. על פי המדיניות כאמור, רק מנהלי התיקים מורשים לנהל .השקעות באפיק המנייתי. .נמצא כי הדיווחים החצי -שנתיים שמעביר מנהל הסיכונים להנהלת מפעל הפיס לא .עוסקים בסיכון ניהול ההשקעות. .עלה כי באתר מפעל הפיס פורסם לציבור דוח אחריות תאגידית לשנת 2018 , הכולל .פירוט תיק ההשקעות של מפעל הפיס נכון לשנת 2017. .ניהול סיכונים אפקטיבי של תיק השקעות צריך לעסוק בהיבטים כמו חשיפות שונות של .התיק לשינויים בשווקים, חשיפות מטבע, תרחישים פוטנציאליים בטווח הזמן הקצר .והארוך וכן היבטים של חשיפה לסיכונים פנימיים בארגון. מידע מסוג זה ישקף לחברי .ועדת הכספים ולהנהלת המפעל את היקף הסיכונים של תיק ההשקעות וחומרתם ויאפשר .קבלת החלטות מושכלות אשר יבטיחו את יציבות התיק בעתיד. .בהתאם להיתר, על מפעל הפיס להגיש אחת לשנה דוח ניהול סיכונים לחברי ועדת .הכספים ולדירקטוריון מפעל הפיס ולפרסם אחת לשנתיים באתר המרשתת של מפעל .הפיס דוח אחריות תאגידית מעודכן - אשר יכלול דוח ניהול סיכונים, לרבות בכל הנוגע .לתיק ההשקעות ולניהול ההשקעות. .המלצה זו מקבלת משנה תוקף נוכח היקף הכספים שמנהל מ פעל הפיס, נוכח העובדה .שהכספים מיועדים לפרויקטים צבועים ולנוכח המורכבות של שוקי ההון והכלכלה .המקומית והעולמית.	.לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח היקף הכספים המנוהל בתיק ההשקעות במפעל הפיס .(כ-3 - 4 מיליארד ש"ח), מומלץ שמפעל הפיס יבחן הקמת ועדת השקעות ייעודית לנושא .ניהול ההשקעות , נפרדת מוועדת הכספים, שתעסוק ב ניהול מדיניות ההשקעה, תקבע .את רמת החשיפה לסיכונים ואת ההגנות הפיננסיות לתיק ההשקעות , שתבחן חלופות .השקעה ותיזום תהליכים. המלצה זו מקבלת משנה תוקף נוכח אפיקי ההשקעה .המצומצמים וביצועי תיק ההשקעות של מפעל הפיס כפי שיובאו להלן.	934
נושאים מערכתיים . התוכניות הלאומיות לפיתוח הצפון עלה כי נושא פיתוח תשתיות תחבורה והגדלת הנגישות התחבורתית במחוז הצפון הוא .הנושא בעל ההיקף התקציבי הגבוה ביותר בהחלטת הממשלה 2262 , והוא ע ומד על . לשימוש בגז טבעי יש תועלת כלכלית וסביבתית, נוסף על התועלת האס טרטגית .שבהפחתת התלות במקורות אנרגייה מיובאים. בשנים 2017 ו-2018 לאניתנה העדפה .למחוז הצפון בהחלטת הממשלה ובקולות הקוראים שהוציא משרד האנרגייה, חלק ניכר .מתוואי חלוקת הגז הטבעי המתוכנן מצפון לקו אווירי טבריה-צפת-קריית מוצקין לא הוקם, .התמיכה בצרכני גז מרוחקים במחוז הצפון שנכללה בהחלטת ממשלה 2262 לא מומשה, .שיעור הצרכנים המחוברים הצורכים גז טבעי בפועל באזור הצפון הוא הנמוך מבין אזורי .החלוקה132, כמו גם הצריכה המצטברת נכון לשנת2020 .באזור הצפון .מומלץ כי רשות הגז תמשיך לבחון את החסמים המונעים את פיתוח תשתיות הגז בא זור .הצפון ואת חיבור הצרכנים מאזור הצפון לרשת החלוקה, ותמצא את הדרכים להסרתם .על מנת לעודד צרכנים ממחוז הצפון להתחבר לרשת הגז הטבעי ולצרוך גז טבעי כחלק .מצעדי התייעלות כלכלית, ובכך לצמצם את הפערים בין מחוז הצפון לשאר המחוזות. .משרד מבקר המדינה מציין את פעילות רשות הגז לשדרוג רשת החלוקה במחוז הצפון .וממליץ לרשות לפעול להשלמת כלל הפרויקטים. עם זאת, עלה כי הקולות הקוראים .שפורסמו בשנים 2018 ו-2019 , הוצאו על פי החלטת הממשלה 352 משנת2015 והיו .מיועדים לבעלי רישיונות להקמה והפעלה של רשת החלוקה בכל הארץ; משכך התקציב .בסך 30 מיליון ש"ח שנקבע בהחלטה2262 לאיצר העדפה נוספת למחוז הצפון. .מומלץ כי רשות הגז תמשיך לבחון את החסמים המונעים את פיתוח תשתיות הגז באזור .הצפון ואת חיבור הצרכנים מאזור הצפון לרשת החלוקה, ותמצא את הדרכים להסרתם .על מנת לעודד צרכנים ממחוז הצפון להתחבר לרשת הגז הטבעי ולצרוך גז טבעי כחלק .מצעדי התייעלות כלכלית, ובכך לצמצם את הפערים בין מחוז הצפון לשאר המחוזות. .מהנתונים עולה כי שיעור הצרכנים המחוברים הצורכים גז טבעי בפועל באזור הצפון (10) , . מתוך168 הצרכנים הפוטנציאלי ים שנכללו בנספח ג', הוא הנמוך ביותר מבין אזורי .החלוקה (למעט אזור ירושלים בו לא הייתה צריכה), כמו גם הצריכה המצטברת של אזור .הצפון עד לשנת 2020 באזור ה צפון (36.6 מיליון מ"ק). יצוין כי חברות החלוקה קיבלו את .הרישיון והחלו את פעילותן במועדים שונים127 ,והדבר משפיע בין היתר על נתוני הצריכה. .כמו כן, גם המאפיינים השונים של אזורי החלוקה עלולים להשפיע על קצב פריסת הרשת .ועל הפערים בין חברות החלוקה. .כאמור, בנספח ג' נקבעו לוחות זמנים לחיבור הצרכנים. משרד מבקר המדינה בדק את .חיבור הצרכנים שנקבעו להם לוחות זמנים קבועים מראש לחיבור אשר נקבעו ל-26 מתוך .27 הצרכנים שחתמו אך טרם חוברו. בביקורת עלה כי על פי לוחות הזמנים שנקב עו .ועודכנו בהמשך, 23 מתוכם היו צריכים להיות מחוברים לרשת החלוקה, אך עד מועד .סיום הביקורת הם טרם חוברו. מהמפה עולה כי חלק ניכר מתוואי חלוקת הגז הטבעי מצפון לקו אווירי טבריה-צפת-קריית .מוצקין לא הוקם בפועל, הגם שלוחות הזמנים המקוריים להקמתו היו בשנים 2015 - 2019. .משרד מבקר המדינה מציין כי אף שהממשלה החליטה על קידום הקמת שדה תעופה .משלים לנתב"ג בשנת 1997 , והנושא נבחן לאורך השנים, טרם התקבלה הכרעה סופית .על מיקומו . .לנוכח ההערכה המעודכנת שבשנת 2029 יגיע נתב"ג לרוויה מבחינת קיבולת הנוסעים .וכמות התנועות בו, מומלץ כי משרד התחבורה ומנהל התכנון יפעל ו, כל גורם בהתאם .לסמכותו, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים, להשלים את עבודות המטה הנדרשות ויפעל ו .לקדם החלטה סופית בנושא המקום שבו יוקם שדה תעופה משלים לנתב"ג וא ת ההליך .התכנוני, תוך התייחסות לסוגיות הבטיחותיות, הביטחוניות והכלכליות שהגורמים .המקצועיים העלו ובשים לב להשפעת ההחלטה על הצפון והדרום, ויפעלו בהתאם .להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג. .עלה כי אף שנקבע בהחלטת ממשלה 2262 מינואר2017 כיהפרויקטים הפרטניים ייקבעו .בוועדה למיזמים לאומיים ובשיתוף המשרד הממשלתי הרלוונטי בתוך 60 ימים, הפרויקטים .של מעונות סטודנטים, פיתוח פיזי במכללות ומכוני מחקר אושרו בוועדה למיזמים לאומיים .בספטמבר 2017 , פרויקטים תומכי דיור אושרו בוועדה באוקטובר2018 ופרויקטים של .מכינות קדם צבאיות אושרו רק באוגוסט 2019 , מעל שנה וחצי לאחר קבלת החלטת .הממשלה. עוד עלה כי עד יולי 2021 בגין פרויקטים בביצוע קק"לנוצלו 23 מיליוןש"ח .מתוך 222 מיליון ש"ח שהוגדרו כהשתתפות של קק"ל בסכום המיזם המתוקצב.	.מהנתונים עולה כי בשנים 2017 ו-2018 ירד שיעור המענקים שאושרו למחוז הצפון וכן .מספר הבקשות המאושרות למענקים. סכום המענקים הכולל למחוז הצפון בשנת 2017 .לא השתנה באופן ניכר משנת 2016 ועמד על221 - 225 מיליון ש"ח. סכום זה ירד בשנת .2018 לכ-120 מיליון ש"ח. .עולה מהנתונים כי השינוי שנעשה במסלול המענקים לא תרם לגידול במספר הבקשות .לסיוע שאושרו ובסכומי הסיוע. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות ההשקעות לבחון .קיומם של חסמים המונעים מחברות במחוז הצפון לקבל מענקים, וכן את הסיבות לירידה, .משנת 2017 ., בסך המענקים המאושרים	935
נושאים מערכתיים . היבטים בהסכמי הגג שנחתמו עם רשויות מקומיות - דוח מיוחד .מ-32 הרשויות המקומיות החתומות על הסכמי גג צפויות ליר ידה ביכולתן הכספית לספק .את רמת השירות לתושב בעקבות תוספת יחידות הדיור ובהיעדר תוספת מספיקה של .ארנונה עסקית עקב מימוש שטחי מסחר ותעסוקה בהיקף קטן מהנדרש 90. עוד עולה .מהדוח כי סיכום הע רך הכספי של תוספת העלויות השנתית לתקצי ב הרגיל של 26 .מהרשויות המקומיות שחתמו על הסכם גג 91 ,שאינן מ כוסות מתוספת שטחי תע סוקה, .הוא כ-329 מיליון ש"ח בטווח של חמש השנים שבהן עסק הדוח (2020 - 2024 ,) שהוא .שווה ערך למימוש היקף של כ -2.9 מיליוןמ״ר שטחי תעסוקה הנדרשים ל כיסוי תוספת .עלויות לכ לל הרשויות שעליהן נסב הדוח. .בפועל, עד יוני 2020 שווקו בהצלחה רק כ-7% מהקרקעות למסחר ותעסוקה שנכללו .בתוכניות שבהסכמי הגג, במונחי מ"ר בנוי. .מהנתונים עולה כי שווקו כ-1.3 מיליון מ"ר (כ-7% ) מכלל17.6 מיליון מ"ר של שטחי מסחר .ותעסוקה הנכללים בתוכניות שבהסכמי הגג. עוד עולה כי ב-13 (כ-52%) מ-25 הרשויות .שחתמו על הסכמי הגג עד סוף שנת 2017, שיעור הקרקעות למגורים ששווקו בהצלחה .(לפי מס' יח"ד) מכלל הקרקעות הנכללות בתוכניות שבהסכם היה גדול בכ-10% ויותר .משיעור הקרקעות למסחר ותעסוקה ששווקו בהצלחה (לפי מ"ר של שטח בנוי בהתאם .לתוכניות) מתוך כלל הקרקעות למסחר ותעסוקה הנכללות בתוכניות שבהסכם 94 . לעומת .זאת, ב -5 (20% ) מהרשויות שיעור הקרקעות למסחר ותעסוקה ששווקו בהצלחה (לפי .מ"ר של שטח בנוי ל פי התוכניות) מתוך כלל הקרקעות למסחר ותעסוקה הנכללות .בתוכניות שבהסכם היה גדול משיעור הקרקעות למגורים ששווקו בהצלחה (לפי מס' .יח"ד) מתוך הקרקעות הנכללות בתוכניות שבהסכם95. . בביקורת עלה כילא מומשה החלטת הממשלה לעידוד שיווק ומימוש של קרקעות למסחר .ולתעסוקה , וכי לא הוקצה ה תקציב שנקבע כי יוקצה לסבסוד עלויות הפיתוח של קרקעות .אלה בשום שנה מהשנים 2016 - 2020. מכאן עולה כי אף שהממשלה ייחסה חשיבות .לעידוד השיווק והמימוש של שטחי תעסוקה ומסחר ברשויות מקומיות, לרבות כאלה .החתומות על הסכמי גג, שבהן הדבר נדרש במיוחד, בפועל הדבר לא נעשה. בביקורת עלה כי בשש הרשויות שנבדקו שווקו בהצלחה קרקעות שניתן לפי התוכניות .שחלו עליהן לבנות כ- 24,000 יח"ד מתוך קרקעות לכ- 29,500 יח"ד שנעשה ניסיון לשווקן .(כ-81% ). אשר לקרקעות ששיווקן לא צלח- כ-19% מהקרקעות שכללותוכניות לבניית .כ- 5,500 יח"ד- רמ"י או משרד הבינוי, לפי העניין, הציעו אותן ליזמים, לאחר שהתכנון .הושלם ונפתרו הסוגיות הנוגעות לפיתוח הקרקע באופן שמאפשר את שיווקן, אולם שום .גורם לא הגיש הצעה לרכוש את הזכויות בהן. יוצא כי הבנייה של יח"ד על קרקעות אלה .מתעכבת. .מומלץ כי רמ"י ומשרד הבינוי יעקבו אחר מידת העמידה בקצב שיווק יחה"ד בהתאם .להחלטת הממשלה על הסכמי הגג, יקיימו במשותף עבודת מטה לצורך מיפוי החסמים .והקשיים בכל אחד משלבי מימוש הסכמי הגג ויפעלו יחד לגיבוש הצעות להסרת אותם .חסמים ו להתגברות על אותם קשיים. מומלץ כי בתהליך זה ישותפו נציגי הגורמים .הרלוונטיים לנושא, לרבות משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות שנדרשת מעורבותן .בכך ונציגי השלטון המקומי. מומלץ כי תוצרי התהליך יוצגו לשר הבינוי, ייד ונו במועצה .ובמידת הצורך יגובשו פתרונות חלופיים לקידום יעדי הממשלה למתן מענה לצורכי הדיור. .מומלץ גם כי במסגרת תהליך קבלת ההחלטות בעניין היקף יח"ד שיש לקדם בכל רשות .ינותחו עלויות הפיתוח ושווי הקרקעות ותיבחן האפשרות לקביעת עלות בסיס לפיתוח בין .היתר בהתבסס על מקדמים הנוגעים לתנאי הקרקע ועל משתנים רלוונטיים אחרים. .מדוח משרד הפנים מספטמבר 2020 עולה כי בהתאם למודל החיזוי כאמור 24 (75% ) מהתרשים עולה כי משך הזמן הממוצע למתן היתר היה בין 132 יום בנתיבות ל-504 יום .בנתניה , ובממוצע 309 יום. יודגש כי משךהזמן למתן היתר תלוי בנסיבות שונות ובגורמים .שונים, לרבות במגישי הבקשה ו בעורכיה , ובכלל זה בנסיבות שאינן בשלי טת הרשות .המקומית או מוסד התכנון הרלוונטי.	בביקורת עלה כי בשנים2013 - 2020 לא דנה המועצה בנושא אי-העמידה בקצב השיווק .בהתאם להסכמי הגג ובחסמים המונעים את העמידה בו. כמו כן עלה כי הדוחות השנתיים .לשנים 2013 - 2019 שהגישה רמ"י למועצה82 כללו דיווח על הסכמי הגג שנחתמו בשנים .הרלוונטיות, ולע יתים הם כללו פירוט של מספר יחה"ד ששווקו ודיווח על הסכמים שצפויים .להיחתם. אולם לא היה בהם דיווח על החסמים ביישום ההסכם או על הפער בין השיווק .בפועל לבין השיווק לפי קצב השיווק שנקבע.	936
נושאים מערכתיים . ניהול השקעות בקרב גופים שונים הגופים המוסדיים שנבדקו בביקורת לא שילבו כללי ESG .במדיניות ההשקעותכמו כן .מאחר שהם אינם מוגדרים כמשקיעים מוסדיים הרי שטיוטת החוזר האמורה לא צפויה .לחול עליהם. .מומלץ כי הגופים שנבדקו בביקורת יבחנו שילוב כללי ESG במסגרת מדיניות ההשקעה .שלהם. .קצב התכנסות ועדת ההשקעות מעיד על היקף הפיקוח והבקרה על השקעות הגוף. .בעיתות משבר שבהן עשויה להיות תנודתיות בשוק ההון , העלולה להשפיע על תיק .ההשקעות, נודעת חשיבות יתרה להתכנסות ועדת ההשקעות ולניהול בקרה הדוקה אחר .ההשקעות. .אף כי סעיף 41 בלחוק הפיקוח על הביטוח קובע כי בדירקטוריון של מבטח יכהנו שבעה .חברים לפחות, נמצא כי מספטמבר 2019 אין קוורום לדירקטוריון החברה וכי ישנם מספר .מועמדים בתהליכי מינוי של רשות החברות ורשות שוק ההון. .בהעדר קוורום בדירקטוריון אשרא, מדיניות ההשקעה של החברה לא אושרה ע"י .הדירקטוריון בשנת 2020 . .על שר הכלכלה והתעשייה והשר הממונה על רשות החברות46 , האמונים על כך, לפעול .להשלמת מינוי הדירקטורים כנדרש בחוק. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי חברת קנט, מפרסמת דיווח על תרומת מרכיבי .ההשקעה של תיק הנוסטרו שלה27 , ואילואשרא וקרנית אינן מפרסמות דיווח דומה. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי כל הגופים, פרט לאשרא בשנת 2020 בהיעדר .קוורום, אישרו את מדיניות ההשקעה בדירקטוריון אחת לשנה. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי שלושת הגופים שנבדקו משתמשים בתיק סמן .לצורך השוואת ביצועי תיקי ההשקעות. עוד עולה כי חברת אשרא אינה משווה את ביצועי .מנהלי התיקים השונים תוך התייחסות לתשואה ביחס למדדי סיכון שונים. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי רק במרץ 2018 .מונה לקרנית מנהל סיכונים ו כי .עד למינוי מנהל הסיכונים נעזרה הקרן ביועץ ההשקעות, והוא זה שערך דוחות ניהול .סיכונים לוועדת ההשקעות. עם זאת, עלה כי מנהלי הסיכונים שמונו בחברות קרנית .ואשרא לא נכחו בכל ישיבות ועדות ההשקעה. .עוד עולה כי ועדת ההשקעות בחברת אשרא לא דנה בתקופה הנבדקת בתוצאות מבחני .ה-VAR ומבחני הקיצון עבור תיק ההשקעות של החברה.	.מומלץ כי משרד הפנים יקיים בחינה של הוראות החוזר, בעניין הצורך בהתאמתו לאיגודי .הערים, לרבות בכל הנוגע למ עקב ולבקרה בעניין זה.	937
מקורות חברת מים בע"מ . מקורות חברת מים בע"מ – ביקורת פיננסית .נוכח חלוף הזמן מאז בחינת אופן חישוב הריבית המוכרת, השינויים שאירעו מהמועד שבו .היא נבחנה לאחרונה ברשות המים, ובכללם הפיכת מקורות מחברה פרטית לחברה .המגייסת חוב בבורסה, ובשל השפעת הפערים בהוצאות הריבית על עמידת החברה ביעדי .היחסים הפיננסיים, וכפועל יוצא ההשפעה על יכולת החברה לבצע את תוכנית הפיתוח .הנדרשת ממנה לשנים 2019 - 2022 ;ונוכח עמדת רשות החברות, הפועלת בין היתר .כמייצגת הבעלות על חברות ממשלתיות מטעם המדינה ואחראית גם על פיקוח ובקרה .על פעילותן הכלכלית של החברות 68, מומלץ כי במסגרת העדכון התקופתי של תעריף .מקורות, מועצת רשות המים תבחן שוב א ת תחשיב העלויות המוכרות בגין עלויות המימון .של החברה. עוד מומלץ כי רשות החברות ומקורות ימשיכו לבחון מפעם לפעם את מח "ם .ההלוואות שהיא נוטלת. כמו כן מומלץ שצוות האיתנות הפיננסית ימשיך לעקוב אחר .התפתחות הפערים בין הריבית הקבועה בתעריף לבין הריבית שמקורות משלמת בפועל , .וידון בעניין. .מומלץ כי מקורות תבחן נקיטת פעולות להוזלת עלויות החוב. .מקורות, כרשות מים א רצית, מחויבת לגבות חיובים בגין דמי מים ממפיקים פרטיים. עד .מועד סיום הב יקורת כ -245 מיליון ש"ח מהחיוביםשנצברו לשנים 2016 - 2019 לא נגבו, .ונוצרו פערים בין קצב הגבייה בפועל לבין מודל ההכרה בפחת הגבייה בתעריף, אשר .משפיעים, בין היתר, על עמידת מקורות ביעדי האיתנות הפיננסית שנקבעו לה. עם זאת, .לפי כללי העלויות עד סוף 2020 הוכרה בתעריף למקורותבגין שנת 2019 הכנסה כאילו .לא גבתה 130 מיליון ש"ח, דהיינו 115 מיליון ש"ח הוכרו כהכנסה מדמי מים, על אף .שמקורות לא גבתה אותם בפועל. אף שמנכ"ל משרד האנרגיה וסמנכ"ל כלכלה של רשות .המים הודיעו בישיבת הדירקטוריון של מקורות בדצמבר 2019 על המחויבות של מנהל .רשות המים למתווה של תיקון ההכרה בתעריף בנוגע לחובות המפיקים הפרטיים, טרם .קיבלה מועצת רשות המים החלטה בעניין, ובהחלטתה מספטמבר 2020 היא דחתה את .הדיון בעניין ואף העירה בהחלטתה כי היא רואה בחומרה רבה את התנהלותה של מקורות .בכל הנוגע למכירת מפעלי השבה על פי החלטת ממשלה. .מהתרשים עולה כי שיעור ההשקעות הממוצע בפריפריה לשנים 2017 - 2022 הוא כ-68% . .עם זאת, יצוין כי כאמור החלוקה מבוססת על עיבודים שהתקבלו מרשות המים אשר כללו .פרויקטים במרכז המשפיעים בצורה עקיפה על הפריפריה. .עולה, אפוא , כי קיימים פערים בין התפיסה הרגולטורית של רשות המים בדבר המח"ם .הרצוי הבא ה לידי ביטוי בתעריף - לטווח קצר של עשר שנים, לבין תפיסת רשות החברות .ומקורות בדבר היתרונות במח"ם ארוך יותר, לשם מזעור סיכוני מיחזור חוב והתאמה טובה .יותר לתקופת החזרי הפחת בתעריף . עוד מציין משרד מבקר המדינה כי דוח ועדת 2014 , שעליו מבוססת הריבית המוכרת על .החוב, הוגש בתקופה שקדמה להצעת אג"ח של מקורות לציבור, ויש להביא בחשבון את .השינוי הנובע מהפיכתה לחברה שאגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה. .עלויות הריבית בפועל של מקורות בשנים 2015 - 2019 היו גבוהות מעלויות הריבית .שהוכרו לה בתעריף, בשל גיוס אג"ח במח" ם משוקלל של כ- 12 "שנים הגבוה מהמחם .המוכר בתעריף ( עשר שנים), מתוך שיקול של התאמת תקופת החוב לתקופת החזרי .הפחת ותוך ניצול סביבת הריבית הנמוכה. הפערים בין העלות הנורמטיבית לעלות בפועל .הלכו והתרחבו, ובשנת 2019 הפערבגין הריבית על האג"ח עמד על 80 מיליון ש"ח (סך .הריבית המוכרת על האג"ח עמד על 192 מיליון ש"ח לעומת ריבית בפועל בסך272 . .)מיליון ש"חפער זה והתרחבותו עלול לפגוע בעמידת החברה ביעדי איתנותה הפיננסית. .עלה כי ההתייעלות שנקבעה בהחלטת הממשלה נמצאת בשלבי יישום וכי מתוך 102 .תקנים שנקבעו כיעד לפרישה עד לשנת 2020 , נכון לסוף2020 פרשו ממקורות ומשח"מ .87 .עובדים .מומלץ כי מקורות תפעל להשלמת תכנית הפרישה עד שנת 2023 , בהתאם להחלטת .הממשלה וההסכם הקיבוצי. .מהלוח ניתן לראות כי במהלך תשע השנים האחרונות תעריף מקורות עומד על כ-20% . מהתעריף הממוצע לצרכןהביתי . עוד עלה כי רכיב מקורות בתעריף נשחק על פני עשור .מכ-2.13 ש"ח למ"ק ל - 1.829 ש"ח למ"ק המהווים ירידה של כ-14%. יצוין כי בתקופה זו .תעריף המים הממוצע לצרכן נשחק בתקופה זו מכ-9.93 ש"ח למ"ק ל-9.02 ש"ח למ"ק .המהווים ירידה של כ-9%. .עלה כי בשל המחלוקת בין רשות המים למקורות בכל הנוגע למנגנון מכירת שישה .מפעלי הקולחין לספקי קולחין פרטיים, מקורות לא השלימה מכירת מפעלים אלו, .הגם שנקבע בהחלטת הממשלה והוסכם על ידה כי המכירה תבוצע לא יאוחר מיום .31.10.19 . .משרד מבקר המדינה מציין כי ראוי היה, כי טרם החתימה של חברת מקורות על .ההסכמה לביצוע המכירה במתווה שעליו התבססה החלטת הממשלה 4514 הייתה .החברה מבצעת בדיקה משפטית מקיפה של השלכות ההחלטה ומעלה את .ההשגות המשפטיות והאחרות ממכירת מפעלי ההשבה כאמור במתווה.	.משרד מבקר המדינה מעיר למקורות כי הדיווח המוצג בלוח אינו תואם את אופן הדיווח .המגזרי לפי מרכזי רווח, שנקבע בהחלטת הממשלה 2318 , שכן בין היתר הוא אינוכולל .את ההכנסות ואת הרווחיות המיוחסות לכל סוג מים. כמו כן, הדיווח המגזרי אינו מבחין .בין מקטע הייצור למקטע ההולכה והחלוקה.	938
הרשות הממשלתית למים ולביוב . מניעת זיהומם והמלחתם של מקורות המים, ניטורם ושיקומם .כאמור, מומלץ כי משרד האוצר, משרד הביטחון ורשות המים ישלימו הסיכומים .התקציביים ליישום התוכניות האמורות ויפעלו לביצוען . .משרד מבקר המדינה מציין בפני משרד האוצר, משרד הביטחון ורשות המים כי בהעדר .סיכומים תקציביים עולה כי מזהמים פרטיים, פועלים לסילוק הזיהום, ואילו גופי המדינה, .בפרט במתחמי התעשיות הביטחוניות, אינם פועלים כך. .עלה כי, פרט להסדר הנוגע לזיהום מפעילות תעש רמת השרון, לא העמידו משרד .הביטחון ומשרד האוצר מקור תקציבי למימון פעולות השיקום הנדרשות של מי התהום .שזוהמו עקב פעילות מפעלי תעש האחרים. נמצא כי בשנת 2006 החלה רשות המים בחקירת הזיהום במקום, אך במועד סיום הביקורת .טרם החלו פעולות השיקום. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את השיהוי הרב של .הגופים הנוגעים בדבר - משרד הביטחון, משרד האוצר ורשות המים - בטיפול במפגע .המסכן את בריאות הציבור בלב מטרופולין המאוכלס בצפיפות מסביב לאזור המזוהם. . משרד מבקר המדינה מציין ב פני רשות המים כי מאחר שהסקר שלפיו נבחרו אזורי .התעשייה לניטור נעשה לפני 12 שנים, מומלץ לבצע סקר עדכני, שיאתר אתרים בעלי .פוטנציאל גבוה לזיהום ולסיכון נוסף על אלה שנמצאו בעת ביצוע הסקר הראשוני. כמו .כן מומלץ לפעול להשלמה של המידע החסר ולעדכון המידע שברשותה כדי להבטיח .שקריטריונים רלוונטיים, כמו סוגי החומרים וכמותם בפועל בהיתרי הרעלים, שלגביהם .לא היה מידע בעבר כמתואר לעיל יובאו אף הם בחשבון בעת בחירת האתרים לניטור. .מבקר המדינה מציין לפני רשות המים כי היעדר הערכה של עלויות השיקום בכלל .האתרים, ובייחוד באותם מקרים שרשות המים תיאלץ לשקם בעצמה - אם באמצעות .הטלת העלות על המזהם ואם מתקציב המדינה - מונע ממנה להיערך באופן המיטבי .לביצוע השיקום, לבחון את כדאיותו ולקבוע סדרי עדיפות לשיקום האתרים השונים. .מומלץ כי רשות המים תבצע הערכה עדכנית של עלויות השיקום. .נמצא כי מאז כתיבתו של דוח אומדן התועלות מדצמבר 2015 ופיתוח הכלי להערכת .הסיכון ממוקדי הזיהום במי תהום במא י 2018 , לא יישמה רשות המים את עקרונותיהם .לכדי תוכנית פעולה ברורה ביחס לכלל האתרים שבהם נמצא זיהום ממקור תעשייתי, ולא .בחנה בשיטתיות את התועלות בשיקומם. הרשות ערכה ניתוח המתייחס ל -28 אתרים .(מפעלים ואזורי תעשייה) מתוך 101 אתרים שבהם נמצא זיהום ממקור תעשייתי, ולא יצרה .סדר עדיפויות מפורט ביחס לכל האתרים המזוהמים, הנשען על השוואת הסיכונים .לבריאות הנובעים מהם ועל התועלות הצפויות משיקומו של כל אתר ואתר ולא הכינה .תוכנית מתאימה ומפורטת הכוללת לוחות זמנים ומקורות תקציביים לביצועה. בעקבות .זאת הטיפול בכתמי הזיהום לא נעש ה על פי ראייה כוללת, ואין התאמה בין הדחיפות .בטיפול בזיהומים ובין משאבי הרשות המוקצים לכך. .לדעת משרד מבקר המדינה, יש להימנע מהישענות נרחבת על ערכי הנדל"ן בקבלת .ההחלטות על שיקום אתרים העלולה להוביל למצב שבו לא ישוקמו אתרים השוכנים .בפריפריה והזיהום בהם עלול להתרחב. ערכי נדל"ן עשויים להשתנות לאורך השנים, .ואזורים שכיום כדאיות השיקום בהם נמוכה עשויים להשתנות לאזורים שבעתיד יהיה כדאי .לשקמם. בה בעת עשויים לחול שינויים בערכי הנדל"ן באזורים שכיום כדאי לשקמם, .ולפיכך ייחוס משקל רב למשתנה זה עלול להוביל לקבלת החלטות שאינה מיטבית. .מומלץ שהרשות תגבש מתודולוגיה כוללת לבחינת הכדאיות של שיקום אתרים מזוהמים, .המתחשבת בעלויות הישירות של השיקום, בהשפעות החיצוניות של הזיהום על הבריאות .ועל הסביבה, בתפקידי מאגרי המים כאוגר אסטרטגי ובשימור סביבה בת-קיימא. מנתוניםאלה עולה כי ב-10 מתוך18 האתרים שבהם נמצא זיהום עקב פעילות תעשייה .אזרחית טרם הוחל בפעולות שיקום גם בחלוף שנים רבות מאז תחילת החקירה והניטור .וגילוי הזיהומים, למשל באתר שבאזור התעשייה חולון ובו התגלו בשנת 2013 ריכוזים .גבוהים במוקד הזיהום, אך במועד סיום הביקורת טרם הוחל בפעולות השיקום.	מומלץ כי רשות המים תשקול לפתח מערך ניטור עצמאי ובלתי תלוי שיפעל לצד איסוף .המידע המתקבל מגורמים חיצוניים . זאת כדי לשפר את יכולות הרשות לאתר מוקדי זיהום .חדשים ולטפל בהם.	939
יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה . היבטים בפעילות יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה .בביקורת עלה כי בשנים 2014 - 2019 נע שיעור חברי המועצהש השתתפו בכל אחת .מהישיבות בין 35% ל-50% , ובממוצע כ-40%. הועלה גם כי 33 מחברי המועצה לא נכחו .באף ישיבה בשנים אלו, ו-74 חברי המועצה (כ-70%) לא נכחו בלפחות ש תי ישיבות ברצף. .עוד נמצא כי יו"ר המועצה לא קבע מועד לסיום תוקף המינוי של חברי המועצה שלא נכחו .בכמה ישיבות ברצף. .מן האמור לעיל עולה כי במועד ביצוע הביקורת שורות המועצה לא היו מלאות, ולחלק .ניכר מחבריה המכהנים לא היה מינוי בתוקף. כמו כן, נוכחות חברי המועצה בהם הייתה .דלה. .מומלץ כי המועצה תפעל להתכנסותה כנדרש, ולכך שמרבית חבריה ישתתפו בישיבות. .עוד מומלץ כי יו"ר המועצה יבחן את המשך כהונת ה חברים אשר לא השתתפו בכמה .ישיבות ברצף. .מנתוני המפתח הפיננסיים לגבי פעילות ההוצאה לאור ביד ושם עולה כי ההוצאה לאור .היא גירעונית; הדבר מתבטא בגירעון מצטבר חמש שנתי של כ-17.8 מיליון ש"ח. .משרד מבקר המדינה ממליץ למוסדות המנהלים של יד ושם לבחון את האפשרות לשמור .על האופי הייחודי של ההוצאה לאור, בד בבד עם חיסכון בעלויות באמצעות רכש במיקור .חוץ של חלק מהשירותים שבמערך זה שאינם פוגעים במהות העשייה, כגון העריכה .וההדפסה. .מומלץ כי יד ושם יבצע הליכי הפקת לקחים מתועדים מהמשובים השונים כדי לשפר את .הפעילות החינוכית אותה הוא מעביר למשתלמים בו. עוד מומלץ כי יד ושם יקיימו הליכי .משוב סדירים מעת לעת בכל ה נוגע לפעילות בית הספר ויפעלו להטמעת ממצאי .המשובים לשם שיפור הפעילות החינוכית. .מהלוח עולה כי כ-1% מהתורמים תרמו כ-79% מהתרומות שסכום כל אחת מהן עולה .על 100,000 .דולר .במועד סיום הביקורת אתר המרשתת של יד ושם אינו כולל אפשרות לסיורים וירטואליים .לכלל הציבור ובכל חללי התצוגה. .הועלה כי שיתוף הפעולה המדעי בין מכון המחקר של יד ושם לבין אוניברסיטאות המחקר .כולל תמיכה בלימודי השואה ב מסגרת ה תוכנית הבין-לאומית לתואר שני בלימודי השואה .באוניברסיטת חיפה והקצאת קורסים ומרצים לחוגים להיסטוריה של עם ישראל .באוניברסיטאות תל אביב והעברית. עם זאת, טרם אומצה ההמלצה להרחבת שיתוף .הפעולה עם מוסדות מחקר באפיקים נוספים. .מומלץ כי בהמשך להמלצות דוח מצב מחקר השואה, יבחן יד ושם דרכים להרחבת שיתוף .הפעולה שלו עם אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה ויפעל להשתלב בתוכנית .הוראה ומחקר בין-אוניברסיטאי ת.	.הועלה כי יד ושם לא קיים מכרז לפני שהתקשר עם מגייסי התרומות. כמו כן, לא נמצא ו .פרוטוקולים של ועדת המכרזים או מסמ כים אחרים הקובעים כי ההתקשרות עם מגייסי .התרומות והארכותיה 13 פטורות ממכרז. יצוין כי סכום ההתקשרות עם מגייסי התרומות .הוא כ-1.9 מיליון ש"ח לשנה, ובממוצע כ-80,000 .ש"ח לחודש	940
חברת החשמל לישראל בע"מ . ניהול החוב בחברת החשמל לישראל בע"מ .ו-3% בהתאמה), אולם משנת2018 עלה שיעור התשואה המשוקלללהון העצמי והגיע .לרמה הממוצעת ביחס לחברות האחרות. מומלץ כי רשות החשמל, רשות החברות .ודירקטוריון חברת החשמל יעקבו אחר שיעורי התשואה על ההון ומדדים נוספים אחרים .ביחס לחברות חשמל אחרות בעולם לשם טיוב פעילות חח"י. .מהתרשים עולה כי שיעור התשואה המשוקלל של חח"י בשנים 2017-2016 היה נמוך .ביחס לשיעור בחברות חשמל אחרות (למעט חברת החשמל הצרפתית, EDF( )3.23% .מהלוחות ומהתרשים עולה כי סך ההשקעות המתוכנן ברשת ההולכה והחלוקה אינו צפוי .לספק את צורכי הפיתוח במלואם כפי שהוגדרו בתוכנית הפיתוח לשנים 2017-2013 . זאת .אף שחח"י ציינה כי בחמש השנים הבאות צפוי ייצור החשמל לגדול ב -2.5% לשנה לעומת .קצב גידול של 1.8% לשנה בשנים 2015-2010. .בכ-10% מחלופת ההשקעות המינימלית שהייתה מתוכננת בשנים 2013-201798 שבה לא .עמדה חח"י (ראו בפרק "ניתוח הגורמים לשיפור במצב הפיננסי"). ונמוך בכ-37% מחלופת .ההשקעות המקסימליות. .מהתרשים עולה כי סך ההשקעות המתוכנן של חח"י בשנים 2025-2020 גבוה ב-56% . מסך ההשקעות בפועל בשנים 2019-2014 . .מהתרשים עולה כי יחס החוב ל- EBITDA בחח"י גבוה ביחס לחברות החשמל ה אירופיות .למעט חברת EDP (היחסבחח "י גבוה פי 1.09 לעומת איסלנד ועד פי10 .)לעומת קרואטיה .עלה כי חח"י מקבלת הכרה תעריפית עבור כ-30% מכרית הביטחון בלבד, וכי אין הכרה .תעריפית בכרית ביטחון במקטע הייצור. על רשות החשמל לבחון את היקף ההכרה .הנדרש בכרית הביטחון של החברה לאור השפעתה על דירוג האשראי של החברה, וכן .עליה לבחון הכרה בכרית ביטחון גם למקטע הייצור. .רמת המינוף שנקבעה בבסיס התעריפים אינה תואמת את דירוג האשראי הנדרש מחח"י, .ומשקפת הלכה למעשה, דירוג אשראי נמוך מזה של חח"י.	.מבנה התעריף שקבעה רשות החשמל כולל הכרה ברמת מינוף של 75% להון זר ו-25% .להון עצמי. למול זאת, חח"י פועלת לצמצום רמת המינוף שלה75 כדי לשמור על רמת .דירוג האשראי שלה ולשפר את התנאים לגיוס ההון. יצוין כי השיפור בתנאי הגיוס אמור .לפצות במידה מסוימת על הפערים בין התשואה המשוקללת להון של חח"י בפועל ובין .ההכרה הנורמטיבית המשקפת רמת מינוף גבוהה יותר.	941
בנק ישראל . ניהול יתרות מט"ח בבנק ישראל – מעקב מורחב .הביקורת העלתה כי השימוש ביחס שבין רמת היתרות לתוצר הוצג בידי בנק ישראל כדי .להראות שלכאורה אין גידול ניכר ביתרות לאחר העלייה המהותית ברמת היתרות, ממרץ .2017 , ובהיעדר הצדקה אחרת לסטייה המסתמנת מהרמה הרצויה. עוד יצוין כי מדד זה .הוא אחד מני רבים שנהוג להשתמש בהם וכן כי בעת האחרונה חלה עלייה ניכרת גם בו, .כך שנכון לסוף פברואר 2021 היה היחס 45.9% (כפי שאפשר לראות בתרשים להלן). מהתרשים ניכר כיהמקור העיקרי לשינויים ברמת היתרות הוא רכישות מט"ח שביצע בנק .ישראל (כ -58% בשנים2013 עד2020 ו-68% בשנים2013 עד 2019 ) ושינויים בערכן .הנובעים מרווחים, שיערוך מחירים והפרשי שערים הנגזרים מאופן ניהולן בידי הבנק .(כ-25% בשנים2013 עד 2020 ). נוסף על כך, ניכר גידול חריג בהיקף של כ-14.7 מיליארדי .דולר ים ברמת היתרות בשנת 2020 בשלהעברות הממשלה במשך משבר הקורונה23 . .הביקורת העלתה כי במהלך משבר הקורונה, ובפרט בחודש מרץ 2020 , לא נמצא תיעוד .לכך שבנק ישראל בחן צעד של מכירת מט"ח, בעת בה שער החליפין של ש"ח/דולר .הגיע בשיאו לכדי 3.862 ש"ח מול1 .דולר .מהתרשים עולה כי רוב הבנקים המרכזיים משקיעים את תיק היתרות באפיקי השקעה .זהים וסוליד י ים וכי ההשקעה בנכסים מסוכנים פחות מקובלת, בהתאם למטרת החזקת .היתרות. עוד עולה כי האפשרות להשקיע באג"ח ירוקות נמצאת במוקד בחינת הרחבת .התיק לנכסים נוספים בבנקים מרכזיים. .מומלץ כי בנק ישראל ישלים את הבחינה שיזם להרחבת תיק היתרות להשקעות אחראיות .(ESG) ויבחן שילוב כללים אלו במסגרת מדיניות ההשקעה של בנק ישראל. .הביקורת העלתה כי "נוהל לביצוע השקעות ועסקאות פיננסיות על ידי עובדי הבנק .ולמניעת ניגודי עניינים" עודכן לאחרונה ב - 18.8.15 למרות העלאת פרופיל הסיכון ולמרות .שהורחבו סוגי הנכסים בהם הושקע תיק היתרות בשנים האחרונות. .מומלץ כי בנק ישראל יפעל לעדכן את הנוהל "לביצוע השקעות ועסקאות פי ננסיות על .ידי עובדי הבנק ולמניעת ניגודי עניינים" באופן עתי ובהתאם לשינויים בתיק ובהרכבו. .מהתרשים ניכר כי במהלך שנת 2020 רמת היתרות בבנק ישראל גדלהמאוד יחסית לכל .המדינות ב נות-ההשוואה למדינת ישראל הן במיליארדי דולרים והן בשיעור השינוי (פער .של כ-29.9 מיליארדדולר מממוצע השינוי של המדינות הנכללות בקבוצת ההשוואה של .ישראל ופער של כ- 24.5% משיעור השינוי הממוצע של קבוצה זו ). . מומלץ להכיןתוכנית מגירה, לבחינת הוועדה המוניטרית, למימוש היתרות העודפות באופן .יעיל בנסיבות המתאימות מתוך כוונה לחזור לרמה הרצויה ולהפחית את סיכון המוניטין .המוטל על בנק ישראל.	.הביקורת העלתה כי ההשוואה בין תשואת הניהול הפעיל לסמן הבסיסי, המוצגת לציבור .בדוח השנתי שבנק ישראל מפרסם, אינה מאפשרת אמידה מיטבית של איכות ניהול תיק .היתרות. זאת מאחר והסמן הבסיסי מייצג תיק חסר סיכון ומשכך בעל תוחלת תשואה .נמוכה יותר ביחס לנכסים מאושרים להשקעה שנקבעו בתהליך הקצאת הנכסים.	942
רשות המיסים בישראל . מיצוי הטבות מס ברשות המיסים – מעקב מורחב .ממצאי המעקב מעלים כי הגם שרשות המיסים אימתה בשנים 2020 - 2021 מעל מיליון .חשבונות בנק, נכון ליוני 2021 , נותרו כחצי מיליון חשבונות שטרם אומתו ומשכך אין בידיה .מידע עדכני בנוגע למספרי החשבונות של כלל האזרחים. .מומלץ כי הרשות תנקוט בכל הכלים העומדים לרשותה לאיתור הזכאים ותשיב להם את .היתרות המגיעות להם, בדומה לאופן בו היא מאתרת חייבי מס לשם גביית סכומי המס .שהם חייבים. בין היתר, מומלץ כי הרשות תבחן דרכים העומדו ת לרשותה לאתר חשבונות .בנק של זכאים להחזרי מס שפרטי חשבונות הבנק שלהם המצויים בידיה - שגויים, לרבות .באמצעות ממשקים למידע שקיים בנושא אצל גורמים ממשלתיים אחרים, בהתאם .להוראות הדין. .מומלץ כי רשות המיסים תבחן אפשרות להגשת בקשות לתאום המס , במקרים .המתאימים, באמצעות המרשתת ( אינטרנט) לתקופה ארוכה יותר משנה, כגון: לשנתיים .או אף לשלוש שנים, לשכירים אשר יצהירו מראש על מספר מקומות עבודה בהם הם .מועסקים באופן קבוע. כמו כן, מומלץ לפעול להרחיב ולעודד מעסיקים לבצע תאום מס .בגין הטבות מס נוספות, כגון : עולה חדש; תושב חוזר ; אדם שהוקנו לו הטבות מס כמו .אדם עם נכות בשיעור 100% או אדםעיוור; אדם שקיבל זיכוי בגין תרומות למוסד מוכר .ועוד. .ערך נקודת זיכוי בשנת 2020 מסתכם ב- 2,628 ש"ח לשנה. כך הערך המהוון של הטבת .המס לתא המשפחתי עבור ילד אחד לכל 18 שנות הזכאות מסתכם בכ- 106,000 .ש"ח .עלה כי יש נישומים שאינם יכולים לבצע תיאום מס באמצעות האינטרנט, אלא רק .באמצעות הגעה אל משרד השומה האזורי. לדוגמה: מי שמבקש הקלות מס מיוחדות .לרבות פטור לקצבה (פנסיה) ; מי שהגיע לגיל הזכאות לפנסיה לפני כניסתו לתוקף של .תיקון 190 לפקודהוחייב במס בגין כלל הכנסות יו ; עולה חדש ; תושב חוזר; אדם שהוקנו .לו הטבות מס כמו אדם עם נכות בשיעור 100% או אדםעיוור; אדם שקיבל זיכוי בגין .תרומות למוסד מוכר. .מומלץ כי הרשות תרחיב את אפשרויות תיאום המס באמצעות האינטרנט באופן שגם .אוכלוסיות נוספות יוכלו להשתמש באמצעי זה. במסגרת זו, מו מלץ לאפשר הגשת .מסמכים נלווים לתיאום המס המתבצע במרשתת. .יש לציין לחיוב, כי בדצמבר 2019 , לקראת שנת המס2020 , שלחה רשות המיסים לכ - .300,000 שכירים אישורים אוטומטיים לתיאום מס לשנה החדשה ובכך חסכה מהם את .הצורך לבצע בעצמם תיאום מס חדש. כמו כן הרשות שלחה לכ- 73,00 0 גמלאים שקיבעו .את זכויותיהם בחישוב קצבת הפנסיה מכתב בדבר עדכון שיעור הפטור המגיע להם עבור .קצבתם החודשית השוטפת. .מנתוני הלוח עולה כי קיים פוטנציאל ניכר לכך שחלק מנקודות הזיכוי להורים עובדים אינן .מנוצלות, זאת משום שהכנסותיהם נמוכות מסף המס. במסמך שהכין מרכז המידע של .הכנסת בשנת 2014100 צוין כי בכ-50% מהמשפחותשבהן שני בני הזוג עובדים קיים אי .מיצוי באופן מלא או חלקי של נקודות הזיכוי על ידי הא ישה ואפשרות למיצוי נקודות זיכוי .אלה, באופן מלא או חלקי, על ידי הגבר. .מומלץ כי רשות המיסים תבצע אחת לתקופה בדיקה בעניין הפוטנציאל לתשלום מס .ביתר של נישומים, תודיע להם על כך ותאפשר להם למצות את כל זכויותיהם. עוד מומלץ .לבחון שילוב א מצעים מקוונים בקליטת דיווחי המעסיקים ודוחות המס של הנישומים אשר .יצביעו בפניהם על פוטנציאל הטבת מס שלא מומשה. .עלה כי כשני שליש ים ממדינות ה- OECD מאמצים את מודל ההפרדה, תוךהאפשרות לניוד .של הטבות מס בין בני הזוג למיצוין המרבי וכי כשליש מיתר מדינות ה- OECD אימצו את .מודל האיחוד וההפרדה ולפיו בני זוג רשאים למצע ביניהם אף את הכנסתם ולחלקה .ביניהם באופן שונה. מומלץ כי משרד האוצר יבחן את המודל הקיים למיסוי הכנסות התא .המשפחתי נוכח היעדר הניצול המיטבי של הטבות המס המוענקות לבני הזוג, ובהתאם .למקובל בחלק מהמדינות המפותחות. .ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי לא תוקן, וכי רשות המיסים לא העמידה לרשות .הציבור סימולטור ייעודי למיצוי הטבות החיסכון הפנסיוני.	.מומלץ כי רשות המיסים תפעל לפתח סימולטור למיצוי הטבות חסכון פנסיוני אשר .יעמוד לרשות הציבור. .יצוין כי בעבודת מטה שפותחה במסגרת פרויקט "ישראל דיגיטלית" שרשות המיסים .גם שותפה לו, הוצגה פלטפורמה דיגיטלית כחלופה לתהליך המסורתי, אשר .תאפשר מילוי טופס דיגיטלי ותתמוך בתהליך יעיל תוך הנגשת מידע ושימוש .בממשקים טכנולוגיים למערכות הליבה של הגופים הרלוונטיים (כפי שיפורט .בהמשך).	943
מכון התקנים הישראלי . הרפורמה בתחום התקינה .נמצא כי מספר התקנים הוולונטרי ים הישראליים קטן מאוד יחסית למספר התקנים .הוולונטריים הבין-לאומיים הקיימים היום בעולם. ארגוני התקינה ISO 24 ו-IEC 25 פרסמו .קרוב ל - 30,000 תקנים וולונטריים בין -לאומיים, ובגרמניה26 לבדה יש כ - 34,000 תקנים .וולונטריים, ואילו מספר התקנים הוולונטריים הישראליים שפורסמו עד היום הוא כ- 3,500 . .מהתרשים עולה כי במדדים של התאמת מסמכים ובדיקות מכס ביבוא , זמני היבוא .ועלותם בישראל היו גבוהים פי כמה לעומת הממוצע ב- OECD ; כלומר בישראל נדרש .ליבואנים זמן רב יותר כדי לייבא טובין ועלות הבדיקות בתהליך היבוא גבוהה יותר. יתר .על כן, המצב היחסי של ישראל ביחס לממוצע ה- OECD הורע בין השנים2015 ו-2020 : .לדוגמה, ב-2015 עלויות בדיקות היבוא לישראל היו גבוהות ב - 250% מעלויות בדיקות .היבוא למדינות ה- OECD ,וב-2020 הפער התרחב לכדי 300%. . משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר, למשרד הכלכלה ולממונה על התקינה .לפעול לשיפ ור במדדי ה יבוא של ישראל על מנת להביאם לממוצעי ה- OECD ואףלשפרם .מעבר לכך. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה ולממונה על התקינה לאמץ יעד של הגדלת .מספר התקנים הוולונטריים בישראל, הנותנים מענה לצורכי המשק , ובפרט על ידי אימוץ .תקינה בין -לאומית. מומלץ למפות את תחומי התקינה בעולם ואת צורכ י בעלי העניין .במשק הישראלי, לעבד את המידע, לאתר את התחומים החופפים בעולם ולקדם את .אימוץ התקנים, כדי לצמצם כניסת מוצרים ושירותים באיכות נמוכה לשוק בישראל ולמנוע .פגיעה בצרכנים הצורכים מוצרים ושירותים אלה וגם להנהיג שפה טכנית אחידה .המאפשרת שיח בין סוגי התעשייה והמשק . .בדוחות על ביצוע משימות הנכללות בתוכנית העבודה של הממונה לשנת 2020 דווח כי .לא גובשה תוכנית רב -שנתית לאימוץ התקינה הבי ן-לאומית בתקנ ים הישראליים .הוולונטריים בגלל שינוי בסדרי העדיפויות מטעם המכון ו מינהל התקינה שבמשרד .הכלכלה, וכי ביצוע משימות אלה נדחה לשנת 2021 . .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה לגבש את התוכנית הרב-שנתית לאימוץ .התקינה הבין-לאומית ב מסגרת התקנים הישראליים הוולונטריים וליישמה בהקדם. . נמצא כי הגדלת מספר נציגי הממונה על התקינה, בהתאם להחלטת הממשלה .מ-2014 לא נכלל בתיקון לחוק ובמועד סיום הביקורת, כללי התקנים של מכון .התקנים54, המחייבים את פרוצדורת התקינה במכון התקנים, קובעים55 כילממונה .אין זכות הצבעה בישיבות הוועדה וכי א חד מנציגיו רשאי להשתתף בישיבות .הוועדות. .כדי להביא להצלחת הרפורמה כך שתוביל להגברת התחרות, לשיפור בשירות שניתן .ליבואנים ולהורדת מחירי הבדיקות, על משרד הכלכלה להביא בחשבון את החסמים .שמנעו את הצלחת הרפורמה ולפעול להסרתם. .מומלץ כי מינהל התקינה במשרד הכלכלה יפעל לאיוש 18 המשרות שאינן מאוישות .ובפרט בתחומי הביקורת והאכיפה. מלוח 9 עולה כי מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים בשנת2019 - כ- 1,700 - היה .בשיעור של 0.56% מתוך מספר ההמלצות של מעבדות בדיקה באותה השנה (יותר .מ- 300,000 ). עוד עולה כי מספר הביקורות לאכיפת תקנים רשמיים ירד מכ- 2,300 בשנת .2017 לכ- 1,700 בשנת2019 , וכי הממונה אינו מטיל עיצומים כספיים (ראו להלן בפרק על .הטלת עיצום כספי) וכי מספר הקריאות להחזרת מוצרים שפורסמו בנושא תקינה ירד .מ-34 בשנת2017 לכ-20 ב-2019. . ,לצד זאתנמצא כי במהלך 2019 חל שיפור משמעותי בסגירת התיקים. עוד נמצא כי היקף .הפעילות הכולל של המפקחים בכל תחומי הפעילו ת (למעט מתן המלצות מקצועי ות .לבקשות פטור לפי 2()(ג2 )לצו יבוא חופשי) בכל אחת מהשנים 2017 - 2019 עמד על כ- .2,100 עד 3,200 פעולות.	.עלה כי היקף פע ולות המפקחים בכל תחומי פעילותם הוא נמוך ביחס להיקף הטובין .שנכנסים למדינת ישראל, ושיעור ה ביקורות לאכיפת תקנים רשמיים ב -2019 עמד על .0.56% מתוך מספר ההמלצות של מעבדות בדיקה באותה השנה. הדבר עולה אף מרמת .הביצוע הנמוכה של תוכניות העבודה שעליה דיווח הממונה. .מומלץ כי הממונה יפעל להגברת פעולות הביקורות והאכיפה המבוצעות על ידו לשם קיום .פעילות פיקוח יעילה שמטרתה לאתר את הטובין שבהם הצהרת היבואן בדבר התאמת .הטובין לתקן הרשמי אינה נכונה. הגברת פעילות האכיפה תתרום להקטנת הסיכונים .לבריאות הציבור.	944
סייבר ומערכות מידע . הגנת הסייבר במגזר התחבורה .נמצאו פערים בתחום ניהול ה משתמשים וההרשאות. נושאים אלו הוצגו לגופים והם .מסרו בתשובתם כי הם פועלים לטיפול בממצאים. .חיבור למרכז בקרה : נמצא כי בשיעור גדול בגופים שנבדקו מערכות בתחום .התחבורה אינן מחובר ות למרכז בקרה בנושא מסוים. .שמירת לוגים של הפעילות במערכות בתחום התחבורה : בכל הגופים שנבדקו .נשמרים הלוגים במערכ ות בתחום התחבורה ונבדקים בידי בעלי תפקידים שונים .בהתאם לצורך. נמצא כי בעירייה ד' אומנם הלוגים נשמרים, אך הם אינם נבדקים .בידי אף גורם. .התראה אוטומטית בנושא מסוים : בשיעור גדול בגופים שנבדקו נשלחת התראה .למרכז הבקרה בנושא מסוים, למעט ב עיריות ב' וד'. .חומת אש: נמצא כי רכיב זה מיושם בכל הגופים שנבדקו. .אנטי-וירוס : נמצא כי רכיב זה מיושם בשיעור גדול בגופים שנבדקו . .מערכת אבטחת מידע א': נמצא כי מערכת זו אינה מיושמת ב שיעור גדול בגופים .שנבדקו. כן נמצא כי בעיריי ה ו' רכיב זה מיושם חלקית. .מערכת אבטחת מידע ב': נמצא כי מערכת זו אינה מיושמת בשיעור גדול בגופים .שנבדקו. .מומלץ כי משרד התחבורה יפעל למסד תשתית מתאימה (למשל באמצעות הקמת פורומים .מקצועיים ומערכת שיתוף מידע) ולעודד את הגופים השונים לשתף האחד את השני במידע .מקצועי בנושא הסייבר, גם כאשר הם מתחרים זה בזה, ובהתאם לכללי התחרות והסייגים .לעניין הסייבר החלים עליהם. מומלץ כי המשרד ישקול להשתמש ב -SOC המגזרי גם .כתשתית לשיתוף אירועים ופעולות לטיפול באירועים אלו שקורים בכלל המגזר. שימוש .באופן זה אף עשוי להגביר את התועלת של הגופים משימוש ב-SOC . .בשנת 2016 הכין מערך הסייבר תבנית אחידה לצורך גיוס יועצי סייבר על ידי משרדי .ממשלה, המבוססת על מכר זים שפרסמו קודם לכן יחידות סייבר מגזריות שונות. בסופו .של דבר לא אושרה תבנית זו והתהליך הופסק. .בביקורת עלה כי לא קיימת תבנית לצורך פרסום מכרזים בתחום הסייבר לשימוש הגופים .במגזר. מומלץ כי מערך הסייבר ואגפי הסייבר המגזריים, ובהם אגף הסייבר במשרד .התחבורה, יעלו צרכים משותפים בתחום הסייבר לצורך הכנת תבניות שיוכלו לשמש את .כלל הגופים במגזר (לדוגמא: גיוס יועצים; רכש כלים; רכש שירותי התערבות באירועים .(IR ); הקמת ותפעולSOC ), תבניות אלו יוכלו לשמש את כותבי המכרז ולחסוך להם זמן .וכן ליצור אחידות בדרישות הבסיס של כל תחום התקשרות, אליהם יוסיף כל גוף את .הנושאים הרלוונטים לו. .בהתאם לתבחיני הנזק אשר למולם מתבצע תהליך דירוג הגופים, לדעת משרד מבקר .המדינה העיריות העוסקות בהיבט שנבחן בדוח זה ב תחום התחבורה עומדות בתבחינים .לשם סיווגן כגוף A אוB ,. לכןמומלץ כי משרד התחבורה יעדכן את סיווג הגופים כך .שעיריות אלו יידרשו לעמוד בדרישות המדיניות. .מוצע כי מערך הסייבר ומשרד התחבורה יקבעו נהלי דיווח ביניהם בכל הנוגע לגופי התמ"ק .המונחים על ידי המערך ויפעלו לממשם, כדי שלמשרד התחבורה תהיה תמונה כוללת של .מצב הגנת הסייבר גם בגופי התמ"ק. מומלץ כי נהלים אלו יתייחסו, בין השאר, לנושאים .הבאים: שיתוף מידע; דיווחים שוטפים; חולשות ואירועים; נוהל טיפול באירוע; נוהל סגירת .חולשה; הערכות מצב עיתיות; תיאום תוכניות עבודה וביקורות; ודיווח על תוצאות איר ועים, .תחקורים ולקחים.	.משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הפעילות שנעשתה בתחום הרכב האוטונומי, לרבות .תיקון החוק, פרסום הנוהל והקמת מרכז הניסויים בבאר שבע. עם זאת משרד התחבורה .טרם החל בביצוע ביקורות בתחום זה. .מוצע שאגף הסייבר יבצע ביקורות באופן עצמאי על החברות שמבצעות ניסויים ברכב .אוטונומי קודם הפעלת יכולת זו בכבישי ישראל ויחווה את דעתו בנוגע לסיכונים הקיימים .בתחום זה ויוודא טיפול החברות בפערים שנמצאו בניסויים, ככל שאלו קיימים.	945
סייבר ומערכות מידע . הקמת מערכת סחר חוץ חדשה ברשות המיסים - פרויקט "שער עולמי" .מפסק הבוררות עלה כי העיכובים בשלב ב' בפרויקט נגרמו בין היתר מהסיבות הבאות: .חוסר מוכנות של המערכת בהיבטי תכולה, למשל עיכוב בהשלמת העבודה על מודול .מרכזי "הערכת סיכונים"; תקלות במערכת ובקשות מרובות לשינויים שגרמו לריבוי גרסאות .תוכנה והקשו על יציבות המערכת ועל היכולת לשפר את בי צועיה; עיצומים ברשות .המיסים באותה תקופה; ומידת שיתוף הפעולה של הקהילה, בין היתר בשל אי-בשלות של .המערכת לעלייה לאוויר. בפסק הבוררות השנייה נקבע כי הרשות תשלם לחברה א' פיצוי בסך של כ-23 מיליון ש"ח .בגין העיכוב בעלייה לאוויר של שלב ב' ובכך גדלה עלות הפיתוח של המערכת מעבר .למתוכנן. משכו של העיכוב שנתיים וחצי - מיולי 2015 )(המועד שנקבע בהסכם ההרחבה .עד ינואר 2018. .בביקורת הנוכחית עלה כי העלייה לאוויר של שלב ב' נדחתה בשנתיים וחצי נוספות מעבר .למועד שנקבע בהסכם ההרחבה - יולי 2015 (מועד שגילם דחייה של ארבע שנים לעומת .המועד בהסכם המקורי). שלב ב' עלה לבסוף לאוויר בינואר 2018 . .מהתרשים עולה כי בשל העיכובים בפרויקט שחלו עד למועד העלייה לאוויר של שלב ב' .- ינואר 2018 , גדלה עלות הפיתוח של המערכת מ -140 מיליון ש"ח (העלות בהסכם .המקורי) ל-234 מיליון ש"ח- חריגה של 67% . כמו כן, העיכובים בפרויקט הותירו את .המערכת עם הליכי טיפול בלתי יעילים וגרמו לדחייה במימוש התועלות המשקיות שהיו .אמורות להיות מושגות מן המערכת ועמדו בבסיס הפרויקט ובהן: הקטנת עלויות הסחר .ומעבר מהיר של סחורות אל המדינה וממנה, הגברת האכיפה ושיפור השירות לאזרח. .מלוחות הזמנים המעודכנים שהציג המכס לוועדת התקשוב העליונה בספטמבר 2019 עלה .כי העלייה לאוויר של שלב ד' שהייתה מתוכננת לינואר 202034 נדחתה בשנתיים- לדצמבר .2021 . .נמצא כי בספטמבר 2021 ', בסמוך למועד המתוכנן לעלייה לאוויר של שלב ד- דצמבר .2021 , קבעה ועדת ההיגוי כי תוכנית העבודה אינה ריאלית, ולכן יש לדחות את מועד .העלייה לאוויר בשנה נוספת - לינואר 2023 . מערכת שער עולמי היא רכיב משמעותי בניהול סחר החוץ של מדינת ישראל. לכן, על .רשות המיסים ומערך הסייבר לוודא את השלמת הטיפול בכל פערי אבטחת המידע שעלו .במסגרת הנחית מערך הסייבר בנוגע למערכת, בדגש על הסדרת תהליכי אבטחת המידע. .זאת במטרה להפחית סיכוני תקיפת סייבר שמקורם באבטחת המידע בשרשרת האספקה, .לרבות בקרב חברות מקהילת סחר חוץ. כמו כן על רשות המיסים ומערך הסייבר לעקוב .באופן שוטף אחר יישום הדרישות לאבטחת המידע במערכת. .במהלך הבוררות השנייה עלה כי בין הצדדים יש מחלוקת עקרונית בכמה נושאים .הקשורים למדדי רמת השירות, וכי נכון למועד סיום הבוררות הם טרם הגיעו להסכמות.	.הרצון לייעל ולשפר את השירות לאורך שרשרת האספקה של עסקת יבוא - יצוא, קיצור .משך תהליכים וזרימה מהירה של תהליכי סחר חוץ עמדו ביסוד ההחלטה על הקמת .מערכת שער עולמי. בפועל, נכון למועד סיום הביקורת, מרץ 2022 , מאז הועלה לאוויר .שלב ב' בינואר 2018 לא הושלם הליך הקביעה של מדדי רמת השירות שלפיהם תימדד .המערכת, לרבות בנושא זמינות המערכת וביצועיה, התאוששות מתקלות, שבר או אסון, .ולא נחתם הסכם מעודכן בתחום זה. .במצב דברים זה, אין הרשות יכולה להבטיח את עמידתו של הספק ברמת השירות שאותה .היא מצ פה להשיג. נוכח זאת, על הרשות להשלים את הפעולות הנדרשות לבחינת .הישימות של מדדי רמת השירות שהוסכמו ולגבש נוסח סופי של ההסכמות בנושא. כמו .כן, על הרשות להקפיד לאכוף הסכמות אלו, לרבות ביצוע בקרה ומעקב אחר עמידת .חברה א' ברמת השרות שתידר ש.	946
סייבר ומערכות מידע . היבטים באסדרה ובפיקוח בנוגע לספקי המים המקומיים בתחום הגנת הסייבר .משרד מבקר המדינה ממליץ למס"ל לבחון מפעם לפעם את הנתונים העדכניים של .הגופים הגדולים והמרכזיים במשק המים והביוב , כדי לקבוע אילו מהם יובאו על ידו לדיון .בוועדת ההיגוי הייעודית לכך. .במועד סיום הביקורת, דצמבר 2021 , מועצת רשות המים לא אסדרה בכללים בהתאם .לסמכותה על פי סעיף 18 א לחוק המים את חובת ספקי המים להפעיל מערך ניטור ובקרה .ומערך הגנה מפני אירועי סייבר, את חובותיהם להגיש תוכנית לאבטחת מידע לאי שור .רשות המים, ואת חובתם לחבר את מערכות המחשב שלהם למק"ם. כמו כן לא אוסדרה .סמכות מנהל היחידה המגזרית ברשות המים לתת הנחיות לספקי המים, ולא אוסדרה .סמכותם של הספקים לפעול על פיהן. .בשנים האחרונות חלה החמרה באיומי הסייבר על מערכות המחשוב של משק המים .והביוב בישראל. קיימת חשיבות רבה להגנת סייבר עבור כלל הגורמים במשק המים, .ובכלל זאת הספקים הרבים. .מומלץ שמועצת הרשות ורשות המים יפעלו לקידום מהיר של הליכי אסדרת חובת ספקי .המים להפעיל מערך ניטור ובקרה ומערך הגנה מאירועי סייבר, להכין תוכניות לאבטחת .מידע ולעגן בכללי ביטחון מים את סמכות ר שות המים לתת לספקי המים הנחיות בתחום .הסייבר. כמו כן מומלץ שהרשות תפעל לחיבורם של כל ספקי המים הנדרשים למק"ם. .עוד מומלץ כי רשות המים תשלים את ביקורות הסייבר בתאגידי המים והביוב ובספקי מים .אחרים שטרם נבדקו בשנים האחרונות, תפעל להגברת מוכנותם של תאגידי המים והביוב .למתקפות סייבר ותתמקד בתאגידי המים והביוב שקיבלו ציונים נמוכים בביקורות שלה. .כמו כן, מומלץ שרשות המים תפעל לתיקון הפערים בתחום בדיקות החדירה. .מומלץ שמס"ל יבחן מפעם לפעם את הנתונים העדכניים של הגופים הגדולים והמרכזיים .במשק המים והביוב, , כדי לקבוע אילו מהם צריכים להידון בהליכים להגדרה כגופי תמ"ק, .ובהתאם, יפעל לקידום הליכים אלה. כמו כן, מומלץ שרשות המים תפעל להגברת המוכנות למתקפות סייבר וכי היא תתמקד .בתאגידים שקיבלו ציונים נמוכים. על רשות המים לשים דגש על התאגידים שקיבלו ציונים .נמוכים לצורך קיום הדרישות למוכנות להתקפות סייבר כנדרש, וכדי למנוע נזקים .אפשריים לתושבים שאותם הם משרתים. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות רשות המים בשנת 2021 בנושא הבקרה על .מוכנות תאגידי המים בתחום הסייבר. עם זאת, עלה כי חלק מתאגידי המים שנבדקו בידי .רשות המים בשנת 2021 , קיבלו ציון נמוך על מוכנותם למתקפות סייבר. נוכח החשיבות .של תגובה מהירה באירועי סייבר, מומלץ כי רשות המים תשלים את ביקורות הסייבר .בתאגידים ובספקי מים אחרים שטרם נבדקו בשנתיים האחרונות, וזאת כדי להביא לשיפור .מוכנות ספקי המים למתקפות סייבר. .מומלץ שמועצת הרשות ורשות המים יפעלו לקידום של הליכי אסדרת חובת ספקי המים .להפעיל מערך ניטור ובקרה ומערך הגנה מאירועי סייבר, להכין תוכניות לאבטחת מידע .ולעגן בכללי ביטחון מים את סמכות רשות המים לתת לספקי המים הנחיות בתחום .הסייבר. .במועד סיום הביקורת, דצמבר 2021 , מערך הסייבר לא קבע תקן של יחידה מגזרית ברשות .המים, ובפועל היחידה המגזרית פועלת בעיקר באמצעות מיקור חוץ. מומלץ שמערך .הסייבר ישלים את הליך קביעת תקן כוח אדם הנדרש ביחידת המגזרית לסייבר ברשות .המים. .מוצע כי רשות המים תבחן העלאת עדכוני תוכנה ועדכ וני אבטחה הרלוונטיים לכלל .תאגידי המים והביוב, לסביבה שונה מ"סביבת הייצור וההפעלה", אם על ידי שימוש בשרת .צדדי ואם על ידי הקמת סביבת בדיקות מלאה. .מומלץ כי מס"ל ינחה את רשות המים בעניין הכנת תוכנית עבודה רב -שנתית לביצוע .בדיקות חדירה, וכי הוא יפקח על התקדמות יישומה.	.משרד מבקר המדינה ר ואה בחיוב את העובדה כי משרד האנרגייה הקים את המק"ם, .המנטר את תשתיות האנרגייה, מתכלל מידע המתקבל מהן ומשקף תמונת מצב בנושא .הגנת הסייבר של משק האנרגייה.	947
סייבר ומערכות מידע . ניהול מידע ביומטרי בצה"ל והגנת הסייבר עליו .נמצא כי גופי התמיכה הצה"ליים אינם תומכים במערכות אמצעי הזיהוי כך שבפועל אין .גורם שמנהל את הפניות והתקלות כמקובל. כמו כן, התקלות אינן מנוהלות במערכת .ממוחשבת לניהול תקלות. בהעדר ניהול ממוחשב ושיטתי, מקמש"ר, המנהל את מערכות .אמצעי הזיהוי, אינו יכול לבחון אילו תקלות פתוחות קיימות בכל מערכת, אינו יכול לסווג .את מידת החומרה ומידת הד חיפות של הטיפול בתקלות, וכן אינו יכול לוודא שהן מוסדרות .בתוך פרק זמן סביר . .מומלץ כי מקמש"ר יסדיר את ניהול התקלות במערכות אמצעי הזיהוי במערכת ממוחשבת .על ידי גוף תמיכה צה"לי מוסדר . .נמצא כי הסכם השירות (SLA )בין צה"ל לבין ספק התוכנה של מערכת טביעות האצבע .אינו מיושם אף שעלותו השנתית היא בהיקף של כ- 700,000 .ש"חלמשל , לא מתקיימת .ישיבה דו-שבועית בהשתתפות איש התמיכה מטעם הספק והמטה לצורכי מעקב אחר .הטיפול בתקלות, וכמו כן הספק לא שולח דוחות חודשיים המפרטים את מידת ההתקדמות .בטיפול בתקלות. .להלן כמה דוגמאות לסעיפים בהסכם שמסתמן כי הם עלולים לא לספק מענה הולם: .נמצא כי קצין האמל"ח לא ניהל תהליך לניהול השינויים והשיפורים המבוקשים במערכת .א' ובמערכת ב', שנמצאות בשלבי תחזוקה, כפי שמוגדר במתודולוגיות ניהול פרויקטים .מקובלות. עוד נמצא כי בקשות לשינויים במערכת ב' לא תועדו במער כת ממוחשבת נגישה .ללקוח. כתוצאה מכך, מענה לבקשות לשינויים במערכת ב' ניתן רק בעת שדרוג תשתיתי .של המערכת, כ -15 .שנים לאחר מועד הפעלתה .מומלץ כי כל דרישה לשו"ש במערכות אמצעי הזיהוי תתועד במערכת ממוחשבת המנהלת .את המשימות לביצוע, וכי ינוהל תהליך סדור של שינויים ושיפורים שבמסגרתו ידונו .הדרישות ויוחלט אם לטפל בהן ובמסגרת איזו חבילת מסירה. עוד מומלץ לשלב את .השו"שים שהוחלט לבצע במסמך האפיון באופן שהוא יכיל מידע עדכני של המערכות. .מומלץ כי מקמש "ר יפעל לצמצום הסיכונים שקיימים במערכות אמצעי הזיהוי, .למשל: יפעל לשיפור האיכות של תצלומי השיניים באמצעות קידום ההכשרות של .מפעילי עמדות צילום חלל הפה וצמצום תחלופת כוח האדם בעמדות אלו. .נמצא כי במערכות אמצעי הזיהוי התגלו תקלות אשר לא תועדו ולא טופלו או שטופלו זמן .רב לאחר מועד הגילוי שלהן. נמצא כי טופסי הסירוב להרכשת כתמי דם לא נשמרים במערכת ב' ועקב כך לא .ניתן יהיה לאחזר אותם בקלות במידת הצורך. כמו כן, יש חוסר יעילות בכך שרק עם .הגעת הדגימות לאוסף כתמי הדם נדרש להזין במערכת את פרטי מי שסרב, אף .שהסירוב היה כבר בשר"ח. .מומלץ כי יחידת מיט"ב תוסיף למערכת ב' החדשה שו"ש שיאפשר את קליטת ט ופסי .הסירוב ואת סימון מי שסרב להרכשת כתמי דם במערכת ב' כבר ב תהליך ההרכשה .בשר "ח. .נמצא כי מקמש "ר לא הכין תוכנית עבודה מפורטת להקמת מערכות אמצעי הזיהוי כנדרש .לפי מתודולוגית מקובלות לניהול פרויקטים ובהק"א 10/1 , לרבות מערכת ב' החדשה .הנמצאת לקראת שלבי מבצוע ומערכת ג' שמובצעה. בהיעדר תוכנית עבודה מפורטת .הכוללת את רשימת הפעילויות והערכת משך הזמן שלהם, נבצר ממקמש"ר לבחון אם .הפרויקט מתנהל בהתאם לתכנון ועומד בלוחות הזמנים ובדרישות הנוגעות לתכולה .ולהעריך מחדש את לוחות הזמנים כתוצאה מעיכובים בפרויקט. זאת ועוד, בהיעדר תוכנית .עבודה מפורטת נבצר מהמשתמשים להכין "מפת דרכים" ( Roadmap ) עדכנית של יכולות .המערכת לטווח הבינוני והארוך. .על מקמש "ר בשיתוף הרבנות וענף תכלית לגבש תוכנית עבודה לביצוע השלמות שלב א' .למערכת ג' אשר תכלול את כל הפעילויות המתוכננות, את הערכת המשאבים הנדרשים .ואת משך הפעילויות וכן עליו להכין לוחות זמנים כוללים. מומלץ כי צה"ל יוודא שבכל המאגרים הביומטריים שברשותו יישמר רק מזהה של .המתגייס, ולא מידע ביוגרפי נוסף.	נמצא כי בשר"ח לא מקבלים המתגייסים הודעה ובה כל המידע הנדרש בחוק בדבר .חובתם החוקית למסור כל אחד מאמצעי הזיהוי הביומטריים. כאמור תמונת הפנים מוצגת .למתגייסים כחלק מתחנת הרכשת טביעות אצבעות על אף שאינה מופיעה בתקנות ואין .חובה בחוק למסור אותה.	948
סייבר ומערכות מידע . הגנת הסייבר והמשכיות עסקית ביחידת שירות עיבודים ממוכנים ברשות המיסים .הביקורת העלתה פערים בבקרה על השרת. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשע"ם לפעול לכך שהבקרה על מערכותיה תהיה מלאה. .ממצאי התחקיר בדבר היעדר תוכנית להמשכיות עסקית בעת התפרצות מגפת הקורונה .ממחישים את הצורך בהשלמת כתיבתה של התוכנית להמשכיות עסקית על פי הנחיות .רשות התקשוב. .בביקורת עלה כי האגף פועל מסוף שנת 2016 אף שהנציבות לא אישרה את שינוי המבנה .הארגוני. הגדרות התפקיד של עובדי האגף הן הגדרות תפקידיהם הקודמות , והם מועסקים .בתקנים שהוקצו לאגפים אחרים. בעקבות זאת סמכות האגף ותפקידיו אינם מוסדרים. .במהלך השנים עזבו את האגף ארבעה עובדים, ולא ניתן היה לגייס עובדים חדשים בשל .היעדר תקנים. .מצב שבו אגף איכות והמשכיות עסקית פועל חמש שנים ללא הסדרת תקן כנדרש אינו .תקין. על שע"ם לוודא כי יוסדר תחום ההמשכיות העסקית בהתאם להוראות הנציבות. .מהנתונים עולה כי בשנים 2021-2019 .היה ניצול חלקי של ימי העבודה המתוכננים .הביקורת העלתה כי קיימים פערים בין רמת הסיווג הביטחוני הנדרשת בהתאם .לתפקידיהם של חלק מהעובדים לבין רמת הסיווג שלהם בפועל. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשע"ם לפעול לכך שרמת הסיווג הנדרשת של כלל העובדים .בשע"ם תותאם לתפקידיהם. הביקורת העלתה כי שע" ם ביצע את הפעילות בחלק מן המערכות אולם עלו פערים .בהשלמת הבקרות המפצות. .משרד מבקר המדינה ממליץ להכין תוכנית לסגירת הפער . .בביקורת עלה כי לא הונפק כתב מינוי לחברי ועדת ההיגוי להמשכיות עסקית ולא נקבעו .סמכויותיה. נוסף על כך, עד למועד סיום הביקורת התכנסה הוועדה פעם אחת נוספת, .ביולי 2021 , ולמעשה התכנסה שלוש פעמים עד למועד סיום הביקורת, ולא בכל רבעון .כפי שנקבע בישיבתה. .מומלץ לוועדת ההיגוי להמשכיות עסקית להתכנס בהתאם לתדירות שנקבעה ולבחון את .החסמים העומדים בפני קידום הפרויקט ואת הדרכים להסרתם. .הביקורת העלתה פערים בנוגע להשלמת תוכנית התאוששות מאסון. עוד נמצאו פערים .בתהליך גיבוש תוכנית ההמשכיות העסקית ובהשלמתה. .על שע"ם לתקן את הליקויים שעלו בתהליך גיבוש תוכנית המשכיות עסקית ובהשלמתה.	.בביקורת עלה כי האחראי בפועל, שהוא ראש אגף איכות והמשכיות עסקית, לא קיבל .כתב מינוי לתפקיד, ולא הוגדרו בכתב תחומי אחריותו וסמכותו. .על שע"ם למנות בכתב את האחראי להמשכיות עסקית ולהגדיר בכתב את סמכויותיו ואת .תפקידיו.	949
דוח ביקורת מיוחד . הגנת הסייבר על מערכות מידע במשרד החינוך ועל בחינות הבגרות וציוני הבגרות בביקורת עלה כי משרד החינוך והחברה החיצונית לא גיבשו נוהל להקשחת שרתים .במערך המרב"ד כפי שהומלץ בתורת ההגנה בסייבר לארגון. .בסקר הסיכונים שביצעה החברה החיצונית ביוני 2021 בנוגע לרשת ג' (להלן - סקר .סיכונים לרשת ג') נמצא, כי עמדות הקצה אינן מוקשחות מספיק וקבוצת מנהלי הדומיין .רחבה מדי. .בביקורת עלה כי המשרד והחברה החיצונית לא קבעו נוהל הנוגע לגיבוי ולשחזור של .מערכת ד', ולא קבעו תוכנית המשכיות עסקית - BCP לפעילותמערך המרב "ד. עוד עלה .כי עותק של הגיבויים נשמר ללא הצפנה ברשת א' וכן ברשת ג'. החברה החיצונית מסרה .לצוות הביקורת כי בשנת 2021 .'בוצע תרגיל שחזור מגיבוי למערכת ד .על משרד החינוך לקבוע נהלים לנושא הגיבוי והשחזור ולנושא ההמשכיות העסקית - BCP .במרב"ד, ועל המשרד לוודא כי החברות המפעילות את מערך המרב"ד עבורו פועלות .לפיהם ולפי הנחיות יה"ב. . בביקורת עלה כימשרד החינוך והחברה החיצונית אינם מנהלים את מערך המחשבים .האישיים הפרטיים של המעריכים שדרכם מתחברים למערכת ד' , וכי החיבור שלהם .מאובטח חלקית. .על משרד החינוך לפעול על פי מתכונת עבודה שנקבעה בהנחיית יה"ב, ובכלל זה לדרוש .מהחברות המפעילות את מערך המרב"ד עבורו למנוע אפשרות לגלישה חופשית לא .מאובטחת במרשתת בעת החיבור למערכת ד'. .אשר להעברת קבצים אלו באותם ממשקים, עלה כלהלן: .• הקבצים נקלטים במערכת ד' בלא שנבדקו באמצעות תוכנות הלבנה לצורך זיהוי .פגיעות מסוימת. .יצוין כי במהלך הביקורת מסר משרד החינוך לצוות הביקורת כי הוא החל להטמיע מערכת .הלבנה ברשת ב' של המשרד, וכי התהליך נמצא בשלב בדיקות מקדימות שלפני התקנת .המערכת ברשת ג'. .• אף שהתקנות מחייבות הצפנה של מידע המועבר ברשת הציבורית או במרשתת, בפועל .רק אחד הקבצים מועבר בממשקים כשהוא מוצפן . שאר הקבצים (כ-33 ) מועברים .כשהם אינם בעלי דרישת הגנה מסוימת. .• כל הקבצים שיש בהם מידע רגיש מועברים ממערכת ד ' למשרד החינוך באמצעות .הכספות הווירטואליות, אולם יש קבצים כאמור המכילים מידע רגיש שמועברים .ממשרד החינוך למערך המרב"ד בדואר האלקטר וני של משרד החינוך, והדבר שמעלה .את הסיכון לדלף מידע רגיש ולפגיעה בפרטיות. .• קובץ מסוים המכיל מידע רפואי רגיש על תלמידים מועבר מספק חיצוני למשרד .החינוך, ומשם למערכת ד ' במערך המרב "ד בדואר האלקטרוני הציבורי , שאינו של .משרד החינוך, וזאת בלי שהוצפן. .כדי לצמצם את הסיכון הכרוך בהעברת קובץ שיש בו סיכון לפגיעה מסוימת לרשת ג' .ולמערכת ד', מומלץ שמשרד החינוך ישלים את ההטמעה של מערכת הלבנה ברשת א ' .וברשת ג'. בכל הנוגע להעברת מידע רגיש בין מערכותיו לבין מערכות חיצוניות - על משרד .החינוך להתקין אמצעי הגנה מסוימות וכן לפעול להגנה על המידע המועבר בממשקים .אלו בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע. מומלץ כי המשרד יפסיק להעביר את .הקובץ שמכיל מידע רגיש על תלמידים ברשת הציבורית כשאינו בעל דרישת הגנה מסוימת .ויפעל לכך שקבצים שיש בהם מידע רגיש יועברו באמצעות פתרון מאובטח כגון כספות .וירטואליות. עלה, כי משרד החינוך, לא ביצע סקר סיכונים בנוגע לרשת ג' או מבדק חדירות למערכת .ד' בשלוש השנים שקדמו למאי 2021 , בין בעצמו, ובין באמצעות חברות המפעילות את .מערך המרב"ד עבורו. וכי במהלך הביקורת ובעקבותיה, במאי 2021 , ביצעה החברה .החיצונית 36 , מבדק חדירות לאתרים החיצוניים ולסביבה ו' (להלן - מבדק חדירות סביבה .ו'), כמו כן, ביוני 2021 , היא ביצעה סקרסיכונים לרשת ג'. .במבדק החדירות סביבה ו' משנת 2021 נמצא שהסיכון לפגיעה באתרים החיצוניים .ולעקיפת מנגנוני ההגנה וההפרדה הפנימיים היה קטן. עם זאת, עלו חמישה ממצאים .שכללו: ממצא קריטי אחד; ממצא ברמת חומרה גבוהה; וממצא ברמת חומרה בינונית. .מממצאי סקר הסיכונים רשת ג' משנת 2021 עלה שנשקף סיכון גבוה לרשת, שכן13 מ- .21 הממצאים שעלו היו ברמת חומרה גבוהה, ושישה ברמת חומרה בינונית. למשל: כללי .רכיב אבטחת מידע מסוים אינם מוקשחים דיים; קבוצות מינהלני רשת ( Admins ) היו .מתירניות מדי; בחלק מעמדות הקצה אין מערכת אנטי-וירוס מעודכ נת; וגרסאות מערכות .מסוימות אינן מעודכנות. .מומלץ שמשרד החינוך ידרוש שסקר הסיכונים והמבדקים יבוצעו במועדים ובתדירות .הנדרשים ועל ידי גורם מקצועי שיהיה בלתי תלוי. עוד מומלץ כי המשרד יוודא כי הממצאים .שעלו בסקר הסיכונים רשת ג' ובמבדק החדירה לסביבה ו' משנת 2021 .יתוקנו .עלה כי שלא בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע ושלא ב התאם ל הנחיית .המסגרת בנוגע לאמצעי הגנה שיש להתקין כנגד תקיפה ופגיעה במערכות המחוברות .לרשתות חיצוניות, נכון לספטמבר 2021 משרד החינוך לא סרק במערכת הלבנה קבצים .לפני העברתם לסביבה ב'. עוד עלה כי נכון לנובמבר 2021 גםהחברה החיצונית לא סרקה .את אותם קבצים לפני שייבא אותם לסביבה שלו או לפני שקלט אותם במערכת ד '. .יצוין כי במהלך הביקורת מסר משרד החינוך לצוות הביקורת כי הוא ה חל להטמיע מערכת .הלבנה לסריקת קבצים כדי לוודא כי אין בהם סיכון לפגיעה מסוימת לממשקים החיצוניים .שבאמצעותם מועברים קבצים לרשת ב' שלו, וכי התהליך נמצא בשלב הבדיקות .המקדימות הקודמות להתקנת המערכת ברשת ג'. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך להשלים את פריסת מערכת ההלבנה בכל .הסביבות, המערכות ותחנות הקצה שבאחריותו, שכן מדובר באמצעי אבטחת מידע בסיסי .וחיוני ביותר. .עלה כי מתוך שבע המשימות שנבדקו והוגדרו ברמת סיכון "קריטית" או "גבוהה" לביצוע .ושהמשרד קבע שיש ליישמן בשנת 2019 , נכון לאוקטובר 2021 , המשרד סיים לטפל .בשלוש משימות באופן מלא, ובארבע משימות הוא טיפל חלקית. .על משרד החינוך להשלים את הפעולות הנדרשות כדי לטפל בממצאים שהועלו בבדיקות .ונקבעו כמשימות בתוכנית העבודה. .עלה כי משרד החינוך לא ביצע תרגילים מסוימים לשחזור מידע ולהתאוששות מאסון .כנדרש בהנחיית יה"ב "גיבוי ושחזור מידע". .על משרד החינוך לבצע תרגילי שחזור תקופתיים בהתאם להנחיות יה"ב, וזאת כדי לבחון .את מידת היערכותו ומוכנותו להתמודדות עם תרחישים אפשריים. מומלץ שהמשרד יקדם .את הטיפול להתאוששות מאסון לכלל מערכותיו, לרבות למערכת ג', ויבצע הצפנה של .המידע כנדרש.	.עלה בביקורת כי, שלוש שנים לאחר כניסת תקנות הגנת הפרטיות אבטחת מידע לתוקף .(במאי 2018 ,) משרד החינוך גיבש את מסמכי מבנה המאגר, את הגדרות המאגר ואת .רשימת המצאי עבור חמישה (כ-10%) מ-50 מאגרי המידע שרשומים בפנקס רשם מאגרי .מידע. .ממצאי בדיקת תיק המאגר "תלמידים" 23, שמסר משרד החינוך לצוות הביקורת, העלו כי .מסמך הגדרות המאגר אינו מעודכן בכל הנוגע לזהות ממונה אבטחת המידע, וכי רשימת .המצאי אינה מלאה, למשל, לא מתועדים בה תוכנות וממשקי תקשורת עם מערכות .המאגר.	950
משרד האנרגייה . משק הגפ_ם (גז בישול) - תחרותיות והיבטים בבטיחות משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי עליו לבדוק את היקף הפיקדונות הרדומים וכיצד ניתן להשיבם לצרכנים או ליורשיהם. על משרד האנרגיה לבחון את הנ ושא עם הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי ספקי גז קטנים מתקשים להשקיע כסף בחיבור הצרכנים לגז בלי לקבל מהם או מהספקים היוצאים את דמי הפיקדונות, וגם בכך נפגעת יכולתם להתחרות בספקי הגז האחרים. יש לפשט אפוא ככל הניתן את ההליכים להשבת כספי הפיקדונות לכל צרכן גז, גם אם אינו בעל הנכס, ולשקול להעניק סמכות למשרד האנרגיה להטיל עיצום כספי על הספק היוצא בגין איחור בהשבת דמי הפיקדון לספק הנכנס, וזאת נוסף על האפשרות של הספק הנכנס להגיש תביעת פיצויים לבית המשפט. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד העבודה כי עליו לבחון אם יש צורך לקיים את הבחינות גם בשפה הערבית. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד העבודה ולמשרד האנרגיה כי נוכח שיעורי ההצלחה הנמוכים בבחינות למתקיני גפ"ם ברמות 1 ו-2 מחד-גיסא, והמחסור במתקיני גפ "ם מאידך גיסא, עליהם להחיש את הטיפול בהתקנת תקנות בנושא ההכשרה המקצועית והפיקוח על תחום הגפ"ם על ידי משרד העבודה. כחלק מההכשרה המקצועית, על משרד העבודה לשקול לקיים קורסי הכנה לנבחנים, או לכל הפחות להוציא לאור ספר לימוד הכולל את החומר בצורה מפורטת או לאמץ ספר לימוד כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי האוצר והאנרגיה כי עליהם להידרש לנתונים עדכניים על רווחיות ספקי הגפ"ם במגזר הביתי, ובד בבד לבחון האם שינויי החקיקה שכבר נעשו והשינויים שנעשים במקטעים הנוספים יש בהם כדי להגביר את התחרותיות ביחס לממצאי רשות ההגבלים ולבדיקת משרד האנרגיה משנת 2014 . כל זאת בכפוף לכך שפתיחת השוקלתחרות לא תפגע ברמת הבטיחות במתקני הגפ"ם ובאתרי האחסון. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי במסגרת תיקון התקנות עליו להידרש גם לנושא הגדלת ההקצבות לספקים עקב חיבורם לגז של דיירי בתים משותפים חדשים ולנושא הקטנת ההקצבות לספקים עקב נטישת צרכנים לטובת שימוש בגז טבעי. יובהר כי צרכנים (מפעלים) העובר ים לשימוש בגז טבעי צרכו עד למעבר כמות גדולה של גפ"ם. מספרם של מפעלים אלה אינו גבוה והמידע על אודותם ידוע למשרד האנרגיה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי מספר הספקים הלא מורשים ההולך וגדל מצביע לכאורה על כך שחלק מהגז שהספקים המורשים רוכשים מבתי הזיקוק נמכר, במישרין או ב עקיפין, לספקים לא מורשים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד האנרגיה כי אין די בדיווח בפורמט הנוכחי כדי למנוע מספקי הגז לרכוש מבתי הזיקוק גז בכמות גדולה מהכמות שהם מספקים לצרכנים ולספק את הכמות העודפת לספקים לא מורשים. על משרד האנרגיה לוודא כי הפורמט החדש שגובש יאפשר לו לבצע ניתוח מהימן של שוק הגפ"ם, לרבות זהות הצרכנים בו, ולנקוט את הפעולות המתחייבות מכך, לרבות איתור ספקי גז לא מורשים ומיצוי הדין עמם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי האנרגיה והאוצר כי יש לזרז את השלמת הכנת התמ"א ככל הניתן. משרד מבקר המדינה העיר על כך כבר בדוח מ-2007 , אך הליקוי לא תוקן. על משרדים אלו להידרש לסוגיית התאמתם של לפחות חלק מאתרי האחסון שיאושרו בתמ"א, לספקים קטנים. משרד מבקר המדינה מעיר למינהל התכנון כי בשל הקושי לאתר מגרשים לחניית מיכליות גפ"ם ריקות, יש צורך להסדיר את הסוגיה ברמה הארצית או המחוזית. מן הראוי לקיים דיון עקרוני ולהחליט אם לתת לסוגיה מענה במסגרת התמ"א או במסגרת תכניות מתאר מחוזיות.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה על אי תיקון הליקוי במשך כעשור, בפרט לאור העובדה שבשעת חירום עלול להיווצר עיכוב בייבוא גפ"ם, וכתוצאה מכך ייגרם מחסור בגפ"ם למשק.	951
חברת רכבת ישראל מטענים בע_מ . ביצוע פרויקט החשמול - חברת רכבת ישראל בע_מ 1. מועדי התשלומים שנקבעו בחוזה התכנון היו על פי שיעור התקדמות לאורך הפרויקט ולא על פי אבני דרך מוחשיות, מפורטות ומדידות, המאפשרות לבדוק אם המתכנן עמד בכלל ה יעדים שנקבעו ובכללם רמת התוצרים. ללא אבני דרך מדידות, אין אפשרות לבדוק את עמידת המתכנן ביעדים שנקבעו ולבצע תשלומים על פי התוצרים שהתקבלו. ניהול הפרויקט סבל לאורך שנים מניהול לא רציףומהיעדר מדיניות ברורה ויד מכוונת, ותופעות אלו מצביעות על כשל ניהולי. התחלופה הגבוהה של אנשי מקצוע פוגעת בניהול השוטף של הפרויקט וגורמת לאיבוד ידע ולחוסר רציפות ניהולית. בחברת הרכבת ובמינהלת פרויקט החשמול לא נמצאו מסמכים המפרטים את השיקולים והנימוקים להחלפת הכפיפות של שתי המינהלות, הזרה והישראלית. אף לא נמצאו נהלים המגדירים את צורת העבודה של המינהלה מול כל הגורמים החיצוניים ובהם משרד התחבו רה, משרד האוצר וחברת הבקרה; ואל מול גורמים שונים בתוך החברה או שמועסקים על ידה, כגון אגף התיאום, חברת הניהול ג' ומתכנן הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי על חברת הרכבת להסדיר את שיטת העבודה של מנהלת והתיאום בין כל אחד מגורמי הניהול. .התשלומים למנהל הפרויקט ולמתכנן נעשים על פי אומדני ם עד לקביעת עלותו הסופית על פי הצעת הקבלן הזוכה. השיטה עשויה להניע את המתכנן לקבוע אומדנים הגבוהים מן העלות האמתית של הפרויקט. על חברת הרכבת ללמוד את הסיבות לפער הגבוה בין האומדן ובין העלות הסופית ולשפר את הליכי הבקרה על הכנתם של אומדנים. מן הראוי כי משרד התחבורה וחברת הרכבת ישקלו שיטת תשלום אחרת , שתנתק את הקשר בין התשלומים ליועצים ולמתכננים ובין גובה אומדן הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי הפער הגדול בין אומדן החברה לבין ההצעה הזוכה במכרז מצביע על כשלים בתכנון הפרויקט, מאחר שחברת הרכבת לא העריכה נכון את היקפו הכספי של הפרויקט, אף על פי שהחלה לקדמו כבר בתחילת שנות ה-2000. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי לא בחנה במשך השנים את אפקטיביות עבודתה של חברה א', המשיכה להעסיק אותה במשך כ-15 שנה בעלות כספית שהסתכמה בעשרות מיליוני שקלים, ובכלל זאת גם בתקופה שהפרויקט הושבת. למרות חוסר שביעות הרצון של חברת הרכבת, כפי שעולה ממסמכי החברה החל ב -2013 , חברת הרכבת המשיכה את ההתקשרות עם חברה א' עד פברואר 2016 . משרד מבקר המדינה העיר בדוח 67 א לממשלת ישראל18 כי לפני ההחלטה בממשלה על חידוש פרויקט החשמול לא בחן משרד התחבורה את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט לפי נוהל פר"ת. ההחלטה על חידוש פרויקט החשמול ב-2010 התקבלה ללא בדיקת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. מאז חידוש הפרויקט ונוכח הגידול בעלויות, העיכובים בו והשינויים בהיקפו, התחייבה חשיבה מחודשת של חברת הרכבת ומשרדי התחבורה והאוצר על מאפייני הפרויקט ודרך קידומו, דבר שלא נעשה. משרד מבקר המדינה מעיר כי כאשר יש שינוים מהותיים בתכולת ובעלויות הפרויקט וקיימת אפשרות ממשית לשנות מרכיבים ממנו, על משרדי האוצר והתחבורה לערוך בדיקת כדאיות חדשה ומעודכנת ולהיצגה בפני מקבלי ההחלטות.	.כאמור, במקביל לפרויקט החשמול מקודמים מספר פרויקטים שכל אחד מהם הוא מגה פרויקט בפני עצמו - הקמת המסילה הרביעית במסדרון האיילון והכפלת המסילות לאורך החוף. השפעתם של פרויקטים אלה על פעילות הרכבת משמעותית יותר מהשפעת פרויקט החשמול עצמו. לא נמצא תיעוד המצביע על כך כי חברת הרכבת ומשרד התחבורה בחנו בראייה מתכללת את הפרויקטים המתוכננים לפני ביצוע פרויקט החשמול וכי קבעו סדר עדיפויות ביניהם ומהי תרומת כל אחד מהם ליעילות התפעולית של הרכבת. תכנית מתכללת הייתה עשויה להביא לייעול ולחיסכון בהוצאות ולהגדיל את התועלות של כל אחד מהפרויקטים בהיבטים הכספיים, התחבורתיים, החברתיים והסביבתיים.	952
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . שימוש בכרטיס רב-קו בתחבורה הציבורית משרד מבקר המדינה רואה בברכה יישום פתרונות לשיפו ר השירות לנוסע, בהם האפשרות לתשלום ולתיקוף במכונות תיקוף שאינן ליד הנהג. עם זאת, על פי שיטת חישוב הסובסידיה, המבוססת בין השאר על נתוני הנסיעות כפי שנרשמו במכונות התיקוף, אי -תיקוף מפחית את הפדיון שמועבר למדינה מביצוע הנסיעות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התח בורה כי עליו לבדוק אם התמריצים הקיימים למפעילי התח"ץ הם כלכליים מספיק כדי שיפעלו למניעת אי-תיקוף כרטיסי הרב -קו במערכות פתוחות, ובמידת הצורך עליו לשקול הוספת מנגנוני בקרה. .נמצא כי נתונים לחישוב הרכיבים השונים של הסובסידיה, כגון נסועה, תיקופים ועמלות, מנוהלים במערכות מחשוב שונות, וקיים קושי להפיק דוחות משולבים לקבלת מידע. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאגר המידע ומערך המחשוב חשופים גם לתקיפות ולתקלות מחשוב. ככל שעולה חשי בותם של מרכז השירות ושל מאגרי המידע בתפעול ובבקרה על התח"ץ וההתחשבנות, כן עולה הצורך בהתארגנות לשעת חירום ( DRP ), ובכלל זה הקמת אתר חלופי למקרה של כשל באתר הראשי, של תקלה טכנית או של פגיעה פיזית באתר - כל זאת כדי להבטיח את שמירת המידע באופן שוטף ואת המשכיות התפעול מול הנוסעים, מול מפעילי התחבורה הציבורית ומול גופים אחרים בעת הפסקת השירות באתר הראשי. על משרד התחבורה לפעול בדחיפות להשלמת הסדרי גיבוי למערך הקיים ולכלול נושא זה בהתארגנות למכרז העתידי. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התחבורה להקפיד שההסדרי ם לתשלום עבור הנסיעות יהיו זהים אצל כל מפעילי התח"ץ. נמצא כי למרות הפחתה זו של הבקרה לא פעל משרד התחבורה לשנות את סמכויות הפקחים באוטובוסים, ולא הוקנו למפעילי האוטובוסים סמכויות מתאימות. מפעילי האוטובוסים נדרשים רק לפרסם באוטובוס אזהרה לנוסעים כי נסיעה ללא כרטיס מתאים או ללא תיקוף היא עבירה פלילית. אם הפקח נתקל באירוע חריג, כגון אם הנוסע מסרב להזדהות, על הפקח לדווח מיד למפעיל התח"ץ, ובמידת הצורך למשטרת ישראל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי בעקבות הרחבת השימוש במערכות פתוחות עליו לבחון יוזמת חקיקה מתאימה להסדרת סמכויות אכיפה של מפעילי התח"ץ כלפי נוסעים שלא שילמו את דמי הנסיעה או לא תיקפו את כרטיס הרב-קו או נסעו ללא כרטיס מתאים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לפעול בהקדם להפעלת המערכת שתסייע למשרד התחבורה בהפקת דוחות משולבים לקבלת מידע, כדי להרחיב את האפשרויות לניתוח נתונים ולהפקת מידע שיסייע להעלות את מספר המשתמשים בתח"ץ. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לפעול ליישום אפשרות זו אצל כל המפעילים. במשרד התחבורה אין עובדים בעלי ידע ובקיאות במערכת ובבקרה עליה, והמשרד לא פעל לשמירת הידע ולהכשרת עובדיו במערכת. כך נוצרה תלות רבה של משרד התחבורה ביועצת. אם תיפסק ההתקשרות מצד אחד הצדדים, הרשות עלולה להישאר ללא ידע ויכולת להמשיך בפיתוח המערכת ובבקרה עליה.	הביקורת העלתה כי בהסכם שחתם משרד התחבורה עם בנק הדואר ב-2010 לא התחייב בנק הדואר לשרידות ולגיבוי של מרכז השירות ומערך הרב -קו, ולא ]אתר גיבוי חם[ ואף צוין במפורש כי "לא יוחזק אתר חירוםתהיה שרידות מקומית באמצעות 'גיבוי קר'". משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי אין גיבוי חירום למרכז השירות ולמערך הרב-קו, אלא רק הסדרי גיבוי תקופתיים של הנתונים והמידע. לפיכך היה על הרשות לציין זאת במפורש בבקשת הפטור ממכרז.	953
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . פיקוח ובקרה על פעילותן של חברות תשתית בתחום התחבורה היבשתית אמנם בשנת 2015 החל משרד התחבורה לנקוט צעדים כדי להגביר את מעורבותו בתהליכ י תכנון הפרויקטים המבוצעים על ידי חברות התשתית, אולם מהאמור לעיל עולה כי עד אז לא הגדיר משרד התחבורה את הצורך ללוות תהליכים אלה. לפיכך חברות בקרת העל לא היו מעורבות כלל בתהליכי התכנון עצמם, אלא החלו את עבודתן רק בסיום שלב התכנון, וביצעו רק בדיקה בדיעבד של תוצרי התכנון. האגף לתכנון תחבורתי ליווה את תהליכי התכנון באופן חלקי בלבד, ובעיקר נתן מענה על צרכים ובעיות שהעלו חברות התשתית בשלב הדיונים במוסדות התכנון. הצעדים עליהם החליט משרד התחבורה עדיין לא מיושמים במלואם ואינם מקיפים את כל תהליכי התכנון. משרד מבקר המ דינה מעיר כי נוכח הליקויים שהועלו לעיל בתכנון הפרויקטים, על משרד התחבורה להטמיע במלואם את תהליכי הבקרה על שלבי התכנון השונים, ולהקפיד על כך שתכנון הפרויקטים יעמוד בסטנדרטים של איכות, אפקטיביות ויעילות. למעורבות משרד התחבורה בתכנון פרויקטים עשויה להיות חשיב ות רבה, בייחוד בשלב התכנון הראשוני. תשומות גורמי הבקרה עשויות להועיל בשלב זה - שהוא השלב המכריע בקביעת דמותו של הפרויקט - בין היתר באמצעות בדיקת החלופות המוצעות, בהצעת חלופות נוספות שלא הוצגו על ידי המתכננים ובהשוואה בין החלופות. חשוב לציין כי תהליכי תכנון לקויים לא זו בלבד שהם פוגעים בקידום הפרויקטים, אלא עלולים גם לחשוף את חברות התשתית לתביעות מצד קבלני הביצוע, ובסופו של דבר אף לחייב את המדינה להעביר לחברות התשתית תקציבים נוספים לצורך תוספות תשלום בגין התביעות. מהאמור לעיל עולה כי במהלך השנים התגלו ליקויים מהותיים בפעילות הכספית של חלק מחברות התשתית ובתהליכי ההתחשבנות בינן לבין משרד התחבורה. רק בשנת 2013 החל המשרד לבחון את תהליכי אישור התשלומים ולגבש נהלים ומתודולוגיות לחברות התשתית, לחברות הבקרה, ולמחלקות השונות בתוך המשרד העוסקות באישור התשלומים הללו. בשל העובדה שהנושא לא הוסדר במשך השנים, כל חברה מגישה למשרד התחבורה ולחברת הבקרה את החשבונות באופן שונה וברמת פירוט שונה. עד מועד סיום הביקורת רק חלק מהפעולות שהומלצו בטיוטת המתווה לטיפול בסיכוני המפתח יושמו. על משרד התחבורה להמשיך ולבצע שינויים בתהליכי העבודה כדי לטפל בסיכונים שהועלו בסקר הסיכונים. כן על המשרד לקדם לאלתר את הנוהל לבקרת חשבונות ולוודא את יישומו. 2. משרד התחבורה, מתוקף היותו המממן את החברות והגורם שמזמין את רוב העבודות, רשאי לתת לחברות הוראות שונות במסגרת התחומים שנקבעו בהסכמים ביניהם. אולם הביקורת העלתה כי בהסכמים לא צוין במפורש שעל החברות לקבל את ההנחיות וההוראות שהמשרד הוציא לגביהן ויוציא בעתיד. דבר זה עלול להטיל ספק ולעורר פרשנויות שונות לגבי עצם חיוב החברות לפעול לפי הוראות המשרד. לכן, על משרד התחבורה לשקול להוסיף לתקנונים של החברות או להסכמים עם החברות סעיף מפורש שיבהיר סוגיה זו. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא הכין התייחסות סופית למכתבו הראשון של המשנה ליועמ"ש, וממילא לא שלח אותה כלל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי נוכח חשיבות הדיון ותפקידו המרכזי בתחום, ובפרט בפיקוח ובקרה על חברות התשתית, היה עליו לגבש את עמדתו ולתת את התייחסותו הסופית בסוגיה. עד מועד סיום הביקורת, החשכ"ל, הממונה על התקציבים, מנהל רשות החברות ומנכ"לית משרד התחבורה לא הקימו את הצוות המשותף לגורמי הממשלה, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מ -2016. עלהגורמים הנוגעים בדבר לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה ולהקמת הצוות לשם שיפור הבקרה על חברות התשתית. כמו כן, יש למנות גורם שיהיה אחראי לפעילות הצוות ולקבוע יעדים ברורים ולוחות זמנים קצרים להשלמת פעילותו. מהמתואר לעיל עולה כי הגורמים האחראים לבקרה על החברות הממשלתיות בתחום תשתיות התחבורה ידעו במשך זמן רב על הפוטנציאל הגדול לסיכונים אפשריים במסגרת פעילותן של החברות, בין היתר פגיעה בטוהר המידות ושימוש לא ראוי בתקציבים המועברים מ המדינה. זאת על רקע הפער שבין הסמכויות הרחבות שניתנות לחברות התשתית להוצאות מתקציב המדינה ובין הקושי לבצע פיקוח ובקרה נאותים על יהן. אולם על אף המודעות למצב האמור לעיל ועל אף החלטת ממשלה שהתקבלה בנושא שיפור הבקרות על החברות הממשלתיות, לא פעלו גורמי הממשלה כנדרש כדי לשפר את מנגנוני הפיקוח והבקרה על חברות התשתית. פרשת נת"י משקפת ביתר שאת את הכשלים במודל הקיים של הבקרה על חברות התשתית , הן הפנימית והן החיצונית, ובעיקר בנוגע ל מקומם ולתפקודם של "שומרי הסף" בחברות, שאמורים לשמור על המינהל התקין וטוהר המידות. פרשה זו העלתה על סדר היום את הצורך בביצוע בדיקה מעמיקה של מנגנוני הבקרה על חברות התשתית כולן, במטרה לטייב את תהליכי הבקרה ולמנוע מקרים של מינהל לא תקין ופגיעה בטוהר המידות. מנתוני הלוח עולה כי במרבית התקופה שנבדקה לעיל כיהנו מעט דירקטורים מטעם המדינה, ובחברות מסוימות בחלק מהזמן מספר הדירקטורים היה אף נמוך מהמספר המזערי שנקבע, דבר העלול לפגוע בתפקוד החברות33 ,. למשל ככל שמספר הדירקטורים יגדל, כך הניסיון והמומחיות שלהם יהיו מגוונים יותר והדבר ישתקף בעבודת ועדות הדירקטוריון השונות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ולאגף החשכ"ל כי עליהם להסדיר את האחריות לנושא ולפעול בהקדם לחתימת הסכמים עם החברות שעדיין לא נחתמו עמן הסכמים.	משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות כי נוכח חשיבות הנושא ודחיפותו, עליה להחיש את פעולותיה לקידום הבחינה האמורה, כדי שתוכל לבצע הערכה מושכלת לגבי תפקוד הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, ומידת תרומתם בפועל לתפקודן התקין של החברות וכדי שתוכל להפיק את הלקחים המתחייבים.	954
משרד האוצר . הסדרת הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים נמצא כי עוד לפני שניתנה הוראה זו של המפקח על הביטוח כ-1,500 מבוטחים מבוגרים נותרו ללא ביטוח סיעודי, מאחר שהביטוח הסיעודי של הקבוצה שבה היו חברים לא חודש29. הוראת המפקח לא כללה פתרון לבעייתם של המבוטחים שהביטוחים הסיעודיים שלהם לא חודשו, לא מנעה צירופם של מבוטחים חדשים לפוליסות קיימות, ויצרה חוסר ודאות בקרב המבוטחים בפוליסות הקיימות ובקרב כלל העוסקים בתחום הביטוחים הסיעודיים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי החשש שהוא העלה בדבר חתימה מזורזת של בעלי הפוליסות על חוזי ביטוח ארוכים מבעוד מועד כדי לעקוף את הוראת המפקח, למרות האזהרות החמורות של אגף שוק ההון בדבר הסכנות הנשקפות למבוטחים עקב כך, משקף ספק של ממש בדבר היכולת להסתמך על כך שבעלי הפוליסות, יועציהם וחברות הביטוח שהנפיקו את הביטוחים פעלו לטובתם של המבוטחים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי עליו לבחון באופן שוטף ורציף את אופן תפקודן של חברות הביטוח בעניין זה, ואת שיעור ההצטרפות של המבוטחים הזכאים לביטוחים של קופות החולים. כמו כן, יש מקום לבחון, בכפוף לכל דין, את האפשרות להעברת רשימות הזכאים לידי קופות החולים על מנת שכל אחת מהן תודיע למבוטחיה - כי הם זכאים להצטרף לביטוח הסיעודי בתנאים שנקבעו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי עליו לבחון ביסודיות אם די במידע שחברות הביטוח מציגות למבוטחים במסגרת חובת הגילוי שחלה עליהן לפי כל דין, ואת האפשרות ששיעור ניכר מהציבור אינו נוהג לקרוא את הדיווחים השנתיים הנשלחים אליו מחברות הביטוח, ועל כן הוא אינו ער לנתונים מהותיים הנדרשים לצורך קבלת החלטה מושכלת בנושא. כמו כן על אגף שוק ההון לבחון אם ייתכן שחלק מהציבור, אף אם הוא קורא את הדיווחים הנשלחים אליו, מתקשה להבין את הדיווח ולהסיק ממנו מסקנות. נושא זה, החורג מתחומי הביטוח הסיעודי הקבוצתי, והנוגע לתחומים רבים אחרים שאגף שוק ההון אחראי להם, אינו בא לידי מיצוי בבחינת השאלה המשפטית בדבר אחריות חברת הביטוח להביא לידיעת ציבור המבוטחים את המידע שקבע המפקח על הביטוח, או בדבר מידת אחריותם של מבוטחים שאינם מתעניינים במידע הנשלח אליהם. לנוכח העובדה שתופעות חברתיות אלו עלולות לגרום לתקלה ציבורית בהיקף נרחב ואף לגרום נזק גדול לחלק מהמבוטחים, על אגף שוק ההון להביא בחשבון במסגרת גיבוש ההסדרה גם את ההיבטים החוץ -משפטיים הנוגעים בדבר. על אגף שוק ה הון להביא בחשבון, במסגרת קביעת סדר הטיפול בנושאים שבאחריותו, כי הציבור הרחב מתקשה להבין כנדרש נושאים מסויימים, כגון הביטוח הסיעודי, ולפיכך עליו לתת לנושאים אלו עדיפות ממשית בקביעת סדר הטיפול בנושאים שבאחריותו, ובמקרים המתאימים להתערב בהם במהירות ראויה. אף שהאגף השלים את הפעולות הנדרשות לשם הסדרת מתווה הביטוח הסיעודי הקבוצתי במועד סיום תפקידו של הממונה על הביטוח דאז, פרופ' עודד שריג, באוגוסט 2013 ,המתווה לא הופעל. לא נמצאה באגף שוק ההון שום אסמכתה שאפשר ללמוד ממנה מהו הטעם לכך. עולה כי במסגרת חוזר זה אימץ למעשה המפקח את כל ההוראות המהותיות שנכללו בטיוטת החוזר של אגף שוק ההון משנת 1998 , דהיינו15 שנים לפני כן. אגף שוק ההון חזר איפוא לנקודת המוצא בה עמד בשנת 1998 , אלא שמספר המבוטחים בפוליסות הסיעוד הקבוצתיות הלוקות בכשלים בסיסיים גדל באותה תקופה למעלה מפי 30, עד לכ-1.1 .מיליון משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי אף שטענותיו בנוגע למגבלות הקיימות במסגרת דיני הביטוח נכונות, הרי שלא הייתה כל מניעה לבחון את האפשרות להסדיר מקרים חריגים אלו, שלא במסגרת דיני הביטוח, על מנת לסייע למי שעברו אירוע סיעודי לאחר אי-חידוש הפוליסה. ראוי כי הסיוע במקרים כאלו יינתן באופן חריג ולאחר בחינה של מצבו הכלכלי האישי והמשפחתי של כל מבוטח לשעבר. בכל הנוגע לתשובת קופת החולים מכבי, יצוין כי למבוטחים מתחת לגיל 60 שאינם יכולים לעבור חיתום רפואי נתונה זכות ההמשכיות בביטוח פרטי בחברת הביטוח שביטחה אותם בביטוח הקבוצתי. נוכח המצוקה הממשית שנוצרה בקרב קבוצת אוכלוסייה זו, על רשות שוק ההון בשיתוף משרד האוצר ומשרד הבריאות למפות את היקפה של אוכלוסייה זו, ולבחון אפשרות למתן פתרון ייחודי למצוקתה אם יאותרו משאבים מתאימים לכך. 5. לפי חוזר אגף שוק ההון מינואר2016 , אם מבוטחים בפוליסות קבוצתיות שלא חודשו מעוניינים להצטרף לביטוחים בקופות חולים, עליהם לנקוט יוזמה ולהסדיר זאת בעצמם, וזאת לאחר שקיבלו מחברת הביטוח הודעה בדבר זכאותם לכך. על חברות הביטוח לשלוח הודעות כאמור גם לבעלי הפוליסה, וכמו כן נדרשות החברות לפרסם הודעה באתרי האינטרנט שלהן. חברות הביטוח גם מחויבות לתעד את כל ההודעות שנשלחו למבוטחים ולבעל הפוליסה. בהתחשב בניסיון העבר בעניין הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים, מתעורר ספק אם ניתן לסמוך על כך שהמבוטחים הזכאים להצטרף לביטוחים בקופות החולים אמנם יקראו את ההודעה שיקבלו, יבינו את המשתמע ממנה ואת תוצאותיה האפשריות ויקבלו החלטה מושכלת בעניין זה. ראוי היה שהמפקחת על הביטוח תנהג ביתר שקיפות בעניין זה בשים לב לחשיבות הנושא, לעובדה כי האגף השלים עוד בתקופת כהונתו של המפקח הקודם, פרופ' עודד שריג, את כל הפעולות הנדרשות מצדו לשם הפעלת המתווה, ולחוס ר הוודאות שנוצר בעקבות פעולותיהם של המפקחים על הביטוח בשנים אלו.	נוכח תשובות קופות החולים, והפגיעה האקטוארית הנגרמת להן, ולנוכח הצורך למצוא פיתרון לבעיית המבוטחים הסיעודיים והנטל הכספי הכרוך בכך, ראוי כי אגף שוק ההון בשיתוף משרד הבריאות ומשרד האוצר יגבשו דרך מתאימה לטיפול בסוגיה זו. 2. ככלל על פי התקנות חבר קופת חולים זכאי להצטרף בכל גיל לביטוח סיעודי של קופת החולים בכפוף לחיתום רפואי. לעומת זאת, אדם שגילו 60 ומעלה במועד תחילת ההוראות, שהיה מבוטח בפוליסה קבוצתית לביטוח סיעודי שלא חודשה ומבקש להצטרף לביטוח סיעודי של קופת חולים (בלשון התקנות , "מבוטח זכאי") - פטור מחיתום רפואי. לפיכך, צירוף מבוטחים מבוגרים, שפוליסות הביטוח הקבוצתיות שלהם לא חודשו, לביטוחים הסיעודיים של קופות החולים, ללא חיתום רפואי, יוצר הבחנה בינם לבין אוכלוסיית מבוגרים אחרים, שכלל לא היו מבוטחים בשום ביטוח סיעודי.	955
רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ . מינוי בכירים ותנאי העסקתם - רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע_מ משרד מבקר המדינה העלה כי ועדת האיתור מילאה את טופס הערכת המועמדים על פי חמישה קריטריונים בלבד במקום שישה, ולא התייחסה לקריטריון שנקבע בנוהל של סיכויי הצלחת המועמד בתפקיד. נוסף על כך, לא נמצאו תימוכין בסיכום ישיבות הוועדה כי היא התייחסה למידע שנצבר ברפאל על אודות תפקודם של שני המועמדים וכי היא נימקה את החלטתה בדבר המועמד המתאים, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל למינוי עובדים בכירים. . משרד מבקר המדינה העלה כי במסמכי רפאל אין תימוכין לאמור בדיון שקיימה ועדת האיתור שבו נדונה בחירת המועמד המתאים לתפקיד סמנכ"ל ב' ולראיונות שהיא קיימה עם שני המועמדים. ממילא גם לא נמצא כי הוועדה התייחסה למידע שנצבר ברפאל על תפקודם של שני המועמדים ולא נמצאו נימוקים לבחירת ה באחד מהם, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל למינוי עובדים בכירים. משרד מבקר המדינה העלה כי דוחות יו"ר הדירקטוריון לשנים 2015-2012 שהגישה רפאל לרשות החברותלא כללו נתונים על מספר הפקידים הבכירים שנקלטו ברפאל בתקופת הדיווח , למעט נתונים הנוגעים לנושאי משרה מסוימים כהגדרתם בחוק החברות, כגון ראשי חטיבות, ולא כללו נתונים על אופן יישום הנוהל למינוי פקידים בכירים שנקלטו בחברה בשנים הללו, בניגוד לנדרש בתקנות. . משרד מבקר המדינה מעירלהנהלת רפאל כי בינואר 2015, בהסכם עבודה שנחתם עם סמנכ"ל ב', היא קבעה שכר שחרג בכ-26% מהשכר שאישר הדירקטוריון לסמנכ"ל האמור, ובכך יצר ה התחייבות משפטית כלפי הסמנכ"ל. בכך ההנהלה אף פעל ה בניגוד להחלטה שקיבלה ועדת הסיווג בדצמבר 2011, ולפיה עדכון שכרם של הפקידים הבכירים בחברהממשלתית המסווגת ברמה 10(1) יהיה כפוף לאישורם של הדירקטוריון ושל רשות החברות. .משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת רפאל כי האמור במכתב ה מאוגוסט 2014 לרשות החברות אינו עולה בקנה אחד עם ממצאי הביקורת בדבר התגמול הרבעוני ששילמה לעובדים שדורגו בעבר בדירוג מחקר ושעברו להיות מועסקים בחוזים אישיים כפקידים בכירים. משרד מבקר המדינה העלה כי במסמכי רפאל אין פרוטוקולים של דיוני ועדת האיתור שדנה בבחירת המועמד, לרבות התייחסות למידע שנצבר ברפאל על אודות תפקודם של ששת המועמדים. כמו כן אין נימוקים להחלטה שקיבלה הוועדה בדבר המועמד המתאים לתפקיד, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל למינוי עובדים בכירים. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר התימוכין והנימוקים האמורים אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין, ועם החובה המוטלת על ועדת האיתור לרשום פרוטוקול שישקף את הדיון שהתקיים. זאת ועוד, אין לקבל את טענתה של רפאל שחובת הסודיות אינה מאפשרת לתעד את השיחות והנימוקים האמורים כנדרש, שכן יש לרפאל האמצעים לשמור על המידע שיתועד. הדבר אף פגע ביכולתו של הדירקטוריון לבדוק כנדרש את תקינות הליך המינוי, את מתן שוויון ההזדמנויות למועמדים השונים, ואת קיום התחרות ההוגנת והשקיפות. משרד מבקר המדינה העלה כי בניגוד להנחיית רשות החברות מאוגוסט 2004 , דוחות יו"ר הדירקטוריון לשנים2012 ו-2015 שהגישה רפאל לרשות החברות לא כללו פירוט בדבר הנימוקים לקביעת שיעור הפיצויים שניתן לפקידים הבכירים שלעיל, שהיה גבוה מהמתחייב מהחוזה האישי שלהם. נוסף על כך, דוח יו"ר הדירקטוריון לשנת 2015 לאכלל את החלטת הדירקטוריון ב פברואר 2015 בנושא מתן הפיצויים המוגדלים לשני הסמנכ"ליםכמתואר לעיל.	משרד מבקר המדינה מציין כי החלטת הממשלה מספטמבר 1980 התייחסה לסמכות הדירקטוריון לאשר פיצויים לפקידים הבכירים שהועסקו על פי הסכם העבודה האחיד לפקידים בכירים, ואילו האמור במכתבה של רשות החברות מיולי 2002 מתייחס לפקידים בכירים שהרשות והממונה על השכר אישרו לרפאל מתוקף סמכותם להעסיקם על פי הסכם עבודה אישי השונה מההסכם האחיד. מתוקף כך גם ניתנה לרשות הסמכות להתנות את מתן הפיצויים המוגדלים בהתניות שפירטה. לפיכך מעיר משרד מבקר המדינה כי אין לקבל את טענתה של רפאל בדבר חוסר סמכות של רשות החברות ופגיעה בעצמאות הדירקטוריון.	956
משרד הכלכלה והתעשייה . תהליך התקינה בישראל לאור השיקולים הלא -ענייניים המתוארים לעיל, על משרד הכלכלה לשקול גם לגבי תקנים מחייבים קביעתו של הליך בחינה בוועדת אימוץ, כהליך שעוברים תקנים רשמיים, וקביעתן של דרכים חלופיות לבחינתם של תקני הבטון, באופן שיבטיח עצמאות לחברי הוועדות. מצב שבו מומחה אשר מביע דעה שאינה נוחה לגורמים בעלי אינטרס מסולק מהשתתפות בישיבות מעורר חשש להשפעה לא הוגנת על קביעת התקנים וחש כי תפיסה (קונספציה) אחת שולטת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה ומינהל התכנון כי התקן הבין-לאומי מביא בחשבון את התחזקות הבטון לאחר בדיקת היום ה -28 , והדבר מהווהבו מקדם ביטחון. מקדם זה חסר בארץ בכ -10% ממפעלי הבטון, המייצרים בטון שאינו עובר את הבדיקה הראשונה בכל רבעון (ראו להלן בפרק ליקויים באישורם של מפעלי הבטון ובפיקוח עליהם ). התוצאה היא שהבטון בחו"ל חזק יותר, סטטיסטית, מאותו סוג הבטון בישראל. .נמצא כי בשנת 2016 צומצמה משרתו של רכז המועצה מחצי משרהלרבע משרה. נמצא כי בהיקף משרה נמוך זה, זמן עבודתו של רכז המועצה מוקדש לאיתור מועמדים ולמיונם ואין סיפק בידו להשתתף בישיבות של ועדות ולספק תמיכה לפעילי התקינה כאשר הם מתלבטים בסוגיית תקינה. נמצא שלעתים אף אין לרכז המועצה די זמן לאתר ולמנות פעיל תקינה כמחליף בישיבות שפעיל התקינה הממונה אינו יכול להשתתף בהן, ובכך נפגע האינטרס הצרכני בתקינה. עוד נמצא כי בשמונה ועדות לא מצאה המועצה פעיל תקינה בעל ידע מתאים ולכן לא איישה את המקום השמור בהן לנציגי הצרכנים. נמצא כי המועצה אינה שולחת לפעילי התקינה נתונים על השפעת התקן הנדון בוועדה על טיב המוצרים ועל יוקר המחיה, אף לא את הנחיותיה לגבי העמדה הצרכנית. עוד נמצא כי כל פעיל תקינה מביע את דעתו האישית בישיבותיהן של ועדות התקינה ומצביע על תוכן התקנים בהתאם לתפיסת עולמו האישית ובלי שנשלחים אליו מידע על עמדת המועצה או הנחיותיה לגבי התחום הנדון בוועדה. בחלק מהוועדות שמוקצים בהן מקומות לשני נציגי צרכנים, כל תיאום בין פעיל התקינה לבין נציג הצרכנים הנוסף נעשה, אם בכלל, לפי החלטתו של פעיל התקינה. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה כי במצב הנוכחי היא אינה נותנת ביטוי ראוי לאינטרס הצרכני בוועדות תקינה, דבר שהוא מתפקידיה המהותיים לפי חוק69 ובעל השפעה נרחבת על הצרכנים. עליה לבחון מחדש את תפקודה בתחום התקינה. עליה לשקול את הרחבת הערוצים לגיוס פעילי תקינה ממגוון תחומים וגילאים. עליה להעביר את הנתונים הדרושים לפעילי התקינה כדי שיצביעו הצבעה מושכלת על תוכן התקנים בהיבטים הצרכניים. כמו כן מן הראוי שהמועצה תעביר לארגוני צרכנים נוספים מידע על תקנים שאספה, על מנת שקולו של הצרכן יישמע בוועדות. .לפי ת"י 26 , בדיקת בטוןבאתרי הבנייה אינה מחייבת בדיקת משלוחי הבטון כולם אלא חלקם בלבד (מדגם). נציג אגף איכות והסמכה במכון התקנים, העוסק באישור של מפעלי בטון (להלן - הנציג) ואשר השתתף בוועדות תקינה בתחום הבטון במשך עשרות שנים מטעם המכון, מסר למשרד מבקר המדינה שנבדקות כ-20% מאצוות הבטון הנשלחות לאתרי הבנייה. מעבדת הבטון של מכון התקנים81 מבצעת מדי שנה כ-100,000 בדיקות התאמה לתקן של בטון טרי וכ-6% מן המדגמים מסווגים כ"לא מתאימים" לתקן. מן הלוח עולה כי משרדי ממשלה לא ענו על בקשת ההיוועצות של הממונה על התקינה בדבר עשרות תקנים ובמשך תקופה ארוכה, בניגוד להחלטת הממשלה. ביוני 2016 שלחה מחלקת הממונה על התקינה תזכורות למנכ"לי המשרדים האמורים והעתקים לשרים הממונים, אך גם בעקבות תזכורת זו לא השיבו המשרדים. .משרד מבקר המדינה בדק את פעילות המועצה הישראלית לצרכנות68 (להלן- המועצה לצרכנות) במסגרת ועדות התקינה. לפי נתוניו של מכון התקנים, בשנת 2016 היו פעילות 71 ועדות תקינה שהוקצו בהן מקומות למועצה לצרכנות. בשליש מהוועדות לא השתתף נציג המועצה בשום דיון וב-20% בקירוב מן הוועדות אחרות השתתפו נציגי המועצה ב-50% מן הישיבות ופחות. נוכחות נציגי המועצה בישיבותיה של ועדות תקינה חיונית להגנה על אינטרס הצרכן. נציגות דלה של המועצה במחצית מהוועדות פוגעת בהגנה זו.	מבדיקת נתוני המועצה עולה שנציגיה היו פעילים (השתתפות ביותר מ-50% מישיבות ועדה) בפחות ממחצית הוועדות שהוקצה לה מקום בהן. משרד מבקר המדינה מעיר שעל המועצה להקפיד ביתר שאת על השתתפות נציגיה בישיבותיהן של כל ועדות התקינה שהוקצה לה מקום בהן, כדי להגן על האינטרס הצרכני.	957
משרד הכלכלה והתעשייה . היבטים בפעילותם של גופים ציבוריים זעירים .יוצא אפוא שלמרות החשיבות שהחברה מייחסת לשינוי אופן ההתאגדות שלה לחל"צ, החברה טרם ביצעה כמה פעולות מינהליות שרשם החברות דרש ממנה לבצע לפני יותר משלוש שנים לצורך רישומה כחל"צ. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הכלכלה בשיתוף משרד האוצר ורשות החברות47 לדאוג שימונו דירקטורים מטעם המדינה למועצת המנהלים של חברת אות המוצר. על הדירקטורים מטעם המדינה לפעול לסייע לחברה להרחיב את פעולותיה ולבחון מחדש את מטרות החברה והפעולות הנחוצות להשיג מטרות אלו. יוצא אפוא כי החברה קיימת קרוב ליובל שנים, והיא הצליחה רק במקצת במיתוג הסמל "אות המוצר הירושלמי" כסימן של מוצר אמנותי בעל ערך המייצג את העיר ירושלים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה שהמשך קיומו של המכון כגוף התורם לקידום ענף היין מחייב קבלת החלטה אסטרטגית על התחומים שהמכון צריך להשקי ע בהם את משאביו ובניית תכנית להרחבת מקורות המימון שלו ותכנית עבודה. אחרת נראה כי לא יהיה מנוס אלא לפעול לקיום החלטת הממשלה לפירוק המכון, או לפחות לניתוק כל קשר בינו לבין הממשלה ומוסדותיה. הביקורת העלתה כי בעשור האחרון מכון הקרמיקה מעסיק רק כמחצית ממספר החוקרים הנדרש לקבלת הסיוע - שבעה חוקרים במקום 15 כאמור. למרות אי-מילוי תנאי זה המשיך משרד הכלכלה, ולאחר השינוי הארגוני גם הרשות לחדשנות, לממן מחקרים במכון הקרמיקה בתקופה זו33 . התמיכה הכספית של משרד הכלכלה - מעל מיליון ש"ח לשנה - מהווה חלק ניכר מההכנסות של המכון בשנים אלו. יוצא אפוא, שהמכון הצליח לממן את חובותיו בחלקם מהשכרת שטחי הבניין לגוף אחר ולא מפעילותו השוטפת, שנותרה גירעונית. הקטנת השטח העומד לרשות המכון עלולה להקשות על הרחבה עתידית של פעילותו ומטילה צל על הישרדותו בטווח הארוך. משרד מבקר המדינה מעיר כי על לרשות לחדשנות להפסיק לממן את פעילות מכון הקרמיקה אם הוא אינו עומד בתנאי מסלול הסיוע למכוני מחקר. על הרשות לבחון את הגרמים למחזור שנתי נמוך למכון. .הביקורת העלתה שבכל המחקרים שמבצע המכון הוא דורש מהתעשייה השתתפות ברף התחתון של 10% . לדברי המכון, הסיבה לכך היא שמספר המחקרים שמציעה התעשייה למכון הוא מ צומצם, ומאחר שמחקרים אלו מהווים את רוב הכנסתו של המכון, הוא מעוניין להציג למפעל את המחיר הנמוך ביותר לביצוע המחקר ולקבל את יתרת עלות המחקר מהרשות לחדשנות, ובכך לעודד מפעלים להציע מחקרים. משרד מבקר המדינה מעיר שעל הרשות לחדשנות לבחון את תנאי המימון במסלול זה ולהבהיר מתי יש לדרוש השתתפות של מזמין העבודה בסכום העולה על 10% מעלות המחקר כדי למנוע מצב זה שבו השתתפות התעשייה בתכניות מחקר היא תמיד ברף המינימלי.	משרד מבקר המדינה מעיר כי היות שתפקיד הרשות לחדשנות הוא לקדם את המחקר ואת התעשייה, על הרשות לחדשנות לבחון דרכים לאפשר ואף לעודד העברת ידע במסלול הסיוע למכוני מחקר לגורמים נוספים כדי לסייע לפיתוח ענף הקרמיקה והסיליקטים, בין היתר כדי ליצור מקור הכנסה נוסף למימון פעילות המכון.	958
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע_מ . תחזוקת כבישים בין-עירוניים .משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי נוכח הניצול הנמוך של התקציב בפרויקט כולו, על החברה לשקול להחיל את אחריותה של המינהלת על כל תחומי הפרויקט. כמו כן, על החברה לוודא כי המנהלת מיישמת את התפקידים שנקבעו בהסכם. בנוסף, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו להגביר את המעקב אחר ההתקדמות בפרויקט זה, לאור חשיבותו מן ההיבטים השונים, וכי עליו לעמוד על כך שתקציבי הפרויקט ינוצלו באופן מירבי ושאיכות העבודה תעמוד באיכות הנדרשת. הביקורת העלתה כי בין השנים 2016-2014 לא הגישה החברה למשרד התחבורה דוחות מפורטים בדבר פעילות התחזוקה בתום כל רבעון, וגם לא בסיומה של כל שנת עבודה, כפי שנדרשה על פי הסכם התפעול. עוד נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מהחברה לקבל את הדיווחים התקופתיים המפורטים, וממילא לא היה מעודכן בהתקדמות בעבודות תחזוקה שביצעה החברה. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי אף על פי שהחברה משמשת בפועל כזרוע ביצוע של המדינה, ואף על פי שתקציב התחזוקה עומד על כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה, משרד התחבורה אינו מבצע כל מעקב או בקרה אחר ניהול נושא התחזוקה, פרט לנושא ניצול התקציב ובדיקה מדגמית של הוראות תשלום, שמבצעות חברות הבקרה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי פיקוח ומעקב אחר האופן שבו תקציב התחזוקה מנוצל, בפרט כשמדובר בתקציב של יותר ממיליארד ש"ח, הוא בעל חשיבות עליונה כדי לוודא שתחזוקת כבישים מתבצעת בהתאם לכל הסטנדרטים המקצועיים, כדי להבטיח את תקינות הכבישים ולצורך ניצול תקציבי תקין. על משרד התחבורה לעקוב אחר פעילות התחזוקה של החברה ולוודא כי פעילות זו מתבצעת על פי כללי עבודה תקינים, ועומדת בתקציב, בלוחות הזמנים ובדרישות האיכות שקבעה החברה. נמצא כי בשנים 2016-2015 ביצעה החברה עבודו ת ריבוד ב -168 קטעי כבישים. על פי נתוני החברה נכון למועד סיום הביקורת קיימים כ-1,400 קטעי כביש הזקוקים לפעולות תחזוקה. בהתאם לקצב הביצוע השנתי בשנתיים האחרונות, החברה מבצעת עבודות תחזוקה ב -6% בלבד ממלאי הקטעים הנדרשים לעבודות תחזוקה. מעיון בנתוני מנ"א עולה כי כ-20% מהכבישים בתכנית העבודה השנתית בתחום זה אינם נקבעים בהתאם לסקרי יחידת המנ"א או למדדי המיסעות המשמשים את החברה לדירוג קטעי הכביש השונים, אלא על ידי גורמי מקצוע מתוך המרחבים השונים. מעיון ברשימת קטעים זו עולה כי בשנים 2016-2015 נכללו כ -50 כבישיםשנמצאו ברובם לאותם אזורים גיאוגרפיים: 8 קטעים מאזור אילת; 6 ;מאזור אשקלון12 מאזור טבריה; ו-6 מאזור רמת הגולן. עוד עולה מעיון בנתונים כי רובם של קטעי הכביש אינם עומדים בקריטריונים של ממדי המיסעות, אינם מוגדרים כבעלי נפח שימוש גבוה, ובחלקם הגדול אינם נאמדים ביחס עלות-תועלת המצדיק לתחזק אותם ולא קטעים אחרים. במשרדי החברה לא נמצאו נימוקים מקצועיים להליך בחירת הכבישים מן המרחבים השונים. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה לגבש קריטריונים אחידים לבחירת הכבישים שתתחזק במסגרת 20% פעילותה בתחום זה. כמו כן, עליה לוודא כי ההליך מבוצע בצורה אובייקטיבית ושקופה, השומרת על כללים של מינהל תקין. במסמכי הרקע להחלטת הממשלה לא נמצא פירוט באשר להשלכות לטווח הארוך הנובעות מעצם קיצוץ תקציב התחזוקה שעלול לפגוע בתחזוקת הכבישים שטיפולם יידחה, ולהביא לגידול משמעותי בעלויות הכספיות בטווח הארוך, ולא נמצא כי דבר זה עמד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות. .נוכח החשיבות הנודעת לתשתיות תחבורה ונוכח החיסכון הצפוי מפעולות תחזוקת מיסעות במועד, על משרד התחבורה ועל משרד האוצר, בשיתוף החברה, לבחון אם התקציב הקיים לריבודים ולהטלאות נותן מענה הולם לצרכים, ואם חלוקת התקציב לתחום זה במסגרת תקציב התחזוקה של החברה מניבה את התמורה המרבית להשקעה.	הביקורת העלתה כי בין השנים 2016-2014 לא נמצא תיעוד לדיונים שקיים מנהל מנ"א עם הגורמים המקצועיים בחברה, כפי שנקבע בנוהל מנ"א; לא הופקו דוחות מקצועיים בנושא, וממילא לא נערכו תהליכים לצורך הפקת לקחים משנים קודמות מבחינת תכנון התחזוקה של שנים אלו. עוד העלתה הביקורת כי חטיבת האחזקה לא דרשה ממנהל הפרויקט לקיים דיונים או לספק לה דוחות מקצועיים בנושאים אלו.	959
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . השפעת ייצור החשמל על איכות האוויר בישראל משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החשמל ולמשרד האנרגיה כי אין די בהכפלת המכסה לייצור חשמל באמצעות אנרגיית רוח, כאשר המימוש בפועל של המכסה הקיימת הוא מזערי. על רשות החשמל ומשרד האנרגיה לנקוט פעולות להסרת החסמים המקשים את ייצור החשמל באמצעות אנרגיית רוח, כדי לנצל את היתרונות הגלומים בייצור באמצעות טכנולוגיה זו. ייצור בשיטת מונה נטו מקטין את הצורך בהשקעות ברשת ההולכה והחלוקה, ועל כן יש לקדם הקמת מתקנים לייצור באמצעות טכנולוגיה זו ולהסיר חסמים המקשים את הקמתם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי מאז הוחל ה צו הרוחבי על חח"י, בשנת 2010 , נעשו שינויים תכופים בהחלטה בעניין הפחתת הפליטה ביחידות 4-1 . שינויים אלה גרמו להמשך הפעלת היחידות במתכונת הנוכחית (פחם ללא סולקנים) ולעיכוב של חמש שנים בהפחתת הפליטה מהן (עד שנת 2022 ). בשל כל אלה נמשכת ביחידות אלה פליטת המזהמים הפוגעים בבריאות, דבר הגורם לעלויות חיצוניות ניכרות. למשל, משרד מבקר המדינה אמד את העלויות העלויות החיצוניות של הפליטה בכל אחת מהשנים 2013-2015 בכ-1.6 מיליארד ש"ח בממוצע99, כ-5.6 .מיליארד ש"ח, במצטבר .משרד מבקר המדינה מעיר לשר האנרגיה ולשר האוצר כי במועד סיום הביקורת עדיין לא נקבעה תכנית פיתוח לחח"י ולמשק החשמל המביאה בחשבון את ההחלטות על ביטול מיזם D ועל שימור יחידות 4-1 באורות רבין לשעת חירום, אף שלהחלטות אלה יש השפעות על משק החשמל. על שר האנרגיה לקבוע, בהתייעצות עם שר האוצר, תכנית פיתוח כאמור בהקדם. עוד באוקטובר 2012 העיר מבקר המדינה100 כימשרד האנרגיה לא קבע תכניות אב למשק האנרגיה, ו" מכאן שהמשרד לא קבע את היקפו של פיתוח מער ך הייצור, מועד פיתוחו והרכבו ". ההיקף של הייצור, תמהיל הדלקים שייעשה בו שימוש בתהליך הייצור וקצב כניסת היצרנים בטכנולוגיות הייצור השונות, ובכלל זה אנרגיות מתחדשות, נקבעו א פוא ללא ראייה כוללת. במועד סיום הביקורת טרם סיים משרד האנרגיה להכין תכנית אב כאמור. שילוב אנרגיות מתחדשות בהיקף רחב דורש הטמעה של כלים לחיזוי יכולת הייצור באמצעות אנרגיות אלו ופיתוח אמצעים לאגירה ולגיבוי. תכנון מערך ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות אינו יכול לעמוד בפני עצמו, אלא חייב להיעשות במסגרת תכנון כולל של משק החשמל ושל מערך הייצור העתידי וגיבוש תכנית אב האמורה לעסוק גם בהיבטים אלו. תאריך ההפעלה .שנקבע בצו .הרוחבי .( 24.12.10) מועדי .ההפעלה .שנקבעו .ביולי 2011 מועדי ההפעלה .שנקבעו בתנאי .רישיון העסק .מ- 13.12.15* מועד ההפעלה .שנקבעו בהיתרי .הפליטה מספטמבר .2016** .מאחר שמדובר במיזם למניעת מפגעי בריאות שעלותו מ סתכמת במיליארדי ש"ח, על חח"י לפעול ללא דיחוי להשלמתו במועד הקבוע. כמו כן, על רשות החשמל להשלים את תהליך בקרת העלויות, על מנת שבבוא העת תיעשה הכרה בעלויות של חח"י בהתאם למסקנותיה של רשות החשמל מתהליך בקרת העלויות91.	.משרד האנרגיה לא הציג למשרד מבקר המדינה את השיקולים השונים שעמדו בבסיס ההחלטה של שר האנרגיה לסגור את יחידות 4-1 כחצי שנה לאחר שהחליט על התקנת סולקנים ביחידות אלה.	960
הרשות הממשלתית למים ולביוב . סוגיות בניהול תאגידי מים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולמי חדרה כי עליהם לקבוע מנגנון ודרכי פעולה לטיפול במפגעים המצויים באזורי המגן בפרק זמן קצר יותר, לשם הבטחת איכותם של מי השתייה המופקים מהקידוחים. משרד מבקר המדינה מעיר למי הרצליה כי לא הציג תחשיבים ומסמכים התומכים בטענותיו שלפיהן הקמת מתקן הטיוב אינה כדאית כלכלית ואינה אפשרית פיזית, וכי היה עליו להכין תחשיבים כאמור כדי שישמשו בסיס מתועד לעמדתו ולהחלטתו. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי מאחר שהיא אישרה, כחלק ממדיניותה, את הקמת מתקן הטיוב לשם שימור מי הקידוח, היא אינה יכולה להותיר את ההחלטה לגבי הקמת המתקן לשיקול דעתו הבלעדי של תאגיד המים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לרשות המים כי עליה לבחון דרכי פעולה נוס פות לשימור יכולת ההפקה של מים מקידוחים שאינן תלויות בלעדית בהחלטתם של תאגידי המים. משרד מבקר המדינה מעיר למי חדרה כי שיהוי של כשלוש שנים וחצי בהסטה של קו הביוב מאזור המגן של הקידוח מנוגד לכללי מינהל תקין. עוד העיר משרד מבקר המדינה למי חדרה על שסיפק מים מהקידוחים במשך שמונה שנים ללא רישיון עסק בניגוד לחוק, ועל שסיפק מים מקידוח המשטרה בלי שקיבל ממשרד הבריאות אישור להפעלת קידוח זה. על מי חדרה למלא את כל דרישות משרד הבריאות בעניין הפעלת הקידוח ולקבל את אישורו להפעלה. משרד מבקר המדינה העיר גם לעיריית חדרה כי היה עליה לנקוט צעדים למניעת הפעלתם של קידוחי המים ללא רישיון עסק , כנדרש בחוק , כדי להבטיח את איכותם של מי הקידוחים ובריאות הציבור. בשל החשיבות של הפקת מי שתייה מקידוחים, על רשות המים, האחראית לאסדרת משק המים, ובכלל זה לשימור יכולת ההפקה מקידוחי מים, לעקוב אחר הקמת מתקני טיוב, ובכלל זה לבדוק מהן הסיבות לאי-הקמת מתקני טיוב שהיא עצמה אישרה להקים. בהיעדר טיוב מי קידוחים שנפסלו אי -אפשר להפיק מהקידוחים מי שתייה ובכך להגדיל את היצע מי השתייה ממקורות מים טבעיים ואת יכולת אספקת המים ממקורות אלו במצבי חירום. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הודעת רשות המים כי תבצע מעקב סדור יותר אחר הקמת מתקני הטיוב, וכי היא מכירה בצורך בקיום עוד מנגנונים שיבטיחו את שימור יכולת הפקת מי שתייה מקידוחים שהמפיק אינו מעוניין בהפעלתם. המשמעות היא שהקמתם של המתקנים לא תהיה תלויה בהחלטתם של התאגידים בלבד. בביקורת נמצא כי למרות התוצאות החריגות באיכות מי הגלם בבאר ברנדיס, לא הכין מי חדרה עם סיום ביצוע הסקר התברואי חקירתי דוח בכתב, כנדרש בהנחיות מאוגוסט 2009 . עוד נמצא כי משרד הבריאות לאעמד על קבלת דוח כאמור על מנת שיוכל להפיק לקחים ולקבוע הנחיות בהתאם ולשם פיקוח ובקרה. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי גם לשיטתו הועסק קבלן י' ממרץ 2016 ועד סוף ינואר 2017 בלא הסכם מתאים ובלא שיקוים מכרז לבחירתו; אשר לקבלן ג', גם הוא הועסק מינואר 2016 ועדמאי 2017 בלא מכרז ובלא הסכם כאמור. משרד מבקר המדינה העיר למנכ"ל הקודם ולמנכ"ל הנוכחי כי בין התאגיד ובין קבלן ד' אין למעשה הסכם התקשרות בכתב, וכי העסקת הקבלן בלי לקיים מכרז לבחירתו ובלי שייחתם עמו הסכם להעס קתו היא בניגוד לחוק חובת המכרזים ולתקנות חובת המכרזים ואינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין.	משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי תוקפו של ההסכם בין עיריית נצרת עילית לקבלן ד' היה עד 1.1.00 , עם אפשרות להארכה של חמש שנים בכל פעם. התאגיד הוקם בשנת 2009 , וממילא היה עליו להאריך את תוקף ההסכם ולהסב אותו, והיה עליו לעשות זאת באמצעות קיום הליך מכרזי כחוק.	961
בנק ישראל . מחלקת המטבע וייצור השטרות החדשים מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד מועד סיום הביקורת לא התקבלה החלטה לעניין תוספת המשרה לתקן ההיערכות לחירום. נוכח מצבה הביטחוני של מדינת ישראל והתרחישים הרבים האפשריים העלולים לגרום לפגיעה במערכת המטבע ולנזק לכלכלה, על בנק ישראל לבחון אפשרות הקמתה של יחידה ייעודית להתמודדות עם מצבי חירום כאמור לעיל ולגבש נהלים ברורים ומפורטים להתמודדות עם תרחישים האפשריים העלולים לאיים על אספקתם הסדירה והתקינה של שטרות למשק. . על בנק ישראל לבצע פעולות מבעוד מועד על מנת להבטיחאת הפצתם הסדירה של השטרות וככל הניתן ללא תקלות. על בנק ישראל לבצע עבודת מטה מעמיקה שתתייחס לתרחישים שונים שבהם עלולה להיגרם פגיעה באספקתם הרציפה של שטרות. נוסף על כך, בהתבסס על עבודה זו על בנק ישראל לגבש נוהל מפורט ומסודר המציע דרכי פעולה להתמודדות עם תרחישים אלו. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי נושא הסודיות מוגדר בהסכם שבין מחלקת המטבע לבין מדפיס השטרות בלבד, וכי על אף החשיבות שבנק ישראל רואה בנושא שמירת הסודיות אין בבנק נוהל מסודר וברור בעניין שמירת הסודיות בתחום המטבע, אשר מפרט איזה מידע אסור בפרסום וכיצד על הבנק לפעול במקרה שמידע זה דולף. על בנק ישראל לג בש נוהל מפורט וברור בעניין שמירת הסודיות בנוגע לפעילות מחלקת המטבע בכלל ותהליך ייצור השטרות בפרט, ויפה שעה אחת קודם. בנוהל יוגדר ויסווג המידע אשר בנק ישראל יחליט להגדירו כסודי, וכמו כן יפורטו הצעדים שיש לנקוט במקרה של דליפת מידע זה. על בנק ישראל לבדוק כיצד הגיע מידע שלטענתו הוא סודי ורגיש למי שאינו מוסמך לכך, ולבחון דרכי התמודדות עם הופעת מידע זה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בנק ישראל לא ביצע ניתוחי עלות- תועלת ובחינה של הכדאיות הכלכלית שבהדפסת השטרות בישראל לעומת הדפסתם בחו"ל. יתרה מזאת, נמצא כי הנושא כלל לא עלה לדיון בבנק ישראל. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בעוד בנק ישראל נמצא בשלבים מתקדמים של הקמת המערכת לניהול מידע וידע על זיופי מטבע, משטרת ישראל טרם הקימה מערך לטיפול אכיפתי בתופעת הזיופים באופן מתכלל. עוד עולה כי אין במשטרת ישראל הנחיות אחידות וברורות בעניין אופן טיפול יחידות המשטרה בכסף מזויף המגיע אליהן. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את כלל הפעולות והיוזמות של בנק ישראל בהתמודדות עם תופעת זיופי המטבע. אולם נוכח מגמת העלייה בהיקפם ובאיכותם של הזיופים - אין די בכך. יש צורך חשוב בהגדרת גורם ייעודי אכיפתי במשטרה אשר לרשותו יעמדו הידע והמשאבים הנדרשים להתמודדות עם תופעת הזיופים. ככל שיגברו האכיפה וההרתעה, כך יקטן התמריץ של גורמים עברייניים לפעול בתחום זה. על המשטרה להשלים את הקמת המערך הייעודי ביאל"כ בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרת ישראל כי על פי סעיף 484 לחוק העונשין, על כל שטר מזויף שמתגלה בתאגידים הבנקאיים להימסר למשטרת ישראל. ואם הדבר אינו נחוץ ואף מפריע לפעילות המשטרה, עליה לפעול לשינוי החוק ולעדכונו.	.הביקורת מעלה כי משנת 1997 מתקשר בנק ישראל עם ספק אחד מסוים לצורך הדפסת השטרות, וכי הבנק לא תיעד פניות לספקים נוספים לשם קיום הליך תחרותי להדפסת השטרות. עוד נמצא כי אין בבנק ישראל נוהל בעניין שמירת הסודיות של תהליך זה. בעניין זיופי המטבע נמצא כי אין במשטרה גורם ייעודי אכיפתי אשר לרשותו הכלים, הידע והמשאבים הנדרשים להתמודדות עם תופעת זיופי מטבע, אף שלתופעה זו יש פוטנציאל לערעור היציבות הכלכלית והיא גם עלולה לשמש לצורך מימון פעולות טרור. מעבר לנזק הכלכלי, זיוף מטבע הוא גם פגיעה חמורה בציבור, באמונו במטבע וכן פגיעה במוניטין הלאומי ים. קיימת אפוא חשיבות חברתית מהמעלה הראשונה לצמצום תופעת ז יופי מטבע, ולכן על המשטרה לפעול להקמת מערך ייעודי לטיפול בתופעה זו ולהמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם בנק ישראל בהתמודדות עם התופעה. ככל שיגברו האכיפה וההרתעה, כך יקטן התמריץ של גורמים עברייניים לפעול בתחום זה. על בנק ישראל לבצע פעולות מבעוד מועד על מנת להבטיח את הפצת הסדירה של השטרות וכן לגבש נוהל מפורט וברור בעניין שמירת הסודיות בנוגע לפעילות מחלקת המטבע בכלל ולתהליך ייצור השטרות בפרט.	962
רשות שדות התעופה . הסכמים עסקיים - רשות שדות התעופה . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי היא לא נערכה כראוי להשפעת העלייה הצפויה במספר הנוסעים. בפועל, לא נערכה הרשות לגידול במספר הנוסעים, לא צירפה לנוסחאות ההצמדה של דמי ההרשאה את ההשפעות האפשריות של הגידול בכמות הנוסעים ושינוי התמהיל שלהם, ולא שקלה את האפשרות לשנות את תמהיל החנויות כדי להתאימו להרגלי הקנייה של הנוסעים. הבעיות שהתעוררו עם זכייני הדיוטי פרי מצביעות על חלוקת סיכונים לא מידתית בין הזכיינים ובין הרשות. במכרזים שפרסמה לטרמינל 3 לא דאגה הרשות ליציבות החוזים עם הזכיינים בטרמינל 3 , אלא למקסום ההכנסה הקבועה של הרשות בעיקר. פתיחת חנויות דיוטי פרי נוספות בשטח נתב"ג היא ההזדמנות הקרובה והקלה ביותר בעבור הרשות להביא לידי פתיחת תחרות בין הזכיינים. כמו כן, על פי תקנות חובת המכרזים על הרשות להעדיף ביצוע התקשרויות בדרך של מכרז פומבי רגיל על פני תהליכים לא תחרותיים ובפטור ממכרז, וזאת גם במקום שהחוק מאפשר לה שלא לפרסם מכרז פומבי . הרשות לא תיקנה את תנאי המכרז כפי שהמליצה הביקורת הפנימית, ואכן לא התקבלו הצעות והמכרז נכשל. משנת 2013 עד שנת 2017 חולש בנק א ' לבדו על כל שוק המרת המט"ח בנתב"ג. זאת - למרות פרסומם של ארבעה מכרזים כשבשלושה מהם לא היה אף מציע, ובאחד מהם נכשלה ההתקשרות לאחר כשנה בלבד. הרשות לא בדקה אפשרויות של הקלה בתנאי הסף של המכרז ובגובה דמי ההרשאה. מכאן עולה שהרשות לא פעלה דיה למצוא מודל התקשרות ראוי שיאפשר הכנסת זכיין נוסף שההתקשרות עמו תוכל להימשך לאורך זמן. משרד מבקר המדינה מעיר כי למרות הסבריה של הרשות, מהנתונים עולה כי מלבד הפגיעה בתחרות פגעה הפעלתו של זכיין אחד לעומת שני זכיינים גם בהכנסות הרשות. אף שטרמינל 1 כבר משמש זה כמה שנים את נוסעי טיסות ה- LOW COST ומספרם הולך וגד ל, לחטיבת המסחר לא הייתה תכנית מגירה מוכנה להפעלת הדיוטי פרי. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרשות החליטה לפתוח את טרמינל 1 לתהליך נוסע -יוצא מלא, כולל דיוטי פרי ושירותי הסעדה, בלי שביצעה תכנון מוקדם בנושא. .בעניין הטענה האחרונה מעיר משרד מבקר המדינה כי בחוזה עם חברה א' נקבע כי נוסף על שירותי מסירת הקניות שמספק המפעיל ללקוחותיו, הוא יעניק שירות זה גם לבעלי הרשא ה נוספים, וזאת בכפוף להסדרים ולנהלים תפעוליים שייקבעו בין המפעיל ובין בעלי ההרשאה.	מהביקורת עולה כי בחוזה ההרחבה עוגן כי לבנק א' אין זכות לבלעדיות בטרמינל 3 , ולרשות יש סמכות להכניס לטרמינל 3 מפעיל נוסף. לפיכך- הטענה שהוצגה לפני ועדת המכרזים שלפיה תיגרם פגיעה קשה בהכנסות של בנק א' אם יוכנס לטרמינל 1 מפעיל חדש למסירת מט"ח שהוזמן ללקוחות פרטיים של בנקים, בעקבות חוזי התקשרות עם ארגונים - אינה מתיישבת עם האמור בחוזה ההרחבה.	963
חברת החשמל לישראל בע_מ . ניהול ביקושים במשק החשמל ומיזם _מנייה חכמה_ השימוש החלקי והמוגבל במנגנונים שנקבעו בהסדרים לניהול מחסור החשמל עשוי להיות פועל יוצא של הגידול הניכר בהיקפי הייצור הזמינים במשק, והוא עשוי להעיד על הקצאת מקורות לא יעילה להשקע ה במשק החשמל. הכדאיות הכלכלית של שימוש בתכניות אלה לעומת החלופה של הגדלת כושר הייצור צריכה לה יבחן במסגרת תכנית האב לפיתוח משק החשמל ולהישקל במסגרת מתן אישורים להרחבת כושר הייצור במשק וקביעת היקף הרזרבה הנדרש. הרחבת יכולת ייצור החשמל במשק מעבר לנדרש כרוכה בעלויות כספיות גבוהות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולרשות החשמל כי הגדלת היקפי הייצור כתגובה לגידול בביקוש אינו בהכרח הפתרון הטוב ביותר שכן קיימות חלופות להגדלת אמצעי הייצור, דוגמת הסטת ביקושים בשעות השיא. מן הראוי שמשרד האנרגיה, רשות החשמל וחח"י יפעלו לגיבוש תכניות להסטת ביקושים וישלבו אותן בתכניות הפיתוח העתידיות, בפרט נוכח ההחלטות שהתקבלו בדבר סגירת יחידות 4-1 וביטול הקמתה של תחנת הכוח פרויקט D. לפי הגדרות רשות החשמל, מטרת הרזרבה היא למזער ככל הניתן אירועי אי אספקת חשמל בגין אי ודאות מצד מערכת הייצור ולענות על הצורך להבטיח גיבוי של יחידות ייצור הנמצאות בתחזוקה שנתית מתוכננת, בירידת הספק או בתקלות ממושכות48 . בתשובת מנהל המערכת בחח"י שהובאה לעיל, אין כדי להסביר את הסטייה הגדולה מיעד הרזרבה. שיעור הרזרבה הזמינה במשק בשעת השיא (7% ) כפי שהוצג ע"י מנהל המערכת, הוא נתון תוצאתי שכולל את התממשות הסיכונים הצפויים שלשמן נועדה הרזרבה, וכן ארוע חד פעמי משמעותי של השבתה מתוכננת של יחידות ייצור פחמיות לצורך התקנת מתקנים להפחתת פליטת מזהמים. למרות זאת נותרה רזרבה מספיקה של כ-900 מגהוואט השקולה לשתי יחידות ייצור גדולות, ואין בכך כדי להעיד על רמת רזרבה נמוכה במשק. יתרה מכך, כפי שצויין לעיל, החזקת רזרבה במשק החשמל כרוכה בעלויות כספיות ניכרות המוטלות על צרכני החשמל ויש לפעול למזעורה, בכפוף להבטחת רמת אמינות גבוהה של אספקת החשמל. עוד יצויין, כי במניין הרזרבה העודפת שחישב משרד מבקר המדינה לא נכלל ההספק של יחיד ות הייצור באמצעות אנרגיות מתחדשות בהתאם ליעדים שהציבה הממשלה ועד לשיעור של 10% מצורכי האנרגיה בשנת 2020 . לפיכך, מן הראוי כי משרד האנרגיה ורשות החשמל יבחנו מחדש את צורכי משק החשמל, ויפעלו לתכנון משק החשמל לפי ממצאי הבחינה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולרשות החשמל כי אף שצריכת החשמל של משקי הבית היא כשליש מסך צריכת החשמל, ואף שמחקרים כלכליים הראו את הפוטנציאל הטמון ביישום תכניות להסטת ביקושים בקרב מגזר זה, לא נעשה ניסוי תעריפי הבוחן את תגובות הצרכנים הביתיים בישראל לתעריפים משתנים. ההסדרים שקבעה הרשות לגבי משקי הבית בשל החשש למחסור בחשמל בקיץ 2012 אינם תחליף לניסוי תעריפי מקיף. מן הראוי כי משרד האנרגיה ורשות החשמל יבחנו את התועלת שתצמח מהסטת ביקושים של צרכנים שאינם נכללים בהסדר תעו"ז, לרבות צרכנים ביתיים, ובהתאם לכך יגבשו תכניות יעילות להסטת ביקושים , ובהן מתן תמריצים כלכליים להסטה כאמור, והסברה מקיפה שתגביר את המודעות של צרכני החשמל לעניין זה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה על שלא גיבש עד מועד סיום הביקורת בפברואר 2017 המלצות שיאפשרו לערוך תכנית ממשלתית ליישום מיזם מנייה חכמה, ועיכב בשל כך את ההוצאה לפועל של המיזם, ועל אף הפוטנציאל הטמון במיזם מנייה חכמה לשיפור רשת החלוקה וההולכה, להתייעלות אנרגטית ועוד. קיומם של חסמי אסדרה מנעו את קידומה של ת כנית שהגישה חח"י למשרד האנרגיה ב-2012 , ולמרות זאת לא בחן משרד האנרגיה, שבאחריותו לקדם את יישומה של התכנית, צעדים חלופיים לקידום התהליך. עקב כך עד למועד סיום הביקורת לא נקבעה תכנית לאומית לפריסת מונים חכמים והתכנית שנקבעה בוטלה כאמור. .תכנון מערך ייצור החשמל בישראל מתמקד בהגדלת יכולות הייצור, כדי לספק את מלוא הביקוש לחשמל בכל רגע נתון, במשך כל שעות היממה ובכל עונות השנה. תכנון כאמור נועד להתמודד עם כמה אתגרים, ובהם היעדר יכולת לגבות את מערך החשמל בישראל באמצעות מערכי החשמל של המדינות הגובלות עמה, חוסר יכולת לאגור חשמל באופן יעיל ובכמויות גדולות, והעלויות הגבוהות של אי-אספקת חשמל. היקף מערך היצור נקבע בהתאם לתחזיות שיא הביקוש. שיעור השעות שבהן מתרחש שיא הביקוש הוא רק כ-%3 ממספר שעות הייצור בשנה88 . בישראל גובשו תכניות לניהול ביקושים רק לצרכני החשמל הגדולים. אף שמחקרים העלו כי תכניות לניהול ביקושים אשר מתמקדות, בין היתר, במשקי הבית עשויות להביא להסטה של ביקושים בקרב אוכלוסייה זו, שמשקלה בצריכת החשמל גבוה יחסית, בישראל אין תכניות כאלה. נמצא כי המיזם לפריסת מונים חכמים, המאפשרים בין היתר להחיל תעריפים משתנים, דבר המהווה תמריץ לצרכנים ל הסיט ביקושים, מקּודם בא טיות רבה. הסיבה לכך היא חסמים רבים שלא טופלו במשך השנים, ובהם חסמי מימון וחסמי אסדרה. על פי אומדן תאורטי שערך משרד מבקר המדינה, פוטנציאל החיסכון מהסטה של 10% מהביקוש לחשמל בשעות השיא הוא עד כ-8.1 מיליארד ש"חבשנים 2027-2011 ,ונובע מדחיית השקעות בהקמת תחנות חדשות ומהפחתה בעלות החזקתן של תחנות 89 . רזרבת הייצור במשק החשמל גבוהה באופן ניכר מהיעד שנקבע בשיעור של 20% ומגלמת עודף כושר ייצור משמעותי. נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בהקמת תחנות חדשות ובייצור החשמל בשעות השיא של ביקוש החשמל, הרי שניהול הביקושים, צמצום שיאי הביקוש גם באחוזים בודדים וצמצום ייצור החשמל - טומנים בחובם אפשרות לחיסכון כספי ניכר. על משרד האנרגיה, רשות החשמל וחח"י לגבש ולממש תכניות להסטת ביקושים משעות השיא על מנת לייעל את מערך ייצור החשמל וכדי לחסוך כסף רב, ואף כדי לצמצם את רמת הפליטות וזיהום האויר. יצויין כי עמדתה של רשות החשמל המובאת לעיל אינה תואמת את הדעה שאחז בה הצוות המקצועי ברשות כמה שנים לפני כן, אשר הוצגה לעיל, שמיזם מנייה חכמה הוא אמצעי להשיג מטרות בעלות חשיבות מכרעת למשק המדינה ולשוק החשמל בפרט , ואמצעי לקידום מהלכים חשובים בשוק החשמל. צוות מקצועי זה העריך בעבר את התועלת נטו מהתקנת מנייה חכמה לכלל הצרכנים על פני עשור בכ-1.5 .מיליארד ש"חמשרד מבקר המדינה מעיר לרשות החשמל כי עליה לבחון את עמדתה בדבר הכדאיות הכלכלית של מיזם מנייה חכמה ולגבות אותה בניתוח כלכלי שיבחן את כלל התועלות מהמיזם. משרד מבקר המדינה מעיר לכלל הגורמים המעורבים במיזם מנייה חכמה כי על אף החלטות הממשלה לעניין קידום פריסת מונים חכמים ועל אף שרשות החשמל קבעה בינואר 2013 שקידום המיזם תלוי בבדיקת היתכנות כלכלית ובביצוע ניסוי מקדים, עתיד ים הבדיקה והניסוי להסתיים רק בינואר 2020 . העיכוב המתמשך בהוצאה אל הפועל של הניסוי התעריפי פוגע במידה ניכרת בקידום המיזם, ועל כל הצדדים לבחון מחדש דרכים לקידום מהיר יותר של המיזם, נוכח התועלות המיוחסות לו.	אחד החסמים המרכזיים לקידום מיזם מנייה חכמה הוא חסם המימון. המחלוקות בין רשות החשמל וחח"י לגבי ההכרה התעריפית במיזם הביאו לעיכובים ניכרים בקידומו. מן הראוי כי משרד האנרגיה, רשות החשמל וחח"י יגבשו יחד מנגנון שיאפשר את הסרת חסם המימון ויביא לקידומו של המיזם. על רשות החשמל ועל משרד האנרגיה לבחון כלים למימון מיזמים עתידיים, כדי למנוע חסמים כגון אלה שיקשו את קידומם.	964
רשות המיסים בישראל . מיסוי קרנות הון .4. בנייר העמדה ציין מנהל המחלקה המקצועית במע"ם: "לדעתנו, צריך לחייב במע"ם גם את דמי ההצלחה (בפועל מחייבים במס מלא רק את המשקיעים הישראלים), היות שמדובר בתגמול נוסף שמקבלים מי שעוסקים בניהול אקטיבי של הקרנות". כלומר, תושבי החוץ הופטרו ממע"ם על דמי ההצלחה שהם מקבלים אף שמדובר בשירות הניתן בישראל, וככזה הוא חייב במע"ם59 . וכן: "בכל האישורים שיצאו בעבר עד שלב מסויים לא הזכרנו את דמי ההצלחה". כלומר, הרשות, באותם אישורים, לא התנתה את מתן ההסדר המיטיב לקרנות בהיבט המע"ם (ההסדר החדש או הישן), בתשלום מע"ם על דמי הצלחה. מאחר שרק חברת הניהול מחויבת להירשם במע"ם, ואילו מי שמקבל את דמי ההצלחה הוא השותף הכללי (שאינו מחויב להירשם במע"ם), הרשות אינה יכולה לעקוב אחר קבלת דמי ההצלחה וממילא לא ברור כיצד ניתן לחייבם במע"ם. 2. התחשיב שצורף לפרוטוקול הדיון שערכה הרשות במאי 2014 העלה כי בבדיקת הוצאות המס הנוגעות להעסקת עובדים לאורך השנים בשני תאגידי ענק בישראל שאותם רכשה קרן א' - אג"ש א' וחברה ז' - לא היה הבדל מהותי בין הוצאות מס אלו לפני רכישת החברות הללו ובין הוצאות המס אחרי הרכישה. כלומר, אין אינדיקציה לגידול מהותי בהעסקת עובדים בחברות המטרה לאחר רכישתן על ידי הקרן. בדיקה זו נעשתה על ידי הרשות הואיל וגידול בהיקף העסקת עובדים או גידול בשכרם הם פרמטרים לתועלת משקית. .1. השפעה על שוק ההון הישראלי: הטבת המס הניתנת לקרנות ההון יוצרת תמריץ להתאגדות בעלי הון ישראלים כשותפים בקרן הון, ותמריץ לכניסת משקיעים זרים למשק הישראלי שלא באמצעות הבורסה לניירות ערך ולא כמשקיעים ישירות בחברות ישראליות, אלא כ"קרן הון". קיומו של "פער רגולציה" לטובת קרנות ההון הפרטיות ביחס להשקעות ישירות בשוק ההון הישראלי עלול לפגוע בשוק ההון הישראלי. הועלה כי תנאי זה אינו מיושם, וכיום ניתנות החלטות מיסוי מקדימות הפוטרות ממס גם קרנות מעורבות שבהן שותפים גם משקיעים תושבי חוץ וגם משקיעים תושבי ישראל. . משרד מבקר המדינה מעיר כי כיום קרן מוגדרת כקרן זרה, עם כל השלכות המס הנובעות מכך, גם אם מיעוט מיחידות ההשתתפות בה מוחזק על ידי משקיעים זרים. מאחר שרוב תיקי המס של הקרנות אינם נכללים בביקורת השומתית, מן הראוי למנוע מראש מצב שבו ייהנה גם מיעוט זה מהפטור המוענק לקרן על מלוא רווחיה ממכירת החברות שבבעלותה. עניין זה של פיצול השקעות תושבי חוץ ותושבי ישראל רלוונטי גם לצורך חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 , כפי שיפורט בהמשך. הועלה כי תנאי זה אינו מיושם מעצם הרחבת הפטור לקרנות הון פרטיות. זאת משום שככלל, קרנות הון פרטיות אינן משקיעות בחברות מטרה על ידי רכישת מניות שהונפקו על ידי חברות המטרה, אלא רוכשות מניות קיימות של חברות המטרה מבעלי המניות הקודמים שלהן. משרד מבקר המדינה מעיר כי התניה זו אינה רלוונטית לאישורים הניתנים לקרנות הון פרטיות (ראו מקרה קרן א' בהמשך). הרשות גם לא פרסמה את השינוי במדיניותה לגבי שיעור פיזור ההשקעות. הועלה כי לאורך השנים ונכון למועד סיום הביקורת, תנאי זה אינו מיושם מאחר שלעתים הקרנות טוענות כי מנהל הקרן פועל בחו"ל, ולכן דמי הניהול אשר להם הוא זכאי פטורים ממס בישראל.	משרד מבקר המדינה מברך על החלטת רשות המסים לפעול לקידום הסדרת ההקלות לקרנות ההון בחקיקה. עם זאת נדרש להסדיר הטבת מס משמעותית זו בחקיקה ייעודית, תוך הגדרת קריטריונים להטבות המס ויצירת זיקה ברורה בין ההטבות לבין התועלת למשק. בדרך זאת ת ישמר למשקיעים הזכות לקבלת חבילת הטבות המעוגנת בחקיקה, וזכות זו לא תהיה תלויה במנהל הרשות.	965
רשות המיסים בישראל . היבטים במיסוי עסקאות מקרקעין נמצאשבמועד הביקורת לא העבירה רשות המסים לרשות לאיסור להלבנת הון את רשימת עסקאות הנדל"ן שבוצעו במהלך שש שנים אלו ובהן שווי העסקה עלה על סך של שבעה מיליון ש"ח. לפיכך לא יכולה הרשות לאיסור הלבנת הון להצליב מידע זה מול המידע הקיים אצלה ולאתר מקרים שבהם קיים חשש להלבנת הון. נמצא כי לא פעם אזרחים נדרשים לפנות למשרדי מיסוי מקרקעין לצורך קבלת אישורים לצורך מימוש זכאויות בגופים אחרים, וכי הקהל הרב הפוקד את משרדי מיסוי המקרקעין יוצר עומס רב על נותן השירות, והדבר פוגם באיכות השירות ובביצוע העבודה המשרדית השוטפת. חלק גדול מאזרחי המדינה וגם תושבי חוץ רבים מבצעים עסקאות נדל"ן בישראל, הן במישרין והן באמצעות גופים משפטיים שונים. ואולם, אף על פי שפעילותם של חלק מהם בעלת מאפיינים עסקיים לכל דבר , הם אינם רשומים במערך המע"ם ונמנעים מתשלום המס כנדרש. נמצא כי אף על פי שמדובר בתופעה שכיחה, טיפולה של רשות המסים בהשלכות המע"ם של משקיעי נדל"ן המבצעים עסקאות מקרקעין באופן תדיר הינו אקראי, אף שהמידע מצוי במאגרי המידע של הרשות. עוד נמצא כי אין כל בקרה סדורה במחשבי הרשות הבודקת את הדיווחים למע"ם בהשוואה לדיווחים למיסוי מקרקעין. התברר כי משרדי מע"ם כמעט שאינם יוזמים עריכת שומות, ולפיכך אינם גובים מע"ם מרשויות מקומיות או ממלכ"רים על עסקאות המקרקעין שהם מבצעים אף על פי שהמידע מצוי ברשותם של משרדי מע"ם. על הנהלת הרשות לבחון את הנטל הבירוקרטי ה מוטל על ציבור הפונים למשרדי מיסוי מקרקעין ומס הכנסה ולפעול למציאת פתרונות הולמים להפחתתו, כמו מתן מידע אינטרנטי וטלפוני ומתן אישורים באמצעות האינטרנט, או חיבור זהיר ומבוקר של מאגרי מידע של גופים ציבוריים מסוימים לנתונים רלוונטיים ועדכניים הנדרשים לפעילותם בנוגע למבקש . זאת, בכפוף לשמירה קפדנית על הזכות לפרטיות. נמצא כי למעט מחקר שנעשה במינהל הכנסות המדינה בשנת 2016 בעניין העלאת מס רכישה, לא בוצע מעקב לבחינת יעילותם והשלכותיהם של תיקוני החקיקה בתחום מיסוי מקרקעין. בפועל עולה חשש כי "ניתוק" בין מערכי המס השונים עלול לגרום לתקלות תפעוליות בתחום השומה והגבייה, שעלולות להביא לעתים לאובדן מס (כגון קיזוז הפסדים כפול, החזרי מס הכנסה כאשר המס במיסוי מקרקעין טרם שולם, ביטול עסקאות במיסוי מקרקעין ללא תיקון מקביל בשומה במס הכנסה) ולקושי בביצוע פעולות הדורשות ידע ומידע הכולל את שני המערכים (כגון פריסת שבח, הוצאות עודפות וכו').	נמצא כי אין בידי הרשות הכלים לבצע מעקב אחר אופי השימוש בנכסים ואחר שינוי בייעודם על מנת לבחון את מיסויים.	966
רשות המיסים בישראל . איסוף מידע ושיתוף פעולה בין יחידות המודיעין ברשות המסים משרד מבקר המדינה מעיר כי על מנהל רשות המסים לשקול להנחות את פקידי השומה לסייע למְרַכְזֵּי המודיעין ולתגבר את פעילותם בשטח בעובד נוסף, בהתאם לצורך, כאשר הם צריכים לצאת ממשרד השומה לפעילות מודיעין. .משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המסים, כמי שאחראית על גביית המסים, ליצור עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובעיקר עם רשות האוכלוסין וההגירה, מנגנון רישומי אחיד וחד-ערכי לכלל המשרדים לגבי תושבי חוץ בעלי פעילות עסקית בישראל. על המנגנון להבחין בשימוש בכמה דרכונים על ידי אותה ישות. נוסף לכך על מנהל רשות המסים לדרוש מהמשרדים, בהתאם לסמכותו על פי פ קודת מס הכנסה , לקבל מהם מידע בנוגע לכספים שהועברו לתושבי חוץ, כדי שיהיה ניתן ליצור בסיס מידע שיאפשר לאתר את אלה שלא פתחו תיק במשרד השומה ולבדוק את הדיווחים של אלה אשר הגישו דוחות. משרד מבקר המדינה מעיר כי על רכזי המודיעין במשרדי החקירות של אגף מס הכנסה לנהל מעקב אחר מילוי ההנחיות שהעבירו למְרַכְזֵּ י המודיעין. אם רכזי המודיעין אינם מוודאים שההנחיות שלהם מבוצעות, ואם הם אינם בודקים את איכות ביצוע המשימות ומחווים דעתם על הביצוע - אין משמעות, למעשה, לאחריות המקצועית שהוטלה על רכזי המודיעין. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד האוצר בתיאום עם משרד העלייה והקליטה לפעול לקידום תיקון החוק כך שתוכל רשות המסים, במקרים מסוימים, לדרוש מתושבים חוזרים ותיקים ומעולים דיווח על הכנסות שהפיקו מחוץ לישראל לאחר המועד שהיו לתושבי ישראל. .בעקבות דוח מבקר המדינה 65 א הגיש מנהל רשות המסים בקשה לתיקון החקיקה במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2015 ,. ניסיון זה לא צלח בין היתר, בשל פיזורה של הכנסת. רשות המסים ניסתה שוב לקדם את ביטול הפטור מדיווח בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2016 ., וגם ניסיון זה לא צלח עד מועד סיום הביקורת בפברואר 2017 .לא השתנה דבר זה משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות רשות המסים ומנהלה לתיקון המצב הקיים, זאת כפי שהומלץ בדוח מבקר המדינה. נמצא כי מְרַכְזֵּי המודיעין שבמשרדי השומה אינם מקפידי ם לשמור על חסיון מוסרי המידע. נמצא כי בכל משרדי השומה שנעשתה בהם הביקורת של משרד מבקר המדינה, העבירו מְרַכְזֵּי המודיעין ליחידת ביקורת ניהול ספרים או למפקחי המס את התרשומת שעשו עם המקור שמסר את המידע ובכלל זה את פרטיו המזהים כמו שמו ומספר הטלפון שלו. אפילו במקרה אחד שבו ביקש המקור במפורש להישאר אנונימי הועברו פרטיו כמתואר לעיל. בכך מסכנים מְרַכְזֵּי המודיעין שבמשרדי השומה את מוסרי המידע, ופוגעים בקשר עתידי עם מוסרי מידע לרשויות המס. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מטה המודיעין למלא את תפקידו כיחידת מטה בהתאם לאחריות המקצועית שניתנה לו, כמנחה של מְרַכְזֵּי המודיעין שבמשרדי השומה ומסמ"ק. לשם כך עליו להנחות את מְרַכְזֵּ י המודיעין בהתאם לשיטות העבודה של המודיעין, ולהקפיד שבתהליך העבודה יתרחשו גם איסוף מידע מהשטח וגם אימות של מידע שהתקבל , ובד בבד להנחות את מְרַכְזֵּי המודיעין בעבודתם השוטפת. על מטה המודיעין לקבוע בעבור מְרַכְזֵּי המודיעין תכנית עבודה לאיסוף מידע ולקבלת הנ חיות לפי הצורך. בתכנית זו יש להביא בחשבון את המיקום הגאוגרפי ואת סוג האוכלוסייה שעליה מופקד כל משרד שומה או משרד מסמ"ק ולהשתמש בנגישות ובקרבה שיש למְרַכְזֵּי המודיעין בעבודתם עם אוכלוסייה זו. נוסף לכך, כיחידת מטה, על מטה המודיעין לעקוב אחר תהליך העבודה ואחר התקדמות תכנית העבודה וההנחיות שהפיץ, ולוודא שאיסוף המידע מתנהל כפי שנקבע. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עד למועד סיום הביקורת בפברואר 2017 , הצליחה יחידת המודיעין במשרד החקירות של אגף מס הכנסה במרכז להביא לידי תחילת חקירה ב ארבעה מקרים בלבד מתוך כאלף הישראלים שהתקבל לגביהם מידע במסגרת מסמכי פנמה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המסים לבחון את הצרכים הנדרשים לעיסוק בפרויקטים מיוחדים של מודיעין ולהקצות משאבים בהתאם, כדי לייצר הרתעה. כאשר מפרסמת הרשות בתקשורת כי היא מטפלת בפרויקט מיוחד, אך בפועל אין פעילות ממשית והיקפה אינו גדול, הדבר עלול דווקא להפחית מכוח ההרתעה של רשות המסים, ואולי אף ליצור מצב הפוך מהרצוי.	משרד מבקר המדינה מעיר כי על רשות המסים לבחון מחדש ובאופן מעמיק את היעדים שקבעה ואת המשימות המוטלות על מְרַכְזֵּי המודיעין במשרדי השומה ובמסמ"ק, בכל אחד בנפרד, ולקבוע בהתאם למדדים רלוונטיים את מספר המשרות של מְרַכְזֵּי המודיעין הנדרשות בתקן כדי שיוכלו למלא את כל המשימות המוטלות עליהם.	967
רשות המיסים בישראל . החלטות מיסוי מקדמיות הועלה כי רשות המסים לא גיבשה מדיניות אחידה בשאלה אם כספים שאדם מוציא מחברת הארנק שבבעלותו לצורך רכישת דירת מגורים יסווגו כדיבידנד. הרשות לא פרסמה חוזר המבהיר, לעובדי הרשות, לנישומים ולמייצגים, את מדיניותה במכלול היבטי המס הנוגעים לעסקות מקרקעין בין אדם לבין חברה שבשליטתו (מס הכנסה, מע"ם ומיסוי מקרקעין). על הרשות ליזום מיפוי שנתי, באמצעות שע"ם, של כל העסקות שבמסגרתן מוכר אדם את דירת מגוריו לחברה שבשליטתו, כדי לאתר עסקות שבהן נופח השווי לצורך הימנעות מתשלום מס על משיכת כספים מהחברה. מן הראוי לעגן חובת דיווח, בהצהרת הון, על נכסי נדל"ן שנרכשו על ידי חברת ארנק בבעלות הנישום. הביקורת העלתה כי היבטי מיסוי מקרקעין לא נידונו בשלוש החלטות המיסוי האמורות לעיל, אשר התקבלו בשנים 2014-2008 . החלטות אלולא הועברו לידיעת מיסוי מקרקעין . הביקורת העלתה היעדר תיאום בין אגפי המיסוי במקרים שבהם סוגיית המס העומדת במוקד הבקשה למתן החלטת מיסוי רלוונטית לכמה מערכי מס. הביקורת העלתה כי עד מאי 2016 הוכפפה יחידת מחירי העברה לסמנכ"ל שומה וביקורת, ולא נכללה בחטיבה המקצועית, אף על פי שמדובר ביחידת מטה מקצועית שאמורה לפעול במסגרת החטיבה המקצועית . גם המערכת הממוחשבת של החלטות מיסוי ברשות לא נפתחה לשימוש עובדי יחידת מחירי העברה, ועדיין אינן נכללות בה החלטות מיסוי בתחום זה. בקשתה של החברה הרב-לאומית התקבלה, ונקבע כי "בכפוף לעובדות המפורטות לעיל החברה הזרה תיחשב כמי שאין לה מוסד קבע בישראל בשל פעילותו של היחיד ובשל כך בלבד". כלומר, בהחלטה 36/08 נקבע כי פעילות היחיד מביתו אינה מקימה למיזם הזר מוסד קבע בישראל, ואילו בהחלטה 253/12 נקבע כאמור להפך. על הרשות לקבוע בנוהל פנימי, כי טרם גיבוש החלטה בכל בקשה, על מקבלי ההחלטה הרשות לבחון החלטות קודמות שפורסמו בנושאים דומים. במקרים בהם ההחלטה החדשה מהווה שינוי עמדה עקרונית בסוגייה, על הרשות לציין במפורש כי החלטה זו היא עמדת הרשות מכאן ואילך בסוגייה הנדונה ומבטלת את עמדתה בסוגייה הנדונה לגבי החלטות המיסוי הקודמות (בפירוט מספרן הסידורי של ההחלטות הקודמות). הביקורת העלתה כי חברה ה' גבתה מלקוחותיה את מלוא סכום העסקה כולל סכום המע" ם לגבי כלל השוברים, ובלי שהוציאה באו תה עת חשבונית מס, אלא רק לאחר מימוש השובר. עם זאת, היא לא העבירה לרשות את סכומי המע"ם שגבתה בגין שוברים שלא מומשו. התנהלותה זו עמדה בניגוד להחלטות המיסוי שקבעו כי על החברה חלה חובת תשלום מע"ם על שוברים שלא מומשו. .הביקורת העלתה כי בחינת יישומן של החלטות המס אינה כלולה בתכניות העבודה של כלל מערכי המס של הרשות (מס הכנסה, מע"ם ומיסוי מקרקעין), ולפיכך הרשות ממילא אינה בוחנת יישום החלטות אלה. ברשות גם אין הנחיה לבדוק, בשלב ניתוב התיקים, את הציות להחלטות מיסוי. בתכניות העבודה של מס הכנסה החל בשנת 2011 (לגבי דוחות שנת2008 )ואילך נכללו בתכנית העבודה רק תיקים שבהם הוגשו בקשות למתן החלטה מקדמית, אך לא התקבלו לגביהן החלטות מיסוי בהסכם: (1) תיקי נישומים שבהם הוגשו בקשות להחלטות מקדמיות אשר נדחו ; (2) תיקי נישומיםשבהם הוגשו בקשות להחלטות מקדמיות אשר משכו את הבקשה או שקיבלו החלטה לא בהסכמה40; (3) תיקי נישומיםשבהם הוגשו בקשות להחלטות מקדמיות אשר הועברו לפקיד השומה ללא החלטה. ללא בדיקות אלו, ולו מדגמיות, עולה החשש לאובדן מס משמעותי ולאפליית מס בין נישומים.	.הביקורת העלתה כי במחלקת אופציות לעובדים, הכוללת רק מנהל ועובד, חלק ניכר מהחלטות המיסוי מתקבלות על ידי מנהל המחלקה, בהליך שהוא מבצע מתחילתו ועד סופו. כך לדוגמה, בשנים 2015-2010 ניתנו 52 החלטות מיסוי בתחום "הארכת מועד הפקיעה לאופציות" ו-10 החלטות בתחום "האצת מועדי ההבשלה לאופציות", כולן בידי מנהל המחלקה. מצב עניינים זה נגרם בשל אי-איוש תקנים בחטיבה המקצועית (ראו להלן ).	968
חברת דואר ישראל בע_מ . ניהול הנכסים וההתקשרויות - חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר לחברת הדואר כי עליה לפעול לטיוב מערכת המחשוב באופן שיקל על אנשי מחלקת הנכסים להפיק, באופן מובנה ואמין, את הדוחות והנתונים הנדרשים להם במסגרת עבודתם וכדי שיוכלו לספק דוחות ניהוליים להנהלה ולהבטיח את אמינות נתוני המערכת. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת החברה כי עליה לחזק ולהגדיר במפורש את כללי הממשל התאגידי באופן שתימנע בעתיד היווצרותו של מצב מעין זה, שבו בעל תפקיד בחברה יכול על דעת עצמו להורות להקל בתנאי החוזה. רצוי לשקול כי בעתיד העברתו של נכס מקרקעין לקונה תותנה באישורה של ועדת הנדל"ן שבחברה או של ועדה אחרת מטעמו של דירקטוריון החברה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2012 ו-2013 בוצעו הערכות שווי לחלק קטן מנכסי החברה, אולם מאז לא חלה כל התקדמות בנושא ומרבית הנכסים טרם הוערכו מחדש. על הנהלתה של חברת הדואר לשקול את הצגתם של נתוני השווי המעודכן של הנכסים שברש ותה באמצעות הוספת ביאור לדוחות הכספיים, זאת בהתאם להמלצת תקן החשבונאות הבין -לאומי. הדבר יתרום לשיפור איכות המידע המובא לפני הנהלת החברה, לפני רשות החברות ולפני קוראי הדוחות הכספיים שלה בעניין הנכסים שבהם היא מחזיקה ושוויים הכלכלי המעודכן. .הועלה כי בפועל דמי השכירות ש משלמת החברה בעד נכס זה גבוהים בהרבה ממחירם בשוק. במכתב ששלח מנהל הנכסים של החברה בדצמבר 2016 לחברי ועדת הנדל"ן נכתב כי נדרש אישורם לתשלום של דמי שכירות חודשיים בסך 16,804 ש"ח צמודים למדד, זאת אף שהשמאי הממשלתי אמד את דמי השכירות החודשיים ב - 11,000 ש"ח38. יוצ א אפוא שסכומם של דמי השכירות ששולמו בפועל גבוה בכ -50% מהסכום שנקבע בחוות הדעת של השמאי הממשלתי. במכתב צוין כי הנושא הועבר לטיפולו של עורך דין חיצוני, וכי לא ניתן להפסיק זמנית את תשלומי שכר הדירה מאחר שאי-תשלום עלול לשמש עילה לפינוי הנכס. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך של החברה לספק שירות לאוכלוסייה במקומות השונים הוא מובן, אך מחובתה למצוא איזון ראוי בינו ובין העמידה בכללי מינהל תקין וכן עליה לשמור על בטיחות העובדים והלקוחות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי "מודול הנדל"ן" במערכת ה -SAP - מערכת המחשב הנוכחית שבה משתמשת מחלקת הנכסים - אינו מאפשר לשלוף בצורה מהירה וקלה, על פי דוחות מובנים, נתונים חשובים אשר נדרשים לאנשי המחלקה לצורך עבודתם השוטפת. לדוגמה, אי-אפשר להוציא מהמערכת דוח תשואה (הכנסות משכירות חלקי שווי הנכס) שילמד על מידת הרווחיות של כל נכס. כמו כן המערכת מסורבלת ואינה מאפשרת לקבל תמונת מצב על כל נכס בנפרד, אלא מפיקה עבור כל נכס כמה שורות, ויש צורך לייצא נתונים מהמערכת לתוכנת "אקסל" ולאחר מכן להתחיל למיין ולטייב חלק מהנתונים. עוד עולה כי המערכת אינה מאפשרת הוצאת דוח תזרים מזומנים מסודר עבור כל נכס ומציגה באופן שגוי אירועים חד-פעמיים. מבדיקה שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי להתקשרות עם חברות ב' וג' לא קדם הליך מכרזי בהתאם לנדרש בדין, אלא ההתקשרות נעשתה בפטור ממכרז. על הנהלת החברה לפעול לאלתר לגביית דמי השימוש האמורים, ובכלל זה עליה לבחון ביסודיות את האפשרות לגבייה רטרואקטיבית של חובות העבר. הדירקטוריון נדרש לפקח על עניין זה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח השילוב בין פרק הזמן הארוך שבו חברה ד' נותנת שירותים לחברה, התלונות הרבות שהתקבלו ועלויות העסקתה לעומת חלופה תפעולית אחרת על פי אומדנה של חברת הדואר, מתעורר הצורך כי חברת הדואר תבחן את נושא תפעול השליחויות באזור המרכז. הדברים מקבלים משנה תוקף לאחר שהחברה עברה לפעול בשיטת הליסינג וכן שדרגה את מערכות המחשוב שלה.	969
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ . התקשרויות עם ספקים וגיוס עובדים - חברת נתיבי ישראל נמצא כי ועדת האיתור קבעה שהמועמד עומד בתנאי הסף על סמך הצהרתו .47כי ניהל עובדים חיצוניים על החברה להקפיד לפעול בהתאם לנוהל למניעת ניגוד עניינים, ובמקרים שהמועמד מציין קרבה משפחתית, על הוועדה לניגוד עניינים לדון בעניינו קודם לדיון בוועדת האיתור. המקרים שהובאו מצביעים על חוסר בהירות באשר לפעולה הנדרשת במקרים של היכרות מוקדמת בין חבר ועדה למועמד. על החברה להסדיר בנוהל את אופן הפעולה במקרים שחבר בוועדת האיתור, ויו״ר הוועדה בפרט, מכירים מועמד. אופן הפעולה צריך להיות בהתאם לטיב ההיכרות המוקדמת עם המועמד (מקצועית, אישית או משפחתית וכד׳) ולמשך ההיכרות עמו. יש לקבוע באילו מקרים על חבר הוועדה לפסול את עצמו מהשתתפות בוועדה, ולהקפיד לפעול על פי הנוהל. על רשות החברות, מתוקף סמכותה לאישור הנוהל למינוי בכירים, לוודא כי החברה תסדיר נושא זה בנוהל. מומלץ להקפיד על הגדרת היקפים מכומתים ומדידים בתנאי הסף, כדי למנוע פרשנויות שונות בנוגע לעמידת המועמדים בתנאים. על ועדת האיתור לפרט את הנימוקים להחלטותיה כדי להבטיח הליך איתור שקוף ושוויוני, ועל חברי הדירקטוריון, בבואם לאשר את המינוי, לתת דעתם לקבלת נימוקי הוועדה כנדרש, בהתאם לתקנות המינויים. על פי נתוני החברה, בעיבוד משרד מבקר המדינה על החברה לפעול ליישום ההנחיות בעניין ייצוג הולם של נשים, ובכלל זה לפעול למינוי נשים לחברות בוועדות האיתור ולעמוד ביעדים שקבעה לעצמה לאיוש נשים, בעיקר בדרגות הניהול הבכירות. מומלץ כי החברה תפעל באופן יזום לאיתור מועמדות לתפקידי ניהול בחברה. משרד מבקר המדינה מציין כי על פי הוראות תקנות המינויים, על החברה להביא את הנוהל למינוי בכירים לאישור רשות החברות, וכי על רשות החברות לוודא כי הנוהל יובא לאישורה. הביקורת מציינת כי בנוהל למינוי בכירים שהיה תקף באותו מועד אין התייחסות למצבים שלא ניתן לקיים בהם את הנוהל בנוגע להרכב ועדת האיתור מחמת היעדר סמנכ״ל רלוונטי במכרזים לאיוש עובדים בכירים. מן הראוי להתאים את הנוהל למצבים אלה.	מאידך החליטה הוועדה לשנות, בהתאם לסמכותה אך בלי שנימקה זאת, את המועמדים האחרים, כך שבסופו של הדיון 8-הניקוד שנתנה חברת ההשמה ל דורג המועמד הזוכה ראשון על פי הקריטריונים הקשיחים. בשל התיקונים שביצעה ועדת האיתור, נוצר חוסר עקביות בניקוד המועמדים על פי הקריטריונים הקשיחים.	970
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הרפורמה במבחני הנהיגה משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את הבחינה בדבר מחירי המבחן המעשי, למול העלויות המשולמות לחברות והשתתפות תקציב המדינה. עוד מומלץ לבחון הכנה לתרחישים שונים לפני גיבוש תעריפי אגרה, כדי למנוע מצב של חריגה בתשלומים שלא נערכו אליהם בעוד מועד, ואשר יגרמו להעלאת התעריפים לציבור בדיעבד. מיליון ש"ח 12-לפי מסמכי ועדת המכרזים, מדובר בהקלות בסכום של כ מכלל התשלומים ששולמו לזכיינים. נוסף על כך, 12%-לשנה, שהם כ ועדת המכרזים החליטה שלא לממש את מנגנון הקנסות שנועד להבטיח את העמידה של הזכיינים בתנאי המכרז, בעיקר בכל הנוגע לרמת השירות לציבור (ראו להלן). משרד מבקר המדינה ממליץ למת"ח לתעד את תהליך עדכון התבחינים זאת נוכח הניסיון המקצועי שהצטבר בשנתיים האחרונות מאז יישום המכרז ולשם שימור הידע הארגוני. משרד מבקר המדינה מציין כי הגם שחלק מההקלות ניתנו בהחלטת ועדת המכרזים, מומלץ כי ועדת המכרזים תקיים הליכי הפקת לקחים. זאת כדי להימנע מיצירת תמריץ למציעים עתידיים במכרזים דומים למיקור חוץ של שירותים חיוניים, להגיש הצעות כדי לזכות במכרז, ולאחר מכן - לבקש הקלות ושינויים. עוד נמצא כי מת"ח לא צפה את הקושי בגיוס בוחנים בעלי ניסיון ונדרש לתת הקלות לזכיינים, בין היתר בתנאי ההכשרה של בוחני הנהיגה לעומת תנאי ההכשרה שנקבעה במכרז. יוצא אפוא כי מחד נקבעו במכרז תנאים שלא תאמו את המציאות ומאידך בהתאם לתשובות חברה ב' חלק מהקנסות נזקפו עקב העדר פיתוחים טכנולוגיים נדרשים. משרד מבקר המדינה ממליץ למת"ח להפיק לקחים ממכרז זה, כדי שבעתיד לפני פרסום מכרז לקבלת הצעות יתבצעו עבודת מטה מעמיקה והכנה של מסמכי המכרז באופן שיביא לכך שרמת אי-הוודאות תהיה מזערית, ושהנתונים הנמסרים למציעים יהיו מדויקים ככל האפשר. כמו כן, מומלץ לבחון פיתוח טכנולוגי הולם לשם מעקב אחר יישום ההסכם לצד מבנה קנסות אפקטיבי, לרבות קביעת רף עליון לקנסות וקביעת חלופה שלפיה תיבחן הפסקת התקשרות במקרה שסכום הקנסות יהיה גבוה מרף זה. עם השלמת מבנה קנסות אפקטיבי יש לפעול ליישמו. קביעת תנאים מתאימים מראש תמנע את הצורך בדיון בבקשות לשינוי ניכר בתנאים לטובת הזכיינים, ובכך תגביר את השוויוניות ואמינות המכרזים בעתיד. נוסף על כך, קביעת תנאים כאמור תאפשר למדינה לכמת את עלויות ההתקשרות ולשמור על עקרונות מכרזים שאינם הפסדיים למתמודדים. לגבי שו"ש 2019 נמצא כי מאז קבלת הצעת המחיר של חברה ג' במרץ נוספים, הנושא נמצא כבר יותר משנה וחצי בבחינה בהתאם להחלטת ועדת המכרזים, וטרם התקבלה החלטה בנושא. הרפורמה במבחני הנהיגה, שנועדה לשפר את השירות לציבור, תרמה לצמצום זמן ההמתנה למבחן הנהיגה וכן לשיפור וייעול של המבחנים, באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת המאפשרת אחידות של הבחינה, שקיפות, מקצוענות וזמינות. כמו כן, צילום מבחן הנהיגה מאפשר בקרה על המבחן ויכולת ערעור אפקטיבית. עם זאת, משרד מבקר המדינה העלה כמה ליקויים ביישום הרפורמה שהביאו לעלויות נוספות, ובהם מתן הקלות לזכיינים על ידי משרד התחבורה שלא על פי המכרז, ושינויים במערכת הממוחשבת שלא הובאו בחשבון בעת אפיונה. כמו כן, מאז יישום הרפורמה חלה ירידה בשיעור המעבר בבחינות הנהיגה; גדל שיעור הערעורים המוצדקים; התשלום הממוצע של משרד התחבורה לזכיינים בגין כל מבחן עלתה על סכום האגרה הנגבה מהנבחן; נצברו קנסות גבוהים בקרב הזכיינים עקב אי-עמידה בתנאי המכרז, בעיקר עקב איחורים בשיבוצים במבחן נהיגה; ונוצר עומס מטלות על המפקחים, המצריך לבחון את האפקטיביות של עבודתם. מומלץ שמשרד התחבורה יפיק לקחים מיישומה של רפורמה זו, כדי שבעתיד לפני פרסום מכרז לקבלת הצעות תתבצע עבודת מטה מעמיקה לצורך הקטנת רמת אי- הוודאות והצגת נתונים מדויקת ככל שאפשר. כמו כן, מומלץ כי משרד התחבורה יבצע סקר שביעות רצון בקרב התלמידים ומורי הנהיגה, לצורך הפקת לקחים מהרפורמה וטיוב השירות לציבור. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לפעול לריכוז ולכתיבה מסודרת של כל הנהלים וההנחיות, האמורים להסדיר את מערכת היחסים בין הגורמים הקשורים לתחום מבחני הנהיגה, כדי שהנהלים וההנחיות יהיו שקופים וידועים לכול. ריכוז הנהלים וההנחיות במקום אחד, כגון אתר מרשתת (אינטרנט) או אוגדן נהלים, יאפשר לכלל הציבור המעוניין בכך וכן לתלמידים ולמורי נהיגה, ובכללם מורים חדשים, לעקוב אחר ההנחיות לאורך זמן.	מהסברים ומסמכים שקיבל משרד מבקר המדינה ממשרד התחבורה עולה כי יש שני נהלים המנחים את עבודתו של בוחן ברכב פרטי וברכב דו-גלגלי. ואולם מדובר בנהלים פנימיים ובהנחיות עבודה המיועדים לבוחנים, ולא למורי הנהיגה ולתלמידים. בביקורת לא נמצאו נהלים כתובים אשר פורסמו למורי הנהיגה ולתלמידים.	971
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . למידה לאורך החיים והכשרה מקצועית למבוגרים - התאמתן לשוק העבודה המשתנה אולם ההכוון בגופים אלה הוא ספציפי לצורכי תעסוקה מיידיים, ואינו מייצר בהכרח הבנה ומוטיבציה לגבי המשך הלימוד וההשתדרגות, אף אם לאדם יש מחסור עמוק במיומנויות יסוד ובכישורים רכים. כך, הם מפנים בעיקר לקורסי הכשרה מקצועית, לסדנאות כישורים למציאת עבודה ולקורסי אוריינות דיגיטלית ושפות. נוסף על כך, מי שמשתייך לאוכלוסיות מעוטות אמצעים אחרות או שעובד בתפקיד שבסיכון לאוטומציה, כנראה לא יקבל שירותי הכוון ואבחון בגופים אלה, אף שאבחון פרטני והכוון איכותי יכולים לתרום לרווחתו ולתעסוקתו. בנסיבות שבהן דמי האבטלה משולמים באופן חלקי בלבד למשתתפים בהכשרה מקצועית, הדבר עלול לשמש תמריץ שלילי להשתתפות בהכשרות ארוכות. בביקורת עלה כי אף שלאגף להכשרה מקצועית, למה"ט ולמערך כיתות י"ג-י"ד של משרד החינוך יש קורסי הכשרה בתחומים דומים ואף חופפים ), כל אחד מהגורמים בונה תוכנית לימודים 117לעיתים (למשל, בתחום הרכב לצרכיו, ללא תיאום עם התוכניות האחרות: מה"ט ומשרד החינוך מכנסים כל אחד ועדות מקצוע או ועדות מומחים משלהם; האגף להכשרה מקצועית אינו מכנס ועדות מקצוע כלל זה שנים ארוכות, וחלף זאת מכנס ועדות מקצועיות ספורות, שתפקידן לא הוסדר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד העבודה יבחן את מנגנון ההיוועצות בוועדות המקצוע השונות ואת מידת האפקטיביות שלהן, ויבחן הסדרת מנגנון אחיד ויעיל למה"ט ולאגף להכשרה מקצועית בשיתוף משרד החינוך. בכלל זה, יש לבחון את האפשרות לבדיקת צורכי המעסיקים בעזרת כלים מקוונים שיפשטו את תהליך ההיוועצות. מהתרשים עולה כי שיעור בוגרי ההכשרות שעבדו במקצוע הנלמד, המציינים כי עשו בעבודתם שימוש בינוני ומטה בידע הנלמד בקורס, ושיעור אלה שלא היו מרוצים מההתאמה של הקורס לנדרש בשוק העבודה, נע בענפי לימוד , נתון המעיד על אפקטיביות שאינה מיטבית של 53%- ל35% מסוימים בין ההכשרות. בביקורת עלה כי בקשות ממעסיקים לעדכון תוכניות לימודים של האגף להכשרה מקצועית הן נדירות. האגף להכשרה מקצועית הסביר זאת למשרד מבקר המדינה בכך שפרט להכשרות שנבנו במיוחד עבור מעסיק זה או אחר (הכשרות בשיתוף מעסיקים כמוסבר לעיל, כגון הכשרה במפעל), המעסיקים כלל אינם מודעים לתוכן ההכשרות עצמן. על כן העדכונים, אם נעשים, הם פרי יוזמה של מפקחי האגף או של המכללות המכשירות. אולם, גורמים אלה באופן טבעי פחות בקיאים מהמעסיקים בצורכי ההכשרה בשטח. OECD-על אף הצורך הנרחב בשיפור כישורים בקרב עובדים בישראל, נתוני ה מצביעים על פערים אחדים באיכות הלמידה לאורך החיים ונגישותה בישראל: מומלץ כי משרד העבודה ומשרד החינוך יפעלו יחד לקדם קביעת גורם מוביל שיעריך את הכישורים, המיומנויות והעיסוקים הנדרשים בשוק הישראלי ושיידרשו בעתיד, ויבנה את הדרכים להקנותם לעובדים ולאלה העתידים להשתלב בשוק העבודה. היעדר התכלול והחשיבה האסטרטגית על תחום הלמידה לאורך החיים משפיע על האפקטיביות של הפעולות שננקטות בתחום זה ועל מיצוין. להלן הפירוט: נמצא כי קרנות ההשתלמות אשר נועדו לשמש מקור מימון להשתלמויות מקצועיות של עובדים אינן משמשות בהכרח לייעודן המקורי אלא ככלי . כך יוצא שכלי מימוני זה, הקיים גם במדינות 228לחיסכון לטווח בינוני אחרות, ברובו אינו משמש למטרתו המקורית.	בעת סיום הביקורת מנגנון תשלום השוברים לא השתנה במהותו, והוא עדיין מחייב השתתפות עצמית והחזרים בדיעבד. הדבר עשוי למנוע מאנשים מעוטי יכולת כלכלית להשתתף בהכשרה מקצועית באמצעות שובר או בממוצע 48% 2018 - 2016 להתמיד בה. מנתוני האגף להכשרה עולה שבשנים ממי שקיבלו תשלום על שובר להתחלת קורס הכשרה מקצועית לא השלימו את הקורס. הדבר עשוי להעיד, בין היתר, על קושי כלכלי להשלימו במנגנון התשלומים הנוכחי. מהאמור לעיל עולה שרבים מהמובטלים ומהעובדים בשכר נמוך במקצועות שבסיכון גבוה לאוטומציה הזקוקים להכשרה כדי להישאר בשוק העבודה, לא בהכרח יוכלו להרשות לעצמם את המחויבות של זמן וכסף הכרוכה בהשתתפות בקורס ממומן להכשרה מקצועית או טכנולוגית, ולכן הם עשויים לוותר עליו או לנשור במהלכו; זאת בשל מאפייני המנגנונים הקיימים למימון ההכשרה והקיום במהלכה - שעות הכשרה בלתי מותאמות דיין לאנשים עובדים, דמי קיום ודמי אבטלה חלקיים ומנגנון מימון שוברים שאינו מותאם. לאור הצורך הגובר בהכשרות מקצועיות גם לאנשים עובדים ולאורך החיים, ובפרט לעובדים בשכר נמוך שאינם אקדמאים, מומלץ כי משרד העבודה בשיתוף משרד האוצר יבחנו את תכנון הקורסים ומנגנוני התמיכה, באופן שיתאימו למגוון רחב יותר של אנשים הזקוקים להכשרה, ובכלל זה אוכלוסיות מעוטות אמצעים.	972
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . הקניית אוריינות דיגיטלית לאורך החיים 19 - 16 מהתרשים עולה כי הציון הממוצע בקרב נבחנים בשכבת הגיל בממוצע 285 לעומת280 בישראל בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת עמד על מדינות.33 מתוך24 . מיקומה של ישראל במבחן זה הואOECD-ה דורגו ברמות 19 - 16 בגילי2015 מהנבחנים בשנת32% מהתרשים עולה שרק היו ברמת אוריינות דיגיטלית 68% .)3 ורמה2 המיומנויות הגבוהות )רמה נמוכה או חסרי מיומנויות בסיסיות. נמצא כי משרד החינוך אינו מודד את רמת המיומנויות הדיגיטליות של רוב . יובהר כי משרד החינוך 52התלמידים בשום שלב משלבי הלימודים בבתיה"ס מנסה להעריך את מידת השימוש באמצעים דיגיטליים בדרכים שונות )ראו להלן), אך אינו מעריך את רמת המיומנויות הדיגיטליות. בשל כך אין בידי משרד החינוך מידע על אודות הרמה של המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים במערכת החינוך. מצב זה אינו מאפשר לקבל תמונת מצב על רמת המיומנויות של תלמידי ישראל, ולכן אין תשתית עובדתית מספקת לגיבוש החלטות מדיניות בנושא, לרבות בנוגע לצורך בצמצום פערים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון דרכים לבחינת רמת המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים בכל שכבות הגיל, שתיתן תמונת מצב ארצית, שבהתאם לה ניתן יהיה לגבש תשתית לגיבוש מדיניות להעלאת רמת המיומנויות הדיגיטליות בקרב תלמידים. - שני מהלכים מבין הארבעה 2020 נמצא, כי במועד סיום הביקורת - מאי טרם החלו )עבודה עם מרכזי ההכוון התעסוקתי לערבים וחרדים כדי לספק לכל המשתתפים בהם קורסי אוריינות דיגיטלית; הכשרה דיגיטלית למורים חרדים), ושניים אחרים )קהילות דיגיטליות לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה הכללית; פעילות עם שירות התעסוקה) התנהלו ברמה פחותה 6,600- - שנתיים לאחר קביעת התוכנית - השתתפו כ2019 מהתכנון. בשנת ) - כמחציתם 30,000) איש בתוכניות, ששיעורם כחמישית מן היעד שנקבע בתוכנית אחת בעיר חורה. נוסף על כך, אף שזיהה את האוכלוסייה החרדית כמוקד חשוב להתערבות, לא נמצא כי המטה פעל בקרב אוכלוסייה זו עד . 124מועד סיום הביקורת במסגרת פעולותיו מהתרשים עולה כי מבחינת תחושת המסוגלות של המורים בסיוע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, ישראל נמצאת בפער גדול . עוד עולה כי ישראל נמצאת מעל ממוצע OECD- אחוזים מממוצע ה15 של מבחינת שיעור המורים שציינו כי הוכשרו לשימוש בתקשוב לצורכי OECD-ה מהמורים בישראל מעידים כי לא עברו הכשרה כזו. 42% הוראה. יודגש כי מהתרשים עולה כי ככל ששלב הלימוד מתקדם יותר, שיעור המורים שציינו שהשתלמו בהוראה בסביבה מתוקשבת קטן. בשלבי היסודי וחט"ב ניתן לראות ירידה בשיעור המורים שציינו שהשתלמו בהוראה בסביבה מתוקשבת בין שנת התשע"ה להתשע"ז, אך בחט"ע נראית עלייה קלה בין שנים אלה. מהמורים בכל שלבי הלימוד ציינו בשנת התשע"ז כי לא עברו 40%-ככלל, כ השתלמות בהוראה בסביבה מתוקשבת. רמת מיומנויות דיגיטליות גבוהה של מורים היא תנאי הכרחי לשיפור המיומנויות הדיגיטליות של התלמידים במהלך לימודיהם בביה"ס. התרשימים לעיל מראים שרמת המיומנויות הדיגיטליות של המורים והכשרתם לנושא זה אינה מיטבית. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון את תוכנית ההכשרה הקיימת, להרחיבה ולהתאימה בדרך שתקנה למורים את המיומנויות הדיגיטליות הנדרשות לשם מילוי תפקידם. עוד מוצע להרחיב את הנגשת התוכנית באופן מקוון לכלל המורים, תוך מעקב ובקרה של המשרד על ביצועה. שיטת הלמידה מרחוק, שבה התמקדה מערכת החינוך בתקופת משבר הקורונה, מחזקת צורך זה.	אולם, ישנן קבוצות רחבות שאין להן נגישות לאמצעים דיגיטליים כגון מחשב, או שהן בעלות רמות נמוכות במיוחד של מיומנויות דיגיטליות )ראו לעיל). לקבוצות אלה ברוב המקרים אין הכלים והמיומנויות הבסיסיות או אתר שירות התעסוקה ILכדי לגשת באופן עצמאי לאתר מסוג קמפוס ולהיעזר בתכנים שבו, והן יזדקקו גם להדרכה פרונטלית לפני שיוכלו . על כן 127ליהנות מקורסים מקוונים, או במקביל להשתתפותם בקורסים אלו ובאתר שירות ILעולה חשש שהנגישות של קבוצות אלו לקורסים בקמפוס התעסוקה אינה מספקת כדי לקדם אצלן אוריינות דיגיטלית, והן נדרשות לתוכניות עם ליווי והדרכה.	973
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק עד כה בוצע השלב הראשון של המחקר המלווה, שנשען על איסוף נתונים מהלמ"ס בנוגע לשילוב ערבים בהיי-טק. עם זאת, במועד סיום הביקורת טרם גובשו תוצרי המחקר. יוצא אפוא כי מלבד בקרה טכנית על אמיתות הנתונים המדווחים בחלוף חמש שנים מהפעלת התוכנית, אין לממונה על זרוע העבודה נתונים כלשהם שיאפשרו לו להעריך את אפקטיביות ההכשרות שעברו מרבית המושמים במיזם. מומלץ כי משרד העבודה יאסוף וינתח את כלל נתוני ההשמה והשכר של המשתתפים בתוכנית לשילוב אוכלוסיית המיעוטים בהיי-טק לשם בחינת האפקטיביות של התוכנית והאפשרות למתן סיוע נוסף - פרטני - למושמים לאור הפוטנציאל הגבוה שלהם; רבים מהם בעלי תארים אקדמיים במקצועות ההיי-טק. מומלץ כי מה"ט תבחן דרכים לשדרוג תוכנית הלימוד של נשים חרדיות במסגרת מסלול הנדסאות תוכנה או בדרך אחרת על מנת לממש את הפוטנציאל שלהן להשתלבות בתעשיית ההיי-טק. מהנתונים שהעבירה רשות החדשנות למשרד מבקר המדינה עולה שבמועד סיום הביקורת עמדה הרשות ביעדי ההכשרה שקבעה. דוח הון אנושי בהיי- טק אף מציין כי "קיימים ניצנים של פתיחות לקליטת עובדים מערוצי הכשרה מהעובדים חסרי הניסיון ("ג'וניורים") 3% ,חוץ אקדמיים". כך לדוגמה . יצוין 101 הוכשרו בסיירות התכנות2019 שגויסו במחצית הראשונה של שנת בוגרים בשנה 1,000-כי שוק סיירות התכנות הישראלי מכשיר בסה"כ כ מסגרות (הכוללות הן את המסגרות הפועלות במסגרת 20-באמצעות כ .102)התוכנית המתוארת של רשות החדשנות והן מסגרות פרטיות החסמים לייצוגן של נשים בהיי-טק והדרכים להעלאתו נוגעים לפעילותם של כמה משרדים וגופים ממשלתיים. לשם כך נדרשת תוכנית מתכללת, שתבחן דרכים להסרת החסמים על פני רצף החיים בראייה בין-משרדית, כפי שהמליצו הדוחות הנזכרים למעלה. בביקורת עלה כי התוכניות הממשלתיות מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי. על פי דוח הון אנושי בהיי-טק, שיעור הנשים בהיי-טק נמצא בנסיגה מסוימת, ובתפקידים טכנולוגיים ובתפקידי ניהול טכנולוגיים המצב אף עגום יותר. לפיכך ספק אם אפשר למצות את הפוטנציאל של הנשים ללא תוכנית מערכתית ומשולבת. מהאוכלוסייה אולם נמצאות בייצוג חסר 50%-נוכח העובדה שנשים הן כ בתעשיית ההיי-טק, משרד מבקר המדינה ממליץ על קידום תוכנית כוללת שתציע רצף של פתרונות להסרת חסמים, לפי שלבי החיים וההתפתחות המקצועית של הנשים, החל במערכת החינוך, דרך השירות הצבאי והאקדמיה ועד לשלב התעסוקה והשילוב בתעשייה. אין ספק בדבר החשיבות של שיתוף פעולה בין גורמים ממשלתיים לעניין שילוב נשים בתעשיית ההיי- טק, אך תשובות רשות החדשנות ומל"ג מחדדות את החשיבות בקביעת גורם שיתכלל ויוביל תוכנית לשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד העבודה להמשיך ולעקוב אחר איכות ההשמות של נשים במיזם המשותף בתעשיית ההיי-טק, ובכלל זה אחר שכרן והשתלבותן בתפקידים בכירים בליבת התעשייה. מומלץ שמל"ג וּות"ת יכינו תוכנית סדורה, בשיתוף משרד האוצר וראשי המוסדות האקדמיים, הכוללת יעדים להגדלת מספר אנשי הסגל הבכיר והזוטר בפקולטות של מקצועות ההיי-טק, ותקדם פתרון ארוך טווח שיאפשר התמודדות מיטבית עם המחסור באנשי סגל בהתאם לגידול הנדרש והצפוי במספר הסטודנטים הלומדים מקצועות אלו. ראוי שבמסגרת התוכנית תינתן תשומת לב מיוחדת לצורך להגדיל את מספר הסטודנטים הממשיכים ללימודי תואר שני מחקרי (עם תזה) ודוקטורט ישיר במקצועות אלה, לטובת יצירת עתודת סגל באוניברסיטאות. כן ראוי שבמסגרת התוכנית שתגובש יובא בחשבון שילוב של דרכי הוראה חדשות, כמו למידה מרחוק ולמידה מקוונת, שביכולתן להשפיע על מספר אנשי הסגל שיידרשו ועל מאפייניהם. משרד מבקר המדינה ממליץ שתוכניות אלו ייבנו בשיתוף פעולה עם התעשייה על מנת למצוא דרכים לספק והן את הצורך של האקדמיה 79הן את הצורך של התעשייה לכוח אדם איכותי בסגל איכותי שיכשיר את הדור הבא של הסטודנטים במקצועות ההיי-טק.	על משרד הביטחון, בשיתוף הגורמים האמורים, ליישם את החלטת הממשלה לעניין ההיי-טק ולגבש תוכנית למינוף השירות הצבאי בצה"ל לטובת הגדלת כוח האדם המיומן לתעשיית ההיי-טק כנדרש. לאור הפוטנציאל הרב של השירות הצבאי לקידומם של המשרתים, ובמיוחד אלו שביחידות הטכנולוגיות, מוצע לבחון אם ניתן להיעזר במידע הקיים על אודות החיילים המשרתים בתחומים אלה לצורך שיפור תהליכי המיון, החשיפה וההכוון שלהם למקצועות ההיי-טק. מומלץ שמשרד הביטחון, בשיתוף הגורמים האמורים, יגבש תוכנית שתמנה את הגופים האחראים לכל משימה, תבחן את הדרכים להסרת החסמים לביצועה, תציג לוחות זמנים לביצועה, ותפרט את הדרישות התקציביות שנחוצות ליישומה ומקורותיה התקציביים. יש לציין לחיוב את היוזמות של משרד הביטחון וצה"ל לחשיפה, להכוונה ולהכשרה של חיילים למקצועות הטכנולוגיים וראוי לשקול להרחיבן, בין היתר תוך שימוש באמצעים מקוונים.	974
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . הסביבה הלימודית בבתי הספר העל-יסודיים כתשתית להקניית מיומנויות המאה ה-21 משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פרויקט חצרות לימודיות המגשים את מדיניות משרד החינוך להרחיב את הלמידה החוץ-כיתתית, אשר טומנת . 21-בחובה כר נרחב להקניית מיומנויות המאה ה נמצא כי בפועל אושר שיעור מזערי של מרחבים חוץ-כיתתיים בבתיה"ס העל-יסודיים. מומלץ כי המשרד ינתח את הסיבות לכך, יגבש יעדים במסגרת תוכנית עבודה, יקבע לפרויקט מקורות תקציביים, ינתח את מספר הבקשות שהוגשו במסגרת הפרויקט עד כה ויבחן מהם כשלי הפרויקט ומהם החסמים העומדים בדרך להגשמתו, על מנת לעודד את בתיה"ס להקים חצרות לימודיות. משרד מבקר המדינה מציין כי משבר הקורונה והשלכותיו על מערכת החינוך מצביעים על חשיבותם של השימוש ברשת האינטרנט ושל המיומנויות הטכנולוגיות והדיגיטליות הנדרשות לתלמידים לצורך שימוש אפקטיבי בה, וכי ראוי לפתח את היכולות שנוצרו בבתי הספר בתקופה זו. מומלץ כי משרד החינוך ימשיך לעקוב אחר התפקוד של בתי הספר בתחום זה ולוודא כי השימוש ברשת האינטרנט וביכולות המקוונות שפותחו בעת משבר הקורונה . 37 -העל-יסודיים החלשים מהבחינה החברתית-כלכלית ובבתי הספר העל יסודיים בחינוך הלא-יהודי - כך שתובטח נגישות טובה למחשב לכל מורה בכל בי"ס. הבטחת הנגישות תאפשר למורה לרכוש בעצמו את מיומנות האוריינות הטכנולוגית והדיגיטלית, ולהעבירה כראוי לתלמידיו. מומלץ כי המשרד ישלים את הסקר הארצי המקיף על מצב התקשוב בבתי הספר ובהמשך יעדכן את הנתונים על זמינותם של מחשבים למורים באופן שוטף. בביקורת עלה כי בתיה"ס לרוב ממקדים את הלמידה בין ארבעת קירות 5%-הכיתה הבנויה; וכי בישראל לומדים בלמידה חוץ-כיתתית פחות מ . 73 בפינלנד50%- במדינות סקנדינביה ו40% מהזמן, לעומת גם בפגישות שערך משרד מבקר המדינה עם מנהלי בתי"ס בנושא צוין כי למידה בגבולות הכיתה מקשה על התלמידים, וכי יש צורך לאפשר להם למידה במרחב חוץ-כיתתי. כך למשל ציין אחד מהם כי ילדים בגיל הצעיר אינם יכולים רק לשבת בכיסא, ויש צורך לאפשר להם ללמוד גם בגן ירק, בפינת חי, בטיול ואף תוך כדי בנייה. על אף ההבנה כי למידה חדשנית והקניית מיומנויות מזדמנת בכל חלקי ביה"ס, ולא רק בכיתות הלימוד, עלה בבדיקה כי בפועל שיעור בתיה"ס שעושים שימוש בלמידה חוץ-כיתתית שכזו הוא מועט, כפי שיפורט להלן: סביבת לימודים המצוידת בכלים טכנולוגיים ודיגיטליים מתקדמים היא תנאי בסיסי וחיוני להקניית מיומנויות טכנולוגיות ודיגיטליות לתלמידי מערכת החינוך. היא מאפשרת לתלמידים שימוש נרחב ואפקטיבי בהם. הביקורת העלתה כי הכלים הטכנולוגיים והדיגיטליים אינם מצויים במידה מספקת בבתי הספר, וכי רמת השימוש בכלים הללו נמוכה. משרד מבקר המדינה מדגיש את הצורך בהשלמת ההצטיידות הנדרשת בבתי הספר בכלים הטכנולוגיים והדיגיטליים הנחוצים, ובהרחבת השימוש בהם בקרב התלמידים. נוכח משבר הקורונה מתחדדת חשיבותה של תשתית טכנולוגית ודיגיטלית מקיפה ואיכותית בבתי הספר, שתהווה את הנדבך הבסיסי והחיוני ללמידה מרחוק. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את תוכנית ההצטיידות של משרד החינוך שגובשה בתקופת הקורונה, כאמור בתגובתו המשלימה של משרד , לצורך צמצום הפערים בנושא תקשוב בתי הספר 2020 החינוך באוקטובר וקידום תשתית דיגיטלית ללמידה מרחוק. מומלץ שמשרד החינוך יפעל לניצול התקציב שהוקצה לו ליישום תוכנית מקיפה לטיפול בלמידה מרחוק בצל הקורונה, וזאת לצד המאמץ הנדרש .40מהמשרד לסגור מחסור של אמצעי קצה של תלמידים בבתיהם עוד מציין משרד מבקר המדינה כי מומלץ למסד מערך מתאים של הדרכה ותמיכה טכנית שיתמוך בתהליך זה, אחרת עלולים משאבים רבים שיושקעו בהצטיידות לרדת לטמיון. כמו כן, מומלץ להמשיך לפתח את רמת המחשוב של בתי הספר ולשלב הקניית מיומנויות שימוש במחשב, שכן אין להסתמך " במחשב בבתיהם הופך אותם Z-על כך שהשימוש שעושים ילדי "דור ה לבעלי בקיאות ביישומים הנדרשים לתלמיד במחשב, כדוגמת יישומי אופיס, . 41'הכנת מצגת, כתיבת מסמך, בניית גרף או תרשים וכד בביקורת עלה כי על אף הפוטנציאל הגדול הגלום בפרויקטים אלה, למשרד החינוך אין מחקר מלווה לפרויקטים; אין לו מעקב אחר איכות בתיה"ס המשופצות או החצרות הלימודיות M21 החדשניים המוקמים, כיתות ; אין מידע על תרומתם של מרחבים אלה ללמידה חדשנית 52המוקמות , על שביעות רצונם של גורמי השטח וכן על חסרונות 21-המותאמת למאה ה וחסמים בפרויקטים אלה. מומלץ כי המשרד ילווה את שלושת הפרויקטים החשובים האלה במחקר מלווה, אשר יבחן את יתרונות הפרויקטים וחסרונותיהם, יצביע על נקודות לשימור ולשיפור וכן על חסמים ויפיק מכל אלה תובנות כך שיוכל לשפר ולייעל את הפרויקטים. משרד מבקר המדינה בדק בבתיה"ס העל-יסודיים את נתוני החיבור לאינטרנט ומאפייניהם, באמצעות נתונים שהתקבלו ממינהל התקשוב. נמצא מבעלי קו 14%- מבתיה"ס העל-יסודיים יש קו אינטרנט, אולם ל95%-כי לכ האינטרנט אין חיבור של כיתות הלימוד לרשת האינטרנט. זאת ועוד, נמצא כי נפח הגלישה הפוטנציאלי (רוחב הפס) אינו אחיד לכל בתיה"ס; מקרב הם 43%-בתיה"ס שיש נתונים בנוגע לשיעור ניצול קו האינטרנט שלהם כ ); 100M/15M( בעלי רוחב פס בינוני5%-); כM50/M10( בעלי רוחב פס נמוך אין מידע על רוחב 26%-); ועבור כ200M/30M( בעלי רוחב פס גבוה26%-כ הפס. מהתרשים עולה כי היחס בין מספר המורים למספר המחשבים בחינוך הממלכתי טוב יותר מהיחס בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך החרדי; בולט במיוחד מיעוט המחשבים למורים בחינוך החרדי. יצוין כי עבור רוב בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים היו למשרד 64%- ו70%( החינוך נתונים על היחס בין מספר המורים למספר המחשבים מבתי הספר, בהתאמה), ואילו לגבי בתי הספר החרדיים היו למשרד החינוך מבתי הספר). 4%-נתונים רק עבור מיעוט קטן מהם (כ למשרד החינוך מידע חלקי על מספר המחשבים שיש למורים בבתי הספר העל-יסודיים. הדבר אינו מאפשר לו לקבל תמונת מצב מקיפה ועדכנית על הנגישות של השימוש במחשב למורים. מהנתונים הקיימים עולה שנגישות השימוש במחשב למורי בתי הספר העל-יסודיים אינה גבוהה דיה, אף על פי שהמחשב הוא כלי עבודה חיוני למורה. מצב זה שכיח בעיקר בבתי הספר העל-יסודיים החלשים מהבחינה החברתית-כלכלית ובבתי הספר העל- יסודיים בחינוך הלא-יהודי. בדומה להמלצות בדבר שיפור יחס מספר התלמידים למחשב, מומלץ כי משרד החינוך יקבע גם את היחס הנדרש של מורים למחשב בבתי הספר, ובהתאם לכך יפעל לשיפור היחס הקיים בבתי הספר שבהם נגישות השימוש במחשב למורים נמוכה. על המשרד לעשות זאת תוך התמקדות בבתי הספר	. נכון למועד 78 בתי"ס על-יסודיים 2,265-במדינת ישראל פועלים כיום כ הביקורת, הסביבה הלימודית שבה פועלים בתי"ס אלה, כפי שמעידים , ומקשה על 21-המנהלים, אינה מותאמת ללמידה חדשנית התואמת למאה ה באופן מיטבי.21-בתיה"ס להקנות לתלמידיהם את מיומנויות המאה ה מומלץ כי משרד החינוך יבחן את הנתונים ואת עמדות המנהלים והמפמ"רים ויגביר את המאמצים לשיפור הסביבה הפיזית ומרחבי הלמידה החדשניים בבתיה"ס העל-יסודיים, באופן שיתרמו לטיוב הקניית מיומנויות לתלמידים.	975
המוכנות לשוק העבודה המשתנה . היערכות משרד החינוך לשוק העבודה המשתנה התמונה המשתקפת מתהליך שיתוף הציבור מצביעה על פער בין הגמישות הפדגוגית שעליה מצהיר המשרד ואותה הוא מנסה לקדם לבין תפיסת המנהלים ורכזי המקצוע בדבר הגמישות הפדגוגית שמוענקת לבתיה"ס בפועל. תוכניות לימודים מתוך 42 ,2020 מהתרשים עולה כי על פי נתוני המזה"פ פברואר ) אושרו כבר לפני יותר מעשור 51%- תוכניות הלימודים לחט"ב ולחט"ע (כ 82 ,ולא עודכנו מאז מועד אישורן, לרבות בעקבות רפורמת הלמידה המשמעותית . 89) או קודם לכן 2010 או לחלופין, עודכנו לאחרונה לפני יותר מעשור (בשנת יחידות 5- ו4 , כגון מתמטיקה90בין תוכניות אלו, תוכניות למקצועות חובה ), היסטוריה לחט"ע 2010-לימוד (להלן - יח"ל) בחט"ע (שעודכנה לאחרונה ב ), ספרות לחט"ב ולחט"ע (שעודכנה לאחרונה 2002-(שעודכנה לאחרונה ב ) ועברית לחט"ב 1989-), אזרחות לחט"ב (שעודכנה לאחרונה ב 2007-ב ); וכן תוכניות של מקצועות בחירה 2003-ולחט"ע (שעודכנה לאחרונה ב ), לכימיה 2005-בחט"ע, כגון התוכניות לפיזיקה (שעודכנה לאחרונה ב ) 2010-), לביולוגיה (שעודכנה לאחרונה ב 2009-(שעודכנה לאחרונה ב ).2008-ולגיאוגרפיה (שעודכנה לאחרונה ב יחד עם זאת, בביקורת נמצא כי פרט לעולה מתשובת המשרד המתייחסת בעיקרה לתחום המדעים, לא כל יתר המפמ"רים שמקצועות הלימוד שלהם מופו על ידי המזה"פ היו שותפים בביצוע המיפוי. עבודת המטה לקידום מיומנויות ל"דמות הבוגר", שבמסגרתה גיבש המשרד את המיומנויות הנדרשות לבוגר מערכת החינוך, ופעילותו לפיתוח מהלך אסטרטגי להטמעת המיומנויות בתוכניות הלימודים בשלבי החינוך ובתוכניות להכשרת מורים - הן צעדים חשובים בקידום מדיניות מערכתית מוסכמת , ובכלל זה המיומנויות 21-להטמעת המיומנויות הנחוצות לתלמידים במאה ה החשובות לתפקוד מוצלח של התלמידים בשוק העבודה המשתנה. מתווה שגיבש המשרד כולל תיאור כללי של תהליכי פיתוח 2020 ההטמעה ממרץ ותכנון '"דמות הבוגר" העתידי של מערכת החינוך ברמת המטה, ושל האמצעים והיישום דרך המחוזות וברמת בתיה"ס. עם זאת, המתווה, שנכון לאמצע הנהלת משרד החינוך טרם אישרה אותו, אינו מבהיר מתי 2020 אוקטובר וכיצד ישולבו המיומנויות החדשות בתוכניות הלימודים, בסוגי ההערכות של התלמידים ובתוכניות להכשרת מורים. בנוגע לתחומים אלה, המשרד גם לא הפיק בעניינם לקחים מהטמעת רפורמת הלמידה המשמעותית ולא הבהיר את הקשר בין השינויים שהחל לבצע בהם במסגרת הרפורמה ובין המהלך של "דמות הבוגר". מומלץ שמשרד החינוך יזרז את שלב ההטמעה המערכתית של רשימת המיומנויות ב"דמות הבוגר" ככל שניתן ובמסגרת זו יבהיר את הקשר בין היעדים והתכנים הפדגוגיים של "דמות הבוגר" לבין אלה שהחל ביישומם ברפורמת הלמידה המשמעותית; יעגן מדיניות זו, עם השלמתה, בחוזר מנכ"ל מחייב, המגדיר שפה אחידה, מטרות אסטרטגיות מוסכמות ואחידות ומדדים להשגתן; החוזר ינחה את כלל יחידות המטה לעדכן את תוכניות הלימודים ואת נוהלי ההערכה בהתאם; יבטיח סינכרון בין היוזמות של יחידות המטה ובהן התוכניות האופרטיביות, ויקשור בין המהלכים המתבצעים ברמת המטה לגיבוש התפיסה הפדגוגית ולהטמעתה בתהליכי הלמידה, ההערכה וההוראה - לבין תהליכי הטמעת השינויים בתחומים אלה בבתיה"ס. גיבוש מדיניות אחידה המבוססת בין השאר על לקחי רפורמת הלמידה , על תוצריה 21-המשמעותית, שמטרתה להקנות את מיומנויות המאה ה האופרטיביים, לצד התאמת היוזמות השונות של יחידות מטה המייצרות מסמכי מדיניות המנחים את בתי הספר, ישפיעו על היקף וטיב הטמעתן ועל תיעדופן בבתיה"ס על פני פעולות אחרות 21-של מיומנויות המאה ה הנדרשות מהתלמידים. זאת כדי לאפשר לשטח - לתלמידים, למורים ולמנהלים - להבין את השינוי הנדרש, להירתם אליו ולהפוך אותו למצפן מרכזי בפעילות הפדגוגית הבית ספרית, כפי שיומחש בהמשך. לצד עמדות רכזי המקצוע והתלמידים (כפי שהוצגו לעיל), תובנה זו זכתה מהמנהלים ציינו כי עומס הבגרויות 69% - להסכמה רחבה מצד מנהלי בתיה"ס שבהן נבחנים התלמידים פוגע במידה רבה או רבה מאוד ביכולת להקנות להם את המיומנויות. הסכמה זו הייתה בולטת במיוחד בקרב מנהלי בתיה"ס . 133במגזר הממלכתי יהודי; מנהלים במחוז תל אביב; ובקרב מנהלי החט"ע המנהלים אף ציינו בפגישות עם צוות הביקורת כי ההערכה החיצונית אינה מידתית - היא מרובה, מערכתית ואינה מותירה לבתיה"ס גמישות. זאת ועוד, ריבוי הבחינות אינו מאפשר לתלמידים להתמקד בדברים נוספים. גם בקבוצות המיקוד העלו רכזי המקצועות טענות דומות בדבר יחס לא-סביר בין מספר השעות הנלמדות למספר הבחינות החיצוניות. מכלל בתיה"ס בישראל מצויים בפיקוח ממלכתי, ובהם מחויבים כאמור52% בחינות בגרות כדי להיות זכאי לתעודת11 או10 התלמידים למינימום של בגרות. על אף האמור, וכעולה מהתרשים, ביותר ממחצית בתי הספר ממוצע מספר הבחינות לתלמיד עולה על סף מחייב זה. יתרה מכך, במהלך השנים אף חלה מגמת עלייה בשיעור בתי הספר שבהם ממוצע מספר בחינות הבגרות .2019 בשנת64%- לכ2017 בשנת61%- לפחות: מכ11 לתלמיד עמד על בחינת ממוצע מספר בחינות הבגרות לתלמיד, לפי מחוזות, מצביעה על כך בחינות לתלמיד, למעט 14 – 12 שבכל אחד מהמחוזות עומד הממוצע על 16% - 15% (ששיעור התלמידים בהם הוא 129המחוז החרדי ומחוז מנח"י מכלל התלמידים בארץ), שבהם הממוצע נמוך יותר. יוצא אפוא כי המנהלים ורכזי המקצועות הציגו תמונה המעוררת צורך בדיון על אודות מצב הקניית המיומנויות בחט"ב. מהמנהלים סברו כי חט"ב מקנה בפועל את המיומנויות39% מהתרשים עולה כי ) סבורים שחט"ב 61%( במידה רבה או רבה מאוד. ברם, חלק ניכר מהמנהלים מקנה בפועל את המיומנויות הנדרשות במידה מועטה או בינונית בלבד.	מתנ"ה התשע"ט ומתנ"ה התש"ף נותנים לבתיה"ס כלים חשובים לתכנון ולביצוע של עבודתם השנתית ומאפשרים להם אוטונומיה נרחבת בתהליכים אלו. יש לראות את גיבושם והפצתם בחיוב, כמו גם את הפיילוט במחוזות תל אביב והמרכז. עם זאת, בשל העומס הנובע מריבוי מקצועות הלימוד ומהיקף , עולה חשש כי מסמכים אלה לא 152הבחינות שקובעים המזה"פ והמפמ"רים יתגבשו לכלל תוכנית ריאלית, שתאפשר להקנות את המיומנויות הנדרשות לתלמידי חט"ב בפרספקטיבה של הרצף מחטיבת הביניים לחטיבה העליונה. הפערים בנוגע לתפקיד חט"ב ככלל ותפקידה בהקניית מיומנויות המאה בפרט באים לידי ביטוי גם בתפיסת השטח בעניין תרומת שנות לימוד 21-ה אלה להקניית המיומנויות, כמפורט להלן:	976
המשרד להגנת הסביבה . היבטים בהחלת חוק הפיקדון על מכלי משקה לנוכח העובדה כי שיעור ניכר ממכלי המשקה הגדולים נאסף באמצעות המיחזוריות, מומלץ כי המשרד להגנ"ס יבצע סקר עצמאי ובלתי תלוי לצורך קביעת האומדן שלפיו יחושב שיעור מכלי המשקה הגדולים בהן, לשם טיוב הדיווחים. משרד מבקר המדינה מציין כי ביצוע אומדן בלתי תלוי נחוץ לצורך קביעה , 2020 - 2018 מהימנה של שיעור מכלי המשקה הגדולים במיחזוריות בשנים טרם קבע הממונה אם הייתה העמידה בשיעור האיסוף 2020 שלגביהן בדצמבר , שבה יימשך האיסוף באמצעות המיחזוריות. 2021 שנקבע, וכן לשנת שילוב של תכולת הרטיבות, ערבוב (מגע) עם שאריות מזון ולכלוך עלול לגרום להטיה משמעותית בהערכת הרכב הפסולת על פי משקלה. למרות זאת, לצורך חישוב מספר המכלים שנאספו נעשה שימוש במשקל ממוצע אחיד, הן למכלים שנאספו מהמיחזוריות והן לאלו שחולצו מתחנות המעבר. במועד סיום הביקורת טרם פרסם המשרד להגנ"ס מכרז לביצוע הסקר. משרד מבקר המדינה ממליץ להשלים את הסקר לטובת קביעת אחוז מכלי המשקה הגדולים במיחזוריות. זאת, נרשמה עלייה בחילוץ מכלי המשקה מזרם האשפה הממוין בתחנות . יצוין כי תהליך 2019 בשנת 60%- ל 2017 - 2016 בשנים 55%-המעבר מ המעבר מהפינוי מהמיחזוריות לחילוץ המכלים מתחנות המעבר אינו עולה בקנה אחד עם מטרות חוק האריזות בדבר הפרדת פסולת אריזות מפסולת אחרת. מומלץ כי לצד קיום מבצעי הסברה יבחן המשרד להגנ"ס קיום מבצעים לניקיון המרחב הציבורי והשטחים הפתוחים באופן עיתי וסדור. הביקורת העלתה כי המשרד להגנ"ס לא הנחה את היצרנים והיבואנים בדבר אופן קביעת האומדנים, כך שכל חברת איסוף מדווחת על אומדנים משלה. במועד סיום הביקורת אין במשרד להגנ"ס או במשרד הכלכלה נתונים המכמתים את העלויות העודפות בהטלת רגולציה שתאפשר בקרה על יבוא מכלי משקה במסגרת תהליך שחרור המכלים מהמכס ואין כלים רגולטורים המאפשרים בקרה בזמן אמת על הכנסת משקאות לישראל. משרד מבקר המדינה ממליץ שהמשרד להגנ"ס, משרד הכלכלה ומינהל המכס יפעלו יחדיו למען בדיקה של הרגולציה הנדרשת לאכיפת חוק הפיקדון על , תוך הכבדה מזערית של OECD-יבוא מכלי משקה ברוח נייר העמדה של ה הנטל הרגולטורי ובחינת שילוב של מנגנוני דיווח ובקרה מקוונים המשותפים לגורמים הרלוונטיים. זאת כדי להקטין את היקף העבירות הכלכליות המתבצעות בתחום זה.	ערך המשרד סקירה של מיקומי 2010 ממסמכי המשרד להגנ"ס עולה כי בשנת המיחזוריות שהיו מוצבות באותו מועד בחתך של רשויות מקומיות. עם זאת, נמסר מהמשרד במהלך הביקורת כי לא קבע כללי דיווח לגבי פריסת המיחזוריות שנוספו מאותה שנה ואילך ואין לו מידע בעניין.	978
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . היבטים בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב - משרד החקלאות ופיתוח הכפר בדיקת מיקום הקרקעות שבהן הצליחה הרשות להגיע ע ם תובעי בעלות להסכמי פשרה באותן שנים, מעלה כי רוב השטח שהוסדר נמצא מחוץ לתחומי היישובים המוכרים (מחוץ לקו הכחול ) ובמקומות שאינם מיועדים להתיישבות. יוצא אפוא, כי גם להתקדמות המעטה שהושגה בהסדרת תביעות הבעלות באותן שנים לא הייתה לכאורה, לפחות על פי תמונת המצב הנוכחית של היישובים המוכרים, תרומה ממשית לקידום נושא הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. יש לזכור בעניין זה כי הסדרת תביעות הבעלות היא אמנם יעד חשוב כשלעצמו אך הוא גם אחד האמצעים המרכזיים להשגת מטרת -העל: הסדרת ההתיישבות של הבדואים בנגב לפיכך הסדרת תביעת בעלות על קרקע שאינה נמצאת בתחום של יישוב מוכר, ככל שגם בעתיד לא תהיה במסגרת של יישוב מוכר, אין בה כדי לקדם את מטרת-העל. על פי נתוני הרשות להסדרה, מינואר 2008 עדיולי 2015 נחתמו669 הסכמים בין המדינה ובין תושבים בפזורה, ומהם הוסדרו סופית 430 תיקים, כלומר הוסדרו מגוריהן של 430 .משפחותבהנחה שמשפחה (יחידה ולא מורחבת) בפזורה מונה כשמונה נפשות 70 הרי שהוסדרה התיישבותם של כ - 3,400 בני אדם - אלפים ספורים בלבד, שהם 5%-3% מכלל תושבי הפזורה. אם כן, בשנים מאז שהגישה ועדת גולדברג את המלצותיה לא חלה התקדמות ממשית בהסדרת התיישבותם של תושבי הפזורה הבדואית בנגב, ורובם המכריע נותר להתגורר מחוץ ליישובים מוכרים. יתרה מזו, הואיל ושיעור גידולה השנתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב נאמד בשנת 2008 ב-%5.571, ובהינתן ש שיעור הגידול בשנים האחרונות הוא כ -5% , הרי שמשקל ההישג המזערי הזה בטל בשישים עקב הריבוי הטבעי. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות להסדרה ולמשרד, כי אין מקום למאבקי כוח בין גופים שהמדינה הפקידה בידיהם את הטיפול בסוגית הסדרת התיישבות הבדואים בנגב. סוגיה שהיא בעלת משמעות לאומית ועומדת לפתחה של המדינה כבר שנים רבות. על משרד החקלאות והרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב להסדיר לאלתר את קשרי העבודה ביניהם בתחומים השונים ולפעול בשיתוף פעולה תוך שילוב ידיים לצורך השגת המטרה המרכזית בעלת החשיבות הלאומית - הסדרת התיישבות הבדואים בנגב. מתברר אפוא כי בשיטה שהמדינה פעלה בה עד כה ביישובים הבדואיים בנגב, באמצעות הרשות להסדרה, קיימים חסמים לפיתוח התשתיות. חסמים אלה לא הוסרו ופיתוח היישובים מוסיף ומתעכב. במציאות הנוכחית נפגעת זכותם של תושבים בדואים בחלק מהיישובים המוכרים לנגישות ראויה לתשתיות חיוניות. הביקורת העלתה, כי הרשות אינה רשאית לפתח תשתיות ביישובים שאין בהם תכניות בניין מפורטות. כפי שצוין לעיל, בפרק על התכנון, לשכונות בכמה מיישובי המועצות האזוריות נווה מדבר וא ל-קסום אין תכניות מפורטות, ועל כן אין ביכולתה של הרשות להסדרה לפתח תשתיות ביישובים הללו. מדוח הביצוע לסוף שנת 2014 ,של תכנית הפיתוח שהכין משרד החקלאות עולה כי רוב משרדי הממשלה ניצלו חלק נכבד מן התקציב שהוקצה להם במסגרת התכנית לשנים 2014 -2012 . מקצתם אף ניצלו חלק מן התקציבים שהוקצו להם לשנים הבאות במסגרת תכנית זו. לעומת זאת, משרד הבריאות ניצל 57% ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה) ניצל 20% בלבד מן התקציב שהוקצה לכל אחד מהם לביצוע פעולות במסגרת התכנית באותן שנים. התברר מהביקורת, כי עובד יחיד מתקשה לבצע את משימת הפיקוח והמעקב על פעולות של כתריסר משרדי ממשלה המשתתפים בתכנית, משימה הכוללת מגעים בכתב ובעל פה עם אנשי המקצוע במשרדי הממשלה, עם ראשי רשויות מקומיות ועובדיהן, ועם חברות ועובדיהן הפועלים במסגרת התכנית, ובהם מהנדסים, אנשי חינוך, עובדי רווחה ובריאות. נמצא כי הוועדה המקצועית -אזורית התכנסה פעם אחת בלבד, ביולי 2012 , פגישה שהוקדשה להצגת ציפיות החברים מן התכנית. מאז עד מועד סיום הביקורת ספטמבר 2015 , אף שחלפו שלוש שנים ויותר, לא התכנסה עוד הוועדה. משרד מבקר המדינה העלה עניין זה במהלך הביקורת לפני משרד החקלאות, והעיר כי הואיל ומשרד החקלאות הופקד על כינוס הוועדה המקצועית-אזורית, היה עליו לפעול להבטחת פעולתה.	. כפי שעלה בפרק זה, על גיבוש הצעה למדיניות הנוגעת לסדרי עדיפויות באכיפה על בנייה בלתי חוקית של תושבים בדואים בנגב שקדו הנוגעים בדבר, ובהם גופי אכיפה ומשרד המשפטים, מאז 2013 ,; הם ניסחו בעניין מסמך המלצות, עם זאת עד מועד סיום הביקורת טרם התקבלה החלטה בקשר להמלצות שהוגשו. יש להמשיך לקדם את הטיפול בנושא, כדי שניתן יהיה להתחיל ליישם בהקדם, לאחר אישור הגורמים המוסמכים, מדיניות בעניין זה. עוד עלה, כי לצד הצורך לבצע פעולות של אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית יש צורך גם להגדיל את היצע פתרונות הדיור לתושבים הבדואים בנגב, כיוון שהריסת מבנים במקרים שאין לצד פעולה כזו מתן פתרונות לדיור אין בה מספיק כדי להועיל; מה גם שהיא עלולה להגביר תחושות של ניכור מצד תו שבים כלפי המדינה ומוסדותיה.	979
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הטיפול בניגודי עניינים ובמכרזי כוח אדם - משרד החקלאות ופיתוח הכפר עולה אפוא כי מנהל אגף הדיג לשעבר לא דיווח על ההליך המשמעתי שהתקיים בעניינו ועל תוצאותיו במסגרת מסמך נתוני המועמד מיום 20.11.13 . העדר דיווח זה לא הובא לידיעת חברי ועדת הבוחנים. מהאמור לעיל עולה כי הטיפול המשמעתי באמרכל נמשך משנת 2008, וכי מאז נערכו לאמרכל שני הסדרי ניגוד עניינים אשר התבססו על שאלונים שכללו דיווח חסר. נוכח התלונות החוזרות על האמרכל ונוכח החשש העולה כי במעשיו יש פגיעה בטוהר המידות - מן הראוי שהמשרד יוודא כי מוצה הב ירור במכלול הנושאים שהועלו בתלונות ובממצאי הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, דחיית ההמלצה של מנהל אגף המשמעת לנזוף בסגן מנהל הפיצו"ח והסתפקות בהערה של הסמנכ"לית לעובד, בזמן שאינו מקיים את חובתו ומפר את ההוראות ואת ההנחיות של הדרג הניהולי במשרד, אינן תואמות את חומרת מעשיו. כמו כן, לא נמצאו נימוקים להחלטתה של הסמנכ"לית לכך שהסתפקה בהערה לעובד. לדעת משרד מבקר המדינה, בעקבות דיווחיו החלקיים הקודמים של האמרכל היה על נש"ם להחיש את הבדיקה בעניינו ולחקור ביסודיות את עסקיו, כדי לוודא שדיווחיו נכונים ושלמים, דבר שלא נעשה עד כה. כמו כן, על אגף חקירות משמעת בנש"ם לקבוע כיצד יש לטפל בתלונה האחרונה שהוגשה בעניינו ולטפל בה על פי סמכויותיו. משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2015 , לא חקרו בנש"ם את התלונה האחרונה. לדעת משרד מבקר המדינה ההליך שהתקיים משקף אי-תקינות: לא הובאה בפני ועדת הבוחנים העובדה שמנהל אגף הדיג לשעבר לא דיווח על ההליך המשמעתי בטופס המועמדות; קיים טעם לפגם ב אמירת יו "ר הוועדה לפיה "המשרד רוצה אותו". נוכח זאת על נש"ם לבחון את ההליך ולהפיק ממנו לקחים לעתיד. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי מן הראוי שנש"ם תשנה במסמכיה ובמערכת המידע שלה את השם "מכרז פנימי", שם ההליך של ועדת הבוחנים להעברת עובד בתוך המשרד, לשם שישקף את ההליך. משרד מבקר המדינה מעיר לסמנכ "לית כי האמור במכתבה לסגן נציב שירות המדינה על מנהל אגף הדיג אינו עולה בקנה אחד עם האמור בחוות דעת ו השנתית של מנכ"ל המשרד דאז ועם אמירותיו בוועדה לענייני ביקורת המדינה . בפועל המשיך מנהל אגף הדיג לשעבר לשמש בתפקיד זה כשנתיים נוספות, בניגוד להצהרת מנכ"ל המשרד בוועדה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של סגן מנהל הפיצו"ח שלא שיתף פעולה עם הליכי ההסדרה והבירור שקיים המשרד בעניינו. התנהלות זו של עובד מדינה, ללא קשר לממצאי החקירה, בלתי הולמת עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות, ומחייבת טיפול משמעתי מצד הנהלת המשרד. בפועל המשרד לא נזף בו, גם לאחר שהמליצו לו לעשות כן, והדבר תמוה ואינו עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. הדברים מקבלים משנה תוקף בהיות סגן מנהל הפיצו"ח עובד בכיר במשרד, המנהל עובדים ואמור להוות דוגמה. הימנעותו של סגן מנהל הפיצו"ח מלענות ליועץ המשפטי של המשרד פגעה בהכנת הסדר ניגוד עניינים עבורו, מה גם שהיה מודע למשמעויות של פעולותיו אלה היות וכבר נחקר פעמיים בנוגע לעבודה פרטית בחקירות שנסגרו, האחת מחוסר ראיות והשנייה מחוסר אשמה. כמו כן, מסר סגן מנהל הפיצו"ח מידע חלקי בלבד בשאלון, בעת שלכאורה היה קיים נגדו כאמור "חשש להתנהלות תוך כדי ניגוד עניינים". לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שאם עובד המשרד אינו משתף פעולה עם הליכי ההסדרה והבירור הנדרשים בעניין ניגוד העניינים, יש לקצוב לו פרק זמן לענות, ולבחון את דרכי הטיפול בו אם לא ישתף פעולה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי בהתאם להנחיית אגף המשמעת בנש"ם ולפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת ) אפשר לנזוף בעובד או להתרות בו, אך הסמנכ"לית לא קיימה את המלצת אגף המשמעת ורשמה לו הערה בלבד. רישום ההערה אינו עולה בקנה אחד עם סעיף 31 לחוק שירות המדינה ( משמעת), המאפשר לנקוט כלפי העובד באחת מאלה: התראה או נזיפה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שיותר מ-100 עובדים של משרד החקלאות טרם הגישו את השאלון, ומבין השאלונים שהוגשו יותר מרבע נמצאים עדיין בבדיקה, מעידה שעבודתם המקצועית של מאות מעובדי המשרד מתנהלת בלא שמילאו את חובתם והסדירו את הטיפול בנושא רגיש ומהותי זה. גם הטיפול בשאלונים שהוגשו אורך זמן ממושך. זהו ליקוי מהותי משום שייתכן שחלק מעובדי המשרד נמצאים במצב של ניגוד עניינים בלא שעניינם נבחן או הוסדר.	980
רפאל מערכות לחימה בע_מ . בקרה על יישום החלטות הדירקטוריון וההנהלה ברפאל מערכות לחימה מתקדמות משרד מבקר המדינה העלה כי לגבי 22 ( 48% ) מההחלטות שלעיל לא נכתב .בפרוטוקולים מי ה אחראים ליישמן; וב-18 ( 39% ) מההחלטות לא נקבע .בפרוטוקולים לוח הזמנים ליישומן. זאת ועוד, לגבי שבע ( 15% ) מההחלטות .אף לא נקבעו יעדים ברורים הנדרשים ליישומן. משרד מבקר המדינה מעיר כי .בכך יש כדי להקשות על הבקרה על יישום ההחלטות. משרד מבקר המדינה העלה כי לכל הדיונים שערכו פורום המשנה למנכ"ל ופורום ראשי האגפים, כלל לא הוכנו פרוטוקולים, לרבות עיקרי המידע שהוצג בדיונים, מהלכם וההחלטות שקיבלו ראשי הפורומים השונים בדיונים, אם התקבלו, וממילא הם לא הופצו לגורמים הנוגעים. בנוסף לכך, ברפאל אין תימוכין לכך שהיא מקיימת מעקב אחר יישומן של ההחלטות של הפורומים האמורים, ככל שהתקבלו. הפצת פרוטוקולים לנוגעים בדבר הכרחית, בין היתר, כדי לספק להם את המידע הנדרש על ההחלטות שהתקבלו ולאפשר את יישומן. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר הפרוטוקולים והיעדרם של תימוכין כלשהם למעקב אחר ביצוע ההחלטות עלולים להשפיע על הניהול התקין ברפאל, ולהביא לאבדן מידע חשוב בנושאים הנידונים בפורומים האמורים, ואף לפ גוע ביישום החלטות שהתקבלו, ככל שהתקבלו, בתחומים כגון: התקדמות פרויקטים, גיבוש תכניות עבודה, ניהול חברות-בנות, פעילות האגפים וקביעת המדיניות בנושאים שונים . בכך נפגעת השקיפות הנדרשת לגבי פעילות ההנהלה, וכן נפגעת היכולת של הדירקטוריון לעקוב אחר פעילותה, המתחייבת מחוק החברות . וועדותיו. בנוסף לכך, רפאל לא ערכה פרוטוקולים לרבים מדיוני ההנהלה, ואלו שערכה לא שיקפו כהלכה את המידע שהוצג בדיונים ואת מהלכם. .רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ היא חברה ממשלתית המחויבת להקפיד על נורמות של מינהל תקין. בין היתר, עליה לקיים בקרה על כך שההחלטות שמקבלים הדירקטוריון וההנהלה מתועדות ומיושמות. בניגוד לנדרש בחוק החברות הממשלתיות יו"ר הדירקטוריון לא הגיש לשרים הממונים את הדוחות הכוללים את תמצית ההחלטות שקיבלו הדירק טוריון משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח אי-עריכת פרוטוקולים מהדיונים שלעיל, לא ניתן לדעת מה ההחלטות שקיבל המנכ"ל וההדגשים שקבע, מה היו השיקולים שהובילו לכך, והאם הגורמים הרלוונטיים יישמו את ההחלטות שהתקבלו, אם התקבלו. תיעוד של עיקרי הדברים הנאמרים בדיון, ההחלטות שהתקבלו , והנימוקים להן, נדרש מטעמי מינהל תקין, בין היתר, כדי לאפשר שקיפות תהליכים ומעקב אחר פעילות החברה . כך לדוגמה ה תיעוד מאפשר להנהלה לקיים מעקב ובקרה אחר יישום ההחלטות שהתקבלו, לרבות לוחות הזמנים ואופן הביצוע, כדי לאפשר זיהוי חריגות מהיישום הנדרש ולנקוט צעדים מתקנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר התימוכין כמתואר לעיל מהווה פגיעה בסדרי מינהל תקין , בין היתר, נוכח הפגיעה בשקיפות תהליך קבלת ההחלטות בדיונים אצל המנכ"ל והפגיעה באפשרויות המעקב והבקרה על התהליך, לרבות על ידי הדירקטוריון, המתחייבות מחוק החברות. משרד מבקר המדינה העלה כי לגבי21 ( החלטות 46% ) אשר קיבל המנכ"ל .בפורום ההנהלה לא נכתב על גבי הפרוטוקולים האם הן יושמו אם לאו. דהיינו .לשכת המנכ"ל קיימה מעקב ובקרה חלקיים אחר יישום ההחלטות של הפורום. ממסמכי רפאל עולה כי פורום המשנה למנכ"ל התכנס בשנת 2014 ועד אוקטובר 2015 רק שמונה פעמים, ו פורום ראשי האגפים התכנס שש פעמים בלבד בשנת 2014 . דהיינו, לא יושמה החלטת המנכ"ל מאוקטובר 2013 לכנס כל אחד מהפורומים אחת לשלושה שבועות. משרד מבקר המדינה מעיר כי ברפאל אין כל תימוכין לכך שהמעקב הידני שמקיימת לשכת המנכ"ל אחר החלטות ישיבות פורום ההנהלה עסק בסוגיית אי - יישום החלטת ה מנכ"ל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על הנהלת רפאל לוודא שהחלטותיה שלא יצאו לפועל יוחזרו אליה לדיון נוסף. נמצא כי בלשכת המנכ"ל לא קיימים פרוטוקולים ל -51 ( 72% )מ-71 דיונים שקיים המנכ"ל בשנים 2014 -2012 שנבדקו. בנוסף לכך, לא נשמרים בלשכה מסמכים בנוגע לתוכנן של הפגישות האישיות שקיים המנכ"ל עם עובדי החברה, לרבות ההחלטות שקיבל במהלכן. להלן שתי דוגמאות להיעדר תיעוד בנוגע לדיונים שקיים המנכ"ל:	משרד מבקר המדינה העלה כי בשנים 2013 ו- 2014 יו"ר הדירקטוריון לא הגיש לשרים הממונים את דוחות יו"ר הדירקטוריון, בניגוד לנדרש בחוק החברות הממשלתיות, וממילא לא הגיש דוחות הכוללים את המידע בדבר יישום המלצות ועדת הביקורת בנוגע לליקויים שטרם תוקנו, וזאת בניגוד לנדרש בנוהל רשות החברות מיולי 1992.	981
עיריית תל אביב-יפו . היבטים בפעילות חברת חלמיש ובפינוי כפר שלם בביקורת עלה כי בדצמבר 2014 , בחלוףשש שנים כמעט מהדוח הקודם, עדיין נותרו בידי חלמיש 150 ,דונם לפינוי כהיקף השטח שנותר לפינוי במועד פרסום הדוח הקודם. הביקורת הצביעה על ליקויים במנגנוני הניהול, הפיקוח והבקרה של חברת חלמיש בשנים 2014 -2012 . הליקויים הללו פגעו בהתנהלותה וביכולת הדירקטוריון לפקח עליה: בהיעדר מנכ"ל קבוע בחברה לא נשמרה ההפרדה הנדרשת בין תפקידי יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל; לא אוישו משרות בכירות בחברה; בחירתם של כמה בעלי מקצוע מומחים והתקשרות החברה עמם נעשו שלא על פי הכללים. מהאמור עולה כי מפרסום הדוח הקודם עד דצמבר 2014 גדל ב- 40% בערך מספר המשפחות בשטחי חלמיש בכפר שלם. חברת חלמיש, שמכוח תפקידה עוסקת מזה שנים רבות בפינוי ופיתוח כפר שלם, נדרשה כאמור להכין ת כנית כלכלית לפינוי כפר שלם ולשיווק הקרקעות. ברי כי לכל תכנית שתתקבל השלכות כלכליות וביצועיות על החברה עצמה. לפיכך, לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חברי הדירקטוריון לקבל את התכנית לבחינה מעמיקה, לרבות הנתונים וההנחות שהיא מתבססת עליהם, שכן ללא בחינתה לא היה ב ידם לקבוע אם היא מקיימת את הדרישות שהוצבו לפני החברה עת הוטל עליה להכינה ואם יש להעבירה, כפי שהיא, לגורמים שהזמינו אותה. נמצא כי התכנית הכלכלית התבססה על סקר מחזיקים שע רכה החברה בשנות השבעים של המאה העשרים (להלן - הסקר הישן), תוך התאמתו לשינויים שהיו ידועים לה, כגון פינויים שבוצעו מאז הסקר הישן או מידע אקראי שהגיע אליה, ולא על סמך בדיקה מקיפה ושיטתית. כאמור, בדצמבר 2013 טענה החברה כי מספר המשפחות שנותרו לפינוי הוא 627 וכעבור שנה נטען כי מספרן יותר מ-700. הביקורת העלתה כי החברה העסיקה את עו"ד ב' מחודש אפריל 2012, על דעת יו"ר הדירקטוריון בלבד, בטרם החליט הדירקטוריון על סיום העסקת המנכ"ל ובטרם קיבלה מהרשות אישור להעסקתו, כנדרש בחוק, בתקנות ההתאגדות ובחוזר היועמ"ש, ובלי שחתמה הסכם התקשרות עמו. משרד מבקר המדינה מדגיש כי הכללים למינוי יועצים משפטיים, המעוגנים בחוק, בכללי החברות הממשלתיות ובחוזר היועץ המשפטי לממשלה, הם כללים מחייבים. על רשות החברות הממשלתיות לפעול להבטחת עמידה בכללים אלה, לפקח על יישומם ולמנוע את תפיסתה של חריגה מהם כ"גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה". עוד עלה בביקורת כי החברה העסיקה את עו"ד ב' 436 שעות (316 שעות יותר ממספר השעות שאישרה הרשות), וכי יו"ר הדירקטוריון דאז ביקשה מעו"ד ב' לפצל את דרישות שכר עבודתו בין חלמיש ובין העירייה. את עלות שעות עבודתו מעבר ל-120 .שעות מימנה העירייה	משרד מבקר המדינה מעי ר כי מינהל תקין מחייב העברת דוח, טרם הפצתו לגורמים נוספים, לתגובת הגורמים המעורבים בזמן אמת, ושילוב התגובות בדוח.	982
רשות מקרקעי ישראל . שמירה ופיקוח על מקרקעי ישראל הועלה כי רב ים ממפקחי רמ"י אינם מקיימים קשרים עם המפקחים של הרשויות המקומיות לצורכי תיאום והעברת מידע, ועקב כך נגרע מהם מידע רב ערך על פגיעות במקרקעי הציבור. עוד הועלה כי הטיפול ברוב התיקים מעוכב לזמן לא סביר. התרשים שלהלן מציג את התפלגות התיקים שבמעמד "לפני התביעה" על פי השנים שהם הועברו לטיפולה של המחלקה המשפטית ברמ"י. רמ"י והעירייה לא בדקו את נפח עודפי העפר שיש לפנות מהמתחם, אף שמדובר בצעד ראשון ומחויב המציאות שהיה עליהן לנקוט לפני חידוש ההרשאות לחברה מפעם לפעם, ואף שכמויות העפר שבהן נקבה החברה בבקשותיה היו בלתי סבירות. בשנת 2012 הושלמה המסילה לאשדוד בתוואי אחר, ולא במתחם, ולא היה עוד צורך בפינוי עודפי העפר מפרויקט המסילה. אף על פי כן רמ"י והעירייה אפשרו לחברה לפעול במתחם עוד כשנתיים וחצי (עד סוף שנת 2014 ) ולהעמיק את כריית החול שלא כדין בשטחים של יותר ממאה דונם ובעומקים משתנים של יותר מ-20 מטר. רמ"י לא הפעילה אמצעי פיקוח ואכיפה קפדניים כגון: מדידות תכופות של גובה הקרקע במתחם, חילוט ערבויות ופיקוח הדוק ותדיר יותר. מסוף שנת 2012 עד סוף שנת 2014 רמ"י לא שלח ה מפקחים למתחם, אף שידעה על גנבת החול ואף שתוקף ההרשאה שנתנה לחברה פג כבר באמצע שנת 2013. מפקחים ומנהליהם במחוז המרכז של רמ"י (משנת 2013 - במרחב השמירה מרכז - תל אביב ) לא פעלו להפסקת הכרייה הבלתי חוקית ואף אישרו לחברה מפעם לפעם להמשיך לעבוד במתחם, בלי שהיו מ וסמכים לכך. הממונה על המפקחים במחוז המרכז של רמ"י פעל לה כשיר את הכרייה הבלתי חוקית באמצעות המרתה ל עסקות לפינוי עודפי עפר ולכריית חול . ואכן, ועדת העסקות של מחוז המרכז של רמ"י אישרה מפעם לפעם, בדיעבד, את כריית החול הבלתי חוקית, נוסף על פינוי של עודפי עפר . בעלי תפקידים בכירים במרחב, "שומרי סף", היו אחראים למתן אישורים אלה. האישור ים של ועדת העסקות לכרות חול נית נו ללא אישור של המפקח על המכרות, ללא מכרז, וללא תכנית מפורטת כמתחייב מדינים, ואף בלי שהחברה ביקשה זאת במפורש. באפריל 2011 ביקשה החברה מרמ"י להאריך אתההרשאה שלה לפעול במתחם במשך ארבעה חודשים בלבד להשלמת כל העבודות. במקום זאת הממונה על המפקחים במחוז המרכז אישר לחברה לעבוד עוד שישה חודשים , וועדת העסקות של המרחב אישרה לה לעבוד שנה נוספת. גם לאחר שפגה הרשאה זו פנתה החברה לרמ"י בבקשה להארכות נוספות ותמיד נענתה בחיוב. מרחב השמירה המרכז -תל אביב מסר לעיריי ת ראשון לציון כי נקט צעדים משפטיים נגד החברה בעקבות כריית החול שלא כדין , אולם בפועל באוקטובר 2015 , ,לאחר מועד סיום הביקורת מרחב השמירה עדיין לא נקט כל צעדים משפטיים נגד החברה ולא תבע תקבולים ופיצויים בגין הנזקים שגרמה, המסתכמים בעשרות מיליוני ש"ח. משרד מבקר המדינה מע יר למשטרה כי מתפ"א הוקמה מכוח החלטות ממשלה למטרה מוגדרת, וכי יועד לה תפקיד חשוב בשדרוג ובתכלול של מערך אכיפת דיני המקרקעין . על כן, ניצול משאבי יחידה זו בעיקר למטרות אחרות וכן מניעת מתן סיוע לגופי פיקוח לממש צווים של פינויים והריסות פוגעים באכיפה בתחום המקרקעין. הביקורת העלתה כי המועצה לא גיבשה מדיניות ולא קיבלה החלטות בנושא הפיקוח והאכיפה, אף שבעקבות הנהגת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל יש לחטיבת השמירה על מקרקעי ישראל חשיבות גדולה מבעבר , והיא אחת משלוש החטיבות המרכיבות את הרשות במתכונתה החדשה. לדוגמה, בדוחות השנתיים של רמ"י כמעט לא מוגדרת מדיניות של פיקוח ואכיפה: בדוח המסכם שלה לשנת 2013 ,נקבעה מדיניות של הסדרת השימושים בקרקע חקלאית אולם רק כפיילוט, ובדוח המסכם שלה לשנת 2014 נקבעה מדיניותרק לגבי תגובה מהירה לפלישות - מדובר בקביעות שאין לראות בהן מדיניות פיקוח ואכיפה כוללת של רמ"י. מאחר שהמועצה אינה קובעת עבור רמ"י מדיניות פיקוח ואכיפה, ראוי היה כי המדיניות, היעדים והמשימות שקבעה מתפ"א, ושגיבשה בשיתוף החטיבה, ינחו את פעילות הפיקוח של מרחבי השמירה של רמ"י, אולם בפועל ההלימה בין תכניות העבודה של המשטרה ורמ"י היא חלקית בלבד, כפי שי תואר בהמשך. במועד סיום הביקורת, כשש שנים לאחר שהצהירה המשטרה על כוונתה להקים מערכת ממוחשבת שמשלבת את מלוא המידע של כלל גופי הפיקוח והאכיפה בנושא עברות מקרקעין - מתפ"א עדיין לא הקימה את המערכת. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף התקציבים שבמשרד האוצר, לרמ" י, אשר מתקצבת את פעילות מתפ"א, ולמשטרה כי נדרש מהם לפעול בתיאום ולקיים הידברות על מנת להביא בהקדם להקמת בסיס המידע המשולב לכלל גופי הפיקוח והאכיפה. עד להשלמת מערכת זו, על רמ"י, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה והסיירת הירוקה לבחון שילוב של ממשקי המחשוב הקיימים ביניהם וכן בינם ובין מתפ"א. הועלה כי רק ביוני 2015 ,, באמצע שנת העבודה פרסמה רמ"י לראשונה תכנית עבודה מפורטת לפיקוח במרחבי שמירת הקרקע לשנת 2015 , שהוכנה בהתאם להנחיות מדריך התכנון הממשלתי. תכנית העבודה מפרטת יעדים כמותיים של איתורים, פינויים והליכים משפטיים המשמשים למעשה כמכסות וכמדדי הצלחה. אולם תכנית העבודה אינה מתייחסת ליעדים ולמשימות של המפקחים על פי הנפות שהם אחראים להן, אינה מפרטת את סדרי העדיפויות, את שלבי ההתארגנות לביצוע המשימות וגם לא את הגורמים האחראים והשותפים לביצוען. אין בתכניות העבודה הסברים המלמדים כיצד נקבעו המכסות ומהי זיקתן ומידת התאמתן לתכניות עבודה ולפעילות המשותפת עם גופי אכיפה כגון הסיירת הירוקה, מתפ"א והיחידה הארצית לפיקוח על הבנייה. למשל, בתכנית העבודה לשנת 2015 הוטל על מרחב השמירה מרכז-תל אביב לאתר 100 עברות במקרקעין במושבים ובקיבוצים במרכז הארץ. יעד כמותי זה נקבע בלא שרמ"י ביצעה ניתוח שיטתי של התופעה וללא מתודולוגיה מסודרת: על פי נתוני משרד הפנים, עד לשנת 2015 הצטברו כ- 15,000 עברות מסוג זה במרכז הארץ, ומכאן שאין הלימה בין היקף העברות ובין ההתמודדות אתן במסגרת תכנית העבודה של רמ"י. יתרה מזו, רמ"י הסבירה בתשובתה כי איתור העברות במגזר החקלאי הוא אחד משני היעדים הניצבים בראש סדר העדיפויות שלה בתחום הפיקוח והאכיפה. יוצא שגם בהיבט זה תכנית העבודה במרכז הארץ אינה משקפת את סדר העדיפויות של החטיבה לשמירה על הקרקע. עוד יצוין כי חלק מהמכסות שנק בעו ב תכנית העבודה לשנת 2015 נוגעות לעברות שטרם בוצעו ואי אפשר לחזות את היקפן מראש: למשל איתור 265 פלישות"טריות " ו-19 עברות של כרייה בלתי חוקית.	מהאמור לעיל עולה אפוא כי כעשר שנים לאחר הקמת היחידה המבצעית במתפ"א המשטרה עדיין פועלת שלא בהתאם להחלטות הממשלה בנוגע להפעלתה, והדבר פוגע בתפקודה ובתכלית שלשמה הוקמה היחידה - התמודדות מערכתית עם תופעת הבנייה הבלתי חוקית ו עם תופעת הפלישה למקרקעי ישראל.	983
רשות מקרקעי ישראל . כריית חול בראשון לציון - רשות מקרקעי ישראל ההרשאה של מפקח א' מינואר 2009 ניתנה אפוא בחוסר סמכות בהיעדר עסקת הרשאה עם רמ"י. כמו כן , בהרשאה שניתנה כלל לא צוינה כמות העפר שיפונה מהמתחם, וכאמור, לא היה אפשר להסתמך בעניין זה על מפת המדידה שמסרה החברה לרמ"י. זאת ועוד, ההרשאה של רמ"יניתנה למרות ה עובדה שבאותו זמן חשפה העירייה כי במתחם נכרה חול שלא כדין במשך זמן רב (כשנה), כפי שיפורט בהמשך. כרייה זו לא נחשפה בסיור פיקוח שעשה מפקח א' לפני מתן ההרשאה. מהאמור לעיל עולה כי בשבע השנים הללו לא וידאו ארבעה מפקחים שפעלו במתחם, שני מנהלים של אותם מפקחים וגורמים בכירים במחוז המרכז דאז של רמ"י (כיום - מרחב עסקי מרכז-תל אביב) שהחברה עובדת במתחם עבור חבר ת הרכבת, ולא בדקו אם אין בפעילותה של החברה במתחם משום פלישה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את תפקודם של כל בעלי התפקידים הנוגעים בדבר במרחב העסקי מרכז -תל אביב, ובכללם חברי ועדת העסקאות המחוזית דאז (מרחבית כיום), בעניין זה. על רמ"י לבחון לאלתר דרכים למניעת הישנותו של מצב דומה בעסקאות אחרות. הועלה כי כבר בדצמבר 2008 פנו גורמים שונים לעירייה בשתי הזדמנויות .והתריעו כי בסמוך למתחם מתבצעת כריית חול בלתי חוקית ורחבת היקף .במשך יותר משנה. הגורמים ציינו כי הכרייה גרמה להיווצרות בור ענק .ולפגיעות סביבתיות אחרות. באותו חודש הגיע מפקח של העירייה למתחם .ואימת את ביצוע הכרייה הבלתי חוקית שבאה לידי ביטוי בבור עמוק, במקום .שיהיו במתחם רק ערמות של עודפי עפר מעל פני הקרקע הטבעית. המפקח .העריך כי החברה היא שביצעה את הכרייה הבלתי חוקית, ובעקבות כך הוציא .לה צו הפסקה מינהלי לכלל פעולותיה, לרבות אלה שביצעה במתחם על פי .ההיתר. התברר כיעל פי תכנית מדידה מ ינואר 2009 שהזמינה החברה והעבירה לרמ"י, נפח עודפי העפר שהיה עליה לפנות הסתכם ב- 38,165 .מ"קואולם מפת המדידה של החברה לא כללה את ציון הגבהים של פני הקרקע כאמת מי דה לחישוב של פגיעה אפשרית במפלסים הקיימים וכרייה לעתיד לבוא, ובהיעדר ציון הגבהים לא ברור מה היה הבסיס לחישוב נפח העפר שיש לפנות מהמתחם. הדיוניםהרבים בוועדה המקומית שיקפו חשש מכריית חול בלתי חוקית שתתווסף לטיפול בעודפי העפר במתחם. זאת, מאחר שבמתחם יש כמויות גדולות של חול באיכות גבוהה שערכו רב, ומאחר שהחברה נחשדה כבר בינואר 2009 בביצוע כרייה בלתי חוקית במתחם. ואולם, הוועדה המקומית אשר אישרה את היתר הבנייה לא דרשה מהחברה לצרף את הסכמת רמ"י, כבעלת הנכס (הקרקע), כמתחייב מתקנות התכנון והבנייה 19 , ומשום כך לא היה היתר הבנייה תקף. נוסף על כך, היתר הבנייה ניתן לעבודות חפירה, כרייה וחציבה וגם להוצאת עודפי עפר מחפירת תוואי הרכבת. הוועדה המקומית לא נימקה מדוע הגדירה את העבודות גם כ"כרייה וח ציבה", ללא כל תיאום עם רמ"י ועם המפקח על המכרות, אף שיש לכך משמעות לגבי פעילות החברה במתחם מצד אחד ולגבי התמלוגים שתקבל המדינה מנכסיה מצד אחר. בעקבות השיהוי במתן היתר הבנייה, החליט בינואר 2010 הממונה המחוזי דאז, על דעת עצמו, להאריך את ההרשאה של החברה לפעול במתחם עד אוגוסט 2010 . על פי נוהלי רמ"י, החלטה על הארכת הרשאה אמורה להיעשות בידי ועדת העסקאות המחוזית, ועל כן החלטתו העצמאית של הממונה המחוזי דאז נעשתה גם היא בחוסר סמכות. נוסף על כך ההרשאה מצביעה על חוסר תיאום עם העירייה, שכאמור נתנה לחברה היתר בנייה בסוף ספטמבר 2009.	רמ"י הוסיפה בתשובתה כי בנפת ראשון לציון בוצעו חילופי מפקחים בתכיפות רבה מדי וללא חפיפה הולמת כנדרש, דבר שהקשה על המפקחים להכיר את הנפה; חלק מהמפקחים העידו על עצמם שלא הכירו את תחום הטיפול בעודפי עפר, ולכן ביצעו רק את ההנחיות של הממונה עליהם; המפקחים לא זיהו נכונה את החריגות מההרשאות שניתנו; המפקח שהיה צריך להכין תביעה משפטית נגד החברה לא עשה זאת ולא עדכן על כך את הממונה עליו; וכי עד למועד תשובת רמ"י, אוקטובר 2015 , לא ניתנה התייחסות נכונה של המפקחים ומנהלם להכנת התיק המשפטי בעניין פעילות החברה במתחם, והדבר גרם לעיכובים בהכנת התיק. התוצאה של כל אלה: כשלים בניהול ובתפקוד של מחוז המרכז דאז ומרחב השמירה מרכז-תל אביב דהיום שבאו לידי ביטוי באי -עצירת העבודה, אי -הגשת תלונות למשטרה, אי-סילוק המחזיק מה שטח ואי-הגשת תביעה.	984

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.