Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
משרד המשפטים . הטיפול בענייני ירושות וצוואות - האפוטרופוס הכללי : מענה טלפוני בשנים 2014 -2012 הצטברועשרות תלונות במשרד .מבקר המדינה ובמשרד המשפטים על היעדר מוחלט של מענה טלפוני, או על .מענה טלפוני גרוע, בלשכות הרשם בכלל ובלשכת הרשם בתל אביב בפרט. יש לציין לחיוב את הפעולות שעשה האפוטרופוס הכללי לשיפור השירות לציבור בתחום המענה הטלפוני. משרד מבקר המדינה סבור שעל האפוטרופוס לקיים סקרי שביעות רצון כדי לוודא שהמערכת אכן משיגה את מטרתה ומביאה לידי שיפור בשירות זה הניתן לציבור. טופסי הבקשה לצו ירושה ולצו קיום צוואה מורכבים וחלק מההסברים למילוים אינם ברורים. בבדיקה אקראית של בקשות, שערך משרד מבקר המדינה, נמצאו טעויות במילוי הטפסים שגרמו גם הן להתארכות הטיפול בבקשה. קיימת סבירות גבוהה שהבהרות בטופס יקלו על הציבור למלא אותו ויתרמו לייעול התהליך ולפישוטו. יוצא אפוא שהשירות בבתי הדין הדתיים בכל הנוגע לתשלום אגרות אינו ניתן באופן מלא. בביקורת נמצא כי חלק מלשכות הרשם מקפידות על קבלת תעודת פטירה מקורית וחלק מהן מסתפקות בהעתק ממנה. הביקורת העלתה כי בכל לשכות הרשם הבקשה להוכחת צוואה מוגשת ללשכת הרשם ומשם היא מועברת לבית המשפט, למעט ב לשכת הרשם בחיפה בה יש להגיש את הבקשה ישירות לבית המשפט. חוסר אחידות בעניין זה ע לול ליצור מצג מטעה כלפי מי שאינו מודע לשוני בין לשכות הרשם, והוא עשוי להסיק שאם לא צוינו הסתלקויות בצו ירושה אזי לא היו כאלה. המצב המתואר מלמד כי התנהלותן של לשכות הרשם לענייני ירושה בכל הנוגע לטיפול בבקשות אינה אחידה וקיימים פערים מהותיים בסדרי עבודתן, הפוגעים באיכות השירות הניתן לציבור ועלולים לפגוע בעיקרון השוויון בין מגישי הבקשות. מצב זה עלול גם לגרום לתקלות וטעויות, בייחוד אצל מייצגים המטפלים בכמה תיקים בלשכות שונות. .משרד מבקר המדינה מעיר לבתי הדין הרבניים כי היעדרו של תהליך התקשרות תקין לצורך פרסום בעיתונים הביא לידי כך שבשנים 2014 -2012 התפרסמו יותר מ - 70% מההודעות רק בשני עיתונים מתוך העיתונים של המגזרים האמורים. זאת ועוד, אף שתקנות הירושה קובעות כי יש לפרסם את דבר הגשת הבקשה בעיתון יומי, חלק מבתי הדין הרבני ים מפרסמים את הבקשות גם בעיתון ג המתפרסם רק בסוף שבוע ולא מדי יום.	הועלה כי התעריף בעבור פרסום בעיתון של בקשה שהוגשה לבתי הדין הרבניים גבוה בכ - 80% מתעריף הפרסום ברשם לענייני ירושה (ראו להלן בפרק "היעדר אחידות בגביית אגרות"). תהליך התקשרות תקין עשוי היה להוביל להוזלה ניכרת בעלויות הפרסום.	985
המשרד לשירותי דת . סוגיות הנוגעות לשנת השמיטה התשע_ה - משרד לשירותי דת בביקורת עלה שממועד הקמתה של ועדת השמיטה בשנת 2010 ועד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015 , היא התכנסה שלוש פעמים בלבד. בדיונים גיבשה הוועדה הצעה לתכנית תקציב לשנת השמיטה התשע"ה, אולם לדיונים אלו לא היה המשך. עוד עלה כי בתקופה האמורה הכינה ועדת השמיטה דוח מסכם על פעילותה בשנת 2012 בלבד, ולא בכל שנה משנות פעילותה כנדרש בחוק. זאת ועוד, הדוח לשנת 2012 .לא הוגש לוועדת הכלכלה של הכנסת כנדרש בשל כל אלה נמנע מהכנסת להתעדכן בעוד מועד בדבר תהליך ההיערכות לשנת השמיטה ולמלא את תפקידה כמפקח על פעולות הרשות המבצעת. פעילותה המצומצמת של ועדת השמיטה לא תאמה את מטרות הקמתה על פי החוק בכל הנוגע להיערכות מוקדמת לקראת שנות שמיטה בעתיד, לרבות בנוגע לקידום פעילות מחקר בתחום החקלאות ובתחום ההלכה. זאת ועוד, בשנת השמיטה העלו דוחות הפיקוח מטעם מינהלת השמיטה סוגיות עקרוניות וסוגיות בעלות היבטים הלכתיים שנדרש שוועדת השמיטה תנקוט עמדה בעניינן ותעביר את המלצותיה, כנדרש בחוק, להכרעת הרה"ר. אולם הדבר לא נעשה. נמסר למבקר המדינה שוועדת השמיטה ההלכתית התכנסה פעמים אחדות ודנה בבעיות שהעלתה מינהלת השמיטה בפעילות הפיקוח שלה, אולם לא נמצאו מסמכים המתעדים את הישיבות האמורות מלבד אחת. לפי תשובות המשרד לשירותי דת למשרד מבקר המדינה, בשנת השמיטה קיימה מינהלת השמיטה שיחות עם רבני ועדת השמיטה ההלכתית לצורך קבלת ה חלטות שקשורות לסוגיות הלכתיות בנושא פעילות הפיקוח בשטח. יצוין כי שיחות אלו לא תועדו וכי לא הופצו בעקבותיהן הנחיות, אף שלפי תשובות המשרד התקבלו בהן החלטות שהשפיעו על אופן והיקף הפיקוח (ראו להלן). משרד מבקר המדינה העיר לרה"ר כי אף שמועד שנת השמיטה ידוע מראש, רק בתחילת שנת השמיטה היא גיבשה הנחיות הלכתיות המחייבות את החקלאים והמשווקים של תוצרת חקלאית לקבל "היתר שיווק". העיכוב בקביעת הדרישות ההלכתיות כאמור פגם ביכולת הפיקוח של מינהלת השמיטה. העיכוב השפיע גם על יכולתו של המשרד לשירותי דת לאמוד בעוד מועד את התקציב הדרוש לו לביצוע הפעולות הנדרשות בשנת השמיטה ולפיקוח על מילוי הנחיותיו. על הרה"ר לפעול בעוד מועד כדי שלקראת שנת השמיטה הבאה יהיו בידיה הנחיות הלכתיות על בסיס הידע שנצבר בשנות השמיטה הקודמות. אף על פי כן, מועצת הרה"ר הותירה את מינויו של הרב יוסף על כנו, ולצדו מונו שני רבנים פוסקים נוספים. מועצת הרה "ר לא נימקה את החלטתה למנות בין שלושת הרבנים את הרב יוסף בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לרה"ר, שלפיה יש במינוי משום פגם משפטי בשל חשש לניגוד עניינים. בשל העיכוב באישור התמיכות לא היה אפשר לבדוק את נוכחות החקלאים במוסדות הלימוד בחודשים הראשונים של שנת השמיטה כדי לבדוק אם המוסדות והתלמידים עומ דים באמות המידה שנקבעו. רק בחודשים פברואר -מרץ 2015 , ,כחמישה חודשים אחרי תחילת שנת השמיטה וכחודשיים לאחר אישור התמיכות עשה המשרד ביקורות פתע במוסדות הלימוד שאושרה להם תמיכה. מהביקורות עלה שמוסדות אלו לא הקפידו לקיים את הדרישות שקבע המשרד כתנאי לתמיכה, לרבות בכל הנוגע להיקף הפעילות ולמספר המשתתפים. כך למשל, בביקורת פתע שערך המשרד בפברואר 2015 נמצא כי ב-13 מוסדות לימוד לא התקיימה פעילות לימוד כלל, וכי ב -14 מוסדות היה מספר המשתתפים קטן - שלושה עד שמונה תלמידים - במקום 15 .תלמידים לפחות, כנדרש ממונה שמיטה לא סיכם את הנתונים הכלולים בדיווחים החודשיים ולא ניתח אותם כדי לוודא שהתמורה ששולמה למינהלת השמיטה תואמת את שיעור עמידתה במחויבויותיה. מסקירת הדיווחים החודשיים על ביקוריהם של מפקחי מינהלת השמיטה בשלושת השווקים הסיטונאיים בחודשים נובמבר 2014 - יולי 2015 עולה שתדירות הביקורים ומשכם לא התאימו לדרישות המשרד לשירותי דת. בתקופה זו ביקרה מינהלת השמיטה 85 פעמים בלבד בשווקים הסיטונאיים אף שהיה עלי ה לבקר בהם 112 ( פעמים 76% .)59 ( מהביקורים 69% ) ארכו פחות מן הנדרש- ארבע שעות. המשרד לשירותי דת לא התאים את התמורה ששילם לחברה א לשיעור הביצוע של ביקורי הפיקוח בשווקים הסיטונאיים ושילם לה תמורה מלאה תמורת פיקוח חלקי בלבד. לפי חישובי משרד מבקר המדינה שולם לחברה א תשלום יתר בסך 16,200 .ש"ח בעבור הפיקוח בשווקים הסיטונאיים הדיווחים החודשיים של מינהלת השמיטה לא כללו מידע על הביקורות שנערכו בשווקים המקומיים, וממילא לא דווח על תוצאותיהן. מכאן שאי- אפשר לדעת אם נערכו ביקורות בשווקים המקומיים, באיזו תדירות, ואם התאימו לדרישות. יוצא אפוא שהמשרד לשירותי דת שילם את מלוא התשלום עבור ביקורי הפיקוח בשווקים המקומיים בלא שווידא שהעבודה נעשתה על פי דרישותיו המפורטות.	רק באוגוסט 2015 עשה המשרד לשירותי דת ביקורת שנייה במוסדות הלימוד כדי לעקוב אחר מידת עמידתם בדרישות המשרד. מדיווחי המשרד לשירותי דת עולה כי במועד זה, דהיינו בסוף שנת השמיטה, הוא החל לשלם תמיכות למוסדות שקיימו מסגרות לימוד בעבור חלקה הראשון של שנת השמיטה (שנת 2014.)	986
משרד התיירות . הזמנת אורחים מחו_ל והטיפול בהם - משרד התיירות לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת שמשר ד התיירות יוכל להחליט מאילו מדינות פוטנציאליות נכון להביא אורחים ואילו אורחים להזמין, עליו לגבש תכנית מפורטת בנושא שתהיה מבוססת על ראייה רחבה וארוכת טווח של צורכי המדינה ועל הפוטנציאל הגלום באותן מדינות וידע מפורט ועדכני אשר ליכולתם של האורחים לתרום לקידום הפעילות התיירותית. כמו כן על המשרד לבחון כיצד ניתן להגדיל את מספר האורחים שיוזמנו ממדינות שבהן יש פוטנציאל להגדלת התיירות מהן. על לשכות המשרד בחו"ל לגבש רשימות של אורחים פוטנציאליים ממדינות רלוונטיות, לעדכנן באופן שוטף, ולהעבירן מפעם לפעם לדסק במשרד התיירות הממונה על מדינות אלה, כדי שהוא יבחר מהן את האורחים המתאימים בהתבסס על מדיניות שיתווה בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות לבחון - בתיאום עם לשכות המשרד השונות בחו"ל - את שינויי המגמות העולים כאמור מהנתונים בעניין התפלגות האורחים, כגון יריד ה במספר האורחים ובשיעורם מתוך סך כל האורחים והסיבות לשינויי מגמות אלה. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה הועלו כמה מקרים שבהם לא קיים אגף האירוח את הנוהל האמור. כך לדוגמה, ביוני 2014 פנה בכתב הממונה על הכספים והתשלומים באגף החשבות במשרד (להלן - הממונה על התשלומים)20 למנהל אגף עובד אגף [ האירוח דאז ולגורמים נוספים במשרד וציין כי "היום... הגיע אלי ... עם... שוברים לחתימה לסיור שמתחיל היום. בנוהל אישור לשיגור ]האירוח ... 'בקשת האירוח תוגש לפחות ]נקבע כי[ אורחים6 ...'שבועות לפני מועד האירוח 'מועד הגשת הצעת האירוח לא יעלה ע ל 7 ...'ימים מיום קבלת אישור הבקשה 'במקביל לגיבוש הצעת האירוח, אגף אירוח יכין תוכנית אירוח ראשונית הכוללת אומדן כספי ויגיש לאישור החשב'. ע"פ הנוהל הזה לא פעלתם בהתאם, ומבחינת שלא לפגוע בפעילות השוטפת שלכם בפרט ושל המשרד בכלל, ]על מנת[ החשבות חתמתי ע"ג האומ דן... והשוברים... אבקשך להימנע ממקרים אלה, ולדאוג לכך שהנוהל שלכם יתקיים כלשונו" (ההדגשות אינן במקור). לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף האירוח להקפיד לפעול על פי כל המתחייב מהנוהל האמור ולנקוט את הצעדים הדרושים כדי שמסמכי האירוח יוגשו כנדרש לאגף החשבות במשרד לפחות שבעה ימים לפני מועד האירוח. על המשרד לשקול קביעת נוהל מיוחד למצבים חריגים, ולקבוע לגבי מקרים אלו הסדרים מתאימים לביצוע הליכי הבחינה, האישור והבקרה הדרושים עד לתחילת הביקור. כמו כן על המשרד לוודא כי השימוש בנוהל המיוחד אכן ייעשה אך ורק במקרים המתאימים כאשר נמצא כי קיים צורך של ממש בקיום הליך אישור חפוז, וכי צורך זה יוגדר בנוהל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי גם אם ביצוע נוהל אירוח דורש התאמת תיק אירוח למעמדם וסוגם של האורחים באופן פרטני, וגם אם משרד התיירות נתקל בקושי להגדיר את תנאי המכרז ודרישותיו, עדיין ניתן לנסח מכרזים באופן מורכב שייתן מענה לקשיים אלה. בכל מקרה, על פי החוק והתקנות נדרש לקיים מכרז פומבי כל עוד לא סווגה ההתקשרות לפי אחד הפטורים או לפי אחת התקנות המאפשרות התקשרות בדרכים חלופיות. הביקורת העלתה כי מינהל השיווק לא פעל במהלך השנים על פי תכנית אב תיירותית מקיפה ורב-שנתית הקובעת, בין היתר, מדיניות לגבי אופן איתורם של האורחים ושל המדינות שבהן כדאי להשקיע את מרב המאמצים כדי לקדם את התיירות מהן לארץ. רק בפברואר 2015 גיבשמינהל השיווק מסמך שכותרתו "אסטרטגיה שיווקית רב שנתית" הכולל אסטרטגיה שיווקית של התיירות ובה גם צוין נושא האירוח, שממנו תיגזר תכנית העבודה השנתית של מינהל השיווק שתקבע מטרות, יעדים, משימות ביצוע ומדידת התוצרים. משרד מבקר המדינה העלה כי למעט בעניין רכישת שירותי ההסעה, אגף האירוח לא התקשר עם הספקים במכרז פומבי כנדרש בחוק חובת המכרזים, תקנותיו והוראות תכ"ם. התקשרויות המשרד עם הספקים אף לא נכנסו בגדר אחד הפטורים ממכרז המפורטים בתקנות (כאשר דובר בהתקשרות בסכום העולה על 50,000 ש"ח), ולא עמדו בתנאים הקבועים בתקנות המאפשרים התקשרות בנסיבות מסוימות שלא במכרז פומבי. בדיקת הפרוטוקולים של ועדת המכרזים של משרד התיירות לשנים 2014 -2013 העלתה כי אגף האירוח לא פרסם שום מכרז לבחירת ספקים (בתי מלון, מסעדות ומורי דרך). במקום זאת, נמצא כי האגף פעל על פי רשימות ספקים שניהל בעצמו. כך למשל הוא גיבש בשנת 2014 רשימה של 105 בתי מלון במקומות שונים בארץ; ברשימה פורטו תעריפיו של כל בית מלון לפי הרכב החדר, מספר הארוחות ועלות האירוח. באותה שנה גיבש האגף גם רשימה של 89 מסעדות במקומות שונים בארץ; בשנת 2015 כללה רשימה זו 71 מסעדות. זאת ועוד, לכל מתאם אירוח יש רשימת מורי דרך פרטית שיצר לעצמו באופן אישי ועל פי ניסיונו. בפועל, מתאמי האירוח פנו לספקים מתוך הרשימות האמורות והתקשרו עמם, אף שהתקשרויות אלה לא עמדו בתנאים המאפשרים רשימת מציעים והתקשרות עמם ללא מכרז פומבי. בכמה דיונים פנימיים שהתקיימו במשרד בהשתתפות המנכ"ל הקודם והמנכ"ל הנוכחי מינואר 2012 עלה נושא הקמת רשימות ספקים לאגף האירוח (מאגר ספקים), אולם דיונים אלה לא הביאו לעשייה, ועד אוגוסט 2015 לא הוקמו רשימות התואמות את הוראות הדין, כפי שיתואר להלן: בדיקה שביצע משרד מבקר המדינה בספטמבר 2015 העלתה כי טרם הוצא קול קורא כאמור.	.מהנתונים עולה כי בסך הכול בשנים 2014 -2011 הזמינו משרדים אלה 3,305 אורחים ו-205 משלחות, ועלות הזמנתם הכוללת הייתה כ- 28.72 .מיליון ש"ח	987
משרד התיירות . הפיתוח והתחזוקה של אתר מופע המים בכינרת - משרד התיירות הביקורת העלתה כי הדיווח של המנכ"ל לא היה מדויק: מספר הזמנת העבודה שצוין בטופס הנלווה מתייחס להזמנת עבודה בסך 3 מיליון ש"ח ל"פיתוח המתחם התיירותי בטבריה", שניתנה לחמ"ת כשלוש שנים קודם לכן ולא הייתה קשורה כלל לפרויקט המזרקה. לא נמצאו מסמכים המעידים כי חמ"ת פנתה למשרד התיירות וביקשה מראש את אישורו להשתמש בכספים שהקצה לה בהזמנת העבודה האמורה למימון חריג של העבודות לשיקום המזרקה. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה כי ממכתבו של המנכ"ל לשעבר עולה כי היא לא נערכה כראוי לתהליך המורכב של חילוץ המזרקה מהכינרת ולפעולות ההמשך שיש לבצע לאחר מכן, ובכלל זה לא עמדה על כך שכל החלק ים של המזרקה שנמשו מהמים יאופסנו במקום בטוח ושמור ויירשמו באופן מסודר עד לבחינת כשירותם. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה ולמנכ"ל העירייה לשעבר כי מחוות הדעת ההנדסית שנמסרה לחמ"ת ומהצעת המחיר שהגיש הקבלן עולה כי סילוק הפסולת בכלל והמשאבות בפרט נעשה ללא תיאום עם נציגי הקבלן וחמ"ת, וגם בלי שגורם מוסמך כלשהו ביצע בדיקה של תקינותן ושוויין. בהיעדר תיאום ובהיעדר רישום בעניין ביצועה של בדיקה והערכה לא ניתן לדעת אם המשאבות של המזרקה, שעלותן כאמור ניכרת, ושפונו ככל הנראה כפסולת, אכן היו פסולת או שעדיין היה ניתן להשתמש בהן, ויש לראות זאת בחומרה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות להנחות את חמ"ת לכלול בהסכמים שהיא חותמת עם רשויות מקומיות בעניין פיתוח אתרי תיירות סעיף המחייב אותן לקבל את אישורה לפינוי או למכירה של ציוד הקשור בפיתוח תשתיות תיירות שמימן משרד התיירות. מופע המים בכינרת ה יה פרויקט תיירותי חשוב ושימש פרויקט דגל של משרד התיירות ועיריית טבריה בעיר. המופע זכה להצלחה רבה, והיה אמור לתרום תרומה של ממש לקידומה של העיר מבחינה תיירותית וכלכלית. הפסקתו לאחר פרק זמן של מעט יותר משנתיים בלבד, בשל נסיבות שאותן צפו גורמים המעורבים בפרויקט - חמ"ת ועיריית טבריה - חודשים רבים לפני התרחשותן, היא כישלון של גורמים אלה וכן של משרד התיירות, שמימן את הפרויקט. מהממצאים שפורטו בפרק זה עולה כי לו נתנו חמ"ת ועיריית טבריה את דעתן לכתחילה על העובדה שהייתה ידועה להם, ולפיה מפלס הכינרת עשוי להשתנות, ועל ההכרח שעולה מכך להתאים את גובה המזרקה לשינויים במפלס - יש להניח שהיה ניתן להיערך לכך עוד בשלב תכנון הפרויקט והחתימה על ההתקשרויות לביצועו, ובכך למנוע את הכישלון או למצער לצמצמו. הביקורת העלתה כי עיריית טבריה חתמה על ההסכם האמור עם הקבלן לפני שווידאה שיש בידה כל המקורות הכספיים הנדרשים לקיומו - רק כחודש לאחר שנחתם ההסכם עם הקבלן פנתה העירייה למשרד הפנים וביקשה ממנו סיוע בסך 850,000 ( ש"ח, ואת היתר 750,000 ש"ח) ציפתה לקבל מחמ"ת על סמך התחייבותה בהסכם מינואר 2013 ; כאמור, לדעת חמ"ת התחייבות זו אינה בתוקף. עוד העלתה הביקורת כי העירייה חתמה על ההסכם לביצוע פעולות החילוץ והקיבוע, אף שלא ידעה במועד חתימת ההסכם מהו היקף הנזקים שנגרמו למזרקה, אילו פעולות נוספות יהיה צריך לבצע כדי לחדש את המופע, והאם יש מקורות ודאיים למימון פעולות אלה (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, היה על עיריית טבריה לחתום בשלב הראשון על הסכם עם הקבלן לחילוץ המזרקה מהמים, גרירתה למעגן ובדיקת היקף הנזקים שנגרמו לה. כך הייתה העירייה יכולה להעריך כראוי את עלות תיקון הנזקים ואת עלות חידוש המופע ולבדוק אם מצויים בידיה הכספים הנדרשים למימון פעולות אלה - ובהתאם לכך להחליט אם יש מקום להתקשר עם הקבלן לצורך החזרת המזרקה לכינרת וקיבועה. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי ככלל, על פי סדרי מינהל תקין אין לקבל אישורים בעל פה לביצוע התחייבויות כספיות. בעניין זה יצוין כי מי שכיהן כסמנכ"ל פיתוח ותשתיות במשרד התיירות בתק ופה האמורה מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2015 כי "אינו זוכר אישור תקציבי לנושא וממילא אישורים מעין אלו מונפקים בפרוטוקול ובהזמנת עבודה". חמ"ת התחייבה אפוא לממן את העבודה לשיקום המזרקה, בלי שניתן לה אישור של משרד התיירות כנדרש. יצוין כי בדיון האמור בדירקטורי ון חמ"ת העירו חלק מחבריו כי "עניין העברת הכסף לשיקום המזרקה היה צריך לבוא לאישור הדירקטוריון בזמן אמת ולא כדיווח בדיעבד", וכן הוצע, על דעת המנכ"ל, כי היה מעורב... ]י["סוגיות חריגות מעין אלו יובאו בפני הדירקטוריון על מנת ש יותר בהוצאות החריגות של החברה" . עוד העלתה הביקורת כי גם לאחר שנחתם ההסכם ל"העברת מופע הלילה למושב קבע" לא ידע משרד התיירות על ההתחייבות הבלתי תקינה שקיבלה עליה חמ"ת בהסכם זה, שכן חמ"ת לא דיווחה לו על כך וגם לא מסרה לו כנדרש העתק מההסכם19 . משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית טבריה כי מאחר שהפרויקט ל"העברת מופע הלילה למושב קבע" היה אמור להיות ממומן מכספי משרד התיירות, היה עליה לפנות אליו בעניין זה קודם שהתקשרה עם חמ"ת לביצוע הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי היא לא הייתה מוסמכת להתחייב לבצע באמצעות צד שלישי עבודות במימון משרד התיירות, ללא ידיע תו ואישורו בעוד מועד, וכי התחייבותה זו מנוגדת לכללים מפורשים של משרד התיירות. כמו כן לא תקין, כפי שציינו חברי דירקטוריון חמ"ת, שהנהלת חמ"ת תתחייב ללא אישור הדירקטוריון לממן באופן חריג פרויקטים שהחברה אינה נוהגת לממן. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות לברר ביסודיות את הנושא עם חמ"ת, לבחון אם פעולות בלתי תקינות אלה היו חד-פעמיות ולנקוט את כל הצעדים המתחייבים על מנת שהן לא יישנו. הביקורת העלתה כי אף שהחורף עמד בפתח ומפלס הכינרת היה עלול לעלות ולסכן את שלמות המזרקה ואת המערכות השונות שעליה, ולמרות אזהרותיו החוזרות ונשנות של הקבלן בעניין זה - רק בעיצומו של החורף, באמצע ינואר 2013 , כשלושה חודשים לאחר גיבוש הפתרון האמור וכאשר תחתית המזרקה כבר נגעה במי הכינרת, חתמו חמ"ת והעירייה על הסכם לביצוע פרויקט משותף ל"העברת מופע הלילה למושב קבע", ובו נקבע כי חמ"ת תממן את עלות העברת המזרקה למקומה הקבוע בסך 750,000 ש"ח18 . לאחר כמה ימים חתמה העירייה על חוזה התקשרות עם הקבלן על פי הצעת המחיר לביצוע העבודה שהגיש לה, שלפיה יסתיימו העבודות "בפרק זמן מוערך של 35 ."יום... בכפוף למזג אוויר ובעיות תוך כדי ביצוע הקמת המערכת להגבהת המזרקה נמשכה כחודשיים. ב - 8.3.13 , יומיים לפני ביצוע פעולת ההגבהה עצמה, וכאשר, לדברי המהנדס הימי, כבר הייתה תחתית המז רקה שקועה במים - התחוללה סערה גדולה בכ ינרת, דבר שגרם לעלייה נוספת של מפלס המים ולטביעתה של המזרקה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אילו הוסדר עניין הגבהת המזרקה בעוד מועד בהסכם ההתקשרות ובהסכם התחזוקה, ייתכן שהיה ניתן למנוע את טביעת המזרקה. גם בהיעדר הסכמים ייתכן שהיה אפשר למנוע את הטביעה, אילו נוכח החשש המידי לעליית המפלס היו העירייה וחמ"ת, בתיאום עם משרד התיירות, מבצעות בדחיפות ובלא עיכובים מיותרים חודשים רבים מוקדם יותר את הפעולות להגבהת המזרקה; זאת, גם מבלי להתייחס לשאלה מי הגורם שאמור היה לשאת בעלויות של פעול ות אלה. ואולם חמ"ת ועיריית טבריה התמהמהו בטיפול בבעיה זמן רב ללא הצדקה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות וחמ"ת להפיק בהקדם את הלקחים ממקרה זה ולהקפיד שבהסכמים לביצוע ולתחזוקה של פרויקטים תיירותיים הממומנים על ידי משרד התיירות ומבוצעים על ידי חמ"ת יעוגנו במפורש כל הפעולות וההיבטים הדרושים, ובכלל זה ייקבע מי האחראי לביצוע הפרויקטים על כל מרכיביהם ומי יישא בעלות הביצוע והתחזוקה. ראוי שגם עיריית טבריה תפיק את הלקחים מהכשלים בביצוע הפרויקט ותקפיד שבהסכמי התקשרות שונים שעליהם היא חותמת, לרבות הסכמים לביצוע פרויקטים ותחזוקתם, יעוגנו במפורש החובות והזכויות של כל הצדדים להתקשרות. הביקורת העלתה כי בספטמבר 2015 , יותר משנתיים וחצי לאחר טביעת המזרקה, עדיין לא קיבל משרד התיירות החלטה בעניין עתידו של הפרויקט, בין היתר בשל רצונו לפתור תחילה את בעיית התחזוקה הירודה של אתרי התיירות בטבריה, ועקב כך גם לא נעשה עד מועד זה כל שימוש בסכום שהקצה משרד התיירות (3 מיליון ש"ח) לחידוש הפרויקט. הביקורת העלתה כי ועדת הרכש והבלאי של עיריית טבריה לא דנה כלל בסוגיית המשאבות של המזרקה, ולמותר לציין שגם לא החליטה מה ייעשה בהן. כמו כן, לא נמצאו בתיקי העירייה מסמכים המלמדים שהעירייה בדקה את נסיבות היעלמותן של המשאבות או מסמכים שמהם אפשר ללמוד על הגורם שהחליט מה ייעשה בהן, ויש לראות בכך ליקוי בתפקודה.	יצוין כי בהודעתו האמורה לא התייחס מנכ"ל חמ"ת כלל להתחייבות של החברה בהסכם שחתמה עם עיריית טבריה בינואר 2013 ,, לפני הטביעה להקצות 750,000 ש"ח להעברת המזרקה למקומה הקבוע, וגם לא הבהיר אם חמ"ת עדיין מתכוונת לשלם סכום זה לצורך שיקום המזרקה. יצוין כי לא נמצאו בחמ"ת מסמכים בעניין תשלום הסכום, מלבד מכתב ששלחה לעיריית טבריה בנובמבר 2013 בעניין החזרת חשבון לתשלום שמסרה לה העירייה. במכתב צוין כי החשבון לתשלום מוחזר בעקבות הודעה שמסרה החברה לעירייה בעל פה, לא בתוקף". ]להעברת המזרקה למקום קבע[ ולפיה "החוזה משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת כי מיד לאחר טביעת המזרקה היה עליה לקיים דיון עם משרד התיירות ולברר אתו אם בנסיבות העניין הוא מוכן להשתתף במימון הפעולות לשיקום המזרקה, ואם כן - אם הוא מאשר לה להקצות את הסכום שהיא התחייבה לו לשם העברת המזרקה למקומה הקבוע לביצוע הפעולות הדרושות לחילוץ המזרקה ושיקומה. כמו כן, מן הראוי היה שחמ"ת תבהיר לעירייה את החלטותיה בנידון בכתב ולא תסתפק בהודעות בעל פה.	988
משרד התיירות . הביקורת הפנימית במשרד התיירות - משרד התיירות בינואר 2015 הגיש המבקר הפנימי למנכ"ל, בעקבות פניית משרד מבקר המדינה, מסמך שהגדיר "תכנית עבודה 2015 ." הביקורת העלתה כי גם הצעת תכנית העבודה הזאת הייתה כללית, דלה ולא מפורטת ולא הבהירה את תתי-הנושאים שייבדקו במסגרת כל נושא; לא נקבעו בה לוחות זמנים לביצוע הבדיקה בנושאים השונים ולא צוין מה מהם יבוצע בפועל באותה שנה. גם בהצעת תכנית עבודה זו פורטו נושאים לבדיקה שחלקם כבר נכללו בהצעות תכניות העבודה לשנים קודמות אולם לא בוצעו בפועל. בביקורת נמצא כי משרד התיירות לא עשה סקר סיכונים כנדרש על פי הוראת תכ"ם האמורה וכי גם המבקר הפנימי לא הכין מסמך הערכת סיכונים. למותר לציין כי נוכח האמור כל הצעות תכניות הביקורת לשנים 2015 -2012 שהכין כאמור המבקר הפנימי לא התבססו על מסמכים אלה. אין מסמכים שאפשר ללמוד מהם שהמבקר הפנימי התריע לפני הנהלת המשרד בשנים האמורות לעיל על אי-ביצוע הסקר על פי הוראת תכ"ם או שדיווח כי גם הוא לא הכין מסמך הערכת סיכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התיירות להחיש את פעולותיו להכנת סקר סיכונים משרדי כנדרש על פי הוראות תכ"ם. עד שיעשה כן, רצוי שהמבקר הפנימי יכין מסמך הערכת סיכונים שישמש בסיס לגיבוש הצעת תכניות העבודה העתידיות של יחידת הביקורת הפנימית. בעת שמנכ"ל המשרד יבחן את הצעת תכנית העבודה השנתית של יחידת הביקורת הפנימית ויקבע אם לאשרה, ראוי כי הוא יוודא שהיא גובשה, בין היתר, בהתחשב בממצאי סקר הסיכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שיחידת הביקורת תוכל לעמוד ביעדים שנקבעו בתכנית העבודה השנתית שלה, על המבקר הפנימי להקפיד להגיש למנכ"ל את הצעת תכ נית הביקורת לשנת העבודה הבאה זמן סביר לפני תחילתה; זאת כדי שהליכי אישורה ועדכונה של התכנית, אם אכן יהיה צורך לעדכנה, יסתיימו עד סוף שנת העבודה הנוכחית. כדי להסדיר זאת, על המשרד לכלול בנוהל המשרדי בעניין הביקורת הפנימית, שהומלץ לקבעו 10, לוחות זמנים מחייבים ל הליכי הגיבוש והאישור של הצעת תכנית הביקורת השנתית של יחידת הביקורת הפנימית. מהממצאים שבפרק זה עולה כי הוראות חוק הביקורת הפנימית בכל הנוגע לגיבוש הצעות של תכניות עבודה שנתיות בתחום הביקורת הפנימית, להגשתן ולאישורן לא קוימו במשרד התיירות בשנים 2010 עדאוגוסט 2015 , וכי למעשה בכל השנים האלה לא הייתה למבקר הפנימי תכנית עבודה מאושרת. משרד מבקר המדינה מציין כי בהתחשב בהיקף כוח האדם ביחידת הביקורת - עובד אחד בלבד שהוא גם המבקר הפנימי - ספק אם יכלה היחידה לטפל בכל הנושאים שפורטו בתכניות העבודה האמורות שהגיש המבקר הפנימי. הועלה כי רוב הנושאים לבדיקה נרשמו באופן כללי ביותר ובלא לפרט את ההיבטים שייבדקו בכל נושא. כאמור, במסמך שהמבקר הפנימי הגדיר "תכנית עבודה לשנת 2013 " נרשמו רוב הנושאים לבדיקה שנכללו כבר במסמך שהמבקר הגדיר "תכנית עבודה לשנת 2012 ", והם אף נכתבו באותה מתכונת - ניסוחם היה כללי ביותר ולא פורטו ההיבטים שייבדקו בכל נושא. מהאמור עולה חשש כי המבקר הפנימי לא השקיע מחשבה בהכנת ההצעות של תכניות העבודה השנתיות האמורות של יחידת הביקורת הפנימית, וכי רוב הנושאים לביקורת שפורטו בתכנית העבודה לשנת 2012 הועתקו לתכנית העבודה לשנת 2013 . לא נמצאו אסמכתאות שאפשר ללמוד מהן כי המנכ"ל הקודם אישר את מסמכי תכניות העבודה האמו רות שהגיש המבקר הפנימי או שביקש לעדכנם. על כן ניתן להסיק כי ליחידת הביקורת לא הייתה למעשה תכנית עבודה מפורטת ומאושרת לשנים אלה. משרד מבקר המדינה מעיר למבקר הפנימי ולמנכ"ל דאז כי פעולותיהם בעניין הגשת הצעת תכניות העבודה של יחידת הביקורת לשנים 2013 -2010 ואישורן לא היו תקינות ולא עלו בקנה אחד עם חוק הביקורת הפנימית. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל הנוכחי כי לאחר שנוכח כי המבקר הפנימי לא יישם כנדרש את הערותיו בעניין מתכונת הגשת הצעת תכניות העבודה לשנים 2015 -2013 , היה עליו להנחותו מיד ובאופן ברור, כבר בתחילת המחצית השנייה של שנת 2013 , אילו נושאים מוגדרים הוא מציע למבקר הפנימי לבדוק בכל אחת מהשנים האמורות11 . עלהמבקר הפנימי היה לבקש ביזמתו מהמנכ"ל שיציע לו בשנים אלה נושאי ביקורת מוגדרים לביצוע. משנת 2010 עד אוגוסט 2015 לא הגיש המבקר הפנימי לשרים ולמנכ"לי משרד התיירות ולו דוח ביקורת סופי אחד המפרט את ממצאי בדיקותיו16 , כנדרש כאמור על פי חוק הביקורת; לא נמצא ו במשרד מסמכים שאפשר ללמוד מהם כי השרים שכיהנו בתקופה זו, סטס מיסז'ניקוב ועוזי לנדאו (להלן - השרים לשעבר) , והמנכ"ל הקודם מר נועז בר ניר התריעו על כך לפני המבקר הפנימי ונקטו צעדים כלשהם בעניין זה. ממסמכים שונים עולה כי רק ביולי 2013 , כחודשיים לאחר שנכנס לתפקידו המנכ"ל הנוכחי מר אמיר הלוי, החלה הנהלת המשרד לנקוט צעדים של ממש בעניין פעילותו הבלתי תקינה של המבקר הפנימי ואי-ביצועה של ביקורת פנימית נאותה במשרד (ראו להלן). יצוין כי גם בתקופתו של המנכ"ל הנוכחי לא השכילו המבקר הפנימי והמנכ"ל לשמור על מערכת יחסי עבודה נאותים. האווירה העכורה והחשדנות ההדדית בתקופה זו תרמה את חלקה למצבה העגום של הביקורת הפנימית במשרד. בדוח קודם של משרד מבקר המדינה 17 נאמר בעניין הגשת דוחות ביקורת שהושלמו כדלהלן: "נוסף על החובה החוקית החלה על המבקר הפנימי להגיש לשר הממונה על המשרד כל דוח ביקורת שלו, לדעת משרד מבקר המדינה, גם על השר הממונה על המשרד לדרוש מהמבקר הפנימי להמציא לו את דוחות הביקורת ולעיין בהם, כדי למלא את אחריותו המיניסטריאלית. נוסף על כך, תחזק הגשת הדוחות לשר את מעמדו של המבקר הפנימי במשרד". יצוין כי בביקורת הנוכחית לא נמצאה דרישה כזו בכתב של השרים לשעבר.	משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל המשרד כי הגשת תלונה לנש"ם נגד עובד של המשרד, בלא שהבסיס לתלונה ברור ומתועד כראוי כבר בשלב הגשתה, אינה תקינה, וכי הגשת תלונה לנש"ם ואי-ביצוע המלצותיה בעניין זה בתוך פרק זמן סביר גם הם אינם תקינים.	989
המועצה להשכלה גבוהה . המכינות הקדם-אקדמיות - הוועדה לתכנון ותקצוב (ות_ת) נמצא כי למל"ג ולוועדת התכנון והתקצוב אין תשתית ידע שתאפשר להן להיערך לקראת יישום הרפורמה: הן לא קבעו קווים מנחים להפעלת מערך המכינות; אין להן נתונים מעודכנים באשר למספר הלומדים במכינות, מאפייניהם האישיים, איכות ההוראה, מספר הכיתות וגודלן על פי פיזורן הגאוגרפי; הן לא קבעו תחזית באשר לצרכים העתידיים הנוגעים ללימודים הקדם-אקדמיים, ובכלל זה לא באו בדברים עם המוסדות להשכלה גבוהה על מנת לשמוע את עמדתם וצורכיהם; הן לא מיפו את הרכב הסגל במכינות הקיימות ולא גיבשו תכנית שתביא לעמידה בהמלצת הוועדות באשר להשכלת הסגל; הן לא גיבשו חלופות לפריסת המכינות; ואף לא הכינו כלים להתמודדות במשא ומתן מולן באשר להחלטות שיתקבלו. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף לחינוך מבוגרים על שלא קבע מועדים להגשת הדוחות, וכי הגשת הדוחות המסכמים במועדים כה מאוחרים פוגעת ביכולת הבקרה והפיקוח של המשרד אחר התפוקות של המכינות, ומקשה על הפקת לקחים, שעשויים להביא להתייעלות ו לאפקטיביות רבה יותר של המכינות בשנים הבאות. משרד מבקר המדינה מצא כי אף שהאגף לחינוך מבוגרים ּוועדת ההיגוי היו מודעים לליקויים בפעילותן של אותן מכינות, מבחינת אי-עמידתן בנהלים העוסקים במספר הלומדים, הם לא הסירו את הפיקוח ממכינות אלו, והמשיכו לאשר את פעילותן מבלי לנקוט צעדים לסגירתן. נמצא כי ועדות אלה לא הוקמו, וממילא טרם החלו לעבוד ולגבש את דרכי פעולתן לקראת יישום הרפורמה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך לפעול למציאת פתרון שיאפשר העברת הנתונים ישירות מאגף הבחינות למערכת הפיקוח של האגף לחינוך מבוגרים, ולחלופין לקדם פתרון המבוסס על הסתייעות גוף מקצועי אחר דוגמת הלמ"ס. פתרון כזה יאפשר ניתוח התפוקות של הפעלת המכינות - מהו שיעור מסיימי מסלולי הבגרות במכינות ומהם הישגיהם בבחינות. על יסוד זאת ובהתאם למדדי הצלחה שיופקו, ניתן יהיה להחליט מה נדרש לשנות על מנת לשפר את ביצועי המערכת ולנהל ולמצות טוב יותר את המשאבים שהוקצו. נמצא כי רק בדצמבר 2011 , כתשעה חודשים לאחר החלטת הממשלה וכארבעה חודשים לאחר המועד האחרון לגיבוש מערך ההפעלה הראשון, התכנס לראשונה צוות התיאום, ועד יוני 2013 התכנס פעמיים נוספות בלבד. ואולם, במפגשים אלו הצוות לא גיבש את מערך ההפעלה, האופן שבו יוטמע והשפעותיו הצפויות, וכן לא קבע תכנית עבודה ולא הגדיר את המשימות הנדרשות, יעדי הביניים ולוח הזמנים להשגתם. צוו ת התיאום גם לא הגיע להסכמות בנושא איגום המשאבים, כנדרש לקידום יישומה של הרפורמה. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף לחינוך מבוגרים כי בעצם הדבר שאינו מקיים את נהליו בנוגע למספר התלמידים במכינות הוא חוטא לתפקידו כמאסדר של מערך המכינות, האמור להבטיח שהן יפעלו במסגרת של כדאיות כלכלית. על האגף לחינוך מבוגרים לעקוב אחר עמידתן של המכינות בתנאים שהוא עצמו קבע ולאכוף את כלליו. אף ראוי שהמשרד יבחן את פעילות המכינות בראייה מערכתית כלל-ארצית על מנת לשקול דרכים להתייעלותן, אם מבחינת איחודן של מכינות קטנות ואם מבחינת תכניות הלימוד. המיזוג של מכינות קטנות עשוי להיות חיוני, שאם לא כן הן עלולות להיקלע לסיכוני יציבות ולסגירה, שיפגעו בסופו של דבר בתלמידים. בהיעדר תכנון להפעלת המכינות נוצרו עיוותים מבחינת פיזורן הגאוגרפי. כך למשל, עשר מהמכינות פועלות בירושלים, ואילו בין נתניה לגליל המערבי אין ולו מכינה אחת שבה ניתן ללמוד לקראת קבלה או שיפור של תעודת הבגרות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי פיזור לקוי של המכינות מצמצם את האפשרויות העומדות לפני חלק מהמעוניינים להירשם למכינה, פוגע ברמת השירות שמקבלים התלמידים, הנאלצים ללמוד במקום שאינו סמוך למקום מגוריהם, דבר שעלול להגביר את הנטל הכלכלי שהם נושאים בו.	לדעת משרד מבקר המדינה, מדובר בהיערכות לקויה ביותר של המל"ג-ות"ת לקראת רפורמה שעליה ידוע כבר שנים. התחלת יישום הרפורמה ללא היערכות מוקדמת צפויה להאריך עוד את הוצאתה לפועל, גם אם יגושרו כל הפערים בין הצדדים. על המל"ג מוטלת החובה לקדם את הרפורמה, ובמידת הצורך עליה לבקש משר החינוך ל בוא בדברים עם שר הביטחון ואף לשוב ולהעלות נושא זה לפני הממשלה.	990
המועצה להשכלה גבוהה . התקצוב וההפעלה של מעונות סטודנטים - הוועדה לתכנון ותקצוב (ות_ת) יוצא אם כן כי סדר העדיפות שקבעה הוות"ת לא בא לידי ביטוי בסדר הקמת המעונות, מאחר שהוות"ת לא ביססה אותו על תכנית סדורה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הוות"ת להכין תכנית כוללת למערך המעונות בראייה כלל -ארצית, ולקבוע את אמות המידה לנחיצות הקמתם ותקצובם לפי צרכים ומאפיינים של המוסדות6 . משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה העברית כי העובדה ששיעורי התפוסה המחויבים על פי ההסכם עם ועדת הקרנות לא השתנו ביחס להסכם עם היזם, מעלה חשש שהאוניברסיטה לא תצליח לעמוד בהם ותיאלץ לשאת בהפרשי ההכנסות. משרד מבקר המדינה מעיר לוות"ת כי לפי ממצאי בדיקתו לעתים חל שינוי של מאות שקלים בגובה שכר הדירה לשותף בחדר, בין שלב ההצעות לבין המחיר בפועל. למשל, המכללה האקדמית תל אביב-יפו הצהירה בשלב בחינת ההצעות על ידי הוות"ת כי שכר הדירה לשותף בחדר יהיה 1,250 ש"ח ובסטודיו 1,650 ש"ח, אולם בפוע ל שכר הדירה לשותף בחדר הוא 1,550 - 1,350 ש"ח ובסטודיו 2,100 -1,776 ש"ח; אוניברסיטת בר -אילן הצהירה בשלב בחינת ההצעות כי שכר דירה לשותף בחדר יהיה 1,500 -1,325 ,ש"ח אולם בפועל הוא 1,750 -1,520 ש"ח; ואוניברסיטת בן -גוריון בנגב הצהירה בשלב בחינת ההצעות כי שכר הדירה יהיה 1,000- 1,350 ש"ח, ולאחר בחינה מחודשת במאי 2015 ציינה כי יעמוד על 1,500 -1,200 .ש"ח נמצא שאמנם רמ"י קבעה למוסדות תעריף שכר דירה מרבי, אולם המוסדות קבעו תעריף גבוה הרבה יותר ממנו. אף על פי כן רמ"י לא נקטה צעדים כנגד אותם מוסדות, כפי שיפורט בדוגמאות להלן. עוד עלה כי אף שבאפריל 2012 החליטה הנהלת רמ"י לקבוע תעריף שכר דירה מרבי בכל הסכם, היא לא נהגה כך בהסכמיה עם שניים מהמוסדות: המכללה האקדמית כנרת ומכללת רופין. בזאת מנעה אפשרות לפקח על שכר הדירה שיקבעו. משרד מבקר המדינה מעיר למוסדות על שקבעו שכר דירה גבוה מזה שאישרה רמ"י בלי לקבל את אישורה לכך. כמו כן משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י על ש לא אכפ ה את התעריף שקבעה; בעקבות זאת שכר הדירה שמשלמים הסטודנטים אינו מביא לידי ביטוי את תקציבי הסיוע ו את ההטבות בנוגע לקרקע. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי כי הפעלת מעונות סטודנטים, שאחת מתכליותיה המרכזיות היא הנגשת הלימודים עבור אוכלוסיות שמתקשות לשאת בעלויות, תניב רווחים לאוניברסיטה באמצעות ועדת הקרנות שלה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת אוניברסיטת תל אביב כי בהתעלמה ממקום מגורי הסטודנט היא עש ויה שלא להגשים את תכלית המעונות - הנגשה של המוסדות האקדמיים לזקוקים להם. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לאוניברסיטה כי בתהליך הגרלת המעונות עליה לשקול גם את מצבו הסוציו -אקונומי של הסטודנט. יו"ר ועדת החינוך של ה כנסת שותף לדעה זו, ובישיבה במרץ 2012 ציין כי לא ייתכן שמצב סוציו -אקונומי איננו חלק מהקריטריונים לקבלת זכאות למעונות. דעה דומה הביעה הוות"ת בדיון בצורכי תושבי הפריפריה ב ספטמבר 2012 , שצוין בו כי נבצר מ צעירים בפריפריה ללמוד בערים הגדולות בגלל העלויות, ולכן יש חשיבות לזמינות המעונות בעיר. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהנהלת האוניברסיטה תשקול לבסס את אכלוס כל המעונות שבתחומה גם על קריטריונים המתעדפים שיקולים סוציו-אקונומיים. יש טעם לפגם בכך שהמעונות החדשים נפתחים לכול בהגרלה שוויונית, ללא העדפה לאף קבוצת אוכלוסייה, ואילו המעונות הישנים מיועדים למי שמתגורר הרחק מהאוניברסיטה שבעיר תל אביב יפו. הביקורת העלתה כי למרות החלטת מועצת מקרקעי ישראל מאוגוסט 2011 , הנהלת רמ"ילא קבעה מנגנוני פיקוח, בקרה או סנקציות וממילא לא התייעצה לשם כך עם המל"ג או עם הוות"ת, כנדרש מהחלטתה. בהמשך לכך, באפריל 2012 החליטה הנהלת רמ"י כי מוסד שתוקצה לו קרקע לבניית מעונות ידווח לרמ"י ול וות"ת ע ל אופן ביצוע המכרז , על ניהול המעונות ו על מחירי השכירות.	בביקורת נמצא כי חלק מהמוסדות הגישו לאישור הוות"ת באפריל 2012 . הצעה להקמת מעונות ששכר הדירה בהם דומה לזה שבשוק החופשי: .אוניברסיטת בר-אילן הציעה מודל כלכלי ולפיו שכר הדירה למיטה יהיה .1,500 -1,325 ש"ח, כשבאותה עת בשוק החופשי היה המחיר 1,500 -1,400 .ש"ח למיטה, כפי שד יווח המוסד עצמו; המכללה האקדמית כנרת הציעה שכר .דירה למיטה של כ- 1,100 ש"ח ליחיד, לעומת 1170 ש"ח בשוק החופשי; .והמכללה האקדמית תל אביב -יפו הציעה שכר דירה של 1,250 ש"ח למיטה ו - .1,650 ש"ח לדירת יחיד, ובשוק החופשי היה התעריף על פי דיווח המוסד .1,650 -1,335 ש"ח לחדר. .משרד מבק ר המדינה מעיר לוות"ת ולרמ"י, אשר אישרו את המודלים האמורים, כי היו צריכות לעמוד על כך שמתן הסיוע להקמת המעונות יבוא לידי ביטוי בהפחתת שכר הדירה.	991
המועצה להשכלה גבוהה . מעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב הוועדה לתכנון ותקצוב משרד מבקר המדינה מציין כי מדובר בהסכם עקרונות שמחויבים אליו שני המאסדרים, ולכן היה מצופה ששני הגופים יכינו מתווה מעשי ליישום מעבר המכללות לתקצוב ות"ת ויפעלו בנמרצות לביצועו כדי להביא לידי יישום הרפורמה. בשנים 2014 -2012 ,בעקבות החתימה על ההסכם פנו ארבע מכללות, ביזמתן וביקשו לעבור לתקצוב ות"ת. מל"ג -ות"ת ומשרד החינוך הח ליטו שבאוקטובר 2015 יעברו לתקצוב ות"ת רק שתי מכללות: מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. משרד מבקר המדינה מציין כי במשך ארבע שנים, מאז נחתם ההסכם בשנת 2011 ועד מועד סיום הביקורת, הצליחו רק שתי מכללות להשיג הבנות עם ות"ת (בית ברל וסמינר הקיבוצים), ואילו בקשותיהן של יתר שלוש המכללות נדחו בשל אי- עמידתן בתנאי הסף. יעד מרכזי ואף לאומי שקבעו המאסדרי ם היה אפוא כמעט בלתי ישים במשך תקופה ממושכת. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על מל"ג - ות"ת לבחון כיצד ניתן לסייע למכללות שביקשו לעבור לתקצוב ות"ת לעמוד בתנאי הסף. נמצא כי אף שבהסכם העקרונות משנת 2011 ובהסכם המתווה משנת 2015 נקבעו תנאי סף למעבר, לא הוכנה תכנית ובה קווים מנחים אחרים להגדרת הכללים כך שימלאו את הצרכים. למשל, לא נקבע כמה מכללות יהיו בכל אזור גאוגרפי, מה המרחק הרצוי בין מכ ללות, מהם אשכולות המכללות המומלצים, מה התחזית לצרכים בעתיד וכדומה. יוצא שבפועל במשך עשור שלם לא יושמה רפורמה שהמליצו עליה שלוש ועדות ציבוריות, ורק בשנת 2011 נחתם הסכם עקרונות בין משרד החינוך למל"ג-ות"ת בנוגע למעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב ות"ת, אך כפי שיפורט להלן, גם הוא עדיין לא יושם. משרד מבקר המדינה העלה כי החלל שנוצר בשל כך התמלא ביזמות נקודתיות של המכללות עצמן, שלעתים היו מנוגדות למדיניות הרגולטור; כך למשל, רצונן של חלק מהמכללות לעבור לתקצוב ות"ת באופן עצמאי, ולא להתאחד עם מכללה אחרת. עוד הוע לה כי חלק מהמכללות להוראה במגזר הממלכתי-דתי מתנגדות לרפורמה, יש מכללות הבוחנות את האפשרות לאיחוד או למיזוג באופן עצמאי, ויש ה בוחנות אפשרות להרחיב את תכניות הלימוד אל מחוץ לתחומי ההוראה ולהפוך למעשה למכללות כלליות. לדעת משרד מבקר המדינה, על מל"ג -ות"ת לגבש תכנית עקרונית למעבר המכללות להוראה לתקצוב ות"ת, להתערב ולהשפיע על ביצוע הרפורמה מתוך שימוש בכלים העומדים לרשות מל"ג -ות"ת, ובהם בין היתר: הכרה אקדמית במוסד, אישור לפתיחת תכניות לימוד חדשות והקצאת תקציבים. ראוי שמל"ג-ות"ת יגלו מעורבות ויזמה כדי לקדם תהליך זה ויפעיל ו עבודת מטה מעמיקה ויסודית, בשיתוף ה מכללות להוראה והמוסדות האקדמיים , שתבחן את ההיבטים המגזריים והגאוגרפיים ואת ה צרכים בנוגע ל מורים על פי מקצועות הלימוד, כדי להסיר את החסמים המעכבים ואף המונעים את מעבר המכללות לתקצוב ות"ת. לדעת משרד מבקר המדינה, עבודת המטה צריכה להוביל לגיבוש תכנית עקרונית כוללת ומערכתית מתוך ראייה לאומית רחבה. על התכנית לכלול כללים ברורים ואבני דרך קצובים ומדורגים ליישום הרפורמה, לרבות קווים מנחים לאופן הראוי לאיחוד ולמיזוג של מכ ללות. מהלך כזה יכול להביא לתוצאות המצופות, לחסוך במשאבים ולצמצם התנגדויות ויזמות נקודתיות של מכללות ואין בו משום פגיעה בחופש האקדמי של המכללות להוראה. ,זאת ועוד מומלץ למל"ג -ות"ת ולמשרד החינוך לבחון אפשרות לקצר את משך זמן המעבר במסגרת מתווה חדש . במתווה זה י יכללו יתר הכללים הנזכרים , ויתאפשר לכל מכללה הרוצה בכך להתחיל בביצוע התאמות לתנאי הסף שנקבעו ולהנחיות ות"ת. .מטרות הרפורמה בנושא מעבר המכללות האקדמיות להוראה לתקצוב ות"ת היו, בין היתר: חיזוק איכותן ושיפור פעילותן של המכללות האקדמיות להוראה כגופים ייעודיים להכשרת מורים; הבטחת התקציב הנדרש להכשרת עובדי הוראה וניצולו למטרה זו בלבד; התייעלות; פיתוח התמחוי ות, ובכלל זה פיתוח תחומים תומכי חינוך. רפורמה זו אמורה לשדרג את איכותה של הכשרת המורים. נמצא כי גם לאחר החתימה על הסכם העקרונות בשנת 2011 ועל הסכם המתווה בפברואר 2015 התנהל תהליך מעבר המכללות לתקצוב ות"ת ללא הובלה סדורה ומתוכננת של משרד החינוך ומל"ג-ות"ת - שני המאסדרים של תחום זה. היעדר תכנית עקרונית של המאסדרים, שבה באים לידי ביטוי הפריסה הגאוגרפית הרצויה ומספר המוסדות הרצויים לכל מגזר, וכן היעדר לוח זמנים מחייב - כל אלה עיכבו את תהליך המעבר, הביאו לידי בזבוז זמן ועלולים להביא להכשלת יישום הרפורמה. עוד נמצא כי עד סיום הביקורת לא קיימה מל"ג הליך בקרה והבטחת איכות של תכניות הלימודים במכללות האקדמיות להוראה, וכך אין לה מידע על אופן יישומן. רק בעת האחרונה גיבשה מל"ג תכנית בקרה, וזו תבוצע לראשונה בשנת הלימודים התשע"ו. על מל"ג-ות"ת לבחון את התוצאות הנובעות מהמעבר ומן האפשרות שהעלו כמה מן המכללות להוראה, שיילמדו בהן לא רק מקצועות תומכי חינוך אלא גם מקצועות כלליים, מהלך שיכול להשפיע על כלל מערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה על פריסת המוסדות ברחבי הארץ. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך בשיתוף מל"ג-ות"ת כי יאמצו גישה פרואקטיבית ויגבשו תכנית עקרונ ית כוללת למעבר המכללות להוראה לתקצוב ות"ת. ב תכנית זו יובאו בחשבון היבטים מגזריים וגאוגרפיים והמאפיינים הייחודיים של המכללות האקדמיות להוראה, וזאת מתוך ראייה לאומית ומערכתית.	לדעתמשרד מבקר המדינה , על מל"ג לקבוע תכנית שלמה שתכלול בקרה לא רק לתחום הגיל הרך אלא גם ליתר שכבות הגיל, ובכך להבטיח את שילוב המכללות להוראה במערך הבטחת האיכות בכלל המוסדות להשכלה גבוהה. בקרה זו תאפשר למל"ג לקבל מידע מבוסס ומלא על אופן יישומן של תכניות הלימודים שהיא אישרה במוסדות אלו, להפיק לקחים ולשפרן במידת הצורך.	992
משרד האוצר . יישום החלטת הממשלה בנושא קציר המלח - אגף החשב הכללי הביקורת העלתה כי אף שמדובר בפרויקט נרחב ו מורכב של פיתוח תשתיות הכולל כמה שלבים וצפוי להימשך כמה שנים, לא נקבעו בהחלטת הממשלה מינואר 2012 או בתכנית המחייבת את מי"ה, שהייתה אמורה להיגזר מההחלטה, אבני דרך ולוחות זמנים להשגתן, מלבד מתן תוקף על ידי הממשלה לתכנית לביצוע הפרויקט (לרבות הקמת תחנת השאיבה של מי"ה) ותאריך היעד לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, קביעת אבני דרך כאמור - כגון רכישה של ציוד חיוני לקציר (כגון דוברות ומחפרים) והכנסתו לפעולה והקמת מתקנים חיוניים לפרויקט (כגון מסוע) - הייתה מסייעת להעריך את מידת ההתקדמות ביישום הפרויקט ומאפשרת לבצע מעקב יעיל בענין זה. עוד הועלה כי התאריך האחרון למתן תוקף לתכנית לביצוע הפרויקט שנקבע בהחלטת הממשלה - 30.6.13 - לא היהמקובל על חל"י והוות"ל. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2015 טען החשכ"ל כי המועד האמור "הוסכם בדיון משותף עם גורמי המקצוע בוות"ל לרבות חברת חל"י ועל דעתם". ואולם מתשובתה של חל"י למשרד מבקר המדינה ומהמסמכים שמסרה עולה כי היא העריכה עוד בשנת 2011 ששלבי התכנון והאישור הסטטוטורי של קציר המלח יימשכו כשלוש שנים. גם הוות"ל מסרה למשרד מבקר המדינה כי המועד שנקבע אינו מעשי; לדברי הוות"ל, היא ביקשה לדחותו, אך בקשתה לא נענ תה. מכאן עולה שנציגי החשכ"ל, שהגישו לממשלה את הצעת ההחלטה בנושא קציר המלח וחתמו בשמה על ההסכם עם מי"ה, קבעו לוח זמנים שהיה קיים ספק רב אם ניתן לעמוד בו. יצוין כי בסוף דצמבר 2015 עדיין לא נתנה הממשלה תוקף לתכנית לביצוע הפרויקט, אף שעברו כשנתיים וחצי מהמועד שנקבע לכך (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, הטענה כי היעד של הסכם הקציר הוא קיבוע גובה המפלס האמור בלבד אינה עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה מינואר 2012 . יעד ההסכם הוא כאמוריישום פתרון קבע לעליית המפלס, בשל הנזקים שעלייה כזאת עלולה לגרום. פתרון הקבע שעליו החליטה הממשלה ושנקבע בהסכם הקציר הוא קציר מלח מלא, כהגדרתו בנספח להחלטת הממשלה , ועמידה ביעד המפלס המבוקש לאורך שנים. השגת המפלס המבוקש בתאריך מסוים בלבד, באמצעות ביצוע קציר חלקי, או אפילו באמצעות הקטנת התפוקה של מי"ה לפרק זמן קצר, אינה יכולה אפוא להיחשב פתרון קבע לבעיה, ונקיטת דרכי פעולה כאלה תהיה למעשה חזרה לדפוס הפעולה הדחייני של מתן פתרון זמני לבעיה, שכאמור היה קיים יותר מ-40 ,שנהובג"ץ מתח עליו ביקורת בהחלטתו . הועלה כי הגורמים הממשלתיים שהיו מעורבים בגיבוש הסכם הקציר (החשכ "ל, אג"ת, משרד התיירות וחל"י) לא הקפידו על כך שייקבעו בו אבני דרך ולוחות זמנים לביצוען, וכי ההסכם שנחתם אינו מפורט יותר מהחלטת הממשלה ומנוסח באופן כמעט זהה לה. כמו כן, בהסכם נקבע כי אם לאחר 1.1.17 יעלה המפלס בבְּרֵכה בתקופה מסוימת על 15.1 + מ', לא תשלם המדינה למי"ה את החלק היחסי של ההוצאות השוטפות הקשורות לפרויקט בגין תקופה זו. ואולם למעט קביעה זו לא נכללו בהסכם סעיפים הקובעים כי ישולמו למדינה בין היתר ריבית פיגורים או קנסות במקרה של אי-ביצוע הפרויקט, אי-ביצוע שלבים בו או דחייתו, וכן פיצויים על נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מעיכוב בביצוע הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל כי הטלת האחריות להשגת מטרתו העיקרית של הפרויקט על מי"ה לא ייתרה את הצורך בקביעת אבני דרך, שהיו מאפשרות מעקב יעיל אחר התקדמות הפרויקט; הדברים אמורים בייחוד לגבי הפעולות שביצוען אינו תלוי באישור הוות"ל. לגבי הפעולות התלויות באישור הוות"ל, היה מקום לקבוע אבני דרך לביצוען בהתחשב במועד שבו יינתן אישור כאמור. כמו כן, מעיר משרד מבקר המדינה לחשכ"ל, לאג"ת, למשרד התיירות ולחל"י כי היה מקום לקבוע בהסכם הקציר מנגנון עיצומים של פיצויים מוסכמים ולא להסתמך רק על עיצום שניתן להטיל מכוח חוק התכנון והבנייה, שכן גם אם יוחלט להטיל עיצום כזה, לא יהיה בכך כדי לתת מענה בעוד מועד לדחיית הפרויקט או לביצוע חלקי שלו. מהאמור לעיל עולה כי אף שהחלטת הממשלה מינואר 2012 עסקה בפרויקט לאומי חשוב ביותר של פיתוח תשתיות, לא נקבעו בה ובהסכם הקציר שנחתם עם מי"ה בעקבותיה אבני דרך ולוחות זמנים מפורטים להשגתן, שיאפשרו לעקוב אחר התקדמות ביצוע הפרויקט. כמו כן, לא נקבעו בהסכם הקציר מדדים פרטניים שבאמצעותם יהיה ניתן לקבוע את מידת הצלחתו של הפרויקט, למעט גובה מפלס המים בבְּרֵכה 5, שיושג גם אם לא יתבצע קציר. לא נמצאו במשרד התיירות ובמשרד האוצר מסמכים שמהם אפשר ללמוד מדוע שינו משרדים אלה את עמדתם, שלפיה על חל "י לפקח על הפרויקט, ומדוע לא הוטלו על חל"י תפקידים אלו בהחלטת הממשלה ובהסכם הקציר. לדעת משרד מבקר המ דינה, מאחר שממשלת ישראל החליטה להטיל את ביצועו של פרויקט תשתית לאומית על גוף פרטי, נדרש ממנה לקבוע מנגנונים שיאפשרו לבצע פיקוח ראוי על הביצוע. חל"י הוקמה במיוחד כדי לקדם פתרונות קצרי טווח וארוכי טווח לבעיית עליית מפלס המים בבְּ רֵכה 5 ,. לפיכך על משרד התיירות ומשרד האוצר להביא בהקדם להכרעת הממשלה את היקף אחריותה של חל"י לפיקוח על ביצוע הפרויקט. על פי הכרעה זו יהיה אפשר לגבש, בתיאום עם מי"ה , מסמך הקובע את דרכי הפיקוח של חל"י על ביצוע הפרויקט. הועלה כי משרד האוצר לא הביא לידיעת הממשלה את השפעתו של סעיף 24 בשטר הזיכיון על חלוקת נטל המימון של הפרויקט, וממילא הממשלה לא התייחסה בהחלטתה מינואר 2012 לעניין זה כלל, למרות חשיבותו הכספית הרבה. ואולם בהסכם שחתמה הממשלה עם מי"ה ביולי 2012 נקבע כיהתשתיות הנדרשות לביצוע הפרויקט הן נכסים מוחשיים קבועים כאמור, וכי בתום תקופת הזיכיון תשלם הממשלה למי"ה בגין הנכסים המוחשיים הקבועים שלה ששימשו אותה לביצוע הקציר " 90% בלבד [ מגובה התשלום לפי סעיף24 ."]לשטר הזיכיון משמעות קביעה זו היא כי חלקה של מי"ה בעלות הפרויקט יהיה בפועל קטן במידה ניכרת מ - 80% כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. כמו כן משמעות הקביעה היא כי חלקה של המדינה במימון עלות הפרויקט אמור להיות גבוה הרבה יותר מ-1.3 מיליארד ש"ח, כפי שצוין כאמור בנספח להחלטת הממשלה מינואר 2012, אך משרד האוצר (החשכ "ל ואג"ת) לא חישב את הסכום שבו מדובר כלל. יצוין כי על פי תחשיב שעשה משרד מבקר המדינה (בהנחה של פחת בשיעור של 4% לשנה במשך25 ,)שנה תצטרך המדינה להחזיר למי"ה בגין השקעותיה בפרויקט , על פי המתווה שאישרה הממשלה, כ-632 מיליון ש"ח25. חלקה של המדינה במימון הפרויקט על פי מתווה זה היה אפוא אמור להסתכם בכ- 1.932 מיליארד ש"ח. יתר על כן, משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שעל פי המתווה החדש של הפרויקט יידחו ההשקעות בגינו בשנים רבות, יצברו הנכסים הקבועים שיירכשו לשם כך פחת מועט ע ד תום תקופת הזיכיון; עקב כך תחויב המדינה לשלם למי"ה, על פי שטר הזיכיון וההסכם, סכומים הגבוהים בהרבה מהסכומים שהייתה אמורה לשלם לה לפי המתווה שאישרה הממשלה. בהקשר זה יש לתת את הדעת גם על ההשפעות שיש לעניין זה על התשלום שיידרשו לשאת בו מי שיבקשו לקבל את הזיכיון הבא, בשנת 2030 . לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת עבודת המטה שתיעשה לקראת קביעת בעל הזיכיון החדש, בין על ידי הצוות האמור שמינה שר האוצר ובין על ידי גורם אחר, יש לתת את הדעת על הצורך לוודא קיום תנאים שווים לכל המבקשים לקבל את הזיכיון, על מנת להבטיח תחרות הוגנת.	מהמסקנות של ועדת ששינסקי 2 עולה כי היא סברה שהנושא של חישוב ערך הנכסים עם תום תקופת הזיכיון עשוי להשפיע על החלטותיה של מי"ה לגבי ההשקעות בנכסים. הביקורת העלתה כי החשכ"לית אמנם מינתה צוות ייעודי כאמור, אך עד אמצע ינואר 2016 טרם גיבש הצוות את המלצותיו.	993
משרד האוצר . הדוחות הכספיים של הממשלה ליום 31.12.14 - נכסים בלתי מוחשיים נמצא כי כל משרדי הממשלה שנבדקו, למעט משרד המשפטים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד התקשורת, לא רשמ ו את עלויות הפיתוח של אתרי האינטרנט כנכסים בלתי מוחשיים, אלא כהוצאות. יצוין כי אתרי האינטרנט בחלק מהמשרדים פותחו בשנים קודמות, ולכן אילו היו נרשמים כנכסים בלתי מוחשיים היה ערכם מופחת40 . ואולם בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי גם בעת פיתוחם לא הוכרו אתרי האינטרנט כנכסים בלתי מוחשיים. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, הפער שבין תשובות משרדי הממשלה לתשובת החשבונאי הראשי מעיד על הצורך בחיזוק הקשר בין החשבת הכללית והחשבונאי הראשי מטעמה ובין חשבי המשרדים שהיא אחראית להם. ראוי כי החשבת הכללית והחשבונאי הראשי ינחו את חשבי משרדי הממשלה לגבי הדרך המתאימה לרישום הוצאות הפיתוח של תכנות, זאת לאחר בחינה מעמיקה של המצב הנוהג במשרדים ולאחר שמיעת עמדתם של חשבי המשרדים ומנהלי מערכות המידע בהם. מן הראוי שהחשבת הכללית והחשבונאי הראשי יפעלו בעניין זה בהקדם, שכן המדובר בסכומים של עשרות מיליוני שקלים לפחות בכל שנה. נמצא כי בדוחות הכספיים של הרוב המכריע של משרדי הממשלה שנבדקו בביקורת זו לא נרשמו חלק מהעלויות הכרוכות בפיתוח עצמי של תכנות, או העלויות כולן, כנכסים בלתי מוחשיים אלא כהוצאות, אף שרישומן כנכסים בלתי מוחשיים נדרש על פי הוראות תקן 31 והוראת תכ"ם בדבר רישום עלויות תכנה. רישום העלויות של תכנה בפיתוח עצמי כהוצאה שוטפת גורם בין השאר להצגה בחסר של הסכומים שהושקעו בפיתוח התכנה במשך השנה26 . ממצאי הביקורת האמורים לא הובאו לידיעת החשבונאי הראשי ולידיעת החשבת הכללית. נוסף על כך, לא נעשתה כל ביקורת חוזרת על מנת לבדוק אם הליקויים שנמצאו תוקנו. לדעת משרד מבקר המדינה, על החשבונאי הראשי להנחות את חשבי משרדי הממשלה להציג את סעיף הנכסים בהקמה באופן מלא בביאור הנוגע לנכסים הבלתי מוחשיים, ובכלל זה להציג הן את הסכום שנוסף לסעיף הנכסים בהקמה עקב פיתוח שטרם הושלם בשנה זו, והן את הסכום שנגרע מהסעיף בשל הפעלת מערכות שפיתוחן הושלם. לדעת משרד מבקר המדינה, על החשבת הכללית והחשבונאי הראשי במשרד האוצר לפעול לתיקון הסיווג של קבוצת הסיווג "תכנות מחשבים", כדי שזו לא תהיה מקושרת במערכת מרכב"ה לספר ראשי המתאר רכוש קבוע. בהתאם לכך, יש לתקן את הוראת תכ"ם המתייחסת לתכנות מחשבים כרכוש קבוע. הביקורת העלתה כי ההסתייגות המהותית של החש בת הכללית, גב' מיכל עבאדי - בויאנג'ו לגבי רישום הנכסים הבלתי מוחשיים בדוחות הכספיים ל- 31.12.14 אינה מבוססת על העולה מהדוחות הפרטניים של הישויות הכלולות בדוחות אלה, אלא על כך שחלק מהמשרדים עברו רק לאחרונה לדיווח על בסיס מצטבר, וחלקם עדיין מדווחים במערכת הבוחן 11 , וכן על העובדה כי במשרד הביטחון טרם הושלם הרישום. כמו כן הועלה כי אין בידי החשבונאי הראשי מידע פרטני בדבר רישום הנכסים הבלתי מוחשיים במשרדי הממשלה המבסס את ההסתייגות החמורה, אף שעל פי בדיקת משרד מבקר המדינה יש בה ממש, כפי שיפורט בהמשך. משרד מבקר המדינה מעיר לחשבת הכללית כי נוכח ההסתייגות המהותית הכלולה בדוחות הכספיים ל- 31.12.14 בכל הנוגע לשלמות ולנאותות של הנתונים בדבר היקפם של הנכסים הבלתי מוחשיים, היה ראוי כי היא תיזום - בשיתוף חשבי משרדי הממשלה ויחידות הסמך - מהלך מקיף לזיהוי הגורמים לכך ולתיקון יסודי של מצב זה הנמשך שנים רבות; את האחריות לתיקון ליקוי זה יש להטיל על המנכ"לים של הגופים המדווחים . כמו כן, על החשבת הכללית לבחון מדוע לא נכללו הסתייגויות בדוחות הנפרדים, ולחדד לפני החשבים והמנכ"לים במשרדי הממשלה, כמאשרי הדוחות הכספיים, את אחריותם לנכונות המידע הכלול בהם.	אף שחוק מבקר המדינה, התשי"ח- 1958 , קובע כי הדוחות הכספיים]נוסח משולב[ של הממשלה לתום שנת הכספים יימסרו למבקר המדינה לכל המאוחר עד שישה חודשים מתום שנת הכספים, ואף שלפי ההודעה שפרסם החשבונאי הראשי היו אמורים הדוחות הכספיים ל- 31.12.14 להתפרסם בסוף אפריל 2015 - הם פורסמו רק ב- 15.7.15.	994
משרד האוצר . היבטים בפעילות החברה רותם תעשיות בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שלקמ"ג אין כל תרומה לעסקה עם משרד החקלאות פרט להיותה צד פורמלי בה, אזי העמלה מהווה מעין "דמי תיווך", כדי לקיים עסקה ללא מכרז. משרד מבקר המדינה רואה זאת בחומרה. נוכח זאת העיר משרד מבקר המדינה, כי על קמ"ג להפסיק את ההתקשרות המלאכותית עם משרד החקלאות, ועל משרד החקלאות לפרסם מכרז לניהול מחסן החירום לאלתר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על רותם להקפיד על הליכי חתימת הס כמים ותיוקם, כדי למנוע ספק בדבר קיומם ובדבר מועד תקפותם. בביקורת עלה, כי בפני דירקטוריון רותם לא הוצגה תמונת השיפור בביצועים העסקיים של חטיבת ציוד הבטיחות במלואה. המשמעויות הכרוכות באי-עדכון סכום המוניטין והשפעתו על ערך הפעילות המעודכן לשנת 2007 לא הוסברו לדירקטוריון באופן שהיה מאפשר קבלת החלטה מיטבית. כמו כ ן, על אף שהעסקה מהותית והנושא עלה בישיבת הדירקטוריון, לא נמצא שהדירקטוריון דרש לקבל את תמונת המצב המלאה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שינוי מהותי בתנאי העסקה מחייב הצגה מפורטת בדירקטוריון. משלא נעשה כך עולה החשש, כי החלטת הדירקטוריון בעניין התקבלה בלי שהיה לו מידע מספיק להסתמך עליו; עוד יוער, כי בעסקה מהותית מעין זו ראוי היה, כי הדירקטוריון יעמוד על כך שיובאו לידיעתו הפרטים המלאים בעניין העסקה, כדי שאלו יאפשרו לו לקבל, כאמור, החלטה מיטבית. על אף פנייתו של מבקר הפנים למנכ"ל רותם, על פי ההסכם הראשון היו זכאים הרוכשים לקבל לידיהם את רווחי שנת 2006 של החטיבה לציוד בטיחות, וזאת אף על פי שהעסקה נחתמה בפברואר 2007 , ואף על פי שהרוכשים לא שילמו כל מקדמה בגין הרכישה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העובדה שמבקר הפנים פנה למנכ"ל רותם והציג לו את הנתונים, ראוי היה כי מנכ"ל רותם יציגם לדירקטוריון, כך שחברי הדירקטוריון יוכלו לתת דעתם למועד התשלום בגין רכישת חטיבת ציוד הבטיחות ואף לשקול במשותף את שינוי ה חוזה, כדי למנוע אפשרות למתן הטבה חריגה לרוכשים. על פי חוק חובת המכרזים, התקשרות בין משרד החקלאות לבין רותם בטיחות, לו נעשתה ביניהם, הייתה מחייבת קיומו של מכרז. פעולותיהן של קמ"ג, רותם ומשרד החקלאות יצרו מצב שיש בו לכאורה משום עקיפה של חוק חובת המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על רותם היה לבצע הערכת שווי לחטיבה לפני מועד המכירה וככל הניתן בסמוך לו, כדי להבטיח כי העסקה נעשית בערך הראוי; משלא נעשה כך בזמן אמת, לא הופרך הספק כי רותם קיבלה תמורה לא הולמת בגין מכירת החטיבה לציוד בטיחות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי היה ראוי לנסח את החלטת הדירקטוריון בבהירות, ולהדגיש את שמות הדירקטורים שהתנגדו להחלטה. מהביקורת עולה, כי שעה שביצועיה העסקיים של חטיבת ציוד הבטיחות עלו במאות אחוזים, ערך המוניטין הנמכר שלה ירד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי קיים חשש שרותם מכרה את המוניטין של החטיבה לציוד בטיחות במחיר חסר.	כאמור, עד סוף 2006 .לא נחתם חוזה המכירה של החטיבה לציוד בטיחות במזכר ההבנות לא נקבע תאריך לתשלום לרותם בגין המכירה, דבר שיצר מצב של זכאות של הרוכשים לרווחי שנת 2006 של החטיבה ללא כל התחייבות שלהם לתשלום בעבורם.	995
משרד ראש הממשלה . מימון נסיעות מר בנימין נתניהו לחו_ל בתפקיד בתקופת היותו שר האוצר מהביקורת עלה כי גורמים שונים מימנו את טיסותיהם או את שהותם בחו"ל של בני משפחתו של שר האוצר דאז שהתלוו אליו לנסיעות בתפקיד. מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות כדי שתבדוק אם מימון נסיעותיו עולה כדי טובת הנאה או מתנה, וממילא לא נבדקה האפשרות אם ניתן להקנות לו את המתנה - או שעליו לשלם את שווייה. כמו כן לא פנה מר נתניהו אל הוועדה למתן היתרים. מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות או לוועדה למתן היתרים כדי שתבחן אם יש בקבלת המימונים החיצוניים האמורים משום קבלת טובת הנאה אסורה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות לאישור הממשלה לנסיעות שרים לחו"ל לאחר תהליך של שקילה ודיון. יתרה מזו, התיקון לתקנון עבודת הממשלה, הקובע כי ראש הממשלה הוא המוסמך לבדו לאשר נסיעות שרים לחו"ל, ולממשלה אין כל תפקיד בהקשר זה, עלול ליצור מצב שבו ראש הממשלה מאשר לעצמו את נסיעותיו לחו"ל. לדעת משרד מבקר המדינה על היועץ המשפטי לממשלה להידרש לעניין זה. יתרה מזו, לעניין מקור המימון לנסיעה - בטופס הבקשה לנסיעת שר לחו"ל בתפקיד, שהוא נספח לתקנון עבודת הממשלה, לא נדרש לציין מי ה גורם המממן את הנסיעה. כפועל יוצא מכך, כשבקשה לנסיעת שר לחו"ל הובאה לפני הממשלה, לא ידעה הממשלה אם מדובר בנסיעה במימון ממשלתי או במימון חיצוני. לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד שרים מוסיפים לנסוע לחו"ל במימון חיצוני, ראוי שהממשלה תתקן את התקנון ותקבע שבטופס הבקשה יצוין הגורם המממן את הנסיעה, ויצוינו העלויות העקיפות שימומנו מקופת המדינה, וכן תקבע בתקנון חובה לצרף לבקשה את חוות דעתו של היועץ המשפטי המשרדי בעניין זה. מהביקורת עלה כי גורמים חיצוניים מימנו את נסיעותיהם של מלווי מר נתניהו בנסיעותיו במימון גורם חיצוני שאינו ממשלתי ובמימון משרד האוצר. מר נתניהו לא פנה לוועדת המתנות על מנת לקבל את אישורה לכך, כשם שלא פנו שרים אחרים באותה תקופה, הגם שמדובר בחשש לטובת הנאה נוספת. מהביקורת עלה כי מר נתניהו לא נועץ ביועצת המשפטית של משרד האוצר קודם מימון נסיעותיו על ידי הבונדס על אף נוהל גיוס תרומות, הקובע כי השתתפותם של שרים כאורחים מרכזיים באירוע של גיוס תרומות וכספים היא בגדר מתן חסות לאירוע. נוכח זאת, ונוכח החשש להימצאותו של השר במצב של ניגוד עניינים, היה על מר נתניהו להיוועץ ביועץ המשפטי של משרדו לפני אישור השתתפותו, על חשבון הבונדס, באירועים שקיים ארגון זה. יצוין כי בתקופה האמורה גם שרים אחרים לא נועצו בעניינים אלה עם היועץ המשפטי של משרדם. בדוח נסיעות שרים העיר משרד מבקר המדינה כי "ראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן בשיתוף היועץ המשפטי של מש רד האוצר, אם יש בזיקות בין משרד האוצר לבונדס כדי לעורר חשש לניגוד עניינים , ויכריע אם נסיעות שרי אוצר יתקיימו במימון הבונדס , או שיש להעדיף שימומנו מתקציב הממשלה ". לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח השכיחות הגבוהה של נסיעות במימון הבונדס, יש מקום שהיועץ המשפטי לממש לה יקבע הנחיה כללית מיוחדת לעניין נסיעותיהם של שרים וסגני שרים לאירועי גיוס כספים והתרמה של ארגון זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי נסיעותיו של מר נתניהו לחו"ל במימון גורם חיצוני שאינו ממשלתי מעוררות חשש, ולו למראית עין, לניגוד עניינים וכן לקבלת טובה הנאה בלא ההיתר הנדרש. לפיכך, לדעת משרד מבקר המדינה, גם כשתכלית הנסיעות הייתה הופעות הסברה עבור מדינת ישראל או סיוע לארגונים - וקל וחומר כשמדובר בנסיעה פרטית במימון חיצוני - ראוי היה שמר נתניהו יבקש חוות דעת משפטית קודם קבלת המימון החיצוני לנסיעות אלה ויוודא כי הדבר עולה בקנה אחד עם הכללים החלים בנושא.	לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר המדינה מממנת נסיעת שר בתפקיד, ראוי שכשם שטיסתו ממומנת על ידי המדינה, שהותו בחו"ל תמומן גם היא על ידי המדינה ולא על ידי גורם חיצוני שאינו ממשלתי.	996
משרד ראש הממשלה . ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן במשרדי ממשלה ביוני 2014 שלחו הרשות ומינהל הרכש הממשלתי ל-21 משרדי ממשלה שאלון קצר בנושא "היערכות לרכישה והטמעת מערכת ניהול תוכן ארגוני .ECM במסגרת פרויקט סע"ר". כחצי מהמשרדים לא ענו על השאלון בתוך פרק הזמן שהוקצב לכך, וחלקם אף כלל לא ענו עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, הצורך "לשכנע" את משרדי הממשלה להצטרף לפרויקט וחוסר שיתוף פעולה מלא בעניין השאלונים מעידים על כך שההנחה שהמשרדים יצטרפו מרצונם לפרויקט לא התממשה. משרד מבקר המדינה מעיר שגם בחלוף כחמש שנים ממועד פרסום החוזר טרם הוכשרו עובדים במשרד הפנים לעסוק בנושא ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן. כפועל יוצא, משרד הפנים חסר גורם מנחה, מטמיע ומפקח האחראי לנושא ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן, והתנהלות זו אינה עומדת בדרישות הדין. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים ליזום הכשרה מתאימה ל עובדי מערך הרשומות במשרד, שיעסוק בטיפול בכל הרשומות, פיזיות ואלקטרוניות כאחד. על נש"ם לנתח את הסיבות שהביאו לכישלון המכרז לביצוע קורס הדרכה ייעודי בתחום הרשומות האלקטרוניות שפרסמה בשנת 2012 , ולנקוט פעולות נוספות כדי להוציא לפועל קורס שיכשיר את הממונים על מערך הרשומות לטפל גם ברשומות אלקטרוניות. לדעת משרד מבקר המדינה, כ די להקטין את הסיכון ששיקולי תקציב פנים - משרדיים ימנעו את המשך יישומו של פרויקט סע"ר במשרדי ממשלה ובגופים שונים, על הרשות לשקול ליזום תיקון להחלטות שהתקבלו, ובמסגרת זו לבחון את האפשרות לקבוע גורם אחד שאליו יופנו כל תקציבי המשרדים שיצטרפו לפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי העיכובים בפריסת מערכת סע"ר ובהכנת התשתית להתקנה המרכזית אינם מוטלים בספק, וגם במועד קיומה של ביקורת מעקב זו ידע ומידע ארגוני רב אינם נגישים הן לעובדי הממשלה הן לציבור, וחלק גדול מהמסמכים אובד או מושמד ללא כל בקרה. לפיכך, לנוכח תשובת החשכ"ל יהיה על הרשות ועל משרד האוצר לקיים הערכת מצב שבמסגרתה תיעשה בחינה מחודשת של ההחלטה שלא לחייב הצטרפות לפרויקט על פי תכנית מחייבת. הכשרת מנהלת הרשומות במשרד הפנים : בביקורת הקודמת צוין כי רוב משרדי הממשלה עסקו רק בניהול הרשומות הפיזיות. צוין כי גם הממונה על הנושא במשרד הפנים ציינה לפני נציגי משרד מבקר המדינה שאין בידיה ידע מקצועי שיאפשר לה לנהל רשומות אלקטרוניות. יישום של מערכת חדשה לניהול מסמכים, לרבות מסמכי דואר אלקטרוני במשרד ממשלתי, דורשת מטבע הדברים היערכות ארגונית מתאימה. בין היתר נדרשים בחינת התהליכים הפנים -משרדיים ואפיונם, כתיבת נהלים חדשים והטמעתם, הכשרת עובדים ולעתים אף גיוס כוח אדם ייעודי. בביקורת המעקב הועלה שנושא ההיערכות הארגונית של משרדי הממשלה לקראת יישומה של מערכת סע"ר לא קיבל כל התייחסות באפיון המערכת ולא נכללו בו הסעיפים העוסקים בנושאים הארגוניים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי עליה ליזום במהירות ובנחרצות פעולות שיבטיחו כי תיבנה תשתית האו"ש הנדרשת במשרדי הממשלה שתאפשר את יישום מערכת סע"ר באופן יעיל ומהיר, ובכך יימנע איבוד של מידע נוסף בעל חשיבות עליונה. במידת הצורך, עליה לפנות למשרד ראש הממשלה הממונה עליה כדי שיסייע בידה לקדם את ביצוע הפעולות הנדרשות לשם בניית התשתית הארגונית המתאימה במשרדי הממשלה.	נמצא כי תקציב הפרויקט בסך 21 מיליון ש"ח שהיה אמור מלכתחילה להספיק ליישום הפרויקט בחמישה משרדים לפחות הספיק בפועל להתקנות מקומיות של המערכת בשלושה משרדים וגופים בלבד.	997
משרד ראש הממשלה . היבטים בניהול ארכיון המדינה .מהתרשים עולה שעל פי נתוני משרד רה"ם, 18.5 משרות בתקן כוח האדם של הארכיון, שהן קרוב לרבע המשרות שבו, לא היו מאוישות במאי 2015 :10.5 ממשרות העובדים ו -8 ממשרות הסטודנט. חלק ממשרות העובדים לא אוישו זה שנים, האחת לא אוישה מדצמבר 1975 , השנייה- משנת 1995 , השלישית- משנת 2007 , משרה וחצי נוספות לא אוישו מפברואר 2012. במשך שנים הועלו בדוחות מבקר המדינה ליקויים בנוגע לאופן שבו גופי הממשל השונים תיעדו את הרשומות הפיזיות והאלקטרוניות שברשותם, לצד חולשה של ממש באופן שבו פיקח הגנז על פעולתם של גופי הממשל. לדעת משרד מבקר המדינה, אף שתכנית אב אינה מחויבת להסדיר את כל תחומי עבודתו של הארכיון, הרי ש הנחת התשתית לפעולה סדורה של גופי הממשל לשמירת הרשומות שברשותם היא נדבך יסודי ביכולת לחולל בממשל שינוי מערכתי בתחום זה , ו על כן ראוי היה לכלול אף אותה בתכנית . ללא הטמעה של סדרי שימור בקרב מאות הגופים שבמסגרתם נוצרות הרשומות לא ניתן יהיה להוביל רפורמה כוללת ואפקטיבית. לפיכך נודעת חשיבות לכך שכל תכנית רפורמה שתיושם בנושא זה תאפשר להתמודד בין היתר עם סוגיות אלה: גיבוש תשתית נוהלית, קיום פעולות הדרכה והטמעה וקיום פיקוח אפקטיבי על גופי הממשל השונים. במשך השנים, בתקופות כהונתם של כמה גנזים, גדל היקף החומר הארכיוני שנדרשו גופי הממשל להפקיד בארכיון המדינה, אולם החומר לא הופקד בארכיון. בד בבד צמצם הארכיון בהדרגה את היקף הפיקוח שלו על האופן שבו שמרו גופי הממשל רשומות פיזיות ואלקטרוניות. לנוכח האמור לעיל גיבש גנז המדינה תכנית רפורמה בארכיון המדינה, וזו הובאה לאישור ראש הממשלה, כנדרש, ולאחר מכן גיבש תכנית רפורמה מורחבת והגישה לאישור מנכ"ל משרד רה"ם, כנדרש בהחלטת הממשלה. אין חולק על הצורך ברפורמה בארכיון, בין היתר כדי לייעל את טיפולו ברשומות אלקטרוניות. יש לתת את הדעת על הממצאים שפורטו בפרק זה בנוגע לאופן שבו גובשה הרפורמה ולבקרה שנדרשה על יישומה. תכנית האב השנייה, כמו תכנית האב הראשונה, לא אפשרה להתמודד עם כל תפקי די הארכיון על פי חוק הארכיונים ובכלל זה עם תפקידים מהותיים; ועדת היגוי שנועדה, על פי החלטת הממשלה, לעקוב אחר יישום הרפורמה לא פעלה כלל. הגנז כלל ברפורמה מרכיב מרכזי הנוגע לחשיפת חומר ארכיוני, אשר ספק אם יש לארכיון משאבים לצורך ביצועו. על הגנז לגבש הצעה לע דכון תכנית האב הרב -שנתית לארכיון, אשר תביא לידי ביטוי את כלל תפקידי הארכיון על פי הדין, ותגובש, בין היתר, בהתאם לתקציבים שהוקצו לו ולכוח האדם שעומד לרשותו. יש לוודא שהטלת תפקידים על הארכיון מעבר לדרישות חוק הארכיונים לא תבוצע על חשבון ביצוע התפקידים המוטלים עליו מכוח החוק. את ההצעה הזאת על הגנז להביא לפני משרד רה"ם, לצורך בחינה ואישור. על הגנז לנקוט את הפעולות הנדרשות כדי שוועדת ההיגוי תפקח על ביצוע התכנית המעודכנת, כנדרש בהחלטת הממשלה. נמצא כי עוד לפני שהסתיימה בדיק ת המשטרה העביר הגנז לעיתונאי 53 תיקי חקירה. מכאן שהגנז חשף תיקים של המשטרה בלי שהיא החליטה לחשפם, שלא כנדרש בתקנות העיון. באפריל 2015 פרסם העיתונאי כתבה בנושא וצוין בה כי נפתחו לעיון בארכיון המדינה 53 תיקים של יהודים שנחשדו בשיתוף פעולה עם הנאצים. בכתבה הובאו נתונים על מספר התיקים שנסגרו לפי עילת הסגירה, וכן הובאו שתי דוגמאות שבהן צוינו שמות החשודים בראשי תיבות, וכן צוין תפקידו של האחד ומקום פעולתו של השני. הגנז אף לא הביא לידיעת המשטרה כי בכוונתו לאפשר לעיתונאי לעיין בתיקי החקירה. נמצא כי החלטת הגנז בעניין זה התקבלה בלא שהתייעץ עם מנהל המחלקה ובלא שהביא את הדבר לידיעת עובדי המחלקה. נמצא כי בדברי ההסבר להצעת ההחלטה נאמר בקצרה שחלקים מתכנית האב כבר יושמו בהצלחה בשנה האחרונה, וזאת בעיקר בתחומים אלה: פרויקט סריקת מסמכים רחב היקף, אפיון והקמה של מערכת מחשוב מרכזית המותאמת למשימות וביצוע צעדים ראשונים בתחום ההנגשה. בדברי ההסבר לא הובא כל מידע ולא הוצגו נתונים המבהירים את ההצלחה כביכול ביישום תכנית האב. על סמך ההצעה הזאת אישרה הממשלה להרחיב את הרפורמה ולהקצות לה משאבים נוספים. הרפורמה בארכיון המדינה והשינוי הארגוני כרוכים כאמור זה בזה, והם משפיעים על רוב תחומי פעילותו של הארכיון, על עבודתם של רוב העובדים בו ולעתים אף על תנאי העסקתם. שינויים שכאלה ראוי לגבש גם בהתייעצויות מקצועיות עם מנהלים ועובדים בארגון, שעשויים לתרום להליכי הבחינה וההחלטה בנושא, ואמורים ליישם הלכה למעשה את הרפורמה. על פי ממצאי הביקורת, לא התקיימה התייעצות בנוגע לשינוי הארגוני עם רוב המנהלים והעובדים בארכיון המדינה, וכמה מהם העלו זאת לפני המשנה למנכ"ל משרד רה"ם. הפתרון שקבע המשנה למנכ"ל - מינוי צוות תומך לתהליך הרפורמה - יושם באיחור. על משרד רה"ם, בהיותו האחראי מהבחינה המינהלית לעבודת הארכיון, לוודא שהמחלוקות המקצועיות והאחרות שהתגלעו בין הגנז לחלק ממנהלי הארכיון ועובדיו לא יהיו תשתית רעועה ליישום הרפורמה ולביצוע השי נוי הארגוני וכן להמשך תפקודו של ארכיון המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שמתחילת שנת 2014 לא נשמרות בארכיון חלק מהרשומות של משרדי הממשלה אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הארכיונים, וראוי היה לפעול למציאת פתרון הולם לבעיה. על גנז המדינה לפעול לריכוז חומר ארכיוני שיש לגנוז לצמיתות בארכיון המדינה ולנקוט את הפעולות הנדרשות לאחזורו, ובכלל זה לאתר מקומות אחסון מתאימים עד שתושלם הקמתו של מתקן הקבע.	באפריל 2013 העריך הגנז כי בשרתי המערכות הממוחשבות של משרדי הממשלה יש כמאה מיליון קבצים שלא הועברו לשימור בארכיון המדינה.	998
המשרד להגנת הסביבה . אירועים סביבתיים המסכנים את האדם והסביבה - מניעה וטיפול הועלה כי אין בידי המשרד - לא במטה, לא במחוזות ולא במשטרה הירוקה - מיפוי של המפגעים הסביבתיים העיקריים הקיימים ברחבי הארץ. בשל כך מתקשה המשרד לעקוב אחר הפעולות שעושים הגורמים השונים להפסקת מפגעים אלה ולמניעת הפיכתם לאירועים המסוכנים לציבור. מהאמור לעיל עולה כי למרות התראות חוזרות ונשנות של המשטרה הירוקה לפני מחוז חיפה של המשרד על סכנת שרפה גדולה וקשה לכיבוי באתר הפסולת הנטוש, לא פעל המחוז במשך כשלוש שנים וחצי לטיפול במפגע, ואף הצדיק את המשך קיומו. כמו כן נמצא כי הן המחוז והן יחידות המטה לא ביצעו תחקיר לגבי האירוע, כדי לעמוד על הגורמים לו, ובכלל זה הגורמים לאי-סילוק המפגע במשך זמן כה רב, ולהפיק לקחים למניעת הישנותם של אירועים מסוג זה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את דרך פעולתו של מחוז חיפה במשרד להג"ס במקרה זה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד להג"ס כי עליו לפעול להסרת המפגעים הסביבתיים המהווים סכנה לציבור מהר ככל האפשר. על מחוזות המשרד והמשטרה הירוקה למסור באופן שוטף מידע על אודות מפגעים סביבתיים מסוכנים ליחידות המטה הרלוונטיות במשרד, על מנת שהיחידות יוכלו לבצע בקרה על הסרת המפגעים ולסייע במידת האפשר גם לגורמים מחוץ למשרד בעניין זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד לביטחון הפנים, העומד בראשות הוועדה הבין-משרדית להקמת מערכות השו"ב הלאומי ות, להשלים בהקדם את הקמת המערכות כדי לתרום למזעור הפגיעה בנפש וברכוש בזמן אירועי חומ"ס. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להג"ס, רשות הכב"ה, משרד הכלכלה ופקע"ר לבחון דרכים לשיפור התקשורת בין המפעלים ובין גופי החירום בזמן אירועי חירום. .מהתרשים עולה כי מידת הפיקוח של המשרד להג"ס על המפעלים בכל הנוגע למניעת מפגעים סביבתיים היא נמוכה ביותר - הוא מפקח על כ- 25% מהמפעלים הבינוניים ועל כ- 55% מהמפעלים הגדולים ואינו מפקח כלל על המפעלים הקטנים . לדעת משרד מבקר המדינה, מכיוון שהמשטרה לא ביצעה תחקירים משולבים גם באירועי חומ"ס חמורים ומסוכנים כאמור, עליה להבהיר בנוהל, שיעלה בקנה אחד עם הוראות התו"ל, באילו אירועי חומ"ס עליה לבצע תחקירים משולבים. תחקיר האירוע במפעל בעמק חפר : המשטרה ביצעה בנוגע לאירוע במפעל בעמק חפר מנובמבר 2014, שתואר לעיל, תחקיר משולב. לתחקיר הוזמנו נציגי רשות הכב"ה, פקע"ר ומד"א. עם זאת, לא הוזמנו לתחקיר נציגי המשרד להג"ס וגם לא קיבלו העתק של דוח התחקיר, אף שהמשרד הוא כאמור המנחה הלאומי בתחום החומ"ס; אף שהוא מחזיק בידע על המפעל ועל אמצעי הבטיחות בו, המפורטים בהיתר הרעלים שניתן למפעל; אף שמוקד החירום של המשרד סיפק מידע לגורמים שטיפלו באירוע; ואף שממונה החומ"ס במחוז שבו התרחש האירוע נכח בו. לגבי המשרד להג"ס, הועלה כי הוא לא פנה למשטרה בבקשה להשתתף בתחקיר או לקבל העתק של הדוח שלו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להג"ס להאיץ את גיבוש השיטה לביצוע התחקירים, הן של יחידות המטה והן של המחוזות, לרבות קביעת סוגי האירועים שיתוחקרו, סוגי התחקירים, אופן ביצועם, לוחות הזמנים לביצוע, אופן הפקת לקחים ודרכי ההפצה של דוחות התחקירים לגופים אחרים. במקביל, נוכח התמשכות התהליך וכדי לאפשר למשרד לעמוד במשימותיו בתחום החומ"ס, על הנהלת המשרד לקבוע בהקדם הנחיות ביניים לביצוע תחקירים כאמור. הועלה, בין היתר ממסמך הפערים, כי אנשי המטה והמחוזות במשרד אינם מקבלים הכשרה מקצועית מתאימה בנושא החומ"ס, ועקב כך קיימים פערי ידע בין העוסקים במשרד בנושא. הפערים קיימים במגוון תחומים, כגון שימוש בתכ נות מחשב רלוונטיות; סיווג הסיכון של החומ״ס ; סיווג פסולת מסוכנת ; האמצעי ם להפחת ת נזקים ולמניעת סיכונים עקב אירועי חומ"ס; ההנחיות בנושא גז טבעי ; האסדרה הקיימת ברשויות ו במשרדים אחרים בתחום החומ״ס ; התקינה הבין- לאומית והתקינה הישראלית בתחום החומ"ס; והדרישות הנכללות בהיתרי בנייה בנוגע לחומ״ס.	כן הועלה כי גם כאשר המשרד מבצע הכשרות לאנשי המחוזות, רבים מהם אינם משתתפים בהן, עקב החלטה של מנהלי המחוזות שלא לאפשר יציאה להכשרה בשל עומסי עבודה. עוד הועלה כי המשרד אינו בודק את הנוכחות של העובדים בהכשרות, על פי רשימת העובדים האמורים להשתתף בהן. רכז חומ"ס באחד המחוזות העריך כי פחות מחצי מ-30 רכזיחומ"ס במחוזות אכן מגיעים להכשרות.	999
משרד הכלכלה והתעשייה . בטיחותם של העובדים ובריאותם - משרד הכלכלה והתעשייה משרד מבקר המדינה מעיר כי בשל חיוניותו של משלח היד ככלי עזר לאבחון מחלות תעסוקתיות ראוי לקדמו ביתר שאת. הביקורת העלתה כי על אף חשיבות המחקר ואחריותו של המוסד לעסוק בו על פי החוק, המשאבים שהקצה לכך היו דלים ופעילותו בנושא היתה מועטה. הגורם האחראי לפעילות המחקר במוסד היא מחלקת המחקר המונה עובד אחד בלבד המועסק בחצי משרה. ההוצאה של המחלקה בשנת 2014 (בניכוי שכרו של העובד) הסתכמה בכ- 30,000 ש"ח שהם פחות מעשירית האחוז מהוצאות המוסד באותה שנה, והיקף פעילותה היה מחקר אחד בממוצע לשנה46 . עוד נמצא כי את מחקריו המוסד עורך רק בתנאי שהוא מקבל מימון חיצוני, דהיינו הוא אינו מממן מחקרים מתקציבו, והם עוסקים רק בתחום הגיהות התעסוקתית ולא בתחום הבטיחות בעבודה. ,נמצא כי אף שהסיוע בהקמת ועדות הבטיחות הוא אחד מתפקידיו של המוסד .הוא לא פעל באופן יזום כדי לאתר מקומות עבודה שלא פעלו בהם באופן סדיר .ועדות בטיחות, אף שהם מחויבים על פי חוק בהקמה ובהפעלה של ועדה .כזאת, כדי לעודד אותם ולסייע להם להקים ועדת בטיחות ולהפעילה. .יתרה מזאת, אף שבידי המינהל רשימה של מפעלים החייבים בהקמת ועדת בטיחות, לא פעל המוסד כדי לקבל מהמינהל את הרשימה לצורך עידוד הקמתן של ועדות בטיחות. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהמוסד ימפה את התחומים שבהם קיים "כשל שוק", דהיינו תחומים שגופים פרטיים אינם נותנים להם מענה, ו ימקד את פעולותיו בתחומים אלה, בשים לב לנדרש בחוק ארגון הפיקוח. משרד מבקר המדינה מעיר כי על המוסד לגבש את הכללים האמורים ברוח הוראות תזכיר חוק התאגידים בנדון, וזאת כדי למנוע היקלעות של נושאי משרה בתאגיד למצב של ניגוד עניינים. נמצא כי המוסד התקשר עם חבר במועצת המוסד, ומכוח אותה התקשרות הוא החל להרצות בהדרכות של המוסד באוקטובר 2013 . מדצמבר 2013 עד תחילת ספטמבר 2015 שילם לו המוסד כ- 5,600 .ש"ח עבור הרצאותיו נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת טרם העביר ביטוח לאומי לרשם את תשובתו בנושא זה. הביקורת העלתה כי רק בסוף אוקטובר 2013 העביר ביטוח לאומי לרשם קובץ ובו כ - 4,000 רשומות בנוגע לתביעות משנת 2011 ואילך, וגם אז התברר שהנתונים שהועברו לא התאימו לצורכי הרשם. מגעים נוספים שהרשם קיים מאז עם ביטוח לאומי לא נשאו כל פרי. בהקשר זה יש לציין כי הצורך בעיבוי בסיס הנתונים של הרשם בעזרת העברת נתונים מביטוח לאומי נדון כמעט בכל ישיבות ועדת ההיגוי של הרשם משנת 2012 .ואילך, שבה כאמור חבר גם נציג של ביטוח לאומי יוצא אפוא כי בחלוף שש שנים מאז הועלה הצורך בהעברת נתונים מביטוח לאומי לרשם, טרם עלה בידי גורמים אלה להסדיר ביניהם כראוי את הדבר, וכפועל יוצא טרם התאפשר לרשם שימוש במידע שהוא מצא אותו חיוני לעבודתו.	עוד העלתה הביקורת כי השימוש שהרשם עושה בממצאי הבקרות הוא פרטני בלבד, דהיינו כל מקרה נבדק לגופו והכשל מתוקן לפי הצורך, אך לא מעבר לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שלצד התיקונים הפרטניים של הכשלים שהתגלו במרפאות התעסוקתיות במסגרת הבקרות שלו, ירכז הרשם את נתוני כל הכשלים שנמצאו וינתחם לצורך הפקת לקחים ואיתור בעיות רוחב בנוגע לדיווחיהן.	1,000
ועדת הבחירות המרכזית . היבטים מינהליים בהיערכות לבחירות לכנסת - ועדת הבחירות המרכזית - מעקב מורחב משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי עליו לקדם במשנה מרץ את פיתוח המערכת לניהול הבחירות. זאת נוכח העלויות הגדולות של המערכת הנוכחית ונוכח העובדה שבאחריות משרד הפנים היבטים חיוניים בניהול הבחירות לכנסת: ניהול פנקס הבוחרים, משלוח ההודעות לבוחר וניהול מפת הקלפיות. הוועדה הציבורית הייתה אמורה להגיש את המלצותיה ביולי 2014 ,אך גם לאחר שאושרה לה דחייה של כחצי שנה (דצמבר 2014 ), בפועל כעבור עשרה חודשים ממועד מינויה היא לא הצליחה לסיים את עבודתה ולהגיש את המלצותיה ליו"ר ועדת הבחירות. מהאמור לעיל עולה שבמשך כעשור, מאז הבחירו ת לכנסת השבע עשרה, לא השלימה ועדת הבחירות את כלל הפעולות לתיקון הליקויים הנוגעים לענייני שכר עובדיה. על ועדת הבחירות לפעול לאלתר לסיום הבחינה של סוגיית שכרם של עובדי ועדת הבחירות ועובדי יום הבחירות וליישם את המסקנות. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי ל - 4,670 מעובדי יום הבחירות שאינם אבות בית43 .היו קרובי משפחה בקרב עובדי יום הבחירות באותה ועדה אזוריתכמו כן, ל-113 מהם היו שני קרובי משפחה באותה ועדה. לדעת משרד מבקר המדינה, ריבוי קרובי משפחה באותה ועדה אזורית עשוי להצביע על תופעה שגיוס עובדים ליום הבחירות לא נעשה באופן שוויוני, אלא על בסיס היכרות מוקדמת. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת הבחירות לתת דעתה לממצא זה, ו להציע פתרונות לתופעת העסקת קרובי משפחה על ידי ועדת הבחירות ביום הבחירות. בקלפי נגישה אחת בתל אביב הותקן תמרור החנייה המיוחד לבחירות במרחק .של כ-15 ,מטרים משער הכניסהאבל מעקה בשפת המדרכה חסם את העלייה .אליו (תמונה 3 ;) בשתי קלפיות נוספות בתל אביב כתובת הקלפי שהייתה .רשומה על ההודעה לבוחר הביאה את בעלי המוגבלויות דווקא לדרך עם גישה .לא נוחה, אף שבשני מקומות אלה הייתה גישה נוחה לקלפי מרחובות שכנים. בקלפי מס' 20.1 בבית"ר עיליתלא הותקן תמרור זמני מיוחד כנדרש בחוק, .והכבש לנכים היה חסום בגדר בטיחות (תמונה 4.) בשתי קלפיות היציאה מהחניות המיוחדות שסומנו בתמרור זמני, לא הייתה .נוחה. באחת מהן תחום החנייה (במגרש חנייה ובניצב לגדר) היה צר יתר על .המידה, ולמעשה הספיק ברוחבו רק למכונית אחת. עם זאת, באותו מתחם היה .מרחב חנייה שהתאים לשתי מכוניות של נכים.	ועדת הבחירות מקיימת את הנוהל לבדיקת קלפיות נגישות, ומפעילה צוות שתפקידו העיקרי הוא איתור מבני ציבור שנגישותם מאפשרת להציב בהן קלפיות להצבעת מוגבלים בניידות. באופן זה באה לידי ביטוי השאיפה של המחוקק להקל על מוגבלים בניידות לממש את זכות ההצבעה, עד כי כל מקומות הקלפי יהיו נגישים למוגבלים בניידות. על ועדת הבחירות מוטלת האחריות להמשיך ולפעול להגברת הנגישות של הקלפיות שנועדו לציבור המוגבלים בניידות.	1,001
משרד התרבות והספורט . ניהול התאטרון הלאומי הבימה נמצא כי משרד התרבות נענה לדרישת התאטרון באופן מידי, בעוד שבקשות דומות מאנסמבל עיתים ומתאטרון בית ליסין שהתקבלו באותו חודש לא נענו, זאת ללא הנמקה. גם בחודשים נובמבר ודצמבר 2015 פנה התאטרון למשרד התרבות בבקשה להקדים את קבלת המימון, בבקשה מדצמבר צוין כי ללא קבלת המימון עד 9.1.16 לא יוכל התאטרון לשלם את משכורות חודש דצמבר 2015 . גם במקרים אלה נענה משרד התרבות לבקשות. משמעות הדבר היא שללא הקדמת המימון מצד המדינה, לא בטוח שהתאטרון יוכל להמשיך את פעולתו הסדירה והשוטפת, ומכאן שהוא אינו עומד בהתחייבותו על פי הסכם ההבראה. בתחילת חודש פברואר 2016 פנה התאטרון למשרד התרבות בבקשה לקבל מקדמה של 40% מסכום התמיכה השנתית שניתנה לשנת 2015 . זאת אף על פי שעל פי הודעת המשרד לתאטראות מקדמת התמיכה תהיה 7% בינואר ו -7% בפברואר 2016 . בפניה נכתב כי הגדלת ההקצבה הינה קריטית להמשך פעילותו השוטפת ובלעדיה אין באפשרותו של התאטרון לשלם לעובדיו ושחקניו את משכורת ינואר 2016 ולעמוד ביתר ההתחייבויות. עוד צוין כי "התאטרון פעל במספר ערוצים בניסיון לגשר על הפער התזרימי שנוצר בחודש פברואר, אך לצערנו פעולות אלה לא צלחו והתאטרון לא הצליח לגייס את הסכומים הדרושים לצורך תשלום המשכורות, תשלום קופות העובדים ותשלום ניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי וכמו כן תשלומים עבור הפקות חדשות...". משרד מבקר המדינה מעיר לתאטרון כי עד מועד סיום הביקורת הוא לא סיפק לוועדת המעקב ולדירקטוריון דוחות רווח והפסד לפי חלוקה להפקות, בניגוד למתחייב בהסכם ההבראה מ - 2012 . דוחות אלה מהווים מדד כמות י להערכת הביצועים של כל הפקה, והיעדרם פוגם ביכולת הבקרה והפיקוח של הנהלת התאטרון, הדירקטוריון וועדת המעקב על הרווחיות של ההפקות השונות ואינו מאפשר למנהלים להפיק לקחים ולשפר את התכנון ארוך הטווח של כלל מופעי התאטרון. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"לית התאטרון, גב' אודליה פרידמן, על כך שלא השכילה להנהיג שגרת עבודת מטה מתבקשת, ולא הכינה תכניות עבודה שנתיות לתאטרון ככלל וליחידות השונות בפרט. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי "תכניות העבודה" שהוגשו כוללות הצעת תקציב ודף נלווה ואין בהן פירוט יעדים, משימות ומדדי תפוקה לתאטרון וליחידות התאטרון השונות. משרד מבקר המדינה מעיר גם לדירקטוריון הבימה כי עליו לבצע פיקוח ובקרה על ההנהלה, ובכלל זה לדרוש ממנה להכין תכניות עבודה שנתיות הכוללות יעדים, משימות ומדדי תפוקה. נמצא כי חרף החלטת הדירקטוריון, אין לתאטרון תכנית עבודה שנתית ככלל וליחידות התאטרון בפרט, המגדירה את יעדיו ואת הדרכים לממשם. ממילא אין ברשותו מדדים למעקב אחר יישומה. הביקורת העלתה כי חרף התערבותם של משרדי החוץ והתרבות ואף על פי שאי- העברת התמלוגים עלולה לגרום נזק תדמיתי למדינת ישראל, עד מועד סיום הביקורת טרם פרעה הנהלת הבימה חלק מחובותיה ליוצרים מחו"ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש להסדיר עניין זה בדחיפות. הביקורת העלתה כי בדוחות הביצוע וכן במכתבים שהעבירו מורשי החתימה - מנכ"לית התאטרון והחשב המלווה לוועדת המעקב, אין התייחסות לעובדה שהתאטרון לא מעביר לקופות הפנסיה, גמל והשתלמות וכן לרשויות המס ולביטוח הלאומי, לקופות פנסיה, גמל והשתלמות ולקופות העובדים תשלומים שניכה משכר העובדים ותש לומי מעביד (ראו פירוט בהמשך). זאת לבד מהדיווח הבודד ביולי 2013 .על חובות לרשויות המס משרד מבקר המדינה מעיר למורשי החתימה - כי היה עליהם להציג לחברי ועדת המעקב את המצב הכספי לאשורו ובמלואו, ובאופן שיטתי, לרבות כל החובות לקופות העובדים, למס הכנסה ולביטוח לאומי, בהתאם לסמכויותיהם ותפקידיהם על פי הסכם ההבראה. התנהלותם של מורשי החתימה אינה תקינה לנוכח כללי מינהל תקין. הביקורת העלתה שוועדת המעקב לא נקטה אף לא אחד מן הצעדים שנקבעו בהסכם ההבראה במקרה שיופר. הבדיקה העלתה כי בפועל העבירה הממשלה לתאטרון 2 מיליון ש"ח עוד ב- 2012 , ימים ספורים לאחר חתימת הסכם ההבראה, מבלי שווידאה כי התאטרון עמד בתנאים שסוכמו ועוד לפני שהספיק לבצע ולו אחת מהפעולות שעליהן התחייב. 3 מיליון ש"ח נוספים הועברו במהלך 2013 , בכפוף לדיווחי התאטרון.	משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת התאטרון על שלא עמדה במלוא ההתחייבויות על פי הסכם ההבראה, ולא עמדה ביעד של הפעלה שוטפת ואיזון תקציבי לאורך זמן כפי שנקבע בהסכם. לראיה פניותיהם התכופות ב- 2015 ובתחילת 2016 לקבל מקדמות ולאשר דחיית החזר הלוואות אחרת לא יעמדו בתשלום משכורות לעובדים ובתשלומים לקופות העובדים ולרשויות המס (ראו להלן). כן הוא מעיר לוועדת המעקב על שלא נקטה את הצעדים (תרופות) הנקובים בהסכם ההבראה משראתה שהתאטרון לא עומד בהתחייבויותיו.	1,002
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים . היבטים בהתנהלות בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של היו "ר לשעבר, המהווה התערבות בהליך אקדמי. יתרה מכך, בפעולתו זו הוא גרם לחברי ועדת המינויים להיות במצב של ניגוד עניינים, שבו היה עליהם לדון בקיום הליכים למתן דרגת פרופסור למי שעתיד להיות הממונה עליהם. משרד מבקר המדינה מעיר ליו "ר לשעבר כי דיווחיו לחבר הנאמנים היו חסרים ואף שגויים ומטעים. היה עליו לדווח כי הסכם המכירה התבטל וכי לא ניתן היה להסתמך על כספי התמורה שצוינו בו , מאחר שבצלאל לא קיבלה ולא מסרה לעמותה את אישור האוניברסיטה. עוד היה עליו לדווח מהן השלכות ההחלטה לבחור באדריכל חדש על לוחות הזמנים, על התחייבותה של בצלאל למועד פינוי הקמפוס בהסכם המכירה ועל יתר ההליכים של הפרויקט . משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר לשעבר שכיהן גם כיו"ר ועדת החיפוש, כי היעדרם של הפרוטוקולים אינו מתיישב עם כללי המינהל התקין, המחייבים שקיפות של החלטות גופים בעלי מאפיינים ציבוריים. היעדר הפרוטוקולים מנוגד גם לקביעת מבקר המדינה בעניין זה ופוגע ביכולת לבצע בקרה ופיקוח על החלטות הוועדה. אף על פי שתקנון בצלאל קובע כי דיוני ועדת החיפוש סודיים, יש להקפיד לכל הפחות על תיעוד ובכלל זה רישום פרוטוקולים המביאים לידי ביטוי את עיקרי הדברים. הוראות התקנון בדבר הסודיות אינם סותרים את הצורך לתעד את הדברים, והם לא נועדו לשלול קיומו של תיעוד. במקביל, לשם עמידה בהוראת התקנון, ניתן לקבוע הסדרים לשמירת סודיותם של הפרוטוקולים באופן שיבטיח קיומו של הליך רגיש מסוג זה וכן יבטיח דיון פנימי פתוח, אובייקטיבי וחסר פניות בין חברי הוועדה, בכפוף לדין. משרד מבקר המדינה מציין כי החלטת ועד ת החיפוש נוגדת את החלטת המל"ג, שלפיה על נשיא מוסד אקדמי להיות בדרגת פרופסור. כן הוא מעיר ליו"ר לשעבר, כי משלא הגיעה ועדת החיפוש בראשותו להחלטה על מועמד העומד בתנאי הסף של המל"ג, היה עליו לנהוג על פי תקנון בצלאל ולפזר את הוועדה כדי שתתמנה תחתיה ועדת חיפוש אחרת. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת בצלאל הקודמת כי היה עליה להעביר את נוהל ההשתלמות הממושכת לאישור ות"ת, כמתחייב בהנחיות העסקה של מל"ג וכחלק מהנספחים להסכם העבודה . משלא עשתה כן, נמנעה מוות "ת היכולת לבחון את הכללים שקבעה בצלאל ולאשרם. משרד מבקר המדינה מעיר גם לוות "ת על שאישרה את הסכם העבודה מבלי שהיו בידיה כל הנספחים להסכם ומבלי שדרשה את צירופם טרם אישורה, כמתחייב במינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לחברי ועדת הביקורת על שהציגו את מסקנות הביקורת של רשם העמותות בצורה לא מהימנה, לא דנו בהן באופן מעמיק ולא הזכירו בפני חבר הנאמנים את החריגות שנמצאו במסגרת פרוטוקולי הדיונים שלה, דבר אשר מנע את בחינת הערות יו של רשם העמותות ואת הכנתה של תכנית לתיקון החריגות שעלו; כך גם לגבי הצגת מידע סלקטיבי בדבר הגירעון הכספי המצטבר של בצלאל ו ההתעלמות מחובתה להציג ולהביע את ע מדתה בפני חבר הנאמנים לגבי פעולות חריגות, כמו העברת כספים שב יצעה בצלאל מקרנות מיועדות לשם הקטנת הגירעון. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עדכון ההנחיות בעניין ההשתלמות הממושכת על ידי מל"ג. עם זאת, הוא מעיר לה כי העדכון האמור אינו כולל התייחסות לתנאי זכאותם של נשיאי מכללות להשתלמות ממושכת, וכדי למנוע תקלות עתידיות עליה לעדכן את הנחיותיה גם בנושא תנאי זכאותו של נשיא מכללה והתנאים החלים עליו בעניין זה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותה הכספית של בצלאל, שכללה שימוש בכספי קרנות למימון פעולות אחרות מאלה שלהן יועדו, וללא אישור כנדרש.	לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הנהלת בצלאל להכין תכנית הבראה שתקבע, בין היתר, את הפעולות שיש ל בצע על מנת ל הקטין את הגירעון, לרבות בחינת צמצום היקף ההוצאות, הגדלת ההכנסות, קביעת יעד גירעון שנתי הולך ופוחת, ובחינת ההשלכות של פעולות אלה. זאת, על מנת לטפל בגירעון המובנה של בצלאל ולהגיע לאיזון תקציבי.	1,003
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . המאבק הכלכלי בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת מהביקורת עלה, כי יעד החילוט לשנת הבסיס לא נקבע לאחר הליך סדור. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה על היעד ר תכנית סדורה ומחושבת לקביעת יעדי חילוט. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שבשנים העוקבות יעדי החילוט התבססו על יעד שנת הבסיס שלא ברור על סמך מה נקבע, והשפעתו השליכה לשנים הבאות כפי שיובהר להלן. .מהנתונים עולה, כי התפיסות בפועל של המשטרה עולות באופן ניכר על היעד שנקבע. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי הגדרת יעדים נמוכים מהתפיסות בפועל בשנים קודמות, אינה מספקת אתגר ממשי ליחידות המשטרה להגביר את התפיסות לצורך חילוט, ובכך להילחם מלחמה כלכלית אפקטיבית בפשיעה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשטרה להגדיר יעדי תפיסה לחילוט לאחר עבודת מטה ותכנון כמקובל לגבי יעדים בתחומים אחרים במשטרה. ממשלת ישראל הודיעה זה מכבר על כוונתה להשתתף במלחמה העולמית בהלבנת הון באמצעות חסימת מקורות המימון של ארגוני הפשיעה ועברייני הפשיעה החמורה. מטרה זו לא תתאפשר ללא רישום כל נותני שירותי המטבע בארץ, והקמה, תפעול וניהול של המרשם; וכן ביצוע ביקורות פיקוח ואכיפת הוראות החוק לאיסור הלבנת הון על הגופים המפוקחים. מהביקורת עלה, כי ככל שמדובר ביעדי החילוט43 , אגף התכנון והארגון במשטרה לא ערך עבודת מטה ותכנון לצורך קביעת היעדים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא נמצאו במשטרה פרוטוקולים או כל מסמך אחר להליך עבודה שנעשה בנושא קביעת יעד ראשוני לתפיסת רכוש בעל פוטנציאל ממשי לחילוט ליחידות המשטרה השונות. מהביקורת עלה, כי מועצת החילוט אישרה בקשות תקצוב שנתיות החורגות מהתר"ש ללא ביסוס ההוצאה במסמך מתאים, ללא הסבר ממצה של הגוף המתוקצב המבקש תקציב חורג, וללא בירור ממצה של המועצה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הגופים המתוקצבים מכספי הקרן אינם מיישמים את הנוהל לגבי אופן הגשת הבקשות והפירוט הנדרש בהן, ומועצת החילוט אינה עומדת על קיום הוראות הנוהל כאמור לצורך הגשמת תכלית החוק לאיסור הלבנת הון. מהביקורת עלה, כי ככלל קיימת בעיה של היעדר סנכרון בין נתוניהמשטר ה לבין נתוני הפרקליטות לגבי הסכומים שתפסה המשטרה לצורכי חילוט. כל גוף אוסף ומרכז את הנתונים ומנהל עבור עצמו את המידע. אין נוהל או הליך עבודה מסודר של העברת מידע בין הגופים ובין המערכות המחשוביות שלהם. העברת נתונים בין המשטרה לפרקליטות נעשית ללא מחויבות או עיגון כלשהו בנוהלי העבודה בין הגופים. כתוצאה מכך נוצר פער משמעותי בין נתוני התפיסות שבידי הגופים. משרד מבקר המדינה מעיר למועצת החילוט כי על הפרוטוקולים לשקף את השיקולים שעמדו בבסיס החלטותיה של המועצה, וכי בבסיס החלטותיה צריכים לעמוד השיקולים המעוגנים בנוהל המועצה.	לדעת משרד מבקר המדינה, עבודה יומיומית משותפת עם גוף אחד כשהכפיפות הארגונית הינה לגוף אחר יוצרת אנומליה ארגונית ומקשה, כפי שיבואר, על התפקוד השוטף.	1,004
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה הועלה כי היעד שנקבע בהחלטה 2579 לאהושג במלואו אף שלוש שנים לאחר תאריך היעד, שכן בנובמבר 2015 שיעור העסקתם של העובדים הערבים בשירות המדינה היה כ- 9.6%. יודגש כי אמנם היה בקביעת יעד זה כדי לתרום לגידול בשיעור העסקת עובדים ערבים בשירות המדינה, אולם אין בו כדי לממש את עקרון הייצוג ההולם. הבדיקה העלתה כי רק בספטמבר 2011 - ,עם כניסתו של נציב שירות המדינה עו"ד משה דיין, לתפקידו - הוא שלח מכתב לכלל מנהלי משרדי הממשלה ויחידות הסמך ולמנהלי בתי החולים הממשלתיים, ובו ציין את החלטה 2579 והצורך בייעוד תקנים לשם עמידה ביעדיה. עוד הועלה כי לראשונה במכתב זה הנחה הנציב את משרדי הממשלה ויחידות הסמך להכין (בשיתוף אגף בכיר לתכנון ובקרה בנש"ם ) תכנית מפורטת לקידום ייצוגם ההולם של בני האוכלוסייה הערבית ועמידה ביעד כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. מכל האמור לעיל עולה כי אף שחל שיפור משמעותי ושיעור האוכלוסייה הערבית בקרב עובדי המדינה גדל, הרי שגידול זה אינו מקיים את הוראות חוק המינויים, ועדיין אינו עומד ביעדים שנקבעו בהחלטות הממשלה. בבדיקה עלה כי על אף ההשקעה הרבה במרכזי ריאן לעומת ההשקעה בלשכות שירות התעסוקה, בריאן ברהט הדבר אינו בא לידי ביטוי בשיעורים גדולים יותר של ההשמות בעבודה. שיעור ההשמה בשלושה מרכזי ריאן אחרים גדול פי 1.5 עד פי 2 משיעור ההשמה בלשכות התעסוקה באותם היישובים. משרד מבקר המדינה מעיר כי ניתוח ראשוני זה מדגיש את הצורך בביצוע המחקר המלווה, בייחוד נוכח רמת האפקטיביות של הריאנים לעומת שירות התעסוקה , אשר המשאבים שברשותו לצורכי השמה מצומצמים יותר במיוחד ב קרב האוכלוסייה הערבית כמתואר בדוח זה. הבדיקה העלתה כי אף שחל שיפור משמעותי בשיעור העסקתה של האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה, הרי שעדיין שיעור העובדים הערבים בה קטן לעומת שיעורם של הערבים באוכלוסייה, ועל כן לא ניתן לקבוע כי בכך יש מענה לדרישת החוק לייצוג הולם. להלן פירוט: מכל האמור לעיל עולה כי אף שחל שיפור משמעותי בשיעור העסקתם של העובדים הערבים בשירות המדינה, הרי שיש שונות רבה בין משרדי הממשלה, ובחלקם שיעור ההעסקה של ערבים קטן מאוד ואף אפסי. . מכל האמור לעיל מצטיירת תמונה קשה בכל הנוגע לייצוגה של האוכלוסייה הערבית במגזר הציבורי, עד כדי כך שלאוכלוסייה זו א ין כלל ייצוג בחלק מהחברות והתאגידים המרכזיים. ראוי היה כי מנהלים, דירקטורים וחברי מועצה בחברות ותאגידים אלה יפעלו כדי לממש את עקרון הייצוג ההולם גם אם אין חובה חוקית מפורשת לעשות כן. לדעת משרד מבקר המדינה, על כל גוף במגזר הציבורי לפעול למימוש עקרון הייצוג ההולם86 לגבי האוכלוסייה הערבית ולאמץ מדיניות וכלים אשר יעודדו את העסקתם של עובדים ערבים בכל הדרגות, תוך קביעת יעדים מוגדרים ומדידים. אמנם משנת 2010 חל גידול ניכר בשיעורם של הערבים המשתתפים בתכניות התעסוקה של משרד הרווחה, ואולם שיעורם בקרב המשתתפים בתכניות אלה בשנת 2014 - 15% - עדיין היה קטן משיעורם בקרב אוכלוסיית הרווחה הסובלת בעיקר מעוני וקשיי תעסוקה ( 25% ). יצוין עוד שמקרב הערבים המוכרים לרווחה והמתמודדים עם עוני וקשיי תעסוקה רק 10% משתתפים בתכניות התעסוקה של משרד הרווחה; ולעומת זאת 24% מקרב היהודים המוכרים לרווחה ומתמודדים עם קשיים אלה משתתפים בתכניות תעסוקה. בשנת 2014 לא קיבל משרד הרווחה תקציב למתן שוברים להכשרה מקצועית עבור האוכלוסייה הערבית. מן האמור יוצא כי משרד הרווחה מציע תכניות וכלים תעסוקתיים רק לחלק קטן מאוכלוסיית הרווחה הערבית הזקוקה לכך.	מהאמור לעיל עולה כי על אף חשיבותה של התח"ץ בכל הנוגע לשילוב בתעסוקה, ואף שמשרד התחבורה פעל ליישום החלטות הממשלה שצוינו לעיל בדבר שיפור והסדרה של תח"ץ ביישובים הערביים, נותרו פערים משמעותיים, המשפיעים על יכולתה של האוכלוסייה הערבית להשתלב בשוק התעסוקה. יתרה מזו, הבדיקה העלתה כי כאשר עיריית רהט פנתה אל משרד התחבורה וציינה לפניו את הצורך בשיפור התח"ץ בעיר, בקשותיה לא נענו. עוד יודגש כי משרד התחבורה אמנם ניצל את התקציב שניתן לו במסגרת התכניות הרב-שנתיות שצוינו לעיל, אך עולה כי לא די בכך, ויש צורך בהוספת קווים ובהגברת תדירותם של קווים קיימים. מקור תקציבי אפשרי ל שיפור נוסף של התח"ץ ביישובים הערביים יכול היה להיות באמצעות הסטה של חלק מתקציב התכניות הרב-שנתיות, אשר לא נוצל מסיבות שונות.	1,005
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . תמיכות משרדי ממשלה במוסדות ציבור לדעת משרד מבקר המדינה יש טעם לפגם בכך שמי שכיהן באותה עת כיועץ של שר הבינוי והשיכון נתן הנחיה הנוגעת למתן תמיכות לנתמכים יחידים במשרד החינוך, ובכך שהדרג המקצועי של משרדי האוצר והחינוך ביצעו את הנחיותיהם של פעילים פוליטיים. זאת בייחוד לנוכח העובדה שעל פעילים פוליטיים אלה לא חלים כללים שנועדו להבטיח את תקינות פעילות המינהל הציבורי ואת טוהר המידות. הביקורת העלתה כי עוה"ד השתתפה בדיונים של ועדת התמיכות שעסקו באישור מקדמות38 על חשבון כספי התמיכות למוסדות הציבור השונים, ובכלל זה למכון וינגייט. לדעת משרד מבקר המדינה, דווקא מאחר שאין אמות מידה כמותיות ומדידות לחלוקת התמיכות כמתחייב מהנחיות היועמ"ש ל ממשלה ומפסיקת בג"ץ, חשוב במיוחד שוועדת התמיכות תנמק באופן ברור ומפורט כיצד חושב סכום התמיכה לכל עמותה ולא תאשר תמיכות "כמו בשנה הקודמת", שאם לא כן עלולה התמיכה להתפרש כתקצוב. יוצא אפוא שהחלטת ועדת התמיכות להגדלת סכום התמיכה לא התבססה על מדדים ברורים אלא על דרישת עמותה ג' לקיום "נוהג". משרד מבקר המדינה מעיר כי אישור תמיכה לחברה בע"מ מכספי תמיכות המיועדות למוסדות ציבור אינו עולה בקנה אחד עם התכלית של סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, משום שתקציבים אלו היו אמורים להיות מוענקים למוסדות ציבור שהיו זכאים לכך על פי אותו מבחן. הביקורת העלתה כי בעקבות סיכום עם מר ישראל מלאכי העביר המשרד לשירותי דת מיליון ש"ח בסוף שנת התקציב לעמותות האמורות. לדעת משרד מבקר המדינה אופן זה של העברת תוספת תקציב לתמיכה רק בתום השנה, ובפרט כאשר מדובר בתוספת כה משמעותית, עלול לפגוע פגיעה קשה בעקרון השוויון שעליו מתבסס הליך מתן התמיכות. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התרבות והספורט להקפיד שכחברי הוועד המנהל בווינגייט ימונו רק מי שאינם חברים באותה עת גם בוועדות התמיכה והמכרזים, וזאת על מנת שלא יהיה חשש לניגוד עניינים בפעילותם, ולו למראית עין.	בביקורת נמצא כי לא הוכן הסדר למניעת ניגוד עניינים עבור סגן ראש המינהל, אף שהוא נושא בשני תפקידים - חבר הוועד המנהל של מכון וינגייט מחד גיסא, וסגן ראש מינהל הספורט וחבר ועדת תמיכות של משרד התרבות והספורט מאידך גיסא.	1,006
הטכניון מכון טכנולוגי לישראל . פרויקט שיפוץ בניין הפקולטה לכימיה בטכניון - הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל חיפה עוד העלה משרד מבקר המדינה כי אף שמנהל הפרויקט החל את עבודתו בנובמבר 2006 , הטכניון חתם עמו על החוזה רק במרץ 2007 (לאחר שכבר ביצע עבודות וקיבל תשלום בגינן). מהאמור לעיל עולה שאב"ת חתם עם מנהל הפרויקט על חוזה שאינו מתאים לעבודה שביצע ולא קבע תנאי התקשרות מחייבים המגדירים את הזכויות והחובות של שני הצדדים להתקשרות, בדרך שתב יא להשגת מלוא יעדי הפרויקט על פי התנאים המוסכמים. גם אגף הכספים, שקיבל את החוזה, לא דרש מאב"ת לחתום עם מנהל הפרויקט על חוזה מתאים. לדעת משרד מבקר המדינה, הדבר אפשר לכל צד בחוזה לפעול על פי פרשנותו, ופתח פתח לחילוקי דעות ולקושי לפקח על התקדמות הפרויקט. אב"ת שילם אפוא למנהל הפרויקט כ- 170,000 ש"ח עבור תכנון עבודות, פיקוח עליהן והכנת פרוגרמה בלי שעבודות אלה הוסדרו בחוזה ואף בטרם הוגשה הצעת מחיר כוללת עבור ניהול התכנון והפיקוח על הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר לטכניון, ובמיוחד לאב"ת ולאגף הכספים, כי מדובר בפתח להתנהלות לא מבוקרת, בהיעדר שליטה ומעקב על הוצאות הפרויקט, ובחוסר תכנון כולל. ראוי היה שאב"ת ידרוש ממנהל הפרויקט להגיש הצעת מחיר כוללת לניהול כל שלבי הפרויקט - ניהול התכנון, ניהול הביצוע והפיקוח - וממנה ייגזר השכר לכל שלב. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת הטכניון כי אף שחלפו כשש שנים מאז שהופץ נוהל עדכון הנהלים, ואף שחלפו כארבע שנים ממועד הגשת הדוח הראשון והנחיית ועדת הביקורת, היא טרם השלימה את כתיבת הנהלים החדשים הנדרשים והטמעתם. מדובר בשיהוי בלתי סביר, אשר עלול לגרום לניהול כושל של פרויקטי בינוי נוספים בטכניון. על הטכניון למפות את נהליו, לאתר את אלה הדורשים עדכון ולקבוע לוח זמנים להשלמת העדכון. משרד מבקר המדינה מעיר לטכניון, כי בהיעדר חוזה כללי עם המתכננים או המפקחים, חסרו להתקשרות עמם הגדרות בסיסיות, ולכן היא נותרה פתוחה לפרשנויות ומחלוקות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בתשלום הסכומים הנוספים בלי שהיקף העבודה השתנה, פעל הטכניון בניגוד לעקרונות של חוזה פאושלי. משרד מבקר המדינה מעיר לטכניון כי פעל בניגוד לחוזים שעליהם חתם עם המתכננים, בכך שלא ניכה משכרם את עבודות התכנון שלא ביצעו. משרד מבקר המדינה מעיר לאב"ת כי על אף המלצת יחידת הביקורת הפנימית, חוות הדעת של היועץ החיצוני והמלצת ועדת הביקורת, הוא ממשיך להשתמש בשיטה הפאושלית לתשלום שכר מנהלי הפרויקטים עבור שלב התכנון.	לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחיוב את הפעולות שנקטו הנהלת הטכניון וועדת הביקורת ביישום המלצות הביקורת הפנימית, ובכלל זה הטמעת שינויים במערך הבינוי, החשבונאות וההתקשרויות. עם זאת, ראוי שהם ישלימו את בחינת תהליכי העבודה של גורמי הפיקוח והבקרה בפרויקטי בינוי, ויוודאו הטמעת נהלים חדשים. כמו כן, עליהם לבחון את האפקטיביות של השינויים ואת השפעתם על ההתנהלות החשבונאית והתקציבית בפרויקטי בינוי בטכניון.	1,007
משרד החינוך . הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה לדעת משרד מבקר המדינה, שימוש מיטבי במשאבים המוגבלים המוקצים לתהליכי הבקרה מחייב את המשרד לת עדף את נושאי הבקרה, זאת מתוך קביעת קריטריונים שישקפו את מדיניותו ויאפשרו קבלת תמונה מהימנה על מרב נושאי ההשתלמויות בכל שנה. כמו כן נדרש שתהיה שקיפות בתהליך קבלת ההחלטות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי מרכזי הפסג"ה עושים הערכות על ההשתלמויות שבתחומם בהיקף העולה פי חמישה על היקף הבקרות שעושה החברה החיצונית46 . על אף ההיקף הנרחב של ההערכות במרכזים לא גיבש האגף מתווה עבודה המסדיר את ביצוען מתוך תיאום עם תהליכי הבקרה הנעשים בחברה החיצונית. יצוין כי לקראת ביצוע הבקרות בשנת הלימודים התשע"ד החליט האגף כי כל מרכז פסג"ה יעבוד עם נציג של החברה החיצונית, ולפי דיווחי מרכזי הפסג"ה השתפרה איכות העבודה המשותפת. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהאגף יגבש לתהליך ההערכה שמבצעים מרכזי הפסג"ה מתווה ברור שיחדד את הערך המוסף שלו, לרבות הסדרת ממשקי העבודה עם השותפים לתהליך והעמקת שיתוף פעולה ביניהם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי לנוכח חשיבות הנושא ראוי לגבש תקן ייעודי למרכזי הפסג"ה ולאיישו על פי סדרי עדיפות הנסמכים על המשאבים הקיימים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לנוכח המקצועיות הנדרשת ממנהלי מרכזי הפסג"ה ומורכבות משימותיהם, על המשרד לשקול הכנת תכנית הכשרה מסודרת שתקנה להם את הכלים הדרושים לכך ותאפשר למרכזי הפסג"ה למצות את הפוטנציאל הגלום בהם כגוף מקצועי ובעל ערך מוסף לעובדי ההוראה ולמנהלי בתי הספר בתחום מקצועיותו. זאת ועוד, לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח יישום מיטבי של התכנית על האגף: להגדיר יעדים לכל אחת ממטרות התכנית וכן מדדים להשגתם; להגדיר את הקריטריונים לצירוף בתי הספר לתכנית; להגדיר את תפקידיהם של הגופים השונים המעורבים בה, בהם המפקחים על הפיתוח המקצועי במחוזות, מרכזי הפסג"ה ומ נהלי בתי הספר; לבסס תהליכי הכשרה, ליווי ותמיכה בבתי הספר המפעילים את התכנית. מהאמור לעיל עולה כי מתן מקום מרכזי למרכזי הפסג"ה בפיתוחם המקצועי של עובדי ההוראה אינו עולה בקנה אחד עם היעדר הסדרה של העסקת הצוות המקצועי-פדגוגי במרכזים אלה. משרד מבקר המדינה סבור כי משהכיר המשרד בחשיבות מרכזי הפסג"ה כמומחים בתחום הפיתוח המקצועי וכממונים על יישום מדיניות המשרד בשטח, ולנוכח הקשיים במצב הקיים, עליו לקבוע מהו תקן הצוות המקצועי הנדרש למרכזי הפסג"ה ולהסדיר את אופן העסקת הצוות כך שיתאפשר לו לעמוד במשימות ובאתגרים ולספק שירות מקצועי ומועיל לעובדי ההוראה ולמוסדות החינוך שבתחום אחריותו. למרות האמור לעיל, נמצא כי המשרד לא נקט פעולות כלשהן להכנת מרכזי הפסג"ה ובתי הספר לשינויים הצפויים במערך הפיתוח המקצועי. בכלל זה, לא נבנו תכניות הכשרה לגופים הרלוונטיים, ולא נעשו פעולות הסברה והכוונה למנהלי מוסדות החינוך בדבר שיתוף הפעולה והסיוע שיוכלו להפיק ממרכזי הפסג"ה. המשרד גם לא בחן את ממשקי העבודה ואת שיתוף הפעולה בין בתי הספר למרכזי הפסג"ה, וממילא לא קבע יעדים לשיפור בתחומים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, השינוי בתפקידיו של מרכז הפסג"ה מחייב היערכות ותכנון במרכז ובמוסדות החינוך. במרכז הפסג"ה - על המשרד לבנות תכנית הכשרה לצוותים שבמסגרתה יתעדכנו בדבר הדגשים החדשים והשינויים בתפקיד המרכז. במוסדות החינוך - יש להכשיר את המנהלים לתפקידם בתחום הפיתוח המקצועי. בכלל זה על המשרד לספק למנהלי בתי הספר הכוונה ומידע בדבר הסיוע והתמיכה שמרכזי הפסג"ה ערוכ ים לספק להם, כדי להבטיח כי המנהל יסתייע בשירותיו המקצועיים של מרכז הפסג"ה וכי המרכז יהיה שותף מלא לעשייה החינוכית באזור הזנתו. בהמשך לכך יש לבחון באיזו מידה מנהלי מוסדות החינוך נעזרים במרכזי הפסג"ה בתכנון וביישום של תהליכי הפיתוח המקצועי בבתי הספר, ומה איכות תרומתם של המרכזים לתהליכים אלה. בביקורת נמצא כי שתי המסגרות לפיתוח המקצועי של מנהלי מרכזי הפסג"ה וסגניהם, ברמה הארצית וברמה המחוזית, מתנהלות במנותק זו מזו: בלי תיאום, בלי שיתוף ידע ובלי תכנון משותף של התכנים ושל הדגשים הנדונים במפגשים. הבעיה אף נדונה לא אחת בישיבות מפקחי הפיתוח המקצועי.	לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח העלייה שחלה בשנים האחרונות במספר עובדי ההוראה המשתלמים ובמספר ההשתלמויות במרכזי הפסג"ה ולנוכח האתגרים החדשים העומדים לפני צוותי הניהול של מרכזי הפסג"ה, על משרד החינוך לבחון את התאמת התקן הקיים לצרכים ולמשימות, זאת כדי להבטיח כי י היו למרכזי הפסג"ה הכלים הנדרשים להתמודדות עם אתגרי הפיתוח המקצועי באופן מיטבי.	1,008
בנק ישראל . בנק ישראל - הפיקוח על שלוחות בנקים ישראליים בחו_ל מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ ב- 2011 לא בדק הפיקוח על הבנקים חלק מהסוגיות שעלו מהשינוי שחל במדיניות של רשויות החוק והמס בארצות הברית. עוד נמצא כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ ב- 2011 לא דרש הפיקוח על הבנקים מבנקים מסחריים ישראליים לבחון ולדון ברמת הדירקטוריון בסיכונים ובהשלכות הנובעים מפעילות חוצה גבולות של לקוחות אמריקאים לנוכח השינויים שחלו במדיניות של רשויות החוק והמס בארצות הברית משנת 2008 . לא נמצא כי הפיקוח על הבנקים פעל כדי לוודא כי בנק א' פעל להסדרת מסגרת פנים-בנקאית לבקרה נאותה ובלתי תלויה על שלוחות חו"ל, ובכלל זה שינוי מבנה הפיקוח והבקרה עליהן. משרד מבקר המדינה סבור כי לנוכח השינויים שחלו במדיניות רשויות החוק והמס בארצות הברית משנת 2008 , היה על הפיקוח על הבנקים לדרוש מהבנקים המסחריים הישראליים לבחון את סוגיית פעילות שעלולה לעלות לכדי סיוע אקטיבי להעלמת מס, וזאת כדי להעריך את הסיכונים בפעילות זו, לרבות הסיכון המשפטי, ולנקוט את הצעדים הנדרשים כדי להפחית את הסיכונים כאמור ככל שהדבר נדרש. .מערכת הבנקאות ממלאת תפקיד מרכזי בכל מדינה ובכל משק מודרני, בידיה הציבור מפקיד את חסכונותיו הכספיים. פעילות הבנקים הישראליים שעל פי הדין האמריקאי מהווה לכאורה סיוע ללקוחות זרים להתחמק מתשלומי מס הביאה לידי הטלת קנסות כבדים על בנק אחד מצד המאסדרים בארצות הברית ועלולה להביא לידי הטלת קנסות נוספים גם על בנקים נוספים, שיביאו לפגיעה כלכלית באותם בנקים, ופגיעה באמון של הציבור במערכת הבנקאית. נמצא כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ ב- 2011 לא בדק הפיקוח על הבנקים את כל הסוגיות שעלו כחלק מהשינוי שחל במדיניות רשויות החוק והמס בארצות הברית ולא דרש מבנקים מסחריים ישראליים לבחון ולדון ברמת הדירקטוריון בסיכונים ובהשלכות הנובעים מפעילות חוצה גבולות של לקוחות אמריקאים. לדעת משרד מבקר המדינה לצורך שמירה על יציבותה וחוסנה של המערכת הבנקאית ו על אמון הציבור בה, על הפיקוח על הבנקים לבחון את התהליכים המשמשים אותו לאיתור סיכונים והתנהלות בלתי תקינה, גם סיכונים הנובעים מפעילות הבנקים בחו"ל, ובכלל זה איתור סיכונים מוקדם יותר - במועד היווצרותם כסיכון משמעותי. לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל לפעול בהקדם להסדרה, בחקיקה, של סמכויות הפיקוח על הבנקים לקיים פיקוח ובקרה על שלוחות הבנקים הישראליים בחו"ל, כנדרש בין היתר על פי עקרונות ועדת באזל; וכן עליו לנקוט צעדים מעשיים, באמצעות הפיקוח על הבנקים, שימנעו בעתיד התנהלות בלתי תקינה של הבנקים הישראליים. הליקויים העולים מדוח זה מלמדים על התנהלות לקויה של בנק ישראל בנוגע לפיקוח על פעילותן של שלוחות בנקים ישראליים בחו"ל. על בנק ישראל להקפיד על מניעת פעילות בלתי תקינה של בנקים ושל לקוחותיהם שיש בה בהם כדי להפר חוקים ו/או אמנות בין-לאומיות. משרד מבקר המדינה מעיר לגופים האמונים על הנושא, בהם הנהלות משרד המשפטים ומשרד האוצר, כי מאחר שהוספת עברה של העלמת הכנסות במרמה ובערמה כעברת מקור נמנתה עם המלצותיהן של שתי ועדות שדנו בנושא: הוועדה הבין-משרדית ממאי 2002 וועדת ארבלי שהמלצותיה הוגשו לשר האוצר בפברואר 2013 , ומאחר שמבקר המדינה העיר על כך פעם נוספתבדוח שנתי 62 , עליהם להמשיך ולפעול ביתר נחישות כדי ליישם אתההמלצה האמורה. משרד מבקר המדינה מעיר כי בעקבות חתימתה של ממשלת ישראל על הסכם ה- .FATCA על משרד האוצר לקדם עם משרד המשפטים ביתר נחישות את תיקון החקיקה להסדרתה של תשתית משפטית בתחום זה שתאפשר ליישם את ההסכם. מאחר שהתשתית הקיימת מבוססת על פרשנותו של הפיקוח על הבנקים בלבד, כלל הגופים הפיננסיים שההסכם חל עליהם, בהם הבנקים, עלולים שלא לקיים את ההסכם, ובסופו של דבר - אף לשלם את המחיר על כך. לדעת משרד מבקר המדינה הפיקוח על הבנקים לא העריך באופן נאות את הסיכון הקיים לבנקים המסחריים הישראליים בפעילות חוצה גבולות של לקוחות אמריקאים. מן הראוי כי לאור סמכות הפיקוח על הבנקים הכוללת גם רובד של פיקוח על שלוחות בנקים ישראליים בחו"ל, יבחן ה פיקוח על הבנקים את התהליכים המשמשים אותו לאיתור סיכונים הנובעים גם מפעילות הבנקים בחו"ל וכיצד עליו לפעול מבעוד מועד על מנת להפנים שינוי מדיניות של מדינות זרות, ואת הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך.	לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח חקירתן של הרשויות האמריקאיות נגד בנק א ' והנתונים הידועים לפיקוח, על הפיקוח על הבנקים לבחון את מדיניותו בנושא ניהול חשבונות ממוספרים ולהתאימה לשינויים בחקיקת ה- FATCA.	1,009
המוסד לביטוח לאומי . אי-גביית דמי ביטוח מחייבים - המוסד לביטוח לאומי בשל החשיבות שבגביית דמי ביטוח באופן מלא ושוויוני מכלל החייבים, ולנוכח העובדה כי חלפו כ-15 שנה מאז הדוח משנת 2001 ובו כבר העיר משרד מבקר המדינה לבט"ל על הצורך בהרחבת הבדיקה של תיאום דמי הביטוח, מתבקש לשאול מדוע רק כעת, לאחר בקשתו של משרד מבקר המדינה, בט"ל מתעתד להתחיל בעבודת מטה להרחבת הבדיקה כאמור. על בט"ל לבחון דרכים כיצד לאתר את אותם שכירים המועסקים אצל יותר ממעסיק אחד ואינם משלמים דמי ביטוח כנדרש ולגבות מהם את דמי הביטוח המגיעים לו. על אף הפוטנציאל הטמון בביצוע חקירות בנושאי גבייה שבאמצעותן יאותרו מעסיקים חייבים בדמי ביטוח, ועל א ף המלצות הצוות, פעילות אגף החקירות עודנה מתמקדת בגמלאות. נמצא כי על אף החלטת המינהלה להתחיל בשנת 2013 לשלוח הודעות חוב לא נעשה הדבר עד יולי 2015 , ואז נשלחו הודעות חוב רק באופן חלקי לגבי חובות שנוצרו בשנים 2009 -2008 . כאמור, לפי תשובת בט"ל למשרד מבקר המדינה הודעות חוב של חייבים חדשים יישלחו רק משנת 2018. יוצא אפוא כי הדיונים במינהלה בנושא עצירות החישוב לא הבי או לפתרונות כלשהם לפתיחת עצירות החישוב, ולאחר ההחלטה מינואר 2005 על מחיקת חובות עד 1999 לא החליטה המינהלה על שליחת הודעות חוב לחייבים חדשים כדי למנוע הצטברות חובות חדשים. חברי המינהלה לא פעלו למציאת פתרון, ולו חלקי, לפתיחת עצירות החישוב; הם לא דרשו מסמנכ"ל הגבייה להציג חלופות לפתרון הבעיה ולא עקבו אחר יישום החלטותיהם. רק ביוני 2015 , בתקופתו של המנכ"ל המכהן, לאחר כניסתו של תיקון ההתיישנות לתוקף, פנתה המינהלה לראשונה לוועדת הכספים בבקשה לאשר תוספת של 30 תקנים כדי לפתוח באופן חלקי בלבד את עצירות החישוב לשנים 2009-2008 . האחריות למימוש בפועל של החוק בכל הנוגע לגבייה מחייבים מוטלת על כתפיו של סמנכ"ל הגבייה, אשר היה עליו עליו לממש אחריות זו באמצעות גיבוש תכנית עבודה סדורה תוך כדי מיצוי מקסימלי של המשאבים העומדים לרשותו. לכן, ראוי היה שיעלה לפני המינהלה את הצורך בפתרון לפתיחת עצירות החישוב ויציג חלופות הן בנוגע להיקף כוח אדם מצומצם הן בנוגע למניעת הצטברות חובות של חייבים חדשים. כמו כן היה עליו לעשות ככל שניתן היכן שלא נדרשת הסכמת ועדי העובדים ובמקביל היה עליו לפעול לקידום ההסכמות לגבי יתר הנושאים. סמנכ"ל הגבייה לא עשה כן, והחובות שהצטברו משנת 2008 , חובות של מ אות אלפי חייבים, נאמדים כיום כאמור בכ -3 מיליארד ש"ח. רק לאחר שנים של עצירות חישוב ולאחר תיקון ההתיישנות והחלתו על חובות העבר גיבש סמנכ"ל הגבייה תכנית עבודה לעצירות החישוב ומניעת היווצרות חובות לחייבים חדשים. בדוח משנת 200150 העיר משרד מבקר המדינה בעניין זה כי "מן הראוי שהמוסד ירחיב את הבדיקה של תיאום דמי הביטוח, כדי שיוכל לגבות את דמי ]בט"ל[ "הביטוח שחייבים עובדים שנוכה משכרם סכום קטן מהמגיע מהם. בביקורת נמצא כי אף שהוא מקבל את כל דיווחי המעסיקים, בט"ל עדיין אינו מצליב את הנתונים כדי לבחון אם נוכו משכרו של העובד דמי ביטוח הנמוכים מהנדרש. לבקשת משרד מבקר המדינה בדק בט"ל את הנושא האמור ונמצא כי בשנת 2013 לא חויבו בהפרש דמי הביטוח כ- 61,00051 עובדים שכירים שעבדו בכמה מקומות עבודה או עובדים שכירים שקיבלו פנסיה מוקדמת, בד בבד עם עבודתם, והיו חייבים בתשלום דמי ביטוח 52 ,. על פי אומדן בט"לדמי הביטוח שלא חויבו מאותם עובדים בשנת 2013 מסתכמים בכ- 104.5 מיליון ש"ח53. נמצא כי עד 2014 לא ניתן גילוי נאות בדין וחשבון הכספי של בט"ל על חייבים בעלי עצירות חישוב. משכך, המשמעויות וההשלכות של עצירת החישוב כלל לא הובאו לדיון במועצה ולא נבחנו כנדרש בוועדת הכספים שלה. בביקורת עלה כי סוגיה זו לא קיבלה כל ביטוי בדיונים אופרטיביים במועצה, ובייחוד בוועדת הכספים, שמר חזקיה ישראל הוא יושב ראשה, אף שלסוגיה זו השפעה ישירה על האיתנות הפיננסית של בט"ל. הנושא נדון בפעם הראשונה בוועדת כספים בסוף יוני 2015 , לאחר שהמינהלה פנתה ביזמתה לוועדה לקבל תוספת תק נים. גם מיוני 2015 עד מועד סיום הביקורת לא דנה ועדת הכספים בשאלה כיצד מעתה ואילך יישלחו לחייבים הודעות חוב בסמוך להיווצרות החוב כדי למנוע הצטברות של חובות עתידיים, או למצער לעדכן את החייבים הפוטנציאל יים על חובת תשלום דמי ביטוח, כנדרש בחוק. לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדת הכספים ליזום דיון בנושא כדי למצוא פתרון לעצירות החישוב ולהתניע מהלך לשליחת הודעות חוב לחייבים חדשים בסמוך להיווצרות החוב. נמצא כי עד פברואר 2008 ,, יותר משלוש שנים לאחר מועד ההחלטה המקורי לא נדון שוב הנושא במינהלה.	עוד יצוין כי דרישותיו של סמנכ"ל הגבייה לתוספת כוח אדם לפתיחת עצירות החישוב השתנו באופן ניכר לאורך השנים ובאופן לא עקבי. בשנת 2000 הוא דרש תוספת של 500 עובדים עבור טיפול ב -2 מיליון מבוטחים חדשים. בשנת 2004 הוא צמצם את דרישותיו לרבע ודרש רק115 תקנים נוספים עבור פתיחת עצירות החישוב. בשנת 2008 הוא דרש 146 תקנים עבור טיפול בכ - 800,000 חייבים ובשנת 2014 עבור טיפול בכמיליון חייבים הוא מסר למינהלה שנדרשת תוספת של כ-240 תקנים. יצוין כי ביוני 2015 אושרו כ-30 תקנים לפתיחת עצירות החישוב לשנים 2009 -2008 .)(ראו להלן על רקע התפתחותו הטכנולוגית הניכרת של מינהל הגבייה, המאפשרת לגבות את החובות באופן יעיל יותר, תוך כדי שימוש בכלים טכנולוגיים ואוטומטיים וללא כל מעורבות של פקיד הגבייה (מוקד טלפוני חיצוני, אינטרנט ואפליקציות סלולריות), היה מצופה כי ייעשה שימוש רב יותר בכלים שכאלה גם לצורך פתיחת עצירות החישוב - דבר שלא נעשה.	1,010
המשרד לביטחון פנים . הטיפול בתופעה של שתיית אלכוהול מופרזת - משטרת ישראל המגמה המשתקפת מהנתונים שהובאו לעיל מראה כי בשנים 2014 -2013 לא חלה ירידה בשיעור בני הנוער שאושפזו בעקבות צריכה מזיקה של אלכוהול. משרד מבקר המדינה מעיר כי המציאות המתפתחת מחייבת את הרשות למלחמה באלכוהול לעדכן את התכנית הלאומית ולהתאימה להתמודדות גם עם תופעות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והמשטרה לתת דגש לפיתוח כלים חדשים לאכיפה בכל הקשור למכירה ואספקה של אלכוהול לבני נוער הנעשית באמצעות האינטרנט. משרד הכלכלה ומשרד הבריאות אמנם מפרסמים לעתים אזהרות לציבור בדבר משקאות אלכוהוליים שנמצא בהם אחוז מתנול גבוה מהתקן או שנמצא בהם חומר רעיל אחר, אולם בירור עם מינהל התקינה העלה כי רק מקרים בודדים הועברו לחקירה בתוך משרד הכלכלה, ועד כה לא הוגש שום כתב אישום. מתוצאות מחקר הערכה המלַוֶוה עולה שאי -אפשר להכריע אם אכן התכנית הלאומית השפיעה על הרגלי השתייה המזיקה של אלכוהול, בין היתר בעקבות נוכחות של פעילות אינטנסיבית קודמת בנושא האלכוהול. יתרה מזאת, דווקא בקבוצות הנוער המוגדרות כאוכלוסיות בסיכון חלה עלייה בהיקפי שתיית האלכוהול והפעילויות היו פחות יעילות בקרב קבוצות אלה. בשנת2012 , לקראת ההחלטה על הארכת התכנית הלאומית, הציגה הרשות לממשלה נתונים ולפיהם ניתן לראות התחלת ירידה של ממש בשיעורי השתייה המופרזת. לדעת משרד מבקר המדינה, הנתונים הנוגעים לבני נוער שפנו לקבלת טיפול רפואי לאחר צריכת אלכוהול עשויים להעיד על מגמה הפוכה. על הרשות לבחון נתונים אלו ולפי זה לשקול את הפעולות שבאפשרותה לנקוט, ובכלל זה להגביר את פעילות ההסברה והמניעה בשיתוף גורמים רלוונטיים שונים ובהם משרד החינוך וצה"ל. מהביקורת עולה כי הולכת ומתפתחת תופעה ולפיה בני נוער רוכשים אלכוהול באמצעות רשת האינטרנט והרשתות החברתיות בלי שהם נדרשים להציג תעודה מזהה. נתיב זה עוקף את מסלול הרכישה הרגיל, ובכך הופך את ּכל י האכיפה הנוגעים לאיסור מכירה ואספקה של אלכוהול לקטינים לבלתי רלוונטיים. . מהנתונים בלוח1 עולה כי ככלל משנת2010 עושה המשטרה שימוש ניכר בסמכותה לתפוס אלכוהול ולהשמידו ובסיכום הכללי ניכרת עלייה של כ-65% במספר השפיכות בשנים 2013 -2011 . משרד מבקר המדינה מעיר כי הנתונים בדבר ריבוי מקרי שפיכת האלכוהול של בגירים מעלים את הצורך בבדיקת הנהלים ושיקול הדעת המופעלים במקרים של תפיסה והשמדה של האלכוהול המוחזק בידי בגירים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על המשטרה להקפיד ששפיכת האלכוהול לבגירים תיעשה רק אם יש חשד סביר כי שתיית המשקה המשכר עלולה להביא להפרת הסדר הציבורי כדרישת החוק. על המשטרה לבחון את הגורמים לשיעור האכיפה הנמוך בקרב קטינים ולוודא כי פעולותיה בקרב אוכלוסייה זו עולות בקנה אחד עם הכוונה למקד את הפעילות בקרב קטינים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ייתכן שהעובדה שרק אחוז קטן ממקרי שפיכת האלכוהול היה מכוון לקטינים מצביעה על כך ששתיית אלכוהול בקרב קטינים עברה מהמרחב הציבורי למרחב הפרטי.	משרד מבקר המדינה מעיר כי חלק מהיעדים שנקבעו בתכנית הלאומית לא היו מדידים ולפיכך לא היה אפשר לבחון אם אכן הושגו. למרות זאת, סמוך לבקשה להמשך הפעלת התכנית הציגה הרשות למלחמה באלכוהול נתונים גם על עמידה ביעדים שלא נמדדו ושלא אספו נתונים עליהם. מדידה שיטתית של כל היעדים שנקבעו בתכנית הלאומית הייתה מסייעת בתהליכי קבלת החלטות ומאפשרת מעקב ו פיקוח אחר ביצוע התכנית. קביעת יעד בלי שאפשר למדוד אותו, משמעה השקעת משאבים ותשומות בלי יכולת לדעת מה הן התפוקות שיתקבלו.	1,011
הנהלת בתי המשפט . היבטים בהפעלת בתי המשפט לעניינים מקומיים - הנהלת בתי המשפט משרד מבקר המדינה העלה, כי מנהלת מדור (גבייה ושירות) בבמ"ש עמ"ק ירושלים כפופה מינהלית לממונה על בית המשפט22 . ממצא דומה עלה גם בבית המשפט עמ"ק בתל אביב ולפיו המזכיר הראשי הוא "המנהל הישיר של משרה זו"23 . ממצאים אלהמדגישים עוד יותר את הפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. נמצא, כי חלוקת התפקידים בין מנהל המחוז למנהל התחום בכל הקשור לאחריות המקצועית כלפי במ"ש עמ"ק אינה ברורה וממצה: תחומי האחריות הרבים המתוארים בתיאור התפקיד של מנהל התחום אינם משתקפים בנוהל ממשקי עבודה, וחלק מהתפקידים מיוחסים בנוהל ממשקי עבודה דווקא לתחום האחריות של מנהל המחוז. יוצא אפוא, שקיים חשש לאי-בהירות בחלוקת האחריות ביניהם (ראו לעיל). לדעת משרד מבקר המדינה , ככל שהב"ה מ בקשת ל קיים הפרדה ולמנות גורמים שונים בתוכה שיהיו אחראים ליישום אחריותה המקצועית - עליה לתת לכך ביטוי בנוהל ממשקי עבודה או במסמך מוסדר אחר, ולפרט בהם את חלוקת התפקידים ביניהם, את תחומי האחריות שלהם ואת סמכויותיהם. על המסמך להיות גלוי ונגיש לכל המזכירים ועובדי במ"ש עמ"ק. תכניות עבודה שנתיות : נמצא, כי הב"ה אינה עורכת תכניות עבודה שנתיות מובנות המקיפות את הנושאים שבתחומי האחריות המקצועית שלה בנוגע לבמ"ש עמ"ק. יצוין , כי מנהל התחום לשעבר ערך בשנים 2012 -2009 סיכומי פעילות שנתיים של עבודתו, והיא כללה גם את במ"ש עמ"ק. לדעת משרד מבקר המדינה, טוב שהב"ה החלה בהכנת תכנית עבודה שנתית לבמ"ש עמ"ק. ואולם, בשים לב לעובדה שחוק בתי המשפט לא הבחין בין במ"ש עמ"ק ובין בתי משפט שלום אחרים, על הב"ה להקפיד שתכניות העבודה השנתיות יקיפו את כלל תחומי אחריותה המקצועית. ראוי שהתכנית תכלול היבטים מקצועיים כגון פעולות הדרכה לאותה שנה, השלבים המתוכננים ליישום הטמעת נט המשפט באותה שנה, תכנון ביקורים של מנהל התחום בבמ"ש עמ"ק, תכנון בקרה יזומה ורציפה, פיקוח אקטיבי הכולל אמצעי אכיפה אפקטיביים, תכנון פגישות עבודה לרבות אלו של מנהל מחוז עם מזכירים, ושל מנהל התחום עם צוות העבודה בנושא עמ"ק. מן התשובות לשאלונים עולה, כי חלק ממזכירי בתי משפט עמ"ק נוהגים להתייעץ בנושאים מקצועיים עם גורמים שאינם מנהל התחום או מנהל המחוז כנדרש בנוהל ממשקי עבודה, וביניהם גם גורמים בייעוץ המשפטי של הרשות המקומית או גורמים בתביעה העירונית, שהם בעלי דין בהליכים בבמ"ש עמ"ק. וזאת - בניגוד לנדרש בנוהל ממשקי עבודה ולעקרון הפרדת הרשויות. לדעת משרד מבקר המדינה, על מזכירויות בתי משפט עמ"ק לפעול בהתאם להוראות של נוהל ממשקי עבודה. משרד מבקר המדינה מעיר למזכירויות במ"ש עמ"ק, כי מעמדה של התביעה בבתי המשפט הוא מעמד של בעל דין, ופנייה בשאלות מקצועיות ליועצים המשפטיים ברשויות המקומיות או לתובעים העירוניים13 עלולה להעמיד את העובדים במצב של ניגוד עניינים, ואינה עולה בקנה אחד עם ההנ חיות של נוהל ממשקי עבודה . על הב"ה לשוב ולהדגיש לפני מזכירויות בתי משפט עמ"ק את חשיבות ה של השמירה על עקרון הפרדת הרשויות. .מן הטבלה עולה שמנובמבר 2012 - אוגוסט 2015 לא ארגנה הב"ה קורסים והשתלמויות לעובדי בתי משפט עמ"ק (ההדרכה בשנת 2015 אורגנה ביזמת מזכירות במ"ש עמ"ק תל אביב ויועדה רק לעובדי בתי המשפט עמ"ק שבמחוז תל אביב). יוצא אפוא שמספר ההדרכות וההכשרות שקיימה הב"ה לעובדי מזכירויות במ"ש עמ"ק היה מצומצם. יצוין לשם השוואה, כי עובדי המדורים הפליליים בבתי המשפט משתתפים בימי עיון והכשרות כל שנה. הביקורת העלתה כי בפועל, הב"ה ממשיכה לגבות מהרשויות המקומיות תשלומים בעבור שפיטה המחושבים לפי מספר ימי השיפוט המוקצים לכל במ"ש עמ"ק. יוער כי נוצר מצב ובו כשנתגלעו חילוקי דעות בין הב"ה ובין הרשו ת המקומית בנוגע לחיוב על ימי שיפוט, הם גלשו גם לשאלת התמורה הראויה בעבורם. במצב דברים זה עלול להיפגע עקרון עצמאות הרשות השופטת.	,נמצא כי הב"ה לא הסדירה הסדרה כוללת את הממשק הכספי שבינה ובין הרשויות המקומיות ורק שש עיריות28 ,חתמו על ההסכם עמה עוד נמצא כי גם ששת ההסכמים שנחתמו אינם אחידים, והם מסדירים נושאים כספיים רק באופן חלקי.	1,012
משרד החוץ . המאבק הדיפלומטי-תקשורתי בתנועת החרמות ובגילויי האנטישמיות בחו_ל עד מועד תום הביקורת לא שיתפו משרד התפוצות ומשרד החוץ זה את זה בתכניות האסטרטגיות שהם גיבשו - הגם ששני המשרדים פועלים בנושא המאבק באנטישמיות בחו"ל. כמו כן, בשלהי שנת 2015 נמצא כי משרד התפוצות עדיין לא הציג לממשלה את תכניותיו - במישור האסטרטגי ובמישור האופרטיבי. את הפורום הבין -משרדי שנועד לתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים במערכת הממשלתית העוסקים בתחום זה, כינס משרד התפוצות לראשונה רק בדצמבר 2015. מן המקובץ עולה תמונת מצב מדאיגה ולפיה תופעת האנטישמיות לסוגיה מתפשטת ברחבי העולם ובעיקר באירופה ואף הולכת ומחמירה, והדבר מובא לידיעת הממשלה בדיווחים שהיא מקבלת מדי שנה. אולם במועד תום הביקורת פועלים במישור הממשלתי בתחום המאבק באנטישמיות בחו"ל שני משרדים באפיקים מקבילים שלא הניבו הישגים ניכרים. לדעת משרד מבקר המדינה על מערך הדיפלומטיה הציבורית להציג להנהלת משרד החוץ תכנית ישימה שעניינה מינוף האהדה של נוצרים אוונגליסטים לכדי פעילות קהילתית מאורגנת במקומות שונים בעולם ולרתימתה למאמצי הסברת החוץ, למאבק באנטישמיות ולמניעת הטלת חרמות על תוצרת ישראלית. בסיכום כנס מנהיגות יהדות אירופה שארגן משרד החוץ ביולי 2014 והתקיים בירושלים בהשתתפות 60 נשיאי הקהילות וראשי הארגונים העיקריים במדינות האיחוד האירופי, נכתב כי "המאמץ הארגוני היהודי באירופה הוא מבוזר, נטול תכנית אופרטיבית מאחדת, ובזבזני מבחינת כפילויות מאמץ". במועד תום הביקורת, למעלה משנה לאחר פניית ראש החטיבה למנכ"ל משרד החוץ דאז, הנהלת המשרד עדיין לא דנה ביזמתו להוציא לפועל מסע הסברה רחב היקף באירופה ובארה"ב להגברת המודעות לנושא הפליטות היהודית מארצות ערב ומאיראן. לנוכח אלה סבור משרד מבקר המדינה שכדי לייעל את הטיפול הרב -תחומי בגילויי האנטישמיות ברחבי העולם ולאגם את המשאבים הלאומיים המוקצים לכך, על הממשלה לבחון את האפקטיביות של הפעילות הדו -משרדית האמורה, ולקבוע חלוקה ברורה של סמכויות, זירות פעול ה ותפקידים בין משרד החוץ ובין משרד התפוצות. תכנית משרד החוץ להקמת גוף מטה יעודי למאבק באנטישמיות בחו"ל אינה עולה בקנה אחד עם סמכויותיו של משרד התפוצות בנושא זה. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד לתקן את תכניתו באופן שתשקף את הערך המוסף שיש בהקמת גוף מטה יעודי כאמור, נוסף על משרד התפוצות. בסופו של דבר, חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ לא הציגה תכנית פעולה מפורטת לקידום השיח עם המנהיגות של הקהילות המוסלמיות המתונות באירופה שאותן מיפו הנציגויות כאמור. הבדיקה העלתה כי למעט במקרים מסוימים, לא הייתה למשרד החוץ אסטרטגיית פעולה רחבה וארוכת טווח הכוללת חזון, יעדים בני השגה, מטרות קונקרטיות, דרכי פעולה חלופיות ומדדי הצלחה בנוגע לפעילות הנדרשת בקרב כלל מוסדות הדת של הזרמים הנוצריים השונים ברחבי העולם, לשם הרחבת שיתופי הפעולה המדיניים וההסברתיים עם מוסדות אלה.	נמצא כי חטיבת תפוצות ודתות מתקשה ליישם את יעדי העל של משרד החוץ בניהול המאבק באנטישמיות בחו"ל, ובכלל זה היא מתקשה להתמודד עם שיח השנאה במרחב הצי בורי העולמי, בתקשורת לענפיה ובמרשתת. לנוכח זאת סבור משרד מבקר המדינה כי בהתאם ליעדי העל של מדיניות החוץ שגיבשה הנהלת המשרד בנוגע לנושא זה, עליה להעריך מחדש את הכלים והמשאבים שניתן להעמיד לרשות מערך הדיפלומטיה הציבורית, כדי שיוכל לממש את יעד העל האמור.	1,013
משרד החוץ . פעילות מערך ההסברה והדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ הממצאים מלמדים כי חטיבת הדוברות מתקשה למלא את תפקידה ולספק דוברים שיתראיינו לערוצי תקשורת ממדינות ששפתן גרמנית וצרפתית. יוצא אפוא שלמשרד יש קשיים בביצוע מיזמים מערכתיים שמקורם, בין היתר, בתלות בתוספות לבסיס התקציב המיועדות לפרויקטים, המועברות אד-הוק ולטווח הקצר בלבד. במצב זה של חוסר ודאות תקציבית המשרד מנוע מהתקשרויות ארוכות טווח עם שותפים, ואף נאלץ להפסיק לתקצב מיזמים שכבר הוחל בביצועם. הדבר גורם לעיכוב באישור תכניות העבודה ולוחות הזמנים שנקבעו מלכתחילה לפרויקטים, וכך נפגעת העשייה המשרדית בתחומי הדיפלומטיה הציבורית. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד החוץ לבחון עם משרד האוצר את האפשרות לשלב את התקציבים הפרויקטליים בבסיס התקציב של משרד החוץ, כדי שהמשרד יוכל ליישם פרויקטים כאמור בחו"ל באופן רציף ולממש פרויקטים רב-שנתיים. .מן התרשים עולה כי בשנים 2013 ו- 2015 לא ניתנה כלל תוספת למיזמים. ממסמכי האגף עולה כי תקציבי המיזמים הם הראשונים להיפגע מקיצוצים רוחביים במשך השנה, ולכן קשה להסתמך עליהם במסגרת התחייבויות ארוכות טווח. בדוח האמור נכתב כי החל"ץ לא הציגה למשרד החוץ תכנית אסטרטגית, תכניות עבודה, דוחות וסיכומים מפורטים, וכי ועדת ההיגוי לא ביצעה כל הליך של ביקורת בנושאים אלו. זאת אף שגורמי המשרד הוזמנו לפגישות בחל"ץ אך הם "לא גילו בכך כל עניין". אולם בדוח הסופי שהוגש מטעם החל"ץ למשרד ביוני 2015 לסיכום שנת 2014 נכתב כי כמה וכמה "כשלים וחסמים" סיכלו את פעילותה וגרמו למעשה להפרת התחייבויות החל"ץ כלפי המשרד. בכל תקופת ניהול המיזם המשותף הגישה החל"ץ למשרד רק דוח פעילות אחד, והמשרד שילם לה תמורתו מיליון ש"ח. על אף האמור בתגובת המשרד, לא נמצא כי השר היה מעורב בדיונים בנושא המשך תמיכת המשרד בפרויקט משנת 2013 ואילך, ואף לא נמצא כי מערך הדיפלומטיה הציבורית התנגד להמשך הפעלת המיזם החל באותה עת. נמצא כי פעולות רבות למיתוג ישראל מתוקצבות על ידי כמה וכמה משרדי ממשלה ללא תיאום מוסדר ביניהם.	אולם משרד החוץ לא כינס פורום תיאום וייעוץ בין -משרדי להפעלת מיזמים בתחומי הדיפלומטיה הציבורית.	1,014
משרד הבינוי והשיכון . פעולות הממשלה לקידום התחדשות עירונית כצורך לאומי - משרד השיכון משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יישום ההחלטה הנוגעת לאוכלוסייה במעמד חברתי-כלכלי נמוך החשופה לסיכונים וזקוקה לסיוע המדינה. עם זאת, יצוין כי יש מבנים שיש לחזקם אף שאינם עומדים בתנאי הסף של החלטה 551 . אולם בתנאים הנוכחיים וללא סיוע תקציבי ישיר הדבר אינו אפשרי. מדובר, למשל, במבנים שאינם נכללים בתחום שכונת שיקום פיזי או במבנים שחיזוקם אינו כדאי מהבחינה הכלכלית או שחיזוקם אינו מתאפשר מהבחינה ההנדסית. לכן על משרד הבינוי לתת את דעתו גם על הצורך להסדיר את סוגיית חיזוקם של מבנים אלו. בדרך כלל אין היתכנות כלכלית ליישום מסלולים ממשלתיים בפריפריה גאוגרפית או החברתית של המדינה עקב ערכן הנמוך של הקרעות באזורים אלה. הראיה לכך היא הכרזתה של הממשלה בשנים 2014 -2009 על 23 מתחמים במסלול הרשויות המקומיות - 15 (%65 ) מהמתחמים הוכרזו בערים במחוז המרכז52 ,חמישה (22% ) מהמתחמים הוכרזו במחוז ירושלים ושלושה (13%) מתחמים במחוז חיפה. לעומת זאת, שום מתחם מהמתחמים במחוזות הגליל והדרום לא הוכרז כמתחם המיועד להתחדשות עירונית53. אשר למסלול תמ"א38 , הרי שכפי שעולהמתרשים 6 דלעיל, גם הוא חסר היתכנות כלכלית בפריפריה הגאוגרפית או החברתית של המדינה: רוב היתרי הבנייה ניתנו למחוזות תל אביב והמרכז (72% ( ) וכן למחוז חיפה23% ) ואילו במחוזות הפריפריה מספר היתרי הבנייה שניתנו היה מזערי - 5% .בלבד יוצא אפוא שדווקא במרקמים עירוניים ותיקים שבפריפריה הגאוגרפית והחברתית - כלכלית, שחלקם נמצאים באזורים שיש בהם סיכונים סיסמיים ומלחמתיים ניכרים, והם המשוועים לחידושם ולהבטחת עמידותם בפני הסיכונים האמורים, אין היתכנות כלכלית למימוש הפרויקטים של התחדשות עירונית במסלולים הממשלתיים. פיתוח המרחב העירוני באזורים אלה עשוי לתרום למיצובם מחדש ולאפשר גם לאוכלוסיות הגרות בהם ליהנות מאיכות חיים משופרת וכן להפוך אותם ל"אבן שואבת" לתושבים חדשים שירעננו את הקהילה המקומית. מדובר אפוא לא רק במיצוי הקרקע במרקמים עירוניים ותיקים ובחידוש תשתיות ומבנים באזורים אלה, אלא גם בהגנה פיזית על התושבים ובצמצום פערים. לדעת משרד מבקר המדינה, בתנאים הנוכחיים שבהם מופעלים המסלולים הממשלתיים, בלי שנוצרו לצדם מסלולים אפקטיביים ההולמים את הצרכים של יישובי הפריפריה הגאוגרפית או החברתית, תושבי הפריפריה אינם יכולים ליהנות באופן מעשי מן ההטבות שנועדו לעידוד ולמימוש של תהליכי התחדשות עירונית. תושבים המתגוררים במרקמים עירוניים ותיקים שבהם ערך הקרקע גבוה יכולים לא רק להלכה אלא גם למעשה לקבל סיוע מקופת המדינה - זכויות בנייה, פטורים, הטבות מס ועוד, והדבר מביא לשדרוג נכסיהם; אשר לתושבים המתגוררים במרקמים עירוניים ותיקים שבהם ערך הקרקע נמוך, יכולתם לנצל אותן הטבות היא מזערית, שכן אין היתכנות כלכלית למימוש תהליכי החיזוק והחידוש של נכסיהם. לשם תיקון המצב על משרדי הממשלה, בשיתוף הרשויות המקומיות, להמשיך בפעולות שהחלו בהן, בשים לב לצורך במתן פתרונות לאזורים שבהם ערך הקרקע נמוך מדי, כפי שציין גם משרד הבינוי וכפי שהציע יו"ר המועצה הארצית בתגובתו על ממצאי הביקורת; למשל, באמצעות הקצאת קרקע משלימה, תוספת שימושים מסחריים וניוד זכויות בקרקע. במועד סיום הביקורת טרם פעלו גורמים אלו יחדיו על מנת לגבש תכנית סדורה וכוללת לתיקון המתבקש. לעומת זאת, בביקורת עלה כי משרד הבינוי לא פרסם לציבור מידע לגבי התקשרות בעסקה להתחדשות עירונית במסלול תמ"א 38 , כדי לסייע לבעלי הזכויות להתמצא בשלבי ביצוע העסקה ולספק המלצות לגבי אופן תפקודם בכל אחד משלבי הביצוע, החל משלב התארגנות הדיירים, דרך החתימה על ההסכם לביצוע העסקה עם היזם וכלה בהשלמת הבנייה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד הבינוי יסייע בתחומי ההדרכה והשמאות לדיירים המעורבים בפרויקטים של התחדשות עירונית גם במסלול תמ"א 38 , בדומה לנעשה במסלול הרשויות המקומיות. באופן הזה, לא רק שיישמר עקרון השוויון אלא גם יינתן סיוע מעשי לדיירים המבקשים לשפר את המבנים שלהם במסלול תמ"א 38. לדעת מ שרד מבקר המדינה, פעולות הממשלה להגדלת היצע הדיור כפתרון למשבר הדיור שנמשך גם במועד הביקורת הנוכחית, הן פעולות חיוניות והכרחיות וביישומן באמצעות התחדשות עירונית טמון פוטנציאל חיובי. עם זאת, ראוי שהרחבת מטרותיה של תמ"א 38 , תעשה תוך גיבוש פתרון מאוזן שיבטיח גם שמירה על סדרי התכנון העירוני, על זכות הציבור לבחון את ההשפעות של הפרויקט ועל עקרונות השוויוניות והצדק החלוקתי, שגם היועץ המשפטי לממשלה הצביע על הצורך לשמור עליהם. בביקורת עלה כי המיפוי הניב תוצאות מעטות שמהן ניתן ללמוד כי המדינה כמעט אינה מחזיקה במגרשים פנויים במרכזי הערים; גם כאשר אותרו מגרשים כאלה נמצא כי לא חלה עליהם תכנית מפורטת תקפה למגורים שתאפשר את שיווקם באופן מידי על פי תנאי המסלול. לכן במועד סיום הביקורת לא הפעיל משרד הבינוי מכרזי פיילוט במסלול בינוי-פינוי-בינוי (ראו להלן בפרק "פעולות ממשלה להסרת חסמים בהליכי התחדשות עירונית"). על משרד הבינוי לקבוע לוחות זמנים לפרסום המכרזים ולכלול אותם בתכנית העבודה השנתית והרב-שנתית שלו. לטענת סיסמולוגים השכיחות של התרחשות רעידת אדמה בעצמה חזקה באזורנו היא אחת ל-80 שנה31 , ולפיכך בשנים הקרובות עלולה להתרחש רעידת אדמה חזקה שתהיה אסון טבע בקנה מידה לאומי. מכאן החשיבות הלאומית שבהיערכות מיטבית לתרחיש זה בהקדם, לרבות חיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה32. משרד מבקר המדינה מדגיש כי בפרק "מסלולים ממשלתיים למימוש התחדשות עירונית" שבדוח זה נעשתה הבחנה בין מסלולים ממשלתיים עיקריים שבהם כללים והטבות שונים, ובהם - מסלול הרשויות המקומיות, מסלול היזמים (מיסוי) ומסלול תמ"א 38 . עם זאת, לכל אחד מהמסלולים האלה יש שתי מתכונות מימוש עיקריות דומות: מתכונת "עיבוי הבנייה" ומתכונת "פינוי-בינוי"; בפר ק "החלטות הממשלה להתווית מדיניות התחדשות עירונית ויישומה" שבהמשך הדוח מודגש הצורך במיון אחיד בין המסלולים הממשלתיים ודרכי מימושם להגברת התיאום הבין-משרדי.	.הנתונים מראים גידול חד במספר היתרי הבנייה שניתנו בשנים 2013 ו-2014 , אם כי ניכרת התמתנות מסוימת בשנת 2014 ; יצוין כי בשנים 2012 -2010 נכנסו לתוקף תיקונים מס' 2 ו-3 לתמ"א38 , שבין היתר, הגדילו את זכויות הבנייה בפרויקטים של התמ"א, כמפורט בפרק "היבטים של התחדשות עירונית בתכנון מתארי ארצי" שבהמשך.	1,015
משרד העלייה והקליטה . תמיכות בפעולות לקליטת עולים בקהילה ומינויים במשרד העלייה והקליטה מכאן שעל אף מנגנון הבקרה, הלכה למעשה המידע שבידי המשרד בדבר התנהלות התכניות שהוא מממן - לוקה מאוד בחסר. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד הקליטה, כגורם המממן את התכניות האמורות, להסדיר את הליכי המעקב והבקרה אחר ביצוע התכניות, כך שהם יבוצעו במועדים קבועים ובצורה שיטתית, וישמשו את המשרד לצורך תיקון ליקויים, הפקת לקחים ושיפור התכניות בהתאם. בג"ץ קבע17 כי על חבר ועדת מכרזים לשקול ולבחון את המועמדים "בלב פתוח ובנפש חפצה", ואסור לו להימצא במצב שבו קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים. בעניין אחר קבע בג"ץ 18 כי קיומה של אפשרות מ משית למשוא פנים של חבר בוועדה לא נקבע לפי תפיסתו הסובייקטיבית של חבר הוועדה, אלא נמדד באמת מידה אובייקטיבית. כלומר, השאלה היא אם הסתכלות מבחוץ על הוועדה, בהתחשב במכלול הנתונים, עלולה ללמד על אפשרות ממשית לכך שדעתו של חבר הועדה הייתה "נעולה". לדעת משרד מבק ר המדינה, לנוכח העובדה שקודם למכרז כבר ביקש מר פורר למנות לתפקיד את העובד ונפגש עמו לצורך כך, ספק ניכר אם היה באפשרותו להשתתף בהליך הפנימי, שקדם למינוי בפועל, "בלב פתוח ובנפש חפצה" ונטול פניות כמתחייב. על כן, בנסיבות המקרה, משהורתה נש"ם למשרד לקיים מכרז, היה על מר פורר לנקוט את הזהירות הראויה, ולהימנע מלהשתתף כחבר בוועדת הבוחנים. לחלופין, לפחות היה עליו להתייעץ בנידון עם היועצת המשפטית של המשרד לפני המכרז - דבר שלא עשה. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"ל המשרד דאז, מר פורר, כי מלשון ההסדר שנוגע לענייניו עולה כי אותם העניינים שההסדר קבע שעליו להימנע מלטפל בהם לא היו בגדר "רשימה סגורה"; יתר על כן, בהסדר גם נקבע כי בכל מקרה של ספק הנוגע ליישום ההסדר היה עליו להתייעץ עם היועצת המשפטית של המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרה הנידון, התעורר לפחות ספק בדבר חשש לניגוד עניינים, ועל כן חובה היה על מר פורר להיוועץ עם היועצת המשפטית. מכלל האמור עולה כי בכל הנוגע לקליטה בקהילה , משרד הקליטה אינו מתמקד דווקא בעולים חדשים שעלו לאחרונה אלא מתפרס על אוכלוסייה רחבה ביותר הכוללת עולים השוהים בארץ כ-25 שנה ויותר ואף בילדיהם שנולדו בישראל. על משרד הקליטה בשיתוף עם משרדי הממשלה האחרים לבחון אם יש יתרון לכך שהתמיכה באוכלוסיות אלה תיעשה דווק א על ידי משרד הקליטה ולא על ידי משרדי הממשלה השונים בתחומי עיסוקיהם; עוד עלה כי משרד הקליטה אינו בוחן את האפקטיביות של התכניות שהוא מממן, וכי הבקרה שלו על ביצוען לוקה בחסר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הקליטה, כי מהנתונים עולה כי למרות השינוי ההדרגתי שביצע מאז 2009 , הלכה למעשה לא חלו שינויים של ממש בשיעורי התמיכה ברשויות באופן המשקף את מגמות השינוי במספר העולים בהן. באשר לשינוי שערך המשרד בשנת 2015 , אין בו כדי להיטיב עם רשויות שקלטו עולים בשנים האחרונות שכן במקום המדד שבוטל, נקבע מדד אחר, המעניק משקל לנתוני העלייה בשנים 2004 -1989 , כלומר לעשורים קודמים. לפיכךמוצע לבחון מחדש את המדדים. על רקע זה מצופה היה כי משחלו שינויים ניכרים במאפייני העלייה, בעיקר בעשור האחרון ובהם, בין היתר, התחזקות העלייה מצרפת, יתאים המשרד את הכללים שקבע בהנחיותיו בנוהל התמיכות למאפיינים ולצרכים של העולים החדשים על פי ארץ מוצאם. אולם, הביקורת העלתה כי למרות האמור הדבר אינו בא לידי ביטוי בהנחיות המשרד ובדגשיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי ברור ומובן שיש לתת מענה לאוכלוסיות כגון אלה הסובלות מניכור ומנשירה או שיש חשש שיימצאו בסיכון, אולם תשובתו של משרד הקליטה מדגישה ואף מחדדת את השאלה אם למשרד הקליטה יש יתרון בטיפול בבעיות אישיות של עולים השוהים אף עשרות שנים בישראל וכן בילדיהם שנולדו בארץ, בהשוואה למשרדי ממשלה אחרים, כמו משרד הרווחה, משרד החינוך או משרד הבריאות שזהו תחום מומחיותם ומקצועיותם - טיפול בבעיות הסתגלות ובבעיות על רקע אישי אחר של כלל האוכלוסייה, הוותיקה והחדשה כאחד. יוצא אפוא כי אף שהמשרד הנחה את הרשויות המקומיות לתת ביטוי לכלל אוכלוסיית העולים בכל רשות ורשות, ברשויות שנבדקו לא שיקפו דפוסי ההשתתפות בתכניות את תמהיל העולים ברשות. המשר ד לא בדק מהם דפוסי ההשתתפות של העולים בתכניות, וכן לא בחן את הסיבות לכך (לעניין זה ראו גם להלן בפרק "היעדר למידה ארגונית").	לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לוודא כי הרשויות יכללו תכניות שישקפו את תמהיל העולים בהן. אולם בכך אין די - ראוי גם שהמשרד והרשויות יבחנו את הסיבות למיעוט המשתתפים. במסגרת זו עליהם לבדוק אם התכנים בתכניות אכן מתאימים לעולים הממעטים להשתתף בהן, ואם לא - כיצד ניתן להתאימם.	1,017
משטרת ישראל . מאבק המשטרה בנגע האלכוהול - אכיפה בתחום התעבורה משרד מבקר המדינה בדק את הבקרות שביצע ראש מדור תאונות דרכים. נמצא כי בכל השלוחות שנבדקו בבקרות, במקרים רבים בוחני התנועה לא יצאו למקום התאונה לבחון את נסיבותיה ואת הסיבות להתרחשותה, אף שעל פי פקודת מטא"ר ונוהל את"ן ליציאה לתאונת דרכים, מאפייני התאונה חייבו יציאה לזירת התאונה. עוד העלתה הבדיקה כי במקרים רבים שבהם נמצא שבוחן תנועה לא יצא לשטח בזמן אמת נוצרו "תיקי הצמדה" - תיקים שאינם נחקרים בזמן אמת אלא זמן-מה אחרי התרחשות תאונ ת הדרכים. בחקירות מסוג זה יעילות הניתוח של תאונת הדרכים פחותה. כמו כן העלתה הבדיקה שלעתים בוחן התנועה שיצא אל מקום תאונת הדרכים נמנע מלקחת דגימת דם לצורך בדיקת ריכוז אלכוהול גם כשהתאונה הוגדרה קטלנית או כשעלה חשד של ממש לעברת שכרות, בניגוד להוראות35 . משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שמצבת בוחני התנועה קטנה ממספר המשרות שנועדו לתפקיד זה פוגעת במערך בוחני התנועה ובטיפול של בוחני התנועה בתיקי תאונות דרכים. נמצא כי המערכת הסטטיסטית של המשטרה קולטת נתונים על עבירות שכרות ממערכת המידע הרלוונטית רק מחלק מהשדות שיש בהם מידע רלוונטי לעברות שכרות, ולכן יש חסר בייחוס תאונות דרכים קטלניות לעברות שכרות. עוד נמצא כי חוליית המחקר במו"פ אינה מבקרת או מנטרת באופן סדיר את הזנת הנתונים אל מערכות המידע, ובעקבות זאת נפגעת מהימנותה של המערכת הסטטיסטית המשטרתית, המשמשת בסיס לקביעת מדיניות אכיפה ולקבלת החלטות לעתיד. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי לפי מכתב היצרן, הרף שייבדק בבדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף החדש לא יהיה תואם לרף שייבדק בבדיקת דם. לפיכך, על את"ן לגבש מדיניות אכיפה שתבטל את ההשפעה של סוג הבדיקה על תוצאותיה בהתייחס לקבוצה המובחנת. בנ וסף, בנסיבות האמורות ולנוכח הקושי שפורט לעיל בדבר ביצוע בדיקות דם על ידי שוטרי את"ן, ראוי לשקול להתאים את רף האכיפה בין שתי סוגי הבדיקות כך שיצטמצם הצורך בביצוע בדיקות דגימת דם. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה שבניגוד לתשובת המשטרה, אין הסכמה בין הרשות לבטיחות בדרכים לבין את"ן לגבי מתווה הסקר במתכונת שהציע את"ן וכי בינואר 2016 .טרם החלה הרשות לבטיחות בדרכים בביצוע הסקר בשיתוף את"ן מהאמור לעיל עולה כי חקירת תאונות הדרכים על ידי בוחני התנועה ותהליךהפקת הנתונים הסטטיסטיים של הגורמים לתאונות דרכים לוקים בחסר. מצב זה עלול להביא להצגה שגויה של תמונת המצב המלאה לפני פיקוד את"ן בדבר מידת ההשפעה של אלכוהול בתאונות דרכים. נדרש כי את"ן יבחן את היקף המשימות המוטל על בוחני התנועה וישקול לשנות את מערך החקירה של תאונות הדרכים, ובכלל זה לשנות את מצבת כוח האדם העומד לרשות משימה זו ואת אופן ניצול המשרות המיועדות לבוחני תנועה. כן נדרש כי פיקוד את"ן יפעל לשלב אמצעים טכנולוגיים נוספים להבטחת מהימנותו של מסד הנתונים שעליו מתבססת מדיניות האכיפה. .מנתוני הבקרות המפורטים בלוח 2 עולה כי רק כ- 50% מהמשרות שנועדו לבוחני תנועה בשלוחות שבהן בוצעו הבקרות, שימשו לצורך זה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי על אף ההחלטות שהתקבלו בנושא, את"ן לא קידם את ביצוע חוות הדעת ולא ביקש מהיועץ המלווה לכתוב חוות דעת בנושא בניגוד לאשר הוחלט. יוצא אפוא כי מאז שנת 2010 המשטרה אינה אוכפת את הוראות התיקון לפקודה בנוגע לקבוצה המובחנת באמצעות מכשיר זה. מתשובת המשטרה עולה כי עיקר האכיפה בקרב נהגים צעירים אינה נעשית לפי הרף המחמיר אלא לפי הרף הרגיל. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי למרות היקף עברות השכרות של נהגים צעירים, אין בידיה נתונים על נהגים צעירים שעברו עברות שכרות לפי הרף המחמיר. בהיעדר נתונים לא ניתן למקד את מדיניות האכיפה כלפי נהגים אלו, לפי הרף המחמיר.	נמצא שהיה צורך לעדכן את נוהל שכרות שגובש ב - 2006 ולכלול בו את כל ההיבטים בראייה רחבה ובאופן אחיד ומפורט כדי לייעל את הטיפול בשטח בעברות שכרות ולהתאימו לעדכונים שנבעו משינויים בחקיקה מאז, ובפרט לתיקון לפקודה, וכן מהבהרות שעלו בפסיקה. עד סיום מועד הביקורת נוהל זה טרם עודכן. בינואר 2016 נמסר מאת"ן כי הנוהל עודכן בין היתר לגבי הקבוצה המובחנת לאחר סיום הביקורת (ספטמבר 2015 ) ואושר על ידי ראש מחלקת תנועה.	1,018
משטרת ישראל . בניין מערך המתנדבים במשטרה והפעלתו משרד מבקר המדינה אינו מקבל את תשובת המשטרה ומעיר למשטרה כי עליה בראש ובראשונה, להקפיד ולקיים את ההדרכות המתנדבים בהתאם לנהלים וללא תלות בכינוס חברתי כלשהו וזאת כדי להבטיח את כשרותם המקצועית. במקרים בהם מתקיימות הדרכות ריענון בסמוך למועד ובמקום שבו מתקיים אירוע חברתי יש להפריד הפרדה מוחלטת וברורה בין האירוע לבין ההדרכה ולבצע את ההדרכה לפני קיום האירוע החברתי או אחריו, באופן שיוקדש להדרכה הזמן הנדרש והמתנדבים יהיו קשובים באופן מלא לתוכן ההדרכה. המב"סים ממלאים תפקיד מרכזי בכל הנוגע לבנייתו ולשימורו של כוח המתנדבים ועל כן לפעילותם נודעת השפעה רבה על גיוס המתנדבים לשורות המשטרה ועל איכותם המקצועית. משום כך הצבת המב"סים בתפקידם מבלי שהוכשרו לכך מבחינה מקצועית ומבלי שנחשפו לתהליכי העבודה העדכניים התומכים במתנדבים משקפת ליקויי ממשי העלול להשפיע על פעילות המערך כולו ומקצועיותו. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מאז אפריל 2012 ועד מועד סיום הביקורת ביולי 2015 לא קבעה המשטרה תקן למשרות קציני מתנדבים ב-20 תחנות אשר בהן היה קיים החֶסֶר במהלך הרה -ארגון: תשע במחוז צפון, ארבע במחוז חוף, חמש במחוז דרום ושתיים במחוז ש"י. עוד העלתה הבדיקה כי לפי נתוני אגף משאבי אנוש של המשטרה, עד סיום הביקורת ביולי 2015 גם תקן המשרות של קציני המתנדבים שקבעה המשטרה לא אויש במלואו, ושש משרות של קציני מתנדבים נמצאו פנויות לאיוש. הצבתקציני מתנדבים בתחנות נועדה, בין היתר, לתת לחשיבות שנודעת לבניית מערך המתנדבים ושימורו, ביטוי באמצעות נציג בדרג פיקוד היחידה, המתאפיין בסמכותיות, בראייה מערכתית וביכולת קבלת החלטות. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי בחלוף כארבע שנים ממועד הרה-ארגון היה אפשר ל צפות כי החסר בהקצאת תקן למשרותיהם של קציני מתנדבים יושלם, וכי התקן של כל התחנות בארץ יתאים לעקרונות הארגון שנקבעו בפק"א יחידות. על המשטרה להקצות בהקדם תקן משרות לקציני מתנדבים בתחנות האמורות - וזאת בהתאם להחלטת המפכ"ל דאז - ולאייש את תקן המשרות במלואו. הצורך בהשלמת החסר בעניין זה ניכר ביתר שאת בהתחשב בליקויים ובחסרים שציינו גורמי אג"ם לעניין הפעלתו של מערך המתנדבים. מהביקורת עולה כי פק"א יחידות - המסדירה את הרה-ארגון - לא עסקה בהיקף הבסיסים הנדרש ובפריסתם, ולא הסדירה את תקן משרות שוטרי הקבע הדרוש כדי לפקד על הבסיסים. על תוצאתו של היעדר ההסדרה ניתן ללמוד מהמסקנות המרכזיות של אג"ם - שהובאו במצגת אשר הכין לקראת דיון סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה שאמור היה להתקיים במרץ 2015 - ]משרות[ ולפיהן "חוסר בתקני מב"סים בבסיסים, פוגע בטיפול השוטף במתנדב". משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי המחסור במב"סים פוגע ביכולתה לעניין קידומו, טיפוחו ושימורו של כוח המתנדבים לאורך זמן. לחסר הקיים בתחום זה יש זיקה ממשית ליכולתה של המשטרה לקיים מערך מתנדבים כשיר ומקצועי שייתן את המענה הנדרש. על המשטרה לערוך עבודת מטה כדי לבחון את הדרך לענות על הצורך בבסיסי המתנדבים ועל הצורך במב"סים. כמו כן עליה לקבוע את עקרונות הארגון בעניין זה ולהסדיר לפיהם תקן משרות שיאויש בהקדם, ובכלל זה לבחון את הצרכים במגזר הלא יהודי מתוך ראייה כוללת של צורכי הארגון. יצוין כי הנוהל בנושא הפעלת מרכז שיטור קהילתי מדצמבר 2011 (שאותו צירפה המשטרה לתשובתה) קובע כי מפקד המש"ק ושוטרי המש"ק יעסקו ב"הפעלת המתנדבים בלבד", וכי בבניין הכוח יעסקו קצין המתנדבים בתחנה ופקודיו. משרד מבקר המדינה מעיר כי שלא לפי תשובת המשטרה, בנקודות השיטור הקהילתי לא נקבע שוטר קבע שימלא את תפקיד המב"ס בבניין מערך המתנדבים ובהכשרתו. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי עליה לקיים הערכת מצב כוללת בנוגע להפעלת מערך המתנדבים לצורך גיבוש תפיסת הפעלה עדכנית שבמסגרתה יוגדרו העקרונות והמגבלות שישמשו בסיס הן לקביעת גודלו הרצוי של מערך המתנדבים והן לקביעת היקפי הגיוס לשורותיו.	משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי כדי לבנות, להפעיל ולשמר מערך של עשרות אלפי מתנדבים באופן מקצועי ומיטבי עליה לבנות את מצבת כוח האדם העוסק בכך בהתאם לתקן המשרות, ובכל מקום שבו התקן אינו מספק - עליה לבחון את התאמתו לצרכיה. הצבת שוטרים שאינם עוסקים בפועל בבניינו ובשימורו של כוח המתנדבים בתקן משרות המיועד לקציני מתנדבים ומב"סים עלולה לפגוע במערך המתנדבים וביכולות המשטרה בתחום זה. כמו כן הצבת שוטרים בתפקיד בניין מערך המתנדבים ושימורו אף שהם מיועדים על פי תקן המשרות ועל פי הכשרתם לעיסוקים אחרים אינה המענה המיטבי.	1,019
משטרת ישראל . פיתוח ותחזוקה של מערכות מידע במינהל טכנולוגיות במשטרת ישראל הביקורת העלתה כי דיווחי ההתקדמות של פי"ם לשנים 2014 ו- 2015 כללו מידע חלקי, שלא כנדרש בנוהל מפת"ח. עוד הועלה כי המחלקה לא בחנה אם גורמי הפיתוח שלה עמדו ביעדים שנקבעו בתכנית העבודה השנתית . מניתוח שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי שיעור הפעילויות שלא הושלמו במרבית המדורים גדל בשנת 2015 לעומת 2014 , וכי בשנים האמורות שיעורו המזערי היה 18% ושיעורו המרבי היה 59% , כמפורט להלן. משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי בהיעדר תהליך סדיר של השוואת נתוני התכנון לביצוע ושל בחינה לגבי מידת עמידתם של גורמי הפיתוח ביעדים שתוכננו להם, נבצר ממנו לאתר פערים בין תכנית העבודה המתוכננת ובין הביצוע בפועל, וכן נבצר ממנו להפיק לקחים מהשנה שעברה ולשפר את תהליכי העבודה. עקב כך גם לא בוצע ניתוח שאפשר ללמוד ממנו על הסיבות להבדלים בין אופן יישום הפעילויות בשנת 2014 ובין אופן יישומן בשנת 2015 , כדי ש יינקטו פעולות לצמצום הפערים ביניהם. הביקורת העלתה כי במשטרה מתבצע תהליך הפוך מהנדרש בנוהל מפת"ח: אג"ת מאשר את התקציב השנתי של כל מערכת מידע הנמצאת בשלב תחזוקה, וזאת בהתבסס על עלויות השכר של עובדי הקבלן המועסקים בתחזוקת כל מערכת. על פי תקציב זה מתבצעים במערכת עבודות תחזוקה וכן שינויים ושיפורים, שיאפ שרו לה לעמוד בדרישות חדשות של הלקוחות, ובכלל זה מפתחים בה מודולים חדשים בהיקף של מערכות שלמות, כמו מודול תמנון במערכת שירת הסירנה ומודול חסיונות במערכת פל"א. בעניין זה, בחן משרד מבקר המדינה את תקציב מחלקת פי"ם בשנים 2015 -2012 ומצא כי התקציב השנתי של כל מערכות המידע הנמצאות בשלב תחזוקה היה קבוע מדי שנה. להלן דוגמאות: תקציב מערכת פל"א היה כ-5 מיליון ש"ח בשנה; תקציב מערכת דות"ן - כ-2 ;מיליון ש"ח בשנה תקציב מערכת מלאכת מחשבת - כ-6 מיליון ש"ח בשנה; תקציב מערכת שירת הסירנה - כ-4 .מיליון ש"ח בשנה משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי קביעת תקציב שנתי קבוע לתחזוקת המערכת, שבחלקו משמש לפיתוח מודולים חדשים, אינו משקף נכונה את עלויות התחזוקה של המערכת. זאת ועוד, אמנם הדרישות שיפותחו בכל מערכת בהתאם לתקציבה השנתי מייצגות את סדר העדיפויות במישור המערכת הבודדת, אך הן אינן מייצגות את סדר העדיפויות הארגוני, ולכן זהו תהליך שגוי מיסודו. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמנ"ט יבחן את שיטת התקצוב הקבוע של מערכות בשלבי תחזוקה וכן יפריד בין עלויות התחזוקה ובין עלויות הפיתוח, באופן שההחלטות לגבי פיתוחים חדשים ייקבעו על פי סדר העדיפ ויות הארגוני ולא על פי היתרות שנותרו בתקציב שהוקצה לתחזוקת המערכות , כפי שהדבר מבוצע באוגוסט 2015 , מועד סיום הביקורת. משרד מבקר המדינה בחן את תכניות העבודה השנתיות של מנ"ט לשנים 2014 ו- 2015 שהכין מדור תכנון ומצא כי הן לא עלו בקנה אחד עם עקרונות נוהל מפת"ח. להלן פירוט: משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי המודול הפיננסי שהוא פיתח אין בו כדי למלא את כל צורכי המשתמשים, ובפרט את צורכי מדור תכנון, המופקד על ניהול תקציבה של כל מערכת. אף שהפתרון שמצא מדור תכנון לבעיה - ניהול של קובצי אקסל בד בבד עם ניהול המודול הפיננסי - מאפשר לעדכן את נתוניהן של כ- 10% ממערכות המידעבמנ"ט, הרי שהוא אינו יעיל, גוזל משאבים רבים ואין התא מה בין הנתונים המנוהלים בו ובין הנתונים המנוהלים במודול הפיננסי. יודגש כי הפתרון שהוצע הוא חלקי בלבד, שכן לא מעודכנים בו נתוניהם של יתר 55 .מערכות המידע הנמצאות בשלב תחזוקה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמנ"ט ישלים את פיתוח המודול באופן שהוא ישקף את התקציבים שהתקבלו עבור כל מערכת מידע ויהיה אפשר לנהל באמצעות כלי פיננסי אחד את התקציב של כל מערכת מידע. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי כל עוד נוהל מפת"ח משמש למנ"ט כמתודולוגיה מנחה, עליו לבצע את כל השלבים הנדרשים על פי הנוהל. אם מנ"ט יחליט שלא לפעול בהתאם לחלקים ניכרים ממתווה העבודה שמוגדר בנוהל מפת"ח, עליו לאמץ מתודולוגיה חלופית. זאת ועוד, בסיום כל שלב במחזור חיי המערכת יש לבחון את תוצרי השלב ולקבוע אם אפשר לעבור לשלב הבא בפיתוח המערכת מבחינת היבטים רבים שאינם בהכרח מידת עמידתה של המערכת בלוחות זמנים ובתכולה שתוכננו, ובכלל זה יש לבחון את מספר התקלות החמורות ולהחליט אם להפעיל את המערכת לנוכח התקלות שהתגלו. נוסף על כך, אם תתבצע בחינה כוללת של תהליך הפיתוח רק בשלב הסופי של הפעלת המערכת ייתכן שיהיה צורך בביצוע עבודה חוזרת, הגוזלת זמן ומשאבים. כמו כן, נוכח העובדה שהמודולים עבודה בשכר ב- ERP . ובשירת הסירנהומודול חסיונות הופעלו במחצית הראשונה של שנת 2015, ראוי שיבוצע בעניינם תהליך הפקת לקחים בהקדם - לפני גיבוש תכ נית העבודה השנתית של מערכות אלו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי נוכח העובדה שמודול הוגדר בנוהל מפת"ח כמערכת הכוללת את כל שלבי מחזור החיים, ראוי שמנ"ט יפתח את המודולים על פי המתודולוגיה הסדורה של פיתוח מערכת מידע. הביקורת העלתה כי מסמכי המערכת של חמש משש המערכות שנבדקו לא נכתבו במתכונת אחידה ולא פורטו בהם כל מרכיבי עץ המערכת ובהם הטכנולוגיה שבה תפותח המערכת, אופן מימושה, לוחות הזמנים המתוכננים לפיתוחה והערכת עלותה. אשר למערכת השישית, מערכת דרך המלך, נמצא כי במסמך הייזום שלה הייתה התייחסות חלקית לרכיבים האמורים. יחד עם זאת, בפי"ם נכתבו מסמכים שונים והתקיימו דיונים רבים בנושאים ייעודיים, אך אלו לא רוכזו במסמך מערכת מתכלל שמתעדכן ומבוקר במשך כל שלבי מחזור החיים, כגון מסמך אפיון. משרד מבקר המדינה העיר למנ"ט כי כתיבת מסמכים במתכונת לא אחידה ושלא בהתאם לעץ המערכת גורמת לקושי בכל הנוגע לריכוז נתוני המערכות, לקבלת תמונת מצב מקיפה, לבקרה על המערכות ולתהליך קבלת ההחלטות. נוסף על כך, הימנעות מהגדרה של מרכיבים מהותיים של עץ המערכת ובפרט טכנולוגיה, לוחות הזמנים ועלות המערכת, שהם הבסיס למדידת המערכת בהיבטי יעילות וכלכליות, גורמת לכך שאי אפשר לעקוב אחר מדדים אלו לאורך מחזור חיי המערכת ולזהות מבעוד מועד פערים בין הביצוע בפועל למתוכנן. משרד מבקר המדינה מעיר למנ"ט כי בהיעדר מסמכי מערכת מרכזיים ומתכללים המפרטים את כל המרכיבים העיקריים של המערכת בשלבי חייה השונים, או לכל הפחות מפנים למסמכים הרלוונטיים כנדרש בנוהל מפת"ח, מתקשים הגורמים הרבים המעורבים בפיתוח המערכת ובבקרה עליה לאתר בפשטות ובנוחות את המידע הנחוץ ולקבל תמונה מקיפה בנושא סטטוס פיתוח המערכות. כמו כן, ביזור המסמכים בכלים שונים מקשה להשוות את התקדמות תהליך הפיתוח של המערכת לנתוני התכנון. זאת ועוד, היעדר הערכת עלויות לפיתוח מודולים במערכות הקיימות גורם לכך שאי אפשר לבצע בקרה על עלויות הפיתוח של מודולים אלו.	משרד מבקר המדינה העלה כי כל שש המערכות שנבדקו לא נוהלו ולא בוקרו כנדרש בנוהל מפת" ח (פירוט ראו בפרק "בקרה על תהליכי הפיתוח והתחזוקה של מערכות המידע").	1,020
משרד הבריאות . הפסקות היריון יזומות - משרד הבריאות טופסי הוועדות ("בקשה לאישור הפסקת היריון") מסורבלים לעבודה שכן הם גדולים ולא נוחים; לטופס שלושה העתקים, ובדרך כלל לא ניתן לקרוא את הכתוב בדף התחתון; כיוון שהטופס ממולא ידנית, במקרים רבים הוא אינו קריא; אין מספיק מקום לפרט את הסיבה הרפואית להפסקת ההיריון; לא כל המוסדות מקפידים על מילוי כל שדות הטופס כראוי. במהלך הביקורת קיבל מבקר המדינה מידע על ביצוע שתי הפסקות היריון לא חוקיות במוסדות שאינם מורשים לכך, ושבעקבותיהן הגיעו נשים עם סיבוך רפואי לבית חולים העמק של שירותי בריאות כללית בעפולה. באחד המקרים, במרץ 2015 , הגיעה אישה לבית החולים לאחר שרופא במרפאה לא מורש ית ביצע לאישה הפסקת היריון שלא הושלמה - המידע לא הועבר למשרד הבריאות52 . כאמור, ההנחיות לא מתייחסות לחובות המוטלות על בית חולים שאליו הגיעו מטופלות עם סיבוך שמקורו בהפסקת היריון שבוצעה במוסד שאינו מורשה לכך או במרפאה שלא בהתאם להנחיות המשרד, וממילא לא מנחות אותו לדווח על כך למשרד הבריאות. כיוון שכך, בית החולים שאליו הגיעו הנשים עם הסיבוכים לא דיווח על כך למשרד הבריאות. כך נמנעה ממשרד הבריאות האפשרות לפעול נגד המרפאות הלא מורשות. לדעת מבקר המדינה, ראוי היה שבית החולים יעביר את המידע למשרד הבריאות אף בהיעדר הנחיה מפורשת לכך. וזאת, כדי שמשרד הבריאות ישקול כיצד לפעול. ואולם, בביקורת עלה שהמשרד לא הנחה את המוסדות למסור לפונות לוועדות מידע בנושא שימוש באמצעי מניעה. בפועל, ברוב המוסדות אחד מחברי הוועדה מסביר לפונה לוועדה על חשיבות השימוש באמצעי מניעה, אך בחלק מהמוסדות לא ניתן הסבר על אמצעי מניעה - לדוגמה, בשלושה מוסדות פרטיים. לדעת משרד מבקר המדינה, כחלק מהצורך לשמור על בריאות האישה, חיוני ביותר שמשרד הבריאות ינחה את המוסדות המקיימים ועדות להעביר לנשים הפונות אליהם לצורך הפסקת היריון את מלוא המידע בנוגע לתכנון המשפחה ולחשיבות השימוש באמצעים למניעת היריון לא מתוכנן, וכן להפנות אותן לרופאי הנשים בקהילה. לפימידע שמסרה הלמ"ס לנציגי מבקר המדינה, היו מקרים שבהם הדיווח של .המוסדות למשרד הבריאות היה שגוי. נמצאו אי דיוקים במספר הפניות .לוועדות, במספר האישורים שנתנו הוועדות ובמספר הביצועים בפועל, וכן .נמצאו טעויות בציון מועדי התכנסות הוועדות. .משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשרד הבריאות, שאין זה סביר שדיווח על פרוצדורות רפואיות נעשה בצורה כה מסורבלת, שלא רק גורמת לטעויות, אלא גם לא מאפשרת למשרד למלא את תפקידו כמאסדר. נתונים חסרים ולא מדויקים עלולים לגרום לניתוח שגוי של המידע, להסקת מסקנות שגויות ולקבלת החלטות לא מבוססות, הן בנוגע לסיבות להפסקת ההיריון והן בנוגע למאפייני אוכלוסיית הנשים המבצעות את התהליך. על משרד הבריאות לקדם דיווח על הפסקות היריון באמצעות מערכת ממחושבת שתבטיח בקרה של הנתונים המדווחים ואמינותם. הדבר יאפשר לו ליצור מסד נתונים מעודכן וזמין שיהווה תשתית לקבלת תמונת מצב מעודכנת, הן של פרטי הפונות לוועדה והן של מכלול הפניות לוועדות. בחינת הנושא ראוי שתיעשה תוך מתן הדעת להיבטים הנוגעים להגנת פרטיותן של הנשים, ותוך יישום ההנחיות בחוזר המנכ"ל בנושא: הגנה על מידע במערכות ממוחשבות במערכת הבריאות מפברואר 201557 . היריון בלתי מתוכנן אצל בני נוער צעירים הוא על-פי רוב אירוע טראומטי שעלול להוביל לנזקים נפשיים ובריאותיים. חשוב על כן שהמערכת כולה תתגייס לצמצום התופעה. משרד מבקר המדינה מסב את תשומת לבם של משרד הבריאות ומשרד החינוך לכך שקיים חוסר ידע, לפחות בקרב חלק מבני הנוער, בנוגע לחינוך מיני ולשימוש באמצעים למניעת היריון. ראוי שמשרדים אלו יזהו את הסיבות לחוסר הידע ויפעלו להכנת תכנית להשלמת פערי הידע אצל בני הנוער (ראו גם להלן). כמו כן, על משרד הבריאות לשקול לקיים הדרכות פרטניות לנערות שנכנסו להיריון לא מתוכנן, ובמיוחד לנערות שאין זה הריונן הראשון, ובמקרה הצורך אף להפנותן לסיוע של גורמי המקצוע בקהילה - רופא המשפחה או המחלקה העירונית לשירותים חברתיים. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום שמשרד הבריאות יבחן את האפשרות להגדיר בנהליו טיפול בסיבוך שמקורו בהפסקת היריון שבוצעה במוסד אחר בניגוד לדין כמקרה מיוחד החייב בדיווח. כמו כן, מוצע כי משרד הבריאות יבחן דרכים לקבלת נתונים על היקפי הפסקות היריון לא חוקיות, זאת, כדי להבטיח שהפסקות היריון ייעשו על פי מיטב הידע הרפואי והמקצועי, בתהליך מבוקר ומפוקח ובמוסד המורשה לכך. מבקר המדינה כבר העיר בדוח קודם53 , שראוי שהמשרד יבחן דרכים לקבלת נתונים על היקפי הטיפולים המתבצעים בבתי החולים הציבוריים עקב סיבוכים שמקורם בטיפולים או בניתוחים שנעשו בבתי חולים פרטיים. בביקורת עלה שמוסדות מסוימים מבצעים הפסקת היריון תרופתית גם לאחר סוף השבוע השביעי להיריון, בניגוד להנחיות המשרד. לדוגמה, בהדסה הר הצופים בירושלים - עד סוף השבוע השמיני להיריון, בבילינסון בפתח תקוה - עד שבוע 7 +2 ימים, במרכז הרפואי יוספטל (להלן - יוספטל) באילת - לעתים עד שבוע 7 + 4 ימים, ובבית חולים פרטי- עד סוף השבוע התשיעי. משרד מבקר המדינה מעיר לאותם מוסדות - ובהם המוסדות שאוזכרו לעיל: הדסה הר הצופים, בילינסון ויוספטל - על שפעלו בניגוד להנחיות המשרד. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות שכל עוד הנחייתו עומדת בעינה, עליו לאכוף את ביצועה בכל המוסדות. עם זאת, נוכח נתוני ארגון הבריאות העולמי בדבר יעילות אמצעי זה, ראוי שהמשרד יבחן האם יש צורך לעדכן את ההנחיה, ולהתיר הפסקת היריון תרופתית בשלב מאוחר יותר של ההיריון. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לקבוע מתכונת לקידום המודעות לשימוש באמצעי מניעה ולחינוך להתנהגות מינית בטוחה.	בשנים האחרונות בוצעו מאות הפסקות ה יריון של חיילות, בהן כמה עשרות הפסקות היריון חוזרות. אמנם צה"ל נוקט פעולות להדרכה מינית של חיילות ומקל קבלת אמצעי מניעה, אולם נוכח תוצאות הסקר שערך בנושא התנהגות מינית בקרב חיילות, עולה צורך שצה"ל ימשיך למקד מאמצים על מנת להנחיל לחיילות וגם לחיילים הדרכה והכוונה לחינוך מיני . מדובר בכלי שיתרום להם גם בחייהם כבוגרים האחראיים לאיכות חייהם ולהתפתחותם האישית.	1,021
משרד הבריאות . שיקום נכי נפש בקהילה - משרד הבריאות נמצא כי בשנת 2014 , פחות מ -1% ( מוועדות המעקב 165 )ועדות בלבד התנהלו בידי שלושה חברים כנדרש בחוק. רובן - 65% מן הוועדות (כ - 30,000 )- נוהלו בידי חבר אחד בלבד, ו- 34% מהן התנהלו בידי שני חברי ועדה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי הוועדות לא זו בלבד שפעלו בניגוד לחוק, אלא שבכך נפגעה, או נשללה כלל, אפשרות חבריהן להתייעץ זה עם זה וללבן את המקרים המופיעים לפניהם. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת המכרז לשירותי דיור שפרסם המשרד מחדש, ולפני שת חליט על סגירת הוסטלים, היה על המחלקה לשיקום נכי נפש לערוך עבודת מטה שתמפה את צורכי הדיור של אוכלוסיית נכי הנפש, על מנת לספק להם מענה הולם. מן הראוי גם שת ציג את התכנית לפני הנהלת המשרד , לשם קבלת אישורה. נמצא כילמרות הזמן הרב שחלף מאז שזיהו משרדי הרווחה והבריאות את הצורך בהקמת מסגרות דיור לפגועי ראש אלימים, בשנת 2004, והגם שאותה אוכלוסייה עלולה ל סכן את עצמה ו את ה סובבים אותה, גם כעבור 11 שנים (במועד סיום הביקורת בספטמבר 2015 ) איןאף לא מסגרת דיור ייעודית אחת המופעלת בידי משרד הבריאות או משרד הרווחה 61 . לפיכך לא ניתן מענה הולם לפגועי הראש האלימים, שפעמים רבות מגיעים לאשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים , שאף הם אינם ערוכים למלא את צורכיהם. על משרדי הרווחה והבריאות לבחון דרך למתן מענה ייחודי ראוי לצורכיהם של פגועי הראש השונים, בהתאם להמלצות המקצועיות. בשל צורכיהם המיוחדים האמורים, מתבקשת הפרדתם של פגועי הראש האלימים מבעלי פגיעות אחרות, הפרדה שתשים קץ להיעדרן הממושך והבלתי תקין של מסג רות ייעודיות לכלל פגועי הראש. נמצא כי למשרד הבריאות אין תכנית מתאימה למאפיינים הייחודיים של נכי נפש קשים המאושפזים ללא הצדקה במחלקות אשפוז בבתי חולים פסיכיאטרים, ולאלה המתגוררים בהוסטלים או בבתיהם ועלולים לסכן את עצמם ואת סביבתם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות ולאגף ברה"נ כי עליהם לאמוד את מספר נכי הנפש הזקוקים למגורים טיפוליים ואת מאפייניהם, ולגבש תכנית סדורה שתיתן להם מענה מתאים. עליהם לוודא את מספר נכי הנפש השוהים במגורים טיפוליים בתחומיהם של בתי חולים פסיכיאטריים ומתאימים למסגרות ייעודיות בקהילה, וליזום הקמת מסגרות כאלה בק הילה, שתשתיתן תתאים לטיפול באוכלוסייה זו. עליהם להגדיר את הצרכים התקציביים של התכנית, לפעול להקצאת התקציבים על פי סדרי עדיפות שיקבעו, ולקבוע לוח זמנים ליישומה. מדובר בסוגיה מקצועית, אתית ומוסרית, המחייבת התייחסות ותקצוב מתאימים לטיפול באוכלוסייה חלשה זו. על המחלקה לשיקום נכי נפש ועל אגף ברה"נ, בשיתוף עם המועצה הארצית ומשרד הרווחה, להעריך את היקפה של כל אחת מהאוכלוסיות המורכבות, למפות את פיזורן הגיאוגרפי, לקבוע מדיניות לגבי סוגי המגורים המיועדים להן, ולגבש תכנית למילוי צרכים אלה. נמצא כי אחראית פניות הציבור במחלקה לשיקום נכי נפש מטפלת גם בפניות ציבור בנושאים שהיא עצמה אחראית להם מתוקף היותה אחראית ל"תיאום טיפול" ול"ייעוץ הדרכה והנחיית משפחות", ובהיותה כפופה לממונת שיקום ארצית שהנושאים שבתחום אחריותה הם נשוא הפניות. משרד מבקר המדינה סבור כי העצמאות הנדרשת לטיפול בתלונות הציבור נפגעת מעירוב האחריות לתחומים הביצועיים והניהוליים בשירותי שיקום נכי הנפש עם האחריות לבירור תלונות בתחומים אלה, ונפגעות על כן גם זכויותיהם של נכי הנפש ושל משפחותיהם. הפגיעה מחמירה נוכח כ פיפותה של האחראית לפניות הציבור במחלקה לשיקום נכי נפש לממונת שיקום ארצית - שרוב התלונות הן מתחום אחריותה. למרות סודיות המידע, אין מניעה לייחד גורם עצמאי ובלתי תלוי במשרד הבריאות, אשר יקבל את הסיווג המתאים לטיפול בתלונות בנושא שיקומם של נכי נפש, כגון אגף הש ירות במשרד, שאחד מתפקידו הוא טיפול בתלונות הציבור.	עלה שמשרד הבריאות אינו נוהג להפחית את התשלומים ליזמים בגין ליקויים ואי- עמידה בתנאי הסכמים, וכך אינו מממש את כלי האכיפה העיקרי העומד לרשותו להבטחת עמידתם של היזמים בהסכמים ולהבטחת איכותם של השירותים. בכך הופך כלי ההרתעה הזה, שנקבע בהסכמי ההתקשרות, לאות מתה שאין מאחוריה דבר. על המחלקה לשיקום נכי נפש, בשיתוף חשב המשרד, לבחון דרכים יעילות להפחתת תשלומים ל ספקי שירות ש אינם עומדים בהתחייבויות יהם, ובין השאר לבחון אפשרות לעגן במכרזים החדשים שיפרסם את התשלום ליזמים על ידי "סלי איכות" - תמריצים או אמצעי הרתעה, לפי רמת האיכות ורמת השירות המסופקות בנושאים השונים (תשתיות, השכלת כוח אדם וכדומה) 116.	1,022
משרד הבריאות . פעילות המעבדות הרפואיות במערכת האשפוז ובקהילה - משרד הבריאות לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח החשיבות שיש להכרה של גוף בלתי תלוי ביכולות מקצועיות של מעבדה, לאור המחקרים שמראים כי גם הסמכה של מעבדה רפואית משפרת את יעילותה ואמינותה של פעילותה תוך חיסכון בהוצאות, נוכח תדירות הבקרה הנמוכה של המשרד על המעבדות (כל כשלוש שנים 32 ) ונוכח הנחיית מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2013, על משרד הבריאות - בשיתוף מנהלי כל בתי החולים הממשלתיים, של הכללית והציבוריים האחרים ומנהלי קופות החולים - לגבש תכנית שלמה ומדורגת כך שכל המעבדות הרפואיות יהיו מותעדות ובהמשך גם מוסמכות, וייקבע לכך לוח זמנים ותקציב נדרש. בביקורת עלה שבניגוד לאמור בנוהל, בתי החולים אינם מקיימים מבחני מיומנות לכל הבדיקות שהם עושים; כמה מבתי החולים מקיימים מבחני אמינות רק ל- 85% עד 90% .מהבדיקות שהם עושים כאשר לא ידוע אם למעבדות הרפואיות שאליהן נשלחות הבדיקות יש הסמכה או הכרה, כלומר אם הן כשירות לבצע את הבדיקות, אי -אפשר לדעת מה איכות התוצאות המתקבלות ויש חשש שלעתים עלולות להתקבל תוצאות שגויות העלולות לסכן את המטופלים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות למפות את אותן בדיקות שנדרש לפענחן בחו"ל ולקבוע את רשימת המעבדות המורשות בביצוע הבדיקות. במקרים שבהן הקופות מממנות בדיקות ב מעבדות בחו"ל עליהן לוודא שמדובר במעבדה מוכרת במדינה שבה היא פועלת. הביקורת העלתה שבשנים האחרונות פנה מנכ"ל משרד הבריאות רק פעם אחת - בשנת 2014 - למועצה למעבדות רפואיות בבקשה שת דון בנושא כלשהו בתחום המעבדות, והוא אף לא מצא לנכון לקיים דיונים תקופתיים הנוגעים למעבדות ולפעילות המועצה למעבדות רפואיות. אשר על כן לא מילאה המועצה את תפקידה כגוף מקצועי המייעץ למנכ"ל המשרד אלא ביצעה תפקידים אחרים שהוטלו עליה לפי תקנות המעבדות. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד הבריאות ייעזר במועצה למעבדות רפואיות בגיבוש תורה סדורה לתחום המעבדות הרפואיות ויטיל עליה לבחון סוגיות מערכתיות ומקצועיות, כגון בחינת תהליכי העבודה של המעבדות , קביעת זמנים מרביים לדיווח על תוצאות הבדיקות, קביעת רשימות לבדיקות המעבדה הרפואית הנדרשות בכל בית חולים, קביעת הבדיקות שחריגה בתוצאותיהן מעידה על מצב של סכנת חיים ומחייבת מעורבות רפואית מידית, גיבוש תהליכים להטמעת יחידות מדידה זהות למעבדות, קביעת המלצות לנושא שימוש מושכל בבדיקות מעבדה ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לשפר את איכות השירות שמספקות המעבדות הרפואיות ואת יעילותו, על משרד הבריאות לגבש תכנית כוללת של מדדי איכות הנוגעים לכל אחד משלבי הבדיקות עבור כלל המעבדות הרפואיות. בין היתר עליו לקבוע מדד שהוא רף לפסילות לשלבים השונים בתהליכי הבדיקות. עליו גם לבחון את תהליכי העבודה במעבדות הרפואיות על שלביהם השונים, לאתר את המקורות לפסילה ולהציע לבתי החולים וקופות החולים דרכים לשיפור תהליכי עבודה במעבדות הרפואיות. על המשרד לוודא כי בתי החולים והקופות מטמיעים את תהליכי העבודה שיומלצו ולפעול לתמרוץ המעבדות ששיפרו את איכות בדיקותיהן. תכנית כזו תאפשר למשרד להשוות בין ביצועי המעבדות הן לצורך שיפור והן לצורך יידוע הציבור. עלה כי המשרד לא גיבש הוראות לתכנון מעבדות רפואיות כדי להבטיח תנאי עבודה נאותים ולשמור על בטיחות העובדים בדומה לסטנדרטים שהוא קבע בפרוגרמה להקמת מעבדות לאומיות לבריאות הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי משרד הבריאות, כמאסדר (רגולטור) של מערכת הבריאות, יקבע תקן לציוד מעבדתי מתאים לכל בית חולים. תקן כזה יכלול את פירוט הציוד, התפוקות הנדרשות, גיל מרבי לציוד, כמו גם תקן מזערי לכוח האדם שיפעיל את מערך המעבדות הרפואיות באופן נאות. נוכח היקפי הרכש הגדולים, העלויות הגבוהות של ציוד, מכשור מתקדם והריאגנטים, ועל מנת לייעל ולמקסם את המשאבים, ראוי שמשרד הבריאות יוביל עבודת מטה עם בתי החולים על מנת לבחון את השיטות הק יימות לרכש ו את היתרונות והחסרונות של כל אחת ואחת מהן. במסגרת עבודת המטה ראוי להתייחס, בין השאר, ליתרון הגודל, שכן מאחר שחלק ניכר מהרכש הוא של חומרים וציוד הנדרש למרבית המעבדות, הרי שרכש בהיקפים גדולים עשוי להוזיל את עלותם. זאת ועוד, אחידות הציוד והמכשור עשויה לפשט את תהליכי העבודה וכן להביא לאחידות ביחידות המדידה; כן יש להביא בחשבון את החיסכון במנגנוני הרכש אם הם יהיו משותפים; מנגד יש להביא בחשבון את הצרכים הייחודיים של כל מעבדה ומעבדה, תהליכי התפעול הייחודיים לכל אחד מבתי החולים ואת העובדה שככלל הם מתנהלים באופן עצמאי, על כן שיתופם בהליך הוא חיוני ביותר.	מצבת הרופאים הפתולוגיים במכונים לפתולוגיה היא על פי הנוסחה שנקבעה בהסכם עבודה קיבוצי משנת 1976 . מאז, למרות עלייה בהיקף הפעילות ועלייה במורכבות האבחון ולמרות מצוקת כוח האדם במכונים, לא בחן משרד הבריאות האם הנוסחה שנקבעה בעבר עדיין מתאימה היום.	1,023
משרד הבריאות . סוגיות בפיקוח על מזון - משרד הבריאות על אף ההסכמות עלה, כי המעבדות לבריאות הציבור אינן עומדות בדרישות של תקנות ההתגוננות האזרחית הנוגעות להן, והן אינן ממוגנות כנדרש, ולכן אם ייפגעו - לא יוכלו להעניק שירות ראוי. נוסף על כך התברר לדוגמה, שבמרחבים המוגנים במעבדה בתל אביב ובמקלט הקטן בבאר שבע אין די מקום להכיל את כל העובדים. בפועל לא הניבו פעולות אלו כל שינוי, ועד מועד סיום הביקורת בנובמבר 2015 לא השתנה המבנה הארגוני של מעבדות בריאות הציבור. מצד שני, המשרד גם לא החליט לבטל את תפיסתו בדבר הצורך באיחוד המעבדות. משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות שהותרת המצב על כנו מסוף שנת 2007 .משאירה את עתיד המעבדות לבריאות הציבור לוט בערפל תקצוב חסר : המעבדות לבריאות הציבור אינן מתוקצבות במסגרת תקציב .המדינה לפי הפעילות הצפויה, וכאשר יש פער בין התקציב הנדרש לזה .המוקצה, הוא מכוסה באמצעות הכנסות מביצוע בדיקות לגורמי חוץ. בביקורת .עלה, כי תקציב תפעול המעבדה לבריאות הציבור בתל אביב על פי התקציב .המתוכנן לשנים 2013 ו- 2014 היה צפוי להיות 6.6 מיליון ש"חבכל שנה . .בפועל הי ה תקציב התפעול גבוה יותר והסתכ ם בכ-11.9 מיליון ש"ח בשנת .2013 ובכ-16.7 מיליון ש"ח בשנת 2014 . זהו פער של יותר מחמישה מיליון .ש"ח ( 75% )וכ-עשרה מיליון ש"ח ( 150%) , ,בהתאמהמזה שנקבע בתקציב .המתוכנן, כשתוספת התקציב לא הגיעה מהכנסות המעבדה לבריאות הציבור .בתל אביב אלא מתקנה אחרת באותה תכנית - "הכנסה מבדיקות שירות .המזון". בשלוש מעבדות - בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע - הונחו מכשירים במעברים ובמסדרונות. הצפיפות בבאר שבע ובתל אביב אינה מאפשרת עבודה יעילה, והיא גם עלולה להיות מפגע בטיחותי. הגישה החופשית למרתף המעבדה בשיבא היא סכנה בטיחותית. למשרד אין תכנית מעשית לשיפור המצב הפיזי של המעבדות שמלווה שתקציב. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לקבוע בדיקה תקופתית לבחינת תכנית הדיגום למוצרים המיובאים לפי רמת הסיכונים שבאותם המוצרים כדי לייעל ולפשט את תהליכי הבקרה. זאת כדי שההליך יהיה יעיל, אפקטיבי ומגובה בבדיקה מדעית רלוונטית שתוכיח שאכן מדובר בתהליך אופטימלי. בשל העובדה שהמשרד הוא המאסדר של בדיקות המזון והוא גם מפעיל את אחד הגופים הראשיים בתחום זה ללא הגדרה נורמטיבית ברורה תחת איזה "כובע" הוא פועל - מתעורר חשש לפגיעה בשיקול דעתו האובייקטיבי ולקבלת החלטות מוטות . הדבר אף עלול לאפשר התנהלות שונה במקרים דומים. משרד מבקר המדינה המליץ למשרד שישקול את השימוש באמצעי להפצת מידע שבו כל עדכון יישלח ישירות גם לגורמים הרלבנטיים כגון יבואנים, יצרני מזון ואיגודי מזון לפני המועד המחייב כדי שיוכלו להיערך בהתאם. בביקורת עלה, כי מחלקת המעבדות לא הסדירה את נוהלי תהליכי הבקרה על פעילות המעבדות. כמ ו כן נמצא שבמעבדות הממשלתיות לבריאות הציבור לא עשתה המחלקה בקרות, לעומת שמונה המעבדות הפרטיות שבהם עשתה המחלקה בקרה כל שלוש שנים, אך אף אחת מהן לא הייתה בקרת פתע65 . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד שכדי להסדיר את פעילות המעבדות ולהבטיח את איכות פעילותן עליו לקבוע נוהל מתאים ולוודא שבקרות המחלקה למעבדות נעשות לפיו.	לדעת משרד מבקר המדינה, התוצאות הסותרות שעלו בבדיקות של שתי מעבדות שבדקו את אותה דגימה ממחישות את הצורך לברר את הסיבה לסתירות שבהן ולקבוע מאפיינים שנדרשים לכל בדיקה, למשל - מהו סוג המצע שיש להשתמש בו. הסתירות האלה גם ממחישות את הצורך להסדיר בדיקות אימות שוטפות באופן שגרתי לצורך הבקרה על אמינות הבדיקות. למשל - באמצעות ביצוע בדיקות צולבות של כמה מעבדות לאותה דגימה.	1,024
משרד הבריאות . המרכז הרפואי הדסה - היבטים בניהול ובהסכם ההבראה, ופיקוח המדינה על בתי חולים ציבוריים בביקורת עלה שהסדר זה לא הופסק במסגרת הסכם ההבראה, דבר שמשמעותו הוצאות שכר מוגדלות, כמפורט להלן: נוכח אי-העמידה ביעדים שנקבעו בהסכם ההבראה בנוגע להכנסות משר"פ, על ועדת השלושה לבדוק ולנתח את הסיבות לכך, ועל בסיס תוצאות הניתוח עליה לבחון האם יש לעדכן את תחזית הכנסות בית החולים משר"פ לשנת 2016 והלאה ולקבוע מה הן הפעולות שיש לנקוט על מנת לעמוד הן ביעדים שנקבעו לתקבולים מהשר"פ והן ביעדי התקציב שנקבעו בהסכם ההבראה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת הדסה כי היא לא עמדה בלוח הזמנים שנקבע לה לסיום תמחור ההליכים הרפואיים המבוצעים בבית החולים וכי עליה לסיימם בדחיפות, משום שאם לא תעשה כן היא עלולה להעמיק את הגירעון הכספי שלה הנובע מפעילויות שר"פ גירעוניות. בהתאם לתוצאות שיתקבלו עליה לקבוע את מדיניותה בנוגע למאפיינים הכלכליים של ניתוחים שתאפשר לבצע במסגרת השר"פ, וזאת מתוך הנחה שאין לתת שר"פ במתכונת שתסב לבית החולים הפסד כלכלי, שמשמעו בהכרח גירעון שיושת על הפעילות הציבורית של בית החולים. המרכז הרפואי הדסה הוא גוף בעל מאפיינים ציבוריים, שייעודו אספקת שירותי בריאות לציבור הרחב. על כן עליו לנהוג על פי עקרונות היסוד החלים על גופים כאלו, ובהם עקרון היסוד שעלי ו מושתת ביטוח הבריאות הממלכתי: שוויון בנגישות הטיפול רפואי. בפועל, הנהלת הדסה אפשרה לרופאים לנצל את עבודתם במרכז רפואי ציבורי על מנת לבצע ניתוחי שר"פ, לעתים כמעט במלוא היקף עבודתם כמנתחים, וכמעט שלא לנתח חולים במסגרת ציבורית בבית החולים; לאחרים היא אפשרה זאת בהיקף שעולה על מחצית מפעולת ם כמנתחים. ביצוע ניתוחים כמעט רק במסגרת השר"פ פוגע בעקרון השוויון . אי-הגבלת השר"פ למעשה מעודדת את הרופאים להעדיף את הרפואה הפרטית הרווחית על חשבון הרפואה הציבורית. הפעלת השר"פ בכלל, ובשעות הבוקר בפרט, נעשית באמצעות משאבי כוח אדם, ציוד ותשתיות עבור רפואה פרטית בתשלום על חשבון הרפואה הציבורית, ותוך דחיקת מי שאין ידו משגת לקבל שירותים רפואיים בבחירה ובמועד המוקדם הרצוי. על פי מחקר של מכון ברוקדייל מ - 2006 בנושא שר"פ בבתי חולים בירושלים יש גם חשש לביצוע ניתוחים פשוטים על ידי רופאים מומחים בכירים שזמנם יקר. המחקר הצביע על כך שרק 10% מניתוחי השר"פ הם בדרגת המורכבות הגבוהה ביותר40 . אחד הגורמים לבעיות הניהוליות בהדסה הוא הפעלת השר"פ בהיקף רחב ולא מבוקר בשעות הבוקר. חרף היעדים שנקבעו בהסכם ההבראה, לא הצליחה הדסה להתמודד באופן הראוי עם הצורך לצמצם את שיעור השר"פ בשעות הבוקר, והוא נשאר גבוה באופן חריג. משרד מבקר המדינה מדגיש לפני הדסה ומשרד הבריאות כי ניתוחי שר"פ אמורים להתקיים בשעות הבוקר במקרים חריגים בלבד, ובתנאי שהדבר נעשה משיקולים רפואיים. משמרות שעות הבוקר כוללות משאבי כוח אדם ומשאבי תשתית המוקצים לשירות לציבור כו לו; הסטתם לטובת שר"פ, כלומר עבור קבוצת אוכלוסייה בעלת יכולת כלכלית גבוהה יותר, היא למעשה הפליה פסולה. על הנהלת הדסה לפעול במרץ ובנחישות לצמצום ניכר של ניתוחי השר"פ בשעות הבוקר. התמונה שמתקבלת על הנעשה בהדסה מבחינת הסכמי שכר טעונה תהליך שורשי של תיקון והתייעלות שצריכה להוביל הנהלת הדסה. הדסה התחייבה לנקוט מכלול של פעולות שאמורות להביאה להבראה, ובתמורה לכך תקבל סיוע תקציבי גדול מהמדינה; מצופה ממנה שתפעל בנחישות על מנת ליישם את התחייבויותי ה. על הממונה על השכר במשרד האוצר לפעול מעתה ואילך על מנת ליצור גבולות, לקבוע כללים ולטפל בהסכמי השכר, בהתאם להוראות הדין, כך שישולם לעובדים שכר הוגן וראוי, אך שאינו עלול להשיב את הדסה אל עברי פי פחת. על הנהלת הדסה, משרד הבריאות ומשרד האוצר לנהל עם העובדים משא ומת ן שיביא לעדכון הסכמי העבודה, במטרה שתנאי העבודה והשכר יהיו כמקובל במערכת הבריאות הציבורית. במחצית הראשונה של שנת 2012 ;התחילו מחלקות לעבור מהבניין הישן למגדל אולם עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015 ,עברו רק 11 מ-21 היחידות המיועדות לעבור. על פי נתוני הדסה, עד סוף ינואר 2016 צפויות לעבור ארבע מחלקות נוספות, ולמעבר שש המחלקות הנותרות עדיין אין תאריך יעד. הואיל והמעבר נעשה בהדרגה, שני הבניינים מופעלים בעת ובעונה אחת, אם כי באופן חלקי. באמצעות האסדרה יצרה המדינה קבוצת שוויון (שהנה כלל בתי החולים, בין שהם ממשלתיים, בבעלות קופות החולים או בבעלות מוסדות שונים), שאמורה להתחרות בינה לבינה בתנאים שווים (תוך שנוסחת השוויון מביאה בחשבו ן פרמטרים רלוונטיים המקיימים שונות רלוונטית, כגון סוג האוכלוסייה, דמוגרפיה וכד'). אולם בפועל, אין קשר בין הנוסחה לבין המציאות ; כיוון שהמדינה מסבסדת את בתי החולים הממשלתיים, היא שמה לאל, להלכה ולמעשה, את יכולתם של בתי החולים האחרים להתחרות בשוויון ובהוגנות מול בתי החולים הממשלתיים באותה קבוצת שוויון. ניתוחי שר"פ אסורים למטופלים ברפואה דחופה, בין השאר מכיוון שפעמים רבות המטופל נתון בלחץ ויש לו קושי לקבל החלטה שקולה בנקודת זמן זו. על הנהלת הדסה למנוע ניתוחי שר"פ למתקבלים למחלקה לרפואה דחופה, כפי שהתחייבה גם בהסכם ההבראה. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשרד הבריאות על שטרם השלים את הסדרת נושא השר"פ בבתי החולים הציבוריים, אף שהנושא מונח לפתחו כבר כמה שנים, ומבקר המדינה כבר הסב את תשומת לבו לכך. מדובר בפעילות שחובה על המשרד, כמאסדר של מערכת הבריאות, לקבוע לה סייגים ומגבלות, אשר יבטיחו רפואה ציבורית הוגנת ואיכותית מחד גיסא, ומאידך גיסא יאפשרו לפתח בקרה על האיתנות הכלכלית של בתי החולים המ פעילים שר"פ. עליו לקבוע את היקפי השר"פ בראייה מערכתית של הרפואה הפרטית והרפואה הציבורית ו לקבוע את האיזון הרצוי ביניהם , כך ש רופאים בבתי חולים ציבוריים יוכלו לנתח חולים במסגרת השר"פ בתנאים מסוימים, למשל בתנאי שיבצעו שיעור מסוים של ניתוחים גם במסגרת הרפואה הציבורית. על המשרד לבצע עבודת מטה ומחקר ולבחון, בין השאר, את הנתונים שפורטו לעיל המלמדים כי במבחן המעשה, קיים ספק בדבר עצם ההצדקה לביצוע פעולות רפואיות בשר"פ בשעות הבוקר, וזאת על אף עמידתם בחלק מהקריטריונים המצויים בטיוטת הנוהל, שחלקם אומצו, כאמור, גם בהדסה. בהתאם לכך, עליו לבחון את טיוטת הנוהל שקבע ולהגדיר ביתר דיוק ובאופן המצמצם ביותר את הנסיבות החריגות שבהן ניתן לאפשר ביצוע ניתוחי שר"פ בבוקר, וכמו כן לקבוע את שיעור שאר הפעילות הרפואית הציבורית הנדרשת מרופאים, כגון עבודה במרפאות בבתי החולים ופעילות בקהילה. עליו לפעול בהקדם להשלמת גיבושו של הנוהל ולוודא כי יוטמע בקרב בתי החולים המפעילים שר"פ בין כותליהם.	על הדסה והחשבהמלווה לבחון את הוצאות השכר של הדסה ומצבת העובדים אל מול היעדים שנקבעו בהסכם ההבראה. עליהם לוודא שאין מדובר בדפוס ה"דלת המסתובבת" ולבחון האם מצבת כוח האדם החדשה תאפשר עמידה לאורך זמן בתקציב הוצאות השכר שנקבעו בהסכם או תגדיל את גרעון הדסה.	1,025
מכון ויצמן למדע . חשש לניגוד עניינים בהעסקת קרובי משפחה במכון ויצמן למדע משרד מבקר המדינה מעיר לאגף משאבי אנוש כי היה עליו לבחון את הקשרים המשפחתיים של העובדת בעת מתן הקביעות, נוכח הוראת הנוהל הקובעת שקבלת הקביעות היא נקודת הזמן שבה ייבחן נושא הקרבה המשפחתית והעובדה שהעובדת הייתה כבר שנה בתפקידה. בעקבות בחינה זאת היה על אגף משאבי אנוש לתת את הדעת לקביעת הסדר למניעת חשש לניגוד עניינים מתאים לקרבה המשפחתית. רק במרץ 2013 , בעקבות התלונה שקיבל מבקר הפנים של המכון, בחן המכון את המידע וראה לנכון להמליץ על הפסקת עבודת ה של העובדת באגף הרכש נוכח ניגוד העניינים שבו היא נמצאה. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי היה עליו ליזום בדיקה לאיתור עובדים שהתקבלו לעבודה לפני שנת 2010 , וקיימת לגביהם קרבה משפחתית לספק או עובד קבלן של המכון, כדי לבחון חשש לניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית זו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי המכון יקפיד על רענון תקופתי של ההנחיות בדבר חובת העובדים לדווח על קרבה משפחתית שנוצרה לאחר תחילת העסקתם במכון, כדי למלא כראוי את חובתו בנוהל בדבר פיקוח אחר קיום הכללים להעסקת קרובי משפחה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של ראש ענף הרכש, שידע על קרבת המשפחה של העובדת ובעלה, וכי על פי כללי המינהל התקין היה עליו לדווח על כך לממונים עליו ולאגף משאבי אנוש ללא דיחוי כדי לבחון שמא המשך העסקת העובדת בתפקידה עלול ליצור מצב של ניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת המכון כי על ראש הענף לדווח על קרבת המשפחה לאגף משאבי אנוש ולבקש שהגורמים המוסמכים הם שיחליטו בשאלת ניגוד העניינים. משהחליט בעצמו בתחום שאינו בסמכותו, פעל בניגוד לכללי מינהל תקין. לדעת משרד מבקר המדינה , על המכון לעדכן את הנוהל שלו ולקבוע בו כיצד יוסדרו מצבים של קרבה משפחתית וחשש לניגוד עניינים במקרים שהקרבה נוצרת או החשש מתעורר באשר לעובדיו שכבר נקלטו בעבודה, לרבות עיגון הכללים לניודם של עובדים לתפקיד אחר. עליו גם לערוך הסדר למניעת ניגוד עניינים לעובדים בתפקידם, כל זאת, בכדי לשמור על שקיפות ועל אחידות בדרכי הטיפול במקרים כאלה ובכך להגביר את אמון הציבור במערכת הציבורית. על הנהלת המכון לפעול למניעת מצבים שיש בהם חשש לניגוד עניינים עקב קרבה משפחתית בעבודתם של עובדי המכון. במסגרת זו עליה לקבוע כללים, לעדכן את נהלי המכון ולקבוע הסדרים שמטרתם למנוע ניגוד עניינים בכלל ועקב קרבה משפחתית בפרט, ולהחיל את הכללים, הנהלים וההסדרים האלה על כל עובדי המכון. .כלל יסוד בשירות הציבורי הוא שאסור לעובד להימצא במצב שיש בו חשש לניגוד עניינים, לרבות בשל קרבה משפחתית. עובד הנמצא במצב כזה עלול להתקשות לקבל החלטות אובייקטיביות, ללא משוא פנים, לטובת האינטרס הציבורי ולטובת הגוף שבו הוא מועסק, גם אם כוונתו טובה; העסקה של קרובי משפחה רבים במקום אחד אף עלולה ליצור "ריכוז כוח" העלול לפגוע במאזן יחסי הכוחות במקום העבודה. בשל כל אלה, ניגוד עניינים משפיע לרעה על השירות הציבורי כולו ועלול לפגוע באמון הציבור במערכת הציבורית. בניגוד לכלל האמור למכון ויצמן אין הסדר ממצה לטיפול בקרבה משפחתית וניגודי עניינים. הנורמות לטיפול בקרבה משפחתית לא הוחלו על כל עובדי המכון, ואין במכון מסד נתונים מוסדר בדבר קרבה משפחתית בין עובדים. הביקורת התמקדה בשני מקרים שבהם עובדות של המכון היו במצב של חשש לניגוד עניינים בשל קרבה משפחתית במשך תקופות ארוכות; טיפול הנהלת המכון במקרים האלה נמשך זמן רב מן הסביר, הטיפול לא היה מקיף, ובעקבות זאת לא מוזער הנזק האפשרי הקיים במצב של חשש לניגוד עניינים; לא הייתה הקפדה על נהלים ברורים בנושא ולא נקבעו הסדרים שיימנעו המש ך של החשש לניגוד עניינים בשל הקרבה המשפחתית; היועצת המשפטית של המכון, האמונה על שמירת הנורמות החוקיות במכון, הייתה צריכה להקפיד יותר ולדרוש ייסודם של מנגנונים למניעת חשש לניגודי עניינים. משרד מבקר המדינה סבור כי על הנהלת המכון, בסיוע המקצועי של לשכת הייעוץ המשפטי, לפעול לגיבוש נוהל המסדיר את נושא ניגוד העניינים במכון ואת אופן עריכת ההסדרים למניעת חשש לניגוד עניינים. על הנוהל לחול על כל המקרים המעלים חשש לניגוד עניינים, לרבות בשל קרבה משפחתית, ולהסדיר את אופן הדיווח על מקרים אלה ואופן הטיפול בהם. משרד מבקר המדינה מעיר ליועצת המשפטית של המכון כי מניעת ניגוד עניינים של עובדי ם בגוף הממלא תפקיד ציבורי היא אחת מהנורמות המרכזיות במשפט הציבורי. לפיכך, היועצים המש פטיים של גוף ציבורי הם בעלי הידע בנושא ועליהם לדרוש מההנהלה לגבש הסדר למקרים שבהם מתעורר חשש לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה ולהיות שותפים לגיבוש ההסדר במקרה הצורך. לדעת משרד מבקר המדינה, על היועצת המשפטית של המכון, שהיא האמונה על שמירת הנורמות החוקיות במכו ן ומתוקף תפקידה כשומרת סף בארגון, להקפיד יותר על נושא ניגוד העניינים במכון: לדרוש ייסודם של מנגנונים למניעת ניגודי עניינים; לפעול באופן אקטיבי ולהנחות את הנהלת המכון בכל הנוגע לטיפול בחשש לניגודי עניינים של עובדי המכון; לדרוש מההנהלה לקבוע נוהל בנושא אשר יכלול, בין השאר, את החובה להביא לידיעת לשכת הייעוץ המשפטי מקרים שבהם עולה חשש לניגוד עניינים, על מנת שתחווה את דעתה בנוגע למקרים אלו ותציע הסדרים למניעת ניגוד העניינים במידת הנדרש, לרבות בתקופת הביניים עד ניודם של העובדים לתפקיד אחר. כך היה על היועצת המשפטית של המכון לפעול גם במקרה של עובדת אגף הרכש.	משרד מבקר המדינה אינו מקבל את תשובת המכון ומעיר כי כאשר מתעוררת שאלה בדבר קיומו של ניגוד עניינים או חשש לקיומו, יש להיוועץ ביועץ משפטי, שזה תחום מומחיותו, ולקבל את חוות ד עתו, ולכן היה על אגף משאבי אנוש להתייעץ עם לשכת הייעוץ המשפטי של המכון (ראו להלן בפרק "אי-טיפול לשכת הייעוץ המשפטי במצב של חשש לניגוד עניינים בהעסקת קרובי משפחה").	1,026
רשות האוכלוסין וההגירה . ניהול משאבי האנוש ברשות האוכלוסין וההגירה ניהול כוח האדם של רשות האוכלוסין הוא כאמור משימה מורכבת ובלתי שגרתית בשירות המדינה. לצורך מילוי משימה זו נדרש מערך מנוסה ומיומן בתחום ניהול כוח האדם בשירות המדינה, שבראשו עומד סמנכ"ל למינהל. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך בפעולות לתיקון ליקויים שהועלו בביקורת בניהול משאבי האנוש של רשות האוכלוסין, כגון תקן כוח האדם השגוי והלא רלוונטי, חוסר הבהירות בנוגע לגורם הנושא באחריות הכוללת לניהול מינהל האוכלוסין ואי איוש משרות בכירות, גובר לנוכח נתוני הרשות על רמת השירות לציבור בלשכות מינהל האוכלוסין. על כן יש לנקוט לאלתר בפעולות לתיקון ליקויים אלה, שיש בהם כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לעמוד במשימותיה. על מנכ"ל הרשות ועל נש"ם להמשיך ול פעול לביטול הפערים אשר פורטו לעיל, ולוודא שהתקן יותאם לפריסה בפועל של המשרות ברשות ולתפקידי העובדים. ביולי 2009 מונה סמנכ"ל למינהל לרשות האוכלוסין והוא כיהן בתפקיד זה במשך שנתיים, עד יולי 2011 . נמצאכי במשך יותר משלוש שנים, מאז יולי 2011 , לא אוישה משרת הסמנכ"ל. רק כעבור שלוש שנים מיום שהתפנתה המשרה, ביולי 2014 , פרסמה הרשות מכרז לשם איושה, ובנובמבר 2014 נבחר במכרז סמנכ"ל חדש. נמצא כי רוב הבקריםשהועסקו במשרה שהיקפה 50% עבדו בקביעות לכל הפחות שלושה או ארבעה ימים מלאים בשבוע מתוך שבוע של חמישה ימי עבודה, כלומר, היקפי משרותיהם בפועל היו 60% או 80% . מכך עולה שבאופן מובנה וקבוע שיעור המשרה שבה הועסקו ע ובדים אלה היה גבוה יותר מזה שבתקן משרתם. בביקורת נמצא כי בפועל עומדים בראש המינהל שני מנהלי אגפים וכי שוררת אי בהירות באשר לגורם הנושא באחריות הכוללת לניהול המינהל: משרד מבקר המדינה מעיר לרשות האוכלוסין ולנש"ם כי המצב השורר בהנהלת מינהל האוכלוסין אינו מאפשר להבין מיהו ה גורם הנושא באחריות הכוללת לניהול המינהל. על הרשות ועל נש"ם לפעול בדחיפות לתיקון מצב זה. נמצא כי התקן במחלקת האשרות באגף המרשם והמעמד כולל 28 משרות במבנה ארגוני שטוח: כל העובדים כפופים למנהל המחלקה; בעוד שבפועל יש למחלקה מבנה מדורג: שלושה מנהלי תחום שכל אחד מהם אחראי לכמה עובדים. מינהל האכיפה ו הזרים : בכל אחד מארבע ת המרחבים של מינהל האכיפה ו הזרים קיים תחום אכיפה. לעומת זאת בתקן כוח האדם מוצג תחום האכיפה כאגף שכפוף ישירות למנהל המינהל, בנפרד מהמרחבים; על פי התקן כל העובדים בכל אחד מהמרחבים כפופים ישירות למנהל המרחב, ואילו בפועל קיים מדרג מורכב יותר אשר לא בא לידי ביטוי בתקן.	: מינהל מעברי הגבול המינהל מחולק לאזורים, ו למנהלי האזורים כפופים אחראי המשמרת, ואליהם כפופים בקרי הגבול. לעומת זאת על פי התקן בקרי הגבול כפופים ישירות למנהלי האזורים.	1,027
נציבות שירות המדינה . מינוי עובדים בכירים בשירות המדינה יוצא אפוא שדווקא במכרזים פנימיים נציג המשרד בוועדת הבוחנים, שהיכרותו עם המועמדים ועם פועלם המקצועי עשויה להיות טובה יותר מזו של שאר חברי הוועדה, כיוון שהם עובדים באותו משרד, מקבל יותר זמן ללימוד מסמכי המועמדים. לצורך התנהלות תקינה, הוגנת ושוויונית של המכרז הנהיגה אפוא נש"ם כלל לפיו מסמכי המועמדים מועברים לחברי הוועדה רק חצי שעה לפני הדיון. את הכלל הזה לא החילה על נציג המשרד שבו תאויש המשרה. לדעת משרד מבקר המדינה, חצי השעה שניתנה לרוב חברי הוועדה לצורך עיון במסמכי המועמדים, שחלקה מיועד כאמור להדרכת חברי הוועדה, אינה מספיקה לבחינה מעמיקה של המסמכים ואין זה סביר להניח כי בפרק זמן זה יוכלו חברי הוועדה להכיר את נתוני המועמדים. כיוון שכך עולה חשש כי ועדות הבוחנים מחליטות מיהם הזוכים במכרזים שלא על סמך היכרות טובה מספיק עם נתוני המועמדים שהוצגו במסמכים, תוך שיש יתרון בולט ומובנה לנציג המשרד, ומופר האיזון שעמד בבסיס הרכב. העברה מוקדמת של מסמכי המועמדים לנציג המשרד עלולה לפגוע במידת ההוגנות של המכרז כלפי כלל המועמדים. משרד מבקר המדינה מעיר לאב "ם על שהוא מאפשר לנציג המשרד לקבל את מסמכי המועמדים זמן רב טרם כינוס הוועדה, בייחוד משום שיתר חברי הוועדה אינם מקבלים אותם. על מנת להגביר את האפקטיביות של עבודת ועדות הבוחנים ולהבטיח שהן יבחנו באופן מעמיק את נתוני המועמדים אשר הובאו במסמכים, על נש"ם לקבוע פרק זמן מספק לצורך היכרות טובה עם נתוני המועמדים שמוצגים במסמכים ולהקפיד להקצות פרק זמן זה לכל חברי הוועדה. בחינת 19 ועדות האיתור האמורות העלתה שחברי ועדות האיתור לא השתמשו בכלי מיון אלה אף לא פעם אחת, והסתפקו בעיון בתיקי המועמדים, בראיון ולעתים בקבלת המלצות בעל פה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי ההחלטה של ועדת איתור שלא לזמן לראיון מועמד שעמד בתנאי הסף, כמו גם ההחלטה לזמן מועמד לראיון, בהיותן חלק מרצף ההחלטות שמקבלת ועדת איתור במהלך עבודתה, יהיו מנומקות בפרוטוקול הוועדה. הדבר נדרש גם על מנת שהחלטותיה בנוגע לזימון מועמדים מסוימים ואי-זימונם של אחרים לא יפורשו כשרירותיות ולא שוויוניות. כמו כן תיעוד הנימוקים להחלטה נדרש לצורך בקרה ו הצגת הנימוקים לפני מי שמערער על ההחלטה, במגבלות שנקבעו בעניין זה ב נוהל העבודה. תיעוד ההנמקות יכול להיעשות בכל דרך המשקפת את נימוקי הוועדה להחלטותיה. לנוכח ממצאי הביקורת, תשובותיהם של משרדי הממשלה ובייחוד של נש"ם וההוראות שנקבעו בנוהל העבודה בנוגע למסמכי הוועדה שיוצגו לפני מועמד שערער על ההחלטה, מוצע כי נש"ם תקבע את היקף ההנמקה בדבר הזימונים לראיונות בפרוטוקול. נמצא שכל 12 ועדות האיתור שזימנו לראיון רק חלק מהמועמדים (שהגישו מועמדות ועמדו בתנאי הסף), לא נימקו בפרוטוקולים את הנימוקים להחלטותיהן. בחלק מהמקרים נרשמו נימוקים בניירות עבודה שלא היו חלק מהפרוטוקול. מכאן שאי -אפשר לדעת מדוע זימנו הוועדות האלה מועמדים מסוימים לראיון ולא זימנו אחרים. להלן פירוט של 12 ועדות האיתור האלה: לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שוועדות האיתור אינן משתמשות בכלי הסינון שהוצעו להן, על נש"ם לשקול, במקרים המתאימים, להכניס כלי מיון מובנים המתאימים להליך המיון בוועדה, כדי להבנות את שיקול הדעת שלה ואת הליך החלטתה. לדעת משרד מבקר המדינה, קיים חשש לניגוד עניינים מוסדי מובנה במקרים בהם מנכ"ל החבר בוועדת השירות דן ומחליט בבקשה של משרדו, ויש חשש שעמדתו של חבר ועדה שבקשת משרדו נדונה בוועדה, נקבעת מראש, מעצם גיבוש הבקשה. על נש"ם לקבוע בתקנון ועדת השירות באיזה אופן מותר למנכ"ל המשמש כחבר בוועדה להיות מעורב בדיונים הנוגעים לענייני משרדו, לדוגמה בקשה לפטור משרה בכירה ממכרז. על משרד הפנים להקפיד לתת ביטוי מלא וממצה להחלטות של ועדת איתור בפרוטוקול, במגבלת השמירה על צנעת הפרט של המועמדים, ולשקף בו במדויק את החלטת הוועדה.	נמצא כי הוועדה לא תיקנה את הפרוטוקול, לא ציינה בו את עמדתם של שני חברי הוועדה אלא רק את דעת המיעוט של החברה, ולא תיקנה את החלטתה. הפרוטוקול הועבר כפי שהוא לשר הפנים, ובו המלצה של ועדת האיתור גם על מועמד א'. השר בחר לתפקיד במועמד אחר.	1,028
הרשות השניה לטלויזיה ורדיו . ענייני מינהל ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו מהאמור עולה כי במשך שלוש השנים האחרונות לא אוישה משרת המנכ"ל ברצף בידי מנכ"ל קבוע, ובמועד סיום הביקורת הייתה המשרה מאוישת זה עשרה חודשים בידי מנכ"ל בפועל וטרם הוחל בהליך לאיושה. הממצאים שהובאו לעיל מחייבים פעולת תיקון ממשית. לנוכח הסמכויות שניתנו לשר התקשורת בחוק הרשות השנייה נדרשים גם מעקב של השר בנושאים אלה ובקרה על תיקון הליקויים. משרד מבקר המדינה העלה כי בשנת 2013 חבר מועצהאחד נעדר מ - 92% מהישיבות; בשנת 2014 נעדרוחמישה חברים מ - 50% עד 100% מהישיבות: חבר א - מ- 100% ; חבר ב- מ- 94% ; חברה ג - מ- 72% ; חברים ד ו-ה נעדרו מ- 50%, ואחת מהם נבחרה לכהן גם במועצה הנוכחית ועד מועד סיום הביקורת נעדרה מיותר מ-%50 מישיבותיה; בשנת 20157 שלושה חברים נעדרו מ-%50 עד%70 מהישיבות: חברה א - מ- 70% , חברה ב - מ- 60% , חברה ג - מ- 50% . יוצא אפוא כי בשנים 2015 -2013 נעדרו 45% מחברי המועצה הקודמת ו - 20% מחברי המועצה הנוכחית מיותר מ - 50% מישיבות המועצה. מדובר בשיעור גבוה של היעדרויות מישיבות המועצה. עוד נמצא שחלק מישיבות המועצה נפתחות באיחור בשל היעדר מניין חוקי של חברים8 . זאת ועוד, ההיעדרות של חברי המועצה משמעותית במיוחד משום שהמועצות פעלו בחלק מתקופת כהונתן בהרכב חסר: במועצה הקודמת היו 11 חברים במקום 15 כנדרש בחוק. אשר למועצה המכהנת- בפברואר 2016 פעלה גם היא בהרכב חסר: 12 חברים9 במקום15 . על משרד התקשורת לפעול למינוי החברים החסרים במועצה, ועליו להבטיח שכל אימת שיתקבל כתב התפטרות מחבר מועצה ימונה בתוך זמן קצר חבר אחר תחתיו. בשנת 2011 המליץ מבקר המדינה 10 לגבי הרכב חסר של נציגי הציבור במועצת המנהלים של חברות החדשות, כי מועצת הרשות תגבש, באמצעות צוות מקצועי וניטרלי, מאגר מועמדים גדול שממנו ייבחרו הנציגים למועצות המנהלים. משרד מבקר המדינה סבור שהמלצה זו יפה גם לעניין מינוי חברי מועצת הרשות, ומן הראוי שמשרד התקשורת ישקול להקים מאגר מועמדים שיאפשר בעת הצורך לקצר את משך הזמן שיידרש למינוי חבר מועצה חדש. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר המועצה כי היעדר תכנון מוקדם של מועדי דיוני המועצה ואי-המצאת חומר רקע לחברי המועצה די זמן לפני הדיונים, כדי לאפשר לימוד הנושאים שעומדים על סדר היום וגיבוש עמדה מושכלת, מעלים חשש לפגיעה ביכולתם של חברי המועצה למלא את תפקידם באופן מיטבי. משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר המועצה כי עיקר הטענות שהובאו לעיל נסבו על העברת החומרים סמוך לקיום הישיבות ועל כך שלעתים ההודעה על מועדי הישיבות נמסרת זמן קצר לפני קיומן. מאחר שלמועצה תפקידים וסמכויות מהותיים, הכוללים בין היתר התוויית קווי הפעולה של הרשות, פיקוח על ביצוע השידורים בידי בעלי הזיכיונות, אישור תקציב הרשות וקביעת כללים בכל הנוגע לשידורים, לביצועם ולפיקוח עליהם, ראוי שחומרי הרקע לישיבות המועצה יועברו לחבריה לעיון זמן סביר לפני הדיונים כדי שיוכלו להתכונן באופן מיטבי. משרד מבקר המדינה מעיר כי קיום הרוב מוחלט של התכנסויות המועצה וועדותיה מחוץ לירושלים הוא הפרה בוטה של הוראות החוק וחוטא להגשמת תכלית החקיקה בדבר מעמדה של ירושלים. לפיכך על יו"ר המועצה לפעול לאלתר למילוי הוראות החוק ורק בנסיבות מיוחדות לקבוע ישיבות שלא בירושלים. זאת ועוד. אף על פי שיש ליו"ר המועצה לשכה במשרדי הרשות בירושלים המתאימה לקיום פגישות עבודה, בחודשים נובמבר 2014 עד אוקטובר 2015 היא קיימה חלק ניכר מפגישותיה מחוץ לירושלים. יצוין כי ההוצאות בגין פגישות אלה הסתכמו בכ- 11,000 ש"ח- כ- 60% מתקרת הוצאות האירוח להן זכאית היו"ר מתוקף תפקידה.	זאת ועוד, אמנם חברי המועצה מקדישים מזמנם בהתנדבות מחוץ לישיבות המועצה, אולם חבר מועצה שנבחר לכהן בתפקיד זה ומסכים לכך, חזקה עליו שהוא מקבל עליו את האחריות והמחויבות הנדרשות מנושא תפקיד זה. חוק הרשות השנייה מחייב את נוכחות חברי המועצה בישיבותיה, ולכן משרד מבקר המדינה מעיר ליו"ר המועצה כי עליה לפעול להגברת נוכחות חברי המועצה בישיבות על מנת שימלאו את התפקיד שנבחרו לבצע ואת חובת הנאמנות שלהם כלפי הציבור, וכדי להגשים את מטרת החוק בדבר שיקוף מגוון הדעות הרווחות בציבור במועצת הרשות, שכן החלטות שמתקבלות בדיונים שהנוכחות בהם דלה עלולות לשקף את דעת המיעוט ולא את דעת הרוב. נוכח שי עור ההיעדרויות הגבוה של כמה מהחברים, עליה ליידע את השר בדבר חברי המועצה שאינם משתתפים באופן רציף ברוב הישיבות ולהמליץ לו לפעול להחלפתם.	1,029
הרשות השניה לטלויזיה ורדיו . הפיקוח על תחנות הרדיו האזוריות נמצא כי בשנים 2015 -2012 לא הכינה הנהלת הרשות תכנית עבודה הכוללת משימות מפורטות, לוחות זמנים ומדדי תפוקה אלא תכנית הקובעת יעדים מרכזיים בלבד. גם המועצה לא דרשה מן ההנהלה להגיש לה לאישור תכנית מפורטת. בתכניות העבודה בשנים אלו צוינו רק עיקרי תכנית העבודה. כך למשל תכנית העבודה לשנת 2014 של תחום רדיו כלל ה רק כמה יעדים מרכזיים: "בדיקה והקמה, ככל שיימצא לנכון, של שתי תחנות רדיו; גיבוש מדיניות בנושא פיצולים, ריכוז תגובות שימוע; טיוטת קוד אתי לשידורי רדיו; בחינת הארכת זיכיון לתחנות גל ב'; בחינת נושא הפרסום ברדיו (גיבוש נוסח סופי של הכללים)". יצוין כי רוב היעדים צוינו גם בעיקרי תכניות העבודה לשנת 2013 ולשנת 201215 . יוצא אפוא כי אף ש תכנית העבודה השנתית אמורה לשמש כלי מרכזי למימוש יעדיו של תחום רדיו בטווח הקצר והארוך, הלכה למעשה פועל התחום בלי שנקבעו מודל פיקוח רצוי ומדיניות אסדרה וללא תכנית עבודה מפורטת: היעדים שהותוו בתכנית העבודה הכללית אינם כוללים יעדים בתחומי הפיקוח והבקרה, והתכנון בנושאים המוזכרים בה הוא כללי ואינו כולל אבני דרך ולוחות זמנים. במצב דברים זה, התכנית אינה יכולה לשמש עבור מועצת הרשות בסיס למעקב אחר קצב ההתקדמות לקראת השגת המטרות שקבעה. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה ולהנהלת הרשות כי עליהן להכין תכנית עבודה מפורטת הכוללת לוחות זמנים ומדדים להערכת ביצוע המשימות. תכנית כזו תתאים גם לפעילויות הנמשכות תקופה ארוכה ותאפשר לדעת באיזה שלב נמצא ביצועה של כל מטלה. נמצא כי ניתוח לוחות השידורים שעושה תחום רדיו מעלה לעתים שיש בהן קיטון או גידול של עשרות אחוזים בזמן המוקצה לסוגות מסוימות לעומת הלוח השלדי שהתחנות התחייבו לשדר לפיו. לעתים אף מתעוררת מחלוקת בין תחום רדיו לבין התחנות בקשר לסיווג התכניות. הפערים כאמור בקשר לסיווג התכניות משקפים קושי בהליך הבחינה והאישור של לוחות השידורים, כפי שיפורט להלן. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הרשות להשלים את הבחינה בנושא הסוגות ולהגיש למועצה את המלצותיה בהקדם, על מנת שאישור לוחות השידורים ייעשה על פי סיווג אחיד המתאים לשינויים בעולם השידורים. הביקורת העלתה כי אף שכל תחנות הרדיו הגישו לרשות את לוחות השידורים לשנת 2015 במועד שנקבע בכללי השידורים, ועדת הרדיו דנה בהם ואישרה אותם, בשלושה מועדים שונים, בחודשים פברואר ועד מאי 2015 . כאשר לוח השידורים של התחנות נבחן ומאושר לאחר פתיחתה של עונת השידורים, התחנות משדרות תכניות על פי לוח שידורים שלא אושר על ידי הרשות כנדרש לפי החוק. לפיכך הנהלת הרשות נדרשת להגיש למועצה את לוחות השידורים לפני תום שנת השידורים. משרד מבקר המדינה מעיר למועצת הרשות כי אישור לוח השידורים של תחנות הרדיו האזוריות סמוך לפתיחתה של כל עונת שידורים הוא תנאי יסודי לקיום פיקוח ממשי ואפקטיבי על פעילותן של תחנות הרדיו. במסגרת הליך זה ניתנת לה הזדמנות לבחון אם התחנות עומדות בהתחייבויות שקיבלו עליהן לפי המכרז וכתב הזיכיון , בהתבסס על החוק וכללי המועצה, ולוודא שלא נעשה בלוח השידורים שינוי הפוגע בטובת המאזינים. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא נדון הדוח בוועדה או במועצת הרשות כנדרש בחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב- 1992 , ולפיכך לא אושרו המלצותיו (ראו להלן בפרק בנושא "שידורי התרמה ברדיו"). משרד מבקר המדינה מעיר למועצה ולהנהלת הרשות כי כדי לפקח כראוי על פעולתן של 16 תחנות הרדיו האזוריות ולהבטיח את עמידתן בהוראות החוק והכללים, הן מחויבות לפעול על סמך מדיניות פיקוח סדורה, עקרונות עבודה מנחים ותכנית פיקוח מפורטת. לדעת משרד מבקר המדינה על המועצה וההנהלה לפעול כדי לקבוע מודל פיקוח במדיניות האסדרה בתחום הרדיו האזורי ולהבטיח פיקוח יעיל ושיטתי על תחנות הרדיו המבוסס על החלטה מושכלת. המועצה נדרשת לדון מפעם לפעם במודל הפיקוח הרצוי בעיניה ולדרוש מתחום רדיו תכנית מעשית ליישום המודל שתקבע. תחום רדיו והנהלת הרשות נדרשים להביא לפני המועצה נושאים הדורשים ליבון בתחום הרדיו כדי שתקבע את מדיניותה בנושאים אלה. משרד מבקר המדינה סבור כי גם כאשר קיים עומס עבודה, על המועצה לעמוד על כך שהנהלת הרשות תגיש לה את לוחות השידורים מבעוד מועד, על מנת שיהיה אפשר לבחון את עמידתן של התחנות בהוראות כתב הזיכיון, החוק וכללי המועצה לפני תחילת עונת השידורים. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2015 ההמלצה המשפטית לא גובשה לחוות דעת, המועצה הקודמת והמועצה המכהנת לא שבו לדון בסוגיה זו, וכאמור גם הנהלת הרשות לא הגישה למועצה את המלצותיה בנושא. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שאף שהוכנה טיוטת חוות דעת משפטית כבר בשנת 2011 ונעשתה סקירה בין-לאומית הנהלת הרשות לא גיבשה את המלצתה בנושא, ומשום כך היא גם לא הובאה לדיון והכרעה במועצת הרשות. ממצאים אלו חמורים נוכח פניותיו הרבות של מבקר הפנים ליועצת המשפטית וליו"ר המועצה, שהעלה את הצורך בגיבוש מדיניות בנושא. על מועצת הרשות לקבל לאלתר החלטה בעניין זה. .לדעת משרד מבקר המדינה מקרה זה מצביע על הצורך במימוש תפקיד הפיקוח על תחנות הרדיו בעבודה משותפת ומתואמת של המועצה וההנהלה. .זאת ועוד. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת הרשות כי שלא כמועצה, המתחלפת בכל ארבע שנים, בעלי תפקידים בהנהלה ממלאים את תפקידם לאורך שנים, לעתים לאורך כהונתן של כמה וכמה מועצות ברשות. לפיכך על ההנהלה מוטלת האחריות לשמירה על יציבות, תרבות ארגונית עקבית ורציפות בדפוסי הפעולה. הלכה למעשה הזיכרון הארגוני של הרשות מצוי בידי ההנהלה, ולפיכך מוטלת עליה החובה ליידע את חברי המועצה לגבי התהליכים שנעשו בעבר בכל נושא שנדון או שיידון במועצה.	.מן התרשים עולה כי אין מגמה אחידה במספר התלונות כנגד אמירות פוגעניות בשידורי הרדיו האזורי . עם זאת בשנת 2014 היה מספר התלונות גדול בכ - 300% לעומת שנת 2011 ,בכ- 14% לעומת 2012 ובכ- 167% לעומת 2013.	1,030
החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה ירושלים בע_מ . החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע_מ נמצא כי גם כשדן הדירקטוריון בגירעון שנוצר בעקבות הפעלת ביה"כ החורבה, לא הביאו מנכ"ל החברה דאז ומזכיר החברה לידיעת חבריו את ההחלטה של ועדת הניהול ואת דבר החתימה על שינוי ההסכם ב- 16.9.13. כך למשל - בישיבה של ועדת התיירות ב- 10.2.14. 1. נמצא כי ב- 4.2.14 הגיש יועץ ג' לחברה חשבונית לתשלום עבור "טיפול בפרויקט הרובע ההרודיאני עבור חודש ינואר 2014 " על סך 7,000 ש"ח בתוספת מע"ם. כלומר - יועץ ג' ראה את עצמו כמי שמועסק כבר מינואר 2014 , כחודש לפני שאושרה ההתקשרות בוועדת המכרזים ב- 6.2.14 ועוד לפני שנחתם אתו ה הסכם ב- 13.2.14. יצו ין כי יועץ ג' לא קיבל תשלום בעבור חשבונית זו. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלות חברי ועדת המכרזים שאישרו את שכירת שירותיו של יועץ ג' לגיוס כספים ממשרדי ממשלה בניגוד לתקנות חובת המכרזים ונוהל המכרזים. דיני המכרזים מחייבים לנהוג באופן שוויוני כלפי מציעים ובכלל זה לדון בהצעות על בסיס של פניות אחידות ואמות מידה שקופות, וזאת כדי שההצעות יתבססו על מידע זהה שיאפשר להשוות ביניהן. לדעת משרד מבקר המדינה, אופן בחירתם של היועץ לגיוס כספים והדובר, על רקע ההיכרות המוקדמת של מנכ "ל החברה דאז עמם, כפי שתוארה לעיל, פוגעת בכללי השוויון. הביקורת העלתה כי לא אושרה בדיקתן של יותר ממחצית החשבוניות שהגיש הדובר ושנבדקו על ידי נציגי משרד מבקר המדינה. על חלקן חתום סמנכ"ל החברה, על חלקן חתום מזכיר החברה וחלקן אינו חתום כלל. ממסמכי הנהלת החשבונות של החברה עולה כי העסיקה את הדובר כ-20 :חודשים לסירוגיןמספטמבר 2012 עד פברואר2013 וממאי2013 עד אוגוסט 2014. ממאי עד נובמבר2013 ומינואר עד מרץ2014 , לא היה ביניהם הסכם התקשרות תקף. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי שמנכ"ל יפנה למציעים פוטנציאליים, שכן עצם הפנייה שלו למציע עשויה להתפרש כהעדפה שעלולה להטות את הליך הבחירה ולהשפיע על החלטת ועדת המכרזים. הביקורת העלתה כי פרוטוקול ועדת האיתור אינו נושא את מועד כינוסה ואינו מפרט את תהליך האיתור, את שיקולי הבחירה ואת התמורה, וזאת בניגוד לדיני המכרזים ולעקרונות של שקיפות ושוויון. כמו כן נמצא כי החוזה שנחתם עם יועץ א' אינו נושא את תאריך ההתקשרות ואת תקופת ההעסקה.	משרד מבקר המדינה מעיר לחברה שהליך בחירת יועץ א' והעסקתו לא נעשו בשקיפות הראויה, ולפיכך אי-אפשר לבחון את השיקולים שהנחו את החברה בעת הבחירה, אם הבחירה נעשתה בשוויוניות ובהגינות.	1,031
משרד האנרגייה . ארגון ומינהל במכוני המחקר שבאחריות משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים - ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מעיר כי השרים והמנכ"לים בשנים 2015-2013 לא דאגו שמנהלי מינהל המחקר באותן שנים, כמו גם הסמנכ"ל למינהל, יעבירו לנציב שירות המדינה את המידע והדיווח שביקש מהם. זאת ועוד, הנציב לא הקפיד לבחון את התהליך ואת נאותות ההסדר שקבע ויעילותו - הסדר שנמשך גם במועד סיום הביקורת. משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה שהשרים והמנכ"לים בשנים 2015-2013 לא דנו במהלך אותן שנים בכדאיות ובהצדקה שבקיום מטה מינהל המחקר, לנוכח המימוש החלקי של החלטת הממשלה והקטנת היקפי פעילותו של המינהל לעומת המתוכנן, אינה ראויה מהיבט היעילות והמועילות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לפחות במשך שנה ממועד החלטתה על ההקפאה ועד חקיקת חוק התפזרות הכנסת התשע עשרה לא החליטה המנכ"לית באופן סופי אם יש להמשיך בקידומה ובמימושה של החלטת הממשלה או לשנותה, ולהמליץ על כך לשר; הגם שבמועד החלטתה להקפיא את ההליכים היו גורמי הממשלה הרלוונטיים בשלבים מתקדמים של התהליך למימוש החלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי היעדר קבלת החלטה עד מועד סיום הביקורת בעניין מימושה של החלטת הממשלה או שינויה, גרם במשך שבע שנים לחוסר ודאות בדבר מדרג הסמכות ותחומי האחריות בין המינהל למכוני המחקר. היעדר הכרעה עניינית בנושא זה פגעה בשנים אלו גם במימוש תכניות העבודה של המכונים 15 ובמעמדם, כמו גם בתחושת היציבות התעסוקתית של עובדיהם. מציאות שבה החלטת ממשלה שרירה וקיימת במשך שנים אך אינה ממומשת היא מציאות שאין להשלים עמה. זאת ועוד, על השר לפעול לארגון מחודש ויעיל של מכוני המחקר וזאת לאחר שיקיים דיון לצורך קביעת החלופה המועדפת. .בפברואר 2009 החליטה הממשלה על הקמת ו של מינהל המחקר כיחידת סמך במשרד האנרגיה על יסוד המכון הגאולוגי שפעל עד אז כיחידת סמך במשרד האנרגיה. בהחלטה נקבע כי המינהל יאחד את הפעילויות העיקריות של שלושה מכוני מחקר הפועלים במסגרת המשרד - המכון הגאולוגי, חיא"ל ואגף הסיסמולוגיה וצוות המחקר הגאופיזי שבמג"י. המשרד מימש באופן חלקי את החלטת הממשלה בהקימו את מינהל המחקר הכולל את פעילותו של המכון הגאולוגי בלבד. במשך שבע שנים, עד מועד סיום הביקורת, לא השלים המשרד את תהליך הארגון המחודש של המכונים, והתנהלות זו של מטה המינהל הקשתה עליהם בפעילותם. אי-קבלת הכרעה בעניין מימוש החלטת הממשלה ביטולה או שינויה , בחלוף שבע שנים מהמועד שבו ניתנה, גרם לחוסר ודאות בדבר מדרג הסמכות והאחריות בין המינהל למכוני המחקר, ופגעה גם במימוש תכניות העבודה של שלושת המכונים ובמעמדם. למרות הערותיו של משרד מבקר המדינה בדוח הקודם למכוני המחקר, בדבר סדרי ניהול ובקרה לקויים, נמצא כי המכון ה גאולוגי וחיא"ל טרם תיקנו את הליקויים הנוגעים לריכוז מלוא העלויות, לרבות עלויות שכר העבודה של החוקרי ם העוסקים בכל אחת מעבודות המחקר . על חיא"ל ו על המכון הגאולוגי, האמורים לשמש תשתית למינהל המחקר, להשלים את תיקון הליקויים בתחום זה במטרה להגביר את הפיקוח וה בקרה באופן שיאפשר להציג נתונים שלמים על עלויותיה של כל אחת מעבודות המחקר שלהם. על השר לפעול לתיקון ליקויים שצוינו בדוח זה ולפתרון בעיות שנוצרו בעקבות החלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת המכון ה גאולוגי ולהנהלת חיא"ל כי למרות הליקויים שהועלו בדוח הקודם, גם בביקורת זו אין הן רושמות את מלוא עלויותיה של כל אחת מעבודות המחקר, הן אלו הממומנות מקרנות המחקר הן אלו המוזמנות וממומנות מתקציבים ממשלתיים או מגורמים אחרים. כמו כן, אין ביכולתן לדעת אם ההכנסות מעבודות מחקר מוזמנות מ כסות את עלויותיהן או אם עבודת המחקר במימון מזמיני חוץ וזרים מסובסדות מתקציבי המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר למנהלי המכון ה גאולוגי כי פיתחו את המודול הייחודי לניהול פרויקטים של המכון הגאולוגי שלא בהתאמה לאפיוני מערכת מרכב"ה, שנועדה בין היתר ליצור אחידות ולהו ביל להתייעלות במגזר הציבורי. משרד מבקר המדינה מעיר לחיא"ל כי למרות הזמן שחלף מהדוח הקודם היא טרם השכילה להסדיר את זכויותיה בשטחי הנדל"ן , והיא לא עמדה על זכויותיה ולא אכפה את החוזים לגביית התמלוגים המגיעים לה. הליקוי פעולות שדיווח עליהן צוות תיקון ליקויים במשרד האנרגיה בעקבות הדוח הקודם מצב תיקון הליקויים כפי שעלה בביקורת זו מסקנה משרד מבקר המדינה מעיר לשר ולמנכ"ל הנוכחיים כי הותרת המינהל ללא מנהל, בניגוד לקבוע בהחלטת הממשלה, אינה תקינה ויש בה כדי לפגוע בפעילותו של מינהל מחקר ובפעילות המחקרית. יתרה מז ו, אין במימוש החלקי של החלטת הממשלה משום הצדקה להותיר את המינהל הקיים ללא מנהל. משר ד מבקר המדינה גם מעיר כי ה יעדר מנהל מקצועי-מדעי קבוע במינהל המחקר, האמון על ניהול פעילויותיהם של שלושת מכוני המחקר האמורים להימצא באחריותו, רוקן את ייעודו המקצועי של מטה המינהל מתוכן.	משרד מבקר המדינה מעיר למנהל הקודם של המינה ל ולמנכ"לית כי בכהונתם כמנהלי המינהל מינואר 2012 עד יולי2013 ומנובמבר2013 עד מאי 2015 , בהתאמה, לא נמצאו מסמכים המעידים על כך שקיימו דיונים הנוגעים לקביעת תקציב מטה המינהל ולפיקוח על יישומו, כמתחייב מאחריותם מתוקף תפקיד זה.	1,032
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . ניהול ענף הדיג - ממצאי מעקב - משרד החקלאות ופיתוח הכפר לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד החקלאות ישלים צעדים אלה, ואף ישקול לערוך מחקרים גם בתחום אוכלוסיות הדגים שאינם חיים במים רדודים, בייחוד כאשר חלק ממינים אלה עשויים להימצא בסכנת הכחדה. ראוי גם שהמשרד ימשיך לפעול להשלמת הסקר על הדגה במים רדודים בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מנהל אגף הדיג ועל מנהל יחידת האכיפה להקפיד ולקיים פעולות ל אכיפתן של תקנות שאינן נאכפות שנועדו להבטיח הגנה על קיימות הדגה והמשך התפתחותה הטבעית ככל שניתן. יש להשלים לאלתר תכנית עבודה מפורטת, מתוכננת ויזומה הכוללת יעדים מוגדרים לאכיפת פקודת הדיג, ובכלל זה תקנות שאינן נאכפות כיום. במעקב לא נמצאה פעילות מתוכננת ויזומה לאכיפתה וצמצומה של פעילות כלי השיט הפועלים ללא רישיון דיג. נמצא כי האכיפה בנושא הצי הבלתי מורשה לדיג אינה מנוהלת על סמך תכנית סדורה. כמו כן, יחידת האכיפה אינה מתעדת ומרכזת דוחות ביצוע שוטפים ומסכמים בתחום זה. במצב דברים זה נושאת האכיפה בתחום זה אופי של פעולה אקראית ובלתי סדורה. במעקב הועלה כי הסדרת בדיקת שלל הדיג עדיין לא הושלמה. להלן פרטים הממחישים את החשיבות שבהשלמת הסדרת הנושא בהקדם: .משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הגידול בהיקף עבודת הבקרה שהשו"ט עושים בתחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות לקיים תהליכי פיקוח ובקרה בכל חוות הגידול ובתי המיון והאריזה ולחזור ולקיימם על פי תכנית סדורה ובאופן עתי. במעקב נמצא כי בשנים האחרונות החל משרד החקלאות להשקיע משאבים בעריכת מחקרים בכינרת, בעיקר בנושאים הקשורים בדג אמנון הגליל. אולם, אף שחלף זמן רב ממועד החלטתה של ועדת האכלוס בשנת 2009 , טרם נערך סקר מחקרי ייעודי מתקדם לזיהוי הד ינמיקה של מיני הדגים השונים בגוף המים, והסקר על הדגה במים רדודים הנעשֶה מסוף שנת 2014 עדיין לא הושלם. .משרד מבקר המדינה מעיר למנהל יחידת האכיפה מר רואי קליגר כי עליו לפעול להסדרתן ולביסוסן של פעולות היחידה בתחום הכשרת הפקחים; על משרד החקלאות לקבוע לאלתר סל הכשרות מחייב לפקחים האוכפים את פקודת הדיג בפועל, ועל יחידת האכיפה לנהל באופן סדור את המידע בנוגע להכשרה שעבר כל פקח. נמצא כי בתקופת המעקב עד אוגוסט 2015 בתחום האכיפה הימית רק סירת הגומי החצי קשיחה נותרה פעילה, והיא הופעלה לסירוגין בכינרת ובים התיכון.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי עליו להבטיח כי הסירות לצורכי האכיפה עליהן דיווח בתשובתו יופעלו על פי תכנית עבודה מפורטת שתכלול בין היתר יעדים כמותיים לקיום משימות אכיפה. כמו כן, על מנהל יחידת האכיפה להקפיד ולרכז את כל נתוני הביצוע של היחידה בתחום האכיפה ולמסור, במידת השקיפות הראויה, לממונים ולגורמי הבקרה והביקורת מידע מלא על יישום תכנית העבודה שלה ועל פעילותה.	1,033
משרד הביטחון . עדכון שיטות שכר עידוד במשרד הביטחון בביקורת עלה, כי במשך כשנתיים (משנת 2014) שילם משהב"ט ל-15 מעובדי מינהל מעבר צה"ל לנגב שכע"ד בשיעור של 20%, בהתבסס על הבנתו, כי בוועדת ההיגוי מיולי 2013 סוכם על שיעור זה, והן על בסיס ההחלטות שהתקבלו בישיבת מועצת ייצור מצומצמת שקיימו נציגי משהב"ט בספטמבר 2013. ,משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב שבו מועצת הייצור קיבלה החלטה ללא אישורה של מנהלת היחידה לתגמול ותמרוץ, בניגוד לקבוע בתקנון מועצות ייצור משותפות בשירות המדינה וחרף מודעות חבריה למחלוקת שנתגלעה מולה בנושא זה, אינו תקין. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה למנהלת היחידה לתגמול ותמרוץ, כי הואיל והיא ונציגי משהב"ט לא הצליחו לפתור את המחלוקת ביניהם, היה עליה להביאה להכרעת הממונה על השכר. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התנהלות בלתי תקינה זו ועל אף חלוף הזמן, מן הראוי כי הממונה על השכר יידרש לסוגיה ויבחן את הצורך בהתערבותו. עם זאת כאמור, בנהלים ובתקשי"ר נקבע כי שינוי באחד או יותר מהגורמים הבאים מצריכים בדיקת עדכניות של שיטות שכע"ד: שינוי ארגוני; שינוי בתכולה; בסוג; בעומס; בתנאים ובשיטות העבודה. ואכן, שינויים דוגמת אלה נעשו במשהב"ט, כפי שאף הציגו נציגי משהב"ט בדיון של הוועדה המרכזית מפברואר 2013 , עת ביקשו להחריג את המשרד מהמתווה המרכזי שאושר למשרדי הממשלה (עוד בנושא זה ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף שנציגי משהב"ט פירטו כאמור שורה של סיבות המחייבות עדכון שיטות, על פי הנתונים המוצגים לעיל, בפועל לא עדכן משהב"ט משך תקופה ארוכה חלק ניכר משיטות שכע"ד שלו, והוא גם לא הגיש לוועדת ההיגוי את תוצאות בדיקות העדכניות של שיטות שכע"ד, וממילא הן לא אושרו על ידי מועצת הייצור המשרדית, כנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי החרגת משהב"ט בלבד יצרה אי-שוויון בין משרדי הממשלה נוכח העובדה כי ניתן היה לאשר החרגה דומה למשרדי ממשלה נוספים, בשל נימוקים דומים לאלה שהעלה משהב"ט. מן הראוי היה שהחרגה כזו, אם יש בה צורך, תתבסס על אמות מידה ברורות שתחולנה על כלל המשרדים על מנת לנהוג בשקיפות ובשוויוניות בין משרדי הממשלה. אשר לטענת הממונה על השכר דאז, מעיר משרד מבקר המדינה, כי לו היו מתפרסמות אמות המידה להחרגה, היא הייתה מאושרת רק למשרדי ממשלה שהיו עומדים בהן. בכך, ההחרגה הייתה עולה בקנה אחד עם עיקרון שוויון ההזדמנויות, ואף לא הייתה פוגעת בעיקרון השקיפות. זאת ועוד, קיים פער משמעותי ביותר בין מתן אישור לפריסת תכנית העבודה של משהב"ט לעדכון שיטות על פני שבע שנים לבין מתן אישור למשרדי ממשלה לדחיית סיום עדכון השיטות במספר חודשים בלבד. .2. לבקשת משרד מבקר המדינה ניתחה היחידה לתגמול ותמרוץ נתונים שמשהב"ט העביר לה, ומהם התברר, כי אם משהב"ט היה פועל בהתאם למתווה שאושר לשאר משרדי הממשלה, ובמשך חמש שנים החל משנת 2013 היה מעדכן כל שנה כ -50 שיטות שכע"ד, במהלך חמש שנות העדכון היה נחסך לתקציב הביטחון תשלום של כ- 313,000 שעות עבודה- כ-18 מיליון ש"ח (במחירי 2014 ). למעשה, נתון זה מבטא הערכה של תשלום "עודף" שישולם לעובדי משהב"ט בשל החרגתו מהמתווה שנקבע לכלל משרדי הממשלה. . לדברי הממונה על השכר דאז, החתימה על המתווה לעדכון שיטות שכע"ד בתכנית ארבע -שנתית מהווה שינוי תרבותי ארגוני שאינו מתרחש בין ליל. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אף דברי הממונה על השכר דאז, נוכח ממצאי דוח זה ראוי שהגופים המופקדים על שכע"ד בשירות המדינה - נציגי הממשלה וההסתדרות בוועדה המרכזית והממונה על השכר - יפעלו יחדיו לאלתר, ויבחנו כיצד ניתן להתגבר על סוגיית האופי הפריטטי של ניהול שכע"ד בשירות המדינה, וכיצד להעלות את המחויבות של הנהלות משרדי הממשלה והיחידות להנדסת ייצור שלהן לפעול על פי המתווה שאושר, כדי להביא לכך ששכע"ד ישולם בעד תמורה הולמת הכוללת גידול ביע ילות ובפריון. כמו כן, כדי למנוע מצב שבו מחלוקות בין הגורמים מביאות לקיפאון בהליך עדכון שיטות שכע"ד, כפי שעלה בדוח זה בנוגע למשהב"ט, על כל הגופים המעורבים להקפיד לעשות שימוש במנגנון ליישוב מחלוקות שנקבע בתקשי"ר. .שיטות שכע"ד עדכניות המתאימות לתהליכי העבודה משמשות אמצעי מקובל להניע עובדים להשקיע יותר בהגדלת היעילות, בשיפור האיכות ובעמידה ביעדי הארגון. כבר בביקורת הקודמת העיר משרד מבקר המדינה על עיכוב בעדכון שיטות שכע"ד במשהב"ט. על אף שחלפו יותר משלוש שנים מאז הביקורת הקודמת וכשנתיים מאז שאישרה הוועדה המרכזית את אופן עדכון השיטות במשהב"ט, שיעור השיטות שמשהב"ט לא עדכן לא רק שלא הצטמצם אלא אף עלה, והוא אף גבוה מהשיעור ביתר משרדי הממשלה. מצב בלתי תקין זה נובע בעיקר ממחלוקות מהותיות, הנמשכות מעל כשנה, בין היחידה לתגמול ותמרוץ שבמשרד האוצר לבין משהב"ט על איכות הצעת העדכון של שלוש שיטות שכע"ד שמשהב"ט העביר, ועל החלטת משהב"ט לצרף לישיבות ועדת היגוי נציג של ועד העובדים, ומאי -נקיטת צעדים של הממונה על השכר דאז למציאת פתרון למחלוקות על פי ה מנגנון שנקבע בתקשי"ר, שיאפשר את הנהגתן של שיטות מעודכנות. הביקורת העלתה כי על אף שבהסכמת כל הגורמים נחתם בשנת 2013 מתווה, שקבע כללים ולוחות הזמנים לעדכון שכע"ד בשירות המדינה, בפועל לא בכל משרדי הממשלה המתווה מתקיים בקצב שנקבע בו. רבות מהשיטות שחייבו עדכון לא עודכנו, ובדומה למצב במשהב"ט, שיעורי היעילות שבגינם משולם לעובדים במשרדי הממשלה שכע"ד חרגו אף הם מעבר לשיעור היעילות המרבי שנקבע במתווה. זאת, בין היתר, בשל בעיות מהותיות המקשות על עדכון שיטות שכע"ד. כתוצאה מכך ייתכן ששכע"ד בשירות המדינה משולם בלי שהעובד נדרש להתייעלות, ולכן שכע"ד מאבד מערכו כתמריץ ליעילות מתמדת. במצב זה שכע"ד מהווה למעשה חלק מהשכר, אין לו בהכרח קשר להתייעלות, ובכך מאפשר מתן תוספות שכר שאינן בהכרח בהלימה לייעודן, והוא מאבד מערכו כתמריץ ליעילות מתמדת, לשיפור האיכות ולעמידה ביעדי הארגון. כמו כן, אי -עדכונן של שיטות שכע"ד יש בו כדי להביא לכך שסכומי הפרמיה שמשלמת המדינה לעובדיה אינם תואמים את הסכומים שלהם הם זכאים, ולחלק מהעובדים משולמת פרמיה בסכום גבוה או בסכום נמוך מזו שהייתה אמורה להינתן להם. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את דיווחו למשרד מבקר המדינה של הממונה על השכר דאז על צעדיו הראשוניים, שנעשו לאחרונה לפתרון חלק מסוגיות אלה. עם זאת, מאחר שזה שנים משולם שכע"ד בשירות המדינה לפי שיטות שחלקן הגדול אינן מעודכנות, ובכך למעשה ייתכן שהוא משולם ללא קשר להתייעלות בפועל, הוא מאבד מערכו כתמריץ ליעילות מתמדת. תפקידו כממונה על השכר בשירות המדינה מחייב אותו לפעול ביתר שאת בנושא זה. בנוסף לכך, ראוי שהוועדה המרכזית תבחן כיצד ניתן להעלות את המחויבות של הנהלות משרדי הממשלה והיחידות להנדסת ייצור שלהן לפעול על פי המתווה שאושר, ובמידת הצורך לערוך את השינויים הנדרשים כדי להביא לכך ששכע"ד ישולם בעד תמורה הולמת.	בביקורת עלה, כי מפברואר 2015 ועד ינואר 201621 (11 חודשים) לא קבעה מנהלת היחידה מועדים לדיון בעדכון השיטות במסגרת הפיילוט, זאת גם על אף הסיכום האמור מאפריל 2015 , למעשה, ועדת ההיגוי הקודמת שדנה בשכע"ד במשהב"ט התכנסה ביולי 2013.	1,034
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הכנה וביצוע של התקציב להשגת מטרות המשרד - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שינויים ניכרים בתקציב ההרשאה להתחייב הם למעשה בבחינת שינוי בסדרי העדיפויות שאושרו בחוק התקציב השנתי. הם עלולים להעיד על ליקויים בשיטת התקצוב, על תכנון לקוי של פעולות המשרד וחברות התשתית או על היערכות לא מספקת לקראת ביצוע הפעולות על ידי חברות התשתית. לדעת משרד מבקר המדינה, דוגמאות אלה ממחישות כמה חשוב שמשרדי האוצר והתחבורה יבדקו את תהליכי התכנון והתקצוב. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ולאג"ת כי אמור להיות קשר הדוק בין תהליכי התכנון והתקצוב, וכי התקצוב צריך להתבצע בהתאם לתכנון הפעולות של המשרדים, תוך התחשבות במגבלות התקציב הכללי. אם אכן המידע על התכנון אינו מוטמע בשיטת התקצוב בפועל, אזי יש לראות זאת בחומרה. סך הפער בין הביצוע לבין תקציב המאושר תחום פעילות התקנות עם הפערים הגדולים ביותר* דוגמה זו ממחישה גם את היעדר האחידות בדברי ההסבר שמוגשים לכנסת בצירוף להצעת תקציב המדינה, וכן את המחסור בפירוט לגבי פרויקטים רבים, ובהם פרויקטים גדולים. משרד מבקר המדינה מעיר לאג"ת ולמשרד התחבורה כי הוספת סכומי תקציב גדולים של הרשאה להתחייב בסוף השנה מחייבת את גופי הביצוע לחתום בזמן קצר על הסכמים עם ספקים על מנת לנצל את תוספות התקציב, ולכן עלולה לפגוע ביעילות של ניצול התקציב. אי הקצאת תקציבים בשלב מוקדם יותר במהלך השנה אף מסכלת ביצוע פעולות מתוכננות של גופי הביצוע. כפי שהודגם לעיל, פעמיים הוקצו תקציבי הרשאה להתחייב גדולים בסוף שנת התקציב, וה ם לא נוצלו. נוסף על כך, אי -הקצאת תקציב בעוד מועד גורמת לחריגות מהתקציב במהלך השנה, וכאמור יש בכך משום עבירה מינהלית לכל הפחות. 5. מבדיקת תהליך תקצוב תחום הפיתוח של משרד התחבורה עולה כי לאג"ת אין נהלים ומתודולוגיה ברורים בכל הנוגע לתהליך התקצוב של הפרויקטים, בפרט תקצוב ההרשאה להתחייב. למשל, לעתים תוקצבה הרשאה להתחייב מראש עבור כל הפרויקט, ולעומת זאת בפרויקטים אחרים ההרשאה להתחייב תוקצבה בכמה שלבים. יש לעגן בנהלים גם את רמת הפירוט של דברי ההסבר הנלווים להצעת התקציב, בין היתר של תקציב ההרשאה להתחייב. לצד הרצון להבטיח גמישות בנוגע להרשאה להתחייב, בהיותה מאופיינת בהתמודדות עם תנאי חוסר ודאות ונסיבות משתנות, חשוב למנוע דרכים עוקפות הליכי אישור תקציבי המבוססים על תכנון, פיקוח , בקרה ושקיפות כלפי הכנסת וועדותיה וכלפי הציבור. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך להפעיל את מנגנון ועדת החריגים באופן תדיר ולתקופות ארוכות עד לאישור התקציב השנתי, מטיל אחריות על הוועדה לאשר התחייבויות והוצאות כספיות בהיקפים גדולים לפני אישור חוק התקציב בכנסת. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המצב הקיים, על הממשלה בכלל ומשרד האוצר בפרט להידרש לסוגיה זו ולשקול חלופות או תוספות למנגנון הקיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי חוסר הדיוק ברישום ההתחייבויות ואי- רישום פריסת המזומנים בגינן ידועים לכל הגורמים הנוגעים בדבר זה שנים. על אגף החשכ"ל ליזום מהלך לטיוב הרישום של ההתחייבויות של משרד התחבורה ושל כלל משרדי הממשלה, באופן שהוא ישקף נכונה את המציאות. הדבר מקבל משנה חשיבות לנוכח יישום מנגנון ה"נומרטור" והיקף ההתחייבויות העצום של משרד התחבורה. בכל אחת מהשנים 2013 ו-2014 תקנות נוהלו בחריגה מתקציב ההרשאה להתחייב, לעתים בסכומים גדולים מאוד, דבר שהוא כאמור בגדר עבירה מינהלית. בחלק מהמקרים התקיימה חריגה גם ברמת התכנית, ולכן מדובר אף בחריגה מחוק התקציב השנתי. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חשב משרד התחבורה דאז להתריע על החריגות האמורות ולמנוע אותן.	.משרד התחבורה אינו יכול לתת התחייבויות כנגד תקציב הרשום בתקנות רזרבה, אלא רק כנגד תקציב הרשום בתקנות ייעודיות, ואכן - בתקנות הרזרבה לא רשומות התחייבויות. לכן העברת עודפים בתקנות רזרבה אינה מתיישבת עם מדיניותו של משרד האוצר להעביר בעיקר עודפים מחויבים.	1,035
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . תפקוד אגף הרישוי והכשרת הנהגים לדעת משרד מבקר המדינה על אגף הרישוי לבדוק את תקינותן של המערכות הממוחשבות לניהול הבחינות התומכות בתהליכי העבודה, ולוודא כי הן עונות לכללי העבודה שנקבעו. בפרוטוקול ישיבה ממאי 2014 בהשתתפות הסמנכ"ל הבכיר לתנועה ומנהלי המחוזות צוין כי הקצאת הבחינות בימי שישי מבוצעות בצורה ידנית, וכי התערבות ידנית במערכת יוצרת בעיה כיוון שהיא מאפשרת הקצאה של מבחנים למורים מוכרים ומועדפים. לדעת משרד מבקר המדינה גם בימי שישי על משרד הת חבורה להקצות את הבחינות רק באמצעות המערכת הממוחשבת ובאופן שישמור על שוויוניות ההקצאה. משרד מבקר המדינה מעיר כי מצב שבו ראש הצוות מחליט לאיזה בית ספר הוא מצוות את עצמו הוא מצב בלתי רצוי שמוטב להימנע ממנו. כמו כן למרות המחסור בבוחנים, ראשי הצוותים עורכים פחות בחינות ביום ודבר זה גורם להארכת זמן ההמתנה של התלמידים למבחני הנהיגה המעשיים. כל זאת אף שאין זה ברור כלל וכלל אם למלאכת שיבוץ הבוחנים אכן נדרש מספר השעות החודשיות המוקדש למטלה זו. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התחבורה להחיש את קידום נושא חיובו נהג חדש ברכב ציבורי וברכב כבד בתקופת החניכה. דרישה זו עשויה להעלות את רמת מיומנותם של נהגים אלה ולקדם את נושא הבטיחות בדרכים עד מאוד. משרד התחבורה לא המציא למשרד מבקר המדינה סיכומי דיונים של תהליך קבלת ההחלטות המפרטים את תהליך בחירת החלופה שנבחרה בסופו של דבר. כתוצאה מכך לא ניתן לקבוע אם נעשתה עבודת מטה ראויה קודם קבלת ההחלטה. לדעת משרד מבקר המדינה, ביצועה של עבודת מטה כזו מתחייב במיוחד נוכח אופי השירות המופרט - הפעלת סמכות שלטונית מובהקת של מתן רישיונות נהיגה. עבודת מטה כזו מצריכה את בחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים, ולא רק הכספיים, ובהם גם משמעותה של הפרטת סמכות שלטונית מובהקת וההשפעה הנובעת מאצילותה של סמכות זו לגורם שאינו ציבורי ועל יכולתה של הרשות הציבורית לקיים את החובות שהטיל עליה החוק25. .מלוח 4 עולים פערים גדולים בזמן הממוצע של ה שהות בין סניף באר שבע לבין סניף חיפה, 45 דקות ו -24 דקות בהתא מה. כמו כן בש תי הפעולות השכיחות בסניף באר שבע נמצא כי אחוזי הנטישה היו גדולים (26% בפעולות אשנב -כל-19% בחידושי רישיון), וכי 3,000 אזרחים המתינו יותר מ -50 דקות עד להשלמת השירות (52% ממקבליהשירות באשנב-כל -36% ממקבליהשירות לחיד וש הרישיון). לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת עמדות שירות ממוחשבות למתן שירות לאזרח המ קטינות את מספר הפניות לסניפים ופעולות אחרות שנקט משרד התחבורה הן צעדים נכונים ומבורכים. עם זאת, העומס בחלק מהסניפים מצביע על כך שהביקוש לשירות הוא רב, ולכן כל עוד יש ביקוש, על אגף הרישוי לשקול להאריך את שעות הפעילות ולהרחיב את פעילות קבלת הקהל בימים מסוימים גם לשעות אחרי הצהריים, ועליו למצוא דרכים נוספות להקלת העומס, לקיצור זמני ההמתנה ולשיפור השירות. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התחבורה לטפל בכל בעיות התשתית בסניפי הרישוי, הנזכרות לעיל, הפוגעות בשירות לאזרח כדי למנוע אירועים כפי שתואר לעיל.	.משרד מבקר המדינה מעיר כי יעילותם של פיקוח ובקרה האמורים להיות מקיפים, במגוון כה גדול של נושאים ובפריסה ארצית, המוטלים על שני עובדים בלבד - מוטלת בספק. כמו כן נמצא כי היחידה אינה מבצעת בקרות במשרדי הרישוי המחוזיים, אף שהגדרת התפקיד מחייבת זאת.	1,036
רשות מקרקעי ישראל . ניהול ותפעול של אתרי תיירות באגן העיר העתיקה בירושלים אופן ביצוע הסכם 2012 , התנהלות החברה מול העמותה ותשובת העמותה האמורה - כל אלה מעידים כי החברה מסרה לעמותה בפועל לא רק את תפעול פיר וורן אלא גם את כל הקשור בניהולו ובפיתוחו. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה על מחדלה ועל התפרקותה מסמכויות ניהול ופיקוח בנוגע לפיר וורן. משרד מבקר המדינה מעיר לרט"ג כי תפקידו של מנהל גן לאומי סובב חומות הוא מרכזי ומהותי בכל הנוגע לפיקוח על ההתקשרות של רט"ג עם העמותה ולתפקודה כמנהלת עיר דוד וכמפקחת על קיום הסכם התפעול. על רט"ג למנוע בעתיד מצב שבו פועל גן לאומי סובב חומות ללא מנהל ייעודי במשך פרק זמן ארוך. משרד מבקר המדינה מעיר כי אם יוחלט ליישם את המיזם, על רט"ג ורשות העתיקות לקבוע את אופן ההתקשרות ביניהן בעניין, ובכלל זה את גדרי האחריות של כל אחת מהן, והכל בכפוף לכללי המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי הדוחות נועדו לאפשר לה לקיים בקרה על הנעשה בפיר וורן, כחלק מהניהול והפיקוח שלה, וכן לקבוע את דמי השכירות הראויים. נמצא כי ועדת ההיגוי, שלפי הסכם 2012 הייתה אמורה לקבוע פרוגרמה לפיתוח פיר וורן, לא התכנסה, וכי החברה לא הייתה מעורבת כלל בניהול, בהפעלה ובתחזוקה שלו. .הסעיף דוח פירוט .2012 -1998 .(הוגש בפברואר .2013) דוחבדבר הכנסות .והוצאות אתר תיירותי .עיר דוד .(הוגש בנובמבר 2013) דוחבדבר הכנסות הביקורת העלתה כי בשנת 2012 בוצעו רוב העבודות שצוינו בחשבוניות בבריכת השילוח ובבית המעיין, המצויים בעיר דוד, אך אינם חלק מפיר וורן. בשנת 2013 הכירה החברה בהוצאות העמותה בסך כ - 175,000 ש"ח, על סמך חשבוניות לגבי ביצוע עבודות שהזמינה חברת בת של העמותה ב"בית שלם"27 . .החברה מימנה את כל העבודות האלו, בלי שהשתתפה בהחלטות לבצען משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי כחברה ממשלתית לא היה ראוי שתסכים בהסכם 2012 להכיר בהשקעות של העמותה, שהיא עמותה פרטית, בפיתוח השטח שבבעלותה, ושתכיר בפועל בהוצאות של העמותה ושל חברת בת שלה כהשקעות של החברה בפיר וורן. לדעת משרד מבקר המדינה, הכרת החברה בהוצאות אלה משמעותה ליקוי ברישום החשבונאי שלה, שכן אין מדובר בהשקעה בנכס של החברה.	. משרד מבקר המדינה מעיר לרט"ג כי במצבהדברים המתואר, שבו היא מסתמכת אך ורק על דיווחי העמותה, הן לגבי ההוצאות של האתר והן לגבי ההכנסות שלו, אין לה שום יכולת לפקח על ההכנסות וההוצאות כאמור.	1,037
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים . המאבק בתאונות הדרכים ותפקוד הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים המעורבים ב נושא - הרשות והמשטרה - לבחון את היתכנות הפעלת הפרויקט במטרה להגדיל את ההרתעה והמודעות וכך לסייע בצמצום תאונות הדרכים. לדעת משרד מבקר המדינה, על כל הגופים הנוגעים בדבר לבחון את הצורך בהסדר מינהלי ותקציבי לתגבור מערכת השפיטה בתחום התעבורה כדי לחזק גם בדרך זו את ההתמודדות עם עבירות התנועה ותאונות הדרכים. לדעתמשרד מבקר המדינה יש לראות בחומרה את העובדה שמשרד התחבורה אישר את סכום ההתחייבות לתשלום לגלי צה"ל עוד לפני שמועצת הרשות עצמה אישרה את תקציב הרשות ולפני שהנהלת הרשות אישרה את ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר כי התנהלות זו מנוגדת למהות החוק, וכי כל עוד לא שונה חוק הרשות, מן הראוי שהרשות תקבע באופן עצמאי את הקצאת התקציבים שבאחריותה. לדעת משרד מבקר המדינה, אישור תכניות עבודה ותקצובן בסוף השנה פוגעים באפשרות לנהלן כנדרש ופוגעים ביעילות ניצול התקציב, ולעתים עלולים למנוע השלמת ביצוע פעולות מתוכננות. עולה כי במועד סיום הביקורת עדיין לא יושמה המלצת ועדת סגיס להקים יחידה ארצית מקצועית לאכיפת חוקים הנוגעים לכלי רכב כבדים. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשטרה לפעול בהקדם להקמת יחידה כאמור, ולהכשיר את עובדיה ב אופן מקצועי במגוון נושאים ייעודיים הנוגעים לתחום המשאיות, כגון ריתום משא ושימוש בנתוני הטכוגרף לבדיקת חריגה מתקנות שעות מנוחה. משרד מבקר המדינה מעיר כי משרד התחבורה לא בחן את האפקטיביות של מימון אכיפה של נסיעת כלי רכבים לא מורשים בנת"צים להגדלת הבטיחות בדרכים והתועלת מכך, ולכן מוטלת בספק הקצאת תקציבים כאמור לפעילות זו על פני הק צאתם לפעילויות אחרות. יתרה מזו, בדוח של מבקר המדינה שעסק ב פעילות המשטרה בנושא אכיפת עבירות תנועה באמצעות מצלמות א-335 , צוין כי המשטרה לא טיפלה ביעילות בדוחות התעבורה שהופקו באמצעות מערך המצלמות. הירידה בתקציב הרשות עלולה לפגוע ביכולתה לסייע לגופים ומשרדים ממשלתיים אחרים במאבק בתאונות הדרכים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה להתייחס לחשיבות המאבק בתאונות הדרכים, בעת קביעת תקציב הרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שאחד הגורמים העיקריים לתאונות דרכים הוא הגורם האנושי, הטמעת הרגלי בטיחות כבר מהגיל הרך היא נדבך הכרחי בשיפור הבטיחות בדרכים והיא עשויה להשפיע לטווח הארוך על הרגלי המשתמשים בדרך ובמערכות התחבורה, לעומת ההשפעה המוגבלת של מערכת האכיפה. חשיבות החינוך התעבורתי מתעצמת בייחוד בהיעדר גורם אחר אשר מלמד את התלמידים והנהגים הצעירים את כללי ההתנהגות בכביש ובמדרכה ומזהיר מפני הסכנות בדרכים.	לדעת משרד מבקר המדינה, השינויים הארגוניים התכופים במבנה הרשות מעידים על היעדר מדיניות רב-שנתית ברורה ועלולים ל פגוע ביציבותה ובתפקודה של הרשות.	1,038
משרד האוצר . הקרן לסיוע לעסקים במצוקה - משרד האוצר לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לבדוק, מדגמית, את נכונות הסכומים שמעסיקים ציבוריים מעבירים למדינה עבור הקרן לעסקים במצוקה. הבדיקה נחוצה במיוחד מפני שמדובר בגביית סכום שלפי אומדן משרד האוצר אמור להגיע ליותר מ-200 ,מיליון ש"חומכיוון שמרבית המעסיקים לא המציאו את האישור הנדרש מרואה החשבון לעניין זה. .הממשלה מסייעת לעסקים באופן שוטף. הסיוע נדרש במיוחד בעתות משבר כלכלי במדינה, לעסקים הנקלעים למצוקה שיש סיכוי להבריא אותם ולהעלותם על דרך המלך. בעקבות משבר כלכלי שפקד את העולם בשנים 2009-2007 והשפיע גם על מדינת ישראל, החליטה הממשלה לנכות כספים מכל העובדים במשק. חלק מהכספים יועדו לפנות מקורות בתקציב המדינה, וחלקם יועדו להקים קרן סיוע לעסקים במצוקה. לפי אומדני משרד מבקר המדינה המקורות הכספיים לקרן היו אמורים להגיע לכ-700 .מיליון ש"ח עד אפריל 2016 נגבו רק חלק מהכספים המיועדים לקרן (כ-150 )מיליון ש"ח, ובמשך כשש שנים לא הגיעו ליעדם, משום שהקרן לא הוקמה ולא הופעלה במועדה. בשנת 2009 , חרף הוראות חוק ההתייעלות, הוחלט לוותר על גביית הכספים מעובדי המגזר הפרטי בלי נימוקים כתובים ולמעשה נוצרה הפליה בין עובדים ממגזרים שונים. רק לאחר כשבע שנים פעל משרד האוצר לעגן בחוק את ביטול הגבייה מהמגזר הפרטי. מהממצאים שהובאו לעיל עולים ליקויים בתהליכי הגבייה והניהול של כספי העובדים . נמצא כי רק כעבור כשבע שנים מאז החלטת הממשלה להקים קרן לעסקים במצוקה, הוקמה הקרן כך שבתקופת המשבר הכלכלי לא הייתה קרן פעילה לצורך סיוע לעסקים במצוקה. בעבר עמד משרד מבקר המדינה28 על הצורך בפיקוח על העסקים המקבלים סיוע במהלך התקופה להחזיר את כספי המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח לקחי העבר מהפעלת קרנות לעסקים במצוקה, על משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה לקיים בקרה הדוקה על תפקוד העסקים המקבלים את הסיוע לאחר אישור הבקשה לסיוע. זאת על מנת לוודא שהם משתמשים בכספי הקרן כנדרש, וכי אכן ננקטים צעדים שיביאו להבראתם ויאפשרו להם להחזיר את ההלוואות בעתיד. משרד מבקר המדינה מציין כי פעולת משרד האוצר ליזום את החלטת הממשלה מספטמבר 2015 סללה את הדרך להקמת הקרן, אולם היה עליו לפעול בנחישות ולבחון חלופות, ובכללן פעולה כאמור כבר בשנת 2009 כאשר התברר שהחברים בפורום לא הצליחו להגיע להסכמה על מתווה להפעלת הקרן. במועד סיום הביקורת באפריל 2016 טרם פורסמה הצעת החוק וטרם הונח חוק בנושא על שולחן הכנסת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר, כי עליו לנהל רישום מלא של הסכומים שנגבו מהעובדים, ולהביא מידע על הכספים שנגבו ודרך השימוש בהם לידיעת הציבור. זאת על מנת לאפשר פיקוח ובקרה נאותים, לקיים שקיפות ולוודא כי נשמרת השוויוניות ביחס לעובדים. הממשלה והכנסת ראו חשיבות רבה בהקמת קרן ל עסקים במצוקה בעלת משאבים הנאמדים על ידי משרד מבקר המדינה בכ-700 מיליון ש"ח. מהאמור לעיל עולה, שמשרד האוצר צמצם את מקורות המימון של הקרן בכ-%0727 , והקמת הקרן נדחתה בשבע שנים. חלק מפעולות משרד האוצר בוצעו באיחור רב ולעתים ללא קבלת האישורים הנדרשים . הואיל ומשרד האוצר לא פעל לגבות מהמגזר הפרטי, הנטל של מימון הקרן ל עסקים במצוקה נפל במלואו על השירות הציבורי, שלא בהתאם לחוק ההתייעלות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לשקול את האפשרות לפנות לציבור העובדים , להסתדרות העובדים החדשה ולמעסיקים בשירות הציבורי שלא נכללו בצו, ואינם בין המוסדות שמשרד האוצר גבה מהם כספים בהתאם לחוק ניכוי דמי הבראה בשנת 2009 . מטרת הפנייה היא שגופים אלה יבדקו אם המעסיקים גבו מהעובדים מחצית דמי ההבראה בשנת 2009 , ואם נגבו דמי הבראה מעובדים אלה שלא לצורך, יש מקום לפעול להחזיר להם את הכספים לאלתר ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין.	לדעת משרד מבקר המדינה, משרד האוצר כשל במילוי הוראות חוק ההתייעלות בכך שהשתהה שש שנים בפרסום הצו. שיהוי זה מנע את גביית הכספים הנחוצים להקמת הקרן לעסקים במצוקה במועדה. פער הזמנים בין המועד שבו היה על הגופים הציבוריים לנכות דמי הבראה משכר עובדיהם ובין מועד פרסום הצו מקשה מאוד על גביית דמי ההבראה מגופים שכבר אינם פעילים ומגופים שלא ניכו דמי הבראה משכר עובדיהם מסיבות שונות. כתוצאה מכך נגרמה גם פגיעה בשוויוניות כלפי העובדים השונים.	1,039
משרד האוצר . החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה בע_מ ופעולות המדינה לאיתור ולהשבה של נכסי הנספים - משרד האוצר משרד מבקר המדינה מעיר לחברה להשבה כי היה עליה לעדכן את תכניות הסיוע בהתאם לניצולן התקציבי. מן הראוי כי החברה גם הייתה מתייעצת עם הרשות לזכויות ניצולי שואה 53 , העוסקת בסיוע יומיומי לניצולים, לשם ניצול מיטבי של תקציב הסיוע. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה היה לעשות במהלך שנות פעילותה עבודת מטה הבוחנת את הסיוע הישיר לניצולים לעומת הסיוע העקיף, וזאת כדי לסייע לניצולי השואה באופן המיטבי. .משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה להביא לידיעתו של משרד התרבות את נושא "אוצרות הגולה" לפני סיום פעילותה. על משרד התרבות לעשות כל שבידיו כדי להוציא לפועל מיזם חשוב זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לוודא שתהיה התאמה בין עמידה ביעדים שנקבעו לעובד לבין גובה התגמול הניתן לו וכן לקבוע מתודולוגיה לחישוב התגמול. על החברה לנהוג בכספי הציבור שעליהם היא מופקדת באחריות ובקפדנות. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה להשבה כי פעלה באופן בלתי תקין כשהחלה לשלם תמריצים לפני קבלת אישור מהגורם המוסמך - ראש יחידת השכר ברשות - בפרט שתיקון החקיקה בנוגע לקיצור תקופת פעילות החברה, המצדיק לכאורה את תכנית התמריצים, התקבל רק כחצי שנה לאח ר מכן, במרץ 2014 . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות החברות כי היה עליה לזרז את הטיפול בעניין תכנית התמריצים, בפרט בשל העובדה שהיא הייתה מודעת למעלה משנתיים לבקשת החברה. נוכח העובדה שתכנית התמריצים לעובדים בחברה עשויה להוות תקדים, על הרשות לפקח אחר עמידת החברה בכללים שנקבעו לתכנית התמריצים ולבדוק את עלויותיה לעומת התועלת המופקת ממנה. . משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי אין להסתמך על מגעים לקבלת כספים מגוף כלשהו לצורך הכנת תקציב סיוע שנתי. על החברה ו על כל הנוגעים בדבר לחתור לפתרון מהיר ומיטבי בעניין מניות אוה"ה שבהן היא מחזיקה . על החברה היה לבחון את תקציב הסיוע לניצולים שעמד לרשותה בפועל לקראת סוף 2014 ולהודיע על צמצום הסיוע במועד הקבוע בחוק לגופים הקבועים בחוק ולניצולים. בד בבד, כאמור לעיל, על החברה לקבוע לגבי כל אחד יורשים". ]להם[ מהנכסים שבניהולה אם יש "יסוד סביר להניח שלא יאותרו לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לממש נכסים הנכללים בקבוצה זו כך שתמורתם תשמש לסיוע לניצולי שואה לאחר התייעצות עם הרשות לזכויות ניצולי השואה. כמו כן, על החברה לשקול את היתרונות והחסרונות בהמשך ניהול ההליך המשפטי לעומת מימוש המניות היום והעברת התמורה כסיוע לניצולים. יעדי המימוש .(מספר הנכסים) מימוש בפועל .(מספר הנכסים) שווי המימוש בפועל משרד מבקר המדינה מעיר לחברה להשבה כי חברה א' הכינה תכנית מימוש לפי הזמנת החברה להשבה, וכי אם החברה להשבה לא הייתה מרוצה מהתכנית, היה עליה להגדיר באופן ברור את דרישותיה כך שהתכנית תתאים ליעדיה ולצרכיה. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי נוכח מועד סיום פעילותה הקרב של ונוכח משאביה המוגבלים, עליה לקבוע כללים מעודכנים, על פי חוק הנכסים, להגבלת משך חקירה לאיתור יורשים ולהתנהלות במקרה שבו מאותרים רק חלק מהיורשים.	יעדיהמימוש .(שווי כספי במלש"ח) המימוש בפועל .(שווי כספי במלש"ח) המימוש בפועל .(מספר הנכסים)	1,040
רשות הגז הטבעי . חיבור צרכנים לרשת החלוקה של הגז הטבעי . ההליך המורכב, הארוך והמסורבל של קבלת אישור מכון התקנים לבטיחות ציוד הקצה של הצרכנים, אשר היה כרוך בהתחקות אחר האישורים לתקינות הציוד שניתנו ליצרנים שנים קודם לכן, יצר תמריץ שלילי להסבה לגז הטבעי והבדיל לרעה צרכנים שבחרו לפתוח בהליך ההסבה כאמור מצרכנים שבחרו שלא לעשות כן ולא נדרשו לבדיקות תקינות ציוד הקצה. לדעת משרד מבקר המדינה, האטיות בקידום פריסתה של רשת החלוקה ובחיבור צרכנים לרשת זו ואי -הצבתם כיעד לאומי פגעו בעמידה של מדינת ישראל ביעד הפחתת הפליטות לסביבה שהציבה לעצמה, והצריכו התאמת אסדרה לקצב התקדמות פריסת רשת החלוקה בפועל. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שלמכון לא היה ניסיון בתחום בדיקות הגז הטבעי, להבדיל מניסיונו לגבי בדיקות ריתוך, תהליכי חיבור של אביזרים פלסטיים או מתקני גפ"ם - ניסיונו אינו שונה מניסיונו של כל גוף בדיקה אחר בתחום זה. על כן היה ראוי שהממונה על התקינה היה בוחן אפשרות של הכפפת המכון לדרישות הסמכה או לחלופין לבקרה חיצונית על יכולתו לשמש גוף בודק בתחום זה . כמו כן, מאחר שמכון התקנים, כ מי ש אחראי להליך אימוץ תקנים המתבצע בוועדות התקינה, מרכז את הכנת התקן המגובש, ומאחר שהוא חייב בהסמכה בבדיקת הוראות שיקבע שר האנרגיה שלא במסגרת התקן, נוצרה מראית עין של תמריץ למכון לפעול להרחבת היקף התקן ככל האפשר - שכן בכך יורחבו בעצם התחומים שעליהם יחול הפטור הסטטוטורי הייחודי לטובת המכון. לדעת משרד מבקר המדינה - על משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות הגז ומינהל תכנון למנף את שיתוף הפעולה ולעגן, במסגרת האפשרות החוקית הקיימת, הליך רישוי יעיל לדרישות בגין ההסבה, מבלי לאשר בכך חריגות בנייה קודמות. התקן המגובש במועד סיום הביקורת נועד להסדרת כללים טכניים להסבה לגז טבעי, הן לגבי ציוד חדש הן לגבי ציוד קיים או המשמש לצריכת מקורות אנרגיה אחרים, וכן לקביעת נהלים לבדיקת הבטיחות הנדרשת לצורך חידוש אישור התקינות. על מכון התקנים וועדות התקינה להשלים בהקדם את גיבוש התקן כאמור, לרבות אימוץ תקנים אמריקניים, הרלוונטיים לחלק נכבד מהציוד הקיים אצל הצרכנים. עליהם לוודא גם כי התקן המגובש יעמוד בהוראות חוק התקנים, לרבות ההוראה האוסרת לשנות תקנים בין -לאומיים אלא רק בנסיבות מיוחדות כאמור, הכול כדי שהתקן ישמש למטרות שלשמן נועד ולא כחסם להסבת מערכות לגז הטבעי. משרד מבקר המדינה מעיר למכון התקנים כי בתשובתו שבה נטען כי המכון היה כשיר לבצע את הבדיקות ובכך לייתר את הצורך בבדיקת צד ג' והעלויות הכרוכות בה הוא סותר את עמדתו מאוקטובר 2015 , שבה נטען כי אחד הקשיים בתהליך בדיקת תקינות ציוד הקצה הוא כי המכון נדרש להכרה מעמיקה של תקנים בין-לאומיים (אירופיים ואמריקניים) רבים החלים על מגוון צרכני הקצה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז כי העלות הכבדה של חיבור צרכנים מרוחקים לרשת החלוקה, שחלק ניכר ממנה מושת על הצרכנים עצמם, יוצרת פערים כלכליים ניכרים בין צרכנים באזורי הארץ השונים ומשפיעה על כדאיות החיבור לגז הטבעי ועל כושר התחרות של המפעלים האמורים. נוכח המספר המועט כל כך של צרכנים מרוחקים שהתקשרו עם חברות החלוקה, מן הראוי כי משרד האנרגיה ישקול מחדש את החלטות הרשות, על פי מדיניות הממשלה לעידוד הפריפריה, ויבחן את הסיוע של המדינה לצרכנים המרוחקים, לרבות את זהות הגורם שצריך לשאת בעלות הנוספת של הנחת רשת החלוקה ליעדים המרוחקים ובעלות התפעול של קווי חלוקה אלו. . משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז כי כדי לממש את החלטת הממשלה לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה, היא נדרשת להוביל שיתוף פעולה עם כלל הגורמים הממשלתיים, לרבות באמצעות התאמת התשתיות לצרכים העתידיים. ראוי כי רשות הגז ולא חברת החלוקה הייתה היוזמת של בחינת הצורך בהתאמת מערך רשת החלוקה לצרכים העתידים - כתחנות תדלוק בגז טבעי, על השינויים וההתאמות המתחייבים - בטרם יחל ביצוע העבודות להנחת הקו. תכנון ארוך טווח צריך להתחשב בכלל השימושים העתידיים כדי למנוע ככל האפשר את הצורך בהוצאה נוספת בעתיד, אשר ייתכן שתוטל על ציבור הצרכנים.	לדעת משרד מבקר המדינה, קשיי המימון שעליהם מעידים הצרכנים נובעים, בין היתר, ממורכבות הליך ההסבה. בכלי הסיוע הנוכחיים אין די להקל על קשיי מימון אלו. מן הראוי, כי אחת לתקופה תבחן רשות הגז את הכלים העומדים לרשותה לעידוד חיבור צרכנים לרשת החלוקה של הגז הטבעי, ובכלל זה את אפקטיביות המענקים שנותן מרכז ההשקעות; על מרכז ההשקעות לבחון אחת לתקופה את אפקטיביות מסלול המענקים שהוא נותן מכוח הוראת מנכ"ל 4.5 , ולקדם בהתאם לתוצאות בחינה זו התאמות ושינויים נדרשים בהוראת המנכ"ל ובמסלול המענקים61 .	1,041
תשתיות אנרגיה בע_מ . תש_ן - פיתוח ואחזקת תשתיות אחסנת דלקים והולכתם - תשתיות נפט ואנרגיה בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר כי אי-השלמת החתימה על הסכם ההפעלה אחרי כ-15 שנה של משא ומתן אינה סבירה. על משרד האנרגיה ומשרד האוצר להחליט בהקדם בדבר הזכויות והחובות של תש"ן בנכסים המשמשים לפעילותה, ולהשלים בהקדם יחד עם תש"ן את גיבושו של הסכם ההפעלה, כדי לאפשר את פעילותה הסדירה של תש"ן לטווח ארוך. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי עליו לקבוע לוחות זמנים ברורים להכנתה של תכנית אב למשק האנרגיה ולסיים אותה בהקדם. עיכובים בגיבושה ובפרסומה עלולים לפגוע, בין השאר, בניתוח צורכי משק הדלק, בפיתוח תשתיות דלק ובאספקה אמינה של דלקים לצרכנים חיוניים בשעת חירום. כאמור, היעדר תכנית מצמצם את יכולת ם של גופי התכנון לקבל החלטות המאזנות בין צורכי משק הדלק לבין צרכים של תשתיות ותעשיות אחרות; צרכים סביבתיים; צורכי אוכלוסייה וצרכים עירוניים. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה הארצית לתכנון ולבנייה כי הזמן הארוך והקשיים הרבים בדרך לאישור תמ"א 30 יש בהם כדי לפגוע פגיעה קשה בתכנון משק האנרגיה ובמרקם העירוני באזור חיפה. היעדר תכנית אב ותמ"א כוללת למשק האנרגיה בכלל, ולמפרץ חיפה בפרט, מקשה על הוצאתם לפועל של פרויקטים חיוניים נקודתיים, מחדד את חילוקי הדעות הנוקבים ומגביר את חוסר האמון ואת המתח בין השלטון המקומי לבין גורמים שונים במשק האנרגיה. לדעת משרד מבקר המדינה, אף על פי שתמ״א 30 משמשת עד לאישורה מסמך מנחה לתכנון תשתיות אנרגיה באזור מפרץ חיפה ועקרונותיה מנחים את המדיניות הנגזרת מתמ"מ 6 , בכל זאת יש סוגיות רבות ומורכבות שנדרש להסדירן. על המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להעלות בפני הממשלה את הקשיים הנובעים מהיעדר אסדרה ומעיכוב בקבלת החלטות במשק האנרגיה, ולבקש מהממשלה לקבל החלטה על דרכי פעולה לאסדרתו מהר ככל האפשר, דרכי פעולה שיכללו את כל הבחינות והבדיקות הנדרשות, לרבות מגוון ההיבטים הסביבתיים. משרד מבקר המדינה מעיר למש רד האנרגיה ולמשרד האוצר כי ראוי היה להשלים את בחינת כדאיותו של הפרויקט בשלבי תכנונו המוקדמים. עליהם לקבל החלטה על אופן המימון הראוי של העברת תשתיות תש"ן לקרקעות הצפון ולספק לוועדה המחוזית את כל הנתונים הכלכליים הנדרשים. אם לא תתקבל החלטה כאמור בנוגע לאופן המימון הראוי עלול להיווצר קושי בהשלמת הכנתה של תכנית חפאג-1139. .חוסר הוודאות בדבר כמויות החומרים המסוכנים הצפויות להיפלט לאוויר עם אישור התכניות האלה, הקושי לזהות את מקור זיהום האוויר והיעדר נתונים מקיפים ומוסכמים על השפעתם של החומרים האלה על בריאות הציבור ועל הסביבה, מחייבים החלטה לאומית בדבר מידת ההצדקה לרכז תשתיות רבות כל כך באזור מסוים, שעלולות להגביר את רמות הסיכון הצפויות מכך לאוכלוסייה ולסביבה. לדעת משרד מבקר המדינה, אחד מסלעי המחלוקת לאישור תכנית קרקעות הצפון ונפח האחסון שמתוכנן באתר הוא אופן מדידת רמת זיהום האוויר באזור והדרך לאתר את מקורו. נוכח עמדתו של המשרד להגנת הסביבה שבאה לידי ביטוי בתשובתו למשרד מבקר המדינה ולפיה יש בידיו מידע מקיף על מקורות הפליטה המאפשר לו לקבוע דרישות מתאימות עבור המפעלים השונים על מנת להבטיח את הפחתת פליטות מזהמים לאוויר, עליו להשתמש במידע זה גם באזור קרקעות הצפון כך שהתכנית תיתן מענה הולם למשק האנרגיה לרבות בסוגיית נפח האחסון והדבר יאפשר פיקוח יעיל וקפדני על המזהמים ובמידת הצורך אף יאפשר להטיל עליהם סנקציות מתאימות. .כדי להבטיח אספקה סדירה של דלק למשק יש להפעיל משק דלק יעיל, בטיחותי ומודרני, וכן לפתח את תשתיות האחסנה וההולכה של הדלק ולתחזק אותן כנדרש. אף שחלפו כשני עשורים מאז שהחליטה הממשלה להסדיר את מכלול הפעילויות של משק האנרגיה, עדיין לא השלים משרד האנרגיה את גיבוש תכנית האב למשק האנרגיה ואת חקיקתו של חוק משק הדלק. עקב כך נבצר ממשרד האנרגיה להכין תכניות פיתוח ולקבוע כללי אסדרה מתאימים ועדכניים שיאפשרו את מימושן כדי להבטיח כי אספקת הדלק למשק תהיה איכותית ואמינה, וכי מידת הזמינות של הדלק תהיה רבה. ריבוי תכניות מתאר למשק האנרגיה הנמצאות בהכנה, והזמן הארוך החולף עד להשלמתן יוצרים קשיים בתכנון המשק, מעצימים את ההבדלים בין התכניות ואת הסתירות ביניהן ומובילים להוצאת כספים מיותרת. המחלוקות העמוקות בנושא תכנון תשתיות משק הדלק והעיכובים בהעברתן של תשתיות הדלק ממרכזי אוכלוסייה פוגעים באינטרס הציבורי של השמירה על איכות הסביבה, על בריאות הציבור ועל ביטחונו. היעדר אסדרה נורמטיבית עדכנית, עיכובים בהשלמתן של תכניות פיתוח במשק הדלק והקושי של המאסדרים לקבל החלטות מרחיקות לכת גורמים לדשדוש ולהתנהלות משברית של משק זה. בהיעדר נתונים מספקים על רמות הזיהום ועל השפעתן על בריאות הציבור, על אף המחקרים המעידים על השפעות אלה, נפגעת היכולת לקבל החלטות בנוגע לתכנון משק הדלק. נוכח המחלוקות בדבר חלקו של משק האנרגיה לזיהום בכלל, ולזיהום במפרץ חיפה בפרט, על הממשלה לשקול אם ריכוז תשתיות רבות באזורים הקרובים לאוכלוסייה הוא הכרחי, ולבחון מהן רמות הסיכון הצפויות הנשקפות עקב כך לאוכלוסייה ולסביבה. עקב אי-מימוש התכנית להעברת המיכלים של תש"ן לקרקעות הצפון "מולכדה" החברה - תש"ן מעוניינת להקים מתקנים חדישים ברמה הבטיחותית הגבוהה ביותר, אך משיקולי בטיחות היא נאלצת להמשיך להשקיע כספים רבים במתקנים הקיימים. בהיעדר פתרון אחר יש להבטיח כשירות מיטבית של התשתיות הקיימות, ועל המאסדרים השונים לפעול בשיתוף תש"ן בתוך זמן סביר ליישום כל הצעדים הנדרשים בתחום איכות הסביבה, התכנון והבטיחות. כדי להבטיח רציפות תפקודית של משק החשמל בנסיבות שבהן לא תתאפשר אספקת גז טבעי, וכדי להבטיח אספקה סדירה של דלק לצרכים ביטחוניים, על משרד האנרגיה, משרד האוצר ורשות החשמל לשקול דרכים לקידום הפרויקט לשדרוג קווי הולכת הדלק. תחנות פרטיות לייצור חשמל אינן ערוכות לזמן חירום משום שאינן מחוברות לתשתיות הולכת דלק ארציות. ולכן קיים חשש ממשי שבזמן חירום, אם ייווצר מחסור בגז שילווה בקשיים של חברת החשמל לספק חשמל בכמות הנחוצה, הן יושבתו, אף שמדובר בשירות חיוני ביותר למשק. על משרד האנרגיה ומשרד האוצר למצוא לכך פתרון ללא דיחוי. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדה להיערכות לרעידות אדמה ולמשרד האנרגיה כי עליהם לגבש עם המומחים בתחום הנחיות שיהיו בסיס לתכנון מתקני נפט חדשים בכלל ולתכנון מתקנים חדש ים בקרקעות הצפון בפרט. כמו כן, על תש"ן ומשרד האנרגיה לבחון אם כל המתקנים הקיימים צפויים לעמוד ברעידות אדמה החזויות (על פי התרחיש) ולבחון את הצורך בחיזוקם. . לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח תלותו של המשק באספקתו הסדירה של החשמל, ולנוכח הסיכונים העלולים למנוע את רציפות הזרמת הגז הטבעי, יש חשיבות עליונה לפריסה מיטבית ומהירה של קווי הדלק כדי לגבות את מערך הגז הטבעי. על משרד האנרגיה ורשות החשמל לבחון דרכים לקידום הפרויקט, ועל משרד האנרגיה ותש"ן לדאוג ליישום הפתרון שיוחלט עליו בלוח הזמנים המהיר ביותר האפשרי.	.על המשרד להגנת הסביבה ו על רשות הכבאות לחדד את סדרי העבודה ביניהם בנוגע ל מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, באופן שיאפשר להביא בחשבון את חלוקת הסמכויות ותחומי האחריות הנתונות לכל אחד מהם ולעגן את הצורך ב תיאום ביניהם במידת הצורך.	1,042
התעשייה האוירית לישראל בע_מ . הבקרה על יישום החלטות הדירקטוריון וההנהלה בתעשייה האווירית לישראל בע_מ בהקשר לאמור לעיל יש לציין, כי אף שחלק ניכר מההחלטות שהתקבלו בוועדת הכספים החל מיוני 2013 לא יושמו עד מאי 2015, ,כמתואר לעיל בביקורת לא נמצא כי יו"ר ועדת הכספים הגיבה לדוח המעקב בנוגע לסטאטוס יישום החלטות הוועדה, שמסר לה מזכיר החברה בפברואר 2015 . כמו כן, לא נמצא כי יו"ר הוועדה ביקשה ממזכיר החברה להמשיך ולקבל עדכונים בנוגע לסטאטוס יישום החלטות ועדת הכספים שטרם יושמו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראוי שבהערכת העלות והתועלת הצפויה משימוש במערכת ממוכנת ייטלו חלק גורמים נוספים בהנהלת התע"א, כדי לאפשר התייחסות ובחינה מערכתית של התועלת שתושג בפעילות התע"א כתוצאה מייעול ביישום החלטות הדירקטוריון והבקרה עליהן. 2. בדוחות שפרסם משרד מבקר המדינה בעבר, הנוגעים לפעילות התע"א, עלו בין היתר ליקויים הנוגעים ליישום חלק מההחלטות שקיבל הדירקטוריון , אשר יש בהם כדי להצביע גם על פגמים בפיקוח ובבקרה. להלן הפרטים: לדעת משרד מבקר המדינה, בבקרה כזו אין כדי להציג את המצב לאשורו, כיוון ש ברוב המקרים המבקר הפנימי , מר י' נוס, לא וידא שההחלטות אכן יושמו, אלא הסתמך טכנית על גורם בקרה אחר, ולא על מידע שהתקבל מהגורמים האחראים לביצוע ההחלטות. משרד מבקר המדינה מעיר לתע"א על היעדר התייחסות בנהליה לפעילות מזכיר החברה בהקשר לבקרה על יישום החלטות הדירקטוריו ן וועדותיו, ובכלל זה דיווח שוטף ליושבי ראש ועד ות הדירקטוריון הרלוונטי ות בנוגע לסטאטוס יישום ההחלטות שהתקבלו. כמו כן, לא נמצא בתע"א כי בשנים 2014-2012 דיווח מזכיר החברה, מר ש' חמי, ליושבי ראש ועדות הדירקטוריון בנוגע לסטאטוס יישום החלטות שהתקבלו. במסמכי התע"א לא נמצאו כל תימוכין לדיווחים של המזכיר ליו"ר הדירקטוריון בעניין סטאטוס יישום ההחלטות שקיבלו הדירקטוריון וועדותיו. כמו כן, לא נמצאו תימוכין לפגישות האמורות , דהיינו סיכומי דיון ובהם עיקרי הנושאים שהועלו ופירוטם. אשר לפעילות הדירקטוריון בהקשר זה יש לציין, כי היא לא הייתה מספקת בכל הקשור לבקרה על יישום החלטותיו. משרד מבקר המדינה מעיר , כי שיטת המעקב הידנית לפיקוח ולבקרה אחר יישום החלטות הדירקטוריון שדלעיל, אינה מאפשרת לגורמים הנוגעים להחלט ות להיחשף באופן שוטף לסטאטוס יישומ ן, לרבות ההחלטות שטרם יושמו, לקבל רישום מרוכז של ההחלטות שעדיין יש ליישם, ולשתף ביעילות את המידע הנוגע בין כל המעורבים בתהליך. נוכח זאת, מן הראוי שהתע"א תבחן הפעלתה של מערכת ממוחשבת, במקום השיטה הידנית, מתוך מטרה לתת מענה לסוגיות אלה. . משרד מבקר המדינה העלה, כי רקביולי 2014 , כעבורכשנתיים וחצי מאז החלטת ועדת הביקורת בדצמבר 2011 כי תוצג בפניה הצגה סטטיסטית של הנסיעות לחו"ל, נמסר לה דיווח בעניין זה. יצוין, כי נתוני השלמה בנושא נמסרו לוועדה אחרי עשרה חודשים נוספים, במאי 2015 . משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדיונים שהתקיימו בוועדה ביולי 2014 ובמאי 2015 לאהעירה הוועדה על האיחור של מספר שנים בהצגת הנושא, ביחס ל מועד שבו דרשה הוועדה לקבל את הדיווח, ולא דרשה הסבר ממזכיר החברה לשאלה מדוע לא העלה את דבר אי-הדיווח בפני ה. בביקורת עלה, כי עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015 , התע"א לא עדכנה את נהליה בנושא. בדומה למקרים אחרים שפורטו לעיל, גם במקרה זה לא נמצא כי הבקרה אחר יישום החלטות בתע"א העלתה מבעוד מועד את הנושא בפני ועדת הכספים.	משרד מבקר המדינה מעיר כי בהיעדר הליך מנומק, מסודר ומתועד של המעקב אחר יישום החלטות, לא ניתן לדעת אם היו סיבות ראויות לדחיית ביצוע ההחלטות.	1,043
קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים . קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בנובמבר 2014 נדון התיקון המוצע לפקודת התעבורה בוועדת הכלכלה של הכנסת, אולם בעקבות פיזור הכנסת כעבור כחודש, החילה עליו הכנסת העשרים באוקטובר 2015 דין רציפות. עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2016 ., לא הושלם הליך החקיקה לדעת משרד מבקר המדינה על משרד המשפטים ועל משרד התחבורה לפעול ביתר שאת כדי להשלים את הליך החקיקה בהקדם, נוכח מספרם הרב של כלי הרכב בישראל שאינם מבוטחים בביטוח חובה, בייחוד כאשר שיעור גדול מתוכם משמשים לתחבורה ציבורית ולהסעת המונים. נמצא כי על אף המאמצים שנעשו בשנים האחרונות, מערך הפיקוח על קרנית טרם הוסדר, וטרם נקבעה מסגרת חוקית מתאימה לפעילותה הייחודית של הקרן שתאפשר פיקוח זה. לדעת משרד מבקר המדינה חשוב שאסדרת הפיקוח על אופן ניהול התאגידים הציבוריים, ובכלל זאת קרנית, תעוגן בחוק ולא תהיה תלויה במידת שיתוף הפעולה בין הגופים. על כן על הממשלה לפעול לקידום החקיקה כאמור. בשל התנגדותו של אגף שוק ההון לנוסח התיקון שהציעה קרנית, לא אושר תיקון התקנון בוועדת החוקה. עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2016 ., טרם הושלם תיקון תקנון קרנית משרד מבקר המדינה מעיר כי על אף הזמן הרב שחלף מאז החלו המאמצים להסדרת הפיקוח על קרנית, טרם הגיעו קרנית, משרד האוצר ומשרד המשפטים להסכם על מתווה פיקוח ראוי. נוכח חשיבות פעילותה של הקרן בפיצוי נפגעי תאונות דרכים והיקף הנכסים הנרחב שהיא מנהלת, על הצדדים לפעול בהקדם להסדרת הפיקוח על הקרן. ,לדעת משרד מבקר המדינהמן הראוי להסדיר בנוהל את הליכי מינוי חברי המינהלה ואת הליכי המינוי של מינהלת קרנית וועדותיה. זאת, בין היתר, כדי למנוע מצב שבו המינהלה פועלת ללא יו"ר קבוע, ועם מספר חברים קטן יותר מהקבוע בחוק. על קרנית לפרט בבירור בתקנון הקרן את הרכב המשתתפים ומניינם בישיבות המינהלה ובוועדותיה, את תדירות ההתכנסות של המינהלה וועדותיה ואת סוג ההחלטות המחייבות את נוכחותם של כל חברי המינהלה. ישיבות .מינהלה מספר חברי .מינהלה מכהנים מספר חברי מינהלה .שנעדרו מהישיבה עוד עולה מלוח 1 כי בכ-60% מ-22 ישיבות המינהלה שהתקיימו בשנים2015- 2011 , לא נכחו בישיבות כל חברי המינהלה, וכי בשני מקרים נכחו בישיבה שני חברי מינהלה בלבד. למשל, תקציב הקרן לשנת 2012 אושר בישיבת מינהלה20 שבה נכחו רק שני חברים מתוך ארבעה. משרד מבקר המדינה מעיר כי אף על פי שחוק הפלת"ד ותקנון קרנית אינם קובעים מניין חוקי לישיבות המינהלה, אין זה ראוי כי רוב ישיבות המינהלה יתקיימו בהרכב חסר, ואף חמור מכך, שהחלטות מהותיות, כגון תקציב הקרן, יתקבלו בנוכחותם של שני חברי מינהלה בלבד. עם זאת, נמצא כי הנוהל אינו מפרט בכל כמה זמן על המינהלה לבחון ולקבוע את הרכב ועדותיה , ואינו מציין את מספר החברים שעל מינהלת הקרן למ נות לכל ועדה. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי אף שבוועדת הביקורת של קרנית, שהתכנסה בנובמבר 2011, הדגיש מבקר הפנים כי תחום ההשקעות צריך להיות מבוקר מדי שנה בשל היותו אחד מנושאי הליבה של הקרן, משנת 2011 לא נערכה ביקורת פנימיתבנושא זה.	. לדעת משרד מבקר המדינה נוכח היעדר הגדרה ברורה בדבר זהות הגורם המפקח על קרנית, חילוקי הדעות בינה ובין אגף שוק ההון ואי-הבהירות בדבר ההלימה בין הפיקוח הנדרש לבין הפיקוח בפועל, מן הראוי כי הממשלה תגבש במסודר מתווה פיקוח על קרנית שיתאים לפעילותה הייחודית של הקרן. מוצע שתיבחן האפשרות כי הדבר ייעשה באמצעות אסדרה מתאימה.	1,044
הרשות הממשלתית למים ולביוב . תאגידי המים - התקשרויות וניהול מבקר המדינה מעיר לתאגי ד רמת גן כי הארכת תקופת ההתקשרות עם הקבלנים בלא אישור ועדת המכרזים ומסירת עבודות לקבלנים לפני אישור כאמור, הן בבחינת הצבת עובדה מוגמרת לפני ועדת המכרזים, ולמעשה הדבר מאיין את סמכותה לבחון את ההתקשרות לפני אישורה. אופן העסקה זה היה שיטתי ולא עלה בקנה אחד עם תקנות חובת המכרזים. מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי רמת גן כי על פי נהליו ועל פי כללי מינהל ציבורי תקין, היה עליו לחתום על הסכם בכתב עם הקבלן לפני הארכת ההתקשרות, על מנת לאפשר הן בקרה טובה יותר של הנהלת התאגיד על התאגיד והן בקרה חיצונית על התאגיד. מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי רמת גן כי עובדת היותו של התאגיד בתקופת הקמה, אינה מאפשרת לו לפעול שלא לפי ההנחיות הקבועות בתקנו ן התאגיד שאישרה רשות המים ושלא לפי הוראות חוק חובת המכרזים ותקנותיו. עוד יוער כי מהאמור לעיל עולה שגם לאחר ספטמבר 2014 , המועד שבו אימץ התאגיד את נוהל ההתקשרויות , לא הוטמע בו הנוהל כהלכה, וההתקשרויות שבוצעו עם הקבלנים בשנת 2015 ובפרט לאחר 31.3.15 , לא עלו בקנה אחד עם נוהלי התאגיד ואף לא עם הוראות חוק חובת המכרזים ותקנותיו כמפורט לעיל. לפיכך על התאגיד לפעול ביתר שאת להטמעת הנהלים ולבצע את התקשרויותיו בהתאם לחוק חובת המכרזים ותקנותיו. עוד יצוין כי גם בהסכמים שנחתמו עם קבלן א' לביצוע חלק מהעבודות צוין במפורש כי הארכת ההסכמים היא "לצורך סיום ביצוע העבודה בלבד". למרות זאת בפועל קיבל קבלן א' תשלום בעד עבודות חדשות בהיקפ ים ניכרים שביצע לאחר 31.3.15 ,, ואשר חרגו מההסכמים הספציפיים שנחתמו עמו כמפורט לעיל. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את מסירתן של עבודות בהיקף כספי כה גדול לקבלנים א', וב', שלא לפי תמונת המצב שהוצגה לוועדת המכרזים. מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי בפרוטוקול של ישיבת הוועדה שנערכה ב- 7.5.15 צוין במפורש כי הארכות ההסכמים נועדו לביצוע עבודות ספציפיות בלבד, ובהארכות ההסכמים עם הקבלנים א' וב' צוין במפורש כי הם הוארכו לצורכי ביצוע עבודות ספציפיות, שאף פורטו בהארכות ההסכמים עמם, אין כל אזכור, לא בפרוטוקול הוועדה ולא בהסכמים החדשים, להסכמי המסגרת ולהארכה שלהם. בפועל מסר התאגיד לקבלנים עבודות החורגות מאותן עבודות ספציפיות, זאת ללא אישור מוועדת המכרזים כנדרש. מבקר המדינה מעיר עוד לתאגיד מי רמת גן כי אם עבודות מתמשכות מעבר לתקופה הנקובה בהסכם יש להאריך את תקופת ההסכם באופן שהעבודות לא ימשיכו להתבצע בלא הסכם תקף. המשך ביצוע עבודה על ידי קבלן אף שההסכם עמו פג, הינו בניגוד לנהלי התאגיד ובניגוד לכללי מינהל תקין. נוכח כוונתו של התאגיד לסיים את ההתקשרות עם הקבלנים אותה שנה מחד, ונוכח היקפן הגדול של העבודות וחשיבותן מאידך, היה עליו להביא לפני ועדת המכרזים את מלוא היקף העבודות. כמו כן, היה על ועדת המכרזים לדון ולאשר את ההתקשרויות עם הקבלנים באופן מפורש ומפורט, באופן שיאפשר פיקוח ובקרה נאותים על עלות הפרויקט ומשך ביצועו. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי לוד כי ההסכם בינו ובין היועץ היה צריך להיות תואם להחלטת ועדת המכרזים, וכי היה עליו לחתום על הסכם ההתקשרות עם היועץ ולהוציא את הזמנת העבודה לפני תחילת ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד כי כוונת רשות המים לעדכן את כללי תאגידי המים והביוב, ובכלל זה להטיל עיצום כספי על תאגיד שאינו פועל כנדרש, בין היתר בתחום תקינות מדי המים, פורסמה כבר באוקטובר 2013 , והעדכון נכנס לתוקפו רק בתחילת ינואר2015 ,. מכאן עולה שלתאגידי המים ובכלל זה לתאגיד מי ביאליק, ניתנה שהות מספקת להיערך להחלפת מדי המים, ובכלל זה לקיים מכרז פומבי כחוק. לפיכך אילוצי לוחות הזמנים אינם יכולים לשמש עילה לפטור ממכרז פומבי, כך יוצא שההתקשרות עם חברה א' בוצעה בניגוד לחוק חובת המכרזים ותקנותיו.	משרד מבקר המדינה מעיר לת אגיד מי לוד כי היועץ הועסק בתקופה שבין ינואר 2014 ל- 14.8.14 בלא שוועדת המכרזים אישרה את ההתקשרות, זאת שלא לפי תקנות חובת המכרזים.	1,045
כביש חוצה ישראל בע_מ . תפעול ובקרה של פרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי - חברת כביש חוצה ישראל בע_מ הביקורת העלתה כי אף על פי שהרשות הממונה, משרד התחבורה ואגף החשב הכללי דנים בהרחבת החניון זה יותר משנתיים, הם טרם הכריעו בסוגיות הקריטיות. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב תפוסתו הכמעט מלאה של החניון וחיוניותו לציבור המשתמשים, ראוי שהגורמים הנוגעים בדבר יגיעו בהקדם להסכמה בעניינן של כל המחלוקות כדי להחיש את ביצוע הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שההידברות של נציגי המדינה עם הזכיין וההתנהלות מולו יהיו מתואמות, מגובשות ואחידות. לכן על החברה, אגף החשב הכללי ומשרד התחבורה לגבש דפוסי פעולה ודרכי התדיינות מוסכמים, כדי שכל הגורמים המעורבים בכך יהיו מעודכנים בכל העובדות וההתפתחויות, כל אחד בתחום אחריותו. הביקורת העלתה כי עקב הביקוש הרב לשימוש בכביש 6 , שאף הולך וגובר בהתמדה, יש בו עומסי תנועה בשעות מסוימות, וזאת על אף ההרחבות שבוצעו בו. עוד העלתה הביקורת כי המשתמש בכביש בשעות העומס נדרש לשלם את מלוא האגרה על אף ההאטה שחלה במהירות הנסיעה בשעות אלה. יצוין כי בהסכם הזיכיון לא נקבעה מהירות מינימלית לשירות ולא נקבע מנגנון המפצה את המשתמש, בהנחה או בהחזר סכום האגרה, עקב האטה ניכרת במהירות הנסיעה, הנובעת מעומסי תנועה או מסגירת נתיב עקב תאונת דרכים. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי, משרד התחבורה ואגף החשב הכללי ישמרו על זכות ה של המדינה לערוך בדיקה עתית על ידי הרשות הממונה עבור המדינה, וזאת כדי לשמור על העיקרון הקבוע בתקנות לפיו הזכיין אינו צריך להרוויח או להפסיד מאכיפת הגבייה. היעדר מדידה חשבונאי ת מוסכמת גרם בשנים שבהן פועל כביש 6 למחלוקות, להתדיינויות ולשימועים ממושכים שדחו את ההפחתה של הפיצוי והחזר ההוצאות, גרמו לצבירת עודפי גבייה על חשבון הציבור, ולהגעה לפשרות בשיעורי ההפחתה של הפיצוי והחזר ההוצאות (ראו להלן בטבלה), ולהקצאת משאבים ניהוליים וכספיים רבים לטיפול בעניין. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי על פי כללי מינהל תקין, ראוי שהיא תכין דוח תקופתי מרוכז במסגרת כלי הבקרה שהיא מפעילה, כדי שתהיה בידה תמונה מלאה על רמת השירות שנותן הזכיין, לשם הפקת לקחים מאופן תפקודו וככלי להפעלת בקרות על הזכיין. לדעת משרד מבקר המדינה הסכמי פשרה, תיקונים ותוספות להסכם הזיכיון המקורי מעידים לכאורה על הכנה לקויה של המכרז, בעיקר בהיבטים תכנוניים וסטטוטוריים . עקב האמור לעיל עוכב ביצוע הפרויקט ו נגרם נזק כלכלי למשק המדינה. כמו כן, שינויים אלה בתנאיו הבסיסיים של ה מכרז המקורי שפורסם אינם עולים בקנה אחד עם חוק חובת המכרזים ועם מטרותיו. לדעת משרד מבקר המדינה על משרדי התחבורה האוצר להפיק לקחים מפרויקט זה ולפעול לפרסום מכרזים אשר יתבססו על מידע מלא, לאחר ביצוע הבדיקות הנדרשות באופן מעמיק, בעיקר כשמדובר בפרויקטים מורכבים וחדשנים. הביקורת העלתה כי ב מועד סיום הביקורת, ארבע שנים וחצי לאחר שניתנה תשובתו האמורה של משרד התחבורה , טרם פעלה המדינה להפעלת הקו הנוסף לשדרות רוטשילד.	משרד מבקר המדינה מעיר כי כאמור נציגי אגב החשב הכללי בראשות סגן בכיר לחשבת הכללית ליוו את כל שלבי המשא ומתן עם הזכיין, פעלו בשיתוף החברה לגיבוש הפשרה וקיבלו עדכונים שוטפים לגבי הסטטוס של המשא ומתן. לנוכח זאת, "אי -הבנה" בדבר הגורם המוסמך לקביעת עמדת המדינה שתוצג במשא ומתן היא בבחינת פגיעה בסדרי בקרה ומינהל תקינים. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד, כאשר מדובר בנושאים הדורשים את אישור נציגי הממשלה, ראוי שהגורם, שלו ניתנת מטעם המדינה ההרשאה לשאת ולתת עם גורם פרטי בעניינן של סוגיות כספיות מהותיות, יקבע מראש - בשיתוף החשבת הכללית או כל גורם בכיר אחר המוסמך לכך - את ה קווים המנחים ואת רמת הגמישות המותרת לו בניהול משא ומתן, אבני דרך לדיווח שוטף במהלך המשא, בין היתר על פתרונות חלופיים ושל תוצאותיהם האפשריות, וקבלת אישור של בעל הסמכות להמשך ניהול המשא ומתן.	1,046
משרד החינוך . תקציב משרד החינוך - היבטים בתכנון, בפיקוח ובבקרה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי היעדר אמות מידה וכללי פעולה ברורים , אחידים ושקופים להקצאת שעות מתוך סלי מחוז המנוהלים על ידי מנהלי המחוזות , עלול לפגוע בעקרון השוויון ולפתוח פתח לשיקולים לא ענייניים. א. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי על אף שכבר בשנת 2009 הוא התריע על החריגות המתקיימות במוסדות החינוך בביצוע שעות ההוראה אל מול התקן שהוקצה להם, משרד החינוך לא נקט בצעדים הנדרשים כדי למנוע את החריגות האלו. ב. הביקורת מעלה שמנהלי המחוזות אינם מתעדים את הנימוקים להקצאת שעות מסלי המחוזות ואינם מדווחים לחשבות משרד החינוך, אשר מתפקידה לבקר את ביצוע התקציב, על הייעוד של הקצאת השעות ועל היקפה. משרד מבקר המדינה מעיר למנהלי המחוזות, כי בהיעדר תיעוד המינהל אינו תקין, השקיפות נפגעת, וקשה לבחון את ההצדקה להקצאה. אם כן, תקציבים רחבי היקף ניתנים ללא שליטה ובקרה. כך נפגעת יכולתם של גורמי הבקרה לבחון את המתאם בין הקצאת המשאבים לתפוקות. 1. בביקורת עלה כי בעוד שבמערכת הממוחשבת להקצאת שעות תקן86 יש מנגנון המונע ממוסדות החינוך להקצות שעות מעבר לתקן שחושב ל הם, המערכת לשיבוץ עובדי הוראה מאפשרת לשבץ כמה עובדי הוראה לאותה שעת תקן וכך מתאפשרות חריגות בתשלומי השכר. משרד מבקר המדינה ממלי ץ למשרד החינוך לוודא שבמערכת לשיבוץ עובדי הוראה תותקן חסימה לשיבוץ מספר המורים לאותה שעת תקן. הביקורת מעלה שמשרד האוצר (הממונה על מינהלת מרכב"ה) ומשרד החינוך לא מימשו את האפשרות לפצל במערכת מרכב"ה תקנות לשימוש משרד החינוך. במצב זה מתגבר הקושי לקשור בין התקדמותן של התכניות שמשרד החינוך מפעיל לביטוי התקציבי - כספי שלהן. עולה שהפעולות להעברת העודפים המחויבים בשנת 2014 לא בוצעו על פי לוחות הזמנים שצוינו במתווה שקבעה הממשלה, ורוב העודפים המחויבים מתקציב 2013 הועברו באיחור: 50% מהם הועברו באיחור של כחודש, 20% הועברו באיחור של כחודשיים ו -30% הועברו באיחור של כשלושה חודשים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי ראוי שבהמשך למתווה העקרוני שנקבע בהחלטת הממשלה אשר למתכונת העברת העודפים המחויבים, הוא יגבש נוהל שיסדיר את התהליך בנושאים: הגורמים הממונים, לוחות הזמנים והבקרה על ביצוע התהליך, ויפעל על פיו. כך אפשר יהיה להבטיח שהעודפים המחויבים יועברו במועדים שיאפשרו להשתמש בהם ביעילות. משרד מבקר המדינה סבור אמנם שלעתים אי אפשר למנוע את היווצרותם של עודפים מחויבים ואת העברתם לשנת התקציב הבאה. ואולם, בשל היקף התופעה ועקביותה בתקנות תקציביות רבות ובשל השפעותיה השליליות על ניהול התקציב של יחידות המשרד, מן הראוי שמשרד החינוך יבחן באופן יסודי, בשיתוף החשכ "ל ואגף התקציבים שבמשרד האוצר, אילו אמצעים אפשר לנקוט כדי לצמצמה ככל האפשר. אף שבתכנית העבודה של המינהל מופיע מידע מקיף ושיטתי, אין ה וא מקושר לתקנות תקציביות ספציפיות ואין הוא כולל נתונים כספיים של המשימות. לפיכך, אי אפשר לקבל מתכנית העבודה מידע על מקורות המימון של כל משימה ועל היקף התקציב הנדרש ליישומה. אמנם עלויותיהן הכספיות של כשליש מהמשימות שבתכניות העבודה האגפיות של האגף לחינוך יסודי ושל האגף לחינוך ילדים ונוער בסיכון צוינו, אולם במשימות צוינו81 המשאבים במונחים לא כספיים, בלא תרגום למונחים כספיים; או שלא צוין כלל מידע על המשאבים, וממילא על עלויותיהם. לרוב אלו משימות שאופן הגדרתן מקשה לתמחר אותן במדויק, למשל המשימה "הבניית כלים המקדמים התבוננות בית ספרית בתהליכים פסיכו -פדגוגיים", המופיעה בתכנית העבודה לשנת הלימודים התשע"ו ( 2016-2015 ) של האגף לחינוך יסודי. כמו כן, אין בתכניות העבודה האגפיות ציון של התקנות התקציביות המשמשות למימון כל משימה. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת המינהל הפדגוגי שגם ברמת תכניות העבודה האגפ יות, עליה להנחות את אגפי המינהל לציין בעבור כל משימה את התקנה התקציבית המשמשת למימונה ולהרחיב ככל האפשר את פירוט העלויות לכל משימה; בעבור המשימות שהגדרתן מקשה לתמחרן, רצוי לבדוק אם אפשר להגדירן במונחים מדידים כדי להקל את תמחורן, ולכל הפחות להסתפק באומדן כספי סביר ומנומק. מידע מלא ואמין על התקציב בתכנית העבודה יסייע הן בתכנון העבודה הפרטני של כל משימה הן בבקרה טובה יותר על ביצועה.	. עולה שהמשרד אמנם פועל על פי מנגנון בקרה שהנהיג בכל הקשור לביקורת שמבצעת חשבות המשרד על תהל יך חישוב השכר בחינוך הרשמי, אך הוא לא הסדיר את המנגנון בנוהל מתאים, למעט במסמך הנחיות כללי המופץ למנהלי בתי ספר בתחילת כל שנת לימודים ואשר נוגע לחט"ב62 . עוד עולה, כי לגזברויות המחוזיות אשר אחראיות לביצוע תקציבי המחוזות, אין כלל נוהלי בקרה מוסדרים וכתובים על תשלומי השכר וכי המשרד גם לא הסדיר בנהלים את תהליך העבודה השוטפת בין חשבות משרד החינוך למחלקות המטה63. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת משרד החינוך, לחשבות המשרד ולאגף החשכ"ל שבמשרד האוצר כי חוסר בנוהלי בקרה עלול לפגוע בשיטתיות ובעקביות של הבקרה. כך נפגעים מעגלי הבקרה ההכרחיים כדי להבטיח כי תשלומי השכר יבוצעו על פי הנדרש. כל זאת עלול לפגוע64 .בזכותו של עובד ההוראה לקבל את שכרו במועד ובמלואו	1,047
צבא ההגנה לישראל . ההיערכות בצה_ל למניעת שריפות ולכיבוין מהאמור לעיל עולה, כי אין בידי הגורמים המטפלים בזרוע היבשה ובמקל"ר בנושא השריפות הנגרמות בשטחי האימונים על ידי יחידות צה"ל תמונה כוללת של שטחי האימונים המסוכנים בתחום הבטיחות באש, ואין בידיהם מידע בנוגע לסיבות שבעטיין נגרמו שריפות אלה. במצב עניינים זה לא ניתן להפחית שריפות אלה משמעותית. .לדעת משרד מבקר המדינה, אין הלימה בין המסקנה של הרשות הארצית לכב"ה ש"המבנה מהווה סכנת חיים מיידית לנמצאים בו, לכן עליכם לתת פתרון מיידי להצלת חיים במצב אמת", ובין קצב הטיפול בליקויים בתחום הבטיחות באש שהועלו במוצב הפיקוד של פצ"ן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח סכנת החיים הנשקפת לאנשים השוהים במוצב במקרה של שריפה ונוכח חשיבותו המבצעית הרבה של המתקן, על מפקדת פצ"ן לנקוט את כל האמצעים הדרושים בראש ובראשונה לטיפול בליקויי הבטיחות באש הדורשים מענה מיידי, ולאחר מכן לטפל בשאר ליקויי הבטיחות באש. . משרד מבקר המדינה מעיר, כי בולט הפער בין היקף ההשקעה הנדרשת לביטול הפערים בתחום בטיחות האש, או לפחות לצמצומם המשמעותי, ובין סך ההשקעה שקבע צה"ל. יתר על כן, פער זה הוא למעשה גדול יותר שכן הסקר שערך אגף ההנדסה, שעליו מתבסס אומדן ההשקעה הנדרשת, למעשה אינו משקף את הצרכים האמיתיים בתחום מצב הבטיחות באש. נוכח מצב זה, ונוכח עמדת הרשות הארצית לכב"ה, שהיא ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל והסמכות המקצועית בתחום זה, בדבר טיפול איטי מדי של צה"ל בפערים, ראוי לדעת משרד מבקר המדינה, שאט"ל יציג לסגן הרמטכ"ל את תמונת המצב ואת הפערים בתחום בטיחות האש בצה"ל, כדי לבחון מחדש את המענה התקציבי לסגירת הפערים בתחום זה. בחינה כזאת ראוי שתתבסס על סקר עדכני כולל, שימפה את כל הצרכים בתחום הבטיחות באש לפי סדר עדיפויות שיכוון את ההשקעה התקציבית הנדרשת. . משרד מבקר המדינה מציין, כי אין חולק על החשיבות הרבה למימוש ההחלטה בדבר מיסוד החבירה בין יחידות צה"ל ובין תחנות כיבוי אש של הרשות הארצית לכב"ה שבמרחבן, שכן מיסוד חבירה כזאת חיוני לכיבוי שריפות. נוכח ההתייחסות האמורה של הרשות הארצית לכב"ה, על חטיבת המבצעים בשיתוף מקל"ר למפות בשלב ראשון אילו יחידות בצה"ל קיימו את נוהל החבירה לתחנות כיבוי האש, ולאחריו להכין תכנית למימוש נוהל החבירה על ידי כל יחידות צה"ל. משרד מבקר המדינה מציין כי נוכח הנזק הרב העלול להיגרם כתוצאה משריפות בבסיסי תחמושת, ראוי שהגורמים המתאימים באט"ל ובמרת"ח ייוועצו עם הרשות הארצית לכב"ה ביחס לסבירות הסיכונים שבריסוס חלקי בבסיסי מרת"ח. לדעת משרד מבקר המדינה, למימוש ההחלטות שבהן מדובר יש חשיבות רבה מאוד, שכן קיים כאמור פער גדול בין המשאבים הנדרשים לביטול הפערים בתחום בטיחות האש, או לפחות לצמצומם המשמעותי, ובין היקף המשאבים שקבע לכך צה" ל. משרד מבקר המדינה מעיר כי הממצאים דלעיל מצביעים על תהליך בקרה לקוי של מקל"ר אחר מידת היישום של החלטות סגן הרמטכ"ל האמורות. על קל"ר לבחון בהקדם אם החלטות אלה מומשו, ובמידת הצורך עליו להעלות את הנושא, באמצעות אט"ל, לדיון בראשות סגן הרמטכ"ל. בביקורת התברר, כי קיימת אמנם הסכמה בין משהב"ט ובין הרשות הארצית לכב"ה בדבר הצורך בכתיבת נוהל משותף על אופן יישום ההוראות של חוק הרשות הארצית לכב"ה בצה"ל. עם זאת, במועד סיום הביקורת, נובמבר 2015 , כשלוש שנים לאחר קבלת חוק זה, קיימים עדיין חילוקי דעות בין אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (להלן - אמו"ן) ואגף ההנדסה שבמשהב"ט לבין הרשות הארצית לכב"ה בנוגע לתוכנו של הנוהל המשותף, כך שלמעשה חוק הרשות הארצית לכב"ה טרם הוחל על צה"ל. במצב זה הרשות הארצית לכב"ה אינה פועלת בצה"ל כמנחה מקצועי בתחום הבטיחות באש הן בכל הנוגע להוראות הנדרשות והן בכל הנוגע להפעלת פיקוח מקצועי ביחידות צה"ל ובמתקניו. . משרד מבקר המדינה מציין, כי תחום הבטיחות באש הוא תחום מקצועי שעליו מופקדת הרשות הארצית לכב"ה. לפיכך, להחלת חוק הרשות הארצית לכב"ה על צה"ל יש חשיבות רבה כדי לאפשר הנחיה מקצועית ופיקוח של הרשות הארצית לכב"ה בתחום הבטיחות באש בצה"ל. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט ולרשות הארצית לכב"ה, כי אין מקום לעיכוב הנמשך בסיכום הנוהל המשותף שיאפשר את החלת הוראות חוק הרשות הארצית לכב"ה בצה"ל. על הרשות הארצית לכב"ה בשיתוף משהב"ט לסכם את הנוהל האמור בהקדם, ולהביאו לאישורם של השר לביטחון הפנים ושל שר הביטחון.	מהאמור לעיל עולה כי בשני הבסיסים של מרת"ח שנבדקו נמצאו ליקויים המהווים סיכון חמור בתחום הבטיחות באש, ועלולים לגרום לשריפות או לעכב את כיבוין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח הסיכון הרב הקיים משריפות בבסיסי מרכז תחמושת, הן לבסיס עצמו והן לסביבתו, ראוי שאט"ל ינחה את מרת"ח ליזום בדיקה של הרשות הארצית לכב"ה בבסיסי מרת"ח, ובה תבוצע הערכה מקצועית לגבי כל המרכיבים של סיכוני האש בבסיסי מרת"ח. על בסיס בדיקה כזאת של הרשות הארצית לכב"ה, יכין מרת"ח בשיתוף הרשות הארצית לכב"ה תכנית עבודה למתן מענה לסיכונים אלה.	1,048
צבא ההגנה לישראל . המיון והגיוס לצה_ל מרכז המידע והשירות נותן מענה לפניות של אלפי מלש"בים ביום. מדובר בארגון גדול הצריך להתנהל באופן שוטף וללא תקלות כמעט, שכן כל תקלה שאינה מטופלת מיד גוררת בהכרח פערים גדולים בטיפול בהמשך, גם לאחר שהיא מתוקנת. לדעת משרד מבקר המדינה, תקלות בתדירות ובהיקף משמעותי, כפי שהוצגו לעיל, במערכות שבמרכז המידע והשירות, בהכרח פוגעות בזמינותו של השירות של מיטב למלש"ב. על ראשת חטיבת תומכ"א לבחון סוגיה זו לעומקה, לרבות השלכותיהן של התקלות הרבות והתכופות במערכות הממוכנות על השירות הניתן למלש"בים, וכן את האפשרויות השונות לפתרון התקלות. לדעת משרד מבקר המדינה, חוסר יכולת התחקור של מערכת ה-CRM מקשה מאוד על היכולת של מיטב לאתר ביעילות את מקורן של התקלות בטיפול במלש"בים, ומקשה עליה לשפר את מקצועיותם של הגורמים הטועים. בכך יש משום פגיעה אפשרית במלש"ב. עבור גוף המטפל בפניות כה רבות, מדובר בפער ממשי. על ראשת חטיבת תומכ"א, בשיתוף עם מפקד מיטב, לבחון סוגיה זו לעומק, ובין היתר, את האפשרות להכנסת שיפורים במערכת או לבחון חלופות לה; ובו בזמן - לבחון כיצד ניתן לשפר את מקצועיותם של כלל הגורמים המטפלים בפניות מלש"בים. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה עלול לפגוע בתוצאות המיון, שכן מלש"ב המשתמש בציוד מוזנח ופגום עלול להגיע לתוצאות שאינן משקפות את יכולתו השכלית. על מפקד מיטב למפות את הבעיה בכל לשכות הגיוס ולהכין תכנית לפתרונה. יוצא אפוא, כי הבקרה על עבודת הרופאים בוועדות הרפואיות שבלשכות הגיוס מופקדת בידי צוות בקרה בראשות רופא ראשי של אחת מלשכות הגיוס, שאמור בעצמו להיות כפוף לבקרה - הוא ולשכת הגיוס שבה הוא משמש רופא ראשי. בביקורת לא נמצא כי הרכב בעייתי זה של צוות הבקרה נדון בענף רת"ם או שהענף העלה את הנושא לדיון בדרגים בכירים יותר במקרפ"ר. מפקד מיטב מסר לנציגת משרד מבקר המדינה בנובמבר 2015 , כי הרכב צוות הבקרה לא נדון במיטב בתקופה שבה הוא מפקד על היחידה, והוא אינו יודע אם נדון בעבר במיטב או במקרפ"ר. לדעת משרד מבקר המדינה, על אכ"א ועל מקרפ"ר לבחון בהקדם ובמשותף את מצב הדברים בנושא זה על היבטיו השונים ולתקנו. לבקרה מקצועית על פעילות הוועדות הרפואיות יש חשיבות רבה בשל הקביעות המהותיות של הוועדות הרפואיות, המשפיעות על המיון של המלש"בים ועל עתידם. מהממצאים עולה, כי תדירות הבקרה המקצועית על עבודת הוועדות הרפואיות בלשכות הגיוס בשלוש השנים האחרונות נמוכה מהרמה שנקבעה, והיא אינה מקיפה את כל לשכות הגיוס ואת כל הרופאים. משרד מבקר המדינה מעיר למקרפ"ר ולמיטב, כי בתדירות כזו לא ניתן לקיים בקרה מקצועית, שוטפת וסדירה על עבודתם של כל הרופאים בכל הוועדות הרפואיות שבכל לשכות הגיוס. על מקרפ"ר, בשיתוף עם אכ"א, לשפר את מערכת הבקרה כך שתקיף את כלל הרופאים של הוועדות הרפואיות כנדרש, ותקיים את רמת הבקרה הנדרשת. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות רבה ואף חובה לשמור על צנעת הפרט של המלש"בים בעת ביצוע הבדיקות הרפואיות שלהם. לפיכך, על מפקד מיטב לבחון כיצד ניתן לשנות את ארגון החדרים בוועדות הרפואיות, תוך ניצול חדרים שאינם בשימוש, ולערוך שינויים מבניים על פי סדר עדיפויות שייקבע ובתקציב שיוקצה לכך, באופן שיאפשרו לשמור במידה רבה יותר על צנעת הפרט של המלש"בים ויאפשרו לרופאים לעבוד ללא הפרעה. ס"ה תיקים .עם טעויות .בשיקול .הדעת שיעור .התיקים עם .טעויות .בשיקול דעת לדעת משרד מבקר המדינה, לטעויות מהותיות בשיקול הדעת של רופאים בוועדות ולבדיקות לא מלאות של מלש"בים עלולות להיות השלכות משמעותיות הן על המלש"ב, שעלול להיות משובץ לתפקיד שאינו הולם את כושרו הבריאותי, והן על המערכת הצבאית, שאינה ממצה באופן מיטבי את כוח האדם העומד לרשותה. צוות הבקרה הוא גוף הפועל מטעמו של ענף רת"ם, ומהממצאים עולה, כי במשך שנים מתריע גוף זה על היקף ניכר של טעויות מהותיות בשיקול הדעת של רופאי ועדות, ועל ביצוען של בדיקות לא מלאות. למרות זאת, לא הייתה כל התייחסות של ענף רת"ם במקרפ"ר לממצאים אלה מכל היבט שהוא: מחד גיסא, אם קיימת מחלוקת לגבי הממצאים עצמם, מן הראוי שילובנו בתהליכים מסודרים עם צוות הבקרה במגמה לשפר את עבודתו; מאידך גיסא, אם ממצאים אלה נכונים, הם מחייבים בוודאי בדיקה יסודית של מקרפ"ר במגמה לשפר את עבודת הרופאים בלשכות הגיוס. גם מיטב, שלה אחריות כוללת על המיון לצה"ל, לא התייחסה לדוחות צוות הבקרה, שכן הרופאים הראשיים בלשכות הגיוס, הכפופים למיטב, לא התייחסו לדוחות כנדרש, ומפקד מיטב ציין שאינו מכיר דוחות אלה כלל. במצב זה מקרפ"ר ומיטב אינן מפיקות כלל תועלת מהבקרה על פעילות הוועדות הרפואיות. המיון הרפואי הוא חלק חשוב בתהליכי המיון של מלש"בים לצה"ל ויכול להשפיע מהותית על השיבוץ. לדעת משרד מבקר המדינה, למפקד מיטב אחריות כוללת על תהליך המיון לצה"ל, ובמסגרתה גם על תחום המיון הרפואי, שהוא חלק מהותי בקביעת אופי השירות של המלש"ב ובקביעת עתידו בצה"ל. לפיכך, מן הראוי שיוודא שדוחות הבקרה יידונו בפורומים המתאימים ושיופקו מהם הלקחים הנדרשים.	קביעת הפרופיל הרפואי של המלש"בים היא תחום מקצועי רפואי מובהק. לפיכך, לתהליך הבקרה עליו ולטיפול בממצאיו יש חשיבות רבה, שכן הבקרה נועדה לוודא שקביעת הפרופילים הרפואיים נעשית כהלכה. הממצאים בתחום הבקרה על פעילות הוועדות הרפואיות מצביעים על ליקויים מהותיים בתהליך הבקרה עצמו, לרבות העובדה שבר אש צוות הבקרה עומד רופא ראשי של אחת מלשכות הגיוס. יתר על כן, תדירות הבקרה המקצועית על עבודת הוועדות הרפואיות בלשכות הגיוס בשלוש השנים האחרונות אינה עונה לדרוש. זאת ועוד, מתהליכי הבקרה שמתקיימים אינה מופקת כל תועלת, שכן מקרפ"ר ומיטב אינן דנות בממצאי הבקרה, ממילא אינן מפיקות מהם לקחים ואינן מטפלות בליקויים העולים מהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי על מקרפ"ר ועל אכ"א לקיים במשותף בדיקה יסודית של תהליך הבקרה על פעילות הוועדות הרפואיות ולשפרו, במגמה להבטיח קיום תהליך בקרה מקיף, יעיל ומועיל בתחום זה.	1,049
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן . פעילות הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן והמועצה הישראלית לצרכנות לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לסחר הוגן לבחון דרכים לקידום שיתוף הפעולה בינה לבין המועצה לצרכנות, המקבלת תלונות בתחומים שדווקא לרשות יש סמכות לטפל בהם. כדי לצמצם את מספר הפניות של צרכנים שאינן בתחום סמכותה, על הרשות לשקול דרכים להסביר לציבור את תפקידיה ואת סמכויותיה בתחום תלונות של צרכנות. פיתוח מערכת ממוחשבת מובנית עם טופס פנייה מקוון בעל שדות חובה הרלוונטים לסמכויות הרשות יכול לסייע בייעול תהליך הטיפול בתלונות ובצמצום הגשת תלונות שאינן בתחום סמכות הרשות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות לסחר הוגן כי כדי לייעל את הליך הטיפול בתלונות עליה לשקול לעודד את הגשתן גם באמצעות אתר האינטרנט שלה. לשם כך, עליה לפתח מערכת ממוחשבת מובני ת15 להגשת תלונות ולוודא שהיא כוללת שדות חובה שבלעדיהם לא יהיה אפשר להגיש את התלונות. שיטה זו תצמצם את הצורך לחזור למתלונן כדי להשלים את הנתונים החסרים ותקל על הרשות בביצוע העיבודים הסטטיסטיים. אכיפה מינהלית היא לב לבן של סמכויות האכיפה של הרשות. צוואר הבקבוק הגורם לעומס שהולך וגדל בטיפול מחלקת העיצומים בתיקי חקירה פוגע בכוח ההרתעה של הרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להקדיש את המשאבים הנדרשים כדי לסיים את הטיפול בתיק חקירה סמוך ככל הניתן לזיהוי ההפרה בזמן שעובדיה מבצעים ביקורת בעסק. משרד מבקר המדינה מציין כי בפרק הזמן בין ייסוד הרשות בשנת 2010 וסיום החקיקה בדצמבר 2015 , היה על הרשות לבצע בדיקות יעילות , תחשיבי עלות- תועלת, השפעות התנהגותיות של התיקון המוצע על העוסקים או בדיקות אחרות לפי הצורך לגבי סכום העיצומים ושיטות הטלתם. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לסחר הוגן לבחון שוב את שיעורם המירבי של העיצומים הכספיים בתקנות ההפחתה ובמידת הצורך להוביל מהלך של תיקון התקנות. .המחוז מספר עובדי הרשות .לסחר הוגן לפי מחוזות מספר .עסקים במחוז מספר העסקים לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר והמועצה לבחון דרכים למנוע את השפעת הקיצוץ הרוחבי בתקציב המועצה על חלק התקציב המיועד להוצאות כוח אדם. מניתוח הנתונים עולה כי המועצה מטפלת בחלק ניכר מן הפניות שהיא מקבלת במסגרת לוח הזמנים שנקבע בנוהל לטיפול בתלונות. עם זאת, בתקופה שנבדקה הועלה כי משך הטיפול באלפי פניות חרג מהוראות הנוהל או התמשך מעבר לסביר. על המועצה להמשיך במאמציה לשפר ולזרז את הליך הטיפול בפניות. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה כי הגם ששיטת הטיפול החדשה בתלונות חוסכת במשאביה ומגבי רה את שיתוף הפעולה עם בעלי העסקים, דירוג שביעות הרצון הנמוך של הצרכנים מטיפול בתי העסק בתלונתם אינו עולה בקנה אחד עם מסקנות המועצה בדבר הצלחת השיטה. זאת ועוד, העובדה כי מתלוננים רבים לא ביקשו "המשך טיפול" באמצעות המועצה אין בה כדי ללמד על שביעות רצונם. ייתכן שהחליטו לוותר על המשך הטיפול בתלונתם או שאינם מודעים לאפשרות של המשך טיפול על ידי המועצה. על המועצה לצרכנות לאתר אפוא את נקודות החולשה בשיטה זו ואת בתי העסק שקיבלו ציונים נמוכים, ולנקוט פעולות לשיפור שביעות הרצון של הצרכנים.	משרד מבקר המדינה מעיר למועצה כי עליה למצוא דרך להרחיב את בקרת האיכות על הטיפול בתלונות כדי לשפר את יעילותה.	1,050
רשות שדות התעופה . ניצול המסלולים בנמל התעופה בן גוריון למרות הצורך בשינוי תבנית התפעול המועדפת, מסקירת פרוטוקולים של ישיבות מועצת רש"ת שהתקיימו בשנים 2015 -2010 עולה כי המועצה לא דנה בצורך ביצוע שינוי בתמ"א. משרד מבקר המדינה מעיר כי טיפול רש"ת בהתאמת תבנית התפעול המועדפת היה לקוי. במועד סיום הביקורת, מרץ 2016 , טרם נעשו השינויים הדרושים בתמ"א, והשימוש במסלול 21 והנחיתה מצפוןעדיין מוגבלים ואינם נותנים מענה לצרכים העכשוויים13. פרויקט השדרוג, שהושקעו בו כ-1 מיליארד ש"ח, מניב רק באופן חלקי את התועלות הצפויות. הביקורת העלתה כי למרות הצורך להתאים את תפעול המסלולים לתשתיות החדשות כדי לתת מענה לכמות הולכת וגדלה של נוסעים, רש"ת לא הגישה לרשויות התכנון בקשה לשינוי המגבלות הסביבתיות הקבועות בתמ"א 2/4. .הדרך שבה פעלה הנהלת רש"ת, בצורה של בקשת החרגה לפני הגשת בקשה לשינוי התמ"א, מנעה הסדרה שתתאים את תפעול המסלולים לפוטנציאל שלהם לאחר השדרוג. לדעת משרד מבקר המדינה, העיכוב בפניה לשימוש חורג מנע מהרשות למצוא פתרון מעשי לשימוש במסלולים המשודרגים עם סיום הקמתם. במהלך כל שנות פרויקט השדרוג, הנהלת רש"ת לא טיפלה כראוי בצד התעופתי של השדרוג ולא פעלה לביצוע שינוי סטטוטורי. ההחלטה על עיכוב הגשת הבקשה לשינוי התמ"א מונע את תפעול נתב"ג על פי תבנית התפעול הבטיחותית של V פתוח, שלא בהתאם לתכנון ולייעוד של ההשקעה שבוצעה, וכך נותר בעינו הקונפליקט הבטיחותי שמביא להקטנת הקיבולת של המסלולים. הביקורת העלתה כי כבר בסוף דצמבר 2013 ציין מנהל נתב"ג כי ללא שינוי סטטוטורי, הקונפליקט המובנה בין מטוסים נוחתים לממריאים ימשיך להתקיים, ולא יינתן פתרון לבעיות הבטיחות הקיימות בתבנית התפעול הקיים. משרד מבקר המדינה מעיר כי העיכוב בשינוי הסטטוטורי אינו מאפשר לרשות להשיג במלואו את אחד היעדים העיקריים של שדרוג המסלולים, קרי שיפור הבטיחות. .על מנת ליישם את המלצות ועדת לפידות, בעיקר מ הסיבות הבטיחותיות והתפעוליות - כדי ליצור הפרדה בין מסלולי ההמראה למסלולי הנחיתה של מטוסים, וכדי להגדיל את מספר תנועות בנתב"ג מ-24 ל-50 בשעה- החליטה הנהלת רש"ת לשדרג את המסלולים בנתב"ג. הביקורת העלתה כי הנהלת רש"ת לא פעלה לשינוי התמ"א והתאמתה לתכנית השדרוג לפני תחילת עבודות שדרוג המסלולים ולא במהלכן. רש"ת הגישה בקשה לשימוש חורג מהתמ"א רק ביולי 2013 , סמוך לגמר השדרוג, אך בקשתה נדחתה. עד מועד סיום הביקורת, כשנתיים לאחר סיום פרויקט השדרוג שהושקעו בו כ-1 מיליארד ש"ח, לאמנוצל המסלול החדש בהתאם לתכנון. מצב זה מותיר בעיות רעש ו את הקונפליקט הבטיחותי, מגביל מאוד את מספר התנועות לשעה ואף גורם לרשות ולמדינה אובדן הכנסות עקב דחיית טיסות לארץ וממנה. לדעת משרד מבקר המדינה, על רש"ת וכל הגורמים הרלוונטיים לפעול בהקדם לעדכון התמ"א כדי לשנות את המגבלות החלות על נתב"ג ולאפשר ניצול מ ירבי של המסלולים , תוך כדי שמירה על האיזון הראוי בין צורכי התעופה ובין צרכים אחרים , בעיקר בעניין הרעש. עדכון התמ"א עשוי לפתור את הקונפליקט הבטיחותי, להביא לפיזור שוויוני ככל האפשר של בעיית הרעש, ולהגדיל את הפעילות התעופתית בנתב"ג. זאת ועוד, על הממשלה לפעול לקידום תכנית ההקמה של השדה המשלים שייתן מענה לצרכים עתידיים של התעופה הבין-לאומית לישראל וממנה. למרות החלטת הממשלה משנת 1997 ,לפיה יש לקדם הקמת שדה משלים לנתב"ג כמקשה אחת עם אישור התמ"א, רק בתחילת שנת 2015 כ-18 שנה לאחר ההחלטה נקבע מקום לשדה משלים ברמת דוד. וזאת למרות החשיבות הרבה של שדה כזה הן מהבחינה הביטחונית, הן מבחינת קיבולת נתב"ג.	משרד מבקר המדינה רואה חשיבות רבה בהחלטה זו, ובכך שהגורמים הרלוונטיים האמורים יירתמו לפעול לקידום מהיר של השינויים הנדרשים בתמ"א. כל זאת כדי למזער את הסיכונים הבטיחותיים, להביא לפיזור שוויוני ככל האפשר של בעיית הרעש, ולהגדיל את הפעילות התעופתית בנתב"ג.	1,051
רשות שדות התעופה . מינויים ברשות שדות התעופה בפברואר 2015 הורה הסמנכ"ל למינהל על שינוי למפרע של דרגת הקליטה של עובדת ו' מדצמבר 2013 . הוראה זו מצביעה על התנהלות לקויה של הסמנכ"ל למנהל, ובניגוד לדיני המכרזים. דפוס התנהלות בלתי תקין שכזה אפיין את התנהלות הרשות במקרים שתוארו לעיל. פניית הממונה מעידה על המשך העסקתה של עובדת ו' באגף התקבולים למרות קליטתה כעובדת ניקיון, ומעלה חשש כי זכייתה במכרז לתפקיד ניקיון היה כיסוי כדי להיכלל כעובדת מן המניין ברש"ת. זאת ועוד, לא נמצא כי סמנכ"ל למינהל התריע על העסקת עובדת ו' בתפקיד שונה מזה שהיא נקלטה אליו, דבר המצביע על הליכי בקרה לקויים של הסמנכ"ל למנהל ברש"ת. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכחות של שני חברי ועדה בלבד והיעדרו של מנהל היחידה ה קולטת מהישיבה הינם בניגוד לנוהל ופוגע בקיום הליך מכרזי תקין. כמו כן, הנהלת הרשות לא סיפקה הסברים על העדר חתימת מנהל היחידה הקולטת בפרוטוקול. מעיון בפר וטוקול המכרז עולה כי הוועדה לא בחנה אם מר עומר עומד בדרישות העיקריות לתפקיד . בפרוטוקול לא צוינה חוות הדעת שקיבל המועמד מכל אחד מחברי הוועדה, ואף לא נמצא הציון שקיבל מחברי הוועדה בכל אחד מה קריטריונים לתפקיד. בפרוטוקול נכתב כי הוועדה רואה במר עומר מועמד מתאים לתפקיד ולכן בחרה בו . עוד נכתב בפרוטוקול כי על המועמד להשלים את לימודיו האקדמיים בתוך שלוש שנים. יצוין כי עד מועד סיום הביקורת לא השלים המועמד את לימודיו האקדמיים. "הביקורת העלתה כי הנהלת רש ת אישרה את מינויו של מר עומר לתפקיד מנהל חטיבת תפעול ומבצעי קרקע ואף קידמה אותו לתפקיד מנהל תורן בנתב"ג למרות החשש לניגוד עניינים במילוי התפקיד הזה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הרשות לערוך בהקדם הסדר למניעת ניגוד עניינים לגבי תפקידו העתידי של מר עומר. נמצא כי בשלוש מחמש המשרות שנקבעו בתקן מועסקים כיום עובדים שהתפקיד הקודם שלהם היה מצוי נמוך יותר בהיררכיה בארגונית. לפיכך מינוים בהליך של העברת רוחב על ידי ההנהלות הקודמות היה בניגוד לנוהל הרשות. משרד מבקר המדינה מעיר לרש"ת כי כהונה של שבע שנים בתפקיד במסגרת מינוי בפועל נוגדת כללי מינהל תקין ואף את נוהל רש"ת, שלפיו מינוי בפועל הוא מינוי זמני הנועד לענות על צורך דחוף בארגון. לדעת משרד מבקר המדינה, במכרזים חיצוניים שבהם יש ריבוי מועמדים וכישוריהם אינם ידועים לוועדת הבו חנים, יש ערך רב לתוצאת מבחני המיון, ולכן היה על הוועדה לתת להן משקל ראוי.	. מעיון במסמכי רש"ת עולה כי המועצה אישרה את ההמלצה של ועדת האיתור מיולי 2008 רק בישיבתה ביוני2015. אישור שר התחבורה למינוי נשלח ליו"ר המועצה רק בנובמבר 2015 , יותר משבע שנים לאחר התכנסותה של ועדת האיתור. מכאן שבפועל לא ניתנו למינוי האישורים הדרושים לפי חוק רש"ת - אישור המועצה ואישור השר.	1,052
רשות המיסים בישראל . טיפול רשות המסים בתכנוני מס נמצא כי בפועל משרדי השומה ומשרדי מע"ם כמעט ואינם משתמשים במערכת האמורה. למעשה המערכת שהייתה אמורה לשמש כלי עבודה שוטף וכלי ניהולי התרוקנה מתוכן. עוד נמצא כי בפועל, בהיעדר נוהל מסודר בנושא העברת מידע בין משרדי מיסוי מקרקעין משרדי השומה ומשרדי מע"ם, נוצר מצב שבו יש עסקאות מסוימות שמדווחות במשרדי מיסוי מקרקעין ואינן מדווחות למס הכנסה, ולאותם נישומים אף אין תיקי מס הכנסה פעילים. אף אם מתבצעת העברת מידע בפועל עקב יוזמה אישית של העובד, העברת המידע מתבצעת באמצעות מזכר או דואר אלקטרוני, בלי שיבוצעו פיקוח על העברת המידע ובקרה על אופן הטיפול בו. לדעת משרד מבקר המדינה אין תיאום בין מערכי המס השונים, והדבר עלול לגרום לגביית מס בחסר. ראוי שהרשות תפעל בהקדם האפשרי להקמת ממשק שאילתות ממוחשב להעברת מידע בין המשרדים השונים ולפיתוח תיק אלקטרוני ממוחשב שבו ייכללו כל הנתונים הרלוונטיים של הנישום. עוד נמצא כי בהיעדר חקיקה מתאימה, נישומים רבים ניצלו עקרונות חשבונאיים מקובלים לצורך הקטנת סכום המס לתשלום או לשם דחיית תשלום המס. נמצא כי המערכת הממוחשבת אינה מאפשרת לזהות כמה מתכנוני המס החייבים בדיווח בתחומי מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ומס ערך מוסף התגלו כבלתי לגיטימיים בעקבות הליך שומה. עקב כך למעשה הנהלת הרשות ומשרדי ה שומה, מע"ם ומיסוי מקרקעין אינם יכולים לעקוב אחר תוצאות הטיפול השומתי בתכנוני המס האמורים ולהפיק לקחים מאופן הטיפול בהם. בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה בכמה משרדי שומה העלתה כי יש קושי ממשי בניתוב תיקים ובביצוע ביקורת לצורכי מס באמצעות דוחות כספיים של חבר בני אדם אשר בהתאם לתקני הדיווח הכספי הבין -לאומיים כוללים הכנסות, הוצאות, נכסים, התחייבויות והון עצמי של חבר בני אדם נוסף (דוחות מאוחדים). מן האמור לעיל עולה כי התמודדותה של הרשות עם תכנוני המס באמצעות ריכוזם ברשימת תכנוני המס החייבים בדיווח אינה יעילה. רשימת תכנוני המס החייבים בדיווח במתכונתה הנוכחית לוקה בחסר ואינה משמשת לרשות ככלי יעיל לסיכול תכנוני מס אגרסיביים. משרד מבקר המדינה מצא כי מדצמבר 2010 דיווחי הנישומים על נקיטת תכנוני מס בתחומי מס ערך מוסף לא הוקלדו למערכת ממוחשבת לתכנוני מס, והם מתויקים בתיקייה פיזית בהנהלת מע"ם, בלי שהועברו לבדיקת משרדי מע"ם. כך, למעשה, משר די מע"ם אינם בודקים את תכנוני המס החייבים בדיווח בתחום מס ערך מוסף.	בהיעדר מסד נתונים, נבצר מהנהלת הרשות לדעת את מספר תכנוני המס החייבים בדיווח בתחום מס ערך מוסף, ולפיכך לא ניתן לנתח את תוצאות רפורמת תכנוני המס בתחום מס ערך מוסף, על מנת להפיק מהן לקחים ומסקנות, בין היתר במסגרת קביעת תכנית עבודה בשומה למשרדי מע"ם.	1,053
רשות המיסים בישראל . מיסוי הכנסות של תושבי ישראל בחו_ל לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והבטל"א לבחון את האפשרות להאחיד את הקריטריונים למבחני התושבות, כדי ליצור ודאות אצל הנישומים. כמו כן, על הבטל"א, הרשות ומשרד הכלכלה ( המופקדים על הת וכנית להשבת אקדמאים) לבחון את הצורך בשינוי שיעורי דמי הביטוח הלאומי, בהקמת מנגנון לזיכוי מתשלומי כפל של ביטוח לאומי ובהפעלת מַדְמֶה באתר הבטל"א, שיסייע למי שמבקש לכלכל את צעדיו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבצע בדיקות מדגמיות בנוגע לאחידות הטיפול של המשרדים בבקשות האישור. נוסף על כך, מן הראוי שהרשות תקבע בהוראת הביצוע כי ככלל, למעט חריגים שיוגדרו, יינתן האישור על ידי המשרד שבו מתנהל תיק השומה של הנישום. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות ל בחון דרכים לריכוז כל האישורים הידניים שנתנו עובדיה בעבר ושאינם מתועדים במאגר הניכויים הממוחשב של הרשות; לתעד במערכת הממוחשבת האמורה את אישורים אלו ולקצוב את תוקפם. מן הראוי שכל בקשת אישור ניכוי מס במקור תיבחן בעת שיגישו אותה הנישומים; וכי חידוש תוקפם של אישורים אלו יהיה לזמן קצוב. באמצעות המנגנון המתואר לעיל ניתן, ללא קושי, להעביר כספים מישראל לחו"ל, דבר המגביר את הסיכון לניצולו לרעה לצורך הלבנת הון22; כמו כן מאפשר מנגנון זה להימנע מדיווח לרשות ולהסוות את מקור הכספים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול למחשוב הטפסים האמורים, כדי להקל על משרדי השומה את ביצוע הבדיקות המדגמיות לגבי העברות לחו"ל שמבצעים הבנקים. נוסף על כך, מחשוב הטפסים עשוי להקל על הנישום, הנדרש כיום להציג לרשות אישור מהבנק על ניכוי המס, כדי לקבל ממנה אישור על ניכוי מס במקור בישראל ולהציגו לרשות מס זרה23 . לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון את הצורך בשינוי הוראות הדיווח החלות על הגופים החוץ בנקאיים ובהחלת חובת דיווח על העברות כספים לחו"ל מעל לסכום מסוים שייקבע. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהרשות תשקול לקבוע בנוהל כי על החברות המיוחדות למסור לה דיווח ממוחשב בנוגע להעברות תשלומים לחו"ל. כמו כן, לאחר יצירת בסיס נתונים לגבי חברות אלה, על הרשות לבחון את הכללתן בתכנית ביקורת, לשם בדיקת התשלומים שהן מעבירות לחו"ל. על מנת למצוא את האיזון בין מיצוי הבדיקה לבין אי-פגיעה בעסקים של הנישום, מן הראוי שהרשות תשקול לקבוע בנהליה כי במקרים שבהם תידרש בחינה מעמיקה, למשל בעת ביצוע עסקאות מורכבות, ייתן משרד השומה אישור מותנה, עד לגמר הבדיקה, לגבי העברת התשלום לחו"ל בניכוי סכום המס. נוסף על כך, על הרשות לקבוע בנוהל את פרק הזמן שיוקצב לביצוע בדיקה, ובכלל זה את פרק הזמן שיוקצב לביצוע בדיקה מעמיקה. .התברר כי סיווג התשלומים והתקבולים במערכת הדיווח לבנק ישראל אינו זהה לסיווג של הרשות (על כך ראו בהמשך בפרק המנתח מדגמית העברות כספים לחו"ל). לפיכך לא ניתן להסתמ ך על נתונים אלו בבניית מערכת לניהול סיכונים בכל הקשור לפעילות ישראלים אל מול מדינות העולם (על הצורך בבניית מערכת כזאת ראו בפרק הבא).	לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון את האפשרות לקלוט נתונים אלו ישירות מהמערכת הבנקאית המסחרית ו מהמערכת הממוחשבת של תאגידים פיננסיים אחרים (דוגמת נותני שירותי מטבע), וזאת מעל לסכום מזערי שייקבע, לצורך בקרה מדגמית על הצהרות הנישומים. קליטת נתונים אלו, ברוח המלצות "הוועדה לבחינת השלכות הליברליזציה במט"ח על העברת תשלומים לחו"ל"27 (להלן- ועדת ההעברות לחו"ל), תאפשר לרשות לבצע ביקורת ממוחשבת. לדוגמה, היא תאפשר לרשות לבצע איתור ממוחשב של כל מי שהעביר לחו"ל בשנה מסוימת תשלומים בסכום הגבוה מהמותר על פי הוראת הביצוע בגין שירות שקיבל בחו"ל מתושב חו"ל, וכן לבצע איתור ממוחשב של העברות בין צדדים קשורים28 . על בנק ישראל לבדוק את הסיבות לפערים, בהיקף שנתי של עשרות מיליארדי ש"ח, בין נתוני הרשות לנתונים שמוסרים לו התאגידים הבנקאיים.	1,054
רשות המיסים בישראל . פיקוח רשות המסים על יצוא טובין דרך הים לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש מינהל המכס לקדם את גיבושה של רשימת ליקויים המתאימה לתחום היצוא. גיבושה של רשימת ליקויים כזאת יאפשר למערכת לניהול סיכונים לאתר ביעילות דפוסים של סיכונים. תהליך ניתוח הסיכונים ביצוא אינו מתבסס על נתוני רשימון היצוא, אלא על נתוני תעודת האחסנה; תעודת האחסנה מועברת על ידי הי צואן, באמצעות סוכן המכס, לרשות הנמלים, רשות הנמלים מעבירה אותה לבית המכס, וזה מזין את הנתונים שבה למערכת לניהול סיכונים. יש לציין כי תעודת האחסנה מיועדת בעיקרה לצורכי הנמל ומכילה מידע לוגיסטי המיועד ל עבודת ה נמל. עוד הועלה כי רק בשלב מאוחר יותר מכין סוכן המ כס את שליפת היצוא ומוסר אותה לבית המכס. מצב זה מאפשר שחרור של טובין ליצוא ללא בדיקה, אף שלעתים מתברר לאחר הגשת רשימון היצוא שהיה צריך לבדוק את הטובין. הסתמכות על בדיקת תעודת האחסנה בתהליך ניתוח הסיכונים מעלה חשש להיווצרות הליקויים האלה: לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש מינהל המכס לבחון שינוי של תהליך העבודה ביצוא, שבמסגרתו תתבסס המערכת לניהול סיכונים על נתוני רשימון הייצוא או לכל הפחות על נתוני שליפת הייצוא. כמו כן, על מינהל המכס לשכלל את המערכת הממוחשבת, כדי שתתריע כאשר המידע הנדרש לא מולא. נוסף על כך, על רשות המסים לקבוע, בשיתוף היצואנים וסוכני המכס, מהו המידע הדרוש לה לצורך בחינת היצוא ולביצוע הבדיקות של המערכת לניהול סיכונים. המערכת הממוחשבת לניהול סחר החוץ של מדינת ישראל, שבאמצעותה פועל מינהל המכס, היא מערכת שאינה מתואמת עם המערכת הממוחשבת של רשות המסים (שמנוהלת באמצעות שע"ם - שירות עיבודים ממוחשבים). כל זאת, אף שבמערכת של רשות המסים יש מידע נוסף על היצואנים בכל הנוגע לתשלומי מס הכנסה, תשלומי מע"ם, ניכויים, מיסוי מקרקעין, גבייה וכן מידע כללי נוסף. במצב זה, אם יש יצואן שחשוד (או שנחשד בעבר) בביצוע של עב ירות מסים שאינן בתחום המכס, לא יהיה המידע בעניין זה גלוי לבית המכס, והמערכת לניהול סיכונים לא תוכל להביא אותו בחשבון בעת ניתוח הסיכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש מינהל מכס לקדם הקמה של מסד נתונים ממוחשב, בדומה לזה הקיים בתחום היבוא, שבעזרתו יוכל המכס לעמוד על מאפיינים של יצואנים ושל נותני השירות שלהם, דוגמת סוכני מכס. נוסף על כך, יש לפעול לכך שכל המידע הרלוונטי לניתוח סיכונים לגבי יצואנים המצוי במערכת הממוחשבת של רשות המסים יהיה זמין גם למכס ויוזן למערכת לניהול סיכונים. לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש מינהל המכס לקדם פיתוח של מחולל דוחות גם בתחום היצוא, אשר ישלים את עבודת המערכת לניהול סיכונים. שימוש במחולל דוחות ביחידות היצוא יְיַעל את הבדיקות שנעשות ויאפשר לכל יחידה ולכל בית מכס לנתח את נתוני היצוא על פי צרכיה הייחודיים. על הנהלת רשות המסים לפעול לכך שבית המכס יוכל למלא את ייעודו - אכיפה מיטבית של ההוראות, הכללים ודיני היצוא. לשם כך על מנהל רשות המסים לפעול לאיוש המשרות שנקבעו בתקן יחידות היצוא בעובדים מקצועיים ובעלי הכשרה מתאימה ולהתאים את רמת והיקף הפעילות של בית המכס לתקן שקבעה הרשות עצמה. הועלה כי ממועד האימוץ של דוח הצוות (ינואר 2013 ) ועד מועד סיום הביקורת (נובמבר 2015 ) לא פעל מנהל רשות המסים ליישום המלצות הדוח בנושא היצוא. עקב כך רשימוני היצוא של היצואנים שפועלים לפי חוק העידוד אינם מועברים ליחידות היצוא שבבתי המכס, וממילא לא נבדקים משלוחי היצוא של יצואנים אלה (בעיקר לשווקים הגדולים). בהיעדר בדיקה של משלוחי היצוא האמורים לא ידוע אם היצואנים שנהנים מההטבות שנקבעו בחוק העידוד אכן עמדו בתנאים לקבלתן, ואם ייצאו את כמות הטובין הנדרשת. על מנהל רשות המסים להנחות את משרדי השומה לפעול לפי המלצות הצוות - להעביר לידי יחידות היצוא שבבתי המכס את רשימת היצואנים שפועלים על חוק העידוד, ובמקרה הצורך לבדוק את המטענים שהם מייצאים, כדי לוודא שהכמות שהם מצהירים עליה היא הכמות המיוצאת בפועל (בעניין זה ראו גם בהמשך). לדעת משרד מבקר המדינה, על ראש מינהל המכס להורות לבתי המכס שלא לאפשר לבצע תיקוני רשימונים לאחר שהטובין יצאו את הארץ, אלא במקרים חריגים. כמו כן, על ראש מינהל המכס לשקול לקבוע נהלים והנחיות בדבר תיקוני רשימונים, על מנת לצמצם את היקף התופעה של ביצוע תיקונים כאלה לאחר שהטובין יצאו את הארץ. נוסף על כך, על רשות המסים לשקול הטלת עיצומים נגד יצואנים וסוכני מכס שיגישו בקשות לתיקוני רשימונים של טובין שכבר יוצאו, אם יתברר בתיקון כי הטובין חייבו אישורים מיוחדים ליצוא.	בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי נוהל דוגמת הסדר בר ענישה או כל עיצום אחר לא נקבעו לגבי סוכני מכס המטפלים ביצוא.	1,055
רשות המיסים בישראל . פרויקט _שער עולמי_ להקמת מערכת סחר חוץ חדשה ברשות המסים לדעת משרד מבקר המדינה, הליך תכנון יסודי ומעמיק לשם קביעת לוח זמנים הוא נדבך בסיסי בכל פרויקט. בתכנון לוח הזמנים המקורי של הפרויקט, שהתבסס על ביצועו בפעימה אחת בתוך 34 חודשים, לא הביאה הרשות בחשבון את השפעתם המלאה של גורמי הסיכון המרכזיים בפרויקט, כגון מורכבותו, חדשנותו הטכנולוגית ומעורבותם של משתמשי חוץ רבים. משרד מבקר המדינה מעיר כי משגיבש המכס ב-2012 לוח זמנים חדש לפרויקט, בעקבות הכשל המשמעותי ביישומו בשנים 2011-2009 , מצופה היה כי לוח זמנים זה יתבסס על ניתוח מפורט ומעמיק של הסיכונים והקשיים הצפויים במימושו. אולם גם בלוח הזמנים החדש לא הובאה בחשבון השפעתם המלאה של גורמי סיכון מרכזיים בפרויקט. הדבר גרם לכך שפיילוט הרשות ופיילוט החובה, שתוכננו להימשך כשלושה חודשים כל אחד, נמשכו בפועל זמן רב בהרבה: פיילוט הרשות נמשך כעשרה חודשים, ופיילוט החובה, שהחל ביולי 2015, אמור להימשך כשנה וחצי, עד ספטמבר 2016, המועד המתוכנן לעלייה לאוויר של שלב ב'. הועלה כי התמשכות הפרויקט כשבע שנים לאחר מועד הסיום שנקבע בהסכם המקורי הצריכה את הגדלת היקף ההתקשרות עם חברה א' כמה פעמים בעלות של מאות מיליוני ש"ח בנוסף על העלות שצוינה בהסכם המקורי (ראו להלן). זאת בשל הצורך בהמשך תחזוקת המערכת הישנה במשך כמה שנים לאחר המ ועד שתוכנן, לרבות עדכונה בשינויים ושיפורים הכרחיים, וכן מסיבות נוספות שיפורטו בהמשך, הנוגעות לפיתוח המערכת החדשה ולתחזוקתה העתידית. בנסיבות האמורות נעשו הליכי הגדלת היקף ההתקשרות עם חברה א' בפטור ממכרז. קביעת לוח זמנים ריאלי בהסכם המקורי הייתה מאפשרת להעריך באופן מיטבי את עלויות הפרויקט ולקבל החלטות על סמך נתוני תשומות זמן ומשאבים שמשקפים את המציאות. כמו כן היה בכך כדי לצמצם את הצורך בהגדלת היקף ההתקשרויות עם חברה א' במסלול של פטור ממכרז - מסלול שאינו המועדף על פי תקנות חובת המכרזים (על כך ראו להלן בפרק "ניהול ההתקשרויות עם חברה א'"). .משרד מבקר המדינה מעיר כי הערכה ריאלית של לוח זמנים ותקציב בפרויקט זה, היה בה כדי להשפיע על מכלול ההחלטות שהתקבלו בנושא, ובכללן גם על נתיב ההתקשרות בתחום התחזוקה. בפסקי הבוררות נכתב כי התברר שהפרויקט התנהל ללא תכנית עבודה מוסכמת בין הצדדים. .מהתרשים עולה כי אף שב-2012 נקבעבבוררות לוח זמנים חדש שלפיו סיום ה פרויקט ידחה בארבע שנים וחצי - לדצמבר 2015, על פי לוח הזמנים המעודכן במועד סיום הביקורת, הפרויקט יימשך כשלוש שנים נוספות, ובסך הכול יסתיים באיחור של כשבע שנים ממועד הסיום המתוכנן של הפרויקט על פי ההסכם המקורי . משרד מבקר המדינה מעיר כי תכנית עבודה העוסקת במפורט בכל מרכיבי הפרויקט היא כלי עבודה בסיסי ומרכזי בפרויקטים בכלל, ובפרויקט זה על מורכבותו וריבוי משימות יו בפרט. מאחר שהפרויקט התנהל עד אפריל 2012 ללא תכנית עבודה מוסכמת לביצועו, הכוללת לוח זמנים מעודכן, לא היה ניתן לפקח על התקדמותו כיאות. הביקורת העלתה כי ההחלטה בדבר דחיית העלייה לאוויר של שלב ב' בארבעה חודשים בלבד - לנובמבר 2015 ,החלטה שגם הוצגה לרשות התקשוב במאי 2015 , התקבלה בלי שישימותה נבדקה באופן מלא, ולמרות הערכת הצוות המקצועי שהסבירות למוכנות המערכת לעלייה לאוויר במועד זה נמוכה. ואמנם, בנובמבר 2015 נדחה שוב מועד העלייה לאוויר בכמעט שנה נוספת (ראו להלן). . יוצא אפוא כי במשך שנה אחת- שנת 2015 - נדחה מועד העלייה לאוויר של שלב ב' פעמיים, ב-15 חודשים בסך הכול (מ-1.7.15 ל-1.11.15 ואחר כך ל-30.9.16.) משרד מבקר המדינה מעיר כי כבר ברבעון השני של שנת 2015 - משהבחין אגף מערכות מידע כי בגלל הדרישות לשינויים בתוכנה , התקלות שהתגלו בבדיקות הקבלה והיעדר ה מוכנות של חלק ממשתמשי החוץ, שלב ב' אינו מתקדם על פי התכנון ולא יעלה לאוויר במועד שתוכנן - יולי 2015 , ,היה ראוי לפנות לוועדת ההיגוי העליונה של הפרויקט לעדכנה בנסיבות העיכוב ולהציג לפניה את לוחות הזמנים המעודכנים. ואולם הדבר נעשה רק בנובמבר 2015 . ההתנהלות האמורה מדגישה את הצורך בהפקת לקחים להמשך הפרויקט הן לעניין גיבוש לוח זמנים ריאלי והן לעניין ביצוע בקרה שוטפת על העמידה בו.	הביקורת העלתה כי אף שהוחלט בינואר 2014 ליישם תכנית תמריצים לגבי בתי התוכנה, במטרה לקדם את תהליך הפיתוח וההטמעה של תכנת הממשק בקרב לקוחותיהם (ובהם סוכני המכס) ולאפשר בדיקת תהליך עסקי מלא54 בפיילוט הרשות, הקריטריונים שנקבעו לקבלת התמריץ (כגון היקף השידורים הנדרשים והגשת הצהרות יבוא עם צרופות סרוקות) לא תאמו את השלב שבו נמצאו בתי התוכנה במועד התחלת התכנית - יולי 2014 - מבחינת פיתוח התוכנה. לראיה, בינואר 2015 - שישה חודשים לאחר הפעלת התכנית- לא עמד אף אחד מבתי התוכנה בקריטריונים שהוגדרו לקבלת תמורה.	1,056
חברת דואר ישראל בע_מ . הטיפול בדואר בין-לאומי לדעת משרד מבקר המדינה, עד להשלמת המתווה לפתרון שיאפשר להקים את ממשקי המחשוב הנדרשים בין מערכות המידע של חברת הדואר ובין מערכת המידע של אגף המכס, יש לנקוט כל הליך שיאפשר לקצר את זמן העיכוב של פריטים אלו, לרבות קבלת קובצי מידע על הפריטים שנשלחים מחברות הסחר האלקטרוני המובילות. בביקורת נמצא כי למרות הערת משרד מבקר המדינה בעניין כבר לפני כשלוש שנים, משרד התקשורת לא הפעיל את סמכותו לכפיית דיווח לפי מגזרי פעילות בדוחות הכספיים של חברת הדואר. כך הוא צמצם את האפשרות לחשיפת מידע חשוב זה לקוראי הדוחות הכספיים שלה ולציבור לקוחותיה. .אמנם צעדים אלו חיוביים בעיני משרד מבקר המדינה, אך הם אינם מספקים ואין בהם כדי להביא לתיקון כל הליקויים שהועלו בדוח ביקורת זה. השינויים במאפייני פעילות הדואר ה בין-לאומי בשל העלייה הניכרת בהיקפי הסחר האלקטרוני, והיערכותה הלקויה בעבר של חברת הדואר לשינויים אלו, הביאו בין היתר לאובדן חבילות של לקוחות ולהיעדר קבלת מידע עליהן זמן רב. תיקון הליקויים מחייב את מערך התפעול של החברה בתחום הדואר הבין - לאומי למצוא להם פתרונות יסודיים בתקופה הקרובה. משרד מבקר המדינה סבור כי זהו מהלך חיובי שעתיד לשפר במידה ניכרת את יידוע הנמענים על הגעת חבילותיהם. עם זאת נמענים רבים מתלוננים כי לא קיבלו את המסרון מסיבות טכניות, וכי לא קיבלו גם את ההודעה הידנית הרגילה. יש גם לציין כי מספר הטלפון של הנמען רשום רק על חלק מפריטי הדואר, וכי איתור פריטי דואר שמספר הטלפון של הנמען אינו רשום עליהם מתבסס על מאגר נתונים חסר ולא מדויק. ראוי שחברת הדואר לא תבטל את השימוש בהודעות הידניות כל עוד מערכת שליחת המסרונים לא הוטמעה במלואה, וכל עוד אין הליך שמוודא כי הנמען אכן קיבל את המסרון על הגעת חבילתו27 . ראוי שבתהליך תוטמע הדרך בה הל קוח מעודכן גם על חבילה שהוחזרה לשולח משום שלא נדרשה. בביקורת נמצא כי אין מעקב ממוחשב מלא אחר פריטי הדואר, ולכן אי-אפשר לאחזר מידע על כל הפריטים שהוחזרו למי ששלח אותם מחו"ל. גם אם הדבר אינו נדרש על פי התקן, חברת הדואר צריכה לשקול מתן מענה גם בתחום זה לצורך שיפור שירותיה ללקוחות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר, רשות המסים וחברת הדואר לזרז את הפיתוח וההקמה של מערכת המידע והניטור הממוחשבת, שכן היא תשרת הן את חברת הדואר הן את אגף המכס, תייעל במידה ניכרת את הממשק ביניהם ותשפר את השירות לציבור. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי אגף המכס אינו מודע לתכולת פריטי הדואר הנכנסים לארץ באמצעות חברת הדואר, למעט הנתונים שהוא מקבל בנוגע לפריטי EMS .ובנוגע לחבילות מסוימות שהוא בודק במדגם אקראי בשנת2015 ,החלה חברת הדואר להאריך את שעות הפעילות בסניפים לאפשר להזמין תור לקבלת פריטי דואר בסניפים והיא גם ניהלה משא ומתן עם חברות פרטיות בהליך של מיקור חוץ ( out-sourcing ) כדי שהן יחלקו עבורה חבילות ללקוחותיה. נכון לאפריל 2016 , בעקבות פעולות אלו נוספו כ -260 מרכזי מסירת חבילות, וזמן ההמתנה לקבלת פריטי הדואר בסניפי החברה הצטמצם. כמו כן, ברבעון השלישי של שנת 2015 החלה חברת הדואר בתכנית הרצה של מערכת לשליחת הודעות לנמענים על הגעת חבילותיהם במסרונים שנשלחו לטלפון הנייד שלהם.	לדעת משרד מבקר המדינה, על חברת הדואר לפעול במהירות האפשרית להטמעת מערכת הניטור הנדרשת לפי תקן השירות, על מנת לשפר במידה ניכרת את יכולות הפיקוח והבקרה שלה.	1,057
מכון התקנים הישראלי . סדרי מינהל וליקויים בפעילותו - מכון התקנים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה כי באותה עת גם המכון נזקק לרכישת ציוד כך שיוכל לבצע את בדיקות המעבדה הדרושות. לאור העובדה שהתחום פתוח לתחרות וכל מעבדה מאושרת רשאית לבדוק את מידת התאמתו של מצרך לתקן או לתקן רשמי ולתת תעודת בדיקה, היה עליו לפנות ולהציע תמיכה גם למעבדות נוספות, ולהתקשר עם המעבדות שהציעו את התנאים הטובים ביותר לציבור. פעולת משרד האנרגיה פוגעת בתחרות החופשית בתחום בדיקות המעבדה ועומדת בניגוד לעמד ת הממשלה שיש לעודד תחרות שתקל את יוקר המחיה. משרד מבקר המדינה מציין כי מחיר בדיקת יעילות אנרגטית אמור לכסות את העלויות הקבועות, כגון רכישת ציוד הבדיקות והתקנתו ועלויות משתנות כגון עלויות חשמל ורווח. פעולת משרד האנרגיה יצרה מצב שבו מעבדות פרטיות אינן יכולות להתחרות במעבדות המכון, שכן האחרונות אינן צריכות לכסות במחיר הבדיקה חלק מהעלויות הקבועות. יצוין כי הסמכת מעבדות נוספות על אלה של מכון התקנים החלה בשנת 1998. הנתונים הללו מלמדים על כשל מהותי בתהליך הדירוג ועל חוסר הלימה בין תקנות היעילות האנרגטית לבין הקריטריונים שנקבעו בשיטת הבדיקה על פי התקן. הפערים הקטנים בין דרגות היעילות האנרגטית המעוגנים בתקנות94 אינם יכולים לשכון בכפיפה אחת עם התקן שלפיו פועלות מעבדות המכון ועם הדיווח לגבי היעילות האנרגטית שאותו הן מוסרות ואף לא עם התיקון שמציע המכון במסגרת המהדורה החדשה. כמו כן, הצהרות יצרנים ויבואנים קובעות הלכה למעשה את הדירוג האנרגטי שיקבל מזגן. כל זאת בהתאם לדין. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה לבחון ולקבוע מהו האופן המיטבי לבדיקת המזגנים המיובאים, בדומה לשאר מוצרי האלקטרוניקה המיובאים - באמצעות בדיקות התאמה לתקן או בדיקות תו תקן . לדעת משרד מבקר המדינה, הממצאים מעידים על הטעיה חמורה של הצרכנים, שנמשכת למעלה מעשר שנים. במשך שנים ארוכות קנה הציבור מזגנים אשר שיער כי הם יעילים אנרגטית , ונמצא כי תוצאות בדיקתם ואופן פעולתם יכולים להיות שונים מהותית מהסימון על גבם. על משרד האנרגיה למנוע מכירת מזגנים בארץ, אשר על פי תוצאות בדיקת המעבדה בפועל נמצא שמקדם היעילות האנר גטית שלהם נמוך יותר מהרף התחתון כפי שקבע בתקנות. על מכון התקנים להפיץ לציבור מידע בדבר קיום פערים בין הצהרת היבואנים של המזגנים לבין תוצאות בדיקות המעבדה שהתקבלו. כמו כן, על ה מכון ומשרד האנרגיה לבדוק אם קיימים פערים במוצרים נוספים, כגון מקררים ודודי חשמל, ואם יש כאלה אז לפרסם את קיומם לציבור. לדעת משרד מבקר המדינה , על משרד הכלכלה ועל הממונה על התקינה לתת את דעתם בנוגע לסבסוד של פעילות המכון בת חומים שבהם נעשית הבטחה נאותה של טיב המצרכים בצורה תחרותית, על ידי פעילות מונופוליסטית רווחית שלו. .1. אי-הכרה של המינהל ה בתעודות התאמת מוצר לתקן שמפיקות מעבדות שאינן של המכון: בתקנות התקנים נקבע לעניין הבדיקות כי "מידת התאמתן של דוגמאות לתקנים תיבדק בידי המכון; באין אפשרות לבצע את הבדיקות האמורות במעבדות המכון או אם ראה המנהל צורך בכך מסיבה אחרת, ימסור את ביצוע הבדיקות, כולן או מקצתן, למעבדה אחרת שאישר לכך המכון על פי כללים שקבע". בנוהל 006 צוין כי בדיקות המוצרים "ייערכו במעבדות המכון או במעבדות שאושרו על ידי המכון או במעבדת המפעל בתנאים שיקבע". נמצא כי המנכ"ל הקודם של המכון מר דני גולדשטיין יצר הֶ סדר שלא תועד בכתב, ולפיו העובד קיבל שכר מלא בלי שנכח מדי יום במכון וממילא בלי שהחתים את שעון הנוכחות במכון. העובד הזין את דוח שעות העבודה שלו ישירות למערכת השעות המקוונת של המכון, ואלו אושרו לתשלום על ידי המנכ"ל הקודם עצמו או על ידי מנהלת לשכת המנכ"ל. בידי המכון לא נמצאו פרטים כלשהם בדבר מהות העבודה שביצע ומקום ביצועה. נמצא כי על אף הדרישה בתקנון המכון, הסדר חריג זה לא הובא לידיעת הוועד הפועל, וכי הוועד הפועל ממילא לא נתן לו את אישורו. .משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את ההסדר שיצר המנכ"ל הקודם, ולפיו שולם שכר מלא לעובד בלי שנכח במכון בקביעות במשך למעלה מארבע שנים ובלי שקיבל המכון פרטים כלשהם בדבר מהות העבודה שביצע ומקום ביצועה. ההסדר מנוגד לנוהלי העבודה במכון, ועלול לפגוע גם בתדמית המכון. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי היה עליו לפעול בהתאם לתקשי"ר לשילוב העובד עם חזרתו מחל"ת. גם שומרי הסף כשלו בתפקידם כיוון שאף שעובדות ההעסקה החריגה היו ידועות למנהל הכספים, למנהל משאבי אנוש ומינהל, ליועץ המשפטי ולמבקר הפנימי, אף לא אחד מהם פנה בנידון לוועדת הביקורת ולוועד הפועל. על הוועד הפועל להידרש לדרך הפעולה הבלתי תקינה שבה נהג המנכ"ל הקודם, אשר יש בה כדי לפגוע בטוהר המידות, במינהל תקין ובמילוי חובת הזהירות בתאגיד ציבורי. כמו כן על הוועד הפועל למפות את הליקויים במנגנוני הבקרה במכון שאפשרו להסדר זה להתקיים ולטפל בכשלים כדי למנוע הסדרים מעין אלו בעתיד.	משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי לנוכח הפער במחיר בין עלות שעת ייעוץ משפטי בהתקשרות לפי שעה לבין התקשרות קבועה, שהיא יקרה בהרבה, אם יחליט המכון להתקשר בהתקשרות הקבועה עליו לצמצם באורח ניכר את מספר השעות הכלולות בה וכן להוריד את עלותה. כמו כן עליו לעמוד על כך שיוכל לקבל במסגרת ההתקשרות הקבועה את כל סוגי השירותים המשפטיים ולא רק את נושאי הליבה. כך יפחת הסיכון שהמכון ימצא את עצמו מתקשה לקבל את מלוא התמורה - דהיינו, מלוא מכסת השעות - שבגינה משלם המכון כספי ציבור לא מעטים.	1,058
מטלות רוחב . העסקת עובדים בשמונה תאגידים ציבוריים לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה העדפת העסקת קרובי משפחה כפי שתואר לעיל. הסכמי העבודה הקיבוציים נועדו להקנות לארגון העובדים מעמד הולם כלפי המעביד, על מנת להגן על ענייני העובדים כקבוצה; אולם הנתונים שנבדקו מלמדים כי מעמד זה נוצל בעבר, מנוצל בהווה ועלול להיות מנוצל בעתיד להעדפת קרובים. הימנעותה של החברה מביצוע הפעולות הנדרשות, תוך כניעה ללחצי העובדים, עשויה אולי לפתור בעיה לטווח הקצר, אולם בטווח הארוך היא מביאה להנצחתה של נורמה פסולה, באופן הפוגע בציבור ובקופה הציבורית ונוגד את תקנת הציבור. .על חברת נמל אשדוד חלות ההגבלות שנקבעו בתקנות קרובי משפחה, ועד מרס 2007 .לא הוציאה החברה נוהל ליישום ההגבלות האלה הנורמות החלות על העובדים בגוף ציבורי חלות ביתר שאת על העובדים הבכירים בו. עובדים אלה הם בעלי השפעה רבה וצריכים לשמש דוגמה ומופת לכל העובדים .בגוף הציבורי. התנהגותם עשויה לבסס את אמון הציבור בגוף זה, ואילו הפרת נורמות ראויות על ידיהם עלולה לפגוע קשות באמון הציבור בו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להימנע מהעסקת קרובי משפחה של עובדים בכירים שכן הם עלולים להימצא במצב של ניגוד עניינים עקב העסקת קרובי משפחתם. תקנות העסקת קרובים נוגעות בעיקר לבכירים שבקרב עובדי החברות הממשלתיות. מממצאי הביקורת שהובאו לעיל עולה כי בכמה תאגידים ניתנה עדיפות בקבלה לעבודה למועמדים שיש להם קרובים שאינם נמנים עם העובדים הבכירים בתאגיד או עם בעלי שש הדרגות הגבוהות ביותר בו. העדפת קרובי משפחה, גם כאלה שהעסקתם לא נאסרה במפורש בחיקוק, של עובדים בכל דרג שהוא בקבלה לעבודה מביאה להעסקת עובדים שאינם המתאימים ביותר לתפקידם. היא מאפשרת היווצרות של משפחות רחבות ("חמולות") של קרובי משפחה בתאגיד שעלולות לפגוע בניהולו התקין ומונעת גמישות בניהול, עקב הצורך למנוע היווצרות כפיפויות בין קרובים וחשש לניגוד עניינים בעת הצבת עובדים וניודם. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהרשות תשקול להרחיב את תחולת התקנות על כל העובדים ולא על בעלי שש הדרגות הגבוהות בלבד, ותשקול להחיל חובת דיווח של העובדים על כל קרוביהם, לרבות כאלה שלא הוגדרו במפורש בחיקוק. המקרים דלעיל מצביעים על מעורבות מטעם שר התשתיות הלאומיות ברמה הפרטנית בקידום ענייני העסקה של חברי גוף בוחר ושל קרובים או מקורבים לחברי גוף בוחר - במישרין או בעקיפין. זאת בניגוד להנחיה מפורשת של היועמ"ש בנדון. ממצאי הביקורת מעידים כי בתקופה שנבדקה לא נעשה בחח"י שינוי של ממש ביישום העקרונות של שוויון הזדמנויות בתעסוקה, תחרות הוגנת וייצוג הולם לכלל האוכלוסייה, ונמשכה התופעה של יחסי כפיפות בין קרובי משפחה ושל עבודת קרובי משפחה במצבים שעלול להיווצר בהם ניגוד עניינים. יש לראות מצב זה בחומרה, שכן מדובר בביקורת חוזרת לאחר שבעקבות דוח מבקר המדינה מיולי 2003 ,ובהודעותיה לבג"ץ קיבלה עליה חח"י לפעול על פי העקרונות האמורים ונוסף על כך, הותקנו בינתיים תקנות העסקת קרובים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הדירקטוריון להגביר את הפיקוח והבקרה על סדרי ההעסקה של העובדים.	(ד) ב-15.1.01 פנה מנהל אגף תכנון, פיתוח ומקרקעין דאז לסמנכ"ל תשתיות דאז בבקשה לקבל סיוע ושירות של אדם נוסף שישמש מינהלן (מתאם לוגיסטי) באגף. בבקשה זו לא צוינו שם של מועמד כלשהו, הגדרת התפקיד ומעמדו של מי שיחזיק בו. הסמנכ"ל למינהל הסביר למשרד מבקר המדינה שהואיל ומדובר בהגדלת תקני כוח אדם, הועבר הטיפול בעניין זה אליו. על מסמך הבקשה רשם הסמנכ"ל למינהל ב-18.1.01 ...", וב]סמנכ"ל תשתיות דאז[ "... לפגישה... עם יוסי מור-25.1.01 הוא רשם עליו "לשיחה עם מר יוסי מור בשוטף". היועץ המשפטי החיצוני של החברה כתב למשרד מבקר המדינה כי הסמנכ"ל למינהל ביקש לזמן את סמנכ"ל תשתיות לשעבר לשיחה הואיל ומנהל אגף תכנון, פיתוח ומקרקעין דאז רצה להגדיל את תקני כוח האדם, והדבר מחייב את אישורו של הסמנכ"ל למינהל. הסמנכ"ל למינהל הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי מכיוון שלא אושר תקן נוסף לאגף תכנון, פיתוח ומקרקעין החליט סמנכ"ל תשתיות דאז, מר יוסי מור, להעביר לתפקיד זה עובד מתוך החטיבה עם התקן שהוא מחזיק בו. כעבור חודש, ב-22.2.01 , הודיעה מנהלת אגף משאבי אנוש דאז לעובד י' על העברתו לאגף תכנון, פיתוח ומקרקעין לתפקיד מרכז תחום מינהל ולוגיסטיקה. יצוין כי תפקיד זה כרוך בקידום במתח הדרגות. במרס 2001 הועבר לסמנכ"ל למינהל מאגף כוח אדם תיאור התפקיד של המשרה האמורה של בנו והוא כתב: "לתייק תיק אישי של עובד י'". היועץ המשפטי החיצוני של החברה כתב למשרד מבקר המדינה כי הפעם הראשונה והיחידה בה נודע לסמנכ"ל למינהל כי בנו אייש את התפקיד, הוא מרס 2001 , כחודש לאחר שיבוצו בפועל לתפקיד. מהאמור לעיל עולה כי הסמנכ"ל למינהל היה מעורב בקליטת בנו ברכבת, בהליכי העסקתו ובאישור הגדרת תפקידו. משרד מבקר המדינה העיר לסמנכ"ל למינהל כי במעורבותו יש משום התנהלות בלתי תקינה עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות.	1,059
משרד האוצר . פרויקט מרכב_ה - יישומו וניהולו 1. אומדן העלויות הכולל של הפרויקט, שהסתכם ב-375 מיליון ש"ח באישור הממשלה, גדל מאוד, ולמעשה נוצרה סטייה מהותית מן התכנון. משנת 2004 עד יוני 2006 לא עמד אגף החשכ"ל ביעדים האופרטיביי ם ובלוחות הזמנים של הפרויקט. לפי התכנית החדשה, הפרויקט יימשך עד שנת 2010 , ואומדן העלויות הכולל עד למועד זה ( 2003 -2010 ) גדל לסך של כ-635 מיליון ש"ח. ראוי לציין שהאומדן שהציג אגף החשכ"ל בראשית 2006 היה אף גבוה יותר, אך הוא הקטין אותו כמה פעמים בעקבות דרישת אג"ת ודיונים שנערכו עמו. יוצא אפוא שלצורך ביצוע חלק גדול יותר של הפרויקט מיועד כוח אדם בהיקף קטן יותר יחסית (עלויות כוח האדם של הפרויקט הן החלק העיקרי מסך העלויות שלו. לפי נתוני אגף החשכ"ל שיעורן הוא כ - 75% מסך עלויות הפרויקט). כדי לעמוד ביעד זה יש לייעל את הפרויקט ולהגדיל את תפוקותיו והספקיו. יתר על כן, אגף החשכ"ל מתכנן בין דצמבר 2006 לסוף שנת 2009 להפעיל את מערכת מרכב"ה ב - 2421 יחידות ומשרדים נוספים. לפי הנתונים שבדוחות שהמציא אגף החשכ"ל באוקטובר 2006 עולה שמספר רישיונות המשתמשים במשרדים שיצורפו בשנים האלה גדול בשיעור של כ - 46% ממספר רישיונות המשתמשים במשרדים שכבר הטמיעו את המערכת, והוא מסתכם ב- 3,770 לעומת 2,590, בהתאמה. פרויקט מרכב"ה, כמו כל פרויקט מחשוב, אמור להתנהל על פי תכנית מאושרת שנקבעו לה לוח זמנים ותוצרים שיפותחו במהל ך הפרויקט. הפרויקט לא עמד בתנאי התכנית ובלוח הזמנים, ותהליכי הפיתוח התמשכו. הדבר גרם להגדלת עלות הפרויקט ולהעסקה של צוות הפרויקט למשך תקופה ארוכה יותר מן המתוכנן. כמו כן נדחתה הפקת התועלת מן הפרויקט. יוצא אפוא שבשש השנים שחלפו מאז יצא הפרויקט לדרך, בוצע רק חלק מזערי ממנו במשרדים הגדולים, ורוב הפעולות במשרדים אלה - כ- 75% מאומדן העלויות בהם - מתוכננות להתבצע בשנים 2007 -2010 . מהנתונים עולה כי בפרק הזמן שנותר לביצוע התכנית החדשה נדרש הספק גדול יותר מזה שהגיעו אליו מאז תחילת הפרויקט. לדעת משרד מבקר ה מדינה, כדי שהפרויקט יצליח לספק את התפוקות המתוכננות על פי אומדן העלויות ולוח הזמנים של התכנית החדשה, נדרשת היערכות מיוחדת לביצועה. בנוסף, יש לפעול בקפידה כדי לוודא שהתכנון נאות, שהאומדנים מבוססים ושהתפוקות מבוקרות, ונדרש פיקוח על ההוצאות ועל הביצוע לפי לוח הזמנים המתוכנן. הממצאים שהעלה משרד מבקר המדינה מצביעים על כך שיש להשלים את ההיערכות של מנגנוני הניהול של הפרויקט כדי לענות על הדרישות שתוארו. 1. דיווחי אגף החשכ"ל והבקרה שעשה אג"ת: עד אפריל 2005 לא נקבעה מתכונת לדיווח על התקדמות הפרויקט שתאפשר לקבוע אם אגף החשכ"ל עמד ביעדים של הפרויקט וסיפק את התפוקות. הביקורת העלתה כי בנוגע לשנים 2004 ו- 2005 היו בתיקי אג"ת רק שני דוחות רבעוניים על הפרויקט, האחד מאוגוסט 2004 והשנימאפריל 2005 . רק בעקבות דיונים שקיים אג"ת עם אגף החשכ"ל הוסכם, באפריל 2005 , על מתכונת הדיווח, אך הביקורת העלתה כי גם לאחר שנקבעה מתכונת הדיווח טרם הועברו דיווחים על הפרויקט עד יוני 2006 :במתכונת שהוסכם עליה. להלן פירוט הממצאים במשך שנה, עד סוף יוני 2006 , אגף החשכ"ל לא הגיש את הדוחות במתכונת שנקבעה (ראו פירוט להלן). אף שהעמידה בתנאים שנקבעו הייתה התנאי להמשך שחרור סכומי כסף מתקציב העתודה, שִחרר אג"ת סכומים מתקציב העתודה לפני שמולאו התנאים שנקבעו23. .בהגדרת תפקיד מחלקות השכר ומחלקות משאבי האנוש. הוועדה לא קבעה מי אחראי למנות את הצוות ואת לוח הזמנים לפעולתו. מ דוח שהעבירה הנהלת הפרויקט למשרד מבקר המדינה ביולי 2006 עולה כי נושא מישק השכר עדיין המתין להחלטות ועדת ההיגוי. עד מועד סיום הביקורת לא חזרה ועדת ההיגוי העליונה לדון בנושא. .יעדי הפרויקט, התקדמותו ועמידתו בתפוקות ובדרישות מוגדרות. הוראות מסוג זה היה ראוי שייכללו בהוראות תכ"ם. לדעת משרד מבקר המדינה, לשם המשך ניהולו התקין של פרויקט מרכב"ה ופרויקטים דומים, מן הראוי שאגף החשכ"ל ישקול לנסח נוהל במתואם ע ם הוראות רלוונטיות בנוהל מפת"ח32 , שישולב בהוראות התכ"ם, ובו כללים מחייבים לניהול פרויקט מחשוב, לרבות חובת קיום הבקרה עליו ודרכי יישומה; מעקב אחר התקדמות הפרויקט ודיווח על כך; עלויותיו, תוצריו והשגת המטרות והיעדים שנקבעו לו; פירוט הגופים המפקחים על הפרויקט - הגופים הפנימיים המנהלים אותו והגופים החיצוניים - ועל מי מוטלת החובה לוודא שהיעדים יושגו, ומהי מתכונת הדיווח על כך. זאת ועוד, נוכח מכלול התפקידים והפעולות הכרוכים בפרויקט מחשוב רוחבי דוגמת מרכב"ה, היה ראוי שאגף החשכ"ל יבחן ויקבע איזו היערכות ארגונית דרושה לניהול הפרויקט ולביצועו, ואילו תהליכי עבודה דרושים לשם כך.	עוד התברר שהיקף כוח האדם החיצוני שהועסק בפרויקט גדל משנה לשנה. לפי נתונים מאמצע 2006 שמסר אגף החשכ"ל, מצבת כוח האדם החיצוני בסוף שנת 2003 הייתה86 עובדים; בסוף שנת 2004 - 130 עובדים; בסוף שנת 2005 - 186 עובדים; ובסוף יוני 2006 - 180 עובדים.	1,060
מטלות רוחב . תופעת ה_מאכערים_ בשירות הציבורי מהנתונים עולה כי, ככלל, העיריות שהשיבו לשאלון לא פעלו להסדרת הייצוג של התושבים: רוב העיריות לא הגדירו בנוהל את המורשים לייצג את התושבים לפני הגופים שבתחומי אחריותן ולא הסדירו את הליכי הרישום של המייצגים; רק כרבע מהעיריות האמורות וידאו כי יש ברשות המייצגים ייפויי כוח תקפים ורק עיריות מעטות הכינו רשימה של המורשים לתת שירותי ייצוג ופרסמו אותה בקרב הפונים. מהנתונים עולה כי רוב העיריות שהשיבו לשאלון לא נקטו את רוב הצעדים הנדרשים לטיפול בתופעת ה"מאכערים". משרד מבקר המדינה סבור כי על העיריות שהשיבו לשאלון לפעול ביתר נחישות לטיפול בתופעת ה"מאכערים", תחילה באמצעות ניתוח התופעה, ולאחר מכן באמצעות הגברת הפיקוח והבקרה על תחומי הפעילות של העירייה שיש סבירות גבוהה שה"מאכערים" מרבים לפעול בהם. משרד מבקר המדינה סבור כי, בדומה לצעדים שנקט המוסד לביטוח לאומי, על גופי הממשלה המשרתים את הציבור ליזום בדיקה של תופעת ה"מאכערים" בתחומי פעילותם ולטפל בה, ובין היתר: לאסוף מידע על תופעה זו ולבצע בקרה עליה, באמצעות דיווחים שוטפים של יחידות השטח ויחידות המטה להנהלת הארגון על פעילות ה"מאכערים" לפי פרמטרים שייקבעו, מילוי שאלוני משוב וניתוח תקופתי סדיר על בסיס נתונים המצטברים במאגרי המידע של הארגון. בזכות זאת יהיה אפשר לבצע בקר ה שוטפת על האמצעים הנדרשים לטיפול בתופעת ה"מאכערים", להתאים אמצעים אלה לנסיבות ולצרכים המשתנים, לשפרם ולעשות הערכה תקופתית של תוצאות הטיפול. אולם בשנת 2005 לא יושמה ההנחיה האמורה, ובשיעור ניכר מהשירותים שניתנו בעמדה הטכנית במשרד הרישוי בחולון לבעלי רכב ממחוזות אחרים היו מעורבים "מאכערים": בדיקת הנתונים העלתה כי בשנת 2005 פנו מיופי כוח לעמדה לצורך ביצוע 3,222 פעולות עבור בעלי רכב שאינם מתגוררים בתחום שעליו מופקד מחוז תל אביב והמרכז ( 11.6% מכל הפעולות שבהן היו מעורבים בשנת 2005 מיופי כוח ובכללם "מאכערים"); כי בעלי רכב רבים המתגוררים באזור ירושלים, חיפה ובאר שבע פנו באמצעות מיופי כוח לעמדה הטכנית בחולון ולא לעמדה הטכנית שבאזור מגוריהם, כמפורט להלן: 1,023 מהפעולות בעמדה הטכנית בחולון בוצעו עבור בעלי רכב מירושלים ( 23% ;)"מהן עבור "מאכערים 290 פעולות עבור בעלי רכב מחיפה ( 45% מהן בוצעו עבור "מאכערים"); ו-236 פעולות עבור בעלי רכב מבאר שבע ( 65% .)"מהן עבור "מאכערים אמנם יש בהנחיה זו כדי לשפר את השירות ולאפשר לכל תושבי הארץ לקבל שירות בעמדה הטכנית בכל אחד ממשרדי הרישוי, אולם הדבר עלול להגביר את העומס בעמדה הטכנית במשרד הרישוי בחולון ובכך לפגוע בשירות הניתן בה. על כן מן הראוי לבחון מחדש את ההנחיה האמורה, ולהביא בחשבון מחד את הצורך לשפר את השירות הניתן ללקוחות באמצעות הגברת הנגישות של כלל תושבי הארץ לשירותי המשרד, ומאידך את הצורך למנוע פגיעה בשירות הניתן בעמדה הטכנית במשרד הרישוי בחולון באמצעות צמצום העומס. לדעת משרד מבקר המדינה על אגף הרישוי לבחון הוספת שעות קבלת קהל במשרד הרישוי בשעות אחר הצהריים בכמה מימי השבוע. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה לפתור את בעיות התפעול והארגון בעמדות הטכניות על מנת לספק שירות ראוי ל"קהל לקוחותיו" ולאפשר להם לקבל את השירות במקום הקרוב לאזור מגוריהם. בבדיקה במשרד הרישוי בחולון נמצאו בקשות לרישוי כלי רכב של תאגיד שהגישו מייצגים שייפויי הכוח שהיו ברשותם לא הוחתמו בידי עורך דין או רואה חשבון, שלא כנדרש. היעדר הקפדה על קיום ההוראות עלולה לגרום להגברת פעילותם של "מאכערים" במשרד הרישוי בחולון.	1. משרד מבקר המדינה עיין בתלונות על שירות לקוי במשרד הרישוי בחולון שהוגשו למשרד התחבורה ולנציבות תלונות הציבור; מהתלונות עולה כי ציבור הפונים הלין על כמה ליקויים, ובהם העומס הרב בעמדה הטכנית במשרד הרישוי בחולון; העומס נגרם, לטענת המתלוננים, מאחר שה"מאכערים" מביאים לעמדה הטכנית עשרות כלי רכב בלילה שלפני פתיחת העמדה כדי לעמוד בתחילת התור, ובכך מעכבים את הטיפול הניתן לפונים שהגיעו לעמדה לקבלת טיפול סמוך לשעת פתיחתה ושלא יוצגו בידי "מאכערים"; העומס נגרם גם עקב מתן שירות לפונים שאינם תושבי מחוז תל אביב והמרכז. עוד הלינו הפונים שעקב היעדר הדרכה בעניין נוהלי קבלת השירות בעמדה ועקב היעדר בעל תפקיד המופקד על הנפקת הרישיונות בעמדה, הם נאלצו להמתין בתור כמה פעמים הן בעמדה והן במשרד הרישוי. לטענת המתלוננים, עקב ליקויים אלה לא קיבלו הפונים שלא יוצגו בידי "מאכערים" שירות הולם - הם נאלצו לחכות בעמדה ובמשרד הרישוי שעות רבות, וחלק מהם אף הפסידו בשל כך יום עבודה או כמה ימי עבודה. לדעת משרד מבקר המדינה יש לשפר את השירות הניתן בעמדה הטכנית בחולון: ניתן לעשות זאת באמצעות איוש העמדה בפקיד שידריך את הפונים בדבר נוהלי קבלת השירות, ימסור לנהגים את טפסי הבקשה לצורך מילוי הנתונים הנדרשים ויחתים אותם, וינפיק רישיונות לאחר סיום הבדיקה, או בדרך אחרת שתפשט ותייעל את השירות.	1,061
מטלות רוחב . מעקב ובקרה על החברות הממשלתיות לדעת משרד מבקר המדינה, הרשות וועדת המינויים היו צריכות לגלות ערנות באשר לנסיבות, וליישם באופן מידי את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. לקראת הדיון במינוי המועמדת לתפקיד דירקטורית בקמ"ד בנובמבר 2004 , וכיוון שחלפו כעשרה חודשים מאז מילאה שאלון קודם, היה צורך להקפיד על כך שהיא תמלא את השאלון המעודכן שהוכן באפריל 2004. .לדעת משרד מבקר המדינה, היה מקום לדרוש את הפסקת כהונתה של הדירקטורית האמורה גם בחברת תש"ן, שכן במקרה זה זיקתה של המועמדת לראש הממשלה עקב עבודת בעלה כיועצו, חייבה על פי עקרונות המשפט הציבורי והמינהל התקין גילוי בשאלון המועמדות גם לפני הנחיית היועץ המשפטי מנובמבר 2003 ותיקון השאלון מאפריל 2004 . לדעת משרד מבקר המדינה, היה דרוש כי יועץ שר האוצר יביא לידיעת הוועדה את עניין הזיקה האמורה, שעה שהוא המציא לה את טופס הצעת המועמדות. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח האמור לעיל יש לשכלל את מנגנון הבדיקה של הוועדה, כך שיאפשר פיקוח ובקרה אפקטיביים על המינויים בכלל, ועל ניגודי עניינים אפשריים בפרט. לדעת משרד מבקר המדינה, מעצם העובדה שבעלה של המועמדת הועסק כיועץ לראש הממשלה, הייתה לרעייתו-המועמדת - זיקה אישית לראש הממשלה. זיקה אישית מעין זו חייבה גילוי בשאלון המועמדות גם לפני הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מנובמבר 2003 , שהבהירה כי זיקה יכולה להיווצר גם בגין קרבה ראשונה בין המועמד לבעל הזיקה. הכללת עניין הזיקה האמורה בשאלון לא הייתה אלא מתן ביטוי מפורט לנורמה מהותית שהיית ה ידועה עוד קודם לכן. לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה תיקנה הרשות את השאלון, אולם זאת רק בחלוף חצי שנה - באפריל 2004 . . בינואר 2006 השיב משרד המשפטים בנוגע להמלצה לפרסם את שמות המועמדים שמינוים טרם נדון בוועדה: "אנו סבורים כי זכות הציבור לדעת מיהם המועמדים למשרות בחברות ממשלתיות, גוברת על זכות המועמדים שלא לחשוף את היותם מועמדים למשרות אלו. ישנה חשיבות כי הציבור, ככל שהוא מעוניין בכך, יקבל בכך תתאפשר לו העברת ]ועדת המינויים [ מידע אודות מועמדים לועדת רביבי ביקורת על הליך האישור של הוועדה ואימונו באופן התנהלות הרשות יגבר. נציין כי חוק הגנת הפרטיות , התשמ"א - 1981 , קובע כי תהא זו הגנה טובה בהליך משפטי אם בפגיעה בפרטיות היה אינטרס ציבורי המצדיק את הפרסום בנסיבות העניין (סעיף 18(3 ) לחוק). האיזון בין הפגיעה המזערית בפרטיותו של אדם בהיותו מועמד לועדת רביבי, לבין האינטרס הציבורי העומד בבסיס הבקשה לפרסום המידע, מצדיק לטעמנו את חשיפת המידע". לדעת משרד מבקר המדינה, על השרים לפעול, בהתאם להוראות החוק ולהחלטות הממשלה, בקשר לייצוגן של הנשים ושל האוכלוסייה הערבית בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה והשרים לקדם את הטיפול בהקמת מאגר מועמדים וועדת מינויים ציבורית למשרות דירקטורים, כפי שהמליצו מבקר המדינה וועדת הרמלך לאחרונה.	מהסקר עולה שבחברות הממשלתיות טרם אומצו במידה מספקת, עקרונות של משטר תאגידי.	1,062
מטלות רוחב . סדרי בחינה ותיקון של ליקויים שהעלה משרד מבקר המדינה . לדעת משרד מבקר המדינה, ממצאי ביקורת המעקב בדבר אופן הטיפול בתיקון הליקויים שצוינו בדוחות מבקר המדינה מחייבים שה גופים והגורמים המטפלים בנושא, ובהם ראש הממשלה, משרדו, ועדת השרים והאגף לביקורת המדינה, ינקטו צעדים הכוללים אמצעי אכיפה נגד גופים שאינם פועלים כנדרש לתיקון הליקויים. לא נמצא שהאגף לביקורת המדינה העלה את העניין האמור לפני ראש הממשלה, או לפני ועדת השרים, כדי לקרוא לסדר את המשרדים האמורים, וכן לגרום לכך שאותם צוותים יתכנסו וידווחו לאגף על ההחלטות שקיבלו ועל הפעולות שנקטו לתיקון הליקויים שהעלה מבקר המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הקמת צוותי המעקב על פי החוק נועדה לתת מסגרת נאותה לתיקון הליקויים שהצביע עליהם מבקר המדינה, וכן מתן שקיפות לפעילותו של הגוף המבוקר בתיקון הליקויים. לפיכך, על האגף לביקורת המדינה לעמוד על כך שהליך דיון וקבלת החלטות בעניין תיקון הליקויים יהיה לפי החוק כאמור. זאת ועוד, עם הגופים שבהם לא התכנס צוות המעקב נמנה משרד רה"מ, ואמנם ביקורת .המעקב העלתה שפעילותו של המשרד בתיקון הליקויים בנושאים מערכתיים כגון "עבודת מטה במשרדי הממשלה" לא הייתה רצופה, ושיטתית (ראו גם להלן). הועלה כי מאז פרסום הדוחות האמורים לא דנו צוותי המעקב במשרד הפנים בשני הנושאים שצוינו לעיל. במסמכי משרד הפנים ובמסמכי האגף לביקורת המדינה אין הסבר מדוע לא דנו. משרד מבקר המדינה אינו חולק על כך כי ועדת השרים ריבונית להחליט אלו מן הנושאים יובאו לדיון בוועדה. יחד עם זאת משרד מבקר המדינה ממליץ בפני יו"ר ועדת השרים לקיים דיונים רבים יותר ובכך למלא את ייעודה בשיפור המינהל הציבורי. הדיון בוועדת השרים הוא בעל משקל מכריע בהטמעת חשיבות ביקורת המדינה והצורך בתיקון הליקויים שנמצאו במשרדי הממשלה. לפיכך, מן הראוי שוועדת השרים וכן הממשלה עצמה ינחו את השרים הנוגעים בדבר, להקפיד על תיקון הליקויים ולדווח על כך לוועדה בהתאם. בשלושת הנושאים המערכתיים שצוינו לעיל ופורסמו בדוחות מבקר המדינה בשנים 2003 , 2004, ו- 2005 , הועלו ממצאים הנוגעים למשרד הרווחה. בהערות לדוח 55 "ב, מובא "ריכוז ממצאי הביקורת" בנושא "רכישת שירותים חברתיים ובו כ-30 ממצאים הנוגעים למשרדהרווחה. אולם עד מועד סיום המעקב, אוגוסט 2006 ., לא דנו צוותי המעקב במשרד אף באחד משלושת הנושאים הועלה שצוות המעקב במשרד לא דן בשלושת הנושאים המערכתיים האמורים. עוד הועלה, שעד למועד ביקורת המעקב לא התכנס הצוות באופן סדיר כדי לדון ולקבל החלטות בנוגע לתיקון הליקויים שפורסמו בדוחות מבקר המדינה אודות משרד השיכון.	לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שלפי החוק בראש צוות המעקב עומד המנכ"ל - הדרג הניהולי הבכיר ביותר בגוף המבוקר הכפוף לשר - אם אין ביכולתו של הצוות לקבל החלטה בנושא זה או אחר, בכלל זה בנושא הדורש בדיקה, בחינה או חשיבה זמן רב מן הסביר, שומה עליו להפנות את הסוגיות לשר הנוגע בדבר.	1,063
מטלות רוחב . כללים והסדרים למניעת ניגוד עניינים ואכיפתם למרות קביעת המבקר הפנימי שיש יחסי כפיפות וקשרי עבודה בין שתי הגיסות, ולמרות בקשת המנכ"ל נותר המצב על כנו והמשרד לא העביר את גיסתה של סגנית הרשם לתפקיד אחר. .2. בשנים 2000 -2005 לא קיימו הנהלות המשרדים שנבדקו, למעט הביטוח לאומי והנציבות, פעולות הדרכה של עובדים בשלבי קליטתם לעבודה במשרד, וגם לא במהלך עבודתם, בכל הנוגע למניעת מצבים שיש בהם חשש לניגוד עניינים. 1. נמצא כי הנהלות המשרדים שנבדקו אינן מבקשות בתדירות קבועה את עובדי המשרדים להצהיר על הזיקות המשפחתיות, החברתיות, הכלכליות והאחרות שיש ביניהם ובין גורמים אחרים, אשר עלולות להעמידם במצבים שיש בהם חשש לניגוד עניינים אגב מילוי תפקידם, והעובדים אינם מתבקשים להצהיר על סכסוכים ועל דין ודברים שיש להם או לקרובי משפחה שלהם עם גופים או עם אנשים שהם מטפלים בהם במסגרת תפקידם. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהחשב הכללי, האחראי על מימוש המדיניות התקציבית של הממשלה, ניהול כספי המדינה ועוד, יקבע כללים למניעת ניגוד ענייני ם בנוגע לעובדים העוסקים ברכש בכלל משרדי הממשלה, נוסף על הוראות התכ"ם החלות על חברי ועדות מכרזים. בין הכללים מוצע לשקול חובה לחתום על הצהרה תקופתית בנוגע לזיקות שיש לעובד, לקרובי משפחתו או למכריו לספקים או לנותני השירותים הרלוונטיים לרכש של המשרד. כמו כן יש לשקול התחייבות של העובד להודיע על כל שינוי במצבו, במצבם של קרובי משפחתו או במצבו של אדם אחר הפועל מטעמו, העלול לגרום חשש לניגוד עניינים בין מקום העבודה לבינו. בכל מקרה שבו יעלה חשש לניגוד עניינים, יוכל העניין לבוא לבחינת היועץ המשפטי של המשרד, אשר יבדוק אם אכן קיים חשש כזה, ואילו צעדים יש לנקוט כדי להסדירו. לדעת משרד מבקר המדינה על הנציבות לנקוט פעולות יזומות של פיקוח ובקרה על הטמעתן של ההוראות בשגרת עבודתם של העובדים במשרדי הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על ממ"י לשקול הסדרת סוגיית השתתפות עובדיו במכרזי קרקע מטעם ממ"י באמצעות נהלים פני מיים מפורטים, כדי שהעובדים המטפלים במסגרת תפקידם בנושאי תכנון, שיווק ורגולציה של מקרקעין לא יקלעו למצבים שיש בהם חשש לניגוד עניינים. (ה) במשרד המשפטים ובנש"מ אין נהלים והוראות פנימיות כאמור, אף כי גם עובדיהם עלולים להיקלע למצבים של חשש לניגוד עניינים בשגרת עבודתם. יצוין כי לעובדים בכירים במשרד המשפטים יש סמכויות רבות בנושאי ייצוג משפטי של המדינה, ייעוץ משפטי, מתן חוות דעת, אכיפה ופיקוח ועוד, ובקרב עובדי המשרד יש אחדים שבני זוגם גם הם משפטנים שמייצגים גופים פרטיים וציבוריים בערכאות משפטיות או מייעצים לגופים אלה. אשר לעובדי הנציבות, אלה מטפלים בעניינים של עובדי מדינה במשרדי הממשלה השונים, שהם קרובי משפחה של עובדי הנציבות, על פי הגדרות התקשי"ר, בנושאים כגון קידום בדרגות שכר, קביעת תנאי שירות, קביעת הליכי מכרזים למילוי משרות. (ד) בממ"י אין נהלים והוראות פנימיות כאמור אף על פי שהעובדים עוסקים בנושאי תכנון, שיווק ורגולציה של מקרקעין. (ג) במשרד החקלאות אין הוראות ונהלים כאמור למרות העובדה שבקרב עובדיו יש רבים מההתיישבות החקלאית או בעלי משקים, ועל כן בעלי עניין 51 בפעילות חקלאית. עם עובדים אלה נמנים בעלי תפקידים בכירים שבידיהם סמכויות סטטוטוריות בנושאי אכיפה, פיקוח ובקרה על הנעשה במגזר החקלאי.	לעומת זאת, החוזים הסטנדרטיים עם יועצים לא כללו סעיפים דומים. בעקבות הביקורת שינתה הנהלת המרכז הרפואי באוגוסט 2006 את החוזה הסטנדרטי עם יועצים, והוסיפה לו את הסעיפים האמורים, כפי שהם מנוסחים בחוזה עם מנהל פרויקט בנייה.	1,064
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . ועדה ציבורית לבחינת הפיקוח על מחירי החלב ומוצריו מהצעת ההחלטה ומדברי ההסבר לה עולה כי לכאורה אושרה "טיוטת דוח הועדה", והוועדה אף גיבשה ואישרה מסמך מרכז, ולא היא, ההמלצות המפורטות במסמך המרכז כמו גם "טיוטת דוח הועדה" לא אושרו על ידי מליאת הוועדה. הנוסח של אגף התקציבים עלול אפוא להטעות. (ב) כאמור, בהצעת ההחלטה שהובאה לממשלה המליץ אגף התקציבים כי הפיקוח יחול על ארבעה מוצרים: שלושה מהם נכללו ב"טיוט ת דוח הועדה" והמוצר הרביעי נכלל בהמלצות חברה ב' שכאמור לא נדונו ולא נכללו ב"טיוטת דוח הועדה". אגף התקציבים לא כלל בהצעת ההחלטה את המלצת חברה ב' להשאיר בפיקוח 10 מוצרים שבהם קיים "חשש סביר לפגיעה ברווחה ולהקצאה לא תחרותית במצב ללא פיקוח". נמצא כי משרד האוצר (אגף התקציבים) העסיק את חברה א' במתן שירותי ייעוץ לוועדה, ללא כל הליך של מכרז. למרות עמדת משרד החקלאות המשיכה חברה א' לתת שירותים לוועדה. בכך פעל אגף התקציבים בניגוד לתקנות הקובעות כי גם בהתקשרות עם בעל מקצוע מומחה יש לבדוק מספר הצעות הבאות בחשבון ובהתעלמות מעמדת משרד החקלאות שהעתק ממנה הועבר לאגף. התנהלות זו היא בניגוד לכללי מנהל תקין. גם אגף החשב הכללי (להלן - החשכ"ל) בתגובתו למשרד מבקר המדינה ב-12 ביוני 2006 , הודה כי "אכן מדובר בהתקשרות שלא נעשתה בהתאם להוראות חוק חובת המכרזים והוראות החשכ"ל". לדעת משרד מבקר המדינה, ועדת המכרזים עצמה כשלה, משום שלא הבחינה בניגוד העניינים של יו"ר הוועדה. אגף התקציבים לא כלל בדברי ההסבראת המלצתה המלאה של חברה ב' ולא ציין מה עמדת הדרג המקצועי שבמשרד האוצר בנוגע לה. גם בהצעת ההחלטה וגם בדברי ההסבר לה לא צוין כי הניתוח הכלכלי שעשתה חברה ב' עבור הוועדה לא נדון בה ואף לא נכלל ב"מסמך המרכז את עבודת הועדה". לדעת משרד מבקר המדינה, בהצעת ההחלטה ובדברי ההסבר היה משרד האוצר צריך לציין את כל העובדות לרבות את העובדה שהמלצות חברה ב' לא נדונו בוועדה. . בתשלום, משום שזה מעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים. יו"ר הוועדה אמור לפקח על משך עבודת נותן השירותים ועל טיבה. כמו כן הוא אמור לשקול באופן ביקורתי ובלתי תלוי את ההמלצות המקצועיות של נותני השירותים בטרם יחליט לקבלן או לדחותן. כבעלים של חברה א' האינטרס שלו הפוך לגמרי. לדעת מ שרד מבקר המדינה גם אם ועדה ציבורית היא ועדה מייעצת, ועל בסיס מסקנותיה והמלצותיה גורמים אחרים אמורים לקבל החלטות, דיוניה צריכים להיות מתועדים בפרוטוקול. פרוטוקול כזה ראוי שיכלול, למצער, את מועד הדיון, שמות המשתתפים בו והנעדרים ממנו, עיקרי הדעות השונות שהושמ עו בדיונים וההחלטות או ההמלצות שנתקבלו. יש מקום שהפרוטוקולים הללו יהיו לנגד עיני מקבלי ההחלטות. לדעת משרד מבקר המדינה, אם המלצות הוועדה צפויות להגיע לדיון בממשלה, חשוב מאוד שהשרים יוכלו לדעת כיצד ועל יסוד איזה מידע נתקבלו ה המלצות שנתקבלו, כדי שיוכלו להפעיל את שיקול דעתם העצמאי ולהחליט אם לאמץ את ההמלצות או לדחותן. הגשת טיוטת דוח הוועדה לממשלה אינה באה במקום רישום פרוטוקולים מדיוני הוועדה. עניין זה מקבל משנה חשיבות בגלל התפזרות הוועדה בעקבות התפטרותו של נציג משרד החקלאות בה והגשת טיוטה של הדוח על ידי	.יו"ר הוועדה ולא דו"ח רשמי. אילו כתבה הוועדה פרוטוקולים מסודרים , היה אפשר לבחון אם המלצותיה משקפות את דיוניה.	1,065
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . ההובלה הימית - אגרקסקו חברה ליצוא חקלאי בע_מ אגרקסקו השיבה למשרד מבקר המדינה שהיא עדיין סבורה, בהתבסס על חישוביה דלעיל, שמימוש האופציה איננו ודאי ולפיכך לא היה דופי באופן רישום חכירת האניות בספריה. אולם היא הוסיפה כי בעקבות הביקורת, ולמען הסר כל ספק בעניין זה, "הגיעה החברה בימים אלו להבנה עם המחכיר לפיה החברה לא תהיה מחויבת להמשיך ולהחכיר את האניות לתקופה של שלוש השנים הנוספות, גם אם לא תממש את האופציה כאמור בהסכם". בסוף נובמבר 2006 אישר דירקטוריון החברה הן את התיקון להסכם ממאי 2006 והן את התיקון המצוין לעיל שנעשה בעקבות הערות הביקורת. מהאמור לעיל עולה שהרווח שהפיקה החברה מפעילות האניות החדשות כיסה גירעון שמקורו בפעילויות אחרות בתחום ההובלה הימית. מכאן שהתמחור שנעשה להוצאות שמקורן בפעילויות אלה היה שגוי, או שפעילויות אלה נעשו בחוסר יעילות. . ההובלה, ואף יאפשר להשוות את התקציב לביצוע בפועל. נתונים אלה אמורים להיות בידי ההנהלה והדירקטוריון בעת שתקציב ההוצאות להובלה ימית ותעריפי ההובלה הימית מוצגים להם, כדי שיבחנו אם יש מקום לאשרם. הדבר נדרש כדי לבטא בשקיפות את אופן חישובו של תעריף ההובלה לכל אחד מהיעדים. גם אם סברה אגרקסקו שהיועץ היה זכאי לתמורה בעד תרומתו לעסקה עם החברה השוודית, לא היה מקום לקשור זאת להעסקתו לאחר שאותה עסקה לא יצאה לפועל, ובוודאי שלא היה בכך כדי לפטור אותה מלחתום אתו על חוזה התקשרות לצורך העסקתו זו ולקבוע כללים בנוגע להוצאותיו. עוד יש להעיר כי לפי נוהלי הרכש בחברה, לא היה די באישור הסמנכ"ל לצורך העסקת המפקח. (א) בהתחייבותה לחכירת האניות לתקופה ארוכה קיים בין היתר סיכון שלאגרקסקו יגרם נזק כספי ניכר אם לא תזדקק לאניות בעתיד מסיבה זו או אחרת. אחד מיתרונות החברה השוודית שהציגה הנהלת אגרקסקו לדירקטוריון היה דבר היותה חברה גדולה בתחום ההובלה בקירור, שביכולתה לשלב את האניות בקווים שלה אם אגרקסקו לא תזדקק להן. דבר זה מקטין את הסיכון האמור. לעומת זאת, הנהלת אגרקסקו לא ציינה לפני הדירקטוריון כי לחברה הגרמנית שעמה התקשרה אגרקסקו אין קווי הובלה כפי שיש לחברה השוודית, ולפיכך אם תבחר אגרקסקו להשתמש בשירותיה, הסיכון שאליו תיחשף בהיבט זה יהיה גדול יותר. לנוכח חשיבות העסקה והיקפה, ולנוכח הסיכון הכרוך בביצועה שתוארו לעיל, היה על הנהלת החברה להסב את תשומת לבו של הדירקטוריון לכל ההבדלים בין העסקאות ולא רק להבדלים הפיננסיים. .(1) .מדד חשוב להשוואה בין עסקות הוא תזרים המזומנים המצטבר שלהן בחישוב שעשה משרד מבקר המדינה (בהסתמך על חישוב אגרקסקו) נמצא כי הערך המהוון של התשלומים 5 המצטברים שהיה על אגרקסקו לשלם לתאגיד א' בתקופת החכירה גבוה בכ-4 מיליון אירו מערך התשלומים לחברה הגרמנית. יצוין כי לפי הבדיקה אגרקסקו עשתה תחשיב פנימי בעניין זה, אולם הוא לא הוצג לדירקטוריון. (2) כאמור, בהסכם עם תאגיד א' נקבע שאגרקסקו תשלם לתאגיד א' מקדמה על סך כ-6.8 מיליון אירו, שאינה נושאת ריבית. כפועל יוצא מכך הפסידה אגרקסקו הכנסות ריבית על סך כ-2.7 מיליון אירו מהוונים6 . (א) בנובמבר 2003 הסתיימה בנייתה של האנייה הראשונה והיא נמסרה לאגרקסקו. באפריל 2004 נמסרה לה האנייה השנייה, ולפיההסכם האמור האניות הופעלו באמצעות חברת תפעול גרמנית שהעסיקה צוות זר. כאמור לעיל, בעניין זה הייתה מחלוקת בין אגרקסקו ובין רשות הספנות. בסופו של דבר, לאחר שניסיונותיה של אגרקסקו להסדיר את העניין לא צלחו, היא העדיפה להימנע ממאבק משפטי והציעה לתאגיד א', שהחכיר לה אניות לפנים, להחליף את החברה	.הגרמנית ולהחכיר לה את האניות. בסוף שנת 2005 , לאחר שהמשא ומתן בין אגרקסקו לתאגיד א' עלה יפה, מכרה החברה הגרמנית את זכויותיה באניות לחברה שבשליטת תאגיד א' 3 . הבדיקה העלתה כי אגרקסקו לא הפנתה לגופים נוספים הצעה כדוגמת זו שהפנתה לתאגיד א'.	1,066
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . התמודדות משרד החקלאות עם התפרצות מחלת _שפעת העופות_ משרד מבקר המדינה מציין כי יש להשלים בהקדם את מיפוי כל הלולים, בכלל זה הלולים באזורים העירוניים. יש גם לעשות מבצע מיוחד לאיתור ולמיפוי של כל הלולים במגזר הערבי, שיש בו לא מעט לולים אבל אין לגביהם מידע מדויק. משרד מבקר המדינה מדגיש כי הטיפול האיטי בפינוי הלולים, בניקויים ובחיטויים מקשה על התמודדות יעילה עם המגיפה ועל הדברתה, והדבר עלול להיות מסוכן בייחוד אם המגיפה תפרוץ בעתיד בכמה מוקדים. יש מקום שמשרד החקלאות והיועץ המשפטי לממשלה יבדקו יחד אם אפשר לאצול לשירותים הווטרינריים את הסמכות האמורה, בשעת חירום בלבד, באמצעות חקיקה מהירה והפעלת צווי חירום. . משרד מבקר המדינה מדגיש כי לו היו השירותים הווטרינריים מקבלים מהמשחטות בכל יום נתונים שוטפים על שיעורי הפסילה מסיבות ווטר ינריות, ייתכן שהיו מבצעים בלהקה בעוד מועד בדיקות לאיתור המגיפה. לכן ראוי שהשירותים הווטרינריים יאמצו לאלתר את ההמלצה. בסוף יוני 2006 טרם הושלם עדכון הנהלים ועד סוף נובמבראותה שנה טרם בוצע תרגיל מחוזי במחוז הגליל. משרד החקלאות הודיע כי עדכון הנהלים הסתיים בספטמבר 2006 , אולם טרם הוכן עותק להפצה. עוד הודיע המשרד כי בספטמבר 2006 .בוצע תרגיל טקטי במחוז העמקים של משרד החקלאות את התרגיל במחוז העמקים יזם מנהל המחוז, ומטרתו הייתה לתרגל את פעילות המחוז כדי להיערך להתפרצות נוספת של שפעת העופות. בעת שבוצע התרגיל התעוררו כמה בעיות אשר על פי סיכום של מנהל מחוז העמקים מאוקטובר 2006 הן בעיקר: מחסור בציוד מיגון וכן צורך להקים מחסן מחוזי שיכלול את הציוד הדרוש לשעת חירום, לרבות מזון לעובדים שיטפלו במיגור המגיפה; הצורך להתאים את הטיפול במגזר הערבי לצרכיו הייחודיים של המגזר והצורך להכין .1. לשם הכנת עתודה מקצועית לטיפול בהתפרצות המגיפה נדרשת היערכות לקראת כמה אפשרויות: המגיפה עשויה לפרוץ במוקד אחד, בכמה מוקדים או במוקדים רבים בה בעת. לפי אופן התפרצותה של המגיפה במדינות שנדבקו במגיפה בשנים עברו, אפשר ללמוד כי מרבית ההתפרצויות הן רב -מוקדיות. בהולנד פרצה המגיפה בפברואר 2003 ב-20 מוקדים; בדרום קוריאה היא פרצה בדצמבר 2003 ב-17 מוקדים; ובקנדה היא פרצה בפברואר 2004 והתפשטה ל -42 .מוקדים לעומת זאת, בישראל, השירותים הווטרינריים הכינו עתודה מקצועית לטיפול בהתפרצות חד-מוקדית של המגיפה, אך התפרצות המגיפה במרס 2006 הייתה רב- מוקדית. מכאן שהשירותים הווטרינריים לא היו ערים דיים להתרעות בעניין המגיפה שהתקבלו מרחבי העולם. אף שהת קבלו מרחבי העולם התרעות על המגיפה, ואף שכשנתיים לפני פרוץ המגיפה החלו משרדי הממשלה להיערך להתמודדות עימה, בעת התפרצותה לא היו .השירותים הווטרינריים ערוכים מבחינה לוגיסטית לטיפול בהתפרצות רב-מוקדית של המגיפה. למשל, הם לא הכינו די צוותים כדי לטפל בבעיה. לאחר שפרץ הגל הראשון של המגיפה בארבעה יישובים עמדו לרשות השירותים הווטרינריים רק עשרה מפקחים. יש לציין שמנהל השירותים הווטרינריים ידע בעוד מועד שמן הראוי להיערך להתפרצות רב-מוקדית של המגיפה - בפברואר 2006 ,זמן קצר לפני התפרצות המגיפה, הודיע לו "רופא וטרינר ראשי למחלות עופות" במכתב שכתב לו כי אין די במספר העובדים העומדים לרשותו כדי לטפל בהתפרצות רב-מוקדית, ולפיכך "אם ההתפרצות תאובחן ביותר ממוקד אחד, לא תהיה אפשרות לבצע את המטלות במתכונת הנוכחית במהירות וביעילות". יוצא אפוא כי המתת העופות נעשתה שלא לפי הנהלים שקבעו השירותים הווטרינריים, שכן הייתה חריגה מלוח הזמנים שנקבע בנהלים. זאת ועוד, שיטת ההמתה שקבעו השירותים הווטרינריים לא הייתה יעילה.	אף ששיטות ההמתה והכילוי הן סוגיות רבות חשיבות ויש לטפל בהן בדחיפות, עד מועד התפרצות המגיפה לא הסתיימה הבדיקה של "צוות המשימות" בעניינן. עד מועד סיום הביקורת לא נקבע כי שיטת ההמתה והכילוי במתקני השריפה היא השיטה היעילה ביותר, בעיקר בגלל העלות הגבוהה של המתקנים, אולם, לא נמצא כי היא נבחנה מול החלופות הרלוונטיות, בשקיפות תוך השוואה בין העלות לתועלת בין לטווח קצר ובין לטווח ארוך.	1,067
משרד הפנים . ניהול מקרקעין לאורך חופי הכינרת ושימוש בהם - ממצאי מעקב .בעניין זה ציין מבקר המדינה בדוח 11 וחוקי ]נוסח חדש [ : "פקודת התעבורה השלטון המקומי מתירים אמנם לרשות מקומית לקבוע במסגרת חוקי עזר מקומות חנייה מוסדרים, שבהם החנייה מותנית בתשלום. אולם רוחו ומגמתו של חוק הסדרת מקומות רחצה הן לאפשר לציבור נגישות נוחה, ללא תשלום, לחלק סביר מהחוף, ובכלל זה - ממגרש חנייה בו (או בקרבתו), אם בלעדיו אין לציבור גישה סבירה לחוף. על כן מן הראוי שמשרד הפנים ייתן דעתו ליחס שבין ההסדרים החקיקתיים, בהתחשב בכך שאין הלימה בין רוחו ותכליתו של חוק הסדרת מקומות רחצה לבין המצב השורר בחופי הכינרת". ביקורת המעקב העלתה, כי עד מועד סיומה (סוף נובמבר 2006 ) הוסיף לשרור בחופי הכינרת המצב שתואר בדוח, ואף לא באחד מהם הייתה הגישה לתחום החוף חופשית ללא תשלום כלשהו (תשלום דמי כניסה מכל נופש או דמי חנייה - כאשר הגישה הנוחה והסבירה היחידה היא באמצעות כלי רכב). יתרה מזו, במובן מסוים אף חלה החמרה, שכן במועד סיום ביקורת המעקב גם באותו חוף יחיד בכינרת (חוף "השקמים" בעיר טבריה) שבעת הביקורת הקודמת הכניסה אליו והשימוש בו לא הותנו בתשלום, נגבו תשלומים מבאיו. יוצא אפוא כי עד מועד סיום ביקורת המעקב עדיין לא הסדיר משרד הפנים את אי- ההלימה בין רוחו ותכליתו של חוק הסדרת מקומות רחצה (לאפשר לציבור גישה נוחה, ללא תשלום, לחלק סביר מהחוף), לבין המצב השורר בחופי הכינרת. 2 . עם זאת ראוי לציין לטובה כמה פעולות שמשרד הפנים החל לעשות לאחר תום הביקורת הקודמת ובעקבות עתירה שהגישה עמותת "אדם טבע ודין" לבג"ץ ב- 2005 , בסמוך לאחר פרסום הדוח12 ; בכלל זה באשר לאמות המידה שלפיהן יבחן את בקשותיהן של רשויות מקומיות לקבל את האישור הדרוש לפי החוק מאת שר הפנים לגביית דמי כניסה למקומ ות רחצה שבתחומן, ובאשר לקביעת חלק סביר ממקומות הרחצה כמקומות שהגישה אליהם לא תהיה מותנית בתשלום. להלן הפרטים: (ב) יצוין כי בהודעת המדינה (שר הפנים באמצעות פרקליטות המדינה) מאפריל 2006 לבית המשפט העליון אימץ משרד הפנים את גישת מבקר המדינה בדוח שתוארה לעיל בנוגע לצורך לאפשר לציבור נגישות נוחה ללא תשלום לחלק סביר מהחוף, ובכלל ז ה ממגרש חנייה שבקרבתו - אשר השימוש בו לא יהא כרוך בתשלום - אם בלעדיו אין לציבור גישה סבירה לחוף. עם זאת התברר, כי למרות עמדתו המוצהרת של משרד הפנים כמתואר לעיל, עד מועד סיום ביקורת המעקב הוא טרם נקט צעדים מעשיים ליישום עמדה זו בחופים שבתחום המועצות האזוריות עמק הירדן וגולן, החולשות כאמור על רוב רצועת החוף של הכינרת. 6. יצוין כי לפי הנתונים שהיו בידי משרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת מ- 20049 ), היו אותה עת בחופי הכינרת כמאה גדרות (בלתי עבירות להולכי רגל בתחום האסור לבנייה. בדוח של החברה להגנת הטבע שפורסם בסוף 2005 על מצב חופי ישראל אותה שנה צוין, כי בסקר גידור שערכה בחופי הכינרת נמצאו 121 ,גדרות בתחום האסור לבנייה97 מהן בלתי עבירות להולכי רגל. מכאן, שאף כי נעשתה פעילות חשובה בנדון, כמתואר לעיל, עדיין רבה מאד המלאכה ונדרשת פעילות אכיפה נמרצת ורחבת-היקף בנדון. בשיחות שקיים משרד מבקר המדינה עם יו"ר הצוות המצומצם ועם חלק מחברי הצוות הובעה תרעומת על כך של"פורום סובב כינרת" לא הוענקה סמכות חוקית לקבל החלטות אופרטיביות המחייבות את משתתפיו וכל הסיכומים בו טעונים הסכמה הדדית של כל החברים. לטענתם דבר זה מאריך ומסרבל את פעילות הפורום ומקשה על השגת תוצאות ממשיות בדיוניו. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשיבות הנודעת לשיתוף פעולה אזורי ולתיאום בין-משרדי ותרומתם לפתרון בעיות בסוגיות החוצות את תחומי הפעילות של כמה גופי שלטון (ממלכתיים או מקומיים) 21 , ראוי שמשרד הפנים ייתן דעתו לקשיים שבפעילות "פורום סובב כינרת" במתכונתו הנוכחית, לחילוקי הדעות שנתגלעו בין חבריו ולתוצאות המועטות שהושגו בפעילותו עד כה 22 , וישקול ייזום צעדים - ובהם העלאת הנושא על סדר יומה של הממשלה - במגמה להעניק סמכויות חוקיות לגוף זה. ביקורת המעקב העלתה, כי המינהל טרם נקט צעדים לאכיפת ההוראות האמורות שבחוזי ההרשאה, אף שהוראות אלה כלולות גם בחוזי ההרשאה החדשים שנחתמו מאז תום הביקורת הקודמת מ - 2004. המעקב העלה, כי משרד הפנים טרם קבע אמות מידה מוגדרות לפיהן יכריז מיוזמתו על חופים כאלה ואחרים כמקומות רחצה מוכרזים, למרות שידוע לו על חופים בלתי מסווגים לא מעטים (כגון חל ק מחופי הכינרת שבתחומי המועצות האזוריות עמק הירדן וגולן), שלגביהם הרשות המקומית הנוגעת לעניין נמנעת מלפנות אליו מיוזמתה בבקשה לקבעם כמקומות רחצה מוכרזים - הגם שנופשים ומתרחצים רבים פוקדים אותם - כדי לחסוך לעצמה את העלויות הכרוכות במתן שירותי הצלה בהם. .הכניסה לחוף אינה אפשרית מבחינה מעשית בלא שימוש במגרש החנייה המצוי בתחומו או בקרבתו), אך פעילות זו עדיין בתחילתה. מנגד, הרשויות המקומיות הגובלות בכינרת והוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה לא נקטו צעדים ממשיים לתיקון הליקויים בפעילותן שהועלו בביקורת הקודמת, ובכלל זה בעניין אי-מילוי חובתן החוקית של הרשויות המקומיות להתקשר עם מפעילי החופים מטעמן במכרז. גם מינהל מקרקעי ישראל (המינהל) לא פעל דיו לתיקון הליקויים הנוגעים לפעילותו. בין היתר, הוסיף המינהל לאפשר הפעלת חופים בלא חוזי הרשאה תקפים בינו ובין הרשויות המקומיות הנוגעות לעניין ולא פעל בקצב הראוי לחידוש חוזי ההרשאה שתוקפם פג או עומד לפוג במהלך שנת 2007 . לבסוף, ראוי לציין לטובה יוזמה שנקט משרד הפנים: בעקבות הביקורת הוא כונן פורום בין -משרדי רחב ("פורום סובב כינרת") לטיפול בבעיות הנוגעות לכינרת ולחופיה. אולם עד כה נתקלה פעילות הפורום בקשיים ולא הניבה תוצאות ממשיות, בין היתר משום שאין לו סמכות חוקית לקבל החלטות מחייבות, ופעילותו נשענת על הסכמה הדדית של כל חבריו. בעניין זה המליץ משרד מבקר המדינה לשקול נקיטת צעדים במגמה להעניק סמכויות חוקיות לגוף זה.	הכינרת היא נכס טבע ייחודי, אחד ממוקדי המשיכה המרכזיים במערך התיירות והנופש בישראל. רובם של חופי הכינרת הם מקרקעי ציבור שבניהול מינהל מקרקעי ישראל (המינהל) המיועדים לתועלת הציבור. על רקע זה ניתן היה לצפות שגישת הציבור אליהם תהיה חופשית ככל הניתן, בלא מגבלות ש אינן מעוגנות בדין. אולם המציאות שנגולה בביקורת הקודמת מ- 2004 הייתה שונה: מהביקורת הקודמת למדים כי במהלך השנים הלכו חופי הכינרת ונסגרו, ונחסמה הגישה החופשית לחלקים ניכרים שלה, משום שלאורך חופיה הוקמו כמאה גדרות המגיעות עד קו המים בתחום האסור לבנייה, והן מונעות מעבר חופשי לאורך קו החוף. יתרה מזאת, התברר כי כל חופי הכינרת המשמשים לנופש ולרחצה (פרט לאחד) גודרו גידור היקפי עד קו המים (או בסמוך אליו) בלא היתרי בנייה כחוק, ונגבו תשלומים מבאיהם כתנאי לכניסתם לתחומיהם. המעקב העלה כי מאז הביקורת הקודמת גברה המודעות הציבורית לצורך לפעול להבטחת הגישה החופשית של הציבור אל החופים, ומסתמנת נקיטת צעדים מוחשיים ראשוניים לתיקון המצב - בעיקר מצד משרד הפנים ומחוז הצפון שלו. כך למשל, בתוקף צווים ופסקי דין של בית המשפט המוסמך, שניתנו בהליכים משפטיים בהם נקטה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז הצפון וביוזמת יחידת הפיקוח המחוזית של המשרד, הוסרו גדרות שהיו חלק מהגידור ההיקפי של שמונה חופי נופש ורחצה פעילים בכינרת. כן הוסרו כעשרים גדרות אשר הוקמו ללא היתר במקומות אחרים בסמיכות לכינרת ושללו מהציבור תנועה חופשית באזור הכינרת. עם זאת, עדיין רבה מאד המלאכה שיש להשלימה. בעקבות הביקורת הקודמת החל משרד הפנים להיערך להסדרת התנאים ואמות המידה שלפיהם יאשר גביית תשלומים מבאי החופים בתנאי שבחלק סביר ממקומות הרחצה תאושר כניסה ללא תשלום (לרבות אי-תשלום דמי חנייה, כאשר	1,069
רשות מקרקעי ישראל . כרייה וחציבה - מינהל מקרקעי ישראל לנוכח קשיי גבייה חזויים של סכומים אלה הגיע המי נהל באפריל 2006 להסכם פשרה עם החברה וחילט את הערבות הבנקאית בסך של כ-2.7 מיליון ש"ח במקום 7.33 .מיליון ש"ח שהחברה חבה לו בגין התשלום האחרון שאותו לא שילמה המינהל קיבל עוד מיליון ש"ח בגין הכרייה שלא כדין במקום 14.8 מלש"ח. יוצא שנוסף על כך שהחברה כמעט לא שילמה בגין החריגות, המינהל ויתר על תשלום מלוא הסכום שעליו התחייבה החברה בהסכם. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל לפעול לאכיפת ההסכמים ובכלל זה לגביית הכספים שעל החברות לשלם לו. נוסף לכך על המינהל לתקן את ההסכמים לכרייה כך שיכללו סנקציות שניתן להשית על מפירי ההסכמים. לדעת משרד מבקר המדינה, המשטרה אינה יכולה לגלגל את האחריות לאכיפת החוק לפתחם של אחרים, ואחדים מהצעדים שיכלו המינהל והמפקח לנקוט חייבו אבטחה משטרתית רצופה. המינהל מצידו אחראי ליישום הסכמי ההרשאה לכרייה ולאכיפת תנאיהם. הכרייה באשקלון נעשתה במשך שנים אחדות, ובמהלכן פרסם המינהל חמישה מכרזים במועדים שונים. ניתן היה להפיק לקחים מהמכרזים הראשונים, ולשנות לפיהם את ההסכמים המאוחרים יותר, אם בהגדרת תנאיהם ואם ביכולת לבטלם במקרה הצורך, דבר שהמינהל לא עשה. משרד מבקר המדינה מעיר גם למפקח על המכרות כי לא עשה שימוש בסמכותו לבטל את רישיונות הכרייה, על אף הפרת רישיונות הכרייה והממצאים החמורים שהעלו מפקחיו. לדעת משרד מבקר המדינה יש צורך ביצירת כלים חוקיים שירחיבו את סמכויות האכיפה של המפקחים ויאפשרו למינהל, למפקח ולמשטרה לפעול ביתר יעילות. המינהל והמפקח לא פעלו לסיים את העבודה ולסלק את החברה מהמחצבה אף שהחברה עבדה שנים רבות שלא כדין מחוץ לתחום ההרשאה והתעלמה מהוראותיהם בנדון. המינהל הסתפק בשיגור מכתבי התראה שאותם לא מימש. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל היה להכין לחברי הוועדה המקצועית את עבודת המטה הכלכלית והמשפטית, ובכלל זה את המספר המקורב של המחצבות שעניינן ידון בה, ובכך לחסוך זמן לאחר שנים של מציאות בלתי מוסדרת בענף. הועלה כי רק לאחר שהמינהל הגיע להסדר עם שתי החברות הגדולות בענף על השבת חלק ממחצבותיהן למינהל הוא נפנה לבדוק את פוטנציאל הכרייה המדויק ונתונים אחרים שלהן באמצעות חברה חיצונית. מהמקרים של מחצבות השיש במצפה רמון עולה, שלא חל שינוי בדרך חישוב הכמויות לצורך תשלום התמלוגים, נמשכו המחלוקות בין המינהל לבין מפעילי המחצבות בנוגע למדידת התפוקות, מחוז הדרום של המינהל לא בדק כי המפעילים לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שגופים ציבוריים יתנו מתן רישיונות בקיום דינים והסכמים. בחירתה של הוועדה המקצועית לא לקחת בחשבון מידע שהעביר המינהל בנוגע להתנהלות מפעילי מח צבות שלא עלתה בקנה אחד עם הסכמי ההרשאה - יש מקום שתישקל מחדש. כאמור לעיל, מטרת חוק חובת המכר זים הייתה, בין השאר, לעודד את התחרות ולהפחית את המחירים. בפועל, גם בשנת 2006 נותרה בעינה הריכוזיות בענף המחצבות, לא גדלה התחרות, ואותן שלוש חברות אף מחזיקות בפלח שוק גדול יותר מבעבר: בשנת 2005 הן ייצרו יותר מ - 75% מן הייצור הארצי, לא כולל מחצבות ביו"ש. המינהל ידע על הריכוזיות אולם לא גיבש תכנית לביזור הענף. על פי הנתונים שמסר הממונה על הגבלים עסקיים לוועדה המקצועית בפברואר 2004 , בשנים 1990 -2002 גדל והלך ההפרש בין מחיר חומרי החציבה לבין עלות הייצור במחצבות עקב היעדר תחרות (הפער גדל פי ארבעה), ויש צורך ברור בע וד מפעילים בשוק. עוד קבע, כי בכל אזור גיאוגרפ י יש צורך בחמישה מתחרים לפחות, כי תחרות בין מעטים עלולה להוביל לתיאום בין מפעילי המחצבות.	לדעת משרד מבקר המדינה, ספק אם חיזוקה של החברה השלישית עולה בקנה אחד עם דברי הממונה על ההגבלים העסקיים בוועדה המקצועית בדבר הצורך בריבוי מתחרים ברמה האזורית. מבדיקת הפריסה של המחצבות באזור המרכז ניתן ללמוד על הריכוזיות: שלוש החברות הגדולות בענף מפעילות את המחצבות הגד ולות ביותר במרכז הארץ (במגדל צדק, במודיעין ובעציונה) - איזור הביקוש העיקרי למוצרי מחצבות, ומבחינה זו יכול שייווצר באזור זה קרטל.	1,070
רשות מקרקעי ישראל . חילופי קרקעות ומיזם מלונאי-מסחרי באזור הדולפינריום בתל אביב .הערכת השמאי הממשלתי, הטבה זו מסתכמת בכ-45 מיליון ש"ח לפחות21 . יתר על כן, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שליד העירייה22 (להלן- הוועדה המקומית) הייתה אמורה לקבל מהיזם היטל השבחה, שלפי חישובי משרד מבקר המדינה עשוי להסתכם ביותר מ -100 מיליון ש"ח 23, והעיר ייה אף הייתה אמורה לקבל תשלומי אגרות ומסים במתחם החלופי, לכשיוקם עליו הפרויקט המלונאי-המסחרי. גם היזם היה עתיד ליהנות מן העסקה. אמנם היה עליו לשאת בתשלומי היטלים ואגרות לוועדה המקומית ולעירייה, אך תשלומיו למינהל בגין ניצול המתחם החלופי היו אמורים להיות זעירים יחסית, ולפי תנאי החוזה הוא לא חויב להתמודד במכרז להקמת המיזם המלונאי-המסחרי. לעומת זאת, לפי חישובי משרד מבקר המדינה, המינהל היה אמור לקבל תמורה פחותה מזו שהיה ראוי לה לפי נהליו ולפי החלטות המועצה הרלוונטיות: לפי תנאי החוזה, המינהל מסתפק בדמי חכירה בשיעור של 31% מההפרש בין שווי הזכויות בשני המתחמים - דהיינו, לפי שומת השמאי הממשלתי הראשי ממרס 2005 - כ- 74 מיליון ש"ח 24 , במקום דמי חכירה מהוונים בשיעור של %91 ,מההפרש המסתכמים ב-217 מיליון ש"ח25 . יוצא אפוא כי מימוש העסקה ללא בחינת חלופות יביא ליצירת אי-שוויון כלכלי, שכן המדינה (באמצעות המינהל) נותנת בה בעצם תוספת משאבים לעירייה, על ידי סבסוד עקיף של הקרקע. בנסיבות כאלה, ספק אם העסקה - במתכונתה הנוכחית - משרתת נאמנה את האינטרס הממלכתי-הציבורי. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל מורכבות העסקה ובשל הסבסוד הסמוי האמור להינתן בה לעירייה, מן הראוי היה שקודם לחתימת החוזה יתקיים דיון בהנהלת המינהל, ובו יוצגו ניתוחים כלכליים וחלופות בפני מקבלי ההחלטות. הדבר לא נעשה, כמפורט להלן. . שלא במסגרת דיוני המועצה - שהיא הגוף שהוסמך בחוק לקבוע את המדיניות הקרקעית שהמינהל יפעל לפיה ולפקח על פעולותיו. בכך פגע השר במעמדו של המינהל בתור הרשות המוסמכת לניהול "מקרקעי ישראל" לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, וחרג לכאורה מסמכויותיו (דאז) - הן בתור השר שבתחום אחריות משרדו מצוי המינהל, והן בתור יו"ר המועצה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל להביא את בקשת היזם לחידוש העסקה לדיון במועצת מקרקעי ישראל, ולהציג בפניה ניתוחים כלכליים וחלופות לעסקה הנדונה, כדי שהיא תכריע בכל ההיבטים הנוגעים לסוגיה ותנחה את המינהל כיצד לפעול בנדון. מתווה העסקה המשולשת בין המינהל, העירייה ויזם פרטי בדבר חילופי זכויות וחזקה במקרקעין באזור הדולפינריום בתל אביב והקמת מיזם מלונאי -מסחרי בו בידי היזם, הוביל לתוצאה בלתי סבירה: מחד גיסא, העירייה והיזם יוצאים נשכרים מהעסקה - העירייה אמורה לקבל את מתחם הדולפינריום בלי כל תשלום 43 , וכן היא44 אמורה לקבל מהיזם היטל השבחה בסכום נכבד. סך כל ההטבות לעירייה בעסקה הזאת נאמדות ביותר מ-145 מיליון ש"ח; היזם אמור לקבל קרקע חלופית ששטח הבינוי הכולל שלו הוא כ - 110,000 מ"ר45 ולשלם למינהל תמורה נמוכה יחסית, ולפי תנאי החוזה הוא אינו מחויב להתמודד במכרז להקמת המיזם המלונאי- המסחרי; מאידך גיסא, המינהל אמור לקבל בעסקה זו מהיזם תשלום בשיעור של 31% מההפרש בין שווי זכויותיו בשני המתחמים, שהוא נמוך במידה ניכרת מזו שהיה המינהל גובה אילו שיווק את המתחם החלופי לפי נהליו הרגילים. לאחר שהיזם ביטל את העסקה וקודם לניהול המשא ומתן עמו בדבר חידושה, התערב מר אהוד אולמרט, שר התמ"ת ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל לשעבר, בפעולתו השוטפת של המינהל וקבע לו הנחיות בעניין הטיפול באזור הדולפינריום יוצא אפוא כי לגופו של עניין, גם אלמלא חרג השר מסמכותו בעצם התערבותו בפעילות השוטפת של המינהל, היה בהנחיותיו האמורות משום הוראה להעניק תמיכה ישירה של המינהל (קרי: קופת המדינה) בפיתוח המוניציפלי של העירייה. על פני הדברים תהליך זה חרג מסדרי מינהל תקינים, שכן הענקת תמיכה מקופת המדינה לרשות מקומית צריכה להיעשות לפי מבחנים אובייקטיביים, שוויוניים ושקופים, והיא מחויבת בגילוי נאות בתקציב המדינה (בסעיפים הנוגעים לקידום פרויקטים ברשויות מקומיות). גם בשל כך, ראוי היה שהשר יימנע מלהנחות את המינהל בעניין אופן טיפולו בסוגיית אזור הדולפינריום, ויעלה את הסוגיה לדיון במועצה41. במקרה הנוכחי לא הובא החוזה לאישור מוקדם של הנהלת המינהל; לא נעשו מלוא הבדיקות המוקדמות הדרושות, כאמור, ובכלל זה בדיקת תכנית האיחוד והחלוקה שהוכנה לאזור הדולפינריום; ותהליכי כריתת החוזה נגדו את הנהלים האמורים. בפני הנהלת המינהל לא הוצג ניתוח כלכלי של העסקה ולא הוצגו חלופות לניצול מיטבי של המקרקעין באזור הדולפינריום. לדעת משרד מבקר המדינה, מלבד חובת המינהל לנהוג לפי נהליו הקבועים, מאחר שמדובר כאן בעסקה ייחודית, שיש בה גם משום מתן סבסוד עקיף לעירייה וליזם וגם משום הפחתת התמורה שהמינהל היה זכאי לה, מן הראוי היה שהמינהל יביא מראש את ההסדר החוזי שהוצע, וכן את עצם הסכמתו לתכנית האיחוד והחלוקה שהוכנה לאזור הדולפינריום, לדיון בפני המועצה, ויציג בפניה חוות דעת, ניתוחים כלכליים וחלופות, כדי שהמועצה תחליט אם לאשר את ביצוע העסקה, ובאילו תנאים28 . משרד מבקר המדינה חזר והסב את תשומת לבו של המינהל לכך שבבואו לשקול את חידוש העסקה עם היזם עליו לשוב ולהביא את שאלת התמורה הראויה לדיון בהנהלת המינהל ובמועצה. כן העיר משרד מבקר המדינה למינהל כי שומת השמאי הממשלתי הראשי שנקבעה בתחילת מרס 2005 לפי תנאי החוזה מ - 2003 כבר אינה בתוקף, נוכח החלטת המועצה בנושא שומות מק רקעין מ - 200332 , שלפיה תוקף שומה מסוג זה הוא למשך שנה אחת ממועד קביעתה, ועל כן יש לשום את הקרקע בשומה עדכנית. . בנוגע להצעות העירייה - במסגרת המקובלת של דיון בהנהלת המינהל - קודם לדיון אצל השר. לדעת משרד מבקר המדינה, משהוצגו דרישות העירייה בפני השר, היה עליו להסתפק בשמיעת טענותיהם והסבריהם של שני הצדדים, ובעקבות זאת להעלות את הנושא על סדר יומה של המועצה, שהיא כאמור הגוף שהוסמך בחוק לקבוע את המדיניות הקרקעית שהמינהל יפעל לפיה, ולפקח על פעולותיו. משלא נהג כן, אלא התערב בפעילותו השוטפת של המינהל, והגיע במישרין לסיכומים עם צד המנהל משא ומתן עם המינהל, פגע השר במעמדו של המינהל בתור "הרשות המוסמכת" לניהול מקרקעי ישראל לפי החוק, וחרג לכאורה מסמכויותיו (דאז) - הן בתור "השר" כהגדרתו בחוק מינהל מקרקעי ישראל, והן בתור יו"ר המועצה. על כן, לכאורה לא היה מקום להחיל את החלטת המועצה מ- 2002 על המקרה דנן לצורך קביעת התמורה שהיזם צריך לתת למינהל בגין זכויות החכירה החדשות שהמינהל יעניק לו במתחם החלופי, שכן המקרה הזה אינו בגדר המקרים שהחלטת המועצה חלה עליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על המינהל לבחון את האפשרויות שעמדו בפניו לחייב את היזם בדמי חכירה גבוהים יותר, שכן בעקבות החלת החלטת המועצה מ - 2002 על המקרה דנן פחתה במידה ניכרת התמורה שהיה אמור לקבל מהיזם לפי החוזה מן התמורה שהיה יכול לדרוש פי נהליו הרגילים, אלמלא הוחלה ההחלטה על מקרה זה (דהיינו, 91% מהפרש השווי בין שני המתחמים). מכל מקום, היה על המינהל להעלות את הנושא לדיון במועצה מראש, כדי שזו תשקול אותו על כלל היבטיו.	אולם הביקורת העלתה כי קודם לחתימת החוזה לא בחן המינהל את החלופות שעמדו בפניו לניצול מיטבי של אזור הדולפינריום, ולא בדק את הכדאיות הכלכלית של העסקה שהותוותה מבחינת האינטרסים של המדינה (שאותם הוא מייצג) 19 . :להלן הפרטים עיון בחוזה ובתנאים הכספיים שנקבעו בו מעלה כי הנהנית העיקרית מהעסקה - במתכונת שפורטה לעיל - היא העירייה: היא הייתה אמורה לקבל מהמינהל את מתחם הדולפינריום בחכירה ארוכת טווח - בלא שיהא עליה לשאת בהוצאות הריסתו ופינויו בידי היזם - ולא היה עליה לשלם בעבורו תמורה ממ שית20 . לפי	1,071
משרד התיירות . רישוי שירותי תיירות והפיקוח עליהם 4. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להכין רשי מה עדכנית של כל בתי המלון הרשומים, ולאפשר לציבור גישה לרשימה זו, למשל באמצעות אתר האינטרנט של המשרד; בזכות זאת יוכלו תיירים להתארח בבתי מלון העומדים באמות המידה המקנות להם תעודת "מלון רשום". יש בכך גם משום תמריץ שיעודד . את בתי המלון לעמוד בתנאים לקבלת מעמדשל מלון רשום. המשרד השיב למשרד מבקר המדינה כי הוא קיבל את המלצתו. הסדרה בעניין הבטחת כספי הלקוחות מתחייבת מהחוק, ובהיעדרה כספי לקוחות ששולמו לסוכנויות הנסיעות אינם מובטחים ואם סוכנות התיירות תיעשה חדלת פירעון בעת שהלקוחות ישהו בארץ זרה, ייתכן שנותני השירות לא יכבדו את התחייבות הסוכנות. משרד התיירות הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2006 כי הוא נועץ במומחים בתחום הביטוח, ובהם החברה הממשלתית "ענבל חברה לביטוח", על מנת לגבש עמדה באשר לאופן פעילות הקרן. עוד ציין המשרד בתשובתו כי הסיבה לאי -קביעתן של הוראות בדבר סדרי פעילות הקרן היא חילוקי דעות בין המשרד להתאחדות סוכני הנסיעות באשר לתקנון הקרן, וכי בשנה האחרונה התקיימו דיונים אינטנסיביים ובסופם הגיעו הצדדים לידי הסכמה בדבר נוסח תקנון הקרן ואופן הפעלתה. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד למצות את המשא ומתן ולפעול במרץ לקידום הליך התקנת התקנות המתחייבות מהתיקון לחוק, על מנת שניתן יהיה להסדיר את הבטחת כספי הלקוחות כנדרש על פי החוק. משרד מבקר המדינה העלה שעד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2006 , כשנה וחצי מאז פורסמו תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - חיקוקי תיירות), התשס"ה- 2004, מצאו מבקרי המשרד כמה מדריכי תיירים ששימשו מורי דרך אף שלא היה בידם רישיון מתאים ובכך עברו על חוק שירותי התיירות. המשרד לא הטיל על איש מהם קנסות והסתפק בכל המקרים רק באזהרה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להגביל את תוקף התעודה למועד תפוגת תוקפו של הרישיון לניהול עסק, כדי להגביר את הפיקוח על בתי המלון ולהבטיח שלא יפעלו ללא רישיון עסק. המשרד השיב למשרד מבקר המדינה ב- 14.12.06 כי הוא קיבל את ההמלצה האמורה. .משרד מבקר המדינה בדק את פעולות הפיקוח של מחלקת הביקורת על שירותי התיירות במחוזות ירושל ים ותל אביב בשנים 2004 ו- 2005 ומצא שדוחות הביקורת מתויקים בכל מחוז בנפרד. אילו היה כל מחוז מוסר לשאר המחוזות את . ממצאי הביקורת שעשה או אילו היה פועל מאגר מידע משותף במשרד הראשי היה באפשרות המשרד לקבל תמונת מצב כוללת, לפקח על שירותי התיירות במחוזות השונים ולהשוות בין השירותים הניתנים בכל אחד מהמחוזות. כיוון שרק חלק מהתלונות המטופלות במחוזות מוזנות למערכת הממוחשבת של המשרד הראשי, אין בידי המשרד הראשי מאגר מידע כלל -ארצי מלא בעניין התלונות, והדבר מקשה על איתור נתונים באשר לתלונות חו זרות על שירותי התיירות או על כל בעיה הנוגעת לתחום התיירות, ואף על תכנון הפיקוח על שירותי התיירות ועל פיתוח תכניות לשיפורם. יצוין שגם בביקורת קודמת שנעשתה במשרד6 ביקר משרד מבקר המדינה את אופן רישום התלונות וטען שבגינו אי-אפשר לנתח את סוגי הליקויים, והמשרד ה שיב שבכוונתו לרכז את התלונות לפי סוגי שירותי התיירות ולפי סוגי הליקויים, אך הדבר לא נעשה.	הביקורת על שירותי התיירות שבטיפול משרד התיירות ומשרדהתחבורה העלתה ליקויים רבים בסדרי הפיקוח שלהם על בתי המלון ועל בעלי רכב אשכול. ענף התיירות הוא בסיס לתעשייה בעלת ערך מוסף גבוה, התורמת רבות לכלכלה ולתעסוקה בארץ. בתי המלון, הנמנים עם שירותי התיירות העיקריים, הם חלון הראווה של מדינת ישראל עבור תיירים, ועל כ ן יש להם חשיבות רבה בעבור המדינה מבחינה כלכלית, עסקית ומדינית. בתקופה שנבדקה משרד התיירות פיקח רק על בתי המלון הרשומים, אף שפחות ממחצית מבתי המלון בארץ הם רשומים, ואף שלפי תקנות בתי המלון הוא רשאי לפקח גם על בתי המלון שאינם רשומים. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד לנקוט את הצעדים הנדרשים כדי לפקח גם על בתי המלון שאינם רשומים, באשר היעדר פיקוח עלול לפגוע קשות בתיירות בארץ. על משרד התחבורה לשפר את מערך הפיקוח והאכיפה על בעלי רכב אשכול, כדי שהם יעמדו בתנאי הרישיון שהמשרד הנפיק להם וכדי להבטיח שההטבה שהמדינה מעניקה להם תשמש אך ורק למתן שירות סיור ותיור לתיירים הצורכים שירות זה. משרד התחבורה השיב שיפעל להטמעת הערות המבקר וליישומן המידי.	1,072
רשות השידור הישראלי (בפירוק) . נוכחות עובדים ותשלומים עבור שעות נוספות וכוננויות - רשות השידור הביקורת העלתה כי בכניסה לבניין הטלוויזיה ברוממה מונח מדי יום "פנקס מנהלים" ובו מצוינים שמות העובדים בתפקידי ניהול: מנהלי הטלוויזיה בעברית ובערבית, מר מוטי עדן ומר שלמה גנור, מנהלי מחלקות ומנהלי חטיבות. משרד מבקר המדינה בדק את הטפסים של החודשים ינואר -יולי 2006 והעלה כי שום מנהל לא חתם בגיליון הנוכחות. עובדים אלו דיווחו למחלקת כוח אדם בסוף כל חודש רק על השעות הנוספות שעבדו במהלך החודש ועל ימי היעד רות עקב חופשה או מכל סיבה אחרת (ראו להלן בפרק על ימי חופשה). לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שמנהלים בטלוויזיה, ובהם גם מנהלי הטלוויזיה בעברית ובערבית, האמורים לשמש דוגמה לכל שאר העובדים, אינם מקיימים את הוראות הרשות בנוגע לחתימה בגיליון הנוכחות. .לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את חוסר ההקפדה על הרישום בגיליונות הנוכחות בבניין הטלוויזיה ובבניין הרדיו, שכן זהו האמצעי היחיד שיש בידי הרשות לקבלת מידע על מועד הגעתם ועזיבתם של העובדים. על הנהלת הרשות להדק את הפיקוח גם על העובדים בבניינים של הרשות, המרוחקים מיחידות המינהל והמטה. לדעת משרד מבקר המדינה, הדרך שבה פעלה הרשות עד כה בנוגע לדיווח על נוכחותם של העובדים בעבודה אינה מספקת להנהלה כלים יעילים לפיקוח ולמעקב אחר מספר שעות עבודתם. עם זאת, משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את התחלתו של התהליך להנהגת שעון נוכחות, שבסופו יידרשו עובדי הרשות להחתים את השעון הן בשעת הגעתם לעבודה והן בשעת עזיבתם. יש לפעול באופן נמרץ כדי לסיים את התהליך בהקדם. עד להתקנת שעון נוכחות על הרשות לאכוף את הכללים שהנהיגה, ובכלל זה לדרוש מכל העובדים לחתום בטופסי הנוכחות הנמצאים בכניסה לבניין הן בשעת הגעתם לעבודה והן בשעת עזיבתם, כדי שתתאפשר בקרה על שעות נוכחותם. כמו כן מן הראוי לאחד את שיטות הדיווח על הנוכחות לכל העובדים תוך קביעת הסדרים מיוחדים לעובדי חוץ, כפי שמקובל בשירות המדינה. יש לציין כי בנובמבר 2006 עדיין לא היה בידי הרשות תקציב מאושר לשנת 2006 , והיא פעלה על בסיס הצעת תקציב ראשונית, אף על פי שרוב כספי התקציב כבר הוצאו. לדעת משרד מבקר המדינה, במקום שבו אין אמצעי בקרה על הנוכחות כמו שעון נוכחות או שתי חתימות - בשעת ההגעה לעבודה ובשעת היציאה - תפקידם של הממונים המאשרים את הדיווחים הוא לבדוק בקפדנות יתרה שהשעות שהכפופים להם מדווחים עליהן אכן תואמות את שעות הנוכחות שלהם. על הנהלת הרשות להורות לממונים להפסיק לאשר לעובדים שעות נוספות שהם לא עבדו בפועל, עליה לברר עם הממונים את פשר הדיווח של העובדים על עבודה בשעות 4. הדוח של רואה החשבון העלה גם כי קיים שוני במבנה השכר של עובדי הרשות בהשוואה לעובדי המדינה. כך לדוגמה, החלק הפנסיוני של שכר עובדי הרשות הוא נמוך בהשוואה לחלק הפנסיוני הממוצע של עובדי המדינה. בשעה שאצל עובדי המדינה שיעור החלק הפנסיוני הוא בממוצע כ- 60% מהשכר הכולל שלהם, אצל עובדי הרשות שיעורו הממוצע הוא 43% בלבד. כמו כן בעת כתיבת הדוח היו כ-300 עובדים ברשות שקיבלו השלמת הכנסה בהתחשב ברכיביהשכר שנקבעו לצורך זה בחוק שכר מינימום, התשמ"ז - 1987 , אף על פי שחלקם קיבלו באותה התקופה שכר הגבוה מ- 20,000 .ש"ח בחודש משרד מבקר המדינה בדק מדגם מקרי של תלושי שכר של 35 עובדים בכל הדירוגים, שקיבלו תשלום עבור מספר גדול יחסית של שעות נוספות במחצית הראשונה של שנ ת 2006 . בבדיקה נמצא כי השכר הממוצע לחודש של עובד בדירוג הנדסאים וטכנאים נע בין כ - 13,000 ש"ח לכ - 36,000 ש"ח; שכר מנהל מחלקה בדירוג הנדסאים וטכנאים היה כ- 41,000 ש"ח; השכר הממוצע של העובדים שנבדקו בדירוג עיתונאים ועיתונות הפקה נע בין כ- 16,000 ש"ח לכ- 40,000 "שח; השכר הממוצע של שתי מזכירות היה כ - 12,000 ש"ח; ושל שני נהגים כ - 23,000 ש"ח; השכר הממוצע של 35 העובדים היה כ- 25,000 ש"ח, ואילו השכר הפנסיוני הממוצע היה כ- 28% בלבד מזה (כ- 7,000 .)ש"ח מתברר כי בשנים האחרונות החלה הרשות, אף על פי שהדבר אינו מעוגן בהסכם, להקציב שעות כוננות גם למנהלי מדורים בדומה למנהלי מחלקות. הביקורת העלתה כי כוננויות אלה לא נרשמו בסידור העבודה, כלומר העובדים לא היו חייבים להיות זמינים למצב של קריאה בשעת הצורך, כפי שמחייבת הכוננות מעצם הגדרתה. למרות זאת דיווחו העובדים על שעות אלו מדי חודש בטופסי הדיווח על שעות נוספות וכוננויות באופן פיקטיבי. מכאן שהתשלום עבור שעות הכוננות ניתן שלא על פי צורכי העבודה, מבלי שהעובדים היו בכוננות בפועל, ובניגוד למה שנקבע בהסכמים.	הביקורת העלתה כי על בסיס ההסכמים ודפוסי הפעולה שהשתרשו ברשות לגבי תשלום עבור שעות נוספות וכוננויות נוצר מצב אבסורדי, שלפיו טכנאים במחלקות קול ותאורה יכולים לקבל תמורה עבור 25 שעות עבודה וכוננות ביממה. מבדיקה של טופסי השעות הנוספות לחודשים פברואר -מאי 2006 של עובדים במחלקת הקול נמצאו כמה מקרים שבהם דיווחו עובדים על 25 שעות עבודה וכוננות ביממה, הכוללות שעות עבודה רגילות, שעות נוספות ושעות כוננות, על פי הזכאות שנקבעה בהסכמים.	1,073
המועצה להשכלה גבוהה . היבטים בניהול נכסי דלא ניידי של האוניברסיטאות .התשלום האמור לסכום כולל של כ- 25,000 ש"ח לשנה. ארבעת הפרדסים הנוספים אינם מעובדים כלל או מעובדים עיבוד עונתי בלבד, ולכן האוניברסיטה עלולה לאבד את זכויותיה בהם. לדברי האוניברסיטה, החברה המעבדת הפסיקה לעבד חלק מהפרדסים בשל קיצוץ מכסות המים לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי, אולם לא נמצא כי המוסדות המנהלים של האוניברסיטה (להבדיל מהנהלת החברה) בחנו את תוצאות אי-עיבוד הפרדסים וקיבלו החלטה בעניין זה. בשנת 2004 נוהלו מגעים בין האוניברסיטה ובין הטכניון בעניין עיבודו המחודש של פרדס א', ואף נעשתה פנייה בעל פה לחברה המעבדת לבירור העלויות הכרוכות בכך, אולם עד דצמבר 2006 לא נחתם הסכם עם החברה המעב דת, והפרדס לא עובד. מדוח מפורט של החברה לסיכום שנת 2004 אף עולה כי למרות החלטת מועצת המנהלים האמורה מדצמבר 2003 , ביקשה החברה מהחברה המעבדת לעבד עבורה פרדס אחר שבבעלותה 20 , אף שלא קדמה לבקשה בדיקת כדאיות של החזקתו בכלל ושל עיבודו מחדש בפרט. כמו כן נמצא כי מוע צת המנהלים לא אישרה מראש לחברה לפעול, שלא לפי ההחלטה האמורה מדצמבר 2003 , וכי האישור על ההתקשרות עם החברה המעבדת ניתן לה בדיעבד רק במרס 2006 . לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב שמועצת המנהלים והוועדה ייתנו לחברה אישור מראש להתקשר עם החברה המעבדת. משרד מבקר המדינה העלה כי במקרה אחד קיבל הטכניון נכס כתרומה בלא שהביא בחשבון את כל ההשלכות של קבלתו. בפועל התרומה לא הייתה כדאית, כיוון שלא משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת לא נקטו הטכניון ומכון ויצמן צעדים כלשהם לסילוק הפולשים ולגביית תמורה מהם בגין השימוש שעשו בקרקע. לדעת משרד מבקר המדינה, על הטכניון לנקוט את כל הצעדים המתחייבים לשמירה על נכסיו, ובהם ביצוע סיורים. עליו לקבוע, במסגרת נוהל העבודה שיתקין, מיהו הגורם האחראי לביצועם של הסיורים ומהי תדירותם. במסגרת הסיורים האמו רים על הטכניון לוודא כי לא פלשו לנכסיו השונים גורמים בלתי מורשים, ואם יימצאו מקרים כאלה, עליו לנקוט ללא דיחוי את כל הצעדים הדרושים לסילוקם מהנכסים. משרד מבקר המדינה העלה כי עניין הסיורים בנכסים כמעט שאינו מצוין בתיקי הטכניון: מעולם לא הוכנו תכניות שנתיות לביצוע סיורים בנכסים השונים, ולמעט ביקורים בודדים באחד הנכסים, לא פיקחו נציגי ה טכניון על נכסיו באמצעות סיורים בהם. אין בידי הטכניון מידע מעודכן על השימוש שנעשה בפועל בכל הקרקעות החקלאיות שיש לו זכויות בהן ועל מצבם הפיזי של הנכסים שהוא משכיר. משרד מבקר המדינה העלה כי לפחות במקרה אחד פלשו לנכס של הטכניון ללא ידיעתו, קל וחומר ללא רשותו: .זו בלבד שהטכניון לא קיבל עד מועד סיום הביקורת תמורה כלשהי בגין הנכס, אלא שהיו לו הוצאות לא מבוטלות בגינו, וספק אם יקבל בגינו תמורה בעתיד. הביקורת על האופן שבו האוניברסיטה העברית מטפלת בנדל"ן שלה העלתה כי האוניברסיטה לא התקי נה נוהל כולל העוסק במגוון התחומים הנוגעים לטיפול בנדל"ן. בספר הנכסים שהאוניברסיטה מנהלת חסרים פרטים חשובים בדבר הנכסים השונים; ובדוחות הכספיים של האוניברסיטה ניתן לחלק מנכסיה הרבים ביטוי כספי חלקי בלבד, ולחלק לא ניתן ביטוי כלשהו. רישום הנכסים בספרי רשם ההקדשות ורשם המקרקעין לוקה בחסר, והתגלו אי - התאמות בין הרישומים בפנקסיהם ובין הרישומים בספרי האוניברסיטה, בין היתר מכיוון שהאוניברסיטה לא הקפידה להודיע לרשם ההקדשות על כל נכסיה שהם בבחינת הקדש ציבורי, הרשומים במסגרת הקרנות המיועדות. קשרי הגומלין בין ועדת הנכסים המשולבת ובין חברת הנכסים לוקים בחסר, ולכן אי-אפשר לפקח כראוי על עבודת החברה. האוניברסיטה לא עמדה על כך שהחברה תבצע עסקות רק לאחר אישור הוועדה, תקפיד על ביצוע סיורים בנכסים לפי התדירות שנקבעה בתכנית העבודה ותמנע פלישה של גורמים לא מורשים לנכסי האוניברסיטה. רישום ההכנסות וההוצאות בגין כל נכס לא התבצע כנדרש, ולעתים לא יועדה התמורה מהחזקת הנכסים למטרות שהועידו התורמים. האוניברסיטה ממשיכה להחזיק בנכסים לא מעטים, ובהם פרדסים, שהחזקתם כרוכה בעלויות לא מועטות, וספק אם היא מפיקה תועלת מהחזקתם. היא אף לא הסדירה את רישומי זכויותיה בחלק מהפרדסים, ועקב כך היא עלולה לאבד את זכויותיה בהם. נוסף על כך אין לאוניברסיטה מלוא המידע על נכסים שאגודות הידידים שלה מחזיקות, אין היא יודעת בוודאות מי מהן מחזיקה ברשותה נדל"ן בחו"ל שנתרם עבור האוניברסיטה, ולכן נבצר ממנה לוודא שהוא מני ב תשואה ומוחזק כהלכה, ולהבטיח שזכויותיה בו יישמרו. עד מועד סיום הביקורת לא הסדירה האוניברסיטה בנוהל כתוב את כל העניינים הנוגעים להקצאת דירותיה לגורמים הקשורים אליה, והטיפול בנושא היה לקוי: לא נקבעו קריטריונים להקצאת הדירות לזכאים השונים, לא נערכו סיורים סד ירים בדירות ולא הוקפד שהן יישמרו בצורה נאותה, ושזכויות האוניברסיטה בהן לא ייפגעו. בחלק מהמקרים לא בוצעה כראוי חובת זקיפת ההטבה להכנסת הדיירים בגין הדירות שהאוניברסיטה השכירה להם ללא תמורה. משרד מבקר המדינה העלה כי הזכויות של הטכניון בכמה מקרקעין טרם הוסדרו, והם לא נרשמו על שמו אצל רשם המקרקעין. להלן הפרטים:	לדעת משרד מבקר המדינה, על הטכניון להקפיד על כך שלפני קבלת נדל"ן כתרומה ואף לפני רכישת נדל"ן, ייבדק אם העניין כדאי, ושתוצאות הבדיקה יובאו לפני הוועד המנהל שלו כדי שישקול כיצד לפעול.	1,074
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.05 - התחייבויות תלויות לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף החשכ"ל בשיתוף אגף התקציבים לבחון שיטה אחידה לתקצוב ולרישום של כל סוג של ערבות מדינה במטרה להחיל את כלי הבק רה והפיקוח התקציביים של משרד האוצר על ערבויות המדינה בשלבי התכנון והביצוע ולשפר את יכולת התכנון והשליטה בתקציב המדינה. .היתרות המוצגות בדוחות הכספיים הן היתרות הכוללות של כל ההלוואות והסכומים שלהם ערבה הממשלה. בדוחות לא כלול מידע על תוחלת עלות מימוש הערבות של המדינה הנגזרת מכל ערבות (כלומר ההסתברות שהנערב יהיה חדל פירעון משוקללת בגובה הערבות 10 ). לדעת משרד מבקר המדינה, על מחלקת ערבויות לחשב באמצעות גורם מקצועי מהי רמת הסיכון בגין כל ערבות הן לשם תקצובה הראוי והן לשם הצגתה הנאותה בדוחות הכספיים. בדוחות הכספיים לא הובאו הסברים לשינויים שחלו ביתרות, ולא הוצג בהם מידע בנוגע לנושאים אלה: הכנסות שהתקבלו, הוצאות שנגרמו בעבר בגין ניהול ותפעול של הערבויות ומימושן, הכנסות צפויות בשל יתרת הערבויות וההוצאות הצפויות בגין ניהול ותפעול של הערבויות ומימושן. לדעת משרד מבקר המדינה, על החשכ"ל להסדיר בהוראות התכ"ם את תשלום ההוצאות המשפטיות (לרבות פשרות ותשלום ליועצים חיצוניים) באופן אחיד בכל המשרדים כדי להגביר את השקיפות ואת הבקרה על ביצוע התשלומים. מבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה עולה כי מחלקת ערבויות לא מנהלת את הפיקדונות, לא עושה התאמות בנקים ואף לא דורשת מהבנקים אישורי יתרות לפיקדונות. הואיל ויש הלוואות שניתנו לפני שנים רבות והפיקדונות בגינן רשומים במערכת בערכים נו מינליים, הפערים בין היתרות הרשומות במערכת ליתרות .המשוערכות בבנקים גבוהים. אף על פי שהפיקדונות אינם נכס ודאי של המדינה, קיים סיכוי שהלווה ישלם את חובו, והפיקדון יוחזר למדינה, ולכן יש להקפיד על רישום מדויק ומעודכן של סכומי הפיקדון. לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף החשכ"ל לקבוע נהלים ברורים לדרכי התנהלותה של הקרן בהתאם למהותה: על החשכ"ל לקבוע אם יש צורך בפיקדון ממשי שישמש "כרית ביטחון". אם יחליט בחיוב, אזי עליו לקבוע מי יהיו מנהל הקרן ומורשי החתימה, באיזה בנק היא תנוהל, באיזה אופן יושקעו כספיה כדי שתהיה לה תשואה מרבית, ומהו גובה היתרות שעליה להחזיק כדי שתהיה מאוזנת לטענת החשבונאי הראשי, אין מידע על סכום התביעות הכולל שמשולם מדי שנה. לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף התקציבים לקבוע דרך לתקצוב תשלום בגין פסקי דין והוצאות משפטיות. זקיפה של הוצאות לתקנות תקציב שאינן מתאימות עלולה לגרום לחריגה ממגבלת התקציב שאושר לתוכנית מסוימת ולדיווח לא נכון על העלויות של הפעילויות שתוקצבו. על אף הסכום הגדול שעלול ממ"י להידרש לשלם, תביעות אלה לא קיבלו ביטוי כלשהו בדוח הכספי של הממשלה אף לא באחת מהשנים 2000 -2005 . אילו פנה החשבונאי הראשי למשרדים או לאגף התקציבים היה מקבל נתונים חלקיים בלבד על התביעות. על אגף החשכ"ל לדרוש מהחשבים להעביר אליו בסוף כל שנה את רשימת התביעות לפי שלבי הטיפול בהן ואת הסכומים המשוערים על פי הערכות היועצים המשפטיים והפרקליטים. רשימה כזו תהווה את תשתית הנתונים בדוח הכספי של הממשלה.	למרות ההנחיות בנוהל, לדברי ראש תחום ערבויות, אין אפשרות לנהל את הנתונים על הערבויות לאשרא במערכת הקיימת, ולכן המידע היחיד על כך במשרד האוצר מגיע מהחברה אחת לרבעון. הנתונים המוצגים בדוח הכספי אינם נבדקים באגף החשכ"ל ואינם מבוקרים, אלא מוצגים כפי שהתקבלו מהחברה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוסף על אישור שניתן עם כל מ תן ערבות חדשה, יש לעקוב כל רבעון אחר ביצוע כתבי הערבות בצורה ממוחשבת כך שיהיה בידי המדינה המידע הנחוץ לגבי כל ערבות.	1,075
משרד האוצר . ניהול העודפים והרזרבה הכללית בתקציב המדינה - אגף התקציבים בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה העלתה כי גם במערכת המרכב"ה אין מביאים בחשבון בעת חישוב העודפים את התקבולים שהתקבלו בפועל בתקנות ה כנסה מיועדת, וכי דוח העודפים המופק ממערכת זו מחייב אף הוא תיקונים ידניים. נוסף על חוסר היעילות שבשיטת עבודה זו, היא פותחת פתח לטעויות ומקשה על ביצוע בקרה נאותה על נתוני העודפים שמגישים המשרדים לאישור אג"ת. יש לציין כי אג"ת מבצע מעקב אחר פרויקטים גדולים בלבד, וכי החלטותיו בעניין העברת עודפים עבור פרויקטים שעלותם נמוכה יחסית - אם כי עלותם הכוללת עלולה להסתכם בסכומים ניכרים - מבוססות על נתוני התחייבויות שהוא מקבל מהחשבויות, וכפי שצוין לעיל במקרים רבים יתרת ההתחייבויות אינה נפרסת כראוי על פני שנים ואינה מבוקרת. לדעת משרד מבקר המדינה, על אג"ת להבטיח שהמידע המצוין בבקשות לשינויים תקציביים הנמסרות לוועדה יהיה מדויק, מהימן ומפורט ככל האפשר ולפעול בשקיפות המרבית כדי לאפשר לוועדה לקבל החלטה מושכלת. . לדעת משרד מבקר המדינה, לפני שאג"ת מעביר לאישור הוועדה בקשה לקצץ בתקציבו של אחד המשרדים, עליו לכל הפחות להודיע על כך למשרד האמור. המחלוקת בין שני המשרדים מלמדת על היעדר תיעוד מתאים של תהליך קבלת ההחלטות. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת להקל על המעקב אחר סכומים המועברים בין סעיפי התקציב ואחר סכומים המוקצים מן הרזרבה הכללית, יש להקצות בסעיף הרזרבה הכללית תכנית תקציב נפרדת שתשמש להעברת סכומים בין סעיפים ואשר תתאפס בסוף שנת הכספים. בזכות מנגנון זה תגבר השקיפות ויהיה אפשר לבצע בקרה על ביצוע מדיניות הממשלה וקיום סדרי העדיפות שלה. נמצא כי נוהל דיווח זה אינו מיושם, וכי אגף החשכ"ל אינו עושה בקרה על מחיקת התחייבויות בחשבויות השונות, בין היתר על מחיקת התחייבויות שהתקבלו בגינן עודפים מחויבים. זאת ועוד, במערכות המחש ב לא מותקנים מנגנוני בקרה המתריעים כל אימת שמתבצעות מחיקות כאלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לשקול התקנה של המנגנונים האמורים במערכת הממוחשבת החדשה (להלן - המרכב"ה10 .) תופעה זו מלמדת על אי-הקפדה על הוראות החוק. מן הראוי שאגף החשכ"ל יבדוק אם מקור התופעה בנתונים לא אמינים על יתרות ההתחייבויות או בחתימה על התחייבויות בסכומים גדולים מהמסגרת המאושרת. נמצא כי במקרים רבים בעת שהחשבויות מבצעות רישום התחייבות במערכות הכספיות הממוחשבות, הן אינן מקפידות לפרט את פריסת התשלומים החזויה של ההתחייבות לפי פרטי ההתקשרות עם הספק או הקבלן. ברירת המחדל בהיעדר פירוט כזה היא שההתחייבות מ תווספת במלואה ליתרת ההתחייבויות המיועדות לתשלום בשנה השוטפת.	מהאמור לעיל עולה כי קיימים ליקויים בתהליך רישום ההתחייבויות והבקרה עליהן וכי נתוני ההתחייבויות במערכות הכספיות אינם מדויקים. לגבי ההנחיות לביקורת של מבקרי הכספים בחשבויות, יודגש כי סעיף 6 (ב) לחוק יסודות התקציב מתייחס רק לתכניות בתקציב הרגיל שבהן לא תוקצבה הרשאה להתחייב. בנוסף לבדיקה זו יש לבחון גם את נכונות נתוני ההתחייבויות בתכניות בתקציב הפיתוח ובתכניות בתקציב הרגיל שבהן תוקצבה הרשאה להתחייב.	1,077
משרד ראש הממשלה . תכנית ההתנתקות - תקצוב התכנית ואומדן עלותה מהאמור לעיל עולה כי שלא כעמדה שהציג אגף התקציבים בתשובתו, עוד לפני שאושרו חוק היישום וחוק התקציב היה ידוע לוועדת ההיגוי כי ייתכן שיהיה על הממשלה להיערך למתן סוגים שונים של פתרונות דיור למתיישבים. אף שבהחלטת הממשלה מיוני 2004 נקבע כי "ועדת ההיגוי תדווח לקבינטעל פעולותיה ותעלה בפניו נושאים הטעונים החלטת דרג מדיני", לא נעשו ולא הוצגו לממשלה ולכנסת הערכות ואומדנים כלשהם באשר להיקפי ההוצאה שיידרשו למימון פתרונות אלה (ראו להלן). .לדעת משרד מבקר המדינה על אף אי -הוודאות שהייתה באשר לצורך ולהיקף המדויק של הפתרונות שיידרשו, היה ראוי להציג למקבלי ההחלטות תמונת מצב מלאה יותר כדי שתשמש אותם בעת הליכי הכנת חוק היישום וחוק התקציב וחקיקתם. נמצא כי מיד לאחר אישור חוק התקציב נדרשה הממשלה לקבל החלטות רבות שהצריכו תוספות תקציב ניכרות למימון ההוצאות בעבור פתרונות דיור למתיישבים. לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי היה כי משרדי הממשלה המטפלים ביישום פתרונות הדיור יציגו לפני אגף התקציבים וועדת המנכ"לים במפורט את עלות הפרויקטים. הדבר נדרש כדי לאפשר לאגף התקציבים לרכז את מרב הנתונים על העלות הצפויה של כל פתרונות הדיור ולהציג את התמונה המלאה למקבלי ההחלטות. לדעת משרד מבקר המדינה היה על הוועדה ועל הממונה על התקציבים לפעול ביתר שאת כדי לקבל את המידע האמור וזאת כדי שיוכלו להציג לוועדת השרים את מלוא המשמעויות התקציביות של הצעות ההחלטה. מהנתונים עולה כיעל אף היות ה של תכנית ההתנתקות מהלך יזום מראש שנעשה בהובלתה ובשליטתה של הממשלה, ההיבט התקציבי לא תפס מקום חשוב לצורך בחינת חלופות והפעלת שיקולי יעילות וחיסכון. זאת למרות שמדובר בתכנית שהיקפה הכספי הכולל נאמד במיליארדי ש"ח. בשנת 2005 חלו תמורות רבות בתקצוב התכנית ולעתים קרובות קיבלו הממשלה וועדת השרים החלטות בלא שהוצגו בהן תמונת המצב התקציבית המלאה והמקורות למימון יישומן. לדעת משרד מבקר המדינה היה על הממשלה בבואה לתכנן ולאשר תוכניות לצורך ביצוע ההתנתקות להעמיד לנגד עיניה גם את ההיבט התקציבי כחלק חשוב ממערכת השיקולים. זא ת במטרה להבטיח ביצוע יעיל של התכנית, ניהול פיקוח ובקרה נאותים על ביצועה; וכדי לאפשר הפקת לקחים לקראת תכנון פרויקטים עתידיים, בסדר גודל לאומי. מתברר כי אומדן ההוצאה הכוללת על ביצוע תכנית ההתנתקות, שנעשה בתחילת התהליך, לא כלל את אומדני תוספת ההוצאה הצפויה שתידרש על פתרונות הביניים למתיישבים. לפיכך עד אמצע שנת 2005 אומדן ההוצאה הכוללת של משרד האוצר לא שיקף את האומדן האמיתי של התכנית והמשרד נאלץ לשנות את הערכותיו ואומדניו תכופות. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שתהליך קבלת ההחלטות התקיים בתנאי אי-וודאות והתבסס בין היתר על אומדנים והערכות, ראוי היה שאומדן מפורט ומהימן של כל ההוצאות הצפויות במסגרת תכנית ההתנתקות יוצג לפני מקבלי ההחלטות בזמן אמתי. . לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי היה כי משרד האוצר יכין את תקציב תכנית ההתנתקות באופן שיאפשר בקרה על הביצוע של מרכיבים ופרויקטים עיקריים; הדבר נדרש כדי להבטיח ניהול יעיל ומבוקר של הפרויקטים ולאפשר עדכון בזמן אמת של תכניות העבודה ושל התקציבים השנתיים והרב-שנתיים. בבדיקת הליך קבלת ההחלטות של ועדת השרים לענייני התנתקות בתחום תקצוב תכנית ההתנתקות הועלו הממצאים האלה: (א) הצעות החל טה רבות שהוגשו לוועדה עסקו בנושאים נקודתיים ופרטניים. זאת בשעה שבנושאים אחרים, מהותיים ומרכזיים, לא התקבלו החלטות. לדוגמה, לא התקבלה החלטה בדבר הכנת תכנית כוללת למתן פתרונות דיור לטווח הקצר ולא נקבעה מסגרת תקציב כוללת למימון פתרונות הדיור, ומסגרת תקציב רב-שנתית להמשך. מרבית החלטותיה של ועדת השרים התקבלו כפתרונות נקודתיים לבעיות שהתעוררו בהתאם להתקדמות המגעים וחתימת ההסכמים עם קבוצות של מתיישבים. (ב) ועדת השרים לא הציגה מקורות למימון פרויקטים שעלותם מחייבת תוספת תקציב ניכרת, למרות החלטת הממשלה מאפריל 2005 כי על הוועדה לקבוע את מקורות התקציב למימון יישומן של החלטות הממשלה, לפי המלצת מנכ"ל משרד רה "מ והממונה על התקציבים. (ג) בנושאים רבים, כגון בעניין פתרונות הדיור ביד בנימין ובניצן, קיבלה הוועדה החלטות המחייבות תוספות תקציב, בלא שקיבלה דיווח על קצב ההוצאה לשם יישום החלטות קודמות באותו עניין ועל אומדן העלות הדרוש להשלמת הפרויקטים. (ד) חלק מהצעות ההחלטה שהוצגו לפני מקבלי ההחלטות הובאו לידיעת חברי הוועדה רק במועד הדיון בלא שניתנה להם שהות מספקת לבחון אותן. מבקר המדינה קבע כי יש לדחות מכל וכל את הטענה לפיה אין הממשלה וועדות השרים בגדר גופים מבוקרים. ממשלת ישראל וועדות השרים הינן גופים מבוקרים כאורגן הבכיר של הרשות המבצעת, הנתונה כולה לביקורת מבקר המדינה, לפי חוק יסוד: מבקר המדינה ולפי החוק. אין טעם לביקורת הרשות המבצעת ללא ביקורת על הדרג הבכיר ביותר שבה. זאת ועוד - אין זיקה בין האחריות בפני הכנסת וביקורת המדינה ואין השניים מוציאים זה את זה.	מאחר שחלק מההוצאה המיועד למימון התכנית "נספג" בתקציבי המשרדים ולא דווח למשרד האוצר, המשרד לא יכול לעמוד על הסכום המדויק שהוציא כל משרד על יישום התכנית ועל הסכום המדויק של ההוצאה הכוללת כדי לדווח על כך לממשלה ולציבור. לפיכך סביר שאומדן העלות והביצוע הכוללים של התכנית מוטים כלפי מטה ואינם משקפים את העלות האמיתית שלה.	1,078
משרד ראש הממשלה . תכנית ההתנתקות - יישום התכנית - הכנת שומות פרטניות לבתי מגורים .1. הביקורת העלתה שהשמאי הממשלתי סבר ששמאי המינהלה צריך לבדוק את השומות ביסודיות, ואילו שמאי המינהלה סבר שהוא צריך לבדוק אותן בדיקה חלקית בלבד. לדעת משרד מבקר המדינה, המינהלה הייתה צריכה לפעול על פי הנהלים שהיא עצמה קבעה ולמסור לשמאים את תשריטי המדידה שהיו ברשותה. לא היה עליה להמתין עד שהשמאים יבקשו מ מנה את המסמכים האלה, שהיו חיוניים מאוד להכנת השומות. לא נמצא כי השמאים ידעו שתשריטי המדידה נמצאים אצל המינהלה בשלב מתקדם של הכנת השומות. לכן היו שמאים שערכו שומות על פי מדידה שהם עצמם עשו, ולא לקחו בחשבון תשריט מדידה של מודד מוסמך, אף על פי שהוא נמצא במינה לה. כפי שיפורט להלן, רק כשהכנת השומות הייתה בעיצומה, התברר שלשמאים חסרים מסמכים, ולכן ההכנה התעכבה מאוד. אולם עד דצמבר 2005 מסרו אגף השומה ושמונה שמאי מאגר למינהלה 99 שומות8 בלבד, שהן כ-%50 מהשומות שהיה אפשר להכין עד אז. חמישה שמאי מאגר לא העבירו למינהלה חלק מהשומות עד מועד זה, אף על פי שהיו בידיהם שומות מטעם התובעים, משום שלא היו בידיהם תב"עות מלאות לרבות תשריטים. כאמור, בידי המינהלה היו באותה עת תב"עות תקפות, אולם הן הועברו לשמאים רק בדצמבר 2005 , ובמקרים אחדים רק באפריל 2006 ואחר כך. שמאי האגף הכינו רק 17 מ-23 .שומות שהיה עליהם להכין מהאמור לעיל עולה שעד סוף דצמבר 2005 קיבלה המינהלה מהשמאים רק כמחצית השומות הנדרשות, בין היתר משום שלא היו בידיהם תב"עות מלאות בנוגע לנכסים. משר ד מבקר המדינה מעיר כי במצב הזה היה על המינהלה ועל השמאי הממשלתי לבדוק מדוע התעכבה הכנת השומות, אולם בדיקה כזאת לא נעשתה. גם כשהייתה אפשרות להשלים את הכנת השומות, כלומר כשהתובע שלח שומה מטעמו, המינהלה והשמאי הממשלתי לא עשו די כדי לזרז את השלמת העבודה. לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר התברר לשמאי הממשלתי שתחזיותיו אינן מתממשות, היה עליו להציג את הנתונים בכתב ובמלוא חריפותם למשנה לרא ש המינהלה, אולם הוא לא עשה זאת. הביקורת העלתה כי בשל הטיפול הלקוי בשומות, בתחילת מאי 2006 עדיין לא קיבלו ועדות הזכאות אף שומה סופית אחת, לרבות משמאי האגף, אף שחלפו כשלושה חודשים מאז ניתנו ההנחיות הנוספות. חלק מהשומות לא התקבלו משום שהליך הבקרה עליהן עדיין לא הסתיים. בחודשים מאי-יולי 2006 נמסרו לוועדות הזכאות 352 שומות בלבד, ומשום כך עוכבו תשלומי הפיצויים לתובעים (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, על השמאי הממשלתי היה להבהיר לשמאי המאגר את כל הנקודות הדורשות הבהרה נוספת גם לאחר פרסום ההנחיות הנוספות. זאת כדי לוודא שבידי השמאים מצוי כל המידע המקצועי הנחוץ לצורך השלמת השומות במועד שיאפשר את תשלום הפיצויים לתובעים. מן האמור לעיל עולה שלא היה ברור עד מתי יש להמתין לשומות מטעם התובעים: בלשכה של מנכ"ל משרד המשפטים סברו שהשמאים היו צריכים להתחיל להכין את השומות בדצמבר 2005 לכל היותר; השמאי הממשלתי סבר עד מרס 2006 שאין להשלים א ת הכנתן של שומות פרטניות לפני שיתקבלו שומות מטעם התובעים; והמינהלה סברה שאין להתחיל להכין את השומות כלל עד שיתקבלו שומות מהתובעים או עד שהתובעים יודיעו שאינם מעוניינים להגיש שומה כזאת. נמצא כי בשל אי -בהירות זו החלה הכנתן של חלק מהשומות רק במרס 2006 , כשישהחודשים לאחר שהנכסים תועדו. בספטמבר 2005 אישרה המינהלה שעבודת ההכנה הסתיימה, ואפשר לשלם לשמאי המאגר את התשלום הראשון. התברר שאישור זה ניתן גם כאשר המינהלה לא קיבלה מהשמאי דיווח על המסמכים שברשותו. 3. בדיון שהתקיים באוגוסט 2005 השתתפו, בין השאר, המשנה לראש המינהלה וראש ועדות הזכאות. בדיון הוחלט כי "ועדת הזכאות תישלח כל שומה או חומר שמאי [ רלוונטי אחר אשר יתקבל בתיקי התביעה עם בקשה לשמאות פרטנית אל ". הביקורת העלתה כי המינהלה העבירה לשמאים ]המינהלה61 תשריטי מדידה רק ביוני 2006 , כתשעה חודשים לאחר הביקור בנכסים, ורק לאחר שאגף השומה דרש זאת. עד סוף יו לי 2006 לא הסתיים תהליך הבקרה על כמחצית השומות של ארבעה שמאי מאגר ועל כל השומות של שלושה שמאי מאגר אחרים. תהליך הבקרה על חלק מהשומות שערכו שמונה שמאים אחרים הסתיים רק במהלך החודשים יוני, יולי ואוגוסט 2006. 4. לעתים ארכה הבקרה של המינהלה על שומות שערכו שמאי המאגר זמן רב: שמאי המינהלה בדק שומות של שבעה מ -20 שמאי המאגר במשך כשלושה חודשים ואף יותר. נוסף על כך הוא העדיף לבדוק את כל השומות של השמאי ביחד, ולכן עיכב את הטיפול בשומות הראשונות שהשמאי הגיש עד שנמסרו לו מרביתן. כאמור, בתקנות האתיקה נקבע שבדוח השומה יש לכתוב מהו המצב התכנוני של הנכס (ייעוד הקרקע והתכניות החלות עליה) . במכתב ששלח השמאי הממשלתי למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי) (להלן - המשנה ליועמ"ש) ביולי 2006 הוא נתן דוגמאות לטיפול הלקוי בשומות שהכינו שישה שמאי מאגר - שומות שנמסרו למינהלה: שומה של בית ביישוב כפר דרום נעשתה על פי נתונים של בית ביישוב מורג; שומות של שניים משמאי המאגר נעשו בלי להתחשב במצב התכנוני של הנכס. השמאי הממשלתי ציין שתיקון השומות האלה ארך כחודש עד חודשיים. יצוין שפרק זמן זה נוסף על הזמן הרב שארכה הכנת השומות מלכתחילה.	6. מלבד המינהלה והשמאי הממשלתי בחנו גם עובדים של ועדות הזכאות את השומות. מבדיקת השומות שנמסרו לוועדות הזכאות ממאי 2006 ואילך עולה כי 30%-20% מהן התבססו על נתונים שגויים, ובהן גם שומות של שמאי האגף. כך למשל נמצאו שומות שלא צוין בהן המצב הת כנוני של הנכס. בעקבות ממצאים אלה נדרש השמאי שערך את השומה לתקן את השומה. יש לציין כי השומות הועברו למינהלה ולשמאי הממשלתי בעת ובעונה אחת, כדי שלא לעכב אותן פעם נוספת.	1,079
משרד ראש הממשלה . שימור רשומות אלקטרוני - משרד ראש הממשלה - ממצאי מעקב נמצא שעד מועד סיום המעקב לא גיבש הצוות הנחיות לטיפול ברשומות אלקטרוניות במשרדים ממשלתיים וביחידות ממשלתיות המפעילים מערכות ממוחשבות לניהול מסמכים. נוסף על כך לא גובשו הנחיות לפרויקטים רוחביים של מחשוב בגופים ממשלתיים. 2. בסיכום ישיבת הצוות בפברואר 2006 נאמר כי הגנז יכין מסמך "ניהול רשומות ממוחשב במשרדי הממשל ה" ובו מוצגים עמדת הגנזך בנוגע לטיפול ברשומות וסיכום פעילות הצוות בתחום זה, וכי חברי הצוות יחתמו על המסמך. המעקב העלה שהגנז טרם הכין את המסמך. גנז המדינה הוא הגורם המוסמך לקבוע הנחיות ונהלים בנושא הטיפול ברשומות ושימורן, ומתפקידו לעשות כן. לדעת משרד מבקר המדינה, מתוקף תפקיד זה היה נדרש שהגנז יבחן בחינה מקצועית את נוהלי ההצלה ויקנה מעמד מחייב לאלה שיימצאו מתאימים. נוהלי ההצלה הופצו ללא אישור הגנזך, ולכן לא ניתן לראות בהם נהלים מחייבים. .המעקב העלה שהצוות לא גיבש תכנית מקיפה לשימור רשומות אלקטרוניות שהצטברו במשרדי הממשלה במשך שנים והמועדות לכליה בהיעדר טיפול נאות, אף כי ועדת השרים הטילה עליו כאמור תפקיד זה, ואף לא נמצא שהיקף הנושא נבחן. לדעת משרד מבקר המדינה, ביצועו של מהלך כזה מחייב מעורבות ושיתוף פעולה של כמה גורמים, בהם גורמי ניהול בכירים בעלי סמכות וגורמים מקצועיים בתחום הארכיונאות והמחשוב; קביעת הנחיות אחידות שיחייבו את כל המשרדים; גיבוש תכנית פעולה, היערכות להטמעתה ופיקוח על יישומה. יש לראות בחומרה את אי -קביעתן של הנחיות אחידות לטיפול ברשומות הממוחשבות ולשימורן , בייחוד בהתחשב בכך שמשר די הממשלה הקימו ומוסיפים להקים מערכות ממוחשבות לטיפול במסמכים. המעקב העלה שלפי רישומי הגנזך לשכותיהם של שרים שסיימו את תפקידם בשנים האחרונות לא העבירו לגנזך חומר ארכיוני אלקטרוני שנשלח או התקבל בדוא"ל. מן הראוי שנש"מ והחשכ"ל ינחו את הגופים הממשלתיים שמפעילים מערכות ממוחשבות לטיפול במסמכים לפעול בדרך שתבטיח שהמערכות הממוחשבות שהם מפעילים והמערכות שיפתחו יספקו פתרון התואם את הנחיות הגנז. זאת ועוד, ראוי לקבוע שמסמכי האפיון של המערכות יכללו דרישות בנושא שימור הרשומות האלקטרוניות. הביקורת העלתה שאף שלמשרדי הממשלה צרכים דומים, רוב המשרדים מפתחים או רוכשים בנפרד את המערכות הממוחשבות לטיפול ברשומות ובמסמכים הממוחשבים שלהם ועקב כך לא מנוצלים היתרונות לגודל במקטעי פעילות זו. בין היתר, לא מנוצלים היתרונות לגודל בתחום הכנת המכרזים וההתקשרויות עם ספקי שירות ובניצול הידע שנצבר בגופים הממשלתיים. מדיניות לפיתוח יישומים שמספקים צרכים משותפים לכל משרדי הממשלה במסגרת פעולה מערכתית רוחבית תאפשר גם לתכנן ביעילות את תהליכי יישום הנהלים, ההפקדה והגניזה של רשומות אלקטרוניות בגנזך, ואת הפתרון הטכנולוגי המתאים למטרה זו. היה ראוי שהגורמים הממשלתיים המופקדים על ניהולו היעיל של משק המדינה והמינהל הממשלתי - במשרד ראש הממש לה ובמשרד האוצר - ייזמו ויממשו מהלך רוחבי ומקיף בתחום ניהול הרשומות ושימורן בסביבה דיגיטלית בכל הגופים הממשלתיים. מהלך רוחבי זה דרוש כדי להטמיע שינויים טכנולוגיים בסביבת העבודה ולשפר את איכויות העבודה, הניהול והארגון הממשלתיים. הגורמים האמורים לא קידמו מהלך כאמור, אף לא בעקבות הביקורת הקודמת או בעקבות החלטת ועדת השרים, וזאת יש לראות בחומרה. ההשתהות בביצוע המהלך מונעת התייעלות וגורמת לנזקים נמשכים למשק המדינה. המעקב העלה שבעת הפרטת חברות ממשלתיות לא מועבר לגנזך חומר ארכיוני של החברות. עקב כך מידע חשוב עובר לידיים פרטיות ויש חשש שלא יהיה אפשר לאתרו. לדעת משרד מבקר המדינה נוכח מצב זה ומשום שלא כל החברות הממשלתיות הן מוסדות מדינה, על הגנז לגבש מדיניות ולקבוע דרכי פעולה, לרבות הכרזה על החברות הממשלתיות כמוסדות מדינה לעניין החוק, כדי להחיל את הפיקוח שלו עליהן, פעולה שיזם ב- 2003 .הגנז דאז ואשר לא הסתיימה . המעקב העלה כי גנזך המדינה והגורמים המופקדים על יחידת הגנזך במשרד ראש הממשלה המעיטו בחשיבות הנושא ולא פעלו בנחישות לתיקון הליקויים שהועלו בדוח הקודם. טרם נבחנו חלופות לפעולה וטרם נעשתה הערכה של המשאבים הדרושים להסדרת הנושא ואף לא ננקטו מהלכים ממשיים להתמודד ות עמו. המעקב העלה שהייתה הזנחה מתמשכת בכל הנוגע לשימור רשומות אלקטרוניות. הליקויים המהותיים שהעלתה הביקורת הקודמת עומדים בעינם. לנוכח ההתפתחויות התכופות החלות בתחום טכנולוגיית המידע נדרשת היערכות להשגת גישה אל כמות עצומה של רשומות ממשלתיות חשובות. בלעדיה עלול מידע ממלכתי רב לרדת לטמיון. יש במצב המתואר כדי לגרום פגיעה ממשית הן בהשגת מטרותיהם של חוקים כדוגמת חוק הארכיונים וחוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998 , הן בחקר ההיסטוריה של העם והמדינה. ואכן, במועד סיום המעקב מסר משרד ראש הממשלה שקיבל כמה החלטות המעידות לדבריו שהוא "רואה חשיבות רבה בקידום הנושא ויפעל ככל יכולתו לקדמו כנדרש". התמודדות עם הבעיות שהעלה דוח זה תתאפשר ביתר קלות ככל שיוקדם הטיפול בהן וככל שתפותח התשתית הנדרשת לטיפול ברשומות אלקטרוניות ולשימורן. התמודדות זו מחייבת פעולה מערכתית ושיתוף פעולה בין-משרדי במסגרת תכנית מקיפה.	,הקושי לנהל ולשמר רשומות אלקטרוניות הנוצרות על ידי גופים ממשלתיים והחובה להבטיח גישה אליהן הם אתגר המחייב היערכות מתאימה. הקשיים בהתמודדות עם משימה זו גוברים ככל שמ תרחשים שינויים טכנולוגיים תכופים בתוכנה, בחומרה ובמערכות האחסון של המידע האלקטרוני. לנוכח מספרם ההולך וגדל של המסמכים, הנתונים החשובים והרשומות הנוצרים ומנוהלים במחשב, הולך וגובר הצורך שהגנזך והגופים הממשלתיים יתמודדו בלא דיחוי עם האתגר שתופעה זו מציבה.	1,080
משרד ראש הממשלה . היבטים בניהול שירותי הדת - משרד ראש הממשלה הלכה פסוקה היא שהסכמים קואליציוניים יש לפרסם ברבים כדי לשמור על שקיפות כלפי הציבור. זאת ועוד, אם היו הסכמים כאלה שבעטיים הופר עקרון הייצוגיות במועצות הדתיות, היה ראוי להביאם לידיעת המשרד כדי לנמק מדוע מסמך הייצוגיות מציג תמונה שונה מיחסי הכוחות האמיתיים במועצת הרשות. . משרד רה"מ הסתפק למעשה ב"מכתב הייצוגיות" ולא היה יכול לבדוק, לפי הנתונים שהיו לפניו, את נכונות האמור במכתב זה. האמור לעיל מלמד שיושבי הראש של המועצות הדתיות האמורות וחברי המועצות עשו מחטף סמוך למועד פקיעת כהונתם והעבירו לגופים שבשליטתם את השליטה בשירותי הקבורה בתחום שיפוטן של המועצות. הקמת הח"ק בדרך זו מעוררת חשש שמקימי הח"ק העדיפו את האינטרסים האישיים ש להם על האינטרסים הציבוריים. בהיעדר מכרז לא הובטח שיינתנו לציבור שירותי הקבורה הטובים ביותר בעלות הנמוכה ביותר. זאת ועוד, מאחר שפעילות הקבורה הועברה לחברות פרטיות שהוקמו כחברות לתועלת הציבור ולא כעמותות, אין עליהן פיקוח של רשם העמותות. יועץ רה"מ מר מאיר שפיגלר כתב את מכתביו, שאיפשרו את הקמת החברות, בלא ששיתף בהחלטה את היועץ המשפטי של משרד רה"מ או את הסמנכ"לית לענייני המועצות הדתיות, שענייני הקבורה והח"ק הם בתחום אחריותה. לדעת משרד מבקר המדינה, יועץ רה"מ פעל ללא סמכות. לדעת משרד מבקר המדינה עצם העובדה שהמפלגה שהשר הממונה משתייך אליה קיבלה עמדות כוח במ ועצות הדתי ות, שמשקלן גדול ממשקל חבריהן במועצות אותן רשויות, מעידה על פגמים בתהליך הרכבת המועצות הדתיות. יש לציין כי בפסק הדין בעניין הרכב המועצה הדתית חולון 10 ,שניתן בפברואר 1996 , כבר הביע בג"ץ את דעתו כי הסמכות שניתנה לשר לענייני דתות "למנות קר וב למחצית החברים במועצה הדתית... לא הוענקה לו כדי שיוכל לקדם אינטרס אישי או אינטרס מפלגתי". אף שמתפקידו של המשרד לקיים פיקוח כספי שוטף על פעילותן הכס פית של המועצות הדתיות, לא היו בידיו הנתונים האמורים, ולכן הוא נזקק לשירותיו של רואה החשבון. רואי החשבון איתרו 224 עובדים שמשרותיהם לא נכללו בתקן. נוסף על כך הם העלו חשדות לאי-סדרים בחלק מהמועצות הדתיות. מממצאי הביקורת עולה שהרשות לא השתמשה בממצאים של רואי החשבון שפעלו מטעמה, וכי לא היה לה מידע מלא על שימושן של המועצות הדתיות בתקציביהן ועל מצבן הכספי הקשה. לדעת משרד מבקר המדינה כדי שמשרד רה"מ יוכל לבצע את תפקידיו כשותף ב מימון המועצות הדתיות וכמפקח על תקציביהן, חובה עליו לנהל מאגר מידע מעודכן ומלא על כוח האדם ועל ניצול התקציבים במועצות הדתיות ולנקוט צעדים נגד מועצות דתיות שמנהלות את תקציביהן בניגוד לדין ולכללי מינהל תקין.	משרד מבקר המדינה העלה שמשרד רה"מ והרשות הארצית לא פעלו לוודא שהליקויים שהעלו רואי החשבון יתוקנו. 5. המועצות הדתיות נתונות גם לביקורתם של המבקרים הפנימיים של הרשויות המקומיות. בשנים 1999 -2005 נעשו ביקורות בין הי תר בירושלים, בשלומי, בקריית מוצקין ובצפת. דוחות הביקורת הפנימית היו יכולים לספק לרשות הארצית מידע נוסף על המתרחש במועצות הדתיות ולשפר את הבקרה עליהן, אולם כמעט לא נעשה בהם שימוש. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהרשות הארצית תבקש מכל רשות מקומית להמציא לה באופן שוטף כל דוח על ביקורת פנימית שנעשתה במועצה דתית ותפעל לוודא שהליקויים יתוקנו.	1,081
הוועד האולימפי בישראל . הוועד האולימפי בישראל לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שלפי תשובת עיריית תל אביב -יפו, העירייה והוועד האולימפי בוחנים את שינוי מבנה הבעלות שלהם על מרכז הספורט הלאומי, על המועצה להיות ערה לעניין, ובבוא העת, אם ירדו החזקות הוועד במרכז לפחות מ- 50% , לשקול את הצעדים שעליה לנקוט, ובהם האפשרות לפעול בהתאם להסכם בינה ובין הוועד. לדעת משרד מבקר המדינה, בעת גיבוש ההחלטה על תקצוב הוועד האולימפי על המועצה לשקול אם יש מקום להתחשב גם במצבו הכספי של הוועד, שסיים את פעילותו בשנים 2003 -2005 .בעודף הכנסות על הוצאות בדיקת פרוטוקול הישיבה של הנהלת הוועדשהתקיימה בספטמבר 2004 העלתה כי לא הוחלט בה על הקמת המוזאון, כפי שדיווח יו"ר הוועד בישיבת ההנהלה בנובמבר אותה שנה, אלא רק על הקמת ועדה שתבחן את הנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, קביעת היו"ר שכבר התקבלה החלטה בעניין המוזאון מנעה דיון מהותי בוועד בשאלה אם המוזאון נחוץ, ואם הקמתו עדיפה מהגשמת מטרות אחרות של הוועד. . הלאומי מסייעים לקידום מטרותיו המפורטות בתקנון, ואם העובדה שהוא שותף בבעלות על המרכז תורמת תרומה כלשהי לענפי הספורט האולימפי. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שעיקר המקורות התקציביים של הוועד האולימפי הם כספי ציבור, עליו לשקול לאמץ את נוהלי החשכ"ל בעניין צבירת נקודות בטיסות, ולדאוג שהנקודות יירשמו לזכותו. הדבר יאפשר לוועד לקבל תמורת הנקודות כרטיסי טיסה ללא תשלום ויביא לחיסכון בהוצאותיו על טיסות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שהוועד האולימפי מחלק כרטיסים ששולמו מתקציבו, הממומן מכספי ציבור. על הוועד להימנע מלתת מתנות אישיות מכספיו, ובעיקר לבעלי תפקידים בגופים ממשלתיים ועסקיים שיש לו קשר אתם, ולקבוע כללים ברורים בעניין זה ולפעול ליישומם. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהאישור שקיבל הוועד האולימפי ניתן עבור בעל התפקיד הציבורי, מן הראוי היה להחזירו לו בעת ביקורו באולימפיאדה. הוועד האולימפי לא עשה בירור כלשהו לגבי השכר שאדריכלים נוהגים לב קש בעד תכנון פרויקטים מסוג המוזאון. הוועד גם לא פנה לאדריכלים בבקשה לקבל מהם הצעות לתכנון המוזאון, וממילא לא קיבל כמה הצעות לביצוע העבודה; ולפני הנהלתו הוצגה מועמדת אחת בלבד כדי שתאשר את העסקתה. יצוין שליקוי דומה העלה המבקר הפנימי של הוועד עוד בדוח שלו לשנת 2001 , בעת שבדק את התקשרות הוועד להעסקת יועץ משפטי. המבקר הפנימי המליץ אז שהוועד יבחן כמה הצעות לפני התקשרות עם יועץ. המלצה זו לא יושמה, והמבקר הפנימי חזר עליה בדוח הביקורת שלו לשנת 2005 לאחר שמתח ביקורת על אופן ההתקשרות עם האדריכלית.	המכונים שצוינו בתשובת מרכז הספורט הם מכונים בבעלות פרטית ה פועלים משיקולים מסחריים. ממסמכים ששלחו מכונים אלה למרכז עולה כי הם אינם מחויבים בהסכם כלשהו עם המועצה או המרכז, וההנחות שהם מעניקים נקבעות על פי רצונם, והם בלבד קובעים את שיעורן. יצוין כי במרפאה האולימפית הפועלת במכון וינגייט מקבלים הספורטאים שבטיפול היחידה לספורט הישגי שירותים ללא כל תשלום. לדעת משרד מבקר המדינה, גם אם כלל השטחים המסחריים שהוקמו במבנה מסייעים במימון תחזוקתו, לא היה מקום להפכם לעיקר על חשבון שטחים בעלי אופי ספורטיבי שלהם נועדו כספי הציבור ששימשו להקמת המבנה.	1,082
משרד הכלכלה והתעשייה . הפיקוח על משקלות ומידות - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה הפיקוח על מאזני גשר: הפקודה קובעת שכל אימת שמכשירי מדידה, בכללם מאזני גשר, מותקנים במקום חדש יש לבצע בהם אימו ת דיוק מחדש. הפקודה אינה מחייבת בתי עסק לדווח למפקח על מכשירי מדידה שברשותם. היחידה מתקשה לפקח על תנועת מאזני גשר שנמכרו, ולכן אינה יודעת היכן הם נמצאים ומי בעליהם. זאת ועוד, בתי עסק שוכרים מחברות השכרה מאזני גשר לפרקי זמן קצרים, והשוכרים והמשכירים אינם מדווחים ליחידה על מקום הימצאם של מאזני הגשר השכורים. לפי אומדן של המפקח, כ -300 מאזני גשר שכורים נמצאים בשימוש במשק ובהם עשרות שמקומם אינו ידוע ליחידה ולכן אינם בפיקוחה. .הפקודה מסמיכה את המפקח לקבוע את התדירות של בדיקות אימות דיוק מחדש בתנאי שהאימות לא ייעשה יותר מפעם אחת לכל שנת לוח. המפקח קבע בתכנית העבודה כי יש לבדוק את כל המשקלות והמידות פעם בשנה. ואולם מפאת מגבלות של כוח אדם קבע המפקח שתדירות בדיקות כאמור של מכשירים למדידת מסה ומשקל תהיה כדלהלן: בשווקים ובמאזני גשר פעם בשנתיים ובמכולות ובחנויות פעם בשלוש שנים. היחידה קבעה את משך הזמן הדרוש, בדקות, לביצוע כל אחד מסוגי הבדיקות שהיחידה צריכה לבצע. מההשוואה בין המספר והסוגים של מכשירי מדידה הרשומים אצל המפקח לבין המשאבים העומדים לרשותו (כוח אדם וציוד) עולה שליחידה אין יכולת לפקח על כל מכשירי המדידה במדינה המפורטים בפקודה בתדירות הרצויה, כלומר פעם בשנה, ואף אין יכולת לפקח בתדירות שקבע המפקח. כדי להתגבר על המחסור במשאבים קובעת היחידה את המכשירים שתבדוק לפי תכנית העבודה וסדר עדיפות שהמפקח קובע בכל שנה. תדירות הבדיקות בפועל אינה מספקת לצרכנים הגנה מספיקה מפני שימוש במשקלות ובמידות שיש בהן סטייה מהמותר. להלן פרטים על שלושה תחומים, שהפקודה חלה עליהם, שנבדקו חלקית בלבד בידי היחידה בשנים האחרונות. .היחידה למשקלות ומידות במשרד התמ"ת. היחידה אינה עומדת בתבח ינים אלו ושום מדינה אינה מכירה בתוצאות בדיקותיה. המשרד מטפל בצורכי היחידה בעצלתיים, אינו פועל די לאכיפת הפקודה ואינו נוקט צעדים נגד מי שעובר לכאורה על הוראותיה. בשל הזנחת הטיפול בצורכי היחידה ותת אכיפה של הפקודה אין ודאות שמכשירי המדידה מודדים כראוי. הליקויים שהעלתה הביקורת מצביעים כי המשרד לא מילא את תפקידו וחובתו בתחום כה חיוני לציבור כמו הפיקוח על משקלות ומידות, וכי ליחידה אין מלוא הסמכויות והכלים הדרושים למילוי תפקידה. על משרד התמ"ת לפעול ביתר שאת להשלמת החקיקה הדרושה ולפעול לבניית שירות מטרולוגי לאומי הראוי למשק מתקדם, אשר יספק את ההגנה הראויה לצרכנים ושירות ראוי ליצרנים ולספקים. הפעלת שירות מטרולוגי לאומי יעיל בהתאם לתבחינים בין -לאומיים מוסכמים היא תנאי בסיסי לקיומה של תעשייה מתוקנת ולקידום היצוא, וחיונית להגנת הציבור מפני שימוש במכשירי מדידה לא מדויקים. השירות בישראל ניתן באמצעות 7. מינהל תקין דורש שגוף ינהל רישום של הציוד שברשותו, ולפחות פעם בשנה יעשה ספירת מלאי כדי לוודא שהציוד הרשום נמצא ברשותו. כדי לוודא שהספירה אמינה, ספירת המלאי השנתית צריכה להיעשות בידי עובד שאין לו גישה למלאי או לניהולו. עוד נדרש שיהיה פיקוח הדוק על הגישה לציוד ועל השימוש בו. במהלך השנים רכש המשרד בשביל היחידה ציוד יקר, מקצתו נמצא במעבדה ומקצתו מאוחסן אצל גופים פרטיים ברחבי הארץ. הביקורת העלתה שהמשרד לא עשה ספירת מלאי כדי לאמת את רישומי היחידה בדבר הציוד במעבדה. אשר לציוד שמאוחסן מחוץ למשרד, הרישום האחרון נעשה ב- 2002 , ארבע שנים לפני מועד הביקורת. המפקח הודיע למשרד מבקר המדינה שחלק מהציוד שאוחסן מחוץ למעבדה הועבר מאז 2002 לשתי מכולות והן נעולות ונמ צאות בבית של עובד היחידה. לדעת משרד מבקר המדינה, אחסון קבוע של רכוש המשרד בביתו של עובד אינו עולה בקנה אחד עם העיקרון של פיקוח על רכוש המדינה. 2. : מכשירי שקילה ומדידה לפי אומדן שעשה המפקח, יש בארץ כ - 60,000 מכשירי שקילה ומדידה שיש לבצע בהם אימות דיוק מחדש בכל שנה. לפי נתוני היחידה, בשנים 2000 -2005 נעשו בכל שנה אימותים כאמור בכ - 6,000 מכשירי שקילה ומדידה. יתרה מזו, במפעלים האורזים מראש מוצרים למכי רה קמעונאית שבהם, לפי אומדן המפקח, אלפי מכשירים נוספים לשקילה ולאריזה, נבדקו בדיקת אימות דיוק מחדש רק כ -100 מכשירים בשנה. העלות של סטייה מהמשקל המוצהר במוצרים ארוזים מראש (מוצרי קוסמטיקה, למשל) יכולה להסתכם בסכום ניכר שאותו משלם הצרכן. יוצא אפוא שעשרות אלפ י מכשירי שקילה ומדידה לא נבדקו כלל בשנים האחרונות. חותם עופרת: במכשירי מדידה בעלי מנגנון מדידה מכני, כגון בפיות תדלוק ישנות, היחידה מתקינה חותם עופרת על מנגנון המדידה והכיול, ופגיעה בו מעידה על כך שהמנגנון נפתח ללא אישור המפקח. פגיעה בחותם ללא אישור המפקח היא עבירה על הפקודה, ואפשר לגלות את הפגיעה בעת הבדיקה. במכשירי מדידה אלקטרוניים ההגנה על הגישה למנגנון המדידה והכיול היא באמצעות קוד שקובע יצרן המכשיר, קוד שידוע לטכנאי המטפל במכשיר אך לא אמור להיות ידוע לבעל המכשיר. היחידה טרם פיתחה או רכשה מנגנון לגילוי גישה בלתי מורשית למנגנון המדידה של מכשירים אלה, ועל כן חשוב מאוד לעשות פיקוח הדוק עליהם. נקיטת ביקורת פתע במכשירי מדידה אלקטרוניים, שהם כיום רוב המכשירים, חשובה מבעבר עקב היעדר התרעה על גישה בלתי מורשית. המפקח היה ער לשינויים האלה וב - 1999 .הציע למשרד לקבוע תעריפון חדש בשנת 2000 דן משרד האוצר בבקשת היחידה לשנות את התעריפים וביקש ממשרד התמ"ת לבדוק את תמחור התעריפים על ידי יועץ חיצוני. בספטמבר 2000 הגיש היועץ החיצוני למשרד הצעה לתעריף חדש. התעריפון שהוצע כולל הורדת המחיר של חלק מהבדיקות והעלאת המחיר של בדיקות אחדות. עד מועד סיום הביקורת, שבע שנים לאחר התחלת הטיפול בנושא, לא הובא התעריפון החדש לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, כנדרש.	משרד מבקר המדינה בדק את מאה התלונות שהגיש ו צרכנים ועובדי היחידה בשנים 2003 -2005 נגד בעלי עסקים על עבירות לכאורה. הועלה שגם בעקבות תלונות שהועברו לטיפול משפטי לא נקט המשרד הליכים משפטיים לאכיפת החוק, ורק בעקבות שתי תלונות נשלחו התראות ובעקבות שתי תלונות אחרות הוטלו קנסות מינהליים. לשם השוואה, בדיקה דומה שעשה משרד מבקר המדינה בעניין טיפול משרד התמ"ת בבעלי עסקים שעברו לכאורה עבירות על חוק הגנת הצרכן העלתה שהמשרד נקט צעדים משפטים נגד אלפים מהם15.	1,083
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע_מ . סגירת יחידת הסמך מע_ץ והקמת מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל הביקורת העלתה כי מר ויז'ינצר לא דיווח על ההגבלה הזאת לוועדת הביקורת של הדירקטוריון בישיבה האמורה. יתרה מזו, מבקר הפנים החל לעבוד בחברה כשמונה חודשים לאחר שסיים לתת ש רותי הנהלת חשבונות לחברה וממילא לא הוטלה הגבלה כזו לאחר כניסתו לתפקיד. לאחר סיום דוח הביקורת הסביר המבקר הפנימי למשרד מבקר המדינה, כי ביוזמתו נמנע מלעשות ביקורת בחטיבת הכספים במשך תשעה חודשים מתחילת עבודתו בחברה. משרד מבקר המדינה העיר לרשות החברות הממשלתיות ולנציבות שירות המדינה כי במגמת ההפרטה הנוכחית במשק, על רשות החברות ועל נציבות שירות המדינה לקבוע מערכת נהלים מיוחדת שתתאים לנסיבות המתקיימות בתקופות הביניים שבהן פועלות חברות בהקמה. רשות החברות ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא פועלת לשינוי תקנון החברה בהתאם. גם סגן החשכ"ל ציין בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי בימים אלה מגובש נוסח תקנון בהתאם. לדעת משרד מבקר המדינה, קביעת התקציב התפעולי של החברה כאחוז מתוך ההוצאה בפועל אינו מהווה תמריץ להתייעלות, מכיוון שככל שתגדל ההוצאה יגדל עמה גם התקציב השוטף. על כן מן הראוי לבחון אפשרות לקבוע למימון התקציב השוטף מנגנון שיכלול בתוכו תמריץ ממשי להתייעלות ולחסכון. 3. הביקורת העלתה כי המסמכים שהועברו ממע"ץ לחברה לא קובצו ע"י מע "ץ ולא אורגנו כפי שנדרש. לפני העברתם ממע"ץ הם לא נרשמו על ידה, לא קוטלגו ולא סודרו; אסיפתם והעברתם נעשתה באופן לא שיטתי ומאורגן. חלק מההסכמים והחשבונות ששולמו לקבלנים וליועצים לא הועבר כלל לחברה. עובדי החברה השלימו את המידע החסר במסמכים ע"י חיוב דורשי תשלום להציג הוכחה ואסמכתאות על ביצוע העבודה בעבר. עד ספטמבר 2006 , מועד סיום הביקורת, כשנתיים אחרי חתימת הסכם המימון והפעילות, הסכם המקרקעין עדיין לא נחתם והצדדים נמצאים עדיין במשא ומתן. סגן החשכ"ל והחברה הודיעו בתשובתם למשרד מבקר המדינה כי רוב המחלוקות נפתרו וההסכם צפוי להיחתם עד סוף ינואר 2007. . הביקורת העלתה, כי בין משרד התחבורה ובין החברה לא היה הסכם הקובע למי ידווחו שעות העבודה המושקעות, ולא מהי שיטת תשלום המשכורות, אף לא נקבע מי מממן את המשכורות כאשר העובד עובד בשני הגופים. לא נמצא פירוט של חלוקת שעות העבודה בין החברה למע"ץ, ואין התחשבנות בין החברה ובין משרד התחבורה בגין העבודה שהושקעה בחברה החדשה. לדעת משרד מבקר המדינה, סדרי מינהל תקינים מחייבים שתיערך התחשבנות בין משרד התחבורה לחברה בגין המשכורות ששילמה מע"ץ תמורת עבודה שבוצעה עבור החברה. מהנתונים עולה כי בפועל עברו לחברה 41 .עובדים פחות מאשר נקבע בהסכם במקומם גייסה החברה עובדים חדשים, ובמקביל נאלצה המדינה לשלם גמלה בגין פרישה מוקדמת ופיצויי פיטורין מוגדלים ליותר פורשים.	הביקורת העלתה כי גם למועד סיום הביקורת ואחר השלמת המהלך על סגירת מע"ץ אין במשרד האוצר ובמשרד התחבורה נתונים מדויקים על עלות הפרישה של העובדים של יחידת הסמך. לפי הערכות של אגף הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר שנמסרו למשרד מבקר המדינה, עלות הפרישה הסתכמה בכ-120 מליון ש"ח, מתוכה80 מליון ש"ח עלות הפיצויים ומענקים חד-פעמיים, ו-40 מליון ש"ח העלות האקטוארית של הגדלת שיעור הקצבה לפורשים במסלול הגמלאות. לא הובהר אם סכום זה כולל את הגדלת תקציב שיא כוח האדם לצורך קליטת 46 עובדים במשרדי הממשלה אשר הגדיל את הוצאות הממשלה. (ראו להלן). הביקורת העלתה כי לפני החתימה על ההסכם לא הובאו לפני הממשלה או לפני שרי האוצר והתחבורה הפרטים העיקריים של ההסכם כולל אומדני עלות הפרישה, כפי שסדרי מינהל תקינים מחייבים.	1,085
מפעל הפיס . היבטים בפעולות מפעל הפיס .בביקורת נמצא כי מר עמדי השתתף בהחלטות בדבר אישור של 24 תמיכות בסכום כולל של 1,030,500 ש"ח הקשורות לפעילויות וגופים בירושלים שחלקם מתוקצבים, בין היתר, על ידי עיריית ירושלים, אשר מר עמדי מחזיק כאמור בתיק התרבות והספורט שלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מר עמדי הייתה מוטלת החובה לדווח מבעוד מועד על זיקותיו לעיר ולגופים בה ולתת להן ביטוי בפרוטוקולים של ישיבות הוועדות שהוא חבר בהן, בעת שדנו על תמיכה כספית בגופים שיש לו או לעירייה עניין בסיוע להם, והיה עליו לצאת מישיבות אלה ולתת לכך ביטוי בפרוטוקול. הלכה פסוקה היא כי ניגוד עניינים יכול להיות גם בין שני עניינים ציבוריים של נושא המשרה. לדעת משרד מבקר המדינה בהשתתפותו של מר עמדי בהחלטות על מתן תמיכות בסכומים גדולים לפעילויות ולגופים הנמצאים בירושלים, אשר גם במסגרת תפקידו בעירייה כמחזיק תיק התרבות והספורט היה לו עניין לקדם אותם, הוא פעל לכאורה בניגוד עניינים בין שני העניינים הציבוריים שלהם הוא מחויב, שלא על פי חובותיו בעניין זה לפי הפסיקה ולפי נוהלי המועצה. (1) הועלה כי מר ברושי השתתף בהחלטות הוועדה לאמנויות הבמה לתת שתי תמיכות בסכום כולל של 30,000 .ש"ח לפעילויות וגופים הקשורים בעמק יזרעאל הועלה כי מר ברושי השתתף בהחלטת הוועדה לאמנויות הבמה לתת למקהלה תמיכה בסך 15,000 .ש"ח לסיוע במימון הנסיעה של חברי המקהלה לארה"ב מהתכתובת האמורה עולה כי מר ברושי ניצל את תפקידו במועצה לתרבות ואמנות כדי לנסות ולקדם את ענייני המועצה האזורית שבראשה עמד. הניסיון אמנם לא עלה יפה, אך בעשותו כן פעל מר ברושי בניגוד עניינים תוך ניצול מעמדו במועצה לתרבות ואומנות. הביקורת העלתה כי ברשימת המופעים שאישר מר ברושי נכלל גם מופע של תזמורת בנהלל שבעמק יזרעאל. לדעת משרד מבקר המדינה יש לראות בחומרה את העובדה שמר ברושי היה שותף להחלטה לתמוך בסכום ניכר בכנס של איגוד שהוא עומד בראשו. נוכח ממצאי הביקורת נראה כי התמיכה של המועצה בכנס זה הושפעה מכך שמארגני הכנס והעומדים בראשו חברים במועצה ובוועדותיה. לדעת משרד מבקר המדינה הייתה מוטלת על מר ברושי החובה לדווח מבעוד מועד על זיקותיו ולתת להן ביטוי בפרוטוקולים של ישיבות הוועדה ולהימנע מניגוד העניינים הכרוך בהשתתפות בהחלטות הנוגע ות לגופים שבראשם עמד. מממצאי הביקורת דלעיל עולה כי מר ברושי לא פעל על פי חובותיו בעניין זה והוא פעל בניגוד עניינים ובניגוד לנוהלי המועצה. מהפרוטוקולים של דיוני ועדות המועצה עולה לכאורה כי מר ששון השתתף בחמש החלטות של ועדות המועצה על תמיכה בעיריית חולון, בחברות עירוניות הקשורות בה ובתושבי העיר, בסכום כולל של 244,000 .ש"ח	לדעת משרד מבקר המדינה תשובתו של מר ששון מדגישה את החשיבות של רישום פרוטוקולים ממצים של ישיבות המועצה וועדותיה תוך ציון נוכחות החברים והשתתפותם בקבלת החלטות, וכן את החשיבות של מסירת מידע לחברי הוועדה על המבקשים ובכלל זה על מקומות מגוריהם. זאת כדי למנוע אפילו מראית עין של ניגוד עניינים. ראוי שחברים שעניין הנוגע להם נדון בישיבה יצאו ממקום הישיבה ויוודאו כי הדבר נרשם בפרוטוקול. יש לציין לשבח את ההקפדה בעניין זה.	1,086
משרד הרווחה והביטחון החברתי . היבטים בהעסקת אנשים בעלי מוגבלות במסגרת ה_קרן - רשת מרכזי אבחון ושיקום מקצועי_ לדעת משרד מבקר המדינה, ספק אם במעמדה המשפטי הנוכחי - הקדש ציבורי לטיפול באוכלוסיית אנשים בעלי מוגבלות - רשאית הקרן לטפל גם באוכלוסייה שאינה מוגדרת כך, גם אם יש לקרן יתרון יחסי בטיפול באוכלוסייה כזאת. על כל פנים, על פי חוק הנאמנות "אחרי תחילת ההקדש אין יוצרו רשאי לשנות את תנאיו... אלא אם שמר לעצמו זכות לכך בכתב ההקדש או שבאו על כך הסכמת הנהנים או אישור בית המשפט". לפיכך היה ראוי לשנות את כתב ההקדש ולהתאימו לפעילות הקרן כיום ולקבל על כך את אישור בית המשפט. הליכי מינוי עובדים כמתואר לעיל, שלא באמצעות הליך של מכרז, ומינויים למשרות חדשות, בטרם נקבעו תיאורי התפקיד והכישורים הנדרשים למילויים, אינם עולים בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין, שכן אין בהם שקיפות ולא ניתנת הזדמנות למועמדים כשירים אחרים להתמודד על אותו תפקיד. בחינת הליכי המינוי של כמה מעובדי הקרן העלתה, כי אחדים מהם מונו בלי שהתקיים הליך של מכרז פנימי ובלי שנבחנו מועמדים אחרים לאיוש המשרה. עוד הועלה כי יש שתואר ה משרה, דרישות המשרה ותיאור התפקיד נקבעו בדיעבד, לאחר המינוי כמפורט להלן: 2. אחד מנאמני הקרן הוא מנכ"ל חברת "המשקם" שכאמור גם היא נותנת שירותי תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלות ולמעשה מתחרה בקרן. בחברותו בהנהלת הקרן הוא נמצא במצב של ניגוד עניינים עם תפקידו כמנכ"ל ה"משקם": בחברותו בהנהלת הקרן הוא שותף לקביעת מדיניותה, ובה בשעה הוא אחראי לקביעת מדיניות ולקבלת החלטות באותם נושאים בגוף מתחרה שהוא מנהלו. יצוין כי הסכום האמור אינו משולם במלואו למועסק; 19% ממנו נאגמים בקר ן בקופה מרכזית שממנה מממנת הקרן מתנות לחגים, טיולים מאורגנים ואירועים למיניהם. שישה אחוז נוספים מהתקבולים נאגמים בקופה מרכזית לצורך תשלום דמי חופשה. .לדעת משרד מבקר המדינה, על הקרן לחדול לאגום בקופה מרכזית חלק מכספי הגמול המיועדים למשתקמים לשם מימון הוצאות כלליות על פעולות רווחה. אם לדעת משרד הרווחה והקרן יש חשיבות לפעולות רווחה, עליהם למצוא לשם כך תקציב ממקור אחר שלא על חשבון המועסקים. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הרווחה, בשיתוף הגופים הממ שלתיים העוסקים בכך, לקבוע מדיניות מתואמת בעניין ההתקשרות עם ספקי השירותים כדי למנוע תחרות בין מסגרות התעסוקה השונות באופן הפוגע במועסקים בהן. 2. עוד בדוח שנתי52 ב ציין משרד מבקר המדינה, כי הבעיה של אי -מתן תנאים סוציאליים למשתקמים בתעסוקה מוגנת ידועה לאגף השיקום זה שנים, אך לא נעשו מאמצים ממשיים לפתור אותה. באותו דוח צוין שאגף השיקום קבע שאחד מיעדיו לשנת 2001 הוא הקמת צוות שיבחן את כל ההיבטים של מתן תנאים סוציאליים למועסקים בתעסוקה מוגנת , אך צוות כזה לא הוקם. גם הביקורת הנוכחית, בחלוף חמש שנים, העלתה שמשרד הרווחה לא בחן את הנושא, והמועסקים במסגרות התעסוקתיות של הקרן מוגדרים, כאמור, משתקמים חסרי זכויות סוציאליות.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הרווחה לבחון מחדש את תנאי ההעסקה במפעלים המוגנים, שכן העסקת אנשים בעלי מוגבלות במשך שנים ארוכות והגדרתם משתקמים, ללא תנאי שכר הולמים וללא זכויות סוציאליות אינה תורמת לשילובם בחברה כשווים בה. 3. ,בעניין הענקת זכויות סוציאליות למועסקים במסגרות התעסוקה המוגנת הועלה שאין אחידות הן בין המסגרות של הקרן והן בינן ובין המסגרות המופעלות בידי גופים אחרים:	1,087
משרד הרווחה והביטחון החברתי . רכישת שירותים חברתיים - ממצאי מעקב יוצא שאף שעברו שנתיים ממועד הביקורת הקודמת טרם נעשה שימוש במדדי הערכה במסגרת חוזי ההתקשרות. המעקב העלה שלא חל שינוי במצב. עם זאת הודיע משרד הרווחה בתשובתו כי הוא מטפל בבעיות הנוגעות לאוכלוסיות שהטיפול בהן נעשה במסגרת ועדה משותפת של המשרד ומשרד הבריאות שהוקמה לצורך זה. .להציג את החיסכון בתקציב המדינה שיכול לפנות משאבים החי וניים להגברת הפיקוח על רכישת השירותים. בתחילת פברואר 2007 מסר המשרד כי החל ליישם את "שיטת הרף" במעונות ממשלתיים, אולם לא במעונות פרטיים. יוצא אפוא שבעקבות ביקורת המעקב החל המשרד ביישום חלקי של "שיטת הרף". לדעת משרד מבקר המדינה, כפי שצוין בביקורת הקודמת, על משרד הבריאות לקבוע את תדירות הביקורים הראויה במסגרות השיקום. מתשובת המשרד עולה שמדובר בבקרה על 2% בלבד מכלל נותני השירותים ולפיכך אין מתקיים הפיקוח על הגופים הנותנים לו שירותים, כמתחייב מהחלטת הממשלה. ממצאי ביקורת המעקב מראים שלא תוקנו חלק ניכר מן הליקויים שעליהם הצביעה הביקורת בשעתה. לדעת משרד מבקר המדינה, היה ראוי להעלות את נושאי הביקורת בכללם היעדר פיקוח רפואי נאות, היעדר בקרה חשבונאית והיעדר שיתוף פעולה בין -משרדי שיטתי בתחום רכישת השירותים החברתיים, לדיון בוועדת השרים לענייני ביקורת המדינה כדי שהיא תקבע בין היתר לוח זמנים מחייב לתיקון הליקויים. לדעת משרד מבקר המדינה. העובדה שמאז הביקורת הקודמת ו עד מועד סיום ביקורת המעקב נמנע משרד הרווחה מלקבל החלטה בנושא, מצביעה על כשל חמור.	בעקבות הביקורת הקודמת נקבע ו בנוהל מיוני 2005 הנסיבות שבהן יש להקים ועדת בדיקה, מועד כינונה ומספר חבריה, אולם לא נקבע בו שמי שפיקח על המעון הנבדק אסור לו להשתתף בוועדת הבדיקה.	1,088

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.