Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
צבא ההגנה לישראל . ההיערכות לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים באירועי לחימה הועלה כי במועד סיום הביקורת טרם השלימה רח"ל את עדכונם של איום ותרחיש הייחוס המצרפי לזירה האזרחית, בין היתר מכיוון שטרם אושר איום ייחוס צה"לי עדכני לעורף , שעליו רח"ל נשענת בעדכון של איום הייחוס המצרפי בהיבטים ביטחוניים ושל תרחיש הייחוס המצרפי לזירה האזרחית. על צה"ל להשלים את כתיבת איום הייחוס הצה"לי לעורף, ולאחר מכן על רח"ל לעדכן את איום הייחוס המצרפי ואת תרחיש הייחוס המצרפי ולהביאם לאישור הקבינט מדיני- ביטחוני, ובכך תתאפשר היערכותם של הגופים השונים. במועד סיום הביקורת טרם סיים המשרד להג"ס את השלב השני של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה, שכאמור עוסק בין היתר בתרחיש מלחמתי. בשל חשיבות סקר הסיכונים המצרפי לפעילות הגופים בשעת חירום מומלץ כי המשרד להג"ס ישלים סקר זה בכל הנוגע לתרחיש מלחמתי, בשים לב למשך הזמן הצפוי עד למימוש החלטת הממשלה. על מנת לבחון השפעת תגובת שרשרת בתרחיש מלחמה מומלץ כי יישום הנחיות המיגון של פקע"ר ייבחנו במסגרת הכנת סקר הסיכונים המצרפי לתרחיש מלחמה במפרץ חיפה, שעליו אמון המשרד להג"ס. על צה"ל לקדם את גיבושם של איום ייחוס עדכני לעורף ותרחיש ייחוס עדכני לעורף המגדירים סדר י עדיפויות, יעדים ואילוצים ברמה המטכ"לית . זאת כדי לאפשר לצה"ל ולפקע"ר לקבוע את סדרי העדיפות בבניין הכוח, לשם היערכות לאיומים על העורף. נוכח האיום המתעצם בתחום הרחפנים, ההתפתחות המהירה בתחום זה והאפשרות שהאויב יחזיק ברחפנים בעלי יכולות מתקדמות הכוללות אפשרות פגיעה גם במתקנים רגישים המכילים חומ"ס, מומלץ לפקע"ר לבחון מפעם לפעם את המידע על איום הרחפנים ואת המשמעות הנגזרת מאיום זה לגבי מפעלי חומ"ס באזורי הארץ השונים ובפרט של אלו המוגדרים על ידי פקע"ר כמחזיקי חומ״ס מסכני אוכלוסייה ואלו המוגדרים כבעלי פוטנציאל סיכון לאוכלוסייה. זאת כדי לקבוע את המיגון המתאים להם, ובכך לצמצם את הסיכון של אירוע חומ"ס עקב פגיעה ישירה של חימוש שהוטל מרחפן. משרד מבקר המדינה מציין כי נוכח ריבוי תקיפות הסייבר המתרחשות בזירה העולמית, ונוכח התגברות תקיפות הסייבר נגד תשתיות ומתקנים אסטרטגיים בישראל, ובכלל זה ניסיונות תקיפה של מתקנים המחזיקים חומ"ס, על אג"ת להשלים את פעילותו בנושא הגדרת איום הייחוס בנושא הסייבר ואת הנגזר ממנו בנוגע לאירועי חומ"ס, כדי לשפר את היערכותם של מפעלי החומ"ס נגד איום זה. בביקורת עלה, כי למעט תרחיש ייחוס שמערך הסייבר הלאומי מכין לגופי תשתיות מדינה קריטיות אחת לשנה (כפי שמסר למשרד מבקר המדינה), מערך הסייבר הלאומי והמשרד להג"ס לא הכינו תרחיש ייחוס לאיום הסייבר לגבי מפעלים המחזיקים חומ"ס ושאינם גופי תשתיות מדינה קריטיות.	נוכח הסיכונים והאיומים הנשקפים מאירוע חומ"ס, על המשרד להג"ס לפעול להשלמת הקמתה של מחו"ל תוך קביעת אבני דרך ולוח זמנים להשלמת ההקמה, ולבחון את שילובה של כב"ה במערכת זו.	506
צבא ההגנה לישראל . מאמן מפקדות רב-זרועי (ממר_ז) היעדרה של יכולת תחקור מתקדמת בממר"ז אינ ו עולה בקנה אחד עם מידת החשיבות שמקנים הרמטכ"ל וסגן הרמטכ"ל לשילוב סימולציה באימונים לשם שיפור יכולות התחקור. כמו כן, היעדרה של יכולת תחקור כאמור גורם לכך שלא ניתן לעמוד באופן מיטבי על תפקודו של המתורגל, ועקב כך עלולה להיפגע יעילות התרגיל והפקת הלקחים ממנו שמטרתה להביא לשיפור הכשירות. מומלץ שאמ"ץ כדורש המבצעי, בשיתוף אגף התקשוב, יוודא כי תושלם בממר"ז יכולת התחקור שאליה כיוון בתחילת הדרך, קרי, יכולת תחקור השוואתי בין ממר"ז לבין המערכות הזרועיות. על פי מסמך משימת פרויקט אב משנת 2013 , הממשק ממר"ז-חיל האוויר תוכנן להיות מפותח עד שנת 2015 ואולם בפועל, על אף שחיל האוויר הקצה תקציב ייעודי לנושא, הממשק לא פותח במועד שתוכנן ועד למועד סיום הביקורת לא הופעל בתרגילים רב-זרועיים. להלן הפרטים: עד מועד סיום הביקורת, יוני 2021 , טרם גיבשו אג"ת, אגף התקשוב ואמ"ץ, בשיתוף הזרועות, תוכנית ייעודית לממר"ז, הכוללת תכולות, משאבים ומקורות תקציביים. במצב זה ממשיכים להצטבר פערים בפיתוח המערכת ובעדכוני דוקטרינות אויב (על כך ראו בהרחבה בפרק "מימוש תכולות בתוכנית ממר"ז"). עד למועד סיום הביקורת לא פותחה בממר"ז יכולת תחקור המאפשרת השוואה ממוכנת בין תמונת המצב בסימולציה לבין תמונת המצב במערכות הזרועיות. להלן פירוט: במועד סיום הביקורת, יוני 2021 , טרם פותח ממשק ממר"ז-מערכת ייעודית מסוימת. אגף התקשוב לא הוציא מסמך משימת פרויקט ייעודי שיגדיר את הגורמים האחראים לפיתוח זה, ובשל מחלוקת בנושא זה בין אגף התקשוב לחיל האוויר, לא הוחל בפיתוח הממשק. אגף התקשוב הציג לאמ"ץ תמונת מצב, ולפיה פיתוח ממשק ממר"ז-פקע"ר מתקדם, אולם פקע"ר לא הכיר את ממר"ז עד לתחילת 2019 . סבבי הלחימה האחרונים, ממלחמת לבנון השנייה ואילך, המחישו אתהפיכתו של העורף לחזית לחימה, בשל היותו מצוי תחת ירי תלול מסלול נרחב ובלתי פוסק. אי -מימוש הממשק בין ממר"ז לפקע"ר אינו עולה בקנה אחד עם עיקר הצורך המבצעי כפי שהוגדר על ידי ראש חטיבת תוה"ד ביציאה לדרך של תוכנית ממר"ז - שילוב פקע"ר באופן ממוכן באימון המפקדות - ואינו תואם את צורכי התרגול בעת הנוכחית. בביקורת עלה כי לאחר שהסתיימה תוכנית ממר"ז בשנת 2017 לא היה באגף התקשוב בעל תפקיד צבאי שאחראי לטיפול בממר"ז ובעל ידע במערכת זו. משום כך לא ביצע אגף התקשוב בקרה ומעקב אפקטיביים בעניין פעילות החברה הפרטית שגיבשה את תוצרי ממר"ז. מאחר שממר"ז קשור לליבת העיסוק המבצעי של צה"ל, מומלץ כי אג"ת, במסגרת גיבוש תוכנית רב-שנתית חדשה לממר"ז יקבע מנגנון ניהולי באגף התקשוב שירכז וישמור את הידע המקצועי הנצבר במסגרת התוכנית, כדי שלא תהיה תלות בעניין זה בגורם אזרחי. עוד מומלץ כי אג"ת בשיתוף משרד הביטחון יבחן את הצורך בשילובו של מפא"ת כמלווה את התהליך, כפי שהוגדר מלכתחילה במסמך משימת פרויקט אב. בניית תוכנית רב- שנתית ותקצובה יאפשר ו המשך הפעלת הממר"ז לרבות עדכון תכולות במידה ועולה הצורך. מאז סיום תוכנית ממר"ז, סוף שנת 2017 , ועד מועד סיום הביקורת לא נקבעה תוכנית רב- שנתית ייעודית לממר"ז, ובכלל זה לא נקבעו לממר"ז לא תקציב ולא גורמים אחראים. זאת אף שהממר"ז מוסיף לשמש מערכת מרכזית לאימון סימולטיבי, ונדרשים בו בין היתר השלמת תכולות, עדכונים בשל השתנות שדה הקרב והאויב והתאמות טכנולוגיות למערכות הזרועיות. להלן פרטים: בביקורת עלה כי מאז נפסק תקצוב תוכנית ממר"ז והיא הפסיקה להתנהל לפי נוהל 10/1 ,ועד מועד סיום הביקורת, לא חלו שיפורים משמעותיים בתחום דימוי האויב בממר"ז למרות השינויים שחלו בתחום זה במציאות.	זאת ועוד, כאמור, בהמלצתו על אישור תוכנית ממר"ז צפה אג"ת חיסכון בעלויות בעקבות פיתוח רכיבי המודל האוטומטי. בביקורת עלה כי לא נעשתה בחינה של החיסכון בעלויות בעקבות הפיתוח של תכולה זאת, ולא ניתן לקבוע אם הושג חיסכון, שכן האוטומציה שתוכננה טרם הושלמה במלואה.	507
הנהלת בתי המשפט . ניהול תהליכים באמצעות מערכת נט המשפט נמצא כי שלא בהתאם לנטען, הב"ה מחזיקה צווים המחוללים אוטומטית במערכת163. משכך, בידיה האפשרות לחולל צווים באופן אוטומטי ולשלוח א ת הצווים ואת הנתונים שמופיעים בהם באמצעות ממשק ממוחשב. צווי בית המשפט כוללים נתונים קריטיים לביצוע סמכויות גופי הממשל, אכיפה ומימוש זכויות עצורים. במועד סיום הביקורת, מתוך 25 צווים שמחוללים באופן אוטומטי יש ארבעה סוגי צווים שהמזכירות מעבירה בשלמותם בממשק ממוחשב - עיכוב יציאה מהארץ והתליית רישיון נהיגה וצווי הביטול שלהם. ישנם לכל הפחות כ-1.4 מיליון צווים, פקודות והודעות שחוללו באופן אוטומטי בשנים2017 - 2019165 . מתוכם, כ-300 ( אלף הועברו בממשק בשלמותם21% .) מממצאי השאלון שביצע משרד מבקר המדינה עולה, כי מתוך 57 ממשקים שמנהלים גופי הממשל עם הב"ה, רק ב -7 ממשקים שיטת הממשק ממוחשבת במלואה. לעומת זאת, עמדת הב"ה היא כי ישנם 14 ממשקיםכאלה 122 ,. דהיינו פעולות שלעמדת הב"ה יכולות להתבצע באמצעות ממשק ממוחשב, מבוצעות בפועל על ידי גופי הממשל באופן ידני. מומלץ שהב"ה תסיים את הטיפול בממצאים שהועלו בסקר הסיכונים ובבדיקת החדירה, ובפרט אלו שדרגת חומרתם גבוהה, על מנת להבטיח את ההגנה על המידע הרגיש האגור במערכת, שלמותו וזמינותו. כאמור, הב"ה לא הגדירה תבחין עבור "הרחבה משמעותית" של עבודת תחזוקה (שו"ש) כפרויקט או "פרויקט משמעותי" וממילא אינה מבצעת ניהול סיכונים פרויקטלי לשו"שים שהיו אמורים לעמוד בתבחין האמור. כמו כן, הב"ה לא מבצעת ניהול סיכונים לפני העלאת כל גרסה חדשה, שלא בהתאם לנוהל שלה. משרד מבקר המדינה ממליץ כי כדי למנוע כפילות מערכות , הב"ה תבחן מחדש את הפתרונות המוצעים במסגרת מרכב"ה. ככל שתמצא הב"ה שמערכת מרכב"ה אינה עונה לצרכיה, מומלץ כי תטמיע במערכת שרו"ת דוחות ביצוע אשר יאפשרו הצגה של אומדן התקציב המקורי של כל פעילות מול הביצוע בפועל, זאת כדי להבטיח זיהוי של חריגות תקציביות וטיפול בהן מבעוד מועד. לדעת משרד מבקר המדינה, בהיעדר ניהול סיכונים ברמת השו"שים וברמת הגרסאות, לא ניתן לזהות את הסיכונים בהם ולא ניתן לצמצם את הסיכוי להתרחשותם ואת מידת השפעתם אם יתממשו. משרד מבקר המדינה, ממליץ כי הב"ה תבצע תהליך ניהול סיכונים סדור עבור תהליכי פיתוח שו"שים בהתאם לנוהליה, שכן הרחבה משמעותית של המערכת אמורה להתנהל כפרויקט חדש (שבו נדרש בין היתר לבצע נ יהול סיכונים). הסתפקות בביצוע ניהול סיכונים רק בגרסאות מרכזיות ובשינויים תשתיתיים מרכזיים, ללא תבחין ברור להיותם כאלה, עלולה להביא לחריגות ניכרות מלוחות הזמנים, מהעלויות ומהתכולה, שנקבעו לביצוע השו"שים. איכות הבקרה התקציבית שמקיימת הב"ה אינה מיטבית שכן מערכת הבקרה שמשרתת אותה - מערכת שרו"ת אינה מתממשקת עם מערכת מרכב"ה, דבר המונע מהב"ה להציג את הביצוע התקציבי שלה מול התכנון. מוצע כי הב"ה תְמַפה את צווי בית המשפט ותבחן את היתכנות הפיכת סוגי צווים נוספים שמחוללים באופן ידני לאוטומטיים, ככל האפשר. על הב"ה להעביר לגופי הממשל צווים אוטומטיים בממשק ממוחשב, וככל שיידרש, גם את הנתונים שעל בסיסם מחוללים הצווים. הגברת השימוש בצווים האוטומטיים תקל על המזכירות את הכנת הצו, וכן תקל על גופי הממשל את הזנת הנתונים מהצו.	מוצע כי הב"ה תגבש תוכנית ארצית להעלאת שיעור פתיחת התיקים באמצעות האתר ותבחן , בשיתוף משרד האוצר , שימוש בתמריצים לפתיחה מקוונת, כגון תשלום אגרה מופחתת, כפי שנעשה באוסטריה, ליטא, פולין וסלובניה135.	508
התעשיות הביטחוניות הממשלתיות . הדוחות הכספיים של התעשייה האווירית לישראל בע_מ – מצב החברה וסיכוניה .מהתרשים עולה כי בחטיבת מט"ח קיימת התלות הגבוהה ביותר בשלושת הלקוחות המהותיים של התע"א; כי בשנים 2015 - 2019 חל גידול בשיעור ההכנסות של החטיבה מלקוחות אלה; וכי בשנת 2019 כמעט80% מהכנסות החטיבה התקבלו מהם. יצוין כי הכנסות חטיבת מט"ח הן כ-30% .מהכנסות התע"א משרד מבקר המדינה מציין כי רמ"י מופקדת על ניהול מקרקעי ישראל ושמירה על זכויותיה של המדינה בקרקעות שלה. מימוש אחריות זו משמעו בין היתר חידוש הסכמי חכירה, גביית דמי החכירה בגינם, ובחינת מצב הקרקעות במועד חידוש הסכמי החכירה. מומלץ כי רמ"י תפעל לחידוש הסכמי חכירה שבהם החוכר לא פנה אליה מיוזמתו, ולפעול להקמת מערכת ממוחשבת שתתמוך בפעילות זו. זאת באותו אופן ולפי אותם כללים לגבי גורמים ממשלתיים ולגבי גורמים פרטיים. בביקורת עלה כי רמ"י לא השיבה על פניות של התע"א מהשנים 2015 ו-2016 בנוגע לחידוש תקופות החכירה בשלושה הסכמי חכירה הנוגעים לקרקעות שבשימוש החברה ביהוד. היעדר תגובת רמ"י על פניות התע"א אינה עולה בקנה אחד עם חובתה של רשות להשיב לפונים אליה בכתב בתוך פרק זמן סביר. נוסף על כך, הדבר אף עלול לגרום נזקים כספיים לתע"א מכיוון שרק לאחר חידוש הסכמי חכירה באפשרותה להוון את דמי החכירה, וכן נוכח העלייה האפשרית בשווי הקרקע בין מועד סיום הסכם החכירה לבין מועד החידוש בפועל, אשר עלולה להביא להתייקרות דמי החכירה. בביקורת עלה כי רמ"י לא טיפלה ביוזמתה בחידוש הסכמי חכירה של התע"א כאשר החברה לא פנתה אליה בעניינם. מומלץ כי רמ"י תפעל להקמת מערכת ממוחשבת שתתרה מבעוד מועד על הסכמי החכירה שתוקפם צפוי לפוג ותפעל מול הגופים החוכרים לחידושם. נוכח חובת הנאמנות החלה עליה כרשות מינהלית, על רמ"י להקפיד לבחון את בקשותיה של התע"א לחידוש הסכמי החכירה ולהשיב לה ככל שניתן במועדים שנקבעו, ובכל מקרה בתוך פרק זמן סביר. בביקורת לא נמצא כי רמ"י אימצה את המלצת הוועדה מיולי 1966 בנוגע להחכרת הקרקע בבאר יעקב לתע"א, וטרם נחתם הסכם חכירה בין הצדדים. משרד מבקר המדינה מציין כי פעילותו של מפעל מל"מ במשך עשרות שנים על קרקע של מאות דונם שבבעלות המדינה בלי שרמ"י הקצתה אותה לתע"א ובלי שהסדירה את נושא תשלום דמי החכירה בעדה, אינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין. על רמ"י לפעול להסדיר נושאים אלה מול התע"א, כנד רש. כמו כן על התע"א לכלול בספריה הפרשה לדמי חכירה בעד קרקע זו. משרד מבקר המדינה מציין כי הרווח הגלום בצבר ההזמנות מייצג את שיעור הרווח הצפוי של החברה לטווח הבינוני והארוך, והוא בבחינת נתון משלים ובעל חשיבות למידע שמוצג לדירקטוריון בנוגע לפרויקטים שחלה ירידה ברווחיותם, ולפיכך מומלץ כי יוצג גם הוא לדירקטוריון. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי צבר ההזמנות של התע"א גדול יחסית לצבר ההזמנות של רפאל ושל אלביט. מתרשים 18 עולה כי הדבר נובע בעיקר מצבר ההזמנות שעתיד לבוא לידי ביטוי בהכנסותיה משנת 2022 ואילך. הדבר מעיד על פרויקטיםארוכי טווח של תע"א אשר מספקים לה ביטחון בהכנסות לטווח ארוך.	.מנתוני התע"א עולה כי בשנים 2015 - 2019 חל גידול בהכנסות חטיבת מט"ח ממשהב"ט ומלקוח א' בשיעור של 71% ו- 134% בהתאמה, וכי בשנים 2018 ו-2019 יותר מ-85% .מהכנסות החטיבה היו מארבעה לקוחות מהותיים לקוחות מהותיים של התע"א מקנים לה יציבות ומשמשים לה מקור לצמיחה עתידית. עם זאת נשקף סיכון עסקי מתלותה של החברה בכלל ושל חטיבת מט"ח במיוחד במספר מצומצם של לקוחות: במצב זה ללקוחות אלה יש כוח עסקי משמעותי כלפי התע"א, והדבר עלול בין היתר להשפיע על התנאים העסקיים של ההתקשרויות איתה; יתר על כן, הפסקת התקשרות עם מי מהם עלולה לפגוע במידה ניכרת בהכנסות החברה. בביקורת עלה כי התע"א ערה לסיכונים שבהסתמכות על מספר מצומצם של לקוחות, וצמצום התלות בלקוחות נכלל בין יעדיה המפורטים בתוכנית האסטרטגית משנת 2018 .ובין היעדים שקבעה לה רשות החברות	509
התעשיות הביטחוניות הממשלתיות . תהליכי אישור הקמת חברות ורכישת מניות בחברות קיימות על ידי חברות ממשלתיות ביטחוניות מומלץ כי דירקטוריון התע"א יקיים דיון ייעודי לגבי החברות שהתע"א הקימה או רכשה מניות בהן משנת 2017 ,, ובין היתר ידון בערך המוסף שהחברות אמורות להשיא לתע"א ביעדים לגבי שווי החברות ובסיבות להפסדים של החברות שהפסידו. זאת בין היתר לצורך המשך המעקב אחר חברות אלו מול היעדים שייקבעו. .מהמתואר לעיל עולה כי מספר החברות שהקימו רפאל והחברות הבנות שלה או רכשו מניות בהן בשנים 2017 - 2020 היה תשע. החברות הוקמו או נרכשו בהתאם לאסטרטגיית הפיתוח העסקי של רפאל. עלה כי בשנים 2017 - 2020 אישר הדירקטוריון של רפאל השקעה בחברות בסכום מצטבר של כ-1.3 מיליארד ש"ח. עוד עלה כי בשנים 2017 - 2020 (ארבע שנים משש שנות התוכנית) הגדילה רפאל את סכום מכירותיה בארה"ב מ-136 מיליון דולר בשנת 2016 לכ-369 מיליון דולר בשנת 2020 , וזאת לעומת יעד מכירות שנתי בסכום של 400 מיליון דולר. .מהתרשים עולה כי חלקה של רפאל בשווי של אירונאוטיקס קטן בכ-161 מיליון ש"ח במשך כשנה וארבעה חודשים - מ-520 מיליון ש"ח ל-359 מיליון ש"ח. כמו כן, לירידה בשווי ההשקעה של רפאל באירונאוטיקס יש להוסיף סכום של 21.5 מיליון ש"ח כמתואר לעיל בגין גידול בהתחייבות העתידית שלה לרכישת מניות אירונאוטיקס במחיר הנוכחי לעומת ירידת הערך של אירונאוטיקס. .מהלוחות עולה כי בשנים 2017 - 2020 ,התע"אאלתא והחברות הבנות שלהן הקימו חברות או רכשו מניות בעשר43 חברות קיימות בארץ ובחו"ל; וכי הדירקטוריון של התע"א אישר להשקיע בחברות האמורות בסכום של עד כ-266 מיליון ש"ח (כ-75 .)מיליון דולר הזמן הממוצע שעבר ממועד מתן אישורי הדירקטוריון להקים חברות או להשקיע בחברות קיימות ועד לקבלת אישורי רשות החברות היה כ -4.5 חודשים ועד לקבלת אישור הממשלה - כ-16 חודשים, וכ-7 חודשים בנטרול שלוש החלטות אשר לא הועברו לאישור ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה. כמו כן עולה כי רפאל והחברות הבנות שלה הקימו חברות או רכשו מניות בתשע חברות בארץ ובחו"ל; והדירקטוריון של רפאל אישר להשקיע בחברות האמורות בסכום של עד כ-1.3 מיליארד ש"ח. הזמן הממוצע שעבר ממועד מתן אישורי הדירקטוריון להקים חברות או להשקיע בחברות קיימות ועד לקבלת אישורי רשות החברות היה כ-6.5 חודשים ועד לקבלת אישור הממשלה- כ-10 .חודשיםמשכי הזמן של קבלת אישורי הממשלה - 10 חודשים ו-16 חודשים בממוצע- מחדדים את הצורך בטיוב ובשיפור הליכי האישור של הקמת החברות ורכש המניות בחברות קיימות, הקמה ורכישה שמבצעות החברות הממשלתיות הביטחוניות. על ועדת ההיגוי לחדש את פעילותה כנדרש בהחלטת הממשלה. עוד מומלץ כי הוועדה תפעל להסרת החסמים העומדים לפני החברות הממשלתיות, ובכלל זה החברות הביטחוניות, לאמץ טכנולוגיות חדשות, לרבות באמצעות רכישה של מניות בחברות. עלה כי דיונים ופגישות עבודה שקיימו במועדים שונים נציגי רשות החברות עם גורמים ברפאל ובמשהב"ט בנושא הקלות באסדרה הנוגעת להקמה של חברות ולרכישת מניות בחברות קיימות לא תועדו. .בשנים 2017 - 2020 רכשו התע"א ואלתא מניות בשלוש חברות עיקריות. בתקופה זו הכירה התע"א בהפסד בגין שתי חברות הנמצאות בשלבים ראשוניים של פיתוח עסקי בסך כמה עשרות מיליוני ש"ח וברווחים בגין רכישת חברה אחת בסך כמה מיליוני ש"ח. כמו כן, התע"א הפחיתה בספריה עודפי עלות בגין הרכישות בסך כ-0.75 מיליון ש"ח. בהתאם לאמור בדוחות הכספיים של התע"א, התע"א לא קיבלה דיבידנדים מחברות אלה מיום הרכישה עד 31.12 .20 . מומלץ כי דירקטוריון רפאל ימשיך לדון מדי פעם בפעם בדרכים למימוש היעדים שקבע בתוכנית האסטרטגית בעניין מכירות החברה בארה"ב, לרבות בחסמים לכך, וכן ידון בחסמים בארה"ב בתחום הקמת חברות ורכישת מניות בחברות ובתרומת חברות אלו לעמידה ביעדי המכירות בארה"ב. בביקורת נמצא כי נוסף על היעדר קריטריונים ברורים למתן אישור משהב"ט, אין מגבלה על מספר הפניות של משהב"ט ורשות החברות לקבל השלמות או הבהרות מהחברות, ולכן משך הזמן הכולל לסיום תהליך האישור לחברות הממשלתיות לרכוש מניות בחברות באמצעות המסלול הירוק אינו מוגבל. תהליך זה גורם לנחיתות של החברה הממשלתית לעומת חברה שאינה ממשלתית בכל הנוגע לרכישות האמורות. משכך, המסלול הירוק אמנם שיפר את תהליך האישור הנדרש לרכישת מניות בחברות על ידי התע"א, אלתא ורפאל, אולם לא נתן מענה שלם לצורכיהן לעומת ההוראות שנקבעו בחוק החברות הממשלתיות.	בביקורת נמצא כי דירקטוריון התע"א דן בחוזר החדשנות ביוני 2019 כשנה וחצי לאחר המועד שבו נדרשה התע"א לעשות כן וכי בדיון בנובמבר 2017 נכלל דיווח בלבד של ההנהלה בנושא. נוסף על כך, רפאל לא מיפתה את החסמים לביצוע תוכנית החדשנות ואת המגבלות העלולות לחול עליה, בין היתר נוכח הנקבע בחוק החברות הממשלתיות בעניין הקמת חברות ורכישת מניות בחברות קיימות, ולא שלחה לרשות החברות פירוט של החסמים והמגבלות כאמור. משכך רפאל לא מיצתה את ההזדמנות להשפיע על תוכן החלטת הממשלה ממאי 2018 .בנושא תוכנית החדשנות על התע"א לקיים ב מועד הנדרש דיונים בדירקטוריון בהתאם ל נדרש ב חוזרי רש ות החברות, במקרים שבהם הרשות מורה לחברות הממשלתיות לעשות כן ולשלוח לה תגובה על המתווה שהיא מתכננת. כמו כן מומלץ כי במקרים שבהם רפאל מקבלת להתייחסותה חוזרים של רשות החברות היא תעביר את תגובתה לרשות במועד.	510
המכון למחקר ביולוגי . ניהול כוח אדם במכון למחקר ביולוגי בישראל בביקורת נמצא כי קידומו של מר א' לא הובא לדיון לפני הוו עדה המייעצת והוועדה המוסדית והוא בוצע שלא בהתאם להוראות הנוהל של המכון. בביקורת עלו ליקוייםבנוגע להליכי קידום מסוימים שקיים המכון. מומלץ כי נש"ם ועוזר השר יבחנו מינויים אלו ובייחוד דרכי בקרה על עבודת ועדת הד ירוג המוסדית, ובכלל זה השתתפות נציגים מטעמם בדיוני הוועדה. בביקורת נמצא כי עוזר השר לא הגביל את מספר הדרגות הניתנות מדי שנה בתקן הפתוח במכון ולא פיקח על תהליך הקידום. כמו לא התקיים במטה עוזר השר דיון בהמלצות ראש מדור תכנון תקציבים בנוגע למערבות מטה עוזר השר בנושא תהליך הקידום בתקן הפתוח במכון. מומלץ כי עוזר השר יפקח על תהליכי הקידום במכון, יבצע בקרה בנושא ויבקרם ; וכיבחן אם יש מקום שנציג מטעמו יהיה חבר בוועדה המוסדית. לתוספת דרגה יש השפעה ארוכת טווח על התקציב וממילא השפעה על תקציבו השנתי של המכון. למרות משמעויות אלה ונוכח ההיקף הנרחב של מתן דרגות, בביקורת נמצא כי למכון אין נתונים על המשתמע מהקידומים בדרגה מהבחינה התקציבית. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המכון יבחן וינתח באופן שוטף את המשתמע, מהבחינה התקציבית, מקידום העובדים בתקן הפתוח. לפי מכסות נש"ם, המכון יכול היה למנות 25 עובדים שלא בדירוג המחקר לתפקיד רמ"ד ו-13 עובדים לתפקיד מוביל טכני או טכנאי בכיר. עלה כי המכון מינה 26 עובדים לתפקיד רמ"ד ו-17 עובדים לתפקיד מוביל טכני או טכנאי בכיר. כלומר, המכון חרג בחמ ישה מינויים מהמכסה המאושרת. מבדיקת דוחות התקן עולה כי למעט עשרה תפקידים - תפקיד מנהל המכון, שני תפקידי סמנכ"ל, ראש שטח אחד, ושישה תפקידי ראשי תחום - הם לא מציגים במסגרת תיאור המשרה את התפקיד הארגוני. לדוגמה, חוקרים בתפקידי ראשי תחום, ראשי מחלקה או ראשי שטח מוגדרים כ"עובד מחקר אקדמי" ללא ציון התפקיד לאשורו. כמו כן, בדוח התקן של שנת 2020 נמצאה אי-התאמה בין הפרטים שצוינו בדוח לגבי שתי משרות לבין השיבוץ בפועל. להלן הפירוט: על המכון לפרט בדוח התקן שהוא מגיש לנש"ם את רשימת המשרות שבמכון ולוודא כי פרטי בעלי התפקידים המצוינים בדוח תואמים לשיבוצם בפועל. .בביקורת נמצא כי המכון לא יישם את המ"ב שינוי ארגוני במסגרת השינויים שבוצעו. למשל, המכון לא הגדיר את הצורך בתפקידים שנוצרו ובכלל זה את מהות השינויים, את תכליתם הארגונית ואת הבעיות שיש לפתור, לא מיפה את הפערים ולא העריך את המשאבים הנדרשים לביצוע השינויים וזאת ביחס למצב הארגוני הקיים. שינויים אלה לא לוו בפירוט טבלאי של כל משאבי כוח האדם במכון ולא בתרשים מבנה ארגוני הכולל את מדרג התפקידים ואת תמהיל העובדים. כמו כן, השינויים לא הובאו לידיעתו ולאישורו של עוזר השר טרם ביצועם. עוד נמצא בביקורת כי השינויים הובאו לאישורה של נש"ם בהדרגה החל משנת 2015 ובמשך השנים באמצעות שינויים בתקנים פרטניים כאשר נדרש אישורה להוספה או לשדרוג של תקן מסוים. עקב כך לא עמדה לרשות נש"ם מבעוד מועד תמונת מצב מקיפה בנושא כלל השינויים ומטרתם. על המכון להביא לאישור עוזר השר שינויים ארגוניים קודם לביצועם כנדרש בהמ"ב המכון. מומלץ כי נש"ם תוודא כי השינויים הארגוניים המבוקשים מובאים לידיעתו של עוזר השר ותקבל את עמדתו לפני שתקבל החלטה בנושא. מומלץ כי שינויים ארגוניים יבוצעו כמכלול ולא לשיעורין, ולאחר שיהיה למכון מבנה ארגוני מאושר, זאת על מנת שיהיה בידי עוזר השר ונש"ם לראות את תמונת הארגון בשלמותה ובכך לאפשר לבחון את נחיצותו של השינוי וא ת המשתמע ממנו במישור הארגוני והתקציבי.	על המכון, לאחר תיאום עם עוזר השר וקבלת אישורו לכך, לפעול לגיבוש מבנה ארגוני סדור ולהביאו לאישור נש"ם. בדרך זו יטויבו הבקרה והפיקוח על נושא כוח האדם במכון ועל השינויים המתרחשים בו.	511
מטלות רוחב . ייזום ומימוש של תכניות פיתוח בתחום התשתית התממשותם החוזרת ונשנית של סיכונים רבים שבאחריות הממשלה כגון טיפול לקוי בהשגת אישורים סטטוטוריי ם, עיכובים בהפקעות קרקע, שינויים ועיכובים בביצוע קטעים של הפרויקט שהוגדרו לביצוע באופן ישיר על ידי הממשלה מעלים חשש כי גופי הממשל השונים לא טיפלו כנדרש .במניעת הסיכונים שבאחריותם ובצמצום נזקיהם. לפיכך נאלצה לעתים המדינה לשאת בנטל הכספי הכרוך בהם. מתברר כי ועדות המכרזים ממלאות תפקיד מרכזי בבחינתם ובאישורם של הפרטים והשינויים השונים הנוגעים לתכולת הפרויקטים ומאפייניהם. אגף החשכ"ל אמור לשמש שומר הסף העיקרי של הוצאות הממשלה. בה בעת, מתוקף אחריותו הישירה להוצאתן לפועל של חלק מהחלטות הממשלה, הוא גם הגוף המוביל את ועדות המכרזים הבין-משרדיות, בכך שהוא ממנה את אנשיו ליו"ר ועדות המכרזים הבין -משרדיות. מינוי ז ה מאפשר לנציגי האגף להתערב בשלבי התכנון והניהול השוטף של הפרויקטים ולקבל החלטות המשפיעות על עלויות הפרויקט והיקף ההוצאה התקציבית. לדעת משרד מבקר המדינה - נוכח האמור לעיל, על הממשלה להורות לשרים האחראיים לתחומים הרלוונטיים להטיל על גורמים מקצועיים לנהל את כל התהליכים הקשורים לקידומן של תכניות הפיתוח על כל מרכיביהן (להלן - גופים מנהלים). תפקידם יתחיל בשלב ייזום התכנית ויימשך כל "חיי" הפרויקטים הכלולים בהן. על השרים להגדיר את התפקידים והכישורים הנדרשים מהגופים המנהלים לפי המאפיינים של התכניות והפרויקטים, את הסמכות שתינתן להם ואת האחריות שתוטל עליהם וכן את היעדים והמדדים להצלחתם. הגופים המנהלים יתאמו בין הגורמים המעורבים; יקדמו את ההליכים הסטטוטוריים והמכרזיים וידאגו ככל הניתן להסרת חסמים מסוגים שונים ולזמינות המשאבים; יעקבו ויפקחו אחר ביצוע הפרויקטים בידי הגורמים המבצעים; יקבלו, יבדקו ויאשרו תכנ יות, מסמכים והסכמים לאורך כל שלבי התכנון, ההקמה והתפעול של הפרויקטים המוקמים, במסגרת תכניות הפיתוח שאותן ינהלו. הקמתם של רשויות וגופים סטטוטוריים נועדה, בין היתר, ליצור מנגנוני איזון ובלמים חיוניים. כשמתגלעות מחלוקות בין הגופים השונים המעכבות את יישומן של תכניות הפיתוח במשך זמן בלתי סביר - יש להביאן להכרעה עניינית במסגרת ממוסדת ורשמית, ולא להשאירן פתוחות למשא ומתן ולמאמצי שכנוע הדדיים. על הממשלה לפעול ליצירת מנגנון מוסדר ומעשי להכרעה בין הגופים בזמן קצר, לרבות הכנת הצעות חקיקה במידת הצורך, תוך שמירה על מערכת האיזונים החיונית למשטר דמוקרטי. מהאמור לעיל עולה כי נושאים רבים עלולים לשמש בסיס לחילוקי דעות בין רשויות המדינה השונות. לדעת משרד מבקר המדינה - על הממשלה לדעת משרד מבקר המדינה על אג"ת בשיתוף המשרדים הייעודיים והמקצועיים לגבש מתכונת מתאימה לבחינה כלכלית של פרויקטים בתחומי התשתית השונים על פי המאפיינים של כל תחום. .ותחזיות אומדנים, שייעשו על סמך נתונים מעודכנים ומפורטים של היזמים, לפני שלא יהיה ניתן לעצרו, או שהמשאבים שהושקעו בו ירדו לטמיון. משרד מבקר המדינה סבור כי במקרים מיוחדים ניתן לקדם את ביצועם של פרויקטים במקביל להליכי התכנון. ואולם לא ניתן, באצטלה של קיצור תהליכים, להתעלם מהפגיעה במשק ובסביבה, ומהסבל שעלול להיגרם לאזרחים ולעסקים מהעבודות המתבצעות במשך זמן ממושך בקרבתם. בעת מתן האישור להתחלת העבודה לפני שהסתיימו תהליכי התכנון המפורט והאישורים הסטטו טוריים חשוב להתחשב בהשלכות הכרוכות בכך.	. לפעול להסדרת פתרונות ובכלל זאת גם הסדרים משפטיים להסרת חסמים שונים שאינם מטופלים במסגרות הקיימות, המעכבים הקמתם של פרויקטים בתחום התשתית. 4. מלבד החסמים הקיימים בביצוע הפרויקטים עצמם, קיימים חסמים רבים הנוגעים להיבטי הסמכויות והאחריות בין הגופים המעורבים בקידומן של תכניות הפיתוח. הסמכויות שניתנו לחלק מגופים אלו בחקיקה ובתקנות נועדו לפעילותם המקצועית הייעודית. לעתים מתגלעים בין הגופים חיכוכים וחילוקי דעות מקצועיים, ובכך נוצרת מערכת אילוצים נוספת המקשה על קידום התכנית. על אף שהממשלה הכירה בקיומם של חסמים שונים וקיבלה כמה החלטות 43 שנועדו לטפל בהסרתם, אין הן מקיפות את כולם ויישומן אינו מלא.	512
מטלות רוחב . הטיפול באלימות כלפי עובדי ציבור בשנת 2006 ערך תחום ארגון ומינהל מיפוי של מצב הבטיחות במחלקות לש"ח (להלן - "מיפוי מצב הבטיחות " או המיפוי). מנהלי המחלקות לש"ח התבקשו למלא שאלון הנוגע, בין היתר, להיקף תופעת האלימות במחלקותיהם . לפי תוצאות ה מיפוי, בשנת 2006 אירעו786 אירועי אלימות - פי ארבעה מהערכת משרד הרווחה ופי שישה מנתוני המשרד הרשמיים. עוד עולה מה מיפוי כי 249 מ-786 אירועי האלימות (כ -32% )מכלל האירועים דווחו למשרד הרווחה בשנת 2006 , אךעל פי נתוני המשרד דווח לו על 123 .אירועי אלימות בלבד בשנה זו מבדיקת 197 תיקי המדגם עלה ש המשטרה לא הוד יעה למתלוננים על סגירתם של 96 ( מהם49% ,)והדבר עלול לפגוע במימוש זכותם לערור על ההחלטה. עוד עלה שהמשטרה לא הודיעה לחשודים על סגירתם של 75 ( תיקים38%). הועלה כי רק בשנת 2008 החל משרד הבריאות להפעיל מערכת מידע ממוחשבת ייעודית לאירועי אלימות (להלן - מערכת קב"ט), המקשרת בין בתי החולים הממשלתיים ובין אגף הביטחון שבמשרד . מבדיקת הנתונים במערכת קב"ט עלה כי היא טרם הוטמעה בקרב בתי החולים ו לכן לא הוזנו אליה כל אירועי האלימות. נוסף על כך, הזנת האירועים אינה אחידה, ופרטים רבים של האירועים אינם מוזנים כלל או מוזנים באופן שגוי40. במצב זה אי-אפשר לקבל מנתוני המאגר הממוחשב תמונה מלאה ואמינה של היקף אירועי האלימות, הגורמים להם ומאפייניהם. זאת ועוד, משרד הבריאות לא השתמש בנתוני המאגר לפילוח תופעת האלימות ולזיהוי הבעיות המחייבות טיפול. יתר על כן, מערכת המידע הממוחשבת אינה מקושרת למוסדות הרפואיים שאינם ממשלתיים, וקופות החולים, חוץ מן הכללית, אינן מדווחות למשרד הבריאות על אירועי אלימות שהתרחשו בהן. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד הבריאות ימסד את הקשר עם מוסדות רפואיים שאינם ממשלתיים ויבטיח שיהיו לו נתונים מרוכזים ומהימנים על היקף תופעת האלימות בכל מערכת הבריאות. הביקורת העלתה כי במחוזות המשרד קיימו חברי ועדות אל -אלימות פגישות מעטות עם הגורמים הנוגעים בדבר במחוזות המשטרה וכי מטה משרד הרווחה כלל לא קיים פגישות ת יאום עם המשטרה ומשרד המשפטים. על משרד הרווחה ליזום פגישות עבודה קבועות עם הגורמים הנוגעים בדבר במשטרה ולרכז לקראתם את כל הבעיות שמעלים עובדי המחלקות לש"ח. . במהותה מהאלימות בבתי החוליםומן הראוי לייחד הנחיות מתאימות גם למוסדות אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההנחיות עוסקות בדרכי ההתמודדות עם תופעת האלימות בבתי החולים בלבד ולא במוסדות רפואיים בקהילה על מאפייניהם הייחודיים. אמנם סביר להניח שמרבית אירועי האלימות מתרחשים בבתי החולים, אך האלימות במוסדות הרפואיים בקהילה שונה ליישומן של המלצות אלו עשויה להיות תרומה ניכרת להפגת המתח ותחושת האי -ודאות בקרב הפונים לחדרי המיון ומלוויהם , ויש בכך כדי למנוע את התפרצותם של אירועי אלימות מסוימים. לפיכך על משרד הבריאות לוודא כי בכל בית חולים המפעיל חדר מיון יימצא חומר הסברה זמין כמומלץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח היקף פעילות זה מן הראוי שמשרד הבריאות יבוא בדברים עם המשרד לביטחון הפנים ועם המשטרה לשם בחינת הקמתה של נקודת משטרה43 בבתי חולים שבהם היקף הפעילות מצדיק זאת. אולם ב "מיפוי מצב הבטיחות ", שנעשה בשנת 2006 , הועלה שבמרבית המחלקות לש"ח לא מונה נאמן ביטחון כאמור. זאת ועוד, נאמני הביטחון שכבר משמשים בתפקידם במחלקות לש"ח לא השתתפו בהשתלמות מקצועית כנדרש.	מהאמור לעיל עולה כי אף ש נושא הכשרת העובדים להתמודדות עם אירועי אלימות נדון בהרכבים שונים וגובשו המלצות בעניין זה, לא גיבש משרד הרווחה תכנית מעשית לכך.	513
משרד האנרגייה . שינוי מבני במשק החשמל על פי הדוחות הכספיים של חח"י ל- 31.12.08 הסתכם שווי נכסיה בכ-74 מיליארדש"ח. כאמור, במועד סיום הביקורת עדיין לא חולקו הנכסים בין החברות שאמורות לקום ולא נקבעו כללים לאופן חלוקתם של נכסים שישמשו יותר מחברה אחת. .בהיבט הני הולי ויבצע בקרה בנושא. גוף זה אמור להיות אחראי, בין היתר, להכנת תכניות עבודה מפורטות לצוותים המקצועיים, לקביעת אבני דרך ליישומן, לתיאום בין הגופים השונים המשתתפים בביצוע השינוי המבני ולפיקוח על ביצועו. הקמת תחנות כוח לייצור חשמל כרוכה בהשקעות בהיקף כספי של מיליארדי ש"ח ובנטילת סיכונים פיננסיים מצד היזם והגורמים המממנים. לדעת משרד מבקר המדינה, משנוכח משרד התשתיות שמכסת ייצור החשמל של יצרני החשמל הפרטיים זניחה (כ- 3.5% בשנת 2009 ) לעומת היעד של 20% שקבעה הממשלה בשנת 2002 , היה עליו להקדים ולפעול ליצירת תנאים לשילוב יצרנים פרטיים בתחום זה כדי לשפר מראש את הסיכויים לעמוד ביעד הנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הממשלתיים ורשות החשמל לבדוק כיצד ישפיע השינוי המבני במשק החשמל על תעריפי החשמל ומהי התקופה המיטבית לפריסת עלות התוספות לעובדים בתעריף החשמל באופן שהתייקרותו תהיה מזערית ובתום תקופה זו הוא יוזל. במועד סיום הביקורת עדיין לא קבעו הגורמים הממשלתיים, משרד התשתיות, משרד האוצר ורשות החברות הסדר לטיפול בהתחייבויות חח"י לאחר ביצוע השינוי המבני. לדעת משרד מבקר המדינה אי -השגת ההסדר יעכב את ביצוע השינוי המבני במשק החשמל, שכן פיצול פעילות הייצור והחלוקה לכמה חברות יחייב העברת נכסים לחברות אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הממשלתיים למנות גוף, כגון המינהלה שכבר הומלץ להקימה במסמך המדיניות מ - 2007 , ולהגדיר את יחסי הכפיפות - ובכלל זה הכפיפות בענייני הדיווח והבקרה - בין כל הגופים המשתתפים בביצוע השינוי המבני במשק החשמל. מדובר בשינוי גדול ומורכב שמחייב טיפול שיטתי, לרבות שיתוף פעולה ותיאום בין גורמים רבים, כדי להוציא את הרפורמה מן הכוח אל הפועל. לשם ביצוע השינוי האמור נדרשים אינטגרציה של ידע טכני, תכנון לוחות זמנים, שימוש במשאבים וטיפול בנושאי מימון. במועד סיום הביקורת טרם הוקמה מינהלה כאמור. לגופים רבים, ובהם משרדי האוצר והתשתיות, רשות החברות, רשות החשמל וחח"י, יש עניין בביצוע השינוי המבני במשק החשמל. אמנם הגורמים הממשלתיים מינו צוותים לטיפול בנושאים שונים הכרוכים בשינוי, כגון פיצול פעילות הייצור בחח"י בין כמה חברות ייצור, אך לא נקבע איזה גוף יטפל בביצוע השינוי המבני מלבד ההערכה של היועץ החיצוני אין בידי הגורמים הממשלתיים אומדן של עלויות ביצוע השינוי המבני. בהתחשב בכך שבחח"י עבדו בשנת 2009 כ- 10,000 עובדים קבועים, היקף התשלומים לעובדים במסגרת ביצוע שינוי מבני הוא ניכר. לדעת משרד מבקר המדינה על הגורמים הממשלתיים להכין אומדן מעודכן של עלות ביצוע השינוי המבני, שיכלול את כל רכיבי העלות הכרוכים בו, תחשיב בנושא התייעלותו של המשק בעקבות השינוי המבני ותחשיב בנושא הנזק שנגרם למשק בשל אי -ביצוע השינוי המבני. כמו כן על הגורמים השונים לקבוע אילו יעדים מבקשת הממשלה להשיג, מהי התמורה עבור התשלומים שישולמו לצורך ביצוע השינוי המבני וכיצד היא תבדוק אם הושגו יעדים אלה לפני שתבצע את השינוי המבני.	ההחלטות בדבר מספר חברות הייצור, בדבר מספר יחידות הייצור שתכלול כל חברת ייצור ובדבר מספר חברות החלוקה ואופן פריסתן הן אבני דרך חשובות בביצוע השינוי המבני במשק החשמל. מן הראוי שהגורמים הממשלתיים: משרד התשתיות, משרד האוצר ורשות החברות יבצעו עבודת מטה משותפת בנושא, ובמסגרתה בין היתר הם ינמקו מדוע החלופה שהם ממליצים לבחור היא החלופה המיטבית מבחינת המשק.	514
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . היבטים בתפקוד מועצת הזיתים יוצא אפוא כי חלק מנסיעות הסמנכ"ל לחו"ל שמומנו על ידי המועצה לא אושרו על ידיה. הסמנכ"ל ואחראי האחזקה שלה הונו באופן שיטתי את קנט, תוך קבלת כספים שלא כדין והעברתם בין היתר, לחשבון הסמנכ"ל; הסמנכ"ל מימן נסיעות לחו"ל מכספי המועצה עבור נספחים שנסיעתם לא אושרה ואף צירף לחלק מהדיווחים הכספיים על הנסיעות קבלות עבור קניית מוצרים אישיים שעליהם שילמה המועצה. זאת ועוד, קיים חשש כי הסמנכ"ל הורה לזייף חשבוניות כך שהמועצה תקבל ממשרד החקלאות ומארגון הזית העולמי כספים בגין הוצאות שלא ביצעה. הוא גם קיבל תשלומים נוספים על עבודה שהיא חלק מתפקידו. לדעת משרד מבק ר המדינה, על מועצת הזיתים לבצע בדיקה מקיפה בנוגע לקבלת כספים שלא כדין על ידי בעלי תפקידים בה ולבחון את האפשרות לדרוש מהם להשיב לקופת המועצה את הכספים שקיבלו שלא כדין. לדעת משרד מבקר המדינה בפעולותיו של הסמנכ"ל יש חשש לפגיעה בטוהר המידות ובכלל זה שימוש פרטי בכספי ציבור וחשש לקבלת דבר במרמה. נוכח חומרת הממצאים, יש לשקול את המשך העסקתו של הסמנכ"ל במועצת הזיתים ובתפקידים הציבוריים האחרים. יוצא אפוא כי המועצה העסיקה משווק פרטי של שמן זית בדגימת בקבוקי שמן ובביצוע בקרת איכות על בקבוקי השמן של משווקים אחרים, שהם למעשה מתחריו. מצב זה יצר למעשה חשש לניגוד עניינים. תהליך הנפקת חותמתהאיכות ל"שמן זית" לא נעשה באופן ראוי כמצופה מגוף סטטוטורי. מנכ"ל המועצה והסמנכ"ל שלה נתנו לחברה אחת יתרון משמעותי על פני מתחרותיה. זאת ועוד, אף שמליאת המועצה החליטה להפסיק את השימוש בחותמת האיכות, נמצא שהמנכ"ל והסמנכ"ל אישרו הפצה של החותמת, בעיקר למשווק ב. כלומר, המועצה יצרה עדיפות ברורה למשווק ב תוך פגיעה בשוויוניות. המועצה לא פרסמה את ההבדלים בין חותמת לתווית ובין "שמן זית" לשמן זית איכותי. הנפקה מכוונת של חותמת הדומה לתווית האיכות בלי לפרסם את ההבדלים ביניהן יש בה כדי להטעות את ציבור הצרכנים והיא פוגעת במיתוג הייחודי של שמן הזית האיכותי. יוצא אפוא כי מנהל החשבונות לא מילא את תפקידו כראוי. הוא העביר תשלומים שלא על פי הנהלים ולא בדק את החשבוניות שהועברו אליו. לדעת משרד מבקר המדינה, משהובא לידיעתו של היועץ המשפטי של משרד החקלאות חשש בדבר פעולה שבוצעה בניגוד לחוק, היה עליו למלא את תפקידו כשומר הסף ולבחון את הנושא. לכל הפחות היה עליו לוודא שהנושא יטופל ולעקוב אחר טיפולו של הממונה על השכר במשרד האוצר על פעולותיו בנדון, אולם אף דבר זה לא נעשה. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי בניגוד להצהרת הסמנכ"ל, שטחים אלו לא הוחכרו לאנשי הקש בשנים 2005 -2006 , ועל כן תמוהה הצהרתו כי ראה את הסכמי החכירה של אותם שטחים. זאת ועוד, בבירור שעשה משר ד מבקר המדינה עם ארבעת אנשי הקש עלה כי הם אינם מגדלי זיתים ולפיכך לא ביטחו מטעי זיתים בקנט, וכי הם לא ידעו שמועצת הזיתים ביטחה מטעים על שמם. יוצא אפוא כי בעקבות הטעיה מכוונת של הסמנכ"ל העבירה חברת קנט תשלומים לאנשי קש באמצעות המועצה, דבר המעלה חשש לפגיעה בטוהר המידות של הסמנכ"ל. בבדיקת כרטיסי החו"ז של אנשי הקש עלה כי קנט העבירה לזכותם פיצויים. נמצא כי מנהל החשבונות העביר כ - 24,000 ש"ח מהפיצויים לשנים 2005 -2006 מכרטיסי חו"ז של אנשי הקש לח שבונו של אחראי האחזקה, ו - 50,000 ש"ח לחשבונו של סמנכ"ל המועצה. עוד נמצא כי ליתר כספי הפיצויים עבור אנשי הקש הכין מנהל החשבונות המחאות לפקודתם, אולם ההמחאות נכתבו בכתב יד והיו סחירות. נמצא כי עובדי המועצה לא מסרו המחאות אלה לידי אנשי הקש. זאת ועוד, נמצא כי כל ההמחאות נפדו; חלקן על ידי גורמים לא ידועים, וחלקן, שסכומן הכולל כ- 48,500 .ש"ח, נפדו במזומן על ידי אחראי האחזקה מדבריו של מנהל החשבונות עולה כי הוא נתן ידו לפעילות חריגה הגובלת בפגיעה בטוהר המידות.	.לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי שגוף ציבורי יקבל הלוואה מאחד מעובדיו. נוסף על כך לא ניתן לקשור את נושא ההלוואה להעברות הכספים לחשבונו של אחראי האחזקה.	515
משרד הפנים . ההיערכות לבחירות לכנסת השמונה עשרה וניהולן נתונים אלה מלמדים כי בבחירות לכנסת השמונה עשרה נמשכה תופעת מיעוט המצביעים בחלק מן הקלפיות הנגישות . לנוכח העלויות הניכרות שבהן כרוכה הפעלתן של קלפיות אלה נראה כי יש צורך לארגן את מצבת הקלפיות הנגישות באופן חסכוני יותר אך שלא יפגע בציבור המוגבלים בניידותם. שיעור העובדים במטות המינהליים שלהם קרוב משפחה אחד לפחות שהועסק ביום הבחירות באותה ועדה אזורית היה עדיין גבוה ( 35.9% :) ל- 301 עובדים מבין839 עובדים במטות המינהליים היו619 קרובי משפחה שהועסקו ביום הבחירות באותה ועדה. לאחדים מהם היו קרובי משפחה רבים שהועסקו ביום הבחירות באותה ועדה, למשל: לסגן מנהל ועדה אזורית עכו היו 13 קרובי משפחה; למרכזת היסעים בוועדה אזורית יהודה - 13 קרובי משפחה; למרכזת מינהל ומשאבי אנוש בוועדה האזורית אשקלון - 9 קרובי משפחה; לרכזת גוש בוועדה האזורית באר שבע- 8 קרובי משפחה ולרכזת לוגיסטיקה בוועדה האזורית אשקלון - 8 קרובי משפחה. בוועדות אזוריות אחדות היה עדיין שיעור ניכר של עובדים במטות המינהליים שקרובי משפחתם הועסקו באותה ועדה ביום הבחירות. לדוגמה: בוועדה האזורית עכו ( 63.8% ), בוועדה האזורית אשקלון ( 62.5% ( ), בוועדה האזורית דן דרום 60% ), בוועדה האזורית חיפה ( 53.6% ( ) ובוועדה האזורית יהודה 52.5% .) משרד מבקר המדינה מציין כי במצב שנוצר גם בבחירות לכנסת השמונה עשרה לא ניתן מענה הולם לגיוס עובדים המתבסס על עקרונות שוויון ההזדמנויות, ההגינות וההתאמה הנדרשת, מפני שללא הגדרת דרישות המשרה בתקן אי-אפשר להבטיח בחירה בעובד המתאים ביותר לתפקיד. עוד מציין משרד מבקר המדינה כי כאמור אין די במאגר עובדי המדינה ובמאגר עובדי הרשויות המקומיות כשלעצמם כדי לשמש מאגר יעיל לגיוס עובדים למטות המינהליים. על המטה המינהלי להגדיר בתקן את דרישות המשרה וליידע את הציבור - הן מקרב עובדי המדינה והן מקרב הציבור הרחב - בדבר האפשרות להגיש מועמדות לתפקידים במטות המינהליים. כך אפשר יהיה לאתר בעוד מועד את המועמדים המתאימים לתפקיד. הבקרה על קבלת הציוד מהספק מוטלת על עובדי הוועדות. למרות זאת צוין במסמך הפקת הלקחים של המטה המ ינהלי כי בוועדות אזוריות אחדות מי שקיבלו את הציוד היו מתאמי המיכון, שכאמור הם עובדי הספק ולא עובדים של הוועדות. . תפקידי המתאם הן בעניין זה והן בכל העניינים האחרים שבהם הספק נותן שירותים לוועדה המרכזית ולוועדות האזוריות. ב-108 מ-274 מקומות הקלפי שנבדקו (כ -39% ) לא הציבה הרשות המקומית תמרור כנדרש. דוגמאות: עיריי ת בני ברק לא הציבה אף לא תמרור אחד ב -6 מקומות הקלפי שנבדקו; עיריית רחובות לא הציבה תמרור ב -5 מ-6 מקומות הקלפי שנבדקו; עיריית באר שבע לא הציבה ת מרור ב -4 מ-7 מקומות הקלפי שנבדקו. צוות ההיגוי לא תיעד את עבודתו בעניין זה. לכן אין אפשרות לבחון את שיקוליו ואת המדדים שעליהם התבסס. הועלה שהמטה המינהלי לא קבע בצד רשימת המשרות את דרישות המשרה של העובדים במטות המינהליים ולא ברור כיצד נבחנה התאמת כישוריהם של העובדים לתפקיד ועל סמך מה הם נבחרו. לדעת משרד מבקר המדינה גמישות ניהולית היא ערך חשוב, אך היא אינה יכולה לגבור על הצורך להתאים את התפקיד לצורת ההעסקה או על הערך של אי-הפליה בין עובדים. יש חשיבות ל אחידות בצורת ההעסקה של העובדים באותו תפקיד הן כדי למנוע הפליה בין עובדים המועסקים באותם תפקידים והן כדי למנוע עלויות העסקה מיותרות. לכן ראוי לקבוע באילו תפקידים יועסקו עובדים בתקן ובאילו עובדים לפי שעות אגב יצירת איזון ראוי בין צורכי הארגון לבין עלות ההעסקה של עובדים.	לדעת משרד מבקר המדינה הה חלטה לגייס עובדים למטות המינהליים מקרב עובדי המדינה ומקרב עובדי הרשויות המקומיות אינה מייתרת את הצורך לקבוע בתקן את דרישות המשרה. מאגר עובדי המדינה ועובדי הרשויות המקומיות מונה עשרות אלפי עובדים במגוון תפקידים שלהם נדרשים כישורים מכישורים שונים. הצבת עובד לתפקיד צריכה להיעשות לאחר שנבחנה התאמתו לדרישות התפקיד הספציפי. בחינת כישורי העובד לתפקידו במשרדו הקבוע אינה מבטיחה את התאמתו לתפקיד בבחירות לכנסת.	517
משרד הפנים . היתרים להעסקת עובדים זרים בענפי החקלאות והבנייה משרד מבקר המדינה העלה כי בניגוד להחלטת הממשלה, משרד החקלאות לא בחן את מדיניות ההקצאה של עו"ז לענפי החקלאות השונים, וממילא לא הוצגו מסקנות לממשלה כמתחייב. עוד נמצא כי בספטמבר 2007 גיבש משרד החקלאות עבור ועד ת המיכון תכנית רב - שנתית לעידוד המחקר והמיכון, הכרוכה בתמיכה כספית של המדינה. אולם ועדת המיכון לא אישרה את התכנית, וממילא לא הביאה אותה לאישור הממשלה. אמנם באותו המועד פעלה ועדה לעיצוב מדיניות בנושא העו"ז בישראל, והיא בחנה את האפשרות לצמצם את מספר העו"ז באמצעות המיכון בתחום החקלאות (ראו להלן - תכנית אסטרטגית לצמצום מספר העו"ז בשנים 2009 -2015 ), אולםעל פי כללי מינהל תקין משרד מבקר המדינה מעיר כי קודם ל קבלת ה החלטה האמורה הייתה צריכה להיעשות עבודת מטה לבחינת הסיבות לאי -עמידה בתנאי ההתניה, אולם הדבר לא נעשה . עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי משרד החקלאות לא וידא את המשך העסקתם של העובדים הישראלים שנקלטו בעבודה על פי התנאי שנק בע. כמו כן יחידת הסמך , האחראית לפיקוח ולבקרה בכל הנוגע ליישום ההתניה, לא נערכה לכך עד סוף דצמבר 2008 .כמתחייב לדעת משרד מבקר המדינה, בשל חשיבות הטיפול בתלונות יש לראות בחומרה את קשרי העבודה המשובשים בין הממונה על הזכויות ובין המחוזות. אשר על כן יש לבחון מחדש את נוהלי העבודה שלהם ולהסדירם ללא דיחוי כדי ששיתוף הפעולה ביניהם יהיה מיטבי. ואולם התברר כי על אף הנוהל האמור סדרי הטיפול בתלונות לוקים בחסר: בדוח סיכום פעילות שהגישה הממונה על הזכויות לממונה על יחידת הסמך בדצמבר 2008 נכתב כי הטיפול ב -40 מ-132 תלונות שהועברו למחוזות (כ -30% ) לא הסתיים, אף שחלפו יותר משלושה חודשים ממועד העברתן ויותר משישה חודשים ממועד ההעברה של 22 מהן. אשר ל -92 תלונות שהטיפול בהן הסתיים באותה השנה ציינה הממונה על הזכויות כי הטיפול ב -39 מהן הסתיים רק לאחר יותר משלושה חודשים, וכי 21 .מהן טופלו לאחר שישה חודשים כדי להבטיח אחידות נתונים ומידע עדכני ומקוון בכל יחידותיה של רשות ההגירה שומה על רשות ההגירה להפעיל מערכת מרכזית אחת לשימושן של כל יחידותיה, ואם יוחלט להקים מערכת חדשה ראוי כי עד הקמתה יהיה חיבור מקוון בין המערכות הקיימות. . מכנה משותף והגדרות אחידות של אוכלוסיית העו"זבעלי האשרה וחסרי האשרה (לפי סוג אשרת הכניסה, מדינות המוצא, ענף ההעסקה וכיו"ב). לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים לפעול לבחינת אמינות הנתונים ולתאם בין רשות ההגירה והלמ"ס כדי שנתוניה ן יתבססו על .עולה כי משנת 2005 הצטמצמה מאוד כמות המורחקים: בשנים 2003 - 2004 הרחיקה מנה"ג מן המדינה כ- 41,000 עו"ז, וב - 2005 -2008 הורחקו כ - 17,800 עו"ז בלבד. עוד עולה כי בשנים 2003 -2004 עמדה מנה"ג ביותר מ-90% מן היעד, ואילו בשנים 2005 -2008 היא עמדה ב- 51%-70% מן היעד אף שמשנה לשנה הופחתו היעדים. כאמור, כבר בספטמבר 2007 הכין משרד החקלאות תכנית רב -שנתית לעידוד המחקר והמיכון לשם צמצום מספר העו"ז, אולם הוא לא הביא אותה לאישור הממשלה כמתחייב מהחלטת הממשלה. תכנית זו כללה מענק לחקלאים המשקיעים במיכון וסיוע למחקר ופיתוח בתחום זה בסך	. כולל של208 .מיליון ש"חהתכנית הייתה אמורה להביא לידי הפחתה של כ- 6,200 .עו"ז לעומת זאת, במסמך העקרונות נקבע כי יינתן סיוע בסך 325 ,מיליון ש"ח וכעבור שש שנים יצטמצם מספר העו"ז בכ- 8,600 . מן הראוי היה שיצורף למסמך עקרונות כזה, שיישומו כרוך בתמיכה ממשלתית של מאות מיליוני ש"ח, חישוב כלכלי המנתח את העלויות (הגבוהות מן העלויות של התכנית מ - 2007) ו את התועלות של המתווה שנקבע , אולם הדבר לא נעשה.	518
רשות מקרקעי ישראל . קבורה אזרחית ביישובים חקלאיים בביקורת נמצא כי המשרד אינו ממלא את חובתו על פי חוק שירותי הדת היהודיים ואינו מפקח על קיום הוראות החוק בידי חברות הקבורה ועל הצגת הפרטים הרלוונטיים אצלן. . .החקלאיים מדי שנה דיווחים בדבר הכנסות בתי העלמין אשר בשטחיהם הוא דרש דיווחים אלו רק בעת מתן רישיון לחברת הקבורה, אולם מאחר שלא הקפיד על חידוש רישיונות חברות הקבורה במועד - כל שנתיים - גם לא הקפיד לקבל את הדוחות האמורים. מחדלו הנמשך של המשרד בטיפול בחידוש רישיונות תאגידי הקבורה אילץ את המוסד לביטוח לאומי להעביר את תשלומי דמי הקבורה גם לחברות קבורה שאינן מורשות כדין. לא למותר לציין כי עיסוק בקבורה ללא רישיון הוא עברה פלילית שדינה מאסר שלושה חודשים. (ב) בהקשר זה יש לציין כי באוגוסט 2009 סוכם בדיון בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) כי בתוך שלושה חודשים ייקבעו נוהלי העברת מידע בין ה מוסד לביטוח לאומי ובין המשרד, בין היתר, בעניין רישוי חברות הקבורה. נקבע כי בתום תקופת מעבר שתסוכם לא יועברו עוד דמי קבורה לחברה שאינה מחזיקה ברישיון תקף. נקבע גם כי במקביל יכין המשרד מתווה לתיקוני חקיקה שמטרתם לשפר את סמכויות הפיקוח על חברות הקבורה. לפי חוק שירותי הדת ותקנותיו, חברת קבורה תגיש לשר מדי שנה דוח אשר יכלול בין השאר פירוט של הכנסותיה והוצאותיה בכל הנוגע לבית העלמין. המשרד לא מימש את סמכותו על פי החוק ולא דרש מהיישובים לדעת משרד מבקר המדינה, על ממ"י לבקש נתונים מהביטוח הלאומי בדבר מספר הנקברים בבתי העלמין ביישובים החקלאיים כדי שיהיו בידיה נתונים מהימנים על מספר הנקברים בבתי העלמין ביישובים החקלאיים ועל מנת שמחלקת הפיקוח שלה תוכל לבצע את עבודתה. בתשובה למבקר המדינה מאוקטובר 2009 ציין מנהל ממ"י כי לאחר קבלת טיוטת דוח זה ממבקר המ דינה הועבר הטיפול בחריגות של ארבעה יישובים חקלאיים לטיפול משפטי, ונגד ארבעה אחרים מנהל ממ"י הליכים משפטיים. .בין היישוב החקלאי לחברה הפרטית נחתם לכאורה הסכם למטרות רווח. המשרד לא בדק את משמעותו ואם הוא מהווה תמריץ לגביית תעריפים החורגים מאלו המאושרים בחוק. יתר על כן, על ממ"י לתת את דעתו להסכם זה שכן לכאורה מופר חוזה המשבצת במתן זכות לאחר ללא אישור המינהל ובניצול הקרקע למטרות מסחריות. מתלונות שהתקבלו בביטוח הלאומי בשנים 2004 -2008 עולה כי חברות הקבורה ביישובים חקלאיים גבו ממשפחות הנפטרים עבור הקבורה סכומים הנעים בין 7,500 ל- 24,000 ש"ח; עבור רכישה בחיים של קבר הן גבו סכומים שנעו בין 16,000 ל- 23,000 .ש"ח נראה כי ההיצע המצומצם של קרקעות שסיפקה המדינה לקבורה אזרחית עודד את הכניסה של יישובים חקלאיים לתחום זה - ביישובים חקלאיים מסוימים הפכה הקבורה לחלק מפעילות כלכלית -עסקית - אולם הדבר נעשה בלא שהוסדר כדין. לדעת משרד מבקר המדינה, יישום חוק הקבורה האזרחית יאפשר לספק את הביקוש לקבורה על פי השקפת עולמו של אדם. בדרך זו תתאפשר קבורה אזרחית בהיקף גדול יותר ובמרחק סביר בין בית עלמין אחד למשנהו ובעלות נמוכה, בהתאם להוראות החוק. מממצאי הביקורת עולה כי הביטוח הלאומי אינו מנצל את סמכויותיו בחוקים ובתקנות לצורך אכיפתם. עד אפריל 2009 הוא הסתפק בקבלת הצהרות מיישובים חקלאיים שעליהם התקבלו תלונות ובהתראות שיעשה בהם בדיקות ויבטל את ההסכם עמם ואת הרישיונות שלהם. הביטוח הלאומי, אף שהגיעו אליו תלונות בנדון ואף שמספר הנקברים מעורר שאלות לגבי השימוש המסחרי שנעשה בבתי העלמין, לא דרש לקבל את הדוחות הכספיים שלהם, לא הפסיק את העברת דמי הקבורה ליישובים החקלאיים שהוזכרו בתלונות ולא מימש את אזהרותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, על הביטוח הלאומי לשקול העברת דמי קבורה רק לאחר קבלת דוחות שנתיים מחברת הקבורה.	פעילותו של הביטוח הלאומי להחזרת התשלומים שגבו חברות הקבורה אמנם סייעה למשפחות שהתלוננו, אולם התופעה טרם נפסקה. יצוין כי חברות הקבורה השיבו את הכסף למשפחות שהתלוננו ללא הצמדה גם כאשר נגבה מספר שנים קודם לכן. לדעת משרד מבקר המדינה, בבואו לדרוש החזר תשלומים מהחברות על הביטוח הלאומי לשקול אם באפשרותו לפעול לפי כלל שדומה להסדר בחוק שירותי הדת היהודיים, שלפיו רשאי הרוכש בחייו חלקת קבר לחזור בו מן העסקה ולקבל את כספו בחזרה מחברת הקבורה בצירוף הפרשי הצמדה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לשקול את שינוי החוק כך שהתשלומים העודפים יוחזרו בצירוף הפרשי הצמדה.	520
משרד המשפטים . הליכים ופעולות למחשוב בתי המשפט משרד מבקר המדינה מעיר, מאחר שלא נבדקת תקינות קְלָטים, אין מנגנון לטיפול בשגיאות, ואין בוחנים ח יוּויִים והתראות בזמן אמת, ספק אם הב"ה הייתה מגלה את האירוע אילו היה החייב מסלק את חובו בסכומים קטנים ולאורך זמן. הוצאת פיתוח המודול של המר כז לגביית קנסות מתכולת העבודה של המערכת גרם לפיתוחו ברמת אבטחה מידע לא מספקת, דבר שהביא להונאה של המרכז לגבית קנסות בכשבעה מיליון ש"ח. על הב"ה לנקוט בכל הצעדים הדרושים לתיקון המצב. לדעת משרד מבקר המדינה, הטיפול בחדירת הווירוסים ללא אמצעי ניטור (שאינם קיימים בהב"ה) אינו מספק. חיבור מדיות נתיקות דרך עמדות "הלבנה" היה עשוי למנוע אירועים כאלה. בעניין זה יוטעם כי הפעלת המערכת בבית המשפט בהרצליה אינו עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקצועיים של ביצוע בדיקות קבלה, שכאמור בתשובת הב"ה - לא נעשו. מהאמור לעיל עולה כי על אף שהיועצים התריעו עוד לפני חתימת החוזה שיש לקשור את התשלומים תמורת הפיתוח בעמידה באבני דרך, התרעות שחזרו ונשנו בהמלצות ועדות שמונו לאחר מכן, בפועל שילמה הב"ה את הכספים לחברות בלי שעמדו באבני הדרך שנקבע ו בלוח הזמנים שבהסכם הראשון. מהאמור לעיל עולה שלא הוקמה מינהלת בקרה לפרויקט, בהב"ה הוקמה רק ועדת היגוי אחת, ושתי הוועדות האחרות לא הוקמו. עוד התברר בביקורת שבחלק ניכר מהזמן לא היה מנהל-על לפרויקט. כמו כן, מנהלי הפרויקט מטעם הספק הראשי ועובדים בכירים אחרים הוחלפו תדירו ֹת, וניהול הפרויקט נפגע מכך. לאחר שסמנכ"ל בכיר לאו"ש ומחשוב דאז עבר לתפקיד אחר, לא מונה במקומו סמנכ"ל אחר לאו"ש ומחשוב, ולנעלי מנהל-העל של הפרויקט נכנס השופט אוקון, שכיה ן כמנהל הב"ה. אין ספק שהשופט בעז אוקון, כמנהל בתי המשפט התמצא באופן משמעותי ויסודי בסוגיות המחשוב ותרם תרומתו למערכת בנושאים אלו. מפרישתו בשנת 2007 עד מינוי מר רביד שמואלי בשנת 2009 למנמ"ר הב"ה, לא היה מנהל-על לפרויקט. אף שהב"ה ידעה מלכתחילה שהטמעת המערכת היא שלב מכריע בקליטתה, היא נטלה על עצמה את התפקיד להטמיעּה ובכך חלקה עם הספק את האחריות למידת ההצלחה של המערכת. בעת סיום הביקורת הייתה הב"ה בשלב ראשוני של תיקון הליקויים שצוינו במסמך הפיתוח וההטמעה. הזמן שיידרש לתיקון כל הליקויים והעלויות הנגזרות מכך, ימשיכו לגרום לחריגות מהתכנון בתחומים של ניהול, תקצוב ויישום הפרויקט, ועל הב"ה להיערך בהתאם. כמו כן, מן הראוי שהב"ה תיזום סקרי שביעות רצון בקרב משתמשי המערכת לסוגיהם, כדי להפיק את הלקחים הנדרשים לשיפור המערכת ותפוקותיה. מהאמור לעיל עולה שהב"ה אמנם הבהירה שתפסיק את העברת התשלומים, אך לא עשתה זאת בפועל, והמשיכה להעביר תשלומים לחברה מבלי לבחון אם השירות שסיפקה חברה א' הולם את אמנת השירות ואת ההסכמים. .הביקורת העלתה שעיקר החמרה, שעלותה נאמדה בכ -25 ,מיליון ש"ח נרכשה בשנים 2005 -2004 , בטרם פותחה המערכת. מאחר שהמערכת החלה לפעול בבתי המשפט בהדרגה בשנת 2007 , וברבים מהם היא טרם נפרׂשה עד סיום הביקורת, הציוד שנרכש בעלות של מיליוני ש"ח המתין לפחות שנתיים עד שנעשה בו שימוש, ויש ציוד שעדיין לא הוכנס לשימוש יותר מארבע שנים לאחר שנרכש. חלק מהציוד הזה כבר נחשב מיושן מהבחינה הטכנולוגית, אינו מתאים לצרכים ודורש החלפה. כמו כן, בשנים שחלפו מאז נרכש הציוד ירדו מחירי הרכיבים במידה ניכרת, ואילו נרכש הציוד בסמוך למועד תחילת הפ עלת המערכת, הייתה עלות ההצטיידות נמוכה בהרבה. לדוגמה, בשנת 2005 נרכשו 3,063 " צגי17 .LCD במחיר של 1,163 ש"ח ליחידה. מחירו של צג כזה במועד סיום הביקורת בספטמבר 2009 הוא כ -500 ש"ח ליחידה (כ -57% .)פחות התנהלות זו של הב"ה אינה מתיישבת עם עקרון החיסכון והיעילות. עוד העלתה הביקורת שבזמן הצגת הבקשה להתקשרות בפטור ממכרז לחשכ"ל לא הוצגה לוועדה העלות הכוללת של הפרויקט עם עלויות החמרה של יחידות הקצה הדרושות למחשוב בתי המשפט ולהטמעת המערכת, כגון שרתים, צגים, סורקים, מחשבים ועוד. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי אין להב"ה או מדן כספי מלא ומעודכן להשלמת הפרויקט, להטמעתו, לתפעולו ואחזקתו.	משרד מבקר המדינה מעיר כי השימוש בכרטיסים חכמים כפולים בצירוף חתימה אלקטרונית, עלול לאפשר פתיחת שתי עמדות עבודה בהרשאת שופט אחד. מצב זה מגדיל את הסיכון שיינתנו החלטות, פסקי דין וכדומה שלא על ידי שופט. על כן, על הב"ה לפעול ביתר שאת לביטולם של כרטיסים חכמים כפולים.	522
המשרד לשירותי דת . רבני שכונות המועסקים במועצות הדתיות מעקב אחר היעדרויות בשל יציאה לחו"ל אינו יכול להתבצע לגבי היעדרויות מטעמי מחלה או חופשה בארץ, כיוון שבנושא זה אין מאגר מידע הדומה למאגר של ביקורת הגבולות. אולם מאחר שהתאפשרה התופעה של היעדר דיווח ובקרה על יציאות לחו"ל (ובכללן חופשות שארכו יותר משבוע), סביר להניח שלא התבצעו דיווח ובקרה גם בעניינן של היעדרויות שאינן כרוכות בנסיעה לחו"ל. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת להבטיח שהנוהל ייכנס לתוקף בהקדם ולקיים מנגנוני פיקוח ובקרה כדי לאכוף את הוראות המשרד ונהליו. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדרות בתקופת החגים, שבה נוכחותו של רב שכונה היא חיונית ביותר, עלולה לפגוע בתושבים הזקוקים לשירותי דת שהרב אמור לספק, כמו מענה לסוגיות הלכתיות, תפילות ושיעורים. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לשירותי דת לגבש מדיניות אחידה וברורה בנוגע לדיווחי הרבנים ולקבוע נוהלי דיווח ובקרה על אופי פעילותם של הרבנים בשכונתם ועל היקפה, ובכלל זה אמצעי אכיפה של הנהלים, כמתחייב על פי כללי מינהל תקין. מנתוני המשרד מיולי 2009 על רבני השכונות עולה כי ל-25 מ-207 (כ- 12% ) הרבנים המכהנים מלאו 67 שנים ולמרות זאת הם לא פרשו לגמלאות וממשיכים לעבוד. חמשת המבוגרים שבהם בני 79-83 . עוד עולה מנתוני המשרד כי בשנים 2004 -2008 פרשו לגמלאות 107 רבני שכונות. התברר כי במועד פרישתם היו 52 מהם בני70 ( לפחות13 מהם היו בני 85-91 .), והיתר פרשו לפני הגיעם לגיל הפרישה מסיבות אחרות על המועצות להקפיד על יישום הנחיות המשרד לעניין עבודה נוספת ולדרוש מכל הרבנים לדווח על עבודותיהם הנוספות. מהעובדה שהביקורת העלתה כי רבני שכונות רבים עובדים בעבודה נוספת אפשר ללמוד שמדובר בתופעה רווחת ולא במקרים מעטים. יתרה מזו, לנוכח .הדרישה הלגיטימית שעיקר ז מנו של הרב ייוחד למילוי תפקידו כרב שכונה, עולה השאלה אם ההיקף הניכר של עבודות פרטיות מותיר לרבני השכונה די זמן למלא כהלכה את תפקידם. לחלופין, אפשר להסיק מתופעה זו שעם הזמן הצטמצם תפקידו של רב השכונה והוא אינו דורש היקף של משרה מלאה, ואם כך יש להגדיר את התפקיד מחדש ולשקול להקצות לו משרה חלקית בלבד. כאמור, גם המשרד היה ער לבעיית עיסוקיהם הנוספים של רבני השכונות ופרסם הנחיות חדשות ולפיהן רבני שכונות יורשו לעבוד בעבודה נוספת רק בכפוף לדיווח על כך למועצות ולקבלת אישורן לכך. מהאמור לעיל עולה כי רוב רבני השכונות אינם מדווחים על ימי היעדרותם מהעבודה בשל חופשה או מחלה, וכי הם מקבלים שכר מלא עבור אותם ימים והמועצה אינה מנכה ימים אלה ממכסות ימי החופשה והמחלה שלהם, וכי ימים אלה נצברים לזכותם אף שלכאורה הם אינם זכאים להם. זאת ועוד, אם אין רבני השכונה מדווחים למועצה על היעדרות ממושכת מעבודתם, נבצר מהמועצה להודיע על כך לתושבי השכונה ולוודא שרב ממלא מקום ייתן להם את שירותי הדת הנחוצים. .במצב הקיים נמנע מהמשרד לבצע מעקב תקציבי ובקרה ראויה על העובדים המועסקים במועצות הדתיות, ובכלל זה פיקוח על מספרם, על תפקידיהם ועל התקנים שהם מאי ישים. היעדר נתונים מעודכנים עלול להביא לקבלת החלטות שגויות ולגרום לשיבושים ולחוסר ודאות, למשל בעניין התקנים הנדרשים והצורך באיושם. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לדאוג לעדכון שוטף של השינויים במצבת כוח האדם במועצות הדתיות. על המשרד לקבוע את התקן של מספר רבני השכונות שיכהנו בכל עיר תוך בחינת הצרכים בפועל ובדיקת נתונים נוספים כמו מספר הרבנים המכהנים באזור. לדעת משרד מבקר המדינה, עד שתגובש מדיניות אחידה בדבר התקן הנדרש לתפקיד רב שכונה וייקבע נוהל בנושא, על המשרד לבחון א ת האפשרות להרחיב את אזורי הפעילות של רבני השכונות.	דיווח על נוכחות בעבודה על ידי רב השכונה מתחייב מכללי מינהל תקין; חובתו של הרב לספק לתושבים שירותי דת, וזכותו של המעביד המשלם את שכרו לדעת מהו התוצר או התמורה שעבורם משולם השכר. כאמור, אף שחוזר מנכ"ל מפברואר 2003 פטר את הרבנים מחובת החתמת כרטיס נוכחות, הוא לא פטר אותם מדיווח ידני, ולמרות זאת לא דרשו מהם המועצות הדתיות לדווח על נוכחותם. אמנם חלק מהמועצות הכירו	523
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה . יישום השירות האזרחי לפי חוק טל והבקרה עליו - היבטים אחדים - משרד המדע והטכנולוגיה . מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הגוף המתפעל אינו עומד בתנאים שהתחייב, ושמונה מ-20 רכזיו מרכזים77-55 משרתים, ולא45 . .משרת זה, אך במועד סיום הביקורת הוא עדיין שירת במסגרת השירות האזרחי. לדעת משרד מבקר המדינה, דוחות הנוכחות הם האמצעי העיקרי העומד לרשות מינהלת השירות כדי לפקח על שעות עבודת המשרתים. על מינהלת השירות לקבוע נהלים ברורים בעניין הנוכחות והדוחות ולהנחות את המשרתים להקפיד על כך שדיווחי השעות שלהם ישקפו את שעות השירות בפועל. נמצא כי אחד המשרתים חתם על דיווח הנוכחות של עצמו בשם מנהל הגוף המפעיל; הוא דיווח על שעות רבות בגין אירוח חניך בביתו בשבת ועל שעות שלא שירת בהן. נמצא שאמנם נציג הגוף המתפעל נפגש עם בביקורות שעשה הגוף המתפעל אצל המשרתים בגופים המפעילים התבררו קשרי משפחה בין המשרתים ובין בעלי תפקידים בגופים המפעילים: בגוף מפעיל אחד שירתו שני אחים בעמותה שמנהל אביהם; בגוף המפעיל תכניות בבתי ספר היה המשרת בנו של מנהל בית הספר, ואביו היה האחראי לעבודתו מטעם הגוף המפעיל; במוסד רפואי המשרת בלשכת רב המוסד היה בנו של הרב. לדעת משרד מבקר המדינה, משנחקק החוק, יש ליישמו תוך כדי נאמנות לתכלית החקיקה ולכוונת המחוקקים. משהוציא המחוקק את תחום החינוך מבין תחומי השירות, יש לוודא שהמשרתים אינם פועלים בתחום זה דווקא. . לדעת משרד מבקר המדינה, העיסוק בחינוך משיק לעיסוק בקליטת עלייה, כאשר מדובר בתלמידים שהם עולים חדשים; הוא משיק לעיסוק ברווחה, כאשר מדובר בתלמידים שבאים ממשפחות במצוקה וכיו"ב. אך מלשון החוק ומתהליך החקיקה ברור שתכלית החקיקה היא לא לאפשר שירות בתחום החינוך. על מינהלת השירות לקבוע אם כן כללים ברורים להבחנה בין תחומי השירות השונים לבל ידורו כל מטרות השירות המוגדרות בחוק בכפיפה אחת במוסדות חינוך ישיבתיים וכדי שהתחומים שבהם ניתן לשרת שירות אזרחי יהיו התחומים שהחוק קבע. העובדה שבמצב העניינים הנוכחי חלק כה גדול מהמ שרתים עוסקים למעשה בחינוך, עלולה לסכל את הכוונה המפורשת של המחוקק, כפי שגובשה בהצבעת הרוב בכנסת. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי שמשרתים ידווחו על פעילות משותפת עם החניכים הכוללת לינה כעל שעות שירות ברצף וכך ישלימו את חובת השירות האזרחי לאותו שבוע או לאותו חודש. לדעת משרד מבקר המדינה, מילוי חובת שירות אזרחי בעיקר על ידי שעות שהייה רבות הכוללות לינה, אף הוא עושה את השירות האזרחי פלסתר ואינו מתאים למטרות שאותן הגדיר החוק. על מינהלת השירות להגדיר את סוגי הפעילות אשר יוכרו למשרת כשירות אזרחי ואת אלה שלא יוכרו בהתאם לדרישות החוק ואת היחס ביניהם. לדעת משרד מבקר המדינה, פעילויות של שירות אזרחי במוסדות חינוך הן פעילויות חינוכיות מובהקות. אישור המוסדות הללו כגופי ם מפעילים והשירות בהם אינם עולים בקנה אחד עם לשון החוק. משרד מבקר המדינה הצביע על כך שמילוי חובת שירות אזרחי בעיקר על ידי אירוח חניך בבית החונך בסופי שבוע עושה את השירות האזרחי פלסתר ואינו עונה על המטרות אותן הגדיר החוק.	4. מדוחות נוכחות של משרתים במוסדות חינוך פנימייתיים עולה כי ביולי 2009 התקיימה במוסד מסוים פעילות משותפת לחניכים ולמשרתים שכללה לינה. שלושה משרתים דיווחו על שני ימים אלו כימי שירות של 24 שעות (כל יום). ביולי ובאוגוסט 2009 התקיימו במוסד שלוש שבתות אירוח שבהן השתתפו המשרתים. שלושה משרתים דיווחו בגין שהות במוסד בשבת אחת על 80 שעות שירות ברצף (מיום שישי בבוקר ועד שני בערב); בגין שבת שנייה הם דיווחו על 41 שעות שירות, ובגין השבת השלישית - על 48 .שעות	524
משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה . השירות הלאומי - משרד המדע והטכנולוגיה לדברי מינהלת השירות, בעת הביקורת לא היה בה גורם שעקב אחר ההסכמים האמורים והם לא נבדקו כלל בגלל המחסור בכוח אדם. נמצא כי מתוך כ - 1,500 המתנדבים המועס קים בעבודות מזכירּו ת מועסקים רבים בתפקידים שעיקרם שירותי מזכירּו ת, בלא שנמצאו נסיבות מיוחדות לאשר זאת ומבלי שהדבר אושר בידי האחראי. להלן דוגמאות: יודגש כי אם סבורים מקבלי ההחלטות במינהלת השירות שיש לאפשר לחלק מהמתנדבים לשרת שירות לאו מי שעיקרו מתן שירותי מזכירּות, עליהם לפעול לתיקון התקנות. כל עוד לא נעשה הדבר, יש לדאוג שהמתנדבים יועסקו בהתאם למגבלות המנויות בתקנות, היינו העסקה בתפקידי מזכירּות תתאפשר במקרים מיוחדים בלבד ובאישור האחראי. הסעיף האמור בתקנות אמור לפת ור בעיות נקודתיות של מתנדבים בודדים ואינו מהווה תחליף להתאמת מסגרת תעסוקתית לשירות של שנה. על משרד החינוך, על מינהלת השירות ועל הגופים המוכרים למצוא פתרון הולם להתאמת מסגרת ההעסקה של כל המתנדבים במערכת החינוך לשנה מלאה - ולא לעשרה חודשים בלבד. למרות האמור לעיל אין בנמצא נהלים המחייבים את הגופים המוכרים לקיים הכשרה רלוונטית טרם השמת המתנדב, וכאמור, גם תעריף העסקת המתנדבים אינו נותן ביטוי להוצאות בגין הכשרתם לשירות. על משרד החינוך לפעול יחד עם משרד המשפטים כדי ליישם את ההסכמות שאליהן הגיע משרד החינוך בעקבות העתירה ולהתייחס למימון של מתנדבי השירות הלאומי במוסדות חוץ -ממשלתיים כאל הטבה שוות כסף. על מינהלת השירות ועל משרד המשפטים לפעול כדי להחיל הוראות דומות גם על יתר משרדי הממשלה המממנים מתנדבי שירות לאומי במוסדות חוץ-ממשלתיים. למרות האמור לעיל, לא התקיים דיון בשאלת המשך מעמדה של עיריית ירושלים כגוף מוכר. על מינהלת השירות ליזום דיון בשאלה אם בנסיבות אלה יש מקום להמשיך להכיר בעיריית ירושלים כגוף מוכר ולפעול בהתאם למסקנותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, התקנות אמנם מאשרות לגוף מוכר להפעיל מספר מוגבל של מתנדבים. עם זאת, על מינהלת השירות לשקול אם ראוי שהגופים המוכרים ישתמשו בשירותיהם של מתנדבים למילוי תפקידי מזכירּות ולמשימות שאינן מקדמות את מטרות השירות הלאומי באופן מובהק, ובהתאם לכך להציע לשר הממונה לקדם תיקון מתאים של התקנות. ,לדעת משרד מבקר המדינההואיל ומדובר בשירות לאומי, תנאיו צריכים להיות שווים ואחידים לכל המתנדבים. על מינהלת השירות לפעול להכנת נהלים אחידים שינחו את הגופים המוכרים בתחומים שטרם הוסדרו עד כה ובהם גביית דמי ההרשמה, קביעת דרישות סף אחידות ממועמדים לשרת כרכזים, השוואת תנאי שירות.	לדעת משרד מבקר המדינה, העסקת קרובי משפחה בגופים המוכרים עלולה להוביל לניגוד עניינים. לגופים המוכרים מעמד ציבורי מובהק: עיקר פעילות ם הוא למען הציבור שלא למטרות רווח ; השמת מתנדבי שירות לאומי ופיקוח על התנדבותם הוא תפקיד ציבורי מובהק: הם הוסמכו להעניק מעמד שעל בסיסו מתקבלות הטבות מהמדינה, ומרבית תקציבם מקורו בכספי ציבור . לכן על גופים אלו להיות כפופים ל כללים מסוימים של המינהל הציבורי בהתאמה לאופיים המיוחד, ובהם הגבלה על העסקת קרובים18 . אמנם, לפי כללי ניהול תקין של רשם העמותות, מספר קרובי המשפחה המועסקים בעמותה לא יעלה על 10% , והמקרים שצוינו אינם חורגים מהוראות אלה. עם זאת, לדעת משרד מבקר המדינה, כוחם של כללי ניהול תקין של רשם העמותות יפה למטרות שלשמן נקבעו, אולם הדרישות הנורמטיביות החלות על הגופים המוכרים אינן מתמצות רק בכללים אלה וכאמור, הם כפופים לנורמות רחבות י ותר. לפיכך על מינהלת השירות לשקול לאסור או להגביל את הגופים המוכרים בהעסקת בני משפחה, לרבות קבלת שירותים מהם.	525
משרד התפוצות . לשכת הפרסום הממשלתית - היבטים בפעולתה לדעת משרד מבקר המדינה לא היה בתוכן הספר שפרסם משרד התחבורה מידע שעל הציבור לדעת, ונוכח האמור בהוראות התכ"ם, לא היה מקום להביא במבוא לספר את דברי השר מופז ואת דברי מנכ"ל משרד התחבורה דאז, לצד חתימתם, ואת דבריהם של מנהל אגף הסברה ודובר משרד התחבורה. .הביקורת העלתה כי במקרים שונים לא מילאה לפ "ם את תפקידה למניעת פרסומים שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות התכ"ם, ההנחיות והנוהל הפנימי שלה. להלן דוגמאות של שלושה פרסומים שהכילו מידע שאינו לתועלת הציבור וכן שמות של בעלי תפקידים שפרסמו משרדי ממשלה באמצעות לפ"ם: לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח קביעתו של היועץ המשפטי של משרד רה"ם דאז כי קיים ניגוד עניינים בין תפקידו של מנהל לפ "ם ובין חברותו בהנהלת עמותת מרכז שז"ר, היה על היועץ המשפטי לבחון אם קיים מצב של ניגוד עניינים גם בנוגע לכהונתו של מנהל לפ"ם באספה הכללית של העמותה. לנוכח האמור במכתבו של היועץ המשפטי, על מנהל לפ "ם הייתה מוטלת החובה ליזום בדיקה אם הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים או חשש למצב כזה גם בכהונתו באספה הכללית. הביקורת העלתה כי בלפ "ם ובמשרד רה "ם לא היו נתונים מלאים ועדכניים על מצבת כוח האדם של כל עובדי לפ"ם והמועסקים על ידה, כמו היקף משרה, מועד תחילת ההעסקה, דירוג העובדים, דרגתם, סוג העסקה וכיוצא באלה. מהאמור עולה, כי בלפ "ם ובמשרד רה "ם לא היה מידע מלא ועדכני על מצבת כוח האדם המועסק על ידי לפ "ם ועל הנתונים הקשורים בכך, לכן לא ניתן לדעת כיצד נוהל כל נושא כוח האדם. לדעת משרד מבקר המדינה על לפ"ם ומשרד ההסברה והתפוצות, כאחראי לה במועד סיום הביקורת, לפעול ללא דיחוי ליצירת בסיס נתונים מקיף, מפורט ועדכני אצלם בכל הקשור למצבת כוח האדם של לפ"ם כנדרש מכל יחידה של משרד ממשלתי וממפעל עסקי. מן הראוי שייקבע אילו נתונים יש לשמור ולעדכן בלפ "ם ואילו נתונים יהיו גם תחת ידם של משרד ההסברה והתפוצות, משרד האוצר ונש"ם. ראוי שייקבע גורם האחראי לעדכונם השוטף של הנתונים ולשמירתם. מהאמור עולה כי בלפ "ם הועסקו במשך שנים עובדים בלתי צמיתים במשרות מסגרת שהן חלק בלתי נפרד מפעילותה המרכזית של לפ "ם, אף על פי שבמשרות אלה יש להעסיק עובדים על פי תקן עם כתב מינוי או עובדים במשרות בלתי צמיתות שמשרתם תוקצבה בחוק יסודות התקציב. משרד מבקר המדינה העיר ללפ"ם כי לנוכח תקנה 42 הנזכרת והוראת התכ"ם האמורה, היה על לפ "ם להיערך מבעוד מועד ולפרסם מכרז פומבי שבו תינתן האפשרות להגיש הצעות בתוך 14 יום ל פחות לפני האירוע, ולא לנקוט כלל הליך של מכרז סגור. מאחר שמדובר באירוע שהתקיים בשנים קודמות והצורך בארגונו ידוע מראש, לא הייתה כל סיבה נראית לעין שלא להיערך לו מבעוד מועד. יתרה מזאת, לפי פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים ידעה לפ"ם שמדובר "בעונה הבוערת" וגם הייתה מודעת לעובדה שגם בשנים הקודמות התעוררו קשיים דומים, אף שאז היה מדובר במספר קטן יותר של אוטובוסים. בשל האמור, היה על לפ"ם לפרסם את המכרז מוקדם ככל האפשר, ואופן התנהלותה בעניין לא היה תקין. על לפ "ם לעשות את כל המאמצים כדי שהתקשרות לא תהפוך דחופה ולהשתמש בפט ור רק בנסיבות הראויות לכך. התיקון לתקנות מאפשר בנסיבות מסוימות לערוך "מכרז ממוכן מהיר", כמפורט בתקנות במקרים של התקשרות דחופה. במקרים שהיקף העבודה הנדרש גדול ניתן לשקול פיצול העבודה לכמה ספקים. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על לפ"ם לפנות לכמה מציעים לקבלת הצעות מחיר כדי שתוכל לבחון אם הצעת המו"ל היא הטובה והמתאימה ביותר. אם סברה לפ "ם שהמו"ל הוא היחיד המסוגל לבצע את ההתקשרות, מן הראוי היה שתקבל פטור להתקשרות מכוח תקנה 3(29 ,) המחייבתאישור בדבר מעמד זה. הביקורת העלתה כי מכרז ההסעות הנזכר לעיל פורסם ב - 21.5.08 והאירוע שבגללו נדרשו ההסעות נקבע ל - 4.6.08 . את ההצעות נדרשו המציעים להגיש עד ל - 29.5.08 , כלומר בתוך שמונה ימים מפרסום המכרז.	לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה ראוי ואין זה תקין שלפ "ם ומשרד ממשלתי יפרסמו מידע לציבו ר ללא ציון העובדה שהפרסום נעשה מטעמם.	526
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31.12.08 - השקעות המדינה בחברות ובישויות מוחזקות .%20 ( מהן18 )חברות27 . לפיכך המידע שבדוחות הכספיים של הממשלה אינו מלא ואינו משקף כיאות את השקעות המדינה בחברות אלו לסוף שנת 2008. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל, כי מן הראוי לשקף בדוחות הכספיים את מהות העסקאות ההדדיות האמורות ולהבהיר את השפעותיהם של אי-ביטול הרווחים שטרם מומשו ושל היתרות האחרות הנובעות מהפעולות ההדדיות האמורות על איכות המידע בדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל כי מיד ע זה חשוב למשתמשי הדוחות הכספיים, ומן הראוי לפרטו לשם השקיפות ולשם המעקב והפיקוח על גופים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שרשות החברות תדווח על מידת השגת המטרות של כל חברה ממשלתית לפי היעדים שנקבעו לאחר שתבדוק את דיווחי החברות בדבר השגת היעדים והמטרות. לשם כך דרוש דיווח במתכונת מרוכזת, תקופתית - שמועדיה יתאימו למועדי הדוחות הכספיים של הממשלה - ולפי היעדים האמורים. לכשיהיה הדיווח של רשות החברות עשוי במתכונת כזאת, יהיה טעם להפנות אליו מהדוחות הכספיים של הממשלה. דיווח כזה יאפשר להגביר ולייעל את הפיקוח על השגת יעדי החברות ומטרותיהן וישמש את הממשלה בהחלטותיה בנוגע לחברות הממשלתיות. דיווח במתכונת דומה ישמש גם בנוגע ליתר הגופים שבהחזקת המדינה, ובהם התאגידים הציבוריים. משרד מבקר ה מדינה העיר כי בדין וחשבון השנתי של רשות החברות לשנת 2007 , שפורסם בסוף דצמבר 2008 , לא נמצא דיווח שיטתי ומרוכז על השגת המטרות של החברות הממשלתיות לפי המדדים המוזכרים בחוזר הרשות. גם בדוחות הכספיים של הממשלה אין דיווח כזה. מנתוני טבלה 2 עולה: (א) מסוף 2007 ועד סוף 2008 לא השתפרה זמינותם של הדוחות הכספיים של החברות הממשלתיות והמעורבות במועד פרסומם של הדוחות הכספיים של הממשלה, אף שהם נדרשים כדי להציג את השקעת המדינה בהם בדוחותיה הכספיים; (ב) כ-67% מהחברות הממשלתיות והמעורבות ( 61 חברות) הגישו רק טיוטות של דוחות כספיים לשנת 2008 , וטרם התקבלו דוחות כספיים מכ- התברר כי המסמך שהחשכ"ל הגדירו "נוהל" בביאור 2 אינו אלא טיוטה לדיון - טיוטת "נוהל השקעות המדינה" מדצמבר 2008, וכי עד מועד סיום הביקורת טרם גובש הנוהל. משרד מבקר המדינה העיר לחשכ"ל כי עליו לסיים לגבש את הנוהל כדי שינחה את כל הגופים המעורבים בכל ההיבטים הדרושים. משרד מבקר המדינה העיר כי כדי שהקצאת המשאבים המיועדים לפעולות הפיקוח והבקרה תהיה יעילה ומועילה, על משרד האוצר לגבש נוהל עבודה כתוב. הנוהל יאפשר לתאם את הפיקוח והבקרה על פעולות הגופים המוחזקים בין כל הגופים המעורבים בעניין זה, ובכללם משרדי הממשלה. על פי הוראות התכ"ם האמורות, הגופים המעורבים במינוי רואי החשבון המבקרים ובהפסקת העסקתם הם הנהלת המשרד והחשכ"ל, אבל רואי חשבון אלה נדרשים לבקר את הדוחות הכספיים של המשרד לפי הנחיות החשכ"ל וכן את הפעולות הכספיות של אגף החשכ"ל עצמו. משרד מבקר המדינה מעיר כי אם ניתנה לגופים המבוקרים הסמכות למינוי ולהפסקת ההעסקה של מי שאמור לבקרם, עלול לעלות חשש לפגיעה בעבודת	משרד מבקר המדינה מעיר כי הוראת התכ"ם מנובמבר 2009 מסדירה בעיקר את הפעולות הנוגעות לרישום החשבונאי, אבל חסרות בה הנחיות בדבר תחומי האחריות וסדרי התיאום בין כל הגופים המעורבים, הדרושות לשם פיקוח ובקרה על פעילות הגופים המוחזקים.	527
משרד האוצר . הסדרת מנגנוני הגנה למחזיקי תעודות התחייבות אף שהרשות עוסקת באופן שוטף בסוגיית הנאמנים ומטפלת במתן תשובות לשאלות ספציפיות ובהבהרות לעניינים אד-הוק, אין הדבר גורע מהצורך להשלים את הסדרת החקיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, עקב ריבוי מספרן של החברות הנקלעות לקשיים בפירעון התחייבויותיהן למחזיקי התעודות, מן הראוי שהרשות תפעל להסדרת החקיקה בהקדם האפשרי לדעת משרד מבקר המדינה, כל עוד עומדות בעינן הוראות סעיפים 35 ד(א) ו-35 ()יד(א2 ) לחוק ניירות ערך, על הרשות לקיימן, ולשם כך עליה להציע לשר האוצר להתקין תקנות בדבר גובה ההון העצמי של הנאמן. קביעת ה הון העצמי המזערי הנדרש מהנאמן היא חלק מהגדרה ברורה .ומפורשת יותר של חובותיו, ואי -עמידה בה גם משמשת עילה לפקיעת כהונתו של נאמן. אם לדעת הרשות ההוראה בעניין זה אינה מתאימה לנסיבות החדשות, עליה ליזום תיקון חקיקה בהקדם האפשרי, שכן אין זה סביר שתהליך החקיקה שהרשות יוזמת נמשך כבר למעלה מארבע שנים. .המשבר בשוק ההון בכלל ובשוק איגרות החוב הקונצרניות בפרט המחישו ביתר שאת את חשיבותה של ההסדרה והחקיקה בנושא הנאמנים לתעודות התחייבות. אי -הבהירות המשפטית השוררת כיום בתחום הגדרת תפקידם, אחריותם וסמכויותיהם של הנאמנים מחלישה את מוסד הנאמן, והיא עשויה לפגוע בהגנה הניתנת למחזיקי תעודות ההתחייבות. להגדרת התפקיד, הסמכות והאחריות של הנאמנים וחובותיהם נודעת חשיבות רבה כדי לאפשר לנאמנים למלא את תפקידם כיאות, לסייע למשתמשים בשירותיהם ולתרום להגברת יכולת הפיקוח על פעולתם. הממצאים שהועלו בדוח זה מלמדים כי אף שהטיפול בהסדרת תחום רגיש וחשוב זה החל לפני כמה שנים, עדיין לא הושלמה ההסדרה, לרבות בדרך של ייזום חקיקה לפי הצורך. מן הראוי להגביר את התיאום ואת שיתוף הפעולה שבין הרשות לאגף שוק ההון ולגורמים אחרים לפי הצורך, כדי לזרז את פעולות ההסדרה בשוק ה אג"ח הקונצרניות. זאת במטרה לשפר את תפקודו של שוק ההון ואת סדרי הבקרה והפיקוח עליו. הביקורת העלתה כי בניגוד למוצהר במזכר ההבנות, לא היה שיתוף של הרשות בדיוני הוועדה בזמן אמיתי, ונציג מטעמה לא מונה כחבר בוועדה. לדעת משרד מבקר המדינה היה חשוב שעמדתה של הרשות תושמע גם במהלך דיוני הוועדה ולא רק לאחר מכן ובדיעבד. סביר להניח שיש לה ידע רב וניסיון מצטבר בתחום זה12 . לדעת משרד מבקר המדינה- כשעולה הצורך לבחון שינוי משמעותי בשוק ההון יש מקום לפעול בשיתוף פעולה עם הרשויות הרלוונטיות שאף להן יש ידע מקצועי בתחום, כדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר המבוססות על הידע הקיים כולו. לדעת משרד מבקר המדינה התשובות דלעיל אינ ן מניחות את הדעת. מאחר שמדובר בוועדה ציבורית מייעצת בנושא שתוצאותיו הכלכליות מרחיקות לכת, הממונית על ידי אדם שתנאי עבודתו ומעמדו דומים לאלה של מנכ"ל10 - אין זה משנה אם הממנה הוא מנכ"ל או גורם בכיר אחר- והיה מקום לפעול ברוח הנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ההנחי ות משקפות נורמה ציבורית חשובה ביותר שמטרתה - מניעת ניגוד עניינים במינהל הציבורי. עקרון זה, כפי שנקבע בפסיקה 11 , הוא עיקרון מהותי החל גם בהיעדר הוראה חקוקה. לעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים יש משנה חשיבות עקב העובדה שהוועדה דנה בנושא כלכלי רגיש, ולהמלצותיה עש ויות להיות השפעות כספיות כבדות משקל על דרך פעולתם של הגופים המרכזיים בשוק ההון. הבאת מינוי הוועדה מראש לידיעתו של היועץ המשפטי של משרד האוצר, וגם זאת באופן בלתי פורמאלי, אין בה כשלעצמה כדי לרפא את הפגם שבאי-עריכת הסדרי ניגוד עניינים לחבריה. .לדעת משרד מבקר המדינה - סוגיה עקרונית ורגישה זו וההשפעה שיש לה על הגנת האינטרסים של הציבור, מחייבת את הרשות לשקול את הסדרת ניגוד העניינים של הנאמנים גם בתקנות. . נמצא כי חלפו כשנתיים וחצי מהצהרת יו"ר הרשות בפברואר 2006 כי הרשות תקיים ביקורת אצל חברות הנאמנים, עד פניית הרשות לנאמנים כאמור. מתברר כי הממונה על שוק ההון, שמינה את חברי הוועדה, וכן הייעוץ המשפטי של משרד האוצר, לא פעלו ברוח האמור בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולא דאגו לקביעת הסדר למנ יעת ניגוד עניינים, שבמסגרתו, בין היתר, יחשוף כל חבר בוועדה כל עניין אישי או אחר הנוגע לסוגיות הנדונות בוועדה.	מתברר כי למרות המלצת משרד מבקר המדינה בדוח הקודם שפורסם במאי 2006 , עד מועד סיום הביקורת - ספטמבר 2009 לא הושלמה הסדרת הנושא בחקיקה מתאימה. לדעת משרד מבקר המדינה עקב החשיבות של הקניית הגנה מספקת ונאותה לציבור מחזיקי אגרות החוב מן הראוי לקדם את החקיקה בנושא ולהשלימה בהקדם האפשרי.8	528
משרד האוצר . הסדרי תגמול בגופים המוסדיים לדעת משר ד מבקר המדינה על אגף שוק ההון ליזום כינוס של הוועדה המייעצת גם לפני הוצאת טיוטת חוזר ראשונה, כדי שזו תוכל לחוות דעתה על עצם הצורך בהוצאת חוזר, לבחון אם בוצעה עבודת המטה הנדרשת לפרסום הטיוטה ולחוות את דעתה על נוסח הטיוטה המוצע עוד לפני שיפורסם. נמצא כי אגף שוק ההון לא אס ף באופן שיטתי מידע מבוסס על הסדרי התגמול הנהוגים בגופים המוסדיים בארץ, אף שהדבר נדרש לגיבוש תשתית עובדתית שעל פיה יוסקו מסקנות בנוגע לצורך ברגולציה בעניין מדיניות התגמול. סגן בכיר לממונה על אגף שוק ההון, מר אריק פרץ, מסר למשרד מבקר המדינה ביולי ובספטמבר 2009 כי המידע שנמצא בידי האגף מקורו בשיחות ובדיונים שהתקיימו עם מנהלים בגופים המוסדיים. הוא ציין כי לדיונים ולשיחות אלו אין כל תיעוד, וגם הדיונים עם מנהלי הגופים המוסדיים שהתקיימו כדי לקבל את תגובתם לטיוטה הראשונה של החוזר לא תועדו. כמו כן אין בידי האגף דוגמאות ספציפיות של חוזי עבודה שנחתמו עם מנהלי השקעות ונושאי משרה בגופים המוסדיים, אף שהממונה על אגף שוק ההון מוסמך לדרוש זאת מהגופים המוסדיים2. .קיים צורך חיוני להגן על האינטרסים לטווח ארוך של כל ציבור החוסכים מפני דרכי פעולה מסוכנות של הגופים המוסדיים. ממצאי הביקורת מלמדים כי באגף שוק ההון לא נעשתה עבודת מטה יסודית בעניין זה, ואין כל ביטחון שההוראות בעניין הסדרי התגמול בגופים המוסדיים אכן יועילו. ראוי שאגף שוק ההון יאסוף נתונים באופן שיטתי ויבדוק את הקשר שבין הסדרי התגמול של עובדים בגופים מוסדיים ובין הסיכונים שהם נוטלים על חשבון ציבור החוסכים. איתור הצרכים של ההסדרה צריך להיעשות במהירות רבה ככל האפשר, כדי למנוע השפעות מזיקות של הסדרי התגמול על פעולותיהם של הג ופים המוסדיים באופן שיגרום לפגיעה בכספי החיסכון של הציבור. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת תהליך קביעת ההנחיות שמבצעת כל רשות מינהלית העוסקת ברגולציה, עליה לוודא שביכולתה לפקח ביעילות על קיום ההנחיות. על כן היה ראוי כי בד בבד עם הכנת החוזר היה אגף שוק ההון נותן את דעתו על האופן שבו יוכל לפקח על קיום הוראותיו, כדי שאלו יהיו אפקטיביות. לדעת משרד מבקר המדינה - ההגנה על האינטרסים של החוסכים היא מוצדקת, אולם יעילותן של הוראות טיוטת החוזר להשגת מטרה זו מוטלת בספק. ספק זה מחייב רמה גבוהה של פיקוח מצד אגף שוק ההון, הן על יישום ההוראות והן על ההשפעות העקיפות על פעולתם של הגופים המוסדיים ועל דמי הניהול שהם גובים מהציבור. משרד מבקר המדינה פנה לאגף שוק ההון וביקש לקבל את כל החומר שבו הוא נעזר לשם ניסוח טיוטת החוזר, אולם האגף הציג מידע חלקי בלבד בנושא ע בודת המטה שפורטה בתשובתו. לדעת משרד מבקר המדינה, המידע החלקי שהוצג על ידי אגף שוק ההון, מצביע כי האגף לא ביצע עבודת מטה יסודית לפני פרסום הטיוטה הראשונה. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שוק ההון כי ההתייעצויות שמקיימים עובדי אגף שוק ההון לשם קבלת המידע הדרוש לגיבוש חוזרים חייבות בתיעוד, גם אם הן מוגדרות "רגישות". חובת תיעודן של שיחות נקבעה גם בהוראות תקנון שירות המדינה (תקשי"ר). לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת בחינת ההבדלים בין גופים פיננסיים בחו"ל לגופים מוסדיים בישראל היה על אגף שוק ההון לבחון, בין היתר, את מבנה השכר הנהוג בהם: היחס בין החלק הקבוע בשכר לחלקו של השכר המותנה בביצועים; מהו גובהו המוחלט של השכר, ואת מידת ההשפעה של שיעור השכר המותנה בביצועים על נטילת סיכונים מופרזים. מבחינת הבדלים אפשריים אלו ניתן ללמוד אם יש צורך לקבוע הנחיות בנוגע לתגמול בגופים המוסדיים בישראל ובאיזו מידה. לדעת משרד מבקר המדינה, השינויים הניכרים במבנה שוק החיסכון הפנסיוני ובהעדפות החוסכים, הנזכרים בתשובת אגף שוק ההון, מדגישים את הצורך במחקר ובעבודת מטה יסודית מזו שנעשתה עד כה, כדי שהממונה על שוק ההון יוכל לקבל החלטה מושכלת ומבוססת בדבר הצורך להתערב בהסדרי התגמול בגופים המוסדיים וכן בדבר אופן ההתערבות הראוי. ועדת בכר פרסמה את המלצותיה בספטמבר 2004. היא המליצה כי בד בבד עם יישומם של השינויים המבניים שעליהם המליצה, יימשך התהליך של איתור בעיות נוספות בשוק ההון וחיפוש דרכים לפתרונן. ואולם אגף שוק ההון לא עשה כל פעולה לבחינת הקשר שבין הגברת התחרות בשוק ההון, בין מבנה הסדרי התגמול בגופים המוסדיים ובין מידת הסיכון שבהשקעותיהם.	משרד מבקר המדינה מעיר כי החשש לנטילת סיכונים מוגברים על ידי מנהלי השקעות שיש להם עניין אישי ברווחים הנוצרים בשל נטילת אותם סיכונים הוא דוגמה ל"בעיית הנציג" 1 המתעוררת בשנים האחרונות מפעם לפעם. אף שנושא התגמול הניתן למנהלי גופים פיננסיים בחו"ל עלה לכותרות רק בעקבות המשבר העולמי אין בכך כדי להצדיק את העובדה שאגף שוק ההון לא בחן את הנושא מבעוד מועד.	529
משרד האוצר . הסיוע לניצולי השואה - ממצאי מעקב לדעת משרד מבקר המדינה, בד בבד עם שינוי תהליכי העבודה ברשות והטמעת מערכת ממוחשבת חדשה שתסייע לרשות במעקב ובבקרה הנדרשים במסגרת הטיפול בפניות המוגשות לה, היה על הרשות לפעול במסגרת המערכת הישנה לשיפור הבקרה על הפניות הממתינות לטיפול. מאחר שהרשות לא עשתה כן, ל א קודמו תביעותיהם של אלפי ניצולי שואה שהגישו את תביעתם שנים רבות לפני כן, וחלקם אף הלכו לעולמם לפני שהסתיים הטיפול בפנייתם. יתרה מזו, מתהליך בדיקת היקף התיקים הפתוחים ברשות שביצע משרד מבקר המדינה עולה כי הרשות אינה מרכזת נתונים על התיקים הפתוחים ולא הייתה ערה כלל למספרם העצום. לפיכך על הרשות לפעול מיד לטיפול בתיקים הפתוחים, הן החדשים והן הישנים, וכן ליצור ביזמתה קשר עם הפונים כדי לסייע להם להשלים מסמכים חסרים ולהביא לסיום הטיפול בתביעתם. לדעת משרד מבקר המדינה, מינויה של ועדת שני לבחינת הקשר הסיבתי בין מאורעות השואה למחלות שונות בשיתוף אנשי מקצוע רלוונטיים, כגון סטטיסטיקאים, עולה בקנה אחד עם המלצות ועדת דורנר. עם זאת, ראוי כי ייקבע בנוהל של הרשות שלפני קבלת החלטה בדבר קיומו של קשר סיבתי על בסיס טבלאות סטנדרדיות, ייבדק כל מקרה לגופו על מנת לוודא שהשימוש בטבלאות אלו לא יביא לקיפוחם של ניצולים במקרים מסוימים. כמו כן, על הרשות לפעול לפי המלצת ועדת דורנר, באופן שרופא הרשות, על אף ניסיונו הרב, לא יקבע לבדו אם יש קשר סיבתי בין מאורעות השואה ובין מחלות שונות - הן מחלות שוועדת שני הוסמכה לדון בעניינן והן מחלות אחרות. לדעת משרד מבקר המדינה אף כי תדרוך הרופאים החדשים המצטרפים לוועדות הרפואיות היא פעולה חשובה והכרחית, אין בה די. על הרשות להקפיד לקיים הדרכות והשתלמויות מיוחדות באופן שוטף לכלל רופאי הוועדות, ותיקים וחדשים כאחד. . בתנאי זכאותם, ובין היתר אם אושרה בקשתם לגמלה מקרן סעיף2 , כדי למנוע כפל תשלומים. אשר לניצולי שואה שקיבלו את התשלומים האמורים, ראוי כי אגף חשבות תגמולים במשרד האוצר יבח ן כל מקרה לגופו, שכן אם ייגבו מניצולים אלה הכספים האמורים, הם עלולים להישאר ללא כסף למימון צורכיהם השוטפים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו הרבה של מרכז המידע לניצולי השואה ובהתחשב בגילם ובמצבם הבריאותי של הניצולים, פרק הזמן שארכה הקמת המרכז מאז החליטה הממשלה על הקמתו - שנה ושלושה חודשים - ארוך במידה בלתי סבירה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מרכז המידע, הרשות והקרן לרווחה לזרז את הטיפול בפניותיהם של הפונים למרכז המידע ובכך לסייע במיצוי זכויותיהם, בייחוד בהתחשב בגילה המופלג של אוכלוסייה זו. לדעת משרד מבקר המדינה בשל הכפילות שבין עבודתו של מרכז המידע הארצי לעבודתו של מרכז המידע של הרשות לזכויות ניצולי השואה ראוי לבחון אם נוסף על שיתוף הפעולה בין הרשות למרכז המידע הארצי יש מקום לאחד את שני מרכזי המידע כדי למנוע בלבול בקרב ניצולי השואה וכדי שהשירות לניצולי השואה יתבצע במתכונת של מרכז שירות אחד לשם הגברת יעילותו וכדי לאפשר לניצולים לקבל במרוכז את כל המידע הדרוש להם. . בטיפול בתיקים הפתוחים וליצור ביזמתה קשר עם הפונים כדי לסייעלהם להשלים מסמכים חסרים ולהביא לסיום הטיפול בתביעתם. על משרד האוצר למצוא דרך להעביר במסגרת הנהלים הקיימים את כספי התמיכה המיועדים לארגוני הסיוע לניצולי השואה במהלך שנת הכספים ולא בסופה, כדי לאפשר את פעילותם השוטפת ולקדם את עבודת המטה הנדרשת לממשלת ישראל לצורך הטיפול בענייני ניצולי השואה בחו"ל. אוכלוסיית ניצולי השואה בישראל מתמעטת מדי שנה בשנה. לממשלת ישראל יש חוב מוסרי כלפי ניצולי השואה הנמצאים בשנות חייהם האחרונות. בפרק הזמן שעבר מאז אוגוסט 2007 , מועד פרסום הדוח הקודם, נקטה הממשלה צעדים חשובים ומבורכים לט יפול בנושא, אך במועד סיום הביקורת טרם הושלמה המלאכה. על הממשלה לפעול במשנה מרץ לשיפור, לזירוז ולייעול הטיפול והשירות הניתנים לניצולים, כדי שהם יוכלו למצות את הזכויות שמקנה להם החוק ולאפשר להם שיבה טובה יותר. .מאוגוסט 2007 , מועד פרסומו של הדוח הקודם בנושא הסיוע לניצולי השואה, חל שיפור ניכר בסיוע הניתן לניצולי השואה בישראל. החלטות הממשלה שהתקבלו לאחר פרסום דוח מבקר המדינה ודוח דורנר והשינויים בחקיק ה הביאו להרחבת שיעור הזכאים לגמלה מכוח החוק הישראלי, להגדלה ניכרת של שיעור הגמלה ושל סל השירותים הניתנים לניצולים, להקמת מרכז מידע, לביצוע פעולות שיחּור, למיצוי זכויות ולהקמת ועדות במסגרת משרדי הממשלה השונים שמטרתן לסייע לאוכלוסיית ניצולי השואה. עם זאת, במועד סיום הביקורת נמצא כי טרם תוקנו חלק מהליקויים בטיפול בניצולי השואה ובסיוע הניתן להם, וכי חלק מהפעולות הננקטות לטובת ניצולי השואה עדיין מתבצעות בעצלתיים. על הרשות לזכויות ניצולי השואה לפעול ללא לאות להשלמת התהליך שהחלה לבצע - שינוי תהליכי העבודה והטמעת מערכת ממוחשבת חדשה שתסייע לה במעקב ובבקרה בנושא הטיפול בפניות המוגשות לה. בד בבד צריכה הרשות לפעול במסגרת המערכת הישנה, לשפר את הבקרה על הפניות הממתינות למענה ולפעול בלא דיחוי להדבקת הפיגור הגדול	.עמד משרד מבקר המדינה על כך שמרכז הארגונים מבצע עבודת מטה שנדרשת למדינת ישראל כדי לטפל בעניינים הנוגעים לניצולי השואה בארץ ובחו"ל. בהיעדר אפשרות לבצע את עבודת המטה האמורה חלה פגיעה לא רק בתפקוד של מרכז הארגונים אלא גם ביכולת של ממשלת ישראל לטפל בענייני ניצולי השואה. לכן ראוי למצוא את הדרך לאפשר את מתן התמיכה למרכז הארגונים באופן שוטף כדי לאפשר טיפול ראוי בענייני ניצולי השואה.	530
משרד האוצר . הפיקוח על נותני שירותי מטבע לדעת משרד מבקר המדינה יש חשיבות רבה ביוזמת רשות ניירות ערך להסדרת המסחר בזירות החלופיות במהירות. על הרגולאטורים השונים לפעול במשותף להסדרת זירות המסחר בהן נסחרים מוצרים שאינם נכנסים לגדר ניירות ערך. במסגרת ההסדרה יש, בין היתר, לבחון גם את הפיקוח שיוטל למניעת הלבנת הון ומימון טרור באמצעות זירות אלה. בעניין הגופים המשמשים כזירות מסחר וכנותני שירותי מטבע כאחד יש צורך לקבוע כיצד ועל ידי מי ייעשה הפיקוח בתחומים אלה. אף על פי שמדוח הביקורת הפנימי עולה שנבצר מהיחידה לבצע את תפקידה כראוי, מתברר כי לא נעשה דבר בעניין זה. .לדעת משרד מבקר המדינה על המשטרה לפעול לאכיפת החוק ולמניעת פעילות של נותני שירותי מטבע לא רשומים. נוסף על כך כדי לייעל את האכיפה כנגד נותני שירותי מטבע לא רשומים ולנוכח העובדה שהרישום הוא טכני בעיקרו, יש לשקול לאפשר ליחידת נותני שירותי מטבע להטיל קנסות מינהליים על נותן שירותים שאיננו רשום. לדעת משרד מבקר המדינה על היחידה לפעול לרישומם של כל נותני שירותי המטבע על מנת להגשים את יעדיה. הנתונים מלמדים כי היחידה עשתה זאת בהצלחה בעבר. ראוי כי תעשה זאת גם בהווה באמצעות הכלים העומדים לרשותה, תוך שיתוף פעולה עם רשויות הפיקוח והאכיפה האחרות. נמצא כי למרות הערת הביקורת הפנימית לא הגבירה היחידה את פעולות האכיפה בקרב מגזרים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה מאחר שנותני שירותי המטבע הלא רשומים מוגדרים כמחוללי פשיעה, מן הראוי כי במסגרת המלחמה הנמשכת בפשיעה המאורגנת יגבירו הרשויות את שיתוף הפעולה ביניהן ובכלל זאת את התיאום ואת החלפת המידע ביניהן (ראו להלן). ,לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי שמשרד האוצר ישקול דרכים כנהוג במדינות אחרות, שיבססו את הנורמה של האכיפה הפנימית והפיקוח המתמשך של נותני השירותים על הלקוחות. לדעת משרד מבקר המדינה מספר הביקורות שעושה היחידה בקרב נותני שירותי המטבע זניח בהשוואה להיקף פעילותם, בי יחוד לנוכח היעדר הבקרה על נותני שירותים לא רשומים. העובדה כי בכל הביקורות שעשתה היחידה נמצא כי נותני שירותי מטבע הפרו את החוק מלמדת על החשיבות הרבה שיש בקיום הביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להרחיב את פעולות היחידה במגזר הערבי והחרדי, לנוכח ההיקף של פעילות נותני שירותי מטבע במגזרים אלו.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האוצר לבחון את האפשרות להקנות לרשם סמכות שתאפשר לו לשלול את תעודת הרישום מנותני שירותי המטבע שאינם משלמים את האגרה כדין, שאם לא כן לא יהיו בידיו אמצעים לכפות את גביית האגרה.	531
משרד האוצר . הסדרת שוק החיסכון הפנסיוני והפיקוח עליו לדעת משרד מ בקר המדינה, כחלק מאחריותו של אגף שוק ההון לפעילותו של שוק ההון בישראל ולהגנה על החוסכים, מצופה מהאגף שינקוט יזמה פעילה לטיפול בנושאים שבהם הוא מזהה כשלים או סכנות אפשריות לחסכונות הציבור. מה גם שמסקירות בין-לאומיות שהכין האגף עולה כי במדינות רבות (כגון ארה"ב, שבדיה, בריטניה, אירלנד, אסטוניה, טורקיה, פרו, לטביה, סלובקיה, צ'ילה ומקסיקו) אכן קיימת רגולציה שמטרתה להתאים את מסלול ההשקעה למאפייני החוסך, אם כי במידה מחייבת זו או אחרת. משרד מבקר המדינה מעיר כי משנקבע בחקיקה על הקמת הקרן, היה על משרד האוצר לנקוט צעדים להפעלתה. משרד מבקר המדינה מייחס חשיבות לקידום נושא החינוך הפיננסי, במיוחד על רקע המשבר בשוק ההון. מנתוני התפלגות כספי החוסכים בין מסלולי החיסכון השונים עולה כי לציבור חסרים כלים וידע שיסייעו לו לנצל בצורה מושכלת את אפשרויות הבחירה שניתנו לו בתחום החיסכון הפנסיוני, כדי לקבל החלטות שלא יסכנו את הכנסותיו בעתיד. . ושיפור ההסדרה בכל הנוגע להשקעות הגופים המוסדיים. על אגף שוק ההון לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי לוודא שהגופים המוסדיים אינם נוקטים פעולות שא ינן עולות בקנה אחד עם האינטרסים של ציבור החוסכים. .להסדרה ולפיקוח על שוק ההון נודעת חשיבות רבה. מטבען של מערכות פיננסיות שהן רגישות לזעזועים, ותפקודן התקין הוא חיוני לשמירה על היציבות הכלכלית של המשק. מהביקורת עולה כי יישומם של רפורמות ושינויים רבים בשוק ההון בפרק זמן קצר יחסית הותיר את צרכני השירותים הפיננסיים ללא הגנה מספקת, וללא כלים המאפשרים להם לנצל בצורה מושכלת את חופש הבחירה שניתן להם ביחס לחיסכון הפנסיוני. רמת ההסדרה, הפיקוח והבקרה של אגף שוק ההון על פעילות הגופים המוסדיים אינה מספקת בחלק מהתחומים. נמצא כי חלק מהבעיות טופלו על ידי אגף שוק ההון רק לאחר שהופקו לקחים בעקבות פרוץ המשבר. אגף שוק ההון נדרש לפקח על ניהולן התקין של הקופות והקרנות ועל הבטחת יציבותן, ולוודא שהן פועלות לטובת העמיתים. על האגף להבטיח שכספי החוסכים ינוהלו בצורה אחראית, בהתאם לרמת הסיכון שמתאימה למאפייני העמית. עליו לקיים תהליך מסודר ומבוסס של איסוף נתונים, פיקוח וב קרה על השימוש שעושים הגופים המוסדיים בכספי החוסכים ולעמוד על הסיכונים שהם לוקחים. תהליך כזה יכול לאפשר זיהוי הבעיות לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף שוק ההון להקפיד לכלול בביקורות שהוא מקיים בגופים המוסדיים גם בדיקות איכותיות כדי לוודא שהוראותיו מיושמות כנדרש. לשם כך ראוי להסתייע מפעם לפעם גם בבדיקה מדגמית של השקעות שנעשו בגופים, בייחוד באפיקי השקעה שהם חדשים יחסית. נמצא כי אגף שוק ההון בודק רק באופן חלקי את עמידת הגופים המוסדיים במגבלות ההשקעה הקבועות בחוקים ובתקנות ואת עמידתן של קופות וקרנות שהגדירו מראש מסלולי השקעה, במדיניות ההשקעה שעליה הצהירו. זאת ועוד, במצב הקיים מדווחים הנתונים מדי חודש או רבעון והם מעודכנים ליום הדיווח, ואולם חשוב שהאגף יבחן דרכים לקיים את הבקרה בתדירות העולה על אחת לחודש. לדעת משרד מבקר המדינה, בניית מנגנוני בקרה פנימיים ושקיפות כלפי העמיתים הם אמצעים הכרחיים אך לא מספיקים, ואין הם פוטרים את אגף שוק ההון מלפעול באפיקים נוספים כדי להגביר את הפיקוח והבקרה על הגופים המוסדיים. מעקב אחר חריגות ממגבלות ההשקעה בתדירות גבוהה ככל שהמגבלות הטכנולוגיות מאפשרות, ולא כזה המתבצע רק בעת ביקורת בגוף המוסדי , נדרש כדי להרתיע את הגופים המוסדיים, וכדי לאתר סיכונים לחסכונות הציבור ככל האפשר בזמן אמת. גם אם מדובר במקרים נדירים, הרי שמבחינתם של חוסכים בקופת גמל או קרן פנסיה אחת, ייתכנו מקרים שבהם חריגה ממגבלות ההשקעה תפגע קשות בחסכונותיהם. לדעת משרד מבקר המדינה, ב נוסף למעקב אחר הרכב הנכסים ברמת הקופה או הקרן, צריך שיהיו בידי האגף כלים כדי לנהל גם פיקוח ובקרה אחר הרכב התיקים והתפלגות הנכסים ברמה המצרפית של כל קופות הגמל, קרנות הפנסיה וקופות הביטוח. מעקב של האגף אחר נתונים בחתכים שונים עשוי לסייע בידו לעמוד על אופי ה השקעות של הגופים המוסדיים, לזהות מגמות ולנטר סיכונים ופעילות בעייתית של הגופים המוסדיים מבעוד מועד. מהאמור לעיל עולה כי לפני פרוץ המשבר הנחיותיו של אגף שוק ההון בנושאי מתן אשראי חוץ-בנקאי, טיפול בחובות בעייתיים וגבי ית חובות על ידי גופים מוסדיים לא היה מקיף ומפורט דיו. לכן האגף היה צריך לפרסם בעיצומו של המשבר חוזר אשר יגרום לגופים המוסדיים להיערך ארגונית ולהתמודד עם הבעיות בשוק איגרות החוב. נמצא כי שני צוותים אלה לא הוקמו. רפורמת בכר, שיישומה בפועל היה מהיר מהצפוי, גרמה שינוי מהותי במבנה שוק החיסכון הפנסיוני. בין היתר הביאה הרפורמה לידי פיזור הניהול של כספי הציבור וחסכונותי ו הפנסיוניים בין גופים מוסדיים רבים שהפיקוח עליהם מורכב יותר מבעבר.	להגדרת מדיניות השקעה ומסלולי השקעה בתחום של חיסכון פנסיוני יש חשיבות רבה. לאגף שוק ההון היו נתו נים זמינים בנושא גם טרם פרוץ המשבר, אך הוא לא טיפל במידה מספקת עד לפרוץ המשבר בריכוז הגבוה של כספי חיסכון במסלולים ה"כלליים", ובבעייתיות הקיימת בהגדרת המסלולים ומדיניות ההשקעה, וטיפולו היה רק בשלבים התחלתיים. בעקבות המשבר החל האגף לנקוט פעולות של ממש להסדרת העניין ולתיקון הכשלים, בהמשך לעבודת מטה שבה החל טרם המשבר. על אגף שוק ההון להבטיח, שכספי החוסכים ינוהלו בצורה אחראית לפי רמת הסיכון המתאימה למאפייני העמית, תוך התחשבות	532
משרד ראש הממשלה . שיקום בית העלמין היהודי בהר הזיתים, פיתוחו ואבטחתו משרד מבקר המדינה העלה כי ההנחיות בנוהל מסדירות רק את הפעולות לאבטחה של מתיישבים ומתחמי מגורים יהודיים במזרח ירושלים ולשמירה עליהם, שכאמור מתבצעות משנת 1997 , וכן את ליווי המבקרים בבית העלמין; אולם הן אינן מסדירות את הפעולות שיחידת האבטחה אמורה לעשות בבית העלמין ובהר הזיתים בהתאם לתכנית הביטחון. למרות מעשי הוונדליזם והפעילות הפלילית בבית העלמין לא התרכזה הרל"י לפני הכול בהסדרת השמירה השוטפת בבית העלמין, אלא פעלה לקידום התכנון והיישום של תכנית הביטחון הכוללת לאזור רכס הר הזיתים ובכלל ז ה לבית העלמין. עקב העיכוב ביישום תכנית זו, במועד סיום הביקורת טרם הוסדרו השמירה על בית העלמין ואבטחתו. . מהטבלה עולה כי משום שביצוע תכניות השיקום, הפיתוח והתחזוקה בבית העלמין בהר הזיתים התעכב, שיעור ניצול התקציב לשנים 2006 - 2008 היה נמוך - 1.3% , 21.1% ו- 18.5% בהתאמה. כמו כן עולה כי מהתקציב הכולל המצטבר, שעד מרס 2009 הסתכם בכ -49.5 מיליון ש"ח, בוצעו 10.7% בלבד. יש לציין כי יישומן של התכניות בבית העלמין בהר הזיתים התעכב אף שוועדת המנכ"לים והרל"י הגדירו אותן כ"עבודות דחופות" שאושרו לביצוע כבר ביוני 2006 . משרד מבקר המדינה העלה כי במועד סיום הביקורת עד יין לא הוכנה תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת למרכז המידע ולא נקבעו לוחות זמנים ואבני דרך להקמת המבנה, לגיבוש התכנים ולהצגתם לציבור. כמו כן הרל"י טרם הסדירה את קבלת המידע הנוגע לנפטרים הטמונים בבית העלמין אשר נמצא בידי חברות קדישא. לדעת משרד מבקר המדינה, התכנית שהציגה הרל"י אינה תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת: לא פורטו בה לוחות הזמנים להשלמת שיקום הקברים, והרל"י לא קבעה אילו גורמים אמורים לעשות את עבודות השיקום. כמו כן התכנית אינה עוסקת בסוגיית שיקום הקברים שחוללו בפעולות ונדליזם בחלקות שהוגדרו כבלתי-מיועדות לשיקום. מהמסמכים לא עולה שוועדת המנכ"לים אישרה את התכנית שהכינה הרל"י. לדעת משרד מבקר המדינה, למרות האילוצים שהציג משרד רה "מ ומורכבות המשימה, בחלוף כארבע שנים מהחלטת הממשלה סביר להניח כי ועדת המנכ"לים תדאג להכנתן של תכניות מפורטות לשיקום ולפיתוח של בית העלמין. נמצא כי ועדת המכרזים לא ציינה בפרוטוקולים על מה התבססו החלטותיה ומה היו הנימוקים לקבלתן. לדעת משרד מבקר המדינה, מטעם זה לא ניתן לדעת אם ההתקשרויות הללו מקיימות את תנאי התקנות המסדירות מתן פטור ממכרז להתקשרות בין תאגיד ממשלתי לחברה ממשלתית וסדרי מינהל תקין. עוד התברר כי הרל"י לא חתמה עם פמ"י על הסכם המחייב את הצדדים. בנסיבות אלה העבודות נמסרו לפמ"י בלי שפורטו עניינים מהותיים כגון עבודות התכנון הנדרשות ותנאי התשלום. נוסף על כך, הרל"י לא התנתה את התקשרויותיה של פמ"י עם צדדים אחרים בציות לתקנות חובת המכרזים. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על מנכ"ל פמ"י להבהיר לחברי הדירקטוריון כי במועד הדיון לא הייתה בידו חוות דעת משפטית כתובה. חוק חובת המכרזים והתקנות שהותקנו על פיו וסדרי מינהל תקין מחייבים לתעד את הליך בחירת היועצים באופן שישקף את ההחלטות שהתקבלו. ועדת המכרזים של פמ"י לא ניהלה פרוטוקולים שיכולים להעיד על תהליך קבלת ההחלטות בנוגע להתקשרויות עם היועץ לניהול ולפיקוח. לכן אי - אפשר לדעת אם ההתקשרויות ללא מכרז אושרו בהתאם לתקנות חובת המכרזים בעניין בעל מקצוע מומחה שפורטו לעיל, ואם לפני ההתקשרויות עם היועצים בכל אחד מהתחומים בדקה פמ"י כמה הצעות כדי להבטיח שהשיגה את ההצעה הטובה ביותר. בהיעדר מסמכים כאמור גם לא ניתן לדעת אם פמ"י פעלה לפי הנהלים למסירת עבודות ולהפעלת יועצים שקבע הדירקטוריון שלה.	על פמ"י להקפיד על שקיפו ת בתהליכי קבלת ההחלטות שלה ולהקפיד לרשום פרוטוקולים מפורטים בישיבותיה, כנדרש לפי סדרי מינהל תקין.	534
רשות התחרות . פעילות וסדרי מינהל - רשות ההגבלים העסקיים לדעת משרד מבקר המדינה, מספר הבקשות הקטן שהוגשו כדי להיכלל בתכנית החסינות מעיד על הצלחה מועטה של התכנית עד כה. הגורם החשוב ביותר להצלחת תכנית חסינות הוא אכיפה יעילה הכוללת חקירות, הגשת כתבי אישום והטלת סנקציות בפרק זמן קצר. מן הראוי אפוא כי הרשות והגורמים הנוגעים בדבר יידרשו לסוגיה זו ויבחנו כיצד ניתן לשפר את המצב ולעודד פונים פוטנציאליים לפנות לרשות ולמסור מידע על אודות קרטלים, בהתחשב בהיקפו הקטן של השוק בישראל ובריכוזיותו. יוצא אפוא כי הטיפול בתיק הגבלים עסקיים- מפתיחת חקירה ועד אכיפה באמצעות סמכויות אזרחיות-מינהליות או פליליות - נמשך זמן רב. לדעת משרד מבקר המדינה, התמשכות ההליכים עלולה לפגוע ביכולת ההרתעה של הרשות, והדבר עלול לפגום ביעילות האכיפה ובתועלת לצרכנים. כדי להגביר את כושר ההרתעה ולייעל את האכיפה, על הרשות לבחון אפוא דרכים לקיצור ההליכים נוסף על הדרכים שהיא כבר נוקטת, ולהמשיך ולקדם את יזמתה ליצירת סמכות אכיפה מהירה ויעילה יותר: הסמכות להטיל עיצום מינהלי - קנס כספי - על מפר הוראות החוק, ללא צורך בפנייה לבית המשפט20 . אמנם סמכות הממונה לקבוע צו מוסכם היא סמכות המוגבלת, מטבע הדברים, בשל ההכרח להגיע להסכמה עם הצדדים המפרים באמצעות משא ומתן. ואולם לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר אמות מידה לקביעת סכום התשלום לפי צו מוסכם - כאשר הממונה מבקש להטיל גם חיוב בתשלום - עלול ליצור אי -שוויון בין החברות המפרות ואי -סבירות בתוצאה המתקבלת. לפיכך על הרשות לפעול לגיבוש אמות מידה ברורות בתחום זה, שאף יבטיחו שקיפות בפעולתה. בד בבד עם גיבוש אמות מידה על הרשות להמשיך ולקדם את יזמתה להקנות לה סמכות להטיל עיצום מינהלי, סמכות שאינה תלויה בהסכמת הצדדים המפרים או בבית המשפט. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי כי הרשות תאיץ את גיבוש תכנית האכיפה, כדי שניתן יהיה להפעילה בהקדם. נוסף על כך, בד בבד עם ביצוע בדיקות בעקבות תלונות על הפרות נקודתיות, ראוי שבדיקות יזומות ייעשו באופן שיטתי, על פי סדר קדימויות שתקבע הרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוסף על מדדי הביצוע שקבעה הרשות, עליה לגבש מדדים לבדיקה עצמית של תפקודה בנושא האכיפה. מדדים אלה יגבירו את השקיפות בפעילותה וייעלו את תפקודה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שחלק מנוהלי אגף החקירות והמודיעין במשטרה אינם מתאימים לעבודת הרשות, יש להתאים נהלים אלה לפעילותה, על ידי ביצוע השינויים המחויבים, או לגבש נוהלי חקירה מיוחדים לרשות. זאת כדי להקל ולייעל את עבודת החוקרים ברשות וכדי להסיר כל חשש לפגיעה אפשרית בזכויות יסוד של נחקרים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהליך הבחירה של חברי הוועדה - אשר לה תפקיד ציבורי חשוב למשק - יתועד, ובדרך זו גם ניתן יהיה לבדוק את תקינותו. לדעת משרד מבקר המדינה, על האחראי במשרד להקפיד על הליך בחירה שוויוני, הוגן ושקוף ככל שניתן לאיתור המועמד המתאים למילוי מקום, ובכלל זה לתת הזדמנות שווה למועמדים אשר לא התמחו קודם לכן ברשות. על הרשות להקפיד כי משך תקופת העסקתם של העובדים לא יעלה על זה הנקוב בתקשי"ר, ובמידת הצורך - לבקש אישור להארכת התקופה מנש"ם. זאת ועוד, העסקת עובד ארעי לפני מכרז עלולה לגרום לאי-שוויון בין המועמדים במכרז המתפרסם לאחר מכן, בשל ההזדמנות שניתנה לעובד הארעי ללמוד את תפקידו ולהוכיח את יכולתו לפני .המכרז. על הרשות לעשות כמיטב יכולתה להקטין את החשש לאי-השוויון האמור ולהקפיד כי הליך המכרז י תקיים בהגינות, בתום לב ומשיקולים ענייניים.	.הרשות אחראית לשמירת התחרות העסקית במשק על פי סמכויותיה בחוק. מהדוח עולה כי יש צורך לשפר את יכולת האכיפה של הרשות ולהעצים את כוח ההרתעה שלה. לשם כך על הרשות לבחון דרכים נוספות לקצר את הליכי החקירה והאכיפה; להמשיך לפעול לקידום יזמתה להקנות לה סמכות אכיפה מהירה יותר - הטלת עיצום מינהלי; לגבש אמות מידה לקביעת סכום התשלום המוטל לפי צו מוסכם; להשלים את גיבושה של תכנית לאכיפת ביצוען של החלטות הממונה; להידרש לסוגיית החסינות ולבחון כיצד ניתן לעודד את הפנייה לרשות לצורך מסירת מידע על אודות קרטלים. על הרשות להקפיד לפעול על פי כללי התקשי"ר. נוסף על כך מן הראוי שנש"ם והרשות יבחנו אם יש הצדקה להעסיק את כל העובדים המקצועיים לפי חוזים מיוחדים. כמו כן על נש"ם לפעול להעסקת העובדים המקצועיים על פי דירוגי השכר המתאימים להשכלתם, לניסיונם ולאופי עבודתם, באופן שיאפשר לרשות למלא את תפקידה.	535
שנקר הנדסה. עיצוב. אמנות. (חל_צ) . מעקב אחר תיקון ליקויים בשנקר - דוח מעקב משרד מבקר המדינה מעיר, כי פרשנותם של ות"ת ושנקר אינה עולה בקנה אחד עם הכללים של מל"ג; כללי מל"ג לעניין סגל של מוסד מתייחסים במפורש ל"סגל אקדמי קבוע, ובו לפחות רבע במשרה מלאה" ולא ל"שעות הוראה". כלל זה הוא גם תנאי של מל"ג להכרה במוסד או בתכניות לימודים חדשות; נראה כי מאחורי התנאי עומד הצורך שיותר מורים קבועים ובמשרה מלאה יקחו חלק בפעילות חוגי הלימוד כדי לשפ ר את הרמה האקדמית של המוסד והשירות לסטודנטים, צורך שקשה יותר לקיימו כאשר במוסד יש שיעור גבוה של מורים מן החוץ. 2. המעקב העלה כי ועדת מומחים להערכת האיכות האקדמית של לימודי העיצוב התעשייתי, שהקימה מל"ג, בדקה את תחום העיצוב התעשייתי בשנקר ובעוד כמה מוסדות להשכלה גבוהה. הדוח שפרסמה הוועדה ב - 2008 היה ברובו חיובי בנוגע למחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר. עם זאת נאמר בו, בין היתר, כי אף שהמורים מן החוץ הם מרכיב מפתח במחלקה זו, שכרם נמוך משכר מרצה במסלול ההוראה הרגיל, וסיכוייהם להתקדם למעמד של חברי הסגל הקבוע נמוכים מאוד, ואלה עלולים ליצור מורל נמוך ולפגוע במקצועיותם. 1 . על פי נתונים שהמציאה ות"ת למשרד מבקר המדינה חלה ירידה של כ - 50% בשיעור סגל ההוראה הקבוע במשרה מלאה של שנקר ורק כ- 13% מאנשי הסגל האקדמי שהעסיק שנקר בסמסטר ב' של שנת הלימודים התשס"ט היו קבועים במשרה מלאה. מהנתונים עולה גם כי 61% ממורי החוץ שהעסיק שנקר הם אנשי סגל זוטרים (בעלי תואר מוסמך או בוגר או מורים חסרי תואר ועוזרי הוראה). בדיקה שביצע משרד מבקר המדינה לגבי הרכב הסגל האקדמי בכמה מחלקות של שנקר בסמסטר ב' של שנת הלימודים התשס"ט העלתה כי בכל המחלקות, למעט מחלקת הנדסת כימיה, מרבית הסגל הם עדיין מורים מן החוץ, ויש מחלקות שבהן מלבד ראש המחלקה ומרצה אחד אין חברי סגל אקדמי במשרה מלאה וקבועה. בדוח הביקורת הקודם צוין כי "התואר פרופסור מעיד על רמה אקדמית -מחקרית של התמחות מדעית במקצוע, והוא מוכר ומכובד בקהילה המדעית ומחוצה לה בארץ ובעולם. שימוש בתואר זה בידי אדם שהתואר לא הוענק לו בידי הגורמים המוסמכים לכך מטעה". משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שלמרות מ מצאי הדוח הקודם בנושא המשיך שנקר במתן תנאי העסקה של פרופסור למי שאינם זכאים לכך, תוך הפרת חוק מל"ג, כלליה והנחיותיה והוראות סעיף 29 בחוק יסודות התקציב. לדעת משרד מבקר המדינה, על ות"ת ועל הממונה על השכר לבחון את הצעדים שיש ביכולתם לנקוט, לרבות האפשרות לדרוש מד"ר ק' ומד"ר ג' להשיב לשנקר את הכספים ששולמו להם שלא כדין. על מל"ג וות"ת לשקול גם נקיטת צעדים כלפי שנקר, שהפר את הוראותיהן, הן בנוגע לתנאי העסקת סגל אקדמי והן בנוגע לשימוש שלא כדין בתארים אקדמיים. יש לשקול גם נקיטת צעדים אישיים כלפי נשיא שנקר שהסכים לתנאי השכר החריגים וידע על השימוש שלא כדין בתארים האקדמיים ולא מנע זאת. 3 . 'ממסמכי שנקר עולה כי עובדת השימוש בתואר "פרופסור" על ידי ד"ר ק הייתה ידועה היטב לנשיא שנקר, מאחר שד"ר ק' הקפיד להביא לידיעתו כל כתבה שפורסמה בתקשורת על אודותיו, והנשיא הורה לתייקה בתיקו האישי. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שהנשיא ידע שד" ר ק' משתמש בתואר "פרופסור" שלא כדין, ולא דרש ממנו להפסיק לאלתר את הדבר, בהתחשב גם בכך שבחלק מהפרסומים צוין כי הוא חבר הסגל האקדמי של שנקר. 2. בעניין זה עלה במעקב, כי בינואר 2003 כתב הסמנכ"ל לשכר ומינהל של ות"ת לנשיא שנקר כי "בהמשך לשיחתנו בעניין העסקתו של (ד"ר ק') אני מאשר: שכרו של (ד"ר ק') יהיה עפ"י דרגתו האקדמית ועל פי ויתקו" (מרצה בכיר בתואר שלישי) (ההדגשה במקור). עוד עלה, כי גם לאחר החלטה זו המשיך שנקר לשלם לד"ר ק' שכר על פי דרגת פרופסור חבר ולא על פי דרגתו האקדמית. עוד עלה, כי תשלום זה נמשך גם לאחר שהוועדה העליונה למינוי פרופסורים בוות"ת, בישיבתה בנובמבר 2004 , החליטה שלא לאשר את בקשת שנקר להעלות את ד"ר ק' לדרגת פרופסור חבר. זאת מאחר שאין לו "פעילות מחקרית ופרסומית המקובלת באקדמיה והנדרשת ממועמדים להעלאה לדרגות פרופסור". רק בפברואר 2005 , עם צאתו של ד"ר ק' לשנת שבתון והחלפתו בראש חוג אחר, הפסיק שנקר לשלם לו שכר של פרופסור. עוד עלה כי כל אותה העת וגם לאחר סיום כהונתו כראש החוג, ממשיך ד"ר ק' להשתמש בתואר פרופסור במכתביו, בפרסומיו ובאירועים אקדמיים שונים שהוא משתתף בהם. המעקב העלה כי הליקוי האמור לא תוקן. אמנם אין חברי סגל אקדמי נוספים המקבלים שכר על פי דרגת פרופסור חבר או פרופסור מן המניין ללא אישור ועדת המינויים של מל"ג, ואולם עניין זה לא הוסדר לגבי שניים מחברי הסגל שהוזכרו בדוח הקודם (ד"ר ק' וד"ר ג'). לדעת משרד מבקר המדינה, הרישום הלקוי של היעדרויות המורים, היעדר הפיקוח על הדיווח עליהם לגורמים המוסמכים והיעדר המעקב אחר השלמת השיעורים החסרים, מעידים על תפקוד בלתי תקין של שנקר בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, על שנקר לקבוע בנוהל את הפעולות שיש לבצע במקרה של איחורים והיעדרויות של מורים וחובת התיעוד של המידע וההתכתבויות בנושא בתיקו האישי של המורה. על שנקר להביא בהקדם את הנוהל לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסד ולאכוף את ביצועו המלא. המעקב העלה כי שנקר לא שינה את אופן פעולתו כלפי ספקי עבודות התחזוקה וספקי החומרים, והוא עדיין מתקשר עם אותם ספקים שהתקשר אתם לפני שנים רבות. מנהל התחזוקה מסר למשרד מבקר המדינה, כי אין בידו מחירונים של הספקים שהוא עובד אתם, והוא אינו משווה את המחירים שלהם למחירי ספקים אחרים.	המעקב העלה כי מחלקת התחזוקה ממשיכה להזמין חומרים ועבודות תחזוקה בטלפון והם אינן מתועדות בכתב.	536
שנקר הנדסה. עיצוב. אמנות. (חל_צ) . היבטים בפעילות שנקר לא נמצא כל מסמך המעיד שבהחלטתו לאפשר ליועץ המשפטי לפעול לצורך גיוס התרומה מהקרן והסכמתו לתשלום עמלה בגין הצלחה, שיתף הנשיא בעלי תפקידים אחרים בשנקר, או למצער יידע אותם. נוכח ניסוח מכתב ההתחייבות שנעדר מכותבים נוספים והמותיר עמימות באשר לגורם העתיד ליהנות מדמי העמלה (הנשיא כתב: "הגורמים המטפלים בבקשתנו") ונוכח תגובות הנשיא 30 והיועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה שמהן עלה כי הנשיא ידע שמדובר ביועץ המשפטי (הדבר הוכחש על ידי הנשיא בשלב מאוחר יותר - בפברואר 2010 ,) המסקנה המתבקשת היא שהעסקה, בשלב זה לפחות, התגבשה בין הנשיא ליועץ המשפטי בלבד. ממסמכי שנקר עולה כי באפריל 2002 , לאחר קבלת התרומה, חתמו יו"ר הוועד המנהל דאז והנשיא על המחאה עבור עמלה בסך כ- 650,000 ש"ח שניתנה ליועץ המשפטי. בספח ההמחאה צוין: "דמי טיפול ועמלה בקשר עם תרומת 'הקרן'". לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שמדובר היה בתשלום עמלה בסכום ניכר ליועץ המשפטי של המוסד, היה על יו"ר הוועד דאז שלא להסתפק בבדיקות ובבירורים שערך, אלא ליזום דיון בנושא בוועד המנהל לפני ביצוע התשלום. משרד מבקר המדינה מעיר כי כאמור הסבריהם של הנשיא ושל שנקר אינם נתמכים בכתב. יתרה מזו, יו"ר הוועד המנהל דאז, שלטענתם תשלום העמלה נקבע בשיתוף עמו, הודיע כאמור למשרד מבקר המדינה כי נודע לו לראשונה על ההתחייבות לשלם את העמלה ליועץ המשפטי רק כאשר נדרש לחתום על ההמחאה. הביקורת העלתה כי נשיא שנקר לא עדכן בכתובים את הוועד המנהל ואת חבר הנאמנים של שנקר בדבר פניות מל"ג לנשיאי המכללות ובכללם אליו בכל הנוגע למשך כהונתם ובדבר התארגנותם נגד הוראת מל"ג. כמו כן לא דיווח הנשיא על הפניות האמורות למבקר הפנים, שבדק באותה תקופה את נושא משך כהונתו ואת קיום הנחיות מל"ג בנושא. . משרד מבקר המדינה מעיר כי אי-העברת מידע מהותי שלנשיא יש בו עניין אישי - משך תקופת כהונתו - למוסדות המנהלים של שנקר ולמבקר הפנים, אינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין וגם לא עם חובות הנשיא כלפי המוסדות המנהלים של בית הספר. למידע זה הייתה משמעות מיוחדת נוכח העובדה שבתקופה שבה התקבלו פניות מל"ג דנו כאמור מוסדות שנקר בהארכת כהונת הנשיא. משרד מבקר המדינה מעיר לנשיא כי היה עליו, כעומד בראש המוסד, לנהוג בשקיפות כלפי מוסדות שנקר ולהביא לפניהם במועד את המידע שהיה בידיו. גם אם לדעתו המידע אינו מוחלט או אינו סופי או זמני וגם אם הוא עומד בניגוד להשקפותיו, אין הדבר יכול להיות שיקול לעצם הצורך להציג את המידע. על אחת כמה וכמה, יש לנהוג בשקיפות כאשר מדובר במידע שיש בו משום נגיעה אישית בנשיא עצמו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי ראוי היה שהוועד המנהל של שנקר יעמוד על משמעות אי -העברת המידע על ידי הנשיא הן בהיבט הענייני - הודעות מל"ג והצורך ליישמן, והן בהיבט של תקינות סדרי המינהל - חובתו של הנשיא לנהוג בשקיפות. על הוועד המנהל של שנקר להסיק את המסקנות ולקיים בקרה ופיקוח הדוקים יותר על ניהול בית הספר ועל הנהלתו וכן על הטיפול בהנחיות מל"ג. לא נמצאו אסמכתאות המעידות כי חבר הוועד המנהל קיבל ממל"ג מענה על תלונתו, וכי מל"ג נקטה פעולות כלשהן בעקבותיה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי פניות עקרוניות ומהותיות שמל"ג מעבירה לנשיאי מכללות יועברו גם לוועד המנהל שלהן. בכך יובטח שמידע מהותי יהיה בידי המוסדות המנהלים של המכללות במועד הנכון. . עודף המידע שיש בה. לכן קיומה אינו מייתר את הצורך ברישום נאות של הפרוטוקול. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר ששנקר ממלא תפקיד ציבורי וחלק ניכר מתקציבו מקורו בתקציב המדינה, ראוי שיפעל לפי אמות מידה הנדרשות מגופים ציבוריים וינהג לפי כללי מינהל תקין גם לעניין ניהול פרוטוקולים. הצורך בשמירת סודיות אינו פוטר את שנקר מחובה זו; עליו להפעיל מנגנונים שימנעו פגיעה בסודיות של הפרוטוקולים, וזאת בלי לוותר על תיעוד ראוי של הדיונים. על מוסדות שנקר לנקוט בהקדם את כל הצעדים הדרושים על מנת להבטיח רישום נאות של פרוטוקולים של ישיבות חבר הנאמנים והוועד המנהל ושל ישיבות מהותיות אחרות המתקיימות בשנקר. כמו כן עליו לקבוע נוהל מתאים לשמירת הקלטות של דיוניו. הביקורת העלתה כי בשנקר אין נהלים בנושאי העסקת קרובי משפחה, התקשרויות עסקיות בין בעלי תפקידים, עובדים, ספקים ונותני שירותים ודיווח על זיקות אלה. בתקנון האקדמי צוין רק כי "במקרה שקיים קשר משפחתי בין דיקן לבין ראש מחלקה באותה פקולטה, יהא ראש מחלקה כפוף לנשיא". עוד העלתה הביקורת כי למל"ג ולוות "ת אין הנחיות המחייבות את המוסדות להשכלה גבוהה לדרוש מעובדיהם ומבעלי התפקידים בהם להצהיר על קשרי משפחה או קשרים אחרים, לרבות קשרים עסקיים בינם לבין עצמם ובינם לבין ספקים ונותני שירותים.	לדעת משרד מבקר המדינה, הליך בחירת מנכ"ל לשנקר הוא הליך רגיש ומשמעותי; על כך עמד גם בית הספר בעצמו. דווקא משום כך, היה על שנקר לתעד כראוי את ההליך, לרבות רישום של החלטות מהותיות של הוועדה, עיקרי דברים, עמדות החברים שקיבלו את ההחלטות והמידע הנוגע למועמדים. תיעוד שכזה יש בידו להבטיח את שקיפות ההליך והגינותו והוא גם יכול לאפשר ניתוח של ההחלטות שהתקבלו, אם הדבר יידרש. רגישות ההליך אינה עילה להימנעות מתיעודו, ובידי שנקר מצויים אמצעים ודרכים להגן על סודיותו.	537
משרד החינוך . ניצול משאבי ההדרכה במערכת החינוך מהאמור עולה כי נש"ם הייתה ערה לחשש שימי ההדרכה יכולים לשמש "דלת מסתובבת" להגדלת כוח האדם במשרד, אבל לא עמדה איתן מול המשרד כדי לקבל את כל הנתונים שיכולים היו לחשוף את היקף הבעייה. בכך נש"ם לא מילאה את תפקידה. .לדעת משרד מבקר המדינה על נש"ם להקפיד לקבל ממשרד החינוך את כל הנתונים על העסקתם של עובדי הוראה כמדריכים ועל התפקיד ים שהם ממלאים בפועל. עליה גם לוודא שמסגרת שיא כוח האדם של המשרד תשקף באופן מלא גם את הנתונים של המדריכים הפועלים בשירות המשרד. .לדעת משרד מבקר המדינה, כאשר משרד החינוך בוחן בקשה לאשר העסקת מדריכים באופן חריג, לרבות העסקה במשך שבע שנים רצופות או יותר, צריך שיובאו בפני ועדת החריגים הארצית נתונים מלאים על כל אחד מהם, לרבות הכשרתו ועמידתו בתנאי הסף, וכן נימוקים רלוונטיים לבקשה כדי לבחון את מידת נחיצותו ואם יש הצדקה לאשר העסקה באופן חריג. הכול ייעשה מבעוד מועד כדי לאפשר לגורמים המחליטים לבדוק כל מקרה לגופו ולקבל החלטות מושכלות. 1. הביקורת העלתה כ י המשרד לא הגדיר בתכנית עבודה יעדים אופרטיביים, כמותיים ומדידים לצורך השגת מטרות ההדרכה בתחומים השונים. באין הגדרת יעדים כאלה, חסר המשרד כלי ניהולי חיוני שיסייע בידו להחליט אם קיימת הצדקה להמשיך ולהשקיע בתשומות הכרוכות בתחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש בתשומות ההדרכה, כבכל תשומות ציבוריות אחרות, דורש הגדרת מטרתן, יעדיהן ודרכים למדוד את מידת העמידה בהם. הכול כדי שיהיה אפשר לדעת אם השימוש שנעשה באותן תשומות יעיל או שמא יש לאתר שימושים חלופיים. בדיקת מסמכי לשכת ההדרכה הארצית בנוגע ל-84 המדריכים העלתה כי רק מדריך אחד הגיש דוח עבודה חצי שנתי ושני מדריכים הגישו דוחות עבודה שנתיים. כאשר המשרד אינו מרכז דוחות עבודה שנתיים של מדריכים הכוללים נתונים על תוצרי ההדרכה ועל הקשיים שנתקל בהם, כנדרש בחוזר .)(א נמצא שבלשכת ההדרכה הארצית היו דוחות חודשיים לשני המועדים רק ל -69 מ-84 ( המדריכים שנבדקו82% .) . ויפרסמם במשרד כדי לאפשר בקרה פרטנית על כל החלטת הקצאה שהתקבלה. כמו כן מן הראוי כי תבחינים אלה ייבחנו מדי פעם בפעם כנדרש בחוזר המנכ"ל. משרד מבקר המדינה ניתח את מצבת המדריכים של המשרד לשנת הלימודים התשס"ט ואת המקור התקציבי לרכישתו של כל יום הדרכה. נמצא כי באותה שנה הקצה המשרד 318 ימי הדרכה מבסיס התקציב ל- 31 יחידות מטה. נוסף על כך הוא אישר להן לרכוש 1,685 ,ימי הדרכה 90% .מהם נרכשו בחריגה28 מתוך31 יחידות המטה רכשו מספר ימי הדרכה גבוה מהמותר לפי הכלל המופיע בחוזר המנכ"ל. ל-16 מהן כלל לא הקצה המשרד ימי הדרכה מבסיס התקציב, אבל אפשר להן לרכוש ימי הדרכה. ל -4 יחידות- אגף שח"ר, שפ"י, אגף א אר גון לימודים ומינהל חברה ונוער - הוא אפשר לרכוש 846 ימי הדרכה, מספר הגדול פי 13 .ממספר ימי ההדרכה שהוקצו להם מבסיס התקציב כאמור, הבדיקה העלתה שיחידות המטה לא נדרשו להגיש תכניות עבודה שנתיות בכתב והאישור לרכישת ימי הדרכה לא יכול היה להינתן על פי נתונים כתובים וברורים הנוגעים לצורכיהן. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתנהלות כזאת של אישור לרכישת ימי הדרכה עולה חשש שהם יינתנו ללא הקפדה על שוויוניות וחלוקה צודקת. אם המשרד סבור שלא ניתן לאשר רכישת ימי הדרכה על פי הכלל הקיים בחוזר המנכ"ל, עליו לקבוע כלל אחר, ידוע וברור, ולשנות את הכתוב בעניין זה בחוזר המנכ"ל.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי תשובתו מדגישה ביתר שאת את הצורך להגדיר אמות מידה להקצאת ימי הדרכה ולקבוע תבחינים ברורים להקצאתם ליחידות השונות. על המשנה למנכ"ל היה להימנע מהקצאת ימי ההדרכה באופן שתואר. על הסמנכ"לית היה לדרוש מהנהלת המשרד להקצות את ימי ההדרכה לפי תכניות עבודה שנתיות שמגישות יחידות המטה ובהן הן מגדירות את צורכיהן. על הנהלת המשרד להגדיר אמות מידה להקצאת ימי הדרכה ולקבוע אילו גורמים רשאים להקצותם. עוד עליה לקבוע תבחינים ברורים להקצאתם של ימי ההדרכה ליחידות המטה ולמחוזות ולרכישתם. על הנהלת המשרד להפיץ את אמות המידה ואת התבחינים המאושרים למחוזות וליחידות המטה, כדי שאלה יוכלו לבחון ולעקוב אחר הקצאות ימי ההדרכה שאושרו להם.	538
משרד החינוך . הוראת השואה והנחלת לקחיה במערכת החינוך 2. משרד מבקר המדינה העלה כי המשר ד נוהג להפנות תלמידים ומורים לפעילויות חינוכיות במכונים בלי בקרה על הפעילויות שעליהן הוא ממליץ. המשרד העביר למעשה חלק ניכר מהעיסוק בנושא מבתי הספר למכונים והפך אותם ל"סוכנויות משנה" שלו להוראת השואה מבלי שבדק אם הם מוכשרים וראויים לכך. אין חולק שיש להם תפקיד חשוב בהקניית ערכים לבאים בשעריהם ובהעשרתם, אך אין הם אמורים להיות תחליף ללימודים בכיתה אלא תוספת להם. בנסיבות אלה יגלגלו מורים שלא הוכשרו ללמד את נושא השואה את האחריות להוראתה לפתחי המכונים. במגזר הערבי בחלק מהשנים אפילו לא נכלל הנושא בבחינות. העובדה שתחום לימוד מסוים אינו מופיע בבחינת הבגרות משפיע על מידת ההשקעה של המורים ושל התלמידים כאחד באותו תחום לימוד. לכן אפשר להסיק שהנהלת המשרד מייחסת להוראת השואה במגזר הערבי חשיבות פחותה מהחשיבות שהיא מייחסת להוראת הנושא במגזר הממלכתי ובמגזר הממ"ד. על המשרד מוטלת החובה להביא לכך שנושא השואה ישתקף באופן קבוע בבחינות הבגרות. התעלמות מהוראת השואה במגזר הערבי מונעת למידה של הנושא, הכרת האחר ושיח ערכי בדיאלוג שבין האוכלוסייה הערבית החיה בישראל לבין האוכלוסייה היהודית. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל חברה ונוער לבחון אם ניתן להרחיב את פעילותו לכל המגזרים. משרד מבקר המדינה העלה שהמשרד לא בדק את תכניות הלימוד של "יד ושם " ושל המכונים השונים. בין המשרד והמכונים לא מתקיימים שיח ומשוב בנוגע לחומרי הלימוד שמפיקים המכונים. אמנם, כפי שתואר לעיל, המשרד מנסה "לשווק" את חומרי הלמידה של המכונים, אולם ללא בקרה, תיאום והכוונה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבדוק את חומרי הלמידה שמפיקים המכונים ולסווגם, לבחון אילו מתאימים למורים ולתלמידים ולהפנותם לחומרים אלה. .בשנת 2006 הכין המפקח נתונים על פעילות המכונים - סמינרים, השתלמויות וימי עיון לתלמידים, למורים ולמדריכים - בשנה"ל התשס"ו ( 2005 -2006 ). תוצאות סיווג הפעילויות באותה שנה על פי סיכומי הדוחות שהגישו המכונים למינהל חברה ונוע ר, לעומת שעות התקן שקיבלו מן המשרד, מלמדות שלא תמיד נשמרים איזון והתאמה בין מספר שעות התקן שהקצה להם המשרד לבין מספר השעות שהם מקדישים לפעילות. לדוגמה, ב"בית לוחמי הגטאות" התקיימו בשנה"ל התשס"ו רק 11% משעות הפעילות של כל המכונים, אך המשרד הקציב לו 23% ממספר השעות שהקצה למכונים. ארבעה מכונים ("מורשת", "בית טרזין", "שם עולם" ו"אייבשיץ") אינם מקבלים כלל תמיכה אך שעות הפעילות שלהם היו כ-18% .משעות הפעילות של כל המכונים במצב הקיים חוזרי המנכ"ל אינם אפוא כלי מכוון ומסייע בהוראת השואה ובהנחלתה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול לקירוב מורים ותלמידים מהמגזר הערבי לערכות לימוד במכונים הנוגעים בדבר ולהגדיל את לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להחיל על מורים להיסטוריה בכל המגזרים חובת השתלמות בנושא.	. .למרות זאת המשרד לא בדק אם ההנחיות שבחוזרי המנכ"ל מתבצעות לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להקפיד על ביצוע הנחייתו בעניין ביקור כל תלמיד ב"יד ושם ".	539
משרד החינוך . מינהל תקשוב ומערכות מידע במשרד החינוך .העובדים החיצוניים, על הנהלת המשרד ונציבות שירות המדינה לבחון דרך יעילה לניהול פרויקטים של מחשוב במינהל, ובכלל זה את מתכונת ההעסקה של העובדים החיצוניים. יצוין כי טענתה של מנהלת המינהל אינה עומדת במבחן המציאות, בין היתר נוכח עלויות ההעסקה הגבוהות של העובדים החיצוניים, משך הזמן שבו הם מועסקים במינהל, והעובדה שהחובות המשפטיות הקשורות לתפקיד וחלות על עובדי מדינה אינן חלות עליהם. כמו כן הידע המקצועי האמור להיות מרוכז בידי המינהל מצוי בידי העובדים החיצוניים, דבר שלכאורה עשוי להפוך את המינהל ל"לקוח שבוי", ומחייב הסדרה דחופה של סוגיית חלוקת התפקידים בין עובדי מדינה ועובדים חיצוניים ותקנון ליבה ניהולית של עובדים ביחידות המחשוב במשרדי הממשלה. מן הראוי שמשרד האוצר ונציבות שירות המדינה יסיימו את עבודת המטה בנושא, וכי ייקבעו ויאוישו התקנים הנדרשים להסדרת הנושא. .לדעת משרד מבקר המדינה, הרשאות גישה חריגות אלה נוגדות את אחד העקרונות הבסיסיים של בקרה פנימית נאותה, שהוא הפרדת סמכויות. היעדר הפרדה כזאת פותח פתח לגישה לא מבוקרת לנתונים ואפשרות לבצע בהם שינויים שלא בדרך המקובלת לגבי יתר המשתמשים, ולכן אין לתת לאנשי פיתוח הרשאות גישה לסביבת הייצור. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מתן הרשאות למנהלי מערכות מידע לעבוד בסביבת הייצור חמור יותר, כי בהיעדר יומני פעילות לכל המערכות הקריטיות, שכאמור לעיל טרם מופו, לא ניתן לעקוב אחר הפעולות שמבצעים מנהלי המערכות. יצוין כי אף שההתקשרות עם הספקים והתשלום להם בוצעו על ידי חברה א', שעליה לא חל חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 , חוק זה חל על המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לנקוט משנה זהירות במקום שבו הסכם עלול לפתוח פתח לכך שרכישות בסכומים משמעותיים כל כך המתבצעות עבורו ייעשו שלא לפי חוק חובת המכרזים. לדעת משרד מבקר המדינה, המינהל אינו עושה די לצמצום מספר העובדים ברמות השכר האמורות לעיל, ומצב זה עדיין נמשך. מן הראוי הביקורת העלתה שיומני פעילות מופקים רק ממערכת הבגרויות, ולא מיתר היישומים, לרבות המנב"ס. משמעות הדבר שהמינהל לא עוקב באופן שוטף אחר פעולות חריגות ועל שימוש לרעה במערכת המחשוב. עוד העלתה הביקורת שאין נהלים בנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לקבוע נהלים לגבי משך שמירת היומנים, תדירות הבדיקות והדיווח על תוצאותיהן, והאחראים לנושא. על המשרד לאמץ נוהל בנושא זה, הכולל דיווח עדכני, ולהקפיד על בדיקת יומני הפעילות באורח קבוע ועל העברת דיווח על תוצאות הבדיקה לדרג מוסמך. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כ י נוכח הנתונים הרגישים שבמערכת המחשוב יש לבדוק בשיטתיות ובאופן מושכל את הגישה אליה, את שליפות המידע מתוכה, ואת השינויים הנעשים בנתונים. בקרה פנימית נאותה צריכה לכלול פיקוח על הפעולות וכן דיווח עדכני על אירועים חריגים. אימוץ כללי בקרה הוא התשתית הארגונית שא מורה לעסוק בגילוי מוקדם של כשלי אבטחה ולטפל בבעיות שהיא חושפת. הביקורת העלתה שטרם הושלם פיתוח התכנה שמודדת את תפוקות הספק לפי אמות המידה שנקבעו בהסכם, ולכן כבר יותר משנתיים וחצי משלם המשרד לספק בכל רבעון, באישור חשב המשרד, 90% מהחשבונית שהספק מגיש בהתאם להיקף החוזה השנתי. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה מצב זה, שבו מתקיים מכרז ונחתם עם ספק הסכם, שבו המינהל מתחייב לשלם לספק לפי תפוקות, כשאין בידו אפשרות למדוד אותן, וכתוצאה מכך התשלום נעשה לפי הערכה, אשר אין הסבר על מה היא מבוססת מכיוון שהמשא ומתן עם הספק לא תועד. לפי החלטת המנכ"לית דאז, הכינה ביוני 2005 מנהלת המינהל רשימה של פעולות המועמדות למיקור חוץ, ובהן "פיתוח המנב"ס החדש - יישום .Web שניתן להפעיל מרחוק". אולם עד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2009 ., לא פותח יישום זה 2. :מערכת מנבסון מערכת מנבסון היא כלי פדגוגי לשימוש המורה המותקנת בחדר המור ים או במחשב האישי של המורה, ומיועדת לסייע למורה בניהול הערכותיו לתלמידים. המורה מקבל ממזכירות בית הספר "קובצי מורה" (המכילים את נתוני התלמידים), ובאמצעותם הוא יכול לנהל במחשב שבביתו את אירועי ההערכה והמשמעת שלהם. במערכת יש גם פונקציות של חישוב ציון ביניים וחישוב ציון סופי לשימוש המורה. ביוני 2009 השתמשו במערכת מנבסון רק כ-37% מבתי הספר, וכל היתר השתמשו בתכנות חלופיות שנחשבו בעיניהם ידידותיות יותר. הביקורת העלתה שהמינהל לא בחן את הגורמים להיקף הנמוך של השימוש במנבסון, וכי הוא לא ביצע סקר שביעות רצון של המשתמשים במערכת.	. שהמינהל ינקוט צעדים ממשיים לתיקון המצב, שטומן בחובו הוצאות ניכרות לאוצר המדינה.	540
משרד החינוך . התקשרות עם קבלן ובאמצעותו עם אחד עשר קבלני משנה לדעת משרד מבקר המדינה, ההתקשרות אפשרה למשרד לא לקיים את חובת המכרז ואת הכללים המחייבים משרד ממשלתי בנושא בחירת נותני שירותים בכל הקשור בבחירת מבצעי המודולים. על משרד החינוך להקפיד שבחירת קבלנים תיעשה על פי הדין והכללים שנקבעו לכך. מהאמור לעיל עולה כי במרבית המקרים היו דוחות הביצוע של קבלני המשנה תמציתיים ביותר. הימצאותו של טופס ריק חתום בידי המשנה למנכ"ל במסמכי הקבלן משקפת ליקוי חמור בעבודת המשנה למנכ"ל, מה גם שאת הטופס הגיש הקבלן למשרד מבקר המדינה בצירוף חשבונות שהגיש לו קבלן המשנה, כאסמכתאות לביצוע תשלום. מן האמור לעיל עולה כי המשרד השתמש בקבלן כצינור להעברת כספי המשרד לקבלני המשנה, ותמורת שירות זה שילם לו המשרד בכמה .מקרים תשלום גבוה בעשרות אחוזים מהתשלומים שהיה על הקבלן להעביר לקבלני המשנה, על פי הוראות המשרד. "אופק חדש" היא רפורמה שנועדה לחולל שינויים מהותיים במערכת החינוך בישראל. כדי להטמיע את עקרונות הרפורמה במוסדות החינוך שכר המשרד שירותים מגוונים וחשובים מהקבלן . הביקורת העלתה ליקויים בבקרה של המשרד על פעילותו של הקבלן, והתעלמות של המשרד מהדרישות שהוא עצמו דרש מראש לשם הוכחת עבודתו של הקבלן ותוצאותיה. המשרד השתמש בקבלן כצינור להעברת כספים מהמשרד ל-11 קבלני משנה ולא מילא את החובה לקיים הליך תחרותי לבחירת נותני השי רותים וכך פגע בזכותם של מציעים בכוח להזדמנות שווה. בכמה מקרים שילם המשרד לקבלן תמורת שירות זה תשלומים גבוהים בעשרות אחוזים מהתשלומים שהיה על הקבלן להעביר לקבלני המשנה. המשנה למנכ"ל המשרד אחראי להתקשרות של המשרד עם הקבלן, לבקרה על השירותים שהמשרד קיבל מהקבל ן ולאישור הנדרש לשם תשלום לקבלן תמורת עבודתו. לשכת המשנה למנכ"ל קבעה גם את תנאי ההתקשרות של הקבלן עם קבלני המשנה. משרד מבקר המדינה רואה את הממצאים האמורים בחומרה, ועל משרד החינוך להסיק את המסקנות הנדרשות מהם לגבי ההתקשרות נשוא ביקורת זו ובנוגע להתקשרויות בעתיד. המשרד חתם על חוזה עם הקבלן כדי לקבל ממנו מגוון שירותים חשובים להטמעת עקרונות הרפורמה בבתי הספר, ובהם שירותים פדגוגיים, ליווי של בתי הספר - גם בנוגע להסכם השכר הכרוך ברפורמה - וסיוע למנהלי בתי הספר. כדי להבטיח שהפעולות האלה אכן יבוצעו וכדי להוכיח זאת דרש המשרד מהקבלן בחוזה לדווח לו דיווחים שונים, חלקם בכל שבוע וחלקם בכל חודש, גם באמצעות אתר אינטרנט. המשנה למנכ"ל אישר בחתימתו את החשבוניות שהעביר אליו הקבלן, אף על פי שהמשרד לא קיבל דיווחים מלאים ולא עמד על כך שהקבלן ימלא אחר כל התחייבויותיו על פי החוזה. מאחר שחתימת המשנה למנכ"ל הייתה בבחינת אישור שהפעולות אכן בוצעו, שילם המשרד לקבלן כשמונה מיליון ש"ח (כולל מע"ם) במשך כ-16 חודשים ממועד החתימה על החוזה, לעתים על סמך רשימות מרשימות שונות של בתי ספר שאי- אפשר לקשרן לרכיבי החשבוניות שהגיש הקבלן ולעתים בהיעדר אסמכתאות מלאות. ראוי היה שהמשרד לא ישלם לקבלן בעד עבודתו עד שיתקבלו הדיווחים הנדרשים. על פי החוזה של המשרד עם הקבלן, נדרש הקבלן לדווח למשרד דיווחים רבים, אך משנחתם החוזה ויתר המשרד על זכותו לקבל חלק מן הדיווחים. לדעת משרד מבקר המדינה, אישור החשבוניות בידי המשנה למנכ"ל ותשלום כספים בלי הדיווחים הנדרשים אינם עולים בקנה אחד עם הצורך לשמור על כספי ציבור. אף על פי שהחשבוניות האמורות לא לוו בכל האסמכתאות המעידות על עבודתו של הקבלן, אישר אותן המשנה למנכ"ל. אישור זה שימש לחשב המשרד אסמכתה שהקבלן סיפק את השירותים שהתחייב לספק על פי המכרז והחוזה. עד אוגוסט 2009 שילם המשרד לקבלן כשמונה מיליון ש"ח בלי שהיו בידיו כל הדיווחים הנדרשים. 2. משרד מבקר המדינה בדק את הדיווחים שקיבל המשרד מהקבלן מתחילת ההתקשרות במאי 2008 עד אוגוסט 2009 . התברר שהמשרד לא עמד על כך שהקבלן יקים אתר אינטרנט ובו מערכת דיווח, כנדרש במכרז. המשרד גם לא עמד על כך שהקבלן יגיש דוח ריכוז פעילות חודשי ודוחות מפורטים - כמותיים וכספיים - על גבי מדיה מגנטית, כפי שנקבע בחוזה. .3. עוד התברר שבשנת הלימודים התשס"ח ריכזה לשכת המשנה למנכ"ל את הדיווחים מהקבלן על עבודתו עם בתי ספר לקראת שנת הלימודים התשס"ט; דיווחים אלה לא היו אלא רשימות של בתי ספר, וליד שמו של כל אחד צוין אם שולב ברפורמה. הדיווחים לא כללו פרטים על מהות העבודה שבוצעה בהם.	למשרד מבקר המדינה לא הוברר הקשר בין רשימות 560 בתי הספר ובין השירותים שצוינו בחשבוני ת, שכן החשבונית כללה סכום לתשלום בגין 450 בתי ספר ששולבו ברפורמה ו-88 בתי ספר שקיבלו ליווי, ובסך הכול538 .בתי ספר	541
משרד החינוך . פרס ישראל - משרד החינוך משרד מבקר המדינה מעיר שפעילות ועדת היועצים בשתי ישיבותיה שפורטו לעיל אינה מתיישבת עם האמור בתקנות חובת המכרזים שהורו על פרסום אמות מידה ומשקלן ובחירת המציע לפיהן. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר סגירת רשימות המועמדים לכל תחום פרס ואחרי בחירת השופטים לוועדות, על המשרד לוודא שלשופטים אין זיקה למועמדים לפרס, כדי שלא יימצאו במצב של חשש לניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא נמצא שנעשה מאמץ להרחיב את מעגל היועצים שאליהם פנה המשרד, כאמור בתקנות חובת המכרזים, והיה מקום לנסות לשתף אחרים במקום לפנות מידי שנה ליועץ מסוים. משרד מבקר המדינה מעיר, שפרופ' גולדברגר עבד אפוא בחודשים נובמבר 2008- ינואר 2009 בלי שהעסקתו אושרה והוסדרה בוועדת היועצים וללא חוזה העסקה. משרד מבקר המדינה מעיר שהעסקת עו"ד לנגנטל בלי שהמשרד חתם עמו על הסכם הכולל התחייבות לשמירת סודיות נעשתה בניגוד לאמור בחוזר החשב הכללי מ- 1988 , המחייב חתימה על הסכם העסקה הכולל סעיף מפורש בדבר חובת שמירת הסודיות. הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בנושא רגיש כמו קביעת הזוכים בפרס ישראל; על המשרד גם להקפיד לשלם ליועץ שסיפק לו שירותים את שכרו; על המשרד לגבש נוהל חפיפה מסודר ולהקפיד על ביצועו במקרה של חילופי יועצים. הדבר נחוץ במיוחד אם היועץ הפורש היה מוקד ידע משרדי. מן האמור לעיל עולה שהמשרד העסיק את פרופ' גולדברגר במשך שנים רבות ואפשר לו שליטה כמעט בלעדית בבחירת חברי ועדות השופטים בלי שהמשרד קבע אמות מידה כלשהן לבחירה. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להרכיב את הוועדות על סמך שיקולים מקצועיים באופן מובנה ואחיד. יש לקבוע בתקנון כללים ברורים עם אמות המידה לבחירת השופטים, יש לתעד את הליך הבחירה ולדרוש מהשופטים גילוי זיקה למועמדים, אם יש להם, בתחום שבו הם ישפטו. משרד מבקר המדינה מעיר כי ועדת הרכישות אישרה את ההתקשרות בהסתמכה על בקשת המנכ"לית בלבד ולא נהגה כפי שהיה עליה לנהוג לפי תקנות חובת המכרזים: היא לא פנתה לקבלת הצעות נוספות, לא צוינו אמות המידה שלפיהן נבחר פרופ' גולדברגר, ולחילופין לא סווגה ההתקשרות כהתקשרות עם ספק יחיד. משרד מבקר המדינה מעיר כי הליך כזה של הוספת מועמד על ידי אחד השופטים, ללא ידיעת השופטים האחרים, יכול לכאורה להביא לידי חשש לפגיעה באובייקטיביות של השופטים. על המשרד לדאוג להפרדה מוחלטת בין הגשת המועמדויות לפרס לבין הליך השפיטה. .לדעת משרד מבקר המדינה, סדרי המנהל התקין מחייבים שגם בנושא רגיש כמו בדיון על מועמדים לפרס, ראוי שינוהל פרוטוקול תמציתי המשקף את עיקרי העמדות שהוצגו בדיון. כמו כן, ראוי שהפרוטוקול יסווג "סודי" ולא יהיה חשוף לכל גורם שאינו נוגע לבחירה עצמה. הדבר יאפשר קיום בקרה על התהליך אם יתעורר צורך בכך. כדאי ששר החינוך ייתן את דעתו על כך במועד שלא ירחק מדי.	לדעת משרד מבקר המדינה, עקב ייחודיותו של הפרס על מפעל חיים וכדי לצמצם את אפשרות ההשגה על הבחירה ראוי לבחון את דרך בחירתם של הזוכים בפרס זה ולקבוע אמות מידה ליצירת בסיס שווה בין המועמדים ככל הניתן.	542
משרד החינוך . ניצול שעות לימוד בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בקרת התקן היא כלי ניהולי חיוני ביותר, יחיד מסוגו, שעומד לרשות הנהלת המשרד בבואה לבחון את השימוש שנעשה בחלק נכבד מתקציבו של המשרד. מממצאי הביקורת של משרד מבקר המדינה עולה כי לעתים הסתפקה הנהלת המשרד בביצוע הבקרה ובמימונה, ולא השתמשה בחלק ניכר מממצאיה. אף שנ מצאו חריגות רבות, לא קיבלה הנהלת המשרד החלטות בחלק מהנושאים שבדק האגף במסגרת הבקרה שקיים. בכך יש פגם מהותי בניהול שעות הלימוד, שהן מהתשומות העיקריות של המשרד ומצויות בליבת העשייה שלו. לדעת משרד מבקר המדינה, נדרש טיפול מקיף ומעמיק בחריגות שנמצאו בבקרת התקן, לרבות איתור נקודות תורפה במשרד והבהרת מדיניותו והנחיותיו, במקום שהבהרה זו נדרשת. לדעת משרד מבקר המדינה, על הסמנכ"לית לעשות שימוש ראוי ומושכל בממצאי בקרת התקן, ובין השאר לאתר את המקרים שבהם יש לחדד את הוראות המשרד ובמידת הצורך להביאם לפני מנכ"ל המשרד. מהאמור לעיל עולה כי המשרד קבע שבתי ספר מחויבים לתת שעות תגבור לתלמידים שזקוקים להן, אולם לא גיבה את קביעתו בהנחיות מפורטות. כן הועלה כי בהיעדר הנחיות מפורטות בתי ספר, לעתים באישור המחוזות, ראו עצמם חופשיים להחליט על שימוש בשעות התגבור למטרות אחרות כמו פתיחת כיתות לא תקניות והוראת מקצועות שונים. כלומר, הם לא קיימו כללים הנוגעים לנדבך מרכזי במדיניות המשרד - צמצום פערים ותגבור תלמידים חלשים. במקרים שהובאו לעיל ניתנו חלק מן השעות שהוקצו לתגבור לכלל התלמידים, ולאו דווקא לזקוקים לתגבור. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך להנחות את מוסדות החינוך כיצד לנצל את שעות התגבור ולוודא כי שעות התגבור שהוקצו ינוצלו למטרה שנקבעה להן בחוזר התקן. הדבר חיוני במיוחד לגבי בתי ספר שאינם נכללים ב"אופק חדש". מנגד, על פי ממצאי בקרת התקן, ב -36% מחטיבות הביניים שנבדקו בשנת הלימודים התשס"ח וניתן בהן סל טיפוח, לא נמצאה תכנית טיפוח מאושרת; במחוז תל אביב - 50% ובמחוז מרכז - 44% . זאת מכמה סיבות אפשריות, למשל שהתכנית שהייתה בהן לא אושרה בידי הגורמים המוסמכים לכך. כפי שצוין בסיכום בקרת התקן לאותה שנה, מנהל בית .הספר יכול אפוא להפעיל סל טיפוח לשם השגת יעדים שונים שלא אושרו בידי המשרד, ובה בעת, התלמידים שזכאים ליהנות ממשאבי הסל לא יזכו לקבלם. מדברים שמסרו בספטמבר 2009 למשרד מבקר המדינה מנהל האגף לשירותי חינוך ורווחה במינהל הפדגוגי (אגף שח"ר) והאחראי לחטיבות הביניים באותו אגף, עולה שהם לא קיבלו מידע על ממצאי בקרת התקן לשנות הלימודים התשס"ז -התשס"ט, ולכן לא עמדו לפניהם הנתונים על תכניות הטיפוח שלא אושרו בידי אגפם. מהאמור לעיל עולה כי המשרד קבע כללים להקצאת שעות תפקיד בבתי הספר, אולם ממצאי הבקרה העידו במשך חמש שנים על חריגות רבות מהם. כשליש מבתי הספר היסודיים ויותר ממחצית חטיבות הביניים שנבדקו בשנת הלימודים התשס"ח חרגו מהכללים והמירו שעות הוראה בשעות תפקיד. ממצאים אלה מעידים כי המשרד לא הצליח לאכוף את הכללים שקבע, אשר נועדו להפריד בין שעות ההוראה לתלמידים לבין השעות שבהם מילאו מורים תפקידים אחרים בבתי הספר, ושעות הוראה שימשו גם שלא על פי ייעודן. המרת שעות הוראה בשעות תפקיד משמעה פחות שעות הוראה לתלמידים, דבר אשר עלול אף לפגוע בהישגים הלימודיים. יוצא אפוא שעובדים בכירים במשרד, לרבות המנכ"ל לשעבר, היו ערים לצורך לחסום באמצעי טכנולוגי את האפשרות לשבץ מורה בשע ות שחורגות מתקן השעות, אולם הדבר לא נעשה. מערכת המחשב של המשרד חוסמת כמה אפשרויות, למשל תשלום שכר למורה ששיבוצו לא אושר כנדרש, אולם היא אינה חוסמת את האפשרות לשבץ מורים בשעות שחורגות מתקן השעות של בית הספר. חסימה טכנולוגית כאמור עשויה הייתה למנוע שיבוץ מורים בהיעדר מקור תקציבי למימון שכרם. . מהאמור לעיל עולה שלמשרד אין מדיניות ברורה באשר לפתיחת כיתות לא תקניות, וכשליש מבתי הספר היסודיים שנבדקו בבקרה בשנת הלימודים התשס"ח פתחו כיתות לא תקניות. לדעת משרד מבקר המדינה, על ה נהלת המשרד לגבש מדיניות בדבר פתיחת כיתות לא תקניות, להביאה לידיעת המחוזות ולפקח על יישומה. 1. נמצא כי קיימת אי-בהירות באשר למהותן של שעות התגבור ולדרכים לניצולן. להלן הפרטים:	לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת המשרד בראשות המנכ"ל להכין רשימה של בעלי תפקידים שממצאי בקרת התקן יופצו להם בכל שנה ולהקפיד על הפצתם מוקדם ככל הניתן. על הנהלות המחוזות להפיץ את ממצאי הבקרה בין המפקחים ומנהלי היחידות שבהם, לקיים דיונים בעניינם ולקבל החלטות בהתאם.	543
המוסד לביטוח לאומי . היבטים בעבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויות נכים .עוד קבע בג"ץ, בהערת אגב, כי ההסדר הנוהג לפי הדין הקיים צופן בחובו קשיים, וכי בנסיבות מסוימות הוא אף מעורר חשש לעיוותים אפשריים. שורש הקשיים והחששות טמון בעירובן הבלתי רצוי של רשויות מינהליות בקביעת הרכביהן וסדרי עבודתן של ועדות רפואיות. עוד נקבע כי הפעלתן התקינה של הוועדות הרפואיות "מותנית בתחולתם של עקרונות יסודיים - כקיום אי-תלותם של חבריה, דרכ י מינוים, קביעת סדרי פעולתם וכן מניעתם ממצבים של ניגוד עניינים..."57 .בג"ץ קבע כי אף על פי שהצורך בעיצובו של הסדר חקיקתי חדש ומתוקן דרוש ואף חיוני, אין הוא מוצא אחיזה מספקת לקביעה שמתכונת הפעולה הקיימת של הוועדות הרפואיות מעמידה את כלל חבריהן בחזקת פסולים מחמת ניגוד עניינים58. מהאמור לעיל עולה כי המוסד פעל בעצמו להפסקת כהונתם של הרופאים הפוסקים; בכך נפגעת השמי רה על אי-תלות הוועדות שבהן חברים רופאים פוסקים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ששר הרווחה או מי מטעמו יקבעו כללים ומנגנונים למינוי הרופאים הפוסקים ולהפסקת עבודתם, להכשרתם והדרכתם, ולבקרה על עבודתם, על מנת להבטיח את תקינות עבודתם ואי-תלות ם של הרופאים הפוסק ים ולשמור על ההפרדה בין עבודתם בוועדות למוסד. נמצא כי ע ד מועד סיום הביקורת , ספטמבר 2009 , לא המליץ מנכ"ל המוסד לשר הרווחה על נהלים להפסקת עבודתם של רופאים פוסקים שהגיעו לגיל 80 , ולא נערכה עבודת מטה לבדיקת תפקוד הרופאים שטרם הגיעו לגיל 80. .1. מבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי משרד הרווחה לא קבע כללים המסדירים את התנאים או את אמות המידה להפסקת כהונתם של הרופאים הפוסקים. גם עלה כי הפסקת כהונתם של רופאים פוסקים נעשית לעתים קרובות ביוזמת המוסד ועל פי שיקוליו . כך, במהלך שנת 2007 ,הפסיק המוסד ביוזמתו ועל דעת עצמו, את עבודתם של רופאים פוסקים שעברו את גיל ה-80 ; בשנים 2007 -2009 צמצם המוסד את מספר הרופאיםהפוסקים בני 80 ומעלה מ-37 ל-3 . נוכח האמור לעיל, מן הראוי שהמוסד יקיים תכניות הדרכה סדורות לרופאים המוסמכים, ובמסגרתן יעדכן אותם בנושאים הנוגעים לעבודתם כחברי ועדה רפואית. נמצא כי בכ-47% מכללתיקי מדגם א', הוועדה הרפואית לא מילאה סעיף זה. אי-מילוי סעיף ניגוד העניינים עלול למנוע גילוי מצבים ש ל היכרות מוקדמת בין הרופאים המטפלים בתביעה ובין התובע, ולגרום למראית עין של יחס מוטה כלפי התובע. בבדיקה נמצא כי ב כ-56% מכלל41 תיקי התביעה שבמדגם ב' שינו הוועדות הרפואיות לעררים את ההחלטות שהתקבלו בערכאה הראשונה. בכ-96% מהם השינוי היה לטובת התובע: ב כ-32% מהם השינוי היה משמעותי; ב כ-27% מהםהשינוי הביא להעלאת דרגת אי -הכושר להשתכר ולהגדלת קצבת הנכות לתובע . ובכ -41% הנותרים השינוי לא השפיע על דרגת אי-הכושר להשתכר . .על אף שלא ניתן לייחס לתוצאות מדגם ב' משמעות סטטיסטית, משרד מבקר המדינה מציין כי ניתוח התיקים שהועמד ו לרשותו מצביע על כך שהוועדות הרפואיות לעררים משנות שיעור ניכר של החלטות הערכאה הראשונה. הדבר עולה גם מהבקרה שעשתה הלשכה הרפואית של המוסד. נוכח ממצאים אלה, על המוסד לבחון מהן הסיבות לקבלת העררים על החלטות הועדות הרפואיות בערכאה ראשונה. (ב) משרד מבקר המדינה בדק במדגם ב' את הנסיבות ששונו בהן החלטות ה ערכאה הראשונה . נמצא שכ -83% (19 עררים) מהערערים התקבלו רק על סמך נתונים שכבר עמדו לרשות הערכאה הראשונה, מתוכם 5 עררים התקבלו תוך שימוש שונה מזה שעשתה הערכאה הראשונה בליקויים מותאמים או חריגים ; כ -17% (4 עררים) מהעררים התקבלו בשל טענות חדשות שהעלה התובע. כפי שעולה מהניתוח דלעיל, שיעור העררים על החלטות הערכאה הראשונה שהיה בהם שינוי משמעותי הוא ניכר; עוד עולה שמרביתם מתקבלים רק על סמך נתונים שכבר עמדו לרשות הערכאה הראשונה, ורק מיעוטם בשל טענות חדשות שהעלה התובע . על המוסד לבחון מהן הסיבות לשינויים בהחלטות שמתקבלות בערכאה ראשונה של הוועדות הרפואיות. המינהל ה של המוסד 53 עסקה בחלק מהנושאים שבדוח, אולם לא נערך דיון מקיף וממצה בדוח עצמו, בממצאיו ובמסקנותיו, ולא התקבלו במינהלה החלטות לגביהם.	בבדיקה עלה כי בוועדות הרפואיות המתקיימות במוסד נוכח מזכיר ישיבה במהלך האבחון הרפואי, וזאת שלא בהתאם לפסיקה האמורה. מבדיקת תיקי מדגם א' עלה כי בכל תיקי התביעה שבהם נכח מזכיר ישיבה לא נרשמו בפרוטוקולים הנימוקים לנוכחותו.	544
משרד החוץ . התקשרות עם חברה לניהול ביטוח הבריאות של העובדים בנציגויות בארצות הברית בשלמו את סכומי ההוצאות החריגות על שירותים רפואיים שאינם כלולים בהסדר עם החברה הגדיל המשרד את הוצאותיו ולא נהנה מההנחות שהיו ניתנות לו אילו השירותים סופקו בידי הספקים שבהסדר. נוסף על כך, עובדיו עלולים לפרש את תשלום ההוצאו ת החריגות כעידוד לפנות לקבל שירותים מחוץ להסדר. לדעת משרד מבקר המדינה, המשרד אמנם בחן את שאלת ניגוד העניינים של יועץ הביטוח, אולם היה עליו לבדוק שאלה זו לפני מינויו ולא תשעה חודשים אחריו. . להעסקת יועצים נוספים, בניגוד להוראות תכ"ם, מנעה הליך תחרותי וגם אפשרות לבחור את היועץ המתאים ביותר. מבדיקת ריכוז הדוחות שהעבירה החברה הישראלית למטה המשרד ולקונסוליה בשנים 2007 ו- 2008 עולה כי שיעור ההנחות הממוצע שעליו דיווחה היה גבוה מ - 50% . כלומר על המש רד יהיה לשלם לה מענק הצטיינות בגין שנים אלה. עוד נמצא כי עד מועד סיום הביקורת שום גורם בקונסוליה או במשרד לא בדק ולא אימת את שיעור ההנחות שעליו דיווחה החברה כדי לקבוע אם יש לדרוש ממנה החזר מדמי הניהול או אם יהיה על המשרד לשלם לה מענק הצטיינות ולכן לתקצב אותו. .להחזר דמי הניהול ולתשלומם, כמפורט: חישוב מענק ההצטיינות יהיה בתום כל שנה בלי שנקבע מועד התשלום, ואילו חישוב דמי הניהול לקונסוליה והתשלום יהיו בתום "התקופה המלאה" של החוזים. החזר דמי הניהול הוגבל עד למחצית הסכום ששולם "בגין התקופה הראשונה" המוגדרת בשני החוזי ם כשנים עשר חודשים רצופים ממועד תחילת החוזה. הבדיקה העלתה שהקונסוליה ומטה המשרד לא בדקו ולא אימתו באופן שיטתי את המידע שבדוחות שהעבירה אליהם החברה הישראלית על דרישות השליחים, העמ"י והעמ"ז לקבל שירותים רפואיים ועל התשלומים עבור שירותים אלה. המשרד גם לא בדק ברשומות החברה את העברת התשלומים לספקים. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר בקרה ופיקוח על ההוצאות בגין השירותים והתביעות הרפואיות שעליהם דיווחה החברה הפך שניים מהיתרונות העיקריים שלה - מתן שירותי ניהול בעברית והי כולת לקיים עליה בקרה ביתר קלות משום שהיא פועלת בארץ - לחסרי משמעות. .לדעת משרד מבקר המדינה, כיוון שההתקשרות נועדה לספק שירותים רפואיים לעובדי המשרד בעשר הנציגויות שברחבי ארה"ב ולא רק לעובדי הקונסוליה, תקנה זו אינה מתאימה למתן הפטור האמור. לדעת משרד מבקר המדינה, נוסח תקנה14 מלמד כי היא נועדה לשימוש עצמי בנציגות או בסניף ולהתקשרות בעלת אופי מקומי. לגבי החוזים לניהול הסדרי הביטוח - מהות העניין, מורכבותו, היקף ההתקשרות ותחולתו מבחינת מספר הנציגויות ומספר המב וטחים הופכים את השימוש בתקנה זו לבלתי סביר. מן הראוי שהשימוש בתקנה זו יוגבל רק למקרים שבהם אין הצדקה להליך תחרותי של ממש ואין בו תועלת. מהמתואר לעיל עולה שהמשרד החל בהליך של מכרז סגור, אולם ועדת המכרזים לא בדקה את הצעותיהן של החברות למתן השירותים הרפואיים לעמ"י ולעמ"ז ולא אישרה את בחירת החברה הישראלית, כפי שנעשה בהסכם השליחים וכמתבקש מחוק חובת המכרזים והתקנות על פיו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד להקפיד שכל התקשרות עם גוף חיצוני תידון בוועדת המכרזים, ובהתאם לנסיבות יינתן פטור ממכרז על פי כל דין. יתר על כן, התנהלות המשרד בהליכי ההתקשרות עם החברה הישראלית בחוזה השליחים ובחוזה עמ"י ועמ"ז מעלה חשש להעדפה מגמתית של החברה, בניגוד לדינים.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החוץ היה לעגן בכתובים את ההליך שהתקיים בינו לבין שלוש החברות כדי להבטיח שקיפות והקפדה על סדרי מינהל תקין בהליך הגשת ההצעות. אם היה בכוונתו לבצע התמחרות, היה עליו להודיע על כך מראש לחברות.	545
משרד החוץ . הקונסוליה ונציגות הקבע ליד האו_ם בניו יורק לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההוצאות הגבוהות על שכר לימוד בבתי הספר הפרטיים, ראוי שהמשרד יבחן את האפשרות לקבוע שכר לימוד מרבי על פי מקום השירות, וכן ראוי שיקבע אמות מידה ברורות וחד-משמעיות לחריגה מהסכום המרבי שנקבע. שליח שיבחר לשלוח את ילדיו לבית ספר ששכר הלימוד בו גבוה מהסכום המרבי שייקבע יידרש לשלם בעצמו את ההפרש. נמצא שכמעט כל העובדים דיווחו בשנת 2008 על הוצאות גבוהות באופן ניכר מהקצובה שהם זכאים לה בשנה, בסכומים שבין כ -600 דולר ל - 8,000 דולר, ואילו המשרד שילם להם את סכום הקצובה בלבד. עוד נמצא כי הדיווח של השליחים על הוצאות ייצוג לא כלל מספיק פרטים. כך למשל לא צוינו בדיווחים שמות האורחים ותפקידם, ולכן אי -אפשר לבדוק אם ההוצאות הוצאו במסגרת התפקיד ועל פי הוראות התקנון. עוד נמצא שקצין המינהלה לא בדק את הקבלות המצורפות לדיווח, משום שלא היו מפורטות ועל פיהן אי -אפשר לדעת עבור מה היו ההוצאות. משרד מבקר המדינה העמיד את משרד החוץ על החובה לאשר תשלומים רק על סמך קבלות ובהן מידע מלא ומפורט שיאפשר הבחנה בין אירוח שבוצע במסגרת התפקיד לאירוח פרטי. אישור תשלום על סמך קבלות לא מפורטות ודיווח חסר, עושה פל סתר את המטרה שבבסיס תשלום דמי הייצוג. אשר לתשלום דמי ייצוג בגין הוצאות אירוח בבית, על הוועדה הבין-משרדית לגבש הסדרים מידתיים להחזר הוצאות אלה הניתנים לפיקוח ולבקרה. משרד מבקר המדינה מברך על השינויים שנעשו בהוראות התקנון בדבר המותר והאסור בגיוס כספים למימון אירועי יום העצמאות. על המשרד להקפיד שכל הנציגויות יפעלו על פי הוראות אלה בחגיגות יום העצמאות הבאות. . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החוץ לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה שימנעו אפשרות לרכישות בניגוד להוראות. .לקונסוליה ולנציגות באו"ם הוקצו בתקן שש משרות להעסקת עובדי משק בית בבתיהם של ראשי הנציגויות. נמצא שלסגן השגרירה לאו"ם הוקצו 1.75 .משרות לעבודות ניקיון, יותר מפי שלושה מכפי שנקבע בתקנון .קיום קשר שוטף בין הנציגות ל משרד ושיח ביניהם, לשם עדכונים על המתרחש בארץ השירות ועל עמדותיהם של אישים עמם מנהלת הנציגות את השיח הדיפלומטי ולהעברת הנחיות מהמשרד על פי דיווחים אלה. על המשרד אפוא, להקפיד ולדרוש משליחיו דיווח שוטף ומפורט, כדי שמהות הדיווחים ותדירותם לא יהיו נתונות לשיקול דעתו הבלעדי של ראש נציגות. על המשרד גם להבהיר לעובדים במטה כי עליהם לתת לנציגויות משוב על הערכות המצב והדיווחים שהם מקבלים מהן. נמצא שבישיבות הסגל של הקונסוליה נרשם פרוטוקול, אולם לא הייתה אחידות ברישום, הפרוטוקולים לא נתנו תמונה מלאה ואמינה של מה שהתרחש בדיון והם לא נשלחו למשתתפים. עוד נמצא כי בישיבות הסגל של הנציגות באו"ם לא נ רשמו פרוטוקולים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד החוץ כי ע ד להכנסת השיפורים במערכת המחשוב עליו לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי שיהיה בידיו מידע מעודכן על איוש משרות העמ"י על מנת שיוכל לפקח על איושן. עליו לקדם במהירות את שיפור מערכות המידע שבהן מנוהל מערך כוח האדם כך שהנתונים הנוגעים לעובדים בחו"ל יהיו אמינים, מלא ים ותואמים. הבדיקה העלתה שאחדים מהשליחים לא עברו מסלול הכשרה והדרכה או שעברו מסלול הכשרה חלקי, לכמה מהם לא היה ניסיון קודם מתאים לתפקיד שלו מונו, ומרביתם יזמו פגישות עם עובדי המשרד המנוסים בתחומי התפקיד החדש ועם בעלי תפקידים מחוץ למשרד כדי להשלים מידע שלא קיבלו בהדרכה. בהיעדר הכשרה מתאימה על השליח להקדיש פרק זמן ארוך, לעתים שנה, כדי להכיר את תחומי אחריותו, ורק כעבור אותו פרק זמן הוא יכול לתכנן את תפקידו ולהפיק יותר מעבודתו. עוד נמצא שמקצת השליחים עסקו בחלק ניכר משבוע ההתארגנות המוקדמת בהתארגנות אישית, ולא נותר להם די זמן לחפיפ ה המקצועית. חלק מהשליחים סברו שזמן ההתארגנות קצר מדי ואינו מספיק לחפיפה ראויה בעניינים המקצועיים.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החוץ להקפיד שכל עובד שמונה לתפקיד בחו"ל ישתתף בתכנית השתלמות מובנית ומותאמת לתפקיד ולמקום השירות שתקנה לו הבנה של התפקיד וכלים להתמודד עם סוגיות שעולות בעת השירות בחו"ל. כמו כן, מן הראוי שהמשרד יקבע פרק זמן שיאפשר חפיפה מספקת בעניינים המקצועיים במובחן מפרק הזמן הדרוש להתארגנות אישית מוקדמת.	546
משרד הבינוי והשיכון . ליקויים משמעותיים בתחזוקת הדיור הציבורי 2. במשך שנים הוציא המשרד כספים בלא שנעשתה עבודת מטה סדורה בנושא הליקויים ובלא שהוכנה תכנית עבודה בנושא. בפועל, הסכומים שהוצאו לא השיגו את מטרתם, והליקויים החמורים בדירות שבפרויקט טרם תוקנו. הועלה כי במסגרת הבדיקה שעשה משרד הבינוי והשיכון ביולי 2004 במתחם ב' נבדקו רק80% מהדירות במתחם, ועל כן בדיקה זו לקתה בחסר. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שמשרד ממשלתי לא ימכור דירות שמצבן לקוי לאוכלוסיות חלשות, שסביר להניח שיתקשו להתמודד עם הליקויים בדירות. לדעת משרד מבקר המדינה השתתפותו של נציג החברה חשובה כי הוא יכול להציג לוועדה באופן פרטני את נסיבות המקרה המובא לדיון ואת עמדת החברה עצמה בעניינו; לא זו בלבד שדבר זה יקל על הוועדה לקבל הבדיקה העלתה כי רוב הבקשות המופנות לוועדת החריגים במשרד הבינוי והשיכון נוגעות לתיקון או להחלפה של פריטים בסיסיים (כמו ארון מטבח, כיור, שיש או תריסים) שבלעדיהם קשה לנהל חיים סדירים. נמצא כי לאחר שהצליח הדייר להמציא את כל המסמכים הדרושים המבססים את בקשתו (תהליך שמתמשך כמה שבועות ואף חודשים), עליו להמתין עוד כמה חודשים עד שהוועדה תקבל החלטה בעניין; הועלה גם כי דיוניה מתקיימים בדרך כלל שלא במניין החוקי, וכי המשרד לא הכין דוח כנדרש לגבי החלטות שנדחו על הסף והסתפק בכך ששלח לחברות המאכלסות מזכרים בנושא, כדי לצאת ידי חובה. .על המשרד להוציא לאלתר נוהל בנושא כמצוין לעיל; להקפיד לכנס דיונים תכופים בנוכחות חברי הוועדה - לרבות נציגי החברות המאכלסות; וכן עליו לנהל את הפרוטוקולים באופן מסודר ותקין. על הוועדה לנמק את החלטותיה בבירור כדי שהדיירים הפונים יוכלו להבינן ואף להיערך להגשת ערעור בעניינן, אם ירצו לעשות כן. הפעולות הללו נדרשות על מנת שדיירי הדיור הציבורי יוכלו לקיים רמת חיים סבירה בדירות שהוקצו להם. לדבר נודעת חשיבות יתרה לנוכח מצבם הקשה של הדיירים מהבחינה החברתית-כלכלית ולנוכח בריאותם הלקויה של חלקם. הועלה כי כמה חברות לא טיפלו כלל בחלק מהליקויים שהובאו לידיעתן ובחלק מהם הן טיפלו בתוך פרק זמן ארוך מהנקוב בחוק. עוד נמצא כי חלק מהחברות לא תיעדו כנדרש בתיקיהן את מועדי ההתחלה או הסיום של העבודות. להלן פרטים: בכל אחת מהשנים 2008 ו- 2009 תוקצב להתקנת דודי שמש סך של5 מיליון ש"ח. אולם מהבדיקה עולה כי בשנתיים האמורות ניצל המשרד למטרה זו סך כולל של כ-7.35 מיליון ש"ח, דהיינו ניצול בשיעור של כ- 73% .בלבד בכל הדירות, למעט אחת, נמצאו ליקויי תחזוקה; בתשע דירות נמצאו ליקויי בנייה, ובבניין אחד נמצאו ליקויים ברכוש המשותף: צנרת מים דולפת, צנרת חשמל חשופה ואיטום פגום. נמצא כי שלוש דירות אינן ראויות למגורים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הבינוי והשיכון לשקוד על הכנת עלוני מידע שיעודכנו מדי פעם בפעם ולפקח על הפצתם, כדי להבטיח שהם יומצאו לדיירים באופן מסודר ונגיש, הן באמצעות אתרי האינטרנט של החברות, באמצעות הדואר או בחלוקה לדיירים בעת ביקורי בית. בהיעדר פרסום ראוי של אמות המידה שעל פיהן אמורה הוועדה לפעול, אין הדיירים ערים למלוא זכויותיהם הבסיסיות, ועקב כך מבוצעים הליכי סרק ונגרם עוול לדיירים.	.2. בעת שהועבר הפרויקט לניהול עמידר היו פגמים רבים ומהותיים במבנים, בדירות ובעבודות הפיתוח הסביבתי בשטחים לשימוש משותף. ברכוש המשותף בבניינים נמצאו גגות פגומים, דודי חימום בחדר המדרגות, צנרת מים דולפת, תקרות נמוכות בחדר המדרגות, היעדר פתחים לחסימת אוויר להתפשטות אש, שקיעות של שטח מרוצף, מדרגות שנשקפת סכנת החלקה עליהן, איטום פגום, מדרגות מסוכנות, אריחי ריצוף פגומים, שקיעות בעבודות פיתוח, סדקים במעטפת החיצונית של הבניין, חיבורי חשמל חשופים.	547
רכבת ישראל בע_מ . השירות לנוסע - חברת רכבת ישראל בע_מ מדוח של הממונה על הטיפול בתלונות שבמשרד התחבורה עולה כי רוב התשובות של הרכבת על התלונות שהועברו באמצעות משרד התחבורה היו תשובות כלליות ללא קביעת עמדה לגבי התלונה. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא קיים מעקב אחר אופן טיפולה של הרכבת בתלונות ולא בדק אם תשובות הרכבת למתלוננים ניתנו לאח ר בדיקה מעמיקה שהיא עשתה. הביקורת העלתה כי הצוותים המשותפים למשרד התחבורה ולרכבת לא כונסו ולא פעלו במשך שלוש שנים - מההחלטה על הקמתם עד 2008 , ולכן לא קודם נושא שילוב הרכבת והתח"צ באוטובוסים בתקופה האמורה. רק בשנת 2009 ., במהלך הביקורת, החלו הצוותים לפעול מהאמור לעיל עולה כי השירות ברכבת מדימונה לבאר שבע אינו נוח ואינו כדאי כלכלית לנוסעים לעומת הנסיעה לשם באוטובוס. משרד האוצר הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מינואר 2010 כי "בעניין שינוי הסכם הסובסידיה - המלצת המבקר יושמה במלואה על ידי משרדי האוצר והתחבורה, וההסכם החדש נחתם לפני מספר ימים. הסכם זה בנוי באופן שונה לחלוטין מקודמו, והוא יוצר תמריצים משמעותיים לרכבת למשוך אליה נוסעים נוספים ע"י העלאת רמת השירות לנוסע. בנוסף כולל ההסכם החדש מנגנון התחשבנות בגין עמידה או אי עמידה במדדים שונים של רמת שירות, כגון דיוק, ביטולי נסיעות, איחורים חריגים, סקר שביעות רצון וכד'". הביקורת העלתה כי רוב הביטולים נבעו מתקלות בציוד הנייד, וחלקם נבעו מתקלות באיתות. לדעת משרד מבקר המדינה, על חברת הרכבת לעשות את כל הנדרש כדי למנוע ביטול של נסיעות רכבת עקב תקלות שבשליטתה ולדאוג לעדכון לוח הזמנים לפי הצורך. .הביקורת העלתה כי ברכבת ישראל לא היה נוהל לטיפול בתלונות ולא ברור לפי מה נקבעו זמן הטיפול בכל תלונה, דרך הטיפול, סמכויות המטפלים בתלונות ודרכי הדיווח על התלונות. עד מועד סיום הביקורת לא הסתיימה בחינת הדרכים לעדכון המידע ולא הוחל בהפצת מידע מעודכן לציבור על שינויים ברכבת. הרכבת לא דרשה כי בסקר ייבחנו התאמת לוח הזמנים של קווי האוטובוס ללוח הזמנים של הרכבות המגיעות לתחנה והביקוש לשירותי האוטובוסים. עד מועד סיום הביקורת לא קידם משרד התחבורה את ביצועה של החלטת הממשלה בדבר קביעת כללים וסמכויות פיקוח על הרכבת באמצעות שינוי חקיקה.	עד מועד סיום הביקורת הועסק באגף הרגולציה רק עובד אחד, והתברר שהאגף אינו מבצע בקרה בנושא השירות לנוסע. 4. הביקורת העלתה כי משרד התחבורה לא קבע אמות מידה לרמת השירות ולטיב השירות לנוסעי הרכבת. בין השאר נמצא כי הרכבת הכינה את לוח הזמנים שלה והחליטה על שינויים בו על פי שיקוליה, וכי משרד התחבורה לא התערב באישור שינויים אלה. משרד התחבורה גם לא קבע לרכבת רמת שירות מסוימת, לרבות תדירות הרכבות בשעות השיא ובשעות השפל. לדוגמה:	548
רכבת ישראל בע_מ . קו הרכבת המהיר לירושלים - הקמת קטע באזור הרי ירושלים במסמך המסכם צוין כי נ וכח העובדה שאין תכנון מפורט למנהרה הארוכה, לא הייתה אפשרות להשוות במדויק את העלויות ולוחות הזמנים של שתי החלופות. בדיון שהתקיים באוגוסט 2006 העריך הגוף המאשר כי לוחות הזמנים שציינה חברת הרכבת לא היו ריאליים, מפני שלא הביאו בחשבון את הזמן הדרוש להשלמת התכנון ולהשלמת התהליכים הסטטוטוריים. כמו כן הוא העיר לרכבת כי היא לא השלימה את התכנון בחלק מן הנושאים ולא פירטה במכרז עבודות נדרשות שעלולות לעכב את הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הרכבת להקפיד על חתימת ההסכם רק לאחר קבלת כל האישורים הנדרשים. .בספטמבר 2000 אישרה המועצה הארצית במסגרת תכנית מתאר ארצית למסילות ברזל תוואי להקמת קו רכבת מהיר חדש שיחבר בין תל אביב לירושלים (תוואי A1 ), הכולל מנהרות ארוכות במיוחד. היא עשתה זאת בתיאום עם הגופים העוסקים בהגנה על הסביבה. הממשלה אישרה החלטה זו במרס 2001 . באוגוסט 2001 ,הוחלט להתחיל בהקמת הקו ובשנת 2003 הטילה הממשלה את ביצוע הפרויקט על חברת רכבת ישראל. הפרויקט תוכנן להסתיים בשנת 2008. ,בדוח הביקורת הקודם הצביע מבקר המדינה על ליקויים בתכנון הקו באומדני העלויות שלו ובלוח הזמנים להקמתו. הביקורת הנוכחית העלתה כי מינהל התכנון והגוף המאשר דרשו מהרכבת הכנת תכניות מפורטות, הכוללות, בין היתר, תסקיר השפעה על הסביבה. במהלך השנים לא עמדה הרכבת בדרישות מינהל התכנון במועדן. נוסף על כך בחינת החלופות להקמת הקו נעשתה בצורה לקויה. כל אלה גרמו לדחיית המועד המשוער של השלמת הפרויקט בשמונה שנים - לשנת 2016 . גם כיום טרם התקבלו כל האישורים הנדרשים להשלמת הפרויקט. דרך פעולה זו אינה תקינה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הכשלים שהועלו, על משרד התחבורה, משרד האוצר ורכבת ישראל לפעול כדי למנוע מקרים דומים בהקמת קווי רכבת בעתיד. כמו כן יש להקפיד כי פרויקטים יאושרו רק לאחר שהושלמו הליכי התכנון , נבחנו ההשפעות על הסביבה והתקבל אומדן תקציבי מבוסס על אחת כמה וכמה כשמדובר בפרויקט כה גדול ומורכב כגון זה. כאמור, ממסמכי החברה עולה כי צו התחלת עבודה צריך להינתן בתוך שנה ממועד ההסכם עם הקבוצה הקבלנית. ביוני 2009 , לאחר שולנת"ע החליטה לדחות את חלופת רט"ג ולפני שהמועצה הארצית דנה בהמלצה זו, הודיע סמנכ"ל תשתיות בחברת הרכבת לנציג המורשה של הקבוצה הקבלנית כי בכוונת החברה להוציא צו התחלת העבודה לביצוע הפרויקט ב- 1.11.09 . משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי היה עליה להקפיד להודיע לקבוצה המב צעת על תחילת עבודות רק לאחר שהמועצה הארצית אישרה את התכניות. .על פי התכנון, יפונו מהמנהרות בקטע המערבי חומרי חפירה בהיקף גדול של כ -2.4 מיליון מ"ק, כאשר רק כמחציתם ניתנים למיחזור בפרויקט ומחוצה לו. לנושא זה השפעה על הסביבה באופן הפינוי וההטמנה ובאופן הובלת עודפי העפר, ולכן נדרשת לכך היערכות מתאימה. במהלך השנים בדקה חברת הרכבת, לבקשת הגוף המאשר, כמה חלופות לפינוי עודפי עפר ואף תכננה את אחת החלופות. גם הקבוצה הקבלנית שנבחרה הציעה חלופות בעניינן. עד מועד סיום הביקורת טרם אושר פתרון להטמנת עודפי העפר. .1. חברת הרכבת לא מילאה את דרישות הגוף המאשר במועדן: במאי 2007 הגישה לו החברה תכנית עבודה שלא כללה את כל הנושאים . שנדרשה להם ובהם הגשת תסקיר השפעה על הסביבה, סקירת דרכי התיאום הדרושות עם גופים אחרים ואיתור תהליכים קריטיים אשר עלולים לעכב את הכנת התמ"א. ביולי 2007 התריע יו"ר הגוף המאשר כי לא ניתן להעביר את התכניות להערות הוועדות המחוזיות והשגות הציבור. הרכבת לא כללה בלוחות הזמנים שהציעה באוקטובר 2007 את פרקי הזמן שנדרשו להתאמת מסמכי התמ"א להחלטות המועצה הארצית. יו"ר הגוף המאשר דאז העריך כי פרק הזמן שהוקצה בלוח הזמנים להערות של הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור לא היה ריאלי. .רק ב - 23.8.09 סיכמו חברת הרכבת ורט"ג כי צוות משותף שלהן יפעל למציאת חלופה מיטבית להקמת הגשר מעל נחל יתלה וכי החלופה תקבל תוקף סטטוטור י. כן סוכם כי הצדדים יפעלו בשיתוף פעולה בכל הנוגע להקמת הקו המהיר בקטע נחל יתלה ויפעלו למזעור הנזקים לסביבה בתיאום עם כל הגורמים ובסיוע מינהל התכנון והגוף המאשר. משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי כבר ביוני 2008 המליצו יועץ א ומנהל הפרויקט מטעם חברה א לנסות ליצור שיתוף פעולה בין הארגונים הירוקים, חברת הרכבת והקבוצה הקבלנית שנבחרה, אולם הרכבת דחתה את ההמלצה.	.כאמור, בספטמבר 2000 אישרה המועצה הארצית את תוואי הקו המהיר. באפריל 2004 , מועד חתימת מסמך העקרונות, עדיין לא החלה הרכבת בתכנון מפורט של הקו, המחייב מגוון רחב של עבודות הנדסה שטרם נעשו כמותן בארץ. למרות זאת נקבע במסמך כי הקו יושלם תוך ארבע שנים בלבד - עד שנת 2008 . בפועל, רק בספטמבר 2009 אישרה המועצה הארצית את רוב התכניות המשלימות המפורטות, והצפי הוא שהקו יושלם רק בשנת 2016 .	549
משטרת ישראל . טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים הערכת מצב היא כלי בסיסי שיש בו כדי להבטיח ניהול סדור ומקצועי של החקירה. ביצועה נחוץ לניתוח הפעולות, העובדות והממצאים המצטברים לאורך זמן לצורך קבלת ההחלטות הנכונות להמשך פעולות החקירה. לכן נודעת חשיבות רבה לקיום הערכות מצב בחקירת נעדרים ואלמונים כאחד. עם זאת מן הראוי שהמשטרה תרענן את הפקודה והנהלים תוך כדי שימת דגש על החובה לקיים הערכות מצב תקופתיות ועל התדירות שבה יש לקיימן. ראוי אף לעגן עקרונות אלה בנהלים מפורטים גם בנוגע לאלמונים. מבדיקת המסמכים ב -34 התיקים שנבדקו עלה כי ב -30 (88% ) היו השהיות משמעותיות בחקירת התיק: ב-13 (81% ) מ-16 ,תיקי הנעדרים וב-17 (94% ) מ-18 .תיקי האלמונים לדעת משרד מבקר המדינה, רישום מרוכז ושיטתי של תיקי נעדרים ואלמונים שעלה בהם חשד לעברה פלילית וכן רשימה מרוכזת של תיקים שנפתח בהם בפועל תיק פ"א הם כלי חשוב וחיוני המאפשר מעקב ובקרה מרוכזים על פתיחת תיקי פ"א ופיקוח על טיב הטיפול בהם. 2. ממסמכי חוליית נעדרים עלה כי בעת טיפול החוליה בתיקים ישנים שהועברו אליה היו מקרים של חשד ממשי לרצח, אבל הם לא סווגו כתיקי פ"א אלא נשארו בסיווג של תיקי נעדרים ותיקי אלמונים, וככאלה הם הועברו מתחנות המשטרה אליה לגניזה. ב-8 (23% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלו ליקויים בטיפול מול גורמי המודיעין. ב -6 לא נמצאו מסמכים המעידים שהתחנה פנתה לגורמי המודיעין כדי לבדוק אם יש בידיהם מידע שעשוי לסייע בחקירה, וב -2 נמצא כי התחנה פנתה אמנם לגורמי המודיעין, אבל לא נמצאו מסמכים המעידים שהתקבלה תשובה מהם אף על פי שעברה שנה ויותר ממועד הפנייה. לדוגמה: ב-9 (26% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלו ליקויים בטיפול בפר סומו של נעדר או אלמוני, ויש אפשרות שהם פגמו בסיכוי לאתרם או לזהותם. לדוגמה: משרד מבקר המדינה מעיר כי בנסיבות המקרה ספק אם פרסום מודעה לאחר שלושה שבועות של היעדרות יש בו איזו שהיא תועלת. ככלל, לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהמשטרה תבחן מחדש כיצד ניתן לפרסם את תמונת הנעדר ופרטיו באופן יעיל ובסמוך ככל האפשר להודעה על ההיעדרות, בייחוד כשקיים חשש לחייו, ובזה יועיל ולו במעט הפרסום. ממסמכי החוליה הועלה כי עשרות תיקים של נעדרים שלא אוכנו ושל אלמונים שלא זוהו לא הועברו מתחנות המשטרה לחוליה לגניזה לאחר חמש שנים מיום פתיחת התיק כנדרש, משום שהם לא אותרו בתחנות המשטרה או משום שבוערו בתחנות שלא לפי הוראות הפקודה. בכמה מקרים מונו בתחנ ות המשטרה קצינים בודקים לבירור נסיבות הביעור. בטרם נגנזים תיקי נעדרים ואלמונים במטא"ר נעשית הבקרה האחרונה עליהם בידי חוליית נעדרים. ככל שתיקים אלה אינם מועברים במועד לחוליה, כעבור חמש שנים, או מבוערים בידי תחנות המשטרה, הבקרה אינה נעשית כלל או נעשית מאוחר מדי. בהתנהלות כזו עלולה להיפגע היכולת למיצוי החקירה, ואף יכולה להימנע האפשרות לביצוע ההשלמות הנחוצות לאיתור נעדר ולזיהוי עתידי של אלמוני, כמו איסוף מסמכים רפואיים או לקיחת דגימות DNA . על דרגי הפיקוד בתחנות המשטרה ועל חוליית נעדרים לדאוג כי תהליך גניזת התיקים וביעורם יבוצע כנדרש ובמועד הראוי כדי להבטיח שהטיפול בתיקים אלה ימוצה עד תום. .10. כשלים בביצוע פעולות חקירה אחרות ובמעקב אחר ביצוען : אי-ביצוע פעולות חקירה או ביצוען באופן חלקי פוגע ביכולת להביא את החקירה לידי מיצויה. בנוסף לליקויים לעיל הנוגעים לשימוש באמצעי חקירה מסוימים, ב-18 (53% ) מ -34 התיקים שנבדקו הועלה שלא בוצעו פעולות חקירה אחרות או שרק החלו בפעולות חקירה, אך לא פעלו להשלימן או לא הקפידו לעקוב אחריהן כדי לקבל את המידע הדרוש, וזאת אף על פי שב- 11 מהם ניתנה הנחיה על ידי קצין בתחנה או במרחב אובמחוז או על ידי ראש חוליית נעדרים לבצע את פעולת החקירה. לדוגמה:	ב-11 (32% ) מ -34 התיקים שנבדקו לא נמצא כי בדיקה כזו נעשתה כנדרש. לדוגמה:	550
משטרת ישראל . מינוי וקידום של קצינים בכירים במשטרה (א) קידום לדרגת תנ"ץ אגב חריגה מהפז"מ : על פי נתוני המשטרה, מתחילת שנת 2007 עד יוני 2008 קודמו20 קצינים לתפקידים בדרגת תנ"ץ. שלושה מהם קודמו אף ששימשו בתפקיד אחד בדרגת נצ"ם או שטרם עבר פרק הזמן המזערי לשהייתם בדרגתם. שניים משמונה קצינים שהוחלט כי יקודמו לדרג ת תנ"ץ במהלך 2009 אינם עומדים בתנאי הסף דלעיל. המפכ"ל המליץ על קידומם של כל הקצינים האמורים והשר לבט"פ אישר את ההמלצות אף שקידומם חרג מהכללים המחייבים שנקבעו. להלן פרטים על שלושה מקרים: בניגוד לנוהל החליט המפכ"ל לקדם בדרגה שני קצינים כמועמדים יחידים לתפקידיהם. קצינים אלה מילאו תפקידים במשרות שדרגות התקן שלהן גבוהות מדרגותיהם, והוחלט שהם יקודמו למשרות בדרגות התקן האמורות - האחד לדרגת סנ "ץ והשני לדרגת נצ"ם. להלן אחד משני המקרים: במחצית השנייה של שנת 2006 החליט המפכ"ל דאז למנות קצין לתפקיד נשיא בית הדין המשמעתי לערעורים (להלן - ביה"ד לערעורים) בדרגת תנ"ץ; הקצין, שגילו היה אז 5119 , ביקש לקבל אישור להתמחות במקביל בעריכת דין במשטרה. בנובמבר א ותה שנה אישר המפכ"ל דאז לקצין התמחות בעריכת דין בלשכת היועץ המשפטי של המשטרה, בשכר תנ"ץ ובמקביל להיותו נשיא בית הדין לערעורים. האישור ניתן בניגוד למדיניות המשטרה. יצוין כי ראש אמ"ש דאז, ניצב גבי גל, התנגד לאישור שנתן המפכ"ל לקצין, היות שסבר שהדבר ייצור תקד ים מסוכן, והוא חשש מתביעות של קצינים אחרים שיטענו לאפליה, בעיקר נוכח העובדה שמדובר בקצין בדרגה בכירה ביותר. יוער כי עוד קודם לכן - בינואר 2006 - קבע המשרד לבט"פ שאין צורך במשרה מלאה למילוי תפקיד נשיא ביה"ד לערעורים בגלל המספר המועט של תיקי הערעור, ולפיכך ה ודיע את"ב שהחל מאוקטובר 2006 יבוטלו התקן הזמני ודרגת התקן שהוקצו לתפקיד20 . למרות זאת, כחודש בלבד לאחר ביטול התקן, בנובמבר 2006 , החליטו השר לבט"פ והמפכ"ל לאשר שוב תקן זמני לתפקיד נשיא ביה"ד לערעורים כדי לאפשר למנות לתפקיד זה את הקצין, וזאת על מנת לפתור בעיה בין-אישית בין הקצין ומפקדו ביחידתו הקודמת. במהלך 2007 מונה הקצין לתפקיד זה. עם סיום התמחותו של הקצין, במרס 2008 , בוטל התקן שוב. יצוין כי עלות שכרו החודשי של הקצין כשהיה נשיא ביה"ד לערעורים הייתה כ- 40,500 ש"ח; מכאן שבמשך השנה שבה אויש תפקיד שלמעשה בוטל, נשא ה לכאורה הקופה הציבורית בעלות נוספת שהייתה נחסכת אם התקן היה מבוטל. מהמתואר לעיל עולה שבמקרה האמור חרגה המשטרה מכלליה, הן לגבי אישור זמני לתקן שבוטל והן לגבי חריגה מהמדיניות בעניין ההתמחות. זאת תוך מתן עדיפות לשיקולים, שנועדו להתגבר על בעיות בין-אישיות של בעלי תפקידים בכירים על פני שיקולים כלל ארגוניים ארוכי טווח. לדעת משרד מבקר המדינה, אף אם חריגה מכל אחד מן הכללים - אישור זמני לתקן שבוטל וחריגה מהמדיניות בעניין ההתמחות - היא בסמכות המפכ"ל, חריגה מנהלים שנקבעו לארגון המונה אלפי ממלאי תפקידים, לצורך מתן מענה לנסיבות הנוגעות לממ לא תפקיד מסוים, אינה ראויה וצריך היה להימנע ממנה. באשר לטענה כי ראוי שנשיא ביה"ד לערעורים יהיה עו"ד בהכשרתו, יצוין כי בעת שמונה הקצין לתפקיד נשיא ביה"ד לערעורים הוא היה מתמחה בלבד. לאור הערת בית המשפט מספטמבר 2007 בנוגע לבעייתיות ההסדר עם הקצין, ונוכח שיקו ל הדעת הנרחב והפיתוי לעשות בו שימוש למטרות שלא לשמן נועד, על המשטרה היה להפיק לקחים ממקרה זה: עליה להימנע מהסדרים מלאכותיים כאמצעי לפתרון בעיות בין-אישיות. .הועלה כי עד מועד סיום הביקורת, פברואר 2009 , לא הוסדרו מרכיבים מרכזיים במתכונת המינוי והקידום החדשה. למרות שכבר בשנת 1999 הקימה המשטרה צוות עבודה לפיתוח ספר תפקידים והתקיימו באמ"ש דיונים בעניין, הכנתו לא הושלמה, אלא גובשה טיוטה של הגדרות לתפקידים בדרגת נצ"ם בלבד. בנוסף, טרם נקבעה חובה לגבי קצינים במגזר המינהלי להיבחן במרכז הערכה כתנאי לקידום לדרגת סנ "ץ. עוד התברר כי למעט הבחנה בין המגזר המינהלי לייעודי לא הובחן בהליך המינוי והקידום החדש בין תפקידים בעלי מאפיינים שונים, כמו בין תפקידי ליבה 26 , שהם תפקידים מבוקשים שביצועם מגביר את הסיכוי לקידום בדרגה ובין תפקידים שקיים קושי אובייקטיבי למצוא להם מועמדים מתאימים, למשל עקב ריחוקם ממרכז הארץ. ממילא לא נקבעו לתפקידים המבוקשים תנאי סף גבוהים יותר או דרישה לניסיון והכשרה מיוחדים לאיושם (כגון ציון סף גבוה במיוחד במרכז ההערכה או בפו"מ). המתכונת החדשה של מינוי וקידום קצינים אכן הביאה לשיפור בהליכים אלה בכל הנוגע לגיבוש כלי מיון אובייקטיבים ולמתן הזדמנות לקצינים .להתמודד על תפק ידים. עם זאת, נוכח חשיבותו ומרכזיותו של ספר התפקידים בכל הנוגע להליכי הקידום של קצינים בכירים, ובשים לב לעובדה שעל הכנתו שוקדים במשטרה לסירוגין שנים רבות, על המשטרה לסיים בהקדם את הכנתו. .התייחסות למעורבותו של המפכ"ל בכל אחד מהשלבים האחרים הנוגעים להליך, הוא הסדר חסר שלא די בו כדי להסיר החשש מניגוד עניינים. אשר לטענה שההסדר שלפיו כאשר יש חשש שראש הארגון יימצא במצב של ניגוד עניינים בנושא מסוים, הטיפול באותו נושא מועבר לסגנו הכפוף לו, הוא נורמה מקובלת במערכות אחרות17 - משרד מבקר המדינה מעיר כי אחריותו של השר, שקבע את ההסדר, היא למנוע פגיעה במינהל תקין על ידי כך שיבטיח שסוגיות רגישו ת מעין אלו יטופלו לפי ההנחיות המקצועיות שקבעו הגורמים המקצועיים - ולענייננו היועץ המשפטי לממשלה. הקפדה על יישום הנחיות אלו עשויה במהלך הזמן גם לשרש נורמות פסולות, אם הן קיימות. אשר לטענה כי הסמפכ"ל הוא שהחליט על מינוי אחיו של המפכ"ל והמפכ"ל רק קבע את התפק יד המתאים עבורו - מעיר משרד מבקר המדינה כי בעצם ההכרעה על התפקיד המתאים לאחיו יש משום חריגה מסיכום השר. אשר לטענה שאי -אפשר להפריד את הדיון לגבי אחי המפכ"ל משאר ההחלטות על מינוי תנ"צים, מעיר משרד מבקר המדינה כי בהצמדות להנחיית היועץ המשפטי לממשלה היה כדי לס ייע בהתמודדות עם מורכבות זו. זאת הן על ידי התמודדות מראש של היועץ המשפטי, שנושא באחריות לקביעת ההסדר, עם הסוגיה האמורה, והן על ידי הצבת שומר סף שילווה את ההליך על כל שלביו. אשר לטענה כי חתימתו של המפכ"ל על טופס ההמלצה היא טכנית גרדא - מעיר משרד מבקר המדינה כי היה עליו להימנע מלחתום על טופס זה, שכן חתימתו משקפת מעורבות, גם אם אופייה פרוצדורלי, בהכרעה הסופית הנוגעת לאחיו. יוטעם כי אין בכל האמור לעיל כדי לפקפק בכישוריו של אחי המפכ"ל או להעלות ספק בכך שהיה מתאים לתפקידים אשר להם מונה. התברר שהמשטרה לא עשתה עבודת מטה לגיבוש המדיניות להכשרת עתודה לספ"כ: היא לא דנה בהתאמת המדיניות לפסיקת בג"ץ ולהסדר הפרישה שגובש בעקבותיו, ולא ניתחה מראש את השפעותיה על הליכי המינוי והקידום של כל הקצינים בדרגת תנ"ץ; לא בחנה דרכים חלופיות להשגת מטרותיה; לא ניתחה את כל הנתונים הרלוונטיי ם; לא קיבלה התייחסות של היחידה המקצועית של המשרד בנושא (להיבט התקציבי למשל); לא נסמכה על חוות דעת מקצועיות, לרבות חוות דעת משפטית, הבוחנות את השימוש בסימן 15 לדבר המלך למטרת יישום מדיניות זו בהתאם לעקרונות השוויון ואיסור האפליה מחמת גיל; ולא בחנה את ההשלכות התקציביות ארוכות הטווח שיש להוצאה של קצינים בכירים לגמלאות לפני גיל פרישה. היא גם לא פרסמה את המדיניות שגיבשה ערב דיוני התנועות ואף לא הציעה פתרון ל"דור המעבר", קצינים בכירים שאמורים היו להתקדם ולהיכלל בספ"כ, ערב גיבושה. 4. נוסף על כך, העלתה בדיקת הליכי הקידום והמינוי של קצינים בדרגת תנ"ץ על פי המתכונת החדשה, שהמדיניות שגובשה לא יושמה בעקביות ובשוויוניות:	כמה שבועות לאחר מכן קיים המפכ"ל ראיונות לכל הקצינים בדרגת תנ"ץ, ובהם הודיע להם על החלטתו בדבר שיבוצם בשנת 2009 . לשלושה מתשעת הקצינים שבדיון התנועות נקבע שהם מיועדים לקידום לדרגת ניצב או יישארו בתפקידיהם, הודיע המפכ"ל שיהיה עליהם לפרוש פרישה מוקדמת, הואיל ואין להם אופק שירות של ארבע עד שש שנים ולכן הם אינם יכולים להשלים שתי קדנציות בדרגת ניצב. שניים אחרים ביקשו לפרוש בשל ההחלטה לא לקדמם בסבב המינוי והקידום לשנת 2009 .	551
מינהל הכנסת . בירור תלונה בענייני מינהל הכנסת משרד מבקר המדינה מעיר, שבמינהל הכנסת אין תיעוד מלא ממנו נית ן ללמוד כיצד נתקבלו ההחלטות באשר לרכישת קרמיקה ולביצוע עבודות הריצוף. משרד מבקר המדינה העלה שרכישות השטיחים לא התבססו על תכנית עבודה שנתית, אלא נעשו לשיעורין, לפי צרכים שעל פי רוב הוגדרו "דחופים". מינהל הכנסת קיים רק פעם אחת הליך של בירור מחירים עבור כל הרכישות; בבירור המחירים ביקש המינהל הצעות לרכישה של שישה שטיחים מסוג מסוים, אולם בתוך פחות משנה רכשה הכנסת 24 שטיחים. בחלק מהרכישות הוציאה מחלקת בנא"ם הזמנת קנייה רק לאחר שהשטיחים כבר סופקו לכנסת. משרד מבקר המדינה סבור כי על המתלונן , שכמנהל בנא"ם היה גם אחראי לרכישות בכנסת, הייתה מוטלת החובה להתריע ב"זמן אמת" על הליקויים ברכישת השטיחים ולהציג את הליקויים למנכ"ל, לחשב וליועץ המשפטי למינהל הכנסת. ממצאי פרק זה מצביעים על כך שהכנסת פעלה בנושא זה בניגוד לכללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה העלה שעל אף האמור במכתב המנכ"ל האמור לעיל, המשיכה הכנסת לרכוש שטיחים שלא על פי הנהלים. להלן הפרטים: נמצא, כי סיור זה לא תועד כלל, לא נרשמו החלטות שנתקבלו במהלכו, וכתוצאה מכך לא ניתן לשחזר את ההחלטות שנתקבלו בו ואת הנימוקים להן ביחס להוצאות שיפוצים שאושרו. זאת ועוד, גם בסיום הסיור לא הוכן דוח המפרט את הצרכים, עבודות השיפוצים ורכישות הציוד, הנדרשים, ואת הנימוקים לביצועם. לדעת משרד מבקר המדינה, הואיל ומדובר בסיור מקצועי שבו נתקבלו החלטות לגבי הוצאת כספים מקופת מינהל הכנסת, היה מקום לתעד אותו, לרבות פירוט של כל הליקויים בדירה והעבודות הדרושות לתיקונם. 3. בסיור קבלנים שהתקיים בכנסת ב- 1.8.06 והיה תנאי חובה להשתתפות במכרז המאוחד השתתפו חמישה קבלנים. המועד האחרון להגשת הצעות המחיר נקבע ל - 8.8.06 . אולם כבר למחרת הסיור, ב- 2.8.06 , פנה מהנדס הכנסת לחברה א' בעניין החלפת שטיחים בקומת הוועדות והדבקת שטיחים בקומת הסיעות17 . העתקים של הפנייה נשלחו, בין היתר, למנכ"ל, לחשב ולמנהל בנא"ם . ההחלטה לפנות לחברה א' לשם ביצוע העבודה התקבלה תוך עקיפת ועדת המכרזים, בחוסר שקיפות ולא לפי כללי מינהל תקין. יצוין שעלות רכישת השטיחים והדבקתם הסתכמה בכ - 450,000 .ש"ח משרד מבקר המדינה מעיר שממאי 2006 , המועד שבו הוצאו המתנות מן המחסנים, ועד אמצע 2009 ., אף גורם בכנסת לא חתם על הוצאתן מן המחסן משרד מבקר המדינה לא מצא אסמכתאות בכתב לבירורי המחירים שנעשו במחלקת בנא"ם לשטיחים אלה כדרישת התכ"ם. זאת ועוד, מנהל בנא"ם כתב על המזכר כי "יש לבקש צפי לכמות שטיחים לשנת 2007 כדי להיערך למכרז". נמצא שמנהל בנא"ם לא עמד על כך שדרישתו תבוצע ולא דרש מעובדיו להכין צפי לרכישת השטיחים. מן האמור לעיל עולה שבמשך כחצי שנה רכש מינהל הכנסת שטיחים שלא לפי כללי מינהל תקין: לא פורסם מכרז לרכישתם, וחלקם הובאו לכנסת לפני הוצאת הזמנה. ספק א', שממנו רכש מינהל הכנסת את השטיחים, לא היה בעל ההצעה הזולה ביותר בבירור המחירים; הצעתו הייתה שלישית מארבע הצעות שהתקבלו. זאת ועוד, ברכישות הנוספות התבססה מחלקת בנא"ם על בירור מחירים שעשתה חודשים אחדים קודם לכן. מחלקת בנא"ם לא בדקה אם המגבלות שמנעו מהמציעים הזולים לממש את הצעתם באוקטובר 2006 היו תקפות גם ברכישות שלאחר מכן, ואם לא חל שינוי במחירי השטיחים מאותו מועד. משרד מבקר המדינה מעיר כי לפני ביצוע העבודות בדירתה הפרטית של יו"ר הכנסת ה -17, ראוי היה לבחון את סוגי ההוצאות המותרות מכוח החלטות ועדת הכנסת והנוהל הישן, ולשתף בנושא זה גם את לשכת הייעוץ המשפטי של הכנסת. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את החלטתה של יו"ר הכנ סת ה -17 להשיב ביזמתה סך של 25,380 ש"ח עוד קודם שהסתיימה הבדיקה של משרד מבקר המדינה בעניין זה.	לדעת משרד מבקר המדינה על מינהל הכנסת מוטלת החובה לתת את הדעת ולבחון ולדון אם תהליכי הבקרה והפיקוח בכל הקשור לתהליך קבלת ההחלטות בנוגע למימון ההוצאות עבור יו"ר הכנסת מספקים, או שיש לשקול שילובו של גורם בלתי תלוי שיוכל לסייע בנושא.	552
רשות שדות התעופה . סדרי פרישת עובדים ברשות שדות התעופה . מבקר המדינה, מאחר שאין כל חיסכון בהקדמת פרישתם של עובדים המתקרבים לגיל הפרישה, אין טעם לתת להם הטבות לעידוד פרישתם בטרם עת. במקרה זה מתן הה טבות חמור במיוחד משום שהוא נעשה בניגוד לתנאים שקבע סגן הממונה על השכר. (א) לפי התכנית שאישר סגן הממונה על השכר, מתן דרגת פרישה הותנה בגובה שכר העובד יחסית לשכר הממוצע במשק ובאי-קבלת דרגה בשנה שקדמה לפרישה. הביקורת העלתה שלשמונה מ -13 העובדים שפרשו במסגרת תכנית הפרישה העניקה הרשות תוספת של דרגה אחת או שתיים, אף שלא עמדו בתנאים לק בלתן. כאמור, מתן דרגה נוספת מתבטא בתוספת ניכרת לשכר בכל תקופת הפנסיה. (ב) הביקורת העלתה שהרשות נתנה לפורשים הטבות שלא נכללו בהטבות שאישר הממונה על השכר - כרטיס טיסה או נופש, ביטוח טיפולי שיניים, ביטוח בריאות ו"מענק הכשרה" (ראו להלן). נמצא שגם בעבר נהגה הרשות לתת הטבות אלו לעובדים שפרשו. לדברי הנהלת הרשות, ההטבות ניתנו על סמך החלטתה, אך לא נמצאו מסמכים המתעדים החלטה זו: .שהצטברו בקופות הגמל בעקבות הפרשות הרשות וסכ ומים אחרים (תשלום פיצוי בשיעור משכורת של חודש עבור כל שנת עבודה, תשלום בגין פרק הזמן שבין המועד המחייב למתן הודעה מוקדמת על הפסקת להלן [ עבודה ובין מועד הפסקת העבודה - ]תקופת ההודעה המוקדמת ופדיון ימי חופשה החורגים מן המכסה שנקבעה), נוסף על המתחייב מן ההסכמים האישיים. .ההטבות המתוארות לעיל לא נכללו בתכנית הפרישה שאישר סגן הממונה על השכר, ובהענקתן חרגה הרשות מתנאי התכנית ופעלה בניגוד להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. יצוין כי הטבות אלה אינן נהוגות אצל כלל עובדי המדינה. 6. הביקורת העלתה שאין בידי הרשות נתונים בעניין מספר תקני המשרות שבוטלו בעקבות ביצוע תכנית הפרישה. מלבד זאת לאחר יישום התכנית לא דיווחה הרשות לממונה על השכר על המשרות שבוטלו למרות דרישתו שתעשה כן. .על פי נתוני הרשות, היא שילמה לכל אחד משבעת העובדים הללו בין כ- 84,000 ש"ח ל-1.44 מיליון ש"ח, שהם שווי ערך לתשלומי פרישה בשיעור 82%-248% עבור כל אחת משנות עבודתו של העובד. סכומים אלה כוללים כספים הביקורת העלתה שאין ברשות נהלים בעניין הטיפול בפרישת עובד המועסק על פי הסכם עבודה אישי. 4. כאמור, תנאי תכנית הפרישה נועדו לפורשים בני 50-63 . לפי נתוני הרשות, שבעה מ-31 העובדים שפרשו בתכנית הפרישה היו בני 64 ומעלה, ולמרות זאת נתנה להם הרשות את ההטבות. לכל אחד משבעת עובדים אלה שולמו מענקי פרישה בסך 7,500 -185,000 ש"ח, שהסתכמו בכמיליון ש"ח. זאת ועוד, שישה מהם קיבלו גם תוספת דרגת פרישה (בין חצי דרגה לשתי דרגות), שמשמעותה תוספת ניכרת לשכר הפנסיונ י. לפי נתוני הרשות, תוספת של דרגה אחת בדירוג התעופתי מעלה את שכר היסוד בכ-8%- 10% , ותוספת של דרגה אחת בדירוג הטכנאים, המהנדסים והאקדמאים מעלה את שכר היסוד בכ - 13%-15% . לפי חישובים של הרשות משנת 2006 , ערכה של תוספת חצי דרגת פרישה בדירוגים אלו (לפי שיעור ריבית להיוון של 5% ) הוא כ- 26,000 -68,000 ש"ח לעובד. לפיכך עלות פרישת העובדים שקיבלו הטבות חריגות גדולה עוד יותר. לדעת משרד 5. כאמור לעיל, המועצה קבעה פרמטרים לתשלום פיצוי ים לעובדים הבכירים, נוסף על אלה הקבועים בהסכמי העבודה עמם. לא נמצאו מסמכים המתעדים נימוקים של הנהלת הרשות להמלצות על מתן תשלומים לעובדים בכירים שפורשים. בהיעדר נימוקים כאלה אי -אפשר לדעת אם אכן הובאו בחשבון הפרמטרים שקבעה המועצה לקבלת ההטבות הנוספות.	הביקורת העלתה כי אין ברשות אמות מידה לפדיון של יותר מ -55 ימי חופשה צבורים.	553
מכון וינגייט לחינוך גופני ולספורט . מכון וינגייט - היבטים בפעילותו הועלה כי בחודשים פברואר 2008 - אוקטובר 2008 כיהן מנכ"ל הוועד האולימפי, על פי החלטת הוועד המנהל של המכון מפברואר 2008 , .כממלא מקום יו"ר הוועד המנהל לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התרבות והספורט, משרד המשפטים והמכון לבחון ביסודיות ובדחיפות את סוגיית ניגוד העניינים האפשרי שאליו עלולים להיקלע חברי מוסדות המכון, נוכח תפקידיהם במשרדי הממשלה ובגופ ים אחרים, לקבוע כללים ברורים בעניין עצם חברותם ובדבר השתתפותם בדיונים שיש בהם חשש לניגוד עניינים ולנקוט בהקדם את הצעדים הדרושים ליישומם. על המכון לקבוע כללים להשתתפותם בדיונים של חברים בוועד המנהל שמייצגים גופים מתחרים למכון או גופים הקשורים לפעילות המכון בעת שנדונים נושאים הקשורים לגופים אלה. מהאמור לעיל עולה כי ערב השינויים בתקנון ספטמבר 2008 של המכון סברו גורמים משפטיים ממשלתיים שונים כי השינויים עלולים לפגוע ביכולת השליטה וההשפעה של המדינה על הנעשה במכון. אף על פי כן הם לא ליבנו את הדברים לפני שבוצע שינוי התקנון. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התרבות והספורט לסיים בהקדם את הטיפול יחד עם כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים ובמידת הצורך להביא את מעמד המכון להחלטת ממשלת ישראל. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה ששר המת"ס וחבר הנאמנים של המכון ימלאו את בקשתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ממרס 2008 , לעכב את שינויי התקנון בנושא לצורך בחינתם היסודית של ההיבטים המשפטיים הרלוונטיים של הנושא. הממשלה הפקיעה במהלך השנים שטח גדול של מקרקעין שערכם רב מאוד, בשל שטחם ומקומם, ומסרה אותן לשימושו של המכון בהיותו זרוע לקידום פעילותה בתחום הספורט. במשך שנים רבות לא הסדירו ממ"י, המכון והגורמים הממשלתיים הקשורים בפעילותו את זכויות המכון במקרקעין, ועקב כך, בין היתר, לא שילם המכ ון לממ"י דמי חכירה תמורתם. בסוף שנת 2009 טרם הוסדר נושא שימושו של המכון במקרקעין. לדעת משרד מבקר המדינה יש לראות בחומרה את תפקודו הכושל של ממ"י בעניין זה. על ממ"י לסיים בהקדם את טיפולו בגביית דמי החכירה מהמכון ולהסדיר גם את התשלום בגין השימוש המסחרי שהוא עושה במקרקעין. כמו כן יש טעם לפגם בכך שהמכון נהנה מהמצב במשך שנים רבות ולא פעל עד שנת 2004 .להסדיר את הנדרש לדעת משרד מבקר המדינה, על הגורמים הממשלתיים הקשורים בפעילות המכון להסדיר בהקדם את נושא שימושו של המכון במקרקעין באמצעות הסכם שייחתם בינו ובין ממ"י ויבטיח כי יושגו המטרות הציבוריות והלאומיות שלשמן הועברה הקרקע למכון. .אין מסמ כים שאפשר ללמוד מהם כי בעקבות פנייה זו פנתה היועצת המשפטית של משרד החינוך לממ"י להסדרת הנושא. הועלה כי הוועד המנהל של המכון לא קבע כללים בעניין השתתפותו של יו"ר הוועד או ממלא מקומו בדיונים שבמסגרתם הוא עלול להיקלע לניגוד עניינים בהיותו ממלא תפקיד בוועד האולימפי. לא ניתן לקבוע על פי פרוטוקול הישיבה את זהותם של 25 החברים שהצביעו כאמור בעד ההחלטה, ולכן ייתכן שנכללו ביניהם גם חברים עודפים. בינואר 2008 , כחמישה חודשים לפני מועד הישיבה האמורה, פג .תוקף מינוים של שני חברים שהשתתפו בישיבה והמכון אפשר להם להשתתף בה. מתשובות חברים אלה למשרד מבקר המדינה עולה כי הם לא קיבלו הודעות מוקדמות לגבי פקיעת תוקף חברותם בחבר הנאמנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי הרכבו של חבר הנאמנים לא היה תקין - מספר החברים עלה על המספר המותר על פי התקנון התקף באותה עת, וחברים שתוקף מינוים פג השתתפו בישיבות ובהצבעות שקיים חבר הנאמנים, לרבות בעניין הגדלת מספר חבריו. קודם להצבעה בנושא הגדלת מספר החברים בחבר הנאמנים היה על חבר הנאמנים לוודא מיהם החברים שמינוים בתוקף והם רשאים להצביע. על חבר הנאמנים לבדוק את ההחלטה האמורה ולבחון גם את שאר ההחלטות שקיבל בעבר בהרכב בלתי תקין זה. על חבר הנאמנים לקבוע, לפני ביצוע שינוים בתקנון, מיהם החברים שמינוים בתוקף והם רשאים להצביע.	בחודשים ספטמבר-נובמבר 2001 התכנס הוועד המנהל של המכון שלוש פעמים כדי לדון בהמלצות ועדת פוגל. הועלה כי הוועד לא קיבל החלטות בעניין המלצות הדוח, וכי משרדי החינוך, המת"ס והמשפטים לא מיצו את הדיון בהמלצות ולא יישמו אותן.	554
חברת החשמל לישראל בע_מ . רכישת שירותי ייעוץ - חברת החשמל לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה דיווח בכתב על פעילות היועץ ועל תרומתו בהתאם ליעדים דרוש לצורכי בקרה וכדי לבחון את סוגיית המשך ההתקשרות עמו. משרד מבקר המדינה מעיר כי אישור התקשרויות לרבות אישור הארכת תקופתן, צריכים להיות מובאים לדיון בפני המוסדות המוסמכים של החברה מראש ולא בדיעבד. אישור בדיעבד עלול להחטיא את המטרה שלשמה נדרש האישור מלכתחילה. התמשכותה של תופעה זו מלמדת כי הנהלת החברה לא יישמה את החלטותיה בדבר אישור התקשרויות בדיעבד שצוינו במסגרת תגובתה על ביקורת קודמת14. נמצא כי בחברה אין אסמכתאות לדיווחים שנמסרו למנכ"ל או לגורם אחר המעידים על עבודת היועץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשלום ליועץ ללא תיעוד ראוי של עבודתו אינו תקין. בנוסף משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי ראוי להגדיר תוצרים ויעדים הניתנים למדידה ולהערכה לצורך בחינת הערך המוסף של שירותי הייעוץ. תוצרים מוכחים נדרשים גם לשם השקיפות ולביצוע בקרה נאותה על תהליכי העסקתו של היועץ; ובכלל זה כדי לבדוק אם התשלומים ליועץ זה מוצדקים ומבוססי ם כנדרש. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את שיטת ההתקשרות שבמסגרתה נמצא כי ההחלטה על ההתקשרות לא אושרה על ידי ועדת מכרזים. הפרוטוקול של דיון ואישור ההתקשרות מאוגוסט 2008 נחתם על ידי המנכ"ל, היועץ המשפטי וממלא מקומו של המבקר הפנימי, שלא בנוכחות נציג מחלקת כספים כנקבע בנוהל התקשרויות, הקובע כי החלטה בדבר התקשרות תקב ל את אישורה של ועדת מכרזים שבה משתתפים, בין היתר, מנהל מחלקת כספים וכלכלה של האגף או המחוז המבצע את ההתקשרות. לא נמצא בידי החברה פירוט של שעות העבודה של היועץ, סיכומי דיונים וכו', ונמצא כי היא גם לא דרשה מהיועץ דיווח על שעות עבודה או תוצרי עבודה שאפשר ללמו ד מהם על הפעילות שעבורה שילמה החברה ליועץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא ראוי שהחברה תהיה קשורה בהסכמים עם יועץ במשך תקופה כה ארוכה (כ-14 שנים) על בסיס שימושבסעיפי הפטור ממכרז שבתקנות ובנוהלי החברה, בייחוד נוכח העובדה שבמשך כל תקופת ההתקשרות האמורה לא נבחנה תרומתה של חברת הייעוץ כדי לוודא שהתשלומים ששילמה לה חח"י באותן שנים היו מוצדקים. בנוסף מעיר משרד מבקר המדינה כי לא נעשתה בקרה על היקפם ואיכותם של השירותים שהיא נתנה לחח"י. .2009 עד סוף אוקטובר 2009 ) נדונו ואושרו בדיעבד בוועדת המכרזים (בסוף מאי 2009 .) לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שהחברה תבחן מחדש את סוגיית ההתקשרויות עם יועצי משנה ותוודא כי לא ייפתח פתח למסלול עוקף לביצוע התקשרויות בניגוד לחוק חובת המכרזים, וכי היא תפעל תוך הקפדה על תקינות ההליך ועל שמירת נורמות ציבוריות ראויות. מתגובת החברה מדצמבר 2009 (על נספחיה) עולה שבבקשה שהגיש היועמ"ש למנהל אגף אספקה ואחסנה לפטור ממכרז את ההתקשרות עם הבודק החיצוני ולאשרה לא ציין היועמ"ש את דבר קיום ההתקשרות של יו"ר הדירקטוריון עם הבודק החיצוני כנאמן. משרד מבקר המדינה מעיר ליועץ המשפטי של חח"י כי ראוי היה שיפנה לקבלת כמה הצעות לתפקיד הבודק ויבצע הליך לבחירת ההצעה המיטבית מביניהן. משרד מבקר המדינה מעיר ליועמ"ש וליו"ר הדירקטוריון החברה כי היה עליהם לדווח לדירקטוריון על כך שהבודק שימש נאמן של יו"ר הדירקטוריון.	.חברת חשמל, כחברה הממשלתית הגדולה במשק, אמורה לשמש דוגמה לתפקוד יעיל וחסכוני ולהקפדה על שקיפות ועל סדרי מינהל תקין, אולם ממצאי דוח זה מלמדים שהיא אינה פועלת ברוח זה. הנהלת החברה והדירקטוריון שלה לא פיקחו כראוי על ההתקשרויות עם יועצים ליחידות המינהל הכללי שנבדקו בדוח זה. היא לא קבעה מדדים לעבודתם של יועצים אלה ולא את סדרי הדיווח על פעילותם ואת תוצרי העבודה שעליהם להגיש, ולפיכך נבצר ממנה לוודא שקיבלה תמורה מלאה בעד השקעתה.	555
משרד הבריאות . ניהול הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתית לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שחלק נכבד מהנושאים שהיה צורך בהסדרתם נגעו לקניין הרוחני במערכת הבריאות, ראוי היה לשקול לכלול בין חבריה, ולא רק בוועדת המשנה, נציג של מערכת הבריאות הממשלתית. בהיעדר נציג כאמור הוועדה לא נתנה ביטוי הולם לעמדתה של מערכת הבריאות הממשלתית, ונפגעה יכולתה להביא להסדרת הנושא. חרף הזמן הרב שחלף מאז הביעה הר"י את התנגדותה להמלצות הוועדה - שנת 2006 - עד מועד סיום הביקורת (נובמבר 2009 ) לא הושג שיתוף פעולה בין משרד האוצר ובין הר"י בנושא. .המרכזים הרפואיים הממשלתיים הם מקור של תוצרי ידע בעלי פוטנציאל כלכלי וטכנולוגי רב. להסדרת זכויות המדינה על תוצרים אלה ולמסחורם חשיבות רבה, שכן הם משמשים בסיס לקידום ופיתוח של המצוינות בתחומי המחקר והפיתוח בארץ, לצמיחה, להגברת התעסוקה, למשיכת השקעות זרות למדינה ולהגדלת הכנסותיה. עוד לפני תחילת שנות ה - 2000 החלה המדינה בניסיונות להסדרה של זכויותיה וליישום המסחרי של תוצרי הידע. ועדות וצוותי עבודה דנו בהסדרת ההגנה על תוצרי הידע של בתי החולים הממשלתיים ושל תאגידי הבריאות, והתקבלו הח לטות בדרגים שונים, לרבות החלטת ממשלה מאוגוסט 2005 , אולם פעילות זו לא נשאה פרי והנושא לא הוסדר. הגורם העיקרי לאי-הסדרת נושא הקניין הרוחני הוא מחלוקת בין משרד האוצר למשרד הבריאות שנמשכת כבר כעשור, בין היתר לגבי מודל חלוקת התמלוגים והליך המסחור. עקב זאת נגרמ ים למדינה נזקים כספיים ניכרים שקשה לאמוד אותם. היעדר הסדרה גם עלול לגרום ל"בריחת מוחות" ולזליגת ידע מהמערכת הממשלתית, שפירושן נזק מתמשך נוסף למדינה, שאינו בר תיקון, הן מהבחינה הכספית והן מבחינת ההון האנושי. אין זה סביר ואין זה ראוי - ניהולית וכלכלית - שנושא הקניין הרוחני לא הוסדר במשך שנים רבות. בעולם ואף בארץ כבר קיימות שיטות לתגמול עובדי מחקר בגין תוצרי הידע שפיתחו, הנהוגות בגופים כגון המוסדות להשכלה גבוהה ומרכזים רפואיים אחדים, וראוי לבחון את האפשרות ליישמן במערכת הבריאות הממשלתית. אשר על כן, על הממשלה בכלל ועל משרדי האוצר והבריאות בפרט לפעול להסדרת הנושא בהקדם. סכום התביעה שהגישה המדינה במקרה האחד והסכום שקיבלה במקרה האחר מלמדים על הפוטנציאל הכספי הגבוה הטמון בקניין הרוחני, שהעיכוב בהסדרתו יש בו לגרום למדינה הפסד כספי ניכר שקשה לאמוד את שיעורו. משרד מבקר המדינה מעיר כי הנהלת המרכז הרפואי פעלה ללא קבלת אישורים ממשרדי האוצר והבריאות בנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד הבריאות לוודא שהמרכז הרפואי שיבא פועל על פי הוראותיו. .יו"ר הוועדה סיכם כי מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה תפעל להכנת הצעה להחלטה שת ובא לוועדת השרים, בדבר הקמת צוות שיגבש המלצות בנושא האמור. אולם בסופו של דבר לא הוכנה הצעת החלטה; לדברי המנכ"לית דאז ההצעה לא הוכנה משום שסמוך לאותו מועד מינה החשכ"ל את ועדת ההיגוי והטיל עליה לעסוק בהסדרת תחום הקניין הרוחני. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, יותר מארבע שנים מאז התקבלה ההחלטה בעניין הקניין הרוחני במערכת הבריאות הממשלתי ת, היא לא יושמה - שרי האוצר ושרי הבריאות לא התקינו תקנות כנדרש, ונציב שירות המדינה לא התאים את הוראות התקשי"ר לאמור בהחלטה. לא נמצאו אסמכתאות להקמת צוות בראשות מנכ"ל משרד הבריאות לאיסוף מידע כאמור. גם מזכירות הממשלה לא עקבה אחר ביצוע ההחלטה - למעט פניה חד- פעמית לשר הבריאות ולשר האוצר שנתיים לאחר קבלת ההחלטה. כאמור, במרכזי המחקר האוניברסיטאיים ובאחדים ממרכזי המחקר הממשלתיים-ציבוריים בארץ נקבעו הסדרים להגנה על הקניין הרוחני ולמסחור תוצרי הידע, ואו לם הביקורת העלתה כי בכל הנוגע למערכת הבריאות הממשלתית, במועד סיום הביקורת (נובמבר 2009) לא הביאה הממשלה להסדרת הנושא; זאת, על אף פעילותם של ועדות שרים, ועדות וצוותים משרדיים ובין -משרדיים והחלטה שקיבלה הממשלה בנושא, כמפורט להלן.	החשכ"ל ל א מינה לוועדה נציגים של משרד הבריאות או של מערכת הבריאות הממשלתית.	556
משרד הבריאות . סוגיות בתחום בריאות הנפש .קיבלו טיפול במתקן ציבורי אחר (דוגמת משרד הביטחון או לשכות הרווחה). זמן המתנה ממושך גורם לחלק מהסובלים ממצוקה נפשית הנזקקים לטיפול לפנות לשוק הפרטי. לפיכך חסרי אמצעים כלכליים אינם מטופלים בזמן או שאינם מטופלים כלל. מצב זה מדגיש כמובן את הפערים בין בעלי אמצעים לבין חסרי אמצעים, ומגדיל את עלויות הטיפול ואת האינטנסיביות שלו בשל בעיות שלא טופלו בזמן. לצורך טיפול מיטבי ראוי שהמשרד ימפה את הצרכים לטיפול בקהילה אגב קביעת תקן כוח אדם. ראוי שהתקן יתבסס על בדיקה מקצועית שבמסגרתה ייבדקו לאורך זמן היקף האוכלוסייה הזקוק לטיפולים נפשיים ומספר הטיפולים בשנה הדרושים לה. בדיקה זאת אמורה להיעשות בהשוואה לסטנדרטים מקובלים. 1. הבדיקה העלתה שבעשרות יישובים אין כלל שירות מרפאות לבריאות הנפש אף שבחלקם מתגוררים עשרות אלפי תושבים. היעדר השירות בולט ביישובים במגזרים הערבי ובמגזר החרדי. . בשנים האחרונות פנו כמה גורמים להנהלת המשרד בדבר הצורך לשפר את השירות הניתן הן למבוגרים הן לקטינים: מבוגרים - מנהל בית החולים ברזילי מסר בנובמבר 2009 למשרד מבקר המדינה כי "הטיפול במבוגרים בעיר אשדוד אינו סביר ולמרות שהצענו הקמת שלוחה שלנו בעיר אשדוד לא נענינו"; קטינים - הנהלת בית החולים לגליל המערבי נהרייה פנתה לראש השירות בבקשה להפעיל שירות מרפאתי לקטינים כהשלמה לשירותי אשפוז אך נענתה בשלילה. ארבע הרשויות המקומיות בשומרון, שאין בהן שירות לקטינים, פנו למנהל המרפאה לבריאות הנפש בפתח תקווה ולראש שירותי בריאות הנפש במשרד בבקשה להוסיף שירותי מרפאה. מנהל המרפאה לבריאות הנפש בפתח תקווה פנה בנושא לח"כ הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות. אולם הבקשות להוספת שירותי מרפאה לא נענו. יוצא שהשירות הניתן במרפאות בריאות הנפש אינו עונה על הצרכים הקיימים. לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי למצוא פתרון בהקדם ללוקים בתחלואה כפולה במוסדות הפסיכיאטריים. כמו כן יש לשמור על הפרדה ברורה בין חולי נפש שאינם מכורים לסמים לבין כאלה הזקוקים לגמילה. נמצא כי רק ב -11 בתי חולים כלליים 99 מתוך26 אפשר לאשפז חולים פסיכיאטרים וגם בהם בהיקפים קטנים מאוד. כמו כן העלתה הביקורת כי למרות צמצום אלפי מיטות אשפוז פסיכיאטריות במסגרת הרפורמה המבנית, אף לא בית חולים פסיכיאטרי ממשלתי אחד נסגר, והצמצום נעשה רק במספר המיטות בשטחים הקיימים. יצוין שכבר בשנת 2002 , בדיון שערכה הוועדה לקידום מעמד הילד של הכנסת בנושא הקטנת הסטיגמה של בתי החולים הפסיכיאטריים אמר ראש השירות כי "המשרד נוטה להעביר את מיטות האשפוז לילדים ונוער .מהמרכזים לבריאות הנפש לבתי חולים כלליים על מנת לצמצם את השפעת הסטיגמה באשפוז במרכזים לבריאות הנפש" (ראו גם להלן). הביקורת העלתה שבכל עת עשרות פגועי נפש שוהים במסגרות אשפוז שאינן מתאימות למצבם. להלן הפירוט בחלוקה למבוגרים ולקטינים: הביקורת הקודמת העלתה שמספר מתאמי הטיפול היה מצומצם מאוד ולא הספיק לשיבוץ המשתקמים במסגרות השיקום. בביקורת הנוכחית התברר כי במהלך שנת 2009 נוספו על22 מתאמי הטיפול שהם עובדי המשרד 30 מתאמי טיפול שאינם עובדי המשרד69, כך שמספרם גדל ל- 52 . אולם לדעתם של אחראי השיקום ושל יו"ר המועצה לשיקום חסרים בכל זאת מתאמי טיפול. עוד עלה שעובדי המשרד המתאמים מועסקים במטלות נוספות פרט לתיאום הטיפול. כך למשל הם מעיינים בתכנית השיקום ועורכים פורומים מקצועיים למנהלים ולעובדים במסגרות שיקום. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי לקבוע תקן שיגדיר בכמה משתקמים ובכמה מסגרות שיקום יעסוק כל מתאם טיפול. נוהלי המשרד בעת הביקורת לא פרטו את דרישותיו לתנאים הפיזיים המינימליים המחייבים מרפאה לבריאות הנפש. לדעת משרד מבקר המדינה על המשרד לכלול נושא זה בנוהליו ולוודא שהם אכן מתקיימים כדי שהטיפול במרפאות יינתן בתנאים הולמים.	הבדיקה שערך משרד מבקר המדינה העלתה כי בעת סיום הביקורת לא היה בידי המשרד מידע מלא על בעיות נגישות במרפאות למעט מידע על כמה מרפאות שהתקבל בעקבות תלונות בעניינן.	557
משרד הבריאות . הסדרים כלכליים בין קופות חולים לבתי חולים הכלליים והשפעתם על המבוטחים ,לדעת משרד מבקר המדינהמערכת ההנחות אי נה סבירה: היא מצביעה על העיוות במערכת המחירים של המשרד (קביעת מחירים ריאליים הייתה מצמצמת את ההנחות); משקפת את חוסר השכלול במערכת הבריאות, ואת הכוח שבצד הביקוש; גלומה בה תמיכה סמויה של המשרד בקופות החולים; ההנחות שניתנות בגין ההסכמים הגלובליים גבוהות מההנחות שהיו מתקבלות בשיטת תקרות הצריכה, כך שהדבר משול למעשה לביטול תקרות הצריכה; מגמת העלייה בהיקף ההנחות גוררת בעקבותיה גם עלייה בהיקף הסבסוד של המדינה לבתי החולים הממשלתיים; נוצרים מצבים בלתי סבירים כלכלית, כאשר בתי חולים שאינם מאוזנים תקציבית ואף גירעוניים, מעניקים הנחות בשיעורים גבוהים רק כדי לשמור על היקף פעילות גבוה של בית החולים, ובכך מגדילים את גירעונם. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי לבחון את מערכת ההנחות כחלק מבחינת שיטת תקרות הצריכה ובחינת מערכת ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים. ראוי שבחינה זו תתייחס בין היתר גם לנושא שיעורי ההנחות שיתנו המרכזים הרפואיים ועל היקפן. בביקורת הקודמת בשנת 2003 העלה משרדמבקר המדינה כי תקרות הצריכה וההסכמים הגלובליים, והיעדר הסכמים בין הצדדים, גרמו לכללית להסיט מבוטחים מבית חולים אחד למשנהו, ובכך פגעו במבוטחים הנזקקים לבתי חולים באזור מגוריהם. דבר זה גם עלול לפגוע בבתי החולים שהקופה לא מפנה אליהם חולים במידה מספקת, בעיקר בפריפריה, שכן רופאים המעוניינים בהתמחות מקצועית עלולים לעזוב בית חולים כזה ולעבור למרכז הארץ. הסטת חולים אף מקטינה את הכנסות בית החולים שממנו מוסטת הפעילות. במקרה כזה הנזק למשק נוכח מכלול החסרונות שתוארו לעיל, ובעיקר נוכח טענת המשרד שהשיטה הנוכחית משפיעה לרעה על איכות הטיפול הרפואי במאושפזים בבתי החולים, ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר יבחנו מחדש את הנושא על כל היבטיו. הפיילוט בוצע בשנת 2004 .בשיבא, שהעביר את תוצאותיו למשרד המשרד קיים דיון בתוצאות הפיילוט, אולם לא קיבל החלטות אופרטיביות . משרד מבקר ה מדינה מעיר כי בשש השנים שחלפו ממועד הביקורת הקודמת אמנם נוספו כמאה פעולות נבחרות, אולם יחד עם זאת רוב הכנסות בתי החולים מחולים מאושפזים נובעות עדיין מימי אשפוז ולא מפעולות דיפרנציאליות. רבים במערכת הבריאות סבורים שהשיטה הראויה לתגמול בתי החולים היא הפעילות הדיפרנציאלית, ולכן ראוי לשקול להגביר את קצב הרחבת רשימת הפעולות האלה ואת תדירות עדכון מחיריהן. יש לציין כי במדינות מערביות יש אלפי פעולות שמתומחרות בשיטה זו. 1. מערך נתונים: למשרד אין מערך נתונים מלא על עלויות בתי החולים (ראו לעיל). אף שנתונים אלה מצויים בכמה בתי חולים, ובהם ממשלתיים, למשרד אין גישה ישירה אליהם, והוא תלוי בבתי החולים שמעבירים לו אותם. עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט 2009 , לא הוקמה ועדת היגוי, לאהוכנה רשימה של שירותים רפואיים המהווים שירותי ליבה ולא נשכרה חברה חיצונית. המשרד גם לא עמד ביעדי החלטת הממשלה. עד מועד סיום הביקורת, אוגוסט2009 , לא הסתיימה הבדיקה וגם לא הוחלט על הורדה של מחירי שירותים אמבולטוריים נוספים. אף שהורדו מחירי שבעה שירותים, הקופות נדרשו להשיב לבתי החולים את הסכומים שנגרעו מהכנסותיהם. יוצא שמחירים לשירותים אמבולטוריים במחירון המשרד עדיין אינם מעודכנים, שקיימים פערים גדולים בינם ובין עלויותיהם, ושלקופות יש עדיין תמריץ להוציא פעולות מבתי החולים לקהילה, גם אם שיקולי רפואה נכונה (ובין השאר רצף טיפולי) ויעילות כלכלית מחייבים השארתן בבתי החולים. .במצב שאין בו רשות לתמחור ושמרבית המלצות הוועדה לתמחור אינן מיושמות (ראו להלן), ראוי שהסוגיה בכללותה תיבדק מחדש.	בכירים במערכת הבריאות סבורים ששיטת ההסכמים הגלובליים אינה מתאימה למשק הישראלי שכן אין זו מערכת של קונים מרצון מול מוכרים מרצון (ראו גם להלן בפרק על מבנה מערכת הבריאות). לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר יבחנו את כלל הסדרי ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים, בדגש על יצירת יחסי אמון בין השחקנים בשוק הבריאות, ובעיקר בין הקופות לבתי החולים, על חתימת הסכמים לטווח ארוך ככל האפשר, ועל צמצום אי -הוודאות. יש לשקול עיצוב "כללי משחק" חדשים. מתחייבת עבודת מטה שתתחשב בהמלצות הוועדות שפעלו בעבר בנדון ותבחן את החלופות. גם תידרש פעולה נחרצת של המשרד ושל משרד האוצר ליישום מסקנות והמלצות עבודת המטה שכבר נעשתה. יש לבחון נושאים אלה לא במסגרת חוק ההסדרים, שמטבע הדברים לא עומדת אחריו עבודת מטה ראויה.	558
משרד הבריאות . חדרי מיון (מלר_דים) של בתי החולים הכלליים - היעדר תקינה סדורה לדעת משרד מבקר המדינה, על בתי החולים לפעול כך שמכתבי שחרור יונפקו מודפסים בלבד, אם על ידי מציאת כוח אדם נוסף לשם כך, ואם על ידי מערכת מחשב שתאפשר הוצאת מכתבים כאלה על ידי הרופא המשחרר בזמן מזערי. בבתי החולים תל השומר והעמק הועלה כי מכתבי השחרור שנמסרים לפונים כתובים בכתב יד. בהעמק נסרק מכתב השחרור למחשב בית החולים לצור כי אחסון במחשב, אך אין זה תחליף למסמך מודפס. בסורוקה הועלה שמלבד מכתבי שחרור מהמיון הפסיכיאטרי, שאר מכתבי השחרור כתובים ביד. לרשות רופאי המלר"ד אמנם יש עמדות מחשב שמאפשרות להדפיס מכתבי שחרור, אך לא נעשה בהן שימוש. בידי סורוקה נשאר רק עותק של מכתב השחרור, שהוא אף ברור פחות ממכתב השחרור המקורי, והוא לא נסרק למחשב כפי שנעשה בבית החולים העמק, שגם הוא בית חולים של הכללית. יצוין שגם הבדיקה התפעולית שבוצעה בידי החברה החיצונית במלר"ד סורוקה, המלי צה שכדי לפנות את הרופאים ממשימות משרדיות יש להכין מראש מכתבי שחרור לבעיות שכיחות ו/או ליישם טופס אוטומטי לשחרור פונים, אולם ההמלצה לא יושמה. )(ב אחיות אחראיות במלר"ד מפוצל: עוד הועלה כי בחלק מבתי החולים המלר"ד פוצל לתת -מחלקות באולמות נפרדים . כך למשל בבית החולים העמק, שם יש אולמות נפרדים למיון פנימי, למיון כירורגי ולמיון ילדים. המשרד לא נתן דעתו לצורך שבכל תת -מחלקה במלר"ד תהיה אחראית משמרת עם הכשרה כאמור. בבתי החולים העמק וסורוקה למשל, אחראית המשמ רת (שכאמור, בבית החולים סורוקה היא אינה תמיד בעלת הכשרה על-בסיסית ברפואה דחופה) מופקדת על כל חלקי המלר"ד. מכאן החשיבות שהמשרד יסדיר גם תחום זה. הועלה שהמשרד אכן יזם והפעיל בשנת 1997 עבודת מטה לקביעת נהלים בסיסיים להפעלת מלר"ד, אולם היא לא הסתיימה, לא הופק קובץ נהלים בסיסי , וממילא המלר"דים אינם עובדים לפי קובץ נהלים בסיסי שכזה, ואין גם פורום עדכון לנהלים שקשורים לעבודת המלר"ד ונקבעו במשך השנים. להלן הפרטים: לא נמצא במסמכים כי הנהלת המשרד דנה בטיוטת קובץ הנהלים. בפועל, הטיפול בקובץ הנהלים נפסק, ועד היום (12 )שנים לאחר כתיבתו הוא לא הופץ כלל למלר"דים. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי על אף חשיבותם, הנושאים שהיו אמורים להיות מוסדרים בקובץ הנהלים גם לא הוסדרו בדרך אחרת, ואינם מוסדרים עד היום. משרד מבקר המדינה העלה שבהיעדר קובץ הנהלים האמור, אין אחידות בדרך שפועלים בה מלר"דים בתחומים רבים. להלן כמה דוגמאות: .לא מולאה מעולם. הטבלה תוכננה להכיל מידע על תאריכי תפוגת התוקף של הרישיונות של בתי החולים, ובהתאם - לקבוע תאריך לבקרה הקרובה. אם המשרד רוצה ליצור קשר ברור בין הבקרות לחידוש הרישיון, עליו להסדיר זאת בנהלים, לעדכן את בתי החולים ולבצע את הבקרות במועד. כאמור, אין בידי האגף מידע מרוכז וזמין על בקרות שנעשו עד שנת 2008 . גם הועלה שאין בידיו תכנית רב שנתית לבקרות עתידיות. המשרד אמנם מודע לחשיבות הנושא , ואף הכין טבלה לתכנון הבקרות, אך היא	1. תהליך הבקרה כולל בין היתר הכנת רשימות תיוג ובהן פירוט הנושאים שייבדקו בכל תחום , אולם הועלה כי בין רשימות התיוג אין רשימה הנוגעת למלר"ד, ובצוות הבקרה אין מומחה בתחום הרפואה הדחופה. למעשה, למעט מספר נושאים מצומצם, המשרד לא מבצע בקרה יעודית לתחום המלר"דים.	559
משרד הבריאות . פרויקט נמ_ר - הקמת מערכת ממוחשבת עבור בתי החולים אישור לפעילות נוספת שחורגת ממסגרת ההתקשרות עם הספק צריך להינתן לפי תקנות חובת המכרזים, בהליך קבלת החלטות שיטתי, גלוי ומסודר. יש ליצור את המסגרות התקציביות המיועדות למימון פעולות אלה וליצור מסגרות מקצועיות לביצוע ולבקרה - לפי נוהל מפת"ח וכללי ההתקשרות, כמתחייב מחוק חובת המכרזים ומהוראות התכ"ם. יו"ר ועדת ההיגוי הסביר למשרד מבקר המדינה, כי הצוות המנהל החליט משיקולי עלות תועלת לרכוש בשלב זה שירותי אתר מרכזי מהספק. משרד מבקר המדינה מעיר שהמשרד לא פעל על פי ההליכים המתחייבים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992 (להלן- חוק חובת המכרזים) ותקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 (להלן- תקנות חובת המכרזים) לקבלת אישור להתקשרות כדין מוועדת הרכישות המשרדית ולא חתם עם הספק הסכם לרכישת שירותים אלה. הביקורת העלתה שאין בידי המשרד עותקים של הנספח הנזכר לעיל והוא לא דרש את קבלתם. אף על פי כן שילם לספק כבר משנת 2003 תמורת תחזוקת תכנה. התמורה עבור שירותי התחזוקה לאחר תום האחריות הייתה, לפי ההסכם מ - 1998 והתוספת מ - 2001 , כ-11 מיליון ש"ח לשנה במחירי אוגוסט 2009 (כולל מע"מ). מן הנתונים שמסר המשרד בתשובתו מדצמבר עולה, שהתשלומים בעבור תחזוקת תכנה הסתכמו בכ-50 ,מיליון ש"חכ-40 מיליוןש"ח מהם שולמו בשנים .2006 -2009 . . נמ"ר ומפעיל ומתחזק אותן, האריך למעשה את תלותו בספק בחמש שנים נוספות. הדבר כרוך גם בהתחייבויות כספיות שחורגות מאלו שאושרו. מן המסמכים שהמשרד המציא למשרד מבקר המדינה עולה שלא הייתה למשרד התקשרות ראשונה כדין עם הספק לתחזוקת החמרה המרכזית, ולפיכך לא היה אפשר להמליץ על התקשרות המשך אותה אישר החשכ"ל. .מממצאי הביקורת עולה אם כן שהמשרד קיים הליך לא תקין לאישור ההתקשרות לרכישת שירותי תחזוקת החמרה המרכזית לפרויקט נמ"ר מהספק. בעניין זה פעלו ועדות המכרזים במשרד ובחשכ"ל שהיו מעורבות במתן האיש ורים בניגוד למתחייב מחוק חובת המכרזים ותקנותיו ומהוראות התכ"ם בדבר התקשרות לרכישת שירותים . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הליקויים והאפשרות שיהיה צורך בהמשך שירותי תחזוקה לחמרה המרכזית של נמ"ר, דרוש שהמשרד יסדיר את רכישת השירותים האלה על פי הכללים וההוראות בחוק ובנהלים שנקבעו לפיו. משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי חובתו, כמי שאמון על שמירת האינטרסים של המדינה, הייתה להקפיד על מילוי תנאי ההסכם בידי הספק ועל אישור תשלומים רק על בסיס תיעו ד מלא. לפיכך היה על המשרד לרכז את התיעוד הדרוש לביסוס דרישות התשלום בגין שירותי תחזוקת תכנ ה, לצורך קביעת מועד תחילת תקופת התחזוקה, שבגינה חויב בתשלום. חשיבות התיעוד מתעצמת בייחוד נוכח העובדה שהתכנות הותקנו במשך שנים ב-10 .בתי חולים וחל שינוי בחישוב התמורה בעבורן ברשות אגף המחשוב וחשבות המשרד, שהיו אמורים לפקח על תקינות התשלומים, היו צריכות להיות האסמכתאות המתאימות שהמציא הספק, אך הן לא היו בידיהם. אף שמדובר בשינויים במודל השיווק של תכנות והרישיונות לשימוש בהן, שהתרחשו לאחר שנחתם ההסכם בין המשרד לספק, המשרד נדרש לשנות את תנאי ההסכם ולשלם תוספת בגין השינויים האמורים. כתוצאה מכך שונה ההסכם מ- 1998 והדבר קיבל ביטוי בתוספות מ- 2001 ו- 2006 . בכך גדלו באופן מהותי העלויות מעבר לתמורה שנקבעה בהסכם מ - 1998 , וגם ההתחייבויות לתוספת תשלומים בעתיד עבור תחזוקת הרישיונות הנוספים. תתי-המערכות שפותחו במסגרת הפרויקט תומכות בפעילות בבתי החולים ומטבע הדברים אמורות להמשיך ולפעול, להידרש לתיקון תקלות, לתמיכה מקצועית, לעדכונים ועוד. מה ממצאים עולה שבשנת 2008 התעוררו קשיים ואי-שביעות רצון מרמת השירותים שהמשרד מקבל. עם סיומו של שלב הפיתוח וההטמעה של הפרויקט הוא אמור להתחיל את שלב התפעול השוטף, ומתקיימים לגביו שלבים ידועים במחזור החיים של מערכות מידע. לשלב זה דרושים פתרון שיטתי ויסודי והיערכות מתאימה והאחריות לכך היא של המשרד ובתי החולים. הנהלת משרד הבריאות לא נערכה כנדרש להמשך תפעולו השוטף של הפרויקט לאחר השלמת הפיתוח של נמ"ר. הידע המקצועי על פרויקט נמ"ר ומערכותיו נצבר בידי גורמים חיצוניים ששירותיהם נרכשו לתקופה קצובה. לפיכך על הנהלת המשרד להיערך כראוי לתפעולה ולתחזוקתה של המערכת ולהחליט על כך לאחר עבודת מטה שתבחן חלופות לתפעול השוטף ואת אומדן עלויותיהן. בד בבד על המשרד לפעול לגיבוש צוות מקצועי של עובדי המשרד שירכז ידע על הפרויקט, ויסייע בהמשך תפעול המערכת ובקבלת החלטות בנושא.	מן האמור לעיל עולה כי המשרד ובתי החולים משקיעים אמצעים ומאמצים לצורך אפיון תכנות קליניות של יצרן התכנה, אף על פי שאין להם הסכם אתו, הסכם, אשר יתייחס, בין השאר, גם לזכויות הנובעות מהשתתפותם בפיתוח המוצר. זאת ועוד, המשרד, אשר תלוי בספק שפיתח את תכנות	560
רשות המיסים בישראל . הפיקוח על החזר מס ערך מוסף לתיירים ועל אזור סחר חופשי אילת לדעת משרד מבקר המדינה כל עוד מתקיים ההסדר במתכונתו הנוכחית, על הרשות לבצע ביקורות תכופות בכל מתקני הזכיין. כן עליה לפעול לתיקון הליקויים שנמצאו. ראוי כי הרשות תבחן את האפשרות לקבוע כי . הפיקוח על תהליך בדיקת הטובין והמסמכים בידי הזכיין יהיה באחריותם של גובי המכס הנמצאים בשדות התעופה ובכל מע ברי הגבול, שכן ביקורת של רו"ח חיצוני אינה אמורה לעסוק בבדיקה של הטובין עצמם, אלא בעיקר בהתחשבנות הכספית בין הרשות לבין הזכיין. כמו כן, עליה לבדוק רכישות חריגות הנעשות על ידי תיירים ולקבוע סנקציות שיינקטו כלפי כל בית עסק שינצל לרעה את הסדר החזר המע"ם לתיירי ם. לדעת משרד מבקר המדינה הרש ות לא נערכה כראוי להכנת המכרז שפורסם בינואר 2009 , לשם בחירת זכיין למתן שירותי החזר המע "ם לתיירים. על הרשות להיערך בדחיפות לפרסום מכרז חדש תוך הפקת לקחים מכישלון המכרז המתוקן. לדעת משרד מבקר המדינה על משרד התיירות ועל הרשות לקבוע נוהל שלפיו יאושרו בתי העסק הנכללים בהסדר או ייגרעו ממנו. על משרד התיירות לקיים פיקוח יעיל על פעילותם של בתי העסק ולפקח על עמידתם בתנאי ההסדר. על המשרד גם לוודא כי הת ייר ידע מה סכום ההחזר שהוא זכאי לו ולוודא שקיבל סכום זה. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לקבוע אמות מידה לטיפול ברכישות טובין בידי תיירים; כמו כן ראוי כי הרשות תשמור את נתוני התיירים הרוכשים טובין לצורכי פיקוח ובקרה. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות להגדיל את היקף הזנת פרטי חשבוניות המס לבסיס המידע, וכן לבחון את האפשרות למצוא שיטה שתקל את ביצוע הדבר, כגון שימוש בברקוד. הזנת הנתונים תאפשר איתור ליקויים רבים יותר, תגביר את הפיקוח על דיווחי העוסקים על עסקאות שחייבות במע"ם בשיעור אפס ותמנע ניצול לרעה של ההטבות שמקנה חוק אס"ח אילת. לדעת משרד מבקר המדינה על הרשות לבצע מפעם לפעם בדיקות פתע לעוסקים ולמובילים גם בשבתות ובחגים, כדי לוודא שההקלה אינה מנוצלת לרעה. .לדעת משרד מבקר המדינה היה על משרד האוצר ועל הרשות ליזום זה כבר תיקון של התוספת השנייה לחוק, בנוגע למכלול העניינים לעיל, כדי למנוע ניצול לרעה של ההטבות שמעניק חוק אס"ח אילת, וכדי למנוע פגיעה ביוצאים מאילת צפונה. .החזר המע"ם לתיירים נועד לעודד תיירות נכנסת לישראל ולהגדיל את כמות המוצרים שהם קונים בארץ. כדי להשיג מטרה זו, על הרשות לפעול למניעת ניגוד העניינים המובנה בשיטת החזר המע "ם לתיירים ולקבוע נוהלי בקרה ופיקוח נאותים כדי למנוע ניצול לרעה של ההסדר. על הרשות ומשרד התיירות לקיים שיתוף פעולה הדוק למניעת פגיעה בתיירים הזכאים ליהנות מההסדר. חוק אס"ח אילת מעניק הטבות מס לתושבי האזור ולמתארחים בו, והטבות אלה תרמו להתפתחותו. על משרד האוצר והרשות להגביר את הפיקוח והבקרה ולהיערך כראוי למניעת האפשרויות לניצול לרעה של החוק. עליהם גם לבחון את הצורך בשינוי שיטת המע "ם בחוק אס"ח אילת ובייזום הצעות שיביאו לפישוט ביצוע חוק אס"ח אילת והתקנות שהותקנו לפיו. מן הראוי גם שהרשות תבחן אם לרשות משרד השומה אילת עומדים המשאבים והכלים הדרושים לביצוע תפקידיו.	לדעת משרד מבקר המדינה על משרד האוצר ועל הרשות לבצע הערכה מחודשת של הבקרה והפיקוח על אס"ח אילת. רבים ממקרי הניצול לרעה של חוק אס"ח אילת היו יכולים להימנע על ידי ביצוע ביקורות יזומות בבתי העסק ועל ידי הידוק הפיקוח של הרשות. עיקרו של פיקוח זה מוטל על משרד פקיד השומה אילת, שכן הוא מטפל גם בעוסקים שמרבית עסקאותיהם פטורות ממע "ם ושמשום כך רשויות המע "ם אינן מייחדות משאבים לפיקוח עליהם. באילת, שבה החוק מעניק הטבות ופטורים ממס, יש לפעול להגברת הפיקוח והבקרה על העוסקים, כדי להגדיל את סכומי מס ההכנסה הנגבים.	561
רשות המיסים בישראל . מיסוי הכנסות בלתי חוקיות הועלה כי בתכניות העבודה שלה לשנים 2007 -2009 לא כללה הרשות עריכת ביקורי שטח כדי לאתר עסקים בלתי חוקיים לצורך הכללתם ברשת הנישומים וכדי לחלט חלק מתקבוליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי ליצור מנגנון קבוע של היזון מפרקליטות המדינה לרשות לק בלת כתבי אישום הרלוונטיים לגביית מס. כך ניתן יהיה לשום את מי שהורשעו בביצוע עברות פליליות שלוו בהפקת הכנסות בלתי חוקיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להגדיר בתכניות העבודה שלה אמות מידה שיביאו להכללה של עסקים שיש לגביהם חשד להלבנת הון. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת שהרשות תנצל את הכלים העומדים לרשותה כדי להכליל עבריינים ברשת המס ולחייבם במס , מן הראוי שהיא תגבש נוהל חדש לשיתוף פעולה בין חטיבת החקירות והמודיעין לחטיבת השומה והביקורת שברשות. ראוי לבחון את האפשרות ליישם את הנחיית הפרקליטות כאמור לעיל כך שההליך השומתי לא יעוכב ויבוצע במקביל להליך הפלילי. נוסף על כך, ראוי לשפר את התיאום בין יחידות השומה של מס הכנסה ו של מע"מ, ובין יחידות השומה ליחידות החקירות, כך שלא תיווצרנה אי-התאמות בין שומת מס הכנסה לשומת מע"מ. על הרשות לתת את הדעת לקביעת נהלים, כך שבמקרים שצפויה בהם הוצאת שומה בהליך מזורז , ישולבו עובדי השומה בחקירה בזמן אמת. נוסף על כך, משרד מבקר המדינה מעיר כי חזקת האשמה עשויה להוות כלי רב עוצמה במאבק נגד ארגוני פשע, ולכן מן הראוי שהרשות תקפיד להכין את התשתית הנדרשת לשימוש בה בכך שת דרוש מעבריינים להגיש הצהרות הון ודוחות שנתיים על הכנסותיהם , שמהם ניתן יהיה ללמוד על השמטת הכנסות וקיום גידול הון בלתי מוסבר. לדעת משרד מבקר המדינה, מכלול הליקויים שתוארו לעיל מקשה על הרשות לתרום את חלקה במשימה הלאומית של מאבק בפשיעה החמורה. על הרשות לתת את הדעת לליקויים אלה ולגבש תכנית לטיפול בהם: פיתוח כלים לכריית מידע; פתרון בעיית הסיווג הענפי; בחירת תיקים לביצוע מיידי בתכנית העבודה ותיאום בביקורות שטח בין אגפי המס למשטרה ובינם ובין עצמם. על הרשות לדאוג לכך שיהיה מספר מתאים של עובדי חקירות - במס הכנסה ובמע"מ - בעלי סיווג מודיעיני גבוה. בהתאם למגמה הבין-לאומית (המלצות ארגון ה- FATF )ואמנת פלרמו, מן הראוי לשקול ליזום חקיקה לפיה יתוספו עברות המס החמורות לרשימת עברות המקור, ובכך יוקנה כלי מהותי לטובת המאבק בפשיעה. כן יש לבדוק עם המשטרה ושירות הביטחון הכללי דרכים למיצוי פוטנציאל העברת המידע על פי ההליכים שנקבעו בתקנות איסור הלבנת הון. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי ל שכלל את הנוהל לשיתוף פעולה והעברת מידע הדדי בין הרשות ובין רשויות אכיפה שלטוניות אחרות. ראוי גם לגבש נהלים לחילופי מידע , לתיאום ולשיתוף פעולה בין הרשות .לבין רגולטורים נוספים - בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשם נותני שירותי מטבע, רשם העמותות, ועוד. זאת בכפוף למגב לות ה חוקיות. בנוסף לכך, על הרשות ליזום הפקת עיבודים איכותיים לצורך איתור פעולות כלכליות חריגות האופייניות למי שעוסקים בפעילות עבריינית או בפעילות של הלבנת הון, להפיצם לגורמים הרלוונטיים , ולעקוב אחר השימוש בהם כדי לאתר הכנסות או הון שלא הוצהר עליהם. לדעת משרד מבקר המדינה, על מחלקת המודיעין לכלול בתכניות העבודה השנתיות שלה יעד של איסוף מידע יזום על עסקים בלתי חוקיים ולהפיצו למשרדי השומה ולמשרדי מע"מ האזוריים. על מטה הרשות לוודא כי נעשה שימוש במישור האזרחי בתוצרי המודיעין ובמידע הנצבר במאגרי הרשות. .הדוח מעלה כי מכלל פוטנציאל המיסוי של אלפי אנשים שהכנסתם נובעת מפעילות בלתי חוקית, הוצאו על ידי הרשות שומות רק לכמה עשרות אנשים בשנה בתחומים של סחר בנשים, הימורים בלתי חוקיים, קבלת דמי חסות, סחר בסמים ועוד. ברוב המקרים נרשמה גבייה מועטה או שכלל לא נגבו מהם מסים. הפעילות נגד הפשיעה הכלכלית החמורה צריכה להיות רב -ממדית, ולכלול לא רק את מי שהורשעו בביצוע העברות הפליליות, אלא גם מעגלים שלמים של סייענים לדבר עברה. דוגמה לכך היא ענף נותני שירותי מטבע, העלול לשמש כאמצעי להלבנת כספים שמקורם בעברה, ולגביו נמצאו פרצות רבות ב כל הקשור לפיקוח ולמעקב על פעילותו. דוגמה נוספת היא ההכנסות הנצמחות למשכירי נכסים לעסקים בלתי חוקיים, שאותן יש למסות. שינוי מהותי בתחום של מיסוי הכנסות בלתי חוקיות מחייב עבודת מטה לצורך היערכות מקיפה ב היבטים הבאים : תכניות העבודה; איסוף מידע מתוך פסקי דין חלוטים; שיתוף פעולה וחילופי מידע עם רשויות אכיפה אחרות; איסוף ועיבוד מידע על מורשעים בעברות פליליות; מיפוי העסקים הרלוונטיים; מיצוי הכלים המשפטיים העומדים לרשות הרשות; וקידום יוזמות חקיקה רלוונטיות בשיתוף עם המשטרה והרשות לאיסור הלבנת הון. על הרשות לתקן את הליקויים הניהוליים המקשים על פעילות יעילה ובזמן אמת נגד עבריינים. מן הראוי שהרשות גם תקצה תשומות ביקורת ממוקדות, ובסדר עדיפויות גבוה, לטיפול בחברות ובנישומים שקיים מידע על זיקתם לפעילות עבריינית, תדרוש מנישומים אלה הגשת הצהרות הון, והסברים על רמת מחיה שאינה עולה בקנה אחד עם רמת הכנסותיהם המוצהרות. דוח זה מצביע על ליקויים רבים במיסוי הכנסות בלתי חוקיות, שמחייבים טיפול נחוש ומתוכנן, כדי שרשות המסים תתרום בצורה יותר מועילה למלחמה בפשיעה הכלכלית.	לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להפיק את הלקחים המתבקשים משיעורי הגבייה הנמוכים מהכנסות מסחר בנשים כפי שהוצגו לעיל, ועליה לפעול לשיפור מעורבות אנשי השומה ובממשקי העבודה שלהם עם גורמי החקירה במס הכנסה ובמע"מ ושל גורמי חקירה אלה עם המשטרה, בכל תהליך הפעילות למיסוי מכוני הליווי: קבלת מודיעין איכותי טרם הפשיטה על המכונים; שיתוף פעולה עם המשטרה ביום הפשיטה ולאחריו; עריכת שומות על פי אומדנים מבוססים; ודרישה עקבית מהעבריינים להגשת הצהרות הון ודוחות שנתיים על הכנסותיהם.	562
משרד האנרגייה . תכנון משק החשמל ומימושו משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, כי שינוי הגישה לא לווה בעבודת מטה מסודרת שבה נשקלו כל הסיכונים הכרוכים בשינוי ותוצאותיו השונות, וכי המשרד לא עשה סקר סיכונים מקיף ומקצועי לבחינת תמהיל הדלקים המיטבי למדינה, אף שסקר זה חיוני מהבחינה האסטרטגית. בכלל זה לא נבחנה באופן מפורט הא פשרות שתתרחש תקלה במערכת ייצור החשמל שעלולה להוביל לעלטה כללית כתוצאה משימוש בגז בהיקף העולה על 50% מייצור החשמל במשק. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד האנרגיה כי הקמת יחידות הייצור המוסקות בגז שלהן נתן השר רישיונות בשנים 2010 ו- 2011 , היא שתיקבע למעשה את תמהיל הדלקים העתידי במשק החשמל ואפשר שגם תמהיל זה יהיה שלא בהתאם למדיניות המשרד החדשה המתוארת לעיל. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד האנרגיה לפעול לקידום תכנית סטטוטורית כוללת למשק האנרגיה, במ סגרת תמ"א 41 או במסגרת אחרת, שבה תיקבע, בין היתר, פריסתם של אתרי תחנות הכוח. לדעת משרד מבקר המדינה יש לבצע תכנון מתואם של תמ"א 41 ,ותכנית האב על מנת להבטיח שתכנון מערך החשמל והגז ייעשה בראייה כוללת ורב- תחומית. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, כי תכנון מערך הייצור לטווח הארוך אמור לשמש הבסיס לתכנון לטווח הקצר, וכי הצורך בתכנון ארוך טווח של מערך הייצור אף נקבע במסמכי המכרז להכנת תכנית האב של משרד האנרגיה עצמו. זאת ועוד, מאחר שלמשרד האנרגיה ולרשות סמכות נרחבת למתן רישיונות ליח"פים ולשינוי תנאיהם, הם יכולים להבטיח כי שילוב היח"פים במשק החשמל ייעשה בהתאם לצרכיו, וליצור מחויבות אמתית של היח"פ להקמת יחידת הייצור במועד ובתצורה הנדרשים. לדעת משרד מבקר המדינה,משמעות החלטת הרשות ממרץ 2011 לפרוס את חוב חח"י עד סוף שנת 2025 (11 שנים לאחר תום תקופת התעריף בשנת 2014) וה תשואה שיקבל הציבור בגין מימון זה 81 , היא למעשה הטלת מעין "מלווה חובה" שלא בידי הממשלה. "מלווה" כזה שנקבע ללא החלטת ממשלה הוא בניגוד להוראות חוק מלווה המדינה, התשל"ט - 1979 :, והטלתו שלא באמצעות חקיקה, היא בניגוד להוראות חוק יסוד משק המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהרשות תשקול גם היבטים אלה בבחנה בקשות למתן רישיונות להקמת תחנות כוח פרטיות , לנוכח השפעה אפשרית של תוספת שלהן על חח"י, על התחרות במשק החשמל ועל מזעור העלויות למשק, בהיבט של טובת הצרכנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי הסתירה בין נתוני הרשות, שלפיהם נחוצות יחידות LMS ,, ובין נתוני משרד האנרגיה, שלפיהם נחוצים מחז"מים מצביעה על הצורך שבחינת עמידתו של היח"פ בתנאי הסף לקבלת התחייבות לרכישת כושר הייצור שלו, תיעשה באופן נטול פניות, משיקולים של טובת המשק. נוכח ניגוד העניינים המובנה של חח"י, כל עוד לא הוצא מנהל המערכת מחח"י, יש צורך שסקרי הגז יבוצעו על ידי גורם בלתי תלוי. משרד מבקר המדינה העלה כי למרות האמור בחוק ובתקנות ולמרות החלטות הרשות , טרם קבעה הרשות תעריף לש ירותי גיבוי ו לשירותים נלווים שיח"פים אמורים ל קבל מחח"י , ולכן אין ביכולתם של היח"פים לאמוד כראוי את הוצאותיהם הצפויות על שירותי תשתית וגיבוי57. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה, שהכין את הצעת ההחלטה לממשלה, כי היה עליו לגבש בהצעתו לוח זמנים מציאותי המתחשב בפעולות הנדרשות להקמת מיזמים של אנרגיות מתחדשות על קרקעות לא מתוכננות, לפני הגשת הצעת החלטה לממשלה עם לוח זמנים שקבעה להקמת מיזמים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד האנרגיה בשיתוף מינהל התכנון שבמשרד הפנים וחח"י לבחון דרכים לזירוז מימושן של תכניות הפיתוח של מערכת ההולכה שיאפשר את הזרמת החשמל מהיח" פים לרשת החשמל, כדי למנוע פגיעה אפשרית בהקמת היח"פים ובאמינות אספקת החשמל ללקוחות, ולמנוע נזקים למשק.	משרד מבקר המדינה העלה כי רשות החשמל לא עמדה על מימוש סמכותה לקבל דוחות כאמור ולא אכפה את הגשתם. משמעות הדברים היא כי הרשות אינה משתמשת בכלי שיכול לשמש אותה לבחינת העלויות בפועל, ובכללן עלויות הביטוח. ובכך לאמת את קביעותיה בדבר מרכיב הביטוח ומרכיבי התעריף של היח"פים.	563
משרד הביטחון . בניין הכוח לכיבוי שרפות מהאוויר - מערכת הביטחון עם זאת, למרות לוח הזמנים הקצר שקצבה הממשלה למערכת הביטחון לקיום עבודת המטה להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר, הרי שנוכח היעדר נתוני יסוד חיוניים, שהיו דרושים לחיל האוויר, ונוכח חוסר ההיכרות של חיל האוויר עם כל ההיבטים של התחום המקצועי של כיבוי מוטס, המלצת צה"ל לרכש מיידי של מטוסי "בומברדיר" מדגם .CL-415 , שהיה כרוך בהשקעה של כ- 1.110 מיליארד ש"ח, מעלה ספקות האם חיל האוויר יכול היה למצות עבודת מטה מיטבית בזמן הנתון בנושא זה חרף המאמץ שהשקיע. זאת גם נוכח העובדה, שבעקבות בדיקה נוספת ולא ממושכת שנערכה בנושא הנדון - לאחר שצה"ל המליץ לרכוש מטוסי "בומברדיר" - המליץ צה"ל לבסוף על הפעלת מטוסים קלים (מסוג "אייר-טרקטור"), כפי שהמליצו גם ועדות שונות בעבר. מבקר המדינה מעיר כלהלן: כאמור, יכולת מערך הכיבוי האווירי בישראל נחלשה עם השנים, אף על פי שהאיום על העורף בחירום החריף. במהלך השרפה בכרמל שאירעה בדצמבר 2010 יזם ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, את הקמת מערך הכיבוי המוטס הייעודי בדחיפות, ובהתאם לכך קצבה הממשלה לשר הביטחון 14 ימים להציג לראש הממשלה "חלופות להקמת יכולת כיבוי אש מהאוויר בחיל האוויר". מבקר המדינה ער לדחיפות ולחיוניות של הקמת מערך כיבוי מוטס ייעודי שיסייע לכיבוי שרפות בעת שגרה ובעת חירום, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בהחלטת ראש הממשלה והממשלה. עוד מעיר מבקר המדינה, כי טענות כב"ה בנוגע למעורבות כב"ה בעמ"ט להקמת יחידת הכיבוי, וחילוקי הדעות בין חיל האוויר, שהוא חסר את המומחיות והידע הנדרשים בתחום הכיבוי האווירי, לבין כב"ה, שהוא הגורם המקצועי האחראי לכיבוי שרפות בישר אל ולהגדרת מתארי השרפות שאליהן נדרש מענה, מלמדות על בעיה מהותית. לדעת מבקר המדינה, חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי, ובפרט כב"ה, שהוא הגורם המקצועי בנושא כיבוי שרפות. מבקר המדינה מציין, כי על אף שראש מטה חיל האוויר, כאמור לעיל, מסר, כי חיל האוויר רואה עצמו אחראי לנושא הכיבוי האווירי בישראל, הרי שבפועל חיל האוויר לא פעל כמתאם כללי ומרכזי לנושא הכיבוי האווירי בכללותו. יש לציין, כי גם המשרד לביטחון הפנים וכב"ה, שהוא הגורם המקצועי לעניין כיבוי שרפות, לא פעלו כמתאם כללי ומרכזי המביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. גם יחידת הכיבוי האווירי שהוקמה בחיל האוויר, המפעילה מטוסים אזרחיים החל ממאי 2011, לא נבחנה על ידי חיל האוויר בראייה מערכתית, שלמה וכוללת של מאפייני המענה הדרוש. מבקר המדינה מעיר, כי להקמת מערך כיבוי אווירי בישראל כמענה קבוע לשעת רגיעה ולשעת חירום נדרשת בחינה מקצועית של המשמעויות הנובעות מנושאים רבים וביניהם: תמהיל כלי הטיס הדרושים, פעילות בשעות היום והלילה, כיבוי באמצעות דליית מי -ים ואגמים ("סקופינג"), כיבוי בשטח עירוני, שיתוף פעולה בסיוע מחו"ל, הפעלת חוזי אווירי ויכולות הנדר שות לסיוע, לחילוץ ולהצלה. עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. רק ב - 1.1.1 2 , כנאמר בתגובת משרד ראש הממשלה דלעיל, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים. עוד מעיר מבקר המדינה, כי למרות החלטת הממשלה, כאמור, שרח"ל אחראית לקביעת איום הייחוס הלאומי לעורף, כבסיס לבניין הכוח ולהיערכות משרדי הממשלה, רח"ל לא הייתה מעורבת בנושא הכ יבוי האווירי. אי -שיתופה של רח"ל בנושא הקמת מערך הכיבוי האווירי, כפי שציין גם ראש רח"ל לשעבר, אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה. לדעת מבקר המדינה, חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי כמענה קבוע. במקרים של חילוקי דעות בעניינים מהותיים שאינם באים לכדי פתרון בין הגופים הקשורים בהקמת מערך הכיבוי המוטס, כמו בעניין הפעלת מסוקי כיבוי, ראוי שהם יועלו להכרעת הדרג המדיני העוסק בכך: שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, ועל פי הצורך יועלו על ידי השרים גם להכרעת ראש הממשל ה. הדבר יאפשר לקבוע מהו המענה המיטבי הדרוש למדינת ישראל בתחום הכיבוי האווירי ומהם האמצעים הנדרשים. חשוב שכל הגופים ומשרדי הממשלה הנוגעים בסוגיה זו ישותפו בעבודת המטה להקמת מערך כיבוי אווירי כמענה קבוע. במקרים של חילוקי דעות בעניינים מהותיים שאינם באים לכדי פתרון בין הגופים הקשורים בהקמת מערך הכיבוי המוטס, כמו בעניין הפעלת מסוקי כיבוי, ראוי שיועלו להכרעת הדרג המדיני העוסק בכך - שר הביטחון והשר לביטחון הפנים - ועל פי הצורך יועלו על ידי השרים גם להכרעת ראש הממשלה. הדבר יאפשר לקבוע מהו המענה המיטבי הדרוש למדינת ישראל בתחום הכיבוי האווירי ומהם האמצעים הנדרשים. מאחר שהקמת טייסת כיבוי בחיל האוויר, שתוכל לתת מענה מסייע לצרכים המבצעיים של כב"ה לפי תרחישי השרפות החזויים בעתות חירום ושגרה, היא פרויקט הכרוך בהשקעה כספית של מאות מיליוני ש"ח, עולה ספק אם בהיעדר תרחיש ייחוס ענפי באותה עת, ושאותו היה על כב"ה לפרסם, ניתן היה לקבוע במבוסס ובאופן מיטבי את הדרישה המבצעית לבניין הכוח, כפי שהציגה כב"ה. עתה, משכב"ה הודיע למשרד מבקר המדינה (באפריל 2012 ) כי "נבנה ותוקף תרחיש הייחוס של כב"ה בשגרה ובחירום", כולל איום הייחוס של הכיבוי האווירי, ראוי אפוא, שכב"ה והמשרד לביטחון הפנים, שהאחריות לכב"ה הועברה אליו, יגבשו, בסיוע חיל האוויר, כגורם המקצועי בתחום התעופה, דרישה מבצעית אשר תשקף נכונה את הצרכים מבחינת המבנה של מערך הכיבוי האווירי שיש להקים, הסד"כ והתמהיל של כלי הטיס הדרושים. .להקמת מערך כיבוי אווירי בישראל כמענה קבוע לשעת רגיעה ולשעת חירום נדרשת בחינה מקצועית של המשמעויות הנובעות מנושאים רבים, וביניהם: תמהיל כלי הטיס הדרושים, פעילות בשעות היום והלילה, כיבוי באמצעות דליית מי-ים ואגמים ("סקופינג"), כיבוי בשטח עירוני, שיתוף פעולה בסיוע מחו"ל, הפעלת חוזי אווירי ויכולות הנדרשות לסיוע, לחילוץ ולהצלה. עקב המורכבות הכרוכה בהקמת מערך כיבוי אווירי כמענה לטווח הארוך, ראוי היה כי הדרג המדיני יקבע כבר בעת ההחלטה על הקמת המערך, גורם מתאם כללי ומרכזי אחד, כדי שיביא לכדי מיצוי את כל הטיפול המקצועי בתחום זה בראייה בין-ארגונית. רק ב - 1.1.12 , כפי שצוין בתגובת משרד ראש המ משלה לדוח הביקורת, הטיל ראש הממשלה משימה זו על השר לביטחון הפנים. כאמור, במכתבו של מזכ"ץ ראה"ם מ - 27.1.11 למזכ"ץ שר הביטחון נכתב, כי "ראש הממשלה קובע כי יכולת שאיבת מים מהים היא חלק מהמענה". הגורמים המקצועיים והפיקודיים בצה"ל ובכב"ה הגיעו למסקנה, בהתבסס על נימוקים מקצועיים וכספיים כבדי משקל, כי יעילות הפתרון של התקנת ערכות "סקופינג" (כיבוי באמצעות דליית מי -ים ואגמים) במטוסי "אייר -טרקטור" העולה מיליונים רבים, מוטלת בספק. למרות זאת, המשיך משרד הביטחון ברכש שתי ערכות "סקופינג" למערך הכיבוי המוטס. מבקר המדינה מעיר, כי בביקורת לא נמצא שהמלצתם של צה"ל וכב"ה, ואחר כך גם של היחידה לניהול הרכש של משרד הביטחון, שלא להסב מטוסי כיבוי קיימים למטוסים בעלי יכולת "סקופינג", הוצגה בפני שר הביטחון והשר לביטחון הפנים, ולא נמצא שהנושא עלה לראש הממשלה כדי שישקול מחדש את החלטתו בעניין זה, וזאת טרם הסבת המטוסים לבעלי יכולת "סקופינג". דבר זה היה מונע את ההשקעה הכספית המיותרת, נוכח העובדה שלבסוף הוחלט לפרק את ערכת ה"סקופינג" מהמטוסים. מבקר המדינה מעיר, כי למרות איום הייחוס הלאומי לעורף, ולפיו צפויות בעת מלחמה שרפות רבות באזורים שונים בארץ, ואף שבמשך שנים הפעיל כב"ה בסיוע הקרן לכיבוי אווירי כוח אווירי לכיבוי אש מהאוויר, לא הכינה נציבות הכבאות במשך שנים תרחיש ייחוס ענפי, וממילא לא ערכה את ניתוח המענה הדרוש להקמת מערך כיבוי אווירי כהיערכות לאיומים הצפויים.	מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שהקמת טייסת כיבוי בחיל האוויר שתוכל לתת מענה מסייע ל צרכים המבצעיים של כב"ה לפי תרחישי השרפות החזויים בעתות חירום ושגרה, היא פרויקט הכרוך בהשקעה כספית של מאות מיליוני ש"ח, עולה ספק אם בהיעדר תרחיש ייחוס ענפי באותה עת, ושאותו היה על כב"ה לפרסם, ניתן היה לקבוע במבוסס ובאופן מיטבי את הדרישה המבצעית לבניין הכוח, כפי שהציגה כב"ה, כאמור לעיל. עתה, משכב"ה הודיע למשרד מבקר המדינה (באפריל 2012 , כאמור) כי "נבנה ותוקף תרחיש הייחוס של כב"ה בשגרה ובחירום", כולל איום הייחוס של הכיבוי האווירי, ראוי אפוא, שכב"ה והמשרד לביטחון הפנים, שהאחריות לכב"ה הועברה אליו, יגבשו, בסיוע חיל האוויר, כגורם המקצועי בתחום התעופה, דרישה מבצעית אשר תשקף נכונה את הצרכים מבחינת המבנה של מערך הכיבוי האווירי שיש להקים, הסד"כ והתמהיל של כלי הטיס הדרושים.	564
המועצה להשכלה גבוהה . היבטים בניהול הקניין הרוחני באוניברסיטאות . דוח גוטפרוינד פורסם כאמור בשנת 2005 ,. הועלה כי גם לאחר מכן משנת 2006 ועד דצמבר 2011 , לא גיבשו המוסדות המ נהלים של האוניברסיטאות מדיניות ברורה בשאלות עקרוניות בנושא שהוא בעל חשיבות ציבורית. חלק מהאוניברסיטאות נמצאות בתהליך של שיפור התקנון ובדיקת הדרכים למסחור הידע שלהן, וחלקן לא ביצע בדיקה כזו במשך שנים רבות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שכל האוניברסיטאות, בין אם החלו בתהליך ובין אם לאו, ייזמו בהקדם בדיקה מעמיקה בנושא מדיניות הקניין הרוחני שלהן, ובה ייתנו גם מענה על השאלות העקרוניות שהועלו לעיל. לדעת משרד מבקר המדינה, לקביעה כי השיקול הכלכלי הוא שיקול מרכזי בכל הנוגע להכנסות ממסחור פטנטים והמצאות, יש השפעה על קבלת ההחלטות בשאלות שהתקנון או הנהלים אינם נותנים עליהן מענה חד-משמעי, גם כאשר מדובר בשאלות שראוי שהנהלות האוניברסיטאות ייתנו עליהן מענה. למשל, בשאלות: האם לרשום פטנט; האם להיענות לבקשת ממציא לקבל בעלות על המצאתו בטענה שאינה המצאת שירות; האם לשחרר פטנטים שלא מוסחרו ומתי; האם להעדיף תעשייה ישראלית; והאם לאשר לממציא להקים חברה. ,משרד מבקר המדינה מעיר כי המצב הקיים בחלק מהאוניברסיטאות ולפיו חברות היישום שלהן מחזיקות מאות המצאות ופטנטים בלתי מטופלים בעיקר בשל מחסור בכוח אדם, מחייב בחינה של הנהלות האוניברסיטאות. בחינה זו נועדה למנוע מצב שבו המצאות ישימות ירדו לטמיון. משרד מבקר המדי נה מעיר כי ראוי היה שדוחות של גופים ציבוריים חשובים - כמו ות"ת, האקדמיה למדעים והמולמו"פ - ואשר יש להם נגיעה גם לאוניברסיטאות, ייבחנו ויידונו על ידי המוסדות המנהלים של האוניברסיטאות ויהוו נדבך בתהליך קבלת ההחלטות ועיצוב המדיניות בנושא הקניין הרוחני. על ות" ת, האקדמיה למדעים והמולמו"פ לוודא שדוחות שהן מעבירות מגיעים ליעדם. 3. עוד עולה מתשובות האוניברסיטאות על השאלון, כי למעט מכון ויצמן לא גיבשו האוניברסיטאות וחברות היישום שלהן נוה ל כתוב לטיפול בהמצאות הנמצאות בחברות היישום ולא מוסחרו בתוך פרק זמן מוגדר, כמפורט להלן: לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטאות לעגן בכתב הליכים ברורים ומסודרים של הטיפול בהמצאות על שלביו השונים, לרבות טיפול תקופתי בהמצאות שכבר נרשמו כפטנטים וממתינות למסחורן וקבלת דיווחים תקופתיים על הטיפול של חברות היישום בפטנטים. כמו כן, בשל המגבלות בכוח אדם ובמשאבים של חברות היישום, וכדי למנוע את הפיכתן של המצאות בעלות פוטנציאל יישומי לאבן שאין לה הופכין, כדאי שהאוניברסיטאות יבחנו את עמדתן בנושא רישום פטנטים ושחרורם. 1. הועלה כי אף שחלק מהאוניברסיטאות השיבו למשרד מבקר המדינה כי במסחור המצאותיהן הן נוהגות לתת עדיפות לתעשיות הישראליות או לחברות המתכוונות לפתח או לייצר את המוצר נשוא ההמצאה בישראל, אף אחת מהן לא עגנה בכתב מדיניות זו ואת הפעולות המת חייבות ממנה. משרד מבקר המדינה העלה כי ות"ת ומל"ג לא דנו בהיבטי דוח ועדת זיו שעסקו בקניין הרוחני באוניברסיטאות ולא בהמלצות הוועדה הנוגעות לניהול הקניין הרוחני. .מהאמור לעי ל עולה כי למרות ניסיונה של אוניברסיטת תל -אביב ליצור כללים מאוזנים בנושא קניין רוחני הנוצר במהלך עבודות חוץ, בפועל חברי הסגל כמעט אינם מדווחים בנושא זה ואף לא מדווחים על חשש להימצאות בניגוד עניינים. ייתכן שהסיבה לכך היא חשש מתגובה אשר תקשה את ביצוע עבודת החוץ. מלבד זאת, חברי סגל טוענים כי בשל אי - הוודאות לגבי דרישות עתידיות מצד האוניברסיטה בעניין הקניין הרוחני הנוצר בעבודות חוץ, הם נתקלים בקשיים בבואם לעבוד עבור גורמים מהתעשייה.	יצוין כי מהמידע שמסרה האוניברסיטה העברית למשרד מבקר המדינה עולה כי בשנות הלימודים התשס"ח, התשס"ט והתש"ע הוגשו 20 ,21 ו- 19 (בהתאמה) בקשות של חברי סגל לעבודה נוספת בחברות מסחריות או במכוני מחקר (פחות מחצי מאלו שבתל-אביב), ולא היו שום פניות של חברי סגל לאוניברסיטה בנושאים הללו: בקשה להחלטה מקדמית לגבי קניין רוחני שיפותח מחוץ לאוניברסיטה; ניגוד עניינים אפשרי בין פעילות מחקרית לפעילות מחוץ לאוניברסיטה; הודעות על קניין רוחני שפותח במהלך ייעוץ או שבתון.	565
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . התקשרויות החברה - נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה ניתן למנוע הגשת הצעות "בידי גופים שאינם ראויים ואינם מתאימים לכך" באמצעות קביעת דרישות מוקדמות ענייניות (תנאי סף) במכרז פומבי. מתן פטור ממכרז פומבי להתקשרויות אלה פוגע בעיקרון של שוויון הזדמנויות, שכן הדבר מצמצם את מספר המועמדים הפוטנציאלים ולא בהכרח מביא לבחירת המועמד הטוב ביותר לחברה. אשר לבדיקת התאמתם של המועמדים לתפקיד, ניתן לעשותה במסגרת מכרז פומבי שיקבע בתנאיו את הליך הבדיקה, את אמות המידה לאיכות ההצעה ואף דרישות איכות מזעריות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא נמסרו לוועדה מסמכים שמתעדים פעולות שביצעו - על פי תשובת החברה - הגורמים המקצ ועיים הרלוונטיים לבחינת הכדאיות של מימוש האופציה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להבטיח שהבדיקה תהיה יסודית ותתרום לקבלת החלטה מושכלת של הוועדה, ראוי שהוועדה תעמוד על כך שיוגש לה פירוט בכתב של פעולות לבדיקת הצעות חלופיות ושינויים בתנאי השוק ומשמעותם, שביצעו הג ורמים המקצועיים הרלוונטיים בחברה לבחינת הכדאיות של מימוש האופציה20 . כך תוכל ועדת המכרזים לבחור באפשרות המיטבית לחברה. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה להקפידשהזמנות רכש יתבצעו בשעה שהצעות המחיר בתוקף. לפני שביצעה החברה את ההתקשרויות האמורות היא לא העלתה את הנושא לפני ועדת המכרזים כדי שזו תחליט אם לסווגן כפטורות ממכרז, אף שהיה עליה לעשות כן לפי תקנות חובת המכרזים ונוהל ועדת המכרזים23. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה שתשובתה מעידה על כך שוועדת המכרזים שימשה למעשה בהתקשרויות אלה "חותמת גומי". לדעת משרד מבקר המדינה, בשל ההפרש המשמעותי בין דמי השכירות של המבנה ששכרה החברה באשדוד ובין דמי השכירות של המבנה החלופי שנבחן, לפני שאישרה ועדת המכרזים את ההתקשרות האמורה היה עליה לדרוש מהחברה מסמך המנמק לשם מה נדרש לה שטח כה גדול וכיצד היא מתכוונת להקצות אותו. מסמך כזה אמור היה לשמש בסיס להחלטתה. . יוצא אפוא שהחברה רכשה כמות גדולה יותר משנדרשה לה באותו מועד ושילמה יותר מפי שניים ממה שתכננה, ובסך הכול כ - 900,000 דולר נוספים. לדעת משרד מבקר המדינה, הישענותה של נתג"ז על סעיף 5()(א2 ) לתקנות חובת המכרזים במקרים אלה כדי לפטור את ההתקשרות ממכרז פומבי - אינה ראויה. זאת משום שבמקרים אלה יחסי האמון עם נותן השירות יירקמו רק לאחר שייבחר מבין המועמדים הפוטנציאליים, תוך כדי העבודה. לפני בחירת הזוכה נמצאים כל המועמדים הפוטנציאליים באותו מעמד מבחינת יחסי אמון, והטענה שנדרשים לתפקידים אלה יחסי אמון מיוחדים שמצדיקים מתן פטור ממכרז פומבי להתקשרות אין בה ממש. יוצא שהחברה רכשה שירותים מהספק במשך כחמש שנים בלי שהיו בידיה מסמכים המגדירים את תנאי ההתקשרות ובלי לבצע מכרז או לבקש פטור ממכרז. בכך מנעה מעצמה אפשרות להיטיב את תנאי ההתקשרות.	. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לקבוע בנוהל מתי עליה להודיע לוועדת המכרזים על תום תקופת ההתקשרות 31 , כמה זמן לפני תום ההתקשרות עליה לפרסם מכרז, וכמה זמן ל פני תום ההתקשרות ניתן לפנות לוועדה כדי שתאשר התקשרות המשך.	566
נתיבי הגז הטבעי לישראל בע_מ . היבטים בטיחותיים בתפעול המערכת להולכת הגז הטבעי משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז ולנתג"ז כי עליה ן להקפיד על עמידה בלוח הזמנים שקבעה רשות הגז על מנת לאפשר קבלת אישורי הפעלה והזרמה תקפים. משרד מבקר המדינה העלה בבדיקתו כי במועד סיום הביקורת, נובמבר 2011 , עדייןלא נתנה רשות הגז אישורי השלמה לשום מתקן או מקטע של החברה, כנדרש ברישיון. מאחר שכבר פקע תוקפם של אישורי ההפעלה שנתג"ז קיבלה מרשות הגז , היא מזרימה גז טבעי ללא אישורים תקפים. .משרד מבקר המדינה העלה ליקויים באופן תפקודה של נתג"ז בנושא השמירה על הבטיחות בקווי ההולכה ובמתקני הגז הטבעי. החברה לא הפיקה לקחים מאירועי בטיחות שבדק משרד מבקר המדינה. קצתם גם גרמו להוצאות כספיות מאחר שהיה צורך לפצות לקוחות שניזוקו ובשל הנזק הכלכלי שנגרם למשק, המוערך בכ -100 מיליון ש"ח. על החברה לפעול למניעת תקלות במתקני הגז הטבעי. כמו כן, על נתג"ז וחח"י לבצע את הנדרש כדי לקבל היתר מתוקן ורישיון עסק. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה ולוועדת הבטיחות כי על הוועדה להתכנס בתדירות שנקבעה בתקנות לשם מילוי חובותיה ו הפעלת סמכויותיה, וכי עליה לתעד את ישיבותיה מטעמי שקיפות ולהפעיל פיקוח על פעילותה, כאמור בחוק. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי לנושאי הסיכונים והבטיחות בחברה יש זיקה ישירה לכל פעילויותיה , וכי לנוכח העובדה שהמנכ"ל מופקד מתוקף תפקידו על פעילויות אלה, ובכללן הפיקוח על מנהל הסיכונים, הרי שיש במינויו למנהל הסיכונים משום ניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הגז כי בהתחשב בעלויות הגבוהות שהמשק נאלץ לשאת בהן בעקבות תקלות במערכת להולכת גז, היה עליה להגביר את הפיקוח והבקרה בנושא התקלות ובנושא יישום המלצותיה והערותיה, כנדרש ברישיון, ולפעול לאכיפת נוהלי תחזוקה ותפעול מחמירים ביותר שימנעו את הישנותם של אירועים מעין אלה. .בדוח האירוע הוגדר סיכון הבטיחות כגבוה. אי-בירור התקלה ואי -נקיטת צעדי חירום מיד לאחר קבלת הדיווח מחח"י גרמו לפריקה ממושכת של גז טבעי לאוויר (למשך כארבע שעות) הכרוכה בסכנה בטיחותית חמורה שהייתה עלולה לגרום ל שרפה. יצוין כי דוח האירוע נחתם רק כחודש לאחר התרחשותו, שלא בהתאם למתחייב על פי הרישיון ונוהלי החברה. משרד מבקר המדינה מעיר לנתג"ז כי בגין אופן תפקודה במקרה זה התרחש אירוע בטיחותי מסוכן של פריקת גז טבעי לאוויר באתר ט', כמו באירוע באתר ב' (ראו לעיל). עוד מעיר משרד מבקר המדינה לחברה שעל אף החלטת ועדת הבטיחות ממרץ 2011 (ראו לעיל, בנוגע לאירוע באתר ח'), ועל אף הודעת המנכ"ל ועדכון הנוהל בנושא, לא עודכן הממונה על הבטיחות של החברה "בזמן אמת " על דבר האירוע. על הנהלת נתג"ז והדירקטוריון לוודא שיופקו הלקחים הראויים ולפקח על יישומם כדי למנוע אירועים כגון אלה בעתיד. משרד מבקר המדינה העיר לרשות הגז כי לתחקירים ולהפקת לקחים יש תועלת רק כאשר הם נעשים ב מסגרת לוח זמנים קצר ו רק אם מובהר לנוגעים בדבר שיש לאכוף את יישומם.	משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי חקירה ולמידה של אירועים ושל סיבותיהם בלוח זמנים קצר דרושות הן לשם הפקת לקחים אופרטיביים והן למניעתם של אירועים חוזרים. על רשות הגז לוודא שהמלצותיה והערותיה ייושמו ולפקח על כך.	567
משרד האוצר . היערכות הממשלה לביטוח רכוש ותשתיות מפני אסונות .מבירורים שעשה משרד מבקר המדינה עולה, כי פירוט המקורות והשימושים שעליהם הצביע החשכ"ל בתשובתו, והכוללים בין השאר התייחסות לאירועי לחימ ה מוגבלים בהיקפם כדוגמת: מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, אינו מספק. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות החשב הכללי צריכה להיות מבוססת בין השאר גם על התאמת יתרת הנזילות הנדרשת לתרחישי אסון הכוללים פגיעה משמעותית בעורף המדינה ומתקניה כתוצאה ממלחמה כוללת, ול היכלל בחישובים של המקורות והשימושים שהוא עושה בעת ביצוע ניהול סיכונים. בדרך זו ניתן יהיה לצמצם את הצורך של הממשלה להגיב בדיעבד ולהשתמש בכלים כלכליים קיצוניים. זה למעלה מעשור לא עדכנה חברת מקורות את סקר הסיכונים שלה להיקף הנזק לרכוש החברה והמפא"ר באירוע רעידת אדמה לצורך ביטוח. החברה רכשה פוליסת ביטוח ללא ביצוע סקר של ערך כלל הרכוש לצורך כינון. זאת ועוד, החברה לא ביצעה הערכה שמאית עדכנית לרכוש המפא"ר ולרכוש תחנות שאיבה זה כשני עשורים. משכך, לדעת משרד מבקר המדינה, עולה חשש כי החברה חשופה לביטוח חסר. לדעת משרד מבקר המדינה, לאחר קבלת ההחלטה על מתן אפשרות לביטוח רטרואקטיבי, היה על רשות המס ים לבחון את ההשפעות השליליות של החלטתה עקב הקטנת התמריץ של האזרחים לרכוש ביטוח מראש - ולפעול לצמצומן. עוד עולה כי החלטת רשות המסים על מתן אפשרות לרכוש ביטוח רשות רטרואקטיבי נעשתה באופן שאינו מתיישב עם הוראות החוק, והיה עליה לקבל לכך את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת. מתברר כי אף שמתקציב משרד התחבורה ממומן פיתוח כבישים עירוניים וגשרים עבור הרשויות המקומיות בהיקף של מיליארדי ש" ח בשנה, המשרד אינו מתנה את העברת התקציבים לרשויות המקומיות בהתחייבותן להכליל את הפרויקטים המבוצעים ברשימת הנכסים המבוטחים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי אף שתחום הביטוח אינו בתחום הליבה המקצועית של המשרד, אין הדבר פוטר אותו מאחריות לוודא כי קיים כיסוי ביטוחי הולם בגין הפרויקטים הממומנים מתקציבו. עוד מתברר כי הסכם התפעול והמימון של החברה הלאומית לדרכים עם הממשלה אינו כולל התייחסות לתחום הביטוח ואינו מגדיר את אח ריות החברה הלאומית לדרכים בתחום זה. משרד מבקר המדינה מציין כי בלי להוריד מאחריות רשות החברות להגביר את הפיקוח והבקרה על מדיניות הביטוח של החברות הממשלתיות, גם על משרד התחבורה, האחראי לפרויקטים התחבורתיים ולהעברת כספים בגינם מתקציבו, ושותף בכיר בחתימה על הסכם התפעול והמימון, מוטלת האחריות לוודא כי בהסכמים מסוג זה יובא לידי ביטוי ההיבט הביטוחי. נמצא כי למרות האמור בתקנות, משנת 2006 ועד מועד סיום הביקורת- ינואר 2012 , לא פורסמו ברשומות הסכומים המעודכנים שנקבעו לחפצים הביתיים. כמו כן, פרמיית הביטוח לחפצים ביתיים לא עודכנה ממועד התקנת התקנות בשנת 1973 . על משרד האוצר לבחון את הצורך לעדכן את התקנות הנובעות מהחוק, ובכללן את שיעורי הפרמיות בגין הביטוחים השונים שמציעה הקרן לציבור, ולהתאימן לתקופה זו. מתברר כי לא זו בלבד שקיים ספק אם היקף היתרות הצבורות בקרן הפיצויים במתכונתה הנוכחית יוכל לשמש מקור מספיק לפיצוי האזרחים כאמור, ספק זה אף מתגבר נוכח השאלה אם יתרה זו תוכל לשמש גם לפיצוי גופים וחברות תשתית ממשלתיות חיוניות למשק שהיקף הנזקים הצפוי בהם בהתממשות מלחמה כוללת הוא בהיקפים ניכרים לאין שיעור. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים כי ההחלטה על שינוי בשיעור ההפרשה של מס רכישה לקרן הפיצויים בשנת 2008 נעשתה באופן שאינו מתיישב עם הוראות החוק. על הרשות היה לקבל את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת בהתאם להוראת סעיף 2 א לחוק. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר ייזום תיקון של התקנות כך שכל שינוי בשיעורי ההפרשה יבוצע בהתאם לחוק ולתקנות.	לדעת משרד מבקר המדינה, ניהול כספי קרן הפיצויים ללא ייחוסם לנכסים מזוהים אינו מותיר בידי המדינה מקור מימון מזוהה שיכול לשמש למימון פיצויים בגין נזקים הצפויים במלחמה כוללת על פי החוק. על משרד האוצר לפעול למציאת כלים מתאימים על מנת להבטיח מקורות מימון מזוהים לתשלום פיצויים כמתחייב מהחוק. כאמור לעיל, נמצא כי למרות תשובת החשכ"ל על דוח 58ב48 טרם נקבע שיעור היתרות הנזילות שעל החשכ"ל להחזיק בגין קרן הפיצויים. כפי שנאמר גם לגבי הקרן הפנימית, ניהול מדיניות הנזילות של החשכ"ל צריך להיות מבוסס בין השאר גם על יתרת הנזילות הנדרשת לתרחישי אסון גדולים ועליה להיות חלק בלתי נפרד מחישוביו בעת ביצוע ניהול סיכונים.	568
משרד הכלכלה והתעשייה . סיוע ממשלתי למחקר ופיתוח תעשייתי הביקורת העלתה כי ועדת המחקר וועדת הערר לא מנהלות פרוטוקול המתעד את הנימוקים והשיקולים ש להן בבואן לאשר תכניות מו"פ או לדחותן, בניגוד למתחייב מסדרי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר כי, על המדען הראשי להקפיד על תיעוד עיקרי הדברים העולים מהדיון בוועדת המחקר. כמו כן יש מקום לשקול את שמירת המס מכים המתעדים את דיוני החלטות הוועדה במערכת הממוחשבת. .לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת להציב יעדים ברורים ומדידים למסלולי הסיוע, לקבוע לוחות זמנים לבדיקת יעילותם ולעגן את לוחות הזמנים כחלק מהוראות מנכ"ל אשר מלוות כל תכנית. על המדען הראשי, באמצעות היחידה לניהול ידע, להגדיר קריטריונים לאיסוף נתונים שיסייעו בעתיד לנתח את תרומתם של מסלולי הסיוע. . לדעת משרד מבקר המדינה, על המדען הראשי למצוא את הדרך להביא לפני חברי ועדת המחקר תמונה רחבה ככל האפשר על כלל תכניות מו"פ שהתקבלו באותה שנה לקבלת סיוע, ואשר טרם נדונו ואושרו. זאת, כדי שהוועדה תוכל להבטיח סיוע לתכניות המתאימות ביותר ולא רק לאלה שהוגשו לדיון באותה ישיבה. על המדען הראשי לשקול קביעת ציון סף לקבלת סיוע. משרד מבקר המדינה מעיר כי אכן קיים קושי לבדוק מספר רב של תכניות מו"פ בו זמנית. עם זאת בחינת תכניות מו"פ על פי מנות קטנות בצירוף חוסר ודאות לגבי היקף התקציב הסופי מגדילים את האפשרות לאישור תכניות מו"פ בעלות ציון נמוך בסוף שנה על חשבון תכניות עם ציון גבוה יותר שנדחות במהלך השנה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי התשובה של המדען הראשי לגבי המשקל הנמוך יחסית שמייחסת ועדת המחקר לציון שנותנים הבודקים המקצועיים, ממחישה ביתר שאת את הצורך בניהול פרוטו קולים ותיעוד עיקרי הדברים העולים מהדיונים בוועדת המחקר. המדען הראשי לא קבע קריטריונים ברורים להצלחת מסלולי סיוע, או מדדים ליעילות ולאפקטיביות שלהם. הוא אף לא קבע יעדים שעל כל מסלול סיוע להשיג. למסלולי הסיוע שמנהל המדען הראשי אין גוף מלווה שאוסף עליהם נתונים, בודק ומנתח בצור ה שיטתית את התקדמותם ותרומתם לענפי התעשייה. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי לעודד ניצול האפשרויות הגלומות בהסכמים אלה על המדען הראשי לבחון את הסיבות לאי-הגשת בקשות סיוע במסגרת חלק מההסכמים הבילטראליים ולהציע פתרונות, בעיקר עבור מדינות שיחסיהן עם ישראל אינם מושפעים משינויים פוליטיים. נמצא כי החברות בקו העימות קיבלו את הסיוע המוגדל גם עבור ההוצאות על השירותים שסיפקו קבלני משנה אשר אינם נמצאים באזורי קו העימות. בדיקה אקראית של 26 חברות מתוך 166 חברות שקיבלו תוספת סיוע של 25% בשנים 2004 עד 2011 העלתה כי פחות מ-10% מקבלני המשנה שהועסקו בתכניות מו"פ של אותן חברות היו ממוקמים בקו העימות. לדעת משרד מבקר המדינה, על המדען הראשי לפתח תהליך אמין להזנת הנתונים והדיווחים הנדרשים לצורך פיקוח יעיל על מסלולי הסיוע. בהיעדר נתונים אמינים, קיים קושי לנתח את ההשפעה של תכנית מו"פ על התעסוקה ועל מחזור המכירות בחברות ולקבוע אם חוק המו"פ מצליח להשיג את מטרותיו באמצעות מסלולי הסיוע.	לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות רבה לבצע ביקורות ביניים יסודיות במגוון של חברות המקבלות סיוע מהמדען הראשי על מנת להגביר את הפיקוח ו הניהול של תכניות המו"פ על פי הכללים שקבע המדען הראשי. ביקורות אלו עשויות לשפר את כושר ההרתעה של המדען הראשי ולתרום להגברת הציות לכלליו. נוכח שיעור ביקורות הביניים הקטן בשנים האחרונות, על המדען הראשי לקבוע את מאפייני החברות שיש לבצע בהן ביקורות ביניים, מספר הביקורות שיש לבצע בכל שנה ולוחות זמנים לביצוען.	569
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע_מ . ניהול פרויקטים - מע_צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע_מ . משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין הלימה בין סוג השלטים העומדים במוקד חוות הדעת לבין השלטים שהוצבו בצדי הדרכים. . הביקורת העלתה כי לפני שהוחלט לכלול את היועץ המשפטי לשעבר במאגר היועצים המשפטיים לא פנתה החברה באופן פומבי למשרדי עורכי דין נוספים כדי לתת להם הזדמנות שווה להיכלל במאגר. נוסף על כך לא הוצגו לוועדה משרדי עורכי דין נוספים לבחירה, שלא בהתאם לתקנה 5 (ג) לתקנות, שנועדה להבטיח את בחירת המועמדים הטובים ביותר. הוועדה החליטה לאשר כי משרד עורכי הדין של היועץ המשפטי לשעבר יהיה המועמד היחיד שייכלל במאגר הספקים של החברה. לחברה ד' ניתנה המלצה עבור מטלתה הראשונה כתשעה ימים אחרי שהחברה אישרה וכללה אותה במאגר הספקים שלה. עוד נמצא כי הגורם בחברה שהמליץ על כניסתה למאגר הספקים היה מר א יתן שפרון סמנכ"ל תכנון וביצוע, אשר היה הממונה הישיר של מנהל חברה ד' בתקופת עבודתו בחברה. לפיכך שיקוליו בהמלצה זו מעלים חשש לניגוד עניינים. בנימוקים להכנסת הסַפָּק למאגר הספקים בתחום ניהול פרויקטים נרשם כי היתרון הוא ניסיונו של מנהל חברה ד'. הבחירה כיועץ לתכנון כלל לא נומקה אלא נרשם "ממליץ לאשר". מעיון במסמכי הבקשות השונות שהוגשו לוועדת המכרזים נמצא כי בחמישה מקרים לפחות היה מגיש הבקשה להתקשרות עם היועץ, ממלא מקומו של מנהל אגף הנדסה וסביבה לשעבר לאחר פרישתו וסגנו באגף במשך כהונתו. מצב זה מעלה חשש לניגוד עניינים. הביקורת אף איתרה מקרה נוסף, ובו מגיש הבקשה, שהיה ראש אגף חוזים והתקשרויות, אף ישב בוועדת מכרזים. מצב זה נוגד את כללי המינהל התקין, שלפיהם יש להפריד בין הגורם הממליץ לבין הגורם המאשר. נמצא כי החברה הציבה בדרכים בין -עירוניות שלטי חוצות גדולים לפני ביצוע פרוי קטים ועבודות אחרות, ובמהלכם, באתרי עבודה שונים, ללא קבלת היתר כנדרש בחוק. הבחירה החוזרת באותו סַפָּק בלי לאפשר לספקים אחרים להשתתף בעבודות שהחברה מזמינה פוגעת בע קרון השוויון, ואינה מתיישבת עם תקנות החברה ונוהליה. החברה נתנה עדיפות לספק מסוים במסגרת התקשרויותיה לביצוע עבודות בהיקפים גדולים. בשנים 2007 -2012 נאמד היקף ההתקשרות עם סַפָּק זה בבקרה ובבדיקת כמויות ובתחומים נוספים ב-65 .מיליון ש"ח לדעת משרד מבקר המדינה על החברה לפעול ללא דיחוי לחלוקה שוויונית של העבודה בתחום זה בין כל הספקים במאגר ולאיתור ספקים נוספים שיצטרפו אליו בעתיד. הביקורת העלתה כי מנובמבר 2008 ועד מועד סיום הביקורת, ינואר 2012 , אין בחברה פרוטוקולים של ישיבות פורום אמנות, פרוטוקולים של ישיבות עם גורמי חוץ או חוות דעת של היועצים עבור החברה בנושאים שלשמם נשכרו. אף לא נמצא תיעוד המעיד על תרומת היועצים לקידום הנושא שלשמו הועסקו בחברה, למעט חתימת אמנה אחת - עם חח"י. . זאת ועוד, עיון בפרוטוקולים של הבקשות לוועדה מעלה כי אחת הסיבות לבחירה בסַפָּק הייתה "עומס 0"11 . זאת אף שלדיוני הוועדה לא צורפו דוחות עומסים לא של הסַפָּק הנבחר ולא של אחרים. כמו כן איתרה הביקורת שש בקשות, שהוגשו עבור היועץ, שבהן היה יועץ זה המועמד היחיד. מצב כזה נוגד את התקנות ואת נוהלי החברה, שלפיהם יש להציג לוועדה כמה מועמדים מתאימים. הביקורת העלתה כי העבודה נמסרה לסַפָּק, תוך חמישה ימים בלבד מיום הכנסתו למאגר הספקים של החברה. כמו כן, החברה לא פעלה להרחיב את המאגר וממילא, לא נכללו בבקשה ובפרוטוקול ועדת המכרזים שני מועמדים נוספים כנדרש בנהלים. כמו כן, לא נמצא טופס עומסים של ספקים אחרים. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, בינואר 2012 , טרם הוסרו השלטים בהתאם להנחיות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ולהנחיות מנכ"ל משרד התחבורה בנושא.	נמצא כי תכנית העבודה של החברה בנושא אחזקת גשר ים לשנת העבודה 2012 לא סיפקה מענה לתיקון הליקויים בגשרים הנמצאים בסיכון גבוה באירוע סיסמי, כפי שעולה מסקר המוכנות שהכינה החברה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד, בהיותו המאשר את תכנית העבודה השנתית, בשיתוף החברה לנקוט את הצעדים הנדרשים כדי לצמצם את הנזק ש עלול להיגרם לתחבורה במדינה ולתשתית הגשרים בדרכים הבין -עירוניות בעת אירוע של רעידת אדמה, אם וכאשר חלילה תתרחש.	570
חברת נמל אשדוד בע_מ . רכישת ציוד, טובין ושירותים - חברת נמל אשדוד בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש של הוועדה בתקנה האמורה כדי לפטור ממכרז את הרחבת ההתקשרות אינו תקין ואינו ראוי, שכן במקרה זה - בעיקר בכל הנוגע לסוג העבודות שלשם ביצוען נעשתה ההתקשרות: תחזוקה ושיפוצים - לא התקיימו "נסיבות מיוחדות" ולא "טעמים מיוחדים" כנדרש בתקנות לצורך מתן הפטור. על כן לא היה מקום להרחיב את ההתקשרות בסכומים ניכרים ללא מכרז. בהרחבת ההתקשרות בנסיבות אלה יש פגיעה בעקרון השוויון ובעקרון השקיפות כלפי קבלנים פוטנציאלי ים מאחר שבמסמכי המכרז הפומבי לא נכללה האפשרות להעלות את סכום ההתקשרות בעת מימוש זכות הבררה להארכת משך ההתקשרות. לו נכללה האפשרות במכרז, היה בה כדי להשפיע על החלטתם אם להשתתף בו. משרד מבקר המדינה מעיר כי הדבר מנוגד לנוהל, שכן לפיו יש להחליט על רכישה לאחר פנייה לקבלת הצעות משניים עד שלושה ספקים, לפי סכום העסקה. נמצא כי לעתים הוזמן פריט על סמך אותה ההצעה גם לאחר חלוף שלושה חודשים ממועד נתינתה. לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה מקום להשתמש בסעיף 34 (1 ) לחוק חובת המכרזים, הואיל וההערכה של המזמין שההתקשרות הנוכחית זולה ממחיר השוק הנוכחי אינה עילה לפטור מחובת המכרז. במכרז החדש ממילא יוכל המציע הנוכחי להגיש הצעה, ואם יהיה הוא הזול ביותר, ייבחר לזוכה. אין מדובר בהזדמנות עסקית מיוחדת שהוצעה לחברה, אלא בהתקשרות שגרתית ומוכרת , ו בהיערכות מתאימה היה אפשר לעשותה בעקבות מכרז. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הזמן הרב שחלף, על החברה לפרסם ללא דיחוי מכרז פומבי חדש. יוצא אפוא כי בעקבות האיחור בהיערכות למכרז העלתה החברה את סכומי החוזים של שתי החברות ליותר משלושה מיליון ש"ח. הנסיבות המיוחדות לפטור מן המכרז נוצרו משום שהחברה לא נערכה במועד, דבר שהביא לידי מסירת עבודות ללא מכרז בהיקפים גדולים. משרד מבקר המדינה מעיר כי המטלות שנכללו בחוזה עם חברה ז' לא נועדו לפרויקטים המסתכמים במאות אלפי שקלים, ולכן ראוי היה לפרסם מכרז נפרד עבור כל אחד משלושת הפרויקטים. לדעת משרד מבקר המדינה, על פי סדרי ה בקרה הפנימית, מן הראוי שהפנייה לקבלת הצעות תיעשה באותו היום ובאותה השעה, ושהרכישה תיעשה בסמוך למועד קבלת הצעות המחיר. נמצא כי לחברה לא הייתה רשימת ספקים מאושרת לרכישות מעין אלה. תחת זאת היא הסתמכה בפנייתה לקבלת הצעות על היכרותו של הקניין עם ספקים מעסקאות קודמות. בה יעדר רשימת ספק ים אין אפשרות יעילה לפעול על פי הנוהל, ויש פגיעה בבקרה הפנימית , שכן כך מתאפשר לפנות לקבוצה מצומצמת של ספקים ולהעדיפם על פני אחרים, אם מטעמי נוחות ואם מטעמים לא ראויים אחרים . לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה לנהל רשימת ספקים פנימית. משרד מבקר המדינה בדק את רכישות המזגנים שנרכשו ממוע ד סיום ההסכם במרץ 2010 ועד אמצע 2011 , ומצא שסכומן הכולל עלה על 180,000 ש"ח. לכן על פי נוהל הרכש היה על החברה לפרסם מכרז פומבי, אך הדבר לא נעשה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי אין זה ראוי שבגלל בנייתו הממושכת של מערך הניהול החדש של החברה היא תימָנע מלמלא את חובתה לפרסם מכרז פומבי.	571
הרשות הממשלתית למים ולביוב . תעריפי המים .משרד מבקר המדינה מעיר כי ביטול המס על הדיבידנד עלול להגביר את התמריץ להוצאת כספים ממשק המים למטרות אחרות של הרשויות המקומיות, וכי הגברת תמריץ כזה עומדת בניגוד למטרת רפורמת התיאגוד, שחלק ניכר ממימונה מועמס על התעריף לצרכן. לפיכך, התנהלות משרד האוצר בביטול המס על הדיבידנד שמעבירים התאגידים לרשויות המקומיות, בעקבות דרישתן, אינה ראויה. משרד מבקר המדינה מעיר לאת"ק, כי מאחר שהמחוקק קבע כי תבוצע רפורמת תיאגוד, בין היתר כדי שיישמר עקרון משק הכספים הסגור, מן הראוי שאת"ק יפעל למניעת מתן תמריצים באמצעות קביעת פטור ממס, שיביאו להוצאת כספי צרכני משק המים והביוב למטרות שמחוצה לו. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שאת"ק יביא לידיעת חברי הכנסת, לפני ההצבעה על תקציב המדינה, הסבר מפורט לעניין סדרי העדיפויות בהכנת הצעת תקציב משק המים והשלכות סדרי עדיפויות אלה על התעריף לצרכנים השונים. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים ולאת"ק כי טענות אלה אינן עולות בקנה אחד עם העובדה שהטלת מרכיב התשואה על ההון הזר לא נעשתה כתלות בגובה ההתחייבויות של הרשויות המקומיות, ומרכיב זה הוטל גם לצורך תשלום ההלוואה לרשויות מקומיות שלא היו להן התחייבויות בגין נכסי משק המים והביוב בעת התיאגוד, ואף לרשויות מקומיות שלא הקימו ולא מימנו את הקמת נכסי משק המים והביוב בתחומן26 . כמו כן, גובה ההתחייבויות של כל רשות מקומית לא שימש אמת מידה או שיקול בידי הממונה לקביעת שיעור הנכסים שייחשב כהלוואה שעל כל אחד מהתאגידים לשלם לה, כשאישר את הסכמי ההלוואה בינם ובין הרשויות המקומיות 27 . רשויות מקומיות אלה יכלו להשתמש בכספי החזר ההלוואה האמורה למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים והביוב. יוצא, אפוא, כי תעריף המים והביוב כולל מרכיב שנועד בחלקו למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים והביוב, וזאת בניגוד לעקרון העלות הריאלית ולעקרון משק הכספים הסגור, ויש חשש שבחלק מהמקרים חייבו את הצרכנים פעמיים בתשלום עבור אותם מרכיבים שהם כבר שילמו בגינם, במסגרת התשלום בגין היטלי פיתוח לרשות המקומית. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר ומועצת הרשות ישקלו לפעול להוצאת מרכיב זה מהתעריף לצרכן, ככל שהוא משמש למטרות מוניציפליות שמחוץ למשק המים. יוצא אפוא כי בשל סבסודים אלה היה התעריף לצרכן הביתי בשנים אלה גבוה בכ-10% .מהתעריף המשקף עלות ריאלית יוצא אפוא כי העלאת התעריף לחקלאים ולתעשיינים נעשית באופן מדורג ומתפרסת על פני כמה שנים, ואילו הצרכנים הביתיים ספגו עלייה חדה בתעריף בתקופה קצרה ואף נאלצו לממן מכיסם את הפריסה למגזרים האחרים. משרד מבקר המדינה העיר לרשות המים כי מן הראוי שנתונים כמותיים על כל הסבסוד המגזרי יפורסמו לציבור לפני קבלת ההחלטות במועצה, כך שהציבור יוכל למסור את תגובתו לשימוע בין היתר בהתייחס למידע על אופן מימונו של סבסוד זה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להחיש את הטיפול בהכנת תכנית אב למשק המים. במצב שבו רשות המים מחייבת את הצרכנים לשלם בתעריף על השקעות בתשתיות מצד אחד, ואין תכנית אב עדכנית מאושרת שלפיה צריכים תאגידי המים והביוב ויתר ספקי המים להוציא כספים המיועדים להשקעות מצד אחר, נפגעת יכולת התכנון, הפיקוח והבקרה על מנת שכספי הצרכנים יושקעו על פי סדרי העדיפויות הרצויים בראייה לאומית כלל-משקית ארוכת טווח. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המים להנחות את תאגידי המים והביוב לבחון את האפשרות לחייב בהיטלי מים וביוב גם רשויות מקומיות, כל עוד מועצת הרשות לא קבעה כי הן פטורות מחובה זו.	לדעת משרד מב קר המדינה, מן הראוי שמועצת רשות המים תדון בהפעלת הסמכות שהוענקה לה על פי החוק בסוגיית העברת הנכסים ותבחן את הצורך לשנות את הסדרי ההלוואה בהסכמי העברת נכסים בתאגידי מים שיוקמו וברשויות מקומיות המצטרפות לתאגידי מים קיימים. כמו כן, ראוי שמועצת הרשות תבחן את סוגיית תשלומי ההלוואות והאפשרות לפעול להקטנתן או ביטולן, וכפועל יוצא מכך, להקטנת התעריף לצרכן.	572
בנק ישראל . ניהול יתרות מטבע חוץ - בנק ישראל .משרד מבקר המדינה מעיר ששמירה והצגה של הצעות המחיר שעמדו לפני מנהל ההשקעות קושר העסקה יכולות להביא לשיפור הבקרה וצמצום הסיכון התפעולי. לא נמצא תיעוד לפגישות עבודה ותיאום שהתקיימו בין הנגיד לשר האוצר בנושאים הקשורים לפעילות הבנק בתחום המט"ח. בביקורת נמצא שהבנק אינו מחייב מועמדים לעבודה בבנק, למלא שאלון לאיתור ניגוד עניינים אלא מסתפק בהחתמת העובדים על הצהרה שמפורטים בה עיקרי האיסורים המצוינים בחוזר. לא נמצא שנערך בירור כלשהו בדבר ענייניו האישיים של מועמד לעבודה בבנק בכלל ובחטיבת השווקים העוסקת ביתרות המט"ח בפרט, לצורך איתור ניגוד עניינים אפשרי. עוד נמצא שלבנק אין מידע מרוכז ומאורגן בדבר אישורי חריגה מכללי החוזר שניתנו בעבר לעובדים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שהבנק יפעל ביתר נמרצות לאיתור ניגוד עניינים אפשרי של עובדיו, בין היתר באמצעות מילוי שאלון על ידי העובדים. כמו כן, מן הראוי שאישור חריגה מכללי החוזר לא יהיה בסמכותו של הממונה הישיר על העובד. בביקורת נמצא שוועדת מט"ח, שכאמור מייעצת לנגיד בקביעת מדיניות ההשקעה ומקבלת דיווחים מחטיבת השווקים, פועלת בלא נהלים כתובים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שיהיו לוועדה נהלים כתובים המפרטים את הסמכויות המוקנות לה, את דרכי עבודתה, את ההוראות הנוגעות למועדי התכנסותה ולתוכן ישיבותיה, את המועדים שבהם עליה לבחון את הסיכונים שיתרות המט"ח חשופות להם, את סוג הנתונים שאמורים לבוא לפני הוועדה, את הגורמים שעליהם להשתתף בישיבות ואת אופן רישום הפרוטוקולים, אישורם והפצתם. הטמעתה של מערכת הקלטת השיחות החלה רק במהלך הביקורת של משרד מבקר המדינה ביוני 2011 , יותר משנתיים לאחר פ רסום סקר הסיכונים. בביקורת נמצא שהחטיבה אינה מבצעת בקרה מלאה על הליך קבלת הצעות המחיר על ידי עובדי חדר העסקאות, כך שבעצם אין פיקוח ובקרה על הסיכון התפעולי שעובד לא יקבל כמה הצעות או שלא יבחר בהצעה הטובה מכולן. לדעת משרד מבקר המדינה יש להסדיר א ת הליך ההיוועצות וקבלת האישור בין הבנק למשרד האוצר במקרה של התווית הקווים המנחים למדיניות ההשקעה או אם חל שינוי בעקרונות שעל פיהם מחליט הנגיד על הרמה הרצויה של היתרות. זאת מפני שמדובר בהחלטות שאפשר ושיהיו הרות גורל לכלכלת ישראל. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שבבנק אין נוהל סיווגים של מסמכים רגישים המסדיר את דרכי התיעוד, השמירה, ההפצה, הגדרת מורשי הצפייה, דרכי העדכון ודרכי המעקב אחר העתקים קיימים של מסמכים. כדי להקטין את הסיכון לזליגת מידע לגורמים שאינם מורשים לכך, יש להתקין נוהל בקרה פנימית שיעסוק בסיווג מסמכים ובמתן סיווג והרשאות לעובדים לפי רמות הצרכים, וכן להקים מערכת לשמירת מסמכים ולמעקב אחריהם. ואולם עד מועד סיום הביקורת טרם אושר הנוהל, וממילא טרם מונה קצין ציות שידאג לייש ומו. משרד מבקר המדינה מעיר שלנוכח חשיבותו של הנושא, מן הראוי לאשר את הנוהל ולהפיצו בהקדם ולמנות קצין ציות.	הקווים המנחים למדיניות ההשקעות של יתרות המט"ח, השיטות לניהול הסיכונים הפיננסיים והלא פיננסיים שלהן, עקרונות מדידת התשואה שלהן ודרגות החופש לביצוע ההשקעות על ידי החטיבה נמצאים במסמכים ובמערכות מתקופות שונות, ואינם מאוגדים במסמך מתכלל אחד.	573
צבא ההגנה לישראל . היבטים בניהול פעולות הדרכה להטמעת מערכת - מערכת הביטחון יוצא אפוא, כי פעולות ההדרכה וההטמעה ש ביצע הספק להסבת יחידות נוספות מאמצע שנת 2009 ועד אפריל 2011 ,, במשך קרוב לשנתיים ושעלותן מסתכמת בעשרות מיליוני ש"ח, נעשו בלא שנחתם עמו הסכם מבעוד מועד, ובלא שניתן מבעוד מועד פטור ממכרז כנדרש בחוק חובת המכרזים ובתקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג - 1993. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הוראות חוק חובת המכרזים מחייבות ביצוע מכרז להתקשרות שנעשתה עם הספק בשנת 2011 . אם צה"ל ומשהב"ט סברו כי יש להתקשר עם הספק באמצעות קבלת פטור ממכרז, הרי שהיה עליהם לקבל אישור לכך לפני ביצוע העבודות על ידי הספק. על פי הנתונים שהציגה מפקדת הזרוע כשביקשה לאשר הקמת גוף צבאי להדרכה ולהטמעה של המערכת, עלות הגוף המורכב מאנשי צבא ומאנשי הספק נמוכה בכמחצית מעלות גוף הדרכה המבוסס כולו על הספק. עלות השירותים שנתן הספק לזרוע בשני ם 2009 -2011 , שבמהלכן הוסבו היחידות הנוספות, הסתכמה בעשרות מיליוני ש"ח (פירוט ראו להלן). מכל האמור לעיל עולה, כי צה"ל לא נערך לקבלת האחריות על ביצוע ההדרכה, ולא הכין את הנדרש, ובכלל זה גם השלמת התשתית המתודולוגית והפיזית לביצוע ההדרכה, כדי לוודא שמהתהליך יושגו התוצאות המיטביות. בסיכום מפקד הזרוע לתחקיר, מינואר 2012 , נאמר בין היתר כי יש תחושה קבועה שההטמעה היא נקודת חולשה בזרוע, וכי יש בזרוע חוסר בהירות בשליטה על תהליך ההטמעה. מפקד הזרוע הדגיש כי יש לשים דגש על תהליך ההטמעה ולתכנן אותו החל משלב הייזום של הפרויקט. עוד הוסיף כי המצב הקיים של מיקור חוץ של הדרכה באמצעות חברות אזרחיות בעייתי מאוד ופוגע במקצועיות המשתמשים, וכי תכולת ההדרכה בפרויקטים חדשים ככלל תהיה באחריות מחלקת ההדרכה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהתייחסות שניתנה בדיון היה כדי לשקף הערכה של הצעת ספק מסוים. כמו כן, התייחסות זו הייתה עשויה אף להשתמע כקבלה של הצעת הספק. בדצמבר 2009 הנחה מפקד הזר וע להוליך תהליך בכיוון של יכולת עצמאית להכשרה עד סוף רבעון א' של שנ ת 2010 , ולקבוע מועד להעברה המלאה של האחריות לביצוע ההדרכה לצה"ל תוך מתן התראה לחברה על כך. ביולי 2010 הורה מפקד הזרוע על "ניתוק מוחלט של התלות" בספק בתחום ההדרכה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי פגישות עם ספקים, שבהן מובעות עמדות כאמור על ידי נציגי צה"ל , יתקיימו לאחר יישומה של ההוראה בדבר קבלת אישור מראש ובכתב מגוף מוסמך במשהב"ט. לעניין זה אין לראות בזימון נציג משהב"ט והשתתפותו בפועל כמייתרים את הצורך במתן אישור מראש ובכתב לעצם קיום המפגש. .מהאמור לעיל עו לה כי משהב"ט וצה"ל המשיכו להעסיק את הספק בשנות התקציב 2009 -2011 במתן שירותי הדרכה והטמעה של המערכת בשווי עשרות מיליוני ש"ח, אף שלא היה ברשותם תקציב מאושר למטרה זו. בכך הפרו מש הב"ט וצה"ל את הוראת משרד הביטחון ואת פקודת המטכ"ל המתבססות על חוק יסודות התקציב, ולפיהן הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים מסוימת רק את הסכומים הנקובים כהוצאה בחוק התקציב השנתי לאותה שנה. מן הראוי היה, שמיד כשהתברר שיש פער תקציבי למימון הדרכת המערכת, יתריע ראש מטה התכנית במשהב" ט לפני הדרגים הבכירים במשהב"ט ובצה"ל על הבעיה ועל הצורך בתוספת תקציב להמשך ביצוע ההדרכות על ידי הספק. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי על אף האמור בהסכם, אין במסמך האפיון הטכני התייחסות לתיעוד ההשתתפות של היחידות. הזרוע גם לא סיכמה עם הספק מתכונת אחרת לדיווח על ההדרכות. יוצא אפוא, כי בהיעדר מתכונת מוסכמת, הדיווח, במקרים רבים, לא היה שלם ומקיף וחסרו בו פרטים מהותיים, כמפורט להלן: לסיכומי ההדרכות של חלק מהיחידות שהשתתפו בהדרכה לא צורפה רשימת המשתתפים. בחלק מהמקרים שבהם צורפה רשימה שמית של משתתפים לא פורטו ציוניהם. עוד נמצא כי חלק מהרשימות לא כללו את המספר האישי של החייל שהשתתף בהדרכה. יצוין כי לתיעוד המשתתפים נודעת חשיבות בכל הקשור למעקב הפרטני אחר שמירת כשירותם. בסוף שנת 2010 קיבל גוף ההדרכה הצבאי את האחריות לביצוע ההדרכה. מבדיקת 21 רשימות המשתתפים בהדרכה שמסר גוף ההדרכה למשרד מבקר המדינה עלו הליקויים האלה: במקרים רבים לא צוינו המספרים האישיים של המשתתפים בהסבה; בשלושה מקרים לא צורפו לרשימות ציוני ם, בשלושה מקרים קיבלו רק חלק מבעלי התפקידים ציונים; במקרה אחד לא נרשמו גם שמות בעלי התפקיד שהשתתפו בהסבה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מן הראוי היה כי הזרוע תקפיד לנהל רישום מסודר של המשתתפים בקורס ושל הישגיהם.	.מהדוח עולות שתי בעיו ת יסוד: (1) אף שאפיון תכולת ההדרכה גובש כבר בשנת 2002 והוחל בקליטת המערכת בשלהי שנת 2008 , צה"ל לא נערך מבעוד מועד להכשרת סגלי הדרכה שלו ל שם קבלת אחריות על ביצוע הטמעת המערכת, לאחר סיום ביצוע ההסבה של היחידה הראשונה על ידי הספק, כמתוכנן מלכתחילה. נוכח זא ת, בגמר הסבת היחידה הראשונה נמסרה הסבתן של יחידות נוספות לספק. בכך יצר צה"ל תלות בגורם חיצוני, למשך תקופה של כשנתיים מעל למתוכנן. אי-ההיערכו ת הביאה לכך שצה"ל ומשהב"ט המשיכו להעסיק את הספק בביצוע ההסבה ללא תקציב מאושר ובלי שמשהב"ט בחן חלופות להמשך ביצוע ההסבות, ובהן יציאה למכרז. (2) ה יחידות שהוסבו למערכת טרם הגיעו, במועד סיום הביקורת, לרמת הידע הנדרשת למיצוי יכולותיה, בין היתר בגלל ליקויים ב ביצוע ההדרכות, ובהם נוכחות חלקית של ממלאי תפקידים מרכזיים ואי-מיסוד של מתכונת להמשך שיפור רמת הידע של המשתמשים. בהתחשב בעובדה ששלב ההדרכה הוא השלב הראשוני והבסיסי בהטמעת המערכת, ושאין בו די כדי להגיע למיצוי יכולותיה, שיושג רק כאשר המשתמשים יגיעו לרמת בקיאו ת ושליטה במערכת, מן הראוי שצה"ל יסיים את היערכותו בנושא, ובכלל זה יק בע מתכונת להמשך שיפור רמת הידע, לרבות תנאי סף ומדדים להצלחה, ויוציא אותה מהכוח אל הפועל. השלמת ההיערכות בתחום זה תאפשר למצות את מלוא הפוטנציאל של המערכת. כמו כן, על צה"ל ומשהב"ט לבדוק מהם הנסיבות והגורמים שמנעו את ההיערכות לביצוע ההמשך הטמעת המערכת על ידי סגלי הדרכה צה"ליים, ולהפיק מכך את הלקחים הנדרשים לעתיד לגבי פרויקטים אחרים.	574
חברת החשמל לישראל בע_מ . החלפת השותף האחראי במשרד רואי החשבון המבקר את הדוחות הכספיים של החברה - חברת החשמל לישראל בע_מ לדעת משרד מבקר המדינה, למרות מסקנת מנהל רשות החברות, מר דורון כהן, כי פעולתו של השותף האחראי בחברה במקרה האמור היא כשל ניהולי חמור המחייב את החלפתו, התנהלותו המתוארת בדוח זה בנושא החלפת השותף האחראי מצביעה על ליקויים חמורים בתהליכי העבודה ובקבלת ההחלטות. נוכח ממצאי הביקורת, על שר האוצר, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לבדוק את התנהלותם של מר דורון כהן ושל הרשות ולהפיק את הלקחים הנדרשים כדי להבטיח את תיקון הליקויים החמורים שהעלתה הביקורת בדוח זה. לדעת משרד מבקר המדינה, אופן פעולת רשות החברות בעניין מתן השיפוי לדירקטורים ולנושאי משרה בחברה היה לקוי. מתן שיפוי מסוג זה הוא תקדימי ובעל השפעה אפשרית משמעותית על החברה ועל חברות ממשלתיות אחרות. לפיכך ראוי שייעשה רק אחרי שהרשות תבחן באופן עצמאי ומעמיק את העניין אגב התייחסות ראויה למכלול השיקולים הרלוונטיים. נוסף על כך היה על הרשות למנוע מצב שבו בלי שנעשתה עבודת מטה בעניין, הוענק שיפוי לנושא משרה נוסף, אף שהוא לא נדרש לחתום על דוחותיה הכספיים של החברה. הוראות חוק החברות קובעות כי התקופה המרבית לכינוס האספה האמורה היא 15 חודשים. למרות זאת, הועלה כי מאז כינוס האספה הכללית השנתית הקודמת של החברה חלפו 17 .חודשים רשות ני"ע לא ביקשה מרשות החברות מידע מלא על נסיבות ההחלפה, ואף לא ערכה בדיקה יסודית משלה כדי לוודא שאין מדובר בהתנהלות לקויה של מבוקר כלפי רואה החשבון, העלולה להשפיע על עבודת הביקורת. . הביקורת העלתה כי הרשות לא בדקה באופן מעמיק את כישוריו ואת ניסיונו המקצועי של רו"ח השותף האחראי ב', בייחוד בהתחשב בגודל החברה ובמורכבותה. פעולות אלה נדרשו בייחוד על רקע העובדות האלה: התנהל דין ודברים בעניינים מקצועיים בין השותף האחראי לבין החברה בסוגיית ההצגה מחדש של הדוחות הכספיים לאחר גילוי טעות בסכום של כ-8.8 מיליארדי ש"ח (ראו להלן); מעמדו המקצועי של רו"ח השותף האחראי א ', המשמש גם בתפקיד סגן נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר המועצה המקצועית שלה; העובדה שרשות החברות מצאה לנכון למנותו כרואה חשבון מבקר גם בחברות ממשלתיות אחרות; הניסיונות הלא ראויים מצד דירקטוריון החברה ומצד מנכ"ל החברה לה חליפו באמצעות פנייה לשותפים המנהלים של משרד רואי החשבון; טיעוני החברה בדבר מחלוקות לא מקצועיות בינה לבין רו"ח השותף האחראי א '; קביעת מנהל רשות החברות שקדם למר דורון כהן, מר אודי ניסן, שעל פיה לא היה לרשות החברות ספק שיש בעיית התנהלות הדדית בין החברה ובין רו"ח השותף האחראי א'; חוות דעתה של סגנית היועצת המשפטית ברשות החברות שממנה עולה האפשרות שטענת דירקטוריון בדבר "אובדן אמון אישי" ו"מערכת יחסים עכורה" עשויים במקרים מסוימים "להצביע דווקא על הצלחת הביקורת וגילוי קשיים שונים בהתנהלות ההנהלה והדירקטוריון". כל אל ה יחד חייבו עבודת מטה מעמיקה שתכלול, בין היתר, בדיקה והכרעה בשאלה אם מדובר בוויכוח מקצועי או בין-אישי או ניהולי, או שמא מדובר בניסיון של מבוקר להפעיל לחץ שיביא להחלפת מבקר שלא נוח לו עמו. עוד היה על מנהל רשות החברות להעניק לרו"ח השותף האחראי א' את הזכות וא ת ההזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו בטרם יקבל החלטה בדבר החלפתו, בהתאם לדין ולכללי הצדק הטבעי. .חברת החשמל לישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית מהגדולות במשק הישראלי. לאמינות דוחותיה הכספיים השפעה רבה על קבלת החלטות ופעולות של גופים שונים, הקש ורים לחברה עצמה ולמשק החשמל בכללותו ולציבור. הביקורת העלתה ליקויים חמורים בהתנהלותם של הנהלת החברה והדירקטוריון שלה ושל רשות החברות הממשלתיות, בנוגע לפעולות שנעשו להחלפת השותף האחראי לביקורת בחברה. דירקטוריון החברה והנהלתה פעלו באופן לא ראוי, ולעתים בניגוד להנחיה שקיבלו מהרשות ביולי 2008 כי הנושא הוא בסמכות האספה הכללית של בעלי המניות והרשות. וזאת תוך כדי יצירת אווירת לחץ לא ראוי העלולה ליצור חשש מפגיעה בעבודת הביקורת הבלתי תלויה של רואה החשבון וביכולתו לעמוד בחובותיו המקצועיות כלפי שולחיו - בעלי המניות של החברה. הרשות לא פעלה בנחישות ובהחלטיות להפסקת פעולותיה של החברה מיד עם תחילתן, וליצירת סביבת עבודה נאותה לעבודת הביקורת. חמורה במיוחד התנהלותה של הרשות כמפקחת וכשומרת סף שאמורה לגבות את זרועות הפיקוח והבקרה שלה בשטח; הרשות לא פעלה כראוי כדי לייצג את האינטרסים של המדינה הן כגוף מאסדר והן כנציגת בעלי המניות. מנהל הרשות לשעבר, ד"ר אודי ניסן, ומנהלה הנוכחי, מר דורון כהן, לא בדקו אם קיימים בסיס והצדקה לטענות החברה העומדות ביסוד בקשתה להחלפת השותף האחראי, או שמא מדובר בהתנכלות למבקר כיוון שאינו נוח לה. מנהל הרשות במועד סיום הביקורת, מר דורון כהן, החליט על החלפת השותף האחראי בשל אירוע אחד. מנהל הרשות לא הציג נתונים לכך שבירר את המקרה עד תום, לא ביסס ולא תיעד את החלטותיו כנדרש ולא התייחס בכובד הראש הראוי להשלכות שיש להחלפה על עבודת רואי חשבון אחרים ועל גופים נוספים במקרים דומים. כמו כן לא שמע את עמדתו של השותף האחראי בעניין. מינוי השותף האחראי המחליף נעשה בתהליך לא תקין, מפני שהרשות לא בדקה כנדרש את כישוריו ואת ניסיונו בביקורת על חברות בגודל ובמורכבות דומים, קודם שהתקבלה ההחלטה לגביו. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שהדיונים וההחלטות שהתקבלו בסוגיית דרישת השיפוי של דירקטורים ושל נושאי משרה בחברה, שנוסף על ביטוח הדירקטורים הקיים, היו מתקיימים מראש ולא תחת לחץ מסיבי של אירוע מהותי לחברה. מלכתחילה ראוי היה לדון בכך באופן המאפשר לבחון את מלוא הנתונים, השיקולים וההשלכות. לדעת משרד מבקר המדינה, אופן פעולת הרשות עלול היה לפגוע בביקורת הבלתי תלויה של משרד רו"ח א', מפני שלנוכח המחלוקות שהיו בין החברה לבין משרד רו "ח א', עלולה הייתה הסכמת הרשות לדחיית הדיון בחידוש מינויו של משרד רו"ח א', להפעיל לחץ על משרד רו "ח א' להיעתר לד רישה להחלפת השותף האחראי לביקורת בחברה. ואכן, המינוי האמור, הובא הלכה למעשה לאישור האספה הכללית, רק אחרי שמשרד רו"ח א' הסכים להחלפת השותף האחראי.	.לדעת משרד מבקר המדינה, הואיל ומתפקידו של רואה החשבון לסייע לבעלי המניות לפקח על עבודת הדירקטוריון, ומתפקידו של הדירקטוריון לפקח על עבודת ההנהלה, היה על הדירקטוריון וההנהלה, שהם גופים מבוקרים, להימנע מלפעול להחלפת השותף האחראי המבקר את פעולותיהם. יש לראות בחומרה רבה מצב שבו הנהלה ודירקטוריון של חברה ממשלתית לא ציי תו להוראות של רשות החברות להפסיק את פעולותיהם בקשר להחלפת השותף האחראי לעריכת הביקורת בחברה, ופעלו בעקיבות להחליפו בלי שבדקו באופן ממשי את הטענות כנגדו. זאת על אף ההשלכות המהותיות שעלולות לנבוע מכך על ביקורת הדוחות הכספיים של החברה.	575
חברת החשמל לישראל בע_מ . הסדרי פנסיה של עובדי החברה - חברת החשמל לישראל בע_מ .הביקורת על הסדרי הפנסיה של עובדי חח"י העלתה ליקויים וחריגות משמעותיים בתנאי השכר והפנסיה שלהם לשנים 1996 -2008 . חריגות אלה מסתכמות בכ -3.4 מיליארד ש"ח. על החברה להמשיך לפעול להחזרת כ-2 מיליארד ש"ח שהפקידה בחשבון הנאמנות לכיסוי מחויבות אקטוארית עבור הוצאות שכר נלוות שאינן רכיבים קצבתיים, שלא קיבלו אישור מגופי הפיקוח. נדרש שהממונה על השכר בתיאום עם גופי הפיקוח האחרים (רשות החברות הממשלתיות, רשות החשמל ואגף שוק ההון) יבצע בדיקה יסודית, מקיפה ומפורטת של מערכת השכר והפנסיה בחברה. הדבר נועד לאפשר את איתורן ואת ביטולן של תוספות ששולמו שלא כדין, כדי שסכומים אלה יוחזרו לקופת החברה ולא יתווספו לתעריף החשמל המוטל על ציבור הצרכנים. כמו כן, יש להקפיד שעובדים חדשים המצטרפים לחברה לא יקבלו תנאי שכר והסדרי פנסיה חריגים שלא אושרו כדין. הצעדים האמורים עשויים לשפר את איתנותה הכספית של החברה ואת כושר התחרות שלה. הנהלות החברה אישרו, שלא לפי הסכם עם הממשלה (בשנים 1975 - 1981 ) ושלא כדין (משנת 1982 ואילך) הפרשות עודפות וחריגות מקופת החברה לפנסיה של העובדים ולחשבון הנאמנות שלהם, המסתכמות במיליארדי ש"ח. דירקטוריון החברה לא הבטיח כי יתקיים פיקוח הולם על החברה ולא פעל כנדרש למניעת העברות כספים שלא כדין על ידי הנהלת החברה ולא דרש את השבתם. יצוין כי שומרי הסף בחברה לא פעלו למניעת העברות הכספים והם אף נהנים - או עשויים ליהנות - מפירות מחדליהם לעניין הכספים הללו. תאגידים ממלכתיים גדולים מבקשים מגופי הפיקוח במשרד האוצר להקים קופה מרכזית לקצבה עבור עובדיהם. לנוכח ממצאי דוח הביקורת, המלמדים על כמה וכמה ליקויים מהותיים בהקמה ובניהול של הקופה המרכזית לקצבה עבור עובדי חברת החשמל (כפ"י), הרי שעל גופי הפיקוח לבחון את הבקשות החדשות תוך מציאת האיזון הנכון בין הצורך להבטחת זכויות עובדים אלה, לש מירה על האיתנות הפיננסית של הגופים הממלכתיים ולשמירת האינטרסים של כלל הציבור. מלבד זאת על גופי הפיקוח לבדוק את תקינות ההפרשות על פי תקנוני אותן קופות מרכזיות לקצבה של התאגידים האמורים שיוגשו לאישור אגף שוק ההון בשים לב לממצאי דוח זה. ממצאי הדוח מלמדים על כשל בפיקוח על תשלום הטבות חריגות לעובדי החברה ועל ההפרשות בגינן לפנסיה. כשל זה עלול ללמד את בעלי העניין בחברה ובגופים אחרים כי גופי הפיקוח והאכיפה משלימים בסופו של דבר עם החריגות, וכי שיטת "מצליח"71 .פועלת במועד סיום הביקורת טרם גיבשו רשות החשמל וחברת החשמל תחשיב סופי להכרה בהוצאות הפנסיה בתעריף החשמל. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות החשמל לשקול, לקבוע ולפרסם בהקדם מהם מרכיבי הפנסיה שיובאו בחשבון בתעריפי החשמל, מרכיבי הפנסיה של אלו קבוצות עובדים (דור א, ב ו-ג) יובאו בחשבון ומה יהיה שיעור ההשתתפות של הצרכנים בהוצאות הפנסיה של חח"י, כדי שחברת החשמל תוכל להיערך לכך בהקדם. משרד מבקר המדינה העיר לממונה על השכר על שמכלול החריגות שקדמו להסכם 2011 טרם הוכרעו וטרם הוסדרו. הדבר נחוץ כדי להביא לידי גמר את הדיון בתנאי השכר והפנסיה של עובדי חברת החשמל. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי הפקדת כספים בסכומים ניכרים עבור עובדיה על בסיס איזון אקטוארי בגין הוצאה שהחברה אינה חייבת לשלם בעת שהיא מפסיקה לפעול וללא אישור הגופים המפקחים על החברה היא בבחינת פעילות בלתי תקינה. העובדה שבמשך שנים רבות החברה הפקידה סכומים שלא כדין אין בה כדי להביא להכשרת ההפקדות. לדעת משרד מבקר המדינה, מס ההכנסה ומע"מ הם חובות של עובד לרשויות המס, ואין שום הצדקה שהחברה תצבור כספים בגין גילום מס בקרן נפרדת המיועדת לעובדים. על דירקטוריון החברה ועל הגופים המפקחים על החברה לבחון שוב את מדיניות ההפרשות לצורך כיסוי הגילום בגין החשמל בחינם והשי לחגים, משום שמדובר בחוב עתידי לרשויות המס ולא בהחזר כספים לעובד עבור הוצאה שהוא שילם, ולכן יש מקום לגלמה. יצוין כי בשנת 2004 כללה החברה בתק נון כפ"י חריגות בתנאי השכר והפנסיה של עובדיה לצורכי חישוב האקטואריה, אשר בעניינן התעוררו חילוקי דעות בינה ובין הממונה על השכר, ואף על פי כן הממונה על שוק ההון לא פנה לממונה על השכר לבירור העניין לפני אישור התקנון. כפ"י כללה חריגות לכאוריות אלה בחישובי המחו יבות האקטוארית 47 (ראו להלן). לדעת משרד מבקר המדינה, אין החברה חייבת לממן גירעון אקטוארי בחשבון חיצוני עבור עובדיה בכלל, ועבור עובדי דור ג בפרט, בגין רכיבים לא קצבתיים. כמו כן מעיר משרד מבקר המדינה שהחברה יצרה באמצעות חשבון הנאמנות מודל שבמהותו הוא בעל מאפיינים של פנסיה תקציבית, אף שבהסדר 1996 התחייבה החברה להעביר את עובדי דור ג לפנסיה צוברת. בכך פעלה החברה תוך עקיפת התחייבותה זו. יצוין שמשנת 1995 משרדי הממשלה ועובדי המדינה מפרישים כ-5% כל אחד לקופת גמל (הדומה לפנסיה צוברת) עבור רכיבי שכר שאינם קצבתיים. לעומת זאת, בחברת החשמל נהוג הסדר שונה ולפיו החברה היא הגורם היחיד המפריש כספים עבור רכיבים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על החברה להפסיק להפקיד בחשבון הנאמנות כספים עבור מגוון רחב של הוצאות שכר נלוות שאינן מוגדרות כרכיבים קצבתיים. מדובר בהוצאת כספים מקופת החברה שלא לצורך. על החברה ועל צוות הרגולטורים להמשיך לפעול בעניין זה כדי לאפשר את החזרת הכספים לקופת החברה. הפקדת כספים בחשבון נאמנות זה שלא לצורך פגעה בתזרים המזומנים של החברה והגבירה את הצורך של החברה לגייס הון, לעתים בריביות גבוהות יחסית.	משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי היא הגדילה את מספר ימי ההבראה של עובדיה בשנת 1977 בלא שקיבלה אישור לכך מוועדת השרים לענייני כלכלה כמתחייב על פי הסכם 1975 . כמו כן, היא הגדילה את מספר ימי ההבראה על פי הסכם משנת 1984 , אף שלא קיבלה אישור לכך ממשרד האוצר כמתחייב על פי חוק התקציב לאותה שנה. גם "עדכוני" דמי הבראה (הגדלתם בהתאם לתעריף הממוצע של כמה בתי הארחה) בשנים שקדמו לשנת 1996 .לא קיבלו את האישורים הנדרשים לפיכך שילמה החברה לעובדיה וגמלאיה דמי הבראה שלא כדין. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לחברה כי העובדה שבמשך שנים היא שילמה כספים כדמי הבראה לעובדיה, אין בה כדי להכשיר את התשלומים.	576
חברת החשמל לישראל בע_מ . גיוסי הון - חברת החשמל לישראל בע_מ . משרד מבקר המדינה סבור כי מן הראוי שהיועץ המשפטי לממשלה יבחן את הצורך לקבוע הנחיות לחברי הדירקטוריון ולבעלי תפקידים בגופים האמורים ובחברות ממשלתיות אחרות שינהגו משנה זהירות בעתיד, שאם לא כן עלולים להטיל עליהם אחריות אישית. לדעת משרד מבקר המדינה, היערכות נכונה של החברה לקראת גיוסי הון בהיקפים כה רחבים חייבה את הנהלתה להציג בפני מליאת הדירקטוריון נתונים עדכניים הנוגעים לתזרים המזומנים הצפוי ולשמירת רשת הביטחון בישיבות שדנות בהנפקה בזמן שבו הדירקטורים יוכלו להחליט על דחיית מועד ההנפקה לאחר שבחנו את הנתונים הרלוונטיים. עוד יש להעיר כי הירידה שחלה ביתרת המזומנים הצפויה לדצמבר 2009 בין תזרים המזומנים מ- 1.1.09 לתזרים מ- 18.1.09 ,וצוינה בתשובת החברה נובעת מהכללתו של תשלום צפוי לקופת הפנסיה של העובדים (להלן - כפ"י) בסך של 2.1 מיליארד ש"ח בתזרים המזומנים המאוחר יותר. זאת למרות הערכותיה של החברה בעת הכנת תזרימי המזומנים וגם בהמשך השנה, כי לא תעביר בפועל תשלומים לכפ"י במהלך השנה. במהלך ישיבת ועדת הכספים ביום 1.1.09 אמר סמנכ"ל הכספים מר הראל בלינדה: "אנחנו כרגע לא לוקחים בחשבון שהכסף הזה ישולם במהלך 2009 לכ.פ.י". בישיבת הדירקטוריון באפריל 2009 הבהיר מר בלינדה לדירקטורים: "אנו מעריכים שגם בדצמבר לא נידרש להעביר". יצוין כי בשנת 2009 .אכן לא העבירה החברה כספים לכפ"י משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שהנהלת החברה לא בדקה את סכומי העמלות הגבוהים שניכה המפיץ מתמורת ההנפקה, אף על פי שעמלות אלו כלולות במחיר ההנפקה. בעמלות אלה יש כדי להביא לידי ייקור העלות של גיוס ההון, והן אף עלולות להשפיע על סכום עמלות ההפצה שתשלם החברה בעבור גיוסי ההון בעתיד. גם מקרה זה מלמד על התנהלות בלתי תקינה של דירקטוריון החברה והנהלתה ושל רשות החברות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי החברה ניהלה מגעים עם הבנקים בישראל בעניין קבלת מסגרות אשראי בלי שתיעדה את פעולותיה בנדון; התנהגות כזאת אינה תקינה, ויכולות להיות לה השלכות כספיות. הביקורת העלתה ליקויים בתפקוד הדירקטוריון בהליך קבלת ההחלטות בעניין גיוסי ההון של חח"י ובאופן השימוש בכספים שגויסו. בגיוסי ההון שנבדקו נמצא כי מספר חבר י דירקטוריון לא היו בקיאים דים בחלק מפרטי ההנפקות, ואישרו את בקשות הנהלת החברה בעניין זה, בלי שבחנו באופן מעמיק את אסטרטגיית הגיוס ואת צורכי החברה, בלי שדרשו מהנהלת החברה להציג להם את מכלול הנתונים הרלוונטיים וכן חלופות אחרות. בדרך זו נמנע הדירקטוריון מלבח ון חלופות שיאפשרו להקטין את עלות גיוס ההון של החברה. להלן דוגמאות: לדעת משרד מבקר המדינה, בדיונים שהתקיימו לקראת גיוסי ההון בשנת 2009 היה על הדירקטוריון לדון מלכתחילה ובהרחבה גם במטרות השימוש הצפוי להיעשות בכספי הגיוס לצורכי פיתוח או לשם מימון הוצאות שוטפות, וגם בדרכים למניעת הצורך לקבל החלטות חשובות מעין אלו באופן חפוז - שאינו אלא אישור אוטומטי להחלטות של הנהלת החברה. מתשובת החברה אף עולה כי היא לא פעלה מלכתחילה לפי הנוהל שאישרה ועדת הכספים של הדירקטוריון, משום שהביאה את ההחלטה לדיון בדירקטוריון רק ימים ספורים לפני יום פירעון האג"ח, 1.3.2009 , ולא "לקראת שנת 2009 " כפי שנקבעמפורשות בנוהל. משרד מבקר המדינה סבור, כי היה על החברה להגביר את התדירות ואת היקף הנתונים שהביאה בפני חברי הדירקטוריון שלה כדי שיקבלו החלטה מושכלת. מכל מקום - יוצא שהדירקטוריון קיבל החלטות על גיוסי הון בשנת 2009 בלי שבחן ואישר את האסטרטגיה העסקית הכללית של החברה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה שלפני גיוס הון של חברה ממשלתית בהיקפים כספיים ניכרים, ובייחוד בתחילת 2009 כאשר גופים עסקיים אחרים שנחשפו לאותם נתונים מאקרו כלכליים נמנעו מגיוס הון במחירים יקרים יחסית, יתבסס הדירקטוריון מלכתחילה גם על חוות דעת אובייקטיביות ובדוקות היטב. לדעת משרד מבקר המדי נה, הקשר של החברה עם שוק ההון בישראל טעון שיפור, והוא אחד הגורמים העלולים להביא לידי ירידה של ממש בהיקף גיוס הון בישראל והסתמכות הולכת וגוברת על גיוסי הון בחו"ל. בשל גיוסי ההון הניכרים שחח"י עשויה לבצע בשנים הבאות והיקף ההחזקות של חלק מהגופים המוסדיים באג"ח של החברה שעדיין רחוק מהמגבלות הרגולטוריות, מן הראוי שהיא תפעל באמצעות הנהלתה ובעלי תפקידים בכירים בה כדי לשמור על קשר מקצועי רציף שיגביר את אמון שוק ההון המקומי בחברה ויגדיל את מספר גיוסי ההון הנעשים בישראל.	לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה שההנהלה תביא לידיעת חברי הדירקטוריון פרט מרכזי כל כך - סכום ההנפקה - זמן מספיק מראש, ולא במועד שיכולתם להשפיע על ההנפקה הייתה מוגבלת ביותר. מן הראוי היה שהנהלת החברה הייתה מכנסת את הדירקטוריון בעוד מועד כדי שידון בתנאי ההנפקה ובהח לטת ועדת הכספים, ולא תסתפק במשלוח נוסח החלטת הוועדה לחברי הדירקטוריון, ללא פרוטוקול הדיון והנימוקים להחלטה. משלוח ההחלטה אינו מייתר דיון והבאת תנאי ההנפקה והיקפה לאישור בדירקטוריון החברה. יתרה מזאת, לפי נוסח ההחלטה לא נראה כי ועדת הכספים אישרה את גיוס ההון האמור (ראו להלן).	577
רשות המיסים בישראל . הטלת כופר - רשות המסים בישראל נמצא כי רובן המכריע של תחנות המע"ם שנבדקו לא החתימו את העוסקים על טופסי התחייבות כאמור בעת החתימה על הסכם הכופר. יצוין כי רק בתחנת מע"ם תל -אביב 3 הקפידו להחתים אותם על התחייבות שכללה ערובה בסכום של פי שלושה מסכום הכופר או בסכום הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל העבֵרה שכופרה, הנמוך ביניהם. במקרים שעוסקים חתמו על ערובות והורשעו בעבֵרה שהתחייבו להימנע ממנה נגבתה הערובה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין להסתפק בהטלת כופר על יבואנים או יצואנים ולהתעלם מהתנהגות בלתי תקינה לכאורה של סוכני מכס. על הרשות לבדוק את מידת מעורבותם של סוכני המכס בעבֵרות על פקודת המכס, ואם נמצא כי הם מעורבים בכך באופן אקטיבי - יש לנקוט הליכים פליליים כלפיהם. משרד מבקר המדינה מעיר כי כ-30 כתבי אישום שהוגשו במהלך 2008 - 2010 מתוך עשרות אלפי התיקים, אין בהם די כדי להרתיע יבואנים ויצואנים מלבצע עברות מס. לדעת משרד מבקר המדינה, הטלת כופר שגרתית במקרים של העלמת מס בסכומי ם שעד 10,000 ש"ח ללא בדיקת הנסיבות וללא תיעוד ההחלטה - אינה ראויה. יש לאתר עבריינים סדרתיים ולפעול כלפיהם בהתאם, ובכל מקרה יש לנמק ולתעד את ההחלטות המתקבלות. .נמצא כי במקרים של ע בֵרות מס של יבואנים שהייתה בהם מעורבות ישירה של סוכני מכס, הרשות לא שקלה לנקוט צעדים נגד סוכני המכס. לדעת משרד מבקר המדינה, מדובר במצב חמור שבו החלטות הרשות אינן עומדות, לכאורה, בקריטריונים שהיא עצמה הציבה, לבחינת התאמת המקרה להליך החריג של הטלת כופר. העלמת מס בסכום גבוה והעמידה ברוב הקריטריונים להחמרה בעונש, הוא מקרה שיש בו עניין לציבור המצדיק את מיצויו של ההליך המשפטי. הקריטריונים משמשים מסגרת שתבטיח מדיניות של שוויוניות ושקיפות כלפי ציבור הנישומים. יש לעשות בהם שימוש בכל מקרה של הטלת כופר, וחריגה מהם מחייבת הנמקה בכתב. לדעת משרד מבקר המדינה, משכי זמן הטיפול בעברות המס אינם סבירים, והדבר עלול להשפיע על עצם הענישה ועל מידת חומרתה. על הרשות לבדוק את המקור לעיכובים הללו ולפעול למיגורם. מן הראוי כי הרשות תשקול לקצוב בנוהל פנימי את זמן הטיפול המרבי בתיקי הדג"ע, ותקיים בקרה על תחנות מע"ם ועל הלשכה המשפטית, כדי למנוע סחבת מיותרת בטיפול בתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להנחות את ועדות הכופר לתעד את מהלך דיוניהן, ובכלל זה לשקף את חילוקי הדעות שהוצגו אם היו כאלה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי על הרשות לעקוב אחר ביצוע הנחיותיה, כדי שוועדות הכופר יתחשבו בכל הקריטריונים שקבעה לצורך הדיון בבקשות לתשלום כופר, ויקלו רק אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה.	על הרשות להקפיד בקיום הנחיותיה בעת קבלת החלטות בוועדות בידי הגורמים המוסמכים לכך, ולשקול נקיטת צעדים נגד אלה שפעלו בהיעדר סמכות.	578
רשות החברות הממשלתיות . סדרי הפיקוח והבקרה של הרשות - רשות החברות הממשלתיות ביקורת המעקב לא מצאה תיעוד שצעדים אלו הוצאו מהכוח אל הפועל וכי הרשות העירה לחברות המעורבות. הפיקוח על החברות המעורבות נותר אם כך רופף. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול באופן נמרץ לשיפור סדרי הפיקוח והבקרה שלה על החברות המעורבות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי יש לפעול להחלת קוד אתי ברשות החברות הממשלתיות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי ראוי היה שהחולשות המהותיות לא היו חוזרות בדוחות הכספיים בשנת 2010 לאחר שנחשפו בדוחות הכספיים בשנת 2009 . אמנם חל שי פור בדוחות הכספיים בשנת 2011 .אך הוא טרם הושלם משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי האחריות לנאותות הבקרות בתאגיד והדיווחים הכספיים אמנם חלה על דירקטוריון החברה והנהלתה; אך גם על הרשות לפעול לכך שהחברות יישמו את התקנות על פי חוק החברות הממשלתיות ואת הנחיותיה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי רצוי שתכנית הביקורת של רואי החשבון תאושר על ידי הרשות טרם קבלת דרישת התשלום על ידם ולא בדיעבד לאחר ביצוע הביקורת. הבדיקה העלתה כי במהלך ביקורת המעקב, באוקטובר 2010, בכ -20 מהחברות כיהנו משרדי רואי חשבון במשך תקופה העולה על 6 ,שנים בניגוד לכללים. נמצא כי רוב עבודות הביקורת בחברות הממשלתיות מבוצעות על ידי שישה משרדי רואי חשבון גדולים, והרשות לא פעלה לחלוקת עבודת הביקורת בין משרדים רבים יותר. עוד נמצא, כי חלק ממשרדים אלה מעניקים שירותים נוספים על שירותי ביקורת לחברות ממשלתיות, באופן המגביר את הריכוזיות בהעסקתם על ידי החברות הממשלתיות. לדעת משרד מבקר המדינה הבקרה על יישום סוקס 302 איננה בידי גורמי הבקרה של התאגיד (הפנימיים והחיצוניים) בלבד. על הרשות לפעול כדי להגביר את הנשיאה באחריות של מנהלים בחברות ממשלתיות שאינם מקיימים את הוראות התקנות בדבר סדרי הבקרה והדיווח כנדרש. לשם כך, בידי הרשות מספר אפשרויות, במקרים הראויים, ובהן פעולה לפי סעיף 33 ד(ב) לחוק בדבר העברה מכהונה של מנהלים בחברות הממשלתיות; וכן, היא יכולה ליזום, העברה מכהונה כאמור באמצעות נציגי הממשלה באסיפת בעלי המניות בחברה. .לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות והוועדה למינוי רואי החשבון לבחון את הצורך להחליף את רואי החשבון בחברות הגדולות בכפוף להוראות הכללים ולהתייחס למכלול השירותים וההתקשרויות של רואי חשבון אלה עם כלל החברות הממשלתיות. בכלל זה, עליהם להקפיד על חלוקת העבודה בין משרדי רואי החשבון המבקרים בצורה מיטבית, כך שתמנע ריכוזיות ותאפשר שוויון הזדמנויות תוך שמירה על טיב הביקורת. עוד, על הרשות לעמוד על קבלת הדוחות שנקבעו בכללים מהחברות ומרואי החשבון.	משרד מבקר המדינה מעיר כי על הרשות להיוועץ בוועדה, ולדון בהמלצותיה, ולקבל החלטה אם לאמץ אותן במלואן או בחלקן או אם לדחותן. נוסף על כך הרשות נדרשת להקפיד על תיעוד הדיון שהתקיים, ההחלטות שהתקבלו וההנמקות להן.	579
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . הניהול והפיקוח של משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתחום יבוא מקנה, מספוא ומניעת מחלות טופסי ביקורת שמולאו לגבי אוניות 48 משרד מבקר המדינה בחן 180- (מתוך כ 2019 עד אמצע שנת 2018 שהגיעו ארצה מתחילת שנת טפסים לגבי כלל האוניות שהגיעו לארץ בתקופה זו), שבהם פורטו ליקויים שנמצאו באוניות שבהן הובל מקנה. מטפסים אלה עולה כי לעיתים היבואנים לא מיישמים כנדרש את ההנחיות והנהלים של משרד מהטפסים עולה כי תחזוקת האוניות כדי סכנות ממשיות לבעלי החיים, וכי תנאי המחיה של בעלי החיים החקלאות. עוד עולה מטפסים אלה כי תחזוקת האוניות ירודה, עד 44%-באוניות ירודים. לדוגמה, מכ מהטפסים צוין 42% -לקויה, וכי בעלי החיים מלוכלכים בהפרשות; בכ מהטפסים תוארו ריח אמוניה כי הרפד באוניות רטוב ולא הוחלף בתדירות הנדרשת, וכי האבוסים 33%-והשקתות ריקים מאוכל ושתייה; בכ מהטפסים צוין כי החום והלחות באוניות גבוהים בשל חריף בשל ההפרשות של בעלי החיים הגורם לצריבה בעיניים וצפיפות 29%-בתאים; בכ מהטפסים נרשם כי הופעל כוח כלפי 4%-בעיות במערכות האוורור; ובכ הבהמות ולעיתים נעשה שימוש בשוקרים חשמליים. לא כל העובדים תיעדו את 2019 עם זאת, הועלה כי עד סוף דצמבר תוצאות ערכי האמוניה שמדדו המכשירים. לכן מנהל יחידת יבוא-יצוא מאחר שלאגף הפיקוח אין נציגים בנמל אשר יכולים לבדוק את המספוא, לדגום אותו ולבצע בדיקה לאימות ההתאמה בין הניירת לבין משלוח בפועל, נשלחו בקשות השחרור לעובדי האגף במטה משרד החקלאות. עובדים אלה חתמו על אישור השחרור בלי שיכלו לבדוק את תכולת המשלוחים. לא היה בכך כדי לאפשר את הפיקוח על בטיחות המזון כנדרש, ופעילותם הלא אפקטיבית של עובדי אגף הפיקוח אף גרמה לבזבוז משאבי כוח אדם. מהנתונים המפורטים בלוח עולה כי כאשר מגיעים לנמל מוצרי מזון לבעלי חיים שמקורם מן החי, נציגי השו"ט בנמלים בודקים את המוצרים עצמם, והם נדגמים כדי לוודא שהם אינם נגועים בסלמונלה . אך כאשר מגיע מספוא, נציגי השו"ט בנמל חיפה 87או בחיידקים אחרים בודקים רק את הטפסים הנלווים למשלוח. המוצרים עצמם לא נדגמים, הלימה בדרישות הפיקוח על מזון המיוצר בישראל ועל מזון המיובא מחו"ל ראוי שהפיקוח יבוצע על ידי גורם אחד. , זמן רב לאחר שפורסמו החוק 2019 לפי הנתונים המעודכנים לאוגוסט וטיוטות התקנות לשם קבלת הערות הציבור, תהליך כתיבת התקנות טרם הושלם ורוב התקנות טרם אושרו. משרד מבקר המדינה עסק במשך השנים, במסגרת דוחות שפרסם, בנושא אי-התקנת תקנות במשרדי . התקנות נדרשות לשם יישום הוראות החוק, כפי שגם נקבע 75הממשלה בחוק עצמו, אולם הוראות המחוקק בדבר התקנת תקנות לא יושמו, ואף נמתחה על כך ביקורת בדוחות משרד מבקר המדינה. לנוכח זאת, על משרד החקלאות לזרז את השלמת הליך הכנת התקנות ואישורן. בניגוד למכלול הפעולות שמבצעים הווטרינרים של יחידת יבוא-יצוא בנמלים לבדיקת מזון לבעלי חיים שמקורו מן החי, עלה כי כאשר מגיע לנמל מספוא הוא לא נבדק בבדיקה ויזואלית ולא ניטלות דגימות ממנו לצורך בדיקת מעבדה. אף שבחוק הפיקוח ובצו הפיקוח נקבע כי הסמכויות שהיו בידי יחידת הגנ"ץ יועברו לשו"ט, ובכללן הסמכות לבדיקות המספוא קודם לשחרורו בנמלים, לא נטלו השו"ט לידם את ביצוע הדיגום בנמלים למספוא ולא היו מעורבים בשחרור המספוא. יתרה מזו, אף שלפי התיקון לצו היבוא שחרור המספוא מהנמל מחייב קבלת אישור הן מהשו"ט 2016 משנת רק הגנ"ץ נתנה אישורים 2018 - 2013 והן מהגנ"ץ, הרי שבפועל בשנים לשחרור המספוא, וזאת בלי שהמספוא נבדק בהיבט הווטרינרי ובלי שנלקחו דגימות אשר השו"ט אחראים ליטול. שיתוף נציגי חברות פרטיות - שיש להן ידע מקצועי רלוונטי - בדיונים מקצועיים של המשרד נועד להעשיר את המידע שבידי המשרד ולהציג לו נתונים שלא היו בידיו קודם לכן. אם יחליט מנהל השו"ט לשתף בדיוני המשרד נציגי חברות פרטיות בעלות אינטרסים כלכליים, ראוי כי הוא ינהג בזהירות יתרה בכל הנוגע למתן משקל לעמדת החברות הפרטיות במסגרת תהליך קבלת ההחלטות, ובייחוד בנושאים שעשויה להיות להם השפעה כלכלית על החברות הפרטיות. זאת כדי למנוע חשש לניגוד עניינים, ולו למראית עין, בקבלת ההחלטות. שהנחיית מנהל השו"ט למגדלים ולווטרינרים של הבקר כי עליהם לא היתה ישימה כבר בעת 2019 לחסן את כל העגלות עד סוף אוגוסט שפורסמה. על השו"ט להיערך למצבים עתידיים דומים מבעוד מועד, ולבחון מהן הדרכים המיטביות שיאפשרו בעת הצורך לעצור מיד מחלות מתפרצות, וכן עליהם לבחון אם יש צורך בהחזקת מאגר תרכיבים.	משרד מבקר המדינה ממליץ כי נוכח העובדה שהחלטות הממשלה בנושא התקבלו לפני זמן רב, ונוכח הצורך הדחוף לייעול העבודה בנמלים ומחשוב תהליך שחרור הסחורות, השו"ט יפעלו בהקדם לעיגון משימה בתוכנית העבודה המשרדית, למחשוב כלל האישורים ורישיונות היבוא והטמעתם במערכת אחודה, שתכלול לוח זמנים לביצועה.	580
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . יחידת שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מהביקורת עולה כי אף ששה"ם מעסיק יותר ממאה עובדים לייצור ידע חקלאי ולהפצתו, ולמרות היקף הייעוץ וההדרכה שהוא מספק, אין בשה"ם נהלים תקפים המפרטים את העקרונות ושיטות הפעולה המסדירים את פעולותיהם בתחומים השונים, ובכלל זה מאפייני שירותי הייעוץ וההדרכה לחקלאים, היקף השירותים הללו ואופן סיפוקם, מאפייני השירות שניתנים ליחידות המשרד ותהליכי קבלת ההחלטות בשה"ם, כמפורט להלן: ההוראות הארגוניות והנהלים דרושים כדי להסדיר את עבודת שה"ם ולהנחיל למדריכים וליתר בעלי התפקידים בשה"ם ובמשרד החקלאות הנחיות לגבי פיתוח הידע החקלאי היישומי, אופן הקנייתו לחקלאים ויחסי הגומלין המיטביים בין שה"ם ליתר יחידות המשרד וגורמים נוספים. בנוסף, גיבוש הוראות ברורות יתרום לשקיפות ולהסדרה של הקצאת תשומות שה"ם בין החקלאים. לכן מוצע כי משרד החקלאות ושה"ם יקבעו נוהלי עבודה והנחיות מקצועיות ויקפידו על העמידה בהם כדי שהם יסייעו בביצוע המשימות של שה"ם ובהשגת יעדיו. ככלל שה"ם אינו אוסף נתונים על משתתפי הקורסים, הכנסים וימי העיון שמהם ניתן לדעת כמה הם חקלאים וכמה הם בעלי עניין אחרים, כגון עובדי חברות פרטיות בתחומי החקלאות. כמו כן, אין בידי שה"ם נתונים על מספר החקלאים שקיבלו הדרכה פרטנית (ראו להלן בפרק העוסק בפיקוח ובקרה על עבודת המדריכים). מהביקורת עולה כי אף ששה"ם מופקד על הדרכת החקלאים הפרוסים במרחקים גיאוגרפיים גדולים, ולמרות הזמינות של האמצעים הטכנולוגיים, לא יושמו שיטות לימוד דיגיטליות בהדרכת חקלאים. משרד מבקר המדינה ממליץ לשה"ם כי לאור יתרונות הלמידה הדיגיטלית בכלל, ויתרונות ההנגשה המקוונת של שירותי הייעוץ וההדרכה לחקלאים בפרט, ייבחן שילוב של הדרכה דיגיטלית בין שירותי ההדרכה השונים שהוא מציע. הדבר מקבל משנה תוקף לאור הפלטפורמה הדיגיטלית הממשלתית שהועמדה לאחרונה לרשות משרד החקלאות וזמינה עבורו ליישום שיטה זו. הביקורת העלתה כי במשך שנים ידע רב שנצבר מניסיון המדריכים לאורך שנות עבודתם בשה"ם לא תועד באופן מלא וסדור, ולא היה זמין לשימושם של מדריכים אחרים ושל חקלאים. , והגם שהקרן 2015 נמצא כי מאז ניתנה הנחיית שר החקלאות בפברואר הודיעה כי היא מחויבת לגיוס הכספים, משרד החקלאות לא חתם על הסכם עם הקרן ותהליך השיפוץ לא קודם. יצוין כי מאגר המידע הינו נכס לא-מוחשי בעל ערך כלכלי ומקצועי. בעלות של משרד החקלאות עליו תייתר את הצורך בהקמתו מחדש וניתן יהיה להסתפק בעדכונו בלבד, דבר שיוזיל את עלויות ההתקשרות העתידית שיעשה המשרד בתחום זה, ואף יאפשר למשרד לספק בעצמו מידע כאמור בתקופה שבין התקשרויות עם ספקים. למרות זאת, עד מועד סיום הביקורת טרם גיבש המשרד עמדה משפטית בעניין זכויותיו . 2019 על מאגר המידע שנבנה במימונו עד שנת ראוי כי משרד החקלאות יגבש בהקדם עמדה משפטית באשר לזכויותיו על המאגר ויפעל בהתאם להחלטה. עוד עליו לוודא שההסכם שייחתם עם ספק עתידי יסדיר באופן מפורש סוגיה זו.	שינוי המבנה הארגוני וביטול תפקידי מנהלי התחומים והממ"רים מחייב את שה"ם לגבש תפיסת הפעלה עדכנית שתיתן מענה לצרכיו המקצועיים בעת יישום המבנה הארגוני החדש.	581
תאגיד השידור הישראלי . הליכי הגיוס של מועמדים יוצאי רשות השידור לתאגיד השידור הישראלי מן האמור לעיל עולה כי לצורך גיוס העובדים לחטיבת המדיה בערבית הכין מנהל החטיבה מסמך, ובו הציע לשבץ חלק מעובדי הרשות לתפקידים בחטיבתו, וזאת טרם אישור המבנה הארגוני הסופי של החטיבה, טרם פרסום כלל המשרות בקרב עובדי הרשות, טרם בחירת חברי צוות הבחירה וטרם כינוסם של הצוותים ובחינת כלל המועמדים. עובדים אלה תועדו במערכות התאגיד כ"מומלצים". לאחר מכן שימש מנהל החטיבה חבר בצוותי הבחירה, ובפועל אכן חלק ניכר מהמועמדים ששמותיהם הועברו כמומלצים התקבלו לעבודה בתאגיד, בהשוואה לשאר יוצאי רשות השידור שלא הוגדרו מומלצים. חברים ובהם יושב 12 . במועצה 2016 מועצת התאגיד החלה לפעול במאי ראש, שכולם נציגי ציבור שנבחרו על ידי ועדה בראשות שופט בדימוס, והם בעלי הניסיון וההבנה בתחומים הקשורים לפעילות התאגיד. משרד מבקר המדינה העלה כי במהלך הקמת התאגיד העבירו כמה מהם פניות למנכ"ל ולחטיבת משאבי אנוש, בבקשה לברר מה עלה בגורלם של מועמדים שונים. לעיתים ביקשו לדעת מדוע לא קיבלו המועמדים תשובות, ולעיתים העבירו קורות חיים של מועמדים. הועלה כי אף אם חברי המועצה הפונים לא כיוונו לכך, בעקבות פניותיהם נוצרו רשימות ייעודיות למעקב אחר התקדמות ההליכים של המועמדים האמורים שבעניינם פנו גורמים שונים במועצת התאגיד. מן האמור לעיל עולה כי בתאגיד נוצרו מסמכים שנכללו בהם הערות מקצועיות לכאורה, אך במקצת המקרים גם פרטים פוגעניים ולא ראויים, שפגעו בשמם הטוב ובכבודם של חלק מהמועמדים יוצאי רשות השידור. יהיה מדויק ואמין, ויכלול נימוקים שמהם ניתן יהיה ללמוד מדוע מועמדים שנמצאו כשירים לתפקיד על ידי צוותי הבחירה התקבלו או לא התקבלו בסופו של יום לתאגיד. מן האמור לעיל עולה כי בתאגיד אין מידע המתעד את מלוא הליכי קבלת ההחלטות בתחום קבלת עובדי רשות השידור, בניגוד לכללי הגיוס ולכללי המינהל התקין. מצב זה פגע בעקרון השקיפות ובאפשרות לפיקוח ובקרה על תהליכי הגיוס שבוצעו. לא מן הנמנע שחלק לא מבוטל מהפגמים שהתגלו בהליכי הגיוס (כפי שיפורטו גם להלן) נובעים גם מהיעדר תיעוד מלא ומחוסר בהנמקות ברבות מההחלטות שהתקבלו בתחום גיוס העובדים. תיעוד נדרש בייחוד במציאות שבה הליכי הבחינה וההחלטה נעשו פעמים רבות בדרך של ראיונות או התייעצויות בפורומים שונים בלא שניתן להתחקות אחר התהליך, על השותפים לו ועל הנימוקים שעמדו ביסודו. בביקורת עלה כי תיעוד הליכי הגיוס בתאגיד שופר, ומשרד מבקר המדינה מציין זאת לחיוב. על התאגיד להמשיך ולהקפיד בעתיד על תיעוד נאות ומלא של כל שלבי הגיוס והליכי קבלת ההחלטות לגבי גיוס עובדים לתאגיד. , התאגיד לא עמד 2016 הביקורת העלתה כי במאות מקרים במהלך שנת בהוראות הדין הנוגעות למועד מסירת ההודעות למועמדים לעבודה. התאגיד הותיר משך תקופות ממושכות מועמדים בלא שיידע אותם על סטטוס התקדמות התהליך ובלא שעדכן אותם כמתחייב אחת לחודשיים לפחות. התאגיד נהג למסור הודעות סופיות זמן רב מאוד לאחר תחילת התהליך, ובמקרים אחרים כלל לא הודיע למועמדים על דחייתם. להלן דוגמה: הגם שהתאגיד הוקם בתנאים מיוחדים, היה עליו להקפיד להודיע במועד לכלל המועמדים על התקדמות התהליך ועל ההחלטה הסופית בעניינם. בטרם תחילת גיוס העובדים הרבים לתאגיד השידור, החל מחודש , פנה המנכ"ל הזמני לגורמים שונים וביקש לקבל חוות 2015 דצמבר דעת לגבי העובדים ברשות השידור. משרד מבקר המדינה העלה כי בשלב הראשון ניתנו למנכ"ל חוות דעת על ידי שלושה גורמים - אחד מהם עובד רשות השידור ושניים אחרים בעלי היכרות עם הרשות ועם תחום התקשורת. בפועל חוות דעת אלו היוו חומרי גלם שמהם גובשו רשימות ועיבודים שונים (להלן גם - הרשימות, או הרשימות הלא רשמיות) ששימשו את התאגיד בתהליך קבלת ההחלטות בעניין קבלת עובדים לשורותיו, כפי שיפורט להלן: מן האמור לעיל עולה כי עצם פנייתם של חברי המועצה במקרים ספציפיים, ובוודאי פנייה בעניינו של מועמד מסוים, הביאו לכך שבמקרים רבים המועמדים שלגביהם פנו, קיבלו תשומת לב מיוחדת וטיפול מועדף, ולא מן הנמנע שהדבר סייע לגיוסם לתאגיד אגב פגיעה במועמדים אחרים והפרת עקרון השוויון.	משרד מבקר המדינה מציין כי לשם שמירה על עקרון התחרות ההוגנת, אין זה מן הראוי להביא לידי ביטוי ברשימות שמנהל התאגיד את עובדת היות המועמד מופנה על ידי חבר מועצה, גם אם מצוין כי חבר המועצה אינו מכיר אותו. מומלץ כי היועץ המשפטי של התאגיד יחדד את ההנחיות לחברי המועצה בדבר הימנעות מטיפול בפנייה פרטנית של מועמד כלשהו.	582
משרד התקשורת . עצמאות גופי הרגולציה בתחום השידורים אי-העברת שמות כל המועמדים כמקשה אחת לבחינת ועדת המינויים עלולה לפגוע באפשרות הוועדה לוודא שהרכב המועצה אכן משקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור, כדרישת החוק. ציין שר התקשורת 2014 בהקשר זה יצוין כי בעת מינוי המועצה בשנת דאז לפני ועדת המינויים כי "על פי החוק המועצה מתמנה כיחידה אחת, ויש חשיבות לראייתה כמכלול אחד בעת המינוי, בשים לב להרכב כלל חבריה", ועל כן ביקש כי הדיון בכלל המועמדים יבוצע בעת ובעונה אחת. אומנם דובר אז במועצה שמונתה ולא בממלאי מקום לחברים שחדלו לכהן. עם זאת, הדברים רלוונטיים גם לענייננו, שכן מדובר בשיעור גבוה של חברי מועצה שנדרש למנות. מוצע כי בעתיד שמות מועמדים יועברו לוועדה, ככל הניתן, כמקשה אחת. מהאמור לעיל עולה כי להבדיל ממינוי חברי מועצת הרשות השנייה, מינויָם של נציגי הציבור במועצה אינו טעון הליך היוועצות כלשהו. כאמור, על פי הוראות החוק, השר ממנה כנציגי ציבור למועצת הכבלים והלוויין את מי שלדעתו מייצגים את הצרכנים ואת האומנים והיוצרים. עוד יצוין כי בהתאם לחוק החברות הממשלתיות ולהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מינוי נציגים של גופים או ארגונים המנויים בחוק, שבהם אין לשר או לממשלה מעורבות במינוי, ובכלל זה מינוי נציגי מרכז השלטון המקומי, אינו טעון אישור ועדת המינויים. במקרים אלו לפי ההנחיה ניתן להסתפק בבדיקה מקדמית המוגבלת לשיקולים של טוהר המידות ולשיקולים ודרישות המנויים במפורש בהוראות החקיקה שהקימו את הגוף. על כן, גם מועמד בעל זיקה פוליטית אינו נדרש להיות בעל כישורים מיוחדים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התקשורת ולמשרד המשפטים כי תכלית הקמת המועצות הייתה בין היתר להבטיח את עצמאות הרגולציה בתחום השידורים. מוצע לבחון אם המבנה הארגוני שבמסגרתו פועלת מועצת הכבלים והלוויין בהיבט התקציב והתפעול, ואם מודל מינוי נציגי הציבור למועצה, אשר מתמנים ללא הליך היוועצות כלשהו, אכן מאפשרים את מידת העצמאות הנדרשת מרגולטור ייעודי-עצמאי. מהאמור עולה כי מבין ששת המועמדים שהועברו לבחינת ועדת המינויים, ארבעה הם מועמדים מטעם השר, ולכולם זיקה או זיקת עבר ): לשלושה 67%( לשר התקשורת דאז, למפלגתו או לשר אחר בממשלה זיקת עבר לשר הממנה או למפלגתו ולמועמד אחד זיקה לשר אחר משרי הממשלה. שני מועמדים נוספים הוצעו על ידי הגופים המייעצים, ומהשאלונים שמילאו ומקורות החיים שהגישו אין עולה זיקה כאמור. בסופו של דבר הוועדה אישרה שלושה מועמדים, מהם שני מועמדים מטעם השר ומועמד נוסף שהציעו הגופים המייעצים. להלן תרשים הממחיש את הזיקות האמורות: פעולתה של מועצת הרשות השנייה הושבתה בעיתוי רגיש במיוחד, משום שמספר חבריה היה נמוך מהקוורום הנדרש על פי החוק לקבלת החלטות. עובדה זו אף אילצה בהמשך את ועדת המינויים לקבל החלטות בתוך סד זמנים קצר ביותר. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התקשורת לבחון את האפשרות לגבש מבעוד מועד רשימת מועמדים אפשריים (בהתבסס על התהליך שנקבע בדין), באופן שיאפשר מינוי מהיר יותר של חברי מועצה מתוך רשימת המועמדים האמורה, במקרה שאחד מחברי המועצה יסיים את כהונתו לפני המועד שנקבע לכך, ושרשימה זו תבחן מדי פעם בפעם. מהאמור לעיל עולה כי מועצת הכבלים והלוויין תלויה בהיבטים רבים ומשמעותיים לפעולתה במשרד התקשורת, ובין היתר בהיבטי תקציב וכוח אדם. מוצע לבחון את דרך הסדרת תקציב המועצה, באופן שיבטיח את עצמאותה התפקודית לרבות בגיבוש תוכנית עבודתה, וביכולתה לקבל החלטות ולהוציאן אל הפועל כנדרש בשוק משתנה זה. המשפטית חיוותה את דעתה כי הוא אינו עומד בדרישות המועמדים הכישורים והניסיון הקבועות בחוק. החלפת מועמד באחיו בלא הנמקה כלשהי זמן קצר ביותר לפני שליחת הרשימה מעוררת חשש לקיום הליך שאינו נשען על שיקולים ענייניים בלבד. של הליך מינוי חברים למועצת הרשות השנייה העלו כי הגם שפעולות השר במסגרת הליך המינוי עמדו בתנאים שנקבעו בהנחיית היועמ"ש לעניין זיקות עבר של מועמדים, תוצאות ההליך הניבו מצב שבו שיעור גדול של מועמדים בעלי זיקת עבר כלולים ברשימת המועמדים. לאור החשיבות הנודעת למועצת הרשות השנייה ולמהות תפקידיה, נוכח חשיבות ההקפדה היתרה על דרך קיום ההיוועצות בדבר מינוי חברי המועצה ונוכח הממצאים שפורטו בדוח זה העיר משרד מבקר כי מן הראוי שמשרד התקשורת יבחן דרכים לטייב 2018 המדינה ביולי את הליך המינוי, באופן שיבטיח את השגת תכלית החוק. כמו כן העיר משרד מבקר המדינה לשר התקשורת דאז כי נוכח העובדה , 2018 שמועצת הרשות השנייה צפויה לסיים את תפקידה באוקטובר ראוי כי הליקויים וההערות הנוגעים להליך ההיוועצות, לחובת ההנמקה, לצורך בתיעוד ולאיסור בדבר שקילת שיקולים פוליטיים, יעמדו לנגד עיניו כבר בעת ההליכים למינוי המועצה שתבוא תחתיה. משרד מבקר המדינה בחן את המסמכים הקיימים במשרד התקשורת הנוגעים להליך מינוי המועמדים למועצת הרשות השנייה. בביקורת לא נמצאו מסמכים כלשהם המלמדים על הליך בחינה של המועמדים שהציעו הגופים המייעצים ועל השיקולים שעמדו בבסיס הכללת מיעוטם או אי-הכללת מרביתם ברשימת המועמדים שגיבש השר.	משרד מבקר המדינה ממליץ לבחון מהו המשקל הראוי שיש לתת להמלצות הגופים המייעצים בעת גיבוש רשימת המועמדים על ידי השר בדרך שתביא לידי ביטוי הולם את דרישות החוק והנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר יישומו, כך שחברי המועצה יהיו אנשי ציבור בעלי רקע תרבותי הולם, ניסיון וידע בתחומי התמחותם וניסיון והבנה למצב החברתי בישראל והרכב המועצה ישקף, במידת האפשר, את מגוון הדעות הרווחות בציבור. העביר כאמור השר שישה מועמדים לבחינת ועדת 2018 עד אפריל המינויים. ארבעה מהם מועמדים מטעמו ושתיים בלבד הן מועמדות שהמליצו עליהן הגופים המייעצים. בכך יש להעצים את הקושי האמור.	583
רשות מקרקעי ישראל . עבודות תכנון ברשות מקרקעי ישראל ובמשרד הבינוי והשיכון נוכח העובדה כי החלטות הממשלה והמועצה בעניין העברת התכנון מרמ"י לא יושמו, ונוכח הזמן הרב שחלף מאז התקבלו כמה מהן, ראוי כי הממשלה, באמצעות שר האוצר, והמועצה ישקלו לבחון שוב את נושא מדיניות תכנון הקרקע למגורים ויישומה, כדי להשיג את מרב התועלת לציבור ובשים לב לכלל פעולות רמ"י. בד בבד, כל עוד לא נקבע אחרת, מצופה מרמ"י ומהוות"פ לפעול ליישום אותן החלטות. במסגרת זו, על הוות"פ להסדיר את חלוקת העבודה בין רמ"י ובין משרד הבינוי, לרבות קביעת רשימת היישובים שבהם אחד הגופים יהיה אחראי לתכנון קרקע למגורים, ובהתאם לסדר העדיפות שנקבע בהחלטות הממשלה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבינוי ולמינהל התכנון להמשיך ולעקוב אחר מידת העמידה ביעדי התכנון בשנים הקרובות ולבחון את הצורך בעדכונם בהתאם לצרכים המשתנים של המגזרים השונים. יוצא אפוא כי בהליך של בחירת חברה מתכננת לעבודת תכנון, ועדות המכרזים - הן ברמ"י הן במשרד הבינוי - אינן פונות לקבלת הצעות מכל ספקי מכרז המסגרת כנדרש בתקנות. בפועל זהות החברה הנבחרת נקבעת על ידי משרד הבינוי בהתאם לסבב מחזורי, ועל ידי רמ"י בהתאם לעומס העבודה שהוטל על החברות, ובמקרים מסוימים בהתאם לשיקולים מקצועיים ומומחיות הנדרשת מהחברה בביצוע העבודה. נוכח היעדר אחידות דעים בין הגופים בכל הנוגע לסיווג המכרזים כמכרזי מסגרת, על משרד הבינוי, רמ"י והחשב הכללי לבחון את יישום ההליכים הקיימים אל מול התקנות. בבדיקת מסמכי המכרז של רמ"י נמצא כי התשתית העובדתית שהיא ריכזה מן המרחבים לצורך הערכת שביעות רצונה מהתקשרויות קודמות עם צוותי הליבה שהתמודדו במכרז הייתה דלה ביותר, ונעדרו ממנה אמות מידה שביכולתן לכוון את המעריכים לתחומים שחשוב להתמקד בהם. באופן זה הערכת שביעות הרצון אינה שיטתית, ולכן אינה יעילה. לדוגמה, בתיק המכרז נמצאו הערכות של שלושה מרחבים בלבד מתוך חמשת המרחבים של רמ"י, כלומר בשני מרחבים לא ניתנה הערכה כלל. אשר לשלוש ההערכות שניתנו - בשתיים מהן צוין מלל ובאחת - מספרים, ולכן לא היה אפשר להשוות ביניהן; ההערכות המילוליות כשלעצמן היו דלות ולא בנות השוואה. כמו כן, לא היה אפשר לדעת אם ההערכה התייחסה לכל בעלי התפקידים בצוות או רק לחלקם, ולמי מהם. בביקורת עלה כי אף שבהחלטה נקבע שהוות"פ תהיה הגורם האחראי למתן הרשאות התכנון לגורמים המתכננים, רמ"י נשארה הגורם האחראי לכך. לעניין אחריותה של הוות"פ לקביעת מדיניות לחלוקת הרשאות התכנון לצורכי מגורים בין הגורמים המתכננים, עלה כי רק באוקטובר , יותר משלוש שנים מקבלת ההחלטה בממשלה, גיבשה הוות"פ 2018 טיוטת מסמך "הסכם עקרונות לחלוקת האחריות לתכנון, שיווק ופיתוח קרקעות מדינה" (להלן - טיוטת ההסכם). מסמך זה היה אמור להסדיר בכתב את חלוקת העבודה בין רמ"י ובין משרד הבינוי, ונקבעה בו רשימת היישובים שבהם אחד הגופים יהיה אחראי לתכנון קרקע למגורים. ואולם חברי הוות"פ טרם אישרו את ההסכם, ובפועל רמ"י ומשרד הבינוי אינם פועלים על פיו באופן מלא. לדוגמה, ביישובים קדימה-צורן, קריית שמונה וכוכב יאיר, שעל פי טיוטת ההסכם קידום פעולות התכנון בהם באחריות משרד הבינוי, רמ"י היא שיזמה תכנון תוכניות מפורטות. בביקורת עלה כי למרות הצורך החיוני בלמידה ארגונית, ואף שהערכת עבודות קודמות היא נדבך חיוני בהחלטה על בחירת החברה המתכננת, מבצעים רמ"י ומשרד הבינוי הערכה כזו לקראת המכרזים ולא באופן שיטתי רצוף. על רמ"י ומשרד הבינוי לבחון הסדרת תהליך עבודה להערכה שיטתית ומובנית של כל עבודה עם סיומה או באופן תקופתי רצוף. ראוי גם שבמסגרת זו ישקלו להכין טופס מובנה ובו אמות המידה להערכה ומדדי ההערכה והציונים לכל מדד. מידע זה יובא במלואו לכל מכרז שבו משתתפת החברה המתכננת ויתרום להחלטת ועדת המכרזים בבחירה בהצעה מיטבית הן מבחינת האיכות הן מבחינת המחיר. הנהגת מתכונת זו תייצר בסיס משותף להערכת ספקים במכרזים עתידיים בתחום התכנון, ובד בבד תבטיח שההערכות ייעשו בזמן אמת, קרי סמוך לסיום העבודה, ולא יתבססו על זיכרון המעריך, דבר שפוגע באובייקטיביות ההערכה ובאמינותה. משרד מבקר המדינה ממליץ כי מאחר שתחום התכנון ייחודי ודורש מומחיות כמפורט לעיל, והואיל ולשביעות הרצון מעבודות העבר יש משקל בבחירת הספקים, ראוי שהגופים העוסקים בקידום פעולות התכנון, ובהם רמ"י, משרד הבינוי, מינהל התכנון והחשב הכללי, ישקלו הקמת מאגר מידע ממשלתי גם בתחום זה; זאת בלי לפגוע באפשרות הכללת ספקים חדשים במאגר (ראו גם להלן בפרק "שיתוף מידע בין הגופים הממשלתיים העוסקים בתכנון").	,החלטות מושכלות בדבר העלאת רמת ההתמחות של המתכנן, הורדתה שימורה או הוצאתו מהמאגר. על משרד הבינוי להקפיד על ביצוע ההערכות בהתאם למלוא אמות המידה שנקבעו בנהליו ולקיים בקרה על כך.	584
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - התנהלות מייצגי המדינה בערכאות בתיקי מעצרים משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את התיקון בהנחיית פרקליט המדינה, המטיל את היוזמה להגשת בקשות לשחרור בתנאים מגבילים על גורמי התביעה. תיקון זה תומך במסקנות צוות התביעה שנועדו ליצור את השינוי התפיסתי לגבי תפקידו של התובע במערך השיקום ומניעת החמרת הפשיעה. מוצע לבחון תיקון דומה גם בהנחיית פרקליט המדינה מעצר באמצעות פיקוח אלקטרוני פוגע פחות בחירותו של העצור לעומת כליאה בבית מעצר, והומלץ בידי צוות התביעה על מנת לתת מענה למסקנות הוועדה הציבורית. נתוני יחידת מעוז מלמדים כי הטיפול באירועי ההפרה הוביל לצמצום הפרות חוזרות, וכי לא נרשם שיעור הפרות שונה מצד מפוקחים הנאשמים בעבירות חריגות לעומת מפוקחים אחרים. נוסף על אלה, עלות החזקת עצור בפיקוח אלקטרוני מעלות כליאת עצור מאחורי סורג ובריח. 50%-קטנה בכ נוכח האמור לעיל, מוצע כי גורמי התביעה ינתחו את הגורמים לניצול החלקי של חלופה זו, וינקטו פעולות שיהיה בהן כדי לממש חלופה זו בהרחבה, על פי הנסיבות בתיקים השונים.  הדיונים בבקשות למעצר ימים ולמעצר עד תום ההליכים מכריעים בתחום הרגיש של פגיעה בחירותו של אדם שהוא בחזקת חף מפשע. על משרד הרווחה לדאוג בתקופת הביניים, עד שיושלמו ההליכים המשפטיים, להארכה מסודרת ועקבית של ההסכם הזמני, בכפוף לדיני נמצא שהמערכת הממוחשבת של שירות המבחן אינה מאפשרת איסוף נתונים ופילוח סטטיסטי של המפוקחים במסגרות הטיפול המגוונות שהשירות מפקח עליהן. נמצא כי עד לסיום עבודת הביקורת לא הושלם גיבוש נוהל המסדיר את סדרי העבודה בין היחידות החוקרות בתחנות ובין יחידת מעוז. במצב דברים זה הצדדים מתנהלים לפי טיוטה שטרם אושרה. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עבודת יחידת מעוז, העוקבת אחר אירועי ההפרה ומפקחת עליהם. עם זאת, על כלל הגורמים שבמערך הפיקוח האלקטרוני לפעול להסדרת הממשק עם משרד הרישום כדי לצמצם את חיוויי ההפרה הנובעים מפער בעדכון משרד הרישום. מוצע לבחון הקמת מערכת ממוחשבת, או למצוא פתרון מסוג אחר שיקל על העברת הדיווחים. מסגרת ממשלתית לשחרור בתנאים מגבילים השופט הדן בבקשה לשחרור בתנאים מגבילים הוא בעל הסמכות לבחון את חלופת המעצר ואת המפקחים המוצעים. לעיתים השופט מבקש משירות המבחן לבחון חלופות מעצר מתאימות לנאשם. בית המשפט הגדיר את התנאים הנדרשים לפיקוח במסגרת שחרור בתנאים מגבילים: "תפקיד הפיקוח איננו 'טכני', המפקחים אינם נדרשים אך לשהות במחיצתו של הנאשם אלא עליהם להציב גבולות אפקטיביים לנאשם. הצבת גבולות זו מצריכה מהמפקחים הבנה של הבעייתיות בהתנהגות הנאשם ושל ההשלכות הנובעות נמצא כי יש תת-איוש במשרות של קציני המעצרים, וכתוצאה מכך שירות המבחן מתקשה להגיש את תסקירי המעצר בטווח הזמנים שקובע בית המשפט. איחור בהגשת תסקיר המעצר על ידי שירות המבחן משמעו הארכת משך החזקת העצור במתקן כליאה במעמד של עצור עד החלטה אחרת. יש למצוא פתרונות לבעיית גיוס כוח האדם, לרבות בחינת האפשרות להשוואת תנאי ההעסקה של קציני שירות המבחן בתחום המעצרים. מוצע כי אגף השכר במשרד האוצר ושירות המבחן יפעלו יחד כדי למצוא פתרונות מוסכמים. דוח הוועדה הציבורית המליץ על חלופות שיקומיות כבר בשלב המעצר, אך נמצא כי בשלב זה גורמי התביעה אינם יוזמים בקשות לשחרור בתנאים מגבילים, גם לא למסגרות שיקומיות. כמו כן, הסיכום התקציבי שעליו חתמה פרקליטות המדינה עם משרד האוצר לא קבע יעדים ליישומן של המלצות הוועדה בנוגע למעצרים עד תום ההליכים. מוצע אפוא כי יגובש מענה מעשי גם לעניין זה.	הנחיה מקצועית של טועני המעצרים וקביעת נהלים ברורים לעבודתם נדרשות כחלק ממילוי תפקידם כקצין בית המשפט. לנוכח העלייה בשיעור הגשת הבקשות למעצר עד תום ההליכים ובעקבות מיקומה הגבוה של ישראל במספר העצורים ביחס למדינות , על גורמי התביעה להפנות את תשומת ליבם למדיניות OECD -ה המעצרים ולבחון אותה לאור המלצות הוועדה הציבורית. יש להגביר את השימוש בחלופות מעצר, הפוגעות פחות בחירויות העצור ומאפשרות שיקום ומניעת חזרה לפשע. על משרד הרווחה לפעול להסרת החסמים המונעים את איוש משרות התקן של קציני המבחן בתחום המעצרים, ועל שירות המבחן לטייב את ממשק העבודה מול שירות בתי הסוהר, כדי למנוע עיכובים בהגשת תסקירי המעצרים. כמו כן, על שירות המבחן להמשיך ולקדם את המסגרת הממשלתית לשחרור בתנאים מגבילים, שתיתן מענה לעצורים הנותרים כיום במעצר מחמת היעדר חלופה מתאימה.	585
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - הליכי המעצר במשטרת ישראל ובבתי המשפט מהאמור לעיל מתבקש שימונה גורם מטעם בית המשפט לניהול אולמות המעצרים, ושתיקבע באופן ברור חלוקת העבודה בין הגורמים האחראיים מטעם בית המשפט ובין יחידת נחשון. שוטר וקצין ממונה. זאת בייחוד נוכח הביקורת העולה מבתי המשפט בנוגע לאופן שבו מנוצלת תקופת המעצר לביצוע פעולות חקירה. מוצע עוד כי מדור אח"ם יבחן עריכת ביקורת תיקים חריגים לצד נעשית על בסיס הסיכון שהמעצר שנערך בהם היה לא-מוצדק, כגון ביקורת תיקי מעצר ימים. ביקורת חריגים תכלול תיקים שדגימתם תיקים שנפתחו בגין עבירות שעילת המעצר בגינן היא גבולית או מציבה אתגרים מורכבים וכדומה. בשונה מביקורת תיקי המעצר, המתמקדת בתמונת המצב הרחבה, ביקורת החריגים תתמקד באיתור מקרים גבוליים ובמתן כלים להתמודדות עימם, ותיטיב את הטיפול גם במצבים השכיחים. בביקורת ובדיונים שוטפים בין המשטרה ובתי המשפט במחוזות נציג שב"ס, ולא על ידי גורם מהנהלת בתי המשפט. על פי רוב, מפקד עלה, כי ככלל סדר הבאת העצורים לאולמות הדיונים נעשה על ידי המתחם האחראי לתאי המעצר בבית המשפט או מי מטעמו מנהל את שעות המעצר, בקשות השופטים והצדדים (סנגורים, חוקרים, תובעים סדר הבאת העצורים לאולם, וזאת בהתאם לאילוצים הנוגעים לליוויים: ועוד) ואילוצי אבטחה שונים של שב"ס. בהינתן שהנהלת בתי המשפט והמשטרה תומכים בקידום הגשת בקשות העולות מההסדר הניסיוני ויפעלו להטמיע דרך הגשה זו בהליכי מרחוק ובאופן מקוון בהליכי מעצרים, מוצע שיבחנו את התובנות המעצרים בהקדם האפשרי. המקור: צילום בתחנת משטרה באדיבות משטרת ישראל. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הירידה במספר העצורים שהולנו ואינם מיועדים להלנה משום שאין בהם תנאים סבירים נעשתה בניגוד בתחנות המשטרה. יחד עם זאת, הלנת עצורים בתאים שאינם תאי מעצר לחוק ולתקנות. על המשטרה להקפיד על הלנת עצורים בתאי מעצר המיועדים להלנה רק כשאין מנוס במקרים המתאימים ובהתאם לחוק. יוצא אפוא כי תיעוד חלקי של מועד יצירת הקשר עם עורך הדין סנגור ביקש להגיע לתחנת המשטרה בזמן סביר, ולבחון אם גורמי בדוח הקצין הממונה מונע מהמשטרה לאתר את המקרים שבהם החקירה המתינו להגעתו. יוער כי היעדר תיעוד מסודר ומקיף לכל הפעולות שחבה בהן המשטרה על מנת לשמור על זכויות העצורים שולל ממנה, מבית המשפט בדיעבד אם הוענקו לעצור זכויותיו. קושי זה אף מתגבר בדיונים שבהם שיפוטי בעוד העצור מוחזק במעצר, ובעת שהמשטרה נדרשת לבחון ומהסנגור כלי יעיל של פיקוח. תיעוד חלקי אף עלול להביא לבזבוז זמן הסנגור אינו רשאי לעיין בחומרי החקירה או אם החקירה לא תועדה באופן חזותי. על המשטרה לוודא כי החוקרים והקצינים הממונים מקיימים את כל מעצרים בשנה בצורה סדורה. כיום, תיעוד הפעולות מהווה כלי פיקוח השלבים המקדימים ליישום זכות ההיוועצות בקשר לעשרות אלפי ובקרה יחידי ברמה הארצית המאפשר גם בדיקה של טענות בתיק הדוח באופן מקוון באמצעות המערכות הממוחשבות. אם הם הכינו דוח מתעדים כנדרש את כל השלבים המקדימים. ככלל, עליהם להכין את ספציפי. מן הטעמים הללו, נודעת חשיבות לוודא כי החוקרים והקצינים ידני, עליהם להזינו במערכת הממוחשבת באופן המאפשר איתור וניתוח מן הראוי שהמשטרה תבחן כיצד לתעד את הפעולות שבהן היא חבה של הנתונים המצויים בו. בשל העומס המוטל על החוקרים והשוטרים, בדין באופן המדויק והיעיל ביותר. , חקירת חשוד, קרי 2002-על פי חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב מן הלוח עולה כי בכמחצית מהחלטות השחרור של בית המשפט בפחות מאחוז אחד מדובר בהחלטה שיפוטית שתנאיה לא היו הייתה ההחלטה מצויה בסמכות מקבילה לסמכות הקצין הממונה. מאפשרים שחרור בתחנה. יתר החלטות השחרור כללו תנאי שחרור רשאי להורות עליה. בהחלטות מסוג זה ייתכן שניתן היה לשחרר את בסמכות קצין ממונה, אבל תקופת התנאי ארוכה מהתקופה שקצין אחד לפחות שמצוי בסמכות מקבילה-חלקית: סוג התנאי מצוי העצור בתחנת המשטרה על פי המתווה הנוסף שהציעה הסנגוריה הציבורית - שחרור בתנאי שמצוי בסמכות הקצין והארכת התנאי לתקופה שמעבר לסמכות הקצין בבית המשפט ובשלב מאוחר יותר.	ניתן היה לעשות זאת, שיעור השחרורים ממעצר על ידי בית המשפט בין תנאים מחמירים המתבקשים על ידי המשטרה לבין החלטת בית בדיקה משמעותית. רק כך תוכל המשטרה לדעת אם יש פער משמעותי בתנאים המצויים בסמכות מקבילה לזו של הקצין הממונה מחייב המשפט ומהו המענה שעליה לתת - יישום רוח הפסיקה והטמעתה בהחלטות הקצין הממונה בשטח או הגשת ערעורים שיביאו לשינוי רוח הפסיקה, כמקובל. תנאיה, מצויה בסמכות מקבילה לזו של הקצין הממונה. כך, היא תוכל על המשטרה לבדוק את המעצרים שבהם החלטת השחרור, על כלל לבחון את מהות הפער שבין בקשותיה ובין החלטות בית המשפט, לרבות, כשהן התקבלו חרף התנגדותה.	586
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוטים הביקורת העלתה שהיקפי התפיסות והעמידה ביעדים מעידים על מגמה הולכת וגוברת במשטרה להעמיק את פעילויות החקירה והאכיפה בהיבטים הכלכליים של התיקים. השינוי אומנם הוטמע היטב בטיפול בפרשיות גדולות ומובהקות של פשיעה כלכלית הנחקרות ביחידות החוקרות הארציות והמרכזיות, אך עדיין יש מקום לשיפור ולהטמעת תחום האכיפה הכלכלית במחוזות ובתחנות בפריפריה. מוצע כי בעת גיבוש מדיניות ארוכת טווח תקיים המשטרה בחינה והערכה של הפרקטיקה שלפיה מוגדרים יעדי תפיסה שנתיים. נמצא כי המערכת המחשובית של יחידת החילוט אינה מאפשרת שליפת נתונים בדרך של פילוח התקבולים בהתאם לתיקים שהסתיימו בשנים מסוימות. בכדי לספק נתונים אלו כבקשת המבקר, נדרשת בחינה פרטנית לגבי שיוך הכספים בכל שנה לפי תיקים. מעבר לכך, בידי יחידת חילוט נתונים רק אודות תיקים שהיו בטיפולה או שהם בתחום אחריותה, ואילו נתוני מימוש של תיקים אחרים כדוגמת אלו שהתפיסה בהם נעשתה מכוח הפסד"פ, אינם קיימים ברשותה. אין גורם אשר באחריותו לקבל, לאסוף ולנתח את מלוא המידע הקיים אצל הגופים המשתתפים בשרשרת האכיפה הכלכלית, באופן שיאפשר לקבל תמונה שלמה ומהימנה, למן שלבי התפיסה קודם הגשת כתב האישום ועד סיום ההליך המשפטי, מימוש התפוסים והעברת התמורה לקרן החילוט או לאוצר המדינה. כך למשל, לעמדת הפרקליטות לצורך הערכת מידת היעילות של הליכי אכיפה כלכלית יש להתחשב גם בקנסות ובשומות מס שנפסקו וזאת . מנגד יכולה לעלות FATF-בהתאם לכללים הבינלאומיים של ארגון ה עמדה המבחינה בין סוגי שלילות הרכוש מתוך מטרה שלא לעשות שימוש בכלי החילוט כאמצעי אכיפה של קנסות וחיובי מס כאשר לצורך .73גביית חיובים אלו נקבעו בחוק הסדרים אחרים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים ולאפ"כ כי בחלוף חמש שנים מהקמת יחידת החילוט, ובשים לב להיותה "הרגל המסיימת" בשרשרת האכיפה הכלכלית, נדרש כי תינתן עדיפות גבוהה לשדרוג מערכות הניהול הממוחשבות ביחידה וכן עדיפות לקידום המכרזים לבחירת ספקים במיקור חוץ; זאת כדי שיחידת החילוט תוכל לתת שירות מקצועי, מהיר ויעיל לגופי האכיפה, ולהבטיח את ניהול הרכוש התפוס ומימושו באופן מיטבי. נמצא כי לא הייתה בידי משרד המשפטים, האחראי הן על הפרקליטות והן על האפ"כ, תשובה אחת הכוללת את כל הנתונים המבוקשים ומשכך לא ניתן להפיק את מלוא המידע הרלוונטי להליך שלילת הרכוש. מצב זה אינו מאפשר לגופים האמונים על האכיפה הכלכלית לגזור מדד אפקטיביות למערכת כולה. יוער כי מסד הנתונים שנמסר לידי צוות הביקורת מהמחלקה לסיוע למדינות זרות בהנהלת בתי המשפט אינו מאפשר לקבל תמונה שלמה ומהימנה של היקף הפעילות ולוחות הזמנים של המחלקה. עבודת המחלקה איננה ממוחשבת, וכל החומר המגיע אליה מטופל בשיטה ידנית. מהאמור עולה כי אין הלימה בין המאמצים שמשקיעים גופי המודיעין, החקירה והאכיפה בזיהוי, איתור ותפיסה של נכסים בחו"ל, לבין התוצאה והתמורה המתקבלת בסופם של הליכי החילוט. לנוכח הגברת פעילותם הבין-לאומית של גורמי הפשיעה הבכירים בישראל, על גופי האכיפה לפעול לקיצור משכי הזמן ולהגברת האפקטיביות של תפיסת הנכסים מכוח חוק עזרה משפטית, הן ביחס לתפיסות וחילוט בישראל במסגרת סיוע למדינות זרות, והן ביחס לתפיסות וחילוטים של נכסים מחוץ לישראל. חוסר ההלימה בין המערך החוקר למערך התובע מחריף לנוכח הפערים במשך הטיפול: לאחר שהמשטרה סיימה את הטיפול בחקירה אחת ועברה לתיק הבא, הפרקליט המלווה צפוי להמשיך ללוות את אותו התיק בערכאות השונות בבתי המשפט במשך שלוש שנים בממוצע, באופן שאינו מאפשר לו להתפנות לטיפול בתיקים אחרים.	על משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים ואגף התקציבים במשרד האוצר לקיים דיון משותף בפערים בין המערך החוקר למערך התובע ולבחון דרכי התמודדות, תוך בחינת עתודת כוח האדם והמשאבים המוקצים ליחידות החקירה לעומת מערך התביעה בפרקליטות וברשות המיסים.	587
גופי האכיפה ומייצגי המדינה בערכאות . מעצרים פליליים בישראל - תנאי המעצר בשירות בתי הסוהר מקומות הכליאה שיהיו בפועל לבין מספר מקומות הכליאה שיידרשו מקומות כליאה. 18,000 - מ"ר לכלוא - כ 4.5 לפי התקן של עולה אפוא כי כל עוד לא יהיה שינוי במצב הדברים הקיים, החל בחודש , עלולה המדינה להיות חשופה לתביעות כלואים בגין אי- 2020 מאי יישום פסק הדין. עד מועד סיום הביקורת לא נמצא שנעשה ניתוח של משמעויות תוספת המשימות ליחידת נחשון בעקבות ריווח התאים. על פי נתוני מדור הזמנות, מחלקת האסיר, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מנתוני המדור עולה שעובדיו מטפלים בשיעור לא-מבוטל של זימונים שגויים, המחייבים טיפול פרטני. מוצע לשב"ס ולהנהלת בתי המשפט לבחון את השימוש בדואר האלקטרוני לצורך משלוח זימונים דחופים, במקום באמצעות פקס. מבקר המדינה עמד על כך כי ההיבטים הרבים שבהם 1402015 כבר בשנת עסקו האמנות המחוזיות חייבו הכנת הסכם שיסדיר את הנושאים שבמחלוקת, והעיר למשרד לבט"פ שעליו לפעול לחתימת הסכם מתכלל ומערכתי, שיסדיר את מכלול ההיבטים של קשרי העבודה בין המשטרה שהנושא מטופל, 2014 לשב"ס. המשרד לבט"פ מסר בתשובתו מדצמבר .2015 וכי הטיפול בו יסתיים עד סוף נושא ליווי עצורים ללשכות ההוצאה לפועל לא נחתם במסמך ההבנות החדש, והוא יידון בין הצדדים במסגרת עבודת מטה עתידית עד מאי . נוכח הפער העקרוני בין הגופים בנושא זה, על מנכ"ל המשרד 2021 לבט"פ להכריע בסוגיה הזאת בשים לב לשיקולים המבצעיים. מוצע שהגורמים הרלוונטיים יבחנו, בין היתר, את האפשרות שדיון בעניינם של עצורים בלשכות ההוצאה לפועל ייערך באמצעות היוועדות בחוק ההוצאה 2018 , בהתאם לעיגון השימוש בכלי זה בשנת142חזותית .1967 -לפועל, התשכ"ז נושא הזקיפות על עצורים שהם במעמד של מעצר עד החלטה אחרת לא סוכם בין הצדדים במסגרת מסמך ההבנות החדש. היעדר הכרעה בסוגיית הזקיפות פוגע הן בפעילות שב"ס והן בפעילות המשטרה. חוסר הוודאות מקשה על הארגונים לתכנן את צעדיהם על פי כוח האדם שברשותם, שכן חלקו מוקצה למשימות שלא תוכננו מראש. במועד סיום הביקורת טרם החלה הבדיקה המקדמית לגבי אמצעי משמורת לעצורים בבתי חולים פסיכיאטריים, שנועדה לייתר את הצורך בזקיפות. על המשרד לבט"פ לפעול מול משרד הבריאות על מנת לקדם את הבדיקה המקדמית. מוצע להנהלת בתי המשפט לפעול על מנת שכלל המזכירויות בכל בתי המשפט ישתמשו גם בדואר אלקטרוני לצורך משלוח זימונים דחופים על מנת לייעל את העברת המידע בין הצדדים. נשלח הנוהל של שב"ס לאישור מנהל בתי 2018 באוקטובר המשפט. הנהלת בתי המשפט לא הגיבה לבקשת שב"ס לאשר את הנוהל, ושב"ס ממשיך לעבוד לפיו. על פי נתוני שב"ס, מספר הליוויים שמבצעת יחידת נחשון הולך וגדל, והדבר מצריך כוח אדם מוגבר ולפיכך, עולה מספר המשרתים בה. על אף הניסיונות של שב"ס לצמצם את משכי השהייה בליוויים ובמעברים, עד כה לא ערכה היחידה ניתוח ממוחשב של מסלולי הליווי במטרה להגיע לאופטימיזציה של המסלולים. על שב"ס לבחון בהקדם את כלל מסלולי הליווי של נחשון, את היקף כוח האדם הנדרש לביצוע המשימות, ובכללן המשימות החדשות שהוגדרו, ולבחון אם שינוי מערכתי שלהם יוכל להקטין את מספר הלוחמים המלווים את הכלואים ואת שעות הנסיעה הארוכות של העצורים בדרכם לבתי המשפט או למקומות אחרים.	זה למעלה מעשור שנים נעשים ניסיונות ברמה המערכתית להסדיר את ממשקי העבודה בין שב"ס לבין המשטרה בכל הנוגע לליווי עצורים. על המשרד לביטחון פנים לפעול כדי לגשר על הנקודות שנותרו במחלוקת בין המשטרה לבין שב"ס, ולוודא שהצדדים יסיימו את עבודת המטה , כפי שנקבע במסמך ההבנות החדש. 2021 ויגיעו להסכמות עד מאי	588
משרד המשפטים . מאגר המידע של רשם החברות - הפצת המידע ואיכותו נוסף, כגון, רשימת בעלי תפקידים, כתובת דואר אלקטרוני, מידע על מקום העסקים, פרטים באנגלית אודות החברה וכדומה. פעולות אלו נדרשות כדי לקדם את תכלית הקמת מאגר המידע של רשם החברות ופתיחתו לעיון הציבור, לרבות בדרך מקוונת - להיות כלי בידי המגזר העסקי לניהול סיכונים בהתקשרויות. במתווה זה תוכן נסח החברה יהיה פרי תכנון ויוזמה של הנהלת משרד המשפטים, בכוונה לתמוך בפעילות המשק על ידי הנגשת מידע המצוי בידי רשם החברות. - מהלוח עולה כי שירות החיפוש ההפוך שרשם החברות מספק לציבור שנים לאחר שהועלה הצורך על ידי הועדה המקצועית של משרד 13-כ המשפטים - הוא חלקי וחסר ואינו עונה על מלוא התכליות שבשלן הוא הותר לביצוע. כמו כן, כדי לעמוד בדרישות המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון - לבחון את עץ האחזקות של אדם ולנתחו - נדרשים כמה וכמה חיפושים הפוכים. ציינה במפורש תכליות 2014 לאור העובדה כי חוות הדעת משנת הנוגעות להערכת הסיכון שבהתקשרות עם חברה, ראוי כי רשם החברות יפעל בהקדם לעריכת הבירור המשפטי הנדרש לטעמו בטרם יוחלט אם להרחיב את השירותים הניתנים לציבור. כמו כן, מוצע כי לצורך שיפור השירות לאזרח ישקול רשם החברות לספק את שירות החיפוש ההפוך לציבור במישרין ולא רק באמצעות החברות הזכייניות. מוצע כי רשם החברות יבחן את הגבלת אפשרות הדיווח באמצעות .29)Compensating Control ( טפסים ידניים או באמצעות בקרה מפצה המגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים מסתמכים באופן יומיומי על המידע שבמאגר המידע של רשם החברות לצורך ניהול סיכונים בהתקשרויות ובמתן אשראי. במצב הנוכחי, שבו מתקבלים דיווחים בממוצע בשנה על שימוש לרעה במאגר 50-לכל הפחות כ המידע של רשם החברות על ידי דיווחי כזב על העברת מניות ומינוי דירקטורים, תיתכן פגיעה ביכולת המשק להסתמך על מאגר המידע של רשם החברות לצורך ניהול הסיכונים בעסקיו; דבר המחייב את רשם החברות לבחון דרכים למזעור סיכון זה. מוצע כי רשם החברות יבחן בקפידה את התחומים שבהם יש חולשה בהגנה על המידע שבמאגר המידע של רשם החברות מפני מעשי מרמה, ויבצע את השינויים הנדרשים (במערכת הממוחשבת, בנהלים או בבקרות מפצות) כדי למזער ככל הניתן דיווחי כזב. נסח החברה משמש, הלכה למעשה, אפיק עיקרי מבחינת המגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים, לקבלת מידע עדכני על חברות ממאגר המידע של רשם החברות, ועל רשם החברות חלה חובה להעמידו לעיון כל החפץ בכך, תמורת תשלום אגרה. לפיכך ראוי שמשרד המשפטים יבחן אילו פריטי מידע החיוניים למשק זמינים במאגר המידע של רשם החברות וניתן לשקפם בהתאם להוראות הדין בנסח החברה, ויעגן בהנחיות מינהליות את פריטי המידע שעל רשם החברות לכלול בנסח. כמו כן, ראוי כי משרד המשפטים ישקול הקמת צוות משרדי אשר יבחן מעת לעת אם יש לעדכן את תוכן הנסח, תוך הידברות וקבלת משוב מהמגזר הבנקאי, המגזר העסקי והגופים המוסדיים, וכן יבחן אם יש די במידע שהחברות הרשומות במאגר המידע של רשם החברות מחויבות להעביר או שרצוי שיעבירו מידע , שבה הוחלט לאמץ מדיניות של 2016 נוכח החלטת הממשלה מאוגוסט , ונוכח הממצא שהובא בדוח זה 38קבלת מידע מהציבור פעם אחת בלבד מוצע כי רשם החברות יוסיף לרשימת הפעולות האוטומטיות המבוצעות עם ביצוע רישום, גם פעולה ליידוע בעל העניין - בעל מניות, דירקטור או נושא משרה - שלגביו בוצע השינוי. מוצע כי יידוע זה יבוצע באמצעות דואר אלקטרוני. מוצע כי רשם החברות ימפה את כלל השירותים שהוא מציע לחברות ואשר נצרכים על ידן, כדי לבחון אם יש מקום לגביית אגרה שנתית דיפרנציאלית התלויה בצריכת שירותי רשם החברות על ידי החברות. כן מוצע לבחון דרכים לייעול שירות רישום שעבוד בהתאם להיקפי צריכת שירותי רשם החברות.	ראוי לבחון את אפקטיביות האכיפה על חברות שאינן עומדות בחובת תשלום האגרה השנתית ולטייב את המידע בדבר היקף החובות, זאת מיליארד ש"ח. 1.161 -בייחוד לאור גובה החוב בסך של כ	589
המשרד לשירותי דת . היבטים בפעילות אגף הזהות היהודית במשרד לשירותי דת המתעניינים הפוטנציאלי, מומלץ לכלול באתר האגף מידע על הפעילויות שהוא מממן, על ייעודן ועל מיקומן ברחבי הארץ ועל דרכי ההתקשרות עם הגופים המפעילים את התוכניות, והכול לטובת הציבור. נוכח שיעור הניצול הנמוך של תקציב האגף, והגם שניכרת מגמת עליה בניצול התקציב, מומלץ שהמשרד והאגף יבחנו את התכנון התקציבי של פעילויות האגף וכן את החסמים העומדים בפני מימוש מלוא התקציב. נמצא כי האגף לא קבע קריטריונים לבחינת התאמת הפעילויות שהוא ממנן לתכלית החלטת הממשלה, דבר שגם יאפשר לשקף את אופן ביצוע פעילותו ולפעול מתוך ראיה מערכתית כוללת. באתר המרשתת של המשרד יש דף המפרט את הפעילויות שבמימון האגף. אולם, אין בפרסום זה הפניות לעמותות המפעילות אותן, מועדיהן, המיקום שלהן, עלויות למשתתף וכדומה. מבקר המדינה רואה בחיוב את הפרסום של כלל הפעילויות באתר המשרד. עם זאת, לצורך הפצה רחבה של דבר פעילויות האגף לציבור עוד נמצא כי האגף אינו מרכז נתונים מפורטים על הפעילויות שמקיימת כל עמותה, ולכן לא ניתן לנתח אותן ולעמוד על מהותן: במה הן מתמקדות; כמה אנשים משתתפים בכל פעילות; האם קיימות כפילויות של הפעילויות לאותה אוכלוסייה - בין שבין עמותות ובין שבפעילויות של אותה עמותה; האם יש תחומים שאינם מקבלים ביטוי ומנגד תחומים שמבוצעים ביתר. מוצע כי בנוסף לפעולות ליווי הפרויקטים ופיקוח עליהם שמקיים המשרד יקבעו מדדים שיאפשרו ניתוח של הפעילויות שיזם האגף ותיבחן עמידתו במטרות שקבעה הממשלה בהחלטתה. עוד מוצע כי האגף יקבע קריטריונים לבחירת פעילויותיו, ויכלול אותם בתוכנית העבודה שלו שיאשר המשרד. האגף אומנם דורש מהארגונים המפעילים את הפרויקטים לבצע פעולות של הערכה ומדידה כמותיים אך בהיעדר קביעת יעדי תוצאה ספציפיים שיבחנו את איכות הפעילות של כל פרויקט, הערכת מידת השגת מטרות הפעילות אינה מיטבית. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את עריכת המחקר החלוץ של מדידה והערכה של פרויקט בתחום הזהות היהודית. ראוי כי מהלך זה יניב מסקנות שיביאו לשיפור איכות הפעילויות שמפעיל האגף. יש מקום שהאגף יבחן את ההמלצות בעקבות הפיילוט ויקבע מתכונת לביצוע מדידה והערכה לכלל הפרויקטים שהוא מפעיל. בכלל זה מומלץ כי האגף יקבע גם יעדים איכותניים למידת המועילות של הפעילויות ולתרומתן לחיזוק הזהות היהודית, ויבחן את העמידה שלהן ביעדים. נוסף על כך, ראוי לשקול שילוב של משובים מטעם הציבור שיאפשרו לאגף להעריך את מידת שביעות הרצון של המשתתפים בפעילויותיו. ראוי שהאגף יקפיד לאשר מראש שילוב של קבלני המשנה בהתקשרויותיו עם העמותות, כפי שנקבע בהסכמי ההתקשרות עמן. מומלץ שיהיה בידי האגף מסד נתונים על קבלני המשנה שיכלול פירוט של הפעילויות שהם מבצעים ופרטי האוכלוסיות הנהנות מפרויקטים אלה. 11-כפל תשלום של האגף עבור פעילויות במימונו: בביקורת נמצא כי ב ש"ח לשתי עמותות שונות 28,000 מקרים שילם האגף סכום כולל של באותו 2018 עבור אותה פעילות שהתקיימה בחודשים יולי עד אוגוסט מקום ובאותה השעה.	יש לראות בחיוב את הפעולות הנקודתיות שנקט האגף בהקשר למקרה האמור. מומלץ שהאגף יסדיר תהליך בדיקה שיטתי שימנע תשלום לשתי עמותות שונות עבור אותה פעילות.	590
המשרד לשוויון חברתי . המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" אותה הוביל המטה". עוד נאמר בתשובת משרד החינוך כי איש הקשר שמינה לתיאום בינו לבין המטה "הכיר לעומק את עשיית מטה ישראל דיגיטלית ופעל לתכלל את התפיסה של המטה במקביל לתפיסת משרד החינוך על כלל יחידותיו השונות". חלו חילופי גברי בתפקיד מנכ"ל משרד החינוך. הנהלת 2017 בשנת המשרד הנוכחית לא קיבלה את התוכנית האסטרטגית שגובשה בתקופת 2018 כהונתה של המנכ"לית דאז, ובעקבות כך לא התקיימה בשנת עבודה משותפת של משרד החינוך ומטה ישראל דיגיטלית. כפועל יוצא מהפסקת הפעילות המשותפת של משרד החינוך ומטה בנוגע 1046 לא יושמה החלטת הממשלה 2018 ישראל דיגיטלית, בשנת לתחום החינוך, שהוגדר תחום ליבה של המיזם הלאומי. מאז החל משרד הבריאות לשתף פעולה עם מטה ישראל דיגיטלית הוא הקצה עובדים שלו להובלת העשייה הדיגיטלית ולקישור בינו לבין המטה, ולא פעל אצלו מוביל תוכנית דיגיטלית מטעם המטה. בתחילת העבודה מינה משרד הבריאות עובדת (במיקור חוץ) להיות אשת הקשר בין המשרד לבין המטה, וכיום משמשת בתפקיד אשת הקשר עובדת אחרת שהיא עובדת בכירה במשרד ומובילה את התוכנית האסטרטגית של המשרד. המשרד הגדיר והסדיר את קשרי העבודה ותחומי הפעולה של יחידת מערכות מידע למול תחומי הפעולה של מובילת התוכנית הדיגיטלית אצלו. 13- אזרחים ותיקים ב 1,200 -מן הלוח עולה כי הקורסים ניתנו לכ רשויות מקומיות. לדעת מה היו עמדות המשרדים באותם דיונים ומה היו השיקולים שלהם בקבלת החלטותיהם. מוצע לכלול בסיכומי הדיון את פירוט העמדות המפורטות ואת עיקרי הדיון. הדבר יסייע לשקף את הליכי הבחינה וההחלטה המתקיימים בקשר לפרויקטים נרחבים ולהבטיח כי התוכניות המאושרות אכן נותנות מענה נכון ומועיל. במשרד החינוך פועל סמנכ"ל שהוא מנהל מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע (להלן - הסמנכ"ל או סמנכ"ל התקשוב במשרד החינוך). מטה ישראל דיגיטלית יעמיד לרשות 151 על פי החלטת הממשלה משרדי היישום מוביל תוכנית דיגיטלית. משרד החינוך לא הסכים לכך שעובד מטעם המטה ישמש מוביל תוכנית דיגיטלית במשרד ולפיכך הטיל המשרד על עובד שלו, הכפוף לסמנכ"ל, לשמש איש הקשר בין המשרד לבין מטה ישראל דיגיטלית. ציין 2019 בתשובת משרד החינוך למשרד מבקר המדינה מנובמבר המשרד כי שיתוף הפעולה בינו לבין מטה ישראל דיגיטלית תרם לעבודת המשרד. להלן מן התשובה: "בחשיבה משותפת עם מטה ישראל דיגיטלית ויחדיו נוצרו פרויקטים דיגיטליים חדשים דוגמת שיעורים פרטיים בחינם ברשת וחדשנות טכנולוגית מהשטח אשר לא היו נולדים ויוצאים אל הפועל ללא העשייה המשותפת. כמו כן נבחרו פרויקטים משמעותיים והועמקה בהם הפעילות על פי האסטרטגיה הדיגיטלית המקרה לעיל מדגיש את החשיבות של הסדרת קשרי הגומלין בין יחידת מערכות המידע של המשרד לבין מוביל התוכנית הדיגיטלית שפועל במשרד.  מן הבדיקה של עבודת המטה מול משרדי היישום השונים עולה כי משרדי היישום מצאו שהעבודה עם מטה ישראל דיגיטלית תרמה לקידום הטרנספורמציה הדיגיטלית בעבודתם ובשירות שהם נותנים לציבור. מבדיקת קשרי הגומלין בין מטה ישראל דיגיטלית לבין כל אחד ממשרדי יישום עלה כי קשרים אלה אפשרו עבודה רציפה וללא קונפליקטים. זאת למעט במשרד החינוך ובמשרד המשפטים: במשרד החינוך התגלעו חילוקי דעות בין המטה לבין הנהלת המשרד באשר לתוכנית האסטרטגית שגרמו להפסקת שיתוף הפעולה ביניהם לפרק זמן מסוים; במשרד המשפטים לא הוסדרו עם כניסתו של מוביל תוכנית דיגיטלית (מנהל יחידת הדיגיטל) קשרי העבודה שלו מול יחידת מערכות מידע של המשרד ואולם לאחרונה הנושא הוסדר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המטה ומשרדי היישום יסדירו את ממשקי העבודה בין מובילי התוכנית מצד המטה לבין גורמי המקצוע והניהול במשרד היישום בכלל ויחידת מערכות המידע בפרט; עליהם על המטה והמשרד לפעול בהתאם להחלטות הממשלה הקיימות ואלה אשר מתקבלות מעת לעת ונוגעות למיזם הלאומי, ובכלל זה בעניין כינוס ועדת ההיגוי ומתן דיווחים. ככל שלדעת המשרד יש צורך בתיקון החלטת הממשלה בעניין זה על המשרד לפעול לתיקון החלטת הממשלה.	לעסוק 2017-מן האמור לעיל עלה כי הצוות שמינה משרד המשפטים ב בנושא התאמת התשתית החקיקתית למיזם הלאומי ולעידן הדיגיטלי , קודם שהושלמה העשייה המבוקשת, וזאת על 2018-חדל לפעול ב רקע פרישת ראש הצוות מעבודתו במשרד. עוד עלה כי בעקבות פניית , 2019 משרד מבקר המדינה ללשכת היועץ המשפטי לממשלה ביולי הטיל משרד המשפטים את הטיפול בנושא על אחד המשנים הנוכחיים ליועץ המשפטי לממשלה. ואולם, כפי שעולה מתשובתה של לשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, נוכח עומס העבודה המוטל על אותו משנה, אין הוא יכול להתפנות בעת הזו לקידום פעילות הצוות, 2020 ורק עם גיבוש תוכנית העבודה של מחלקת ייעוץ וחקיקה לשנת ייבחן שוב קידום הנושא.	591
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.12.18 - השקעות בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי משרד מבקר המדינה מציין כי לנוכח מקרי העבר בחינה כאמור אינה מספקת, על כן ראוי לחדד לוועדות המכרזים את ההנחיה לבצע בחינה של רצינות ההצעות ויכולתם של המציעים לעמוד בתקציב ובלוחות הזמנים כפי שהתחייבו. בפרט, במקרים שבהם נמצא פער של ממש בין האומדנים להצעות השונות. כמו כן מוצע לבחון מנגנונים לקביעת מחיר מינימום לפני קיום הליך המכרז בפרויקטים מתאימים. חשוב להבטיח שמהלך העסקים התקין של הגופים האמורים לא ייפגע ולהגביר את הוודאות בתחום האסדרה לשם חיזוק נכונותם של הבנקים ממדינות חוץ להיכנס להשקעות בישראל, לרבות בתחום התשתיות. בתוך כך מומלץ כי רשות שוק ההון תמשיך ותבחן את נושא הפטור לבנקים זרים מחובת הרישוי למתן אשראי ואת השלכותיו, לרבות הצורך באסדרה קבועה של הנושא. חלופות ביצוע שונות יוצרות הוצאות שונות, ולכן התעלמות ממקצתן עלולה להטות את תוצאות המודל הפיננסי. על חטיבת תשתיות ופרויקטים לבחון בעת ביצוע בדיקות ההתאמה את עלויות הפרויקט הרלוונטיות אשר נקבעות על פי שיטת הביצוע הנבחנת ולתת להן ביטוי הולם בבדיקה. נמצא כי בכלל משרדי הממשלה אין מתודולוגיה אחידה לקביעת שיעור ההיוון הן לפרויקטים בחלופה התקציבית והן לפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי. בעקבות זאת, גופים האמונים על ביצוע בדיקות ההתאמה ליישום המתווה משתמשים בהנחות שונות במהותן בעת חישוב שיעורו של ההיוון הנדרש, ולכן התוצאה המתקבלת תלויה בזהותו של עורך החישוב. היעדר מתודולוגיית הערכה אחידה לשיעור ההיוון פוגע באמינותו של המודל הפיננסי של הפרויקטים השונים ומעלה חשש להטיה של תוצאותיו. על החשב הכללי כמרכז התהליך המתודי לפעול לכינון מתודולוגיה אחידה לקביעת שיעור ההיוון עבור פרויקטים תקציביים ופרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי עבור כלל משרדי הממשלה. לדעתו של משרד מבקר המדינה, ראוי כי כל ניתוחי הרגישות המשמעותיים יופיעו בבדיקות ההתאמה טרם קבלת ההחלטה אם . אם יידרשו ניתוחים נוספים PPP לבצע את הפרויקט במתווה של לאחר מכן, עליהם להיות תולדה של השינויים שנעשו בשלבים המתקדמים או של בחינת פרמטרים בעלי משקל נחות. לאמוד את טיבה של הקמת הפרויקט בשיתוף המגזר הפרטי ולבסס את הבחירה בחלופה זו. בדיקתו של משרד מבקר המדינה העלתה כי המודל הפיננסי שבדיקת ההתאמה של חטיבת תשתיות ופרויקטים מסתמכת עליו, אינו מקיף את כל העלויות הייחודיות הנובעות מהקמת הפרויקט בשיתוף המגזר הפרטי. בפרט אין במודל ביטוי לעלויות אינהרנטיות הנוספות על ההוצאות הנובעות ממימון הפרויקט בשיטה זו, לרבות עלויות הביטוח, התקורה של חברת הפרויקט והעסקת יועצים חיצוניים. אף ששיעורן הוא אחוזים ספורים מתקציב הפרויקטים, היעדר שיקופן עלול להטות את תוצאת בדיקת ההתאמה במקרים שבהם אין פער מהותי ביחס לשיטה התקציבית. לדעתו של משרד מבקר המדינה, ההנחה כי עלויות המכרז עבור המגזר הציבורי הן אותן העלויות על אף העסקת יועצים חיצוניים מקצועיים ולתקופה ארוכה, אינה תואמת את מאפייני המתווה המובהקים. לפיכך על חטיבת תשתיות ופרויקטים לשקף במודל הפיננסי את עלות העסקתם של היועצים החיצוניים של שני הצדדים, אם בהגדלת התשואה להון הנדרשת מצד הזכיינים ואם בהכללתה בתקציב הפרויקט.	מומלץ כי חטיבת תשתיות ופרויקטים, מנהלת הבינוי ומשרד הביטחון יקפידו לתעד את בסיס הנתונים, את ההנחות ואת אופן ניתוחם. זאת כדי שיתמכו בהעברת הידע הנצבר, בבחינת נכונותו והאפשרות ליישמו בפרויקטים הבאים.	592
משרד האוצר . הסדרי הפנסייה במדינה - ביקורת מעקב מבקר המדינה כבר העיר לחשבת הכללית בדו"ח הקודם כי "אין זה ראוי למנוע מנציגי צה"ל מידע בנוגע לדרך חישוב החבות האקטוארית של משרתי הקבע וגמלאי צה"ל" וכי "על החשבת הכללית להעביר מידע זה"; אולם עד מועד סיום ביקורת המעקב המידע לא הועבר. עם זאת, ומאחר שהנתונים המלאים בעניין תשלומי הגמלאות מצויים בידי צה"ל, מן הראוי שצה"ל יאמוד את החבות האקטוארית של משרתי הקבע וגמלאיו, ויבחן אילו צעדים עליו לנקוט על מנת לעמוד במגבלת תקציב הביטחון. מונה צוות משותף 2016 משרד מבקר המדינה מציין כי בספטמבר לבחינת השקיפות והעברת מידע ונתונים בין צה"ל למשרד האוצר. מבקר המדינה מציין לחיוב את הקמת הצוות וממליץ שהצדדים יפעלו להעברה הדדית של מידע, לרבות נתונים מלאים בכל הקשור לגמלאות של פורשי צה"ל. משנת 849 המחלוקת המשפטית בדבר הפרשנות של החלטת ממשלה , וסמכותו של הרמטכ"ל במתן ההגדלות בגינה, הובאה לשולחנו 1961 אך טרם הוכרעה. נוכח התמשכות 2017 של משרד המשפטים עוד בשנת הטיפול בסוגיה עד כה, מצופה כי ככל שתידרש הכרעה או החלטה עתידית בעניין זה על ידי פרקליט המדינה, זו תתקבל ללא שיהוי. נוכח השיהוי בהסדרת הנושא, ונוכח הסכום המשמעותי של הגדלות , שהשפעתן 2017 בגין מתן ההגדלות בשנת8 מיליון ש"ח 24-הרמטכ"ל (כ המצטברת העתידית על תקציב המדינה הינה משמעותית וסכום סך ההגדלות לכלל פורשי צה"ל המשולמות כל שנה מסתכם בלמעלה ממיליארד ש"ח), על צה"ל ומשרדי הביטחון והאוצר לפעול להסדיר את הנושא בהקדם, ובמידת הצורך להביא את העניין לפני ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון כפי שהמליץ פרקליט המדינה. משרד מבקר המדינה שב ומדגיש בפני צה"ל ומשרד הביטחון, כי "התחשיב שהוצג על ידי ] 58 שם, ע"מ [ כפי שנכתב בדוח הקודם צה"ל ומשרד הביטחון מתייחס רק לעלות השנתית שמתווספת בגין הפורשים באותה שנה. תקציב הגמלאות בתקציב המדינה כולל את תשלומי הגמלאות לרבות החלק של הגדלות הרמטכ"ל בגין פורשים משנים קודמות, ולא רק בגין פורשים בשנת התקציב, לכן עלויות אלה מסתכמות במאות מיליוני ש"ח בשנה". ההסדרים בדבר פנסיית גישור לכוחות הביטחון, ובכללם צה"ל, המוסד, שירות הביטחון הכללי (להלן - שב"כ), המשטרה ושירות בתי הסוהר, היו צריכים להיקבע בתקנות. עד מועד סיום ביקורת המעקב, לא התקין ז לחוק שירות המדינה (גמלאות). 801 משרד האוצר תקנות לפי סעיף ו 76 כמו כן, משרד הביטחון ומשרד האוצר לא התקינו תקנות לפי סעיף לחוק גמלאות צבא הקבע, חרף ההוראה החוקית המחייבת התקנתן עד כאמור. 1.6.17 בביקורת המעקב נמצא כי בפועל, ובהתאם לסיכום הייעוץ המשפטי לממשלה, צה"ל ממשיך לשלם לפורשים מקדמות על חשבון פנסיית הגישור. עם זאת, בשל מחלוקות על גובה הקצבה, הסכומים משולמים ללא תיאום עם משרד האוצר וטרם הותקנו התקנות, כפי שיפורט. במצב הקיים, הפורשים אכן אינם יודעים איזה חלק מגמלתם שנוי במחלוקת וייתכן שיאלצו להחזיר אותו. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לבחון מתן מידע לפורשים אודות החלק מהמקדמה שהינו בגדר סכום הנתון במחלוקת בעת חתימה על הצהרתם וכן בעת תקבול הגמלה החודשית. המצב שבו הפורשים נתונים בחוסר ודאות לגבי הגמלה שתשולם להם בעתיד, ויתרה מכך גם אינם יודעים אם ואיזה סכום מתוך המקדמה יתכן ויאלצו להחזיר, הוא מצב שאין להשלים עימו. התקנת התקנות תתרום לוודאות הכלכלית של הפורשים ותאפשר גם למשרתים להיערך מהבחינה הכלכלית לפרישתם. משכך, על משרד האוצר, על משרד הביטחון, ועל צה"ל להשלים את התהליכים הנדרשים לשם התקנת התקנות בנוגע לפנסיית הגישור. החיסכון הפנסיוני נועד לשמש מקור הכנסה עיקרי לאחר הפרישה מעבודה. אין עוררין על כך שהפורשים מצה"ל, שבמשך שנים פעלו למען ביטחון המדינה, זכאים לפנסייה הוגנת וראויה. ראוי כי המחלוקות רבות השנים בין צה"ל למשרד האוצר בסוגיות אלו, וכך גם הסדרת שקיפות הנתונים, יבואו על פתרונן בהקדם. העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחייבת בחינה של מתווה העלאת גיל הפרישה של נשים תוך השוואה למקובל בעולם. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האוצר לבחון את קידום הנושא עם כינונה הצפוי של הממשלה, לשם השלמת גיבוש המדיניות. זאת בשל המשמעויות הנרחבות הנוגעות לסוגיה, לרבות בכל הנוגע לפעולות הנדרשות בהתייחס לגירעון הקרנות הוותיקות שבהסדר.	דחיית ההחלטות בעניין גיל הפרישה לנשים עלולה לפגוע ביכולת להעלות את גיל הפרישה באופן הדרגתי על פני זמן, שיכול שתביא לידי פגיעה כלכלית במדינה. לסוגיית גיל הפרישה לנשים יש גם השלכות חברתיות וסוציאליות שנדרש לשקול אותן. דחיית ההכרעה בעניין עלולה להעצים את הנזק העתידי במישורים השונים.	593
משרד ראש הממשלה . ענייני מינהל במשרד ראש הממשלה עד מאי 2018 מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי בחודשים אוגוסט , דהיינו במשך תשעה חודשים, קיבלה ועדת הפטור המשרדית 2019 מיליון ש"ח הנוגעות 13- החלטות בסכום כולל של כ 24 במשרד רה"ם להחלטות שקיבלו ועדות המכרזים או ועדות היועצים המשרדיות בלבד. כל ההחלטות התקבלו בלא שהוועדה התכנסה אלא באמצעות סבב חתימות, וכולן התקבלו פה אחד. בתגובה על תשובת משרד רה"ם משרד מבקר המדינה מציין כי ההחלטה , ובשנת 2016 להקים יחידת רכש מרכזית התקבלה לראשונה באוקטובר משרד רה"ם אף עדכן את תפיסתו בדבר הקמתה. עקב כך התניית 2019 ביטול ריכוז הסמכויות בתחום הרכש בהקמת היחידה, שמועד הקמתה אינו ידוע, עלולה להותיר על כנם את הקשיים האמורים, לרבות את ניגוד העניינים המוסדי, לפרק זמן נוסף שמשכו לא ידוע. על משרד רה"ם לאייש את משרת הסמנכ"ל למינהל ואת משרת מנהל אגף הרכש, כפי שציין שיעשה. עד לאיוש יש לבחון דרכים חלופיות לביצוע בקרה ולהפרדת התפקידים, בהתאם להחלטת נציב שירות המדינה בעניין האחריות לתחום הרכש. כמו כן יש לפעול ליישום מלא של נוהל בקרת המעונות. מומלץ לבחון מדרג סכומים בעניין נוהל בקרת המעונות. נמצא כי בפועל נוהל הבקרה במעונות לא יושם במלואו: מנהלת אגף תקציבים שימשה הן כגורם מתפעל, ישירות מול אב הבית, והן כגורם מאשר, בהיותה אחראית לתחום הרכש (כפי שהוטל עליה לעשות), זאת שלא בהתאם לאמור בנוהל. כמו כן לא הוסדרה בקרה חליפית. לעניין איוש משרת הסמנכ"ל למינהל, נדרשה מעורבות והחלטה של מנכ"ל המשרד. בפועל על אף הפניות החוזרות ונשנות של נש"ם בדבר איוש המשרה וכן מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עד ינואר 2016 (משפט ציבורי-מינהלי) בנושא - בחודשים אוקטובר לא ננקטו הפעולות הדרושות לאיוש המשרה. 2020 איוש משרת סמנכ"ל למנהל במשרד רה"ם חיוני לתפקוד מלא ויעיל של המשרד (כפי שיפורט להלן). משרה זו אינה מאוישת זה יותר משלוש שנים, ואף לא מונה ממלא מקום לאיושה. על משרד רה"ם, לפעול לאיוש המשרה בהתאם להנחיות נש"ם. ואולם משרד רה"ם לא החל בהליך מכרזי לאיוש המשרה בהתאם 2019 ובמשך כל חודש מאז ועד יוני 2018 להוראות נש"ם: בסוף דצמבר פנה המשרד שוב ושוב לנש"ם בבקשה להאריך את המינוי הזמני, ובכל נמצא כי נש"ם לא אצלה למשרד רה"ם סמכויות בתחום הפרט, ונוסף על כך היא לא אצלה לו סמכויות בתחום התקן. נש"ם הודיעה לממלא מקום המנכ"ל לשעבר כי לא אצלה סמכויות למשרד משום שלא מכהן בו סמנכ"ל למינהל. אי-איוש התפקיד במשך פרק זמן ממושך מונע אפוא ממשרד רה"מ לממש נדבך מרכזי ברפורמה שמובילה הממשלה בתחום ההון האנושי ולקבל לידיה סמכויות ביצוע וניהול בתחום זה בדומה למרבית משרדי הממשלה. לאחר שתאויש משרת הסמנכ"ל למינהל במשרד רה"ם, על נש"ם לבחון את האפשרות לאצול למשרד סמכויות בהתאם למתווה הרפורמה בכל הנוגע לניהול ההון האנושי בשירות המדינה. על משרד רה"ם להקפיד לפעול על פי תיאור התפקיד המאושר, כנדרש בתקשי"ר, ואם הדבר נדרש - עליו לפעול לעדכונו. במשך כשנתיים חלק מתפקידי סמנכ"ל נכסים, לא הוטלו אפוא באופן רשמי על שום גורם במשרד רה"ם.	30-אחת מהפעמים נש"ם נעתרה לבקשות ואישרה את הארכת המינוי ב יום נוספים בכפוף לפרסום מכרז. המשרד נימק את בקשותיו החוזרות ונשנות בצורך לבחון את תיאור המשרה ואת המבנה הארגוני של יחידות המינהל במשרד.	594
לשכת עורכי הדין בישראל . פעילות לשכת עורכי הדין בישראל היעדר דיון של הדירקטוריון בכל דוחות הביקורת הפנימית מנע קבלת החלטות על דרכי הפעולה המתאימות לתיקון הליקויים שנתגלו. במצב זה ממילא לא נעשה הליך שיטתי וסדור למעקב אחר פעולות שנעשו לתיקון הליקויים שהעלו הדוחות. על רקע אתגרי הניהול הפיננסי של החברה המתוארים בדוח זה הייתה חשיבות מיוחדת לדיון בדוחות שעסקו ברובם המכריע בליקויים בהיבטים פיננסיים. מקרים של חברי ועדה שהורשעו בבית דין 59 בביקורת נמצאו משמעתי (בשיעור של אחוז אחד מחברי הוועדות הרשומים בלשכה), כמחציתם הושעו על תנאי או בפועל, והם מכהנים נכון עם זאת בביקורת נמצא כי אין ללשכה תוכנית רב-שנתית בנושא. משניתנה ללשכה הסמכות לאשר או לפסול התמחות, הרי שמחובתה לנהל הלשכה אינה 2013 מעקב אחר פעולות הפיקוח שביצעה. מאז ספטמבר מרכזת ומנתחת את המידע בדבר היקף וטיב הפיקוח כך שאין באפשרותה לבחון אם הוא משיג את מטרתו לשמירת הרמה של הבאים בשערי המקצוע, אף שמדובר בכלי ניהולי בסיסי לשימוש בסמכויות הארגון. ראוי שהלשכה תגדיר את היקף הפיקוח וסוג הפיקוח שיבוצע בכל שנה, תבנה תוכניות עבודה כמותיות שיקבעו את פעולות הפיקוח שיבוצעו, תתעד את הפעולות ותפיק דוחות שנתיים שיציגו את תוצאות הביצוע של התוכניות שאושרו. דוחות אלה יכולים לשמש בסיס לבחינת אפקטיביות הפיקוח ולקחים שניתן להפיק מקיומו. תהליכי האפיון והעבודה על השאלונים המקוונים החלו באמצע , אך במועד סיום הביקורת המערכת מצויה עדיין בשלב 2015 שנת , במהלכן עברו התמחות 2019 ועד אוגוסט 2016 הפיילוט. מספטמבר . 2,903 שאלונים ומתוכם נענו 3,827 מתמחים, נשלחו 10,500 -כ התשובות לשאלונים שמולאו לא נותחו וממילא לא נערך כל פיקוח מוגבר בעקבותיהן. נמצא כי בשנתיים וחצי האחרונות ביצעה הלשכה פיקוח בעשרות מעטות של מקרים. זאת לעומת אלפי פעולות פיקוח שנעשו בשנים קודמות, כמעט לכלל המתמחים מדי שנה. הפיקוח על ההתמחות הוא מתפקידי החובה של הלשכה וחשיבותו נובעת מהצורך לשמור על מעמד המקצוע ועל איכות הכשרתם של הבאים בשעריו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולת הלשכה לפיתוח שאלונים מקוונים. ואולם מצב הדברים בו תוצרי הפיילוט שהחל לפני שלוש שנים אינם מנותחים ולא נערך פיקוח בעקבותיהם בה בעת שלא התקיימו פעולות פיקוח חלופיות בתקופה האמורה מחייב שני מענים: האחד, העלאת הפיילוט על נתיב יישום ממשי וטיפול בשאלונים הרלוונטיים המונחים על שולחן הלשכה, וכל זאת על מנת להגיע לסיכום התובנות מהפיילוט; והשני, לפעול לביצוע בקרות חלופיות במקביל להליכי המחשוב. בהזדמנויות שונות נשמעו בוועד המרכזי ביקורות על היעדר כללים בדבר מינוי הבוררים וחלוקת התיקים ביניהם. עיון בפרוטוקולים של הוועד המרכזי מלמד כי פעמים רבות הדיון במינוי הבוררים לקוני ואינו כולל נימוקים להחלטה. מעת לעת העלתה בחירת הבורר גם שאלות מתחום ניגוד העניינים. ראוי כי במסגרת הנוהל החדש, תיתן הלשכה את הדעת גם על הצורך בהסדרת סוגיית ניגוד העניינים של הגורמים בלשכה העוסקים בהמלצה ואישור מינוי של הבוררים. הקשרים המשפחתיים ולא ניתן להסדיר ניגודי עניינים שעלולים להתעורר. יצויין כי נוסף על הפתרון הנקודתי שאומץ, על הלשכה לתת דעתה לנושא הקרבה המשפחתית בין בעלי תפקידים בלשכה ולקבוע כללים בקשר לכך, ובכלל זה חובת דיווח על קשרי משפחה. ראוי כי ועדות האתיקה יגבשו הסדר אחיד בנושא קיום דיונים בעילום שם הנילון ויישמו אותו.	משרד מבקר המדינה ממליץ כי לצד קביעת תהליך עבודה סדור להטמעת הסדרי ניגוד עניינים הלשכה תגבש הנחיות בנוגע לכללי ניגודי עניינים כאמור בחוות הדעת. אשר להסדרי ניגודי עניינים, אלה נחתמו רק בחמש התקשרויות של הלשכה עם נותני שירותים ולא עם עובדי ונבחרי הלשכה. על לשכת עורכי הדין לקיים דיון בנושא ולבחון אותו על כלל היבטיו.  מטרת האיסור להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים היא למנוע את . מהאמור לעיל עולה כי החשש לניגוד עניינים עלול 78הרע בטרם יארע לעלות במצבים רבים ומגוונים במסגרת פעילות גורמי הלשכה. לאור זאת על הלשכה לדון בנושא, לבחון את מיפוי המקרים הפוטנציאליים, לבחון קביעת כללים לפעילות הלשכה והנבחרים בכלל מוסדותיה ובסוגיות פרטניות להיוועץ עם היועץ המשפטי של הלשכה, כמפורט בתרשים שלהלן:	595
נושאים מערכתיים . הדוחות הכספיים של מדינת ישראל ליום 31.12.18 משרד מבקר המדינה מציין כי החשב הכללי והחשבונאי הראשי פירטו כי השליטה בחברות 2018 לדוחות הכספיים לשנת 1 'בביאור מס . ככל שהבחינה נעשית 6 'הממשלתיות נבחנה לאור תקן חשבונאות מס , יש לעדכן את האמור 35 על ידי החשבונאי הראשי בהתאם לתקן לדו“חות הכספיים בהתאם. 1 'בביאור מס למעשה, הדוחות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל נערכים על בסיס הליך יישום מבחני השליטה על ישויות נשלטות בהתאם לתקן (שכאמור בוטל בתקינה הבינלאומית 6 'חשבונאות בינלאומי מס , זה 35 'הממשלתית), ולא בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מס שאומץ לפני כארבע שנים. גם הוראות התכ“ם בנושא עריכת דוחות מנחות את חשבי המשרדים הממשלתיים לטפל 89כספיים מאוחדים בישויות נשלטות ובדבר עריכת דוחות כספיים מאוחדים בהתאם לתקן , שכאמור בוטל. 6 'מס כללי חשבונאות מקובלים נוצרים ומתפתחים כמענה לצורך. בעידן המודרני מתרחשים שינויים מהירים ביותר במציאות הכלכלית ובשווקי הכספים וההון, ולפיכך חשוב לעדכן את התקינה במהירות וביעילות. מפני שהוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא פעלה בשנים האחרונות ומפני שחל פיגור ביישום התקינה החשבונאית הממשלתית בישראל, פעולות שבאחריות החשב הכללי, קשה להפוך את הדיווח הכספי של המדינה לכלי ניהולי יעיל, כפי שהוגדר בחזון אגף החשכ“ל. מומלץ כי החשב הכללי ישלים בהקדם את מלאכת הבחינה והאימוץ של התקינה כדי להקיף את כל התקינה הבינלאומית ולהחילה בישראל, כולל הבהרות והדרכות לכוח האדם האמור להוציאן לפועל. כן מומלץ כי החשב הכללי והחשבונאי הראשי, החותמים על הדוחות הכספיים המאוחדים של המדינה, יפעלו להציג דוחות כספיים מאוחדים של מדינת ישראל, מבוקרים וערוכים על פי תקינה חשבונאית בינלאומית עדכנית. מדובר בצעד לאומי שצריכים להיות שותפים בו כל משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים. אשר על כן, מוצע כי החשב הכללי יבחן כיצד יש לאמץ את התקינה החשבונאית הממשלתית הבין-לאומית ואם יש מקום לאמצה כלשונה לחברות ציבוריות. עוד מוצע כי IFRS ), בדומה לאימוץ תקני As Is( הממשלה תשקול כי החלטה בדבר דחיית תקן מסוים, או עיכוב זמן כניסתו לתוקף תתקבל באמצעות המוסד לתקינה בחשבונאות כאשר לוועדה המקצועית יתווסף נציג החשב הכללי. נכון למועד סיום הביקורת, למדינת ישראל אין נציגות בוועדה הבינלאומית לתקינה חשבונאית למגזר הציבורי כבר זה כמה שנים. נציגות זו יכולה לאפשר קבלת מידע זמין ומהיר בדבר התקינה החשבונאית הממשלתית. כמו כן, היא מזמנת יצירה של קשרי עבודה עם עמיתים ממדינות אחרות כדי להגביר את המקצועיות בתחום ולקדם את התקינה בישראל. נמצא כי נכון למועד סיום הביקורת, מפני שהוועדה לתקינה חשבונאית ממשלתית לא התכנסה זה כמה שנים, לא ניתן מענה לסוגיות בתקינה החשבונאית הממשלתית, וכל משרד ממשלתי או יחידת סמך עלולים לגבש מדיניות חשבונאית בהתאם לחוות דעתם של רואי החשבון המבקרים את דוחותיהם. הוועדה לתקינה החשבונאית הממשלתית בישראל לא פרסמה למשרדי הממשלה ניירות עמדה או הנחיות רוחביות כלשהן בדבר יישום תקני חשבונאות. הקווים המנחים האמורים יכולים לאפשר למשתמשי הדוחות לקבל מידע נוסף, מלבד מידע חשבונאי (כמותי ומילולי), כגון - תחשיב על קיימות פיסקאלית ארוכת טווח (מידע המאפשר למקבלי ההחלטות להעריך את היקף הסיכונים הפיננסיים שהמדינה תעמוד לפניהם בעתיד), שיפור השירות לציבור לאורך השנים, עמידה במדדי הביצוע וקביעת דרך פעולתם של הגופים הציבוריים להשגת יעדים, וכיוצא באלו. 16.5- בכ 2018 יצוין כי העתודות בגין אירועי הביטוח גדלו בשנת .2017 מיליארד ש“ח משנת לנתונים הכספיים, כפי שפורסמו על ידי המוסד לביטוח לאומי וכפי שהם מופיעים בדוחות הכספיים, השלכה שלילית ניכרת, ומהווים סיכון ליכולתה של המדינה לספק ביטחון סוציאלי לאוכלוסיית הקשישים והנזקקים במדינה בעתיד.	משרד מבקר המדינה מציין כי אף שהחבות האקטוארית בגין הפנסייה התקציבית מוצגת בדוחות הכספיים בהתאם לתקני החשבונאות, הרי שבפועל היא מוטה כלפי מטה בהיקפים גדולים מאוד, ואיננה כוללת סכומים משמעותיים ומהותיים ביותר הנאמדים בעשרות מיליארד ש“ח. להלן פירוט:	596
נושאים מערכתיים . ההיערכות הממשלתית ליישום טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות - מיזם ערים חכמות תמונת המצב המשתקפת מכל האמור לעיל מלמדת כי כמעט כל הגורמים שנוגעים לנושא מצביעים על קושי בתיאום וסבורים כי יש מקום להעמיד גורם אשר יתכלל את פעילות משרדי הממשלה והגופים הציבוריים השונים להטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות. כפי שיפורט להלן, בעוד שבמגזר הממשלתי ישנו גורם מרכזי שאחראי על הנחלת סטנדרטים אחידים ליחידות התקשוב בממשלה, לקידום פלטפורמות רוחביות ולליווי ובקרה של פרויקטים דיגיטליים מרכזיים, אין לכך מקבילה בשלטון המקומי. לצד זאת, קיימים פערים ברמות הדיגיטציה של הרשויות המקומיות. זאת גם בשל השונות הקיימת באמצעים ובמשאבים של כל רשות ורשות, ונוכח העובדה שכל אחת מהן פועלת בתחום התקשוב באופן עצמאי. להלן פרטים: של משרדי הממשלה ובהבטחת סטנדרט גבוה ואחיד בתחומים שונים (כגון תשתיות, אבטחת מידע, שרידות והגנת הפרטיות). גם מרבית הגורמים שעימם נפגש משרד המבקר עמדו על הצורך להעמיד גורם מתכלל שירכז את כלל פעילות הממשלה בנושא. מהאמור לעיל עולה כי אף שמדובר במכרזים דומים במהותם, הרשויות . 56המקומיות יצאו במכרזים שונים, על כל המשאבים הכרוכים בכך דבר זה עלול להוביל לבזבוז משאבי ציבור, כגון כפילות בהשקעת משאבי זמן וכסף להכנת מכרזים, תשלום כפול לאותו ספק בגין אותה טכנולוגיה ועוד. עולה אפוא כי בעוד שבמגזר הממשלתי ישנו גורם מרכזי שאחראי על הנחלת סטנדרטים אחידים ליחידות התקשוב בממשלה, לקידום פלטפורמות רוחביות, לליווי ובקרה של פרויקטים מרכזיים, אין לכך מקבילה בשלטון המקומי. בהיעדר גוף מרכזי הפועל בתחום התקשוב מול הרשויות המקומיות נפגעת היכולת לנצל את היתרון היחסי של הכמות הגדולה של הרשויות המקומיות במשא ומתן עם הספקים השונים, נפגעת היכולת לערוך מכרזים אשר יספקו פתרונות טכנולוגיים לכלל הרשויות, נפגעת היכולת להבטיח כי הטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש יעמדו בסטנדרט הנדרש ונפגעת היכולת ללמוד מניסיונן של רשויות מקומיות שונות ולהתאים את הפתרונות כך שישרתו את כלל התושבים. יתרה מזאת, ההתקדמות העצמאית של כל רשות מקומית במרוץ ל"עיר חכמה", למרות היתרונות שבה, עלולה להגדיל את הפערים הקיימים גם כך בין רשויות מקומיות שונות, בין המרכז לפריפריה, בין רשויות החולקות ביניהן גבול, ולעיתים אף בין תושבי אותה הרשות בשל פערים בנגישות לתשתיות ובמיומנויות דיגיטליות של קבוצות אוכלוסייה שונות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן אם יש מקום להקמת גוף מרכזי שיעסוק בתחומי הדיגיטציה והתקשוב ברשויות מקומיות, בדומה לרשות התקשוב הממשלתי או במסגרתה. גוף מעין זה יוכל לראות בצורה מתכללת את התקדמות הטכנולוגיה ברשויות המקומיות; ליצור פלטפורמות ארציות לשימוש הרשויות המקומיות; להעמיד פתרונות גם לרשויות מקומיות אשר אין בידן המשאבים הנדרשים; להעניק סיוע ותמיכה באופן שוטף ולפעול להכנסת טכנולוגיות חדשות תוך יצירת סטנדרטיזציה וניצול יתרון הגודל. גוף זה אף יוכל לרכז רשימה של כלל הפרויקטים שבוצעו ברשויות המקומיות, כך שרשות תוכל ללמוד מניסיונה של רשות אחרת. מוצע כי במסגרת הבחינה תיערך היוועצות עם מרכז השלטון המקומי, עם רשות התקשוב הממשלתי ועם מטה ישראל דיגיטלית, כדי ללמוד מניסיונם ומהידע הקיים ברשותם. דבר זה אף יוכל לסייע בבחינת אפשרויות לפיתוח ממשקים בין מערכות המחשוב הממשלתיות למערכות המחשוב ברשויות המקומיות כדי להקל על האזרחים (כגון בתחומי הרווחה, החינוך, התשתיות ועוד). כמו כן, מוצע כי במקביל לבחינה האמורה, מטה ישראל דיגיטלית בשיתוף משרד הפנים ובהיוועצות עם רשות התקשוב הממשלתי יבחנו אם במקרים מסוימים, ובעיקר כאשר מדובר בפלטפורמות תשתיתיות אשר כל רשות מקומית נדרשת להן, יש מקום להעמיד מענה כולל ושלם (מעין מוצר מדף הפתוח להתאמות) או פלטפורמות משותפות, אשר ביכולתן לתת מענה לחלק ניכר מהרשויות המקומיות. במסגרת הבחינה, יש להביא בחשבון גם את החסרונות הטמונים בדרך הפעולה הזאת, כגון חשש לתרומה לריכוזיות השוק וחשש לפגיעה בעסקים בינוניים וקטנים. וכיצד ניתן לסייע121העומדים לפניהן ומקשים על מימוש ההתחייבויות להן כדי שיושגו התכליות המרכזיות העומדות בבסיס קידום הנושא - הן ייעול תהליכי עבודה ושיפור השירותים הניתנים לתושבים והן צמצום הפערים וחיזוק הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. כמו כן ראוי כי התובנות אשר יעלו מהבחינה האמורה ישמשו את מטה ישראל דיגיטלית בכל פעולותיו למול השלטון המקומי, ובכלל זה ראוי כי תינתן הדעת אם המודל הנכון לקידום הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ברשויות המקומיות הוא באמצעות פרסום קולות קוראים וחלוקת תקציבים לכלל הרשויות או שישנן חלופות אחרות (כגון מוצר מדף הפתוח להתאמות, יצירת מכרז מסגרת) שבאפשרותן לסייע בקידום הנושא בצורה טובה יותר. , עמדו OECD -ממשלות שונות בעולם, כמו גם האיחוד האירופי וה על הצורך במעורבות מצד השלטון המרכזי לשם קידום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בערים. זאת, בין היתר באמצעות קביעת מדיניות לאומית כוללת ל"ערים חכמות". רמת המעורבות של השלטון המרכזי משתנה ממדינה למדינה. להלן כמה דוגמאות מהעולם שמהן ניתן לעמוד על מעורבות השלטון המרכזי בנושא "ערים חכמות":	מהאמור עולה כי מדינות רבות מקדמות את נושא הערים החכמות, הן באמצעות תוכנית אסטרטגית לאומית כוללת והן באמצעות הובלה ומעורבות ממשלתית בנושא. זאת מתוך הבנה כי מעורבותן בהכוונת השלטון המקומי היא הכרחית לשם יצירת מוכנות גבוהה יותר לאתגרים שיעמדו לפני הערים בעתיד.	597
נושאים מערכתיים . יישום החוק למניעת הטרדה מינית נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא הושלם חוזר המנכ"ל. אף שחלפו שנה מחקיקת החוק, טרם הושלם אפוא נוסח התקנון המותאם, 20 .2010 שנמצא בהליכי כתיבה שונים החל משנת על משרד החינוך לבחון קביעת אמות מידה לבחירת מקרים של הטרדות מיניות שבהם ייעשה שימוש בהליך פיטורים מחמת אי-התאמה. משרד מבקר המדינה שב וממליץ למשרד החינוך להשלים את הכנת חוזר המנכ"ל בעניין העברת המידע בין מוסדות חינוך. לצורך כך יש להשלים עבודת מטה שתקבע כללים ברורים בדבר חסיון המידע על ילדים המעורבים באירועים של הטרדות מיניות ובדבר התנאים להעברתו בין מוסדות החינוך תוך שמירה על סודיות לצורך ההגנה על פרטיותם, בלי לבטל את האפשרות לטפל בהם ולמנוע התנהגות פוגענית בעתיד. על משרד המשפטים לבחון את נושא העברת המידע לצורך הגנה על תלמידים. התמודדות בתי הספר עם מניעת הטרדות מיניות תלויה בעיקר בתפקודה של יועצת בית הספר, ולכן תפיסותיה וידיעותיה הן קריטיות לזיהוי נכון של ההתנהגות ולהגדרתה כהטרדה מינית או כהתנהגות שמשקפת התפתחות מינית תקינה וסקרנות טבעית. לפיכך מומלץ למשרד החינוך לבחון אם ניתן להרחיב את הכשרתן של יועצות בתי הספר בנושא ההטרדה המינית, כדי לוודא כי הנושא המורכב נלמד כהלכתו. הכשרה רחבה יותר תקנה ליועצות כלים לזיהוי אירועים כאירועי הטרדה מינית ותסייע להן להגדיר במדויק את ההתנהגויות האסורות על פי החוק, וכך למנוע הגדרה מצמצמת שרואה במעשי הטרדה מינית "מעשי קונדס", "הצקות", "בדיקת גבולות" וכד'. יוצא אפוא שנציבות השוויון מוסמכת לטפל באפליה אסורה על בסיס הטרדה מינית. נוסף על כך, החוק למניעת הטרדה מינית הוא אחד החוקים שבגין הפרת הוראותיו מוסמכת נציבות השוויון להגיש תביעות אזרחיות לבית הדין לעבודה או לערכאה אחרת המוסמכת לדון בהן. ואולם נציבות השוויון אינה יוזמת בקרות במקומות העבודה ואינה תובעת בגין עילה זו, אלא רק מטפלת בתלונות שהוגשו לה. התקן הוא מפרט טכני המוסיף על הוראות החוק והתקנות כללי "עשה" וקובע מהי מערכת הניהול הנכונה ומה הן הפעולות שיש לעשות כדי למנוע הטרדה מינית בעבודה, בדומה לתקן למניעת שוחד, המסדיר כללי התנהגות למעסיקים הנוספים על איסור השוחד הקבוע בחוק העונשין. התקן קובע מה הם האמצעים הסבירים שעל מעסיק לנקוט כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות ומקנה למעסיקים כלים מעשיים למניעתן. לאור החשיבות שבקידומו של תקן למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה מומלץ כי משרד המשפטים, משרד הכלכלה ומכון התקנים יבחנו את קידום יוזמת התקן, שנועדה לחזק את האכיפה ולהבטיח ודאות בקרב מעסיקים לגבי חובותיהם ואחריותם. החוק למניעת הטרדה מינית חולל שינויים תהליכיים ותודעתיים רבים, אולם מגזר העבודה הפרטי נותר ללא פיקוח וללא אכיפה, ובפועל לא מוגשות מספר רב של תלונות על הטרדה מינית במגזר זה. האמור לעיל מלמד שמשרד העבודה, האמון על אכיפת דיני עבודה ועל הפיקוח על מקומות עבודה, אינו ממצה את סמכויותיו לאכיפת החוק. יוזמות פרטיות לטיפול בנושא, אף שיש לברך עליהן, הן עדיין מעטות מאוד ולא הביאו לשינוי המיוחל. בפועל מעסיקים ואחראיות למניעת הטרדה מינית במגזר הפרטי נאלצים להתמודד לבד עם תופעת ההטרדה המינית, בהיעדר גוף רשמי המנחה, מייעץ ומרכז את הטיפול במניעתה. קיימים אמצעים שונים לטיפול בהטרדות ולאכיפת הוראות החוק במגזר העבודה הפרטי, ובהם קידום תיקון חקיקה שיטיל חובות פיקוח ואכיפה מפורטות על משרדי ממשלה שונים, בחינת הקמת נציבות ייעודית לטיפול בתלונות על הטרדה מינית במקום העבודה ועידוד יוזמות אחרות לאסדרה וולונטרית, דוגמת הקוד הוולונטרי ותו התקן למניעת הטרדה מינית. מומלץ כי משרד המשפטים, האמון על ביצוע החוק למניעת הטרדה , יבחן עם הגורמים הנוגעים בדבר במשרד העבודה ועם הרשות 69מינית לקידום מעמד האישה את האתגרים הייחודיים בטיפול בהטרדה מינית במגזר העבודה הפרטי ובמניעתה. בעת שקילת האפשרויות הכרוכות בעלויות כספיות, ראוי שתיבחן האפשרות לבצע תהליך - ורק לאחריו לקבל החלטה לגבי RIA - Regulator Impact Assessment70 .האפשרות הרצויה עובדים, אגף 25-נמצא כי אף שבכל משרדי הממשלה יש יותר מ המשמעת לא דרש מהמשרדים להכין תקנון המותאם למאפייניהם. התקנון האחיד של נש"ם נעדר התייחסות לעובדי קבלן ולמתנדבות השירות הלאומי, שהם חלק בלתי נפרד מעובדי המשרדים הממשלתיים. הוא אינו מותאם למשרדים גדולים שמעניקים שירות לאוכלוסייה אזרחית גדולה, שפעילותם מבוזרת ברחבי הארץ, שיש להם הרבה יחידות סמך ויחידות עצמאיות שהם מנחים מקצועית, ושיש בהם קשרי עבודה ומתן שירות ייחודיים המרחיבים את אירועי ההטרדה המינית האפשריים אל מעבר למישור יחסי העבודה שבין . 72עובדי המדינה עצמם משרד הבריאות לא כלל בנהליו הוראות הנוגעות להטרדות מיניות במהלך טיפול רפואי. להלן הפרטים.	לעומת זאת, משרד הבריאות לא פרסם הוראות המסדירות את הטיפול של מערכת הבריאות ועובדיה בנושא ההטרדה והפגיעה המינית במהלך טיפול רפואי. יוער כי מנעד האפשרויות של פגיעה במטופלים ומטופלות בידי צוות רפואי הוא רחב ומגוון, ונדרשת התייחסות להיבטים הייחודיים של הטיפול רפואי ושל מערכת היחסים בין המטופל למטפל, ובהם: יחסי הכוח הקיימים ביחסי המטפל והמטופל; ההכרה שפגיעה מינית או אלימות שחווה המטופל בעברו עלולה להשפיע על תחושתו במהלך הטיפול הרפואי; הכרת הצרכים התרבותיים של מטופלים שונים; מתן הסברים ובכללם התייחסות למגע הצפוי במהלך הבדיקה, ובמיוחד בבדיקות הכוללות מגע חודרני או באזור אינטימי; נוכחותם של אנשים נוספים כדוגמת סטודנטים ואנשי הצוות הרפואי; הימנעות מהתבטאויות בעלות אופי מיני או התבטאויות לא מכבדות.	598
נושאים מערכתיים . היבטים בהסדרת השימוש במאגרים ביומטריים התרחבו כאמור תחומי 2017 - 2012 נוכח העובדה שבמהלך השנים האחריות של היחידה, ונוכח העובדה שהאתגרים בתחום היישומים הביומטריים גברו גם הם בעקבות הגידול במספר המאגרים הביומטריים ועם התרחבות השימוש ביישומים ביומטריים, הפער הקיים בין מצבת כוח האדם לכוח האדם הקיים בפועל הוא משמעותי. מצבת כוח אדם חסרה ביחידה עלולה לפגום ביכולתה למלא את תפקידה ולקדם באופן מיטבי את הפעילות הנוגעת לתחום היישומים הביומטריים. מוצע כי נש"ם, בשיתוף הממונה על השכר במשרד האוצר, יבחנו את דרכי הגיוס ומבנה השכר לעובדים מתחום הטכנולוגיה בכלל ובפרט מתחום ההגנה בסייבר ומתחום היישומים הביומטריים, ובכלל זה אילו צעדים יש לנקוט ובאילו כלים יש להשתמש כדי להתאים את תהליכי הגיוס לעובדים מתחום זה. המליץ המשנה ליועץ המשפטי 2005 מהאמור עולה כי אף שכבר בשנת לממשלה (דאז) להסדיר בחקיקה ראשית את השימוש הנעשה במאגר זה בתמונות באיכות ביומטרית, נכון למועד סיום הביקורת באוגוסט טרם אוסדר הנושא. 2019 הועלה כי מצבת כוח האדם המקצועי שהוגדרה ליחידה עומדת על 30%- מהן מאוישות, דהיינו כ 8 רק 2019 משרות, ונכון לאוגוסט 11 . עוד הועלה כי חלק מהמשרות אינן מאוישות38מהמשרות אינן מאוישות מזה למעלה משנה, כי היו תקופות שבהן מצבת כוח האדם הייתה חסרה אפילו יותר מכך, וכי היחידה נעזרת בסטודנטים ויועצים לשם ביצוע .39תפקידיה תמונות רישיונות הנהיגה במשרד התחבורה הן כאמור תמונות באיכות ביומטרית. נוכח זאת, בקיומו של מאגר זה טמון סיכון לזכות החוקתית של אזרחי המדינה לפרטיות. אי-אסדרה כאמור של מאגר תמונות מיליון תמונות), ובמשך 4.5-באיכות ביומטרית שהיקפו עצום (כ שנים), ראויה לבחינה. הקושי באי-אסדרה 14( תקופה כה ארוכה כאמור מתחדד בעיקר בהשוואה לאסדרה הנרחבת שנעשתה בנוגע .55למאגר הביומטרי הלאומי מוצע כי משרד התחבורה יבחן מול משרד המשפטים את הצורך באסדרת המאגר ואם נדרש תיקון חקיקה שיסדיר הסמכה מפורשת בחוק שתמנע פגיעה בפרטיות האזרחים שתמונותיהם מצויות במאגר זה. משרד התחבורה מסר כאמור כי הוא מעוניין בביטול מאגר תמונות רישיונות הנהיגה וכי מתקיימת עבודת מטה בנושא. במצב דברים זה, מוצע כי במסגרת עבודת המטה, רשות האוכלוסין ומשרד התחבורה יבחנו את איחודם של רישיון הנהיגה ותעודת הזהות החכמה. , לאחר אישור המדיניות הלאומית 2019 - 2017 במהלך השנים ליישומים ביומטריים, בחן הממונה את מאגר תמונות רישיונות הנהיגה ואת עמידתו בעקרונות המדיניות ובקווים המנחים ליישומה. הבחינה שעשה העלתה כי התמונות במאגר זה הן תמונות באיכות ביומטרית, ועל פי המדיניות, הקווים המנחים והתבחינים המאגר מוגדר ברמת סיכון גבוהה. כמו כן, נרשמו פערים רבים לעומת המצב הרצוי ו"קיים פוטנציאל סיכון גדול למידע הביומטרי בהיבטי אבטחת מידע ופרטיות". להלן הפרטים: מהאמור עולה כי השימוש המתאפשר לאזרחים בתעודת הזהות החכמה המונפקת כבר מזה כשש שנים הינו מוגבל ביותר מסיבות טכנולוגיות ומשפטיות ומשכך התעודה אינה מגשימה את תכליתה בכל הנוגע לחיזוק תהליך האימות וההזדהות. להיעדר שימוש כאמור יש כמה השלכות, ובהן המשך קיומם של מאגרים ביומטריים אחרים במגזר הממשלתי והפרטי והיעדר יכולת לבטלם, דבר שאף מעצים את הסיכונים בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות; חוסר יכולת להבטיח אפשרות להזדהות חזקה ביומטריים כדי להביא את המערכת לכדי עמידה במדיניות והקווים המנחים ואת עצם השימוש במערכת האמורה החוסכת זמן רב לדורש העבודה בהגיעו ללשכת התעסוקה. חשוב להמשיך ולנקוט פעולות נוספות על מנת לוודא שהמערכת תעמוד גם בעתיד בהוראות המדיניות ובקווים המנחים. עמד המשנה ליועץ 2003 מהאמור לעיל עולה כי אף שכבר בשנת המשפטי לממשלה (ייעוץ) כי נכון יהיה להסדיר בחקיקה את נושא נטילת טביעות אצבעות מעובדים זרים, ועל אף הודעת המדינה לבג"ץ כי בכוונתה לקדם תיקון כאמור, דבר שהביא למחיקת 2012 בשנת , טרם 2019 העתירה שהוגשה בנושא, עד מועד סיום הביקורת, באוגוסט אוסדר הנושא בחקיקה בשל מחלוקות שונות. יוצא אפוא כי במהלך אמצעי זיהוי ביומטריים מעובדים זרים 550,000 - שנים ניטלו כ 15-כ ונאגרו במערכת מעו"ז (בהתאם לתנאים שנקבעו ע"י היועמ"ש), וזאת בלי שכלל ההיבטים הנוגעים להפעלת המערכת, לרבות היבטים הנוגעים להגנת הפרטיות, אוסדרו בחקיקה.	נוכח הצורך בזיהוי אמין של זרים מחד גיסא והסיכונים בהפעלתו של מאגר ביומטרי בהיבטי אבטחת מידע והגנת הפרטיות מאידך גיסא, לקדם 2004 ונוכח פרק הזמן הממושך שעבר זה מכבר מאז החלו בשנת את החקיקה בנושא, על רשות האוכלוסין, משטרת ישראל, משרד המשפטים והיחידה להזדהות וליישומים ביומטריים לפעול לפתרון הסוגיות המעכבות את קידומו ולקדם הנחתה של הצעת חוק בנושא	599
נושאים מערכתיים . היבטים ביישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות - פעולות משרדי הממשלה ולא הציעה פתרונות לבעיות חוזרות במצב זה. יתרה מכך, צירוף רשויות מקומיות לתוכנית הלאומית הוא פלטפורמה מובנית לשיתופי פעולה בין המשרדים השותפים בתוכנית על שלל השירותים שהם מספקים ברשויות - ההיקף המצומצם של צירוף רשויות מקומיות משפיע אף הוא על היכולת להבטיח רצף טיפולי לאוכלוסיות השונות. בנסיבות אלה, קיים סיכוי רב שאדם שאותר על ידי גורם אחד כבעל סיכון לאובדנות לא יקבל את הטיפול שלו הוא זקוק, בשל חוסר ברצף טיפולי בין הגורמים. להלן דוגמה שעלתה בביקורת למצב סיכון הנובע מחוסר ברצף טיפולי: ראוי שמשרד החינוך ומשרד הבריאות יציגו בפני הפורומים הבין- משרדיים - הצוות הבין-משרדי והמועצה הלאומית, את העמדות של מנהלי השפ"ח, שהם הגורם המקצועי המנהל את תהליך האבחון, האיתור והטיפול בבני נוער המצויים בסיכון אובדני. עמדות אלו מבטאות קושי ממשי של השפ"ח לתת מענה ממשי לאוכלוסייה הרגישה של התלמידים בסיכון. הגדלת מעורבות השפ"ח במניעת התאבדויות היא בין ההישגים הבולטים של התוכנית הלאומית במתן מענה לאוכלוסיית התלמידים שבסיכון אובדני. על המשרדים השותפים לתוכנית, לצד משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, לאפשר את יישום נוהל השפ"ח בתוכנית למניעת אובדנות לשם הבטחת הרצף הטיפולי בתלמידים שבסיכון אובדני. כמו כן עליהם לנתח את החסמים המונעים את הסדרת השלבים לקיום רצף טיפולי שנוטלים בו חלק גם גורמי בריאות הנפש וגם העובדים הסוציאליים. פתרון אפשרי הוא בדומה לזה שנקט מחוז חיפה - הקמה של פורומים מקצועיים אשר יאחדו את כלל הגורמים ,עלה שיישום המלצותיהן של ועדות הבדיקה היה חלקי; כך, בין היתר לא הוסדר נוהל בין משרד הרווחה למשרד החינוך ולא הוסדר נוהל פנים-משרדי שמחבר בין שפ"י לבין מינהל חברה ונוער. מומלץ כי משרד הבריאות יקיים הליך הפקת לקחים עם המשרדים השותפים שבמסגרתו יבחן את מתכונת יישום התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות וככל שנדרש יפנה לממשלה בנושא. עד אז, על משרד הבריאות, כמי שאחראי מטעם הממשלה על הובלה וניהול של תוכנית זו ושל מגוון תוכניות לאומיות מערכתיות נוספות, להקפיד על שימוש במנגנוני שיתוף הפעולה, על הסדרת עבודת המטה ועל ניהולה עם כלל המשרדים השותפים ועל פי סדרי העדיפויות הבאים לידי ביטוי בתוכנית הלאומית. מומלץ שמשרד הבריאות והמשרדים האחרים ינתחו את הנתונים על ההתאבדויות בקרב אוכלוסיות שונות, ובהן בני מיעוטים, חרדים ואוכלוסיות ייחודיות אחרות שלגביהן נדרש להגביר את המודעות לתופעה ולנקוט פעולות למניעתה. עלה שמרבית ההמלצות של הוועדה לטיוב מידע וסטטיסטיקה לא נדונו בפורומים האופרטיביים וממילא לא יושמו, ובכלל זה ההמלצה לדיווח מקוון על הודעות פטירה; על כן לא היה בהן כדי להביא לטיוב ודיוק תהליך איסוף המידע והדיווח עליו. האחריות לכך מוטלת גם על גופים נוספים - חלקם במערכת הבריאות ואחרים מחוצה לה, למשל המשטרה, שלא נרתמו זה מכבר למהלך שיזמו אגף המידע של משרד הבריאות והמועצה הלאומית. יש לציין לחיוב את מאמצי המועצה הלאומית והמלב"ם לקדם את תהליך טיוב המידע ושיפור מהימנות הנתונים עם גורמים בתוך משרד הבריאות ומחוצה לו. אולם גם בנושא זה היוזמות לא הביאו למידת השיפור הנדרש בתהליך טיוב המידע בדבר אירועי האובדנות על כל היבטיו: אמינותו ומידת עדכניותו. תיאור הדברים שלעיל מצביע על הצורך שכלל הגורמים ישתפו פעולה כדי להביא לטיוב המידע ולעדכון נתוני האובדנות; ראוי שלשם כך הם יסתייעו ביוזמות המלב"ם ובהמלצות הוועדה ויפתחו ממשקים מקוונים בין הגורמים השונים. המצויות עדין בשלבים שונים של היערכות והפעלת התוכנית - על משרד הבריאות לערוך בקרה על יישומה בכל רשות ולוודא שמגמה זאת היא תולדה חיובית של הפעלתה ומהם התנאים ההופכים את מרכיביה לאפקטיביים בכל אחת מהרשויות כהפקת לקחים להמשך תהליך ההטמעה. בה בעת ממחישים הנתונים את דחיפות הטמעת התוכנית בכלל הרשויות ובאלה ששיעור מקרי ההתאבדויות ו/או ניסיונות להתאבדויות גבוהה, במיוחד.	משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את יוזמת משרד הבריאות לקבוע תוכנית עבודה להפעלת התוכנית ברשויות שבהן שיעור ההתאבדות הוא הגבוה ביותר. עם זאת, הביקורת העלתה כי המשרד קבע את זהות הרשויות המקומיות שייכללו בתוכנית ללא היוועצות, וממילא ללא אישור של המשרדים השותפים, ובלי שקיבל את הסכמת הצוות הבין- משרדי. עוד עלה כי הספק פועל לפי הנחיות משרד הבריאות והוא מדווח לוועדה שהוא הקים, שחבריה הם נציגיו בלבד.	600
משרד הרווחה והביטחון החברתי . הטיפול בנוער בסיכון גבוה מזון בריא ומספק, ציוד וביגוד הם צרכים בסיסיים הנדרשים בהתאם לתקנות הפיקוח על מעונות, לפיהן יש לספק לבני הנוער החוסים את כל צורכיהם הגופניים וכן תנאים שיבטיחו להם התפתחות תקינה ובריאה. עלה כי מלבד טיפול סוציאלי באמצעות עובדות סוציאליות, המעונות הממשלתיים אינם מספקים לבני הנוער טיפול פסיכולוגי, למעט אבחון ראשוני ומתן מרשם תרופתי מפסיכיאטר לפי הצורך, וכן ייעוץ פסיכולוגי לגורמי הטיפול במקרים מורכבים. בעקבות זאת, במקרים מסוימים נמנעים מבני הנוער השוהים במעונות טיפולים נפשיים החיוניים לשיקומם. מוצע כי משרד הרווחה יגבש הנחיות בדבר הנסיבות שבהן יש לספק טיפול או ייעוץ כאמור לבני הנוער ולגורמי הטיפול. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את השיפוץ שהחל במעון "מסילה", על המשאבים שהושקעו בכך, וממליץ כי יושלם השיפוץ גם בחלקיו האחרים, על מנת שיעמוד בסטנדרטים ראויים ומכבדים, תוך כדי שימת דגש גם על תחזוקתו השוטפת. בנוסף על המאמצים לייצוב צוות המעון, ראוי גם שהמשרד ימשיך לפעול לשיפור תנאי המחייה הבסיסיים בו, לרבות שמירה על סטנדרט מזון בריא ומספק, וכן לפעול להרחבת המענים הטיפוליים והרגשיים הנדרשים לנערות, שהרי אלה עומדים בלב מאמצי השיקום שלהן. ראוי כי במסגרת הפעולות שמבצע משרד החינוך לאיתור נושרים סמויים תיכלל גם עבודת מטה לקביעת הדרך האפקטיבית לאיתור הנושרים הסמויים, כך שיתאפשר איתורם מוקדם ככל האפשר ועצירת הידרדרותם הלימודית, החברתית והתפקודית. במסגרת זו יוגדר גם האופן שבו ירכזו הקב"סים את הנתונים וידווחו עליהם למטה המשרד. מתכונת סדורה לאיתור נושרים סמויים ודיווח עליהם יכולה לסייע בהשבתם למסגרת בית-ספרית או במציאת מענה מתאים עבורם מחוץ לבית הספר. הבדיקה העלתה כי המערך שמפעיל משרד הרווחה לאיתור בני נוער בסיכון גבוה המשוטטים ברחובות או במרשתת הוא מצומצם. להלן הפירוט: משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעילות ניידות הרחוב בשל חשיבות איתורם של בני נוער בסיכון גבוה באמצעותן. ואולם, כמתואר , ניידות אלו פועלות רק בחלק מהרשויות המקומיות - מרביתן 1 במפה במרכז הארץ, בירושלים ובחיפה; ואילו ברשויות רבות אחרות, בפרט בפריפריה, הניידות אינן פועלות כלל. הואיל וזו פעילות מרכזית , עולה חשש כי שירותי 38לאיתור בשטח של בני נוער בסיכון גבוה הרווחה אינם מאתרים רבים מהם, וכך אין הם זוכים לקבל מענה טיפולי שיכול למנוע את הידרדרותם, ובפועל האיתור של בני נוער משוטטים - ואחר כך הטיפול בהם - תלויים בפעולות שבוחרת הרשות המקומית לנקוט. ראוי כי משרד הרווחה יפעל למיפוי ולאיתור של הרשויות המקומיות שבהן קיימת תופעת שוטטות של בני נוער, ובהתאם לכך יקבע את היקף עבודת הרחוב המתאים לכל אחת מהן. עולה כי משרד הרווחה הכיר בצורך באיתור יזום של בני נוער בסיכון במרשתת - זירת השוטטות העכשווית של בני הנוער - דבר שיש לראותו בחיוב; עם זאת, הבדיקה העלתה כי פעולותיו בתחום זה וכן המענה הקיים כיום הם עדיין מצומצמים ביותר. לנוכח היקף הפעילות של בני נוער במרשתת, על המשרד לבחון דרכים להרחבת פעילותו בזירה זו. נמצא כי אף שמשרד הרווחה סבור שלמפתן יתרונות בולטים והוא היה 2016 נחוץ, ואף שמספרם של בני הנוער בסיכון במחוז דרום בשנת , אין במחוז זה ולו מפתן אחד. 15,800 -כ עלה כי בידי משרד החינוך מידע חלקי על היקף תופעת הנושרים הסמויים, למעט נתונים על התלמידים בסכנת נשירה המשובצים כבר 120,000 -במסגרות שהוא מפעיל, כמו כיתות מב"ר, אתגר ומח"טים (כ תלמידים). כמו כן הוא לא קבע את המתכונת שעל פיה ידווחו עליהם הקב"סים למטה המשרד. בשל כך אין בידי המשרד די נתונים על מספר הנושרים הסמויים וכך נפגעת יכולתו למצוא עבורם מענה מתאים.	ראוי שמשרד הרווחה יבצע בחינה מעמיקה של הצורך במפתנים ובמית"רים בכלל אזורי המדינה על סמך הערכה של צורכי אוכלוסיית היעד - קרי בני נוער בסיכון גבוה - ויגבש תוכנית לפריסה ארצית של מסגרות אלו בתיאום עם משרד החינוך והרשויות המקומיות. על תוכנית זו לכלול גם מענים המותאמים לאוכלוסיות בעלות מאפיינים מיוחדים, כמו בני נוער חרדים, ערבים ובדואים.	601
משרד החינוך . החינוך החרדי והפיקוח עליו משרד מבקר המדינה מציין כי, על בסיס שיטה זו עלולה להתקבל תמונת מצב לא מדויקת של היקף לימודי היסוד בבתי ספר היסודיים החרדיים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד החינוך יחדד בהנחיות ברורות ומחייבות כיצד על המחוז לבדוק את עמידת בתי הספר בתוכנית היסוד. במסגרת זו ראוי שגם תיקבע המתכונת לבדיקה התקציבית, שכן המתכונת הנהוגה אינה מתמרצת את בתי הספר לעמוד במחויבות כי תלמידי החינוך החרדי יזכו לקבל את מכסת השעות המינימלית בכל מקצוע ומקצוע שהמשרד מצא לנכון לקבוע שראוי שילמדו.  מהאמור לעיל עולה כי הדרישות הלימודיות של משרד החינוך מתלמיד , 2011 חרדי בבי"ס יסודי, כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל משנת נמוכות יותר מהדרישות הלימודיות מתלמידים בשאר המגזרים. שיטת הבדיקה של המפקחים הכוללים - שיטת האשכולות - אף מאפשרת לבתי הספר החרדיים היסודיים ללמד פחות ממה שנקבע בתוכנית היסוד. בנסיבות אלו, בוגרי מערכת החינוך היסודית החרדית רכשו ידע נרחב בתחומים מסוימים - לימודי קודש, אך יש להם חסר עמוק בתחומי ידע מהותיים אחרים. פער זה הוא מהסיבות להישגים הנמוכים של תלמידי החינוך החרדי במבחני המיצ"ב. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לבחון את תוכנית היסוד מול המציאות המשתנה ולגבש עם 2011 למגזר החרדי שנקבעה בשנת המחוז כללים והנחיות ברורים ומדויקים הנוגעים לאופן הבדיקה של עמידת בתי הספר היסודיים החרדים בתוכנית היסוד. נוסף על כך, על משרד החינוך לשקול להנחות את המחוז לגבש נוהל ייעודי לעבודת המפקח הכולל, כדי להסדיר את תחום הפיקוח ואת הכללים המחייבים הנוגעים לחינוך החרדי, את המתכונת של עבודת הפיקוח ואת דרכי הדיווח למחוז. כמו כן, עליו לאסוף את נתוני הפיקוח, כדי לקבל תמונת מצב מהימנה של החינוך החרדי ולבנות תוכניות עבודה לשיפור. בפועל, אגף הבקרה ביצע ביקורת רק בכמחצית מבתי ספר השייכים ). בבתי הספר השייכים לבעלויות האחרות 27-לרשתות או לממ"ח (ב הוא לא ביצע בקרות כלל; הבקרות בבתי הספר של הרשתות היו מצומצמות בהיקפן לעומת הבקרות המבוצעות בבתי הספר של המגזרים מוסדות, לא נערכו 27-שאינם חרדיים. בעת הבקרות, שכאמור, בוצעו ב שיחות עם מורים ועם כוח עזר פדגוגי ומנהלי. שיחות אלה הן כלי מהותי לביצוע בקרה איכותית ומהימנה. נוסף על כך, נמצא כי בתי הספר החרדיים שנבדקו היו בתי ספר יסודיים לבנות (מלבד שלושה בתי ספר מעורבים לבנים ולבנות תחת אותו סמל מוסד) וכי אגף הבקרה לא בדק בתי ספר לבנים. ממסמכי אגף הבקרה עולה כי מנהלים בבתי ספר חרדיים השייכים לבעלויות השונות סירבו לשתף פעולה עם אגף הבקרה, ולכן לא בוצעה , שלח אגף 2019 בקרה בבתי ספר אלו. במהלך החודשים יוני ויולי הבקרה מכתבי התראה לבתי ספר אלו וציין בהם שאי שיתוף פעולה עם הליך הבקרה עלול לגרור נקיטת צעדים חמורים בידי משרד החינוך ובכללם שלילת רישיון ושלילת תקציבים. מאחר שיש ללמד אך ורק על פי חומרי לימוד שמשרד החינוך אישר, משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד החינוך יבחן את חומרי הלימוד שהרשתות יצרו. עולה כי היקפה של תוכנית היסוד בבתי הספר החרדיים המחויבים מתוכנית היסוד במקצועות שאינם לימודי קודש קטן 100% ללמד מההיקף המחויב בשאר הזרמים. מכאן, היקף שעות היסוד בבתי הספר מהתוכנית קטן אף 55% מהתוכנית או 75% החרדיים המחויבים ללמד רק יותר. פערים אלו מתקיימים לאורך כל שנות הלימוד (בדגש על הכיתות הגבוהות יותר), וכך נוצר פער מצטבר בין המגזרים בידע בתחומים שהמשרד קבע כי הם הכרחיים ומחויבים. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד החינוך יבחן מחדש את , מול 2011 תוכנית היסוד למגזר החרדי, שנקבעה בחוזר מנכ"ל בשנת המציאות המשתנה ופערי הידע בין המגזרים השונים. זאת, כדי שהיקף שעות הלימוד בתוכנית המחייבת במקצועות היסוד במגזר החרדי יהיה קרוב ככל האפשר להיקפן ביתר המגזרים. הפיקוח של המינהל על הבעלויות: בביקורת עלה כי הפיקוח של המינהל על אופן השימוש של הבעלויות בחינוך החרדי בכספים ובתקציבים הניתנים להן מצומצם, כמפורט להלן: עולה מתשובת משרד החינוך כי דמי השאילה בפועל עשויים להיות נמוכים יותר בתלות במדד הטיפוח הבית ספרי. מכאן, כדי שתוכנית השאלת הספרים תהיה אטרקטיבית לכל המגזרים ותבטיח שימוש בספרים מעודכנים ומאושרים, מומלץ כי משרד החינוך יבחן את עלות סלי הספרים במגזרים השונים אל מול הכדאיות הכלכלית המוטלת על המשפחות בחלופת שאילתם.  קיומם של ספרי לימוד עדכניים ומאושרים בתחומי הליבה ושימוש בהם חיוניים להוראה. המצב שבו עו"ה והתלמידים והתלמידות החרדיים משתמשים בספרי לימוד לא עדכניים ולא מאושרים אינו ראוי ופוגע באיכות הלמידה, על אחת כמה וכמה בחברה שבה ההנגשה ללמידה מקוונת כמעט ואינה קיימת, והערך של ספרי הלימוד רב יותר. על משרד החינוך לפעול להתאמת חומרי לימוד לחרדים ולהגברת השימוש בחומרי לימוד עדכניים, ובכלל זאת לבחון חלופות ממוחשבות להפצתם ולבחון דרכים לעידוד השתתפות בתוכניות להשאלת ספרים במגזר החרדי. עקב ליקויים שיימצאו. עליו לנתח את הסיבות להתמשכות תהליכים אלו ולפעול לטיובם ולייעולם.	לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהמחוז יקבע יעדים למבחני המיצ"ב בנוגע לתלמידים הנבחנים בהם. הדבר יאפשר לא רק מדידה של הלמידה, אלא גם בכוחו להניע לשיפור ההישגים.	602
המוסד לביטוח לאומי . השירות לאזרח בוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי משרד מבקר המדינה שב וממליץ כי בחלוף יותר מעשור מדוח הביקורת הקודם ראוי כי הרפורמה האמורה תיושם וכן יוקמו מרכזי מומחים במטרה לשפר מן היסוד את השירות בוועדות הרפואיות של בט"ל לטובת ציבור התובעים. בביקורת עלה כי בעוד שבט"ל מעביר לרשויות אחרות באופן יזום מידע על מקבלי קצבאות כגון קצבת נכות כדי שיקבלו אוטומטית הנחות שהם זכאים להן - הרי שאין הוא מעביר את המידע לגבי מי שנמצאו ). לפי בט"ל, הסיבה לכך היא שבט"ל רק 5(9 זכאים לפטור לפי סעיף מפעיל בפועל את הוועדות, אך המידע שייך לרשות המיסים, ולכן עליה להעביר את המידע לרשויות הרלוונטיות. בביקורת עלה כי למעט הדיון לעיל - לא קידמו בט"ל או מס הכנסה את שיפור מיצוי הזכויות לפטור ממס הכנסה בקרב קשישים במצב סיעודי. עוד עולה כי לא רק שבט"ל אינו מוסיף למכתב על זכאות לגמלת סיעוד הנשלח לקשישים במצב סיעודי מידע על הזכות לפטור ממס לפי סעיף , הרי שגם אין אזכור לכך באתר ]נוסח חדש[ ) לפקודת מס הכנסה 5(9 .המרשתת של בט"ל שעוסק גם במיצוי זכויות משרד מבקר המדינה מעיר כי גם רשות ההגירה אינה מיידעת את הקשישים במצב סיעודי המעסיקים עובד זר, במכתבים שהיא שולחת ) 5(9 אליהם או באתר המרשתת שלה, על הזכות לפטור לפי סעיף .]נוסח חדש[ לפקודת מס הכנסה עולה חשש כי קשישים רבים במצב סיעודי אינם מודעים כלל לזכאותם להיבדק בוועדה לפטור ממס הכנסה. על בט"ל, על רשות ההגירה ועל רשות המיסים לבחון את היקף מיצוי הזכות לפטור ממס הכנסה בקרב קשישים במצב סיעודי ולקבוע דרכים להנגיש מידע על זכות זו. - אף שלפי חוזרים בנוגע ל"משלוח העתק מהאבחון הרפואי , במקרים מסוימים ניתן לשלוח העתק 38"הפרוטוקול הרפואי מאבחון רפואי או פרוטוקול רפואי לפי דרישת התובע או בא כוחו - בט"ל אינו מציע לתובעים מידע על זכות זו באופן אקטיבי, למשל באמצעות מכתב לתובע. בין שנדרש ניהול יעיל יותר ובין שנדרש גיוס רופאים נוספים, הרי שתמונת המצב הנוכחית מצביעה על פגיעה בתפקוד של הוועדות ובשירות הניתן לתובעים, עקב המחסור הניכר ברופאים. יוצא אפוא שעל אף המאמצים שהשקיע בט"ל בשיפור השירות, בשנת איכות השירות בוועדות הרפואיות עדיין אינה מספקת, ואף בט"ל 2019 מכיר בכך. הדבר מתבטא, בין היתר, במשך זמן ההמתנה הממושך ימים בממוצע בוועדת נכות מעבודה), 113( לקבלת החלטה בוועדה בשונוּת בין זמני ההמתנה בסניפים, בשיעור גבוה של עצירת דיונים ) ובזמינות חלקית של השירות בוועדות. 32% (עד לנוכח איכות השירות בוועדות הרפואיות עלו בבט"ל בשנים האחרונות שני פתרונות עיקריים הקשורים זה בזה, שטרם יושמו: קביעת גורם אחראי לניהול כולל של מערך הוועדות הרפואיות והקמת מרכזי ועדות רפואיות ברחבי הארץ במקום המודל הסניפי הקיים היום (ראו להלן). , שבעצה אחת עם 2019 מנכ"ל בט"ל ציין בתשובתו של בט"ל מדצמבר הלשכה הרפואית והגמלאות, הוא מאמץ את צבר ההמלצות שהתקבלו בנושא במהלך העשור האחרון ובמסגרת הצעדים העומדים על הפרק ישונה המבנה הארגוני, כך שייבחר נושא משרה שירכז, יתכלל, ינהל וינווט את כל הגורמים הרלוונטיים להתנהלות הוועדות הרפואיות, ובהם הגמלאות, הלשכה הרפואית והסניפים. מהדברים עולה כי המבנה הארגוני של מערך הוועדות המאופיין בריבוי מנהלים איננו יעיל. במצב דברים זה קיים קושי משמעותי בניהול של הוועדות הרפואיות, והדבר עלול להוביל לכפילות במתן הנחיות ולפגיעה בתיאום בין הגורמים הניהוליים. יוצא אפוא כי למרות הניסיונות לאורך השנים להסדיר את תהליכי העבודה באמצעות נהלים, הגורמים המעורבים בעבודת הוועדות - ובהם מנהלי הסניפים, הלשכה הרפואית ומינהל הגמלאות ובו אגף ועדות רפואיות - מתקשים לעבוד בשיתוף פעולה, ויש עדיין קונפליקטים רבים הפוגעים בהתנהלות הוועדות. היעדר חלוקה ברורה של סמכות ואחריות ניהולית הוא גורם מרכזי המונע את תהליך שיפור איכות השירות בוועדות הרפואיות. לעיתים המצב מחמיר ונוצרת פגיעה בפעילות הוועדות בעקבות מחלוקות פנים-ארגוניות. כך למשל עולות	בעיות: דוגמת זימון תובעים לוועדה, אף שאין צורך בקיום ועדה בנוכחותם; ניצול לא יעיל של משאב הרופאים במערכת עקב היעדר גורם אחראי המווסת את העומסים בין הסניפים; ובנוסף הרפורמה לשינוי מערך הוועדות הרפואיות לא מקודמת (ראו להלן). בכדי לטייב ולשפר את איכות השירות בוועדות הרפואיות על בט"ל לשקול למנות גורם אחראי אחד הכפוף ישירות למנכ"ל, שירכז וינהל את כל מערך הוועדות הרפואיות. עליו גם לשקול אם להכפיף אל גורם זה את הלשכה הרפואית ואת אגף ועדות רפואיות, פעולה שעשויה להגדיל את יעילות הפעלת המערך. ראוי גם לבחון את הכפפת המרכזים לוועדות הרפואיות, אם יוקמו כאלה (כמפורט להלן).	603
צבא ההגנה לישראל . בריאות תעסוקתית בצה"ל , בעת אישור עקרוני 10/1 בביקורת עלה כי בניגוד לאמור בהק"א לפרויקט במיקוד מטכ"לי, אג"ת אינו דורש מהגופים הצה"ליים הרלוונטיים להציג לו היבטים של גהות הנוגעים לשימוש באמל"ח או . 45הערכת סיכונים בריאותיים משרד מבקר המדינה מעיר לאג"ת כי בחינה להערכת סיכונים בריאותיים שלא על ידי "הגורמים המקצועיים" עלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של המשרתים בצה"ל ושל האע"צים. זאת משום שלאחר שפרויקט כבר מאושר וצה"ל מצטייד באמל"ח, כבר מאוחר מכדי לבצע תיקונים הכרחיים לשם שמירה על בריאות המשרתים והאע"צים אשר משתמשים באמל"ח, מתחזקים אותם או נמצאים בקרבתם. הם עלולים להיחשף לרמות כאלה או אחרות של סיכונים כגון חומרים מזהמים, רעלים ורעשים. לכן על ראש אג"ת בביקורת נמצא כי על אף החשיבות הרבה של חוש השמיעה לחייל הלוחם, ואף שבאחריות המפקדים להגן על חיילים מרעש מזיק, ממסמכי מקרפ"ר עלה כי אין ממלאים בקפידה את הוראת קרפ"ר בנוגע לשימור השמע של חיילים ועיקר הבעיה היא באימונים של חילות זרוע היבשה, כמפורט להלן: נוכח הפער שמקרפ"ר זיהתה, במסגרת העמ"ט שקיימה בנושא הקמת מערך בריאות תעסוקתית בצה"ל, דהיינו "היעדר תמונת מצב לתחלואה תעסוקתית בצה"ל", חשוב שאט"ל ומקרפ"ר יקדמו את הסדרתו של נושא זה במסגרת המערכות הממוחשבות. למשל, ראוי לבחון אם מב"ת תתאפשר CPR-יכולה לתת מענה לכך, או אם במסגרת שדרוג מערכת ה שליפת מידע בנוגע לתחלואה תעסוקתית, או כל פתרון אחר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי אט"ל ומקרפ"ר יבחנו את כלל החלופות ויחליטו מהי הדרך המיטבית להסדרת הנושא. חשוב שההנחיות בדוחות הניטור יהיו מנוסחות באופן שהמפקדים בשטח יוכלו להבינן וליישמן. הדבר חיוני כדי לאפשר למפקדים לעמוד בחובותיהם לשמור על בריאות פקודיהם ולעמוד בתוכנית העבודה של יחידותיהם. על מקרפ"ר לוודא שההמלצות בדוחות הניטור הן אכן ברורות וניתנות לביצוע, שאם לא כן ראוי לתרגם אותן לשפה ולמונחים המוכרים למפקדי היחידות. משרד מבקר המדינה ממליץ לצה"ל כי נוכח חשיבותו הרבה של חוש השמיעה למקצוע הלוחם, וכדי למנוע תחלואה של חיילים, על קרפ"ר לשקול אם לקבוע שלוחמים ייחשבו לעובדים ברעש מזיק, או יעברו בדיקות שנתיות של סינון שמיעה, ולקבל אישור לכך מסגן . בדיקות כאלה יאפשרו לשמור על כשירותם 29הרמטכ"ל ומהרמטכ"ל המקצועית של הלוחמים ולתקף את הפרופיל הרפואי שלהם. בביקורת עלה כי בניגוד להוראת אט"ל, הסמכויות המקצועיות אינן מוסרות לענף בריאות תעסוקתית מידע בנוגע לחומ"ס לפני קליטתו 38בצה"ל, ולמותר לציין כי הענף אינו מאשר או פוסל שימוש בחומ"ס ועקב כך אינו יכול לגבש ולפרסם המלצות, כמפורט להלן: בביקורת עלה כי אין לצה"ל מנגנון לשיתוף מידע וידע בתחום הבריאות התעסוקתית שיכול היה לאפשר למידה רוחבית, כמפורט להלן: בהיעדר מערכת מידע לניהול של כלל תהליכי העבודה בתחום הבריאות התעסוקתית נפגמת יכולתם של גורמי המקצוע במקרפ"ר, בזרוע האוויר, בזרוע הים ובאט"ל - וכן יכולתם של מפקדי היחידות - לנהל את תחום הבריאות התעסוקתית ולקיים פיקוח ובקרה בעניינו. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי במועד סיום הביקורת, יותר מעשור לאחר שהחל פיתוח מב"ת, המערכת פותחה באופן חלקי בלבד, ועקב כך חלק גדול מהבעיות שבגינן החל צה"ל בפיתוחה עדיין עומדות בעינן, לרבות שמירתו וניהולו של מידע על חומרים מסוכנים ועל ניטורים. זאת ועוד, בהיעדר מערכת שמאפשרת תחקור ועיבוד מידע על פי חתכים שונים, בין היתר לצורך לימוד והסקת מסקנות, חסר לעוסקים בתחום הבריאות התעסוקתית בצה"ל כלי תומך בקבלת החלטות. על זרוע היבשה להידרש לנושא, להסיר חסמים קיימים ולהביא לפיתוח ולהטמעה של מערכת לתחום הבריאות התעסוקתית בכלל צה"ל.	הנוגעות להיבטי בריאות 10/1 לוודא שמקיימים את הנחיות הק"א תעסוקתית בפרויקטים שבמיקוד מטכ"לי.	604
משרד החוץ . מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ הביקורת העלתה כי דרך הפעולה הנהוגה, שלפיה מבוצעת התחשבנות עבר בגין שינויים בשערי החליפין במסגרת תקציב השנה הבאה ולא במסגרת שנת התקציב הרלוונטית להתחשבנות, חושפת את המשרד לסיכון תקציבי נרחב שעלול במקרים מסוימים להשפיע במידה רבה על תקציב השנה הבאה ועל יכולת המשרד לבצע את משימותיו, סיכון . נמצא כי למשרד האוצר ולמשרד החוץ 2019 שהתממש בפועל בשנת אין מנגנון מוסכם המבטיח מעקב שוטף אחר השינויים בשערי החליפין והשפעותיהם על תקציב משרד החוץ ועדכון עיתי של התקציב לשנה הרלוונטית ובמהלכה, באופן שמאפשר למשרד החוץ לנהל באופן מושכל את תקציבו. בשל תמהיל ההוצאות של משרד החוץ ותלותו הרבה בתנודות שערי החליפין, וכדי להבטיח איזון בין האינטרסים הציבוריים השונים, משרד מבקר המדינה ממליץ שמשרד האוצר ומשרד החוץ יעקבו במשותף אחר התנודות בשערי החליפין במהלך השנה ויבצעו התאמות נדרשות כבר במרוצת שנת התקציב השוטפת באופן מידתי. פעולה זו הכרחית בייחוד כאשר התנודות בשערי החליפין הן חדות, וכתוצאה מכך נדרשות התאמות בסכומים ניכרים. הייתה ההוצאה הכספית 2018 מנתוני משרד החוץ והאוצר עולה שבשנת מיליוני ש"ח, סכום שהוא 203 של הממשלה בגין פעולות משרד החוץ מהתקציב המנוצל של משרד החוץ לשנה זו, והוא כלל את פעילויות 12%-כ 103 :הנציגויות בחו"ל ואת פעילות האגפים והחטיבות במטה המשרד לרבות נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם; אגפים מרחביים במטה המשרד; האגף לשיתוף פעולה בין-לאומי (מש"ב); האגף לדיפלומטיה ציבורית; האגף לארגונים בין-לאומיים; האגף לעניינים אסטרטגיים; אגף הכלכלה; פעילות קונסולרית באמצעות האגף לעניינים קונסולריים ובאמצעות ) נוצל לתשלומי שכר, 88%( הנציגויות השונות בעולם. רוב תקציב המשרד תפעול, אבטחה, תחזוקה ותשלומי חובה לאו"ם. יוצא אפוא כי הסיכום על מספר הנציגויות שייסגרו - וכפועל יוצא גם החלטת הממשלה בעניין - היה פרי מיקוח בין משרד האוצר למשרד החוץ בסד זמנים צפוף בעת תהליך אישור תקציב המדינה, שהוא תהליך מורכב ממילא הכולל עשרות החלטות בתחומים שונים. בנסיבות אלו לא היה אפשר לקבל החלטה, כפי שנדרש מכללי המינהל התקין, תוך בחינה שיטתית של מלוא הנתונים והשיקולים השונים הרלוונטיים לקבלת החלטה כבדת משקל זו שהיא בעלת השלכות מדיניות פוטנציאליות משמעותיות. קידום החלטה קונקרטית לשינוי אופן הפעילות של משרד ממשלתי ללא קיום הליך בחינה וניתוח מפורטים וללא התייעצות מקצועית ממשית על אודות פרטי ההחלטה, השפעותיה ומשמעויותיה עלול להביא לפגיעה יסודית ביכולת של המשרד הממשלתי למלא את תפקידיו ולהגשים את ייעודו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי עליו להקפיד להשתמש באופן מושכל, זהיר ואחראי בכלים העומדים לרשותו בעת גיבוש הצעתו לתקציב המדינה והצעות החלטה נלוות שהוא מגיש, בייחוד כשמדובר בהתערבות בפרטי המדיניות של משרד ממשלתי אחר. ראוי כי כל הצעה כזו, המובאת על ידי משרד האוצר לאישור הממשלה, תתבסס על בחינה מקדימה מעמיקה ומקצועית בשיתוף המשרד הרלוונטי, תוך הקצאת פרק זמן הולם לקיום הליך בחינה ראוי כאמור. הליכי קבלת ההחלטות על סגירת נציגויות משרד החוץ בחו"ל במסגרת לקו במספר היבטים: ראשית, משרד 2019 גיבוש תקציב המשרד לשנת האוצר הוביל מהלך שתכליתו להביא לסגירת כחמישית מנציגויות משרד החוץ בחו"ל בלי שהצעתו נשענה על בחינה יסודית של השפעות הפעולה על יחסי החוץ של מדינת ישראל ובלי שניתנה למשרד החוץ שהות מספקת לבחון לעומק את ההצעה ואת משמעויותיה; שנית, הסיכום על סגירת מספר נציגויות נמוך יותר מזה שננקב מלכתחילה, שעיקריו הוטמעו בהחלטת ממשלה, היה פרי מיקוח בין משרד האוצר למשרד החוץ בסד זמנים צפוף, טרם אישור תקציב המדינה; שלישית, ) 2019 ההחלטה להימנע מסגירת שבע הנציגויות (מתוכן שלוש בשנת לא לוותה בהסכמות חלופיות לסיכום התקציבי. כתוצאה מתהליך קבלת החלטות לקוי זה לא העביר משרד האוצר תוספת תקציב חד-פעמית מיליון ש"ח למשרד החוץ, כפי שסוכם בין הצדדים. 140 בסך , לרבות סיכום 2019 אף על פי שהצורך בגיבוש סיכום תקציבי חלופי לשנת בדבר צעדי התייעלות נדרשים במשרד החוץ, עלה כבר במחצית שנת - שלהי שנת התקציב - לא 2019 , עד מועד סיום הביקורת בנובמבר 2018 , שיועד לפעילות 2019 עולה שהתקציב הכולל לשנת 21 מתרשים הנציגויות הדיפלומטיות בחו"ל - 103-המערך המדיני - שבע אגפיו ו מיליון ש"ח. תקציב זה נועד לכל פעילות המערך המדיני, לרבות 12-כ אירוח משלחות, ארגון כנסים ותערוכות, קיום פעולות הסברה, ארגון אירועי תרבות, נסיעות, פעילות קונסולרית בנציגויות ועוד. לכלל פעילות המערך 2019 עוד עולה כי התקציב שהוקצה בתחילת שנת בהשוואה לתקציב 78%-המדיני בשנה זו שיקף קיצוץ בשיעור של כ . 2018 שנוצל בפועל לפעילות המערך המדיני בשנת 10%- עולה כי תקציבן של כ 2019 מנתוני תקציב הנציגויות לשנת דולר בלבד 10,000 היה עד 2019 מהנציגויות למימון כל פעילותן בשנת 50%- ש"ח), ותקציבן הכולל של יותר מ 35,000 -לנציגות (שווה ערך לכ דולר לנציגות. 20,000 - ל10,001 מהנציגויות היה בין ) בסך של96(שכר ונלוות, תפעול ואבטחה וכן בגין תשלומי חובה לאו"ם מיליון ש"ח. 280-כ כפי שעולה ממכלול הנתונים לעיל, בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של הפחתת חלקו היחסי של תקציב משרד החוץ מתקציב המדינה. כמו קטן במידה רבה תקציב משרד החוץ בהשוואה לתקציבו 2019 כן, בשנת ) והיה אף 2018 מהתקציב המקורי שהוקצב בשנת 14.7% - (ב2018 בשנת . נוכח נתונים אלה 2018 נמוך מסך ההוצאות הקשיחות שהוצאו בשנת בחן משרד מבקר המדינה את תהליך גיבוש תקציב משרד החוץ לשנת וכן את השינויים התקציביים שהתרחשו ואת משמעויותיהם, 2019 .כמפורט להלן עולה כי תקציב מערך הדיפלומטיה הציבורית הופחת 22 מנתוני תרשים 2018 בהשוואה לתקציב שנוצל בפועל בשנת 2019 בשנת 68%-בכ מיליון ש"ח בלבד. הפחתת 8.5- מיליון ש"ח) והועמד על כ 26.8-(כ היה 2019 התקציב נעשתה אף על פי שאחד מיעדי משרד החוץ לשנת פיתוח כלים להגדלת היכולות של ישראל והשפעתה במרחב הדיגיטלי, שהוגשה לאישור 2019 כפי שפורט בהצעת תקציב משרד החוץ לשנת במליאת הכנסת. הפחתת תקציב מערך הדיפלומטיה הציבורית צמצמה במידה קיצונית את יכולת משרד החוץ לפעול בתחום. על פי אנשי מקצוע במשרד החוץ, "המשמעות היא פגיעה חמורה ביכולת להשיג השפעה כמעט בכל תחומי החשיבות למדינת ישראל". מערך פעילות החוץ המבוזר מחייב אפוא תכנון, יישום והובלה מתואמים תוך הסדרת גזרות הפעילות של כל גוף והגדרת תפקידיו וסמכויותיו. אשר למשרד החוץ, נדרש לבחון את תפקידיו ואת סמכויותיו במסגרת מערך החוץ, בראי הערך המוסף הפוטנציאלי שלו, כפי שיפורט להלן. יודגש כי המשך ביצוע משימות על ידי עשרות גורמים, ללא קיום בחינה ועבודת מטה בנוגע למודל העבודה הראוי ובלי לתת מענה לצורך בהגדרת גורם מוביל ומתכלל, עלול להיות חסם בעבודות הגופים השונים בתחומי הפעילות המשותפים שלהם, וביכולת ליצירת הסדרי תיאום וקשרי גומלין יעילים. חוסר התיאום אף עלול לגרום להקצאת משאבים מיותרים ולמנוע פעולות ליעילות וחיסכון. טיוב פעולת הממשלה בתחומים אלה, ובכללה גיבוש נוהל מחייב ליצירת ממשקים ושיתופי פעולה עם משרד החוץ ועם המשרדים הנוספים הפועלים בחו"ל, יצירת מסד נתונים שירכז את כלל ההוצאות הכספיות ויוצג כנספח לתקציב המדינה, וכן את תקני כוח האדם בחו"ל ובחינת איחוד התשתית האדמיניסטרטיבית שתשרת את כלל הגופים - יתרמו לשיפור יכולת הממשלה להגשים את יעדיה בזירה הבין-לאומית . 35ולהגברת תפוקותיה ואפקטיביות פעולתה מהאמור עולה כי למשרד החוץ פוטנציאל השפעה משמעותי לטיוב פעולות מערך החוץ, בשל פעילותו המתמשכת בזירה הבין-לאומית, צבירת ידע ייחודי וראייה גלובלית רחבה.	מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי למעט בתחום הפיתוח הבין- , החלטות הממשלה המפורטות מעלה בעניין תיאום העבודה בין 44לאומי משרדי הממשלה וגורמי הממשלה השונים טרם יושמו. כמו כן, נראה שכיום אין פעולה שיטתית ושוטפת לתיאום מכלול הפעולות והמשימות של מערך החוץ בחו"ל, כפי שהומלץ על ידי הגורמים השונים כמפורט לעיל. אף שקיימים הישגים רבים לעשייה הממשלתית בחו"ל, אי-יישום ההחלטות האמורות והיעדר מנגנוני תיאום עלולים לפגוע במישרין באפקטיביות של הפעילות הממשלתית בזירה הבין-לאומית.	605
משרד הבינוי והשיכון . רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי אכן קיימת מורכבות במעבר של חלק מדיירי הדיור הציבורי מהדירה שבה הם מתגוררים לדירה אחרת. עם זאת, ראוי שהמשרד יבחן לעומק את האפשרות לעודד מעבר של דיירים לדירה קטנה יותר בהתאם לגודל משק הבית העדכני. לשם כך על המשרד לבחון את היתכנות המהלך והתועלת שתצמח ממנו למיצוי המשאבים הקיימים, ובכלל זה לבחון דרכים לתמרץ את הדיירים, לרבות תמריצים כלכליים, כפי שתמרץ המשרד קשישים לעבור להתגורר בבתי דיור ציבורי לקשישים. כך, במקרה שבו דייר המתגורר בדירה גדולה יעבור להתגורר בדירה קטנה, יוכל המשרד להחליט אם להציע את הדירה שהתפנתה לזכאי שנדרשת לו דירה גדולה, ולחלופין, למכור את הדירה ולהשתמש בתמורה שתתקבל לרכישת דירות קטנות באותו יישוב או ביישוב אחר. משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי ששיקול זה ייבחן מפעם לפעם, תוך הקפדה על האיזון הראוי בין צורכי הזכאים, פיזור נדרש של הדירות הציבוריות והעלויות של הדירות הנרכשות. יש לראות בחיוב את הפעולות שנקט המשרד לרכישת הדירות הציבוריות. עם זאת, עלה כי כעניין שבמדיניות, המשרד רוכש דירות ציבוריות רק ביישובים שבהם כבר קיימות דירות כאלה - רשימה סגורה יישובים, שרובם ככולם, בשל נסיבות היסטוריות, יישובים 110 של יהודיים עירוניים ותיקים. במקור נועדו הדירות הציבוריות ברבים מהיישובים האלה לשכן את העולים החדשים שהגיעו לישראל בעשורים שלאחר קום המדינה. ואולם, הנסיבות ההיסטוריות אינן רלוונטיות לפריסה הגיאוגרפית הנוכחית של הזכאים לדיור ציבורי. כפועל יוצא, המשרד אינו רוכש דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, ובכלל זה ושבהן מתגוררים 27 ערים שעשר מהן באשכול חברתי-כלכלי נמוך 12-ב . בכך 28) שלהלן 2 בסך הכול יותר מחצי מיליון תושבים (ראו פירוט בלוח נמנעת מהתושבים ביישובים האלה האפשרות לממש את זכאותם לדיור ציבורי בעיר מגוריהם, בדומה לתושבים ביישובים שבהם קיימות דירות ציבוריות. זכאים אלה נאלצים לקבל סיוע כספי לשכירת דירה בשוק החופשי או להתנתק מקהילתם ומהשירותים החברתיים המוכרים להם ולעבור להתגורר ביישוב אחר, שבו קיים דיור ציבורי. . דירות 200-מהלוח עולה כי התוספת הצפויה בשנים הבאות היא של כ ממספר הדירות הציבוריות הקיימות, והתוספת 0.4%-הדירות האלה הן כ מהזכאים הממתינים לדירה ציבורית, ואף 4.5%-צפויה לתת מענה רק ל זאת באופן הדרגתי במשך כמה שנים, על פי מידת התקדמות הליכי התכנון והבנייה של הפרויקטים. נוכח השיעור הנמוך של הדירות הציבוריות שנכללו בפרויקטים של מכלל הפרויקטים לעומת החלטות מועצת 0.3%( ""מחיר למשתכן מדירות "מחיר למשתכן" 7% ואף 5% מקרקעי ישראל על היקף של עד במתחם מסוים) על משרד הבינוי, רמ"י ומשרד האוצר להגיע לכלל הסכמה בנוגע לאופן הפעולה הרצוי, כדי שיהיה ניתן למצות את הפוטנציאל הטמון בבניית הדירות בתוכנית "מחיר למשתכן" וכך להגדיל את מאגר הדירות הציבוריות ולקדם ככל שניתן את בניית הדירות. כל זאת למען שיפור המענה הניתן לזכאי הדיור הציבורי. נוסף על כך, מומלץ לבחון צעדים שיאפשרו הקצאה מרבית של דירות ציבוריות במכרזים הבאים לשם צמצום הפערים מצד אחד ושמירת הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים מצד אחר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הבינוי יבחן את האפשרות לתת לכל זכאי המתגורר ביישובים שבהם אין דירה ציבורית, ובפרט ביישובים המדורגים באשכול חברתי-כלכלי נמוך בהם מתגוררות אוכלוסיות בני מיעוטים וחרדים, את אותן הזכויות הניתנות לאלה המתגוררים ביישובים שבהם יש דיור ציבורי, כלומר הזכות להמשיך להתגורר ביישוב מגוריו, שבו נמצאות רשתות התמיכה והסיוע שלו, בהתאם לתפיסה שעומדת בבסיס נוהל המשרד כמפורט לעיל. לשם כך יהיה על המשרד לרכוש דירות ציבוריות גם ביישובים שבהם מתגוררים זכאים שכיום אין ביישובם דיור ציבורי. בד בבד מוצע כי המשרד יבחן מתן פתרונות מיידיים לאותם זכאים באופן שיצמצם את הפגיעה בהם, וזאת עד מתן פתרון מלא, למשל בדרך של סיוע מוגדל בשכר הדירה עד שתוצע להם דירה מתאימה ביישוב מגוריהם. מתשובת המשרד עולה כי כיום אין לוח זמנים מוגדר לרכישת דירות ציבוריות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות, כך שיינתן מענה לזכאים הפוטנציאליים באותם יישובים. זאת ועוד, טרם אושרו פרויקטים של "מחיר למשתכן" ביישובים שבהם אין דיור ציבורי, כך שאף אם יאושרו פרויקטים כאלו, בנייתן של הדירות במסגרת הפרויקטים לא תסתיים בשנים הקרובות. על כן מודגש הצורך לבחון גם מתן פתרונות מיידיים לאותם זכאים באופן שיצמצם את הפגיעה בהם, כמפורט לעיל. הביקורת העלתה כי על אף פעולות שונות שננקטו להגדלת מאגר הדירות הציבוריות, תוספת הדירות הצפויה בגינן בשנים הקרובות זעומה ביחס למלאי הדירות הקיים ולמספר הממתינים לדיור ציבורי. הפרטים יובאו להלן. היוזמה לקדם פרויקטים להתחדשות עירונית בנכסים שבהם דירות ציבוריות הינה חיובית. עם זאת, עלה כי נכון למועד סיום הביקורת כל הפרויקטים שאושרו עדיין נמצאים בשלבים ראשוניים - בשום פרויקט לא התקבל היתר בנייה, כך שהתמורה ממכירת הדירות אינה צפויה להתקבל בשנים הקרובות. מומלץ כי משרד הבינוי ישקול להרחיב את ייזום הפרויקטים להתחדשות עירונית גם לנכסים שבניהול חברות מאכלסות אחרות, בין היתר בהתאם לשיקולי היתכנות ויעילות כלכלית. עמדות גורמי המקצוע בעניין הצמצום במלאי הדירות עקב המכירה לדיירים, כפי שתואר לעיל. עבודת מטה זו חיונית לצורך גיבוש המלצות לתוכנית פעולה לאומית בנדון, כפי שהחליטה הממשלה. עבודת המטה מקבלת משנה חשיבות נוכח הגידול המתמשך במספר הזכאים לדיור ציבורי, ומצד אחר הצמצום במספר הדירות הציבוריות לאורך השנים.	, החשכ"ל טרם גיבש המלצות בנושא 2019 בביקורת נמצא כי נכון לנובמבר וכאמור לא הגיש אותן לשר האוצר, אף שחלפה למעלה משנה מהמועד שבו נדרש לעשות כן.	606
משרד הבריאות . מעמדו המעורב של משרד הבריאות כמאסדר וכבעלים של בתי חולים ממשלתיים לא פנה משרד הבריאות לוועדת המחירים 2013 הביקורת העלתה שמאז על מנת לעדכן את מחירי הצנתורים. עם זאת, לנוכח הפער הקיים בין 2013 המחירון לבין המחיר בפועל, החליטה ועדת המחירים בשנים להפחית את מחיר הצנתורים עבור השנים הללו. את ההפחתה 2014-ו בתי החולים וקופות החולים, ישלימו גיבוש של הצעה משותפת למנגנון התמחור של טיפולי הרדיותרפיה. רצוי גם שהם יסכמו מראש על לוח זמנים לסיום המהלך וישקלו לקבוע גורמים חיצוניים מוסכמים בעניין זה, שיסייעו בתהליך, אם לא יצלח הדבר בידם. במקביל, מומלץ כי חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים תיזום ותקדם תוכנית לבחינה סדורה של כלל תעריפי השירותים הרפואיים של בתי החולים הממשלתיים ושוועדת המחירים תשוב ותתכנס באופן שוטף, ובמנותק מהמחלוקת בסוגיית תמחור הרדיותרפיה. הכלליים. ואולם, מומלץ שמשרד הבריאות יקבע מתכונת אחידה לדיווח מקוון, נלווה לדוח הכספי של בתי החולים, על מנת לאפשר ניתוחי יעילות והשוואות קבועים בין בתי החולים הכלליים. ראוי שמשרד הבריאות יבחן מתכונת דרישות אחידה, לפי סיווג בתי החולים לאשכולות ובהתאם למאפיינים של כל אשכול (גודל בית החולים, מיקומו וכו'), לרבות בכל הנוגע לצורך בהתייעלות. בהתאם, עליו להנחות את חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים לפעול מול בתי החולים הממשלתיים. ראוי גם שמשרד הבריאות ישקול קביעה של תנאים להקצאת תקציבי הסיוע הן לבתי החולים הממשלתיים והן לעצמאיים - ציבוריים. באופן שיתמרץ אותם להתייעלות. יש לציין לחיוב את הניתוח שביצע האגף לפיקוח על מערך האשפוז במשרד הבריאות לשם השוואת מדדים פיננסיים של כלל בתי החולים מן המצב המתואר לעיל עולה שמשרד הבריאות אינו מקדם הליכים לעדכון מחירים בגין פעולות ושירותים רפואיים שונים ואינו מביא את כפי שהמשרד ציין באתר שלו, אחד מתפקידי החטיבה הוא הפרדה בין תפקידיו הרגולטוריים של המשרד לבין התפקידים הנוגעים לניהול ולפיקוח על המרכזים הרפואיים; משכך, ראוי שהמשרד יחדד את המשמעות של יעד זה וינחה את החטיבה לנקוט פעולות לשם הגשמת היעדים שנקבעו לה בכל הנוגע לדואליות הקיימת בתפקידי המשרד ובהתחשב בהמלצות של הוועדות הציבוריות השונות. כמו כן, מומלץ כי משרד הבריאות יקיים בחינה סדורה, מידי תקופה, בדבר עמידת החטיבה ביעד זה. משרד מבקר המדינה מציין כי בהינתן שהמחלוקת בין משרדי הבריאות והאוצר בעינה עומדת ראוי שבהתאם לפסיקת בג"ץ הם יפעלו לגיבוש מנגנון הכרעה ביניהם, זאת, בין אם בהבאת הסוגיה לפתחה של הממשלה, ובין אם בכל דרך אחרת. נעשו כמעט בכל שנה כמה עשרות 2015 - 2000 מן הנתונים עולה כי בשנים ; ואולם 46עדכונים של קודים בתעריף, ולעיתים אף למעלה ממאה עדכונים עדכונים בלבד בשנה. 10 נעשו בממוצע 2018 - 2016 בשנים מכאן שהורדת מחיר יום האשפוז כפי שהמליצה ועדת המחירים הייתה פוגעת בתזרים המזומנים של בתי החולים הממשלתיים. לעומת זאת קופות החולים צפויות היו ליהנות מהורדת המחיר.	סוגיית עדכון מחיר יום האשפוז והשלכותיה על תזרים המזומנים 2015 של בתי החולים הממשלתיים ושל הקופות, ובפרט ביחס לשנים , מדגישה את המחלוקת בין עמדת משרד האוצר לבין עמדת 2016 - משרד הבריאות. מחלוקת זו נדונה גם בבג"ץ, שקבע כי על משרדי הבריאות והאוצר להפעיל את שיקול הדעת המסור לרשותם, לשם קביעת מנגנון לעדכון מדד יוקר הבריאות. חרף תיקון חלקי של מנגנון עדכון המחירים בעקבות פסיקת בג"ץ, נותרה השחיקה בעינה והיא משליכה באופן שלילי על המצב הפיננסי של קופות החולים. ההחלטות שהתקבלו הינן בסמכות שר הבריאות ונומקו על ידיו, אך עם זאת נוכח ההשפעה האפשרית שיש למתח המובנה שבו נמצא משרד הבריאות, כמי שנושא בכפל כובעים, על קבלת ההחלטות שלו ממליץ משרד מבקר המדינה, שלפני קבלת החלטות בעניין מדד מחירי יום האשפוז, כמו גם החלטות אחרות שיש להן השלכות פיננסיות על בתי החולים וקופות החולים, משרד הבריאות יבחן ביסודיות את מכלול השיקולים, ובפרט הפיננסיים.	607
משרד הבריאות . פעולות משרד הבריאות למניעת פגיעה בבריאות מחשיפה למזהמים ולחומרי הדברה במוצרי מזון שירות המזון הארצי אומנם ביצע פיקוח שגרתי שבמסגרתו דגמו , אולם הוא לא ערך 2019 - 2017 השלוחות המחוזיות מוצרי מזון בשנים סקר סיכונים בנושא הליסטריה לצורך תיעדוף מרכזי ולא קבע יעדים ארציים לצורך ביצוע הדיגום ולכן אין מדובר בפיקוח מיטבי. משרד הבריאות אישר את המלצות ועדת הליסטריוזיס, שהדגישה את הצורך בראייה מערכתית כוללת ובסטנדרטיזציה של הדיגום במחוזות, וזאת לצורך יצירת תשתית מידע שעל בסיסה ניתן יהיה לגבש מדיניות של בקרה ופיקוח, אך מטה שירות המזון לא יישם את ההמלצות שאושרו. ראוי שמשרד הבריאות יבחן את הסיבות לגידול הניכר במקרי התחלואה בליסטריוזיס בישראל. מכיוון שרוב המידע בנוגע למזהמים ביולוגיים במוצרי המזון כמו הליסטריה מתקבל באמצעות הפיקוח השגרתי, ראוי גם ששירות המזון הארצי יפעל, בהתאם להמלצות ועדת הליסטריוזיס, שהמשרד אימץ ושבגיבושן הוא השתתף, ובכלל זה שיפעל לקביעת יעדים ארציים ולתיעדוף של פעולות הפיקוח שמבצעות השלוחות המחוזיות. על מנת לייעל את התהליך ראוי כי הדבר יעשה על בסיס ניהול סיכונים ארצי המוכוון לזיהום בליסטריה. ככל ושירות המזון בדעה שיש לעדכן את המלצות הוועדה עליו לעשות זאת בדרך המקובלת. ביצע שירות המזון הארצי 2015 - 2013 בביקורת עלה כי בשנים סקר ארצי אחד לבדיקת זיהומים מליסטריה במוצרי מזון באמצעות לא ביצע שירות המזון הארצי 2015 השלוחות במחוזות, ואילו מאז שנת סקרים ארציים נוספים ואין לו תוכנית לסקר שגרתי ארצי. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעולות שנקט שירות המזון הארצי לניטור דיאוקסינים במוצרי מזון שונים, אך ראוי גם להביא את תוצאות הבדיקות לידיעת הציבור. היעדר היכולת של מעבדות בישראל לבדוק דיאוקסינים במוצרי מזון, כפי שציין משרד הבריאות, מגביר את הצורך ששירות המזון הארצי יקפיד על ניטור שגרתי של רמות הדיאוקסינים במוצרי מזון, לצורך מניעת תחלואה ושמירה על בריאות הציבור. על מנת לייעל את תהליך הניטור חשוב שהתהליך יבוצע בהתאם לתוכנית רב-שנתית המבוססת על ניהול סיכונים. עלה כי מטה שירות המזון הארצי לא הנחה את השלוחות המחוזיות לדווח לו באופן שוטף על ביצוע בפועל של הדיגום להדברה על פי התוכנית, וכי הן אכן לא דיווחו לו על כך. אומנם מטה שירות המזון הארצי קיבל דיווחים על חריגות בשאריות של חומרי הדברה שמצאו המעבדות בבדיקות שהן ערכו בתוצרת שהועברה לבדיקתם (להלן - חריגות בהדברה) אולם כיוון שהוא לא קיבל מהשלוחות המחוזיות דיווח שוטף על ביצוע בפועל של הדיגום להדברה, הוא לא היה יכול לדעת אם בחודשים שהוא לא קיבל דיווחים על חריגות בהדברה לא נמצאו חריגות בתוצרת או שהבדיקות לא בוצעו. בביקורת נמצא כי משרד הבריאות עדיין לא גיבש - במשך יותר משלוש שנים - נוהל מפורט המסדיר את מדיניות האכיפה שלו ואת ההקמה וההפעלה של מערך העיצומים הכספיים, לפי חוק המזון שנכנס לתוקף . בפועל שירות המזון הארצי מפעיל רק את מסלול הקנס 2016-ב המינהלי מכוח תקנות הקנס המינהלי, שכאמור מסתכם בסכום קטן ש"ח בלבד להפרה. 1,000 - יחסית לסכום העיצום הכספי מבין חמש השלוחות המחוזיות 2019 - 2016 עוד נמצא כי בשנים שנבדקו בביקורת בעניין זה, ארבע השלוחות במחוזות מרכז, צפון, מוצע לשירות המזון הארצי לשקול לקבוע מתכונת קבועה ושוטפת , FDA-למעקב אחר התרעות של גופים מחו"ל הנוגעים בדבר, כגון ה על חשד לזיהום במוצרי מזון המיוצרים בישראל וכן המיובאים אליה, ועל הפעולות שיש לנקוט בעקבות ההתרעות; בכלל זה ראוי שמשרד הבריאות יקבע את הגופים אשר אחר ההתרעות שלהם יבוצע המעקב. בביקורת עלה כי מפקחי שירות המזון הארצי בודקים מוצרי מזון רגיל מיובא אך הם אינם בודקים מוצרי מזון רגיל המובאים מהרש"פ ולכן מוצרים אלו משווקים בארץ ללא בדיקה. בכך למעשה שירות המזון הארצי אינו מקיים את הפיקוח כנדרש בחוק המזון בכל הנוגע להבאת מזון מהרש"פ.	על משרד הבריאות לתת מענה לסוגיית תקני המפקחים בין אם ממקורותיו ובין אם ממקורות אחרים; בנוסף על שירות המזון הארצי לגבש בהקדם תוכנית עבודה לבדיקות מדגמיות של מוצרי המזון מהרש"פ המשווקים בישראל.	608
משרד הבריאות . היבטים ברפורמה להעברת האחריות הביטוחית בבריאות הנפש גם בהתחשב בעמדתם המקצועית והעניינית של קופות החולים ושל משרד האוצר, ראוי להביא בחשבון את צורכי הציבור הנזקק לשירותי בריאות הנפש ואת החשיבות בזמן המתנה סביר לקבלת השירות, ולאזן ביניהם לבין שאר תחומי הבריאות. אף שיש תחומים חשובים ואף חורצי גורלות, שלא נקבעו עבורם זמני המתנה, ועל כן לכאורה, עלולים להיפגע בשל הצורך בעמידה בסטנדרטים שייקבעו עבור בריאות הנפש, אין לפסול את כוונת המשרד לקבוע סטנדרטים כאלו. הגדרת סטנדרטים למערך בריאות הנפש יכולה לשמש מצפן שאליו על מערכת הבריאות לכוון. זמני ההמתנה הארוכים מלמדים כי קשה להסתמך על מנגנוני הוויסות הפנימיים של הקופות להקצאת המשאבים לתחום בריאות הנפש. על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים להגדיר את זמני ההמתנה שעל מערך שירותי בריאות הנפש לעמוד בהם ואת הדרכים לעמוד ביעדים הללו. לצורך כך ראוי שייקבעו יעדים הדרגתיים רב-שנתיים. כמו כן, על המשרד לבחון פרסום נתונים השוואתיים על אודות זמני ההמתנה בין הקופות כאמצעי לשיפור השירות. מדובר בפעולה שמערכת הבריאות כבר מורגלת בה ולמדה את יתרונותיה, דוגמת הסטנדרטים . הדבר חיוני בעיקר בתחום 33 ברפואת שיניים 2010 שקבע המשרד בשנת בריאות הנפש מאחר שישנם מטופלים המתקשים לעיתים לעמוד על זכויותיהם החוקיות בשל מצבם הנפשי. אף שפרסום המידע באינטרנט הוא צעד חיובי שעשוי להביא לשקיפות כלפי הציבור ולשפר את השירות לאזרח, יש מרפאות שאינן מפרסמות את המידע על אודות זמן ההמתנה המוערך. יתרה מכך, הרשימה באתר . 2018 משרד הבריאות לא עודכנה מאז פרסומה, והיא נכונה לתחילת שנת משרד מבקר המדינה מעיר לקופות החולים ולמשרד הבריאות כי במתכונת המופעלת כיום, הציבור אינו יכול לקבל מידע מרוכז, ממוקד ומלא בדבר זמינות התורים לטיפול המתאים ביותר, בכלל המסגרות לרבות אצל ספקי השירות. לפיכך נדרשים המטופלים לפנות בעת ובעונה אחת לכמה נותני שירותים כדי לאתר את המענה ההולם ביותר לצרכיהם. קושי זה מתחדד לנוכח העובדה שמדובר בתחום רגיש ובמטופלים הנתונים לא פעם במצוקה. על קופות החולים לשקול להסדיר מנגנון שיאפשר להציג לציבור מידע מעודכן בדבר זמני ההמתנה בתחום בריאות הנפש במכלול מסגרות השירות, תוך כדי הסדרת ממשק ביניהן לבין ספקי השירות ולפרסמם באתריהן. ראוי גם שישקלו פעולה משותפת עם משרד הבריאות כדי שהמידע יפורסם באופן כלל-ארצי, כפי שכבר נעשה לגבי פרסום זמני ההמתנה באמצעות המערכת למדידת תורי המתנה לרופאים יועצים .34בכמה תחומים בביקורת עלה שבפריסת שירותי בריאות הנפש של קופות החולים, עדיין ניכר מחסור בחלק מהשירותים ביישובים מסוימים. כך למשל נמצא כי בירוחם, בנתיבות ובמצפה רמון הנמצאות כולן בפריפריה ומשויכות לאשכול , אין כלל שירותי פסיכותרפיה, והמטופלים נאלצים לנסוע, 3 חברתי-כלכלי בדרך כלל פעם בשבוע, לעיתים בליווי בני משפחה, עשרות קילומטרים לקבלת הטיפול. לעומת זאת, יש יישובים שבהם פועלות נקודות שירות רבות לכלל סוגי הטיפולים המאפשרות לקבל טיפול בקרבת מקום המגורים, דוגמת רוב היישובים בגוש דן. אף שתהליך העברת שירותי בריאות הנפש האמבולטוריים ממרפאות ממשלתיות למרפאות בקופות החולים תואם את מטרות הרפורמה לחיזוק השירותים בקהילה, הלכה למעשה נוצר מחסור בשירותים באזורים מסוימים. על משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים להעריך מחדש את פריסת המרפאות הקיימת ולבחון אילו שירותים נדרשות הקופות לספק והיכן, בהתאם לגודל האוכלוסייה ואופייה בכל אזור, כך שיעמדו בדרישות חוק ביטוח בריאות ממלכתי לאספקת שירותים במרחק סביר, ובפרט באזורי הפריפריה. ראוי להביא בחשבון את היתרונות הקיימים בהימצאות המרפאות הממשלתיות סמוך לבתי החולים, ובכך שיש בהם התמחויות ייחודיות אשר יכולות לתת מענה למטופלים הסובלים מתחלואה נפשית קשה. נוכח המצוקות הייחודיות הנגרמות עקב המצב הביטחוני האזורי, ראוי שקופות החולים ימפו את המקומות שבהם זמני ההמתנה ארוכים, ובכלל זה ביישובי עוטף עזה, ויבחנו דרכים לקיצורם. עולה כי מרבית היישובים שבהם ניתן הטיפול לשיעור 4- ו3 מלוחות הקטן ביותר של חברי קופות החולים הם יישובים ערביים. נוכח הפערים הקיימים בשיעור המטופלים בבריאות הנפש ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית ואוכלוסייה חרדית, עולה חשש כי נגישותם וזמינותם של שירותים המותאמים למטופלים מבחינת התרבות ומבחינת השפה אינן מספקות. על קופות החולים, בשיתוף משרד הבריאות, למפות את היישובים שבהם קיים מחסור ולתכנן מענה שיספק מענה הולם לצורכי כל אוכלוסייה ואוכלוסייה, על פי מאפייניה. עולה כי בשל פרשנויות מנוגדות של הסכם הרפורמה בדבר האחריות לסובלים ממחלות נפש בשילוב התמכרויות, אלו נתקלים בקושי לקבל את שירותי בריאות הנפש, ובחלק מהמקרים הטיפול ניתן על ידי רופאים שאינם מתמחים בתחום. מומלץ כי משרד הבריאות וקופות החולים יפעלו לשם הסדרת הנושא ויאפשרו לאוכלוסייה זו לקבל טיפול ראוי ומתאים.	ראוי שמשרד הבריאות וקופות החולים בשיתוף הר"י והאיגודים המקצועיים יכינו תוכנית הצופה את הפערים במספר הפסיכיאטרים בשנים הקרובות לרבות במגזר הערבי, וכי הם יסכמו על פעולות שיש לנקוט כדי לגשר על פני הפער הצפוי. כדי להתגבר על המחסור הקיים בפסיכיאטרים במגזר הערבי, ועד שיוכשר כוח האדם המתאים, ראוי כי יינתנו פתרונות ביניים לדוגמת שילוב של גורם מתווך (למשל אחות, עובד סוציאלי או איש מינהלה) מהמגזר שיסייע לפסיכיאטר להנגיש את הטיפול בהתאם לשפה ולתרבות.	609

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.