Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
החברה הממשלתית לתיירות . יחסי הגומלין בין משרד התיירות לחברה הממשלתית לתיירות והיבטים בהתנהלות החברה כבר חמש שנים ואף שלחפח"א תחומי פעילות מצומצמים ומוגבלים ביותר, התהליך טרם הושלם. על חמ"ת, רשות החברות הממשלתיות ומשרד התיירות לפעול לסיום תהליך הפרטת חפח"א ולהציב לכך לוחות זמנים, אבני דרך ותאריכי יעד. דוח רשות החברות הממשלתיות מדגיש את חולשתה של חפח"א בהתנהלותה הנוכחית: מצד אחד, החברה נמצאת בתהליך הפרטה יותר מתשע שנים, ולכן אין לה תוכנית עבודה, תוכנית ניהול סיכונים, ביקורת פנים וכיו"ב - הנדרשים לצורך פעילות מבוקרת ויעילה של חברה ממשלתית "רגילה"; מן הצד האחר, זוהי חברה פעילה, שלה פעילות פיננסית, נכסים והוצאות שוטפות. על הנהלת חמ"ת ודירקטוריון חמ"ת לבחון את נוהל שימוש ברכב חברה צמוד, ולקבוע בו קריטריונים לזכאות לרכב חברה צמוד וכן את בעלי התפקידים להם רשאית החברה להצמיד רכב באופן קבוע. בנוסף עליה לקבוע כללים הנוגעים להוצאות נוספות הנגזרות משימוש ברכב חברה צמוד. משרד מבקר המדינה מעיר ללשכה המשפטית של העירייה כי יש מקום לכלול בהסדרי ניגוד עניינים שהיא מעבירה לוועדה למניעת ניגוד עניינים את מכלול הזיקות הרלוונטיות שבעל התפקיד שבעניינו נערך ההסדר הצביע עליהן, וכי בפגישה דנו בהחלפת החברה הממשלתית הפועלת באילת, צעד אשר עשוי להשפיע על עתיד חפח"א, וכפועל יוצא על עתידו התעסוקתי של אביו של סגן ראש העיר ואשר על כן היה מקום להידרש לנושא. על הלשכה המשפטית של עיריית אילת לבחון מחדש את הסדר ניגוד העניינים שנקבע בעניינו של סגן ראש העיר אילת ומחזיק תיק התיירות. אולם ההסדר לא כלל התייחסות להיותו בנו של מ"מ מנכ"ל חפח"א ולכללי התנהלות אשר צריכים לחול עליו בשל קשר זה. משרד מבקר המדינה מעיר לחמ"ת ולרשות החברות הממשלתיות כי , לפני 2010 אף שוועדת השרים לענייני הפרטה החליטה כבר בדצמבר כמעט עשר שנים, להפריט את חפח"א, אף שחמ"ת מנהלת את חפח"א נמצא כי זה יותר מארבע שנים, קיים משבר אמון בין משרד התיירות וחמ"ת המשליך על הצדדים ועל פעילותם כפי שיובהר להלן. הוארך הסכם המסגרת שבין משרד 2017 מהביקורת עלה כי בסוף שנת התיירות לחמ"ת בשנה; ולאחר מכן הוא הוארך שוב פעמיים, בסוף שנת , כל פעם בחצי שנה. 2019 ובאמצע שנת 2018 מוצע כי משרד התיירות ורשות החברות הממשלתיות יבחנו את מנגנון התשלום לחמ"ת על בסיס רב-חודשי (רבעוני או חצי שנתי) בדרך שתאפשר בקרה אך גם התנהלות שוטפת ותשלום משכורות בחמ"ת בזמן, ובהתאם יעודכן ההסכם בין הצדדים.	הארכת התקשרות לחצי שנה בלבד באופן חוזר ונשנה התבססה על החלטת ועדת המכרזים ושיקולים שנגעו לתפקוד החברה והיעדר מנכ"ל, ועל הקשיים התפקודיים של החברה כלפי משרד התיירות. להארכה זו השלכות על ניהולה הפנימי של חמ"ת ובכלל זה קליטת כוח אדם, שימור עובדים, ניהול תקציב שנתי, התחייבויות עם צדדים שלישיים, גיבוש תוכנית עבודה שנתית וביצוע פרויקטים ארוכי טווח. ההשלכות האמורות מדגישות את החשיבות שכל הגורמים המאסדרים, ובכללם רשות החברות הממשלתיות, יהיו מעורבים בגיבוש מתכונת פעילות תקינה לחברה ובקידום פתרון להסדרת ההתקשרות בינה ובין משרד התיירות.	610
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל . היבטים בפעילות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשויות לפיתוח הנגב והגליל מדי פעם בפעם את מילוי ייעוד תפקידם של היועצים ואת הצורך בהמשך העסקתם. על הרשות גם לקבוע ליועצים תוכנית עבודה מסודרת או יעדים מדידים לביצוע, ולעקוב מקרוב אחר עבודתם, לרבות פגישות שוטפות של היועצים עם דרגי הניהול ברשות. על היועצים השונים מוטלת החובה להגיש, לצד דרישות התשלום, דיווחים מפורטים על תוצרי עבודתם, על פרויקטים שהם מבצעים ועל שעות עבודה לפי ביצוע בפועל. . משרד מבקר המדינה בדק את הדיווחים של היועצת להעצמה נשית 1 . נמצא כי היועצת דיווחה בתקופה זו על 2017 בחודשים ינואר-מרץ שעות עבודה בכל פעם, שאינם 16 עד14 ימי עבודה, בהיקף של 12 קשורים לנושא הגליל. בדיווחים על ימים אלו לא ציינה היועצת מה הייתה פעילותה. ביום אחר היא דיווחה על פגישות ברשות לפיתוח הגליל, בעוד שביומן העבודה של הרשות לא נמצא כל רישום בדבר פגישות אלו. מדיווחיה של היועצת להעצמה נשית עלה כי בחלק מהימים שעליהם דיווחה היא השתתפה בכנס שלא היה קשור לעבודתה עבור הרשות שעות עבודה בכל יום. 16 לפיתוח הגליל, וביקשה על כך תשלום של משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד לפיתוח ולרשויות לפיתוח לבצע עבודת מטה מקיפה לאיתור חסמים העומדים בפני הרשויות המקומיות ולמציאת פתרונות שיאפשרו להגדיל את שיעור מיצוי המשאבים המוקצים לנגב ולגליל. ככול ששיעור המיצוי יהיה גדול יותר, כך תינתן לתושבי הנגב והגליל אפשרות לשפר את איכות חייהם באופן המיטבי ביותר. הביקורת העלתה כי אתרי המרשתת של המשרד לפיתוח ושל הרשויות לפיתוח הם בשפה העברית בלבד. משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הרשויות לפיתוח ואת המשרד לפיתוח על שקיבלו עליהן לפרסם את אתרי המרשתת שלהם גם בשפה הערבית. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שגם קולות קוראים יפורסמו בשפה הערבית, ומציין לטובה את הרשות לפיתוח הגליל על שהחלה בפרסום קולות קוראים גם בשפה הערבית. הרשות לפיתוח הנגב אינה פועלת דיה ליידוע הרשויות המקומיות בנגב ולעדכונן בדבר פרסום קולות קוראים. נמצא כי רשויות מקומיות רבות בנגב כלל אינן מודעות לפרסום הקולות הקוראים ולזכאותן להגיש בקשות תמיכה כמפורט בהם. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות לפיתוח הנגב כי עליה ליצור רשימות תפוצה שאליהן ישלחו הקולות הקוראים. מדובר בתהליך פשוט לביצוע שיקל באופן ניכר על הרשויות לדעת אילו קולות קוראים פורסמו, וזאת במקום להיכנס באופן אקטיבי לאתרי המרשתת של המשרד לפיתוח ושל הרשות לפיתוח הנגב. כמו כן, הדבר יכול למנוע בזבוז כספי ציבור של הרשויות המקומיות, בייחוד של רשויות מקומיות חלשות, בגין תשלומים מיותרים לחברות פרטיות לצורך איתור קולות קוראים כאמור, שממילא חלה החובה על המשרד לפיתוח והרשויות לפיתוח להביא לידיעתן את דבר פרסומם. בביקורת עלה כי פעמים רבות זמן המענה לקול קורא קצר מאוד ויכולתה של הרשות המקומית לעמוד בזמני ההגשה והמצאת המסמכים הנדרשת מוגבלת, ועל כן לעיתים הן מוותרות מראש על הגשת בקשה לתמיכה. . הביקורת העלתה כי הרשות לפיתוח הגליל לא פיקחה על פעילותה 5 של היועצת להעצמה נשית ולא עקבה אחר ביצועה. כמו כן, לא נמצאו פעילויות שביצעה היועצת להעצמה נשים עבור הרשות . למרות זאת, 2016 לפיתוח הגליל מאז תחילת עבודתה ועד סוף היא דיווחה לרשות וקיבלה תשלום מצטבר בגין תקופה זו בסך ש"ח. 280,000 -כ	משרד מבקר המדינה מעיר לרשות לפיתוח הגליל כי עליה להקפיד ולפקח על עבודת היועצים שהיא מעסיקה ועל מספר שעות העבודה היומיות ועיתוי ביצוען במשך יום העבודה. כמו כן, על הרשות לבחון מדי פעם בפעם את הצורך בהמשך העסקתם. על הרשות גם לקבוע ליועצים תוכנית עבודה מסודרת או יעדים מדידים לביצוע ולעקוב מקרוב אחר עבודתם, לרבות פגישות שוטפות עם דרגי הניהול ברשות. על היועצים השונים מוטלת החובה להגיש, לצד דרישות התשלום, דיווחים מפורטים על תוצרי עבודתם, על פרויקטים שהם מבצעים ועל שעות פעילותם לפי ביצוע בפועל. בעקבות הביקורת הופסקה עבודתה של היועצת להעצמה נשית .2018 בספטמבר	611
נציבות שירות המדינה . הובלת ניהול ההון האנושי בשירות המדינה לא שיקף את משימות 2019 - 2015 בסיס התקציב של נש"ם לשנים הרפורמה, ובפועל בכל שנה ניתנו תוספות תקציב לביצוע משימות אלו במסגרת סיכומים תקציביים שנחתמו בין נש"ם לבין אג"ת, על פי רוב לאחר תחילתה של השנה. התבססות על תוספות תקציב במשך כמה שנים מקשה את התכנון והניצול של משאבים, ובכך עלולה לפגוע ביכולתה הניהולית של נש"ם וביכולתה להוביל את הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה. לאור הקשיים שעליהם הצביעה נש"ם בתשובתה ובהמשך לסיכום של אג"ת עם נש"ם, ראוי להסדיר את תקציב נש"ם בדרך שתשקף את צרכיה ואת יעדיה במועד גיבוש התקציב המקורי ואישורו.  הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה יושמה עד כה בהיקף חלקי, והדבר פוגע בניהול ההון האנושי בשירות המדינה, כפי שיפורט להלן. על נציב שירות המדינה לפעול לקביעת לוח זמנים מפורט ליישום מרכיבי הרפורמה ולביצוע מכלול המשימות שנקבעו בפרקי הזמן שייקבעו להן. כמו כן, על אג"ת לגבש את הצעת התקציב המוקצה לנש"ם בתיאום עם הנציב בדרך שתתאים לפעילות של נש"ם ותתיישב עם עקרונות היסוד של הרפורמה, וזאת בכפוף לסדר העדיפויות הממשלתי ולמקורות התקציביים שיוקצו לנושא. כן על אג"ת, להביא את הצעת התקציב של נש"ם לאישור הממשלה במועד אישור התקציב של כלל הגופים הממשלתיים - ולפני תחילת כל שנת עבודה. אם יש קשיים ביישום הרפורמה שמקורם בגופים שמחוץ לנש"ם, יש ליישבם, במידת הצורך גם באמצעות ייזום הצגת הקשיים לממשלה לצורך מציאת פתרון הולם להמשך יישום הרפורמה, עד להשלמת כל המשימות שנקבעו. נש"ם יישמה עד כה את הרפורמה בהיקף חלקי בלא מעקב סדור אחר ביצוע המשימות ובלי לוודא שהן הושלמו בהתאם ללוח זמנים לביצוען. משרדי הממשלה, ששיעורם כמחצית 12-מתשובות הגורמים שנשאלו ב מכלל משרדי הממשלה, עולה כי משרדי הממשלה שנש"ם אצלה להם סמכויות בתחום הפרט והתקן שבעי רצון מעצם האצילה. משרדי ממשלה שלא הואצלו להם סמכויות מעוניינים באצילה, שכן משמעה הרחבת סמכויותיהם. בתשובות משרדי הממשלה צוינו יתרונות האצילה, כגון שיפור השירות הניתן לעובדי המשרד בתחום משאבי אנוש וקיצור הטיפול של נש"ם בבקשות המשרדים. מרבית משרדי הממשלה שהואצלו להם סמכויות נש"ם סבורים כי היקף הסמכויות שהואצלו בתחום התקן מצומצם ויש להרחיב את היקפן. עוד עולה כי שביעות הרצון של משרדי הממשלה עולה ככל שהיקף אצילת הסמכויות שניתנה להם רחב יותר. לנוכח הממצאים האמורים, משרד מבקר המדינה ממליץ לנש"ם לבחון את האפשרות לבצע סקר שביעות רצון מקיף בקרב הגורמים המופקדים על ניהול ההון האנושי בכל הגופים הממשלתיים, הן בקרב גופים שהואצלו להם סמכויות והן בקרב גופים שלא הואצלו להם סמכויות. סקר זה עשוי לשמש עבור נש"ם כלי חשוב לקבלת החלטותיה בדבר המשך אצילת הסמכויות לגופים הממשלתיים ולגבי היקף הסמכויות שיואצלו. (כ- 58-, נש"ם אצלה סמכויות ל 2019 במועד סיום הביקורת, יולי עובדים, 70,000 - הגופים הממשלתיים, שבהם מועסקים כ 78-) מ74% מכלל העובדים בשירות המדינה. נש"ם טרם אצלה 85%-ששיעורם כ סמכויות בתחום הפרט לקליטת עובדים ולהארכת השירות מעבר הגופים הממשלתיים, שבהם 78-) מ26%- (כ20-לגיל פרישת חובה ל מכלל העובדים בשירות 15%- עובדים, ששיעורם כ 13,000 -מועסקים כ המדינה. כרבע מעובדי המדינה מועסקים בחוזים מיוחדים (לא כולל עובדי מערכת הבריאות). נש"ם נדרשת לטפל באופן פרטני בעניינם של עובדים אלה (אחרי האישור העקרוני והקליטה בגופים הממשלתיים) והגופים הממשלתיים חסרים את הגמישות הניהולית שהרפורמה נועדה להשיג בנוגע לאותם עובדים. לגבי כמחצית מהגופים הממשלתיים (לא ) מהעובדים 40%-כולל מערכת הבריאות) שבהם חלק ניכר (יותר מ מועסקים באמצעות חוזים מיוחדים, ונש"ם אצלה להם סמכות לקלוט עובדים, האצילה למעשה מרוקנת בחלקה מתוכן, שכן עובדים המועסקים באמצעות חוזים מיוחדים טרם נכללו באצילה זו. זאת ועוד, במועד סיום הביקורת, כשש שנים לאחר שהחליטה הממשלה ליישם את המלצות דוח הרפורמה, וכארבע שנים לאחר שבוצע תיקון מינוי הצוות עשוי להיות פעולה ראשונה לחיזוק יחידות משאבי אנוש בשירות המדינה. על נציב שירות המדינה לפעול להשלמת ההסדרה של יחידות משאבי אנוש בגופים ממשלתיים (בין מכלול הפעולות אפשר למנות את עדכון התקינה ליחידות האלה וכן הקמת פורום של מנהלי משאבי אנוש). הצורך בהשלמת המשימה גובר לנוכח העובדה כי יחידות אלה עוסקות בהטמעת הרפורמה בגופים עצמם. , נש"ם טרם השלימה את הטיפול 2019 במועד סיום הביקורת, יולי ) מהנושאים שנכללו בפרויקט "עץ הדעת", שישה 29%( בשמונה ושניים קודם לכן, ועדיין לא גובשה 2018- ו2017 מהם הוקמו בשנים מדיניות נש"ם בעניינם, לרבות נושאים בעלי מקום מרכזי במדיניות - גיבוש מסלולי קריירה, גיוס עובדים למערכת הבריאות ומיונם, ושירות המדינה כמעסיק תחרותי. אי-גיבוש מדיניות בנושאים אלו פוגע ביכולתה של נש"ם לתכנן ולנהל את ההון האנושי. ," חלה האטה ניכרת בביצוע פרויקט "עץ הדעת 2018 מתחילת שנת ומאז הוא מקודם בהיקף מצומצם. במועד סיום הביקורת טרם סיימה נש"ם לגבש מסמכי מדיניות בתחומי ליבה של ניהול ההון האנושי בשירות המדינה כתשתית חיונית ליישום הרפורמה. מגמה תפקודית זו אינה מתיישבת עם התפיסה היסודית של תוכנית הרפורמה המקדמת שני מהלכים ראשיים בעת ובעונה אחת - אצילה לגופים הממשלתיים מחד גיסא והתרכזות בקביעת המדיניות ובביצוע הבקרה מאידך גיסא. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולותיה הראשונות של נש"ם לגיבוש כללים כבסיס לתורת התקן. עם זאת, במועד סיום הביקורת, , יותר משש שנים לאחר שהחליטה הממשלה ליישם את דוח 2019 יולי הרפורמה, נש"ם טרם גיבשה תורת תקן מלאה, ובכללים שגיבשה טרם הושלמו מרכיבים מרכזיים כמו כללים הנוגעים לעיסוקים ולתנאי סף למשרות. בהיעדרה של תורת תקן לא מתאפשרת אצילה מהותית בתחום התקן, וזהו הגורם העיקרי לקשיים האמורים בתחום התקינה אשר עלו . הדבר אף עלול לפגוע בביסוס נש"ם 2018 בסקר של נש"ם מסוף שנת כגוף קובע מדיניות וכגוף המגבש והמנחיל תורת מינהל, ניהול ופיתוח של ההון האנושי.	HR נמצא כי נש"ם לא השלימה את גיבוש התוכנית לפיתוח במודול וממילא לא אושר סדר העדיפויות של 2019 מול יחידת מרכב"ה לשנת פיתוח הפרויקטים במרכב"ה. היו שני גורמים עיקריים לאי-אישורה של התוכנית; האחד - מחלוקות בין מנהלת אגף מערכות מידע לבין יחידת מרכב"ה, שבעטיין לא הושלם גיבוש התוכנית עם יחידת מרכב"ה. בבסיס המחלוקות עומדת דרישה של נש"ם, שהוצבה בראש סדר . HR העדיפויות שלה, לקבל העתק של ממשק הנתונים השלם של מודול לפי עמדת נש"ם ממשק זה יאפשר לה לפתח באופן עצמאי פרויקטים חיוניים לקידום הרפורמה, שיחידת מרכב"ה לא תוכל לפתחם בתוך	612
עיריית ביתר עילית . הקצאת מקרקעין לעמותות בביתר עילית נמצא כי במועד סיום הביקורת עמותות ממשיכות להחזיק שלא כדין . העירייה 2012 בשלושה מתוך חמישה מבנים שהוקצו לתקופה קצרה בשנת להחזיר לחזקתה את המבנים האמורים, או 2018-2013 לא פעלה בשנים להקצותם מחדש. לא השלימו את 5 הביקורת העלתה כי אף שהעמותות המפורטות בלוח פיתוח הקרקע גם בחלוף שש עד שבע שנים ממועד אישור ההסכם במועצת העירייה, העירייה לא פעלה לביטול ההסכמים ולהחזרת הקרקע לחזקתה, כנדרש בנוהל יו"ש. בתיקי העמותות שמנהל אגף הנכסים בעירייה אין אסמכתה לארכה כלשהי שהעירייה נתנה להן להשלמת הפיתוח. משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה להסדיר את הנושא בהתאם לנוהל. הביקורת העלתה כי מנהל אגף הנכסים שכיהן בתפקיד זה עד ינואר (להלן - מנהל אגף הנכסים דאז), לא פיקח על השימוש במקרקעין 2019 שהקצתה העירייה, כנדרש בנוהל יו"ש. לעירייה אין טופס פיקוח, ולא כל מסמכים המתעדים ביקורים במקרקעין. משרד מבקר המדינה מעיר כי על העירייה להקפיד לפעול בהתאם לנוהל יו"ש ולוודא כי גורמים המוסמכים מטעמה מפקחים על השימוש שנעשה במקרקעין שהקצתה. בביקורת עלה כי מנהל אגף החינוך לא הצהיר בשאלון שהגיש ביוני על היותו חבר ועד ומורשה חתימה בעמותה ז', ולא על היותו 2016 אחד ממייסדי עמותה ט"ו - בניגוד להנחיית היועמ"ש לממשלה ובניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים. נמצא כי במועד סיום הביקורת, אישר הממונה דאז על היישובים ביו"ש ). על פי 30%( שהגישה העירייה לאישורו 43 הסכמים בלבד מבין 13 הנתונים שהעבירה הממונָה על היישובים ביו"ש למשרד מבקר המדינה , האישורים ניתנו כעבור שנה וחצי עד שלוש וחצי שנים 2019 בינואר ממועד ההגשה למשרד הממונה, והטיפול באישור ההקצאה נמשך יותר משנתיים וחצי בממוצע לבקשה. יתר הבקשות עודן נמצאות בבדיקת הממונָה. ההסכמים הנותרים שטרם קיבלו את אישור הממונָה על 30 יצוין כי היישובים ביו"ש הוגשו למשרד הממונה על היישובים ביו"ש בשנים . 2018 עד2012 מהאמור לעיל עולה כי כל ההסכמים להקצאת המקרקעין בעיר, לרבות האמורים, שקיבלו את אישור הממונה על היישובים ביו"ש, עוכבו 13-ה אצל הממונה במשך שנים. כפועל יוצא מהתנהלות העירייה בכל הקשור לאי-הגשת הבקשות לממונה ומעיכוב הממונה באישור ההסכמים שהועברו לטיפולו, הסכמי ההקצאה שטרם אושרו על ידו, הינם הלכה למעשה, על פי הפסיקה, חסרי תוקף. על משרד הפנים לקבוע בנוהל יו"ש מסגרת זמנים לטיפול בבקשות על ידי הממונה על היישובים ביו"ש, באופן שהאישור יינתן בזמן סביר ומבלי לפגוע בשירותים חיוניים להם נזקקים התושבים, תוך עמידה בעקרונות המינהל התקין, הסבירות והיעילות. בנוסף, על מנת ליעל את הבדיקות המבוצעות אצל הממונה ובמשרד הפנים, על המשרד לשקול להבהיר לרשויות המקומיות אילו מסמכים יש לצרף לבקשות לאישור הסכמי הקצאות קרקע. כן, מוצע כי משרד הפנים ישקול לגבש נוסח אחיד של הסכם הקצאה (כדוגמת תקנון אחיד לעמותות) ולבחון מסלול מקוצר לאישור הסכמי הקצאות בנוסח האחיד או דרכי ייעול אחרים לתהליך האישור. לדעת מבקר המדינה, מומלץ שמשרד הפנים יבחן, בשיתוף הגורמים המוסמכים בהחלטת הממשלה האמורה, אפשרויות להקלת הנטל הבירוקרטי בהליך הגשת הבקשה, ויפעל לעודד שיתוף מידע בין עיריות לבין גופים ממשלתיים המנפיקים את האישורים הנדרשים. כמו כן יש מקום שהמשרד יפעל למיסוד טופסי בקשה מקוונים לרשות המקומית ולממונה, שיהיו מקושרים לגורמים המנפיקים את האישורים הנדרשים בהליך ההקצאה. שמשרד הפנים יבחן את דרישות הנוהל והנחיותיו ויתקפן, כדי לשפר את השירות לציבור בהקצאות מקרקעין, ובפרט לאור התמשכות תהליכי האישור. זאת בצד בחינת מתכונת הבקרה של המאסדר (הרגולטור) על תקינות הליך ההקצאה והפיקוח ברשויות המקומיות. כמו כן, מוצע כי משרד הפנים יבחן את דרישות הנוהל, בפרט להמצאת אישור על ניהול תקין של רשם העמותות, בכל הנוגע לעמותות חדשות, תוך תאום עם הרשם ככל שיידרש. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת ההקצאות ולמועצת העירייה כי מכיוון שמקרקעין הם משאב מוגבל, ושצורכי הציבור גדלים עם הזמן, בתי אב, יש להקצות 30 ומכיוון שהעירייה קבעה ופרסמה תנאי סף של את המקרקעין רק לעמותות העומדות בתנאי הסף שנקבע. על דירוג העדיפות להיעשות רק לגבי העמותות שעמדו בכל תנאי הסף.	), העירייה 2007( מהביקורת עולה כי ממועד כניסת נוהל יו"ש לתוקף הקצאות 43 העבירה לאישור הממונה על היישובים ביו"ש הסכמים של . 2007 בלבד מכלל ההקצאות שנעשו לאחר	613
עיריית ירושלים . אירועי תרבות למגזר החרדי בחנוכה 2016 בירושלים מן המקובץ עולה הצורך שעיריית ירושלים תבחן את הליכי האישור והתשלום במסגרת פעילות מאירים את ירושלים והפעילות המשותפת עם תחנת הרדיו האזורית. ,גם בבדיקת העירייה עובר לתגובת העירייה לטיוטת דוח ביקורת זה נמצא כי בגין אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית שילמה העירייה מעלות הפעולה המשותפת - שני 50%- ש"ח ויותר מ 500,000 -יותר מ השיעורים מנוגדים לנוהל פעולות משותפות. זאת ועוד, הגדלת תקציב האירוע בפועל נעשתה בלי אישור העירייה. על המשרד לפריפריה להקפיד שהודעות תמיכה לרשויות המקומיות יישאו את מועד המשלוח לרשות המקומית, לאחר השלמת הליכי אישור התמיכה כולם ולאחר חתימת כל הגורמים הרלוונטיים במשרד. לעיריית ירושלים על היקף 10.11.16 -הצעת תחנת הרדיו האזורית מ ההשתתפות של העירייה באירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית - ש"ח - תאמה את סכום התמיכה שאישר המשרד לפריפריה 243,000 143,000 -, לאירועי "סוכות עד חנוכה" (כ 13.10.16 -כחודש קודם לכן, ב ש"ח), בתוספת הסכום שהתחייבה העירייה להשקיע באותם אירועים להלן: 1 ש"ח), הכול כמוצג בלוח 100,000 ( נמצא כי אף שבבקשת התמיכה שלה לפי נוהל תמיכה בחרדים, מיעוטים ועולים ציינה עיריית ירושלים כי התמיכה מיועדת לרצף של שלושה ימים בבתי כנסת 25 סוגי אירועים למגזר החרדי, אשר יתקיימו במשך בעיר: אירועי 'שמחת בית השואבה' בחול המועד סוכות; אירועי 'עונת הבקשות' עם פייטנים בשבתות בתחילת החורף; ואירוע 'לך נאה לשבח' - אירוע שירה מרכזי לחמם את אווירת החורף, בפועל הועידה העירייה את מלוא סכום התמיכה לא לאירועים שתוארו בבקשת התמיכה אלא לאירוע יחיד, אחר - אירוע חנוכה של תחנת הרדיו האזורית. משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית ירושלים על שינוי ייעודה של התמיכה, לאירוע שאינו תואם את האירועים שתוארו בבקשת התמיכה וללא קבלת אישור המשרד. על העירייה להקפיד לאשר התקשרויות לביצוע אירועים בהתאם למפורט בבקשות התמיכה שהיא מגישה או לחלופין לפעול לאישור שינויים אצל המשרד המממן, כנדרש ובהתאם לכללי המשרד. בפרוטוקול של ועדת פעולות משותפות של העירייה, שהתכנסה , נכתב כי הוועדה אישרה את הבקשה באותו יום באמצעות 29.12.16 -ב סבב דוא"ל בין כלל חברי הוועדה, שלא על פי הנוהל הרגיל. מתברר אפוא כי המשרד לפריפריה שלח את הודעת התמיכה החתומה , כשבועיים בלבד לפני המועד שנקבע לקיומם של האירועים, 8.12.16 -ב , אף שהתמיכה אושרה כבר בספטמבר. 29.12.16 עד25.12.16 מבקר המדינה ממליץ למשרד לפריפריה לבחון את לוחות הזמנים להפקת אישורי תמיכה, על מנת לאפשר לרשויות להיערך מבעוד מועד לאירועים, ולהקפיד על משלוח אישורים חתומים בלבד. , יומיים לפני שאושרה הפעולה המשותפת על 27.12.16 -נמצא כי כבר ב ידי עיריית ירושלים, גורמים בעירייה העבירו לתחנת הרדיו האזורית, לחתימה, הסכם הפעולה המשותפת ונספח א' להסכם, ותחנת הרדיו חתמה עליהם.	אישור התקשרויות ביום האירוע וחתימה על הסכם הההתקשרות חודש ויותר לאחר קיום האירוע אינם עולים בקנה אחד עם סדר דברים תקין. על עיריית ירושלים להסדיר אצל המשרד לפריפריה, ובמידת הצורך אצל משרדי ממשלה אחרים, את מועדי קבלתם של אישורי השתתפות המשרד או המשרדים השונים, באופן שיאפשר לעירייה לפעול מבעוד מועד ובלוחות זמנים המתחייבים מכללי מינהל תקין. משלוח אישורים בלתי חתומים מן המשרד לפריפריה אינו מאפשר השלמת הליכי אישור על ידי העירייה כנדרש. על המשרד לפריפריה לפעול למשלוח האישורים חתומים כדין ובעוד מועד.	614
משרד האנרגייה . חוות דעת על היבטים בפעילות משק החשמל משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י שזקיפת עלויות תכנון למיגון כל אחד מ-129,247 העמודים, במצב שבו קיימים הלכה למעשה חמישה סוגי עמודים בלבד, יש בה כדי להצביע על חוסר יעילות בעבודת התכנון ועל חוסר היעילות המובנה 178 בתכניות העבודה השנתיות שלה, שאותן אישר הדירקטוריון ב שנים 2010 -2006 שבמהלכן בוצע המיזם. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כיהיא לא הכינה תכולת עבודה למיזם מיגון העמודים , וכי בכללים הכתובים שהציגה אין משום תחליף לתכולת העבודה, משום שהם חסרים רכיבים מהותיים – כך שלא היה בסיס לזקיפת עלויות מתוכננות בגין המיזם. כן מעיר משרד מבקר המדינה, כי מאחר שמדובר רק בהתקנת מיגון ושילוט על עמודים קיימים, ולא בהצבת העמודים עצמם, לא הייתה מלכתחילה הצדקה לזקיפת עלויות מתוכננות של סימון ומדידות בשטח, סריקות ומיפוי עמודים, אישורים סטטוטוריים והיתרי בנייה180. ,יתר על כן לחח"י אין תיעוד לגבי אישורים סטטוטוריים שקיבלה מהוועדות המקומיות לתכנון ובנייה לגבי מיגון ושילוט כל אחד מהעמודים, כך שלהסבריה דלעיל אין תימוכין. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י, כי גם אם היה זה מיזם ראשון מסוגו ראוי היה שחח"י כגוף כלכלי ועסקי תתחשב בשיעור למידה בתכנון כל פעולותיה החוזרות ונשנות, על בסיס הניסיון שלה בביצוע מיזמים קודמים באותו מקטע. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לחח"י , כי השונות במאפייני השטח של כל אחד מהעמודים התגמדה בהתחשב בכמותם הגדולה. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כי תקצוב תשלום שכר עידוד לכלל עובדי החברה ללא קשר לתפוקותיהם, גורם לנטל כספי על חח"י בלי שהיא מפיקה מכך תועלת ממשית, וגורם לחוסר יעילות מובנה מלכתחילה כבר בעת התכנון ואישור התקציבים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח הנסיבות הללו על רשות החשמל לפנות לשר האנרגיה לצורך מציאת פתרון של קבע לסוגיה זו , כפי שהמליץ משרד המשפטים, ובינתיים לנסות למצוא דרך להקנות לה כלי אכיפה על בסיס הדין הקיים שתוכל לנקוט במקרה של אי-מסירת נתונים וחוסר שיתוף פעולה עם הרשות. משרד מב קר המדינה מעיר לדירקטוריון חח"י כי מאחר שלא הוצגו לו התפוקות המתוכננות אל מול התשומות הנדרשות , לא היה ביכולתו לבדוק אם יש הצדקה להיקפים של תקציבי התשומות. משרד מבקר המדינה מעיר גם לרשות החברות הממשלתיות, כי בהיעדר הצגת נתוני התפוקות המתוכננות לצד התשומות, כאמור, נפגמה יכולתה לעקוב אחר פעילותה השוטפת של חח"י ומהלך עסקיה, כנדרש בחוק החברות הממשלתיות. משרד מבקר המדינה מעיר להנהלת חח"י כי היא אמנם הציגה לדירקטוריון לוחות זמנים ויעדי פעילות ותפוקות של חטיבותיה השונות במסגרת תכניות העבודה השנתיות וכן את התקציבים והתשומות הנדרשות, אולם היא לא הציגה לו מסמך אחוד וכולל המציג את הקשר בין היקפי התשומות המתוכננות לבין התפוקות המתוכננות למימוש באותה שנה בכל אחת מחטיבותיה - כדי שתקני כוח אדם י שקפו יעילות מיטבית. משרד מבקר המדינה גם מעיר לדירקטוריון על שאישר את התקציבים בלי לדרוש מי דע זה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה שהשרים דאז ישקלו לשתף בצוות ההיגוי גורמים המשקפים דעות ואינטרסים של מגזרים שונים, כגון נציגים של צרכני החשמל, ולא רק את נציגי הממשלה הפועלים מצד אחד כמאסדרים בתחומים שונים ומצד אחר כבעלים של חח"י. משרדמבקר המדינה מעיר לשר האוצר ולשר האנרגיה כי ראוי שבעת בחינת מעמדה העצמאי של רשות החשמל ינהגו זהירות על מנת שלא לפגוע בעיקרון שנקבע בחוק, ולפיו תעריפי החשמל ייקבעו על ידי גורם מקצועי בלתי תלוי. גורם זה יאזן בין האינטרס של צרכני החשמל לבין האינטרס של יצרניו, ויסייע ליצור תנאי תחרות במשק החשמל.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האנרגיה ולוועדת המכרזים שלו, כי חוות הדעת שנתן מינהל החשמל לוועדה אמנם קבעה שמדובר ביועץ ייחודי בשל הידע הרב שצבר לגבי משק החשמל ובזכות ניסיונו העשיר בניהול מו"מ. ואולם, היה על ועדת המכרזים לשקול לבצע הליך לאיתורם של יועצ ים נוספים, בעלי מגוון דעות הנוגעות למשק החשמל שאינן תלויות בגורם זה או אחר, כדי שאפשר יהיה לבחור מועמד מבין כמה הצעות חלופיות. משרד מבקר המדינה מוסיף ומעיר, כי הכרת משק החשמל וניסיון בניהול משא ומתן לא היו ייחודיים רק ליועץ זה, וניתן היה לאתר ולבחון הצעות נוספות.	615
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . התקשרויות עם יועצים ונותני שירותים - משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ארבע הוועדות שנבדקו אינן עוקבות אחר מועדי הסיום של ההתקשרויות עם היועצים , אלא מסתמכות על ערנות האגפים המקצועיים (ראו להלן בפרק "פטור ממכרז - התקשרויות המשך"). לדעת משרד מבקר המדינה, על ועדות המכרזים למלא את חובתן על פי התקנות והוראות תכ"ם ולעקוב אחר מועדי הסיום של ההתקשרויות כאמור, על מנת שיוכלו להתריע על כך לפני האגפים המקצועיים ולאפשר להם להיערך למכרז חדש או להחליט על המשך ההתקשרות בפטור ממכרז , על פי האפשרות שנקבעה לכך בחוזה. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, ינואר 2015, לא הועברה אחריות פעילות ועדת המכרזים לתנועה לוועדת המכרזים המשרדית, למרות החלטת המנכ"ל. כמו כן, לא נע שה שינוי במערך ועדות המכרזים, בניגוד להחלט ת המנכ"ל ובניגוד להודעתו לנציבות ש ירות המדינה עוד באוקטובר 2012. בביקורת התברר כי מסמכי המכרזים אינם מרוכזים, אלא פזורים במזכירויות של הוועדות או ביחידות עצמן , וכי כדי לאתרם נדרש ת מעובדי המשרד עבודה הגוזלת זמן רב. נמצא כי ועדת תשתיות ותח"ץ לא ניהל ה תיקי מכרזים, וממילא לא שמרה .בהם באופן מרוכז את המסמכי ם הקשורים למכרזים, כגון המסמכים שבהם .מפורטים המכרזים שפורסמו; הפרוטוקולים של ישיבות ועדות המכרזים .שבהן נדונו המכרזים השונים; מסמכי אפיון ההתקשרות; המסמכים שבהם .מצוינות ההחלטות שהתקבלו לגבי המכרזים; המסמכים שבהם מפורטים .השינויים שבוצעו במכרזים; והמסמכים לגבי ההצעות שהתקבלו. עוד הועלה כי משרד התחבורה לא הקים מערכת לניהול ההתקשרויות ולריכוז .המידע הנוגע למכרזים, ובכלל זה מידע לגבי ההיקף הכספי המשוער של .המכרזים, ההצעות שהתקבלו, שמות הזוכים, סכומי ההתקשרות עמם .ועמידתם בתנאי ההתקשרות בהיבטים שונים . מערכת כזאת הייתה יכולה לתת .למקבלי ההחלטות תמונת מצב מהימנה לגבי רמת הביצוע של הפרויקט ים, .ובכך לסייע להם בפיקוח על יישום תנאי ההתקשרות שנקבעו במכרזים . הביקורת העלתה כי מזכירת ועדת היועצים, ועדת ענ"א וועדת המכרזים המרכזית לא הכינה בסוף כל שנת עבודה דוחות סיכום כאמור , כנדרש בנוהל. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההיקפים הכספיים המשמעותיים של התקשרויות המשרד וחשיבות הפיקוח הנאות עליהן, על משרד התחבורה לפעול להקמת מערכת כזאת. נמצא כי המשרד לא הקים מאגר ספקים כנדרש בתקנות ובהוראות תכ"ם, וממילא לא מינה מנהל מאגר, אף שהוא מתקשר עם יועצים, חברות ייעוץ וספקים רבים בסכומים ניכרים. כמו כן, למשרד לא היתה רשימה מרוכזת של היועצים ושל חברות הייעוץ שהוא העסיק, של התשלומים ששולמו לכל יועץ ושל שמות העובדים שהעסיקה כל חברת ייעוץ. נוסף על כך, המשרד לא בצע מעקב מסודר כדי לוודא שחברת ייעוץ שהוא התקשר עמה או עובדים מטעמה לא נמצאו בניגוד עניינים עקב ההתקשרות. הביקורת העלתה כמה התקשרויות ש לגביהן נאל ץ המשרד לבקש הארכת התקשרות בפטור ממכרז על פי תקנה 3(4)()(ב2 ,) מכיוון שלא נערך בעוד מועד לסיום תקופת ההתקשרות , אף שהיה לו די זמן להיערך לכך. בבדיקה אקראית שעשה משרד מבקר המדינה בנושא התקשרויות בפטור ממכרז עקב אילוצי זמן, הועלו 20 מקרים שבהם הוארכה ההתקשרות בחודשיים עד 24 חודשים; ב -12 מהארכות התקשרות אלה הוגדלו סכומי ההתקשרות שנקבעו בחוזים ב-1.4 מיליון ש"ח עד 38 מיליוןש"ח. בר וב המקרים הוגשה הבקשה להארכת ההתקשרות לוועדת המכרזים סמוך למועד סיום ההתקשרות הקודמת.	הקשר המיוחד של מנהלת אגף התכנון עם אחד היועצים בהתאגדות היחידים בשל עבודתם המשותפת בעבר במשרד עלול להציב אותה במצב של ניגוד עניינים כאשר תידרש לבחון את הצעתו. יצוין כי ל עמדתה של מנהלת אגף התכנון יש משקל רב בהחלטה שיקבל צוות המשנה , כיון שמנהלת האגף עומדת בראש צוות המשנה וכן האגף שלה הוא שהכין את המכרז שבו נקבע כי למרכיב האיכות ינתן משקל של 80%.	616
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . הסדרת הפעילות בענף המוניות והפיקוח עליה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי עליו לשפר במידה ניכרת את מערך הבקרה על מפעילי המוניות המיוחדות, על מ נת לשפר את איכות השירות לציבור. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי על משרד התחבורה ליזום חקיקה ראשית אשר תסדיר את סמכויות החקירה שלו. כמו כן, מן הראוי שמשרד התחבורה ייזום שינוי חקיקה שיאפשר אכיפה מינהלית על מפעילי המוניות המיוחדות. משרד מבקר המדינה מעיר כי תשובה זו של משרד התחבורה מלמדת ביתר שאת על הצורך להסדיר בהקדם את הפעילות בענף המוניות, כדי להבטיח שהיא מתבצעת על פי החוק. משרד מבקר המדינה מעיר כי משרד התחבורה אינו אוכף כראוי את העמידה בתנאי הרישיון להפעלת קו שירות, וכי המפקח אינו משתמש בסמכותו לשלול רישיון זה - ובשל כל אלה תאגידי מוניות אשר אינם עומדים בתנאי הרישיון ממשיכים להפעיל מוניות בקווי שירות. אי-אכיפת העמידה בתנאי הרישיון לנסיעת שירות מאפשרת קיום תחבורה ציבורית "פירטית", אשר גורמ ת למשק בזבוז רב, משום שהיא מתחרה בתחבורה הציבורית המסובסדת . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה לשקול לנקוט צעדים נגד מפרי החוק, עד כדי ביטול הרישיון שלהם לנסיעת שירות, על פי חומרת ההפרה של הרישיון. לדעת משרד מבקר המדינה, לא תקין שמשרד התחבורה ישלים עם הפרות חוזרות ונשנות של תנאי הרישיון. משרד מבקר המדינה מוסיף כי תשובתו של משרד התחבורה מלמדת ביתר שאת על הצורך בקידום רפורמה בענף המוניות ובהסדרה מחדש של הפעילות בו בהקדם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי הערבות נועדה להבטיח כי הנהג ותאגיד מוניות השירות יקיימו את תנאי הרישיון להפעלת קו שירות. חילוט הערבות בלי לדרוש ערבות חדשה עלול ליצור מצב שבו בעלי רישיון להפעלת קו שירות ולהפעלת מונית שירות ממשיכים לפעול עד למועד חידוש הרישיון, בלי שיש בידי משרד התחבורה בטוחה לקיום התחייבויותיהם. על משרד התחבורה לקבוע הסדר שלם יותר לגבי הפקדת ערבות חדשה במקום הערבות שחולטה, כתנאי להמשך ההחזקה ברישיון. משרד מבקר המדינה העלה כי מיולי 2012 ועדמאי 2013 לא טיפל משרד התחבורה כלל בתלונות שעניינן המוניות המיוחדות, אלא הפנה אותן למשטרת ישראל. משרד מבקר המדינה העלה שעד למועד סיום הביקורת, דצמבר 2014 , לא הכין משרד התחבורה תכנית כוללת לבחינת הסדרי התחבורה הציבורית ולבחינת נושא הרי שיונות להפעלת קווי השירות, לפי מכלול הצרכים התחבורתיים. זאת, על אף השינויים שחלו בהסדרי התנועה, אף שתוקפם של הרישיונות האמורים צפוי לפוג בסוף שנת 2015 , ואף שכאמור, לדעת סגנית היועצת המשפטית של משרד התחבורה, יש קושי לבצע בחוק תיקון נוסף. משרד מבקר המדינה מצא כי בשנים האחרונות תאגידי מוניות רבים חורגים באופן קבוע מהמסלולים של קווי השירות שנקבעו להן ברישיון ההפעלה (ראו פירוט ל הלן). עקב כך עלה נפח הפעילות של מוניות השירות באזורים מסוימים, והן הפכו להיות תחרותי ות לתחבורה הציבורית במקום להיות משלימות לה. כפועל יוצא, הדבר עשוי להשפיע על גובה הסובסידיות שהמדינה משלמת למפעילי התחבורה הציבורית האחרים. משרד מבקר המדינהמעיר למשרד התחבורה על שלא מימש את האפשרות לדרוש מחברת הבקרה להעסיק אחראי עיבוד נתונים. אחראי כזה היה מבצע ניתוחים סטטיסטיים של ממצאי הבקרה, ובכך מקל את ניתוח המידע על המשרד. נוסף על כך, לא עמד משרד התחבורה על מילוי דרישתו מחברת הבקרה להעסיק צוות בקרה מלא, ואף הורה לה להפחית את מספר העובדים בצוות. עמידת המשרד על קיום מלא של ההסכם הייתה מאפשרת לו לנתח את מלוא המידע הזורם אליו ולהפיק את הלקחים הנדרשים לשיפור שירותי התחבורה הציבורית.	לדעת משרד מבקר המדינה , מן הראוי כי משרד התחבורה יקיים הליך תחרותי בנוגע לזכות להפעלת מוניות בקווי השירות במתכונת החדשה, כדי שיישמר עקרון השוויון, וכדי שיתאפשר לכל המעוניין בכך לקבל רישיון הפעלה.	617
משרד האוצר . קרנות ההשתלמות הממשלתיות מתברר כי אגף שוק ההון אינו משתמש במערכת מידע ייעודית לניהול הביקורות שהוא מבצע ובכללן הביקורות בקרנות הממשלתיות. ניהול הביקורות בלי להסתייע במערכת מידע כאמור מקשה על האגף לראות תמונה כוללת ואמינה של הנעשה בקרנות, ואף יוצר מצב שבו עובדי האגף הנוכחיים מתקשים לדעת במדויק ובפרק זמן סביר אילו ביקורות נעשו בעבר ובאילו קרנות , והיכן מתויקות כלל התכתובות הקשורות לביקורות אלו. לדעת משרד מבקר המדינה נוכח החשיבות הרבה שיש למערכת מידע ייעודית לייעול עבודת הביקורת וליישום מהיר ומיטבי של המלצותיה, על אגף שוק ההון לבחון רכישה או פיתוח והטמעה של מערכת כאמור בהקדם. מוצע כי הרשות תבחן את האפשרויות לייעל את תפקוד הקרנות, בין היתר על ידי איחודן של כמה קרנות קטנות, או לחלופין - מיזוגן לאחת או יותר מהקרנות הגדולות. מהלך זה יכול לחסוך בעלויות כפולות הנובעות מפיצול של מנגנוני המטה, היועצים והדירקטוריונים כפי שקיים כיום, ואף לתרום להורדה של העלויות המשולמות לנותני שירותים חיצוניים, בזכות היתרון לגודל. איחוד קרנות עשוי גם להביא לחיזוק הקרן מבחינת סכומי הכסף המנוהלים בה והמשמעויות הנגזרות מכך לעניין יכולתה לעמוד בעלויות האסדרה. לדעת משרד מבקר המדינה, התפיסה ולפיה ההשפעה הנמוכה על דמי הניהול הופכת, כביכול, את הנושא לזניח אינה ראויה כשמדובר בכספי ציבור החוסכים. כשהנתונים מצביעים על חשש להסטת שכר שממנה נהנה נושא משרה, על המאסדר לבחון את הסוגיה ולא להתעלם ממנה. נו כח עיתויה של ההפרשה שבוצעה - בסמוך למינויה של מנכ"לית קרן המח"ר ולאחר שנים רבות בתפקידה כמנכ"לית קופת הגמל של המח"ר - ראוי היה שהנושא ייבדק על ידי אגף שוק ההון. לדעת משרד מבקר המדינה, על אגף שוק ההון לפעול בהקדם לתיקון התקנות האמורות באופן שיבהיר מה הם המקרים של כהונות מקבילות העולים לכדי ניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, ריכוזם של תחומי פעילות חשובים בידי נותני שירותים חיצוניים לקרנות הוא פוטנציאל לסיכון. מצב זה חושף את הקרנות לסיכון ריכוזיות (תלות בספק) ולסיכון של אבדן ידע. על אגף שוק ההון לתת את דעתו על כך, בין השאר נוכח העובדה כי בביקורות שעשה נמצא כי לא מתקיים פיקוח נאות על ספקים חיצוניים אלו. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנת לייצב את קרן המח"ר ולשמור על יחסי עבודה תקינים וראויים, על הנהלת הקרן לקיים את תנאי ההסדר עם המבקר הפנימי כלשונם. משרד מבקר המדינה מעיר כי חובה על הנהלת הקרן והדירקטוריון שלה להגיב במועד הנדרש לכל הדוחות של המבקר הפנימי. משרד מבקר המדינה מעיר לקרן הרוקחים וכן לרשות החברות כי אי-הקמתה של החברה המנהלת, מעבר להיותה הפרה של הוראות החוק, עלולה ליצור ערבוב לא ראוי בין נכסי העמיתים ובין נכסי הניהול והוצאות הניהול של הקרן עצמה. על הנהלת הקרן לפעול לאלתר על מנת לעמוד בדרישות החוק ולהקים חברה מנהלת בהקדם.	מתברר כי למרות הוראות החוק היו מקרים שבהם האספות הכלליות לא התכנסו במועד. כך לדוגמה, האספה הכללית האחרונה של קרן השופטים התכנס ה לפני שלוש שנים, בדצמבר 2011; במהלך 2013 לא התכנסה האספה הכללית של קרן קל"ע; בקרן המשפטנים ובקרן הרוקחים לא נמצאה כל אסמכתה לקיומן של אספות כלליות לפני האספות שהתקיימו בנובמבר 2013 ומרץ 2014 בהתאמה.	618
משרד האוצר . הפיקוח והבקרה על הפעילות הכספית במרכזים הרפואיים המשלתיים-הכלליים משרד מבקר המדינה סבור כי ראוי שמנהל הכספים של בית החולים יהיה שותף לקבלת כל החלטה העשויה להשפיע על היקף ההכנסות וההוצאות של בית החולים וישתתף בקביעות בפורום מקבלי ההחלטות במרכז הרפואי. מעצם היותו של מנהל הכספים מטעם המדינה חבר בפורום זה, גם אם דעותיו אינן מתקבלות על דעת מנהל בית החולים, הרי הוא משמש מפקח על פעולותיו של המנהל ויכול ל בקר את ההחלטות שהוא מקבל . לפיכך , ראוי שמשרד הבריאות, החשכ"ל ונש"ם יקבעו ויאכפו הוראה משותפת לעניין חברות מנהל הכספים בפורום ההנהלה. הביקורת העלתה, כי על אף ההיקף הכספי הניכר שנקבע בהסכם - למעלה מ- 20 מיליון ש"ח בשנה למשך שלוש שנים- חתמו על ההסכם גורמים שאינם מורשים לעשות זאת על פי החוק. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם במקרים שבהם חלים עיכובים בי ורוקרטיים או נבצר ממורשי החתימה שהוסמכו לכך על פי החוק לחתום על הסכמים, אין הדבר מאפשר למי שאינו מוסמך על פי החוק להתחייב בשם המדינה ולחתום על הסכמים כאמור. לדעת משרד מבקר המדינה , קיים קושי בכך שעובד שאינו עובד המדינה ואינו כפוף לפיקוח החשכ"ל יהיה בעל סמכות לנהל את תקציבי בתי החולים הממשלתיים המתוקצבים על ידי המדינה. מהאמור לעיל עולה כי מבנה הניהול הנוכחי, שבו קיימת הפרדה בין בתי החולים לתאגידים, מעורר קשיים. לפיכך, על משרד האוצר ומשרד הבריאות לבחון את האפשרות לביטול ההפרדה הקיימת היום בתקנות התאגידים בין הגורם המפקח על הפעילות הכספית בתאגידי הבריאות ובין הגורם המפקח על פעילות זו בבתי החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, על נש "ם, משרד האוצר ומשרד הבריאות לבחון את הצורך למנות מנהל כספים אחד שיהיה אחראי לפעילות העסקית והפיננסית של המרכז הרפואי כולו, בבית החולים ובתאג יד הבריאות, וישמש סמכות עליונה בארגון בנושא כלכלה וכספים על כל ההקשרים שלהם, תוך שמירה על האינטרסים והנכסים של המדינה21 . מנהל כספים כאמור יוכל לשלב כראוי בין הצורך לעמוד במטלות ובשירות הנדרש במערך המרכז הרפואי תוך גיוס מקורות חוץ-תקציביים מחד גיסא ובין הצור ך לעמוד במגבלות התקציב והכללים החלים עליו על פי חוק, מאידך גיסא. משרד מבקר המדינה מעיר כי מעבר לחריגה מסמכות, העברת מידע בדיעבד למי שאמון על הפיקוח והבקרה של המדינה על ביצוע התקציב אינה מאפשרת לשומרי הסף לבצע את תפקידם כראוי ולהתריע בזמן על פעילות כספית שאינה ראויה ואינה עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין. לדעת משרד מבקר המדינה, סמכותם ואחריותם של מנהלי בתי החולים לפע ילותם של בתי החולים צריכה להיעשות בגבולות שקבע המחוקק תוך שיתוף שומרי הסף במידע, ובמועד. בעת מינוי מנהלי כספים שתפקידם לנהל את התקציב שאושר בח וק תקציב המדינה קיימת חשיבות יתרה לכך שחשב המשרד או מי מטעמו יהיה יו"ר ועדת המכרזים לבחירת מנהלי הכספים של בתי החולים. כמו כן על משרד האוצר, על הנהלות בתי החולים ועל נש"ם לקבוע הליך משותף ומסודר גם להחלטה בדבר סיום העסקתו של מנהל הכספים של בית החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, עצמאותו ואי -תלותו של מנהל הכספים, המשמש מורשה חתימה, מחייבת הגדרה ברורה בכל המרכזים הרפואיים של כפיפותו המקצועית והמינהלית. הניהול, הבעלות ומבנה הפעילות של בתי החולים הממשלתיים וכן פעילות המדינה לכיסוי ג ירעונות מצטברים של בתי החולים בסוף כל שנת כספים מדגישים את הצורך במנגנון שבאמצעותו יוכלו משרד האוצר ומשרד הבריאות לבקר את הפעילות הכספית של המרכזים הרפואיים ולפקח עליה , תוך מתן מרחב פעולה ניהולי להנהלות מרכזים אלו . הסוגיות המועלות בד וח מייצגות את הבעייתיות בפיקוח ובבקרה של המדינה על ביצוע התקציב וניהול מערך הכספים במרכזים הרפואיים, לרבות בבתי החולים . על הממשלה להחליט אחת ולתמיד האם בתי החולים צריכים להתנהל באופן אוטונומי כתאגידים נפרדים ואז לשנות את צורת ההתאגדות שלהם, או כמפעלים עסקי ים על כל המשתמע ממצב זה בכל הנוגע לסדרי הניהול והפיקוח הכספי עליהם. זה שנים ארוכות קיימת מחלוקת בין משרד הבריאות ומשרד האוצר ובין בתי החולים הממשלתיים על דרכי הניהול, הפיקוח והבקרה שלהם, ללא הכרעה. מצב זה פוגע בניהול התקין של בתי החולים ובהתייעלות הנדרשת מהם. מצב זה נובע בין היתר, מחוסר מימוש של החלטות ממשלה והמלצות של ועדות שטיפלו במשך השנים בתפקודה וביעילותה של מערכת הבריאות, והשינויים המבניים הנדרשים בה, ובין היתר בדבר תאגוד בתי החולים הממשלתיים. לדעת משרד מבקר המדינה, הגיעה העת להכריע בסוגיה זו: אם המדינה תרצה לתת יותר עצמאות וגמישות ניהולית לבתי החולים, עליה לשנות את צורת ההתאגדות שלהם ולשנות בהתאם לזאת את ההוראות החלות עליהם; ואם המדינה מעוניינת לנהל פיקוח ובקרה צמודים על מערכי הכספים של המרכזים הרפואיים, עליה להבהיר זאת חד- משמעית ולאכוף את סמכויותיה, תוך מינוי של מנהל כספים אחד בכל מרכז רפואי, שישמור על האינטרסים והנכסים של המדינה בראייה כוללת. .מהממצאים עולה כי יש אי-הלימה בין הגדרת תפקידו, כפיפותו והיקף סמכויותיו של מנהל הכספים של בית החולים, שאמור לשמש גם שומר סף מטעם המדינה, ובין המציאות שבה הוא פועל. מנהל הכספים, האמון על הפיקוח, הבקרה וביצוע התקציב בבתי החולים, נדרש להפעיל בעבודתו שיקול דעת זהיר וקפדני תוך התחשבות בבתי החולים , שלצורך תפקודם התקין מחויבים לתת מענה, לעתים מידי, לצ ורכיהם הכספיים. במקרים אלה מתחדדת החשיבות של ראייה וניהול כוללים של כל המערך הכספי של המרכז הרפואי, לרבות הגופים הפועלים בו, ובפרט תאגידי הבריאות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח החשיבות הרבה של מערך כספים מקצועי והביקורת החשבותית הנדרשת על ניהול התקציב ותהליכי הרכש במרכזים הרפואיים, על משרד הבריאות, אגף החשכ"ל ונש" ם לבחון את מערך הכספים במרכזים הרפואיים, להגדיר את הצרכים ועל פיהם גם את המעמד והסמכויות לניהול מערך זה. כל זאת בשיתוף פעולה הדוק עם מנהלי בתי החולים, הנדרשים לקבלת אחריות על החלטותיהם הניהוליות. שימת לב יתרה תינתן לבחירת ו של בעל הידע ו הניסיון המתאימים לניהול כספי של יחידה החולשת על כספים בהיקפים גדולים. על הגופים האמורים לעיל להעמיד לרשות מנהל הכספים שימונה את מרב הכלים על מנת שי עמוד במשימתו, תוך התחשבות בצ ורכי הנהלת בית החולים שעמה הוא פועל בצורה הדוקה.	משרד מבקר המדינה מעיר לנש"ם ול משרד הבריאות כי סוגיית יחסי הגומלין בין הממשלה לבתי החולים הממשלתיים עומד על שולחן הממשלה והנהלת משרד הבריאות שנים רבות, ובמהלכן נדונה הסוגיה בכמה ועדות ואף התקבלו לא מעט החלטות ממשלה בעניין. על כן ראוי היה כי במועד הנוכחי לנש"ם ול הנהלת משרד הבריאות כבר תהיה עמדה מוצקה וברורה בסוגיות אלה וכי הן יפעלו במרץ לתיקון הליקויים בתחום זה.	619
משרד האוצר . אישור הסכמי פשרה בדרישות ובהליכים משפטיים - משרד האוצר על אף תשובות חלק מהמשרדים כי הם מקיימים את ההוראות בעניין אישור הסכמי הפשרה, הרי שבדיקת האישורים מעלה כי ברבים מהמקרים לא קוימו הוראת התכ"ם והנחיית היועמ"ש. לדעת משרד מבקר המדינה, מפאת גובה הסכומים והחשיבות בשמירה על הקופה הציבורית, על משרדי הממשלה להקפיד על יישום הוראת התכ"ם והנחיות היועמ"ש בעניין פשרות ודרישות. עליהם להקפיד על קבלת כל האישורים הנדרשים, לרבות אישור בכתב של נציג הפרקליטות, כהגדרתו בהוראת התכ"ם, ועל שמירת האסמכתאות לכל האישורים באופן מרוכז. נמצא כי הן בהנחיות היועמ"ש והן בהוראת התכ"ם אין כל הכוונה, ולו כללית, של מי מהגורמים המ עורבים באישור הסכמי הפשרה, בדבר השיקולים שיש להביא בחשבון באישור ההסכמים. בכל משרדי הממשלה שנבחנו נמצא כי היועצים המשפטיים והחשבים לא עשו כל שימוש בהערכת הסיכון למדינה ובאומדנים למחויבותה, כפי שהועברו בסוף כל שנה על ידי הפרקליטים המטפלים בהליכים המשפטיים, לשם בחינת סב ירות הפשרה המומלצת בתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה על היועמ"ש ועל החשבת הכללית לקבוע בהנחיותיהם במפורש את החובה לקבל את אישור נש"ם להסכמי הפשרה שבתחום אחריותה, ולתעד אישורים אלו. המצבים המיוחדים שעשויים להתעורר במקרים אלו, כגון במקרה שרק באחד המשרדים קיימת התנגדות לאישור הסכם הפשרה או במקרה שאופן חלוקת תשלום סכום הפשרה בין המשרדים טרם נקבע, ולכן הסמכות הנדרשת לאישור בכל משרד אינה ברורה. לדעת משרד מבקר המדינה, מתשובתה של המשנה לעניינים אזרחיים עולה דווקא כי על אף השונות הרבה הקיימת בין העניינים המוסדרים בהסכמי פשרה, ניתן להצביע על השיקולים שראויים להישקל. כדי להגביר א ת מידת המעורבות של כלל הגורמים המוסמכים לאשר הסכמי פשרה, יש מקום להתוות, ולו באופן כללי, את השיקולים שעל כל אחד מהגורמים המוסמכים לשקול, כגון הסיכונים המשפטיים וההיבטים התקציביים, מאזן הסיכון והסיכוי, החשש מיצירת תקדים, היבטים בין-משרדיים ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על היועמ"ש ועל החשבת הכללית לבחון את הטעמים לדרישה לאישור "נציג הפרקליטות" לפשרה, ולשקול באילו מקרים יש לקבל את אישורו ובאילו מקרים ניתן להסתפק באישור הפרקליט המטפל בתיק. כל עוד עומדות הוראות אלו בתוקפן, על חשבי משרדי הממשלה ועל היועצים המשפטיים במשרדים להקפיד כי אישורם יינתן על בסיס אישור בכתב של הגורם המוגדר כ"נציג הפרקליטות", וכן עליהם לדאוג לשמירת האסמכתאות לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, בחינת האומדנים לקביעת ההפרשות וההת חייבויות התלויות עקב תביעות משפטיות, בהשוואה לנימוקי ההמלצה לפשרה, ובשים לב לנתונים שעשויים להשתנות בחלוף הזמן, עשויה לסייע ליועצים המשפטיים ולחשבי המשרדים בקבלת ההחלטה בדבר אישור הפשרה. נמצא כי אף שהליך אישו ר הפשרה במשרד הממשלתי מהווה הזדמנות לאיתור הכשלים בעבודתו שהביאו לכך שהמדינה נאלצה להתפשר ולוותר על כספי ציבור, רק במספר קטן של מקרים שלא הגיעו לאישור הוועדה העליונה נעשה ניתוח של הכשלים ושל הפקת הלקחים הנדרשים כדי להביא לתיקונם. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי כחלק מהדיווח של חשבי המשרדים לחשבת הכללית, יידרשו החשבים לדווח גם על הצעדים שנקט המשרד, או שבכוונתו לנקוט, כדי למנוע את הישנות האירועים שאילצו את המדינה לשלם לתובע או לוותר על כספים.	נמצא כי הוראת התכ"ם והנחיית היועמ"ש בעניין פשרות אינן מתייחסות כלל לתביעות שמעורב בהן יותר ממשרד אחד, ואינן קובעות כיצד יש להתמודד עם	620
משרד האוצר . הפיקוח על מתן אשראי למשקי בית ועל נותני שירותי מטבע מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הדוח שפרסם האגף הפיננסי בבנק ישראל אמנם מציג ניתוח של חובות משקי הבית לפי עשירוני הכנסה - לרבות חישוב יחס שיעור ההחזר מההכנסה הפנויה של משקי הבית בעשירונים השונים וניתוח סיכון הלווים בתרחישים שונים - אולם הניתוח מתבסס אך ורק על החוב לדיור של משקי הבית (כ- 70% מן החוב), ולא על כל חובותיהם. כלומר, הדוח מציג ניתוח חלקי ואינו מציג ניתוח של כלל הסיכון של משקי הבית. מהאמור לעיל עולה כי הסקירה והניתוח של מגזר משקי הבית שפרסם בנק ישראל בדוח היציבות הפיננסית חלקיים בלבד, ואינם משקפים את התמונה הכוללת של חובות משקי הבית בישראל, את התפתחותם בשנים האחרונות ואת רמת הסיכון של מגזר זה. מתברר כי לבד מנתונים על היקף האשראי למשקי בית מהמערכת הבנקאית, בחלוקה לפי תאגיד בנקאי ולפי ייעוד (דיור או שלא לדיור), אין בבנק ישראל מידע מפורט דיו על האשראי במשק. למשל, אין בידיו נתונים על מטרת האשראי (כגון הלוואות לרכישת כלי רכב או כיסוי משיכת יתר) ונתונים על הריבית הממוצעת. מידע חיוני זה נמצא בידי הבנקים ולבנק ישראל הסמכות לדרוש אותו מהם, אולם אין הוא עושה זאת. לדעת משרד מבקר המדינה, לצורך קבלת תמונה ברורה ומקיפה של חובות מגזר משקי הבית בישראל והסיכונים העלולים להתפתח בגינם ולהשפיע על יציבות המשק, מן הראוי כי בנק ישראל יבצע מיפוי של חובות משקי הבית לפי פילוחים ומאפיינים שונים, ניתוחי רגישויות ומעקב מדויק יותר אחר מגמות, ויבחן את היקף משקי בית הנמצאים במצב של מינוף מסוכן18 . לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל, הלמ"ס ומשרד האוצר לשפר ולהרחיב את בסיס הנתונים שלהם בנוגע לחובות משקי הבית כדי לאפשר מעקב אחר נתונים אלו וניתוחם. מהתרשים עולה כי בשנים 2014 -2011 קטנה יתרת ההפרשות להפסדי אשראי בגין הלוואות שלא לדיור של כלל המערכת הבנקאית; זאת אף שבשנים אלו חל גידול ניכר בהיקף ההלוואות הניתנות למשקי בית. לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל להמשיך ולעקוב אחר נתוני ההפרשות בגין אשראי לאנשים פרטיים שלא לדיור, כדי שההפרשה תהלום את הסיכון הגלום באשראי זה. נמצא כי משנת 2008 לא קידמו משרד האוצר והלמ"ס את נושא איסוף הנתונים בדבר החיסכון והחובות של משקי הבית, למרות החשיבות שבאיסופם. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאז בוצע המבחן המוקדם עברו יותר מעשר שנים, שבהן חלו שינויים בסביבה הטכנולוגית ואולי אף באוריינות הפיננסית של הנסקרים. לכן מן הראוי שהלמ"ס תקדם הכנת תשתית לבניית סקר ייעודי לאיסוף נתונים על חיסכון ועושר (וחובות) של משקי הבית. משרד מבקר המדינה מעיר כי על היחידה לפעול בהקדם לתיקון הליקויים שהועלו בדוחות הביקורת בעניין נותני שירותי מטבע.	נמצא כי אין הנחיה דומה המחייבת תאגידים בנקאיים ליידע את הלקוח, בעת מתן הלוואה, בדבר שיעור ריבית הפיגורים שהוא צפוי לשלם במקרה של אי- עמידה בהחזר ההלוואה.	621
משרד האוצר . ניהול החוב הממשלתי והתחייבות הממשלה למוסד לביטוח לאומי נמצא כי דברי ההסבר להצעת התקציב הדו -שנתי לשנים 2014 -2013 ולהצעת התקציב לשנת 2015 כוללים אומדן מוטה כלפי מעלה ברוב הנחות החישוב של היקף הסובסידיה השנתית, שמועברת בשנים אלה לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח. אומדן מוטה של הסובסידיה המוצג בדברי ההסבר לתקציב פוגע בשקיפות ובקבלת החלטות של הממשלה וחברי הכנסת ובשקיפות כלפי הציבור. משרד מבקר המדינה שב ומעיר זו הפעם התשיעית מ- 1990 על ליקויים שונים בדברי ההסבר לתקציב המדינה בעניין שיקוף הסובסידיה הגלומה באג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח. יודגש כי גם אם תחליט הממשלה על מתן סובסידיה, השיפורים שנעשו בדברי ההסבר אינם חלופה להרשאה תקציבית מפורשת בתקציב המדינה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי גם בשיטת החישוב של היחידה לניהול החוב, המבוססת על השוואת מח"מים של אג"ח, חישוב המח"מ של היחידה הטה את חיש וב הסובסידיה כלפי מעלה. זאת בשל שימוש במח"מ נמוך מדי שחושב באמצעות שימוש בתשואה גבוהה מדי להיוון זרמי התשלומים מאיגרת החוב המיועדת. נמצא כי מח"מ של 12 שנה התקבל על ידי היוון אג"ח מסוג ערד לפי תשואה לפדיון בשיעור שבין 0% ל-2% . לעומת זאת, מח"מ של כ-10.5 שנים התקבל מהיוון אג"ח ערד לפי תשואה לפדיון של 6.5% . תשואה כה גבוהה אינה מייצגת את התשואות על איגרת חוב ממשלתית ריאלית בשני העשורים האחרונים. בדיקת משרד מבקר המדינה לשנים 2014 -2002 הראתה כי בכל שנה המח"מ של איגרת חוב מסוג ערד היה גבוה מהמח"מ של איגרת חוב ממשל תית סחירה ריאלית ל -10 שנים61 . לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי גם בשיטת החישוב של אגף החשכ"ל, המחשבת פערי ריביות לפי שוויון במח"מ, תבוצע באמצעות שיעורי התשואה להיוון וחישוב מח"מ הנגזר מהם באופן עקבי. על משרד האוצר לשפר את חישוב אומדן הסובסידיה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי שר הרווחה ישקול להתקין תקנות, בהסכמת שר האוצר, הקובעות את ההשקעות המותרות למוסד לפי סמכות שני השרים בהתאם לסעיף 34 לחוק. מן הראוי שהמועצה תעדכן את תקנון המועצה משנת 1975 , עדכון שיחייב דיון במועצה או בוועדת הכספים שלה או בשתיהן, ותגיש המלצות לשר במקרים שבהם שונו מאוד תנאי השקעות המוסד130 . נמצא כי משרד האוצר והמוסד לא עדכנו את מנגנון קביעת ריבית השוק על מחצית מהשקעות המוסד בממשלה מאז יישומו לפני יותר משני עשורים. אג"ח מסוג כפיר אינן מונפקות עוד, והשוק המשני לאג"ח ממשלתיות התפתח מאז. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמשרד האוצר והמוסד ישקלו לשנות בהסכמה את מנגנון קביעת ריבית השוק. משרד מבקר המדינה מציין כי פעילות החשכ"לית מהש נים האחרונות להקטנת סיכוני המִחזור בין היתר על ידי הארכת החוב היא חשובה. לדעת משרד מבקר המדינה, בהתאם להמלצות קרן המטבע והבנק העולמי ראוי כי גם בעתיד מנהלי החוב ישקלו להימנע ככלל ממצבים שבהם הטווח הממוצע לפדיון קטן באופן עקבי במשך כמה שנים כפי שאירע משנת 2003 עד 2011 - דבר שהביא לגידול בסיכון המִחזור באותן שנים. ראוי שמנהלי החוב יפעלו - באמצעות כלי הגיוס שבידם - לשמור על טווח ממוצע לפדיון הולם לסיכונים בחוב הממשלתי. ,משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי ראוי שדרך חישוב הסובסידיה לרבות המתודולוגיה, הנחות החישוב ומגבלות הנתונים, תהיה שקופה יותר עבור מקבלי ההחלטות ו הציבור. לעניין המחסור בנתונים למח"מ האיגרת המדויק, על משרד האוצר לשקול בין היתר להשתמש בנתוני עקום התשואות לפדיון הריאלי של אג"ח ממשלתיות הנאמד על ידי בנק ישראל באמצעות מתודולוגיות שונות שעודכנו מפעם לפעם ופורסמו לציבור בכמה עבודות מקצועיות או לשפר את אמידת התשואה באופן עצמאי. לא נמצאה עדות להמלצות של מועצת המוסד או של ועדת הכספים של המועצה לשר הרווחה בעת ששונו תנאי השקעות המוסד בשנת 1990 וכן בשנים האחרונות, שבהן ירדה ריבית השוק על מחצית מהשקעות המוסד בממשלה. עוד נמצא כי לא הותקנו תקנות הקובעות את ההשקעות המותרות למוסד, כפי שהיה אפשר לקבוע בהתאם לסעיף 34 .לחוק הביטוח הלאומי המחוקק הטיל על המועצה אחריות מפורשת בחוק בעניין השקעות המוסד. תנאי ההסכם של המו סד עם הממשלה מ - 1980 שונו בשנים 1992 -1990 , ושונו שוב בהחלטת הממשלה מאוגוסט 2008 , אך היא טרם יושמה. כמו כן התשואה על מחצית מהשקעות המוסד פחתה מאוד בשנים האחרונות בעקבות החלטת סגן החשכ"ל ובעקבות הירידה בשיעורי התשואה על אג"ח ממשלתיות סחירות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הדברים האלה היה על המועצה או על ועדת הכספים שלה לגבש המלצות בעניין תנאי ההשקעות החדשים ולהגישן לאישור שר הרווחה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי המודלים המפותחים ביחידה לניהול החוב לאמידת סיכוני השוק והמודלים המשמשים לחישוב אומדן החזרי חובות בתקציב המדינה ישולבו, בשינויים המתבקשים90 , בהליך קבלת ההחלטות על הרכב הגיוס השנתי ועל תמהיל החוב האסטרטגי. ראוי כי היחידה תציג כמה תמהילי גיוס חוב (אסטרטגיות גיוס) ותחשב עבור כל אחד מהם את עלות שירותי החוב הצפויה (בהתאם למודלים בעלי יכולת החיזוי הטובה ביותר) ואת השינויים בעלות כתוצאה משינויים בגורמי שוק ובמשתנים כלכליים אחרים שהם מעבר לשינויים הצפויים, וככל שניתן תחשב את ההסתברויות להתממשות הסיכון.	בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי עד מועד סיום הביקורת לא יושמו החלטת הממשלה מאוגוסט 2008 והמלצות הוועדה לאיתנות פיננסית מ- 2012 , ולפיהן יש להשקיע את כספי הביטוח הלאומי באג"ח של ממשלת ישראל בריבית שוק ולהפסיק את הסבסוד למוסד דרך תקציב הריבית. עוד נמצא כי לא יושמו המלצות הוועדה להקים ועדה בין -משרדית שתקבע את מאפייני האג"ח בהתאם לצרכים האקטואריים של הביטוח הלאומי. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי נמשכת הנפקת אג"ח מיועדות לביטוח הלאומי הנושאות תשואה מועדפת הכרוכה בסובסידיה בניגוד להחלטת הממשלה מ - 2008 , ללא כל הרשאה תקציבית מפורשת, ואף ללא דיווח לכנסת ולציבור על הסובסידיה ועל היקפה, כל זאת בניגוד לכללי מינהל תקין. אין זה ראוי שתמיכת הממשלה במערכת הביטחון הסוציאלי, שהיא מרכיב משמעותי בסדרי העדיפויות של הממשלה, תיעשה באמצעות מתן תמיכה המובלעת בתקציב הריבית. עוד נמצא כי על אף ההיקף הגבוה של הפעילות הכספית מול המוסד וההשפעות המהותיות על תקציב המדינה, במועד ביצוע הביקורת לא היה בידי היחידה לניהול החוב, האחראית להנפקת אג"ח מיועדות לביטוח הלאומי, החוזה עם המוסד מ - 1980 המסדיר את תנאי השקעותיו בממשלה, לרבות הנפקת אג"ח מסוג עיבל ופירעונן. לעצם קיומו של החוזה יש משמעות לעניין הסדרת הפעילות בין המוסד ובין הממשלה בתחום השקעות המוסד בממשלה.	622
משרד הכלכלה והתעשייה . ליקויים בפעולות הסיוע ליצואנים - משרד הכלכלה בפברואר 2013 הצביע הצוות הייעודי לקידום היצוא50 בראשות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה על כך שלרשות היצואן עומדים גופים רבים המציעים מגוון כלי סיוע עבורו , אך לא תמיד יש תיאום ביניהם ולעתים אף יש חפיפה בפעילותם . הצוות המליץ ליצור מנגנוני תיאום בין הגופים והכלים הקיימים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד מועד סיום הביקורת עדיין לא הוקמו מנגנוני תיאום מספקים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכ לכלה כי עליו לקבוע יעדים לפעילויות המכון ולגזור מהם מדדים ברורים ככל הניתן לבחינת הפעילויות בפועל. על משרדי הכלכלה והאוצר לבחון את האפשרות לפצל את השירותים שמספק המכון, כך שכמה גופים יוכלו להתמודד על מתן השירותים - בין בכלל ובין בחלוקה לפי מדינות או אזורים או לפי תחומי עיסוק - וכן לתמחר את השירותים ולנסות להוזילם, כל זאת בדרך של הליך תחרותי ושוויוני ובלי לפגוע באיכות השירותים הנדרשים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי בחלוף שמונה שנים מהליך ה-RFI ,שבוצע עליו ל קיים בדיקה נוספת בעניין זה. באשר לטענת משרד הכלכלה כי הפיצול עלול לגרום לפגיעה ביצואנים קטנים, הדבר אינו עולה בקנה אחד עם הליקויים המועלים בדוח זה בפרק על היצואנים הקטנים (ראו להלן). לידי משרד מבקר המדינה לא הובאה אסמכתה ולפיה ההסכמים בין משרד הכלכלה למכון במשך השנים נחתמו רק לאחר בדיקת נספח תכנית העבודה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהמדינה מממנת כ - 75% מתקציבו של המכון ותפקי דו של המכון הוא לייצג את כלל היצואנים ומאחר שההכנסה מדמי החבר היא שולית יחסית לתקציבו הכולל של המכון, מן הראוי שהמכון ומשרד הכלכלה יבחנו את נחיצותם של דמי החבר ואת השאלה האם יצואנים אינם חברים במכון בשל קיומם של דמי החבר. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הכלכלה להסדיר עם המכון את הסוגיה של קבלת שירותים ללא חוזה וללא תמורה כספית; גם יתר משרדי הממשלה המקבלים שירותים מהמכון צריכים להסדיר את קבלת השירותים ממנו, בלי לפגוע בציבור היצואנים. זאת מטעמי יעילות, חיסכון ושקיפות. משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי היה עליו לפעול לפי הנוהל ולקיים הליך מכרזי, או, לכל הפחות, לפנות לקבלת הצעות משלושה ספקים. משרד מבקר המדינה מוסיף ומעיר כי המכון לא המציא אסמכתה לכך ששירותיו של היועץ הם ייחודיים או שהוא ספק בלעדי לשירותים אלו, כפי שטען. מכל מקום, לפי הנוהל אין בהכרה בספק כ"ספק חריג" כדי לייתר פנייה לקבלת הצעות נוספות. זאת ועוד, על המכון לקבוע אמות מידה ברורות למקרים שבהם יפעל על פי הוראות החשכ"ל. משפעל המכון על פי הוראות החשכ"ל, היה עליו לשלם ליועץ על פי התעריף הרלוונטי ולא על פי תעריף "יועץ 2." משרד מבקר המדינה מעיר למכון כי מן הראוי שיקבע אינדיקציות נוספות לבדיקת הצלחת פעילויותיו, נוסף על המשוב במתכונתו הנוכחית ופגישת הסיכום. כמו כן, על המכון לרכז רשימה של היצואנים שהשתתפו בכל פעילות (תוך ציון חברותם או אי-חברותם במכון) ולשקול לפרסמה מטעמי שקיפות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הכלכלה לבחון בשיתוף עם המכון את הרכב מועצת המנהלים של המכון, ל רבות את מספר נציגי הממשלה ואת הצורך בנציגות של משרד החוץ גם במועצת המנהלים. מן הראוי כי למדינה תהיה נציגות גדולה יותר בגוף שהיא מממנת את רוב תקציבו. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח העובדה שהביקורת מצד הרשם נמשכת כבר זמן מה, מן הראוי שרשם החברות יפרסם את הדוח בהקדם האפשרי, וזאת לאחר שייבדקו טענות המכון ותמוצה זכות הטיעון שלו.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוכחות קבועה של נושאי המשרה בדיוני ועדת הביקורת ובעת קבלת החלטותיה אינה ראויה ולאחרונה אף אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק העמותות, והיא עלולה להשפיע על החלטות ועדת הביקורת ולפגוע בביקורת עצמה.	623
משרד הכלכלה והתעשייה . הטיפול בעסקים קטנים ובינוניים לדעת משרד מבקר המדינה, על הסוכנות, בשיתוף משרד הכלכלה, לבחון האם שיעורי הערבויות הנדרשים במכרזים הם אכן חסם לעסקים קטנים ובינוניים ולפעול לצמצום חסם זה ככל שניתן. לדעת משרד מבקר המדינה , על הסוכנות לרכז מידע בדבר עיכובים בתשלומים מגופים ממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים, בין היתר באמצעות עידוד העסקים שאינם מקבלים תשלום מגוף ציבורי בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם לפנות אליה. המידע יסייע לסוכנות לזהות גופים שבאופן שיטתי אינם משלמים לעסקים קטנים ובינוניים בזמן ולפנות למאסדר שלהם כדי לנסות למצוא פתרון. לדעת משרד מבקר המדינה , על משרד הכלכלה, בשיתוף משרד האוצר וכל הגורמים הנוגעים בדבר, להמשיך ולפעול כדי להביא לגיבוש הצעת חוק שתאפשר לקדם את מגזר ה עסקים הקטנים והבינוניים ולסייע להם כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מ- 2011. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח התמשכות הטיפול בנושאים הנוגעים לתגמול בעלי עסקים קטנים המשרתים במילואים, והיות וקיימת הסכמה כללית מצד הגורמים הרלוונטיים שההסדר הקיים טעון תיקון, מן הראוי שמשרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי, משרד האוצר והסוכנות יפעלו ב משותף כדי למצוא פתרון ולאתר מקורות מימון כדי לסייע למגזר זה. ממצאי דוח זה והדוחות הקודמים של משרד מבקר המדינה בעניין הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים מצביעים על כך שהממשלה אינה מייחדת לתחום זה את תשומת הלב הראויה ואינה עושה די לקידום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. מגזר העסקים הקטנים והבינוניים בישראל הוא אחד הקטרים לצמיחה ונודעת לו חשיבות גדולה במיוחד לפיתוח יישובי הפריפריה ולקידום אוכלוסיותיהם, ועל כן יש לתת לנושא קידום העסקים הקטנים והבינוניים את העדיפות הראויה לו. .לעסקים קטנים ובינוניים יש חשיבות רבה בהתפתחותן הכלכלית של מדינות. בשנת 2013 היו העסקים הקטנים והבינוניים כ - 99% מכלל העסקים בישראל. מאז הקמתה בשנת 2009 פיתחה הסוכנות כלי סיוע חדשים, שיפרה את אמצעי התמיכה הקיימים, ויזמה פעילויות שנועדו לסייע לעסקים קטנים ובינוניים. עם זאת, מהדוח עולה כי עדיין קיימים תחומים שבהם יש צורך לייעל ולשפר את הסיוע לעסקים קטנים ובינוניים: להסיר חסמים המקשים עליהם את ההשתתפות במכרזי רכש של גופים ציבוריים; לקדם את תהליך החקיקה של החוק המקנה סמכויות לסוכנות; להסדיר את התגמול לבעלי עסקים המשרתים במילואים; לשפר, בשיתוף החשכ"ל, את אופן הפעלת קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, ולסייע לעסקים קטנים ובינוניים להיערך כראוי למצבי חירום, לאסונות ולמשברים. לדעת משרד מבקר המדינה יש מקום שהסוכנות ומשרד הכלכלה יפעלו בתיאום עם רח"ל ורשויות נוספות האחראיות לחירום, בין היתר לבחון גיבוש מדיניות כוללת לטיפול בעסקים קטנים ובינוניים בשעת חירום והנחי ות היערכות למצבי חירום עבור עסקים קטנים ובינוניים וכן לבחון פיתוח כלי סיוע לשיקום עסקים אלה עם סיומו של מצב החירום. כמו כן על הסוכנות לרכז את המידע המקצועי הרלוונטי באתר האינטרנט שלה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבכ-7% מ- 20,000 ,ההלוואות שנתנה הקרן בשווי של יותר מ -200 מיליון ש"ח, חולטו ערבויות המדינה או נפתחו הליכי חילוט, על החשכ"ל והסוכנות להדק את הפיקוח על הלווים. עליהם לפעול להתאמת המערכת הממוחשבת הקיימת, לרכז את המידע העסקי על עסקים המקבלים הלוואות מהקרן, וכן לשקול את האפשרות של התחברות לשירות של חברת מידע לאחר בחינת העלות מול התועלת. משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל שעליו לשקול לדרוש מגופי התיאום להמשיך את ההתקשרות עם חברת המידע גם לאחר מתן ההלוואה כדי לעקוב אחר פעולותיהם של הלווים מהקרן.	לדעת משרד מבקר המדינה , מהספרות המקצועית בנושא הכנה לאסון והתאוששות 52 עולה שנושא זה מורכב מא וד ודורש מומחיות מיוחדת. ניתן לשלב את הידע הקיים אצל יועצי המעוף עם ידע ממומחים בתחום זה כדי להעשיר את הייעוץ הניתן לעסקים בתחום זה.	624
משרד התרבות והספורט . מניעת אלימות בספורט ואולם המשרד לא דן בהמלצות המרכז לאתיקה להטמעת הקוד, ולא קבע מתווה חלופי לנושא כדי להבטיח את יישומו בכלל גופי הספורט באופן שיטתי ולאורך זמן. מהנתונים עולה שבעונה 2014 -2013 חלה עלייה תלולה בשיעור העברות של בעלי עניין בהשוואה לשתי העונות הקודמות עד כדי כך ששיעור זה הוכפל והגיע לכ- 73% . זוהי עליה ניכרת ביותר המחייבת נקיטת פעולות הסברה יזומות להטמעה של התנהגות נאותה בקרב בעלי עניין וכן פעולות הרתעה מפני התנהגות אלימה. אחת הדרכים לכך היא גיבוש, הסדרה והטמעה של כללי אתיקה לבעלי עניין. ואולם משרד התרבות והספורט, המועצה, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לא המליצו על קביעת סטנדרטים בסיסיים מוסכמים לתנאים במגרשי ספורט בליגות החובבים. ואולם, למעט הדרישה מגוף המבקש תמיכה לשלב את הקוד האתי בתקנון היסוד שלו ופעולות למניעת חשש להימצאות בניגוד עניינים של חברי ההנהלה בגופי הספורט- המשרד לא עמד על כך שגופי הספורט ידווחו לו על פעולות התאמה והטמעה בהתאם לפנייתו מיולי 2013 , ולא יזם פעולות מעקב נוספות בנושא, ואף אין ברשותו נתונים על טיב ההתאמה של הקודים האתיים, לרבות הוראות הטמעה, אופן הטמעתם והפרות של כלליהם. ואולם המשרד, המועצה, ה התאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל לא גיבשו תכנית פעולה מקיפה לטיפוח האוהדים. יזמות אחדות שנקטו גורמים שונים באופן פרטני, לעתים בסיוע של המשרד, דוגמת המודל למניעת אלימות במגרשי כדורגל של המשרד לבט"פ, הופסקו. בנסיבות אלה לא ניתן מענה לצורך בקירוב האוהדים. להלן פירוט: שיפור הקשר עם אוהדים ומיסודו בדרכים שונות תורמים לשמירה על הסדר במגרש ולהפחתת האלימות, ובה בעת מעצימים את הקבוצה ואת הפן התרבותי והמהנה של האירוע כולו. אף כי הגופים הנוגעים בדבר, ובראשם ההתאחדות לכדורגל איגוד הכדורסל וכן המשרד, כגוף המתכלל, למדו את הנושא והכירו זה מכבר בחשיבותו, הם לא גיבשו שום כלי או מודל שיחייב את כל הקבוצות המקצועניות שיש להן קהל אוהדים גדול, והם אינם משתפים פעולה לקדם מהלכים בנושא. ראוי שגופים אלה יבחרו בהקדם את דפוס הפעולה המחייב ויפעלו להטמעתו בקרב האיגודים והקבוצות בתיאום עם ארגוני האוהדים. ואולם, המשרד לא הוביל ולא תיכלל עם המשטרה, הפרקליטות ומשרד המשפטים, ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל, עבודת מטה לקידום המתווה שהציע היועמ"ש לממשלה להתמודדות עם גילוי הגזענות לרבות הוספת אמצעים משמעתיים על ביטויי גזענות במצבי קיצון במהלך משחק בהתאם לסיכום של היועמ"ש לממשלה (ראו להלן). הביקורת העלתה שלרשות משרד התרבות והספורט או לרשות גוף שלטוני אחר אין מאגר נתונים של כלל אירועי האלימות וביטויי הגזענות בספורט. לפיכך אין הם יכולים לקבל תמונת מצב מלאה ומעודכנת על סוגי האירועים והעברות, דרגת חומרתם, מקומם על פי הליגות וענפי הספורט, ובכך נפגעת יכולתם לקבל החלטות מושכלות ולהפיק לקחים אופרטיביים. המועצה למניעת אלימות קיבלה נתונים של דוח ההגינות של הקרן ודנה בהם, וביוני 2014 אף יזמה, לראשונה, איסוף נתונים על א ירועים מהגופים שיש להם מידע חלקי בנושא - המשטרה, התאחדות הכדורגל ואיגוד הכדורסל והקרן. ואולם התהליך היה חד -פעמי, ומאז לא המשיכה באיסוף הנתונים באותה מתכונת או במתכונת אחרת. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה, כי סמכות ההרחקה על ידי קצין משטרה היא אחד הכלים שהוקנו לה כדי להתמודד עם מפרי סדר במגרשי הספורט, ויעילותה הוכחה בשימוש בה בעולם. גם אם אין חובה חוקית לחייב את המורחק להתייצב בתחנה עקב הפגיעה בחירותו - הנחיית המשטרה מקנה לשוטר את הסמכות להשתמש בכלי זה כאמצעי אפקטיבי יותר למניעת כניסתם של מורחקים מפרי סדר למגרשים בעת המשחק, ואולם קציני המשטרה כמעט שאינם משתמשים בו. על האח"ם לעקוב אחר האופן שבו מיישמים קציני החקירות את ההוראה לחייב את המורחקים להתייצב בתחנה המשטרה ולעדכנה או לגבש לה חלופה אם יהיה בכך צורך. לנוכח עמדת הגורמים המקצועיים במטא"ר ולפיה מערך טכנולוגי הוא אמצעי יעיל ונגיש לזיהוי המורחקים ולפתרון מכלול הבעיות בתחום זה, על המשטרה, כמתוכנן, להשתמש בפועל במערכת זיהוי הפנים עם הפעלתה בסוף 2015.	משרד מבקר המ דינה מעיר, כי המחלוקת בין ההתאחדות למשרד החינוך בנוגע לקיום הצעה של תכנית אסטרטגית משותפת להתאחדות ולמשרד החינוך מצביעה, כשלעצמה, על היעדר שיתוף פעולה בין הגופים - באופן ישיר או במועצה למניעת אלימות בספורט. על משרד התרבות והספורט והמועצה להוביל את המערך המשותף למניעת אלימות בספורט. לשם כך עליהם, בין היתר, לעמוד על הפערים הקיימים בין המצב המצוי והמצב הרצוי ולגבש תכנית כוללנית לחינוך ספורטאים בליגות הילדים והנוער שתאגד את כל הפעילויות המתבצעות בנושא לפי סדרי עדיפויות ויעדים משותפים, ולהפעיל מעקב אחר יישומה.	625
התעשייה האוירית לישראל בע_מ מהאמור לעיל עולה, כי הסכם שירותי הייעוץ, שהעניק לחברה ה', בין היתר, "דמי הצלחה" בסך 750,000 דולר, נחתם בתע"א כחמישה חודשים וחצי לפחות לאחר תחילת העסקתה של חברה ה' כיועצת בתע"א19 , וכחודש לאחר שהתקיים התנאי, שבגינה קיבלה את "דמי ההצלחה" האמורים. יצוין בהקשר זה, כי גם הגורמים הרלוונטיים בהנהלת התע"א אישרו את ההתקשרות עם חברה ה' בפברואר 2013 , כחמישה חודשים לאחר שחברה ה' החלה את פעילותה בתע"א, וכשבועיים לאחר שהתקיים התנאי שזיכה את חברה ה' ב"דמי ההצלחה". משרד מבקר המדינה מעיר, כי העסקת חברת ייעוץ ואסטרטגיה ללא אישור הגורמים הרלוונטיים בהנהלת התע"א וללא הסכם ייעוץ תקף איתה, נעשתה שלא על פי כללי מינהל תקין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי העסקת חברה ה' במשך כחמישה חודשים ללא חתימה על הסכם התקשרות איתה, אינה תקינה, וחשפה את התע"א לסיכונים שההסכם נועד למנוע. אשר לגורמים הרלוונטיים, הם אישרו את ההתקשרות עם החברה, וזאת אכן בדיעבד. בביקורת עלה, כי בארבעה הסכמי ייעוץ שחתמה התע"א עם שני יועצים בכירים ביותר בשנים 2012 -2008 בהיקף כספי של כ-1.9 מיליון ש"ח, הם לא נדרשו לדווח על פעילותם. במסמכי התע"א לא נמצאו אמות מידה הקובעות באילו נסיבות נדרשת התע"א לציין בהסכמי ההעסקה את חובת יועצי השיווק לדווח על פעילותם, ובאילו לא. תיעוד מפורט של פעילות היועצים הכרחי לצורך בחינת תוצרי עבודתם על ידי הגורמים האחראים עליהם בתע"א ולצורך הערכת תרומתם לחברה, לרבות לקראת ההחלטה בנוגע להמשך הע סקתם בחברה; ללא תיעוד נפגמת יכולת המעקב והבקרה של התע"א על פעילותם. הדבר נדרש נוכח חשיבות המידע לתע"א ונוכח הצורך בשמירה על הזיכרון הארגוני שבהקשר זה, וכדי לאפשר שקיפות ובקרה בנוגע לפעילות היועצים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח זאת, ובהתחשב בכך שמדובר ביועצי ם ייחודיים, המקבלים שכר ייעוץ של מאות אלפי ש"ח בשנה, על התע"א לפעול להכללת חובת דיווח מפורט על פעילות היועצים בכל הסכמי ההתקשרות אתם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי חתימה על הסכמי ההעסקה רק לאחר תחילת עבודת היועצים כמתואר לעיל, חושפת את התע"א לסיכונים הנוגעים לקיום יחסי עבודה בינה לבין היועצים, וכן לסיכונים נוספים, כגון אפשרות של זליגת מידע מהתע"א על ידי היועצים לגורמים חיצוניים. מדובר בהתנהלות שאינה תואמת את כללי המינהל התקין. נוכח הליקויים שלעיל, הנוגעים למועדי החתימה על הסכמי ההעסקה, מעיר משרד מבקר המדינה, כי על התע"א להקפיד הקפדה יתרה על חתימה על הסכמי ההתקשרות עם יועצים לפני תחילת העסקתם. בהסכם מיוני 2009 עם חברה ב' סיכמה התע"א על תשלום "דמי הצלחה" לחברה כסכום קבוע. כתוצאה מכך נוצר מצב, שסכום "דמי ההצלחה" שישולם לחברה ב' אינו תלוי בהישג שיושג עבור התע"א. בפועל, שילמה התע"א לחברה ב' "דמי הצלחה" בשיעור העולה משמעותית, פי שניים ויותר, על השיעור אותו הציגה לגורמים הרלוונטיים בהנהלה ולמשרד הביטחון; זאת בלי שהוצגו למשרד הביטחון נתונים מעודכנים ובלי שהם אושרו על ידי הגורמים הרלוונטיים בתע"א. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את תשלום התע"א של "דמי הצלחה" לחברה ב' בשיעור החורג משמעותית מהשיעור שהוצג למשרד הביטחון וללא אישור של הגורמים הרלוונטיים בתע"א. בהקשר זה יצוין, כי בביקורת לא נמצאו סימוכין לכך שגורמים בתע"א הממונים על היועצים, וכן גורמים האחראים לאישור החשבונית, יזמו ופנו ליועצים בדרישה לקבל את דוחות הפעילות, שהיועצים היו אמורים להגיש כמתחייב על פי הסכמי הייעוץ. הגשת דוחות פעילות תקופתיים אמורה לאפשר לתע"א לקיים פיקוח ובקרה אחר פעילותם של יועצי השיווק והאסטרטגיה, ולוודא את תפוקתם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ללא הדיווחים אין באפשרות התע"א לעשות זאת כהלכה. יתר על כן, הדבר אף נדרש לצורכי שקיפות, וכדי לבחון אם פעילות היועצים תואמת את המצופה מהם, ואת השכר המשולם להם. נוכח זאת, לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת התע"א לוודא שהיועצים מגישים דוחות פעילות מפורטים מדי חודש בחודשו, ולהתנות את התשלומים בהגשת הדוחות, כפי שנקבע בהסכמי ההתקשרות עמם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב שבו התע"א לא קבעה אמות מידה לעניין קביעת גובה שכר ייעוץ המשולם ליועצים, נקבע שכרם בהתאם לשיקול דעתם של גורמים בתע"א, במסגרת משא ומתן שהם מנהלים עם היועצים. ראוי אפוא, שהתע"א תבחן את סוגיית קביעת גובה שכר הייעוץ, ותקבע קווים מנחים ואמות מידה בעניין. כן ראוי, כי רשות החברות תיתן גם היא את דעתה בעניין. בביקורת עלה, כי בתקופה האמורה, ב -23 התקשרויות שנבדקו , להארכת תקופת הייעוץ עם 12 יועצי שיווק ואסטרטגיה, המשיכה התע"א להעסיק את היועצים לפני שחתמה איתם על הסכמי ההארכה. ההסכמים בהתקשרויות אלו נחתמו בדיעבד. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדומה לאי-חתימה במועד על הסכמי התקשרות עם היועצים כמפורט לעיל, גם אי-חתימה במועד על הסכמי הארכת תוקפם של ההסכמים הקיימים חושפת את התע"א למגוון של סיכונים, לרבות אלה הנוגעים לקיום יחסי עבודה בין החברה לבין היועצים. בביקורת עלה, כי לפחות ב-10 התקשרויות שנבדקו מהשנים 2013 -2008 עם חמישה מיועצי שיווק ואסטרטגיה, לא צוינו על גבי הסכמי הייעוץ התאריכים שבהם נחתמו. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה לא ניתן לדעת אם הסכמים אלה נחתמו כנדרש, לפני תחילת העסקת היועצים בתע"א, או בדיעבד. מדובר בהתנהלות שאינה תואמת את כללי המינהל התקין.	התעשייה האווירית לישראל בע"מ(התע"א) היא חברה ממשלתית המחויבת .להקפיד על נורמות של מינהל תקין, תחרותיות ושוויוניות. הדברים נכונים, .בין היתר, לניהול כוח האדם, ובמיוחד בכל הקשור להליכי בחירה והתקשרות .תקינים עם יועצים, שהם כוח אדם ייעודי חיצוני ויקר, המועסק על פי צורכי .החברה. על אף זאת הועלו בדוח ביקורת זה ליקויים, חלקם חמורים, בתהליכי .הבחירה וההתקשרות של התע"א עם יועצי שיווק ואסטרטגיה, לרבות .ההתקשרויות שלא בהתאם למתחייב על פי חוק חובת המכרזים , התשנ"ב - .1992, ,ועל פי תקנות חובת המכרזים. בניגוד לחוק חובת המכרזים ולתקנות .התע"א לא קיימה מכרזים לבחירת היועצים, או לחלופין, לא קיבלה פטור .ממכרזים כנדרש, ולא הקפידה על ניהול התקשרויות תחרותי ושוויוני. גם .העסקת היועצים בחברה הייתה במקרים רבים לקויה, ללא הקפדה נדרשת על .בחינת פעילות היועצים ועל תרומתם לחברה. מדובר בהתנהלות בלתי תקינה, .שאין לקבלה.	626
מטלות רוחב ומטלות בין-משרדיות . התמודדות הממשלה עם הריכוזיות במשק לדעת משרד מבקר המדינה, לאור החשיבות הרבה שרואה ועדת המחירים בשיתוף פעולה עם מאסדרים נוספים, בין היתר בשל הצורך בתיאום ועקביות, ראוי כי תשקול לפעול לפתרון הקשיים המשפטיים בנושא זה. בתוך כך עליה לעגן בנהלים שיתוף פעולה בין יחידות הפיקוח וועדת המחירים לבין המאסדרים השונים, כדי לקבל שיתוף פעולה מקצועי ומחייב. קיומם של נהלים כאמור עשוי לתרום להשגת מידע ולקבלת החלטות על בסיס מידע רחב יותר ומתוך נקודת מבט רחבה יותר. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרדים האחראים להגדיר עבור עובדי יחידות הפיקוח מהם תחומי הידע הנדרשים לביצוע עבודתם, ולהפנות משאבים לביצוע הכשרות בנושאים אלו. ועדת המחירים בהרכביה השונים אחראית למוצרים מגוונים, שונים במאפייניהם, ונדרש שיקול דעת מקצועי ופרטני בהתייחסות לכל מוצר ומוצר. עם זאת, לוועדה בענפים השונים אותן סמכויות ויש להן יו"ר משותף. בכל ענף של הוועדה ננקטות שיטות עבודה שונות, עולות דילמות ונצבר ידע, ואלה משמשים כולם מקור מידע חשוב לעבודת הפיקוח. מידע כאמור היה מאפשר ליו"ר המשותף של הוועדה בענפיה השונים לתכלל את עבודת הפיקוח על המחירים תוך ראייה כוללת של מגוון המוצרים המפוקחים, ובכלל זה ליצור מתודולוגיה משותפת ואחידה, ככל האפשר, לכל הרכבי הוועדה ויחידות הפיקוח, לשתף ידיעות, תובנות ופרקטיקות לדעת משרד מבקר המדינה, מוגבלות הפיקוח וחוסר יכולתו להשפיע על המחיר היו צריכים להוביל לבדיקה עצמאית ומקצועית של משמעות הוצאת המלט מפיקוח מחירים לפי החוק, ובכלל זה שלל הסוגיות שעלו בוועדת המלט ובבדיקת רשות ההגבלים העסקיים. זאת ועוד, אמנם טרם גובשו המלצות סופיות בדבר עדכון נוסחת סוארי, אך גיבושן היה בשלב מתקדם מאוד (שכן כעולה מתשובת משרד האוצר ממאי 2015 , נכון לאותו מועד התנהל פיילוט לעדכון הנוסחה). על כן ראוי היה שתיבחן משמעות הוויתור על עדכון נוסחת סוארי למשק. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על יחידת הפיקוח, כגורם המפקח על מחירי המלט, להנחות את רואי החשבון המבקרים לבצע בדיקות לאימות נכסיה הפעילים של נשר כאמור. ולהשוות ביניהן. לדעת משרד מבקר המדינה, התחלופה הגבוהה של נציגי משרד האוצר בוועדה על ענפיה השונים מחייבת יצירת גרעין ידע, כדי לפתח זיכרון ארגוני ולשמור על רציפות בקבלת ההחלטות. ועדת המלט הוקמה כדי לגבש תכנית מפורטת לעידוד התחרות בשוק המלט. תכנית כאמור ראוי כי תסתמך על מידע מדויק, מלא ו עדכני הן מהמאסדרים והן מהשחקנים בענף. לכן בעת מינוי ועדת המלט היה על משרדי הממשלה הרלוונטיים לוודא כי יהיו לה מלוא הסמכויות הנדרשות לקבלת המידע הנחוץ. זאת ועוד, בהיווכחה כי הנתונים שבידיה אינם מלאים ומדויקים, מן הראוי היה שהוועדה תפעל לקבלת מלוא המידע האפשרי ותפנה לכלל הגופים המקצועיים הרלוונטיים לקבלת עמדתם, תוך שמירה על החיסיון החל על מידע ודוחות מסחריים שנמסרו לאותם גופים. אילו היה בידיה המידע החסר, יכלה הוועדה להפיק מידע מדויק יותר על הענף. לדעת משרד מבקר המדינה, במקרים שבהם נדרש מידע מסוים לשם קבלת החלטה, היה על הוועדה לפנות לשרים האחראים כדי שאלה יפעילו את סמכותם לקבלו. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי למרות הסתייגות רואי החשבון בסוגיית המידע על עסקים עם צדדים קשורים, ולמרות המידע בדוח המצביע על היקף ניכר של עסקאות כאלה, לא נבדק הנושא לעומקו ולא נדרש פירוט של כלל העסקאות עם בעלי עניין. רואי החשבון המבקרים בדקו את הנושא רק בחלק מהשנים, ועשו זאת באופן חלקי. יחידת הפיקוח לא דרשה בדיקה מעמיקה ולא דנה בנושא.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הכלכלה כי סוגיית מתן ההנחות מעבר למדרג ההנחות הקבועות בהודעות המפקח היא רבת שנים. לא זו אף זו, כאמור בתשובה, בדיקה זו לא נעשתה וממילא נושא זה לא נדון.	627
הרשות הממשלתית למים ולביוב . פעולות הרשויות המקומיות וספקי המים להבטחת איכות מי השתייה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי עליו ליידע את המועצות האזוריות בדבר ספקי המים הפועלים ביישובים שבתחומן שאינם ממלאים את חובתם לאכוף על עסקים ועל משקים את התקנת המז"חים. מידע כאמור יאפשר להן לפעול בהתאם לסמכותן כדי להבטיח שספקי המים שבתחומן יחייבו את העסקים ואת המשקים בהתקנת המז"חים ללא די חוי, בהתאם לתקנות משרד הבריאות ולהנחיותיו. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי אונו על שלא תיקן במשך שנים את הליקוי עליו הצביע משרד הבריאות. מתוקף הזכויות שהועברו מהעירייה לתאגיד על מערכות המים והביוב, לרבות על מגדל המים, ומתוקף אחריותו של התאגיד לשמור על איכות המים, על מי אונו לפעול בדחיפות בשיתוף עם העירייה להסרת מתקני השידור והאנטנות בשטח המאגר ומגדל המים, בהתאם לדרישת משרד הבריאות. כמו כן, משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי אם התאגיד והעירייה לא יפעלו להסרת המפגע בהקדם, על יו לשקול לפסול את מי השתייה המסופקים מהבארות וממגדל המים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי ביצוע הדיגום ביישובי תאגיד מי שיקמה בכלל, ובבית דגן בפרט, אשר עלול להביא לאי -גילויו של זיהום במי השתייה לתושבים, ובכך לסכן את בריאותם. לדעת משרד מבקר המדינה, כד י להבטיח שספקי המים ידווחו כנדרש על החריגות שנמצאו, יש להבחין בין החריגות השונות בכל הנוגע לפרסומן בדוחות הרבעוניים והשנתיים. במקרה בו נמצאו חריגות אשר טופלו ותוקנו, יש לפרסמן. תוצאות חריגות שנבעו מטעות בדגימה או מטעות מעבדה, יש לשקול אם נדרש להורות לפרסמן בדוחות. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד המים מי אביבים על שלא תיקן במשך שנים את הליקויים במתקני המים שהצביע עליהם משרד הבריאות. על תאגיד מי אביבים להשלים לאלתר את תיקון הליקויים. משרד מבקר המדינה מעיר למועצה האזורית עמק המעיינות על כך שלא פעלה באופן מידי לתת ולו פתרון זמני לבעיית זיהומי המים בתחום מושבה ד', ובכך ייתכן שהייתה מונעת את שני מקרי זיהום המים הנוספים אשר חייבו הרתחה של מי השתייה במשך ימים רבים. משרד מבקר המדינה העיר למועצה המקומית הר אדר, כי אי ביצוע הדיגום עלול למנוע גילוי במועד של זיהום במי השתייה לתושבים ובכך לסכן את בריאותם ועל כן עליה לבצע את הדיגום בהתאם לנדרש. משרד מבקר המדינה העיר לתאגידי המים מי אונו, מי בת ים, מי רקת ומי ברק כי עליהם להקפיד ולבצע את הדיגומים מיד עם סיום העבודות, וכי חידוש אספקת המים לאחר חיטוי ברכת מי השתייה בלא דיגום המים הוא בניגוד להנחיות משרד הבריאות ועלול לגרור אספקת מים שאינם ראויים לשתייה. משרד מבקר המדינה מעיר לתאגיד מי רקת טבריה כי מן הראוי היה שהתאגיד לא ישתהה זמן כה רב בהכנת רשימת העסקים החייבים בהתקנת מז"ח, וכי עליו לפקח על כל העסקים בתחומו. מידע זה חיוני לתאגיד כדי שיוכל לעקוב באופן שוטף אחר התקנת מז"חים בעסקים ואחר בדיקת תקינותם.	לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לחדד את הנחיותיו בנוגע למידע שאמור להתפרסם באינטרנט במקרה של חריגות מהתקנים לאיכות מי השתייה, ולוודא שהנחיות משרד הפנים תואמות אותן. אם משרד הבריאות סבור כי הנחיות משרד הפנים והוראות התקנות יוצרות כפילות, כי אז יש לבחון את הדרכים לביטול הכפילות.	628
הרשות הממשלתית למים ולביוב . היבטים במניעת זיהום של מקורות המים - הרשות הממשלתית למים ולביוב לדעת משרד מבקר המדינה, הקביעה לגבי כמות המים המותפלים הנרכשת אינה אמורה להיות רק מענה תוצאתי לתרחיש תפעולי הידרולוגי מומלץ, וראוי שתיעשה לאחר בחינה של החלופות בין רכישת מים מותפלים לבין הפקה של מים מהמאגרים הטבעיים ובהתחשב בצורך לשקמם ולקחת בחשבון את מלוא העלויות והתועלות הכרוכות ברכישת מים מותפלים או בצמצום הכמות הנרכשת. .משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה לקבוע בהקדם את סדרי העדיפות ולוחות הזמנים לביצוע הפעולות הנדרשות לדעתה לשיקום האוגר הטבעי בראייה בת-קיימה. ללא קביעת סדרי עדיפויות ולוחות זמנים לביצוע, אין כל וודאות כי המלצות הדוח אכן ייושמו. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת הנוכחית, ינואר 2015 , טרם הוקם מאגר מידע על קולחים ושפכים שישמש בסיס נתונים מרכזי עבור כל המאסדרים הרלוונטיים: משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שרשות המים תעשה בדיקה יסודית של כדאיות המשך שאיבת היתר ממאגרי המים הטבעיים לעומת המשך רכישת המים המותפלים ושילובם במערכת המים הארצית; בהתחשב בין היתר, בתועלות הכלכליות הנובעות מכך לצורכי שיקום האוגרים על פי עקרונות של פיתוח בר - קיימה, כמתחייב מהחלטות הממשלה. נראה כי יש צורך לבחון את האיזון הנכון בין היקף ההפקה של מים מהמאגרים הטבעיים לבין היקף הרכישה של מים מותפלים, זאת במטרה להבטיח קיום מאגרי מים לאוכלוסייה בטווח ארוך ממגוון מקורות. מסקר הקולחים עולה כי איכות הקולחים שמשתמשים בהם להשקיה חקלאית ללא מגבלות אינה עומדת לעתים בדרישות התוספת הראשונה בתקנות איכות קולחים בכל הנוגע לריכוזים ולערכים של כלוריד 68, חנקן כללי 69, נתרן 70 , צריכת חמצן ביולוגי71 ומוצקים מרחפים72. ריכוזים גבוהים שלחומרים אלה פוגעים בגידולים וגורמים לתחלואת צמחים ובחילחולם למי התהום הם אף עלולים לפגוע בבריאות הציבור. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי תפעול האקוויפרים, שבחלקים מהם מפלסי המים נמצאים מעט מעל הקווים האדומים ואף מתחת להם, אינו עולה בקנה אחד עם העקרונות לפיתוח בר -קיימה כאמור בהחלטת הממשלה מ - 2003 , עם המלצות ועדת ביין שעיקריהן אומצו בהחלטת הממשלה מאוקטובר 2010 , ועם העקרונות לניהול מים שקבעה הממשלה באותה החלטה. כמו כן, תפעול האקוויפרים ב אזור הקווים האדומים אינו עולה בקנה אחד עם המלצות השירות ההידרולוגי, שקבע כבר באוקטובר 2007 כי התפעול המיטבי והרצוי של האקוויפרים הוא סביב הקווים הירוקים. משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת לא קבעה רשות המים סדרי עדיפויות ולוחות זמנים ליישום המלצות הדוח לשיקום האוגר. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, המשרד להגנ"ס ורשות המים לפעול בשיתוף פעולה ולזרז את תהליך הקמתה של המערכת לקבלת מידע על נתוני איכות קולחים ממט"שים, כדי שלכל המאסדרים תהיה גישה למידע הנדרש לצורך קבלת החלטות. הקמת מערכת כזאת אף תהיה נדבך חשוב לפיקוח ואכיפה של שלושת המאסדרים על עמידה של המט"שים באיכות קולחים, כמתחייב לפי תקנות איכות קולחים ולקידום שיתוף הפעולה ביניהם. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים כי עליה להקפיד לדרוש מיצרנים וממפעילים דיווחים חודשיים ושנתיים כמפורט בתקנות איכות קולחים, ולרכז אצלה את הנתונים לצורך אכיפה וקבלת החלטות.	לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המים להשלים את תכנית אב למשק הקולחים, אשר הטיפול בה התחיל כבר בשנת 2006 . זאת, במיוחד נוכח העובדה ששימוש במי קולחים להשקיה חקלאית נמצא במגמת עלייה עם השנים, ולפי נתוני רשות המים, כמויות הקולחים המושבות יגיעו בשנת 2020 לכ-570 .מלמ"ק	629
משרד הרווחה והביטחון החברתי . היבטים במערך השירותים לאנשים עיוורים משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד החינוך להשלים ללא דיחוי את רכישת הערכות ואת חלוקתן לכל התלמידים העומדים בקריטריונים שקבע. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד החינוך יבחן, בהתייעצות עם משרד הרווחה, אם יש צורך בעדכון סף הגיל שקבע לחלוקת ערכות טכנולוגיות. מדובר באמצעי שהגורמים המקצועיים במשרד הרווחה מצאו אותו חיוני ביותר לקידום האישי של תלמידים אלו, ולכן לחלוקתו כבר בגיל הגן עשויה להיות השלכה על איכות חייהם גם בבגרותם. ,הביקורת העלתה כי אף שחלפו כעשר שנים ממועד תיקון החוק האמור שרי החינוך שכיהנו בתפקיד מאז מועד התיקון 14 לא התקינו תקנות לעניין הנגישות הפרטנית15 . בפועל, בהיעדר תקנות כאמור מתעורר חשש לפגיעה בזכויותיהם של תלמידים עם מוגבלות, לרבות תלמידים עם מגבלות ראייה, לקבלת ההתאמות הנדרשות לצורך הבטחת נגישותם למוסד החינוך ולשירותי החינוך שהוא נותן. כך, למשל, מטיוטה של התקנות שהכין משרד החינוך16 עולה כי הן אמורות לעגן בין היתר את הזכאות לקבל ערכות טכנולוגיות, שכאמור לעיל, למעלה ממחצית מן התלמידים טרם קיבלו אותן. משרד מבקר המדינה מעיר כי על שר החינוך להשלים את הפעולות הנדרשות להתקנת התקנות ללא כל דיחוי נוסף - בין בהסכמת שר האוצר ובין בהעברת העניין להכרעת הממשלה - כדי למנוע פגיעה בזכויותיהם של תלמידים עם מוגבלות, ובהם תלמידים עיוורים ותלמידים לקויי ראייה. יוצא אפוא כי במועד סיום הביקורת 283 תלמידים עיוורים ולקויי ראייה עדיין לא קיבלו ערכות טכנולוגיות, אף שעמדו בקריטריונים שקבע מ שרד החינוך. נוסף על כך, המשרד לא קבע מועד לסיום חלוקת הערכות. הביקורת העלתה כי בקרב אנשים שקיבלו תעודת עיוור בשנים 2013 -2011 - כלומר האנשים שראייתם הייתה המוגבלת ביותר - שיעור מקבלי ההדרכה השיקומית עד סוף שנת 2014 היה כ-%16 בלבד23 . לדעת משרד מבקר המדינה מדובר בשיעור מיצוי נמוך של הזכות ל שירות, שאינו עולה בקנה אחד עם חשיבותו ועם זמינותו, שכן השירות מתאפיין בהיותו שירות 'עד הבית', הניתן בביתו ובסביבת פעילותו של האדם העיוור. לפיכך אפשר היה לצפות שהשירות לעיוור, שאחראי למתן שירותי ההדרכה השיקומית, יעקוב אחר שיעור המיצוי של הזכ ות לשירות שבאחריותו ויגבש תכנית להגדלת שיעור זה, אולם הביקורת העלתה כי הדבר לא נעשה. להלן יובא פירוט. יתר על כן, השירות לעיוור אינו מנהל מעקב אחר ההשתתפות בימי העיון, ולא ידוע לו מי הן מחלקות הרווחה שבהן טרם השתלמו צוותים; משמעות הדבר היא כי ייתכן שהעובדים בחלק ממחלקות הרווחה לא קיבלו מידע בעניין ההדרכה השיקומית. משרד מבקר המדינה מעיר לשירות לעיוור כי בשל שיעורו הנמוך של מיצוי הזכות להדרכה שיקומית, ראוי שהשירות יגבש תכנית לימי עיון שבהם יתקיים תהליך לרענון הצוותים המקצועיים בכל הנוגע לחשיבות הדרכה זו. עוד ראוי שהשירות לעיוור ימפה את המחלקות שעובדיהן טרם השתלמו ויחדד בפני מנהליהן את החשיבות שבהשתתפות העובדים בימי העיון. אולם מהביקורת עולה כי אף שחלפו יותר משלוש שנים ממועד כתיבת מסמך הטיוטה לעדכון התע"ס לא עודכנו הוראות התע"ס בהתאם, אף שיש בכוחו של עדכון זה להגדיל את היקף ההפניה לשירות.	בביקורת נמצא כי המפקחים במחוז תל -אביב והמרכז אינם דורשים לקבל דוחות אלה וממילא אינם עוקבים אחריהם ומבקרים אותם. במחוז ירושלים נמצא שמפקחת המחוז מקבלת העתקים מן הדוחות ופונה מפעם לפעם למחלקות הרווחה בבירורים לצורכי בקרה, אך הדבר לא נעשה באופן שיטתי ומלבד זאת לא נעשה בדיווחים שימוש כלשהו, למשל לצורכי הפקת לקחים.	630
נתיבי אילון בע_מ . ניהול פרויקטים והעסקת יועצים - חברת נתיבי איילון בע_מ משרד מבקר המדינה רואה בחומרה מקרים אלה ו מעיר לחברה כי על יה להקפיד על מינהל תקין ולדאוג לעגן במועד את ההתקשרויות שלה עם ספקים חיצוניים בהסכמים. חשוב בעיקר שאחריות מנהלי הפרויקטים כלפי החברה תהיה מעוגנת בהסכם משפטי מרגע תחילת העבודה של החברה עמם. הביקורת העלתה כי חלק מההסכמים שנת"א מאשרת את הארכתם מדי שנה בשנה נחתמו לפני שנים רבות - לעתים אף לפני יותר מעשר שנים. לגבי חלק מהם, השווי המצטבר של התקשרויות ההמשך שאושרו ברבות השנים מגיע למיליוני ש"ח, ובמקרים רבים עולה בהרבה על שווי ההתקשרות הראשונה, לעתים אף יותר מפי עשרה. אף שעל פי נוהל מסירת עבודות תכנון מאגר הספקים של החברה אמור לכלול גם רשימה של מנהלי פרויקטים, המאגר עדיין אינו כולל רשימה כזאת. החברה בוחרת מנהלי פרויקטים מרשימה אחרת שיש ברשותה, שלא נקבעו תנאי סף להכללת מנהלי הפרויקטים בה. כמו כן אין מתקיים הליך מוסדר לריענון הרשימה. מדובר בהליך בלתי תקין, שפוגע בשוויון הזדמנויות של מנהלי פרויקטים לקבל עבודות מהחברה. מהביקורת עלה כי חברות הבקרה שפועלות מטעם משרד התחבורה ואגף החשכ"ל לצורך בקרת תכנון בחברה אינן מלוות את תהליך התכנון כולו, אלא בודקות את תוצרי התכנון רק לאחר השלמת התכנון הסופי ולפני שלב פרסום המכרז. גם בשלב שבו נעשית בקרת התכנון, היא אינה כוללת בדיקה של כל המרכיבים שהוזכרו לעיל. על משרד התחבורה לבחון אם נדרש שחברות הבקרה יהיו מעורבות בפרויקטים בשלב מוקדם יותר על מנת לשפר את תכנונם ואת ההיערכות לביצועם. לדעת משרד מבקר המדינה, איסוף מידע על תנועת כלי רכב פרטיים וציבורי ים והולכי רגל בשטח הפרויקט עוד בשלב תכנונו היה מאפשר היערכות מותאמת יותר לסביבת הפרויקט, דבר שהיה עשוי לחסוך בעלויותיו. הדוגמאות שלעיל מצביעות על היערכות בלתי מספקת לביצוע פרויקטים. תכנון יסודי ומקיף יותר של הפרויקטים היה יכול למנוע עיכובים בביצועם, לסייע לקבלנים להיערך טוב יותר לשלב הביצוע, להקטין את השינויים בפרויקטים ובכך גם לחסוך תשלומים נוספים לקבלנים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על נת"א לבחון דרכים לקצר את התהליך לאישור הוראות השינויים, וכמו כן עליה להקפיד על תקינות ההסכמים המשפטיים שלה עם הקבלנים. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי ועדת המכרזים אישרה בפועל את שינוי ההסכם לפאושלי לאחר שהאצת העבודות הייתה בבחינת עובדה מוגמרת. הסבה של הסכם לפאושלי לקראת סוף ביצוע הפרויקט, כאשר אי-הוודאות בנוגע לפרויקט כבר נמוכה, מפחיתה מהיתרונות שיש למזמין מהסכם כזה. בפועל, אף שנת"א עברה לעבוד עם הקבלן על בסיס פאושלי, הוסב ההסכם באופן רשמי לפאושלי רק בעקבות הרחבת הפרויקט לאזורים נוספים בינואר 2014. ,משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי מדובר בהתנהלות בלתי תקינה והמעבר לחוזה פאושלי נעשה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים. בביקורת נמצא כי בפרוטוקולים של ועדת החריגים לא מפורטים הסברים ונימוקים בנוגע לשינויים, למעט במקרים שיש לגביהם מחלוקת ובהם מציינים את ההסתייגות מהבקשה. כמו כן, תהליך הדיון לא מתועד בהם, אלא מובאת רק המלצת הוועדה. רואי החשבון המבקר ים העירו גם ה ם על ליקוי זה בפרויקטים שבדקו. לדעת משרד מבקר המדינה, על נת"א להוסיף בפרוטוקולים את הנימוקים להחלטות הוועדה על השינויים בפרויקטים, לפחות בנוגע לסעיפים הראשיים.	מפרוטוקולים של דיוני הדירקטוריון של נת"א שהתקיימו משנת 2012 ועד מועד סיום הביקורת עולה כי נושא העסקת עובדים בחברה, ובכלל זה התקשרויות עם יועצים ומומחים, לא נדון כלל. עוד נמצא כי לא נקבעו בנ והלי החברה מנגנוני הפיקוח והבקרה הנדרשים על העסקה והתקשרות עם יועצים, מומחים ונותני שירותים שאינם עובדי החברה.	631
רכבת ישראל בע_מ . תחזוקה ברכבת משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי תשובות ברוח זו התקבלו במשך השנים. למשל, באוקטובר 2004 הודיע מנכ"ל משרד התחבורה דאז למשרד מבקר המדינה כי ההיערכות המתאימה בעניין הרישוי, התקינה, הבקרה, הפיקוח ושינויי החקיקה תסתיים עד סוף שנת 2005 ,. כמו כןבנובמבר 200911 הודיע משרד התחבורהכי הכין בשנת 2008 טיוטה לחוק התעבורה המסילתית. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שמשרד התחבורה טרם השלים את יישומה של החלטת הממשלה, אף שעברו כ -13 שנים מאז התקבלה ההחלטה, ואף שמבקר המדינה חזר והעיר על היעדר אסדרה מלאה לגבי פעילות החברה ועל הצורך לתקן ליקוי מהותי זה. ל דעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה להשלים בדחיפות את חקיקת החוק ואת התקנת התקנות שיסדירו את פעילותה של חברת הרכבת. הביקורת העלתה שמשרד התחבורה טרם השלים את האסדרה הכוללת של פעילות חברת הרכבת, לרבות בנושאי בטיחות, הפעלה וניהול, אף שהממשלה חייבה אותו בכך בהחלטתה משנת 2002 , ואף שמבקר המדינה הצביע על הצורך באסדרה כזאת בדוחות קודמים. הביקורת העלתה כי חברת הרכבת שוב סירבה לשתף פעולה ולא מסרה את פירוט התהליכים שדרש משרד התחבורה. לדעת משרד מבקר המדינה, מחלוקות אלה מחזקות את הצורך הדחוף שמשרד התחבורה ישלים את החקיקה והאסדרה הכוללת על פעילות הרכבת. אסדרה כזאת, צריכה ליצור ודאות ביחסי הרכבת והמאסדר, וממילא תשלול מהחברה את היכולת להעלות טענות מטענות שונות. עד להשלמת החקיקה, על חברת הרכבת למלא אחר הנחיות אגף רכבות ולהשקיע את מאמציה ומשאביה בפעילותה, תוך שיתוף פעולה עם ומול המאסדר. הביקורת העלתה כי עד סוף ינואר 2015 לאיושמו מסקנות הוועדה וחברת הרכבת לא התקינה מערכת גלאים כז את ולא קידמה פ רויקטים חלופיים להבטחת הבטיחות. לדעת משרד מבקר המדינה, לקראת הארכת החוזה עם חברה א' על משרדי התחבורה והאוצר לבחון, בשיתוף חברת הרכבת, את כדאיות המשך ההפעלה של קו הרכבת הנוכחי לירושלים, שכאמור מחייב שימוש בקרונועים, וכן לבחון את השפעותיה של ההחלטה שתתקבל על המשך השימוש בקרונועים ועל תחזוקתם. משרד מבקר המדינה העלה כי במרץ 2014 , לאחר שהתברר שקיימות בעיות בתחזוקת הקרונועים, ציין מנכ"ל חברת הרכבת בדיון שהתקיים בדירקטוריון החברה כי קיימת בעיה של חוסר ידע וחוסר התמחות של עובדי חברה א'. ממסמכי חברת הרכבת עולה כי היא אפשרה לבצע תחזוקה באמצעות עובדים ללא ניסיון וללא הכשרה מעשית. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על חברת הרכבת להקפיד כי העובדים שתעסיק חברה א' יהיו בעלי ניסיון והכשרה מעשית מתאימה בתחזוקת הציוד, כפי שנדרש בהסכם שחתמה חברת הרכבת עם חברה א'.	.מהלוח עולה כי בחודשים מרץ -אפריל 2014 חל גידול במספר התקלות, ביטולי הנסיעות ודקות האיחור, לעומת החודשיים שקדמו להם.	632
רכבת ישראל בע_מ . הובלת מטענים ברכבת לדעת משרד מבקר המדינה, לפני הפעלת חברת הבת, על משרד התחבורה, הרכבת ומשרד האוצר לבחון את החלופות השונות להפעלת חברת הבת תוך בחינת השלכותיה של כל חלופה על התחרות בענף ובהתייעצות עם רשות ההגבלים העסקיים. ההחלטה צריכה ליצור איזון בין האינטרסים של הרכבת, חברת הבת והאינטרסים של כלל המשק. התלות של הנמל היבשתי במסילה המזרחית והתועלות שניתן ל הפיק ממנו מחייבות בדיקת היתכנות ותכנון מקביל של שני הפרויקטים. לדעת משרד מבקר המדינה, אם אכן קיימת כדאיות כלכלית לפרויקט, על משרד התחבורה לפעול לקבלת החלטה בנושא, ולבחון דרכים לטיפול במכשולים הקיימים. משרד מבקר המדינה מעיר כי יישום תכנית המתאר הארצית היה אטי: עברו כמעט ארבע שנים מאז אישרה אותה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ועד תחילת הטיפול בה באופן אינטנסיבי יותר בידי משרד הפנים ומשרד התחבורה. הביקורת העלתה כי רשות החברות הממשלתיות לא דיווחה לממשלה, כפי שהיה ראוי לעשות, על אי-מימוש החלטת הממשלה ועל הסיבות לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, הקמת שלוחות למפעילים ואתרים חיונית למשק ועשויה לעודד הובלת מטענים ברכבת ולתרום לירידת הנסועה של משאיות בכבישים. על הרכבת, משרד התחבורה ומשרד האוצר לגבש מדיניות ואמות מידה ברורות ולבנות תכנית מפורטת להקמת מסועים ושלוחות של הרכבת למפעלים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרכבת לבחון דרכים כדי לוודא שההנחה שהיא נותנת לחברות השירות תגיע ללקוחות הסופיים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הדחיפות בהובלת חומרי החציבה מהדרום למרכז הארץ וההתמשכות הכרוכה בהוצאה לפועל של התכנית, על כל הגורמים המעורבים, בעיקר משרד התחבורה ומשרד הפנים, לקדם ביתר שאת את הנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, על המעורבים בפרויקט המסילה המזרחית, בעיקר משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד הפנים, לבדוק את החלופות הקיימות ואת הכדאיות הכלכלית והישימות של כל אחת מהן לטווח קצר ולטווח ארוך. כאשר תיבחר החלופה המועדפת, על כל הגורמים שלעיל לפעול ביתר שאת כדי לקדם את ביצועה. הפרטת חברת הבת והשימוש הבלעדי להובלת המטענים במסילות הרכבת, בציוד הנלווה ובשירותים שהיא תקבל מהרכבת, עלולים להקנות לחברת הבת כוח בלתי סביר מול מתחריה. לכן לפני מכירת מניות חברת הבת, על משרד האוצר ומשרד התחבורה לבחון ביסודיות עם רשות ההגבלים העסקיים את השלכות ההפרטה, החיוביות והשליליות, על התחרות בענף ועל התועלת המשקית המקרו-כלכלית.	הביקורת העלתה כי בדברי ההסבר להצעת המחליטים שה וגשה מטעם מ שרד האוצר ו משרד התחבורה במרץ 2012 לממשלהלא הובא מידע על המשמעויות הכלכליות והביצועיות של ההחלטה , ההשלכות האפשריות על תחומים אחרים, החלופות להצעה, הזיקה בין ההצעה ובין יעדי הממשלה והיבטים ביצועיים.	633
רשות שדות התעופה . פיתוח ותחזוקה של שדות תעופה פנים-ארציים ומנחתים הביקורת העלתה כי בשנים 2014 -2012 לא הגישה רת"א לאישורו של השר תכנית עבודה רב-שנתית ותכניות שנתיות, וממילא לא קיבלה את אישורו או את חוות דעתו עליהן. כמו כן, משנת 2012 עד מועד סיום הביקורת לא הגישה רת"א לשר דיווח כלשהו בנוגע לביצוע התכניות השנתיות. משרד מבקר המדינה מעיר כי הממשלה החליטה על פינוי שדה דב מבלי שהושלם תהליך מציאת חלופות לשימושי השדה. כמו כן, החלטת ועדת ההיגוי קבעה מתווה לפינוי שדה דב, אך לא נתנה מענה שלם למטרה שלשמה הוקמה, דהיינו מציאת חלופות לשירותים הניתנים בשדה דב . עד מועד סיום הביקורת טרם הוצגה החלופה שהתבקש משרד התחבורה להכין לבקשתה של ועדת הכלכלה של הכנסת. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה עניין לפרשנות חד -צדדית של משרד הביטחון. מאח ר שהמחלוקת בין משרד הביטחון למשרד התחבורה אינה מאפשרת את קידום הנושא, יש להביאה בהקדם לפני שני השרים ובמידת הצורך לפני הממשלה כדי להכריע בעניין. לדעת משרד מבקר המדינה, מהלכי משרד התחבורה בנושא מציאת החלופה אינם מספקים והם אף לא קידמו את הנושא באופן מעשי. עד מועד סיום הביקורת לא נקט משרד התחבורה צעדים ממשיים לקידום חלופת עין שמר, או כל חלופה אחרת, ולהוציאה אל הפועל. יצוין כי למרות החסמים שצוינו לעיל, משרד התחבורה עדיין דבק בעמדתו כי הפתרון לפינוי שדה התעופה הרצלייה הוא הקמת שדה חלופי בעין שמר. ממידע שמסרה רת"א למשרד מבקר המדינה עולה כי בשנים 2014 -2012 עסקה רת"א בפיתוחם של שני מנחתים בלבד מתוך כ-40 מנחתים קיימים. במשרדי רת"א לא נמצאו מסמכים שיתמכו במדיניות השקעה זו או יסבירו אותה, דהיינו השקעה שאין בה די כדי ליישם את העקרונות שנקבעו באגף התשתיות ברת"א. עוד העלתה הביקורת כי עד מועד סיום הביקורת לא השלימה רת"א את אישורם של נהליה הפנימיים העוסקים בנושא המנחתים - נוהל פיקוח במנחת ונוהל הקצאת תקציבי פיתוח. משרד מבקר המדינה מעיר לרת"א כי עליה להשלים בהקדם האפשרי את אישורם של נהלים אלה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לרת"א כי עליה לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות בנושא ההשקעות במנחתים, כדי שהחלטות אלה ישקפו את העקרונות שקבעה היא עצמה ויסייעו בעתיד לפיתוח מנחתים נוספים בעלי חשיבות ברחבי המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר כי נכון למועד סיום הביקורת, יותר משמונה שנים לאחר חתימת ההסכם בין המדינה למנהלי הגוש הגדול, משרד התחבורה טרם מצא פתרון הולם לפעילות התעופה הכללית בשדה דב. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה ועל רש"ת לעשות את כל המאמצים האפשריים למציאת חלופה ראויה וזמינה לשירותים הניתנים בשדה דב, בטרם פינויו. משרד מבקר המדינה מעיר כי עד מועד סיום הביקורת לא נמצאה חלופה לקווי התעופה לפריפריה, ובהם הקווים תל אביב-ראש פינה ותל אביב-עין יהב. המצב נכון גם בנוגע ל פעילות התעופה הכללית , משום שמאז ההחלטה לא הייתה כל התקדמות בפיתוח חלופת עין שמר, ועדיין לא הוסרו כל המחלוקות עם מערכת הביטחון. כמו כן, לא נמצא מענה לפעילויות נוספות המתקיימות בשדה דב, כגון יצירת עתודת כ"א והדרכה לחברות התעופה, שחלקן יכולות להתקיים רק בשדה דב. משרד מבקר המדינה מעיר לרש"ת כי אף שנושא ניצול תקציב הפיתוח כבר הועלה בדוח מבקר המדינה האמור, ואף שמנכ"ל רש"ת התחייב בדיון ועדת הביקורת של הכנסת בתחילת 2014 כי אחוזיהביצוע יהיו גבוהים יותר, אחוזי הביצוע של תקציבי הפיתוח נותרו נמוכים. לדעת משרד מבקר המדינה, על מנכ"ל רש"ת לבדוק ביסודיות את הסיבות לאחוזי הביצוע הנמוכים ולפעול מול גורמי הביצוע כדי לקדם את ביצועם של הפרויקטים כמתוכנן.	בביקורת נמצא כי בתקציב הפיתוח של רש"ת אין מופיעים סעיפים ייעודיים לכל שדה תעופה פנים-ארצי בנפרד, ובתקופה שנבדקה היקף ההשקעה בשדות הקיימים הייתה נמוכה.	634
מקורות פיתוח וייזום בע_מ_ . היבטים בהתנהלות החברה - מקורות פיתוח וייזום בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ייזום, כי הבקרות המפצות המתוארות לעיל אינן מפצות באופן מלא על הפגיעה בבקרות הפנימיות, משום שהמנכ"ל וסמנכ"ל הכספים משמשים גורמי בקרה זה על זה. משום כך, אי-מילוי הנחיות רשות החברות בדבר המשך כהונתו של מ"מ המנכ"ל יש בו כדי לפגוע בתפקוד ובבקרות הפנימיות של החברה, בשל אי-הפרדת התפקידים בין סמנכ"ל הכספים של החברה לבין מ"מ המנכ"ל. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ולמקורות ייזום כי כבר בתחילת 2012 , עת גדלו היקפי שירותי הייזום והפיתוח העסקי שקיבלה מקורות ייזום ממקורות, היה עליהן לעגן את שירותי הפיתוח העסקי בהסכם הפרדה מעודכן ולקבל את אישור הדירקטוריונים של שתי החברות להסכם. בהיעדר הסכם כזה, אין הגדרה עדכנית של שירותי הייזום והפיתוח העסקי שנתנה מקורות למקורות ייזום, של היקפם ושל תנאי התשלום בגינם. מן הראוי כי לאחר החתימה על הסכם כאמור, יביאו אותו החברות לידיעת רשות החברות כדי שתבחן את מידת התאמתה להחלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר למקורות ייזום, כי רשמה בספריה הוצאות בגין שירותי פיתוח עסקי שקיבלה מחברת מקורות בסכום העולה על 1.8 מיליון ש"ח 19 , אף על פי שאין בין החברות הסכם בעניין זה. מקורות ייזום אף הגדילה בשיעור ניכר את רישום הוצאותיה בגין התשלום החודשי למקורות עבור קבלת שירותים שוטפים, בלי שהדבר עוגן בהסכם שאישר דירקטוריון החברה. משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון מקורות ייזום כי הוא לא עמד על מימוש החלטותיו בדבר הסדרת מעברו של מ"מ המנכ"ל ממקורות למקורות ייזום ולחלופין לסיים את השאלתו. משרד מבקר המדינה מעיר למ"מ מנכ"ל מקורות ייזום כי תגובתו אינה מתיישבת עם מסמכי מקורות ייזום האמורים לעיל, וכי יוזמותיה העסקיות של מקורות נעשו לעתים ל לא תיאום עם מקורות ייזום וללא התאמה ליכולותיה ולתכניותיה העסקיות והביצועיות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי גורמי הנהלת מקורות ייזום חתמו על הסכמים לפעילות העסקית שגיבשה יחידת הפיתוח העסקי של מקורות, בניגוד לקבוע בנוהל הפיתוח העסקי של מקורות ייזום עצמה ובניגוד להחלטת הממשלה בדבר הפרדת הפעילות בין החברות . משרד מבקר המדינה מעיר ל דירקטוריון מקורות ייזום, כי הוא לא קבע את אופן הבקרה על התקשרויות עם סוכנים ואת הפירוט הנדרש בדיווחי הנהלת החברה בנושא זה, כנקבע בחוזר רשות החברות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, שוועדת הביקורת של הדירקטוריון לא קיבלה בשנים 2014 -2009 דיווחים רבעוניים מוועדת המכרזים, כנקבע בחוזר הרשות. אי-מילוי הנחיות חוזר הרשות במלואן פגם בפיקוח של הדירקטוריון על פעולות מ"מ המ נכ"ל והנהלת החברה בעניין ההתקשרויות עם סוכנים. משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון מקורות ייזום כי החלטותיה של ועדת המכרזים לאשר הסכמים עם סוכנים, לעתים בדיעבד, בחריגה ממדיניותה, וכן הערתו של מבקר הפנים, מחזקים את הצורך בקביעת מנגנוני פיקוח ובקרה על העסקת סוכנים ובקבלת דיווחים מהנהלת החברה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי מן הראוי שהנהלת מקורות ייזום תסיים את קביעת הנהלים בנושא העסקת סוכנים, ושהדירקטוריון יאשר את מנגנוני הפיקוח והבקרה על העסקתם ויעמוד על קבלת דיווחים בנושא זה מהנהלת החברה, כנדרש בנוהלי רשות החברות. .מקורות ומקורות ייזום לא הקפידו על יישום עקרון הפרדת הפעילות בניהן, כפי שהחליטה הממשלה; הייזום העסקי של החברה מועט ונשען ברובו על י וזמֹות של חברת האם. על מקורות ועל מקורות ייזום להפריד את פעילותן באופן מלא, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה, זאת בין היתר באמצעות הקפדה על תיחום פעילויות הפיתוח העסקי ואיוש קבוע של משרת המנכ"ל. הממצאים מלמדים כי משנת 2012 .רוב פעילות הייזום נעשית בחברת מקורות לדעת משרד מבקר המדינה, מקורות ייזום צריכה לבצע בחינה והערכה של פעילות הפיתוח העסקי בחברה ולקבוע אב ני דרך בנות בקרה שיאפשרו להעריך את ביצועיה, לאתר את נקודות החולשה ולפעול לחיזוק של יכולותיה בתחום הייזום של פעילות חדשה. כמו כן, מן הראוי שמשרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ומקורות יבחנו את הסיבות להיקפים הנמוכים של פרויקטים חדשים שיוזמת מקורות ייזום ואת יכולתה ליזום פרויקטים בעצמה, נוכח מגבלות האסדרה (רגולציה) החלות עליה. לדעת משרד מבקר המדינה הכנת תכניות חומש אסטרטגיות ורב-שנתיות המעודכנות בתדירות המצוינת, וכן מעקב שוטף אחר תכניות העבודה של החברה אינם מייתרים בחינה של אסטרטגי ית החברה, בייחוד כאשר חל שינוי בסביבת הפעילות של החברה, דוגמת מיצוי מגבלת ההשקעות של החברה בחו"ל.	משרד מבקר המדינה מעיר לדירקטוריון מקורות ייזום כי הוא לא הקפיד לכנס בשנים 2008 עד 2012 דיוניםעל מימוש יעדי מדיניותו, כפי שבאו לביטוי בתכנית האסטרטגית שאישר בשנת 2008 , ובשנים אלה גם לא דרש שהנהלת החברה תבחן ובמידת הצורך תעדכן את התכנית האסטרטגית, זאת חרף שינוי סביבת הפעילות של החברה עם מיצוי מגבלת ההשקעות בחו"ל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לדירקטוריון מקורות ייזום, כי מלבד יעדים פיננסיים שקבע, הוא לא קבע אבני דרך עם לוח זמנים ותכולות לבקרת המימוש של התכנית האסטרטגית.	635
רשות המיסים בישראל . יישום תכנית מענק עבודה ברשות המסים לדעת משרד מבקר המדינה, נתונים אלו מעידים על הצורך של משרד הכלכלה "ליישג"62 את המענק אל אוכלוסיות היעד, באמצעות פעילות יזומה ובשיתוף עם ארגוני הרווחה והסיוע, הפועלים בקרב אוכלוסיות אלו. כמו כן, על הרשות ומשרד הכלכלה לפעול במישור ההסברתי כדי להטמיע בקרב אוכלוסיית בעלי המוגבלויות את המידע על אודות זכאותם למענק מוגדל. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון אפשרות לשלב במסגרת בדיקות הבקרה, שאותן היא מבצעת באמצעות מאגר המידע שלה, גם בדיקות של השינוי בשכר מקבלי המענק ביחס לשכרם בשנים שקדמו לשנות זכאותם. זאת כדי לאתר חריגות לכאורה, המעלות חשש להטיה בדיווח השכר לרשות וניצול לרעה של המענק. מן הראוי כי הרשות תבדוק מדגם מבקשות אלו, ובמידת הצורך אף תערוך ביקורת שטח אצל המעסיקים הרלוונטיים. בדיקות כאלו ניתן לשלב בתכניות ביקורות הניכויים השנתיות של הרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון את הצורך בשינוי דרכיהאכיפה הקיימות ובכללן סכומי הקנסות בגין אי הגשת דוחות שכר או הגשת דוחות אלו באיחור, התניית קבלת אישורי ניכוי במקור בדיווחי שכר במועד וכיוצא באלה. בעקבות כשלי המערכת יזמה הרשות רכישה של מערכת ניהול פניות חדשה מסוג .CRM42 . בפברואר 2013 הוכן מסמך אפיון למערכת זו על ידי חטיבת שירות הלקוחות. על פי מסמך זה, המערכת החדשה תכלול פורטל מקוון, הכולל טופס מילוי פנייה ואפשרות העברת קבצים באתר רשות המסים וכן חיווי על מצב הפנייה לדעת משרד מבקר המדינה, בתהליך בחינת האפשרות לצמצום השחיקה במענק העבודה, כמצוין לעיל בתשובת רשות המיסים, על הרשות להתחשב בשחיקת בסיס המענק ביחס לגידול בעלויות המחיה של אוכלוסיות היעד. במועד- סוגיה שעל הרשות לבחון לצורך גיבוש אכיפה יעילה של חובת הדיווח המוטלת על המעסיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל היותו של צה"ל מעסיק גדול, על הרשות לערוך למפרע בדיקות ממוחשבות לצורך התאמת הנתונים על תשלומי המענק ששולמו על סמך הצהרות התובעים על אודות הכנסותיהם והכנסות בני/ות זוגם/ן, לנתונים הקיימים בקובצי השכר של צה"ל. שנפתחה ללקוח באמצעות משלוח SMS ודוא"ל. כמו כן אמורה המערכת החדשה לאפשר מדידה של זמן הטיפול בכל פנייה מתחילתה ועד סופה. במועד עריכת הדוח בוצעה התקשרות עם ספק לפיתוח המערכת, אולם טרם נקבע תאריך לתחילת פעילותה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול להנגשת כל הליך המענק באתר האינטרנט שלה ובאתר הממשל הזמין , וזאת בשפות הרלוונטיות (עברית, רוסית, ערבית ואמהרית). באתר הממשל הזמין מוצע ל כלול, בין היתר, מדריך מס הכולל כמה דוגמאות, ובהן דוגמאות להפחתת המענק בשל הכנסת בן הזוג; שירות של סימולטור לבדיקת הזכאות; אפשרות להגשת הבקשה באמצעות האינטרנט החל מהשנה השנייה לתביעת המענק; בדיקת מצב התביעה; יתרת המענק לתשלום וכדומה.	הביקורת העלתה כי ברשות טרם הוקמה מערכת לגביית חובות ממי שקיבלו מענק ביתר. כמו כן העלתה הביקורת כי בש ל אי -הקמה של המערכת הממוחשבת, תשלומי החוב אינם נושאים הפרשי הצמדה, כמחויב על פי סעיף 13 .לחוק המענק	636
רשות המיסים בישראל . מיצוי הטבות מס והשירות לנישום משרד מבקר המדינה מעיר, כי כל עוד חלות על הרשות הוראות חוק עדכון כתובת, עליה לשלוח את הדואר לכתובת הנישום במרשם האוכלוסין בהתאם לחוק, וכי אם נשלח מסמך בדואר לכתובת קודמת, יראו את המסמך כאילו לא הגיע ליעדו, אלא אם כן הוכח אחרת53. לדעת משרד מבקר המדינה יש מקום שהרשות והבט"ל יפעלו במשותף למציאת פתרון מתאים , ובמידת הצורך באמצעות פנייה למעסיקים ועדכונם בדבר כללי המיסוי במקרים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די ביידוע טלפוני, ועל הרשות לפעול בשקיפות וליידע את הנישום בכל שינוי שנעשה בדוחות להחזר מס שהגיש, בין היתר, באמצעות החלופות האלה : (א) צירוף מסמך לשומה המפרט והמנמק את המחלוקות של משרד השומה על הצהרת הנישום; (ב) טופס שומה שיכלול את הצהרת הנישום לפי השדות בדוח שהגיש הנישום במקור , ולעומתם הנתונים שהקלידה הרשות בהודעת השומה. כמו כן על הרשות לשפר את התקשורת עם הנישומים שהגישו את בקשות להחזרי מס, ובין היתר באמצעות מתן עדכונים במדיה האלקטרונית על מצב הטיפול בדוחות שהגישו. לדעת משרד מבקר המדינה, על שר האוצר לשקול ליזום תיקון לתקנות באופן שייצור אחידות ושוויוניות בין כלל ציבור הנכים הפונים להכרה בנכותם באמצעות הוועדות הרפואיות השונות. כמו כן, על הרשות והבט"ל להסדיר ביניהם את תשלום האגרה באופן מקוון וזא ת לצורך הקלה על הנכה בעת הגשת התביעה. נמצא כי נישום המעוניין לעבור ועדה רפואית על ידי הבט"ל , לשם קבלת פטור ממס הכנסה בגין נכותו, נדרש לשלם אגרה בסך 556 ש"ח עבור ועדה רפואית וסכום של 868 ש"ח בעבור ועדת ערר92 . וזאת בשונה ממבוטח של הביטוח הלאומי המעוניין לעבור ועדה רפואית בתחומי נכות כללית או תאונת עבודה, שאינו נדרש לשלם כלל אגרה. עוד נמצא, כי את האגרה לבט"ל שהנכה נדרש לשלם בגין הוועדה הרפואית כאמור, אפשר לשלם אך ורק בבנק הדואר. בביקורת נמצא, כי על אף הצהרת מנהל הרשות דאז לפני שש שנים, הרשות לא פעלה באופן מספק מול הבט"ל להסדיר העברת מידע רלוונטי הנוגע למיצוי זכויות של נכים במערכת המס, ולא קיבלה עד למועד סיום הביקורת את הקבצים מהבט"ל; עולה חשש כי אי -העברת מידע בין הגופים עלולה לגרום לפגיעה כספית בציבור נכים זה. כמו כן, הבדיקה העלתה כי קשרי העבודה לעניין מיצוי זכויות בין רשות המסים לבין הבט"ל אינם מוסדרים בנוהל. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי ראוי שת צטרף להליך הבט"ל למיכון הוועדות הרפואיות, כדי להקל על ציבור הנכים המבקשים לעבור ועדה רפואית, לקצר את משך ההליך, ולהסיר חסמים בירוקרטיים העומדים בפני הנכים המבקשים למצות את זכותם. משרד מבקר המדינה סבור כי מן הראוי ש יהיה תיעוד ממ וחשב של עבודת הוועדה הרפואית ושל החלטותיה, וכי המידע על אודות הליקויים המצוי ברישומי הוועדה יוזן לשדות רלוונטיים. כמו כן מוצע כי הבט"ל יעביר את מסמכי הוועדה באופן מקוון לרשות ולידיעת ו של הנישום, דבר שעשוי לחסוך לו טרחה. מן הראוי כי הרשות תשקול להצטרף למהלך שיזם הבט"ל לצורך מחשוב הוועדות הרפואיות, במטרה להקל על נישומים המבקשים לעבור ועדה רפואית בהתאם להוראות הפקודה. לדעת משרד מבקר המדינה, ניסוחה הלקוני של הודעת הערעור מטעם הרשות, ללא נימוק ראוי של הסיבות להגשת ערעור זה על החלטת ועדות הבט"ל, מפר את האיזון הראוי בין זכות הטיעון של המערער (הרשות) לבין האינטרס של הנישום לתחימה ברורה של גדר המחלוקת בהליך ולשוויון בין בעלי הדין, וכן פוגע הדבר שלא לצורך, ביעילות הדיון בערעור בוועדת ערר101 . אף הבט"ל העיר לרשות כי מבוטחים רבים מלינים על היעדר פירוט בהודעת הערעור מטעם הרשות. לפיכך, על הרשות להמציא נימוקי ערעור מפורטים לנישום.	מאחר שקבלת הקהל במשרדי השומה נעשית במרביתה בשעות הבוקר ובאופן מצומצם בשעות אחר הצהריים , נאלצים נישומים רבים להיעדר מהעבודה לצורך קבלת שירותים אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לבחון את האפשרות להרחיב את זמני קבלת הקהל גם לשעות אחר הצהריים באופן שיקל על הנישומים לקבל מענה ושירותים לאחר סיום יום עבודתם.	637
רשות המיסים בישראל . הסדר הסולר - רשות המסים בישראל בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי כבר בדיון של ועדת הדלק שברשות המסים שהתקיים בינואר 2010 , העלתה יחידת הסולר את בעיית הפיקוח על עוסקים המדווחים על תדלוק סולר באמצעות צוברים. בדיוני ועדת הדלק שהתקיימו בספטמבר 2010 וביוני 2011 העלתה שוב יחידת הסולר את הבעיה. ואולם עד למועד סיום הביקורת, נובמבר 2014 , לא פעלה רשות המסים למציאת דרכים לביצוע בקרות על תדלוק סולר באמצעות צוברים. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים להתנות את ההישבון בגין צריכת סולר המתודלק מצוברים בקיומו של מנגנון מדידה של כמות הסולר שתודלקה עבור כל כלי רכב המזכה בהישבון. מדידה כאמור יכולה להיעשות באמצעות מונה דלק או התקן שיותקנו על הצובר ויאפשרו מדידה מדויקת של כמות הסולר הנצרכת בכל תדלוק ובזיהוי של כלי הרכב המתדלק, כלים אחרים או ספינות הדיג של העוסק. לגבי ספינות הדיג, יש להקפיד לדרוש מהעוסקים גם הוצאה של חשבונית ממוחשבת על כל תדלוק, כפי שנקבע בהוראות הנוהל של רשות המסים בנוגע לדרישת ההישבון בגין הסדר הסולר. עוד הועלה שמערכת האכיפה הממוחשבת של רשות המסים אינה מתעדכנת בשינויים במערכת הסולר הנוגעים למצב החשבון של העוסקים, וממילא לא ניתנת במערכת זו הרשאה לעיקול נכסיהם, ולא ניתן לנקוט נגדם את אמצעי האכיפה המצוינים בפקודת המסים (גביה). עקב כך גם לא ניתן להכין רשימות של עוסקים שיש להם חובות לרשות המסים שמקורם בהסדר הסולר, כפי שנהוג לגבי חייבים בתחומים אחרים שמטפלת בהם רשות המסים, ולאכוף על החייבים לשלם חובות אלה, במסגרת האכיפה השוטפת עליהם לשלם את כלל חובותיהם. בבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה הועלו מקרים שבהם המשיכו עוסקים וחברות לקבל את מלוא היש בון הסולר, אף שכבר נפתחו בעניינם חקירות והוגשו נגדם כתבי אישום בגין שימוש בחשבוניות פיקטיביות. רשות המסים לא פעלה כדי לעכב את ההישבון לעוסקים ולחברות האמורים, כדי לבחון את המסמכים ששימשו אותם להוכחת זכאותם להישבון. להלן שתי דוגמאות בולטות: לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים לעכב באופן מיידי הישבון למי שנחקר בחשד להגשת חשבוניות פיקטיביות או למי שמשרד מע"ם אזורי בודק לגביו אם השתמש בחשבוניות פיקטיביות. במרבית המקרים אם העוסק יקבל את הכסף ויסגור את עסקו, תתקשה רשות המסים לגבות בחזרה את הכסף ששילמה. על רשות המסים ליצור מנגנון שיאפשר העברת מידע ממשרדי מע"ם האזוריים או ממשרדי החקירות ליחידת הסולר, כדי לאתר מקרים שבהם עוסקים מגישים חשבוניות פיקטיביות כדי לקבל באמצעותן הישבון במסגרת הסדר הסולר. כמו כן, על רשות המסים לבחון דרך לאיתור חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק באמצעות מערכת הדיווח המקוון. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי אף שכל העוסקים ששולם להם הישבון ביתר קיבלו שוברים לתשלום, לא נמצא במערכת הסולר עדכון שהתשלומים אכן נפרעו. למעשה, לאחר התראות ודרישות להחזר שלא נענו, גבתה רשות המסים את הסכומים המגיעים לה באמצעות קיזוז מההישבון שהגיע לעוסקים בתקופות מאוחרות יותר. חלק מהחיובים היו בסכומים גבוהים, והקיזוז בגינם נמשך לעתים אף יותר משנה. לגבי חלק מהמקרים שנבדקו, לא סיימה רשות המסים לגבות את החיובים, והיא עדיין מקזזת אותם מההישבון. על פי נתוני רשות המסים, עד סוף שנת 2013 קוזזו מההישבון כ-1.6 מיליארד ש"ח. לדעתמשרד מבקר המדינה, מערכת בקרה ורישום ידנית אינה יכולה להיות תחליף לתשלום באמצעות שובר ממוחשב, מכיוון שאינה יכולה להבטיח בדיקה כוללת ומדויקת בנוגע לתשלום. נוסף על כך, רישום ידני מגביר את הסיכון לאי-זיכוי חשבונו של העוסק בתשלום ששילם. לפיכך על רשות המסים לפעול באופן מידי לשיפור ולעדכון של המערכת הממוחשבת, כך שתוכל לקלוט חיובים וזיכויים שמקורם בהסדר הסולר, הן כדי שיהיה אפשר לנקוט נגד החייבים אמצעי אכיפה כאשר הדבר נדרש, והן על מנת שלא יווצר מצב של גביית יתר ופגיעה בזכות הנישום, אשר כבר שילם את השובר הידני. על רשות המסים לוודא שתכנית העבודה תיושם כנדרש. נוסף על כך, על רשות המסים להביא בחשבון את נתוני משרד התחבורה בעת קביעת תכנית העבודה בנוגע לבדיקת תיקי עוסקים. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים לפעול כדי שבמערכת הממוחשבת ייכלל מידע לגבי תוקף רישיונות הרכב בתקופה שלגביה נדרש ההישבון. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי המערכת הממוחשבת אינה מגבילה את מספר הדרישות להישבון שיכול להגיש עוסק מסוים בנוגע לכלי רכב מסוים בדיווח התקופתי שהוא מוסר, כל עוד לא חרג מתקרת הצריכה שנקבעה. עוסק שהגיש אפוא כמה פעמים בקשה להישבון ולא חרג מתקרת הצריכה המאושרת, יקבל הישבון כפול ואף יותר מכך. להלן שתי דוגמאות:	לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים להפעיל אמצעי בקרה כדי למנוע, ככל הניתן, את האפשרות לדיווחים כפולים בגין אותו כלי רכב.	638
חברת דואר ישראל בע_מ . היבטים בניהול משאבי אנוש - חברת דואר ישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מצא שמספר העובדים שיש להם קשרי משפחה שאינם נכללים בהגדרת קרוב משפחה בתקנות גדול מאוד לעומת מספר העובדים שיש להם קרובי משפחה כהגדרתם בתקנות החדשות של רשות החברות. לדעת משרד מבקר המדינה, גם לקרבת משפחה לבני הזוג של עובדים עלולה להיות השפעה על העובד, בדומה לקרבה אליו עצמו המוגדרת בתקנות. יש מקום שרשות החברות תשקול עניין זה ותחליט אם יש מקום לתקן את התקנות. מהלוח עולה כי ליותר ממחצית המכרזים הפנימיים ניגש מועמד אחד בלבד, וב- 75% מהמכרזים הפנימיים לא התמודדו יותר משני מועמדים. כלומר, נוכח הוראות נוהל המכרזים הפנימיים של חברה, במכרזים פנימיים רבים מונה מועמד בלא שנבחר על ידי ועדת בוחנים. לדעת משרד מבקר המדינה , על הנהלת חברת הדואר לבחון את אופן ניהול המכרזים הפנימיים ואת הגורמים לכך שרק מועמדים מעטים ניגשו להם. הבדיקה של ה עסקת קרובי משפחה בחברה, כהגדרתם בתקנות העסקת קרובי משפחה, העלתה כי נכון לפברואר 2014 ל-907 (%12.9) מ - 7,050 העובדים בחברה28 יש קרובי משפחה שמועסקים בה; ל -%85.8 ( מהם778 עובדים) היה קרוב אחד המועסק בחברה; ל- 11.9% מהם(108 עובדים) שני קרובים; ל- 2.2% ( מהם20 .עובדים) שלושה קרובים, ולעובד אחד ארבעה קרובים גם ל-24 ( 5.8% ) מ-415 עובדי הקבלן29 .נמצאו קרובי משפחה המועסקים בחברה כלומר בפברואר 2014 הועסקו בסך הכול931 .קרובי משפחה כמו כן, לשניים מ-32 הפקידים הבכירים שעבדו ב חברה היו קרובי משפחה. בבדיקה של 177 חברי ועד העובדים שכיהנו בפברואר 2014 עלה של-47 ( 26.6% .) מהם היו קרובי משפחה כמו כן נבדקו קשרי משפחה נוספים31 שאינם אסורים על פי התקנות, אך ריבוים בחברה עלול לפגוע גם בחובת הייצוג ההולם של כל קבוצות האוכלוסייה 32 . הבדיקה של העסקת עובדים שיש להם קשרי משפחה עם עובדים אחרים בחברה העלתה כי נכון לפברואר 2014 ל- 1,258 (%17.8 ) עובדיםמקרב 7,050 העובדים33 יש קשרי משפחה; ל -%81.9 ( מהם 1,030 עובדים) היה קרוב אחד המועסק בחברה; ל - 13.7% ( מהם172 עובדים) שני קרובים; ל -4% ( מהם50 עובדים) שלושה קרובים; לחמישה יש ארבעה קרובים ולעובד אחד יש חמישה קרובים. כמו כן, ל-48 ( 11.6% ) מ-415 עובדי הקבלן נמצאו קשרי משפחה לעובדים בחברה. עוד נמצא כי לארבעה ( 12.5% ) מ-32 הפקידים הבכירים שעבדו בחברה היו קשרי משפחה עם עובדים בחברה, ול-56 ( 31.6% ) מ-177 חבריהוועד שכיהנו בפברואר 2014 היוקשרי משפחה בחברה. .מהלוח עולים ממצאים חמורים: תשעה זוגות עובדים שקרבת משפחתם לא דווחה כלל לוועדה; שישה זוגות עובדים שנושא העסקתם נדון בוועדת קרובי משפחה והוחלט בה שאחד מקרובי המשפחה צריך לעבור לתפקיד אחר, אך ההחלטות לא יושמו; שלושה זוגות קרובי משפחה שלפי תיאור תפקידם יש ביניהם יחסי כפיפות (כגון מנהל תחום תחבורה שגיסו נהג ומנהל מדור דוורים שאחיו דוור). יש להוסיף שגם בין זוגות העובדים שיש להם קשרי משפחה נמצאו שלושה מקרים של יחסי כפיפות (כגון מנהל בית דואר ששני אחיינים של בת זוגו עובדים אצלו, האחד כאשנבאי והשני כדוור). משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי היעדר אסמכתאות מלאות של הליכי המכרזים אינו מאפשר לעמוד על תקינות ההליכים ולוודא שלא נשקלו שיקולים זרים בבחינת המועמדים ובבחירת הזוכה. היעדר אסמ כתאות גם עלול לפגוע בשקיפות המתחייבת מהליכים אלה. על החברה לשנות לאלתר מצב זה. למרות זאת עדיין יש חשש כי חלק מהדוורים מחלקים כמות קטנה יותר של דברי דואר, וכי החלוקה נעשית בזמן קצר יותר ממספר שעות העבודה שלפיו מחושבת משכורתם. כמו כן, הדוורים מקבלים גם תשלום עבור שעות נוספות לפי מכסה שנקבעה גם אם לא עבדו בהן. לפי הערכות של בכירים בחברה, התאמת הכמויות המעודכנות לנוסחה הייתה יכולה לחסוך כ -100 משרות דוורים שעלות ן כ-13 מיליוןש"ח לשנה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה מתקבל על הדעת שחברה ציבורית תישא בעלויות יתר של העסקת עובדיה כתוצאה מאי -עדכון הנתונים שלפיהם מחושב התשלום במשך שנים . הדבר מקבל משנה תוקף עקב מצבה הכספי החמור של החברה. על החברה לעדכן את חישוב הזמ"קים ואת מסלולי החלוק ה בהקדם, כך שהתשלום בעבור שעות העבודה של הדוורים יותאם למציאות. משרד מבקר המדינה מעיר כי מחודש אוקטובר 2010 עד תחילת אפריל 2011 קיבלה החברה שירותים מעורכת הדין עוד לפני שאושרה בחברה ההתקשרות עמה. עוד נמצא כי שירות זה נשכר תחילה ללא מכרז מתוך הנחה כי עד שהיקף העסקתה יגיע לתקרת הסכום המחייב מכרז יושלם ההליך הנדרש לקבלת השירותים הללו. כשסכום ההתקשרות הכולל הגיע לסכום המחייב מכרז, החליטה החברה להגדיר שירות זה כעבודה הדורשת יחסי אמון מיוחדים ולפיכך כהתקשרות הפטורה ממכרז. לדעת משרד מבק ר המדינה ספק אם מדובר בשירותים הדורשים יחסי אמון מיוחדים, ואילו חייבו השירותים המבוקשים, לדעת החברה, יחסי אמון - היה מקום לציין זאת מפורשות מבעוד מועד. מכל מקום, גם לשיטת החברה, שלפיה המשרה פטורה ממכרז, היה עליה לבצע הליך תקין כמקובל ולקבל כמה הצעות מחיר מיועצים הכלולים ברשימת מציעים.	בפועל. נוסף על כך עלה כי לא נשמרים בחברה כללים המעוגנים בנהליה בנוגע לדיווח על אירוח במסעדות בידי מורשי האירוח. חברת הדואר היא חברה ממשלתית ולכן עליה לנהוג על פי אמות מידה ציבוריות ולתקן ב הקדם את הליקויים שהועלו בדוח זה. על רשות החברות הממשלתיות לסייע להנהלת החברה לתקן את הליקויים האמורים וליישם את המלצות משרד מבקר המדינה.	639
מטלות רוחב . שיתופי פעולה של ממשלת ישראל עם הסוכנות היהודית .מהתרשים האמור עולה כי רוב המימון הממשלתי הניתן לפרויקטים משותפים עם הסוכנות מיועד לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות ולדיור ציבורי . אם תוגש בעתיד בקשה לפטור לתכנית מסע הנסמכת על תקנה 3(19 ,) יהיה על משרד רה"ם ואגף חשכ"ל לבחון בקשה זו ולקבל החלטה בעניינה לנוכח חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד רה"ם. במסגרת בחינה זו יהיה צורך לשקול אם יש מקום לפטור את ההתקשרות ממכרז לביצוע פעולות המכוונות בעיקר ליהדות התפוצות, תוך שימוש בפטור הסוכנות או בפטור ממכרז לפי תקנה אחרת בתח"ם - אם בנסיבות העניין ממלאת הסוכנות את התנאים שנקבעו בתקנות, ולחלופין יש לבצע את ההתקשרות באמצעות הליך תחרותי. מהאמור לעיל עולה כי המשנה ליועמ"ש קבעה כי יש לפרש את המונח "מטרות ציבוריות" בתקנת פטור הסוכנות בפרשנות מצמצמת. קביעה זו מחייבת אפוא את משרדי הממשלה לבחון בקשות לפטור התקשרויות עם הסוכנות מחובת מכרז ולקבל החלטות בעניינן על פי הפרשנות המצמצמת הזאת. אשר לפרשנות לעניין תפקידי הסוכנות על פי האמנה ניתנה חוות דעתה של היועצת המשפטית של משרד רה"ם, ולפיה בעניין זה יש לאמץ פרוש דווקני. היועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו טרם נקטו עמדה בסוגיה זו. יצוין כי במהלך הביקורת וגם לאחר סיומה עסק בסוגיה זו צוות בין-משרדי בראשות סגן החשבת הכללית במשרד האוצר (ראו להלן). בדוח זה יפורטו כמה מההתקשרויות של משרדי הממשלה עם הסוכנות שלגביהן ניתן פטור מחובת מכרז על סמך תקנת הפטור לסוכנות באופן שמעניק פרשנות מרחיבה של תפקידי הסוכנות שבאמנה. לנוכח חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד רה"ם וההנמקות המפורטות בה - על היועץ המשפטי לממשלה להכריע בהקדם איזו פרשנות יש לתת לתפקידי הסוכנות על פי חוק המעמד והאמנה, כדי להנחות את משרדי הממשלה כיצד לנהוג כשהם נדרשים לבחון בקשות לפטור כאמור. יודגש כי אין הכוונה לבחון את מידת נחיצותן של תכניות כאלה או אחרות, אלא רק לשקול אם לצורך ביצוען יש להתקשר עם הסוכנות בהתאם לפטור הסוכנות . תכנית חפציב"ה ותכנית חי"ל מיועדות אפוא לבתי ספר יהודיים בתפוצות, ותכנית "מורשה" מיועדת לסטודנטים יהודיים בתפוצות. אחד מתפקידי הסוכנות על פי האמנה הוא ארגון פעולות עלייה לישראל בתפוצות. הרחבה של התפקיד הזה גם לפעולות לקירוב יהודים מהתפוצות למדינת ישראל ולעם היהודי, ובכלל זה החזקה של מוסדות חינוך בחו"ל ותמיכה בהם, היא הרחבה ניכרת של תפקידי הסוכנות לפי האמנה. לפיכך, וכן לנוכח חוות הדעת האמורה של היועצת המשפטית למשרד רה"ם, לפיה יש לפרש את לשון האמנה בדבר תפקידי הסוכנות באופן דווקני, ספק אם התכניות האלה תואמות את תפקידי הסוכנות על פי האמנה. אם משרד החינוך יחליט להתקשר בעתיד עם הסוכנות לצורך המשך הפעלת תכניות חפציב"ה, חי"ל ומורשה בהתאם לפטור הסוכנות, עליו לתת את הדעת קודם לקבלת ההחלטה לספק האמור בדבר היות שלוש התכניות תואמות את תפקידי הסוכנות על פי האמנה. במידת הצורך, עליו להתייעץ בנושא זה עם היועץ המשפטי לממשלה לצורך הכרעה אם יש מקום לפטור את ההתקשרויות האלה מחובת מכרז לפי פטור הסוכנות. העמקת הזהות היהודית בקרב חיילים משוחררים אינה נמנית עם תפקידי הסוכנות על פי האמנה, והיא משקפת הרחבה ניכרת יתר על המידה של תפקידי הסוכנות, ו בעקבות כך את הרחבת תחולת תקנת הפטור האמורה מחובת מכרז. על המשרד לשירותי דת להקפיד להימנע מלאשר התקשרויות עם הסוכנות בפטור הסוכנות, לצורך ביצוע תכניות שאינן תואמות את תפקידי הסוכנות על פי האמנה. ספק אם מתן שירותי שיפוץ ותחזוקה של מבנים לצורך שיכון גרעיני התיישבות ביישובים עירוניים מתאים להגדרה של תפקיד הסוכנות באמנה "לבסס או להרחיב ישובים קהילתיים, כפריים או חקלאיים" או לאמור בחוק המעמד בדבר "פיתוח הארץ ויישובה". על המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל להקפיד על מתן פטור להתקשרויות כאלה לפי תקנ ת הפטור לסוכנות. אם הדבר נדרש, עליו לפנות בנושא זה ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הכרעה אם יש מקום לפטור התקשרויות אלה מחובת מכרז לפי פטור הסוכנות. ואולם, נמצא כי אגף החשכ"ל לא הפיץ הוראת תכ"ם או כל הנחייה אחרת למשרדי הממשלה להסדרת הנושא, ולו רק בהיבט הכספי שלו. במקום זה מינתה החשבת הכללית במאי 2015 , כמעט שלוש שנים לאחר שהאגף סיכם את ממצאי בדיקתו על ההתקשרויות, צוות נוסף לבחינת הנושא, כמפורט להלן. .נמצא כי משרד הקליטה לא פרסם את הפטור ממכרז שהעניק בשנת 2015 לשש התקשרויות שלו עם הסוכנות כנדרש, והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לא פרסם את הפטור שניתן להתקשרות אחת כאמור29. ,משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הקליטה ולמשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל כי עליהם לפרסם כל החלטה על התקשרות עם הסוכנות בפטור ממכרז כנדרש. .שם .התכנית שם המשרד .שהתקשר עם .הסוכנות או עם .חברת בת שלה מספר השנים .שבהן מופעלת .התכנית סך ההוצאה .שאושרה למשרד .הממשלתי בגין .התכנית .בשנים 2015 -2011 .)(במיליוני ש"ח האם נקבעו .יעדים .מדידים .לתכנית המועדים .שבהם נבדקה .האפקטיביות .של התכנית .לאחרונה	אגף הגיור הגדיר את מטרות התכנית והציב יעדים מדידים להשגתן, אולם לא כלל בין היעדים האלה יעד מרכזי הנוגע למספר המתגיירים.	640
מטלות רוחב . הפיקוח על כשרות המזון .גופים פרטיים משגיחים בנתב"ג: מהביקורת עולה כי במהלך השנים קיבלה לאחריותה הרבנות לכשרות ארצית את ההשגחה בנמל התעופה בן גוריון (להלן - נתב"ג), ומסרה את הפיקוח על הכשרות במקומות אלה לארבעה גופי השגחה פרטיים שונים. נמצא כי ברבנות לכשרות ארצית וברבנות אין מצויים מסמכים המסדירים את העברת האחריות להשגחה בנתב"ג לגופי השגחה פרטיים, וכלל לא ברור מהו הבסיס החוקי לפעולתם במקום, כל שכן בחירתם. עוד נמצא כי במהלך הביקורת, ביוני 2016 , לא היו בידי אגף הכשרות ברבנות נתונים מעודכנים על הגופים הנותנים תעודות כשרות בנתב"ג ועל מקור סמכותם לעשות זאת. זאת ועוד, על תעודות הכשרות בנתב"ג מופיעה הכותרת "הרבנות לכשרות ארצית, באישור הרבנות הראשית לישראל", אף שהרבנות לכשרות ארצית אינה ממונה בפועל על מתן תעודות כשרות בנתב"ג, אינה מקבלת דיווחים על הנעשה במתחם ואינה גובה אגרת השגחה מבתי העסק הפועלים בו. יחידת הכשרות הארצית והרבנות אינן יודעות מיהו הגורם הגובה את האגרות והיכן תשלומיהן מופקדים . מדובר ב בתי עסק מושגחים גדולים שהסכום המשוער של האגרות האמורות להיות משולמות גבוה מאוד. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למועצת הרבנות וליחידת הכשרות הארצית כי הן אפשרו לגופי הש גחה פרטיים להפעיל את סמכות ההשגחה בנתב"ג בלי שמועצת הרבנות הסמיכה אותם לכך; ההשגחה במתחם נעשית בניגוד לחוק איסור הונאה בכשרות ותוך התנערותו של גוף ההשגחה המוסדי, דהיינו הרבנות, מאחריותו ומסמכותו. על הרבנות להפעיל את סמכותה ולקבוע בהקדם מיהו הגורם המוסמך לתת הכשר לבתי האוכל ולבתי העסק הרבים הפועלים בנתב"ג ולהסדיר את סוגיית תשלומי האגרות. בביקורת עלה שאגף הכשרות בירושלים אינו מחזיק במאגר מסודר הכולל את הדיווחים על הליקויים והפרות הכשרות שהתגלו בבתי העסק, והוא אינו עוקב באופן מסודר אחר תיקונם; לדוגמה, המפקחים מדווחים לאגף על תקלות כשרות בפנקס קבלות ובכתב יד שנאסף ללא ריכוז ורישום מסודר. במצב דברים זה, המועצה הדתית אינה יכולה למלא כראוי אחר אחריותה להבטיח את תקינות מערך הכשרות. המועצה הדתית תל אביב-יפו: מבדיקת דיווחי המשגיחים על נוכחותם בבתי העסק עולה כי קובץ הנתונים של המועצה אינו מעודכן ואינו תואם את הנעשה בשטח. בנוגע לרובם של 12 המשגיחים שנבדקו נמצאו פערים בין הדיווחים שלהם ובין הרישום בקובץ - לחלקם בתי עסק נוספים שהם מועסקים בהם וחלקם אינם משגיחים בבתי עסק הרשומים כמעסיקיהם. באופן הזה נפגעת יכולת פיקוחה של המועצה הדתית על עבודת המשגיחים. המועצה הדתית תל אביב-יפו פעלה אמנם לשיפור מערך הדיווח והבקרה על עבודת המשגיחים, אך עם זאת עליה לעדכן באופן שוטף את בסיס הנתונים על בתי העסק המושגחים, על המשגיחים ועל המפקחים הן לצורכי פיקוח הן לצורכי ניהול מיטבי של מערך הכשרות. המועצה הדתית רחובות: בביקורת הועלה כי בתיקי משגיחים ובתיקי בתי עסק מושגחים חסרים מסמכים הנדרשים על פי נוהל הכשרות - תעודות הסמכה של משגיחים לתפקיד משגיח כשרות או המלצת רב מקומי, פירוט של בתי העסק המושגחים ושעות ההשגחה והעתק חוזי העבודה בין המשגיח ובין חברת כוח האדם. המועצה הדתית באר יעקב: המועצה אינה מחזיקה בתיקי משגיחים ובתיקי בתי עסק מושגחים, והיא אף לא חתמה על הסכמים עם בתי העסק להעסקת המשגיחים. הטופס היחיד המצוי הוא "טופס בקשה לקבלת תעודת הכשר" הנוגע רק ל-3 מתוך כ-20 .בתי עסק ביישוב הרבנות לכשרות ארצית: הרבנות לכשרות ארצית מתעדת את הנדרש לפי נוהל הכשרות באמצעות רישום ידני על נייר בלבד. אולם תיקי משגיחים ותיקי בתי עסק מושגחים אינם מנוהלים כנדרש בנוהל. מנהל הרבנות לכשרות ארצית מסר לנציגי משרד מבקר המדינה כי בזמן העברת התפקיד לידיו לא הועברו אליו תיקי משגיחים ותיקי בתי עסק מושגחים. הוא הוסיף כי מאז מינויו בנובמבר 2015 הוא הכין תיקי בתי עסק לעסקים החדשים שבהשגחת היחידה. העסקת עובדי המטה במועצה הדתית ירושלים כמשגיחים: שמונה עובדי מטה במועצה הדתית ירושלים שאינם נמנים עם עובדי אגף הכשרות, מועסקים בעבודה נוספת כמשגיחים. חמישה מ הם מועסקים בסה"כ בהיקף של 19-12 שעות ביממה- היקף שעות חריג ובלתי סביר המעורר ספק בנוגע ליכולתם לבצע כראוי את עבודתם הן במשרתם במטה הן כמשגיחים. אי-קביעת גבולות אחריות ברורים והיעדר תיאום בין הרבנות למשרד בא לידי ביטוי גם בחוסר הסכמה בעניין הפעלת הסמכות של כל אחד מהם. להלן דוגמאות: בעקבות עמדה זו של הרבנות קבע בג"ץ כי א ין עוד מניעה לנשים מלשמש משגיחות כשרות. כשרות הוא תחום הנוגע לחלק ניכר מהציבור, נשים וגברים כאחד. מצב שבו שיעור הנשים מכלל משגיחי הכשרות הוא פחות מאחוז, משמעותו הדרה של נשים מעיסוק זה, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הדרישה למתן שוויון הזדמנויות בתעסוקה. על הרבנות ועל המשרד ליזום פעולות פרו -אקטיביות לעידוד שילוב נשים במקצוע השגחת כשרות, ובכלל זה לפרסם את השינוי לציבור, ובכך להרחיב את מעגל העיסוקים של נשים בכל תחומי החיים ובהם מערך ההשגחה הממלכתי על הכשרות. מכאן, רק 1,162 מתוך 3,305 המשגיחים (כ-35% ) מחזיקים בתעודת הסמכה של הרבנות למשגיח כשרות או לרבנות (להלן - משגיחים מוסמכים); הסמכה זו יש בה כדי להבטיח כי המשגיח הוא בעל הידע המקצועי הנדרש, כפי שהרבנות הגדירה ובדקה. לפיכך, קרוב לשני שלישים מהמשגיחים במועצות הדתיות הם משגיחים שאינם בעלי הסמכה מטעם הרבנות הראשית, ובכלל זה משגיחים ותיקים, בעלי המלצת הרב המקומי להמשך העסקתם בהיעדר תעודת הסמכה מטעם הרבנות.	גם הביקורת הנוכחית העלתה כי אף שחלפו יותר מ -20 שנים מאז פרסום מסקנות ועדת צדוק, טרם עוגנו בחקיקת משנה נוהלי הפעולה של לשכות הרבנות המקומית ושל המועצות הדתיות. מצב זה מנציח את היעדר התיאום בין הרבנים המקומיים לעובדי המועצות הדתיות הכפופים מהבחינה המינהלית למשרד לשירותי דת. במצב זה אין לעתים בכוחה של הרבנות לכפות את הנחיותיה על הרבנים המקומיים, ואלה קובעים הנחיות כשרותיות על פי השקפתם. כמו כן, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בדוח ביקורת זה, ראשי המועצות הדתיות אינם רואים עצמם לעתים כפופים להנחיות המשרד לשירותי דת.	641
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . השימוש בחומרי הדברה בירקות ובפירות משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי נוכח מספרם המזערי של הקנסות המינהליים שהטיל על חקלאים שנמצאו דגימות חריגות של תוצרתם אפשר להסיק שאין באכיפה בנושא זה כדי להרתיע ולהביא לצמצום החריגות בשימוש בחומרי הדברה. זאת ועוד, החקלאים יודעים שהפיקוח של משרד החקלאות עליהם מתמצה רק בסקר השנתי שהוא עורך, וכי הסבירות שתוצרתו של חקלאי אחד מבין אלפים תיכלל בסקר קטנה מאוד. .מן הלוח עולה כי בשנים 2013-2010 היה שיעור הביצוע של הסקר מתוך התכנון נמוך מ-50% - כלומר ביצוע קטן מאד. בשנת2014 גדל שיעור הביצוע ונבדקו כ-60% ממספר הדגימות המתוכנן, ובשנת2015 הביצוע תאם לתכנון ואף עלה עליו במקצת. כיוון שהסקר נועד לצורכי פיקוח על התכשירים הרי שביצוע חלקי של הסקר היה בו כדי לפגוע בפיקוח של המשרד בנושא. מכאן עולה כי בשנים 2016-2012 הפחית משרד החקלאות ב-65% את הסכום הכולל שהקצה לתמיכות במיזמים של הדברה משולבת - מ-2 מיליון ש"ח ל- 700,000 .ש"ח יוצא אפוא כי תקנות גיהות ובריאות עובדים בחומרי הדברה, הקובעות כי חובה על עובד לעבור בדיקה רפואית ראשונית לפני שיחל בעבוד תו ובדיקות מעקב רפואיות לאחר מכן, אינן חלות על העובדים העוסקים בהדברה מן הקרקע. מדובר בעשרות אלפי עובדים בחקלאות שעשויים להיחשף לסכנות בריאותיות בעקבות מגע עם חומרים רעילים אלה. במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר שנחקק חוק זה, טרם הותקנו מכוחו תקנות שיאפשרו ליישם את החוק ולהשיג את מטרתו. עקב כך עדיין אין נוהל בסיסי המפרט את תנאי ה ייצור והשיווק הנדרשים כדי שהתוצרת הצמחית תעמוד באמות מידה של איכות ובטיחות (יש לציין שאמות מידה אלה טרם הוגדרו). במצב הנורמטיבי הקיים היום החקלאים אף אינם נדרשים לציין את פרטיהם המזהים על גבי חלק מהמוצרים, ועקב כך הצרכן אינו יכול לדעת לעתים מי ייצר את הפירות והירקות שהוא רוכש בשווקים. הסחורה חשופה לזיהומים שעשויים לחדור אליה לפני הגעתה לידי הצרכן, לנוכח העובדה שלא הוטלו דרישות קונקרטיות על הגורמים המגדלים את הסחורה והמובילים אותה ועל אלה המאחסנים אותה כדי לחייבם לנקוט אמצעים מתאימים כדי להגן עליה מפני זיהומים7 ,. כמו כן, מאחר שהיצרנים הגורמים המאחסנים את הסחורה והגורמים המובילים אותה לשוק אינם מחויבים להוסיף לכל תוצרת סימון מזהה, הרי שאם מתגלים בתוצרת זיהומים או שאריות חריגות של חומרי הדברה מתקשים משרדי החקלאות והבריאות לאתר גורמים אלה בהקדם ולפקח עליהם; עקב כך נפגעת גם יכולתם של משרדי החקלאות והבריאות לאכוף את החוקים והתקנות על מי שמייצר את הסחורה ומטפל בה עד הגיעה לצרכן. דרישות אלו, הנוגעות לשמירה על התוצרת מפני זיהומים ורעלים, שנרשמו בטיוטת התקנות, אינן מוטלות כיום על מי שמטפל בתוצרת החקלאית. מכאן שהתוצרת החקלאית מן הצומח המיוצרת בארץ ומשווקת בה חשופה לזיהומים ולרעלים היכולים לחדור אליה טרם הגיעה לידי הצרכן בישראל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי עליו להמשיך לפעול במרץ לכך שיותקנו בהקדם התקנות הנדרשות מכוח החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו. משרד מבקר המדינה העלה כי משרד החקלאות אינו מפעיל מפקחים שיבקרו במשקים החקלאיים ויבדקו אם ההדברה מתבצעת על פי הוראות השימוש הרשומות על התכשירים. בהיעדר פיקוח בשטח משרד החקלאות מסתפק בסקר שנתי המנטר שאריות של חומרי הדברה בתוצרת הצמחית. הואיל ובסקר נכללות רק כמה מאות דגימות של מוצרים (במשקל כולל המוערך בכמה מאות קילוגרמים ועד לטון אחד בקירוב12,) מתוך תוצרת במשקל כולל של כשני מיליון טון בממוצע לשנה - סך הצריכה המקומית בישראל של ירקות ופירות - הרי שהסקר אינו יכול לשמש תחליף ראוי לפיקוח בשטח. נוסף על כך, ב היעדר פיקוח בשטח נבצר ממשרד החקלאות לברר פרטים רבים שאפשר לגלות רק באמצעות פיקוח ולא באמצעות כלי הסקר שהוא מפעיל. למשל, אין באפשרותו לדעת אם ההדברה בוצעה כאשר נשבה רוח חזקה שהשיאה את החומרים הרעילים אל סביבת מגורים סמוכה או אם ההדברה בוצעה באופן שפגע בחיות הבר ובסביבה האקולוגית. על משרד החקלאות להמשיך ללבן את הסוגיה עם משרד האוצר כדי למצוא נוסחה שתאפשר הפעלת מפקחים בשטח שיבטיחו את יישום מטרות החוק וההגנה על בריאות הציבור, החי והסביבה.	מתגובותיהם של משרדי החקלאות והבריאות על הממצאים שהוצגו בפרק זה עולה כי הם מכירים בצורך לצמצם את זמן התגובה בישראל לידע המחקרי שמצטבר בעולם בנוגע להשפעות של חומרי הדברה על האדם והסביבה. הם גם זיהו דרכי פעולה - במישור המשרדי והבין -משרדי כאחד - שניתן לנקוט בהם לצורך כך. לפיכך על שני המשרדים לפעול בשיתוף ובמרץ כדי ליישם את הפעולות הנחוצות לצמצום פער הזמנים בין מועד קבלת ה החלטות הרגולטוריות באירופה ובארצות הברית לגבי ביטול או צמצום שימוש בחומר הדברה כלשהו לבין המועד שבו נבחנות ומיושמות החלטות כאלה בישראל. כל זאת לטובת בריאות הציבור , ובעיקר לטובת בריאותם של ילדי ישראל.	642
משרד הביטחון . פעילות המעברים בין ישראל לבין אזור יהודה והשומרון - ממצאי מעקב - נושאים חוצי ארגונים משרד מבקר המדינה מדגיש, כי בנסיבות אלה קיים חשש כי התופעה של מעבר תוצרת חקלאית פלסטינית או של סחורה ש יוצרה באיו"ש על ידי פלסטינים תוך שימוש בתוויות של סחורה ישראלית ממפעלים ישראלים לישראל ללא בידוק ביטחוני נמשכת. קיומו של מצב זה מהווה סיכון לתושבי ישראל, עקב החשש של הברחת אמצעי לחימה מאיו"ש לישראל. מפאת חשיבותו הביטחונית של הנושא, ומאחר שהוא גם בעל היבטים של מינהל תקין וטוהר מידות, על מפקד פקמ"ז ו על ראש המנהא"ז לפעול בדחיפות למניעת תופעה זו בין היתר, באמצעות אכיפת הצו למינוי נאמן ביטחון. כמו כן יש לקבוע את הגורם המוסמך ל קיים פיקוח ובקרה על עמידתם של המפעלים בהוראת הצו למינוי נאמן ביטחון. ראוי כי המנהא"ז גם ינקוט פעולות הסברה והתראה בקרב מפעלים ישראל יים, על מנת להדגיש בפניהם את הסכנה הביטחונית הקיימת במתן תעודות משלוח ותוויות של סחורה ישראלית לפלסטינים המבקשים להעביר את סחורתם שיוצרה בתחומי איו"ש לישראל תחת אצטלה של סחורה ישראלית. משרד מבקר המדינה מציין כי הפתרון שאליו הגיעה משטרת ישראל עשוי לתת מענה לבעיית המחסור במאבטחים. על המשרד לבט"פ ללוות מהלך זה כדי להבטיח את הצלחתו. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את המאמצים שהמשטרה עושה לשיפור האמצעים לטיפול ולגילוי חומרים דו-שימושים. על משטרת ישראל, בהיותה הגוף המנחה מכ וח החלטה ב/ 43, ל המשיך ול פעול למציאת פתרונות מתאימים לזיהוי ובידוק כל סוגי החומרים הדו -שימושיים, בדגש על חומרים מסוימים, ולהחילם בכלל המעברים. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את הפעולות שנוקט המנהא"ז, שיש בהן כדי לצמצם משמעותית את העברת הפסולת מישראל לאיו"ש. משרד מבקר המדינה חוזר ומדגיש, כי נוהל "סגירת מעגל" במעברים הוא בעל חשיבות רבה, ויש בו כדי לסייע רבות בקיום בקרה על שוהים בלתי חוקיים בישראל ובהרתעתם , וכי לעיכוב בישום נוהל זה עלולות להיות משמעויות ביטחוניות כבדות משקל. העמדת התקציב לסגירת חלק מהפרצות בגדר "קו התפר" הינו צעד חשוב שיאפשר תיעול של כל מבקשי המעבר לישראל לעבר המעברים הקיימים. ברם , המשך קיומן של פרצות בגדר "קו התפר " מונע אפשרות ל"סגירת מעגל" שלמה, ומשכך רק אחרי סגירת כל הפרצות תושג יכולת פיקוח על הנכנסים מאיו"ש לישראל, ות ימנע כניסתם לשטח ישראל של אלה שאין להם אישור לכך. במצב דברים זה שבו לא קיימת "סגירת מעגל", ונוכח המשך קיומן של פרצות בגדר אשר מאפשרות חדירה לשטחי ישראל ללא בקרה, הימצאותם של שוהים בלתי חוקיים בישראל היא בלתי נמנעת. מצב זה מהווה סיכון מתמשך לביטחון תושבי ישראל. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי אי מימוש הנחיית שר הביטחון, כאמור, להשלמת הערכות למימוש נוהל סגירת מעגל עד למועד 1.5.16 מעיד על משמעת אירגונית לקויה. נוכח זאת על משהב"ט לפעול בשיתוף הגופים הנוגעים בדבר - רמי"ם, המשטרה וצה"ל - להשלמת ההיערכות למימוש נוהל "סגירת מעגל". בד בבד, נוכח חשיבותה של גדר "קו התפר" לביטחון תושבי ישראל, ראוי כי הממשלה תמשיך במאמציה להשלמת גדר "קו התפר" ולתיקון הפרצות בהקדם האפשרי על מנת שהיא תמלא את ייעודה בהקטנת יכולת החדירה של מְפַגעים ובמניעת חדירת מסתננים מאיו"ש לישראל, ותאפשר להפעיל ביעילות את נוהל "סגירת מעגל". .משרד מבקר המדינה מעיר כי משמונה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהחלטה ב/2 להחליטעל גובה התוספת התקציבית הנדרשת לפיתוח מערכת "רעות", ולקבוע את המקורות לאותם תקציבים , ומתוקף כך אף הנחה את אגף התקציבים לוודא כי חלקם של המשרדים השונים במימון שלבים ג' ו-ד יועבר, היה עליו לוודא כי הדבר יעשה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה אף יכול היה להפעיל את סמכותו ולהורות למשרד האוצר לנכות תקציבים אלה מתקציבי המשרדים בדומה להחלטתו, כאמור, לניכוי חלקם של המשרדים עבור שלבים א' ו -ב'. לא זו אף זו, משהתברר כי יש צורך להעלות את המשך פיתוח הפרויקט לדיון בממשלה, היה על מטה לוט"ר לפעול ביתר נמרצות לצורך זה. מהתייחסות משרד ראש הממשלה לממצאי הביקורת עולה אוזלת יד מ צד הגורמים האחראיים למימוש החלטת ממשלה, שבוצעה באופן חלקי. .משרד מבקר המדינה מציין כי בכתיבת נוהל העבודה האחוד על ידי השב"כ והמשטרה יש משום התקדמות, ברם, נוהל זה אינו משנה את תחומי האחריות להנחיה על פי החלטה ב/43 בין השב"כ ובין המשטרה, ו המשטרה עודנה מסרבת לקבל את הנחיות השב"כ בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע במעברים שבאחריותה כנדרש בהחלטה ב/43. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרהלמשרד לבט"פ כי מצב דברים זה, שבו המשטרה בגיבוי המשרד לבט"פ מסרבת במשך שנים לקבל את ה נחיות השב"כ על פי החלטה ב/43 בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע, אינו עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין , ועלולה להיות לו משמעות ביטחונית מהותית. נוכח העובדה שחלפו כ שמונה שנים מאז פרסום דוח הביקורת משנת 2008 ושהליקוי טרם תוקן, על השר לבט"פ להידרש בדחיפות לעניין זה ולפעול לתיקונו. משרד מבקר המדינה העיר למשטרה כי העובדה שהיא עדיין אינה מנחה ביחס לאמצעים דו-שימושיים אחרים ובכך אינה מקיימת את החלטה ב/43 במלואה- מהווה ליקוי, ועלולות להיות לכך השפעות משמעותיות מבחינה ביטחונית. חמורה העובדה כי גם בחלוף למעלה מ-10 שנים מאז התקבלה החלטה ב/ 43 ושש שנים מאז פרסום הביקורת הקודמת, רק לאחרונה החלה המשטרה בעבודת מטה למיפוי הפערים למימוש אחריותה בתחום זה לפי החלטה ב/43. משרד מבקר המדינה מעיר כי העובדה לפיה חלפו למעלה מעשר שנים מאז הונחה סוגיית גביית דמי התפעול במעברי הסחורות לפתחו של משרד המשפטים, והיא טרם הוכרעה, אינה תקינה. נוכח חשיבות הסוגיה ורגישותה, ראוי שמשרד המשפטים יגבש חוות דעתו בנושא בהקדם האפשרי, ויעבירה לשר הביטחון על מנת שיעלה את הנושא לדיון בממשלה.	משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולות רשות האוכלוסין וההגירה לקידום הכנתה של חוקת המעברים. ברם, בביקורת עלה כי נראה שמטה לוט"ר איננו מודע להתקדמות שהושגה, ומשכך אין הוא מקדם את פרסומה של חוקת המעברים החיונית, כאמור, גם להמשך פיתוחה של מערכת "רעות". על מטה לוט"ר להיכנס לעובי הקורה, ולפעול לאלתר לקבלת אישור משהב"ט לטיוטת חוקת המעברים שהועברה לו מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, ולפעול לפרסומה של חוקת מעברים בהקדם האפשרי.	643
משרד הביטחון . פעילות הרשות לפינוי מוקשים יצוין, כי להעמדתה של חבר ת הפינוי האמורה בפני הוועדה להשעיית ספקים מספר סיבות , ובראשן עזיבת אתר הפרויקט באופן שמהווה הפרה מוחלטת של הסכם ההתקשרות בינה לבין משהב"ט. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לא היה בנטישת חברת הפינוי האמורה את האתר כדי לפטור את גורמי רלפ"ם ומנה"ר מלקיים בירור ובקרה ולוודא, טרם הנטישה, שהיא אכן יישמה את הנחיות ההסכם בהקשר זה. בביקורת עלה שבכל הפרויקטים לפינוי מוקשים בשטחי המדינה שניהלה הרלפ"ם, עובדי החברות האזרחיות נכנסו לשטחים צבאיים סגורים ובאו במגע יומיומי עם מוקשים, בלי שמשהב"ט ערך להם את בדיקות הביטחון הנדרשות במנגנון הקבוע בהסכם 11 . .הישענותו של משרד האוצר על מתווה "הכל כלול" כמניע לאי-העברת חלקו בתקציב הרלפ"ם החל משנת 2013 , אינה תואמת, לכאורה, ללשון החוק, וגם מבטלת הלכה למעשה את קביעת ראש הממשלה בנושא, באופן שאינו מביא לידי ביטוי את החשיבות שהמחוקק וראש הממשלה ייחסו למשימת פינוי המוקשים ולמשאבים שראוי לדעתם להקצות למימושה. יודגש, שלו משרד האוצר היה קובע מלכתחילה את תקציב הרלפ"ם בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי, כנדרש בחוק, ייתכן שכלל לא הייתה עומדת בפניו האפשרות לכלול את חלקו במימון תקציב הרלפ"ם במסגרת מתווה "הכל כלול", כפי שעשה. המשך המחלוקת התקציבית בין המשרדים עלול להוביל להיעדר תקציבים לרלפ"ם, תוצאה שתרוקן מתוכן את פעילותה ותקעקע את יישום החוק ואת מילוי המשימה הלאומית לפינוי המוקשים במהירות וביעילות. משכך, גם ביחס לסוגיה זו מעיר משרד מבקר המדינה ליועצים המשפטיים למערכת הביטחון ולמשרד האוצר, שהיה עליהם לפנות כבר בשנת 2013 , עת נתגלעה המחלוקת בין שני המשרדים, ליועץ המשפטי לממשלה לצורך פרשנותו את הדין והכרעתו בסוגיה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לנוכח לשון החוק והנחייתו של ראש הממשלה, יש לבחון אם קביעת מקור המימון לתקציב הרלפ"ם כלל נתונה לסמכות הכרעתו של משרד האוצר במסגרת סיכומים תקציביים שנתיים. בנוסף לכך, ולצורך בחינת סוגיית מקור המימון, ככל שזו עדיין רלוונטית, ראוי שמשהב"ט ומשרד האוצר יפנו ליועץ המשפטי לממשלה, כפי שקבוע בהנחייתו, כדי שיכריע בפרשנות לשון החוק גם בעניינה. במצב הדברים הנתון, מאז מאי 2013 לא מתקיימת כל פעילות חדשה לפינוי שדות מוקשים מסוג נ"ט, המיועדים לשימוש אזרחי. . משרד מבקר המדינה מעיר, שעל מנכ"ל משהב"ט לעדכן את מנכ"ל משרד ראש הממשלה בדבר החלטתו מיוני 2016 הבוחנת את אפשרויות הגדלת תקציב הרלפ"ם, כדי שהאחרון יוכל לחדש את פעילותו לגיבוש הסכמה בין משהב"ט למשרד האוצר, כפי שהורתה לו ועדת השרים. פינוי מוקשים משטחים .שחיוניים לביטחון המדינה פינוי מוקשים משטחים .שאינם חיוניים לביטחון המדינה הצורך בפינוי נפלים נובע מהשלכות שיש להם על ביטחון הציבור, כמו גם השלכות בתחום הכלכלי, שעה שקיימים שטחים שיכולים לשמש לצרכים אזרחיים אך טמונים בהם נפלים, והם עומדים כאבן שאין לה הופכין. מנגנון פינוי הנפלים במתכונתו הנוכחית אינו נותן מענה מספק לפינוי בטיחותי ויסודי של נפלים משטחים המיועדים לשימושים אזרחיים. שעה שקיימות שתי הצעות להסדרת תחום פינוי הנפלים במדינה, על משהב"ט להאיץ פעילותו להסמכת גוף אחראי ומאסדר לתחום, בין אם בקידום הדיון בהצעת החוק, ובין אם במימושה של אחת מן החלופות האחרות בעבודת המטה. משרד מבקר המדינה מעיר, שלאי-קיום החלטת הממשלה על ידי צה"ל, יש השלכות כלכליות והשלכות במימוש החלטות ממשל ושמירה על מינהל ציבורי תקין, כמו גם השלכות אפשריות בהקשר של שמירה על ביטחון הציבור. עמדת צה"ל, ולפיה הוא יפנה לרלפ"ם משימות לפינוי מוקשים שהצרכים בפינוים הם אזרחיים או כלכליים, אינה עולה בקנה אחד עם המצב החוקי הקיים, בהקשר של פינוי מוקשים מסוג נ"ט. משכך, קיים צורך ממשי באסדרת חלוקת הסמכויות בין צה"ל לרלפ"ם בתחום פינוי מוקשי נ"ט משטחים שמיועדים לצרכים אזרחיים.	משרד מבקר המדינה מעיר, שראוי היה שהיועצים המשפטיים למערכת הביטחון ולמשרד האוצר היו מביאים את המחלוקת בדבר הפרשנות לחוק בשאלה זו, עת שנתגלעה, בפני היועץ המשפטי לממשלה. זאת במסגרת תפקידו כראש מערכת הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, מתוקף מעמדו כפרשן הדין ולנוכח הנחייתו בדבר "היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה", שלפיה, יש או ניתן להפנות להכרעת היועץ המשפטי לממשלה (או משניו4 או מחלקת ייעוץ וחקיקה) עניין "בו קיימת מחלוקת בין גורמים הכפופים להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, כגון שני משרדי ממשלה"5 . עוד מעיר משרד מבקר המדינה, שככל שסוגיה זו עומדת בעינה, מן הראוי שמשהב"ט ומשרד האוצר יפנו ליועץ המשפטי לממשלה כאמור. כך יתאפשר לשני המשר דים לפעול באופן סדור ושתואם ללשון החוק ולתכליתו, עוד טרם קביעת תקציב המדינה לשנת 2019 . לכך חשיבות רבה בקביעת תכניות העבודה השנתיות של הרלפ"ם לשנים 2017 ו-2018 ., ובעמידתה ביעדיה באופן המיטבי בשנים אלה	644
משרד הביטחון . העסקת יועצים וכוח אדם חיצוני במשרד הביטחון נציגי משרד מבקר המדינה בדקו את משכי ההעסקה של יועצים במשהב"ט בהתבסס על דוחות שהתקבלו מיחידת היועצים. מהבדיקה עלה, כי בשנת 2015 הועסקובמשהב "ט 136 ,יועצים שהוותק שלהם במשהב"ט היה 10 שנים ומעלה. להלן פירוט יועצים אלה בחלוקה על פי האגפים והיחידות השונים: מדוחות שהתקבלו מיחידת היועצים במשהב"ט עלה, כי בשנת 2015 הועסקו במשהב"ט 140 יועצים בהיקף משרה של150 שעות ומעלה. להלן מספרם של יועצים אלה בחלוקה לפי האגפים השונים: משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט, כי עד כה לא בכל האגפים נערכה הפרדה פיזית מלאה. יתרה מכך, קיומה של הפרדה פיזית של כוח אדם חיצוני משאר עובדי משהב"ט והפרדה בדוחות הנוכחות אינם המבחן היחיד או העיקרי בבואו של בית המשפט לבחון האם מתקיימים יחסי עובד-מעסיק. ישנם היבטים משמעותיים יותר כמפורט לעיל, שלה ם משהב"ט לא נתן מענה בדרך העסקת היועצים. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למשנה למנכ"ל משהב"ט, מר רוני מורנו, כי מכל האמור לעיל עולה, שמשהב"ט אינו ממלא חלק לא מבוטל מההוראות ומהנהלים בנוגע להעסקת יועצים וכוח אדם חיצוני. למעשה העסקתם של יועצים רבים במשהב"ט חורגת הן מהתחומים שבהם ניתן להעסיקם והן בהיקף העסקתם, ומספר לא מבוטל של יועצים במשהב"ט משמש כתחליפי תקינה. על אף שמשרדי ממשלה אחרים הסדירו לא מכבר את נושא ההעסקה של יועצי "כתף אל כתף", משהב"ט עדיין ממשיך להעסיק יועצים באופן זה, וניכרים בו אופני העסקה שלא אמורים היו להתקיים עוד. כמו כן, משהב"ט העסיק יועצים שהשירות שסיפקו לא היה, לכאורה, בעל מאפיינים של עבודת ייעוץ הדורשת מומחיות או ידע מיוחדים. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משהב"ט, על נש"ם ועל חשכ"ל לפעול לאלתר להסדרת העסקת יועצים ועובדי חוץ בהתאם להוראות ולנהלים. זאת, בין היתר, גם בשל החשש שמשהב"ט יידרש לקלוט עובדים אלה, שלא בהתאם לצרכיו העדכניים ולסדרי העדיפות שלו; מצב שעלול להיווצר כתוצאה מכך שהיועצים שאותם מעסיק משהב"ט, בניגוד להוראות החוק ולפסיקה, עלולים להגיש בעתיד תביעה נגדו להכרה ביחסי עובד-מעסיק. זאת ועוד, על משהב"ט לערו ך רה -ארגון מקיף באגפים השונים, ובמסגרתו לקבוע תחומי פעילות שראוי ומותר שיתקיימו במיקור חוץ בלבד, ותחומים שבהם יועסקו עובדי משהב"ט בלבד, כך שבסופו לא יועסקו יותר בתחומים אלה תחליפי תקינה. מכאן, שאף שמבקר מערכת הביטחון התריע כבר בשנת 2007 על היעדר בחינה של חליפיות כוח אדם, הביקורת העלתה שמשהב"ט ממשיך שלא לבחון את האפשרות לחליפיו ת כוח אדם בתוך המשרד לפני אישור העסקת היועץ. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השלב הראשון בתהליך אישור יועץ אמור להיות בדיקת הצורך ביועץ. לשם כך, על יחידת התקינה בגית"ם לבחון את מבנה הארגון על משרותיו, על מנת לזהות אם יש בארגון גורם שהוא בעל כישורים לעשות את המטלה שבגינה דורש האגף יועץ. בידי נציגי יחידת התק ינה מידע מלא על כלל התפקידים במשהב"ט, הגדרתם ומיקומם במבנה הארגוני. למידע זה חשיבות רבה במסגרת ההחלטה האם להעסיק יועץ בתחום מסוים, שכן ייתכן שקיים מענה לצורך במסגרת בעלי התפקידים במשהב"ט, ובכך, ניתן יהיה להביא גם להתייעלות על ידי צמצום מספר היועצים וההוצאות על העסקתם. .סדרי ההעסקה והתקינה בשירות המדינה הם נושאים בעלי חשיבות, שבהם עוסקים גופי המטה של משרד האוצר, ובהם אגף התקציבים והחשכ"ל וכן נש"ם. כוח האדם במשרדי הממשלה הוא נדבך חשוב ביותר במערך הממשלתי, ובלעדיו אין הממשלה יכולה לספק שירותים לאזרחיה. במשך השנים התפתחו במשהב"ט צורות העסקה שונות המבוססות על קניית שירותי כוח אדם מחברות כוח אדם, מחברות של קבלני שירותים או מיועצים עצמאיים. קיימת חשיבות רבה שהעסקה זו תיעשה על פי הנורמות המקובלות, כדי להבטיח בחירת יועצים מקצועיים המתאימים לביצוע המשימה, ומניעה של העסקות העלולות ליצור יחסי עובד-מעסיק. נש"ם קבעה כללים להעסקת כוח אדם חיצוני, אשר מטרתם מחד, להסדיר את ההעסקה בהיבט הארגוני, ומאידך, בהיבט של העובד - מעמדו וזכויותיו. הקפדה על כללים אלה יש בה כדי לתרום למשהב"ט במימוש משימותיו בלי ליצור, שלא לצורך, מערכת יחסי עבודה בינו לבין כוח האדם החיצוני. אי - הקפדה על כללים אלה אילצה את משהב"ט לקלוט בדיעבד קבוצות עובדים, בלי שהללו עמדו במסננות המקובלות להצטרפות לשירות הציבורי. על אף שהנהלת משהב"ט מודעת לבעייתיות הרבה שבהעסקת יועצים "כתף אל כתף", לפחות משנת 2007 , ועל אף שהיא דנה בסוגיה, היא לא מיצתה את המאמצים לפתרון הסוגיה, וממילא הפעולות המעטות שנקטה לא הביאו לכך. הביקורת העלתה ליקויים רבים, חלקם חמורים, בשלבים השונים של העסקת יועצים, החל מהיעדר פיקוח ובקרה על הצורך בהעסקתם, דרך שימוש ניכר בפטור ממכרז, ועד העסקת יועצים בניגוד לכללים. על נש"ם, חשכ"ל ומשהב"ט לשלב כוחות על מנת שהעסקת כוח אדם חיצוני תיעשה במידה ובאופן הראויים, ויושג האיזון הנדרש בין תקינה ובין העסקת יועצים. על מנכ"ל משהב"ט לטפל מידית בליקויים החמורים העולים בדוח והמצביעים על חריגה בוטה מכללי ההעסקה של יועצים, לרבות הגדלה בפועל של מצבת כוח האדם במשהב"ט, ללא פיקוח ובקרה. כמו כן, על משהב"ט להקפיד ולקיים בחינה של חליפיות כוח אדם, הבוחנת אם כוח האדם שכבר קיים במשהב"ט יכול לתת מענה לצורך ביועצים, ולייעל בכך את כוח האדם שכבר מועסק במשהב"ט במקום לקלוט כוח אדם נוסף. לדבר משנה חשיבות גם נוכח היקף ההתקשרויות השנתי להעסקת יועצים המחייב נקיטת צעדים להתייעלות ולחיסכון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוסח בקשת סיב"ט שנשלחה לוועדת היועצים מעיד על כך, שהוא נועד להציג בפני ועדת הי ועצים תהליך שנעשה על פי הנהלים, למראית עין בלבד. בביקורת עלה, כי במסגרת הבקשה להעסקת יועץ אכן מצרפים האגפים המעוניינים להעסיק יועצים שמות של יועצים שלכאורה נבדקו, אך יחידת היועצים אינה משמשת כגוף פיקוח ובקרה, ואינה בוחנת או מוודאת, באופן מוסדר, האם אכן פנו האגפים ליועצים הנוספים שציינו בבקשה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מדובר בהתנהלות שאינה תקינה מצד בעלי תפקידים במשהב"ט מאחר שאין זה ראוי שבעלי תפקידים במשהב"ט יתערבו בתהליכי קבלת החלטות, ויפעילו לחץ להתקשרות עם חברה או יועץ מסוים. תפקידה של ועדת היועצים הוא להקפיד על הליך תקין של בחירת היועצים. פיקוח ומעקב על קבלת מכתב מהגוף הדורש, המפרט את שמותיהם של לפחות שלושה יועצים שנבדקו ואת ההסבר לבחירת המועמד המומלץ, משרת אינטרס ציבורי שנועד להבטיח מתן הזדמנות שווה לכל המועמדים הפוטנציאליים, היעדר משוא פנים כלפיהם ושמירה על טוהר מידות. לכן, בהתקשרויות עתידיות מן הראוי שמשהב"ט ישקול מנגנון שיבחן את פניות האגפים השונים ליועצים שציינו בבקשה. כמו כן, על יחידת היועצים לוודא כי המכתב שמצרפים האגפים לבקשתם להעסקת יועץ, מנומק כראוי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי שימוש בפטור גורף אינו עולה בקנה אחד עם פסיקתו של בית המשפט העליון. נוכח האמור, על משהב"ט לבדוק אם אכן יש הצדקה לשיעור כה גבוה של פטור ממכרז בהעסקת יועצים. .למעשה, במצב הנוכחי ראשי האגפים במשהב"ט קובעים את הצורך בהעסקת יועצים, ויחידת התקינה אינה עורכת בדיקה של חליפיות כוח אדם. מדובר במצב בעייתי, שכן לראשי האגפים אין תמונה מלאה של המבנה הארגוני ושל תקני כוח האדם באגפי משהב"ט השונים.	על פי המסמכים האמורים, לא התקבל אישור בכתב לתוספת שיאים למינהל מעבר צה"ל דרומה, ואף לא התקבל מענה ממשרד האוצר לדרישה לתוספת 53 תקנים או חלקם.	645
משרד הפנים . הפיקוח על אגודות עות'מאניות - משרד הפנים על שר י הפנים והמשפטים בשיתוף משרד האוצר לגבש תכנית להעברת האחריות לנושא האגודות ממשרד הפנים למשרד המשפטים כדי שרשות התאגידים המפקחת על רוב התאגידים הקיימים בישראל תפקח גם על האגודות העות'מאניות. יש לכלול בתכנית הסדרת סמכויות, לוח זמנים מחייב ולקבוע במסגרתה את התקציב שיידרש למימון ביצועה . כמו כן יש לקבוע מפורשות בתכנית את הגורם האחראי לביצוע כל אחד ממרכיב יה. לנוכח העובדה שמשנת 2012 מנסה משרד המשפטים להסדיר חוק עמותות חדש וככל שיסתמן כי הליך החקיקה צפוי להימשך עוד פרק זמן נכבד, על משרד המשפטים לשקול אם לקדם את נושא האגודות העות 'מאניות שלא במסגרת קידום חוק העמותות החדש אלא במסגרת הסדר נפרד. .בתאגיד ש בו חברים רבים, שלכל אחד מהם חלק קטן בבעלות על התאגיד, אין בכוחו של כל אחד מהחברים לשלוט באופן אפקטיבי על ניהולו, ומנהלי התאגיד שולטים בו כראות עיניהם , ו גובר החשש כי מנהלי התאגיד יעדיפו לפעול לקידום מטרותיהם האישיות ולא לקידום מטרות התאגיד (להלן - בעיית הנציג). באגודות מרובות חברים "בעיית הנציג" מחריפה. .בחוק העות'מאני וכן בחוק העמותות לא נקבע הסדר לעניין פירוק אגודות עות'מאניות וחלוקת נכסי האגודה בעת פירוקה, ועל כן לרשם העמותות אין סמכות להגיש בקשה לפירוק אגודה עות'מאנית, וסמכותו מוגבלת למחיקת אגודה בהתאם לחוק העמותות. האמור לעיל מלמד שבמשך השנים לא מעט גורמים עמדו על הצורך בהסדרה של סוגיית האגודות העות'מאניות, ואף על פי כן לא חלה כל התקדמות בהסדרת הסוגיה ובנושא הפיקוח על האגודות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי המשפטים והפנים כי לא סביר שאגודות עות'מאניות ימשיכו לפעול ללא כל חובת דיווח ופיקוח אפקטיבי, בפרט שכמה מן האגודות העות'מאניות הפעילות כיום הן ארגונים מרכזיים במשק הישראלי. מה גם שבכל עת יש חשש שייגרמו נזקים בגין מצב זה, והראיה לכך היא שבמשך השנים נחשפו פרשיות המלמדות על כשלים בפיקוח על פעילותן של אגודות שונות. יתרה מזו, אף שהמשרדים מסכימים כי אי -הסדרת הפיקוח על האגודות משקפת כשל רגולטורי מתמשך, טיפולם בנושא מתמהמה יתר על המידה . ממסמכי רשות המסים עולה ששר האוצר החליט לאמץ את עיקר ההמלצות, ובהתאם לכך היא פרסמה בספטמבר 2015 אתחוזר מס הכנסה ואולם בחוזר זה אין התייחסות להמלצת הוועדה האמורה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המסים שעליה לפעול לתיקון פקודת מס הכנסה באופן שהיא תשקף את המלצת דוח הוועדה הציבורית בדבר הגופים שיוגדרו כמוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודה, ובכך יתומרצו האגודות להתאגד בהתאם להגדרות התאגידיות המקובלות. נמצא כי רק בספטמבר 2016 כתשע שנים לאחר שניתן פסק הדין ניתן צו של שרת המשפטים לצורך פירוק האגודה. .החסר בפיקוח אפקטיבי על אגודות עות 'מאניות משמעותי אף יותר לגבי אגודות שהן ארגוני מעבידים או עובדים מאחר והן עדיין פטורות מהוראות חוק העמותות ומוסדרות רק בחוק העות'מאני משנת 1909 . ראוי שמשרד המשפטים ומשרד הפנים יבחנו את קידום הסדרת הנושא בחקיקה.	נמצא כי משרד הפנים אינו בעל סמכות רגולטורית מכוח חוק איסור הלבנת הון, ולכן אינו נכלל בקבוצות העבודה של הפרויקט להערכת הסיכונים.	646
משרד הפנים . ההיערכות לטיפול בחללים אזרחיים באירועי חירום - נושאים חוצי ארגונים עד לאחר מועד סיום הביקורת, ינואר 2017 , לאהגישו משרדי הפנים והבריאו ת תכנית זו. על רשות פס"ח לוודא כי גורמי משרד הבריאות פועלים להשלמת הפער ברופאים למשימת הזיהוי, ובמידת הצורך להתריע עליהם בפני שר הבריאות ושר הפנים. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים, כי אף שהאחריות לקבורת חללים בחירום הוטלה על רשות פס"ח, היא לא מיפתה את כלל הצרכים והמשאבים הנדרשים בתרחישים השונים, והותירה רבים מהפערים ללא טיפול. ההיערכות הלקויה, כפי שעולה מממצאי הביקורת, עלולה לפגוע במאמצי קבורת החללים בחירום, דבר שעלול להוביל לפגיעה בכבוד המתים וברגשות המשפחות שיקיריהן נספו. על כן, על משרד הפנים, במסגרת פעילותו לגיבוש הצעת מחליטים להסדרת הטיפול בחללים בחירום, לוודא כי קיים מענה מלא לקבורת חללים בחירום, יהודים ושאינם יהוד ים, ולהצביע על הגורמים הרלוונטיים למימוש המענה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד לשירותי דת, כי מינהל התכנון אשר ייעד אתרים לקבורת ארעי, לא קבע כי הם ישמשו לקבורת יהודים בלבד. על משרד הפנים, בשיתוף המשרד לשירותי דת, לוודא כי קיים מענה מלא לקבורת ארעי של חללים לא יהודים. על הצעת המחליטים לשקף זאת באמצעות הצבעה על הגורם האחראי לעניין זה, ובמידת הצורך, להקצות משאבים בהתאם. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות פס"ח, כי עד מועד סיום הביקורת היא לא בחנה את השלכות התרחישים השונים על נושא הקבורה מבחינת משאבים והנחיות ייחודיות לקבורה35 . ממילא, ככל שרשות פס"ח גיבשה תפיסת הפעלה בנושא קבורת חללים בחירום, תפיסה זו לקתה בחסר. נוכח העיכוב באישור הצעת המחליטים , נפגעת היערכות הגורמים השונים לטיפול בחללים בחירום. על משרד הפנים , בשיתוף רח"ל וכלל הגופים המעורבים בטיפול בחללים, להשלים בהקדם נוסח סופי ומוסכם של הצעת מחליטים אשר ייתן מענה לכלל הפערים המפורטים בדוח זה. על המל"ל לוודא כי הצעה זו תעלה לדיון בממשלה מיד לאחר השלמתה, כדי שיתקבלו החלטות בעניינה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה למל"ל ולרח"ל , כי נושא הטיפול בחללים מצטרף לרשימה ארוכה של נושאים, שעליהם הצביע משרד מבקר המדינה בעבר, ושבהם בא לידי ביטוי חוסר התיאום והיעדר שיתוף הפעולה המכוון בי ן המל"ל לבין מערכת הביטחון19. על כן ראוי, כי ראש הממשלה המופקד על יישום חוק המל"ל , ושר הביטחון , יסדירו את חלוקת העבודה בין המל"ל ומשהב"ט ואת יחסי הגומלין בנוגע לעריכת עבודות מטה בתחום הטיפול בעורף, וזאת בהתאם לכללים שנקבעו בחוק המל"ל. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים ול רשות פס"ח, כי בהתאם להחלטה מספר 515 , הגוף האחראי לתכלול הגורמים המ עורבים בטיפול בחללים הוא רשות פס"ח, והם אף מיוצגים בה לצורך כך. לרשות פס"ח גופי שליטה ברמה המחוזית והארצית, באמצעות נציגיה. על אף שחלפו 56 שנים מקבלת החלטה 515 , עדיין קיים חוסר תיאום בין חלק מהגורמים העוסקים בטיפול בחללים, קיימים תחומים אשר אין גורם שהוסמך לטפל בהם, ובתחומים נוספים יש פערים בכשירות ובמשאבים, כפי שיפורט בהמשך. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי רשות פס"ח אמנם מקיימת פעילות ענפה לשיפור ההיערכות לטיפול בחללים באירועי חירום , עם זאת, ניכר כי אין בתקינה ובאמצעים העומדים לרשותה לטובת נושא זה מענה המאפשר להתגבר על כל הפערים המצויים לכל אורך תהליך הטיפול בחללים. על משרד הפנים לוודא, כי בהצעת המחליטים להסדרת הטיפול בחללים יוקצו לרשות פס"ח המשאבים הנדרשים לה למילוי תפקידה. .משרד מבקר המדינה מעיר לפקע"ר, כי הפערים באיוש מחלקות האנו"ח ובאופן שבו הן מתורגלות, כמו גם ליקויים בתיאום בין מחלקות האנו"ח לבין גדודי החילוץ שבמסגרתם הן פועלות, והיעדר שיטה ואמצעים להעברת נתונים חיוניים לזיהוי חללים למ"י, פוגעים בכשירות מערך האנו"ח, ו עלולים לפגוע באיסוף ובזיהוי חללים באירועי חירום. על פקע"ר לבחון פערים אלו ו את השלכותיהם, ולהציג אותם בפני הגורמים המוסמכים בצה"ל ובמשהב"ט, כדי להביא להשלמת פערים אלו ולתיקון הליקויים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הביטחון ולמשרד הפנים, כי נוכח ההשלכות האפשריות של ביטול תקני האחראים המחוזיים על ההיערכות לטיפול בחללים בחירום , על שר הביטחון ו על שר הפנים לדון בעניין ולקבל החלטה מתואמת. על התקציב שיינתן לרשות פס"ח ועל הצעת המחליטים לשקף החלטה זו.	משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל, כי נוכח הפגיעה האפשרית בגיוס מפקדי מחלקות האנו"ח ובתפקודם כתוצאה מביטול דרגות הייצוג, ראוי שאכ"א, בשיתוף עם פקע"ר, יבחנו את המשמעות של מהלך זה על תפקוד מערך האנו"ח, ויקבעו את מספר דרגות הייצוג במערך זה בהתאם.	647
רשות מקרקעי ישראל . פגמים בסדרי החכרת קרקע למוסדות ציבור למטרות ציבוריות - רשות מקרקעי ישראל משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי במסגרת בחינת הסוגיה של גביית דמי השכירות בנכסים שהוקצו למטרות ציבוריות, יש לבחון את היבטיה הכלכליים והחברתיים, ובכלל זה לבחון אם נכון שגופים שקיבלו קרקע למטרה ציבורית ישתמשו בה לצורך השכרתה, ומה יהיו תנאי השימוש בקרקע זו, גם אם מדובר בהשכרה לאותה מטרה (ראויה שלעצמה), ואם אין בכך פגיעה בקופה הציבורית. עלה כי אף שלא הומצאה לרמ"י המלצת שר כנדרש, ועדת עסקאות במרחב דרום אישרה את הקצאת הקרקע תמורת דמי חכירה סמליים, ונחתם חוזה חכירה. מאחר שהחברה הרוכשת היא חברה פרטית, שמטרותיה עסקיות בלבד, עובדת מחלקת עסקאות עירוניות דאז הי יתה צריכה להיות ערה לאפשרות שהחברה הרוכשת תשאף למקסם את פירות הנכס ולכן תשתמש ב ו שלא לפי הייעוד שנקבע לו בחוזה החכירה - "מרכז נוער ותרבות". לשם כך היה באפשרותה, למשל, להנחות את מפקחי רמ"י לסייר בנכס לפני מתן האישור להעברת הזכויות ולאחר מכן, כדי שי וודאו כי הנכס משמש על פי מטרת החוזה, אך בפועל לא ננקטו פעולות של ממש כדי להבטיח את השימוש התקין בקרקע. בביקורת עלה כי אף שבחוזה החכירה לא שונה ייעוד הקרקע, בפברואר 2011 ראשת צוות קידום עסקאות דאז במחוז ירושלים ברמ"י (להלן - ראשת צוות קידום עסקאות) ועובדת מחלקת עסקאות עירוניות דאז, שהייתה כפופה לה, החליטו כי אין מניעה לאשר את בקשת החברה להיתר הבנייה. בסופו של דבר אכן נבנו בתי מגורים על הקרקע שעל פי חוזה החכירה נועדה למטרה ציבורית. מהאמור לעיל עולה כי ראשת צוות קידום עסקאות ועובדת מחלקת עסקאות עירוניות דאז לא פעלו כנדרש מהן: הן הסכימו למתן היתר בנייה למגורים בלא ששונה ייעוד הקרקע בחוזה ה חכירה, וממילא בלא שהנהלת המחוז אישרה את שינוי בייעוד. עקב כך גם לא נגבו דמי היתר. .המצב לפיו רמ"י מחכירה למוסדות קרקעות למטרה ציבורית בדמי חכירה מופחתים, ואלה משכירים את הקרקעות לגוף ממשלתי או רשות מקומית במחיר שנקבע ביניהם, אינו עולה בקנה אחד עם תכלית הקצאת קרקע למוסדות ציבור שמעניקים את שירותיהם בחינם או בתשלום המשמש לכיסוי הוצאותיהם בלבד25. הדבר עלול להביא למעשה לייקור עלות השירות הציבורי הניתן לאזרח. אף שבעלי תפקידים בכירים במרחבים ובמטה רמ "י היו ערים לבעייתיות שבסוגיית השכרת קרקע לצד שלישי, הם לא העלו את הסוגיה לדיון בהנהלת רמ"י או במועצה . גם ההנהלה והמועצה לא יזמו דיון בסוגיה זו. 5. במועד סיום הביקורת נמצא כי מנהל אגף עסקאות בחטי בה העסקית ברמ"י עדיין לא העלה לפני הנהלת רמ"י או המועצה את הסוגי ה של השכרת נכסים שהוקצו למטרות ציבוריות לצד שלישי, אף שהצורך להסדיר סוגיה זו הועלה כאמור כבר בשנת 2010. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי להמלצת השר יש חשיבות מהותית במסגרת הקצאות אלה, ועל כן עליה לעמוד מלכתחילה על כך שתקבל המלצה זו, כדי לוודא שפעילות המוסדות שמקבלים את הקרקע תואמת את מטרת ההקצאה. הדבר נדרש על מנת להבטיח כי המטרה שלשמה מוקצית הקרקע אכן הכרחית מבחינת הצרכים הציבוריים. על פי נתוני רמ"י, בשנים 2015-2007 היא הקצתה 38 קרקעותלמוסדות ציבור . עשר מהן נבחרו באקראי לבדיקה, ונמצא כי ארבע הוקצו ב לא שניתנה המלצת השר בעניינן, כנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי אין די בדרישה להמציא תצהיר על היעדר חריגות בנייה ; דרישה שכזאת אינה מאפשרת למלא את התנאי שנקבע בהחלטת המועצה לפיו ניתן להעביר את הזכויות בנכס לצד שלישי בתנאי שהרוכש יתחייב להמשיך לממש את המטרה הציבורית שלשמה הוקצה הנכס לחכירה. כדי לאפשר לרמ"י לבחון את אופן העברת הזכויות בקרקע שהוקצתה למטרה ציבורית - בייחוד לחברה עסקית - ראוי שרמ"י תקבל לידיה את כל חלקי חוזה העברת הזכויות מהמוסד הציבורי לחב רה, לרבות פירוט של התמורה שמציעה החברה עבור הזכויות בקרקע. לאחר שתקבל את מלוא החוזה על רמ"י לבחון אם התמורה המוצעת עומדת במבחן הסבירות לקרקע שתמשיך לשמש לייעוד הציבורי הקבוע, ואם יימצא שהתמורה אינה עומדת במבחן זה, תוכל רמ"י להסיק שהעברת הזכויות המוצעת אינה עומדת לכאורה בתנאי שהיא קבעה לאישור: דהיינו, שהקרקע הזאת אכן תמשיך לשמש לייעודה הציבורי לאורך זמן. אשר על כן, על רמ"י לשקול להתנות את אישורה להעברת הזכויות בקרקע שייעודה ציבורי בכך שהיא תקבל את המסמכים הנוגעים לתמורה המוצע ת - למצער כאשר מדובר בחברה עסקית המבקשת לקבל לידיה קרקע שהוקצתה למטרה ציבורית (ואף בפטור ממכרז). זאת ועוד, העובדה שנוהל העברת זכויות אינו מחייב הכנת דוח פיקוח, אינו מייתר את הצורך שרמ"י תיתן את הדעת על הסיכונים הכרוכים בהחלטות שהיא מקבלת ותמנע את היווצרותם , למשל באמצעות פיקוח נאות ושוטף. על רמ"י לפתח מנגנון שיטתי ועקבי שבכוחו להבטיח שהעברת הזכויות בקרקע שהוקצתה למטרה ציבורית תאושר אך ורק לאחר שרמ"י תוודא כי הקרקע משמשת למטרה זו, למשל באמצעות סיורי פיקוח בשטח, וכן תבטיח כי הקרקע תמשיך לשמש לאותה תכלית בעתיד.	החלטות המועצה מבטאות את מדיניותה ועל רמ"י לפעול בהתאם להן. משרד מבקר המדינה מעיר לרמ"י כי עליה לבחון את תהליך האישור של שינוי בייעוד שבוצע במקרה הנדון שלא בהתאם להחלטות המועצה, לרבות את האחריות של עובדי מחוז צפון לביצוע התהליך האמור, ולפעול לתיקון המצב, בכפוף להחלטות המועצה. כמו כן עליה להבטיח שמנגנוני בקרה יפותחו ויופעלו בקביעות, כדי למנוע הישנות של ליקויים כאלה.	648
משרד המשפטים . מניעת הפליה באספקת שירותים, מוצרים ובכניסה למקומות ציבוריים - משרד המשפטים .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה אפוא כי מעת חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות ב -2006 ועד מועד סיום הביקורת הוגש מספר קטן של תובענות ייצוגיות בגין חוק איסור הפליה. יתר על כן, נציבויות השוויון מעולם לא הגישו בקשות לתובענות ייצוגיות בתחומי המטרות הציבוריות שהן מופקדות עליהן. לפיכך, ראוי שמשרד המשפטים ישקול פעולות שיביאו לידי צמצום החסמים בהגשת תובענות ייצוגיות, בידי נפגעי ההפליה עצמם או ב אמצעות "רשות ציבורית". במסגרת זו עליו לשקול תיקון להגדרת המונח "רשות ציבורית" בחוק תובענות ייצוגיות או כל תיקון אחר שיאפשר הגשתן במקרים של הפליה לפי חוק איסור הפליה. .תמונה דומה משקפים גם הדוח למיגור הגזענות והעמדות שהציג משרד המשפטים: הרשויות נמנעות מהפעלת סמכויותיהן. על מנת לקיים את התחייבויותיה הבין -לאומיות של ישראל בתחום מניעת ההפליה, על כל אחת מרשויות המדינה להפעיל את סמכויותיה הביצועיות, בעיקר את סמכויות האכיפה הפליליות והמינהליות. על משרד הבריאות לפעול בלא דיחוי לביצוע ההחלטות האמורות אשר עד ינואר 2017 טרם בוצעו ברובן. במיוחד עליו לפעול ללא דיחוי להטמעה מהירה של נושא ההפליה והגזענות בבקרות השוטפות שלו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי לא נמצא שיזם אכיפה פלילית בנושא, אמצעי הנתון לסמכותו. כמו כן, כמעט שלא נמצאו מקרים שמשרדי הממשלה הפעילו בהם את הסנקציות המינהליות או הפליליות שבסמכותם. עוד יוער שעל משרד המשפטים להחיש את התיקון לחוק איסור הפליה עליו החליט היועמ"ש. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי הליך בירור מקביל להליך במחוז החרדי לא הוחל על מוסדות חינוך שאינם חרדיים ולא על מקרי הפליה שלא במסגרת קבלה ושיבוץ למוסד החינוכי (מקרי הפליה במהלך שנת הלימודים). התלונות שמתקבלות שלא במחוז החרדי מתבררות ככל תלונה אחרת, לא באמצעות הכלים והסמכויות הנתונים למפקחים במחוז החרדי. פסיקתו של בית המשפט העליון בבג"ץ עמנואל בדבר חובות הפיקוח ואכיפתו של עקרון השוויון, מחייבת את משרד החינוך לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותו לצורך מיגור ההפליה, על כל מופעיה ובכל מוסדות החינוך שבפיקוחו. לפיכך, על משרד החינוך להחיל הליך בירור שיקיף את כל מוסדות החינוך ואת כל סוגי ההפליה. מן הנתונים לעיל עולה כי שיעורן השנתי הממוצע של הבקשות לוועדת ערר היה קטן מעשירית האחוז מ מספר התלמידים במוסדות החינוך החרדיים51. עוד עלה כי מספר הבקשות הנדונות בסופו של דבר בוועדת הערר קטן יחסית למספר התלונות המוגשות, ואילו מספר העררים המתקבלים גבוה יחסית למספר הבקשות שנידונו. במצב זה קיים חשש שהבירור הראשוני הממושך מנפה את רוב הבקשות, ובפועל מצמצם את המקרים שוועדת הערר מכריעה בהם למקרים מובהקים בלבד . משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי הליך הבירור במחוז החרדי לא סייע מספיק להסרת החסמים המונעים מאנשים לפנות אליה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי לנוכח הטענות על התארכות הבירור הראשוני והעדויות הנשנות מדי שנה על תלמידים שהבירור בעניינם התארך והם לא החלו את לימודיהם בפתיחת שנת הלימודים, עליו למצוא דרכים לאזן בין מיצויו של הבירור הראשוני ובין הכרעה בבקשה בפרק זמן סביר. מעבר לצורך שכל תלמיד יתחיל את שנת הלימודים במועדה, הימשכותם של ההליכים וחוסר הוודאות שהתלמיד שרוי בו עשויים לא אחת לעורר במתלונן תחושה שיותר משהמשרד מבקש לסייע לו בהקדם האפשרי, הוא מעדיף להימנע מעימות עם המוסד החינוכי. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי על פי הנתונים המובאים לעיל, הוא ממעט מאוד בהפעלת סנקציות מינהליות, לאחר דיון בוועדת הערר שהסתיים בהכרעה נגד המוסד החינוכי ורק לאחר הליכים מתמשכים נוספים52 . .ג. נציבויות השוויון בישראל משויכות ארגונית למשרדי הממשלה והן אינן עצמאיות מבחינה תקציבית. לעובדה זאת השפעה על גובה תקציבן. למשל, בשנים 2016-2013 קטן תקציבה של נציבות שוויון בעבודה ב-14% בקירוב, בעוד שתקציב משרד הכלכלה והתעשייה באותן שנים גדל ב -20% בקירוב. שיעור תקציבה של הנציבות בתקציב משרד הכלכלה והתעשייה פחת מ - 0.031 % ל- 0.018 % (ירידה של42% .)בקירוב ד. בחוק שווי ון אנשים עם מוגבלות נקבע כי תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד. בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נקבע כי תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בתכנית נפרדת בסעיף תקציב. בחוק רשות מעמד האישה נקבע כי התקציב הרגיל והתקציב לפעולות הרשות ייקבעו בחוק התקציב השנתי של המדינה בתחום פעולה נפרד. ואולם בספר התקציב מופיעה ההקצאה לשלושת הגופים הללו כ"תכנית" בלבד, אף על פי שלכל אחד מהם נקבעה דרגת עצמאות תקציבית שונה.	יצוין כי ב -2016 הוגשה הצעת חוק פרטית לתיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ההצעה מבקשת להוציא את הנציבות מתוך משרד הכלכלה והתעשייה ולהקימה מחדש כגוף ציבורי עצמאי, בעל סמכות לפעול בכל הכלים למיגור ההפליה השוררת בשוק העבודה, לרבות במגזר הציבורי. מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי כפיפותה של הנציבות למשרד ממשלתי ולתקציב ו מונעת ממנה למלא את תפקידה במלואו.	649
משרד המשפטים . היבטים בפעילות רשם העמותות - משרד המשפטים .מהתרשים עולה כי חלה ירידה במספר ביקורות העומק שהחלו בהן מדי שנה, להוציא את שנת 2013 . בשנת 2016 שיעור הקיטון ביחס ל -2011 הגיע לכ-60%. דברי הרשם אינם עולים בקנה אחד עם העלייה במספר ביקורות העומק בשנת 2013 בשיעור של כ-17% לעומת2012 ושל כ-5% לעומת2011 , וכן את המשך מגמת הירידה בשנים 2014 (כ-28% לעומת2011 ,)2015 (כ-55% לעומת 2011) ו-2016 (כ-60% לעומת2011 .) משרד מבקר המדינה מעיר לרשם כי ביקורות העומק הן הכלי העיקרי שברשותו לבחינת התנהלותן של עמותות ולקיום פיקוח משמעותי עליהן. הירידה במספר הביקורות במשך השנים פוגעת במישרין ביכולתו למלא את תפקידיו באופן מיטבי. פגיעה זו רגישה במיוחד שכן עניינה דווקא באותן עמותות אשר התעורר חשש לליקויים בתפקודן. לפיכך ראוי שהרשם יקיים יותר ביקורות עומק, בין היתר באמצעות איתור והכשרה של בודקים חדשים. מעיון בכלל בקשות הפירוק שהגיש הרשם בשנת 2014 עולה כי פרק הזמן הממוצע שחלף ממועד הוצאת מכתב ההתראה ועד הגשת הבקשה לצו פירוק עמד על כחצי שנה60 בממוצע. בהקשר זה יש לזכור כי פעמים רבות מדובר בעמותה המתנהלת באופן לקוי ויש עניין רב להפסיק את פעילותה בהקדם במטרה למנוע נזק לציבור. עוד נמצאו מקרים של הליכי מחיקת עמותה שהופסקו וכעבור שנים נשלחה לעמותה התראה לפני פירוק ללא התכתבות מוקדמת , ומקרים שבהם פרק הזמן שחלף בין ההתכתבות האחרונה של הרשם עם העמותה לבין מכתב ההתראה לפני פירוק היה שלוש שנים ויותר. נמצא כי אין לרשם מאגר של בעלי תפקיד מומלצי ם עם הכישורים הנדרשים לפעול בתיקי פירוק עמותות, שממנו הוא יכול לבחור בשקיפות ולהסביר את המלצותיו. לפיכך על רשות התאגידים והכונס הרשמי להכין מאגר כאמור, כדי לקיים הליך שקוף ושוויוני. .מממצאיו של פרק זה עולה שהחל משנת 2013 ועד יוני 2016 , מתוך 643 ביקורות עומק שהחלו הופסקו57 (כ-9% ) על ידי הרשם ממגוון סיבות. חלקן בשל אורך הזמן, חלקן בשל ניגודי עניינים וחלקן בשל חוסר תיאום עם החשכ"ל או עם גורמים נוספים. הרשם נדרש לפעול לצמצום הטעויות והעיכובים ולשיפור הפיקוח והבקרה על תהליך עריכת ביקורות העומק. ממחלקת אכיפה ובקרה נמסר כי קיימות כ-500 עמותות שפורקו אך לא הוגשה בקשה לבית המשפט לחיסולן הסופי כנדרש. בנוסף במתן התמיכות נסמך החשכ"ל על אישור ניהול תקין שמנפיק הרשם, ונמצאו מקרים שבהם אישר החשכ"ל תמיכה מתקציב המדינה בלא שהיה בידי העמותה אישור על ניהול תקין, בניגוד לנוהל התמיכות. משרד מבקר המדינה מצא שבשנים 2015-2011 יותר מ-200 עמותות קיבלו אישור לפי סעיף 46 לשלוש שנים אף שלא היה בידיהן אישור על ניהול תקין לכל שלוש השנים.	כאמור, אישור על ניהול תקין אינו מעוגן בחוק או בתקנות, אלא בהחלטת ממשלה. רשות התאגידים ומשרד המשפטים אמנם רואים צורך בתיקון המצב והסדרת הנושא במסגרת תזכיר חוק העמותות, אולם תזכיר זה מצוי חמש שנים בתהליכי עבודה פנימיים וטרם הופץ. משרד מבקר המדינה העיר למשרד המשפטים שככל שיסתמן כי הליך החקיקה צפוי להימשך עוד פרק זמן נכבד, עליו לשקול ליזום תיקון חקיקה בסוגיה נקודתית זו.	650
המשרד לשירותי דת . הבטחת זכות אזרחי המדינה לקבורה אזרחית משרד מבקר המדינה מעיר למשרד לשירותי דת כי סקרים ומחקרים אינם תומכים בהנחה שמספר הנפטרים שהובאו בפועל לקבורה אזרחית משקף בהכרח את כל היקף הביקוש לקבורה אזרחית; להפך - הנחה זו אי נה מתיישבת עם מסמך הצוות הבין-משרדי שבהכנתו השתתף המשרד לשירותי דת עצמו. אין להתעלם מההשפעות של החסמים הפוגעים באפשרות להיקבר בקבורה אזרחית על הביקוש לקבורה זו - הנגישות המועטה של בתי העלמין האזרחיים לעומת אלה המופעלים מכוח חוק שירותי הדת, עלויות הקבורה הגבוהות שמקורן בנגישות המועטה כמתואר לעיל, מידע חסר בנוגע לאפשרויות קבורה אזרחית וחסמים אחרים (ראו בהמשך) - כל אלו מצמצמים את הניצול בפועל של אפשרויות הקבורה האזרחית ומפחיתים את הביקוש לה. אשר ליוזמת המשרד לשירותי דת בדבר האפשר ות לקבור יהודים בטקס חילוני בחלקות נפרדות בשטחים שבהם מחזיקים גופי קבורה קיימים , על המשרד להנגיש מידע זה לציבור אם בפרסומיו השונים, לרבות באתר האינטרנט של המשרד, ואם באמצעות הנחיית גופי הקבורה הקיימים להנגיש את המידע. מתרשים 1 עולה כי בהנחה ששיעור המעוניינים בקבורה אזרחית הוא 10% ,מהנפטרים יש מחסור כלל -ארצי ב - 3,120 ;מקומות קבורה ובהנחה ששיעור המעוניינים בכך הוא 17% - יש מחסור ב- 17,120 מקומות קבורה. זאת ועוד, מניתוח בהתאם לאזורים עולה כי ההיצע הזמין של מקומות לקבורה הוא בעיקר באזור באר שבע והדרום, אזור שבו יהיה עודף היצע של כ- 7,000 מקומותלקבורה אזרחית לכל היותר (לפי תרחיש של 10% ); אולם בגוש דן המחסור יסתכם ב- 4,700 מקומות (תרחיש של%1021 ). בייחוד יש להדגיש את חוסר ההיצע בירושלים - אף שהעיר מונה כ- 870,000 תושבים, איןלהם כלל היצע זמין של מקומות לקבורה אזרחית. יצוין כי ייתכן שהפער בין ההיצע לביקוש במקומות קבורה אזרחית עלול אף להיות גדול יותר , על פי שלושת התרחישים שצוינו לעיל, מאחר שבמסגרת חישוב הנתונים לא הובא בחשבון הביקוש לקבורה אזרחית בקרב האוכלוסייה הערבית, שהיקפה כ-20% מכלל אוכלוסיית המדינה. כדי לקבל החלטות מיטביות הנוגעות למילוי צורכי האוכלוסייה מבחינת מקומות קבורה, ובכלל זה - הקבורה האזרחית, יש להסתמך על תשתית עובדתית בעניין מצאי מקומות הקבורה. על משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובראשם - המשרד לשירותי דת האחראי ליישום החוק, לתת את דעתם על כך שהיעדר נתונים מהימנים על הפערים בין ההיצע של מקומות הקבורה האזרחית לבין הביקוש להם, הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק, הוא פגם מהותי בעבודת המטה של משרדים אלה, אשר עלול לגרום לפגיעה חמורה בזכויות הפרט; על המשרד לשירותי דת ויתר משרדי הממשלה הנוגעים בדבר לפעול למיפ וי הצרכים בכל אזורי הארץ כדי שיוכלו למלא את החובה שנקבעה בחוק - לספק את הזכות לקבורה אזרחית זמינה למי שמעוניין בכך. בדצמבר 2016 בדק צוות הביקורת את המחשבון, ומצא כי שמו של גוף הקבורה שרישיונו פג אכן הוסר, וכי הוסרו גם שמות 15 גופי הקבורה השייכים ליישובים חקלאיים. עם זאת, המידע על 20 תאגידי הקבורה האזרחית אשר מתפרסם באתר הביטוח הלאומי אינו מעודכן ואינו מלא. על הביטוח הלאומי והמשרד לשירותי דת לפעול באופן מתואם יותר בנדון כדי שהנתונים המוצגים לציבור יהיו אמינים ועדכניים. ממצאי הביקורת מלמדים שבמשך השנים כשלו הפעולות שנקטו הגופים הממשלתיים, ובראשם המשרד לשירותי דת, ליישום חוק הקבורה האזרחית, ונושא הקבורה האזרחית לא זכה לקידום של ממש. מכל האמור לעיל עולה כי על הממשלה לבחון מחדש אם המשרד לשירותי דת הוא אכן הגורם המתאים לשאת באחריות ליישומו של חוק זה. 2. הביטוח הלאומי נוהג לבצע באמצעות רואי חשבון חיצוניים בקרות על חברות הקבורה בישראל. מסיכום ממצאי בדיקות של רואי החשבון שהעביר הביטוח הלאומי למשרד מבקר המדינה ביולי 2016 בנוגע לקבורה ביישובים חקלאיים בשנים 2016-2011 עלה כי 16 מ-22 חברות שנבדקו גבו באותן שנים תשלומים עבור מקומות קבורה לאחר פטירה או לרכישת קבר בחיים מעבר לתעריף המותר, וכי תשע מהחברות החזירו את התשלום העודף למשפחות הנקברים בעקבות בדיקות רואי החשבון. אשר לשבע החברות שלא החזירו את התשלום העודף, הביטוח הלאומי עיכב את דמי קבורה שנדרש לשלם לחברות אלה. הדבר מעורר אפוא חשש לכך שבתי העלמין שברשות יישובים חקלאיים עדיין מוכרים חלקות לקבורה אזרחית במחירים מופקעים או שלא כדין, לנוכח המחסור במקומות לקבורה אזרחית. בהתאם לכך על רמ"י לחדש את מעקבה בנושא. . אם יחמיר המחסור במקומות הקבורה האזרחית בשלושה (מבין ארבעה) אזורי הקבורה שהוגדרו במפת התקנה, תחמיר גם הפגיעה בנגישות ובזמינות של בתי העלמין ה אזרחיים. בגין פגיעה זו ייתכן שהנזקקים לשירותי הקבורה האזרחית ייאלצו לבחור בבתי עלמין אזרחיים מרוחקים, ובכך לשאת בעלויות הובלה גבוהות, והדבר עלול להקשות על קרובי הנפטר להגיע הן לטקס הקבורה והן לאזכרות. לחלופין, בני המשפחה נאלצים לפנות לגופים המספקים שירותי קבורה דתיים שלא בהתאם לרצון הנפטר, או לפנות לגורמים המספקים שירותי קבורה אזרחית באופן ובתנאים המנוגדים לחוק23. מבדיקת הרשימה עלה כי נכלל בה גוף קבורה שתוקף רישיונו פג במרץ 2015 . אשר ל-32 גופי הקבורה הנותרים, שרישיונם תקף, נמצא כי15 מהם שייכים ליישובים חקלאיים - ומכאן שעל פי חוק מותר לקבור בבתי העלמין שברשותם את נפטרי היישוב בלבד - וכי 14 גופים אחרים עוסקים בקבורה אזרחית של תושבי רשות מקומית אחת בלבד או של היישובים הסמוכים לה. יוצא אפוא שרק שלושה מגופי הקבורה שהציע המחשבון היו רלוונטיים לבקשות החיפוש. הליקויים שנמצאו במסד הנתונים של המחשבון הם חמורים, היות שתוצאות החיפוש באמצעותו מציגות נתונים שגויי ם ומטעים לציבור המבקש לממש את זכותו של נפטר לקבורה אזרחית, מאחר שהוא מציג למחפשים חלופות לקבורה האזרחית שבפועל אינן זמינות עבורם. על הביטוח הלאומי לפעול ללא דיחוי לתיקון הליקויים, באופן שיוצג המידע הרלוונטי בנושא המשקף אל נכון את האפשרויות שעומדות לפני משפחות הנפטרים. המדינה מימנה בשנת 1998 את הקמת בית העלמין האזרחי הראשון של תאגיד קבורה ב באר שבע , בסכום של 2.3 מיליוןש"ח, אולם החלטת השר להקים שלושה בתי עלמין נוספים לא יושמה. מכאן שבמועד סיום הביקורת, כשני עשורים לאחר שמימנה הממשלה את הקמת בית העלמין האמור, עדיין לא הוקם ולו בית עלמין אזרחי אחד נוסף במימון ממשלתי, כמפורט בהמשך.	במועד סיום הביקורת, דהיינו 13 שנים (!) לאחר שאושרה התכנית להקמת בית עלמין ב רקת, עדיין לא החלו העבודות להקמתו ואף טרם הושגו ההיתרים לכך, וכפועל יוצא לא נראה באופק הפתרון שיאפשר לספק מקומות קבורה לכל גוש דן ל משך 30 שנה, לרבות במסגרת קבורה אזרחית.	651
משרד התיירות . הקמת בתי מלון בישראל - חסמים ותמריצים משרד מבקר המדינה מעיר למשטרת ישראל ולמשרד התיירות כי עליהם להשלים בהקדם האפשרי את הפעולות לבחינת נושא הקמת "מתחמי מלונאות" ולפעול ליישום המסקנות וההמלצות שתעלה בחינה זו. על משרד התיירות ו על משרד הפנים לסכם בהקדם את אופן יישום החלטת הממשלה בנושא הסמכת שני עובדי משרד התיירות לביצוע חקירות לפי חוק התכנון והבנייה, ל עריכת סקר שימושים בקרקעות שייעודן מלונאות ולאכיפת שימוש ן אם קיימים מקרים הדורשים זאת. מהממצאים בפרק זה עולה כי אף שחלפו כארבע שנים מאז פרסום דוח הוועדה להוזלת מחירי הנופש ומהחלטת הממשלה שהתקבלה בהמשך לכך, בחלק מהנושאים העיקריים שבהם עסקה הו ועדה - שלחלקם יש היבטים כספיים ניכרים המשפיעים על הרווחיות - חלה התקדמות חלקית בלבד. משרד מבקר המדינה מעיר על התנהלותם של משרד התיירות ושל הגורמים הממשלתיים הנוספים שצוינו בהחלטת הממשלה מנובמבר 2012 , שהונחו כאמור בהחלטת הממשלה מנובמבר 2012 לבצע פעולות שונות שמטרתן להוזיל את מחירי הנופש ולא סיימו את ביצוען כנדרש. סוגיית רווחיותם של בתי המלון עלתה כחסם מרכזי המעכב בניית בתי מלון חדשים וגורם למחירי הנופש הגבוהים. הדבר גורם לאי-כניסת משקיעים ויזמים לתחום המלונאות, בגלל חשש מהיעדר רווחיות ומהחזר השקעה נמוך. הוועדה להוזלת מחירי הנופש קבעה כי הגדלת הרווחיות והגדלת התשואה על ההשקעה הן רכיבים מרכזיים המושפעים ישירות מהפחתת הרגולציה וככל שהפחתה זו תבוצע הלכה למעשה היא תביא בטווח הקצר להגדלת ההיצע ובטווח הארוך לירידת מחירים בענף. כאמור הממשלה אימצה את עיקרי המלצות הוועדה וקבעה את אופן ביצוען. על משרד התיירות ועל יתר הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר לפעול ללא דיחוי נוסף לקידום הנושאים שבאחריותם בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2012 ולהשלמת יישומם. פעולות אלה נחוצות כדי לסייע לצמצם ככל האפשר את הרגולציה העודפת ובכך להביא להפחתת עלויות ההקמה וההפעלה של בתי המלון, לעידוד יזמים להשקיע בתחום המלונאות, להגדלת היצע חדרי בתי המלון ויגרום להורדת המחירים בענף. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התיירות כי היה עליו לפעול ליישום הסעיפים בהחלטת הממשלה בעניין הפחתת הרגולציה בענף המלונאות מיד לאחר קבלתה בנובמבר 2012 , וכי מממצאי הביקורת עולה כי גם לאחר מינוי של גורם מקצועי לנושא במשרד במאי 2013 , לא הסתיים ביצוע החלטה זו כנדרש. משרד מבקר המדינה העלה כי הגורמים הממשלתיים האמורים לא הקימו את הצוות המשותף, וממילא עד אוקטובר 2016 לא הוגשו לממשלה המסקנות וההצעות שהתבקשו בעניין עלות הארנונה. משרד מבקר המדינה מציין כי הצורך לבחון לעומק את עניין מתן רשת ביטחון או חלופה אחרת עלה גם מדוח מבקר המדינה הקודם ומהחלטתה של הממשלה בנושא בשנת 2012 . הענקת ערבויות מדינה לקבלת אשראי היא דרך אפשרית וחשובה שעשויה לתמרץ יזמים המעוניינים בהקמת בתי מלון ולעזור להם. על משרד התיירות ועל משרד האוצר לבחון אם מתן ערבות מדינה או רשת ביטחון נותנים מענה לבעיית האשראי כחסם. בעיית האשראי ליזמים היא כאמור חסם מרכזי ומהותי העומד בפני בניית בתי מלון. המלונאות היא תחום לא יציב, ולכן ההון העצמי שעל היזם להציג בפני מוסד פיננסי לשם קבלת אשראי הוא גבוה, ויש קשיים בקבלת אשראי. במהלך השנים הוצעו דרכים ואמצעים נוספים שיוכלו להקל בעניין מהותי זה על יזמים בתחום המלונאות, אולם הביקורת העלתה כי הפעולות בנושא חשוב זה טרם מוצו על ידי משרד התיירות. הועלה כי רמ"י לא ניתחה את תוצאות כל המכרזים למטרת מלונאות שבוצעו בשנים 2015-2000 ונכשלו ולא שווקו בגינם מגרשים, ולא עמדה על הסיבות לכישלונות, אף שהדבר התבקש כדי להפיק לקחים וכדי למנוע הישנות כישלונות כאלה. על רמ"י להקפיד לנתח, לאחר כל מכרז שיווק קרקע למלונאות שנכשל, את הסיבות לכישלונו ולהפיק את הלקחים המתאימים לגבי פעולות שיווק עתידיות שלו בתחום זה. הצורך לנקוט פעולה כזו עולה אף מהחלטת הממשלה משנת 2012 , שביקשה, בין היתר, לפעול להסרת חסמי נגישות להקמת בתי מלון חדשים. לנוכח חשיבותו של ענף התיירות ותרומתו הרבה לכלכלת המדינה, על מועצת רמ"י לדון בדחיפות בנושא שיווק הקרקעות להקמת בתי מלון ולתת לו ביטוי מתאים בתכניות העבודה ובמכרזים שתפרסם בעתיד. הביקורת העלתה כי רמ"י לא הכינה עד אוקטובר 2016 תכניות עבודה שנתית ורב-שנתית בנושא שיווק קרקעות לבניית בתי מלון. לא נמצאו מסמכים המעידים על כך שמשרד התיירות פנה לרמ"י בבקשה להכנת תכנית עבודה בהתאם לנתונים הנמצאים בידיו בדבר מקומות שלדעתו חשוב לשווק בהם קרקעות להקמת בתי מלון.	קיימת חשיבות רבה ל הכנת תכניות עבודה שנתית ורב -שנתית בעניין שיווק קרקעות לבניית בתי מלון, מפני שלשיווק זה יש השפעה רבה על ענף כלכלי מרכזי במדינה. על רמ"י, בשיתוף משרד התיירות, לגבש בהתחשב בכל המשתנים הרלוונטיים תכניות עבודה שנתית ורב -שנתית מסודרות בנושא ולעדכנן באופן שוטף.	652
משרד האוצר . מאזן המדינה ליום 31.15.2015 - השקעות בישויות ותאגידים המוחזקים ע_י המדינה - אגף החשב הכללי .מאחר שכ -51% מהדוחות הכספיים של הישויות המוחזקות שנכללו במאזן המדינה לשנת 5201 אינם מבוקרים24 , ומאחר שנתוניהן הכספיים של חלק מן הישויות לא נכללו כלל בדוחות - המידע שבדוחות הכספיים של הממשלה לקוי וחסר ואינו משקף כיאות את השקעות המדינה בישויות מוחזקות. היקף הנכסים שאינם מבוקרים (שהם 24% מסך הנכסים המוצגים בדוחות הכספיים המאוחדים של הממשלה כפי שעולה מתשובת אגף החשכ"ל) העומד על כ-128 מיליארד ש"ח הם סכום משמעותי ומהותי לקוראי הדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף החשכ"ל כי אם החליט שלא ליישם מדיניות חשבונאית אחידה לפי תקן 6 בגין הטבות לעובדים עליו לתת גילוי בדבר הבדלים במדיניות החשבונאית לגבי מחויבות בגין הטבות לעובדים בדוחות הכספיים המאוחדים של הממשלה ולפרט הבדלים אלה, כדי לתת לקוראי הדוחות הכספיים מידע כספי מלא ומהימן. כמו כן לאור התיקון שייושם החל ביום 1.1.18 , על אגף החשכ"ל להיערך על מנת שהדוחות של הישויות המאוחדים עם הדוח הכספי של הממשלה יהיו ערוכים לפי מדיניות חשבונאית אחידה, ובכלל זה בין היתר עליו לפעול מול רשות החברות כדי שתנחה את החברות הממשלתיות להיערך לתיקון כנדרש. .הדוחות הכספיים של הממשלה אמורים לספק תמונה רחבה על פעילותה, על נכסיה ועל התחייבויותיה, והם הכלי המרכזי המאפשר שקיפות וגילוי נאות בכל הנוגע לפעילות הכספית של משרדי הממשלה והישויות שהיא מחזיקה בהן. מטרת הדוחות הכספיים של הממשלה היא לספק את המידע השימושי הנדרש לקבלת החלטות בנוגע להקצאת המשאבים, ולהראות כיצד נושאת הממשלה במחויבות הציבורית ( accountability ) בנוגע למשאבים שהופקדו בידיה. כדי להשיג מטרות אלו על הדוחות הכספיים של הממשלה להיות מלאים, מהימנים ומבוקרים. ממצאי דוח זה מעלים כי כ -51% מהדוחות הכספיים של היש ויות המוחזקות שנכללו במאזן המדינה לשנת 2015 אינם מבוקרים, וכי הנתונים הכספיים של חלק ניכר מן התאגידים הציבוריים לא נכללו כלל בדוחות. כיוון שהמידע על הישויות המוחזקות הוא מהותי לדוח, המידע שבדוחות הכספיים של הממשלה בדבר השקעות בישויות מוחזקות לקוי וחסר ואינו משקף כיאות את השקעות המדינה בישויות מוחזקות לשנת 2015 . עוד נמצא כי עדיין יש אי -אחידות בהצגת הדוחות הכספיים המאוחדים של משרדי הממשלה. כדי להשיג את מטרות הדיווח הכספי על אגף החשכ"ל להמשיך לפעול לשיפור איכות הנתונים הכספיים שעליהם מתבססים הדוחות הכספיים המאוחדים, ובכלל זה לפעול לאיחוד נתוני יתר התאגידים הציבוריים החסרים, אם יתברר כי קיימת בהם שליטה. כן עליו לפעול לכך שכלל הדוחות הכספיים של הישויות המוחזקות הכלולות בדוחות הכספיים של הממשלה יהיו מבוקרים לתאריך המאזן. כמו כן, על הנהלת משרד המשפטים והנהלת משרד האוצר לסיים בהקדם את תהליך ההסדרה הכולל של פעילות התאגידים הציבוריים ושל הפיקוח והבקרה עליהם. .נמצא כי אף שחלפו יותר מ -13 שנים מאז הוגש דוח המועצה לתאגידים ציבוריים ועל אף הערות של מבקר המדינה בדוחות קודמים, הנהלת משרד המשפטים והנהלת משרד האוצר טרם פעלו לקדם הסדרה כוללת של פעילות התאגידים הציבוריים ושל הפיקוח והבקרה עליהם. על הנהלת משרד המשפטים והנהלת משרד האוצר לסיים בהקדם את תהליך ההסדרה ולקבוע מנגנון הסדרה ראוי שיכלול כלי פיקוח ובקרה על פעילותם של כ לל התאגידים הציבוריים שמחזיקה המדינה והגברת השקיפות והדיווחיות במסגרת ניהולם. על אגף החשכ"ל לנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותו כדי לקבל דוחות כספיים מבוקרים לשנת הדוח מתאגידים ציבוריים שיש לממשלה שליטה בהם על פי מבחני השליטה שיישם החשבונאי הראשי. על אגף החשכ"ל ורשות החברות להמשיך לפעול ביתר נחישות ולנקוט את כל האמצעים העומדים לרשותם כדי שהדוחות הכספיים של החברות המעורבות הנכללים בדוחות הכספיים של הממשלה יהיו מבוקרים, ובכלל זה עליהם לשקול ליזום שינויי חקיקה שיאפשרו לדרוש מן החברות המעורבות ולאכוף עליהן להגיש את דוחותיהן הכספיים המבוקרים במועד. מסקירת הדוחות הכספיים של כמה ממשרדי הממשלה עולה, כי בניגוד להוראות תקן 6 והתכ"ם, למעט משרד הבריאות38 , כל יתר המשרדים שלהם ישויות נשלטות - ובהם משרד החינוך; משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים (להלן - משרד התשתיות); המשר ד לביטחון פנים (להלן - המשרד לבט"פ) ומשרד התיירות עדיין אינם מציגים דוחות כספיים מאוחדים של משרדיהם39 ואינם מציגים כלל את נתוני ההשקעות בישויות נשלטות על בסיס שיטת השווי המאזני. עוד נמצא כי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מציג רק דוחות כספיים מאוחדים של המשרד. כיוון שהצגת הנתונים הכספיים על פי מגזרים42 עדיין אינה מיושמת במלואה כפי שנדרש בתקינה החשבונאית הממשלתית, אי -איחודם של הדוחות הכספיים של הישויות הנשלטות על ידי משרדי הממשלה משליך על מאפייני ההצגה הקיימים בדוחות הכספיים המאוחדים ועל יכולתו של הציבור לקבל מידע על הפעילות הכספית המלאה המתבצעת בכל תחום. לדעת משרד מבקר המדינה, חוסר האחידות ביישום תקני החשבונאות הממשלתית העוסקים בשליטה בישויות ובהשקעה בהן - בכל הנוגע לבניית הדוחות הכספיים המאוחדים ולהצגת הנתונים על ידי משרדי הממשלה השונים - אינו תקין. על החשבונאי הראשי לסיים בהקדם את בחינת הצורך באיחוד כזה ולקבוע קריטריונים ברורים בעניין האופן הראוי ליישום התקינה הראויה בכל משרד. אין להסכים עם אי-הגשת דוחות מבוקרים במוע ד שנקבע, ובוודאי בכל הנוגע לדוחותיהם של חברות בעלות היקף פעילות משמעותי. על רשות החברות להמשיך לנקוט את כל האמצעים החוקיים העומדים לרשותה כדי להביא לכך שהחברות הממשלתיות, ובפרט המשמעותיות שבהן, יגישו את הדוחות הכספיים המבוקרים לפני מועד פרסומם של הדוחות הכספיים של הממשלה.	אף שחלפו כשש שנים מאז הערת משרד מבקר המדינה בעניין, דוחותיהם של 22 ,בלבד מהתאגידים הציבוריים אוחדו עם הדוחות הכספיים של הממשלה רובם בשנת 2015 , ואגף החשכ"ל עדיין לא סיים את תהליך יישום מבחני השליטה של המדינה בכ-66% מהתאגידים הציבוריים, והדוחות של מספר רב של תאגידים ציבוריים אינם נכללים אפוא בדוחות הכספיים של הממשלה.	653
משרד ראש הממשלה . התקשוב הממשלתי - משרד ראש הממשלה הביקורת העלתה כי רשות התקשוב לא הכינה מסמכי ייזום לשלושה מארבעת הפרויקטים שהיא מובילה - אתר אחוד, מחשוב ענן ותכנית ההאצה - היא לא קבעה לכל פרויקט א ת מדדי ההצלחה שלו, לא הכינה תכניות עבודה רב - שנתיות בעבורם, ואף לא ניהלה סיכונים37 .בעבורם משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב כי עליה לפעול בהתאם לנוהל הייזום שכתבה ולהגדיר לכל פרויקט שהיא מובילה - מטרות, מדדי הצלחה רב-שנתיים, הערכת לוחות זמנים כוללת, הערכת עלויות כוללת וניהול סיכונים - שישקפו את העמידה ביעדיו. הדבר יאפשר לה לבחון מדי שנה את עמידתה בביצוע הפרויקט לעומת התכנון, לזהות פערים בעוד מועד ולפעול לצמצומם. הביקורת העלתה כי בניגוד להחלטת הממשלה שקבעה כי על התקשוב הממשלתי לגבש עד סוף יוני 2015 תכניות מפורטות לביצוע הפרויקטים הקמת אתר אחוד, הקמת הענן הממשלתי והקמת רשת פנים-ממשלתית , שהם כולם פרויקטים רב-שנתיים - עד מועד סיום הביקורת בספטמבר 2016, לא הכינה רשות התקשוב תכניות עבודה מפורטות ורב-שנתיות ייעודיות לכל פרויקט, ואף לא תכניות עבודה שנתיות ייעודיות ל ביצוע כל פרויקט. הדבר מונע ממנה לנהל את לוחות הזמנים של כל פרויקט בהתאם לפעילויות הנעשות במסגרתו, לקבוע את סדר הפעילויות ו את התלות בי ניהן ולהעריך את משך הזמן של ביצוע כל פעילות ואת המשאבים הנדרשים לביצוע. לדוגמה, בתכנית העבודה של הרשות לשנת 2016 נכללו שלוש משימות בלבד הנוגעות לפרויקט הקמת אתר אחוד: השקת האתר, הסבת 30 יישומים וצירוף 11 משרדים. לא נכלל פירוט נוסף לגבי משימות אלה, אף שכל משימה כזאת כוללת עשרות תתי- משימות. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב כי תכניות העבודה של פרויקטים רב-שנתיים, מורכבים ו עתירי תקציבים, כחלק מזערי מתכנית העבודה השנתית של הרשות, לא משקפות את לוח הזמנים הכולל הדרוש להקמת כל פרויקט ולהפעלתו, וכן את המשאבים הנדרשים להקמתו. היעדרה של תכנית עבודה מפורטת לכל פרויקט שבה יוגדרו פעילויות ו יחסי התלות שביניהן, עלול להביא ל ידי הצגת לוחו ת זמנים שאינם ישימים, להיווצרות "צווארי בקבוק" בפיתוח המערכות ואף לחריגה מלוחות הזמנים שנקבעו לביצוע הפעילויות האמורות. לפיכך על רשות התקשוב לגבש תכנית עבודה רב-שנתית מפורטת בעבור כל פרויקט ולבצע בקרה על מידת התקדמותו של הפרויקט לעומת התכנון. הביקורת העלתה כי לגבי פרויקט אתר אחוד ופרויקט תכנית ההאצה ביצעה רשות התקשוב אומדן עלויות חלקי בלבד: 1. לגביעלויות הביצוע של פרויקט אתר אחוד בוצע אומדן לשנים 2016-2015 ,בלבדעל אף שבמועד סיום הביקורת, ספטמבר 2016 ,עדיין היה הפרויקט בשלבי הקמה. כמו כן העלתה הביקורת כי אומדן העלויות האמור כלל רק את סך העלויות הנוגעות לתחום כוח האדם ולתחום התשתיות, שעל פי האומדן מסתכמות בעשרות מיליוני ש"ח. באומדן לא פורטו ההקצאות הנדרשות לכל אחד מהרכיבים הקשורים לתחומים אלה ואף לא העלויות בגין השלמת הפרויקט והתחזוקה העתידית. 2. אומדן העלויות של פרויקט תכנית ההאצה כלל רק את סך העלויות הנוגעות לתחום כוח האדם ולתחום הרכש , שעל פי האומדן מסתכמות בעשרות מיליוני ש"ח. באומדן לא פורטו ההקצאות הנדרשות לכל אחד מהרכיבים הקשורים לתחומים אלה. עוד העלתה הביקורת שרשות התקשוב לא ביצעה בקרה על העלויות בפועל לעומת עלויות התכנון בפרויקטים הבאים: הענן הממשלתי ותכנית ההאצה. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב, כי עליה לכלול בהערכת העלויות של כל פרויקט שהיא מנהלת את כל מרכיבי העלויות בשלב הפיתוח ובשלב התחזוקה במשך חמש שנים. כמו כן עליה לרכז נתונים מפורטים על העלויות בפועל. זאת, כדי שתוכל לנהל את תקציבי הפרויקטים הרב-שנתיים ביעילות ובשקיפות, לקיים בקרה על התקדמות העלויות בפועל לעומת התכנון ולאתר חריגות בהקדם האפשרי, כדי לחסוך בעלויות של פעולות מתקנות. על הרשות לנהל תהליך מובנה לבחירת פרויקטים מרכזיים, וכן עליה לקבוע מדדים בעבור כל קריטריון, כמו ההיקף הכספי המינימלי של כל פרויקט שי יבדק, מידת הסיכונים הכרוכים בביצועו, והסטטוס שלו (כדי שניתן יהיה ליישם את ההמלצות). כמו כן על הרשות לתעד את תהליך קבלת ההחלטות ובכלל זה לתעד את שיקוליו של ראש הרשות, כדי להבטיח שהמשאבים של הרשות יושקעו בפרויקטים הראויים ביותר לליווי. רשות התקשוב לא דרשה מארבעת המשרדים שלא שלחו לה את תכניות העבודה שלהם, להעבירן אליה. כמו כן, לא דרשה מ -25 בתי החולים הממשלתיים שבתחום הנחייתה את תכניות העבודה שלהם. .משרד מבקר המדינה מעיר לרשות התקשוב כי גם יחידות שבהן לא מונה מנמ"ר אמורות להכין תכניות עבודה שנתיות בנושא תקשוב. על הרשות לדרוש שהתכניות י ועברו אליה כדי שתקבל תמונה מלאה בנושא תכניות העבודה של כלל המשרדים. כמו כן, על רשות התקשוב לברר אם משרד הבריאות קיבל את תכניות העבודה של בתי החולים ומה היו מסקנותיו. הביקורת העל תה כי גם בהצגת הדוחות בכנסת צוינו רק המשרדים המובילים ואלו שמצבם השתפר לעומת המצב שתואר בדוח הקודם, אך לא הוצגה תמונת מצב מלאה על היקף השירותים הממשלתיים המקוונים הניתנים לציבור ואיכותם. . בהתחשב בעובדה שמשרדי הממשלה מנהלים פרויקטים ומערכות מידע בהיקפים כספיים ניכרים שעשויים להסתכם בעשרות ואף במאות מיליוני שקלים בשנה - מן הראוי שהרשות תבחן את הצורך ליזום שינוי בהחלטת הממשלה שיחייב את המשרדים להקים ועדות היגוי משרדיות בתחום התקשוב, ולא תשאיר למשרדים את ההחלטה אם להקים ועדה כזאת. כמו כן, ראוי שרשות התקשוב תיישם את הנחייתה בנושא "ועדות היגוי משרדיות לתקשוב" על פיה יהיה נציג של הרשות כמשקיף בכל ועדה, ולפחות תמנה משקיף מטעמה לוועדות שעוסקות בפרויקטים מורכבים בהיקפים כספיים גדולים. זאת - כדי לקבל תמונה רוחבית ועדכנית של מצב התקשוב במשרדים, לשפר את הפיקוח והמעורבות שלה בפעילותם ולממש את ייעודה כמרכז ידע ויועץ בתחום התקשוב הממשלתי. בהיעדר תכנית עבודה ייעודית לתכנית ההאצה, ריכז משרד מבקר המדינה את סטטוס המשימות בתכנית ההאצה מתוך הדיונים השנתיים שקיימה הרשות בנושא מעקב ביצוע לעומת תכנון בתכניות העבודה השנתיות שלה בשנים 2016-2015 . להלן בלוח 1 סטטוס תכנית ההאצה במועד סיום הביקורת בספטמבר 2016 :	.משרד מבקר המדינה מעיר למזכירות הממשלה כי הטענה שלפיה פג תוקף ההחלטה להקים ועדת השרים עם תום כהונת הממשלה ה-33 - אינה עולה בקנה אחד עם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא "רציפות הממשלה". לפי הנחייתו ועדת השרים לתקשוב שרירה וקיימת כל עוד לא התקבלה החלטה אחרת על ידי הממשלה ה-34 . מכל מקום, בוודאי שאין בפיזור הכנסת בסוף 2014 כדי לבטל את הצורך המהותי שעמד ביסוד החלטת הממשלה למנות את ועדת השרים ולקדם קבלת החלטות בנושאים שונים ומילוי המשימות שנקבעו בתחום חשוב זה. משרד מבקר המ דינה מייחס חשיבות לעבודת שרים ייעודית בתחום זה, בין היתר, בשל הביזור של הטיפול במשימות הממשלתיות בתחום התקשוב בין שני משרדי ממשלה: משרד רה"ם והמשרד לשוויון חברתי.	654
משרד התרבות והספורט . בדיקת תלונות ובחינת היבטים בפעולתה של לשכת שרת התרבות והספורט נש"ם לא הבהירה בהנחיותיה לעובדי המדינה שעליהם לנהל תכתובות הנוגעות לעבודתם רק באמצעות הדוא"ל המשרדי . .בבדיקת דרך פעולתה של לשכת שרת התרבות והספורט עלו שני נושאים עקרוניים שיש להסדיר אותם ולחדד את ההנחיות בעניינם. הנושא האחד הוא שימוש של עובדים בדוא"ל פרטי לצורכי עבודה. שימוש כזה עלול לפגוע בביטחון המידע המועבר באמצעות דוא"ל כאמור, לפגוע ביכולת של משרדי הממשלה לתעד את פעולותיהם וגם לפגוע ביכולת של גורמי ביקורת חיצוניים, כמו משרד מבקר המדינה והחשב הכללי, לפקח על הפעולות. על גנז המדינה ונש"ם, האחראים להסדר ת נושא ניהול המידע במשרדי הממשלה , לקבוע בהקדם הנחיות מחייבות בסוגיית ניהול הדוא"ל הארגוני, ובפרט הנחיות המחייבות להשתמש בדוא"ל כאמור ולא בדוא"ל פרטי לצורכי עבודה. הנושא השני הוא ביצוע בדיק ות גלאי שקר ביוזמתם של עובדים המועסקים בלשכת שר ת התרבות והספורט במשרות אמון, בלי ש השרה נקטה עמדה נחרצת דייה על מנת להניא אותם מלעשות זאת. מכיוון שביצוע בדיקות כאמור עלול לגרום לפגיעה חמורה בזכותם של עובדי מדינה לפרטיות - יש מקום שהיועמ"ש ונציב שירות המדינה יחדדו את הנחיותיהם בנושא , לרבות את ההנחיות לגבי ביצוע בדיקות פרטיות ביוזמה של העובדים במקרים של הדלפות ושל משברי אמון. עובדים במשרות אמון במשרד התרבות, שהם בחלקם צעירים, תלויים תלות יתרה בתקינות יחסיהם עם השרה בכל הנוגע להמשך העסקתם, ולכן ייתכן שיבצעו בדיק ת גלאי שקר ביוזמתם, עקב רצונם לרצות את השרה ולהוכיח לה כי מקור ההדלפה אינו בהם. בכך הם עלולים להיקלע למצב שבו הם מוותרים, כביכול מבחירתם , על זכותם לכבוד ולפרטיות. הנחיית היועמ"ש אינה עוסקת בביצוע בדיקת גלאי שקר ביוזמת העובד, ועל כן לא נמצא ליקוי בדרך פעולתה של השרה ושל גורמים אחרים במשרד התרבות בעניין זה. עם זאת, נוכח מעמדם של העובדים במשרות אמון ונסיבות העסקתם, כמתואר לעיל, טוב הייתה עושה השרה א ילו הייתה נוקטת עמדה נחרצת יותר על מנת להניא את עובדי לשכתה מביצוע בדיקות גלאי שקר ביוזמתם. ייתכן כי בחירתה של השרה לעיין בתוצאת בדיק ה כזאת, גם אם מדובר בעיון שטחי בלבד, ולציין לפני עובדי הלשכה כי אחת העובדות ביצעה את הבדיקה ונמצאה דוברת אמת, הביאה חלק מעובדי הלשכה לידי מחשבה כי כדי להפיס את דעתה של השרה ולהוכיח לה כי מקור ההדלפה אינו בהם - יש לבצע בדיקות גלאי שקר פרטיות. נוכח ממצאי הביקורת המתוארים לעיל ונוכח האפשרות לפגיעה חמורה בזכותם של עובדי מדינה לפרטיות - יש מקום שהיועמ"ש ונציב שירות המדינה יחדדו את הנחיותיהם בנושא בדיקות גלאי שקר, לרבות ההנחיות לגבי ביצוע בדיקות כאלה ביוזמה של העובדים במקרים של הדלפות ושל משברי אמון. בשל ההדלפות מלשכת השרה ומשבר האמון שפקד את הלשכה ביצעו אפוא 4 מ-13 העובדים המועסקים בלשכת השרה במשרות אמון בדיקות גלאי שקר על חשבונם, כדי להציג את תוצאותיהן לשרה. השימוש בדוא"ל פרטי פוגע לא רק בביטחון המידע המועבר באמצעותו, אלא כאמור גם ביכולת של משרדי הממשלה לתעד את פעולותיהם, לשקף אותן, לשמר את רשומותיהם ולבצע בקרה פנימית על פעולתיהם. נוסף על כך פוגע שימוש כזה ביכולת של גופים חיצוניים, למשל משרד מבקר המדינה והחשב הכללי, לפקח על פעולותיהם של המשרדים. על המעורבים בהסדרת הנושא של ניהול המידע במשרדי הממשלה לקבוע בהקדם הנחיות מחייבות בסוגיית ניהול הדוא"ל הארגוני, ובפרט הנחיות האוסרות על שימוש בדוא"ל פרטי ל צורכי עבודה. בבדיקה לא נמצא כי מספרם של עובדי לשכת השרה המועסקים במשרת אמון חרג מהמספר שקבעה נש"ם. וכן לא נמצא כי עובדי לשכת השרה עבדו שעות נוספות רבות וקיבלו עבורן תמורה, בלי שניתן להם אישור לכך. הבדיקה העלתה כי במשך כל תקופת כהונתו השתמש הרמ"ט לשעבר בדוא"ל הפרטי שלו לצורכי עבודתו במשרד, וכי מיעט להשתמש בדוא"ל המשרדי שנפתח לשימושו. יש להעיר לרמ"ט לשעבר כי דרך פעולה זו אסורה בתכלית האיסור - היא מנוגדת לנוהלי אבטחת המידע במשרד התרבות, אינה מאפשרת תיעוד של פעולות המשרד ופוגעת בביצוע הבקרה עליהן - מצד משרד מבקר המדינה או מצד כל משרד ממשלתי אחר. מאז ניתנו הנחיות אלה לא בחן גנז המדינה את מידת יישומן, וממילא לא קיבל ממשרדי הממשלה מידע על פעולותיהם בעניין.	מאחר שהרמ"ט לשעבר ניהל את ענייני עבודתו, ובכלל זה מסר את הנחיותיו, בעיקר באמצעות הדוא"ל הפרטי שלו, לא יכול היה משרד מבקר המדינה לבדוק מסמכים שכללו בקשות שהופנו לרמ"ט לשעבר גורמים שונים, הנחיות שנתן הרמ"ט לשעבר וכן עניינים אחרים הקשורים לעבודתו. עקב כך לא ניתן היה להשלים את הבדיקה בנושא המינויים הפוליטיים במשרד התרבות. בכפוף לכך, במסמכים שעמדו לרשות משרד מבקר המדינה לא נמצאו עדויות לכך שהשרה ביצעה מינויים פוליטיים. כמו כן, לא נמצאה כל ראיה להיכרות מוקדמת בין השרה לבין בעלי משרד הפרסום שנבחר לקידום הפרויקט "לא לדאוגוסט".	656
הרשות הממשלתית למים ולביוב . זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה - המשרד להגנת הסביבה - מטלה בין משרדית . הביקורת העלתה כי מאז הפרסומים בתקשורת שבעקבותיהם התוודע משרד התשתיות לנושא, פעל משרד התשתיות, ובראשו השר יובל שטייניץ, לטובת אישור העברת חשמל למט"ש בעזה. ואולם, פעולות אלה נעשו באיחור של שלוש שנים, שבמהלכן ניתן היה לקדם חיבור של המתקן לחשמל ולזרז את הפעלתו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התשתיות כי עליו להפיק לקחים ממקרה זה כדי לוודא שבעתיד יקבל המשרד את כל המידע הרלוונטי בנושאים הנוגעים לתשתיות אנרגיה או מים בישראל. .משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, למנהא"ז, למשרד להג"ס ולמשרד החקלאות כי עליהם לפעול לפתרון בעיית העקר משני צדי הקו הירוק, ולא להסתפק בטיפול בצד הישראלי בלבד. טיפול בצד אחד בלבד אינו נותן מענה לזיהום מי תהום ולנזקים סביבתיים ביו"ש, ומעלה במ ידה רבה את עלויות הטיפול בישראל. במסגרת טיפול כולל בבעיית העקר, שבו יהיו שותפים כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, מומלץ לבחון פתרונות בשיתוף הצד הפלסטיני, הבנק הגרמני וגורמים בינלאומיים נוספים, ואף לשקול הסתייעות בארגוני חברה אזרחית, עידוד יזמּות פרטית ומעורבות גורמים מקומיים. עד שיימצא פתרון כולל, על המנהא"ז לפעול לצמצום הבעיה באמצעות אימוץ פתרונות זמניים על בסיס ניסיון העבר ואגב היוועצות בגורמי המקצוע, מרשות המים ומרט"ג. כמו כן עליו לקדם פעולות הסברה לתושבים. מוצע כי מתפ"ש ורשות המים יעלו נושא זה לדיון בו ועדת המים המשותפת לכשתתכנס או בוועדת משנה שלה לצורך תיאום הטיפול בנושא115 . .חיבור קולחי המט"ש לצינור שיעביר את המים להשקיה חקלאית הוא פתרון מיטבי, המאפשר הן את הפסקת זרימת הקולחים בנחל והן שימוש חוזר במים לגידולים החקלאיים. מכאן עולה כי אף על פי שבמשרד החוץ יש בעלי תפקידים המתמחים בעבודה מול גורמים בינלאומיים, גורמים מקצועיים אלה הורחקו מעיסוק בזירה הפלסטינית, ומשכך הם אינם שותפים פעילים בקידום פרויקטים ברש"פ מול גורמים בינלאומיים. הביקורת העלתה כי אף שנושא המים והאנרגיה ברש"פ נמצא על סדר יומם של כנסי התורמות, הנציגות הישראלית לכנסים אלה בראשות משרד החוץ לא ניצלה מפגשים אלה המתקיימים פעמיים בשנה לקידום פרויקטים בתחום מניעת זיהומי מים משטחי יו"ש ורצועת עזה. .הביקורת העלתה כי אף על פי שפועל במשרד להג"ס אגף יחסים בינלאומיים, ככלל המשרד אינו עוסק בנושאים של מפגעי סביבה מיו"ש ומרצועת עזה מול גורמים בינלאומיים. . בישראל נוקטים מעת לעת הגורמים הממשלתיים האחראים- רשות המים, המשרד להג"ס ומשרד החקלאות - פעולות מסוימות שנועדו להתמודד עם בעיית העקר, כמו תמיכה כספית לתאגידי מים וביוב ולמועצות אזוריות לפינוי שפכים מבתי בד109 ופרסום הנחיות לחקלאים לפיזור העקר110 .לעומת זאת, גורמים אלה והמנהא"ז אינם מטפלים כלל בבעיית העקר ביו"ש, אף שהזיהומים במקומות הללו גורמים נזקים למי תהום, לנחלים ולמט"שים גם בשטחי מדינת ישראל. בעקבות היעדר טיפול ביו"ש נדרשו השקעות כספיות כבדות בצד הישראלי בפתרונות חלקיים שלא האריכו ימים. .לאור העובדה שבמקרה זה ישראל קיבלה על עצמה לטפל בשפכי הרש"פ ואף עומדת לבנות לשם כך תשתיות ארוכות טווח, בקזזה מכספי המסים של הרש"פ את עלויות הקמת התשתית והתפעול, נראה שתכנון משותף ומתואם של התשתיות, בישראל וביו"ש, היה משיג תוצאה טובה יותר לשני הצדדים. על רשות המים ועל המנהא"ז לפעול במטרה שהטיפול בשפכים הפלסטיניים ייעשה בתחומי יו"ש. כן עליהם לשפר את מנגנוני שיתוף הפעולה והתיאום שלהם ב תחומי התשתיות להגנת הסביבה עם הגורמים הבינלאומיים והפלסטיניים, החל בשלבים המוקדמים ביותר של תכנון התשתיות, ולפעול לפתרונות מתואמים, שישרתו את האינטרסים הכלכליים, הסביבתיים והבריאותיים של שני הצדדים. משרד מבקר המדינה מציין בחיוב את פעולות רשות המים לקידום פתרונות מיטביים לטיפול בשפכים חוצי גבולות במסגרת צוותים בין -משרדיים. על צוותים אלה לבחון היטב את מידת הצורך לקבע פתרונות ארוכי טווח לשפכים הפלסטיניים בשטחי מדינת ישראל וכן לבחון דרכים לקדם שימוש של פלסטינים במי קולחים. .על משרד ראש הממשלה לוודא כי החלטת הדרג המדיני מדצמבר 2015 בנושא הגדלת כמויות האנרגיה לרצועת עזה תיושם בהקדם, ובכלל זה יושלמו כל הליכי התכנון של הקווים הנוספים שאושרו וכל הפעולות שביצוען תלוי במדינת ישראל.	הועלה כי בדצמבר 2015 החליט הדרג המדיני לקבל את המלצת מתפ "ש ולהגדיל את אספקת האנרגיה לרצועת עזה, לרבות בטווח המידי - תוספת של 26 מגה ואט בקו זמני נוסף, ובטווח הבינוני- תכנון חיבור קו 161 , שיוסיף לרצועת עזה 100 מגה ואט ויאפשר חיבור תשתיות קיימות ועתידיות לשם טיפול בשפכים והתפלת מים. ואולם עד אוקטובר 2016 לא קידם משרד הביטחון את יישום ההחלטה.	657
משרד הרווחה והביטחון החברתי . ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה משרד מבקר המדינה מכיר בחשיבותן של התכניות השונות שביצע השירות לאורך השנים לקידום חניכי הפנימיות, אך אלו כאמור נעשו באופן בלתי מתוכנן וללא ראייה כוללת. על משרד הרווחה לקבוע תכנית ייעודית אופרטיבית למערך הפנימיות, בדגש על תיקון הליקויים שהוא מודע להם זה שנים רבות, ועליו ללוות תכנית זו בתקציב מתאים שיוקצה על פי סדר עדיפויות ולקבוע לוח זמנים ליישומה. .אף על פי כן, בביקורת עלה כי מלבד נתוני הרף, השירות אינו אוסף נתונים רלוונטיים על הילדים, כגון על טיב הקשר בין העו"ס במחלקה לילד בפנימייה; מצבם של הילדים שנשרו מן הפנימייה והסיבות לכך; נתוני גיוס חניכי הפנימיות לצה"ל; שיעור הזכאים לתעודת בגרות לפי חלוקה לפנימיות; פרטים על החניכים שיש להם פער לימודי ניכר והמשאבים שמושקעים לטיפול בפער זה; ונתונים על השתלבותם של בוגרי הפנימיות בקהילה. כתוצאה מכך לשירות אין יכולת לקבל תמונה שלמה ורציפה של כל ההיבטים שעשויים להשפיע על חניכי הפנימיות, על הטיפול הפרטני בהם ועל הפעולות הנדרשות לצורך קידומם. משרד מבקר המדינה מעיר לשירות כי ללא מסד נתונים שלם לא ניתן לגבש מדיניות מושכלת ולטפל באופן מיטבי בחניכי הפנימיות. יתרה מזו, ללא הנתונים הרלוונטיים גם לא ניתן לאתר חסמים בדרך להשגת המטרות של תכניות הטיפול שכבר נקבעו. מן האמור לעיל עולה כי במשך כשלושה עשורים שב משרד הרווחה ובוחן את מערך הפנימיות באמצעות ועדות שונות שיושבות על המדוכה ומגבשות המלצות, אך אלו אינן מתורגמות לתכניות עבודה ייעודיות ואופרטיביות כנדרש. נמצא כי לאורך השנים לא ניתח משרד הרווחה את הנתונים של תכניות הטיפול בחניך הפנימייה ובמשפחתו, וממילא לא בחן את האפקטיביות של תכניותיו אלו. כתוצאה מכך הוא חסר ידע בדבר האפקטיביות של המשאבים שהשקיע בתכניות הטיפול שקבע. אי -עשייה זו של משרד הרווחה חמורה במיוחד לנוכח הנתונים העגומים שעולים מהמחקרים שהוצגו לעיל. הביקורת העלתה כי פעילות משרד הרווחה בתחום זה היא חלקית בלבד. למשל, המשרד לא ערך מחקרי עומק בנושאים עיקריים על שתי קבוצות של חניכי פנימיות שהוועדה לתכנון אסטרטגי כבר ציינה שיש להעמיק את הבדיקה ולבצע מחקרים בנוגע למצבן - בוגרי פנימיות וחניכים שחזרו באופן בלתי מתוכנן לקהילה, דהיינו נשרו מהפנימייה. אין חולק על חשיבותם של המעקב אחר בוגרי הפנימיות של משרד הרווחה ושל בחינת תרומתן של הפנימיות להשתלבות בוגריהן בחברה הישראלית. על משרדי הרווחה והחינוך לבדוק כיצד ניתן לשתף פעולה ולבחון במחקרו של משרד החינוך גם את מצבם של בוגרי פנימיות משרד הרווחה. אם שיתוף פעולה זה אינו אפשרי, סבור משרד מבקר המדינה שעל משרד הרווחה ליזום ולארגן מחקר דומה שיעסוק בבוגרי פנימיות שירות ילד ונוער וימפה את כל המידע שנחוץ לו על מנת לשפר את פעולותיו. בביקורת עלה כי המפקחים אינם מבצעים בקרה אפקטיבית על היקף כוח האדם המועסק הלכה למעשה בפנימייה, ולכן אינם יודעים אם הוא תואם לזה שנקבע בהסכם להפעלתה ושאמור לתת את המענה ההולם לצורכי הילדים. בשל חשיבות הבקרה על מספר העובדים המועסקים בפנימייה, והחובה של המדינה שנקבעה באמנה לזכויות הילד לפקח על מספר העובדים האחראים לטיפול בחניכי הפנימיות ולהגנה עליהם, מן הראוי שלא להסתמך רק על הדיווח של הפנימייה, אלא על המפקחים לאמת את הנתונים במדויק. נמצא כי מלבד תכנית זו, שבה משתתפים רק חלק מילדי הפנימיות תלמידי בית הספר היסודי ואשר עוסקת ברכישת חלק מהתכנים הנדרשים, למשרד הרווחה אין תכנית לתגבור תחומי לימוד חיוניים כגון אנגלית, מחשבים, העשרת השפה ואסטרטגיות למידה40. על משרד הרווחה לבחון אם תקציב שיעורי העזר שהוא מעביר לפנימיות נותן מענה מיטבי לצורך צמצום הפערים הלימודיים של חניכי הפנימיות. עליו גם לבחון אם יש תכנים נוספים מלבד לימודי חשבון, קריאה וכתיבה שיש לעסוק בהם בשיעורי העזר. עם זאת, הנוהל למעקב אחר הלימודים חסר מרכיב הכרחי - קביעת תכנית פרטנית לכל ילד, שתסייע לשקמו ולשפר את הישגיו הלימודיים.	משרד מבקר המדינה בחן כ-80 דוחות פיקוח שנבחרו באקראימכ-1,100 דוחותשנכתבו מינואר 2013 עד אוגוסט 2016 והועברו אליו על ידי המפקחים המחוזיים שמפקחים ישירות על הפנימיות41 . מהדוחות שנבדקו עולה כי בביקורי הפיקוח השוטפים לא בדקו המפקחים המחוזיים אם חניך הפנימייה מקבל את המענה הלימודי שהוא זקוק לו. על שירות ילד ונוער להנחות את הפנימיות להכין תכנית פרטנית לכל ילד שבה יוגדרו הפערים הלימודיים שלו וייקבע המענה שהוא זקוק לו, ועליו לשלב הנחיה זו גם בנוהל מעקב אחר לימודים. משרד מבקר המדינה מדגיש כי אמנם תכנית כזו ומעקב אחר יישומה יאפשרו בקרה אפקטיבית יותר, אולם גם בהיעדרה אין לקבל את אי -הפיקוח של המפקחים על המענה החינוכי שניתן בפנימיות.	658
משרד הרווחה והביטחון החברתי . מעגלים - הקרן למען בעלי מקצועות שוחקים - אפקטיביות וסדרי ניהול - משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בביקורת נמצא כי המשרד אמנם מקבל מהקרן נתונים וקבלות בדבר הוצאותיה, אולם הוא בודק אותם רק באקראי , ללא שיטה או תכנית. משרד מבקר המדינה מעיר כי הפיקוח והבקרה של משרד הכלכלה על פעילות הקרן לקויים. .על פי תנאי ההסכם , הקרן זכאית לקבל תשלום גם עבור הוצ אותיה לתפעול קורסים, ואלה נגזרות מעלות הקורסים בפועל. בשנת 2015 אושר לקרן סכום של עד כ -5 מיליון ש"ח עבור תפעול קורסים . הסכום נגזר מעלות הקורסים שתכננה הקרן לקיים באותה השנה - כ-70 .מיליון ש"ח בפועל הזמינה הקרן ממוסדות הכשרה קורסים בעלות של כ -31 מיליון ש"ח בלבד, אך בהיעדר דוח ביצוע חצי שנתי לא היה למשרד הכלכלה מידע בעוד מועד על צמצום ניכר זה בהיקף הקורסים באותה השנה. אילו היה למשרד הכלכלה מידע שכזה, היה הדבר אמור להביא להפחתת יותר ממחצית הסכום שהוא משלם לקרן. יצוין כי המשרד שילם לקרן במהלך שנת 2015 כ-4.7 מיליון ש"ח. מסיכום דיון אשר התקיים במהלך שנת 2016 ,ובו השתתפו נציגי אגף החשכ"ל, נציגי האגף להכשרה מקצועית נציגי משרד הכלכלה ונשיא התאחדות התעשיינים, עלה כי הקרן לא מסרה למשרד הכלכלה דוחות ביצוע שוטפים ולא עדכנה אותו לגבי ההפחתה של מחזור הקרן ב-50%; עקב כך קיבלה הקרן תשלום עודף בגין הוצאות תפעול הקורסים. נציגי הממשלה ביקשו מהקרן להשיב את הכספים אשר שולמו ביתר, ובתגובה טענה הקרן כי הסכום שקיבלה אינו חורג מהנקבע בהסכם. בסופו של דבר לא חויבה הקרן להשיב כספים אלה. בביקורת נמצא כי לא נחתם בין הצדדים הסכם שהסדיר את קבלת השירותים האמורים. גם בדוחות הכספיים של הקרן לא ניתן ביטוי להתחייבות כלשהי כלפי ההתאחדות בגין השירותים האלה. עוד עלה בביקורת כי הקרן אף לא ביקשה אישור מוועדת ההתקשרויות בטרם שילמה להתאחדות בגין שירותים אלו. זאת ועוד, בהודעת דואר אלקטרוני בנושא זה ששלחה היועצת המשפטית של הקרן לעוזרת יו"ר הקרן באפריל 2016 היא ציינה: "אינני יכולה לראות איך אפשר לאשר דרישת תשלום שנים אחורה כאשר את לא מצרפת הזמנת עבודה/ הסכם/אישור... מצד הקרן או ועדת הרכש שלה או הועד המנהל שלה... במיוחד לא עם צד קשור... צריך להביא זאת בפני ועדת הביקורת. על פי החוק חברה אמורה להביא לאישורה של האסיפה הכללית וועדת הביקורת כל עסקה עם צד קשור". משרד מבקר המדינה מעיר לקרן כי בהתאם לעקרונות הכלליים של המינהל התקין, המתחייבים מאופייה הציבורי, עליה להבטיח כי תפעל באופן מסודר ובשקיפות מירבית - זאת באמצעות הסכמים בכתב המבהירים ומסדירים את קבלת השירותים ואת התמורה בגינם ואת תנאי ההתקשרות, בייחוד כשמדובר בהתקשרות עם תאגיד קשור. התנהלות הקרן בדרך זו גם תאפשר פיקוח ובקרה וגם תמנע אי-בהירות ומחלוקות שעלולים להיגרם בהיעדר הסכם. הביקורת העלתה כי למרות תוצאותיו הנוקבות של המדגם שיזמה הקרן עצמה, לא דנו בהן המוסדות והגופים המלווים את הקרן והמפקחים על פעילותה השוטפת - האסיפה הכללית, הוועד המנהל וועדת ההיגוי - ובכלל זה הם לא ניתחו את תוצאות הסקר, לא הפיקו לקחים ולא בחנו אם תוצאותיו מצריכות שינוי באופן התנהלותה כדי להגביר את האפקטיביות של פעולותה. נמצא כי הקרן אינה בוחנת את התאמתו של כל עובד ועובד לקורס שבו ביקש להשתתף (למעט תנאי סף כלליים) ואת ההיתכנות לכך שהקורס יאפשר את שדרוגו המקצועי. ובפועל עלה מבדיקת נתוני הקרן שבמקרים מסוימים יצאו יחדיו כמה מעובדי ו של מעסיק לאותם הקורסים בדיוק . היות שהקרן לא בדקה את ההתאמה של כל קורס למשתתף בו, עולה החשש שהעובדים בחרו באותם הקורסים וה הכשרות לצורך העשרה ופעילות פנאי. נמצא כי ועדת המעקב העליונה לא התכנסה בשנתיים וחצי האחרונות, מאז ראשית 2014 ., ולא דנה בסיבות לכישלון מימושו של מסלול הפנסיה המגשרת בחלוף כ חמש שנים מאז החתימה על ההסכם , על ועדת המעקב העליונה לבדוק באופן יסודי, באמצעות גוף מקצועי, את הסיבות לאי -הוצאתו לפועל של מסלול הפנסיה המגשרת, ובין היתר לנתח את הביקושים למסלול, ולבחון את הטענות שהועלו בדבר החסמים המעכבים את מימושו. על ועדת המעקב העליונה להסיק מסקנות מבדיקה זו ולקבל החלטות בהתאם. למרות ההחלטה האמורה של הוועד המנהל , גם נתונים מן השנים 2015 ו-2016 מעלים חשש שחלק מהקורסים נועדו לצורכי העשרה ו פעילות פנאי. לדוגמה: חמישה עובדי חברה העוסקת בייצור השתתפו יחדיו בקורס סוכני נסיעות, וחמש עובדות בית חולים השתתפו בקורס קוסמטיקה. משרד מבקר המדינה שולל את תשובת הקרן מכל וכל. הקרן נשענת על כספי הציבור בהיקף של מאות מיליוני ש"ח. המדינה מקצה כספים אלו לקרן במטרה שתבצע תכניות לצורך הכשרה מקצועית, הסבה מקצועית ושדרוג מקצועי כמתחייב מההסכם. על מוסדות הקרן לבחון אם קורסי ההכשרה המ קצועית שהיא מקיימת מגשימים את מטרותיה כפי שנקבעו בהסכם ובתקנון. בכלל זה עליהם למדוד ולהעריך אם הקורסים עולים בקנה אחד עם סדר העדיפות כפי שנקבע בהסכם - קידום תכניות הסבה או הכשרה מקצועית שיש בהן כדי להאריך את תקופת ההעסקה של בעלי מקצועות שוחקים במקום עבודתם עד הגיעם לגיל פרישה. במועד סיום הביקורת טרם עלה בידי הקרן להוציא לפועל את מסלול הפנסיה המגשרת, למעט בעניינם של חמישה עובדים בלבד, אף שעברו כחמש שנים ממועד הקמת הקרן . עד ליוני 2016 נוצלחלק מזערי מהתקציב שהוקצה למסלול זה: כ-5.2 מיליוןש"ח בלבד מתקציב של כ-102 מיליון ש"ח. כחמישה מיליון ש"ח מסכום זה שימשו להוצאות התקורה ו להוצאות השיווק של הקרן; היתרה, כ - 200,000 ,ש"ח בלבד שימשה לתשלום פנסיה מגשרת לעובדים שפרשו. בכך למעשה לא יושמה אחת משתי מטרות ההסכם שנקבעה כחלופה למסלול הקורסים.	לנוכח החסמים שגרמו לאי מימוש מסלול הפנסיה המגשרת, ולניצול הזעום של התקציב המיועד אליו בחמש השנים שבהן אמור היה לפעול , על ועדת המעקב העליונה לבחון ולנתח לאלתר את ישימותו של המסלול ולבחון חלופות שיאפשרו את מימושו בהקדם האפשרי.	659
המשרד לביטחון הפנים . ניהול צי הרכב במשטרת ישראל והשימוש בו תקנות שווי השימוש ברכב והנחיית רשות המסים אינן פוטרות את המעסיק מחובת זקיפת שווי השימוש בכלי רכב, אלא כאשר כלי הרכב נותר בידי העובד ללילה וחונה בביתו באופן חד-פעמי אקראי ולא שיטתי ואינו חונה בביתו בסופי שבוע. להחלטת ראש מחלקת שכר וגמלאות במשטרה להימנע מזקיפת מס בגין שווי השימוש בכלי רכב כאשר מדובר בשימוש של לא יותר מחמישה ימים בחודש, אין תימוכין בדין, והיא התקבלה ללא סמכות. הסמפכ"ל התיר הצמדת כלי רכב מינהליים לקציני תחנה בלבד. ואולם מהביקורת עולה כי גורמי הפיקוד במשטרה הקצו כלי רכב שיועדו בתקן לשימוש מינהלי כרכבים צמודים לשוטרים. על המשטרה להקפיד להצמיד כלי רכב לשוטרים רק לאחר שהדבר הוסדר בתקן המשטרה וכן להקפיד בעניין זה על הנקבע בהוראה ובפקודת המטא"ר, ובכלל זה להקפיד על קבלת אישור השר לבט"פ להצמדת כלי הרכב. .שם היחידה הייעוד המבצעי .המקורי של כלי .הרכב בתקן תחומי העיסוק של .השוטרים שהוצמדו .להם כלי רכב מחוץ .לתקן (בדרגת רב- .פקד ומטה) מספר השוטרים .שהוצמדו להם כלי הביקורת העלתה כי במכרזים שבהם הכריז מינהל הרכב על כמה זוכים, רכשה המשטרה מאות כלי רכב מזוכה אחד מבין הזוכים שהוכרזו. אף שלהחלטה על רכישת מאות כלי רכב מזוכה אחד יש משמעויות כספיות ניכרות, ואף שהחלטה כזאת מיטיבה במידה ניכרת עם הספק שממנו נרכש דגם זה - לא פעלה המשטרה בעניין זה בשקיפות הראויה ולא קיימה הליך סדור לבחירת ה דגם שירכש. במקרים שבהם מכריז מינהל הרכב על כמה זוכים, ראוי כי המשטרה תבחר את הספק שממנו תרכוש את כלי הרכב באמצעות צוות מקצועי, וכי הליך הבחירה יהיה סדור, שקוף ותקין. .נמצא כי משנת 2012 עד מרץ2016 רכשה המשטרה610 כלי רכב בעלות של כ-73 מיליון ש"ח מהדגם שזכה בציון הנמוך ביותר שדורג במקום הרביעי (להלן - דגם 4 ); אולם לא נמצא שההחלטה על רכישת כלי הרכב מדגם4 התקבלה לאחר בחינה סדורה ועל יסוד טעמים אשר מפרטים את הסיבות לבחירה בדגם שדורג במקום הנמוך ביותר. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי רכישה של מאות כלי רכב בעלות כוללת של עשרות מיליוני ש"ח מזוכה אחד מבין כמה זוכים במכרז, בלי שההחלטה על כך התבססה על ניתוח השוואתי ובלי תיעוד של הנימוקים לבחירה, אינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. על המשטרה לסיים את הבדיקות הנחוצות ולגבש עמדה בשאלה אם כלי רכב שמיוצרים מלכתחילה לשימוש משטרתי מתאימים לצרכיה המבצעיים. על המשטרה להביא בחשבון את כלל המשמעויות של שינוי כזה, ולפרט את מסקנותיה והמלצותיה לצוות ההיגוי, כדי שיחליט בעניין. .הועלה כי בשנים 2016-2012 רכשה המשטרה את כלי הרכב הפרטיים המשמשים אותה לצרכים מבצעיים בלי להכין לפני המכרזים לרכישתם 15 מסמכי דמ"ץ, שיבטיחו את התאמתם לייעודם המבצעי. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי לפני החלטה על רכש של כלי רכב פרטיים מבין זוכי מכרז הסינקו, עליה להקפיד לבצע עבודת מטה שתכלול בחינה של המלצת מחלקת הסיור באג"ם להשתמש בכלי רכב אחרים. על פי תוצאות הבחינה, על המשטרה לגבש מסמך דמ "ץ מעודכן לגבי כלי הרכב שישמשו את מערך הסיור, בהתאם לייעודם המבצעי ולמאפייני הנסועה בהם, כניידות תגובה וליתר משימות הסיור.	משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי גם במקרה זה, היה עליה לקבוע במסמך דמ "ץ את הדרישות המבצעיות מכלי הרכב המיועדים לשימוש אגף התנועה מיד עם התעורר הצורך בכך, לפני פרסום המכרזים של מינהל הרכב ורכישת כלי הרכב הפרטיים לאגף זה. יוצא אפוא שהמשטרה רכשה עבור אגף התנועה ניידות שאינן עונות על כל הדרישות המבצעיות. על אגף התנועה ומת"ח לקיים הליך סדור שבו יוחלט מהם סוגי כלי הרכב הדרושים למערך התנועה - ג'יפונים, כלי רכב פרטיים או שני סוגי כלי הרכב - לפני ביצוע הרכש באמצעות מכרזי מינהל הרכב; לאזן בעניין זה בין שיקולי תקציב לבין הצרכים המבצעיים; ולתעד את הנימוקים להחלטתם לגבי סוג כלי הרכב שנבחר.	660
משרד החינוך . הפיקוח הכולל על בתי הספר מהאמור לעיל עולה כי קיים טשטוש בנ וגע לחלוקת האחריות והסמכות בין המפקחים הכוללים, הרשויות המקומיות ורשתות החינוך, אשר עלול לפגוע ביכולת המפקח הכולל למלא את תפקידו בבית הספר. יתרה מכך, במצב זה נאלץ מנהל בית הספר לפעול מול גורמים רבים ולתמרן ביניהם, בלי שתהיה לו כתובת אחת שיכולה לתת לו מענה מבוסס. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי על מנת להבטיח שהמפקח ימלא את תפקידו כגורם האחראי לפי החוק לפיקוח בבתי הספר, על משרד החינוך להסדיר, עם משרד הפנים ובשיתוף הרשויות המקומיות ומנהלי רשתות החינוך, את ממשקי העבודה בין מכלול הגורמים ואת האחריות והסמכות של כל אחד מהם. על משרד החינוך גם לספק למפקח הכולל את הכלים המתאימים, כדי שיתאפשר לו לפתור בעיות שמעלה לפניו מנהל בית הספר ולסייע בפתרון בעיות פדגוגיות ומינהליות שוטפות. השונות בין בתי הספר, וכן עומס המשימות המוטל על המפקחים המצריך לקבוע סדרי עדיפויות לפיקוח, מדגיש ים את הצורך בקביעת בסיס אחיד לעבודת הפיקוח בבתי הספר ולתיעודה, זאת לצד העצמאות ושיקול הדעת שלהם נדרשים המפקחים. על מנת שמשרד החינוך, ובכלל זה המינהל הפדגוגי , יוכל למצות ביעילות את המשאבים שהוקצו לו להשגת היעדים החינוכיים, עליו לקבוע במתכונת הפיקוח שיגבש את שיטות העבודה של המפקחים הכוללים, ובין היתר לפרט את הנושאים שחובה לבדוק, את תדירות הבדיקות ואת אופן הדיווח על התוצאות. תשובתו של משרד החינוך אינה סותרת את העובדה שלבד מהמחוז, מנחים את המפקח כמה גורמי מטה, כאמור לעיל. לפיכך מן הראוי כי משרד החינוך ימנה גורם אחד שיהיה אחראי לריכוז הדרישות של דרגי המטה מהמפקחים ולתיעדוף של משימות, על מנת לוודא כי זמן הפיקוח מנוצל ביעילות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי גם אם כל המשימות המפורטות הן חלק מתפקידי המפקח, מתבקש שיימצא האיזון הראוי בין היקף המשימות לבין מספר בתי הספר שלהם אחראי המפקח. בד בבד עם השגת איזון כאמור, ראוי שמשרד החינוך ימקד את תפקידי המפקח בתחומים שיש לו בהם מומחיות מקצועית ופדגוגית ויבחן אם ב משימותיו כלולות משימות טכניות שיכולות להיעשות למשל באמצעות כוח עזר מנהלי או כלים טכנולוגיים ייעודיים. גישת המשרד ולפיה המפקח הוא הכתובת לביצוע משימות בכל נושא ובכל תחום הנוגע לתפעול בית הספר עלולה להביא למצב של "תפסת מרובה לא תפסת". על משרד החינוך, ובכלל זה המינהל הפדגוגי, לאפיין את מרכיבי התפקיד בהתאמה למשרתם של המפקחים. על בסיס אפיון כאמור יוכל משרד החינוך לקבוע את כמות בתי הספר שמפקח אחד יוכל להיות אחראי להם. תהליך זה כולל קביעת מפתח תקינה מושכל לגבי מערך הפיקוח הכולל של מערכת החינוך (ראו להלן בעניין קביעת מפתח תקינה להקצאת משרות פיקוח). משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי מפתח תקינה אמור לשקף את מלוא המשימות המעודכנות, לרבות משימות שנוספו למפקח או הועברו לאחריות גורמים אחרים. מאז קבע משרד החינוך את מפתח התקינה חלפו כשמונה שנים, שבהן חלו תמורות במשימות שבאחריות המפקח. לפיכך על משרד החינוך לבחון אם יש בכוחו של המפתח הקיים להבטיח כי משימות המפקח הכולל יבוצעו במלואן ובאופן מיטבי. על בסיס תוצאות הבחינה יוכל משרד החינוך לגבש תכנית רב-שנתית ל השלמת הפערים בתקני הפיקוח, אם יהיה צורך בכך. יצוין כי העדכון שהמשרד מבצע בכל שנה אינו של מפתח התקינה עצמו, אלא של תקני הפיקוח הכולל, זאת כדי להתאימם לשינויים שהיו במשך השנה במספר המפקחים או במספר בתי הספר במחוז. לכן אין בעדכון זה כדי לפתור על הבעיות הנובעות מהמפתח עצמו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי פיקוח דיפרנציאלי, כלומר פיקוח על פי סדרי עדיפויות, הוא כורח המציאות שנקבע על פי שיקול דעת מקצועי. אכן מצופה מהמפקח כי במסגרת המשאבים העומדים לרשותו - שעות עבודה - הוא יפעיל סדר עדיפות בטיפול במשימותיו הרבות. ואולם מאחר שהקשר של המפקח עם בתי הספר הוא לב ליבה של עבודת הפיקוח, אין המדובר במצב שיש לשאוף אליו שכן, בנסיבות אלו המפקח אינו עומד בתקנות הפיקוח החלות עליו והוא אינו יכול למלא את תפקידו כראוי. אשר לחוסר יכולתו של משרד החינוך לעקוב אחר שעות עבודת המפקחים, מדגיש משרד מבקר המדינה כי משרד החינוך הוא שאמור לקבוע את סדרי דיווח הנוכחות של עובדיו, ולכן יש לצפות ממנו כי יקיים מנגנון דיווח הולם. תשובת משרד החינוך מבטאת פער בין עמדת המטה ולפיה המצב הקיים מאפשר למפקח הסביר לבצע את מכלול המרכיבים של עבודתו, לבין עמדת המפקחים ולפיה המצב הקיים אינו מאפשר להם לבצע פיקוח ראוי ומ יטבי. בנסיבות אלה ראוי שמטה המשרד יהיה קשוב לקולות העולים מן השטח ויבחן עם המפקחים כיצד ניתן להסיר את החסמים המקשים עליהם בעבודתם. ,זאת ועודמרבית המפקחים הכוללים ציינו כי על מנת שיוכלו לבצע את מכלול תפקידיהם באופן מיטבי ומלא יש להפחית את מספר בתי הספר שבאחריות המפקח; לדעת 120 (כ-76%) מהמפקחים שהשיבו על השאלון, מפתח התקינה הרצוי הוא מפקח אחד לכל 20-10 .בתי ספר קביעת מפתח תקינה למפקחים בחינוך הרגיל בהתחשב רק במספר בתי הספר ובלי להביא בחשבון מאפיינים אחרים של סביבת הפיקוח - עלולה לפגוע באיכות הפיקוח של המפקחים. הדבר עלול לגרום לא רק לאי -שוויון בין מוסדות החינוך בכל הנוגע למתן שירותי הפיקוח, אלא גם להקצאה שאינה מושכלת של שירותים אלה.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך כי נוכח העלייה שחלה בשנים האחרונות במספר התלמידים המאובחנים כבעלי צרכים מיוחדים ונוכח מורכבות הטיפול בתלמידי החנ"ם, עליו לבצע ללא דיחוי, עבודת מטה בכדי לקבוע מהו מפתח התקינה הנדרש למפקחים בחינוך המיוחד. על בסיס עבודת מטה זו עליו לגבש תכנית רב-שנתית ל השלמת הפערים בתקני הפיקוח. בביצוע עבודת המטה עליו להביא בחשבון את היעדים, המשימות והמאפיינים הייחודיים של מערך הפיקוח בחנ "ם (פיקוח על רצף הגיל ועל רצף של לקויות, מעורבות בשיבוץ פרטני של תלמידים ועוד), כדי להבטיח שהפיקוח יבוצע באופן מיטבי.	661
המוסד לביטוח לאומי . טיפול המוסד לביטוח לאומי תביעות נגד צד שלישי (שיבוב) מהביקורת עולה כי היועץ המשפטי לא פעל על פי הנחיית המנכ"ל כאמור וכלל בהסכם עם חברה א גם את הוויתור על הזכויות בכל תיקי תאונות הדרכים שבט"ל לא ידע על קיומם. בכך נסתם הגולל על האפשרות שבט"ל ימצה את הזכות לשיבוב כלפי חברה א בגין תיקי תאונות דרכים43 .שלא נכללו בהערכת השווי 3. בביקורת עלה כאמור שהיועץ המשפטי ידע שהערכת השווי אינה כוללת זכויות רבות העומדות לבט"ל כלפי חברה א בגין שיבוב, כמו התיקים הנוגעים לתביעות בגין גמלאות שאינן של נפגעי עבודה שנפצעו והתיקים משנת 2013 . כמו כן, היועץהמשפטי ידע שישנם עוד תיקים רבים שיש בהם פוטנציאל לשיבוב מחברה א שבט"ל כלל לא איתר אותם, והם מונחים כ"אבן שאין לה הופכין" בארכיב המוסד. עוד ידע שישנה סבירות גבוהה מאוד שיוגשו תביעות עתידיות שלבט"ל תהיה לגביהם זכות שיבוב מחברה א. אף על פי כן, עו"ד רוזנצויג סיכם עם חברה א כי בט"ל יוותר על כלל זכויות השיבוב המגיעות לו, לרבות אלה שלא נכללו בהערכת השווי, תמורת סכום שנקבע לפי שווי התיקים הידועים שנכללו בה. עו"ד רוזנצויג לא פעל לבחינת שוויים של אותם תיקים ומנגד לא החריג אותם מההסכם עם חברה א. נוסף על כך, הוא לא התי יעץ עם הגורמים המקצועיים בסניף יפו המחזיקים במומחיות, בידע ובניסיון בתחום השיבוב בגין תאונות דרכים, כדי לנהל עבודת מטה מקצועית, בשיתוף כל אנשי המקצוע הרלוונטיים, לקראת בחינת האפשרות להתקשר בהסכם עם חברה א. יצוין כי בעקבות הגשת טיוטת דוח זה לבט"ל הוא בדק באופן פרטני את התיקים האלה במשך חודש אחד בלבד במהלך החודשים דצ מבר 2015 - ינואר201637 .)(ראו להלן בפעולותיו של עו"ד רוזנצויג בולטות הפרות חוזרות ונשנ ות של כללי מינהל תקין המהוות כשל מקצועי ומחדל ניהולי. 1. מנכ"ל בט"ל סבר שהחשב צריך להיות מעורב בעניין ההסכם עם חברה א, ולכן הנחה את היועץ המשפטי עו"ד רוזנצויג לצרף את החשב לכל המגעים עם חברה א. אולם בביקורת עלה כי היועץ המשפטי פעל שלא לפי הוראת המנכ"ל. הוא לא שיתף את החשב בדיון הראשון מבין שלושה שקיים עם בעל השליטה בחברה א, שבו דנו על אופן חישובו וגובהו של הסכום שתשלם חברה א לבט"ל, הוא לא מיען אותו בהתכתבויות עם בעל השליטה בחברה א ועם נציג חברה א ולא שיתף אותו בשיחות טלפוניות אתם. חשיבות שיתופו של החשב בפעולות אלה ברורה מאליה משום שמדובר בפעולות הנוגעות להיבטים כלכליים וכספיים שהם תחום התמחותו המקצועית של החשב. במסגרת ההסדר למניעת ניגוד עניינים נקבע אמנם כי עו"ד רוזנצויג יוכל לעסוק בעניינים הקשורים לחבר ה א לאחר אוקטובר 2011 , אבל זאת מתוך המידע שמסר ולפיו חברה א הייתה לקוחה שלו, ולא על בסיס מידע הנוגע להיכרות שלו עם בעל השליטה בחברה א ובנו, שעליה לא דיווח בעת עריכת ההסדר עמו. כאמור, היועץ המשפטי חייב להימנע מהיקלעות למצב העלול להעמידו ב ניגוד עניינים והאחריות לדווח על מצבים שבהם מתעורר ספק מוטלת עליו . לנוכח האמור, היה על עו"ד רוזנצויג לפנות ליועצת המשפטית של משרד הרווחה, לחשוף בפניה את ההיכרות שלו עם בעל השליטה בחברה א ובנו כדי שתבחן אם מתעורר חשש לניגוד עניינים במעורבותו בהסכם עם חברה א, להיוועץ בה ולפעול לפי הנחיותיה לצורך הסדרת אופן פעולתו במצב של חשש לניגוד העניינים; אולם הוא לא עשה כן. היה על יו לנקוט משנה זהירות, בייחוד בשל תפקידו כיועץ המשפטי האמון על הסדרת סוגיות של ניגודי עניינים בבט"ל והאמור לשמש דוגמה אישית לבעלי תפקידים אחרים בבט"ל, ובשל היותו "שומר הסף" בבט"ל. מהאמור עולה החשש שהיועץ המשפטי הוביל את בט"ל לחתימה על ההסכם עם חברה א כאשר הוא מצוי במצב של ניגוד עניינים בשל היכרותו האישית עם בעל השליטה בחברה ובנו. עומק ההיכרות ומשמעותה אמורים היו להתברר אצל היועצת המשפטית של משרד הרווחה, שהייתה צריכה לקבוע כיצד על עו"ד רוזנצויג לנהוג לעניין מעורבותו בהסכם עם חברה א. אולם הוא לא מצא לנכון לחשוף סוגיה זו בפניה ולקבל את הנחיותיה בעניין. .משרד מבקר המדינה אינו מקבל את האומדן המעודכן של בט"ל, שלפיו הנזק הכספי מוערך ב - 600,000 ש"ח וזאת מסיבות אלו: ראשית, בחישוב האומדן שעשה בעקבות הביקורת הפחית בט"ל מסכום ה נזק הכספי כ-11 מיליון ש"ח בגין גמלאות שלטענתו כבר גבה את שוויין מחברה א, אף שמ הבחינה המתודולוגית אין הסבר המניח את הדעת להפחתה40. שנית, בט"ל לא בחן את כל התיקים של חבר ה א שנוספו ממועד הערכת השווי במאי 2014, דהיינו תיקים עתידיים. שלישית, יש להבחין בין הבדיקה הפרטנית והייעודית של התיקים ש בט"ל עשה בדיעבד כחלק ממענה לטיוטת דוח זה ובין הבדיקה שנעשתה בעתּה כחלק מעבודת המטה ומתהליך קבלת ההחלטות לקראת ההתקשרות עם חברה א ושמטרתה הייתה להעריך את השווי המלא של התיקים. זאת ועוד, יש לדחות את גישתו של בט"ל המתבססת על בחינת התוצאה בדיעבד, ו אין ב ה כדי להמעיט מחומרת הליקויים שנמצאו בעבודת המטה ובתהליך קבלת ההחלטות לעניין ההסכם עם חברה א. אשר לטענת בט"ל כי יש להעמיד מול האובדן הכספי את החיסכון שבמניעת התדיינות פרטנית בכל תיק ותיק, משרד מבקר המדינה מדגיש שעיקר הוויתור של בט"ל תמורת החיסכון האמור כבר בא לידי ביטוי בהנחה של %35 שנתן לחברה א מתוקף החלתו של ההסכם החדש עם חברות הביטוח, ושמטרתו להסדיר את הטיפול בתיקי תאונות דרכים באופן שייתר את הצורך בהתדיינויות משפטיות פרטניות. ראוי שבט"ל, אגף החשב הכללי ומשרד המשפטים יבחנו את האפשרויות העומדות להם הנוגעות להסכם עם חברה א, ובכלל זה את האפשרות שבט"ל יקבל כספים שוויתר עליהם מראש וללא כל תמורה בהסכם עם חברה א. לנוכח האומדנים השונים שהציג בט"ל בנוגע להפסד הכספי עקב ההסכם עם חברה א, ראוי שהבחינה של גובה הסכום שחברה א שילמה בחסר לבט"ל תתבסס על חישוב שיעשו הגורמים האמורים אשר לא יסתמכו על החישובים שעשה בט"ל לצורך תגובתו לביקורת. יוצא אפוא כי על אף האמור אישר החשב דאז את ההתקשרות בהסכם עם חברה א בלי שבחן כנדרש את הנתונים הרלוונטיים ואת התוצאות האפשריות של החלטתו והחלופות הקיימות ובלי שבדק את השפעותיה העתידיות של החלטה זו ; הוא לא ביקש לקבל את חוות דעתם המקצועית של כל בעלי התפקידים האחרים, לרבות חוות דעתם של עובדת אגף הביקורת הפנימית ושל האקטואר שהיו חלק מהצוות וכן של מנהל סניף יפו דאז. הוא אף לא ביקש שיוצגו בפניו חלופות אפשריות להסכם שגובש כדי שיוכל לוודא שזו אכן החלופה המיטבית או להציע חלופה אחרת או לשפר את זו המוצעת. זאת ועוד, גם כאשר מנכ"ל בט"ל פנה אליו כדי לקבל את אישורו להתקשרות האמורה לא התריע בפניו כי הוא אינו בקי בתחום השיבוב, לרבות בעניין ההסכם המתגבש53 . משרד מבקר המדינה מעיר לחשב כי לפני שאישר את ההתקשרות בהסכם עם חברה א ולנוכח העובדה שמדובר בהסכם ראשון מסוגו בבט"ל, מחובתו היה לבחון ביסודיות את הנחות היסוד שעליהן התבססה הערכת השווי ואת הנתונים הכספיים המופיעים בה, ובכלל זה את האופן שבו הם עשויים להשפיע מהבחינה הכספית על ההסכם. הסבריו של החשב דאז כי לא היה ער לאמור בהערכת השווי מעידים על פגם ועל חולשה מהותית באופן תפקודו בעניין זה. כפי שהחשב דאז מסר בהגינותו למשרד מבקר המדינה, הוא ידע כי באותה עת לא היה בקי בנושא ההסכם עם חברה א והנושא בכללותו אינו נהיר לו לחלוטין. לכן, היה עליו לנקוט אמצעים חלופיים שישלימו את פערי הידע שהיו לו או לפחות להביא לידיעת מנכ"ל בט"ל כי הוא אינו בקי בתחום. מכל האמור יוצא כי החשב דאז, ששימש שומר סף שאחריות מקצועית כבדה הייתה מוטלת על כתפיו, לא מימש את אחריותו כמתחייב בחוק הביטוח הלאומי. אשר להתקשרות בהסכם עם חברה א, הוא כשל בהפעלתה. נמצא שבט"ל החל ב משא ומתן עם האיגוד ללא עבודת המטה הנדרשת , והמינהלה אישרה את החתימה על ההסכם החדש בלי שבחנה את הכדאיות הכלכלית של מהלך זה, לעומת החלופה שעמדה לפניה והיא מימוש זכותו של בט"ל לשיבוב על פי הדין22 .	נמצא כי עבודת המטה של בט"ל שנעשתה טרם החלטתה של המינהלה בדבר חתימה על ההסכם החדש הייתה חלקית וחסרה. בט"ל לא בחן את כדאיותו הכלכלית של ההסכם, דבר שהיה עליו לעשות בייחוד לנוכח חלופות אחרות שעמדו בפניו , לרבות מימוש הזכות לשיבוב לפי חוק; הוא לא בחן מחדש מהם שיעורי ההנחה שראוי לקבוע בהסכם החדש והסתפק באותם שיעורי ההנחה שנקבעו בהסכם הישן, וזאת בלי שבחן את הנימוקים שעל בסיסם החליט לבטל את ההסכם בשנת 2008 , ואף שמאז המועדשבו נקבעו שיעורי הנחה אלה חלפו יותר משלושים שנה; והוא גם לא בדק מה יהיו ההשלכות הכלכליות והתפעוליות של הוויתור על עילות תביעה שהוא זכאי להם לפי דין. זאת ועוד, הוא לא קבע מהן המטרות שעל השגתן אין לוותר, דהיינו מהם הקווים האדומים שאין לעבור אותם. עקב כך, לא היו לבט"ל לא התשתית הראויה ולא מסד הנתונים הדרוש שיאפשרו לו להשיג את המיטב במסגרת המשא ומתן עם חברות הביטוח.	662
צבא ההגנה לישראל . מערך בריאות הנפש בצה_ל משרד מבקר המדינה מעיר, כי אף על פי שכבר בשנת 2012 קבעה ראשת אכ"א דאז, כי מלש"בים מהאוכלוסייה החרדית "מערימים קשיים כנגד המערכת הצבאית במטרה לקבל פטור משירות צבאי", ועל אף הצעה לשיפור שהעלה רמ"ח ברה"ן דאז - לא נקט צה"ל צעדים משמעותיים כדי להתמודד עם תופעה זאת. כך נותר בעינו הסיכון כי חלק מהמלש"בים מהאוכלוסייה החרדית מצליחים להשיג פטור מהחובות החלות עליהם מכוח חוק שירות ביטחון באמצעות ניצול אפיק הברה"ן, בלי שניתן לוודא כי קיימת הצדקה רפואית ממשית לכך. .מנתוני אכ"א עולה, כי שיעור המלש"בים מהאוכלוסייה החרדית שקיבלו פטור משירות צבאי בשל סיבות נפשיות גבוה פי שנים וחצי עד פי שלושה משיעור המלש"בים שקיבלו פטור משירות צבאי מסיבות אלה מתוך כלל אוכלוסיית המלש"בים. להלן הפרטים: משרד מבקר המדינה מדגיש, כי על מקרפ"ר לקבוע הגדרה אחידה ל"מידע רפואי", התואמת את צורכי הצבא, ומתיישבת עם ההגדרה בחוק זכויות החולה, ולהשלים את הטיפול בנושא שמירת מידע זה ומניעת חשיפתו בפני מי שאינם רשאים לכך. על מקרפ"ר להשלים את תהליך קביעת תקופת ההמתנה המרבית לפגישה לטיפול נפשי המבוקש על ידי החייל בהוראה מחייבת, תוך הבחנה בין סוגי הטיפול השונים הניתנים בידי מרכז ברה"ן, על מנת להקטין את פוטנציאל הסיכון הנובע מאי-אבחון של מצבו הנפשי. קיומה של הנחיה כזו יאפשר גם לקיים בקרה אפקטיבית יותר על טיב השירות הניתן למטופלי מרכז ברה"ן. .משרד מבקר המדינה מעיר, כי הואיל וגורמי מקרפ"ר הזינו באופן לא נכון הפניות לבדיקה פסיכיאטרית, ובמערכת CPR נמצאו נתונים שגויים, קיים קושי לוודא, כי כלל המטופלים שהופנו לבדיקת פסיכיאטר אכן טופלו כנדרש. קיומם של נתונים שגויים אלו במערכת CPR מעיד על כך שמקרפ"ר לא קיימה פיקוח ובקרה מספקים על מימוש הפניות של רופאים צבאיים לבדיקת פסיכיאטרים. על מקרפ"ר לוודא כי בעתיד יוזנו למערכת CPR ,נתונים נכונים וכי יינקטו פעולות בקרה נאותות לבחינת מימושן של הפניות כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה עלול להיפגע הטיפול הנפשי בחיילים אלה. על מרכז ברה"ן לבדוק את הסיבות לאי-קיום בדיקה זו, ולנקוט צעדים להקטנת שיעורי אי-קיומה. משרד מבקר המדינה בדק את הבקרה שמקיימים גורמי ברה"ן על "סט אטוס ביצוען" של הנחיותיהם בידי המפקדים ביחידות השדה שנבדקו. בביקורת נמצא, כי גורמי ברה"ן בז"י ובגד וד של חיל האיסוף הקרבי אינם מכירים את ההוראה בדבר מעקב אחר "סטאטוס ביצוען" של הנחיותיהם בידי המפקדים; ומשכך גם אינם מתעדים מעקב זה כנדרש. תיעוד סטאטוס הביצוע של הנחיות גורמי ברה"ן נועד לאפשר לגורמי הברה"ן ביחידות ולמרכז ברה"ן פיקוח ובקרה על יישום הנחיות אלו, ובכך לשפר את שירותי ברה"ן הניתנים לחיילי צה"ל. אי -תיעוד של המעקב אחר יישום ההנחיות על ידי גורמי ברה"ן פוגע ביכולת לקיים פיקוח ובקרה נאותים. על מרכז ברה"ן לבחון את הוראת ברה"ן "ניהול רשומת ברה"ן", ולהגדיר באופן ברור ובמפורט כיצד יש לקיים את המעקב אחר "סטאטוס ביצוען" של הנחיות גורמי ברה"ן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השימוש בהנחיה של "ליווי תומך לחייל", שאינה מוגדרת בהוראת קרפ"ר "מתן הקלה זמנית", בהיקף רב וללא כל הנחיה והכשרה מעשית למפקד, עלול לרוקן הנחיה זו מתוכן, ולהפוך אותה ל"אות מתה". זאת ועוד, בהיעדר הנחיות ברורות וליווי מקצועי למפקדים לגבי מהות המושג "ליווי תומך לחייל", לא ניתן לבקר את פעולותיהם של המפקדים, ולוודא האם אכן ניתן ליווי כזה ומה טיבו. על מרכז ברה"ן להסדיר בהוראה את הפעולות הנדרשות ממפקדי צה"ל בבואם לטפל בחייל שנזקק ל"ליווי תומך". אי-קביעת תדירות מזערית לעריכת בב"י עלולה לגרום למצבים שבהם חיילים הזקוקים לבב"י לא יטופלו. קביעת תדירות מזערית תאפשר למרכז ברה"ן לקיים בקרה, ולמנוע מצב שבו חיילים הזקוקים לטיפול לא יזכו לו, דבר העלול לפגוע במתן תמיכה וטיפול במועד. על מרכז ברה"ן לשקול לקבוע תדירות מזערית לצורך עריכת בב"י.	מכל האמור לעיל עולה, כי במקרים רבים שבהם רשמו פסיכיאטרים בצה"ל תרופות לחיילים מטופלים, תרופות אלו לא נופקו בצה"ל, ומשכך גובר הסיכון כי הן לא נצרכו על ידי המטופלים, דבר העלול לפגוע בבריאותם. לדעת משרד מבקר המדינה, בשל האחריות שבה נושא צה"ל לבריאות חייליו, על מקרפ"ר לבחון את הגורמים לפערים בין מספר המרשמים שניתנו לחיילים לבין מספרם של אלו שמכוחם נופקו בפועל תרופות לחיילים. כמו כן, על מקרפ"ר לפעול לשיפור ההיענות של חיילי צה"ל לטיפול תרופתי; לקבוע מדדים להיענות; להגדיר יעדים לצמצום התופעה ; ולהסדיר כללי בקרה ומעקב על ניפוק תרופות שנרשמו למטופלים, על מנת להקטין את הסיכון לכך שחיילי צה"ל אינם צורכים את התרופות שנרשמו להם.	663
צבא ההגנה לישראל . השירות הרפואי לחיילים בשירות חובה לקיומם של מהלכים של מיקור חוץ ושל ביטולו יש משמעויות בהיבטים שונים. כך למשל, לקראת מהלכים אלה, מפקדים בכל הדרגות נדרשים, בין היתר, להשקיע זמן באיסוף מידע ובניתוחו, בהערכות מצב ובבחינת חלופות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח הליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות ובתהליכי הבקרה המטכ"ליים על מיקור החוץ של שירותי הרפואה ועל ביטולו, ובכלל זה אי-מתן תשומת הלב הנדרשת על ידי אט"ל ואג" ת לסוגיות מהותיות, ומעורבות חלקית של אכ"א בתהליכים אלה, על סגן הרמטכ"ל לקיים תהליך להפקת לקחים, כדי לשפר את תהליכי עבודת המטה בהחלטות על מיקור חוץ, ועל מנת שליקויים בתחום זה לא יישנו. יודגש, כי כעבור כשלוש שנים בלבד ביטל צה"ל את מיקור החוץ של שירותי הרפואה, בלי שהוא פתר במלואן את אותן בעיות היסוד, שהביאו אותו מלכתחילה לקיים את המהלך. עקב בעיות יסוד אלה, אין ביכולתו של צה"ל להעניק שירות רפואי ברמה שסופקה לחיילים במיקור החוץ. כפי שיתואר בהמשך דוח ביקורת זה, קיימים פערים רבים במענה הרפואי בצה"ל, בדגש על זמינות שירותי הרפואה לחיילים בשירות חובה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי גם בעת היציאה למיקור החוץ הקודם קבע צה"ל, כי יוסטו משאבים (לטיפול בחיילי יחידות השדה), אולם מטרה זו לא הושגה, כיוון שמקרפ"ר לא הכינה תכנית מפורטת המגדירה אילו רופאים יידרשו לעבור מיחידות במרכז הארץ ליחידות השדה, וגורמי הבקרה המטכ"ליים, אג"ת ואט"ל, לא דרשו זאת ממנה, כפי שצוין לעיל. נוכח זאת, עולה ספק בקשר לכך, שבמסגרת התכנית למיקור חוץ של שירותי הרפואה לאנשי הקבע אכן יועברו המשאבים הנדרשים לשיפור הטיפול בחיילי החובה. על כן, כדי שמיקור החוץ של שירותי הרפואה לאנשי הקבע אכן יביא להסטת משאבים לטיפול בחיילי החובה, יש צורך להכין תכנית המגדירה אילו משאבים יוסטו לטיפול בהם, ולקיים בקרה על מימושה. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל ולמשהב"ט, כי משך הזמן הארוך עד סיום הטיפול בהעלאת השכר לרופאים האע"צים, היה בו כדי לפגוע במשך שנים באיכות המענה הרפואי. על אט"ל לוודא שהתקציב לנושא מוקצה כנדרש, ולבחון אם מגמת העזיבה של רופאים אלה נבלמת כתוצאה מכך. משרד מבקר המדינה מעיר למקרפ"ר, כי לא הגדירה את זמן ההמתנה המרבי למפגש עם רופא ראשוני, כי פעלה במשך שנים ללא נורמה מחייבת בנושא זה, וכי עליה לקבוע מהו זמן ההמתנה המרבי למפגש של חייל עם רופא ראשוני ולעגן זאת בפקודות. יוצא אפוא, כי למקרפ"ר אין מידע מרוכז בנוגע למשך הזמן שעובר מהרגע שחייל קובע תור לרופא ראשוני, ועד שהוא נפגש אתו. על כן, אין באפשרותה לעשות בקרה על זמני ההמתנה לרופא ראשוני, להשוות זמני המתנה בין מרפאות ולהסיק מסקנות מכך. זאת ועוד, מאז שנת 2010 לא ערך צה"ל סקרים הבוחנים את שביעות הרצון של כלל החיילים מהשירות הרפואי שהם מקבלים, ובכלל זה מזמינות שירותי הרפואה הראשוניים (למעט במרפאות הקריה ותה"ש כאמור לעיל). .משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח היעדר בקרה של מקרפ"ר על זמינות התורים לרופא ראשוני, וכדי שהיא תוכל לממש את תפקידה לפקח על שירותי רפואה ראשוניים לכלל חיילי צה"ל, על אט"ל, מתוקף אחריותו על מקרפ"ר, לפעול שיהיו לה מערכות מידע המאפשרות ריכוז של נתונים ממוחשבים מכלל מרפאות צה"ל על זמן ההמתנה של חייל מהרגע שהוא קובע ת ור לרופא ראשוני ועד שהוא נפגש אתו בפועל. מידע זה יאפשר למקרפ"ר לקיים בקרה שוטפת ומלאה על זמני ההמתנה, ולוודא עמידה ביעד שנקבע בנושא זה. בממצאי הסקר יש כדי לתת מידע בנוגע לשביעות הרצון מהשירות הרפואי שניתן לחיילים לוחמים. כאמור, החיילים הלוחמים מהווים פלח אוכלוסייה בעל מאפיינים ייחודיים בצה"ל, הן נוכח שירותם ביחידות שדה קדמיות והן בשל אופי פעילותם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי תמונת המצב שעולה מן הסקר, ולפיה למעלה ממחצית מהחיילים אינם שבעי רצון באופן כללי מהשירות הרפואי בצה"ל, כשהנושא הבולט הוא זמינות השירות, מחייבת את מקרפ"ר להפיק מכך לקחים, ולגבש בהקדם פתרונות לשיפור איכות השירות הרפואי לחיילים אלה. עוד מעיר מ שרד מבקר המדינה, כי על צה"ל לבחון באמצעות סקרים עתיים את עמדות החיילים בנוגע לשירות הרפואי שהם מקבלים, בדגש על חיילי החובה. למיקור החוץ ולביטולו השלכות לוגיסטיות מערכתיות. לכן ראוי היה, שאט"ל, כדרג ממונה על מקרפ"ר יפעיל בקרה מעמיקה בסוגיות שבתחומי אחריותו, העומדות על הפרק. אולם בפועל, התכנון והבקרה בנושא מיקור החוץ של שירותי רפואה נעשו בעיקר על ידי גורמים במקרפ"ר. בקרה ומעורבות עמוקות יותר של אט"ל כדרג ממונה, ייתכן שהיה בהן כדי להשפיע על ההחלטה אם לצאת למיקור חוץ ולבטלו תוך תקופה קצרה יחסית, על כל המשתמע ממהלך זה. משרד מבקר המדינה מעיר למקרפ"ר, כי בנתוני המוקד לגבי זמני ההמתנה למענה טלפוני , יש כדי להציג מצג של עמידה לכאורה ביעדים שנקבעו, כשבפועל אין למקרפ"ר תמונה של המצב לאשורו. המצב שבו עומס במוקד מביא לכך שחיילים ממתינים זמן רב כדי לקבל שירות, ואף עשרות אלפים מהם נוטשים את השיחות, הוא לקוי. נוסף על כך, נטישת השיחה עלולה להביא לכך, שהחייל נותר ללא קבלת הטיפול הרפואי הנדרש לו. חשוב אפוא, שקרפ"ר ישלים את התהליכים שבהם החל לבחינת ש יפור זמינות המענה הטלפוני במוקד ויקיים בקרה שאכן תהליכים אלו מביאים לשיפור.	.פקודת מטכ"ל האמורה שומרת על עיקרון השוויון בטיפול הרפואי, ואינה מבחינה בין חייל לוחם לבין חייל שאינו לוחם. אף חוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996 , אוסר על הפליה בין מטופל למטופל18 . משרד מבקר המדינה מעיר, כי ההבחנה שבהנחיית מקרפ"ר בין אוכלוסיות חיילים בנוגע לזמן המתנה למפגש עם רופא מומחה, המבוססת על תפקידו של החייל, אינה עולה בקנה אחד עם פקודת מטכ"ל ועם החו ק האמור. על כן, על הגורמים הרלוונטיים, וביניהם מקרפ"ר ומִפקדת הפרקליטות הצבאית הראשית, לשקול לבטל את הנחיית מקרפ"ר.	664
צבא ההגנה לישראל . היבטים בטיפול בנושאי בטיחות ביבשה בצה_ל - צבא הגנה לישראל - נושאים מבצעיים בביקורת עלה, כי יכולתם של בעלי תפקידים להשתמש במערכת "הגלילית " כמקור מידע היא מוגבלת, הן בשל אופן ההזנה של אירועים במערכת והן בשל מגבלות יכולותיה של המערכת עצמה. כך למשל, יחידות אינן יכולות לגזור מן המערכת אירועי בטיחות במאפיינים הרלוונטיים להן, לצורכי למידה וכסיוע בעת הכנת תרגיל ולקראת אימון. אי לכך, המערכת במתכונתה הנוכחית אינה מאפשרת ל הפיק באופן מלא את המצופה ממנה בהתאם לייעודה. בביקורת נמצא, כי יחידות חה"א אינן מזינות אירועי בטיחות שאירעו ביבשה למערכת "הגלילית ", אלא למערכת ממוחשבת אחרת, המשמשת רק את חה"א; ואילו רק על חלק מאירועי הבטיחות ביבשה מדווח חה"א למבק"א יבשה מפעם לפעם, וזאת ידנית ולא בהזנה ישירה למערכת "הגלילית". כך, הנתונים במערכת "הגלילית " אינם כוללים את כל אירועי הבטיחות היבשתיים שהתרחשו בחה"א. . משרד מבקר המדינה מעיר, כי על פי הוראת מבק"א יבשה, מערכת"הגלילית " אמורה לשמש בסיס הנתונים המלא של כל אירועי הבטיחות היבשתיים בצה"ל. במצב הדברים שנמצא בביקורת, נראה כי תמונת מצב הבטיחות העולה ממערכת "הגלילית" אינה משקפת נכונה את המציאות ועלולה להטעות את מקבלי ההחלטות. זאת ועוד, העובדה שהצגת תמונת המצב לרמה המטכ"לית ולפורומים שונים מחייבת נתונים נוספים על מערכת "הגלילית ", מלמדת, כי מסד הנתונים הקיים במערכת אינו מספק וכי ההוראה אינה מקוימת. בכך יש פתח לפערי מידע. מהביקורת עולה, כי צירוף תחקירים ל אירועי בטיחות שהוזנו למערכת "הגלילית " בעוצבת "געש" ובמל"י, לוקה בחסר. תופעה זו של אי -צירוף תחקירים עלולה לפגוע בתהליכי הפקת לקחים ובשיתוף מידע בין יחידות צה"ל בהקשר של אירועי בטיחות. . עלז"י ועל מבק"א יבשה לבחון אם ההוראות הקיימות לגבי חובת הזנתם של כל אירועי הבטיחות למערכת "הגלילית " הן מעשיות, בהתחשב בקושי של יחידות להזינם כפי שתואר בפרק זה, ובמידת הצורך לפעול לתיקונן. כמו כן, עליהן לבחון מהן הסיבות לקשיים בשימוש במערכת, ובמידת הצורך - לפעול לשיפור השימוש בה. על מבק"א יבשה, על מפקדי היחידות ועל קציני הבטיחות לקיים פיקוח ובקרה יעילים על הזנת אירועי בטיחות ותחקירים למערכת "הגלילית ". כל זאת על מנת לוודא, כי התמונה העולה מהמערכת תשקף את המצב לאשורו, תיתן מענה לצרכים של דרגי השטח, ותשמש בסיס נתונים מלא ונכון לבניית תמונת מצב של הבטיחות היבשתית בצה"ל המוצגת למטכ"ל ולפורומים שונים. במצב זה לא יהיה למבק"א יבשה צורך באיסוף נתונים נוספים על אודות אירועי בטיחות ממקורות אחרים (מפקדים , קציני בטיחות, בתי חולים ועוד) ובאמצעים שונים, דבר המהווה פתח לפע רי מידע בבסיס הנתונים. משרד מבקר המדינה מעיר , כי מל"י, מרכזיו והיחידות המתאמנות בו, וכן עוצבת "געש" ויחידותיה, אינם מקיימים את הוראת אמ"ץ ואת הוראת מבק"א יבשה בנושא הדיווח. כפועל יוצא מכך, מערכת "הגלילית" אינה נותנת תמונה מלאה על אירועי הבטיחות שהתרחשו ביחידות אלו. משכך, תמונת מצב הבטיחות ביחידות אלה היא חלקית, ואינה מאפשרת בהכרח להסיק את המסקנות המתבקשות מהיקף האירועים וממאפייניהם. עד לסיום הביקורת, אוגוסט 2016 , לא עודכנה פק"א מערך הבטיחות בהתאם לשינויים שקיבלו ביטוי במסמך אפיון מערך הבטיחות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על ז"י לוודא, שפק"א מערך הבטיחות תעודכן, ותושלם התקינה במערך הבטיחות בהתאם. על פי נתוני מבק"א יבשה, ביולי 2016 היו בז"י39 .קציני בטיחות בתקן מלא בביקורת נמצא, כי 20 )מהם (כמחציתם לא עברו את ההכשרה לתקן מלא (שנמשכת ארבעה שבועות), אלא קורס מקוצר, שמשכו שבוע ימים (קורס בטיחות נע"ת). .משרד מבקר המדינה מעיר לז"י, כי האמור במסמך פיתוח מערך הבטיחות אינו עולה בקנה אחד עם האמור בפק"א מערך הבטיחות: שעה שעל פי הפק"א השתתפות בקורס תקן מלא היא תנאי למינוי, מסמך פיתוח מערך הבטיחות מאפשר למנות קצין בטיחות בתקן מלא גם אם לא השתתף בקורס כאמור. כיוון שכך, ישנם קציני בטיחות בתקן מלא הממלאים תפקידם על אף שלא עברו הכשרה מלאה, כפי שנקבע בפק"א האמורה. נוכח הפער בין הפק"א לאמור במסמך פיתוח מערך הבטיחות, וכן נוכח ריבוי קציני הבטיחות בתקן מלא שאינם עוברים את ההכשרה המלאה הנדרשת על פי הפק"א, על ז"י ועל מבק"א יבשה לבחון את סוגיית הכשרת קצין הבטיחות בהתחשב בשינויים שחלו עם השנים (במבנה יחידות, תקציב וכוח אדם), ובהתחשב ביכולתה להכשיר את קציני הבטיחות במועד; ולקבוע כלל אחיד להכשרת קציני בטיחות בתקן מלא.	.הבטיחות היא בראש ובראשונה באחריותם של המפקד ים בצה"ל ברמות השונות. היא הכרחית בכל משימה צבאית, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמקצועיות ומאיכות הביצוע הנדרשות לה. רמה גבוהה של בטיחות הנסמכת על ניהול סיכונים תורמת לצמצום פגיעות בנפש וברכוש , ומכאן חשיבותה הרבה כחלק מליבת העשייה הצבאית. שיפור רמת הבטיחות תלוי, בין היתר, בקיומם של תהליכ י למידה , הסקת מסקנות והפקת לקחים מאירועי בטיחות, והדבר מחייב בסיס מידע מהימן. בסיס המידע המרכזי בצה"ל לעניין זה הוא מערכת "הגלילית" , ומכאן חשיבותה הרבה של הזנת אירועי בטיחות למערכת זו. צירוף תחקירי אירועים על לקחיהם להזנות במערכת "הגלילית", חיוני לשם למידה רוחבית בנושאי בטיחות בצה"ל והפקת לקחים. הזנה לא מלאה של אירועי בטיחות למערכת "הגלילית" ואי-צירוף תחקיריהם כאשר נדרש, פוגעים בבסיס המידע המשמש ללמידה , להסקת מסקנות, להפקת לקחים ולמתן הנחיות חוצות-ארגון בתחום הבטיחות בצה"ל. במצב זה נאלצת מבק"א יבשה לאסוף נתונים נוספים על אודות אירועי בטיחות ממקורות אחרים (מפקדים, קציני בטיחות, בתי חולים ועוד) ובאמצעים שונים, דבר המהווה פתח לפערי מידע בבסיס הנתונים. קציני הבטיחות היחידתיים מסייעים למפקדים בקיום שגרת בטיחות ביחידה ובהעלאת רמת הבטיחות בה; בביקורת עלו פערים בהכשרתם. תכנית בטיחות יחידתית היא כלי מרכזי בניהול שגרת הבטיחות, בניהול סיכונים, באיתור נקודות תורפה בטיחותיות ביחידה ובטיפול בהן; בביקורת עלו ליקויים בכתיבת תכניות בטיחות יחידתי ות ביחידות שנבדקו. בנוסף לכך, בביקורת עלה כי ההוראה בנושא הגבלת אימונים על פי מזג האוויר לא קוימה כלשונה. על הדרגים השונים בצה"ל לפעול לתיקון הליקויים העולים מדוח זה, וזאת על מנת לשפר את רמת הבטיחות בצה"ל ולצמצם עד כמה שניתן את הסיכון לפגיעה בנפש.	665
משרד החוץ . העסקת עובדים מקומיים בנציגויות ישראל בחו_ל . יצוין כי בשות"ש יש הוראה בעניין "סולם דרגות" התקפה מאוגוסט 2009 . הוראה זו כוללת את ההגדרה של תפקידי עמ"י ומתח הדרגות שלהם, ההוראה לא עודכנה על אף שהממונה על השכר גרס שלגבי העמ"י לא קיימת תקינה מסודרת. ב. השות"ש מחייב לכלול את כל מרכיבי השכר בתלוש המשכורת של העמ"י, לרבות תוספת חו"ל. אולם בתלושי המשכורת של העמ"י רכיב תוספת חו"ל אינו מפורט, ותלושי השכר כוללים את השכר הסופי וחישוב רכיב השכר הישראלי הכלול בו. לדעת משרד מבקר המדינה נכון יהיה ש"תוספת חו"ל" תורכב ממרכי בים מדידים, שיפורטו בתלושי המשכורת של העמ"י. משרד מבקר המדינה מעיר לממונה על השכר כי על מנת שמנגנון השכר החדש יהיה מיט בי, עליו להחיל בו את השינויים הנדרשים לשיפור מנגנון השכר הקיים. כמו כן עליו לשתף בגיבוש מנגנון השכר החדש את כלל משרדי ממשלה המעסיקים עמ"י, שלהם ידע רב וניסיון בהעסקתם לאורך שנים, והם חשופים לבעיות רוחביות ונקודתיות בנציגויות. משרד מבקר המדינה מעיר כי לאחר שתושלם עבודת צוות ההסדרה, על נש"ם, משרד החוץ והממונה על השכר לדאוג לכך שהוראות הנוהל יוטמעו בשות"ש ככל שהדבר נדרש. יוצא אפוא שבמשך 50 יום, אזור חדר הדודים לא היה אטום, אלא היה נגיש לכניסת העובדים. המפגע חשף ככל הנראה חלק מעובדי הנציגויות, ובפרט את העמ"ז שנדרשו לשהות באזור ביצוע עבודת השיפוץ, לאסבסט פריך; אך להנהלת השגרירות לא ידוע כמה עובדים ביקרו במקום במהלך התקופה הא מורה, באילו עובדים מדובר וכמה זמן הם שהו במקום. בנסיבות האמורות נגרם נזק נוסף לנציגויות בבריסל - תדמיתי ומשפטי, שטרם ניתן להעריך את היקפו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי עליו לפעול על פי החקיקה, התקנות והנחיות נש"ם בנושא ההטרדה המינית, המחייבות את כל משרדי הממשלה. במקרים בהם מתקבל מידע על חשש לה טרדה מינית יש להעבירו לאגף החקירות בנש"ם לאחר התייעצות עם ראש אגף החקירות או הממונה על התביעות בנש"ם. האמור בחוות הדעת המשפטית על תחולת חוק המשמעת על העמ"י לא הוטמע בשות"ש ובתקנון שירות החוץ ובמסמכי ההתקשרות של הנציגויות עם העמ"י לרבות בחוזה ההעסקה. מדוחות של קציני מינהלה אזוריים ושל מפכ"ל המשרד עולה כי ישנם קציני המינהלה אינם מודעים לעילות החוקיות המצדיקות לנקוט הליכי פיטורים כנגד ה עמ"ז, ולעתים אינם מודעים לשלבים הנדרשים לקיום ההליך גופו. על אגף מש"א להסדיר את תהליך ההתקשרות עם העמ"י ולוודא כי המידע הנדרש יימסר להם במלואו טרם גיוסם. נמצא כי משרד החוץ ומשרדי ממשלה נוספים, בהם משרד הביטחון, משרד האוצר ומשרד הכלכלה, האריכו את תקופת העסקתם של עמ"י מעבר לתקופה המרבית שנקבעה לכך בהוראות ובנהלים. ביולי 2016 העסיקו משרד החוץ ומשרד הביטחון 35 עמ"י מעבר לתקופת העסקה של חמש שנים. בין השנים 2016-2014 אישרה ועדת חו"ל להאריך את העסקתם של שמונה עמ"י במשלחות הכלכליות מעבר לחמש שנים. יצוין כי כ -50% מהארכות של משרד החוץ מעבר לחמש שנים אושרו לעובדות מכוח חוק עבודת נשים.	נדרש אפוא שהמשרד יאמץ לאלתר הליך שוויוני, הוגן ושקוף לגיוס העמ"י בנציגויות, כדי למנוע מצבים של העדפה פסולה או של מועמדים מקורבים.	666
עזריאלי- מכללה אקדמית להנדסה ירושלים . היבטים בהתנהלות מכללת עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים נשיא המכללה ומנכ"ל המכללה נושאים באחריות לניהולה ולהנהגתה. סיום העסקתם לפני הזמן שנקבע לכך הוא אירוע חריג שיש לו השפעה ניכרת על תפקוד המכללה, ולכן לא ניתן לקבל את חוסר המעורבות של הוועד המנהל בעניין. מדובר בגוף המופקד על ניהול ענייניה ונכסיה של העמותה, ומצופה ממנו לקיים דיון בעניין סיום ההעסקה ולבחון את ההשפעות שיש לכך על המכללה. ואולם הוועד המנהל לא פעל כך, אלא הסתפק בדיווחיו של מר וכסלר ואיפשר לו לקבל החלטות בעניין. משרד מבקר המדינה מעיר למר וכסלר ולמר לוין כי אין מסמכים התומכים בטענתם שהוועד המנהל אישר את מינוי המנכ"לית ב -13.6.10 ,; זאת ועוד הפרוטוקול שלכאורה היה אמור להימצא אצל היועץ המשפטי לא נמצא. כן אין מסמכים התומכים בדברי מר וכסלר בנוגע לנימוקים למינוי. בביקורת עלה כי הגם שתיקון חוק העמותות נדון בישיבת ועדת הביקורת ממרץ 2015 ,לא הובאו תכניות הביקורת לשנים 2015 ו-2016 לאישור הוועד המנהל. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת הביקורת כי מעת שהתקבל התיקון לחוק העמותות, היה עליה להנחות את המבקר הפנימי להביא את תכניות הביקורת לשנים 2016-2015 לאישור הוועד המנהל. משלא עשתה זאת, התאפשר המשך מעורבותה של המנכ"לית בגיבוש תכניות הביקורת. מעורבות זו עלולה להביא לכך שההחלטה על נושאי הביקורת תושפע משיקולים לא ענייניים, ושעצמאות המבקר הפנימי בכל הנוגע לקביעת תכנית עבודתו תיפגע. היה ראוי שהיועץ המשפטי של המכללה, שהשתתף בישיבות הוועד המנהל, יידע את חברי הוועד המנהל על חובתם לדרוש מהמבקר הפנימי להציג לפניהם את תכניות הביקורת השנתיות ועל חובתם לאשר תכניות אלה . משרד מבקר המדינה מעיר לחברי הוועד המנהל על שאינם ממלאים את אחד מתפקידי המפתח שלהם - אישור תכנית הביקורת של המכללה. את התנאים החריגים אישרה ועדת הכספים, אף שהוועד המנהל הוא המוסמך לאשר זאת. יתרה מכך, המכללה לא הגישה את התנאים החריגים לאישור של הממונה על השכר או הוות"ת, כפי שנקבע בהנחיות ובחוק יסודות התקציב. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת הכספים על שחרגה מסמכותה, וכי עקב דרך פעולתה הלקויה שילמה המכללה לד"ר שטיין תשלומים ביתר. על הוות"ת והממונה על השכר לבצע בחינה מדוקדקת של תנאי הפרישה של ד"ר שטיין. בביקורת עלה כי במודעה שפרסמה המכללה לגבי מכירת כלי הרכב השני הוקצה שבוע בלבד להגשת הצעות. יצוין כי המכללה בדקה את מחיר המחירון של הרכב לפני פרסום המכרז, ולפי בדיקתה היה המחיר 139,000 ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר לוועד המנהל על שלא הביא את דרישת המל"ג לתיקון התקנון לידיעת חבר הנאמנים ולאישורו. מדובר בהתעלמות רבת שנים של המכללה מהנחיות המל"ג. לא ראוי שמוסד להשכלה גבוהה יעשה דין לעצמו ויתעלם מהערות הגורם הממונה והמפקח עליו. משרד מבקר המדינה מעיר למל"ג כי אין לקבל את חוסר המעש שלה במשך פרק זמן כה ממושך - משנת 2005 , עת העירה את הערותיה, ועד שנת 2016 . היה על המל"ג לוודא כי התקנון מתוקן לפי הערותיה, וכי המכללה פועלת לפיו כנדרש. משרד מבקר המדינה מעיר לרשם העמותות ולמל"ג כי עליהם ל הסדיר את ה תיאום ביניהם בעניין הנחיותיהם למוסדות להשכלה גבוהה שרשומים כעמותות, וכי עליהם לאשר נוסח תקנון למוסדות להשכלה גבוהה הרשומים כעמותות המקובל על שניהם. לעומת זאת קבעה המכללה בתקנונה כי מספר החברים בעמותה לא יהיה יותר מ-90, וכי האסיפה הכללית לא תיפתח אם יהיו נוכחים בה פחות מ-30% מחברי העמותה. אם יהיו נוכחים פחות מ -30% ,מהחברים תידחה האסיפה בשעה וחצי ולאחר מכן תוכל להתכנס ולקבל כל החלטה. בפועל, משנת 2008 היה מספר ח ברי העמותה גבוה מ -50 , והאסיפה הכללית התכנסה וקיבלה החלטות מהותיות, כמו אישור תקנון המכללה ומינוי הנשיאים בה, אף ששיעור החברים שנכחו בפתיחת הכינוסים היה נמוך במידה ניכרת מ-60% .	נמצא, כי 16 חברים בחבר הנאמנים (כ-20% )מכלל החבריםמכהנים יותר מתשע שנים ברצף, אף שאינם מייסדים, ובהם יו"ר חבר הנאמנים מר אמיר אלשטיין, שמכהן בתפקידו יותר מ-10 שנים ברצף וכן מכהן כחבר חבר הנאמנים יותר מ-17 שנה ברצף, וכן סגן יו"ר חבר הנאמנים מר אריה לוין, שמכהן כחבר חבר הנאמנים יותר מ-16 .שנה	667
משרד הבינוי והשיכון . כשלים בגיבושה ובהפעלתה של התכנית האסטרטגית לעידוד ההתיישבות ולחיזוקה א. נמצא כי לרוב, הן בשלב של החתימה על הסכם ההתקשרות בין החטיבה ובין קבוצת ההתיישבות והן לאורך תקופת החוזה, לא נכללו בהסכמים פרטים על הפעילויות שעל הקבוצה לעשות במסגרת הפרויקט, אלא הובאו בהם רק שמות העובדים ששכרם ממומן מכספי התכנית האסטרטגית. ב. בחוזה בין החטיבה ובין קבוצת ההתיישבות נקבע כי עם סיום הפרויקט על הקבוצה להגיש לחטיבה דוח מסכם על פעילותה במסגרת הפר ויקט. בפועל, קבוצות ההתיישבות לא הגישו דוחות מסכמים, וגם החטיבה לא דרשה מהן להגיש. העדר תיעוד אינו מאפשר פיקוח ובקרה על פעילותן של קבוצות ההתיישבות. ג. המסקנה העולה מכך היא שתקציבי המדינה ניתנו לעמותות ללא כל בקרה על מהות הפעולות שעליהן לבצע ועל יישומם של הפרויקטים. יש לראות בכך ליקוי חמור בסדרי מינהל תקין הן של החטיבה להתיישבות והן של משרד הבינוי, שתקצבו את הגופים אך לא פיקחו ולא עקבו אחר תפוקותיהם. הן בהחלטה 741 והן בניירות מטה אחרים שעסקו בנושא זה לא הוגדר באופן אופרטיבי המונח "פריפריה חברתית בישראל". יצוין כי משרדי הממשלה שקיבלו את טיוטת הצעת ההחלטה להערותיהם, ובהם משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים ומשרד המשפטים, לא העירו על העדרה של הגדרה זו. באופן זה נפתח פתח למתן הסיוע התקציבי, שנועד לעודד את ההתיישבות ולחזקה בישובים מוחלשים, גם לקבוצות התיישבות הפועלות בישובים בעלי מדדים חברתיים כלכליים גבוהים. משרד מבקר המדינה חולק על טענת השר, כי "לא הייתה בפועל כל משמעות לאמות המידה", וסבור כי קביעתן נועדה ליצור סדר עדיפויות ראוי בחלוקת התקציב של התכנית האסטרטגית בין קבוצות התיישבות, בהלימה למטרה המרכזית של התכנית - חיזוק ההתיישבות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של המדינה. אולם, אמות המידה שקבעה החטיבה להתיישבות בקולות הקוראים שמטעמה לא הבדילו בין קבוצות התיישבות שפועלות ביישובים מוחלשים לבין אלה שפועלות ביישובים חזקים. בכך יצרו אמות מידה אלה עיוות בחלוקת תקציב התכנית, אשר על פי ממצאי הביקורת, הוענק גם לעמותות הפועלות ביישובים ובשכונות בעלי רמה חברתית-כלכלית גבוהה, דוגמת שכונות במעמד כלכלי גבוה בתל אביב. משרד מבקר המדינה מעיר למר אלמסי, מנהל היחידה העירונית בחטיבה להתיישבות, כי תשובתו איננה מתיישבת עם המסכת העובדתית שהובאה לעיל. ראוי לחזור ולהד גיש כי על פי טענת השר אריאל, מר אלמסי הוא שניסח את סעיפים 12-8 להחלטה, העוסקים בתחומי האחריות של החטיבה להתיישבות ושל משרד הבינוי, בהקמת מינהלת התיישבות והצוות המקצועי, באופן חלוקת התקציב ובהגדרת קבוצת התיישבות. יש להעיר לשר דאז כי שר רשאי לאצול מסמכויותיו לעובדי ציבור בלבד. הוא אינו רשאי לאצול אותן לגוף פרטי, בין אם האצילה מתבצעת באופן רשמי ובין אם לאו. המשפט המינהלי מאפשר לשר להיוועץ בגורמים חיצוניים, אך זאת במסגרת חובתו להפעיל שיקול דעת. שר הבינוי דאז אורי אריאל איפשר מצב שבו עבר למעשה שיקול הדעת בנוגע להתוויית החלטות אסטרטגיות מן הדרג המקצועי אל גורמים בעלי עניין, המבקשים לקדם את ענייניהם האישיים - ברמה המפלגתית וברמה העסקית. בכך נושא השר אריאל באחריות למחדל חמור בסדרי המשילות ולפגיעה בסדרי המינהל התקין. החלטותיו של השר אריאל לערב את מקורביו הפוליטיים בתחומים הנוגעים למתן סיוע לגרעיני התיישבות, ואף לייעד להם תפקידים במינהלת הגרעינים, שאותה פעל להקים במשרד הבינוי בתקופת כהונתו, מעוררות חשש כי פעל להבטיח שהתמיכה התקציבית בעמותות תופקד בידי גורמים הקשורים בטבורם לפעילותו הפוליטית והאידאולוגית של השר ואשר להם זיקה מהותית וישירה לחלק מאותן העמותות. מעורבות המקורבים אפשרה לכלול בתכנית קבוצות התיישבות שלא היו זכאיות לסיוע קודם לכן. השר אריאל ציין בתגובתו מדצמבר 2016 , כיהוא "מברך ומקבל על עצמו את הביקורת שהופנתה כלפיו בכל הנוגע לפגמים הנוגעים להתנהלות משרדו ולהתנהלותו, ואף מבין כי לא היה חף מטעויות במהלך כהונתו כשר הבינוי והשיכון". משרד מבקר המדינה מעיר לשר אריאל, כי אכן אין פסול בכך שיועץ השר, הממונה כמשרת אמון אישית של השר, יפקח ויעקוב אחר תחומי הביצוע שבאחריות השר לצורך דיווח לשר. ואולם, טענת חוסר מודעות של השר אינה מתקבלת, שכן הוא נושא באחריות הכוללת לנעשה במשרדו, לרבות בלשכתו, ולכן היה עליו להנחות את יועצו באופן ברור וחד-משמעי מהן גבולות גזרתו, לרבות העדר סמכויות לביצוע או למתן הנחיות לדרג הביצוע. לפיכך הוא נושא באחריות לכשל זה. מתרשים 2 עולה כי המסגרת הכוללת של תקציב הסיוע על פי החלטה741 עמדה על69 מיליון ש"ח. מסכום זה הוקצו בפועל כ -62 מיליון ש"ח. .היות ומינהלת ההתיישבות ו הצוות המקצועי עדיין לא קמו באותה העת, הרי שהם לא דנו וממילא לא אישרו את הנוסחים שפורסמו, לרבות אמות המידה למתן הסיוע הכלולים בהם. לטענת החטיבה, ועדת ההיגוי של החטיבה אישרה את הנוסחים של הקולות הקוראים. החטיבה טענה עוד שחברי ועדת ההיגוי היו נציגים של המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד ראש הממשלה ולשכת שר הבינוי; ואולם משרדים אלה הכחישו בתשובותיהם טענה זו של החטיבה. נוכח הסתירה בין הדברים, עולה ספק אם אמות המידה שנקבעו בקולות הקוראים היו על דעת כל הגורמים שנדרשו לאשרן, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. על המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד הבינוי היה לתת את הדעת למסקנות המחקר - החיוביות, כדי לשמרן ולקדמן; והשליליות, כדי לתקנן. ואולם, מעיון בקולות קוראים שפרסמו משרד הבינוי, המשרד לפיתוח הנגב והגליל והחטיבה להתיישבות עולה כי לא נקב עו בהם מנגנונים ואמצעים שמטרתם להתמודד עם הביקורת שנמתחה על פעילות קבוצות ההתיישבות.	עולה מממצאי הביקורת, כמו גם מתגובתם של השר אורי אריאל והמנכ"ל דאז מר בן אליהו, כי מדובר בשיעור גבוה של סיוע תקציבי שהוקצה לקבוצות התיישבות הפועלות ביישובים מבוססים במעמד חברתי-כלכלי בינוני וגבוה, הממוקמים במרכז הארץ, אשר עלה לכדי עשרות מיליוני שקלים. סכום זה הוקצה לקבוצות ההתיישבות מבלי שצוות מקצועי קבע כי פעילותם חיונית לעידוד ולחיזוק ההתיישבות באותם היישובים וכי פעילותם עונה על היעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה - עידוד ההתיישבות בפריפריה הגאוגרפית והחברתית וחיזוקה.	668
משטרת ישראל . התמודדות משטרה עם הפשיעה החקלאית . הקלות שבה המשטרה ומג"ב סוגרים חלק ניכר מתיקי התלונות של החקלאים סמוך להגשתם, ללא הגשת כתבי אישום, משקפת את החשיבות המעטה שהם מייחסים לטיפול בעבירות פשיעה חקלאית. זאת - למרות העובדה שחלק מהתיקים כוללים ראיות לכאורה או מידע בנוגע לעבריין , ולציבור הרחב יש עניין ברוב התיקים. התנהגות זו של המשטרה ומג"ב "מסבירה" את חוסר האמון שרוחש להם ציבור החקלאים. משרד מבקר המדינה מעיר כי עליהם לבחון מחדש את המדיניות של סגירת תיקים והימנעות מהגשת כתבי אישום בעבירות של פשיעה חקלאית שנעשו למכת מדינה. עליהם למצוא בהקדם את הדרך להילחם בנחישות בעבריינים ולתת מענה לציבור החקלאים שעומדים חסרי אונים בפני פשיעה מתמשכת. . יצוין כי אין בנתונים הפרדה בין גניבת עופות למאכל ובין גניבת עופות המשמשים לרבייה או גניבת ביצי רבייה - שהם אמצעי יצור יקרים מאוד. יודגש כי גניבת עופות וביצי רבייה מחסלת למעשה את אמצעי הייצור וגודעת את הענף הכלכלי שעליו נשען החקלאי. .מהנתונים עולה, כי ב -2015 נרשמה עלייה של כ -45% במספר אירועי הגניבה לעומת 201440 ועלייה של%97 במספר הראשים שנגנבו. במחצית הראשונה של 2016 חלה עלייה של כ-23% באירועי הגניבה ועלייה של 66% במספר הראשים שנגנבו לעומת התקופה המקבילה ב-2015 . באותה תקופה, חלה ירידה של 77% .במספר התפיסות מהמקרים לעיל עולה, כי המשאבים שהושקעו באיתור בעלי החיים שנגנבו והחזרתם לידי החקלאים - במבצעי מודיעין וחקירות ולעתים גם בשיתוף כוחות הצבא - ירדו לעתים לטמיון, מאחר שלא היה פתרון מוסדר לאחסון בעלי החיים. השארת בעלי החיים ברשות החשודים בגניבה היא תופעה בלתי תקינה הפוגעת בהרתעה ומעניקה פרס לפורעי חוק. המצבים שבהם נמצאו מכלאות בסופו של דבר, הודות ליוזמה פרטית של אנשי מג"ב, משקפים את חולשתה התפקודית ואת אוזלת ידה של המשטרה בתחום זה. יש לראות בחיוב את ההסדר שניתן לנושא האחסנה ובדיקות ה -DNA . על המשטרה ומג"ב לעגן הסדרים אלו - ובכלל זה התקציבים הדרושים לביצועם - באופן קבוע. יצוין, כי פרטי תפיסת ההפעלה החדשה שמגבשת המשטרה בימים אלו עדיין אינם מוכרים למשרד מבקר המדינה. מכל מקום, על המשטרה לוודא כי התפיסה החדשה תיתן מענה לממצאי הדוח המצביעי ם על כך שבחלק מהאזורים הכפריים יחידות הסיור כמעט אינן נמצאות בשטח ובחלקם אף נעדרות כליל. מצב זה פוגע בביטחון הציבור במרחב הכפרי ובכושר ההרתעה של המשטרה. על אף שהתלונה העלתה חשד לביצוע עבירה מסוג פשע, נסגר תיק החקירה כמה שעות לאחר שהתקבלה תלונתו של הדבוראי - בעילה של עבריין לא נודע. זאת על אף שלא נעשה שום ניסיון לאתר את העבריין. התנהגותה זו של המשטרה אפשרה לאותם עבריינים לאחסן סחורה ואמצעי ייצור גנובים ללא חשש, והם אף זכו לחסינות מהעמדה לדין. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה על כך שלא נעשה אפילו מאמץ מינימלי לנסות ולאתר את המיקום המדויק של הכוורות בסיועה של חברת האיתור. הציפייה של המשטרה שהמתלוננים יתנו להם אינדיקציות מדויקות וממוקדות שיובילו במישרי ן לאיתור מידי של עבריין - עלולה להוביל למצב שבו תיקי עבירה רבים לא יטופלו. התנהגות כזאת מביאה לידי פיחות במעמדה של המשטרה, חוסר אמון של האזרחים כלפיה ופגיעה ביכולת ההרתעה שלה בעיני העבריינים עד כדי פגיעה בשלטון החוק. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה ולמג"ב, כי על אף שהחקלאי הגיש במשך כ -20 שנה מאות תלונות על פלישה מתמשכת לשטחי מרעה וגרימת נזקים הם התעלמו מהוראות חוק העונשין ומאמת המידה שקבע בית המשפט העליון בנוגע לשכיחותה של ההתנהגות העבריינית, פתחו בחקירה במיעוט זעום של התלונות וסגרו את התיקים בעילות שונות, ובהן חוסר עניין לציבור. החמור מכול הוא שהתעלמותם תרמה להימשכות של שנים בפעילות העבריינית נגד החקלאי. .מנתוני המשטרה שנמסרו למשרד מבקר המדינה, עולה כי בשנת 2011 אירעו 17 אירועים50 של גניבת כוורות, ב-2012 נרשמו11 אירועים ובשנים2013 ,2014 ו-2015 ,נרשמו בהתאמה עשרה 14 ותשעה אירועים בלבד - ובסך הכול 61 אירועים בחמש שנים. עוד עולה, כי97% ,מהתיקים נסגרו85% מהם בעילה של עבריין לא נודע, ולא הוגש שום כתב אישום בגין גניבת כוורות. מניתוח הנתונים עולה כי 94% מכלל התיקים שנפתחו בשנים 2015-2011 נסגרו. יצוין כי40% מהתיקים נסגרו בתוך30 יום ממועד פתיחתם, הן בתחנות המשטרה והן במג"ב, ו -17% נוספים נסגרו בתוך 50 יום. רק בכ -4.5% מהתיקים שנפתחו בגין פשיעה חקלאית הוגש כתב אישום34. יצוין כי שיעור הגשת כתבי האישום בגין עבירות חקלאיות נמוך במיוחד בהשוואה לשיעור הגשת כתבי אישום בכלל התיקים הנפתחים במשטרה. לדוגמה, בשנת 2014 הוגשו כתבי אישום בכ-15% מכלל התיקים ובשנת2013 הוגשו כתבי אישום בכ-13% .מכלל התיקים שנפתחו בביקורת הקודמת הועלה שכ -91% מהתיקים שנפתחו בשנת 2009 בגין פשיעה חקלאית נסגרו35 . מכאן שמאז הביקורת הקודמת חלה נסיגה בטיפול של המשטרה בתיקי העבירות בתחום הפשיעה החקלאית. עוד עולה מהנתונים בלוח כי על אף שבתחנות המשטרה נפתחו כ-42% מתיקי הפשיעה החקלאית, הן הגישו רק 21% מכלל כתבי האישום. לעומת זאת נפתחו ביחידות מג"ב 58% מהתיקים והוגשו79% מכלל כתבי האישום. מכאן ששיעור כתבי האישום מכלל כתבי האישום שהוגשו על ידי יחידות מג"ב גבוה בכמעט פי ארבעה משיעור כתבי האישום שהוגשו על ידי תחנות המשטרה. הגם שעל מג"ב הוטלה האחריות לטפל בפשיעה החקלאית במרחב הכפרי, מהנתונים עולה כי יותר מ -40% מהתיקים בגין עבירות של פשיעה חקלאית נפתחו וטופלו כאמור בתחנות המשטרה - ולא ביחידות מג"ב.	משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה ולמג"ב, כי כגופים האחראים לביטחון האישי והציבורי במרחב הכפרי עליהם לפעול במהירות ובנחישות כדי לצמצם את התופעה החמורה והמדאיגה. יש להגביר את ההרתעה באמצעות תפיסת העבריינים, הגשת כתבי אישום, העמדת העבריינים לדין ובקשה להטלת עונשים משמעותיים. זאת תוך שיתוף פעולה עם שאר גורמי האכיפה בפעילות נמרצת, ואפקטיבית להגברת ההרתעה.	669
משטרת ישראל . התמודדות משטרת ישראל עם פשיעת סייבר מתוחכמת - נושאים חוצי ארגונים בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי מתוך הסכום שאושר בסך של 6 מיליון ש"ח, 1.6 ,מיליון ש"ח יועדו להעסקת כוח אדם אזרחי1.5 מיליון ש"ח יועדו לתשלום עבור התחייבויות קודמות עוד משנת 2015 וסכום של כ- 190,000 ש"ח יועד להוצאות נסיעה. יוצא אפוא שלרכש נטו לשנת2016 נותר סכום של 2.7 .מיליון ש"ח בלבד לכלל המערך סכום זה ( 2.7 מיליון ש"ח ) מיועד הן להתמודדות עם פשיעת הסייבר, המתוחכמת טכנולוגית, והן לצרכים של המחוזות לצורך הפקת ראיות דיגיטליות שאינן מתוחכמות. ליחידה הארצית הוקצו 1.6 מיליון ש"ח, ולשאר המערך - הכולל הן את המחלקים והן את החוקרים המיומנים בתחנות - הוקצו כ-1.1 מיליון ש"ח. מתוך ה סכום של 2.7 ,מיליון ש"ח 80% יועדו לחידוש רישיונות לשלוש תוכנות ו-20% ממנו יועדו להדרכות שוטפות. ממסמכי אח"ם עולה שתקציב המשטרה המפורט לעיל אינו נותן מענה להתמודדות עם פשיעת סייבר מתוחכמת טכנולוגית, ואינו מאפשר הצטיידות בכלים חדשים הנדרשים לתחום זה שמתפתח במהירות רבה. חוליית המטה, בהיותה גוף המטה שאמור לרכז את עבודת המערך, לא קבעה הנחיות מקצועיות, ונוהלי פיקוח ובקרה על עבודת המערך ועל שיתוף פעולה ותיאום בין היחידות החוקרות. עובדה זו פגעה ביעילות פעולתם של התחנות, החוקרים ומחלקי הסייבר במילוי משימותיהם בתחום אחריותם, להלן הפרטים: משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשטרה לבחון בשנית את כוונתה ליישם את השינוי המבני האמור, שאינו עולה בקנה אחד עם התובנות והפרקטיקה המקובלות בעולם. כך לדוגמה, לפי מסמך שהכינה הסוכנות המרכזית להתמודדות עם פשיעת סייבר באנגליה, מאפריל 2016 שכותרתו" Building a " onse to Cyber CrimeResp48 ,, נדרש שבעבירות סייבר מתוחכמות טכנולוגית כלל פעילות המטה תתבצע בצורה הוליסטית תחת יחידה מרכזית ותקיף את הצרכים החקירתיים והטכנולוגיים, תשתף את הידע במערך ותספק תמונת מצב של הפשיעה והאסטרטגיה, ולא תפוצל בין מערכים נפרדים באופן מלאכותי. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי הפרדת תחומי האחריות של חוליית המטה בין המישור הטכנולוגי למישור החקירתי נוסף על המבנה המפוצל הקיים של כלל מערך הסייבר, אינה מביאה בחשבון את המאפיינים של פשיעת סייבר מתוחכמת טכנולוגית, שבה שני המישורים כרוכים זה בזה. במציאות זו אין מענה לחולשותיו של המערך המבוזר כפי שפורטו בדוח זה, ובכללן החולשה בתחום שיתוף הידע בין כלל הגורמים העוסקים בנושא. על המשטרה ועל המשרד לבט"פ לוודא כי הידע המקצועי הקיים בעולם לטיפול בפשיעת סייבר מתוחכמת טכנולוגית נבחן ומיושם. על המשטרה ועל המשרד לבט"פ לוודא שעבודת המטה המתקיימת כיום תיתן מענה לצרכים הייחודיים של המלחמה בפשיעת סייבר מתוחכמת טכנולוגית. במסגרת זו עליהם לבחון לעומק את מבנה המערך ואת שאלת הכפפתו הטכנולוגית והחקירתית, ובכלל זה את הכפפת מחלקי הסייבר למחוזות. בחינה זו נדרשת, שכן היערכות המשטרה והמשרד לבט"פ כיום לאתגרים ולסיכונים הלאומיים הקשורים לפשיעת סייבר מתוחכמת טכנולוגי ת אינה מתבססת על התפיסות המקובלות בעולם ועל לקחי משטרות זרות לגבי טיפול אפקטיבי בפשיע ה כאמור, וספק רב אם היא נותנת את המענה הדרוש לאיומים. עד מועד סיום הביקורת לא הונפקו כרטיסי אשראי בין -לאומיים למערך הסייבר למרות הצורך והיתרונות הגלומים בשימוש בכרטיס מסוג זה ברכישות מקוונות. נמצא כי חוליית המטה לא פעלה מול פיקוד אח"ם במחוזות ומול מפקדי התחנות כדי לקבוע ממשקי עבודה יעילים בתחום הסייבר. כמו כן לא הוגדר אילו תיקי פשיעת סייבר יטופלו ברמת התחנה ואילו יועברו לטיפול של מחלקי הסייבר על אף ההמלצות האמורות בבקרות. לפיכך, פעלו התחנות נגד עברייני סייבר בלי שהתייעצו עם מחלקי הסייבר במחוזות, תוך כדי ניתוק מהידע ומהיכולות שהיו קיימות במחלקים, באופן שהביא למענה לקוי לפשיעת הסייבר. .3. בדיקת משרד מבקר המדינה, העלתה שבכ- 30%-20% מן המקרים שבהם נעשה ניסיון לפרוק ראיות דיגיטליות, לא הצליחו חוקרי הסייבר בתחנות לעשות כן, בגלל היעדר ידע מקצועי -טכנולוגי והיעדר סיוע מקצועי שוטף מצד מחלקי הסייבר במחוזות, זאת מבלי שחוליית המטה פיקחה אחר הנעשה במחוזות. כך נוצרו מצבים של "איבוד ראיות" דיגיטליות. נמצא כי יש מחסור באמצעים טכנולוגיים בתחנות שיאפשרו לאזרחים למסור ראיות דיגיטליות בעת הגשת תלונה בנוגע לפשיעת סייבר. האמצעים החסרים הם: מחשב ייעודי המחובר לאינטרנט לצורך קבלת חומרים ממדיות דיגיטליות (כגון דיסק און קי); כתובת דואר אלקטרוני אזרחי שאליה יוכלו אזרחים לצרף חומרים דיגיטליים לתלונותיהם; מדפסת שתאפשר הדפסה מידית או סריקת הראיות הדיגיטליות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד לבט"פ ולמשטרה, כי אף שהצרכים הנדרשים להתמודדות עם פשיעת סייבר היו ידועים והועלו שוב ושוב במהלך עשר שנים מאז 2006 , פעולות המשטרה והמשרד במהלך השנים מימשו רק חלק קטן מהתכנית המלאה להתמודדות עם התעצמות אתגרי הפשיעה בתחום זה. במהלך השנים הללו נעשו בדיקות ועבודת מטה, גובשו המלצות ואושרו תכניות היערכות שכולן הצביעו על צורך ברור ומובהק להגדיל באורח ניכר את מספר התקנים ביחידה הארצית, ולאיישם בשוטרים בעלי הכשרה מקצועית רלוונטית. למרות זאת נמצא כי רק בשנת 2016 היה התקן של היחידה הארצית בסדר גודל שלפי המלצת המשטרה היה אמור להיות כבר בשנת 2010 (השלב הראשון של התכנית המלאה). יצוין כי גם תקן זה הוא כשליש בלבד מהיקף כוח האדם הדרוש על פי המלצות המשטרה והמשרד לבט"פ בעבר. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי מאחר שהיא סבורה שיש צורך בהקצאת משאבים נוספים למערך הסייבר, אך לטענתה הדבר נמנע ממנה בשל היעדר מקורות תקציביים, מחובתה להעלות נושא זה בדיוני התקציב הנערכים בשיתוף המשרד לבט"פ ומשרד האוצר. במסגרת זו עליה להציג גם את המשמעויות ואת ההשלכות הנובעות מהקצאות תקציב חסרות לתחום זה, כדי שאפשר יהיה לבחון את הצורך בחיזוק מערך הסייבר בהשוואה לצרכים אחרים של המשטרה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי בצד הפעולות שפירטה המשטרה בתשובתה הנוספת, עליה לתת מענה גם לפשיעת סייבר מתוחכמת העושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומגוונות שמשתנות במהירות רבה. מענה כזה מחייב כוח אדם מיומן וייעודי שיעסוק בכך, נוסף על המערכים המשלימים, שלא נועדו לטפל בפשיעת סייבר מתוחכמת טכנולוגית.	.ואולם, בניגוד להמלצות הללו ולעמדה שהביע סגן ראש אח"ם בינואר 2015 , מבנה המערך שייעודו התמודדות עם פשיעת סייבר מתוחכמת טכנולוגית מבוזר ( de-centralized ) לכפיפויות פיקודיות שונות ואינו בעל מוטת שליטה מרכזית: היחידה הארצית פועלת בכפוף לפיקוד להב 433 , וחוקרי מחלקי הסייבר כפופים כל אחד לפיקוד המחוז שבו הוא פועל, ועקב כך היחידה הארצית ומחלקי הסייבר עסקו בהתמודדות עם פשיעת סייבר מתוחכמת טכנולוגית כל אחד בנפרד, באופן מבוזר שאינו אפקטיבי, כפי שיפורט להלן.	670
הרשות הארצית לכבאות והצלה . ניהול ההון האנושי ברשות הארצית לכבאות והצלה על אף האמור לעיל, נמצא כי במועד סיום הביקורת - אוגוסט 2016 - טרם קבעה הנציבות הוראות ברורות ומחייבות בתחום הכושר הגופני, והנוהל משנת 2011 בנושא עדיין בגדר טיוטה ואינו תקף. כמו כן לא הותקנו תקנות בנושא הכשירות, ובכלל זה חובת קיום מבדקים תקופתיים. כשירות מקצועית תקינה היא תנאי בסיסי לתפקודם של לוחמי האש. על הרשות ובראשה הנציב לקבוע בהוראות מהי הכשירות הנדרשת מלוחמי האש ולגבש מדדים ברורים בכל תחום ידע, מיומנות או יכולת הנדרשים למילוי משימותיו. לאחר שיגובשו מדדים אלה, על הרשות להשתמש בהם להערכה תקופתית של כל לוחם אש ובכך יתאפשר גם להעריך את מידת מוכנותו המבצעית של מערך הכבאות בכל רגע נתון. לאור הממצאים שהועלו לעיל, על השר לבט"פ האחראי למערך הכבאות, לוודא כי יגובשו מדדים להערכת כשירותו המקצועית של לוחם האש, בין אם בהוראות ונהלים פנימיים של הרשות ובין אם בתקנות שיותקנו על ידו. בפועל, באוגוסט 2016 , הרשות עדיין לא הנהיגהחובה לבצע אימוני כושר גופני סדירים, לא מתקיים כל מעקב אחר כשירותם הגופנית של לוחמי המערך המבצעי, לא נבחן אם מצבם הגופני יאפשר ללוחמים למלא את משימותיהם, והם לא נדרשים לעמוד במבדקי כושר תקופתי כתנאי להמשך שירותם בתפקיד המבצעי. מכאן שלוחם האש הפועל בשטח יכול להמשיך לשרת בתפקידו במשך שנים רבות גם אם כשירותו הגופנית ירודה. .2. עוד העלתה בדיקת משרד מבקר המדינה שעל פי תכנית עבודה של מדור כשירות גופנית ברשות בתחנות אזוריות ובינוניות (31 תחנות מתוך כ-110 תחנות הכיבוי הפזורות ברחבי המדינה) מיועד לפעול חדר כושר. נמצא כי ב-13 (42% )מ-31 התחנות האמורות אין חדר כושר או שחדר הכושר שבהן אינו פעיל. לדוגמה, בבקרת נציב שהתקיימה בתחנה אזורית במחוז ירושלים בינואר 2014 נמצא כי חדר הכושר הוסב לחדר שינה עבור לוחמי האש. בביקורת של משרד מבקר המדינה באוגוסט 2016 נמצא כי חדר כושר זה עדיין לא פעיל בשל היעדר ציוד האימון הדרוש. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי אין מתאם בין הצורך הממשי בכושר גופני גבוה מ אוד של לוחם האש הפועל בשטח על מנת שיוכל לבצע את משימותיו - לעיתים קרובות אף משימות מצילות חיים - ובין העובדה שתחום זה טרם הוסדר על ידי הרשות. על הרשות לקבוע הוראות ברורות בכל הנוגע לכשירות הגופנית, בין היתר, בנוגע לתדירות אימוני הכושר, סוג האימונים הנדרש, מדדים לבחינת איכות האימון שנעשה, הליכי תיעוד, בקרה ופיקוח. בהקשר זה מעיר משרד מבקר המדינה כי על הרשות לדאוג לכך שלרשות העובדים יועמדו האמצעים הדרושים לשמירה על כושר גופני. נוסף על גיבוש תכנית סדורה בתחום כאמור, על הרשות לקיים מבדקי כשירות גופנית שוטפים, ולוודא כי לוחמי האש עומדים בדרישות הכושר הגופני לצורך ביצוע תפקידם בהצלחה לא רק עם גיוסם לרשות, אלא גם במהלך כל תקופת שירותם, ואינם מסכנים את עצמם או את חבריהם לצוות בשל כשירות גופנית לקויה. על השר לבט"פ לוודא שליקוי זה יתוקן וככל שיידרש הדבר, עליו להתקין תקנות בהתאם לסמכותו על פי חוק הכבאות בנוגע לכשירותם של לוחמי האש ולביצוע מבחנים תקופתיים. בד בבד, נדרש כי הרשות, המשרד לבט"פ, נציבות שירות המדינה ואגף הממונה על השכר במשרד האוצר יגבשו במשותף פתרונות סדורים ללוחמי אש שיימצאו בלתי כשירים למלא את תפקידם כמפורט להלן. מיפוי השכר בארבעת האיגודים, דוחות הביקורת וסקר הסיכונים העלו ליקויים מהותיים בחישוב הנוכחות של חלק מעובדי רשות הכבאות, והדבר משפיע על חישוב שכר ם. כמו כן על ה כי הרשות חשופה לסיכונים מהותיים בתחום תשלומי השכר. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות הכבאות, לחשכ"ל, למנכ"ל המשרד לבט"פ ולחשבות המשרד, כי עליהם לפעול בהקדם ליישום הפתרון ש ל מערכת נוכחות אחת שתבטיח חישוב אחיד של השכר כמקובל בשירות המדינה. כמו כן עליהם לפעול להשלמת המיפוי של חוקות השכר והנוכחות ברשות ולדאוג להזנתן באופן מלא ומדויק למערכת הנוכחות. בהיעדר מיפוי של כל חוקות השכר השונות הנהוגות ברשות הכבאות, אין בידי אגף הממונה על השכר וחשבות המשרד לבט"פ מידע מקיף ומלא על תנאי השכר של העובדים ברשות , ולפיכך אין באפשרותה של החשבות לקיים פיקוח ובקרה על שכרם של חלק מ עובדי הרשות כפי שנגזר מתפקידה. בהיעדר בקרה כאמור נפגעת באופן יסודי גם היכולת לאכוף כיאות את הוראות הדין של משפט העבודה 53 , והרשות חשופה לתביעות שכר מצד עובדים. היעדר הבקרה עשויה לפגוע גם בתקינות של מערך תשלומי השכר הפנסיוני של העובדים. .כאמור, לפני החתימה על הסכם הרפורמה לא בוצע מיפוי שכר. לאחר הקמת הרשות החל הליך של מיפוי בארבע תחנות כיבוי אזוריות, ועל אף שהמיפוי הצביע על חריגות בתשלומי השכר ועל סיכוני בקרה בהליך החישוב והתשלום של שכר עובדי רשות הכבאות, הוא בוצע בהיקף מצומצם ביותר ולא הושלם. אגף הממונה על השכר והחשכ"ל הם שתי זרועות רגולטוריות הפועלות באותו משרד ומשלימות זו את עבודתה של זו. כל אחד מהם סבור כי אין זה מתפקידו לערוך את המיפוי הנדרש על חוקות השכר של עובדי רשות הכבאות, והשלמת המיפוי צריכה להיערך על ידי הגוף השני. משרד מבקר המדינה מעיר לממונה על השכר ולחשכ"ל שעליהם לפעול באופן נמרץ להסדרת קשרי העבודה ביניהם ולהגדיר את הגוף האחראי למיפוי השכר54 . על שר האוצר והשר לבט"פ להידרש לענ יין - אם יהיה בכך צורך, כדי שמיפוי השכר ייעשה בהקדם האפשרי. הביקורת העלתה כי עם קבלת טיוטת דוח ביקורת רחובות החליט סגן הממונה על השכר להורות לחשב הבט"פ לתקן לאלתר את תנאי השכר ששולמו בחסר או לא שולמו כלל, והנחיה זו בוצעה. לעומת זאת, נמצא כי במועד הביקורת, שנתיים לאחר קבלת ממצאי דוח ביקורת רחובות, אגף הממונה על השכר הכולל את יחידת האכיפה, עדיין לא פעלו להשבת התשלומים ששולמו שלא כ דין, והממונה אף לא הנחה את חשבות הבט"פ להפסיק לשלמם להבא.	בביקורת של משרד מבקר המדינה נמצא, כי על אף האמור בפקודת ההקמה והערת מבקר המשרד לבט"פ בשנת 2014 - במועד סיכום הדוח, ינואר2017 , עדיין לא פעל ברשות גורם שמתכלל באופן שיטתי וסדור את עבודות המטה של נציבות הכבאות וההצלה. כפועל יוצא מכך ישנם נושאים שבהם אין אחידות ותיאום בין כלל זרועות הרשות למרות הצורך בכ ך. למשל, ביצוע פרויקטים לאומיים כגון בניית קו רכבת מהירה תל אביב -ירושלים מצריכים היערכות של הרשות מבחינה לוגיסטית, הכשרות מתאימות, גיבוש פקודות מבצעיות מיוחדות לטיפול באירועים, בחינת הצורך בשינויים הנדרשים בכוננות המבצעית, מתן הנחיות בטיחות אש למבצעי הפרויקט ועוד. היערכות כאמור מצריכה תכנון וריכוז וכן סנכרון בין אגפי המטה השונים האחראים כל אחד לתחומו.	671
חברת החשמל לישראל בע_מ . הסכם הגז של חברת החשמל לישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר, כי היעדר מדיניות ממשלתית ארוכת טווח לפיתוח משק הגז - מדיניות המגדירה את יעדי הממשלה ומניחה אבני דרך וחלופות לפיתוח משק הגז הטבעי - יצר סביבת עבודה אי-ודאית למאסדרים שנדרשו לטפל בהסכם תמר. בה יעדר מדיניות כזאת כללו הצעדים שגובשו לטיפול בהסכם תמר שיתופי פעולה וולונטריים בין המאסדרים , אך מסתמן כי צעדים אלו אינם אפקטיביים, בין היתר בשל שינויים במדיניות הממשלה, שחלו לאחר החתימה על ההסכם ואישורו, אשר הובילו לאי-התממשות ן של הנחות שעמדו בבסיס העבודה המשותפת של המאסדרים . לדעת משרד מבקר המדינה, פרק הזמן שחלף מגילוי מאגר תמר עד החתימה על ההסכם היה ארוך דיו כדי לאפשר גיבוש של קווים מנחים לטיפול בהסכם זה, שהוא הסכם העוגן של פיתוח מאגר תמר , ויש לו השפעה מהותית על מחירי הגז במשק בשני העשורים הבאים, על מחירי החשמל ועל התחרות המתהווה במשק החשמל, וייתכן שאף על פיתוח מאגרים עתידיים. מן הראוי שבעתיד, במקרים שבהם סוגיות מהותיות לכלכלה הישראלי ת יימצאו בתהליך התהוות, תפעל הממשלה לגיבוש מדיניות ארוכת טווח ברורה שתשקלל השפעות רוחביות על המשק הישראלי ותייצר סביבת עבודה ודאית למאסדרים. בכך ישתפר התיאום בין ה מאסדרים, שלכל אחד מהם ראייה חלקית של התמונה, דהיינו רק בתחום התמחותו, ותגבר האפקטיביות של צעדיהם. נוסף על כך, על הממשלה לו ודא כי משא ומתן בעל חשיבות אסטרטגית שלתוצאותיו השלכות רוחביות על המשק, כמו המשא ומתן הנוגע להסכם חח"י עם שותפות תמר, לא ינוהל בידי גורם אחד שראייתו חלקית ומוגבלת ומערכת השיקולים והתמריצים שלו עשויה להיות שונה מזו של הממשלה. מן הראוי שמשא ומתן כזה ינוהל ביד י כמה גורמים ממשלתיים או בידי גופי ממשלה שראייתם רוחבית. אישור ההסכם על ידי גורמי הממשלה אין בו די; הוא אינו מאפשר לטפל בזמן אמת בהתפתחויות חריגות, והוא מגביל את יכולתה של הממשלה לפעול למיצוי האינטרס הציבורי. תחזית OECD . יוני 2012 .)(תוצר תחזית OECD . יוני 2012 .)(תוצר פוטנציאלי תחזית OECD . מאי 2011 תחזית חברת .החשמל ערב .החתימה .על .ההסכם הביקורת העלתה כי חח"י לא בחנה תחזיות אחרות ככלי לבקרה על תחזיותיה ולא בדקה את המקור לפערים ביניהן. משכך, חח"י גם לא ניתחה את השלכות הפערים על תחזיות הביקוש לחשמל שעל פיהן היא קבעה את היקפי הגז הדרושים לה לייצור חשמל בתקופת ההסכם. מן האמור לעיל עולה כי לשם הכנת תחזית הביקוש לחשמל, ערב החתימה על ההסכם במרץ 2012 , ולקראת ההחלטה על מימוש האופציה הראשונה באפריל 2013 , השתמשה חח"י בתחזית צמיחת תוצר גבוהה יותר מתחזיות ארוכות טווח חלופיות שהיו זמינות באותה עת. יוצא אפוא ש"מנגנון פלוס מינוס אחד", הנכלל בנוסחת ההצמדה של מחיר הגז, הוא רכיב תוספתי שאינו מקובל ברוב הסכמי הגז שהשותפות ערכה עם יתר הלקוחות, והוא יוצר עלות עודפת בהיקף של כ- 640-370 מיליון דולר. רכיב זה נוסף להסכם רק בשלב מאוחר של המשא ומתן, כחלק ממכלול התנאים שנוספו להסכם בעקבות מסקנות ועדת ששינסקי, כמו שינוי תנאי התחרות במשק הגז. כיוון שמדובר במנגנון לא מאוזן המגלם עלות עודפת, מן הראוי כי כלל הגורמים יפעלו להפחיתה ככל הניתן באמצעות הכלים הקיימים בהסכם, לרבות הפעלת מנגנון פתיחת המחיר (ראו להלן). .מהנתונים עולה כי קיים חשש שקצב י הצמיחה במשק בשנות ההסכם יהיו נמוכים בהרבה מקצבי הצמיחה שחח"י התבססה עליהם, ולפיכך תחזית הביקושים לחשמל ששימשה את חח"י עשויה להיות גבוהה. משרד מבקר המדינה מעיר לחח"י כי תהליך הכנת התחזיות בחברה בהסכם הגז עם שותפות תמר היה חסר ויצר סיכון להטיית התחזיות כלפי מעלה. מן הראוי שחח"י תתקף את תחזיותיה, ובכלל זה תבחן את הנחות היסוד שבבסיס התחזיות, את סבירות התממשותן ואת הפערים שבין תחזיות החברה לתחזיות של גופים אחרים, וכן תיוועץ בגופים הכלכליים המובילים במשק, לרבות בנק ישראל ומשרד האוצר, כדי שיונח לפניה המידע הנרחב ביותר לצורך הדרוש לקבלת החלטות. נוסף על כך, שימוש בתחזיות החברה לצורך יצירת "כרית ביטחון" שתצמצם את הסיכון למחסור בחשמל, אינו שקוף והוא עלול ליצור תמונת ביקושים שגויה בפני מקבלי ההחלטות. על חח"י לוודא כי " כרית ביטחון" תגובש מחוץ למודל התחזיות של החברה. מבקר המדינה רואה בחיוב פעולות אלו של החברה בתחום זה בסמוך לסיום הביקורת. .הסכם הגז הוא אבן דרך מרכזית ביישום המעבר לייצור חשמל באמצעות גז טבעי ובניצול היתרונות הסביבתיים והכלכליים הנובעים מכך, לרבות חיסכון ניכר בעלויות הדלקים המשמשים לייצור חשמל. יצוין כי אישור הסכם הגז נעשה תחת נסיבות חריגות של משבר גז בישראל בשנת 2012 . הביקורת העלתה ליקויים בהליכי גיבוש ההסכם, העלולים לפגוע ברווחת הציבור מהשימוש בגז. המשא ומתן בין הצדדים התנהל בתקופה שהתאפיינה בצמצום התחרות במשק הגז , במחסור בגז טבעי ובשינוי המדיניות הפיסקלית במשק הגז . בנסיבות אלו נוצר לחץ על חח"י לגבש את ההסכם ועל גורמי הממשלה לאשרו בהקדם. ומאידך יתכן כי גם עלויות פיתוח המאגר וסוגיות מימון שאיתם התמודדה שותפות הגז, היה בהן בכדי להשפיע על רצון השותפות לחתום על הסכם העוגן בהקדם האפשרי. לחץ זה השפיע על תוצאות המשא ומתן, על התנהלות הצדדים בו, וגם על המאסדרים שנדרשו לאשר את ההסכם. יחד עם זאת, הסכם הגז בין חח"י לשותפות תמר הוא ההסכם הראשון במשק הגז הישראלי והמהותי ביותר בהיקפו הכמותי והכספי. לפיכך, הסכם זה משפיע על התנאים בהסכמי הגז האחרים במשק, ובכלל זה על מחיר הגז ועל היצע הגז ליתר לקוחות תמר. השלכותיו הן השלכות אסטרטגיות החורגות מפעילות משק החשמל. גיבוש "הסכם עוגן" שיאפשר לפתח את מאגר תמר ולהוציא לפועל את מהפכת הגז במשק האנרגיה הישראלי הופקד בידיה של חח"י. חח"י היא אמנם חברה ממשלתית בתחום החשמל ובעלת ניסיון במשא ומתן לרכש גז, אך תפקידה בחוק, שיקוליה העסקיים ומערכת התמריצים שלה אינם מתיישבים בהכרח עם התועלת של כלל המשק מהגז הטבעי. תוצאות המשא ומתן בין הצדדים הביאו לפיתוח מאגר תמר ולהזרמת גז למשק הישראלי אף מוקדם מתאריך היעד. עם זאת, התנאים הייחודיים ששררו באותה העת גרמו לשינויים מהותיים בתנאים המסחריים של ההסכם. שינויים אלו הביאו לעלי ית מחיר הגז ולעלויות נוספות לחח"י בהיקף 1.5-0.82 מיליארדי דולרים, העשויות להתבטא בתעריף החשמל. בשל חשיבות הסכם הגז של חח"י ליתר צרכני הגז במשק, לשינויים אלו אף השלכות כלל-משקיות. לאחר שההסכם נחתם פעלו המאסדרים לצמצום העלויות הנוספות מתוך שיתופי פעולה וולונ טריים ביניהם. עם זאת, מסתמן כי האפקטיביות של פעולותיהם נמוכה בשל היעדר עקביות במדיניות הממשלה. התנהלותה של חח"י במהלך המשא ומתן נמצאו כמה ליקויים. עיקר הלקויים נמצאו בתהליך הכנת התחזיות, בפעילות דירקטוריון החברה במהלך המשא ומתן ובפעולות שנקטה לצורך הבטחת הנחתו של צינור שני על ידי שותפות תמר. על כל גורמי הממשלה וחח"י לבחון את היקף העלות הנוספת שתיגרם למשק בעקבות שינוי נוסחת מחיר הסכם הגז בסמוך למועדי פתיחת המחיר , ולשתף פעולה בנקיטת צעדים נוספים שיביאו להפחתת העלויות. לסיכום, אי-נקיטת צעדים מצד חח"י באותה העת שיבטיחו הנחתו של צינור שני על ידי שותפות תמר, והסתמכותה על החלטת הממשלה מיוני 2013, החלישו את יכולתה לדרוש את הנחת הצינור בעתיד, שכן לאחר הקמת המדחסים התועלת ממנו מצטמצמת לכדי הגברה חלקית של היתירות וייתכן שאינה תנאי מספיק לה נחתו. על חח"י ועל גורמי הממשלה לבחון את האפשרות להנחת צינור שני על ידי שותפות תמר, וזאת בייחוד לנוכח העובדה ש מאגר לוויתן עדיין לא פותח ובשל היעדר היתירות בהולכת הגז לחוף. נכון למועד סיום הביקורת, היתירות בהולכת הגז לחוף נמוכה מאוד, והיא מהווה סיכון אסטרטגי למשק בכלל ולמשק החשמל בפרט, שבקרות אירוע של אי- אספקה הוא ישית עלויות כלכליות מהותיות על הציבור.	אף ש להנחת צינור שני חשיבות יתרה לחח"י, ואף הוגדרה אחת ממטרות המשא ומתן, נוסח ההסכם לא הבטיח את הנחתו של צינור שני . החלופות שהועלו להנחת צינור שני פחותות מבחינת תועלתן לחברה, וייתכן שאף מבחינת עלות הקמתן, ולכך אין ביטוי כספי בהסכם. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הקמת מדחסים אינה תחליף שווה ערך להנחת צינור שני מבחינת היתירות והסבירות לתקלות באספקה ועל כן מן הראוי היה למפות את התועלות ואת החלופות ולבטא בהסכם את הפערים הכלכליים בין החלופות, אם ישנם. כך, היה ראוי שבגין פערים אלו יופחת מחיר הגז או יינתן פיצוי או פתרון חלופי הולם. נוסף על כך, חח"י לא נקטה צעדים לבחינת האפשרות ששותפות תמר תניח צינור שני ולא ניהלה משא ומתן על פיצוי בגין ויתור זה. חח"י הסתמכה על החלטת הממשלה מאותה העת, שבה נקבע כי לאחר הקמת המדחסים על השותפות להניח צינור שני, אף שההסכם כלל סעיף הקובע כי הנחתו היא אחת מהאפשרויות להקמת מתקנים המגבירים את אספקת הגז.	672
משרד הבריאות . אסדרה ופיקוח בתחום הרוקחות אף שלדברי המשרד מספר הרוקחים בישראל נמצא במעקב מתמיד ושוטף, הוא לא בחן את האפשרות להתאים את מספר הרוקחים הקיים ואת מספר הרוקחים העתידי לצרכים הקיימים ולצרכים הצפויים עקב הרחבת תחומי אחריותם והיקף פעילותם של הרוקחים, ואין לו תכנית כוח אדם לרוקחות לטווח הארו ך. המשרד גם לא אפיין את הפערים לפי מיקומם הגאוגרפי, לרבות בקרב המגזרים שהפערים בהם רבים. אשר להקמת רשות לאומית - חלופה זו חוברת להמלצת מבקר המדינה בדוח הפיקוח על המזון "סוגיות בפיקוח על המזון" 99 שבו כתב מבקר המדינה : "אמנם תכליתו של החוק החדש למזון להסדיר את הפיקוח על ייצור מזון, יבואו לארץ ושיווקו, אולם הוא אינו מייתר את הצורך שהטיפול עצמו יתבצע על ידי גוף מרכזי אחד - רשות לאומית למזון... מן הראוי שהממשלה תשקול את הצורך בהקמת רשות מזון לאומית במודלים אפשריים שונים". עולה כי הדיווח של הציבור או הרופאים ומטפלים אחרים על תופעות לוואי הקשורות לנטילת תכשיר רפואי הוא וולונטרי. הביקורת העלתה כי המוסדות הרפואיים מינו אחראים כאמור בתקנות, אולם תפקידם מתמצה בהעברת המידע שהם מקבלים מעובדי אותם מוסדות. בבדיקה בבית חולים מסוים נמצא כי כאשר הקצו עובדים ייעודיים לאיסוף יזום של מידע על תופעות לוואי מתרופות התקבל מידע הנוגע לעשרות מקרים של תופעות לוואי, וכאשר הופסקה פעולתם של עובדים אלה הצטמצם באופן משמעותי הדיווח על תופעות הלוואי. על המשרד בשיתוף קופות החולים, בתי החולים ומוסדות רפואיים אחרים לשקול להקים מערכת ייעודית שתשולב במערכות המידע שלהם, שתאפשר דיווח נגיש וידידותי על תופעות הלוואי מתכשירים רפואיים, ושדיווחים אלה ירוכזו במערכת לאומית מרכזית של המשרד. מערכת כזו תאפשר גם העברת מידע בכיוון ההפוך: המחלקה לניהול סיכונים ומידע תרופתי תוכל להעביר אל מוסדות הרפואה תגובות לדיווחיהם, מידע לגבי בטיחות השימוש בתרופות והוראות לפעולות הנדרשות לגבי תכשירים רפואיים שעלולים לסכן את המטופלים. עוד ראוי להגביר את מודעות הרופאים והצוות הרפואי לחשיבות הדיווח על תופעות הלוואי. יש גם לרענן את הגדרת תפקידי האחראים על המעקב התרופתי ולדרוש מהם ליזום איסוף מידע על תופעות הלוואי. עד למועד ס יום הביקורת באוגוסט 2016 , המשרד עדיין לא בחן את התכשירים המיובאים לפי תקנה 29 , ולא מיפה אותן כפי שהחליט המנכ"ל עוד בדצמבר 2012 . אשר על כן המצב נשאר כפי שהיה, והדבר מאלץ את הקופות בחלק מהמקרים להמשיך לייבא אותן התרופות וזאת למרות שייתכן שיש בנמצא טיפול חלופי אחר. בביקורת עלה שקיימת שונות רבה ביחס בין מספר הרוקחים בכל מחוז לבין מספר נקודות הבקרה שבמחוז. במחוזות מרכז, צפון, חיפה ואשקלון- ירושלים, יש מספר רב מאוד של נקודות בקרה בממוצע לכל רוקח שמועסק בלשכה - 267 ,139 ,138 ו-135 בהתאמה, לעומת100 בכל אחד מהמחוזות תל אביב ודרום. אולם, מרבית מקרי הזיוף של תכשירים ואביזרים רפואיים בישראל לא התגלו במסגרת פעילות הרוקחים המחוזיים, אלא במסגרת הפעילות שעושה האגף לפיקוח ואכיפה של המשרד שכאמור, פועל לאיתור מקרים של פשיעה רוקחית ורפואית. עובדה זו מדברת בעד עצמה. על הרוקחים המחוזיים להעמיק את בדיקתם בשרשרת האספקה כדי לאתר תרופות מזויפות. משרד מבקר המדינה מצא כי המלצות הוועדה לא יושמו, ולמרות הזמן הארוך שחלף מאז מונתה הוועדה לא נעשו פעולות להפחתת העומס: המשרד לא קבע תקן לזמן ההמתנה בבתי המרקחת, וממילא קופות החולים לא קבעו לפיו את תקן הרוקחים . כמו כן, גם בהתקשרות של הקופות עם בתי מרקחת פרטיים הן לא קבעו מהו זמן ההמתנה שעל בתי המרקחת הפרטיים לעמוד בו. כתוצאה מכך לא התקצרו התורים בבתי המרקחת והשירות לא השתפר; הדבר נוגע במיוחד לשעות העומס בבתי המרקחת ועלול לגרום לטעויות בניפוק תרופות עד לכדי סיכון חיי אדם. בדיקה בבתי המרקחת של הקופות ופגישות עם הרוקחים הראשיים של הקופות העלו כמה חסמים אשר מונעים טיפול בעומס המוטל על הרוקחים: בגלל תשתיות בית המרקחת אין בבתי המרקחת של הקופות אפשרות לתגבר את דלפקי השרות בשעות שיא העומס. ב שעות העומס בתי המרקחת הומי אדם והרעש בהם רב, דבר אשר עשוי לפגוע בריכוזם של הרוקחים, ועשוי גם להקשות על הרוקח להקדיש את הזמן הנדרש לצורך מתן הסבר וייעוץ למטופלים. כדי לאפשר סביבת עבודה בטוחה לרוקח, כדי לאפשר לרוקח לייעץ ללקוחות באופן ראוי וכדי לכבד את המטופל ואת זמנו, ראוי שהמשרד ישקול לקבוע תקן לזמני ההמתנה בבתי המרקחת ולאשר להפעיל רק בתי מרקחת שיעמדו בתקן זה. כמו כן ראוי כי הקופות ישקלו להרחיב את התקשרויותיהן עם בתי מרקחת נוספים אחרים כדי להעניק שירות משופר למבוטחיהן. הביקורת הע לתה שרק כללית ומכבי אוספות מידע בנוגע לזמני ההמתנה בתורים בבתי המרקחת שלהן. כן עלה שכל הקופות אינן בודקות בעת ההתקשרות עם בתי מרקחת פרטיים ועם רשתות הפארם מהם זמני ההמתנה בתורים לקבלת תרופות. ממילא הן לא ניתחו את הנתונים של זמני ההמתנה בכלל בתי המרקחת המשרתים את המטופלים, ולכן אין ביכולתן להעיד על המצב לאשורו או להציג מידע חשוב כמו זמני ההמתנה בשעות העומס, מהי התפלגות העומס ואפיונים גאוגרפים לעומס. בלא נתונים כאלה מקבלי ההחלטות בקופות מתקשים לאתר את צוואר הבקבוק בשירות שניתן למטופלים, ולא יכולים לנקוט צעדים על מנת לשפר את השירות. מבקרות שעורכים הרוקחים המחוזיים של קופות החולים בבתי המרקחת של הקופה במחוזם נאספו בכל זאת מעט נתונים, ומנתונים אלה עולה שלעתים זמני ההמתנה של המבוטחים לקבלת תרופות הם ממושכים מאוד ומגיעים במקרים קיצוניים עד לכ-90 דקות. מכבי מסרה למשרד מבקר המדינה כי על פי בדיקות שערכה בבתי המרקחת שלה זמן ההמתנה המרבי מגיע לכ-50 דקות; מאוחדת בדקה זאת אף היא ומסרה שזמן ההמתנה המרבי בבתי המרקחת שלה הוא 40 .דקות משרד מבקר המדינה מעיר למשרד כי עליו לדרוש מהקופות למדוד את זמני ההמתנה בבתי המרקחת, לנתח אותם , לאתר את המקומות שהם צוואר בקבוק בשירות ולנקוט צעדים להבטיח זמני המתנה שיכבדו את המטופל ואת זמנו. הדבר ישפר את השירות למטופל ויגביר את אמון הציבור במערכת הבריאות.	בביקורת נמצא כי הקופות, פרט למכבי, אינן מתריעות כלל, וממילא הן לא מתריעות מבעוד מועד לפני המטופלים שבתוך זמן מסוים עומד לפקוע תוקף האישור לתכשיר שהם קיבלו, ושעליהם לחדשו. כתוצאה מכך התכשיר לא יסופק למטופלים עד לחידוש האישור. יצוין כי תהליך חידוש האישור עשוי להיות ממושך, שכן לא פעם המטופלים נדרשים לבדיקת רופא מומחה או לבדיקות אחרות טרם הפניית הבקשה לאישור לגורם המוסמך בקופה. מדובר אם כן בפרק זמן שעשוי להימשך לפחות כמה שבועות, כאשר בכל אותה העת המטופל אינו מקבל את התכשיר החיוני לבריאותו ולתפקודו התקין. כדי להבטיח את הרצף הטיפולי החיוני כל כך לתפקוד התקין של המטופלים ולעתים אף חיוני כדי לקיימם בחיים, על המשרד להורות לקופות להפעיל מנגנון שיתריע מבעוד מועד לפני המטופלים על פקיעת תוקף האישור לניפוק המרשם ועל הצורך לחדשו. כך יוכל המטופל גם לברר, מבעוד מועד, מהן הפעולות שעליו לעשות טרם חידוש האישור. זאת ועוד, היות שבדרך כלל מדובר בתכשירים שהמטופלים נדרשים לקחת במשך תקופות ארוכות, במיוחד התכשירים הנדרשים למחלות הכרוניות, על המשרד לבדוק מהן אותן התרופות הדורשות אישור מוקדם ובאיזו תדירות יש לאשרן מחדש, ואולי להאריך את תקופת האישור. כמו כן על המשרד לשקול להורות לקופות להמשיך בכל מקרה לנפק למשך פרק זמן קצוב את התכשיר גם לאחר תום מועד האישור ועד להסדרת חידוש האישור, כדי למנוע פגיעה בטיפול הרפואי.	673
משרד הבריאות . הפעלת חדרי ניתוח בבתי חולים כלליים מהאמור עולה שהתקינה הקיימת של כוח אדם סיעודי עבור כל עמדת ניתוח כוללת גם כוחות עזר, סניטרים וטכנאים מסייעים ואף מזכירות ובנות שירות לאומי, ומכאן שיש מחסור בתקני הסיעוד. על משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"ם לבחון מחדש - בשיתוף האיגודים המקצועיים המתאימים - את תקינת כוח האדם הסיעודי, בהתאם לנתוני כוח האדם בכל מקצוע, כדי להבטיח שהפעילות בחדרי הניתוח תהיה מיטבית ותעמוד בסטנדרטים שיענו הן לצרכי מערכת הבריאות והן לצרכי הציבור שאותו היא משרתת. הביקורת העלתה כי חוץ מבדיקה זו, אין למשרד הבריאות תכנית אב רב - שנתית לפיתוח והצטיידות שבהתבסס עליה תיבחן הבקשה לבינוי חדרי ניתוח חדשים. יתרה מזו, המשרד מעולם לא ביצע עבודת מטה שתכליתה לקבוע תכנית אסטרטגית להערכת הצרכים העתידיים הנדרשים, בהתאם לאפיוניהם על פי הצרכים השונים - למשל הנתונים הדמוגרפיים של האוכלוסייה, שיעור התחלואה וסוגי הניתוחים, וכן אין לו צפי לגבי הפיזור הגאוגרפי הנדרש של חדרי הניתוח123 . משרד מבקר המדינה כבר העיר בעבר למשרד הבריאות כי כדי להבטיח טיפול רפואי נאות וראוי יש להכין תכנית אב אשר תדרג את סדרי העדיפות לקידום מערכת הבריאות, תוך התייחסות להגדלת הביקוש ולהתפתחויות הטכנולוגיות124 . משרד מבקר המדינה חוזר על המלצתו זו ומעיר בחומרה למשרדי הבריאות והאוצר על כך שלמשרד הבריאות, שמפעיל 11 בתי חולים כלליים, אין תכנית אב לפיתוח מערכת הבריאות, לרבות חדרי ניתוח. כיוון שמדובר בתכנית שמימושה דורש משאבים רבים וזמן ממושך, ראוי שמשרדי הבריאות והאוצר יקיימו עבודת מטה סדורה לגיבוש תכנית רב-שנתית להקמה ולחידוש של תשתיות ולהצטיידות - אם במסגרת הכוללת לתכנית אב לקידום מערכת הבריאות ואם כמטלה לאומית ייעודית. כמו כן ע ל משרדי הבריאות והאוצר לקבוע תכנית תקציב רב-שנתית שתקבע את סדרי העדיפות להקצאת המשאבים באופן שיאפשר להוציא את התכנית אל הפועל. משרדי הבריאות והאוצר ערים זה שנים לתופעת התורים הארוכים במערכת הציבורית. עם זאת, משרד הבריאות החל ב איסוף הנתוני ם רק בשנת 2013; ובמועד סיום הביקורת, אוגוסט 2016 , הוא עדיין לא פרס ם בפומבי נתונים אמינים בנושא91 . יוצא שלמשרד אין מידע על מספר הממתינים, זמני ההמתנה לניתוחים, התפלגותם לפי סוגי הניתוחים ובתי החולים, לרבות על פי אזורים גיאוגרפיים; יוצא גם שלציבור המבוטחים אין מידע בנוגע לזמני ההמתנה לניתוחים בבתי החולים השונים ולכן נבצר מהם לשקלל נתון זה בעת שהם בוחרים את בית החולים שבו ינותחו. אשר לכללית - יש בידה נתונים על משכי ההמתנה לניתוחים, אולם היא אינה מציעה למטופלים שממתינים זמן רב לניתוח בבית חולים מסוים לעבור את הניתוח בבית חולים אחר, ובכך לקצר את משך ההמתנה. . ראוי כי בעת שמשרד הבריאות וקופות החולים יגבשו את התכנית לקיצור תורים הם ייתנו את דעתם לעובדה שהסדרי הבחירה הם גורם המשפיע על אורכי התורים, וישקלו להרחיבם ולהגמישם. יוצא שבכל אחד מבתי החולים שנבדקו אלפי שעות אינן מנוצלות לביצוע ניתוחים44. בהתחשב בכך שניתוח בבית החולים בילינסון אורך בממוצע שעתיים ו-40 דקות, בוולפסון שעה ו-45 דקות ובנהריה קצת יותר משעה, הרי שמדובר ביותר מ- 2,000 ניתוחים שלכאורה ניתן היה לבצע לו עמדו בתי החולים בפרקי הזמן הנדרשים. עלה שהנהלות בתי החולים לא חקרו ולא ניתחו את החסמים המונעים עמידה בפרק הזמן שנקבע, לא הפיקו לקחים ולכן גם לא הטמיעו תיקונים בתהליכי העבודה של בתי החולים. זאת ועוד, משרד הבריאות לא עקב אחר העמידה בהנחיותיו ולא בחן מהן הסיבות לכך שבתי החולים לא עומדים בהן, ואף לא בחן אם יש צורך לעדכן את ההנחיות או לשפר את התהליכים כדי שניתן יהיה למלאן. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה להנהלות בתי החולים וולפסון, בילינסון ונהריה, לאחראים לחדרי הניתוח בהם, להנהלת הכללית ולמשרד הבריאות כי לא ניתן לקבל את דפוס הפעילות השגרתי של בתי החולים - שבמסגרתו יום הניתוחים מתחיל באיחור של יותר מ-40 דקות, חל שיהוי בין הכנסת המנותח לחדר הניתוח ועד לתחילת ההרדמה, לעתים קרובות חדרי הניתוח עומדים ריקים למשך זמן רב לפני סיום יום העבודה, ויש פער לא סביר בין זמן המעבר בניתוחי הבוקר לזמן המעבר בניתוחים בשעות אחר הצהריים. מדובר בתהליכי עבודה בלתי תקינים של בתי חולים אלו, בתכנון לקוי של יום העבודה של הצוות הרפואי, ובתפעול לקוי של חדרי הניתוח. הביקורת העלתה שבתי החולים אינם ממלאים את הנחיות משרד הבריאות והנחיות הכללית, וכי אינם מנהלים באופן מיטבי את חדרי הניתוח, שהם משאבים קריטיים של בית החולים ובכך פוגעים בשירות שמקבל הציבור - המטופלים ובני משפחותיהם שהוזמנו לניתוח. יתרה מזו, האיחור בבוקר אף משפיע על זמני ההמתנה של כל המנותחים המוזמנים לאותו היום, ובכך מתארך זמן ההמתנה של הציבור לניתוחים. הנהלות בתי החולים לא פעלו לניתוח הסיבות לאיחורים הכרוניים, ולפיכך הם נחשבים בבתי חולים אלו ל"איחורים סבירים ושגרתיים". חיוני שיהיה בידי המשרד - כמאסדר וכבעליהם של בתי החולים - מידע על ניצולת חדרי הניתוח בבתי החולים הממשלתיים אחר הצהריים (הן ניתוחים דחופים והן ניתוחים בססיות), וראוי לקבוע כי המשרד יאפשר להפנות ניתוחים לביצוע באמצעות תאגיד הבריאות (אחרי 15:00 ) רק בתנאי שיקבל את הנתונים האמורים. גם הכללית עדיין לא פיתחה מדד שבודק את ניצולת חדרי הניתוח בשעות אחר הצהריים, וראוי שהיא תעשה כן. הביקורת בבילינסון, בוולפסון ובנהריה העלתה כי לא כולם מתעדים מקרים אלה, כי לא נקבע הגורם האחראי לבדיקה שיטתית ולניתוח של המקרים, כל שכן לא נקבע הצורך בהפקת לקחים מהמקרים. עוד הועלה כי המקרים האמורים לא הוצגו להנהלות בתי החולים ולא התקבלו הנחיות לצמצומם. מדובר, אם כן, בכשל ניהולי הנוגע למשאבי הארגון ולתהליכים המתבצעים בו. עוד עלה כי המשרד לא הגדיר מהו אירוע חריג או כמעט חריג בשלב קבלת המנותח בחדרי הניתוח, על כן כל בית חולים הגדיר זאת לעצמו. בשל כך לא ניתן להשוות בין בתי החולים בנוגע למספר האירועים הללו. למשל, בבילינסון אי-ביצוע בדיקת מרדים נחשב לאירוע חריג שיש לדווח עליו , ואילו בוולפסון מקרה כזה אינו נחשב לחריג ולא נדרש דיווח בעניינו. להלן הממצאים שהועלו בנוגע לבילינסון, וולפסון ונהריה : .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את החלטת הכללית לקבוע יעד שיביא לצמצום הממתינים ללא תור. עם זאת, על הכללית לבחון האם היעד שקבעה - 30% - הוא מיטבי, שהרי עדיין מדובר בממתינים רבים ללא תור עתידי אשר צפויים להמתין לניתוח מעל שנה. ראוי כי יתר בתי החולים יקב עו מדדים ברורים שיניעו שיפור בזמני ההמתנה לניתוחים. על משרד הבריאות לגבש בתורת ההפעלה מדדים ברורים לניהול תורים. יש לציין לחיוב את פעולות הכללית לשכלול ניהול התורים לניתוחים. על הכללית ליישם את המערכת בכלל בתי החולים שלה. יצוין כי ועדת גרמן המליצה להקים מרכז מידע ומעקב ארצי לתורים שיאסוף מידע גולמי על מועדי ההפניה לניתוח והתורים במערכת, אולם המלצות הוועדה לא יושמו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי ניהול תורים באופן לא סדור ובראיה מקומית במקום בראיה מערכתית אינו יעיל ונדרש לשדרגו בדחיפות כדי שיהלום את תהליכי העבודה בעולם המודרני; על המשרד לשקול פיתוח של מערכת לניהול תורים שתשמש אותו ואת בתי החולים כמוקד זימון ארצי ובכך צפוי ניהול התורים להיות מיטבי יותר, ישופר מיצוי הניצול של חדרי הניתוח, יקוצר התור לניתוחים ותובטח שקיפות בזמן אמת.	מערכת הבריאות ומשרד האוצר ערים זה שנים רבות למחסור במרדימים; גם מבקר המדינה העיר בעבר 108 כי החסר ברופאים מרדימים, לפחות בהיקף שיתאים למיצוי יעיל של חדרי הניתוח הקיימים, גורם להיווצרות "צוואר בקבוק" הפוגע בהפעלת חדרי הניתוח ועלול לסכן את הציבור במצבים מסוימים. על משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"ם לקבוע מפתח תקינה שהולם את הצרכים שהתפתחו במהלך השנים ואת המטלות הנוספות שהוטלו על המרדימים לאחר שנקבע המפתח הנוכחי. עליהם גם להכין תכנית להתמודדות עם המחסור הקיים והצפוי ברופאים מרדימים, שעלול להפוך לבעיה לאומית. במסגרת זו ראוי גם שהם ישקלו לשמר את התכנית לעידוד רופאים וסטודנטים להתמחות במקצוע ההרדמה ולתגמל אותם בהתאם לכך, כדי לסגור את הפער בין מספר הרופאים המרדימים הנדרש לבין מספרם המצוי.	674
משרד הבריאות . סוגיות בניהול המרכז הרפואי הכללי-ממשלתי הלל יפה ובניהול מרכזים רפואיים כלליים-ממשלתיים אחרים על נש"ם להודיע להנהלת הלל יפה אם היא מתירה להעסיק את הרופא הבכיר והמתמחה קרוב משפחתו, ובאילו תנאים. על הנהלת הלל יפה להשלים לאלתר את הפעולות למניעת ניגוד עניינים לגבי כל קרובי המשפחה במרכז הרפואי. כמו כן, על ההנהלה לוודא כי גם קשרי משפחה חדשים שנוצרים בין עובדים יטופלו במועד בהתאם להוראות התקשי"ר ונש"ם. ראוי שהמשרד, שהוא הגורם המאסדר של מערכת הבריאות והאחראי לקיום תשתית מתאימה למתן טיפול רפואי, יהיה מעורב בקביעת סדרי העדיפויות לבינוי ופיתוח במערכת הבריאות. במסגרת מעורבות זו על המשרד, ובכלל זה החטיבה למרכזים רפואיים ממשלתיים בו, לבדוק את החלטת הלל יפה להקצות תקציב לבניית משרדי מטה חדשים, בו בזמן שפרויקטים אחרים של הלל יפה הקשורים לרפואה, להצטיידות, להקמת מחלקות ולשיפור תנאי האשפוז של החולים זקוקים לתקציב אף הם, ולפעול בעניין זה בהתאם לתוצאות בדיקתו. מדוחות הממונה על השכר לא ניתן אפוא ללמוד על ה שכר המלא של הרופאים במערכת הבריאות ; אין אף דוח שמצי ג שכר משולב ומלא של רופאים שמתקבל מכמה מעסיקים במערכת הציבורית - בתי החולים, התאגידים וקופות החולים. לגבי עובדי בתי החולים הממשלתיים, אין אפילו מידע על סך הכנסתם מהמרכז הרפואי הממשלתי - מבית החולים ומהתאגיד. מבקר המדינה העיר על כך כבר בשנת 2009 בדוח קודם וציין: "יוצא שלמשרד הבריאות ולמשרד האוצר אין ראייה כוללת של שכר הרופאים במשק. הדבר עלול לפגום בקבלת החלטות בנוגע לצעדי המדיניות שהם רוצים לנקוט"78. בנובמבר2008 , במסגרת תשובתו לאותו דוח, כתב הממונה על השכר למשרד מבקר המדינה כי יבחן את ההצעה לפרסם מידע בדבר השכר הכולל של הרופאים, אולם עד למועד סיום הביקורת הנוכחית הוא לא פרסם מידע כזה. עוד יצוין כי פרסום ההצעה של חברת הבנייה בקרב עובדי בית החולים אף אינו מתיישב עם הוראת תכ"ם 15.3.1 בנושא "פרסומת מסחרית חסות ממשלתית והשתתפות משרדי ממשלה בכנסים", שבה נקבע כי משרד (או יחידת סמך) יהיה רשאי להשתתף בפעילות פרסומת מסחרית , רק לאחר שהגיש בקשה לוועדה המשרדית או הבין-משרדית. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את העובדה ש ככלל, הנהלת הלל יפה פועלת באופן שוטף להסדרת האישורים לעבודה פרטית ולפרקטיקה פרטית. על ההנהלה להמשיך ולהקפ יד על קיום הליכים תקינים לגבי עיסוק של רופאים בעבודה נוספת, לבחון מדי פעם בפעם אם יש רופאים שעוסקים בעבודה פרטית או בפרקטיקה פרטית וטרם הסדירו את האישור הנדרש ולפעול להסדרתו של האישור. יש לראות בחומרה את העובדה שמשרד הבריאות טרם גיבש תכנית רב - שנתית לבינוי ופיתוח במרכזים הרפואיים הכלליים-ממשלתיים, זאת אף שמבקר המדינה חזר והעיר על כך בדוחות קודמים. כדי להבטיח טיפול רפואי ראוי, על המשרד, בשיתוף המרכזים הרפואיים, להכין תכנית כזאת, שבה מפורטים צורכי הבינוי והפיתוח של בתי החולים והעלויות הכרוכות בכך, וכן לקבוע סדרי עדיפויות לגבי הבינוי והשיפוץ ביחידות. בהכנת התכנית יש להביא בחשבון את כלל מקורות תקציבי הפיתוח ולתת את הדעת על הצרכים העתידיים הצפויים ועל ההתפתחויות הטכנולוגיות. על משרד הבריאות להציג את התכנית לפני משרד האוצר, שר האוצר ואף הממשלה כולה, כדי להגיע להסכמה עליה, על מקורות המימון לביצועה ועל לוח הזמנים ליישומה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי הבריאות, המשפטים והאוצר כי עבר כעשור מאז הוחל בגיבוש נוהל התרומות למערכת הבריאות, וכי מדובר בשיהוי ממושך ביותר בגיבושו של הנוהל. על המשרדים האמורים להשלים לאלתר את גיבושו של הנוהל, שכן היעדרו פותח פתח לפעולות בלתי תקינות, אם בתום לב ואם בשל כוונות לא ענייניות. מימון נסיעות רופאים לכנסים בחו"ל באמצעות חברות תרופות או חברות לציוד רפואי עשוי לפתוח פתח לניצול לא תקין של ההיתר שניתן לחברות אלה לממן נסיעות רופאים לכנסים מקצועיים. קיים חשש שרופא ייסע לכנס מקצועי בחו"ל במימון חברה כאמור, ומאוחר יותר יפעל לקידום רכש התרופות או הציוד הרפואי בבית החולים מאותה החברה, משיקולים שאינם רפואיים בלבד. נהלים מסוד רים בעניין תרומות הניתנות לגופים ממשלתיים בכלל ולבתי החולים בפרט יסייעו להבטיח כי קבלת התרומות אינה גורמת להטיה שאינה עניינית בפעילותם של גופים אלה, ואולי אף לפגיעה בטוהר המידות. יש לראות בחומרה את השיהוי הממושך של משרדי הבריאות, המשפטים והאוצר בקביעת נוהל בעניין חשוב זה.	רק במרץ2015 חתם הרופא המומחה על ההסדר, וביוני2016 חתם עליו אחד המתמחים. במועד סיום הביקורת, שלוש שנים לאחר הוראת נש"ם לחתום על ההסדר, עדיין לא חתמו עליו שאר קרובי המשפחה, וממילא הוא לא נמסר לנש"ם לדיון חוזר. הנהלת הלל יפה מסרה למשרד מבקר המדינה כי הרופא הבכיר ואחד המתמחים סירבו לחתום על ההסדר. למרות האמור לא פנתה הנהלת הלל יפה לנש"ם לקבלת הנחיותיה והמשיכה להעסיק אותם ואת שאר קרובי המשפחה האמורים בלי שנקבע לגביהם ההסדר הנדרש.	675
משרד הבריאות . טיפולים בתחום התפתחות הילד - משרד הבריאות מלוח1 עולה כי הקופות מתקשרות עם יחידות להתפתחות הילד רק לאספקת חלק מסוגי הטיפולים המוצעים בהן. ילדים המטופלים ביחידות בהם לא נחתמו הסכמים לקבלת יתר סוגי הטיפולים נאלצים לקבלם בקופות או ביחידות אחרות. לאור חובת היחידות לצורך קבלת הכרה להעסיק את כל סוגי המ טפלים הפרה-רפואיים, ובהיעדר הסכמים מול הקופות למתן כל סוגי הטיפולים, פיצול הטיפולים עלול לגרום לבזבוז של משאבי כוח אדם ותשתיות ולפגוע באיתנותן הכלכלית של היחידות. בנוסף הדבר עלול לפגוע באיכות הטיפול, בשל היעדר תיאום בין המטפלים, היעדר רצף טיפולי והיעדר גורם מנהל אחד (case manager) . פיצול הטיפולים ונתינתם לא תחת קורת גג אחת לילדים הנזקקים לטיפולים ביותר מתחום אחד מנוגד לחוזר משרד הבריאות וגם עלול להכביד על הורים לילדים הזקוקים לכמה סוגי טיפולים, מאחר שהם יידרשו לפעול מול כמה מרכזי טיפול. משרדי הבריאות והחינוך אמנם לא קבעו מהו שיעור המטפלים הרצוי בכל מקצוע, אולם מהמחקר ומתרשים 5 ,עולה כי מספר קלינאי התקשורת המרפאים בעיסוק והפיזיותרפיסטים בדרום הארץ לכל 1,000 נפש קטן במידה ניכרת ממספר ם לכל 1,000 נפש במרכז ובכל הארץ. שיעור נמוך של בעלי מקצועות אלו משפיע באופן ישיר על זמינות הטיפולים ועל זמני ההמתנה. כפי שעולה מתרשימים 3-1 ,לעילזמני ההמתנה לאבחון וטיפול בתחום התפתחות הילד באזור הדרום חורגים בהרבה - עד של ושה חודשים - מהזמנים שקבע המשרד. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הבריאות כי בתפקידו כמאסדר של מערכת הבריאות וכגוף מנחה מקצועי הוא האחראי לקביעת מדיניות הבריאות הלאומית; מרכיב משמעותי בעניין זה הוא הצורך בגיבוש תכנית כוח אדם ארוכת טווח למגוון המקצועות בעלי הזיקה הרפואית לרבות בתחום הפרה - רפואי. תכנית כזאת תחייב אותו לתכנון ארוך טווח של כוח האדם המקצועי הנדרש למערכת הבריאות ולגיבוש תכנית הכשרה מתאימה. זאת עליו לעשות בשיתוף המל"ג , האחראית לכך בהיותה המאסדרת של מערכת ההשכלה הגבוהה. על המשרד לקדם את התהליך לגיבוש התכנית ולקבוע לוח זמנים ברור לקביעת התקינה הנדרשת וליישומה, תוך שיתוף המכונים והיחידות להתפתחות הילד כדי שיוכל המשרד לעמוד במשימתו הלאומית. לפני שיקבע אם אין כיום מחסור בכוח אדם או אם הוא לא צפוי בשנים הבאות, עליו לבחון את המצב בשטח במכונים, ביחידות, בקופות החולים ובעמותות המספקות שירותים בתחום התפתחות הילד88 . בביקורת הנוכחית נמצא כי על אף הערות מבקר המדינה בדוח הקודם בנושא תכנון ופיקוח אקדמי של מל"ג/ות"ת על המוסדות להשכלה גבוהה , משרד הבריאות והמל"ג לא מיפו את הצרכים הקיימים והעתידיים בעניינם של המטפלים הפרה-רפואיים - קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ופיזיותרפיסטים - תוך התייחסות לצרכים של המגזרים השונים באזורי הארץ השונים על מנת להעריך מהו המחסור הקיים. לפיכך, ללא נתונים על כוח האדם החסר, המשרד והמל"ג לא גיבשו תכנית ארוכת טווח בנוגע להוספת מסלולי לימוד באזורי הארץ שבהם יש צורך בכך. משרד מבקר המדינה מציין כי אין להסכים לאופן ההתחשבנות וההסכמים שבין הכללית לבין יחידות להתפתחות הילד אשר עלול לגרום לפגיעה בסל השירותים המגיע לילדים ולכן לפגוע בטיפול בהם82 . על הכללית למפות את כל ההסכמים המאפשרים עצירת הטיפולים ולפעול לתיקונם כך שיוסרו המגבלות שבהן בנוגע למכסות הטיפולים. בבקרות משותפות של המחלקה להתפתחות הילד ושל משרד הרווחה נמצא כי פעוטות במעונות יום שיקומיים אינם מקבלים טיפולים פרה-רפואיים שהם זכאים להם63, בין היתר בשל קושי בגיוס מטפלים פרה-רפואיים והיעדרויות של מטפלים בלי שיימצא להם ממלא מקום. היעדר האפשרות להשלים את השעות החסרות באמצעות טיפול בקופות מונע מהפעוטות לקבל טיפול שלו הם זכאים, דבר העלול לגרום לאי-מיצוי הפוטנציאל שלהם ולהחמצת "חלון ההזדמנויות" להשגת הישגים ולשינוי מהלך חייהם, עיקרון שמצוי בבסיס התפיסה המקצועית של ההתערבות המוקדמת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי הבריאות והרווחה ולקופות החולים כי עליהם לגבש מנגנון משותף שיאפשר לפעוטות לקבל את מלוא מכסת הטיפולים הפרה -הרפואיים שהם זקוקים להם, אם במסגרת מעונות היום השיקומיים ואם במסגרת הקופות מהתקציב שהקופות משלמות למעונות היום על פי חוק מעונות יום שיקומיים. למשל, ניתן לשקול החזר כספי להורים או לקופת החולים שיממנו טיפולים שלא ניתנו ב מעונות היום השיקומיים, כנגד קיזוז עלותם מהתקציב של המעון. יוצא כי אף שקופות החולים מחויבות על פי חוק ביטוח בריאות למתן טיפולים פרה-רפואיים, ואף כי בית הדין הארצי לעבודה נתן לכך משנה תוקף, לעתים הקופות ממשיכות לסרב לתת טיפולים לתלמידים בחנ"ם או מקשות מאוד על הורים המבקשים טיפול לילדם. עלה שבמועד סיום הביקורת משרדי הבריאות והחינוך וקופות החולים עדיין לא הסדירו את הממשק בין החנ "ם לבין הקופות בנוגע לצורך בהשלמת הטיפולים שנותנת הקופה לתלמיד נוסף על אלו הניתנים בחנ"ם.	נוכח החשיבות שבשמירת רצף הטיפולים הנדרש לילדים וסדר היום הקבוע שהם רגילים לו והמסייע ליציבותם האישית , ראוי כי משרד החינוך יבחן בשיתוף משרד הבריאות וקופות החולים, מענה מתאים לחודשי הקיץ, כך שתימנע החמרה במצב הילדים ונסיגה בהישגים שצברו במהלך השנה.	676
רשות האוכלוסין וההגירה . הטיפול בסדרת מעמדם האזרחי של בני משפחה זרים של ישראלים אם "נתיב" תמשיך לעסוק בנושא כנות הקשר והמידע הרגיש על הקשר הזוגי, אם לצורך בדיקה או לצורך גיבוש התרשמות כללית כאמור, על רשות האוכלוסין ומשרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה, לבחון אם יש צורך בכך בעניינם של יוצאי חבר העמים, נוסף על בדיקתה של רשות האוכלוסין. אם נמצא שיש צורך בפעולותיה הנוספות של "נתיב", יש להבהיר את היקף סמכותה בכתב, כנדרש, ולפרסמה לציבור. אם "נתיב" לא תוסמך לפעול כך, יש להפסיק לאלתר את מעורבותה בנושא. .1. נמצא כי מנהל אגף מרשם ומעמד במינהל האוכלוסין הפיץ ללשכות ולמטה המינהל בינואר ובאוגוסט 2015 הנחיות בנוגע לטיפול בבקשות להליך מדורג של זרים מאריתריאה או סודן שאין להם מעמד אזרחי בישראל. רבים מהם, אך לא כולם, עונים להגדרת "מסתנני ם"42 , דהיינו זרים שנכנסו לישראל מהגבול עם מצרים שלא כחוק ונתפסו 43 והם בני זוג של ישראלים. בנובמבר 2016 נמצא כי הנחיות אלו עדיין לא עודכנו בנוהלי הרשות ולא פורסמו לציבור. 2. נמצא כי בהחלטת הממשלה האמורה הוסמכה "נתיב", בין היתר, לבדוק את הזכאות לעלייה לישראל של יהודים וזכאי עלייה בני ויוצאי מדינות חבר העמים, ולא הוסמכה במפורש לבדוק את כנות הקשר בין בני הזוג ולבצע בדיקות בדיעבד בדבר זכאותו של בן הזוג הישראלי לעלות לישראל לפי חוק השבות, אגב שקילת בקשתו לאיחוד משפחות. הסמכות לבצע בדיקות בדיעבד בדבר זכאותו של בן הזוג הישראלי לעלות לישראל לפי חוק השבות גם לא הוקנתה ל"נתיב" בחוק, בתקנה, בנוהל של רשות האוכלוסין או בהחלטות מינהליות. בדיקת הבקשות לאיחוד משפחות שבה בן הזוג הישראלי הוא יהודי יוצא מדינות חבר העמים או מזרח אירופה התרחבה, הלכה למעשה. הבדיקה כוללת גם בדיקה בדיעבד של נסיבות עלייתו של הישראלי לישראל ובדיקה מחודשת של תוקף מעמדו כאזרח, בדיקה של פניית הזוג המבקש ל"נתיב", לרבות בחינת מידע ומסמכים שנמסרו ל"נתיב", ובין היתר מידע רגיש על הקשר הזוגי. כל אלה, בלי שסמכות "נתיב" לעשות בדיקות אלה עוגנה באופן רשמי ופורסמה. עוד נמצא כי הוועדה דנה בתשע מ-12 הבקשות האחרות זמן רב - יותר משנה - לאחר שהבקשות הוגשו ללשכה; שלוש מהן נידונו שנתיים וחצי או יותר לאחר הגשתן ללשכה; ושש האחרות נידונו שנה וחצי עד שנתיים לאחר הגשתן. באוגוסט 2015 הוועדה דנה בשתיים מ- 12 הבקשות שנבדקו והמליצה לסרב להן, אולם במועד סיום הביקורת - תשעה חודשים לאחר מכן - טרם התקבלה החלטת מנכ"ל הרשות בעניינן. מהתרשים עולה כי משנת 2011 ואילך גדל במידה ניכרת שיעור הבקשות שהטיפול בהן התעכב. אשר לבקשות שהוגשו בשנת 2013 , יותר משליש מבני הזוג של המבקשים קיבלו היתרי מת"ק ראשונים רק שנתיים או יותר לאחר שהוגשה הבקשה. יצוין כי במאי 2016 עדיין לא התקבלה החלטה בעניינן של כ-%40 מהבקשות שהוגשו בשנת201450 . בשנת 2015 הוגשו לערכאות שיפוטיות 620 עררים על החלטות רשות האוכלוסין בדבר בקשות לאיח וד משפחות, ו לגבי 437 מהם ניתן פסק דין. נמצא שב-200 עררים (שהם כמחצית העררים שבהם ניתן פסק דין) נקבע כי הערר יימחק ורשות האוכלוסין תבחן שוב את הבקשה. שיעור ההחלטות שבהן נקבע כי הערר יימחק ותתבצע בחינה נוספת גבוה במיוחד בהחלטות הנוגעות להליכים של איחוד משפחו ת שבהן הישראלי הוא תושב קבע (75% ,מההחלטות בהליכים מסוג זה). לטענת רשות האוכלוסין רוב ההחלטות האמורות נוגעות לעררים שהרשות עצמה מציעה למחוק אותם ולאפשר לה לבחון שוב את הבקשה. משך הטיפול בחלק ניכר מהבקשות להענקת מעמד אזרחי לבן זוג זר הנשוי לישראלי בשלבי הטיפול השונים נמשך אפוא זמן רב מהנדרש על פי נוהלי רשות האוכלוסין, ולעתים כלל התהליך נמשך זמן בלתי סביר. כאשר מדובר בעיכוב שמקורו בטיפול הרשות בבקשות, הרי שעיכובים אלו פגעו בזכויות המבקשים, ובעיקר בזכות היסוד לחיי משפחה30 . רשות האוכלוסין פעלה במקרים אלו שלא בהתאם לחובתה לתת לציבור שירות ברמה גבוהה, במהירות הראויה ובלא שתיגרם לפונים טרחה יתרה. על רשות האוכלוסין לפעול לצמצום העיכובים כל אימת שמקור העיכוב אינו אופן התנהלות בני הזוג. נמצא כי בנוהל לא הובהר אם בדיקות של כנות הקשר ומרכז החיים יתבצעו בעת בחינת הבקשה לקבלת אשרה א/ 5 או גם בעת בחינת הבקשה לקבלת אשרת ב/1 .	משרד מבקר המדינה מעיר לרשות האוכלוסין כי עליה לנסח את נוהל נשואים באופן שהוא לא ישתמע לשתי פנים, ולתרגם את הנוהל לשפה הערבית ולאנגלית, לצורך אחידות בטיפול במבקשים וכדי שניתן יהיה להבינו בנקל, באמצעות תרשים או כל אמצעי אחר, וזאת בפרט כיוון שמדובר גם בזרים שלעתים אינם דוברי עברית על בוריה.	677
משרד הביטחון . פעילות אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון ניכר שהקצאת כוח האדם באגף שיקום לטיפול בתלונות הציבור אינה תואמת את היקף התלונות שהוגשו לו בשנים 2014 ו-2016 , שכן מספר התלונות שהתקבלו באגף זה באותן שנים גבוה פי כמה ממספר התלונות שהתקבלו ב שאר אגפי משהב"ט ויחידותיו גם יחד. נוכח זאת, ובשל החשיבות שבטיפול נכון ומלא של תלונות הקשורות לאוכלוסיית האגף, משרד מבקר המדינה מעיר שראוי שהמשנה למנכ"ל וראש ג ית"ם, בשיתוף ראש אגף שיקום, יבחנו מחדש את היקף כוח האדם העוסק בתלונות הציבור באגף ואת מידת יכולתו לעמוד בנדרש ממשהב"ט בתחום זה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את המצב הקיים ביחידה זה שנים. ייעודו של השירות הציבורי לפעול למען הציבור תוך שמירה על ענייניות, ממלכתיות, מקצועיות ואחריותיות. לא כך היה בניהול היחידה כמתואר לעיל. השפעותיו של מצב דברים זה חמורות ביותר, הן בהיבטים של מיצוי ההון האנושי, מינהל תקין, בזבוז משאבים מכספי ציבור ושימור ידע ארגוני, והן בהיבטים של תדמית משהב"ט בעי ני גורמים משרדיים וחוץ - משרדיים. בלי לנקוט עמדה בכל הנוגע למערכת היחסים העכורה בין דוברת משהב"ט לראש היחידה הכפוף לה, מעיר משרד מבקר המדינה לדוברת גב' ארנה שמחוני עופר שמצופה היה ממנה כראש האגף, ויתרה מכך, כדוברת שאמונה על שיפור תדמיתו של משהב"ט, לפעול למציאת פתרון למצב, ובוודאי לא לאפשר לו להימשך שנים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי היה על ראש אמ"ש דאז מר רוני מורנו, שבמרבית התקופה האמורה כיהן גם כמשנה למנכ"ל וראש גית"ם, לפעול ביתר שאת למציאת פתרון למצב. על מנכ"ל משהב"ט לפעול לאלתר לפתרון המצב הקיים, ולהגדיר מחדש את מבנה היחידה וייעודה. .בביקורת עלה כי בגין עילת פטור זו התקשר משהב "ט עם כמה יועצים, אף שניכר כי תחומי עיסוקם אינם מתאימים להגדרה של "הספק היחיד בישראל": שני יועצים ליחידת התקשורת הזרה (בשפות אנגלית וספרדית); יועצת לתרגילים ולשעת חירום; ויועץ בתחום הניו- מדיה והאינטרנט. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת היועצים המשרדית כי בכך שנתנה את אישורה להתקשרויות אלה בלי שבדקה בדיקה מעמיקה אם א כן אותם יועצים מתאימים להגדרה "הספק היחיד בישראל", היא חטאה לתפקידה ולאחריות המוטלת עליה. משרד מבקר המדינה מעיר כי בכל ארגון קיימת חשיבות לניהול נכון ויסודי של הטיפול בתלונות ופניות ציבור, על אחת כמה וכמה במשהב"ט, נוכח היקף פעילותו ומשימותיו וקהלי היעד שמולם הוא עובד ושלהם הוא מעניק שירותים. משכך, מלבד הקמת יחידה לטיפול בתלונות הציבור ומינוי של נציבת תלונות ציבור, על משהב"ט לפעול למיצוב מעמד היחידה ולחיזוקה. על המשנה למנכ"ל וראש גית"ם, בשיתוף נציבת תלונות הציבור, לבחון באופן מקיף את סדרי הטיפול והדיווח של כל אגפי משהב"ט ויחידותיו בתחום תלונות הציבור, תוך שימת דגש על אגף שיקום ולשכת מנ כ"ל, ולהסדירם באופן מלא, בהיבטים של מבנה המערך וריכוז תחומי הטיפול. מעבר לכך, ראוי להגביר את המודעות הכלל- משרדית לנושא הטיפול בתלונות הציבור ולצורך בהפקת לקחים מהן. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"לי משהב"ט לשעבר מר אודי שני ומר דן הראל, לראש אמ"ש לשעבר מר רוני מורנו ולממונה על מערכת הביטחון בנש"ם גב' אילה גונן אשרי שגם בהינתן הנסיבות המתוארות בפרק זה, אין הצדקה לאי -איושה של משרה בשירות הציבורי באיוש קבע במשך למעלה מארבע שנים. קל וחומר כאשר מדובר במשרה בכירה שנועדה לטייב תהליכי עבודה ולשפר את תדמית משהב"ט בעיני הציבור. בביקורת עלה כי בשני המקרים המפורטים להלן לא פרסם משהב "ט הודעה בדבר הצורך באיוש המשרה על ידי ממלא מקום; הוא גם לא קבע מספר סביר של מועמדים למשרה, לא עשה הליך מיון וסינון ולא כינס ועדת קבלה. נוסף על כך, ביחס לשני המינויים הללו ל א נמצאו במשהב"ט כל אסמכתאות המתעדות את הדרך שבה נעשו ואת הסיבות שהובילו את מנכ"ל משהב"ט לשעבר מר אודי שני לבחור דווקא בהם: משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי הליקויים שנמצאו בביקורת הקודמת בנושא יועצים מתקיימים באופן פרטני גם באגף, ולפיכך על יחידת היועצים במשהב"ט להמשיך ולטפל בליקויים שעלו בביקורת הקודמת ובביקורת זו. זאת ועוד, נוכח ממצאי ביקורת זו, על משהב"ט לבחון את מבנה האגף בראי משימותיו וכוח האדם המאושר לו ולפעול לשינויים באופן העסקת יועצים חיצוניים באגף, ובהם יצירת תמהיל נכון של עובדים תקניים ויועצים וכן עמידה בהוראות ובנהלים בכל הנוגע להעסקת יועצים. דגש חשוב יש לתת על בחינת החלופות הקיימות במשרד טרם העסקת יועץ, שכן אם ניתן להסתייע בכוח האדם שכבר קיים במשהב"ט ובכך לפטור את המשרד מהצורך בגיוס יועצים, יש להימנע מההתקשרות, ובכך למצות את כוח האדם שכבר מועסק במשהב"ט, במקום לקלוט כוח אדם נוסף. לכך יש תועלת וחשיבות הן בהיבטים של מיצוב האגף ומיצוי ההון האנושי במשרד, והן בהיבטים של התייעלות, שימור ידע ארגוני וחיסכון. .בחינת בקשות האגף להעסקת יועצים בשנים שנבדקו העלתה שכל המכתבים, הנדרשים על פי המ"ב בנושא יועצים, שצורפו לבקשות לא עמדו בתנאים המפורטים בהוראה: ברוב המכתבים לא ציינו ראשי האגף שכיהנו שמות של מועמדים אחרים שבחנו (בחלק מהם אמנם ציין ראש האגף שבחן מועמדים נוספים אך לא פירט דבר בעניינם, אף לא את שמותיהם); כמו כן, בכל המכתבים שבהם ציינה הדוברת את שמות המועמדים, היא לא פירטה דבר בנוגע לנתוניהם או להתאמתם לתפקיד, ורק במכתב אחד ציינה לצד שמות של מועמדים אחרים שבחנה, כי הם אינם רלוונטיים להתקשרות בשל אי-זמינות או אי-יכולת לתת מענה לצורכי האגף. במקרה אחד בלבד צירפה הדוברת קורות חיים של שני מועמדים נוספים שנבחנו, אך לא פירטה את הסיבה שבגינה העדיפה את היועצת שנבחרה על פני האחרים. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת היועצים המשרדית על כך שאישרה התקש רויות עם יועצים על אף שהאגף לא עמד בדרישות המפורטות בהמ"ב בנושא יועצים. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי ייתכן שבשינויים הרבים והתכופים בשנים האחרונות במיקום היחידה ובכפיפותה היה כדי לפגוע ביכולתה לממש את ייעודה ולחזק את מעמדה מול אגפי משהב"ט ויחידותיו. נוכח האמור, כמו גם הממצאים שהעלתה הביקורת הנוכחית בניהול המערך הכולל של הטיפול בתלונות במשהב"ט, על המשנ ה למנכ"ל וראש גית"ם לבחון לעומק וביסודיות את מיקומה של היחידה ולפעול למיצובה במשהב"ט, לשם חיזוקה וייעול פעילותה.	בביקורת עלה כי התלונות המתקבלות בחלק מאגפי משהב"ט ויחידותיו אינן מנוהלות באופן אחיד ושיטתי ואינן מרוכזות במאגר מידע מרכזי. עוד עלה כי ממשקי העבודה בין דרגי משהב"ט השונים המטפלים בתלונות הציבור אינם סדורים ואינם מאורגנים , כמפורט להלן:	678
משרד הביטחון . היבטים מנהליים בעבודת הוועדות הרפואיות לקביעת זכויותיהם של נכי צה_ל יצוין כי צוות הביקורת פנה לראש אגף שיקום, על מנת שיסייע בהפצת הסקר גם באתר האגף, אולם הוא סירב לשתף פעולה עם צוות הביקורת. בהיעדר שיתוף פעולה מצדו, נבצר ממשרד מבקר המדינה להשתמש בפלטפורמת ההפצה לזכאים שעומדת לרשות אגף שיקום. עם זאת מצא משרד מבקר המדינה, כאמור, את הדרך לבצע את הסקר. עצמאותן המקצועית של הווע"ר היא תנאי חיוני למילוי ייעודן ותפקידן. קיומם של מאפיינים מינהליי ם ומבניים היוצרים עירוב בין פעילות אגף שיקום לפעילותן של הווע"ר עלול לפגוע בעצמאותן של הווע"ר. על כן ראוי שיתקיימו ההסדרים הנדרשים אשר יבטיחו ככל הניתן את אי-תלותן של הווע"ר ויבטיחו שמירה על עצמאותן והימנעות ממצבים שעשויים לעורר מראית עין או חשש למשוא פנים או ניגוד עניינים. משרד מבקר המדינה מצא כי חלק ממאפייני פעילותן של הווע"ר יוצרים עירוב בין פעילותן לבין פעילות אגף שיקום, באופן אש ר עלול לפגוע בעצמאותן. מאפייני פעילות דומים ומשמעותם לעניין עצמאות הוועדות עלו גם בנוגע לוועדות הרפואיות בביטוח לאומי: נוכח הממצאים לעיל מעיר משרד מבקר המדינה כי הטיפול בתלונות הנוגעות לפעילות הווע"ר מצריך הסדרה מעמיקה, כדי לפתור את הבעיות הרבות שהתגלו, בין היתר, בהיבטים הנוגעים לשונות ולחוסר השיטתיות באופן בירור התלונות וההכרעה בהן, וכן המשך הטיפול בתלונות שנמצאו מוצדקות, המעקב אחרי הטיפול והפקת לקחים ומסקנות בנושא. הסדרה כאמור יכולה להתבצע באמצעות מערכת של כללים או נהלים קבועים אשר תתייחס למכלול ההיבטים הנוגעים לאופן הבירור וההכרעה באותן תלונות ואופן הטיפול בתלונות שנ מצאו מוצדקות. יוער כי במקרים מסוימים חשוב מאוד לבדוק תלונות גם עם רופאי הווע"ר, וזאת לצורך מיצוי הליך הבירור. השוואה שעשה צוות הביקורת בין משך זמן הטיפול הכולל בווע"ר עליונה בשנת 2006 (בעת הביקורת הקודמת) לעומת שנת2016 העלתה כי גם יחסית למשך הטיפול הכולל בווע"ר עליונה פחת שיעור התיקים שהטיפול בהם הסתיים בתוך שלושה חודשים וגדל שיעור התיקים שהטיפול בהם הסתיים לאחר יותר משבעה חודשים, בתרשים 6 שלהלן יוצגו הנתונים בנושא: נוכח זאת מעיר משרד מבקר המדינה לאגף כי עליו לבחון כיצד הקושי בתיאום דיוני המשך של הווע"ר באותו ההרכב משפיע על התמשכות ההליכים לקביעת דרגות הנכות, ובה תאם לממצאים שיתקבלו עליו לבחון דרכים לפתרון הבעיה האמורה. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא ניתן להתעלם מהיקפם הגדול של התיקים שבוצע בהם שינוי ניכר בשיעור הנכות, וכי יש לבחון את הנושא ולהפיק לקחים בעניינו. על מנת לשמור על אי -תלותן של הוועדות הרפואיות באגף רצוי שהגורם שיבחן את הסיבות לשינוי יהיה גורם עצמאי שימונה לשם כך. הביקורת הנוכחית העלתה כי אף על פי שחלפו כעשר שנים מהביקורת הקודמת, עדיין לא קבע אגף שיקום תהליכים מובנים וסדורים לשם מעקב ובקרה בנושא הנתונים הנוגעים למשכי זמן הטיפול בקביעת דרגת נכות כדי שיוכל לנקוט פעולות להתייעלות ולשיפור. יחידת הווע"ר אינה בוחנת באופן תדיר ומוסדר את הסיבות לפערים הקיימים בין המחוזות השונים, במשכי הזמן לשיבוץ לווע"ר ובמשך הטיפול הכולל בתיקים. כמו כן, האגף אינו מפיק דוחות המרכזים את הנתונים החריגים הללו ("דוחות חריגים") ולמותר לציין כי הו א גם לא בחן את הסיבות להתמשכות הטיפול ואת הגורמים המעכבים אותו ולא בדק אם ניתן לנקוט פעולות לצמצום משכי זמן אלה. נוסף על כך, תיקיהם הרפואיים של הזכאים עדיין אינם מועברים לסריקה, ובשל כך מתארך משך זמן הטיפול בתיקים שיש בהם כמה פגימות. . משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לאגף השיקום על שבמועד סיום הביקורת הנוכחית הוא עדיין לא פעל לתיקון ליקויים שעלו בביקורת הקודמת, שבוצעה כעשר שנים לפני כן. יתרה מזו, לא רק שלא קוצר זמן הטיפול הכולל בתיקים, אלא שככלל משך הטיפול בהם אף התארך, ושיעור התיקים הרפואיים שסוכמו בתוך פרק זמן של עד שלושה חודשים פחת הן בווע"ר מחוזית והן בווע"ר עליונה. על האגף לבחון את הסיבות להתמשכות הטיפול של הווע"ר בקביעת דרגת הנכות, כמו כן עליו לבחון את הגורמים לפערים בין המחוזות. זאת כדי שיוכל להעניק לאוכלוסיית הנכים שאותה הוא משרת שירות יעיל, שוויוני ואיכותי. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי אמנם על פי חוק הנכים, תגמולים המגיעים לזכאי משולמים רטרואקטיבית מיום הגשת התביעה22 , אך עיכוב בקביעת דרגת הנכות גורם לעיכוב במועד קבלת התגמולים ויתכן שאף לעוגמת נפש לזכאים. בהיעדר מנגנונים שנועדו להגביר את יעילותה של העבודה ביחידת הווע"ר - ובהם קביעת לוחות זמנים מרביים, דיון בווע"ר בפגימות שונות אצל אותו הזכאי בעת ובעונה אחת ולא ב"טור", ופיקוח ובקרה על עבודת הווע"ר - פוחתות יעילות האגף ומועילותו לאוכלוסיית הזכאים. על האגף לנקוט את כל האמצעים הנדרשים לפתרון מצב זה - לרבות קביעת לוחות זמנים מרביים מחייבים לכל שלב בתהליך - כדי שעבודתו תתבצע ללא עיכובים מיותרים. כמו כן, עליו לבצע בקרה שוטפת כדי לוודא שהוא עומד בלוחות הזמנים שייקבעו ולמצוא פתרון לשיטת העבודה ב"טור" הגורמת לעיכובים רבים בתהליך.	משרד מבקר המדינה מעיר לאגף שיקום כי אמנם הוא מתמודד עם אתגרים רבים בתחום הווע"ר, ועם זאת המציאות שבה פועלות הווע"ר, כפי שבאה לידי ביטוי בהתייחסות אגף שיקום לממצאי הביקורת, אינה זמנית ומקרית, אלא מייצגת את המציאות שבה פועל וימשיך לפעול האגף. לכן על האגף לפעול בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי להביא לשיפור ולייעול של תפקוד הווע"ר במסגרת פעילויות שבאחריות גורמים חיצוניים, ובייחוד במסגרת פעילויות שבאחריות יחידת הווע"ר. זאת לרבות גיוס רופאים וקביעת לוחות זמנים לשלבים השונים בהליך קביעת דרגת נכות, תוך קביעת כללי חריגה מלוחות הזמנים שייקבעו. כמו כן, מאחר שמדובר בווע"ר, שמתפקידה לקבוע את דרגת הנכות של הזכאי וכן לשמוע את טיעוניו, על האגף לפעול לכך שמשך הזמן המיועד לבדיקה רפואית ולדיון רפואי, שהם ליבת תפקידה, לא יצטמצם.	679
משרד הביטחון . פעילות משרד הביטחון לחיזוק הקשר בין הנוער לצה_ל ועם המיועדים לגיוס יוצא אפוא כי מדי שנה מתקצב האגף את פעילויות ההכנה לצה"ל דלעיל בהיקף של יותר מ-16 מיליון ש"ח, אף שאין בידיו מידע שאפשר ללמוד ממנו אם הנכונות והמוכנות של הנוער לשירות משמעותי בצה"ל עלו בעקבות פעילות זו, ובאיזו מידה הוא מצליח למלא את תפקיד יו בתחום ההכנה לשירות בצה"ל. לכן מעיר משרד מבקר המדינה לראש האגף כי עליו לפעול לביצוע הערכה מעמיקה ומשוב בנושא כלל פעילויות האגף בתחום ההכנה לצה"ל בבתי הספר שבהם בחר להתמקד, כדי ללמוד מה נדרש לשנות או לשפר. כמו כן, עליו לבדוק באילו דרכים ניתן לבחון את האפקטיביות של הפעילויות, כדי לברר אם מטרותיהן אכן הושגו. אמנם מנכ"ל משהב"ט הקים צוות בין-משרדי לעיד וד שילוב הבדואים בחברה הישראלית, כשנה לאחר שיזם את הקמתו, אולם כדי ליישם את היעד הלאומי של הגדלת שיעור הבדואים המתגייסים לצה"ל, נדרש שילוב כוחות גם במישור המיניסטריאלי. ללא מעקב שוטף של דרג זה אחר ביצוען של ההחלטות שהתקבלו ושל החלטות עתידיות, אם יתקבלו החלטות כאלה, למשל באמצעות ועדת שרים רלוונטית, יהיה קושי להגדיל באופן משמעותי את שיעור הבדואים המתגייסים לצה"ל. .הביקורת העלתה כי על אף החסמים האמורים נציגי האגף ונציגי צה"ל לא העלו לפני נציגי משרד החינוך במסגרת פורום ה"שולחן העגול" את הסוגיות החשובות בנוגע לבדואים, כגון פערי ההשכלה בין תלמידי התיכון הבדואים לבין כלל תלמידי ה תיכון בארץ ומדיניותם של חלק מבתי הספר הבדואים למנוע את כניסתם של נציגי משהב"ט אל הכיתות . זאת אף שמדובר בסוגיות הנוגעות לגורמים המקטינים את שיעור הגיוס של בני הנוער הבדואי לצה"ל. נוסף על כך, רת"ח בדואים לא נקט יוזמה ולא ביקש להשתתף בדיונים אלה על מנת להעלות בהם את הסוגיות האמורות, וראש האגף אף לא פעל כדי שרת"ח בדואים ישתתף בדיוני פורום ה"שולחן העגול". גם סגנית ראש האגף מסרה לנציגי משרד מבקר המדינה במרץ 2017 כי סוגיית המיעוט הבדואי לא עלתה לדיון בפורום. משרד מבקר המדינה מעיר כי השתתפותו של רת"ח בדואים בפורום האמור והעלאת הסוגיות האמורות, היה בהן כדי ללבן את הסוגיות ולאפשר את הסדרתן. . נוכח העובדה שהתנדבות בני הנוער הבדואים לשירות בצה"ל חשובה במישור הלאומי ונוכח העובדה כי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך הגדיר משימה זו כ"חשובה ובמיקוד", על משרד החינוך, בשיתוף האגף וצה"ל, להתוות בחוזר מנכ"ל תכנית לעידוד בני הנוער הבדואים להתנדב לשירות בצה"ל. יצוין כי עיגון נושא ההתנדבות לגיוס הבדואים בחוזר מנכ"ל, העלאת הבעיות של מגזר זה בפורום ה"שולחן העגול", כאמור לעיל, והפתרונות שיינתנו בשטח - בכל אלה יש כדי לעודד פעילות להגדלת שיעור המתנדבים בקרב בני הנוער הבדואים לגיוס לצה"ל. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף כי גם הוא יכול להשתמש בכלי מחקר כגון ראיונות, קבוצות מיקוד ושאלונים, לקבלת משוב מעמיק על פעילותו, כדי שיוכל לעמוד על השיפורים הנדרשים בהוצאתן לפועל של תכניות העבודה שלו בתחום ההכנה לצה"ל. .מהנתונים עולה כי היקף הגיוס בפועל גדל מדי שנה. עם זאת, כאמור מערכת הביטחון לא עמדה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, והפער בין שיעור הגיוס בפועל לבין שיעורו לפי היעדים הלך וגדל עם השנים, מ- 1.4% בשנת2013 ל-11% בשנת2016 , גידול של פי שמונה בערך. .הביקורת העלתה כי רק בפברואר 2017 , כתשעה חודשים לאחר שהצוות הגיש לשר הביטחון תכנית רב -שנתית "הכוללת אמצעים שיקדמו את העמידה ביעדי הגיוס לשירות הסדיר ולשירות הלאומי - אזרחי", העביר שר הביטחון הצעת החלטה לאישור הממשלה, בהתאם לתכנית שהוגשה לו . נוסף על כך, במועד סיום הביקורת נמצא כי הממשלה טרם דנה בתכנית. באי -קיומו של דיון בממשלה בנוגע לתכנית הרב-שנתית יש כדי לפגוע בעמידה ביעדי הגיוס שהיא עצמה קבעה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על אף ביטולו של תיקון מס' 21 לחוק, על הממשלה לדון בתכנית בהקדם, שכן בין כך ובין כך יש לקדם את העמידה ביעדי הגיוס. .בביקורת עלה כי אף שהוחל לקיים את הדיונים בנושא הקמת מינהלת תלמידי ישיבות כבר בשנת 2015 , ואף שראש אכ"א החליט כי המינהלה תקום בינואר 2017 , במועד סיום הביקורת (אוגוסט 2017) היא טרם הוקמה. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח חשיבות פעילותה של מינהלת תלמידי ישיבות, ונוכח תרומתה הצפויה לגיוסם של תלמידי ישיבות ולעמיד ה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, יש צורך שהגורמים הרלוונטיים, ובראשם ראש אכ"א, יפעלו בדחיפות להקמתה. .משרד הביטחון, באמצעות האגף הביטחוני-חברתי, מקיים פעילות לאומית מרכזית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ועם צה"ל בקרב כלל בני הנוער בארץ בכל הנוגע לשירות בצה"ל. פעילות זו אמורה להקנות ערכים שונים לבני הנוער, כגון התנדבות ותרומה לצבא ולחברה ולהשפיע על הגברת נכונותם ומוכנותם לשירות משמעותי בצה"ל. דיון בדצמבר 2016 בנושא תכנית העבודה של האגף הביטחוני -חברתי, הדגיש מנכ"ל משרד הביטחון את חשיבות עבודתו של האגף, בהיותו "עוסק בבניין הכוח האנושי של צה"ל וכנגזרת מכ ך, באיתנות המדינה", והוסיף כי עידוד הגיוס לצה"ל הוא "לבנה חשובה וערכית בחוסנה של המדינה". על כן, כדי לטפח את החוסן החברתי לפני הגיוס לצה"ל, על משרד הביטחון לבחון את הסוגיות שהועלו בדוח זה ולפעול לתיקונן. נוסף על כך, על הדרג המיניסטריאלי לתת את מלוא תשומת ה לב לסוגיית עידוד בני המיעוטים בכלל, ובני הנוער הבדואים בפרט, להתנדב לשירות צבאי. בתחום זה לא נעשה די, ורק שילוב כוחות בתחומים השונים, כמפורט בדוח, יאפשר להתגבר על החסמים שעדיין מונעים מבני נוער בדואים להתנדב לצה"ל. הפער בין היעדים שקבעה הממשלה לגיוס תלמידי ישיבות לצה"ל ובין הגיוס בפועל, הולך וגדל עם השנים. בהיעדר דיון בממשלה בנוגע לתכנית הרב -שנתית לקידום העמידה ביעדי גיוס של תלמידי ישיבות לצה"ל שהגיש שר הביטחון, יש כדי לפגוע ביעדים שהיא עצמה קבעה. כמו כן, זה שנים רבות לא נבחנו לעומק סוגיות הנוגעות למהותו ולהצדקת קיומו של מסלול הנח"ל, ובייחוד סוגיית פרק המשימה האזרחית, שמתבצע במסגרת השירות הצבאי, שהרמטכ"ל אף סבור שאין לו מקום. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הודעת צה"ל, ולפיה יוקם צוות בשיתוף נציגי משרד הביטחון לבחינת מסלול הנח"ל. נוכח היותה של סוגיה זו אזרחית במהותה ובאחריותו של שר הביטחון, עליו לוודא את ביצוע הבחינה האמורה ולהכריע בסוגיה.	נוכח היותה של סוגיה זו אזרחית במהותה ובאחריותו של שר הביטחון וכן נוכח עמדת הרמטכ"ל דלעיל, על שר הביטחון לוודא כי ייבחן המבנה של מסלול הנח"ל - דהיינו שילובו של הפרק האזרחי במסגרת השירות הצבאי - ולהכריע בסוגיה. זאת כדי לבחון את הנחות היסוד של מסלול הנח"ל ואת תקפותן בעת הזאת ולברר אם יש מקום שחיילים יבצעו פעילות אזרחית שאינה בליבת העיסוק של צה"ל. במסגרת בחינה זו יש לתת משקל לעמדת הרמטכ"ל שהוצגה לעיל. בחינה מחדש של מסלול הנח"ל צריכה להתבצע בשיתוף עם הרמטכ"ל ומנכ"ל משהב"ט, וכן עליה לאפשר מתן מענה לשאלה אם יש הצד קה לקיומו של פרק משימה אזרחית בתקופת השירות הצבאי.	680
משרד האוצר . רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה - תקצוב, ניצול ושקיפות .בסעיף "הוצאות פיתוח אחרות" נמצאו תכניות בסכום כולל של למעלה מחצי מיליארד ש"ח שלא נכלל לגביהן הסבר בדברי ההסבר להצעת התקציב לשנים 2016-2015 ולשנים 2018-2017 . לא די שהצעת התקציב לסעיף "הוצאות שונות" אינה מלווה בדברי הסבר כלשהם, היא כוללת באותו סעיף תחום פעולה באותו שם - "הוצאות שונות" (כ-3 מיליארד ש"ח ב-2017 ), תכנית פעולה באותו שם- "הוצאות שונות" (כ -1.7 מיליארד ש"ח) ותכנית פעולה נוספת בשם "רזרבה לפעולות מיוחדות" (כ -0.5 "מיליארד ש ח). נוסף על כך, הסעיף האמור כולל גם תקנות תקציב רבות בסכומים גבוהים, שלא ברור משמותיהן מה ייעודן. משרד מבקר המדינה מעיר לאגף התקציבים כי עליו להקפיד על יישום הנחיותיו הוא, לקבוע את שמות תחומי הפעולה, התכניות והתקנות באופן שיבהיר ככל הניתן את ייעוד הכספים ויהיה נהיר לאדם הסביר, ולפרט ככל הניתן בדברי ההסבר את המטרות והייעוד של תקציבים אלו. משרד מבקר המדינה מציין כי הפעולות שביצע אגף התקציבים תורמות להגברת השקיפות של תקציב המדינה לציבור. אולם על הממונה על התקציבים לפעול להרחיב את רמת השקיפות של תקצוב הרזרבות כדי לשפר את הפיקוח והבקרה של הכנסת והציבור, ולמצער לתקצב את סכומי הרזרבה הנדרשים ברמת תכנית במקום להשאירם ברמת תקנה. פרסום תקנות התקציב לאחר אישור תקציב המדינה בכנסת אינו מספק את השקיפות הנדרשת כלפי חברי הכנסת בנוגע לסוגי הרזרבות, ייעודן וסכומן בשלב אישור תקציב המדינה. . משך הזמן שהתכניות שמשו .מקור להעברת תקציבים סה"כ תקצוב בשלושה ובשני חוקי תקציב ברציפות .(במיליוני ש"ח) . נמצא כי בשנים 2016-2012 תוקצבו ביתר באופן מתמשך 42 תכניות תקציב שונות, ובתוספת העודפים שלהן משנה קודמת הן שימשו מקור להעברת כספים בתקציב המדינה במשך שלוש שנים לפחות. בממוצע בכל אחת מהשנים 2016-2012 הועברו כ - 0.7% מתקציב המדינה. סך התקציב שהועבר מהן היה גבוה במיוחד בשנה השנייה של התקציבים הדו-שנתיים - בשנים 2012 ו-2014 - כ-2.2 מיליארד ש"ח וכ-4.1 מיליארד ש"ח בהתאמה, שהם כ- 0.8% וכ- 1.3% מסך תקציב המדינה בשנים אלה בהתאמה. גם בשנים 2013 ו-2015 , שבהן נקבע תקציב המדינה באמצע ובסוף השנה בהתאמה, זוהו רזרבות בשל תקצוב יתר מתמשך, אך בשיעור נמוך יחסית מסך תקציב המדינה (כ - 0.6% וכ- 0.3% .)בהתאמה יצוין שבשנת 2016 , שהיא שנת התקציב השנייה בתקציב הדו-שנתי לשנים 2016-2015 , פחת באופן יחסי תקצוב היתר של תכניות והשימוש בעודפים כמקור להעברת כספים - כ- 0.5% מהתקציב, אך עדיין כ -1.8 מיליארד ש"ח תוקצבו באופן זה121 . שיעוריהם של מקורות אלו מהרזרבות הממוינות כרזרבה בשנים 2016-2014 היו כ-23%, כ-28% וכ-12% .בהתאמה מתוך כלל תכניות התקציב ששימשו מקור להעברה תקציבית נמצאו 18 תכניות ששימשו מקור להעברות בעצימות גבוהה במשך שלושת חוקי התקציב של השנים 2016-2012 . סך התקציב שהועבר בתכניות אלה בשנת 2014 היה כ -1.4 מיליארד ש"ח (כ - 0.4% ,)מתקציב המדינה אז וב-2016 הוא ירד לכ-1.1 מיליארד ש"ח (כ - 0.3% מהתקציב). שבע תכניות שימשו מקור להעברת כספים בעצימות גבוהה במשך כל חמש השנים שנבדקו, ו-11 תכניות שימשו מקור במשך ארבע שנים. בכ-33% מהעברות הכספים בעצימות גבוהה122 הועבר סכום הגבוה מ-%50 .ממקורות התכנית היקף הסכומים של הרזרבות בשל תקצוב יתר מתמשך ושיעורם מתקציב המדינה מצביעים על תכנון לקוי ולא יעיל של הכנת התקציב. תכנון זה מציג לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונה שגויה וחסרה של המקורות הכספיים במשרדי הממשלה ואף של יעדיהם האמיתיים. הימצאותן של תכניות תקציב רבות המשמשות למעשה רזרבה בשל תקצוב יתר מתמשך בשלב אישור תקציב המדינה תורמת להשפעת שר האוצר ואגף התקציבים על קביעת סדר העדיפויות של הממשלה בשלב ביצוע התקציב ופוגעת בשקיפות אישור תקציב המדינה בכנסת. זאת ועוד, תהליך העברת הכספים הנדרש בין התכניות מעצים את מעורבות אגף התקציבים בפעילות המשרדים ומביא לגי דול משמעותי ומיותר בעבודת ועדת הכספים של הכנסת, שנדרשת לאשר את השינויים המבוקשים במהלך שנת העבודה. בשנת 2016 ירד השיעור מתקציב המדינה של הסכומים המועברים מתכניות תקציב בשל תקצוב יתר מתמשך. משרד מבקר המדינה מעיר כי חשוב שמגמת הירידה תימשך. על הממונה על התקציבים להכין את התקציב באופן יעיל ומוקפד, לקיים עבודת מטה לבחינת תקצוב היתר המתמשך ולשקף באופן אמין י ותר את ייעודם של כספי התקציב כבר בשלב אישור התקציב בכנסת. .משך הזמן שהתכניות שימשו יעד .לקבלת תקציבים תקצוב בשני חוקי תקציב ברציפות (במיליוני ש"ח) בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בש נת 2014 התפלגות ביצוע הרזרבות שאינן רזרבות להתייקרויות או רזרבות פיסקליות הייתה מאוזנת יותר על פני חודשי השנה לעומת ביצוע הרזרבות להתייקרויות, אף שגם ברזרבות אלה חלק ניכר מההעברות בוצעו ברבעון האחרון של השנה. . משך הזמן שהתכניות שמשו מקור .להעברת תקציבים תקצוב בשלושת חוקי התקציב (במיליוני ש"ח)	. משך הזמן שהתכניות שמשו מקור .להעברת תקציבים תקצוב בשני חוקי תקציב ברציפות (במיליוני ש"ח)	681
נת_ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע_מ . התקשרויות עם יועצים - חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר לנת"ע כי במועד סיום הביקורת טרם אותרו כל מסמכי ההתקשרות. על נת"ע לארגן ולרכז את כל המסמכים הנוגעים למכרזים ולהתקשרויות, וכן להקפיד לתעד את כל תהליכי ההתקשרויות, כדי לייעל ולשפר את תפקודה וכדי לאפשר בקרה פנימית ובקרה חיצונית יעילות על פעולות החברה. הביקורת העלתה כי הרכש אינו מנוהל בלעדית על ידי אגף הרכש, אלא בשיתוף כל גורם בנת"ע שיוזם אותו. בהתחשב בהיקף פעילותה הנרחב של נת"ע, ניהול הרכש, שלא באופן בלעדי באמצעות אגף הרכש כגורם מוביל ומומחה בנושא, אינו מאפשר ניצול יתרונותיו של ניהול רכש מרוכז ומקצועי ועלול לפגוע בבקרה הפנימית ובעקרון הצורך בהפרדת תפקידים, המיועד לצמצם טעויות ולמנוע פגיעה בטוהר המידות. על נת"ע לבחון את תחומי אחריותו של אגף הרכש, ובהתאם לכך להתאים את היקף כוח האדם העוסק בנושא ההתקשרויות. ועדת המכרזים של נת"ע לא קבעה בהחלטתה את היקפה הכספי של ההתקשרות או את מספר השעות המ רבי הכלול בה; קביעת משתנים אלה חשובה להיערכות תקציבית ותזרימית של החברה ולהיערכות היועץ החיצוני למתן השירות. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המכרזים כי בבואה לאשר התקשרות עם יועצים, ראוי שתקבע בהחלטותיה את היקפה הכספי המשוער של ההתקשרות או את מספר השעות המרבי הכלול בה. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת המכרזים כי היא אישרה את שינוי התעריפים בלי להביא בחשבון את מלוא המשמעות הכספית הכרוכה בכך. נת"ע העריכה שיהיה צורך להשליש את היקף ההתקשרות, בהשוואה להתקשרות המקורית, אך הוועדה אישרה את השינוי בתעריפים בלי להתייחס לגידול הצפוי בהתקשרות . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שוועדת המכרזים לא דנה במפורש במשמעות של הגדלה כה ניכרת של ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר לנת"ע כי היעדר ריכוז מסמכי מכרזים באגף הרכש, הזמן הרב הנדרש לאיתורם ואי-מציאת המסמכים המקוריים מלמדים על כשל בשימורו של הזיכרון הארגוני. התנהלות זו מקשה את פעילות החברה, ופוגעת בבקרה הפנימית והחיצונית. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך בשינוי התעריפים ובהגדלת ההתקשרות בהיקף גדול מלמד על היעדר מוכנות מצד החברה בהבנת צורכי הפרויקט, אשר ייתכן כי מנעה ממנה לבחור כבר בהליך המקורי הצעה העונה על כל צרכיה. משרד מבקר המדינה מעיר לנת"ע כי מן הראוי שתקפיד להעלות לפני ועדת ההיגוי מבעוד מועד כל שינוי מהותי בתכנית העבודה ובניהול הפרויקט ותכולתו. במקרה דנן, ראוי היה שנת"ע תפנה לוועדת ההיגוי מראש לקבלת אישור עקרוני לשינוי שיטת ניהול הפרויקט, ולקביעת עקרונות יסוד ומתווה להתקשרות כבר בשלב הייזום. פנייה מראש עשויה הייתה לקצר את הליך ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר גם למשרד התחבורה כי הוא לא היה פעיל ולא הביע את עמדתו בנוגע להתקשרות עם חברה א', מתחילתה ועד סופה. חוסר פעילותו בנושא ואי-נקיטת עמדה עשויים להצביע על הסכמה לכל מהלכי נת"ע ולכל תנאי החוזה שנקבעו. אם אכן זו עמדתו, היה עליו להאיץ בחשכ"ל לסיים את הבדיקה בהקדם כדי שלא לפגוע בהתקדמות הפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי עלויות הניהול של הפרויקט אינן כוללות אך ורק את עלויות חברה א' ומנהלי הפרויקט הישראלים, אלא גם הוצאות התקורה של החברה אשר מיועדות להקמת הקו האדום ולניהולו. עלויות הניהול הללו גבוהות בהשוואה למקובל בפרויקטים מסוג זה. .משרד מבקר המדינה מעיר לנת"ע כי הוועדה לא נימקה אילו נסיבות השתנו מאז הבקשה ליציאה למכרז ופרסומו, אשר גרמו לה לשקול מיד לאחר פרסום המכרז להגדיל את מספר הזוכים האפשריים במכרז.	הביקורת העלתה כי הוועדה לא נימקה מדוע אין זה אפשרי וצודק לערוך את ההתקשרות בדרך של פנייה תחרותית. זאת ועוד, אין תיעוד כי החברה ערכה סקר יסודי לבחינת המציעים הקיימים בשוק כדי שתוכל לפנות לעשרה מציעים לפחות, בהתאם לקבוע בנוהל החברה. מבקר המדינה מעיר לנת"ע כי לנוכח חשיבותו של מגדיר המשימות, היה עליה לפנות למציעים רבים ככל האפשר כדי להתקשר עם היועץ שיבצע את העבודה באופן הטוב ביותר. כמו כן היה על החברה לשקול לבחור את הזוכה גם לפי איכות ההצעה לרבות, בחינת המלצות, יכולת המציע לתת את השירות ואמינותו.	683
נת_ע - נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונים בע_מ . ניהול מכרזים והתקשרויות - חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר כי על נת"ע, משרדי התחבורה והאוצר ועל ועדת ההיגוי לפעול למען שיפור לוחות הזמנים של הליכי המכרז, באופן שלא ייפגעו הבקרה והפיקוח, אך יביאו לקיצור משך הזמן הלא סביר של הליכי המכרזים. משרד מבקר המדינה מציין כי ממועד פרסום שלב המיון המוקדם, ביוני 2012 ועד מועד פרסום המכרז בפברואר 2016, חלפו ארבע שנים בקירוב. מדובר במשך זמן ארוך מאוד, שבמהלכו יכולים לחול שינויים בפרויקט או בקרב החברות שמוינו, המחייבים את עדכון המכרז , בייחוד כאשר מעורבים בהליך מציעים בינלאומיים שהתארגנו במיוחד למטרה זו. משרד מבקר המדינה מעיר לחשכ"ל, למשרד התחבורה ולנת"ע כי חילופי דברים אלה מעידים על מערכת יחסים עכורה ועל התנהלות חמורה ולא תקינה, בין משרד ממשלתי לבין חברה ממשלתית, המופקדים על אחד הפרויקטים המורכבים והחיוניים ביותר הקיימים כיום. התנהלות זו טומנת בחובה סיכון ממשי לפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר למנכ"לית משרד התחבורה, כמי שעומדת בראש ועדת ההיגוי, כי תיעוד חסר ולא שלם פוגע בסדרי המינהל התקין ואינו מאפשר פיקוח ובקרה. על המנכ"לית לפעול למען שיפור התנהלותה של ועדת ההיגוי, כך שוועדת ההיגוי תכונס בתדיר ות ניאותה ושהפרוטוקולים ישקפו את הדיונים והדעות השונות; למען תיעוד דיוניה והחלטותיה בפרוטוקולים מאושרים וחתומים; ולמען שמירה על מסמכים ותזכירים שעמדו בבסיס קבלת ההחלטות של ועדת ההיגוי. משרד מבקר המדינה מעיר לוועדת ההיגוי ולנת"ע כי יציאה למכרז ברמת מוכנות בלתי מספקת דיה עלולה לגרום לבזבוז משאבי ניהול ולעיכוב בפרויקט. עקב מורכבות מכרזיה והיקפם הכספי הגדול, עליה להפיק לקחים ממכרז הקרונות בכל הנוגע להיערכותה בסוגיות מקצועיות טרם פרסום המכרז. זאת כדי לקצר את ההליכים במכרזים בעתיד ולמנוע מצב שגם הם, כמו מכרז הקרונות, יימשכו שלוש שנים ויותר. הביקורת העלתה כי עד לאחר מועד סיום הביקורת, נובמבר 2017 , טרם הגישה הרשות דוח סופי המביא בחשבון את תשובת החברה, על אף התשובה המפורטת שמסרה נת"ע לידי רשות החברות ואף שהרשות לא הסכימה לדחות את מועד הביקורת. . הביקורת העלתה כי על אף הדיונים הרבים שהתקיימו בוועדת ההיגוי בנושא מכרז הקרונות, בהשתתפותם ובאישורם של נציגי משרד האוצר, מאגף התקציבים ומן החשכ"ל, ועל אף החלטת ועדת ההיגוי להפריד את מכרז הקרונות ממכרז המערכות, דרשו בשנים 2014 ו-2015 נציגי האוצר לבטל את מכרז הקרונות, ובמקומו לפרסם מכרז חדש משולב של הקרונות והמערכות. כל זאת אף שמכרז הקרונות פורסם, והתקבלו הצעות מהמתמודדים כמתואר להלן. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר, כי אם היו לו השגות לגבי ניהול הפרויקט, מן הראוי היה להעלותן בוועדת ההיגוי ולפעול ליישובן טרם היציאה למכרז, ולא אחרי שהמכרז יצא לדרך והתקבלו ההצעות. זאת מאחר שביטול מכרז בינלאומי בשלב זה עלול לערער את אמינותם של עורכי המכר ז ולפגום בנכונותם של מציעים פוטנציאליים להשתתף במכרזים מעין אלה בעתיד. נמצא כי המכרז אושר על ידי ועדת ההיגוי, הכוללת נציגים גם מאגף התקציבים ומהחשכ"ל. יצוין כי בדיונים שהתקיימו לקראת מכרז הקרונות, בוועדת ההיגוי ובדיונים שונים שבין משרדי התחבורה האוצר נת"ע וחברת הבקרה, לא הועלתה סוגיית ההסדרה של אופן ניהול הפרויקט כתנאי הכרחי לפרסום מכרז הקרונות ולא הוצגה כגורם שעלול לסכן את המכרז ואת פרויקט הקו האדום כולו. .משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי ביטול מכרז יקר ומורכב כמו מכרז הקרונות, לאחר פרסומו ואחרי שהוגשו ההצעות, עלול להגדיל את תקציב הפרויקט, לעכב את לוחות הזמנים ולערער את אמינותם של עורכי המכרז. כמו כן יש בכך היבטים משפטיים שעלולים לגרום לעיכובים ממושכים בהתקדמות הפרויקט. לפיכך ביטול מכרז שכבר יצא לדרך צריך להיעשות רק במקרים חריגים במיוחד, אגב התייחסות ראויה לנזקים שייגרמו בעקבות ביטולו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי התחבורה והאוצר כי תהליך קבלת ההחלטות צריך להביא להכרעה ולהתקדמות ; אין זה סביר שאחרי שמתקבלת החלטה בוועדת ההיגוי, שהיא הגוף שמוסמך לכך על ידי הממשלה, ולא הגיע מידע חדש ומהותי שלא היה ידוע קודם לכן, עדיין מועלות טענות נוספות הגורמות להימשכות התהליך ולעיכובים בביצוע הפרויקט. בייחוד נכון הדבר במכרזים מורכבים שבהם יש יתרונות וחסרונות לכל חלופה שתיבחר, ויש צורך בקבלת החלטות והכרעת מחלוקות. בתום ההכרעה על כל המעורבים בתהליך לעמוד מאחורי החלטותיהם ולסייע בקידומן.	6. משרד מבקר המדינה מעיר כי הכנת דוח ביקורת בלי להשלימו לכדי דוח סופי מורידה לטמיון את המשאבים שהושקעו בהכנתו. השלמת הביקורת עשויה הייתה להביא לכך שרשות החברות, משרד התחבורה, משרד האוצר ונת"ע ידונו בממצאים הסופיים ועדכניים, ככל שיהיו כאלו, ויפיקו את הלקחים המתאימים.	684
צבא ההגנה לישראל . הטיפול בחיילים הבודדים במהלך שירותם הצבאי ולאחר שחרורם מצה_ל בביקורת עלה כי הוראות שניתנו לסגלי הת"ש במרכז ההוב לה בנוגע לאופן בירור נכונות הכרתו של חייל כחייל בודד לא עלו בקנה אחד עם ההנחיות שבספר ניהול משרד הת"ש. להלן הפרטים: על רע"נית ת"ש, הממונה על מעטפת הטיפול בחיילים בודדים בצה"ל, לוודא את הטמעתו ויישומו של נוהל העבודה מספטמבר 2017 בקרב גורמי מופת ובקרב סגלי הת"ש. בביקורת עלה כי מוקד הבודדים אינו מנהל רשימה של החיילים הבודדים שדווח לו כי הם צפויים לקבל פרופיל 24 . .על אכ"א לבחון את צורכיהם של החיילים חסרי העורף המשפחתי, בנפרד מצורכי החיילים הבודדים מחו"ל, ולגבש בעבורם חבילת סיוע ייחודית הנדרשת על פי מאפייניהם. בנוסף, על מנכ"ל משרד הביטחון להוביל עבודת מטה, בשיתוף צה"ל ומשרדי ממשלה רלוונטיים נוספים, על מנת לפעול לשיפור תנאיהם של החיילים הבודדים חסרי העורף המשפחתי; ולאתר בעבורם מסלולי ליווי שיתחילו לקראת גיוסם וימשיכו במהלך שירותם ולאחר שחרורם מצה"ל. זאת, על מנת לאפשר לחיילים הבודדים חסרי העו רף המשפחתי את התנאים הנדרשים להם כדי להתקיים בכבוד ולהשתלב היטב בחברה הישראלית לאחר שחרורם. בביקורת עלה, כי לא קיימת תכנית אסטרטגית מקיפה, בין -משרדית, המגדירה הן את מטרות המדינה בקליטת החיילים הבודדים המשוחררים חסרי העורף המשפחתי בחברה הישראלית, והן את שמירת הקשר של החיילים הבודדים מחו"ל עם המדינה לאחר שובם לארצות מוצאם. כמו כן, לא מתקיים מעקב אחר השתלבותם בארץ; לא מתקיים אתם קשר יזום; ואין גורם לאומי המרכז את נושא החי ילים הבודדים המשוחררים ודואג לשילובם המיטבי בחברה הישראלית. נוסף על כך, לא קיים מאגר נתונים ייעודי המרכז את הנתונים על חיילים אלה לאחר שחרורם. משרד מבקר המדינה מעיר לאכ"א כי אף על פי שהקושי האמור של חיילים בודדים שמשתחררים זמנית מצה"ל מוכר וידוע לאכ"א, עד ספטמבר 2017 הוא לא הגדיר את הסיוע הנדרש לחייל בודד המשתחרר זמנית מסיבות רפואיות, למעט פתרון דיור לתקופה שמוגבלת לשלושה חודשים. לפיכך נאלצו החיילים הבודדים לפנות לקבלת סיוע מגורמים חיצוניים, דוגמת תכנית "כנפיים". על אכ"א לוודא כי הסיוע שהוסדר בנוהל החדש עונה על צורכיהם של חיילים בודדים בעת שחרור זמני מסיבות רפואיות וכן שהנוהל החדש מובא לידיעת החיילים הבודדים. על אכ"א לוודא את רציפות הסיוע לחיילים בודדים גם בתקופת שחרור זמני מסיבות רפואיות; להבטיח מתן סיוע אחיד לכלל החיילים הבודדים במצב זה; ולהפחית את הזדקקותם לגורמים חיצוניים. כל זאת על מנת לאפשר להם לצלוח את תקופת שחרורם עד לחזרתם לשירות. משרד מבקר המדינה מעיר לענף ת"ש כי לנוכח העובדה שרק בשבעה מתוך 24 תיקים של חיילים בודדים ששוחררו מצה"ל בפרופיל24 מתועדת פנייה של מוקד הבודדים לחייל, לא ניתן לדעת אם המוקד פנה לשאר החיילים הבודדים שעמדו לפני שחרור זמני על מנת לברר את צורכיהם כמתחייב, וייתכן שאף לא העניק להם את הסיוע אשר לו הם נזקקו. זאת ועוד, אי -תיעוד של הפניות לחיילים הבודדים המשוחררים מצה"ל זמנית מנע מעקב אחר הטיפול בהם וכן מנע ביצוע בקרה אפקטיבית על פעילות מוקד הבודדים בנושא. השירות בצה "ל עשוי לשמש עבור חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי נתיב שבאמצעותו יוכלו להיחלץ ממציאות של מצוקה, בדידות ולעתים אף ניכור, ולהשתלב בחברה הישראלית ולחוש תחושת שייכות. חשיבותו של נתיב זה היא בהקניית ערכי החברה לחיילים הבודדים, כמו גם במתן כלים להשתלבות. עם זאת, דווקא חיילים בודדים חסרי עורף משפחתי, שאינם יכולים להסתייע בקרובי משפחה, הן כלכלית והן רגשית, מקבלים תמיכה בהיקף מצומצם בהשוואה לחיילים הבודדים מחו"ל, הן במהלך שירותם בצה"ל והן לאחר שחרורם מהשירות. זאת, כיוון שגורמים מחוץ לצה"ל המשתפים עימו פעולה, וכן משרדי ממשלה אחרים, מעניקים לחיילים בודדים מחו"ל הטבות שחסרי העורף המשפחתי אינם זוכים להן. חיילים משוחררים בודדים כבר אינם נמצאים במסגרת צבאית, ומטבע הדברים, הם מבוגרים יותר מחיילים בודדים בזמן שירותם. משכך הפערים בין צורכיהם, רצונם בפרטיות ובעצמאות לבין תנאי המגורים הניתנים להם בבית החייל מתעצמים.	מהאמור לעיל עולה כי בהיעדר תקציב שהוקצה לכך, ונוכח הצורך של החיילים הבודדים המשוחררים לסיוע בשכר דירה וברכישת ציוד לדירה, נאלץ משרד הביטחון לגייס עבור מטרה זו תקציבים מוועדת העיזבונות.	686
משטרת ישראל . מחוז שומרון ויהודה (ש_י) של משטרת ישראל משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את העובדה שצה"ל נתן הנחיות לשימור זירת האירוע בפורום מח"טים. על צה"ל להטמיע בקרב חייליו וקציניו את החשיבות שבשמירה על זירת אירוע ו בהקפדה על מילוי ההוראות בנושא. משרד מבקר המדינה מעיר לאת"ן מ"י כי נוכח הפיגור בהזנת גזרי הדין, כאמור, עליו לפקח על שלוחות התביעה ולוודא כי הן יזינו באופן שוטף את גזרי הדין, כדי למנוע את הישנות התופעה בעתיד. משרד מבקר המדינה מעיר לשב"כ כי עיכוב במענה לבקשותיו של מחוז ש"י לפעול בהתאם לאמנה כמתבקש על ידי המחוז גרם לכך כי מידע פוטנציאלי שהיה יכול להגיע לידיעת גורמי המודיעין במחוז, לא הגיע ליעדו. עוד מעיר משרד מבקר המדינה לשב"כ כי עליו להיערך לתת למשטרה מענה גם בתקופות של הסלמה, ואם יחולו עיכובים בתהליך האישור, עליו לדאוג לעדכן את מ"י בכך. משרד מבקר המדינה מעיר למ"יכי ראוי שתבחן את ההשפעות על יכולתו של מחוז ש"י לממש את אחריותו הביטחונית בבט"פ אדומים נוכח העובדה שפלוגת מג"ב שהועברה למחוז לתכלית זו, לא הוכפפה אליו פיקודית והיא נדרשת למלא גם תפקידים אחרים במחוז ירושלים. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל ולמ"י כי עליהם לפעול לאלתר למימוש תחומי האחריות שנקבעו ביניהם לביצוע האכיפה הפלילית בכפר א-זעים. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה למ"י, לצה"ל ולמנהא"ז על התמשכות הטיפול בהסדרת הממשק בין מערכות המחשוב לצורך העברת המידע החיוני לאכיפת החוק בתחום דיני התעבורה באיו"ש. פערי המידע הקיימים עלולים לאפשר תנועת כלי רכב פלסטינים בלתי מורשים בכבישי איו"ש, והמשך נהיגה של נהגים פלסטינים שרישיונם נשלל. מצב דברים זה מסכן את המשתמשים בכבישי איו"ש ומונע אכיפה יעילה של החוק. על מ"י, בשיתוף מנהא"ז וצה"ל, להשלים בהקדם את הסדרת הממשקים בין מערכות המחשוב הנוגעות לאכיפת החוק בתחום דיני התעבורה באיו"ש, ולטפל מידית בפערים שעלו מול מתפ"ש בעניין ישימות האכיפה. משרד מבקר המדינה מעיר לאת"ן מ"י כי אי-ההזנה של גזרי הדין בשנים 2016-2012 מנעה את הצגתו של הרישום הפלילי המעודכן של הנאשמים לבית המשפט, וממילא לא אפשרה לבית המשפט לשקול מידע זה במסגרת גזרי הדין שניתנו בתקופה זו לעבריינים "חוזרים". עקב כך נפגעו מלאכת השפיטה ויכולת האכיפה וההרתעה של רשויות אכיפת החוק, ובכלל זה מחוז ש"י, כנגד נהגים פלסטינים, לרבות נהגים ש רישיונם נשלל. משרד מבקר המדינה מעיר למ"י ולשב"כ כי הימשכות הטיפול בהסדרת אבטחת שלומם של חוקרי הילח"פ במשך שנים רבות היא ליקוי. עם זאת, משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את העובדה כי במהלך הביקורת הכיר שב"כ באחריותו להבטחת שלומם של חוקרי הילח"פ הפועלים במתקניו, אם כי באיחור ניכר, הקצה לשם כך מאבטח והתקין את האמצעים הדרושים. משרד מבקר המדינה מעיר לצה"ל כי הגם שלפי טענתו, המידע הדרוש כדי לוודא שכל אחד מן הגופים פועל כדין מצוי בידי הגופים עצמם, על יועמ"ש איו"ש - כגורם המופקד על הסדרת הסמכויות מכוח הדין באזור - למפות את כל גורמי האכיפה הפועלים באיו"ש ולבחון בתיאום עמם את נושא הסדרת סמכויותיהם, ובמידת הצורך עליו לפעול להסדרתן ולדווח על כך למשרד מבקר המדינה.	.משרד מבקר המדינה מעיר למ"י כי חשוב לתעד דיונים שמקיים פיקוד המשטרה בנושאים חשובים ומורכבים אשר יש בהם כדי להשפיע על יכולת יחידות מ"י לעמוד במשימותיהן, כדוגמת כפיפות פלוגת מג"ב. תיעוד זה נועד לאפשר את הנחלתן של הנחיות ביצוע באופן מסודר ולאפשר לפיקוד המשטרה לעקוב אחרי אופן מימוש ההחלטות שהתקבלו, ובעת הצורך גם להפיק לקחים בנוגע לתהליך קבלתן.	687
מטלות רוחב . הטיפול בצמצום הנטל הביורוקרטי בשירות הציבורי מממצאי הביקורת עולה חשש כי חלק מנכי הנפש מוותרים על סל השיקום עקב הנטל הביורוקרטי הכרוך בקבלתו, ומכאן החשיבות לפישוט התהליך ולקיצורו על ידי משרד הבריאות: עליו לוודא כי מרבית נכי הנפש שיימצאו על ידיו מתאימים לקבל סל שיקום, יקבלו אותו ולא יוותרו עליו בגלל הנטל הביורוקרטי. על משרד הבריאות היה לפשט את ההליכים לקבלת סל השיקום, ובכלל זה היה עליו לפשט ולהנגיש את הטפסים שעל נכי הנפש למלא, למנות מספיק אנשי מקצוע שיוכלו ללוות את נכי הנפש, לוודא שהם מקבלים את סל השיקום כפי שאישרה ועדת השיקום, ולדאוג לקצר עד כמה שניתן את פרק הזמן מהמועד שוועדות השיקום קיבלו את החלטותיהן ועד לקבלת השירותים בפועל. אולם רק חלק מכל אלה נעשה, גם זאת באיחור ניכר, כמפורט להלן. 1. טפסים לקבלת סל שיקום : לא כל נכי הנפש מקבלים את כל המרכיבים בסל השיקום; היקף הסל נקבע בהתאם לבקשה של הנכה ובהתאם לצרכיו, שעליהם מעידים בעלי מקצוע. התברר כי על נכה הנפש למלא טופס ארוך העולה על 20 עמודים. בטופס נכללים13 חלקים אשר את רובם יכולים למלא רק גורמים מקצועיים, בהם דוח רפואי שעל הפסיכיאטר המטפל למלא, דוחות שעל הביטוח הלאומי למלא, ובקשה לטיפול שיניים שעל רופא למלא. כמו כן, נכה הנפש נדרש לצרף לטפסים השונים מסמכים ומידע רב - למשל, לטופס הפרטים האישיים. מקורותיהם של חלק מהמסמכים והמידע מצויים אצל גופים ציבוריים אחרים80 . ברור מאליו כי מדובר במשימות לא פשוטות ובוודאי לנכה נפש; ולכן חיוב נכה הנפש לספק מידע זה הוא נטל ביורוקרטי מיותר. גם ראש האגף לבריאות הנפש מסר למשרד מבקר המדינה במאי 2011 כי נכה הנפש נזקק לסיוע של גורם מקצועי במילוי הטופס. יצוין שכאשר גורם מוסדי, כמו מוסד אשפוז, מפנה את הנכה לוועדת השיקום, איש מקצוע מהמוסד מסייע לו בכך, אולם חלק מנכי הנפש שפונים למשרד הבריאות באופן עצמאי או באמצעות בני משפחה מתקשים למצוא גורם מקצועי שיסייע להם במילוי הטופס. נמצא כי בשנת 2009 סיימו הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות לנסח מחדש את טופס הפנייה של נכי הנפש. אולם עד למועד סיום הביקורת - ספטמבר 2011 - טרם החל השימוש בנוסח החדש של הטופס. עוד נמצא כי עד מועד זה, עקב מחסור בכוח אדם מקצועי, לא סייע משרד הבריאות במילוי הטופס לנכי הנפש שפנו אליו באופן עצמאי או בא מצעות בני משפחה, והדבר הקשה עליהם לקבל את סל השיקום שלו הם זכאים. . יוצא אפוא כי גם בתחום זה החליטה הממשלה על התנעת תהליך, אולם העשייה היא רק בחיתוליה. . נמצא כי אגף ההכשרה מפעיל מערכת ממוחשבת שלא ניתן להפיק ממנה מידע הדרוש לניתוח ארגוני, שכן היא אינה מאפשרת מעקב ובקרה על לוחות הזמנים של כל הבקשות, מצבן (באיזה שלב הן בתהליך האישור), מה קרה בכל שלב וכן הלאה. זאת ועוד, לא ניתן לעדכן את מוסדות הלימוד בדבר התקדמות תהליך האישור. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד למועד סיום הביקורת, ספטמבר 2011 ., טרם החלה לפעול יחידת המטה לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשויות המקומיות, באמצעות מרכז השלטון המקומי, לזרז את הטיפול בנושא. עד אז על הרשויות המקומיות לעשות שימוש בקבצים המועברים אליהן ממילא על ידי הביטוח הלאומי. לחלופין, עליהן להציע לתושבים המבקשים הנחה בארנונה אפשרות לחתום על מכתב המסמיך אותן לפנות לביטוח הלאומי בשם התושבים ולקבל ממנו את המידע הדרוש. .מהבדיקה ומהסברי הביטוח הלאומי למשרד מבקר המדינה עולה שעל אזרחים רבים מוטל נטל ביורוקרטי עודף שכן ניתן היה לוותר על פנייתם לביטוח הלאומי לקבלת אישור על גובה התשלום עבור רשות המסים ולהעביר את המידע הדרוש בין גופים אלו באופן מקוון או באמצעות ייפוי כוח. ראוי אפוא שרשות המסים והביטוח הלאומי יפעלו לצמצום נטל זה, בין באמצעות חיבור מאגרי מידע ובין באמצעות ייפוי כוח כפי שפורט לעיל. משרד הבריאות דורשמנכי נפש המבקשים לממש את זכאותם לקבל סל שיקום, לספק לו מסמך מהביטוח הלאומי הקובע את אחוזי הנכות שלהם ואת סעיפי הנכות. הנכים הזכאים אמנם מקבלים מהביטוח הלאומי אישור כי הם זכאים לקצבת נכות, אך באישור לא מצוינים אחוזי הנכות שנקבעו עבורם; בשל כך הם נדרשים לפנות שוב לביטוח הלאומי ולבקש מסמך נוסף שיענה על דרישותיו של משרד הבריאות. להערכת משרד הבריאות, דרישה זו כשלעצמה גורמת לעיכוב של חודש וחצי עד חודשיים בטיפול שלו בנכי נפש. ראוי כי משרד הבריאות יפעל להסדיר את קבלת המידע מהביטוח הלאומי בעניינם של נכי הנפש, בכפוף לשמירה קפדנית על הסודיות הרפואית. .4. משרד הבינוי והשיכון : משרד הבינוי והשיכון (להלן - משרד השיכון) דורש מאלה המבקשים סיוע לדיור ציבורי 42 , להמציא אישור מהביטוח הלאומי כי המבקשים מקבלים ממנו קצבה 43 . משרד השיכון דורש מנכים המבקשים "דיור ציבורי המיועד לנכים" להוכיח את נכותם באמצעות הצגת טופס ממצאי הבדיקה הרפואית מלשכת הבריאות המחוזית. נכי נפש, הזכאים אף הם לדיור ציבורי, נדרשים להציג מסמך מהביטוח הלאומי הקובע את אחוזי הנכות שלהם. אך כל המידע האמור מצוי כבר בידי משרדי הממשלה ומוסדותיה, ואם הייתה הסדרה בין - מוסדית, ניתן היה לקבל את המידע בהרשאת המבקש וללא הטרחתו. 5. שירות התעסוקה : שירות התעסוקה מתנה את הרישום הראשוני של דורשי עבודה, בהצגת מסמכים שחלקם מופקים על ידי משרדי ממשלה או גופים ציבוריים אחרים - מסמכים שהוא יכול היה לקבל את המידע הכלול בהם בלי להטריח את דורשי העבודה. במקרה של רישום אחוזי נכות או תביעה להבטחת הכנסה, שירות התעסוקה דורש מהם לגשת לביטוח הלאומי ולהביא אישור. בדרך דומה נוהג שירות התעסוקה גם בנכי משרד הביטחון: הוא דורש מהם להביא מסמך ממשרד הביטחון המפרט את אחוזי הנכות שלהם, ובכך גורם להם נטל ביורוקרטי מיותר. שירות התעסוקה דורש מדורשי העבודה - גם במהלך הטיפול השוטף בהם - להציג מסמכים, למשל תעודות בדבר מקצועות ריש וי והסמכה ותעודות מקצוע, לרבות תעודות סיום של קורסי הכשרה מקצועית, הכוללים מידע שהוא יכול היה לקבל בפנייה לגוף ציבורי אחר, בלי להטריח אותם.	אף על פי שהרשויות המקומיות קיבלו את המידע האמור, חלק ניכר מהן לא עשו בו שימוש, בין היתר בטענה שהזנת הקבצים במערכת הממוחשבת כרוכה בעלות עבורן 37 ; ודרשו מהתושבים שביקשו הנחה להמציא אישורים מהביטוח הלאומי על זכאותם לקצבה או לגמלה. בבדיקה שעשה הביטוח הלאומי בשנת 2010 , הוא מצא שבכל שנה שולחות רשויות מקומיות יותר ממיליון וחצי תושבים לסניפיו, לקבל מידע שכבר נמצא אצלן. בכך הטילו אותן רשויות מקומיות על תושביהן נטל מיותר. יתרה מזאת, יש חשש שחלק מהתושבים הזכאים לא קיבלו את ההנחה שלה הם זכאים, מאחר שלא המציאו מסמכים כנדרש. הדרישות של הרשויות המקומיות מכבידות גם על סניפי הביטוח הלאומי, שנאלצים להקדיש חלק נכבד משעות קבלת הקהל שלהם להנפקת אישורים כאלה עבורן. מפברואר 2010 התנהלו דיונים בין הביטוח הלאומי לבין מרכז השלטון המקומי כדי לחבר את הרשויות המקומיות למאגרי המידע הרלוונטיים של הביטוח הלאומי, ללא צורך בהזנת נתונים. אולם הדיונים התנהלו בעצלתיים, וי זמת הביטוח הלאומי לשיתוף הרשויות המקומיות במידע באופן שיאפשר להן לתת את ההנחות לתושבים הזכאים התעכבה. במועד סיום הביקורת, ספטמבר 2011 ., טרם הסתיים הטיפול בנושא	688
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . תמיכות ומענקים לחקלאים מטרתו העיקרית של מסמך העקרונות הייתה צמצום מספר ההיתרים להעסקת עובדים זרים באמצעות עידוד החקלאים לרכישה של מכונות חקלאיות חוסכות כוח אדם ועידוד העסקת עובדים ישראלים. אף שעד מועד סיום הביקורת העבירו משרד האוצר ומשרד החקלאות יותר מ-100 מיליון ש"ח לחקלאים לטובת מטרות אלו- הם כשלו בהשגת יעדיו של מסמך העקרונות: המענקים ניתנו בעיקר לרכישת מכונות חקלאיות קיימות שספק רב אם יש בהם כדי להביא לחיסכון בכוח אדם, ובד בבד מצבת כוח האדם הזר בשנת 2011 לא זו בלבד שלא קוצצה אלא אף גדלה, ומספר העובדים הי שראלים גדל באופן זניח ובמידה פחותה בהרבה מהיעד. לנוכח הממצאים ובהתחשב בעובדה כי מימוש ההסכם טרם הסתיים והמדינה עתידה להעביר עוד מעל ל-100 ,מיליון ש"ח במסגרתו לחקלאים על משרד האוצר ומשרד החקלאות לבחון מחדש את ההסכם, את אופן יישומו ואת מידת התועלת שבו, תוך שימת דגש על המטרות העומדות בבסיסו ועל מדיניות הממשלה ועל החלטותיה בדבר הפחתת מכסת העובדים הזרים. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר ולמשרד החקלאות כי עניינו של הסכם המים היה העלאת תעריפי המים מחד ומתן תמיכה בביצוע השקעות לייעול מערכות המים מאידך. מתן פיצוי כספי בגין ייקור תעריפי המים לשנים 2005 -2006 אינו אלא "דלת מסתובבת" למתן כספים לחקלאים שממילא אינה מקדמת את מטרות ההסכם. . משרדמבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי דרך תפקודו הן מבחינת האופן שבו קבע את רשימת המכונות החקלאיות, הן מבחינת ההתחייבות למתן מענק לכל מי שהגיש בקשה שטרם אושרה והן בעצם ניצול תקציב 2011 כבר בשנת 2010 , הייתה לקויה, כפועל יוצא נתן המשרד מענקים לרכישת מכונות חדשות ששידרגו מכונות חקלאיות קיימות, בלי שקוצצה מכסת העובדים הזרים. מהאמור עולה כי לא זו בלבד שבענף החקלאות לא קוצץ כוח האדם הזר לשנת 2011 , אלא שהוא אף גדל, וכל זאת בשעה שהמדינה נתנה מענקים בסכום העולה על 100 מיליון ש"ח לשם חיסכון בכוח אדם. לפיכך נראה כי אין מתאם בין המטרה שלשמה ניתנו המענקים ובין הביצוע בפועל - שכן לא זו בלבד שלא פחתה מצבת כוח האדם הלא ישראלית אלא שזו אף גדלה. הביקורת העלתה כי בשנת 2010 אישר המשרד את העסקתם של 19 עובדים ישראלים בלבד; עד דצמבר 2011 , לאחר סיום הביקורת, הגישו 42 מעסיקים בקשות להעסקת161 עובדים ישראלים, אולם המשרד טרם דן בבקשותיהם וממילא הוא לא אישר אותם. כלומר הגם שהוקצו הכספים המתאימים לא הושג היעד שקבע המשרד, ומספר העובדים הישראלים לא גדל במידה מספקת. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי עליו לפעול ללא דיחוי ליישם את מסמך העקרונות ולבחון גם דרכים אחרות לעידוד העסקת עובדים ישראלים בענף החקלאות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי החזר הכספים לחקלאים הוא בגדר תמיכה שאינה בבחינת "ההון העצמי" של החקלאים, ועל המענקים שהוא נותן לעמוד בקריטריונים הקבועים בחוק. נוסף על כך, משאסר החוק על תשלום כפל מענקים הוא אינו רשאי לעקוף איסור זה באמצעות הסכמים או הוראות פנימיות. נמצא כי אף שלא קוצצה מכסת העובדים הזרים משנת 2010 בהתאם למתווה שנקבע במסמך העקרונות, גם בשנת 2011 המשיכו משרד החקלאות ומשרד האוצר לתת מענקים בסכום כולל של 45 .מיליון ש"ח מסמך העקרונות, כמו החלטת הממשלה שאישרה את האמור בו, קשרו באופן ישיר וחד-ערכי בין קיצוץ מספר העובדים הזרים ובין מתן מענקים לחקלאים לשם רכישת מכונות חוסכות כוח אדם. לפיכך היה על משרד האוצר ומשרד החקלאות לעמוד על כך כי קשר זה יתקיים כלשונו, וכל עוד לא בוצע קיצוץ במכסת העובדים הזרים לא היה מקום שהמדינה תיתן מענקים כאמור. לוח הזמנים שקבע המשרד בראשונה להגשת הבקשות והתכניות לשיפוט לא היה סביר; הכנת תכניות כאל ה אורכת לפחות שבועות אחדים, ולא סביר שניתן להשלימה בפרק הזמן הקצר שקבע לכך המשרד. .מהנתונים עולה כי רובם המכריע של המענקים שנתן משרד החקלאות היו מענקים מינהליים ששיעורם היה למעלה מ -70% מכלל המענקים; מכאן שהמשרד יצר מסלול עיקרי למתן מענקים, שלא בהתאם להוראות החוק, ועקב כך המענקים על פי החוק על תנאיו והוראותיו הפכו למשניים.	כאמור, מטרות החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות הן, בין היתר, ניצול יעיל של תנאי הטבע, יכולת כלכלית, שימוש בידע הטכני ובניסיון המקצועי הגלומים במגזר החקלאי לתועלת משק המדינה. מכאן שצמצום בגורמי הייצור מקבל ביטוי במסגרת מטרות החוק, ועל כן היה ראוי לבדוק תחילה אם אפשר לתת מענקים על פי החוק, ואם ניתן מהבחינה המשפטית לפנות למסלול חלופי. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות ולמשרד האוצר כי אף שהם היו ערים לקושי המשפטי ולכך שספק אם הממשלה מוסמכת ליתן מענקים בדרך זו, הם המשיכו לנקוט בה בלא להסדיר את הסוגיה המשפטית.	689
משרד התקשורת . פיקוח ואכיפה על מתן שירותי תקשורת ,מסמכי המדיניות של המשרד עוסקים בנושאי אסדרה שבתחום אחריותו ובהם הטמעת טכנולוגיות תקשורת לסוגיהן, הקצאת תדרים ברשתות ובטכנולוגיות שונות והוראות הניתנות לבעלי רישיון. נמצא, כי המסמכים אינם מפרטים את עמדת המשרד בסוגיות הפיקוח והאכיפה. לדעת משרד מבקר המדינה, הפעלת מערך פיקוח על פעולתם של תאגידים המספקים שירותים לציבור מחייבת גיבוש מדיניות שתגדיר את העקרונות המנחים את המשרד בביצוע פעולות הפיקוח והאכיפה. לפיכך על הנהלת המשרד לקבוע את מדיניותו בנושאי הפיקוח והאכיפה ולהביאה לידיעת עובדי המשרד, בעלי הרישיונות והציבור הרחב. נמצא כי הנהלת המשרד לא קבעה הנחיות ואמות מידה לפעולות הפיקוח שעל האגף לבצע כדי לבדוק את קיומם של התנאים וההגבלות שהוטלו על בעלי הרישיונות בדין וברישיונות. לפיכך לא קיבל האגף הנחיות לגבי עניינים אלה: סדרי העדיפויות שעליו לנקוט, הנושאים שיש לתת בהם הדגשים, הסמכויות שעליו להפעיל ונושאים שב הם הוא נדרש לקיים שיתוף פעולה עם גורמים נוספים במשרד ומחוצה לו. משרד מבקר המדינה מעיר כי החובה לתעד הנחיות והחלטות בפרוטוקולים ובמסמכים שורשיה במשפט המינהלי הכללי ובעקרון שקיפותו של המינהל. הנחיות הניתנות בעל פה ואינן מגובות במסמכי עבודה רשמיים אינן יכולות להחליף הנחי ות כתובות וברורות שעל פיהן אמורים עובדי האגף לכלכל את צעדיהם בבואם לבצע פיקוח שיטתי ורצוף. בהיעדרן של הנחיות כתובות יש כדי לפגוע בעבודה השוטפת של האגף ולמנוע מהציבור ומבעלי הרישיונות מידע לגבי הקווים המנחים את עבודת המשרד בפיקוח ובאכיפה. לדעת משרד מבקר המד ינה, גיבוש מכלול של נהלים והנחיות לקיום פעולות הפיקוח והאכיפה עשוי להוות גם תשתית לקיום פעולה שיטתית וסדורה, המיועדת להשיג יעדים מוגדרים ולהביא ליישום מדיניות משרדית בנושא. משרד מבקר המדינה מעיר כי הגדרת התפקיד של עובדי האגף אינה מהווה תחליף להסמכה אישית, הנדרשת ברישיונות. לפיכך על הנהלת המשרד להסדיר את מכלול הנוש אים הקשורים להסמכת העובדים כדי שהפיקוח ייעשה על פי הוראות הדין. נמצא כי הנהלת המשרד לא פירטה בתכנית העבודה את התכניות המרכזיות המתוכננות ואת היעדים המרכזיים שיש לבצע בתחומי הפיקוח והאכיפה, חוץ מיעד יחיד - "הקניית כלי אכיפה" - שמטרתו להסדיר בחוק הטלת עיצומים כספיים מדורגים. משרד מבקר המדינה מעיר כי תכניות אגפיות אינן יכולות להחליף תכנית משרדית מרכזית של הנהלת המשרד, המיועדת להנחות את כל יחידות המשרד מתוך ראייה כוללת של סדרי עדיפויות וחלוקת משאבים. מיולי 2008 ועד מועד סיום הביקורת, בספטמבר 2011 , קיימו גורמים במשרד בראשות הלשכה המשפטית ובאגף היועץ המשפטי לממשלה במשרד המשפטים עבודת מטה ודיונים במטרה לקדם את הצעת החוק של המשרד. אף שהמשרד עסק בנושא במשך תקופה ארוכה - מעל שלוש שנים - הוא לא סיים לגבש את הצעתו הסופית לתיקון החוק, וטרם הוסדר הליך הטלת עיצומים כספיים מדורגים. נמצא כי המשרד לא פעל כדי לבדוק אם במועד התרחשות התקלה עמדה חברה ג' בהוראות הדין הנוגעות לעניין ובכלל זה אם פעלה לפי התכנית ההנדסית ומילאה את ההוראות בתקנים הנוגעים לעניין.	במצב זה של חוסר תאימות בין הדוחות הנדרשים בתקנות הפיקוח ובין אלה הנדרשים ברישיונות עולה חשש שבעל רישיון שימלא את חובת הדיווח על פי רישיונו לא ימלא את חובתו על פי תקנות הפיקוח. משרד מבקר המדינה מעיר כי כוונת המשרד להגדיר מחדש את המבנה ואופן הגשת הדוחות בדרך שתשרת את צרכי הפיקוח כרוכה בעבודה מקיפה שבכללה שינוי של תקנות הפיקוח והרישיונות לאחר בחינת נחיצות הדוחות לצורך הפיקוח.	690
משרד הביטחון . הספקת שירותי רפואה לחיילים על ידי צה_ל ומשרד הביטחון – ממצאי מעקב משרד מבקר המדינה מדגיש, כי אם אכן ההסכם ייחתם עם תשעה מבין 11 בתי החולים הממשלתיים, שמ הם כאמור, רוכש צה"ל מעל 40% משירותי הרפואה השניונית והשלישונית, המשמעות היא ששני בתי החולים הגדולים ביותר במרכז הארץ (תה"ש ואיכילוב), שהיקפי הרכישה מהם גבוהים יחסית לשאר בתי החולים בארץ15 , יישארו מחוץ להסכם עם כל המשמעויות הנובעות מכך, הן בנוגע לזמינותם של שירותי הריפוי על סוגיהם השונים שיינתנו לחיילי צה"ל, והן בנוגע למחירים שאלה יגבו ממנו בגין שירותי הריפוי שיעניקו לו. על כן, על משהב"ט ומשרד הבריאות להמשיך במשא ומתן על מנת להבטיח, שגם שני בתי חולים אלה יתנו שירותי רפואה לחיילי צה"ל במחיר מוסכם בין הצדדים. באוקטובר 2011 , כארבעה חודשים לאחר סיום ביקורת המעקב ולאחר קבלת ההתייחסויות לטיוטת דוח הביקורת, הודיעה ראש החטיבה להרכשת שירותים באמו"ן למשרד מבקר המדינה, כי לאחרונה חתם משרד הבריאות על הסכם שילוב חדש, וכי הסכם זה נמצא בהליכי חתימה במשהב"ט. עוד הודיעה, כי בכוונתה לזמן בהקדם את נציגי שני בתי החולים (איכילוב ותה"ש) למשא ומתן כדי לחתום גם איתם על הסכם שילוב. באוקטובר 2011 הודיע גם המשנה למנכ"ל משרד הבריאות למשרד מבקר המדינה, כי "לאחר דיונים רבים נוספים בין משרד הבריאות ובין משרד הביטחון וחיל הרפואה, הגיעו הצדד ים להסכמות" הן בנוגע למשטר התשלומים והן על היקף מתן השירותים. "באשר לתקני ההעסקה ואופי העסקת רופאים", המשא ומתן נמשך. עוד הודיע, כי אף שבתי החולים איכילוב ותה"ש לא הצטרפו להסכם, בטענה שהוא יגרום להם להפסד כספי, מנכ"ל משרד הבריאות בחר לאשר את ההסכם שהושג ולהמשיך לחתור לצירוף שני בתי החולים הללו להסכם. כמו כן ציין המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כי "בימים אלו נחתם הסכם חדש בין הצדדים ובו הוסכם, כי ההתחשבנות עד שנת 2010 תהיה לפי ההסכם הישן", וכי אם יישארו פערים, קיים בהסכם סעיף מיוחד, שבו נדרשים הצדדים להגיע לסיכום על חובות העבר בתוך תקופת זמן מוגדרת. עם זאת, משרד מבקר המד ינה מציין את ההתקדמות שחלה בנושא במהלך ביקורת זו ובעיקר בעקבותיה, אלא שפעילות זו טרם הושלמה - נכון לינואר 2012 לא נחתם עדיין הסכם. כעת אפוא, חלה על שני המנכ"לים החובה לוודא שאכן יושלם הטיפול בנושא. על בתי החולים הממשלתיים ועל המרכז לשירותי רפואה בצה"ל להנהיג ביניהם סדרי עבודה שיבטיחו, שהחשבוניות החודשיות יגיעו לייעדן בתוך ימים ולא בתוך חודשים, כפי שאירע לעתים קרובות. נוסף לכך, על המרכז לשירותי רפואה בצה"ל ועל משרד הביטחון לעמוד במועדי התשלום לבתי החולים, על פי ההסדרים עם ספקי השירותים ועל פי הוראות המשרד, ולנקוט צעדים שימנעו המשך התופעה של פיגור בתשלום לספקי השירותים. .דוח זה מתמקד בעיקר בסוגיית רכש שירותי רפואה ממערכת הבריאות האזרחית. משרד הביטחון, משרד הבריאות ובתי החולים סיפקו במשך שנים שירותי רפואה לחיילי צה"ל ללא מסגרת נורמטיבית ביניהם. בהיעדרה, נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לסכומים שמשרד הבריאות ובתי החולים חייבו את צה" ל בגין מתן השירותים האמורים, ובגין הסכומים שמשרד הביטחון שילם בפועל. סוגיה זו נדונה בשני דוחות קודמים של מבקר המדינה, ובעקבות הביקורת השנייה הודיע משרד הביטחון למשרד ראש הממשלה, כי מנכ"ל המשרד דאז, מר פינחס בוכריס, קבע שעל ההסדר החדש להיחתם עד סוף שנת 2008 . כשהדבר לא נעשה, נדונה הסוגיה בשני דיונים שהוקדשו לה בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת - גם זאת ללא תוצאות. גם ההנחיה מטעם היועץ המשפטי לממשלה למנכ"לים של שני המשרדים, מר אודי שני ופרופ' רוני גמזו, ליישב את המחלוקות, לא יושמה. כבר בדוחות הקודמים הדגיש משרד מבקר המדינה, כי התחייבות משהב"ט היא התחייבות של מדינת ישראל, וכי בהתקשרויות שמשהב"ט קושר עם ספקים להספקת טובין ושירותים הוא מתחייב לשלם תמורתם בתוך פרקי זמן מוגדרים, בתנאי שהספק עמד בכל התחייבויותיו על פי תנאי ההסכם עמו. מצב ש בו חלק מבתי החולים נאלץ לגבות חובות באמצעות ערכאות, פסול לחלוטין. לפי המתואר לעיל, האחריות לפיגורים בתשלום לבתי החולים הממשלתיים חלה על כל הגורמים המטפלים בחשבוניות ובתשלום לספקים. על כן עליהם לפעול לייעול התהליך: על בתי החולים האמורים לשלוח את החשבוניות לצה"ל מדי חודש בחודשו באופן שיאפשר את קליטתן במשר"פ ללא דיחוי, ועל משר"פ לפעול למזעור תקלות מחשוב, לבדיקת החשבוניות ולאישורן בהקדם האפשרי. נוסף לכך, על בתי החולים ועל משר"פ להסדיר, כאמור, את אופן העברת החשבוניות למשר"פ, כדי למנוע את העיכובים הבלתי סבירים ה קיימים כיום. על אמו"ן ואכ"ס לפעול כל אחד בתחומו כדי לוודא שהחשבוניות ישולמו בהתאם לתנאי ההתקשרות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על נציגי משהב"ט וקופ"ח כללית להשלים בהקדם את המשא ומתן ביניהם ולחתום על ההסכם, ובכך למנוע היווצרות של ליקויים נוספים כתוצאה מפעילויות הנעש ות ללא מסגרת נורמטיבית בין הצדדים. נוכח כל האמור לעיל בנוגע לתהליך העברת החשבוניות מבתי החולים ועד לתשלום בגינן, ובהתחשב כי מדובר בתופעה רבת -שנים, משרד מבקר המדינה מעיר, כי על מערכת הביטחון להשלים, ללא דיחוי נוסף, את ההליכים שיבטיחו קיום של דרך נאותה להעברת חשבוניות מבתי החולים לצה"ל, בין היתר, באופן ממוחשב, מקוון ומאובטח. נוסף על כך, על מפקד משר"פ לטפל בבעיות המחשוב המעכבות לפרקי זמן ארוכים את הטיפול בחשבוניות ולקבוע פרק זמן מרבי לטיפול באלה התקינות, מעת הגעתן למשר"פ ועד להעברתן להמשך טיפול במשהב"ט, ולהקפיד שלא יחרגו ממנו. כמו כן, על אמו"ן ומשר"פ לדאוג לכך, שלא ייווצר מצב של מחסור בכוח אדם להזנת הנתונים למערכת המחשוב של משהב"ט. עוד עולה מהטבלה, כי סכומן של החשבוניות ששולמו בפיגור בסך הכל בשנים 2009 ו- 2010 עמד על כ-%67 מכלל החשבוניות. כמו כן, גם ממוצע סכומן26 של החשבוניות ששולמו בפיגור, היה גבוה בכמעט פי שלושה בהשוואה לזה שנמצא בביקורת הקודמת (בשנים 2001 -2003 .) משמעות הדבר היא, כי למרות קביעות מבקר המדינה בביקורות הקודמות, ההתחייבות האמורה של מנכ"ל משהב"ט וקביעת יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת בשני הדיונים שקיימה הוועדה, משרד הבריאות ומשהב"ט טרם חתמו על הסכם שילוב חדש. זאת ועוד, גם הנחיית המשנה ליועמ"ש לממשלה למנכ"לים של שני המשרדים הללו, מר אודי שני ופרופ' רוני גמזו, ליישב את המחלוקות שנותרו ואף לערב את השרים במידת הצורך, לא יושמה. מבקר המדינה מעיר, כי האחריות לליקוי חמור זה מונחת בראש ובראשונה לפתחם של המנכ"לים של משרדים אלה. יודגש, כי גם לאחר שהתברר להם כי הדיונים ביניהם לא נשאו פרי, הם לא הביאו את הנושא לפתחם של השרים הממונים. נוכח כל האמור לעיל, משרד מבקר המדינה חוזר ומדגיש את החומרה בעובדה, שעל אף שחלפו כשמונה שנים מפקיעת תוקף הסכם השילוב, הצדדים טרם פתרו את המחלוקות שנותרו ביניהם וטרם הגיעו לכלל חתימה על ההסכם חדש. צה"ל ומערכת הבריאות ציינו בפני נציגי משרד מבקר המדינה, שהדבר אינו פוגע בטיפול בחיילי צה"ל. עם זאת, המשך המצב, שבו בהיעדר מסגרת נורמטיבית ברורה, ההתנהלות בין הצדדים נעשית כמתואר לעיל, נוגד לא רק את כללי הרישום החשבונאי של בתי החולים, אלא בעיקר את כללי המינהל התקין.	מהטבלה עולה, כי בשנים 2009 ו- 2010 פיגר משהב"ט בתשלום של יותר ממחצית מהחשבוניות שהוזנו למערכת לתשלום; ושיעור סכומי החשבוניות ששולמו בפיגור אמנם ירד מ -78% ל-56% מסכום כלל החשבוניות שהוזנו למערכת לתשלום, אך עדיין נותר גבוה. זאת, היות שמדובר בסכומי כסף המגיעים, במצטבר, למאות מיליוני ש"ח בשנה.	691
משרד הביטחון . היבטים בקידום ובפיקוח על עסקאות ייצוג ביטחוני - משרד הביטחון 1. בביקורת עלה, כי בניגוד לעמדת משרד החוץ ובלי להפעיל את מנגנון ההכרעה במקרה של מחלוקות שנקבע בחוק הפיקוח, במקרה אחד אישרו מנכ"ל משהב"ט וראש אפ"י רישיון שיווק ובמקרה שני הם אישרו את המלצתה של ועדה מייעצת לאשר בקשה לרישיון שיווק; במקרה נוסף, הם אישרו רישיון ייצוא בניגוד לעמדת משרד החוץ ובלי שהופעל מנגנון ההכרעה במקרה של מחלוקות שנקבע בתקנות . אין להסיק ממקרים אלה על כלל פעילות משהב"ט בנושא זה, אך קיומם מצביע על ליקוי מהותי בניהול רישיונות השיווק והייצוא הביטחוניים. להלן פירוט: משרד מבקר המדינ ה מעיר, כי ראש אבט"ם לא נקבע בחוק הפיקוח כסמכות להתייעצות מדינית. מכאן, שהתייעצות עימו אינה תחליף לתיאום עם משרד החוץ. לכן, מנכ"ל משהב"ט, כמו גם ראש אפ"י, חרגו מסמכויותיהם ופעלו שלא על פי דין. . משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט, כי בחינת קיומו של נזק מדיני היא בסמכותו של משרד החוץ. מת ן רישיון שיווק לחברה א', שלא בהתאם לחוק הפיקוח, מנע ממשרד החוץ לממש את תפקידו והעמיד את מנכ"ל משרד החוץ במצב שבו התבקש לאשר רישיון בדיעבד. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי מאחר שמדינה א' פנתה כאמור גם לתעשייה נוספת, מתן רישיון שיווק לחברה א' הפלה לרעה את התעשייה הנוספת שפעלה על פי הנחיות ראש אפ"י והפסיקה את טיפולה בנושא. .דוח זה מצביע על ליקויים, חלקם מהותיים, שנפלו בחמש עסקאות ייצוא ביטחוני שבהן התנהלות בכירים במשהב"ט, ובראשם מנכ"ל משהב"ט, מר אודי שני, לא נעשתה בהתאם לדפוסי מינהל תקין. התנהלות מנכ"ל משהב"ט באה לידי ביטוי בנקיטת פעולות המצריכות סמכויות חוקיות, ללא סמכויות כאלה; באי -קיום חוק הפיקוח ותקנותיו, והוראות משהב"ט; בקבלת החלטות שאינה מבוססת על עבודת מטה סדורה; ובאי-התייעצות עם שר הביטחון בנושאים בעלי השלכה מהותית על מדיניות הייצוא הביטחוני. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי נוכח הרגישות המדינית שבייצוא הביטחוני, המצב של אי-מילוי הוראות חוק הפיקוח ותקנותיו ביחס לתיאום ולהתייעצות עם משרד החוץ, מעלה חשש לפגיעה באינטרסים המדיניים של מדינת ישראל. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי על משהב"ט להפיק את הלקחים העולים מדוח זה, ולוודא שליקויים כאלה בתהליכי העבודה לא יישנו. מבקר המדינ ה רשם לפניו את הודעת שר הביטחון מפברואר 2012 , כי בעקבות ממצאי הביקורת "בכוונתו לפעול בהמשך על פי המתבקש מדוח הביקורת". מנכ"ל משהב"ט, אחראי מתוקף תפקידו לניהול פעילויות משרדו על פי כללי מינהל תקין ולקבלת החלטות כדין. לכן, גם אם מנכ"ל משהב"ט מעוניין לקדם תהליכים שנראים בעיניו כחשובים למדינה, אין שום מקום להתעלמות ולאי -קיום חוקים, ובמקרה זה, חוק הפיקוח והתקנות המסדירים את הפיקוח של המדינה על ייצוא ביטחוני מטעמים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה והתחייבויותיה הבין-לאומיות ולשם שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה יתרה מקרים אלה, שבהם - יהיה הנימוק אשר יהיה - מנכ"ל משהב"ט, מר אודי שני, פעל שלא בהתאם לחוק הפיקוח ולתקנות כשהוא פועל כבעל סמכויות לגבי סמכויות שלא הוענקו לו בחוק. משרד מבקר המדינה מ עיר, כי גם אם מנכ"ל משהב"ט הוא הגורם המוביל במשהב"ט את נושא עסקאות הייצוא הביטחוני, במקרים האמורים היה עליו להתייעץ עם שר הביטחון, לא משום חשיבותן הכספית או הביטחונית של העסקאות, אלא משום משמעותן המדינית, ובמיוחד נוכח התנגדות משרד החוץ. בחוק הפיקוח נקבעה חובת התייעצות עם משרד החוץ, בין היתר, כדי לאזן בין השיקולים ה ביטחוניים והכלכליים לבין השיקולים המדיניים. מכאן, שאין זה בסמכות הדרגים הבכירים במשהב"ט לקבוע ללא שיתוף משרד החוץ, שאין לפסול עסקאות ביטחוניות מסיבות מדיניות. מעבר לכך, כאמור לעיל, על פי התקנות, מחלוקת בין המשרדים נפתרת על פי סדר עולה של מקבלי ההחלטות. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אין זה בסמכות מנכ"ל משהב"ט להחליט כי הנזק לתעשייה גדול מהנזק למדיניות החוץ של המדינה. בביקורת נמצא, כי בניגוד לחוק, מנגנון ההכרעה למקרה של מחלוקות לא הופעל על אף הסתייגות משרד החוץ; ובמרץ 2011 ,אישר ראש אפ"י בהסכמת מנכ"ל משהב"ט, את המלצתה של הוועדה המייעצת לאשר את בקשת חברה ג' לרישיון שיווק. בביקורת עלה כי מנכ"ל משהב"ט קיבל החלטות הנוגדות את מדיניות הייצוא הביטחוני או שהיו בניגוד לעמדת משרד החוץ, בלי להתייעץ עם שר הביטחון.	משרד מבקר המדינה העיר, כי נוכח זאת, היה על מנכ"ל משהב"ט לגבש את מסמך המדיניות בשיתוף גורמים ממשלתיים מחוץ למערכת הביטחון, לאשרו על ידי היועמ"ש למעהב"ט ולהציגו לאישור שר הביטחון, דברים שלא נעשו. כמו כן, שינוי המדיניות לא לווה במתן הנחיות לגופים במשהב"ט הקשורים לייצוא ביטחוני, ולא נעשו בעקבותיו שינויים בהוראות או בנהלים של משהב"ט.	692
משרד הביטחון . הליכים לאיוש משרות במשרד הביטחון מדבריהם של נציגי אמ "ש ניתן ללמוד, שהדיון המקדים משפיע על תוצאות המכרז. על אף שנציג האגף שיושב בדיון המקדים אינו חלק מוועדת הבוחנים, המידע שעולה בדיון המקדים עובר לכאורה לנציג המשרד בוועדת הבוחנים ומהווה חלק ממאגר השיקולים שלו ומאפשר לו לקבוע עמדה מוקדמת לגבי המועמדים. יודגש, כי התקשי"ר קובע, כי על חבר ועדה לפעול ללא דעה קדומה, ללא פניות וללא משוא פנים. משרד מבקר המדינה מעיר לאמ"ש, כי במצב דברים זה, מתקיימת ועדת בוחנים בה הכוחות אינם שקולים מבחינת המידע המוקדם הקיים לחברי הוועדה. מעבר לכך, אם המידע שבידי נציג המשרד הוא חשוב ואינו מועבר ליתר חברי הוועדה ולמועמדים, קיים חשש שהבחירה של חברי הוועדה עלולה להיות לא מיטבית ואף מוטעית. משרד מבקר המדינה מעיר, כי מצב שבו מידע שעולה בדיון המקדים עובר לכאורה לנציג המשרד בלבד ולא לכל חברי ועדת הבוחנים, מנוגד לעיקרון השקיפות, שעל פיו מידע הנוגע למועמד צריך שיהיה מונח בפני כל חברי הוועדה (עוד בנושא זה ראו להלן). עוד יוער, כי בפסקה 11.463 (ב) בתקשי"ר נקבע כי "חבר ועדת בוחנים שקיבל מידע על כישלונו בעבר של מועמד, על ניסיון לא מוצלח עמו או הערכה אחרת כל שהיא, יודיע על כך למועמד ויאפשר לו להגיב על המידע", ועל כן יש להביא את מלוא המידע אודות כל מועמד בפני כל חברי הוועדה, ובפני המועמד עצמו לקבלת תגובתו. מן הדוגמאות דלעיל ע ולה, כי הציון שנציגי המשרד נתנו בתחום ההשכלה, אינו משקף את המצב לאשורו. הדבר מעורר ספק, שמא בחלק מהמקרים הציון ניתן כדי לקדם מועמד המועדף עליהם. יצוין, שבכל המכרזים דלעיל, המועמדים שקיבלו ציונים נמוכים, מנציגי המשרד בלבד, ובאופן שלא שיקף את השכלתם בפועל, גם לא זכו במכרזים 16 ,. עוד יצוין שעל פי הפרוטוקולים של הוועדות, מרכזות הוועדות שנחשפו לגיליונו ת הציונים של כל אחד מחברי ועדת הבוחנים לא העירו ליו"ר הוועדה על הבעייתיות במתן הציונים בתחום ההשכלה. נוכח זאת, משרד מבקר המדינה מעיר לאמ"ש ולנש"ם, כי ראוי שנושא זה יובהר במסגרת נוהל ועדת הבוחנים. מכל האמור לעיל עולה, כי בחלק מהמכרזים ניתנים לנציגי המשרד מעמד והשפעה מרחיקי לכת על פני יתר חברי הוועדה. התנהלות זו פוגעת בשוויוניות שבהליך, ואינה עולה בקנה אחד עם מינהל תקין. כמו כן פוגע הדבר באמון הציבור במערכת. משרד מבקר המדינה מעיר לאמ"ש, כי מאחר שוועדת הבוחנים היא הגורם היחיד בעל הסמכות לבחור את המועמד המתאים למשרה, הרי שהדיון המקדים, על השפעותיו, הוא תהליך שאינו ראוי ואין לו מקום במערכת הציבורית. משרד מבקר המדינה מעיר לסמנכ"ל וראש אמ"ש ולראש אגף הבח ינות והמכרזים בנש"ם, כי עליהם להפיק את הלקחים ממכרז זה במספר היבטים: א. בכל הנוגע לניסוח דרישות סף ועמידה בהן; ב. בנוגע להתנהלות חברי ועדת הבוחנים, ובמיוחד כאשר לנציג המשרד עמדת כוח והשפעה כתוצאה מתפקידו וממעמדו. בין היתר, יש לרענן ולהבהיר את נוהלי העבודה של ועדת הבוחנים, תוך מתן דגש לתפקידם של נציגי נש"ם בוועדה; ג. בנוגע להשתתפות חבר ועד עובדים בוועדת הבוחנים, כאשר אחד המועמדים גם הוא חבר ועד עובדים. נציגי נש"ם מסרו לנציגי משרד מבקר המדינה במהלך הביקורת, כי הנוהג בכל משרדי הממשלה, פרט למשרד הביטחון, הוא שב מצב כזה, כדי למנוע ניגוד עניינים, לא משתתף חבר ועד בוועדת הבוחנים, אלא עובד שהוועד ממנה לצורך המכרז. על כן, על אמ"ש ועל נש"ם להסדיר עניין זה בנוהל, שיקבע כיצד יש לנהוג במקרה כזה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי על אף שניתן לבחור לתפקיד במועמד שלא קיבל את מרב הנקודות, מקרה זה מציב שאלות בנוגע לתקינות ההליך: א. המועמדת שקיבלה ציונים יחסית נמוכים מאוד בתחומים של ידע מקצועי, השכלה והכש רה רלוונטיי ם וניסיון בתחום הרלוונטי, בקרב שניים משלושת חברי הוועדה זכתה לבסוף "פה אחד" במכרז; ב. המועמדת שדורגה ככשירה שנייה קיבלה באותם תחומים ציונים גבוהים מאוד, ואף אצל שניים מבין שלושת חברי הוועדה גם בתחומים האישיותיים ציוניה היו גבוהים משל הזוכה במכרז. פער כל כך משמעותי בין הציונים לבין ההחלטה הסופית מעלה תהיות לגבי ההחלטה בדבר הזוכה במכרז והאופן שבו התקבלה וכן מעלה תהיות כיצד התקבלה "פה אחד". גם העובדה שפרוטוקו ל הוועדה אינו מפרט דיו את נימוקי ההחלטה תורמת לכך שההחלטה וטעמיה אינם ברורים. משרד מבקר המדינה מעיר לאמ"ש ולנש"ם, כי פרט להערה האמורה של נציג ועד העובדים, אף אחד מחברי ועדת הבוחנים לא ביקש לכלול בפרוטוקול הסתייגות כלשהי מהאופן שבו התייחס נציג המשרד למועמדות, ובכך אפשרו התנהלות של מכרז, שתוצאותיו מעוררות סימני שאלה לא מעטים. משרד מבקר המדינה מעיר לאמ"ש, כי מצב שבו מאפשרים למועמד, שלגביו קיים ספק בנוגע לעמידתו בתנאי הסף, להתמודד במכרז, בלי שהדבר הובהר עד תום, פוגע לא רק בשוויוניות הליך המ כרז, אלא גם בכל המועמדים הפוטנציאליים שמצבם דומה ושנמנעו מלהגיש מועמדות, בידיעה שאינם עומדים בתנאי הסף. מעבר לכך, בחירה במועמד כזה פוגעת במטרה שהיא בחירת המועמד המתאים ביותר לתפקיד, ועלולה להצטייר במקרים מסוימים אף כמעניקה עדיפות למועמד מסוים. משרד מבקר המדינה מעיר לאמ"ש, כי קיים מתאם גבוה בין הציונים הנמוכים שהעניק נציג המשרד לשתי המועמדות ובין המסקנות העולות ממסמך סיכום הדיון המקדים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי על אף שכל חבר ועדה צריך לדרג את המועמדים באופן עצמאי על פי התרשמותו, הרי שהפער הקיצוני בין הציונים שנתן נציג המשרד, וב ין הציונים שנתנו יתר חברי הוועדה מעורר חשש שהציונים שנתן נציג המשרד נועדו להשיג תוצאה התואמת את המסקנה שסוכמה בדיון המקדים. משרד מבקר המדינה מעיר לאמ"ש, כי התעלמותו מסימני אזהרה כגון אלה, עלולה לפגוע בהגינות המכרזים ובשוויון ההזדמנויות של המתמודדים. על אף שכל חבר ועדה רשאי לדרג את המועמדים כראות עיניו, מן הראוי שיו"ר הוועדה יבחן עם יתר חברי הוועדה אם יש הצדקה לקיומם של פערים קיצוניים בציונים, ויקפיד לרשום בפרוטוקול את הנימוקים שחברי הוועדה נתנו לפערים אלה. בהתייחסותה מאוקטובר 2011 לממצאי הביקורת ציינה נש"ם, כי תנחה את "יו"ר הוועדה לפרט מצבים אלה בפרוטוקול ולנמק בסופם של דברים את בחירת המועמדים גם בהתייחס לפערים בהערכות".	כאמור ועדת הבוחנים רשאי ת לבחור במועמד שלא קיבל את הניקוד הגבוה. עם זאת, משרד מבקר המדינה מעיר לאמ"ש ולנש"ם, שהחלטתה של ועדת הבוחנים אינה מובנת נוכח העובדה שהמועמד שקיבל מנציגי נש"ם ציון נמוך יותר בתחום הניסיון תואר לבסוף כבעל ניסיון ראוי יותר ועל כן נבחר לתפקיד. בהתעלם מהיתרונות שיש למועמדת הן בתחום ההשכלה (תואר שני במינהל עסקים כפי שמופיע כעדיפות במכרז) והן בניסיון הנדרש כמפורט לעיל, הרי שלמועמדים יש לכל הפחות נתונים דומים. בנסיבות אלה, הוועדה הייתה צריכה לשקול אם הטעמים של העדפה מתקנת אינם גוברים על התרשמותה מהמועמד שהוועדה בחרה לבסוף. אולם הוועדה לא עשתה כן, ובכך פעלה שלא בהתאם להוראות בדבר חובת מתן ייצוג הולם, הקבועות בחוק ובנוהלי המשרד עצמו. על נש"ם ועל המשרד לתת את הדעת לנושא הייצוג ההולם, ובמקום שאין בו ייצוג הולם לבני שני המינים, לפעול ביתר שאת להשגתו.	693
משרד הביטחון . אזורי תעשייה שבניהול ישראלי באזור יהודה והשומרון – היבטים באכיפת החוק משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משהב"ט להקפיד על קיום הוראות חוק חובת המכרזים, וכי מימון פרויקטים וסיוע כספי יינתנו רק לאחר שהוצגו כל האישורים וההיתרים הנדרשים על פי החוק. העברת תקציב ממשלתי שייעודו עבודות תשתית, המבוצעות שלא על פי ההיתר הנדרש בחוק ולא לפי חוק חובת המכרזים, מהווה הפרה של העיקרון שלפיו על רשויות המדינה להימנע מלתמוך בפעילות שאינה חוקית. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בהתנהלותו זו בנוגע למפעלים באזור התעשייה "מסילה" פסח המנהא"ז על שתי הסעיפים: מחד גיסא לא ניפק היתרי עיסוק למפעלים באזור התעשייה "מסילה", ומאידך גיסא התיר את המשך פעילותם ללא היתרי עיסוק, ואף העניק להם היתרים להעסקת עובדים פלסטיניים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי פעילותם של מפעלים ללא היתרי עיסוק פוגמת בי כולתו של המנהא"ז לקיים פיקוח ובקרה על המפעלים. על המנהא"ז לאכוף את הוראות הצו בדבר איסור על עיסוק, ולקבוע את הקריטריונים שעל פיהם יונפקו היתרי העיסוק. באוגוסט 2011 :, כארבע שנים לאחר פסיקת בג"ץ, נותר המצב בעינו מקצת מהוראות החקיקה הישראלית בנוגע לדיני עבודה חלות רק על יחסי העבודה בין מעסיקים ישראליים לבין מועסקים ישראליים ורק בתחומי ההתיישבות הישראלית באיו"ש, ואינן חלות על יחסי העבודה בין ישראלים לבין פלסטינים. יצוין, כי מחוץ לתחומי ההתיישבות הישראלית באיו"ש לא הוחלו הוראות החקיקה הישראלית בנוגע לדיני עבודה על מעסיק ישראלי באיו"ש, ביחס לכלל עובדיו, ישראלים ופלסטינים כאחד 21 . משרד מבקר המדינה מעיר, כי למרות פסיקת בג"ץ בעניין "קו לעובד", שבה נקבע, כי האבחנה הקיימת בין עובד ישראלי לעובד פלסטיני המועסק באיו"ש היא, בנסיבותיה, פסולה, עבודת המטה הבין -משרדית בנושא בחינת הצורך בתיקון תחיקת הביטחון בנוגע לדיני עבודה נמצאת רק בתחילתה. עוד מעיר משרד מבקר המדינה על התמשכות הכנתה של חוות הדעת בנושא הנדון אצל יועמ"ש איו"ש. לדעת משרד מבקר המדינה, מפאת חשיבות הנושא, רגישותו והמשמעויות המדיניות והכלכליות הנלוות לו ונוכח פסיקת בג"ץ, ראוי, כי מתאם פעולות הממשלה בשטחים, ראש המנהא"ז, משרד התמ"ת ויועמ"ש איו"ש, יפעלו בהקדם עם משרד המשפטים לבחינת הצורך בתיקון תחיקת הביטחון בנוגע לדיני העבודה באיו"ש, ויביאו להכרעת הדרג המדיני את דרכי הפעולה האפשריות ליישום השינויים. בביקורת עלה, כי המנהא"ז ומשרד התמ"ת לא הקפידו על עריכת ביקורות שוטפות במפעלים שבאזורי התעשייה שבניהול ישראלי באיו"ש, כדי לאכוף את חובת תשלום שכר המינימום על מעסיקים ישראליים באיו"ש. להלן הפרטים: משרד מבקר המדינה מעיר, כי בעקבות העברת האחריות לאכיפת חובת תשלום שכר מינימום באיו"ש לפי הצו בדבר העסקת עובדים באיו"ש מיחידת הסמך לאגף האכיפה, היה על קמ"ט תעסוקה לפעול לתיקונו של כתב המינוי של מפקחי העבודה מאפריל 2006 , כאמור, ולהתאי מו לשינויים שחלו. . בביקורת עלה, כי המנהא"ז לא פעל לאכיפת הוראות הצו על מפעלים הפועלים באזורי תעשייה שבניהול ישראלי הפועלים ללא היתרי עיסוק, ולא קבע את הקריטריונים להנפקתם. עוד עלה בביקורת, כי החל מינואר 2008 כל המפעלים באזור התעשייה "מסילה" פועלים ללא היתרי עיסוק מהמנהא"ז, ולמרות זאת הנפיק להם המנהא "ז היתרי תעסוקה להעסקת מאות עובדים פלסטיניים, בניגוד לצו בדבר איסור על עיסוק, האוסר על ישראלי להעסיק עובדים ללא היתרי עיסוק. . בביקורת עלה, כי מאפריל 2006 ועד יוני 2010 קיימה יחידת הסמך במשרד התמ"ת ביקורות שוטפות בנושא תשלום שכר מינימום רק בארבעה מתוך כ-20 אזורי תעשייה באיו"ש: ברקן, אריאל-מערב, מישור אדומים ו"מסילה". יחידת הסמך וקמ"ט תעסוקה לא קבעו נוהל שהסדיר את חלוקת העבודה ביניהם ואת דרכי העבודה בכל הקשור לפעילות האכיפה באיו"ש, המשותפת למפקחי העבודה של יחידת הסמך ולקמ"ט תעסוקה, לרבות העברת מידע ביניהם. עוד עלה, כי יחידת הסמך וקמ"ט תעסוקה לא פעלו לקביעת מדיניות אכיפה משותפת ולקביעת סדרי עדיפויות לעניין פיקוח ואכיפה על הוראות הצו. אשר לפעילות אגף האכיפה עלה, כי החל מיוני 2010 ועד יוני 2011 לא ערך האגף ביקורות שוטפות בנושא חובת תשלום שכר מינימום במפעלי התעשייה שבניהול ישראלי באיו"ש, לפי הוראות הצו בדבר העסקת עובדים, ועיקר פעילותו בנושא זה נעשתה בעקבות תלונות. עוד עלה, כי קמ"ט תעסוקה ואגף האכיפה לא קבעו נוהל המסדיר את חלוקת העבודה ודרכי העבודה בכל הקשור לפעילות האכיפה המשותפת למפקחי העבודה של אגף האכיפה ולקמ"ט תעסוקה, לרבות לעניין העברת מידע בין שניהם, וכי שני הגופים טרם קבעו מדיניות אכיפה משותפת וסדרי עדיפויות לעניין הפיקוח והאכיפה על הוראות הצו.	משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי בהיעדר הקפדה על קיום הביקורות הנדרשו ת באזורי התעשייה בניהול ישראלי על המעסיקים הישראליים בנושא תשלום שכר מינימום עלולה להיגרם פגיעה בשכרם של כלל העובדים המועסקים באיו"ש, וכעולה ממסמכי המנהא"ז, נגרמה פגיעה בשכרם של עובדים פלסטיניים ובזכויותיהם. בנוסף לכך, אי-אכיפת הצו בדבר תשלום שכר מינימום עלולה לגרום לתחרות בלתי -הוגנת בין מפעלים המקפידים על חובת תשלום שכר מינימום, לבין מפעלים המשלמים שכר הנמוך משכר המינימום. משרד מבקר המדינה מציין, כי אי-הקפדה על אכיפת החוק בנושאים אלה פוגעת בדימויה של מדינת ישראל ובמעמדה בדעת הקהל הבין -לאומית, ומציגה אותה כמדינה שאינה מקפידה על אכיפת החוק ועל שמירת זכויות העובדים הפלסטיניים המועסקים על ידי ישראלים באיו"ש. לדעת משרד מבקר המדינה, על המתפ"ש והמנהא"ז לפעול בתיא ום עם משרד התמ"ת לאכיפת הצו בדבר העסקת עובדים, כדי להבטיח כי שכרם של העובדים המועסקים אצל מעסיקים ישראליים באיו"ש לא יפחת משכר המינימום.	694
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . רשות הספנות והנמלים באוגוסט 2011 , מועד סיום הביקורת, טרם יושם ההסכם שבין חנ"י לרספ"ן להפעלת סמכויות מנהלי הנמלים בנמלי אשדוד וחיפה. הפעלת סמכויות בתחום של ניתוב אניות בנמלים ושל תצפיתנים, ופקוח על הכנסת משאיות לנמל ואחריות על הביטחון המרחבי לא היו בידי מנהלי הנמלים. התברר, כי הפעלת סמכויות אלה נעשית ע"י חברות הנמל שלא לפי להחלטת הממשלה מאוגוסט 2008. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה כי מן הראוי לשקול את היתרונות במצב בו חקירות של תאונות ובטיחות יהיו נפרדות מהרגולציה של הספנות ויבוצעו על ידי גוף עצמאי ובלתי תלוי. לכן, יש מקום לבחון את האפשרות ליישומו של מודל דוגמת NTSB בהתאמות הנדרשות לישראל, ואת יכולתו להביא לידי שיפור הבטיחות בתחום התחבורה בכלל ובתחום הספנות בפרט. עוד העלתה הביקורת כי משרד התחבורה ומשרד האוצר קבעו במסגרת הרפורמה בתעריפים נורמה מינימאלית של התייעלות בשיעור של 1% לשנה. היועץ מטעם צוות התעריפים המ ליץ במסגרת עבודת הייעוץ שהכין לקבוע מקדם התייעלות של 2.5% לשנה בתעריפים. עוד העלתה הביקורת, שמשרדי התחבורה והאוצר לא קבעו רמת שירות מסויימת לשיפור השירות בנמלים אף שהם צוינו כחלק ממטרות הרפורמה בתעריפים24 . בביקורת עלה כי משנת 1999 לא ביצעההמועצה הארצית בחינה נוספת של תכנית הפיתוח למעגנות אף שתמ"א 1317 מבוסס על תחזית ביקוש משנות ה-70 של המאה העשרים. במעגנות לחופי הים התיכון מדרום לתל אביב ועד צפון הארץ יש מחסור במקומות עגינה לכלי שיט קטנים. הביקורת העלתה כי במעגנות יש בעיה לא רק לגבי כלי שיט העוגנים בהן לצורך מגורים או מחסנים אשר תופסים מקומות עגינה של כלי שיט, אלא גם לגבי כלי שיט העוגנים ללא אישורי שיט או שאין להם יכולת לשוט. עוד הועלה כי למרות האיסור על דיג או על פרישת רשת דייגים במימי המעגנה, אין אכיפה של ההוראות בנושא. הביקורת העלתה כי אין מסמכים ברספ"ן המלמדים שמאפריל 2009 היא פעלה לקידום הצעת החוק ולהתאמתו למודל "לנד -לורד", כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2011 , האחריות לניהול התחום הימי בנמלים, התעבורה הימית ותפעולה, לרבות תצפיתנים, נתבים וניהול הביטחון המרחבי בהם, נותרו בידי חברות הנמל. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהחוקרים ממונים לרוב מהאגף לפיקוח ובקרה ברספ"ן, אגף שיש לו סמכויות נוספות בתחום הפיקוח והבקרה על אוניות ונמלים, לעתים עלול הדבר להעמיד אותם במצב של ניגוד עניינים, כיוון שלא אחת מנהל אגף פיקוח ובקרה ועובדיו חוקרים אירועים שבהם עלולים להיות מעורבים עובדים של רספ"ן ולפעמים אף עובדי האגף עצמו. נמצא כי בצו הפיקוח לא הוגבל סכום ה השבה שישולם לבעלי מטענים, ומנגנון ההשבה יצר גירעון גדול יותר מ-23 .מיליון ש"ח בהכנסות חנ"י חנ"י מימנה את הגירעון שנוצר בעקבות מנגנון ההשבה בסכום של 60 ( מיליון ש"ח80 מיליון ש"ח לשנה), סכום גדול פי3.5 מזה שנקבע בין אגף התקציבים במשרד האוצר ובין איגודי המשתמשים בהובלה הימית. הביקורת העלתה כי רספ"ן לא יזמה השוואה בין תעריפי הנמל השונים ובין התעריפים בנמלים בעולם.	לדעת משרד מבקר המדינה, מכיוון שעל פי החוק בין היתר תפקידה של רספ"ן הוא פיתוח ענף השיט, והיא אף אחראית לפיתוח הנמלים במדינת ישראל, עליה אפוא לקבל החלטות בדבר המעגנות שיש לפתח לפי צורכי המשק ובכלל זה בדבר פיתוח מעגן שביט.	695
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . פרויקט הנתיב המהיר – כביש אגרה לדעת משרד מבקר המדינה, אם החליט משרד התחבורה להסתכן סיכון מידתי ומחושב היה עליו להכין, במסגרת תהליך ניהול הסיכונים בפרויקט, מסמך מפורט ומאושר על ידי הגורמים המוסמכים לכך המציין את מידת הסיכון, את ההסתברות שסיכון זה יתממש ואת העלות שהמשרד צפוי לשאת בה אם אכן יתממש הסיכון, אולם לא נמצא מסמך כאמור שהכין המשרד. יוצא אפוא כי מתכנני פרויקט הנתיב המהיר ידעו כבר בפברואר 2002 , כשנתיים לפני שפורסם המכרז המוקדם להקמת הנתיב המהיר, כי תכניות הרכבת אינן עולות בקנה אחד עם ה תכניות להקמת הנתיב המהיר, וכי בקטעים מסוימים בכביש מס' 1 יש חפיפה בעייתית בין תוואי מסילת הרכבת ובין הכביש המתוכנן לנתיב המהיר. למרות זאת תכנון הנתיב המהיר נמשך בלא שהוסדר הנושא. מן האמור לעיל עולה כי בעת שהוחל בגיבוש הפרויקט להקמת הנתיב המהיר בשנת 2002 כל הגורמים שקידמו את המכרז, ובהם מת כנני הפרויקט, משרד האוצר ומשרד התחבורה, היו ערים לכך שכביש מס' 1 , שהוקם כ-40 ,שנה לפני כן, חופף בחלקו לתחום רצועת מסילת הרכבת וכי הפעלת הנתיב המהיר בתוואי זה, עלולה לפגוע בפיתוח תוואי עתידי של מסילת רכבת בין צפון הארץ לדרומה שתעבור דרך תל אביב. אף על פי כן, אותם גורמים, ובהם משרד האוצר ומשרד התחבורה, פעלו להקמת הנתיב בלי שניסו למצוא פתרון יסודי לבעיה. במקום זאת הם התחייבו להוציא סכומים גדולים להעתקת חלק מהנתיב המהיר בעת שיוחלט להקים את המסילה הרביעית, בלא שציינו את מקור התקציב שיידרש למימון העתקתו. .בביקורת נמצאו ליקויים בהקמתו של פרויקט הנתיב המהיר כדוגמת היעדר תכנון מוקדם של הפרויקט ואי-תיאום בין כל הגורמים המשתתפים בהקמתו. זאת ועוד, בעת שהוחל בגיבוש הפרויקט להקמת הנתיב המהיר הייתה המדינה ערה לכך שכביש מס' 1 , שהוקם כ-40 שנה לפני כן, חופף בחלקו לתחום רצועת מסילת הרכבת, והדבר עלול לפגוע בפיתוח תוואי עתידי של מסילת הרכבת הרביעית. אף על פי כן לא פעלה המדינה לפתרון יסודי של הבעיה אלא התחייבה להוציא סכומים גדולים להעתקת חלק מהנתיב המהיר בעת שתוקם מסילת הרכבת האמורה. לדעת משרד מבקר המדינה על משרדי התחבורה והאוצר להפיק לקחים מהליקויים האמורים שהעלתה הביקורת בנוגע לאופן הקמת הפרויקט, כדי למנוע את הישנותם אם יוחלט על פרויקטים דומים בעתיד. כמו כן, עליהם לבחון דרכים לתיקון המצב נוכח הצרת כביש מס' 1 לכלל הציבור ונוכח הצורך לפנות את הנתיב שעליו מיועדת להיסלל המסילה הרביעית. כביש מספר אחד הוא ציר תנועה מרכזי במדינה והכניסה ממנו לתל אביב נדרשת לשימוש כלל הציבור במ שך כל שעות היממה. השימוש בנתיב המהיר דורש עלות כספית לא מבוטלת מאזרחים פרטיים המעוניינים להשתמש בו, בעוד החלופה של שימוש בתחבורה ציבורית אינה בשיאה. יש מקום לתת על כך את הדעת בעת שיישקלו פרויקטים דומים בעתיד. . אף שהעבודות להקמת נתיב מהיר לירושלים היו כלולות בהסכם, במועד סיום הביקורת באוגוסט 2011 , לא הוחל בהקמת הנתיב המהיר לירושלים. 5. יעדי ההסעות : במתחם "חנה וסע" ניתנים שירותי הסעות בשני קווים בלבד: קו סובב הקריה בתל אביב וקו למתחם הבורסה ברמת גן. אין במתחם "חנה וסע" מערכת הסעה לנוסעים שצריכים להגיע למקומות מרכזיים אחרים בתל אביב כגון התחנה המרכזית, והדבר מצמצם את מספר הנוסעים שכדאי להם להחנות במתחם "חנה וסע" ולנסוע בנתיב המהיר באמצעות ההסעות. סדרי מינהל תקינים מחייבים כי קבלת החלטות הכרוכות בניהול סיכונים חייבת להיות מלווה במסמך מפורט שבו יצוינו הסיכונים שנלקחו והעלות של כל סיכון. לא נמצא שכך נעשה. יתר על כן, כאשר יוחלט על הקמת המסילה הרביעית תידר ש עלות כספי ת משמעותית נוספת להוצאות הפרויקט כתוצאה מן הליקויים בתהליך קבלת ההחלטות שתוארו לעיל. יוצא אפוא כי משרד האוצר ומשרד התחבורה ביצעו מכרז לסלילת הנתיב המהיר בלי שחלקים מכביש מס' 1 הנמצאים בשטח הפרויקט הוסדרו מהבחינה התכנונית והסטטוטורית. הדבר גרם להפסקת העבודות ולסכסוך בין הזכיין ובין המדינה, וכתוצאה מכך להגדלת רשת הביטחון לזכיין מעבר למתוכנן. כמו כן על פי החוזה, הקמת הפרויקט הייתה אמורה להסתיים עד הרבעון הראשון של שנת 2010 , אולם בפועל הפרויקט החל לפעול רק כשנה לאחר מכן, בינואר 2011. .הנהנים העיקריים מהנתיב הם כלי רכב המגיעים מכיוון ירושלים, מודיעין, רמלה ולוד המתחברים לכביש מס' 1 לפני מחלף שפירים. כאמור, לנהגים המבקשים להשתלב בנתיב המהיר מכביש 412 מצפון או מכביש4 מצפון או מדרום וכלי רכב שיוצאים מנתב"ג אין גישה ישירה לנתיב זה ועקב כך נפגע פוטנציאל השימוש בנתיב והכנסותיו.	במשרד האוצר ובמשרד התחבורה לא נמצאו מסמכים המלמדים כי נבדקה הסיבה לפער של 282 מליון ש"ח, בין סכום האומדן שקבעה המדינה ( 100 מליון ש"ח שהמדינה התכוונה לשלם) ובין סכום ההצעה הזוכה (182 מליון ש"ח שהזכיין התחייב לשלם למדינה), וכי הופקו לקחים בנושא.	696
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין . היבטים בפעילותה של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין כאמור, תקנות עבודת המועצה מסדירות את סדרי עבודתה באופן כללי בלבד אך היא לא קבעה נהלים מפורטים, ובכללם נהלים בדבר אופן ביצוע המעקב אחר יישום ההחלטות שקיבלה, הנושאים והדיווחים שיועלו לדיון בישיבותיה, אופן פרסום השימועים18 והממשק בינה לבין ועדות המשנה שמינתה. הנוהל היחידי שאישרה המועצה הוא נוהל הטיפול בהפרות משנת 2002 (להלן- הנוהל משנת 2002 ), המסדיר את הטיפול בבעלי הרישיונות שהפרו את הדין. יצוין כי גם המבקר הפנימי העיר על כך בדוח שהגיש ביולי 201019 (להלן- דוח המבקר הפנימי), וכתב כי "אין כללים, הגדרות אחריות והגדרות של אבני דרך ולוחות זמנים אופיניים לטיפול בשורת תהליכי עבודה מרכזיים שנועדו לממש את תפקיד המועצה". משרד מבקר המדינה מעיר כי מסמך זה אינו יכול להחליף נוהל עבודה מסודר הממצה את כלל הנושאים הטעונים הסדרה אשר נוגעים לעבודת הצוות המקצועי המסייע למועצה בעבודתה. נוהל מלא אמור לכלול, בין היתר, את שגרת הטיפול בנושאים שונים הטעונים הכרעה של המועצה. נמצא כי במועד סיום הביקורת ועדת המשנה לענייני פיקוח ואכיפה עדיין לא התכנסה ולו פעם אחת. עוד נמצא כי עד מועד סיום הביקורת קיימה ועדת המשנה לענייני הפקות מקור ישיבה אחת בלבד, באוגוסט 2010 . משרד מבקר המדינה מעיר כי כיוון שהמועצה סברה שיש צורך במינוי ועדות משנה לפיקוח ולאכיפה ולהפקות מקור, הקימה אותן ואף מינתה את החברים בהן, היה עליה לקבוע את סמכויות הוועדות ואת תחומי אחריותן ולוודא כי הן יתכנסו בתדירות ראויה ויסייעו לה לקבל החלטות בסוגיות שבתחומי אחריותה. העובדה שהמועצה פועלת בהרכב חסר לקויה ואינה מאפשרת לה למלא את תפקידה באופן המיטבי. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שהמועצה תוכל למלא את ייעודה, ובין היתר להביא לידי ביטוי את מכלול השיקולים הרלוונטיים ואת מגוון האינטרסים הקיים בתחום השידורים ולשמור על האינטרס הציבורי, על השר לסיים בהקדם את הליך מינוי החברים החסרים ובהם נציג הציבור המייצג, לדעת השר, את היוצרים והאמנים. נמצא, כי במועד סיום הביקורת עדיין לא הגיש המשרד לנש"מ תכנית מוצעת כאמור. לפיכך, למרות השינויים שנעשו במינהלת ההסדרה, בפועל עדיין לא הושלמה הסדרת המבנה הארגוני ויחסי הגומלין של המועצה ומינהלת ההסדרה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על הנהלת המשרד לפעול בשיתוף נש"מ, כדי להשלים את הסדרת השינוי הארגוני במבנה מינהלת ההסדרה והמועצה כדי למנוע פגיעה אפשרית בפעילות המועצה. לצורך כך עליהם להקפיד שתפקידו של יו"ר המועצה ושל שאר העובדים במועצה ובמינהלת ההסדרה ומערך הכפיפויות שלהם יוגדרו בבירור. יוער כי דיונים אלה אינם תחליף לדיון במועצה. ראוי היה שדוח המבקר הפנימי וסוגיית מבנה התקן ויחסי הגומלין בין המועצ ה ובין מינהלת ההסדרה יידונו גם במליאת המועצה, כדי שזו תבחן סוגיות אלה ותגבש את עמדתה בהן כדי להציגה בפני הנהלת המשרד. משרד מבקר המדינה מ עיר כי מאחר שמדובר בשתי סוגיות עקרוניות אשר היו על סדר היום של הצוות המקצועי ושל היו"ר, ואף נדונו בוועדת הכלכלה של הכנסת, ראוי היה להעלותן לדיון בישיבות המועצה כדי שזו תגבש לגביהן את עמדתה. . נוכח האמור לעיל, על המועצה לקיים דיון במכלול ההיבטים שמעלה תחום הפיקוח והאכיפה, ובאפקטיביות הצ עדים שננקטו בשנים האחרונות; לקבוע מדיניות שלטעמה תמריץ את הוט, יס והערוצים השונים לעמוד בחובותיהם; לעקוב אחר אופן יישומה ולהפיק לקחים לגבי החלטות עתידיות בתחום זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי בידי יו"ר המועצה והמועצה סמכויות אכיפה מגוונות שהשימוש בהן עשוי להק טין את התמריץ לביצוע הפרות, ועליו לעשות בהן שימוש מושכל.	נמצא כי הפרשנויות השונות לגבי מתחם שיקול הדעת הנתון ליו"ר המועצה נדונו במועצה, אך הנושא לא הוסדר. יצוין כי גם בנוהל משנת 2002 .אין התייחסות לנושא העיצומים הכספיים על היבטיו השונים	697
משרד המשפטים . הליכים ופעולות למחשוב בתי המשפט – ממצאי מעקב כאמור, פריסת המערכת הסתיימה במאי 2010 ,. במועד סיום המעקב בנובמבר 2011 ., טרם בוצעו סקרי שביעות רצון . במועד סיום המעקב, נובמבר 2011 , טרם בוצעו הלכה למעשה מבחני קבלה למערכת. על הב"ה לקיים בהקדם מבחני קבלה בלתי תלויים של המערכת. משרד מבקר המדינה העיר כי הואיל ושאלון שביעות רצון של המשתמשים הוא מרכיב חשוב בתחקור המערכת ונועד לסייע בהפקת הלקחים הנדרשים לשיפור המערכת ותפוקותיה יש לבצע סקר שביעות רצון מקיף בקרב כל המשתמשים בה. משרד מבקר המדינה מעיר כי פנייה לשופטים ולרשמים על מנת שידווחו על בעיות ויציעו הצעות לשינויים במערכת היא אכן חיונית אך אין בה די. אין היא יכולה לשמש תחליף לסקר שביעות רצון, האמור להתייחס למכלול היבטים של תפעול המערכת ולאפשר ניתוח והפקת לקחים מתשובות שיתקבלו מכלל משתמשי המערכת, על תפקידיהם השונים, והשימושים השונים שהם עושים בה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על הב"ה לטפל בבעיית נפילת השרתים ולהביא לשיפור בזמינות ויציבות המערכת. משרד מבקר המדינה מעיר כי הצורך לנטר באופן קבוע את תקלות המערכת בזמן התרחשותן, לעקוב אחריהן, לטפל בהן ולנתח את אופיין הוא צורך מובנה ובלתי נפרד מהפרויקט. ספק אם ניתן להסתפק בטיפול בתקלות רק על פי תלונות המשתמשים. אשר על כן, על הב"ה לעמוד בהתחייבויותיה, ולקבוע בהקדם תכנית כוללת לניטור ולתיקון של התקלות ולדאוג לביצועה הלכה למעשה. . משרד מבקר המדינה מעיר כי נוהל מפת"ח הינו נוהל מחייב על פי החלטת ממשלה והוא מתעדכן מעת לעת. ככל שסוברת הב"ה כי יש מקום לתקן את הקבוע בנוהל הרי שעליה לפעול לתיקונו, ואולם אין בכך כדי להמעיט מחובתה לפעול בהתאם להוראותיו. ביקורת המעקב העלתה כי לא מתבצע ניתוח שוטף לאורך זמן של מספר התקלות ושל אופיין, ובמצ ב זה לא ניתן להעריך ולזהות מגמות שיפור במספר התקלות. משרד מבקר המדינה מציין כי על הב"ה לבצע סקר סיכונים מקיף לארכיטקטורת המערכת, למפות את מוקדי הסיכון הגלומים בה ולבחון אם לא נדרשים בה שינויים בעקבות התקלות שהתרחשו ובהתאם לדוח ריכוז הסיכונים. כמו כן על הב"ה להשלים את ריכוז דרישות המשתמשים מהתכנה, וכן להשלים את בחינתן, את אפיונן, את פיתוחן ואת הטמעתן במערכת.	משרד מבקר המדינה מציין כי הב"ה הניחה תשתית לטיפול בנושא תעדוף פיתוח השו"שים ולחלוקת המשאבים לביצועם. לדעת הביקורת יש להקפיד כי ייעשה שימוש נאות בתשתית זו כדי להבטיח שהשו"שים אכן יבוצעו לפי סדרי עדיפויות נאותים, ובכך יובטח טיפול הולם בתקלות שהתגלו במערכת, לפי מידת דחיפותן, חשיבותן והשפעותיהן.	698
משרד המשפטים . הפיקוח על האפוטרופוסים .מן הטבלה עולה כי אמנם במחוז ירושלים היחס בין מספר הדו חות שהתקבלו למספר המפקחים הוא גבוה, וכך גם מספר התיקים הפעילים למפקח, אולם לא כך הדבר במחוז תל אביב. יתרה מזו, אף שמספר הדוחות ביחס למספר המפקחים במחוז באר שבע הוא גדול משמעותית מזה של תל אביב וקרוב לזה של ירושלים, שיעור הפיגור בבדיקת הדוחות במחוז זה, כאמור לעיל, הוא זניח. 2. הביקורת העלתה מקרים שבהם דוחות שהוגשו לאגף האפ"כ נבדקו שנים לאחר קבלתם: דוחות בגין השנים 1997 -2007 שהתקבלו במועד נבדקו רק בשנת 2008 ; דוחות בגין השנים 1997 -1999 נבדקו רק בשנת 2005 ; דוחות שהתקבלו בשנים 2002 -2008 לא נבדקו עד מועד הביקורת ביולי 2010. לדעת משרד מבקר המדינה, אף כי הנוהל לא קובע מועדים ומסגרות לבדיקת הדוחות, אין פירוש הדבר שניתן לדחות את מועד הבדיקה ללא גבול, ועל אגף האפ"כ לבדוק בתוך פרק זמן סביר את הדוחות המוגשים לו ולקבוע זמני בדיקה מרביים. בדיקת הדוחות לאחר שנים איננה אפקטיבית, היא עלולה לגרום נזק לחסוי ואיננה מאפשרת את תיקון הליקויים במועד. הביקורת העלתה שבאגף האפ"כ לא בוצעו מדידות עבודה לתיקנון כוח אדם לפעילויות הפיקוח. הביקורת העלתה כי אגף האפ"כ קיבל חמישה דוחות שנתיים מבוקרים בלבד, וכי בכל השנים האמורות שלח אגף האפ"כ רק ארבעה מכתבי תזכורת להמצאת הדוחות הכספיים. האפ"כ ציין בתשובתו כי משרד הרווחה הוא שמוסמך להמליץ על מינוי אפוטרופסים, ועל האפ"כ לא מוטלת כל חובה או אחריות בנושא זה, אך הוא היה נכון להעמיד לרשות משרד הרווחה את ניסיונו ואת ידיעותיו כדי לסייע לו. משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם האפ"כ אינו ממליץ על מינוי אפוטרופסים אך הוא אחראי לפיקוח עליהם ויש לו מידע על טיב תפקודם. לפיכך ראוי שהאפ"כ ומשרד הרווחה יבצעו בדיקה תקופתית של כל אחד מהאפוטרופסים מרובי החסויים. תוצאות הבדיקה ישקלו בעת המלצת משרד הרווחה למינוים, משום שהדבר חיוני לשמירה על החסויים ועל רכושם. על משרד המשפטים, האפ"כ ומשרד הרווחה לפעול ביתר שאת להסדרת תהליך בדיקת התאמתם של אפוטרופסים אלו וליישומו בפועל. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא קיבל האפ"כ את תוספת המשרות האמורה ולא החל בביצוע הניסוי אף שהכין מערך להפעלתו. לאחר סיום הביקורת ולאחר שהתקבלה תגובת האפ"כ לנושא, כתבה סגנית האפ"כ למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2011 כי האפ"כ שהתמנה "מבקש לקי ים דיון מחדש בסוגיית האכסניה הנכונה לביצוע לאחר שלאפוטרופוס הכללי אין את המומחיות הנדרשת ]ניסוי[ הפיילוט לצורך כך". בינואר 2012 האפ"כ שהתמנה הודיע למשרד מבקר המדינה כי הוא ימשיך לקדם את ביצוע הניסוי "במקביל לבחינה שתיעשה לגבי הגורם המתאים לפיקוח על הגוף". .סקירה משווה32 בנושא סוגיות במינוי אפוטרופוס לבגיר של מרכז המחקר של הכנסת העלתה כי ישראל היא המדינה היחידה מבין המדינות שנבחנו33 שבה האפוטרופסות- לענייני רכוש, בריאות או רווחה - לחסויים שאין להם קרוב או חבר המסוגל או מוכן לשמש כאפוטרופוס אינה מתבצעת או מלווה ומפוקחת באמצעות הגורם הציבורי שמונה לכך. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את ההתמשכות רבת השנים של תהליכי הקמת יחידת הפיקוח לעניינים אישיים ואת העובדה שלמעשה אין פיקוח על ניהול ענייניו האישיים של החסוי. לדעת משרד מבקר המדינה, הפיקוח הוא צורך הכרחי, שכן המדינה אינה יכולה להפקיר את החסויים, החלשים שבאזרחיה, שהם מוגבלים, חסרי ישע ומוכי גורל, בלי לפקח על הטיפול שמעניקים להם האפוטרופסים ולוודא שהם עושים את המוטל עליהם באופן המיטבי ומבטיחים את שלומו של החסוי. נמצא שאגף האפ"כ אינו מפקח על כך שהאפוטרופוס כולל בדיווחיו את כל הפרטים וההסברים שנקבעו בתקנות. נמצאו מ קרים שבהם אפוטרופסים לא מסרו מידע או מסרו מידע חלקי בלבד על נושאים שונים - כגון הביקורים אצל החסוי; קיום קשר עם קרובי החסוי; שמירה על זכויות החסוי ופרטי הביטוח הרפואי והסוציאלי של החסוי - אולם האפ"כ לא חייב אותם להשלים את המידע החסר ואף לא העיר להם כאשר דווחו נתונים לקויים. משרד מבקר המדינה מעיר כי המידע האמור חיוני למתן טיפול מיטבי לחסוי ולהבטחה שהחסוי ישהה במסגרת התואמת את אפשרויותיו הכלכליות הנגזרות מנכסיו, לרבות מביטוחים משלימים או סיעודיים, אם יש לו כאלו. בבירור נוסף שקיים משרד מבקר המדינה באגף האפ"כ בספטמבר 2011 התברר כי האגף לא הכין מסמך המסכם את תוצאות הניסוי ועל כן לא ניתן היה להפיק ממנו לקחים על מנת להחלי ט כיצד לנהוג. יודגש כי מספר הדוחות שאפוטרופסים לא הגישו במחוז תל אביב בגין השנים 2004 -2009 הוא 71,838.	. בביקורת נמצא כי חסויים ובאי כוחם פנו לאגף האפ"כ בבקשה לקבלת מידע על דיווחי האפוטרופסים לאפ"כ על פעולותיהם ברכושם. האפ"כ לא אישר מתן מידע הנמצא בתיקי הפיקוח והפנה את המבקשים לביהמ"ש.	699
משרד התיירות . תפקוד בית הספר המרכזי למלונאות בע_מ, תדמור משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התמ"ת לפעול בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת החברה כדי לפתור בעיות במועדן ולהימ נע ככל הניתן ממצבים שבהם נאלץ המשרד להסיר את הפיקוח. . אף שההתאחדות היא אחד מבעלי החברה, במשך למעלה מעשור היא לא הצליחה לממש את זכותה לניהול החברה בדרך של מינוי דירקטורים; בסוף שנת 2010 מינה שר התיירות הנוכחי, סטס מיסז'ניקוב, שני דירקטורים מטעמה. נמצא כי החברה לא בחנה ולא קבעה את המבנה הארגוני המתאים לה. בד בבד עם קידום הליך ההפרטה ויישום תכנית הבראה, על החברה להתאים את המבנה הארגוני שלה לאופייה מהבחינה הניהו לית והמקצועית. ראוי כי אימוץ מבנה ארגוני כאמור ייעשה תוך הקפדה על עקרונות של חיסכון ויעילות, כדי לשפר את תפקוד החברה ולהשביחה כנכס של המדינה. ראוי כי משרד התמ"ת ייערך מבעוד מועד לפרסום מכרזים חדשים לפני סיום ההסכמים מול הזכיינים, כדי שלא לפגוע בהכשרה המקצועית בענף המלונאות. מן האמור לעיל עולה כי דירקטוריון תדמור לא תפקד כנדרש ולא מילא את ייעודו כמתווה מדיניות וכמפקח על פעולותיה של הנהלת החברה. על משרדי התיירות והאוצר לנקוט את כל הצעדים המתחייבים כדי לוודא שדירקטוריון תדמור יאויש במלואו ויתפקד כנדרש, כדי לשפר את תפקודה של החברה ולקדם פתרון למשבר שהיא נתונה בו. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי על חברה ממשלתית כמו תדמור חלים דיני החברות הכלליים ודיני החברות הממשלתיות הייחודיים לחברות ממשלתיות. חוק החברות הממשלתיות מתווה דרך לבחירת מנכ"ל, אך אין בו אזכור לוועדת ניהול. משרד מבקר המדינה מעיר כי נוכח ה תקופה הממושכת שבה עובד משמש כממלא מקום, ראוי כי החברה תקיים מכרז לאיוש התפקיד. . על הדירקטוריון והנהלת החברה לנקוט ללא דיחוי את הצעדים המתחייבים כדי להביא לכך שתדמור יגיש את דוחותיו הכספיים במועדם ושיתוקנו הליקויים בבקרות ובסדרי הממשל התאגידי. משרד מבקר המדינה מעיר כי על החברה, משרד התיירות והדיור הממשלתי לפעול בהקדם האפשרי לפתרון בעיות הבטיחות נוכח השפעתם על רשות הרבים, וכן עליהם לפעול בהקדם לשיפוץ המבנה לשם שמירה על ערכו כנכס מדינה ומיצוי הפוטנציאל הכלכלי שלו, ובד בבד לפעול ליישוב הסכסוך בעניין הסכם השכירות. אי-גביית דמי שכירות גורמת לחוסר שוויון בין תדמור ובין בתי ספר פרטיים בתחום ההכשרה המלונאית.	במועד סיום הביקורת, יותר מעשר שנים לאחר שנדרש משרד התמ"ת לחתום על הסכם עם תדמור, עדיין לא חתם משרד התמ"ת על ההסכם. לדעת משרד מבקר המדינה, הדבר אינו תקין. מן הראוי שהתקשרות בכלל ושל משרד ממשלתי בפרט תעוגן בהסכם חתום על ידי כל הצדדים באופן שוטף, כדי שהפעילות תתבצע על סמך הסכמים תקפים.	700
משרד התיירות . פעולות הממשלה לקידו התיירות הנכנסת נמצא כי בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה - ובהם משרד התחבורה, משרד הביטחון, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד התיירות והמשרד להגנת הסביבה - החלטות הממשלה לעניין הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג אינן מיושמות. מאחר שההליכים התכנוניים והביצועיים הנדרשים לשם כך צפויים להימשך עוד שנים רבות, ראוי כי כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובראשם משרד התחבורה, יפעלו ללא כל דיחוי ליישוב המחלוקת ביניהם. כל עיכוב ביישום ההחלטות עלול לפגוע בטווח הארוך בתשתית התעופה האזרחית הבין -לאומית של ישראל בכלל, ובתנועת התיירות הנכנסת למדינה בפרט. משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם דוח חקר שוק התיירות כולל המלצות וחלופות אסטרטגיות, אולם הוא אינו תחליף לתכנית אסטרטגית. על משרד התיירות לפתח תכנית אסטרטגית שתכלול יעדים ברורים ומדידים ותקבע לוחות זמנים תוך הקצאת המשאבים הנדרשים לכל יעד, ועליו להביאה לאישור בממשלה. כמו כן, על משרד התיירות לבחון את האמצעים להשגת יעדיו כדי למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום בהשקעות שביצע כל אחד מהמינהלים. כמו כן, עליו לבחון כיצד לרתום גם את המגזר העסקי כדי ליצור מחויבות לאומית וכדי למקסם את התועלת הגלומה בתיירות הנכנסת למשק הישראלי. המלצה ברוח זו הובאה גם בדוח חקר שוק התיירות. . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר ומשרד התיירות יפעלו במשותף לבחינת הסבתם בהקדם של המבנים האמורים בחזרה למלונאות, או לגיבוש פתרונות חלופיים למחסור הצפוי בחדרי מלון. . מן הראוי כי משרד התיירות ומשרד האוצר ימצאו את הדרכים האפשריות לשמירה על תשתיות התיירות, וזאת בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות והאזוריות ואגב הענקת הסיוע הנדרש להן בעניין זה כדי לשמור על המוצר התיירותי ולמנוע בזבוז כספי הציבור. לנוכח חלקה הגדול של תיירות היום בתנועת התיירות הנכנסת, מן הראוי כי משרד התיירות, משרד האוצר ומשרד הפנים יבחנו את כל ההיבטים הנגזרים ממנה ויגבשו מדיניות בעניין זה. על אף המחלוקת בין משרד התיירות למשרד האוצר, משרד התיירות לא הביא את המחלוקת להכרעת הממשלה כדי לגבש תכנית מוסכמת בתחום המלונאות. נוכח האמור לעיל והעובדה שמשאב הקרקע מוגבל, לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה - ובראש ובראשונה על משרד התיירות, על הרשויות המקומיות ועל מוסדות התכנון - להקפיד בעת יישום תכניות המתאר על שמירת מלאי קרקעות למלונאות. . במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר שהחליטה הממשלה על קידום הסכם תעופה גלובלי עם האיחוד האירופי, וכשלוש שנים לאחר שנחתם ההסכם ה"אופקי " עם האיחוד האירופי 12 ,, טרם נחתם ההסכם הגלובלי והמשא ומתן בין נציגי ממשלת ישראל ובין נציגי האיחוד האירופי עדיין נמשך13 . על משרד התחבורה לפעול לקידום המשא ומתן כאמור ולחתימה על ההסכם הגלובלי. נוכח האמור לעיל, לדעת משרד מבקר המדינה יש צורך לבחון אם דרושה מעורבות ממשלתית לעידוד היזמים להשקיע בפרויקטים בתחום המלונאות והתיירות.	. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי משרד התיירות ומשרד האוצר יימנעו מקביעת חלוקת התקציב בין המסלולים בשנת הכספים כפי שאירע בשנים 2010 ו- 2011 ,ויגיעו להסכמות אלו לפני תחילת שנת התקציב. כמו כן ראוי כי במסגרת התכנית האסטרטגית שעל משרד התיירות להכין, יתווה המשרד את אופן חלוקת התקציב של מינהלת ההשקעות.	701
רשות השידור הישראלי (בפירוק) . ניהול נדל_ן ברשות השידור נמצא כי אין התאמה בין שתי רשימות הנכסים האמורות: ברישומי הרשות נכללים שבעה נכסים בשימושה המשויכים לדיור הממשלתי, אולם לפי הרשום בדיור הממשלתי אין לו נכסים הנמצאים בשימוש הרשות. 4. בשנים 2002 -2006 הזמינו הרשות והמינהל עבודות תכנון, הכינו פרוגרמה15 ופעלו להשיג רישיונות להצבת תורן אנטנות על המגדל הצמוד למבנה הרשות 16 . אך למעשה הרשות לא קידמה באופן משמעותי את מימוש ההסכם והמינהל לא שיווק את המגרש שעליו אמור היה להיבנות המבנה שיועד לרשות. משרד מבקר המדינה מעיר שמצב בו אין התאמה בין רישומי הרשות ובין רישומי הדיור הממשלתי הינו לקוי מיסודו. לפיכך, על שני הגופים האמורים להסדיר לאלתר את רישומי הנכסים, כדי שיהיה מסד נתונים נכון ועדכני וכדי שניתן יהיה לבצע בקרה על מצב נדל"ן זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי העיכוב המתמשך במימוש נכסי המימון, ההחלטה על עצירת הפרויקט, ההיקף הגדול של ההתחייבויות הכספיות של הרשות ותנאי ההלוואות גרמו לרשות במשך השנים נזקים כלכליים ותפעוליים שהשפעתם עדיין ניכרת במועד סיום הביקורת13 . בשנים 1999 -2010 לא התקדמה הרשות בכל הקשור למימוש שלב ב' של הפרויקט. יצוין כי חלק מנכסי המימון הם נכסים משותפים לה ולגופי ם אחרים, ובמשך השנים התגלעו בינה ובין אותם גופים חילוקי דעות בעניין זכויותיו של כל צד בנכסים אלה ובעניין השימוש בהם. יצוין כי על א ף האמור בתוספת להסכם לא הובאה אי -ההסכמה בין הצדדים להכרעת השמאי הממשלתי. בידי הרשות אין מסמכים המלמדים כי היא ביצעה עבודת מטה מקיפה לבחינת כל ההיבטים של מתחם חלופי בתל אביב שבו ירוכזו כל יחידות הרשות, ובכלל זה לבחינת ההיבטים הכספיים של החלופות השונות. הרשות קיימה משא ומתן עם המינהל בנושא פינוי המתחם בלי שמוסדות הרשות דנו בנושא ובלי שהם קיבלו החלטה בעניין. מוסדות הרשות אף לא אישרו את המתווה שגובש עם המינהל בדבר קבלת תמורה כספית בעד הפינוי. משרד מבקר המדינה מעיר כי במשך למעלה מארבעה עשורים הרשות לא תיעדה את השינויים שנעשו בנכסיה ולא מינתה מנהל מקצועי לקדם את הטיפול בנדל"ן מעבר להסדרה של ההתקשרויות החוזיות שלהם. מסד הנתונים על הנדל"ן הנמצא בידי הרשות אינו מתאים לניהול נכסים בפריסה ארצית ובהיקף ניכר ואינו מאפשר מעקב ראוי אחר מצבם. תמונת מצב זו נחשפה בפני הוועד המנהל החדש בעת שהחליט לתת דגש לטיפול בנושא הנדל "ן9 . . נמצאכי בסמוך לקבלת הבדיקה הכלכלית לא דנו מוסדות הרשות בתוצאותיה האפשריות ולמותר לציין שהם לא התוו את דרך הטיפול הרצויה להמשך המשא ומתן עם המינהל. ניסיונות ליישב את המחלוקות הנוגעות למחיקת הערת האזהרה לא צלחו. המינהל הציע שהערת האזהרה תיוחד אל המגרש שבו אמורה הרשות לקבל זכויות כנגד פינוי המתחם הקיים על פי ההסכם, אך בפועל עד ינואר 2012 .הערת האזהרה לא הוסרה	אף שהנחיית ראש הממשלה הייתה צפויה להשפיע השפעה ניכרת על הרשות, היו"ר לא העלה את הנושא לדיון במליאה סמוך לקבלתה והיא נדונה רק בוועד המנהל. על החשיבות בהבאת הנושא לדיון במליאה כדי שזו תנחה את הוועד המנהל, ניתן ללמוד מההחלטות המנוגדות שקיבל הוועד המנהל. כאמור, ביולי 2011 בישיבת הוועד המנהל, אמר היו"ר שהגיע הזמן להתחיל בהקמת קריית השידור בשערי צדק, וימים ספורים לאחר מכן החליט הוועד המנהל "למכור ללא תנאי את נכסי הרשות בשערי צדק".	702
המועצה להשכלה גבוהה . תכניות לימודים מיוחדות באוניברסיטאות משרד מבקר המדינה העלה כי בניגוד להנחיות מל"ג, להוראותיה האמורות מנובמבר 2004 ולהוראות ההנהלה של האוניברסיטה, לא ביקשה האוניברסיטה את אישורה של מל"ג לפתיחת התכנית למהנדסים. משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה כי עליה להתאים את נהליה בנושא זה לכללים שקבעה ות"ת. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי ות"ת תקבע בכלליה דרישה ולפיה האישורים שניתנים לחברי הסגל יוגבלו בזמן, וכי גם פרק הזמן שייקבע יותנה בכך שלא יחולו כל שינויים בתנאי ההעסקה שלהם (שעות הוראה, תפקידים נוספים). לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהגדרת "העסקה נוספת" בנוהל העסקה נוספת באוניברסיטה מתייחסת ל"העסקה של חבר סגל - המועסק באוניברסיטה במשרה שלמה - בעבודה אקדמית נוספת, באוניברסיטה" (ההדגשה אינה במקור), הרי שהיה על האוניברסיטה להחיל נוהל זה על חברי סגל המלמדים בת כניות הלימודים החוץ - תקציביות, שכן הן מתבצעות באוניברסיטה, מיועדות לסטודנטים שנרשמו לאוניברסיטה ומופעלות על ידה. על פי נוהל זה היה על האוניברסיטה לדרוש מחברי הסגל לבקש אישור להעסקה זאת, לוודא שהעסקתם הנוספת בתכניות הלימודים החוץ -תקציביות אינה פוגעת בעבודתם הרגילה באוניברסיטה ולהקפיד על כך שישולם להם השכר המקובל במוסדות להשכלה גבוהה, ללא קשר למבנה התקציבי של התכנית. כמו כן, החלת הוראות שונות על חברי סגל אקדמי המלמדים בתכניות הלימודים החוץ -תקציביות, על פי הפקולטה שבה הם מועסקים, אינה סבירה, ועלולה אף ליצור אצל חברי הסגל האקדמי חוסר בהירות ביחס לצורך לבקש אישור על העסקתם הנוספת באוניברסיטה. . הביקורת העלתה כי מל"ג וות"ת לא פיקחו עלהאוניברסיטאות בעניין זה ולא נקטו צעדים כלשהם כדי לוודא שהם מבצעים את ההנחיה האמורה. עוד עלה כי על אף הנחיית מל"ג דלעיל, לא שינתה האוניברסיטה את תקנון הסנט שלה ולא התאימה אותו לדרישות הקבלה ללימודי תואר שני שקבעה מל"ג. בביקורת אף עלה כי ראשי תכניות הלימודים החוץ- תקציביות במחלקה למינהל עסקים באוניברסיטה פנו כמה פעמים לוועדה לתואר שני של האוניברסיטה בבקשה שתאשר קבלת מועמדים לתכניות אלה אף שהם חסרי תואר ראשון. נמצא כי הוועדה בדרך כלל אישרה את הבקשות בניגוד להנחיות מל"ג והתנתה את קבלת המועמדים האלה רק בלימוד של כמה קורסי השלמה. משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה כי למל"ג סמכות על פי דין בתחומים האמורים וכי על האוניברסיטה לציית להנחיותיה, שהיו ידועות לה בלי קשר למתכונת שבה פורסמו. משרד מבקר המדינה מעיר גם למל"ג כי עליה לעשות כל הנחוץ כדי שהנחיותיה יפורסמו כהלכה ולא ניתן יהיה, ולו בדוחק, להטיל בהן ספק, וכן לבחון את אופן פעילותם של כל המוסדות להשכלה גבוהה, ובהם אוניברסיטת בר-אילן, ואת התאמת פעילותם להנחיות אלה. 2 . משרד מבקר המדינה מצא כי סף הקבלה שקבעה האוניברסיטה עבור מועמדים לכמה תכניות ייעודיות ותכניות חוץ -תקציביות היה נמוך מסף הקבלה שקבעה עבור מועמדים לתכניות הרגילות וזאת בלי לקבל לכך אישור ממל"ג ומוות"ת. להלן דוגמאות: . משרד מבקר המדינה העלה כי האוניברסיטה קבעה לתכניות מיוחדות ספי קבלה נמוכים מספי הקבלה לתכניות הלימודים הרגילות ואף נמוכים מספי הקבלה שקבעה מל"ג בנושא זה בלי שקיבלה אישור מראש ממל"ג לעשות זאת, כנדרש. לא נמצא שהדבר נעשה כדי לקדם אוכלוסיות חלשות מהבחינה הכלכלית-חברתית ולא נמצאה כל אסמכתה המצביעה על כך שבאוניברסיטה התקיים דיון יסודי בעניין זה. להלן הפרטים: משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה כי כמוסד להשכלה גבוהה היא מחויבת לפעול על פי חוק זכויות הסטודנט ועל פי חוק מל"ג והכללים, ההוראות וההנחיות שנקבעו כדין על ידי מל"ג, והיא אינה יכולה להנהיג תנאי קבלה מיוחדים ללא אישורה של מל"ג. כמו כן, על הגורמים המוסמכים באוניברסיטה (הסנט ו/או הוועדה המרכזת) לבחון את תנאי הקבלה המקלים הנהוגים בתכניות המיוחדות ולבחון אם הם עולים בקנה אחד עם הוראות חוק זכויות הסטודנט, ומכל מקום יש לקבל את אישור מל"ג לכך. נמצא כי לא נחתם בין האוניברסיטה לבין צה"ל או משרד הביטחון הסכם המעגן את חובותיהם וזכויותיהם ש ל כל אחד מהצדדים בהתקשרות להפעלת תכנית חוץ-תקציבית מסוימת ובכלל זה בדבר התמורה שתקבל האוניברסיטה בגין הפעלת התכנית והתנאים המפורטים לקבלת תמורה זאת. עוד נמצא כי בהיעדר הסכם מפורט כאמור התגלעו בשנת 2010 חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע לדרישת האוניברסיטה לקבל מצה"ל או ממשרד הביטחון מיליון ש"ח המגיעים לה לטענתה בגין שנות הלימודים התשס"ח-התש"ע. במועד סיום הביקורת טרם יושבו חילוקי הדעות כאמור.	משרד מבקר המדינה מעיר למל"ג ולוות"ת כי עליהן להפיק גם הן את הלקחים הנדרשים מאירוע זה ולהנחות את האוניברסיטאות לעגן בהסכמים את התקשרויותיהן להפעלת תכניות לימודים מיוחדות עבור גורמים שונים.	703
משרד האוצר . שכר עידוד בשירות המדינה משרד מבקר המדינה מעיר כי מועצת הייצור אינה מוסמכת לקבל החלטות המנוגדות להנחיות הוועד ה המרכזית, והוא רואה בחומרה את העובדה כי תשלום שכע"ד שלא על פי הכללים נמשך שנים רבות והגיע לקצו רק עם הסבת ממ"י לרשות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הממונה על השכר לבחון שוב אילו תפקידים בכירים וייחודיים מתאימים לקבלת שכע"ד ו לחייב את המשרדים להוציא מן המערך את אלו שאינם מתאימים, כדי ששכע"ד ישמש תמריץ להגברת הפריון ולשיפור האיכות ולא יהיה חלק קבוע משכר העבודה. בהתאם לכך על הממונה על השכר לקבוע הנחיות אחידות לכל העובדים במשרדי הממשלה - כל זאת מתוך שמירה על זכויות המועסקים. משרד מבקר המדינה מעיר כי מדובר ברכיב המודד את איכות העבודה, אולם ברכיב זה אין התייחסות לגורם הכמות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש פגם בשיטה המאפשרת כי שני מפקחים יזכו ל-10% מהפרמיה, גם אם אחד מהם טיפל בהשגה אחת ואילו האחר טיפל ב-100 ,השגות. יש להביא זאת לידי ביטוי בחלק זה של הפרמיה שאם לא כן נפגעת השוויוניות. מבירור של משרד מבקר המדינה עולה כי האישור החריג ניתן בעל פה, ולא נמצאו מסמכים בנדון. יודגש ששכע"ד הוא כלי שנועד להגדיל את פריון העבודה ולא לשמש פיצוי או תשלום חלופי למרכיב שכר אחר. הרשות ניסתה להתמודד עם בעיית הזמ"ק או היעילויות החריגות באמצעות הכללת מרכיב של השגת יעדים בשיטת הפרמיה. אולם מאחר שהרכיב הכמותי בפרמיה הוא חלק הארי, על הרשות לבחון את הרכב הפרמיה ובהתאם לכך לקבוע זמ"ק אמין יותר שיביא להשגת יעדיה - ביצוע שומה איכותית, היינו טיפול מקצועי ומעמיק בתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, על נציבות מס הכנסה לפעול לתיקון שיטת שכע"ד כדי להשיג את יעדיה להגברת הטיפול המקצועי והאיכותי בתיקים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הממונה על השכר ליצור מנגנון שישפר את תפקוד חברות הייעוץ ויבטיח את מחויבותן להגבר ת ההתייעלות ולאינטרסים הציבוריים, להבדיל מהאינטרס של שיפור השכר גרידא. בכלל זאת יש מקום לבחון את האפשרות שהממונה על השכר יפרסם את המכרזים לבחירת חברות הייעוץ. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנציבות לקבוע מדד איכות גם בשיטת הפרמיה של המפקחים כדי לעודד ביצוע ביקורות ראויות ואיכותיות. משרד מבקר המדינה לא הצליח לקבל מהרשות פירוט ממוחשב של הנימוקים להפניה או לאי -הפניה של תיקים לביקורת במקום העסק. יש בנתונים האלה כדי להשפיע על מספר התיקים שבהם אפשר לעשות ביקורת במקום, ובעצם - על הפרמיה למפקח. בהיעדר הנתונים אי -אפשר לקבוע אם מרכיב זה בשיטת שכע"ד אכן מעודד ביצוע ביקורת במקום העסק. בהיעדר נתונים כאמור גם לא ניתן לקבוע אם המפקח עמד בתנאי הפרמיה.	משרד מבקר המדינה מעיר כי למועצת הייצור נתונה הסמכות שלא לקבל את המלצות ועדת ההיגוי, ואולם ראוי שתנמק את החלטותיה, אם אינן תואמות את ההמלצות, כדי להבטיח כי שקלה את כל המלצותיה המקצועיות של ועדת ההיגוי כנדרש וכראוי.	704
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31.12.10 – חייבים ויתרות חובה לדעת משרד מבקר המדינה, המבנה של מינהל הגב ייה במתכונתו הנוכחית אינו בגדר מענה מקצועי הולם בתחומי הבקרה והפיקוח על תהליך גביית החובות על ידי משרדי הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה לא זו בלבד ש -6 מיליארד ש"ח הם סכום מהותי המהווה כ-10% מכלל יתרות החוב המוכרות במאזן המדינה, אלא לרשות החברות יש חובה לפקח ולבקר באופן שוטף את אופן הטיפול של החברות בחובו ת כלפיהן. משרד מבקר המדינה מעיר כי מבלי להפחית מאחריותן ומחובתן של החברות עצמן ומוסדותיהן לגבות בנמרצות וביעילות את כל החובות עבורן, על הרשות להגביר את הפיקוח על החברות הממשלתיות ואת המעקב אחר טיפולן בגביית החובות. זאת ועוד על הרשות ליישם את האמור לעיל בתשובתו של מנהל הרשות בכל הנוגע לתפקיד הרשות כגוף שעורך מעקב ופיקוח על החברות הממשלתיות. מצבת החובות ואופן גבייתם הם בגדרי "מצבה הכספי" של חברה ממשלתית, כאמור בחוק, ועל כן באחריות רשות החברות להנחות לעקוב ולפקח גם על תחום זה. לדעת משרד מבקר המדינה, סוגיית ניהול חובות המדינה ומימוש גבייתם ביעילות ובמהירות היא סוגיה מערכתית הנוגעת למשרדי ממשלה רבים, שבהם חישוב החובות וגבייתם נעשים על פי משתנים רבים ושונים. הגבייה המבוזרת שהתבצעה עד כה בכל משרד ומשרד לא היתה יעילה, הצטברו חובות בסכומים ניכרים עבור המדינה ונפגעה יכולת ההרתעה שלה. על משרדי הא וצר והמשפטים לפעול בנחרצות כדי לבסס רשות מרכזית אחת; רשות זו תפעל לרכז את כלל המידע והטיפול בגביית החובות לממשלה ובתוך כך תיתן מענה לסוגיות השונות שבמאפייני החוב וגבייתו. לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל הגבייה לפעול ביתר שאת כדי ליישם את התכנית לשיפור מערכת הגבייה ולהוציאה מן הכוח אל הפועל בהוראות מחייבות ולפעול להטמעתה בכלים השונים המצויים בידו, לרבות מערכת מרכב"ה. משרד מבקר המדינה מצא כי למרות הזמן הרב שחלף, טרם פורסם מכרז עורכי הדין לשירותי הגבייה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות לפעול ללא דיחוי לשינוי שיטת הדיווח החשבונאי בבתי החולים האמורים לשיטת דיווח על פי בסיס מצטבר. מהלך זה יתרום להצגה חשבונאית נאותה יות ר של נכסיהם של בתי חולים אלו, לרבות יתרות החייבים שלהם, ויאפשר שילוב נתוניהם הכספיים בדוחות המאוחדים, כאשר בסיס הדיווח זהה. אף שסכום זה קטן לעומת החוב הכולל למשרד הבריאות, ולכאורה אינו עומד בכללי הרישום החשבונאי להגדרת החוב כנכס, משרד מבקר המדינה מעיר כי ראוי שמשרדי האוצר והבריאות ימסדו באופן בהיר וברור את דרך התקצוב וההתחשבנות של פעילות זאת. הועלה כי במועד סיום הביקורת (ספטמבר 2011 ), טרם ביצע בטל"א את החלטת הממשלה האמורה. משרד מבקר המדינה מעיר לבטל "א כי עליו לפעול ללא דיחוי ובנחרצות לשם ביצוע החלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר כי התנהלותה של רשות המים בתחום גביית החובות אינה תקינה. הדבר חמור, במיוחד נוכח היקף החובות הגדול הקיים והמחסור בהיקף המשאבים במשק המים32.	לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שבטל"א יעגן את ההחלטה האמורה בנוהל מסודר ויפעל בהתאם לנוהל.	705
משרד האוצר . תהליך הכנתו ועדכונו של תקציב המדינה משרד מבקר המדינה סבור כי לא נכון להסתפק בתוצרי העבודה הסופיים, ויש לתעד את תהליך העבודה בכלל ובצומתי קבלת ההחלטות בפרט, כפי שנקבע בהוראות התקשי"ר. התיעוד והפרוטוקולים של הישיבות השונות הם כלי מרכזי לפיקוח על ביצוע ההחלטות ולמעקב אחריו ונחוצים לפיקוח ולבקרה על סדרי הניהול, התכנון והביצוע של תקציב המדינה. נוסף על כך, הם מיועדים לשמש עבור צוותי עבודה שונים בסיס נתונים שבו יישמר רצף ההחלטות והפעולות. לשמירת הרצף נודעת משנה חשיבות בגופים המקבלים החלטות תכופות בנוגע לתקצוב נושאים חשובים שהטיפול בהם נמשך זמן רב והשפעתם ממושכת, כגון בדבר רפורמות רוחביות ושינויים בכוח האדם. בדיקה שעשה מש רד מבקר המדינה העלתה כי בלשכות שר האוצר ומנכ"ל משרדו ובאגף התקציבים לא נמצאו מסמכי מטה, ניירות עמדה, סיכומי דיון ופרוטוקולים של ישיבות העוסקים בקבלת החלטות במסגרת הכנת תקציב המדינה לשנים 2009 -2012 , ואף לא נמצאו מסמכים שאפשר ללמוד מהם על ישיבות שבהן נדונו ו התקבלו החלטות בעניין שינויים מבניים ורפורמות מהותיות במשק. משרד מבקר המדינה מעיר כי היעדר הנחיות כתובות ומחייבות בדבר אופן הבאתו של תקציב המדינה לאישור הממשלה גורם לחילוקי דעות בין הגורמים המעורבים בכך ואף יוצר חוסר בהירות בדבר עמדת היועץ המשפטי לממשלה. על כן, לדעת משרד מבקר המדינה, על היועץ המשפטי לממשלה לפעול בהקדם האפשרי לעיגונן של הנחיות משפטיות מחייבות בעניין. אין להותיר בעינו את המצב הקיים, שבו אין הוראות המחייבות את משרד האוצר ואין למשרדים המקצועיים ולשרים שהות מספקת כדי ללמוד את הבעיות וההצעות ולהיערך כראוי לדיוני הממשלה בנושא תקציב המדינה. לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר תוקף מחייב של מדריך התכנון הממשלתי והבדלים ניכרים בין המשרדים מבחינת אופן יישומו לא הצדיקו את אי -שיתוף הפעולה מצד אגף התקציבים, שאמור להיות ציר מרכזי במהלך ממשלתי מקיף זה. האגף לא סיפק הסבר מספק לאי -העלאת טענותיו בעניין השילוב בין תהליך התכנון לתהליך התקצוב לפני הגורמים האחראים לכתיבת מדריך התכנון ולעדכונו. אפשר היה לצפות כי דווקא אגף התקציבים, האחראי להקצאת כספי הציבור ולשימוש יעיל בהם, יהיה ער למשאבים הניכרים המושקעים בניסיון להטמיע את הוראות מדריך התכנון בעבודת משרדי הממשלה. משנתקבלה החלטת הממשלה מדצמבר 2011 בדבר חובת משרדי הממשלה לפעול על פי מדריך התכנון השנתי, על אגף התקציבים להסדיר עם משרד ראש הממשלה את שיתוף הפעולה ביניהם, ולדאוג להתאמת לוח הזמנים להכנת תכנית העבודה של המשרדים באופן שישתלב עם לוח הזמנים להכנת תקציב המדינה. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנים 2008 -2010 שבהן התקבלו כמה החלטות ממשלה בדבר ביצוען של הפחתות רוחביות בתקציבי המשרדים, משרד ראש הממשלה ואגף התקציבים לא ביקשו ולא קי בלו מהמשרדים תכניות עבודה מעודכנות, אף שהפחתות אלה בתקציבי משרדי הממשלה עלולות לפגוע ביכולת המשרדים לבצע את משימותיהם ולהשיג את היעדים שקבעו לעצמם. אולם בביקורת לא נמצא קשר ישיר בין הפירוט המובא בספר תכניות העבודה לשנת 2011 לספר התק ציב השנתי. היעדרו של קשר זה הוא כשל יסודי, הפוגע ביכולתה של הממשלה ליישם את מדיניותה ולאפשר שקיפות ציבורית בכל הנוגע ליעדיה ולהישגיה. . לדעת משרד מבקר המדינה, כפי שאגף התקציבים עצמו מציין בתשובתו כמפורט בהמשך, הפחתות רוחביות הן אילוץ שהממשלה נדרשת לפעול לפיו "בבואה להצביע על מקור תקציבי למימון הוצאה בלתי צפויה". לפיכך ההפחתה אי נה מבטאת שינוי סדר העדיפויות של הממשלה בתכניות העבודה המשרדיות, אלא גורמת לשינוי על ידי הסטה של משאבים, ללא דיון פרטני בממשלה. אי-עדכון תכניות העבודה המשרדיות בעקבות הפחתות רוחביות מביא לחוסר שקיפות לגבי התוצאות של הפחתות אלו. עדכון תכניות העבודה, שינוי היעדים הקבועים בהן והצגתן למקבלי ההחלטות מחייבים את משרדי הממשלה להביא לידי ביטוי את סדר העדיפויות החדש של הנהלת המשרד שלהם בהתאם למסגרת התקציב המעודכנת. עדכון יעדי המשרדים בעקבות הפחתות רוחביות יאפשר גם לקיים הליך של בקרה והסקת מסקנות המבוסס על נתוני התקציב המעודכנים ולהסביר לציבור ולממשלה מדוע לא עלה בידי המשרד לעמוד ביעדים שקבע בתחילת השנה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר לשתף פעולה לשם אפיון הכלים הנדרשים לביצוע מעקב אחר י ישום תכניות העבודה ואחר עדכונן במשך השנה, כדי שכלים אלה יהיו אפקטיביים ויאפשרו למקבלי ההחלטות לבחון את מידת השגת היעדים והתפוקות לעומת ההקצאות התקציביות וביצוען בפועל. . עם זאת, משרד מבקר המדינה מצא כי מדריך התכנון אינו מנחה את המשרדים לקיים מערכת בקרה והסקת מסקנות על בסיס ביצועי המשרדים בפרקי זמן של יותר משנה אחת. נמצא כי רוב רובן של תכניות העבודה של משרדי הממשלה לשנים 2008 - 2010 לא כללו משימות ארוכות טווח ולא כללו מידע על תפוקות מתוכננות שמשקפות את פעילויותיהם למשך כמה שנים, וכי בתכניות העבודה של משרדי הממשלה לשנת 2011 כ-15% בלבדמהמדדים הם רב-שנתיים. עוד נמצא כי האגף לתיאום, מעקב ובקרה במשרד ראש הממשלה, האגף לתכנון ואגף התקציבים אינם מקיימים בחינה השוואתית רב-שנתית בנושא מידת עמידתם של משרדי הממשלה בתפוקות שתוכננו ונקבעו.	. למשל, המשימות שהגדירו משרדי הממשלה בספר תכניות העבודה אינן מתוקצבות בתקנות תקציביות ייעודיות המאפשרות לעקוב אחר ביצוען ואחר ניצול התקציב לצורך ביצוען. הכנת התקציב לפי תשומות ולפי יחידות ארגוניות, ולא לפי תכניות עבודה וסדר עדיפויות המתורגמים ליעדים ולמדדים כמותיים, מקשה לבצע בקרת יעילות ואפקטיביות משום שלא ניתן לבחון באיזו מידה השיגו משרדי הממשלה את היעדים הכמותיים שהוצבו להם לעומת האופן שבו ניצלו את התקציב בפועל.	706
משרד האוצר . פרויקט להקטנת הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית (להב_ה) משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שבפועל רוב שירותי הפרויקט ניתנים לאוכלוסיית הילדים בזמן שהותם בגני הילדים ובבתי הספר, במסגרת תכנית הלימודים, לא התקיים שיתוף פעולה בין משרד האוצר למשרד החינוך בכל שנות הפעלת הפרויקט. שאלת מעורבותו ושילובו של משרד החינוך בפרויקט היא חשובה ביותר, בעיקר משום שפרויקט להב"ה עוסק ביסודו בהקניית ידע ומיומנויות יסוד לילדים ומבוגרים - תחומים שאינם נמצאים בתחום אחריותו של משרד האוצר. על כן ראוי שמשרד האוצר יבחן שנית את סוגיית מעורבותו של משרד החינוך בפרויקט. מתכונת הפעלה שלא משולב בה משרד החינוך עלולה לפגוע בבניית מערך פעולה יעיל שיאפשר את השגת יעדי הפרויקט. נמצא כי משרד החינוך אינו מפקח מהבחינה הפדגוגית על התכנים וההדרכה במרכזי להב"ה, אף שילדי הגנים ותלמידי בתי הספר הם האוכלוסייה העיקרית המשתתפת בפעילות מרכזי להב"ה ומגיעה אליהם באופן שוטף על פי תכנית הלימודים. עוד נמצא כי את תוכני הלימוד ומערכי השיעורים כתבו מדריכים בלהב"ה על סמך ניסיונם האישי. משרד מבקר המדינה מעיר כי העסקה של יועצת פדגוגית חיצונית אינה יכולה לשמש תחליף להכוונה ולפיקוח הפדגוגיים של משרד החינוך. על כן מן הראוי כי משרד האוצר יבחן בשיתוף משרד החינוך את כל הליכי הבדיקה והאישור של תוכני הלימוד בפרויקט להב"ה לשם מיסוד הליכי בדיקה ואישור של התכנים שכבר נכללים בפרויקט ושל אלו שישולבו בו בעתיד. משרד האוצר העמיד ב ראש פרויקט להב"ה עובד חברת כוח אדם המשמש מזה שנים מנהל הפרויקט 18 . בדיקת פעולותיו של מנהל הפרויקט מלמדת על כך שהוא משמש כגורם מרכזי בהתוויית מדיניות ובקבלת החלטות בכל הנוגע לפרויקט לרבות ייצוג המשרד כלפי חוץ; הוא כתב מסמכי מדיניות לפיתוח הפרויקט, היה אחראי ל גיוס כוח אדם ולפיטוריו, קיבל החלטות בענייני רכש, קבע נהלים לעבודת המרכזים, אישר תכניות עבודה, אישר שיתופי פעולה עם גורמי חוץ ועוד. מכל האמור לעיל עולה כי מכלול פעילותו נעשתה שלא בהתאם לנוהל נציבות שירות המדינה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד האוצר כי בעניין גיוס המדריך החמישי נדרשו הליכי בחינה והחלטה יסודיים יותר, לרבות תיעוד ההחלטה. הצורך בכך מקבל משנה תוקף לנוכח כמה היבטים עיקריים הנוגעים לנושא: האחד, יכולת ההפעלה של חמישה מדריכים מוגבלת בחלק מהמרכזים, הכוללים שתי כיתות לימוד בלבד; השני, נוהלי העבודה שנקבעו ולפיהם המדרי כים עוסקים בהדרכה רק בכמחצית משעות העבודה שלהם; והשלישי, המחסור במדריכים במרכזים הוותיקים (מחסור של כ-38% .)מתקן כוח האדם . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר יבחן אם כל הקורסים הנוספים שאינם בגדר הכשרות יסוד מקדמים את עקרונות ומטרות הפרויקט כפי שהוגדרו. ככלל רצוי להתמקד בקורסים שמהווים את ליבת מיומנויות התקשוב הנדרשות במאה העשרים ואחת. משרד מבקר המדינה מעיר כי היה על משרד האוצר להיערך לשינוי התכנות ולדאוג מבעוד מועד להכנת מערכי שיעורים ותרגילים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר כי הליך הרכש המקובל של אתרי תוכן לפרויקט להב"ה אינו תואם את ההליך הנדרש על פי חוק חובת המכרזים ותקנותיו. ההליך הנוהג בעניין רכש אתרי התוכן והלמדות הפך על פיו עקרון יסודי בדיני המכרזים, ולפיו יש לקיים מכרז והפטור ממנו הוא בגדר חריג, בכך שהשתמש בפטור דרך קבע. עוד העיר משרד מבקר המדינה למשרד האוצר כי הליך מתן הפטור הניתן מטעמי בלעדיות אינו עונה על דרישות החוק, היות שהבקשות נגעו לרכישתם של אתרי תוכן ספציפיים, שברור כי רק ספק אחד יכול לספקם, ולא לאתרי תוכן לפי נושאים ותחומי לימוד מסוימים, דבר שיש בו כדי לעקוף את חוק חובת המכרזים. בכך נפגעו עקרונות השוויון, השקיפות והתחרות ההוגנת, ואף ייתכן כי לא הושגה מטרת המכרז הציבורי - השגת מוצר מיטבי במחיר מזערי. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר כי ההסדר האמור שנקבע במסגרת גיוס המדריך החמישי למרכזים החדשים - ולפיו מימון הענקת הבונוס לעובדים הוותיקים ייעשה באמצעות רזרבות שנותרות מגיוס מדריך חמישי שעלות העסקתו פחותה משל המדריכים הוותיקים - הינו הסדר המעורר קושי ממשי. כמו כן בעצם קיומו של הסדר זה יש כדי לעורר ספק בנוגע למכלול השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה בדבר גיוס מדריך נוסף למרכזים החדשים. יש מקום כי משרד האוצר יקיים בחינה נוספת בנושא זה שבמסגרתה ינותחו מכלול ההיבטים הרלוונטיים הנוגעים לנושא. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר כי מתן תשלום מלא עבור חודש אוגוסט לשתי החברות הזוכות, אף שמרבית העובדים הוותיקים במרכזים החדשים הועסקו באמצעותן רק מחצית מהחודש, אינו עולה בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח רשימות הממתינים להכ שרות, זמן ההמתנה - האורך לעתים עד שנה - ופוטנציאל האוכלוסייה הנזקקת להקניית מיומנויות יסוד אלו, ראוי כי משרד האוצר יבחן את האפשרות להגדיל את מספר הקורסים המתקיימים במרכזי להב"ה באמצעות שינוי תמהיל עבודתם של המדריכים שגויסו מלכתחילה להכשרה ולהקניה של מיומנויות תקשוב.	707
המשרד להגנת הסביבה . הגנת הסביבה במרחב החקלאי לדעת משרד מבקר המדינה, בראש ובראשונה יש למזער את הפגיעה בתושבים המתגוררים סמוך לשטחים מרוססים. לפיכך יש לשקול את האפשרות לקבל החלטות מסדירות בנושא, בין היתר, על פי שני עיקרים: (א) שמירת בריאות הציבור; (ב) עקרון הזהירות המונעת, קרי - אם מדיניות או פעולות עלולות להזיק באופן חמור או בלתי הפיך, ובהיעדר מידע מדעי הקובע כי לא יתרחש נזק יש להימנע ככל האפשר מן הפעולות הללו. על משרדי החקלאות והג נת הסביבה לבחון בהקדם את ההצעות המגוונות שעלו ולשקול יישום מהיר של ההצעות שיימצאו ראויות כדי להבטיח את בריאות הציבור ולמתן את הקונפליקט. עם זאת בהתקנת תקנות לא סגי ללא אכיפה בצדן. כמו בתחום ההדברה, לא נמצא כי משרד החקלאות קבע מדדים ואבני דרך להפחתת השימוש בדשנים, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה מ- 2003 על אימוץ מדיניות של פיתוח בר-קיימא. אולם שלא כמו בתחום ההדברה, מדי שנה בשנה מפרסמת הלמ"ס את כמות הדשנים ששווקו. הועלה כי מ- 1988 עד 2008 חלה ירידה בכמות הדשנים החנקניים (כ -12% ) והאשלגניים (כ-16% ) ששווקו וכי בין העשור הקודם לעשור הנוכחי חלה ירידה ניכרת (כ -55% ) בשיווק הדשנים הזרחניים. אפשר לתלות את מגמת הירידה הכללית בצמצום המתמשך בשטח המעובד בישראל, בהפנמת מח קרים בידי החקלאים, בשימוש בטכנולוגיות חדשות ובהכשרות שיוזם משרד החקלאות. מנגד, השיפור באיכות מי הקולחים המשמשים להשקיה בחקלאות גרע מכמות המינרלים שהיו בהם בעבר וחייב להגדיל את השימוש בדישון. על כן, שיווק הדשנים מאופיין בתנודתיות, ובשנים 2009 -2010 חלה ירידה גדולה נוספת בכמות הדשנים המשווקים משלוש הקטגוריות, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בתוצאה של עליית מחירים שהייתה בשנים אלה או שהסיבות לכך אחרות. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי הגבלת השימוש בתכשיר מסוים יכולה להביא לידי הדברת נגע בתכשיר חלופי, ולכן אין בה כדי לצמצם בהכרח את כמויות תכשירי ההדברה שבשימוש. זאת ועוד, למשרד החקלאות אין כל מידע על מגמות השימוש בתכשירי הדברה ואין בסיס לקביעתו, כפי שיפורט להלן. 5. במסמך של ה - OECD27 שבחן את החקלאות בישראל טרם צירופה לארגון נקבע כי מקבלי ההחלטות בישראל אמורים לגבש מדיניות על סמך נתונים מבוססים ולא מוטים וכי יש לייחד מאמצים לצמצום פערי הידע בתחום האגרואקולוגיה. הביקורת העלתה כי מאחר שלא נאספו נתונים אין לפני מקבלי ההחלטות והציבור מידע , ואי -אפשר לקבוע אם הושגו היעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה מ- 2003 . לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי החקלאות והגנת הסביבה לפעול להכנתם של סקרים שנתיים בנושא ההדברה בידי הלמ"ס, ואל להם להסתפק בסקרים חד-פעמיים. כמו כן על משרד החקלאות, המאש ר את רישוים של 85% מתכשירי ההדברה שבשימוש, לקבוע יעדים כמותיים ואבני דרך לשם עמידה בהחלטת הממשלה על הפחתת השימוש בהם. הועלה כי בגין מחסור בכוח אדם ובתקציבים, כפי שיפורט בהמשך, האגף לאגרואקולוגיה במשרד אינו מקיים ניטור סביבתי בעניין השפעת הרעלים על הקרקע והאוויר במרחב החקלאי, ואין בישראל מערכות ניטור סביבתיות שיטתיות. פעמים מועטות בלבד יזם המשרד ניטור כזה. כך, למשל, ב - 1999 הזמין המשרד ניטור באגן היקוות הכינרת. מתוצאות הניטור עלה שי ש שאריות של חומרי הדברה בדרכי המים במקום, אף שהחקלאים השתמשו רק בכ -40% מן הכמויות שהמליצו מדריכי שירות הדרכה ומקצוע ממשרד החקלאות. משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי לפיקוח ללא סמכויות יש חסרונות העלולים לפגוע באינטרס הציבורי, בשונה מפעילות על בסיס סמכויות מוקנות בדין. על המשרד לפעול להקניית הסמכויות הנדרשות לפקחי רט"ג כדי שיוכלו לבצע ביעילות ובתכליתיות את התפקי דים המוטלים עליהם, בייחוד במקרים חמורים שבהם החקלאים המרססים אינם משתפים פעולה. זאת ועוד, המשרד הבהיר בתשובתו כי לתפיסתו על פקחי רט"ג לאסוף את הראיות הנחוצות ליישום אכיפה פלילית, והדבר מעניק משנה תוקף לצורך להעניק לפקחים את הסמכויות הנדרשות. התכנית האסטרטגית של משרד החקלאות לא קבעה יעדים כמותיים ואבני דרך להפחתת השימוש בתכשירי הדברה. יתרה מכך, ממועד פרסום התכנית, מאי 2010 , ועד מועד סיום הביקורת, ספטמבר 2011 , לא הוציא משרד החקלאו ת תכשיר כלשהו משימוש 22 . יצוין כי על פי נתוני השירותים להגנת הצומח, מאוגוסט 1990 ועד אוגוסט 2011 , במשך21 שנים, בוטל הרישוי של 41 תכשירים אשר נמצא כי נזקיהם הטוקסיקולוגיים והסביבתיים רבים, וצומצם השימוש בשלושה תכשירים נוספים. עוד יצוין כי מדי שנה בשנה פועלים יצרנים ויבואנים של תכשירי ההדברה לרישום של תכשירים חדשים, ובד בבד הם פונים לשירותים להגנת הצומח בבקשה שלא לחדש את הרישוי של תכשירים אחרים (משיקולים מסחריים). לפיכך יש שנים שבהן המספר הכולל של התכשירים הרשומים פוחת. .)(ג המשטרה הירוקה היא זרוע האכיפה הפלילית של המשרד ומפקחיה אוכפים את החוקים, התקנות והצווים של הגנת הסביבה. הועלה כי אמנם המשטרה הירוקה פועלת במרחב החקלאי בעיקר בתחום הסדרה סביבתית של רפתות ובטיפול בשפכי בתי-בד, אולם ממכתבו של מפקד המשטרה הירוקה מיולי 2011 למשרד מבקר המדינה עולה, כי היא אינה עוסקת באכיפה בתחום ההדברה בחקלאות.	פעילות זו, שבה עברו הנוגעים בדבר על תקנות התווית ותקנות החומרים המסוכנים, דווחה למשטרה הירוקה ולאגף חומרים מסוכנים במשרד. אף על פי כן לא נקט המשרד כנגדם באמצעי אכיפה.	708
משרד הכלכלה והתעשייה . פעילות הממשלה לעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה האגף להכשרה מקצועית אינו מכיר ברוב ההסמכות וההכשרות הצה"ליות של החיילים במסגרת מסלולי שח"ר, כך שהם אינם מקבלים תעודה ממשלתית רלוונטית. מן הראוי שמשרד התמ"ת יפעל בשיתוף עם צה"ל למציאת הדרך שתאפשר לו להסמיך את בוגרי שח"ר גם למקצועות אזרחיים, כדי להקל את קליטתם בשוק העבודה האזרחי לאחר שחרורם. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד התמ"ת להקפיד לכנס את ועדת ההיגוי בתכיפות רבה יותר ולתעד כראוי את הישיבות שהתקיימו. (ד) ועדת ההיגוי היא ועדה מקצועית שבין יתר תפקידיה מוטלים עליה קביעת מדיניות התכנית ואישור מסלולי הלימוד. משרד מבקר המדינה מעיר כי אף שעניינים אלה נוגעים לתח ום האקדמיה, הגורם המקצועי המייצג את המדינה בוועדה ועומד בראשה הוא כאמור משרד התמ"ת - שאינו אמון על תחום זה. . ,זאת ועוד, בשל הקושי הקיים אצל גברים חרדים לצאת לשוק העבודה ראוי לשקול כי בהמשך לאיסוף הנתונים יפנה משרד התמ"ת את אלה שכבר החליטו לרכוש השכלה גבוהה או החלו בכך אך נדחו, נשרו או פרשו מהלימודים, לאפיקי לימוד והכשרה אחרים שבאמצעותם יוכלו להשתלב בשוק העבודה - כדוגמת קורסים להכשרה מקצועית. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי ות"ת, כגורם האמון על התכנית להגדלת מספר החרדים הרוכשים השכלה הגבוהה במסגרת התכנית הרב-שנתית, תפעל לקבלת נתונים אלה ממוסדות הלימוד הרלוונטיים ולריכוזם לצורך ניתוח, הפקת לקחים והסקת מסקנות שיהא בהם כדי לסייע למציאת דרכים להקטין את שיעורי הנשירה ואי -הקבלה, וכך לעמוד ביעדי התכנית. משרד מבקר המדינה מעיר כי האמור אך מחזק את הצורך בהחשת טיפולן של ות"ת והמועצה להשכלה גבוהה בקידום התכנית ויישומה. . התברר כי רק בינואר 2012 , דהיינו בעיצומה של שנת הלימודים התשע"ב ( 2011-2012 .), הגישה ות"ת את התכנית המפורטת לאגף התקציבים משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את העובדה שלראשונה יש התייחסות בתכנית הרב -שנתית לנושא נגישות החרדים להשכלה הגבוהה, דבר המצביע על ההכרה בחשיבותו. עם זאת, על ות"ת לפעול לקידום וליישום התכנית המפורטת בהקדם, שכן התכנית הרב-שנתית מצויה כבר בשנה השנייה לתחולתה. כמו כן, לאור החשיבות הלאומית של נושא שילוב החרדים בשוק העבודה, ראוי לבחון את מצבם של החרדים שכבר סיימו את לימודיהם, לשם הפקת לקחים שיסייעו לקבוע למשל אילו תחומי לימוד ראוי לעודד. . הנתונים מראים כי בשנת 2010 חל גיד ול ניכר במספר הפונים והמרואיינים לעומת שנת 2009 , ככל הנראה על רקע פתיחתם באותה עת של ארבעה מן המרכזים, וכמות ההשמות עלתה על המתוכנן. יחד עם זאת, היקף המשתתפים (פונים ומרואיינים) בתכנית בשנה זו עדיין נמוך מהיעדים שהציב משרד התמ"ת בשיתוף תב"ת. משרד מבקר המדינה מעיר כי שינוי כגון הקטנת היעדים, היה צריך להידון בוועדת ההיגוי ולקבל את אישורה, דבר שלא נעשה. מממצאי הביקורת עלה כי ועדת ההיגוי מיעטה מאוד להתכנס (לכל היותר אחת לשנה, ובמשך למעלה משנה וחצי לא התכנסה כלל). מכאן שמשרד התמ"ת לא היה מעורה דיו בקביעת מדיניות תכנית מפת"ח ויעדיה מדי שנה בשנה. עוד מתברר כי דיוני הוועדה לא תועדו (למעט ישיבה אחת) ולא ניתן לבחון אם היא מילאה את תפקידה כנדרש.	מממצאי הביקורת עולה כי משרד התמ"ת לא קיים תהליך ראוי של הפקת לקחים בעקבות ממצאי שלושת הדוחות לעיל: ממצאי הדוח הראשון הוצגו בא פריל 2008 בישיבת הוועד המנהל של תב"ת והוחלט להרחיב את התכנית, לאור הפונים הרבים. כן הוחלט כי יתקיים דיון עקרוני ויופקו הלקחים מן התכניות בכללותן. אולם לא נמצא שהדבר נעשה. אשר לממצאי שני הדוחות הנוספים, לא נמצא כי משרד התמ"ת דן בהם. יתר על כן, ספק אם ממצאי הדוח השני, המתייחסים להשמת המשתתפים, עדיין רלוונטיים - שכן הוא בוצע לפני יותר משלוש שנים לגבי כ -770 משתתפים בשני המרכזים שפעלו באותה עת, ומאז גדל מאוד מספר המשתתפים וכך גם מספר המרכזים. עוד יצוין כי אחד ממרכיבי התכנית הוא ליווי ומעקב אחר המשתתף במשך שלוש ש נים, אולם מאחר שמחקרי ההערכה בנוגע למשתתפים בוצעו רק במהלך השנה הראשונה של התכנית הרי שמרכיב זה והאפקטיביות שלו כמעט לא נבדקו. אשר על כן, לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה לעשות מחקר הערכה מקיף ועדכני יותר על התכנית.	709
משרד הכלכלה והתעשייה . עידוד הרכישה של מוצרים ישראליים משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי אחד מתפקידיה הוא לטפל בעניינים המשותפים לכלל ה חברות הממשלתיות או לסוגים שונים של חברות ולעקוב אחרי פעילותן. במסגרת זו מן הראוי שהרשות תנקוט פעולות להגברת המודעות בקרב החברות הממשלתיות גם בנוגע להעדפת תוצרת הארץ, ולהביא לידיעת השרים הרלוונטיים מקרים שבהם חברות ממשלתיות אינן מקיימות את המוטל עליהן בעניין זה. לדעת משרד מבקר המדינה, הישענות בלעדית על ניסוח החוזה ועל דיני החוזים הכלליים כסנקציה להפרות אינה יעילה, עשויה לחייב ניהול של הליכים משפטיים ומטילה נטל לא מבוטל על הגופים המזמינים. הוספת סנקציות ספציפיות בנושא עשויה ליצור מנגנון יעיל של הרתעה מוגברת כנגד מציעים המנסים לנצל את ההעדפה הקבועה בתקנות באמצעות הצהרות שווא ולהגדיל את הסיכוי לכך שרק ספקים שאכן מספקים תוצרת ישראלית ייהנו מההעדפה המיועדת להם. . לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד האוצר ומשרד התמ"ת ישקלו אם יש מקום להחיל את התקנות על קופות החולים, על רכישת עבודה ושירותים (ועל מכרזי BOT ) וכן על רכישה הפטורה ממכרז, תוך התחשבות בתוצאות בדיקת היועץ הכלכלי בנוגע לתרומתן למשק ובעמדותיהם של הגורמים הרלוונטיים בנושא. לדעת משרד מבקר המדינה, בד בבד עם עבודת הוועדה המיוחדת לבחינת העדפת תוצרת הארץ במכרזים ממשלתיים ועם בחינת היישום של מנגנון השוואת המחירים במכרזי החברה למשכ"ל, על נציגי משרד הפנים ומשרד התמ"ת לבחון את החקיקה בנושא זה ברשויות המקומיות. לאחר גיבוש מסקנות הוועדה המיוחדת, קבלת תוצאות ה"פיילוט" במכרזי החברה למשכ"ל והמסקנות לגבי החקיקה ברשויות המקומיות, על נצי גי משרד הפנים ומשרד התמ"ת לנקוט את הצעדים המתבקשים לפי המסקנות שיתקבלו ולבחון את הדרך המיטבית להחיל את המסקנות הללו גם על כל גוף המבצע רכישות עבור הרשויות המקומיות או תושביהן. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לפעול להסדרה ברורה ועקבית של הנורמות המחייבות בתחום זה 33 . על החשכ"ל לפעול להגברת האכיפה על משרדי הממשלה ויחידות הסמך בנושא יישום ההוראות בנושא העדפת תוצרת הארץ, על רשות החברות להגביר את האכיפה על החברות הממשלתיות בנושא זה, ועל משרד הפנים להגביר את האכיפה כאמור על הרשויות המקומיות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש מקום לבחון גם את האפשרות שמטה "כחול לבן", שהוקם כדי לעודד את רכישת תוצרת הארץ, יסייע בתיאום בין הגורמים השונים הרלוונטיים לנושא וידאג לכך שיהיה גוף שיאכוף את החקיקה בת חום זה גם בתאגידים סטטוטוריים. לדעת משרד מבקר המדינה, על כל גוף הכפוף לתקנות ליצור מנגנון שיבדוק, לכל הפחות באופן מדגמי, אם הטובין המסופקים בפועל הם טובין מתוצרת הארץ. זאת ועוד, בכפוף לבדיקת היועץ הכלכלי שתמנה הוועדה המיוחדת, על משרד האוצר ומשרד התמ"ת לשקול קביעת סנקציות נגד ספקים שיצהירו הצהרות שווא בנושא. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התמ"ת כי הקמת המטה הייעודי לנושא "כחול לבן", בעלות של מיליוני ש"ח, לא הסתמכה על בדיקה סדורה בדבר הדרך המועדפת לקידום ולעידוד של מוצרים ישראליים. . לדעת משרד מבקר המדינה, על מטה "כחול לבן" לבדוק ביסודיות את הצרכים ב נושא רכישת תוצרת הארץ; להציב לעצמו יעדים ברורים ומפורטים בנושא; לגבש תכנית עבודה משולבת בשיתוף היחידות הרלוונטיות במשרד התמ"ת שמקדמות את אותן מטרות ולהקצות בהתאם לכך את המשאבים הדרושים ליישום תכנית העבודה האמורה. נמצא כי במועד סיום הביקורת עדיין לא ביצע משרד התמ"ת פיקוח תוכני רציף ועקבי על אופן ביצועה של התכנית בשטח, אלא הסתפק באישור מוקדם של התכנית ובבקרה תקציבית בנושא. אף שהעמותה וחלק מתכניותיה האחרות מוכרות למשרד החינוך 47 , משרד החינוך לא היה מעורב בגיבוש התכנית, ולרוב הוא אינו מעורב בפיקוח עליה; במקומות שונים בארץ הוכנסה התכנית למערכת החינוך באמצעות מנהל בית הספר או באמצעות מחלקת החינוך של הרשות המקומית ללא ידיעתו של משרד החינוך; במועד סיום הביקורת עדיין לא היה חוזר תקף של מנכ"ל משרד החינוך המסדיר את אופן הטיפול בתופעה הנרחבת של גופים מהמגזר השלישי ומהמגזר העסקי המפעילים תכניות לימודיות במערכת החינוך48.	.על משרד התמ"ת ומשרד האוצר לבחון ביסודיות את מידת התועלת שמפיקה המדינה מפעילותה בנושא העדפת תוצרת הארץ ואת מידת תרומתה להגדלת התעסוקה ולחיזוק התעשייה הישראלית. בהתאם לתוצאות הבדיקה עליהם להמליץ לממשלה על הדרכים ליישום העדפת תוצרת הארץ ועל הגופים שיהיו מחויבים בהעדפה כזאת. לאחר שתגבש הממשלה את עמדתה עליה לקבוע אילו כלים ומשאבים יוקצו להשגת מטרה זו, ובכלל זה אילו שינויי חקיקה יבוצעו לצורך כך, וכן עליה להפעיל את מלוא סמכויותיה ליישום מדיניותה בנושא. במסגרת המשא ומתן שהתקיים עם מדינות שאתן חתמה ישראל על ההסכם הבין-לאומי לרכישות הממשלתיות, הוחלט על ביטול הדרגתי של רכש הגומלין. נוכח ההשפעה האפשרית של התפתחות זו על המשק, נדרשים משרדי התמ"ת והאוצר לבחון את אופן ההיערכות לתקופת הביטול ההדרגתי וליום שאחרי הביטול.	710
שירות התעסוקה . סדרי רישום ודיווח - שירות התעסוקה התוצאה היא שמאגר המשרות גדל באופן מלאכותי, ועובדי השירות זכו לקבל שכר עידוד בגין ההוספה הרטרואקטיבית של ההצעות הללו למאגר הדרושים, אם כי בהתאם לקריטריונים שבמודל לחישוב שכר עידוד המרכיב של "דרושים" מוגדר כ"מספר עובדים נדרשים ע"י מעסיקים שפנו ללשכה מסוימת בחודש מסוים". .לדעת משרד מבקר המדינה, תשובת שירות התעסוקה יכולה אול י להסביר מקרים בודדים, אולם לא סביר שאפשר להצדיק באמצעותה מקרים כה רבים - 1,050 מקרים בשנתיים - המלמדים לכאורה על שיטתיות. דהיינו, על פי נתוני הביטוח הלאומי, דורשי עבודה אשר נרשמו להם השמות בשירות התעסוקה כלל לא עבדו במועד ההש מה אצל המעסיק הרשום בשירות. יתרה מזו, נמצא כי אותם דורשי עבודה לא עבדו כלל במהלך כל שנת 2008 . משמע ששירות התעסוקה רשם השמות לדורשי עבודה שלא עבדו, או שיש פגם ברישומי המוסד לביטוח לאומי. בין כך ובין כך ראוי היה לברר זאת ולפעול לאימות הנתונים. . משרד מבקר המדינה מעיר כי הגם שעל עובדי השירות לרשום סירובים במגוון מקרים, הרי שרק חלק מהסירובים אמורים לשמש בסיס לתשלום שכר עידוד לפי הקריטריונים במודל לחישוב שכר עידוד, שבו נקבע כי הנתון שידּווח כמספר הסירובים הוא "מספר דו"ע לגביהם הופעלה סנקציה של שלילת דמי אבטלה עקב כך שסרבו לקבל עבודה מתאימה שהוצעה להם". על שירות התעסוקה לפעול בתיאום עם המוסד לביטוח לאומי לעדכון הנתונים ולדיווח על נתונים עדכניים לצורכ י שכר עידוד, בהתאם לנהלים ולמודל החישוב, ובכלל זה לבחון את ההשפעה שיש לכל רישום של סירוב. . קיומה של אפשרות לרשום השמות כפולות, חלקן בשל רישום נתונים שגוי, לפי תשובת השירות, מעיד על פגמים במערך הבקרה של השירות. יתרה מזו, נתונים אלה משפיעים כאמור גם על חישוב שכר עידוד. כפועל יוצא מכך, כמעט 50% מההשמותשל תובעי הבטחת הכנסה שעליהן דיווח שירות התעסוקה בשנת 2008 היו של דורשי עבודה אשר לא היו זכאים לקצבת הבטחת הכנסה. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שהנתונים בנושא הבטחת הכנסה זו ישקפו נכונה את ההשמות של אותה אוכלוסייה הזכאית לקצבה. על כן, על שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי לבחון את אופן העברת המידע ולהציג את הנתונים בהתאם לכך. לדעת משרד מבקר המדינה, על שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי לפעול ליצירת מערכת אמינה ומתואמת של נתונים. על שירות התעסוקה להעביר לביטוח הלאומי את כל המידע הרלוונטי שברשותו, ובכלל זה מידע הנוגע לדיווחים של דורשי עבודה על מציאת עבודה בכוחות עצמם, לרבות במקרים שבהם ייתכן שדו"ע או המעסיק לא דיווחו ישירות לביטוח הלאומי. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לשפר את מערכת ההשמות הממוחשבת על מנת לאפשר לעובדי הלשכות להזין למערכת אך ורק השמות מאומתות, הכוללות את מלוא פרטי המעסיק, ובכלל זה את מספר התיק בביטוח הלאומי. לדעת משרד מבקר המדינה, על שירות התעסוקה לחדול מרישום הצעת עבודה כאשר מדובר בדיווח על השמה עצמית. כמו כן עליו לפעול לעדכון ולאימות של הנתונים, בעיקר כשמדובר בדיווחיו על השמות, זאת בתיאום עם הביטוח הלאומי.	לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הממצאים בדבר רישום סירובים לדורשי עבודה אשר כלל אינם זכאים לקצבאות, ונוכח הממצאים בדבר רישום מרובה של סירובים לדורשי עבודה, על שירות התעסוקה להקפיד לעשות בקרה על תהליכי רישום הסירוב.	711
רשות ניירות ערך . התקשרויות עם יועצים - רשות ניירות ערך ובנק ישראל לדעת משרד מבקר המדינה, התנהלות זו של הרשות, שלא נערכה מראש לפרסם מכרז חדש במועד, פגעה בזכותם של מועמדים וספקים נוספים שלא ניתנה להם הזדמנות שווה להתמודד על התפקיד. התנהלותה זו גם מנעה תחלופה בתחום רגיש זה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על אף החשיבות שיש בקביעת תקן כוח האדם של הרשות, ובתוך כך בטיפול בסוגיה המורכבת של העסקת עובדים במיקור חוץ, לא נמצא תיעוד בדבר קיומם של דיונים מקצועיים, ענייניים וממצים בין הרשות ומשרד האוצר בעניינים אלו. משרד מבקר המדינה מעיר לרשות כי דרך המלך להתקשרות של גוף ציבורי היא באמצעות מכרז פומבי, ומתן פטור מחובת מכרז הוא החריג בעניין זה ועליו להיעשות בצמצום. הצורך במכרז לא נועד אך ורק להשיג את התוצאה הזולה ביותר אלא את התוצאה הטובה ביותר במחיר תחרותי. נמצא שוועדת המכרזים של הרשות השתמשה בתקנות הפטור יותר מן הראוי, ולא חייבה את היחידות המזמינ ות לייחד מאמצים כדי לנהל הליך תחרותי בין מציעים מתאימים. לדעת משרד מבקר המדינה, הרשות, כגוף ציבורי, מחויבת לנהוג ברכישת שירותים על פי דיני המכרזים, בשוויון ובהגינות. הואיל ומדובר בשוק תחרותי שפועל בו יותר ממשרד אחד המתמחה בדיני עבודה, התקשרות לזמן כה ממושך עם יועץ אחד, תוך הפרה של כללי מינהל תקין, פוגעת בשוויון ההזדמנויות. נוסף על כך, אין זה ראוי כי יועץ ייתן את שירותיו לרשות ללא הסכם חתום המפרט את תנאי ההתקשרות, תקופת ההתקשרות, הגדרת התוצר המבוקש, שכר הטרחה והאחריות המוטלת על כל צד. נמצא כי על אף הסוגיה המורכבת של שימוש בעובדים במיקור חוץ, לא נמצא תיעוד לדיון מקצועי, ענייני, מקיף וממצה בין הרשות ומשרד האוצר בעניין זה. משרד מבקר המדינה מצא כי בשנים האחרונות חל שיפור בנושאי ההתקשרויות והרכש של הבנק. ככלל, ההתקשרויות שנבדקו נעשו בצורה תקינה. עם זאת, נמצאו ליקויים בכמה היבטים, המצביעים בעיקר על שימוש יתר בהעסקת יועצים בהליך של פטור ממכרז. בדיקה שעשה משרד מבקר המדינה העלתה כי בגופים סטטוטוריים שעמם יש לרשות קשרי עבודה מועסק ים גם יועצים אחרים מומחים לענייני שכר, יחסי עבודה ומשאבי אנוש. לכן, לא היה מקום להגדיר את יועץ ג' כספק יחיד, והיה עליה לבצע הליך תחרותי ושוויוני לבחירת היועץ. יצוין כי תקנה 1 ב(ד) לתקנות קובעת כי גוף ציבורי רשאי להתקשר שלא בהליך של מכרז רק לאחר בחינת האפשרו ת לבצע את ההתקשרות במכרז, כשהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין. לדעת משרד מבקר המדינה, נימוקים של סודיות ופיתוח יחסי אמון עתידיים אינם יכולים, ככלל, לשמש סיבה מספקת להימנע ממכרז, וודאי שאינם יכולים להצדיק מניעה מהליך תחרותי כלשהו. בשעה שהיועץ הנבחר חותם על ה סכם התקשרות עם הרשות, הוא חותם על שמירת סודיות ומתחייב לה מרגע תחילת עבודתו, ולפיכך הסודיות אינה נחלת יועץ אחד בלבד. יתר על כן, יחסי אמון מיוחדים יכולים להיווצר עם גורמים רבים נוספים ואין יחידי סגולה בעניין זה, ולפיכך גם נימוק זה אינו מצדיק פטור גורף ממכרז . משרד מבקר המדינה מעיר כי גם כשמסווגים התקשרות כפטורה ממכרז בנימוק של יחסי אמון מיוחדים, על ההתקשרות להיעשות בהליך של פנייה תחרותית ולאחר קבלת כמה הצעות לפי התקנות. משרד מבקר המדינה מצא כי כרבע מ-90 ההתקשרויות של הבנק בשנים 2008 -2011 שאותן בדק משרד מבקר המדינה סווגו כהתקשרויות עם ספק יחיד, אף שלגבי חלקן לא הייתה סיבה מוצדקת לכך. משרד מבקר המדינה מעיר כי לא היה מקום שהבנק יגדיר יועץ כספק יחיד אך ורק בשל הידע והניסיון שצבר במהלך עבודתו בבנק. ראוי שהבנק יאמץ הוראה ברוח הוראת התכ"ם במסגרת נוהל הבנק.	נמצא כי על אף בעיית ניגוד העניינים בהעסקתם של היועצים הישראלים, לא נמצאו מסמכים המעידים כי דנו בנושא זה קודם לקבלת ההחלטה להעסיקם. לדעת משרד מבקר המדינה, התנהלות הבנק בעניין זה אינה תקינה ועומדת בניגוד להיגיון שביסוד החלטת ועדת הפטור. נוסף על כך, ההחלטה להגדיר את החברה ויועציה מחוץ לארץ כספק יחיד תמוהה, אף שלכאורה יש עוד מומחים מחוץ לארץ שאפשר להתקשר עמם בעניין זה.	712

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.