Datasets:

HeTree
/

MevakerConcTree

Dataset card Data Studio Files Files and versions Community

Split (1)

train · 43k rows

tree stringlengths 23 107k ⌀	conc stringlengths 71 2.77k ⌀	doc_id int64 0 1.11k
התעשייה האוירית לישראל בע_מ . השקעת התעשייה האווירית בתחום מטוסי אימון והקשרים בינה לבין חיל האוויר והחלל בהתייחס לתשובתה של התע"א חוז ר ומעיר משרד מבקר המדינה, כי ראוי היה שחברי הדירקטוריון היו מקיימים את הדיון ומקבלים החלטה לאחר שעיינו בחומר. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הסכם ההתקשרות בין התע"א לבין ATG מיוני 2004 לא תאם את החלטת הדירקטוריון שהתק בלה תשעה ימים קודם לכן, שלפיה תשקיע התע"א 2 מיליון דולר נוספים עם קבלת מקדמה מהלקוח בסך10 מיליון דולר ולא בעת התחייבות הלקוח לרכוש את המטוס, התחייבות שניתן היה לבטל במקרים מסוימים (פירוט ראו בהמשך). משרד מבקר המדינה מעיר, כי החלטת דירקטוריון התע"א מדצמבר 2005 אינה מתיישבת עם החלטת הממשלה25 ממאי 2005 , ולפיה נדרש לקבל תשלום בסך 10 מיליון דולר כתנאי להשקעת התע"א בסך 2 מיליון דולר נוספים. יתר על כן, לא נמצאו סימוכין לכך שהתע"א פנתה בנושא לרשות החברות ולמשרד הביטחון שיפעלו לשינוי החלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה העלה, כי בניגוד למה שהוצג בישיבת ועדת הכספים, בפועל תע"א לא הסדירה קדימות בהחזר קו האשראי על פני כל ההתחייבויות הקיימות והעתידיות (ראו פירוט בהמשך). .2. חל גידול ניכר באומדן עלויות הפיתוח של פרויקט ה"ג'אבלין". 3. נדרשו שינויים טכנולוגיים בתכנון המטוס כדי להתאימו לדרישות השוק הצבאי. 4. קיימת חשיבות לעמידה בלוחות הזמנים של התכנית עקב "חלון ההזדמנויות" לשיווק המטוס המיועד לשוק האזרחי בשנים 2007 ו- 2008. 5. הסיכוי לגיוס משקיעים פיננסיים היה נמוך מאוד, ושיעור התשוא ה הצפוי של ההשקעה לא היה אטרקטיבי למשקיע הפיננסי. . ביצוע ההשקעה, כנדרש לפי חוק החברות הממשלתיות, גם כאשר רכישה זו נעשית בעקיפין, באמצעות הלוואה המירה למניות. . לכדאיות הכלכלית של העיסקה, ואת הנתונים והחישובים שהובילו אותה למסקנה זו. רק בפברואר 2007 מינה מנכ"ל התע"א, מר י' ניסן24 , צוות לניהול משא ומתן לגיוס הון עבור ATG . זאת אף על פי שכבר קודם לכן הוצפו בעיות המימון בישיבות ההנהלה ובמפגשים בין התע"א לבין ATG ; יש לציין, כי בישיבה בראשות מנכ"ל התע"א, מר י' ניסן, שהתקיימה בדצמבר 2006 ציין הסמנכ"ל לכספים של התע"א, מר מ ' שגיב, כי "צריך צוות לגיוס משקיעים - לא להשאיר ל- ATG ."ולא כפי שטיפלנו עד כה משרד מבקר המדינה מעיר, כי בדירקטוריון התע"א לא נערך דיון בדבר זמינות המקורות של התע"א להשקעת כ -250 מיליון דולר בפרויקט ה"ג'אבלין", ללא שותפים פיננסיים, בהשוואה לחלופות אחרות.	לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שרשות החברות תשקול קביעת נהלים וכללים מחייבים, שעל פי הם, חומר המוגש לה כדי שהיא תיתן חוות דעת שתוגש לממשלה, יכיל, בין היתר, גם את חוות הדעת הנוגדות, ואת חוות הדעת החלוקות שהובעו בכתב או בעל פה על ידי גורם מקצועי בכיר ומשמעותי שעסק בנושא, שיש בהן כדי להשפיע מהותית על העיסקה, ואת הנימוקים המובאים בהן. כמו כן יש לשקול לקבוע בנהלים חובה על מגיש הבקשה לאישור העיסקה, ליתן נימוקים מדוע, על אף הדעות החלוקות שהובעו, הוא ממליץ על אישור העיסקה על ידי הממשלה. מטרת קביעת כללים כאלה היא להביא לכך שרשות החברות תקבל את מלוא המידע הרלוונטי הדרוש לצורך קבלת החלטה מושכלת בגיבוש חוות דעתה על העיסקה המובאת לאישור הממשלה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין לקבל את הגישה המצמצמת כאמור של רשות החברות הממשלתיות בהתייחס לתפקידה במתן חוות דעת לממשלה. גישה זו עלולה להביא לכך שחוות הדעת עצמה, ואף החלטת הממשלה, יינתנו שלא על בסיס מכלול המידע החשוב הרלוונטי. כך גם במקרה זה. אילו הייתה רשות החברות הממשלתיות קובעת בנוהל מחייב שעל משהב"ט למסור לה, יחד עם הבקשה לאישור העיסקה, גם את חוות הדעת של היועצת הכלכלית שלו, שהיא הגורם המקצועי הבכיר ביותר במשהב"ט בתחום זה, ואת הנימוקים לכך שהתע"א ומשהב"ט המליצו על אישור העיסקה על אף דעתה החלוקה של היועצת הכלכלית; ואילו הייתה רשות החברות הממשלתיות בוחנת מידע זה, אפשר שהיה בכך כדי לשנות את חוות דעתה ואת החלטת הממשלה. בנוסף לכך העלה משרד מבקר המדינה, כי על אף שהתחשיבים שהוצגו לרשות החברות נעשו בשיעורי היוון נמ וכים במידה ניכרת ביחס לסיכון הכרוך בהשקעה, לא ביקשה רשות החברות מהחברה לערוך תחשיב בשיעור היוון שישקף באופן מדויק יותר את הסיכונים הכרוכים בעיסקה.	818
חברת נמל אשדוד בע_מ . סדרי קבלת עובדים בכירים - חברת נמל אשדוד בע_מ הביקורת הע לתה כי לא נערך פרוטוקול על המשאל בטלפון, כמתחייב מסדרי מינהל תקין. הוועדה גם לא קיימה דיון לפני שהחליטה לבחור את המועמד הסופי. מבקר המדינה העיר לחברה כי היה ראוי שהמלצה בדבר מינוי עובד א' למשרה בכירה א' , שהיא החלטה מהותית וחשובה, אשר חברי הדירקטוריון נסמכים עליה בבואם לאשר את המינוי, תתקבל לאחר דיון בוועדה עצמה ולא במשאל בטלפון. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על פי תקנות החברות הממשלתיות, על פי הנחיות הרשות ולפי נוהל איוש בכירים, סמכות המינוי של פקידים בכירים נתונה בידי המנכ"ל, והמינוי מובא לאישור סופי של הדירקטוריון. נמצא כי למועמד ד' למשרה בכירה ד' לא היו ותק של עשר שנים בלשכה מקצועית וניסיון של שלוש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתאגיד בתחום המקצוע כנדרש . הוא אף לא עבר מבחן התאמה, כנדרש על פי נוהל מינוי בכירים. . החברה פעלה בניגוד לנוהלאיוש בכירים בחברה המחייב כי פנייה ישירה למועמד תיעשה בשילוב פרסום מודעה בעיתון או פנייה לחברת השמה לאיתור מועמדים פוטנציאליים. משרד מבקר המדינה העיר לדירקטוריון כי באישור המינוי לא נתן את דעתו לתקינות הליך האיתור, ובכלל זה לקיום הליך שוויוני ותחרותי, לקריטריונים קבועים מראש ולנימוקים למיון שנעשה בשלב י הביניים של הליך הבחירה, כנדרש בתקנות החברות הממשלתיות. יודגש כי לא נמצאו מסמכים המצביעים שהתקיים דיון משותף בין מנכ"ל החברה ובין יו"ר הדירקטוריון בעניין שינוי תנאי הסף למשרה ודרך האיתור הנוספת של המועמדים. לדעת משרד מבקר המדינ ה, אף שהיה המנכ"ל חדש בתפקידו ואף שביקש לשתף את יו"ר הדירקטוריון בהליך האיתור והדבר אושר על ידי הדירקטוריון, קיים חשש כי מעורבותה הפעילה של יו"ר הדירקטוריון בהליכי המינוי, גם אם נעשתה מרצון טוב ובכוונה כנה לסייע, פגעה ביכולתה לפקח עליהם במסגרת תפקידה כיו"ר הדירקטוריון. יצוין כי ההליך הקודם קוים ללא פרסום פומבי ולא העלה מספר גדול של מועמדים. לדעת משרד מבקר המדינה, היה מקום לקיים בסבב השני הליך פומבי. לא נמצאו מסמכים בעניין ההתקשרות עם חברת ההשמה ב' לאיוש משרה בכירה ב' ולא נמצאו מסמכים שבהם רשומים שמות המועמדים אשר איתרה החברה והסיבות לפסילתם בהליך המיון השני. לפי מבחני ההתאמה, המועמדת בעלת כישורים טובים מאלה של המועמד הנבחר. בחברה לא נמצאו מסמכים שמהם אפשר ללמוד מדוע הסיק המנכ"ל כי יקשה עליה להתמודד עם התפ קיד. אף לא נמצא ה הוכחה לסירובה לקבל את המשרה בשל תנאי השכר.	במשרדי החברה לא נמצאו מסמכים המתעדים את ה ראיונות שערכה חברת השמה ב' עם המועמדים והמפרטים מה היו הנימוקים למסקנ ות	819
צבא ההגנה לישראל . מערך הכליאה בצה_ל .משרד מבקר מדינה העיר, כ י תשעת המקרים דלעיל חמורים, כיוון שמדובר בשלילת חירות שלא כדין, והם מחייבים בדיקה ותחקור כדי למנוע הישנות מקרים כאלה. נוסף לכך, ראוי שאכ"א יבחן את הסיבות שהביאו להיווצרות מצב מדאיג זה שבו קיימים מקרים רבים שבהם נמצאו ליקויים בחוקיות הליך הדין המשמעתי בפסקי ם שהוטל בהם עונש מחבוש. משרד מבקר המדינה מעיר, כי במצב זה נגרמת פגיעה קשה בתנאי הכליאה בשני בסיסי הכליאה. לכן, ראוי שתוכן ותתוקצב תכנית מינימום לשיפור התשתית בשני בסיסי הכליאה, שתאפשר תנ אי מחיה סבירים לכלואים עד שתתאפשר הקמתו של בית הכלא המרכזי. לדעת משרד מבקר המדינה, על מקרפ"ר ועל מקמצ"ר לתת את דעתן לשיעורי אי-שביעות הרצון הגבוהים מאוד של הכלואים מהטיפול הרפואי, ולבדוק ביסודיות טענות אלה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי סגלי כוח האדם בבסיסי הכליאה מבצעים משימה מורכבת וקשה להתמודדות. גילם הצעיר של אנשי הסגל וחוסר ניסיונם המצטבר עלולים להשליך על ההתמודדות היום -יומית של סגל כוח האדם מול הכלואים. מן הראוי, שאכ"א ומקמצ"ר יבחנו אם ניתן לשלב לסגלי כוח האדם של בסיסי הכליאה כוח אדם בוגר יותר, וכן לבחון אם תכניות ההכשרה והחניכה של סגלי כוח האדם, ובמיוחד של המד"כים, נותנות מ ענה למורכבות המשימה המוטלת עליהם. עניין זה מקבל משנה תוקף נוכח הממצאים שעלו מהשאלונים בנוגע ליחס המפקדים כלפי הכלואים, עניין המחייב בפני עצמו בדיקה ובירור יסודיים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי זמינותם ונגישותם של ה סניגורים הצבאיים הם מרכיב חשוב בייצוג המשפטי שאותו מקבלים כלואים העומדים לדין בפני בית דין צבאי. נוכח ממצאי השאלונים כאמור לעיל, ראוי שהסניגור הצבאי הראשי ומפצ"ר יבררו את טענות הכלואים בנוגע לזמינותם ולנגישותם של הסניגורים הצבאיים לכלואים. .משרד מבקר המדינה מעיר, כי הממצאים בנושא כבילת הכלואים מצביעים על כך כי הכלואים נכבלים באופן גורף, בניגוד לאמור בתקנות בתי סוהר צבאיים ובניגוד להוראת קמצ"ר האמורה. גורמים שונים במקמצ"ר ובבסיסי הכליאה הצביעו אמנם על חששם מפני בריחה של כלואים כסיבה לכבילת כלואים, אולם בכבילת הכלואים באזיקים באופן גורף יש משום פגיעה מהו תית בהם, כיוון שנגרמות לחיילים השפלה ופגיעה בכבודם. כבילתם מעצימה את העלבון והבושה כאשר בחצר בית הדין הצבאי נוכחים בני משפחותיהם. על כן, על מקמצ"ר ליישם בקפדנות את ההוראות המחייבות בתחום רגיש זה. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה מצביע על פגיעה באחת מזכויותיהם הבסיסיות של הכלואים. לכן, על אכ"א ועל מפצ"ר לבדוק מדוע התמשכו תהליכים אלה, למצות את הטיפול בנושא ולנקוט צעדים כדי לקצר את משכם של התהליכים. . בשירות קבע, והמצב הבסיסי בעניין זה לא השתנה מאז ההמלצות של ועדות עשהאל ודקל. נוכח הממצא ים שהועלו בדוח ביקורת זה, על אכ"א, על מפצ"ר ועל מקמצ"ר לתקן את הליקויים שהועלו, ובמיוחד לנקוט את הפעולות הבאות: א. ראוי שאכ"א יפעל לשיפור סגלי כוח האדם, ובמיוחד מדריכי הכלואים, ברוח המלצות ועדות עשהאל ודקל והחלטת הרמטכ"ל בעקבותיהם, כדי לאפשר את המענה למור כבות המשימה המוטלת עליהם. ב. ראוי שתוכן ותתוקצב תכנית מינימום לשיפור הכרחי של התשתית בשני בסיסי הכליאה, שתאפשר תנאי מחיה סבירים לכלואים. ג. על אכ"א ומקמצ"ר לבצע בדיקה יסודית בנושא כבילת הכלואים באזיקים בעת יציאתם מבסיסי הכליאה לבתי הדין הצבאיים, וליישם את הוראת קמצ"ר בנושא זה ככתבה וכלשונה. כמו כן עליהם לערוך בדיקה יסודית בכל הנוגע לטיפול רפואי הניתן לכלואים, ובכל הנוגע למזון המוגש להם, בעיקר בכלא 4 , ולתנאי התברואה שלהם בשני בסיסי הכליאה. ראוי גם שהסניגור הצבאי הראשי ומפצ"ר יבררו את טענות הכלואים בנוגע לזמינותם ולנגישותם של הסניגורים הצבאיים לכלואים. לבסוף, הנתונים בנוגע לפעילות מערך גחל"ת מצביעים על הישגים בפעילותו, והוא אכן תורם להחזיר כלואים רבים לשירות צבאי תקין ולהקטנת שיעורי הכליאה החוזרת. אולם ראוי שאכ"א יבחן וינתח את הסיבות להיקפי הכליאה, תוך בח ינת השיעור הגבוה של כלואים בני העדה האתיופית ויוצאי חבר המדינות, ואם קיימות דרכים לצמצמם, במיוחד בעברה על היעדרות מהשירות הצבאי שלא ברשות, שבגינה נכלאו כשני שלישים מהכלואים. .הכלואים בבסיסי הכליאה הם חיילים שנענשו בשלילת חירותם לתקופות שונות בשל עברות שביצעו. רובם נכלאו בשל עברה של היעדרות מהשירות הצבאי שלא ברשות, הנובעת בדרך כלל מקשיים כלכליים קשים של משפחותיהם או בשל קשיים שלהם להסתגל למסגרת הצבאית. שלילת חירותם אינה שוללת מהם את הזכות לתנאים פיזיים נאותים ואינה מצדיקה פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות. משרד מבקר המדינה מציין את המאמצים שהשקיעו ומשקיעים מקמצ"ר וסגלי כוח האדם בבסיסי הכליאה בשנים האחרונות בתחום הטיפול בכלואים ואת השיפורים שנעשו בעקבות המלצות הוועדות שהוזכרו לעיל. עם זאת עלה בביקורת, כי התשתית הפיזית בשני בסיסי הכליאה אינה נותנת מענה סביר לחיילים הכלואים, ותנאי כליאתם קשים. קיימת גם פגיעה בזכויות בסיסיות של הכלואים בעיקר בכל הנוגע לטיפול הרפואי בהם בבסיסי הכליאה, בכבילתם הגורפת באזיקים ביציאה מבסיסי הכליאה, בזמינותם ונגישותם של הסניגורים הצבאיים, בטיפול בבקשותיהם להקלה בעונש, במזון המוגש להם ובתנאי התברואה בשני בסיסי הכליאה. לגילם הצע יר של אנשי הסגל ולחוסר ניסיונם המצטבר עלולה להיות השלכה על התמודדותם היום -יומית מול הכלואים. כל מדריכי הכלואים וכל הסמלים הם חוגרים בשירות חובה ורק חלק קטן מהקצינים הם	לדעת משרד מבקר המדינה, הנתונים שהובאו לעיל בנוגע לפעילות מערך גחל"ת מצביעים על הישגים בפעילותו, ועל כך שיש ביכולתו לחלץ חיילים שכשלו בשירות ונכלאו בבסיסי הכליאה, ולהפנותם חזרה למסלול שירות צבאי תקין. לכן, על אכ"א לעגן את ייעודו, תפקידיו וסמכויותיו של מערך גחל"ת בהוראות הקבע של אכ"א, כדי שיהיו ברורים למפקדים. כמו כן על מערך גחל"ת לשפר את הבקרה והמעקב שלו אחר הנחיותיו והמלצותיו.	820
צבא ההגנה לישראל . מתן פטור משירות חובה לפני תום השירות משרד מבקר המדינה מציין, כי צה"ל הגיע להישג משמעותי בצמצמו את שיעור הפטור לפני תום שירות חובה בשנת 2008 בכ-4% בהשוואה לשנת 2006 ובכ- 2.6% בהשוואה לשנת 2007 , ועמד כבר בסוף שנת 2008 ביעד שקבע הרמטכ"ל לסוף תר"ש "תפן". מעבר לתועלת שצה"ל יכול להפיק משירותם של חיילים אלה, יש בצמצום שיעורי הפטור גם מסר ברור לחיילים ולחברה בישראל שלפיו צה"ל אינו משחרר בקלות חיילים לפני תום שירות חובה. עם זאת, הועלו ממצאים שונים בנוגע למאפייני השירות הצבאי של חיילים שהמשיכו לשרת לאחר שהיו מועמדים להשתחרר לפני תום השירות הצבאי. מדובר בשיעור גדול של חיילים, שלאחר שהושארו בצה"ל, נעדרו תקופות ארוכות מהשירות הצבאי; בחיילים רבים בעלי תב"ן שלילית של מעל ל-90 ימים שלא רואיינו בידי מפקדיהם כנדרש, כדי לבדוק אם יש להביאם בפני ועדת התאמה; ובמקרים שבהם מפקדים קבעו הסדרי . לסיים את תהליך עדכון הוראת הקבע בנושא ועדות ההתאמה, ולקבוע בה את אופן הפעלת הוועדות ואת הרכבן בכל צה"ל, כדי שהפעילות למתן פטור לפני תום שירות חובה מסיבות אי-התאמה תישען על מסד נורמטיבי אחוד וברור. ., ]נוסח משולב[ לשירות החובה בצה"ל, הנעשה מתוקף חוק שירות ביטחון התשמ"ו- 1986, יש ערך חיוני מבחינה ביטחונית, ויש לו חשיבות רבה הן לחברה בישראל והן לחיילים עצמם. נוכח ממדי הפטור לפני תום שירות חובה בשנת 2006 , ובעקבות יעד שקבע הרמטכ"ל, רא"ל גבי אשכ נזי, להורדת שיעור פטור זה, נקט צה"ל פעולות שונות שהביאו לירידה ניכרת בשיעורי הפטור לפני תום השירות, בעיקר מהסיבה הרפואית -נפשית. מעבר לתועלת שצה"ל יכול להפיק משירותם של חיילים אלה, יש בצמצום שיעורי הפטור גם מסר ברור לחיילים ולחברה בישראל, שלפיו צה"ל אינו משחרר בקלות חיילים לפני תום שירות חובה. צה"ל הגיע להישג משמעותי בצמצמו את שיעור הפטור תוך כדי שירות חובה בשנת 2008 ,. לצד ההישג הכמותי המרשים בצמצום שיעורי הפטור הועלו בדוח זה ממצאים שונים בנוגע למאפייני השירות הצבאי של חיילים שהמשיכו לשרת, לאחר שהיו מועמדים להשתחרר לפני תום השירות, הפוגעים במיצוים של חיילים אלה בשירות הצבאי. הדבר מתבטא בעיקר בהיעדרות מהשירות הצבאי, כתוצאה מנפקדות, מעריקות או מריצוי עונשי מאסר; ובחיילים רבים שצברו תב"ן שלילית של 90 ימים לפחות ולא רואיינו על ידי מפקדיהם כדי לקבל החלטה אם יש לה ביאם בפני ועדת התאמה. ראוי שאכ"א יבחן את מאפייני השירות של החיילים האמורים כדי לברר אם ניתן למצות טוב יותר את שירותם הצבאי, תוך ליבון גבול ההשקעה בחיילים אלה מול יכולת מיצוים בצה"ל, או בלית ברירה לשחררם מצה"ל. במסגרת הבחינה האמורה, על אכ"א לקיים פיקוח ובקר ה הדוקים אחר הטיפול של היחידות בחיילים בעלי תב"ן שלילית מעל ל -90 ימים, כדי לוודא שננקטות כל הפעולות לבדיקת התאמתם להמשך השירות בצה"ל. נוסף לכך, על אכ"א לבחון את הנושא של קיום הסדרי שירות מיוחדים עם חיילים כדי להשאירם בשירות צבאי. פעולות הנעשות כדי להשאיר בשירות הצבאי חיילים עם בעיות קשות ולהקל עליהם ככל הניתן בשירותם הצבאי הן ראויות כשלעצמן, אולם צריך שתהיינה מעוגנות בפקודות הצבא ובהתאם למאפייני השירות שיקבע צה"ל. הליקוי העיקרי שעלה מבדיקת הפעילות בתחום מתן פטור משירות חובה עקב אי -התאמה הוא, שפעילות זאת נע שית תקופה ארוכה ללא מסד נורמטיבי ברור, מתוקן ומעודכן, כאשר בפועל מתנהלת פעילות זאת לפי שתי תפיסות שונות לחלוטין: האחת, שנקבעה בהוראת הקבע בנושא ועדות התאמה, שלפיה בראש הוועדות עומדים קציני שלישות, והשנייה, הקיימת בחיל האוויר, ושאותה הנחה למעשה סגן הרמטכ"ל ליישם בכל צה"ל, ולפיה בראש הוועדות עומדים מפקדיהם של החיילים. על אכ"א לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמפקד מיטב ינמק את החלטותיו, ובמיוחד במקרים שבהם הוא מחליט בניגוד להמלצות ועדות ההתאמה, וכן במקרים של השגות של חיילים או של בקשות חיילים לעיון חוזר על החלטותיו. העובדה שמפקד מיטב דן בבקשות לעיון חוזר על החלטותיו הוא, מדגישה את הצורך החיוני במתן הנמקות להחלטותיו, כדי שניתן יהיה להבין איזה מידע ואילו שיקולים עמדו בפניו בעת קבלת ההחלטה הראשונה, ומה היו הנימוקים לקבלת ההחלטה בשלב העיון החוזר. כבר בדוח של מבקר המדינה משנת 200512 צוין בהקשר להנמקת ההחלטות על ידי ראש מינהל הגיוס דאז, כי הנמקת ההחלטות משפרת את איכותן, שכן היא מחייבת את הגוף המחליט לבחון את השיקולים השונים להחלטה, היא מאפשרת את בחינת ההחלטה על ידי גוף מבקר והיא מבטיחה אחידות ומונעת שרירות. . שירות מיוחדים לחיילים כדי להשאירם בשירות הצבאי, אשר חרגו מהאמור בפקודות הצבא. משרד מבקר המדינה מעיר, כי כחלק מהפעילות החיובית של צה"ל לצמצם את שיעורי הפטור תוך כדי שירות, ראוי שאכ"א יבחן את מאפייני השירות של החיילים האמורים כדי לברר אם ניתן למצות טוב יותר את שירותם הצבאי של חיילים אלה. במסגרת זאת, על אכ"א לקיים פיקוח ובקרה הדוקים אחר הטיפול של היחידות בחיילים בעלי תב"ן שלילית מעל ל -90 ימים, כדי לווד א שננקטות כל הפעולות לבדיקת התאמתם להמשך שירות בצה"ל. בנוסף לכך, על אכ"א לבחון את הסדרי השירות המיוחדים שנעשים עם חיילים במטרה להשאירם בשירות צבאי. המאמצים הנעשים כדי להשאיר בשירות הצבאי חיילים עם בעיות קשות ולהקל עליהם ככל הניתן בשירותם הצבאי הם ראויים כשלעצמם, אולם יש להסדירם בפקודות הצבא כך שיאפשרו למפקדים את הגמישות ואת היכולת לקבל החלטות, כדי שיהיה בכך מענה מתאים הן לצורך לסייע לחיילים לסיים את שירותם הצבאי והן לצורך לשמר מסגרת שירות נאותה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על אכ"א להבהיר לכל ועדות ההתאמה את הדרכים לבדוק את המידע שעליו מבססים חיילים את בקשותיהם להשתחרר מצה"ל לפני תום שירותם. כמו כן ראוי שתהיה העברת מידע בין הווע דות על פעילותן. מוצע לפעול לחיזוק ערוצי התקשורת בין הוועדות לבין עצמן, כך שתוכלנה להעביר מידע שיתרום ליצירת שפה משותפת ואמות מידה בהירות, אשר יביאו לשיפור ביעילותן ולהגברת האחידות בטיפול בחיילים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי לראיונות שעל מפקדים ברמת סא"ל ומעלה לערוך לכל חייל שצבר 90 ,ימי תב"ן שלילית ויותר חשיבות רבה שכן הם נועדו לעמוד על ההשלכות של המשך השירות בצה"ל של חיילים אלה, עליהם ועל סביבתם, ובהתאם לכך לקבל החלטה אם יש להביאם בפני ועדת התאמה. במצב שבו חיילים רבים בעלי תב"ן שלילית של 90 ימים לפחות אינם מרואיינים כנדרש, כפי שנמצא בשלוש הסמכויות .שנבדקו, אין מתקיימת הבדיקה הנדרשת בנוגע להתאמת חיילים אלה להמשך שירותם הצבאי, ועלול להיווצר מצב שבו חיילים שאינם מתאימים לשרת ממשיכים בשירות צבאי.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי קיים הבדל מהותי בין שיטת הפעלת ועדות ההתאמה והרכבן בחיל האוויר לבין הנאמר בהק"א בנושא ועדות ההתאמה ולבין שיטת הפעלתן והרכבן באט"ל ובזרוע היבשה. הנחיית סגן הרמטכ"ל - שקבעה למעשה עיקרון מנחה ולפיו האחריות והסמכות בכל הנוגע להמלצה לשחרור חיילים מסיבת אי -התאמה תהיה של מפקדיהם - טרם מומשה עד מועד סיום הביקורת וטרם עוגנה בנוהל של אכ"א. על אכ"א לסיים את תהליך עדכון ההק"א בנושא ועדות ההתאמה ולקבוע בה את אופן הפעלת הוועדות והרכבן בכל צה"ל, כדי שהפעילות למתן פטור תוך כדי שירות חובה מסיבות אי -התאמה תישען על מסד נורמטיבי מעודכן.	821
משטרת ישראל . משמר הגבול – ארגון ותקינה משרד מבקר המדינה מעיר, כי התפלגות מצבת הדרגות במג"ב אינה תואמת את התקן שנקבע לאותן דרגות. בנוסף לכך, מדאיגה התופעה של חוסר משמעותי במפקדי צוותים ומפקדי מחלקות בדרגת פקד מול עודף של בעלי דרגות גבוהות. מן הראוי, שהמטה הארצי ומג"ב יתאי מו לכל תפקיד את התקן והדרגה המתאימים ויפעלו להקטנת הפערים בדרגות הנמוכות. .משרד מבקר המדי נה מעיר, שמן הראוי שהמשרד לבט"פ יממש את אחריותו בתחום הפיקוח והבקרה, ויוודא שמ"י פועלת להתאמת התפלגות הדרגות לתקן. משרד מבקר המדינה מעיר, כי ממצאי הביקורת מצביעים על היעדר תפיסת הפעלה אחידה ליחידות מג"ב, ובכלל זה הגדרת הסמכות והאחריות של יחידות אלה תוך התחשבות בהבדלים בין אופי הפעילות של מג"ב ושל המשטרה ה"כחולה", ובאופי הפעילות של מג"ב במגזר הכפרי, שחוצה לעתים מרחבים שונים (וזאת בניגוד לתפיסת ההפעלה של מ"י שהיא טריטוריאלית). מן הראוי, שהמטה הארצי יקבע את תחומי הפעילות שבהם יש למג"ב יתרון יחסי, ויקבע תורת הפעלה המתאימה לאופי הפעילות של מג"ב לשם ניצול יתרונות אלו. יוצא אפוא, כי מ"י ומג"ב חרגו מהמגבלות שקבע ה הלשכה המשפטית בחוות דעתה להעסקת השמ"זים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי השמ"זים מבצעים בפועל תפקיד זהה לתפקידם של שוטרים מן המניין, ובמקרים מסוימים אף משרתים ביחידות משותפות עם שוטרים - מן הראוי שמ"י ומג"ב יבחנו את המשך העסקת השמ"זים. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי נוכח הערות בית המשפט העליון, מן הראוי שמ"י תבחן אם יש מקום להבחנה שעושה מ "י בין שוטרים שגויסו במעמד שמ"ז לפלוגות הביטחון האישי לבין שוטרים מן המניין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי -ביצוע תרגילים לגיוס פתע פוגע במוכנות המבצעית של מערך המילואים, ומונע אפשרות לגלות נקודות תורפה במערך הגיוס. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הפער הגדול שבין התקינה למצבת כוח האדם מרוקן את מושג התקינה מתוכנו, וגורם לפגיעה משמעותית בדפוסי המינהל התקין, ביכולת הפיקוח והבקרה ול"אי -סדר ארגוני" בתחום הארגון והתקינה של מג"ב. הממצאים מצביעים על הצורך בעדכון הפק"אות והתקינה של יחידות מג"ב, ובכלל זה המשימות המוטלות עליהן ותקני כוח האדם הנובעים מכך. . חוסר הבנה של מפקדי תחנות ומפקדי מרחבים של מונחים בסיסיים בתורת ההפעלה של מ"י. משרד מבקר המדינה מעיר, שחלוקת הציוד וכלי הרכב של מערך המילואים ליחידות שאינן חלק ממערך זה, וזאת בניגוד לכתוב בפק"א, פגעה במוכנותו ובכשירותו המבצעית של מערך המילואים: כלי רכב ומכשירי קשר שאמורים היו לשמש את כוחות המילואים בעת חירום לא היו בנמצא בעת הצורך. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי בעת הפעלת גיוס בחירום של מערך המילואים, עלולים גם הכוחות שלהם הושאל הציוד להיות עסוקים בטיפול באירועים של הפרת סדר ציבורי, והם לא יוכלו להחזיר את הציוד שניתן להם, כפי שאכן קרה באירועי "כאור היום". עוד יוער, כי שימוש סדיר בציוד שהיה אמור להיות מאוחסן בימ"ח לקראת יום פקודה גורם להתבלותו. .מסיכום ממצאי הביקורת בתחום המילואים עולה, כי קיים פער מהותי בין הכשירות המבצעית הנדרשת לבין ההתכוננות והמוכנות אליה.	משרד מבקר המדינה מעיר, כי יש פערים ניכרים בין הצרכים המבצעיים לבין הציוד המצוי ביחידות מג"ב; היעדר תקינה או אי -עדכניות של התקינה לגבי חלק ניכר מהיחידות מונע ממקבלי ההחלטות במג"ב ובמ"י את הכרת תמונת המצב המדויקת בדבר הצורך האמיתי בציוד לשם מילוי המשימות של יחידות מג"ב. ממילא, לא נערך ניתוח של המשמעויות המבצעיות של פערים אלה. מן הראוי, שמ"י ומג"ב יערכו בחינה כוללת של הצרכים, התקנים (כוח אדם וציוד) והמבנה הארגוני של יחידות מג"ב לשם מיצוי המשאבים העומדים לרשותם. עוד מעיר משרד מבקר המדינה, כי ראוי שמג"ב ישבית או יתקן כלי רכב ומבנים שאינם בטיחותיים ויימנע משימוש בהם.	822
נצר השרון בע_מ . מקרקעי תעש - ממצאי מעקב מורחב פינוי הנפלים חייב שיתוף פעולה בין המינהל לבין משהב"ט, כדי להביא בחשבון את מכלול האינטרסים הציבוריים, לרבות צמצום הסכנה הביטחונית והבטיחותית והשאת התקבולים ממכירת החול במתחם. בביקורת המעקב עלה, כי משהב"ט והמינהל לא הכריעו מלכתחילה בנוגע לדרך ביצוע הפרויקט והאם לבצעו באמצעות ספק יחיד או באמצעות מכרז. לאחר שמשהב"ט בחר בתעש כספק יחיד לפינוי שטח הנפלים, החל המינהל בהכנת מכרז מטעמו לכריית החול ולפינוי הנפלים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי בינתיים לא קידמו הצדדים את הפרויקט כנדרש, ובזבזו זמן יקר ומשאבים כספיים. בביקורת המעקב נמצא, כי ביוני 2008 , רק שלושה חודשים לאחר החלטת מנכ"ל משהב"ט, פנה בכתב את"ק למשרד האוצר וביקש לזמן דיון כדי לגבש הסדר משותף להעמדת תקציב בסך כ -21 מיליון ש"ח לפינוי מערומי התחמושת העיליים 15 . אולם במשהב"ט לא סוכם על הקצאת התקציב. משרד מבקר המדינה מעיר, כי אי -הסיכום במשהב"ט כמוהו בביקורת המעקב נמצא, כי טרם נחתם הסכם לפינוי הנפלים בין כל הגורמים המעורבים, לרבות פינוי מערומי התחמושת העיליים. מועד צפוי לחתימה על הסכם כזה אינו ידוע. על אף האמור בהערות ראש הממשלה, ועל אף דיווחי משהב"ט האמורים, נמצא בביקורת המעקב, כי המשא ומתן בין תעש לבין המינהל לפינוי המתחם שבמרכז הארץ, לרבות שטח הנפלים, נמשך עד יולי 2006 , חלקו נערך בהשתתפות משהב"ט, אך הוא לא הבשיל לכדי הסכם בין הצדדים. יצוין, כי בנובמבר 2006 אישרה הנהלת המינהל, כי ההתקשרות לביצוע פינוי הנפלים, כריית החול ומכירתו תהיה בין המינהל לבין משהב"ט (ראו בהמשך). הדיווח שמסר ראש חטיבת נכסים במשהב"ט לוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004 , כי להערכתו בתוך חודש או חודש וחצי יתחיל פינוי מערומי התחמושת העיליים, לא היה מבוסס, היות שלא הסתמך על תכנית אופרטיבית קונקרטית כלשהי לפינוי הנפלים. כאמור לעיל, עד לאוגוסט 2009 לא הוחל בפינוי. יוצא מכך שהוועדה קיבלה דיווח מרגיע שלא התממש, כשבפועל נמשכו הסחבת ואי -הטיפול. כל זאת, למרות הביקורת ולמרות המצב החמור בשטח. עד לאוגוסט 2009 משהב"ט לא תקצב את פינוי מערומי התחמושת העיליים; ובכך לא עמד בדיווחו לוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004. .משרד מבקר המדינה העלה, כי כל עוד המינהל אינו מקבל לידיו את המתחם (בגלל העיכוב המתמשך בפינוי שטח הנפלים), תעש ומשהב"ט עלולים לשאת בחיובי ארנונה 16 בגין שטח הנפלים שהסתכמו בכ -46 מיליון ש"ח לתקופה 1996 -2005 ו- 2008. "לאורך השנים מנכ"לים במשהבט והמשנה למנכ"ל וראש מלמ"ב הגדירו את פינוי הנפלים ומערומי התחמושת העיליים במתחם שבמרכז הארץ כנושא בעל חשיבות ביטחונית, בטיחותית וציבורית עליונה. בהערות ראש הממשלה מאוקטובר 2004 לדוח שנתי55 א של מבקר המדינה, נאמר, כי פרויקט פינוי התחמושת והנפלים אמור לצאת ל דרך. משהב"ט הודיע לוועדה לענייני ביקורת המדינה בדצמבר 2004 , כי הוא נעתר לפנים משורת הדין לממן את פינוי מערומי התחמושת העיליים. למרות כל אלה, המנכ"לים במשהב"ט בתקופה 2004 -2008 לא קיבלו החלטה מגובה בתקציב לפנות לכל הפחות את מערומי התחמושת העיליים שבמתחם. תעש והמינהל לא פעלו ביעילות להסרת המפגע הבטיחותי והביטחוני: על תעש היה לעשות כן לכל הפחות מתוקף הסכם הנכסים להקמתה מאוקטובר 1990 , שהעביר לניהולה את המתחם, ומתוך כך גם את שטח הנפלים, ומתוך האינטרס שלה להחזיר את השטח למינהל ולהימנע מדרישה לתשלומי ארנונה (ראו בהמשך); ועל המינהל היה לעשות כן לכל הפחות מהאינטרס הכלכלי שלו לקבל את השטח. נכון למועד סיום ביקורת המעקב בדצמבר 2008 , עלויות השמירה בשטח הנפלים הסתכמו בכ -10.8 מיליון ש"ח (במחירים שוטפים) בתקופה נובמבר 2003 - דצמבר 2008 , המהווים כמחצית מהעלות המתוכננת במשהב"ט במרס 2008 לפינוי הנפלים העיליים. משהב"ט גם ממשיך לממן את האבטחה בשטח הנפלים בעלות של כ-2.4 .מיליון ש"ח בשנה בביקורת המעקב עלה, כי גם בחלוף ארבע שנים מאז הביקורת הקודמת טרם עלה בידי משהב"ט והמינהל להסכים על תכנית אופרטיבית לפינוי התחמושת והנפלים ולהוציאה אל הפועל, ומועד צפוי לכך אינו נראה בעין. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הגיע המועד לסיים התנהלות מבישה זו, שבה הגורמים המוסמכים אינם פועלים בנחישות הראויה לפתרונה, ובתוך כך מסכנים חיי אדם. מן הראוי, ששר הביטחון, שר האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה יידרשו בהקדם לפתרון הסוגיה. בביקורת המעקב עלה, כי חלפו כשלוש שנים וחצי מהמועד שבו החליט מנכ"ל משהב"ט, אלוף (מיל') עמוס ירון, לפעול מיידית לפינוי מערומי התחמושת העיליים בספטמבר 2004, ועד שמלמ"ב הציג במרס 2008 לדיון בראשות המנכ"ל, פינחס בוכריס, שתי הצעות מחיר מפורטות לביצוע הפינוי. משרד מבקר המדינה מעיר, כי תקופה הנמשכת כשלוש שנים וחצי במשהב"ט כדי לסכם הצעות מחיר לפינוי המערומים העיליים אינה סבירה ומעידה גם היא על הסחבת הבלתי נסבלת והטיפול הבלתי תקין בפינוי המתחם על ידי כל הגורמים המעורבים. משרד מבקר המדינה מעיר, כי המינהל ותעש טרם הגיעו להסכמה בדבר החזרת הקרקעות שפינתה תעש בהרצליה, בתל -אביב ובירושלים והמינהל לא קיבל אותן מתעש. על אף הסיורים העתיים שעורך המינהל לדבריו במתחמי תעש שפונו, אין בפועל אחראי לקרקע, שומר עליה או מאתר מקרי פלישה והסגת גבול, כפי שנמצא גם בביקורת הקודמת. זאת אף שחלפו כארבע שנים מהודעת המינהל ביוני 2004 למשרד מבקר המדינה ומהדיווח של מנהל המינהל לוועדה לעניינ י ביקורת המדינה בדצמבר 2004 ., כי ראוי שהמינהל יקבל את הקרקעות לאחריותו בביקורת המעקב נמצא, כי המינהל, משהב"ט, תעש והמשרד להגנת הסביבה אמנם דנו ביניהם, אך לא הגיעו לכלל תכנית מוסכמת, לרבות המקורות הכספיים הדרושים להוצאה לפועל של תכנית כזו, כנדרש על פי החלטת הממשלה מאוקטובר 2004 , שהתקבלה בעקבות הביקורת הקודמת, בנוגע לניקוי המתחם מתחמושת, נפלים וכל פסולת אחרת (ראו בהמשך).	בביקורת המעקב נמצא, כי מאז נובמבר 2003 מתקצב משהב"ט ומממן את השמירה במתחם. העלות לכך מאז ועד לדצמבר 2008 הסתכמה בכ- 10.8 מיליון ש"ח. משרד מבקר המדינה מעיר, כי עלות זו מהווה יותר ממחצית העלות לפינוי המערומים והנפלים העיליים שנאמדה במשהב"ט במרס 2008 . העלות השנתית הצפויה להמשך השמירה במחירי 2008 היא כ-2.4 .מיליון ש"ח	823
משרד הבריאות . מתן שירותי הבריאות לתלמיד ועבודת המטה בדבר העברתם לביצוע בידי גוף חיצוני - משרד הבריאות יוצא שהמשרד לא ה כין את כלי הבקרה באופן שיאפשרו איסוף מידע ממוחשב על ליקויים שהועלו בבקרות, וכי ניתוח המידע שנעשה לא יכול היה להיות מדויק בשל ריבוי פרטי המידע. לדעת משרד מבקר המדינה, לא היה מקום להעביר את השירותים לגוף חיצוני בטרם יושלמו כל ההכנות, בייחוד בנושא כה חשוב כמו עדכון כלי הבקרה והכנת כלי בקרה נוספים. יוצא שגם ההיערכות החשובה בתחום כלי בקרה לא הייתה מספקת. אך איסוף ממוחשב לא נעשה, והדבר פגע ביכולתו ש ל המשרד להסיק מסקנות כוללות ומערכתיות באופן מדויק. .1. בקרות של המשרד על הביצו ע: על המשרד, כמיניסטריון וכרגולטור, לערוך בקרות על פעילות האגודה. אולם בדוח הסיכום נאמר שרבות מתכניות העבודה של האגודה לא התקבלו בלשכות הבריאות במועד שמאפשר תכנון של הבקרות, ולכן 197 מכלל917 הבקרות שתוכננו (21% .) לא בוצעו 2. ליקויים ברשומות בריאות של התלמ ידים : בדוח הסיכום נאמר שאחיות האגודה לא השתמשו בכרטיסי הבריאות שהונפקו לתלמידים עוד בטיפת חלב, ובהם יש לרשום את כל הפעולות הרפואיות שנעשות בבית הספר, אף שכרטיסים אלה מועברים לבתי הספר. לעומת זאת, לעתים קרובות פתחה האגודה רשומת בריאות חדשה משלה לכל פעילות, ולפיכך לתלמידים רבים יש "כרטיסי בריאות מפוצלים" במקום כרטיס בריאות אחד. . עולה כי הייתה ירידה בשיעור המחוסנים - שמשמעותה עשרות אלפי תלמידים שאינם מחוסנים. אף שהאגודה חולקת על נתוני המשרד בדבר שיעור המחוסנים, המשרד איתן בדעתו על נכונותם. מכל מקום, לדברי המשרד ולדברי יו"ר הוועדה המייעצת לחיסונים של המשרד, גם שיעור המחוסנים לפי טענת האגודה נמוך מן הנדרש. 2. המחלוקת עלתה גם בנוגע להיקפי הבדיקות הרפואיות שהאגודה עורכת לתלמידים (בדיקת רופא, בדיקת שמיעה, בדיקת ראייה ומעקב גדילה), ובדוח הסיכום נאמר שנתוני הביצוע של האגודה היו נמוכים מנתוני הביצוע של המשרד בשנים קודמות: כך לדוגמה: 45.8% בלבד מתלמידי שנתון אחד ו - 35.8% ,מתלמידי שנתון אחר נבדקו בידי רופא לעומת %65 ( מהתלמידים בשנת הלימודים תשס"ו 2006- 2005)46 . .האגודה טענה כי ביצעה יותר בדיקות משרד מבקר המדינה מעיר כי המחלוקת אינה יכולה להיוותר בעינה, שכן כרוכות בה שאלות בדבר בריאות התלמידים והציבור. לפיכך על משרד הבריאות לברר את טיב המחלוקת, ובעיקר לתת לעצמו, לממשלה ולכנסת מענה לשאלה אם שיעור המחוסנים והיקף הבדיקות הנעשות מספקים. יוצא שלמרות צמצום שהיית האחיות בבתי הספר, לא נערכו משרד החינוך, משרד הבריאות ומשרד האוצר, עוד קודם העברת השירותים לגוף חיצוני, למתן עזרה ראשונה לתלמידים. יצוין שעקב הדחיפות שבהסדרת מתן שירותי עזרה ראשונה, גם ההתקשרות של משרד החינוך עם מד"א נעשתה בלא מכרז, לאחר שהחשב הכללי אישר פטור ממכרז לתקופה של 16 חודשים, עד סוף 200844 . )(ב בדיעבד, רק לאחר תחילת ההתקשרות עם האגודה נאלצה המדינה לשלם עוד כ-20 מיליון ש"ח לשנה למד"א (ובסך הכול כ-26 מיליון ש"ח ל-16 חודשים), כדי שיספק את שירותי העזרה הראשונה. יצוין שהסוגיה של הצורך במתן שירותי עזרה ראשונה לא עלתה כלל במסגרת ההכנות של משרד הבריאות ומשרד האוצר להעברת שירותי הבריאות לתלמיד לביצוע בידי גוף חיצוני. מדובר בכשלים שנוצרו מאי קיומה של תכנית פעולה כללית ובחינה כוללת של המרכיבים בסל הבריאות ושל עלויותיהם. יוצא שבמשך השנים צומצמו התקציבים אשר הופנו לנושא בריאות התלמיד, ירד מספר האחיות לעומת הגידול הניכר במספר התלמידים ורמת השירותים ירדה מאוד. .מבדיקה שערך משרד מבקר המדינה התברר שלפני העברת השירותים לגוף חיצוני לא נערך בירור מקצועי על הנעשה בעולם - לא במשרד האוצר ולא במשרד הבריאות. יוצא שלא נעשתה עבודת מטה ראויה ותהליך קבלת ההחלטות שביצעו משרד הבריאות ומשרד האוצר היה לקוי. עולה אפוא שתהליך העברת השירותים לגוף חיצוני יצא לדרך בלי שלמקבלי ההחלטות במשרד הבריאות ובמשרד האוצר הייתה תמונה ברורה איך נהוג בעולם בתחום זה.	ואולם, הבדיקה העלתה כי תהליך קבלת ההחלטות לא נעשה כראוי. לא נבחנו עמדות של מומחים, לא נבדק מה אמרו בנדון ו עדות שונות, לא נבחנו חלופות שונות, לא נבדקה העלות והתועלת שבכל חלופה כולל ההיבטים הכלכליים ולא בורר מה נעשה בנדון בעולם המערבי. השיקול המרכזי, ולמעשה – היחיד, שנשקל, הוא השיקול הכלכלי והחיסכון הכספי הצפוי של כ -7 מיליון ש"ח, על פי הערכת משרד האוצר. משרד מבק ר המדינה מעיר כי סוגיית החיסכון חשובה, אבל אינה השיקול הבלעדי, ובוודאי כשאינה נשקלת במסגרת מספר חלופות אפשריות בתהליך קבלת החלטות ראוי. יתרה מכך: בהיעדר הליך תכנוני ראוי לא נבחנו כל ההוצאות והתקורות, ובפועל הייתה העלות גבוהה בהרבה מן הצפוי.	824
עיריית טבריה . הקמת אולם אירועים על קרקע שהוקצתה לתעשייה - עיריית טבריה מהאמור לעיל עולה כי היתר הבנייה הכולל את החניון התת-קרקעי הוצא על ידי הוועדה המ קומית ארבעה חודשים לפני שהיא החליטה להתיר הקמת חניונים תת -קרקעיים ששטחם 100% משטח המגרש בכל המגרשים שבתחום תכנית ג/בת/69 . משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שהוועדה המקומית לא מילאה אחר החלטות ועדת הערר המחוזית. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח המידע שהיה בידי הוועדה ולפיו ייתכן שבמבנה יוקמו אולמות אירועים ולא מפעל לייצור מוצרי פלסטיק, ונוכח גודל החניון התת -קרקעי המבוקש, החורג במידה ניכרת (פי חמישה ויותר) מגודל חניון הנדרש למפעל, היה על הוועדה להימנע ממתן היתר בנייה קודם שביררה אם השימוש שהיזם מבקש לעשות במבנה אינו חורג ממטרת ההקצאה ומהנקוב בבקשתו. משרד מבקר המדינה העיר לוועדת הערר המחוזית כי עליה להביא את החלטותיה גם לידיעת מחלקת האכיפה של הוועדה המחוזית כדי שתפקח על ביצוען. לדעת משרד מבקר המדינה, לאור החלטת ועדת הערר המחוזית כאמור, המעלה חשש שהיתר הבנייה שהוצא ליזם "בטל מעיקרו", מן הראוי שהוועדה המחוזית ומחלקת הפיקוח שלה ימצו את הליך הבדיקה אף על פי שהצדדים לערר הגישו בקשה למחיקתו. משרד מבקר המדינה מעיר למהנדס הוועדה המקומית כי היה ידוע לו שמדובר בקרקע שהוקצתה ליזם ללא מכרז להקמת מפעל תעשייתי, ועל יסוד תכלית זו זכה היזם בהטבות הגלומות בהליך הקצאה זה. בהתאם לכך דנה הוועדה המקומית בבקשה להיתר להקמת מפעל, וההיתר שהעניקה ניתן לשימו ש זה בלבד. הטענה שהעלה בהתייחסו לתלונות, ואף בתשובתו לערר האמור לעיל, כי לפי תכנית בניין עיר ייעוד המגרש יכול להיות גם למסחר אינה ראויה, שכן יש בה משום התעלמות מהעובדות ומנסיבות מקרה זה. .דאז, הן בשלב מתן היתרי הבנייה והן בשלב הפיקוח על הליך הבנייה, וכן בפיקוח של ממ"י על השימוש הנעשה בקרקע שהקצה. על הוועדה המקומית להקפיד למלא את התפקיד שנקבע לה בחוק התכנון והבנייה ולמנוע בנייה המנוגדת להיתר הבנייה: לבצע פיקוח ואכיפה ראויים לפני התחלת הבנייה, במהלכה ובסיומה כדי לוודא, בין היתר, כי היזמים אינם מקימים מבנים החורגים מהייעוד שנקבע להם בהיתרים, לגלות עברות בנייה ולנקוט צעדים למניעתן או להפסקתן. עוד על הוועדה המקומית לבדוק את תוקפם של היתרי הבנייה שנתנה ליזם ולנקוט את כל האמצעים שהחוק מעמיד לרשותה כדי להבטיח שהיזם לא יסטה מהיתר הבנייה שניתן לו ויפעל על פי הסכם הפיתוח וחוזה החכירה שחתם עם המינהל. על ממ"י לפקח על השימוש שנעשה בקרקע שהקצה לתעשייה בפטור ממכרז ולנקוט פעולות נגד יזמים הבונים בניגוד לייעוד ההקצאה, להסכם הפיתוח ולחוזה החכירה כבר בשלב הקמת המבנה ולא להמתין לסיום הבנייה. .הממצאים שהועלו חושפים מחדלים ותפקוד לא תקין של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה טבריה ושל אדריכל צבי שקולניק מהנדס הוועדה תפקידו של ממ"י כמנהל המקרקעין הוא להבטיח שההטבות שנתנה המדינה באמצעותו ישמשו לייעודן. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה כי אף שממ"י ידע כי היזם מתכוון לחרוג מתנאי הסכם הפיתוח ולהפעיל בנכס אולם איר ועים, הוא לא פעל לאכיפת ההסכם, ויתרה מזו, אף חתם עם היזם על חוזה חכירה. לדעת משרד מבקר המדינה אין להסתפק במשלוח הודעה ליזם, על ממ"י היה לנקוט צעדים ממשיים לאכיפת הסכם הפיתוח וחוזה החכירה כבר בשלב הקמת המבנה ולא להמתין לסיום הבנייה.	משרד מבקר המדינה מוסיף ומעיר לוועדה המקומית ולמהנדס הוועדה כי משהתברר כי ייתכן שמטרת הבנייה היא למסחר ולא לתעשייה, היה עליהם להעביר לאלתר את המידע לממ"י ולמשרד התמ"ת.	825
משרד האנרגייה . רשת החלוקה של הגז הטבעי .מומלץ כי חח"י תפעל לעדכן תשובות מחלק שליליות שניתנו ליצרנים ולהחליפן בתשובות .חיוביות חלקיות או מוגבלות ולהקדים מועדי חיבור , בהתאם לעקרונות שהתוותה רשות .החשמל, כל זאת כדי לאפשר חיבור מתקני ייצור לרשת החשמל. .האסדרה מ-2018 פורסמה ללא שיושלמו כל ההכנות וההתאמות הדרושות ליישומה. יישום .האסדרה יתאפשר לכל המוקדם בשנת 2024 , כשש שנים ממועד פרסומה. על רשות .החשמל, חברת נגה וחח"י להשלים, ככל הניתן, בעתיד את ההכנות וההתאמות הנדרשות .ליישומן של אסדרות בטרם יפו ר סמו ולפעול במקביל כדי לאפשר שילוב של מתקני ייצור .בפרק זמן קצר יותר מפרק הזמן המתאפשר כיום. .מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי כמה צרכנים ביקשו את אישור המשרד להגנת .הסביבה כאמור וסורבו לאחר בדיקה פרטנית, בנימוק שאין מקום להקמת תחנות כוח .פוסיליות חדשות בישראל, ובהן תחנות המופעלות באמצעות גז טבעי, זאת לאור קיומן של .חלופות טכנולוגיות שאינן מזהמות, כגון אנרגייה סולרית בשילוב אגירת אנרגייה. לעמדת .המשרד להגנת הסביבה, יש להימנע מהקמת תחנות כוח פוסיליות במרחב העירוני הצפוף, .שכן אלה מביאות לפליטת מזהמי אוויר בסמיכות לריכוזי אוכלוסייה, וכך גורמות סיכון .בריאותי מיותר 230. מדינת ישראל התברכה במאגרי גז טבעי המשמשים מקור אנרגייה זמין ונקי יחסית .למקורות האנרגייה שנעשה בהם שימוש לפני גילוי מאגרי הגז. חלון ההזדמנויות להמשך .השימוש בגז הטבעי הולך ומתקצר לנוכח היעדים לצמצום פליטות גזי החממה וכניסתן .של אנרגיות מתחדשות למשק האנרגייה. המגבלות שמטיל המשרד להגנת הסביבה .עלולות לגרום לעיכוב הקמת מתקני ייצור חשמל מגז טבעי. מומלץ כי המשרד להגנת .הסביבה, רשות החשמל ורשות הגז יפעלו במשותף להגדרה של אזורים שבהם אין .היתכנות להקמת מתקנים לייצור חשמל בשל מגבלות ברשת ההולכה או החלוקה או .מגבלות סביבתיות. כל זאת לצורך פיתוח רשת החלוקה במהירות, תוך כדי איזון עם הצורך .בהגנה על איכות הסביבה. בשנים 2013 - 2019 פעלו משרד האנרג ייה, משרד התחבורה, משרד האוצר, המשרד .להגנת הסביבה ומ ינהלת תחליפי נפט להפחית את השימוש ב נפט בתחבורה הכבדה .ולהרחיב את השימוש בגט"ד, מקור אנרגייה שנמצא שמזהם פחות מנפט ומפחית את .התלות בדלקים מיובאים. חלק מהצעדים שננקטו ייעדו חלק ניכר מהשימוש הפוטנציאלי .בגט"ד לרשת חלוקה. כך לדוגמה, 35 תחנות תדלוק יועדו לחיבור לרשת החלוקה מתוך .37 התחנות שהגישו הצעות במסגרת תוכנית המענקים משנת2018 . אם אלה היו קמות .לבסוף, שיעורן מתוך כלל תחנות התדלוק בגט"ד לפי הצפי של משרד האנרגייה ל-2022 .(40 תחנות) היה עומד על 87.5% . . על אף היעדים שנקבעו בהחלטות הממשלה ובתוכניות השונות, נכון לשנת2020 נסעו .בישראל כ-170 כלי רכב מונעים בגט"ד, מהם כ -130 אוטובוסים, כ-15 משאיות לפינוי .אשפה ועוד מספר מצומצם של כלי רכב כבדים מסוגים שונים260 ,כך ששיעורם עומד על .כ- 0.05% מתוך כ- 340,000 רכבים כבדים שנעו בישראל נכון ל-2019261 ,וכ- 1.5% מהתחזית .שהעריך משרד האנרגייה לשנת 2030 ( 11,600 כלי רכב מונעים בגט"ד). כמו כן, עד מועד .סיום הביקורת הוקמו שמונה תחנות תדלוק בגט"ד - שש תחנות ניידות לתדלוק בגט"ד .ושתי תחנות תדלוק בגט"ד שחוברו למערכת ההולכה. .החלטת הממשלה 3080 הטילה על משרד האנרג ייה ורשות הגז להגביר ולהרחיב את .הביקוש לגז טבעי ברשת החלוקה באמצעות מגזרים פוטנציאליים נוספים. כמו כן, ב שורת .החלטות ממשלה שהתקבלו במשך העשור הקודם הוחלט להסב לגז טבעי את מגזר .התחבורה הכבדה - מגזר חדש שהיה היה לייצר ביקוש ניכר לגז טבעי ברשת החלוקה. .ואולם משרד האנרגייה ורשות הגז לא הצליחו ל רתום את המשרד להגנת הסביבה ואת .משרד התחבורה להסבת מגזר התחבורה הכבדה לשימוש בגז טבעי בהיקף משמעותי . .עולה כי נוכח כל האמור לעיל נקטו הרשות ומשרד האנרגייה שורת צעדים במגבלות .המודל, ובפרט באמצעות העברת מענקים ומענקי גישור, יצירת מגזרי צרכנות נוספים וכן .שינוי התעריפים בחקיקה, שלא בהתאם לתנאים שנקבעו במכרזים של רישיונות החלוקה. .נוכח העיכובים בפריסת רשת החלוקה מומלץ כי בראייה צופה פני עתיד - רשות הגז, משרד .האנרגייה, אגף תקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר ומאסדרים ענפיים אחרים ישתמשו .בלקחים שנלמדו מפרויקט זה, בכדי לגבש צעדים נדרשים לקידום פרי סת רשת החלוקה .וכן לצורך גיבוש המדיניות בפרויקטים דומים אחרים . יתרה מכך, בפרויקטים לאומיים .דומים יש לשקול להשאיר בידי המדינה כלים שיאפשרו לה לבצע ב נסיבות מסוימות .ובהתאם לצורך עדכונים בר ישיונות . המגבלות ביכולת לקלוט מתקני ייצור בגז באזורים שונים בארץ מקשות על שילוב מתקנים .ברשת החשמל ועל פיתוח רשת החלוקה של הגז הטבעי. מומלץ כי חברת נגה וחח"י ישתפו .פעולה לצורך פיתוח רשת החשמל והתאמתה לקליטת מתקני ייצור חשמל חדשים ברשת. נמצא כי כ-80% מהזוכים קיבלו תשובות מחלק חיוביות 226 וכי מועד החיבור של כ-70% . מתשובות המחלק החיוביות הוא בשנת2025 . מתן תשובות מחלק שליליות לחלק מיצרני .החשמל וקביעת מועדי חיבור מאוחרים ליצרנים שקיבלו תשובות חיוביות מעכבים את .קליטת מתקני הייצור לרשת החשמל. בשל חשיבותו של מיזם פריסת רשת החלוקה של הגז הטבעי למשק כולו, על הרשויות .המקומיות לסייע לחברות החלוקה כדי לאפשר את הנחת קווי רשת החלוקה בנוחות .ובמהירות. מומלץ כי רשות הגז תפעל להנגיש לרשויות המקומיות את המידע החסר להם .אודות פריסת רשת החלוקה ותמשיך לפעול כדי לסייע לחברות החלוקה אם הרשויות .המקומיות אינן משתפות עימן פ עולה די הצורך. עוד מומלץ כי רשות הגז תעקוב אחר כלל .קווי החלוקה באופן עיתי, כדי לאתר חסמים ולפעול להסרתם ותנגיש במרשתת לכלל .הציבור את המידע (לרבות מפות) אודות פריסת רשת החלוקה. .לפני האסדרה הוקמו ארבעה מתקני ייצור חשמל באמצעות גז טבעי. בעקבות האסדרה, .בשנים 2018 - 2021 , עשרה זוכים הקימו מתקני ייצור חשמל בהיקף כולל של כ-20 מגה- .ואט (מתוך 471 מגה-ואט שהוקצו סך ה כול, כלומר כ- 4.2% מההקצאה). במועד סיום .הביקורת אף לא אחד מהמתקנים שזכו באסדרה והוקמו שולב ברשת החשמל. .על משרד האנרגייה, רשות החשמל ורשות הגז לפעול לשילובם של מתקני ייצור חשמל .שזכו באסדרה ברשת החשמל. במסגרת זו מומלץ לבחון את הטענות שעלו בדבר הפער .התעריפי והמענה הכלכלי לנושא.	.מעיון בהחלטות של הוועדה לתיאום תשתיות עולה כי הוועדה דנה בכל מקרה לגופו, אך .החלטותיה אינן מהוות החלטה ברמה עקרונית בדבר סמכותן של חברות התשתית לגבות .תשלום ולא נקבעו בהן כללים לסוגי התשלומים האפשריים ולגובהם.	826
תשתיות אנרגיה בע"מ . חברת תשתיות אנרגיה בע"מ - ביקורת פיננסית .לפי תחזית של משרד האנרגייה הביקוש לאחסון והובלה של דלקים יקטן מכ-6,800 אלף .טון בשנת 2021 לכ-5,500 אלף טון בשנת2050 בהדרגה. עוד נמצא כי לפי תחזיות החברה .לשנים 2022 - 2024 שיעור הרווח הנקימההכנסות הוא במגמת ירידה - מכ-24% בשנת .2016 לצפי של כ-12% בשנת 2024 .זאת למרות הגידול הצפוי של כ-87 מיליון ש"ח ( כ- .27% ) בהכנסות החברה בשנת 2024 לעומת שנת2020 . כאמור, נוסף על תחום האחסון .וההזרמה של דלק ומוצריו, החברה מעוניינת להיכנס לעוד תחומים בענף האנרגייה, .שבחלקם כבר פועלות חברות ממשלתיות וחברות פרטיות. משרד האנרגייה מתנגד .להרחבת פעילות החברה לתחומים שאינם בתחום בליבת הפעילות שלה - בעיקר אחסון .והזרמה של דלקים. משרד מבקר המדינה מציין כי מאחר שתש"א אמורה לפעול בהתאם להנחיות של רשות .החברות הממשלתיות, כל פעילות שלה שאינה בתחום הליבה שלה מחייבת קבלת אישור .של משרד האנרגייה ורשות החברות הממשלתיות. מוצע כי החברה תכין, בהתייעצות עם .רשות החברות הממשלתיות, תוכנית אסטרטגית רב -שנתית בתחומי הליבה שלה .ובתחומים שיש לה יתרון יחסי, על פי התוכנית האסטרטגית של משרד האנרגייה למשק .האנרגייה בכלל ושוק הדלקים בפרט. .בדוחות על אפקטיביות הבקרה הפנימית של החברה לשנים 2018 - 2020 צוינו ליקויים .במערכת הבקרה הפנימית בנושאים כגון מועד החלפת סיסמאות למערכת המחשוב ואי- .ביטול סיסמאות של עובדים שפרשו. בסיום שלושת הדוחות נכתב: "להערכתנו הליקויים .המפורטים לעיל אינם בגדר ליקויים משמעותיים אשר צריכים להיות מובאים בפני .הדירקטוריון, אלא ליקויי בקרה בלבד, אשר צריכים להיות מטופלים על ידי הנהלת .החברה". .על החברה ועל רשות החברות הממשלתיות לכנס אסיפת בעלי המניות כנדרש מדי שנה. .עלה כי בשנים שנבדקו, 2018 - 2021 , לא התקיימה אסיפה כללית של בעלי המניות .(משרד האנרגייה ומשרד האוצר ) בחברה. .דוח מפורט כאמור לשנת 2020 לגבי החברה הוגש למשרד מבקר המדינה באפריל 2021 . .בדוח זה ציין רו"ח המבקר את הממצאים העיקריים שעלו בביקורת שביצע בחברה, לרבות .פסקת הפניית תשומת לב לנושא אי-החתימה על הסכם ההפעלה. .משרד מבקר המדינה מציין את שיתוף הפעולה של רו"ח המבקר, אשר פעל להגשת .הדוחות המפורטים. .נמל הדלק באשקלון מופעל אפוא על ידי החברה וקצא"א 92 יותר מ-20 שנה בלי חוזה חתום .בין חברת קצא"א לחברה. .על החברה וקצא"א להשלים, בפיקוח רשות החברות הממשלתיות, חתימה על הסכם .מחייב בהתאם להחלטת הממשלה מ-1997 . .מנתונים שסיפקו רמ"י והחברה למשרד מבקר המדינה עולה כי השימוש בקרקע לגבי 8 .מ-12 הנכסים שבליבת פעילות החברה לא הוסדר עם רמ"י במשך תקופה ש ל בין 10 ל- .20 שנים. עוד עו לה כי עבור נכסים ש לגביהם אין לחברה הסדר עם רמ"י לא שילמה .החברה דמי חכירה או דמי שימוש. .על רמ"י והחברה להסדיר הסכמי חכירה תקפים לכלל נכסי החברה, כדי שלחברה תהיה .ודאות בנוגע לזכויותיה וחובותיה כלפי המדינה בנושא המקרקעין, וכדי שהמדינה תקבל .דמי חכירה ודמי שימוש במקרקעין. .עלה כי חישוב התשואה המשוקללת של החברה בנובמבר 2021 נעשה על בסיס העדכון .השנתי כפי שהוא נקבע בתעריף הנוכחי. לצורך חישוב תעריף החברה הוועדה לפיקוח .על המחירים לוקחת בחשבון את התשואה המשוקללת של החברה (.WACC) הרכיבים .שיש להביא בחשבון הם שיעור הריבית חסרת הסיכון לקביעת ההון העצמי; שיעור .הריבית חסרת הסיכון להון זר ; שיעור ריבית השוק ; ושיעור מקדם התאמה לענף )ביתא(. .בעת עדכון המחירים השנתי המשתנה היחיד המעודכן בו הוא שיעור הריבית חסרת הסיכון .לחישוב התשואה להון העצמי. נמצא כי החישוב הביא להעמדת התשואה על 4.59% . .לעומת זאת, אילו הוועדה הייתה מעדכנת רכיבים אלו בחישוב ה- WACC , התשואה הייתה .בשיעור של 3.93%96 .לגבי היקף ההון העצמי במאזן נכון ל- 31.12.20 (1,371 מיליוני ש"ח), .הדבר היה משפיע על התעריף, ומכאן שהיה מביא להקטנת ההכנסות של החברה בכ-9 .מיליון ש"ח, ולירידת מחירים של כ-2.5% לגבי הכנסותיה בשנת 2019 (השנההאחרונה .המדווחת ללא השפעות קורונה). .מוצע כי בעת קביעת תעריף החברה בשנת 2022 , ועדת המחירים- אנרגייה תבצע חישוב .חדש של ה- WACC (עלות הון) כחלק מקביעת התעריפים של החברה, בהתחשב, בין .היתר, בעלויות הנמוכות לגיוס אג"ח (0.83% צמוד למדד) ושיעור הרווחיות של החברה .במועד החישוב.	.ההוצאות הישירות של החברה עבור ייעוץ משפטי חיצוני בשתי תביעות שהגישה נגדה .רשות המיסים היו כ-850,000 ש"ח עד דצמבר 2021 . כאשר בגין התביעה הראשונה נקבע .בהסכם הפשרה תשלום מס בסך 950,000 ש"ח ב-2021 . להוצאות אלו יש להוסיף הוצאות .בית משפט והוצאות משפטיות של רשות המיסים בתביעות וכן הוצאות עקיפות, כמו הזמן .שמושקע על ידי החברה, ר שות המיסים, רשות החברות הממשלתיות, החשב הכללי .ופרקליטות המדינה בטיפול בתביעות. הוצאות אלו , וייתכן שגם אחרות, נגזרות מהעובדה .שלא נחתם הסכם הפעלה עדכני בין החברה לבין המדינה הכולל בתוכו הסדרי מס. הדבר .מחדד את הצורך בהשלמת גיבוש הסכם ההפעלה בין החברה ובין רשויות המדינה לרבות .רשות המיסים.	827
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . התקדמות פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן .נת"ע החליטה על התקנת מיגון בדרגות שונות ל- 1,435 יחידות בתוואי הקו הירוק בעלות .של 129 .מיליון ש"חבביקורת עלה כי נת"ע אינה בודקת את יעילות המיגון למניעת רעשים .בפועל ע"י גורם בלתי תלוי אלא ע"י החברה שניהלה את פרויקט המגון וזאת באופן מדגמי. .משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע לבצע בדיקות, בהיקף הנדרש, של יעילות המיגון .בפועל לאחר השלמת המיגון על ידי גורם בלתי תלוי שלא היה מעורב בביצוע המיגון. .נת"ע מפעילה נוהל של עיריית תל אביב לקביעת זכאות לפיצויים לעסקי ם שהגישה אליהם .נחסמה על כלל הבקשות לפיצוי שמוגשות בידי עסקים בכל הרשויות המקומיות שבתוואי .הפרויקט. עם זאת, נת"ע לא קבעה נוהל רשמי מטעמה לפיצוי העסקים והיא לא פרסמה .את המבחנים שלפיהם היא קובעת את הפיצויים. במצב הדברים הקיים אין לבעלי העסקים .מידע נגיש לגבי זכויותיהם לקבלת פיצויים ולגבי אופן הגשת בקשות לפיצויים. .משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע, למשרד התחבורה, לעיריות פתח תקווה, בני ברק, .ורמת גן שבהן הרק"ל עובר ת בקו תת -קרקעי, לפעול לאישור נוהל פיצויים לעסקים .ולהגברת השקיפות באמצעות פרסום הנוהל לידיעת הציבור המושפע מעבודות הקמת .הרק"ל והעשוי להיות זכאי לפיצויים בהתאם להוראות הנוהל. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולות ההיערכות להתאמת שירות האוטובוסים .לקראת הפעלת הקו האדום של הרק"ל, והוא מציין כי היערכות מוקדמת ופרסום מפת .הקישוריות של הרכבת הקלה לאמצעי תח"ץ אחרים, לרבות קווי האוטובוסים, עשויים .להגביר את היענות הציבור לשימוש במערכת הרק"ל ואת ה עמידה ביעדים של מספר .הנסיעות שהציבו נציגי הממשלה לקו זה. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת נתיבי איילון, לרשות הארצית לתחבורה ציבורית .ובשיתוף חברת נת"ע לפעול למיפוי מלא של קישוריות הקו האדום של רק"ל ולפרסמו .לציבור, לרבות באמצעות יישומונים (אפליקציות) תחבורתיים, טרם הפעלת הקו האדום. .דוגמה למיפוי כזה ניתן לראות במפת הקישוריות בין אוטובוס לקו האדום של רק"ל .בירושלים שהובאה לעיל. כמו כן מומלץ שיעקבו באופן שוטף אחר השינויים בהרגלי .הנסיעה עם פתיחת הקו האדום ויפעלו להתאמת שירותי האוטובוסים כאמצעי המזין את .שירותי הרק"ל והתומך בהם היכן שהדבר אפשרי וחיוני לשיפור השירות לנוסע. עלה כי הבצ "ם תוקצב בחסר בשלבי הפרויקט השונים, כדלהלן - בשנת 2010 בשלב .התכנון הרעיוני הוגדר בצ"ם בשיעור של 16% בקירוב, לעומת50% על פי נוהל פר"ת .לשנת 2006 שהיה תקף במועד עריכת האומדן הראשוני (פער של34 נקודות אחוז). הבצ"ם .אופס בדצמבר 2019 , כשנתיים לפני מועד סיום הפרויקט. איפוס הבצ"ם בעיצומו של שלב .הביצוע של הפרויקט מביא לכך שלא נותרה בפרויקט גמישות ניהולית אשר באה לידי .ביטוי בתקציב שאמור לפתור צורך בלתי צפוי. באוגוסט 2020 , כשמונה חודשים לאחר .שאופס, נקבע מחדש בצ"ם בסכום של 25 מיליון ש"ח. במועד זה מכלולים מרכזיים .בפרויקט (המערכות ועבודות גמר בתחנות) שהיקפם הכספי כ -6.7 מיליארד ש"ח היו .בשלבי ביצוע מוקדמים ולפיכך הבצ"ם שנקבע היה למעשה 0.4% בקירוב מאומדן העלות .של המכלולים האלה. על פי נוהל פר"ת ל-2012 שהיה תקף באותו מועד, מומלץ כי לקראת .הביצוע, כאשר יש תכנון מפורט, יוגדר תקציב בצ"ם בשיעור של 15% מעלויות הפרויקט .הצפויות (כ-14.7 נקודות אחוז יותר מהבצ"ם שנק בע). משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע ולמשרדי התחבורה והאוצר לפעול למניעת דחיות .ולעמידה בלוחות הזמנים בקווים הירוק והסגול כדי לנצל את התועלות הנקיות מפעילות .הקווים. משרד מבקר המדינה ממליץ לשקלל ככל הניתן את אובדן התועלת הנקייה בשל .דחיית הפרויקט בבחינת לוחות הזמנים בפרויקטים וכי בדיוני ועדת ההיגוי יעמדו משרד .האוצר ומשרד התחבורה על התועלת הכלכלית הנקייה של הפעלת הקווים הירוק והסגול .ויבחנו אם כדאי מבחינה כלכלית למנוע את הדחייה או להקדים את לוחות הזמנים, הכול .מבלי לגרוע מאיכות הביצוע של הפרויקט ובהתאם להוראות כל דין ולאחר בחינת .ההסכמים שנחתמו מול הקבלנים . הבדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה, כי ממועד קביעת האומדן הראשוני של העלות .לפרויקט הקו האדום בהחלטת הממשלה מדצמבר 2010 בסך10.7 ,מיליארד ש"ח בוצעו .12 עדכונים לכל הפחות באומדן הפרויקט ולפחות בשמונה מהם עודכן אומדן עלות .הפרויקט הכוללת, ובעדכון האחרון באוקטובר 2021 עמד אומדן העלות על כ- 18.71 .מיליארד ש"ח, סכום הגבוה בכ-8 מיליארד ש"חמאומדן העלות המקורי (כ-75% ). בניכוי .השפעת התייקרויות (הוספה של 0.671 מיליארד ש"ח) וירידה ב מע"ם מ-18% ל-17% . בשנת2016 (ירידה של 0.128 מיליארד ש"ח) אומדן העלות גדל בכ -7.46 מיליארד ש"ח .(כ- 69.7%). . בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי באומדן העלות הראשוני מדצמבר2010 בסך .כ-10.7 מיליארד ש"ח הובא בחשבון תקציב בצ "ם בסך של 1.7 מיליארד ש"ח, כ-16% . מהתקציב הכולל. כלומר, תקציב בצ "ם בשיעור של כ -16% שהובא בחשבון באומדן .הראשוני שהציגה נת"ע לממשלה בדצמבר 2010 היה תואם בקירוב לתקציב בצ " ם .המתאים לשלב התכנון המפורט בעוד שבפועל בשלב הזה היה מצוי הפרויקט בשלב .תכנון רעיוני שבו לפי נוהל פר"ת מומלץ להקצות לבצ"ם 50% .מאומדן הקיים .עוד נמצא שהחריגה באומדן של עלות הפרויקט בשיעור של כ-75% גבוהה פי שניים וחצי .משיעור הבצ "ם המקובל כפי שנקבע בנוהל פר"ת משנת 2006 , העומד על30% בשלב .התכנון המוקדם ואף גבוה משיעור הבצ"ם המקובל בנוהל פר"ת זה בשלב התכנון הרעיוני, .העומד על 50%54. כלומר, גם תקצוב הבצ"ם במקור לפי נוהל פר"ת, שהיה בתוקף במועד .קביעת האומדן בדצמבר 2010 , לא היה מספיק לממן את החריגות הגדולות באומדן .העלויות. .על נת"ע ומשרד התחבורה להקפיד על הצגת אומדנים ריאליים ככל שניתן לצורך אישור .הפרויקט על ידי הממשלה. אישור פרויקט על בסיס אומדן נמוך עלול לגרום להשקעת .משאבים רבים בפרויקט, וייתכן שבעתיד תגדל עלותו בעשרות אחוזים מעל לאומדן .שאושר. גם אם יתברר בעתיד כי העלות של הפרויקט תהיה גבוהה בעשרות אחוזים, .פוחתות האפשרויות של הממשלה לבטל או לשנות מהותית את הפרויקט שהתייקר, בין .היתר בשל קיומן של עלויות שקועות - ( Sunk Costs ) שכבר הושקעו בקידום הפרויקט עד .אותו מועד. .משרד מבקר המדינה ממליץ כי במועד קביעת הבצ"ם יש לבחון את הניסיון שהצטבר .במהלך הקמת הקו האדום ולהפיק ממנו לקחים. משרד מבקר המדינה ממליץ לנת"ע .ולמשרד התחבורה להקפיד כי בפרויקטים בתחום הרק"ל והמטרו שנמצאים בשלב הביצוע .ובשלב התכנון, ייקבעו מסגרות בצ"ם שיהיו תואמות לנוהל פר"ת המעודכן למועד ביצוע .ההערכה, בהתאם לשל בי הפרויקט. הצגת אומדן תקציב מדויק ככל הניתן תאפשר .למדינה לקבל החלטות תקציביות על בסיס נתונים נאותים שיוצגו לה, ויאפשרו לה לבצע .בחינת כדאיות כלכלית ולהקצות משאבים בהתאם.	.נמצא כי עדכוני אומדנים בהיקף של כ-2 מיליארד ש"ח לפחות מתוך כ-7.5 מיליארד ש"ח .שביצעה חברת נת"ע נבעו מתכולות עבודה ועלויות שלא נכללו באומדני העלות הקודמים. .באוגוסט 2012 עדכנה נת"ע את האומדן בסכום של1.5 ,מיליארד ש"ח1.2 מיליארד ש"ח .מתוכם מוסברים בעבודות שנעשו בשנים 2011 - 2012 ולא נכללו באומדן המקורי. עוד .עלה כי בספטמבר 2012 העריכה חברת הבקרה כי האומדן שהציגה חברת נת"ע לקו .האדום באוגוסט 2012 (12.2 מיליארד ש"ח) נמוך, וכי יהיה צורך לעדכן אותו בכ-1.9 עד .3.2 מיליארד ש"ח. השוואת נתוני הדוח האמור של חברת הבקרה לנתוני אמת הידועים .במועד סיום הביקורת מעלה, כי חלק ניכר מההערכות שהובאו בדוח זה תאמו לנתונים .בפועל הידועים בשנת 2022 לקראת סיום הקמת הקו (תקציב ניהול פרויקט הוערך ב-500 . מיליוןש"ח ומסתכם בכ-480 מיליוןש"ח נכון למועד סיום הביקורת, מיגון מבנים הוערך .ב-60 מיליוןש"ח והמיגון האקוסטי שבוצע בפועל הסתכם בכ-70 .)מיליון ש"ח .בנובמבר 2012 עודכן שוב אומדן עלות הפרויקט ל-14.4 מיליארד ש"ח. מאומדן זה עלה .כי באומדן מאוגוסט 2012 לא נכללו הסכומים האלה: כ -790 מיליון ש"ח בגין תוספת .לשינויים הנדסיים אפשריים ורכש קרונות נוספים, כ-430 מיליון ש"ח תוספת בגין הצמדות .ומיסים, כ-500 מיליון ש"חתוספת לניהול הפרויקט ( על פי המלצת חברת הבקרה), כ-600 .מיליון ש"ח לטיפול במים לרבות זיהום מים וכ-160 .מיליון ש"ח בצ"ם נוסף .עדכונים בסכומים מצטברים של 2 מיליארדי ש"ח לפחות באומדני העלות עקב הוספת .תכולות עבודה שלא נכללו באומדנים הקודמים מעלים ליקויים בהליכי התכנון, בהערכת .האומדנים ובאישורם. יתר על כן, בתקופה שבין אוגוסט 2014 ליוני2019 לא הצמידה נת"ע .את אומדני עלויות הפרויקט למדדי התשומות הרלוונטיים לפרויקט וזו הייתה סיבה נוספת .לפערים האמורים.	828
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . השירות לנוסעים ברכבת הקלה בירושלים - ביקורת מעקב .בהליך שיתוף הציבור שבוצע בביקורת המעקב עלה כי כ - 88% מתושבי ירושלים .משתמשים ברכבת הקלה, וכ-86% מהם משתמשים ברכבת הקלה בתדירות של לפחות .פעם - פעמיים בחודש. עוד עלה בביקורת המעק ב כי רוב הנוסעים ברכבת הקלה (63 . .אחוזים) משתמשים בה לצורך הגעה לעבודה או לצורכי קניות .בביקורת המעקב עלה גם כי כשני שלישים מתושבי ירושלים מרוצים באופן כללי במידה .רבה או במידה רבה מאוד מהנסיעה ברכבת הקלה. יש שביעות רצון גבוהה מהיבטים .התפעוליים של הרכבת הקלה כגון עדכונים בזמן אמת, דיוק בלוחות הזמנים וניקיון קרונות .הרכבת הקלה ותחזוקתם. נקודות התורפה שעלו מהליך השיתוף הן רמת הצפיפות ברכבת .הקלה ותחושת הביטחון של הנוסעים בה - עלה כי כמחצית מהנוסעים ציינו כי הם חשים .בטוחים במהלך הנסיעה ברכבת הקלה וההמתנה בתחנותיה; כ-30% ציינו מידה בינונית .של תחושת ביטחון וכ-21% .ציינו מידה מועטה של תחושת ביטחון27% ציינו שביעות רצון .רבה מרמת הצפיפות ברכבת הקלה, ואילו 44% ציינו שביעות רצון מועטה מרמת הצפיפות .ברכבת. .עוד עלה בביקורת המעקב כי צוות האב עו רך סקר י שביעות רצון של הנוסעים ב רכבת .הקלה בירושלים, וכי הסקרים האחרו נים נער כו בדצמבר 2021 ובמרץ 2022 (הרבעון .האחרון של שנת 2021 והרבעון הראשון של שנת 2022 .) משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה ולצוות האב לתת את הדעת על נקודת .המבט של הציבור המשתמש בשירותי הרכבת הקלה ולשים לב לצרכים שעלו מהליך .שיתוף הציבור שקיים משרד מבקר המדינה בדצמבר 2021 ומהסקרים שביצע צוות האב .בדצמבר 2021 ובמרץ 2022. כאמור שביעות רצון נמוכה או נמוכה מאוד מרמת הצפיפות .ברכבת הקלה בקרב רבים ממשתמשי הרכבת הקלה עלתה גם בסקרים שקיים צוות האב .(בדצמבר 2021 ובמרץ 2022) ועל הצוות לתת את הדעתעל נקודת המבט של הציבור .המשתמש בשירותי הרכבת הקלה ולפעול להפחתת הצפיפות ברכבת. משרד מבקר .המדינה ממליץ לצוות האב לשפר את ערוצי התקשורת בין הציבור למפעיל, לפעול לשיפור .התיאום והשילוביות בין האוטובוסים לרק"ל בהתאם לתוצאות הסקר ים שהוא ערך, וכן .לעקוב אחר נושא שיפור הביטחון של הנוסעים ברק"ל 32 , ולפעול עלפי הממצאים שיועלו .בעניין זה. .מתרשים 11 עולה כי ברוב שעות ההפעלה של הרכבת הקלה, בשעות שבין7:00 ל- 19:00 , . (בתקופה ממאי2021 עד ספטמבר2021 ), תדירות נסיעות הרכבתהממוצעת בפועל חרגה .במקצת מהתדירות המתוכננת, והיא נעה בין 6.02 ( דקות6 דקות ושנייה אחת בקירוב) ל- .6.15 ( דקות6 דקות ו-9 שניות); עוד עולה מתרשים11 כי בשעות ההפעלה של הרכבת .הקלה, בשעות שבין 19:00 ל- 20:00 , באותה התקופה, תדירות נסיעות הרכבת הממוצעת .בפועל הייתה גבוהה מהתדירות המתוכננת של 10 דקות ונעה בין8.9 ( דקות8 דקות ו-54 .שניות) ל-9.83 ( דקות9 דקות ו-50 .)שניות בקירוב .עוד עולה מתרשים 11 כי בשעות ההפעלה של הרכבת הקלה בשעות הערב והלילה, בין .השעות 20:00 ל- 22:00 , הייתה התדירות הממוצעת של הרכבת הקלה בפועל בין 10.78 .( דקות10 דקות ו-47 שניות בקירוב) ל- 12.17 ( דקות12 דקות ו- 10 שניות בקירוב) והיא .הייתה גבוהה יותר מתדירות הרכבת המתוכננת לאותן השעות או חרגה ממנה במקצת, על .פני כל חודשי ההפעלה, מאי - ספטמבר 2021 . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את ביצוע הנסיעות בפועל של הרכבת הקלה לפי לוחות .הזמנים המתוכננים במהלך ימי החול. תדירויות הנסיעה של הרכבת הקלה בפועל כמעט .משתוות לתדירויות הנסיעה המתוכננות או אפילו גבוהות מהן על פני רוב שעות ההפעלה. .משמעות הדבר היא שיפור במתן השירות לנוסעים ברכבת הקלה בירושלים ביחס לממצאי .הדוח הקודם. .מתרשים 8 עולה כי60% מנוסעי הרכבת הקלה היו מודעים להחלפת המפעיל שלה. יחד .עם זאת, 57% .מהם ציינו כי לא היה שינוי (לטובה או לרעה) לאחר החלפת המפעילעם .זאת, מהתרשים עולה כי 23% סבורים כי אכן היה שינוי לטובה לאחר החלפת המפעיל . .מתוך אותם 23% ,כ-46% ציינו כי השירות טוב יותר , כ-29% ציינו כי זמני ההמתנה קצרים .יותר וכ-20% ציינו כי ישנו דיוק רב יותר בלוחות הזמנים. .מתרשים 12 עולה כי מספר הנסיעות הממוצע היומי בפועל ברכבת הקלה בימי חול ללא .ימי חמישי נע במהלך החודשים יוני עד ספטמבר 2021 בין295 ל-306 נסיעות, לעומת307 . נסיעות מתוכננות. שיעור החריגה ממספר הנסיעות המתוכנן נע בין 0.33% ל- 3.91% . בימי .חמישי בחודשים יולי ואוגוסט, שבהם הופעלו גם קווי לילה, היה מספר הנסיעות היומי .הממוצע בפועל ברכבת הקלה 311 ו-313 , בהתאמה, לעומת319 נסיעות מתוכננות. שיעור .החריגה היה 2.51% ו- 1.89% ., בהתאמה עם זאת, חלה מגמת שיפור במספר הנסיעות היומיות בפועל בימי חול בהשוואה למספר .הנסיעות המתוכננות שנקבעו בהסכם הזיכיון החדש ובתוכנית הפעלה מאושרת מאפריל .2021 .כך, עלה כי בתקופה ממאי 2021 ועד ספטמבר2021 , הפער בין הנסיעות היומיות .המתוכננות בימי חול, לבין מספר הנסיעות שלא בוצעו בפועל ירד מ-21 נסיעות שלא בוצעו .בחודש מאי 2021 לבין נסיעה אחת שלא בוצעה בחודש ספטמבר2021 (לא כולל קווי .לילה בימי חמישי בחודשים יולי ואוגוסט 2021 ); כשבימי חמישי עם קווי לילה בחודשים .יולי ואוגוסט 2021 .מספר הנסיעות היומיות שלא בוצעו נע בין שש נסיעות לשמונה נסיעות .מלוח 3 עולהמגמת שיפור במספר הנסיעות ובשיעור הביצוע של הנסיעות ברכבת הקלה .בחודשים מאי עד ספטמבר 2021 . עולה כי מספר הנסיעות החלקיות שבוצעו בפועל .ומספר הנסיעות שבוטלו ירד מ-878 נסיעות בחודש מאי2021 (המהוות כ- 11.2% מסך .הנסיעות המתוכננות בחודש זה) ל-23 נסיעות בחודש ספטמבר 2021 (המהוות כ- 0.4% ..)מסך הנסיעות המתוכננות בחודש זה .מתרשים 30 עולה כי הזכיין הנוכחי עמד בתנאי הסף של שני מדדי השירות (98%) - תקינות .מכונות הכרטוס ותקינות מכונות התיקוף - בחודשים אפריל עד ספטמבר 2021.	.ביקורת המעקב העלתה כי צוות האב לתחבורה החל לעקוב בצורה סדורה אחרי הצפיפות .ברכבות. עם זאת, מדידת העמידה במדדי הצפיפות עדיין חלקית, ולפי חישובים שערך .משרד מבקר המדינה, על פי נתונים של צוות האב, ברוב המדידות (בחודשים יוני עד .ספטמבר 2021 ) מספר הנוסעים המרבי ברכבת הקלה בירושלים, הוא מעל356 נוסעים .(לפי 2.75 נוסעים עומדים למ"ר כשכל הכיסאות הישיבה תפוסים) וממילא הוא גם מעל .320 נוסעים (לפי2.34 נוסעים עומדים למ"ר כשכל הכיסאות הישיבה תפוסים), ולמעשה .מספר נוסעים זה הוא מעל הרף המרבי שנקבע בתנאי ההסכם הזיכיון החדש. בעקבות .הביקורת הזכיין הנוכחי הגיש לצוות האב תוכנית לניהול סף רמת הצפיפות בקרונות, .ובהתאם לתשובת צוות האב למשרד מבקר המדינה מאפריל 2022 היא נמצאת בשלבי .הבדיקה.	829
חברת דואר ישראל בע"מ . חברת דואר ישראל בע"מ - הטיפול בדואר בין-לאומי - ביקורת מעקב מנתוני הלוח עולה כי מספר הפניות לשירות הלקוחות של חברת הדואר בנושא דואר .בין-לאומי גדל פי יותר מחמישה בשנים 2018 - 2021 . .ממצאי ביקורת המעקב מעלים כי הליקוי טרם תוקן. .בסיור שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה ב- 8.11.21 במרכז הסחר המקוון עלה כי יש אלפי .דברי דואר אשר מעוכבים לבדיקתם של פקידי המכס יותר מחודש. לדוגמה, נמצאו ביום .זה דברי דואר שהתקבלו לבדיקת מכס ב - 1.10.21 וטרם שוחררו למשלוח הדואר. להלן .תמונות 6,7 המעידות על העומס והעיכוב בבדיקת המכס של דברי דואר: מנתוני התרשים עולה כי בשנת 2021 היה משקל החבילה הממוצע359 גרם, יותר מפי .שלושה מאשר משקלה בשנת 2010 (שבההיה משקל החבילה הממוצע 98 גרם). .מגמות הגידול בהיקף של פריטי הסחר המקוון המוזמנים ו העלייה במשקל החבילה .הממוצע מעידות על החשיבות שהציבור מייחס לתחום פעילות זה ועל הצורך הרב בו. .ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי לא תוקן, וכי עד מועד סיום הביקורת החברה לא הטמיעה .את מערכת הניטור באופן מלא כנדרש ברישיון. .עוד עלה כי נוכח העובדה שחברת הדואר לא הטמיעה את מערכת הניטור באופן מלא .כנדרש ברישיון כאמור, באוקטובר 2019 ובנובמבר2021 הטיל משרד התקשורת על .החברה עיצומים כספיים 28 בהתאם להוראות החוק , וזאת, בין השאר, בשל העובדה .שמשרד התקשורת מייחס חשיבות רבה ליישום הוראת הניטור בשל היעדר יכולת מספיקה .לאתר אובדן של דברי דואר או עיכובים במשלוח שלהם. .על חברת הדואר להטמיע את מערכת הניטור כמתחייב ברישיון. .ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי תוקן במידה רבה, וכי הליכי השחרור של פריטי הדואר .במסוף החברה בנתב"ג והטיפול בהם השתפר ו. בסיור שערכו נציגי משרד מבקר המדינה .ב- 28.12.21 במסוף הדואר בנתב"ג לאהתגלו עומס משמעותי או פריטי דואר שהוחזקו שם .לתקופה ממושכת. .ממצאי הביקורת מעלים כי בביקורות אקראיות שערך משרד מבקר המדינה במסוף .בנתב"ג בזמנים שונים נמצא כי חלק מהמשלוחים נותרים ללא אריזה נאותה למשך ימים .מספר ולעיתים חשופים לפגעי מזג האוויר . .מומלץ כי חברת הדואר תקפיד להגן על כל המשלוחים מחשיפה לפגעי מזג האוויר . .ראוי לציין כי המשקל הממוצע של פריטי הסחר המקוו ן שנרכשים הולך וגדל במשך .השנים, והדבר מחייב את החברה להתאים את התשתיות שלה לכך, הן בתחום המיון והן .בתחום החלוקה, על מנת לטפל באופן המיטבי בפריטים כבדים וגדולים יותר. ממצאי המעקב מעלים כי הליקוי תוקן במידה מועטה. כיום עובדי החברה בנתב"ג .מקלידים באופן ידני למערכת ממוחשבת את מספרי המכלים והמשטחים אשר מועלים על .המשאיות בדרכם למרכז הסחר במודיעין, אולם הדבר אינו מתבצע באמצעות קריאת חיווי .ממוחשבת במערכת ייעודית אשר הייתה מאפשרת ביצוע בקרת שלמות ממוחשבת נאותה, .ובאמצעות קריאת חיווי של ברקוד, בעת הגעתם אל מרכז הסחר במודיעין. עלה כי פיתוחו .של "מודול נתב"ג" לא הושלם. .עוד עולה כי קריאות החיווי המתבצעות במרכז הסחר ב מודיעין נמצאות בתהליך פיתוח .והטמעה, וכי קיימות בעיות ביישומון ובחיבור האון ליין, כך שלא תמיד ניתן לקרוא את כלל .הקריאות; יש ימים שלא ניתן לקרוא כלל את הקריאות ויש ימים שבהם הקריאה חלקית. .לדוגמה, ב- 24.11.21 נמצא כיכלל לא היו קריאות ב מרכז הסחר ב מודיעין, ואילו ב- 7.12.21 .בוצעו קריאות במרכז הסחר במודיעין באופן חלקי.	.מומלץ שהחברה תפעל להשלמת הפיתוח של מערכת ממוחשבת שתאפשר בקרת שלמות .מלאה של המכלים והמשטחים אשר מועלים למשאיות, עד להגעתם ל מרכז הסחר .במודיעין.	830
משרד האוצר . מינהל הרכב הממשלתי .כפי שעולה מהתרשים ש לעיל, ה חיוב השנתי של חברת ענבל בגין תאונות שבהן היו .מעורבים רכבי מינהל הרכב, נע בין 24.4 ל-35.4 מלש"ח בשנה, ובממוצע כ-28 מלש"ח .בשנה. עוד עולה מהתרשים כי בממוצע כ-19 מלש"חמשולמים בגין תביעות רכב רכוש, .ו-9 .מלש"ח בגין תביעות רכב חובה .מומלץ כי מינהל הרכב יפעל להקמת תשתית נתונים מהימנה בדבר היקף התאונות .שבוצעו. תשתית הנתונים תאפשר את זיהוי מאפייני התאונות והיקף הנזק הכספי שנגרם .כתוצאה מהן . כך לדוגמ ה יתאפשר לזהות נהגים מסוכנים, סוגי רכבים מסוכנים ו/או .משרדים עם שכיחות רבה יותר של תאונות. .נמצא כי על אף היקף התאונות העומד על כ- 3,450 תאונות בממוצע בשנה, קציני הבטיחות .לא ביצעו חקירות של תאונות בשנים 2018 - 2021 ולא ננקטו צעדי משמעתנגד אף נהג .ממשלתי בשנים האחרונות. מיעוט הבקרות על משרדי הממשלה פוגע בכושר ההרתעה .של מינהל הרכב כלפי המשרדים וכלפי נהגים מסוכנים, דבר העלול לגרום לאי-הקפדה .מספקת על מילוי הוראות התחבורה והבטיחות. .מומלץ כי מינהל הרכב יקיים תהליכי בקרה סדורים במשרדי הממשלה וכן יבצע תחקירים .של תאונות שבוצעו ברכבי המינהל. עקב היקף התאונות מומלץ שהתיעדוף בתחקיר .התאונות יהיה על בסיס קריטריונים ומאפיינים מוגדרים כדוגמת חומרת התאונה, פגיעות .גוף, אומדן עלות הנזק וכן היתכנות לעבירת תנועה חמורה. .מהלוח לעיל עולה כי מינהל הרכב מחזיק בכ-766 רכבים פעיליםשנסעו מעל 200,000 . ,ק"מכ-52% מהם רכבי נוסעים וכ-38% רכבי 4X4. .נמצא כי נכון לינואר 2022 ,, על אף מודל גיל הרכבים שנקבע על ידי מינהל הרכבגיל .רכבי הנוסעים הממוצע עומד על 5 שנים למול תקופת השימוש הרצויה ברכבי נוסעים .שהוגדרה על 4 שנים והיקף הנסועה שלו גבוה (כ-40% )מכלי הרכב הפעילים. תחלופה .של רכבים בצי הרכב בהתאם למודל שנקבע תביא לעלייה באיכות הרכבים ובבטיחותם .ואף צפויה לייצר חיסכון כספי בהוצאות הממשלה. נמצא כי שלא בהתאם להחלטות הממשלה והיעדים שנקבעו למעבר לתחבורה נקייה, ועל .אף הגידול שחל בישראל בין השנים 2017 ל-2020 במספר כלי הרכב ההיברידיים (גידול .של 244% ) ובמספר כלי הרכב החשמליים (גידול של 438% ), צי מינהל הרכבמבוסס על .רכבים ותיקים (כ-40% )מכלי הרכב הפעילים ישנים ביחס למודל גיל הרכבים הרצוי .ומושתת על רכבים מזהמים (נכון למועד סיום הביקורת, 75% מרכבי הנוסעים שבמינהל .הרכב אינם רכבים היברידיים או חשמליים) 50 . . נכון לינואר2022 , בבעלות מינהל הרכב יותר מ- 2,000 רכבים שיש להחליפם כדי שגיל .הרכבים יעמוד במודל גיל הרכבים הרצוי (ממוצע גיל רכבי המינהל עומד על 6 ,שנים .מתוכם של רכבי הנוסעים עומד על 5 שנים) ועוד כ-200 רכבים שגילם נמוך אך הנסועה .שלהם עולה על 200,000 ק"מ. היקף התחלופה הנדרש כדי לעמוד במודל גיל הרכבים .מחייב את המינהל להיערך להפעלה יעילה של מערכי הרכישה והמכירה, בעיקר נוכח .הקפאת פעילות המינהל בתחום זה בשנים 2020 ו-2021 . .משרד מבקר המדינה ממליץ שוועדת הקרן הפנימית תקבע טווח רצוי לגובה כריות ההון .בהתאם לחשיפות של כל כיסוי. עוד מוצע לזהות את הסיכון והעלות של משרדי הממשלה .השונים ולבחון מודלים המתמרצים את משרדי הממשלה להפחית את היקף התביעות .בתחום. את החיסכון שייווצר מוצע לייעד לטובת המשרדים עם שיעור התביעות הנמוך. .מהשוואה של עלויות השכרת הרכבים לעלות החודשית הישירה הנגבית מהמשרדים עולה .כי העלות החודשית הישירה הנגבית מהמשרדים שקולה ל-18 עד22 ,ימי השכרת רכב .ובממוצע עומדת על כ-20.5 יום השכרת רכבים. כלומר, ככל שהשימוש ברכבי האיגום .נמוך מנקודת האיזון, חסכוני יותר למשרדים לשכור רכב בימים שבהם יש צורך ברכבים .אלו מאשר לשלם תשלום קבוע בגין רכב. נמצא כי ב-48% מרכבי האיגום שנבדקו קיים פוטנציאל לחיסכון אם הם יועברו לשיטת .השכרה יומית. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי אומדן היקף החיסכון המרבי עומד .על כ-21% מההוצאות על רכבי האיגום 136 .	. נמצאה מגמה של פער בין שביעות הרצון של הנהגים בגוף המקבל את שירותי הרכב .מחברות הליסינג לבין שביעות הרצון של הנהגים ברכבי המינהל. עוד נמצא כי מגמה זו, .לפיה שביעות הרצון של נהגי הליסינג גבוהה ביחס לשביעות הרצון של הנהגים ברכבי .המינהל, תואמת את מידת שביעות הרצון של המשרדים הממשלתיים, וכן תואמת את .היתרונות והחסרונות שתוארו בישיבת ועדת המכרזים של החשכ"ל שהחליטה על מעבר .לשיטת הליסינג, ואשר נתמכים בשירותים שחברות הליסינג מחויבות להם בהסכמי .ההתקשרות.	831
משרד הכלכלה והתעשייה . סוגיות בהגנה על הצרכן מרבית התלונות מוגשות לרשות ולמועצה באמצעות אתרי האינטרנט שלהן - לכל אחת .בנפרד. .עלה כי באתר הרשות, המתלוננים מקבלים בתום תהליך הגשת התלונה מייל חוזר שמודיע .שהרשות אינה מייעצת משפטית ואינה מסייעת באופן פרטני, ושלצורך כך אפשר לפנות .למועצה הישראלית לצרכנות. .מומלץ כי הרשות תעדכן את המתלונן מבעוד מוע ד, בטרם התחלת ההליך של הגשת .תלונה, על כ ך שהרשות אינה מתכוונת לטפל בתלונות פרטניות ועליו לפנות לשם כך .למועצה. .מהלוח עולה שחלק מהסכומים הם בגין קופונים שהעמיתים רכשו עוד ב-2019 ולכאורה .פג תוקפם; העמיתים לא ביקשו לבטלם והמועדון לא פעל באופן יזום להשבתם. .משרד מבקר המדינה מציין שכל הסכם או הסכמה על כך שמתפעל חיצוני מותיר בידיו .כספי עמיתים בגין אי-מימוש קופונים עלולים להוביל לכך שטובתו הכלכלית תגבר על .טובתם של עמיתי המועדון אם לא יממשו את השוברים שנרכשו. במצב זה קיים חשש .שלמתפעל חיצוני עשוי להיות עניין באי-הארכת תוקף הקופונים או באי -יידוע ה עמיתים .לגבי קופונים שלא מומשו. .מומלץ כי מועדון ביחד בשבילך כגוף הפועל לטובת עמיתיו ומופקד על כספי ציבור לשפר .את המערכת ההסכמית לתפעול המועדון באופן שיאפשר החזרת הכספים בגין שוברים .שטרם מומשו לעמיתים. לגבי הכספים שנצברו אצל המתפעל החיצוני, הנאמדים במאות .אלפי ש"ח, עוד מומלץ כי מועדון ביחד בשבילך יבחן הדרכים החוקיות וההסכמיות .העומדות לרשותו כדי להשיב כספים לעמיתים. .נמצא כי בידי מועדון חבר הצטבר סכום של כ- 2,107,000 ש"ח (לרבות דמי הסבסוד בסך .כ- 455,000 ש"ח) בגין קופונים ואירועים שנרכשו בשנים 2019 - 2020 וטרם מומשו. כספים .אלה לא הועברו לצד ג' כלשהו - מתפעל חיצוני או ספק; כל הכספים שלא הושבו לעמיתי .המועדון משמשים את המועדון לסבסוד רכישת קופונים למוצרים חדשים לטובת כלל .עמיתי המועדון. עם זאת מועדון חבר שולח הודעות לעמיתיו בקריאה לממש את הקופונים .שבידם. .מומלץ שמועדון חבר יבחן את הדרכים להעביר את הכספים בגין השוברים שלא מומשו .לעמיתים ששילמו על השובר , וישקול לפעול כך ולא להעביר הכספים לתקציב המועדון. .נמצא כי בידי מועדון טוב כספי עמיתים וכספי השתתפות של מעסיקי העמיתים בגין .שוברים שהמועדון טרם קיבל חיווי מהספקים כי מומשו בהיקף של כ-820 אלפי ש"ח, נכון .למועד תום הביקורת. חלק מהקופונים - פג תוקפם, ועמיתי המועדון אינם יכולים לממשם. .מועדון טוב לא ביצע פעולות יזומות לבדיקות והצלבות עם המתפעל החיצוני להשבת כספי .העמיתים בגין קופונים אלה. במצב זה ישנם כספי עמיתים שכלואים בחשבון הייעודי של .המועדון. .משרד מבקר המדינה ממליץ כי המועדון יבצע מפעם לפעם בדיקה יזומה, בשיתוף .המתפעל החיצוני וספקי המועדון, בעניין הכספים ה"כלואים" בחשבון וישיב את הכספים .שלהם זכאי העמית או הספק. כמו כן הוא ממליץ שהמועדון ישפר את תהליך קבלת החיווי .מאת הספקים על דבר מימוש הקופונים, כדי שהתהליך יתבצע באופן מקוון ומיידי. .המועצה לצרכנות ציינה כי בשנים 2018 - 2021 קיבלה כ-500 תלונות מצרכנים קשישים .על הטעיות והונאות בכרטיסי חיוב. .לרשות ולמועצה הוגשו 1,308 תלונות בנושא התנתקות משירות בין השנים2018 - 2020 . . עם זאת, בהתאם לסקר שיתוף הציבור שערך משרד מבקר המדינה עלה כי 48% . מהצרכנים אינם מודעים לזכויותיהם בנוגע להתנתקות משירות, ובכלל זאת האפשרות .לקבלת סעדים ללא הוכחת נזק שבתי משפט רשאים לפסוק לטובתם. מומלץ כי הרשות .והמועצה יבחנו דרכים להעלות את מודעות הציבור לנושא ולהגברת ההרתעה כלפי .העוסקים שמפירים את החוק. בבדיקת חמשת המועדונים המופעלים על ידי גופים ציבוריים נמצאה שונות גדולה ביניהם .ביחס להחזר כספים לעמיתים בגין שוברים שלא מומשו בפועל ופג תוקפם: מועדון קרנות .השוטרים מבצע פעולה יזומה לאיתור העמית שרכש ומשיב לו את כספו; מועדון חבר .משתמש בכספים בגין קופ ונים שלא נוצלו לטובת פעילות המועדון וכלל עמיתיו; מועדון .טוב מותיר את הכספים בחשבון מיוחד עד אשר פונה העמית ומבקש זיכוי; מועדון ביחד .בשבילך מותיר בידי המתפעל החיצוני את הכספים אשר שילם העמית בלי להעביר אליו .את כספי הסבסוד ; ומועדון פיס מותיר בידי המתפעל החיצוני או הספק הן את כספי .העמית והן את כספי הסבסוד של המועדון בלי שהשובר מומש בפועל. .משרד מבקר המדינה ממליץ למועדון פיס, למועדון ביחד בשבילך ולמועדון טוב לפעול .לשיפור המערכת התפעולית וההסכמית כך שיהיה ניתן לאתר עמיתים שרכשו שוברים .שלא מומשו, להתריע על כך מבעוד מועד ולהשיב את הכספים לעמיתים. .עוד מומלץ למועדון פיס, מועדון ביחד בשבילך, מועדון טוב ומועדון חבר, לשקול לנקוט .בפעולות יזומות אף אם אין הוראה מפורשת בהסכם, כחלק מכללי ההגינות המסחרית .ודיני עושר ולא במשפט, לפעול באופן יזום להשבת לפחות חלק מ הכספים ששילמו .העמיתים הנאמדים בכ-6.32 מיליון ש"ח, בגין שוברים שפג תוקפם, ובהתאם להתפתחות .הטכנולוגית להתקשר רק עם ספקים המקושרים למערכת הנותנת חיווי למימוש קופונים .אונליין. .לאור הממצאים לעיל במועדונים שמופעלים על ידי גופים ציבוריים ולאור ההתפתחות .הטכנולוגית המא פשרת קבלת חיווי מיידי על מימוש קופונים , מוצע כי הרשות להגנת .הצרכן והמועצה לצרכנות, עם משרד המשפטים, יבחנו את האסדרה הדרושה בנושאי כלל .מועדוני הצרכנות שפועלים בישראל, לרבות שיווק קופוני מוצר קצרי טווח - שיש קשיים .ביכולת מימוש ו או בחיווי אם מומש בפועל, וכן את קביעת הכללים להשבת כספים .לצרכנים בגין קופונים שלא מומשו בפועל, כך שהצרכנים לא יאבדו את כל כספם, ושלא .כל כספי רכישת הקופון יישארו בידי הספקים והמתפעלים החיצוניים מבלי שהתקבלה .תמורה בגינו. נמצא כי כספי העמית וכספי הסבסוד שמעביר מועדון פיס בכל חודש משולמים למתפעל .החיצוני של המועדון או לספקים של המוצרים, לרוב בלי שהמועדון יודע אם המוצרים .שנרכשו מומשו בפועל. להערכת משרד מבקר המדינה הסכום הכולל עשוי לעמוד על .כ-2.9 מיליון ש"ח. יוצא שישנם כספי עמיתים, לרבות כספי סבסוד המועדון, המצויים בידי .הספקים והמתפעל החיצוני בעבור מוצרים שחברי המועדון לא מימשו. אי-ידיעה או אי- .מעקב של הנהלת מועדון פיס לגבי היקף תופעה זו עלולים גם לפגוע בתהליכי קבלת .ההחלטות לגבי השירות שנ ותן המועדון ו לגבי ההטבות ה מוצעות לחבריו; עוד נפגעת .יכולתו להעריך את חוזה ההתקשרות עם המ תפעל החיצוני ו לעמוד על זכויות חברי .המועדון. .מומלץ כי מועדון הפיס יכלול ספקים המוכנים לאשר באופן אוטומטי את המשך תוקף .מימוש ההטבה משנה לשנה בלי שחברי המועדון יידרשו לפנות ביוזמתם למועדון לשם .כך. עוד מומלץ כי מועדון פיס יפעל לשפר את המערכת ההסכמית לתפעול המועדון, כך .שתותיר את כספי העמיתים וכספי הסבסוד בידי המועדון ולא בידי הספקים והמתפעל .חיצוני, וזאת עד לקבלת חיווי על מימוש הקופונים.	.מועדון קרנות השוטרים מבצע מהלך מיצוי זכויות אקטיבי של איתור מלאי הקופונים שפג .תוקפם ולא מומשו על ידי העמיתים, ובאופן יזום משיב לעמיתים את כספם. מנתוני המועדון .עולה שב - 2020 הושבו לכ- 2,000 עמיתים באמצעות הפעולות היזומות של המועדון כ- 330,000 . ש"ח. כמות השוברים עמדה על 5,075 . . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את מועדון קרנות השוטרים על הפעולות שהוא מבצע .להשבת כספים של עמיתיו בגין שוברים שלא מומשו.	832
משרד הכלכלה והתעשייה . התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון - ביקורת מעקב .הליקוי תוקן באופן מלא. האתרים של רשות המיסים ומשרד הכלכלה מפנים כל אחד .ליישומים המופיעים באתר השני. עם זאת, אין אתר אחוד לצרכן והמידע מצוי באתרים של .שני המשרדים - הכלכלה ורשות המיסים. .לנוכח גל עליות המחירים במשק והעלייה ביוקר המחיה בישראל, מומלץ כי משרד .הכלכלה ומשרד האוצר, המובילים את המאבק ביוקר המחיה, בהתייעצות עם רשות .התחרות, יבחנו באופן ע יתי את השימוש בפטור ממיסים על ה יבוא ה אישי ככלי נוסף .במאבק זה, תוך איזון הצורך להגן על חלקים מסוימים במגזר הקמעונאי הישראלי ולמנוע .הסטת פעילות כלכלית לחו"ל. מומלץ לבחון את הגדלת הפטור ממס ל גבי מוצרים .ותחומים שבהם קיי מי ם כשל שוק או ניצול לרעה וגביית מחיר מופרז של מונופולים או .יבואנים בלעדיים בעלי כוח שוק משמעותי. .ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי שלפיו חלק מהרשויות המוסמכות טרם החלו להתאים .את יבוא המוצרים שבאחריותן לכלל היבוא האישי - תוקן במידה רבה. כל הרשויות .המוסמכות סיימו להתאים את יבוא המוצרים שבאחריותן לכלל היבוא האישי . .מהנתונים שמסר משרד הכלכלה לצוות הביקורת באוקטובר 2021 עולה כי המערכת .הממוחשבת ליבוא אישי ותא הדואר הייעודי נותנים מענה ראוי לליקוי. .משרד המשפטים פועל כאמור באמצעות הגשת התייצבויות של היועץ המשפטי לממשלה .והגשת התנגדויות להסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות רלוונטיות. עם זאת אין הוא פועל .לבדיקת חוזים אחידים-תקנונים של אתרי הסחר המקוו ן באופן יזום מבעוד מועד. .מומלץ כי הסוכנות לעסקים קטנים והרשות לפיתוח כלכלי יפעלו בשיתוף פעולה לקבלת .הנתונים על השתתפות המגזר הערבי במסחר המקוון ויכינו לאוכלוסייה זו תוכניות .ממוקדות בנושא זה, כדי לסגור את הפער ים בשימושים במרשתת לרכישות מקוונות בינם .ובין המגזר הכללי. עוד מומלץ כי הסוכנות לעסקים קטנים תבצע את החלקים הרלוונטיים .של החלטת ממשלה 550 : להמשיך את פעילות הסוכנות בחברה הערבית ; לפתח מסלולי .ייעוץ ייחודים למגזר הערבי , מענקים ותמריצים מבוססי הצל חה שיקדמו את יכולות .העסקים הקטנים והבינוניים בחברה הערבית. .מתרשים 11 ניתן ללמוד כי בגילי 16 - 18 ישנה מעורבות הורית בולטת בתשלום עבור .הקניות במרשתת , ועם זאת כשליש מהנוער בגילים אלו שנוהג לקנות במרשתת משלם על .הקנייה בעצמו. עוד עלה מהסקר כי עצמאות פיננסית בולטת יותר בקרב הבנים ועולה עם .הגיל, ונמצא קשר בין תדירות הקנייה לעלייה בדיווח על תשלום עצמאי. .ביקורת המעקב העלתה כי הליקוי הקודם תוקן במידה מועטה. עולה כי מספר .המשתתפים בשבוע גלישה בטוחה שנערך בפברואר 2022 עמד על 191 אלף תלמידים .ובשבוע הכסף שנערך במרץ 2022 השתתפו רק 4,000 תלמידים מתוך סך כולל של כ-758 .אלף תלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה במערכת החינוך בשנת הלימודים .תש"פ . עוד עולה כי עד מועד סיום הביקורת משרד החינוך גבש תכנים בנושא סחר מקוון .שאמורים להשתלב במסגרת התכנית המשרדית הרב -גילית אך טרם השלים אשור .התכנים והטמעתם. מומלץ כי משרד החינוך יגביר את השילוב של חינוך לצרכנות נבונה במרשתת , על כל .מאפייניה, בתוכניות הלימודים ויפעל להשלמת תיקוף התכנית החדשה שגובשה על ידי .המנכ"לית והשרה ויפעל להטמעתה. הדבר מקבל משנה חשיבות בשים לב לממצאי .הסקר של רשות הדואר מ -2019 ולפיוכ-50% מבניהנוער קונים במרשתת יותר מפעם .בחודש.	ביקורת המעקב העלתה כי מינהל התכנון לא סיים לעדכן את מדיניות ה תכנון הארצית .מעודכנת, לרבות מדיניות בנושא המסחר. .מומלץ כי מינהל התכנון יסיים לעדכן את מדיניות תכנון ארצית, לרבות מדיניות בנושא .המסחר בשים לב למגמות המסחר המקוון.	833
נושאים מערכתיים . מבנה השכר וההעסקה בשירות הציבורי .מתשובות המשרדים עולה כי ב-15 מ-16 המשרדים שנבדקו לא בוצעה בדיקת .אפקטיביות. במשרד אחד נבחנה אפקטיביות המודל בנוגע לרכיב הנוכחות בלבד, .ולא בנוגע לרכיבי הביצועים, התפוקות וקידום היעדים. הממצאים האמורים מעלים ספק בנוגע לאפקטיביות שיטות התגמול הדיפרנציאלי .ותרומתן להנעת העובדים ולשיפור ביצועיהם ואיכות עבודתם, ולגבי השאלה האם הכלי .מופעל על ידי המשרדים בהתאם לעקרונות שנקבעו. רבים מ מנהלי היחידות במשרדים .שבהם פועלות שיטות תגמול דיפרנציאלי מטילים ספק באפקטיביות השיטות וסבורים כי .השיטות יעילות במידה מועטה או מועטה מאוד 98 , לרבות בהיבטים של הגברת המוטיבציה .(17% ( ), שיפור תפוקות27% ( ) וקידום יעדי הארגון28% ). מנהלים רבים נוספים סבורים .כי השיטות יעילות במידה בינונית (38% ,42% ו-30% , בהתאמה); מתשובותיהם של חלק .מהמנהלים לשאלה פתוחה עולה כי מדדי הביצוע האישיים אינם דומיננטיים מספיק .בחישוב התגמול (כ-15% ), הוא נתפס כתוספת שכר ולא כתשלום על מאמץ מיוחד (כ- .11% ), ואופן חישובו אינו ברור מספיק לעובדים (כ -10% ); כמו כן נמצאו אינדיקציות .לקביעת תגמולים לעובדים בסבב, לכאורה שלא על פי איכות ביצועי העובד. .מומלץ שאגף השכר, בשיתוף עם המשרדים שבהם מונהג תגמול כזה, יבדוק באופן שיטתי .את אפקטיביות השיטות לתגמול דיפרנציאלי, לרבות חשש לחלוקת התגמול ב"סבב", .ובמידת הצורך יפעל לעדכון השיטות ביחידות ובמשרדים שבהם התגמול מופעל. מומלץ .עוד כי אגף השכר יביא בחשבון את ממצאי בדיקת האפקטיביות בעת אישורו להפעלת .שיטות תגמול דיפרנציאלי ביחידות ובמשרדים נוספים. .מומלץ שאגף השכר ישקול להנהיג פרסום של שמות העובדים שנכללו בקבוצות האיכות .הגבוהות לצורך תגמול דיפרנציאלי, במטרה לעודד מצוינות ולהגביר את שקיפות חלוקת .התגמול. יוצא אפוא כי בעוד שככלל, במודלים של אגף השכר לתגמול דיפרנציאלי נקבע כי .התגמול לא יינתן לעובדים הזכאים לשכע"ד, אגף השכר ונש"ם לא קבעו כלל אחיד .בדבר האפשרות לכפל תגמולים דיפרנציאליים: אגף השכר קבע בנוגע למחצית .מהמשרדים כי אין להתיר כפל תגמול, בנוגע לרבע מהמשרדים הוא התיר זאת .בתנאים מסוימים, ולגבי רבע מהמשרדים לא קבע כלל בנושא; נש"ם לא קבעה כלל .אם משרד רשאי להעניק לעובד כפל תגמול דיפרנציאלי. . מהלוח עולה כי ההוצאה הממשלתית הכוללת על שלוש תוספות השכר הגדולות .בשירות המדינה (בשכר ברוטו של העובדים, לא כולל הפרשות סוציאליות של .המעסיק) בשנת 2020 הסתכמה בכ-334 .מיליון ש"ח .מהתרשימים עולה כי קיימת שונות רבה בין ההוצאה הממוצעת למשרה על תוספות .השכר שחלות על כל עובדי המדינה או על רובם הגדול: תוספת 2001 ותוספת2011 . מחושבות כאחוז מהשכר, ולכן השונות האמורה משקפת את השונות הקיימת ממילא .בגובה השכר הממוצע למשרה במשרדים השונים. לדוגמה, ההוצאה השנתית .הממוצעת למשרה על תוספת 2011 נעה בין 2,923 ש"ח ל- 9,659 ש"ח; ההוצאה .השנתית הממוצעת למשרה על תוספת שקלית 2016 נעה בין 2,575 ש"ח ברשות .האוכלוסין ל- 6,414 ש"ח במשרד החוץ; ההוצאה השנתית הממוצעת למשרה על .תוספת 2001 נעה בין 96 ש"ח במשרד הדתות 72 ל-62912, ש"ח במשרד הפנים. .ההוצאה על תוספת 2016 , שהיא תוספת שקלית, ושווייה הכספי משתנה לפי .דירוגים, משקפת שונות קטנה יותר אך עדיין בולטת מאוד. ממצאי הביקורת משקפים תהליך רב-שנתי של שינויים בשכר עובדי השירות הציבורי, .ובמוקד - עובדי שירות המדינה. השכר נבנה באמצעות הסכמים אשר קבעו תוספות שכר .- שכבה על גבי שכבה, ובסיס השכר מהווה לע יתים חלק קטן מהשכר הכולל (28%) . .מאות תוספות השכר , ובעיקר הגדולות שבהן שפורטו לעיל, אשר סוכמו וניתנו במשך שני .עשורים, העצימו למעשה את מורכבות השכר. לתהליך זה היו השלכות שליליות .משמעותיות על תחום העסקת העובדים במערכת הציבורית בכמה היבטים: ניידות .תעסוקתית נמוכה של עובדים בשירות הציבורי וקושי בגיוס עובדים חדשים מתאימים; .הבדלי שכר בין עובדים ללא הצדקה אובייקטיבית; קשר חלש בין גובה השכר לתפוקת .העובד; וחוסר שקיפות של השכר. ממצאים אלה והנתונים העומדים ביסודם, כמפורט .בפרק זה, מדגישים את הצורך בכך שהממשלה תקבע מדיניות כוללת בתחום התעסוקה .והשכר במערכת הציבורית ותפעל ליישומה. במסגרת מדיניות זו, יש להביא בחשבון את .השלכות מורכבות השכר על השונות שבין המשרדים בגובה תוספות השכר הממוצעות. .לעניין נושא הגמישות הניהולית בשירות הציבורי יצוינו פערים בין השירות הציבורי למגזר .הפרטי: כאמור לעיל, על פי נתוני אגף השכר, 1.5% מעובדי השירות הציבורי ב-2016 .הפסיקו את עבודתם, ובמגזר הפרטי - 3.5%; מבין העובדים שהפסיקו את עבודתם פוטרו .שלא בגלל צמצומים 5% בשירות הציבורי ו-18% במגזר הפרטי. על פי נתוני האגף ל-2018 , .5% מהעובדים שהועסקו בשירות המדינה במשך10 שנים לפחות, עברו מהמשרד שבו .הם עובדים למשרד אחר . .מכל האמור עולה כי אגף השכר קידם את סוגיות היסוד ואת יעדיו בתחום מבנה השכר .וההעסקה במסגרת הסכמי שכר באופן חלקי: קידום ארבע מסוגיות היסוד הושג במידה .מצומצמת, והשינויים חלים על 0.6% עד10% מעובדי השירות הציבורי. ובסוגיה אחת .(צמצום פערי שכר הנובעים מוותק) השינויים חלים על כ-86% ,מעובדי השירות הציבורי .אולם ברובם (99% ) אינם כוללים שינוי אסטרטגי, שכן לא מדובר בצמצום בפועל של פערי .השכר בין עובדים ותיקים ומתחילים, אלא במיתון הגידול בפערים אלה. כמו כן, בכל .סוגיות היסוד האמורות קודמו שינויים אסטרטגיים ושיטות מתקדמות בהיקף מצומצם, .ואלה חלים במצטבר על כ -2% מעובדי השירות הציבורי. עוד עולה כי השינויים .האסטרטגיים שקידם אגף השכר חלים בעיקר על גופים ציבוריים: הם חלים על כ- 7,940 .עובדים בגופים ציבוריים ורק על כ- 2,190 מעובדי שירות המדינה33. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולות אגף השכר לגיבוש מדיניות בתחום מבנה .השכר וההעסקה ואת מאמציו לקידומה, לרבות הקמת יחידה העוסקת בכך ומשמשת .מוקד ידע בנושא. .ואולם שיעור ההטמעה הנמוך של יעדי המדיניות שהוביל אגף השכר כמפורט לעיל מדגיש .את הצורך בעיגון היעדים, שיבטאו שינוי אסטרטגי במבנה השכר וההעסקה בשירות .הציבורי, בהחלטת ממשלה שתקבע גם את הפעולות הדרושות ליישומה של מדיניות .ותתעדף אותן.	.נמצא כי אגף השכר פעל לביטול החזר הוצאות על החזקת רכב רק בהסכם אחד - .הסכם שנחתם בין ארגון העיתונאים בישראל - הסתדרות העובדים החדשה לבין .ועד עובדי תאגיד השידור הישראלי, מפברואר 2019 , שחל על כ-800 עובדים. בכל .הנוגע לשאר עובדי השירות הציבורי, לא חל שינוי.	834
נושאים מערכתיים . הלוואות ומקורות אשראי של גופים שונים .עלה כי אישור בקשת הלוואה לאחר פרק זמן ממושך (למשל אישור ההלוואות המתקבלות .ממחוז צפון לאחר כ-49 ימים) מעכב את הליך קבלת ההלוואה. בפרקי זמן שכאלה אף .תנאי ההלוואה המוצעים על ידי הבנקים יכולים להשתנות מהותית והבנקים יכולים לבקש .להתחיל את תהליך אישור ההלוואה מחדש ולעכב שוב את ההליך. הורדת הכפילות .באישור ההלוואות ומעבר למערכת ממוחשבת, יחסכו זמן ומשאבים , עשויים לתרום .לקבלת תנאי הלוואה טובים יותר ויאפשר ו פיקוח ובקרה אפקטיבי יותר אחר ההלוואות. .מומלץ למשרד הפנים לבצע בחינה של נחיצות בדיקת המלוות הן על ידי המחוז עצמו והן .על ידי המטה, כך שהליך אישור המלוות יתבצע בצורה יעילה שאין בה כדי לגרום לנטל .בירוקרטי עודף על הרשויות. .עוד מומלץ למטה משרד הפנים לבחון מעת לעת את המדיניות בנוגע לאישור ההלוואות .ואת הפרמטרים לאישורן ולפרסם נוהל לכלל המחוזות והרשויות בנושא, ולפקח על מימוש .המדיניות במחוזות. .עלה כי הנתונים על החוב של הרשויות המקומיות מועברים מבנק ישראל לחשב הכללי .כפי שהם, ומתווספים לנתוני החוב הממשלתי לצורך הצגת החוב הציבורי בכללותו, וכי .לחשב הכללי אין נגיעה מקצועית בנושא אישור היתרי האשראי של הרשויות המקומיות .שכן הסמכות בהתאם לנוהל ההסכמה לאישור היתרים אלה היא של מנכ"ל משרד הפנים .או במקרים מיוחדים של אגף התקציבים ומנכ"ל משרד הפנים יחד. .מומלץ כי שרי הפנים והאוצר יבחנו את הצורך במידת שיתופו ומעורבותו של החשב הכללי .באישור הלוואות של רשויות מקומיות במיוחד בהלוואות גדולות בהיקפן, מאחר שיש לחוב .זה השפעה על החוב הציבורי בכללותו, ומאחר שיש בידיו כלים מקצועיים לבחינת תנאי .ההלוואות. .נוכח הידע המקצועי שנצבר ביחידת ההנפקות המסייעת לרשות החברות הממשלתיות, .מומלץ כי חברה ממשלתית המעוניינת לגייס חוב תיעזר בשירותיה של היחידה . .משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות החברות הממשלתית להמשיך לפעול ליידוע החברות .הממשלתיות בדבר כלל אופציות גיוס החוב, בדגש על הנפקה לכלל הציבור. .מומלץ כי הגורמים האמונים בעניין - משרד המשפטים, רשות ניירות ערך ורשות החברות .הממשלתיות, יבחנו דרכים חלופיות על מנת להתמודד עם סוגית האחריות המוטלת על .המדינה בשל נזק של פרט מטעה בתשקיף, שיביאו לייעול ההליכים מבלי לפגוע .באינטרסים של המדינה. .יש לציין כי בפועל, במהלך השנים הוגשה כנגד המדינה תביעה ייצוגית אחת בשל פרט .מטעה בתשקיף. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את פעילותה של יחידת ההנפקות כדי לעודד חברות .ממשלתיות לגוון את מקורות האשראי שלהן. היתרון הגלום ביחידה האמורה הוא ייעוץ .לחברות ממשלתיות מתוך שאיפה להשאת תשואות מקסימליות ולהגבלות פחותות ככל .האפשר . היחידה יצרה מוקד ידע רוחבי שהחברות הממשלתיות יכולות להשתמש בו .לטובתן וכך לנצל את הראייה הרוחבית ואת יתרון הגודל אך ליהנות גם מראייה פרטנית .של כל חברה בפני עצמה.	.מקורות ההכנסה של רשויות מקומיות קטנות ובינוניות מוגבלים ביחס לרשויות המקומיות .הגדולות ומשכך, הדבר עלול להציב חסם בפניה ן בבואן לגוון את מקורות האשראי שלהן, .ומשכך המערכת הבנקאית היא מקור האשראי היחיד הזמין להן. . מומלץ כי משרד הפנים יבחן פתרונות חלופיים עבור רשויות קטנות ובינוניות לצורך כניסה .לשוק המוסדי, למשל איגום של כמה רשויות מקומיות יחדיו. .שוק אגרות החוב המוניציפליות בישראל אינו מפותח, ההנפקות האחרונות שבוצעו היו .בשנת 2006 ובוצעו רק על ידי ארבע רשויות מקומיות . כאמור , החסמים הקיימים לרשויות .המקומיות להנפקה הם בין היתר, דיווח חשבונאי ייחודי, העדר דירוג אשראי, גודלן של .הרשויות המקומיות והעדר מומחיות נדרשת בחלק מהרשויות.	835
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון . היבטים בפנסייה הצוברת ובשוק ההפצה הפנסיוני - ביקורת מעקב .משרד מבקר המדינה מציין את החשיבות שבמתן אפשרות ללקוחות היועצים הבנקאיים .לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי באופן דיגיטלי בפרט בתקופת הקורונה בה מתרחשים .שינויים משמעותיים בשוק העבודה דוגמת יציאה לחל"ת, חזרה לתעסוקה ועוד. .מומלץ לרשות שוק ההון להמשיך ולפעול כדי לפתח ולשכלל את שוק הייעוץ הפנסיוני, .ובכלל זה לקדם אסדרה שתאפשר מתן ייעוץ פנסיוני באופן דיגיטלי, מתקדם ונוח ולבחון .את מודל התמחור לייעוץ פנסיוני בראייה כוללת של הכדאיות לכלל השחקנים בשוק. .מלוח 7 ,עולה כי בכל הגופים שנבדקו (כולם מהמגזר הציבורי), פרט לרכבת ישראל .העובד אינו מקבל ייעוץ פנסיוני במהלך תקופת עבודתו, שבה עשויים לחול שינויים במצבו .האישי או המשפחתי, וכי בחלק מן הגופים העובד מופנה לסוכן ביטוח פנסיוני או משווק .פנסיוני, דבר שעלול לגרום להטיה אפשרית במוצרי הביטוח שהעובד מקבל. עוד עולה כי .במועד פרישת העובד לגמלאות, 7 מ-12 הגופיםשנבדקו מעודדים ייעוץ פנסיוני או ייעוץ .מס לקראת פרישה, באמצעות השתתפות בעלות הייעוץ. .מהלוחות שלעיל ניתן ללמוד כי שיעור דמי הניהול בקרנות הנבחרות בהליך הראשון .ובהליך השני הוא מוזל, לעומת דמי הניהול הממוצעים בשוק הן מההפקדות והן מהנכסים. .זאת לעומת שיעור דמי הניהול בקרנות שנבחרו בהליך השלישי, שהוא מוזל רק לעומת .הממוצע מההפקדות ולא לעומת הממוצע מהנכסים. עוד ניתן ללמוד כי הירידה ההדרגתית .בשיעור דמי הניהול בשנים האחרונות נובעת בין היתר מכניסתן של הקרנות הנבחרות .לשוק. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת רשות שוק ההון למתן אפשרות להוספת .קריטריון שמבטא את סיכון תיק ההשקעות בבחירת קופת ברירת מחדל על ידי מעסיק או .ארגון עובדים. עם זאת מומלץ שיקבע כי ככל שיעשה על ידי המעסיק שימוש בקריטריון .התשואה בבחירת קופת הגמל, יעשה גם שימוש בקריטריון המבטא את סיכון תיק .ההשקעות על מנת שההשוואה בין הקופות תהא מיטבית. .ביקורת המעקב העלתה כי הייעוץ הבנקאי עדיין מתרכז בתחומי קופות הגמל וקרנות .ההשתלמות, כפי שניתן לראות בדוח הממונה לשנת 2020 , ולפיו חלקן של קרנות הפנסייה .בנכסים שניתן לגביהם ייעוץ ללקוחות התאגידים הבנקאיים היה רק כ -14% מסך הנכסים .בשנת 2020 . עוד עלה בביקורת המעקב כי מודל עמלת ההפצה הנוכחי בשוק ה ייעוץ .הפנסיוני לא השתנה ועדיין אינו אפקטיבי לגבי סוגים שונים של מוצרים, ובכלל זה לקרן .הפנסייה החדשה, ואינו מאפשר את פיתוחו של שוק ייעוץ פנסיוני תחרותי ואובייקטיבי. .ביקורת המעקב העלתה כי רשות שוק ההון אמנם בחנה את מבנה הבעלות של סוכנויות .הביטוח וההסדר, אך לא קבעה הוראות הכוללות מגבלות מתאימות בעניין הפצת מוצרי .חברת האם באמצעות סוכנות בבעלות של גוף מוסדי. .ביקורת המעקב העלתה כי רשות שוק ההון ביצעה תיקונים למסמך ההנמקה, המתבטאים .בהרחבת הגילוי הנאות לגבי השיקולים שהנחו את בעל הרישיון במתן ההמלצה, אך, כפי .שצוין בדוח הקודם, אין בכך די כדי לפתור את בעיית ניגוד העניינים המובנה שבה מצוי .סוכן הביטוח. .מהתרשימים שלעיל עולה כי נתח השוק של קרנות הפנסייה החדשות הקטנות 60 .מההפקדות גדל מ-5% בשנת2015 ל-13% בשנת2020 , ונתח השוק מהנכסים המנוהלים .בקרנות הפנסייה גדל מ-3% בשנת2015 ל- 8.5% בשנת2020 . .ביקורת המעקב העלתה כי במסגרת ההליך השלישי קבעה רשות שוק ההון כי בהליך .תחרותי הכולל קריטריון של תשואת קופת הגמל יהיה ניתן להוסיף לצדו גם את הקריטריון .של "מדד שארפ ריבית חסרת סיכון" 58, שמבטא את סיכון תיק ההשקעות59 אך הרשות .לא חייבה הוספת קריטריון זה.	משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות שוק ההון לבחון דרכים להגביר את תדירות הייעוץ .הפנסיוני הניתן לעובדים, באופן תקופתי, ובפרט בנקודות זמן מרכזיות כגון במועד תחילת .העבודה, בעת שחלים שינויים במצבו האישי או המשפחתי של העובד, ובמועד פרישתו .לגמלאות, כדי להבטיח את התאמת הביטוח הפנסיוני וייעודו לצורכי העובד ולמצות את .זכויותיו. בנוס ף ממליץ משרד מבקר המדינה לנציבות שירות המדינה ולמנכ"לי הגופים .השונים לגבש נוהל להפניית עובדים לייעוץ פנסיוני באופן תקופתי.	836
הרשות הממשלתית למים ולביוב . אספקת מי שתייה בשעת חירום . נמצא כי רשות המים אינה עושה ביקורת בקרב ספקי המים שהם הוועדים המקומיים .במועצות האזוריות79, ולפיכך אין לה תמונת מצב מהימנה על מידת מוכנותם של מעל ל- .1,000 ספקי מים אלה לשעת חירום. .מהתרשים עולה כי כ-68% .מבתי החולים לא מיגנו את מאגרי המים שלהם לשעת חירום .להלן תוצג השוואה בין בתי החולים הממשלתיים לבתי החולים הלא-ממשלתיים מבחינת .מצב המיגון של מאגרי המים: .מהתרשים עולה כי כ-50% מהמועצות האזוריות שאינן ערוכות למשבר מים או שהיערכותן .טעונה שיפור הן בעלות אשכול חברתי-כלכלי גבוה או בינוני ומקרב המועצות האזוריות .באשכול חברתי-כלכלי נ מוך כ-60% .טעונות שיפור מן הדברים עולה כי אין בידי רשות המים תמונת מצב מלאה על הקבלנים הנותנים שירות .חיוני לתאגידים בשעת חירום, ולפיכך היא מתקשה לוודא כי ל כל אחד מה תאגידים .מרותקים מספיק קבלנים שביכולתם לתת שירות שיאפשר התאוששות של תשתיות המים .והחזרה למצב של אספקת מים מהברזים. .לנוכח הליקויים שהועלו בנושא ריתוק קבלנים, והעובדה כי כל מנהל מחוז מנהל בנפרד .ובמתכונת נפרדת את המידע שהעלו הביקורות שהוא מבצע, ספק אם המידע שבידי רשות .המים, שהיא יכולה להעביר לגורמים אחרים כמו משרד הביטחון ומשרד האנרגייה, הוא .אכן מידע מלא המספק תשתית כנדרש לקבלת החלטות בשעת חירום. .מומלץ כי רשות המים תשקול דרכים לנהל ולעדכן את המידע בדבר הקבלנים הנותנים .שירות חיוני לתאגידים בשעת חירום, ובפרט בדבר קבלנים אשר ה ביקורות של רשות המים .העלו שהם אמורים לתת שירות לכמה ספקי מים. .עלה כי גיליונות האקסל שבידי רשות המים אינם יכולים לשמש פתרון ביניים מספק עד .להקמת מערכת שו"ב מרכזית. בגיליונות אלה אין מידע מהותי שנדרש לקבלת החלטות .בשעת חירום. למשל, בגיליונות האקסל לא מצוינים דגשים שניתנו בביקורות והליקויים .העיקריים שנמצאו בהן ולא מצוין בהם אם הליקויים תוקנו. כמו כן, בגיליונות האמורים אין .מידע על מצבן של הרשויות המקומיות שהן ספקיות מים, במועצות אזוריות ובוועדים .מקומיים שהם ספקי מים, אין מידע על מפעלים חיוניים ועל ספקי מים אחרים כגון מתקני .התפלה. .בגיליונות אלה גם אין מידע חיוני הנדרש לצורך התאוששות ושיקום תשתיות המים, כגון .מידע על ריתוק קבלנים לתיקון תשתיות מים בשעת חירום. מידע זה חיוני כדי לקבוע סדרי .עדיפויות בהקצאת המשאבים בשעת חירום. .מומלץ כי רשות המים תפעל לסיום התקנת מערכת שו"ב, חיבורה והטמעתה בקרב כל .הגורמים הרלוונטיים במשק המים. .עד שתושלם הטמעת המערכת כאמור, מומלץ כי רשות המים תבחן דרכים לריכוז המידע .בקבצים ממוחשבים באופן שיית ן תמונת מצב מלאה ועדכנית על מוכנות משק המים .לשעת חירום ועל מצבם ומאפייניהם של כל אחד מספקי המים. הדבר חשוב, בפרט, מכיוון .שבשעת חירום נדרש לשקף את תמונת המצב לגורמים ר בים כמו ממשלת ישראל, משרד .הביטחון, משרד האנרגייה, רח"ל ופקע"ר. .הביקורת הנוכחית העלתה כי בינואר 2022 הליקויים שעלו בדוח מבקר המדינה באוקטובר .2013 , ושנגעו לעניין אגירת המים בבתי התושבים, לא תוקנו. כך, במועד סיום ה ביקורת .הנוכחית, נמצא כי לרשות המים אין נתונים בדבר אגירת מים בבתים על ידי התושבים, וכי .היא לא נקטה פעולות הסברה להעלאת מודעות התושבים לצורך באגירת מים כנדרש. .עוד נמצא ש רשות המים לא הפיצה שאלונים או סקרים בקרב ה ציבור כדי לעמוד על מידת .מודעותו לצורך לאגור מים לשעת חירום. לפיכך, אין בידי רשות המים תמונת מצב לגבי .מספרם ושיעורם של התושבים במדינת ישראל הערוכים לימים הראשונים של אי רוע חירום .שבו לא יהיו מים בברזים. .מומלץ כי רשות המים תנקוט את הצעדים הנדרשים כדי לוודא כי ספקי המים יגבירו את .פעילותם לעידוד התושבים לאגור מנת מים בבתים ו תבחן את פעולותיהם בנושא במסגרת .הביקורות שהיא מבצעת. עוד מומלץ כי ר שות המים תבדוק מפעם לפעם את מודעות .הציבור לצורך לאגור מים לשעת חירום, בין היתר באמצעות סקר על פיו יהא ניתן להעריך .את מספרם ושיעורם של התושבים במדינת ישראל הערוכים לימים הראשונים של אירוע .חירום. .כמו כן מומלץ שהרשות תעודד את אגירת המים בבתים באמצעות פעילות הסברה שתבצע .בעצמה ובשיתוף עם פקע"ר. עוד מומלץ כי נוכח ההערכה בדבר אי קיום ההנחיה לאגירת מים בבתי התושבים ונוכח .העובדה כי אין בידי רשות המים נתונים ולפיהם מתבצעת אגירה כנדרש בבתי התושבים .ונוכח הספק המתעורר עקב כך, אם אכן קיימת אפשרות מעשית למימוש חלופה זו, רשות .המים, פקע"ר ורח"ל יבחנו את אופן מתן המענה לאספקת מים בשעות הראשונות שלאחר .התרחשות אירוע חירום. .בביקורת נמצא כי מספר התושבים שרשות המים נערכה לסייע להם אם יתקשה ספק .המים המקומי לספק מי שתייה, שעליו היא ביססה את חישוב העתודה שהיא מכינה .ומתחזקת, לא השתנה מאז קביעתו לראשונה בשנת 2005 ועומד, כאמור, על כ- 400,000 . .תושבים .מבקר המדינה מציין לחיוב את הקמת העתודה על ידי רשות המים. אולם מאחר שנתוני .הרשות בעניין מספר התושבים שעליה להיערך בעצמה לספק להם מים בשעת חירום .נקבעו לפני כ-17 שנה, מומלץ כי הרשות תבחן שהמעטפת המעודכנת אכן נותנת מענה .להיקף האוכלוסייה העדכני ובמידת הצורך אף תגדיל את היקף העת ודה, זאת לנוכח .הגידול הניכר שחל באוכלוסייה בשנים אלה.	בהיעדר מערכת שנותנת תמונת מצב כאמור נפגעת היכולת להסיק מסקנות רוחביות על .כלל משק המים, לקבוע סדרי עדיפויות ולקבל החלטות על בסיס מידע מלא, והדבר עלול .לפגוע אף ביכולת לנהל את אירועי החירום במשק המים.	837
חברת החשמל לישראל בע"מ . התייעלות בחברת החשמל לישראל בע"מ .מומלץ כי חח"י תבחן את הסיבות לגידול בשביעות הרצון ותוודא שהטיפול נובע משיפור .בשירות. .עלה כי חח"י טרם חתמה על הסכם שכר שיסדיר את שינוי מבנה השכר בחברה א ף .שחלפו שנתיים מהמועד המתוכנן לחתימתו (דצמבר 2019.) עלהצדדים (חח"י, עובדיה .והממונה על השכר) לסיים את גיבוש הסכם השכר החדש, תוך מתן דגש על התייעלות .בחברה, בעיקר בתחום השכר והתאמת מבנה השכר להתפתחויות בשוק העבודה ובענף .האנרגייה. עלה כי הגורמים המוצגים בבסיס הבקשות להגדלת מספר העובדים הארעיים היו ידועים .בחלקם למקבלי ההחלטות ערב החתימה על הרפורמה; וזאת, בייחוד לכל הקשור לצורך .בהגדלה ממשית של ההשקעות ברשת והמשמעויות הנגזרות מכך בנוגע להיקפי כוח .האדם הנדרשים לחברה. האישורים שקיבלה החברה עד כה להגדיל את מכסת העובדים .הארעיים צפויים להביא לאי עמידה ביעדי ההתייעלות של כוח האדם בחברה במסגרת .הרפורמה ולפגיעה אפשרית בתועלות שנצפו ערב החתימה לתקופת הרפורמה ואמורות .היו לשמש חלק מהמקורות למימון עלויותיה. .מומלץ כי משרד האנרגייה, רשות החברות הממשלתיות וחח"י יבחנו את מצבת העובדים .הארעיים בחברה אל מול משימות החברה ויעדי הרפורמה וימצאו מקורות למימון תוספת .כוח האדם ככל הנדרש, בדרך שתעמוד ביעדי הרפורמה. .משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את העמקת פרישת העובדים הקבועים בחברה, .המתבטאת ב- 200 פרישות נוספות, ואת מחיקת85 תקנים קבועים והשלמת מצבת כוח .האדם באמצעות עובדים ארעיים, לצורך התייעלות החברה. מומלץ לוודא כי מהלך זה יניב .חיסכון בעלויות השכר של החברה. .מהלוח עולה כי תנאי הפרישה לעובדים הפורשים על פי הסכם הרפורמה זהים לתנאים .שנקבעו במבצעי פרישה קודמים בשנים 2017-2015 , בתוספת הגדלת הקצבה החודשית .ב-1250 ש"ח. אילו חח"י הייתה ממשיכה במבצעים זהים לעידוד פרישה של עובדים הייתה .עלות הפרישה עבור 1,803 עובדים מסתכמת בכ-2.7 מיליארד ש"ח76 , לעומת עלות של .6.4 מיליארד ש"ח ששולמו לעובדים במסגרת הרפורמה, הן לעובדים שפרשו מהחברה .והן לעובדים שנשארו בה. עם זאת , יצוין ש לרפורמה היו גם תועלות שאינן ניתנות לכימות, .כגון הוצאת ניהול המערכת מידי חח"י והכנסת תחרות למקטע האספקה שספק אם היו .מושגות במסגרת מבצעי פרישה וללא רפורמה. .מהתרשים עולה כי בשנים 2014 - 2021 העלות הכוללת של השכר הריאלי נותרה ללא .שינוי ניכר, בעוד מספר העובדים בחח"י ירד בכ-13% . זאת אף שהעובדים שפרשו הם .בעלי השכר הגבוה יותר ועל אף הגידול במספר העובדים הארעיים שהם בעלי השכר .הנמוך יותר. משמעות הדבר היא שלצד ההתייעלות שנגזרה מירידה במספר העובדים , .נרשמה עליה בשכר העובדים הנותרים. .מהתרשים עולה כי משקל הוצאות השכר של חח"י מסך הוצאותיה (23% ) הוא הגבוה מבין .7 חברות בינלאומיות שנבחנו (בהן אחוז הוצאות השכר עמד על9% - 20% .) מומלץ כי חח"י תבחן את המדדים השונים אותם היא קובעת ואת ערכי היעד המומלצים .למדדים אלה, כמו גם את הסיבות לאי עמידתה במדדים השונים שנסקרו בפרק זה, ותגבש .על בסיס מסקנותיה תוכנית לשיפור השירות ללקוחותיה. על החברה לעקוב אחר אופן .ביצוע התוכנית והשגת יעדיה באופן שוטף. .מהתרשים עולה כי אין הלימה בין ציוני אגף שירות לקוחות והחטיבה שאליה הוא משתייך .לבין ביצועי שירות הלקוחות של החברה. למשל, בשנים 2018 - 2019 נרשמה הרעה בכל .המדדים שהוצגו לעיל, אולם ציוני האגף והחטיבה עלו. דוגמה זו מצביעה על כך שהשיפור .בציונים לא נבע משיפור מהותי במדדים, אלא משינויים בשיטת חישוב ה מדדים ובמשקלם .ומשינוי היעדים 145. . משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את המעקב ואת הבקרה הניהולית שחח"י עורכת מדי .שנה. עם זאת, הדוגמאות לעיל מצביעות על חוסר עקביות במדידות ועל שינויים תכופים .במדדים וביעדים, הגורמים לחוסר הלימה בין ציוני היחידות המוצגים להנהלת החברה .והדירקטוריון בדוחותיהן לבין ביצועיהן בפועל בראיה רב שנתית השוואתית.	.מהתרשים עולה כי בשנים 2015 - 2019 נרשמה עלייה של כ-60% במספר הפניות למוקד .103 של חח"י, של כ -21% במספר התלונות שהתקבלו בחברה ושל כ -58% במספר .התלונות בנושא רמת השירות, וזאת לעומת גידול של כ - 7.8% במספר הלקוחות של .החברה. הגידול במספר הפניות למוקד מצביע על הגידול בנפח הפעילות של החברה, .ויכול להסביר את הירידה במדדי אגף שירות לקוחות (זמני המתנה במוקד, אחוז המענה .הכולל במוקד ושביעות רצון הלקוחות). עם זאת, הגידול במספר התלונות הכולל ובמספר .התלונות בנושא רמת השירות מראה כי הירידה במדדים לא נבעה רק מהגידול בנפ ח .הפעילות של החברה, אלא יכול שגם מירידה ברמת השירות של חח"י.	838
חברת החשמל לישראל בע"מ . שימור והסבה של תחנות ייצור חשמל בפחם .לאור החשיבות בהחזרת יחידות 1 - 4 משימור בזמן קצר בעת התממשות אירוע חירום, .מומלץ כי משרד האנרגייה יבחן אם מתווה השימור והניסיון הקיים בחברה אכן מאפשרים .החזרה מהירה לפעילות כנדרש מתרחישי הייחוס לאירוע חירום. ההחלטה על פרויקט השימור התקבלה למרות שהפרויקט מגלם עלות עודפת נטו בסך .של כ-1.4 מיליארד ש"ח, ועל אף שככלל, פרויקטים לשימור תחנות פחמיות הם נדירים .ובפרט שלא מוכר פרויקט במתווה דומה בעולם. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה ולרשות לבחון על בסיס שנתי את הצורך .בשימור יחידות 1 - 4 ואת כדאיות המשך שימורן, ולפעול לגריטתן בהתאם לבחינת .הכדאיות, זאת בכפוף לשמירה על הבטחת אספקת החשמל בעת שגרה וב עת חירום .ולקידום החלופות לייצור חשמל ביחידות אלו בהקדם. .משרד מבקר המדינה ממליץ כי בשל הסיכונים וחוסר הוודאות לגבי יכולת פרויקט השימור .להוות ביטוח משקי לשעת חירום כמפורט להלן, זאת לצד עלויותיו העודפות , ולנוכח .העובדה כי מרבית עלויות השימור הן עלויות שנתיות, תבוצע בחינה של כדאיות הפרויקט .על בסיס שנתי ולפני שנת 2025 . .משרד מבקר המדינה ממליץ על קידום פתרונות טכנולוגיים העשויים להביא להקטנת .ההספק הנדרש לגיבוי בגז טבעי, במקביל לקידום הייצור באנרגיות מתחדשות במשק .החשמל ועמידה ביעדים שנקבעו בהחלטת הממשלה, וזאת כדי לקדם משק חשמל יעיל .יותר ומזהם פחות. .מומלץ כי חח"י תכמת את העלויות הנוספות בגין שחיקת יחידות המחז"ם, אם יש סבירות .לכך, זאת לצד כימות עלויות צפויות מתקלות בהפעלה ממושכת של יחידות 1 - 4 בתחנת .אורות רבין לאחר החזרה משימור , ובהתאם, מומלץ כי הרשות תבחן שקלול עלויות אלו .בתחשיביה. .לנוכח העובדה כי החזרת יחידות 1 - 4 אינה מתבצעת בו-זמנית, והשלמתה חופפת את .מרבית תקופת אירוע החירום המוגדרת בתרחיש הייחוס, ולנוכח השונות בין הערכות .החברה לגבי זמן החזרה משימור , קיימת אי- ודאות לגבי היכולת להשתמש ביחידות 1 - 4 . .במהלך אירוע חירום אם אירוע החירום יתממש בשנה מאוחרת יותר, תלך ותגדל אי- .הוודאות לגבי יכולת ההחזרה משימור שכן היעדר הפעלה רציפה של היחידות באופן שוטף .תפחית את כשירות היחידות ותדרוש תחזוקה משמעותית יותר. .ההתבססות על כוח אדם משותף לתפעול יחידות 70 - 80 ויחידות1 - 4 , והצורךבהסטת .עובדים מיחידות 70 - 80 ליחידות1 - 4 לצורך החזרתן משימור, עלולים לפגוע בפעילות .הסדירה של יחידות 70 - 80 בעת חירום ובאספקת החשמל מיחידות אלה עד להחזרת .יחידות 1 - 4 .לפעילות תקינה ורציפההסטת העובדים מיחידה 70 - 80 להחזרת יחידות1 .- 4 .ומשמעויותיה עשויות לגלם עלויות שיגדילו את אומדן העלות של פרויקט השימור יכולת זו של החברה להחזרת יחידות ייצור לפעולה בטווח קצר יחסית, אם היא תתקיים .בפועל, מעלה ספק לגבי הצורך במשטר הפעלה של Must Run לאורך כל ימות השנה72 . .לנוכח העובדה שנצילותן של היחידות המוסבות נמוכה בהשוואה לממוצע המשקי, ולפיכך .הן מזהמות יותר ויקרות יותר, הרי שאם החזרת היחידות משימור תתקיים בפרק הזמן הקצר .שצופה החברה, ניתן יהיה לקיים הפעלה עונתית של היחידות המוסבות שתחסוך הן .עלויות זיהום אוויר והן עלויות דלקים73. .מתרשים 18 עולה כי בשנת 2026 צפויים שישה חודשים שבהם ההספק המותקן עולה על .שיא הביקוש לרבות רזרבה (השטח הכחול בתרשים). כלומר, בחודשים אלו ניתן לדומם .את היחידות המוסבות במקום להפעילן בעומס מזערי של כ-42% ,ובכך לחסוך עלויות .דלקים וזיהום אוויר . בשנת 2027 צפויים חמישה חודשים שבהם ההספק המותקן עולה על .שיא הביקוש, ובשנת 2028 ארבעה חודשים.	.משרד מבקר המדינה ביצע תחשיב לבחינת השינוי במחיר החשמל הצפוי לשנת חירום .(שנת 2027 ) ואת השינוי בביקוש לחשמל בעקבות השינוי במחיר לפי גמישות ביקוש של .0.2 . מהתחשיב עולה כי תמהיל הייצור החזוי לשנת החירום צפוי לייקר את מחיר החשמל 49 .בכ-55%50 , התייקרות אשר צפויה להביא לירידה בביקוש לחשמל בשיעור של עד כ-11% . .ירידה זו בביקוש לחשמל תביא לייצור משקי של כ -79 טרה-ואט -שעה, במקום 89 טרה- .ואט-שעה כפי שהונח במסמך השימור , צמצום ניכר לעומת המחסור החזוי בחשמל על פי .הסימולציה שערכה חח"י שעמד על כ - 0.166 טרה-ואט-שעה.	839
בנק ישראל . בנקאות דיגיטלית הביקורת העלתה כי על אף ההבנה כי השימוש במערכת לביצוע תשלומים מידיים עשויה .לצמצם את היקף ההון השחור ולהפחית את עלויות הסליקה בבתי עסק ועל אף היותה .ערוץ חלופי לשימוש במזומן וכרטיסי אשראי, המערכת הבנקאית אינה מתמרצת שימוש .במערכת. ייתכן שהדבר נובע בין היתר מהעמלות המוטלות בגין השימוש בכרטיסי .אשראי, במיוחד בעסקים קטנים שעבורם שיעור העמלה הממוצעת גבוה ב- 31.3% עד .67.7% בהשוואה לבתי עסק בינוניים וגדולים בהתאמה(פ ער של 0.3 עד 0.5 נקודות האחוז .בשיעור העמלה). .מומלץ כי הפיקוח על הבנקים יבחן את האפשרות להשתמש בכלים העומדים לרשותו כדי .לתמרץ את המערכת הבנקאית להרחיב את השימוש בערוץ זה כתחליף לשימוש בעסקות .מזומן ואשראי. עוד מומלץ שבנק ישראל יפעל לקדם תשתית שתתמוך בביצוע עסקות על .גבי מערכת התשלומים המיידיים בבתי עסק. . מחשוב ענן מקובל ברחבי העולם במגזרי פעילות רבים, והוא משמש גם ארגונים וגופים .ממשלתיים המחזיקים מידע רגיש. עלה כי נכון למועד הביקורת, הוראת הפיקוח על .הבנקים אוסרת שימוש בשירותי מחשוב ענן עבור פעילויות ומערכות ליבה בתא גידים .בנקאיים והדבר עלול להגביל את יכולתם להתייעל אף שניהול הסיכון מוטל עליהם באופן .בלעדי. .לסיכום, רפורמת הניידות בין בנקים מסייעת במעבר בין חשבונות בנק ועשויה להגדיל את .כוח המיקוח של הצרכן ואת היכולת של שחקנים חדשים להיכנס לשוק. עם זאת, .המסמכים ששימשו לקידומה לא הצביעו על חסם בירוקרטי מובהק במעבר בין חשבונות .בנק, ששיעורו בישראל הוא 2.5% ותואם למקובל בעולם. זאת ועוד, משרד האוצר ובנק .ישראל קידמו את הרפורמה בלא התייחסות לטיפול בחסמים שונים המקשים על הציבור .לעשות שימוש אפקטיבי במערכת הניוד, בהם החסם הפסיכולוגי, חינוך פיננסי ירוד .והיעדר הבדלים מהותיים בין הבנקים. . מומלץ כי בנק ישראל ומשרד האוצר יבחנו אתהשפעתה של רפורמת הניוד על פני זמן .ואת הצעדים הנלווים הנדרשים בתחום: התגברות על החסם הפסיכולוגי, הגברת החינוך .הפיננסי והכנסת שחקנים חדשים, לשם מיצוי המערכת. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את יוזמת הפיקוח על הבנקים לקידום הבנקאות .הפתוחה טרם הסדרת הנושא בחקיקה באמצעות הקמת אקו-סיסטם והטמעת תקן אחיד .אגב ביצוע התאמות למערכת הפיננסית בישראל, מתן גישה לשחקנים מחוץ למערכת .הבנקאית, הבטחת התחרות וקיומן של דרישות אבטחת מידע. פעולות אלו נועדו לקדם .את התחרות בין השחקנים השונים ולפעול לטובת הציבור בהגברת שקיפות המידע .ובקבלת שירותים מתקדמים מגופים שונים. .הרחבת השימוש באפיקים דיגיטליים תורמת להפחתת הסכום שהציבור משלם בגין .עמלות בנקאיות על פעילותו בניירות ערך ובחשבון עו"ש, למרות הגידול במספר המוצרים .והפעולות שצורכים הלקוחות. עם זאת, הרחבת השימוש באפיקים דיגיטליים אינה ניכרת .בעלויות שהציבור משלם בגין פעולות בכרטיסי אשראי. עלויות אלו נמצאות במגמת עלייה .בעשור האחרון והן עומדות על 14.5 ש"ח בממוצע ב-2019 למול 12 ש"ח בממוצע ב-2011. .הגידול בעלויות כרטיסי האשראי מדגיש את התועלת הגלומה ביצירת חלופות תשלום .לציבור, ובמיוחד בשימוש במערכת תשלומים מיידיים. .מומלץ כי הפיקוח על הבנקים יוודא כי מנפיקי כרטיסי האשראי עומדים בחובתם למסור .מידע לציבור בדבר סיום תוכנית הטבות שניתנה לתקופה קצובה בדרכים ובמועדים .הקבועים בחוק. נוסף על כך, מומלץ לבחון אם מועד שליחת ההודעה ללקוח משיג את .מטרתו, ובמידת הצורך - לעדכנו וכן לבחון דרכים חלופיות שיוזילו עלויות אלו. .אפשר לראות בתרשים כי במשך השנים נותר פער הריבית ללא שינוי משמעותי והוא עומד .על 2.9% בשנת2020 . בשנים שפחת שיעור הכנסות הריבית מאשראי לציבור , פחת גם .שיעור הוצאות הריבית על פיקדונות, ולהפך. .אפשר לראות בתרשים כי מרווחי האשראי נותרו ללא שינוי משמעותי בשנים האחרונות .בשני מגזרי הפעילות וב כל התבחינים. במגזר משקי הבית מרווח האשראי הצרכני ( 4.92% . בשנת2020) גבוה במידה רבה ממרווח האשראי לדיור ( 1.21% בשנת2020) , ובמגזר .העסקים מרווח האשראי לעסקים גדולים ( 1.83% בשנת2020) נמוך במידה רבה ממרווח .האשראי לעסקים קטנים וזעירים ( 3.59% בשנת2020) . .שביעות הרצון ממערכת הבנקאות בישראל נמוכה בהשוואה לשביעות הרצון הממוצעת .בשווקים המובילים. בחמשת המדדים שנמצאו מרכזיים ללקוחות הבנקים ( תנאים .מסחריים, אמון, שירותים דיגיטליים, איכות השירות ומתן עצות פיננסיות) התקבלו בשוק .המקומי תוצאות נמוכות מהממוצע, למעט באיכות השירותים הדיגיטליים. עוד נמצא כי .מערכת הבנקאות בישראל דורגה בשלושה מתוך חמשת המדדים בין שתי המדינות .האחרונות (מדדי התנאים המסחריים, איכות השירות ומתן עצות פיננסיות) ובמדד רביעי .(מדד האמון) דורגה רביעית מהסוף.	.אפשר לראות בתרשים את הפריסה של מערכות לביצוע תשלומים מהירים שהוקמו ברחבי .העולם בשני העשורים האחרונים. הפריסה הרחבה של מערכות אלה תועדה ברובה .בעשור האחרון ברחבי אמריקה ואירופה. על פי נתוני ה-BIS , נכון לשנת 2021 יש בעולם .יותר מ-60 מערכות תשלומים מהירות, ויש כמה מדינות המתכננות ליישם מערכות כאלה .בשנים הקרובות135 .	840
רשות שדות התעופה . בטיחות התעופה האזרחית .עלה כי הגם שבהערות דוח המבדק האחרון של ICAO בשנת2016 נכללה המלצה .לישראל להקים רשות חקירה עצמאית, שהיה אחד הסיבות לירידת הציון של מדינת .ישראל בתחום חקירת תאונות כלי טיס מ -91% ל-63% ,נכון למועד סיום הביקורת, .מרץ 2022 ,לא הוקמה רשות חוקרת עצמאית בהתאם לסטנדרטים ה בין-לאומי ים .שקבע ICAO. הפער מתחדד על רקע הודעת מת"חל-ICAO ביוני2017 , כי הנושא של .הקמת רשות חוקרת עצמאית יטופל עד 1.3.19 . .מהאמור לעיל ומלוח 14 עולה כי אף שנושאי השאלונים היו ידועים מראש ואף .שניתנה דחייה של יותר משבעה חודשים לשיפור ההיערכות למבדק , ההערכה .העצמית של משרד החוקר הראשי שיינתן מענה מספק ל-90 נושאיםהייתה הערכת .יתר, לעומת המצב בפועל שניתן מענה מספק ל -68 נושאים דבר המשקף פער של .כ-32% ביחס לתוצאות ה בדיקה של ICAO. . משרד מבקר המדינה ממליץ לרת"א, למשרד החוקר הראשי ולמת"ח לפעול לעמידה .בסטנדרטים הבין -לאומיים הנדרשים, ולקראת מבדקים דומים בעתיד להיערך .מבעוד מועד להערכה נכונה את רמת המוכנות, ולפעול ככל האפשר להעלאתה עוד .לפני המבדק. .יצוין כי נתוני הדיווח על אירועי הבטיחות בלוח 9 אינם מובאים ביחס להיקף שעות .הטיסה, כך שאי אפשר להסיק מהם על רמת המודעות ועל תרבות הבטיחות שיש .בתחומי התעופה השונים. .משרד מבקר המדינה ממליץ לרת"א להציג ולבחון את הדיווחים על אירועי הבטיחות .בכל תחום תעופה ביחס להיקף שעות הטיסה, זאת לשם בחינת השינויים ברמת .הדיווח ביחס להיקף הפעילות בכל תחום. השיעור הנמוך של המלצות החוקר הראשי המתקבלות ומיושמות מלמד שלא תוקנו .מרבית הליקויים שהעלה החוקר הראשי, ויש בכך פגיעה במטר ת החקיר ה של אירועי .בטיחות - הפקת לקחים ומניעת תאונות ותקריות בעתיד. .משרד מבקר המדינה ממליץ לחוקר הראשי ולרת"א לדון ולבחון את הסיבות לשיעור .הנמוך של ההמלצות שהתקבלו ושל יישום ההמלצות שהתקבלו, לצורך מימוש .תכלית החקירה הבטיחותית, שהיא תיקון הליקויים לשם מניעת אירועים בטיחותיים, .תאונות ותקריות בעתיד ושיפור רמת הבטיחות של התעופה האזרחית. .בעקבות המבדק מ- 2016 ירד הציון של מדינת ישראל בתחום חקירת תאונות כלי טיס .מ-91% ל-63% . בהתאם לכך ירד הציון הממוצע הכולל של ישראל בשמונה התחומים .האמורים לעיל מ- 88.7% ל- 85.28% והוריד את הדירוג הכללי שלה, המתייחס למידה .שבה המדינה עומדת בתקנים של ICAO והאפקטיביות של הגופים הרגולטוריים .התעופתיים שלה, מהמקום ה-19 למקום ה-39 (מתוך193 מדינות החברות ב-ICAO) . .נכון ליוני 2022 הדירוג הכללי של ישראל ירד למקום52 . בדוח המבדק צוינו שלושה .אלמנטים קריטיים שציונם בתחום חקירת תאונות כלי טיס היה הנמוך ביותר: כישורי .כוח אדם, הדרכה ואימון - 81.18% ; הדרכה טכנית, כלים ואמצעים- 81.70% ; תקנות .- 81.89% . .הסיבות העיקריות שהביאו להורדת הציון מ-91% ל-63% היו היעדר רשות עצמאית .לחקירת תאונות כלי טיס והגדרת סמכויותיה בחקיקה ראשית (ציון 33%); אי-התאמה .של תקנות החקירה לדרישות ICAO (ציון54% ); מדיניות הדרכה ואימון של החוקרים .(ציון 71% ); כשירות כוללת של החקירות (ציון57%.) .עולה מהאמור שרת"א כגוף המאסדר של תחום התעופה, נדרשת לפעילות רבה מול גופי .התעופה בארץ ובעולם במגוון נושאים בתחום הסייבר, והדבר מצריך כוח אדם מיומן .ומקצועי וכן תקציב. נכון להיום אין ברת"א היכולות לשפר את מצב האסדרה בתחום .הסייבר בתעופה בהעדר חקיקה מסמיכה כאמור , וגם מאחר שעלו פערים מסוימים בהיבטי .כוח אדם ותקציב. .עולה מהלוח כי שיעור ההמלצות שקיבלה רת"א ויישמה במלואן בשנים 2017 - 2021 . נע בין25% ל-50% , ובשלוש השנים2019 - 2021 נע השיעור בין25% ל-33% .בלבד .בשנים 2017 ו- 2018 ניתנו למת"ח שבע וארבע המלצות בהתאמה, אך אף אחת מהן .לא התקבלה, וממילא לא יושמה. .הגם שמאז המבדק משנת 2014 יישמה רת"א חלק מההשלמות הנדרשות, כמה נושאים .עדיין לא טופלו וחלקם עדיין בתהליך יישום , עלה כי בעקבות מבדק נוסף של ICAO . בישראל בשנת2016 , בתחום חקירות תאונות כלי טיס כאמור לעיל, פחת הציון הכולל של .ישראל ודירוגה ירד ממקום 21 למקום ה-39. נכוןליוני 2022 הדירוג הכללי של ישראל ירד .למקום 52 . .ממסמך של רת"א מיולי 2020 ומדברי ההסבר להצעת תיקון חוק הטיס, עולה כיגם לאחר .ביצוע הפעולות כאמור הציוד של חיל האוויר שבו נעשה שימוש לניהול התעבורה האווירית .האזרחית לא מקיים את דרישות ICAO לעניין הביצועים והתחזוקה , ורת"א לא יכלה לבצע .בו בדיקות אזרחיות משום שהמערכת היא צבאית ולרש"ת לא הייתה גישה למידע עליה, .ומשום שנוהלי התחזוקה של חיל האוויר אינם עומדים בסטנדרטים אזרחיים כמתחייב .מדרישות ICAO .	.ממסמכי רת"א עולה כי מערכת זו הגיעה במהלך השנים למצב שבו אי אפשר לתחזק .אותה לאורך זמן בש ל עלויות גבוהות והתיישנות רכיביה. נוסף על כך, בגלל התיישנות .המערכת אי אפשר לבצע בה שינויים והתאמות לסביבת פיקוח טיסה מתקדמת ומודרנית.	841
רשות המיסים בישראל . פעילות יחידת שירות עיבודים ממוכנים ברשות המיסים .בביקורת עלה כי בשע"ם לא הוגדר משך הזמן לטיפול בפניות בדלפק הסיוע ואין בקרה .על משך הטיפול בהן. במסד הנתונים שמופק ממערכת ה-CRM יש שדה שהגדרתו "משך .זמן טיפול ", אך אין הוא כולל מידע באילו יחידות זמן מדובר ולא ברור אם מדובר בנתון .מצרפי או ממוצע. עם זאת מנהלת הדלפק מסרה כי היא מנחה את העובדים לסיים את .הטיפול בכל הפניות ביום קבלתן. בביקורת נמצא כי הנתונים בדוחות הניהוליים ובמסד הנתונים הגולמיים המופק ממערכת .ה-CRM אינם זהים130. .עלה כי הפערים בין הדוחות הניהוליים לנתוני ה-CRM עומדים על0%-17% בהתאם .לחודשים השונים. מומלץ כי הדלפק יפעל לצמצום הפערים בין שני המקורות וליצור מסד .נתונים המבוסס על נתוני אמת. בדרך זו יתבסס תהליך קבלת ההחלטות על נתונים .מתוקפים ומטויבים. .נוסף על כך, הדוחות הניהוליים אינם כוללים דיווח על ימים של שיא פניות או על מאפיינים .תקופתיים של הפניות, כגון שיא דיווחים על קשיי התחברות לקראת מועדי הדיווח על פי .החוק - היום ה- 15 בחודש, מועדי הדיווח של הדוחות השנתיים וכן בעת עלייה לאויר של .יישום חדש. .משרד מבקר המדינה ממליץ לשע"ם לנתח את הנתונים ממערכת ה -CRM וממערכת .הטלפוניה לשם איתור המועדים שבהם יש עומס רב ולבחון כיצד ניתן לטפל בו באופן .המיטבי. .בביקורת עלה כי הגורמים שאליהם מועברות הפניות מהדלפק אינם מקפידים לסגור את .הפנייה במערכת לאחר סיום הטיפול בה. משום כך אין לדלפק הסיוע מידע על כלל .הפניות שנכנסו אליו אלא רק על אלה שסיום הטיפול בהן נעשה בדלפק. המשמעות היא, .שלדלפק הסיוע חסר מידע על סיום הטיפול ברבע מהפניות אליו בקירוב. המוקד מקבל .מידע על פנייה שלא טופלה כראוי רק כשהלקוח מתקשר שנית ומתלונן כי פנייתו לא .טופ לה. .מומלץ כי שע"ם יקפיד על רישום המידע על כל הפניות במערכת לשם מעקב אחר הפניות, .ולשיפור השירות לפונים לקבלת סיוע מהדלפק. בביקורת עלה כי שלא בהתאם לאמור בתוכנית להפחתת סיכונים בדבר הרחבת יכולות .הניטור ושו"ב על תהליכי IT, היכולת של מערכת השו"ב של שע"ם לא הורחבה והיא ברמה .בסיסית בלבד140 ואינה כוללת בקרה מתקדמת על היישומים כגון מדדי זמינות. כמו כן אין .היא כוללה בקרה על מערכות תקשורת, כגון איתור תקלות. לפיכך אין לשע"ם תמונה .מלאה על מצבן של רוב המערכות בזמן אמת. משום כך נודע לבעלי התפקידים בשע"ם .על התרחשות התקלות רק בעקבות דיווחים של משתמשים. .הרחבת יכולות הניטור על תהליכי IT בהתאם לתוכנית עשויה לאפשר לשע "ם לקבל .תמונה מלאה על מצבן של רוב המערכות בזמן אמת. אילו הייתה מערכת כזו, היה אפשר .לאתר תקלות לפני שהלקוחות נתקלים בהן, והיו נחסכות משע"ם פניות רבות ואי -שביעות .הרצון של הלקוחות הייתה נמנעת. .במועד סיום הביקורת לא הופעלה מערכת השו"ב החדשה שנרכשה ב -2020 . .מומלץ כי שע"ם תשלים הטמעת השימוש במערכת ג' שברשותה על מנת לשפר את .הזמינות של מערכות שע"ם ואת יציבותן. . מניתוח נתוניהלוחות לשנים 2017 ,2018 ו-2019 (חלקי) 103 עולה כי בכל שנה יש פער של .11.7 מיליארדי ש"ח, 5.52 מיליארדי ש"ח ו- 1.39 מיליארד ש"ח בהתאמה. בין סכומי הניכוי .במקור בדיווחי הנישומים כמקדמת מס לבין הסכומים בדיווחי המנכים בטופסי 856 . פער .זה מסתכם בכ-18.6 מיליארד ש"ח. מקצת מההפרשים ניתנים להסבר רוחבי, למשל .הדיווחים על פריסת פיצויי פרישה104. ממצאי הביקורת לגבי דוחות היחידים לשנת 2018 מצביעים על פערים בכ-250,00098 . מקרים בין דיווחי הנישומים ובין דיווחי לקוחותיהם בדוחות856 , והפער הכספי ביניהם עומד .על כ-3.6499 מיליארד ש"ח. יתר על כן, בבדיקה שנעשתה לגבי דוחות החברות לשנה זו .נמצאו פערים בכ-36,800100 מקרים והפער הכספיעומד על כ -1.8101 מיליארד ש"ח. בסך .הכול אי-ההתאמה בשנת המס 2018 בכ-286,000 המקרים מסתכמת בכ-5.5 מיליארד .ש"ח102. ממצאי הביקורת לגבי דוחות היחידים לשנת 2017 מצביעים על פערים בכ -263,00094 . מקרים בין דיווחי הנישומים בדוחות הכספיים שהגישו לבין דיווחי לקוחותיהם בדוחות856 , .וזאת בסכום העומד על כ-8.6595 מיליארד ש"ח. יתר על כן, הבדיקה של נתוני הדוחות של .החברות לשנה זו מצביעה על פערים ב-37,000 מקרים בקירוב וסכום חוסר ההתאמה עומד .על כשלושה 96 מיליארד ש"ח97. .עוד עלה כי אופן הפנייה לקבלת משובים אינו אינטואיטיבי ואינו קל לשימוש. לפיכך הוא .אינו מעודד את המשתמשים לדרג את שביעות רצונם מהשירות על בסיס שוטף. .מומלץ לשע"ם לאמץ שיטות מתקדמות לקבלת משוב ממשתמשי השירותים ולנתח אותו .לצורך שיפור השירות ללקוחותיו. עוד מומלץ לקיים סקרי שביעות רצון באופן עיתי, בפרט .בקרב המייצגים, ולכלול בו משוב על כלל הפעולות הניתנות לביצוע במערכת ולפעולות .דלפק הסיוע ובהתאם לפעול לשיפור השירות.	.עלה כי הפערים נטו (הפרש חיובי בניכוי הפרש שלילי) בין הסכומים שדווחו על ידי המנכים .במקור בטופס 856 לבין הסכומים שדווחו על ידי הנישומים (יחידים וחברות) בשנים 2017 , .2018 וחלק מ-2019 היו4.4 ,מיליארד ש"ח1.7 מיליארד ש"ח ו-413 מיליון ש"ח בהתאמה.	842
רשות המיסים בישראל . היבטי מועילות של מערכת המס .בהחלטה שפורסמה 92 צוין: "אי דיווח על חשבון בנק ולא על הכנסות פסיביות שצמחו בו .בסכום לא ידוע, בשנים 2010 - 2013 . עבירות עפ"י סעיף220 לפקודתהמס". בפרסום .ההחלטה נומקה כך: "המלצת הפרקליטות, סכום העבירה ומצב בריאותי". .מנתוני הלוח עולה כי בשנים 2008 - 2019 היה פער המס המצטבר במע"ם כ-96 מיליארד .ש"ח. לדוגמה, בשנת 2019 היה פער המס10.6 מיליארד ש"ח, כ- 9.5% מפוטנציאל הגבייה .לשנה זו. .הועלה כי המסמכים הנוגעים להליכי הכופר מנוהלים ידנית ו בהיעדר מערכת ממוחשבת, .לא נסרקים המסמכים הרלוונטיים בכל תיק כופר ולעיתים אף אינם נמצאים בתיק הפיזי. .בכך, קיים קושי בהשוואה שוטפת בין בקשות כופר שנדחו לאלו שהתקבלו לפי סכום .ההכנסה שהועלמה, נסיבות ההעלמה, קיומן או היעדרן של נסיבו ת מקלות, סכום הכופר .במקרים שהתקבלה בקשת הכופר וכיו"ב. .נוכח היקף ורגישות המסמכים האמורים ובדומה לניהול מסמכים במסגרת הליכי שומה .ברשות, מומלץ כי רשות המיסים תפעל לנהלם במסגרת מערכת ממחושבת ייעודית .לנושא, שתוכל, בין היתר , להוות תשתית ראייתית להחלטות ו ועדות הכופר שהתקבלו ואף .בסיס לוועדות כופר שיעסקו במקרים דומים בעתיד. .מנתוני הלוח עולה כי נכון לאוקטובר 2021 מטופלים במחוזות הפרקליטות 2,047 תיקים .אזרחיים הנוגעים לסוגיות מס בתחומי מס שונים בהיקף של כ-17 מיליארד ש"ח. מרבית .תיקי המיסים האזרחיים במחוזות מטופלים בפרקליטות מחוז תל אביב (63% ), וההיקף .הכספי הגלום בתיקים אלו 15 ( מיליארד ש"ח88% .) . .מהמתואר לעיל עולה כי בפרקליטות קיים עומס עבודה העלול לגרום להימשכות הליכים .דבר זה, מביא לסכנה ביכולת ייצוג רשות המיסים בבית המשפט באופן הולם ומקצועי. . נוכח העומס הקיים בבתי המשפטובפרקליטות ממליץ משרד מבקר המדינה ל פרקליטות, .לרשות המ יסים, לנציבות שירות המדינה ו לאגף התקציבים במשרד האוצר לבחון את מצב .התקנים של המחלקה הפיסקלית בפרקליטות ואת מידת התאמתם לצרכים. עוד מומלץ .כי הנהלת בתי המשפט תפעל להקצאת שופטים ייעודיים לתיקי מיסים לריכוז התיקים .ביניהם בכדי לייעל הטיפול. ריכוז הטיפול בתיקי המס בידי שופטים שיתמחו בנושאי מס, .ולפיכך גם ידונו בהליכים דומים ובסוגיות דומות וחוזרות, עשוי לקצר את משך זמן השמיעה .של כל הליך ואת משך הזמן עד ההכרעה. הדבר עשוי להגביר את האפקטיביות של .ההליך ואת היכולת להיתלות בו כתקדים במקרים דומים; קידום של הלכות מנחות; זירוז .מתן פתרון לסוגיות משפטיות סבוכות ועוד. .הועלה כי סוגיות החשש לניגוד העניינים המובנה בפעילות ועדות הערר, כפי שהועלו .בפסיקה האמורה לעיל ובדוחות הביקורת הקודמים, לא הוסדרו. .משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט ורשות המ יסים .לבחון את מנגנון הערעור על הכרעות של משרדי מיסוי מקרקעין ואת הדרכים לשיפור .פעולתו. מניתוח נתונים חלקיים שהזינו בשנת 2021 מפקחי המס מ -18 משרדי שומה למערכת .הממוחשבת לניהול תהליך הביקורת הממוחשב, עולה כי עיקר הטיפול של מפקחי המס .במשרדי השומה מתרכז בסוגיות כמו ביקורת הוצאות והפרשות חשבונאיות ( 31.7% ), דיווח .על עסקת רווח הון ( 14.2% ), ביקורת הכנסות ( 11.2% ,)שינוי מודל עסקי / אקזיט ( 10.9%) .( וטיפול ביתרות חובה של בעלי מניות 5.6% .) .מומלץ כי הרשות תבחן הטמעת מנגנונים שיאפשרו לבדוק מדדים שונים הקשורים .לאיכות השומות: גבייה ריאלית של תוספת מס, הקדמת מס, תיקון טעויות וכיו"ב .אשר יסייעו בבחינת הטיפול ב סוגיות האמורות על ידי מפקחי המס ותבחן דרכים .להגברת הבדיקות של סוגיות מס מורכבות ע "י מפקחי המס, כמו חוק עידוד, מחירי .העברה ושינוי מבנה , בהתאם לתיעדוף שיקבע על ידה. נוסף על כך, מומלץ כי .הרשות תפעל לבנות מודל לאיתור אוטומטי של שומות הדדיות ולעיגון נוהל למעקב .אחר הטיפול בשומות אלו. .מן הדברים עולה, כי תקציב המדינה בשנים האחרונות כולל הטבות מס בהיקפים של .עשרות מיליארדי ש"ח, כך בשנת 2019 ההטבות הסתכמו בכ-67 מיליארדי ש"ח(כגון: .הטבות לחיסכון פנסיוני ולקרנות השתלמות, הטבות במסגרת חוק לעידוד השקעות הון, .הטבות מס על הכנסות מהימורים), אולם לא נערכה בדיקה בדיעבד אם ההטבות השונות .אכן ניתנו לקבוצות האוכלוסייה שהמחוקק התכוון כי יקבלו אותן, ואם הן קידמו את .היעדים שקבעה הממשלה. מרביתן של הטבות אלו הוכנסו לדיני המס לפני שנים רבות .ומאז לא נערכה בחינת עומק של יעילותן בכלל ויעילותן של הטבות אלו ביחס לחלופות .אחרות (למשל, עדכון מדרגות מס, מתן מענקים ישירים). לאור ריבוי סוגי הטבות המס .והיקפן, בדיקה כזו מחייבת ניתוח בסיסי נתונים מפורטים לכל סוג של הטבה לפי פילוח .של עשירוני הכנסה, מיקום גיאוגרפי וכיו"ב, בדיקת הפוטנציאל ביישום חלופות אחרות .ועוד. אולם הדבר לא נעשה במשרד האוצר או ברשות המיסים.	.מהלוח עולה כי בין שנים 2015 ו-2020 חל גידול במספר התיקים הפלילייםהמטריאליים .שטיפלה בהם הלשכה המשפטית של מע"ם 72 ,231 תיקים בשנת2015 לעומת292 תיקים .ב-2020 (גידול של 26.4% ) וגידול של28% בהגשת כתבי אישום בין שנים אלו. עוד עלה .כי לרשות המיסים אין נתונים בדבר כמה מכתבי האישום המטריאליים, המוצגים בלוח .לעיל, כוללים עבירות של חשבוניות פיקטיביות, אך על פי הערכת הרשות, מדובר ברובם .של תיקים אלו. .בנוסף, עולה כי בשנים 2015 - 2020 הגישה רשות המיסים מדי שנה בין כ-414 - 538 כתבי .אישום בגין עבירות מס, רובם בגין עבירות מס בסיסיות73, שהןעבירות שמרביתן מוגד ר ות .עבירות מינהליות. הטיפול בהן אינו דורש רמת מיומנות גבוהה כמו זו הנדרשת לטיפול .בתיקי מס מטריאליים. .מומלץ כי רשות המיסים תגבש מדיניות אכיפה וטיפול לשילוב מגוון עבירות מס במע"ם .אשר יגבירו את ההרתעה בקרב העוסקים מעלימי המס, במקביל לטיפולה בעבירות של .חשבוניות מס פיקטיביות.	843
רשות המיסים בישראל . השירות לציבור ברשות המיסים - השירות לנישום .הועלה כי לממתינים לתורם בחלק מהמש"מים המשרדיים (לדוגמה, בחיפה ובתל אביב) .אין תנאים נאותים להמתנה בתור, ובכלל זה לא יועדו עבור הממתינים מקומות ישיבה. יתר .על כן, בחלק ממשרדי השומה (לדוגמה, בנתניה ובבאר שבע) אין לובי כניסה לבניין, .ולפיכך מי שממתין לתורו נאלץ להמתין בחוץ, במקום שאינו מקורה החשוף לפגעי מזג .האוויר בחורף ובקיץ. להלן יוצגו תמונות 1 - 3 , שצולמו בכמה משרדי שומה. .מומלץ כי רשות המיסים תבחן את התנאים המסופקים לממתינים בתור לקבלת שירות .במש"מים המשרדיים ואת זמני ההמתנה בתור , וכי היא תפעל להסדרת תנאים ראויים .להמתנה בתור , למשל באמצעות התקנה של מחסה מפגעי מזג האוויר ושל מקומות ישיבה .לציבור הפונים למשרדי המש"מים לקבלת שירות. מומלץ כי הרשות תנתב פניות של מייצגים (לרבות אלו שאינם מחוברים לשע"ם) למסלול .המיועד לפניות מייצגים וכי הרשות בשיתוף הלשכות המקצועיות תנתח את הסיבות לריבוי .הפניות של מייצגים במפ"ל של נישומים, לנוכח החלופה הקיימת ותפעל לקיים הסברה .בקרב המייצגים בנושא. .עלה כי משתמשי המערכת מקרב עובדי רשות המיסים ונציגי המייצגים העלו טענות בדבר .מסורבלות המפ"ל ואיטיות המערכת. .מומלץ כי רשות המיסים, בהיוועצות עם הלשכות המקצועיות, תבחן את מורכבות השימוש .במערכת ואת הדרכים לשפר את השימוש בה כדי לייעל ולהאיץ את הטיפול בפניות. .מממצאי הביקורת עולה כי ניתן לאתר פנייה של פונה במערכת מפ"ל רק באמצעות מספר .הפנייה שניתן עם קבלת פנייה מפונה, ולא באמצעות מספר הזהות של הפונה. עובדי .הרשות המטפלים בפניות שנשלחו במערכת המפ"ל מסרו לצוות הביקורת כי בנסיבות .אלה גם הפונה וגם עובד הרשות שטיפל בפנייה לא יוכלו לברר את מהלך הבירור ואת .תוצאותיו אם אין בידם את מספרה. .מומלץ כי רשות המיסים תפעל באמצעות שע "ם לאפשר לקיים מעקב בעניין הפניות גם .באמצעות מספר זהות. בכך ניתן יהיה לבחון כמה פניות היו לאדם מסוים ומהו המענה .שקיבל. עלה כי עובדי רשות המיסים מקשיבים בכל שבוע למענים על עשרות פניות ונותנים ציון .הקובע את איכות השיחה, אך הם אינם מבססים את הציון על רשימת רכיבים מוגדרת .ואינם מבהירים כיצד נקבע הציון. מהנתונים לעיל עולה כי שיעור השיחות שרשות המיסים נתנה להן את הציון הנדרש על .ידה, כמענה טוב, בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2021 היה 52% . כלומר, מחצית הפונים .לא קיבלו מענה איכותי כפי שהגדירה רשות המיסים. במצב זה ייתכן שחלק מהפונים .נאלצו להגיע למשרדי רשות המיסים כדי לקבל מענה ראוי. וזאת כמובן נוסף על אותם .5% מהשיחות שלא קיבלו מענה כלל (ראו לעיל). עוד עלה כי בקרת האיכות נעשתה ל- .164 שיחות מתוך כ- 200,823 ,שיחות נכנסות דהיינו לכ- 0.08% .השיחות הנכנסות .מומלץ כי רשות המיסים תבחן את המקרים שבהם הפונים לא קיבלו מענה ראוי על פנייתם .ואת הסיבות לכך, ובהתאם לממצאי בחינתה תפעל לשפר את איכות השירות שניתן .במענה הטלפוני, לרבות על ידי קביעת פרמטרים ברורים הן למתן המענים והן להערכתם. .עוד מומלץ כי רשות המיסים תבחן את היקף בקרת איכות השיחות הנדרש ותפעל .להרחבתו. .מנתוני הטבלה עולה כי בשנים 2017 - 2020 רק 1%- 1.5% מכ- 60,000 בעלי העסקים .הקטנים שהכנסתם השנתית היא עד 60,000 ש"ח, ועל פי הערכת הרשות יש פוטנציאל .לזכאותם להגשת טופס 137 ניצלו למעשה את האפשרות להקלה בדיווח השנתי ולהגשת .טופס דיווח מקוצר .	.מומלץ כי רשות המיסים תבחן את הסיבות לאי-היענות הזכאים לדיווח מקוצר ותפעל כדי .להביא לידיעתם אפשרות זו. בכך יפחת העומס המוטל על רשות המיסים בטיפול בתיקים .של נישומים אלו והדבר עשוי להביא לשיפור איכות השירות לציבור כולו. עוד מומלץ לבחון .חלופות לדיווח הנדרש מאוכלוסיות אלו.	844
נתיבי אילון בע"מ . חברת נתיבי איילון בע"מ - התארגנות מחדש והיבטים פיננסיים .משרד ממבקר המדינה ממליץ למת"ח לשקול לשמור את הנתונים האלה ולהשתמש .בהם במסגרת הבקרות על חברות התשתית. .בביקורת הנוכחית נמצא כי קיים מחסור בעובדים במינהל התשתיות, ומועסקים בו .שני מהנדסים כפי שעלה בביקורת הקודמת מ-2017 . באגף תקציבי פיתוח- האחראי .בין היתר לבדיקת תוכניות העבודה של חב רות התשתית, לתקצוב הפרויקטים .ולמעקב אחר עמידתם בתקציב ובלוחות הזמנים - קיים תקן לשש משרות. עם זאת, .בפועל, נכון לנובמבר 2021 , היו מאוישות שתי משרות, נוסף על מנהל האגף. באגף .תשתיות - האחראי לבקרת החשבונות שמגישות חברות התשתית למת"ח ולאישור .החשבונות - מועסקים מנהל אגף, שהוא גם המהנדס הראשי, ושני עובדים. המחסור .בעובדים עלול לפגוע בתהליכי הפיקוח והבקרה על חברות התשתית ובהן נת"א. .בשל היקפי התקציב הגבוהים שבאחריות מינהל התשתיות (שהסתכמו בכ-19.6 .מיליארד ש"ח ב-2021 ובכ-20.9 מיליארד ש"ח ב-2020 ) ובשל החשיבות שבבקרה .על ניצול התקציבים האלה, מומלץ כי מת"ח יבחן מהו תקן כוח האדם הדרוש למינהל .תשתיות לצורך ביצוע משימותיו ויפעל לאיוש המשרות במינהל כנדרש. .מומלץ שמשרד התחבורה יבחן את היתרונות והחסרונות של תהליך עבודה זה וישקול .למסד אותו בחברות התשתית האחרות. כפי שעולה מנתוני הלוח, הפרשות החברה לתביעות במאזן הסתכמו בסוף שנת 2020 בכ- .3.7 מיליון ש"ח. בה בעת קיימות תביעות בסכום של 594 מיליון ש"ח שבגינן לא בוצעה .הפרשה, רובן בגין ירידת ערך נכסים לפי סעיף 197 . החברה רשמה בביאורים לדוחותיה .הכספיים כי בהתבסס על ניסיון העבר ועל חוות הדעת של יועציה המשפטיים, אין לה .חשיפה כספית בהקשר לתביעות שבגינן היא לא ביצעה הפרשה במאזנה , זאת בשל .הערכה נמוכה של סיכויי התביעות או בשל השלב המקדמי שבו מצויות התביעות. .בביקורת הועלה כי הנושא של קבלת כתבי שיפוי ממשרד התחבורה ומרשויות מקומיות .לא הוזכר בדוחותיה הכספיים של נת"א. .מומלץ שנת"א תכלול גילוי במסגרת הדוחות הכספיים של החברה בדבר כתבי השיפוי .שהתקבלו אצלה. עוד מומלץ כי משרד התחבורה, משרד האוצר, רשות החברות .הממשלתיות ונת"א יבחנו את הצורך בעיגון הנושא של מתן כתבי השיפוי לחברה מטעם .המדינה ורשויות מקומיות. כן מומלץ שרשות החברות הממשלתיות תבחן את המדיניות .בעניין ביצוע הפרשות בדוחות הכספיים של חברות התשתית בגין תביעות אשר הוגש ו .נגדן. .משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את השיפור ביכולת הביצוע של החברה וניצול התקציב .על ידה, אשר עמד על כ-72% בשנת2017 , ובשנים2018 - 2020 עלה על100% . .מהלוח עולה כי בכ-68% מהחשבונות ששילמה החברה לספקיה בשנת2020 בהיקף של .כ-314 מיליון ש"ח, היו חריגות מחוק מוסר תשלומים. בשנת2021 שיעור החריגות היה .דומה: בכ -68% מהחשבונות ששילמה החברה לספקיה היו חריגות מחוק מוסר .התשלומים, ואלה הסתכמו בכ-555 מיליון ש"ח. על פי נתונים שהעבירה נת"א למשרד .מבקר המדינה, בשנת 2021 שולמו בסך הכל19,516 חשבונות, ושיעור החריגות היה21% . משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הקמת המערכת לתיאום תשתיות על ידי משרד .התחבורה, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. מערכת זו אמורה להקל על איתור .התשתיות ועל תהליך בקשת התיאום. עם זאת, כפי שעולה מן האמור לעיל, עדיין קיימים .קשיים רבים לאחר שלב הגשת הבקשה לתיאום, בעת קביעת תכולות העבודות, מועד .ביצוען וזהות המבצעים ובשלבים של ביצוע העבודות בפועל. לדוגמה: עיכובים בתיאום .ובביצוע של עבודות העתקת תשתיות שמבוצעות על ידי חברות תשתית אחרות ושעות .עבודה מצומצמות בתחומי מסילות הרכבת על מנת להקטין את הפגיעה בפעילות .הרכבתית. .עלה כי הנדל"ן להשקעה מוצג בספרי החברה בסך כולל של כ- 25 מיליון ש"ח על בסיס .עלות מופחתת , וכי בהתאם לביאורים, השווי ההוגן של הנדל"ן עומד על כ-280 מיליון ש"ח. .לפיכך קיימת במאזן החברה "רזרבה סמויה" בהיקף של כ-255 מיליון ש"ח, והון החברה .מוצג בשווי מופחת בהיקף זה. לשיטת רישום זו יכולות להיות השלכות במצבים מסוימים, .למשל הדבר יקשה את הבקרה בעניין התמורה שתתקבל בעת מכירת נכסי החברה.	.מומלץ כי דירקטוריון החברה ורשות החברות הממשלתיות יבחנו בשנית את היתרונות .והחסרונות שבהצגת סעיף הנדל"ן בדוחותיה הכספיים על בסיס עלות מופחתת לעומת .שווי הוגן.	845
משרד האנרגייה . מחקר ופיתוח במגזר האנרגייה בשנים האחרונות, תחום הסייבר בחברה הוא דוגמה לפוטנציאל של חדשנות טכנולוגית המתבסס על ידע שנצבר בחברה ופעילות מו"פ בנושא. כך המתמחה בהקמת זירות 48 התקשרה חח"י עם חברה 2013 לדוגמה, בשנת אימון להגנה מפני תקיפות סייבר, זאת על בסיס ידע ונכסים הקיימים, בין היתר, בחברת החשמל. החברה הקימה זירות אימון להגנה על מתקני תשתית חיוניים במדינות רבות בעולם וחתמה על חוזים בשווי של עשרות מיליוני וכדומה. IT-דולרים, והיא פועלת במגזרי האנרגייה, הפיננסים, ה השוואת שיעור השקעות המו"פ של חח"י מסך הכנסותיה לשיעור ההשקעות בחברות מקבילות מצביעה על תת-השקעות במו"פ של החברה בהיקף של מיליון ש"ח בשנה. אומדן זה אף מוטה כלפי מטה שכן חברות חשמל 80-כ בבעלות ממשלתית נוטות להשקיע שיעור גבוה יותר מהכנסותיהן במו"פ בהשוואה לחברות פרטיות, וחח"י היא חברה ממשלתית. ראו להלן פרק על תפקיד המאסדרים בעידוד החברה לבצע פעילות מו"פ. נמצא כי היקפי השקעות המו"פ של החברה נמוכים ביחס לגודלה, להיקפי פעילותה ובהשוואה לחברות חשמל בעולם. לאור מרכזיותה של חברת החשמל במשק החשמל בפרט ובמגזר האנרגייה בכלל, ולאור הידע שנצבר בחברה, התשתיות הקיימות ברשותה וחובותיה הנגזרים מחוק משק החשמל, משרד מבקר המדינה ממליץ לחח"י לבחון את פוטנציאל המו"פ בחברה, לנתח את חוזקותיה וחולשותיה ולגבש תוכנית לחיזוק והגברת פעילות המו"פ בחברה ולהגברת שיתופי הפעולה עם גורמים עסקיים ואקדמיים בתחום האנרגייה. לאור הפוטנציאל הגלום בשימוש בכספי הקרן למטרות כלכליות וחברתיות, ובהן שימוש למטרות מחקר ופיתוח, מן הראוי כי משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובהם משרד האוצר ומשרד האנרגייה, יבחנו את האפשרות להשתמש בסכום ההקצאה השנתי העתידי לקידום מו"פ במגזר האנרגייה. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולותיה של חח"י להתמודדות עם המחסור הצפוי במהנדסים. אולם, גם אם מבחינה כמותית חח"י מצליחה להתגבר על חלק ניכר מהמחסור, ייתכן שתוכניות אלה לא יצליחו לתת מענה בהיבט האיכותי של איוש המשרות, בהיעדר חדשנות והיקפי מו"פ מספקים בחברה, דבר שעלול גם הוא להשפיע על רמתה המקצועית של החברה, ובכלל זה על יכולתה לספק חשמל באמינות ובאיכות. סוגיות כוח האדם במגזר האנרגייה ובמשק החשמל צריכות להיות מטופלות ברמה הלאומית. מומלץ כי משרד האנרגייה, הממונה על מגזר האנרגייה, יבחן סוגיות אלו בשיתוף גורמים ממשלתיים אחרים האמונים על קידום כוח האדם, כדוגמת משרד הכלכלה, ויגבש תוכנית להתמודדות עם הפערים בתחום כוח האדם הנדרש למשק האנרגייה. משרד מבקר המדינה ממליץ לחברת החשמל לבחון דרכים לשפר את יכולת הגיוס שלה ואת יכולת שימור העובדים המיומנים בחברה, בין היתר על ידי הגברת החדשנות בחברה. היקפי ההשקעה במו"פ באמצעות פעילות קר"ט נמוכים, הן בהיבט הכספי והן בהיבט תשומות כוח אדם המופנות לשם כך בחברה. משרד מבקר המדינה ממליץ לחח"י לבחון את החסמים השונים והדרכים לקידום פעילות קר"ט זאת, בשיתוף פעולה מצד גורמי המדינה, כגון רשות החברות, רשות החשמל, רשות החדשנות, משרדי האוצר והאנרגייה. פוגע בעבודת המועצה וועדותיה ומשבית 2018 היעדר יו"ר למולמו"פ משנת את הוועדה הלאומית לאנרגייה. הפגיעה בפעילותה של ועדת האנרגייה מונעת תכנון וקידום המו"פ במגזר האנרגייה ומותירה את פעילות המו"פ בהיקפים נמוכים. מן הראוי שמשרד המדע יפעל למינוי יו"ר למולמו"פ ולוועדה הלאומית לאנרגייה כדי שהוועדה תחזור לפעילות. מהנתונים עולה שהשקעות הרשות מתרכזות בענפי ההיי-טק, וזאת אף שאחת ממטרותיה האסטרטגיות של הרשות היא לעודד חדשנות טכנולוגית במגזר העסקי כולו. משרד מבקר המדינה מציין כי הוא רואה בחיוב נקיטת פעולות לקידום החדשנות והמו"פ בתחום האנרגייה, אך כיוון שפעולות הרשות עד כה טרם הניבו שינוי בהיקפי הפעילות בתחום, עליה לבחון אם הצעדים הללו אכן משפיעים על היקפי המו"פ ולגבש צעדים משלימים או חלופיים נוספים. מסך המענקים ניתנו לענפי ההיי-טק שלא בהלימה לחלקם בכלכלת 75%-כ המדינה, שהוא מצומצם בהרבה מנתח תמיכה זה, וזאת אף על פי שלהיי- טק יש מקורות מימון משמעותיים במגזר העסקי. יתר הענפים במשק אינם זוכים לתמיכה ממשלתית התואמת את הצרכים שלהם בהשקעה במו"פ, ואף שהתשואה המשקית מהגדלת ההשקעה הממשלתית בהם עשויה להיות גבוהה יותר מהשקעת תוספת זו בהיי-טק. מגזר האנרגייה הוא דוגמה למגזר שקיימים בו כשלי שוק מהותיים, אולם היקפי ההשקעה הממשלתיים בו נמוכים, ולמעשה השקעות הרשות ממוקדות מאוד במגזר ההיי-טק וזאת במשך שנים רבות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי רשות החדשנות תשקול את תמהיל השקעותיה, בכפוף למיפוי של צורכי הענפים השונים במשק וזיהוי כשלי שוק המחייבים מעורבות ממשלתית, ובפרט במגזר האנרגייה. זאת כדי לוודא כי פעילותה תגדיל את התועלת הציבורית ממענקיה, תקדם את החדשנות והטכנולוגיה בכלל ענפי המשק ותעודד צמיחה והגדלת הפריון במשק.	משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את השקעותיה של הרשות בתחומים שבהם היא מזהה כשלי שוק, אולם מומלץ כי היא תבחן ותוודא כי השקעותיה מנותבות למקטעים שבהם כשל השוק הוא המהותי ביותר באותם תחומים. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות החדשנות לבחון אם תמהיל ההשקעות הנוכחי מניב ערך גבוה יותר לציבור בהשוואה לחלופות השקעה אחרות בענפים נוספים.	846
משרד האנרגייה . הטיפול בתחנות תדלוק פירטיות ובתחנות תדלוק פנימיות - ביקורת מעקב מומלץ כי משרד האנרגייה ישלים את הכנת הנהלים הנדרשים לאכיפת חוק משק הדלק - איסור מכירה ובכלל אלה את הנוהל להטלת עיצום כספי בהתאם לחוק. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי תוקן באופן חלקי. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה להתמיד בהכשרת כוח האדם ולקבוע יעדים מדידים לפעולות אכיפה יזומות בתוכנית העבודה של האגף לפיקוח. מביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן. לפי נתוני משרד האנרגייה בשנת תקני מפקחים 10( תקנים נוספים15 נוספו לאגף הפיקוח והבטיחות2016 7- מפקחים ו23 מועסקים באגף הפיקוח2019 תקני חוקרים). נכון לשנת5-ו חוקרים. הליקוי תוקן חלקית. התיאום הנעשה לבחינת דרכי הטיפול והאכיפה הוא צעד ראוי במלחמה בתופעת התחנות הפירטיות. מומלץ כי משרד האנרגייה, משטרת ישראל ויתר הגופים הרלוונטיים יפעלו להגברת שיתופי הפעולה ופעילות האכיפה מתוך יצירת תוכנית עבודה משותפת ופגישות עבודה סדורות ועיתיות. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. טרם הוקם מאגר הנתונים, שנחוץ להצגת תמונת מצב מעודכנת ואחודה, ואשר יסייע לגופי הפיקוח ולמקבלי ההחלטות האחרים לגבש תוכניות פעולה לשם המאבק נגד תחנות תדלוק פירטיות. כל גוף מפקח מחזיק בידיו מאגר מידע חלקי על תחנות תדלוק פירטיות, וחלקם אינם משתפים את המידע שברשותם עם גופי הפיקוח האחרים. מומלץ כי משרד האנרגייה יוביל, בשיתוף גופי האכיפה האחרים, הקמת מאגר נתונים אחוד אשר יכיל את כל המידע הרלוונטי על התחנות הפירטיות. מאגר אחוד משותף ונגיש לכל הגופים המפקחים יסייע לכולם לייעל את נמצא כי הליקוי בהעברת מידע מכלל גופי הפיקוח לרשות הכבאות טרם תוקן. עד להקמתו של מאגר מידע אחוד לכלל גופי הפיקוח על תחנות תדלוק פירטיות, משרד מבקר המדינה ממליץ לעדכן באופן שוטף את רשות הכבאות על מיקומן של התחנות האלה, כדי שהיא תבצע בהן ביקורות יזומות לטובת השמירה על בטיחות הציבור ושלומו. הקמה והפעלה של תחנות תדלוק פירטיות היא תופעה שיש למגר, שכן היא מסכנת את בטיחותם ואת בריאותם של אזרחי המדינה וגורמת נזק כלכלי למדינה ולענף תחנות התדלוק המורשות. לגופי הפיקוח יש סמכויות נרחבות לפעול נגדן, אולם הם לא מיצו את סמכויותיהם, אף כי מסרו שמאז הדוח הקודם השתפר שיתוף הפעולה ביניהם, וכי היקף כוח האדם המועסק באכיפה במשרד האנרגייה גדל מאז. מממצאי ביקורת המעקב עולה שעדיין קיימים ליקויים שלא באו על פתרונם: משרד האנרגייה אינו מוביל את המאבק בתחנות הפירטיות, ואין גוף מתכלל אחר לצורך זה, ולכן אין תכנון, תוכנית עבודה עם יעדים ותיאום של פעולות הפיקוח והאכיפה בין גופי הפיקוח במטרה למגר את התופעה; אין מאגר מידע משותף ומקוון לשימוש גופי הפיקוח; רשות הכבאות אינה מבצעת ביוזמתה פעולות אכיפה; לא נמצא פתרון מוסדר לאחסון ציוד מוחרם מתחנות תדלוק פירטיות שמוקמות על קרקע פרטית. מומלץ כי משרד האנרגייה יקים מאגר מידע על תחנות התדלוק הפנימיות, יסדיר את הפיקוח על בדיקות איכות הדלק בתחנות אלה וידאג להפעלתן בהתאם להסדרה שיקבע בעניין זה. עוד מוצע שהמשרד יפרסם את הממצאים מבדיקות איכות הדלק שנעשו בתחנות אלה ואת רשימת התחנות שאינן משתפות פעולה איתו. על משרד האנרגייה ליזום פעולות להסדרת כלל הנושאים המוזכרים בדוח ולקדמם. מביקורת המעקב עולה כי ליקוי זה לא תוקן. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה להסדיר ממשק מקוון מול רמ"י והמשרד להגנת הסביבה ולבנות מאגר מידע לגבי כלל התחנות הפנימיות כדי לתכנן ולטייב את פעולות הפיקוח. חשוב שהמידע יעודכן באופן שוטף (ויכלול מידע גם על תחנות חדשות שמוקמות ומידע מצוותי הפקחים המזהים תחנות פנימיות במהלך עבודתם). מתגובת משרד האנרגיה עולה כי הליקוי הנוגע לאיכות הדלק בתחנות תדלוק פנימיות לא תוקן. מביקורת המעקב עולה כי אין בקרה של משרד האנרגייה על איכות הדלק בכל תחנות התדלוק הפנימיות. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה לגבש נהלי בדיקה סדורים לתחנות הפנימיות ולשלב בתוכנית העבודה שלו ביקורת של איכות הדלק בתחנות אלה. עוד מומלץ להסדיר, מול מנהלי התחנות, דרכים לבדיקת איכות הדלק בביצוע אגף הפיקוח שבמשרד האנרגייה או בביצוע מעבדות מאושרות,	משרד מבקר המדינה ממליץ למשטרה ולרשות הכבאות להגביר התאום ביניהן לטובת טיוב האכיפה ולקדם הגשת כתבי אישום במקרים רלוונטיים.	847
משרד האנרגייה . הפיקוח על תחנות תדלוק ומעקב אחר הטיפול בתחנות תדלוק פירטיות ותחנות תדלוק פנימיות משרד מבקר המדינה רואה חשיבות בנגישות המבנה והשירות בתחנות התדלוק ומציע לנציבות: לבחון את המצב ולפעול לשיפורו; לחדד את כלל הנחיות הנגישות בקרב בעלי תחנות התדלוק ולפרסם מידע רלוונטי לאנשים עם מוגבלויות. , 2019 עד2017 נמצא כי תוכנית העבודה של הנציבות לשוויון זכויות לשנים לא כללה בדיקות נגישות בתחנות תדלוק; וכן לא אותרו בדיקות או חקירות של הנציבות מן השנים שקדמו להן בעניין זה. משרד מבקר המדינה מדגיש מאוכלוסיית המבוגרים בארץ הם אנשים עם מוגבלות, בהם נהגי 20%-שכ כלי רכב ומשתמשים בשירותיהן השונים של תחנות תדלוק ברחבי הארץ. מוצע שהנציבות תשקול הוספת בדיקות נגישות בתחנות התדלוק לתוכנית העבודה השנתית שלה. בעקבות הממצאים אין ודאות שבעלי כלי רכב שמתדלקים בגפ"ם מקבלים את כמות הגפ"ם המתאימה לסכום המשולם. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הכלכלה ולמפקח כי לנוכח מספרם הרב של כלי הרכב המונעים בגפ"ם, ראוי לבחון הסדרה של בדיקות לאימות דיוק ראשוני ותקופתי למנפקות גפ"ם. חלף כמעט עשור מאז החלטת הממשלה, אך משרד האנרגיה, משרד הכלכלה ורשות התחרות טרם גיבשו טיוטת תזכיר חוק לתיקון חוק משק הדלק (קידום , בסיוע משרד המשפטים, שתכלול את ההסדרים 1994-התחרות), התשנ"ד להגברת רמת התחרותיות האזורית בין תחנות תדלוק. על הרשויות האמורות לפעול לקידום תיקון החוק כדי לאפשר את הגשמת יעדי הממשלה. משרד מבקר המדינה ממליץ שרמ"י ומשרד האנרגיה יפעלו לפי המתווה שבהחלטת הממשלה בשיתוף רשות התחרות, משרד הכלכלה ומינהל התכנון, כדי להשלים את איתורם של מתחמים ראויים להקמת תחנות תדלוק, בפרט באזורים בהם קיימת רמת תחרות נמוכה. על משרד התחבורה להנחות את חברות נתיבי ישראל וחוצה ישראל, בהתאם להחלטת הממשלה, לפעול לתכנון שילוב תחנות דלק בעת תכנון דרכים בינעירוניות ולעקוב אחר מימוש התכנון שלהן והגדלת מספר תחנות התדלוק החדשות. על הגופים המוזכרים בהחלטת הממשלה להשלים את הפעולות הנדרשות במועד סיום הביקורת לשם קידום תחרות הולמת בענף תחנות התדלוק. מתשובת מינהל התכנון עולה כי הוא בחן את האפשרויות לעדכון תמ"א 11 לצורך קידום הקמתן של תחנות תדלוק זעירות הנדרש על פי סעיף18 להחלטת הממשלה, אך מטעמי בריאות הציבור, הצעותיו לא התקבלו על ידי הממשלה בשל התנגדות מצד כמה משרדי ממשלה. מומלץ כי משרד האנרגיה בתאום עם מינהל התכנון ישלימו בחינת החסמים להקמת תחנות דלק זעירות וקידומן, בהתאם להחלטת הממשלה, לשם עידוד הקמתן והגדלת התחרות. על משרד האוצר בשיתוף עם משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, רשות התחרות ומשרד המשפטים להשלים אסדרה בחוק של פתרונות להסרת כשלי שוק בשוק הדלק כדי לקדם את התחרות בו בהתאם למטרת החלטת הממשלה. נוכח חלוף הזמן ממועד החלטת הממשלה מומלץ לבחון הצורך בהתאמת ההסדרים למצב המשק היום, תוך שמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים. לנוכח כל האמור לעיל בעניין הצורך לקדם את התחרות בענף התדלוק, משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות התחרות, למשרד האנרגיה ולרמ"י להשלים את הפעולות השונות שננקטו ואת המחקרים שנערכו, ובהמשך להחלטת - לקדם פתרונות יישומיים כדי לשפר את התחרות בענף.2011-הממשלה מ	משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את יישומה של רפורמת הדלקן האוניברסלי. הדבר עשוי להגביר את התחרות בין חברות הדלק ולסייע בהורדת מחיר הדלק. על משרד האנרגיה ורשות התחרות להמשיך לעקוב אחר תרומתה של הרפורמה לתחרות בענף תחנות התדלוק.	848
רכבת ישראל בע"מ . ביצוע פרויקט חשמול קווי הרכבת ופתיחת הקו המהיר לירושלים - ביקורת מעקב משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הפעולות שנקטו החברה ומשרדי להאצת השלמת פרויקט 2019 התחבורה והאוצר מהמחצית השנייה של החשמול. משרד מבקר המדינה מציין בפני גופים אלה כי התוכנית החדשה להשלמת פרויקט החשמול כוללת ביצוע הצפוי לגדול משנה לשנה בשנים ). ראוי כי חברת הרכבת 6 ותרשים4 (לוח2022 פרט לשנת2025 עד2020 .תיערך בהתאם למימוש תוכנית זו דחיית השלמת פרויקט החשמול הביאה גם לביצוע מצטבר נמוך של תקציב שיעור הביצוע המצטבר של תקציב תשתיות 2019 פרויקט החשמול. בסוף 23%-החשמול ושיעור הביצוע המצטבר של סך אומדן עלות הפרויקט היה כ כי דחייה בהפעלת פרויקט החשמול 2014 מבקר המדינה ציין בדוח משנת טומנת בחובה הפסד של מאות מיליוני שקלים בשנה למשק. משרד מבקר 2014 המדינה, לאחר בדיקת המעקב שערך, חוזר על הערת הביקורת משנת כי בשל דחיות שנעשות במועד השלמת הפרויקט מפעם לפעם נגרמים למשק . חשוב לציין 27הפסדים של מאות מיליוני ש"ח בכל שנה שבה הפרויקט נדחה כי בעת ביצוע בדיקת כדאיות כלכלית של פרויקטים כתשומה לקבלת החלטה על הכדאיות למשק, אומדני חיסכון אלה מובאים בחשבון והם חיוניים להמשך קידום הפרויקט. בפועל, עיכובים בפרויקטים משנים את ניתוח הכדאיות ועלולים לגרום לפרויקט לאבד את כדאיותו ולהביא לשינויים בתיעדוף .2017 -מרכיביו. משרד מבקר המדינה העיר על כך בדוח הקודם מ ביקורת המעקב העלתה שחברת הרכבת בדקה חלופות לקידום הפרויקט שמתבססות על החלפה של קבלן החשמול או על שילוב של קבלנים נוספים או על המשך הפעילות עם הקבלן והציגה למשרדי התחבורה והאוצר את ואת 2029 עד2025 העלויות לחברה כתוצאה מעיכוב בקידום הפרויקט משנת . משרד התחבורה לא בדק את 2025 העלויות לחברה לסיום הפרויקט בסוף התועלות המשקיות של החלופות. ראוי כי בעת קביעת מועד ביצוע חשמול הקווים השונים בפרויקט והתיעדוף של ביצוע הקווים ייבחנו על ידי משרד התחבורה גם התועלות המשקיות של החלופות לקידום חשמול הקווים בפרויקט. ראוי כי חברת הרכבת תבחן את המשמעויות הכלכליות לחברה בחשמול כל אחד מהקווים לצורך תיעדוף חשמול הקווים השונים בפרט והשירות לנוסע בכלל. ביקורת המעקב העלתה כי העיכוב בהשלמת החשמול והצורך לספק את הביקושים הגדלים של ציבור הנוסעים חייב שוב את חברת הרכבת לקנות קרונות דו-קומתיים נוספים המונעים בדיזל בעלות גבוהה בהליך חירום . החברה העריכה 30שהצריך פטורים והתקשרויות בהליכים שאינם תחרותיים כרוכה בעלויות לרכישת 2029 לסוף2025 כי דחיית השלמת הפרויקט מסוף מיליון אירו. עוד העלתה ביקורת המעקב 432-ציוד מונע דיזל נוסף בסך כ כי העיכובים בהשלמת פרויקט החשמול מאלצים את חברת הרכבת להפעיל ולתחזק קטרים וקרונות דיזל ישנים, דבר העלול לייקר את עלות התחזוקה של הציוד, ולפעול לדחיית קבלת ציוד חשמלי חדש ולעלויות נוספות בשל כרוכה 2029 לסוף2025 כך. החברה העריכה כי דחיית השלמת הפרויקט מסוף מיליון אירו. פעילות החברה להאצת הפרויקט ולסיומו 825-בעלויות של כ צפויה לצמצם עלויות אלה.2025 בסוף בשל המאפיינים הייחודיים של תחנת הרכבת נבון בירושלים הממוקמת מטר מתחת לפני הקרקע צפויים קשיים בפינוי נפגעים ממפלס התחנה 80 התחתון למפלס הכניסה ופינוי הנפגעים עשוי להתבצע באמצעות אמבולנסים שייכנסו דרך מנהרת ליפתא עד רציפי הרכבת. בשנים הקרובות צפויה חברת הרכבת לפתוח קווים נוספים במסגרת פרויקט החשמול. מומלץ כי חברת הרכבת תפעל להשלמת כלל האישורים לפני פתיחת קווים חדשים ותיישם לקחים מהליך אישור הפעלת הקו המהיר לירושלים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לבחון את הפערים בתעריפי ש"ח) לבין נסיעה 16( הנסיעה בקו תל אביב-ירושלים בין נסיעה באוטובוס ש"ח). 22( ברכבת בקו המהיר עולה כי תהליך ביצוע הבדיקות וההרצות לפני פתיחת הקו לא היה 12 מלוח עלה 2019 מיטבי. בתהליך הפקת הלקחים שבוצע ברכבת בחודש פברואר בין היתר כי משך ההרצה ואורך הנסועה בק"מ לפני ההפעלה המסחרית לא היה מספק. עוד עולה מהבדיקה כי הליקויים שהועלו בבדיקה של חברת הרכבת רלוונטיים לפרויקטים נוספים של החברה לרבות בקווים אחרים של פרויקט החשמול. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את ביצוע הליך הפקת הלקחים על ידי חברת הרכבת בכלל ובנושא הבדיקות וההרצות של הקו המהיר לירושלים בפרט. על חברת הרכבת לוודא את הטמעת הלקחים בקווים האחרים בפרויקט משרד מבקר המדינה מציין בפני חברת הרכבת כי עליה לפעול לטיפול 2019 בליקויים שהועלו בסיור המשותף לה, למשטרה ולמד"א בדצמבר באזור מנהרת ליפתא והרציפים בתחנת נבון ולתרגל פינוי פצועים מפעם	משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את פעולת חברת הרכבת וכב"ה על העמדת רכבים ייעודים להובלת כוחות החילוץ הראשוניים של הרכבת וכב"ה למקום האירוע. אולם הוא מציין בפני חברת הרכבת וכב"ה כי על אף יכולות הרכבים לשמש את כוחות החילוץ להגעה למקום האירוע, הם אינם	849
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . התחבורה הציבורית באוטובוסים בירושלים עוד נקבע במסמך כי הבדיקות בנושא התחבורה התיירותית שנעשו עד אז "בדקו היבטים שונים ואזורים ספציפיים בעיר (בעיקר העיר העתיקה), אולם לא נערכה תכנית הכוללת את כל המרכיבים. תכנית האב תטפל בצורה מערכתית וכוללנית בכל ההיבטים התחבורתיים של התיירות לסוגיה המגיעה לעיר ותבחן את האזורים בהם קיימת פעילות תיירותית, כולל הליכות ברגל ביעדי ביקור ותנסה להציע פתרונות לבעיות הנובעות מכך לתנועה בעיר". במסמך גם צוין כי "תחזיות התנועה שהוכנו במרוצת השנים ע"י צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים בעזרת המודל התחבורתי, לא לוקחות בחשבון את תנועת התיירות לסוגיה, כולל תנועות המתבצעות באמצעות הליכה ברגל (בעיקר באזור העיר העתיקה) ולא את ההשלכות התחבורתיות הנוצרות מתנועת התיירות המגיעה לעיר והגידול שתחול בה בשנים הבאות". מומלץ כי משרד התחבורה יפעל להוספת נקודות טעינה ברחבי העיר ולקיצור המרחק למכונות הטעינה וזמן ההליכה אליהם כך שזמן ההליכה עד לנקודת דקות. הוספת נקודות טעינה וקיצור זמן ההליכה יעלו 15-הטעינה יפחת מ את רמת הנגישות של התח"צ בעיר ירושלים ויתרמו להפחתת השימוש ברכב הפרטי. על משרד התחבורה לפעול לכך שאגד יפעיל את שירות האוטובוסים כפי שנקבע בתנאי רישיון הקו. מהלוח עולה כי סכום הקנסות שהוטלו על אגד בשל חריגות מתנאי - מסכום 2018- ל2016 בתקופה שבין127% הרישיון עלה בשיעור של מיליון ש"ח. עוד עולה מהלוח כי 10.5 מיליון ש"ח לסכום של4.6 של גם מספר החריגות מתנאי הרישיון בשנים האמורות עלה בשיעור ניכר . ממצא נוסף הוא שבשלוש השנים המדווחות בלוח עיקר הקנס 136% - מכלל הקנסות). שיעור הקנסות69% - 66%( היה על אי-ביצוע נסיעות על אי-ביצוע נסיעות עם הקנס על איחורים של יותר מעשר דקות היה מסך כל הקנסות שהוטלו בשנים אלה.84% - 83% משרד מבקר המדינה מציין את העלייה בסך הקנסות אשר הוטלו על אגד ורואה בחיוב את המעבר לבקרה אלקטרונית. 2018 - 2016 בין השנים מומלץ כי משרד התחבורה יעקוב אחר השלכות המעבר לשיטת הבקרה האלקטרונית וינתח ההשלכות לשם טיוב השרות. מהאמור לעיל עולה כי על אף העלייה בממוצע של נסיעות נוסע ביום, לא ניתן מענה מספיק בהרחבת השירות באוטובוסים, דבר שמצא את ביטויו בעלייה בהיקף התלונות בנושאים הקשורים לרמת השירות. נוסף על כך, חוויית הנסיעה באוטובוסים בעיר נפגעת בגלל אי-ביצוע נסיעות, וקיום של קווים ארוכים, מפותלים ואיטיים. ממצאים אלו מצביעים על הצורך בשיפור השירות הנדרש לאוכלוסיית העיר ירושלים, ועל משרד התחבורה לפעול לשיפור השירות. מבדיקות שערך משרד מבקר המדינה במועד סיום הביקורת עלה כי לא הוקמו רשויות תחבורה מטרופוליניות בכלל, ובכלל זה לא הוקמה גם רשות תחבורה מטרופולין ירושלים; ממילא לא קבעה רשות תחבורה ירושלים מדיניות תח"צ מטרופולינית במטרופולין ירושלים, וממילא גם לא הכינה תוכניות אב לתחבורה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ולמשרד האוצר כי אי-הקמתן של רשויות תחבורה מטרופוליניות בכלל ורשות תחבורה ירושלים בפרט בהתאם להחלטת הממשלה פוגעת קשות ביכולת לקדם באמת את תשתיות תח"צ ולפעול לשיפור שירות התח"צ לנוסעים. על משרד התחבורה ומשרד האוצר להשלים את הקמת הרשויות המטרופוליניות, בהתאם להחלטת הממשלה. במועד סיום הביקורת עלה כי חלק מהשכונות והאתרים בעיר ירושלים אינם נגישים מספיק לתח"צ, אף שהיא מצרך בסיסי לאוכלוסיית היעד המשתמשים בה באופן יום-יומי. חוסר נגישות של אזורים לתח"צ פוגע בשירותים הניתנים לכלל האוכלוסייה. על משרד התחבורה ומוסדות התכנון בעיר לתת מענה לצורכי התח"צ במשולב עם תהליכי התכנון. כמו כן, מומלץ כי עיריית ירושלים תוודא שתכנון של שכונות חדשות יהיה תכנון מוכוון תח"צ, בהתאם לעקרונות ולהנחיות שקבע משרד התחבורה . ליקויים בזמן התכנון יוצרים מציאות המאופיינת בשירות ירוד 2016 בשנת לתושבים ואף עלולים ליצור מגבלות קשיחות ליישום פתרונות עתידיים. משרד מבקר המדינה מציין כי למרות השיפור שחל במערך התח"צ לכותל המערבי לעומת שנים עברו נותרו עדיין בעיות רבות ללא פתרון. תדירות הקווים אינה נותנת מענה לביקוש ולצורך של הציבור, ורמת אי-הביצוע נוגדת את תנאי הרישיון שקבע משרד התחבורה לקווים אלו. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה ולאגד כי יש חשיבות רבה לכך שהנגישות אל הכותל המערבי תהיה ברמה גבוהה. על כן על כל הגורמים - משרד התחבורה, עיריית ירושלים ומשטרת ישראל - להמשיך במלאכת השיפור כדי שהמבקרים בכותל יוכלו להגיע בצורה מיטבית ונוחה ולצמצם ככל האפשר את השימוש ברכב פרטי. זאת בפרט שמספר המבקרים בכותל נאמד במיליונים בכל שנה.	לנוכח הקשיים והליקויים האמורים לעיל בטעינת כרטיסי הרב-קו, על משרד התחבורה ואגד לפעול לשיפור השירות ולתיקון הליקויים כדי להקל על משתמשי התחבורה הציבורית בתהליך הכרטוס.	850
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . בטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים מומלץ כי משרד התחבורה ישלים את הבדיקות הנדרשות בנוגע למתכונת העסקת קציני הבטיחות, ויבחן את מכלול השיקולים, ובראשם את השיקולים הבטיחותיים, בהתחשב בכלל מערך הפיקוח והאכיפה על כלי רכב כבדים על משרד התחבורה לבחון דרכים להגדלת מספר קציני הבטיחות, להסדיר השתלמויות תקופתיות לקציני הבטיחות ובמסגרת זו גם להשלים נושאי לימוד לקציני הבטיחות הקיימים, להגביר את הפיקוח על קציני הבטיחות, ליישם כלים מחשוביים בהליך הפיקוח, ולייצר ממשקים מתאימים בין היחידות האחראיות לאכיפה ולפיקוח משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לעקוב אחר הנושא ולבחון הצורך בבדיקת רכב חצי-שנתית למשאיות בהתאם לגילן ולמעורבותן בתאונות דרכים הביקורת העלתה כי למרות חשיבות האוגדן לביצוע בדיקות מקצועיות וחלק מההנחיות הכלולות 1998-ואחידות, התכנים בו לא עודכנו מ בו אינן רלוונטיות עוד, בעיקר בגלל השינויים הטכנולוגיים הרבים בתעשיית הרכב, לרבות הרכבים הכבדים לדוגמה, ניתן להפיק מידע רב על מצב הרכב עם חיבורו למחשב, דבר שלא נקבע באוגדן בהיעדר אוגדן רשמי, גורמי המקצוע משתמשים בחוברת "תקנות ונהלים לרישוי ובחינת רכב", שהכין מנהל מקצועי באחד ממכוני הרישוי, שהם גופים פרטיים חוברת זו לא אושרה על ידי משרד התחבורה והיא מעודכנת מומלץ כי משרד התחבורה יפעל לעדכן את האוגדן הרשמי 2010 לשנת ולהפיצו לכלל הגורמים המקצועיים העוסקים בתחום למרות היתרונות המובהקים שבשימוש בטכוגרף דיגיטלי, למרות הסדרת השימוש בו במדינות באיחוד האירופי לפני יותר מעשור, למרות דוחות קודמים 2005-של משרד מבקר המדינה שעסקו בנושא ועל אף החלטת ממשלה מ שחייבה את הסדרת התקנתו של טכוגרף דיגיטלי בכלי רכב כבדים - חרף כל אלה טרם הוסדרה התשתית החוקית ליישום הטכוגרף הדיגיטלי בישראל על ידי משרד התחבורה ויתר הגורמים הרלוונטיים: משרד המשפטים, משרד החוץ, המשרד לביטחון פנים, המשטרה והרלב"ד הצורך בהסדרה מתחדד עוד יותר לאור העובדה כי בכלל הרכבים הכבדים המיובאים לישראל מותקן טכוגרף דיגיטלי והוא מוסר בארץ ומוחלף בטכוגרף אנלוגי, וכי עלול להיווצר מצב שלא ניתן יהיה להשתמש עוד בטכוגרף האנלוגי, משום שייצורו צפוי להיפסק ויחסרו חלקי חילוף למכשירים הקיימים על כל הגורמים הרלוונטיים לשתף פעולה על מנת להשלים ההליך להתקנת טכוגרף דיגיטלי בהקדם כיום במשאיות ובאוטובוסים המיובאים לישראל כבר מותקן טכוגרף דיגיטלי, ואולם בארץ הוא מוסר מהם ומוחלף בטכוגרף אנלוגי חשוב לציין גם כי בעתיד הקרוב צפוי ייצור הטכוגרף האנלוגי להיפסק ולא יהיה תחליף לשימוש בטכוגרף הדיגיטלי, ועל כן יש חשיבות רבה אף יותר ליישום המעבר לטכוגרף הדיגיטלי בהקדם האפשרי מאז פורסמו המלצות ועדת סגיס, לא נמצא כי הסוגיה של אי-עמידה בנוגע לשעות נהיגה ומנוחה באה על פתרונה, בין היתר 168 בהוראות תקנה בשל המחסור בנהגים, המחסור בתשתיות למנוחה וריענון, ואי-בהירות התקנות אשר מקשה את אכיפתן משרד מבקר המדינה ממליץ כי המשטרה תמשיך לפעול לאכיפת הוראות התקנה, וכי משרד התחבורה יבחן את הדרכים לפיתוח התשתיות הנדרשות, 143מומלץ כי הרלב"ד ומשרד התחבורה יפעלו כדי לאסוף את הנתונים הנדרשים ובמקביל משרד התחבורה יבחן את הגבלת גילן של משאיות, בדומה להגבלת גיל הקיימת בתקנות התעבורה לאוטובוסים במשך השנים לא ננקטו די פעולות ליישום המלצות שהועלו לשם התמודדות עם המחסור בנהגי רכב כבד, באמצעות שיפור תהליכי איתור וגיוס של מועמדים, ייעול תהליך רישוי הנהגים ושיפור תנאי עבודתם, לרבות בעניין חיזוק שיתוף הפעולה בעניינים אלה בין משרד התחבורה לבין גורמים אחרים כמו המרב"ד וצה"ל בשנים האחרונות החלו אגף הרישוי והמרב"ד לפעול לייעול תהליכי רישוי נהגים וקיצורם, אולם חלק משיטות העבודה עודן מיושנות ואינן נותנות מענה הולם לצרכים כיום, וחלק מתהליכי הרישוי אינם ממוחשבים שיפור הבטיחות בדרכים של כלי רכב כבדים מחייב פעילות משותפת של משרד התחבורה, משרד הבריאות, משרד העבודה, הרלב"ד וצה"ל על מנת להגדיל את מספר הנהגים, הן באמצעות ייעול תהליכי הרישוי והן באמצעות שיפור תנאי עבודתם של הנהגים המקצועיים משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להשלים את עדכון כלל הנהלים וההנחיות הנוגעים לבדיקת כלי רכב, על מנת שתהיה תורה סדורה ואחידה לכל בעלי המקצוע הרלוונטיים, ולפעול באופן תקופתי לעדכונם	מומלץ כי משרד התחבורה ישלים את הסדרת מעמדו של התקן; ינקוט את הצעדים הנדרשים לשם יישום חוק שירותי הובלה ותקנותיו ושיפור ההסדרה והפיקוח על ענף התובלה בכלל ועל הובלת חומ"ס בפרט; יסדיר את ממשקי העבודה של שלושת התחומים אשר אוחדו תחת אגף פיקוח ובקרת רכב, ובכלל זה בניית מערכות מחשוב מתאימות; ויפעל יחד עם משרד העבודה למתן הכשרה מתאימה לכלל בעלי התפקידים בחברות המובילות הטיפול בנושאים אלה חיוני לא רק מבחינת הבטיחות בדרכים, אלא גם בשל הצורך בהתגוננות מפני תרחיש של אסון כתוצאה מאירוע חומ"ס	851
משרד האוצר . סיוע המדינה לניצולי השואה - ביקורת מעקבסיוע המדינה לניצולי השואה - ביקורת מעקב בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. אומנם מגוון התוכניות לסיוע לניצולים מרותקי בית גדול יותר והתקציב של משרד הרווחה עלה, אך מיפוי ואיתור הניצולים הזקוקים לסיוע טרם הושלם. חלק מהניצולים מרותקי הבית הם וחלקם נמצאים במצוקה קשה נוכח בדידותם ולכן הסבירות 59)דמנטיים (קיהיון גבוהה שניצולים אלו לא ייצרו קשר עם הרשות בכוחות עצמם לקבלת עזרה. מומלץ כי הוועדה הבין משרדית תדון בהרחבת פרויקט מיצוי הזכויות והסקר שמבצעת הרשות והרשות תבחן הרחבת פעילותה בתחום מיצוי זכויותיהם, מיפוי ואיתור הניצולים מרותקי הבית וביצוע מעקב אחר הטיפול שיקבלו. בדוח הקודם קבע משרד מבקר המדינה כי מאחר שההנחה בארנונה הניתנת , אלא נמוכה מזו 100%-לניצולים, על-פי מבחן ההכנסה, אינה מגיעה ל הניתנת לכלל הקשישים מקבלי הבטחת הכנסה, ראוי כי משרד הפנים יפעל לקדם שינויים בחוק כדי לאפשר להעניק את ההנחה הגבוהה יותר גם לאוכלוסיית ניצולי השואה שהרשות הכירה בהם כנזקקים. במסגרת ביקורת המעקב עלה כי משרד הרווחה הוסיף תוכניות המתאימות למרותקי בית במסגרת מימוש תקציב שנתי חדש שמקורו בהחלטת ממשלה : תוכנית למרותקי בית, פעילות הפגת בדידות בסופי שבוע ותוכנית 3661 רווחה מרחוק (תוכניות אלו טרם החלו לפעול במלואן והתקציב עבורם טרם ניצולים עריריים, מבוטחי 1,500-מומש). גם הרשות מקיימת פיילוט לכ קופ"ח מכבי, למתן שירותים רפואיים, חברתיים וסוציאליים באמצעות 4,200-הקופה; וכן פעילות להפגת הבדידות בשיתוף פעולה עם הג'וינט לכ ניצולים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הוספת התוכניות לטיפול בניצולי השואה מרותקי הבית מאז תום כתיבת הדוח הקודם. אוכלוסייה זו סובלת סבל רב מבדידות וממועקה נפשית ויש בהגברת המערך התומך של משרד הרווחה ובתמיכה הכספית של הרשות כדי לסייע לניצולים אלו. משרד מבקר המדינה מציין כי שירות זה חיוני ביותר לניצולים. לפיכך מומלץ לצוות הבין-משרדי לדון בהמשך התמיכה הנדרשת לניצולים בישובים בהם פרויקט "קהילה תומכת" עדיין אינו פעיל או במציאת פתרונות אחרים לאספקת השירות לניצולים בדוח הקודם משרד מבקר המדינה העיר לרשות כי ראוי שתבחן את האפשרות לכלול את קבוצת נכי המלחמה במעגל הזכאים לתוספת שעות סיעוד, לנוכח ), מצבם ומספרם המועט. כמו כן ראוי שהרשות 90-גילם המתקדם (מעל ל תבחן אם יש בקבוצת נכי המלחמה אזרחים שעליה להכיר בהם כניצולי שואה, ובהתאם לכך עליה לבחון אם הם זכאים לתוספת שעות סיעוד, כיתר ניצולי השואה ונפגעי התנכלויות. מביקורת המעקב עולה כי לא ניתנת תוספת שעות סיעוד לנכי המלחמה בנאצים. ) מנכי 400-עוד נמצא בביקורת המעקב כי עקב גילם המבוגר, רבים (כ 100 המלחמה בנאצים נפטרו מאז הדוח הקודם. כיום לפי נתוני הרשות נותרו אחרוני הלוחמים נכי המלחמה בנאצים שאינם מוכרים גם כניצולי שואה. להערכת הרשות העלות למתן תוספת שעות סיעוד לאחרוני הלוחמים עומדת מיליון ש"ח לשנה. הרשות תומכת מזה מספר שנים במתן תוספת 2.4-על כ שעות סיעוד לנכי המלחמה בנאצים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי תוקן הליקוי וכי התקציב שמקורו בתוכנית הלאומית מומש באופן הקרוב למלא. כמו כן מציין משרד מבקר המדינה לחיוב כי גדל מספר ניצולי השואה היכולים לקבל טיפול וגדלו תקציבי הרווחה העומדים לרשות משרד הרווחה למען מימוש תוכניות רווחה לניצולי שואה. התקציב העומד לרשות משרד הרווחה שמקורו בתכנית והגידול 2017 לעומת שנת2019 מיליון ש"ח בשנת20-הלאומית עלה בכ מיליון ש"ח.9- שיתוף פעולה בין הרשות לרשויות מקומיות. בדוח הקודם נמצא כי הרשות לא ביצעה סקר מקיף הכולל את כלל אוכלוסיית ניצולי השואה, על מאפייניהם השונים, אף שהיא הגורם האמון על הטיפול באוכלוסייה זו. בהיעדר מיפוי כאמור, לא היה בידי הרשות והמדינה מידע מעודכן על צורכי הניצולים, כגון מהי ההוצאה הכספית על תרופות שאינן כלולות בסל התרופות ומאפייני תרופות אלו; כמה ניצולי שואה מתגוררים בדיור מוגן או ממתינים לו; מה היקף אוכלוסיית מרותקי הבית; כמה ניצולים מתגוררים בדיור שאינו מותאם לצורכיהם; מהו מספר הניצולים הנעזרים בשירותים חברתיים שונים; מהו מספר הניצולים המסתייעים בארגונים חוץ-ממשלתיים; ועוד צרכים נוספים של הניצולים, ובפרט של אוכלוסיית מרותקי הבית. בהיעדר מיפוי מלא, ניתן להניח כי חלק מהניצולים לא קיבלו את כל זכויותיהם ואת הסיוע הנדרש להם. עד 2017 בביקורת המעקב עלה כי מבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי מיולי מימן משרד הרווחה גיוס עובדים ברשויות המקומיות לביצוע סקר 2018 יוני 3661 על מימוש זכויות ניצולי שואה. מימון זה הופסק לאחר החלטת ממשלה ותחילת ביצוע פרויקט מיצוי זכויות ניצולי שואה על-ידי הרשות. פרויקט מיצוי הזכויות משלב ביצוע סקר (בדיקה) ומתן מענה באמצעות הגשת בקשה בדוח הקודם המליץ המבקר כי ראוי שהתלוש שמפיקה הרשות לניצולים יהיה ברור וישקף את זכאותם של הניצולים לפי הטבלאות שהיא מפרסמת, לרבות הסבר על שיעור הניכויים מהגמלה המשולמת ועל כל שינוי שחל בסכום הגמלה או באופן חישובה. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לגבי חוסר הסבר על שיעור הניכויים מהגמלה המשולמת טרם תוקן. מאז הדוח הקודם לא חלו שינויים בתלוש. על הרשות לבחון דרכים נוספות כדי להבהיר את הסעיפים המופעים בתלוש כדי לצמצם את הקושי של הניצולים בהבנת סעיפיו. עוד מומלץ לערוך פיילוט במהלכו תיבחן ההיתכנות למשלוח תלוש בצורה מקוונת למעוניינים בכך. ואילך, 2018 משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי הליקוי תוקן. החל משנת 11,000 , והרשות החלה לשלם לנזקקים מענק שנתי בסך29בוצע תיקון בחוק ש"ח. זאת במקום המענקים ששילמה בעבר החברה להשבה. מי שקיבל מענק מהחברה להשבה, ימשיך לקבל את המענק מהרשות. יודגש כי הקריטריונים שנקבעו בחוק לצורך זכאות למענק מהרשות זהים ואף מקילים מעט יותר .30מאלה שהיו בזמן פעולת החברה להשבה	בדוח הקודם נמצא כי ההסדרים החוקיים החלים על אוכלוסיית ניצולי השואה סבוכים ונקודתיים ודורשים היכרות מעמיקה עם החוקים המשתנים מפעם לפעם. מורכבות זו מביאה לכך שאדם מהשורה, שאינו מתמצא בתחום זה, מתקשה להבין את ההסדרים האלה. לנוכח גילם המתקדם של ניצולי השואה והעובדה שחלקם אינו בקיא באפשרויות חיפוש המידע במרשתת (אינטרנט) ואף אינו שולט בשפה העברית, על אחת כמה וכמה מתקשים הניצולים להבין את זכויותיהם.	852
משרד האוצר . ניהול מערך הגמלאות של עובדי המדינה משרד מבקר המדינה אמד את סך התשלומים ששולמו לכאורה ביתר לאורך מקבלי קצבאות השאירים 28-השנים על ידי מינהלת הגמלאות לשאירים. ל מיליון 13 שהשיבו כי הם חיים עם ידוע או ידועה בציבור שולמו לכאורה ביתר מקבלי 36 -. סך התשלומים שהועברו לאורך השנים ל 2019 ש"ח עד סוף שנת קצבאות השאירים שלגביהם יש סימנים לקיום ידוע או ידועה בציבור עומד על השאירים 70 -. נתונים אלו מתייחסים רק ל 2019 מיליון ש"ח עד סוף שנת 15 שאירים 14,000 -שהשיבו לפנייתה של מינהלת הגמלאות מתוך למעלה מ שאליהם פנתה, כך שנראה שסכום הקצבאות ששולמו ביתר גבוה במידה ניכרת. על מינהלת הגמלאות לפעול להפסקת הקצבאות לשאירים אשר להם ידועים בציבור בהתאם לפסיקה ולהנחיה המשפטית ולבחון את האפשרות לגבות תשלומים ששולמו ביתר. נוכח רוחב התופעה וההשפעה הצפויה על אלפי שאירים ולאור נתוני הפסקת 50- העומדים על כ2019 שארים בלבד אשר נישאו מחדש בשנת20-קצבה ל שאירים 14,500-אלף ש"ח לחודש למול היקף תשלומי קצבאות חודשי לכ מיליון ש"ח, מומלץ כי מינהלת הגמלאות תבחן את 67-בסכום כולל של כ הנושא בשיתוף הגורמים המתאימים במשרד האוצר, תערוך מחקר מקיף בנושא, לרבות בעניין ההשפעה על אורחות חייהם של השארים המקבלים קצבה, ותדון בכך עם שר האוצר. משרד מבקר המדינה מצא כי בעת הצלבת הנתונים עם בט"ל, מינהלת הגמלאות אינה בוחנת אם לשאירים מעל לגיל המוגדר כמי שעומד ברשות עצמו יש הכנסה נוספת ואם הם עדיין עומדים במגבלת ההשתכרות על פי הנוהל. על מינהלת הגמלאות להקפיד על צירוף אסמכתאות לכלל השאירים הרלוונטיים. מומלץ לשלב בהצלבת המידע עם בט"ל נתונים על שאירים מעל הגיל הרלוונטי לשם בחינת עמידתם בתנאים לקבלת קצבה, וכן ליצור מנגנון בקרה מתריע לגבי שאירים שעברו את הגיל הקבוע בחוק ואין בגינם אסמכתאות כנדרש. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את השלמת המעבר לספק החדש ואת מיליון 140-החיסכון הצפוי המוערך על ידי מינהלת הגמלאות בהיקף של כ ש"ח לעשר שנים. בדיקה שערכה מינהלת הגמלאות בעת העבודה בשתי המערכות במקביל חשפה הפרשים בין חישובי השכר השונים שבוצעו. מינהלת הגמלאות מצאה כי מקור ההפרשים הוא פערים בין חישובי מינהלת הגמלאות, ספק שכר א', ספק שכר ב' והפרשי עיתוי. הפרשים אלו, מבטאים בחלקם, לדעת מינהלת הגמלאות, תשלומי קצבאות ביתר או בחסר. 1970 מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי מאז נחקק חוק הגמלאות בשנת (ה) לחוק ולא 32 לא יישמה מינהלת הגמלאות את סעיף2015 ועד אוקטובר הפחיתה מהקצבאות מכוח סעיף זה. וכולל2015 משרד מבקר המדינה מעיר כי מדובר בסעיף שלא יושם עד שנת סוגיות מורכבות שדרשו הבהרות משפטיות. עד למועד סיום הביקורת, כחמש שנים מאז הצהרת הכוונה להחיל את הסעיף, לא יצאה הנחייה סדורה בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי לאלפי גמלאים ניתנה רק תוספת . 190 הפעימה הראשונה, וכי חלקם לא קיבלו כלל את התוספות לפי תיקון על מינהלת הגמלאות לפעול במסגרת התובענה הייצוגית שהוגשה ובכלל על מנת להסדיר את הטיפול בנושא באופן מלא לרבות הסדרת הטיפול בהחזרי מס שנגבה ביתר לגמלאים שלגביהם לא בוצעו הפעימות ויידוע כלל הגמלאים בדבר זכויותיהם והדרך לממשן. יצוין כי כדי לקבל החזר מס רטרואקטיבי ייאלצו הגמלאים ככל הנראה להגיש דוח לרשות המיסים. עוד נמצא כי בעת המעבר בין ספקי השכר התגלו טעויות גם במיסוי הגמלאות. 700,000 מקבלי קצבאות פרישה או שאירים נוכה מס בחסר בסך 29-נמצא כי מ ש"ח. ההפרשים נבעו מכך שמינהלת הגמלאות לא חייבה את קצבאות השארים שעברו את תקרת הפטור הקבועה בחוק מאחר שהעניקה נקודות זיכוי ממס פעמיים, פעם אחת לקצבת השאירים ופעם אחת לקצבת הפרישה. טעויות אלו עלולות להוביל לכך שחלק מהגמלאים יידרשו לטרחה רבה ולעלויות נלוות, מאחר שיהיה עליהם להגיש דוח לרשות המיסים ולשלם מס רטרואקטיבי .30בתוספת ריבית והפרשי הצמדה בהתאם לפקודת מס הכנסה מינהלת הגמלאות לא עסקה בנושא זה ולא פעלה 2015 נמצא כי משנת שאירים שלא השיבו לפנייתה. אלו המשיכו לקבל 14,000-לקבלת מענה מ את קצבת השאירים עד למועד סיום הביקורת. כמו כן לא קיימה מינהלת ואף הם 2015 השאירים שכן השיבו לפנייתה בשנת66-הגמלאות שימוע ל המשיכו לקבל את קצבת השאירים עד למועד סיום הביקורת, אף על פי שרובם הצהירו על קיומו של ידוע בציבור או שהיו סימנים המעידים על כך.	מומלץ כי מינהלת הגמלאות תשלח לגמלאים תזכורות או תנקוט דרכים נוספות כדי לעודדם למלא את הטפסים.	853
משרד האוצר . אסדרת שוק ביטוחי הבריאות המסחריים מניתוח זה עולה כי קיימת שונות גדולה הרבה יותר בשיעור התשלום בין החברות במוצרי התרופות, המחלות הקשות וההשתלות, בהשוואה לניתוחים. ואולם, העובדה כי כפי שעולה מהתרשים לעיל, התביעות בגין ניתוחים הן מכלל התביעות במדד שיעור תשלום התביעות של הרשות, אינה 90%-כ מביאה לידי ביטוי את השונות הקיימת בין החברות באישור התביעות במוצרים האחרים, שהן בדרך כלל תביעות גדולות ומשמעותיות מבחינה כספית. עוד נמצא כי ברכיב שיעור תשלום התביעות לא בא לידי ביטוי החלק היחסי מהתביעה ששילמה חברת הביטוח, כלומר גם אם חברת הביטוח שילמה חלק קטן מאוד מהתביעה היא תיחשב כתביעה ששולמה במלואה. עוד מומלץ כי הממונה על שוק ההון יקבע סדרי דין שיאפשרו, ככל הניתן, להכריע גם במקרים של מחלוקות על עובדות, או יבחן את המשך קידום המוסד לישוב סכסוכים, כאמור בתשובת הרשות. מומלץ כי רשות שוק ההון תבחן דרכים לתזכר מתלוננים הנדרשים להמציא חומר נוסף לצורך בירור תלונתם, לרבות האפשרות להסביר להם את מהות הדרישה לחומר הנוסף ולהדגיש בפניהם כי בירור התלונה לא יתאפשר ללא המצאת חומרים אלו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את קיום הליך ההשגה על החלטותיה של הרשות אך מציין כי עליה להסדיר הליך זה בנוהל וליידע את הציבור בדבר זכותו להשיג על החלטותיה. כמו כן על הרשות לדאוג לכך שכל אחת מההשגות תסתיים בהכרעה ברורה המקבלת או דוחה את ההשגה. משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות לבחון את המידע שהיא מציגה לציבור ) של חברות הביטוח, שהוא מדד Loss Ratio( כך שיכלול לצד מדד ההפסד מקובל בעולם ויש לו חשיבות בפני עצמו, גם מדד אשר ישקף את התועלת הכלכלית של המבוטחים ויתמקד בהחזר הישיר למבוטח, בלי לכלול הוצאות נלוות כדוגמת הוצאות ליישוב סכסוכים. ) גבוה עלול לנבוע דווקא מהוצאות LR( יצוין כי במצב כיום, מדד הפסד גבוהות ליישוב סכסוכים ואינו מעיד בהכרח על שיעור גבוה של תגמולים . לפיכך, מומלץ לבחון את גיבושו של מדד נוסף שישקף את 48למבוטחים התועלת לציבור המבוטחים, בדומה למדד הקיים בדוחות השב"ן, לצורך שקיפות ובהירות של המידע המוצג לציבור הרחב. על אף שהרשות זיהתה את שיעור ההחזר הנמוך בפוליסות הפרט ככשל מרכזי בתחום ואף הציגה את הפער בכל דוחותיה השנתיים, היא לא בחנה את הגורמים לפערים ואת הרווחיות בתחום.2012 משנת יצוין כי תשובת רשות שוק ההון מדגימה את הקושי שבפניו ניצב לקוח המבקש לרכוש ביטוח בריאות לטווח ארוך, שמוצגים בפניו נתונים נקודתיים של רמת השירות של החברות בשנה ספציפית, מבלי שהלקוח נחשף לנתונים שיש בהם להסביר כי הפערים בין החברות אינם משקפים את רמת השירות שלהן בטווח הארוך. מומלץ כי הרשות תבחן שמירה על יחס דומה בין חברות הביטוח של נדגמים שהסתיים הטיפול בפנייתם, לאלו שטרם הסתיים הטיפול בפנייתם, על מנת לשקף בסקר עמדות הנוגעות לשביעות רצון הנוגעת לפעולת השרות מחד ומאידך שביעות רצון מתוצאת הטיפול.	נמצא כי במסגרת הבקרה על זמן ההמתנה למענה לשיחות, רשות שוק ההון אינה בוחנת אם קיים פער בזמן ההמתנה למענה בין לקוחות המבוטחים בפוליסה קבוצתית לבין כאלה המבוטחים בפוליסה פרטית, על אף ההבדלים הקיימים ברמת השירות של שתי הקבוצות, לפי עבודת המטה שהוכנה עבור הרשות.	854
נושאים מערכתיים . הפיקוח והבקרה על התאגידים הציבוריים על כלל התאגידים לפעול בהתאם לתקופת המגבלה על תקופת כהונתו של מנכ"ל, אם היא נקובה בחוקים השונים ולפעול לאיתור מנכ"ל חדש מבעוד מועד. משרד מבקר המדינה ממליץ לתאגידים לבחון את סוגיית משך כהונת המנכ"ל. מומלץ כי משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר יבחנו את הצורך בהסדרת הנושא. משרד מבקר המדינה ממליץ לדירקטוריונים של התאגידים לבחון גיבוש כללים בעניין מתכונת ההעסקה של היועץ המשפטי - הפנימי או החיצוני ואת משכי הכהונה שלו. מומלץ כי משרד המשפטים ומשרד האוצר יבחנו את נחיצות הסדרתם של כללים בנושא, תוך התחשבות בגודל התאגיד. משרד מבקר המדינה ממליץ כי כלל התאגידים יקימו ועדות ביקורת ויקבעו נהלים לעבודתן, לרבות בעניין הרכב חברי הוועדה והכללת דירקטורים חיצוניים בין חבריה, וכי לפחות אחד מחברי הוועדה יהיה בעל מומחיות בתחום החשבונאי והפיננסי. מתשובות התאגידים על השאלון ששלח משרד מבקר המדינה עולה כי רק התאגידים שענו על השאלה מבקר הפנים אחראי כלפי 25-) מ25%- (כ6-ב 75%-ועדת הביקורת או ועדה דומה של הדירקטוריון, ובשאר התאגידים - כ מהם - מבקר הפנים אחראי כלפי יו"ר הדירקטוריון או למנכ"ל. משרד מבקר המדינה ממליץ כי התאגידים השונים יבחנו את נושא כפיפות מבקר הפנים, וכי משרד המשפטים יבחן את הצורך בהסדרת הנושא. : עולה כי המידע שתאגידים ציבוריים מביאים לידיעת הציבור מצומצם 18 מלוח מאוד יחסית לחברות ממשלתיות וכן יחסית למקובל בעולם (ראו להלן). משרד מבקר המדינה ממליץ שבמסגרת הסדרת חובות הפרסום של התאגידים הציבוריים, משרד ראש הממשלה יגבש מדיניות רוחבית שתוחל על כלל התאגידים, לשם גיבוש תוכניות עבודה. משרד מבקר המדינה ממליץ לכלל התאגידים להשלים גיבוש קוד אתי ולפרסמו באתר לידיעת הציבור וכן לגבש נהלים מחייבים למניעת ניגוד עניינים. מומלץ כי משרד המשפטים, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר יבחנו הכנת קוד אתי גנרי הכולל כללי התנהגות של עובדים ודירקטורים בתאגידים הציבוריים, תוך מתן אפשרות להתאמות על פי פעילותו הייחודית של התאגיד, ויוודאו שהתאגידים פועלים להטמעתו של הקוד; כמו כן עליהם לחדד בקרב התאגידים את נושא הנחיצות של גיבוש כללים למניעת ניגודי עניינים. כיהנו השרים בממשלות מכהנות בתקופות 2020- ו 2019 יצוין כי בשנים בחירות חוזרות ונשנות. על השרים האחראים לתאגידים ועל הדירקטוריונים של התאגידים שטרם מינו מנכ"ל קבוע לפעול למינוי כנדרש. התאגידים שהשיבו31- מ41מבדיקת התשובות על השאלון עולה שארבעה על השאלון ציינו בתשובותיהם כי אין לדירקטוריון יו"ר קבוע, יצוין כי יתר התאגידים שענו על השאלה ציינו שיש יו"ר קבוע לדירקטוריון התאגיד. על השרים האחראים לתאגידים הציבוריים - הרשות הלאומית לביטוח בדרכים, קרנית חברה לביטוח, רשות הטבע והגנים (רט"ג), והרשות לפיתוח ירושלים לפעול למינוי יו"ר דירקטוריון קבוע. מומלץ לעקוב בצורה שוטפת אודות תקופות הכהונה על מנת להימנע ממצב של העדר יו"ר דירקטוריון קבוע. הדבר מחדד הצורך לבחינת מנגנונים להסדרת מינויים של כלל חברי הדירקטוריון בתאגידים בדרך שתאפשר תפקוד עם הרכבים מלאים.	,לנוכח הקושי שצוין לעיל במינוי דירקטורים בתאגידים ציבוריים ובתפקודם ונוכח תרומתו החשובה של הדירקטוריון לניהולו התקין של התאגיד, ממליץ משרד למבקר המדינה, למשרד המשפטים, למשרד ראש הממשלה ולמשרד האוצר לפעול, בסיוע מאסדרים מתאימים, לבחינת דרכים למניעת מחסור בדירקטוריונים, למשל בדרכים המפורטות להלן: א. בחינת האפשרות כי השרים האחראים לתאגידים יבחרו יותר דירקטורים , וכי חלק מהדירקטורים 55מהמספר שנקבע בתקן של הדירקטוריון שנבחרו תוך חריגה מהתקן ישמשו עתודה לדירקטוריון, ואם פוקעת כהונתו של דירקטור או מתפטר דירקטור, ניתן יהיה למנות את אחד לדירקטור בתאגיד. הדבר יאפשר רציפות 56המחליפים בהליך מקוצר , וכן יאפשר מניין חוקי לקיום ישיבות ולקבלת 57בעבודת הדירקטוריון החלטות. בזכות זאת, עבודת התאגיד הציבורי לא תיפגע יתר על . 58המידה ממחסור בחברי דירקטוריון ב. היערכות השרים האחראים לתאגידים לביצוע הצעדים הנדרשים למינוי דירקטורים חדשים מבעוד מועד עוד לפני סיום כהונתם של הדירקטורים. כמו כן יש לבחון את האפשרות להאריך את תקופת כהונתם של הדירקטורים לתקופת ביניים, כאשר מסתיימת תקופת . כמו כן ניתן לבחון את 59הכהונה של הדירקטור וטרם מונה לו מחליף האפשרות לקבוע הוראות בנוגע לדירקטור אשר נמנע באופן קבוע מלהשתתף בדיונים, או אינו משתתף בכמה דיונים ברציפות או במשך השנה שלמה ולהחליפו בדירקטור אחר.	855
נושאים מערכתיים . התייעלות אנרגטית משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה ולמינהל הדיור הממשלתי לבחון בשיתוף עם חברת החשמל את האפשרות לקבל נתונים על צריכת החשמל של מבנים ציבוריים בפילוח לפי אתר ולפי מונה, ולפעול לעידוד פעולות לחיסכון בצריכת האנרגייה במבנים אלו. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את תהליך גיבוש החזון למעבר לכלכלה , תהליך שכאמור צריך להיות מלווה בתוכנית פעולה 2050 דלת פחמן בשנת אופרטיבית, הנשענת בין היתר על תוכנית האב למשק האנרגייה, ובה יוגדרו יעדי ביניים, לוחות זמנים להשגתם ומדדים למעקב אחר מידת העמידה בהם. ריבוי החלטות הממשלה והתוכניות השונות בנושא ההתייעלות האנרגטית עשוי ללמד על חשיבותו של נושא זה ועל מקומו בסדר היום הלאומי, המשתנה בשנים האחרונות. עם זאת, החלטות רבות מתקבלות בעקבות אי-עמידה ביעדי החלטות קודמות ובשל הצורך להגדיר יעדים ריאליים ומחודשים. ריבוי התוכניות, שלעיתים אינן מתואמות ביניהן, עלול לפגוע באיכות התכנון והפיתוח ולא לאפשר את ביצועו של טיפול מיטבי, המאפשר פיתוח מושכל של מרחב עירוני בעל איכויות מבניות, סביבתיות, ערכיות וחברתיות. מומלץ כי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, לרבות משרד האנרגייה, המשרד להג"ס, משרד האוצר ומשרד התחבורה, יכינו תוכנית כוללת להתייעלות אנרגטית המתכללת את הפעולות בכל המגזרים - החשמל, התחבורה והתעשייה - לרבות הגדרת יעדים, לוחות זמנים לביצוע והקצאת משאבים תקציביים לכל רכיב בתוכנית. כן מומלץ כי המשרדים יבצעו הערכה כוללת, אשר במסגרתה יש לבצע תחשיבי עלות לעומת תועלת ולהביא בחשבון, נוסף על שיקולים תעסוקתיים וכלכליים, את הנזקים שמקורם בפליטות גזי חממה ואת העלויות המושתות בגינן על הציבור ועל מוסדות המדינה, הנאמדות במיליארדי שקלים בשנה. הביקורת העלתה כי הטיפול בהפחתת הפליטות התאפיין לעיתים בכך שכל גורם נקט פעולות מנקודת מבט צרה, הנוגעת לתחום פעילותו, בלי להביא בחשבון את השפעת פעולותיו על תחומים אחרים. הכנת תוכנית להתייעלות באנרגייה בראייה כוללת היא צעד הכרחי. מכיוון שבתהליך זה מעורבים גורמים רבים, ובהם המשרד להג"ס, משרד האנרגייה, משרד התחבורה ומשרד האוצר, משרד מבקר המדינה ממליץ למנות מבין המשרדים האמורים משרד שיוגדר כגורם המוביל, המתכלל והמתאם. גורם זה יפעל להשלמת התוכנית הכוללת על מנת שתוצריה ישמשו תשומה למקבלי החלטות במגזרים השונים במשק ובסיס לתכנון ארוך טווח של הכלכלה הישראלית. בביקוש 13.1% חל גידול מצטבר של2020 - 2015 מהלוח עולה כי בשנים ביחס 20% בלבד לעומת היעד של7.5% לחשמל. הדבר מבטא התייעלות של לתרחיש "עסקים כרגיל". מומלץ כי משרד האנרגייה ישלים את העבודה על התוכניות השונות שציין, אשר מהוות את תוכנית האב למשק האנרגייה. כן מומלץ כי תוכניות אלה יעוגנו במסמך אחד, שיתכלל את כלל ההיבטים ואת היעדים השונים של משק האנרגייה, וישמש בסיס לתכנון ארוך טווח בכלל המגזרים. על משרד האנרגייה להשלים קביעת לוחות זמנים ותאריכי יעד כדי לאפשר מעקב אחר יישום התוכנית על מרכיביה. בתוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית נקבעו התועלות וההתייעלות שניתן להשיג מכל אחד מהצעדים שפורטו בה, אולם אלו אינם מספקים מעקב סדור אחר השגת יעדי ההתייעלות האנרגטית באופן תקופתי. עקב כך צפוי קושי לבחון את ההתפתחויות ואת תוצאות הפעילות שנעשתה בכל מגזר, בכל תקופה ובמצטבר מתחילת יישום התוכנית. מומלץ כי משרד האנרגייה יקיים מעקב אחר מיזמים להתייעלות אנרגטית שהוא מוציא לפועל, יאסוף נתונים לגבי המיזמים וההשקעות שבוצעו במימון המדינה, יבצע מעקב אחר הישגיהם לאורך זמן, ויקבע מתכונת דיווח למעקב אחר מיזמים שביצועם אינו באחריותו. כך ייווצר מאגר של מידע חיוני לצורך תיעדוף ובחירה של הצעדים השונים להתייעלות אנרגטית ומעקב אחר התועלות מן ההשקעה במיזם.	מיליון 500- מיליון ש"ח במענקים ו300 נמצא כי הממשלה הקצתה תקציב של ש"ח בערבויות שטרם מומשו למימון התוכנית להתייעלות אנרגטית לשנים מיליארד ש"ח. 24-, שעלותה נאמדת כאמור בכ2030 - 2016 משרד מבקר המדינה מציין כי היקף ההתייעלות הצפוי מפרויקטים של התייעלות אנרגטית שבוצעו במסגרת החלטה זו עד כה הינו מוגבל, ושיעורו מהיעד בלבד. על משרד האנרגייה ומשרד האוצר לבחון מקורות 3%-כ תקציביים הנדרשים לתקצוב התוכנית בכללותה, לצד בחינת החסמים לאי- מיליארד ש"ח. עוד מומלץ 3.5 מימוש ההלוואות בקרן, שהוקמה בהיקף של לבצע הערכה עיתית של תרומת תוכנית המענקים ויעילותה.	856
נושאים מערכתיים . קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד האנרגייה ולמינהל התכנון להשלים את הליך האישור של תמ"א לתשתיות משק האנרגייה, אשר גובשה לאחר שנים רבות. משרד מבקר המדינה רואה בחיוב את הכוונה להגדיל את היקף ייצור החשמל .2030 מהצריכה בשנת30%- לכ17%-מאנרגיות מתחדשות מ הסתכם ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות2014 מהתרשים עולה כי בשנת הסתכם ייצור החשמל 2019 מכלל ההספק המותקן; בסוף שנת 2.1%-ב . הגידול בהיקף הייצור 26 מכלל ההספק המותקן5%-מאנרגיות מתחדשות בכ הינו במגמה חיובית, הגם שבחינה השוואתית למול היעדים שנקבעו לשנים מכלל ההספק המותקן 10% - ו2014 מכלל ההספק המותקן בשנת5% - הנ"ל , בהתאמה בין היעד לביצוע.50%- ו58% - מעלים פערים של2020 בשנת מומלץ כי משרד האנרגייה יפעל לאישורה של תוכנית כוללת ובכלל זה יפרט את הצעדים הנדרשים, לוח זמנים והיבטים כספיים ותקציביים הנדרשים 2030- ו2025 לשם עמידה ביעדי ייצור החשמל מאנרגייה מתחדשת לשנים מהצריכה, בהתאמה). הצורך באישור תוכנית 17%- ו 13% (בהיקפים של בדבר כוונתו 2019 אופרטיבית מתחדד לנוכח הודעת שר האנרגייה מנובמבר מהצריכה 30%- לכ17%-להגדיל את היעד לייצור של אנרגייה מתחדשת מ .2030 בשנת מומלץ כי רשות החשמל וחח"י יתאמו עם משרד האנרגייה ומשרד האוצר את לוחות הזמנים להקמת מערכת ההולכה באופן שיעלה בקנה אחד עם פיתוחם משרד מבקר המדינה מציין לטובה את הכנסת כמובילה את נושא השימוש באנרגייה סולרית במגזר הציבורי ורואה בחיוב את מאמצי מינהל הדיור להגביר את השימוש בפאנלים סולריים על מבני ציבור. עם זאת, שלוש שנים מיום החלטת הממשלה לקדם את הקמתם של מתקנים פוטו-וולטאיים על בנייני הממשלה, טרם הוסרו החסמים ליישומה. על מינהל הדיור להגביר את מאמציו לפעול להסרת חסמים אלה ולסייע למשרדי הממשלה להקים מתקנים פוטו-וולטאיים במבנים שבאחריותם. כמו כן מומלץ כי מינהל הדיור יבחן מפעם לפעם את מידת ההיענות של המשרדים הממשלתיים להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים ואת כדאיותם הכלכלית של המתקנים, ובהתאם לכך יציע למשרדי הממשלה ולמוסדות המדינה מודלים כלכליים שיעודדו אותם להירתם לנושא, לרבות באמצעות סיוע במימון הקמת המערכת, פריסת עלויות ההקמה על פני כמה שנים והבטחה שהחיסכון בחשבון החשמל יעבור לתקציב השוטף של המשרדים בדומה לתמריץ שנקבע בחוק מקורות אנרגייה. נמצא כי עד למועד סיום הביקורת אין בידי רשות החשמל נתונים עדכניים בנוגע לניצול המכסות לגגות. לפיכך לא ניתן לבחון את תרומתם של תיקוני החקיקה לניצול המכסות ולמידת העמידה ביעדי האנרגיות המתחדשות. מומלץ כי משרד האנרגייה יבחן - בתיאום עם מרכז השלטון המקומי ורשות החשמל - את האפשרות לגבש תוכנית ארצית כדי לתמרץ את הרשויות המקומיות להשתלב בתחום. מהלוח עולה כי יש מגבלות לקליטת מתקנים פוטו-וולטאיים. על חח"י ורשות החשמל לוודא כי תוכניות לשדרוגה של מערכת ההולכה מספקות כנדרש את צורכי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. השינוי ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, ריכוזי המתקנים לייצור אנרגיות אלה באזורים מסוימים והיקפם ההולך וגדל עלולים להשפיע על יציבות הרשת. יש לתת את הדעת לתכנון מיטבי של רשת החשמל, כך שניתן יהיה מחד, לשמור על יציבות הרשת, ומאידך, למלא את יעדי ייצור החשמל מאנרגייה מתחדשת.	על משרד האנרגייה, רשות המיסים ומשרד האוצר, לבחון את המדיניות החדשה של פליטת זיהום האוויר בכלי רב של האיחוד האירופי, את השפעתה על שוק הרכב הישראלי ואת יכולתה של הממשלה לעמוד ביעדיה בעניין כלי רכב חשמליים כדי להמשיך לפעול לצמצום זיהום האוויר ופליטת גזי החממה.	857
נושאים מערכתיים . היבטי ממשל תאגידי בחמישה תאגידים ציבוריים על הרט"ג לפעול לאיושה של ועדת הביקורת ולשקול שדירקטור חיצוני ישמש יו"ר ועדת הביקורת. ללא תקציב מאושר לקראת תחילת שנים 2017- ו2016 פעילות רט"ג בשנים אלה אינו מצב רצוי. הממשלה אישרה את תקציב הרט"ג לשנים אלה באיחור רב, מה שהקשה עליה לנהל את הפעילות הכספית ולממש את תוכניותיה. על משרד האוצר בשיתוף המשרד להגנת הסביבה לבחון את תהליך אישור התקציב של הרט"ג ולפעול להשלמת כלל הליכי האישור (לרבות אישור הממשלה) לפני תחילת השנה התקציבית. ושל 2017-18 רט"ג מסרה בתשובתה כי "מדובר בתקציב דו שנתי של השנים "2015-16 השנים משרד מבקר המדינה ממליץ לדירקטוריון הרט"ג לשקול את הצורך בבדיקת מערך הבקרה הפנימית, כנדרש בתקנות בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית, ולבקש מבעלי התפקידים המוסמכים לכך (יו"ר, מנכ"ל ומנהל הכספים) לחתום על ההצהרות בנושא. . מומלץ כי2016 משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הכנת הסקר בשנת הרט"ג תפעל לעדכון סקר הסיכונים וכי הדירקטוריון יערוך באופן עיתי דיון בנושא ויעקוב אחר הטיפול בסוגיות שעלו בסקר. על הטוטו לפעול בהקדם לקידום הכנתו של הסדר ניגוד עניינים בין עובדי הטוטו לספקים. על השרים וכלל הגורמים הממליצים לפעול למינוי נציגים מטעמם לדירקטוריון הרט"ג, לשם השלמת איושו ועל מנת שיוכל לפעול בהרכב מרבי. בעת השלמת האיוש והמינויים מומלץ להקפיד על ייצוג הולם לנשים ולמגזרים השונים בחברה הישראלית, בהתאם לדרישות החוק. עוד מומלץ לבחון את האפשרות למיסוד נוהל לקוורום לקיום ישיבות ולקבלת החלטות בדירקטוריון. משרד מבקר המדינה מציין כי לא מן הנמנע שהיעדרות נציגים חיצוניים מישיבות הדירקטוריון קשורה לעובדה שחברי 249ונציגים מהאקדמיה הדירקטוריון אינם מקבלים גמול והחזר הוצאות. אפשר שמתן גמול והחזר הוצאות ישמשו תמריץ להשתתפותם הרציפה של דירקטורים אלה בישיבות ויסייעו לשר להגנת הסביבה לגייס נציגים נוספים לדירקטוריון שאינם עובדי מדינה או רשויות מקומיות לטובת פעילות יעילה של רט"ג. מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה ישלים את הסדרת התגמול לנציגים חיצוניים לשם עידוד השתתפותם בישיבות הדירקטוריון. מומלץ כי מד"א תשלים בחינה והסדרה של נושא הפרדת הסמכויות בין הוועד הפועל והנהלת מד"א והמנכ"ל בראשה. נמצא כי במועד סיום הביקורת בנושא, כחצי שנה לאחר מועד תחילת פירעון ההלוואה, מכון וינגייט עדיין לא התחיל לפרוע את ההלוואה והטוטו לא דרש ממנו לפרועה. לאחר פניית משרד מבקר המדינה לטוטו, הוא פתח בהליכים לפירעון ההלוואה. הטוטו אינו מעביר תמיכות עוד באמצעות קרן מתקנים שכן 2019 יצוין כי מינואר רווחיו מועברים למשרד התרבות והספורט המקצה כספים אלו בהתאם לנהליו. על משרד התרבות והספורט לפעול להחזר ההלוואה על ידי המכון, בסיוע הטוטו ככל שיידרש. המועצה להסדר ההימורים בספורט מוסמכת לארגן ולערוך הימורים על תוצאות של משחקים ותחרויות בספורט, והכנסותיה מסייעות לתמוך בענף הספורט בישראל. לנוכח חשיבות הפעילות הענפה של הטוטו וגודל מחזורו, חשוב מאוד למנות את כל חברי המועצה בהתאם לקבוע בחוק להסדר ההימורים בספורט, כדי שהמועצה תוכל למלא את תפקידיה ביעילות ובמועילות . דוח זה מפרט חולשות שקיימות במערכת הבקרה הפנימית של הטוטו, ומומלץ כי הטוטו ישקול ליישם נורמות לשיפור הבקרה הפנימית, ).404 וסוקס302 בדומה לנורמות החלות על החברות הממשלתיות (סוקס	על משרד הבריאות והשר את להשלים הטיפול במינוי נשיא האגודה כחוק ולהעביר את המלצת השר לנשיא המדינה כדי לאשר את המינוי לתפקיד נשיא האגודה.	858
הרשות הממשלתית למים ולביוב . תאגידי מים וביוב - אסדרה, ניהול ופיקוח בהליך אסדרה של תאגידי 2017 אף שהממונה על התאגידים החל בפברואר המים והביוב ופיקוח עליהם בנושא אפקטיביות הבקרה הפנימית, עד מועד , ההליך טרם הושלם ואף טרם יושם הפיילוט 2019 סיום הביקורת, דצמבר . 2017 שהוחלט עליו ביולי מומלץ כי הממונה על התאגידים יידרש לנושא אסדרת הבקרה הפנימית והביקורת החיצונית בתאגידי המים והביוב, ואף ישקול להביא את הנושא לדיון במועצת רשות המים, שבסמכותה לקבוע כללים החלים על כלל התאגידים. מן ויבחן כלים בדומה לאלה 2017 הראוי כי הממונה ישלים את בחינת החוזר משנת החלים על חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות בעניין, מתן הנחיות מקצועיות לרו"ח המבקר, מתן הנחיות בדבר הצהרת המנהלים, מעקב אחר חתימת המנהלים ובקרה אחר עבודת הרו"ח המבקר והבקרה הפנימית בתאגידים. מן הראוי שרשות המים תקפיד לפרסם באתר שלה במרשתת (אינטרנט) את הצהרות המנהלים, במצורף לדוחות הכספיים של התאגידים, ואף תקפיד שההצהרות יהיו בנוסח המלא המתחייב על פי התקנות. משרד מבקר המדינה מציין כי המענקים ניתנים בדרך כלל בהקמה או באופן חד-פעמי, ואילו ההשקעות הנדרשות כדי לצמצם פערים במשק המים של התאגידים החלשים נמשכות ברציפות, נושא אשר ראוי לתת עליו את הדעת בתאגיד אזורי המשתף רשויות ותאגידים מסוגים שונים. הועלה כי רשות המים והתאגידים אינם מפרסמים לציבור באתרי המרשתת שלהם נתונים בדבר הצריכה המוגברת באף לא אחד מהאתרים האמורים. נמצא כי בדוחות השנתיים שהתאגידים מפרסמים לצרכניהם מצוין נתון בדבר מספר הפניות אליהם. יש תאגידים שאינם מפרטים את סוג הפניות, והתאגידים שמפרטים את סוג הפניות מסווגים אותן באופן שונה. חלקם מפרטים לפי מספר הפניות בגין תקלות, תשלומים, בירורים, זכאות להטבה, התקנת מדים, עדכון מספר הנפשות בנכס וכיוצא באלה, אך אין פירוט ברור של מספר הפניות בגין צריכה מוגברת ומספר הנזילות שהוכרו; וממילא אין מפורטים נתוני צריכה מוגברת בכל תאגיד. . 65%- ביחס חוב למאזן ברוטו הגבוה מ2018 תאגידים סיימו את27 נמצא כי תאגידים רב-רשותיים. ממוצע יחס החוב למאזן ברוטו בתאגידים 13 מתוכם תושבים גבוה יותר מממוצע יחס חוב 100,000 רב-רשותיים המשרתים מעל למאזן בכל קבוצות התאגידים האחרות. מהתרשים עולה כי הממוצעים של יחס החוב למאזן ברוטו ונטו בתאגידים גבוה יותר מכל קבוצות התאגידים האחרות. נתונים 100,000 המשרתים מעל 100,000 אלה מצביעים על כך שהתאגדות בתאגיד רב-רשותי המשרת מעל תושבים כשלעצמה אינה מביאה בהכרח ליחסי חוב למאזן משופרים. מומלץ כי הרשות תוודא קיומה של תכנית התייעלות וצמיחה בתאגידים בעלי שיעור רווחיות נמוך או שלילי ותבצע מעקב מעמיק אחר ביצועה. ברשויות המקומיות שטרם 2018 מהתרשים עולה כי שיעור פחת המים בשנת משיעור פחת המים הממוצע בתאגידים. 2.4%-התאגדו היה גבוה בכ משרד מבקר המדינה מציין לחיוב כי הן ממוצע הנורמה והן ממוצע פחת המים . לפי תחשיב משרד מבקר המדינה, סך 2018-2011 בפועל ירדו במהלך השנים 2018-2011 החיסכון השנתי שהושג בגין הירידה בפחת המים הממוצע בשנים . 2018 מיליון ש"ח לשנת 203- מיליון מ"ק בערך שנתי של כ 29-הסתכם בכ ) לבין 9.64%( ההפרש בין כמות פחת המים הממוצעת בפועל בכל התאגידים מיליון מ"ק 10-) מסתכם בכ7.97%( כמות פחת המים הממוצעת הנורמטיבית ; ובכך לא הושגה במלואה אחת 462018 מיליון ש"ח לשנת69-בערך של כ המטרות המרכזיות של רפורמת התאגידים. מומלץ כי רשות המים תתמקד בתאגידים החורגים מנורמת פחת המים ותפעל לגיבוש תכנית שתביא לעמידה בנורמות כנדרש, וכן תפקח על ביצועה. נמצא כי הפערים הגבוהים ביותר בין פחת המים בפועל לנורמת פחת המים היה 2018 נרשמים בתאגידים הזכאים שמשרתים אוכלוסיית מיעוטים. בשנת הערך הממוצע של פחת המים של התאגידים הזכאים יותר מפי שניים מאשר . מבדיקת ערכי פחת המים של כלל תאגידי המים והביוב 49ביתר התאגידים עלה כי הערך הגבוה ביותר של פחת המים באותה השנה עמד 2018 בשנת , והוא נרשם בתאגיד נווה מדבר המשרת אוכלוסייה בדואית בדרום. 36% על לפערים בין המגזרים קיימות השלכות לנושאים נרחבים במשק המים, לרבות תיאגוד אזורי, כפי שיורחב להלן. על רשות המים להביא לדיון לפני מועצת הרשות הצעות לצעדים שניתן לנקוט לצורך ייעול פעילותם של התאגידים הזכאים וצמצום הפערים הניכרים בין התאגידים הזכאים ליתר התאגידים, לרבות בעניין פחת המים הגבוה באותם תאגידים, וכן יעודדו את המשך צמצום פחת המים ביתר התאגידים. אחת המטרות המרכזיות שעמדה בבסיס רפורמת התאגידים היא התמודדות עם פחת המים, בייחוד לאור המחסור במים במדינת ישראל. הביקורת העלתה כי לאחר הרפורמה חלה ירידה בערכי הממוצע של פחת המים. עוד נמצא כי היה פחת המים ברשויות החייבות בתיאגוד שטרם התאגדו גבוה 2018 בשנת מפחת המים בתאגידים (ראו לעיל). על הרשויות המקומיות החייבות בתיאגוד שטרם התאגדו לפעול על פי חובתן החוקית להתאגד. על משרד האוצר ועל רשות המים בתיאום עם משרד הפנים, לבחון מהלכים שיביאו להתאגדותן. תיאגוד כאמור עשוי בין היתר להביא לצמצום פחת המים. תאגידים מפסידים שרובם10 נמצאו2018 משני התרשימים עולה כי בשנת ) רב-רשותיים. ממוצע שיעור הרווחיות בתאגידים הרב-רשותיים נמוך 6( מהממוצע בתאגידים החד-רשותיים והדו-רשותיים. נתונים אלה מצביעים על כך שהתאגדות בתאגיד רב-רשותי כשלעצמה אינה מביאה בהכרח תושבים. מכאן, יש גורמים 100,000-לרווחיות, גם אם התאגיד משרת מעל ל נוספים שצריכים להילקח בחשבון המשפיעים על יכולתו של התאגיד לממש את יתרונות הגודל, כגון תמהיל מתאים של מגזר ודירוג כלכלי-חברתי.	מעלים כי חמישה מתוך התאגידים 2019 ממצאי בדיקת רשות המים משנת שהיא בדקה לא עמדו בתנאי ההשקעות המינימליות, ובהם ארבעה תאגידים רב-רשותיים. נוסף על כך, לפי דברי הממונה לא נבדק ביצוען של השקעות מינימליות בידי תשעת התאגידים הזכאים שהגישו בקשה לפטור, מכיוון שמלכתחילה הם לא עמדו בתנאי הפטור מתיאגוד.	859
הרשות הממשלתית למים ולביוב . פעולות הרשויות המקומיות וספקי המים להבטחת איכות מי השתייה - ביקורת מעקב משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לבקש מהמועצות האזוריות ומספקי המים שבתחומן דיווח מקוון שוטף ושיטתי על התקנת המז"חים ותקינותם. משרד מבקר המדינה מציין לפני משרד הבריאות כי עליו ליידע את המועצות האזוריות בדבר ספקי המים הפועלים ביישובים שבתחומן שאינם ממלאים את חובתם לאכוף על עסקים ועל משקים את התקנת המז"חים. מידע כאמור יאפשר להן לפעול בהתאם לסמכותן כדי להבטיח שספקי המים שבתחומן יחייבו את העסקים ואת המשקים בהתקנת המז"חים ללא דיחוי, בהתאם לתקנות משרד הבריאות ולהנחיותיו. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לדווח למועצה האזורית מטה אשר על התכתבותו עם ספקי המים הפועלים בתחומה אשר אינם ממלאים את חובותיהם למניעת זיהום מי השתייה ולפעול לאכיפת הנחיותיו. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות ליידע את המועצות האזוריות בדבר ספקי המים הפועלים ביישובים שבתחומן שאינם ממלאים את הנחיות משרד הבריאות ולכתבן בכל פנייה לספקי המים ביישובים שבתחומן. משרד מבקר המדינה מציין לפני משרד הבריאות כי עליו לפעול לאכיפת הנחיותיו מול התאגיד והעירייה. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות לתאם את הנחיותיו בנושא מול מינהל התכנון כדי שלא יינתנו היתרים לאנטנות בשטחי מאגרי מים ומגדלי מים. משרד מבקר המדינה מציין לפני תאגיד מי אונו כי עליו לתקן את הליקוי שעליו הצביע משרד הבריאות כבר לפני שמונה שנים, ולפעול בשיתוף עם העירייה להסרת מתקני השידור והאנטנות בשטח המאגר ומגדל המים, בהתאם לדרישת משרד הבריאות. מבקר המדינה רואה בחיוב את פעולתם של תאגידי המים לקידום התקנת המז"חים בעסקים החייבים בהתקנת מז"ח. משרד מבקר המדינה מציין לפני עיריית נשר כי במקרה של חריגה בבדיקת איכות המים עליה לערוך סקר חקירתי ולהכין דוח הכולל את הסיבות לזיהומים שהתגלו ואת הצעדים הנדרשים כדי להבטיח כי לא יישנו. על עיריית נשר להקפיד ולפרסם באתר שלה במרשתת את פרטי החריגות ואת אופן הטיפול בהן. משרד מבקר המדינה מציין לפני המועצה האזורית מטה אשר כי, כאמור לעיל, באחריותה ובסמכותה לקבוע את התנאים לאספקת מים לצרכנים כך שיימנע זיהום של מי השתייה. לפיכך עליה לנקוט את הצעדים הנדרשים שבסמכותה כדי להבטיח שספק המים הפועל בתחומה יפעל בהתאם לתקנות משרד הבריאות ולהנחיותיו, לרבות באמצעות האצלת הסמכות לוועד המקומי של אחיהוד, ככל שתמצא זאת לנכון. משרד מבקר המדינה מציין לפני הוועד המקומי במושב אחיהוד כי ככל ויוסמך לכך על ידי המועצה האזורית, עליו לדאוג שספק המים המקומי ימלא במלואן את הנחיות משרד הבריאות. יש לראות בחיוב את תיקון הליקוי. שירותי המים והביוב בטייבה ניתנים כיום באמצעות תאגיד המים מי עירון. 2020 , המעקב העלה כי עד מועד סיום הביקורת בפברואר4 כמפורט בלוח לא תוקן הליקוי בשני הקידוחים שמפעיל תאגיד מי עירון בטייבה. עם זאת, , התאגיד מסר שהמערכות הופעלו, אם כי 2020 בתגובה מעודכנת מיולי	משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית נשר על אי-שטיפת מאגרי מי השתייה שלה ועל אי-חיטוים, על אף הערת משרד מבקר המדינה בנושא בדוח הקודם, דבר שעלול היה לסכן את בריאות התושבים. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות להדק את הפיקוח על שטיפת המאגרים בהתאם לתקנות ולהנחיות ולנקוט צעדים נגד רשויות וספקים שאינם פועלים כנדרש.	860
הרשות הממשלתית למים ולביוב . חיבור רמת הגולן, מעלה כינרת והעמקים המזרחיים למערכת המים הארצית משרד מבקר המדינה ממליץ כי רשות המים תביא בפני המועצה את כלל השיקולים שמבקשים להביא הגורמים הללו, ותבחן את כלל המידע שהונח בפניה על ידי הגורמים השונים בטרם קבלת החלטתה. עוד מומלץ כי רשות המים תשלים את ההיוועצות שהודיעה שתבצע עם בעלי העניין לרבות חברת מקורות, בהליך שבו יימסר להם מראש מלוא המידע הנדרש למתן תגובות במסגרת ההיוועצות, לרבות פירוט הזמן שיידרש לביצוע כל אחת מהחלופות בין היתר ביחס למועד הקריטי לביצוע המיזמים. משרד מבקר המדינה מציין כי מדובר בשני מיזמים שעלותם הכוללת על פי מיליארד ש"ח. לדעת 1.5-אומדן רשות המים עד מועד סיום הביקורת הוא כ משרד מבקר המדינה מאחר שמימון עלות המיזמים נעשה מהתעריף לצרכן, מן הראוי שגם התחשיב המראה מהי ההשפעה על התעריף לצרכן יוצג לחברי מועצת הרשות לצורך בחירת החלופה המיטבית. אומדן העלות של המיזמים לחיבור האיזורים המנותקים, כפי שהציגה רשות מליארד ש"ח. 1.5 - המים עד מועד סיום הביקורת היה כ נמצא כי העיכוב בקבלת החלטה לגבי חלופת ביצוע התוכנית וזהות הגורם המבצע, לא אפשר להתייחס למיזמי תוכנית החיבור בקבלת ההחלטה על ואשר על כן, המיזמים לא 2022 - 2020 תוכנית הפיתוח של מקורות לשנים . 2022-2020 יכלו להכלל בתכנית הפיתוח שאושרה למקורות לשנים מן האמור עולה החשיבות של בחינת יכולתו של הגורם לבצע את המיזמים הן בהיבט התפעולי והן בהיבט הפיננסי בעת הדיון בנושא. מומלץ כי רשות המים תציג למועצה את מכלול השיקולים הרלוונטיים. מומלץ כי רשות המים תציג את כל השיקולים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה בדבר הגורם המבצע, בפני המועצה, ובין היתר את תוצאות הבדיקות שערכה, המשוות בין עלות ביצוע המיזמים באמצעות מקורות לבין עלות ביצועם בידי ספקים פרטיים, ואת ההנחות שבבסיסן. כמו כן ראוי שיוצגו לוחות הזמנים והעלויות שתוכננו למיזמים מול העלויות ולוחות הזמנים שבהם בוצעו בפועל המיזמים שנבחנו. על רשות המים לבחון מה השפעת הבדלי סטנדרט העבודה על איכות המיזם ולהביא אף מידע זה בפני חברי המועצה תוך התיחסות לעמדות כלל הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה לעמדת מקורות בנושא כאמור לעיל. ,ממסמכי רשות המים עולה כי אף שהמועצה דנה בעניין וטרם קיבלה החלטה הרשות ממשיכה בקידום תוכנית המובל המזרחי - חלופה ב' שהוצגה על ידה להחלטת המועצה. זאת לפני שמועצת רשות המים החליטה על החלופה המועדפת מבין שתי החלופות שהציגה הרשות. המועצה ביקשה מרשות המים להשלים בדיקות בשני הדיונים, אולם לא ביקשה הסברים לגורמים שהביאו לשינוי ההנחות, התחזיות ועמדת רשות המים בדבר הצורך בחיבור האזורים המנותקים. עד מועד סיום הביקורת רשות המים לא הציגה למועצה את מלוא המידע שהתבקשה להציג על ידי חברי מועצת הרשות בשלושת הדיונים שהתקיימו עד סיום הביקורת, בהמשך להחלטת הממשלה. משכך נוצר עיכוב בתהליך קבלת ההחלטה במועצה לגבי חיבור האזורים המנותקים וכפועל יוצא בהתחלת ביצוע המיזמים הנדרשים. משרד מבקר המדינה ממליץ כי רשות המים תשלים את הליך הבחינה של כלל החלופות והעלויות הנלוות וכי המועצה תקבע לוח זמנים להשלמת התהליך, זאת לשם קבלת החלטה בדבר דרך הפעולה ליישום התוכנית כמו כן, מומלץ כי לצורך קבלת החלטות במועצה תפעל הרשות להפנות את תשומת לב מקבלי ההחלטות לשינויים שהיא עושה בהנחותיה ובתחזיותיה ולתת הסברים ונימוקים לשינויים אלה. מומלץ כי המועצה תעקוב אחר יישום המלצה זו. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד החקלאות להשלים את גיבוש תוכנית האב המשותפת למים ולחקלאות אשר תהווה בסיס להנחות מתאימות בדבר הצרכים העתידיים של האזורים המנותקים. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את משרד האנרגייה על כי יזם וקידם את החלטת הממשלה בנושא תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופת בצורת , שדרשה מרשות המים לבחון, בין היתר, 2030 - 2018 במשק המים בשנים תוכנית לחיבור האזורים המנותקים למערכת המים הארצית. משרד מבקר המדינה ממליץ כי המשרד למשאבי מים האמון על יישום ההחלטה ימשיך ויעקוב אחר השלמת הליך הבחינה על ידי הרשות והצגתה לשר כאמור בהחלטת הממשלה.	נמצא כי עד מועד סיום הביקורת, רשות המים לא השלימה תוכנית אב למשק המים כאמור, וכי אין בידי רשות המים גם מסמך אחר שבו נקבעה רמת האמינות הנדרשת לאספקת מים לחקלאות, כנדרש במסמך המדיניות. מומלץ כי רשות המים תכין תוכנית אב ארוכת טווח למשק המים ותכלול בה בין היתר את קביעת רמת האמינות הנדרשת לאספקת כל סוגי המים.	861
רשויות מקומיות . המבקר, הגזבר והיועץ המשפטי ברשות המקומית - תפקידם והתנהלותם מתשובות ראשי הרשויות לשאלון עלה כי כמחציתם פנו לקבלת חוות דעת משפטית נוספת על זו שנתן היועץ המשפטי הקבוע לרשות. מתשובות היועצים המשפטיים לשאלון עלה כי כרבע מהם מודעים לפנייה של ראש הרשות שבה הם מכהנים לקבלת חוות דעת כאמור. מפניות ראשי הרשויות לקבלת חוות דעת 11%-בסופו של דבר, רק בכ נוספת אימצה המועצה את חוות הדעת המשפטית הנוספת על זו של היועץ מהמקרים התקבלה חוות הדעת הנוספת 17%-המשפטי הקבוע של הרשות. ב ללא אישור המועצה כנדרש על פי דין. על הרשויות להקפיד לפעול בכל הנוגע לקבלת חוות דעת משפטית נוספת בהתאם להנחיות כל דין, ולצמצם את השימוש בפנייה לקבלת חוות דעת שונה מזו של היועץ המשפטי הקבוע של הרשות רק לנסיבות מיוחדות. ההתנהלות המתוארת לעיל מציגה את הקשיים שעימם מתמודדים יועצים משפטיים במסגרת עבודתם ותפקידם בשמירה על קיום הוראות החוק והמינהל התקין ברשויות המקומיות. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן דרכים למתן מענה לשומרי סף המתמודדים עם לחצים וקשיים במסגרת תפקידם, וכי יחדד את הנחיותיו לנבחרי הציבור ולשומרי הסף בדבר הימנעות ממתן מכתבי הערכה לנבחרי הציבור על ידי הדרג המקצועי. מהמועצות המקומיות14% מתשובות ראשי הרשויות לשאלונים עלה כי רק מהמועצות האזוריות מעסיקות יועץ משפטי פנימי. יצוין עוד כי 11%-ו מהתשובות המילוליות של ראשי הרשויות לשאלון עלו גם טענות לקשיים בזמינות היועצים המשפטיים החיצוניים. ניכר כי מרבית הרשויות המקומיות שאינן מחויבות לכך נמנעות מלמנות יועץ משפטי פנימי ומעדיפות להמשיך להעסיק יועץ משפטי חיצוני. מומלץ כי הרשויות המקומיות שאינן מחויבות להעסיק יועץ משפטי פנימי תבצענה הערכה מפעם לפעם בכל הנוגע למדיניותן בנושא, לרבות בהיבטים של שימור הידע הארגוני וזמינות היועצים המשפטיים. יוצא אפוא כי יש רשויות שבהן תחומים כגון ניסוח צווים וחוקי עזר, מתחומי הליבה של רשות מקומית, מטופלים באמצעות יועץ משפטי חיצוני. מן הראוי כי תחומי הליבה של הרשות המקומית יסופקו על ידי היועץ המשפטי הפנימי. ביקורת המדינה העלתה כי משרד הפנים נתן אישור פרטני להגדיל ללא מכרז את היקף משרתו של מבקר המועצה האזורית גוש עציון וזאת בלי שנתן את הדעת לתפקודו של המבקר. משרד מבקר המדינה ממליץ כי משרד הפנים יבחן מתן הנחיה לכלל מבקרי הרשויות המקומיות לפעול על פי תקני הביקורת הנהוגים בעולם בתחום . אימוץ תקנים מקצועיים מפורטים לביקורת יכול לסייע למבקר הרשות 81זה לנהל את הביקורת על פי אמות המידה הראויות. לב השרון משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את המבקרים שערכו ביקורת בתחום אבטחת המידע והסייבר. יודגש כי על מבקר הרשות להקיף בביקורתו את תחומי הליבה של הרשות ולעסוק בנושאים שבהם חשיפת הרשות לסיכונים גדולה ומחייבת היערכות הולמת, לרבות פעילויות כלכליות מהותיות, כדי להגביר את מועילות הביקורת וטיוב עבודת הרשות. מומלץ כי משרד הפנים יחדד את ההנחיות בעניין עריכת סקר סיכונים עדכני, ויפעל להדרכת המבקרים בכל הנוגע למתודולוגיית עריכת הסקרים. עוד מומלץ כי המבקרים יפעלו לעריכת ביקורות בתחומי ליבה וסיכונים עתידיים - ובפרט בתחום אבטחת המידע והסייבר. אף כי רובם המכריע של המבקרים הכינו תוכניות עבודה, ראוי שבקביעת תוכנית העבודה ובקביעת סדרי העדיפויות לביקורת יתבססו המבקרים על תוצאות סקר הסיכונים שנערך לרשות, כפי שנדרש בחוזר מנכ"ל משרד הפנים. משרד מבקר המדינה מעיר למבקרי הרשויות האמורות כי אי-הגשת דוח ביקורת חוטאת לליבת עיסוקם.	משרד מבקר המדינה מעיר לרשויות האמורות, שבהן לא הוגשו דוחות ביקורת כלל או שהוגשו דוחות דו-שנתיים או דוחות ביקורת באיחור ניכר, כי בהיעדר דוחות ביקורת, מבקר הרשות אינו ממלא את תפקידו לבקר את הרשות למען שיפור וטיוב של התנהלותה. אי-הקפדה שיטתית על הגשת דוח הביקורת במועד והגשתו באיחור ניכר עלולות להפחית מהעדכניות והרלוונטיות של הממצאים ולעכב את תיקון הליקויים שהועלו בביקורת, ובכך לפגוע במועילותה. על מבקר הרשות לקבוע את תוכנית הביקורת ולוחות הזמנים לביצועה בשים לב למועד ההגשה הקבוע בדין ולמשאבים העומדים לרשותו לביצוע עבודת הביקורת.	862
צבא ההגנה לישראל . מוכנות ללחימה בחזית תחת איום חומרי לחימה כימיים על ז"י לקבוע תוכנית למימוש המלצות עבודת המטה, הכוללת לוחות זמנים ליישומה. בביקורת נמצא כי על אף האמור בפקודה, ז"י לא ביצעה בקרה על הטמעת הפקודה ועל הכשירות המבצעית לאירוע חל"ך של האוגדות המרחביות שנבדקו. היערכות להפעלת הפקודה ותרגולה נועדו לשפר את יכולת ההתמודדות עם אירוע פח"ע משולב חל"ך. על ז"י לבצע בקרה על הכשירות המבצעית של האוגדות להתמודד עם אירוע של חל"ך בגבולות, כפי שמנחה הפקודה, ובין היתר עליה לוודא כי הן מתרגלות את הפקודה. זאת על מנת להיערך באופן המיטבי לאירוע פח"ע משולב חל"ך ולמזער את הנזק הצפוי בגינו. ,על צה"ל, בהובלת מפקד ז"י, לפעול לשיפור המוכנות של היחידות הלוחמות במערך הסדיר ובמערך המילואים, להתמודד עם האיום הכימי, במסגרת בט"ש ובעת מלחמה. במועד סיום הביקורת עלה כי טרם נעשו התאמות בגדודי האב"ך לשינויים שחלו בנושא. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את צה"ל על שהעלה במידה ניכרת את כשירות המערכות הייעודיות, וזאת בתוך פרק הזמן הקצר שעבר . כשירות מערכות חיונית למוכנות 2020 בין מועד סיום הביקורת למאי מנוסח הפקודה עולה כי היא מחייבת את כל הפיקודים המרחביים והאוגדות המרחביות לשמור על כשירות מבצעית לאירוע חל"ך. על אמ"ץ לבחון אם וכיצד הפקודה קשורה למצבי הכוננות השונים. נוסף על כך, על אמ"ץ להקפיד לבצע בקרה על אופן מימוש הפקודה. גדודי האב"ך ללחימה ולמענה שעליהם לספק לכוחות המתמרנים בעת התקפת חל"ך. על ז"י - האחראית לבניין הכוח ביבשה, ועל קהנ"ר - האחראי לכל תחום הב"ך ביבשה, להמשיך את מגמת השיפור ולוודא כי המערכות עומדות ברמת הכשירות שנקבעה להן למלחמה. משרד מבקר המדינה מציין כי אי-ביצוע אימונים של גדודי האב"ך בהתאם למדדים שנקבעו, עלול לפגוע הן בתפקודם המקצועי של הגדודים במהלך לחימה והן ביכולת המיצוי של גדודים אלה על ידי כוחות יבשה שיהיו נתונים להתקפת חל"ך. על ז"י, בהובלת קהנ"ר, לפעול לצמצום הפערים שעלו בפרק זה, על מנת לשפר את מוכנותם של גדודי האב"ך.	תמונת המצב של מוכנות כוחות היבשה לאיום הכימי דורשת מעורבות מפקדים על מנת לטפל בנושא זה. ראוי שזרוע היבשה תגביר את הבקרה על שמירת הכשירות לאיום הכימי, בדגש על אימונים, ותקדם את עבודת המטה בנושא גדודי האב"ך. לאחר העברת ממצאי הביקורת לצה"ל הנחה סגן הרמטכ"ל לבצע עבודת מטה לבחינת ההתמודדות עם איום הב"ך. מומלץ כי עבודת מטה זו תעסוק במכלול השיקולים האמורים.	863
רשות המיסים בישראל . מיסוי רווחים לא-מחולקים שיעור OECD -מהנתונים עולה כי חוץ מאסטוניה וצ'ילה, בכל שאר מדינות ה היה נמוך משיעור המס הסטטוטורי; ההפרש עמד 2017 המס האפקטיבי בשנת בממוצע. לנוכח שיעור המס האפקטיבי הנמוך יחסית, נראה אפוא 3%-על כ כי יש בו משום תמריץ נוסף להתאגד באמצעות חברה ולא באמצעות יחיד. מצב עניינים בו עבודת מטה, נמשכת כשנתיים, ואינה מתגבשת לכלל דוח סופי בהתאם לכתב המינוי של הוועדה אינו מצב רצוי, בעיקר נוכח ההשלכות של הפסד תקבולי המס למדינה הנובע מהתמשכות הטיפול בנושא ונוכח ובדיוני 2004 זיהוי פרצת המס לאורך השנים - במחקר של בנק ישראל בשנת . הגשת דוח סופי ודיון בו יטייבו את תהליכי 2011 ועדת טרכטנברג בשנת קבלת ההחלטות בנושאים בעלי משמעות ציבורית ושקיפותן. מומלץ כי משרד האוצר יגבש נוהל למעקב ופיקוח אחר עבודת ועדות מקצועיות שהוקמו מכוח כתב מינוי מטעם שר האוצר ויוודא כי אומנם תוצרי הוועדות מוגשים כנדרש, ובמועדים שנקבעו. היקף הרווחים הצבורים ממחיש את פוטנציאל הגבייה הטמון במיצוי שיטת המיסוי הדו-שלבי כפי שעלה לאורך השנים ושהיה ידוע במשך כשני עשורים. , עדיין נותרו סכומי 2017 וחלוקת הדיבידנד המוטב בשנת 235 גם לאחר תיקון מיליארד ש"ח. 600-רווחים שהולכים וגדלים בחברות, והם מסתכמים ביותר מ מומלץ כי משרד האוצר יבחן את סוגיית צבירת הרווחים בחברות בישראל ואת אופן מיסוים תוך התייחסות לפוטנציאל הגבייה ולעיתוי תשלום המס. נמצא כי הרשות לא הבהירה לקראת הליך החקיקה, ביחס לפרק בתזכיר הדן במיסוי רווחים של חברות, כי היא למעשה אינה צופה תוספת גבייה משמעותית בעקבות תיקוני החקיקה מחברות אלא דווקא מיחידים, בסעיף שהתייחס למיסוי משיכות בעלים. הועלה כי הרשות לא תיעדה דיונים אלו, שלא התקיימו במסגרת דיוני ועדת הכספים ובהם למעשה גובש מחדש נוסח הצעת החוק, אף על פי שהם הביאו . 2016 לצמצום ניכר של יעדי המיסוי שהופיעו בהחלטת הממשלה מאוגוסט לפקודה (בעניין זה ראו 77 כמו כן התווספו התניות רבות על תחולת סעיף בהמשך) וכן הוחרגו מתחולת החוק כמה חברות ארנק. להלן עיקרי השינויים הנוגעים למיסוי משיכות של בעל מניות מהותי ולמיסוי רווחים שנצברו בחברות ארנק: ) 1(ט3 השינויים בהצעת החוק הסופית לעומת התזכיר, בנוגע לסעיף לפקודה - מיסוי משיכות בעל מניות מהותי בחברה: משרד מבקר המדינה ממליץ לרשות המיסים להביא בחשבון, במסגרת עבודת המטה שהיא עורכת לקראת חקיקת מס, את השפעת המלצותיה על עלויות הציות המוטלות על הנישומים ועל מורכבות הליכי השומה ועבודת מפקחי המס. לצורך כך, מן הראוי כי הרשות תשקול ליזום, באמצעות הסדרת הוראות ניהול ספרים, הוספת מרכיבים מתאימים לתוכנות מס ייעודיות אשר יבצעו באופן אוטומטי חישובים טכניים מסוימים, כמו למשל ריבוד השכבות בחשבון החו"ז (חובה וזכות) של בעלי המניות המהותיים בספרי החברה. מן הראוי כי רשות המיסים תיתן דעתה לפרצה זו אשר אף הוגדרה על ידה כתכנון מס מלאכותי ותבחן דרכים למניעתה. מניתוח התקציב המקורי והתקציב המעודכן עולה כי עודפי הגבייה בשנת מיליארד ש"ח, הוקצו ברובם להקטנת הגירעון לשנה זו, 13-, בסך כ 2017 מיליארד ש"ח לעומת גירעון מתוכנן בסך 25-כך שהגירעון בפועל היה כ מיליארד ש"ח. 37 -כ מקרה הבוחן של עבודת המטה בנושא חברות ארנק מדגים את הבעיה העקרונית - מקרים שבהם החלטות בתחום המס מתקבלות במשרד האוצר בלי להביא בחשבון שיקולים מערכתיים משמעותיים ובדרך שעלולה לפגוע במדיניות הממשלה.	במרוצת השנים, בעבודת המטה שנערכה עם כמה גורמים מקצועיים חיצוניים לסעיף אפקטיבי באמצעות ביטול 77 לרשות המיסים, הומלץ לשנות את סעיף התניות מסוימות בסעיף. להלן פירוט ההסכמות על ביצוע שינויים בסעיף, כפי ואושרו לאחר מכן בוועדת הכספים: 2016 שהתקבלו בחודשים נובמבר ודצמבר	864
רשות המיסים בישראל . יישום תוכנית מענק עבודה ברשות המיסים - מעקב מורחב הציגו כי מענק העבודה השפיע על 2016-ממצאי סקר בנק ישראל שפורסם ב נכונותם של גברים להישאר בשוק העבודה ולעבוד שעות נוספות יותר מאשר על נשים, וחיזק את מסקנות המחקרים שהוצגו בדוח הקודם על כדאיות ביטולה של ההבחנה המגדרית, וכי גובה מענק העבודה הניתן מלכתחילה לבעלי שכר נמוך משפיע יותר על הנכונות להמשיך לעבוד ועל היקף שעות העבודה. מנתוני הלוח עולה כי שיעור מימושו של המענק בקרב מקבלי המכתבים הוא בממוצע.48%-כ דוח המעקב העלה כי ליקוי זה תוקן באופן חלקי וכי הרשות אומנם רכשה ), בשלהי שנת CRM- למוקד (להלן - המערכת או מערכת הCRM מערכת , כעשור לאחר הפעלת חוק מענק עבודה, אך המערכת אינה מיטבית 2017 ואינה מאפשרת ניהול רציף של הליך פניות הציבור בין כל יחידות הרשות המופקדות על הטיפול בפניות הציבור. לדוגמה, חסר תיעוד על העברת פניות למסמ"ק ועל אופן הטיפול בהן; פניות של הציבור באמצעות מערכת פניות הציבור המקוונת (מפ"ל) אינן מתועדות; חלקן מועבר באופן ישיר אל משרדי השומה, ועוד. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את שיעורי המיצוי הגבוהים למענק עבודה בקרב האוכלוסייה החרדית. יחד עם זאת, מומלץ כי הרשות תבדוק מדוע שיעורי המיצוי בקרב אוכלוסיות זכאים אחרות נמוכים משמעותית ותפעל להסיר חסמים העומדים בפני קבוצות אלו למצות את זכותם למענק עבודה. משרד מבקר המדינה ביקש מצוות מענק עבודה ברשות נתונים על מיצוי הזכות למענק עבודה בקרב האוכלוסייה הערבית. התברר כי אין בידי הצוות ריכוז של נתונים על מיצוי הזכות למענק בקרב בני מיעוטים וקבוצות ראויות לקידום אחרות. מומלץ כי צוות מענק עבודה ברשות יפעל לריכוז נתונים בנושא זה באופן שוטף. מנתוני הלוח עולה כי המיצוי הממוצע של הזכות למענק עבודה ביישובים הערביים שנדגמו, נמוך בהרבה מנתוני המיצוי הממוצע של כלל האוכלוסייה במדינה. 8,820 - מנתוני התרשים עולה כי את הסכום השנתי המרבי של מענק עבודה ילדים לפחות. עוד עולה כי 3 ש"ח - עשויים לקבל הורים יחידים שיש להם מסכום המענק 50%-אימהות עובדות עשויות לקבל מענק עבודה הגבוה בכ שעשויים לקבל גברים עובדים שיש להם אותו מספר ילדים. 80%-, כ 2020 מומלץ כי רשות המיסים תבחן את הסיבות לכך שבשנת מתובעי המענק מגישים תביעות למענק עבודה ביחידות חברת דואר ישראל ולא באמצעות היישום המקוון שהעמידה רשות המיסים לטובת האזרחים המבקשים למצות את זכותם למענק עבודה. עוד מומלץ כי הרשות תפעל להטמעת השימוש ביישום המקוון, ובין השאר תפעל להנגשה שפתית והסרת חסמים המונעים מאזרחים להגיש תביעות למענק באמצעות היישום המקוון. משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את הגידול בתשלומי המענק לשנת המס , ואת מיצוי הזכות למענק בשנה זו. מומלץ כי רשות המיסים, כמופקדת 2018 על יישום תוכנית מענק עבודה, תבחן את השפעתן של ההטבות שניתנו לגברים בשנת מס זו, על מקבלי המענק ועל רצונם להשתלב בשוק התעסוקה.	קיים חשש שאזרחים רבים אינם מנצלים את זכותם לקבלת המענק בשל חוסר מודעות ולנוכח העובדה שהרשות, המתבססת על רשימותיה החסרות, אינה מביאה זאת לידיעתם. על הרשות לפעול לקבל מידע, ולאמוד באופן מלא את מספר האזרחים הזכאים למענק עבודה בקרב כל קבוצות הזכאים, להביא לידיעתם את זכותם למענק, ולפעול באופן יזום להסרת חסמים המונעים מזכאים אלו לממש את זכותם למענק עבודה, שכן מדובר באנשים בשכבות ראויות לקידום באוכלוסייה, אשר לעיתים אינם מודעים למלוא זכויותיהם, ולעיתים מתקשים למצות את זכותם בשל חסמים בירוקרטיים הכרוכים במוגבלותם.	865
מכון התקנים הישראלי . מכון התקנים - ביקורת פיננסית התקשרות המכון עם חברה א' לתקופה העולה על עשר שנים ראויה לבחינה, שכן אינה בהתאם להוראות התכ"ם. עוד נמצא כי החוזה שנחתם עם חברה ב' , ומאז ועד מועד סיום הביקורת המשיך 2017 הוארך עד אפריל2013 מיולי המכון את ההתקשרות ושילם כספים אף שלא היה חוזה בתוקף. מומלץ כי המכון יבחן את האפשרות להגדיר בנהליו הנחיות בדבר תקופות להתקשרות מרבית. על המכון להקפיד על פרסום מכרזי התקשרויות ועל הארכת תוקף הסכמים על ידי ועדת המכרזים, בהתאם לנוהלי המכון; עליו להקפיד להעביר תשלומים בהתאם להסכמים חתומים. מהתביעות המשפטיות ניתן ללמוד על הסיכונים העיקריים הניצבים לפני המכון. רוב התביעות המוגשות נגד המכון הן תביעות נזיקין, ומשמעות הדבר היא שהמכון צריך להקפיד לפעול ככל יכולתו בצורה מקצועית, מפני שבדיקותיו או מחדליו משפיעים על שלום הציבור ובטיחותו. מומלץ כי הנהלת המכון תבחן מעת לעת את הכיסוי הביטוחי בהלימה לתביעות המוגשות נגד המכון ותקיים הליכי הפקת לקחים מהתביעות בכלל ומתביעות הנזיקין בפרט. תאגידים ציבוריים מחזיקים ומנהלים כספי ציבור והם נועדו לשרת את הציבור. מומלץ כי המכון יבחן בתיאום עם משרד הכלכלה את מתכונת פרסום הדוחות הכספיים באתר המכון. משרד מבקר המדינה ממליץ למכון לבחון לשלב את דוח הדירקטוריון בדוחות הכספיים. משרד מבקר המדינה ממליץ למכון לבחון את ההשלכות של מדיניותו בעניין הגדלת ימי האשראי, הסיכונים הנובעים ממנה והפעולות הנגזרות מהשינוי. משרד מבקר המדינה ממליץ למכון לפעול לצמצם את ההוצאות הלא מוכרות ואת ההוצאות שאין אפשרות לייחסן לעובדים. על המכון ועל משרד האוצר לפעול לאישור תקציב המכון לפני ראשית השנה התקציבית. עובדים נוספים (בהתאם לתוכנית200 נוכח פרישת העובדים והצפי לפרישת הפרישה מרצון במימון משרד האוצר), משרד מבקר המדינה ממליץ למכון לבחון מעת לעת את מצבת כלי הרכב ואת ניצולת השטחים במטרה להגביר את התייעלותו ולהביא לכדי ניצול יעיל של משאביו. ממצאי הביקורת מלמדים כי בחלק מהיחסים הפיננסיים של המכון חל , EBITDA-שיפור: שיעור הרווח התפעולי (בין השאר בשל פרישת עובדים), ה , ואילו יחס 2018 - 2016 היחס השוטף ויחס ההון העצמי השתפרו בשנים ימי לקוחות בשנים אלו הורע; השקעות נטו ברכוש קבוע של המכון היו שליליות, בין היתר, בשל אי-ניצול תקציב השקעות; הפרישה המוקדמת של עובדי המכון הביאו לכדי צמצום חלקי בשטחי המשרדים בחלק מסניפי המכון כמו גם במצבת כלי הרכב. על ועדת הכספים להשלים גיבוש נוהל לצורך התקשרות עם רואה החשבון. מומלץ כי הוועדה תבחן את נושא משך הכהונה ואת מתכונת חידוש ההתקשרות במסגרת גיבוש הנוהל.	כי בוצעה במכון ביקורת 2018 המכון לא פירט בדוחותיו הכספיים לשנת ניכויים של רשות המיסים ושל המוסד לביטוח לאומי, שבעקבותיה הוצאו מיליון ש"ח. 2.4-למכון שומות מס בסכום של כ מומלץ כי המכון יבחן לציין בדוחותיו הכספיים מידע על אודות שומות ניכויים שהוצאו למכון, לאור העובדה שמדובר בסכום מהותי.	866
מטלות רוחב . הטיפול במחלוקות בין-משרדיות מתמשכות הבדיקה העלתה שלנציגי ראש הממשלה תרומה ניכרת לפתרון מחלוקות שהובאו לפתחו. אולם נמצא שמחד גיסא שרים ומשרדי הממשלה הביאו לפני ראש הממשלה, בין היתר, מחלוקות בין -משרדיות שלא היה צורך להעבירן אליו מאחר שהסמכות בנושא ה ייתה בידי גורמים סטטוטוריים אחרים, ומאידך גיסא המשרדים לא פנו לראש הממשלה בעניינן של חלק מהמחלוקות המהותיות שבהן, על פי תקנון הממשלה, היה צורך במעורבות משרד רה"מ. בנוסף לדברי מנכ"ל משרד רה"מ מיוני 2010 , פעמים לא מעטות טיפל משרד רה"מ במחלוקות עקב מעורבות גורמים חיצוניים שהעלו אותן על פני השטח, כמו הכנסת, בג"ץ ומבקר המדינה, אולם מחלוקות מהותיות רבות לא הובאו כאמור לידיעת ראש הממשלה, ולפיכך לא היה ביכולתו לפעול כדי ליישבן. ראוי שלמשרד רה"מ יהיו כלים לאתר מחלוקות ולטפל בהן בעודן באִבָּן, ובה בעת ראוי שהממשלה תח דד את חובת המשרדים והשרים להעלות לפני המנגנונים המתאימים מחלוקות מהותיות שלא עלה בידיהם לפתור ביניהם, דבר שעד כה לא נעשה כראוי. הבדיקה אף העלתה כי משרדי הממשלה והשרים לא הפנו לוועדות שרים את המחלוקות שמשרד מבקר המדינה בדק במסגרת דוח זה. מכאן עולה כי אף שנראה שוועדות השרים עשויות לשמש כמנגנון ליישוב מחלוקות בין-משרדיות בתחומים שעליהם הן אמונות - באמצעות קיום דיון משותף של הגורמים הנוגעים למחלוקת - לא נקבע כי הן ישמשו כמנגנון האמור והן אכן אינן משמשות כמנגנון כזה. ממצאי דוח זה מלמדים כי המנגנונים הקיימים לטיפול במחלוקות בין - משרדיות אינם מספקים; אמנם האחריות לפתרון המחלוקות היא של המשרדים והשרים, כל אחד בתחומו, ואם אין הם מצליחים בכך עליהם להביאן לידיעת ראש הממשלה, אולם גם הממשל ה מחויבת, מתוקף אחריותה המשותפת, לפעול באופן יזום לאתר מחלוקות מתמשכות אשר פוגעות בציבור ולהביא לפתרונן. נוכח הממצאים העולים מדוח זה, נדרש דיון מעמיק של הממשלה וקבלת החלטה לפתרון הבעיה הקיימת בהליך פתרון מחלוקות בין -משרדיות, הגורמת, בין היתר, לפגיעה באזרחים שאינם זוכים לקבל את השירותים שלהם הם זכאים מהמדינה ולנזקים כלכליים -מינהליים למשרדי הממשלה. .משרד מבקר המדינה מעיר כי באמצעות הליך מובנה ומסודר של טיפול במחלוקת זו, הנמשכת למעלה מעשור, ניתן היה ליישב את המחלוקת, במועד מוקדם יותר, ולהקל את סבלם של הנכים במוסדות משרד הרווחה. נמצא כי בסוגיות רבות לא הגיעו משרדי הממשלה החלוקים ביניהם לפתרון מוסכם. פעמים השרים והמנכ"לים לא הביאו את המחלוקות המהותיות לפני המנגנונים שנועדו לטפל בהן - משרד רה"מ והיועץ המשפטי לממשלה - כך למשל במקרים האלה: במערכת מורכבת ומסועפת שבה חולשת הממשלה על מגוון משרדיה, טבעי שיש תחומי השקה רבים בין משרדים ייעודיים, ולעתים אף תחומים המשותפים לטיפולם של שני משרדים או יותר. על כן לא ניתן למנוע לחלוטין את היווצרותן של מחלוקות; בה בעת יש לקדם צעדים יזומים, פרו-אקטיביים, לצמצום כמות המחלוקות ולמניעתן מבעוד מועד, אשר יגדירו כראוי את תחומי הסמכויות והאחריות ויקטינו את הסיכוי להיווצרות מחלוקות; יש לעשות זאת באמצעות פעולות ל"סגירת קצוות" בנושאי חקיקה, וכן באמצעות חיזוק והסדרה של פעולות התיאום הבין -משרדי, לרבות יצירת פורומים להידברות סדירה, כגון ועדות משותפות של משרדים העוסקים בתחומים משיקים ופורום מנכ"לים של מש רדי הממשלה. 2. גישה מגיבה ומסדירה (ראקטיבית ): יש לגבש תכנית מובנית שתכלול נהלים ומנגנונים לקיום הליך יעיל ומועיל ליישוב מחלוקות. בכלל זה ראוי לקבוע לוח זמנים לכל שלב בהליך ליישוב המחלוקת עד לסיומה. כמו כן יש להטיל את האחריות לפתרון המחלוקת בראש ובראשונה ע ל המשרדים והשרים הנוגעים בדבר, ובנוסף לקבוע שהממשלה מחויבת לפעול באופן יזום לאתר מחלוקות ולפעול לפתרונן. אולם הביקורת העלתה כי לא נמצאו אסמכתאות המתעדות פניות של גורמים מקצועיים במשרד הרווחה אל גורמים מקבילים במשרד הבריאות או דיונים שהתקיימו בין שני המשרדים בדרגים השונים בנושא זה עד תום תקופת הביקורת. זאת ועוד, לדברי הסמנכ"ל לשירותים אישיים וחברתיים במשרד הרווחה, מר מוטי וינטר, כל הפניות בעניין אל משרד הבריאות נעשו בעל פה. יוצא אפוא כי גורמי המקצוע והמנהלים במשרד הרווחה לא קידמו ביעילות את יישוב המחלוקת שגרמה לאי -מתן טיפול רפואי הולם לקבוצה האמורה, בין השאר מאחר שלא תיעדו את פעילותם ליישוב המחלוקת, דבר שמנע טיפול רציף בה. לדעת משרד מבקר המדינה, לא ניתן להשלים עם מצב שבו למעלה מעשור נמשכת מחלוקת בין שני משרדי ממשלה הגורמת לפגיעה בטיפול רפואי בקבוצה של חסרי ישע באוכלוסייה. על שני המשרדים לפעול בהקדם, ואם נדרש - באמצעות השרים, לפתרון המחלוקת ביניהם ולהסדיר טיפול פסיכיאטרי הולם לבני הנוער האמורים לעיל. אם השרים לא יגיעו להסכמה ביניהם בנושא, על שר הרווחה להביא את המחלוקת לפני ראש הממשלה. יוצא שבמשך שלוש שנות לימודים לפחות חלק מהתלמידים שהם בעלי צרכים בריאותיים מורכבים לא קיבלו ליווי רפואי, ומחלקם נבצר להשתתף בלימודים באופן סדיר.	ואולם לאחר ששר הרווחה דאז וסגן שר הבריאות דנו במחלוקת ולא הגיעו להסכמה ביני הם, לא הביא שר הרווחה דאז את הסוגיה לפני ראש הממשלה, למרות קביעת תקנון הממשלה בעניין.	867
מטלות רוחב . פיתוח התיירות באילת לדעת משרד מבקר המדינה, בעיותיה המורכבות של אילת, ריחוקה הגאוגרפי, הישענותה הכמעט בלעדית על תעשיית התי ירות והתחרות האזורית הגוברת, כל אלה מחייבים את משרד התיירות ואת משרד ראש . הממשלה לטפל במגוון הסוגיות הדורשות פתרון, לבחון את כל ההיבטים של התחרות האזורית ולהפיק את הלקחים הנדרשים. זאת כדי לעצור את דעיכתה של אילת כעיר תיירות ולדאוג להמשך קיומה ופיתוחה של תעשיית תיירות משגשגת בעיר. .עד מועד סיום הביקורת לא נבחרה החלופה המועדפת למימונו, להקמתו ולהפעלתו של נמל התעופה. לתכנית מתאר ארצית יש מעמד של חוק. אם גופים שלטוניים אינם מקבלים את קביעות התמ"א, עליהם לפעול לשנותה66 , אך אין הם רשאים לפעול בניגוד לה. מדברי ההסבר להחלטת ועדת השרים דלעיל עולה כי חלופת העתקת הנמל הצבאי לא תבוצע בשנים הקרובות. לפיכך על משרד התיירות, משרד התחבורה, חנ"י, משרד הביטחון, עיריית אילת, אג"ת ורשות החברות לפעול בהקדם לקבלת הכרעה בנוגע לחלופת ההתכנסות של הנמל הצבאי ולבדוק את ישימותה לפי הוראות תמ"א 13 . היעדר הכרעה משמעו השארת המצב על כנו, כלומר ניצול לא יעיל של משאבי החוף של העיר, המצומצמים ממילא. לדעת משרד מבקר המדינה, הטיפול בסוגיית כוח האדם בענף המלונאות, בעיקר במקצועות "הצווארון הכחול", חיוני לקיומה ולהמשך פיתוחה של תעשיית התיירות בעיר, והוא מקבל משנה תוקף נוכח הכוונה להגדיל בכרבע את היצע החדרים בבתי המלון בעיר. לפיכך על משרד התיירות, משרד האוצר, משרד התמ"ת ורשות האוכלוסין לפעול לאלתר למציאת פתרון מוסכם, ישים וארוך -טווח לבעיית כוח האדם בענף המלונאות בעיר. לדעת משרד מבקר המדינה, על ממ"י ומוסדות התכנון לזרז את קידומה של תכנית המתאר המקומית לשטח נמל התעופה שיפונה בד בבד עם הליכי התכנון של נמל התעופה בתמנע, וזאת בשל התרומה הגדולה החזויה לשטחו המתפנה של נמל התעופה לפיתוח התיירות בעיר. מן האמור עולה כי על אף מאמציו של שירות התעסוקה לא תרם "מבצע עובדה" לגיוס ממשי של עוב דים ישראלים לבתי המלון בעיר. כמו כן, בניגוד להסכם שתוקפו נקבע לחמש שנים, הפסיק משרד האוצר את תקצובו של "מבצע עובדה" בתחילת שנת 2008 ,, כעבור שנה וחצי בלבד וזאת לאחר שנוצלו פחות מ -8% מהתקציב המקורי הרב-שנתי שהוקצה לפרויקט84 . זאת אף על פי שבשלהי שנת 2007 - גםלאחר שהתקיים דיון בוועדת הכנסת לבחינת בעיית העובדים הזרים - התקיימו כמה פגישות בין נציגי משרד האוצר, שירות התעסוקה והמלונאים, ובמהלכן הציע אג"ת שיפורים אפשריים בהסכם, ואלה התקבלו על דעת הצדדים. לדעת משרד מבקר המדינה, מיעוט שטחי החוף המיועדים לשימוש הציבור בעיר ואורכה של רצועת החוף התפוסה על ידי חברה א' מחייבים את הגורמים הנוגעים בדבר, ובראשם משרד האוצר וממ"י, לבדוק - בעצמם או באמצעות גוף חיצוני - את צורכי החברה ברצועת החוף בעיר נוכח ההתחייבות החוזית של החברה מולם, וזאת כדי ששטחים רבים ככל האפשר יועברו לשימוש הציבור לפני תום התקופה המוגבלת שנקבעה לכך. .נמצא כי עד מועד סיום הביקורת - כשש שנים מיום תחולתו של הצו - לא נחתם הסכם החכירה כאמור. משרד מבקר המדינה מעיר כי על הצדדים לפעול בנחרצות לגיבוש הסכם החכירה.	.תעשיית תיירות משגשגת ובת -תחרות באילת חיונית לכלכלה הלאומית בכלל ולאילת בפרט, משום שהיא העוגן הכלכלי המרכזי שעליו מתבססת כלכלת העיר. הפיכתה של אילת לעיר מבוססת תיירות נעשתה בעידודה ובתמיכתה של הממשלה. אולם בשנים האחרונות נמצאת העיר אילת בתהליך דעיכה, והיא סובלת ממספר רב של בעיות, ובהן: מחסור בחדרי מלון, באטרקציות ובתשתיות תיירותיות; רצועת חוף קצרה שחלק ניכר ממנה משמש לצרכים שאינם תיירותיים; מחסור בכוח אדם בענף המלונאות; ובעיות דמוגרפיות המאיימות על מעמדה כעיר תיירות. בעיות כבדות משקל אלה הולכות ומחריפות עם הזמן. רצועת החוף הקצרה של העיר, בייחוד בהשוואה לרצועות החוף במדינות השכנות, מחייב כי תנוצל באופן הטוב ביותר האפשרי, תוך איזון בין המשך פיתוח הנמלים לשם גיוון מקורות התעסוקה ובין צורכי פיתוח התיירות בעיר. אולם חוסר נכונותם של נמלי הים וגורמים אחרים לפנות שטחים ברצועת החוף מחייבת את הגופים הממשלתיים הנוגעים לעניין - משרד התחבורה, משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל - לבחון בהקדם את הצרכים העכשוויים והעתידיים של הנמלים לעומת צורכי התיירות של העיר ותמ"א 13 ולגבש תכנית מוסכמת בנוגע להקצאת הקרקעות, לאופן פיתוח התשתיות ולפינוי רצועת החוף של אילת. על כל הגופים הממשלתיים המעורבים בפיתוחה של העיר - ובכללם משרד התיירות, משרד האוצר, משרד התחבורה ומינהל מקרקעי ישראל - לפעול בהקדם, מתוך שיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית אילת ועם הגורמים המקומיים, כדי להכריע במחלוקות וליישם את התכניות לפיתוחה של העיר כעיר תיירות בת -תחרות. בין היתר, עליהם לטפל בסוגיות האלה: פיתוח אמצעי סיוע מתאימים להרחבת היצע חדרי המלון ופיתוח אטרקציות תיירותיות בעיר; פיתוח תשתיות תיירותיות ציבוריות	868
מטלות רוחב . הימורים בלתי חוקיים המתקיימים באמצעות האינטרנט .כאמור, בהימורים בלתי חוקיים הנעשים באמצעות האינטרנט נעשה שימוש בשני נתיבים עיקריים: נתיב הכסף ונתיב התקשורת. נתיב הכסף כולל ערוצים רבים, ושלושה גופים נפרדים מופקדים על ההסדרה המינהלית של הפעילות בהם: בנק ישראל, משרד התקשורת - המפקח על בנק הדואר, ומשרד האוצר - רשם נותני שירותי מטבע. על ההסדרה של נתיב התקשורת מופקד משרד התקשורת. ממצאיו של דוח זה מצביעים על ליקויים בתיאום בין גופי ההסדרה המינהלית ובינם לבין גופי האכיפה הפלילית. מצב זה מחייב בחינה שתוביל להפקת הלקחים הדרושים בדבר סדרי העבודה והתיאום בין כלל הגופים האמורים למיצוי פוטנציאל האכיפה המשולבת. בעשור האחרון חלה התפתחות מהירה בתחום השימוש ברשת האינטרנט. התפתחות זו אף הביאה לפיתוחם המואץ של אתרים העוסקים בפעילות בלתי חוקית. מאז פרסום מסמך המדיניות בשנת 2000 ועד מועד סיום הביקורת, נובמבר 2010 , לא נמצא כי משרד התקשורת בחן את המדיניות שנקבעה וממילא לא עדכן אותה. מכירת כרטיסים לביצוע הימורים היא הפרה לכאורה של הוראות חוק העונשין בדבר ארגון או סיוע לארגון הימורים בלתי חוקיים. במועד סיום הביקורת, נובמבר 2010 , הופצו כרטיסים בגלוי. לדעת משרד מבקר המדינה, השתהות גורמי האכיפה, פרקליטות המדינה והמשטרה במאבק נגד מכירת כרטיסי ההימורים, הגם שמידע מפורט הועבר אליהם מאז שנת 2007 , פוגעת באפקטיביות האכיפה ובהרתעתמפרי החוק. . מתן שירות טלפוני לאתר הימורים בלתי חוקי, נותן לכאורה יד לביצוע הימורים בלתי חוקיים. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת הפעילות המשולבת והמאבק בהימורים באינטרנט, על גופי האכיפה וההסדרה לפעול ככל שהדבר אפשרי מהבחינה המשפטית על מנת למנוע תקשורת טלפונית ללא תשלום לאותם אתרים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי כי משרד התקשורת יפעל להגברת מודעות הגולשים לקיומם של אתרים העוסקים בפעילות בלתי חוקית, ובהם התכנים שבאתרי אינטרנט העוסקים בהימורים לא חוקיים. עוד ראוי כי המשרד יפעל לעגן את הנושא במדיניותו וברישיונות ספקי האינטרנט. יוצא אפוא , שלמעט אתר אחד, האתרים שהמשטרה הורתה לחסום את הגישה אליהם המשיכו בפעילותם. יצוין שהוראת המשטרה כללה רק מספר קטן של אתרים, והגישה ליתר אתרי ההימורים הפונים למהמרים ישראלים לא נפגעה כלל. נתיב חדשני זה הוא חלק ממערך תשלומים אינטרנטי בעידן הגלובלי שבו תשלומים מבוצעים ללא צורך בכרטיס אשראי. לדעת משרד מבקר המדינה, על בנק ישראל, משרד האוצר ומשרד המשפטים לבחון את הנושא ולקבוע מדיניות שיישומה יאפשר פיקוח נאות על פעילות החברות הבין-לאומיות. במידת הצורך יש גם ליזום תיקון לחוק שיסדיר זאת כדי למנוע מצב שבו אפיקים חדשניים אלו ישמשו פרצה שתאפשר פעילות בלתי חוקית בכלל ותשלום עבור הימורים בלתי חוקיים באינטרנט בפרט. מהשתלשלות האירועים עולה שמאז פניית המועצה למשטרה במרס 2007 ועד מו עד סיום הביקורת בנובמבר 2010 חלפו כארבע שנים אך טרם הוגשו כתבי אישום.	.בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית בעשור האחרון צברה גם תופעת ההימורים הבלתי חוקיים באמצעות האינטרנט תאוצה. גורמי האכיפה החלו להידרש לנושא החל בשנת 2003 וניתנו חוות דעת משפטיות מפורטות אשר התוו את דרכי הפעולה לחסימת נתיב הכסף ונתיב התקשורת המאפשרים את ביצוע ההימורים. למרות זאת עד שנת 2008 לא נעשו פעולות ממשיות לא בתחום ההסדרה המינהלית ולא בתחום האכיפה הפלילית; פעולות בנושא נתיב הכסף בתחום כרטיסי האשראי החלו רק בשנת 2008 , ופעולות של ממש	869
מטלות רוחב . ועדות איתור בשירות הציבורי נמצאכי הנוהל של הנציבות צמצם את הבדיקה שאמורה הנציבות לקיים לחברי הוועדה שאינם עובדי מדינה, לבדיקה של היעדר ניגוד עניינים בלבד. נמצא שוועדת השירות קיבלה החלטות לאיוש משרות באמצעות ועדות איתור עקב פניות חוזרות ונשנות של משרדים ממשלתיים. למשל, באפריל 2008 אישרה הממשלה, ל פי המלצת ועדת השירות, למנות שישה ממונים על מחוזות במשרד הפנים באמצעות ועדת איתור, אף כי כל מנהלי המחוזות בשירות המדינה ממונים באמצעות מכרז , ואף כי במשך שש שנים התנגדו היועץ המשפטי לממשלה דאז והנציבות לאיוש משרות אלה באמצעות ועדת איתור. המלצת ועדת השירות לממשלה לא נומקה. הביקורת העלתה שכמה ועדות איתור זימנ ו לריאיון מועמדים שלא עמדו בתנאי הסף ואף המליצו למנותם. להלן דוגמה: רק לאחר פניית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הביעה הנציבות את התנגדותה להליך המינוי; או אז הביע המשנה לנציב ליועץ המשפטי של משרד האוצר את הסתייגותו הנחרצת מההליך שקוים עד אותו מועד. בעקבות זאת הקים השר ועדת איתור. יצוין שבפברואר 200975 סיווגה הממשלה את המשרות של ראשי האגפים באוצר לשלשה סוגים: משרת מנהל רשות החברות הממשלתיות, משרת החשב הכללי, משרת הממונה על שוק ההון ומשרת מנהל רשות המסים76 סווגו כמשרות שבהן לעצמאות ולאי-התלות של נושאיהן חשיבות מיוחדת. כאמור, מאפיינים אלה זהים לאמות המידה שקבעה הממשלה בהחלטה 345 .למשרות הפטורות ממכרז שיש לאיישן באמצעות ועדת איתור משרת הממונה על השכר והסכמי עבודה ומשרת הממונה על אגף כלכלה והכנסות המדינה סווגו כמשרות שמצד אחד, חשוב שנושאיהן יכהנו בהן לאורך זמן בגלל חשיבות הניסיון והידע הנצברים בעת כהונתם בהן לתפקודם, אך מצד אחר, יש להגביל את זמן הכהונה בהן כדי לרענן את השורות מעת לעת. משרת הממונה על התקציבים סווגה כמשרה שנושאּה מופקד על ביצוע מדיניות הממשלה, ומילויּה מחייב מידה גדולה של אמון ותיאום בינו ובין חברי הממשלה. הממשלה לא התייחסה אם כן למנהלי האגפים במשרד האוצר בצורה אחידה, והיא זו שאמורה לקבוע אילו משרות בכירות יאוישו באמצעות ועדת איתור לאחר שהנציבו ת תשלים את בחינתה בנושא77. לדעת משרד מבקר המדינה, הואיל ועברו למעלה מחמש שנים ממתן פסק הדין של בג"ץ ועדיין לא הושלמו הליכי החקיקה, על היועץ המשפטי לממשלה לשקול פרסום הנחיה להסדרה כוללת של מינוי בכי רים בתאגידים סטטוטוריים באמצעות ועדת איתור עד סיום הליכי חקיקת חוק כולל לתאגידים סטטוטוריים. .כמה מועמדים, ביניהם גם בעלי זיקה לשרים, כך שהשרים עצמם יכלו לבחור את המועמדים, ויש בכך כדי לפגוע באמון הציבור במנגנון ועדות האיתור, בפרט באנשים שהגישו את מועמדותם למשרות בהנחה שמדובר בהליך תחרותי והוגן - ולא היא. ההודעות לציבור על הקמת שתי הוועדות הוולונטריות בשירות המדינה יצרו בציבור תחושה והבנה כי לכאורה הן פועלות ברוח הכללים שקבעה הממשלה, כך שלמעשה בעיני הציבור הוועדות הוולונטריות נחזו בפרסומים לוועדות איתור כאלה; אולם הן לא פעלו כך. הן הציגו לשרים ואולם יוטעם כי בנוהל שהפיצה הנציבות בספטמבר 2009 נמחקה הוראה שנכתבה בנוהל קודם, שפורסם במאי 2009 , ובה חייבה הנציבות את ועדות האיתור באופן מפורש להעדיף העדפה מתקנת מועמד ממגזרים שלגביהם חלה חובת הייצוג ההולם כאשר כישוריו דומים לכישורי יתר המועמדים.	בבדיקה נמצאו ארבע ועדות איתור בשירות המדינה שהמליצו על כמה מועמדים בעלי כישורים דומים, ובהם נשים, אך לא נתנו העדפה כאמור ולא המליצו רק על המועמדות, כנדרש בחוק .	870
חברת נמל אילת בע_מ . היבטים מנהליים - חברת נמל אילת בע_מ (3) משרד מבקר המ דינה השווה בין שכרו השנתי ברוטו לפני העברתו של המזכיר מחוזה אישי בשנת 2008 לשכרו השנתי בשנים 2009 ו- 2010 , כעובד בכיר קבוע. מההשוואה עולה כי שכרו עלה פי 2.3 מכ- 146,000 ש"ח בשנת 2008 לכ- 331,000 ש"ח בשנת 2009 , ופי2.1 , לכ- 312,000 , בשנת 20107, בלא שהיה שינוי בתפקידו של העובד. .משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי אין זה תקין שעובד המועסק במשרת אמון יוע בר למעמד של עובד קבוע. מעצם טבעה משרת אמון יכולה להימשך רק כל עוד שורר האמון בין הצדדים , ורק כל עוד יו"ר הדירקטוריון מכהן בתפקיד. הביקורת העלתה כי החלטת ועדת הדיור להעתיק את משרדי דירקטוריון החברה לבאר שבע לא כללה מסמכים מבססים אשר יסבירו כיצד היא התקבלה, מה היו השיקולים והחלופות שנבחנו ואילו בדיקות נערכו כדי לוודא שאכן יושג החיסכון האמור. נמצא כי מסמך החלופות הוכן על ידי מזכיר הדירקטוריון ולא על ידי מי שאמּון על בדיקת הצעות מסוג זה, כגון אגף כספים. . מהטבלה עולה כי הייתה שונּות בין המשמרות הנוספות שמבצעים העובדים, וכי היו עובדים בכל מחלקה שביצעו עשרות משמרות נוספות בשנה, מעבר לאלה שביצעו עובדים אחרים. יצוין כי את רוב המשמרות הנוספות מבצעים עובדים ותיקים ששכרם גבוה. עובדה זו משפיעה על הוצאות החברה. הביקורת לא קיבלה הסברים מספקים על הסיבות להבדלים בין העובדים בביצוע המשמרות הנוספות, דבר שיש לו גם כן השפעה ניכרת על שכר העובדים ועל הוצאות החברה. הביקורת העלתה כי למרות מכתב זה, שנכתב עוד לפני קליטתם של העובדים, לא נערך דיון בדירקטוריון אם להפסיק את תהליך הקליטה, והחברה המשיכה את תהליך קליטתם. הביקורת העלתה כי לאחר הפסקת קו המכולות לא נערך תחשיב כדי לבחון אם המשך העסקת העובדים יביא לחיסכון בהשוואה למצב הקיים. כאמור עובדי התפעול עובדים שמונה ימי עבודה בחודש בלבד. ניהול הליך בחירת עובד בכיר בידי ועדה שחברים בה חברי דירקטוריון אינו תואם כאמור את הנחיית הרשות, ויש בו גם משום פגיעה בסדרי בקרה נדרשים. המנכ"ל אמור לנהל את הליך הבחירה, ואילו הדירקטוריון אמור לבחון את ההליך ולאשר אותו. במועד תחילת הביקורת - ביוני 2010 - נמצא כי 14 העובדים החדשים (אחד פרש בינתיים) משובצים כולם במחלקת התפעול ומועסקים בהיקף של 100% משרה, אף שהדירקטוריון החליט בנובמבר בעת קליטתם להעסיקם במשרה חלקית של עד 65% משרה. יו צא אפוא כי החברה קלטה עובדים למחלקת תפעול בו בזמן שהעובדים הוותיקים עובדים שמונה ימים בלבד בחודש.	משרד מבקר המדינה העיר לחברה כי הנוהל האמור אינו קובע מהם תנאי הכשירות הנדרשים לפקידים בכירים בתפקיד ים השונים כפי שנקבע בתקנות.	871
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . ניהול ענף הדיג מהפרטים שהובאו לעיל התברר שהשו"ט הנפיקו למפעלים אישורי ייצוא אף שידעו שהם אינם עומדים בדרישות של האיחוד האירופי. משרד מבקר המדינה העיר למשרד החקלאות שהדבר אינו תקין וגם עלול בסופו של דבר לגרום נזק כלכלי ותדמיתי למדינת ישראל. כאמור, הפיקוח על איכות הדגים הוא תפקידם של השו"ט. הם אמורים לוודא את הטמעתם ואכיפתם של נהלים והוראות בכל הקשור לשחיטה ולמיון של הדגים לשיווק מקומי ולייצוא ובכל הקשור לעיבודם לייצוא תוך הקפדה על כשירותו הבריאותית של דג שמיוצר ומעובד למאכל אדם; השירותים הווטרינריים אחראי ם גם למניעת הפצתן של מחלות דגים. למרות זאת עד שנת 2009 השו"טלא עסקו בפיקוח על גידול דגי מאכל. הם לא אישרו את החוות לגידול דגים לשוק המקומי ולייצוא כמקומות ראויים לגידול דגים ולא פיקחו עליהן. טריות הדגים אינה נבדקת במעבדה לטיב דגים ומוצריהם בשו"ט. גם שאריות כימיות בדגים שנידוגו בימים אינ ן נבדקות. סקר שנתי המבוסס על דגימה לקויה אינו מאפשר להציג תמונה אמיתית של איכות הדגים ששווקו למאכל באותה שנה. לדעת משרד מבקר המדינה, על השו"ט לדאוג להכנת סקר השאריות לפי התכנית כדי שיהיה אפשר לפעול על בסיס תשתית נתונים מהימנה ולתת לציבור מידע מבוסס על איכות הדגים שצרך. לפי דרישות מדינות האיחוד האירופי, בדיקות טריות הן תנאי לייצוא דגים אליהן. מאחר שהשו"ט לא פיקחו על איכות הדגים, הם לא שלחו למעבדה במשך כל שנות קיומה דגים מתוצרת הארץ. לדעת משרד מבקר המדינה, ההצעה ראויה לבחינה בפורום מקצועי מתאים, כגון הוועדה לאכלוס הכינרת . משרד מבקר המדינה העיר לאגף הדיג שאכיפה לא מלאה של איסור הדיג בבטיחה בתקופת הרבייה של אמנון הגליל פגעה אולי אף היא בהתרבותו בכינרת. .לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החקלאות ליישם צעדים נחוצים לאישוש הדגה בים התיכון. בישיבה שהתקיימה באוגוסט 2006 ,שבה דנו נציגי משרד החקלאות ונציגי רט"ג בנזקים שגורמות הציפורים לברכות המדגה, נאמר כי רט"ג ממשיכה במדיניות של דחיפת הקורמורנים לכינרת. אגף הדיג לא התנגד לכך ולא התנה זאת בבדיקת השפעתה על הדגה בכינרת, אף שידע במשך שנים רבות שהקורמורנים ניזונים בחורף בעיקר מדגי אמנון.	עד תום הביקורת טרם אישרה ועדת הכלכלה את תיקון תקנות הדיג. השבתת הדיג בכינרת לא יצאה לפועל בשל מחלוקת על סכום התמיכה שיינתן לדייגים ועל הקריטריונים לזכאות לה, והדיג בכינרת נמשך עד סוף 2010 .ללא הגבלה כלשהי יחד עם התכנית להשבתת הדיג בכינרת תוכנן גם טיפול מערכתי בדיג בכינרת הכולל הגברת הפיקוח והאכיפה, ניטור ומחקר, גירוש קורמורנים ועוד. בשנת 2010 ההשבתה לא יצאה מן הכוח אל הפועל, והתעכב גם הטיפול המערכתי בדיג. מן הראוי שאגף הדיג יפעל לקדם את הטיפול בנושאים אלה גם ללא קשר להשבתת הדיג.	872
משרד החקלאות ופיתוח הכפר . היבטים בפעולת היחידה לפיקוח על הצומח והחי כאמור על היחידה מוטלת האחריות למנוע הברחת מוצרים מן החי וכל טובין אשר יבואם מוסדר לפי הפקודה לשם הגנה על בריאות הציבור ולמניעת הפצת מחלות בע"ח. אחריות זאת כוללת מניעת זליגת בשר מיובא המיועד לרש"פ אל השווקים בישראל. בשר אשר אינו עומד בתנאים הווטרינריים החלים על בשר המיובא לישראל, אינו כשר ולא ניתן לדעת מה תאריך תפוגת השימוש בו. בפועל במשך עשר שנים לא התקיים פיקוח על יבוא בשר לרש"פ. לדעת משרד מבקר המדינה, ההחלטה על הפסקת ליווי הבשר לרש"פ על ידי היחידה והשו"ט בד בבד עם אי קיום כל הוראות הנוהל שמטרתן להבטיח כי בשר המיועד לרש"פ לא יזלוג לישראל, היא מחדל שיש לו השפעות חמורות על בריאות הציבור ועל רגשות שומרי הכשרות בארץ. אף שנושא הפיקוח על הבשר הוא משמעותי מנהל היחידה והנהלתה לא הביאו נושא זה לידיעת השר או מנכ"ל המשרד. . לדעת משרד מבקר המדינה, מענה לאחר זמן כה רב, בנושא אישי ובמיוחד שמדובר במנהל היחידה, אינו תקין18 . משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי עליו לפעול לחלוקת העבודה בין היחידה ליחידת האכיפה של מועצת הלול למניעת פעילות כפולה בענף ובכך לאפשר הפניית עובדי היחידה לביצוע משימות אחרות. למשימה זו הקצתה היחידה כאמור שני מפקחים, על חשבון ביצוע הפיקוח בדרכים על הובלת בע"ח. משימה זו מבוצעת גם על ידי פקחי אגף הדיג. נמצא כי המשרד לא בחן את השאלה אם ביצוע המשימה מצדיק את צמצום הפיקוח בדרכים על הובלת בע"ח. מהאמור לעיל עולה כי בפועל נוספו ליחידה מטלות רבות בהחלטות אד- הוק. יצוין כי המטלות האמורות לעיל אינן נכללות בתכנית העבודה של היחידה, אולם היחידה מקדישה לביצוען זמן רב ומשאבים גדולים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד כי כיון שעובדי היחידה, בעלי סמכויות פיקוח, אכיפה חקירה ומעצר עוסקים בתפקידים רגישים ועל מנת להבטיח כי פעולתם תהיה חפה מכל עניין אישי ראוי להחיל את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה על עובדי היחידה כולה, לרבות אלו שהתקבלו אליה לפני שנת 2006, ולדרוש מעובדיה לדווח על עיסוקיהם השונים - שלהם ושל מקורביהם העלולים להעמיד אותם בחשש לניגוד עניינים. הדיווח יכול שיעשה באמצעות שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים. מילויו יחשוף את כל המידע על העובד שעלול להביאו להימצא במצב של ניגוד עניינים וכך ניתן יהיה לנטרל את החשש להמצאות במצב של ניגוד עניינים. עוד העיר משרד מבקר המדינה כי הנוהג של היחידה לפיו היא החתימה את עובדיה על מסמך שהוא למעשה מעין תצהיר שבו העובד מתחייב לדווח אם בעתיד הוא יקלע למצב של ניגוד עניינים אינה מספקת. מילוי השאלון יאפשר להנהלת היחידה והלשכה המשפטית של המשרד להפעיל שיקול דעת, על בסיס מידע מלא האם נדרש לבצע הסדר למניעת ניגוד עניינים. נמצא כי מנהלי המרחבים לא תמיד הביאו בחשבון את מקום המגורים של העובדים בעת שיבוצם לעבודה ועקב כך היו מפקחים שביצעו ביקורות במקום מגוריהם. כך למשל אחד המפקחים מהמגזר הבדואי ביקש שלא ישבצו אותו לפעילות במגזר זה, שכן במקרים מסוימים הבדואים אינם מקבלים את תפקידו בהבנה, והדבר מקשה עליו את ביצוע עבודתו. אף על פי כן בקשתו לא נענתה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לתת משקל מיוחד לכך שמפקח יימנע ככל האפשר מלבצע את עבודתו במקום מגוריו, על מנת להגדיל את האפקטיביות שלו בביצוע תפקידו ולהפחית את האפשרות הקיימת ליצירת מצבים של ניגוד עניינים. הנתונים שהובאו מצביעים על כך שקיים גרעין קשיח של מבריחים, אשר העונש המוטל עליו אינו מהוה עבורו עונש מרתיע ועל כן הוא שב וחוזר על ניסיונות ההברחה. העובדה שבודדים בלבד משלמים את הקנס המינהלי המוטל עליהם והעובדה כי התהליכים המשפטיים נמשכים זמן רב למדי מעלות חשש שלמנגנון הענישה המתואר לעיל יש כוח הרתעה נמוך בהשוואה לרווח הנובע מפעילותם העבריינית. לדעת משרד מבקר המדינה, הדרך להתמודד עם תופעת ההברחות היא להגדיל את כושר ההרתעה ולהקטין את הכדאיות בביצוע העברות. לצורך כך על הייעוץ המשפטי לפעול להגדלת היקף התיקים המטופלים, ועל רשות האכיפה להקפיד לגבות את הקנסות המוטלים על עוברי העברות. זאת ועוד, מאחר שהפיתוי הכלכלי הטמון בעברות אלו גדול, מן הראוי שהמשרד יבחן כיצד ניתן לצמצם את התמריץ הכלכלי לביצוע ההברחות. בין היתר, ניתן לשקול הצעת שינויים בחקיקה כך שהקנסות יהיו גבוהים יותר, ויושתו בגין עברות נוספות. למשימה הוקצו בדצמבר 2009 עשרים מפקחים למשך חודש ימים, וזאת על חשבון פיקוח ממונע לאורך קו התפר, היענות לקריאות מהמעברים בעת תפיסה של תוצרת מוברחת, פיקוח על הובלת בע"ח, שחיטה שחורה, בתי מטבחיים ומופעי סוסים, מניעת צער בע"ח, ומניעת הברחות של תכשירים וטרינריים ושל חומרי ריבוי צמחי.	החלטתו זו של מנכ"ל המשרד לא יושמה בכל הנוגע לעובדי היחידה. עובדי היחידה לא דיווחו לסמנכ"לית למינהל על פעילותם החקלאית ועל היקפה.	873
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים . פיקוח על מכוני הרישוי ועל המוסכים עד מועד סיום הביקורת (ספטמבר 2010 ) לא החליט המשרד בדבר הקמת מכון רישוי בתל אביב, וכך נפגעת רמת השירות לבעלי רכב בעיר, כאמור במכתבו של הסמנכ"ל הבכיר לתנועה. לדעת משרד מבקר המדינה, בטרם החליט משרד התחבורה להקים את מכון הרישוי באזור זה היה עליו להתחשב בשיקולים של נגישות, של בטיחות ושל נוחות ללקוחות. .מהשוואה זו עולה כי בשנים האחרונות ירד מספר כלי הרכב שתקינותם נבדקה על ידי המשרד, הן מספרם המוחלט והן ביחס למספר כלי הרכב במדינה. אף שמספרם המוחלט של כלי הרכב עלה מכ -2 מיליון בשנת 2003 לכ-2.4 מיליון בשנת 2009 - עלייה של22% , ירד מספר הבדיקות מ- 40,089 בשנת 2003 (כ- 2.02% מכלי הרכב) ל- 36,286 בדיקות בשנת 2009 ( 1.43% מכלי הרכב). ירידה זו בהיקף הבדיקות משמעותה ירידה ברמת הפיקוח של המשרד על תקינות כלי הרכב הנעים על הכבישים. יוצא אפוא כי המשרד לא הקפיד שתיעשה הפרדה כדי להשיג את התכלית של מניעת ניגוד עניינים, והועלו מקרים שבהם בפועל יש בעלות צולבת על מכון רישוי ועל מוסך, לעתים באמצעות החזקת מניות בתאגיד אחד, ולעתים - בשניים. מכאן שהמשרד הטיל על צוות של שני מפקחים לאכוף את החוק על500 .המוסכים הבלתי מורשים בכל הארץ 2. על פי נתו ני המשרד ביולי 2010 , מחלקת האכיפה טרם נקטה צעדים משפטיים נגד 171 מוסכים בלתי מורשים שמפקחי המחוזות קבעו כי פעלו ללא רישיון. נגד 287 מוסכים התנהלו הליכים משפטיים, חלקם- חמש שנים ויותר. התמשכות הטיפול במוסכים הבלתי מורשים עלולה לפגוע בהרתעה מפני תופעה זו. שלושה מכוני רישוי שהמשרד תכנן להקימם ופרסם מכרזים לשם כך (שני מכונים - במכרז שהתפרסם בשנת 2004 , ואחד- בשנת 2006 ) לא הוקמו בסופו של דבר. בתכנית להקמת מכוני רישוי עד 2020 לא נכללו שלושת המכונים הנ"ל, אף שהמשרד הגיע למסקנה כי מכוני רישוי אכן דרושים במקומות אלו. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה כי החלטה על מתן הרשאה מתוך התעלמות מן התנאי המאפשר את ביטולה במקרה שקיים רישום פלילי עלולה לפתוח פתח לעבריינים לקבל כתב הרשאה לביצוע תפקיד שלטוני מובהק. מממצאי הביקורת הנוכחית עולה שגם בשנת 2010 - 14 שנים לאחר קבלת המלצותיה של ועדת המנכ"לים - עדיין לא עמד המשרד ביעד שקבעה הוועדה. 2. מחלקת הניידות העבירה את ממצאיה- על ליקויים במכוני רישוי או על כלי רכב שקיבלו אישורי תקינות ממכונים אף שלא היו תקינים לטיפולם של מפ קחי המחוזות כדי שימצו את הדין עם מכונים אלו. הביקורת העלתה כי לא התנהל מעקב במשרד על טיפול המפקחים.	יוצא אפוא שהמשרד לא פיקח על המוסכים בתדירות שקבע הוא עצמו. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה כי על המחלקה לבנות תכנית עבודה שתעמוד ביעדי המחלקה ולוודא כי היא תיושם.	874
משרד הפנים . פרויקט תעודת זהות חכמה משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי הערכת המשרד, עוד בטרם הוחלט על החלת החוק בהדרגה, הייתה שהחלפת 5 מיליון תעודות זהות תימשך כחמש שנים. נוכח החלת החוק בהדרגתיות במסגרת תקופת מבחן של שנתיים עד ארבע שנים, שבהן יינתנו תעודות זהות חכמות רק למי שיביע את הסכמתו לתת אמצעי זיהוי ביומטריים, יש חשש שגם בתום חמש השנים לא יונפקו 5 מיליון רכיבי פרסונליזציה וכי השנה הנוספת, המספקת "רשת ביטחון" של 500,000 רכיבי פרסונליזציה, לא תכסה על הפער שייווצר. כך יקבל הספק תשלום גם עבור רכיבים שלא יסופקו. משרד מבקר המדינה מעיר כי השימוש במצלמות כיום לצילום זרים המגיעים לישראל אינו עולה בקנה אחד עם המטרה שלשמה אישר המשרד את הוצאת הכספים כאמור. בדצמבר 2008 חתמו נציגי המשרד על הסכם עם הספק לייצור תעודות זהות חכמות, וזאת קודם שהוסדרו בחקיקה ראשית שינויי החקיקה הדרושים, וכך נוצר מצב שבו יש סיכון שלפחות חלק מן ההשקעה בפרויקט עלול לרדת לטמיון. כאמור, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספטמבר 2004 אין לפרסם מכרז בנסיבות בהן הוראות מהותיות במכרז מתבססות על הצעת חקיקה שטרם אושרה בכנסת. בהתקשרו עם הספק בטרם הושלמו הליכי החקיקה פעל המשרד שלא ברוח הוראות היועץ המשפטי לממשלה. על ההסכם חתם חשב המשרד, שהוא הזרוע הארוכה של החשב הכללי, ובתוקף הוראות התכ"ם נמנה עם חברי ועדת המכרזים ומשמש "שומר סף" המבטיח שהתקשרויות המשרד יהיו תקינות. אולם חשב המשרד חתם על ההסכם עם הספק בלי שהושלמה החקיקה הדרושה לפרויקט, ובכך לא מילא את תפקידו כשומר סף. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הפנים כי הוא הוציא מיליוני שקלים מקופת המדינה עבור רכישת תוצרים ושירותים, אך כבר כמה שנים אינו משתמש בהם לתכלית שלשמה אושרה ההוצאה. פעולות אלה מנוגדות לכללי מינהל תקין, מבזבזות משאבי המדינה וגובלות ברשלנות. .תצלום ממוחשב בתעודות הזהות. הצעה זו הוגשה לכנסת בסוף שנת 2006 ואושרה כאמור בקריאה ראשונה בינואר 2007 . .המשרד יזם את פרויקט ההנפקה של תעודת הזהות החכמה בשילוב שבב אלקטרוני ותצלום ממוחשב כבר בשנת 2001 . יזמה זאת חייבה היערכות ממושכת - ייזום תיקוני חקיקה ובחירת ספק, הקמת קו ייצור ופתרונות טכנולוגיים מתאימים שייושמו גם בלשכות מינהל האוכלוסין - כדי שיהיה אפשר להנפיק את תעודת הזהות החכמה לפי המפרט ולפי תורת ההפעלה שגיבש המשרד. עם הסרת ההצעה לחוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 10 ) נבלם המהלך, הפעם ביזמת המשרד, ונעצר קידומו של הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה היה על המשרד לב חון את הסיכונים ואת ההשלכות של העיכוב בהנפקת תעודת הזהות החכמה. בנובמבר 2007 'כבר עמדה הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס10 ) בהכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, וקידומה היה מאפשר להתחיל בהנפקת תעודות הזהות החכמות. אך החלטת המשרד לכלול בתעודת הזהות החכמה אמצעי זיהוי ביומטריים חייבה כאמור שינויי חקיקה נוספים. עולה כי עד ששינה המשרד את עמדתו באמצע שנת 2007 והחליט לשלב אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודת הזהות החכמה, כבר הקדיש לנושא יותר מעשור. המשרד התקשה לקדם את החלפת תעודת הזהות הישנה בחדשה, אם משום הליקויים שנמצאו בהליכי המכרז הראשון ואם משום שלא קידם בעוד מועד תיקונים בחקיקה שנדרשו כדי לאפשר את המכרז .השני. כשכבר עמד המשרד לסיים את מהלך החקיקה שנועד לאפשר לו לחתום כדין על הסכם עם הספק, התקבלו במשרד החלטות שלפיהן ייכללו בתעודת הזהות החכמה אמצעי זיהוי ביומטריים, החלטות שמשמעותן שינוי מדיניותו בעניין הנפקת תעודת הזהות החכמה. יישום ההחלטות כרוך בעיכוב נוסף עקב הצורך בייזום תיקונים בחקיקה ראשית, בגיבוש תורת הפעלה חדשה ובאישורה וכן בהתאמת התשתיות ותהליכי ההנפקה.	מן האמור עולה שעד יוני 2007 סברו הגורמים הבכירים במשרד שיש להתקדם בהליכי המכרז השני כדי להתחיל בהנפקת תעודת הזהות החכמה ובד בבד לבחון שילוב עתידי של אמצעי זיהוי ביומטריים בה. כל זאת בלי לעכב את מהלך המכרז לייצור תעודת זהות חכמה ואת מימושו. עוד עולה כי בשנים האמורות סבר המשרד כי בתעודת הזהות יש לשלב צילום ממוחשב ולא טביעות אצבעות, וכי הטמעת החידושים הביומטריים בתעודות הזהות ובדרכונים תיעשה בהדרגה. נוכח עמדתו זו יזם המשרד כאמור את הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 10 ), שעניינה שילוב	875
רשות מקרקעי ישראל . ניהול מערכות המידע - מינהל מקרקעי ישראל משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי עליו לשפר את פעולות המעקב והבקרה על מצב החובות וגילם. יש להפיק דוחות אלו באופן קבוע, לנתח את הנתונים שנמצאים בהם ולקבל החלטות בדבר מדיניות הגבייה ותכנית הגבייה. המינהל לא עשה פעולות אלו ומן הראוי לקיימן כחלק מתהליכי העבודה שלו. משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי ראוי שיעשה שימוש במערכת המידע שברשותו המאפשרת קיום מעקב ובקרה. על המינהל לבנות תכנית גבייה ולהפיק דוחות מעקב שיאפשרו לו לשפרה. לדעת משרד מבקר המדינה, על המינהל לשפר את הפיקוח והבקרה של עובדיו בתחום זה ולהיעזר במערכת הממוחשבת לבקרה שוטפת. כמו כן עליו לשלב פעולות בקרה ממוחשבות בתהליך מתן האישורים ולנקוט את כל האמצעים הדרושים למניעת הישנות תופעות כאלה. נמצא כי דוח החייבים במערכת עכ"א כולל חובות שהושמטו בדוחות אחרים. כמו כן היו אי -התאמות בין הדוחות לבין הנתונים במערכת. העובדה שבשני מאגרי מידע של המינהל נמצאים נתונים שיש ביניהם הבדלים ניכרים בנוגע לסכו מי חובות הדח"ש מעוררת ספקות בנוגע למהימנותם. משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי עליו לדאוג לכך שנתוני חובות הדח"ש הרשומים במאגריו יהיו זהים בכל המאגרים. לדעת משרד מבקר המדינה - נוכח ריבוי הליקויים שהועלו מן הראוי שהמינהל יבחן את היקף כוח האדם הנדרש לביצוע ביקורת בחשבויות, כדי להבטיח קיום בקרה נאותה על פעולותיו. משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי עליו לפעול לזירוז הפיתוח של מרכז המידע. כמו כן עליו למנות לאלתר אחראי ארצי לגביית חובות, ולחדש את התכנית לגביית החובות תוך שימוש במרכז המידע החדש. עוד העיר משרד מבקר המדינה כי ניהול החובות חייב להיות מעודכן ולשקף את מצבם האמִתי. שדרוג ניהול החובות במערכת עכ"א הוא חיוני ועשוי לתרום לשיפור הגבייה של המינהל. משרד מבקר המדינה העיר למינהל כי ריבוי הנתונים השגויים הרשומים במערכת ובדוחות המופקים על ידה מחייב, מחד גיסא, את צמצום מספר מקרי ההתערבות ידנית בבסיס הנתונים, ומאידך גיסא - בחינה לוגית של המערכת הקיימת עד שדרוגה או החלפתה למניעת כשלים כגון איפוס תאריכים בצורה אוטומטית, ללא התרעה על חריגים. הביקורת העלתה כי גם הנוהל שפרסם המינהל לא קוים: במבנה הארגוני של אגף מידע יש בתקן משרה של ראש "תחום בקרה, אבטחת מידע ומשימות מיוחדות", ואולם תפקידיו העיקריים של העובד המשובץ בה הם סיוע בהעסקת כוח אדם חיצוני באגף ו תיאום בין המינהל לבין גופים ציבוריים המעוניינים לקבל ממנו מידע על פי חוק חופש המידע, כך שלמעשה הוא אינו מטפל באבטחת מידע. לדעת משרד מבקר המ דינה, נוכח ההיקף הכספי הנרחב של פעולות המינהל, היה ראוי להעלות לראש סדר העדיפויות את פיתוח המערכת הכספית כדי שהפעולות יפוקחו ויבוקרו באופן יעיל. על החשכ"ל ועל המינהל לנקוט את כל הצעדים הדרושים ולהטמיע במינהל מערכת כספית באמצעות מרכב"ה או מערכת אחרת ולסיים את הסחבת בעניין שנמשכת כבר למעלה מחמש שנים.	נמצא כי בין חשבונות המחשב הפעילים שהמינהל לא ביטל היו חשבונות של עובדים שלא עבדו בו כבר שנים, וביניהם עובד בכיר בעל הרשאות רבות במיוחד.	876
משרד המשפטים . מתן סיוע משפטי בתחום האזרחי אגף הסיוע לא קבע נהלים לאיתור עורכי דין ואמות מידה לבחירתם ולא פרסם פומבית מידע רלוונטי לעורכי דין המעוניינים להיכלל במאגר. נמצא שלשכות הסיוע מוסיפות עורכי דין למאגר על בסיס פנייה יזומה מצד עורך דין . ראש לשכת הסיוע בוחר מבין המועמדים את אלה שלדעתו הם המתאימים ביותר, וכולל אותם במאגר עורכי הדין. פעולת האגף לאיתור עורכי דין אינה נעשית אפוא בהליך פומבי ואינה שקופה. כך אינם מובטחים שוויון ההזדמנויות ובחירת עורכי הדין המתאימים ביותר. יוער עוד כי בשנת 2007 הכין אגף הסיוע טיוטת הזמנה לציבור עורכי הדין "להגיש מועמדות להצטרף למאגר עורכי הדין של לשכת הסיוע המשפטי מחוז צפון או באר שבע". בטיוטה נקבעו תנאי הסף הנדרשים לתפקיד42 . במועד סיום הביקורת טרם אישרה הלשכה המשפטית במשרד המשפטים את הטיוטה. על משרד המשפטי ם לוודא שאגף הסיוע יכין נוהל לאיתור עורכי דין, שיכלול אמות מידה לבחירתם. נוסף על כך עליו לפרסם פומבית את האפשרות להיכלל במאגר עורכי הדין. ,עולה מהנתונים כי כרבע מעורכי הדין50 במספר, צברו מעל5 התראות בשנים 2008 -2009 . מתוך 50 עורכי דין שקיבלו מעל 5 ,התראות11 קיבלו בשנת 2009 לטיפולם מספר תיקים גבוה יותר מזה שקיבלו בשנת 2008 . זאת על אף הנחיית ראש הלשכה, ולפיה עורך דין שאינו מדווח כנדרש לא יקבל מינויים חדשים. (א) בלשכת ירושלים, בכל הפעמים שבהן התקשר צוות משרד מבקר המדינה, לא ניתן מענה טלפוני בשעות פעילות הלשכה ואי -אפשר היה להשאיר הודעה קולית. בשעות שאינן שעות פעילות הלשכה היה מענה קולי מוקלט שפירט את שעות קבלת הקהל בלשכה אך אי -אפשר ה יה להשאיר הודעה קולית, ולא הושאר מספר טלפון לצורך קבלת מענה במקרים דחופים כפי שקבע נוהל הכוננות. תיעוד ההתראות בגין אי-דיווח בתיקי הפונים ולא בתיקי מעקב עורכי דין מקשה את הבקרה על תפקודו של עורך הדין: בדיקת מספר ההתראות שקיבל עורך דין מסוים, מחייבת עיון בעשרות תיקי פונים, שבהם טיפל אותו עורך דין. כך קשה להסיק מסקנות ניהוליות לגבי מספר התיקים שיועברו לטיפולו בעתיד. הביקורת העלתה כי טיוטת מכתב זו לא גובשה לכדי מכתב שנשלח ליועץ המשפטי לממשלה. עד סיום הביקורת, בספטמבר 2010 , טרם גובש המסמך הפנימי וטרם הוכרעה סוגיית מתן סיוע לתושבים זרים. .משרד מבקר המדינה מעיר כי סוגיית מתן הסיוע המשפטי לתושבים זרים הועלתה בפני הנהלת משרד המשפטים כבר בספטמבר 2007 . מדובר בסוגיה הנוגעת לאלפי אנשים, בין היתר, למהגרי עבודה הנמצאים בישראל. במצב זה אוכלוסייה מוחלשת, דוגמת א וכלוסיית התושבים הזרים, אינה זכאית לסיוע. משרד מבקר המדינה סבור כי על משרד המשפטים לקיים דיון ולהכריע בסוגיה זו. .ראוי היה שהאגף ישקול ליזום תיקון חקיקה שיוסיף על השירותים שהוא מעניק אפשרות למתן סיוע גם במקרה של התדיינות מחוץ לכותלי בית המשפט. כך יורחב סל השירותים שהאגף יוכל להעניק לפונים. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להרחיב את סל השירותים שהאגף יוכל להעניק לפונים, על האגף ועל משרד המשפטים לבחון בזהירות הראויה את המקרים המתאימים לסיוע מסוג זה, ובהתאם לתוצאות בחינה זו לשקול ליזום תיקון חקיקה בנידון.	משרד מבקר המדינה מעיר למשרד המשפטים כי דוח הוועדה בחן באורח מקצועי את מכלול התפיסות לגבי החלת הסיוע המשפטי וקידום נגישותו לאזרחים, לרבות מאפייני מערכת הסיוע המשפטי בישראל וצרכיה. הועלו בו המלצות כבדות משקל שהיה בהן כדי לשדרג את טיב הייצוג המשפטי הניתן ולקדם את הנגישות למשפט. משסיימה הוועדה את דיוניה וגיבשה דוח, שומה היה על הנהלת משרד המשפטים לדון בו ולבחון דרכים ליישומו, ולּו רק מן ההיבט העקרוני. יתרה מכך: מהבחינה הציבורית קיימת החובה לציין אילו המלצות מהמלצות הוועדה הוחלט לדחות ולנמק מדוע. לדעת משרד מבקר המדינה, בחלוף ארבעה עשורים מאז חקיקת חוק הסיוע המשפטי וכמעט עשור מאז סיימה הוועדה את עבודתה, על משרד המשפטים לחזור ולבחון את הצורך ברפורמה במערכת הסיוע המשפטי. זאת בפרט, כיוון שנושא זה חשוב למימוש זכות היסוד של הנגישות לצדק.	877
רשות השידור הישראלי (בפירוק) . ענייני מנהל וארגון - רשות השידור בעת הפנייה לוועדת הכספים היה הליך בחירת הפרויקטור בשלביו האחרונים, אך מנהל הרדיו בעברית (בפועל) לא מסר זאת לוועדה. תחת זאת הוא ביקש אישור עקרוני להעסקת פרויקטור תוך יצירת הרושם שהתהליך רק בתחילת דרכו, ולפיכך ביקש יו"ר ועדת הכספים תיאור תפקיד, הערכת עלויות וקציבת תקופת העבודה. מטבע הדברים מנהל במינוי זמני מתקשה בתכנון לטווח הארוך ובקבלת החלטות קשות. בכך מוחלשת עצמתו הניהולית - הן כלפי הכפופים לו והן כלפי ההנהלה. חשיבו ת מינוי קבוע רבה יותר בתקופה שבה התחרות בתחום השידור הולכת וגוברת. החלטה זו שונה מהותית מההחלטה המקורית של הוועד המנהל בדבר "ייעוץ חיצוני למנכ"ל" ומהחלטת צוות הרפורמה לגייס פרויקטור חיצוני ונובעת מאופן א יתורו ובחירתו של הפרויקטור. ראוי היה שהמנכ"ל או מישהו מטעמו יעדכן את ועדת הכספים של הרשות ואת צוות הרפורמה בעניין שינוי זה, ואולם לא התקיים כל דיון מחודש בנושא ולא נדונו הטעמים שהביאו להפיכת ההחלטה על פיה. .שהוגדר כ"מנהל פרויקט בכיר". נקבע שעליו יהיה לרכז את כל העבודה לקראת שיקום התשתית הטכנולוגית של הרשות, הטמעת טכנולוגיות חדשות ושינוי דפוסי עבודה שנובעים מהם מבלי לבקש שנית את אישור הוועד המנהל לכך. בבדיקת משרד מבקר המדינה נמצא כי עיתונאי ה ' המשיך את עבודתו הפרטית עד יוני 2010 .בלי אישור בעוד האישור של הוועד המנהל מיוני 2008 עסק ב"ייעוץ חיצוני למנכ"ל להכנת המכרזים ולרכישת הציוד החדש", צוות הרפורמה בחר פרויקטור מאפייני הטיפול בהעסקת עיתונאי ח' והמגיש ברדיו דומים- המנכ"ל קבע עובדות מוגמרות לגבי העסקת השניים, ורק לאחר שהרשות החלה להעסיקם הוא החל להסדיר את ההתקשרות. כך יצר בעצם המנכ"ל מחויבות לגורמים המקצועיים ברשות להכשיר את הסיכומים שהגיע אליהם, בניגוד לכללי מינהל תקין ולשמש חותמת גומי להתנהלותו. .משרד מבקר המדינה ער לעובדה שהתקציב לאותן שנים הוכן כאשר הרשות נמצאה במצב משברי, כאשר מחד גיסא, קטנו הכנסותיה לאחר שאגרת הטלוויזיה הופחתה בחוק, ומאידך גיסא, היא מוגבלת ביכולתה להפחית את תשלומי השכר שהיא משלמת. עם זאת, חובה על הרשות לגבש ולהגיש מדי שנה הצעת תקציב המושתת על הנחות פסימיות. רק כך יהיה אפשר להתמודד באופן אחראי עם אי-הוודאות שהיא נחלתה של הנהלת הרשות והיו"ר דאז נמנעו מבחירת מנהל מקצועי למדיה העיקרית ברשות בהליך מכרזי, ותחת זו מינו במשך למעלה משלוש שנים מנהל זמני למדיה עיקרית ומרכזית של הרשות. עקב כך לא היה מעמדו של מנהל הטלוויזיה בעברית (בפועל) איתן מול ההנהלה ומול שאר המנהלים הבכירים של הטלוויזיה, והדבר היה עלול להשפיע על האופן שבו קיבל החלטות ניהוליות. על הרשות היה לבחור במנהל קבוע לטלוויזיה בעברית בהליך מכרזי.	בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שמעורבות השר הממונה דאז, מר יולי אדלשטיין, הובילה להפסקת המשך הליך הבחירה למנהל הטלוויזיה בערבית, להלן הפירוט. ב- 14.6.09 ,, עוד לפני שהתקבלה החלטת בג"ץ בנושא כתב השר הממונה מר אדלשטיין למנכ"ל הרשות ולחברי הוועד המנהל ש"לאור התפטרותו של יו"ר רשות השידור, מר משה גביש, והעובדה שבימים אלו אנו עמלים בקדחתנות על מלאכת הרכבת מליאה חדשה לרשות וכן בשל פניות לערכאות משפטיות העלולות להוביל לדיונים משפטיים ארוכים ומיותרים, אבקשכם לבחון את הקפאת המכרזים שבנדון" (המכרזים בהם מדובר הם המכרזים למנהל הטלוויזיה בערבית ולמנהל הרדיו בעברית).	878
משרד האוצר . מינהל הרכב הממשלתי לדעת משרד מבקר המדינה על אגף החשכ"ל לקבוע לוחות זמנים למעבר למערכת מידע מתאימה אחת ועדכנית, שתשולב במערכת החשבונאית הממשלתית. מעבר זה יגביר את אמינות הנתונים, יבטל את הצורך בעבודה על שתי מערכות במקביל, וכן יתרום לניהול חשבונאי נאות של כלי הרכב של המינהל, כפי הנדרש על פי כללי החשבונאות בעניין רכוש קבוע. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שמינהל הרכב ישקול להתקין מערכות איתור בצי רכבי האיגום של משרדי הממשלה ולצורך כך יגדיר מחדש את נוהלי העבודה ואת סדרי הבקרה והדיווח. התקנת מערכות מסוג זה תתרום לשיפור ניכר ביכולת הבקרה והפיקוח על צי רכבי האיגום ועל הנהגים, להתייעלות ולחיסכון ניכר בעלויות התפעול של אותם כלי רכב. כמו כן, סביר שהתקנת מערכות אלו תתרום גם לצמצום מספר גנֵבות הרכב. לדעת משרד מבקר המדינה, טרם החלפת הערבות, מן הראוי היה להביא בפני מקבלי ההחלטות באגף החשכ"ל את נתוניה הכספיים המשופרים של החברה האם ושל החברות שבשליטתה, לצורך בחינה מחודשת ומעודכנת של ההחלטה. ייתכן שלאור הנתונים הללו הייתה הוועדה מקבלת החלטה שונה בדבר מימוש הערבות הבנקאית או החלפתה. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי היה כי ההחלטה אם להמשיך לפעול בשיטת הליסינג התפעולי או לחזור לשיטת הרכישה של כלי רכב תתקבל בצורה מסודרת, מתועדת ובפורום המתאים לכך. החלטה זו היא בעלת השלכות כלכליות ממשיות ויש מקום לבחון אותה בצורה מקצועית ושקולה. במהלך הביקורת עלה פער ניכר בין תפיסתו של אגף החשכ"ל את תפקידו של מינהל הרכב לבין רמת המשאבים וכוח האדם שעומדים לרשותו. להלן דוגמאות: משרד מבקר המדינה מעיר כי על פי סעיף 25 ()(א6 ,) לחוק הגנת השכר התשי"ח- 1958 אין לנכות חוב משכרו של העובד, אלא על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד. משכך, מינהל הרכב אינו רשאי לנכות סכום כלשהו מאותם עובדים שטרם חתמו על טופס ההתחייבות. נמצא כי בשש השנים האחרונות, מינהל הרכב לא בחן לעומק את העלויות הכספיות של חלופת ה"הקצאה הזמנית" על ידי המאגר 12 בהשוואה לשכירת רכב מחברות השכרה חיצונית אשר זכו במכרז. מתברר כי יש כלי רכב ממשלתיים רבים אשר נהגיהם הסירו את המדבקה הנושאת את מספר המוקד הטלפוני. בביקורת שערכה ניידת בטיחות של משרד התחבורה באוקטובר 2009 נבדקו47 כלי רכב ממשלתיים, ורק לשלושה מתוכם היו מדבקות "נוהל המעקב". עוד נמצא כי מינהל הרכב לא קבע קריטריונים ברורים ומדידים כתשומה להחלטה אילו כלי רכב לייעד להקצאות זמניות ואילו כלי רכב לייעד למכירה במכרזי המכר. כמו כן, הרישום במערכת המידע של מינהל הרכב	2. נמצא כי מינהל הרכב אינו משלם שכר דירה למינהל הדיור הממשלתי (להלן - מינהל הדיור) בעבור שכירת המתחם ברמלה, בניגוד לכללי העבודה של אגף החשכ"ל13 .	879
משרד האוצר . מאזן המדינה ל-31.12.09 – הרישום החשבונאי של רכוש קבוע ומלאי לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות חשבונאית עליונה לסיומו של תהליך בדיקת סוגיית ה"שליטה" על ידי החשכ"ל בהקדם על מנת לאחד את כל הישויות הנשלטות על ידי המדינה בדוחות הכספיים. זירוז תהליך זה יתרום להצגה חשבונאית נאותה ומדויקת יותר של הרכוש הקבוע שנמצא בשליטת המדינה. . את דיווחיהם במועד, כנדרש בהוראת התכ"ם. הקפדה על כך תדרבן את המשרדים להעביר את דיווחיהם כנדרש. לדעת משרד מבקר המדינה, אי -קיום ביקורות המצאי בבתי החולים הכלליים במשך תשע שנים משמעותו אי-קיום הוראת התכ"ם, והוא פוגע מאוד ביכולת משרד הבריאות ובתי החולים לפקח ולשמור על רכוש הציבור שהועמד לרשותם ועלול ליצור פתח לפג יעה בטוהר המידות. בדרך זו אמינות נתוני הרכוש הקבוע המוצגים בדוחות מוטלת בספק רב. על הנהלת משרד הבריאות והחשכ"ל לקבוע לוחות זמנים ותאריך יעד מחייבים לפתרון הבעיה. .לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב ביותר להשלים את סקר מיפוי הנדל"ן של בתי החולים בהקדם ולרשום אותם ברישום החשבונאי הנאות בהתאם לתוצאותיו. מדובר בליקוי מהותי שעליו הצביע משרד מבקר המדינה כבר לפני כחמש שנים, והגיע הזמן לתקנו. שווי הנכסים המנוהלים על ידי משרד הביטחון הוא מרכיב מהותי בשווי הנכסים הכולל של המדינה. מאחר שהמדינה הפקידה באחריות משרד הביטחון נכסים בהיקף ניכר, מחויב המשרד לניהולם התקין. על הנהלת לדעת משרד מבקר המדינה, יש להשלים בהקדם את הליך הבירור עם החברות המשכנות בעניין הבעלות על הדירות בסעיף "רכוש בהשקעה" ואת הליך מיפוין ולדאוג לרישום החשבונאי בהתאם לתוצאות הבירור. .המשרד לתת עדיפות לטיפול בסוגיה זו, לקבוע לוחות זמנים מחייבים לפתרונה ולהקצות לשם כך את המשאבים הנדרשים. אי -רישומם ואי - ניהולם החשבונאי כיאות של נכסי המדינה שבידי משרד הביטחון משמעותם התנהלות בלתי -תקינה אשר יכולה להביא לפגיעה בבעלות המדינה על נכסיה ובאמינות הנתונים המוצגים בדוחות הכספיים שלה. כאמור, הנכסים שבבעלות משרד החוץ הממוקמים מחוץ לגבולות המדינה עדיין אינם מופיעים בדוחות הכספיים, והליקוי שהוצג עוד בדוח 55 ב טרם תוקן. לדעת משרד מבקר המדינה, יש חשיבות מכרעת לרישום נכסים אלו בערכי שווי הוגן לאור הפער העצום בין ערכים אלו, המבטאים את שוויים הכלכלי המעודכן, לבין נתוני העלות ההיסטוריים שרשומים להם בעת סיום הביקורת. רישום זה יתרום לעליה ניכרת בערך ההשקעה ב"רכוש מינהלי" בדוחות הכספיים ויבטא בצורה נאותה ואמינה יותר את שווי הנכסים שבידי הממשלה.	לדעת משרד מבקר המדינה, העבודה במקביל על שתי מערכות נפרדות והקושי לעשות את ההתאמות הנדרשות יוצרים בזבוז משאבים, כפילויות ואי-התאמות ופוגעים בהצגה האמתית של יתרת כלי הרכב בדוחות הכספיים.	880
משרד ראש הממשלה . ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן במשרדי ממשלה נמצא, כי למרות השינויים הטכנולוגיים המפליגים שחלו משנות השמונים של המאה העשרים בסביבת העבודה הממשלתית, לא עדכנה הנציבות את הוראותיה למשרדי הממשלה ולא קבעה כללים לניהול רשומות אלקטרוניות ואף לא אימצה כללים המתאימים לפעילות משרדי הממשלה שקבעו בעניין זה גורמים אחרים. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הנציבות לקבוע כללים לגבי רשומות אלקטרוניות לרבות לגבי ההתכתבות בדואר האלקטרוני, שימור התכתובת ותיוקה (בעניין השימוש בדואר אלקטרוני ראו להלן). הביקורת הנוכחית העלתה, כי עד שנת 2007 לא היה לגנזך מנהל מערכות מידע. לכן חסר הגנזך את היכולת המקצועית להיערך להדרכת משרדי הממשלה בכל הנוגע לניהול הרשומות האלקטרוניות וכן את היכולת המקצועית להיערך להכנת תשתית טכנולוגית בגנזך לקליטת רשומות אלקטרוניות מהמשרדים. משרד מבקר המדינה מעיר כי תקצוב שלב ההקמה הראשון אינו ערובה להצטרפות משרדי הממשלה לפרויקט. מן הראוי שבטרם ישקיע משרד האוצר כספים נוספים בהקמת המערכת, יבחן את נכונותם של משרדי הממשלה לאמץ אותה ויקבל התחייבות לעשות כן מהנהלות המשרדים המעוניינות בה. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שעיקר העבודה נעשית באמצעות מערכות ממוחשבות, יש להגדיר מנהל רשומות כאחראי לרשומות אלקטרוניות. הגדרה של אחראי שמנהל רק רשומות פיזיות מנציחה את המצב בעבר. עולה חשש שאם תתקבל המלצה לפיה יוגדר תפקיד של ממונה על ניהול רשומות שאינו מנהל רשומות אלקטרוניות, ייבחרו או יקודמו לתפקיד זה עובדים שאינם יכולים להתמודד עם דרישותיו הטכנולוגיות ויקובע המצב הקיים במשרדי ממשלה רבים של העדר ניהול מקצועי של הרשומות האלקטרוניות. משרד מבקר המדינה מעיר שאין הצדקה לסחבת רבת שנים בטיפול הנציבות בנושא; בין שתחליט לאשר את המלצות הוועדה השנייה ובין שלא, עליה להחליט בתוך זמן קצר על שיטה מתאימה ולנקוט צעדים להפעילה. הואיל ורוב הרשומות הנוצרות כיום על ידי העובדים במשרדי הממשלה הן אלקטרוניות, ראוי שהאחראים לרשומות יוכשרו לתפקידם או שמלכתחילה יידרשו להגיע אחרי הכשרה מתאימה לתפקיד. הצבת עובדים חסרי ידע מקצועי די הצורך היא מחדל שעלול לפגוע בעבודה השוטפת של המשרדים ולגרום לאבדן מידע בעל ערך מקצועי והיסטורי. על גופי המטה בממשלה ועל הנהלות המשרדים לוודא שלתפקידי האחראים לרשומות ימונו עובדים בעלי יכולת מקצועית מתאימה ומעמד הולם בהיררכיה של המשרד, כדי שיוכלו להדריך את עובדי המשרד ומנהליו. המערכת הממוחשבת של הגנזך: הביקורת העלתה כי המערכת טעונה שדרוג, שכן היא אינה מאפשרת לקלוט רשומות אלקטרוניות רבות ולארגן אותן באופן שיאפשר לעיין בהן בעתיד ולאחזר את המידע האגור בהן. המערכת אינה מסוגלת לקלוט את כל הרשומות האלקטרוניות שמשרדי הממשלה צריכים להפקיד בגנזך. מסמך האפיון הנדרש על פי נוהל מפת"ח הוא רכיב חיוני בכל פרויקט מחשוב - הוא מושתת על אפיון תהליכי העבודה של הלקוחות שאליהם מכוונת מערכת המחשוב ועל התייחסות ל דרכים לייעל את תהליכי עבודתם. מסמך האפיון הוא בסיס להחלטה אם לקיים מכרז לבחירת ספק שייתן את הפתרונות הנדרשים והוא מגדיר את הדרישות במכרז. באגף החשכ"ל נעשות פעולות לקראת קיום מכרז בנוגע לפרויקט סע"ר בלי שקודם לכך הוכן מסמך אפיון, כנדרש בנוהל מפת"ח. משעה שנכתב מסמך הייזום לפרויקט סע"ר ב- 2005 , נאסף ידע בניהול רשומות אלקטרוניות אצל הגנזך, ויש לבחון אפוא כיצד ניתן להשתמש בו בתהליך התכנון של המערכת הממוחשבת. מן הראוי לשלב בתכנון הפרויקט את הסמנכ"לים לענייני מינהל, שהם הגורמים הבכירים המופקדים על העבודה המינהלית במשרדי הממשלה, ולא להותיר אותו בידי המנמ"רים, שתפקידם לתת פתרונות טכנולוגיים. עוד יש לקבוע גורם מרכזי ברמה הממשלתית, כמו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שיפקח על התקדמותו של הפרויקט וייצור מחויבות של משרדי הממשלה להטמעתו. משרד מבקר המדינה מעיר, מסמך הג נזך עוסק באופן מפורט ובהיר בסוגיות שונות הנוגעות לניהול הדוא"ל ויש לו חשיבות רבה עבור משרדי הממשלה כתשתית לניסוח נוהל מחייב לעובדים. עם זאת, במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2010 , הגנזך הסתפק בפרסום המסמך באתר האינטרנט שלו והוא לא עוּבד לנוהל מחייב. נוהל מחייב צ ריך לקבוע באופן ברור את חובות העובדים ואת אחריות המנהלים בנושא שהנוהל עוסק בו ואת מועד כניסתו של הנוהל לתוקף. מסמך הגנזך לא נוסח כנוהל מחייב ולא כלל את כל הפרטים הרלוונטיים לשם כך. (ב) כשם שהנציבות קבעה כללים בעידן שבו השתמשו משרדי הממשלה במסמכי נייר, כך היה עליה לפעול כדי ליצור כללים הנוגעים לשימוש בדוא"ל. נדרשת קביעת כללים אחידים למשרדי הממשלה וליחידותיה לניהול הדוא"ל ותיעודו. בין השאר, נדרש לנסח כללים המציינים מה מכלל המסרים של הדוא"ל שייכים למשרד וכיצד על העובד לנהוג בהם כדי לתייקם במערכת המשרדית הממוח שבת לניהול מסמכים. על הגנז ועל הנציבות לפעול עם ההנהלות של משרדי הממשלה לפרסום נוהל מחייב לניהול דוא"ל ולאחר מכן להטמיעו בתהליכי העבודה שלהם. ללא כללי עבודה אין בקרה על מידע שמועבר באמצעות הדוא"ל וקיים חשש לאובדן מידע על פעולות שנעשו בארגון ועל הרקע להן, אם ההנחיות להן ניתנו באמצעות הדוא"ל והן לא נשמרו בצורה שיטתית.	נמצא כי למעט במערכת "נשר" של משרד החוץ, שהטמיע במערכת ניהול המסמכים שלו את הדרישה למיין מסמכים שונים לפי פרקי הזמן שנקבע בדין שיש לשמור אותם, במערכות של המשרדים לעיל לא נעשה מיון כזה.	881
המשרד להגנת הסביבה . פעולות אכיפה בתחומי הגנת הסביבה - ממצאי מעקב משנת 2009 אגף החשבות עוקב באופן רציף אחר כל הקנסות שהטילו בתי המשפט ואחר הליך גבייתם, ועובר למועד סיום הביקורת הוא פועל להסדרת האי -התאמות. בנוסף, מאוגוסט 2009 המשרד אחראי לגביית קנסות שהטילו בתי המשפט, ובהתאם לכך, הם חדלו להנפיק שוברי תשלום בתיקים אלו. עוד נמצא כי בשנים 2009 -2010 (עד סוף אוגוסט) נגבו, או היו בהליכי גבייה, כ -74% מכלל הקנסות שהטילו בתי המשפט בגין עברות של ברירת משפט, ורק כ-%18 טרם נגבו28. עוד נמצא כי בשנים אלה נגבו כ- 56% מכלל הקנסות שהטילו בתי המשפט בכתבי אישום שמקורם בתיקי חקירה שנפתחו במשטרה הירוקה, וכ-%23 טרם נגבו29. יוצא אפוא שמשנת 2009 שיפר המשרד את הליך גביית החובות שמקורם בפסקי דין שהטילו בתי המשפט, אבל הוא עדיין מנהל את הליך הגבייה במערכות ממוחשבות מיושנות שאינן יעילות הפוגמות ביכולתו לגבות את חובותיו. כמו כן עדיין נרשם שיעור ניכר של פסקי דין שטרם מומשו. נמצא כי בתחילת שנת 2007 פעל אשכול אכיפה לעצירת ההתיישנות בתיקי חוב שהמועד האחרון לתשלום הקנס חל בחודשים ינואר-ספטמבר 2004 , ועד סוף אותה שנה עצר את התיישנותם של כ- 8,000 תיקי חוב והצליח לגבות כ-1.5 .מיליון ש"ח בסוף 2007 התקשר המשרד עם שתי חברות גבייה למתן שירותי גבייה, ומאמצע שנת 2008 החל המשרד לגבות את חובותיו באמצעותן. עד סוף 2009 המשרד העביר להן את הטיפול בכ - 22,000 תיקי חוב. עד מועד סיום הביקורת, סך הקנסות שגבו חברות הגבייה היה כ-7.6 .מיליון ש"ח אולם גם כאן אין בידי המשרד נתונים בנוגע לחוב המצרפי שיראו איזה לדעת משרד מבקר המדינה, כדי להגביר את יעילות האכיפה אין די בהוספת משאבי כוח אדם, ועל הגופים המוסמכים - הנהלת המשרד, המשטרה הירוקה, רשות הטבע והגנים - לפעול למבנה ארגוני ולהסמכה מקצועית שיביא לידי יישום יעיל של התגבור בכוח האדם. במעקב נמצא כי בשנת 2009 נרשמה מגמת שיפור במשך הטיפול בתיקי חקירה עד להעברתם לתובע חיצוני: בשנים 2007 ו- 2008 חלפו 235 ימים ו-168 ימים, בהתאמה, ובשנת 2009 חלפו רק75 ימים. עוד עלה במעקב כי מגמת שיפור נרשמה גם במשך הטיפול ממועד העברת תיק חקירה לתובע חיצוני עד הגשת כתב אישום: בשנת 2007 חלפו146 ימים בממוצע, בשנת 2008 - 125 ובשנת 2009 - חלפו27 .ימים יוצא אפוא כי בשנים 2007 ו- 2008 משך הטיפול של הלשכה המשפטית עדיין היה ארוך מדי: 381 ימים ו-293 ימים, בהתאמה. אולם בשנת 2009 זמן הטיפול הצטמצם בכשליש ועמד על ממוצע של 102 ימים בלבד ממועד קבלת תיק חקירה בלשכה המשפטית ועד הגשת כתב אישום על ידי תובע חיצוני. .במעקב נמצא כי בשנים 2007-2010 (עד אוקטובר) ביקשו להישפט 2,317 אנשים שקיבלו הודעות תשלום קנס, ומתוכן הועברו לתובע חיצוני 1,926 (כ-83% ) בקשות. בתקופה האמורה בוטלו רק 19 בקשות עקב התיישנות. יוצא אפוא כי המשרד הצליח לתקן ליקוי זה. המבנה הארגוני של המשרד כולל שבעה מחוזות, ותפקידם של עובדי המחוזות הוא לבצע אכיפה לפי מדיניות המשרד, הנקבעת על ידי הנהלת המשרד. אחת מחולשותיה של מעו"ף באה לידי ביטוי בשימושם של גורמי האכיפה במחוזות בדוחות משלהם שאין להם ממשק עם המערכת המרכזית, וכפועל יוצא לא ניתן לבנות מסד נתונים ארצי שלם ועדכני שישמש בסיס לקבלת החלטות, לקביעת מדיניות אכיפה ולגיבוש תכניות עבודה שנתיות. נראה אפוא שעבודת מערך ברירות המשפט נעשית ללא מערכת ממוחשבת המותאמת לצרכיו ולהיקף העבודה שלו. נמצא כי רק באמצע שנת 2010 החליטו חברי הנהלת הקרן לשמירת הניקיון20 על הקצאת תקציב, כ -1.8 מיליון ש"ח, להקמת מערכת ממוחשבת חדשה למערך ברירות משפט, ואגף מערכות מידע במשרד החל באפיון ו בפיתוח של מערכת זו שתענה על צורכי מערך ברירות משפט, תייעל את עבודתו ותיצור תהליך עבודה מהימן בו האפשרות לטעות נמוכה. מכל האמור יוצא כי עד מועד סיום הביקורת, ושלוש שנים לא חר דוח הביקורת הקודם, המערכת הממוחשבת היחידה החדשה שפיתח המשרד היא עבור נאמני הניקיון. יש בכך אמנם כדי לייעל את עבודת מערך ברירות משפט בכל הנוגע להזנת דוחות עברה, אבל זוהי רק מטלה אחת מני רבות. בנוסף, הצפי ליישומה של מערכת ממוחשבת המותאמת לצורכי מערך ברירות משפט הוא לכל המוקדם בסוף שנת 2011. משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח התועלת האפשרית שתבוא לידי ביטוי בעבודה עם מערכת ממוחשבת יעילה - קיצור זמני עבודה והגברת קצב הגבייה - ראוי כי המשרד יאיץ מהלכים אלו. 1. :התברר כי המשרד הצליח לצמצם את הפחת בדוחות העברה מתחילת שנת 2007 עד אוקטובר 2010 ,, פרק הזמן שבו עסק המעקב הופקו כ - 90,200 דוחות עברה, ובהתבסס עליהם הוכנו 73,230 (81% ) הודעות תשלום קנס23( . חלק מהפחת שנוצר%19 ) מקורו בדוחות שבוטלו עקב ליקויים ופגמים. 2. אשר לגביית הקנסות, מ - 73,230 הודעות תשלום קנס שנמסרו בשנים 2007 -2010 (עד סוף אוקטובר), כ - 26,300 (36% ) מהקנסות שולמו מרצון, כ - 26,000 (36% ) מהקנסות הועברו לגבייה, וכ - 2,320 (3% .) מקבלי הודעות קנס ביקשו להישפט 11,630 (כ-16% ) מהקנסות בוטלו עקב החלטת תובע, התיישנות או היעדר כוח אדם או בגלל ליקויים טכניים (דהיינו פחת). לגבי היתר - 9% מהקנסות- השיב המשרד בדצמבר 2010 .כי הם עדיין בטיפולו יוצא אפוא כי אף על פי שחל שיפור בפעילותו של אגף תיאום ואכיפה, עדיין קיים פחת גדול יחסית של כ-16% ,מהקנסות הנובע, לפחות בחלקו מקשיים תפעוליים של האגף. במעקב נמצא כי הזמן הממוצע מקבלת הבקשה להישפט ועד העברתה לתובע חיצוני התקצר במהלך השנים מ-110 ימים בממוצע בשנת 2007 ל-45 ימים בממוצע בשנת 2010 (עד סוף יונ י), דהיינו חל שיפור ניכר במשך הטיפול הכולל בבקשות להישפט.	במעקב נמצא כי התקצר, לעתים במידה ניכרת, זמן הטיפול הממוצע ממועד ביצוע העברה ועד פתיחת תיק החקירה: בשנת 2007 - 113 ימים, בשנת 2009 - 65 ימים ובשנת 2010 )(עד סוף יוני- 24 ימים. כן נמצא כי חלה ירידה בזמן הטיפול הממוצע ממועד פתיחת תיק החקירה ועד להעברתו ללשכה המשפטית: בשנת 2007 - 185 ימים, בשנת 2009 - 138 ימים ובשנת 2010 )(עד סוף יוני - 39 ימים בממוצע. עוד עלה כי הטיפול בתיקי חקירה שהלשכה המשפטית החזירה למשטרה הירוקה להשלמת חקירה נמשך 78 ימים בממוצע. יוצא אפוא כי בשנים 2007 - 2009 משך הטיפול הממוצע של המשטרה הירוקה בתיקי החקירה, עד להעברתם ללשכה המשפטית, התקצר מאוד לעומת משך הטיפול הממוצע בשנים שבהם עסק דוח הביקורת הקודם. מכל האמור עולה כי חל שיפור בתפקודה של המשטרה הירוקה בהשוואה לדוח הביקורת הקודם.	882
המשרד להגנת הסביבה . בנייה ירוקה - המשרד להגנת הסביבה לא נמצא כי מכון התקנים בחן את המשתמע מכך שהעמותה בדקה את המבנה של חברה שהיא עמיתה עסקית שלה. מכון התקנים אף לא קבע מנגנון בקרה בנושא ולא פעל לכך שבודק מטעם העמותה לא יוכל להיות מעורב במתן תו ירוק לחברה המשלמת לעמותה אלפי שקלים בשנה. הדברים אמורים גם בהשתתפותם של חברי עמותה אחרים בדיוני מינהלת התו הירוק, שבמסגרתם אושר מתן תו ירוק למשרדי החברה. במדינת ישראל המצב שונה: במועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר אישור התקן, נבנו רק שישה מבנים בעלי תו ירוק בשטח כולל של 70,000 מ"ר- שלושה מבנים אושרו בשנים 2007 - 2008 והשלושה האחרים- בשנת 2010 . אף שתקן הבנייה הירוקה מתייחס גם לבנייני מגורים- עיקר השטח המבונה במדינת ישראל - במועד סיום הביקורת לא היה בישראל מבנה מגורים אחד בעל תו ירוק. אמנם מכון התקנים הסדיר את סוגיית שימור הידע בתחום הבנייה הירוקה בהסכם שנחתם עם העמותה, אך לא הקפיד על מימושו. לנוכח העובדה שבמועד סיום הביקורת פעילות המכון בתחום ההכשרה וההסמכה של "מְלַווה בנייה ירוקה" היא ייחודית ואין שנייה לה, יש לכך משנה תוקף. .פרויקטים של עמית עסקי של העמותה או משמש כחבר במינהלת התו הירוק המאשרת את הפרויקטים. במקרים אלו קיים חשש לניגוד עניינים. התו ירוק ניתן במקרה זה שלא לפי הנחיות התקן, משום שלפ יו אין להעניק תו כזה לחלק מבניין. משרד מבקר המדינה לא קיבל הסבר מניח את הדעת למתן התו על סמך ממצאי בדיקה ואישור חפוזים, בייחוד לנוכח העובדה שמדובר בבניין שתוכנן ונבנה כיחידה אחת ומערכותיו משותפות. משרד מבקר המדינה מצא כי נוסף על תפקידיו אלו הוא גם חבר מרכזי בעמותה, ולכן הוא נמצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו הרשמי במכון ובמינהלת תו ירוק לבין עיסוקו בתחום הבנייה הירוקה במסגרת העמותה. לא נמצא כי הוא דיווח בכתב למכון התקנים על חברותו בעמותה כדי שהמכון יוכל לבחון, בין השאר באמצעות יועציו המשפטיים, את סוגיית ניגוד העניינים האמורה. עוד נמצא כי המכון לא דרש ממרכז איכות הסביבה לדווח בכתב על ניגוד העניינים שלו והסתפק בדיווח בעל-פה. המכון אף לא קבע הסדר למניעת ניגוד העניינים שלו. מכל האמור עולה כי ב מועד סיום הביקורת טרם ניצלה הממשלה את מעמדה כצרכן בולט בשוק הבנייה כדי להטמיע בו סטנדרדים חדשים של בנייה ירוקה. .הטמעת מדיניות סביבתית, בפרט בתחום הבנייה הירוקה, מותנית בהחלת מדיניות ממשלתית בין-משרדית אחידה בתחום ובשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. השינוי הנדרש בתחום הבנייה הירוקה בישראל מתמהמה; במועד סיום הביקורת היו במדינה רק שישה מבנים ירוקים, ואף לא אחד מהם הוא מבנה מגורים, אף שכבר בשנת 2003 הכירה הממשלה בחשיבות הבנייה הירוקה וכבר בספטמבר 2005 .אושר תקן הבנייה הירוקה חברים מרכזיים אחדים בעמותה מתפרנסים, בין השאר, ממתן שירותי ייעוץ על בנייה ירוקה לחב רות מסחריות. לכן יש לנקוט זהירות מרבית טרם חשיפת פרטים על אודות פעילות עסקית ושיווקית של גוף אחר שלא בידיעתו.	יוצא אפוא כי מאחר ומרכז איכות הסביבה ויו"ר העמותה לא עדכנו את חברי מינהלת התו הירוק בנסיבות שצוינו לעיל; לא מן הנמנע כי לו הובא לידיעת המינהלה כל המידע, היא הייתה מקבלת החלטה שונה. לדעת משרד מבקר המדינה, בנסיבות אלה היה על השניים לדווח על טיב יחסיהם עם אדריכל ב' ולפסול את עצמם מלדון בעניין שבו היה מעורב.	883
משרד הכלכלה והתעשייה . סיוע לעסקים קטנים ובינוניים לדעת משרד מבקר המדינה, על הסוכנות לעסקים קטנים לפעול לקידום הטיפול בנושא ולגיבוש מסקנות מוקדם ככל האפשר. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי התמ"ת והאוצר ליישם את החלטת הממשלה במלואה, לרבות ריכוז תכניות הסיוע של מינהל סחר . חוץ ומרכז ההשקעות. יתרה מזו, חשוב עד מאוד שהסוכנות תאסוף מידע רב ככל האפשר על העסקים הקטנים, תבחן את צורכיהם ותרכז את כלל הפעילות הענפה בשאר משרדי הממשלה בנושא עסקים קטנים תחת קורת גג אחת. כך יתאפשר איגום של ידע וניסיון ותיווצר אחידות בגישה לעסקים קטנים. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנציבות ועל הסוכנות לפעול במהירות האפשרית כדי לסיים את הליכי המכרז לאיוש תפקידי הליבה בסוכנות כדי שזו תוכל לבצעם במלואם. על משרדי התמ"ת והאוצר לפעול לאלתר להקמתה של ועדת היגוי כדי לאפשר פעילות יעילה ותקינה של הסוכנות. ההליך המייגע של קבלת רישיון עסק עלול להרתיע יזם מהקמת עסק או לגרום לו לקטוע את ההליך בעודו באִּבו ֹ. כשמדובר בעסק קטן שמשאביו מוגבלים, בעיית הביורוקרטיה חמורה פי כמה. בשל העלות הכספית לא אחת העסק אינו מסוגל להיעזר בשירות חיצוני של הגשת בקשה לרישיון עסק וטיפול בה. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התמ"ת לבחון דרכים נוספות לפשט את ההליך כדי להקל על עסקים בכלל ועל עסקים קטנים בפרט. לדעת משרד מבקר המדינה, על הסוכנות לעסקים קטנים להנחות את המנהלים של תכניות הסיוע לגבש מדדי ביצוע לבדיקת הצלחתן. לאחר גיבושם על הסוכנות לבדוק את יעילות התכניות השונות, את נחיצותן ואם יש בהן כפילויות. לדעת משרד מבקר המדינה, ריבוי גופים ממשלתיים המסייעים לעסקים קטנים, שלכל אחד מהם הגדרה שונה ל"עסק קטן", ולרוב הם אינם מתואמים ביניהם ואינם משתפים פעולה זה עם זה, גורם למדיניות בלתי- אחידה בנושא , לעומס תקורות, לכפילויות ולאי -יעילות. על הסוכנות לעסקים קטנים לקבוע מדיניות אחידה בנושא; עליה לרכז את כל תכניות הסיוע הממשלתיות תחת קורת גג אחת39 ; עליה לפקח על פעילותן, לקבל מהן דיווח שוטף ולתאם את התכניות בין הגופים הרלוונטיים כדי להביאם לידי שיתוף פעולה. בהיעדר מערכת ממוחשבת משותפת לתכניות סיוע כה רבות, ייתכנו כפילות בהגשת הסיוע לעסקים ואי -יעילות בהקצאת המשאבים. מן הראוי שהסוכנות תשקול להקים מערכת ממוחשבת משותפת לכל תכניות הסיוע שתצייר תמונה שלמה על אודות הסיוע הממשלתי הניתן לכל עסק ועסק. נוסף על כך, מן הראוי שהסוכנות תפעל להקמת אתר אינטרנט שיכיל את כל המידע הרלוונטי הנחוץ לעסקים קטנים. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שהממשלה תשקול לייחד פתרונות לעסקים במצוקה על פי אמות מידה שייקבעו במסגרת הקרנות או בתכניות הסיוע הממשלתיות הקיימות או בכל מתכונת אחרת. הקמה של קרן סיוע לעסקים במצוקה חודשים ארוכים לאחר פרוץ משבר כלכלי אין בכוחה לתת מענה ּבַּזמן לעסקים הזקוקים לסיוע מידי. .לעסקים קטנים ובינוניים (להלן - עסקים קטנים) יש חשיבות רבה בהתפתחותן הכלכלית של מדינות . הם נתפסים כיחידות דינמיות, חדשניות, בעלות יכולת תגובה מהירה ובעלות כושר הסתגלות לדרישות המשתנות של השווקים וכמקור ליצירת מקומות תעסוקה חדשים. חשיבותם גדלה בתקופות של מיתון ואבטלה, שכן הם מהווים אפיק תעסוקתי למובטלים. כפי שנאמר בשני דוחות קודמים של מבקר המדינה משנת 2005 , הושטת סיוע לעסקים קטנים באמצעות גורמים רבים יוצרת אי-אחידות וכפילות, והמטרות המרכזיות שלמענן הוקמה קרן הסיוע למפעלים במצוקה לא הושגו. מדוח זה למדים כי גם בעת קיום הביקורת שממצאיה מוצגים כאן לא היה גוף אחד לריכוז הפעילות הממשלתית הענפה בנוש א העסקים הקטנים, לא היה תכנון כולל לשם כך, ולא היה די שיתוף פעולה בין מנהלי תכניות הסיוע. עד מועד סיום הביקורת לא ניתן מענה לעסקים במצוקה על פי אמות מידה ברורות. כדי לשפר את הסיוע הניתן לעסקים קטנים ולייעלו על הסוכנות לעסקים קטנים לאסוף מידע רב ככל האפשר ע ליהם ולבחון את צורכיהם; עליה לבחון אם תכניות הסיוע הממשלתיות מתאימות להם; לרכז את תכניות הסיוע ולתאם ביניהן ולהפנות לווים המתקשים בהחזר תשלומי ההלוואות מקרנות הסיוע לעסקים קטנים אל תכניות הסיוע; ולדאוג לפתרון הבעיות של מגזר זה. שר התמ"ת דאז, מר בנימין בן -אליעזר, ומשרדו הודיעו למשרד מבקר המדינה כי המלצותיו מקובלות עליהם במלואן, והם יפעלו במסגרת סמכויותיהם ליישומן.	לדעת משרד מבקר המדינה, היעדר תחרות בין הבנקים השונים ב -30 ,השנים שחלפו פוגע במתן הזדמנות שווה ליתר הבנקים. יתרה מכך הדבר עלול לפגוע בתמריץ של ה בנק לשפר את השירות ולמנוע מן הנוגעים בדבר את ההתקשרות המיטבית, כלומר השגת שירות באיכות המרבית תמורת מחיר נמוך ככל האפשר. משרד מבקר המדינה מעיר כי יש לבחון האם צורכי העולים החדשים והתושבים החוזרים השתנו ברבות השנים ולתת לכך ביטוי בהליך התחרותי שיינקט.	884
משרד הכלכלה והתעשייה . מרכז ההשקעות .לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שבחינת עמידתן של החברות בתכניות שאושרו להן לא תתבסס על ביצוען בעת קבלת בקשות עתידיות של חברות אלה. לדעת משרד מבקר המדינה, על מרכז ההשקעות לשפר את הבקרה על עמידת החברות בתנאי כתב האישור בתקופת ביצוע ההשקעה; כך יוכל לקבל את ההחלטה על ביטול כתב האישור ועל החזר כספי המענק קודם שהחברה תגיע לחדלות פירעון. לצורך כך ראוי כי בהליך קבלת ההחלטות של מינהלת מרכז ההשקעות בכל הנוגע לחברות שאינן עומדות בתנאי כתב האישור תתקיים התייעצות מקצועית עם חשב משרד התמ"ת. כמו כן, על חשבות משרד התמ"ת ועל מרכז ההשקעות לפעול לקידום הגבייה מחברות שלא השיבו את כספי המענק כנדרש. כן ראוי לשקול את האפשרות שכספים שיתקבלו במסגרת הליכי גבייה מחברות אלה ישמשו שוב את מרכז ההשקעות למתן הטבות למשקיעים. לדעת משרד מבקר המדינה על מרכז ההשקעות בשיתוף משרד האוצר לגבש לאלתר מדיניות ונוהלי עבודה בנושא שיובאו בהם בחשבון גם שיקולים של תכנון השקעות לטווח ארוך. אף על פי שמשרד מבקר המדינה קבע כי יש לעגן אישור תכניות השקעה גדולות בנוהל מוסדר, לא פעל מרכז ההשקעות לקביעת נוהלי עבודה ומדיניות מוגדרת בעניין השקעות ענק במסלול המענקים. הדבר עלול לפגוע בעקרון השוויון ובתהליך קבלת ההחלטות מסוג זה. מהתשובות הסותרות של משרד החקלאות ושל הלשכה המשפטית של משרד התמ"ת עולה כי נושא זה עודנו "נופל בין הכסאות", ותשובותיהם מדגישות את הצורך להקים פורום משותף של מינהלות ההשקעה. .שיתוף הפעולה בין המינהלות וישקלו דרכים לתיאום עמדות בסוגיות המתעוררות מפעם לפעם שיש להן קשר לשלושתן, לסיוע בהתגברות על כשלים וחסמים בפעולתן ולהגדרת תחומי הפעילות של כל מינהלה. אף שיחידת הביקורת הפנימית העירה על כך שהשעבוד הצף אינו בטוחה מספקת, ואף שנוהלי מרכז ההשקעות הסדירו את האפשרות לדרוש ערבות כתנאי לאישור תכנית השקעה במצבים מסוימים, מרכז ההשקעות מסתפק בבטוחה אשר כמעט אינה אפקטיבית ולרוב אינה גורם משמעותי ביכולתו לגבות את החובות מחברות שאינן עומדות בתנאי כתב האישור שניתן להן. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שוועדה המוקמת לבחינת מנגנון ההטבות הניתנות במסגרת החוק תבחן את מכלול ההיבטים הנוגעים ליישום החוק כדי שלא יהיה צורך בהקמת ועדה נוספת זמן קצר לאחר מכן כפי שאירע כמה פעמים בשנים האחרונות. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ממצאי מחקרים, מסקנות ועדות קודמות ומסקנות ועדת שני, ראוי כי הממשלה תמנף את פעילותה של הוועדה ותשתמש בהמלצותיה לש ם גיבוש כלי סיוע אפקטיביים יותר לפיתוח התעשייה באזורי הפיתוח, לרבות קביעת היקף המשאבים שיוקצו ליישום כלי הסיוע ואופן חלוקתם. במסגרת זו ראוי כי הממשלה תבחן באופן מקיף ויסודי את הכלים האפשריים לצמצום פערים חברתיים וצמיחה כלכלית של אזורי הפריפריה.	על מינהלת מרכז ההשקעות למלא את כל התפקידים המוטלים עליה מכוח החוק ולהיות גורם מרכזי ומקשר אפקטיבי בין המשקיעים לגורמי השלטון הנוגעים לביצוע ההשקעה המתוכננת.	885
משרד הכלכלה והתעשייה . הכשרה מקצועית לנוער (ב) נתוני פריסת ביקורי הפיקוח הפדגוגי בכיתות בבתי הספר שנבדקו מלמדים כי הפיקוח על מקצועות הליבה רופף: ב-12 בתי הספר שנבדקו נעשו רק 11 ,ביקורי פיקוח פדגוגי בכיתות לעומת 89 ביקורי פיקוח מקצועי בכיתות. בשישה מהם לא נערך ביקור פיקוח פדגוגי בכיתה כלל; בארבעה בתי ספר נוספים נערך רק ביקור פיקוח פדגוגי אחד בכיתה. מניתוח נתוני הפיקוח לפי מקצועות הליבה עולה כי באזרחות ובתנ"ך לא נעשו ביקורי פיקוח פדגוגי בכיתה בכל בתי הספר שנב דקו; באנגלית נעשו שני ביקורי פיקוח פדגוגי בכיתה, וב-11 בתי ספר לא נעשה ביקור כלל; במתמטיקה היו שלושה ביקורי פיקוח פדגוגי, ובתשעה בתי ספר לא נעשה ביקור כלל; בערבית - שני ביקורי פיקוח פדגוגי, ואולם את שניהם עשתה מפקחת שאינה דוברת ערבית. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת על חשיבות קיומו של פיקוח פדגוגי ברמה נאותה. פיקוח זה חשוב במיוחד בשל העובדה שיחידת הפיקוח אינה מקדישה תשומת לב ראויה לפיקוח על מקצועות הליבה, ובד בבד תובע האגף ממשרד החינוך להכיר בזכאותם של תלמידי החניכות הנבחנים בבחינות הבגרות לקבל ציוני מגן בבחינות הבגרות (ראו בפרק על קיומן של שתי מערכות חינוך נפרדות). . יתר על כן, דוחות הפיקוח של המפקחים נמצאים בתיקי בתי הספר במטה של יחידת הפיקוח, אך אינם נרשמים במערכת הממוח שבת של האגף. בלא ניהול ממוחשב או ריכוז ידני של ביקורי הפיקוח, אין לממונה על יחידת הפיקוח כלי שיאפשר לו מעקב עדכני ונוח אחרי פריסת הביקורים. לכשל מתמשך זה של הבקרה אחראים מנהל האגף והממונה על יחידת הפיקוח וגם הנהלת משרד התמ"ת. הביקורת העלתה כי יחידת הפיקוח אינה עוסקת כלל בפיקוח על החניכות במקומות העבודה, איכות ההכשרה הניתנת בהם והתאמתה לתכנית הלימודים. אישור המפקח להגשת החניכים לבחינות חל רק על הלימודים בבית הספר. למרות זאת, האגף מעניק תעודות מקצוע על פי חוק החניכות לבוגרי מקצועות החניכות, ובהן מצוין במפורש כי התלמיד סיים את תקופת החניכות כחוק ורכש את הידיעות הדרושות בעזרת עבודה מעשית. תעודה זו ניתנת גם לתלמידים שעמדו בבחינות בלי שעברו תקופת חניכות במקומות העבודה, וללא כל בדיקה אם חניכותם תאמה את תכנית הכשרתם, בניגוד למתחייב מחוק החניכות. אין באגף נתונים שנתיים על מספר הניגשים לבחינות הבגרות ושיעורם מכלל הלומדים בכיתה י"ב, וכן שיעור הזכאים לתעודת בגרות מאלו שניגשו לבחינות בגרות ל -14 יחידות נתונים אלה חשובים להערכת התרומה של ההכשרה המקצ ועית לנוער משום שתעודה של 14 יחידות מאפשרת לבוגרים להמשיך את לימודיהם במסלול הרצף העל -תיכוני לקראת תארי הנדסאי וטכנאי מוסמך. (א) הנתונים על פריסת ביקורי הפיקוח המקצועי מלמדים כי בענף המינהל, שבו לומדים תלמידים רבים (17 כיתות בחמישה בתי ספר), לא התקיימו כלל ביקורי פיקוח מקצועי בכיתות. בכיתות ט' כלליות (15 כיתות בעשרה בתי ספר) שאינן מתמקדות בהכשרה מקצועית ספצי פית, ותלמידיהן נחשפים לכמה מקצועות לצורך זיהוי פוטנציאל שיאפשר בחירת מקצוע מתאים בכיתות י', לא נעשו ביקורי פיקוח מקצועי בכיתה בתשעה בתי ספר שבהם למדו 13 .כיתות בשני בתי ספר מן השמונה נמצאו אי -ההתאמות האלה: בית ספר אחד דיווח על 133 חודשי נוכחות 22 של תלמידים יותר מהרשום ביומן (כ - 2.5% ); בית ספר שני דיווח על 110 חודשי נוכחות יותר מהרשום ביומן (כ-7%.) .נמצא כי עד סיום הביקורת, אוגוסט 2010 , לא מינתה הנהלת המש רד ועדה שתדון בהמלצה לשנות את חוק החניכות ולכלול בו את המרכיבים שהוצעו כדי לעודד מפעלים לפתח במסגרתם בתי ספר להכשרה מקצועית. הנוהל מטיל על הממונה המחוזי את האחריות לבדוק את הנתונים שמדווחים מבתי הספר ולאשרם, אך אין נהלים המסדירים את האופן שבו תיעשה הבד יקה. בהיעדר נהלים אחידים ומחייבים, ניתן חופש פעולה למחוזות לבחור את דפוס הבדיקה, אך לא ניתנו להם כלים לכך. התוצאה היא שאין בדיקה אחידה שתבטיח את אימות הדיווחים. משרד מבקר המדינה בדק את בקרת הנוכחות של התלמידים במחוז חיפה והצפון ובמחוז תל אביב והמרכז. הביק ורת העלתה כי כתוצאה מהיעדר נוהל שיסדיר את בדיקת הדיווחים של בתי הספר על נוכחות התלמידים, לא נעשתה בקרה נאותה: למחוז הצפון די בבדיקה של התאמת הדיווחים מבתי הספר לרישום ביומנים, הנערכת בבתי הספר בידי עובדים מינהליים של המחוז אחת לשלושה חודשים בערך. יותר מזה, במחוז אין בודקים את ההתאמה בין רשימות הנוכחות שביומן ובין הנוכחות בכיתות בפועל לצורך אישור הדיווחים. למחוז תל אביב והמרכז די בדיווחי בתי הספר שמנהליהם חתומים עליהם, ואינו בודק את אמתותם כלל. לדעת משרד מבקר המדינה, על הממשלה לבחון את החלטתה מדצמבר 1989 , ואם תחליט לשנותה עליה לפעול ליישום השינוי ולמניעת אפלייתם של התלמידים במסגרת החינוך המקצועי שמפעיל משרד התמ"ת.	בפועל לא הצליחו משרד החינוך ומשרד התמ"ת להגיע להסכמה בנוגע להגדרתם של בתי הספר להכשרה מקצועית על פי חוק החניכות. עד היום לא הותקנו התקנות לפי סעיף 2 א בחוק לימוד חובה שיקבעו את התנאים להכללת החניכות בחוק לימוד חובה.	886
משרד הכלכלה והתעשייה . מעונות יום ומשפחתונים לפעוטות מבדיקה של דוחות ביקורי פיקוח שנערכו ב -65 מעונות12 עלה שב -45 מהם (כ-69% .) נמצא לפחות מפגע בטיחות אחד בביקור הפיקוח האחרון ב-21 מעונות נמצאו בחצר חפצים מסוכנים או מתקני משחקים שאינם תקינים או תקניים; ב -12 מעונות נמצאו מכלי גז או דודי מים שאינם ממוגנים כנדרש או שהוצבו במקום שאינו בטיחותי; ב -8 מעונות לא היה לחצן מצוקה המחובר למוקד שירותי חירום או שהחיבור לא היה תקין; וב- 19 מעונות נמצאו גדרות לא תקינות או לא תקניות. כמו כן, ב-4 מעונות מצאה המפקחת את שער המעון פתוח בהגיעה, בניגוד להנחיות. לנוכח ריבוי מפגעי הבטיחות והסכנה הטמונה בהם שומה היה על האגף לפעול ביתר-שאת לאכיפת דרישותיו, אך הביקורת העלתה שהוא לא קבע מנגנון למעקב אחר תיקוני הליקויים ולא פירט אמצעים שינקוט כדי לאכוף אותם. גם כשמפקחות התריעו על מפגעים חמורים, ובהם אף כאלה שכבר .אותרו בביקורי פיקוח קוד מים, לא נמצא שהן בדקו בשיטתיות אם המפגעים אכן הוסרו, ולא נמצא שהאגף נקט אמצעי אכיפה כלשהם להסרתם. להלן דוגמאות: משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שעליו לפעול להחשת איוש התקנים החדשים, וכן ראוי שיבחן דרכים לייעל את עבודת הפיקוח ואת תכנונה, כך שלא יישנה מצב שבמעונות רבים לא נערכים ביקורי פיקוח במשך שנים אחדות. (ב) עוד העלתה הבדיקה שגם במקרים שבהם התקבלו טופסי דיווח מהרשויות ומהזכיינים לא ניהל האגף בקרה ומעקב אחר תוכנם, והם מונחים במשרדיו כאבן שאין לה הופכין. האגף לא בדק אם הרכזות אכן ביצעו את ביקורי התצפית וההדרכה בתדירות שנקבעה בהנחיות, ואם עמדו בחובתן לערוך השתלמויות כנדרש, וגם לא העיר לרשות או לזכיין במקרים שבהם לא מולאו הנחיותיו. לעניין זה יצוין שבבדיקה שעשה משרד מבקר המדינה בדבר תדירות ביקוריהן של רכזות מטעם זכיין א במשפחתונים שעליהם הופקד בשנת הלימודים התש"ע נמצא שברוב המשפחתונים נערך ביקור אחד בחודש לכל היותר, ולא שניים כפי שדורש האגף. משרד מבקר המדינה העיר שעל האגף לבחון את האפשרות לקבל את דיווחי הרכזות גם בקובץ ממוחשב. כך יוכל לעבד את הנתונים במהירות ולקיים בקרה ומעקב יעילים. (ג) לפי הנחיות האגף, על הרכזות לתעד בדוח מפורט את ביקוריהן ואת תצפיותיהן, אך לא נמצא שהאגף ביקש לבחון את הדוחות הללו כפי שראוי היה שיעשה מפעם לפעם. בדיקת דוחות מפורטים של זכיין א משנת 2010 העלתה מקרה של משפחתון השוכן בדירה בקומה החמישית, שחלונותיו לא היו מסורגים כמתחייב מהנחיות האגף. כאמור, כשעולות בעיות מיוחדות במשפחתון, על הרכזת להעלותן בפני ועדת היגוי מקומית, אך לא נמצא שהדבר נעשה במקרה זה. כמו כן, מדוחות הרכזות עולה שהן מצאו במשפחתונים ליקויי בטיחות חוזרים ונשנים, כמו היעדר שער הפרדה במטבח המונע כניסת פעוטות. )(א מתוך 14 רשויות במחוז שהופקדו על כ-450 ,משפחתונים9 רשויות לא דיווחו על כ-360 משפחתונים שבתחומן, ובהן עיריית בני ברק, שבה פועלים כ -170 משפחתונים. כמו כן, מתוך כ -355 משפחתונים שעליהם הופקדו שלושת הזכיינים, לא הועברו דיווחים על כ -245 .משפחתונים זכיין א למשל הופקד על כ -190 משפחתונים, ונכון למועד סיום הביקורת לא נמצא שהעביר דיווחים כלל. יוצא אפוא שבמחוז לא התקבלו דיווחים על פעילות הרכזות בכ-600 מתוך כ-800 המשפחתונים הפועלים בתחומו (75% ). ואף על פי כן, לא נמצא שהמחוז עמד על כך שיקבלם מהרשויות ומהזכיינים כפי שהיה עליו לעשות. עוד יצוין שגם במקרים שהרשויות או הזכיינים העבירו דיווחים, הם בדרך כלל לא עשו זאת מדי חודש בחודשו, ומספר הדיווחים שהתקבלו היה חסר. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שבוועדות המשנה היו חברים גורמים מקצועי ים מהמשרד, ואף שהחלטותיהן היו בגדר המלצות, ראוי היה, לנוכח הוראות התקשי"ר דאז ולמען הסר ספק, שלא למנות עוזר מנכ"ל כחבר בהן. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שמינוי עוזרי המנכ"ל על ידי ועדת המכרזים כחברים בוועדות משנה היה מנוגד להוראות התקשי"ר שחלו אז, שלפיהן לעובדי לשכה אסור היה להתערב בעבודת הגורמים המקצועיים של המשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, אם סבור היועץ המשפטי של משרד התמ"ת שהנחיית היועץ המשפטי לממשלה אינה ברורה , עליו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולבקש הבהרות, הן בדבר יישומו של עניין מסוים והן בדבר ההנחיה בכללותה. משרד מבקר המדינה העיר שהגבלת הבחירה לזכיין אחד עלולה להביא לידי תלות של משרד התמ"ת בזכיין, ובהיעדר תחרות אין לזכיין תמריץ לשפר את השירות שהוא נותן. כמו כן, נמנעת ממשרד התמ"ת האפשרות להשוות בין זכיינים, שיש בה כדי לתרום לפיקוח יעיל. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שבתום תקופת הזיכיון, ובהתחשב במאפייני השירות המבוקש, כגון היקפו הכלכלי ומספר נותני השירות הפוטנציאליים, ישקול משרד התמ"ת דרכים לייעל את השירות ולשפרו, לרבות האפשרות לשלב עוד זכיין בכל מגזר.	.משרד מבקר המדינה העיר למשרד התמ"ת שמטרתה של חובת הדיווח על תאונות היא שהאגף יוכל לברר את נסיבותיהן ולוודא שהופקו הלקחים ותוקנו הליקויים, שכן מדובר בסיכון שלומם של הפעוטות. על כן יש לראות בחומרה את המחדלים בפיקוח בנושא זה.	887
חברת נמל חיפה בע_מ . מערכת לניהול מכולות - חברת נמל חיפה בע_מ משרד מבקר המדינה העיר לנמל חיפה כי אמות המידה לבחינת ההצעות היו צריכות להיקבע טרם פנייתו אליהן על מנת שבחינת הצעות הספקים תתבצע לפיהן. לא היה נכון לבחון את ההצעות של הספקים ולגבש עמדה סופית בנוגע להצעה המועדפת לפני שוועדת המכרזים אישרה את אמות המידה. הדיון של ועדת המכרזים באמות המידה ואישורן לאחר שכבר ידעה כי שבועיים קודם לכן קבע נמל חיפה מציע מועדף על בסיס של השוואה מפורטת בין ההצעות, עלול לעורר חשש כי ההליך לא נעשה באופן שוויוני. משרד מבקר המדינה מעיר כי הנמל גם לא פעל על פי אמות המידה שקבע לניקוד מרכיבי המחיר והאיכות במכרזים, משום שבהתחשב בכך שהמוצר של חברה ב' הוא מוצר מדף, היה עליו לשקלל את ההצעות ביחס של 80% למחיר ו-20% לאיכות אולמצער ביחס של 60% למחיר ו-40% .לאיכות הפער בין משקלות אלו למשקלות שניתנו בפועל (80% איכות- 20% .מחיר) גדול טיפול הדירקטוריון במסקנות המבקר הפנימי היה אטי, והוא לא החליט החלטות תכליתיות להסדרת המצב . רק בסוף אוקטובר 2008 , עשרה חודשים לאחר שדוח המבקר הפנימי נמסר למנכ"ל, נדון הפרויקט בהנהלת הנמל בדיון לקראת הטמעת המערכת. כאמור, רק בפברואר 2009 .מונה מנהל לפרויקט למרות כישלון הנמל בהכנסת המערכת לשימוש העלתה הביקורת כי ב -17 ישיבות דירקטוריון שכונסו בין יוני 2008 למרס 2009 לאהתקיים דיון ממשי בנוגע לניהול הפרויקט, למעט פעמיים שבהן דנו בהיבטים מסוימים שלו - בדיון אחד נקבעו קריטריונים לצוות טיפול ב- TOS ; באחרדווח כי מונה מנהל פרויקט. .אף שבישיבה עלה עניין דחיפות הטמעת המערכת ו אף שהוצגו חלופות לפתרון לא דן הדירקטוריון בכך ודחה את החלטתו למועד מאוחר יותר, אולם החלטה בעניין החלו פות להטמעת המערכת מעולם לא התקבלה, וכשנה וחצי לאחר מכן החליטה הנהלת הנמל לנטוש את המערכת של חברה א' ולהתקשר עם חברה ב'. יוצא אפוא כי פרט למינוי מנהל פרויקט , למעלה משנה לאחר שהמבקר הפנימי הגיש את הדוח לא יושמו המלצותיו. לדעת משרד מבקר המדינה, עמדת ח נ"י והמחלוקת אתה בעניין המחויבות של נמל חיפה כלפי חברה א' הייתה צריכה להיות מובאת לפני דירקטוריון הנמל כדי שיבחן אותה. מטבע הדברים, כשפרויקט נקלע למשבר נדרשת המערכת הניהולית לחשיבה מחודשת בעניינו. עם זאת, כל ה חלטה שמתקבלת במצב כזה ובעיקר אם פירושה אבדן השקעות של מיליוני ש"ח, ראוי כי תתקבל לאחר בחינה יסודית ומפורטת של הנושא על כל צדדיו. הנושא חייב להיות מוצג לדירקטוריון החברה מכל היבטיו, באופן שהחלטתו לגביו תתקבל לאחר שקלול כל המידע הרלוונטי. ממצאיו של פרק זה אי נם באים ללמד על חלופה שהיה ראוי לאמץ, אלא על ליקויים בהליך שקיים נמל חיפה לפני קבלת ההחלטה בדבר החלפת הספק. ראוי כי המסקנות והלקחים מממצאי פרק זה יופקו וייושמו בתהליכי קבלת החלטות דומים אשר להם תידרש הנהלת הנמל בעתיד. מנכ"ל נמל חיפה קבע אפוא יחס משקלות הפוך לאותו מוצר שהציעו אותם מציעים בשנת 2002 . יצוין כי העובדה שהחוזה עם חברה א' גרם משבר בגלל המחיר מעוררת את השאלה מדוע בשלב זה הוחלט כי המחיר יהיה בעל ערך שולי לעומת האיכות. עוד יצוין כי אילו בחנה ועדת המכרזים את ציוניהן של חברה א' וחברה ב' על פי המשקלות שנקבעו במכרז 2002 (20% לאיכות ו-80% )למחיר, הייתה חברה א' זוכה בו. משרד מבקר המדינה העיר לנמל חיפה כי הואיל והחלטתו בעניין זה היא שינוי המשקף תפנית של 180 מעלות מעקרונות הבחירה המקוריים שנקבעו בשנת 2002 , ובעקבותיה נבחר זוכה שלא היה נבחר אלמלא השינוי, היה עליו לקיים בחינה יסודית ומדוקדקת של העניין לפני קבלת ההחלטה ולנמק את השינוי. ואולם לא נמצא כי ההחלטה התקבלה לאחר בחינה כזאת. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שההחלטה בעניין משקל ן של אמות המידה לבחינת ההצעות של מתמודדים במכרז התקבלה לאחר שפרטי ההצעות כבר היו ידועים לחברי הוועדה. .הביקורת העלתה כי עד אוקטובר 2010 הושקעו במערכת כ -46 מיליון ש"ח - הסכום אינו כולל כאמור את כל העלויות - לעומת תקציב מקורי של 30 מיליון ש"ח. החריגה היא אפוא יותר מ-50% .מהתקציב המקוריעוד העלתה הביקורת כי אין לנמל חיפה תחשיב עלויות מלא ומפורט בגין כל הוצאות הפרויקט וההפסדים שנגרמו בגלל כישלון הפעלת המערכת של חברה א'. משרד מבקר המדינה העיר ל נמל חיפה כי ניהול תקציבי של פרויקטים תשתיתיים שביצועם נמשך שנים וכרוך בהוצאה כספית של עשרות מיליוני ש"ח חייב להיות מושתת על בסיס נתונים כספיים מלאים המתעדכן באופן שוטף. נתונים כאלה הם תנאי לקיום מעקב ובקרה נאותים בנושא מימוש הפרויקט ונדרשים לקבלת החלטות במהלך ביצועו. בארגון כמו נמל חיפה שהוא גוף עסקי מסחרי בבעלות המדינה יש לכך משנה תוקף.	הליך הבחינה והאישור של הסכם 2007 לקה בחסר. דיווח המנכ"ל דאז בינואר 2008 במכתבו לדירקטוריון לא כלל פרטים על הסכם 2001 ; הבקשה לאישור ההסכם הוגשה לדירקטוריון בלא שצורף לה תחשיב עלויות יישומו כאמור. כמו כן פניית הסמנכ"ל למשאבים לרשות החברות הממשלתיות מאוקטובר 2007 לא כללה פרטים על הסכם 2001 . יצוין כי גם לאחר שכשלה המערכת והושבתה בתחילת נובמבר 2007 , המשיכה הנהלת נמל חיפה בטיפול ביישום הסכם 2007 ברשות החברות הממשלתיות ובדירקטוריון, למרות ש טרם הוחלט על עתידה.	888
היכלי הספורט תל אביב-יפו בע_מ . חלוקת כרטיסים למשחקים ומופעים בהיכל הספורט ביד-אליהו .משרד מבקר המדינה מעיר להתאחדות כי על פי הרישומים שהחברה מנהלת, הכרטיסים האמורים הועברו למר שילה, למר חלובה ולמר יבלוקובסקי ישירות, וכי בתיקי החברה אין כל עדות לכך שהכרטיסים הועברו לבעלי התפקידים האמורים על פי בקשתה של ההתאחדות ועל שמה. לא ברור גם מדוע במסגרת מילוי תפקידו קיבל מר חלובה בממוצע ארבעה כרטיסים לאירוע, ומדוע על מר יבלוקובסקי לבקר בעשרה אירועים - שמונה משחקי כדורסל ושני אירועים שלהם אין כל קשר לספורט - כדי להתרשם מאופן ניהול האירועים. מהאמור לעיל עולה כי בעקבות הדוח של משרד מבקר המדינה מ- 2003 , שדן בנושא קבלת כרטיסי חינם על ידי רשויות מקומיות ותאגידים עירוניים ואופן חלוקתם, נבחן הנושא בין היתר על ידי משרד הפנים, והוא הוציא הנחיות שונות לעניין חלוקת הכרטיסים במטרה לצמצם את היקף התופעה ולהבטיח קי ום של מינהל תקין, שוויון, שקיפות ומניעת פגיעה בטוהר המידות. עם זאת, עד ינואר 2009 , המועד שבו פורסם החוזר מ- 2009 , לא נקט משרד הפנים צעדים לצמצום הנוהג הפסול שלפיו רשות מקומית או תאגיד עירוני מקבלים כרטיסים ללא תמורה ממארגני אירועים. יצוין כי מנוסח החוזר מ- 2009 עולה כי הוא אינו אוסר על רשות מקומית או תאגיד עירוני לחלק כרטיסי חינם. לדעת משרד מבקר המדינה אם הרשות או התאגיד העירוני רוצים להמשיך ולחלק כרטיסים כאמור, עליהם לרכוש את הכרטיסים במחיר מלא ממארגני האירועים ולחלקם, על פי התבחינים שנקבעו ופורסמו, תוך שמירה על כללי המיסוי המתאימים. .משרד מבקר המדינה העיר לעירייה בדוח מ - 2003 כי מאחר שנוכחות חברי המועצה במשחקים ובמופעים אינה מתוקף תפקידם הציבורי, היה עליה להימנע מלחלק להם כרטיסים אלה. בביקורת הנוכחית נמצא כי העירייה פעלה אמנם לצמצום התופעה אך לא הפסיקה אותה לחלוטין ולא קיימה את ההנחיות וההוראות האמורות של היועץ המשפטי לממשלה ושל משרד הפנים בנושא, כמפורט להלן: משרד מבקר המדינה מעיר כי עקרונות וסיכומים אלה וכן טענתה של העירייה אינם עולים בקנה אחד עם הנחיית משרד הפנים שניתנה בעקבות המלצת משרד מבקר המדינה. על פי הנחיה זו הותר כאמור לרשויות מקומיות ובהן עיריית תל-אביב-יפו לחלק כרטיסים לחברי מועצה או לעובדים בכירים רק לאירועים רשמיים של הרשות שבהם נדרשה השתתפותם מתוקף תפקידם , ואילו העקרונות שהתווה היועץ המשפטי של העירייה אפשרו לעירייה לחלק כרטיסים גם למופעים שאינם מאורגנים על ידה, כגון משחקי ספורט. 2. כאמור, לפי נוהל המשרד לחלוקת כרטיסים נדרשה העירייה, כמו יתר הרשויות המקומיות, להקים ועדה מקצועית לקביעת תבחינים לחלוקת כרטיסים. הועלה כי בעירייה הוקמה ועדה כזו, שאף הציעה תבחינים במסגרת נוהל לחלוקת כרטיסים והזמנות לחברי מועצה ועובדי עירייה, אולם עד מ ועד סיום הביקורת לא אושרו התבחינים על ידי מועצת העירייה, ולמותר לציין כי הם לא פורסמו כנדרש באתר האינטרנט של העירייה. משרד מבקר המדינה העלה כי אף שלא אושרו תבחינים כנדרש, המשיכה העירייה לדרוש ולקבל מהחברה כרטיסים למשחקי כדורסל ולחלקם לחברי המועצה ולעובדיה הבכירים10 : בשנת 2007 הקצתה החברה לעירייה 129 כרטיסים ל-13 משחקים שהתקיימו בהיכל באותה שנה; בשנת 2008 - 130 כרטיסים; ובשנת 2009 )(עד תחילת נובמבר- 60 .כרטיסים .מן הראוי שגם התאגידים עצמם יימנעו מלחלק כרטיסי חינם ישירות לנבחרים ולבעלי תפקידים". משרד מבקר המדינה מעיר לעירייה כי הוראות והנחיות משרד הפנים המועברות באמצעות חוזרי מנכ"ל מנחות את כל הרשויות המקומיות. החוזר מ - 2009 לא ייתר, כאמור, את הצורך לקבוע תבחינים לחלוקת כרטיסים, שכן תבחינים כאלה אמורים לשמש את הרשות המקומית גם במקרים שבהם היא יכולה לקבל כרטיסים לחלוקה על סמך הסכמים קיימים. לכן לא היה מקום להשהות את הליך קביעת התבחינים עד קבלת תשובה ממנכ"ל המשרד. לא זו אף זו, לא התקבל כל הסבר מהעירייה על אי-קביעת התבחינים בשנים 2007 -2008 ., טרם פורסם החוזר האמור לדעת משרד מבקר המדינה, משחקי הכדורסל של מכבי ת"א אינם אירועים רשמיים של העירייה, ולכן נוכחותם של חברי מועצת העירייה או עובדיה הבכירים במשחקים אינה מוצדקת. על העירייה היה אפוא להימנע מלדרוש ולקבל מהחברה כרטיסים לאירועים אלה, מה גם שהמועצה לא אישרה כאמור תבחינים לחלוקתם, כפי שדרש משרד הפנים בחוזריו. על העירייה לפרסם לאלתר באתר האינטרנט שלה תבחינים לחלוקת כרטיסים שיבטיחו שכרטיסי חינם יחולקו, אם לפי הסכם קיים יש לחלקם, באופן שוויוני ולאוכלוסיות שאכן זקוקות לכך, תוך צמצום היקף התופעה ככל שניתן. כיוון שהכרטיסים למשחקי הכדורסל של מכבי ת"א ניתנים, על פי ההסכם עמה, לחברה ולא לעירייה, על העירייה להפסיק ולדרוש מהחברה שתעביר לה כרטיסים למשחקים אלה. על משרד הפנים לוודא שהרשויות המקומיות ככלל והעירייה בפרט יקיימו את כל ההנחיות וההוראות שהוא מעביר אליהן בחוזרי מנכ"ל. משרד מבקר המדינה הסב את תשומת לבו של משרד הפנים למצב בעייתי זה שבו המשרד מוציא חוזרים והנחיות המתייחסים ישירות לחברות עירוניות, בעוד שאחת החברות הללו מעלה טענה ולפיה היא אינה כפופה לחוזרים והנחיות אלה. בתשובתו של משרד הפנים מאוקטובר 2010 הוא ציין כי "אף לשיטת התאגידים שטענו כי ספק אם חלות הנחיות חוזרי המנכ"ל במישרין על התאגידים, הרי הן יחולו עליהם המק[ על ידי הרשויות, שהרי עצם מהותם של התאגידים העירוניים ]ומיות תאגידים המוקמים לשם מטרה שהיא בגדר סמכויות הרשות ותפקידיה, לפחות מחצית ההון או כוח ההצבעה בהם מצוי בידי הרשות, ונציגי הרשות חברים בגוף המנהל את התאגיד". ואולם מתשובות שהעבירה העירייה למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2009 , בינואר 2010 ובאוקטובר 2010 עולה כי אין בכוונתה לכפות על התאגידים העירוניים שלה, לרבות החברה, לפעול על פי חוזרי מנכ"ל משרד הפנים, שכן לדבריה תאגידים אלה הם "ישויות נפרדות אשר לכל אחת מהן דירקטוריון ונושאי משרה". עם זאת, העירייה הודיעה כי היא תנחה את לשכ ת התאגידים להעביר לידיעת התאגידים העירוניים את החוזרים האמורים של משרד הפנים. יצוין כי פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז באוקטובר 201011 .נגע בין היתר לחלות חוזרי מנכ"ל משרד הפנים על תאגידים עירוניים אולם, בעוד שמשרד הפנים מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי בית המשפט דחה למעשה את הטענה ולפיה ספק אם תאגיד עירוני כפוף להנחיות משרד הפנים, טענה החברה, בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאוקטובר 2010 ,בנוגע לפסק דין זה, כי "מקביעתו של בית המשפט שנדרש להתייחס לתוקפו של חוזר המנכ"ל, עולה בבירור כי חוזר מנכ"ל... איננו בבחינת הוראה המחייבת את החברה". לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים, להידרש בהקדם לסוגיה זו ולנקוט את הצעדים המתחייבים כדי להסדירה, כגון הפניית הנחיה מתאימה לרשויות המקומיות, בעלות השליטה בחברות העירוניות, לדרוש מהחברות לפעול על פי ההנח יות והחוזרים שהוא מוציא, או קידום יזמת חקיקה שתבהיר את הדרוש הבהרה בנושא חשוב זה.	הוועדה ציינה כי בהמלצתה התחשבה בחוות דעתו של היועץ המשפטי לעירייה, בדוח מבקר המדינה ובהערותיו של יועמ"ש החברה. אולם בפועל היא לא התחשבה בהערות מהותיות של יועמ"ש החברה, ולפיהן הוא ביקש להגביל את מספר הכרטיסים שיוכל לחלק מנכ"ל החברה, שָלל חלוקת כרטיסים לצורך קידום אינטרסים כלכליים, והציע כי הם יחולקו רק לדירקטורים ולעובדים שיבקשו כרטיסים (שכן הוועדה המליצה למעשה על חלוקה אוטומטית של ההזמנות).	889
היכלי הספורט תל אביב-יפו בע_מ . היכל הספורט ביד-אליהו – שיפוץ, שדרוג וייעוד .מהאמור לעיל עולה שאף כי בהסכם בין החברה למועצה עוגנה מערכת של בקרות שבאמצעותן הייתה המועצה יכולה לוודא שהחברה עומדת בהתחייבויותיה, בפועל לא בוצעה בקרה ראויה: לא ניתנה מראש ובכתב הסכמת המועצה לשינויים בתכנית ולסטיות ממנה; לא נמצאו מסמכים המעידים כי הוקם צוות היגוי, וכי הוצע למועצה לשלוח משקיף לישיבותיו; לא נעשתה בחברה ביקורת פנימית לבדיקת עמידתה בהתחייבויותיה כלפי המועצה, והמועצה לא נעזרה בליווי מקצועי בתחום הבנייה על מנת לעקוב אחר שלבי ביצועו של הפרויקט. לדעת משרד מבקר המדינה, ביצוע בקרות ראויות הוא תנאי הכרחי שבאמצעותו ניתן לוודא שצדדים בהסכם עומדים בהתחייבויותיהם, מה גם שקיומן של בקרות כאלה עוגן מראש בהסכם. על כן על החברה היה להקפיד לקיים את חלקה בהסכם ולבצע את הבקרות המתאימות. על המועצה היה לעמוד על כך שהחברה תקיים את המוטל עליה ולהמשיך להקצות לה כספים רק לאחר שווידאה שהחברה מקיימת את חלקה בהסכם. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהעקרונות לדרכי ההתקשרויות עם קבלנים נקבעו על ידי ועדת הכספים, ומאחר שוועדה זו אישרה, יחד עם ועדת המכרזים, גם את אופן ההתקשרות לביצוע עבודות במסגרת הפרויקט, ראוי היה כי כל חריגה מהם תובא לאישורה, ובכלל זה ההחלטה לקיים התקשרות שלא באמצעות מכרז פומבי. ואולם משרד מבקר המדינה העלה כי עד מועד סיום הביקורת לא גיבשה לשכת התאגידים תקנות או נוהל כאמור, לא העבירה הנחיות כלשהן לתאגידים בעניין העקרונות שעליהם צריכים להיות מושתתים סדרי התקשרויותיהם, ואף לא העבירה להם קווים מנחים באשר לדרך שעליהם לנקוט בעת ביצוע ההתקשרויות. הביקורת העלתה כי אף שמדובר היה בעמדה עקרונית, החלה לכאורה לא רק על ההתקשרות לקביעת נותן החסות להיכל אלא גם על התקשרויות אחרות שעושה החברה בנכס של העירייה, לא העבירו לשכת התאגידים או כל גורם אחר בעירייה הנחיות לחברה במהלך ביצוע הפרויקט ולפיהן חלים עליה דיני המכרזים. . עוד עולה כי ללשכת התאגידים לא היה ידוע אם בידי החברה היה קיים נוהל מכרזים והתקשרויות לפני שהחלה לנקוט צעדים מעשיים בעניין הפרויקט. יצוין כי בדוח בנושא "ביקורת פנים בחברות עירוניות" שהגישה בשנת 2005 ( המבקרת הפנימית של העירייה להלן - מבקרת העירייה) היא המליצה ללשכת התאגידים, בין היתר, "לבחון כתיבת נהלים משותפים לתאגידים העירוניים בנושאים שנדרשים במרבית התאגידים ומאפיינים תחומי פעילות משותפת". מהאמור לעיל עולה כי לפחות בעניין סדרי ההתקשרויות לא שעתה לשכת התאגידים להמלצת מבקרת העירייה. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי האמור לעיל מעיד שלא נעשה תכנון מדויק ומפורט מספיק לפני שיצאה החברה במכרז ואף לפני שחתמה על ההסכם עם הקבלן, ולא נבחנו לעומק כל הסוגיות הרלוונטיות, ובהן הדרישות של הנהלת היורוליג, שהמשתמשת העיקרית בהיכל - מכבי ת"א - מחויבת לעמוד בהן. מהאמור לעיל עולה כי החברה נאלצה להתמודד עם מאות בקשות, הן של הקבלן הראשי והן של קבלנים אחרים, לאישור ת שלומים בגין עבודות חריגות שביצעו. אמנם לא כל הבקשות אושרו, אבל אושר חלק גדול מהן, בסכום מצטבר של כ -26 מיליון ש"ח; משמעות הדבר היא שעקב תכנון חלקי של החברה, נוצר פער ניכר בינו לבין הביצוע, במידה רבה מכיוון שהחברה לא הגדירה באופן ברור את הדרישות שלה מהפרויקט לפני שהתחילו העבודות ונחתמו החוזים עם הקבלנים. אמנם החברה טענה פעמים רבות כי הקבלן הראשי אינו עומד בלוחות הזמנים, אולם אין ספק כי חלק לא קטן מהפיגור נובע גם מתפקודה. הפרוטוקולים מהישיבות של ועדת החריגים שהוקמה במיוחד לצורך הפרויקט היו קצרים ותמציתיים ולא ניתן בהם מידע המשקף את מהלך הדיונים ואת המשמעות הכספית של ההחלטות. משרד מבקר המדינה מעיר כי האחריות לניהולו התקין של תאגיד עירוני מוטלת אמנם בראש ובראשונה על מוסדותיו המנהלים, הנעזרים לצורך כך, בין היתר, בוועדת ביקורת ובמבקר פנים, ואולם אין בכך כדי להסיר מהרשות המקומית את אחריותה לקיים מטעמה פיקוח ומעקב נאותים על פעילות תאגידיה. על הרשות המקומית לוודא שכל התאגידים, ובייחוד אלה המקיימים פעילות בהיקף כספי ניכר, פועלים על סמך נהלים נאותים, ברורים ומחייבים בכלל, ועל פי נהלים לעניין התקשרויות בפרט. מה עוד שמועצת העירייה החליטה כאמור כי על התאגידים לקיים מכרזים ועל לשכת התאגידים לגבש תקנות או נוהל מכרזים שיחייבו אותם, וכל עוד לא הוחלט אחרת, החלטה זו תקפה ומחייבת. מאחר שהחברה היא תאגיד עירוני ומאחר שלצורך הפרויקט ברור היה, הן לחברה והן לעירייה, כי החב רה תצטרך לבצע התקשרויות בסכומים ניכרים, ראוי היה שהגורמים הנוגעים בדבר בעירייה, ובכללם לשכת התאגידים, יבחנו את סדרי העבודה של החברה בנושא זה ויבטיחו כי ההתקשרויות הצפויות יתבצעו בהתאם לתשתית נורמטיבית נאותה ועל פי דיני המכרזים. משרד מבקר המדינה מעיר כי אין להשלים עם מציאות שבה חברה עירונית שאמורה לפעול על פי אמות מידה ציבוריות ולשמש דוגמה לציבור, ושבמוסדות המנהלים שלה יושבים נציגי עירייה, מבצעת עברות על חוק התכנון והבנייה. לדעת משרד מבקר המדינה, על העירייה לפעול למיגור תופעה זו.	. מהמסמכים עולה כי בניסיון לייצר הכנסות נוספות, ומאחר שכאמור התעריף לפעילויות ספורט בכלל ולאימונים בפרט נמוך במידה ניכרת מהתעריף לפעילויות אחרות כגון אירועי תרבות, העדיפה החברה להעמיד את ההיכל לשימוש לאירועים אלה על פני שימוש לאימונים וכתוצאה מכך התגלעו חילוקי דעות בינה לבין מכבי ת"א, כמפורט להלן:	890
מפעל הפיס . הטיפול בשתי תביעות משפטיות הנוגעות לכמה בכירים לשעבר - מפעל הפיס משרד מבקר המדינה העלה כי המנכ"ל לא דיווח למוסדות המפעל מבעוד מועד על מהות היכרותו האישית עם מר גדות ולא ביקש את הנחייתם בנושא, אף שהיכרות זו הייתה עלולה להשפיע על מעורבותו במשא ומתן עם אקוטק - שמר גדות נמנה כאמור עם בעליה - ועל מעורבותו בתביעה נגד גג"ג, כמפורט להלן: (א) בנובמבר 2004 החליט כאמור דירקטוריון המפעל על הקמת ועדה שתנהל משא ומתן עם אקוטק ובה ישתתפו שלושה דירקטורים, מנכ"ל המפעל והמזכיר (ועדת אקוטק). למרכז עבודת הוועדה מונה המנכ"ל. בישיבה שקיימה הוועדה באותו חודש הוחלט, בין היתר, שהמנכ"ל והמזכיר יקיימו משא ומתן עם בעלי אקוטק בעניין הפטנ ט. ממסמכים שונים עולה שהמנכ"ל השתתף באופן שוטף בישיבות של ועדת אקוטק ובישיבות שקיימה הוועדה עם נציגי החברה, וכי גם בישיבות אלה הוא לא מסר גילוי נאות בדבר היכרותו האישית עם מר גדות. לדעת משרד מבקר המדינה, על המנכ"ל היה למסור לדירקטוריון, מיד לאחר הודעת אקוטק למפעל על הפטנט שברשותה ולמצער בדיון שקיים בנובמבר 2004 , דיווח מפורט בדבר זיקתו למר גדות, וכן בדבר זיקתו למר גורן ולגב' גואטה - אם הייתה לו זיקה אליהם. ממסמכי המפעל עולה כי רק בישיבת ועדת אקוטק באפריל 2006 - שבה נכחו יו"ר הדירקטוריון, מר כצנלסון, וחבר הדירקטוריון (מר עדי אלדר) - ציין המנכ"ל לראשונה, בין היתר: "כולם יודעים שאני מכיר את שלושתם , אף פעם לא הסתרתי את זה, ואני יודע ]מר גדות, מר גורן וגב' גואטה[ מה המצב הכלכלי והבריאותי של כמה אנשים מתוך השלישייה הזאת. אין להם כסף. אפילו אם ימכרו את כל הבתים שלהם וכל זה, אין כסף". מפרוטוקול הישיבה לא עולה כי בעקבות הדיווח האמור דרשה הוועדה מהמנכ"ל להסביר מדוע רק במועד מאוחר זה (אפריל 2006 ), חודשים רבים לאחר שהחל המפעל לטפל בתביעת אקוטק, דיווח המנכ"ל לראשונה על היכרותו האישית עם מר גדות. עוד הועלה כי גם לאחר הודעתו האמורה של המנכ"ל לא קיימו הוועדה או הדירקטוריון דיון במתחייב מכך, ובכך אפשרו למנכ"ל להמשיך במעורבותו בתביעה עד לחתימת הסכם הגישור עם אקוטק. משרד מבקר המדינה מעיר כי דברי המנכ"ל בישיבת ועדת הביקורת האמורה והאמור בתשובת היו"ר אינם עולים בקנה אחד עם הודעת מזכיר המפעל ממאי 2009 ,למשרד מבקר המדינה ולפיה כאמור, "הרפרנט היו היו"ר והמנכ"ל"; ]בא כוח המפעל בתביעה נגד גג"ג[ מול]במפעל[ עם הממצאים, כאמור לעיל, בדבר הדיווחים שהעביר בא כוח המפעל בתביעה נגד גג"ג למנכ"ל; ועם חובתם של המנכ"ל והיו"ר, כנושאי משרה בכירים, להתעדכן בפרטי תביעה רגישה זו, לדווח עליה לדירקטוריון ולקבל את אישורו להסכם הפשרה שגובש בתביעה זו. בנוגע להחלטה זו של הוועדה הבהיר משרד מבקר המדינה ליו"ר ועדת הביקורת כי אין בבדיקת משרד מבקר המדינה כדי לייתר או לדחות את טיפול מוסדות המפעל (ועדת הביקורת והדירקטוריון) בממצאי בדיקת מבקר הפנים בעניין ת פקוד המפעל ונושאי תפקידים בו בתביעות האמורות. לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שדירקטוריון המפעל יבחן בהקדם עניין זה על כל היבטיו. יצוין כי ההודעות האמורות של עובד צוות הביקורת ומנכ"ל המפעל ותגובותיו האמורות של מבקר הפנים לא תועדו. לדעת משרד מבקר המ דינה, גם על יו"ר הדירקטוריון הייתה מוטלת החובה לדאוג שיובא לידיעת היועמ"ש לממשלה והפרקליטות כי הדירקטוריון אישר ביוני 2007 .את הצעת המגשר בתביעת אקוטק בא כוח המפעל [ מול ]במפעל[ כאמור, לדברי מזכיר המפעל "הרפרנט היו היו"ר והמנכ"ל". דווקא משו]בתביעה נגד גג"גם שהמפעל נתן משקל רב לדעתם של היועמ"ש לממשלה והפרקליטות בתביעה נגד גג"ג, היה על היו"ר והמנכ"ל, שידעו שמתקיים משא ומתן בתביעה נגד גג"ג וידעו שהדירקטוריון אישר לשלם לשניים מהבכירים סכומים נכבדים במסגרת תביעת אקוטק, למסור את המידע החשוב והמהותי הזה לפרקליטות וליועמ"ש לממשלה. בעניין טענתו של המזכיר ולפיה התביעה נגד גג"ג לא הייתה בטיפולו, משרד מבקר המדינה חוזר על עמדתו ולפיה היה על המזכיר מתוקף תפקידו לברר את כל הפרטים בעניין תביעת המפעל נגד גג"ג והשפעת תביעת אקוטק עליה ולדווח על ממצאיו לדירקטוריון ולכל יתר הגורמים המעורבים בתביעה נגד גג"ג. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את העובדה שהמפעל ונושאי המשרה שטיפלו מטעמו בתביעה זו או שידעו עליה - יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל והמזכיר - לא דיווחו מבעוד מועד לבא כוחו של המפעל וליועמ"ש לממשלה על התקדמות המשא ומתן שהתקיים עם אקוטק לשם השגת הסכם פשרה בנושא תביעתה; דיווח זה התחייב בוודאי לאחר שדירקטוריון המפעל אישר את הצעת המגשר ואף לפני שנחתם הסכם הגישור בין הצדדים, בין היתר מאחר שמר גדות וגב' גואטה היו מעורבים בשתי התביעות ומאחר שההסדר בתביעת אקוטק הביא לשיפור ניכר במצבם הכלכלי. אילו היו פרטים אלה מובאים לידיעת בא כוחו של המפעל וליועמ"ש לממשלה או לנציגו, ניתן להניח שהדבר היה משפיע על עמדותיהם בעניין עקרונות הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים. (ו) משרד מבקר המדינה העלה כאמור כי רק בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה בדצמבר 2007 , כארבעה חוד שים לאחר שנחתם הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים וכחודשיים לאחר שבג"ץ נתן לו תוקף של פסק דין, דווח עליו לדירקטוריון בדיעבד; את הדיווח האמור מסר בא כוח המפעל בעניין תביעה זו. מהאמור לעיל עולה ש גם בדיווח בדיעבד שנמסר לדירקטוריון בעניין הסכם הפשרה בתביעה זו לא הובא לידיעתו שיעור ההפחתה בסכומי ההשבה של שלושת הבכירים שנקבעו בהסכם הפשרה, אף שבפועל היה מדובר בשיעור הפחתה ניכר (כ -66% מהסכומים שהם נדרשו להשיב בעקבות פסקי הדין של בתי הדין לעבודה). נתונים אלה אינם מתיישבים עם הדיווח שמסר כאמור בא כוחו של המפעל לדירקטוריון על "הקטנה מינימאלית של הסכומים המאוד מאוד גדולים שקיבלנו". עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי גם הצגת מתן יפויי הכוח למפעל לגבות ממס הכנסה את התשלומים שנוכו לבכירים בעבר כאחד השיקולים שהנחו את המפעל להגיע לפשרה הייתה מטעה, כיוון שהסכמת המפעל לדאוג לגביית התשלומים מרשויות המס במקום שהבכירים יצטרכו להחזיר לו את סכומי ההשבה ולפנות בעצמם לרשויות המס כדי לקבל החזר על ניכויי העבר הייתה לטובת הבכירים. (ח) בישיבת הדירקטוריון האמורה (מדצמבר 2007 ) אמר יו "ר הדירקטוריון שאין קשר בין הסכם הפשרה עם שלושת הבכירים ובין תביעת אקוטק, וכי המפעל הסכים לפשרה בתביעה נגד גג"ג רק לאחר שהיועמ"ש לממשלה חשב שהיא ראויה. משרד מבקר המדינה מעיר כי היו"ר לא דיווח לדירקטוריון כאמור כי יש קשרי גומלין בין שתי התביעות ושהסכם הפשרה בעניין התביעה בבית הדין לעבודה גובש בין היתר נוכח הטענה בדבר מצבם האישי והכלכלי. היו"ר גם לא דיווח לדירקטוריון שהמפעל לא דיווח ליועמ"ש לממשלה על תביעת אקוטק שניהל המפעל בד בבד עם התביעה נגד גג"ג, וכי הוא עמד לתת סכום ניכר למר גדות ולגב' גואטה במסגרת הסכם הפשרה שגובש אתם. לנוכח האמור לעיל לא ניתן לראות באישור היועמ"ש לממשלה ובחתימתו על הסכם הפשרה בעניין גג"ג "הכשר" להסכם זה מאחר שהוא לא ידע על השפעותיה של תביעת אקוטק על התביעה נגד גג"ג, וכל שימוש באישור זה בנסיבות אלה היה בו כדי להטעות. יתרה מזו, הסכמת היועץ להסכם הפשרה אינה יכולה לשמש תחליף לאישור הדירקטוריון להסכם זה. הפרקליטות והמפעל הסכימו להגיע להסכם פשרה עם שלושת הבכירים לאחר שבית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורם של האחרונים על פסק הדין שנתן בית הדין האזורי לעבודה וכאשר עתירה לבג"ץ תלויה ועומדת. במסגרת הסכם הפשרה הופחתו בשיעור ניכר הסכומים שעל שלושתם להשיב למפעל, והסכומים המופחתים נפרסו על פני 10 ו-15 שנים. הועלה כי המפעל לא דיווח ליועמ"ש לממשלה או לנציגו מפרקליטות המדינה ולבא כוחו בתביעה זו כי הדירקטוריון החליט לשלם לשניים מהבכירים ולחברה שבבעלותם (אקוטק) 4.2 מיליון דולר. ההסכם גם לא הובא לדיון ולאישור בדירקטוריון המפעל, ועקב כך לא התאפשר בו דיון ממצה על כל היבטיו. לדעת משרד מבקר המדינה, על המוסדות המנהלים של המפעל לדון בהקדם באופן תפקודם של יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל ובאופן קבלת ההחלטות בתביעה זו. האחריות לכך שההסכם עם שלושת הבכירים לא הובא לדיון ולאישור בדירקטוריון ולכך שהפרקליטות לא עודכנה בפרטי המשא ומתן המקביל בעניין תביעת אקוטק מוטלת בראש וראשונה על יו"ר הדירקטוריון לשעבר, שמעון כצנלסון, על מנכ"ל המפעל, שאול סוטניק, ועל המזכיר, עו"ד רוני כהן, שהיו מעורבים או אמורים להיות מעורים בפרטי שתי התביעות, כל אחד בהתאם להיקף תפקידו וסמכויותיו. ממצאי בדיקתן של פעולות המפעל בתביעה נגד גג"ג מלמדים על ליקויים מהותיים בתהליך קבלת ההחלטות, על אי -ביצוען של מלוא הבדיקות והפעולות שהתחייבו, על אי-נקיטת צעדים שהתאפ שרו והתחייבו, ועל אי- הצגת מידע חיוני הקשור בנושא לדירקטוריון. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את תפקודם של המפעל ושל נושאי התפקידים האמורים לעיל. לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה שאקוטק לא תבעה במפורש פיצויים באותו שלב לא היה בה כדי להעיד על כך שהמפעל לא יצטרך להשתמש במשאביו הכלכליים בעקבות התביעה. כאמו ר, אקוטק טענה בכתב התביעה כי אינה יכולה באותו שלב לאמוד את שיעור הפיצויים שתהיה זכאית להם בגין הפרת הפטנט, אך היא שומרת על זכותה לתבוע פיצויים לאחר קבלת המידע הנוגע להיקף הפרת זכויותיה. הסכמתו של המפעל לנהל משא ומתן עם התובעת ולפתוח בהליך גישור לאחר הגשת התביעה נגדו מצביעים על כך שבפועל האפשרות שהוא יעשה שימוש במשאביו הכלכליים לסלק את התביעה הייתה יותר מ"קלושה". מכאן שהיה על המפעל לתת גילוי לתביעת אקוטק בדוחותיו הכספיים לשנת 2005 .ואילך, השנה שבה הוגשה כאמור התביעה והחלו הליכי הגישור לחלופין, אם אכן סברה הנהלת המפעל כי הסיכוי שטענת הפרת הפטנט תתקבל הוא קלוש, לא היה כלל מקום להיכנס למשא ומתן ולשלם לחברה ולבעליה 4.2 .מיליון דולר עבור השימוש בפטנט, כפי שנעשה	מהטבלה עולה שסכומי ההשבה שנקבעו בהסכם הפשרה היו קטנים ביותר ממחצית מסכומי ההשבה שנקבעו בעקבות פסקי הדין של בתי הדין לעבודה (האזורי והארצי). הפחתה זו לא עלתה בקנה אחד עם העקרונות שקבע הי ועמ"ש לממשלה, ולפיהם סכומי ההשבה יופחתו במחצית בלבד וישאו הפרשי הצמדה וריבית. משרד מבקר המדינה מציין כי בנובמבר 2007 , כשלושה חודשים בלבד לאחר חתימת הסכם הפשרה בתביעה נגד גג"ג, אשר אחת הסיבות להסכמת המפעל והפרקליטות למתכונתו הייתה מצבם האישי והכלכלי של שלו שת הבכירים, וכחודש לאחר שבג"ץ נתן לו תוקף של פסק דין, העביר המפעל על פי הסכם הפשרה בתביעת אקוטק סכום כולל של כ- 22.3 מיליון ש"ח (כולל מע"ם) בהמחאות בנקאיות, כמפורט להלן: כ-6.7 מיליון ש"ח לפקודת מר גדות; כ-6.7 מיליון ש"ח לפקודת גב' גואטה, וכ- 8.9 לפקודת אקוטק (סה"כ שווה ערך ל-4.2 .)מיליון דולר בתוספת מע"ם משרד מבקר המדינה מדגיש כי עובדה מהותית זו, ולפיה כבר ביוני 2007 התקבלה על ידי דירקטוריון המפעל החלטה על התשלום האמור בתביעת אקוטק, לא הובאה במניין השיקולים בהחלטות הפרקליטות בתביעה נגד גג"ג, שכן הפרקליטות לא ידעה באותה עת על ההחלטה של המפעל מיוני 2007.	891
מפעל הפיס . הגרלות מפעל הפיס – ארגון, פיקוח ובקרה חרף העובדה כי הגורמים הממשלתיים ערים לזיקה בין הפעלת ההגרלות באמצעות זכיינים לבין גורמים עבריינים וארגוני פשיעה במשך כארבע שנים לא יושמה ה וראה מפורשת שנקבעה בהיתר. תחת זו הטילו הגורמים המעורבים את האחריות זה על זה בלי לנסות להביא לפתרון הבעיה. משרד המשפטים טען באופן נחרץ שעל מפעל הפיס לפנות למשטרה, המשטרה טענה שאין ביכולתה לבדוק את כשירות הזכיינים ומחתה על כך שלא התייעצו איתה בניסוח ההיתר, ומשרד האוצר, בעל הסמכות להכריע בנושא, התעלם מהסדרת התהליך. כל הגורמים הממלכתיים הנוגעים בעניין שותפים אם כן למחדל של אי-בדיקת רישומם הפלילי של הזכיינים. על משרד האוצר, על משטרת ישראל ועל משרד המשפטים לנקוט פעולה מיידית ומתואמת למציאת פתרון לבעיית בדיקת כל הזכיינים על פי דרישת ההיתר ולהבטיח פיקוח שוטף בתחום זה, לרבות בנוגע לזכיינים חדשים. .תשובת מפעל הפיס למשרד האוצר משקפת מדיניות של פיקוח רופף אשר אין בו להבטיח קיום של עקרונות שנקבעו בהיתר שנתנה המדינה למפעל הפיס. מפעל הפיס לא פעל אם כן לאכיפת הצבת שלטים כדי למנוע השתתפות קטינים בהגרלות. יתרה מזאת, גם לאחר שבדיקות הלקוח הסמוי העלו שהזכיינים אינם תולים את המודעות על איסור המכירה במקום בולט, מפעל הפיס לא נקט כל פעולה נגדם. משרד האוצר לא היה מודע למצב. משרד מבקר המדינה העיר שלמרות שנוסח ההיתר הח דש אכן מפורט יותר ביחס לקודמו (משנת 2000 ), היה על משרד האוצר- מכין ההיתר - לוודא שהוא יפורט די הצורך כדי למנוע אי-בהירות של סעיפיו השונים. כן . ראוי היה שמשרד האוצר היה מגדיר את המונחים המופיעים בו ומפרט אמות מידה ברורות לפרסום ולמרחקים רלוונטיים כדי שיהיה אפשר לקיים את הוראות ההיתר, לפקח על כך ולפרט את תנאי כל ההגרלות, נוסף על המתווה הכללי שאושר. גם על משרד המשפטים היה לפעול לכך שההיתר יהיה מפורט יותר. מאז פנייתו של היועמ"ש למשרד האוצר בנוגע להיתר ועד לחתימה על ההיתר החדש הייתה למשרד האוצר כשנה (בין ינ ואר 2006 לפברואר 2007 ); למרות זאת הוא השתהה ופעילותו להכנת היתר חדש התקיימה בעיקרה רק בחודש האחרון של אותה שנה. לכן ענה ההיתר רק על חלק מדרישות היועמ"ש, ולא על כל דרישות הגופים הרלוונטיים האחרים שמטרתן הייתה למזער את התוצאות השליליות של ההימורים. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר כי מן הראוי שלקראת חידוש ההיתר בסוף 2011 הוא ייערך ויפנה לכל הגורמים המעורבים האחרים לאלתר כדי שבהכנת ההיתר החדש יילקחו בחשבון כל ההיבטים הנוגעים להגרלות ולהימורים. משרד מבקר המדינה העיר למפעל הפיס כי בכל פנייה שלו למשרד האוצר לאישור הגרלה חדשה או לאישור שינוי המתכונת של הגרלה קיימת על מנכ"ל מפעל הפיס לכלול את כל הנתונים הרלוונטיים, להציגם בבהירות ולהדגיש את השינויים המהותיים כדי לאפשר למשרד האוצר קבלת החלטה מושכלת בעניין. הגשת בקשה הכוללת נתונים חיוביים בלבד בהשמטת נתונים חשובים פוגעת בעקרון הגילוי הנאות ומקשה על משרד האוצר את בדיקת השינויים ואישורם. יצוין כי "השינויים במתכונת הגרלות הלוטו" שעליהם הודיע מפעל הפיס לאוצר לא היו שינויים במחיר ההשתתפות בהגרלות או בשיטות ובאופן שיווקן, אלא שינויים שבאופיים ובמהותם הם שינויים בתנאי ההגרלות, ועל כן היה מקום לבקש את שינויים לפי סעיף 1 .להיתר משרד מבקר המדינה העיר למפעל הפיס כי היה עליו להביא את השינוי לאישור משרד האוצר לפי סעיף 1 להיתר, ועד קבלתו- להימנע מלהפעיל את ההגרלה. משרד מבקר המדינה העיר למשרד האוצר כי כבעל הסמכות בעניין היה עליו לבדוק את פניית מפעל הפיס בעניין הלוטו החדש מיד עם הגשתה ולבחון אם הוגשה במתכונת המתאימה ואם היא מקובלת עליו. לו ה ייתה נערכת בדיקה כאמור, יש להניח כי הוא היה מבחין בכך שמדובר בשינוי המצריך את אישורו לפי סעיף 1 .להיתר משתיקתו של משרד האוצר ומשחלפו 30 יום, יכול היה מפעל הפיס להסיק שמדובר בהסכמה להליך האישור לפי סעיף 2 .להיתר ,נמצא כי, נוסח ההיתר אמנם עודכן אך למרות זאת הוא אינו מפורט דיו ולפיכך נתון לפרשנויות שונות. להלן דוגמאות:	משרד מבקר המדינה העיר למפעל הפיס ולמשרד האוצר כי היות שמדובר בסוגיה עקרונית לגביה היה ברור כי יש מחלוקת, מן הראוי היה שמשרד האוצר יעביר למפעל הפיס את עמדתו המפורשת בכתובים. בנוסף ראוי היה לתעד הנאמר בפגישה, כנדרש על פי סדרי מינהל תקינים. כל עוד משרד האוצר לא שינה את החלטתו ממרס 2009 , היה על מפעל הפיס לפעול לפיה ולחדול לאלתר מקיום הלוטו החדש. בטיפולו בהגרלה זו נמנע משרד האוצר מלנקוט עמדה ברורה ומלפעול על פיה באופן נחרץ, ובכך נפגעה האפקטיביות של הפיקוח ורוקנו מתוכן התנאים שנקבעו בהיתר. הדברים משקפים פעולה נרפית של הגורם המאסדר(הרגולטור) שאפשרה המשך קיום הלוטו החדש.	893
דן חברה לתחבורה ציבורית בע_מ . השירות לנוסע - דן – חברה לתחבורה ציבורית בע_מ בשישה מסופי נוסעים שנבדקו לא נמצאו עלוני מידע כאלה. גם הבדיקה שנעשתה כאמור ב-30 תחנות אוטובוס בשירות דן ביולי 2009 העלתה כי החברה לא דאגה להפיץ עלונים בהן. לדעת משרד מבקר המדינה קיימת חשיבות רבה לרישום פרטי בירור התלונות עם הנהגים הנילונים, זאת לצורך תיעוד העניין ויכולת למעקב עתידי במקרה הצורך. משרד מבקר המדינה העיר לדן כי על מנהל מחלקת פניות הציבור לדרוש מהנהגים הסבר בכתב לכל תלונה. לדעת משרד מבקר המדינה, על דן לקבוע מי המנהל הישיר של הנהג ומי בעל הסמכות הממונה עליו בכלל ולעניינים משמעתיים בפרט. מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה עוד במאי 2009 כי ראוי להקים מרכז מידע ארצי שבו ירוכז המידע על כל הקווים של כל המפעילים השונים9 . עד מועד סיום הביקורת בנושא זה (ינואר 2010 ) לא הקים משרד התחבורה מרכז כזה. משרד מבקר המדינה העלה כי החברה לא הפיקה דוח כזה ולכן לא יכלה להעביר למשרד התחבורה דוח על הנסיעות בקווי השירות שלה בשנים 2008 -2009 ., כנדרש בהסכם. משרד התחבורה לא דרש מדן דוח כזה לדעת משרד מבקר המדינה, על דן לערוך השוואה תקופתית בין הנסיעות המתוכננות, לבין אלה שקוימו למעשה, ולערוך דיונים על הסיבות לאי - קיום הנסיעות המתוכננות. דיונים אלו חייבים להיות שיטתיים ולהתמקד בקווים בעייתיים, ועליהם להיות מלווים במסמכים שבהם נימוקים להחלטות שהתקבלו ולהנחיות שניתנו במטרה להקטין ככל האפשר את מספר הנסיעות המתוכננות שלא יוצאות לפועל. מעיון בפרוטוקולים של חטיבת התנועה ושל הנהלת החברה עולה כי נושא זה לא נדון כלל, ולכן לא הוצע פיתרון לקווים אשר בהם לא נאספ ו הנוסעים. לפי בדיקת משרד מבקר המדינה, דן לא דיווחה למשרד התחבורה בשנים 2008 -2009 .על ספירת נוסעיה אף שעל פי ההסכם היה עליה לעשות כן במהלך השנים ביטלה דן את ההנחיות הפנימיות בדבר ספירת נוסעים. אין מס מכים בדן על הסיבה לביטול זה; בתקופת הביקורת לא היו לה נהלים לגבי ספירת הנוסעים בקוויה, כולל בקווים העמוסים. הביקורת העלתה כי בקווים שנעשו בהם שינויים לא נספרו הנוסעים שוב.	בידי חטיבת התנועה בחברת דן מידע מפורט על מספ ר הנוסעים באוטובוסים המצביע על חריגה מהסכם הסובסידיה ממאי 2007 . למרות זאת היא לא פעלה לספק את הנסיעות כנדרש לרווחת הנוסעים.	894
אגד חברה לתחבורה בע_מ . הצטיידות באוטובוסים - “אגד“ - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע“מ לדעת משרד מבקר המדינה רכש של 12 מידיבוסים תמורת כ -6 מיליון ש"ח בלא בחינת אב-טיפוס הוא מנוגד לכללים שסוכמו עוד ב- 2002 , ואף בניגוד לכללי מנהל תקין. אם כן, אגד ומשרד התחבורה לא יצרו תחרות ב רכישת האוטובוסים, לפחות בין חברות ההרכבה בארץ לחברות הרכבה בחו"ל, ונמנעו איפוא מליצור תמריץ להתייעלות. כאמור מדובר במדיניות בת 30 שנה, ולנוכח חלוף הזמן יש מקום לשוב ולבחון אותה, בהתחשב בשינויים בכלכלה העולמית. יובהר כי משרד מבקר המדינה איננו חולק על מדיניות משרד התחבורה בדבר עידוד רכישת אוטובוסים מתוצרת הארץ, אולם הדבר צריך להיעשות בתהליך תחרותי ושוויוני שיביא גם לחיסכון והתייעלות. הביקורת העלתה כי הועדה לא רשמה בדיונים פרוטוקולים שמשקפים את מהלכם כפי שהיה עליה לעשות כגוף שמחויב לקיים הליכי בקרה נאותים. מהנתונים שהגישה אגד למשרד מבקר המדינה עולה כי היא הגיעה למסקנה שמשקלו של מחיר רכישת אוט ובוס זניח לעומת העלויות האחרות, מאחר שהיא מייחסת רק %8 ממחיר הרכישה 7 של השלדה לקריטריון של עלות הרכש. לדעת משרד מבקר המדינה, היה על משרד התחבורה לעמוד על הכללת מלוא המחיר של שלדת האוטובוס בשקלול ההוצאה הכוללת, בהליך בחירת היצרן שממנו תרכוש את השלדות. בשנים 2003 -2009 רכשה אגד כמעט את כל האוטובוסים העירוניים מיצרן אחד בלבד: היא קנתה 745 אוטובוסים עירוניים ו-249 אוטובוסים עירונים מפרקיים מיצרן א', ורק שבעה אוטובוסים עירוניים מיצרן ב'. ברכישות אוטובוסים מ - 2004 ועד מועד סיום הביקורת נמצא כי משרד התחבורה לא דרש מאגד לקיים כללים אלו ואגד לא ניהלה את שלבי קבלת ההצעות מהיצרנים ואת שלבי המשא ומתן לפי הכללים האמורים. לא נקבעו נהלים למשא ומתן, לא נקבע סדר פתיחה מתועד של ההצעות, לא נרשם פרוטוקול במעמד פתיחתן, לא מונתה ועדה למשא ומתן באגד, ולא נרשם פרוטוקול לשלבים השונים למשא ומתן. אגד פעלה בחוסר שקיפות בקבלת ההחלטות לרכישה. עוד העלתה הבי קורת, כי משרד התחבורה לא פיקח על הליך רכישת האוטובוסים שקיימה אגד ולא עשה על כך ביקורת. לדעת משרד מבקר המדינה, רכישת אוטובוסים עירוניים במשך תקופה ארוכה רק מיצרן אחד, ללא הליך תחרותי מסודר, היא בגדר התנהלות לא תקינה. בנסיבות אלה על אגד, על משרד התחבורה ועל משרד האוצר להסדיר ולעמוד על ביצוע של הליך תחרותי לרכישת אוטובוסים ולפקח על תהליכי התכנו ן, עבודת המטה וקבלת ההחלטות על מנת לוודא שההצטיידות באוטובוסים מתנהלת כנדרש. הביקורת העלתה כי אין באגד נוהל להצטיידות באוטובוסים עם פירוט הליך בחירת היצרן, קבלת הצעות מחיר וניהול משא ומתן עם סוכני יבוא ובוני מרכבים. לדעת משרד מבקר המדינה, פנייה רק למספר מצומצם של יצרני שלדות מאירופה אינה תקינה וראוי היה לפנות למספר גדול יותר של יצרנים. על כן על משרד התחבורה, על משרד האוצר ועל אגד לפעול ל לא דיחוי להגדיל את מספר היצרנים שאליהם אגד יכולה לפנות. אגד מפעילה שירות תחבורה לכל הציבור, כשרכש צי האוטובוסים שלה ממומן על ידי משרד האוצר (בסכום של כ -210 ,)מיליון ש"ח בכל שנה ולכן ראוי היה, לדעת משרד מבקר המדינה, כי משרד התחבורה יחיל על אגד במסגרת ההסכם עמה נורמות מסוימות מתחום המשפט הציבורי לרבות בתחום ההתקשרויות. משרד מבקר המדינה העיר למשרד התחבורה כי נוכח היקף העסקאות בהן מדובר והעובדה שעיקר המימון מקורו בקופה הציבורית, וכדי לשמור על כללי בקרה נאותים וקפדניים, על המשרד לדרוש מאגד לפעול בנושא רכש אוטוב וסים לפי נורמות ציבוריות. בכלל זה הליכי רכש תחרותיים ופומביים באופן הוגן שיבטיח שוויון הזדמנויות למתמודדים בכוח ואת מרב התועלת הכלכלית לאגד. משרד מבקר המדינה העיר עוד למשרד התחבורה כי עליו להסדיר נושא זה ולחייב את אגד גם במסגרת הסכם הסובסידיה לפעול על פי נורמות ציבוריות אלה. .אגד טענה בתשובתה למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2010 כי האחריות של יצרני השלדה תקפה מספר שנים. קורה לא פעם שמכלולים עיקריים (כגון מנוע, תיב ת הילוכים, סרן אחורי וכדומה), אשר אמורים להחזיק מעמד לאורך מאות אלפי ק"מ, כושלים במהלך תקופת האחריות ולכן מושבתים אוטובוסים תקופות ארוכות. על פי תנאי האחריות, על יצרן השלדה לשלם לאגד פיצוי בגין ימי ההשבתה של האוטובוס. על מנת לצמצם את סיכונו לתביעות בגין אחריותו במקרים מעין אלה, היצרן נוהג להעניק לאגד מספר מכלולים עיקריים לסבב תפעולי כדי שתימנע השבתה מיותרת של האוטובוסים. לטענת אגד אין לכך כל נגיעה לקרן ההצטיידות.	מבדיקת רכישות משנת 2004 עולה כי אגד לא רשמה פרוטוקול בפתיחת ההצעות של נציגי יצרני שלדות האוטובוסים, ולכן אין נתונים על הפורום שבהם הן נפתחו. גם הצוות שניהל משא ומתן עם המציעים לא רשם פרוטוקולים, ולפיכך אין אפשרות לדעת אם המשא ומתן עם המציעים, עד ההחלטה לבחור את יצרן השלדות, התנהל עם כל המציעים בהליך שוויוני ושקוף. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שאין באגד תיעוד של המשא ומתן עם המציעים לא ניתן לוודא כי בחירת יצרני השלדות משנת 2004 הייתה הוגנת, כי ניתנה לכל המתמודדים בכוח הזדמנות שווה וכי ההליך נוהל כך שתובטח לאגד תועלת כלכלית מרבית. גם משרד התחבורה לא עמד על כך שאגד תתעד את המשא ומתן עם המציעים.	895
כביש חוצה ישראל בע_מ . ניהול החברה ותפקודה - חברת כביש חוצה ישראל בע“מ .בפרוטוקול של דיונים שקיים דירקטוריון החברה לגבי ניצול התקציב בשנים 2008 -2009 לא פורטו הסיבות לאי-ניצול התקציב וצעדים שיינקטו להפקת לקחים בנושא, ובפרוטוקול של דיון אחר לגבי הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2008 לא פורטו הדיווחים של ממלאי תפקידים על ניצול התקציב בסעיפים שונים בדוחות הכספיים. כמו כן לא פורטו עיקרי דבריהם של המשתתפים בדיונים - דירקטורים וממלאי תפקידים בכירים בחברה. גם בדיונים אחרים שקיימו הדירקטוריון וועדות שלו בשנים אלו לא נרשמו הפרוטוקולים כראוי. הביקורת העלתה כי בנובמבר 2009 החליט דירקטוריו ן החברה כי רק משכורותיהם ותנאי עבודתם של המנכ"ל והבכירים יובאו לאישורו, ואילו משכורותיהם ותנאי עבודתם של עובדים אחרים יובאו לאישורו רק במקרים חריגים. 1. על פי תקנות ההתאגדות של החברה, "מספר חברי הדירקטוריון של החברה לא יפחת מחמישה ולא יעלה על אחד-עשר". בעקבות פרישת שני דירקטורים בינואר 2010 ,כיהנו בדירקטוריון ארבעה דירקטורים בלבד פחות מהנדרש בתקנון. רק במאי 2010 מונה דירקטור נוסף ובמהלך אותה שנה מונו עוד ארבעה דירקטורים. במועד סיום הביקורת עדיין לא הושלמה הבדיקה הנוספת לגבי השנים 2006 ו- 2007 . על כן לא הופחתו שוב סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות, אף שנשארו בידי הזכיין עודפים של הכנסות מאכיפה. בחברה יש מערכת ממוחשבת לניהול הדיונים בוועדות ערר. במערכת זו יש רישום של ההליכים ומועדיהם, אך היא לא מאפשרת להפיק דוחות לשם בדיקת הגורמים לעיכובים. במשך השנים ניסתה החברה לפתח מערכת חדשה ולשפר את המערכת הקיימת, אך במועד סיום הביקורת טרם הושלמו ניסיונות אלו. משרד מבקר המדינה בדק את סדרי ההתקשרות עם היועצים. נמצא כי לפני ההתקשרות עם יועצים לא הוכנה תחזית על היקף ההתקשרות, בין השאר כדי לבחון את כדאיות ביצוע העבודה על ידי עובד החברה. בביקורת נמצא שבמסגרת חמש הת קשרויות - עם יועץ לנושאים סטטוטוריים, עם יועץ לבקרה על הזכיין, עם חברת בקרה, עם יועץ לסיוע וליווי בתחום ההתקשרויות ובחינת החשבונות ועם יועץ למעקב ובקרה בתחום הפרויקטלי - נחתם חוזה התקשרות לשנה אחת בלבד או לכמה חודשים, והוא הוארך מדי שנה בשנה עד עשר שנים. היקפן של כמה מן ההתקשרויות הללו הוגדל ברבות השנים. הסכמים בין החברה ובין יועצים לא נחתמו בתחילת העבודה אלא בדיעבד, כמה חודשים לאחר תחילתה. לעתים נקבע כי ההתקשרות היא על בסיס קבלני, אך לא נקבעו שלבי עבודה ובקרה על פי התשומות (שעות עבודה), התפוקות ולוחות הזמנ ים להשלמתם. במרוצת השנים האריכה החברה את תוקפם של ההסכמים עם יועצים, והתשלומים שולמו לפי התשומות. להלן דוגמאות: .כביש חוצה ישראל, המכונה כביש שש או דרך יצחק רבין, הוא הפרויקט הראשון שהקימה המדינה בשיטת . B.O.T , והיא מינתה את החברה לרשות הממונה מטעמה, בין השאר, כדי לוודא שהזכיין עומד בהתחייבויותיו על פי חוזה הזיכיון. הביקורת העלתה ליקויים בסדרי עדכון הסכומים לפיצוי ולהחזר הוצאות לזכיין ולמפעיל מטעמו שהוטלו על מי שלא שילם את האגרה במועד המצוין בחשבון. על משרד התחבורה והחברה להפיק לקחים מתהליך גביית האגרות ועדכונן ולתקן את הליקויים שעליהם עמד משרד מבקר המדינה בדוח זה. היקף כוח האדם המקצועי בחברה קטן, ועיקר פעילות החברה נעשית באמצעות יועצים ונותני שירותים חיצוניים, שחלקם מועסקים שנים רבות. בביקורת נמצאו ליקויים בהסדרי ההתקשרויות של החברה עם היועצים ונותני השירותים ובבקרה עליהם. עם הרחבת פעילות החברה, על החברה לפעול לשימור שליטתה בידע שבליבת הפעילות שלה. ,הביקורת העלתה כי לא נמצא במסמכי החברה כי נדונו, בין השאר נחיצותו של כל אחד מהיועצים או המומחים, רמתו, תנאי העסקתו והצורך בקיום מכרז או שיטה אחרת לבחירת יועצים לפני הארכת תוקף העסקתו. לא נמצאו בחברה מסמכים המעידים שבעת התקשרותה עם יועצים ניתנה הדעת על הסכנה שביצירת התלות של החברה ביועצים שאינם עובדיה ובידע ובניסיון שצברו.	1. בשנת 2007 חתמה החברה על הסכם עם יועץ כלכלי. במשך השנים שילמה החברה ליועץ סך של כ- 90,000 ש"ח. החברה לא פנתה לקבלת הצעות אחרות למתן שירותי ייעוץ. לא נמצ א כי החברה הגדירה את שירותי הייעוץ. ועדת הרכישות אישרה את ההתקשרות לפי תשומות בפועל ללא פירוט השירותים המוצעים. גם בהסכם ההתקשרות שנחתם בדיעבד בשנת 2007 בגין עבודה שהחלה כבר בשנת 2006 לא נקבעו שלבי העבודה והבקרה על פי התשומות והתפוקות ולוחות זמנים להשלמת ביצוען.	896
אוניברסיטת תל אביב . הוועד המנהל – מינויים, בחינת זיקות והליך סיום כהונת הנשיא - אוניברסיטת תל-אביב לדעת משרד מבקר המדינה, על מר אקירוב וחברי הוועדה שידעו, לדברי אחד מחבריה, על היכרותו עם המועמדת ועל הקשרים ביניהם, היה לפנות ליועצת המשפטית של האוניברסיטה על מנת שתבחן את טיב הקשרים ביניהם ותקבע מה הצעדים שיש לנקוט בגינם. ממסמכי האוניברסיטה לא עולה כי לפני שהתקבל הסיכום האמור בחנו פרופ' רבינוביץ ומר לאוטמן, בין היתר באמצעות היועצת המשפטית של האוניברסיטה, אם ראוי שמר אקירוב, שהוא יזם פעיל וידוע בתחום הנדל"ן, יהיה מעורב בבדיקת הפרויקט ובניהול המשא ומתן. במסגרת בדיקה כזאת צריך היה לבדוק אם למר אקירוב יש קשרים כלשהם עם מי משלושת היזמים שהגישו הצעות לביצוע הפרויקט, ואם יש קשרים כאלה - האם יש בהם כדי למנוע ממר אקירוב להיות מעורב בבדיקת הפרויקט. כאמור, אחד משלושת היזמים שהגישו הצעות לביצוע הפרויקט הוא חברה אחות של חברה הבונה עבור מר אקירוב את פרויקט ממילא. במרס ובאפריל 2005 פרסמה האוניברסיטה מודעות המזמינות יזמים להציג את מועמדותם לתכנון ולביצוע של הפרויקט ולתפעולו במשך 24 שנים וחצי. האוניברסיטה ציינה כי יתקיים מיון מוקדם, וכי המועמדים שיעברו אותו בהצלחה ישתתפו בהליך הגשת הצעות, ובסיומו ייבחר היזם שיבצע את הפרויקט. עוד נכתב במודעות: "למען הסר ספק מובהר בזאת שהליך זה איננו מתנהל עפ"י חוק חובת המכרזים, התשנ"ב - 1992"25 . במסמכי המ כרז נדרשו המציעים לציין, בין היתר, מיהו הקבלן שיבצע עבורם את הפרויקט. ממסמכי האוניברסיטה עולה כי ההכנסות הצפויות ברוטו של היזם שיזכה במכרז לאורך תקופת הזיכיון נאמדות בכמיליארד ש"ח וההכנסות הצפויות נטו26 נאמדות בכ-165 .מיליון ש"ח לדעת משרד מבקר המדינה, אכן ההחלטה אם הבדיקה תתועד בכתב וידווח על תוצאותיה לוועד המנהל היא עניין שבשיקול דעת. עם זאת, מאחר שסוגיית שוויון הזדמנויות בין המציעים בכוח היא נושא חשוב ורגיש, ומכיוון שהכדאיות הכלכלית של הפרויקט עבורם תלויה במידה רבה בתנאי ההתקשרות וכל שינוי בהם יכול להשפיע על הצעתם, היה ראוי שהי ועצת המשפטית תעלה על הכתב את תוצאות בדיקתה ואת מסקנותיה ותביא אותן לידיעת הוועד המנהל, גם אם לא נדרשה במפורש לעשות זאת. הביקורת העלתה כי היועצת המשפטית לא דיווחה לוועד המנהל על תוצאות בדיקתה, ואף לא נמצאו מסמכים המלמדים שהיא בחנה אם היה בשינוי התנאים משום הפרת עקרונות השוויון וההגינות בדרך הפוגעת בשאר היזמים שהשתתפו במכרז. משרד מבקר המדינה מעיר לאוניברסיטה כי רישום ראוי של פרוטוקולים היה מגביר את שקיפות הדיונים של צוות המשא ומתן, וניתן היה ללמוד מהפרוטוקולים מה היו העמדות שהובעו, אילו החלטות התקבלו ומה היה חלקו של כל אחד מחברי הצוות בתהליך קבלת ההחלט ות בנושא. יש אפוא להצר על כך שהדבר לא נעשה כנדרש. הביקורת העלתה כי לכל אורך התקופה, ממינויו במרס 2007 של מר אקירוב לצוות המשא ומתן עם שיכון עובדים ועד לדיון האמור בוועד המנהל ביולי 2007 , לא העלה מי מחברי הוועד המנהל וההנהלה, ובכללם היועצת המשפטית של האוניברסיטה, שידעו על חלקו של מר אקירוב במשא ומתן, את הצורך לבחון אם בהיותו יזם מרכזי ופעיל בתחום הנדל"ן אין במעורבותו בפרויקט המעונות משום חשש לניגוד עניינים או לכל הפחות פוטנציאל לניגוד עניינים; וממילא לא נבחן ע ניין זה. גם לאחר שפרופ' גליל ביקש כאמור בדיון ביולי 2007 למנוע "כל ספק של מראית עין לניגוד אינטרסים" בפעולות האוניברסיטה הנוגעות לפרויקט, לא מצאו לנכון חברי הוועד המנהל ואף היועצת המשפטית, שנכחה בדיון האמור של הוועד המנהל, לבחון את הנושא והמתחייב ממנו. עוד הועלה כי מר אקירוב לא דיווח בשום שלב לוועד המנהל או לגורמים אחרים באוניברסיטה, ובהם היועצת המשפטית, שחברת סולל בונה, שהיא כאמור חברה אחות של חברת שיכון עובדים, שעמה התקיים המשא ומתן, בנתה באותו מועד עבור חברה בשליטתו פרויקט בנייה בשכונת ממילא בירושלים, ועל פי המסמכים שהומצאו לאוניברסיטה, אף אמורה לשמש קבלן מבצע מטעם שיכון עובדים בפרויקט המעונות; אף שכבר במרס 2007 העבירו אליו כאמור הגורמים העוסקים בנושא באוניברסיטה את כל חומר המכרז והוא ידע עובדות אלה. מר אקירוב המשיך לייצג את האוניברסיטה במשא ומתן עד נובמב ר 2007 וגם לא ביקש מהיועצת המשפטית של האוניברסיטה חוות דעת לגבי הצעדים המתחייבים מזיקתו לשיכון עובדים ולסולל בונה. משרד מבקר המדינה מעיר ליושבת הראש לשעבר ולד"ר גלייטמן כי היה עליהם לדווח על היכרותם לוועדת החיפוש וליועצת המשפטית של האוניברסיטה כדי שיבחנו את טיב הקשרים ויחליטו כיצד לפעול. כאמור, אין מקום לכך שבעל הקשר יחליט בעצמו כי הגילוי מיותר. הביקורת העלתה כי ד"ר גלייטמן, שמונה כאמור במאי 2009 לחבר בוועד המנהל של האוניברסיטה, כיהן באותה עת כיו"ר הוועד המנהל של מכללה אקדמית מתוקצבת - המכון הטכנולוגי חולון (להלן - המכון). לא נמצאו בתיקי האוניברסיטה וות"ת מסמכים המעידים שהאוניברסיטה או ד"ר גלייטמן עצמו ביקשו מוות"ת לאשר שד"ר גלייטמן יכהן בעת ובעונה אחת בשני המוסדות. יצוין כי המכון נמצא בסמיכות גאוגרפית לאוניברסיטה ויש בו חוגים ותחומי לימוד הדומים לאלה שבאוניברסיטה (כגון הנדסה, מדעי המחשב וניהול). מטבע הדברים במצב זה יש פוטנציאל לתחרות בין המוסדות. הועלה כי ועדת החיפוש והוועד המנהל לא עסקו כלל בעניין זה ולא בחנו אם כהונה בשני מוסדות אקדמיים קרובים שיש בהם תחומי לימוד זהים, אין בה משום חשש לניגוד עניינים.	לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטה לדרוש ממועמדים לחברות בוועד המנהל למלא שאלון אשר בו יידרשו לציין פרטים בדבר עיסוקיהם האחרים על מנת שיהיה אפשר לבחון אם העיסוק בד בבד עם כהונתם בוועד המנהל לא יעמיד אותם במצב של ניגוד עניינים. על האוניברסיטה גם להקפיד שדיווחים, דיונים ובירורים בעניינים חשובים אלו יתועדו כנדרש. על ות"ת להוציא הוראות מפורשות בנושא ולהקפיד שהמוסדות להשכלה גבוהה ימלאו הוראות אלה.	897
אוניברסיטת תל אביב . השקעות פיננסיות המעקב העלה כי אף שהאוניברסיטה החלה לגבש טיוטת נוהל לוועדת השקעות כבר בשנת 2005 , במהלך הביקורת הקודמת של משרד מבקר המדינה, הנוהל בנושא נכנס לתוקף רק ביו לי 200914 , לאחר הפנייה האמורה של משרד מבקר המדינה לאוניברסיטה בדצמבר 2008 בעניין הדיווח על תיקון הליקויים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבותו של הנוהל האמור לתפקודה התקין והיעיל של ועדת ההשקעות ולהפקת תועלת מרבית מפעילותה, היה על האוניברסיטה להקפיד ולהשלים את גיבוש הנוהל בנושא סמוך לפרסום הדוח הקודם ולא כשלוש שנים אחרי כן. ייתכן גם כי השלמת הנוהל ופרסומו היו משפרים את הליכי הבחינה של מימוש תיק המניות והאג"ח הקונצרני ואת הליכי קבלת ההחלטות בעניין זה, שהתקיימו כאמור בתחילת 2009 (ראו להלן). על האוניברסיטה לנקוט את הצעדים הדרושים כדי שגיבוש נהלים החיוניים לפעילותה השוטפת והתקינה ופרסומם יושלמו בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר15 . לדעת משרד מבקר המדינה, אם הנוהל האמור היה בתוקף במרס 2009 והיה מחייב את הנוגעים בדבר, ייתכן כי חלוקת הסמכויות בין הוועד המנהל, ועדת ההשקעות ואגף הכספים וקשרי הגומלין ביניהם היו ברורים יותר, והדבר היה משפר את הליכי הבחינה של מימוש תיק המניות והאג"ח הקונצרני ואת הליכי קבלת ההחלטות בעניין זה שהתקיימו באותו החודש (ראו להלן). במעקב לא נמצאו מסמכים המעידים שהוועדה הגישה את ההמלצות והנהלים האמורים. כן הועלה כי רק ביוני 2009 , לאחר פניית משרד מבקר המדינה והדיון בממצאי דוח מבקר האוניברסיטה, החליט הצוות לתיקון ליקויים כי עד אוגוסט 2009 יגבש אגף הכספים נוהלי עבודה בנושא ההשקעות. נמצא כי עד אוקטובר 2010 , מועד סיום הביקורת, כחמש שנים לאחר המועד שבו הייתה הוועדה אמורה להגיש את המלצותיה, לא השלימה האוניברסיטה את גיבוש נוהלי העבודה לאגף הכספים בנושא ההשקעות. משרד מבקר המדי נה העיר לאוניברסיטה כי עליה להשלים ללא דיחוי נוסף את הכנת הנהלים של אגף הכספים כדי להבטיח שהאגף יטפל כיאות בהשקעות האוניברסיטה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח חשיבות הנושא והיבטיו הכספיים, היה על יו "ר ועדת ההשקעות דאז ויושבת הראש דאז לעשות כל מאמץ כדי להבהיר את עמדותיהם בנושא ולנסות, תוך שיתוף פעולה, לקבל החלטה מוסכמת בעניין מהותי זה. 4. מהמסמכים עולה כי מנכ"ל האוניברסיטה והנשיא דאז, שהיו ממונים על סמנכ"ל הכספים, לא התערבו בדרך שבה הוא יישם את ההחלטה של הוועד המנהל ממרס 2009 . כפי שנאמר לעיל, בשנים 2008 -2009 ,, לאחר פרסום הדוח הקודם התרחש משבר פיננסי קשה בשווקים בעולם, אשר פגע גם באוניברסיטאות בישראל. הדבר חידד את הצורך שמל"ג וות"ת יפעלו ללא דיחוי להשלמת יישום המלצות מבקר המדינה בדוח הקודם בדבר בחינת הצורך בקביעת כללים מנחים לניהול ההשקעות של האוניברסיטאות. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לראות בחומרה את התנהלות מל"ג וות"ת בנושא, ועליהן להשלים ללא דיחוי נוסף את בחינתן ולפעול ליישום הצעדים המתחייבים מתוצאות בחינה זו. ביקורת המעקב של משרד מבקר המדינה מיועדת לוודא שהגופים המבוקרים אכן תיקנו את הליקויים ושהביקורת הניעה אותם לנהוג על פי החוק ועל פי סדרי מינהל תקינים והביאה לידי שיפור פעולתם וחיסכון של כספי ציבור. במעקב שעשה משרד מבקר המדינה בעניין יישום כמה מן ההמלצות שנכתבו בדוח הקודם ותיקון הליקויים שהועלו בו נמצא כי האוניברסיטה, מל"ג וות"ת לא נקטו את כל הצעדים הדרושים לאחר פרסום הדוח. יש מקום להניח כי אילו מימשו האוניברסיטה, מל"ג וות"ת את כל ההמלצות שנכתבו בדוח הקודם, אפשר שכמה מהליקויים המועלים בדוח הנוכחי היו נמנעים. על הגורמים האמורים להשלים בהקדם את פעולותיהם בנושא ולקבוע את ההסדרים הדרושים לקיום הוראות החוק בעניין הטיפול בדוחות מבקר המדינה. .יצוין כי הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה שקדמו לישיבת ועדת ההשקעות האמורה אינם מתעדים החלטה כזאת, ולא ברור אפוא כיצד היא התקבלה ומה נאמר בה. .5. ממסמכי האוניברסיטה עולה כי בספטמבר 2009 מסר אגף הכספים של האוניברסיטה ליושבת הראש דאז, לבקשתה, הערכה שלפיה ההפסד של האוניברסיטה ממימוש המניות בלבד ע קב החלטת הוועד המנהל ממרס 2009 נאמד בכ-70 מיליון ש"ח באוגוסט 200935. לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטה לבחון ביסודיות את הליקויים שהועלו בעניין דרך הקבלה של החלטת הוועד המנהל ממרס 2009 , יישומה ואופן תפקודם של נושאי תפקידים בכירים בה בנושא ולנקוט בהקדם את הצעדים הדרושים למניעת הישנותם.	משרד מבקר המדינה מציין כ י עמדתה זו של יושבת הראש דאז לגבי פעולות האוניברסיטה המתחייבות בעניין מבנה תיק ההשקעות לא תאמה את עמדתה של ההנהלה, שלפיה יש להקטין כאמור את החזקת המניות בתיק, ואת עמדתה של ועדת ההשקעות שלא לשנות את שיעור ההחזקה בהן.	898
משרד החינוך . שיבוץ תלמידות בבתי ספר במגזר החרדי על מנח"י ועיריית ירושלים לקבוע מדיניות בעניין שיבוץ בנות בבתי ספר יסודיים בחינוך החרדי. בין השאר עליהן לדרוש מבתי הספר או מבעליהם להציג את שיטת המיון שלהם ואת אמות המידה לשיבוץ, לבדוק אותן ולהחליט אם לאשרן. בבדיקה זו עליהן להביא בחשבון מכלול של שיקולים כמו גודלן הרצוי של הכי תות ופיזור אוכלוסיית היעד של בתי הספר בשכונות השונות. על עיריית ירושלים לפקח על מוסדות החינוך ולוודא שהשיבוץ אליהם נעשה על פי המדיניות שנקבעה. הסמכות להסדיר את שיבוצן של תלמידות תושבות ירושלים היא סמכות שלטונית שנתונה לעיריית ירושלים. לפיכך, על מנח"י לבנות תשתית פורמלית הולמת לוועדת השיבוץ: לקבוע מהם תפקידיה וסמכויותיה וכן לקבוע מי הם חבריה ולמנותם. אין העירייה יכולה לאפשר לחה"ע מעורבות במימוש סמכויות שלטוניות בלא שנבחנה התשתית הפורמלית המלאה כאמור. מן האמור לעיל עולה כ י האגף לחינוך חרדי, השייך למנח"י ולעיריית ירושלים, אינו מפקח כנדרש על הליכי הרישום לבתי הספר העל-יסודיים והשיבוץ בהם. האופן שבו נעזר האגף לחינוך חרדי בוועדת רבנים לשם שיבוץ הבנות בבתי הספר אינה עולה בקנה אחד עם כללי המינהל התקין. הסמכות להסדיר את שיבוצן של תלמידות תושבות ירושלים היא כאמור סמכות שלטונית שנתונה לעיריית ירושלים. אם העירייה מעוניינת לקבל סיוע מגורמים חיצוניים כמו רבנים, אשר למעמדם הרם בחברה החרדית עשויה להיות תרומה לנושא, עליה להגדיר בפירוט את תפקידם, את המסגרת המינהלית שבה ישולבו, את תחום עיסוקם ואת דרכי הדיווח על עבודתם. מכל מקום, אין העירייה יכולה לאפשר מעורבות במימוש סמכויות שלטוניות בלא שקוימו התנאים האמורים. על עיריית ירושלים ומנח"י לפקח על רישום התלמידות לבתי הספר ועל החלטות בתי הספר בעניין קבלתן. על המשרד לבדוק היטב את הליכי ההרשמה לשנת הלימודים התשע"א31 במודיעין עילית, בין השאר עקב התלונה שקיבל עוד בנובמבר 2009 . זאת ועוד, תשובת המשרד שההורים ידעו מהן התשובות עוד לפני שאלה התקבלו באופן רשמי מעידה שהמשרד ידע על קיומם של הליכי רישום שאינם פורמליים. מן האמור לעיל עולה שהמתלונן שטח את ט ענותיו, בין השאר בנוגע לאפליית תלמידות על רקע מוצאן העדתי במודיעין עילית, במועד מוקדם שאפשר בירור מעמיק ונקיטת פעולות עוד לפני סיום לימודיה של בתו בבית ספר יסודי, ואף טרח להזכיר למשרד את עניינו שוב ושוב. הוא גם פירט בהרחבה את טענותיו האמורות לעיריית מודיעי ן עילית ולגורמים הבכירים ביותר במשרד: שר החינוך ומנכ"ל המשרד. כל אלה לא הועילו לו שכן העירייה לא הגיבה על טענותיו והמשרד לא קיבל החלטה בעניינו עד אוקטובר 2010 . לדעת משרד מבקר המדינה, טיפולו של המשרד - ובייחוד טיפולה של ועדת הערר - בעניינו של המתלונן התאפיין בסחבת פסולה ובהתעלמות מחומרת הטענות ומהדחיפות הנדרשת. ממצאי הביקורת מעלים חשש ששני בתי הספר הוקמו עבור בנות מקבוצות מסוימות מובחנות באוכלוסיית העיר - ממוצא ספרדי - אשר לא נמצא להן מקום לימוד בבתי הספר הקיימים. שם הישיבה שבה לומד האב הוא פרט שאינו קשור במישרין בתלמידה, ולכן אסר המשרד לבקשו מהמועמדת ומהוריה. תשובת המשרד בעניין זה אינה מתיישבת עם ההנחיות שהוא עצמו הוציא לבתי ספר יסודיים. מאחר שהמשרד אינו מיישם את מדיניותו ואף מתכחש לה במוצהר בתשובתו לביקורת, הוא שומט מידיו את אחד מכלי הפיקוח המרכזיים שלו. דרישתם של בתי הספר מהורי התלמידים להציג את פריטי המידע האמורים מלמדת שההחלטה אם לקבל את המועמדת לבית הספר מתבססת גם על מוצא משפחתה ועל שיוכה החברתי-קהילתי. על האגף לבדוק אם שאלוני ההרשמה כוללים דרישה לפריטי מידע כאלה, ובמידת הצורך לדרוש שהדרישה תוסר לאלתר. על עיריית מודיעין עילית לבחון אם יש צורך אמִתי בשני בתי הספר העל - יסודיים החדשים - סמינרים י"ד ו-ט"ו. בחינה זו נדרשת גם לשם קבלת החלטה של משרד החינוך אם להעניק רישיון למוסדות. אם יימצא שאפשר למצוא לכלל התלמידות של סמינרים אלה פתרונות שיבוץ הולמים בבתי ספר אחרים בעיר, הפועלים ברישיון, שומה על העירייה לפעול לסגירתם. זאת ועוד, אם העירייה מתקשה לטפל בשיבוץ בנות בבתי ספר, עליה להעלות את הנושא לפני משרד החינוך ולגבש עמו דרך פעולה לתיקון המצב. . שלו. על הנהלת המשרד לוודא שהאגף עוסק גם במטלות הפיקוח הכרוכות בבדיקות שגרתיות ורחבות של תהליכי המיון כדי להבטיח שהליכי הרישום והשיבוץ המתקיימים בכלל בתי הספר נעשים על פי הוראות הדין, הפסיקה וכללי המינהל התקין.	המשרד הקים ועדה שתדון בעררים של הורי מועמדים שלא התקבלו לבתי ספר במגזר החרדי ופעל כמי שיצא ידי חובתו בעצם מינוי הוועדה שכן נמנע מלפרסם את דבר קיומה ואף לא בדק אם בתי הספר עצמם פרסמו זאת. ואכן הוגשו לו עררים מעטים בלבד. המשרד גם לא הגיב כאשר החה"ע ערער לפניו שוב ושוב על סמכותו לדון בערעורים. על המשרד לפרסם לציבור החרדי את דבר קיומה של ועדת הערר ואת הדרכים לפנות אליה.	899
משרד החינוך . סיוע כספי של משרד החינוך לסטודנטים ולתלמידים (א) נמצא כי תחומי האחריות וחלוקת העבודה בין האגפים לא הוגדרו בנוהל; לא נקבעו פרטי המשימות המוטלות על כל אחד מהאגפים; ולא נקבע אופן ביצוע הפעולות המחייבות שיתוף פעולה ביניהם. התברר כי אף שממצאי הסקר האמור הובאו לידיעת המשרד לפני סיומה של שנת הלימודים התשס"ט, הוא לא בדק אם בתי הספר פרסמו את דבר קיומן של המלגות לשנת הלימודים התש"ע כנדרש בחוזר המלגות. יצוין כי המשרד היה יכול לבדוק זאת בין היתר במסגרת הבקרה - שהוא עושה ממילא - על חלוקת המלגות בבתי הספר. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול לכך שבתי הספר ירחיבו במידה ניכרת את היקף הפרסום בדבר האפשרות לקבל מלגות. )(א בדיקות שנעשו באתר האינטרנט של רשם המלגות במרס וביולי 2010 העלו כי רשומות בו כ -142 קרנות, ובהן רק אחת מהקרנות שהמשרד מפעיל - מלגות לסיוע בשכר לימוד לסטודנט ים מהמגזר הבדואי. שאר אפיקי הסיוע של המשרד לסטודנטים ולתלמידים שנזכרו בדוח זה (ראו לעיל טבלה 1 וטבלה3 )- לא נכללו ברשימה שפרסם רשם המלגות. .מהטבלה עולה כי הקצאת כ ספים למלגות לחינוך המוכש"ר לא הייתה שוויונית - כמעט כל בתי הספר שבבעלות מרכז החינוך העצמאי קיבלו הקצאה, לעומת פחות מ-2% מבתי הספר שבבעלות מרכז מעיין החינוך התורני וכשליש מבתי ספר שבבעלות אחרת. הקצאת תקציבי המלגות לבתי הספר בחינוך המוכש"ר שיקפה מדיניות של איפה ואיפה. ככלל, רצוי שהטיפול בעשרות אלפי הלוואות מותנות הניתנות לסטודנטים יופקד בידי גורם מינהלי אחד. מרגע שבחר המשרד לפצל את הטיפול בנושא בין שני מינהלים, היה עליו להסדיר את התיאום ביניהם באופן שיבטיח טיפול סדור ושוטף בהלוואה. דרכי העבודה המתוארות בפרק זה מלמדות על כשל יסודי בטיפולו של המשרד בנושא, שכן בפועל זרועו האחת לא הצליחה במשך שנים לגבות חלק ניכר מהחובות שנדרשה לגבות על פי נוהלי המשרד, ואילו זרועו השנייה המשיכה לתת הלוואות מותנות בלא שהופקו לקחים בנושא ובלא שנעשו שינויים בסדרי העבודה שנועדו להבטיח שיפור בגביית החובות. הסדרת הנושא, בין היתר לנוכח הממצאים המועלים ב דוח זה, מחייבת קביעת נוהלי עבודה מפורטים על סמך בחינה וניתוח פרטניים של הליכי הטיפול השונים. כספי המלגות נועדו לסייע להורים לממן הוצאות חינוך שונות, שאותן הם אמורים לשלם כבר בתחילת שנת הלימודים. ראו י היה שמלגה שנועדה לממן באופן חלקי הוצאות אלה תינתן להורים בסמוך ככל הניתן לאותו מועד וכך תאפשר להם לשלם תמורת שירותים שילדיהם מקבלים, בלי לאלץ את בית הספר לממן הוצאות כאלה, ולו באופן זמני. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לפעול לכך שכספי המלגות יועברו לבתי הספר בתחילתה של שנת הלימודים. .1. המידע שהיה בידי האגף על חלוקת המלגות בפועל במוסדות החינוך התבסס רובו ככולו על ממצאי דוח הבקרות, כמפורט להלן, ועל פי בדיקת משרד מבקר המדינה הוא לא שיקף את המצב בפועל. הממצאים שהועלו בפרק זה מלמדים על ליקויים בהליכי הטיפול, התיעוד וקבלת ההחלטות של ועדות המלגות שפעלו בבתי הספר שנבדקו: ההחלטות בדבר מתן מלגות שקיבלו רוב הוועדות בבתי הספר שנבדקו לא התבססו על אמות מידה; החלטותיהן של כל הוועדות בנושא התקבלו בלא שנקבעו משקלות לאמות המידה השונות; החלטות רבות לא היו מנומקות ולפיכך לא ניתן לדעת על מה התבססו; חלק מהנימוקים להחלטות לא התייחסו לאמות המידה שקבע המשרד. יוצא אפוא שהמינהל להכשרה הפעיל תכניות שונ ות שבמסגרתן העניק מדי שנה בשנה אלפי הלוואות מותנות ומלגות לסטודנטים להוראה, ומפעם לפעם סיים תכנית אחת והחל בתכנית אחרת, בלי שהיו בידיו די נתונים על מידת העמידה ביעדי התכנית הקודמת ובלי שבחן את האפקטיביות שלה. לדעת משרד מבקר המדינה, אין די בנתונים על מספר ה סטודנטים שההלוואה שקיבלו הוסבה למענק כדי ללמוד על האפקטיביות של ההלוואות, הגם שנודעת חשיבות לשאלה כמה ממקבלי המענק ממשיכים ללמד במוסדות חינוך גם לאחר שההלוואות הוסבו למענק. על מינהל ההכשרה לבדוק באיזו מידה השיג פרויקט ההלוואות המותנות את יעדיו, ועל פי ממצאי הבדיקה לקבוע אם להמשיך להפעילו וכיצד יש לעשות כן.	(א) התברר כי שום יחידה במשרד אינה אחראית לטפל בהלוואות המותנות משלב קבלת המידע מהבנק על הלוואות שניתנו ועד מועד הפירעון המצופה של ההלוואה, שעה שהלווה כבר אמור לשמש עובד הוראה. פרק זמן זה אורך כארבע עד חמש שנים, ובמהלכו ייתכנו שינויים שמצריכים טיפול מידי בהלוואה, למשל הקדמת מועד הפירעון. (ב) עוד נמצא כי בתקופת הלימודים של הסטודנט אין לאגף כא"ב מידע על לימודיו, אף שמידע זה כבר מוזן במאגר המידע המרכזי של המשרד והוא עשוי להשפיע על מועד הפירעון בפועל. עקב כך אגף כא"ב פועל לעתים באיחור: הוא ממתין למועד הפירעון המצופה גם של הלוואות שיש לפעול לפירעון מוקדם של הן. כאמור המידע האמור נמצא בידי אגף הכשרת עו"ה אולם אינו מוצג באופן שוטף לפני אגף כא"ב.	900
משרד החינוך . מסעות תלמידי תיכון לפולין מסלולי המסע לפולין התגבשו בשנות השמונים של המאה העשרים. מאז התחוללו שינויים במצב הגאופוליטי באירופה, לישראלים יש אפשרויות להגיע למקומות שפעם לא היו נגישים, נוספו מחקרים חדשים על השואה ועלו הצעות לסיורים במדינות אחרות. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת המשרד לבחון אם יש מקום לקיום מסעות ליעדים אחרים. מסיבה זאת אין בידי המינהל נתונים עדכניים על הוצאותיו במהלך השנה. למידע זה חשיבות רבה למנהלים ולמקבלי ההחלטות לקביעת מדיניות. מהטבלה עולה כי בכל אחת מהשנים שנבדקו היו תוספות לתקציב המסעות בשיעורים שנעו מ-49% עד ל- 108% . יוצא אפוא כי בכל השנים לא תקצב המשרד בתחילת שנה את הסכומים הדרושים למימון המ סע כראוי. לפיכך בסיס התקציב אינו משקף את ההוצאה למעשה בשנת התקציב וכל שנה נדרשות תוספות לתקציב המסעות. על אף השיח הציבורי לגבי המסעות לפולין לא זימנה הנהלת המשרד את המצדדים במסעות ואת המתנגדים להם לשולחן הדיונים כדי לדון בהם ולגבש החלטות מדיניות. לדעת משרד מבקר המדינה, העלאת טענות ענייניות מצד גורמי חינוך ומקצוע בעניין המסעות לפולין מחייבת את הנהלת המשרד לקיים מדי תקופה בחינה של העניין. על הנהלת המשרד לקיים דיון על ההמלצות משנת 2010 ולהתייחס גם למסקנות ועדת מרוז משנת 2008 . כמו כן עליה ליזום בדיקות נוספות מסוג זה ולבחון דרכים נוספות להגברת תחרות בין החברות המתמודדות במכרז כדי להקטין את תשלומי ההורים. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה שאין בידי המינהלה פרטים מזהים של בתי ספר - "סמל המוסד " שלהם 22 . הנתונים במאגר הממוחשב של המינהלה אינם בנויים לפי ההגדרות של האחראי לתקינה במינהל התקשוב ומערכות המידע שבמשרד 23 . מאחר שהמינהלה אינה מקלידה את "סמל המוסד" למאגר הממוחשב שלה ואינה מגדירה את המשתנים לפי הגדרות הממונה על התקינה קשה לזהות את בתי ספר ולהצליב את נתוני מאגר הנתונים הממוחשב של המינהלה לנתונים שבמאגרים אחרים במשרד. כתוצאה מכך נמנעת היכולת לאפיין את המסע ולנתח פרמטרים שלו כמו שיעור ההשתתפות של תלמידים מבתי ספר שונים לאורך זמן, אי-השתתפות בתי ספר במסעות, רמות טיפוח של בתי הספר המשתתפים במסע (ראו להלן). זאת ועוד, כאמור המינהלה אינה אוגרת מידע חשוב כמו התשלום הנגבה מהורי התלמידים במשלחות העצמאיות, שהן מרבית המשלחות. בידי המינהלה יש נתונים על תשלומי ההורים של המשתתפים במשלחות הממלכתיות (כ -20% מן המשלחות) כפי שנקבעו במכרזים השונים, אך גם נתונים אלה אינם מוזנים למערכת הממוחשבת. כתוצאה מכך אין בידי המינהלה מידע מדויק על התשלומים שהורים משלמים ואין ביכולתה לקיים מעקב רב-שנתי בעניין. על המשרד לאסוף מידע על המשלחות ולאגם אותו כך שניתן יהיה לקבל תמונה כוללת ושוטפת על המסע לפולין. המשלחות מגיעות רק מ -50% ממוסדות הלימוד בחטיבה העליונה - מהמגזר היהודי בפיקוח מ"מ וממ"ד. מאחר שהמשרד רואה עצמו מחויב להנחיל את משמעויות השואה במערכת החינוך כולה עליו לבחון אם שיעורי השתתפות אלה והתפלגותם עולים בקנה אחד עם מטרותיו. .מסוף שנות השמונים של המאה העשרים מתקיימים בחסות משרד החינוך מסעות בני נוער לפולין, ומספר המשתתפים בהם הולך וגדל. מסעות אלה מספקים בעיקר את החוויה הרגשית של מאורעות השואה על ידי סיורים במקצת האתרים שבהם התרחשה. מטרות המסע ומסלוליו נקבעו כשהחלו בהם; לאחר מכן התעצם השיח הציבורי לגבי המסע ומסלוליו, אך הוא לא נידון דיון מעמיק במשרד החינוך. על משרד החינוך לבדוק אם מטרות המסע הושגו ולבחון אותן לאור התמורות הרבות שהתחוללו בחברה הישר אלית ובאירופה. כמו כן מוטלת עליו החובה לבחון מחדש את אתרי המסע ומסלוליו ואת הדרך המיטבית להנחלת זיכרון השואה. במשרד אין מידע מרוכז על המסעות. כתוצאה מכך אין הוא יכול לעקוב לאורך שנים אחר המסעות לפולין ולקיים הערכה כללית בעניין. על המשרד לשפר את מאגר המידע של המינהלה. את חלק הארי של המסע מממנים ההורים. תשלומים אלה האמירו מאוד בשנים האחרונות והם אינם שווים לכל נפש. על משרד החינוך לבדוק אם תשלומים אלה מונעים מתלמידים להשתתף בו ולדאוג ששיקולים כספיים לא יהיו גורם לאי-השתתפות תלמידים במסע. .לדעת משרד מבקר המדינה, על מינהל חברה ונוער לדאוג שיוכנו תכניות לשיבה הביתה לכל התלמידים כדי לסייע להדגשת המשותף להם ולעמוד בהוראות הקבע שלו.	אף שהמשרד ראה חשיבות בפעילות לאחר השיבה לארץ, הוא הזניח פן זה של המסע: הוא לא הנחה את בתי הספר להקצות לשיבה הביתה את השעות הנחוצות לכך ולא חייב את בתי הספר לקיים פעילויות אלה כפי שעשה בשלב ההכנה למסע. התברר גם כי בכל שנות קיום המסע המשרד לא הכין לנשארים בארץ תכניות מפורטות שיקלו את הגישור על הפערים בין משתתפי המסע לנשארים.	901
משרד החינוך . התקשרות עם החברה למתנ_סים מרכזים קהילתיים בישראל בע_מ לשם מתן שירותים לנוער מנותק מסיכום נתוני המדגם עולה כי ב -41 ,קורסי המיומנויות התעסוקתיות החברתיות והשכלתיות שנדגמו דיווחה החברה למשרד על 5,986 שעות בעוד שמספר השעות בפועל היה רק 4,009 , ובסך הכול דיווח יתר של 1,977 שעות שהן כ-49% מהשעות בפועל; בששת קורסי ICDL דיווחה החברה למשרד על 699 שעות בעוד שמספר השעות בפועל היה רק538 , ובסך הכול דיווח יתר של 161 שעות, כלומר דיווח יתר של כ -30% מן השעות בפועל. מנתוני המשרד עולה כי בסך הכול אושרו לביצוע 245 קורסי מיומנויות ו- 62 קורסי ICDL בשנת הלימודים התש"ע. הרחבת ממצאי המדגם לכלל אוכלוסיית הקורסים יכולה להוות בסיס להערכה לפיה דיווחי היתר של החברה באותה שנה הסתכמו בכ - 11,800 שעות של קורסי מיומנויות תעסוקתיות, חברתיות והשכלתיות ובכ - 1,600 שעות של קורסי ICDL , ובסך הכול כ- 13,400 שעות ששוויין כ-1.7 .מיליון ש"ח חוק מניעת העסקה של עברייני מין נועד בין השאר להגן על ילדים ובני נוער במוסדות חינוך מפני ביצוע עברות מין. אף על פי שמדובר בנושא רגיש בעל חשיבות עליונה, לא קיימה החברה למתנ"סים את חובותיה שפורטו בתנאי המכרז בעניין זה, ומינהל חברה ונוער לא תבע ממנה לפעול כנדרש. על המינהל ועל החברה לוודא שלכל עובד עם בני נוער בתכנית היל"ה יש אישור של משטרת ישראל, כנדרש בחוק, ולפעול לאלתר להפסקת העסקתם של עובדים שאין להם אישור כזה. על הנהלת המשרד לשוב ולהבהיר ליחידותיו שאין לאפשר לעובדי קבלן להשתמש במשרדיו של המשרד ובציודו. על המינהל לקבוע אמות מידה ברורות לתשלום שכר למדריכים המלווים את המיומנויות ולוודא את יישומן. משרד החינוך ערך מכרז שלפיו עליו לקבל מדי שנה 44,000 שעות של קורסי מיומנויות. כחודש אחרי שזכתה החברה למתנ"סים במכרז היא פנתה למשרד בבקשה לשנות את המודל שלפיו ייקבעו תשלומי המשרד לחברה תמורת ביצוע הקורסים בהתקשרות זו, ובסופו של יום קיבל המשרד, על פי האומדן, רק כ- 31,000 שעות. נציג האגף אישר את השינוי במודל ההתחשבנות. ההליכים שהובילו להחלטה זו לוקים בכמה היבטים: הבקשה אושרה בדרג נמוך במשרד בלא שנבחנ ה בידי גורמי הניהול הבכירים, בידי גורמי המטה המקצועיים ובידי ועדת המכרזים המוסמכת לבחון שינויים מהותיים בתנאי מכרזים; הבקשה והאישור שניתן לחברה לא תועדו בכתב; השינוי היסודי במודל ההתחשבנות, במועד סמוך להחלטת ועדת המכרזים על זכייתה של החברה במכרז, ייתכן שיש בו כדי לפגוע בעקרון השוויון בניהול הליך המכרז שהתקיים חודש קודם לכן. החברה למתנ"סים נתלית בתשובתה בהסכמתו של המשרד למתכונת ההתחשבנות שהיא הציעה, שהייתה מנוגדת בתכלית לתנאי המכרז. הצעתה של החברה והסכמת המשרד הן בבחינת חריגה גסה מתנאי המכרז ומהחוזה שחתם המשרד עם החברה, ומשום כך הסכמתו לאמצה הייתה פסולה. בנסיבות האמורות נדרש המשרד לערוך בדיקה באמצעות אגף הכספים של המשרד, כדי לוודא שהשינוי במודל ההתחשבנות לא פגע במשרד בהיבטים הכספיים של ההתקשרות. על המשרד לנקוט את הפעולות הדרושות בהתאם לתוצאות הבדיקה ולבחון א ם ראוי בנסיבות העניין לדרוש להשיב תשלומי יתר. כמו כן, על המשרד להפיק לקחים מהליקויים שהועלו בעניין הליך הבחינה והאישור של המודל במקרה זה. ממצאי הביקורת העלו שהמינהל כשל הלכה למעשה בטיפולו בקורסי המיומנויות ובפעולות הבקרה עליהם. על המינהל, בשיתוף ועדת המכרזים, לוודא שהחברה תמלא את חובותיה במלואם, כנדרש במכרז. כמו כן על המשרד להקפיד לקבוע מהן חובות הקבלן בכל הנוגע לקיום קורסים והקפדה על איכותם, גם היקרים שבהם, לעגן חובות אלה בתנאי המכרזים שיפרסם בעתיד ולפרט במכרזים דרישות ברורות יותר בדבר הרכב הקורסים המבוקשים ומאפייניהם. על פי נתוני מינהל חברה ונוער, בשנת הלימודים התש"ע הועסקו בתכנית היל"ה מאות עובדים שהעסקתם טעונה אישור של משטרת ישראל על פי חוק מניעת העסקה של עברייני מין. מן התיעוד עולה שעד ראשית אוגוסט 2010 , כחודש לפני סיום שנת הלימודים התש"ע, לא היו בידי מינהל חברה ונוער אישורים של המשטרה לגבי עובדי החברה למתנ"סים שהועסקו בתכנית היל"ה. נמצא כי רק בעקבות שאלתו של נציג משרד מבקר המדינה ממאי 2010 דרש האגף לקידום נוער מהחברה להעביר לידיו את האישורים. בסוף אותו חודש השיבה החברה למתנ"סים לאגף: "בשלב זה אין בידינו אישור משטרתי לעובדים. בימים אלה פנינו לכול המורים להנפיק אישור כזה עד סוף חודש יוני". בתחילת אוגוסט 2010 מסר נציג האגף שטרם קיבל את האישורים מהחברה. 4. כאשר פרסם המשרד את המכרז ביולי 2008 , שבו זכתה שוב חברה א', ידעו מינהל חברה ונוער והחברה למתנ"סים שקיים חשש מהימצאותה של חברה א' במצב של ניגוד עניינים בין היותה קבלן של המשרד המבקר את התכנית, על הקורסים שבה, לבין היותה קבלן של החברה למתנ"סים, המספק לה שירות לשם הפעלת קורסים. למרות זאת לא יידע בכך המינהל את ועדת המכרזים במשרד אשר בחרה בסופו של דבר את חברה א' כזוכה. .א'. למשל לגבי קורס שנערך עבור היחידה לקידום נוער באום אל-פאחם דיווחה החברה על 83.5 שעות לקבלן- מתנ"ס א' - עבור קיום הקורס, ועוד 33.5 שעות עבור בחינות ההסמכה, ובסך הכול 117 שעות שהן שוות ערך ל- 14,000 .)ש"ח (מחיר קורס ובחינות הסמכה נמצא כי על אף שאלות הבהרה שהעבירו מציעים במכרז היל"ה 2009 למשרד לפני מפגש הקבלנים שנערך במסגרת המכרז, ניסח המשרד את הוראות המכרז לגבי תשלום שכרם של המדריכים המלווים קורסי מיומנויות באופן מעורפל שלא תאם את הנאמר בנוהל המיומנויות. משרד מבקר המדינה מעיר למינהל ולוועדת המכרזים שעליהם לנסח בלשון ברורה וחדה את דרישות ה מכרז ולאפשר לכל מציע לקבל את מרב המידע הנחוץ לו לשם תמחור הצעתו.	נמצא שהמינהל לא מסר לוועדת המכרזים על כוונתו לשנות את שיטת התשלום לחברה למתנ"סים בגין קורסי מיומנויות ולא ביקש את אישורה לכך. בכך פעל המינהל בניגוד לתקנות חובת המכרזים ולתנאי המכרז.	902
המוסד לביטוח לאומי . מתן שירותי סיעוד לקשישים בקהילה במהלך שנת 2009 הורתה מנהלת האגף שלא להמשיך את הטיפול בדוחות אלה. מכאן, גם כאשר הפעיל האגף הליך ביקורת על נותני השירותים הוא לא הגיע לידי מיצויו המלא. הביקורות האחרונות שהפעיל המוסד והגיעו לידי מיצוי נעשו רק על הרבעון האחרון של שנת 2007. עד מועד סיום הביקורת לא התאים המוסד את נוהל הביקורת החשבונאית-תפעולית להסכם החדש, ורק לאחר סיום הביקורת, בינואר 2011 ., פרסם המוסד מכרז למשרדי רואי חשבון .רישום על דיווח יתר של שעות עבודה מביא לידי תשלומי יתר בגין שעות טיפול שלא ניתנו לזכאים. משרד מבקר המדינה בדק את שיעור ביצוען של פעולות הפיקוח והבקרה בידי האחיות, והבדיקה העלתה כי הוא אינו ת ואם את הנדרש על פי ההסכם: 1. הבדיקה העלתה כי בשנת 2009 ערך מחוז תל אביב-יפו של הכללית כ-60% מביקורי הבית הנדרשים; בשנת 2008 ערך המחוז כ-63%. 2. גם בדיקה בפריסה ארצית מטעם המחלקה למחקר והערכה של הכללית העלתה כי שיעור ביצועם של ביקורי אחיות בבית הזכאי אינו תואם את הנדרש על פי הסכם ההתקשרות, והגיע לכ -74% .מהנדרש 1. הביקורת העלתה כי המוסד לא גיבש תכנית ביקורת שנתית כנדרש ולא קיים ביקורת באופן שיטתי. הביקורות על הסניפים נעשו בעיקר בעקבות תלונות שהתקבלו, או משום שלא נעשתה בהם ביקורת בעבר, וממילא לא ניתן בהן מענה לנתונים שהועלו בסקר הסיכונים. 2. בשנים 2008 -2009 בדקו אגף הסיעוד ומשרדי רואי החשבון רק מקצת מנותני השירותים. אגף הסיעוד קיים 24 ביקורות מינהליות (כ-7% ) בסניפי החברות והעמותות של נותני השירותים - 22 בשנת 2008 ו-2 בשנת 2009 . בשנת 2008 ערכו רואי החשבון30 ביקורות בסניפיהם של נותני השירותים ( 8.5% ), ובשנת 2009 .הם לא ערכו ולו ביקורת אחת יוצא אפוא שבשנת 2008 קיים המוסד ביקורות בכ-15% מסניפיהם של נותני השירותים ובשנת 2009 בכ- 0.5% .בלבד יוצא אפוא שבתקופה של שנתיים לא נבדקו רוב הסניפים של נותני השירותים. משרד מבקר המדינה מציין כי הביקורת על דיווחי שעות הטיפול נעשית על בסיס הדיווחים הממוחשבים שמקורם בנותני השירותים, ולא על בסיס הדיווחים המקוריים של המטפלים. עוד מציין מבקר המדינה כי אין בכוחן של ביקורות אלו לאמת את נאותות התשלומים של נותני השירותים למטפלים ואת התאמתם לדרישות החוק. לדעת משרד מבקר המדינה, אין לראות בביקורת על הדיווחים הממוחשבים תחליף לביצוע ביקורת מטעם אגף הסיעוד על בסיס מסמכים מקוריים המצויים אצל נותני השירותים. הביקורת העלתה כי המפקחים המחוזיים אינם מדווחים להנהלת השירות לזקן על תוצאות הפיקוח במרכזי היום באמצעות טופס הדיווח שהוכן למטרה זו. על הנהלת הכללית להקפיד שדוחות ביקורי הבית יתויקו גם בתיקי הוועדות המקומיות כדי שכל הפרטים העדכניים הנוגעים למצבו הרפואי של הקשיש ולטיפול בו יהיו נגישים גם להן. בבדיקה של 14 תיקים של מרכזי יום לאנמצאו כל סימוכין לכך שמתבצע מעקב אחר תיקון הליקויים. יוצא אפוא שהשירות לזקן קבע מתכונת של בקרת איכות שנועדה לבדוק את טיב השירותים הניתנים ואת איכותם, אך לא דאג לכך שתבוצע כנדרש ו שייעשה בה שימוש מלא. לדעת משרד מבקר המדינה , על השירות לזקן לפעול למיצויו של כלי בקרה חשוב זה בתדירות שנקבעה, כדי שתהיה בידיו היכולת להפיק את מלוא התועלת מהבקרות.	עד יולי 2010 , רק382 מכלל595 ( המעריכים והיועצים הפעילים64% ) .עברו את ההכשרה הזאת	903
צבא ההגנה לישראל . עסקה לרכש, לאחזקה ולפיתוח מכשירים - מערכת הביטחון משרד מבקר המדינה מעיר כי העמ"ט שביצעה ז"י בנושא טרם סוכמה, כהודעת צה"ל שלעיל, והיא אינה יכולה לשמש תחליף למסמך מסכם, מאושר ומחייב של ניתוח מערכת, שנערך בהתאם להוראות צה"ל ומהווה בסיס להמשך פעילות ולקבלת ההחלטות. עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי העיכוב בסיום ניתוח המערכת אינו תקין נוכח האירועים המהותיים שהתרחשו מאז ניתנה ההנחיה לביצוע הניתוח ונוכח ההחלטות שהתקבלו מאותו מועד - סיכום מו"מ בין מנה"ר לחברה כמתואר לעיל והצגת העסקה לאישור רח"ט תכנון באג"ת. ביצוע האחזקה במת"מים נכלל בטיוטת הגד רת העבודה של חט"ל כפעילות עסקית שהחברה אמורה לספק לצה"ל תמורת תשלום ובאחריותה המלאה. החיילים משולבים בה, ותפוקתם מצטרפת לתפוקות החברה בתחום אחזקת המכשירים המסופקות לצה"ל. החברה אינה נמנית עם הגופים הנכללים בצווי שר הביטחון האמורים, שהוצאו בהתאם לחוק שירות הביטחון, שבהם ניתן לקיים שירות צבאי במסגרת "שירות מוכר". משרד מבקר המדינה מעיר כי למרות זאת על פי העסקה המתוכננת באחריות החברה להפעיל ולהכשיר 18 חיילים שיועסקו באחזקת המכשירים במת"מים. מתעורר ספק רב באשר לתקינות ההסדר המסתמן ולפיו חיילים המשרתים בהתאם לחוק שירות הביטחון ישתלבו בפעילות החברה, ובאשר לשאלת התשתית החוקית שלו. עצם העלאת הנושא במסגרת עמ"ט מתקדמת מעלה שאלות מקצועיות וערכיות כאחת. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם במצגת של ז"י לרח"ט התכנון במאי 2010 נכללו ב"מצב עסקה" עלויות האחזקה שלעיל במסגרת עלויות הרכש ולא במסגרת עלויות האחזקה. משרד מבקר המדינה מעיר כי גם אם חט"ל תעסוק בנושא האחזקה יהיו לצה"ל עלויות הכרוכות בכך, ונדרש להביאן בחשבון במסגרת ההשוואה בין "מצב קיים" ובין "מצב עסקה". .משרד מבקר המדינה מעיר כי העלות שציינה ז"י לא הייתה מבוססת על הערכת מחיר מעודכנת של החברה אלא התבססה על העלויות של המכשירים במסגרת "רכישות אחרונות28 ." במועד סיום הביקורת במ אי 2010 , כשנה לאחר המועד שקבע רמ"ח אמל"ח לסיום ניתוח המערכת לבחינת שיפור הזמינות המבצעית של משק המכשירים בהיבטים טכניים, כלכליים ותורתיים, טרם סיימה ז"י את הניתוח, כגון גיבוש תפיסת האחזקה בעת שגרה ובעת חירום בחברה, וניתוח כלכלי, לרבות בדיקת כדאיות העסקה. בביקורת הועלה כי אף על פי כן המליצה ז"י לרח"ט התכנון באג"ת בפברואר ובמאי 2010 לאשר את ביצוע העסקה. .משק המכשירים מהווה מערך עיקרי בזרוע היבשה. רכש מכשירים והעברת האחזקה של מרבית המכשירים מצה"ל לתעשייה אז רחית מחייבים ביצוע עמ"ט סדורה בצה"ל ובמשהב"ט לבחינת כלל המשמעויות בהיבט המבצעי, הכלכלי, הלוגיסטי והטכני, וכן ניתוח סיכונים מפורט, קודם שיועלה הנושא לאישור מקבלי ההחלטות בצה"ל ובמשהב"ט, כנדרש בהוראות המחייבות. על אף האמור לעיל, קודם שהושלמה העמ"ט האמורה בצ ה"ל ובמשהב"ט, קיים מנה"ר מו"מ עם החברה והוא אף סיכם אותו לפני שקיבל פטור ממכרז. על העוסקים ברכש מוטלת החובה והאחריות להיות ערים לכל ההוראות והנהלים המחייבים ולדבוק בהם, הן מטעמים מהותיים והן מטעמי נראות. ראוי שצה"ל ומשהב"ט ישלימו את העמ"ט בהליך סדור לפני שיקבלו את ההחלטות בנושא ההתקשרות עם החברה. נוסף על כך, ראוי שמנה"ר לא ינהל מו"מ עם ספקים לרכש, לאחזקה ולפיתוח של טובין ושירותים וכי הוא לא יסכם אותו לפני שצה"ל השלים את העמ"ט לכתיבת אפיונים, הכוללים את תכולות הפיתוח ומפרט המוצר, האמורים להגדיר את תכולות ההתקשרות. שמירת ערכיות שירות החובה בצה"ל, המתבצע מתוקף חוק שירות , התשמ"ו]נוסח משולב[ הביטחון- 1986 , מחייבת משנה זהירות בהפעלת חיילים במסגרת "שירות מוכר". שירות זה ניתן לקיים רק בגופים ששמם נקוב בצווי שר הביטחון העומדים בתוקפם ובהתאם להגדרות הדין בלבד. מהמתואר לעיל עולה כי המצגת שהציגה ז"י בפברואר 2010 לרח"ט התכנון באג"ת של ההשוואה בין עלויות האחזקה ב"מצב קיים" ובין עלויות האחזקה ב"מצב עסקה" לתקופה של 20 שנה לא התבססה על מכנה משותף 31 ועל נתונים השוואתיים נכונים לצה"ל ולחברה. לדוגמה ז"י הציגה את עלויות האחזקה של מכשירים מסוג מסוים ב"מצב עסקה" לפי שיטת אחזקה מסוימת (שיטת ההנצלה) ו"במצב קיים" על פי שיטת אחזקה אחרת (שיטת השיקום). נוסף על כך המצגת כללה נתונים שאינם מבוססים על עלויות בפועל, נתונים שלא באו ליד ביטוי במלואם ב"מצב עסקה", כגון עלויות כוח אדם במת"מים, והיא לא כללה ב"מצב עסקה" חלק מהעלויות, כגון עלויות של מלאי חל פים שיועבר מצה"ל לחברה. נוסף על כך ז"י ואט"ל לא דנו בחלק מעלויות האחזקה, כגון אלה של מכשירים מדור ישן, כדי לסכמם עד מועד ההצגה לרח"ט התכנון. בביקורת הועלה כי במצגת של ז"י לרח"ט התכנון בפברואר 2010 היא לא כללה ב"מצב עסקה" חלק מהעלויות של העסקת חיילים במת"מים בהיקף כספי של כ-1.1 מיליון ש"ח לשנה, ובסך הכול כ-22 מיליון ש"ח ל- 20 .שנה עוד הועלה בביקורת כי בהתאם למצגת ז"י לרח"ט התכנון בפברואר 2010 , ב"מצב עסקה" תוקם מינהלה צבאית שתפעל במשך כל תקופת ההתקשרות עם החברה (כאמור ל-20 שנה), שתעסוק, בין היתר, בניהול ובבקרה של חוזה האחזקה. אולם ז"י הציגה באותה מצגת את עלות המינהלה לתקופה של חמש שנים בלבד. דהיינו ז"י לא כללה ב"מצב עסקה" עלויות אחזקה בסך של כ -0.8 מיליון ש"ח לשנה, וכ -12 מיליון ש"ח ל-15 שנים נוספות עבור כוח אדם במינהלה צבאית.	עוד מעיר משרד מבקר המדינה כי הסיכום של ראש מנה"ר שנשלח לחברה היה לכאורה בבחינת הצהרה כלפיה על כוונה להתקשר אתה. דבר זה עלול היה להקשות על מנה"ר לבצע תחרות לביצוע האחזקה של המכשירים כנדרש בהמ"ב שעניינה "ביצוע עבודות ע"י צה"ל בתחרות עם מפעלים אזרחיים" ולהקשות על מנה"ר לשנות את תנאי ההתקשרות, כגון עלויות הרכש והאחזקה, לאחר שיתבררו צורכי צה"ל בסיום העמ"ט שהוא מבצע.	906
משרד החוץ . פעילות המשרד בתחומי הדיפלומטיה הציבורית אף על פי שהתקנון מגדיר את תפקידיו של "מדור תדמית ישראל", לא נמצאה יחידה כזו במבנה המשרדי, והמדור אינו ק יים בתקן המשרדי המאושר. . מתהליך קבלת ההחלטות בנוגע לפרויקט "מיתוג ישראל" (ראו להלן בפרק על הניסיון להרחיב את "מיתוג ישראל" לפרויקט לאומי). אפשר לאתר חפיפה בין כמה מהתחומים שבסמכותו של משרד ההסברה והתפוצות הנוגעים לתחומי העיסוק בדיפלומטיה ציבורית ובין תחומים שעליהם אמון משרד החוץ בעיסוקו זה. בעת הקמת משרד ההסברה והתפוצות לא נעשתה חלוקה פורמלית בין התפקידים של שני המשרדים בתחומי הדיפלומטיה הציבורית וההסברה. משרד החוץ אינו שותף בתכנית תמ"ר אף על פי שתכנית זו נושקת לתחומי הסברת הפנים והדיפלומטיה הציבורית. משרד מבקר המדינה העיר למשרד ראש הממשלה כי יש מקום לצרף את משרד החוץ לתכנית זו, ומשרד ראש הממשלה קיבל את ההערה והזמין את משרד החוץ להשתתף בדיוני ועדת ההיגוי של התכנית. מהפרוטוקולים של ועדת ההיגוי עולה שלאחר דיון זה ועד אוקטובר 2008 קיימה הוועדה עוד שלוש ישיבות, ומאוקטובר 2008 עד אפריל 2010 לא התקיימו ישיבות כלל. את הדיון האחרון בנושא גיוס החסויות קיימה הוועדה ביולי 2008 . יצוין כי במרס 2009 התחלפה הממשלה ויו"ר הוועדה החדש, מר אייל גבאי, מונה רק במאי 2009 לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אולם ממו עד מינויו ועד לישיבת ועדת ההיגוי הראשונה חלפו 11 .חודשים. לאחר מכן התקיימו שלוש ישיבות רצופות סך הכול התכנסה ועדת ההיגוי שבע פעמים בשנים 2008 -2010 . מכאן שוועדת ההיגוי, שתפקידה היה לעקוב אחר התקדמות הפרויקט, לא התכנסה בפרק הזמן שמאוקטובר 2008 עד אפריל 2010, שבו נעשו רוב פעולות ההכנה לקראת התערוכה, ועל כן לא הייתה מעורבת בפרויקט כלל. אי-מעורבותה של ועדת ההיגוי בלטה גם בהליכי קבלת ההחלטות הקשורים בגיוס החסויות, שכאמור, החל ביזמתה. מאחר שהוועדה קיימה את הדיון האחרון בנושא גיוס החסויות ביולי 2008 היא לא ידעה כיחלו עיכובים בנושא זה (ראו להלן). מאחר שהמשרד לא פרסם מלכתחילה מכרז ברור ומפורש לתפקיד מנהל הביתן אלא נאלץ להתמודד עם סוגיית מינוי המנהל תוך כדי התקדמות הפרויקט ולקראת מימושו, נקלע המשרד למצוקת זמן ונקט הליכי התקשרות שעוררו סימני שאלה. על המשרד, המתעתד להוסיף לנהל פרויקטים בהיקפים דומים, לבחון את ההליכים שהובילו לשרשרת אירועים זו ולקבוע מתכונת פעולה שתימנע בעתיד את הישנותם של הליקויים. לדעת משרד מבקר המדינה, בשלב הראשון של בחירת היועץ - שבו עשה משרד החוץ חקר שוק (RFI) כדי להגדיר את צורכי הפרויקט, ולאחר שכמה מהיועצים החיצוניים העלו את הצורך בתפקיד מנהל הביתן, תפקיד שהוא חשוב מאוד לארגון ולניהול של פרויקט גדול כל כך, היה על משרד החוץ לבחון את ההמלצה ואת האפשרות לפרסם מכרז לתפקיד זה. משהחליט המשרד שהוא מעדיף לשלב בין שני התפקידים, היה עליו לעשות זאת באופן מפורש ומפורט, כדי שיהיה ברור שתפקיד היועץ מגלם בתוכו את ניהול הביתן במהלך התערוכה, על ההשלכות הנובעות מכך לעניין שינויים במ תכונת ההעסקה בתקופת התערוכה, שאפשר היה לצפות אותם כבר במועד כריתת החוזה. נמצא כי החוזה לא עסק מפורשות בצורך להימצא פיזית בשנגחאי בכל ימי התערוכה לשם ניהול הביתן ובהשלכות של עניין זה על מרכיבי השכר וההוצאות. ממצאי הפרק הדן בטיפול של משרד החוץ בארגון ובאירוח של משלחות עיתונאים ומעצבי דעת קהל מעידים כי התשתית הארגונית במשרד אינה ערוכה כיאות לטיפול בתח ום זה ואינה יכולה לארח משלחות בהיקף משמעותי, כפי שהמשרד מעוניין. מספר המשלחות המתארחות קטן, התקציבים שהוקצו למטרה זו מנוצלים ניצול חלקי בלבד, וכיום אין מסגרת ארגונית ייעודית האמונה על הטיפול בנושא ויכולה לקדמו קידום של ממש.	מן האמור עולה כי נוסף על משרד החוץ, גם משרדים וגופים ממשלתיים אחרים עושים פעולות דומות. היה ראוי אפוא שהמשרד ינצל את ביקורן של המשלחות האלה בארץ כדי לקדם את מטרותיו של פרויקט המיתוג, גם אם מטרות הביקור שונות, מעצם ה יותן קשורות לתחום פעילותו וסמכויותיו של כל משרד.	907
משרד הבינוי והשיכון . טיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד השיכון ומשרד האוצר ידונו בסוגיה זו ויגיעו זה עם זה לכלל הסכמה בדבר הסיוע שיש לתת לזכאים. הסדרת התהליך באמצעות חוזרים מרובים - כמעשה טלאים - ולא על פי נוהל מרכזי סדור, בייחוד כשמדובר בתהליך מורכב, עלולה להכביד על המטפלים בבקשות, לבלבל אותם ולהקשות עליהם למלא את משימותיהם. על המשרד לעדכן את נוהל "השתתפות בתשלום שכר דירה" כך שירכז את הכללים המנחים הנוגעים לסיוע בשכר דירה. נוהל מעודכן וסדור יקל על העוסקים במלאכה ויסייע בביצועה. משרד מבקר המדינה מעיר כי הכללים שהגדיר המשרד לצורך מתן שכר עידוד לעובדים והפקת "דוח פיגורים" אינם תחליף לנוהל ברור המגדיר לוחות זמנים לכל אחד ואחד משלבי הטיפול בבקשות לסיוע בשכר דירה. . משרד מבקר המדינה מעיר כי על המשרד לנתח את תהליך הטיפול בבקשות ולקבוע לוח זמנים לכל שלב ושלב בתהליך, וזאת כדי לקצר את משך הטיפול בבקשות. .בתקופת ההמתנה לקבלת דירה מהדיור הציבורי מתגוררים רוב הזכאים לה בשכירות. פירוש הדבר שעליהם להשלים מכיסם נתח נכבד מההוצאה בעבור שכר דירה. מדובר במשפחות חלשות שמשאביהן מצומצמים, ויש להן קושי להתמודד עם ההוצאה. מן הראוי שהמשרד, שהכיר בזכאותן של המשפחות לדיור ציבורי - אך אין באפשרותו לספק להן דירות כאלה - ישקול לקבוע כי גובה הסיוע הניתן להן בתקופת ההמתנה יתקרב ככל האפשר למחיר הממוצע לשכירת דירה בשוק החופשי. סכום זה יחושב לפי האזור שבו הם אמורים לקבל דיור ציבורי, לפי מספר החדרים הנדרש, לפי מספר הנפשות במשפחה ולפי יתר נסיבות העניין. התמשכות הטיפול בבקשות : ברוב התיקים שנבדקו נמצא כי משך הטיפול של מחוזות המשרד או של היחידה המנפיקה תעודות זכאות במשרד הראשי היה ארוך ובלתי סביר. בבדיקת 46 מ-64 התיקים שנבחרו באקראי (כ -72% ) נמצא לפחות ליקוי אחד בכל תיק; הבדיקה העלתה ליקויים כגון התמשכות הטיפול במשרד, חוסר יעילות וסרבול בתהליך העבודה. זמן הטיפול בבקשות לסיוע בתיקים שלא נדרשו בהם השלמות או בדיקות כלשהן היה חודשיים עד שלושה חודשים, ואילו בתיקים שנדרשו בהם השלמות וחקירות לאימות נתונים נמשך הטיפול אפילו שישה חודשים; בתיק אחד נמשך הטיפול כשמונה חודשים; ביולי 2010 , במהלך הביקורת, נמצא תיק אחד שמשך הטיפול בו עלה על שישה חודשים, וב אותו מועד הוא טרם נמסר לאישור. בכמה מהתיקים נגרם העיכוב בלי סיבה נראית לעין, ובתיקים אחרים - עקב דרישות מכבידות של המשרד או בשל טעויות עובדיו. בכמה מהתיקים נמצא כי בשל התמשכות הטיפול התיישנו מסמכים והיה צורך לעדכנם. לדוגמה: בבדיקת אופן הטיפול של החברות בתיקים לא נמצאו ליקויים החורגים מהמידה הסבירה ושיש בהם כדי לעכב את הטיפול בתיקים עיכוב של ממש. הבדיקה העלתה כי המשרד לא נתן דעתו לבחינת שלבי העבודה המורכבים עד איש ור בקשת הסיוע. הוא לא בחן דרך לייעל ולפשט את תהליך העבודה ולקצר את זמן ההמתנה לאישור הבקשות. משרד מבקר המדינה מעיר שמפאת היעדר נוהל מעודכן וסדור, ומכיוון שהמשרד אינו מודע לצורך לבחון את תהליכי העבודה, נוצר תהליך עבודה מסורבל ולא יעיל. הבדיקה העלתה כי לעתים מטיל המשרד על המחוזות לבצע פעולות טכניות במהותן, המאלצות את החברות להעביר למחוזות תיקי בקשות שהתקבלו לידיהן, וחוזר חלילה; מטבע הדברים, בנסיבות אלה מתארך הטיפול בבקשה שלא לצורך. להלן פרטים: נוכח הערות הביקורת הודיע משרד הבינוי והשיכון למשרד מבקר המדינה בנוגע לכמה מהליקויים ומההמלצות שבדוח כי הוא מקבל את עמדת הביקורת וכי הוא נוקט פעולות לשינוי התהליכים ולהתייעלותם, לרבות בנוגע להמלצת מבקר המדינה להרחיב את סמכויות הטיפול של החברות. משרד מבקר המדינה ימשיך לעקוב אחר הפעולות שיבצע המשרד לתיקון הליקויים שעלו.	. חלשה ודלת משאבים, שמתקשה לשלם את ההפרש שבין שכר הדירה הנדרש ובין הסיוע שניתן לה מהמדינה.	908
משרד הבינוי והשיכון . התחדשות עירונית באמצעות פינוי-בינוי ועיבוי הבנייה .התחדשות עירונית היא תהליך שבו אזור עירוני מבונה עובר תהליך שיקומי. בשנת 1999 החלה הממשלה להפעיל פרויקט להתחדשות עירונית - פינוי, בינוי ועיבוי של מתחמים. הפרויקט נועד לצופף את מרכזי הערים וכך להביא לידי ניצול יעיל יותר של הקרקעות במקומות אלה, להגדלת היצע הדירות ולהשבחת תנאי החיים של התושבים. בהפעלת הפרויקט התגלו חסמים וקשיים, והחלטות ממשלה שהתקבלו במטרה להסיר חסמים אלה מולאו באופן חלקי בלבד, דבר המנוגד לסדרי מינהל תקין. הפרויק ט אפוא עדיין לא השיג את מטרתו: בתקופה שלמעלה לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי היה לנצל יתרות אלה לקידום הפרויקט, אולם נמצא שהיתרות לא חזרו לתקציב הפרויקט ולפיכך משרד השיכון לא היה יכול להשתמש בהן. הביקורת העלתה כי אף על פי שעברו כארבע שנים מאז החלטת הממשלה, שרי הבינוי והשיכון שכיהנו מספטמבר 2006 ואילך ושי משו יושבי ראש של מועצת מקרקעי ישראל בפרק זמן זה, לא הביאו למועצה הצעה לתיקון ההחלטה, ומיותר לציין כי היא לא תיקנה אותה. משרד מבקר המדינה העיר לרשויות המקומיות ולמשרד השיכון כי מאחר שהכדאיות הכלכלית תלויה בנקודת הזמן שבה נעשית הבדיקה, חשוב לשוב ולבחון את תקפות ההחלטה מפעם לפעם, במיוחד כאשר משך התכנון מתארך. מכאן גם שקיצור משך הזמן של אישור התכניות המפורטות יש בו כדי להפחית את חוסר הוודאות בעניין כדאיות הפרויקט. משרד מבקר המדינה ער לקושי לבצע במקביל כמה פעולות הנוגעות לתכנון המתחם ולאישורו, אשר תלויות האחת ברעותה. אף על פי כן, ראוי שהרשות המקומית שמתכננת את המתחם תפעל ככל שניתן לשילוב כל הגורמים המעורבים בפרויקט משלב התכנון ועד לאישור תכנית הפרויקט. בדרך זו יתאפשר לגורמים אלה להכיר את הפרויקט ואת תכנונו המיועד, וכך ניתן יהיה לעמוד על קשיים ומגבלות מבעוד מועד ולמצוא להם פתרון. לדעת משרד מבקר המדינה כאשר מדובר בתכנון מתחם אשר משפיע במישרין ובאופן משמעותי על תושביו, והם עלולים לראות עצמם נפגעים ממנו, יש לשתפם במידע על תכנון המתחם מוקדם ככל האפשר, עם גיבוש הכוונה לכלול את המתחם בפרויקט. משרד מבקר המדינה מעיר כי לפני שרשות מקומית מציעה לכלול מתחם בפרויקט עליה לעשות בדיקת היתכנות יסודית שתבחן את כל מאפייני המתחם, לרבות נושאים הנוגעים לרשויות השלטון הנוגעות בדבר: משרד התחבורה, משרד החינוך, המשרד להגנת הסביבה וגורמים אחרים. בדיקה כזו תסייע לרשות לאמוד נכון את הסיכויים למימוש התכנית המפורטת, לחשוף את הקשיים הנוגעים לתכנית ולטפל בהם כראוי. לחלופין, בדיקה כזו יכולה לשלול את היתכנות התכנית ולמנוע את מימושה בעוד מועד, בטרם יושקעו בה כספים מיותרים. מן האמור לעיל עולה שבתהליך התכנון של המתחמים מתנגשות תפיסות תכנוניות שונות של הרשויות המקומיות ושל הוועדות המחוזיות. הבעיות והמחלוקות מתגלעות רק לאחר שהרשות המקומית כבר הכי נה את תכנית המתחם והגישה אותה לוועדה המחוזית. רק בשלב זה מתחילה הרשות המקומית לטפל בקשיים כדי לקדם את הפרויקט או לחלופין בוחרת לוותר עליו. לדעת משרד מבקר המדינה, הרשות המקומית אינה צריכה להסתפק בהסכמה העקרונית של הגורמים הנוגעים לפרויקט, אלא עליה לעשות עבודת מטה מוקדמת, יסודית ומקיפה, שבה ימופו וייבחנו כל הנושאים והשיקולים הנוגעים לתכנון המתחם, יילמדו אירועים ופרויקטים דומים ויופקו הלקחים מהם. עבודת מטה מוקדמת כזאת יכולה לצמצם את אי- הוודאות בעניין הקשיים העלולים להתעורר ולחשוף אותם עוד בתחילת הדרך. לדעת משר ד מבקר המדינה, ראוי גם שהסכמות של הגופים המתכננים יובאו בחשבון בוועדות המחוזיות בעת שהן מקבלות את החלטותיהן. אף על פי כן, נמצא כי היו מתחמים שבהם הרשויות המקומיות שיתפו את התושבים באשר לתכניות המתחמים רק בשלבים מתקדמים של התכנון. כתוצאה מכך עמדות התושבים ובעיקר התנגדויותיהם נחשפו מאוחר מדי, מה שגרם לעיכוב באישור התכניות. להלן דוגמאות:	. מהאמור לעיל עולה שמשרד השיכון וממ"י אינם פועלים בעקביות: מצד אחד הם מעודדים לכאורה את הפרויקט, ומצד אחר כשמדובר בקרקעות הנתונות בניהולם ובידיהם לקדם את הפרויקט ביתר קלות - הם אינם עושים כן.	909
חברת החשמל לישראל בע_מ . שכר עידוד - חברת החשמל לישראל בע_מ משרד מבקר המדינה מעיר כי אמנם באו"ש יש מאגר מידע המכיל נתונים כגון יחידות שחלו בהן שינויים מהותיים בתהליכי העבודה עקב המעבר ל- .ERP או יחידות שצפויים בהן שינויים כאמור, ואולם בסיס הנתונים אינו כולל לוחות זמנים להכנתן של שיטות שכר עידוד חדשות ליחידות אלה ופרטים בדבר מצב הכנתן. נתונים אלה דרושים כדי שעם סיום תקופת ההסתגלות של העובדים לתהליכי העבודה החדשים יהיה אפשר להפעיל את השיטות המתאימות. להחלטת המנכ"ל דאז, ד"ר רזון, מ - 2002 .לא צורף מסמך בחתימתו התוספת הנזכרת לשכר העידוד אמורה להינתן בגין עמידה ביעדים, והקריטריון הקובע הוא "שנה שבה מאזן החברה הסתיים ברווחים". לדעת משרד מבקר המדינה, ההחלטה לשלם לעובדים אלו תוספת על "עמידה ביעדים" גם אם לא עמדו בהם מעלה חשש שתשלום זה ניתן כתוספת שכר, ולא כדי לעודד השגה של יעדי החברה. לפי חישובי משרד מבקר המדינה, הסתכמה התוספת הכספית לכל העובדים בקבוצה זו - שמנתה בשנ ים 2008 ו- 2009 99 ו-104 עובדים בהתאמה - בכ- 355,000 ש"ח ובכ- 373,000 ש"ח בהתאמה. יוצא אפוא ש"מרכיב העמידה ביעדים שבנוסחת שכר עידוד למנהלים" כרוך בתוספת כספית. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שלהנהלת החברה תהיה בקרה על תשלומי שכר העידוד בעת ההסבה, מוצע לקבוע בנוהל כי ע ל מנהל החטיבה לדווח עליהם למנכ"ל ולדירקטוריון אחת לתקופה שתיקבע. הדיווח יכלול מידע: על פרקי הזמן שבהם משולם שכר עידוד לצורך ההסבות, על סכומם הכולל של תשלומים אלו ועל מספר העובדים המקבלים אותם. משרד מבקר המדינה מעיר כי מן הראוי שדירקטוריון החברה יקפיד על ביצוע החלטתו מאוגוסט 2005 , המטילה על הנהלת החברה חובת דיווח שוטף. לדעת משרד מבקר המדינה, על הדיווח לכלול נתונים על הנושאים האלה: שיטות שכר העידוד השונות הנהוגות בחברה; מועדי הנהגתן; קבלת האישורים הנדרשים, על פי חוק יסודות התקציב ועל פי הוראות הממונה על השכר ורשות החברות הממשלתיות, לפני כל מתן תוספת לשכר העידוד; שיעורי ההתפלגות של שכר העידוד לפי המגזרים בחברה. בדיווח ייסקרו גם שיטות שכר העידוד החדשות שפיתח או"ש, ובעניינן יש להתייחס גם למצב יישומן, לניתוח עלויותיהן ויעילותן ולשיעור החיסכון שהושג מהפעלתן. משרד מבקר המדינה מעיר כי לנוכח ריבוי שיטות שכר העידוד בחברה, מספרם הרב של העובדים והשוני בכישוריהם ובמיומנותם היה סביר למצוא פיזור רחב יותר של שיעורי שכר העידוד, ומכאן - ממוצע נמוך מהתקרה שנקבעה. על הנהלת החברה לבדוק שמא היעדים שקבעה קלים מדי להשגה, ויש צורך לעדכן את המדדים בשיטות השונות כדי להעלות את התפוקות. בין היתר, על הנהלת החברה לבחון את "מדדי האיכות" בשיטות שכר העידוד המופעלות ביחידות המוזכרות בטבלה מס' 2 .ולתקנם בהתאם עוד העלתה הביקורת, כי אף שאו"ש פיתח שיטות שכר עידוד חדשות ליחידות שונות בחברה, לא פעלה הנהלת החברה בנחישות, בשיתוף שאר הגופים הנ וגעים בדבר, למציאת פתרון שיאפשר את הנהגתן של השיטות המעודכנות. במקום זאת היא העדיפה לשלם שכר עידוד באופן שאינו מתאים לתהליכי העבודה ביחידות שונות בחברה. משרד מבקר המדינה מעיר לחברה כי עליה לקיים את החלטת המועצה המרכזית ולהפסיק את התשלום החריג לעובדים שהתקבלו לאחר מועד קבלת החלטה, דצמבר 2002 , ולשייכם לקבוצת העובדים שתקרת שכר העידוד שלהם היא 30% . על החברה לתקן גם את גבול שיעורי הפרמיה של יתר 18 העובדים מקבוצה זו שהחלו לעבוד בחברה לאחר מועד קבלת ההחלטה. מאחר שבמזכירות המועצה המרכזית יש ייצוג שווה להנהלה ולעובדים, וההחלטות מתקבלות ברוב קולות המשתתפים, ומאחר שבהסכם לא נקבע כיצד על הדרג הגבוה ביותר - המועצה ומזכירות המועצה המרכזית - לפעול כאשר אין הסכמה, התוצאה היא שלעתים לא מתאפשר להפעיל שיטות שכר ע ידוד חדשות (ראו להלן), והחברה ממשיכה לשלם שכר עידוד על פי שיטות מיושנות שאינן מתאימות לציוד חדש או לתהליכי עבודה חדשים.	יוצא אפוא כי בהיעדר הסכמה במועצה המרכזית על עדכון השיטות, החברה ממשיכה לשלם ל - 1,937 מעובדיה (כ -15% מכלל עובדי חח"י בשנת 2009 ) שכר עידוד לפי שיטות בנות14 עד35 שנה. משרד מבקר המדינה מצא כי כ -,300315 מעובדי חח"י בשנת 2009 (כ-%26 מכלל עובדיה) מקבלים שכר עידוד לפי שיטות שהופעלו לפני שנת 2000 (ראו להלן), ורק כ-64% - לפי שיטות שהופעלו בשנים 2005 -2010 .	910
משרד הבריאות . תרומות לבתי חולים וקשריהם עם אגודות הידידים יש לציין כי חשבות משרד הבריאות מפרסמת מדי שנה דוח ניתוח פיננסי לבתי החולים הכל ליים הממשלתיים ולתאגידי הבריאות שלידם, אולם נתונים הקשורים לפעילות ישירה של אגודות הידידים אינם כלולים בדוח זה. בדוח החשבות מוזכר סעיף כללי: "הכנסות מתרומות כולל סכומים שהוגבלו לפעילות". סכומים אלה כוללים רק ]מנכסים נטו[ ששוחררו מנ"נ את הסכומים שאגודות היד ידים העבירו לתאגידי הבריאות או לבתי החולים. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שבידי המשרד יהיו נתונים על היקף התרומות שמקבלים המרכזים הרפואיים. נתונים אלה נדרשים לצורך תכנון הקצאת המשאבים הכוללת לפעילות המרכזים הרפואיים במרכז הארץ ובפריפריה. ראוי שגם בידי המשרד יהיו הדוחות הכספיים של אגודות הידידים שהן מגישות לרשם העמותות, ובהם מפורטים היקפי התרומות. בבדיקה נמצא כי מנהלי בתי החולים לא מסרו למשרד את הנתונים המבוקשים, פרט לבית חולים ד' אשר מסר ריכוז של תרומות מאושפזים בשנת 2004 . קבלת תרומות מחולים היא תופעה נפוצה. ראוי להסדי ר בנהלים ובהנחיות את סוגיות התרומות מחולים, לרבות תרומות ממטופלים בטיפול ממושך. המשרד גם טרם ערך ביקורת בנידון, אף שהצהיר על כוונתו לעשות זאת כבר בשנת 2004 . לדעת משרד מבקר המדינה, חשוב לערוך בהקדם ביקורת בנושא על כל היבטיו. לא נמצא שהמשנה למנכ"ל המשרד, או מי מטעמו, דנו עם הלשכה לאתיקה בהר"י בנושא אשפוז או טיפול ממושך. המשרד גם לא פרסם נוהל למתן תרומות ממטופלים בטיפול ממושך, אף שהוא גיבש את הטיוטה עוד ביוני 2005. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד המשפטים לבחון בהקדם את הסוגיה על מגוון היבטיה ולגבש עמדה שתעלה בקנה אחד עם האילוצים התקציביי ם, עם ההתנהלות הקיימת בפועל במערכת הבריאות ועם הערותיו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ). לאחר גיבוש העמדה ראוי לעגנה בנוהל ולהפיצה לכלל המרכזים הרפואיים ולמערכת הבריאות כולה. משרד מבקר המדינה בדק בדלפקי השחרור וסמוך להם במחלקות הכירורגיות בבית חולים ד ' ובבית חולים א ', ולא מצא כי הוצבו בהם מעטפות עם מכתבי פנייה לחולים המשתחררים. בבדיקת משרד מבקר המדינה בשנת 2008 עלה כי בשנים 2005 -2008 עסקה חברה ב' בייעוץ ובהדרכה להקמת מרכז רפואי קליני בגינֵאה המשוונית שבאפריקה (להלן - גינֵאה). עבור פעילות ההדרכה של אנשי צוות רפואי מגינֵאה ומדרום אמריקה שילמה חברה ב' לתאגיד הבריאות מיליוני ש"ח30. פעילות זו נעשתה בלי שמנהל המרכז הרפואי, פרופ' זאב רוטשטיין, הסדיר מול המשרד ומול שאר משרדי הממשלה סוגיות רבות, כמו: אופן ההתקשרות, תנאיה, הגורם המתקשר והעברת תשלומים לבית החולים בגין העברת ידע. מנהל שיבא גם לא ביקש את אישור משרד הבריאות, משרד האוצר או משרד החוץ לפעילות רבת שנים זו בח ו"ל. יתר על כן, גם כאשר משרד הבריאות ידע שהפרויקט בעיצומו, הוא לא דרש משיבא פרטים מלאים כדי לבחנם, ובכלל זה היבטים של זכויות ואינטרסים מקצועיים וכלכליים של המדינה, היבטים של יחסי החוץ של המדינה ואף סיכונים ביטחוניים לפעולת גוף ממשלתי במדינות אפריקה31. . במאי 2010 דיווח מנהל שיבא למשרד מבקר המדינה כי לאור הנחיות המשרד המרכז הרפואי אינו מעניק עוד שירותי ייעוץ בחו"ל. במסגרת הסדרת היחסים בין המשרד בתי החולים ואגודות הידידים יש להתייחס לעניין השתתפות עובדי בתי החולים בוועדות המכרזים של אגודות הידידים.	כל האמור מחזק את הצורך בהימצאות מידע במשרד הבריאות על פעילות אגודות הידידים ואת הצורך להסדיר את פעילותן בהסכמים בינן לבין בתי החולים שבצדם הן פועלות.	911
משרד הבריאות . הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים הביקורת הנוכחית העלתה כי הסטודנטים באוניברסיטה עדיין אינם מקבלים תעודה המעידה על הכשרתם, למעט מקרים שבהם הם דורשים זאת כדי להציגה במוסדות אקדמיים אחרים. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח הזמן הרב שחלף מאז פרסום הוראות האוניברסיטה בנושא, ונוכח השינויים הרבים שחלו בתחום, על האוניברסיטה לעדכן את הנוהל האמור לעיל בהקדם ולחייב את הגורמים הנוגעים בדבר באוניברסיטה לנהוג על פיו. מהאמור לעיל עולה כי האוניברסיטה אפשרה זה שנים לסטודנטים ולחוקרים להיכנס לבתי החיות ללא בקרה ואף לבצע ניסויים. לדעת משרד מבקר המדינה, מצב זה אינו תקין כיוון שאינו עומד בדרישות החוק וכללי המועצה. כיוון שיש תחלופה תמידית של חוקרים וסטודנטים העוסקים בניסויים בבע"ח חשוב להביא לידיעת כל העוסקים במחקר באוניברסיטה את הכללים המעודכנים לטיפול בבע"ח שמשתתפים בניסוי. ראוי לוודא מפעם לפעם שהחוקרים והסטודנטים מאשרים בחתימתם כי הם מודעים לכללים הללו. הביקורת הנוכחית העלתה כי על אף הודעתה של אוניברסיטת תל -אביב שלפיה היא תפעל לעדכון הנוהל, עד אוקטובר 2010 היא לא עדכנה את ההנחיות לחוקרים, לא הפיצה בקרב החוקרים והסטודנטים קובץ הנחיות, ולא חייבה אותם לחתום, לפני שהחלו בעבודתם בבתי החיות, שההנחיות ונוהלי העבודה בב ית החיות נהירים להם. לדברי הווטרינר הקודם של האוניברסיטה, הוא שוחח עם הסטודנטים על כללי התנהגות בבתי החיות, אך הם לא נדרשו לקרוא נהלים כתובים, לא כל שכן לחתום עליהם. מממצאי הביקורת שלעיל עולה כי הפיקוח המתקיים באוניברסי טת תל - אביב על תהליך אישור הניסויים בבע"ח טעון שיפור. לדעת משרד מבקר המדינה, על האוניברסיטה לתת דעתה על הרכבי תת -הוועדות של הוועדה הפנימית העליונה ולדאוג שבכל תת -ועדה יהיה חבר שאינו מתחום מדעי החיים או הרפואה, ואשר אינו עוסק בניסויים בבע"ח. עליה גם להקפיד על ביצוע הנוהל למניעת ניגודי עניינים בעבודת הוועדות. על הוועדה הפנימית העליונה לגלות מעורבות רבה יותר בפעילותן של תת- הוועדות, בעיקר בהליך קבלת החלטותיהן לגבי הניסויים המתבצעים באוניברסיטה. . משרד מבקר המדינה העיר לאוניברסיטה כי עליה לבחון בהקדם דרכים להסדרת מילוי התפקידים האמורים בלא שיתעורר חשש לניגוד עניינים. לדעת משרד מבקר המדינה, השימוש בדפי המעקב על מנת לפקח על מצב בע"ח שמשתתפים בניסוי שלהם הוגדרה דרגת סבל גבוהה הוא ראוי ביותר. על האוניברסיטה לנקוט את האמצעים שקבעה כלפי חוקרים שעל פי דפי המעקב שמילאו לא פעלו לפי ההוראות והכללים וכן כלפי חוקרים שלא מילאו דפי מעקב כנדרש. הביקורת הנוכחית העלתה כי חל שיפור מסוים בתפקוד עובדי בתי החיות של האוניברסיטה בהשוואה לליקויים בפעילותם שצוינו בדוח הקודם. יחד עם זאת נמצא כי מקצת הליקויים שצוינו בדוח הקודם הנוגעים לעובדים ולחוקרים טרם תוקנו. כך, לדוגמה, נמצא כי אף שהמועצה קבעה כללים ולפיהם על עובדי בתי החיות לרענן את הכשרתם מדי פעם בפעם - הם לא עברו קורסי רענון כנדרש. . בהיות הווטרינר כאמור גם מנהל של אחד מבתי החיות, הוא למעשה מפקח על עצמו. גם לו היה שינוי בסדרי העבודה של הווטרינר בעקבות הממצאים שהועלו בדוח מ- 2004 , על האוניברסיטה היה לקבוע לעבודת הווטרינר סדרי בקרה ופיקוח טובים יותר וכן הסדר למניעת ניגוד העניינים המובנה בתפקידו בעניין בית החיות שהוא מנהל.	הביקורת הנוכחית העלתה כי ההסדר שנקבע בשנת 2004 בעניין אופן חלוקת זמנו של הווטרינר וההחלטה של נציגי המועצה מפברואר 2007 אינם מתבצעים. וטרינר האוניברסיטה אינו נמצא שעתיים בכל יום בפקולטה למדעי החיים. כמו כן הוא אינו מתעד את ביקוריו בבתי החיות של האוניברסיטה. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הליקויים שעדיין נמצאו בבתי החיות באוניברסיטה60 , יש לשפר את יעילות הפיקוח של הווטרינר כדי שהוא יעמוד בדרישות המועצה והחוק. כמו כן עליו להקפיד לתעד את ביקוריו בבתי החיות כיוון שכך ניתן לוודא שהבקרה הנדרשת מתקיימת ושהערות הווטרינר מיושמות.	912
משרד הבריאות . טיפול מרובה תרופות לקשישים כל קופה נוקטת אפוא מדיניות שונה בקשר לטיפול בקשישים הנוטלים תרופות רבות. ראוי שהמשרד המשמש מיניסטריון עם ראייה מערכתית, יבחן פיתוח מדדים לפי מאפיינים מסוימים לבדיקת תרופות שחולים נוטלים ויגבש המלצות מתאימות בעניין. הנתונים מלמדים על שונות רבה בין הקופות שמעוררת סימני שאלה. עולה חשש לאי -הסדרת הטיפול בקשישים הנוטלים תרופות רבות. הפערים יכולים להצביע על שימוש יתר או חסר בתרופות, אך אין זה סביר שהם תוצאה של פערים חברתיים -כלכליים 25 .או פערי פריפריה מול מרכז מתעורר חשש שהטיפול הרפואי הניתן בקופות אינו מיטבי. ההסברים לכך יכולים להיות אי -מודעות של הרופאים הראשוניים לריבוי התרופות, היוועצות מעטה ברוקחים קליניים, אי -מעורבות רופא גריאטר, בעיות בבסיס הנתונים ועוד. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרד לבחון את הסיבות לפערים בנתונים, ולאחר שיגיע למסקנות בעניין - לנקוט צעדים שיבטיחו שבכל הקופות יינתן לקשישים הטיפול המיטבי. .סעיף 17 לחוק זכויות החולה קובע את חובת ניהול הרשומה הרפואית (להלן גם - תיק החולה). כל דיון והחלטה בעניין הטיפול התרופתי לחולה חייב להיות מתועד בתיקו (ראו להלן בפרק "בקרת האגף לרפואה בקהילה במשרד על הקופות"). קיום דיון בנושא ותיעודו ברשומה הרפואית הוא תנאי מקדים להמשך הפניית המבוטח לייעוץ או לניסיו ן טיפולי להפחית את מספר התרופות. הכללית: משרד מבקר המדינה בדק 200 תיקים רפ ואיים של חולים במחוז מרכז שנדגמו אקראית מכ- 17,000 תיקים של חולים מעל גיל65 במחוז הנוטלים שמונה תרופות או יותר. התברר שבשלוש השנים 2007 , 2008 , 2009 לא היו רישומים - אף לא בתיק אחד - בעניין מספר התרופות שאותן נוטלים החולים, אף שרופאים שטיפלו בהם שינו את התרופות מסיבות אחדות 27 . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח העומס הרב המוטל על הרופא הראשוני בקהילה קיימת אפשרות שיפסח על סקירת הנוטלים תרופות רבות. מן הראוי כי ייקבע שהטיפול התרופתי בחולים הנוטלים שמונה תרופות או יותר ייסקר מדי זמן באופן שיטתי, לפי ההנחיות הקליניות של הר"י. לאומית: משרד מבקר המדינה בדק 100 תיקים רפואיים של חולים במחוז מרכז מכ- 4,700 תיקי חולים מעל גיל 65 במחוז הנוטלים שמונה תרופות או יותר. פרט לתיק רפואי אחד, לא נמצאה בתיקים התייחסות למספר התרופות שאותן נוטל החולה החל משנת 2007 , אף שהיו בתיק שינויים בהן28 . הכללית ולאומית אינן מתעדות אם כן כנדרש את הדיון בטיפול התרופתי בתיקים הרפואיים של הקשישים הנוטלים תרופות רבות. כאמור, קיום דיון בנושא ותיעודו ברשומה הרפואית הוא תנאי מקדים להמשך הפניית המבוטח לייעוץ או לניסיון טיפולי להפחית את מספר התרופות. לדעת משרד מבקר המדינה, תשובת המשרד אינה מייתרת את הצורך לקיים בדיקת היתכנות, בדיקת עלות -תועלת ואחרות בעניין הקמת מערכת מידע לאומית לשימוש כל הקופות וגורמים רפואיים אחרים בהשוואה למערכות הקיימות בכל קופה בנפרד, שהינן מערכות מוגבלות נוכח העובדה שניתן לבדוק בהן השפעות גומלין רק בין כל שתי תרופות. מערכת לאומית עשויה לחסוך לקופות חלק מעלויות התחזוקה. לדעת משרד מבקר המדינה, לנוכח הנסיבות, ראוי שהמשרד ישקול לתת לרופאים ראשוניים כלים בתחום הגריאטריה כדי להפחית את העומס המוטל על הרופאים הגריאטרים. במקביל ראוי שינקוט צעדים אפקטיביים להגדלת מספר המתמחים במקצוע זה. לדעת משרד מבקר המדינה, במסגרת בחינת החלופות לפיתוח שיטות לבחינה אפקטיבית של איזון הטיפול התרופתי בחולים הנוטלים תרופות רבות בכלל ובאוכלוסיות הקשישים בפרט, יש לשוב ולבדוק את כדאיות הייעוץ הרוקחי לחולים המטופלים במספר רב של תרופות בכלל, ולקשישים בפרט, ואת ישימותו. הבדיקה צריכה להיעשות בשיתוף קופות החולים אשר להן נתונים על עלויות יישום הטכנולוגיה ועל החיסכון האפשרי בהוצאות לתרופות אם תיושם. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להרחיב את נגישות בתי החולים של הכללית לתיקים הרפואיים גם לתיקי חולים שאינם מבוטחי הכללית33.	לדעת משרד מבקר המדינה, פרט להסדרת פעילות מרכזי הייעוץ התרופתי (ראו להלן), רצוי שהמשרד וקופות החולים ייתנו את דעתם לאמור לעיל ויפעלו לשיפור התקשורת עם מי שאינם דוברי עברית. מן הראוי שהמשרד והקופות ינקטו צעדי הסברה מתאימים לקידום ההיענות לטיפול הרפואי והתרופתי בקרב אוכלוסיות שאופיינו באי-היענות לכך 45 .	913
משרד הבריאות . פינוי רפואי באמצעות מסוקים השירות החל לפעול ללא עבודת מטה מסודרת של משרד הבריאות. כאמור, מתחילתו נתקלו מפעיליו בקשיי מימון. השירות בדרום והשירות באזור ירושלים הופסקו לאחר זמן קצר, והשירות בצפון הופסק למשך חודש. החברה דיווחה כי הן קופות החולים והן חברות הביטוח הערימו קשיים בעניין התשלום עבורו. לכן נוצר חוב גדול של החברה למד"א; במאי 2010 הוא הסתכםבכ- 600,000 .ש"ח .שירות הפינוי באמצעות מסוקים, שירות חיוני ומציל חיים שניתן רק בפריפריה, נתקל מאז הפעלתו בקשיי מימון. משרד הבריא ות לא קבע למד"א תעריף לפינוי באמצעות מסוקים ולא קבע קריטריונים מקובלים על חברות הביטוח. במקרים מסוימים לא הסכימו חברות הביטוח לממן פינוי נפגעי תאונות דרכים, שהם מרבית המפונים, בטענה שלא הייתה הצדקה רפואית לפינוי; גם הפינוי במסוק של נפגעים או חולים אחרים לא הוסדר בשום צורה למרות שיש בכך צורך. עד תחילת 2011 ניתן השירות במשורה, והתעורר חשש לקיפוח של נפגעים - בעיקר בדרום הארץ. משרד מבקר המדינה מעיר כי במהלך התקופה הנסקרת משרד הבריאות לא עשה עבודת מטה ולא קיים תהליך קבלת החלטות סדור בעניין זה, למרות שהוועדה לבחינת פינוי בהיטס בידי גורם אזרחי המליצה על כך כבר בשנת 2009 . בינואר 2011 הוסדר חלקית נושא הפינוי באמצעות מסוקים, וועדת הסל החליטה לכלול את השירות לנפגעים שפינויָם אינו מוסדר בחוק אחר בתקציב משרד הבריאות ובאחריותו. על משרד הבריאות לעשות עבודת מטה בעניין הפינוי באמצעות מסוקים ובין השאר להחליט אם לצורך קיום השירות יש להחיל את המבחנים שקבעה הוועדה לבחינת פינוי בהיטס או לקבוע אחרים. על משרד הבריאות לקבוע באיזו מתכונת ראוי לפעול ולקבל במהירות החלטות בנושא כדי שתושבי הפריפריה או מי שנקלע לשם יוכלו לקבל את השירות. לאחר סיום עבודת המטה ואישורה יש גם להגיע להסכם עם הגוף שהמשרד יחליט שהוא אחראי על הפעלת השירות; יש לקבוע קריטריונים לפינוי ותעריפים שיהיו מקובלים על כל המעורבים בעניין. יש גם לקבוע קריטריונים ותנאי כשירות למסוקים עצמם, לצוותים הרפואיים ולגוף שיתפעל את המסוקים. לאחר סיום הביקורת, בינואר 2011 , החליטה ועדת הסל להוסיף לתקציב המשרד ארבעה מיליון ש"ח שייועדו למימון הפינוי הרפואי באמצעות מסוקים לנפגעים שאינם זכאים למימון השירות לפי חוק אחר. עד תחילת פברואר 2011 לא נחתם הסכם עם מפעיל להסדרת העניין. לכשייחתם הסכם כזה יהיה צורך לקבוע בו אמות מידה לפינוי ותעריפים מקובלים על כל המעורבים ותנאי כשירות למסוקים עצמם, לצוותים הרפואיים ולגוף המתפעל אותם. יצוין כי ביוני 2009 פנה ד"ר בעז לב, המשנה למנכ"ל המשרד, אל ראש מינהל טכנולוגיות רפואיות ותשתיות במשרד בבקשה להכליל את הפינוי באמצעות מסוקים בסל הבריאות לשנת 2010 , אולם באוגוסט אותה שנה החליט המשרד שלא להעלות את העניין בדיוני ועדת הסל. עד סוף שנת 2009 הייתה האחריות למימון ההוצאות הרפואיות של נפגעי תאונות דרכים מוטלת על חברות הביטוח. בינואר 2010 הוחלה על קופות החולים האחריות למימון טיפולים רפואיים לנפגעי תאונות דרכים הכלולים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - 1994 (להלן- חוק ביטוח בריאות), ובצו לפי סעיף 8 )(ז) לחוק האמור (סל הבריאות18 ; הטיפולים לא כללו את פינוי הנפגע במסוק. בעקבות פניות בנושא ולאחר התייעצות עם משרד הבריאות הודיע הממונה על הביטוח במאי 2010 לחברות הביטוח שאין בהחלת חובת מימון הטיפולים על קופות החולים כדי לגרוע מאחריותן (של חברות הביטוח) להמשיך לממן שירותים שאינם .כלולים בסל הבריאות, לרבות פינוי נפגעי תאונות דרכים באמצעות אמבולנס - גם אם המפונה לא אושפז, ופינוי באמצעות מסוקים. .בדצמבר 2009 חודש השירות, אולם גם לאחר מכן נתגלעו קשיי מימון בהפעלתו, ולמעשה עד דצמבר 2010 .לא נמצא מקור מימון להפעלתו נמצא כי המשרד לא פעל להכללת הפינוי באמצעות מסוקים בסל הבריאות בשנת 2009 , ואף לא בשנת 2010 ,. לאחר סיום הביקורת בינואר 2011 , החליטה ועדת הסל להוסיף לתקציב המשרד ארבעה מיליון ש"ח שייועדו למימון הפינוי הרפואי באמצעות מסוקים לנפגעים שאינם זכאים למימון השירות לפי חוק אחר. עד דצמבר 2010 לא נמצא שנערך דיון בתקציב מערך הנט"ן ובהמלצות הוועדה לפינוי בהיטס, למשל בעניין הליך רישוי למוקד המפעיל את המסוקים ולמסוקים עצמם, ולא נמצא מקור תקציבי למימון השירות. כאמור, בינואר 2011 .הוחלט על הוספת תקציב למשרד לדעת משרד מבקר המדינה, יש להחליט אם להחיל את המבחנים לפינוי באמצעות מסוקים שקבעה הוועדה לבחינת פינוי בהיטס או לקבוע מבחנים אחרים. לכן על משרד הבריאות ועל משרד האוצר לקבוע באיזו מתכונת ראוי לפעול ולקבל במהירות החלטות בנושא כדי שתושבי הפריפריה או מי שנקלע לשם יוכלו לקבל את השירות.	עד דצמבר 2010 לא קבע משרד הבריאות את התעריף הראוי לפינוי רפואי באמצעות מסוקים. לדעת משרד מבקר המדינה, יש להגיע להסכם עם הגוף שהמשרד יחליט שהוא אחראי להפע לת השירות האמור; הסכם כזה צריך לכלול אמות מידה לפינוי ותעריפים שיהיו מקובלים על כל המעורבים בעניין. יש גם לקבוע קריטריונים ותנאי כשירות למסוקים עצמם, לצוותים הרפואיים וכן לגוף שיתפעל את המסוקים.	914
משרד הבריאות . מצוקת האשפוז במחלקות הפנימיות בבתי חולים כלליים בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה שבתי החולים נקטו רק כמה מן הצעדים האלה, בין היתר מסיבות אובייקטיביות שאינן מאפשרות לבצעם: קושי להשיג רופאים, היעדר כישורים מקצועיים נדרשים של הרופאים המתגברים (למשל, מתמחה או סטודנט לרפואה במקום רופא מומחה) ופגיעה של תגבור זה בפעילויות אחרות של בית החולים, שהרי כמה מעובדי הסיעוד שנועדו לתגבר את מחלקות האשפוז השתייכו למחלקות אחרות. אחד מבתי החולים הסביר כי הסתייעות בצוות חיצוני נשמעת "הרואית", אך בפועל היא כמעט אינה אפשרית, אלא אם כן מתרחש אסון או שהדבר נדרש לצורך פעילויות לא מקצועיות. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד הבריאות, משרד האוצר ונש"מ לתת את הדעת על הבעיות שהועלו בנושא תקינת הרופאים בבתי החולים ובכלל זה לקבוע שיטת תקינה חדשה לרופאים במחלקות האשפוז בכלל ובמחלקות הפנימיות בפרט. ראוי להתאים את שיטת התקינה החדשה שתיקבע לחידושים ולהתפתחויות הטכנולוגיות במאה העשרים ואחת. נוסף על כך, נוכח המצוקה הקשה, יש לבחון גם פתרונות מידיים לתקינה, למשל לבדוק אם ניתן לשלב במנגנונים הקיימים "גמישות" בניהול כוח אדם. (ב) אחת הסיבות לאשפוזים חוזרים היא היעדר קשר בין מערכות המידע של קופות החולים לבתי החולים. הפעלת מערכת של "תיק אחוד - אשפוז וקהילה" תאפשר לרופא בית החולים לקרוא את מה שרשמו רופאי הקהילה בתיק החולה במשך שנים ולהפך. הכללית מפעילה מערכת כזאת, אך ככל הידוע היא עושה זאת בבתי החולים שלה בלבד. משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הבריאות להפעיל מערכת כזאת גם בבתי החולים שלו כדי להקטין את מספר האשפוזים החוזרים ולקצר את שהייתו של החולה בבית חולים50 . לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שבמשך שנים רבות שיעור האשפוזים החוזרים גבוה, והדבר נובע, בין היתר, מאשפוז קצר המונע טיפול ראוי בחולה, היה על המשרד לעשות בדיקה מערכתית כדי לברר מהן הסיבות לאשפוזים אלה. תוצאותיה של בדיקה כזאת יכולות להביא לידי שיפור הטיפול הרפואי והמעטת אשפוזים חוזרים, וכך למנוע סבל מחולים ופגיעה בבריאותם ואף לגרום לחיסכון כספי. גידול במספר המונשמים: הועלה כי בשנים האחרונות הולך וגדל מספר החולים המונשמים 53 המאושפזים בבתי החולים, ולעתים מאושפזים בהם אף 800 חולים מונשמים. המצב הרפואי של כמה מהם מצריך אשפוז במחלקות לטיפול נמרץ, אך בגלל המחסור במיטות לטיפול נמרץ הם מאושפזים במחלקות אחרות ובעיקר במחלקות פנימיות. להערכת המשרד, בשנת 2010 .היו חסרות מאות מיטות לטיפול נמרץ נמצא כי בינואר 2010 היו במחלקות לטיפול נמרץ כללי281 מיטות וכן 19 מיטות לטיפול נמרץ נשימתי54 . המשרד הגדיר42 מיטות במחלקות הפנימיות בכל הארץ כמיטות "טיפול מוגבר" לצורך טיפול בחולים הזקוקים לאשפוז במחלקות טיפול נמרץ, אולם הוא לא הקצה לכך כוח אדם נוסף. הועלה כי החוזר לא קבע תקן מיוחד של כוח אדם - הן של אחיות והן של עובדים אחרים כטכנאי הנשמה ופיזיותרפיסטים - עבור החולים המונשמים המאושפזים במחלקות הפנימיות, ובתי החולים מטפלים בהם באמצעות כוח האדם העומד לרשותם. מאחר ש תקן האחיות במחלקות לטיפול נמרץ גבוה מתקן האחיות במחלקות הפנימיות 56 , החולים המונשמים שצריכים להתאשפז במחלקות לטיפול נמרץ ומאושפזים במחלקות הפנימיות אינם זוכים לטיפול שהיו אמורים לקבל במחלקות לטיפול נמרץ. נוסף על כך, הטיפול בחולים מונשמים במחלקות הפנימיות יוצר עומס עבודה לצוותים הרפואיים, ועולה חשש שייפגע גם הטיפול הרפואי הניתן לשאר המאושפזים במחלקות אלה. עקב מספרם הרב של החולים המונשמים, בכמה בתי חולים, בהם רמב"ם, הם אושפזו בחדרי אשפוז רגילים. מנהלי מחלקות פנימיות מסרו למשרד מבקר המדינה כי יש חשש שטיפול בחולה מונשם שאינו נמצא במחלקה המיועדת לו יימצא רשלני משום שאינו נעשה לפי הסטנדרטים המקובלים. .משרד מבקר המדינה העיר למשרד הבריאות ולמשרד האוצר שעליהם לפעול לשינוי מצב זה, שבו חולים מונשמים אינם מקבלים את הטיפול המיטבי. יצוין שבהסכמים הכלכליים בין בתי החולים הכלליים לקופות לא נעשו שינויים כדי לאפשר הפניה ישירה של חולים גריאטריים מחדר המיון למחלקות לגריאטריה פעילה. צעד זה, לו ננקט, היה מביא לידי הפחתת העומס במחלקות הפנימיות ולחיסכון כספי. .הביקורת העלתה מצוקת אשפוז קשה ביותר במחלקות הפנימיות. לעתים התפוסה בהן גבוהה מ - 150% , ובתי חולים חורגים במשך זמן רב מן הקבוע בתעודות הרישום שלהם בכל הנוגע למספר המיטות במחלקה. לפיכך המאושפזים במחלקות הפנימיות נתונים בתנאי אשפוז קשים: יש שמאושפזים בצפיפות בחדרי המחלקות, במסדרונות או בחדרי האוכל ויש ששוהים בחדרי המיון זמן ממושך ואף ימים אחדים. עקב התפוסות הגבוהות נסגרו חדרי מיון פעמים רבות, ומד"א העביר חולים לבתי חולים אחרים, מקצתם מרוחקים. סגירת חדרי מיון עלולה לגרום להחמרת מצבם הרפואי של החולים המפונים לבית חולים מרוחק. עקב עומס העבודה ההולך וגדל המוטל על הצוותים הרפואיים במחלקות הפנימיות, הטיפול שמקבלים החולים במחלקות הפנימיות עלול להימצא רשלני. משרד מבקר המדינה מציין לשבח את תפקוד הצוותים הרפואיים והסיעודיים הפועלים בתנאים קשים במחלקות הפנימיות. עקב חשיבות הנושא והשפעתו על חולים רבים - בעיקר קשישים - ונוכח המצב הקשה שנחשף לפני צוות הביקורת במחלקות פנימיות בבתי חולים ברחבי הארץ, ביולי 2010 , לפני סיום הביקורת, הציג משרד מבקר המדינה באופן חריג את הסוגיות העקרוניות לפני ראש הממשלה ושר	אולם בבדיקה התברר שאפשר להעביר יותר חולים מונשמים מבתי החולים ובעיקר מקרב מבוטחי הכללית. להערכת הכללית, אפשר להעביר כ-65% מהמונשמים הכרוניים מקרב מבוטחיה המאושפזים בבתי חולים כלליים למקומות אחרים, בהם בתיהם ומרכזים גריאטריים. עם זאת, לטענת הכללית ומאוחדת, אין מספיק מיטות למונשמים במרכזים גריאטריים ולא פעם השחרור מבית חולים כללי מתעכב בגלל היעדר מקום במוסדות אלו. לפיכך על המשרד לעודד מוסדות סיעודיים ומוסדות סיעודיים מורכבים לפתוח עוד מחלקות מונשמים שיוכלו לקלוט את החולים האלה. 3. : בקרה ודיווח בהוראות נקבע שעל בתי החולים לדווח למשרד על הצעדים שנקטו. התברר שמרבית בתי החולים לא דיווחו על פעילותם למשרד, וגם המשרד עצמו אינו בודק באופן שוטף אם בתי החולים מילאו את הוראותיו.	915
משרד הבריאות . מניעת השמנה - ממצאי מעקב רשויות הבריאות בארצות הברית המליצו לעשות פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה לפחות במחצית מזמן שיעור החינוך הגופני. נמצא כי שיעורי הפעילות הגופנית בארץ מנוצלים באופן חלקי: במחקר שנעשה בקרב תלמידי תיכון66 נמצא כי התלמידות עושות פעילות גופנית בינונית או מאומצת במשך 4.5 דקות בממוצע בלבד, והבנים במשך שבע עד עשר דקות בממוצע בלבד (בשיעור של 45 .)דקות . המעקב העלה כי משרד החינוך לא פעל בהתאם להמלצות האמורות ובכלל זה לא הוסיף שעות חינוך גופני למערכת החינוך. משרד הבריאות מסר בתשובתו כי ההצעה להוסיף שעה של חינוך גופני לשבוע נדונה במסגרת תכנון התכנית הלאומית, אך היא נדחתה בגלל עלויותיה הגבוהות ובמקום זאת הומלץ לקיים הפסקות פעילות. כדי להכין תכניות לטיפול בהשמנה ולמניעתה ולהקצות משאבים לכך, יש לאסוף בכל קופה מידע בנושא ולמפות את צורכי המבוטחים על פי אזורים, קבוצות אוכלוסייה, גילים ועוד. על כל קופה להציב יעדים ולבדוק אם עמדה בהם, וכמו כן לבדוק את יעילותן וכדאיותן של תכניות שכבר יצאו אל הפועל, דבר שלא נעשה למעט במכבי. יצוין כי כבר בדוח הביקורת הקודם העיר משרד מבקר המדינה כי כדי למדוד את מידת יעילותן של הפעולות הנעשות למניעת השמנה ולצמצומה ולתכנן פעולות נוספות יש לרכז מידע על היקף ההשתתפות בפעולות האמורות ולעקוב אחר תוצאותיהן. המעקב העלה כי אף על פי שהמחקר החל בד בבד עם הפרויקט, צה"ל עדיין מגדיר את הפעילות כשלב ראשוני של איסוף נתונים, לא הוכן דוח התקדמות כלשהו, ולו ביחידה אחת מבין 70 היחידות, ולמותר לציין כי טרם הופקו לקחים ומסקנות כלשהם. במעקב נמצא כאמור כי בידי צה"ל מאגרי נתונים שונים הכוללים נתוני .BMI של חלק מהחיילים בלבד. משום כך לא ניתח צה"ל את נתוני ה- BMI ולא אבחן קבוצות שונות של חיילים הסובלים מהשמנה; בהיעדר פעולות אלה, קשה מאוד לאתר חיילים הסובלים מהשמנה, להסיק מסקנות מערכתיות, לגבש תכניות פעולה לטיפול בקבוצות חיילים אלה ולהקצות משאבים על פי היקף הבעיה בכל בסיס. המעקב העלה שאף על פי שמשרד הבריאות מודע לכך כי יש לשלב בהערכת המשקל גם מדידת היקף מותניים, וכך המליצה לעשות גם תת- הוועדה 2020 , לא נמצא כי המשרד הנחה את כלל הגופים העושים מדידות BMI להרחיב את שיטת המדידה ולכלול בה גם מדידת היקף מותניים. . בחנה את השפעת השינויים על השוטרים, לרבות משקלם, היקף המותניים ואחוז השומן בגוף, מידת השמירה על המשקל לאורך זמן והתמדתם בפעילות גופנית. ואולם במעקב לא נמצא כי המשטרה בחנה את יעילות השינויים שנעשו מאז 2001 בתפריטי המזון ובמטבחים והסיקה מסקנות בעניינם. לא נמצא כי נעשה מחקר בעניין התוצאות של השינויים שנעשו ולא נבחנה השפעתן של תכניות ההתערבות ש בוצעו מסוף 2004 . המשטרה לא המעקב העלה כי במועד הביקורת עשה צה"ל סקרים בנושא הרגלי הפעילות הג ופנית של משרתי הקבע בלבד ולא של חיילי החובה. מהסקרים עולה שצה"ל אכן פעל להגברת הפעילות הגופנית של משרתי הקבע, ולכאורה פעילותו נשאה פרי.	המעקב העלה כי טרם מיושמת התכנית של ייצור לחם מקמח מלא במחיר שווה לכל נפש וטרם הותקנו תקנות המחייבות להעשיר בוויטמינים קמח המיועד לאפיית לחם לבן, לחם אחיד וחלה. משרד מבקר המדינה מעיר כי על משרד הבריאות להתקין את התקנות בהקדם.	916
משרד הבריאות . הקשיש בקהילה – טיפולי בית שמספקות קופות החולים לקשישים עקב שינויים בדפוסי התחלואה ובגורמי התמותה58 , אנשים רבים סובלים ממחלות סופניות ומתמודדים עם כאבים, קשיים פיזיים, נפשיים ואחרים בתקופת החיים האחרונה שלהם. שיטת הטיפול הפליאטיבי התפתחה אפוא לתמיכה בחולים שנוטים למות בפרט ובחולים בכלל. נמצא כי היקף שירות הוספיס הבית שנותנות הקופות קטן מאוד בהתחשב בצרכים הייחודיים של החולים הסופניים, הן מבחינת מספר היחידות שהוקמו והן מבחינת היקף פעילותן. מספר מיטות ההוספיס בישראל קטן בהרבה מהנדרש, ובחלק מאזורי הארץ אין כלל מיטות כאלה, והדבר מגביר את החשיבות של פיתוח שירות ההוספיס בבית. על נמצא גם כי חלק ניכר מנותני השירות לא קי בלו הכשרה בתחום הפליאטיבי, כמפורט להלן: הכללית : מלבד היחידה של הכללית במחוז דרום שבה מועסקים רופא, אחות ועובדת סוציאלית, ואשר מספקת את השירות לחלק מהמחוז, הצוותים ביתר היחידות של הקופה שעוסקים במתן השירות לא קיבלו הכשרה בתחום. אף שהמשרד הקים בשנים 1995 -2008 שלוש ועדות כדי שיעשו עבורו עבודת מטה להסדרת תחום טיפולי הבית, ואף שבבקרות שעשה ביחידות נמצא שנושאים רבים מחייבים הסדרה, הוא לא קבע נוהל מחייב לקופות בכל הנוגע לשירות טיפולי הבית. בהיעדר הסדרה מטעם המשרד הפעילה כל קופה את היחידות שלה כראות עיניה ונמצאו הבדלים מהותיים בין הקופות בנושא זה; נמצאו גם הבדלים מהותיים בין היחידות באותה קופה באופן שיש בו חשש לפגיעה בשוויון בין מבוטחיה. משרד מבקר המדינה סבור שלמרות השונות המובנית בין הקופות והחשיבות של עידוד התחרות ביניהן, על המשרד לקבוע תקנים מזעריים לשירות שהמבוטחים זכאים לו בנושא טיפולי הבית וכן לא לאפשר מצבים של אי-שוויון, לכאורה, במתן השירות, בין מחוזות שונים של אותה קופה. הדבר גם יאפשר למשרד לקיים פיקוח ובקרה על פעולות הקופות בנושא זה. יוצא אפוא שהמשרד פרסם את מבחני התמיכה 42 כמעט שלוש שנים לאחר החלטת הממשלה להעניק את התמיכות. ביולי 2009 , פחות משנה לאחר שהתקבלה החלטת הממשלה, כתב ראש מינהל רפואה במשרד, ד"ר חזי לוי, לקופות החולים כי משרדי הבריאות והאוצר נענו לבקשות הקופות וצמצמו את הנושאים שעליהם נדרשו קופות מכבי : גם מכבי לא קבעה מפתחות תקינה לרופאי היחידות. בשל כך, הרופאים הפועלים מטעם היחידה שבמחוז ירושלים והשפלה של הקופה אינם חלק מהצוות הגרעיני של היחידה. יצוין כי באותו מחוז נמצא כי נוהלי הקופה בנוגע לתדירות הביקורים המזערית ולפרק הזמן המרבי שיעבור עד הבדיקה הראשונית אינם מיושמים. לאומית : לאומית די ווחה למשרד מבקר המדינה באפריל 2010 כי קבעה תקן לא רשמי, ולפיו לכל 100 מטופלי בית תוקצה משרת אחות ומשרת רופא. ואולם הקופה לא עיגנה מפתח זה בנוהל. יצוין כי היחידה של לאומית בקריית גת, השייכת למחוז דרום, אינה עומדת בנוהלי הקופה בדבר תדירות הביקורים המזערית וג ם לא בתקן הזמן המרבי שקבעה הקופה לבדיקה ראשונית, בין היתר נוכח העובדה שלא נקבע נוהל כאמור. עוד מצא משרד מבקר המדינה כי קיים שוני בין הקופות בהגדרת ייעוד היחידות. כך למשל מאוחדת הגדירה את ייעוד היחידות בעיקר כתחליף לאשפוז ומניעתו - "לבנות/למסד מסגרות הקולטות מאושפזים מבתי .החולים לאשפוז בבית כדי לקצר תקופת האשפוז בבית חולים, וכדי למנוע אשפוזים נוספים"; ואילו לאומית הגדירה את ייעוד היחידות ללא אזכור מפורש של תחליף לאשפוז - "מסגרת טיפולית כוללת לחולים הרתוקים לביתם וזקוקים לטיפול רפואי, סיעודי, שיקומי ופליאטיבי, אשר ניתן להם בביתם".	כפי שיפורט בהמשך, בעקבות עבודת הוועדה פרסם המשרד חוזר בנושא הטיפול הפליאטיבי. ואולם הועלה שהמשרד לא פעל לעידוד הקמת מיטות ההוספיס בהתאם להמלצות הוועדה. בשנים 2004 -2009 נותר מספר מיטות ההוספיס בישראל בעינו55 - 76 מיטות בלבד, שהן כ-%20 בלבד מהמספר שקבעה ועדת שורצמן כבר ב- 2005 .	917
רשות המיסים בישראל . גביית חובות מס לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לתקן את הליקויים שנמצאו לגבי עיקול של נכסי חייבים שבידי צד שלישי. לדעת משרד מבקר המדינה, כדי שלא לשלוח את הגובים לכתובות שגויות, וכך לבזבז משאבים, על הרשות ליישם את המלצות הוועדה בעניין הטיפול בדואר חוזר: עליה להקים מערך כתובות מרכזי ממוחשב של כל הנישומים, שיהיה משותף לכל מערכי המס ויעודכן באופן שוטף. על הנהלת הרשות לבדוק מדוע לא עוקלו המיטלטלין של חייבים שקיבלו התראות בעניין. לדעת משרד מבקר המדינה, על המשרדים האזוריים לתכנן בקפידה אצל מי ייגבה החוב באמצעות עיקול ולהשתמש לשם כך במשאבים ובכלים העומדים לרשותם. על הנהלת הרשות לבדוק אם פעילות הגבייה יעילה ואם המשרדים האזוריים מיישמים את הוראותיה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הנהלת הרשות לבדוק מה מידת יעילותה של הפעילות של יחידות ההוצאה לפועל, האם הן מנצלות ביעילות את מכסת כוח האדם העומד לרשותן וכיצד הן משתמשות בכלי הרכב שלהן. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לשקול לעקל מיטלטלין בכל מקרה ששוויים מהותי. זאת גם ליצירת הרתעה. על הרשות להפעיל שיקול דעת ולבחור ב שיטות היעילות ביותר לאכיפת הגבייה על פי הנסיבות. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים והמשטרה לבחון את הנושא ולעשות את הנדרש כדי לאפשר גבייה במקומות בעייתיים, כדי שלא ייווצר מצב של גבייה סלקטיבית, שבו "כל דאלים גבר". .בביקורת הועלו ליקויים מהותיים בפעולותיה של רשות המסים לגביית חובות מנישומים ולגבי אמצעי האכיפה וההרתעה שנקטה כלפי סרבני המס. יתרת החובות שניתנה הרשאה לגבייתם הייתה בדצמבר 2009 כ- 51.1 מיליארד ש"ח, מהם 8.5 מיליארד ש"ח חובות ודאיים, והסיכויים לגבות את החובות הולכים ופוחתים ככל שחולף הזמן. עקב ליקויים אלה נפגע גם מוסר תשלומי המסים של הנישומים. על הרשות לבחון את תהליך הגבייה ולייעלו, ובתוך כך להיעזר בכלים העומדים לרשותה כדי לגבות את החוב סמוך למו עד היווצרותו: עליה להנחות את המשרדים האזוריים להתמקד במתן כתבי הרשאות לגביית חובות שהסיכוי לגבותם גדול , לבדוק מדוע לא עוקלו המיטלטלין של חייבים שקיבלו התראות בעניין ולתקן את הליקויים שנמצאו לגבי עיקול של נכסי חייבים שבידי צד שלישי. כמו כן עליה, להנחות את י חידות ההוצאה לפועל לעקל כלי רכב שיש ראיות התומכות בהנחה שהם שייכים לחייב במס, ו לפעול למימוש נכסי מקרקעין שבבעלות חייבים - ולא להסתפק ברישום עיקולים בפנקס המקרקעין ובמינהל מקרקעי ישראל. על הרשות לנקוט את הפעולות הדרושות כדי לאפשר גבייה במקומות בעייתיים; עליה לקבוע למשרדי השומה נהלים מפורטים בעניין דרישת ביטחונות מחייבים; וכן ראוי כי תנחה את המשרדים האזוריים להקפיד לעדכן ברישומיהם את נתוני החייבים וכי תקים מערך כתובות מרכזי ממוחשב של כל החייבים, שיהיה משותף לכל מערכי המס ויעודכן באופן שוטף. פעולות אלה ייעלו א ת מערך הגבייה והעיקולים ויגבירו את ההרתעה בקרב סרבני המס. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לקבוע גם למשרדי השומה נהלים מפורטים בעניין דרישת ביטחונות מחייבים.	. משרד מבקר המדינה העיר לרשות כי עליה לבחון דרכים יעילות לגביית חובות מרשויות מקומיות.	918
רשות המיסים בישראל . מינויים ומכרזים ברשות המיסים הרשות אינה נוהגת, בדרך כלל, לבחור "כשיר שני". נמצא כי בשישה מ- 180 המכרזים נבחרו מועמדים לכשירים שניים. בארבעה מאותם שישה מכרזים הסיכום הסופי של ציוני המועמדים לא תאם את דירוגם בידי חברי ועדת הבוחנים. חברי הוועדה לא פירטו בנימוקיהם מה פשרו של הפער בין דירוג המועמד לציון שקיבל. תהליך כזה עלול להביא לידי העדפת מועמדים אלה לקידום בעתיד על פני מועמדים שדורגו בציונים גבוהים יותר בידי הוועדה. להלן שתי דוגמאות: משרד מבקר המדינה מעיר לרשות ולנש"ם שינחו את נציגיהם בוועדות הבוחנים כי החלטות בנוגע לאיוש משרות צריכות להתקבל משיקולים ענייניים, הוגנים ושוויוניים בלבד שיבואו לידי ביטוי גם בהתאמה בין דירוג המועמד ובין הציון שלו בגיליון הציונים המסכם שמכינה ועדת הבוחנים. נוסף על כך, על הרשות לבחון הכנת נוהל שיורה כיצד לפעול אם גורם חיצוני יתערב בתהליך מכרז. ,הרשות עשתה שימוש במינוי עובדים ל"תפקיד נוסף", המאפשר גמישות לתקופות ארוכות במקום לקיים מכרזים. מינויים מעין אלה בעייתים משום שבתקופת המינוי למשרה כ"תפקיד נוסף", העובד צריך למלא שני תפקידים בו זמנית. בנוסף לכך, אפשרות זו של מינוי למשרה כ"תפקיד נוסף", לעתים לתקופה ממושכת, מאפשרת לשמור על משרה מסוימת כפנויה עד המועד הרצוי להנהלת הרשות. כך נפגע עקרון השוויון ומוקנה לעובד יתרון במכרז עתידי. על פי נתוני הרשות, באגף מס הכנסה ובאגף מיסוי מקרקעין מונו בתקופת הביקורת 16 "בעלי משרות ל"תפקיד נוסף שהיה תפקיד ניהולי. להלן דוגמאות: 1 דוגמה בולטת לאי-איוש משרה במכרז היא המשרה של פקיד שומה נתניה. אחד מעובדי הרשות מונה לכהן כפקיד שומה נתניה כ"תפקיד נוסף", לתקופה שנמשכה כשלוש שנים וחצי, נוסף על תפקידו כמנהל משרד מיסוי מקרקעין נתניה. במרס 2008 הוא מונה לתפקיד פקיד שומה נתניה. ביוני 2010 ,)הועבר העובד, בהליך של סבב תפקידים (ראו להלן לכהן כפקיד שומה במשרד אחר; אזי נפתחה הדרך לפרסום מכרז למשרה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לפעול לכך שהעסקת עובד במשרה כ"תפקיד נוסף", או כ"מינוי בפועל", תיוחד למקרים יוצאי דופן, בנסיבות מיוחדות ולתקופה קצרה ביותר. .בחינת האופן שבו מבוצעים מכרזים ברשות המסים מעלה אפשרות לפגיעה בעקרונות ההגינות והשוויוניות שביסודו של כל הליך מכרזים, הקבועים גם בדין. לדוגמה, זימון חוזר של אותם נציגים לשמש חברים בוועדות בוחנים; ראיון של מועמדים רבים באותו המועד; אי -התאמה בין הציונים שקיבלו מועמדים ובין שיבוצם במדרג המשתתפים במכרז; חלק מהמשרות אוישו תקופה ארוכה רק כ"תפקיד נוסף"; והדרישה לתואר אקדמי לא נכללה בדרישות הסף לתפקידים ניהוליים ברשות. בנוסף לכך אותרו תקלות שונות שהשפיעו לכאורה ע ל התנהלות המכרזים. צוות, בראשותו של היועץ המשפטי של הרשות, שהוקם להפקת לקחים מהכשלים שהתגלו בחקירת המשטרה, ובגינם הוגשו כתבי אישום, טרם גיבש את המלצותיו, אף שחלפה שנה וחצי מהמועד שנקבע להגשתן. לנוכח הממצאים שהועלו בדוח זה, על הנהלת משרד האוצר, על הרשות ועל נציבות שירות המדינה לפעול לשיפור הליכי המינויים והמכרזים הפנימיים ברשות כדי להבטיח שוויוניות ושקיפות. נוסף על כך, על הרשות להשלים בהקדם את תהליך הפקת הלקחים בעקבות הכשלים שהתגלו בחקירת המשטרה שבוצעה בעניינה. לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות לנקוט צעדים נמרצים להשלמת תהליך הפקת הלקחים בהקדם. הביקורת העלתה כי בסוף שנת 2010 ,, כשנה וחצי לאחר שהצוות בראשות עו"ד משה מזרחי, היה אמור להגיש את ממצאיו והמלצותיו, הוא טרם סיים את עבודתו , למרות החיוניות שבטיפול בנושאים אלה. הפרוטוקולים מישיבות הצוות הופקו זמן רב לאחר הישיבות, ובמועד סיום הביקורת חברי הצוות טרם אישרו אותם. העיכוב בהגשת הדוח פוגע בתהליך הפקת הלקחים מהכשלים החמורים שהתגלו בהליכי המינויים ובתהליך קידומם של עובדים ברשות. נמצא כי ברשות רוב המשרות מוגדרות משרות בדירוג מינהלי, ורק מעטות מהן מוגדרות בדירוג אקדמי. במכרזים לתפקידים בכירים ברשות - פקידי שומה, סגני פקידי שומה, מנהלי משרדי מיסוי מקרקעין, רכזים בכירים וכדומה - הסתפקה הרשות בהשכלה של 12 ,שנות לימוד בלבד אף על פי ש כדי למלא תפקידים אלה נדרש ידע מקצועי תיאורטי רב וניסיון מעשי, ויש בהם אף היבטים מעין שיפוטיים. זאת ועוד, על אף כובד המשקל של התפקיד שנדרשת לו השכלה מקצועית רחבה ואף שניגשו למכרז מועמדים בעלי השכלה אקדמית, לעתים נתנו חברי ועדת הבוחנים ציונים גבוהים יותר בת חום ההשכלה לכמה מועמדים שאינם בעלי השכלה אקדמית, ולעתים אף כאלה שאין בידם תעודת בגרות. להלן דוגמאות: .לדעת משרד מבקר המדינה, על נש "ם לבדוק את תהליך ביצועם של מכרזים אלה לעומקם, ובייחוד את תהליך ביצועו של המכרז לתפקיד מנהל תחום (מבצעים וחקירות).	לדעת משרד מבקר המדינה, על הרשות להכין נוהל לביצוע סבב תפקידים. בנוהל יוגדרו בעלי התפקידים שיכללו בסבב התפקידים, תקופת זמן הכהונה המומלצת בתפקיד ואופן ביצוע הסבב. עד להטמעה של נוהל קבוע ומסודר, על מנהל הרשות לקיים את סבב התפקידים בשיתוף גורמים נוספים ברשות, ותוך כדי הקפדה על רישום מסודר של פרוטוקולים המפרטים את אמות המידה והנימוקים הנוגעים לסבב התפקידים.	919
רשות המיסים בישראל . הליך גילוי מרצון ברשות המיסים לדעת משרד מבקר המדינה, לו בדקה הרשות ביסודיות את המצג שהציג הנישום, היא הייתה מבחינה שהוא אינו שלם. לפיכך במקרה זה לא היה מקום להמשיך בהליך המיטיב של גילוי מרצון, כל עוד לא הוסר החשש. לדעת משרד מבקר המדינה, על רשות המסים ליצור, ברוח החלטת ועדת השרים, בסיס נתונים מקיף על נכסים והכנסות של תושבי ישראל בחו"ל, שישמש אותה לגביית המס המתחייב. במצב הקיים נוצר חוסר איזון בין הזכויות המוקנות לבעלי הון ונכסים בחו"ל ובין נישומים מן השורה, שנגבה מהם מס במקור. איסוף המידע עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לגבות מס אמת ממפיקי הכנסות בחו"ל וכן מאלו המגישים בקשות לגילוי מרצון, משום שהוא יאפשר להשוות בין האמור בהצהרת הגילוי לנתונים שאספה הרשות ממקורותיה. נמצא כי עד מועד סיום הביקורת לא גובש הנוהל המשודרג ו לא ניתן פתרון לבעיות שהועלו בתחום הלבנת ההון ובתחום סמכותם של פקידי השומה בעניין הנדון. הנה כי כן, הנוהל דורש הבהרות והשלמות מהותיות. בין השאר, יש לבחון מי ידון בפניות לגילוי מרצון, משום שאין זה רצוי שהסמכות לכך תהיה בידי אדם אחד, סמנכ"ל חקירות ומודיעין, כנהוג היום. יש מקום לשקול הקמת ועדה לעניין זה, כמקובל בהסדרי הכופר. ראוי לציין כי ועדות הכופר כוללות נציגות של משרד המשפטים. נוסף על כך, יש לשקול לעגן בנוהל, בתיאום עם משטרת ישראל, את דרכי שיתוף הפעולה של הרשות עם המשטרה. כאמור לעיל, שלא כמו הסדרי מס מיוחדים אחרים המיטיבים עם הנישומים, כגון הסדרי כופר וההליכים למתן החלטות מיסוי מקדמיות, נוהל גילוי מרצון אינו מעוגן בחקיקה . ממצאי הביקורת המוצגים לעיל מפרטים את ההטבות המהותיות הניתנות למי שמבקשים לפעול על פיו - בעיקר רובד מצומצם של בעלי נכסים והכנסות בחו"ל ובישראל - ואת האפשרויות לנצלו לרעה. למניעת ניצול לרעה ולהשגת שוויוניות יש צורך בנוסח ברור ומוחלט שיעוגן בחקיקה. לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח מכלול השיקולים ה נוגעים בדבר והצורך לשמור על איזון ראוי בין האינטרסים הציבוריים השונים, יש מקום להנהיג את פרסום ההסדרים ואת פרסום שמותיהם של מי שנהנו מהליך הגילוי מרצון לאחר שהעלימו מס בנסיבות מחמירות, בדומה לפרסום השמות בהליך של כופר. לפיכך על הרשות ליזום הסדר משפטי שיאפשר את פרסום השמות של מגלים אלו. נוסף על כך, על הרשות לפרסם את הסדרי הגילוי שבהם יוחלט שלא לפרסם את שם המגלה, בדומה למתכונת פרסום הסדרי הכופר או הסדרי החלטות המיסוי המקדמיות (החלטות "פרה-רולינג"). הועלה כי הרשות משתפת פעולה עם גורמים בחו"ל בכל הקשור לנושאי מכס בלבד. בשנים 2006 -2008 נרשמו רק שתי פנ יות של הרשות לגורמים בחו"ל לשם קבלת מידע על עברות מס הכנסה. נוסף על כך, לדעת משרד מבקר המדינה, היה על הרשות לבחון אם אין מקום להגדיר את עסקאות ההשכרה כעסקאות מסחריות רגילות ולא כעסקאות אקראי. בחינה זאת נדרשה לנוכח המבחנים המקובלים להגדרת פעילות עסקית: משך ביצוע עסקאות ההשכרה (כ -14 ;)שנה מספר הנכסים המושכרים (עשרות נכסים); סכום העסקאות (מיליוני ש"ח בסך הכול); אופי פעילותו של המלכ"ר המשכיר (מלכ"ר ותיק וגדול המעסיק יועצים משפטיים ורואי חשבון מנוסים) ועוד, והיא בעלת חשיבות רבה לקביעת חבויות מס הכנסה החלות על עסקאות אלו. לעניין הטענה בדבר אי-הוכחת קיומו של "יסוד נפשי" ראוי להעיר כי על פי קובץ הפרשנות של רשות המסים12 , "היסוד הנפשי המיוחד של זדון וכוונה להתחמק ממס נלמד מעצם המעשה, מהיקף המס שבו מדובר... אם לא ניתן בנסיבות ללמוד על הכוונה המיוחדת, יהיה אפשר להאשים את הנישום בעבירות על סעיף 216 ו-217 , שבהן היסוד הנפשי הוא בדרגה נמוכה יותר". יצוין כי בחוות הדעת המשפטית האמורה נבחנה האפשרות להגשת כתב אישום פלילי נגד נושאי משרה במלכ"ר א בתקופה האמורה, על פי סעיף 117 ב לחוק מע"מ, שבו נדרש יסוד נפשי בדרגה גבוהה, ולא על פי סעיף 117 א לחוק מע"מ, שבו נדרש יסוד נפשי בדרגה נמוכה יותר13 . לדעת משרד מבקר המדינה, במקרה דנן, שבו כאמור מלכ"ר גדול השכיר עשרות נכסים במשך תקופה ארוכה ולא דיווח על כך, היה מקום להשלים את הבדיקה ולכתוב חוות דעת שלמה ומנומקת, אולם חוות דעת כזאת לא ניתנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי לעמדה זו לא נמצא ביסוס בחוק, בחוות דעת משפטית או בהוראת ביצוע של הרשות. משמעותה של קציבת חמש שנים בלבד לעניין תשלום חבויות מע"מ של מי שלא דיווחו למשרדי מע"מ על הכנסות חייבות במס היא כי למי שהעלים הכנסות במשך תקופה ארוכה כדאי להמשיך להעלימן, שהרי גם אם ייתפס הוא יחויב בתשלום מע"מ בגין חמש השנים האחרונות בלבד.	מן הראוי לקבוע כי במקרים שבהם הייתה כוונה להעלים מס לא יהא ויתור על הקנסות המתחייבים ממחדליו של המגלה, ולציין בנוהל א ת הקריטריונים לבחינת כוונה זו. על הרשות לבצע את הליך הגילוי בשקיפות, בין היתר באמצעות פרסום הסדרי הגילוי ובכלל זה פרסום השמות של מי שהעלימו מס בנסיבות מחמירות ונהנו מההסדר המיטיב.	921

Subsets and Splits

No community queries yet

The top public SQL queries from the community will appear here once available.