bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | ג. | כשם שמצוה ללמד את בנו כך מצוה ללמד את בן בנו שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך ולא לבן בנו בלבד אלא מצוה על כל חכם מישראל ללמד לתלמידים שגם הם נקראים בנים אלא שמצוה להקדים בנו לבן בנו ובן בנו לבן חבירו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | ד. | חייב להשכיר מלמד לבנו ללמדו אבל לבן חבירו אינו חייב להשכיר: {הגה: והיו כופין ליה לשכור לבנו מלמד ואם אינו בעיר ויש לו נכסים אם אפשר לאודועי ליה מודיעים ליה ואם לאו יורדים לנכסיו ושוכרים מלמד לבנו (הגהות מיימוני פ"א דת"ת בשם הר"מ):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | ה. | מאימתי מתחיל ללמד לבנו משיתחיל לדבר מתחיל ללמדו תורה צוה לנו וגו' ופסוק ראשון מפרשת שמע ואח"כ מלמדו מעט מעט עד שיהא כבן ששה או כבן שבעה ואז מוליכו אצל מלמדי תינוקות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | ו. | היה מנהג בעיר שלוקח מלמד תינוקות שכר נתחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה ואינו חייב ללמדו בשכר משנה וגמרא והני מילי דלא אפשר דדחיקא ליה שעתא אבל אם אפשר ליה מצוה לאגמוריה משנה וגמרא הלכות ואגדות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | ז. | מושיבין מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר וכל עיר שאין בה מלמד תינוקות היו מחרימים אנשי העיר עד שיושיבו מלמד תינוקות ואם לא הושיבו מחריבין העיר שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן (ועיין בחושן המשפט סימן קס"ג סעיף ג'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | ח. | מכניסים התינוקות להתלמד בן חמש שנים שלימות ובפחות מכאן אין מכניסין אותן ואם הוא כחוש מכניסין אותו בן ו' שנים שלימות: {הגה: ומ"מ מיד שיהיה בן ג' שנים שלימות מלמדין אותו אותיות התורה כדי שירגיל עצמו לקרות בתורה (הרב אברבנל בפירוש לאבות):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | ט. | אפילו תינוק שאינו מבין לקרות לא יסלקוהו משם אלא ישב עם האחרים אולי יבין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | י. | לא יכה אותו המלמד מכת אויב מוסר אכזרי לא בשוטים ולא במקל אלא ברצועה קטנה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | יא. | יושב ומלמדם כל היום וקצת מהלילה כדי לחנכם ללמוד ביום ובלילה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | יב. | לא יבטלו התינוקות כלל חוץ מערב שבת וערב יום טוב בסוף היום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | יג. | אין מבטלין התינוקות אפי' לבנין בית המקדש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | יד. | אין קורין לתינוקות בשבת מתחלה מה שלא למדו משום טורח שבת אבל מה שקראו פעם אחת שונים אותו להם בשבת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | טו. | כ"ה תינוקות מספיק להם מלמד אחד היו יותר על כ"ה עד מ' מושיבין אחר לסייעו בלימודם: {הגה: אפי' שכרו הקהל מלמד לכל תינוקות סתם הוא מושיב אחר לסייע בעדו והם יתנו לו שכרו (נ"י פ' לא יחפור) וי"א דאם אין בעיר כ"ה תינוקות אין בני העיר חייבים לשכור להם מלמד (הגהות מיי' פ"ב דת"ת ותוס' ור' ירוחם) וי"א דאפי' בפחות מזה חייבים (שם בנ"י)} היו יותר מארבעים מעמידים שנים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | טז. | מוליכים הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו בין במקרא בין בדקדוק במה דברים אמורים כשהיו שניהם בעיר אחת ואין נהר מפסיק ביניהם אבל מעיר לעיר או מצד הנהר לצדו באותה העיר אין מוליכים אותו אלא אם כן היה גשר בנין בריא שאינו ראוי ליפול מהרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | יז. | מלמד תינוקות שמניח התינוקות ויוצא או שעושה מלאכה אחרת עמהם או שמתרשל בתלמודו הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת ה' רמיה לפיכך אין להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרוא ולדקדק: {הגה: ואין למלמד לנעור בלילה יותר מדאי שלא יהיה עצל ביום ללמוד וכן לא יתענה או לעצור במאכל ומשתה או לאכול ולשתות יותר מדאי כי כל אלו הדברים גורמים שלא יוכל ללמד היטב וכל המשנה ידו על התחתונה ומסלקין ליה (מרדכי פ' האומנין מהירושלמי) ושאר דיני מלמד עיין בח"ה סי' של"ד ושל"ה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | יח. | אם יש כאן מלמד שמלמד לתינוקות ובא אחר טוב ממנו מסלקין הראשון מפני השני: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | יט. | אם יש כאן שני מלמדים האחד קורא הרבה ואין מדקדק עמהם להבינם על נכון ואחד אינו קורא כל כך אלא שמדקדק עמהם להבינם לוקחין אותו שמדקדק יותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | כ. | מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות מפני שאמותיהם מביאות בניהם ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | כא. | לא תלמד אשה תינוקות מפני אביהם שמביאים בניהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | כב. | אחד מבני החצר או מבני מבוי שביקש ליעשות מלמד תינוקות אין שכניו יכולים למחות בידו וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו כדי שיבואו לו תינוקות אחרים או כדי שיבואו התינוקות שאצל זה לזה אין יכולים למחות בידו שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר: {הגה: רב היושב בעיר ולומד לרבים יכול חכם אחר לבא וללמוד ג"כ שם אפילו מקפח קצת פרנסת הראשון כגון שהקהל קבלו הראשון עליהם לרב ונוטל פרס מהם על זה אפי' הכי יכול השני לבא ולדור שם ולהחזיק רבנות בכל דבר כמו הראשון אם הוא גדול וראוי לכך (מהרי"ו סי' קנ"א ומהרא"י בפסקיו סי' קנ"ח ע"ש תשו' הגדולים) אבל אם בא חכם אכסנאי לעיר אין לו לקפח שכר הרב הדר שם לעשות חופות וקידושין וליטול השכר הבא מהם הואיל והוא פרס הרב הדר שם אבל מותר לעשות החופה ולתת השכר לרב הקבוע וכן מותר לו לדון בין שני בעלי דינין שבעיר הבאים לפניו לדון דדלמא הרב שבעיר אין ממוצע להם אבל אין לו להורות איסור והיתר או לדרוש לנהוג שררה באתריה דחבריה (מהרי"ק שורש ק"ע ומהר"ד תשובה ב"ב) מי שהוחזק לרב בעיר אפי' החזיק בעצמו באיזה שררה אין להורידו מגדולתו אע"פ שבא לשם אחר גדול ממנו (ריב"ש סימן רע"א) אפילו בנו ובן בנו לעולם קודמים לאחרים כל זמן שממלאים מקום אבותיהם ביראה והם חכמים קצת (רמב"ם פ"א מהלכות מלכים) ובמקום שיש מנהג לקבל רב על זמן קצוב או שמנהג לבחור במי שירצו הרשות בידם (כל בו) אבל כל שקבלו הקהל עליהם וכל שכן אם עשו ברצון השררה אין לשום גדול בעולם להשתרר עליו ולהורידו (שם בריב"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | א. | כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורים בין בחור בין זקן גדול אפי' עני המחזר על הפתחים אפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה (ובשעת הדחק אפילו לא קרא רק ק"ש שחרית וערבית לא ימושו מפיך קרינן ביה) (הגהות מיימוני פ"א וסמ"ג עשין י"ב) ומי שא"א לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים: {הגה: ותחשב לו כאילו לומד בעצמו (טור) ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה ויחלוק עמו בשכר אבל אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור לו חלקו בשביל ממון שיתן לו (תא"ו נתיב ב' מש"ס דסוטה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | ב. | ילמוד אדם תורה ואח"כ ישא אשה שאם ישא אשה תחילה א"א לו לעסוק בתורה מאחר שרחיים בצוארו ואם א"א לו בלא אשה מפני שיצרו מתגבר עליו ישא אשה תחילה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | ג. | עד אימתי חייב ללמוד עד יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכל זמן שלא יעסוק בתורה הוא שובח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | ד. | חייב אדם לשלש למודו שליש בתורה שבכתב דהיינו הארבעה ועשרים שליש במשנה דהיינו תורה שבעל פה ופי' תורה שבכתב בכלל זה שליש בתלמוד דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מתוך דבר וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה דברים שלמד מפי השמועה כיצד היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג' שעות ביום וט' בתורה קורא ג' מהם בתורה שבכתב ובג' תורה שבעל פה ובג' יבין דבר מתוך דבר במה דברים אמורים בתחילת לימודו של אדם אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו: {הגה: וי"א שבתלמוד בבלי שהוא בלול במקרא במשנה וגמרא אדם יוצא ידי חובתו בשביל הכל (טור בשם ר"ת וע"פ ע"ל סי' רמ"ה ס"ו) ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העולם הזה והעוה"ב אבל לא בלמוד שאר החכמות (ריב"ש סי' מ"ה ותלמידי רשב"א) ומ"מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב"ם סוף מדע ס"פ ד' מהל' יסודי התורה): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | ה. | מקום שנהגו ללמד תורה בכתב בשכר מותר ללמד בשכר אבל תורה שבע"פ אסור ללמד בשכר לא מצא מי שילמדנו בחנם ילמוד בשכר ואע"פ שהוצרך ללמוד בשכר לא יאמר כשם שלמדתי בשכר כך אלמד בשכר אלא ילמד לאחרים בחנם ומה שנהגו האידנא ללמד הכל בשכר אם אין לו במה להתפרנס שרי ואפי' יש לו אם הוא שכר בטלה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשאו ומתנו שרי (וכל חידושי סופרים דהיינו מה שנתקן מדרבנן מותר ליטול שכר ללמדו) (הגהות מיימוני פ"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | ו. | אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל לא כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה ואע"פ שיש לה שכר צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות (פי' דבר עבירה) בד"א תורה שבע"פ אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם מלמדה אינו כמלמד' תיפלותן (רמב"ם וסמ"ג ולא כמקצת ספרי הטור): {הגה: ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה (אגור בשם סמ"ג) ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה ומ"מ אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה חולקת שכר בהדייהו (הגהות מיי' פ"א דת"ת וסמ"ג):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | ז. | אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון אלא מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ובודקין אותו ואח"כ מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | ח. | הרב שאינו הולך בדרך טובה אע"פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | ט. | כיצד מלמדין הרב יושב בראש והתלמידים לפניו מוקפים כעטרה כדי שיהיו כולם רואים את הרב ושומעין דבריו ולא ישב הרב על הכסא ותלמידיו על הקרקע אלא או הכל על הארץ או הכל על הכסאות: {הגה: וי"א דוקא בשהגיעו התלמידים לכלל סמיכה (הר"ן פ"ב דמגילה) ורב הלומד על ידי מתורגמן ודיניו נתבארו בפנים ולא כתבן הרב כי אינן שכיחין:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | י. | הרב שלימד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה ולא יאמר התלמיד הבנתי והוא לא הבין אלא שואל וחוזר ושואל כמה פעמים ואם יכעוס עליו רבו יאמר לו רבי תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | יא. | ולא יהא התלמיד בוש מחבירו שלמד בפעם ראשונה או שניה והוא לא למד אפי' אחר כמה פעמים שאם נתבייש מדבר זה נמצא נכנס ויוצא לבית המדרש והוא לא למד כלום ועל כן אמרו לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד בד"א שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עמקו או מפני דעתן שהיא קצרה אבל אם ניכר לרב שהם מתרשלים בדברי תורה ומתרפים עליהם ולפיכך לא הבינו חייב לכעוס עליהם ולהכלימם בדברים כדי לחדדן ועל זה אמרו זרוק מרה בתלמידים לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש בפני התלמידים ולא לשחוק בפניהם ולא לאכול ולשתות עמהם כדי שתהא אימתו מוטלת עליהם וילמדו ממנו מהרה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | יב. | אין שואלין את הרב כשיכנס לבית המדרש מיד עד שתתישב דעתו עליו ואין התלמיד שואל כשיכנס עד [שיתיישב] וינוח ואין שואלים שנים כאחד ואין שואלים את הרב מענין אחר אלא מאותו ענין שהם עוסקים בו כדי שלא יתבייש נמי ויש לרב להטעות את התלמידים בשאלותיו ובמעשים שעושה לפניהם כדי לחדדם וכדי שידע אם הם זוכרים מה שלומדים ואין צריך לומר שיש לו רשות לשאול אותם בענין אחר שאין עוסקים בו כדי לזרזם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | יג. | אין שואלים מעומד ואין משיבים מעומד (וי"א כששואלים דבר הלכה צריך לעמוד) (תוספת פרק פסולי המוקדשים בשם הירושלמי) ולא מגבוה ולא מרחוק ולא מאחורי הזקנים ואין שואלים אלא בענין ואין שואלים אלא מיראה ולא ישאל בענין יותר מג' הלכות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | יד. | שנים ששאלו אחד שאל כענין ואחד שאל שלא כענין נזקקים לכענין מעשה ושאינו מעשה נזקקים למעשה הלכה ומדרש נזקקין להלכה מדרש ואגדה נזקקין למדרש אגדה וקל וחומר נזקקין לקל וחומר קל וחומר וגזרה שוה נזקקין לקל וחומר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | טו. | היו השואלים אחד חכם ואחד ת"ח נזקקין לחכם תלמיד חכם ועם הארץ נזקקין לת"ח שניהם חכמים שניהם תלמידים שניהם עמי הארץ שאלו שנים בשתי הלכות או בשתי שאלות שתי תשובות שני מעשים הרשות ביד המשיב למי שירצה יקדים. (ממזר ת"ח יקדים לכהן עם הארץ) (לשון הטור בשם חז"ל): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | טז | אין ישנים בבית המדרש וכל המתנמנם בבית המדרש חכמתו נעשית קרעים שנאמר וקרעים תלביש נומה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | יז. | אין משיחין בבית המדרש אלא בדברי תורה אפילו מי שנתעטש אין אומרים לו רפואה בבית המדרש וקדושת בית המדרש חמורה מקדושת בית הכנסת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | יח. | ת"ת שקול כנגד כל המצות היה לפניו עשיית מצוה ות"ת אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתורתו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | יט. | תחלת דינו של אדם על ת"ת ואחר כך על שאר מעשיו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | כ. | לעולם יעסוק אדם בתורה אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | כא. | אין דברי התורה מתקיימים במי שמתרפה עצמו עליהם ולא בלומדים מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה אלא במי שממית עצמו עליה ומצער גופו תמיד ולא יתן שנה לעיניו ותנומה לעפעפיו: {הגה: ולא יחשוב האדם לעסוק בתורה ולקנות עושר וכבוד עם הלמוד כי מי שמעלה מחשבה זו בלבו אינו זוכה לכתרה של תורה אלא יעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי וימעט בעסק ויעסוק בתורה ויסיר תענוגי הזמן מלבו ויעשה מלאכה כל יום כדי חייו אם אין לו מה יאכל ושאר היום והלילה יעסוק בתורה ומעלה גדולה למי שמתפרנס ממעשה ידיו שנאמר יגיע כפיך כי תאכל וגו' כל המשים על לבו לעסוק בתורה ולא לעשות מלאכה להתפרנס מן הצדקה הרי זה מחלל השם ומבזה התורה שאסור ליהנות מדברי תורה וכל תורה שאין עמה מלאכה גוררת עון וסופו ללסטם הבריות (לשון הטור) וכל זה בבריא ויכול לעסוק במלאכתו או בדרך ארץ קצת ולהחיות עצמו (רבינו יונה ורבינו ירוחם נתיב ב' וכ"כ הרמ"ה) אבל זקן או חולה מותר ליהנות מתורתו ושיספקו לו (לכ"ע) ויש אומרים דאפילו בבריא מותר (בית יוסף בשם תשובת רשב"ץ) ולכן נהגו בכל מקומות ישראל שהרב של עיר יש לו הכנסה וספוק מאנשי העיר כדי שלא יצטרך לעסוק במלאכה בפני הבריות ויתבזה התורה בפני ההמון (אברבנאל בפירוש מסכת אבות) ודוקא חכם הצריך לזה אבל עשיר אסור ויש מקילין עוד לומר דמותר לחכם ולתלמידיו לקבל הספקות מן הנותנים כדי להחזיק ידי לומדי תורה שעל ידי זה יכולין לעסוק בתורה בריוח ומ"מ מי שאפשר לו להתפרנס היטב ממעשה ידיו ולעסוק בתורה מדת חסידות הוא ומתת אלהים היא אך אין זה מדת כל אדם שא"א לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס בעצמו (גם זה בתשובה הנזכרת) וכל זה דשרי היינו שנוטל פרס מן הצבור או הספקה קבועה אבל אין לו לקבל דורונות מן הבריות והא דאמרי' כל המביא דורון לחכם כאלו מקריב בכורים היינו בדורונות קטנים שכן דרך בני אדם להביא דורון קטן לאדם חשוב אפי' הוא עם הארץ (רבינו ירוחם בשם רבינו יונה) ושרי לתלמיד חכם למטעם מידי מהוראתו כדי לברר הוראתו אבל ליקח מתנה דבר חשוב ממה שהתיר אסור (הגהות אשיר"י פ"ק דעבודת כוכבים) ודאשתמש בתגא חלף (הג"מ וסמ"ג) וי"א דזהו המשתמש בשמות (שם בשם אבות דר' נתן) ומותר לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה (בנדרים דף ס"ב וסמ"ג והג"מ שם ות' רשב"א סי' פ"ד) אם צריך הוא לכך:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | כב. | ברית כרותה שכל הלומד בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח וכל היגע בתלמודו בצנעה מחכים שנא' ואת צנועים חכמה וכל המשמיע קולו בשעת תלמודו מתקיים בידו אבל הקורא בלחש במהרה הוא שוכח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | כג. | מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפי' אחת מהן בשינה באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהם אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה: {הגה: כי אין אדם לומד רוב חכמתו כי אם בלילה (לשון הטור מרמב"ם) ויש לאדם להתחיל ללמוד בלילה מט"ו באב ואילך ומאן דלא מוסיף יסיף (נ"י פרק יש נוחלין וש"ס ורמב"ם* שם דף קכ"א ע"ב וסוף תענית ע''ש): } [*ליתא ברמב"ם*] |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | כד. | כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש אוכלתו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | כה. | כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק או שקרא ושנה ופירש להבלי העולם והניח תלמודו וזנחו הרי זה בכלל כי דבר ה' בזה (ואסור לדבר בשיחת חולין (הגהות מיימוני פ"ד בשם חז"ל) ועיין בא"ח סימן ש"ז סעיף י"ז): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות תלמוד תורה | סימן רמו - שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר. ובו כ"ו סעיפים: | כו. | כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר: {הגה: כשמסיים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה (נ"י פ' יש נוחלין ומימרא דאביי פ' כל כתבי) ואסור לעסוק בדברי תורה במקומות המטונפים ולכן אמרו שאסור לתלמיד חכם לעמוד במקומות המטונפים מפני שלא יהרהר בדברי תורה (פשוט פ' מי שמתו) ומ"מ מותר ליכנס למרחץ אף מתוך הלכה שאינה פסוקה (ס"ה סי' ס"א) ולא חיישינן שיהרהר דבמרחץ שומר עצמו מהרהור תורה (סברת הרב דלא כמסקנת ת"ה שמגמגם בזה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמז - גודל שכר צדקה, ואם כופין עליה. ובו ד' סעיפים: | א. | מצות עשה ליתן צדקה כפי השגת יד וכמה פעמים נצטוינו בה במצות עשה ויש לא תעשה במעלים עיניו ממנו שנאמר לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך וכל המעלים עיניו ממנה נקרא בליעל וכאילו עובד אלילים ומאד יש ליזהר בה כי אפשר שיבא לידי שפיכות דמים שימות העני המבקש אם לא יתן לו מיד כעובדא דנחום איש גם זו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמז - גודל שכר צדקה, ואם כופין עליה. ובו ד' סעיפים: | ב. | לעולם אין אדם מעני מן הצדקה ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה שנאמר והיה מעשה הצדקה שלום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמז - גודל שכר צדקה, ואם כופין עליה. ובו ד' סעיפים: | ג. | כל המרחם על העניים הקב"ה מרחם עליו: {הגה: ויתן האדם על לבו שהוא מבקש כל שעה פרנסתו מהקב"ה וכמו שהוא מבקש שהקב"ה ישמע שועתו כך הוא ישמע שועת עניים גם יתן אל לבו כי הוא גלגל החוזר בעולם וסוף האדם שיבא הוא או בנו או בן בנו לידי מדה זו וכל המרחם על אחרים מרחמין עליו (מלשון הטור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמז - גודל שכר צדקה, ואם כופין עליה. ובו ד' סעיפים: | ד. | הצדקה דוחה את הגזירות הקשות וברעב תציל ממות כמו שאירע לצרפית: {הגה: והיא מעשרת ואסור לנסות הקב"ה כי אם בדבר זה שנאמר ובחנוני נא בזאת וגו' (טור מגמרא פ"ק דתענית) וי"א דוקא בנתינת מעשר מותר לנסות הקב"ה אבל לא בשאר צדקה (ב"י דכך משמע מש"ס שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמח - מי חייב בה ומי ראוי לקבלה. ובו ח' סעיפים: | א. | כל אדם חייב ליתן צדקה אפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו ומי שנותן פחות ממה שראוי SOלוSC ליתן בית דין היו כופין אותו ומכין אותו מכת מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן ויורדים לנכסיו בפניו ולוקחין ממנו מה שראוי לו ליתן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמח - מי חייב בה ומי ראוי לקבלה. ובו ח' סעיפים: | ב. | ממשכנים על הצדקה אפילו בערב שבת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמח - מי חייב בה ומי ראוי לקבלה. ובו ח' סעיפים: | ג. | יתומים אין פוסקין עליהם צדקה אפי' לפדיון שבויים אפילו יש להם ממון הרבה אא"כ פוסקין עליהם לכבודם כדי שיצא להם שם: {הגה: ודוקא צדקה שאין לה קצבה או שיש לה קצבה על נכסי יתומים ויכולין להמתין עד שיגדלו כגון שיש להם טבל ואינן צריכין לאכול עכשיו אבל אם צריכים לאכול עכשיו מעשרין ותורמין להם וה"ה בצדקה שיש לה קצבה כגון שהיו להם קרובים עניים והיה להם קצבה מאביהם כל שנה ושנה ואין להם לאכול רק זו או יחזרו על הפתחים ויהיה גנאי ליתומים האפוטרופוס שלהם נותן מנכסיהם הקצבה לקרוביהם (תשובת ר"י מינץ סימן א'):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמח - מי חייב בה ומי ראוי לקבלה. ובו ח' סעיפים: | ד. | גבאי צדקה אין מקבלין מהנשים ומהעבדים ומהתינוקות אלא דבר מועט אבל לא דבר גדול שחזקתו גזול או גנוב משל אחרים וכמה הוא דבר מועט הכל לפי עושר הבעלים ועניותם והני מילי בסתמא אבל אם הבעל מוחה אפילו כל שהוא אסור לקבל מהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמח - מי חייב בה ומי ראוי לקבלה. ובו ח' סעיפים: | ה. | אם האשה השכירה מלמד לבנה אם ידע הבעל ושתיק ודאי ניחא ליה במה שעשתה אבל אם מוחה לאלתר אין במעשיה כלום (ואפי' אם נושאת ונותנת תוך הבית יוכל למחות בה) (ב"י בשם תשובת הרא"ש כלל י"ג): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמח - מי חייב בה ומי ראוי לקבלה. ובו ח' סעיפים: | ו. | בן שאוכל אצל אביו ועבד האוכל עם רבו נותן פרוסה לעני או לבנו של אוהבו ואינו חושש משום גזל שכך נהגו בעלי בתים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמח - מי חייב בה ומי ראוי לקבלה. ובו ח' סעיפים: | ז. | אדם שוע שנותן צדקה יותר מהראוי לו או שמיצר לעצמו ונותן לגבאי כדי שלא יתבייש אסור לתובעו ולגבות ממנו צדקה והגבאי שמכלימו ושואל ממנו עתיד הקב"ה ליפרע ממנו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמח - מי חייב בה ומי ראוי לקבלה. ובו ח' סעיפים: | ח. | הרוצה לזכות לעצמו יכוף יצרו הרע וירחיב ידו וכל דבר שהוא לשם שמים יהיה מהטוב והיפה. אם בנה בית תפלה יהיה נאה מבית ישיבתו. האכיל רעב יאכיל מהטוב והמתוק שבשולחנו. כיסה ערום יכסה מהיפה שבכסותו. הקדיש דבר יקדיש מהיפה שבנכסיו וכן הוא אומר כל חלב לה': |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | א. | שיעור נתינתה אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים ואם אין ידו משגת כל כך יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר ואחד מעשרה מדה בינונית פחות מכאן עין רעה וחומש זה שאמרו שנה ראשונה מהקרן מכאן ואלך חומש שהרויח בכל שנה: {הגה: ואל יבזבז אדם יותר מחומש שלא יצטרך לבריות (ב"י בשם הגמ' פ' נערה שנתפתתה) ודוקא כל ימי חייו אבל בשעת מותו יכול אדם ליתן צדקה כל מה שירצה (ג"ז שם פ' מציאת האשה ומייתי לה רי"ף ורא"ש ור"ן ומרדכי) ואין לעשות ממעשר שלו דבר מצוה כגון נרות לבית הכנסת או שאר דבר מצוה רק יתננו לעניים (מהרי"ל הל' ראש השנה):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | ב. | לעולם לא ימנע אדם עצמו פחות משלישית השקל לשנה ואם נתן פחות מזה לא קיים מצות צדקה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | ג. | צריך ליתן הצדקה בסבר פנים יפות בשמחה ובטוב לבב ומתאונן עם העני בצערו ומדבר לו דברי תנחומין ואם נתנה בפנים זועפות ורעות הפסיד זכותו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | ד. | אם שאל לו העני ואין לו מה יתן לו לא יגער בו ויגביה קולו עליו אלא יפייסנו בדברים ויראה לבו הטוב שרצונו ליתן לו אלא שאין ידו משגת: {הגה: ואסור להחזיר העני השואל ריקם אפילו אין נותן לו רק גרוגרת אחת שנאמר אל ישוב דך נכלם (לשון הטור לקמן סי' ר"ן בשם הרמב"ם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | ה. | אם יכול לעשות לאחרים שיתנו שכרו גדול משכר הנותן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | ו. | שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו מעלה הגדולה שאין למעלה ממנה המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק ידו שלא יצטרך לבריות ולא ישאל ועל זה נאמר והחזקת בו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | ז. | פחות מזה הנותן צדקה לעני ולא ידע למי יתן ולא ידע העני ממי מקבל וקרוב לזה הנותן לקופה של צדקה ולא יתן אדם לקופה של צדקה אלא אם כן יודע שהממונה עליה נאמן ויודע לנהוג בה כשורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | ח. | פחות מזה שיודע הנותן למי נותן ולא ידע העני ממי לוקח כגון גדולי החכמים שהיו הולכים בסתר ומשליכים המעות בפתחי העניים וכזה ראוי לעשות ומעלה טובה היא אם אין ממונים על הצדקה נוהגים כשורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | ט. | פחות מזה שיודע העני ממי נוטל ולא ידע הנותן למי נותן כגון החכמים שהיו צוררים המעות בסדיניהם ומשליכים אותם לאחוריהם ובאים העניים ונוטלין כדי שלא יהיה להם בושה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | י. | פחות מזה שיתן לעני בידו קודם שישאל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | יא. | פחות מזה שיתן לו כראוי אחר שישאל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | יב. | פחות מזה שיתן לו פחות מהראוי בסבר פנים יפות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | יג. | פחות מזה שיתן לו בעצב: {הגה: ועל כל פנים לא יתפאר האדם בצדקה שנותן ואם מתפאר לא די שאינו מקבל שכר אלא אפילו מענישין אותו עליה (סמ"ג מביאו ב"י סי' רמ"ז) ומ"מ מי שמקדיש דבר לצדקה מותר לו שיכתוב שמו עליו שיהא לו לזכרון וראוי לעשות כן (תשובת רשב"א סימן תקפ"ב):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | יד. | טוב ליתן פרוטה לעני קודם כל תפלה שנאמר אני בצדק אחזה פניך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | טו. | גבאי צדקה שיש בידם מעות צדקה ישיאו בהם בתולות עניות שאין צדקה גדולה מזו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רמט - כמה חייב ליתן וכיצד יתננה. ובו ט"ז סעיפים: | טז. | יש מי שאומר שמצות בית הכנסת עדיפא ממצות צדקה ומצות צדקה לנערים ללמוד תורה או לחולים עניים עדיף ממצות בית הכנסת: {הגה: מה שנוהגין לפסוק צדקה עבור מתים בשעת הזכרת נשמות מנהג ותיקין הוא ומהני לנשמותיהם (רוקח סי' רי"ז):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנ - כמה ראוי ליתן לכל אחד ואחד. ובו ה' סעיפים: | א. | כמה נותנין לעני די מחסורו אשר יחסר לו כיצד אם היה רעב יאכילוהו היה צריך לכסות יכסוהו אין לו כלי בית קונה לו כלי בית ואפי' אם היה דרכו לרכוב על סוס ועבד לרוץ לפניו כשהיה עשיר והעני קונה לו סוס ועבד וכן לכל אחד ואחד לפי מה שצריך. הראוי לתת לו פת נותנים לו פת. עיסה נותנים לו עיסה. מטה נותנים לו מטה. הראוי ליתן לו פת חמה חמה. צונן צונן. להאכילו לתוך פיו מאכילין. אין לו אשה ובא לישא משיאין לו ושוכרים לו בית ומציעים לו מטה וכלי תשמישו ואחר כך משיאין לו אשה: {הגה: ונראה דכל זה בגבאי צדקה או רבים ביחד אבל אין היחיד מחוייב ליתן לעני די מחסורו אלא מודיע צערו לרבים ואם אין רבים אצלו יתן לו היחיד אם ידו משגת (ב"י ודלא כמשמעות הטור) וכמו שנתבאר סימן רמ"ט:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנ - כמה ראוי ליתן לכל אחד ואחד. ובו ה' סעיפים: | ב. | אשה שבאה לינשא לא יפחתו לה מנ' זוז ואם יש בכיס מפרנסים אותה לפי כבודה (ועיין לקמן סי' רנ"ז אם הגבאים צריכים ללוות): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנ - כמה ראוי ליתן לכל אחד ואחד. ובו ה' סעיפים: | ג. | עני המחזר על הפתחים אין נותנין לו מהקופה מתנה מרובה אלא מתנה מועטת (רש"י והרא"ש והפוסקים כדאיתא בבית יוסף): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנ - כמה ראוי ליתן לכל אחד ואחד. ובו ה' סעיפים: | ד. | אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון (הרמב"ם פירש שמשקל הפונדיון הוא מ' גרעיני שעורה) מד' סאין בסלע ואם לן נותנין לו מצע לישן עליו וכסת ליתן מראשותיו ושמן וקטנית ואם שבת נותנים לו מזון ג' סעודות ושמן וקטנית ודג וירק ואם מכירין אותו נותנין לו לפי כבודו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנ - כמה ראוי ליתן לכל אחד ואחד. ובו ה' סעיפים: | ה. | עניי העיר מרובים והעשירים אומרים יחזרו על הפתחים והבינונים אומרים שלא יחזרו על הפתחים אלא תהיה פרנסתן מוטלת על הצבור לפי ממון הדין עם הבינונים: {הגה: כי עיקר חיוב הצדקה לפי הממון (תשובת הרשב"א הביא הב"י) ויש מקומות נוהגין ליתן לפי הנדבה ויש לפי המס והנותן לפי ברכתו ראוי יותר לברכה (גם זה תשובת הרשב"א הובאה בב"י):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | א. | מי שהוא עבריין במזיד על אחת מכל מצות האמורות בתורה ולא עשה תשובה אינו חייב להחיותו ולא להלוותו (ומפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום) (טור בגמרא פ' הניזקין): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | ב. | מי שהוא עבריין להכעיס אפילו למצוה אחת כגון שאוכל נבילה היכא דשכיח בשר כשרה אסור לפדותו אם נשבה (ב"מ בש"ס ס"פ השולח וטור ס"ס רנ"ב) (אבל עבריין לתיאבון אין איסור בדבר אם רוצים לפדותו אבל אין מחויבים בכך) (ב"י דקדק מלשון הרמב"ם וספר יראים סימן מ"ז): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | ג. | הנותן לבניו ובנותיו הגדולים שאינו חייב במזונותיהם כדי ללמד את הבנים תורה ולהנהיג הבנות בדרך ישרה וכן הנותן מתנות לאביו והם צריכים להם הרי זה בכלל צדקה ולא עוד אלא שצריך להקדימו לאחרים ואפילו אינו בנו ולא אביו אלא קרובו צריך להקדימו לכל אדם ואחיו מאביו קודם לאחיו מאמו ועניי ביתו קודמין עניי עירו ועניי עירו קודמין לעניי עיר אחרת (כ"מ בסמ"ג וסמ"ק וטור): {הגה: והקבועים בעיר קרואים עניי העיר והם קודמין לעניים אחרים הבאים לשם ממקומות אחרים (טור דלא כר"י בר ברוך)} ויושבי ארץ ישראל קודמין ליושבי חוצה לארץ: {הגה: פרנסת עצמו קודמת לכל אדם ואינו חייב לתת צדקה עד שיהיה לו פרנסתו ואח"כ יקדים פרנסת אביו ואמו אם הם עניים והם קודמים לפרנסת בניו ואח"כ בניו והם קודמים לאחיו והם קודמין לשאר קרובים והקרובים קודמים לשכיניו ושכיניו לאנשי עירו ואנשי עירו לעיר אחרת והוא הדין אם היו שבוים וצריך לפדותן (הכל בטור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | ד. | כופין האב לזון בנו עני ואפילו הוא גדול כופין אותו יותר משאר עשירים שבעיר (וכן שאר קרובים וע"ל סי' רנ"ז סעיף י') (מרדכי פ"ק דב"ב): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | ה. | מי שנתן ממון לגבאים לצדקה אין לו ולא ליורשיו שום כח בהם והקהל יעשו הטוב בעיני אלהים ואדם: {הגה: אבל קודם שבאו לידי גבאי אם נדר צדקה סתם נותנין לקרוביו העניים דאומדין דעתו דכוונתו לקרוביו ודוקא אם היו לו קרובים עניים בשעת הנדר אבל אם היו עשירים אז והענו אין נותנין להם וכל זה בפוסק צדקה לבד אבל אם פוסק צדקה עם בני העיר על דעת בני העיר נדר והם יעשו מה שירצו (הכל במרדכי בפ"ק דב"ב תשובת מהר"ם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | ו. | יהיו עניים בני ביתך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | ז. | חייב להקדים להאכיל הרעב מלכסות הערום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | ח. | איש ואשה שבאו לשאול מזון מקדימין אשה לאיש וכן אם באו לשאול כסות וכן אם באו יתום ויתומה לינשא מקדימין להשיא היתומה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | ט. | היו לפניו עניים הרבה ואין בכיס לפרנס או לכסות או לפדות את כולם מקדים הכהן ללוי והלוי לישראל והישראל לחלל והחלל לשתוקי והשתוקי לאסופי והאסופי לממזר והממזר לנתין והנתין לגר והגר לעבד משוחרר במה דברים אמורים בזמן שהם שוים בחכמה אבל אם היה ממזר ת"ח וכ"ג עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם (ואפילו חכם לכסות ועם הארץ להחיות ואשת חבר כחבר) (ב"י מהירושלמי) וכל הגדול בחכמה קודם לחבירו ואם היה אחד מהם רבו או אביו אע"פ שיש שם גדול מהם בחכמה רבו או אביו שהוא תלמיד חכם קודם לזה שהוא גדול ממנו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | י. | מי שבא ואמר האכילוני אין בודקין אחריו אם הוא רמאי אלא מאכילין אותו מיד היה ערום ובא ואמר כסוני בודקין אחריו אם הוא רמאי ואם מכירין אותו מכסין אותו מיד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | יא. | רבי שהיה מצטער שנתן פתו לעם הארץ משום דהוו שני בצורת ומה שהיה אוכל עם הארץ יחסר לתלמיד חכם הא לאו הכי חייב להחיותו אבל אם בא לפנינו מת ברעב חייב להחיותו אע"פ שהוא ספק אם יחסר לתלמיד חכם אחר כך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | יב. | שני עניים שחייבים ליתן צדקה יכול כל א' מהם ליתן צדקה שלו לחבירו: {הגה: ודוקא צדקה אבל אם חייבים כל אחד קנס לצדקה שעברו על איזה דבר אינם יכולים לתת אחד לחבירו דאם כן אין כאן קנס (הגהות מרדכי דב"ב):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | יג. | צבור שצריכין לשכור רב ושליח צבור ואין ספוק בידם ליתן לשניהם אם הוא רב מובהק ובקי בהוראות ובדינים הוא קודם ואם לאו שליח צבור קודם: {הגה: ואין לפרנס הרב שבעיר מכיס של צדקה דגנאי הוא לו וגם לבני העיר אלא יעשו לו ספוק ממקום אחר (גם זה שם) אבל כל יחיד יוכל לשלוח לו מצדקה שלו וזהו דרך כבוד:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנא - למי נותנין הצדקה ואיזה קודם לחבירו. ובו י"ד סעיפים: | יד. | יכולים לשנות אפי' מתלמוד תורה לצורך שלשים פשיטים להגמון בכל שנה לפי שהוא הצלת נפשות שאם לא יתפשרו עמו יש כמה עניים שאין להם ליתן ויכום ויפשיטום ערומים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנב - דין פדיון שבויים וכיצד פודין אותם. ובו י"ב סעיפים: | א. | פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן ואין מצוה גדולה כפדיון שבויים הילכך לכל דבר מצוה שגבו מעות בשבילו יכולים לשנותן לפדיון שבויים ואפי' אם גבו לצורך בנין ב"ה ואפי' אם קנו העצים והאבנים והקצום לצורך הבנין שאסור למכרם בשביל מצוה אחרת מותר למכרם לצורך פדיון שבויים אבל אם בנאוהו כבר לא ימכרו אותו (ומ"מ הנודר סלע לצדקה אין פדיון שבויים בכלל ואין לפדות בסלע זו רק מדעת בני העיר) (מהרי"ק שורש ז') (כדלקמן סי' רנ"ו סעיף ד'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנב - דין פדיון שבויים וכיצד פודין אותם. ובו י"ב סעיפים: | ב. | המעלים עיניו מפדיון שבויים עובר על לא תאמץ את לבבך ועל לא תקפוץ את ידך ועל לא תעמוד על דם רעך ועל לא ירדנו בפרך לעיניך ובטל מצות פתוח תפתח את ידך לו ומצות וחי אחיך עמך ואהבת לרעך כמוך והצל לקוחים למות והרבה דברים כאלו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנב - דין פדיון שבויים וכיצד פודין אותם. ובו י"ב סעיפים: | ג. | כל רגע שמאחר לפדות השבויים היכא דאפשר להקדים הוי כאילו שופך דמים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנב - דין פדיון שבויים וכיצד פודין אותם. ובו י"ב סעיפים: | ד. | אין פודין השבויים יותר מכדי דמיהם מפני תיקון העולם שלא יהיו האויבים מוסרים עצמם עליהם לשבותם אבל אדם יכול לפדות את עצמו בכל מה שירצה וכן לת"ח או אפי' אינו ת"ח אלא שהוא תלמיד חריף ואפשר שיהיה אדם גדול פודים אותו בדמים מרובים (ואם אשתו כאחר דמי או לא עיין בטור אבן העזר סי' ע"ח): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנב - דין פדיון שבויים וכיצד פודין אותם. ובו י"ב סעיפים: | ה. | אין מבריחין השבויים מפני תיקון העולם שלא יהיו האויבים מכבידים עולם עליהם ומרבים בשמירתם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנב - דין פדיון שבויים וכיצד פודין אותם. ובו י"ב סעיפים: | ו. | מי שמכר עצמו לעובד כוכבים או שלוה מהם ושבו אותו בהלואתו פעם ראשונה ושניה פודים אותו ושלישית אין פודים אותו אבל פודים את הבנים לאחר מיתת אביהם ואם בקשו להרגו פודין אותו מיד אפילו אחר כמה פעמים (ושבוי שהמיר אפי' למצוה אחת כגון אוכל נבילות להכעיס אסור לפדותו (טור) וע"ל ריש סי' רנ"א): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות צדקה | סימן רנב - דין פדיון שבויים וכיצד פודין אותם. ובו י"ב סעיפים: | ז. | עבד שנשבה הואיל וטבל לשם עבדות וקבל עליו מצות פודים אותו כישראל שנשבה: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.