bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות שבועות | סימן רלט - נשבע על דבר שאין בו ממש או לבטל המצוה. ובו י"ז סעיפים: | יז. | אם תלאן זו בזו שאמר לא אוכל זו אם אוכל זו ולא אוכל זו אם אוכל זו אסור לאכול כל אחת מהן דחיישינן שמא יאכל השניה ואם אכל האחת אם נזכר לשבועתו בשעה שאכלה אסור בשניה לא נזכר לשבועתו מותר בשניה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | א. | צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם: {הגה: ומ"מ אין ב"ד כופין על מצות כבוד אב ואם דהוי ליה מצות עשה שמתן שכרה בצדה שאין ב''ד כופין עליה. (בית יוסף בשם הגמרא ובתא"ו נתיב א'): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | ב. | איזו מורא לא יעמוד במקומו המיוחד לו לעמוד שם בסוד זקנים עם חביריו או מקום המיוחד לו להתפלל ולא ישב במקום המיוחד לו להסב בביתו ולא סותר את דבריו ולא מכריע את דבריו בפניו אפילו לומר נראין דברי אבא ולא יקראנו בשמו לא בחייו ולא במותו אלא אומר אבא מארי היה שם אביו כשם אחרים משנה שמם אם הוא שם שהוא פלאי שאין הכל רגילים לקרות בו. ((אבל שם שרגילין בו מותר לקרות אחרים שלא בפניו (טור):)) |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | ג. | עד היכן מוראם היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו לא יכלים אותם אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציוהו בכך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | ד. | איזהו כבוד מאכילו ומשקהו מלביש ומכסה מכניס ומוציא ויתננו לו בסבר פנים יפות שאפי' מאכילו בכל יום פטומות והראה לו פנים זועפות נענש עליו: {הגה: וכן להיפך אם מטחין אביו ברחיים וכוונתו לטובה כדי שינצל אביו מדבר קשה יותר מזה ומדבר פיוסים על לב אביו ומראה לו שכוונתו לטובה עד שיתרצה אביו לטחון ברחיים נוחל עולם הבא (גמ' ורש"י פ"ק דקדושין וירושלמי) וישמשנו בשאר דברים שהשמש משמש רבו: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | ה. | זה שמאכילו ומשקהו משל אב ואם אם יש לו ואם אין לאב ויש לבן כופין אותו וזן אביו כפי מה שהוא יכול ואם אין לבן אינו חייב לחזר על הפתחים להאכיל את אביו: {הגה: וי"א דאינו חייב ליתן לו רק מה שמחוייב ליתן לצדקה (כן כתב הב"י דנראה כן מדברי הרי"ף והרא"ש וכ"כ הר"ן פ"ק דקידושין) ומ"מ אם ידו משגת תבא מארה למי שמפרנס אביו ממעות צדקה שלו (הגהות מרדכי דב"ב ובהגהות פ"ק דב"מ ובחידושי אגודה) ואם יש לו בנים רבים מחשבים לפי ממון שלהם ואם מקצתן עשירים ומקצתן עניים מחייבים העשירים לבד. (תשובת מיימוני הלכות ממרים בשם מוהר"ם והביאה הבית יוסף):} אבל חייב לכבדו בגופו אע"פ שמתוך כך בטל ממלאכתו ויצטרך לחזר על הפתחים ודוקא דאית לבן מזונות לאיתזוני ההוא יומא אבל אי לית ליה לא מחייב לבטל ממלאכתו ולחזר על הפתחים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | ו. | היה צריך על שום דבר בעיר ויודע שישלימו חפצו בשביל אביו אע"פ שיודע שגם כן יעשו בשבילו לא יאמר עשו לי דבר פלוני בשבילי אלא יאמר עשו בשביל אבא כדי לתלות הכבוד באביו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | ז. | חייב לעמוד מפני אביו ואם האב תלמיד בנו כל אחד מהם עומד מפני השני. (טור בשם הרא"ש): {הגה: ואם הבן רוצה למחול על כבודו לשמש אביו הרשות בידו דהא הרב שמחל על כבודו כבודו מחול ודוקא בצנעא או אפי' בפרהסיא ודש בעירו שהכל יודעים שהוא אביו אבל אם הבן גדול בתורה ואין אביו דש בעירו איכא למיחש לבזיון התורה אם יתבזה הבן לפני האב ויש להם להרחיק זה מזה שלא יקל שום אחד בכבודו לפני חבירו (הכל סברת הרב לדעת ב"י) וכן עשה מוהר"ם עם אביו: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | ח. | עד היכן כיבוד אב ואם אפי' נטלו כיס של זהובים שלו והשליכו בפניו לים לא יכלימם ולא יצער בפניהם ולא יכעוס כנגדם אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק: {הגה: ויש אומרים דאם רוצה לזרוק מעות של בן לים דיכול למונעו דהא אינו חייב לכבדו רק משל אב אבל לא משל בן (טור בשם ר"י) ואין חילוק בין לכבדו או לצערו (ת"ה סי' מ') ודוקא קודם שזרקן דאפשר דממנע ולא עביד אבל אם כבר זרקוהו אסור לאכלומיה אבל יוכל לתבעו לדינא (טור בשם הרא"ש) ודוקא אם רוצה לזרוק כיסו לים דאית ביה חסרון כים אבל אם רוצה להעביר ממנו ריוח בעלמא אסור בכל ענין (ר''ן פ"ק דקדושין) בן שיש לו דין עם אביו והאב הוא תובע הבן צריך הבן לילך אחר אביו אע"פ שהבן הוא נתבע ודר בעיר אחרת שזהו כבוד אביו אבל האב חייב לשלם לבן הוצאות דאינו חייב לכבדו משל בן (במהרי"ק שורש נ"ח) כמו שנתבאר:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | ט. | חייב לכבדו אפי' אחר מותו כיצד היה אומר דבר שמועה מפיו אומר כך אמר אבא מארי הריני כפרת משכבו אם הוא תוך שנים עשר חדש ואם הוא לאחר שנים עשר חדש אומר זכרונו לברכה: {הגה: ואין חילוק בין אם לאב בכל זה (מהרי"ל סי' כ"ז) יש אומרים דאם כותב תוך שנים עשר חודש דבר ומזכיר אביו א"צ לכתוב הריני כפרת משכבו אלא זכרונו לברכה דהא כתיבתו מתקיימת לאחר שנים עשר חודש (הג' באלפס פ"ק דקדושין) ויש מחמירין אפי' בכתיבה (בנ"י ושאר מחברים וכ"מ בב"י סוף סי' רמ"ב בשם רשב"ץ ותשובת ן' חביב רס"ד) וכן נוהגין: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | י. | מי שנטרפה דעת אביו או אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם עד שירוחם עליהם ואם אי אפשר לו לעמוד מפני שנשתנו ביותר ילך לו ויניחם ויצוה לאחרים לנהגם כראוי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | יא. | ראה אביו שעבר על דברי תורה לא יאמר לו עברת על דברי תורה אלא יאמר לו אבא כתוב בתורה כך וכך כאילו הוא שואל ממנו ולא כמזהירו והוא יבין מעצמו ולא יתבייש ואם היה אומר שמועה בטעות לא יאמר לו לא תתני הכי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | יב. | אמר לו אביו השקני מים ויש לפניו לעשות מצוה עוברת כגון קבורת מת או לויה אם אפשר למצוה שתעשה ע"י אחרים יעסוק בכבוד אביו (ואם התחיל במצוה תחלה יגמור דהעוסק במצוה פטור מן המצוה) (ב"י בשם הר"ן) ואם אין שם אחרים לעשות יעסוק במצוה ויניח כבוד אביו. (מיהו אם אין זמן המצוה עוברת יעסוק בכבוד אביו ואח"כ יעשה המצוה) (רבינו ירוחם נתיב א' בשם רא"ש): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | יג. | תלמוד תורה גדול מכבוד אב ואם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | יד. | אביו אומר לו השקני מים ואמו אומרת השקיני מים מניח אמו ועוסק בכבוד אביו ואם היא מגורשת מאביו שניהם שוים ולאיזה מהם שירצה יקדים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | טו. | אמר לו אביו לעבור על דברי תורה בין מצות עשה בין מצות לא תעשה ואפילו מצוה של דבריהם לא ישמע לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | טז. | האב שצוה את בנו שלא ידבר עם פלוני ושלא ימחול לו עד זמן קצוב והבן היה רוצה להתפייס מיד לולי צוואת אביו אין לו לחוש לצואתו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | יז. | אחד האיש ואחד האשה שוין בכבוד ובמורא של אב ואם אלא שהאשה אין בידה לעשות שהיא משועבדת לבעלה לפיכך היא פטורה מכבוד אב ואם בעודה נשואה ואם נתגרשה או נתאלמנה חייבת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | יח. | ממזר חייב בכבוד אביו ובמוראו אפילו הי' אביו רשע ובעל עברות מכבדו ומתירא ממנו: {הגה: וי"א דאינו מחוייב לכבד אביו רשע אא"כ עשה תשובה (טור ומרדכי פ' כיצד ובהגהות מיימוני פ"ו דהלכות ממרים): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | יט. | אסור לאדם להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עמהם שלא יביאם לידי מכשול אלא ימחול ויעלים עיניו מהם שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | כ. | המכה לבנו גדול היו מנדין אותו שהרי עובר על לפני עור לא תתן מכשול (ולא מקרי גדול לדבר זה רק אחר כ"ב שנה או כ"ד שנה) (בקונטרס פ"ק דקדושין וב"י ס"ס של"ד): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | כא. | חייב אדם לכבד אשת אביו אף ע"פ שאינה אמו כל זמן שאביו קיים וחייב לכבד בעל אמו כל זמן שאמו קיימת אבל לאחר מיתה אינו חייב בכבודם ומכל מקום דבר הגון לכבדם אף לאחר מיתה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | כב. | חייב אדם בכבוד אחיו הגדול בין שהוא אחיו מאביו בין שהוא אחיו מאמו. (ואפי' הקטן הוא ת"ח וגדול בתורה יותר מן הגדול) (כן משמע לו מתשובת הרא"ש שבסעיף שאח"ז וסמ"ג ודלא כיש חולקין בזה) (ב"ז): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | כג. | אח גדול שחירף וביזה לאחיו שהוא ת"ח וקטן ממנו בשנים ונידה הקטן לגדול יפה עשה שנדוהו דכיון שאינו נושא פנים לתורה אינו עושה מעשה עמך ואינו חייב לכבדו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | כד. | חייב אדם לכבד חמיו: {הגה: י"א דאין אדם חייב בכבוד אבי אביו (מהרי"ק שורש מ"ד) ואינו נ"ל אלא דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו (וראיה ממדרש גבי ויזבח זבחים וגו'): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמ - איזהו כבוד ואיזהו מורא ודיניהם. ובו כ"ה סעיפים: | כה. | אם האב רוצה לשרת את הבן מותר לקבל ממנו אלא א"כ האב בן תורה תלמיד שרוצה ללכת למקום אחר שהוא בוטח שיראה סימן ברכה בתלמודו לפני הרב ששם ואביו מוחה בו לפי שדואג שבאותה העיר העובדי כוכבים מעלילים אינו צריך לשמוע לאביו בזה: {הגה: וכן אם האב מוחה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן א"צ לשמוע אל האב (מהרי"ק שורש קס"ז):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמא - דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים: | א. | המקלל אביו או אמו אפילו לאחר מיתתן חייב סקילה אם הוא בעדים והתראה אחד האיש ואחד האשה שקללו במה דברים אמורים שקללום בשם מהשמות המיוחדים אבל קללם בכינוי אינו חייב אלא בלאו כמו המקלל אחד מישראל: {הגה: וכן המכה אביו או אמו בחייהם בין איש בין אשה חייבים חנק ודוקא אם עשו בהם חבורה אבל אם לא עשו חבורה אינו אלא בלאו כמו מי שמכה אחד מישראל (טור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמא - דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים: | ב. | הכהו על אזנו וחרשו חייב מיתה שא"א שיעשה חרש בלא חבורה דטפת דם יוצא מבפנים באוזן ועל זה נתחרש: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמא - דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים: | ג. | היה קוץ תחוב לאביו לא יוציאנו שמא יבא לעשות בו חבורה וכן אם הוא מקיז דם או רופא לא יקיז דם לאביו ולא יחתוך לו אבר אף על פי שמכוין לרפואה: {הגה: בד"א בשיש שם אחר לעשות אבל אם אין שם אחר לעשות והוא מצטער הרי הוא מקיזו וחותך לו כפי מה שירשוהו לעשות (גם זה בטור ורמב''ם פ"ה מה' ממרים): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמא - דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים: | ד. | היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה אפי' נגמר דינם להריגה ויוצאים ליהרג אסור לו להכותם ולקללם ואם הכה אותם או קללם פטור ואם עשו תשובה ה"ז חייב ונהרג עליהם אע"פ שיוצאים ליהרג: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמא - דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים: | ה. | עבר אביו או אמו עבירה שלוקים עליה והיה הבן שליח לדיינים לא יכה אותם וכן אם נתחייבו נידוי לא יהא שליח לנדותם ולא ירדוף ולא יכה אותם בשליחות בית דין אע"פ שראויים לכך ולא עשו תשובה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמא - דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים: | ו. | כל המבזה אביו ואמו אפי' בדברים אפי' ברמיזה הרי זה בכלל ארור מפי הגבורה שנאמר ארור מקלה אביו ואמו ויש לבית דין להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שראוי: {הגה: מי שנתחייב שבועה לבנו בבית דין אינו משביעו בשבועה שיש בה אלה שהרי זה בא לקלל אביו אלא משביעו שבועה שאין בה אלה (טור בשם הרמב"ם): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמא - דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים: | ז. | שתוקי (פירוש שתוק לקרוא את אביו בשם כמו שאמרו בפ' י' יוחסין איזהו שתוקי כל שמכיר את אמו ואינו מכיר את אביו) חייב על הכאה וקללת אמו ואינו חייב על אביו אע"פ שנבדקה אמו ואמרה בן פלוני הוא אינו נענש על פיה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמא - דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים: | ח. | בנו מהשפחה או מהכותית אינו חייב לא על אביו ולא על אמו וכן מי שהיתה הורתו שלא בקדושה אף על פי שלידתו בקדושה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד אב ואם | סימן רמא - דיני מכה ומקלל אביו ואמו. ובו ט' סעיפים: | ט. | גר אסור לקלל אביו העובד כוכבים ולהכותו ולא יבזהו שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל עבד שנשתחרר אין לו יחוס והרי הוא כמי שאינו אביו לכל דבר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | א. | חייב אדם בכבוד רבו ויראתו יותר מבשל אביו: {הגה: אביו שהוא רבו מובהק קורא אותו בדברו רבו אבל ברבו שאין מובהק קורא אותו אבא. (סברת הרב ממשמעות הטור ומש"ס ר"פ הזהב): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | ב. | כל החולק על רבו כחולק על השכינה וכל העושה מריבה עם רבו כעושה עם השכינה וכל המתרעם עליו כאילו מתרעם על השכינה וכל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | ג. | איזהו חולק על רבו כל שקובע לו מדרש ויושב ודורש ומלמד שלא ברשות רבו ורבו קיים אף ע"פ שהוא במדינה אחרת: {הגה: אבל מותר לחלוק עליו באיזה פסק או הוראה אם יש לו ראיות והוכחות לדבריו שהדין עמו. (פסקי מהרא"י סי' רל"ח): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | ד. | אסור לאדם להורות לפני רבו לעולם וכל המורה לפניו חייב מיתה: {הגה: ואפילו נטילת רשות לא מהני תוך שלש פרסאות אם הוא רבו מובהק (ב"י בשם תוס' פ"ק דסנהדרין ומהרי"ק שורש ק"ע ואגודה שם וסמ"ק סוף עשין י"ג בשם ר"י ופרק אע''פ): } ואם הוא רחוק מרבו י"ב מיל ושאל לו אדם דבר הלכה בדרך מקרה יכול להשיב אבל לקבוע עצמו להוראה ולישב ולהורות אפילו הוא בסוף העולם אסור להורות עד שימות רבו או עד שיתן לו רשות: {הגה: וכל זה ברבו מובהק אבל בתלמיד חבר אפי' תוך שלשה פרסאות שרי (רי"ף ורמב"ם כדאיתא בב"י) וי"א דמ"מ לפני רבו ממש אסור (ריב"ש סי' רע"א) ואפי' שלא בפניו ממש אם התחילו בכבוד הרב לומר שישאלו לרב או שהרב מופלג בחכמה וזקנה אין להורות בעירו (בב"י מגמרא בפ' הדר): } וי"א דתלמיד גמור תוך י"ב מיל חייב מיתה אם הוא מורה חוץ לי"ב מיל פטור אבל אסור: {הגה: וי"א דדוקא ברגיל לבא לעירו של תלמיד אבל אם אינו רגיל לבא שם רק בדרך אקראי מותר כל שהוא חוץ לג' פרסאות (מרדכי בשם ריב"א): } תלמיד חבר תוך י"ב מיל פטור אבל אסור וחוץ לי"ב מיל מותר אע"פ שנטל רשות מרב אחד לא סגי עד שיטול רשות מכל רבותיו המובהקים: {הגה: והאי מובהקים לא מיירי כשאר רבו מובהק שרוב חכמתו ממנו דא"כ לא אפשר להיות לו הרבה רבותיו מובהקים אלא ר"ל תלמיד גמור לאפוקי תלמיד חבר דהיינו שנתגדל בתורה ונעשה חבר לרבו דהיינו שהוא קרוב להיות גדול כרבו (מהרי"ק שורש ק"ע וב''י בשם רשב"ם פ' יש נוחלין) מיהו יש חולקין וסבירא להו דאי קבל רשות מרבו אחד מהני להורות חוץ לג' פרסאות (תשובת הרשב"א סי' קי"א וריב"ש סי' רפ"א) אבל תוך ג' פרסאות לא מהני ליה וי"א דכל שאינו רבו מובהק דהיינו שאין רוב חכמתו ממנו תלמיד חבר הוא (ב"י בשם הרמב"ם): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | ה. | אין תלמיד יכול לסמוך אחרים במקו' רבו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | ו. | אם לא קבל הנסמך הסמיכה מיד הרב ההוא הסומך אלא ע"י רבנים אחרים והוא נעשה להם סניף אין לאותו הרב להשתרר עליו כלל אם אינו רבו: {הגה: אבל אם סמכו לבדו נהגו שהנסמך כפוף קצת לסומכו (מהרי''ק שורש קי"ז וקי"ג) וכן מי שלומד בישיבה זמן א' נהגו לומר שהוא תלמיד בעל הישיבה אע''פ שאפשר שבעל הישיבה שמע יותר חדושים ממנו ויש למנהגים אלו עיקר על מה שיסמוכו (בפסקי מהרא"י): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | ז. | לא מקרי הוראה אלא כשמורה על מעשה שבא לפניו אבל אם שאלו לתלמיד הלכה כדברי מי יוכל לומר מה שבדעתו כיון שאינו מורה על מעשה שבא לפניו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | ח. | לא מקרי הוראה אלא בדבר שיש בו חדוש לשואל אבל בהוראה ידועה שהיא פשוטה לכל כגון נותן טעם לפגם או לבטל איסור בששים וכיוצא באלו מותר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | ט. | יש מי שכתב שכל הכתוב בספרים מפסקי הגאונים יכול להורות בימי רבו רק לא יורה דבר מלבו ולא יסמוך על ראיותיו לדמות מלתא למלתא מעצמו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | י. | יש מי שכתב שאסור לחכם להתיר דבר התמוה שנראה לרבים שהתיר את האסור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | יא. | לאפרושי מאיסורא כגון שרואה אדם שעובר עבירה מפני שאינו יודע שהוא אסור או מפני רשעתו מותר להפרישו ולומר לו שהוא אסור בפני רבו שבכל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | יב. | אם בני ביתו של תלמיד הוצרכו להוראה ושאלו לו לא יורה להם במקום רבו: (ולא כל מי שמת רבו מותר לישב ולהורות אא"כ הגיע להוראה) (טור בשם הרמב"ם): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | יג. | תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה שוטה רשע וגס רוח ועליו נאמר כי רבים חללים הפילה: {הגה: ותלמידים הקטנים הקופצים להורות ולישב בראש להתגדל בפני ע"ה מרבים מחלוקת ומחריבים העולם ומכבין נרה של תורה (טור מרמב"ם) ויזהר כל אדם שלא יורה כשהוא שתוי יין או שאר דברים המשכרים אפי' בדבר פשוט אם לא שהוא דבר ברור בפוסקים וזיל קרי בי רב הוא (ת"ה מ"ב ובמהרי"ק שורש ק"ע ועס"ק י"ט) ועיין בחוה"מ סי' ז': } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | יד. | כל חכם שהגיע להוראה ואינו מורה הרי זה מונע תורה ונותן מכשולות לפני רבים ועליו נאמר ועצומים כל הרוגיה: {הגה: ענין הסמיכות שנהגו בזמן הזה כדי שידעו כל העם שהגיע להוראה ומה שמורה הוא ברשות רבו הסומכו ולכן אם כבר מת רבו א"צ לסמיכות וכן בתלמיד חבר כדרך שנתבאר לעיל במקום שא"צ רשות א"צ סמיכות (ריב"ש סי' רע"א ודלא כנחלת אבות פ' שנו חכמים) וי"א דמי שאינו מוסמך למורינו ונותן גיטין וחליצות אין במעשיו כלום ויש לחוש לגיטין וחליצות שנתן אם לא שידוע לכל שמומחה לרבים הוא רק שמצד ענוה ושפלות אינו מבקש גדולות (מהר"ל כהן סי' כ' ומהרי"ו סי' פ"ה וקכ''ב) ויש חולקים ומקילין (תשובת ריב"ש הנ"ל) ובמקום עגון יש להקל אם כבר נתן גיטין וחליצות אבל לא בדרך אחר כי מנהגן של ישראל תורה כן נ"ל ועוד נ"ל שמותר לתת מורינו לאחד שיסדר גיטין ואף על פי שמדין הסמיכה שבימים הראשונים לא הוי דינא הכי מ"מ עכשיו אינו אלא נטילת רשות בעלמא ושרי:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | טו. | אסור לתלמיד לקרות לרבו בשמו לא בחייו ולא במותו ואפילו לקרות לאחרים ששמם כשמו אסור אם הוא שם פלאי שאין הכל רגילין לקרות בו: {הגה: אבל שם שרגילין בו מותר להזכיר שלא בפני רבו (ב"י בשם הרמב"ם) וכל זה דוקא כשאינו מזכיר רק שמו לבד אבל מותר לומר ר' מורי פלוני (כן משמע מפירש"י פ' חלק):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | טז. | לא יתן שלום לרבו ולא יחזיר לו שלום כדרך שאר העם אלא שוחה לפניו ואומר לו ביראה ובכבוד [שלום עליך רבי ואם נתן לו רבו שלום אומר לו] שלום עליך מורי ורבי. (וכן נוהגין וי"א דאין לתלמיד לשאול בשלום רבו כלל שנאמר ראוני נערים ונחבאו) (ירושלמי הביאו הגהת מיימוני פ"ה וכ"כ תא"ו נתיב ב' וב"י בשם רבינו יונה) ולא יחלוץ תפיליו לפני רבו ולא יסב לפניו אלא יושב כיושב לפני המלך. (היה רבו יושב בסעודה עם אחרים נוטל רשות מרבו ואח"כ מאחרים) (רוקח סי' של"ה) ולא יתפלל לפניו ולא לאחריו ולא בצדו ואין צריך לומר שאסור להלוך בצדו אלא יתרחק לאחר רבו ולא יהא מכוון כנגד אחוריו אלא יצדד עצמו לצד אחר בין כשמתפלל עמו בין כשהולך עמו וחוץ לד' אמות הכל מותר (ועיין בא"ח סי' צ"ד) ולא יכנס עמו למרחץ אא"כ הוא צריך לו: {הגה: ואם היה התלמיד במרחץ קודם לרבו ובא רבו לשם א"צ לצאת (מהרי"ו בדינין) וכל זה לא מיירי אלא במקום שהולכים ערומי ערוה במרחץ אבל במקום שהולכים במכנסים מותר (אגודה פ' מקום שנהגו) וכן המנהג פשוט ליכנס עם רבו ואביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו למרחץ אע"פ שבגמ' אסרו כולם והכל הוא מטעם דעכשיו הולכים במכנסים } ולא ישב לפניו עד שיאמר לו שב ולא יעמוד עד שיאמר לו עמוד או עד שיטול רשות לעמוד וכשיפטר מלפניו לא יחזיר לו אחוריו אלא נרתע לאחוריו ופניו כנגד פני רבו: {הגה: והנפטר מרבו ונטל ממנו רשות ולן בעיר צריך לחזור וליטול ממנו רשות (ש"ס פ"ק דמ"ק ור' ירוחם) ודוקא שלא אמר לו מתחלה שרוצה ללון בעיר אבל אם הגיד לו בשעה שנטל רשות א"צ לחזור וליטול ממנו רשות (הר"ן שם): } ולא ישב במקומו ולא יכריע דבריו בפניו ולא יסתור דבריו וחייב לעמוד מפניו משיראנו מרחוק מלא עיניו עד שיתכסה ממנו שלא יראה קומתו ואחר כך ישב ואפילו היה רכוב צריך לעמוד מפניו דחשיב כמהלך: {הגה: י"א דאין אדם חייב לעמוד לפני רבו רק שחרית וערבית (טור בשם הרמב"ם) ודוקא בבית הרב אבל בפני אחרים שאין יודעים שעמד לפניו חייב לעמוד (ב"י בשם התוס' ומרדכי בשם ר"י וע"פ): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | יז. | שלשה שהיו מהלכים בדרך הרב באמצע הגדול לימין והקטן לשמאל: {הגה: והא דאין מכבדים בדרכים אלא בפתח הראוי למזוזה היינו שכל א' הולך לדרכו ואינן בחבורה אחת אבל אם הם בחבורה אחת מכבדים בדרכים (הגהות מיי' פ"ו דהל' ת"ת ובתוספות פרק במה בהמה) ובמקום סכנה א"צ לכבד כלל (מרדכי בשם ראבי"ה פ' ג' שאכלו): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | יח. | אם קראו לרבו לקרות בתורה בצבור אינו צריך לעמוד כל זמן שרבו עומד: {הגה: וכן כשהרב עומד למעלה בבית והתלמיד על הקרקע א"צ לעמוד לפניו ואפי' כשהס"ת על הבימה אין צבור שבבהכ''נ צריכים לעמוד דהספר ברשות אחרת (ב"י בשם תשובת הרשב"א): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | יט. | כל מלאכות שהעבד עושה לרבו תלמיד עושה לרבו ואם הוא במקום שאין מכירין אותו ואין לו תפילין בראשו וחושש שמא יאמרו עליו שהוא עבד אינו נועל לו מנעל ולא חולצו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כ. | כל המונע תלמידו מלשמשו מונע ממנו חסד ופורק ממנו יראת שמים וכל תלמיד שמזלזל דבר מכל כבוד רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כא. | אין חולקין כבוד לתלמיד בפני רבו אלא אם כן רבו חולק לו כבוד: {הגה: ואפי' תלמידו של התלמיד או בנו של התלמיד אין להם לעמוד לפני הרב נגד רבו או אבי התלמיד אלא אם כן הרב חולק לו כבוד ודוקא אם הרב הוא גם כן רבו של זה היושב לפניו (ב"י בשם שבולי לקט): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כב. | ראה רבו עובר על דברי תורה אומר לו למדתני רבינו כך וכך: {הגה: ואם רצה לעבור רק על איסור דרבנן אפ"ה צריך למחות בידו (ת''ה סי' מ"ג). הרואה רבו עושה מעשה ויש להקשות על זה אם הוא איסור דאורייתא יקשה לו קודם המעשה ואם הוא איסור דרבנן יניחו לעשות המעשה ואח"כ יקשה לו הואיל ואינו יודע ודאי שעובר אלא שיש לו להקשות על זה (תא"ו נתיב ב'): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כג. | כל זמן שמזכיר שמועה בפניו אומר לו כך למדתני רבינו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כד. | לא יאמר דבר שלא שמע מרבו עד שיזכיר שם אומרו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כה. | כשימות רבו קורע עליו כל בגדיו עד שמגלה לבו ויש אומרים שאינו קורע אלא טפח ואינו מאחה לעולם ומתאבל עליו בחליצה וכל דיני אבילות מקצת יום המיתה או מקצת יום השמועה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כו. | אפי' בשמועה רחוקה קורע על רבו כשם שקורע על אביו. (וע"ל סי' ש"מ ושע"ד): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כז. | מי שרבו מת מוטל לפניו אינו אוכל בשר ואינו שותה יין כדין מי שמתו מוטל לפניו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כח. | כשמזכיר רבו תוך י"ב חודש צריך לומר הריני כפרת משכבו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | כט. | רק בפני רבו הוא בכלל כל משנאי אהבו מות: {הגה: ודוקא כיחו שהוא דבר שיצא מגופו בכח אבל רוק בעלמא מותר דאנוס הוא לרוק (תא"ו נתיב ב'): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | ל. | כל אלו הדברים שאמרנו שצריך לכבד בהם את רבו לא אמרו אלא ברבו מובהק דהיינו שרוב חכמתו ממנו אם מקרא מקרא אם משנה משנה אם גמרא גמרא: {הגה: ובימים אלו עיקר הרבנות אינו תלוי במי שלמדו הפלפול וחילוקים שנוהגים בהם בזמן הזה רק במי שלמדו פסק ההלכה והעיון והעמידו על האמת והיושר (מהריק שורש ק"ע) } אבל אם לא למד רוב חכמתו ממנו אינו חייב לכבדו בכל אלו הדברים אבל עומד מלפניו משיגיע לארבע אמותיו וקורע עליו כשם שהוא קורע על כל המתים שהוא מתאבל עליהם אפילו לא למד ממנו אלא דבר אחד בין קטן בין גדול עומד מלפניו וקורע עליו. (ועיין לקמן סי' ש"מ סעיף ח'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | לא. | כל תלמיד חכם שדעותיו מכוונות אינו מדבר בפני מי שגדול ממנו בחכמה אע"פ שלא למד ממנו כלום: {הגה: ואין לאדם להורות עד ארבעים שנה אם יש גדול ממנו בעיר אף על פי שאינו רבו (ב"י בשם הר"ן וסמ"ק ורש"י פרק הנחנקין). חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר משקול הדעת אבל אם יש לו קבלה שטעה (ר' ירוחם בשם י"א) או שטעה בדבר משנה יוכל להתיר (הר"ן פ"ק דעבודת כוכבים בשם ראב"ד ורשב"א ורמב"ן ז"ל ותוס' ורא"ש ור' ירוחם סוף נתיב ב') ואפילו אם טעה בשקול הדעת יכול לישא וליתן עם המורה עד שיחזור בו (סברת הר"ן) ולכן אין איסור לשואל [לשאול] לשני (שם במרדכי ואגודה ותוס' ורא"ש ור' ירוחם שם) ובלבד שיודיע אותו שכבר הורה הראשון לאסור (רבינו ירוחם נתיב ב' ותוס' ורא"ש) ואפי' אם התיר הראשון וכבר חלה הוראתו אין לשני לאסור מכח שקול הדעת (כן משמע באשיר"י פרק קמא דעבודת כוכבים) וכל זה באותה הוראה עצמה אבל במעשה אחר פשיטא שיכול להורות מה שנראה אליו (מהרי"ק שורש קע"ב וחדושי רשב"א וע"פ): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | לב. | הרב המובהק שמחל על כבודו בכל הדברים האלו או באחד מהם לכל תלמידיו או לאחד מהם כבודו מחול ואף על פי שמחל מצוה על התלמיד להדרו (ואסור לבזותו) (פסקי מהרא"י סימן קכ"ז): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | לג. | יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | לד. | אבידת אביו ואבידת רבו (המובהק) (ב"י וטור ופוסקים מהש"ס) אבידת רבו קודמת ואם היה אביו שקול כנגד רבו אבידת אביו קודמת היה אביו ורבו נושאים משאוי מניח של רבו ואח"כ מניח של אביו היה אביו ורבו עומדים בבית השבי פודה את רבו ואח"כ פודה את אביו ואם היה אביו תלמיד חכם פודה את אביו ואחר כך פודה את רבו: {הגה: וכן מפרק משאו קודם לרבו ואע"פ שאינו שקול בחכמה כרבו אבל אין מחזיר אבידת אביו קודם עד שיהא שקול כנגד רבו (טור בשם הרא''ש והגה"מ וב"י הוכיח כן ע"ש) י"א הא דרבו קודם לאביו היינו שלומד עמו בחנם אבל אם אביו שוכר לו רבי ומלמדו אביו קודם לכל דבר (ספר החסידים) וכן נראה לי עיקר: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | לה. | אבידתו קודמת לשל אביו ושל רבו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד רבו ות"ח | סימן רמב - שלא להורות בפני הרב ודין רב שמחל על כבודו. ובו ל"ו סעיפים: | לו. | האומר לחבירו איני מקבל ממך אם היית כמשה מלקין אותו משום בזיון: {הגה: ותלמיד חכם שאמר דבר הלכה בדבר השייך לדידיה (תוס' בשם ר"ת ונ"י) אם אמרה קודם מעשה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו (ש"ס פ' הערל ריש דף ע"ז ותוס' ונ"י שם ד"מ ס"ס רמ"ה) ודוקא שאמר כך קבלתי אבל אם אומר דבר מסברא ומראה פנים לדבריו והוא נראה שומעין לו (נ"י בשם הריטב"א) אבל אין שומעין לדידיה דלמא מדמי דברים להדדי שאינן דומים אבל אם הוא פשוט שומעין לו (רבי' ירוחם סוף נתיב ב' ובשם הרא"ש): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמג - תלמיד חכם היה פטור ממס ומכירת סחורתו מוקדמת. ובו ט' סעיפים: | א. | תלמידי חכמים לא היו יוצאין בעצמם עם שאר העם לעשות בבנין ובחפירות העיר וכיוצא בזה שלא יתבזו בפני עמי הארץ וכיון שהם פטורים אפילו אחרים במקומם אין שוכרין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמג - תלמיד חכם היה פטור ממס ומכירת סחורתו מוקדמת. ובו ט' סעיפים: | ב. | במה דברים אמורים כשכל אדם יוצא בעצמו אבל אם אין יוצאין בעצמם אלא שוכרים אחרים במקומם או גובים ממון מבני העיר לעשותו אם דבר שצריך לחיי האדם כגון בארות מים וכיוצא בהם חייבים לתת חלקם (ואם בתחלה הלכו בעצמן ואח"כ נמלכו לשכור אחרים ת"ח חייבים ליתן חלקם) (תשו' מהר"מ במרדכי פ' השותפין) אבל דבר שהוא צריך לשמירת העיר כגון חומות העיר ומגדלותיה ושכר השומרים לא היו חייבין לתת להם כלום שאין צריכין שמירה שתורתן שמירתם ולכן היו פטורים מכל מיני מסים בין מסים הקצובים על כל בני העיר בין מס שהוא קצוב על כל איש לבדו בין הקבועים בין שאינם קבועים וחייבים בני העיר לפרוע בשבילם אפילו הקבועים על כל איש ואיש: {הגה: ואפי' אם אמר ההגמון שת"ח עצמם יתנו חייב הצבור לתת בעדם ואם החרימו הצבור על ת"ח ליתן אין בחרם שלהם כלום ות"ח היה יכיל להחרים ולשמת הצבור שיתנו בעדו דמיו (ב"י בשם ת' ה"ר נחמיה באלשקר סי' י"ט) ואין חילוק אם הת''ח עשיר או עני (ב''י בשם הרמב"ם ורמ"'ה ור"י הלוי): } ודוקא תלמידי חכמים שתורתם אומנותם אבל אין הורתם אומנותם חייבין ומיהו אם יש לו מעט אומנות או מעט משא ומתן להתפרנס בו כדי חייו ולא להתעשר ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו חוזר על ד"ת ולומד תדיר נקרא תורתו אומנותו: {הגה: ואין חילוק בין שהוא תופס ישיבה או לא רק שהוא מוחזק לת"ח בדורו שיודע לישא וליתן בתורה ומבין מדעתו ברוב מקומות התלמוד ופירושיו ובפסקי הגאונים ותורתו אומנותו כדרך שנתבאר (ת"ה סי' שמ"ב) ואע"ג דאין בדורינו עכשיו חכם לענין שיתנו לו ליטרא דדהבא אם מביישו מ"מ לענין לפטרו ממס אין מדקדקים בזה רק שיהא מוחזק לת"ח כמו שנתבאר (שם סי' שמ"א) ומ"מ יש מקומות שנהגו לפטור ת"ח ממס ויש מקומות שנהגו שלא לפטרן (שם שמ"ב): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמג - תלמיד חכם היה פטור ממס ומכירת סחורתו מוקדמת. ובו ט' סעיפים: | ג. | ותלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבצבור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמג - תלמיד חכם היה פטור ממס ומכירת סחורתו מוקדמת. ובו ט' סעיפים: | ד. | תלמיד חכם שיש לו סחורה למכור לא היו מניחין לשום אדם למכור מאותה סחורה עד שימכור הוא תחלה את שלו ודוקא דליכא עובדי כוכבים דמזבני אבל אי איכא עובדי כוכבים דמזבני לא דהא לית רווחה לצורבא מרבנן ואפסודי להנך בכדי לא מפסדינן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמג - תלמיד חכם היה פטור ממס ומכירת סחורתו מוקדמת. ובו ט' סעיפים: | ה. | תלמיד חכם שיש לו דין עם אחד ועומד לפני הדיין ויש שם בעלי דינים אחרים שקדמו לפניו תחלה מקדימים דינו של ת''ח ומושיבין אותו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמג - תלמיד חכם היה פטור ממס ומכירת סחורתו מוקדמת. ובו ט' סעיפים: | ו. | עון גדול הוא לבזות תלמידי חכמים או לשנאותן וכל המבזה את החכמים אין לו חלק לעולם הבא והוא בכלל כי דבר ה' בזה: {הגה: ואסור לשמש במי ששונה הלכות וכ"ש במי ששונה תלמוד שהוא הגמ' ויקדים לשמש במי ששונה הלכות קודם שישמש במי ששונה גמ' (רבינו ירוחם נתיב ב'): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמג - תלמיד חכם היה פטור ממס ומכירת סחורתו מוקדמת. ובו ט' סעיפים: | ז. | מי שהעידו עליו שביזה ת"ח אפי' בדברים (אפי' שלא בפניו) בית דין היו מנדין אותו ואין מתירים לו עד שירצה החכם שנדוהו בשבילו ואם ביזה את החכם לאחר מותו בית דין היו מנדין אותו והם מתירים לו משיחזור בתשובה: {הגה: אבל אין דין ת"ח בזמן הזה לענין שיתן לו המבייש ליטרא דדהבא (מהרי"ק שורש קס"ג ומהרי"ו סי' קס"ג) ומ"מ יקנסו הב"ד המבייש לפי המבייש והמתבייש (ריב''ש) ובלבד שלא יתחיל החכם במריבה לבזות בני אדם שלא כדין ויגרום בזה שיבזוהו ויתרסו נגדו (ג"ז שם) ומ"מ אף אם התחיל החכם קצת אין רשות לכל אדם להחציף נגדו לענות לו בעזות (הגהות מרדכי דקדושין) והכל לפי ראות הדיינים: } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמג - תלמיד חכם היה פטור ממס ומכירת סחורתו מוקדמת. ובו ט' סעיפים: | ח. | החכם עצמו היה מנדה לכבודו לעם הארץ שהפקיר כנגדו ואין צריך לא עדות ולא התראה ואין מתירין לו עד שירצה החכם ואם מת החכם באים שלשה ומתירין לו ואם רצה החכם למחול לו ולא נידהו הרשות בידו: {הגה: י"א שבזמן הזה אין ת"ח יכול לנדות לכבוד עצמו ולא לעשות דינא לנפשיה (מהרי"ק ומהרי"ו שם ובפסקי מהרא"י סי' רצ''ה) ויש חולקים ובלבד שיהא מוחזק וראוי לכך (ריב"ש ומהר"ד כהן) (ועי' לקמן סוף סי' של"ד): } |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמג - תלמיד חכם היה פטור ממס ומכירת סחורתו מוקדמת. ובו ט' סעיפים: | ט. | אע"פ שיש רשות לחכם לנדות לכבודו אינו שבח לת"ח שינהיג עצמו בדבר זה בד"א שחירפוהו בסתר אבל אם חירפוהו בפרהסיא אסור לו למחול על כבודו אלא נוקם ונוטר הדבר כנחש עד שיבקש ממנו מחילה ויסלח לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | א. | מצות עשה לקום מפני כל חכם אפי' אינו זקן אלא יניק וחכים ואפי' אינו רבו (רק שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו) (טור בשם הרמב"ם ור"ן פ"ק דקדושין) וכן מצוה לקום מפני שיבה דהיינו בן שבעים שנה (אפילו הוא ע"ה ובלבד שלא יהיה רשע) (ב"י בשם התוס' ובהגהות מיי' פ"ו ומרדכי פ"ק דקדושין ור' ירוחם ור"ן ור"ת): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | ב. | מאימתי חייב לקום מפניהם משיגיע לתוך ארבע אמותיו עד שיעברו מכנגד פניו ורכוב כמהלך דמי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | ג. | אסור להעצים עיניו ממנו קודם שיגיע לתוך ארבע אמותיו כדי שלא יצטרך לקום מפניו כשיגיע לתוך ארבע אמותיו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | ד. | אין עומדים מפניהם לא בבית הכסא ולא בבית המרחץ דכתיב תקום והדרת קימה שיש בה הידור (ודוקא בבית הפנימי של מרחץ אבל בבית החיצון עומדים): (ב"י בשם הגמ' ורי"ף ורא"ש ור' ירוחם ואגודה וסמ"ג סכ"ב): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | ה. | אין בעלי אומניות חייבים לעמוד בפני תלמיד חכם בשעה שעוסקים במלאכתן ואם הוא עוסק במלאכת אחרים ורוצה להחמיר על עצמו לעמוד מפניו אינו רשאי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | ו. | אין ראוי לחכם שיטריח על הצבור לכוין לעבור לפניהם שיעמדו מפניו אלא ילך לו בדרך קצרה כדי שלא ירבו לעמוד ואם יוכל להקיף הדרך כדי שלא יעבור לפניהם זכות הוא לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | ז. | אפי' חכם שהוא ילד עומד בפני הזקן המופלג בזקנה ואינו חייב לעמוד מלא קומתו אלא כדי להדרו ואפילו זקן עובד כוכבים מהדרים אותו בדברים ונותנים לו יד לסומכו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | ח. | שני חכמים ושני זקנים אין אחד צריך לקום מפני חבירו אלא יעשה לו הידור (ואפי' הרב לתלמידו יעשה לו הידור קצת) (מהגהת מיימוני פ"ה לת"ת בשם רמ"ך): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | ט. | הרואה חכם עובר אינו עומד עד שיגיע לתוך ארבע אמותיו וכיון שעבר מלפניו יושב ואם הוא רבו מובהק עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שיתכסה מעיניו או עד שישב במקומו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | י. | אם הוא מופלג בחכמה אפי' אינו רבו דינו כרבו מובהק (מי שהוא גדול הדור ומפורסם בדורו בכך נקרא מופלג בחכמה) (ת"ה סימן קל"ח ותוס'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | יא. | אפילו בשעה שהוא עוסק בתורה צריך לעמוד מפניו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | יב. | חכם אפי' הוא מופלג בחכמה רשאי לעמוד בפני מי שהוא בעל מעשים (ר"ן בשם הרמב"ן): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | יג. | ראה אב בית דין עומד מלפניו משיראנו מרחוק מלא עיניו עד שיעבור מלפניו ארבע אמות: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | יד. | ראה את הנשיא עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומו או עד שיתכסה מעיניו וכולם שמחלו על כבודם כבודם מחול ואעפ"כ מצוה לכבדם ולקום מפניהם קצת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | טו. | כשהנשיא נכנס לבית המדרש עומדים ואינם יושבים עד שיאמר להם שבו כשאב בית דין נכנס עושים לו שורות עומדים מכאן ומכאן עד שישב במקומו כשהחכם נכנס כל שיגיע לו בארבע אמותיו עומד מלפניו אחד עומד ואחד יושב עד שנכנס במקומו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | טז. | בני חכמים ות"ח בזמן שהרבים צריכים להם מפסיעים על ראשי העם ונכנסים למקומם ואין שבח לתלמיד חכם שיכנס באחרונה יצא לצרכיו נכנס וחוזר למקומו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | יז. | בני חכמים שאבותיהם ממונים פרנסים על הצבור בזמן שיש בהם דעת לשמוע נכנסים ויושבים לפני אביהם והופכים פניהם כנגד אביהם ואם אין בהם דעת לשמוע הופכים פניהם כלפי העם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות כבוד תלמיד חכם | סימן רמד - קימה והידור בפני חכם אפילו אינו רבו. ובו י''ח סעיפים: | יח. | היו ביחד חכם שמופלג בחכמה והוא בחור וזקן שמופלג בזקנה והוא חכם קצת בישיבה של דין או של תורה הולכים אחר החכמה להושיב החכם בחור בראש ולדבר תחילה ובמסיבה של משתה או של נישואים הולכים אחר הזקנה להושיבו בראש ואם החכם מופלג בחכמה והזקן אינו מופלג בזקנה בכל מקום הולכים אחר החכמה ואם הזקן מופלג בזקנה והחכם אינו מופלג בחכמה בכל מקום הולכים אחר הזקנה הואיל והוא חכם קצת ואם אין שום אחד מהם מופלג לא זה בחכמה ולא זה בזקנה הזקן קודם בכל מקום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | א. | מצות עשה על האיש ללמד את בנו תורה ואם לא למדו אביו חייב ללמד לעצמו (וע"ל סי' רמ"ג סעיף ו'): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות מלמדים | סימן רמה - חייב כל אדם ללמד לבנו ולהעמיד תלמידים. ובו כ"ב סעיפים: | ב. | היה הוא צריך ללמוד ויש לו בן ללמוד ואין ידו משגת להספיק לשניהם אם שניהם שוים הוא קודם לבנו ואם בנו נבון ומשכיל מה שילמד יותר ממנו בנו קודמו ואף על פי כן לא יבטל הוא: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.