bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שו - דין בכור בהמה טהורה באיזה זמן ובאיזה מקום נוהג. ובו י"ב סעיפים: | ח. | נולד לו מום תוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חדש נולד לו מום בסוף שנתו מותר לקיימו ל' יום מיום שנפל בו המום ואע"פ שהוא מתאחר לאחר שנתו כיצד כגון שנפל בו מום בט"ו יום לפני גמר שנתו משלימים לו ט"ו יום אחר שנתו נולד לו מום אחר שנתו אינו רשאי לקיימו אלא עד ל' יום ויאכל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שו - דין בכור בהמה טהורה באיזה זמן ובאיזה מקום נוהג. ובו י"ב סעיפים: | ט. | הבכור בזמן הזה עד שלא נראה להראותו לחכם מקיימו שתים ושלש שנים ומשנראה להראותו לחכם אם נולד בו מום בתוך שנתו רשאי לקיימו כל י"ב חודש ואם נולד בו מום לאחר שנתו מקיימו ל' יום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שו - דין בכור בהמה טהורה באיזה זמן ובאיזה מקום נוהג. ובו י"ב סעיפים: | י. | שנה של בכור היא שנת לבנה תמימה י"ב חדש מיום ליום ואם היתה שנה מעוברת נתעברה לו ומונה לו י"ג חדשים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שו - דין בכור בהמה טהורה באיזה זמן ובאיזה מקום נוהג. ובו י"ב סעיפים: | יא. | נולדו לו שני טלאים אחד בט"ו של אדר הראשון ואחד בר"ח אדר השני זה שנולד בר"ח אדר שני כיון שהגיע יום ראשון באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה וזה שנולד בחצי אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חצי אדר של שנה הבאה הואיל ונולד בחודש העיבור מונים אותו לו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שו - דין בכור בהמה טהורה באיזה זמן ובאיזה מקום נוהג. ובו י"ב סעיפים: | יב. | עבר ושהה אותו לאחר זמנו אינו נפסל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שז - דין הבכור אחר שחיטה ושאינו יכול למכרו ולא לשוחטו עד שיפול בו מום. ובו ג' סעיפים: | א. | אין מרגילין בבכור דהיינו להפשיט עורו שלם דרך מרגלותיו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שז - דין הבכור אחר שחיטה ושאינו יכול למכרו ולא לשוחטו עד שיפול בו מום. ובו ג' סעיפים: | ב. | שחטו ונמצא טריפה עורו עם בשרו אסור בהנאה וטעון קבורה: (ולכן טוב למכרו לעובד כוכבים קודם שחיטה) (הגהות מרדכי פ' האשה וכ"כ הב"י בשם תשובה אשכנזית והיא בתשובת מהרי"ל): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שז - דין הבכור אחר שחיטה ושאינו יכול למכרו ולא לשוחטו עד שיפול בו מום. ובו ג' סעיפים: | ג. | צריך הכהן לשהותו ולגדלו לעולם עד שיפול בו מום ויכול למכרו אפילו לישראל אע"פ שהוא תמים והלוקח ינהוג בו קדושת בכור בד"א שהלוקח קונה אותו לצרכו אבל אסור לעשות בו סחורה דהיינו לקנותו כדי להרויח ואם קנאו לצרכו ולא נצטרך לו יכול לחזור ולמכרו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שח - איסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו. ובו ה' סעיפים: | א. | הבכור אסור בגיזה ועבודה ואפי' אם עבר וגזזו או תלשו בידו או אפילו נשר הצמר מעצמו אסור בהנאה לעולם לא שנא מת מעצמו ל"ש שחטו אח"כ ואפי' על ידי מומחה אין השחיטה מתרת הצמר שנתלש מחיים אבל צמר המחובר השחיטה מתירתו כבשרו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שח - איסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו. ובו ה' סעיפים: | ב. | אם נתלש מחיים ועודנו מסובך בשאר הצמר את שנראה כשאר צמר ניתר בשחיטה ואת שאינו נראה כשאר הצמר והוא שעיקרו הפוך כלפי ראשו אין השחיטה מתירתו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שח - איסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו. ובו ה' סעיפים: | ג. | כשבא לשחטו או לראות מומו (מותר) לתלוש הצמר של מקום שחיטה כדי לעשות מקום לשחיטה (והצמר שתלש אסור בהנאה) (ב"י בשם הרמב"ם) ודוקא ביד אבל לא בכלי כדי שלא יהא נראה כגוזז: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שח - איסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו. ובו ה' סעיפים: | ד. | גיזת בכור אפי' גיזת בעל מום שנתערב בגיזי חולין אפי' אחת בכמה אלפים כולן אסורות שהרי הוא דבר חשוב ומקדש בכל שהוא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שח - איסור עבודת הבכור ואיסור גיזתו. ובו ה' סעיפים: | ה. | האורג מלא הסיט מצמר בכור בבגד ידלק הבגד: {הגה: או יקבר (טור) וי"א דדוקא שארג דבר חשוב כגון ציור בבגד אבל אם אינו דבר חשוב בטל ברוב (ג"ז בטור ורא"ש):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שט - דיני בכור בזמן הזה. ובו ב' סעיפים: | א. | בכור בזמן הזה אין בו היתר אלא על ידי מום ואפילו אם ירצו הבעלים או הכהן לכנסו לכיפה עד שימות מעצמו אינם רשאים אלא צריך הכהן לגדלו עד שיפול בו מום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שט - דיני בכור בזמן הזה. ובו ב' סעיפים: | ב. | אפילו כשיפול בו מום בגלוי וניכר לכל כגון שנקטעה ידו או רגלו וכיוצא בו אינו רשאי לשחטו אלא על פי מומחה שיורה לו שהוא מום הראוי לישחט עליו ואם אין חכם מומחה ניתר על פי ג' בני הכנסת דהיינו חכמים קצת ואינם בקיאים כל כך והאידנא דליכא מומחין אינו נשחט ע"פ ג' בני הכנסת אלא במומין מובהקים כגון נסמית עינו ונקטעה ידו וכיוצא בהן וצרימת האזן הוא מום מובהק היכא דמינכר שפיר ונראה לעינים שהוא יותר מחגירת הצפורן וכיצד צרימת האזן שנפגמה בחסרון מן התנוך ולא העור שבשפת האזן בין שנפגמה בידי אדם בין שנפגמה בידי שמים: {הגה: נחתך הזנב למעלה מן החוליא הוי מום (פסקי מהרא"י סי' רמ"ז) ועוד מנה בעל הטור כמה מומין ששוחטין עליהן בזמן הזה והרב שחבר ספר הזה נמשך אחר דברי הרמב"ם ולי נראה דהסומך על דברי הטור הבנויין על דעת הרא"ש לא הפסיד:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שי - דין בכור שנשחט שלא על פי חכם. ובו ג' סעיפים: | א. | השוחט את הבכור שלא על פי חכם אפי' הראהו לחכם אח"כ ומצא בו מום אסור וה"ה בזמן הזה אם לא הראהו לשלשה בני הכנסת: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שי - דין בכור שנשחט שלא על פי חכם. ובו ג' סעיפים: | ב. | השוחט הבכור שלא על פי מומחה ומכרו ואכלוהו מחזיר להם הדמים לא אכלוהו יקבר ויחזיר להם הדמים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שי - דין בכור שנשחט שלא על פי חכם. ובו ג' סעיפים: | ג. | מי שאינו מומחה וראה את הבכור ונשחט על פיו יקבר וישלם מביתו וכמה ישלם אם הוא בארץ ישראל משלם בגסה חצי דמיו ובדקה רביע דמיו ובחוץ לארץ בין בדקה בין בגסה חצי דמיו והאידנא שאף בא"י אין רוב שדות של ישראל מותר לגדל בהמה דקה אפי' בארץ ישראל הילכך אפי' בא"י אף בדקה משלם חצי דמים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיא - דין החשוד למכור הבכור. ובו סעיף א': | א. | החשוד למכור בכור לשם חולין אין קונים ממנו בשר צבאים שדומה לבשר עגלים ואין לוקחים ממנו עורות שאינם עבודים אפילו של נקבה שמא יחתוך זכרותו ויאמר של נקבה הוא ואין לוקחין ממנו צמר אפי' מלובן אבל לוקחין ממנו צמר טווי ולבדים ועורות עבודים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיב - דין הנוטל שכר לראות בכור. ובו ג' סעיפים: | א. | הנוטל שכר להיות רואה בכורות אין שוחטין על פיו אלא אם כן היה מומחה גדול וידעו בו חכמים שאין כמותו ופסקו לו שכר על הראיה והביקור וצריך שיתנו לו שכרו בין יהיה המום קבוע ויתירנו בין אם לא יהיה קבוע ולא יתנו לו שכר על הבהמה אלא פעם אחת ורואה אותה לעולם כל זמן שמביאין אותה כדי שלא יבא לידי חשד: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיב - דין הנוטל שכר לראות בכור. ובו ג' סעיפים: | ב. | אין החכם רואה בכור לעצמו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיב - דין הנוטל שכר לראות בכור. ובו ג' סעיפים: | ג. | אין רואין מומין ביו"ט אבל אם ראהו מערב יו"ט יכול לחקור עליו ביו"ט היאך נפל בו המום: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיג - שלא להטיל מום בבכור. ובו ז' סעיפים: | א. | אסור להטיל מום בבכור אפילו לגרום לו מום כגון ליתן דבילה על גבי אזנו כדי שיטלנה הכלב משם ויקטע אזנו עמה וכיוצא בזה או שאומר לעובד כוכבים להטיל בו מום ואם עשה מום בידים או בגרמתו אין שוחטין אותו על ידו עד שיפול בו מום אחר מעצמו ואם מת אין קונסין בנו אחריו אלא שוחטין אותו על ידו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיג - שלא להטיל מום בבכור. ובו ז' סעיפים: | ב. | אם עובד כוכבים או תינוק מטיל בו מום מעצמו אם לא כוון להתירו מותר אפילו אם שאל למה אין שוחטין אותו והשיבו לו לפי תומם שאסור לשחטו עד שיפול בו מום אבל אם כוון להתירו כגון לאחר שרואה שהתירוהו ע"י כך עושה כן לאחרים אסור: (ספק אם כוון להתירו או לא אזלינן לקולא) (הגהות מרדכי דחולין) ((ואם עובד כוכבים מסיח לפי תומו ואומר שהישראל צוהו אסור (ת"ה סי' קס"ט):)) |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיג - שלא להטיל מום בבכור. ובו ז' סעיפים: | ג. | אם אמרו לעובדת כוכבים המשרתת בבית יהודי על הבכור שאין לאוכלו בלא מום והלכה וחתכה אזנו חשוב לדעת ואין שוחטין אותו עליו מפני שעובדת כוכבים זו כיוונה להתירו וגם האומרים לה שאינו נאכל בלא מום כיוונו לכך שתטיל בו מום: {הגה: מותר ליתן בכור לעובד כוכבים כדי לגדלו ואם הטיל השומר בו מום מותר ולא אמרינן דכוון להתירו אע"פ שיודע שניתר במומו ושהוא בכור (פסקי מהרא"י סי' קס"ח):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיג - שלא להטיל מום בבכור. ובו ז' סעיפים: | ד. | היה הבכור רודפו ובעט בו ועל ידי כן עשה בו מום מותר לשחטו עליו ואפי' בעט בו לאחר שניצל ממנו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיג - שלא להטיל מום בבכור. ובו ז' סעיפים: | ה. | דבר תורה בכור שנפל בו מום עובר מותר להטיל בו מום קבוע אבל חכמים אסרוהו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיג - שלא להטיל מום בבכור. ובו ז' סעיפים: | ו. | בכור שאחזו דם יקיז ובלבד שלא יתכוין לעשות מום ואם נעשה בו מום בהקזה זו הרי זה נשחט עליו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיג - שלא להטיל מום בבכור. ובו ז' סעיפים: | ז. | מותר להטיל מום בבכור בזמן הזה קודם שיצא לאויר העולם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | א. | הכהנים חשודים להטיל מום בבכור אפי' אם הוא חכם ויושב בישיבה אם עשה דבר שנראה כמערים כגון שנתן לבכור שעורים בסל בענין שכשיבא לאכלם נפגם שפתו או כיוצא בזה אין לשחטו על אותו המום. (ולפיכך כל מום שראוי לבא בידי אדם אין שוחטין אותו עליו עד שיעידו שמעצמו נפל בו) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | ב. | כל המומין הראוים לבא בידי אדם נאמן הרועה עליהם לומר מאליהם נפלו ולא נעשו בכונה וישחט עליהם במה דברים אמורים כשהיה הרועה ישראל והבכור ביד בכהן אבל אם היה הרועה כהן והבכור עדיין הוא ביד בעליו הישראל הרי זה אינו נאמן וחושדין אותו שמא הוא הטיל בו כדי שיתננו לו (וי"א דרועה כהן נאמן על בכור של ישראל ויש להקל) (טור בשם הרא"ש והרמב"ן): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | ג. | כהן שהעיד לכהן אחר שמום זה מאליו נפל נאמן ואין חוששין להם שמא הם גומלים זה את זה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | ד. | אפי' בניו ובני ביתו של כהן מעידין לו על הבכור אבל לא אשתו מפני שהיא כגופו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | ה. | עד שהעיד מפי עד אחר שמום זה נפל שלא לדעת נאמן אפילו אשה נאמנת לומר בפני נפל מום זה מאליו וישחט עליו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | ו. | לא היו מוחזקים בו שהוא בכור ואמר הכהן בכור הוא זה ומום זה נפל בו מעצמו נאמן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | ז. | בכור שהיה ביד כהן ונפל בו מום והעיד עליו עד אחד שזה המום מאליו נפל ואין אנו יודעים אם מום זה שוחטין עליו את הבכור ובא הכהן שהוא בידו ואמר הראיתי מום זה [למומחה] והתירו לשחיטה הרי זה נאמן ואין חוששין שמא לא הראהו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | ח. | וכן נאמן הכהן לומר על בכור בעל מום בכור זה נתנו לי ישראל במומו ואין חוששין שמא הוא הטילו דמילתא דעבידא לגלויי לא משקרי בה אינשי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | ט. | נאמן ישראל לומר נתתי בכור זה לכהן במומו אפילו היה טלה והגדיל ולא חיישינן שמא אינו מכירו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | י. | ישראל לא נחשדו על הבכורות אפילו שלהם לפיכך ישראל שיש לו ספק בכור שנאכל במומו לבעלים נאמן לומר שנפל בו מום מעצמו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיד - מי נאמן על הטלת מום בבכור. ובו י"א סעיפים: | יא. | אין רואין את הבכור לישראל עד שיהא כהן עמו שמא יאמר לו המומחה מום הוא ומותר לשחוט עליו וילך וישחטנו לעצמו ולא יתננו לכהן שאע"פ שאינו חשוד לאכול קדשים בחוץ חשוד הוא לגזול מתנות כהונה לפיכך אם היה חכם וידוע שהוא מדקדק על עצמו רואים לו (וכן אם) היה המום גלוי לכל כגון שנקטעה ידו או רגלו הואיל והביאו לחכם המומחה ה"ז בחזקת מדקדק על עצמו לפיכך רואים לו אע"פ שאין עמו כהן: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטו - דין ספק בכור ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס. ובו ז' סעיפים: | א. | ספק בכור אין הבעלים צריכים ליתנו לכהן אלא ישהנו עד שיפול בו מום ויאכלנו ואסור בגיזה ועבודה ואם תקפו כהן אין מוציאין אותו מידו: {הגה: וי"א דמוציאין אותו מיד הכהן (טור בשם הרא"ש) וכן הלכתא ואפי' אם נתנו לו הישראל בטעות שהיה סבור שצריך ליתנו לו ואח"כ נודע לו צריך הכהן להחזיר לו (פסקי מהרא"י סימן קס"ו):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטו - דין ספק בכור ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס. ובו ז' סעיפים: | ב. | יוצא דופן ושנולד אחריו דרך רחם שניהם אינם בכור אפי' ילדה נקבה תחלה דרך דופן וזכר אחריה דרך רחם כיון שקדמו אחר בכור שהוא טומטום הרי זה ספק בכור ויאכל במומו לבעליו ודוקא במטיל מים במקום נקבות אבל אם מטיל מים במקום זכרות בכור ודאי הוא וצריך ליתנו לכהן. (טור בשם הרא"ש ולא כרמב"ם): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטו - דין ספק בכור ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס. ובו ז' סעיפים: | ג. | אנדרוגינוס הוא ספק בכור ויאכל במומו לבעלים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטו - דין ספק בכור ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס. ובו ז' סעיפים: | ד. | מבכרת שיצאה מלאה וחזרה ריקנית הבא אחריה בכור מספק שמא הפילה דבר שאינו פוטר מהבכורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטו - דין ספק בכור ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס. ובו ז' סעיפים: | ה. | רחל שילדה כמין עז או עז שילדה כמין רחל פטורה מהבכורה שנאמר אך בכור שור עד שיהיה הוא שור ובכורו שור ואם היה בו מקצת סימני אמו הרי זה בכור והוא בעל מום קבוע שאין לך מום גדול משינוי ברייתו. (לשון רמב"ם פ"ה מהל' בכורות ד"ו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטו - דין ספק בכור ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס. ובו ז' סעיפים: | ו. | פרה שילדה כמין חמור ויש בו מקצת סימני פרה הרי זה בכור לכהן הואיל ומין החמור יש בו דין בכור אבל אם ילדה מין סוס או גמל אע"פ שיש בו מקצת סימני פרה הרי הוא ספק בכור לפיכך יאכל לבעליו ואם תפסו כהן אין מוציאין מידו וה"ה לחמור שילדה כמין סוס ויש בו מקצת סימני חמור ה"ז ספק בכור. (וכבר נתבאר דנקטינן דאם תקפו כהן מוציאין מידו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטו - דין ספק בכור ויוצא דופן וטומטום ואנדרוגינוס. ובו ז' סעיפים: | ז. | בהמה דקה שטינפה דהיינו שנימוח העובר ויצא המיחוי פטורה מהבכורה וצריך להראותו לרועה חכם שיראה אם הוא מיחוי ולד ובהמה גסה שהפילה שליא פטורה מהבכורה והשליא עצמה אין בה קדושה ומותר להאכילה לכלבים שפעה חררת דם פטורה מהבכורה והחררה תקבר לפרסמה שהיא פטורה מהבכורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטז - דין הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם בכרה. ובו ו' סעיפים: | א. | הלוקח בהמה מהעובד כוכבים ואין ידוע אם בכרה וילדה ה"ז ספק בכור ויאכל במומו לבעלים ואינו לכהן שהמוציא מחבירו עליו הראיה בין אם לקחה תוך שנתה או אחר שנתה ואפי' אם העובד כוכבים מסיח לפי תומו שכבר בכרה אינו נאמן: (וסימנים שבסדקי קרניה אין מעלה ולא מוריד לסמוך עליהם) (הגהות מרדכי פ' האשה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטז - דין הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם בכרה. ובו ו' סעיפים: | ב. | לקח בהמה מניקה מהעובד כוכבים אינו חושש שמא בנה של אחרת היא מניקה אלא הרי זו בחזקת שילדה ואפילו היה זה שמניקה כמו מין אחר ואפילו כמין חזיר פטורה מהבכורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטז - דין הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם בכרה. ובו ו' סעיפים: | ג. | וכן בהמה שהיא חולבת פטורה מהבכורה שרוב הבהמות אינן חולבות אא"כ ילדו: {הגה: ויש אומרים דאין סומכין על מה שהיא חולבת (טור בשם ה"ג והגהות מרדכי פרק האשה) וכן פסקו האחרונים (מהרא"י בפסקיו סימן קס"ו ובת"ה סימן רע"א ומהרי"ו סימן קע"ד) וכן נוהגין בכל מדינות אלו מיהו אם יש עוד צד היתר לזה או שעובד כוכבים מסיח לפי תומו שלא להשביח מקחו ואומר שילדה סומכין להתיר ודוקא בפרות ובמקום שלא נשמע שחולבות בלא ולד אבל בעזים שדרך שחולבות בלא ולד לא סמכינן על כך אפי' במקום דאיכא ספק ספקא כגון שילדה ב' ואיכא למימר אכל אחד דאינו בכור אפ"ה אסור (פסקי מהרא"י סימן ק"ל) ונ"ל דבמקום דאין דרך העזים בכך או שדרך הפרות בכך אין לחלק ויש לחקור אחר זה:} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטז - דין הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם בכרה. ובו ו' סעיפים: | ד. | בהמה שראינוה חולבת וידענו שלא ילדה אם אח"כ ראינוה מניקה ולא ידענו אם ילדה אותו ולד אם לא הרי זה בחזקת שילדתו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטז - דין הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם בכרה. ובו ו' סעיפים: | ה. | מי שיש לו בעדרו מבכירות ושאינן מבכירות וילדו ולא היה שם אדם ומוצא מבכירות מניקות נקבות ושאינן מבכירות מניקות זכרים אינו חושש שמא בנה של זו בא לו אצל זו ושל זו אצל זו אלא הדבר בחזקתו שכל אחת מניקה את בנה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שטז - דין הלוקח בהמה מן העובד כוכבים ואינו יודע אם בכרה. ובו ו' סעיפים: | ו. | הלוקח בהמה מישראל הרי זה בחזקת שבכרה עד שיודיעו המוכר שעדיין לא ילדה: (ויש אומרים שהוא ספק בכור). (טור בשם הרא"ש והר"ר יונה): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיז - דין בכור שנתערב ומת אחד מהבהמות. ובו ג' סעיפים: | א. | שנים שהפקידו אצל אחד שני זכרים אחד בכור וא' פשוט ומת אחד מהם ואינו יודע איזה (מת) מניח הנשאר ביניהם והוא בין שניהם ודינו כספק בכור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיז - דין בכור שנתערב ומת אחד מהבהמות. ובו ג' סעיפים: | ב. | מי שהפקיד בכור אצל חבירו ולחבירו פשוט (פי' שאינו בכור) ומת אחד מהם המוציא מחבירו עליו הראיה וכיון שהנפקד מוחזק יחזיקנו ויאכלנו ממומו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיז - דין בכור שנתערב ומת אחד מהבהמות. ובו ג' סעיפים: | ג. | רועה כהן שנתן בהמות בחצר בעל הבית וילדה אחת מהן בכור ונתערבו עם של בעל הבית ומת אחד מהם הוי ליה בעל הבית מוחזק ויאכלנו במומו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיח - כמה ספקות בדיני בכור בהמה. ובו ו' סעיפים: | א. | רחל שלא בכרה וילדה שני זכרים אפילו יצאו שני ראשיהם כאחד אי אפשר שלא קדם אחד הואיל ואין ידוע איזה יצא ראשון הכהן נוטל את הכחוש והשני ספק בכור מת אחד מהם אין לכהן כלום שזה החי ספק הוא והמוציא מחבירו ע"ה וכן אם ילדה זכר ונקבה הרי הזכר ספק שמא הנקבה יצאה תחלה לפיכך אין לכהן כלום שהמוציא מחבירו עליו הראיה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיח - כמה ספקות בדיני בכור בהמה. ובו ו' סעיפים: | ב. | שתי רחלות שלא בכרו וילדו שני זכרים שניהם לכהן זכר ונקבה הזכר לכהן שני זכרים ונקבה הכהן נוטל את הכחוש והשני ספק בכור ואם מת א' מהם אין לכהן כלום שזה החי ספק בכור הוא והמוציא מחבירו עליו הראיה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיח - כמה ספקות בדיני בכור בהמה. ובו ו' סעיפים: | ג. | ילדו שתי נקבות וזכר או שני זכרים ושתי נקבות הרי הזכרים ספק שאני אומר שמא הנקבה נולדה תחלה ואח"כ הזכר לפיכך אין כאן לכהן כלום שהמוציא מחבירו עליו הראיה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיח - כמה ספקות בדיני בכור בהמה. ובו ו' סעיפים: | ד. | אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו שני זכרים אחד לו ואחד לכהן וכל אחד מהם ספק בכור והכהן נוטל הכחוש מת אחד מהם אין כאן לכהן כלום שזה החי ספק הוא וכן אם ילדו זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום שזה הזכר ספק בכור הוא: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיח - כמה ספקות בדיני בכור בהמה. ובו ו' סעיפים: | ה. | גר שנתגייר ספק בכרה בהמתו קודם שנתגייר ספק אח"כ הוי ספק ויאכל במומו לבעלים: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיח - כמה ספקות בדיני בכור בהמה. ובו ו' סעיפים: | ו. | כל שהוא ספק בכור ירעה עד שיפול בו מום ויאכל לבעליו ואם תפשו הכהן אין מוציאים אותו מידו ואוכל אותו במומו (וע"ל סי' שט"ו דקי"ל דמוציאין אותו מיד כהן): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיט - דין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור. ובו ד' סעיפים: | א. | מבכרת המקשה לילד יכול לחתוך אותו אבר אבר ומשליך לכלבים (ומרובו ואילך צריך קבורה) (ב"י בשם התוס') והבא אחריו בכור (וי"א שאינו בכור) (טור בשם הרא"ש) יצא רובו ה"ז יקבר ונפטרה מהבכורה ואם חתך אבר והניח אבר והניחו עד שהשלים רובו הרי כל האברים צריכין קבורה ונפטרה מהבכורה כיון שיצא רובו בין שלם בין מחותך [והרי הוא לפנינו] נתקדש למפרע: (וי"א דאינו קדוש למפרע) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיט - דין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור. ובו ד' סעיפים: | ב. | יצא שליש ומכרו לעובד כוכבים וחזר ויצא שליש אחר נתקדש למפרע (וי"א דאינו קדוש למפרע) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיט - דין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור. ובו ד' סעיפים: | ג. | יצא שליש דרך דופן ושני שלישים דרך רחם אינו קדוש (ויש אומרים דקדוש) (ג"ז טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שיט - דין חתוך אבר הבכור ויתר דיני בכור. ובו ד' סעיפים: | ד. | יצא רוב העובר ע"י מיעוט אחד מהאברים שמשלימו לרוב חשוב כילוד אע"פ שרוב האבר מבפנים ואסור למכרו לעובד כוכבים ולהשליכו לכלבים ופוטר הבא אחריו ואם יצא חציו של עובר על ידי רוב א' מהאברים שעל ידו נשלם יציאת חצי העובר הרי זה ספק ואסור למכרו לעובד כוכבים ולהשליכו לכלבים והבא אחריו ספק בכור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שכ - מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים: | א. | כהנים ולוים חייבים בבכור בהמה טהורה ויפרישנו הכהן ויעכבנו לעצמו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שכ - מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים: | ב. | בהמת השותפין חייבת בבכורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שכ - מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים: | ג. | שותפות העובד כוכבים פוטר שאם היה העובד כוכבים שותף בפרה או בעובר אפי' היה לו אחד מאלף באם או בולד הרי זה פטור מהבכורה לפיכך המקבל בהמה מן העובד כוכבים להיות מיטפל בה והולדות ביניהם או עובד כוכבים שקבל מישראל כזה הרי אלו פטורים מהבכורה שנאמר פטר רחם בבני ישראל עד שיהיה הכל מישראל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שכ - מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים: | ד. | היה לו באחד משניהם אבר אחד כגון יד או רגל רואים כל שאלו יחתוך יהיה בעל מום ה"ז פטור ואם אפשר שהעובד כוכבים יחתוך אבר ולא יפסל חייב בבכורה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שכ - מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים: | ה. | עדר שהמלך נוטל ממנה מעשר כיון שעישור של המלך בתוכו חשיבא יד עובד כוכבים באמצע ופטור מהבכורה: {הגה: ואפי' יכול לסלק העובד כוכבים במעות חשוב יד עובד כוכבים באמצע מאחר שעיקר שעבוד העובד כוכבים על הבהמות (ב"י להרי"ף ורא"ש ופסקי מהאר"י סי' ק"ל) אבל אם התנו מתחלה שיתנו לו דמים בעד הולדות חייב בבכורה (גם זה שם):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שכ - מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים: | ו. | בזמן הזה מצוה לשתף עם העובד כוכבים קודם שיצא לאויר העולם כדי לפטרו מהבכורה אף ע"פ שמפקיע קדושתו הכי עדיף טפי כדי שלא יבא לידי מכשול ליהנות ממנו בגיזה ובעבודה ואם יקנה לעבד כוכבים חלק בעובר אין הקנין חל לפי שהוא דבר שלא בא לעולם לכך יקנה לו חלק באם (או יקנה לו האם כדי להקנות לו חלק בעובר) והקנין יהיה שיקבל פרוטה מהעובד כוכבים ויקנה לו המקום שהבהמה עומדת שם והמקום יקנה לו חלק באם: (או שיקבל מעות מן העובד כוכבים וימשוך הבהמה לרשותו או לסימטא דאז משיכה קונה לו עם המעות) (טור לדעת רש"י ורבינו תם): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות בכור בהמה טהורה | סימן שכ - מי הם החייבים בבכור בהמה טהורה ודיני שותפות העובד כוכבים. ובו ז' סעיפים: | ז. | המקבל צאן מן העובד כוכבים [בממון קצוב] ופסק עמו שיהיה השכר ביניהם ואם פחתו פחתו לישראל אע"פ שברשות ישראל הם והרי הם כקנינו הואיל ואם לא ימצא העובד כוכבים אצלו ממון לגבות ממנו יגבה מהבהמות האלו ומוולדותיהם נעשה כמי שיש לו אחריות עליהם ועל תולדותיהן והרי יד העובד כוכבים באמצע ופטורים מהבכורה הם וולדותיהן אבל ולדי ולדות חייבים שהרי של ישראל הם ואין לעובד כוכבים רשות עליהם ואם העמיד ולדות תחת אמותיהן ולדי ולדות פטורים ולדי ולדי ולדות חייבים: {הגה: ועובד כוכבים בעל חוב שקבל בהמה מישראל לגדלה והיה חפץ חלק בולדות והישראל אמר ליתן לו דמים ומאחר שידו היתה תקיפה על בעל חובו בטח שעל כרחו של עובד כוכבים יצטרך ליקח מעות מכל מקום פטורה מהבכורה הואיל והעובד כוכבים לא רצה ליטפל בה רק בחלק ולדות (פסקי מהרא"י סימן ק"ל) עובד כוכבים שקבל בהמות ישראל לטפל בה ואין לו חלק בה רק קבל עליו אחריות שלה חייבת בבכורה (מהרי"ו סימן קע"ד):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | א. | בכור בהמה טמאה נוהג בכל מקום ובכל זמן ואינו נוהג אלא בחמורים וזה מצותו שכל ישראל שיש לו חמורה שבכרה פודהו בשה מן הכשבים או מן העזים בין זכר בין נקבה ובין תם בין בעל מום בן גדול בין קטן ויתננו לכהן ומאימתי חייב לפדותו משיולד עד שימות אלא שמצוה לפדותו מיד שלא להשהות המצוה ולאחר שיפדנו הוא חולין גמורים ומותר בגיזה ועבודה כשאר חולין והכהן יעשה ג"כ בשה כמו בשאר חולין: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | ב. | אין פודין לא בעגל ולא בחיה ולא בשה שחוט ולא בטריפה ולא בכלאים ולא בכוי: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | ג. | אין פודין בשה הדומה למין אחר ואם פדה פדוי (ויש אומרים דאם פדה בו הוי ספק) (טור בשם הרא"ש): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | ד. | פודין בבן פקועה (וי"א שאין פודין בבן פקועה) (ג"ז בשמו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | ה. | אם אין לו שה לפדותו פודהו בשווייו (ואז יכול לפדות בכל דבר) (בית יוסף בשם הרמב"ם) ונותן דמיו לכהן לא אמרה תורה להחמיר עליו אלא להקל עליו שאם היה לו פטר חמור ששוה עשרה סלעים יש לו לפדותו בשה שוה דינר בד"א כשהיו דמי פטר חמור מג' זוזין ומעלה אבל אם היו דמיו פחות מג' זוזין אין פודין אותו אלא בשה או בג' זוזין ועין יפה לא יפחות מסלע ועין רעה בחצי סלע ובינונית בג' זוזים: {הגה: ופודין בשה אחד כמה פעמים כגון אם חזר וקנאו מן הכהן או במקום שיש לו ספק פטר חמור שדינו שמפריש עליו טלה והוא שלו (טור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | ו. | מיד כשהפריש הטלה תחת פטר חמור חזר הפטר חמור חולין אפי' קודם שנתנו לכהן ומותר ליהנות בו ואם מת לא יקבר והכהן זכה בשה מיד והוא באחריותו שאם מת מיד הבעלים קודם שנתנוהו לכהן פטורים לפיכך מיד כשמפרישו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון פטר חמור: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | ז. | ישראל שפדה פטר חמור של חבירו הוא פדוי ופטר חמור הוא לבעליו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | ח. | פטר חמור אסור בהנאה עד שיפדה ואם מכרו קודם פדיון דמיו אסורין: {הגה: ודוקא שמכרו סתמא אבל אם הודיעו ללוקח שהוא פטר חמור והוא מוכר לו מה ששוה יותר מהשה שיפדה דמיו מותרים ואפי' לכתחלה מותר למכרו בכהאי גוונא (כך משמע בטור):} ואם מת קודם פדיון או שערפו יקבר מפני שהוא אסור בהנאה אף לאחר עריפתו הואיל ולא נפדה לפיכך אם לא פדהו ונתן פטר החמור בעצמו לכהן אסור לכהן להשתמש בו עד שיפדהו בשה ויקח השה לעצמו או יערפנו ויקבר והכהנים חשודים על דבר זה לפיכך אסור לישראל ליתן פטר חמור לכהן אלא א"כ פדה החמור בפניו או יערפנו לפניו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | ט. | פטר חמור קודם שיפדה אסור לעבוד בו ולגוזזו כדי ליהנות בשערו אבל אם היה שערו מסובך או שיש לו מכה במקום השער מותר לגוזזו להנאתו והשער אסור בהנאה ויקבר: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | י. | ישראל שיש לו ספק פטר חמור יפריש עליו טלה להפקיע איסורו ומעכב הטלה לעצמו: {הגה: לא רצה לפדותו ולא ליתנו לכהן מכהו בקופיץ בערפו עד שימות ויקברנו (טור):} |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | יא. | פטר חמור אין ממיתין אותו לא במקל ולא בקנה ולא במגל ולא במגירה ולא בקרדום אלא בקופיץ ולא יכניסנו בחדר וינעול בפניו עד שימות שנאמר וערפתו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | יב. | מצות פדיה קודמת למצות עריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | יג. | חמורה שלא בכרה וילדה שני זכרים נותן טלה אחד לכהן זכר ונקבה ספק ומפריש טלה אחד כדי להפקיע קדושה ממנו עד שיהיה מותר בהנאה שמא הזכר נולד תחלה וטלה זה שהפריש לבעלים ואינו לכהן שהמוציא מחברו עליו הראיה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | יד. | שתי חמורות שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן שני טלאים לכהן זכר ונקבה הזכר לכהן שני זכרים ונקבה א' לכהן ועל השני מפריש טלה אחד והוא לעצמו שני זכרים ושתי נקבות או שתי נקבות וזכר אין לכהן כלום (וי"א דצריך להפריש והם לעצמו) (טור): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | טו. | אחת בכרה ואחת לא בכרה וילדו שני זכרים נותן טלה אחד לכהן זכר ונקבה מפריש טלה והוא לעצמו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | טז. | הלוקח חמורה מעובד כוכבים ואין ידוע אם בכרה וילדה זכר פודה אותו בשה והוא לבעלים מפני שהוא ספק: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | יז. | ישראל שירש מאבי אמו כהן פטר חמור ודאי ואותו הכהן ירשו מאבי אמו ישראל מפריש טלה והוא שלו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | יח. | גר שבכרה חמורתו ספק קודם שנתגייר או אחר כך מפריש עליו טלה והוא שלו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | יט. | כהנים ולוים פטורים מבכור בהמה טמאה (וה"ה כהנת ולויה אבל בעליהם חייבים בפטר חמור שלהם אבל בנכסי מלוג שלה פטורים שהרי יש לה שותפות בהדיה) (תשובת הרשב"א סימן שס"ו): |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | כ. | שותפות העובד כוכבים פוטר בו וכל דיני שותפות העובד כוכבים בטהורה כן דינו בטמאה אלא שאסור להשתתף עמו כדי להפקיע קדושתו כיון שאפשר בפדיה או בעריפה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | כא. | שותפות כהן או לוי פוטר בו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | כב. | עובד כוכבים שהפריש פטר חמור מודיעין אותו שאינו חייב והרי הוא מותר בגיזה ועבודה: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות פטר חמור | סימן שכא - בכור בהמה טמאה במה ובמי ובאיזה מקום נוהג וכן פדיונו ועריפתו. ובו כ"ג סעיפים: | כג. | פרה שילדה כמין חמורה וחמורה שילדה כמין פרה נתבאר בסימן שט"ו: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלה | סימן שכב - הפרש חלה שיש בין חלת ארץ ישראל לחלת חוצה לארץ ובו ה סעיפים: | א. | מצוה עשה להפריש תרומה מהעיסה וליתנה לכהן שנאמר ראשית עריסותיכם תרימו תרומה וראשית זה אין לו שיעור מן התורה אפילו הפריש כשעורה פטר את העיסה והעושה כל עיסתו חלה לא עשה כלום עד שישייר מקצת ומדברי סופרים מפרישין אחד מכ"ד מן העיסה והנחתום העושה למכור בשוק מפריש א' ממ"ח ואם נטמאה העיסה בשוגג או באונס אף בעל הבית מפריש אחד ממ"ח: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלה | סימן שכב - הפרש חלה שיש בין חלת ארץ ישראל לחלת חוצה לארץ ובו ה סעיפים: | ב. | אין חייבים בחלה מן התורה אלא בארץ ישראל בלבד שנאמר והיה באכלכם מלחם הארץ ובזמן שכל ישראל שם שנאמר בבואכם ביאת כולכם ולא ביאת מקצתכם לפיכך חלה בזמן הזה אפי' בימי עזרא בארץ ישראל אינה אלא מדבריהם: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלה | סימן שכב - הפרש חלה שיש בין חלת ארץ ישראל לחלת חוצה לארץ ובו ה סעיפים: | ג. | מפרישין חלה בחוצה לארץ מדברי סופרים כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל: |
שלחן ערוך - יורה דעה | הלכות חלה | סימן שכב - הפרש חלה שיש בין חלת ארץ ישראל לחלת חוצה לארץ ובו ה סעיפים: | ד. | ג' דינים לחלה בשלש ארצות כל הארץ שהחזיקו בה עולי בבל עד כזיב מפרישין בה חלה אחת כשיעור והיא נאכלת לכהנים ושאר ארץ ישראל שהחזיקו בה עולי מצרים ולא עולי בבל שהוא מכזיב ועד אמנה מפרישין בה שתי חלות הראשונה אחד ממ"ח והיא נשרפת והשניה אין לה שיעור ונותנים אותה לכהן לאכלה וכל הארץ מאמנה ולחוץ בין בסוריא בין בשאר ארצות מפרישין שתי חלות הראשונה אין לה שיעור והיא נשרפת והשניה א' ממ"ח ונאכלת ומותרת לטמאים אפי' לזבים וזבות ובזמן הזה שאין עיסה טהורה מפני טומאת המת מפרישין חלה אחת בכל ארץ ישראל א' ממ"ח ושורפין אותה מפני שהיא טמאה ומכזיב ועד אמנה מפרישין שניה לכהן לאכילה ואין לה שיעור כשהיה הדבר מקודם: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.