sivan22/shulchan-aruch · Datasets at Hugging Face

bookname stringclasses 3 values	topic stringlengths 9 45	siman stringlengths 16 159	seif stringlengths 1 5	text stringlengths 1 4.82k
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכב - הפרש חלה שיש בין חלת ארץ ישראל לחלת חוצה לארץ ובו ה סעיפים:	ה.	חלת חוצה לארץ אע"פ שהיא טמאה הואיל ועיקר חיובה מדבריהם אינה אסורה באכילה אלא על כהן שטומאה יוצאה עליו מגופו והם בעלי קריים וזבים וזבות ונדות ויולדות אבל שאר הטמאים במגע הטומאות אפי' טמאים מותרים לאכלה לפיכך בין בסוריא בין בחוצה לארץ אם רצה להפריש חלה אחת מפריש אחד ממ"ח ונאכלת לקטן שעדיין לא ראה קרי או לקטנה שעדיין לא ראתה נדה ואינו צריך להפריש שניה וכן אם היה שם כהן גדול שטבל משכבת זרעו או מזיבתו אע"פ שלא העריב שמשו (וי"א שצריך הערב שמש) (הר"ן פ' אלו עוברין) הרי זה מותר לאכול חלה הראשונה ואינו צריך להפריש שניה בחוצה לארץ: {הגה: וי"א כיון שאין חלה נאכלת בזמן הזה בארץ ישראל גם בשאר מקומות אין צריכין להפריש רק חלה אחת ולשרפה (טור בשם י"א ושאר פוסקים) וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו שאין מפרישין רק חלה אחת בלא שיעור ושורפין אותה כמו שהיו עושין כשמפרישין שתי חלות שחלת האור לא היה לה שיעור ומ"מ נוהגין ליטול כזית (מהרי"ל). והאוכל חלה אפילו בחוצה לארץ מברך תחלה על המין שרוצה לאכול ואח"כ מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה (כל בו והוא מל' הרמב"ם סוף הלכות תרומה) וי"א כששורפין החלה עושין לה היסק בפני עצמה דישראל אסור ליהנות ממנה (מהרי"ק וכן הוא בתוספות פ' כל שעה) ונוהגין להשליכה לתנור קודם שאופין הפת: }
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכג - חלה דרבנן היאך ניתנת ונאכלת ודין תערובתה בחולין. ובו סעיף אחד:	א.	חלת חוצה לארץ שמותרת לכהן טהור מקרי רשאי לאכלה עם זר על שלחן אחד לפי שאינה מדמעת (פירוש ענין דמוע הוא תרומה שנפלה בחולין) ואפילו נתערבה שוה בשוה: {הגה: ויש חולקין וסבירא להו שאוסרת תערובתה עד מאה ואחד אם הוא במינה ושלא במינה עד ס' (טור בשם ר''י וספר התרומה ורא"ש ורוקח סי' שנ"ט ומהרי"ו סמ"ח ור' שמשון) ואם חזרה ונתערבה בעיסה ואין ק"א לבטלה אם לא אכל העיסה ישאל לחכם עליה ויתיר לו כנדר דנשאלין על ההקדשות ויחזור ויטול חלה אחרת (תשובת מיימוני סוף הלכות זרעים וב"ה בשם א"ח):} ומותר לבטלה ברוב ואוכלה בימי טומאתו ויכולין ליתנה לכהן עם הארץ ואין בה משום כהן המסייע במתנותיו שהוא אסור ואם רצה לאכול תחילה ואחר כך יפריש החלה בח''ל מותר מפני שאין עיקרה אלא מדבריהם: {הגה: וצריך לשייר מעט יותר משיעור חלה שמפריש כדי שיהא שיריים בשעה שמפריש (ב"י בשם הרא"ש וסמ"ג ובהר"ן דביצה) ודוקא לעיסה שנתחייב עם חלה זו יכול לפטור שלא מן המוקף אבל עיסה שנילושה בפני עצמה אין מפרישין חלה מעיסה אחרת שלא מן המוקף (ב"י בשם סמ"ק וכל בו):} אבל חלת ארץ ישראל לא יאכל עד שיפריש ואינה ניטלת אלא מן המוקף (פי' ממה שהוא קרוב וסמוך) כתרומה ואינה ניטלת מן הטהור על הטמא לכתחלה וכל שבתרומה לא יתרום ואם תרם אינה תרומה כך בחלה וכל שבתרומה לא יתרום מזה על זה כך בחלה וכל שאינו אוכל תרומה אינו אוכל חלה וכל האוכל תרומה אוכל חלה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	א.	אין חייב בחלה אלא חמשת מיני תבואה ואין חייב אלא חמשת רבעים ומדה שמחזקת מ"ג ביצים וחומש ביצה ממלאים אותה קמח ואותו קמח הוא שיעור חלה וכשממלאים המדה קמח תהיה מחוקה ולא גדושה והיאך ישערו לדעת שהיא מחזקת מ"ג ביצים וחומש נתבאר בטור א"ח (ועיין בא"ח סי תנ''ו) ומשקל חמשת רבעים קמח הוא תק"כ דרה"ם מקמח חטים שבמצרים: {הגה: כלי המחזיק עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום שלש אצבעות ותשיעית אצבע בקרוב הוא שיעור החלה וכן מדה שיש בה ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע [על ז' פחות ב' תשיעיות אצבע] ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע הוא העומר וכל האצבעות אלו הם רוחב גודל של יד: (רמב"ם פרק ו' דביכורים) }
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	ב.	חמשת מיני תבואה מצטרפין שאם אין בעיסה אלא חמשת רבעים מחמשתן מצטרפין בד"א כשערבן קמח אבל אם לש כל אחד לבדו ואין בו כשיעור ומדבקו למין אחר אין מצטרפין אלא בזה הסדר החטים אין מצטרפין אלא עם הכוסמין והכוסמין מצטרפין עם כל א' וא' השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מעם החטים שיפון מצטרף עם שעורים וכוסמין ולא עם שבולת שועל וחטים שבולת שועל מצטרף עם שעורים וכוסמים ולא עם חטים ושיפון ולהרמב"ם כוסמין ושבולת שועל ושיפון מצטרפין ואם לש כל מין ומין לבדו ויש בו כשיעור ורוצה להפריש ממין זה על זה אין מפרישין אלא על מינו כיצד אין מפרישין חטים על שום א' מהם ולא משום אחד מהם עליהם וכוסמין ושיפון מפרישין מזה על זה וכן שבולת שועל ושעורים מפרישים מזה על זה: {הגה: עירב קב מעיסה עם קב אחר מעיסה שאינו מינו וחלקו אח"כ והוסיף על כל אחד רובע הקב ממינו חייב בחלה כיון שלא נצטרפו כשהיו מעורבים אבל אם עירב קב קמח עם קב קמח ממין אחר על דעת לחלקו [וחלקם] והוסיף על כל א' רובע הקב ממינו פטור (טור):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	ג.	חמש רבעים הללו השאור והסובין והמורסן מצטרפין להשלים אם לשן בלא הרקדה אבל אם ריקד והפריש מורסן מתוכם וחזר ועירבן עמו אינו מצטרף:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	ד.	קב חטים מצד זה וקב שעורים מצד זה וקב כוסמין באמצע מחברן והרי אלו מצטרפין וצריך להפריש מכל מין ומין:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	ה.	חצי קב חטים מצד זה וחצי קב שעורים מצד וחצי קב כוסמין באמצע מצטרפים ותורם מן הכוסמין על שלשתן:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	ו.	קב חטים מצד זה וקב חטים מצד זה וקב אורז באמצע או קב של עובד כוכבים או קב של חלה אינם מצטרפים: (אבל אם היה ביניהם עיסה שכבר הורמה חלתה מצטרפין) (הרא"ש כלל ב'):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	ז.	היה ביניהם קב של מין א' מחמשת המינים או קב משל אשה אחרת מצטרפין:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	ח.	קב של תבואה חדשה וקב של ישנה אינם מצטרפים היה קב של ישן מצד זה וקב ישן מצד זה וחדש באמצע מצטרפין: (ה"ה איפכא חדש מב' הצדדים וישן באמצע) (ב"י):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	ט.	העושה עיסה מהחטים ומהאורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה אע"פ שרובה אורז ואם לאו פטורה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	י.	נתן שאור מעיסת חטים לתוך עיסת אורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	יא.	נתן שאור מעיסה שלא הורמה חלתה לתוך עיסה שהורמה חלתה והכל ממין א' אם יש לו קמח או עיסה שלא ניטל ממנה חלה מפריש ממנו על זה השאור לפי חשבון דהיינו אחד ממ"ח בשאור (ואפילו אין בזה שעור חלה ובלבד שיניחנו אצל העיסה הגדולה) (כן משמע בת"ה סי' ק') ואם לאו מפריש אחד ממ"ח בכל העיסה לפי שנעשית כולה טבל והוא הדין אם השאור של פטור והעיסה של חיוב: {הגה: ומ"מ לכתחלה לא יסמוך על זה ולא יתן שאור של פטור בעיסה של חיוב (מרדכי פ' מקום שנהגו) אבל אם כבר עבר ועשה מותר לכתחילה ליקח מאותה עיסה וליתן בעיסה אחרת שיהיה בו לשאור (ת"ה סי' ק'):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	יב.	מי שנתערב לו פת שהפריש ממנו חלה עם פת שלא הופרש ממנו אם יש לו קמח יעשה עיסה מחמש רבעים ויצרפנה עם הככרות בכלי ויפריש ממנה על אותם ככרות שנתערבו ואם רוצה להפריש מיניה וביה צריך להפריש מעט מכל ככר וככר או יצרפם כולם בכלי אחד ויפריש מכל א' על כולם עד שיפריש מכדי חשבון הככרות ומאחד יותר כגון אם ה' שהופרש עליהם נתערבו בעשר שלא הופרש עליהם יפריש מששה שאז ודאי הפריש מאחר שלא הופרש עליו: {הגה: האופה פשטיד"א מעיסה שלא הורמה חלתה ובתוכו בשר מותר להפריש מעיסה אחרת החייבת בחלה על זו ונפטר ג"כ טעם העיסה הנכנס בבשר (ב"י בשם תשובה):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	יג.	עיסה שאין בה כשיעור ובעת אפייתה תפחה וגדלה עד שנראה כאלו יש בה כשיעור פטורה (וה"ה אם תפחה קודם אפיה) (ב"י ותשובת הרא"ש כלל ב' ורשב"א סימן תס"א):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:	יד.	אסור לעשות עיסתו פחות מכשיעור כדי להפקיע ממנו חיוב חלה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכה - דין ב' עיסות שאין בהן כשיעור. ובו ב' סעיפים:	א.	שתי עיסות שאין בשום אחת כשיעור אם נוגעות זו בזו עד שנדבקים מעט מזו בזו מצטרפין אם הם ממין הראוי להצטרף כפי מה שנתבאר בסימן שכ"ד ואם אינם נדבקים והם בסל אחד הסל מצרפן ואפילו אחר שנאפה ונעשה פת ואם נתנם על טבלא שאין לה לבזבז אינם מצטרפים: {הגה: ולכן כשמצרפם בכלי יזהר שלא יצא שום דבר למעלה מדופני הכלי דהיינו שיהא כל ככר א' או עיסה למעלה מדופני הכלי (טור):} ויש מי שאומר שאם מכסה הפת במפה חשוב כמו כלי לצרפן:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכה - דין ב' עיסות שאין בהן כשיעור. ובו ב' סעיפים:	ב.	אם יש בכל עיסה בשיעור ורוצה להפריש מזו על זו אין צריך לא צירוף כלי ולא נגיעה אלא כיון ששתיהן לפניו מפרישין מזו על זו:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:	א.	שתי עיסות שיש בשתיהן שיעור החייב בחלה ואין באחת מהן כשיעור ונגעו זו בזו ונשכו זו את זו אם היו של שנים אפילו הם ממין אחד פטורים מן החלה שסתם שנים מקפידים ואם ידוע שאינם מקפידים על עירוב העיסות הרי אלו מצטרפות (ותלמידים הלומדים לפני רב סתמא אינם מקפידים) (מרדכי פרק כל הבשר) היו שניהם של איש אחד אם היו ממין אחד כפי מה שנתבאר בסימן שכ"ד מצטרפין וחייבים בחלה ואם משני מינים היו אין מצטרפין שסתם אחד אינו מקפיד ואם היה מקפיד שלא תגע עיסה זו בזו ולא תתערב אפי' היו מין אחד אין מצטרפות ואם האחת פת קיבר והאחת פת נאה אפילו הן של אדם אחד מסתמא מקפיד ואינו מצטרף: {הגה: וה"ה שתי עיסות שיש באחה כרכום ובשניה אין בה וכל זה שאין שיעור בכל אחת אבל אם יש בהן שיעור מפריש מאחת על חבירתה אם הן של אדם אחד (ת"ה סימן קכ"ט):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:	ב.	נחתום שעשה עיסה לעשותה שאור לחלקה חייבת בחלה שאם לא תמכר יעשנה פת אבל (שאר אדם) העושה עיסה לחלקה בבצק פטורה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:	ג.	שנים שנתנו קמח לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחר מהן כשיעור אע"פ שיש בכללן כשיעור פטורה: {הגה: ודוקא שערבן שלא מדעתן אבל מדעתן חייב שהרי אינן מקפידין (ב"י בשם סמ"ג):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:	ד.	שנים שעשו עיסה כשיעור וחלקוה ואח"כ הוסיף כל אחד על חלקו עד שהשלימו לכשיעור ה"ז פטורה שכבר היתה להם שעת חובה והם היו פטורים באותה שעה מפני שעשאוה לחלק {הגה: וה"ה באדם אחד שעשה ב' קבין ודעתו לחלקם וחלקם אבל אם לא עשאם ע"מ לחלקם לא מהני החלוקה אח"כ (טור):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:	ה.	המפריש חלה מעיסה שאין בה שיעור אינה חלה לפיכך שתי עיסות שאין בשום (אחת) מהן כשיעור והפריש מכל אחת חלה ואח"כ עירב העיסות ועשאן עיסה אחת חייבת בחלה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:	א.	המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן ושאר העיסה חייבת בחלה ואותו הקמח שהפריש לשם חלה אם יש בו עומר ועשהו עיסה ה"ז מפריש ממנה חלה ודוקא באומר שיחול עליה שם חלה בעודו קמח אבל המפריש קמח ואומר כשתעשה עיסה יחול עליה שם חלה דבריו קיימים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:	ב.	אימתי מפרישין חלה כשיתן המים ויערב הקמח במים והוא שלא ישאר שם בעריבה קמח שלא נתערב במים שיעור עומר ואם אמר ה"ז חלה על העיסה ועל השאור ועל הקמח שנשתייר ולכשתעשה כולה עיסה אחת תתקדש זו שבידי לשם חלה ה"ז מותר וכן אם מתנה שתחול החלה אף על הקמח שיתערב אח"כ בשעת עריכה וטוב ללמד לנשים להתנות כן (אם יש לחוש שיתערבו שיעור חלה אח"כ) (ב''י בשם סמ"ג) וצריך ליזהר שלא לשרוף החלה עד אחר כל העריכה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:	ג.	האידנא טוב להמתין מלהפריש חלה עד אחר גמר לישה שתיעשה כל העיסה גוף א':
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:	ד.	אוכלים עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ויתערב הקמח במים ותטמטם בשעורים ותעשה כל העיסה גוף אחד:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:	ה.	אם לא הפריש החלה בצק אלא אפה הכל הרי זה מפריש מן הפת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכח - דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה. ובו ג' סעיפים:	א.	בשעה שיפריש חלה יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה (או להפריש חלה) (טור) לפיכך אסור לאיש להפריש חלתו ערום מפני שאי אפשר לו לברך כשהוא ערום אבל האשה מותרת והוא שיהו פניה שלמטה טוחות בקרקע (ובמקום שמפרישין ב' חלות לא יברך רק כשמפרישין הראשונה) (כל בו)
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכח - דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה. ובו ג' סעיפים:	ב.	הסומא והשכור מפרישין חלה לכתחלה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכח - דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה. ובו ג' סעיפים:	ג.	אין מפרישין חלה בלא רשות בעל העיסה: {הגה: מיהו אם ידעינן דזכות הוא לבעל העיסה כגון שהיתה העיסה מתקלקלת מותר ליטול חלה בלא רשותו דזכין לאדם שלא בפניו וכן משרתת שבבית יכולה ליטול חלה בלא רשותו כיון שרגילה היא לפעמים שבעלת הבית נותנת לה רשות (ת"ה סי' קפ"ה) ב' שותפין אין צריכין ליטול רשות זה מזה (ב"י בשם הרמב''ם פ"ד דתרומות) אבל אחר צריך ליטול רשות משניהם (ב"י בשם סמ"ג):} ומיהו אם נתן רשות לאחר להפריש אפילו בעודו קמח מועיל ואע"פ שעדיין לא נתחייב והאורח יאמר לבעלת הבית להפריש לו חלה מכל עיסות שתעשה לו בעוד שיהיה בביתה כדי שלא תצטרך ליטול רשות בכל פעם:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	א.	אין חיוב חלה אלא בלחם לפיכך הסופגנין דהיינו רכים העשויים כספוג והדובשנין והאיסקריטים והם מטוגנים בדבש פטורים מן החלה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	ב.	עיסה בשבלילתה רכה ואפאה בתנור או במחבת בין שהרתיח ואחר כך הדביק בין שהדביק ואח''כ הרתיח חייבת בחלה ובלבד שלא על ידי משקה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	ג.	עיסה שבלילתה (רכה) [עבה] וגלגלה על דעת לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה ועשה כן פטורה גלגלה לעשות ממנה לחם ונמלך לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה חייבת שכבר נתחייבה משעת גלגול. גלגלה על דעת סופגנין וביוצא בהן ונמלך לעשותה לחם חייבת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	ד.	אפילו כשעושה אותה על דעת לבשלה וכיוצא בו אם דעתו לאפות ממנה מעט ואפאו אפילו אין באותו מעט שיעור חלה כולה מתחייבת על ידו:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	ה.	טריתא דהיינו עיסה שבלילתה רכה ושופכין אותה על הכירה ומתפשט עליה ונאפית פטורה אבל אם יש בכירה גומא ושופכין אותה לתוכה חשוב לחם וחייב: {הגה: בצק שאופין אותו בשפוד ומושחים אוחו בביצים או בשמן או במי פירות פטור. (טור):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	ן.	העושה עיסה ליבשה בחמה בלבד פטורה וכן קלי שלשין אותו במים או בדבש ואוכלין אותו בלא אפייה פטור וקלי שלשן כדי לאפותו חייב:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	ז.	לחם העשוי לכותח מעשיה מוכיחים עליה עשאה בעבין דהיינו שערכו ועשאו כצורת לחם חייב ואם לאו פטור:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	ח.	עיסה שנלושה במים רותחין בין שנתן רותחין על גבי קמח בין שנתן קמח ברותחין חייבת בין שנאפה בתנור או באלפס בלא משקין:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	ט.	עיסה שנלושה במי פירות אפי' בלא שום מים חייבת בחלה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:	י.	יש ליזהר מללוש במי פירות שאינם משבעה משקים אלא א"כ יערב עמהם אחד משבעה משקים (סמ"ק סימן רי"ח): { הגה: ועיין בא"ח סי' קצ"ח בארתי מה הם השבעה משקין ואם עבר ולש בלא ז' משקין לא ישרוף החלה אלא יתן אותה לכהן קטן (ב"י בשם סמ"ג) כמו שנתבאר לעיל סימן שכ"ב:}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:	א.	עיסת עובד כוכבים פטורה אפי' לשה ישראל ושל ישראל חייבת אפי' לשה לו עובד כוכבים נתנה לישראל במתנה אם עד שלא גלגלה נתנה לו חייבת ואם לאחר שגלגלה נתנה לו פטורה: (עובד כוכבים שהפריש חלה אינו כלום ותאכל לזר) (ב"י בשם הרמב"ם)
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:	ב.	עיסת השותפין חייבת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:	ג.	ישראל שהוא שותף עם העובד כוכבים אם אין בחלק הישראל כשיעור פטורה ואם יש בה כשיעור חייבת ויכול להפריש מיניה וביה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:	ד.	עובד כוכבים שהיתה לו עיסה ונתגייר גלגלה קודם שנתגייר פטור אחר שנתגייר חייב אם ספק חייב:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:	ה.	שני עובדי כוכבים שעשו עיסה כשיעור וחלקוה ואח"כ נתגיירו והוסיף כל אחד על חלקו אחר שנתגייר עד שהשלימו לכשיעור הרי זו חייבת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:	ו.	היתה העיסה בין עובד כוכבים וישראל בשותפות וחלקו ואח"כ נתגייר העובד כוכבים והוסיף כל אחד על שלו עד שהשלים והוסיף לכשיעור של ישראל חייבת ושל עובד כוכבים פטורה: {הגה: ורוקא שעשאוה מתחילה בשותפות על מנת שלא לחלקה ונמלכו לחלקה אח''כ אבל אם עשאוה מתחלה על מנת לחלקה אף של עובד כוכבים חייבת:}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:	ז.	הפקיר עיסתו קודם שנתגלגלה וזכה בה ואח"כ גלגלה או הפקירה אחר שגלגלה וחזר וזכה בה חייבת הפקירה ונתגלגלה בעודה הפקר ואחר כך זכה בה פטורה
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:	ח.	העושה עיסה לבהמה ולחיה פטור:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות חלה	סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:	ט.	עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת ואם לאו פטורה ודוקא שניכר בה שהיא לכלבים כגון שאינה ערוכה ועשויה כצורת לחם הא לאו הכי חייבת:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	א.	התרומות ומעשרות אינם נוהגים מן התורה אלא בארץ ישראל בין בפני הבית בין שלא בפני הבית ונביאים התקינו שיהיו נוהגים אפי' בארץ שנער מפני שהיא סמוכה לארץ ישראל ורוב ישראל הולכים ושבים שם וחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב מפני שהם סביבות לארץ ישראל סוריא הקונה בה שדה חייבת בתרומות ומעשרות מדברי סופרים ושאר הארצות אין תרומות ומעשרות נוהגות בהן:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	ב.	בזמן הזה אפילו במקום שהחזיקו בו עולי בבל ואפי' בימי עזרא אין חיוב תרומות ומעשרות מן התורה אלא מדבריהם מפני שנאמר כי תבואו משמע ביאת כולכם ולא ביאת מקצתן כמו שהיתה בימי עזרא: {הגה: ויש חולקין וסבירא להו דחייבין עכשיו בארץ ישראל בתרומות ומעשרות מדאורייתא אך לא נהגו כן (טור בשם ר"י):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	ג.	עובד כוכבים שקנה קרקע בארץ ישראל וחזר ישראל ולקחה ממנו מפריש תרומות ומעשרות מה שאין כן בסוריא:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	ד.	פירות העובד כוכבים שגדלו בקרקע שקנה בארץ ישראל אם נגמרה מלאכתו ביד העובד כוכבים ומרחן העובד כוכבים פטורין מכולם ואם לקחן ישראל אחר שנתלשו קודם שתגמר מלאכתן וגמרן ישראל חייבים ומפריש תרומה ומעשר ראשון ותרומת מעשר ומשייר לעצמו מעשר ראשון והוא שלו מפני שהוא אומר ללוי אני באתי מכח איש שאין אתה יכול ליטול ממנו (והתרומת מעשר מוכר לכהן ונוטל דמיה) (טור):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	ה.	מכר העובד כוכבים הפירות שלו לישראל כשהן מחוברים לקרקע אם עד שלא באו לעונת המעשרות ונגמרו ביד ישראל חייב בכל ונותן כל מעשר ראשון ללוי ואם מכרן אחר שבאו לעונת המעשרות מפריש תרומות ומעשרות ונותן המעשר ללוי לפי חשבון כיצד לקח תבואה זרועה מעובד כוכבים אחר שהביאה שליש ונגמרה ביד ישראל מפריש תרומות ומעשרות ונותן ללוי שני שלישי המעשר ראשון:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	ו.	ישראל שמכר פירותיו לעובד כוכבים קודם שיבואו לעונת המעשרות וגמרן העובד כוכבים פטורין מן התרומה ומן המעשרות ואם אחר שבאו לעונת המעשרות אע"פ שגמרן העובד כוכבים חייב בכל:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	ז.	מכר עובד כוכבים לישראל פירות מחוברים אחר שבאו לעונת המעשרות ומרחן העובד כוכבים ברשות ישראל אינם חייבים בתרומה ומעשרות הואיל ובאו לעונת המעשרות ברשות עובד כוכבים ומרחן העובד כוכבים אע"פ שהם ברשות ישראל הקונה פירות מעובד כוכבים בסוריא בין תלושים בין מחוברים אפילו קודם שבאו לעונת המעשרות אע"פ שמרחן ישראל פטורים ואם עדיין לא הגיעו לעונת המעשרות הואיל וקנה אותם עם הקרקע חייב לעשר:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	ח.	ישראל שהיה אריס לעובד כוכבים בסוריא פירותיו פטורים לפי שאין לו בגוף הקרקע כלום וכן החוכר והמקבל והשוכר שדה מהעובד כוכבים בסוריא פירותיו פטורין:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	ט.	ישראל שלקח בסוריא שדה מהעובד כוכבים עד שלא הביאה שליש וחזר ומכרה לעובד כוכבים אחר שהביאה שליש אם חזר ישראל ולקחה פעם שניה חייב שהרי נתחייב ביד ישראל:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	י.	ישראל שהיה לו קרקע בסוריא והוריד לה אריס ושלח לו האריס פירות הרי אלו פטורים שאני אומר מהשוק לקחן והוא שיהיה אותו המין מצוי בשוק:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	יא.	שותפות העובד כוכבים חייבת בתרומה ומעשרות כיצד ישראל ועובד כוכבים שלקחו שדה בשותפות אפילו חלקו שדה בקמתה ואין צריך לומר אם חלקו גדיש הרי זה טבל וחולין מעורבים בכל קלח וקלח מחלקו של עובד כוכבים אע"פ שמרחן העובד כוכבים וחייבים מדבריהם בד"א בא"י שהמעשרות של תורה ובשל תורה אין ברירה אבל אם לקחו שדה בסוריא הואיל והמעשרות שם מדבריהם אפילו חלקו הגדיש חלקו של עובד כוכבים פטור מכלום ונראה לי דהאידנא שאין חיוב תרומות ומעשרות בא"י אלא מדבריהם גם בא"י חלקו של עובד כוכבים פטור מכלום:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	יב.	פירות א"י שיצאו חוצה לארץ פטורים מתרומות ומעשרות ואם יצאו לסוריא חייבים ופירות חוצה לארץ שנכנסו לארץ חייבים אם נקבעו למעשר [ביד ישראל] אחר שנכנסו לארץ:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	יג.	כל אוכל אדם הנשמר שגידוליו מן הארץ חייב בתרומה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	יד.	אין מפרישין תרומות ומעשרות מהירק בח"ל אפילו במקומות שאמרנו שחייבום חכמים וכן ירק הבא מחוצה לארץ לארץ אף על פי שיש עפר בעיקריהן הרי זה פטור:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	טו.	התבואה והזיתים שלא הביאו שליש פטורים מתרומה ומעשרות ומנין יודע כל שזורעה ומצמחת בידוע שהביאה שליש:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	טז.	ההפקר פטור מתרומה ומעשרות אבל הזורע שדה הפקר חייב בתרומה ומעשרות:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	יז.	דברים שאין דרך רוב בני אדם לזרעם בגנות ובשדות אלא חזקתן מן ההפקר פטורין מתרומה ומעשרות:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	יח.	נתערבו פירות החייבים בתרומה ומעשר בפירות הפטורים אם יש לו פירות אחרים החייבים מוציא מהם לפי חשבון פירות חייבים שבתערובות ואם לאו מוציא תרומה ותרומת מעשר על הכל ומפריש מעשר ראשון ושני לפי חשבון פירות חייבים שבתערובות:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	יט.	תרומה גדולה בזמן הזה שהיא עומדת לשריפה מפני הטומאה שיעורה כל שהוא: {הגה: ונותנה בזמן הזה לכל כהן שירצה בין חבר בין עם הארץ ואפילו אינו מיוחס רק שמוחזק בכהן והוא שורפה ויכול להניחה ולשרפה [עד] שיכול ליהנות ממנה בשעת שריפה אבל זר אסור ליהנות ממנה בשעת שריפתה אם לא שכהן נהנה עמו אבל שאר הנאות שאינו מכלה אותה מותרת אפי' לזרים (טור) כהן שאוכל אצל ישראל נותן בנר שמן של תרומה ואע"פ שעומד הכהן והולך לו אין צריך לכבותו עד שיכבה מעצמו (מרדכי פ' אלמנה לכ"ג) וכל זה מיירי בתרומה שהוכשרה דאז נטמאת ומותר לשרפה אבל אם לא הוכשרה שלא נטמאה אסור לשרפה וטוב להכשיר אותה קודם מירוח כדי שתקבל טומאה ויהא מותר לשרפה (טור):} ואחר כך מפריש מן השאר אחד מעשרה והוא נקרא מעשר ראשון ונותנו ללוי (וי"א אף לכהן) (טור) ועל זה נאמר בתורה כי את מעשר בני ישראל וגו' ולבני לוי הנה נתתי את כל מעשר בישראל וגו' ואח"כ מפריש מהשאר אחד מעשרה והוא נקרא מעשר שני והוא לבעליו ובסימן זה יתבארו משפטיו ועליו נאמר עשר תעשר ועל הסדר הזה מפרישין בשנה ראשונה מהשבוע ובשנייה וברביעית ובחמישית אבל בשלישית ובששית מהשבוע אחר שמפרישין מעשר ראשון מפרישין מהשאר מעשר א' ונותנו לעניים והוא נקרא מעשר עני ואין בשתי שנים אלו מעשר שני אלא מעשר עני ועליו נאמר מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך וגו' ובא הלוי וגו' שנת השמטה כולה הפקר ואין בה לא תרומה ולא מעשרות כלל ובחוצה לארץ שאין בה שמטת קרקע מפרישין בשנת השמטה בארץ מצרים ובעמון ומואב מעשר ראשון ומעשר עני ובארץ שנער מפרישין בה מעשר שני כמו ברוב השנים ושנת השמטה האמיתית היתה שנת השי"ג (וי"א אם עובד כוכבים מכר פירות בשביעית לישראל וגמר מלאכתו ביד ישראל חייבים בתרומה ומעשר ומפריש מעשר עני כדין עמון ומואב) (ב"י וכן כתב כפתור ופרח):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כ.	מעשר ראשון שלוקח הלוי מפריש ממנו א' מעשרה ונותנו לכהן והוא נקרא תרומת מעשר ועליו נאמר ואל הלוים תדבר וגו': (ודין תרומת מעשר כדין תרומה גדולה מיהו אפילו האידנא בעינן ליתן כשיעור) (ב"י בשם הרמב"ם):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כא.	המרבה בתרומה הואיל ושייר מקצת חולין הרי זה תרומה אבל אם אמר כל הפירות האלו תרומה לא אמר כלום:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כב.	האומר תרומת הכרי לתוכו אם אמר בצפונו או בדרומו קרא שם וחייב להפריש ממנו תרומתו ואם לא ציין המקום לא אמר כלום:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כג.	אמר תרומת הכרי הזה בזה והכרי הזה בזה מקום שנסתיימה תרומתו של הראשון שם נסתיימה תרומתו של שני:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כד.	תרומת מעשר אין מפרישין אותה באומד אלא מדקדק בשיעורה ואפי' בזמן הזה דבר שדרכו למדוד מודד ודבר הנשקל שוקל ודבר שאפשר למנותו מונה היה אפשר למנותו ולשקלו ולמדדו המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משניהם: (וניטלת שלא מן המוקף ותלמידי חכמים אין תורמין אלא מן המוקף) (הרמב"ם פ"ג):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כה.	אין תורמין תרומה גדולה אלא מן המוקף כיצד היו לו חמשים סאה בבית זה וחמשים סאה בבית אחר לא יפריש מא' מהם על שניהם ואם הפריש שלא מן המוקף תרומתו תרומה והוא שיהיה המופרש שמור אבל אם היה טוען כדי יין או שמן וראה שמשתברין ואמר הרי הם תרומה על פירות שבביתי לא אמר כלום ונ"ל דבזמן הזה לאיבוד אזלא מפני הטומאה תרומתו תרומה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כו.	פירות המפוזרים בתוך הבית או שתי מגורות (פי' מקומות שמכניסים בהן פירות מענין יגירהו בחרמו) שבבית אחד תורם מאחד על הכל SOשקי תבואה ועיגולי דבילה וחביות של גרוגרות אם היו בהקיפה אחת תורם מאחד על הכלSC חביות * שלא סתם את פיהם תורם מאחד על הכל משיסתם תורם מכל אחד ואחד:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כו.	[צ"ל של יין וכ"ה ברמב"ם פ"ג הי"ח וכמ"ש בירושלמי במסכת מ"ש דדוקא של יין ולא של שמן ע"ש. (מראה כהן):]
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כז.	המקדים מעשר שני לראשון או מעשר ראשון לתרומה אע"פ שעבר בלא תעשה מה שעשה עשוי:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כח.	הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחד מפריש א' ממאה ומעט יותר ואומר אחד ממאה שיש כאן הרי הוא בצד זה שהפרשתי והרי הוא חולין והנשאר מזה שהפרשתי שהוא המעט היתר על א' ממאה הוא תרומה על הכל והמעשר שראוי להיות למאה חולין אלו הרי הוא בצד זה שהפרשתי וזה הנשאר יותר על התרומה ממה שהפרשתי הרי הוא תרומת מעשר על הכל:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	כט.	עושה אדם שליח להפריש תרומות ומעשרות:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	ל.	חמשה אם תרמו אין תרומתן תרומה חרש שוטה וקטן ועובד כוכבים שתרם של ישראל אפי' ברשותו והתורם שאינו שלו שלא ברשות הבעלים אבל התורם משלו על של אחרים הרי זה תרומה ותיקן פירותיהם וטובת הנאה שלו שנותנה לכל כהן שירצה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	לא.	התורם שלא ברשות או שירד לתוך שדה חבירו וליקט פירות שלא ברשות כדי שיקחם ותרם אם בא בעל הבית ואמר ליה כלך אצל יפות אם היו שם יפות ממה שתרם תרומתו תרומה ואם לאו אין תרומתו תרומה ואם לקט בעל הבית והוסיף בין כך ובין כך תרומתו תרומה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	לב.	המדבר ואינו שומע או ששומע ואינו מדבר והערום והשכור והסומא לא יתרומו ואם תרמו תרומתן תרומה ובזמן הזה דלשריפה אזלא מפני הטומאה תורמים שכור וסומא ואפילו לכתחלה תרומה אבל לא מעשר לוי:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	לג.	קטן שהגיע לעונת נדרים אע"פ שלא הביא שתי שערות ולא נעשה גדול אם תרם תרומתו תרומה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	לד.	האומר לשלוחו צא ותרום לי והלך לתרום ואינו יודע אם תרם ובא ומצא כרי תרום אין חזקתו תרום חוששין שמא אחר תרם בלא רשות: {הגה: וי"א דבכה"ג חזקתו תרום דאמרינן חזקה שליח עושה שליחותו אפי' באיסור דאורייתא אבל אם אינו יודע אם כרי תרום או לא אסור לאכול ממנו דהשליח אומר ודאי לא יגע בו עד שידע שהוא תרום (טור בשם הרא"ש והר"ש):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	לה.	פירות השותפין חייבים בתרומה ומעשרות ואינם צריכים ליטול רשות זה מזה אלא כל התורם מהם תרומתו תרומה תרם א' מהם ולא ידע חבירו ובא הוא ותרם אם היו ממחין זה על זה אין תרומת השני תרומה ואם לאו אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת שניהם תרומה ונראה לי שבזמן הזה ה"ה במעשר אבל לתרומה כיון שאין לתרומה שיעור בין כך ובין כך אין תרומת השני תרומה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	לו.	האומר לאחד לתרום והלך לתרום וביטל שליחותו קודם שיתרום אם שינה השליח שליחותו כגון שא"ל תרום מן הצפון ותרם מן הדרום אין תרומתו תרומה ואם לאו תרומתו תרומה (ויש חולקין וס"ל דכל שבטל השליחות אפי' לא שינה לא הוי תרומתו תרומה). (טור):
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	לז.	אריס שתרם ובא בעל הבית ועיכב אם עד שלא תרם עיכב אין תרומתו תרומה ואם משתרם עיכב תרומתו תרומה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	לח.	אפוטרופסין תורמין נכסי יתומים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	לט.	הגנב והגזלן והאנס תרומתן תרומה ואם היו הבעלים רודפין אחריהם אין תרומתן תרומה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מ.	הבן והשכיר והעבד והאשה תורמין על מה שהם אוכלין אבל לא על השאר:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מא.	הבן כשאוכל אם אביו והאשה בעיסתה תורמין מפני שהן ברשות:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מב.	הפועלים אין להם רשות לתרום שלא מדעת בעל הבית:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מג.	פועל שאמר ליה בעל הבית כנוס לי גרני ותרום ותרם ואח"כ כנס תרומתו תרומה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מד.	העובד כוכבים שהפריש תרומה משלו גזרו חכמים שתהא תרומתו תרומה אם הוא בארץ ישראל: {הגה: ובודקין אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתי תנתן לכהן ואם לאו טעונה גניזה (טור):}
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מה.	המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה לא אמר כלום עד שיהיו פיו ולבו שוים:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מו.	הפריש תרומה במחשבתו ולא הוציא בשפתיו כלום הרי זה תרומה שנאמר ונחשב לכם תרומתכם:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מז.	המפריש תרומה על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זה תרומה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מח.	המפריש תרומות ומעשרות וניחם עליהם הרי זה נשאל לחכם ומתיר לו כדרך שמתירין שאר נדרים ותחזור חולין כמו שהיתה:
שלחן ערוך - יורה דעה	הלכות תרומות ומעשרות ומתנות עניים וראשית הגז	סימן שלא - דין נתינתם באיזה מקום וכיצד הכהן מקבלם ואם הם דאורייתא או דרבנן. ובו קמ"ו סעיפים:	מט.	האומר של מעלה תרומה ושל מטה חולין או בהפך דבריו קיימים:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכב - הפרש חלה שיש בין חלת ארץ ישראל לחלת חוצה לארץ ובו ה סעיפים:

ה.

חלת חוצה לארץ אע"פ שהיא טמאה הואיל ועיקר חיובה מדבריהם אינה אסורה באכילה אלא על כהן שטומאה יוצאה עליו מגופו והם בעלי קריים וזבים וזבות ונדות ויולדות אבל שאר הטמאים במגע הטומאות אפי' טמאים מותרים לאכלה לפיכך בין בסוריא בין בחוצה לארץ אם רצה להפריש חלה אחת מפריש אחד ממ"ח ונאכלת לקטן שעדיין לא ראה קרי או לקטנה שעדיין לא ראתה נדה ואינו צריך להפריש שניה וכן אם היה שם כהן גדול שטבל משכבת זרעו או מזיבתו אע"פ שלא העריב שמשו (וי"א שצריך הערב שמש) (הר"ן פ' אלו עוברין) הרי זה מותר לאכול חלה הראשונה ואינו צריך להפריש שניה בחוצה לארץ: {הגה: וי"א כיון שאין חלה נאכלת בזמן הזה בארץ ישראל גם בשאר מקומות אין צריכין להפריש רק חלה אחת ולשרפה (טור בשם י"א ושאר פוסקים) וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו שאין מפרישין רק חלה אחת בלא שיעור ושורפין אותה כמו שהיו עושין כשמפרישין שתי חלות שחלת האור לא היה לה שיעור ומ"מ נוהגין ליטול כזית (מהרי"ל). והאוכל חלה אפילו בחוצה לארץ מברך תחלה על המין שרוצה לאכול ואח"כ מברך אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לאכול תרומה (כל בו והוא מל' הרמב"ם סוף הלכות תרומה) וי"א כששורפין החלה עושין לה היסק בפני עצמה דישראל אסור ליהנות ממנה (מהרי"ק וכן הוא בתוספות פ' כל שעה) ונוהגין להשליכה לתנור קודם שאופין הפת: }

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכג - חלה דרבנן היאך ניתנת ונאכלת ודין תערובתה בחולין. ובו סעיף אחד:

א.

חלת חוצה לארץ שמותרת לכהן טהור מקרי רשאי לאכלה עם זר על שלחן אחד לפי שאינה מדמעת (פירוש ענין דמוע הוא תרומה שנפלה בחולין) ואפילו נתערבה שוה בשוה: {הגה: ויש חולקין וסבירא להו שאוסרת תערובתה עד מאה ואחד אם הוא במינה ושלא במינה עד ס' (טור בשם ר''י וספר התרומה ורא"ש ורוקח סי' שנ"ט ומהרי"ו סמ"ח ור' שמשון) ואם חזרה ונתערבה בעיסה ואין ק"א לבטלה אם לא אכל העיסה ישאל לחכם עליה ויתיר לו כנדר דנשאלין על ההקדשות ויחזור ויטול חלה אחרת (תשובת מיימוני סוף הלכות זרעים וב"ה בשם א"ח):} ומותר לבטלה ברוב ואוכלה בימי טומאתו ויכולין ליתנה לכהן עם הארץ ואין בה משום כהן המסייע במתנותיו שהוא אסור ואם רצה לאכול תחילה ואחר כך יפריש החלה בח''ל מותר מפני שאין עיקרה אלא מדבריהם: {הגה: וצריך לשייר מעט יותר משיעור חלה שמפריש כדי שיהא שיריים בשעה שמפריש (ב"י בשם הרא"ש וסמ"ג ובהר"ן דביצה) ודוקא לעיסה שנתחייב עם חלה זו יכול לפטור שלא מן המוקף אבל עיסה שנילושה בפני עצמה אין מפרישין חלה מעיסה אחרת שלא מן המוקף (ב"י בשם סמ"ק וכל בו):} אבל חלת ארץ ישראל לא יאכל עד שיפריש ואינה ניטלת אלא מן המוקף (פי' ממה שהוא קרוב וסמוך) כתרומה ואינה ניטלת מן הטהור על הטמא לכתחלה וכל שבתרומה לא יתרום ואם תרם אינה תרומה כך בחלה וכל שבתרומה לא יתרום מזה על זה כך בחלה וכל שאינו אוכל תרומה אינו אוכל חלה וכל האוכל תרומה אוכל חלה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

א.

אין חייב בחלה אלא חמשת מיני תבואה ואין חייב אלא חמשת רבעים ומדה שמחזקת מ"ג ביצים וחומש ביצה ממלאים אותה קמח ואותו קמח הוא שיעור חלה וכשממלאים המדה קמח תהיה מחוקה ולא גדושה והיאך ישערו לדעת שהיא מחזקת מ"ג ביצים וחומש נתבאר בטור א"ח (ועיין בא"ח סי תנ''ו) ומשקל חמשת רבעים קמח הוא תק"כ דרה"ם מקמח חטים שבמצרים: {הגה: כלי המחזיק עשר אצבעות על עשר אצבעות ברום שלש אצבעות ותשיעית אצבע בקרוב הוא שיעור החלה וכן מדה שיש בה ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע [על ז' פחות ב' תשיעיות אצבע] ברום ז' אצבעות פחות ב' תשיעיות אצבע הוא העומר וכל האצבעות אלו הם רוחב גודל של יד: (רמב"ם פרק ו' דביכורים) }

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

ב.

חמשת מיני תבואה מצטרפין שאם אין בעיסה אלא חמשת רבעים מחמשתן מצטרפין בד"א כשערבן קמח אבל אם לש כל אחד לבדו ואין בו כשיעור ומדבקו למין אחר אין מצטרפין אלא בזה הסדר החטים אין מצטרפין אלא עם הכוסמין והכוסמין מצטרפין עם כל א' וא' השעורין מצטרפין עם הכל חוץ מעם החטים שיפון מצטרף עם שעורים וכוסמין ולא עם שבולת שועל וחטים שבולת שועל מצטרף עם שעורים וכוסמים ולא עם חטים ושיפון ולהרמב"ם כוסמין ושבולת שועל ושיפון מצטרפין ואם לש כל מין ומין לבדו ויש בו כשיעור ורוצה להפריש ממין זה על זה אין מפרישין אלא על מינו כיצד אין מפרישין חטים על שום א' מהם ולא משום אחד מהם עליהם וכוסמין ושיפון מפרישין מזה על זה וכן שבולת שועל ושעורים מפרישים מזה על זה: {הגה: עירב קב מעיסה עם קב אחר מעיסה שאינו מינו וחלקו אח"כ והוסיף על כל אחד רובע הקב ממינו חייב בחלה כיון שלא נצטרפו כשהיו מעורבים אבל אם עירב קב קמח עם קב קמח ממין אחר על דעת לחלקו [וחלקם] והוסיף על כל א' רובע הקב ממינו פטור (טור):}

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

ג.

חמש רבעים הללו השאור והסובין והמורסן מצטרפין להשלים אם לשן בלא הרקדה אבל אם ריקד והפריש מורסן מתוכם וחזר ועירבן עמו אינו מצטרף:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

ד.

קב חטים מצד זה וקב שעורים מצד זה וקב כוסמין באמצע מחברן והרי אלו מצטרפין וצריך להפריש מכל מין ומין:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

ה.

חצי קב חטים מצד זה וחצי קב שעורים מצד וחצי קב כוסמין באמצע מצטרפים ותורם מן הכוסמין על שלשתן:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

ו.

קב חטים מצד זה וקב חטים מצד זה וקב אורז באמצע או קב של עובד כוכבים או קב של חלה אינם מצטרפים: (אבל אם היה ביניהם עיסה שכבר הורמה חלתה מצטרפין) (הרא"ש כלל ב'):

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

ז.

היה ביניהם קב של מין א' מחמשת המינים או קב משל אשה אחרת מצטרפין:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

ח.

קב של תבואה חדשה וקב של ישנה אינם מצטרפים היה קב של ישן מצד זה וקב ישן מצד זה וחדש באמצע מצטרפין: (ה"ה איפכא חדש מב' הצדדים וישן באמצע) (ב"י):

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

ט.

העושה עיסה מהחטים ומהאורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה אע"פ שרובה אורז ואם לאו פטורה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

י.

נתן שאור מעיסת חטים לתוך עיסת אורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

יא.

נתן שאור מעיסה שלא הורמה חלתה לתוך עיסה שהורמה חלתה והכל ממין א' אם יש לו קמח או עיסה שלא ניטל ממנה חלה מפריש ממנו על זה השאור לפי חשבון דהיינו אחד ממ"ח בשאור (ואפילו אין בזה שעור חלה ובלבד שיניחנו אצל העיסה הגדולה) (כן משמע בת"ה סי' ק') ואם לאו מפריש אחד ממ"ח בכל העיסה לפי שנעשית כולה טבל והוא הדין אם השאור של פטור והעיסה של חיוב: {הגה: ומ"מ לכתחלה לא יסמוך על זה ולא יתן שאור של פטור בעיסה של חיוב (מרדכי פ' מקום שנהגו) אבל אם כבר עבר ועשה מותר לכתחילה ליקח מאותה עיסה וליתן בעיסה אחרת שיהיה בו לשאור (ת"ה סי' ק'):}

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

יב.

מי שנתערב לו פת שהפריש ממנו חלה עם פת שלא הופרש ממנו אם יש לו קמח יעשה עיסה מחמש רבעים ויצרפנה עם הככרות בכלי ויפריש ממנה על אותם ככרות שנתערבו ואם רוצה להפריש מיניה וביה צריך להפריש מעט מכל ככר וככר או יצרפם כולם בכלי אחד ויפריש מכל א' על כולם עד שיפריש מכדי חשבון הככרות ומאחד יותר כגון אם ה' שהופרש עליהם נתערבו בעשר שלא הופרש עליהם יפריש מששה שאז ודאי הפריש מאחר שלא הופרש עליו: {הגה: האופה פשטיד"א מעיסה שלא הורמה חלתה ובתוכו בשר מותר להפריש מעיסה אחרת החייבת בחלה על זו ונפטר ג"כ טעם העיסה הנכנס בבשר (ב"י בשם תשובה):}

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

יג.

עיסה שאין בה כשיעור ובעת אפייתה תפחה וגדלה עד שנראה כאלו יש בה כשיעור פטורה (וה"ה אם תפחה קודם אפיה) (ב"י ותשובת הרא"ש כלל ב' ורשב"א סימן תס"א):

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכד - שיעור חיוב חלה ומינים המצטרפים ודין פת פטור שנתערב בחיוב. ובו יד''ס:

יד.

אסור לעשות עיסתו פחות מכשיעור כדי להפקיע ממנו חיוב חלה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכה - דין ב' עיסות שאין בהן כשיעור. ובו ב' סעיפים:

א.

שתי עיסות שאין בשום אחת כשיעור אם נוגעות זו בזו עד שנדבקים מעט מזו בזו מצטרפין אם הם ממין הראוי להצטרף כפי מה שנתבאר בסימן שכ"ד ואם אינם נדבקים והם בסל אחד הסל מצרפן ואפילו אחר שנאפה ונעשה פת ואם נתנם על טבלא שאין לה לבזבז אינם מצטרפים: {הגה: ולכן כשמצרפם בכלי יזהר שלא יצא שום דבר למעלה מדופני הכלי דהיינו שיהא כל ככר א' או עיסה למעלה מדופני הכלי (טור):} ויש מי שאומר שאם מכסה הפת במפה חשוב כמו כלי לצרפן:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכה - דין ב' עיסות שאין בהן כשיעור. ובו ב' סעיפים:

ב.

אם יש בכל עיסה בשיעור ורוצה להפריש מזו על זו אין צריך לא צירוף כלי ולא נגיעה אלא כיון ששתיהן לפניו מפרישין מזו על זו:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:

א.

שתי עיסות שיש בשתיהן שיעור החייב בחלה ואין באחת מהן כשיעור ונגעו זו בזו ונשכו זו את זו אם היו של שנים אפילו הם ממין אחד פטורים מן החלה שסתם שנים מקפידים ואם ידוע שאינם מקפידים על עירוב העיסות הרי אלו מצטרפות (ותלמידים הלומדים לפני רב סתמא אינם מקפידים) (מרדכי פרק כל הבשר) היו שניהם של איש אחד אם היו ממין אחד כפי מה שנתבאר בסימן שכ"ד מצטרפין וחייבים בחלה ואם משני מינים היו אין מצטרפין שסתם אחד אינו מקפיד ואם היה מקפיד שלא תגע עיסה זו בזו ולא תתערב אפי' היו מין אחד אין מצטרפות ואם האחת פת קיבר והאחת פת נאה אפילו הן של אדם אחד מסתמא מקפיד ואינו מצטרף: {הגה: וה"ה שתי עיסות שיש באחה כרכום ובשניה אין בה וכל זה שאין שיעור בכל אחת אבל אם יש בהן שיעור מפריש מאחת על חבירתה אם הן של אדם אחד (ת"ה סימן קכ"ט):}

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:

ב.

נחתום שעשה עיסה לעשותה שאור לחלקה חייבת בחלה שאם לא תמכר יעשנה פת אבל (שאר אדם) העושה עיסה לחלקה בבצק פטורה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:

ג.

שנים שנתנו קמח לנחתום לעשות להן שאור אם אין בשל אחר מהן כשיעור אע"פ שיש בכללן כשיעור פטורה: {הגה: ודוקא שערבן שלא מדעתן אבל מדעתן חייב שהרי אינן מקפידין (ב"י בשם סמ"ג):}

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:

ד.

שנים שעשו עיסה כשיעור וחלקוה ואח"כ הוסיף כל אחד על חלקו עד שהשלימו לכשיעור ה"ז פטורה שכבר היתה להם שעת חובה והם היו פטורים באותה שעה מפני שעשאוה לחלק {הגה: וה"ה באדם אחד שעשה ב' קבין ודעתו לחלקם וחלקם אבל אם לא עשאם ע"מ לחלקם לא מהני החלוקה אח"כ (טור):}

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכו - אחד שלש שתי עיסות ואין בשום א' מהם כשיעור ונתערבו. ובו ה סעיפים:

ה.

המפריש חלה מעיסה שאין בה שיעור אינה חלה לפיכך שתי עיסות שאין בשום (אחת) מהן כשיעור והפריש מכל אחת חלה ואח"כ עירב העיסות ועשאן עיסה אחת חייבת בחלה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:

א.

המפריש חלתו קמח אינה חלה וגזל ביד כהן ושאר העיסה חייבת בחלה ואותו הקמח שהפריש לשם חלה אם יש בו עומר ועשהו עיסה ה"ז מפריש ממנה חלה ודוקא באומר שיחול עליה שם חלה בעודו קמח אבל המפריש קמח ואומר כשתעשה עיסה יחול עליה שם חלה דבריו קיימים:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:

ב.

אימתי מפרישין חלה כשיתן המים ויערב הקמח במים והוא שלא ישאר שם בעריבה קמח שלא נתערב במים שיעור עומר ואם אמר ה"ז חלה על העיסה ועל השאור ועל הקמח שנשתייר ולכשתעשה כולה עיסה אחת תתקדש זו שבידי לשם חלה ה"ז מותר וכן אם מתנה שתחול החלה אף על הקמח שיתערב אח"כ בשעת עריכה וטוב ללמד לנשים להתנות כן (אם יש לחוש שיתערבו שיעור חלה אח"כ) (ב''י בשם סמ"ג) וצריך ליזהר שלא לשרוף החלה עד אחר כל העריכה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:

ג.

האידנא טוב להמתין מלהפריש חלה עד אחר גמר לישה שתיעשה כל העיסה גוף א':

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:

ד.

אוכלים עראי מן העיסה עד שתתגלגל בחטים ויתערב הקמח במים ותטמטם בשעורים ותעשה כל העיסה גוף אחד:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכז - מתי חל על העיסה חיוב חלה ובו ה"ס:

ה.

אם לא הפריש החלה בצק אלא אפה הכל הרי זה מפריש מן הפת:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכח - דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה. ובו ג' סעיפים:

א.

בשעה שיפריש חלה יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה (או להפריש חלה) (טור) לפיכך אסור לאיש להפריש חלתו ערום מפני שאי אפשר לו לברך כשהוא ערום אבל האשה מותרת והוא שיהו פניה שלמטה טוחות בקרקע (ובמקום שמפרישין ב' חלות לא יברך רק כשמפרישין הראשונה) (כל בו)

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכח - דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה. ובו ג' סעיפים:

ב.

הסומא והשכור מפרישין חלה לכתחלה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכח - דין ברכת חלה ומי ראוי להפרישה. ובו ג' סעיפים:

ג.

אין מפרישין חלה בלא רשות בעל העיסה: {הגה: מיהו אם ידעינן דזכות הוא לבעל העיסה כגון שהיתה העיסה מתקלקלת מותר ליטול חלה בלא רשותו דזכין לאדם שלא בפניו וכן משרתת שבבית יכולה ליטול חלה בלא רשותו כיון שרגילה היא לפעמים שבעלת הבית נותנת לה רשות (ת"ה סי' קפ"ה) ב' שותפין אין צריכין ליטול רשות זה מזה (ב"י בשם הרמב''ם פ"ד דתרומות) אבל אחר צריך ליטול רשות משניהם (ב"י בשם סמ"ג):} ומיהו אם נתן רשות לאחר להפריש אפילו בעודו קמח מועיל ואע"פ שעדיין לא נתחייב והאורח יאמר לבעלת הבית להפריש לו חלה מכל עיסות שתעשה לו בעוד שיהיה בביתה כדי שלא תצטרך ליטול רשות בכל פעם:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

א.

אין חיוב חלה אלא בלחם לפיכך הסופגנין דהיינו רכים העשויים כספוג והדובשנין והאיסקריטים והם מטוגנים בדבש פטורים מן החלה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

ב.

עיסה בשבלילתה רכה ואפאה בתנור או במחבת בין שהרתיח ואחר כך הדביק בין שהדביק ואח''כ הרתיח חייבת בחלה ובלבד שלא על ידי משקה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

ג.

עיסה שבלילתה (רכה) [עבה] וגלגלה על דעת לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה ועשה כן פטורה גלגלה לעשות ממנה לחם ונמלך לבשלה או לטגנה או לעשותה סופגנין או ליבשה בחמה חייבת שכבר נתחייבה משעת גלגול. גלגלה על דעת סופגנין וביוצא בהן ונמלך לעשותה לחם חייבת:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

ד.

אפילו כשעושה אותה על דעת לבשלה וכיוצא בו אם דעתו לאפות ממנה מעט ואפאו אפילו אין באותו מעט שיעור חלה כולה מתחייבת על ידו:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

ה.

טריתא דהיינו עיסה שבלילתה רכה ושופכין אותה על הכירה ומתפשט עליה ונאפית פטורה אבל אם יש בכירה גומא ושופכין אותה לתוכה חשוב לחם וחייב: {הגה: בצק שאופין אותו בשפוד ומושחים אוחו בביצים או בשמן או במי פירות פטור. (טור):}

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

ן.

העושה עיסה ליבשה בחמה בלבד פטורה וכן קלי שלשין אותו במים או בדבש ואוכלין אותו בלא אפייה פטור וקלי שלשן כדי לאפותו חייב:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

ז.

לחם העשוי לכותח מעשיה מוכיחים עליה עשאה בעבין דהיינו שערכו ועשאו כצורת לחם חייב ואם לאו פטור:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

ח.

עיסה שנלושה במים רותחין בין שנתן רותחין על גבי קמח בין שנתן קמח ברותחין חייבת בין שנאפה בתנור או באלפס בלא משקין:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

ט.

עיסה שנלושה במי פירות אפי' בלא שום מים חייבת בחלה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן שכט - איזה פת חייב בחלה. ובו י' סעיפים:

י.

יש ליזהר מללוש במי פירות שאינם משבעה משקים אלא א"כ יערב עמהם אחד משבעה משקים (סמ"ק סימן רי"ח): { הגה: ועיין בא"ח סי' קצ"ח בארתי מה הם השבעה משקין ואם עבר ולש בלא ז' משקין לא ישרוף החלה אלא יתן אותה לכהן קטן (ב"י בשם סמ"ג) כמו שנתבאר לעיל סימן שכ"ב:}

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:

א.

עיסת עובד כוכבים פטורה אפי' לשה ישראל ושל ישראל חייבת אפי' לשה לו עובד כוכבים נתנה לישראל במתנה אם עד שלא גלגלה נתנה לו חייבת ואם לאחר שגלגלה נתנה לו פטורה: (עובד כוכבים שהפריש חלה אינו כלום ותאכל לזר) (ב"י בשם הרמב"ם)

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:

ב.

עיסת השותפין חייבת:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:

ג.

ישראל שהוא שותף עם העובד כוכבים אם אין בחלק הישראל כשיעור פטורה ואם יש בה כשיעור חייבת ויכול להפריש מיניה וביה:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:

ד.

עובד כוכבים שהיתה לו עיסה ונתגייר גלגלה קודם שנתגייר פטור אחר שנתגייר חייב אם ספק חייב:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:

ה.

שני עובדי כוכבים שעשו עיסה כשיעור וחלקוה ואח"כ נתגיירו והוסיף כל אחד על חלקו אחר שנתגייר עד שהשלימו לכשיעור הרי זו חייבת:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:

ו.

היתה העיסה בין עובד כוכבים וישראל בשותפות וחלקו ואח"כ נתגייר העובד כוכבים והוסיף כל אחד על שלו עד שהשלים והוסיף לכשיעור של ישראל חייבת ושל עובד כוכבים פטורה: {הגה: ורוקא שעשאוה מתחילה בשותפות על מנת שלא לחלקה ונמלכו לחלקה אח''כ אבל אם עשאוה מתחלה על מנת לחלקה אף של עובד כוכבים חייבת:}

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:

ז.

הפקיר עיסתו קודם שנתגלגלה וזכה בה ואח"כ גלגלה או הפקירה אחר שגלגלה וחזר וזכה בה חייבת הפקירה ונתגלגלה בעודה הפקר ואחר כך זכה בה פטורה

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:

ח.

העושה עיסה לבהמה ולחיה פטור:

שלחן ערוך - יורה דעה

הלכות חלה

סימן של - דין עיסת עובד כוכבים ושותפין והפקר וכלבים. ובו ט' סעיפים:

ט.

עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה חייבת ואם לאו פטורה ודוקא שניכר בה שהיא לכלבים כגון שאינה ערוכה ועשויה כצורת לחם הא לאו הכי חייבת:

שלחן ערוך - יורה דעה