bookname
stringclasses
3 values
topic
stringlengths
9
45
siman
stringlengths
16
159
seif
stringlengths
1
5
text
stringlengths
1
4.82k
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן רט - דין טעות וספק בברכת היין. ובו ג' סעיפים:
א.
לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בורא פרי הגפן אין מחזירין אותו מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין ויש אומרים שאם לקח כוס שכר או מים וסבור שהוא של יין ופתח ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומר בורא פרי הגפן ונזכר שהוא שכר או מים וסיים שהכל יצא: {הגה: וכל שכן אם היה בידו יין וסבור שהוא מים ופתח אדעתא לומר שהכל ונזכר ובירך בורא פרי הגפן שיוצא שהרי אף אם סיים שהכל יצא (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן רט - דין טעות וספק בברכת היין. ובו ג' סעיפים:
ב.
לקח כוס של שכר או מים ובירך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואמר שהכל נהיה בדברו וכך היתה אמירתו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן שהכל נהיה בדברו יצא: {הגה: ואם היו אחרים שותים גם כן ויין לפניהם ודעתו גם כן על יין שהיה סבור שבכוסו יין ובירך בורא פרי הגפן ונמצא אחר כך שבכוסו מים או שכר כשחוזר ושותה אחר כך יין אין צריך לחזור ולברך ויוצא בברכה שבירך על כוסו אף על פי שהיתה בטעות דהא דעתו היה לשתות גם כן שאר יין גם הוציא האחרים ששותין שם ולכן ברכתו ברכה (תשובת מהרי''ל סימן צ''ב, בית יוסף סוף סימן ר''ו):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן רט - דין טעות וספק בברכת היין. ובו ג' סעיפים:
ג.
כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף חוץ מברכת המזון מפני שהיא של תורה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן רי - האוכל פחות מכזית מה דינו. ובו ב' סעיפים:
א.
האוכל פחות מכזית בין מפת בין משאר אוכלים והשותה פחות מרביעית בין מיין בין משאר משקים מברך תחלה ברכה הראויה לאותו המין ולאחריו אינו מברך כלל ויש מסתפקים לומר שעל דבר שהוא כברייתו כגון גרגיר של ענב או של רמון שמברכין לאחריו אף על פי שאין בו כזית לכך נכון ליזהר שלא לאכול בריה פחות מכזית: {הגה: ולא מקרי בריה אלא אם אכלו כמות שהוא אבל אם לקח הגרעין ממנו לא מקרי בריה (הר''י פרק כיצד מברכין ובית יוסף בשם רשב''א):} ויש מסתפקים עוד בברכה אחרונה של יין אם מברכין אותה על כזית לכן טוב ליזהר שלא לשתות (אלא) פחות מכזית או רביעית:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן רי - האוכל פחות מכזית מה דינו. ובו ב' סעיפים:
ב.
הטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית ואפילו אם הוא בולעו ויש אומרים שאם הוא בולעו טעון ברכה ולא פטרו את הטועם אלא כשחוזר ופולט ואז אפילו על הרבה אינו צריך ברכה: {הגה: וספק ברכות להקל:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריא - דיני קדימה בברת הפירות. ובו ו' סעיפים:
א.
היו לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם ממין שבעה מקדים מין שבעה אף על פי שאינו חביב כמו המין האחר ואם אין ביניהם ממין שבעה מקדים החביב ואם אין ברכותיהם שוות אפילו יש בהן ממין שבעה כגון צנון וזית איזה מהם שירצה יקדים ואפילו אינו חביב ויש אומרים שגם בזה צריך להקדים החביב ונקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו אפילו אם עתה חפץ במין השני:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריא - דיני קדימה בברת הפירות. ובו ו' סעיפים:
ב.
ולהרמב''ם אם היה מין אחד חביב לו יותר בין שברכותיהם שוות בין שאינם שוות בין שיש בהם ממין שבעה בין שאין בהם ממין שבעה מקדים החביב לו אז באותה שעה ואם אינו רוצה בזה יותר מבזה אם יש ביניהם משבעת המינים מברך עליו תחלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריא - דיני קדימה בברת הפירות. ובו ו' סעיפים:
ג.
הביאו לפניו דבר שברכתו בורא פרי העץ ודבר שברכתו שהכל, בורא פרי העץ קודמת שהיא חשובה שאינה פוטרת אלא דבר אחד. וכן בורא פרי האדמה ושהכל, בורא פרי האדמה קודמת. ואם הביאו לפניו פרי העץ ופרי האדמה, איזה מהם שירצה יקדים. ויש אומרים שבורא פרי העץ קודם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריא - דיני קדימה בברת הפירות. ובו ו' סעיפים:
ד.
כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה קודם לברכה וארץ בתרא הפסיק הענין וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא הלכך תמרים קודמים לענבים שזה שני לארץ בתרא וזה ג' לארץ קמא: {הגה: ודוקא שאוכל ענבים כמות שהן אבל אם עשה מהם יין שקובע ברכה לעצמו בורא פרי הגפן חשובה והיא קודמת לברך עליו תחלה אבל מעשה קדירה מחמשת מיני דגן היא חשובה יותר מברכת היין. כל הנאמר סמוך לארץ קמא קודם למה שנאמר סמוך לארץ בתרא לאחר ששוה לו בסמיכה לארץ (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריא - דיני קדימה בברת הפירות. ובו ו' סעיפים:
ה.
הא דחטה ושעורה קודמים דוקא כשעשה מהם תבשיל או פת אבל הכוסס חטה שברכתו בורא פרי האדמה אינה קודמת לברכת בורא פרי העץ: {הגה: ברכת המוציא קודם לברכת בורא מיני מזונות וכל שכן לשאר ברכות (אגור) ואף על פי שהדבר השני חשוב או חביב עליו (וכן יש לדקדק מדברי הגהות מיימוני פרק ט' ומסמ''ק שהביא הטור וכל בו ובית יוסף בשם רמב''ם). וכל הא דאמרינן דאחד קודם לחבירו היינו שרוצה לאכול משניהם לכן יש להקדים החביב או החשוב אבל אם אינו רוצה לאכול משניהם אינו מברך רק על זה שרוצה לאכול אף על פי שגם השני מונח לפניו (תרומת הדשן סימן ל''ב). וכל זה דצריך להקדים היינו דוקא לכתחלה אבל אם עבר ובירך על השני אם הברכות שוות יוצא ואין צריך לחזור ולברך על זה שהיה לו להקדים ובלבד שיהא דעתו גם כן עליו בברכתו (בית יוסף סימן ר''ו ובזה הסימן בשם רשב''א):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריא - דיני קדימה בברת הפירות. ובו ו' סעיפים:
ו.
היה לפניו תבשיל מקמח כוסמין ושבולת שועל ושיפון וגפן ותאנה ורמון כיון דמברך על התבשיל בורא מיני מזונות ברכתו קודמת אף על גב דהנך ממין ז' ואיהו לאו ממין שבעה מכל מקום כיון דחשיבי דעבדי מינייהו פת ומברך עלייהו המוציא וברכת המזון קודמת אף על גב דלא עבדינהו פת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריב - שהעיקר פוטר הטפל. ובו ב' סעיפים:
א.
כל שהוא עיקר ועמו טפילה (פירוש דבר בלתי נחשב) מברך על העיקר ופוטר את הטפילה בין מברכה שלפניה בין מברכה שלאחריה לא מבעיא אם העיקר מעורב עם הטפל אלא אפילו כל אחד לבדו ואפילו פת שהוא חשוב מכל אם הוא טפל כגון שאוכל דג מליח ואוכל פת עמו כדי שלא יזיקנו בגרונו מברך על הדג ופוטר את הפת כיון שהוא טפל: {הגה: ויש אומרים אם הטפל חביב עליו מברך עליו ואחר כך מברך על העיקר (אגור בשם אור זרוע). הא דמברכין על העיקר ופוטר את הטפילה היינו שאוכלן ביחד או שאוכל העיקר תחלה אבל אם אוכל הטפל תחלה כגון שרוצה לשתות ורוצה לאכול תחלה כדי שלא ישתה אליבא ריקנא או שאוכל גרעיני גודגדניות למתק השתיה מברך על האוכל תחלה אף על פי שהוא טפל לשתיה ואינו מברך עליו רק שהכל הואיל והוא טפל לדבר אחר (תרומת הדשן סימן ל''ה):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריב - שהעיקר פוטר הטפל. ובו ב' סעיפים:
ב.
מרקחת שמניחין על רקיקין דקים אותם רקיקין הוו טפילה למרקחת שהדבר ידוע שאין מתכוונים לאכול לחם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריג - מי שיצא אם מוציא אחרים. ובו ג' סעיפים:
א.
על כל פירות ושאר דברים חוץ מפת ויין אם היו האוכלים שנים או יותר אחד פוטר את חבירו אפילו בלא הסיבה ומיהו ישיבה מיהא בעי דדוקא פת ויין בעי הסיבה ולדידן הוי ישיבה כמו הסיבה לדידהו ולפי זה לדידן דלית לן הסיבה אין חילוק בין פת ויין לשאר דברים דבישיבה אפילו פת ויין אחד מברך לכולם ושלא בישיבה בשאר דברים נמי כל אחד מברך לעצמו. והא דאמרינן דאחד מברך לכולם בשאר דברים חוץ מן הפת הני מילי בברכה ראשונה אבל בברכה אחרונה צריכין ליחלק וכל אחד מברך לעצמו דאין זימון לפירות: {הגה: ויש אומרים דבכל הדברים חוץ מפת ויין לא מהני הסיבה והוא הדין ישיבה לדידן (בית יוסף סימן קע''ד בשם הראב''ד) ולכן נהגו עכשיו בפירות שכל אחד מברך לעצמו:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריג - מי שיצא אם מוציא אחרים. ובו ג' סעיפים:
ב.
אין המברך מוציא אחרים אלא אם כן יאכל וישתה עמהם ואז יוצאים בשמיעתן שמכוונים אליו אפילו לא יענו אמן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריג - מי שיצא אם מוציא אחרים. ובו ג' סעיפים:
ג.
אין יוצא ידי חובתו בשמיעת הברכה אפילו יענה אמן אלא אם כן ששמעה מתחלתה ועד סופה ונתכוין לצאת בה ידי חובתו והמברך נתכוין גם כן להוציא ידי חובתו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן ריד - בכל ברכה צריך להיות שם ומלכות. ובו סעיף אחד:
א.
כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה ואם דילג שם או מלכות יחזור ויברך ואפילו לא דילג אלא תיבת העולם לבד צריך לחזור ולברך דמלך לבד אינה מלכות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן רטו - עניית אמן אחר הברכות. ובו ד' סעיפים:
א.
אין עונה אמן אחר ברכותיו אלא אחר שתי ברכות או יותר שהם סוף ברכות ונהגו לענות אמן אחר יהללוך ואחר ישתבח: {הגה: ויש אומרים שאין עונין אמן רק אחר ברכת בונה ירושלים בברכת המזון וכן המנהג פשוט במדינות אלו ואין לשנות (תוספות ומרדכי ריש פרק שלשה שאכלו ומהרי''ק שורש ע''ב). ובמקומות שנהגו לענות אמן אחר יהללוך וישתבח יענה גם כן אחר ברכת שומר עמו ישראל לעד (בית יוסף סימן נ''א):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן רטו - עניית אמן אחר הברכות. ובו ד' סעיפים:
ב.
השומע אחד מישראל מברך אחת מכל הברכות אף על פי שלא שמע כולה מתחלתה ועד סופה אף על פי שאינו חייב באותה ברכה חייב לענות אחריו אמן אבל אם היה המברך אפיקורוס או כותי או תינוק או היה גדול ושינה ממטבע הברכות אין עונין אחריו אמן: {הגה: ועונין אמן אחר עובד כוכבים אם שמע כל הברכה מפיו (הר''י פרק אלו דברים):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן רטו - עניית אמן אחר הברכות. ובו ד' סעיפים:
ג.
והא דאין עונין אמן אחר תינוק דוקא בשעה שלומד הברכות לפני רבו שמותר ללמד לתינוקות הברכות כתקנן ואף על פי שהם מברכין לבטלה בשעת הלימוד אבל בשעה שהם מברכין לפטור את עצמן כיון דבני חינוך הם עונים אחריהם אמן וכן בשעה שאומרים ההפטרה בבית הכנסת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הפירות
סימן רטו - עניית אמן אחר הברכות. ובו ד' סעיפים:
ד.
כל המברך ברכה שאינה צריכה הררי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא ואסור לענות אחריו אמן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
א.
אסור ליהנות מריח טוב עד שיברך קודם שיריח אבל לאחריו אין צריך לברך כלום:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
ב.
אם זה שיוצא ממנו הריח עץ או מין עץ מברך בורא עצי בשמים. ואם הוא עשב מברך בורא עשבי בשמים. ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב כמו המוס''ק מברך בורא מיני בשמים. ואם היה פרי ראוי לאכילה מברך הנותן ריח טוב בפירות והני מילי כשנטלו להריח בו או לאכלו ולהריח בו אבל אם נטלו לאכלו ולא נתכוין להריח בו אף על פי שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך ועל כולם אם אמר בורא מיני בשמים יצא הילכך על כל דבר שהוא מסופק בו מברך בורא מיני בשמים על אגוז מוסקאט''ה ועל קניל''ה וקלאו''ו וכל מיני בשמים שהם לאכילה מברך הנותן ריח טוב בפירות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
ג.
על הורד ועל הקנמון שהוא עור הנדי ועל מי הורד ועל הלבונה והמצטיכי וכיוצא בהם בורא עצי בשמים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
ד.
על שמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
ה.
שמן זית שכתשו או טחנו עד שחזר ריחו נודף מברך עליו בורא עצי בשמים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
ו.
שמן שבשמו כמו שמן המשחה אם בעצי בשמים מברך בורא עצי בשמים ואם בעשבי בשמים מברך בורא עשבי בשמים. ואם היו בו עצים ובשמים מברך בורא מיני בשמים ואם סיננו והוציא ממנו הבשמים יש אומרים שמברך בורא שמן ערב ויש אומרים שאינו מברך עליו כלל דהוי ריח שאין לו עיקר וכיון שספק הוא נכון ליזהר מלהריח בו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
ז.
סימלק וחילפי דימא מברך בורא עצי בשמים סימלק יש מפרשים רוסמארי''ן ויש מפרשים יאסמי''ן ויש מפרשים שהוא עשב שיש לו שלש שורות של עלין זו למעלה מזו ולכל שורה שלש עלין. וחילפי דימא הוא שבולת נרד שקורין אישפי''ק:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
ח.
סיגלי והם ויאול''ש בורא עשבי בשמים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
ט.
נרגיס והוא חבצלת ויש אומרים שהוא ליריי''ו אם גדל בגנה מברך בורא עצי בשמים ואם הוא גדל בשדה מברך בורא עשבי בשמים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
י.
היו לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים ומיני בשמים מברך על כל אחד ברכה הראויה לו: {הגה: ואם בירך על כולם מיני בשמים יצא (טור ריש הסימן). ואם צריך להקדים של עץ לשל עשבי בשמים עיין לעיל סימן רי''א:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
יא.
הביאו לפניו הדס ושמן להריח בהם אם ברכותיהן שוות מברך על ההדס ופוטר את השמן ואם אינם שוות מברך על ההדס תחלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
יב.
מברכין על המוגמר (פירוש בשמים שמשימים על הגחלים להריח בהם) משיעלה קיטור עשנו קודם שיגיע לו הריח אבל לא יברך קודם שיעלה קיטור העשן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
יג.
המוגמר אם הוא של עץ מברך בורא עצי בשמים ואם של עשב בורא עשבי בשמים ואם של שאר מינים בורא מיני בשמים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן רטז - דיני ברכת הריח. ובו י''ד סעיפים:
יד.
המריח באתרוג של מצוה מברך עליו ויש אומרים שאינו מברך לכך נכון שלא להריח בו: {הגה: יש אומרים דהמריח בפת חם יש לו לברך שנתן ריח טוב בפת (אבודרהם ובית יוסף סימן רצ''ו בשם אורחות חיים) ויש אומרים דאין לברך עליו (בית יוסף) לכך אין להריח בו:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר. ובו ח' סעיפים:
א.
הנכנס לחנותו של בושם שיש בו מיני בשמים מברך בורא מיני בשמים ישב שם כל היום אינו מברך אלא אחת נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ודוקא שלא היה דעתו לחזור אבל היה דעתו לחזור לא יברך:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר. ובו ח' סעיפים:
ב.
אין מברכין על הריח אלא אם כן נעשה להריח הילכך אין מברכין על בשמים של מתים הנתונים למעלה מהמטה שאינם אלא להעביר סרחונו של מת אבל נתונים למטה מברכין שאני אומר לכבוד החיים הם עשוים וכן אין מברכין על בשמים של בית הכסא ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר. ובו ח' סעיפים:
ג.
מוגמר שמגמרין בו את הכלים אין מברכין עליו לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר אלא כדי ליתן ריח בכלים וכן המריח בכלים שהם מוגמרים אינו מברך לפי שאין עיקר אלא ריח בלא עיקר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר. ובו ח' סעיפים:
ד.
בשמים של ערוה כגון קופה של בשמים תלוי בצוארה או אוחזת בידה או בפיה אין מברכים עליהם לפי שאסור להריח בהם שמא יבא לידי הרגל נשיקה או קירוב בשר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר. ובו ח' סעיפים:
ה.
בשמים של עבודת כוכבים אין מברכין עליהם לפי שאסור להריח בהם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר. ובו ח' סעיפים:
ו.
מסיבה של עובדי כוכבים אין מברכים על בשמים שלהם דסתם מסיבתן לעבודת כוכבים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר. ובו ח' סעיפים:
ז.
היה הולך חוץ לכרך והריח ריח טוב אם רוב העיר עובדי כוכבים אינו מברך ואם רוב ישראל מברך:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הבשמים
סימן ריז - ברכת הבשמים והמוגמר. ובו ח' סעיפים:
ח.
נתערב ריח שמברכין עליו בריח שאין מברכין עליו הולכים אחר הרוב:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הנסים
סימן ריח - ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט' סעיפים:
א.
הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל כגון מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שבקש עוג לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בעת מלחמת עמלק וחומת יריחו מברך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. ובין ברכה זו ובין שאר ברכות הראיה הרי הם כשאר ברכות וכולם בהזכרת שם ומלכות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הנסים
סימן ריח - ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט' סעיפים:
ב.
על נס שנעשה לקצת ישראל כל זמן שלא נעשה לכל ישראל או רובן ואפילו נעשה לקצת שבטים אין מברכין עליו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הנסים
סימן ריח - ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט' סעיפים:
ג.
כל אלו הדברים אינם אלא כשרואה אותם משלשים לשלשים יום ואז הם חובה כמו בפעם ראשונה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הנסים
סימן ריח - ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט' סעיפים:
ד.
הרואה מקום שנעשה נס ליחיד אינו מברך אבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה וכל יוצאי ירכו גם כן מברכין שעשה נס לאבי במקום הזה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הנסים
סימן ריח - ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט' סעיפים:
ה.
מי שנעשו לו נסים הרבה בהגיעו לאחד מכל המקומות שנעשה לו נס צריך להזכיר כל שאר המקומות ויכלול כולם בברכה אחת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הנסים
סימן ריח - ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט' סעיפים:
ו.
על נס של רבו צריך לברך כשם שהוא מברך על נס של אביו: {הגה: יש אומרים דהוא הדין אם רואה האדם שנעשה לו הנס מברך עליו כמו שמברך על המקום שנעשה בו הנס (אבודרהם):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הנסים
סימן ריח - ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט' סעיפים:
ז.
על נס של אדם מסויים כיואב בן צרויה וחבריו וכן על נס של אדם שנתקדש בו שם שמים כגון דניאל וחביריו מברך לפיכך הרואה גוב אריות של דניאל וכבשן האש של חנניה מישאל ועזריה מברך שעשה נס לצדיקים במקום הזה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הנסים
סימן ריח - ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט' סעיפים:
ח.
הרואה אשתו של לוט מברך שתים עליה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת ועל לוט אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם זוכר הצדיקים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכת הנסים
סימן ריח - ברכות הנעשים על הנסים. ובו ט' סעיפים:
ט.
יש אומרים שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם אבל נס שהוא מנהג העולם ותולדתו כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנה וניצול וכיוצא בזה אינו חייב לברך ויש חולק וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן ריט - ברכת הודאות היחיד. ובו ט' סעיפים:
א.
ארבעה צריכים להודות יורדי הים כשעלו ממנה והולכי מדבריות כשיגיעו לישוב ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא וסימנך וכל החיים יודוך סלה ''חבוש ''יסורים ''ים ''מדבר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן ריט - ברכת הודאות היחיד. ובו ט' סעיפים:
ב.
ומה מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב והשומעים אומרים מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן ריט - ברכת הודאות היחיד. ובו ט' סעיפים:
ג.
צריך לברך ברכה זו בפני עשרה ותרי מינייהו רבנן דכתיב וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו ואם לא שכיחי רבנן לא יניח מלברך ונהגו לברך אחר קריאת התורה לפי שיש שם עשרה ואם בירך בפחות מעשרה יש אומרים שיצא ויש אומרים שלא יצא וטוב לחזור ולברך בפני עשרה בלא הזכרת שם ומלכות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן ריט - ברכת הודאות היחיד. ובו ט' סעיפים:
ד.
אם בירך אחר ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר גמלך כל טוב וענה אמן יצא וכן אם אמר בריך רחמנא מלכא דעלמא דיהבך לן וענה אמן יצא: {הגה: ואין זה ברכה לבטלה מן המברך אף על פי שלא נתחייב בברכה זו הואיל ואינו מברך רק דרך שבח והודאה על טובת חבירו ששמח בה (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן ריט - ברכת הודאות היחיד. ובו ט' סעיפים:
ה.
אם בירך אחד הגומל לעצמו ונתכוין להוציא את חבירו ושמע חבירו וכוון לצאת יצא אפילו בלא עניית אמן (כיון שהמברך גם כן חייב יצא האחר בלא עניית אמן) (טור):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן ריט - ברכת הודאות היחיד. ובו ט' סעיפים:
ו.
אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן ריט - ברכת הודאות היחיד. ובו ט' סעיפים:
ז.
באשכנז וצרפת אין מברכין כשהולכין מעיר לעיר שלא חייבו אלא בהולכי מדברות דשכיחי ביה חיות רעות ולסטים ובספרד נוהגין לברך מפני שכל הדרכים בחזקת סכנה ומיהו בפחות מפרסה אינו מברך ואם הוא מקום מוחזק בסכנה ביותר אפילו בפחות מפרסה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן ריט - ברכת הודאות היחיד. ובו ט' סעיפים:
ח.
בכל חולי צריך לברך אפילו אינו חולי של סכנה ולא מכה של חלל אלא כל שעלה למטה וירד מפני שדומה כמי שהעלוהו לגרדום (פירוש מעלות שעושין דיינים לשבת כשדנין) לידון ואין הפרש בין שיש לו מיחוש קבוע ובא מזמן לזמן ובין שאינו קבוע: {הגה: ויש אומרים דאינו מברך רק על חולי שיש בו סכנה כגון מכה של חלל (טור בשם הראב''ד והר''ר יוסף וכן נוהגין באשכנז):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן ריט - ברכת הודאות היחיד. ובו ט' סעיפים:
ט.
הני ארבעה לאו דוקא דהוא הדין למי שנעשה לו נס כגון שנפל עליו כותל או ניצול מדריסת שור ונגיחותיו או שעמד עליו בעיר אריה לטורפו או אם גנבים באו לו או שודדי לילה וניצול מהם וכל כיוצא בזה כולם צריכים לברך הגומל ויש אומרים שאין מברכין הגומל אלא הני ארבעה דוקא וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכ - הטבת חלום ותעניתו. ובו ב' סעיפים:
א.
הרואה חלום ונפשו עגומה עליו ייטיבנו באפי תלתא דרחימו ליה (פירוש שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא וטבא להוי וכו':
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכ - הטבת חלום ותעניתו. ובו ב' סעיפים:
ב.
יפה תענית לבטל חלום רע כאש לנעורת: {הגה: ודוקא בו ביום ואפילו בשבת. ועיין לקמן סימן רפ''ה:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכא - ברכת הודאת הגשמים. ובו ב' סעיפים:
א.
אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם אף על פי שלא ירדו עדיין כדי רביעה משירדו כל כך שרבו על הארץ שיעלו (עליהם) אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה: {הגה: ומה שאין אנו נוהגים בזמן הזה בברכת הגשמים משום דמדינות אלו תדירים בגשמים ואינן נעצרין כל כך (סמ''ג ואגור וכל בו):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכא - ברכת הודאת הגשמים. ובו ב' סעיפים:
ב.
ומה מברך אם אין לו שדה אומר מודים אנחנו לך ה' אלהינו על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואילו פינו מלא שירה כים וכו' עד הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו וחותם ברוך אתה ה' אל רוב ההודאות ואם יש לו שדה בשותפות עם אחר מברך הטוב והמטיב ואם אין לו שותף בשדה מברך שהחיינו: {הגה: ויש אומרים דהשומע שירדו גשמים מברך הטוב והמטיב (הרשב''א):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכב - ברכת הודאת הטוב והרע. ובו ד' סעיפים:
א.
על שמועות שהן טובות לו לבדו מברך שהחיינו ואם הן טובות לו ולאחרים מברך הטוב והמטיב:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכב - ברכת הודאת הטוב והרע. ובו ד' סעיפים:
ב.
על שמועות רעות מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם דיין האמת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכב - ברכת הודאת הטוב והרע. ובו ד' סעיפים:
ג.
חייב אדם לברך על הרעה בדעת שלמה ובנפש חפצה כדרך שמברך בשמחה על הטובה כי הרעה לעובדי השם היא שמחתם וטובתם כיון שמקבל מאהבה מה שגזר עליו השם נמצא שבקבלת רעה זו הוא עובד את השם שהיא שמחה לו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכב - ברכת הודאת הטוב והרע. ובו ד' סעיפים:
ד.
מברך על הטובה הטוב והמטיב אף על פי שירא שמא יבא לו רעה ממנו כגון שמצא מציאה וירא שמא ישמע למלך ויקח כל אשר לו וכן מברך על הרעה ברוך דיין האמת אף על פי שיבא לו טובה ממנה כגון שבא לו שטף על שדהו אף על פי שכשיעבור השטף היא טובה לו שהשקה שדהו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכג - מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, מה מברך. ובו ו' סעיפים:
א.
ילדה אשתו זכר מברך הטוב והמטיב וגם היא צריכה לברך כן: {הגה: ואם מתה אשתו בלידתה מברך שהחיינו דהא ליכא הטבה לאחריני וכן אם מת האב קודם שילדתו היא מברכת שהחיינו (כן נראה לי ליישב הרשב''א סימן רמ''ה). ויש שכתבו שנהגו להקל בברכה זו שאינה חובה אלא רשות ומזה נתפשט שרבים מקילים באלו הברכות:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכג - מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, מה מברך. ובו ו' סעיפים:
ב.
מת אביו מברך דיין האמת היה לו ממון שיורשו אם אין לו אחים מברך גם כן שהחיינו ואם יש לו אחים במקום שהחיינו מברך הטוב והמטיב: {הגה: שאין מברכין הטוב והמטיב אלא אם כן יש לו שותפות באותה טובה (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכג - מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, מה מברך. ובו ו' סעיפים:
ג.
בנה בית חדש או קנה כלים חדשים אפילו היה לו כיוצא באלו תחלה או קנה וחזר וקנה מברך על כל פעם שהחיינו ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים אם הם חדשים לו שלא היו אלו שלו מעולם ולא אמרו חדשים אלא לאפוקי אם מכרן וחזר וקנאן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכג - מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, מה מברך. ובו ו' סעיפים:
ד.
בשעת הקנין יש לו לברך אף על פי שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא על ידי שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן וכשילבשם מברך מלביש ערומים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכג - מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, מה מברך. ובו ו' סעיפים:
ה.
קנה כלים שמשתמשין בהם הוא ובני ביתו מברך הטוב והמטיב אם נתנו לו במתנה מברך הטוב והמטיב שהיא טובה לו ולנותן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות הודאות
סימן רכג - מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש, וקנה כלים חדשים, מה מברך. ובו ו' סעיפים:
ו.
על דבר שאינו חשוב כל כך כגון חלוק או מנעלים ואנפלאות (פירוש מנעלים קטנים שחופין רוב הרגל) אין לברך עליהם ואם הוא עני ושמח בהם יברך: {הגה: ויש אומרים דאפילו עני אינו מברך על חלוק ומנעלים וכדומה וכן נוהגין (טור בשם תוספות ותרומת הדשן סימן ל''ו). המנהג לומר למי שלובש בגד חדש תבלה ותתחדש. ויש מי שכתב שאין לומר כן על מנעלים או בגדים הנעשים מעורות של בהמה דאם כן היו צריכים להמית בהמה אחרת תחלה שיחדש ממנה בגד אחר וכתיב ורחמיו על כל מעשיו (מהרי''ו בפסקיו). והנה הטעם חלוש מאד ואינו נראה מכל מקום רבים מקפידים על זה שלא לאומרו:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
א.
הרואה מרקוליס או שאר עבודת כוכבים אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ואם רואה אותה בתוך שלשים יום אינו חוזר ומברך: {הגה: והאידנא אין מברכים זאת הברכה, שהרי אנו מגודלים ביניהם ורואים אותו תמיד:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
ב.
הרואה מקום שנעקרה ממנה עבודת כוכבים אם הוא בארץ ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שעקר עבודת כוכבים מארצנו ואם הוא בחוצה לארץ אומר שעקר עבודת כוכבים מהמקום הזה ואומר בשתיהן כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעבדך: {הגה: ואם נעקרה עבודת כוכבים ממקום אחד ונתנוה במקום אחר מברך על מקום שנעקרה שעקר עבודת כוכבים ועל מקום שנתנוה לשם שנתן ארך אפים (בית יוסף בשם תוספות וירושלמי):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
ג.
הרואה בבל הרשעה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שהחריב בבל הרשעה. ראה ביתו של נבוכדנצר אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע. ראה גוב אריות או כבשן האש אומר ברוך שעשה נסים לצדיקים במקום הזה (ועיין לעיל סימן רי''ח סעיף ז'):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
ד.
ראה מקום שיש בבבל שכל בהמה שתעבור עליו אינה יכולה לזוז משם אם לא יתנו עליה מעפר המקום ההוא והוא סימן קללה לה דכתיב וטאטאתיה במטאטא (פירוש מכבדות הבית, שקוב''י בלע''ז) השמד אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
ה.
הרואה ששים רבוא מישראל ביחד אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם חכם הרזים ואם הם עובדי כוכבים ומזלות אומר (ירמיה יב) בושה אמכם חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
ו.
הרואה חכמי ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מחכמתו ליראיו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
ז.
הרואה חכמי אומות העולם שחכמים בחכמות העולם אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן מחכמתו לבשר ודם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
ח.
על מלכי ישראל (בזמן הבית) אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו ועל מלכי אומות העולם אומר ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
ט.
מצוה להשתדל לראות מלכים אפילו מלכי אומות העולם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
י.
הרואה בתי ישראל בישובן כגון בית שני אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם מציב גבול אלמנה. הרואה בחורבנן אומר ברוך דיין האמת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
יא.
הרואה בתי עובדי כוכבים בישובן אומר בית גאים יסח ה'בחורבנן אומר אל נקמות ה':
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
יב.
הרואה קברי ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וכו' ועל קברי עובדי כוכבים אומר בושה אמכם וגו':
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכד - דיני ברכות פרטיות. ובו י''ג סעיפים:
יג.
כל ברכות הראייה אם חזר וראה אותו דבר בתוך ל' יום אינו חוזר ומברך:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
א.
הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו ואחר י''ב חודש מברך מחיה המתים והוא שחביב עליו הרבה ושמח בראייתו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
ב.
מי שלא ראה את חבירו מעולם ושלח לו כתבים אף על פי שהוא נהנה בראייתו אינו מברך על ראייתו: {הגה: יש אומרים מי שנעשה בנו בר מצוה יברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שפטרני מעונשו של זה (מהרי''ל בשם מרדכי ובראשית רבה פרשת תולדות). וטוב לברך בלא שם ומלכות (דברי עצמו):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
ג.
הרואה פרי חדש מתחדש משנה לשנה מברך שהחיינו ואפילו רואהו ביד חבירו או על האילן ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה: {הגה: ומי שבירך בשעת ראיה לא הפסיד (טור). ואין לברך עד שנגמר תשלום גידול הפרי (תשובת רשב''א סימן ר''ן וכל בו). ואם לא בירך בראיה ראשונה יכול לברך בראיה שניה (אגור):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
ד.
אם בירך שהחיינו על שירזא''ש כשיאכל גינדא''ש חוזר ומברך שהחיינו: {הגה: והם כשני מיני גודגדניות כגון וויינקשי''ל וקירש''ן וכל כיוצא בזה:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
ה.
אם בירך שהחיינו על הענבים כשישתה יין חדש אינו חוזר ומברך:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
ו.
פרי שאינו מתחדש משנה לשנה אפילו אם יש ימים רבים שלא אכל ממנו אינו מברך שהחיינו: {הגה: פרי שמתחדש שתי פעמים בשנה מברכין עליו שהחיינו (בית יוסף), אבל שאין לו זמן קבוע לגידולו אין מברכין עליו (בית יוסף בשם הר''ר מנוח), לכן אין מברכין שהחיינו על ירק חדש דעומד כל השנה בקרקע (מהרי''ו):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
ז.
אינו מברך שהחיינו על הבוסר אלא כשהבשילו האשכולות ענבים וכן בכל פרי אחר גמורו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
ח.
הרואה כושי וגיחור דהיינו שהוא אדום הרבה והלווקן דהיינו שהוא לבן הרבה והקפח דהיינו שבטנו גדול ומתוך עוביו נראית קומתו מקופחת והננס והדרקונה דהיינו מי שהוא מלא יבלת ופתויי הראש שכל שערותיו דבוקות זה בזה ואת הפיל ואת הקוף מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם משנה הבריות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
ט.
הרואה את החיגר ואת הקטע ואת הסומא ומוכה שחין והבהקנין והוא מי שמנומר בנקודות דקות אם הם ממעי אמם מברך משנה הבריות ואם נשתנה אחר כך מברך דיין האמת ויש מי שאומר דדוקא על מי שמצטער עליו אבל על עובד כוכבים אינו מברך ואינו מברך אלא פעם ראשונה שהשינוי עליו גדול מאד: {הגה: ויש אומרים משלשים יום לשלשים יום (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכה - דיני ברכת שהחיינו. ובו י' סעיפים:
י.
הרואה אילנות טובות ובריות נאות אפילו עובד כוכבים או בהמה אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שככה לו בעולמו ואינו מברך עליהם אלא פעם ראשונה ולא יותר לא עליהם ולא על אחרים אלא אם כן היו נאים מהם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכו - הרואה פרחי האילן מה מברך. ובו סעיף אחד:
א.
היוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאין פרח אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם ואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות לא יברך עוד:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ברכות
סימן רכז - ברכת הזיקים. ובו ג' סעיפים:
א.
על הזיקים והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט ועל רעדת הארץ ועל הברקים ועל הרעמים ועל רוחות שנשבו בזעף על כל אחד מאלו אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם: