bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעה - דיני ברכת הטוב והמטיב על היין. ובו ו' סעיפים: | ו. | יין של שתי חביות והכל ממין אחד אם בתוך מ' יום לבצירתו שמוהו בשני כלים חשיבי כשני מינים ומברכין עליו הטוב והמטיב ואם לאחר ארבעים יום חלקוהו אין מברכין עליו הואיל והכל ממין אחד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעו - שהפת פוטר את הפרפרת. ובו סעיף אחד: | א. | ברך על הפת פוטר את הפרפרת דהיינו פירורי פת דק דק שדיבקם עם מרק או דבש ברך על הפרפרת לא פטר את הפת: {הגה: בירך על הפרפרת פוטר מעשה קדרה שהוא דייסא וכיוצא בו וכן אם בירך על מעשה קדרה פוטר את הפרפרת (גמרא פרק כיצד מברכין ורמב''ם בפירוש המשנה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעז - דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מה דינם. ובו ה' סעיפים: | א. | דברים הבאים בתוך הסעודה אם הם דברים הבאים מחמת הסעודה דהיינו דברים שדרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון בשר ודגים וביצים וירקות וגבינה ודייסא ומיני מלוחים אפילו אוכלם בלא פת אין טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא פוטרתן ולא לאחריהם דברכת המזון פוטרתן ואם הם דברים הבאים שלא מחמת הסעודה דהיינו שאין דרך לקבוע סעודה עליהם ללפת בהם את הפת כגון תאנים וענבים וכל מיני פירות (ועיין לעיל סימן קס''ח סעיף ח') אם אוכל אותם בלא פת טעונין ברכה לפניהם דברכת המוציא אינה פוטרתן דלאו מעיקר סעודה הם ואינם טעונים ברכה לאחריהם דכיון שבאו בתוך הסעודה ברכת המזון פוטרתם ואם בתחלת אכילתו אכל הפירות (עם פת) ובסוף אכל עמהם פת אפילו אם בינתים אכל מהם בלא פת אינם טעונים ברכה אף לפניהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעז - דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מה דינם. ובו ה' סעיפים: | ב. | ודברים הבאים לאחר סעודה קודם ברכת המזון שהיה מנהג בימי חכמי הגמרא שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת ומסירים אותו וקובעים עצמם לאכול פירות ולשתות כל מה שמביאים אז לפניהם בין דברים הבאים מחמת הסעודה בין דברים הבאים שלא מחמת הסעודה טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם דהמוציא וברכת המזון אין פוטרין אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה ודין זה האחרון אינו מצוי בינינו לפי שאין אנו רגילין למשוך ידינו מן הפת עד ברכת המזון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעז - דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מה דינם. ובו ה' סעיפים: | ג. | ואם קובע ליפתן סעודתו על הפירות הוו ליה הפירות כדברים הבאים מחמת הסעודה ואפילו אם אוכל מהפירות בתחלת סעודתו בלא פת אינו מברך לא לפניהם ולא לאחריהם ויש חולקין ולכן טוב שיאכל בתחלה מהפירות עם פת ואז אפילו אם אחר כך יאכל מהם בלא פת אינם טעונים ברכה כלל: {הגה: ואף על פי שאינו חוזר לבסוף לאכול עמהם פת מאחר שעיקר קביעות היה עלייהו (בית יוסף בשם הר''י):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעז - דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מה דינם. ובו ה' סעיפים: | ד. | אף על פי שלא היו הפירות לפניו בשעה שבירך על הפת כיון דללפת את הפת הם באים אינם טעונים ברכה כלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעז - דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה מה דינם. ובו ה' סעיפים: | ה. | אם אחר שבירך על הפת שלחו לו מבית אחרים שאינו סמוך עליהם ולא היה דעתו על הדורון אפילו מדברים שדרכן לבוא ללפת את הפת צריך לברך עליהן כדין נמלך: {(הגה: ולא ראיתי נזהרים בזה ואפשר דטעמא דסתם דעת האדם על כל מה שמביאין לו בסעודה. ועיין לקמן סימן ר''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעח - איזהו דברים קרויים הפסק בסעודה. ובו ז' סעיפים: | א. | היה אוכל בבית זה ופסק סעודתו והלך לבית אחר או שהיה אוכל וקראו חבירו לדבר עמו ויצא לו לפתח ביתו וחזר הואיל ושינה מקומו צריך לברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך בתחלה המוציא ואחר כך יגמור סעודתו אבל אם דבר עמו בתוך הבית אף על פי ששינה מקומו מפנה לפנה אינו צריך לברך: {הגה: (ועיין לקמן סימן רע''ג אם היה דעתו לאכול במקום אחר לא מיקרי שנוי מקום והוא שיהיו שני המקומות בבית אחד ועיין לקמן סימן קפ''ד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעח - איזהו דברים קרויים הפסק בסעודה. ובו ז' סעיפים: | ב. | חברים שהיו יושבין לאכול ויצאו לקראת חתן או לקראת כלה אם הניחו שם מקצתן חוזרים למקומם וגומרין סעודתן ואינם צריכין לברך שניה ואם לא הניחו שם אדם כשהם יוצאים צריכים ברכה למפרע וכשהם חוזרים צריכים ברכה לכתחלה וכן אם היו מסובין לשתות או לאכול פירות שכל המשנה מקומו הרי פסק אכילתו ולפיכך מברך למפרע על מה שאכל וחוזר ומברך שנית על מה שהוא צריך לאכול והמשנה מקומו מפנה לפנה בבית אחד אינו צריך לחזור ולברך. אכל במזרחה של תאנה זו ובא לאכול במערבה צריך לברך: {הגה: ויש חולקים בכל מה שכתוב בסימן זה רק סוברים ששנוי מקום אינו אלא כהיסח הדעת ולכן אם שינה מקומו למקום אחר אין צריך לברך אלא לפני מה שרוצה לאכול אבל לא על מה שכבר אכל (תוספות ורשב''ם והרא''ש ומרדכי פרק ערבי פסחים וטור). ודוקא שלא הניח מקצת חברים בסעודה ואכל מדברים שאינן צריכים ברכה במקומם אבל אם הניח מקצת חברים או אפילו לא הניח ואכל דברים שצריכין ברכה במקומם אפילו מה שרוצה לאכול אחר כך אין צריך לברך (סמ''ק ואור זרוע). ולכן מי שפסק סעודתו והלך לבית אחר או שהיה אוכל וקראו חברו לדבר עמו אפילו לפתח ביתו או למקום אחר כשחוזר לסעודה אתרומת הדשןצ לברך כלל דהא פת צריך ברכה במקומו לכולי עלמא מיהו אם הסיח דעתו כשחוזר ודאי צריך לברך על מה שרוצה לאכול אחר כך (בית יוסף ורשב''א). ואין חילוק בין חזר למקום שאכל כבר ובין סיים סעודתו במקום אחר (רמב''ם פרק ד' ור''ן) וכן נוהגין במדינות אלו מכל מקום לכתחלה לא יעקר ממקומו בלא ברכה דחיישינן שמא ישכח מלחזור ולאכול (הר''ר מנוח ור''ן). מיהו לצורך מצוה עוברת כגון שהגיע זמן תפלה מותר (כל בו הלכות פסח). ועיין סימן קפ''ד:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעח - איזהו דברים קרויים הפסק בסעודה. ובו ז' סעיפים: | ג. | יש מי שאומר שאם היה בגן ורוצה לאכול מפירות כל אילן ואילן כיון שברך על אילן אחד אינו צריך לברך על האחרים והוא שבשעה שברך היה דעתו לאכול מאותם האחרים אבל מגן לגן צריך לברך אפילו אם הם סמוכים ואפילו אם כשבירך תחלה היה דעתו על הכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעח - איזהו דברים קרויים הפסק בסעודה. ובו ז' סעיפים: | ד. | אם אכל פת במקום אחד וחזר ואכל במקום אחר אינו מברך ברכת המזון אלא במקום השני כמו שנהגו הולכי דרכים שאוכלים דרך הילוכם ויושבים ומברכין במקום סיום אכילתם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעח - איזהו דברים קרויים הפסק בסעודה. ובו ז' סעיפים: | ה. | יש אומרים ששבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם ויש אומרים דדוקא מיני דגן: {הגה: ויש אומרים דוקא פת לבד (הגהות מיימוני פרק ד'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעח - איזהו דברים קרויים הפסק בסעודה. ובו ז' סעיפים: | ו. | מי שנזכר בתוך הסעודה שלא התפלל ועמד והתפלל אפילו אם אין שהות לגמור סעודתו ולהתפלל שחייב להפסיק ואי אפשר לו לאכול עד שיתפלל עם כל זה לא הוי הפסק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעח - איזהו דברים קרויים הפסק בסעודה. ובו ז' סעיפים: | ז. | אדם שישן בתוך סעודתו שינת עראי לא הוי הפסק: {הגה: וכן אם הפסיק בשאר דברי רשות כגון שהוצרך לנקביו וכיוצא בזה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעט - איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך. ובו ו' סעיפים: | א. | גמר סעודתו ונטל ידיו מים אחרונים אינו יכול לאכול ולא לשתות עד שיברך ברכת המזון ואם אמר הב לן ונברך הוי היסח הדעת ואסור לו לשתות אלא אם כן יברך עליו תחלה ואכילה דינה כשתיה להרא''ש אבל להרב רבינו יונה והר''ן אכילה שאני שאף על פי שסילק ידו מלאכול ואפילו סלקו השלחן אם רצה לחזור לאכילתו אין צריך לברך פעם אחרת שכל שלא נטל ידיו לא נסתלק לגמרי מאכילה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעט - איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך. ובו ו' סעיפים: | ב. | מי שסומך על שלחן אחרים אפילו אמר הב לן ונברך לא הוי היסח הדעת עד שיאמר בעל הבית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעט - איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך. ובו ו' סעיפים: | ג. | אם לא אמר הב לן ונברך וגם לא נטל ידיו משנטל הכוס לברך הוי היסח הדעת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעט - איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך. ובו ו' סעיפים: | ד. | כשאדם נכנס לבית חבירו ויש שם חבורות הרבה שאוכלים וכל אחד מושיט לו כוס יש מי שאומר שמברך על כל אחד בורא פרי הגפן כי בכל פעם הוא נמלך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעט - איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך. ובו ו' סעיפים: | ה. | הקרואים בבית בעל הבית לאכול מיני פירות ומביאין להם בזה אחר זה אינם צריכים לברך אלא על הראשון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קעט - איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך. ובו ו' סעיפים: | ו. | אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקה ולא שתה מים ביום ידאג מפני ריח הפה ובלילה מפני ריח הפה ומפני אסכרה (פירוש חולי חונק). והאוכל מלח אחר אכילתו לא יאכל בגודל (גודל הוא האצבע הגס. אצבע הוא קרוב לגס. אמה הארוך. קמיצה הוא הסמוך לקטן. זרת הוא הקטן) דקשה לקבור בנים ולא בזרת דקשה לעניות ולא באצבע דקשה (לש''ד) ]לש''ר, לשם רע[, אלא באמה ובקמיצה. (ועיין לעיל סימן ק''ע למה אין אנו נוהגין באכילת מלח ושתיית מים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קפ - דיני פירורי הפת. ובו ה' סעיפים: | א. | אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קפ - דיני פירורי הפת. ובו ה' סעיפים: | ב. | כל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם אבל לא יביא פת שלמה ויתננה על השלחן ואם עשה כן מחזי דלשם עבודת כוכבים עביד שנאמר העורכים לגד שלחן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קפ - דיני פירורי הפת. ובו ה' סעיפים: | ג. | קודם שיטול ידיו יכבד הבית שלא ישארו שם פירורין וימאסו במים של נטילה אף על פי שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית שמא יהא השמש עם הארץ שמותר להשתמש בשמש עם הארץ ויניח גם פירורין שיש בהם כזית שאסור לאבדן ביד לכך יכבד תחלה ועכשיו אין אנו נוהגים כך מפני שאין אנו מסלקין השלחן ואנו נוטלים הידים חוץ לשלחן במקום שאין שם פירורים וליכא למיחש למידי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קפ - דיני פירורי הפת. ובו ה' סעיפים: | ד. | אף על פי שמותר לאבד פרורין שאין בהם כזית מכל מקום קשה לעניות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות דברים הנוהגים בסעודה | סימן קפ - דיני פירורי הפת. ובו ה' סעיפים: | ה. | נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | א. | מים אחרונים חובה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | ב. | מים אחרונים אין נוטלים על גבי קרקע אלא בכלי מפני רוח רעה ששורה עליהם ואם אין לו כלי נוטל על גבי עצים דקים וכיוצא בהן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | ג. | אין נוטלין בחמין שהיד נכוית בהם מפני שמפעפעין (פירוש מבעבעין מלשון שחין אבעבועות) את הידים ואין מעבירין את הזוהמא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | ד. | אין צריך ליטול אלא עד פרק שני של אצבעות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | ה. | צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה כדי שתרד הזוהמא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | ו. | אם המסובין רבים עד חמשה מתחילין מן המברך ואם הם יותר מתחילין מן הקטן ונוטלין דרך ישיבתן ואין מכבדין זה את זה ליטול עד שמגיעין לחמשה האחרונים וכיון שלא נשארו אלא חמשה שלא נטלו מתחילין מן המברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | ז. | אין מברכין שום ברכה על מים האחרונים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | ח. | יש אומרים שמים אחרונים אינם צריכים נגוב ולהרמב''ם מנגב ואחר כך מברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | ט. | מים אחרונים נוטלים בכל מיני משקים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות מים אחרונים | סימן קפא - דין מים אחרונים. ובו י' סעיפים: | י. | יש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים ואפילו לנוהגים כן אדם שהוא אסטניס ורגיל ליטול ידיו אחר הסעודה לדידיה הוו ידים מזוהמות וצריך ליטול ידיו קודם ברכת המזון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפב - דין כוס ברכת המזון, ושלא יהא פגום. ובו ז' סעיפים: | א. | יש שאומרים שברכת המזון טעונה כוס אפילו ביחיד וצריך לחזור עליו ולא יאכל אם אין לו כוס לברך עליו אם הוא מצפה ואפשר שיהיה לו אפילו אם צריך לעבור זמן אכילה אחת ולפי זה אם שנים אוכלים יחד צריך לקחת כל אחד כוס לברכת המזון ויש אומרים שאינה טעונה כוס אלא בשלשה ויש אומרים שאינה טעונה כוס כלל אפילו בשלשה: {הגה: ומכל מקום מצוה מן המובחר לברך על הכוס (ר''ן פרק ערבי פסחים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפב - דין כוס ברכת המזון, ושלא יהא פגום. ובו ז' סעיפים: | ב. | כוס ברכת המזון אינו אלא של יין ולא משאר משקים אפילו קבע סעודתו עליהם ואם אין יין מצוי באותו מקום והשכר או שאר משקין הוו חמר מדינה מברכין עליהם חוץ מן המים: {הגה: ומה שנוהגין במדינות אלו לברך על השכר אין למחות דהא יש אומרים דאינו טעון כוס כלל ועוד דהא עיקר חמר מדינה הוא שכר וקובעין הסעודה עליו ואף על גב דיין נמצא בעיר מכל מקום לא מיקרי מצוי לדבר זה שהוא ביוקר ואי אפשר לקנות יין בכל סעודה לברך עליו אמנם המצוה מן המובחר לברך על יין (דברי עצמו). ויש מדקדקין כשמברכין ביחיד על היין שלא לאחוז הכוס בידם רק מניחין אותו על השלחן לפניהם ונכון מנהג זה על דרך הקבלה (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפב - דין כוס ברכת המזון, ושלא יהא פגום. ובו ז' סעיפים: | ג. | צריך שלא יהא פגום שאם שתה שתה ממנו פגמו אבל אם שפך ממנו לתוך ידו או כלי אין בכך כלום ואפילו שתה מהכד או מחבית קטנה הוי פגום אבל אם שתה מחבית של עץ גדולה אין להקפיד יש מי שאומר שאפילו מים פגומים פסולים למזוג בהם כוס של ברכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפב - דין כוס ברכת המזון, ושלא יהא פגום. ובו ז' סעיפים: | ד. | אם היו כוסות המסובין פגומים צריך לתת מכוס הברכה לתוכם ויש מי שאומר שאינו צריך (עיין לקמן סימן ק''ץ וסימן רע''א): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפב - דין כוס ברכת המזון, ושלא יהא פגום. ובו ז' סעיפים: | ה. | אם החזיר יין של כוס פגום לקנקן היין שבקנקן כשר משום דקמא קמא בטיל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפב - דין כוס ברכת המזון, ושלא יהא פגום. ובו ז' סעיפים: | ו. | יכולין לתקן כוס פגום על ידי שיוסיפו מעט יין ואפילו על ידי שיוסיפו עליו מים מיתקן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפב - דין כוס ברכת המזון, ושלא יהא פגום. ובו ז' סעיפים: | ז. | בשעת הדחק מברכין על כוס פגום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | א. | כוס של ברכה טעון הדחה מבפנים ושטיפה מבחוץ ואם הוא נקי ואין בו שיורי כוסות אינו צריך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | ב. | יתן היין לתוכו חי עד שמגיע לברכת הארץ ואז מוזגו להודיע שבח הארץ: {הגה: ויש אומרים דאם היין אינו חזק אין צריך למוזגו (טור), וכן נוהגין באלו הארצות. ויוציאנו מן החבית לשם ברכה (טור בשם רש''י). ונראה דלדידן שאין לנו הרבה יין, אין צריך רק לשפכו מן הקנקן ששומרים בו היין לשם ברכה וחבית לאו דוקא וכן נוהגין במדינות אלו. וכוס של ברכה ימלאנו שיהא מלא על כל גדותיו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | ג. | צריך לחזור אחר כוס שלם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | ד. | מקבלו בשתי ידיו וכשמתחיל לברך נוטלו בימינו ולא יסייע בשמאל: {הגה: והיינו דוקא שלא תגע השמאל בכוס אבל אם נותן השמאל תחת הימין לסייעה מותר (בית יוסף בשם שבולי הלקט):} ומגביהו מהקרקע טפח אם הוא יושב על גבי קרקע ואם הוא מיסב בשלחן מגביהו מעל השלחן טפח ונותן בו עיניו שלא יסיח דעתו: {הגה: ועל כן אין לוקחין כוס שפיו צר שקורין גלוק גלא''ז לברך עליו:} ומשגרו לאשתו שתשתה ממנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | ה. | יש מי שאומר שאם המברך אטר (בלע''ז מנצינ''ו) אוחז הכוס בימינו שהוא שמאל כל אדם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | ו. | משנתנו לו כוס לברך לא ישיח המברך והמסובין אין להם להשיח משהתחיל המברך לא מבעיא בשעת שהוא מברך שצריכין לשמוע ולהבין מה שאומר המברך אלא אפילו בין ברכה לברכה אין להם להשיח ואם עברו ושחו בין ברכה לברכה בשעה שהמברך שותק מעט יצאו: {(הגה: אפילו אם שח המברך עצמו):} אבל אם שחו בשעה שהוא מברך לא יצאו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | ז. | נכון הדבר שכל אחד מהמסובין יאמר בלחש עם המברך כל ברכה וברכה ואפילו החתימות: {הגה: ויקדים לסיים קצת קודם המברך כדי שיענה אמן כדלעיל סימן נ''ט. אין נותנין כוס של ברכה אלא לטוב עין (גמרא פרק אלו נאמרין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | ח. | לענין לשאול בברכת המזון מפני היראה או מפני הכבוד יש מי שאומר שדינה כתפלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | ט. | צריך לישב בשעה שמברך בין אם היה הולך בביתו כשאכל או עומד או מיסב כשמגיע לברך צריך לישב כדי שיוכל לכוין יותר וגם לא יהא מיסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימה: {הגה: נראה לי דלאו דוקא המברך אלא הוא הדין כל המסובין לא ישבו בקלות ראש אלא באימה. מיהו אם לא עשה כן אפילו בירך מהלך בדיעבד יצא (רמב''ם פרק ד'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | י. | יש אומרים שגם ברכת מעין שלש צריך לאמרה מיושב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | יא. | אם היה מהלך בדרך ואוכל אינו צריך לישב ולברך לפי שאין דעתו מיושבת עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפג - המברך איך יתנהג בכוס של ברכת המזון. ובו י''ב סעיפים: | יב. | אסור לברך והוא עוסק במלאכתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפד - לקבוע ברכה במקום סעודה, ועד כמה יכול לברך מי ששכח ולא בירך. ובו ו' סעיפים: | א. | מי שאכל במקום אחד צריך לברך קודם שיעקור ממקומו: {(הגה: ועיין לעיל סימן קע''ח):} ואם יצא ממקומו ולא בירך אם היה במזיד יחזור למקומו ויברך ואם בירך במקום שנזכר יצא: {הגה: ודוקא לדעת הרמב''ם אבל לדעת הרא''ש דסבירא ליה דאף בשוגג יחזור למקומו לכתחלה במזיד אף בדיעבד לא יצא (טור):} ואם היה בשוגג להרמב''ם יברך במקום שנזכר ולהרב רבינו יונה והרא''ש גם הוא יחזור למקומו ויברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפד - לקבוע ברכה במקום סעודה, ועד כמה יכול לברך מי ששכח ולא בירך. ובו ו' סעיפים: | ב. | במה דברים אמורים כשאין לו פת עוד אבל אם יש לו פת עוד יאכל במקום השני מעט ויברך רק שלא יהא רעב מאכילה ראשונה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפד - לקבוע ברכה במקום סעודה, ועד כמה יכול לברך מי ששכח ולא בירך. ובו ו' סעיפים: | ג. | יש אומרים שכל שבעת המינים טעונים ברכה לאחריהם במקומם ויש אומרים דחמשת מיני דגן דוקא (ועיין לעיל סימן קע''ח סעיף ה'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפד - לקבוע ברכה במקום סעודה, ועד כמה יכול לברך מי ששכח ולא בירך. ובו ו' סעיפים: | ד. | אכל ואינו יודע אם בירך ברכת המזון אם לאו צריך לברך מספק מפני שהיא מן התורה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפד - לקבוע ברכה במקום סעודה, ועד כמה יכול לברך מי ששכח ולא בירך. ובו ו' סעיפים: | ה. | עד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו וכמה שיעורו כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה ומשעה שהתחיל להיות רעב אף על פי שלא נתעכל עדיין לגמרי כנתעכל לגמרי דיינינן ליה וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית יין אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותם פירות יברך אם אינו יודע לשער אם נתעכלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפד - לקבוע ברכה במקום סעודה, ועד כמה יכול לברך מי ששכח ולא בירך. ובו ו' סעיפים: | ו. | שיעור אכילה לברך עליה ברכת המזון בכזית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפה - לברך ברכת המזון בקול רם, ויתר פרטים בברכת המזון. ובו ה' סעיפים: | א. | ברכת המזון נאמרה בכל לשון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפה - לברך ברכת המזון בקול רם, ויתר פרטים בברכת המזון. ובו ה' סעיפים: | ב. | צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו ואם לא השמיע לאזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפה - לברך ברכת המזון בקול רם, ויתר פרטים בברכת המזון. ובו ה' סעיפים: | ג. | יש מי שאומר דבעל הבית עם בניו ואשתו צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפה - לברך ברכת המזון בקול רם, ויתר פרטים בברכת המזון. ובו ה' סעיפים: | ד. | אפילו נשתכר כל כך עד שאינו יכול לדבר כראוי יכול לברך ברכת המזון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפה - לברך ברכת המזון בקול רם, ויתר פרטים בברכת המזון. ובו ה' סעיפים: | ה. | אם בירך והיתה צואה כנגדו או שהיה שכור (פירוש לגמרי) נסתפקו התוספות והרא''ש אם צריך לחזור ולברך ומשום מי רגלים פשיטא שאינו חוזר לברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפו - אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון. ובו ב' סעיפים: | א. | נשים חייבות בברכת המזון וספק הוא אם הן חייבות מדאורייתא ומוציאות את האנשים או אם אינן חייבות אלא מדרבנן ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן (ועיין לקמן סימן קצ''ט בענין זימון שלהם): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפו - אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון. ובו ב' סעיפים: | ב. | קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו וההיא דבן מברך לאביו כשלא אכל האב כדי שביעה שאינו חייב אלא מדרבנן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפז - דיוקים בנוסח ברכת המזון. ובו ד' סעיפים: | א. | יש אומרים ברוך משביע לרעבים ואין לאומרו והמוסיף גורע ואם אמר במקום ברכת הזן בריך רחמנא מלכא מאריה דהאי פיתא יצא ויש אומרים שצריך שיחתום בריך רחמנא דזן כולא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפז - דיוקים בנוסח ברכת המזון. ובו ד' סעיפים: | ב. | בברכת הארץ להרא''ש לא יאמר שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה וכו' ברית ותורה שהרי אומר על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו ודי בפעם אחד והרמב''ם חולק: {(הגה: ודברי הרא''ש הם עיקר):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפז - דיוקים בנוסח ברכת המזון. ובו ד' סעיפים: | ג. | אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפילו אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו: {הגה: ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפז - דיוקים בנוסח ברכת המזון. ובו ד' סעיפים: | ד. | אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו: {הגה: ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם ועל הכל וכו' ואם לא אמרו אין מחזירין אותו (טור). ועיין לקמן סימן תרפ''ב. ומכל מקום יוכל לאומרו בתוך שאר הרחמן ויאמר הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה בימים ההם וכו' והכי נהוג (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | א. | אחר שחתם בונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו מפני שהיא סיום הברכות דאורייתא דהטוב והמטיב אינה דאורייתא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | ב. | אמן זה יאמרנו בלחש כדי שלא ירגישו שברכת הטוב והמטיב אינה דאורייתא ויזלזלו בה: {הגה: ונראה דדוקא כשמברך לבדו ואין עונין אמן אחר שאר ברכות אבל כשמזמנין עונין עליו כשאר אמן שעונין על ברכות הראשונות ואף על גב דהמברך עונה גם כן מכל מקום אינו ניכר כל כך הואיל ואחרים עונין גם כן עמו וכן המנהג במדינות אלו לאומרו בקול רם אפילו המברך עצמו כשמזמנים ואולי הוא מהאי טעמא:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | ג. | צריך להזכיר בברכה שלישית מלכות בית דוד ואין להזכיר בה שום מלכות אחר והאומר ומלכותך ומלכות בית דוד משיחך טועה שאין להשוות מלכותא דארעא עם מלכותא דשמיא וכן אין לומר בה אבינו מלכנו: {הגה: ויש אומרים דאף כשאומר יעלה ויבא לא יסיים מלך חנון ורחום אלא ידלג מלת מלך (אבודרהם) וסברא נכונה היא אבל לא ראיתי נוהגין כן:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | ד. | נוסח ברכה זו פותח בה רחם ה' אלהינו או נחמנו ה' אלהינו וחותם בה בונה ירושלים או מנחם ציון בבנין ירושלים ואין לשנות הנוסח משבת לחול דבין בשבת בין בחול אומר נוסחא אחת: {הגה: ויש אומרים דאומרים בונה ברחמיו ירושלים וכן נוהגין (מרדכי סוף ברכות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | ה. | בשבת אומר בה רצה והחליצנו ובראש חודש ויום טוב וחולו של מועד אומר יעלה ויבא ואם חל אחד מהם בשבת אומר רצה והחליצנו ואחר כך יעלה ויבא ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא ולא של יום טוב וחולו של מועד וראש חודש ברצה והחליצנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | ו. | טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת. ואם טעה ולא הזכיר של יום טוב אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים. ואם חל יום טוב בשבת אומר שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים. וכל ברכות הללו בשם ומלכות. והא דסגי בהך ברכה, דוקא כשנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, צריך לחזור לראש ברכת המזון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | ז. | אם טעה ולא הזכיר בה של ראש חודש בין ביום בין בלילה אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, ואינו חותם בה, והוא שנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב. אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, אינו חוזר, מפני שאינו חייב לאכול פת, כדי שיתחייב לברך ברכת המזון. וחול המועד דינו כראש חודש: {הגה: ואפשר דמכל מקום יש לאמרו בתוך שאר הרחמן כמו שנתבאר לעיל סוף סימן קפ''ז גבי על הנסים. ואולי יש לחלק כי ביעלה ויבא יש בו הזכרת שמות ואין לאומרו לבטלה כן נראה לי וכן נוהגין:} אם חל ראש חודש בשבת והזכיר של שבת ולא הזכיר של ראש חודש ולא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב אינו חוזר. ואם שכח של שבת ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, כולל ראש חודש עם שבת, ואומר שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון. ואם פתח בהטוב והמטיב, חוזר לראש ברכת המזון, ומזכיר של שבת ושל ראש חודש. ויש מי שאומר, שאם שכח של שבת וראש חודש, ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, אומר שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון, וחותם בשל שבת, ואינו חותם בשל ראש חודש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | ח. | סעודה שלישית בשבת דינה כראש חודש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | ט. | ג' שאכלו בשבתות וימים טובים ושכחו להזכיר מעין המאורע והם צריכים לחזור לראש ברכת המזון יברך כל אחד בפני עצמו כי מידי זימון כבר יצאו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפח - נוסח ברכה ג', ודיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון. ובו י' סעיפים: | י. | היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בברכת המזון דאזלינן בתר התחלת הסעודה והוא הדין לראש חודש ופורים וחנוכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפט - נוסח ברכה רביעית ודיניה. ובו ב' סעיפים: | א. | ברכה רביעית לא יאמר תתברך ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל ואומר בה שלשה מלכיות ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו כו' המלך הטוב. וג' הטבות הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא ייטיב לנו. וג' גמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קפט - נוסח ברכה רביעית ודיניה. ובו ב' סעיפים: | ב. | בבית האבל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת וכו' (ועיין ביורה דעה סימן שע''ט): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצ - שתיית היין אחר הברכה ודיניו. ובו ה' סעיפים: | א. | אחר שסיים ברכת המזון מברך בורא פרי הגפן ויטעום המברך (ואם הפסיק בין הברכה לטעימה עיין לקמן סימן רע''א סעיף ט''ו) ואחר כך יטעמו האחרים אם כולם זקוקים לכוס אחד ונותן המברך מכוסו לכוס ריקן שבידם לא יטעמו עד שיטעום הוא. אבל אם אינם זקוקים לכוסו יכולים לטעום קודם שיטעום הוא. אין צריך המברך לשפוך מכוסו לכוס המסובין אלא אם כן כוס המסובין פגום. (עיין לעיל סימן קפ''ב, וסוף סימן רע''א): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצ - שתיית היין אחר הברכה ודיניו. ובו ה' סעיפים: | ב. | אחר ששתה כוס של ברכת המזון יברך ברכה אחת מעין שלש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצ - שתיית היין אחר הברכה ודיניו. ובו ה' סעיפים: | ג. | שיעור שתיית יין להתחייב בברכה אחרונה יש ספק אם די בכזית או ברביעית לכך יזהר לשתות או פחות מכזית או רביעית כדי להסתלק מן הספק והכא אי אפשר לשתות פחות מכזית דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו כמלא לוגמיו שהוא רוב רביעית הלכך ישתה רביעית שלם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצ - שתיית היין אחר הברכה ודיניו. ובו ה' סעיפים: | ד. | אם המברך אינו רוצה לטעום יטעום אחד מהמסובין כשיעור ואין שתיית שנים מצטרפת ומכל מקום מצוה מן המובחר שיטעמו כולם (ועיין לקמן סימן רע''א סעיף י''ד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצ - שתיית היין אחר הברכה ודיניו. ובו ה' סעיפים: | ה. | כשמסובין בסעודה גדולה ואין יודעים עד היכן יגיע כוס של ברכת המזון כל אחד מהמסופקים אם יגיע לו צריך לברך בורא פרי הגפן. (ועיין לעיל סימן קע''ד סעיף ה' בהג''ה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצא - אם הפועלים מחוייבים לברך. ובו ג' סעיפים: | א. | פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרין בברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית כיצד ברכה ראשונה כתקנה ושניה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ ואין אומרים ברכת הטוב והמטיב כלל במה דברים אמורים כשנוטלים שכר על מלאכתן מלבד הסעודה אבל אם אין נוטלים שכר אלא הסעודה שאוכלים לבד מברכין כל ד' ברכות כתקנן וכן אם בעל הבית מיסב עמהם אף על פי שנוטלים שכר מלבד הסעודה מברכין כל ד' ברכות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצא - אם הפועלים מחוייבים לברך. ובו ג' סעיפים: | ב. | והאידנא לעולם מברכים כל ארבע ברכות שאין דרך בני אדם עכשיו להקפיד בכך ומסתמא אדעתא דהכי שוכרים פועלים שיברכו כל ארבע ברכות כתקנם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצא - אם הפועלים מחוייבים לברך. ובו ג' סעיפים: | ג. | אסור לעשות מלאכה בעודו מברך. (וכן הוא לעיל סוף סימן קפ''ג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצב - ברכת זימון בג' או בעשרה. ובו ב' סעיפים: | א. | היו המסובין ג' חייבים בזימון שאומר אחד מהם נברך שאכלנו משלו והם עונים ואומרים ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו והוא חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הזן את העולם וכו' ואם הם ד' יכול לומר ברכו שאכלנו משלו אבל יותר טוב לומר נברך שלא להוציא עצמו מן הכלל. ואם הם עשרה צריך להזכיר את ה' שאומר נברך אלהינו וכו' והם עונים ואומרים ברוך אלהינו וכו'. ואין לומר נברך לאלהינו בלמ''ד ובין שיהיו עשרה או מאה או אלף או רבוא כך הם מברכים וכל המשנה מזה הנוסח כגון שאומר נברך על המזון שאכלנו או שאומר למי שאכלנו משלו או שאומר במקום ובטובו מטובו או במקום חיינו אומר חיים הרי זה בור וכשהם עשרה כיון שמזכירים את השם יכול לומר נברך אלהינו על המזון שאכלנו משלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצב - ברכת זימון בג' או בעשרה. ובו ב' סעיפים: | ב. | אם טעה המזמן בעשרה והעונים ולא הזכירו אלהינו אין יכולים לחזור אבל אם עדיין לא ענו אחריו יחזור ויזמן בשם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצג - אם מצטרפין לזימון אם לאו. ובו ו' סעיפים: | א. | שנים שאכלו אף על פי שבברכת המוציא פוטר אחד את חבירו מצוה ליחלק שיברך כל אחד ברכת המזון לעצמו במה דברים אמורים כשהיו שניהם יודעין לברך ברכת המזון אבל אם אחד יודע והשני אינו יודע מברך היודע ויוצא השני. אם מבין לשון הקודש אלא שאינו יודע לברך וצריך לכוין מלה במלה לכל מה שיאמר: {הגה: וצריך המברך שיכוין להוציאו (מרדכי ריש פרק שלשה שאכלו ובית יוסף בשם סמ''ג):} אבל אם אינו מבין אינו יוצא בשמיעה אבל ג' שאכלו אינם רשאים ליחלק ושנים שאכלו מצוה שיחזרו אחר שלישי שיצטרף עמהם לזימון וכן ארבעה או חמשה אסור להם ליחלק שכלם נתחייבו בזימון ששה נחלקים כיון שישאר זימון לכל חבורה עד עשרה ואז אין נחלקים עד שיהיו עשרים כיון שנתחייבו בהזכרת השם {(הגה: דאז יכולים ליחלק אם ירצו ונראה לי דהוא הדין בששה אינן מחויבים ליחלק רק אם ירצו נחלקים):} ומצוה לחזור אחר עשרה. ומיהו אם היו רבים מסובים יחד ואינם יכולים לשמוע ברכת הזימון מפי המברך ואינם רשאים ליחלק לחבורות של עשרה מפני שיצטרכו לברך בקול רם וישמע בעל הבית ויקפיד עליהם יכולים ליחלק לחבורות של ג' ג' ולברך בנחת כדי שלא ישמע בעל הבית וזה טוב להם ממה שלא יצאו ידי חובת ברכת זימון שהרי אינם יכולים לשמוע מפי המברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצג - אם מצטרפין לזימון אם לאו. ובו ו' סעיפים: | ב. | אפילו לא הוקבעו מתחלה כולם לאכול יחד אלא שהשנים קבעו ואחר כך בא השלישי וקבע עמהם או שאחד קבע תחלה ואחר כך קבעו השנים עמו אינם רשאים ליחלק כיון שהם קבועים יחד בגמר האכילה ומכל מקום אם יאכל עמהם בלא קבע רשאים ליחלק אלא אם כן הוא שמש: {הגה: ומכל מקום אפילו כל מקום שרשאים ליחלק עדיף טפי לזמן משום דברוב עם הדרת מלך (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצג - אם מצטרפין לזימון אם לאו. ובו ו' סעיפים: | ג. | אם היו רוכבים ואמרו נאכל אף על פי שכל אחד אוכל מככרו ולא ירדו מהבהמות מצטרפין כיון שעמדו במקום אחד אבל אם היו הולכים ואוכלים לא ואם היו אוכלים בשדה מפוזרים ומפורדים אף על פי שאוכלים כלם בשעה אחת ומככר אחד כיון שלא קבעו מקום לאכול אינם מצטרפין: {הגה: המנהג שלא לזמן בבית עובד כוכבים ונראה לי הטעם משום דלא יוכלו לקבוע עצמן בבית עובד כוכבים משום יראת העובד כוכבים והוי כאלו אכלו בלא קבע ולכן מתחלה לא קבעו עצמן רק לברך כל אחד לבדו ולכן אין לשנות המנהג ואף אם לא היה טעם זה מספיק מכל מקום מאחר דכבר נהגו כך הוי כאלו לא קבעו עצמן ביחד:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצג - אם מצטרפין לזימון אם לאו. ובו ו' סעיפים: | ד. | שלשה שישבו לאכול וברכו ברכת המוציא אפילו כל אחד אוכל מככרו ואפילו לא אכל עדיין כזית פת אינם רשאים ליחלק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצג - אם מצטרפין לזימון אם לאו. ובו ו' סעיפים: | ה. | ג' שבאו מג' חבורות של שלשה שלשה בני אדם ונתחברו אלו השלשה אם זימנו עליהם במקומם כגון שהפסיקו כל אחד לשנים עד שאמרו הזן שוב אינם יכולים לזמן אפילו אכלו אחר כך יחד וגמרו סעודתן ואם לא זימנו עליהם במקומם חייבים לזמן ואינם רשאים ליחלק ואפילו לא אכלו אלו הג' ביחד משנתחברו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצג - אם מצטרפין לזימון אם לאו. ובו ו' סעיפים: | ו. | שלש חבורות שהיו בכל אחת ארבעה ופירש אחד מכל חבורה ונצטרפו לחבורה אחרת וזימנו הג' הנשארים פרח זימון מינייהו כיון שחבריהם זימנו והוא הדין אם לא היו בכל חבורה אלא ג' והלך אחד מכל חבורה קודם זימון ונתחברו אלו הג' ובא אחד לכל חבורה ונצטרף עם ב' הראשונים וזימנו יחד פרח זימון מאלו הג' כיון שכבר זימנו חבורתם אף על פי שלא זימנו עמהם: {הגה: שלש חבורות שאכלו ובכל חבורה ג' בני אדם אסור לכל אחד ליפרד מכל חבורה ולזמן ביחד דהרי הב' הנשארים בכל חבורה אינן יכולים לזמן אחר כך אבל אם היה בכל חבורה ד' מותר ליפרד אחד מכל חבורה ולזמן ביחד והנשארים יזמנו כל חבורה במקומם (בית יוסף בשם הרשב''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות ברכת המזון | סימן קצד - שלשה שאכלו כאחד ונפרדו, לענין הזימון מה דינם. ובו ג' סעיפים: | א. | שלשה שאכלו כאחד ושכחו וברך כל אחד לעצמו בטל מהם הזימון ואין יכולים לחזור ולזמן למפרע וכן אם ברכו שנים מהם אבל אם שכח אחד מהם ובירך השנים יכולים לזמן עם השלישי אף על פי שכבר ברך יכול לומר ברוך שאכלנו משלו והם יוצאים ידי חובת זימון והוא אינו יוצא ידי זימון שאין זימון למפרע: {הגה: ואם האחד זימן עם אחרים אף שנים הנשארים אינן יכולים לזמן (בית יוסף בשם רשב''א):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.