bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | כא. | חביות של חרס שנתנו בהם שכר שעורים מותרים בהגעלה או בעירוי ג' ימים: {הגה: והגעלת החבית יעשה והגעלה החביות יעשה בדרך זה ילבן אבנים וישימם בהם ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון ויגלגל החבית שיגיע הגעלה לכל מקום (הגהות מיימוני פרק ה'). ובדיעבד אם נתנו בהם יין או דבש בלא הגעלה רק שהדיחן היטב תחלה מותר לשתות ממנו בפסח (מרדכי פרק כל שעה והגהות אשירי פרק ב' דע''א ותרומת הדשן בסימן ר''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | כב. | כל הכלים אפילו של חרס שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהם מצה אפילו בחמין חוץ בחמץ חוץ מבית שאור ובית חרוסת שאף על פי שלא שאף על פי שלא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן אסור להשתמש בהם מצה בחמין אבל בצונן להניח בהם מצה אפויה מותר אבל אסור ללוש בהם וכל זה בלא הגעלה אבל על ידי הגעלה אפילו בית שאור וחרוסת מותרים אם אינם של חרס אבל לשל חרס לא מהני הגעלה ואפילו לא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן לא ישתמש בהם מצה אפילו בצונן והאידנא נהגו עלמא דלא לאשתמושי בפסחא במאני דפחרא עתיקי (פירוש כלי חרס ישנים) (ותנור של בית החורף דינו ככלי חרס ואסור לשום שום דבר על התנור בפסח) (מהרי''ו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | כג. | כלי חרס המצופין בהתוך זכוכית דינם ככלי חרס: {הגה: ויש מקומות שנהגו שלא להשתמש בכלי חרס גליזאר''ט אפילו חדשים (מהרי''ל) ואין להחמיר רק במקום המנהג (תשובת מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | כד. | כלי עץ המצופים בסממנים שקורים ברניס דינם ככלי חרס: {הגה: ויש מקומות שמחמירים שלא להשתמש בכלים צבועים אפילו הן חדשים (מהרי''ל) וכן המחופין בבדיל ואין להחמיר בזה רק במקום שנהגו איסור (תשובת מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | כה. | כל כלי השתיה בין צלוחיות בין כוסות מותרים בשטיפה בין שהם של זכוכית בין שהם של עץ בין שהם של מתכת בין שהם של חרס ואף על פי שלפעמים נותנים בהם לחם חם כיון שרוב תשמישן אינו אלא בצונן סגי בשטיפה שלא הלכו בכל כלי אלא אחר רוב תשמישו: {הגה: מיהו יש מחמירים ומצריכין הגעלה וכן נוהגין ועיין לעיל סעיף ו':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | כו. | כלי זכוכית אפילו מכניסן לקיום ואפילו משתמש בהן בחמין אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים ובשטיפה בעלמא סגי להו: {הגה: ויש מחמירין ואומרים דכלי זכוכית אפילו הגעלה לא מהני להו וכן המנהג באשכנז ובמדינות אלו (סמ''ג ואגור). וכן כלי כסף שיש בתוכן התוך זכוכית שקורין גישמעלצ''ט אין להגעילו אבל מבחוץ אינו מזיק (תרומת הדשן סימן קל''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנא - דיני הגעלת כלים. ובו כ''ז סעיפים: | כז. | שפוד ישן שצלו בו עופות בפסח מותרין אף על פי שמקודם צלו בו בשר מלוח ממלח שלא נבדק: {הגה: מיהו אין להתיר רק בדיעבד וכן הברזות שבחביות של יין נוהגין להדיחן (אגור ומהרי''ל). וכן העצים שתוחבין בהם כלי שתייה צריכין הדחה לשום בהם כלים בפסח (מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנב - דין זמן הגעלת הכלים. ובו ז' סעיפים: | א. | יש ליזהר להגעיל קודם שעה חמישית כדי שלא יצטרך לדקדק אם הכלים בני יומן או לאו (או אם יש ששים במים נגד כלי שמגעיל או לאו) (טור) וכן אם מגעיל כלים שבליעתן מועטת עם כלים שבליעתן מרובה וכן אם משהה הכלים בתוך היורה יותר מדאי ואינו משהה אותם כל כך וכן כדי שלא יצטרך ליזהר שלא ינוחו המים מרתיחתן: {הגה: אך רבים חולקים וסבירא להו דאין הגעלה מועלת כלום אם אין המים רותחים (וכן משמע מהרא''ש וסמ''ג ותרומת הדשן סימן קל''א ואגור וטור בסימן ק''ה) על כן יש ליזהר אפילו קודם זמן איסורו שלא ינוחו מרתיחתן כל זמן שמגעיל (דברי עצמו):} ושלא יכניס הכלים עד שירתיחו המים וכן כדי שלא יצטרך להגעיל היורה הגדולה שמגעילים בה תחלה וסוף: {הגה: ואם לא הגעיל קודם זמן איסורו יכול להגעיל עד הפסח שאז חמץ במשהו ואינו מועיל הגעלה שחוזר ובולע אבל מותר ללבן כלי תוך הפסח (דברי עצמו ותשובת רשב''א). וכשמגעיל קודם פסח לאחר שש צריך ליזהר בכל הדברים הנזכרים שאין צריך ליזהר בהם קודם שש:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנב - דין זמן הגעלת הכלים. ובו ז' סעיפים: | ב. | יש ליזהר מלהגעיל כלי הבשר וכלי חלב ביחד אלא אם כן אחד מהם אינו בן יומו. (וכל שכן כלי של איסור. על כן נהגו שלא להגעיל שום כלי בן יומו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנב - דין זמן הגעלת הכלים. ובו ז' סעיפים: | ג. | לא יניח כלים הרבה לתוך כלי ויגעילם יחד (אם נוגעים זה בזה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנב - דין זמן הגעלת הכלים. ובו ז' סעיפים: | ד. | אם מגעיל בצבת יגלגל הכלי דאם לא כן במקום הצבת לא סליק דיקולא דמיא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנב - דין זמן הגעלת הכלים. ובו ז' סעיפים: | ה. | אין מגעילין בחמי טבריה אפילו כלים שדינם ככלי שני מפני שאינה תולדות האור וכבולעו כך פולטו מה בולעו על ידי תולדות האור אף פולטו על ידי תולדות האור: {הגה: ומיהו אם נשתמש בו רק במי טבריה מגעילו בהן (בית יוסף בשם אורחות חיים). ואין מגעילין בשום משקה רק במים מיהו בדיעבד מהני הגעלה בכל משקה (בית יוסף בשם אורחות חיים). אם הגעיל הרבה כלים ביורה עד שמרוב פליטת הכלים נעשו המים כציר אין להגעיל עוד באותן המים (ר''ן פרק כל הבשר):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנב - דין זמן הגעלת הכלים. ובו ז' סעיפים: | ו. | כלי גדול שאינו יכול להכניסו לתוך כלי אחר מחמת גודלו עושה שפה לפיו בטיט כדי שיתמלא היטב ויגיעו המים בשפתו וממלאו מים ומרתיחו או יקח אבן רותחת או לפיד אש וישליכנו לתוכו בעודו רותח ומתוך כך ירתיחו המים יותר ויעלו על שפתו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנב - דין זמן הגעלת הכלים. ובו ז' סעיפים: | ז. | נוהגין לשטוף הכלי במים קרים אחר הגעלה מיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנג - דיני החטים וטחינתם למצות. ובו ט' סעיפים: | א. | אלו דברים שיוצאים בהם ידי חובת מצה בחטים ובשעורים ובכוסמין ובשבולת שועל ובשיפון (והמנהג ליקח לכתחלה חטים) (מהרי''ל) אבל לא באורז ושאר מיני קטניות וגם אינם באים לידי חימוץ ומותר לעשות מהם תבשיל: {הגה: ויש אוסרים (טור והגהות מיימוני פרק ה' ומרדכי פרק כל שעה) והמנהג באשכנז להחמיר ואין לשנות מיהו פשוט דאין אוסרים בדיעבד אם נפלו תוך התבשיל וכן מותר להדליק בשמנים הנעשים מהם ואינן אוסרים אם נפלו לתוך התבשיל וכן מותר להשהות מיני קטניות בבית (תרומת הדשן סימן קי''ג). וזרע אקליז''א (מהרי''ל) ועני''ס אליינד''ר אינן מיני קטניות ומותר לאכלן בפסח כן נראה לי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנג - דיני החטים וטחינתם למצות. ובו ט' סעיפים: | ב. | העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן יוצא בה ידי חובתו בפסח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנג - דיני החטים וטחינתם למצות. ובו ט' סעיפים: | ג. | אם לא ביררו החטים מאכילת עכבר אין בכך כלום: {הגה: וכן אם לא ביררו ממנו אותו דגן שצמח מיהו צריך לראות שאין בו כל כך שלא יהא ששים כנגדו מן ההיתר (הגהות מיימוני בשם סמ''ק ותרומת הדשן סימן קי''ד):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנג - דיני החטים וטחינתם למצות. ובו ט' סעיפים: | ד. | החטים שעושים בהם מצת מצוה טוב לשמרן שלא יפלו עליהם מים משעת קצירה ולפחות משעת טחינה ובשעת הדחק מותר ליקח קמח מן השוק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנג - דיני החטים וטחינתם למצות. ובו ט' סעיפים: | ה. | האידנא אסור ללתות בין חטים בין שעורים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנג - דיני החטים וטחינתם למצות. ובו ט' סעיפים: | ו. | שקים שנותנים בהם קמח כל השנה אם רוצה ליתן בהם קמח ומכבסים אותם יפה צריכים להתיר קודם הכבוס כל התפירות שבהם בקצוות או אם הם מטולאים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנג - דיני החטים וטחינתם למצות. ובו ט' סעיפים: | ז. | כשמוליכים השקים שיש בהם קמח מהרחיים אסור להניחם על גבי בהמה שאין אוכף או עור עב תחת השק: {הגה: וכן יזהר לכתחלה שלא להניח הרבה שקים עם קמח זה על זה במקום שאפשר (מרדכי סוף פרק אלו עוברין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנג - דיני החטים וטחינתם למצות. ובו ט' סעיפים: | ח. | נוהגים לנקר הרחיים משום דזמנין נתנו בהם תבואה לתותה לסולת ונוהגים שקמח הראשון שנטחן אחר הניקור שומרים אותו עד לאחר הרגל: {הגה: ואנשי מעשה רגילים לילך בעצמם אל מקום הרחיים לראות הם בעצמם לטחינת קמחיהם (מרדכי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנג - דיני החטים וטחינתם למצות. ובו ט' סעיפים: | ט. | צריך לטחון החטים יום או יומים לפני הלישה ואם טחנו בערב פסח יש אומרים שאסור ללוש מצה בו ביום לפי שהקמח בשעת טחינה רותח ומחמם המים והעיסה נוחה להחמיץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנד - באיזה מצה אינו יוצא ידי חובתו. ובו ד' סעיפים: | א. | אין יוצאין לא בפת סובין ולא בפת מורסן אבל לש הוא את העיסה בסובין ובמורסן שבה ויוצא בה ויוצא במצה מסלת נקיה ביותר ואין אומרים אין זה לחם עוני: {הגה: וטוב לכתחלה שלא לעשות המצה רחבה יותר מדאי דהוי כאשישה (מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנד - באיזה מצה אינו יוצא ידי חובתו. ובו ד' סעיפים: | ב. | עיסת הכלבים בזמן שהרועים אוכלים ממנה יוצאים בה ואם לאו אין יוצאים בה שאין זו משומרת לשם מצה: {הגה: כך הם דברי הרמב''ם אבל יש אומרים הטעם משום שאינו קרוי לחם כל זמן שאין הרועים אוכלים ממנו וכן נראה עיקר (טור יורה דעה סימן ש''ל ור''ש בפירוש דמסכת חלה פרק קמא):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנד - באיזה מצה אינו יוצא ידי חובתו. ובו ד' סעיפים: | ג. | ליכא בזמן הזה דידע למחלט הלכך כל מין חליטה אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנד - באיזה מצה אינו יוצא ידי חובתו. ובו ד' סעיפים: | ד. | אין אדם יוצא ידי חובתו במצה גזולה במה דברים אמורים כשגזל מצה אבל אם גזל חטים או קמח ועשאו מצה יוצא בה שקנאה בשינוי ודמים לבד הוא חייב לו. (ולענין ברכה עיין לקמן ריש סימן תרמ''ט): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנה - דין מים שלנו. ובו ו' סעיפים: | א. | אין לשין אלא במים שלנו בין שהם מי בורות ומעיינות בין שהם מי נהרות ושואבים אותן מבעוד יום (סמוך לבין השמשות) (דברי עצמו והגהות מיימוני פרק ה') או בין השמשות ואין לשין בהן עד שיעבור הלילה כולה ויכולים לשאוב יום אחד לימים הרבה ואם הזמן חם יניחם במרתף שהוא קר ואם הזמן קר יניחם באויר כי המרתף הוא חם וצריך להשכים ולהכניסם לבית קודם שיזרח השמש ואפילו ביום המעונן: {הגה: ואם לא הכניסם בהשכמה אם לא עמדו כל כך עד שהוחמו אינו מזיק ויותר טוב להעמידם תחת התקרה שמא ישכח להכניסם בהשכמה (בית יוסף בשם אורחות חיים). וכשמוליך המים תחת אויר הרקיע יש לכסותם (תרומת הדשן סימן קט''ו בשם סמ''ג וסמ''ק ומהרי''ק). כשחל פסח באחד בשבת יש לשאוב המים אור י''ג דהיינו בליל ה' (מרדכי סוף פרק קמא דפסחים). לכתחילה יש לשאוב מן הנהרות ולא מן הבארות (אשרי ומרדכי) אבל כשהנהרות גדולות מהפשרת שלגים וגשמים טוב יותר לשאוב מן הבארות (מהרי''ו). ואין לשפוך מים שלנו מכח מת או תקופה הנופלת (מרדכי פרק כל שעה והגהות מיימוני פרק ה') ומכל מקום טוב לכתחלה להשים בהם ברזל גם אסור לשאוב מים על ידי נכרי למצות של מצוה ואף לשאר מצות ישאב ישראל (מרדכי ומהר''י ברי''ן ומהרי''ל) אם אפשר ונוהגין ליטול מים מיוחדים למצה של מצוה ונוהגין ליקח כלי חרס חדשים ואין לשנות המנהג אבל בשל עץ אין להקפיד (כל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנה - דין מים שלנו. ובו ו' סעיפים: | ב. | יש אומרים שמים המכונסין בסיסטירנ''ה מותר ללוש בהם סמוך לשאיבתן ואין להקל בדבר אם לא בשעת הדחק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנה - דין מים שלנו. ובו ו' סעיפים: | ג. | אין ללוש במים חמין אפילו לא נתחממו אלא בחמה ולא במים הגרופים מדוד גדול שנחשתו עבה ותלוי על מקום האש ומים שבתוכו פושרים אפילו כשאין האש תחתיו ואם עבר ולש בין באלו בין במים שלא לנו אסור ויש חולקין ומתירין בלש במים שלא לנו ויש אומרים דבשוגג מותר ובשעת הדחק יש לסמוך עליהם: {הגה: ואפילו בלא דחק יש להתיר אם עבר בשוגג ולש במים שלא לנו (רבינו ירוחם ובית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנה - דין מים שלנו. ובו ו' סעיפים: | ד. | מים שלא לנו שנתבטלו חד בתרי במים שלנו לשין בהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנה - דין מים שלנו. ובו ו' סעיפים: | ה. | נוהגין שלא ליתן מלח במצה ונכון הדבר (ואפילו בדיעבד יש לאסור) (מרדכי ודברי עצמו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנה - דין מים שלנו. ובו ו' סעיפים: | ו. | לש המצה בקצח ושומשמין ובמיני תבלין כשרה כיון שיש בה טעם מצה ומכל מקום אין ליתן בה תבלין לפי שהוא חד ומחמם העיסה: {הגה: ופלפלין אפילו בדיעבד אסור וכן אם נפל בה סיד (מהרי''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנו - דין שיעור כמות לישת המצות. ובו ג' סעיפים: | א. | אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה שהיא מ''ג ביצים וחומש ביצה בינונים והוא עשרון וכן ישער אותה ימלא כלי מים ויערה המים ממנו לכלי אחר ואחר כך יתן בו מ''ג ביצים ויחזיר בו המים שעירה ממנו והמים שיותירו יתנם בכלי אחר והכלי המחזיק אותם הוא המדה למלאותו מקמח והמדה מחוקה ולא גדושה ושיעורה מקמח חטה מצרית תק''כ דרהם מצריים בקירוב: {הגה: ולא ידחק הקמח במדה דאם כן לא ילוש יפה וטוב לומר בשעת נתינת הקמח למדה שעושה לשם מצוה (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנו - דין שיעור כמות לישת המצות. ובו ג' סעיפים: | ב. | אם לש יותר משיעור זה מותר בדיעבד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנו - דין שיעור כמות לישת המצות. ובו ג' סעיפים: | ג. | אף על פי שאין מודדין קמח ביום טוב ללוש ביום טוב של פסח שאין לשין עיסה גדולה מעשרון מותר למדוד ויש אוסרים אלא יקח באומד הדעת ולא ירבה על עשרון (והכי נהוג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנז - דין הנהגת החלה בעיסת מצה. ובו ב' סעיפים: | א. | מפני שצריך לדקדק בשיעור העיסה שלא להרבות בה משום חשש חימוץ ומוטב שימעט בה לכן טוב לקרב העיסות יחד בשעת הפרשת חלה שישקו זו בזו דשמא יש בהם שלא היה בה כשיעור ואם אי אפשר להפריש חלה בעודה עיסה מפני המהירות יפרישנה אחר אפייה מיד שיתן כל המצות בסל והסל מצרפם לחלה וזהו הדרך היותר נכון: {הגה: ואם היה בו שיעור חלה ושכח להפריש יפריש אחר כך ואפילו צירוף סל לא צריך ואם לקח ממקצת העיסות וממקצת לא לקח ונתערבו צריך ליקח חלה מכל אחד ואחד או ילוש עיסה אחרת ויקח ממנו גם כן על אותן שנתערבו ואם מכיר מצה אחת שחייבת בחלה נוטל ממנה על האחרות (הגהות מיימוני פרק ג' ומרדכי ריש פרק אלו עוברין ובית יוסף בשם תוספות פרק קמא דביצה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנז - דין הנהגת החלה בעיסת מצה. ובו ב' סעיפים: | ב. | הלש עיסה ביום טוב של פסח לא יקרא שם לחלה עד שתאפה שאם יקרא לה שם אינו רשאי לאפותה ואם יניחנה כך תחמיץ ואינו רשאי לשורפה ביום טוב ואם שכח וקרא לה שם יטילנה לצונן וימנענה מלהחמיץ: {הגה: ואם יש כהן קטן שלא ראה קרי או גדול שטבל לקריו מותרים לאפות החלה בשבילו (טור) ויש אומרים שאין מאכילין חלה בזמן הזה לשום כהן (מהרי''ו). יש אומרים דמותר ביום טוב ללוש פחות מכשיעור כדי לפטור עצמו מן החלה (ר''ן ריש פרק אלו עוברין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנח - דין מצוה ללוש המצה בערב פסח. ובו סעיף אחד: | א. | נוהגים שלא ללוש מצת מצוה בערב פסח עד אחר שש שעות שהוא זמן הקרבת קרבן פסח ובי''ד שחל להיות בשבת לשין בערב שבת אחר שש שעות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנט - דין מקום וסדר לישת המצות. ובו ו' סעיפים: | א. | אין לשין במקום השמש וביום המעונן אסור תחת כל אויר הרקיע משום דיומא דעיבא כוליה שמשא: {הגה: ועל כן נהגו ליזהר מללוש נגד החלון הפתוח אפילו אין שם שמש שמא יהיה מעונן ולאו אדעתיה (תרומת הדשן סימן קצ''ג) וכן יש ליזהר מלהוליך המצות לתנור תחת הרקיע מגולה וכן המים או הקמח (הגהות מיימוני פרק ה' בשם סמ''ק ומהרי''ו):} ולא יתקרב ללוש אצל התנור מפני חום התנור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנט - דין מקום וסדר לישת המצות. ובו ו' סעיפים: | ב. | לא יניחו העיסה בלא עסק ואפילו רגע אחד וכל זמן שמתעסקים בו אפילו כל היום אינו מחמיץ ואם הניחו בלא עסק שיעור מיל הוי חמץ ושיעור מיל הוי רביעית שעה וחלק מעשרים מן השעה: {הגה: ויש להחמיר למהר בענין עשיית המצות כי יש לחוש שהשהיות יצטרפו לשיעור מיל או שיהיה במקום חם שממהר להחמיץ (הגהות מיימוני פרק ה' ומרדכי פרק אלו עוברין):} ואחר שנתעסקו בבצק ונתחמם בידים אם יניחוהו בלא עסק מיד יחמיץ ואם התחילו בשתי עיסות כאחד והחמיצה האחת בידוע שהחמיצה גם השנית אפילו אין רואין בה סימני חימוץ ואם החמיצה עד שיש בה סדקים אפילו לא נתערבו הסדקים זה בזה אלא אחד הולך הנה ואחד הולך הנה הוי חמץ גמור והאוכלו חייב כרת ואם אין בו סדק אלא הכסיפו (פירוש נשתנה מראיתו ללובן, ערוך) פניו כאדם שעמדו שערותיו האוכלו פטור: {הגה: ואם המצה עשויה וירא שלא תבא לידי חימוץ מותר לשברה ולחזור לעשותה כדי שהעסק יבטל החימוץ מיהו טוב ליזהר לכתחלה (מהרי''ל בשם אגודה ורוקח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנט - דין מקום וסדר לישת המצות. ובו ו' סעיפים: | ג. | אם האשה שהיא לשה היא מקטפת במים לא תקטף באותם מים שמצננת בהם ידיה מפני שהם מתחממים ומחמיצים את העיסה אלא יהא לה כלי אחר מלא מים שתקטף בו: {הגה: ומיהו בעברה ולא צננה ידיה מותר (רמב''ם פרק ה'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנט - דין מקום וסדר לישת המצות. ובו ו' סעיפים: | ד. | אם לש אחר זמן איסור חמץ אלו המים עם שאר המים שרוחצים בהם העריבה לא ישפכם אלא במקום מדרון כדי שלא יתקבצו במקום אחד ויחמיץ: {הגה: והכלים שמתקנים בהם המצות והסכין שחותכין בו העיסה יגרדם תמיד בשעת עשייה שלא ידבק בהם הבצק ולאחר עשייה ידיחם וינגבם היטב לחזור ולתקן בהם פעם שנית (מהרי''ל) וזהו עדיף טפי ממה שנוהגין לגרדן כי אי אפשר לנקותן היטב על ידי גרידה והמחמיר יגרדן ואחר כך ידיחן (דברי עצמו). וביום טוב מותר לעשותו על ידי נכרי ואם אין נכרי יטילם לצונן או יתנם לתנור שיאפה הבצק שעליהם והעריבות שאפשר לתת דבר בתוכו מותר להדיח וכן כל כיוצא בזה ויש ליזהר בעריבה שלשין בה שלא יהיה בו שום גומא או סדק שלא יוכל לנקרו אחר הלישה ותחמיץ ואחר כך כשחוזר ולש בו מתערב בבצק (מהרי''ל). ולא יתן העריבה על כר או כסת צמר בשעת הלישה שמחמם העריבה אבל על של עור שרי (מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנט - דין מקום וסדר לישת המצות. ובו ו' סעיפים: | ה. | עברה ולשה תחת השמש הפת מותרת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תנט - דין מקום וסדר לישת המצות. ובו ו' סעיפים: | ו. | אם העיסה רכה לא יוסיף בה קמח אלא עושה עיסה קטנה מגיבול קשה ויערבנה עם העיסה הרכה: {הגה: וירחיק המצות מהקמח כי הקמח הנדבק בהן בא אחר כך בתבשיל ומתחמץ (מרדכי ריש פרק אלו עוברין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תס - דיני מצת המצוה. ובו ז' סעיפים: | א. | אין לשין מצת מצוה ולא אופין אותה על ידי נכרי ולא על ידי חרש שוטה וקטן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תס - דיני מצת המצוה. ובו ז' סעיפים: | ב. | הרא''ש היה משתדל במצת מצוה ועומד על עשייתם ומזרז העוסקים ומסייע בהן בעריכתן וכן ראוי לכל אדם לעשות להטפל הוא בעצמו במצוה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תס - דיני מצת המצוה. ובו ז' סעיפים: | ג. | הלש אחר זמן איסור חמץ יאמר בשעת לישה כל פירורים שיפלו בשעת לישה ועריכה וכן בצק הנדבק בכלים אני מבטל אותם כדי שנמצא שמבטלן קודם חימוצן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תס - דיני מצת המצוה. ובו ז' סעיפים: | ד. | אין עושין סריקין המצויירין דהיינו לצייר בפת כמין חיה ועוף אבל כל מה שעושים אותו במסרק כדי שלא יתפח וכן מה שמנקבין המצות מותר ומכל מקום טוב למהר לעשותן שלא להשהות בהן: {הגה: ויש לעשות המצות רקיקין ולא פת עבה כשאר לחם כי אין הרקיקין ממהרים להחמיץ:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תס - דיני מצת המצוה. ובו ז' סעיפים: | ה. | אין עושין בפסח פת עבה טפח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תס - דיני מצת המצוה. ובו ז' סעיפים: | ו. | אין להקל במה שהחמירו הקדמונים שלא לעשות פאנדי''ש או פלאדוני''ש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תס - דיני מצת המצוה. ובו ז' סעיפים: | ז. | אין ליתן ביצים שלמים במצה שתאפה עמהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסא - דיני אפיית המצה. ובו ה' סעיפים: | א. | תנור שאופים בו חמץ צריך ליזהר כשיסיקוהו כדי לאפות בו מצה שילכו הגחלים על פני כולו ואין די לו בלהבה דכמו שבולע על ידי גחלים כך פולט על ידי גחלים ושיהו ניצוצות נתזין ממנו הילכך אם הסיקוהו כמה פעמים קודם הפסח אינו מספיק אלא אם כן כיון להתירו לצורך פסח כי שמא לא הלכו הגחלים על פני כולו כל זמן שלא כיון לכך ויש נוהגים להטיל בו קרקע חדש כדי שלא יצטרכו היסק ומנהג יפה הוא: {הגה: וכשיכשירו על ידי היסק טוב וישר הוא לחזור ולהסיק לצורך האפייה ולא לעשות הכל בהיסק אחד (תשובת מהרי''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסא - דיני אפיית המצה. ובו ה' סעיפים: | ב. | טפקא (פירוש אחד מן הרעפים שמכסין בהם הגג, קופ''י בלע''ז) של חרס חדשה לא שנא הסיקה מבפנים או מבחוץ מותר כיון שהאור שולט תחתיה אף על פי שאין שלהבת עולה על גבה מרתח רתח והפת נאפית מיד ואינה באה לידי חימוץ אבל צריך להסיק תחלה בין תנור בין כוביא בין באלפס בלא מים בין בקרקע אבל להדביקו תחלה ואחר כך להסיק יש אוסרים וטוב ליזהר ויש מי שאומר שראוי למחות שלא יעשו חררות ברמץ (פירוש אפר חם, צינירונ''י בלע''ז): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסא - דיני אפיית המצה. ובו ה' סעיפים: | ג. | מצה שנאפית עד שאם פורסין אותה אין חוטין נמשכים ממנה יוצאים בה: {הגה: ויש ליזהר שלא ללקחה מן התנור קודם לכן (דברי עצמו) ולהחזירה כי תוכל לבוא לידי חימוץ (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסא - דיני אפיית המצה. ובו ה' סעיפים: | ד. | יוצא אדם במצה שרויה והוא שלא נימוחה אבל אם בשלה אינו יוצא בה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסא - דיני אפיית המצה. ובו ה' סעיפים: | ה. | אם אפו חמץ עם מצה לא נאסרה אלא אם כן נגעה בחמץ ונוטל ממקום שנגעה כדי נטילת מקום והשאר מותר: {הגה: מצה שנתכפלה בתנור ודבוקה עד שאין שולט שם האש אוסרים אותה תוך הפסח אבל שאר מצות שבתנור מותרים וקודם פסח אין לאסור רק מקום הדבוק (תרומת הדשן סימן קנ''ז ופסקיו סימן קמ''ה). מצה נפוחה באמצעיתה אסורה אבל עלה עליה קרום כדרך שעולה על הפת בשעת אפייה מותרת (מהרי''ל). אם שני מצות שוכבות זו על זו בתנור קודם אפייתן אסורים דהוי כמצה כפולה (מהרי''ו). וכן יש ליזהר שלא יגעו זה בזה בתנור בעודן לחין כי אין האור שולט במקום נגיעתן ובאים לידי חימוץ (בית יוסף בשם אורחות חיים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסב - דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז' סעיפים: | א. | מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל ומותר לאכול בפסח מצה שנילושה במי פירות אפילו שהתה כל היום אבל אין יוצא בה ידי חובתו מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב לחם עוני: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסב - דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז' סעיפים: | ב. | מי פירות עם מים ממהרים להחמיץ יותר משאר עיסה הלכך אין ללוש בהם ואם לש בהם יאפה מיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסב - דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז' סעיפים: | ג. | מותר ללוש ביין אף על פי שאי אפשר לו בלא טיפת מים שנופלת בשעת הבציר ואף לכתחלה רגילים ליתן מים בשעת הבציר כדי להתיר נצוק ואף על פי כן אין לחוש להם הואיל וכבר נתבטלו המים ביין קודם שלשו העיסה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסב - דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז' סעיפים: | ד. | מי ביצים ושאר משקים כולם הוו בכלל מי פירות: {הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות ואפילו לקטף המצות אין נוהגין רק לאחר אפייתן בעודן חמין ואין לשנות אם לא בשעת הדחק לצרכי חולה או זקן הצריך לזה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסב - דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז' סעיפים: | ה. | הלש עיסה במי פירות טוב לעשותה פחות משיעור עשרון כדי שלא תתחייב בחלה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסב - דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז' סעיפים: | ו. | חטה שנמצאת בדבש או ביין וחומץ מותר ובלבד שלא נתערב בהם מים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסב - דין מי פירות אם מחמיצין. ובו ז' סעיפים: | ז. | יש לברר המלח קודם פסח מחטים שלא יהיו בתוכו כי כשהמלח מתלחלח הוא נכנס מעט מעט בחטים ומתחמץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסג - אם מותר לחרוך שני שבלים יחד, ודיני כרמל. ובו ג' סעיפים: | א. | מותר לחרוך שני שבלים ביחד ולא חיישינן שמא יצאו מים מאחת לחברתה שהם מי פירות ואינם מחמיצים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסג - אם מותר לחרוך שני שבלים יחד, ודיני כרמל. ובו ג' סעיפים: | ב. | ותיקא שהוא תבשיל העשוי משמן ומלח עם קמח מותר והוא שלא יהא בו מים: {הגה: ולדידן שנוהגים להחמיר במי פירות גם זה אסור:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסג - אם מותר לחרוך שני שבלים יחד, ודיני כרמל. ובו ג' סעיפים: | ג. | כרמל שמהבהבין אותו באור וטוחנין אותו אין מבשלים הקמח שלו במים שמא לא נקלה באור יפה ונמצא מחמיץ כשמבשלים אותו וכן כשמוללין הקדירות החדשות (פירוש שנותנים קמח לתוך המאכל להקפות) אין מבשלים בהם אלא מצה אפויה שחזרו וטחנו אותה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסד - חרדל שנתערב בתוכו קמח. ובו סעיף אחד: | א. | חרדל או שאר מיני טיבול שיש בהם מים אין נותנין בהם קמח ואם נתן לתוך החרדל יאכל מיד ולא ישהנו שמא יחמיץ ובשאר מיני טיבולין כיון שאינם חדין כמו חרדל ודאי החמיץ וצריך לשרפו אם הוא אחר זמן איסור חמץ: {הגה: והמנהג שלא לאכול חרדל כלל בפסח אפילו נתערב קודם פסח דהוי כמיני קטניות שנוהגין בו איסור (הגהות מיימוני ריש פרק ה' ותרומת הדשן סימן קי''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסה - דיני מורסן בפסח. ובו ג' סעיפים: | א. | אין שורין מורסן לתרנגולים בשום פנים ולא חולטין: {הגה: וכשנותנים להם שעורים או חטים לאכול יזהר שלא להשליכם במקום לח שיבואו לידי חימוץ (מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסה - דיני מורסן בפסח. ובו ג' סעיפים: | ב. | אין האשה שפה מורסן על בשרה אפילו יבש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסה - דיני מורסן בפסח. ובו ג' סעיפים: | ג. | אם שפשפו מורסן באווז לח ממים יש מי שאומר שהאווז אסור: {הגה: והכי נהוג לענין איסור חמץ שהוא במשהו ויש ליזהר שלא להבהב העופות בקשין שמא יהיו שם חטים או דגן מחומץ ויתן טעם בעופות בשעת ההבהוב:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסו - אם הרוק ומי רגלים ודומיו מחמיצים. ובו ו' סעיפים: | א. | לא ילעוס אדם חטים ויתן על גבי מכתו מפני שהן מחמיצות שהרוק מחמיץ: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסו - אם הרוק ומי רגלים ודומיו מחמיצים. ובו ו' סעיפים: | ב. | הנותן שעורים לבהמתו ומצא בהם ריר צריך לבערם: {הגה: אבל בסתם אין לחוש הואיל וכבר בטל (דברי עצמו). ויש מחמירין לבער כל הנותר מן הבהמה אף על פי שאין רואה עליו ריר (מרדכי ריש פרק אלו עוברין בשם הרוקח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסו - אם הרוק ומי רגלים ודומיו מחמיצים. ובו ו' סעיפים: | ג. | שק מלא קמח שנתלחלח מזיעת החומה מותר ויש אוסרים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסו - אם הרוק ומי רגלים ודומיו מחמיצים. ובו ו' סעיפים: | ד. | נפלו מים על קמח או נתלחלח השק יאחז בידו כל המקום המלוחלח בשק עד שיריק כל הקמח שבשק ואם אי אפשר לעשות כן ירקד הקמח והשאר מותר ודוקא כל זמן שהוא מלוחלח אבל אם נתייבש הלחלוחית לא מהני ריקוד דמיפרך ומתערב עם השאר ואסור לאכלו בפסח אלא ירקדנו וישמרנו עד אחר הפסח ואם נתייבש בפסח אסור להשהותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסו - אם הרוק ומי רגלים ודומיו מחמיצים. ובו ו' סעיפים: | ה. | הטל מחמיץ וכן מי רגלים ומי הפה והחוטם והעין והאוזן (אבל דם) (רבינו ירוחם) וחלב וזיעת אדם אינו מחמיץ (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסו - אם הרוק ומי רגלים ודומיו מחמיצים. ובו ו' סעיפים: | ו. | קמח שנפל עליו דלף אפילו כל היום אינו בא לידי חימוץ והוא שיהיה הדלף טורד בלי הפסק ויאפנו מיד לכשיפסיק ואם הוא מסופק אם הדלף טורד אם לאו אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | א. | דגן שנטבע בנהר או שנפל עליו מים כשם שאסור לאכלו כך אסור לקיימו אלא מוכרו לישראל ומודיעו כדי שיאכלנו קודם הפסח ואם מכרו לעכו''ם קודם הפסח מוכר מעט לכל אחד ואחד כדי שיכלה קודם הפסח שמא יחזור הנכרי וימכרנו לישראל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | ב. | דגן זה שנטבע בנהר או שנפלו עליו מים אף על פי שלא נתבקע אסור דכיון דמינח נייחי אתי לידי חימוץ: {הגה: ולכן יש ליזהר שלא יבואו מים או גשמים מזלפים על החטים כי אז אפילו לא נתבקעו אסורות ודגן שהיה מונח בעלייה וירדו גשמים דרך הגג בקצת המקומות ונתלחלחו אותן שנתלחלחו אסורות אבל שאר מקומות מותר להשהותן מכח ספק ספיקא שמא לא ירדו עליהם גשמים ואם תמצי לומר ירדו שמא לא נתחמצו אבל לאכלן בפסח אסור ולא מהני ספק ספיקא (אגור וכל בו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | ג. | חטים שבאו בספינה אם הם יבשות וקשות ולא נשתנה מראיהן אחזוקי איסורא לא מחזקינן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | ד. | שנה שרבו גשמים וירדו על ערימות שבשדות עד שהיו קצת מהשבלים שעל הערימות מעלים צמחים אין חוששין לסתם חטים של אותה שנה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | ה. | דגן שבמחובר שנתייבש לגמרי ואינו צריך ליניקה כמאן דמנח בכדא דמי ומקבל חימוץ אם ירדו עליו גשמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | ו. | חטים שנמצאו בהם מבוקעות אותן שאין מבוקעות מותרות מפני שהדבר מצוי שבשעת גשמים עליונות הגדיש ותחתיתו מתחמץ ומתבקע ואין המים נוגעים באמצעיתו כלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | ז. | ישראל שיש לו בורות מלאים חטים וחושש שמא יש בקרקעית הבור ובקירותיו חטים מבוקעים מלחות הבור והארץ בביטול בעלמא סגי (ועיין לעיל סימן תל''ו סעיף א'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | ח. | דבש של נכרי אין מחזיקין בו איסור ואוכלים אותו בפסח: {הגה: מיהו יש מחמירין (מרדכי פרק כל שעה והגהות מיימוני פרק ד'). והמנהג במדינות אלו שלא לאכול דבש רק אותו שמביאים בחביות מן הכוורת שעושין ממנו משקה שקורין מע''ד. ותאנים יבשים וענבים יבשים שקורין רוזינו''י גדולים או קטנים תלוים במנהג המקומות כי יש מחמירין שלא לאכלן ויש מקילין ולכן נהגו במדינות אלו להחמיר שלא לאכול שום פירות יבשים אם לא שידוע שנתייבשו בדרך שאין לחוש לחמץ וצוקר אסור לאכלו ואפילו להשהותו אסור (תרומת הדשן סימן קי''ד). וביום טוב האחרון אוכלין פירות יבשים וצוק''ר קנדי''ל שאין בו חשש חימוץ (מהרי''ל). והמנהג במדינות אלו שלא לאכול כרכום שקורין זפרי''ן או נעגלי''ך (מהרי''ל). מיהו אינן אוסרין תערובתן וכן נראה לי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | ט. | תבשיל שנתבשל ונמצאו בו שעורים או חטים אם נתבקעו ממש הרי כל התבשיל אסור ואם לא נתבקעו ממש התבשיל מותר: {הגה: ואין המנהג כן אלא אוסרים הכל במשהו אפילו לא נתבקעו. ואותם חטים או שעורים שורפים אותם:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | י. | תרנגולת מבושלת שנמצא בה בפסח חטה מבוקעת מותר למוכרה לנכרי שאינה נמכרת יותר ביוקר בשביל החטה שנמצאת בתוכה: {הגה: ובמדינות אלו נוהגין לשרוף הכל (ועיין לעיל סימן תמ''ז סעיף ג'):} ואם נמצאת ביום שמיני של פסח מותר להשהותה עד אחר הפסח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | יא. | אם נמצאת חטה בקועה בעיסה או במצה אפויה יסיר ממנה כדי נטילת מקום והשאר מותר ויש מי שאוסר כל העיסה או אותה מצה וראוי לחוש לדבריו אם לא במקום הפסד מרובה או בשעת הדחק: {הגה: וכן נוהגין תוך הפסח לאסור אותה מצה שנמצא בה החטה ומתירין את האחרות בין שנמצא בה אפויה או חיה ואמרינן כאן נמצאת כאן היתה ואם נמצאת בעיסה אוסרין כל העיסה ודוקא תוך הפסח אבל קודם הפסח אין אוסרין רק כדי נטילה והכי נהוג:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | יב. | אם מלגו (פירוש שהרתיחוהו במים להעביר הנוצה) תרנגולת ואחר כך מצאו במים גרעין חטה בקועה אסורה התרנגולת ואם נמצאת חטה בקועה או לחם חמץ בכלי של מים ואין בו כדי ליתן טעם שהמים צוננים ובישלו באותם מים תבשיל או לשו עיסה מותר ויש מי שאוסר אם הוא בתוך הפסח: {הגה: ויש מי שמתיר אפילו במליגת תרנגולים משום דאמרינן שמא אחר כך נפלה לשם (תולדות אדם וחוה נתיב ה' מחלק ו' ומהרי''ב) ויש מי שאוסר בשאר בשר ומתיר בתרנגולת מכח ספק ספיקא (מרדכי פרק כל שעה) ולענין מנהג נראה לאסור בשאר בשר או בחטה שלימה אפילו בתרנגולת ודוקא אם נמלגו תרנגולים דהיינו שהיו המים חמין אבל אם היו צוננין ושרו שם התרנגולים אין לאסור מספיקא ובמקום דאיכא למימר שמא נתעכלה החטה בתרנגולת כגון שהיא שבורה (מהרי''ב) אפילו במליגה יש להתיר מכח ספק ספיקא מיהו אם נתערבו התערובות ויש הפסד מרובה ומניעת שמחת יום טוב יש להקל בכל זה בספיקת איסור דרבנן שהוא משהו ויש להתיר שאר תבשילין שיש בהן תערובת מאותו תבשיל של הבשר שנשרה במים או נמלג כך נראה לי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | יג. | אם הגעילו יורה מחומצת בת יומא וירדו המים (המחומצים) לבור בתוך הפסח אסור לשתות מימיו בפסח בשביל שנתערבו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | יד. | אם נמצאת חטה מבוקעת בתרנגולת קודם מליחה די בשטיפה ואם אחר מליחה די בקליפה ויש מחמירים לומר שמעמיק כל סביבותיה וחותך ומשליך ואם נמלחו עמה תרנגולות אחרות קולף את כולם: {הגה: ויש מחמירים לאסור כל מה שנמלח ביחד אבל העיקר לאסור אותה חתיכה כולה שנמצא החטה עליה ולהתיר האחרות על ידי קליפה קצת ואם רוצה יוכל למכור הכל לנכרי כמו שנתבאר סימן תמ''ז סעיף א' אף על גב דאין נוהגין כן בשאר תערובות חמץ כן נראה לי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | טו. | תרנגולת צלויה שנמצאת בה חטה מבוקעת בתוך הפסח חותך מקום פיעפועו לפי אומד הדעת ויש אוסרים את כולה לפי שכשמהפכים השפוד מתפשט הטעם בכל התרנגולת וכן יש מי שאוסר כל התרנגולות הצלויות עמה באותו שפוד הנוגעות זו בזו כי על ידי היפוך השפוד מתפשט מזו לזו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסז - דין חטים שנפל עליהם מים, ותבשיל שנמצא לתוכו חטה. ובו ט''ז סעיפים: | טז. | חטה או שעורה שנמצאת בזפק העוף לאחר שהבהבו אותו העוף מותר והחטה והשעורה צריך לשורפם דלא חשיבי כמעוכלים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | א. | העושה מלאכה בערב פסח מחצות ולמעלה משמתין אותו ואפילו לעשות בחנם אסור ויש מי שאוסר אפילו על ידי נכרי ויש מי שמתיר (וכן הוא המנהג): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | ב. | במה דברים אמורים כשעושה מלאכה להשתכר (או בחנם והוא מלאכה גמורה לתפור בגדים ממש) (בית יוסף) אבל מתקן הוא כליו ליום טוב וכן מי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | ג. | קודם חצות מקום שנהגו לעשות מלאכה עושים מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין: {הגה: ולדידן מקום שנהגו שלא לעשות (מהרי''ו). ודוקא מלאכות גמורות אבל שאר מלאכות אפילו מנהג ליכא (מהרי''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | ד. | ההולך ממקום שעושים למקום שאין עושים לא יעשה בישוב מפני המחלוקת אבל עושה הוא במדבר וההולך ממקום שאין עושים למקום שעושים לא יעשה ונותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם ואף על פי כן לא יתראה בפניהם שהוא בטל מפני איסור לעולם אל ישנה אדם מפני המחלוקת: וכן מי שדעתו לחזור למקומו נוהג כאנשי מקומו בין להקל בין להחמיר והוא שלא יתראה בפני אנשי המקום שהוא בו מפני המחלוקת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | ה. | אפילו במקום שנהגו לעשות לא יתחיל בתחלה מלאכה בארבע עשר אף על פי שהוא יכול לגומרה קודם חצות אלא שלשה אומניות בלבד הם שמתחילים בהם במקום שנהגו לעשות ועושין עד חצות ואלו הם החייטים והספרים והכובסים אבל שאר אומניות אם התחיל בהם קודם ארבעה עשר הוא שיגמור עד חצות: {הגה: ויש מקילין לומר ששלשה אומניות הנזכרים מתחילין ועושין עד חצות אפילו במקום שנהגו שלא לעשות ואם התחיל מבעוד יום בשאר אומניות והוא לצורך המועד עושין עד חצות והכי נהוג (טור בשם הרא''ש):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | ו. | מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר דהיינו לתקן מקום שיעמדו התרנגולים והתרנגולות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | ז. | תרנגולת שישבה על הביצים שלשה ימים או יותר ומתה מושיבין אחרת תחתיה כדי שלא יפסידו הביצים: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.