bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | ח. | גורפין (פירוש מוציאין במגרפה והוא כלי מיוחד לכך) זבל מתחת רגלי בהמה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | ט. | הזבל שבחצר לא יוציאנו אלא יסלקנו לצדדים ואם נתרבה בחצר יוציאנו לאשפה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסח - שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י' סעיפים: | י. | מוליכים ומביאים כלים מבית האומן כל היום אף על פי שאינם לצורך המועד: {הגה: ונהגו שלא להקיז דם בשום ערב יום טוב ואין לשנות (כל בו בשם מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תסט - שלא ליחד בשר לפסח. ובו סעיף אחד: | א. | אסור לומר על שום בהמה בין חיה בין שחוטה בשר זה לפסח לפי שנראה שהקדישו מחיים לקרבן פסח ונמצא אוכל קדשים בחוץ אלא יאמר בשר זה ליום טוב: {הגה: וגדי מקולס (פירוש שלם על ראשו ועל כרעיו ועל קרבו) אף על פי שלא פירש ואמר בשר זה לפסח אסור לעשותו (טור) כדלקמן ריש סימן תע''ו:} אבל מותר לומר חטים אלו לפסח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תע - שהבכורות מתענין בערב פסח. ובו ג' סעיפים: | א. | הבכורות מתענין בערב פסח בין בכור מאב בין בכור מאם ויש מי שאומר שאפילו נקבה בכורה מתענה (ואין המנהג כן) (מהרי''ל): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תע - שהבכורות מתענין בערב פסח. ובו ג' סעיפים: | ב. | אם חל ערב פסח בשבת יש אומרים שמתענים הבכורות ביום ה' ויש אומרים שאינם מתענים כלל: {הגה: אבל יש לנהוג כסברא הראשונה ונוהגין כשהאב בכור האם מתענה תחת בנה הבכור כשעדיין קטן ואם אין האב בכור הוא מתענה בעד בנו עד שיגדל:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תע - שהבכורות מתענין בערב פסח. ובו ג' סעיפים: | ג. | האיסטניס מתענה בערב פסח כדי שיאכל מצה לתיאבון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעא - בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת. ובו ג' סעיפים: | א. | אסור לאכול פת משעה עשירית ולמעלה כדי שיאכל מצה לתיאבון אבל אוכל מעט פירות או ירקות אבל לא ימלא כריסו מהם (ואם הוא איסטניס שאפילו אוכל מעט מזיק לו באכילתו הכל אסור) (רבינו ירוחם). ויין מעט לא ישתה משום דמיסעד סעיד אבל אם רצה לשתות יין הרבה שותה מפני שכשהוא שותה הרבה גורר תאות המאכל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעא - בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת. ובו ג' סעיפים: | ב. | וקודם שעה עשירית מותר לאכול מצה עשירה: {הגה: אבל מצה שיוצאין בה בלילה אסורים לאכול כל יום ארבעה עשר (ר''ן פרק אלו עוברין בשם הרמב''ם והמגיד פרק ו'). וקטן שאינו יודע מה שמספרים בלילה מיציאת מצרים מותר להאכילו (תרומת הדשן סימן ז'). ויש נוהגין שלא לאכול חזרת בערב פסח כדי לאכול מרור לתיאבון (תולדות אדם וחוה נתיב ה' חלק ג') וכן ביום ראשון של פסח כדי לאכלו בליל שני לתיאבון וכן נוהגין קצת למעט באכילת מצה ביום ראשון מהאי טעמא (כל בו). ויש מחמירין עוד שלא לאכול פירות כדי לאכול החרוסת לתיאבון ואין לחוש למנהג ההוא ויש מחמירין שלא לפרר או לשבור המצות בערב פסח שלא לבוא לאכול מהם (מהרי''ו) ואין לחוש גם לזה. מצה שנאפה כתקנה ואחר כך נתפררה ונילושה ביין ושמן אינה נקראת מצה עשירה ואסורה לאכלה בערב פסח (מהרי''ו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעא - בערב פסח אחר שעה עשירית אסור לאכול פת. ובו ג' סעיפים: | ג. | אם התחיל לאכול קודם שעה עשירית ומשכה סעודתו עד הלילה דינו כמו בשבתות ושאר ימים טובים שנתבאר סימן רע''א סעיף ו'. (ומצוה לרחוץ ולגלח בערב יום טוב וללבוש בגדים נאים כמו בשבת ועיין לעיל סימן ר''ס ורס''ב): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | א. | יהיה שלחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד כשתחשך ואף אם הוא בבית המדרש יקום מפני שמצוה למהר ולאכול בשביל התינוקות שלא ישנו אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | ב. | יסדר שלחנו יפה בכלים נאים כפי כחו ויכין מקום מושבו שישב בהסיבה דרך חירות: {הגה: ואפילו עני שאין לו כרים ישב על הספסל (מרדכי ריש פרק ערבי פסחים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | ג. | כשהוא מיסב לא יטה על גבו ולא על פניו ולא על ימינו אלא על שמאלו (ואין חילוק בין אטר לאחר) (טור בשם רש''י ותרומת הדשן סימן קל''ו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | ד. | אשה אינה צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה: {הגה: וכל הנשים שלנו מיקרי חשובות (מרדכי ריש פרק ערבי פסחים ורבינו ירוחם) אך לא נהגו להסב כי סמכו על ראבי''ה דכתב דבזמן הזה אין להסב (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | ה. | בן אצל אביו צריך הסיבה אפילו הוא רבו מובהק תלמיד לפני רבו אינו צריך הסיבה אפילו אינו רבו מובהק אלא אם כן יתן לו רבו רשות ותלמיד חכם מופלג בדורו אף על פי שלא למד ממנו כלום חשוב כרבו ואינו צריך הסיבה (ודוקא כשאוכלין על שלחן אחד אבל אם אוכל על שלחן בפני עצמו צריך להסב): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | ו. | השמש צריך הסיבה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | ז. | כל מי שצריך הסיבה אם אכל או שתה בלא הסיבה לא יצא וצריך לחזור לאכול ולשתות בהסיבה: {הגה: ויש אומרים דבזמן הזה דאין דרך להסב כדאי הוא ראבי''ה לסמוך עליו שבדיעבד יצא בלא הסיבה (אגודה פרק ערבי פסחים). ונראה לי אם לא שתה כוס שלישי או רביעי בהסיבה אין לחזור ולשתות בהסיבה דיש בו חשש שנראה כמוסיף על הכוסות אבל בשני כוסות ראשונות יחזור וישתה בלא ברכה (מנהגים) וכן באכילת מצה ולכתחלה יסב כל הסעודה (מהרי''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | ח. | צריך לשתות ארבע כוסות על הסדר ואם שתאן זה אחר זה שלא כסדר לא יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | ט. | שיעור הכוס רביעית לאחר שימזגנו (אם רוצה למזגו) וישתה כולו או רובו ואם יש בו הרבה רביעיות שותין ממנו כל כך בני אדם כמנין רביעיות שבו ויש אומרים שצריך לשתות רוב הכוס אפילו מחזיק כמה רביעיות (וצריך לשתות השיעור שלא בהפסק גדול בנתיים) (בית יוסף בשם רוקח): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | י. | מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או שונאו צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | יא. | מצוה לחזור אחר יין אדום (אם אין הלבן משובח ממנו) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | יב. | יוצאים ביין מבושל ובקונדיטון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | יג. | אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ימכור מלבושו או ילוה או ישכיר עצמו בשביל יין לד' כוסות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | יד. | גם הנשים חייבות בארבע כוסות ובכל מצות הנוהגות באותו לילה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | טו. | תינוקות שהגיעו לחינוך מצוה ליתן לכל אחד כוסו לפניו: {הגה: ואין ליקח כוס שפיו צר כעין קרו''ג גלא''ז מפני שלא יוכל לשתות רביעית כאחד (מהרי''ב). ובכוס של ברכת המזון בלאו הכי אין לוקחין אותו ועיין לעיל סימן קפ''ג סעיף ד' בהג''ה וכן הכוס של קידוש ועיין לעיל סימן רע''א סעיף י' (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעב - דיני הסיבה וארבע כוסות. ובו ט''ז סעיפים: | טז. | מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים כדי שיראו שינוי וישאלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעג - דיני כוס ראשון, וסדר הפסח עד כוס השני. ובו ז' סעיפים: | א. | מוזגין לו כוס ראשון ומקדש עליו ומברך שהחיינו ואם חל בשבת אומר ויכלו ואם חל במוצאי שבת אומר יקנה''ז ואם שכח להבדיל ולא נזכר עד שהתחיל ההגדה ישלים ההגדה עד גאל ישראל ואחר כך יבדיל: {הגה: ואין ליטול ידיו כלל קודם קידוש (רבינו ירוחם והרא''ש בתשובה ומרדכי פרק ערבי פסחים). ואם אין ידיו נקיות יטול מעט אבל אין לברך על הנטילה ובעל הבית לא ימזוג בעצמו רק אחר ימזוג לו דרך חירות (מהרי''ב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעג - דיני כוס ראשון, וסדר הפסח עד כוס השני. ובו ז' סעיפים: | ב. | שותה בהסיבה ואינו מברך אחריו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעג - דיני כוס ראשון, וסדר הפסח עד כוס השני. ובו ז' סעיפים: | ג. | אם ירצה לשתות כמה כוסות הרשות בידו ומכל מקום ראוי ליזהר שלא לשתות בין ראשון לשני אם לא לצורך גדול כדי שלא ישתכר וימנע מלעשות הסדר וקריאת ההגדה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעג - דיני כוס ראשון, וסדר הפסח עד כוס השני. ובו ז' סעיפים: | ד. | מביאין לפני בעל הבית קערה שיש בה שלש מצות ומרור וחרוסת וכרפס או ירק אחר (וחומץ או מי מלח) ושני תבשילין אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה ונהגו בבשר וביצה: {הגה: ויסדר הקערה לפניו בענין שאינו צריך לעבור על המצות דהיינו הכרפס יהא למעלה מן הכל והחומץ סמוך לו יותר מן המצה והמצות מן המרור והחרוסת והם יהיו יותר קרובים אליו מן הבשר והביצה (מהרי''ל):} והבשר נהגו שיהיה זרוע ונהגו שהבשר יהיה צלי על הגחלים והביצה תהיה מבושלת (והוא הדין צלויה וכן נוהגין בעירנו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעג - דיני כוס ראשון, וסדר הפסח עד כוס השני. ובו ז' סעיפים: | ה. | אלו ירקות שיוצא בהם ידי חובתו חזרת עולשין תמכא חרחבינא (פירוש מיני עשבים מרים) מרור ויוצאים בעלין שלהן ובקלחן אבל לא בשורש אלא שבעלין אין יוצאים אלא אם כן הם לחים ובקלחים יוצאים בין לחים בין יבשים אבל לא כבושים ולא שלוקים ולא מבושלים וכולם מצטרפים לכזית שהוא השיעור שלהם ועיקר המצוה בחזרת ואם אין לו חזרת יחזור אחר ראשון ראשון כפי הסדר שהם שנויים: {הגה: ואם אין לו אחד מאלו הירקות יקח לענה או שאר ירק מר (אגור). וחרוסת יעשה עב זכר לטיט ואחר כך נותנין בו מעט חומץ או יין אדום זכר לדם (טור). ועושין החרוסת מפירות שנמשלו בהם ישראל (תוספות פרק ערבי פסחים) כגון תפוחים תאנים אגוזים רימונים שקדים ונותנין עליו תבלין כגון קנמון וזנגביל הדומים לתבן שהיו מגבלין בו הטיט (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעג - דיני כוס ראשון, וסדר הפסח עד כוס השני. ובו ז' סעיפים: | ו. | נוטל ידיו לצורך טבול ראשון ולא יברך על הנטילה ויקח מהכרפס פחות מכזית ומטבילו בחומץ ומברך בורא פרי האדמה ואוכל ואינו מברך אחריו ויקח מצה האמצעית ויבצענה לשתים ויתן חציה לאחד מהמסובין לשומרה לאפיקומן ונותנים אותה תחת המפה וחציה השני ישים בין שתי השלימות ויגביה הקערה שיש בה המצות ויאמר הא לחמא עניא עד מה נשתנה: {הגה: ויאמר בלשון שמבינים הנשים והקטנים או יפרש להם הענין וכן עשה ר''י מלונדרי כל ההגדה בלשון לע''ז כדי שיבינו הנשים והקטנים (כל בו ומהרי''ל):} ואז יצוה להסירם מעל השלחן ולהניחם בסוף השלחן כאילו כבר אכלו כדי שיראו התינוקות וישאלו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעג - דיני כוס ראשון, וסדר הפסח עד כוס השני. ובו ז' סעיפים: | ז. | מוזגין לו מיד כוס שני כדי שישאלו התינוקות למה שותים כוס שני קודם סעודה ואם אין חכמה בבן אביו מלמדו אם אין לו בן אשתו שואלתו ואם לאו הוא שואל את עצמו ואפילו תלמידי חכמים שואלים זה לזה מה נשתנה וכו' (וכשהבן או האשה שואלת אין צריך לומר מה נשתנה אלא מתחיל עבדים) (מהרי''ל). וכשמתחיל עבדים היינו לפרעה מחזיר הקערה שבה המצות לפניו וקורא כל ההגדה וכשיגיע למצה זו צריך להגביה להראותה למסובין שתחבב המצוה עליהם (ויש להגביה מצה הפרוסה שהיא כלחם עוני) (מהרי''ו) וכן כשיגיע למרור זה וכשיגיע ללפיכך מגביה כל אחד כוסו בידו עד שחותם גאל ישראל: {הגה: ונוהגין לזרוק מעט מן הכוס באצבעו (דברי עצמו) כשמגיע לדם ואש ותמרות עשן וכן כשמזכיר המכות דצ''ך עד''ש באח''ב בכלל ובפרט הכל ט''ז פעמים (מהרי''ל). ויהיה הפת מגולה בשעה שאומר ההגדה עד לפיכך שאוחז הכוס בידו ואז יכסה הפת (אגור ובית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעד - על כוס ב' אין מברכין. ובו סעיף אחד: | א. | שותה כוס שני ואין מברך עליו לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה שאין מברכין בורא פרי הגפן כי אם על כוס של קידוש ועל כוס של ברכת המזון ואין מברכין על הגפן כי אם אחר כוס רביעי: {הגה: והמנהג בין האשכנזים לברך ברכה ראשונה על כל כוס וכוס אבל ברכה אחרונה אין מברכין רק אחר האחרון לבד וכן דעת רוב הגאונים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעה - יתר דיני הסדר. ובו ז' סעיפים: | א. | יטול ידיו ויברך על נטילת ידים ויקח המצות כסדר שהניחם הפרוסה בין שתי השלימות ויאחזם בידו ויברך המוציא ועל אכילת מצה ואחר כך יבצע מהשלימה העליונה ומהפרוסה משתיהן ביחד ויטבלם במלח: {הגה: ואין המנהג לטבל במלח בלילה ראשונה דפת נקי אין צריך מלח:} ויאכלם בהסיבה ביחד כזית מכל אחד ואם אינו יכול לאכול כשני זיתים ביחד יאכל של המוציא תחלה ואחר כך של אכילת מצה ואחר כך יקח כזית מרור וישקענו כולו בחרוסת ולא ישהנו בתוכו שלא יתבטל טעם מרירתו ומטעם זה צריך לנער החרוסת מעליו ויברך על אכילת מרור ויאכלנו בלא הסיבה ואחר כך נוטל מצה שלישית ובוצע ממנה וכורכה עם המרור וטובלה בחרוסת: {הגה: ויש אומרים דאין לטובלו וכן הוא במנהגים וכן ראיתי נוהגין:} ואומר זכר למקדש כהלל ואוכלן ביחד בהסיבה ומשבירך על אכילת מצה לא יסיח בדבר שאינו מענין הסעודה עד שיאכל כריכה זו כדי שתעלה ברכת אכילת מצה וברכת אכילת מרור גם לכריכה זו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעה - יתר דיני הסדר. ובו ז' סעיפים: | ב. | אם אין לו ירקות לטיבול ראשון אלא מרור יברך עליו בטיבול ראשון בורא פרי האדמה ועל אכילת מרור ובטיבול השני יטבלנו בחרוסת ויאכלנו בלא ברכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעה - יתר דיני הסדר. ובו ז' סעיפים: | ג. | בלע מצה יצא אבל אם בלע מרור לא יצא דטעם מרור בעינן וליכא ואפילו אם בלע מצה ומרור כאחד ידי מצה יצא ידי מרור לא יצא ואם כרכם בסיב ובלעו אף ידי מצה לא יצא לפי שאין דרך אכילה בכך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעה - יתר דיני הסדר. ובו ז' סעיפים: | ד. | אכל מצה בלא כוונה כגון שאנסוהו נכרים או לסטים לאכול יצא ידי חובתו כיון שהוא יודע שהלילה פסח ושהוא חייב באכילת מצה אבל אם היה סבור שהוא חול או שאין זו מצה לא יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעה - יתר דיני הסדר. ובו ז' סעיפים: | ה. | אכל כזית מצה והוא נכפה בעת שטותו ואחר כך נתרפא חייב לאכול אחר שנתרפא לפי שאותה אכילה היתה בשעה שהיה פטור מכל המצות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעה - יתר דיני הסדר. ובו ז' סעיפים: | ו. | אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית יצא ובלבד שלא ישהה בין אכילה לחברתה יותר מכדי אכילת פרס (ועיין לקמן סימן תרי''ב סעיף ג'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעה - יתר דיני הסדר. ובו ז' סעיפים: | ז. | אין חיוב אכילת מצה אלא בלילה הראשון בלבד: {הגה: ונהגו לעשות שלש מצות של סדר מעשרון זכר ללחמי תודה ועושים בהם סימן לידע איזה ראשונה או שניה או שלישית ומניחים הראשונה עליונה והשניה באמצע והשלישית בתחתונה לכריכה ואם שינה לא עיכב (טור בשם הרא''ש). ואופין אותם גם כן כסדר (כל בו ואבודרהם) ואם נשברה אחת מהן לוקחין אותה לשניה דבלאו הכי פורסין אותה (אגור):} ואף בלילה הראשון יוצא בכזית (ושיעור כזית עיין לקמן סימן תפ''ו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעו - מנהג אכילת צלי בליל פסח. ובו ב' סעיפים: | א. | מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים פסחים אוכלים מקום שנהגו שלא לאכול אין אוכלין גזירה שמא יאמרו בשר פסח הוא ובכל מקום אסור לאכול שה צלוי כולו כאחד בלילה זה מפני שנראה כאוכל קדשים בחוץ ואם היה מחותך או שחסר ממנו אבר או שלק בו אבר והוא מחובר הרי זה מותר במקום שנהגו: {הגה: ולא יאכל ולא ישתה הרבה יותר מדאי שלא יאכל האפיקומן על אכילה גסה או ישתכר וישן מיד (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעו - מנהג אכילת צלי בליל פסח. ובו ב' סעיפים: | ב. | אפילו בשר עגל ועוף כל דבר שטעון שחיטה אסור לאכול צלי במקום שנהגו שלא לאכול צלי: {הגה: נוהגים בקצת מקומות לאכול בסעודה ביצים זכר לאבילות ונראה לי הטעם משום שליל תשעה באב נקבע בליל פסח ועוד זכר לחורבן שהיו מקריבין קרבן פסח ויש נוהגין שלא לאכול שום טבול בלילה רק ב' טיבולים שעושים בסדר (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעז - דיני אכילת האפיקומן. ובו ב' סעיפים: | א. | לאחר גמר כל הסעודה אוכלים ממצה השמורה תחת המפה כזית כל אחד זכר לפסח הנאכל על השובע ויאכלנו בהסיבה ולא יברך עליו ויהא זהיר לאכלו קודם חצות (ויקדים עצמו שגם ההלל יקרא קודם חצות) (ר''ן פרק ערבי פסחים וסוף פרק ב' דמגילה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעז - דיני אכילת האפיקומן. ובו ב' סעיפים: | ב. | אם שכח ולא אכל אפיקומן ולא נזכר עד שנטל ידיו או שאמר הב לך ונברך אוכל אפיקומן בלא ברכת המוציא ואם לא נזכר עד שבירך ברכת המזון אם נזכר קודם שבירך בורא פרי הגפן יטול ידיו ויברך המוציא ויאכל האפיקומן (ויחזור ויברך ברכת המזון ויברך בורא פרי הגפן וישתה הכוס) (בית יוסף) ואם לא נזכר עד אחר שבירך בורא פרי הגפן לא יאכל האפיקומן ויסמוך על מצה שאכל בתוך הסעודה שכולן שמורות הן משעת לישה אבל במקום שנהגו לעשות שימור למצת מצוה משעת קצירה אפילו לא נזכר עד אחר ההלל יטול ידיו ויברך המוציא ויאכל האפיקומן: {הגה: ויחזור ויברך על הכוס ואין לחוש במה שמוסיף על הכוסות (תשובת הרא''ש כלל כ''ד). ואם נאבד האפיקומן יאכל כזית אחד ממצה שמורה אחרת (רוקח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעח - שלא לאכול אחר אכילת האפיקומן. ובו ב' סעיפים: | א. | אחר אפיקומן אין לאכול שום דבר: {הגה: ולא יאכלנו בשני מקומות דלא עדיף מאילו הפסיק בשינה דאסור לאכלו משום דהוי כשני מקומות (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעח - שלא לאכול אחר אכילת האפיקומן. ובו ב' סעיפים: | ב. | מי שישן בתוך הסעודה והקיץ אינו חוזר לאכול. בני חבורה שישנו מקצתן בתוך הסעודה חוזרים ואוכלים נרדמו כלם ונעורו לא יאכלו נתנמנמו כלם יאכלו: {הגה: וכל זה אינו אלא שישנו לאחר שהתחילו לאכול האפיקומן אבל שינה קודם לזה לא הוי הפסק (טור ורבינו ירוחם):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תעט - ברכת המזון על כוס שלישי. ובו סעיף אחד: | א. | אחר כך מוזגין לו כוס שלישי ומברך עליו ברכת המזון ובורא פרי הגפן ושותהו בהסיבה ולא יברך אחריו ולא ישתה יין בינו לכוס רביעי: {הגה: מיהו מכוס שלישי יכול לשתות כמה פעמים והכל מחשב שתייה אחת אף על גב דהפסיק בינתים (מהרי''ל ומהר''י ותשב''ץ):} מצוה לחזור אחר זימון: {הגה: והגדול שבהן אומר הודו ואנא והאחרים עונין אחריו (כל בו). והגדול יכול ליתן לקטן רשות (מהרי''ל). ויכול לצרף לזימון לענין הלל אף על גב שלא אכל עמהם ונהגו שבעל הבית מברך ברכת המזון בליל פסח שנאמר טוב עין הוא יבורך והוא מיקרי טוב עין שאמר כל דכפין ייתי ויכול וכו':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפ - סדר כוס רביעי. ובו סעיף אחד: | א. | מתחיל לא לנו וגומר עליו את ההלל ואינו אומר יהללוך אלא אומר אחר גמר ההלל הלל הגדול שהוא מהודו לה' עד על נהרות בבל שהם כ''ו כי לעולם חסדו ואחר כך אומר נשמת כל חי וישתבח עד מעולם ועד עולם אתה אל ואז יאמר יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות ושותהו בהסיבה בלא ברכה תחלה (וכבר נתבאר לעיל סימן תע''ד דאנו נוהגין לברך) ומברך אחריו על הגפן ואם שותהו בלא הסיבה צריך לשתות פעם אחרת בהסיבה (ועיין לעיל סימן תע''ב סעיף ז') ומברך לפניו בורא פרי הגפן לפי שהסיח דעתו מלשתות עוד: {הגה: ויש אומרים שיש לומר שפוך חמתך וכו' קודם לא לנו (ר''ן פרק ערבי פסחים) ולפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ליל שמורים ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על העכו''ם (מהרי''ב) וכן נוהגים ויכול לגמור הלל אף שלא במקום סעודה (רמב''ם והמגיד פרק ח'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפא - שלא לשתות אחר ארבע כוסות. ובו ב' סעיפים: | א. | שאחר ארבע כוסות אינו רשאי לשתות יין אלא מים: {הגה: וכל המשקים דינן כיין (בית יוסף). ומי שהוא איסטניס או תאב הרבה לשתות יכול לשתות כוס חמישי ויאמר עליו הלל הגדול (מרדכי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפא - שלא לשתות אחר ארבע כוסות. ובו ב' סעיפים: | ב. | חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים ולספר בניסים ובנפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שתחטפנו שינה: {הגה: וכל דין ליל ראשון יש גם כן בליל שני (אגור). ונוהגים שלא לקרות על מטתו רק פרשת שמע ולא שאר דברים שקורין בשאר לילות כדי להגן כי ליל שמורים הוא מן המזיקין:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפב - מי שאין לו מצה שמורה. ובו סעיף אחד: | א. | מי שאין לו מצה משומרת אלא כזית מברך על אכילת מרור ואוכל וכשגומר סעודתו ממצה שאינה משומרת מברך על אכילת מצה ואוכל אותו כזית ואינו טועם אחריו כלום: {הגה: ומי שאין לו ב' הלילות רק ג' מצות יברך ליל ראשון המוציא ועל אכילת מצה וכן הכריכה הכל מן הפרוסה ושתי השלימות לליל ב' (אבודרהם בשם אבן ירחי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפג - דין מי שאין לו יין. ובו סעיף אחד: | א. | מי שאין לו יין בליל פסח מקדש על הפת שמברך המוציא ובוצע ומניח ידיו עליו עד שגומר הקידוש ומברך על אכילת מצה ואוכל ואחר כך אוכל שאר ירקות ומסלק השלחן ואומר מה נשתנה וכל ההגדה עד גאל ישראל ומברך על המרור ואוכל ואחר כך כורך מצה ומרור ואוכל: {הגה: בלא ברכה. ובמקומות שנוהגים לשתות משקה הנעשה מדבש שקורין מע''ד יכול ליקח אותו משקה לארבע כוסות אם אין לו יין (מהרי''ל). ויש אומרים שאין עושין קידוש על שאר משקין כמו שנתבאר לעיל סימן ער''ב סעיף ט'. ולי נראה דלענין ד' כוסות יש לסמוך אמאן דאמר דמקדשין על שאר משקין אם הוא חמר מדינה כמו שנתבאר לעיל סימן ער''ב:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפד - דין מי שרוצה לעשות הסדר בהרבה בתים. ובו סעיף אחד: | א. | מאן דבעי לברוכי בתרי או בתלתא בתי מברך ברישא בביתיה ואכיל כל מאי דצריך ומברך ברכת המזון והדר מברך לכל חד וחד בביתיה ושתי אינהו ושתו אינהו כסא דקידושא ודאגדתא ואכלי ירקי ואכלו ירקי ומצה ואיהו לא אכיל ושתי בהדייהו ושביק להו למגמר סעודתייהו ומברכי אינהו ברכת המזון ואי לא ידעי יקרא מלה במלה והדר אזיל לביתא אחרינא ועביד הכי והדר אזיל לביתיה וגמר הלילא ושתו כסא ושתי כסא דהלילא ואי בעי לאקדומי להנך בתי ברישא בריך להו ולא אכיל ולא טעים והדר אזיל לביתיה ומקדש ואם ירצה יגמור הכל בביתו ואחר כך ילך ואחר כך ילך לקדש בבתים האחרים ולא יאכל וישתה עמהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפה - דין מי שנשבע שלא לאכול מצה. ובו סעיף אחד: | א. | אמר שבועה שלא אוכל מצה סתם אסור לאכול מצה בליל פסח אמר שבועה שלא אוכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה בליל פסח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפו - שיעור כזית. ובו סעיף אחד: | א. | שיעור כזית יש אומרים דהוי כחצי ביצה: {הגה: ויאכלנו ביחד ולא מעט מעט ובירקות צריך למעך חלל האויר שבין הירק ולשער שיעור הכזית בירקות עצמן ולא באויר שביניהם:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפז - סדר תפלת ערבית של פסח. ובו ד' סעיפים: | א. | ערבית סדר היום ערבית ושחרית ומנחה אומר ג' ראשונות וג' אחרונות שלש ראשונות ושלש אחרונות וקדושת היום באמצע אתה בחרתנו וכו' ותתן לנו ה' אלהינו את יום חג המצות הזה את יום טוב מקרא קדש הזה (ועיין לקמן סימן ת''צ סעיף ג') זמן חירותינו יעלה ויבא והשיאנו וחותם מקדש ישראל והזמנים ואם אמר מקדש השבת וחזר בו תוך כדי דיבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב ואם חל בשבת אומר את יום המנוח הזה ואת יום חג המצות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים ואין אומרים ברכה מעין שבע: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפז - סדר תפלת ערבית של פסח. ובו ד' סעיפים: | ב. | אין שליח צבור מקדש בבית הכנסת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפז - סדר תפלת ערבית של פסח. ובו ד' סעיפים: | ג. | שכח לומר אתה בחרתנו ואמר יעלה ויבא יצא: {הגה: ואפילו היה שבת אם הזכיר ביעלה ויבא יצא (בית יוסף בשם אורחות חיים). ואם אמר אתה בחרתנו והזכיר בו שבת אפילו הכי צריך לחזור ולהזכירו ביעלה ויבא (תשובת מהרי''ל) מיהו אם לא הזכירו ביעלה ויבא אין צריך לחזור (בית יוסף). ושליח ציבור ששכח להזכיר של יום טוב בשחרית עיין לעיל סימן קכ''ו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפז - סדר תפלת ערבית של פסח. ובו ד' סעיפים: | ד. | בליל ראשון של פסח גומרין ההלל בצבור בנעימה בברכה תחלה וסוף וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות: {הגה: וכל זה אין אנו נוהגים כן כי אין אנו אומרים בלילה בבית הכנסת ההלל כלל:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפח - סדר תפלת שחרית של פסח. ובו ג' סעיפים: | א. | שחרית נכנסים לבית הכנסת וקורים הזמירות של שבת ומתפללין תפלת שחרית וגומרין ההלל (ומברכין לקרות ההלל). ואין מפסיקין בו אלא כדרך שאמרו בקריאת שמע באמצע הפרק שואל בשלום אביו או רבו ומשיב שלום לאדם נכבד שנתן לו שלום ובין הפרקים שואל בשלום אדם נכבד ומשיב שלום לכל אדם: {הגה: (ודוקא בב' ימים הראשונים שגומרים בהם ההלל דינא הכי לענין הפסקה אבל בימים שאין גומרין עיין לעיל סימן תכ''ב סעיף ד'):} ואם פסק באמצע ושהה אפילו כדי לגמור את כולו אינו צריך לחזור אלא למקום שפסק: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפח - סדר תפלת שחרית של פסח. ובו ג' סעיפים: | ב. | בהלל אפילו עשרה קורין כאחד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפח - סדר תפלת שחרית של פסח. ובו ג' סעיפים: | ג. | מוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה גברי (ואם מוסיפין ביום טוב עיין לעיל ריש סימן רפ''ב) בפרשת בא מן משכו עד מארץ מצרים על צבאותם ומפטיר קורא בשני בפרשת פינחס ובחודש הראשון ומפטיר ביהושע בעת ההיא ומתפללין תפלת מוסף ואין מזכירין גשם מכאן ואילך (ועיין לעיל סימן קי''ד סעיף ג') וכן פוסקים משם ואילך מלשאול בברכת השנים: {הגה: ונוהגין לומר בכל יום טוב בתפלת מוסף פסוקי מוסף היום אחר שאמר על ידי משה עבדך כאמור:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | א. | בליל שני אחר תפלת ערבית מתחילין לספור העומר ואם שכח לספור בתחלת הלילה הולך וסופר כל הלילה ומצוה על כל אחד לספור לעצמו וצריך לספור מעומד ולברך תחלה וסופר הימים והשבועות כיצד ביום הראשון אומר היום יום אחד (בעומר) עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר היום שבעה ימים שהם שבוע אחד (בעומר) וביום שמיני יאמר היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד (בעומר) וכן עד שיגיע לארבעה עשר יאמר היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות (בעומר) ועל דרך זה מונה והולך עד מ''ט יום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | ב. | אם טעו ביום המעונן ובירכו על ספירת העומר חוזרים לספור כשתחשך והמדקדקים אינם סופרים עד צאת הכוכבים וכן ראוי לעשות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | ג. | המתפלל עם הצבור מבעוד יום מונה עמהם בלא ברכה ואם יזכור בלילה יברך ויספור: {הגה: ואפילו ענה אמן על ברכת הקהל אם היה דעתו שלא לצאת יחזור ויברך ויספור בלילה (בית יוסף בשם רשב''א):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | ד. | מי ששואל אותו חבירו בין השמשות כמה ימי הספירה בזה הלילה יאמר לו אתמול היה כך וכך שאם יאמר לו היום כך וכך אינו יכול לחזור ולמנות בברכה אבל קודם בין השמשות כיון שאינו זמן ספירה אין בכך כלום: {הגה: וכשהגיע הזמן אסורים לאכול עד שיספור ואפילו התחיל לאכול פוסק וסופר מיהו אם התחיל לאכול קודם שהגיע הזמן אינו צריך להפסיק אלא גומר אכילתו וסופר אחר כך (דברי עצמו למאן דאמר ספירה בזמן הזה דאורייתא):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | ה. | אם אינו יודע החשבון ופתח אדעתא דלסיים כמו שישמע מחבירו ושתק עד ששמע מחבירו וסיים כמוהו יצא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | ו. | אם פתח ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אדעתא דלימא היום ד' שהוא סבור שהם ד' ונזכר וסיים בה' והם ה' או איפכא שהם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה וטעה וסיים בה' אינו חוזר ומברך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | ז. | שכח ולא בירך כל הלילה יספור ביום בלא ברכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | ח. | אם שכח לברך באחד מהימים בין יום ראשון בין משאר ימים סופר בשאר ימים בלא ברכה אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד ולא ספר יספור בשאר ימים בברכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | ט. | ליל שבת וליל יום טוב מברכים וסופרים אחר קידוש בבית הכנסת ובמוצאי שבת ויום טוב קודם הבדלה אחר קדיש תתקבל וכשחל יום טוב האחרון של פסח במוצאי שבת דאז אומר קידוש והבדלה בפעם אחת יש לספור קודם שמברכין על הכוס בבית הכנסת: {הגה: ואם אין לו יין וצריך לקדש יקנה''ז עיין לעיל סימן רצ''ו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תפט - סדר תפלת ליל שני של פסח, וספירת העומר. ובו י' סעיפים: | י. | אסור לאכול חדש אף בזמן הזה בין לחם בין קלי בין כרמל עד תחלת ליל י''ח בניסן ובארץ ישראל עד תחלת ליל י''ז בניסן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצ - סדר תפלת יום שני, ותפלת חולו של מועד. ובו ט' סעיפים: | א. | ביום שני קורין בפרשת אמור שור או כשב עד סוף הענין ומפטיר קורא כמו ביום ראשון ומפטיר במלכים בפסח דיאשיהו מוישלח המלך עד ואחריו לא קם כמוהו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצ - סדר תפלת יום שני, ותפלת חולו של מועד. ובו ט' סעיפים: | ב. | יום ג' שהוא חולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל כדרכו ואומר יעלה ויבא בעבודה ואם לא אמרו מחזירין אותו וכן מזכירו בברכת המזון ואם לא אמרו אין מחזירין אותו ובמוסף מתפלל כדרך שמתפלל במוסף של יום טוב: {הגה: אלא כשמגיע לעל ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור אומר והקרבתם עולה וגו' עד ושני תמידין כהלכתן (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצ - סדר תפלת יום שני, ותפלת חולו של מועד. ובו ט' סעיפים: | ג. | נוהגים שביום טוב אומר את יום טוב מקרא קדש הזה ובחולו של מועד אומר את יום מקרא קודש הזה. (ואנו אין נוהגין לומר מקרא קדש כלל לא ביום טוב ולא בחול המועד) (טור): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצ - סדר תפלת יום שני, ותפלת חולו של מועד. ובו ט' סעיפים: | ד. | כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של יום טוב קורין ההלל בדילוג כמו בראש חודש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצ - סדר תפלת יום שני, ותפלת חולו של מועד. ובו ט' סעיפים: | ה. | סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא וזה הסדר לא ישתנה כי אם כשחל פסח ביום ה' שביום שלישי שהוא שבת קורא ראה אתה אומר אלי שהוא פסל וביום א' ב' ג' קורין קדש בכספא במדברא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצ - סדר תפלת יום שני, ותפלת חולו של מועד. ובו ט' סעיפים: | ו. | בכל ימי חול המועד ושני ימים טובים אחרונים קורים (הרביעי) בספר שני בקרבנות המוספין שבפינחס ומתחיל והקרבתם עד סוף פיסקא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצ - סדר תפלת יום שני, ותפלת חולו של מועד. ובו ט' סעיפים: | ז. | בליל יום טוב האחרון מקדשין על היין ואין אומרים זמן: {הגה: ואומרים בתפלה ובקידוש זמן חירותינו כמו ביום טוב ראשון (מהרי''ל ומנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצ - סדר תפלת יום שני, ותפלת חולו של מועד. ובו ט' סעיפים: | ח. | מפטירין ביום שביעי וידבר דוד וביום השמיני עוד היום בנוב לעמוד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצ - סדר תפלת יום שני, ותפלת חולו של מועד. ובו ט' סעיפים: | ט. | שבת שחל בחול המועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו של שבת ואומר יעלה ויבא בעבודה ובמוסף אומר סדר מוסף יום חול המועד אלא שמזכיר של שבת ואומר ותתן לנו את יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וכן אומר את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים ומפטירין היתה עלי: {הגה: ואין מזכירין בברכת ההפטרה לפסח לא באמצע ולא בחתימה ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד ואם שבת ביום טוב האחרון אומרים אותו באותו שבת וכן הדין בסוכות עם קהלת ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם). והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצא - סדר הבדלה במוצאי יום טוב. ובו ב' סעיפים: | א. | במוצאי יום טוב בין במוצאי יום טוב לחול בין במוצאי יום טוב לחולו של מועד מבדיל בתפלה כמו במוצאי שבת אלא שאינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצא - סדר הבדלה במוצאי יום טוב. ובו ב' סעיפים: | ב. | יום טוב שחל להיות במוצאי שבת אומר באתה בחרתנו ותודיענו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצב - דין תענית שני וחמישי ושני אחר המועדים. ובו סעיף אחד: | א. | יש נוהגים להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח וכן אחר חג הסוכות וממתינים עד שיעבור כל חדש ניסן ותשרי ואז מתענים: {הגה: מיד שני וחמישי ושני שאפשר להתענות (דברי עצמו). ובאשכנז וצרפת נהגו להתענות ועושין אותו כמו תענית צבור לקרות ויחל (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצג - דינים הנוהגים בימי העומר. ובו ד' סעיפים: | א. | נוהגים שלא לישא אשה בין פסח לעצרת עד ל''ג לעומר מפני שבאותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא אבל לארס ולקדש שפיר דמי ונשואין נמי מי שקפץ וכנס אין עונשין אותו: {הגה: מיהו מל''ג בעומר ואילך הכל שרי (אבודרהם ובית יוסף ומנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצג - דינים הנוהגים בימי העומר. ובו ד' סעיפים: | ב. | נוהגים שלא להסתפר עד ל''ג לעומר שאומרים שאז פסקו מלמות ואין להסתפר עד יום ל''ד בבוקר אלא אם כן חל יום ל''ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת: {הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו אלא מסתפרין ביום ל''ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי''ל ומנהגים). ואין להסתפר עד ל''ג בעצמו ולא מבערב (מהרי''ל). מיהו אם חל ביום ראשון נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת (מהרי''ל). ומי שהוא בעל ברית או מל בנו מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה (הגהות מנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצג - דינים הנוהגים בימי העומר. ובו ד' סעיפים: | ג. | יש נוהגים להסתפר בראש חדש אייר וטעות הוא בידם: {הגה: מיהו בהרבה מקומות נוהגים להסתפר עד ראש חדש אייר ואותן לא יסתפרו מל''ג בעומר ואילך אף על פי שמותר להסתפר בל''ג בעומר בעצמו. ואותן מקומות שנוהגין להסתפר מל''ג בעומר ואילך לא יסתפרו כלל אחר פסח עד ל''ג בעומר. ולא ינהגו בעיר אחת מקצת מנהג זה ומקצת מנהג זה משום לא תתגודדו וכל שכן שאין לנהוג היתר בשתיהן (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצג - דינים הנוהגים בימי העומר. ובו ד' סעיפים: | ד. | נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה מפסח ועד עצרת משקיעת החמה ואילך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצד - סדר תפלת חג השבועות. ובו ג' סעיפים: | א. | ביום חמשים לספירת העומר הוא חג השבועות וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח אלא שאומרים את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו וגומרים ההלל ומוציאין שני ספרים וקורין בראשון חמשה מבחדש השלישי עד סוף הסדר ומפטיר קורא בשני וביום הבכורים ומפטיר במרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק ותשאני רוח: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצד - סדר תפלת חג השבועות. ובו ג' סעיפים: | ב. | ביום השני קורים בפרשה כל הבכור עד סוף הסדרא ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בחבקוק מן וה' בהיכל קדשו עד למנצח בנגינותי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות פסח | סימן תצד - סדר תפלת חג השבועות. ובו ג' סעיפים: | ג. | אסור להתענות במוצאי חג השבועות: {הגה: ואין אומרים תחנון מתחלת ראש חדש סיון עד ח' בו דהיינו אחר אסרו חג (הגהות מיימוני הלכות תפלה ומנהגים). ונוהגין לשטוח עשבים בשבועות בבית הכנסת והבתים זכר לשמחת מתן תורה ונוהגין בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות: ונראה לי הטעם שהוא כמו השני תבשילין שלוקחים בליל פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה כן אוכלים מאכל חלב ואחר כך מאכל בשר וצריכין להביא עמהם ב' לחם על השלחן שהוא במקום המזבח ויש בזה זכרון לב' הלחם שהיו מקריבין ביום הבכורים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תצה - איזה מלאכות אסורים ביום טוב. ובו ד' סעיפים: | א. | כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב חוץ ממלאכת אוכל נפש וחוץ מהוצאה והבערה וכן מכשירי אוכל נפש שלא היה אפשר לעשותם מאתמול: {הגה: ויש מחמירין אפילו באוכל נפש עצמו כל שאינו מפיג טעם כלל אם עשאו מערב יום טוב (אור זרוע ומהרי''ל). מיהו אם לא עשאו מערב יום טוב ויש בו צורך יום טוב מותר לעשותו על ידי שינוי (סמ''ג ור''ן):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תצה - איזה מלאכות אסורים ביום טוב. ובו ד' סעיפים: | ב. | קצירה וטחינה ובצירה וסחיטה וצידה אף על פי שהם מלאכת אוכל נפש אסרום חכמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תצה - איזה מלאכות אסורים ביום טוב. ובו ד' סעיפים: | ג. | אין מוציאין משא על הבהמה ביום טוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תצה - איזה מלאכות אסורים ביום טוב. ובו ד' סעיפים: | ד. | מוקצה אף על פי שמותר בשבת החמירו בו ביום טוב ואסרוהו: {הגה: ויש מתירין מוקצה אפילו ביום טוב (טור בשם פוסקים) אבל נולד אסור לדבריהם אפילו בשבת וכל מוקצה שאינו בעלי חיים כגון אוצר של פירות ועצים סגי כשיאמר מכאן אני נוטל ואין צריך שירשום (רבינו ירוחם נתיב ד' חלק ג'). ומותר להכין מיום טוב ראשון לשני בב' ימים של גליות (כל בו). ועיין לעיל סימן ש''י כל דיני מוקצה:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תצו - דיני יום טוב שני של גליות. ובו ג' סעיפים: | א. | בגליות שעושין שני ימים טובים מספק כל מה שאסור בראשון אסור בשני ומנדין למי שמזלזל בו ואם הוא צורבא דרבנן אין מחמירין לנדותו אלא מלקין אותו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תצו - דיני יום טוב שני של גליות. ובו ג' סעיפים: | ב. | אין חילוק בין ראשון לשני אלא לענין מת וכן לכחול את העין: {הגה: או שאר חולי שאין בו סכנה (ר''ן פרק אין צדין):} אף על פי שאסור בראשון אלא על ידי נכרי אם אין בו סכנה בשני מותר אפילו על ידי ישראל חוץ מיום טוב שני של ראש השנה דשני ימים קדושה אחת אריכתא הן: {הגה: ודוקא שבות דרבנן דומיא דמכחל עינא אבל אב מלאכה אסור לישראל לעשותו אפילו ביום טוב שני (ר''ן פרק אין צדין והמגיד פרק ד'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תצו - דיני יום טוב שני של גליות. ובו ג' סעיפים: | ג. | בני ארץ ישראל שבאו לחוצה לארץ אסורים לעשות מלאכה ביום טוב שני בישוב אפילו דעתו לחזור וכל זמן שלא הגיע לישוב אפילו אין דעתו לחזור מותר לפי שעדיין לא הוקבע להיות כמותן אבל אם הגיע לישוב ואין דעתו לחזור נעשה כמותן ואסור בין במדבר בין בישוב וכל חוץ לתחום אין נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות יום טוב | סימן תצז - דיני הכנה ביום טוב. ובו י''ז סעיפים: | א. | אין צדין דגים מן הביברים: {הגה: אפילו במקום שאינם מחוסרים צידה לפי שהביבר רחב הרבה והדגים נשמטים אילך ואילך (המגיד פרק ב'):} |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.