bookname
stringclasses
3 values
topic
stringlengths
9
45
siman
stringlengths
16
159
seif
stringlengths
1
5
text
stringlengths
1
4.82k
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקי - כמה דברים האסורים לעשות ביום טוב, ואיזו מהם מותרים על ידי שינוי. ובו י''א סעיפים:
יא.
אין מביאין עצים לא בחבל ולא בקופה ולא במחצלת אבל מביא במטפחת ובחיקו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיא - הבערה, ולהחם מים, מותר ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
א.
מותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה: {הגה: יש אומרים דאסור להחם בית החורף ביום טוב דלפעמים אין הקור גדול ואינו אלא למפונקים והוי כמרחץ ומוגמר דאסור (בית יוסף בשם תשובת אשכנזית) ונהגו להקל:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיא - הבערה, ולהחם מים, מותר ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
ב.
מותר להחם ביום טוב מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו אפילו אינו ואפילו אינו רוחצו בבת אחת: {הגה: אבל מותר לרחוץ תינוק במים שהוחמו על ידי ישראל ביום טוב (מרדכי פרק ג') אבל אסור לחמם לצרכו אפילו על ידי נכרי (מהרי''א מפראג) אבל כשצריך להם לבשל או להדיח אז מותר להרבות בשבילו (כל בו). ודין חמי טבריה כמו בשבת כדאיתא סימן שכ''ו (בית יוסף):} אבל במים שהוחמו מערב יום טוב מותר לרחוץ כל גופו אפילו כאחד מיהו דוקא חוץ למרחץ אבל במרחץ אסור: {הגה: ויש אוסרים בכל ענין וכן נוהגין (טור והרא''ש):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיא - הבערה, ולהחם מים, מותר ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
ג.
אדם מותר לטבול ביום טוב מטומאתו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיא - הבערה, ולהחם מים, מותר ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
ד.
אין עושין מוגמר דהיינו לפזר מיני בשמים על הגחלים בין להריח ובין לגמר הבית או הכלים אבל אם עושה כדי ליתן ריח טוב בפירות למתקן לאכילה מותר אפילו אם מפזרן על גבי גחלת של עץ: {הגה: ואסור לסחוף כוס מבושם על הבגדים משום דמוליד בהן ריחא (המגיד פרק א' והגהות אשירי סוף פרק ב' דביצה):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיב - שלא לבשל לצורך כותים ביום טוב. ובו ג' סעיפים:
א.
אין מבשלים לצורך עכו''ם ביום טוב לפיכך אסור להזמינו שמא ירבה בשבילו ודוקא להזמינו: {הגה: לביתו אבל לשלוח לו לביתו על ידי עכו''ם שרי (הגהות מיימוני פרק א' בשם אור זרוע):} אבל עבדו ושפחתו וכן שליח שנשתלח לו וכן עכו''ם שבא מאליו מותר להאכילו עמו ולא חיישינן שמא ירבה בשבילו: {הגה: ומותר להרבות בשביל עבדו ושפחתו באותה קדירה שמבשל בה לעצמו (מרדכי פרק ב' דביצה) אבל לשאר עכו''ם בכל ענין אסור (אורחות חיים ותוספות). וישראל האופה בתנור של עכו''ם וצריך לתת לו פת אחד לא ייחד לעכו''ם אחד קודם אפייה דאז אופה של עכו''ם אלא יאפה סתם ויתן לו אחר כך אחד (כל בו):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיב - שלא לבשל לצורך כותים ביום טוב. ובו ג' סעיפים:
ב.
בני החיל שנתנו קמח שלהם לישראל לאפות להם פת אם אינם מקפידים כשישראל נותן ממנו לתינוק מותר לאפות להם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיב - שלא לבשל לצורך כותים ביום טוב. ובו ג' סעיפים:
ג.
אסור לבשל ולאפות לצורך כלבים אבל מותר לטלטל מזונות וליתן לפניהם: {הגה: אבל אסור להוציא בשבילן מרשות לרשות (הגהות מיימוני והמגיד פרק א'). וכן אסור לגבל המורסן לעופות (מרדכי) כי אם על ידי שינוי (כל בו). ומותר להרבות בשביל הכלבים באותה קדירה שמבשל בה לעצמו אפילו אם יש לו דבר אחר שיוכל ליתן לכלבים אם היה רוצה (בית יוסף בשם הר''ן והירושלמי):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיג - דין ביצה שנולדה ביום טוב. ובו ח' סעיפים:
א.
ביצה שנולדה ביום טוב אסור ליגע בה {(הגה: דהיינו לטלטלה) (מרדכי ריש ביצה ופרק כל הכלים):} וכל שכן שלא לאכלה ואם נתערבה אפילו באלף כולן אסורות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיג - דין ביצה שנולדה ביום טוב. ובו ח' סעיפים:
ב.
ספק אם נולדה ביום טוב או בחול אסורה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיג - דין ביצה שנולדה ביום טוב. ובו ח' סעיפים:
ג.
ביצה שנולדה ביום טוב שנתבשלה בשוגג עם בשר ותבשיל אם יש ס' כנגדו הכל מותר חוץ מן הביצה אבל אם לבנו בו התבשיל וכיוצא בזה מידי דלחזותא וטעמא עביד לא בטיל:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיג - דין ביצה שנולדה ביום טוב. ובו ח' סעיפים:
ד.
מותר לכפות עליה כלי כדי שלא תשבר ובלבד שלא יגע בה הכלי:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיג - דין ביצה שנולדה ביום טוב. ובו ח' סעיפים:
ה.
אם נולדה ביום טוב ראשון מותרת ביום טוב שני בשני ימים טובים של גלויות אבל בשני ימים טובים של ראש השנה וכן בשבת ויום טוב הסמוכים זה לזה נולדה בזה אסורה בזה: {הגה: ואם יום טוב ביום א' ב' ונולדה בשבת שלפניהם מותר ביום ב' של גליות (מהרי''ל):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיג - דין ביצה שנולדה ביום טוב. ובו ח' סעיפים:
ו.
ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב וחזרה ואחר כך נולדה ביום טוב מותרת לפיכך אפילו בדק בקינה של תרנגולת ערב יום טוב סמוך לחשיכה ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה מותרת שתרנגולת אינה יולדת בלילה ואנו תולין שמאתמול יצא רובה וחזר והוא שיש תרנגול זכר תוך ס' בתים ואין מפסיק נהר שאין בו גשר שאם לא כן אפשר שתלד בלילה ואסור אבל אם לא בדק מערב יום טוב אפילו ליכא זכר בהדה שריא שאנו תולים שמאתמול נולדה ובלא זכר רובן יולדות ביום לפיכך מותר ליקח ביצים מן הנכרי בליל ראשון של יום טוב דתלינן שמערב יום טוב נולדו וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות אבל לא בליל שני של ראש השנה ולא בליל יום טוב שאחר השבת: {הגה: ונכרי המביא ביצים ביום טוב ראשון ומסיח לפי תומו שנולדו מאתמול מותר לסמוך עליו (מרדכי ריש ביצה). ודוקא ביום טוב שחל באמצע השבוע אבל ביום טוב שחל באחד בשבת שאז יש לחוש שמא נולדה בשבת ואסור מדאורייתא ביום טוב אין נכרי מסיח לפי תומו נאמן ודוקא ביום טוב ראשון אבל ביום טוב שני אפילו ראש השנה נאמן דאינו אלא דרבנן (תרומת הדשן סימן ע''ט):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיג - דין ביצה שנולדה ביום טוב. ובו ח' סעיפים:
ז.
השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות ואפילו ביום טוב שלאחר שבת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיג - דין ביצה שנולדה ביום טוב. ובו ח' סעיפים:
ח.
אפרוח שנולד ביום טוב אסור. ואם נולד בשבת אסור ביום טוב שלאחריו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
א.
אסור לכבות דליקה ביום טוב (עיין לעיל סימן של''ד סעיף כ''ו) ואפילו אם רואה ביתו שנשרף אם אין שם סכנת נפשות ואין מכבין הבקעת אפילו כדי שלא יתעשן הבית או הקדירה או כדי לשמש מטתו: {הגה: ויש אומרים דוקא אם אפשר להציל הקדירה בלא כיבוי אבל אם אי אפשר להציל או לבשל הקדירה בענין אחר רק שיכבה מותר לכבות (הרא''ש ומרדכי ור''ן פרק ב' דביצה ורשב''א וטור) וכן נראה לי עיקר וכן בבית אם ישרף הבית לא יהיה לו מקום לאכול שם ויפסיד סעודתו מותר לכבות אבל אם יש לו בית אחר לאכול שם אסור לכבות משום הפסד ממונו (בית יוסף בשם אורחות חיים *):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
א.
[* בזמן הזה מותר לכבות אפילו בשבת ועיין לעיל סימן של"ד סעיף כ"ו *]
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
ב.
להטות הנר כדי להרחיק השמן מן הפתילה חשיב כיבוי ואסור וכן אסור ליקח פתילה מנר הדולק אפילו ליתנה בנר אחר שהרי כשמוציאה מיד הוא מכבה אותה: {הגה: ומותר להוסיף פתילות לנר דולק כדי שיבעיר הרבה ויכבה במהרה (ר''ן פרק אין צדין):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
ג.
נר של שעוה שרוצה להדליקו ביום טוב וחס עליו שלא ישרף כולו יכול ליתן סביבו קודם שידליקנו דבר המונע מלישרף בענין שיכבה כשיגיע שם: {הגה: ויש מתירין לחתוך נר של שעוה באור דהיינו שמדליקים גם למטה כדי לקצרה וכן נוהגין אבל על ידי סכין אסור (הגהות מיימוני פרק ו' והגהות אשירי ומרדכי ותוספות פרק קמא דביצה). ומותר להעמיד נר במקום שהרוח שולט כדי שיכבה אבל אסור להעמידו שם אם כבר הרוח מנשב (מהרי''ל):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
ד.
נר שכבה ורוצה להדליקו בו ביום מותר לחתוך ראש הפתילה כדי שיהא נוח לידלק: {הגה: ושיורי שמן ופתילה מותרין אפילו ביום טוב אחר שבת או שני ימים טובים של ראש השנה (בית יוסף בשם רוב הפוסקים):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
ה.
נר של בטלה דהיינו שאינו צריך לו אסור להדליקו אבל של בית הכנסת לא חשיב של בטלה ומותר להדליקו אפילו ביום טוב שני אחר מנחה ואין בזה משום מכין לחול שהרי בהדלקתו יש מצוה לאותה שעה ולתקן הפתילות והעששיות ביום טוב אחר מנחה אם רוצה להדליק בו ביום מותר ואם לאו אסור:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
ו.
אין נותנין נר על גבי אילן מערב יום טוב דחיישינן שמא יבא להשתמש באילן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
ז.
אין פוחתין נר של חרס דהיינו בעודו רך כמו ביצים של יוצר למעך אותו ביד לעשות לו בית קבול מפני שהוא עושה כלי:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
ח.
אין חותכין הפתילה לשנים אלא אם כן על ידי שנותן שני ראשיה בפי שני נרות ומדליקה באמצע והוא שיהא צריך לשתיהן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
ט.
אין גודלין את הפתילה ולא מהבהבין אותה אבל אם אינה קשה כל צרכה יכול למעכה בידו כדי להקשותה ומותר לשרותה בשמן (שאין בו נר דולק) (בית יוסף בשם הרוקח):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
י.
מותר להסיר הפחם שבראש הנר כשהוא דולק אבל אינו חותך ראש הפתילה בכלי:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיד - שלא לכבות ביום טוב. ובו י''א סעיפים:
יא.
המדליק נר של יום טוב צריך לברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטו - דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום. ובו ט' סעיפים:
א.
נכרי שהביא דורון לישראל ביום טוב אם יש ממינו אם יש ממינו במחובר או שמחוסר צידה אסור אף למי שלא הובא בשבילו לאכלו בו ביום (ואפילו עבר ונתן לפיו ולעסו אסור לבלעו) (ר''ש בפירוש המשנה פרק ח' משנה ב' דתרומות) ואפילו לטלטלן אסור ולערב מותרים בכדי שיעשו ובשני ימים טובים של גליות אם הובא ביום ראשון מותר מותר מיד בליל יום טוב שני בכדי שיעשו: {הגה: יש מחמירין לאסרו עד מוצאי יום טוב שני (טור בשם רבינו תם והרא''ש וסמ''ג) ונוהגין להחמיר אם אינו לצורך יום טוב לצורך אורחים ובכהאי גוונא דאז נוהגין להקל לאחרים שלא הובא בשבילן (תרומת הדשן סימן ע''ח):} וכן אם הובא ביום טוב שני צריך להמתין במוצאי יום טוב בכדי שיעשו אבל בשני ימים של ראש השנה או ביום טוב הסמוך לשבת בין מלפניו בין מלאחריו אם הובא בראשון צריך להמתין במוצאי יום טוב בכדי שיעשו אבל בב' ימים של ראש השנה או ביום טוב הסמוך לשבת בין מלפניו בין מאחריו אם הובא בראשון צריך להמתין עד מוצאי יום טוב ושבת בכדי שיעשו ושיעור כדי שיעשו היינו כדי שילך הנכרי למקום שליקט ויגמור המלאכה ויחזור לכאן ואם נסתפק לו מהיכן הביאן שיעורן כדי שיבוא מחוץ לתחום:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטו - דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום. ובו ט' סעיפים:
ב.
אפילו תלשן הנכרי או צדן לעצמו או נפל מן האילן מעצמו או נצוד מעצמו אסור לאכלו בו ביום ולטלטלו אף למי שלא הובאו בשבילו אבל לערב מותרין מיד במוצאי יום טוב אף למי שהובאו בשבילו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטו - דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום. ובו ט' סעיפים:
ג.
אפילו אם הוא ספק אם נלקטו או ניצודו היום אסורים אבל אם ניכר בהם שלא נלקטו ושלא ניצודו היום מותר למי שלא הובאו בשבילו ואם לא באו מחוץ לתחום מותר אף למי שהובאו בשבילו: {הגה: נכרי מסיח לפי תומו שלא נלקט היום או ניצוד היום נאמן (ועיין לעיל סימן תקי''ג סעיף ו'):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטו - דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום. ובו ט' סעיפים:
ד.
יש מתירים לאכלם בשבת בכדי שיעשו ויש אוסרים: {הגה: ולדידן דנוהגין להחמיר בשני ימים טובים של גליות נמי דינא הכי ולענין הלכתא נראה דשני ימים טובים של ראש השנה יש להחמיר בשבת אבל בשני יום טוב של גליות יש להקל בשבת שהוא לאחריהן ודוקא בפירות שאין צריכים הכנה ביום טוב שלפני השבת אבל דבר שצריך להכין ביום טוב שני לצורך השבת אסור מאחר דנוהגין לאסור ואף לטלטל ביום טוב שני אם לא לצורך אורחים וכיוצא בזה (תרומת הדשן סימן ע''ח):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטו - דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום. ובו ט' סעיפים:
ה.
דבר שאין במינו במחובר ואינו מחוסר צידה אם בא מתוך התחום מותר לכל ואם באו מחוץ לתחום אסור לאוכלן למי שהובאו בשבילו ולכל בני ביתו אבל מותר לטלטלן בתוך ד' אמות או בתוך העיר מוקפת חומה או מבצר שידוע שהוקף לדירה ואחרים מותרים אף לאוכלם ולערב (יום טוב ראשון) צריך להמתין מי שהובאו בשבילו בכדי שיעשו: {הגה: ומותרין אחר כך אפילו לדידן שנוהגין להחמיר בשאר דברים כמו שנתבאר:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטו - דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום. ובו ט' סעיפים:
ו.
בעיר שרובה נכרים מן הסתם כל המביא לצורך הרוב מביא: {הגה: מחצה על מחצה או שידוע שליקט לצורך שניהם אסור (בית יוסף וסמ''ג):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטו - דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום. ובו ט' סעיפים:
ז.
אם הוא ספק אם באו מחוץ לתחום אם הוא נכרי השרוי עמו בעיר ופירות המצוים בעיר מותר ואם לאו אסור:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטו - דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום. ובו ט' סעיפים:
ח.
דבר שאין במינו במחובר שהובא לישראל ביום טוב ראשון של ראש השנה מותר בשני והוא הדין לשבת ויום טוב הסמוכים זה לזה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטו - דין דברים הבאים ביום טוב חוץ לתחום. ובו ט' סעיפים:
ט.
ישראל ששיגר דורון לחבירו על ידי נכרי מערב יום טוב ונתעכב הנכרי והביאם ביום מחוץ לתחום מותר אפילו למי שהובא בשבילו לאכלם אבל אסור לכל ישראל לטלטלם חוץ לארבע אמות או חוץ לעיר המוקפת חומה או חוץ למבצר שידוע שהוקף חומה לדירה: {הגה: ודוקא שהיה דעתו מאתמול דלית ביה איסור מוקצה אבל אם לא היה דעתו מאתמול אף על גב דלית ביה איסור תחומין אסור משום מוקצה דכל של ישראל צריך הכנה מבעוד יום ואפילו למי שלא הובא בשבילו אסור (בית יוסף בשם תשובת הרשב''א):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטז - דין איזה דברים מותרים לשלוח ביום טוב. ובו ג' סעיפים:
א.
מותר לשלוח לחבירו ביום טוב בהמה חיה ועוף אפילו חיים ויינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה לפי שמחוסרת טחינה שהיא מלאכה האסורה ביום טוב:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטז - דין איזה דברים מותרים לשלוח ביום טוב. ובו ג' סעיפים:
ב.
כל דבר שמותר לשלוח ביום טוב לא ישלחנו בשורה דהיינו שלשה בני אדם או יותר זה אחר זה נושאים כולם מין אחד אבל אם כל אחד נושא מין אחר מותר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקטז - דין איזה דברים מותרים לשלוח ביום טוב. ובו ג' סעיפים:
ג.
משלחים כלים אף על פי שאינם תפורים שהם ראויים לישען עליהם ואפילו יש בהם כלאים אם הם קשים ומשלחין תפילין כיון שראויים להניחם בחול: {הגה: וכל כיוצא בזה אפילו דרך רשות הרבים מותר לשלחן (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיז - באיזה אופן מותר ליקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל. ובו ד' סעיפים:
א.
לומר לחנוני לתת לו ביצים או אגוזים או שאר מיני מאכל ומשתה דינו ביום טוב כמו בשבת (כמו שנתבאר לעיל סימן שכ''ג סעיף ד'). ואם הוא נכרי אסור ליקח ממנו דבר שבמינו במחובר או שבמינו מחוסר צידה אלא אם כן ניכר בהם שלא נלקטו ושלא ניצודו היום וכן לא יקח ממנו ביצים שמא נולדו היום אבל דבר שאין בו משום מחובר ולא משום צידה ולא משום נולד מותר ליקח ממנו אפילו הובא היום מחוץ לתחום וכן קמח שנטחן היום בעיר שרובה נכרים מותר ליקח ממנו דאדעתא דנכרי טחני ליה והוא הדין ליקח ממנו פת שאפה בו ביום (וכן אם נאפה בשבת שלפניו) (בית יוסף):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיז - באיזה אופן מותר ליקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל. ובו ד' סעיפים:
ב.
ישראל שאמר לנכרי מבעוד יום תקנה לי יונים למחר לא יפה עשה אבל אם עשה כבר מותר לאכול מהם ביום טוב והוא שלא יהיו מפריחין אבל אם רגיל בכך אסור לאכול מהם דאין זה חשיב דיעבד כיון שרגיל בכך:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיז - באיזה אופן מותר ליקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל. ובו ד' סעיפים:
ג.
לומר לחבירו מלא לי כלי זה יין דינו ביום טוב כמו בשבת: {הגה: כדאיתא סימן שכ''ג. והוא הדין דאסור להטיל גורלות ביום טוב כמו בשבת כדאיתא לעיל סימן שכ''ב סעיף ל':}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיז - באיזה אופן מותר ליקח ביום טוב מן החנוני מיני מאכל. ובו ד' סעיפים:
ד.
לא ימוד אדם שעורים ליתן לפני בהמתו אלא משער ונותן לה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיח - דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב. ובו ט' סעיפים:
א.
מתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה הותרה שלא לצורך כגון קטן ולולב וספר תורה וכלים: {הגה: הצריכים לו קצת או שמתיירא שלא יגנובו או שאר פסידא (הגהות סמ''ק ורבינו ירוחם):} אבל אבנים וכיוצא בהן אסור: {הגה: ומותר לשחוק בכדור אפילו ברשות הרבים אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא (תוספות ורבינו ירוחם) ואם הניח עירוב מותר לטלטל ולהוציא כל שיש לו תורת כלי אף על פי שאינן לצורך היום כלל (ר''ן פרק ב' דביצה):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיח - דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב. ובו ט' סעיפים:
ב.
אסור לישראל להוציא שום דבר ביום טוב לצורך נכרי: {הגה: אבל מותר לשלוח לו על ידי נכרי כגון שצריך להחזיר משכון לנכרי אלם וכדומה לזה (מרדכי סוף פרק קמא דביצה ובית יוסף בשם תוספות פרק קמא דכתובות):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיח - דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב. ובו ט' סעיפים:
ג.
לקח עץ שאינו מיוחד לשפוד וצלה בו בשר אסור לטלטלו אחר כך שאינו כלי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית כדי שלא יזוקו בו אפילו אין עליו בשר כלל: {הגה: ולצורך אוכל נפש מותר לטלטל הכל אפילו מוקצה (רמב''ם פרק א' ומרדכי ריש פרק בכל מערבין):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיח - דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב. ובו ט' סעיפים:
ד.
מותר לטלטל סולם של שובך משובך לשובך אפילו ברשות הרבים אבל סולם של עלייה אסור בטלטול:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיח - דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב. ובו ט' סעיפים:
ה.
להוציא גרף של רעי ולהחזירו כדינו בשבת כך דינו ביום טוב (ועיין לעיל סימן ש''ח סעיף ל''ה):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיח - דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב. ובו ט' סעיפים:
ו.
בהמה שמתה ביום טוב אם היתה מסוכנת מערב יום טוב הרי זה מחתכה לכלבים ואם לא היתה מסוכנת אף על פי שהיתה חולה הרי זה מוקצה ולא יזיזנה ממקומה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיח - דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב. ובו ט' סעיפים:
ז.
מתחילין בערימות התבן אם היא תיבנא סריא (פירוש סרוחה) ואית ביה קוצים שעומד להסקה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיח - דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב. ובו ט' סעיפים:
ח.
נוטלים עצים הסמוכים לדופני הסוכה ומסיקין בהם: {הגה: והוא הדין אם זרק חבילות על הסכך דאינן בטלות לגבי הסכך אם דעתו להסיקן מותר ליטלן משם:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיח - דיני הוצאה מרשות לרשות ביום טוב. ובו ט' סעיפים:
ט.
בית שהוא מלא פירות מוכנים ונפחת נוטל ממקום הפחת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיט - צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יום טוב. ובו ה' סעיפים:
א.
מסלקין תריסי (פירוש קרשים שנועלים בהם החנויות) חנויות ומחזירין אותם ביום טוב כדי שיוציא תבלין שהוא צריך להן ולא ימנע משמחת יום טוב במה דברים אמורים כשיש להם ציר באמצע אבל יש להם ציר מן הצד אסור גזירה שמא יתקע ושאין להם ציר מן הצד כל עיקר אפילו בבית מותר להחזיר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיט - צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יום טוב. ובו ה' סעיפים:
ב.
כלים שהם מפוצלים כגון מנורה של חוליות וכסא ושלחן שהם חתיכות חתיכות מעמידין אותם ביום טוב והוא שלא יתקע:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיט - צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יום טוב. ובו ה' סעיפים:
ג.
להתיר ולהפקיע ולחתוך חותמות שבכלים ושבקרקע ולשבר פותחות כדינם בשבת כך דינם ביום טוב (ועיין לעיל סימן שי''ד סעיף ז'):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיט - צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יום טוב. ובו ה' סעיפים:
ד.
לקטום קש או קיסם או תבן או עצי בשמים דינם ביום טוב כדינן בשבת (כדאיתא סימן שכ''ב סעיף ד'):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקיט - צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יום טוב. ובו ה' סעיפים:
ה.
קמטים שעושין הנשים בבתי זרועותיהן ובבתי שוקיהן אסור לעשותן ביום טוב משום תקון מנא:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכ - לכבד הבית. ובו סעיף אחד:
א.
לכבד הבית כדינו בשבת כך דינו ביום טוב (ועיין לעיל סימן של''ז):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכא - דין שלשול פירות ביום טוב ממקום למקום. ובו ג' סעיפים:
א.
משילין פירות דרך ארובה (פירוש מן כי ישל זיתך כלומר מפילין הפירות לארץ) ביום טוב ולא ישלשלם בחלונות ולא יורידם בסולמות ולא יטלטלם מגג לגג אף על פי שהן שוין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכא - דין שלשול פירות ביום טוב ממקום למקום. ובו ג' סעיפים:
ב.
מותר לכסות פירות או כדי יין או לבנים מפני הדלף:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכא - דין שלשול פירות ביום טוב ממקום למקום. ובו ג' סעיפים:
ג.
ליתן כלי תחת הדלף כדינו בשבת כך דינו ביום טוב (ועיין לעיל סימן של''ח סעיף ח'):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכב - קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
א.
אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו (ודין חיגר דינו ביום ביום טוב כמו בשבת, ועיין לעיל סימן ש''א סעיף י''ז):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכב - קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
ב.
אין יוצאין בכסא אחד האיש ואחד האשה ואיש שהיו רבים צריכים לו מותר ומוציאין אותו על הכתף אפילו באפריון:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכב - קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
ג.
מי שנתכווצו (פירוש שנצמתו ונעשו קצרים) גידי שוקיו יכול לצאת במקל:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכב - קצת דברים האסורים לטלטל ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
ד.
אין מנהיגין בהמה במקל:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכג - דינים הנוהגין בבהמות ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
א.
מסירים זבובים הנתלים בבהמה אף על פי שהן עושין חבורה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכג - דינים הנוהגין בבהמות ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
ב.
אין מגרדין בהמה במגרדת ביום טוב ביום טוב מפני שמשרת שער:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכג - דינים הנוהגין בבהמות ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
ג.
אין מילדין בהמה ביום טוב אבל מסעדין אותה שאוחז בולד שלא יפול לארץ ונופח לו בחוטמו ונותן לו דד לתוך פיו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכג - דינים הנוהגין בבהמות ביום טוב. ובו ד' סעיפים:
ד.
בהמה שריחקה ולדה מותר לזלף (פירוש לשפוך) מי שליתה עליו וליתן מלא אגרוף מלח ברחמה כדי שתרחם עליו אבל הטמאה אסור לעשות לה כן: {הגה: ועיין לעיל סימן רמ''ו סעיף ג' בהג''ה אם אדם מצווה על שביתת בהמתו ביום טוב:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכד - כמה דברים האסורים ביום טוב. ובו ב' סעיפים:
א.
אין עולין על גבי אילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מספקין להכות כף על ירך ולא מטפחין להכות כף על כף ולא מרקדין ולא דנין ולא מקדשין ולא כונסין ולא מיבמין ולא מגרשין ולא חולצין ולא מקדישין ולא מחרימין ולא מפרישין תרומה ומעשרות: {הגה: ודין פדיון הבן כדינו בשבת כך דינו ביום טוב ועיין לעיל סימן של''ט סעיף ד':}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכד - כמה דברים האסורים ביום טוב. ובו ב' סעיפים:
ב.
שכיב מרע דתקיף ליה עלמא טובא שרי לגרש אפילו בשבת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכה - דין הלואה ביום טוב. ובו ב' סעיפים:
א.
הלואת יום טוב ניתנה ליתבע בדין (ועיין לעיל סימן ש''ז סעיף י''א):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכה - דין הלואה ביום טוב. ובו ב' סעיפים:
ב.
גבאי צדקה גובין מהחצרות ביום טוב אבל לא יכריזו כדרך שמכריזין בחול אלא גובין בצנעה ונותנים לתוך חיקם ומחלקים לכל שכונה ושכונה בפני עצמה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
א.
מת המוטל לקברו אם הוא ביום טוב ראשון (לא יתעסקו בו ישראל ואפילו יסריח ואי אפשר בעממין, אבל) יתעסקו בו עממין אפילו מת בו ביום (ועיין לעיל סימן ש''ד) ואפילו אם יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח וכל זה בעשיית (קבר) וארון ותכריכין אבל להלבישו ולחמם לו מים לטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר מותר על ידי ישראל: {הגה: וטוב ליזהר לטהרו על ידי קש על גב עור או נסר ולא על ידי סדינים שלא יבא לידי סחיטה (תרומת הדשן סימן פ''ב):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
ב.
מת ביום טוב ראשון אסור להלינו עד יום טוב שני כדי שיתעסקו בו ישראל:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
ג.
בשבת וביום הכפורים לא יתעסקו בו כלל אפילו על ידי עממין אפילו להוציאו על ידיהם ולהניחו בכוך (פירוש בחפירה) העשויה מאתמול:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
ד.
ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל אפילו ביום שני של ראש השנה ואפילו לא אשתהי אפילו לחתוך לו הדס מהמחובר ולעשות לו תכריכין וארון ולחצוב לו קבר ולחמם לו מים לטהרו ולגזוז לו שערו ואם אין באותה העיר מקום קברות לישראל מוליכין אותו לעיר אחרת שיש בה שכונת קברות אפילו חוץ לתחום ומשכירים לו ספינה להוליכו ממקום למקום דיום טוב שני לגבי מת כחול שויוה רבנן ואפילו אפשר בעממין יתעסקו בו ישראל: {הגה: אבל באשכנז ובמדינות אלו אין נוהגין כן אלא כל היכא דאפשר בעממין עושין הקבר והארון ותכריכין על ידי עממין ושאר הדברים עושים ישראלים כמו ביום טוב ראשון אבל אם לא אפשר בעממין מותר לעשות הכל על ידי ישראלים (מרדכי הלכות אבל ותרומת הדשן סימן פ''ב):} חוץ מן הכיפה שבונים על הקבר שאין בונין אותה ביום טוב: {הגה: אבל מותר לכסותו בעפר כדרכו בחול (בית יוסף) ודלא כיש מחמירין, כן נראה לי. במה דברים אמורים כשרוצים לקוברו בו ביום אבל אם אין רוצים לקברו בו ביום אין עושים לו שום דבר איסור מלאכה אפילו על ידי נכרי אבל טילטול מותר (ודין קריאת שמע ותפלה אם מת לו מת ביום טוב ראשון או שני עיין לעיל סימן ע''א סעיף ב' ולקמן סימן תקמ''ח בסעיף ה'):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
ה.
החופר קבר למת ביום טוב שני מותר לו ליטול שכר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
ו.
מותר ללוות המת ביום טוב ראשון תוך התחום וביום טוב שני אפילו חוץ לתחום וחוזרין למקומם בו ביום וכן מותר להחזיר כלי הקבורה שהוליכו עמהם חוץ לתחום:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
ז.
המלוים את המת אסורים לרכוב על בהמה אפילו ביום טוב שני ואפילו האבלים אבל הקוברים שצריכים לקוברו אם אי אפשר מתירים להם ביום טוב שני לרכוב על גבי בהמה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
ח.
אם נודע לבני עיר אחת שישראל מת רחוק משם ד' או חמשה ימים ולא ניתן לקבורה אף על פי שלא יוכלו להגיע לו עד לאחר המועד מותר לצאת לדרך ביום טוב שני כדי למהר קבורתו: {הגה: ומותר להביא מת ביום טוב שני מחוץ לתחום לתוך העיר לקברו בקברות ישראל אף על פי שהיה אפשר לקברו במקומו (בית יוסף בשם תשובת רשב''א):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
ט.
תינוק שמת בתוך שלשים אם גמרו שערו וצפרניו הוא בחזקת בן קיימא ודינו כמת גדול אף על פי שאין אנו יודעים אם כלו לו חדשיו דרוב נשים יולדות ולד קיימא:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
י.
נפלים שנהגו להסיר ערלתן בצרור אבן או בקנה אסור אפילו ביום טוב שני של גליות: {הגה: ואסור לקברו ביום טוב אלא מניחו עד למחר (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
יא.
אין קורעין על המת אפילו ביום טוב שני אפילו קרוביו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכו - דין מת ביום טוב. ובו י''ב סעיפים:
יב.
כשמת בליל יום טוב שני משכימין וקוברין אותו קודם תפלה כשמת ביום קוברים אותו אחר האכילה: {הגה: ודין צדוק הדין ביום טוב, עיין ביורה דעה סימן ת''א סעיף ו':}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
א.
יום טוב שחל להיות בערב שבת לא יבשל בתחלה לצורך שבת בקדירה בפני עצמה אבל מבשל הוא כמה קדירות ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועל ידי עירוב מבשל בתחלה לשבת (פירוש ענין העירוב הוא שיבשל ויאפה מיום טוב לשבת עם מה שבשל ואפה כבר מערב יום טוב לשם שבת ונמצא שלא התחיל מלאכה ביום טוב אלא גמר אותה): {הגה: ומותר להניח עירוב זה אפילו ספק חשיכה (מרדכי סוף פרק במה מדליקין):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
ב.
עירוב זה עושין אותו בפת ותבשיל ואם לא עשאו אלא מתבשיל לבד מותר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
ג.
שיעור תבשיל זה כזית בין לאחד בין לאלפים בין בתחלתו בין בסופו: {הגה: ויש מצריכין לכתחלה בפת כביצה (אור זרוע בשם ירושלמי) וכן נוהגין לכתחלה:}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
ד.
צריך שיהא תבשיל זה דבר שהוא ראוי ללפת בו את הפת לאפוקי דייסא:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
ה.
תבשיל זה שאמרו אפילו צלי אפילו שלוק אפילו כבוש או מעושן אפילו מין דגים קטנים שהדיחן במים חמים והדחתן הוא בישולן לאכילה הרי זה סומך עליהם וכן סומך על תפוחים מבושלים (והוא הדין שאר פירות מבושלים) ועל דגים קטנים שבישלן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
ו.
סומך מערב יום טוב אפילו על עדשים שבשולי קדרה וכן על שמנונית שנדבק בסכין וגרדו והוא שיהא בו כזית:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
ז.
מצוה על כל אדם לערב ומצוה על כל גדול העיר לערב על כל בני עירו כדי שיסמוך עליו מי ששכח או נאנס או שהניח עירוב ואבד (והוא הדין עם הארץ שאינו יודע לערב) (אור זרוע) אבל מי שאפשר לערב ולא עירב אלא שרוצה לסמוך על עירובו של גדול העיר נקרא פושע ואינו יוצא בו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
ח.
כשמערב על אחרים אינו צריך לפרט אלא מניח בכלל על כל בני העיר וכל מי שהוא בתחום העיר יוצא בו: {הגה: אבל מי שהוא חוץ לתחום אינו יוצא בו אפילו הניח עירוב תחומין ויכול לבוא לכאן אלא אם כן התנה עליו המניח בהדיא (המגיד פרק ו'):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
ט.
דעת מניח בעינן שיכוין להוציא לאחר אבל דעת מי שהניחו בשבילו לא בעינן בשעת הנחה רק שיודיעוהו ביום טוב קודם שיתחיל לבשל לצורך השבת: {הגה: ואם דרך הגדול להניח עליהם סומכין עליו מסתמא (ר''ן פרק ב'):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
י.
המערב לאחרים צריך לזכות להם על ידי אחר וכל מי שמזכים על ידו בעירובי שבת מזכין על ידו בעירובי תבשילין וכל מי שאין מזכין על ידו באותו עירוב אין מזכין על ידו בזה (ועיין לעיל סימן שס''ו):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
יא.
צריך הזוכה להגביה העירוב מן הקרקע טפח:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
יב.
חוזר ונוטלו מיד הזוכה ומברך על מצות עירוב ואומר בדין יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת לנא ולפלוני ופלוני או לכל בני העיר הזאת: {הגה: ומי שאינו יודע בלשון הקודש יכול לאומרו בלשון לע''ז שמבין (מהרי''ל):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
יג.
אף על פי שהניח עירוב אינו יכול לבשל מיום טוב ראשון לשבת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות יום טוב
סימן תקכז - דיני עירוב תבשילין. ובו כ''ד סעיפים:
יד.
אם הניח העירוב על דעת לסמוך עליו כל זמן שיהיה קיים אפילו ליום טוב אחר לכתחילה לא יסמוך עליו ליום טוב אחר אבל בדיעבד יכול לסמוך עליו: