bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | ג. | כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו וטווה על יריכו תכלת (וציצית) (בית יוסף) לבגדו ואם אין לו מה יאכל כותב ומוכר לאחרים כדי פרנסתו: {הגה: או שיהיו לו הוצאותיו יותר בריוח לשמחת יום טוב (טור). ואם כתבן כדי להניחן במועד בכל ענין שרי (סמ''ג). ואינו אסור רק הכתיבה אבל עשייתן שרי (בית יוסף בשם תוספות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | ד. | מותר לכתוב חשבונותיו ולחשוב יציאותיו: {הגה: והוא הדין הכתבים שכותבים כשמלוים על משכונות שרי (הגהות מרדכי כל בו ומהרי''ל סוף פרק מי שהפך):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | ה. | מותר לכתוב שטר קידושין ושטרי פסיקתא גיטין ושוברים דייתיקי מתנות פרוזבולין אגרות שום ואגרות מזון (פירוש שטרי פסיקתא שאדם פוסק לתת לבנו או לבתו כך וכך. ופירוש דייתיקי שטר צואה דא תהא למיקם ולהיות. ופירוש פרוזבול פרוז בולי ובוטי כלומר תקנת המלוה שלא יאבד ממונו ותקנה ללוה שימצא מי שילונו. ופירוש אגרות שום ששמו בית דין נכסי לוה ונתנום למלוה ואגרות מזון שמכרו בית דין את הקרקע למזון האשה והבנות וכתבו מעשה בית דין על זה אי נמי מי שקבל עליו לזון את בת אשתו) שטרי חליצה ומיאונין ושטרי ברורין ופסקי דינין: {הגה: ומותר לכתוב כתובה במועד (כל בו) ויש אוסרים (סמ''ק):} ואגרות שאלת שלום שאדם שולח לחבירו ואפילו על דבר פרקמטיא שאינה אבודה (ויש אוסרין בשאלת שלום) (טור בשם הלכות גדולות) (ונהגו להחמיר אפילו בכתיבה שלנו שהיא כתיבה משיט''א): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | ו. | אין כותבין שטרי חוב במועד ואם אינו מאמינו מלוה ללוה (והלוה צריך למעות) או שאין לו לסופר מה יאכל הרי זה יכתוב: {הגה: ומותר לכתוב שטר מכירה במועד (תוספות) אבל אין לכתוב שטר אריסות וקבלנות שקבל קודם המועד (רבינו ירוחם):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | ז. | כל הדברים שמותר לכתוב אפילו בלא שינוי מותר וכל מה שאסור לכתוב אפילו על ידי שינוי אסור: {הגה: ובלוחות של שעוה מותר לכתוב לפי שאינו כתב המתקיים (בית יוסף בשם אורחות חיים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | ח. | מי ששלחו לשאול ממנו שאלה ואין השליח רוצה להתעכב עד אחר המועד מותר לכתבה וכן מותר להעתיקה מפני שחשוב דבר האבד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | ט. | ואם שמע דבר חידוש מותר לכתבו כדי שלא ישכח וכן אם ראה ספר מחודש מותר להעתיקו אם לא ימצא להעתיקו לאחר המועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | י. | בזמן הבית היו דנין בין דיני ממונות בין דיני נפשות והיו משמתין ומכין למי שלא קיבל עליו הדין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמה - דיני כתיבה בחול המועד. ובו י''א סעיפים: | יא. | מותר לקבול בשביל חובותיו בחול המועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמו - דיני אירוסין ונישואין בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | א. | אין נושאין נשים במועד לא בתולות ולא אלמנות ולא מייבמין ומותר לארס ובלבד שלא יעשה סעודת אירוסין הארוס בבית ארוסתו בשעת אירוסין ומותר לעשות ריקודין ומחולות ולעשות סעודת הארוס עם מריעיו שלא בבית ארוסתו וכן לסעוד הארוס בבית ארוסתו שלא בשעת אירוסין מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמו - דיני אירוסין ונישואין בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ב. | מותר להחזיר גרושתו מן הנשואין: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמו - דיני אירוסין ונישואין בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ג. | הכל מותרים לישא בערב הרגל ולעשות סעודה ברגל בין בתולות בין אלמנות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמו - דיני אירוסין ונישואין בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ד. | מותר לעשות ברגל סעודת ברית מילה וכן סעודת פדיון הבן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמו - דיני אירוסין ונישואין בחול המועד. ובו ה' סעיפים: | ה. | עושה אשה כל תכשיטיה במועד כוחלת ופוקסת (פירוש מחלקת שערה לכאן ולכאן, רש''י) ומעברת סרק על פניה וטופלת עצמה בסיד וכיוצא בו והוא שתוכל לסלקו במועד ומעברת שער מבית השחי ומבית הערוה בין ביד בין בכלי ומעברת סכין על פדחתה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | א. | חול המועד אסור בהספד ותענית לפיכך אין מניחין את המטה ברחוב שלא להרגיל את ההספד ומטעם זה אין מוליכין המת לבית הקברות עד שיהיה הקבר מתוקן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | ב. | נשים מענות דהיינו שכולם עונות כאחת אבל לא מקוננות דהיינו שאחת מדברת וכולן עונות אחריה ולא מטפחות דהיינו להכות כף אל כף נקבר המת אף לא מענות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | ג. | כל שלשים יום לפני המועד אסור להספיד על המת שמת לו מלפני שלשים יום קודם המועד ואפילו אם יש לו הספד בלא זה כגון שמת לו מת בתוך שלשים שמותר לספדו אפילו מת ערב הרגל אסור להספיד עמו על המת שמת לפני שלשים יום קודם המועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | ד. | מי שבאה לו שמועה בתוך ל' יום קודם הרגל נראה לי שמותר לספדו ואף על פי שהיא רחוקה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | ה. | יראה לי שמה שאנו נוהגים בתשלום השנה לספוד המת ולהזכיר נשמתו אינו בכלל זה ומותר לעשותו בתוך שלשים לרגל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | ו. | אין קורעין על המת בחול המועד אלא לקרוביו שהם חייבים להתאבל עליו וכן על חכם או על אדם כשר או אם עמד שם בשעת יציאת נשמה ועל קרוב שחייב להתאבל עליו ועל חכם קורע אפילו אינו בפניו אלא שבאה לו שמועה במועד אם הוא בתוך שלשים ועל אדם כשר אינו קורע אלא אם כן ידע בין מיתה לקבורה: {הגה: ויש חולקים ונהגו בני אשכנז שלא לקרוע במועד כי אם על אביו ואמו ועל שאר המתים קורעים לאחר המועד (מהרי''ל ותרומת הדשן סימן רפ''ח) ובמקום שאין מנהג יש לקרוע על כולם:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | ז. | אין חולצין כתף אלא קרוביו של מת המחוייבים להתאבל עליו או על חכם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | ח. | מברין בחול המועד והוא שלא יברו ברחבה אלא קרוביו של מת ולא יברו האבל בתוך ביתו אלא על מטות זקופות לפי שאין כפיית המטה ברגל כלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | ט. | על החכם מברין הכל בחול המועד בתוך הרחבה כדרך שמברין את האבלים שהכל אבלים עליו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | י. | עושין כל צרכי המת בחול המועד גוזזין שערו ומכבסים כסותו ועושין לו ארון בחצר שבו המת כדי שיהא ניכר שהוא לצורך המת ואם לא היו להם נסרים מביאים קורות ונוסרים מהם נסרים בצנעה בתוך הבית ואם היה אדם מפורסם עושים אפילו בשוק אבל אין כורתין עץ מן היער לנסור ממנו נסרים לארון ואין חוצבין אבנים לבנות בהם קבר ובמקום שהיהודים מעט דרים במקום אחד והכל יודעים כשיש מת בעיר הכל חשוב כמפורסם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | יא. | אין חופרים כוכין בחפירה וקברות בבנין בחול המועד להיות מוכנים למת שימות אבל מחנכין אותה שאם היה ארוך מקצרו או מאריכו או מרחיבו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמז - דין מי שמת לו מת בחול המועד. ובו י''ב סעיפים: | יב. | אין לתלוש עשבים ועפר בחול המועד בבית הקברות כמו שנוהגים לעשות בחול (דין צדוק הדין במועד עיין ביורה דעה סימן ת''א סעיף ו'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | א. | הקובר את מתו בתוך הרגל לא חל עליו אבילות ברגל אלא לאחר הרגל מתחיל למנות שבעה ונוהג בהם אבילות ומונה שלשים מיום הקבורה ונוהג בשאר השלשים ככל גזירת שלשים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | ב. | במקומות שעושין שני ימים טובים מונה השבעה מיום טוב שני האחרון אף על פי שאינו נוהג בו אבילות הואיל ומדבריהם הוא עולה לו מן המנין ומונה מאחריו ששה ימים בלבד: {הגה: אם יום שני של ראש השנה עולה למנין שבעה, עיין ביורה דעה סימן שצ''ט סעיף י''ג בהגהות:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | ג. | הקובר את מתו ביום טוב שני של גליות שהוא יום טוב האחרון או ביום טוב שני של עצרת נוהג בו אבילות אם היה אותו היום יום מיתה וקבורה הואיל ויום טוב שני מדבריהם ואבילות יום ראשון של תורה ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה אבל אם קברו ביום טוב שני של ראש השנה אינו נוהג בו אבילות ששניהם כיום ארוך: {הגה: ויש חולקים דסבירא להו דאין נוהג אבילות בשום יום טוב שני וכן מנהג פשוט ואין לשנות (רבינו חננאל והרא''ש):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | ד. | זה שאמרנו שהקובר מתו ברגל לא חלה עליו אבילות הני מילי דברים של פרהסיא אבל דברים שבצנעה נוהג (מיהו מותר לישן עם אשתו בחדר ואין צריך שמירה): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | ה. | אף על פי שאין אבילות נוהג במועד אנינות נוהג בו שאם מת לו מת בחול המועד אסור בדברים שאונן אסור בהם ואם מת ביום טוב ואינו רוצה לקוברו בו ביום אין עליו דין אנינות אלא אם כן צריך להחשיך על התחום להכין לו צרכי קבורה אז חל עליו דין אנינות משעה שמחשיך אבל אם מת ביום טוב שני והוא רוצה לקברו בו ביום או ביום טוב ראשון ורוצה לקברו על ידי נכרי חל עליו אנינות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | ו. | אף על פי שאין אבילות ברגל אם מת לו מת ברגל מתעסקים בו ברגל לנחמו ולאחר הרגל כשיכלו שבעה למיתת המת אף על פי שעדיין לא כלה האבילות מלאכתו נעשית על ידי אחרים בבתיהם ועבדיו עושים לו בצנעה בתוך ביתו ואין צריכים לנחמו אחר הרגל מנין הימים שנחמוהו ברגל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | ז. | מת לו מת קודם הרגל ונהג אבילות אפילו שעה אחת לפני הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה וימי הרגל עולים למנין שלשים הרי שבעה לפני הרגל והרגל ומשלים עליהם עד שלשים ודוקא שנהג אבילות באותה שעה אבל אם שגג או הזיד ולא נהג אבילות או שהיה סמוך לחשיכה ולא היה יכול לנהוג אין הרגל מבטל האבילות ודינו כדין קובר מתו ברגל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | ח. | אם נהג שבעה ופגע בו הרגל מבטל ממנו גזירת שלשים אפילו חל יום שבעה בערב הרגל מותר לספר ולכבס בערב הרגל: {הגה: והוא הדין הרחיצה לדידן דנוהגין איסור רחיצה כל שלשים ומותר לרחוץ סמוך לערב ואין צריך להמתין עד הלילה (הגהות מיימוני ומרדכי והגהות אשירי):} ואין צריך לומר אם חל יום ה' להיות בשבת ערב הרגל שמותר לספר בערב שבת ואם לא גילח בערב הרגל מותר לגלח אחר הרגל שהרי כבר נתבטל ממנו גזירת שלשים אבל בתוך הרגל לא יגלח כיון שהיה אפשר לו לגלח קודם הרגל ואם חל יום שבעה שלו בשבת ערב הרגל מותר לגלח בחול המועד כיון שלא היה אפשר לו לגלח קודם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | ט. | הא דרגל מבטל גזירת שלשים בשאר מתים אבל באביו ואמו שאסור לספר עד שיגערו בו חביריו אפילו פגע בו הרגל לאחר ל' יום אינו מבטל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | י. | ואם חל אחד מימי האבילות חוץ מהשביעי בערב הרגל מותר לכבס ולא ילבשנו עד הלילה וטוב ליזהר מלכבס עד אחר חצות כדי שיהא ניכר שמפני הרגל הוא מכבס אבל לרחוץ אסור עד הלילה ויש מתירין לרחוץ אחר תפלת המנחה סמוך לחשיכה: {הגה: ולדידן דנוהגים איסור רחיצה כל שלשים אסור לרחוץ דהא הרגל לא בטל ממנו רק גזירת שבעה והוא הדין לענין כיבוס במקום דנוהגין איסור כבוס כל שלשים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | יא. | ראש השנה ויום הכיפורים חשיבי כרגלים לבטל האבילות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | יב. | נהג שעה אחת לפני הפסח אותה שעה חשובה כשבעה ושמנה ימי הפסח הרי חמשה עשר ומשלים עליהם (עוד) חמשה עשר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | יג. | שעה אחת לפני עצרת חשובה כשבעה ועצרת כיון שאם לא הקריב קרבנות עצרת בעצרת יש לו תשלומין כל שבעה חשוב כשבעה הרי י''ד ומשלים עליהם (עוד) י''ו ויום שני של עצרת עולה למנין הי''ו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | יד. | שעה אחת לפני ראש השנה בטלה ממנו גזירת שבעה מפני ראש השנה וגזירת שלשים מבטל ממנו יום הכיפורים ומגלח בערב יום הכיפורים והוא הדין לקובר מתו בשלשה לתשרי שמגלח בערב יום הכפורים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | טו. | שעה אחת לפני יום הכיפורים בטלה ממנו גזירת שבעה מפני יום הכיפורים וגזירת שלשים מבטל ממנו החג ומגלח בערב החג: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | טז. | שעה אחת לפני החג והחג הרי י''ד ושמיני עצרת שבעה הרי כ''א יום ויום שני של שמיני עצרת הרי כ''ב ומשלים עליהם ח': |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | יז. | שמע שמועה קרובה בשבת או ברגל ולמוצאי שבת ורגל נעשית רחוקה דינו כדין שמע שמועה רחוקה אחר השבת והרגל אלא שבשבת וברגל נוהג דברים שבצנעה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | יח. | שמע שמועה רחוקה בשבת או ברגל אינו נוהג בהם אפילו דברים שבצנעה אלא למוצאי שבת או הרגל נוהג שעה אחת ודיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | יט. | שמע שמועה קרובה בשבת שבת עולה ליום אחד ולמחר קורע והוה ליה יום ששי שביעי לאבילות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות חול המועד | סימן תקמח - דין אבילות בחול המועד. ובו כ' סעיפים: | כ. | אם עשרה ימים אחר החג שמע שמת לו מת בערב החג אף על פי שאם נמנה שעה אחת לפני החג שבעה ושבעת ימי החג ויום שמיני עצרת כ''א ועשרה ימים אחרים הרי ל''א אין לזה דין שמועה רחוקה אלא דין שמועה קרובה שאין הרגל עולה למי שלא נהג אבילות קודם לו כלל וכל שכן למי שלא היה יודע שמת לו מת: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקמט - להתענות ארבע צומות. ובו ב' סעיפים: | א. | חייבים להתענות בתשעה באב ובי''ז בתמוז ובג' בתשרי ובעשרה בטבת מפני דברים הרעים שאירעו בהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקמט - להתענות ארבע צומות. ובו ב' סעיפים: | ב. | אף על גב דכתיב בקרא בחדש הרביעי בתשעה לחודש הובקעה העיר אין מתענין בתשעה בו אלא בי''ז מפני שאף על פי שבראשונה הובקעה בתשעה בו כיון שבשניה הובקעה בי''ז בו תקנו להתענות בי''ז בו משום דחורבן בית שני חמיר לן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנ - הבדל שיש בין תשעה באב ליתר צומות. ובו ד' סעיפים: | א. | הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרוץ גדר: {הגה: מיהו עוברות ומיניקות שמצטערות הרבה אין להתענות (הגהות מיימוני והמגיד פרק ה') ואפילו אינן מצטערות אינן מחויבות להתענות אלא שנהגו להחמיר ודוקא בג' צומות אבל בתשעה באב מחוייבות להשלים (כדלקמן סימן תקנ''ד סעיף ה'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנ - הבדל שיש בין תשעה באב ליתר צומות. ובו ד' סעיפים: | ב. | צומות הללו חוץ מתשעה באב מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנ - הבדל שיש בין תשעה באב ליתר צומות. ובו ד' סעיפים: | ג. | כל ד' צומות הללו אם חלו להיות בשבת נדחין לאחר השבת: {הגה: ואם אלו בערב שבת קורים בשחרית ומנחה ויחל (בית יוסף). ואם חופה ביום התענית בערב שבת נוהגין להתפלל מנחה ולקרות ויחל ואחר כך עושין החופה (ועיין לעיל סימן רמ''ט סעיף ד' אם משלימין התענית):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנ - הבדל שיש בין תשעה באב ליתר צומות. ובו ד' סעיפים: | ד. | בשבת קודם לצום מכריז שליח צבור הצום חוץ מתשעה באב וצום כפור וצום פורים וסימנך אכ''ף עליו פיהו (ומנהג האשכנזים שלא להכריז שום אחד מהם): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | א. | משנכנס אב ממעטין בשמחה ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה דריע מזליה: {הגה: מילה שהיא מראש חודש עד ט' באב נוהגין שהמוהל ובעל ברית ואבי הבן לובשין בגדי שבת (מנהגים) אבל בלאו הכי אסור אפילו בשבת של חזון אין מחליפין ללבוש בגדי שבת כי אם הכתונת לבד (מרדכי הלכות תשעה באב והגהות אשירי פרק ב' דתענית ואגודה ורוקח) אבל פורשין פרוכת של שבת אם לא שאירע תשעה באב בשבת ונדחה שאז אין פורשין פרוכת של שבת ומי שיש לו נשואין בשבת נחמו מותר ללבוש בגדי שבת בשבת של חזון (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | ב. | מראש חודש עד התענית ממעטים במשא ומתן ובבנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור ובנטיעה של שמחה כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים ואם היה כותלו נוטה ליפול אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר''ן סוף פרק קמא דתענית). ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין אבל ליארס בלא סעודה מותר ואפילו בתשעה באב עצמו מותר ליארס שלא יקדמנו אחר: {הגה: ונוהגין להחמיר שאין נושאים מי''ז בתמוז ואילך עד אחר תשעה באב (מנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | ג. | שבוע שחל בו תשעה באב אסורים לספר ולכבס אפילו אינו רוצה ללובשו עתה אלא להניחו לאחר תשעה באב ואפילו אין לו אלא חלוק אחד אסור וכן המכובסים מקודם בין ללבוש בין להציע בהם המטה ואפילו מטפחות הידים והשלחן אסור וכיבוס שלנו מותר אבל גיהוץ (פירוש מעבירין על הבגדים אבן חלק להחליקו, ערוך) שלנו אסור וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ והרי הם ככיבוס שלנו ומותר והני מילי לגוהצן ולהניחן עד אחר תשעה באב אבל אסור ללבשן בשבוע זה ונהגו לאסור אפילו כלי פשתן ואפילו בכיבוס שלנו בין ללבוש בין לכבס ולהניח ואין להקל בדבר כיון שנהגו וכל שכן דאפשר דמדינא נמי אסור שהרי יש מי שכתב דכיבוס שלנו קרי (גיהוץ) לשל בני בבל שאין מתלבנים יפה לפי שמימיהם הם עכורים שאינה ארץ הרים וגבעות כארץ ישראל וכיבוס של שאר ארצות אפשר שהוא ככיבוס של ארץ ישראל ואסור ועוד יש מי שפירש דגיהוץ היינו מים ואפר או נתר ובורית וכיבוס היינו במים לבד ובזמן הזה אין מכבסים במים לבד ונמצא שכל כיבוס של זמן הזה הוי גיהוץ ואסור מדינא אפילו בכלי פשתן ללבשן מיהא: {הגה: ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחילת ראש חודש עד אחר התענית אם לא לצורך מצוה כגון אשה הלובשת לבנים מותרת לכבס וללבוש לבנים ולהציע תחתיה (רוקח ואור זרוע) אבל בתשעה באב עצמו לא תלבש לבנים רק לובשת חלוק בדוק ויפה (הגהות שערי דורא) וכן לכבוד שבת לובשים כלי פשתן ומציעין לבנים כמו בשאר שבתות ואסור ליתן כלים לכובס נכרי לכבס מראש חודש ואילך אבל קודם ראש חודש מותר לתת אף על פי שכובסת אחר ראש חודש (תוספות פרק ד' דתענית ומהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | ד. | לאחר התענית מותר לספר ולכבס מיד ואם חל תשעה באב ביום ראשון או בשבת ונדחה לאחר השבת מותר בשתי השבתות בין שקודם התענית בין שאחריו ויש מי שאומר שנהגו לאסור כל שבוע שלפניו חוץ מיום ה' ויום ו': {הגה: ונוהגין להחמיר מתחלת ראש חודש לענין כיבוס אבל תספורת נוהגים להחמיר מי''ז בתמוז (מנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | ה. | אסור לעבריות לכבס בגדי העובד כוכבים בשבוע זה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | ו. | כלים חדשים בין לבנים בין צבועים בין של צמר בין של פשתן אסור ללבוש בשבת זה (ואנו מחמירין מראש חודש ואילך): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | ז. | יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה ויש להחמיר בזה מראש חודש: {הגה: והוא הדין דאסור לקנותן וכן אומן ישראל אסור לעשותן לאחרים בין בשכר בין בחנם (תרומת הדשן ובית יוסף). ונהגו להקל בזה אבל אם ידוע ומפורסם שהמלאכה של הנכרי שרי (תרומת הדשן). וכן נהגו לתת לאומנים נכרים לתקן כלים חדשים תוך זמן זה כדי שיהיו מוכנים לאחר התענית ומיהו טוב למעט בזה במקום דאפשר דלא עדיף משאר משא ומתן דממעטינן:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | ח. | נשי דנהיגי דלא למשתי (פירוש לסדר ולערוך החוטין שהולכין לארכו של בגד והוא מלשון או בשתי או בערב) עמרא מדעייל אב מנהגא. (ונוהגין שלא לקדש החדש עד הלבנה עד אחר תשעה באב) (מהרי''ל ודעת עצמו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | ט. | יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו (ומותר בחומץ של יין) (אגודה ומהרי''ל). ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית ויש שמוסיפין מי''ז בתמוז: {הגה: ומצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה (רבינו ירוחם נתיב י''א חלק ג' והגהות מיימוני) שאין שוחטין כי אם לצורך מצוה כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | י. | יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון: {הגה: ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה (תשובת מהרי''ל סימן ק''ו) אלא נותנים לתינוק ובמקום דליכא תינוק מותר בעצמו לשתות הבדלה ובסעודת מצוה כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכתא וסעודת אירוסין אוכלים בשר ושותים יין כל השייכים לסעודה אבל יש לצמצם שלא להוסיף ובשבוע שחל תשעה באב בתוכה אין לאכול בשר ולשתות יין רק מנין מצומצם וזה אפילו בערב תשעה באב שרי (מנהגים ומהרי''ל) ובלבד שלא יהיה בסעודה שמפסיק בה (דברי עצמו):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | יא. | כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור פורץ גדר הוא וינשכנו נחש (ומותר לשתות כל שכר אפילו של דבש שקורים מע''ד): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | יב. | תספורת שבוע זה אחד ראשו ואחד כל שער שבו אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | יג. | ובזקן כל שמעכב את האכילה מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | יד. | אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה: {הגה: מיהו בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי שמוציאים בהם ריעי ומשתינין בהם הני ודאי משרא שרי ואפילו בבגדי שאר קטנים נוהגים להקל (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | טו. | מי שתכפוהו אבילות של מת ושל שבת זו והכביד שערו מיקל בתער אבל לא במספרים ומכבס כסותו במים אבל לא בנתר ובחול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | טז. | יש נוהגים שלא לרחוץ מראש חדש ויש שאין נמנעין אלא בשבת זו ויש מתענים מי''ז בתמוז עד תשעה באב: {הגה: ולצורך מצוה שרי ולכן נדה רוחצת וטובלת (מהרי''ל). ואפילו אם טובלת ליל י' באב מותר לה לרחוץ בערב תשעה באב אם אי אפשר לה לרחוץ ליל י' (אגודה). ונראה דהוא הדין אשה הלובשת לבנים יכולה לרחוץ מעט כדרכה בשאר שנה הואיל ואינה עושה לתענוג רק לצורך מצוה ונוהגין שלא לרחוץ אפילו בצונן מראש חודש ואילך (תרומת הדשן סימן ק''נ). ואפילו בערב שבת של חזון אסור לרחוץ כי אם ראשו ופניו ידיו ורגליו בצונן (מהרי''ל ותשובת מהרי''ל סימן ט''ז ובית יוסף) ויש מקילין בחפיפת הראש בחמין למי שרגיל בכך כל שבת:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | יז. | טוב ליזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש אבל על פדיון הבן אומר ולא יחמיץ המצוה (וכן בפרי שלא ימצא אחר תשעה באב מותר לברך ולאכלו בין המצרים) (בנימין זאב סימן קס''ג ותשובת מהרי''ל): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנא - דין שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה. ובו י''ח סעיפים: | יח. | צריך ליזהר מי''ז בתמוז עד תשעה באב שלא לילך יחידי מארבע שעות עד תשע שעות (משום שבהם קטב מרירי שולט) ולא יכו התלמידים בימים ההם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | א. | ערב תשעה באב לא יאכל אדם בסעודה המפסקת שאוכלה אחר חצות בשר ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילין: {הגה: ואף ממשקים אחרים ממעט בשתייתן ממה שרגיל לשתות (טור ובית יוסף בשם תוספות ורוקח). וכן לא יאכל אחר סעודתו צנון ומליח דברים שנוהג בהם בשאר פעמים כדי שיתנהג בפרישות (מרדכי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | ב. | אפילו בשר מלוח שעברו עליו יותר משני ימים ולילה אחת ובשר עופות ודגים ויין מגתו דהיינו שאין לו יותר משלשה ימים נהגו לאסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | ג. | אפילו בשל מין אחד בשתי קדירות מיקרי שני תבשילין וכן יש להחמיר וליזהר משני מינים בקדרה אחת אלא אם כן הוא דבר שדרכו בכך כל השנה כגון אפונין (מיני זרעונים, ובלע''ז ציציר''י) שנותנים עליהם בצלים וביצים ותבשיל הנעשה מדבר שנאכל כמות שהוא חי מקרי תבשיל לענין זה: {הגה: ואין חילוק בין צלי למבושל לענין זה (מרדכי הלכות תשעה באב):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | ד. | מותר לאכול פירות כשהם חיים אפילו כמה מינים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | ה. | נוהגים לאכול עדשים עם ביצים מבושלים בתוכם שהם מאכלי אבלים: {הגה: ויש נוהגים לאכול ביצים קשים שהוא גם כן מאכל אבלים (הגהות מיימוני פרק ה'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | ו. | מי שאפשר לו לא יאכל בסעודה המפסקת אלא פת חריבה במלח וקיתון של מים: {הגה: ויש מחמירים לטבל אחר אכילה פת באפר ולאכלו על שם ויגרס בחצץ וגו':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | ז. | נהגו לישב על גבי קרקע בסעודה המפסקת (ואין צריך לחלוץ מנעליו) (הגהות מיימוני ורמב''ם פרק ז' ובית יוסף): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | ח. | יש ליזהר שלא ישבו שלשה לאכול בסעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון אלא כל אחד ישב לבדו ויברך לעצמו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | ט. | כל זה בסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול עוד אחריה סעודת קבע וכשהוא אחר חצות אבל אם היה קודם חצות או אחר חצות ודעתו לאכול אחריה סעודת קבע אין צריך ליזהר בדברים הללו: {הגה: ומנהג בכל גלילות אשכנז לאכול סעודה קבועה קודם מנחה ואחר כך מתפללין מנחה ואוכלים סעודה מפסקת (מהרי''ל). ונוהגים להרבות קצת בסעודה ראשונה כדי שלא יזיק להם התענית הואיל ופוסקים מבעוד יום כמו ביום כיפורים ויש קצת ראיה לזה ממדרש איכה רבתי מיהו מי שיוכל לסגף עצמו ויודע בעצמו שאין התענית מזיק לו ומחמיר על עצמו נקרא קדוש כן נראה לי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | י. | אם חל תשעה באב באחד בשבת או שחל בשבת ונדחה לאחר השבת אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו (מיהו צריך להפסיק מבעוד יום) (סמ''ק): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | יא. | מי שקבל עליו תענית שני וחמישי כל ימות השנה ואירע ערב תשעה באב להיות בשני ישאל על נדרו או ילוה תעניתו ופורע: {הגה: והגאונים כתבו דמתענה עד אחר תפלת מנחה ואוכל סעודה המפסקת קודם ביאת השמש (הגהות אשירי ומרדכי ותרומת הדשן סימן ע''ה) וכן נוהגין והוא הדין מי שמתענה תענית חלום (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנב - דין ערב תשעה באב. ובו י''ב סעיפים: | יב. | אין אומרים תחנה ערב תשעה באב במנחה משום דאיקרי מועד (ואם הוא שבת אין אומרים צדקתך) (מהרי''ל ומנהגים): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנג - דין סעודה המפסקת. ובו ב' סעיפים: | א. | אף על פי שאכל סעודה המפסקת מותר לחזור ולאכול אלא אם כן קבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום: {הגה: וקבלה בלב אינה קבלה אלא צריך להוציאו בשפתיו (בית יוסף בשם התוספות):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנג - דין סעודה המפסקת. ובו ב' סעיפים: | ב. | תשעה באב לילו כיומו לכל דבר ואין אוכלים אלא מבעוד יום ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים: {הגה: ומותר ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל עד בין השמשות ומיהו בחול נוהגין לחלוץ מנעלים קודם שיאמר ברכו ואם הוא שבת חולצים לאחר ברכו מלבד שליח צבור שחולץ קודם ברכו (הגהות מיימוני) רק אומר תחלה המבדיל וכו' (מנהגים בשם מהרא''ק). ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך כי אם בדברים המותרים בתשעה באב ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות (מהרי''ל ומנהגים). וכן לא יטייל ערב תשעה באב:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | א. | תשעה באב אסור ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ותינוקות של בית רבן בטלים בו אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | ב. | ומותר ללמוד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | ג. | יש מי שאוסר ללמוד על ידי הרהור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | ד. | ומותר לקרות כל סדר היום ופרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל: {הגה: ומותר לחזור הפרשה בתשעה באב (מנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | ה. | עוברות ומיניקות מתענות בתשעה באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור אבל בג' צומות אחרים פטורות מלהתענות ואף על פי כן ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ומשתה אלא כדי קיום הולד (ועיין לעיל סימן תק''נ סעיף א'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | ו. | חיה כל שלשים יום וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריכין אומד אלא מאכילין אותו מיד דבמקום חולי לא גזרו רבנן: {הגה: ומיהו נוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוש לסכנה והמיקל לא הפסיד:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | ז. | רחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן אפילו להושיט אצבעו במים אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | ח. | טבילה של מצוה בזמנה מותרת אבל בזמן הזה אין טבילה בזמנה הילכך לא תטבול בו וכן נהגו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | ט. | אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה מותר לרחוץ להעביר הלכלוך ולא יטול כל ידיו אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך: {הגה: ואם עשה צרכיו אם מותר לרחוץ דינו כמו ביום כפור ועיין לקמן סימן תרי''ג סעיף ג':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | י. | נוטל אדם ידיו שחרית וצריך ליזהר שלא יטול ידיו אלא עד סוף קשרי אצבעותיו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | יא. | ולאחר שניגב ידיו ועדיין לחות קצת מעבירם על עיניו ואם היה לפלוף על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים רוחץ ומעבירו ואינו חושש דהוה ליה כטיט וכצואה שרוחץ כדרכו ואינו חושש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | יב. | ההולך להקביל פני רבו או אביו או מי שגדול ממנו או לצרכי מצוה עובר במים עד צוארו ואינו חושש וכן בחזרה מותר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | יג. | ההולך לשמור פירותיו עובר במים עד צוארו ואינו חושש אבל בחזרה אסור: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | יד. | הבא מן הדרך ורגליו כהות מותר לרחוץ במים: {הגה: ומותר לשרות מפה במים בערב תשעה באב ומוציאה מן המים והיא מתנגבת ומקנח בה פניו ידיו ורגליו אפילו אינו עושה רק לתענוג שרי כיון שהיא נגובה (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | טו. | סיכה אינה אסורה אלא של תענוג אבל מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | טז. | נעילת הסנדל דוקא של עור אבל של בגד או של עץ או של שעם (פירוש קליפי עץ) וגמי מותר ושל עץ מחופה עור אסור: |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.