bookname
stringclasses 3
values | topic
stringlengths 9
45
| siman
stringlengths 16
159
| seif
stringlengths 1
5
| text
stringlengths 1
4.82k
|
|---|---|---|---|---|
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | יז. | אבל ומנודה שמהלכים בדרך מותרים בנעילת הסנדל וכשיגיעו לעיר יחלוצו וכן בתשעה באב: {הגה: וכן במקום שדרים בין הנכרים לא יחלוץ כי אם ברחוב היהודים וכן נהגו (טור והגהות מיימוני והגהות מרדכי ריש פרק קמא):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | יח. | יש מי שאומר שלא יישן בליל תשעה באב עם אשתו במטה ונכון הדבר משום לך לך אמרינן לנזירא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | יט. | אם חל תשעה באב בשבת מותר בכולן אפילו בתשמיש המטה: {הגה: ויש אוסרים תשמיש המטה וכן נוהגין (טור בשם ר''י ואגור ומנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | כ. | אין שאלת שלום לחבירו בתשעה באב והדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | כא. | יש מי שאומר שלא ילך ויטייל בשוק כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות והיתול: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | כב. | מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין במקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים וכל הרוצה לעשות עצמו תלמיד חכם לענין זה עושה ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות מותר על ידי נכרי אפילו בביתו ופרקמטיא להרויח ולהשתכר במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אסור ובמקום שנהגו לעשות מותר אלא שממעט שאפילו משנכנס אב ממעטין מלישא וליתן: {הגה: ולא נהגו באיסור מלאכה כי אם עד חצות (מנהגים). ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו מעשה הדיוט אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה מותרת ולחלוב הפרות טוב לעשות על ידי נכרי אם אפשר בנכרי:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | כג. | ומלאכת דבר האבד מותר כדרך שאמרו בחולו של מועד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | כד. | כל העושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנד - דברים האסורים בתשעה באב. ובו כ''ה סעיפים: | כה. | כל האוכל ושותה בתשעה באב אינו רואה בשמחת ירושלים וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנה - דיני תפילין וציצית בתשעה באב. ובו ב' סעיפים: | א. | נוהגים שלא להניח תפילין בתשעה באב שחרית ולא טלית אלא לובשים טלית קטן תחת בגדים בלא ברכה ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנה - דיני תפילין וציצית בתשעה באב. ובו ב' סעיפים: | ב. | יש מי שנוהג לשכב בליל תשעה באב מוטה על הארץ ומשים אבן תחת ראשו: {הגה: ויש לאדם להצטער בענין משכבו בליל תשעה באב שאם רגיל לשכב בב' כרים לא ישכב כי אם באחד (תוספות סוף תענית) ויש בני אדם משימים אבן תחת מראשותיהם זכר למה שנאמר ויקח מאבני המקום שראה החורבן (מרדכי דמועד קטן). מיהו עוברות שאינן יכולין להצטער אינן חייבות בכל אלה (תוספות). וימעט אדם מכבודו ומהנאתו בתשעה באב בכל מה שאפשר:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנו - תשעה באב שחל ביום ראשון. ובו סעיף אחד: | א. | ליל תשעה באב שחל באחד בשבת כשרואה הנר אומר בורא מאורי האש ואין מברך על הבשמים ובליל מוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנז - לומר נחם ועננו בתשעה באב. ובו סעיף אחד: | א. | בתשעה באב אומר בבונה ירושלים נחם ה' אלהינו את אבילי ציון וכו' ועננו בשומע תפלה ואם לא אמר לא זה ולא זה אין מחזירין אותו: {הגה: והמנהג פשוט שאין אומרים נחם רק בתפלת מנחה של תשעה באב לפי שאז הציתו במקדש אש ולכן מתפללים אז על הנחמה (רוקח ואבודרהם). מי שאכל בתשעה באב יאמר נחם בברכת המזון (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנח - במוצאי תשעה באב אין אוכלין בשר. ובו סעיף אחד: | א. | בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי: {הגה: ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר (הגהות מיימוני). אם חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום א' מותר לאכול בשר ולשתות יין יום ב' אבל בלילה אסור מפני אבילות של יום (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | א. | אם חל תשעה באב במוצאי שבת אין אומרים צדקתך במנחה בשבת: {הגה: ומבדילין בלילה בתפלה כשאר מוצאי שבת (הגהות מרדכי הלכות תשעה באב). ואם שכח מלהבדיל עיין לעיל סימן רצ''ד סעיף ג'. ומתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים וכן עושים בקריאת איכה (הגהות מיימוני). ובכל איכה מגביה קולו יותר (מהרי''ל). וכשמגיע החזן לפסוק השיבנו אומרים אותו הקהל בקול רם ואחר כך מסיים החזן וחוזר הקהל ואומרים השיבנו בקול רם וכן החזן (הגהות מיימוני):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | ב. | בליל תשעה באב (מתפללים ערבית ואומרים איכה וקינות) (הגהות מיימוני ומהרי''ל) ואומר אחר קינות ואיכה סדר קדושה ומתחיל מואתה קדוש ואם חל במוצאי שבת אין אומרים ויהי נועם: {הגה: ולא למנצח בנגינות ולא ויתן לך (כל בו). ומסירין הפרוכת מלפני הארון על שם בצע אמרתו (מנהגים):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | ג. | ליל תשעה באב ויומו יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפלת המנחה (ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם מיד אחר שיצאו מבית הכנסת שחרית ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות) ואין מדליקין נרות בלילה כי אם נר אחד לומר לאורו קינות ואיכה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | ד. | אין אומרים תחנון (ולא סליחות) (הגהות אשירי) בתשעה באב ואין נופלים על פניהם משום דמקרי מועד: {הגה: וקורין בתורה כי תוליד בנים ומפטירין בירמיה אסוף אסיפם וכל הקדישים שאומרים אחר איכה עד שיוצאים למחר מבית הכנסת אין אומרים תתקבל ואין אומרים אל ארך אפים (טור ומנהגים) ולא למנצח (מנהגים) ולא פיטום הקטורת (מרדכי). ואין צריך לשנות מקומו בתשעה באב:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | ה. | בשעת הקינות אסור לספר דבר ולצאת חוץ כדי שלא יפסיק לבו מן האבל וכל שכן שלא ישיח עם העובד כוכבים (ונוהגין לומר קצת נחמה אחר הקינות לפסוק בנחמה) (הגהות מיימוני): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | ו. | אם יש אבל בעיר הולך בלילה לבית הכנסת וגם ביום עד שיגמרו הקינות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | ז. | אם יש תינוק למול מלין אותו אחר שגומרים הקינות ויש ממתינין למולו עד אחר חצות ומברכים ברכת המילה בלא בשמים (והמנהג כסברא ראשונה). ואם היולדת מצויה במקום המילה יברך על הכוס ותשתה ממנו היולדת והוא שתשמע הברכה ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס ואם אינה שם יברך על הכוס ויטעים לתינוקות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | ח. | בעל ברית לובש בגדים אחרים אך לא לבנים ממש: {הגה: ואבי הבן והמוהל והסנדק כולם נקראים בעלי ברית (בית יוסף). ומותרים ללבוש בגדי שבת לאחר שגמרו הקינות ובאין למול התינוק אבל לא ילבשו לבנים (מהרי''ל):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | ט. | תשעה באב שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון בעל ברית מתפלל מנחה בעוד היום גדול ורוחץ ואינו משלים תעניתו לפי שיום טוב שלו הוא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקנט - מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב. ובו י' סעיפים: | י. | נוהגים שלא לשחוט ושלא להכין צורכי סעודה עד אחר חצות: {הגה: והולכים על הקברות מיד כשהולכים מבית הכנסת (בית יוסף בשם תוספות). ואם אירע מת בתשעה באב אין אומרים צדוק הדין (תשב''ץ):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקס - לעשות זכר לחורבן. ובו ה' סעיפים: | א. | משחרב בית המקדש תקנו חכמים שהיו באותו הדור שאין בונים לעולם בנין מסוייד ומכוייר (פירוש מצוייר) כבנין המלכים אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד והלוקח חצר מסויידת ומכויירת (פירוש מצויירת) הרי זה בחזקתה ואין מחייבים אותו לקלוף בכותלים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקס - לעשות זכר לחורבן. ובו ה' סעיפים: | ב. | וכן התקינו שהעורך שלחן לעשות סעודה לאורחים מחסר ממנו מעט ומניח מקום פנוי בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם וכשהאשה עושה תכשיטי הכסף והזהב משיירה מין ממיני התכשיט שנוהגת בהם כדי שלא יהיה תכשיט שלם וכשהחתן נושא אשה לוקח אפר מקלה ונותן בראשו במקום הנחת תפילין: {הגה: ויש מקומות שנהגו לשבר כוס בשעת חופה או לשום מפה שחורה או שאר דברי אבילות בראש החתן (כל בו):} וכל אלה הדברים כדי לזכור את ירושלים שנאמר אם אשכחך ירושלים וגו' אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקס - לעשות זכר לחורבן. ובו ה' סעיפים: | ג. | וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם: {הגה: ויש אומרים דוקא מי שרגיל בהם כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה (טור):} ואסור לשומעם מפני החורבן ואפילו שיר בפה על היין אסורה שנאמר בשיר לא ישתו יין וכבר נהגו כל ישראל לומר דברי תשבחות או שיר של הודאות וזכרון חסדי הקדוש ברוך הוא על היין: {הגה: וכן לצורך מצוה כגון בבית חתן וכלה הכל שרי (תוספות וסמ''ג והגהות מיימוני):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקס - לעשות זכר לחורבן. ובו ה' סעיפים: | ד. | וכן גזרו על עטרות חתנים שלא להניח כלל ושלא יניח החתן בראשו שום כליל שנאמר הסר המצנפת והרם העטרה וכן גזרו על עטרות הכלה אם היא של כסף אבל של גדיל מותר לכלה ודוקא לחתן וכלה אבל בשאר כל אנשים ונשים לא גזרו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקס - לעשות זכר לחורבן. ובו ה' סעיפים: | ה. | אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעולם הזה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקסא - דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחורבנן. ובו ה' סעיפים: | א. | הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע (ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם כמן הצופים לירושלים) (בית יוסף): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקסא - דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחורבנן. ובו ה' סעיפים: | ב. | הרואה ירושלים בחורבנה אומר ציון מדבר היתה ירושלים שממה וקורע וכשרואה בית המקדש אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה וקורע ומהיכן חייב לקרוע מן הצופים ואחר כך כשיראה המקדש קורע קרע אחר וכל קריעה טפח ואם בא דרך המדבר שאז רואה המקדש תחלה קורע על המקדש טפח ואחר כך כשיראה ירושלים מוסיף על קרע ראשון כל שהוא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקסא - דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחורבנן. ובו ה' סעיפים: | ג. | אם קרע על אחת מערי יהודה אינו חוזר וקורע כשיראה שאר ערי יהודה חוץ מירושלים שחוזר וקורע עליה קרע אחר בפני עצמו ואם קרע על ירושלים תחלה אינו צריך לקרוע על שאר ערי יהודה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקסא - דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחורבנן. ובו ה' סעיפים: | ד. | כל הקרעים האלו בידו ומעומד וקורע כל כסותו שעליו עד שיגלה את לבו ואינו מאחה קרעים אלו לעולם אבל רשאי לשללן למללן ללקטן ולתופרן כמין סולמות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תשעה באב ושאר תעניות | סימן תקסא - דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחורבנן. ובו ה' סעיפים: | ה. | היה הולך ובא לירושלים הולך ובא תוך ל' יום אינו קורע קרע אחר ואם לאחר ל' יום חוזר וקורע (והוא הדין בערי יהודה ובמקדש): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | א. | כל תענית שלא שקעה עליו חמה דהיינו שלא השלימו עד צאת הכוכבים (דהיינו שיראו ג' כוכבים בינוניים או שהלבנה זורחת בכח ומאיר על הארץ) (הגהות אשירי פרק קמא דתענית והגהות מיימוני פרק א') אינו תענית ואם דעתו לאכול קודם לכן אינו מתפלל עננו: {הגה: מיהו נוהגין להתפלל עננו אף על פי שאין משלימין עד צאת הכוכבים וכן דעת מקצת רבוותא (תרומת הדשן סימן קנ''ז). ונראה לי דדוקא ביחיד דאומר עננו בשומע תפלה דבלאו הכי יכול להוסיף כמו שנתבאר לעיל סימן קי''ט אבל שליח ציבור לא יאמר עננו אלא אם כן משלימין וכן נוהגין:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | ב. | יש אומרים שמי שרגיל להתענות עשרת ימי תשובה כיון שאין רגילות לקבלם בתפלה אינו צריך להתענות עד צאת הכוכבים אלא עד שיצא מבית הכנסת: {הגה: והיחיד מתפלל עננו (הגהות אשירי ומרדכי פרק קמא דתענית) וכן חתן יתפלל עננו קודם שיכנס לחופה ואז יוכל לשתות מכוס של ברכה (תרומת הדשן סימן קנ''ז). אבל מי שמתענה מי''ז בתמוז עד תשעה באב צריך להשלים אף על גב דאינו צריך קבלה מי שאינו מתענה כל עשרת ימי תשובה רק מתענה יום או יומים בעי קבלה והשלמה (תרומת הדשן סימן קמ''ו). ונראה לי דדוקא בסתם אבל אם התנה שלא להשלים הרשות בידו דלא עדיף משאר תענית:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | ג. | יחיד שקיבל עליו תענית סתם בערב שבת צריך להתענות עד צאת הכוכבים אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלימו הצבור תפלתם (ועיין לעיל סימן רמ''ט): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | ד. | תענית חלום צריך להתענות עד צאת הכוכבים ואפילו בערב שבת (ועיין לעיל סימן רמ''ט סעיף ד'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | ה. | כל תענית שלא קבלו עליו היחיד מבעוד יום אינו תענית: {הגה: להתפלל עננו ולא לענין אם חייב תענית סתם והתענה כך לא יצא ידי נדרו (מרדכי והגהות מיימוני פרק א') מיהו יש אומרים דמתפלל עננו (מרדכי בשם ר''י) וכן נראה לי לנהוג בתענית יחיד ולכולי עלמא המתענה תענית חלום מתפלל עננו אף על פי שלא קבלו עליו מאתמול:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | ו. | אימתי מקבלו בתפלת המנחה אומר בשומע תפלה או אחר שסיים תפלתו קודם שיעקור רגליו הריני בתענית יחיד מחר יהי רצון שתהא תפלתי ביום תעניתי מקובלת ואם לא הוציא בפיו אם הרהר בלבו שהוא מקבל תענית למחר הוי קבלה והוא שיהרהר כן בשעת תפלת המנחה: {הגה: וטוב יותר לקבלו אחר תפלה מבשעת תפלה כדי שלא להפסיק תפלתו (המגיד והגהות מיימוני כל בו ובית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | ז. | קיבל עליו תענית בתפלת המנחה אף על פי שהוא אוכל ושותה בלילה לא הפסיד כלום וכן אם קבל עליו להתענות שלשה או ארבעה ימים או יותר זה אחר זה להתענות בימים ויאכל בלילות אף על פי שהוא אוכל כל הלילה לא הפסיד כלום דהוי קבלה לכולם אף על פי שלא קיבל כל אחד ואחד במנחה שלפניו: {הגה: ואם קבל להתענות שני ימים רצופין מותר לאכול בלילה שביניהם אם לא פירש בהדיא אף על הלילה (מרדכי פרק קמא דתענית) ואז מתפלל כל יום במנחה עננו (פסקי מהרא''י סימן ק''ח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | ח. | אם קיבל עליו בתפלת המנחה שלשה או ארבעה תעניות ולא רצופין זה אחר זה כגון שקבל עליו להתענות שני וחמישי ושני וכיוצא בזה יש מי שמסתפק אם סגי בקבלה אחת לכולם או אם צריך קבלה לכל אחד ואחד: {הגה: מיהו נהגו העם לקבלם בקבלה אחת וסגי בהכי וכן דעת מקצת רבוותא (מרדכי והגהות מיימוני):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | ט. | קבל עליו להתענות למחר והתענה ובלילה שלאחר התענית נמלך להתענות אף על פי שלן בתעניתו שלא אכל בלילה והתענה כל היום השני אינו תענית מפני שלא קבלו עליו מבעוד יום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | י. | מתענה אדם תענית שעות והוא שלא יאכל כל היום כיצד (הרי) שהיה טרוד בחפציו ומתעסק בצרכיו ולא אכל עד חצות או עד תשע שעות ונמלך להתענות בשעות שנשארו מן היום הרי זה מתענה אותם שעות ומתפלל בהם עננו שהרי קבל עליו התענית קודם שעות התענית ויש אומרים שגם זה תענית שעות וצריך שיקבלנו עליו מאתמול והיכי משכחת לה כגון שקבל עליו מאתמול להתענות עד חצי היום וכשהגיע לחצי היום נמלך וגמרו או שקבל עליו להתענות למחר מחצי היום ואילך ולמחר נמלך ולא אכל גם בחצי היום ראשון הרי זה תענית שעות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | יא. | אם קבל עליו תענית עד חצי היום ואכל אחר כך או שאכל עד חצי היום וקבל עליו תענית משם ואילך אינו נקרא תענית להתפלל עננו אבל נקרא תענית לענין שצריך להשלים נדרו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | יב. | תענית שגוזרים על הצבור אין כל יחיד צריך לקבלו בתפלת המנחה אלא שליח צבור מכריז התענית והרי הוא מקובל ויש אומרים דהני מילי בארץ ישראל שהיה להם נשיא לפי שגזירתו קיימת על כל ישראל אבל בחוצה לארץ צריכים כל הצבור לקבל על עצמם כיחידים שכל אחד מקבל על עצמו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסב - דין קבלת התענית. ובו י''ג סעיפים: | יג. | יש מי שאומר שמי שנדר ואמר אם לא אלך למקום פלוני אשב בתענית מאחר שמה שהתנה הוא דבר הרשות הוי אסמכתא (פירוש שאדם סומך בדעתו שיוכל לעשות דבר אחד ועל סמך זה הוא נודר או מתחייב בדבר מה). אבל אם אמר אם לא אעשה מצוה פלונית אשב בתענית וכן אם אמר אם יצילני ה' מצרה או אם יצליח דרכי לא הוי אסמכתא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסג - דין מי שהרהר בלבו להתענות. ובו סעיף אחד: | א. | מי שהרהר בלבו שלא בשעת תפלת המנחה להתענות למחר לא הוי קבלה דלא עדיף מהוציא בפיו להתענות למחר דלא הוי קבלת תענית כיון שלא קבלו בתפלת המנחה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסד - דין ליל שלפני התענית. ובו סעיף אחד: | א. | כל תענית שאוכלים בו בלילה בין צבור בין יחיד הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר והוא שלא ישן (שינת קבע) (טור) אבל אם ישן (שינת קבע) אינו חוזר ואוכל ולא שותה אלא אם כן התנה לאכול או לשתות: {הגה: ויש אומרים דבשתיה אין צריך תנאי דמסתמא דעתו של אדם לשתיה אחר השינה והוי כאילו התנה (טור ומרדכי והגהות מיימוני והגהות אשירי):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסה - דין תפלת עננו. ובו ו' סעיפים: | א. | יחיד אומר עננו בשומע תפלה בין יחיד שקיבל עליו תענית בין יחיד המתפלל עם הצבור בתענית צבור וכן שליח צבור שמסדר תפלתו בלחש כיחיד דמי ובשומע תפלה: {הגה: ואומרו קודם כי אתה שומע וכו' ולא יחתום בעונה בעת צרה אלא כשמגיע לבכל עת צרה וצוקה יסיים כי אתה שומע תפלת וכו' (בית יוסף בשם תוספות). ולא ישנה ממטבע הברכה אפילו כשמתענה יחיד יאמר עננו בצום תעניתנו וכו' (רשב''א סימן נ''ה):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסה - דין תפלת עננו. ובו ו' סעיפים: | ב. | אם שכח מלומר עננו אין מחזירין אותו (ועיין לעיל סימן רצ''ד סעיף ד' וה') ואם נזכר קודם שעקר רגליו אומרו בלא חתימה (לאחר תפלתו): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסה - דין תפלת עננו. ובו ו' סעיפים: | ג. | יש אומרים שאין היחיד אומר עננו כי אם במנחה שמא יאחזנו בולמוס ונמצא שקרן בתפלתו אבל שליח צבור אומרו גם בתפלת שחרית כשהוא מתפלל בקול רם שאי אפשר שלא יתענו קצת מהקהל ובארבע צומות גם היחיד אומרו בכל תפלותיו דאפילו יאחזנו בולמוס ויאכל שייך שפיר למימר עננו ביום צום התענית הזה כיון שתיקנו חכמים להתענות בו: {הגה: ונהגו בכל הצומות שלא לאומרו כי אם במנחה מלבד שליח ציבור שאומר שחרית כשמתפלל בקול רם:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסה - דין תפלת עננו. ובו ו' סעיפים: | ד. | טוב לומר בתחנונים שאחר תפלת המנחה לאחר אלהי נצור וכו' רבון כל העולמים גלוי וידוע לפניך שבזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ומקריב קרבן ואין מקריבים ממנו אלא חלבו ודמו וכו': |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסה - דין תפלת עננו. ובו ו' סעיפים: | ה. | אין היחיד רשאי לומר שלש עשרה מדות דרך תפלה ובקשת רחמים דדבר שבקדושה הם אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא אומרם: {הגה: וכן אין ליחיד לומר סליחות או ויעבור (מהרי''ל בשם אור זרוע):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסה - דין תפלת עננו. ובו ו' סעיפים: | ו. | המתענה ומפרסם עצמו לאחרים להשתבח שהוא מתענה הוא נענש על כך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסו - דיני תענית ציבור. ובו ח' סעיפים: | א. | בתענית צבור אומר שליח צבור עננו בין גואל לרופא וחותם ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה (ואם שכח עיין לעיל סוף סימן קי''ט סעיף ד'). וקורין ויחל בשחרית ובמנחה בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר הימים: {הגה: ומפטירין במנחה דרשו ובשחרית אין מפטירין חוץ מתשעה באב וקורים אפילו כשחל בערב שבת (מהרי''ל). ואם מתענים בראש חדש קורים שחרית פרשת ראש חודש ומנחה בשל תענית (ר''ן סוף פרק קמא דתענית ובית יוסף בשם רוקח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסו - דיני תענית ציבור. ובו ח' סעיפים: | ב. | כשהצבור גוזרים תענית על כל צרה שלא תבא עליהם וכן בתענית שני וחמישי ושני שאחר הפסח ואחר החג שנוהגים באשכנז להתענות הצבור נהגו הראשונים לומר שליח צבור עננו בין גואל לרופא ולקרות ויחל: {הגה: ומיהו אם קבעו התענית בב' וה' אין דוחים פרשת השבוע בשחרית אלא קורין בשחרית בפרשה ולערב קורין ויחל בלבד בה''ב שמתענין אחר הפסח וסוכות שקורין בשחרית וערבית ויחל והכי נהוג:} ויש שתמהו עליהם והקשו עליהם והרא''ש יישב קושיתם הילכך למנהג הראשונים שומעין ומיהו היכא שגוזרים תענית שלא לשום צורך אלא לשוב בתשובה יש נוהגים לדונו כתענית צבור לענין עננו בין גואל לרופא וקריאת ויחל ויש נוהגים לדונו כתענית יחיד שאף שליח צבור אינו אומר עננו אלא בשומע תפלה ואין מוציאין ספר תורה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסו - דיני תענית ציבור. ובו ח' סעיפים: | ג. | אין שליח צבור אומר עננו ברכה בפני עצמה אלא אם כן יש בבית הכנסת עשרה שמתענין ואפילו אם יש בעיר עשרה שמתענין כיון שאין בבית הכנסת עשרה שמתענין לא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסו - דיני תענית ציבור. ובו ח' סעיפים: | ד. | נוהגים להרבות סליחות בברכת סלח לנו ויש שאין נוהגים לומר סליחות עד אחר סיום שמונה עשרה ברכות וכן הנהיגו הקדמונים בארץ ישראל והוא המנהג הנכון: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסו - דיני תענית ציבור. ובו ח' סעיפים: | ה. | בתענית צבור שליח ציבור שאינו מתענה לא יתפלל: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסו - דיני תענית ציבור. ובו ח' סעיפים: | ו. | יש מי שאומר שאין עומד לקרות בתורה בתענית צבור מי שלא התענה ואם הכהן אינו מתענה יצא הכהן מבית הכנסת ועומד לקרות בתורה ישראל המתענה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסו - דיני תענית ציבור. ובו ח' סעיפים: | ז. | בתענית צבור יעמדו שנים אצל שליח ציבור מזה אחד ומזה אחד שיאמרו עמו סליחות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסו - דיני תענית ציבור. ובו ח' סעיפים: | ח. | כל תענית צבור יש בו נשיאות כפים במנחה חוץ מביום הכפורים: {הגה: ובגלילות האלו אין נוהגין בנשיאות כפים רק במוסף של יום טוב וכבר נתבאר בהלכות נשיאות כפים (מרדכי דתענית והגהות מיימוני פרק א'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסז - טעימה ורחיצת הפה שמותר בתענית. ובו ג' סעיפים: | א. | השרוי בתענית יכול לטעום כדי רביעית ובלבד שיפלוט וביום הכפורים ובתשעה באב אסור: {הגה: ויש מחמירין בכל תענית צבור והכי נוהגין (תוספות והגהות מיימוני פרק א' ותרומת הדשן סימן קנ''ח):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסז - טעימה ורחיצת הפה שמותר בתענית. ובו ג' סעיפים: | ב. | יש אומרים שלא התירו רביעית בפעם אחת אלא מעט מעט ויש אומרים שאפילו בפעם אחת יכול לטעום עד כדי רביעית אם יודע בעצמו שיכול להעמיד עצמו שלא יבלע כלום: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסז - טעימה ורחיצת הפה שמותר בתענית. ובו ג' סעיפים: | ג. | מי שדרכו לרחוץ פיו בשחרית בתענית צבור, לא כשר למעבד הכי, אבל בתענית יחיד שרי כיון שפולט ואפילו יש במים שרוחץ יותר מרביעית: {הגה: ומותר ללעוס עצי קנמון ושאר בשמים ועץ מתוק ללחלח גרונו ולפלוט מלבד ביום הכיפורים דאסור (מרדכי דתענית והגהות מיימוני פרק א'):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | א. | נדר להתענות יום זה ושכח ואכל משלים תעניתו והוא הדין אם היה תענית חלום או שהיה תענית צבור או שהיה יום ידוע לו להתענות ביום שמת בו אביו או רבו אבל אם נדר להתענות יום אחד או שני ימים וכשהתחיל להתענות שכח ואכל כזית איבד תעניתו וחייב לצום יום אחר (ויש מחמירין דאפילו בנדר להתענות יום זה דחייב להשלים מכל מקום מחמירין להתענות יום אחר) (תרומת הדשן סימן ק''ט): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | ב. | הנודר לצום עשרה ימים באיזה יום שירצה והיה מתענה ביום אחד מהם והוצרך לדבר מצוה או מפני כבוד אדם גדול (או שמצטער) (טור) הרי זה לוה ופורע יום אחד שהרי לא קבע הימים בתחילת הנדר אבל אם לא קבל עליו קודם לכן להתענות יום אחד אלא במנחה קבל עליו להתענות למחר מקרי תענית זה ואינו יכול ללוותו: {הגה: וכל שכן יום זה ממש כגון שאמר בתחלת נדרו אתענה יום פלוני או אתענה ב' וה' כל השנה או כדומה לזה (תרומת הדשן סימן ער''ה וכל בו):} וכן אם היה תענית חלום אינו יכול ללוותו: {הגה: וכל שכן שאינו יכול ללוות ולפרוע תענית צבור (תרומת הדשן סימן ק''ט וכל בו ורבינו ירוחם). מיהו תענית שני וחמישי ושני שנוהגים להתענות אחר פסח וסוכות או אפילו בעשרת ימי תשובה ואירע בהם ברית מילה מצוה לאכול ואין צריך התרה כי לא נהגו להתענות בכהאי גוונא ודוקא כשאוכלים שם אבל אם שולחים לו לביתו אין לו לאכול ואם קבל עליו התענית במנחה צריך להתענות (הגהות מיימוני פרק א'). ויש אומרים שאם מצטער הרבה בתעניתו יכול לפדותו בממון והוא הדין באונס אחר (הרא''ש בשם הראב''ד ורבינו ירוחם נתיב ה' חלק א') ונראה דוקא בקבל עליו תענית בעלמא אבל אם קבלו דרך נדר צריך לקיים נדרו:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | ג. | מי שנדר להתענות סך תעניות יכול לדחותם עד ימות החורף (ויכול ללוות יום ארוך ולשלם יום קצר דכל אחד מקרי יום) (תרומת הדשן סימן ס' והגהות מרדכי): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | ד. | יש מי שאומר ששני ימים ושני לילות רצופים יש להשוותם לארבעים תעניות שאינם רצופים: {הגה: ויש אומרים דבאדם חלש סגי לו בב' ימים רצופים אבל אדם בריא שלשה ימים (הגהות מנהגים בשם מהר''י ברי''ן). ונראה לי דכל זה לא מיירי אלא במי שנתחייב לצום מ' ימים שאינם רצופים מכח תשובה כדי להצטער ואז משוינן האי צער להאי צער ועל כיוצא בזה נאמרו דינים אלו בדברי האחרונים ז''ל אבל מי שנדר לצום מ' יום צריך לקיים מה שנדר דלא גרע מיום זה דאינו לוה ופורע ואפילו למאן דאמר דאפילו יום זה לוה ופורע הכא מודה דצריך לקיים נדרו כל שכן מ' יום שלפני יום כיפור שמתענים לזכר עליית משה בהר שמי שקבל עליו שאין להם תשלומין בשנים או שלשה ימים רצופים:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | ה. | המתענה תענית חלום ביום טוב או בחולו של מועד או בראש חדש או בחנוכה ופורים או בערב יום הכפורים צריך למיתב תעניתא לתעניתיה כדין המתענה תענית חלום בשבת (ועיין לעיל סימן רפ''ח סעיף ד'): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | ו. | אין תענית צבור בבבל ליאסר במלאכה ולהפסיק מבעוד יום אלא תשעה באב בלבד הילכך יחיד שקבל עליו תענית לא חיישינן שמא תענית צבור קבל עליו ומותר בכולן ומכל מקום לכתחילה טוב לומר בשעת קבלת תענית הריני בתענית יחיד לפניך מחר: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | ז. | כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר והשנה מעוברת יתענה באדר ב': {הגה: ויש אומרים דיתענה בראשון (מהרי''ל ומהר''י מינץ) אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני (תרומת הדשן סימן רצ''ה) וכן המנהג להתענות בראשון מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם (פסקי מהר''י בשם מהר''י מולין):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | ח. | אין צריך להתענות אלא ביום מיתת אביו ולא ביום קבורה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | ט. | אם אירע יום מיתת אביו בשבת או בראש חודש ידחה למחר: {הגה: ואין נוהגין כן אלא אין מתענין כלל וכן בשאר ימים שאין בהם תחנון:} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | י. | הנודר לילך על קברי צדיקים שבמקום פלוני ונתעכב ימים רבים ואחר כך אירע שהשכירוהו ללכת שם די בהליכה זו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | יא. | הנודר לצום סכום ימים רצופים ואירע בהם תענית חובה עולין לו: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסח - דיני נדרי תענית. ובו י''ב סעיפים: | יב. | כל השרוי בתענית בין שהיה מתענה על צרתו או על חלומו בין שהיה מתענה עם הצבור על צרתם הרי זה לא ינהג עידונין בעצמו ולא יקל ראשו ולא יהיה שמח וטוב לב אלא דואג ואונן כענין שנאמר מה יתאונן אדם חי: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסט - דין נודר בעת צרה. ובו ב' סעיפים: | א. | יחיד המתענה על צרה ועברה או על חולה ונתרפא או מת צריך להשלים כל התעניות שקיבל עליו אבל צבור שמתענין על שום דבר ונענו קודם חצות לא ישלימו ואם תלמידי חכמים ורוב צבור רוצים להשלים אין היחיד רשאי להפריש עצמו מהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקסט - דין נודר בעת צרה. ובו ב' סעיפים: | ב. | יחיד שמתענה על צרה ונודע שקודם קבלת התענית כבר עברה אינו צריך להשלים: {הגה: והוא הדין צבור ששמעו אחר חצות שקבלו התענית בטעות אין צריכים להשלים (תרומת הדשן סימן ר''פ):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקע - דין חנוכה ופורים וימים שאין אומרים בהם תחינה, שנפשו בתוך ימי נדרי תענית. ובו ג' סעיפים: | א. | יחיד שקיבל עליו תענית כך וכך ימים ואירעו בהם שבתות וימים טובים או ראש חדש חנוכה ופורים או ערב יום הכיפורים אם קבלו בלשון קבלת תענית בעלמא אינו צריך התרה ואם קבלו בלשון הרי עלי שהוא לשון נדר צריך התרת חכם ויפתח בחרטה שיאמר לו אילו שמת אל לבך שיארעו בהם אלו הימים לא היית נודר ומתיר לו ולהרמב''ם משקבל עליו בלשון נדר ופגעו בו שבתות וימים טובים או ערב יום הכיפורים או ראש חודש חייב לצום בהם אם לא יתירו לו אבל אם פגע בו חנוכה ופורים או ערב יום הכיפורים אם קבלו בלשון קבלת תענית בעלמא אין צריך התרה ואם קבלו בלשון הרי עלי שהוא לשון נדר צריך התרת חכם ויפתח בחרטה שיאמר לו אלו שמת אל לבך שיארעו בהם אלו הימים לא היית נודר ומתיר לו ולהרמב''ם משקבל עליו בלשון נדר ופגעו בו שבתות וימים טובים או ערב יום הכיפורים או ראש חודש חייב לצום בהם אם לא יתירו לו אבל אם פגע בו חנוכה ופורים נדרו בטל ולא יצום בהם מפני שהם מדבריהם וצריכים חיזוק: {הגה: והמנהג כסברא הראשונה. מי שנדר להתענות סך ימים ואמר חוץ מיום טוב אין חנוכה ופורים בכלל ואם אמר שדעתו היה עליהם הולכים אחריו (תשובת הרשב''א סימן תרנ''ט) אבל ערב יום הכיפורים בכלל והכי נהוג ודלא כמו שפסק ביורה דעה סימן רט''ו סעיף ד':} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקע - דין חנוכה ופורים וימים שאין אומרים בהם תחינה, שנפשו בתוך ימי נדרי תענית. ובו ג' סעיפים: | ב. | הנודר להתענות בשבת ויום טוב וערב יום הכיפורים וחנוכה ופורים דינו שוה לנודר להתענות כך וכך ימים ואירעו בהם ימים הללו אם הוציאו בלשון נדר דינו כמקבל עליו בלשון נדר ואם הוציאו בלשון קבלת תענית בעלמא דינו כמקבל בלשון קבלת תענית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקע - דין חנוכה ופורים וימים שאין אומרים בהם תחינה, שנפשו בתוך ימי נדרי תענית. ובו ג' סעיפים: | ג. | אם נשבע להתענות כך וכך ימים ואירעו בהם ימים הללו השבועה חלה עליהם מטעם איסור כולל אבל אם נשבע להתענות בשבת או ביום טוב בפירוש לא חלה עליו שבועה דאין שבועה חלה על דבר מצוה אלא לוקה על שנשבע לשוא ואוכל ואם נשבע להתענות בחנוכה ופורים חלה שבועה עליו כיון שאינן אלא מדרבנן (ויש להתיר שבועתו ואינו מתענה). ונראה לי דהוא הדין לראש חודש וערב יום הכיפורים שאינם אלא מדרבנן אלא שמדברי הרמב''ם נראה שהם של תורה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעא - מי הם החוטאים לישב בתענית. ובו ג' סעיפים: | א. | היושב בתענית אם יכול לסבול התענית נקרא קדוש ואם לאו כגון שאינו בריא וחזק נקרא חוטא: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעא - מי הם החוטאים לישב בתענית. ובו ג' סעיפים: | ב. | תלמיד חכם אינו רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים אלא אם כן כשהציבור מתענים שלא יפרוש עצמו מהם ומלמדי תינוקות דינם כתלמידי חכמים: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעא - מי הם החוטאים לישב בתענית. ובו ג' סעיפים: | ג. | עיר שהקיפוה כותים וכן יחיד הנרדף מפני אנסין או מפני לסטים או מפני רוח רעה אינם רשאים להתענות שלא לשבר כחם אלא יקבלו עליהם להתענות כך וכך תעניות לכשינצלו וכן אם גזרו גזרה וגזרו שלא להתענות עליו יקבלו עליהם להתענות כך וכך תעניות כשיעבור הגזרה: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעב - באיזה ימים אין גוזרים תענית ציבור. ובו ג' סעיפים: | א. | אין גוזרין תענית על הצבור בתחלה ביום חמישי שלא להפקיע (פירוש שלא לייקר השער) שערים ואפילו במקום שאין לחוש לכך: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעב - באיזה ימים אין גוזרים תענית ציבור. ובו ג' סעיפים: | ב. | אין גוזרין תענית על הצבור בראשי חדשים או בחנוכה ופורים או בחולו של מועד ואם התחילו להתענות על הצרה אפילו יום אחד ופגע בהם יום מאלו מתענין ומשלימין היום בתענית: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעב - באיזה ימים אין גוזרים תענית ציבור. ובו ג' סעיפים: | ג. | צבור שבקשו לגזור תענית שני וחמישי ושני ופגע בתענית ט''ו בשבט התענית נדחה לשבת הבאה כדי שלא יגזרו תענית בט''ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנות: {הגה: מיהו אם התחילו להתענות אין מפסיקין כמו בראש חדש וחול המועד (בית יוסף):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעג - שבטלה מגילת תענית. ובו סעיף אחד: | א. | הילכתא בטלה מגילת תענית וכל הימים הכתובים בה מותר להתענות בהם וכל שכן לפניהם ולאחריהם חוץ מחנוכה ופורים שאסור להתענות בהם בעצמם אבל לפניהם ולאחריהם מותר וכן שבתות וימים טובים וראשי חדשים מותרים לפניהם ולאחריהם: {הגה: מי שיש לו נשואין בחנוכה אין לו להתענות אבל אם יש לו נשואין בניסן מתענה ביום חופתו אפילו בראש חודש ניסן מפני שהוא אחד מן הימים שמתענים בהם כדלקמן סוף סימן תק''פ (הגהות מנהגים וליקוטי מהר''ש):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעד - שנותנין בתענית חומרי המקום שיצא ושהלך לשם. ובו ה' סעיפים: | א. | ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין ודעתו לחזור צריך להתענות כל תעניות שקבלו עליהם: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעד - שנותנין בתענית חומרי המקום שיצא ושהלך לשם. ובו ה' סעיפים: | ב. | ההולך ממקום שאין מתענים למקום שמתענים יתענה עמהם אפילו דעתו לחזור ומיהו כיון שלא קבל עליו תענית אם יצא מן העיר חוץ לתחום מותר לאכול ואינו צריך להשלים: {הגה: ודוקא שבא לשם ביום התענית אבל אם בא לשם מבעוד יום צריך לקבל עליו התענית וצריך להשלימו (טור):} |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעד - שנותנין בתענית חומרי המקום שיצא ושהלך לשם. ובו ה' סעיפים: | ג. | שכח ואכל אל יתראה בפניהם כאילו אכל ולא ינהג עידונין בעצמו לומר הואיל ואכלתי מעט אוכל הרבה (ואפילו שלא בפניהם אסור לנהוג עידונין בעצמו) (מרדכי פרק קמא דתענית): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעד - שנותנין בתענית חומרי המקום שיצא ושהלך לשם. ובו ה' סעיפים: | ד. | מצוה להרעיב אדם עצמו בשנת רעבון ואסור לשמש מטתו חוץ מליל טבילה ולחשוכי בנים (פירוש ולמנועי בנים) מותר (ועיין לעיל סימן ר''מ סעיף י''ב): |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעד - שנותנין בתענית חומרי המקום שיצא ושהלך לשם. ובו ה' סעיפים: | ה. | כל הפורש מן הצבור אינו רואה בנחמתן וכל המצטער עמהם זוכה ורואה בנחמתן: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | א. | סדר תעניות שמתענין בארץ ישראל על הגשמים כך הוא הגיע י''ז במרחשון ולא ירדו גשמים מתחילין תלמידי חכמים בלבד להתענות ג' תעניות ב' וה' וב' וכל התלמידים ראויים לכך ודין תעניות אלו כדין תענית יחיד: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | ב. | הגיע ראש חודש כסליו ולא ירדו גשמים בית דין גוזרין שלשה תעניות על הצבור שני וחמישי ושני וכל העם נכנסים לבתי כנסיות ומתפללים וזועקים ומתחננים כדרך שעושים בכל התעניות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | ג. | עברו אלו ולא נענו בית דין גוזרין עוד ג' תעניות על הציבור שני וחמישי ושני ובאלו מפסיקין מלאכות מבעוד יום ואסורים בהם בעשיית מלאכה ביום אבל לא בלילה ואסורים ברחיצת כל הגוף בחמין לפיכך נועלין את המרחצאות אבל פניו ידיו ורגליו בחמין וכל גופו בצונן מותר ואסורים בסיכה אלא אם כן הוא להעביר את הזוהמא ואסורים בהם בתשמיש המטה וכן אסורים בנעילת הסנדל בעיר ומתפללין בבתי כנסיות ומתחננים כבשאר תעניות: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | ד. | עברו אלו ]ולא נענו[ בית דין גוזרין עוד שבע תעניות על הצבור שני וחמישי ושני וחמישי ושני וחמישי ושני וכל מה שאסור בשלשה שלפני אלו אסור אף באלו ויתירין אלו שמתריעין בהם בשופר על הברכות שמוסיפים בהם ומתפללים ברחוב העיר ומורידין זקן להוכיחם ומוסיפין שש ברכות בתפלת שחרית ובתפילת המנחה ונועלים את החנויות ובשני לעת ערב פותחין מעט (אותן החנויות המוכרות אכילה ושתיה) (בית יוסף בשם רש''י) כדי שימצאו לקנות לסעודת הלילה ובחמישי פותחין כל היום חנויות המוכרות מאכל מפני כבוד השבת ואם יש לחנות שני פתחים פותח אחד ונועל אחד ואם יש לחנות אצטבא לפניו פותח כדרכו בחמישי ואינו חושש: |
שלחן ערוך - אורח חיים | הלכות תענית | סימן תקעה - דיני תעניות שמתפללין בארץ ישראל על הגשמים. ובו י''ג סעיפים: | ה. | עוברות ומניקות מתענות אבל לא בג' ראשונות ולא בז' אחרונות ומיהו לא יאכלו אלא כדי קיום הולד (ואסור להן להחמיר ולהתענות) (תשב''ץ סימן תכ''ח): |
Subsets and Splits
No community queries yet
The top public SQL queries from the community will appear here once available.